‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון ה‪ .‬גורדון‬ ‫החוג למדע המדינה‬ ‫הצלע החסרה‪ :‬השפעותיה של תלות גומלין כלכלית עם צדדים‬ ‫שלישיים על היחסים בין צמדי מדינות במערכת הבינלאומית‪.‬‬ ‫הצעת מחקר לדוקטורט‬ ‫ניצן פלדמן‬ ‫מנחים‪ :‬ד"ר טל שדה ופרופסור אהרון קליימן‬ ‫‪1‬‬ ‫מבוא‬ ‫הגידול המהיר שחל בשני העשורים האחרונים בנפח הסחר הבינלאומי ובזרם תנועות ההון‬ ‫חוצות הגבולות לווה בתקווה שתהליכים אלו יתרמו להפחתת מספר הקונפליקטים האלימים בין אומות‬ ‫במערכת הבינלאומית‪ .‬תקווה זו מבוססת ברובה על הרעיון הליבראלי הוותיק‪ ,‬לפיו תלות גומלין כלכלית‬ ‫הנרקמת בין שני שחקנים מגדילה את רווחיהם המוחלטים‪ ,‬ומשום כך היא מעלה את העלות‬ ‫האלטרנטיבית שכרוכה בקונפליקטים פוליטיים ביניהם‪.‬‬ ‫הניסיונות לתמוך בטענה זו הולידו שורה ארוכה של מחקרים אמפיריים שהראו באופן כמותי כי‬ ‫סחר בילטראלי בין שתי מדינות מקטין את הסבירות לפריצתו של עימות אלים ביניהן ) ‪Mansfield‬‬ ‫‪.(Gartzke, Li & Davis 1998 ;Russet, Oneal & Davis 1998 ;Oneal & Ray 1997; 1994‬‬ ‫במקביל לעבודות אלו‪ ,‬התפרסמו בשנים האחרונות מחקרים שהראו כי עלייה במידת חשיפתן הכוללת של‬ ‫מדינות לסחר בינלאומי‪ ,‬להשקעות זרות ישירות ולתנועות הון חופשיות נוספות מקטינה את נטיתן לקחת‬ ‫חלק בקונפליקטים בינלאומיים )‪.(Gartzke et al 2001;Gartzke& Li 2003b; Gartzke 2007‬‬ ‫מחקרים אלו טוענים כי השינויים המבניים בכלכלה העולמית וחשיפתן הגוברת של מדינות לכלכלה‬ ‫הגלובלית מגבירים במקרים רבים את רגישותן לתגובות הפוליטיות והכלכליות של שחקנים שונים‪.‬‬ ‫חששן של מדינות מפני עליית התשואות על אגרות החוב הממשלתיות‪ ,‬מפני בריחה של הון פיננסי ופיסי‬ ‫ומפני פגיעה ביחסי הסחר עם שחקנים שונים‪ ,‬מצנן את התלהבותן לקחת חלק בקונפליקטים אלימים‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬כשם שחשיפה לתהליכי הגלובליזציה עשויה להגביר את החשש כי קונפליקטים אלימים‬ ‫יסבו נזק לשוק ההון המקומי ולקשרי הסחר וההשקעות מול שחקנים שונים‪ ,‬כך הגידול באלטרנטיבות‬ ‫הכלכליות שמעניקה הגלובליזציה עשוי להקטין את החשש מפני הרעה ביחסים הכלכלים מול שחקן‬ ‫ספציפי‪ .‬כלומר‪ ,‬אפשר לטעון כי החשיפה לתהליכי הגלובליזציה משפיעה בשני כיוונים מנוגדים על‬ ‫העלויות האלטרנטיבות שכרוכות בעימות פוטנציאלי מול שחקן ספציפי‪ :‬מצד אחת‪ ,‬היא עשויה להקטין‬ ‫את מידת הפגיעות שיוצרת תלות הגומלין הכלכלית מולו אותו השחקן‪ ,‬אך מצד שני היא מגבירה את‬ ‫רגישותן של מדינות לאופן שבו מגיבים השווקים ושחקנים שונים‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ניתן לתהות‪ ,‬כיצד השפיעו צעדי הליברליזציה הכלכלים אותם השיקה גאורגיה‬ ‫בשנים האחרונות על העלויות הכלכליות שגבה ממנה העימות האלים עם רוסיה באוגוסט ‪ .2008‬גאורגיה‬ ‫‪2‬‬ ‫הובילה בשנים האחרונות רפורמות בשוק ההון‪ ,‬במדיניות שער החליפין ובמדיניות הסחר‪ ,‬ואלו הגדילו‬ ‫במידה ניכרת את האטרקטיביות שלה בעיני החברות והמשקיעים הזרים )‪ .(IMF 2008, 3‬האלטרנטיבות‬ ‫הכלכליות הרבות שפתחה הגלובליזציה בפני גאורגיה הפחיתו במידה מסוימת את תלותה הכלכלית‬ ‫ברוסיה‪ .‬רוסיה היא אומנם שותפת הסחר השלישית בגודלה של גאורגיה והיא מייצאת למדינה מוצרי‬ ‫אנרגיה וחומרי גלם נוספים בעלי חשיבות אסטרטגית ‪ ,‬אך אם בשנת ‪ 2004‬רוסיה הייתה יעד לכ‪17%-‬‬ ‫מהיצוא של גאורגיה ומקור ל‪ 15%-‬מהיבוא הכולל שלה‪ ,‬בשנת ‪ 2007‬היווה היצוא לרוסיה פחות מ‪8%-‬‬ ‫מסך היצוא של ג'ורג'יה והיבוא מרוסיה לגאורגיה עמד על ‪ 11%‬מסך היבוא הכולל שלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬זרם‬ ‫ההשקעות הזרות הישירות מרוסיה‪ ,‬אשר היווה ב‪ 2004-‬כ‪ 10%-‬מסך ההשקעות הזרות שזרמו למדינה‪,‬‬ ‫עמד ב‪ 2007-‬על כ‪ 4%-‬בלבד )‪.(Statistics Georgia 2009‬‬ ‫לאור נתונים אלו‪ ,‬ניתן לטעון כי חשיפתה של גאורגיה לתהליכי הגלובליזציה היוותה גורם אשר‬ ‫יתכן והקטין את חששה מפני קונפליקט פוליטי שעלול לפגוע ביחסים הכלכלים עם רוסיה‪ .‬כלומר‪ ,‬יתכן‬ ‫כי היחלשות התלות הכלכלית ברוסיה הקטינה במידה מסוימת את החשש מפני תגובותיה האפשריות‬ ‫לפעולות הצבאיות שגאורגיה נקטה באוגוסט ‪ 2008‬בדרום אוסטיה נגד הגופים הבדלנים‪ .‬מצד שני‪ ,‬אותם‬ ‫צעדי ליברליזציה שצמצמו במידה מסוימת את עומקה של התלות הכלכלית ברוסיה‪ ,‬הגבירו את רגישותה‬ ‫של גאורגיה לתגובתם הכלכלית של שחקנים אחרים‪ .‬גאורגיה הייתה יכולה להימנע מכמה מהנזקים‬ ‫הכלכלים שהסבה לה המלחמה מול רוסיה‪ ,‬אילו מידת חשיפתה להשקעות זרות ישירות ולתנועות הון‬ ‫חופשיות נוספות הייתה נמוכה יותר‪ .‬מעבר לפגיעה של יותר ממיליארד דולר בתשתית האזרחית‪ ,‬הסבה‬ ‫המלחמה לגאורגיה נזקים של מאות מיליוני דולרים עקב עליית הסיכון של המדינה‪ ,‬אשר התבטאה בזינוק‬ ‫חד בתשואות על אגרות החוב הממשלתיות שלה ובבריחה מהירה של הון פיננסי‪ .‬ניסיונותיו של הבנק‬ ‫המרכזי למנוע בריחה של הון ולייצב את שער המטבע המקומי גררו שחיקה של ‪ 330‬מיליון דולר‬ ‫בעתודותיו )‪. (IMF 2008, 10‬‬ ‫כפי שניתן להבחין‪ ,‬ישנו קושי בהצגת טיעון חד משמעי וגורף באשר לקשר בין חשיפתן של‬ ‫מדינות לתהליכי גלובליזציה לבין גובה העלויות שטמונות בקונפליקט פוטנציאלי ביניהן‪ .‬קושי זה מציב‬ ‫מכשול בפני הצגת הסבר שלם שיבהיר במקרה הנדון‪ ,‬האם וכיצד השפיעה חשיפתה של גאורגיה לתהליכי‬ ‫‪3‬‬ ‫הגלובליזציה על תגובתה לפרובוקציות הצבאיות של הגופים הבדלניים בדרום אוסטיה ועל התפתחות‬ ‫הקונפליקט מול רוסיה‪.‬‬ ‫כפי שיפורט בהמשך‪ ,‬לספרות הליברלית יש קושי להציג הסבר שלם להישנותם של קונפליקטים‬ ‫בין מדינות שמקיימות ביניהן קשרים כלכלים ענפים ושמידת חשיפתן לגלובליזציה היא גבוהה‪ .‬קושי זה‬ ‫נעוץ בעובדה שהיא אינה מתייחסת לקשרים הכלכליים‪-‬פוליטיים שנרקמים מול צדדים שלישיים‬ ‫ספציפיים‪ .‬אותה השפעה מנוגדת של תהליכי הגלובליזציה על העלות הכלכלית שטמונה בקונפליקט מול‬ ‫שחקן ספציפי תלויה במידה משמעותית בתגובתן הכלכלית ארכות הטווח של שחקנים שלישיים ספציפיים‬ ‫לקונפליקט‪ .‬בהחלט יתכן כי אופיים של הקשרים הכלכלים‪-‬פוליטיים עם צדדים שלישיים ספציפיים‬ ‫משפיעים באופן משמעותי יותר על היחסים הפוליטיים בין צמדי מדינות מאשר היחסים הכלכלים ביניהם‬ ‫וממידת חשיפתן הכוללת לסחר ולתנועות הון‪.‬‬ ‫חששן של מדינות מפני ההשלכות הכלכליות שטמונות בעימות צבאי עשוי להצטמצם באופן‬ ‫משמעותי‪ ,‬אם תהיה להן סיבה להאמין שהעימות לא ישפיע לאורך זמן על יחסיהן הכלכלים עם שותפותן‬ ‫הכלכליות המרכזיות‪ .‬במקרה שכזה‪ ,‬ניתן אכן לתהות האם הגלובליזציה‪ -‬אשר יתכן והקטינה את תלות‬ ‫הגומלין מול השחקן היריב‪ -‬מהווה בהכרח גורם מייצב‪ .‬רוסיה וגאורגיה ספגו אומנם נזקים כלכליים‬ ‫כתוצאה מהמלחמה‪ ,‬אך לשתיהן היו סיבות כלכליות ופוליטיות להעריך שהצעדים שהן נקטו בדרום‬ ‫אוסטיה לא יסבו נזק פוליטי שעלול לפגע בטווח הארוך ביחסיהן הכלכליים עם שותפותיהן הכלכליות‬ ‫המרכזיות‪ .‬גאורגיה יכלה להעריך כי עימות פוליטי מול רוסיה אינו אמור לפגוע ביחסים הפוליטיים עם‬ ‫שותפות סחר חשובות‪ ,‬כגון‪ :‬האיחוד האירופי‪ ,‬ארה"ב ואוקראינה‪ .‬רוסיה לעומת זאת‪ ,‬יכלה להעריך כי‬ ‫תלותן של כמה משותפות הסחר האירופאיות המרכזיות שלה בנפט ובגז הרוסיים‪ ,‬וכן רגישותן של‬ ‫שותפות סחר אחרות לתנודות במחירי האנרגיה העולמיים‪ ,‬מצמצמות את האפשרות כי מחאה פוליטית‬ ‫מצדן תגרור צעדים מעשיים שיפגעו לאורך זמן בקשרי הסחר עימן‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬במקרים שבהם קונפליקט עם שחקן מסוים עלול לפגוע באופן משמעותי ביחסים‬ ‫הכלכליים ארוכי הטווח עם שותפות כלכליות משמעותיות‪ ,‬הגיוני יותר להעריך שהעמקת האינטגרציה‬ ‫עימן עשויה להוות גורם מייצב‪ .‬תגובתם של השווקים לקונפליקט פוליטיים נגזרת אומנם משיקולים‬ ‫‪4‬‬ ‫כלכליים‪ ,‬אך שיקולים אלו עשויים להיות מושפעים מתגובתן של ממשלות שאינן מעורבות באופן ישיר‬ ‫בקונפליקט‪.‬‬ ‫אי שביעות הרצון של ממשלות‪ ,‬של חברות ושל אזרחים במדינות שונות מקונפליקט יכולה‬ ‫להיות מתורגמת לפגיעה בסחר ובהשקעות‪ .‬גם בתקופה שבה כללי הסחר מעוגנים בארגון הסחר העולמי‬ ‫)‪ (WTO‬ממשלות עדיין יכולת להשפיע על הסחר ועל ההשקעות עם מדינה מסוימת‪ ,‬וכן תגובתם של‬ ‫אזרחים ושל חברות לקונפליקט בין מדינות יכולה להוליד פגיעה ברווחה הכלכלית של אחד הצדדים‬ ‫הלוחמים‪ .‬האופן שבו הקונפליקט עשוי להשפיע על היחסים הכלכליים עם צדדים שלישיים הוא הגורם‬ ‫שקובע את מידת ההשפעה של העמקת האינטגרציה הכלכלית עימם על היחסים בין צמדי מדינות‪ .‬אך‬ ‫התהליך עשוי להיות דו כיווני‪ ,‬שכן אופי הקשרים הכלכליים מול אותם צדדים שלישיים משפיע על‬ ‫האופן שבו הם בוחרים להגיב לקונפליקט‪.‬‬ ‫מטרת עבודה זו היא לבחון את הקשר הדו כיווני בין יחסי סחר והשקעות עם צדדים שלישיים‬ ‫לבין קונפליקטים בינ"ל‪ .‬שאלת המחקר המרכזית שתיבחן בעבודה היא כיצד מושפעת השכיחות של‬ ‫קונפליקטים בין צמדי מדינות מנפח הסחר וההשקעות של כל אחת מהן עם צדדים שלישיים ספציפיים‪.‬‬ ‫גישתה הבסיסית של העבודה מניחה כי אין די בבחינת הקשר בין מידת חשיפתן הכוללת של‬ ‫מדינות לגלובליזציה לבין קונפליקטים אלימים‪ ,‬ולפיכך יש לתת גם משקל משמעותי לבחינת היחסים‬ ‫הכלכליים והפוליטיים של צמדי מדינות עם צדדים שלישיים ספציפיים‪ .‬העמקת האינטגרציה הכלכלית‬ ‫של מדינה מסוימת ‪ A‬עם הכלכלה העולמית לא תהווה בהכרח גורם עצמאי משמעותי שירסן את‬ ‫התנהלותה מול מדינה יריבה ‪ ,B‬אם האינטרסים הכלכליים והפוליטיים של שותפותיה הכלכליות‬ ‫המרכזיות לא יפגעו כתוצאה מקונפליקט בין המדינות‪ ,‬או אם אופייה של תלות הגומלין הכלכלית מולן‬ ‫מצמצמת את מידת גמישותן להסתגל לתנודות ביחסים הכלכליים עם מדינה ‪ .A‬לעומת זאת‪ ,‬העמקת תלות‬ ‫הגומלין הכלכלית של מדינה ‪ A‬עם מדינות שהאינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלהן עשויים להיפגע‬ ‫עקב קונפליקט שבו מעורבת מדינה ‪ B‬ועם מדינות שתלות הגומלין שלהן מול מדינה ‪ A‬מאפשרת להן‬ ‫גמישות גבוהה להסתגל לתנודות ביחסים הכלכליים עם מדינה ‪ ,A‬עשוי להיות גורם שיקטין את הסבירות‬ ‫לפריצתו של עימות בין צמד המדינות‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫סקירת ספרות‬ ‫הדיון האקדמי שמתמקד בבחינת הקשר בין תלות גומלין כלכלית לבין קונפליקטים בינלאומיים‬ ‫איננו חדש והוא זכה לתשומת לב רבה בספרות של דיסציפלינת היחסים הבינלאומיים‪ .‬אף שניתן למנות‬ ‫שורה ארוכה של הוגים ליברלים קלאסיים שהציגו ופיתחו לאורך שלוש המאות האחרונות את הטענה כי‬ ‫סחר בין מדינות יכול לקדם שלום בניהן )‪de Montesquieu 1750 ,Kant 1795‬‬ ‫;‪Selfridge 1918‬‬ ‫‪ ,( Viner 1937‬רק בשנות השמונים של המאה העשרים החל להתפתח מחקר אמפירי משמעותי שביקש‬ ‫לבחון טענה זו באמצעות כלים כמותיים‪.‬‬ ‫פרסום מאמרו של ‪ Polachek‬ב‪ 1978-‬מהווה נקודת ציון מרכזית בהתפתחותו של המחקר‬ ‫האמפירי שמתמקד בבחינת הקשר בין סחר לבין יחסים פוליטיים בין מדינות‪ Polachek .‬הציג מודל‬ ‫מתמטי פורמאלי שהעניק מסגרת ברורה המבהירה מדוע גידול בנפח הסחר בין מדינות מקטין את‬ ‫הסבירות לפריצתו של עימות אלים ביניהן‪ .‬המודל מתבסס על המכניזם הליבראלי הכלכלי‪ ,1‬לפיו מדינות‬ ‫יירתעו מנקיטת מהלכים אלימים נגד שותפות סחר כיוון שהן יחששו לאבד את הגידול ברווחה החברתית‬ ‫שהוא מעניק‪ .‬מכניזם זה מושתת על שתי הנחות יסוד‪ (1 :‬סחר בינלאומי אכן מאפשר למדינות להגדיל את‬ ‫גבול אפשריות הצריכה‪ ,‬ומשום כך הוא מעלה את סך הרווחה החברתית; ‪ (2‬סכסוכים בינלאומיים פוגעים‬ ‫בנפח הסחר בין המדינות שמעורבות בו‪.‬‬ ‫מקבלי ההחלטות שואפים להשיא את התועלת המצרפית של מדינתם‪ 2‬ולפיכך הם לא יפתחו‬ ‫בקונפליקט אלים במקרים שבהם הרווחים מהקונפליקט יהיו קטנים מעלויותיו‪ .‬על פי המודל‪ ,‬עלויות‬ ‫הקונפליקט נגזרות מההפסד ברווחה החברתית שמעניק הסחר מול המדינה היריבה‪ ,‬ומשום כך הרחבת‬ ‫‪1‬‬ ‫מכניזם חשוב נוסף מוצג על ידי חוקרי הזרם הניאו‪-‬פונקציונליסטי‪ ,‬אשר מפתחים את ההשערות שהוצגו על ידי הס ודויטש‬ ‫)‪ .(Deutsch et al 1957; Haas 1958‬לטענתם סחר ‪ -‬כמו גם אינטראקציות חוצות גבולות נוספות – מוביל גם לגלישה‬ ‫פוליטית‪.‬‬ ‫‪ 2‬במחקרים מספר מתייחס ‪ Polachek‬למונח "התועלת של הבוחר החציוני" במקום למנוח התועלת המצרפית‪ .‬ואולם‪ ,‬לטענת‬ ‫מספר חוקרים גם התייחסות למנוח "הבוחר החציוני" מתעלמת מהזרם המרכזי בספרות של הכלכלה הפוליטית‪ ,‬אשר מתמקד‬ ‫באופן שבו תהליכים במפלס הדומסטי משפיעים על עיצוב מדינות סחר בינלאומית )‪Milner and Rosendorff 1996‬‬ ‫;‪ .(Solingen 1998‬מספר מחקרים שעוסקים בקשר בין סחר לבין קונפליקטים מציעים להתנתק מההנחה‪ ,‬כי תהליך קבלת‬ ‫ההחלטות תמיד יונחה על פי הרצון להשיא את הרווחה המצרפית של המדינה‪ .‬כלומר‪ ,‬חוקרים מספר מצעים להפנות את הדיון‬ ‫גם למפלס הדומסטי ולבחון אילו קבוצות אינטרס יכולות דווקא להרוויח מקונפליקטים ומהנסיגה במידת האינטגרציה הכלכלית‬ ‫‪,‬או לחילופין אילו קבוצות כלכליות יגבשו קואליציה שתתמוך בהסכמי שלום )‪ . (Press-Barnathan 2006‬המחקר הכמותי‬ ‫שבוחן את הקשר בין סחר לקונפליקטים כמעט ואינו נותן את הדעת למפלס הדומסטי‪ .‬עבודותיהם של )‪Schulze (2003‬‬ ‫& ‪ Schneider‬ן ‪ (2006) Schneider & Troeger‬מהוות ניסיון יוצא דופן לשלב במחקר הכמותי שבוחן את הקשר בין‬ ‫גלובליזציה לשלום משתני בקרה לעוצמתן של קבוצות אינטרס שונות‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫נפח הסחר עימה מעלה את העלות האלטרנטיבית שכרוכה בקונפליקט והיא מקטינה את התמריץ לפתוח‬ ‫במלחמה‪.‬‬ ‫השאיפה לבחון את תקפות תחזיות המודל והעלייה המהירה שחלה בנפח הסחר העולמי הולידו‬ ‫גאות במספר המחקרים הכמותיים‪ ,‬שאמדו את הקשר בין סחר בילטראלי לבין מידת האלימות בין צמדי‬ ‫מדינות סוחרות‪ .‬מרבית המחקרים הצביעו על קשר שלילי בין סחר בילטראלי לבין רמת האלימות‬ ‫) ‪Gartzke, Li & Davis 1998 ;Oneal & Ray 1997;Russet & Oneal 2001; Russet, Oneal‬‬ ‫‪ ,(& Davis 1998; Mansfield 1994‬אך קיימים גם מחקרים מספר שהצביעו דווקא על מתאם חיובי‬ ‫בין סחר לבין קונפליקטים ) ‪.(Barbieri 1996; 1998; 2002‬‬ ‫מחקרים רבים טענו כי השונות בממצאים שמוצגים במחקרים הכמותיים נולדה עקב היעדר‬ ‫בקרה מוקפדת על תופעות חשובות‪ .‬הוספת משתני בקרה שונים במשוואת הרגרסיה העשירו את הדיון‬ ‫התיאורטי‪ ,‬כיוון שהיא הצביעה על תנאים ספציפיים שבהם סחר בין שתי מדינות מפחית את הסבירות‬ ‫לעימות אלים ביניהן‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ (2003) Gelpi and Grieco ,‬הראו כי סחר מפחית את הסבירות‬ ‫לסכסוכים רק בקרב מדינות דמוקרטיות‪ ,3‬בשעה שהוא יוכל להגביר את הסיכויים לקונפליקטים בקרב‬ ‫מדינות שאינן דמוקרטיות‪.‬‬ ‫‪ (2000) Mansfield and Pevehouse‬הראו כי רק סחר בין מדינות‬ ‫שמעוגנות בהסכמי סחר מפחית את הסבירות לקונפליקטים ביניהן‪.‬‬ ‫מהתמקדות בנפח סחר להתמקדות בתלות גומלין‬ ‫סוגיה חשובה יותר מהפן התיאורטי‪ ,‬שעלתה במסגרת הניסיונות להסביר את השונות בממצאי‬ ‫המחקרים הכמותיים‪ ,‬נוגעת לדיון הוותיק באשר להשפעות אופייה של תלות גומלין כלכלית בין צמדי‬ ‫מדינות על יחסיהן הפוליטיים‪ .‬למרות שכבר במחקרו מ‪ 1980-‬הודה ‪ Polachek‬כי התמקדות בנפח הסחר‬ ‫מהווה רק אינדיקציה אחת מבין כמה לבחינת מידת חשיבות היחסים המסחריים בין מדינות‪ ,‬מחקריו‬ ‫האמפרים‪ ,‬כמו גם מרבית המחקרים הכמותיים שפורסמו בשנות השמונים‪ ,‬התמקדו רק בבחינת הקשר בין‬ ‫נפח הסחר לבין קונפליקטים‪ .‬מגמה זו השתנתה במידה מסוימת בראשית שנות התשעים כאשר שורה של‬ ‫חוקרים ליבראלים הציבו במשוואות הרגרסיה מדדים נוספים שתכליתם לבטא את העלויות שכרוכות‬ ‫בהפרעת היחסים המסחריים בין צמדי מדינות‪.‬‬ ‫‪ 3‬מובן שטענה זו קשורה באופן הדוק לספרות שבוחנת את תיאורית השלום הדמוקרטית‪ ,‬שקובעת כי שתי מדינות דמוקרטיות‬ ‫לא ילחמו זו בזו ) ‪.(Oneal & Russet 1997 ; Maoz & Russet 1993‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ (1992)ׁ◌McDonald & Polachek‬הראו כי ככול שעקומת הביקוש של שחקן ‪ A‬ליבוא‬ ‫ממדינה ‪ B‬קשיחה יותר‪ ,‬וכן ככול שעקומת ההיצע של היצוא ממדינה ‪ A‬למדינה ‪ B‬קשיחה יותר‪ ,‬כך יקטן‬ ‫הסיכוי שמדינה ‪ A‬תנהג באלימות כלפי מדינה ‪ .B‬הואיל וישנו קושי לבטא את גמישות עקומות ההיצע‬ ‫והביקוש במחקר ששואף להציג התייחסות רחבה למדינות רבות‪ ,‬המחקר הכמותי שמתמקד בגמישות‬ ‫ובסחר במוצרים ספציפיים נשאר בשוליים ומרבית המחקר הכמותי אינו מציע חלוקה ענפית של הסחר‪.‬‬ ‫הניסיון המשמעותי ביותר להתייחס לחשיבות היחסים הכלכלים בין צמדי מדינות בא לידי ביטוי‬ ‫במחקרים שהדגישו‪ ,‬כי יש לבחון את הקשר בין תלות גומלין כלכלית לבין שלום‪ .‬כלומר‪ ,‬החל משנות‬ ‫התשעים החליפו מספר חוקרים ליבראלים את המשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬ובמקום להתמקד בנפח הסחר‬ ‫הכולל הם הציבו מדד שמציג את היחס בין נפח הסחר הבילטראלי בין צמדי מדינות לבין התוצר המקומי‬ ‫הגולמי של כול אחת מהן‪ 4.‬כאשר הסחר מול מדינה מסוימת ‪ B‬מהווה נתח מרכזי מהתמ"ג של מדינה ‪A‬‬ ‫עלויות ההסתגלות שלה להפרעה ביחסים המסחריים עם מדינה ‪ B‬יהיו גבוהות יותר‪.‬‬ ‫השימוש במדד זה זכה לביקורות רבות מצד חוקרים ריאליסטים וניאו מרקסיסטים שטענו כי הוא‬ ‫אינו מבטא כמה ממושגי היסוד שעומדים בסיס הספרות שדנה בתלות גומלין כלכלית‪ ,‬כגון‪ :‬רגישות‪,‬‬ ‫פגיעות ותלות גומלין א‪-‬סימטרית‪ .‬מחקרו הקלאסי של ‪ (1945) Hirschman‬הניח את התשתית‬ ‫התיאורטית לדיון העשיר‪ ,‬שמציע להתמקד במאפיינים שונים של תלות הגומלין כגורמים מסבירים לאופן‬ ‫שבו היא משפיעה על היחסים הפוליטיים בין מדינות‪ .‬תלות גומלין בין שני שחקנים אינה חייבת להיות‬ ‫סימטרית‪ ,‬ובהחלט יתכן כי קשרים כלכליים בין שתי מדינות יכולים ליצור פגיעות בקרב שחקן אחד‪,‬‬ ‫בעוד שהם אינם מעלים את מידת הפגיעות בקרב השחקן השני‪ .‬לטענת חוקרים ריאליסטים‪ ,‬העמקת תלות‬ ‫הגומלין א‪-‬סימטרית בין מדינות עלולה לעודד את השחקן היותר פגיע לנקוט בצעדים צבאיים בכדי‬ ‫להקטין את הפגיעות שתלות הגומלין יוצרת )‪.(Gilpin 1980, 140-141‬‬ ‫‪ (1977) Nye & Keohane‬טענו כי ישנו הבדל בין תלות גומלין שיוצרת רגישות לבין תלות‬ ‫גומלין שיוצרת פגיעות‪ .‬ההבדל הוא בגובה העלויות שיאלצו המדינות לשלם עקב הפרעה במערכת‬ ‫היחסים ביניהן‪ .‬כלומר‪ ,‬על מנת לבחון את אופייה של תלות הגומלין עלינו לשאול מה הן האלטרנטיבות‬ ‫העומדות בפני המדינות )‪.(Baldwin1980,491‬‬ ‫‪ 4‬דוגמא בולטת היא מחקרם של ‪ .(1997) Oneal &Russett‬ההנחות המתודולוגיות שמוצגות בו יושמו במחקרים‬ ‫הליבראלים הכמותיים שבחנו את הקשר בין תלות גומלין לבין קונפליקטים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הממצאים העולים ממחקריה הכמותיים של ‪ (1996,1998,2002) Barbieri‬נחשבים בספרות‬ ‫כקריאת התגר המשמעותית ביותר על המחקרים שמציגים קשר שלילי בין תלות גומלין לבין קונפליקטים‪.‬‬ ‫היא טוענת כי האופן שבו המחקרים הליבראלים מבטאים תלות גומלין אינו מאפשר להבדיל בין תלות‬ ‫גומלין שיוצרת פגיעות לבין תלות גומלין שיוצרת רגישות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא אינו מאפשר להתייחס להשפעות‬ ‫אשר א‪-‬סימטריה בתלות הגומלין עשויה לגזור על היחסים הפוליטיים בין מדינות‪ .‬במחקריה מראה‬ ‫‪, Barbieri‬כי כאשר נותנים ביטוי אופרטיבי לתלות הגומלין באופן שמאפשר לבטא את מידת הפגיעות‬ ‫שהיא יוצרת ואת מידת הא‪-‬סימטריה שהיא יוצרת‪ ,‬מתברר כי עליה בעומק תלות הגומלין בין צמדי‬ ‫מדינות דווקא מגבירה את הסבירות לפריצתם של עימותים אלימים בינן‪.‬‬ ‫אף שמחקריה של ‪ Barbieri‬זכו לביקורות מתודולוגיות )‪ ,(Gartzke& Li 2003b‬הסוגיות‬ ‫התיאורטיות שהיא הבליטה במחקריה השפיעו על המחקר הכמותי בתחום‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן בהחלט להבחין‬ ‫בניסיון להציע במחקר הכמותי‪ -‬הן במחקריהם של חוקרים ליבראלים והן במחקריהם של חוקרים‬ ‫ריאליסטים‪ -‬בקרה מוקפדת יותר על סוגיות שמבטאות א‪-‬סימטריה בתלות הגומלין ובקרה לסוגיות‬ ‫פוליטיות שמשפיעות על היחסים הכלכליים בין מדינות‪ .‬מגמה זו באה לידי ביטוי במחקרים שבהם היחס‬ ‫בין הסחר הבילטראלי לבין התוצר הוא המשתנה התלוי ובמחקרים הרבים שבהם נפח הסחר בין המדינות‬ ‫הוא המשתנה התלוי‪ ,‬אך היא אינה באה לידי ביטוי במעט המחקרים שמתייחסים לצדדים שלישיים‬ ‫ספציפיים‪.‬‬ ‫מהתמקדות ביחסי סחר בילטראליים להתמקדות בתופעות כלכליות גלובליות‬ ‫במקביל להתמקדות בסחר בינלאומי חלה בשנים האחרונות גם עלייה במחקרים שהצביעו על‬ ‫קשר שלילי בין זרם ההשקעות הזרות הישירות בין צמדי מדינות לבין רמת האלימות ביניהן ) ‪Polachek‬‬ ‫‪ .(et al 2005;2007‬בדומה למרבית המחקרים שמתמקדים בסחר‪ ,‬גם מחקרים אלו אינם נותנים את‬ ‫הדעת לאופן שבו תנודות ביחסים הפוליטיים בין שתי מדינות יריבות משפיעות על יכולתן למשוך‬ ‫השקעות מיעדים שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם אינם בוחנים כיצד היחסים הפוליטיים בין שני צדדים יריבים‬ ‫מושפעים מנפח ההשקעות הזרות מול צדדים שלישיים ספציפיים‪.‬‬ ‫הניסיון האמפירי הנפוץ ביותר להתייחס לסוגיה זו‪ ,‬בא לידי ביטוי באותם המחקרים שאומדים‬ ‫את הקשר בין מידת חשיפתן של מדינות לכלכלה העולמית לבין השתתפותן בעימותים בינלאומיים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הטענה כי יש להרחיב את הדיון מעבר להתמקדות ביחסים כלכליים בילטראליים אינו חדש‪Viner .‬‬ ‫)‪ (1951‬טען כי תלות גומלין כלכלית וכיבושים צבאיים הם שני אמצעים תחליפים‪ ,‬שבאמצעותם יכולות‬ ‫המדינות להשיג משאבים שיאפשרו להן להגדיל את קצב הצמיחה הכלכלית‪ .‬כאשר המערכת מאפשרת‬ ‫להעמיק את נפח הסחר הבינלאומי ואת זרם ההשקעות הזרות‪ ,‬התמריץ להשיג משאבים באמצעות‬ ‫מלחמות וכיבושים יורד‪.‬‬ ‫מרבית החוקרים שמתמקדים במידת פתיחותן של מדינות לכלכלה העולמית כמשתנה בלתי תלוי‬ ‫להתנהגותן בזירה הבינלאומית טוענים‪ ,‬כי חשיפתן של מדינות לגלובליזציה מגבירה את רגישותן‬ ‫לקונפליקטים‪ ,‬ומשום כך היא מהווה גורם מייצב‪ (2007) Gartzke .‬ו‪(2003a) Gartzke & Li -‬‬ ‫הראו שעלייה במידת חשיפתן הכוללת של צמדי מדינות לסחר ולהשקעות זרות ישירות‪ ,‬וכן ירידה‬ ‫בהגבלות שהמדינות מנהיגות על תנועות הון פיננסיות‪ ,‬מקטינה את הסבירות לקונפליקט ביניהן‪.‬‬ ‫לעומת זאת ‪ (2008) Martin et al‬הראו שבעוד שסחר בילטראלי בין צמדי מדינות מקטין את‬ ‫הסבירות לקונפליקטים ביניהם‪ ,‬העלייה בנפח הסחר הכולל שלהן דווקא מגדילה את נטייתן של מדינות‬ ‫לקחת חלק בקונפליקטים אלימים‪ .‬ממצאים אלו מחזקים את הטענה כי גידול באלטרנטיבות המסחריות‬ ‫יכול להגדיל את הסיכוי לעימות עם שחקן ספציפי‪ .‬אך המחקר אינו מציג התייחסות לצדדים שלישיים‬ ‫ספציפיים‪ ,‬ומשום כך הוא מתעלם מהאפשרות שבמקרים מסוימים אותו גידול באלטרנטיבות‪ ,‬אשר מקטין‬ ‫את התלות בסחר עם יריב פוטנציאלי‪ ,‬עשוי להצטמצם עקב תגובתם האפשרית של צדדים שלישיים‬ ‫ספציפיים‪.‬‬ ‫התייחסות לצד השני של המשוואה וסוגיית הסימולטניות‬ ‫גם מי שמשתכנע כי הממצאים הסטטיסטיים שמוצגים במחקרים השונים אכן מצביעים על‬ ‫קורלציה שלילית בין תלות גומלין כלכלית לבין קונפליקטים‪ ,‬יכול לתהות האם תוצאות אלו אכן מחזקות‬ ‫את המכניזם שעומד בבסיס המחקר הליבראלי‪ .‬כזכור‪ ,‬הטענה הליבראלית מבוססת על ההנחה כי‬ ‫קונפליקטים אכן פוגעים בקשרים הכלכליים בין המדינות הלוחמות )ולא רק מתואמים עם פגיעה כזו(‪ ,‬אך‬ ‫טענות אלו כמעט שלא נבחנו על ידי חוקרי כלכלה‪-‬פוליטית‪ .‬המחקרים שכן התייחסו לסוגיה זו אינם‬ ‫מציגים תמונה אחידה‪ (1999) Barbieri & Levi .‬מצאו כי מלחמות בין שתי מדינות אינן פוגעות באופן‬ ‫משמעותי בנפח הסחר השוטף ביניהן‪ .‬לעומת זאת‪ (2001) Anderton & Carter ,‬מראים כי מלחמה‬ ‫‪10‬‬ ‫בין שתי מדינות מקטינה באופן משמעותי את נפח הסחר ביניהן‪ ,‬בהשוואה לנפח הסחר שקדם למלחמה‬ ‫ולזה שהתקיים בשנים מאוחרות יותר‪ (1989) Pollins .‬הראה כי עלייה במידת שיתוף הפעולה בין שתי‬ ‫מדינות מרחיבה את נפח הסחר ביניהן‪.‬‬ ‫ממצאיו של ‪ Pollins‬מחזקים את ההשערה כי הקשר בין סחר לבין קונפליקטים עשוי להיות‬ ‫סימולטני‪ :‬יחסיים פוליטיים טובים מעודדים סחר‪ ,‬ובאותו הזמן עלייה בהיקף הסחר משפרת את היחסיים‬ ‫הפוליטיים‪ .‬אף ש ‪ Polachek‬נתן את דעתו לבעיה זו כבר במחקריו הראשונים‪ ,‬ובשל כך אימץ אמידה‬ ‫בשיטת ‪ ,two-stage least squares‬מרבית המחקרים שהתפרסמו מאוחר יותר התעלמו מבעיית‬ ‫הסימולטניות או שהם טיפלו בא בכלים פחות משוכללים‪ 5.‬החוקרים שכן השתמשו באמידה שמנסה‬ ‫להתייחס לסוגיית הסימולטאניות מציגים תמונה לא אחידה‪ (2003) Kang & Reuveny .‬הראו כי גם‬ ‫כאשר נותנים לבעיית הסימולטאניות את הדעת שתי ההשערות המצופות מתרחשות במרבית המקרים‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ (2004) Keshk et al.’s ,‬הראו כי יחסים פוליטיים טובים בין מדינות אכן מקדמים סחר‪,‬‬ ‫אך כאשר לוקחים בחשבון את סוגיית הסימולטניות‪ ,‬הקשר ההפוך נעלם‪.‬‬ ‫המחקר של ‪ (2008) Martin et al‬מהווה ניסיון יוצא דופן לבחון באופן מקיף את ההשפעות‬ ‫של תנודות ביחסים הפוליטיים בין צמדי מדינות על מגמות הסחר הכוללות שלהן‪ .‬המחקר אינו מוצא קשר‬ ‫מובהק בין קונפליקטים לבין היצוא הכולל של המדינות הלוחמות‪ ,‬וההשפעה של קונפליקטים על היבוא‬ ‫הכולל של הצדדים הלוחמים היא שלילית וחלשה‪ .‬אך גם מחקר זה אינו מתייחס ליחסים מול צדדים‬ ‫שלישיים ספציפיים‪ .‬סוגיה זו היא קריטית‪ ,‬שכן גם כאשר הסחר הכולל אינו נפגע‪ ,‬פגיעה בסחר מול‬ ‫שחקנים ספציפיים יכולה לפגוע ברווחה הכוללת של המדינה‪ .‬למעשה‪ ,‬יתכן כי דווקא משום שהקונפליקט‬ ‫גרר פגיעה ביחסי הסחר עם צדדים שונים‪ ,‬המדינות הלוחמות נאלצות למצוא אלטרנטיבות יקרות יותר‪,‬‬ ‫ולפיכך הערך הכספי הכולל של הסחר עולה בעקבות הקונפליקט‪.‬‬ ‫)‪ Feng (1994‬הראה כי הסחר בין ארצות הברית לבין בנות בריתה גדל בתקופת המלחמה‬ ‫הקרה ככול שהקונפליקט בין ארצות הברית לבין ברית המועצות התעצם‪ Feldman (2007) .‬הראה‬ ‫שהתעצמות הסכסוך הישראלי פלשתינאי פוגעת בנפח הסחר הכולל של ישראל‪ ,‬כאשר הסחר מול האיחוד‬ ‫האירופי רגיש יותר לתנודות בסכסוך לעומת הסחר עם מדינות אחרות‪ .‬הואיל ומחקר זה מתייחס למקרה‬ ‫‪5‬אחת הכלים הנפוצים היא הצבת המשתנה הבלתי תלוי בפיגור של שנה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ספציפי ייחודי‪ ,‬קשה לגזור ממנו מסקנות כוללות על האופן שבו קונפליקטים אלימים משפעים על תלות‬ ‫גומלין כלכלית עם צדדים שלישיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כול המחקרים המצוטטים התייחסו להשפעה של קונפליקט‬ ‫על זרם סחורות‪ ,‬אך המחיר הכלכלי של קונפליקטים מתבטא גם בפגיעה בזרם תנועות ההון של המדינות‬ ‫ובעליית פרמיית הסיכון על האג"ח הממשלתית‪ ,‬אשר מצמצמת את יכולת גיוס ההון המקומי‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫התייחסות לצדדים שלישים ספציפיים במחקר‬ ‫ההתייחסות האמפירית לאופן שבו קשרים כלכלים עם צדדים שלישיים בעלי מאפיינים‬ ‫ייחודיים משפיעה על קשרים פוליטיים באה לידי ביטוי במחקרים שניסו לבחון את הטענות שעולות‬ ‫מפיתוח המודל הפורמאלי של ‪ . Polachek‬מחקריו של ‪ (2005;2008) Chang‬מהווים ניסיון יוצא דופן‬ ‫להתייחס באופן אמפירי לקשר שבין סחר עם צדדים שלישיים ספציפיים לבין קונפליקטים בין צמדי‬ ‫מדינות‪ .‬מחקרים אלו מראים כי עליה בנפח הסחר הכולל של צמדי מדינות ‪ A‬ו ‪ B‬דווקא מעלה את‬ ‫הסבירות שהן ילחמו זו בזו‪ .‬אך קשר זה מתהפך‪ ,‬כאשר מציגים אמידה נפרדת לסחר של מדינה ‪ A‬עם‬ ‫ידידותיה של מדינה ‪ .B‬לעומת זאת‪ ,‬במקרים שבהן מדינה ‪ A‬מגבירה את הסחר עם אויבותיה של מדינה‬ ‫‪ ,B‬עולה הסבירות לקונפליקט בין מדינה ‪ A‬למדינה ‪.B‬‬ ‫ממצאים אלו נגזרים מפיתוח המודל הפורמאלי של ‪ . Polachek‬מפיתוח המודל עולה הקביעה‬ ‫כי סחר של מדינה ‪ A‬עם "חבר )‪ (C‬של חבר ) ‪ " (B‬ישפר את היחסים בין ‪ A‬ל‪ .B -‬המודל המקורי מניח‬ ‫כי סחר מקדם שיתוף פעולה ומפחית קונפליקט‪ ,‬לכן מידת הקונפליקט בין מדינה ‪ A‬לבין צד שלישי ‪C‬‬ ‫ירד כאשר נפח הסחר ביניהן עולה‪ .‬מידת קונפליקט קטנה יותר מעלה את הרווחה החברתית של מדינה ‪.C‬‬ ‫עליה ברווחה החברתית במדינה ‪ C‬תעלה את מידת הרווחה החברתית במדינה ‪ ,B‬במידה ומדובר במדינות‬ ‫ידידות )המודל מגדיר מדינות כידידות במקרים שבהם עליית התועלת של אחת מעלה את התועלת של‬ ‫השנייה(‪ .‬עליה במידת הרווחה החברתית במדינה ‪ B‬מגדילה את הרווחה בקרב ידידתה ‪ ,A‬ומשום כך‬ ‫היא משפרת את היחסים בינן‪.‬‬ ‫הממצאים שמוצגים במאמריו של ‪ Chang‬תומכים בהשערה כי גידול בסחר של מדינה ‪ A‬עם‬ ‫ידידותיה של מדינה ‪ B‬מקטין את הסבירות לקונפליקט ביניהן‪ ,‬אך הם רחוקים מלספק מענה טוב לשאלת‬ ‫המחקר שעומדת בסיס עבודה זו‪ .‬ראשית‪ ,‬מההיבט האמפירי‪ ,‬המחקרים מתבססים על מדגם שנע בין‬ ‫‪ 6‬סוגיה זו לא נבחנה אומנם על ידי חוקרי מדע המדינה במסגרת הניסיון לבחון את הקשר בין קונפליקטים לבין תלות גומלין‪,‬‬ ‫אך חוקרי היסטוריה כלכלית רבים הראו באופן כמותי כי קונפליקטים בין מדינות ואירועים משמעותיים במהלך מלחמות‬ ‫הזניקו את התשואה על אגרות החוב הממשלתיות של המדינות לוחמות ) ‪( Frey & Kucher 2001; Willard et al. 1996‬‬ ‫‪12‬‬ ‫השנים ‪ ,1958-1967‬ומשום כך הם אינם מתייחסים לאינטראקציות שהתרחשו בתקופה שבה חלה עלייה‬ ‫משמעותית בעומק האינטגרציה הכלכלית במערכת‪ .‬זו היא כנראה הסיבה שהמחקרים אינם מציעים בקרה‬ ‫לאותן התופעות הגלובליות שקיבלו תאוצה בעשורים האחרונים‪ .‬שנית‪ ,‬גם מחקרים אלו בוחנים רק צד‬ ‫אחד של המשוואה‪ .‬כלומר‪ ,‬הם אינם בוחנים כיצד הסחר עם צדדים שלישיים ספציפיים מושפע מתנודות‬ ‫ביחסים בין צמדי מדינות‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬הסיווג שבאמצעותו קובע המודל הפורמאלי‪ ,‬מי הם צדדים שלישיים ידידים ומי הם צדדים‬ ‫שלישיים יריבים‪ ,‬מתבצע רק על סמך נפח הסחר עימם‪ .‬סיווג זה אינו מאפשר להציג הסבר שלם לאופן‬ ‫שבו צדדים שלישיים יכולים להשפיע באמצעות כלים כלכליים על השיקולים של מדינות שניצבות בפני‬ ‫קונפליקט‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כלל לא בטוח כי נפח הסחר של גאורגיה עם ארה"ב הוא הגורם שיתכן וגרם לה‬ ‫להאמין כי עימות עם רוסיה לא יפגע ביחסי הסחר עם ארה"ב‪ .‬רביעית‪ ,‬המחקר הקיים אינו מתייחס‬ ‫לאופייה של תלות הגומלין בין צמדי המדינות לבין הצדדים השלישיים‪.‬‬ ‫‪ (2008) Aydin‬הראה כי צדדים שלישיים עשויים להצטרף למערכה צבאית לצד אחד הצדדים‬ ‫הלוחמים‪ ,‬במקרים שבהם הם מעריכים כי פעולות אלו ימנעו פגיעה ברווחה הכלכלית שתלות הגומלין‬ ‫מול אותו צד מעניקה להן‪ .‬מחקרו הכמותי מראה כי עליה בעומקה של תלות הגומלין הכלכלית בין צדד‬ ‫שלישי ‪ C‬לבין צד לוחם ‪ A‬מגדילה באופן משמעותי את הסבירות שצד ‪ C‬יצטרף למערכה הצבאית‬ ‫לצד צד ‪ .A‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר קיימת תלות גומלין כלכלית עמוקה בין צד‬ ‫‪ C‬לבין שני הצדדים‬ ‫הלוחמים‪ ,‬הסבירות ששחקן ‪ C‬יצטרף באופן פעיל למערכה יורדת באופן משמעותי‪.‬‬ ‫אך כאמור‪ ,‬צדדים שלשיים יכולים להשפיע על עליות העימות בין שני צדדים גם כאשר הם אינם‬ ‫מצטרפים באופן פעיל לאחד הצדדים הלוחמים‪ .‬כפי שציין זאת ‪ , (1985) Baldwin‬ארגז הכלים שתומך‬ ‫בגיבוש מדינות חוץ כולל לצד כלים צבאיים גם כלים כלכלים‪ ,‬שבאמצעותם מדינות יכולות לנסות‬ ‫להשפיע על התנהגותן של מדינות אחרות במערכת הבינלאומית‪.‬‬ ‫מדינאות כלכלית )‪( Economic statecraft‬‬ ‫כשם שהתגברות תהליכי הגלובליזציה הובילה לפריחה במחקר שבוחן את הקשר בין תלות‬ ‫גומלין כלכלית לבין שלום‪ ,‬כך הם הלהיטו את הויכוח הוותיק בין חוקרי היחסים הבינלאומיים באשר‬ ‫למידת יכולתן של מדינות להשיג יעדים במדינות החוץ באמצעות שימוש במדינאות כלכלית‬ ‫‪13‬‬ ‫)‬ ‫‪ .( Economic statecraft‬באופן גס‪ ,‬ניתן לטוען כי החלוקה הפרדיגמאטית המוכרת של דיסציפלינת‬ ‫היחסים הבינלאומיים‪ ,‬כפי שהיא משתקפת בויכוח בין החוקרים באשר לקשר בין תלות גומלין לשלום‪,‬‬ ‫באה לידי ביוטי גם בויכוח ביחס ליעילות וליכולת לקדם יעדים במדינות חוץ באמצעות שימוש מדינות‬ ‫כלכלית‪ .‬הואיל וספרות השלום המסחרי מתמקדת בעיקרה ביחסים בילטראליים והיא מזניחה את‬ ‫ההתייחסות לצדדים שלישיים‪ ,‬קשה להצביע על מחקרים כמותיים שמציגים אינטגרציה חדה בין ספרות‬ ‫זו לבין הטיעונים שמוצגים הספרות הענפה שבוחנת את האפשרות לשנות מדיניות של מדינות באמצעות‬ ‫כלים כלכלים‪ .‬ואולם‪ ,‬במידה שאכן היחסים הכלכלים עם צדדים שלשיים משפיעם על התנהלותן של‬ ‫מדינות בקונפליקטים בינלאומיים‪ ,‬הרי שקיים צורך לשלב במחקרים הכמותיים שבוחנים את הקשר בין‬ ‫אינטגרציה כלכלית לבין שלום‪ ,‬את הטיעונים שמוצגים בספרות שבוחנת האם ובאילו מקרים יכולה‬ ‫מדינה ‪ C‬להשפיע על המדינות של מדינה ‪ A‬באמצעות מקלות וגזרים כלכלים‪.‬‬ ‫בדומה להיגיון ש ‪ Polachek‬מפתח בבוא להסביר כיצד סחר מקדם שלום‪ ,‬גם מרבית החוקרים‬ ‫הליברלים שמתמקדים בחקר מדינאות כלכלית ממקדים את הדיון לסוגית העליות הכלכליות‪ -‬הן של הצד‬ ‫שמיישם מדינות כלכלית והן לצד שהמדינות מכוונת כלפיו‪ .‬לטענתם‪ ,‬מקבלי ההחלטות רגישים מאוד‬ ‫לשינויים לא הכרחיים בחלוקת המקרות במשקיהם והם להוטים למקסם את התועלת המצרפית של‬ ‫כלכלתן ולמזער את ההפסדים‪ .‬עובדה זו מלמדת כי ישנה אפשרות להשפיע על מקבלי ההחלטות ולגרום‬ ‫למדינות להוביל שינויים במדינות החוץ שלהן באמצעות ישום מדינות כלכלית שתגרור עליה בעליות‬ ‫הכלכליות המצרפיות שלהן‪ ,‬או לחילופין כזו שתבטיח רווחים כלכלים משמעותיים‪ .‬היגיון זה בא לידי‬ ‫ביטוי במחקרים רבים שטעונים כי ישנו קשר ישיר בין העליות הכלכליות שגובות סנקציות כלכליות לבין‬ ‫סיכויי הצלחותיהן )‪ .(Galtung 1967 ;Drury 1998‬מחקרם הכמותי של ‪.(2000) Hufbauer et al‬‬ ‫מראה כי כאשר הסנקציות מסבות נזק מצרפי שעולה על אחוז אחד מהתמ"ג של מדינות היעד‪ ,‬גדלה‬ ‫באופן משמעותי הסבירות שהן יענו לדרישות המדינה שהובילה את המדינות הכלכלית‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ 7‬חוקרים אחרים טוענים כי ההתמקדות בתמ"ג המצרפי היא שגויה‪ ,‬הואיל וסנקציות יכולות להיות אפקטיביות יותר כאשר הן‬ ‫מסבות נזק לאליטה הכלכלית והשלטונית של מדינת היעד )‪ .(Cortrigh and Lopez 2000, 245‬סנקציות שפוגעות בתמ"ג‬ ‫המצרפי ושמסבות נזק לכלל האוכלוסייה עשויות להוליד "התכנסות סביב הדגל" )‪ (Rally- around-the-falg‬במדינת היעד‪,‬‬ ‫תופעה שרק תחזק את השלטון‪ (1998) Hass .‬ו ‪ (2001) Kaempfer et al‬טוענים כי במקרים רבים סנקציות כלכליות‬ ‫מצרפיות שפוגעות באוכלוסיה עשויות להוליד תוצאות הפוכות מאלו שהמדינה השולחת מקווה להשיג‪ ,‬זאת משום שהן עשויות‬ ‫לפגוע במשאבים הכלכלים של כוחות האופוזיציה ולעקב את צמיחתם של מעמד בנים שידרוש שינויים בסטטוס קוו‪ .‬על מנת‬ ‫להימנע מתופעה זו‪ ,‬מדינות צריכות לנסות להתמקד בישום "סנקציות חכמות"‪ ,‬שתכליתן להסב נזק כלכלי לאליטה השלטונית‬ ‫‪14‬‬ ‫היגיון דומה מאומץ גם על ידי החוקרים שגורסים ש"סנקציות חיוביות" יכולות להוביל לשינוי‬ ‫בהתנהגותן של מדינות‪ .‬לטענתם‪ ,‬ישנו קשר חיובי בין מידת תרומתם הפוטנציאלית של תמריצים כלכלים‬ ‫לכלכלתן של מדינות היעד לבין יכולתן של המדינות השולחות לשנות את תפוסי התנהגות של מדינות‬ ‫היעד באמצעות מתן גזרים כלכלים )‪ (2000) Drezner .(Newnham2002 ;Crumm1995‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬טוען כי השימוש בגזרים כלכלים עשוי לגבות מהמדינה השולחת עליות גבוהות‪ ,‬ולפיכך הוא פחות‬ ‫נפוץ‪ .‬לטענתו‪ ,‬האפשרות שמדינת היעד תפר את הבטחותיה שבגינם היא נהנתה מגזרים כלכלים שהעניקה‬ ‫המדינה השולחת‪ ,‬מעלים את עליות העסקה של המדינות השולחות שמנסות להשפיע על המדינות של‬ ‫שחקנים באמצעות מתן תמריצים כלכלים‪.‬‬ ‫מובן שהגישה האופטימית שמוצגת על ידי החוקרים הליברלים באשר ליכולת להשיג יעדים‬ ‫באמצעות מדינות כלכלית זכתה לביקורת רחבה מצד חוקרים ריאליסטים‪ .‬החוקרים הריאליסטים‬ ‫מערערים על הנחת הבסיס של החוקרים הליברלים‪ ,‬לפיה קיימת תחלופה בין עליות כלכליות לבין ויתור‬ ‫על השגת יעדים אסטרטגים רחבים‪ .‬כשם שלטענת החוקרים הריאליסטים‪ ,‬החשש מפני הפסד הרווחים‬ ‫שנובעים מסחר עם יריב אינו יכול להוות גורם משמעותי שבכוחו למנוע סכסוכים בין שני צדדים‪ ,‬כך גם‬ ‫הפסד ברווחה הכלכלית‪ ,‬או לחילופין השגת רווחים האפשריים‪ ,‬שנובעים מהשקת מדינות כלכלית על ידי‬ ‫שחקן אחר אינם יכולים להניע שינויים משמעותיים במדיניותן של מדינות‪ .‬על מנת לבסס טענה זו נוטים‬ ‫חוקרים ריאליסטים להפנות את הדיון למישור האמפירי ולהראות כי סנקציות כלכליות כמעט אף פעם לא‬ ‫הצליחו לשנות את דפוסי ההתנהגות של מדינות היעד )‪.(Drury and Li 2006 ,Pape 1997‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בין העמדות הפסימיות שמציגים החוקרים הריאליסטים לבין העמדות האופטימיות שמציגים‬ ‫החוקרים הליברלים באשר ליכולת להשיג יעדים באמצעות השקת מדינאות כלכלית‪ ,‬ניתן להצביע על‬ ‫שורת מחקרים שמציעים להתמקד בתנאים הכרחיים להצלחת הסנקציות‪Ripsman and Blanchard .‬‬ ‫תוך כדי מזיעור הנזק לכלל האוכלוסייה‪ .‬כך‪ ,‬למשל ‪ (2002) Cortright et al‬טוענים כי לסנקציות פיננסיות ממוקדות‬ ‫שפוגעות באינטרסים הכלכלים של השליטים יש את סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בתגובה לטענות אלו‪ ,‬קובעים מספר חוקרים ליברלים כי המחקר האמפירי שמלמד כיביכול על הישגים דלים לשימוש‬ ‫במדינאות כלכלית סובל מהטיה בבחירת המקרים הנבחנים ) ‪ ,(selection bias‬זאת משום שהוא אינו כולל את המקרים‬ ‫הרבים שבהם עצם האיום בהטלת סנקציות כלכליות הניב הישגיים ) ‪Drezner ; Morgan and Schwebach 1997‬‬ ‫‪ .(2003‬מדינות שעתידות להיענות לדרישות שמוצגות על ידי מדינה מסוימת יעדיפו לעשות כן מבלי לספוג את העליות‬ ‫הכלכליות שכרוכת בסנקציות כלכליות‪ ,‬לפיכך לאיום בסנקציות סיכויי הצלחה גבוהים יותר מאשר עצם השימוש בהם‪.‬‬ ‫מחקרים שמתבססים על מאגרי נתונים שלא כוללים מקרים שבהם מדינות אימו בסנקציות הינם מחקרים מוטים‪ ,‬ועל כן‬ ‫מסקנתם באשר להישגיים הדלים שניתן להשיג באמצעות מדינות כלכלית היא שגויה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫)‪ (2008,2000‬טעונים כי במקום להתמקד במציאת קורלציה בין גובה העליות הכלכליות של סנקציות‬ ‫לבין הצלחתן‪ ,‬יש להתמקד בעליות הפוליטיות שהן מסבות למדינות היעד‪ .‬סנקציות כלכליות שלא יגבו‬ ‫עליות פוליטיות גבוהות לא יוכלו להוביל שיוניים במדינות של מדינות היעד‪ ,‬אפילו אם הם יגבו ממנה‬ ‫מחירים כלכלים גבוהים‪ .‬גובה העליות הפוליטיות מושפע משורה של תנאים דומסטים ותנאים‬ ‫בינלאומיים‪.‬‬ ‫בין התנאים הדומסטים שמשפעים על גובה העליות ושקיבלו התייחסות בספרות ניתן לציין‪ :‬את‬ ‫אופי המשטר‪ ;9‬יציבות המשטר ואת מידת הלגיטימיות שלו‪ ,‬את כוחם של גורמי אופוזיציה שמתנגדים‬ ‫למשטר וכן את מידת יכולתה של המדינה לערוך שינויים בחלוקת השימושים בכדי לרכך פגיעה בגורמי‬ ‫השפעה שעלולים להיפגע מהסנקציות‪.‬‬ ‫החוקרים שמציעים להתמקד בתנאים הבינלאומיים שישפיעו על הצלחתה של מדינאות כלכלית‬ ‫נוטים להתמקד במעמדה בגיאו‪-‬פוליטי של מדינת היעד ובאופי הקשרים האסטרטגים בינה לבין המדינה‬ ‫השולחת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ (1997) Morgan and Schwebach ,‬טוענים כי מאזן האיומים הכולל שמולו‬ ‫ניצבת המדינה‪ ,‬וכן מאזן הכוחות בין המדינה השולחת לבין מדנית היעד‪ ,‬הם הגורמים שקובעים את סיכויי‬ ‫ההצלחה של מדינאות כלכלית‪ (2000) Drezner .‬הראה באופן אמפירי כי סיכוי ההצלחה של סנקציות‬ ‫ושל "סנקציות חיוביות" עולים כאשר מדינת היעד ומדינת המקור הן בנות ברית‪ .‬סיכוי ההצלחה של‬ ‫יישום מדינאות כלכלית מצד מדינה ‪ B‬כלפי מדינה יריבה ‪ A‬קטנים‪ ,‬הואיל ושני צדדים יריבם מצפים‬ ‫לעימות עתידי ומשום כך מערכת שיקוליהן מתמקדת בהשגת רווחים יחסיים ובבניית מוניטין‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫סיכויי ההצלחה של מדינאות כלכלית שמתבצעת תחת המסגרת של ארגונים ומשטרים בינלאומיים גובהים‬ ‫יותר‪ ,‬זאת משום שהם מגדילים את מידת האינפורמציה של השחקנים המעורבים והם מפחיתים את סיכויי‬ ‫העריקה לאור הקהית "צל העתיד"‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬הן אם נאמץ את ההיגיון שמפותח בספרות שמצביעה על קשר בין העליות הכלכליות של‬ ‫המדינה השולחת ומדינת היעד לבין הסיכויים להנהגת מדינות כלכלית אפקטיבית‪ ,‬והן אם נאמץ את‬ ‫הטיעונים שמוצגים בספרות שמתמקדת בתנאים הכרחיים ספציפיים‪ ,‬עדין לא נוכל לקבוע בוודאות האם‬ ‫תהליכי העמקת האינטגרציה הכלכלית העולמית מעלים או מורידים את האפשרות שהנהגת מדינות‬ ‫‪ 9‬גם בסוגיה זו קיימת מחלקות בקרב החוקרים‪ :‬בעוד ש ‪ (1995) Crumm‬ו ‪ (1997) Haass‬טעונים כי סיכוי ההצלחה של‬ ‫השקת מדינות כלכלית כלפי משטרים אוטוריטאריים גובהה יותר‪ (2000) Drezner ,‬טוען כי דווקא מדינאות כלכלית‬ ‫שמתבעת בין מדינות דמוקרטיות היא יעליה יותר‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫כלכלית על ידי צד שלישי תהווה גורם שמשפיע על היחסים בין שתי מדינות יריבות‪Shambaugh .‬‬ ‫)‪ (1996‬טוען כי עליה בעומק תלות הגומלין בין המדינה השולחת למדינת היעד מגדילה את הסבירות‬ ‫להצלחתן של סנקציות כלכליות‪ ,‬הואיל ובמקרה שכזה הן יגררו עליות גבוהות יותר למדינת היעד‪ .‬אך‬ ‫במקרים רבים עליה בעומק תלות הגומלין הכלכלית תסב נזקים גבוהים יותר גם למידה השולחת‪ ,‬ולפיכך‬ ‫היא לא תמהר להוביל מדינות שכזו בכדי להשפיע על קונפליקטים שבהם היא לא מעורבת‪.‬‬ ‫כפי שמציינים זאת ‪ ,(1999 ) Blanchard and Ripsman‬היכולת לשנות את התנהגותן של‬ ‫מדינות על ידי סנקציות תלויה במגוון האלטרנטיבות הכלכליות שמצויות בפניהן‪ .‬כאמור‪ ,‬הגלובליזציה‬ ‫מגדילה את מגוון האלטרנטיבות המסחריות שניצבות בפני המדינות‪ ,‬ולפיכך ניתן לטעון כי היא מהווה‬ ‫גורם שמקטין את רגישותן של מדינות ללחץ הכלכלי שמציבים צדדים שלישיים‪ .‬אך מצד שני‪ ,‬יתכן‬ ‫שמדינה שחשופה לתנועות הון ולסחר חופשי תהיה רגישה יותר לאיתותים על פגיעה אפשרית ביחסים‬ ‫הכלכלים עם שותף עסקי משמועתי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬גם במקרה זה אנו חוזרים לאותה השפעה מנוגדת‬ ‫אפשרית שגובים תהליכי הגלובליזציה על העליות הפוטנציאליות שטמונות בהרעת היחסים בין שחקנים‬ ‫במערכת‪.‬‬ ‫‪.‬פיתוח השערות המחקר‬ ‫כפי שניתן ללמוד מסקירת הספרות‪ ,‬ההתייחסות הקיימת במחקר לצדדים שלישיים אינה‬ ‫מאפשרת להבין באילו מקרים עליה בנפח הסחר וההשקעות הכוללת של מדינות תהווה גורם מייצב‬ ‫ובאילו מקרים היא עשויה להיות גורם מערער‪ ,‬משום שהיא מקטינה את תלות הגומלין מול שחקן‬ ‫ספציפי‪ .‬התמקדותו של המחקר הקיים בחשיפה הכוללת לגלובליזציה אמורה לבטא את מידת חששן של‬ ‫מדינות מפני ההשלכות הכלכליות של קונפליקטים פוליטיים‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬התמקדות זו אינה מבטאת באופן מלא את עוצמת ההשפעות של קונפליקט אלים על דירוג‬ ‫האשראי‪ ,‬על זרם ההשקעות ועל נפח הסחר של מדינות‪ .‬תופעות אלו נקבעות אומנם בעיקרן על ידי‬ ‫תגובת השווקים‪ ,‬אך השווקים עשויים להיות מושפעים מתגובתן של ממשלות שאינן מעורבות בקונפליקט‬ ‫באופן ישיר‪ .‬מובן שללא קשר לתגובתם הפוליטית של צדדים שלישיים‪ ,‬עצם קיומו של קונפליקט מעלה‬ ‫את רמת הסיכון ולפיכך הוא עלול להרתיע את החברות‪ ,‬את המשקעים‪ ,‬את מוסדות דירוג האשראי ואת‬ ‫הבנקים שפותחים מכתבי אשרי ליבוא‪ .‬אך ציפיותיהם של גורמים אלו אינן מושפעות רק מהשפעות‬ ‫‪17‬‬ ‫הישירות של הקונפליקט על חלוקת המשאבים במדינות הלוחמות‪ ,‬אלא גם מהשלכותיו על הקשרים‬ ‫הפוליטיים והכלכלים שלהן עם שותפותיהן המסחריות העיקריות‪ .‬כשם שהספרות שעוסקת במדינאות‬ ‫כלכלית מציינת את עצם האיום בסנקציות כלכליות כגורם שיכול להשפיע על התנהלותן של מדינות‪ ,‬כך‬ ‫יש לקחת בחשבון‪ ,‬כי איתותים על הרעה אפשרית בנפח היחסים הכלכלים ובמסגרת המוסדית שמעגנת‬ ‫את היחסים הכלכלים של מדינה מסוימת עם שותפותיה הכלכליות המרכזיות משפיעם על שיקוליהם של‬ ‫כלל השחקנים שפעולים בשוק‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬דירוג האשראי של מדינה שמעורבת בעימות אלים ירד‬ ‫באופן חד יותר אם הקונפליקט עלול לערער את יחסיה הפוליטיים עם שותפותיה הכלכליות המרכזיות‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ניתן לציין כי ביולי ‪ -2006‬בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה‪ -‬הותירו חברות‬ ‫דירוג האשראי של ישראל על כנו‪ .‬בין יתר הנימוקים ‪,‬ציינה חברת ‪ S&P‬את התמיכה המדינית‬ ‫והפיננסית המיוחדת מארצות הברית כגורם שתומך בדירוג האשראי של ישראל‪ .‬אפשר לתהות האם‬ ‫החלטתן של חברות דירוג האשראי הייתה זהה‪ ,‬אילו במקום הודעת הגינוי שהוציאו חברות ה‪G8 -‬‬ ‫לחיזבאאלה ב‪ 16-‬ביולי‪ ,‬הן היו מגנות את ישראל באופן שהיה יכול לאותת על פגיעה ביחסים‬ ‫הדיפלומטים של אחת מהן עם ישראל‪ .‬באותו האופן‪ ,‬ניתן לתהות האם רק עצם קיומו של הקונפליקט בין‬ ‫רוסיה לגארגיה הוא זה שגרם לצניחה בבורסה של מוסקבה ולזינוק בתשואות על האג"ח שלה‪ ,‬או שמה‬ ‫גם לעוצמת הביקורת לה זכתה רוסיה מצד שותפותיה הכלכליות המרכזיות היה חלק בכך‪.‬‬ ‫כזכור‪ (2000) Drezner ,‬מציין כי מדינאות כלכלית יעילה ונפוצה יותר תחת המסגרת של‬ ‫ארגונים ומשטרים בינלאומיים‪ (2000) Mansfield et al .‬מראים כי עליה ברמת האינטגרציה הכלכלית‬ ‫יכולה להקטין סיכוי לקונפליקט רק כאשר היא מתרחשת במסגרת של הסכמי סחר בין מדינות‪ .‬המסקנות‬ ‫שעולות במחקרים אלו‪ -‬שהמכניזם שלהם מדגיש את ציפיות הצדדים באשר לעליות ולרווחים עתידיים‪-‬‬ ‫רלוונטיים גם לבחינת ההשפעות האפשריות של צדדים שלשיים על קונפליקטים בין צמדי מדינות‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬צדדים שאינם מעורבים באופן ישיר‪ ,‬אך שיש להם אינטרסים במניעת קונפליקט בין שתי מדינות‪,‬‬ ‫יכולים לנסות ליצור זיקה בין אופן התנהלותן של מדינות לבין המסגרת המוסדית הבילטראלית שמעגנת‬ ‫את היחסים הכלכליים עימן‪ .‬ה‪ WTO-‬אומנם מקטין רגישותן של מדינות לשינויים במסגרת המוסדית‬ ‫שמעגנת את יחסי הסחר הבילטראליים מול מדינות‪ .‬אך להסכמים כלכליים עם מדינות ישנה עדיין‬ ‫חשיבות‪ ,‬במיוחד על רקע העובדה כי קיימות סוגיות כלכליות רבות שאינן מעוגנות בכללי ה‪WTO -‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ובמסגרות מוסדיות מולטילטרליות נוספות‪ .‬יש לזכור כי מדינות רבות לא התחייבו על ההסכמים‬ ‫הוולונטריים ב‪ WTO-‬ביחס לסחר בשירותים‪ ,‬השקעות ורכש ממשלתי‪ .‬לפיכך‪ ,‬אי אפשר לבטל את‬ ‫האפשרות שחוסר שביעות רצון מפעולותיה של ממשלה מסוימת עלול לפגוע בסיכויים של חברות‬ ‫מסחריות מהמדינה שלה לזכות במכרזים על רכש ממשלתי במדינות שונות ולחדור לשוק המקומי‪ .‬גם‬ ‫במקרה זה‪ ,‬עצם האיתות על שיוני אפשרי מסגרת מוסדית בילטראלית או מולטילטראלית יכול להשפיע‬ ‫על השיקולים של משקיעים‪ ,‬יבואנים ויצואנים פרטיים‪ .‬כלומר‪ ,‬אפילו אם בסופו של דבר לא חל כול‬ ‫שיוני במסגרת המוסדית‪ ,‬החשש מפני שינוי אפשרי שכזה יחול לפגוע בנפח הסחר וההשקעות של מדינות‬ ‫לוחמות‪.‬‬ ‫תופעה פחות משמעתית שיש לקחת בחשבון היא תגובתם של אזרחים וחברות במדינות השונות‬ ‫לקונפליקט‪ .‬גם כאשר המדינות עצמן אינן יוצרות זיקה רשמית בין קונפליקטים לבין היחסים הכלכליים‬ ‫עם הצדדים הלוחמים והן לא מספקות איתות על שינויים אפשריים במסגרת המוסדית מוסדיים ‪ ,‬פעילותם‬ ‫של האזרחים ושל החברות המסחריות יכולות להשפיע על רווחתן הכלכלית של הצדדים הלוחמים‪ .‬יחסי‬ ‫הסחר של מדינה שמעורבת בקונפליקט פוליטי יכולים להיפגע עקב חרם צרכנים ומשום שחברות‬ ‫מסחריות אינן מעוניינות לרכוש את מוצריה ולנהל קשרים עסקיים מול חברותיה‪.‬‬ ‫השפעתם המצרפית של תהליכים אפשריים אלו עשויים להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות של‬ ‫הממשלות שנמצאות בעימות פוטנציאלי‪ .‬ככול שתגובתם של הצדדים השלישיים עשויה להסב נזק‬ ‫פוטנציאלי גבוהה יותר לכלכלה המצרפית‪ 10‬של אחד מבין צמדי המדינות‪ ,‬כך גדלות העלויות השוליות‬ ‫שנובעות מקונפליקט עם הצד השני ‪ ,‬והתמריץ למעורבות בעימות מולו יורד‪.‬‬ ‫האפשרות שהתופעות המתוארות יתרחשו‪ ,‬וכן האפשרות שהן ישפיעו על השווקים ויהוו משום‬ ‫כך מרכיב במערכת השיקולים של מעצבי המדינות שניצבות מול קונפליקט פוטנציאלי‪ ,‬תלויה הן במידת‬ ‫האינטגרציה של צמדי המדינות עם הכלכלה הגלובלית והן במידת התלהבותן של שותפותיהן העסקיות‬ ‫המשמעותיות לאותת על שינויים אפשריים ביחסים הכלכלים עם המדינות הלוחמות‪ .‬כלומר‪ ,‬עלינו לשאול‬ ‫‪ 10‬ראוי לציין כי מספר מחקרים שעוסקים בקשר בין סחר לבין קונפליקטים מציעים להתנתק מההנחה‪ ,‬כי תהליך קבלת‬ ‫ההחלטות תמיד ינסה להשיא את הרווחה המצרפית של המדינה‪ .‬כלומר‪ ,‬חוקרים מספר מצעים להפנות את הדיון גם למפלס‬ ‫הדומסטי ולבחון אילו קבוצות אינטרס יכולות דווקא להרוויח מקונפליקטים( או לחילופין אילו קבוצות כלכליות יגבשו‬ ‫קואליציה שתתמוך בהסכמי שלום )‪ . Press-(Barnathan 2006‬תגובתם של צדדים שלישיים כפי שהיא מתוארת במחקר זה‬ ‫יכולה אומנם להיטיב במובנים מסומים עם סקטורים מסוימים במדינות שונות‪ ,‬אך תופעה זו שולית ביחס לרווחים שקבוצות‬ ‫אינטרס מסוימות יכולות לגרוף מעצם קיומו של הקונפליקט‪ .‬לפיכך‪ ,‬המחקר לא יתמקד במפלס הדומסטי והוא לא יחרוג‬ ‫מההנחה כי ממשלות מנסות להשיא את רווחתה הכוללת של מדינתן‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫באילו מקרים עימות בין שני שחקנים יגרור צדדים שלישיים להוביל צעדים שעלולים להגביר את החשש‬ ‫של המשקיעים והסוחרים‪ ,‬מעבר לחששות שנובעים מהשפעות הישירות של הקונפליקט על חלוקת‬ ‫המשאבים במשק‪ .‬אם נאמץ את הקביעה הרווחת בספרות באשר לפרמטרים שמנחים הובלת מדינאות‬ ‫כלכלית‪ ,‬הרי שגם במקרה של עימות בין שני שחקנים יריבם תגובתם הכלכלית של צדדים שלישיים‬ ‫תוכתב מהשאיפה להשיא את רווחיהם הפוליטיים תוך כדי צמצום העליות הכלכליות‪.‬‬ ‫התועלת הפוליטית תלויה במידת אי הנחת שהקונפליקט יוצר בקרב הממשלות של צדדים לא‬ ‫מעורבים‪ .‬סוגיה זו תלויה במכלול הקשרים האסטרטגים ובמידת זהות האינטרסים הפוליטיים בין הצדדים‬ ‫הלוחמים לבין הצדדים השלישיים‪ .‬מדינות לא ימהרו לערוך שינויים בדפוסי הסחר מול מדינה ‪A‬‬ ‫שתוקפת את מדינה ‪ B‬במידה ואין להם אינטרס מיוחד בביטחונה של ‪ .B‬לעומת זאת‪ ,‬במידה שמדינה ‪B‬‬ ‫היא בת ברית של צד שלישי ‪ ,C‬האינטרס של מדינה ‪ C‬לנסות ולהבטיח את ביטחונה של מדינה ‪ B‬עולה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כאשר קונפליקט בין ‪ A‬ל ‪ B‬פוגע באינטרסים הכלכלים המצרפיים של צד שלישי ‪ -C‬אשר מקיים‬ ‫קשרים ענפים עם שחקן ‪ -B‬גדל התמריץ של ‪ C‬לנסות ולהשפיע על סיום הקונפליקט‪.‬‬ ‫אך בדומה לדיון באשר לצעדי מדינות אחרים בזירה הבינלאומית‪ ,‬גם בבואנו לדון בהשקת‬ ‫מדינאות כלכלית של צדדים שלישיים עלינו להתייחס לעליות האלטרנטיביות‪ .‬העלות האלטרנטיבית‬ ‫קשורה באופן הדוק לאופי היחסים הכלכלים בין ‪ A‬לבין ‪ .C‬כשם שהספרות האמפירית של מדינאות‬ ‫כלכלית מלמדת‪ ,‬הסיכויים להוביל מדינאות כלכלית מוצלחת שגובה עליות כבדות מהמדינה השולחת אינה‬ ‫גבוהה‪ .‬מכאן שיכולתם של צדדים שלישיים להגיב באופן כלכלי לעימות בין צמדי מדינות קשורה באופן‬ ‫הדוק ליכולתם להסתגל לשינויים ביחסים הכלכלים עם צמדי המדינות הלוחמות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אף‬ ‫שהמערכה הצבאית שהובילה רוסיה מול גאורגיה היוותה פגיעה ברורה באינטרסים של ברית נאט"ו‪,‬‬ ‫אופייה של תלות הגומלין הכלכלית בין כמה מחברותיה המרכזיות לבין רוסיה צמצמה את מרחב תמרונן‬ ‫ואת אמינות איומן באשר להשקת סנקציות כלכליות על רוסיה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ששאלת הקשר הדו כיווני בין מידת חשיפתן של צמדי מדינות לתהליכי הגלובליזציה לבין‬ ‫יחסיהם הפוליטיים‪ ,‬תלויה גם בזהות שותפות הסחר הספציפיות של צמדי המדינות ובאופי האינטרסים‬ ‫הפוליטיים והכלכליים בין צדדים שלישיים אלו לבין המדינות הלוחמות‪ .‬היגיון זה מוצג בשתי השערות‬ ‫המחקר הבאות‪:‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ :1H‬ככול שזהות האינטרסים הפוליטיים והכלכלים בין שותפותיה הכלכליות של מדינה ‪ A‬לבין מדינה ‪B‬‬ ‫גבוהים יותר‪ ,‬וכן ככול שעומק התלות הכלכלית היחסית שלהם במדינה ‪ A‬נמוכה יותר‪ ,‬כך קונפליקט אלים‬ ‫בין מדינה ‪ A‬לבין מדינה ‪ B‬יפגע בנפח הסחר‪ ,‬בזרם ההשקעות הזרות וביכולתה של מדינה ‪ A‬לגייס הון‬ ‫באופן חד יותר‪.‬‬ ‫‪ :2H‬ככול שזהות האינטרסים הפוליטיים והכלכלים בין שותפותיה הכלכליות של מדינה ‪ A‬לבין מדינה ‪B‬‬ ‫גבוהים יותר‪ ,‬וכן ככול שעומק התלות הכלכלית שלהם במדינה ‪ A‬נמוכה יותר‪ ,‬כך הגידול בנפח הסחר הכולל‬ ‫וזרם ההשקעות הישירות של מדינה ‪ A‬יקטין את הסבירות לעימות בינה לבין מדינה ‪ B‬באופן חד יותר‪.‬‬ ‫מערך המחקר‬ ‫כדי לבחון את ההשערות איישם מחקר כמותי שיאמץ בשני חלקים נפרדים את שתי הגישות‬ ‫הכמותיות המקובלות בספרות שעוסקת בנושא‪ ,‬כמפורט להלן‪ .‬מרבית המחקרים הכמותיים מתבססים על‬ ‫מדגמים גדולים‪ ,‬שכוללים באותה משוואה אינטראקציות בין צמדי מדינות שונות לאורך תקופה ארוכה‬ ‫)‪ .(pooled time-series‬התבססות על מדגמים גדולים טומנת בחובה יתרונות רבים‪ ,‬כמו תקפות חיצונית‬ ‫חזקה‪ .‬אך לטענת רבים‪ ,‬התייחסות באותה משוואה לצמדי מדינות שונות מסווה את המאפיינים הכלכליים‬ ‫והפוליטיים השונים שעשויים להשפיע על יחסיהן כתוצאה מאופייה של תלות הגומלין )תקפות פנימית‬ ‫חלשה(‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬ישנם מחקרים שמעדיפים לאמוד את ההשפעות של תנודות ביחסיהם הפוליטיים בין‬ ‫צמדי מדינות על יחסי הסחר שלהן במשוואות נפרדות שמתייחסות לכל אירוע בנפרד ) & ‪Barbieri‬‬ ‫‪.( Anderton & Carter 2001 ; Reuveny & Kank 2003 ;Levi 1999‬‬ ‫בחלק הראשון של העבודה אאמץ גישה אחרונה זו‪ ,‬ואתייחס למרבית המקרים שנבחנו‬ ‫במשוואות נפרדות בספרות ושקיימים נתונים רלוונטיים לגביהם‪ .‬כמו כן אתייחס למקרים מספר שלא‬ ‫קיבלו התייחסות ספציפית בספרות )ראה טבלה בנספח(‪ .‬הוספת המקרים נועדה להרחיב את השונות‬ ‫בהרכב היצוא והיבוא של צמדי המדינות השונות‪ ,‬וכן לתת את הדעת גם למקרים שבהם האלימות שהפגין‬ ‫אחד הצדדים בוצעה על ידי שחקנים תת מדינתיים‪ ,‬כגון כוחות גרילה וארגוני טרור‪.‬‬ ‫‪ 11‬כלומר‪ ,‬יש הטוענים כי שיטה זו אינה מאפשרת לבקר באופן טוב את אותן הטענות התיאורטיות‪ ,‬שקובעות כי סוגים שונים‬ ‫של תלות גומלין כלכלית משפיעם באופן שונה על היחסים בין המדינות במערכת )‪.(Reuveny and Kang 1996‬‬ ‫‪21‬‬ ‫המדגם יכלול רק אינטראקציות שהתרחשו לאחר מלחמת העולם השנייה‪ .‬ההחלטה להגביל את‬ ‫המדגם לתקופה זו אינה נובעת רק מאילוצים שעולים עקב מחסור בנתונים‪ ,12‬אלא גם משיקולים‬ ‫תיאורטיים‪ .‬הואיל ועל פי ההשערות התיאורטיות יכולתם של צדדים שלישיים להשפיע על קונפליקט‬ ‫נובעת מהאפשרות לנייד במהירות סחורות והון‪ ,‬וכן מהאפשרות לערוך שינויים בהסדרים הכלכלים‬ ‫המוסדיים‪ ,‬לא ניתן לשלב בתקופת המדגם את מלחמות העולם והתקופה הפרוטקציוניסטית והבדלנית‬ ‫שביניהן‪ .‬גם בתקופת האימפריאליזם שקדמה למלחמת העולם הראשונה לא ניתן למצוא את המחויבות‬ ‫העקרונית לסחר והשקעות חופשיים בעולם‪ ,‬המקובלת לאחר מלחמת העולם השנייה‪ .‬לבסוף‪ ,‬חלק גדול‬ ‫מאוד ממדינות המדגם לא התקיימו לפני מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ולכן הקדמת המדגם עלולה ליצור הטיה‬ ‫במדגם )‪ (selection bias‬לכוון מדינות אירופאיות ואמריקאיות עם תרבות פוליטית נוצרית‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬החידוש טמון בניסיון לבחון כיצד תנודות ביחסיהן הפוליטיים בשנים שקדמו לעימות‪,‬‬ ‫בשנות העימות ובשנים שבאו אחריו‪ ,‬משפיעות על מגמות הסחר וההשקעות הזרות שלהן עם שחקנים‬ ‫שונים‪ .‬באותו האופן‪ ,‬המחקר יבחן כיצד מגמות הסחר וההשקעות מול צדדים שלישיים ספציפיים‬ ‫משפיעים על יחסיהן הפוליטיים‪.‬‬ ‫האמידות שיבחנו את השערת המבחן הראשונה )‪ (1H‬יתייחסו בנפרד למגמות הסחר‪ ,‬לזרם‬ ‫ההשקעות ולהיכולות לגייס אשראי של כל אחת משתי המדינות היריבות ‪ ,‬כאשר המדגם יתבסס על נתוני‬ ‫פאנל בתדירות שנתית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בשתי המשואות )משוואה לכול מדינה ‪ A‬ו‪ ( B‬שיבחנו את ההשפעות‬ ‫של תנודות ביחסים הפוליטיים בין שתי מדינות על מגמות הסחר שלהן‪ ,‬כל תצפית במדגם מבטאת את‬ ‫הסחר של המדינה )יבוא‪+‬יצוא( עם מדינה מסוימת ‪ I‬בשנה נתונה‪.‬‬ ‫השפעות הקונפליקט על הסחר תיבחן באמצעות משוואת המבנה הבאה )הדיון המוצג מתייחס‬ ‫למשוואה שבוחנת את סחר של מדינה ‪:(A‬‬ ‫*‪Total_TradeAI,t = β0 + β1 (ConflictAB,t) + β2 (SimilarInterestsBI, t-1‬‬ ‫‪ConflictAB,t) + β3 (AlliancesBI,t-1* ConflictAB,t) + β4 (ConflictAB,t * IGOBI,t-1)+‬‬ ‫‪β5(DependenceIonA, t-1* ConflictAB,t) + β6(DependenceIonB, t-1* ConflictAB,t)+ β7‬‬ ‫‪(SimilarInterestsBI, t-1) + β8(AlliancesBI, t-1) + β9(DependenceIonA, t-1) +‬‬ ‫)‪β10(DependenceIonB, t-1)+ β11(IGOBI,t-1)+ β12 (B* ConflictAB,t) + β13(B‬‬ ‫‪β14(Lower_CAPITALOPAI, t-1) + +β15(SimilarInterestsAI, t-1) + β16(AlliancesAI , t-1) + ,‬‬ ‫‪ 12‬ראוי לציין‪ ,‬כי גם המחקרים הכמותיים בנושא שמתבססים על מדגמים שמתחילים בתקופות מוקדמות יותר נאלצים לכלול‬ ‫במדגם כמות גדולה של תצפיות חסרות‪ ,‬עקב המחסור בנתונים‪ .‬ראו למשל‪..Barbieri 2002 ,‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪β17 (GDPA,t) + β18(GDPI,t) + β19(PopulationI, t) + β20(PopulationA, t) + β21‬‬ ‫)‪(DistanceAI) + β22(Total_TradeAI,t-1‬‬ ‫כאשר )כול המשתנים למעט משתני הדמי יובעו בלוגריתם טבעי(‪:‬‬ ‫‪ ,Total_TradeAI,t‬המשתנה התלוי‪ ,‬הוא נפח הסחר הבילטראלי השוטף בסחורות ושירותים‬ ‫במיליוני דולרים בין מדינה ‪ A‬לבין מדינה ‪ I‬בשנה נתונה‪ ,ConflictAB,t .‬המשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬הוא‬ ‫משתנה שמבטא את עוצמת הסכסוך בין צמד המדינות ‪ A‬ו ‪ B‬בשנה נתונה‪ .‬בחלק זה של המחקר ברצוני‬ ‫לבחון כיצד תנודות שונות ביחסים הפוליטיים בין המדינות משפיעות על מגמות הסחר שלהן לאורך זמן‪,‬‬ ‫על כן בחרתי להשתמש במדדים מצרפיים מקורבים ליחסיהן הפוליטיים בשנה נתונה ) ‪event data‬‬ ‫‪ ,13(sets‬ולא במדד שמבטא רק מעבר בין מצב מלחמה לבין מצב אי לחימה‪ .‬במידה שהמקדם של מדד זה‬ ‫יציג ערכים שלילים ניתן יהיה לתמוך בהשערה כי עליה בעוצמת הסכסוך הפוליטי בין מדינות ‪ A‬ו ‪B‬‬ ‫פוגעת בנפח הסחר של מדינה ‪ A‬עם מדינה ‪.I‬‬ ‫‪t-1‬‬ ‫‪ConflictAB,t *SimilarInterestsBI,‬‬ ‫הוא משתנה אינטראקציה בין עוצמת‬ ‫הקונפליקט בין מדינות ‪ A‬ו‪ B‬לבין מידת זהות האינטרסים בין מדינה ‪ I‬למדינה ‪ . B‬במידה שמקדם‬ ‫המשתנה יציג ערכים מובהקים ושליליים‪ ,‬ניתן יהיה לתמוך בהשערה כי הסחר של מדינה ‪ A‬עם ידידותיה‬ ‫של מדינה ‪ B‬רגיש יותר להידרדרות ביחסים הפוליטיים ביניהן‪ .‬על מנת לבטא את זהות האינטרסים‬ ‫הפוליטיים אציג מדד שבוחן את מידת הדמיון באופן הצבעתן של ‪ B‬ו‪ I-‬בהחלטות האו"ם בשנה‬ ‫הקודמת‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫משתנה זה‪ ,‬יוצג בפיגור של שנה כדי לא לתת ביטוי לאופן השפעת הקונפליקט על מידת‬ ‫הדמיון ההצבעות של ‪ B‬ו ‪.I‬‬ ‫‪ ConflictAB,t* Alliance BI, t-1‬הוא משתנה אינטראקציה‪ ,‬כאשר ‪ AlliancesBI, t-1‬מקבל את‬ ‫הערך ‪ 1‬במקרים שבהם קיימת ברית בין מדינה ‪ B‬לבין מדינה ‪ ConflictAB,t * IGOBI, t- 1 ..I‬הוא‬ ‫‪ 13‬המדדים שאציג‪ ,‬אשר מתבססים על ידיעות בעיתונות‪ ,‬מבטאים קשת רחבה של אינטראקציות שנעות בין שיתוף פעולה‬ ‫מלא ועד מלחמה כוללת‪ .‬במקרי הבוחן שיתייחסו לשנים מוקדמות משנת ‪ 1966‬אשתמש במאגר המידע של ה‪Conflict and -‬‬ ‫)‪ .Peace Data Bank (COBDAB‬שיטת הקידוד תבסס על השיטה שהציע )‪ .Azar (1980‬שאר מקרי הבוחן יתבססו על‬ ‫הנתונים שמופעים ב‪ World Events Interaction Survey (WEIS)-‬וב )‪. Virtual Research Associates (VRA‬‬ ‫‪ .Data‬הקידוד במאגרים אלו מתבססת על המתודולוגיה של ‪ Goldstein‬מ‪ 1992-‬כפי שהיא מוצגת ב ‪Integrated Data for‬‬ ‫‪ .Events Analysis‬הואיל וקיימת שונות במאגרי המידע שיגדירו את המשתנה הבלתי תלוי במשוואות קיימת בעיה לערוך‬ ‫השוואה מדויקת בין הממצאים שיופיעו בכול המשוואות‪ .‬קיימות מספר אפשרויות להציג נתוני ‪ .WEIS‬בקידוד שאציע עוצמת‬ ‫הסכסוך בין מדינות עולה עם עליית ערך המדדים ‪.‬‬ ‫‪ 14‬מדד זה‪ ,‬אשר פותח על ידי ‪ Gartzke, Jo, and Tucker‬ב‪ 1999-‬ויושם במספר רב של מאמרים‪ ,‬נע בין ‪) 1‬דמיון מושלם‬ ‫בהצבעות( לבין ‪ .-1‬כיוון שהמדד מתייחס לשנים ‪ 1946-96‬אשלים את מאגר הנתונים‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫משתנה אינטראקציה‪ ,‬כאשר‬ ‫‪t-1‬‬ ‫‪ IGOBI,‬מבטא חברות משותפת בארגון ממשלתי בינלאומי‪ .15 .‬גם‬ ‫מקדמי משתנים אלו צפויים להחזיר ערך שלילי‪.‬‬ ‫‪ DependenceIonA, t-1‬הוא משתנה מקורב לעומק התלות של מדינה ‪ I‬בסחר הבילטראלי עם‬ ‫מדינה ‪ .A‬המשתנה הוא מנת הסחר הבילטראלי של מדינות ‪ I‬ו‪ A-‬בתוצר המקומי הגולמי של מדינה ‪.I‬‬ ‫‪16‬‬ ‫משתנה האינטראקציה נועד לבחון כיצד אופייה של תלות הגומלין מול צדדים שלישיים משפיעה על‬ ‫הסחר מולן כתוצאה מקונפליקטים בין מדינות ‪ A‬ו‪ . B -‬על פי השערת המחקר‪ ,‬הסחר של מדינה ‪ A‬עם‬ ‫מדינות שתלותן בה נמוכה‪ ,‬צפוי להיות רגיש יותר לקונפליקטים בין מדינות ‪ A‬ו‪ ,B‬לכן מקדם חיובי‬ ‫למשתנה אינטראקציה זה יתמוך בהשערת המחקר‪ DependenceIonB, t-1* ConflictAB,t .‬נועד לבחון‬ ‫כיצד התלות היחסית של ‪ I‬ב –‪ B‬משפיע על הסחר שלו עם ‪ A‬בשעת הקונפליקט‪ .‬על פי השערת‬ ‫המחקר‪ ,‬מקדמי משתנה זה צפויים להחזיר ערכים שליליים‪ :‬עליה בתלות של שותף הסחר עם ‪ B‬תגרור‬ ‫ירידה חדה יותר בסחר שלו עם ‪ A‬בשעת קונפליקט בין ‪ A‬ל ‪.B‬‬ ‫‪ B* ConflictAB,t‬מציג את האינטראקציה בין עוצמת הקונפליקט לבין משתנה דמי שמבטא את‬ ‫מדינה ‪ .B‬אם מקדם משתנה זה יהיה שלילי ומובהק‪ ,‬אפשר יהיה לטעון כי הסחר עם הצד היריב רגיש‬ ‫יותר לתנודות ביחסים בין שני הצדדים‪ ,‬לעומת הסחר עם שאר העולם‪.‬‬ ‫‪ SimilarInterestsAI, t-1‬הוא משתנה מקורב לדמיון האינטרסים הפוליטיים בין מדינה ‪ A‬לבין‬ ‫מדינה ‪ I‬בפיגור של שנה‪ AlliancesAI,t .‬הוא משתנה דמי שמקבל את הערך ‪ 1‬במידה ושתי המדינות‬ ‫חברות בברית‪ ,‬ואת הערך ‪ 0‬במקרים אחרים‪ .‬זהות אינטרסים פוליטיים בין ‪ A‬ל ‪ I‬עשויה למתן את‬ ‫תגובתו הכלכלית‪-‬פוליטית של ‪ I‬לחוסר שביעות הרצון שלו כתוצאה מהפגיעה באינטרסים של ‪ ,B‬ולפיכך‬ ‫יש לבקר זאת‪.‬‬ ‫שאר המשתנים נועדו לבקר גורמים שיכולים להשפיע על הסחר בין מדינה ‪ A‬לבין מדינה ‪.I‬‬ ‫‪ Lower_CAPITALOPAI,t-1‬הוא מדד למידת הפתיחות לתנועות הון של המדינה הפחות חשופה מבין‬ ‫שתי המדינות ‪ A‬ו –‪ I‬בפיגור של שנה‪ .‬מדד זה מבטא את מספר ההגבלות שמציבה המדינה על שמונה‬ ‫סוגיות‪ ,‬כגון‪ :‬משטר שער החליפין והגבלות על תנועת הון‪ .‬ככול שמספר ההגבלות נמוך יותר כך היא‬ ‫‪ 15‬שני המדדים יתבססו על גרסה מספר ‪ 3‬של ה ‪ ,Correlates of War Formal Alliance‬שמוצגת ב ‪.project COW‬‬ ‫סביר להניח כי קיימת מולטיקולינאריות בין משתנים אלו לבין משתנה זהות האינטרסים‪ .‬לפיכך‪ ,‬יתכן כי במהלך האמידות‬ ‫אבחן משתנים אלו בשתי משוואות נפרדות או שאנסה לבנות מדד שיבטא את שלוש המשתנים‪.‬‬ ‫‪ 16‬המשתנה מוצג בפיגור כיוון ששיש קשר ישיר בין הסחר בשנה ‪ t‬לבין התלות של ‪ I‬ב‪ A‬באותה השנה‪ .‬ראוי לציין כי זה הוא‬ ‫משתנה שבוחן את התלות של ‪ I‬ב ‪ A‬ולא מדד שמתייחס לתלות הגומלין ההדדית בין שני הצדדים‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫חשופה יותר לתנועות הון‪ 17.‬מקדם משתנה זה צפוי להחזיר ערכים חיוביים‪ .‬שאר המשתנים במשואה הם‬ ‫משתני הבקרה המקוריים של מודל הגרביטציה‪ 18.‬יתכן כי במהלך המחקר אציג במשוואה משתני חיכוך‬ ‫פוטנציאלים שמשפיעים על הסחר‪ ,‬כגון‪ :‬מרחק כלכלי‪ ,‬ומרחק תרבותי )‪ .(Frankel & Rose 2002‬על‬ ‫מנת לנקות השפעות של מתאם סידרתי אוסיף למשוואות את המשתנה התלוי בפיגור של שנה‪.‬‬ ‫המשוואה המוצגת תיאמד באמצעות אמידה בשני שלבים )‪,(two-stage least squares‬‬ ‫שתאפשר להתמודד עם החשד לקבלת אומדים מוטים ולא עקיבים‪ ,‬אשר נולד עקב הקורלציה בין‬ ‫המשתנים האנדוגניים לבין ההפרעות המקריות של המשוואה‪ .‬בשלב הראשון יבחן הקשר בין משתני עזר‪,‬‬ ‫שאינם מתואמים עם ההפרעות המקריות של המשוואה‪ ,‬לבין המשתנים האנדוגניים במשוואה‪ .‬בשלב‬ ‫השני יוצבו אומדי המשתנים שנמצאו בשלב הראשון במקום המשתנים האנדוגניים‪.‬‬ ‫משתני העזר שיאמדו את המשתנה האנדוגני ‪ ConflictAB,t‬הם‪;Lower_DemocracyAB,t :‬‬ ‫‪ .ContiguityAB ;Capability_RatioAB,t‬כאשר‪ Lower_DemocracyAB, t :‬הוא אינדקס שמציין‬ ‫את רמת הדמוקרטיזציה של המדינה הפחות דמוקרטית מבין שתי המדינות‪Capability_RatioAB,t 19.‬‬ ‫הוא משתנה מקורב לפערי העוצמה בין ‪ A‬ל‪ . B‬בכדי לבחון זאת אשתמש במדד שבוחן את יחסי היכולות‬ ‫המצרפית שלהן ‪ ContiguityAB .20( composite national) capabilities‬הוא משתנה דמי לקיומו של‬ ‫גבול משותף בין המדינות‪ .‬המחקרים הכמותיים הרבים שעוסקים ב"שלום הדמוקרטי" הראו כי ישנו‬ ‫מתאם בין שלוש משתנים אלו לבין קונפליקטים בין צמדי מדינות‪.‬‬ ‫‪ 17‬מדדים אלו פותחו על ידי ‪ Gartzke et al 2001‬והם מתבססים על נתונים שה‪ IMF -‬מפרסם החל מ‪ 1966-‬ב‪Annual :‬‬ ‫‪ .Reports on Exchange Arrangements and Exchange Controls‬ישנם בספרות של הכלכלה הפוליטית מדדים‬ ‫מקובלים יותר )למשל‪ (Chinn& Ito 2006‬אך הם אינם מכסים נתונים רציפים לאורך כול שנות המדגם‪ ,‬ועל כן לא בטוח‬ ‫שאשתמש בהם‪ .‬ההחלטה להציב את ערך האינדקס של המדינה הפחות פתוחה ולא שני משתנים נפרדים לכול ‪ ,‬נובעת מרצון‬ ‫לשמור על עקביות עם הנחת "הסדר החלש" שמיושמת במחקרים של ‪ Oneal and Russett‬ושמאומצת על ידי חוקרים רבים‪.‬‬ ‫המשתנה מוצג בפיגור כיוון שהקונפליקט יכול להשפיע על מדיניות שער החליפין ופתיחותן של הצדדים הלוחמים‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫המודל‪ ,‬אשר הוצג לראשונה על ידי הנס לינמן ב‪ ,1966-‬קושר תנועה של סחורות בשלוש קבוצות הסברים‪ :‬גורמים‬ ‫המבטאים היצע פוטנציאלי‪ ,‬גורמים המבטאים ביקוש פוטנציאלי וגורמי חיכוך אשר יכולים לצמצם או להגביר את זרם‬ ‫הסחורות בין מדינות‪ .‬על מנת לייצג שלוש קבוצות אלו‪ ,‬המודל מתאר זרמי סחר כתלויים בשלושה משתני מפתח‪ :‬תוצר‬ ‫ואוכלוסיה כמשתנים מקורבים ) ‪ (Proxy‬של הביקוש וההיצע לסחורות בהתאמה‪ ,‬והמרחק בין המדינות כמשתנה המייצג את‬ ‫עלויות ההובלה )‪ .(Linneman 1966‬עבודתם של ‪ (2008) Halpman et al.‬מראה כי הערכים המוחלטים של מקדמי‬ ‫המשתנים שהוצגו במחקרים השונים אשר הסתמכו על המודל מוטים כלפי מעלה‪ ,‬הואיל והמדגים אינם כוללים תצפיות של‬ ‫צמדי מדינות שאינם מקיימות בינן סחר כול שהוא‪ .‬הוספת משתנים שמייצגים עלויות קבועות לתחילתם של יחסי סחר בין‬ ‫מדינות‪ -‬כגון משתנים שמייצגים את משך הזמן ומספר הרישיונות שנדרשים על מנת להקים עסק במדינה‪ -‬מקטינים את‬ ‫הערכים הוחלטים של מקדמי משתני הגרביטציה המסורתיים‪ ,‬אשר מייצגים עליות משתנות‪ .‬האמידה שאציג תכלול גם צמדי‬ ‫מדינות שאינן מקיימות ביניהן כול סחר‪ .‬ואולם‪ ,‬מאגר המידע שמיושם במאמר בכדי לבטא קשיים רגולטיבים קבועים אינו‬ ‫כולל מידע זמין כלפי חלק ניכר מהמדינות והמקרים שמופיעים במדגם‪.‬‬ ‫‪ 19‬גם במקרה זה ההחלטה להציב את ערך האינדקס של המדינה ה"פחות דמוקרטית" ולא שני משתנים נפרדים‪ ,‬נובעת מרצון‬ ‫לשמור על עקביות עם הנחת "הסדר החלש"‪ .‬המדד לדמוקרטיזציה יתבסס על ‪.(1996) Jaggers and Gurr‬‬ ‫‪ 20‬המדד יתבסס על גרסה מספר ‪ 3‬של ה ‪ ,Correlates of War Formal Alliance‬שמוצגת ב ‪ .project COW‬מדד זה‬ ‫בוחן את יכולתן היחסית של מדינות במישור הכלכלי‪ ,‬הדמוגרפי והצבאי‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫בעזרת המשוואה המוצגת אבחן גם את השפעות הקונפליקט בין ‪ A‬לבין ‪ B‬על זרם ההשקעות‬ ‫הזרות של כול אחת מהן‪ ,‬כאשר במקום נותני הסחר אציב נתוני השקעות זרות ישירות‪ .‬אף שמשתני‬ ‫הבקרה‬ ‫במשוואות הגרביטציה מתייחסים במקור לסחר בסחורות‪ ,‬מרביתם רלוונטיים גם לבחינת‬ ‫השקעות זרות ישירות‪ .‬סוגיה זו חשובה‪ ,‬הואיל והשימוש במשוואת דומות ככול האפשר ובאותו חתך זמן‬ ‫תאפשר להשוואת את ההבדל בין גמישות הסחר לקונפליקטים בינלאומיים לעומת גמישות ההשקעות‬ ‫הזרות‪.‬‬ ‫המשוואה שלישית תבחן כיצד היחסים הפוליטיים והכלכלים עם צדדים שלישיים ספציפיים‬ ‫משפיעים על האופן שבו קונפליקט פוגע ביכולת גיוס ההון המקומית של מדינות‪ .‬המשתנה התלוי‬ ‫במשוואה זו הוא הממוצע הרבעוני של אינדקס מחיר האג"ח הממשלתית של מדינה ‪ .21A‬המשתנים‬ ‫הבלתי תלויים הם עוצמת הקונפליקט בין ‪ A‬ל ‪ B‬בתדירות רבעונית‪ ,‬וכן אותם משתני אינטראקציה‬ ‫שהוצגו במשוואת הסחר‪ ,‬אשר מציגים אינטראקציה בין עוצמת הקונפליקט לבין היחסים הפוליטיים‬ ‫והכלכלים של צדדים שלישיים עם ‪ A‬ועם ‪ .B‬בהתאם להשערת המחקר‪ ,‬קונפליקט פוליטי בין ‪ A‬ל‪B‬‬ ‫צפוי להעלות את התשואות ולהוריד את מחירי האג"ח הממשלתיים של ‪ A‬באופן חד יותר‪ ,‬כאשר קיימת‬ ‫זהות אינטרסים כלכלים ופוליטיים גבוהה בין שותפותיה המסחריות המרכזיות של ‪ A‬לבין מדינה ‪.B‬‬ ‫משתני הבקרה של משוואת הגרביטציה אינם רלוונטיים במקרה זו‪ ,‬ובמקומם אציב את המשתנים הבאים‬ ‫במטרה לבקר תופעות שמשפיעות על מחיר האג"ח הממשלתי‪ :‬גרעון ממשלתי‪ ,‬יחס חוב‪-‬תוצר‪ ,‬קצב‬ ‫צמיחה וקצב אינפלציה‬ ‫היגיון דומה ייושם גם במשוואת שיבחנו את השערה המחקר השנייה )‪ .(2H‬גם במקרה זה אציג‬ ‫שתי משוואת נפרדות‪ ,‬כאשר המטרה במקרה זו היא לבחון כיצד יחסי הסחר וההשקעות עם צדדים‬ ‫שלישיים ספציפיים משפיעים על התפתחות הקונפליקט בין ‪ A‬ל ‪ .B‬המדגם יתבסס על נתוני פאנל‬ ‫בתדירות שנתית‪ .‬ההשערה תבחן על ידי המשוואה הבאה‪:‬‬ ‫‪ 21‬ראוי לציין כי קיימים אינדקסים שונים‪ -‬שמורכבים מסלי אג"ח ממשלתיות שונות ושנסחרות בבורסות שונות‪ -‬למחירי‬ ‫האג"ח הממשלתיות של המדינות שנכללות במדגם ‪.‬האמידה שאציג בכול אחד מהמקרים תנסה להתייחס לכול האינדקסים שיש‬ ‫לגביהם מידע רלוונטי‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫* ‪ConflictAB, t = β0 + β1 (Total_TradeAI,t) + β2(SimilarInterestsBI, t-1‬‬ ‫‪Total_TradeAI,t) + β3 (AlliancesBI,t-1* Total_TradeAI,t) + β4(Total_TradeAI,t * IGOBI,t‬‬‫*‪1) + β5(DependenceIA , t-1* Total_TradeAI,t) + β5 (DependenceIonB, t-1‬‬ ‫)‪Total_TradeAI,t) + β6(SimilarInterestsBI, t-1) + β7(AlliancesBI,t) + β8(DependenceIA, t-1‬‬ ‫)‪+ β9 (B* Total_TradeAI,t) + β10(B) + β11(SimilarInterestsAI, t-1‬‬ ‫‪+β12(Lower_CAPITALOPAB, t-1) + β13(Lower_DemocracyAB,t) +‬‬ ‫)‪β14(Capability_RatioAB,t) + β15(ContiguityAB) + β16 (ConflictAB, t-1‬‬ ‫כאשר התחזית היא שמקדם המשתנה הבלתי תלוי יחזיר ערכים שלילים‪ :‬עליה בנפח הסחר של‬ ‫‪A‬עם צדדים שלישיים צפויה להקטין את הקונפליקט בין ‪ A‬ל‪ . B‬כיווני משתני האינטראקציה יראו האם‬ ‫תופעה זו מתחזקת כאשר הצדדים השלישיים קשורים ביחסים כלכלים ופוליטיים הדוקים עם ‪.B‬‬ ‫בכדי להתמודד עם הסימולטאניות האפשרית בין הסחר עם צדדים שלישיים לבין הקונפליקט בין‬ ‫‪ A‬ל ‪ ,B‬גם משוואה זו תיאמד בשני שלבים‪ .‬משתני העזר שבאמצעותם אאמוד בשלב הראשון את‬ ‫המשתנה האנדוגני‬ ‫‪ Total_TradeAI,t‬הם משתני הבקרה המוכרים של מודל הגרביטציה‪:‬‬ ‫‪;GDPI,t ;GDPA,t ;DistanceAI‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪ .PopulationI, t ;PopulationA,‬משתנים אלו הם מועמדים‬ ‫טובים למשתני עזר הואיל וסביר שהם מתואמים עם הסחר בין הצדדים‪ ,‬אך הם אינם מתואמים עם‬ ‫ההפרעות המקריות של המשוואה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בהמשך אחליף את משתני הסחר במשתנים שמתייחסים להשקעות זרות ישירות‪.‬‬ ‫בחלק השני של העבודה‪ ,‬אציג אמידה שתבסס על מדגם גדול ) ‪pooled cross-section time‬‬ ‫‪ .(series‬בחלק זה אציג שלוש אמידות‪ .‬שתי האמידה הראשונות יתבססו על אותן המשואות שתוארו‬ ‫בחלק שפירט את האמידות למקרים נפרדים‪ .‬אמידות אלו יכסו את היחסים הפוליטיים בין צמדי מדינות‬ ‫רבות בין השנים‬ ‫‪ .1966-2008‬בהמשך אציג מודל נוסף שיאמץ את המגמה המקובלת בספרות‬ ‫הרלוונטית שמבססת על מדגמים גדולים‪ ,‬אשר מעדיפה לבטא את היחסים הפוליטיים בין צמדי המדינות‬ ‫באמצעות ‪ -(MID) militarized interstate dispute‬משתנה דיכוטומי שמקבל את הערך ‪ ,1‬לכל שנה‬ ‫שבה אחת מבין צמדי המדינות מאיימות‪ ,‬מפגינות כוח‪ ,‬משתמשות בכוח או יוצאות למלחמה‪ .22‬הואיל‬ ‫וקיימים נתונים אחידים למדד זה אוכל להרחיב את המדגם‪ ,‬אשר יכסה את השנים ‪ .1950-2008‬כיוון‬ ‫שהמשתנה התלוי הוא משתנה דיכוטומי המשוואות שיוצגו בחלק זה הן משוואות לוגיט‪.‬‬ ‫‪ 22‬המדד נע בין ‪ 1‬ל‪ ,5-‬אך בספרות מקובל להציב אותו כמדד דיכוטומי‪ 0 :‬במידה ואין כול איום‪ ,‬הפגנת כוח‪ ,‬תזוזת כוחות‬ ‫ומלחמה בין המדינות‪ ,‬ו ‪ 1-‬במידה שיש‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫מטרת האמידה זו היא לבחון באמצעות מדגם גדול‪ ,‬כיצד ותחת אילו תנאים תשפיע הגברת‬ ‫חשיפתן של צמדי מדינות לכלכלה הגלובלית על הסבירות שהן יהיו מעורבות בקונפליקט אלים‪ .‬במשוואה‬ ‫זו אתמקד רק בבחינת השערת המחקר השנייה‪ ,‬כאשר המשתנה התלוי במשוואה זו הוא ‪ MID‬והמשתנים‬ ‫הבלתי תלויים מבטאים תופעות שמעידות על פתיחות לכלכלה העולמית‪ .‬הכוונה היא להציב את המשתנים‬ ‫שנותנים ביטוי ליחסיים הפוליטיים ולתלות הכלכלית של צדדים שלישיים ספציפיים‪-‬כפי שפורט מוקדם‬ ‫יותר‪ -‬באותן המשוואות שמוצגות במאמרים שבוחנים את הקשר בין חשיפה לגלובליזציה לבין‬ ‫קונפליקטים בין צמדי מדינות )‪.( Gartzke.2007, Martin et al 2008‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬למשתני הבקרה שהוצגו מוקדם יותר‪ ,‬אציג בשלב זה מדדים לכוחן של קבוצות אינטרס‬ ‫במדינות השונות‪ ,‬שתועלתן עשויה לגדול כתוצאה מקונפליקט או כתוצאה מנסיגה בעומק האינטגרציה‬ ‫הכלכלית של המדינה ‪ .‬בכדי לבקר את כוחו של הממסד הצבאי והשפעתו על תהליכי קבלת ההחלטות‬ ‫אציב משתנה שיאמוד את ההוצאה הביטחונית ביחס לתמ"ג בפיגור של שנה ‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫שיעור ההתאגדות‬ ‫במדינות השונות יוצב כמשתנה בקרה לכוחן של איגודי העובדים‪.‬‬ ‫‪ 23‬גם במקרה זה קיימת בעיית סימולטאניות הואיל וההוצאה הביטחונית של מדינות שנמצאות בקונפליקט נוטות להיות גובהה‬ ‫לעומת מדינות שאינן נלחמות‪ (2006) Schneider & Schulze .‬מנסים להתגבר על בעיה זו על ידי אמידה בשני שלבים‪,‬‬ ‫כאשר משתנה העזר הוא משתנה שבוחן האם ראש המדינה מוגדר כמפקד העליון של הצבא‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :1‬מקרי הבוחן שיבחנו בחלק הראשון‬ ‫צמדי המדינות‬ ‫טורקיה‪-‬יוון‬ ‫פקיסטאן‪-‬הודו‬ ‫בריטניה‪-‬ארגנטינה‬ ‫ברטניה‪ -‬מצריים‬ ‫צרפת‪-‬מצריים‬ ‫מצריים‪-‬לוב‬ ‫ירדן‪-‬סוריה‬ ‫איראן‪-‬עיראק*‬ ‫הונדורס‪-‬אל‪-‬סלבדור‬ ‫צ'ילה‪-‬ארגנטינה‬ ‫מצריים‪-‬ישראל‬ ‫ישראל‪-‬לבנון*‬ ‫אתיופיה‪-‬סומליה‬ ‫אינדונזיה‪-‬מלזיה‬ ‫ארצות הברית‪-‬סין‬ ‫ארצות הברית‪-‬ברית המועצות‬ ‫מרוקו‪ -‬אלג'יריה‬ ‫ארצות‪-‬הברית –עיראק*‬ ‫ארצות‪-‬הברית‪ -‬איראן*‬ ‫ארצות הברית‪-‬רוסיה*‬ ‫רוסיה‪-‬גאורגיה*‬ ‫עיראק‪ -‬כווית *‬ ‫תאילנד‪-‬לאוס*‬ ‫סין‪-‬הודו‬ ‫ישראל‪-‬רשות פלשתינאית*‬ ‫שנים‬ ‫‪1966:2009‬‬ ‫‪1966-2009‬‬ ‫‪1966-2009‬‬ ‫‪1948-1966‬‬ ‫‪1948-1966‬‬ ‫‪1966-1992‬‬ ‫‪1966-1992‬‬ ‫‪1970-2003‬‬ ‫‪1966-1992‬‬ ‫‪1966-2009‬‬ ‫‪1980-2009‬‬ ‫‪1978-2009‬‬ ‫‪1966-2009‬‬ ‫‪1966-2009‬‬ ‫‪1949-2008‬‬ ‫‪1948-1990‬‬ ‫‪1970-2009‬‬ ‫‪1970-2003‬‬ ‫‪1970-2009‬‬ ‫‪1992-2009‬‬ ‫‪1992-2009‬‬ ‫‪1980-2009‬‬ ‫‪1980-2008‬‬ ‫‪1948-2008‬‬ ‫‪1993-2009‬‬ ‫שנת קונפליקט‬ ‫‪1974‬‬ ‫‪1999 ,1971 ,1965‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪1956‬‬ ‫‪1956‬‬ ‫‪1977‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪1980-1988‬‬ ‫‪1969‬‬ ‫‪1978 ,1972‬‬ ‫‬‫‪2006 ,1982‬‬ ‫‪1977-1978‬‬ ‫‪1963-1965‬‬ ‫‪1950-1953‬‬ ‫‪1978 ,1973 ,1962‬‬ ‫‪1975‬‬ ‫‪1991,2003‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫‬‫‪2008‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪1962‬‬ ‫* מתייחס למקרים שלא נבחנו כמקרה בוחן במחקר כמותי נפרד בספרות‪ .‬כול שאר המקרים נבחנו בספרות‪ ,‬אך בחתך‬ ‫תקופתי קצר יותר‪ .‬שנת הקונפליקט אינה מתייחסת בהכרח למלחמות בין המדינות‪ ,‬אלא לאירועים שיצרו מתח ביניהן‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ Anderton, Charles H. and John R. Carter .2001. The Impact of War on Trade: An Interrupted Time- Series Study. Journal of peace Research, 38(4): 445-57. Angell, Sir N. 1912. The Great Illusion: A Study of the Relation of Military Power To National Advantage. New York: Garland Publishing. Aydin, Aysegul. 2008. Choosing Sides: Economic Interdependence and Interstate Disputes. The Journal of Politics 70: 1098-1108. Azar, E.1980. The conflict and peace data bank (COPDAB) project. Journal of Conflict Resolution 24 (1):143-152. Baldwin, David A. 1980. Interdependence and power: A conceptual analysis. International Organization 34 (4) : 471-506. Baldwin,David A.1985. Economic Statecraft. Princeton,NJ :Princeton University Press. Barbieri, Katherine .1996. Economic Interdependence: A Path to Peace or a Source of International Conflict? Journal of Peace Research, ,33 (1): 29-49. Barbieri, Katherine .1998. International Trade and Conflict: The Debatable Relationship. Paper presented at the 35th Annual Convention of the International Studies Association, Minneapolis MN, 18-21 March. Barbieri, Katherin.2002. The Liberal Illusion: Does Trade Promote Peace? Ann Arbor: University of Michigan Press. Barbieri, Katherine and Jack S. Levy. 1999. Sleeping with the Enemy: The Impact of War on Trade. Journal of peace Research 36(4): 463-79. Barbieri, K. and G. Schneider.1999. Globalization and peace: assessing new directions in the study of trade and conflict. Journal of Peace Research 36(4):387-404 Blanchrd, Jean-Marc. and Norrin. M. Ripsman.1999. Asking the Right Question: When Do Economic Sanction Work? Security Studies 9 (1): 228-264. Blanchrd, Jean-Marc. and Norrin. M. Ripsman. 2008. A Political Theory of Economic Statecraft. Foreign Policy Analysis 4 (4) : 371-398. Buzan, Barry. 1984. Economic Structure and International Security: The Limits of the Liberal Case. International Organization 38(4): 597-624. 30 Chang, Y. C. 2005. Economic Interdependence and International Interactions: Impact of Third-Party Trade and Cooperation and Conflict. Cooperation and Conflict 40 (2): 207-232. Chang, Y. C. 2008. Economic Interdependence and Third-Party International Interactions: A 30-Country Third-Party Bloc Case Study. Japanese Journal of Political Science 9: 63-87. Cortright, David, and George A. Lopez. 2002. Sanction and the Search for Security: Challenges to UN Action. London: LynneRienner Crescenzi, Mark. 2003. Economic Exit, Interdependence, and Conflict. Journal of Politics 65 ( 3): 772-792. Crumm,Eileen. 1995. The Value of Economic Incentive in International .Politics. Journal of Peace Research 32 (3): 313-330. de Montesquieu, B. [1750] 1900.The Spirit of Laws. New York: Collier Press Deutsch, Karl W; Sidney Burrel, Robert Kann Maurice Lee, Martin Lichterm, Raymond Lindgren, Francis Loewenheim & Richard Van Wagener. 1957. Political Community and the North Atlantic Area: International Organization it the Light of .Historical Experience. Princeton, NJ: Princeton University Press Doyle, Michael W.1986. Liberalism and world politics. American Political Science Review 80(4) : 1151-69. Doyle, Michael W. 1997. Way of war and peace: Realism, Liberalism and Socialism. New York: Norton. Drezner, Daniel. 2000. The Trouble With Carrots: Transaction Costs, Conflict Expatiations, and Economic Inducement in Power and the Purse: The Political Economy of National Security, edited by J.-M.F.Blanchard, E.D.Mansfield and .N.M.Ripsman. London: FrankCass Drezner, Daniel. 2003. The Hidden Hand of Economic Sanction. International Organization 57(3): 643-659. Drury, A. C. 1998. Economic Sanction Reconsidered. Journal of Peace Research 35(4): 495-509. Drury, A. C., and Yitan Li. 2006. U.S Sanction Threats Against China: Falling to Leverage Better Human Rights. Foreign Policy Analysis 2 (4): 307-324. Eckstein, Z., D. Tsiddon.2004. Macroecononmic Consequences of Terror: Theory and the Case of Israel. Discussion Paper no 3, The Pinhas Sapir Center for Development. 31 Feldman, N. 2007. Terrorizing Trade: The Impact of Terror on Israel's Trade Deficit with the EU. Paper presented at Political Events, Financial Market and trade conference , University Konstanz, Germany, January 27. Feng, Y.1994. Trade, conflict, and alliances. Defense and Peace Economics 5: 301313. Frankel, Jeffrey A. and A. Rose.2002. An Estimate of the Effect of Common Currencies on Trade and Income. The Quarterly Journal of Economist 117(2): 437467. Frey, S Bruno. and M. Kucher. 2001. Wars and Markets: How Bond Values Reflect the Second World War. Economica 68: 317-333. Galtung, Johan. 1967. On the Effects of International Economic Sanction With Example From the Case of Rhodesia. World Politics 19(3): 378-416. Gartzke, Erik. 1998. Kant We All Just Get Along ? Opportunity, Willingness, and the Origins of the Democratic Peace. American Journal of Political Science 42(1): 1-27. Gartzke, Erik. 2007. The Capitalist Peace. American Journal of Political Science 51( 1): 166–91. Gartzke, Erik, Dong-Joon Jo, and Richard Tucker. 1999. The similarity of UN policy positions, 1946-96. Version 1.17. Gartzke, Erik, Quan Li & Charles Boehmer. 2001. Investing in the Peace: Economic Interdependence and International Conflict. International Organization 55(2): 391-438. Gartzke, Erik and Quan Li. 2003a. War, Peace, and the Invisible Hand: Positive Political Externalities of Economic Globalization.” International Studies Quarterly 47:561-86. Gartzke, Erik and Quan Li. 2003b. Measure for Measure: Concept Operationalization and the Trade Interdependence-Conflict Debate. Journal of Peace Research 40( 5): 553- 72. Gasiorowski, Mark. 1986. Economic interdependence and International conflict: some cross-national evidence. International Studies Quarterly 30 (1):23-38. Gasiorowski, M. and S. Polachek .1982. Conflict and interdependence: east-west trade and linkages in the era of détente. Journal of Conflict Resolution 26(4):709730. Gelpi, Christopher and Joseph Grieco. 2003. Economic Interdependence, the Democratic State and the Liberal Peace. in Economic Interdependence 32 and International Conflict: New Perspective on an Enduring Debate, edited by Edward D. Mansfield and Brian M. Pollins. Ann Arbor: University of Michigan Press. Gilpin, Robert.1981. War and change in world politics. New York: Cambridge University Press. Gilpin, Robert. 1987. The political economy of international relations. Princeton, NJ: Princeton University Press. Gilpin, Robert. 2001. Global Political Economy: Understanding the International Economic Order. Princeton: Princeton University Press. Goldstein, J S. 1992, A conflict-cooperation scale for WEIS event data. Journal of Conflict Resolution 36(2):369-385. Gowa, Joanne. 1989. Bipolarity, Multipolarity and Free Trade. American Political Science Review 83(4): 1254-1256. Gowa, J. 1994. Allies, Adversaries, and International Trade. Princeton: Princeton University Press. Helpman, Elhanan . Marc Melitz, and Yona Rubinstein. 2008. Estimating Trade Flows: Trading Partners and Trading Volume. The Quarterly Journal of Economics 123 (2): 441-487. Hass, Ernst B. 1958. The Uniting of Europe: Political, Social, and Economic Forces, 1950-1957. Stanford, CA: Stanford University Press. Haass, Richard N. 1997. Sanction Madness. Foregin Affiairs 76: 74-85. Hegre, Havard. 2000. Development and the Liberal peace: What does it take to be a Trading State? Journal of Peace Review 72(1): 1180-87. Hegre, Havard. 2004. Size Asymmetry, Trade, and Militarized Conflict. Journal of Peace Research 41(3): 403-429. Hegre, Havard, Ranveing Gissinger, and Petter Gleditsch. 2003. Globalization and Internal Conflict, in Globalisation and Armed conflict, edited by Gerald Schneider , Katherine Barbieri, and Nils Petter, 251-276. Lanham, MD: Rowman & Littlefield . Hirschman, Albert O. [1945] 1980. National Power and the Struggle of Foreign Trade. Berkeley: University of California Press. Hufbauer,Gary C.,Jeffrey J. Schott, and Kimberley A. Elliott. 2000. Economic Sanctions Reconsidered: History and Current Policy, 2nd edition ,Vol.1: Washington,DC:Institute for International Economics. 33 Huntington, Samuel P. 1993. Why International Primacy Matters. International Security 17(4):52-83. International Monetary Fund. 2008. Georgia: Request for Stand-By Arrangement— Staff Report; Staff Supplement; PressRelease on the Executive Board Discussion; and Statement by the Executive Directorfor Georgia. IMF Country Report No. 08/328. Washington, D.C. Kaemper, William, Anton Lowenberg, and William Mertens. 2001. International Economic Sanction against a dictator. Paper delivered at the annual convention of the Public Choice Society, August, San Antonio. Kant, I. [1795] 1990. Eternal Peace and Other International Essays. Boston: The World Peace Foundation Keohane, Robert O. 2002. The globalization of informal violence, theories of world politics, and the "liberalism of fear". In Power and Governance in a Partially Globalized World, edited by Robert Keohan, 272-287. New York: Routledge. Keohane, Robert O., and Joseph S. Nye. 1977. Power and interdependence: World Politics in transition. Boston: Little, Brown. Keohane, Robert O., and Joseph S. Nye. 1989. Power and Interdependence. 2nd ed. Glenview, IL: Scott Foresman. Keshk, Omar, Brian M. Pollins and Rafael Reuveny. 2004. Trade Still Follows the Flag: The Primacy of Politics in a Simultaneous Model of Interdependence and Armed Conflict. Journal of Politics 44: 1155-79. Kim, Chae-Ham.1991. Third-Party Participation in Wars. Journal of Conflict Resolution 35(4): 659-677. King, Gary and Will Lowe. 2003. An Automated Information Extraction Tool For International Conflict Data with Performance as Good as Human Coders: A Rare Events Evaluation Design.” International Organization 57( 3): 617-42. Levy, Jack S.1989. The causes of war: a review of theories and evidence. in Behavior, Society and Nuclear War, Vol 1, edited by Philip E. Tetlock, Jo L. Husbands, Robert Jervis, Paul C.Stern and Charles Tilly 209-313. New York: Oxford University Press. Li, Quan and David Sacko. 2002. “The (Ir) Relevance of Militarized Interstate Disputes for International Trade.” International Studies Quarterly 46 (1): 11-43. Linnemann, Hans. 1966. An Econometric Study of International Trade Flows. Amsterdam: North-Holland. Liberman, Peter. 1996. Trading with the Enemy: Security and Relative Economic Gains . International Security 21(1): 147-175. 34 Mansfield, Edward. D.1994. Power, Trade and War. Princeton: Princeton University Press. Mansfield, Edward. D. 1995. International institutions and economic sanctions. World Politics 47 (4): 575-605. Mansfield, Edward and Brian Pollins (eds.). 2003. Economic Interdependence and International Conflict. Ann Arbor: University of Michigan Press. Mansfield, Edward and Jon C Pevehouse. 2000. Trade Blocs, Trade Flows and International Conflict. International Organization 54 (4): 775-808. Mansfield, Edward and Brian Pollins. 2001. The Study of Interdependence and Conflict: Recent Advances, Open Questions, and Directions for Future Research. The Journal of Conflict Resolution 45 (6): 834-59. Maoz, Zeev. 2006.Network Polarization, Network Interdependence, and International Conflict, 1816-2002. Journal of Peace Research 43( 4): 391-411. Maoz, Zeev and Bruce Russett. 1993. Normative And Structural Causes Of Democratic Peace, 1946-1986. American Political Science Review 87: 624-638. Martin, L. 1992. Coercive Cooperation: Explaining Multilateral Economic Sanctions. Princeton: Princeton University Press. Martin, Philippe, T. Mayer and M. Thoeing. 2008. Make Trade Not War? The Review of Economic Studies 75 (3): 865-900. McDonald, P. 2004. Peace through trade or free trade? Journal of Conflict Resolution 48 (4): 547-572. Milner, V. Helen., and Peter B. Rosendroff. 1996. Trade negotiation, Information and Domestic Politics: The Role of Domestic Groups. Economics and Politics 8(2): 145189. Morgan,T.Clifton, and Valerie L. Schwebach .1997. Fools Suffer Gladly: The Use of Economic Sanction in International Crises. International Studies Quarterly 41: 27-50. . Morrow, J D. 1997. When do 'relative gains' impede trade? Journal of Conflict Resolution 41 (1):12-37. Newnham,Randal. 2002. Deutsche Mark Diplomacy: Positive Economic Sanction in German- Russia Relation. University Park ,PA: Pennsylvania State University Press. Nye, Joseph S. Jr. 1988. Neoreailsm ans Neoliberalism. World Politics 40(2): 235251. 35 Oneal, John R. and James Lee Ray. 1997. New Tests of the Democratic Peace Controlling for Economic Interdependence, 1950-1985. Political Research Quarterly 50(4): 751-75. Oneal, John, and Bruce Russett. 1997. The Classic Liberals Were Right: Democracy, Interdependence, and Conflict, 1950–1985. International Studies Quarterly 41(2): 267–94. Oneal, John R. and Bruce Russet. 1999. Assessing the Liberal Peace with Alternative Specifications: Trade Still Reduces Conflict. Journal of Peace Research 36(4): 42342. Pape, Robert. 1997. Why Economic Sanction Do Not Work. Intetrnational Security 22 (2): 27-50. Press-Barnathan, Galia. 2006. The Neglected Dimension of Commercial Liberal: Economic and Transition to Peace. Journal of Peace Research 43(3): 261-278. Polachek, Solomon W. 1978. Dyadic dispute: an economic perspective. Papers of the Peace 28: 67-80. Polachek, Solomon W. 1980. “Conflict and trade. Journal of Conflict Resolution 24 (1): 55-78. Polachek, Solomon W. 1992. Conflict and trade: an economics approach to political international interactions. In Economics of Arms Reduction and the Peace Process, edited by Walter Isard and Charles Anderton. Amsterdam: North-Holland. Polachek, Solomon W. 1997. Why democracies cooperate more and fight less: the relationship between international trade and cooperation. Review of International Economics 5 (3):295-309. Polachek, Solomon W. 2003. Multilateral interactions in the trade-conflict model. In Globalisation and Armed conflict, edited by Gerald Schneider Katherine Barbieri, and Nils Petter Gleditsch, 31-51. Lanham, MD: Rowman & Littlefield. Polachek, , Solomon W. and Judith A. McDonald. 1992. Strategic Trade and Incentive for Cooperation. In Disarmament of peace. edited by Manas Chatterji and Linda Rennie Forcey, 273-84. West port: Praeger. Polachek, , Solomon W., C. Seiglie, and J. Xiang. 2005. Globalization and international conflict: can FDI increase peace?. Working Paper Rutgers University, Newark: 1-35. Polachek, , Solomon W., C. Seiglie, and J. Xiang. 2007.The Impact of FDI on International Conflict. Defence and peace economics 18 (5): 415-429. Pollins, Brain M. 1989a. Does trade still follow the flag? American Political Science Review 83 (2): 465-480. 36 Pollins, Brain M. 1989b. Conflict, cooperation and commerce. American Journal of Political Science 33: 737-61. Rosecrance, Richard. 1986. The rise of Trading State: Commerce and conquest in modern World. New York: Free Press. Reuveny, Rafael. 2000. Bilateral Import, Export and Political Conflict Simultaneity. International Studies Quarterly 45:131-58. Reuveny, Rafael. 2001. Disaggregated Trade and Conflict: Exploring Propositions in a Simultaneous Framework. International Politics 38:401-28. Reuveny, R. and H. Kang. 1996. International trade, political conflict/cooperation, and granger causality. American Journal of Political Science 40 (3):943-70. Reuveny, R. and H. Kang. 1998. Do Goods Matter? Journal of Peace Research 35(5): 581-602. Reuveny, R. and H. Kang. 2003. A simultaneous-equations model of trade, conflict, and cooperation. Review of International Economics 11:279-95. Rosecrance, Richard . 1985. The Rise of the Trading State:Commerce and Conquest in the Modern World. New York: Basic Books. Rosecrance, Richard. 1996. The Rise of the Virtual State. Foreign Affairs 75(4):4561. Russett, Bruce and John R. Oneal. 2001. Triangulating Peace: Democracy, Interdependence, and International Organizations. New York: W.W. Norton & Company. Russett, Bruce, John Oneal and David R. Davis.1998. The third leg of the Kantian tripod of peace: International organization and militarized disputes, 1950-1985. International Organization 52 (3): 441-67. Schneider, Gerald, Katherine Barbieri, and Nils Petter Gleditsch. 2003. Globalisation and Armed conflict. Lanham, MD: Rowman & Littlefield. Schneider, Gerald, Katherine Barbieri, and Nils Petter Gleditsch. 2003. Does globalization contribute to peace? a critical survey of the literature in Globalisation and Armed conflict, edited by Gerald Schneider , Katherine Barbieri, and Nils Petter, 3-29. Lanham, MD: Rowman & Littlefield. Schneider, Gerald, and Gunther G. Schulze. 2003. "The Domestic Roots of Commercial Liberalism: A Sector-Globalization and Armed Conflict. Specific Approach to the ‚Peace Through Trade’-Hypothesis". in Globalisation and Armed conflict, edited by Gerald Schneider , Katherine Barbieri, and Nils Petter, 3-29. Lanham, MD: Rowman & Littlefield. 37 Schneider, Gerald and Vera E. Troeger. 2006. War and the World Economy: Stock Market Reactions to International Conflicts. Journal of Conflict Resolution 50 (5): 623-645. Selfridge, H. Gordon .1918. The Romance of Commerce. London: Bodley Head. Shambaugh, George.1996. Dominance, Dependence, and Political Power: Tethering Technology in the 1980s and Today. International Studies Quarterly 40 (4): 559-588. Solingen, Etel. 1998. Regional Orders at Century's Dawn: Global and Domestic Influences on Grand Strategy. Princeton, New Jersey: Princeton University Press. Statistics Georgia (Georgia Statistical Bureau). 2009. http://www.statistics.ge/main.php?pform=9&plang=1 [accessed: April 15, 2009] Strange, S. 1996. The Retreat of the State:The Diffusion of Power in the World Economy. Cambridge: Cambridge University Press. The Economist. 2008. Russia bears: Investors take fright at political tensions. The Economist, September 4th , 9. Viner, J. 1937. Studies in the Theory of International Trade, 1st ed. New York, London: Harper & Brothers. Viner, J.1950. The Customs Union Issue. New York: The Carnegie Endowment for International Peace. Viner, J. 1951. International economics. Gelncoe: Free Press Wallenstein, P. 1973. Structure and War: On International Relations 1920-1968. Stockholm: Raben and Sjögren. Waltz, Kenneth N. 1970. The myth of national interdependence. In The international corporation, edited Charles P. Kindleberger. Cambridge, MA: MIT Press. Waltz, Kenneth N. 1979. Theory of International Politics. New York: McGraw-Hill. Waltz, Kenneth N .2000. Globalization and American Power. National Interest 59: 46-56. Willard, K. L, L. Guinnane and H.S Rosin. 1996. Turning Points in the Civil War: views from the greenback market. America Economic Review 86: 1001-18. 38