1. No category

‫תרומות פרק שישי‬
‫(‬
‫משנה א' ב' הלכה א'‬
‫ׁשלֵם ק ֶֶרן וָח{ֹו}מֶׁש‪ֶ .‬אחָד אותו דין לזה הָאֹוכֵל‪,‬‬
‫) מי שאינו כהן הָאֹוכֵל תְּ רּומָה‪ׁ ,‬שֹוגֵג שלא ידע שזו תרומה‪ְּ ,‬מ ַׁ‬
‫ׁשלֵם לכהן‬
‫ְּהֹורה ְּו ֶאחָד בין תְּ רּומָה ְּטמֵָאה‪ְּ ,‬מ ַׁ‬
‫ְּו ֶאחָד לזה הַּׁׁשֹותֶ ה‪ְּ ,‬ו ֶאחָד ַׁהסְָך את גופו בשמן ֶאחָד בין תְּ רּומָה ט ָ‬
‫ׁשלֵם‬
‫ׁש(ּה) ואם אכל החומש משלם וְּח{ֹו}מֶׁש ח{ו} ְּמׁשָה‪ .‬מה משלם הישראלי שאכל תרומה? אֵינֹו ְּמ ַׁ‬
‫ח{ו} ְּמ ָ‬
‫תְּ רּומָה‪ֶ ,‬אלָא ח{ו}לִּין מְּת{ו} ָקנִּים שכבר הופרשה מהם תרומות ומעשרות ‪ְּ ,‬ו ֵה(ם){ן} נַׁ ֲעשִּין תְּ רּומָה לכל דבר ‪,‬‬
‫והיות ְּוהַׁתַׁ ׁשְּלּומִּין תְּ רּומָה הם‪ .‬אִּם ָרצָה הַׁכֹּהֵן ִּלמְּחֹול‪ ,‬אֵינֹו מֹוחֵל כי זה שייך לשבט כולו‪(:‬ב) בַׁת יִּש ְָּראֵל רווקה‬
‫ׁשֶָא ְּכלָה תְּ רּומָה בשוגג וְַּאחַׁר כְָך נִּשֵאת לַׁכֹּהֵן ועכשיו רשאית היא לאכול תרומה ‪ ,‬אִּם תְּ רּומָה ׁשֶֹּלא זָכָה בָּה כֹּהֵן‬
‫ׁש ֶלמֶת ק ֶֶרן ַׁל ְּב ָעלִּים דהיינו לכהן‬
‫ׁשזָכָה בָּה כבר כֹּהֵן אחר ָא ְּכלָה‪ְּ ,‬מ ַׁ‬
‫ׁש ֶלמֶת ק ֶֶרן וְּחֹּמֶׁש ְּל ַׁע ְּצמָּה‪ְּ .‬ואִּם תְּ רּומָה ֶ‬
‫ָא ְּכלָה‪ְּ ,‬מ ַׁ‬
‫ׁשלֵם ק ֶֶרן ַׁל ְּב ָעלִּים‪ ,‬וְּחֹּמֶׁש ( ְּלכָל)‬
‫שזכה בתרומה ‪ ,‬וְּח{ֹו}מֶׁש משלמת ְּל ַׁע ְּצמָּה‪ִּ ,‬מ ְּפנֵי ׁשֶָאמְּרּו‪ ,‬הָאֹוכֵל תְּ רּומָה ׁשֹוגֵג‪ְּ ,‬מ ַׁ‬
‫ׁשי ְִּּרצֶה‪:‬‬
‫כהן {ל}מִּי ֶ‬
‫ירושלמי תרומות לא' ע' א‬
‫משלם חולין טהורים ואם שילם חולין טמאין יצא‪,‬‬
‫גמ' האוכל תרומה שוגג כו'‪ .‬כתיב ויקרא כב' (יד)‬
‫רבי נתן אומר סומכוס אמר‪ ,‬שילם בתרומה טמאה‬
‫ׁשגָגָה ְּויָסַׁף ֲח ִּמׁשִּיתֹו עָ לָיו וְ נָתַ ן‬
‫ְּואִּיׁש כִּי י ֹּאכַׁל ק ֹּדֶ ׁש ִּב ְּ‬
‫שוגג‪ ,‬מה שעשה עשוי‪ ,‬שילם מזיד לא עשה ולא‬
‫ַלכֹּהֵ ן אֶ ת הַ קֹּדֶ ׁש‪ :‬שיהא הוא וחומשו ביחד חמשה‬
‫כלום‪ .‬ושואל‪ ,‬תמן תנינן אין תורמין מן הטמא על‬
‫חלקים שווים ולא כן א"ר אבהו בשם רבי יוחנן‪,‬‬
‫הטהור תני בשם רבי יוסי אם תרם מן הטמא על‬
‫בדיני שוגג ומזיד‪ ,‬הזיד בחלב שידע שאסור לאכול‬
‫הטהור בין בשוגג בין במזיד מה שעשה עשוי‪ ,‬ושואל‬
‫במזיד ושגג שלא ידע כי יתחייב בקרבן חטאת‬
‫לפי זה נמצא אתיא דיחידאי דהכא במשנה שלנו‬
‫מתרין בו ולוקה על אכילת חלב ומביא קרבן‪ ,‬ושואל‬
‫כסתמא דתמן‪ ,‬ויחידאי דתמן כסתמא דהכא? אם כן‬
‫ואמור אף הכא מזיד בתרומה שידע שאסורה‬
‫היאך עבידא ונשאר בספק איזו משנה עדיפה? רבי‬
‫באכילה לזרים ושוגג בחומש שלא ידע שהאוכל‬
‫זעירא אמר בשם רבי חנינא‪ ,‬תשלומי תרומה הרי הן‬
‫בשגגה חייב חומש יתרו בו וילקה על מזיד ‪ ,‬ויביא‬
‫כתרומה לכל דבר‪ ,‬אלא‪ ,‬שאם זרע אותם‪ ,‬שגידוליהן‬
‫חומש על שיגגתו? ועונה‪ ,‬א"ר זעירא גזירת הכתוב‬
‫חולין גדולי תרומה הרי הן כחולין לכל דבר‪ ,‬אלא‬
‫הוא "ואיש כי יאכל קודש בשגגה" שתהא כל אכילתו‬
‫שאסורין באכילה לזרים‪ ,‬ושואל אמר רבי יוסי ואנן‬
‫בשגגה‪ ,‬ושואל אם כמזיד ומוכן לאכול בספיקו‬
‫תנינן תרתיהון‪ ,‬תשלומי תרומה הרי הן כתרומה לכל‬
‫תרומה אבל הוא כשוגג שאינו יודע שאסור בודאו‬
‫דבר‪ ,‬דתנינן זר שאכל תרומה בשוגג‪ ,‬אינו משלם‬
‫תרומה‪ ,‬מה? ועונה‪ ,‬א"ר יוסי הדא אמרה השב לו‬
‫תרומה אלא חולין מתוקנין‪ ,‬והן נעשין תרומה אלא‬
‫מידיעתו חייב על שגגתה‪ ,‬ושואל‪ ,‬אמר אני פורש‬
‫שגידוליהן חולין‪ ,‬דתנינן גדולי תרומה תרומה ומדייק‬
‫מכזית‪ ,‬ואיני פורש מכחצי זית האם משלם חומש?‬
‫הא גידולי תשלומי תרומה חולין‪ ,‬ועונה‪ ,‬גידולי‬
‫ועונה‪ ,‬אמר רבי בון בר חייא נעשה כאוכל חצי זית‬
‫תרומה הרי הן כחולין לכל דבר‪ ,‬דתנינן וחייבת בלקט‬
‫בשוגג וחצי זית במזיד‪ ,‬ושואל ואין יסבור רבי בון‬
‫ובשכחה ובפיאה ויקרא כג' (כב) ּובְ קֻ ְצ ְרכֶם אֶ ת‬
‫בר חייא כרשב"ל‪ ,‬דאמר רשב"ל אכל חצי זית‬
‫ַאר ְצכֶם ֹלא ְתכַ לֶה ְפַאת ָש ְדָך בְ קֻ ְצ ֶרָך וְ לֶקֶ ט‬
‫ְק ִציר ְ‬
‫בהעלם אחד פטור‪ ,‬והכא אכל שני חצאי זיתים וחסר‬
‫ְק ִצ ְירָך ֹלא ְתלַקֵ ט לֶעָ נִי וְ ַלגֵר ַת ֲעזֹּב אֹּתָ ם אֲ נִי ְיה ָוה‬
‫כל שהוא פטור? ועונה‪ ,‬מודה רשב"ל באיסורי הנאה‬
‫אֱֹלהֵ יכֶם‪ :‬ועניי ישראל ועניי כהנים מלקטין אלא‬
‫שחייב בחצי שיעור‪ ,‬ומודה רשב"ל ביוה"כ שאסור‬
‫שאסורין לזרים‪ ,‬דתנינן‪ ,‬ועניי ישראל מוכרין את‬
‫לאכול חצי שיעור ומודה רשב"ל בעתיד להשלים‬
‫שלהן לכהנים בדמי תרומה והדמין הכסף שלהן של‬
‫שזה מצרף לאכילה אחת ‪ .‬רבי אבהו אמר בשם ר'‬
‫העניים ‪ .,‬תני תשלומי תרומה אין משלמין מהן קרן‬
‫יוחנן המגמע לוגם חומץ של תרומה לוקה‪ ,‬ר' אבהו‬
‫וחומש ואין משלמין עליהן על הגידולים שצמחו‬
‫אמר בשם ר"י ‪ ,‬הכוסס חטה של תרומה לוקה‪ .‬תני‬
‫מתרומה קרן וחומש ואין חייבין בחלה‪ ,‬ואין הידים‬
‫הכוסס בשיניים את החיטה של תרומה משלם את‬
‫פוסלות בטבול יום כדרך שאינן פוסלות בחולין‪ ,‬ואוף‬
‫הקרן ואינו משלם את החומש שאין זו דרך אכילה‪,‬‬
‫ר"ש ורבי יוסי מודה בה‪ .‬במשנה‪ ,‬אם רצה הכהן‬
‫רבי אומר‪ ,‬אני אומר‪ ,‬שמשלם קרן וחומש‪ ,.‬רבי‬
‫למחול אינו מוחל‪ ,‬כל זאת כשלא הפריש אבל‬
‫ירמיה אמר בשם רבי אימי‪ ,‬מודין חכמים לרבי‪,‬‬
‫הפריש ואחר כך אכל‪ ,‬תפלוגתא דרבי‪ ,‬ורבי אלעזר‬
‫במגמע חומץ של תרומה אחר טיבלו בפת בסוף‬
‫ב"ר שמעון דתני כתוב ויקרא כב' (יד) וְ ִאיׁש כִ י יֹּאכַ ל‬
‫סעודתו ‪ ,‬שהוא משלם קרן וחומש‪ ,‬שהחומץ משיב‬
‫קֹּדֶ ׁש בִ ְׁש ָגגָה וְ יָסַ ף ח ֲִמ ִׁשית ֹּו עָ לָיו ְּונָתַׁ ן לַׁכֹּהֵן אֶת‬
‫את הנפש וזה דרך אכילתו‪ ,‬תני‪ ,‬אכל תרומה טמאה‬
‫הַׁק ֹּדֶ ׁש‪ :‬מתנתו מקדשתו מלאכול בתרומה‪ ,‬ואף‬
‫הפרשתו מקדשתו לחייב עליו חומש‪ ,‬דברי רבי‪ ,‬ר"א‬
‫ב"ר שמעון אומר ואף הפרשתו מקדשתו לחייב עליו‬
‫קרן וחומש מלאוכל בתרומה‪ ,‬מחל הכהן ואחר כך‬
‫אכל‪ ,‬תפלוגתא דרבי יוחנן ור"ש בן לקיש‪,‬‬
‫דאיתפלגון גזל תרומה משל אבי אמו כהן ומת הנגזל‬
‫והוא עכשיו היורש רבי יוחנן אמר משלם לשבט‬
‫למשפחות הכהונה ‪ ,‬וריש לקיש אמר‪ ,‬משלם לעצמו‪,‬‬
‫אמר רבי יונה‪ ,‬כך היה משיב ר"ש בן לקיש לרבי‬
‫יוחנן‪ ,‬על דעתך לשיטתך דתימר משלם לשבט‪ ,‬והא‬
‫תנינן‪ ,‬גנב תרומת הקדש ואכלה בשוגג ‪ ,‬משלם שני‬
‫חומשים אחד להקדש ואחד לכהן שירצה וקרן אחת‬
‫להקדש ‪ ,‬ושואל‪ ,‬וישלם גם לכהן? רבי יסא עונה‬
‫בשם רבי יוחנן‪ ,‬התורה אמרה יצא ידי גזילו בתשלום‬
‫קרן אחת א"ל ר' זעירא לרבי איסי‪ ,‬תרתין מילין‬
‫אמרין שני דברים נאמרו על ידך בשם רבי יוחנן ולית‬
‫אתון אמרין מהיכן למד זאת? הראשון אמר רבי יוחנן‬
‫יצא ידי גזילו מה כדון ? ועונה כתוב ויקרא כב' (יד)‬
‫וְ ִאיׁש כִ י יֹּאכַ ל קֹּדֶ ׁש בִ ְׁש ָגגָה וְ יָסַ ף ח ֲִמ ִׁשית ֹּו עָ לָיו ְּונָתַׁן‬
‫לַׁכֹּהֵן אֶת הַׁק ֹּדֶ ׁש‪ :‬מכיוון שנתנו לו יצא ידי גזילו‪,‬‬
‫והשני אתון אמרין בשם רבי יוחנן פרה אדומה‬
‫במקום שחיטתה שם תהא שריפתה‪ ,‬ולית אתון אמרין‬
‫מינהון ושואל מהו כדון ועונה ר' לאעזר בשם רבי‬
‫וְש ַרף אֶ ת הַ פָ ָרה‬
‫הושעיא‪ ,‬כתוב במדבר יט' (ה) ָ‬
‫לְ עֵ ינָיו אֶ ת ע ָֹּרּה וְאֶ ת בְ ָש ָרּה וְאֶ ת דָ מָ ּה עַׁל פ ְִּּרׁשָּה‬
‫יִּשְּר ֹּף‪ :‬ושואל מה את שמע מינה ? ועונה‪ ,‬רבי ירמיה‬
‫בשם רבי אימי‪ ,‬מקום פרישתה מחיים שם תהא‬
‫שריפתה‪ .‬ושואל‪ ,‬רבי יוחנן כרבי? ר"ש בן לקיש‬
‫כר"א ב"ר שמעון ? ועונה‪ ,‬א"ר בון בר חייא‪ ,‬ואין‬
‫משנה ג' ד' ה' הלכה ב'‬
‫ׁשלֵם ֶאת ַׁהק ֶֶרן‪ְּ ,‬ו ֵה(ם){ן}‬
‫אֹורחָיו ישראליים תְּ רּומָה‪ ,‬הּוא בעל הבית ְּמ ַׁ‬
‫(ג) ַׁה ַׁמ ֲאכִּיל בשגגה אֶת פֹו ֲעלָיו ְּואֶת ְּ‬
‫ׁש ְּלמִּין ק ֶֶרן‬
‫ׁש ְּלמִּין אֶת הַׁח{ֹו}מֶׁש‪ ,‬דִּ ב ְֵּרי ַׁרבִּי ֵמאִּיר‪ַׁ .‬ו ֲח ָכמִּים אֹומ ְִּּרים‪ֵ ,‬ה(ם){ן} שאכלו ְּמ ַׁ‬
‫האורחים והפועלים ְּמ ַׁ‬
‫ׁשלֵם ָל ֶה(ם){ן} דְּ מֵי סְּעּודָ תָ ן‪(:‬ד) הַּׁגֹונֵב תְּ רּומָה וְֹּלא ֲא ָכלָּה מחזיר את‬
‫{ואת} ( ָו}{ה}ח{ֹו}מֶׁש‪ ,‬וְּהּוא בעל הבית ְּמ ַׁ‬
‫ׁשנֵי ק ְָּרנִּים וָח{ֹו}מֶׁש‪ ,‬ק ֶֶרן אחת‬
‫ׁשלֵם ְּ‬
‫ׁשלֵם תַׁ ׁשְּלּומֵי ֵכפֶל דְּ מֵי שווה תְּ רּומָה‪ .‬ואם גנב וגם ֲא ָכלָּה‪ְּ ,‬מ ַׁ‬
‫התרומה ‪ ,‬ו ְּמ ַׁ‬
‫ׁשנֵי‬
‫ׁשלֵם ְּ‬
‫בתבואה וְּח{ֹו}מֶׁש מִּן הַׁח{ו}לִּין‪ְּ ,‬וק ֶֶרן שנייה ככל גנב משלם דְּ מֵי תְּ רּומָה‪ָּ .‬גנַׁב תְּ רּומַׁת ֶהקְּדֵ ׁש ַׁו ֲא ָכלָּה‪ְּ ,‬מ ַׁ‬
‫ׁש ְּלמִּין עבור אכילת תרומה בשוגג מִּן‬
‫ׁשאֵין ַׁב ֶהקְּדֵ ׁש קנס של תַׁ ׁשלּומֵי ֵכפֶל‪(:‬ה) אֵין ְּמ ַׁ‬
‫ח{ו} ָמׁשִּים ָוק ֶֶרן אחת ‪,‬מפני ֶ‬
‫ׁשנִּ ְּטלָה תְּ רּומָתֹו‪ ,‬וְֹּלא‬
‫ּׁש ְּכחָה ּומִּן ַׁה ֵפ{י}ָאה ּומִּן ַׁה ֶה ְּפקֵר שאין להם דין תרומה ‪ ,‬וְֹּלא ִּמ ַׁמ ֲעשֵר ִּראׁשֹון ֶ‬
‫ַׁה ֶלקֶט ּומִּן ַׁה ִּ‬
‫ירין ָבאֵלּו האחרונים‬
‫ׁשאֵין ֶהקְּדֵ ׁש פֹודֶ ה אֶת ֶהקְּדֵ ׁש‪ ,‬דִּ ב ְֵּרי ַׁרבִּי ֵמאִּיר‪ַׁ .‬ו ֲח ָכמִּים‪ ,‬מַׁתִּ ִּ‬
‫ׁשנִּפְּדּו‪ֶ ,‬‬
‫ׁשנִּי ְּו ֶהקְּדֵ ׁש ֶ‬
‫ִּמ ַׁמ ֲעשֵר ֵ‬
‫ירושלמי תרומות לג' ע' א'‬
‫תרומה לפועלין‪ ,‬רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש‬
‫גמ' שואל‪ ,‬הא גם רבי מאיר אמר משלמין ורבנן גם‬
‫אמרי משלמין מה ביניהון? אמר רבי יוחנן עיקר‬
‫אומר הא למה זה דומה למוכר חפץ לחבירו ונמצא‬
‫הכנת סעודה ביניהן רבי מאיר אמר עיקר סעודה‬
‫שאינו שלו שהוא חייב להעמיד לו מקחו חפץ אחר ‪,‬‬
‫מוטל על לבעל הבית‪ ,‬ורבנן אמרי עיקר הכנת סעודה‬
‫ושואל אילו כרבי שמעון בן לקיש איתאמרת ניחא‬
‫לפועלין‪ ,‬רבי שמעון בן לקיש אמר‪ ,‬טפילה ביניהן‬
‫המשל דומה לנמשל‪ ,‬אבל ואין כר' יוחנן הרי אמר‬
‫רבי מאיר אמר טפילה הזהירות מוטלת לבעל הבית‬
‫עיקר סעודתו ביניהן ואת אמרת הכי? ועונה‪ ,‬המשל‬
‫ורבנן אמרי טפילה אחראיות להשמר שלא לאכול‬
‫כרבי מאיר אית אמרת שהסעודה ע"ש בעל הבית‪.,‬‬
‫ואם אפשר יסבור ר"ש בן לקיש כרבי‪ ,‬ויסביר‬
‫ובלבד בדבר שהוא זקוק ליתנו לכהן‪ ,‬אבל כאן שירש‬
‫את התרומה בדבר שאינו זקוק ליתנו לכהן‪ ,‬אוף רבי‬
‫מודה‪ ,‬כמו שלמדנו דהיא מתני' הפריש פדיון פטר‬
‫חמור ומת השה ר"א אומר חייבין באחריותו כחמש‬
‫סלעים של בן שהאב חייב באחריותו עד שיגיע ליד‬
‫הכהן‪ ,‬וחכ"א אין חייבין באחריותו אלא כפדיון‬
‫מעשר שני כשפדה יצאו לחולין‪ ,‬ודוחה‪ ,‬מודי רבי‬
‫אליעזר בפטרי חמורות שנפלו לו מבית אבי אמו כהן‪,‬‬
‫מכיון שהפרישו לשה קדשו ונפדו החמורים ‪ ,‬אכל‬
‫בשוגג חבר פרוש תרומת חבר‪ ,‬משלם את הקרו‬
‫והחומש לחבר‪ ,‬אכל תרומת עם הארץ שאינו נזהר‬
‫דיו בדיני טומאה וטהרה משלם לע"ה‪ ,‬ושואל‪ ,‬ולא‬
‫נמצא מוסר טהרותיו לעם הארץ? ועונה‪ ,‬אלא כיצד‬
‫הוא עושה‪ ,‬נותן שתיהן הקרן והחומש לכהן חבר‪,‬‬
‫ונוטל דמי שווי אחת דהיינו הקרן מהן ונותן לכהן‬
‫עם הארץ‪ ,‬ושואל ר' בון בר חייא אמר קומי ר"ש בן‬
‫לקיש‪ ,‬אתיא זה טוב בשיטת כמאן דאמר הפרשתו‬
‫מקדשתו‪ ,‬ברם כמ"ד מתנתו מקדשתו‪ ,‬בלא כן אינו‬
‫צריך זכייה לאותו עם הארץ שאת תרומתו אכל?‬
‫אמר להן‪ ,‬במזכה על ידי אחר‪ .‬במשנה‪ ,‬בַ ת י ְִש ָראֵ ל‬
‫ִשאת ַלכֹּהֵ ן‪ ,‬ושואל לא‬
‫ֶׁשָאכְ לָה ְתרּומָ ה וְַאחַ ר כְָך נ ֵ‬
‫הספיקה לשלם עד שנתגרשה האם הקרן יישאר‬
‫בידה? ועונה איתא חמי אילו היה לה כמה מעשרות‬
‫שמא אינן שלה? ודוחה תמן מעשרות מסויימין‬
‫וניכרים ברם הכא תרומה שצריכה לשלם אינה‬
‫מסוימת? אלא מה דמי לה פיטרי חמורות שמעכב‬
‫לעצמו‪:‬‬
‫לשבט‪ ,‬וחומש שני להקדש‪ ,‬במשנה‪ ,‬שאין בו‬
‫בהקדש תשלומי כפל‪ ,‬שנאמר שמות כב' (ח) עַ ל כָל‬
‫ְדבַ ר פֶ ַׁשע עַ ל ׁשוֹּר עַ ל חֲמוֹּר עַ ל ֶשה עַ ל ַשלְ מָ ה עַ ל‬
‫ֱֹלהים ָיבֹּא‬
‫כָ ל אֲ בֵ דָ ה אֲ ֶׁשר יֹּאמַ ר כִ י הּוא זֶה עַ ד הָ א ִ‬
‫ׁשנַׁי ִּם ל ְֵּרעֵהּו‪:‬‬
‫ׁשלֵם ְּ‬
‫ֱֹלהים י ְּ ַׁ‬
‫ְדבַ ר ְׁשנֵיהֶ ם אֲ ֶׁשר י ְַר ִׁשיעֻן א ִ‬
‫"לרעהו" ולא להקדש‪ .‬במשנה‪ ,‬וחכמים מתירין‬
‫באלו‪ :‬ר"ש בן לקיש אמר להן על תרתין אחרייתא‬
‫הכוונה לשניים האחרונים מעשר שני והקדש שנפדו‬
‫למה? מפני שיש בהן זיקת תרומה ומעשרות‪ ,‬ושואל‬
‫ולקט ושכחה אין בהן זיקת תרומה ומעשרות? ועונה‬
‫אלא בנשירת פיאה ובקמת פיאה אנן קיימין שלא‬
‫הייתה להם שעת כושר‪ ,‬ושואל‪ ,‬לית הדא פשטה‬
‫האם אין כאן תשובה על שאילתיה דחילפיי‪ ,‬דחילפיי‬
‫שאל לקט בנשירה מהו שיקדש? וענה רבי יוחנן א"ל‬
‫והא תנינן במשנה שלנו לקט אית לך מימר פיאה‬
‫בלקט? רבי יוחנן א"ל דברי חכמים נאמרו על‬
‫כולהן‪:‬‬
‫רבי אבהו אמר בשם ר' יוסי בן חנינא‪ ,‬שבח הפרשי‬
‫מחיר סעודה ביניהן כגון בשפסק הסכים עמהן‬
‫להאכילן דבשני חולין‪ ,‬והאכילן דבשני תרומה‪,‬‬
‫ושואל‪ ,‬סוף‪ ,‬סוף‪ ,‬ולא כבר אכלו? ועונה כמאן‬
‫דאמר‪ ,‬טבלים נפשו של אדם חתה ונגעלת מהן‪,‬‬
‫ומוטב היה שלא אכלו‪. ,‬במשנה ָגנַב ְתרּומַ ת הֶ ְקדֵ ׁש‬
‫וַאֲ ָכלָּה‪ְ ,‬מ ַׁשלֵם ְׁשנֵי חומָ ִׁשים אמר ר' ינאי לצדדין היא‬
‫מתני' משלם או להקדש או לכהן‪ ,‬ומסביר יש בו‬
‫כזית ואין בו שוה פרוטה משלם להקדש‪ ,‬יש בו שוה‬
‫פרוטה ואין בו כזית משלם לשבט‪ ,‬ושואל‪ ,‬יש בו‬
‫כזית ויש בו שוה פרוטה מה דינו? ועונה שמעון בר‬
‫ווא בשם ר' יוחנן אומר משלם להקדש‪ ,‬ר' יוחנן‬
‫בעצמו אמר משלם לשבט‪ .‬א"ר זעירא גזירת הכתוב‬
‫היא שמשלם להקדש‪ ,‬כתוב ויקרא כב' (יד) ְּואִּיׁש כִּי‬
‫ׁשגָגָה וְ יָסַ ף ח ֲִמ ִׁשית ֹּו עָ לָיו וְ נָתַ ן ַלכֹּהֵ ן אֶ ת‬
‫י ֹּאכַׁל ק ֹּדֶ ׁש ִּב ְּ‬
‫הַ קֹּדֶ ׁש‪ :‬למקום שהקרן מהלך שם החומש מהלך‪,‬‬
‫כהנא אמר משלם שני חומשין ממש חומש אחד‬
‫משנה ו' הלכה ג'‬
‫ׁשלֵם מִּן ַׁהיָפֶה עַׁל ה ָָרע‪ .‬ו ְַּׁרבִּי‬
‫ׁשי ְּ ַׁ‬
‫ׁשאֵינֹו מִּינֹו‪ּ( ,‬ו) ִּב ְּלבַׁד ֶ‬
‫ׁש ְּלמִּין קרן וחומש ִּממִּין עַׁל ֶ‬
‫(ו) ַׁרבִּי ֱאלִּי ֶעזֶר אֹומֵר‪ְּ ,‬מ ַׁ‬
‫ׁש ְּלמִּין ֶאלָא ִּממִּין עַׁל מִּינֹו‪ְּ .‬לפִּיכְָך‪ ,‬אִּם זר ָאכַׁל בשגגה‪ ,‬תרומת ִּק{י}ּׁשּואִּין ׁשֶל ע ֶֶרב‬
‫ֲעקִּיבָא{ה} אֹומֵר‪ ,‬אֵין ְּמ ַׁ‬
‫ׁשלֵם ֵמ ֶה(ם){ן}‪ִּ .‬ממָקֹום מאותו פסוק בתורה ׁש ֶַׁרבִּי ( ֱא)לִּי ֶעז ֶר‬
‫ׁשבִּיעִּית‪ ,‬וִּי ַׁ‬
‫ׁשבִּיעִּית‪ ,‬יַׁמְּתִּ ין ְּל ִּק{י}ּׁשּואִּין ׁשֶל מֹו ָצאֵי ְּ‬
‫ְּ‬
‫ׁשנֶ ֱאמַׁר‪( ,‬ויקרא כב) ְּונָתַׁ ן לַׁכֹּהֵן אֶת הַׁק ֹּדֶ ׁש‪ָ ,‬כל ׁשֶהּוא ָראּוי ( ִּלהְּיֹות) {לעשות}‬
‫ֵמ{י}קֵל‪ִּ ,‬מּׁשָם ַׁרבִּי ֲעקִּיבָא ַׁמ ְּחמִּיר‪ֶ ,‬‬
‫ק{ֹו}דֶ ׁש ניתן לשלם ממנו קרן וחומש‪ ,‬דִּ ב ְֵּרי ַׁרבִּי אֱ לִּי ֶעזֶר‪ .‬ו ְַּׁרבִּי ֲעקִּיבָא אֹומֵר‪ְּ " ,‬ונָתַׁ ן לַׁכֹּהֵן אֶת הַׁק ֹּדֶ ׁש" אותו מין ‪.‬‬
‫ק ֹּדֶ ׁש ׁשֶָאכַׁל‬
‫ירושלמי תרומות לד ע' א'‬
‫ְׁשבִ יעִ ית‪ :‬ר' אבין אמר בשם רבנן דתמן חכמי בבל‬
‫גמ' מסביר דברי רבי אליעזר הא כיצד? אכל ירק‬
‫זאת אומרת שאין משלמין מפירות חוצה לארץ‪,‬‬
‫ושילם גרוגרות‪ ,‬או אכל גרוגרות ושילם תמרים‪,‬‬
‫ודוחה‪ ,‬אפילו תימא משלמין‪ ,‬מתניתין זו נלמדה עד‬
‫תבוא לו ברכה‪ ,‬ושואל לשיטה זו אכל ביכורים מהו‬
‫שלא התיר רבי יהודה הנשיא להביא ירק מחוצה‬
‫משלם? או לרבי עקיבא אכל ענבים האם משלם יין?‬
‫לארץ‪ ,‬לארץ ישראל‪ ,‬לא אמר במשנה אלא קישואין‬
‫או אכל זיתים משלם האם שמן? או אכל חלה מהו‬
‫דבר שהוא פירות צמחים שיש בהם איסור ספיחין‬
‫שישלם מפירות שלא הביאו שליש?‪ ,‬ומסביר שכן‬
‫אבל דבר שהוא פירות אילן והם היתר‪ ,‬לא‪ ,‬שאם את‬
‫פירות שלא הביאו שליש חייבין בחלה ופטורים‬
‫אמר כן‪ ,‬לא נמצא שיכשל ולוקח לו קורדם‪ ,‬מדמי‬
‫מתרומה‪ ,‬עוד שואל‪ ,‬אכל ביכורים מהו שישלם‬
‫שביעית‪:‬‬
‫במחובר לקרקע? שכן הביכורים נקנין במחובר‬
‫הדרן עלך האוכל תרומה שוגג‪.‬‬
‫ּׁשּואין ֶׁשל מוֹּצָ אֵ י‬
‫לקרקע‪ ,‬במשנה‪ ,‬י ְַמ ִתין לְ ִקי ִ‬
‫‪........‬‬
‫‪.....‬‬
.......