פרק ד
מעשרות פרק רביעי
משנה א' הלכה א'
(א) הַּכֹובֵׁש במלח או בחומץ ,הַּׁשֹולֵק מבשל ,הַּמֹו ֵל ַח פירות או ירקות ( ַבשָּׂדֶ ה)ַ ,חי ָּׂ{י}ב לעשר שכן בפעולות
ַבשָּׂדֶ ה ,פָּׂטּור).
אלה נגמר מלאכתםַ .ה ְמ ַכ ֵּמ(ן){ר}טומן ָּׂבאֲדָּׂ מָּׂה לריכוך הפרי ,פָּׂטּורַ ( .ה ְמ ַטבֵל בתבליני מאכל
ׁשיֵצֵא ֵמהֶם ַהש ְָּׂרף שתפוג מרירותם ,פָּׂטּור .,הַּסֹוחֵט זֵיתִ ים עַל ְבשָּׂרֹו לסוך את עורו ,פָּׂטּור .אִם ָּׂסחַט
הַפֹו ֵצ ַע זֵיתִ ים ֶ
ְונָּׂתַ ן לְתֹוְך י ָּׂדֹוַ ,חי ָּׂ{י}בַ .ה ְמ ַקפֵא לַתַ ְבׁשִיל מסנן שאריות מקפא ,פָּׂטּור{ .ו} ַלקְדֵ {י} ָּׂרה הריקה ַ ,חי ָּׂ{י}בִ ,מ ְפנֵי
ׁשֶהּוא הסיר דומה ּכְבֹור ָּׂקטָּׂן:
ירושלמי מעשרות יח' ע' ב'
מעשה ברשות ההקדש כדי לפטור .ושואל הקדישו
גמ' הכובש השולק כו' .למדנו אור שימוש באש
הבעלים ושלקו הכניסו לחצר בית שמירה של הגזבר
טובל למעשר .מקח טובל .מלח טובלת .תרומה
ואחר כך פדיו ושלקו הבעלים מהו? ועונה דברי הכל
טובלת .שבת טובל .חצר בית שמירה טובלת .ושואל
נטבל .ושואל אחרי המעשים הקודמים אצל הגזבר
למה לא מונה כולם במשנה? ועונה דאמר רבי יוחנן
פדיו הבעלים וצימקו והניחם ליבש לעשותם
הרי מקח ושבת וחצר אינן דבר תורה אלא מדרבנן.,
צימוקים מהו ? אין תימר האור אצל הגזבר טובל,
רבי אמי אמר בשם רבי שמעון בן לקיש המחוור
האור פוטר ,ואין תימר אין האור טובל גם אין האור
מוכח ביותר שבכולן ,זו חצר בית שמירה ככתוב
פוטר ,ושואל רבי ירמיה בעי טיגנו בשדה מהו?
"ביערתי הקודש מן הבית" ,ושואל ,הכובש האם עד
שיכבוש כל צרכו? השולק עד שישלוק כל צרכו?
ועונה בלא כך האם אין האור טובל? אילו אפשר
ועונה .נשמעינה מן הדא ,המהבהב שיבלין באור
דלא מיתן גביה משח אם אפשר היה לטגן בלי שמן
נטבלו ,ומדייק ,בלא כך אינן מחוסרין מלאכה על ידי
בעי הוה היה מקום לשאלה זו ,רבי יוסי בר כהנא
האור? ודוחה .שנייא היא הבהוב שהוא גמר מלאכתו,
אמר רבי יונה ,תני רבי חלפתא בן שאול עשה היסב
הכין ארוחה עם מלצרים בשדה טובל ,אבל אם לא
שכן .ויידא אמרה דא המקטף שיבלין לעיסתו לאוכלן
היסב אינו טובל ,ושואל אין הוא סעודת היסב שהוא
מלילות ניטבלו שנגמר מלאכתן .לעשותן עיסה לא
טובל? ועונה כל היסב שיש בו ארוחה עם יין,
נטבלו .ושואל כבש ושלק שלא מדעת ללא רשות
ושואל קצב עשה הכנות להיסב ולא היסב? ועונה
הבעלים האם נטבל? ועונה תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי
תני השום והשחליים והחרדל ששחקו בשדה טבלו,
שמעון בן לקיש דאיתפלגון ,הממרח כריו של חבירו
ושואל עד כדון בשום של טבל ששחקו בשמן של
שלא מדעתו ,ר' יוחנן אמר הכרי נטבל וכבר נתחייב
חולין ,אבל .שום של חולין ששחקו בשמן של טבל.
בתרומות ומעשרות ורבי שמעון בן לקיש אמר לא
האם השמן הספוג בשום מתבטל? ועונה רבי זעירא
נטבל .אמר רבי יודן אינו דומה ,תבואה תעשה
רבי חייא בר אשי אמר בשם רב ,אשכול שסחטו
בסופה כרי ,אבל תמן כבישה בחומץ אפשר לו שלא
לכוס וניכר נטבל ,לתמחוי ואינו ניכר לא נטבל.
לכבוש כלל ,ושואל .שלקו ברשות ההקדש ואחר כך
ושואל בלא כך אין האור טובל? הרי יש כאן בישול?
פדאו והכניסו לחצר בית שמירה מה האם ההכנסה
ועונה תפתר בתבשיל צונין .במשנהַ ,לקְדֵ י ָּׂרה ַחי ָּׂיב,
להקדש דיה לפטור ? ועונה ועל דעתיה דרבי שמעון
אמר רבי אלעזר לקדירה ריקנית היא .מתניתא ,לא
בן לקיש נטבל ,ומסביר זו הכנסה לחצרו תורה ,וזו
אמר כן אלא המקפה לתבשיל פטור לקדירה חייב
הכנסה להקדש בלי פעולה נוספת אינה תורה.
מפני שהוא כבור קטן ודומה לגמר מלאכה
ושואל ,הכניסו הגזבר של הקדש לחצר בית שמירה
:
ואחר כך הבעלים הראשונים פדיו ושלקו מהו?
ועונה דברי הכל נטבל .ומסביר וכי מה עשה הגזבר
משנה ב' ג' ד' הלכה ב'
ׁשי ְ ַעשְרּו
ׁשבָּׂת עַד ֶ
ׁשכְח(ּו) ְל ַעש ְָּׂרןֹ ,לא י ֹאכְלּו אפילו ( ְל)מֹו ָּׂצאֵי ַ
ּׁשבָּׂתְ ,ו ָּׂ
ׁש ָּׂטמְנּו בשדה תְ ֵאנִים ַל ַ
(ב) תִ ינֹוקֹות ילדים ֶ
ׁשּמַאי פֹוט ְִרין ּובֵית ִהלֵל
ׁשבָּׂת ,בערב שבת בֵית ַ
משום ששבת עצמה מחשיבה את המזון וטובלתַּ .כ ְל ָּּׂכלַת ַ
ְמ ַחי ְ{י}בִין לעשרַ .רבִי י ְהּודָּׂ ה אֹומֵרַ ,אף הַלֹוקֵט (אֶת ַה) ַּכ ְל ָּּׂכלָּׂה ִלׁשְֹל ַח ַל ֲח ֵב{י}רֹו ונותן לדבר חשיבות ֹ ,לא י ֹאכַל עַד
ׁשי ְ ַעשֵר(:ג) ַהּנֹוטֵל זֵיתִ ים מִן ַה ַּמ ֲע ָּׂט הכלי בו הם תוססים ומוציאים את השמן ,טֹובֵל בידו ֶאחָּׂדֶ ,אחָּׂדַ ,ב ֶּמלַח וְאֹוכֵל.
ֶ
אִם ָּׂמלַח ְונָּׂתַ ן ְל ָּׂפנָּׂיו לצלחת ַ ,חי ָּׂ{י}בַ .רבִי (א)לִי ֶעזֶר אֹומֵר ,הנוטל זיתים מִן ַה ַּמ ֲעטָּׂן ַהטָּׂהֹור ַחי ָּׂ{י}ב לעשר שהרי
לא יחזיר מה שלקחּ( ,ו)מִן {המעטן} ַה ָּׂטמֵא פָּׂטּורִ ,מ ְפנֵי ׁשֶהּוא ַמ ֲחזִיר אֶת הַּמֹותָּׂ ר ואינו גמור עדיין( :ד)
ׁשֹותִ י(ם){ן} ארעי יין עַל ַהגַת ,בֵין עַל בתערובת מים ַה ַחּמִין בֵין עַל בתערובת מים הַּצֹונֵן {ו}פָּׂטּור מלעשר ,
דִ ב ְֵרי ַרבִי ֵמאִירַ .רבִי אלִי ֶעזֶר ְב{י}ַ -רבִי צָּׂדֹוק ְמ ַחי ֵ{י}בַ .ו ֲח ָּׂכמִים אֹומ ְִרים ,עַל ַה ַחּמִין ַחי ָּׂ{י}ב שאינו מחזיר את
העודף ונסתיים התהליךְ ,ועַל הַּצֹונֵן פָּׂטּור שמחזיר :
ירושלמי מעשרות יט' ע' א'
חייא רבי אימי רבי איסי הוון יתבין ודורשים עבר חד
גמ' רב המנונא אמר ,תינוק שחיפה בעלים כלכלה
יהודי ירא שמים טעין על כתפו כלכלה דתאינים,
סלסלה לקחתה לשוק נטבלה נהייתה טבל וחייבים
אמרו לו ליזבון לנו ,אמר להם כלכלת שבת אינה מזבנה
לעשרה .ומסביר ,מקום שמחשבתו של גדול מתקיימת
זו מצווה שלי ואני מברך עליהם בשבת ,במשנהַּ ,רבִ י
שם מעשיו של קטן מתקיימין .ושואל ,רבי זעירא בעי,
יְהּודָּ ה אוֹמֵּ רַ ,אף הַּ לוֹקֵּ ט כַּ לְ ָּכלָּה לִ ְשֹלחַּ ַּלחֲבֵּ ר ֹו ֹלא יֹאכַּ ל
כלום מחשבתו של גדול מתקיימת עד שיפתח יעשה
עַּ ד ֶׁשיְעַּ ֵּשר ושואל רבי חייא בשם רבי יוחנן ,לא אמר
מעשה מוכיח שלוקח לשוק ,ודכוותה אין מעשיו של
רבי יודא אלא בכלכלת שבת? ועונה .אי אמר רבי
קטן מתקיימין עד שיפתח לשוק ולא די בכיסוי
יהודה בליקט כלכלה לשלחה לחבירו שהוא מקפיד
הכלכלה? ושואל עוד מתניתא פליגא על רב המנונא
ֵּיתים ִמן הַּ מַּ עֲטָּ ,
עליה ככלכלת שבת .במשנה ,הַּ ּנוֹטֵּ ל ז ִ
תינוקות שטמנו תאינים לשבת ושכחו לעשרן לא יאכלו
טוֹבֵּ ל אֶׁ חָּ ד ,אֶׁ חָּ ד ,בַּ מֶׁ לַּח וְ א ֹוכֵּל ,ושואל לית הדא פליגא
למוצאי שבת עד שיתעשרו? ועונה ,ר' זעירא בשם רב
על רב? דרב אמר הוא אסור לוכל שמא יחשדו בו?
המנונא תפתר בשלקטום עם דמדומי חמה בערב שבת,
ועונה ,פתר לה בעושה מעטן בשדה .ושואל וקשיא אם
וברור שכוונתם הייתה לאכלם בשבת והוכיח מעשה
מלח טובלת למה לי צירוף? ואם צירוף למה לי מלח?
שלהן על מחשבתן .ושואל ,לית הדא פליגא על דר'
ועונה אלא הטבל נעשה על ידי זה ועל ידי זה גם
יוחנן ,דר' יוחנן אמר השבת טובלת ,מפני שלקטום
שניהם ,במשנה ַּרבִ י אֱלִ יעֶׁ זֶׁר אוֹמֵּ ר ,הנוטל זיתים ִמן
לשבת ומדייק הא אם לקטום שלא לשבת לא ותינוקות
הַּ מַּ עֲטָּ ן הַּ טָּ הוֹר ושואל ,מה אנן קיימין אם בשיש שני
אלה אין בהם דעת לכוון לקיטה לכבוד שבת קודש .ר'
מעטנין דברי הכל מותר ולמה יהי אסור ,אם כשאין לו
יונה בשם רבה מנונא אמר אפילו לקטם לשבת ,אוכל
אלא מעטן אחד דברי הכל אסור ואין סברה לומר מותר.
מהן עראי לערב שבת .ושואל ,אפילו על דרבי שמעון
ועונה אלא כי אנן קיימין כשיש לו מעטן טהור,
בן לקיש לית היא פליגא? .ולא תינוקות אינון ואפילו
ולחבירו מעטן טמא .ומסביר אמר רבי אליעזר אדם
לקטום לשבת כמי שלקטום שלא לשבת ,ועונה ,אמר.
מחזיר על מעטן של חבירו ,ורבנין אמרי אין אדם מחזיר
רבי יוסי בשם רבי הילא תיפתר שלקטום עם דמדומי
למעטן של חבירו .במשנה ַּוחֲכָּ ִמים או ְֹמ ִרים ,עַּ ל הַּ חַּ ִמין
חמה והוכיח מעשה שלהם על מחשבתן .במשנה ,כַּ לְ ָּכלַּת
חַּ ָּייב אמר רבי יוחנן על החמין חייב שהוא קבע ,על
ַּשבָּ ת ,בֵּ ית ַּשמַּ אי ּפו ְֹט ִרין ּובֵּ ית ִהלֵּל ְמחַּ ְייבִ ין ,ושואל
הצונין פטור שהוא עראי ,ומסביר פטור משום יכול
רבי אלעזר אמר בשם רבי הושעיה בכלכלה מיוחדת
הוא מחזרתיה ,דאמר רבי יוסי בשם רבי זעירא רבי
של תאנים היא מתניתא .דבי רבי ינאי אמרי ,אפילו סל
יונה ורבי זעירא אמרו בשם רבי אלעזר אף במה
של נצרה .ועונה רבי אלעזר בן אנטיגנוס אמר בשם
שבלגין לא נטבל ,מפני שהוא עתיד להחזירו ,בדבר
רבי אלעזר בי רבי ינאי ,תפתר בתאינה משובחת
שלא נגמרה מלאכתו:
המיוחדת לשבת ,ומספר .דלמא מעשה היה עם רבי
משנה ה' חלק א' הלכה ג'
ְעֹורים יבשיםְ ,מ ַקלֵף ַאחַתַ ,אחַת וְאֹוכֵל ארעיְ ,ואִם ִק{י}לֵף ְונָּׂתַ ן לְתֹוְך י ָּׂדֹוַ ,חי ָּׂ{י}ב לעשר.
(ה) ַה ְמ ַקלֵף {ב}ש ִ
הַּמֹולֵל מפורר ְמלִילֹות ׁשֶל ִח{י}טִיםְ ,מנַ ֶפ(ה){יח} בנשיפה בפה {על}ִ (-מ)י ָּׂד {ע} ְל-י ָּׂד וְאֹוכֵלְ .ואִם נִפָּׂה ְונָּׂתַ ן לְתֹוְך
חֵיקֹו שולי בגדוַ ,חי ָּׂ{י}ב.
ירושלמי מעשרות כ' ע' א'
ותני כן ובלבד שלא ינפח לא בקנון ולא בתמחוי,.
גמ' א"ר זעירא יכיל אנא מקלף תרתי תרתי כשהם
ולענין שבת שיעוור הוצאתו עד כגרוגרות .ושואל
בידי ותני כן בשעורים שנים פטור ,שלש חייב,
רבי חייא בר אדא בעי קומי רבי מנא ,הכא את אמר
בחיטים שלש פטור ארבע חייב .ומספר הונא בר
בשעורין שתים פטור שלש חייב ,וכא במשנה את
חיננא ורב תחליפא בר אימי הוון יתבין קומי רבי
אמר הכין מקלף אחת ואחת? ועונה אמר ליה שנייא
אלעזר .אמר רבי יונה ,אין כולהון בכל מקום שנזכר
היא הכא שהוא מחזיר את המותיר .ותני כן ,במה
בר אימי ההן רב תחליפא בר רב אימי היושב פה
דברים אמורים בזמן שאינו סמוך לגורן ,אבל היה
עמנו אין כולהון בר רב אימי לא אליו הכוונה ,והויין
סמוך לגורן אפי' יתר מכן מותר ,מפני שזו אכילת
ליה לר' אלעזר גרעיני חיטה עד קישרי אצבעותיה
ארעי שהוא מחזיר את המותר למקום :
והוון סבין מיניה מחלק לכולם ומקלפים להם ולבסוף
והפך אפוי לכותלא וחוי לון מלא שיעלון מקולפים .
המשך משנה ה' ו' הלכה ד'
ׁשז ְָּׂרעָּּׂה ְלז ֶַרע שיזרע ממנו כוסבר אחר ,י ְָּׂרקָּּׂה העלים הירוקים פָּׂטּור מלעשר .ז ְָּׂרעָּּׂה ְלי ָָּּׂׂרק,
[ה] ּכ{ו} ְסבָּׂר גד ֶ
ּׁשבֶת מִתְ ַעש ֶֶר(ת) ז ֶַרע
בשביל לאכול הירק מִתְ ַעש ֶֶרת ז ֶַרע ְוי ָָּּׂׂרק שעיקר גידולו לזרע ַ .רבִי אלִי ֶעזֶר אֹומֵר ,תבלין ַה ֶ
ּׁש ֲח ַלי ִ{י}ם ְו ַהג ְַרגִיר ִב ְל ָּׂבד( :ו) ַרבָּׂן
ְוי ָָּּׂׂרק ְוז ִִירי{ם}(ן) גבעולים ַ .ו ֲח ָּׂכמִים אֹומ ְִרים ,אֵינֹו מִת ַעשֵר ז ֶַרע ְוי ָָּּׂׂרק ֶאלָּׂא ַה ִ
ׁשמְעֹון ֶבן ַג ְמלִיאֵל אֹומֵר ,תְ מָּׂרֹות הענפים שאפשר לכרסם ׁשֶל תִ לְתָּׂ ן ְוׁשֶל ח ְַרדָּׂל ְוׁשֶל פֹול ַה ָּׂלבָּׂןַ ,חי ָּׂ{י}בֹות ַב ַּמ ֲעשֵר.
ִ
ַרבִי (א)לִי ֶעזֶר אֹומֵרַ ,ה ְּצלַף מִתְ ַעשֵר תְ מָּׂרֹות ( ַו ֲאבִיֹונֹות הפרי) ְו ַקפ ְָּׂרס הפרחים ַ .רבִי ֲעקִי ָּׂב(א){ה} אֹומֵר ,אֵין
ׁשהֵן פ ִֶרי:
מִתְ ַעשֵר ֶאלָּׂא ֲאבִיֹונֹותִ ,מ ְפנֵי ֶ
ירושלמי מעשרות כ' ע' א'
העולם ,והדין הוא זרען חייב וירקן פטור .אמר רבי
גמ' כוסבר ,חזקיה אמר ,כיון שלקט ממנה שתים
ירמיה עוד אפילו היא דרבי אליעזר .שמואל אמר
ושלש פעמים מורויות קבוצת עלים באה במחשבת
קפרס הפרח אסור משום קליפין .ותני כן ויקרא יט'
ירק .וחייב לעשר את הירק ,ושואל ,זרע במטרה
ָארץ ּונְטַּ עְ תֶׁ ם כָּ ל עֵּ ץ מַּ אֲ כָּל
(כג) וְ כִ י תָּ בֹאּו אֶׁ ל הָּ ֶׁ
לאכול הירק ושואל ומה הפוך אף לענין הזרע כן?
ַוע ֲַרלְתֶ ם ע ְָּׂרלָּׂתֹו אֶת פ ְִריֹו ָּשלש ָּשנִים י ְִהיֶׁה ָּלכֶׁם
כיון שמנע ממנה שתים ושלש פעמים לקטוף מוריות
ע ֲֵּרלִ ים ֹלא יֵָּאכֵּל :דבר שהוא עורל מכסה כשכבה
באה למחשבת זרע? .זרעה לפני ראש השנה לזרע
עליונה את פריו .ברם רב מפקד לאילין דבי רב ,וכן
מתעשרת לשעבר כקטניות זרעה לירק מתעשרת לבא
אתי רב הונא המנונא מפקד לחברייא ,תיהוון מפקדין
בשעת לקיטה .זרעה לזרע ולירק או שזרעה לזרע
לנשיכון המצויות במטבח ומתעסקות עם המזון כד
ואח"כ חישב עליה לירק מעשר מזרעה על ירקה
הינון כבשין הדא קפרס דיהוון מרימין הוציאו אילין
ומירקה על זרעה .ושלקט ממנה לפני ראש השנה,
ביטיתא .האביונות ויהיה פטור מלעשר אמר רבי
אבל אם ליקט ממנה לאחר ראש השנה ,זרעה
אבא אסברי רבי זעירא סיבת פטור ,כל הקליפין
מתעשר לשעבר מעשר שני וירקה מתעשר בשעת
גדילות עם הפרי ,וזה הצלף אצלו פרי מלמעלן
לקיטתו עישורו .מעשר עני בשנה שלישית ושישית,
וקליפין מלמטן .הקפרס והתמרות מין אחד הן .מעשר
וזאת וכשהביא שליש לפני ראש השנה ,אבל אם
מקפרס על התמרות ומן התמרות על הקפרס אבל לא
הביא שליש לאחר ראש השנה בין ירקה בין זרעה
מהן על האביונות ומן האביונות עליהן .אביונות
מתעשר לבא ,לשנה אחרת .ושואל תני תבלין שבת
נותנין עליהן חומרי אילן עץ וחומרי זרעין קטניות,
שזרעה לזרע ,מתעשרת זרע ואינה מתעשרת ירק,
ושואל ,וליידה מילה? ועונה שאם היתה זרועה שנה
זרעה לירק מתעשרת זרע וירק ,ואינה מתעשרת זירין
שנייה נכנסת לשלישי שהוא מפריש מעשר שני
גבעולים זרעה לאכול גם לזירין מתעשרת זרע וירק
ופודהו ונותנו כמעשר עני לעני .,הצלף בית שמאי
וזירין ,ותנינן אין לך מתעשרת זרע וירק אלא
אומרים כלאים בכרם\ ואינו כלאים בזרעים ,ובית
השחליים והגרגר בלבד? ועונה .כיני מתניתא אין לך
הלל אומרים אינו כלאים לא בכרם ולא בזרעים .תני
דבר שזרעו לזרע מתעשר זרע וירק אלא השחליים
רבי חיננא בר פפא ,את שהוא עולה ענף מגזעו מין
והגרגר בלבד ,מה פליגין המחלוקת היא כשזרעו
אילן ,עלים היוצאים משרשיו מין ירק .ושואל
לזרע ,אבל אם זרעו לירק אף רבנן מודיי ,ותני כן
התיבון הרי הכרוב עולה מגזעו והוא ירק? ועונה.
נהגין בבת ניין בבת עיין בירקו בהיתר ולא עישרו
כאן ירק בודאי ,כאן והסימנים ניתנו בספק:
דברי רבי אליעזר .ומדייק לא אמר אלא דברי רבי
הדרן עלך הכובש והשולק:
אליעזר הא דברי הכל חכמים חייב .תני הפול
והשעורין והתלתן שזרען לירק בטלה דעתו לדעת כל
........
© Copyright 2024