‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫שירות הדרכה והמקצוע‬ ‫תחום הגנת הצומח ואגף הירקות‬ ‫נגיף נימור ומוזאיקה ירוקה של‬ ‫המלפפון בדלועיים )‪(CGMMV‬‬ ‫נטע מור‪ ,‬סבטלנה דוברינין ותמר אלון ‪ -‬מדריכות הגנת הצומח;‬ ‫שמשון עומר ‪ -‬ממ"ר דלועיים;‬ ‫ויקטוריה ריינגולד‪ ,‬עודד לכמן ואביב דומברובסקי ‪ -‬המחלקה‬ ‫לפתולוגיה של צמחים‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬מרכז וולקני‬ ‫רקע‬ ‫נגיף נימור ומוזאיקה ירוקה של המלפפון ‪(CGMMV) Cucumber green mottle mosaic virus‬‬ ‫זוהה לראשונה בישראל בשנת ‪ 1990‬באזור נווה יער‪ ,‬כשהוא אינו גורם לתסמיני מחלה‬ ‫משמעותיים הן בצמחיית הבר )ירוקת החמור( והן בגידולי מלון באזור‪.‬‬ ‫‪ CGMMV‬בדומה ל‪) (TMV) Tobacco mosaic virus -‬הנגיף הראשון שזוהה בעולם הפוגע בעיקר‬ ‫בצמחים ממשפחת הסולניים(‪ ,‬משתייך לסוג ה‪ Tobamovirus-‬ובעל מבנה חלקיק נגיפי ייחודיי‬ ‫בצורת מקלון קשיח‪ .‬נגיפים מסוג זה ידועים ביציבותם הרבה ועשויים להשתמר תקופות ארוכות‬ ‫בקרקעות‪ ,‬בשאריות צמחים ועל קליפת הזרע‪ .‬במהלך שנות ה‪ 2000-‬החלו להופיע תסמיני מחלה‬ ‫קשים בצמחי דלועיים שונים‪ :‬במלפפון‪ ,‬במלון ובאבטיח‪ ,‬אשר זוהו כ‪ .CGMMV-‬כיום התפשט‬ ‫הנגיף לכל רחבי ישראל‪ :‬מלפפון בעמק חפר ובשאר אזורי הארץ‪ ,‬מלון באזור הערבה‪ ,‬ואבטיח‬ ‫במרכז הארץ ובדרומה‪.‬‬ ‫תסמיני המחלה ונזק‬ ‫במלפפון גורם הנגיף למוזאיקה על העלים‪ ,‬ולעתים לנימור של הפירות )תמונות ‪ .(2 ,1‬בעונות‬ ‫גידול חמות נוטים צמחי מלפפון להתמוטט בעקבות נגיעות בנגיף )תמונה ‪ .(3‬לאחרונה נצפו‬ ‫תסמיני מחלה קשים בפירות המלפפון כאשר הייתה נגיעות משולבת של ‪ CGMMV‬ו‪Cucumber -‬‬ ‫)‪ yellow stunt disorder virus (CYSDV‬המועבר ע"י כנימת עש הטבק‪ ,‬נושא זה נמצא כעת‬ ‫בשלבי מחקר‪ .‬במלון בתחילת הגידול נראית מוזאיקה על העלים )תמונה ‪ ,(4‬אך בהמשך הגידול‬ ‫נעלמים תסמיני המחלה‪ ,‬ולבסוף מתקבלת פגיעה ברישות ונימור על הפירות )תמונה ‪ ,(5‬הפוגעים‬ ‫בשיווקם‪ .‬באבטיח נגוע בנגיף נצפים לעיתים סימני מוזאיקה על גבי העלים )תמונה ‪ ,(8‬אך הסימן‬ ‫האופייני הוא החמות על הגבעולים ועל עוקצי הפירות )תמונות ‪ .(7 ,6‬תסמין זה משמש לזיהוי‬ ‫הנגיף לפני שיווק האבטיחים‪ .‬כאשר בוצעים פרי אבטיח נגוע‪ ,‬ניתן לזהות התמוטטות של ציפת‬ ‫הפרי וריקבון של בשר הפרי )תמונה ‪ ,(7‬תסמינים הגורמים‪ ,‬כמובן‪ ,‬לפגיעה ביכולת השיווק‪.‬‬ ‫תמונה ‪ .1‬מוזאיקה ונימור על העלים במלפפון‬ ‫תמונה ‪ .2‬נימור בפרי מלפפון‬ ‫תמונה ‪ .3‬התמוטטות צמחי מלפפון כתוצאה‬ ‫מפגיעה מהנגיף‬ ‫תמונה ‪ .4‬מוזאיקה בעלה מלון‬ ‫תמונה ‪ .5‬מוזאיקה ונימור בפרי מלון‬ ‫תמונה ‪ .6‬החמה על עוקץ פרי אבטיח‬ ‫תמונה ‪ .7‬התמוטטות ציפת הפרי והחמה‬ ‫בגבעול אבטיח‬ ‫תמונה ‪ .8‬נימור בעלה אבטיח‬ ‫דרכי העברה‬ ‫מוקדי המידבק הראשוניים בחלקה נובעים משני גורמים עיקריים‪:‬‬ ‫• נוכחות הנגיף על קליפת הזרע וברקמות פנימיות‪ ,‬העשויה לגרום להדבקה של הנבט‪ .‬אמנם‬ ‫ערכי ההעברה אינם גבוהים )בזרעים מאולחים בנגיף ברמה גבוהה מתקבל בממוצע שתיל‬ ‫אחד נגוע מתוך כ‪ 1000 -‬שתילים(‪ ,‬אך חשיבותם רבה בהדבקה הראשונית בשטח‪.‬‬ ‫• נוכחות של הנגיף בקרקעות ממחזור הגידול הקודם‪ .‬תהליך השתילה מלווה בפציעות‬ ‫מזעריות של השתילים המאפשרים את הדבקתם בנגיף‪ .‬שתילה בקרקע מאולחת בנגיף‬ ‫הראתה בממוצע הדבקה של כשתיל אחד על כל ‪ 100‬שתילים‪.‬‬ ‫מוקדי המידבק הראשוניים משמשים כ"מקור מידבק" של הנגיף בחלקת הגידול‪ ,‬ומשם הנגיף‬ ‫מופץ באופן משני אל מרבית הצמחים במבנה‪ ,‬בעיקר במהלך הפעולות האגרוטכניות‬ ‫המתבצעות בתחילת הגידול‪ ,‬כמו זירוד והדליה‪ ,‬ובפעולות מאוחרות יותר כדוגמת הקטיף‪.‬‬ ‫גורמים בהפצה משנית‬ ‫• הנגיף מועבר באופן מכני ביעילות רבה הן במגע יד או כפפות והן בכלי עבודה כמו סכינים‬ ‫ומזמרות‪ ,‬והוא אף נשמר על חוטי ההדליה‪.‬‬ ‫• בחינה של הפצת הנגיף בזמן ובמרחב מציגה התקדמות לאורך השורה החל ממוקדי המידבק‬ ‫הראשוניים‪ .‬הדבר מסביר את החשיבות שיש להפצת הנגיף במהלך הפעולות האגרוטכניות‪.‬‬ ‫טווח פונדקאים‬ ‫הנגיף תוקף צמחי תרבות וגידולים מסחריים של מלפפון‪ ,‬אבטיח ומלון‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא עלול‬ ‫להישמר גם בצמחיית הבר סביב חלקות הגידול בצמחי ירוקת החמור או כף אווז‪.‬‬ ‫דרכי התמודדות‬ ‫מניעת הדבקה ראשונית‬ ‫• בדיקת זרעים ‪ -‬קיים פרוטוקול לבחינת נגיעות הזרעים במעבדות מוסמכות‪ .‬בארץ הנגיף‬ ‫אינו נחשב מזיק הסגר‪ ,‬ולכן ביצוע הבדיקות אינו מחויב לפי חוק‪ .‬על המגדלים לדרוש‬ ‫מחברות הזרעים והמשתלות לבצע בדיקה נוספת של הזרעים ולא להסתפק באישורי‬ ‫בריאות )שהם לא בהכרח בדיקות מעבדה אלא רק אישור שהצמחים גדלו באזור נקי‬ ‫מהנגיף( המוצגים ע"י חברות הזרעים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להימנע משתילת זנים חדשים ממקור לא‬ ‫בטוח‬ ‫• חיטוי זרעים ‪ -‬כיום לא קיים חיטוי זרעים בעל יעילות של ‪ 100%‬כנגד ‪ ,CGMMV‬לכן יש‬ ‫צורך באיתור ובפסילה של מכסות זרעים מאולחות בנגיף‪.‬‬ ‫• סניטציה ‪ -‬יש לעקור ולסלק מהחממה את שאריות הגידול הקודם )כולל פירות‪ ,‬עלים‪,‬‬ ‫גבעולים ושורשים( כדי למנוע אילוח של הקרקע בנגיף‪ .‬לא מומלץ לתחח חומר צמחי‬ ‫ממחזור הגידול הקודם אל הקרקע‪ ,‬אם הגידול הבא שייך למשפחת הדלועיים‪ .‬הנגיף מצוי‬ ‫גם על חלקי המבנה השונים‪ ,‬לכן מומלץ לרסס את המבנה‪ ,‬את חוטי ההדליה ואת מערכת‬ ‫הטפטוף ב‪ 0.3%-‬אקונומיקה במעבר מגידול לגידול‪ .‬אם אפשר‪ ,‬מומלץ להחליף את חוטי‬ ‫ההדליה‪.‬‬ ‫• חיטוי קרקע ‪ -‬חיטוי קרקע תוך שימוש בפורדור ‪ 36‬עשוי להפחית את הנגיעות בקרקע )כפי‬ ‫שתואר עבור נגיף ה‪ .Cucumber fruit mottle mosaic virus (CFMMV) -‬תכשירי חיטוי‬ ‫אחרים נמצאו כבלתי יעילים‪.‬‬ ‫• טיפול קרקע ‪ -‬ביצוע של מחזור זרעים או הפסקה בין גידול לגידול לתקופה של כ‪3-2-‬‬ ‫חודשים במקביל לייבוש החלקה עשויים לצמצם את נוכחותו של הנגיף בקרקע‪ .‬בערבה‬ ‫נמצא שחיטוי סולרי במהלך חודשי הקיץ לתקופה של חודשיים ומעלה מנטרל את יכולת‬ ‫ההדבקה של הנגיף‪.‬‬ ‫• הרכבות ‪ -‬צמחים המורכבים על כנות עמידות או סבילות לנגיף ימנעו הדבקה דרך הקרקע‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בצמחים המורכבים על כנות )עמידות‪ ,‬סבילות או רגישות( מערכת הובלת המים‬ ‫יעילה יותר ויכולת הצימוח מוגברת‪ ,‬ויש לכך חשיבות רבה בגידול מלפפונים בעונות החמות‬ ‫בשל העובדה שצמחים נגועים ב‪ CGMMV -‬נוטים להתמוטט בטמפרטורות גבוהות‪.‬‬ ‫• תווך חוצץ ‪ -‬שתילה לתוך גומה המכילה מצע חופשי מהנגיף‪ ,‬תימנע את חשיפתם של שורשי‬ ‫השתיל לקרקע המאולחת בחלקה‪ ,‬ובכך עשויה להפחית את הנגיעות הראשונית שמקורה‬ ‫בקרקע‪.‬‬ ‫מניעת הדבקה משנית‬ ‫• דחיית הפעולות האגרוטכניות או כל מגע אחר בשתילים ככל שניתן‪ ,‬בתקופה שלאחר‬ ‫השתילה‪.‬‬ ‫• איתור והרחקה של צמחים החשודים כנגועים )מוקדי מידבק ראשוניים( במהלך החודש‬ ‫הראשון של הגידול‪.‬‬ ‫• ניוד של העובדים מחלקות צעירות ונקיות )שהנגיעות בנגיף בהן נמוכה( לחלקות בוגרות‬ ‫)נגיעות גבוהה בנגיף( ‪ -‬ולא להיפך‪.‬‬ ‫• שימוש בכפפות חד‪-‬פעמיות‪ ,‬החלפתן או טבילתן ב‪ 0.3% -‬אקונומיקה בתדירות גבוהה‪.‬‬ ‫• חיטוי כלי העבודה )סכינים‪ ,‬מזמרות( וטבילתם באקונומיקה במעבר מצמח לצמח במהלך‬ ‫הפעולות האגרוטכניות‪.‬‬ ‫• חיטוי חוטי ההדליה ב‪ 0.3%-‬אקונומיקה או ב‪ 10%TSP -‬בין מחזורי גידול או החלפתם‪.‬‬ ‫• יש להימנע מטיפול בצמחים בשעות שבהן ישנה לחות מוגברת‪.‬‬ ‫• שימוש בצמחים מורכבים עשוי לצמצם ולדחות את ההדבקה הראשונית‪ :‬במלון מושגת‬ ‫הפחתה‪/‬דחייה של תסמיני המחלה המופיעים על הפירות; בגידול מלפפון נמנעת התמוטטות‬ ‫נרחבת של צמחים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬נגיף ‪ CGMMV‬תוקף מלפפונים‪ ,‬מלונים ואבטיחים ועלול לגרום נזק קשה בחלקות עד‬ ‫כדי אובדן מוחלט של היבול‪ .‬נקיטת האמצעים המוצגים בדפון זה עשויה להפחית את הנגיעות‬ ‫או לדחותה‪ ,‬ובכך להפחית את הנזק‪.‬‬