מדידה והערכה של איכות חיים בישראל ממצאים מרכזיים
מדידה והערכה של איכות חיים בישראל ממצאים מרכזיים מדידה והערכה של איכות חיים בישראל ממצאים מרכזיים דו”ח “מדידה והערכה של איכות חיים בישראל” מבקש להשלים את המדדים שפיתחה ממשלת ישראל במסגרת תהליך מדידת “איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי” .לדו”ח שלוש מטרות מרכזיות :ליידע את הציבור ומקבלי ההחלטות באשר למתודולוגיה שצריך לקחת בחשבון כאשר מודדים איכות חיים ,לסייע לממשלת ישראל ליצור מדדים משלה שרלוונטיים למדינה ,ולאפשר לבצע השוואות בין לאומיות בין המדינות שחברות ב OECD-ב 11-הממדים שנכללו במסגרת הערכת איכות החיים של ה .OECD-יישום מסגרת ההערכה בישראל מאפשר לארגון לבחון את רמת איכות החיים במדינה ,כמה שוויוני הפיזור שלה באוכלוסייה והאם היא יציבה לאורך זמן .כמו כן ,הוא מאפשר לגבש המלצות על דרכים בהן מדדי איכות חיים יכולים להשפיע על עיצוב מדיניות ,ולזהות פערי מידע מרכזיים במדידת איכות החיים בישראל. קיים דמיון רב בין מסגרות הערכת איכות החיים של ישראל ושל הOECD- מסגרת הערכת איכות החיים של הOECD- מדדי איכות חיים ,חוסן וקיימות בישראל איכות חיים אישית הכנסה והון הכנסה ועושר תעסוקה ואיזון בין עבודה לפנאי תעסוקה והכנסות תשתיות ודיור תנאי דיור בריאות מצב בריאותי פנאי ,קהילה ותרבות איזון חיים-עבודה השכלה וכישורים השכלה וכישורים רווחה אישית וחברתית קשרים חברתיים מעורבות אזרחית וממשל מעורבות אזרחית וממשל סביבה איכות סביבה ביטחון אישי ביטחון אישי טכנולוגיות מידע איכות חיים סובייקטיבית 1 ממצאים מרכזיים ישראל היא בין המובילות ברמת איכות החיים במספר מדדים ,אך באחרים היא נמצאת יחסית מאחור. בעוד ישנם מדדים בהם ישראל היא בין המובילות ב ,OECD-במיוחד רמת שביעות הרצון מהחיים במדינה ,מצב בריאותי ורכישת השכלה – ישנם תחומים אחרים בהם הביצועים שלה הם בין הגרועים במדינות החברות בארגון .כך באשר לרמות ההכנסה ,הדיור ואיכות האוויר )ראו תרשים מספר .(1ישנם תחומים בהם התמונה מורכבת .כך לדוגמא בתחום החינוך – מצד אחד שיעורים גבוהים של השגת תארים מתקדמים ,ומצד שניהתוצאות הנמוכות שמשיגים תלמידים בתחום הלמידה ,כפי שבאות לידי ביטוי בציוני מבחני ה) PISA-ראו תרשים .(2 תרשים 1רמת איכות החיים בישראל ביחס לממוצע של הOECD- תוצאות במדדים נבחרים 2014 ,או שנה אחרונה ישראל OECD הכנסה לאומית נטו לנפש 1.5 שביעות רצון מרמת המחייה שביעות רצון מהחיים 1 שיעור התעסוקה תחושת ביטחון 0.5 0 שביעות רצון מדיור מוות מתקיפה -0.5 -1 -1.5 צפיפות הדיור ריכוזי חומר חלקיקי מרחף )(PM 2.5 -2 עובדים עם שעות עבודה ארוכות במיוחד זמן שמוקדש להתנדבות תוחלת חיים אמון בשלטון המרכזי קיים מישהו עליו ניתן לסמוך שיסייע בעת הצורך שיעור בעלי השכלה תיכונית בריאות טובה מדווחת ממוצע ציוני PISA הערה :מדדי איכות החיים של ישראל מובאים כאן כסטיות תקן ביחס לממוצע התוצאות ב .OECD-כלל המדדים עברו נורמלזיציה כך שציונים גבוהים יותר משמעם תוצאה טובה יותר במדד .הקו המעגלי מציין את ממוצע ה ,OECD-בעוד הקו הכחול מציין את הביצועים של ישראל .כאשר הקו הכחול נמצא מחוץ למעגל השחור -ביצועי ישראל טובים יותר מממוצע ה.OECD- מקור :סקר עולמי של גאלופ ,מאגרי המידע של ה OECD-על שוק התעסוקה ,על בריאות ,על תוצאות מבחני PISAועל איכות חיים אזורית. http://dx.doi.org/10.1787/888933293226 תרשים 2איכות הלמידה של תלמידי ישראל לפי מקצוע ומגדר )(PISA 2012 אוריינות דיגיטלית מדע )מתמטיקה( OECDממוצע )מדעים( OECDממוצע קריאה מתמטיקה )קריאה( OECDממוצע מתמטיקה מבוססת מחשב א .ביצועי בנים ערבית עברית )חרדי( עברית )דתי( א .ביצועי בנות עברית )חילוני( 550 550 500 500 450 450 400 400 350 350 300 ערבית עברית )חרדי( עברית )דתי( עברית )חילוני( הערה :לא קיימים נתוני PISAלבתי ספר של תלמידים חרדים )בנים( מקור :הרשות הלאומית למדידה והערכה http://dx.doi.org/10.1787/888933293496 2 300 מדדים ממוצעים לא מספקים תמונה מלאה של איכות החיים במדינה על מנת להעריך את איכות החיים במדינה צריך לקחת בחשבון הבדלים בין אוכלוסיות שונות בה .ישראל היא חברה מגוונת ביותר עם הבדלים משמעותיים בין איכות החיים של הציבור היהודי והציבור הערבי ,וגם בין קבוצות שונות בתוכם .הציבור הערבי נמצא בעמדת נחיתות בבירור בכלל הממדים שנמדדו :הוא סובל יותר מעוני ,הוא משתתף פחות בשוק התעסוקה ,וזוכה לרמות מופחתות של בריאות והשכלה .המגבלות הללו גם מחזקות זו את זו .כך לדוגמא שיעורי השכלה נמוכים יותר מקשים על מציאת עבודה רווחית והולמת .לעומת זאת ,כשבוחנים את מצבם של האוכלוסייה החרדית בישראל – למרות שגם הם סובלים מרמות גבוהות של עוני ושיעורים נמוכים של השתתפות בשוק התעסוקה והשכלה ,הם מדווחים בדרך כלל על שביעות רצון רבה יותר מחייהם ,ממצבם הכלכלי ,וממצבם בדיור ובבריאות )ראו תרשים 3ו.(4- תרשים 3מדדי איכות חיים לפי קבוצות אוכלוסייה ערבים יהודים )ללא חרדים( חרדים שביעות רצון מהחיים 250 שביעות רצון מהמצב הכלכלי 200 תחושת ביטחון 150 100 שיעור השתתפות בשוק התעסוקה ביטחון מפני תקיפה פיסית 50 0 התנדבות היכולת להתמודד עם מגבלות גופניות האם קיים מישהו עליו ניתן לסמוך שיסייע במקרה הצורך? שביעות רצון מהמצב הבריאותי שיעור הלומדים לאחר התיכון הערה :תרשים זה משווה את מדדי איכות החיים של חרדים וערבים בישראל ביחס ליהודים שאינם חרדים ,באמצעות יחסי סטיות התקן שלהם .כלל המדדים עברו נורמליזציה כך שציונים גבוהים יותר משקפים תוצאות טובות יותר .המעגל הכחול הכהה במרכז התרשים מסמל את הממוצע של יהודים שאינם חרדים ,בעוד הקו האפור והקו הכחול בהיר מסמלים את התוצאות של הציבור החרדי והציבור הערבי .הציון של ישראל הוא גבוה מהממוצע ב OECD-כאשר הקו הכחול נמצא מחוץ למעגל השחור מקור :הסקר החברתי של ישראל .2012 http://dx.doi.org/10.1787/888933293617 תרשים 4שיעורי העוני לפי קבוצת אוכלוסייה ,לפני מסים והעברות )(2012 לפני מסים והעברות לאחר מסים והעברות % 90 80 70 60 50 40 30 20 10 חרדים ערבים יהודים 0 הערה :תדירות העוני מתייחסת לשיעור האנשים שחיים מתחת לקו העוני ,שמוגדר כמחצית ההכנסה הכספית הזמינה החציונית .העברות ממשלה מוגבלות להעברות במזומן ,כלומר הן אינן כוללות העברות בשירותים כגון חינוך ובריאות .החישובים לגבי האוכלוסייה החרדית התבססו על שיטת גוטליב-קושניר )גוטליב וקושניר(2009 , מקור :המוסד לביטוח לאומי 2012 http://dx.doi.org/10.1787/888933293477 3 קיים דמיון רב בין הגורמים שנתפסים מרכזיים לאיכות החיים בקרב ערבים ויהודים שאינם חרדים ,אך ניכר שוני משמעותי בינם לבין האוכלוסייה החרדית. ניתוח שהתבסס על הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי בציבור החרדי רווחות העדפות שונות .ממצא זה מרמז על האתגר בשיפור איכות החיים של הציבור החרדי מבחינת הכנסה ,השכלה ותעסוקה כך שישתוו לרמתם הכללית בחברה הישראלית .לעומת זאת ההעדפות של הציבור הערבי בישראל דומות לאלו של יהודים שאינם חרדים ,מה שמצביע על כך שבמידה ויטופלו הסיבות הכלכליות והחברתיות שמובילות לתוצאות נמוכות במדדי איכות החיים של הציבור הערבי -קיים פוטנציאל רב לשיפור איכות החיים הלאומית )ראו תרשים .(5 תרשים .5המשקל היחסי שנתנו קבוצות אוכלוסייה שונות למימדי איכות החיים חרדים יהודים חילונים ואחרים ערבים 0.07 0.06 0.05 0.04 0.03 0.02 0.01 בריאות איכות סביבה ביטחון אישי קשרים חברתיים איזון חיים/עבודה חינוך משרות דיור הכנסה 0 הערה :בהתבסס על הערכות אקונומטריות של המשתנים העיקריים שמשפיעים על שביעות רצון מן החיים .לכלל הערכים של יהודים חילונים ואחרים יש משמעות סטטיסטית כאשר p=1%חוץ מאיזון חיים/עבודה שאינו משמעותי .חינוך ,קשרים חברתיים ,איכות סביבה ומעמד בריאותי משמעותיים בקרב חרדים כאשר p=1%ותעסוקה משמעותית כאשר /p=5% מקור :ניתוח ה OECD-מתבסס על נתונים מהסקר החברתי של ישראל http://dx.doi.org/10.1787/888933293750 חוזקה של איכות החיים בישראל לאורך זמן תלוי בשימור משאבי הטבע במדינה ,ובהון הכלכלי ,החברתי והאנושי שלה. בנוסף לבחינת איכות החיים כפי שהיא היום ,חשוב לחשוב על רמת איכות החיים לאורך זמן .איכות החיים הנוכחית תלוייה במשאבים הזמינים לחברה בישראל – משאבים כלכליים ,אנושיים ,משאבי טבע והון חברתי .למרות שמשאביה הכלכליים של ישראל מצומצמים ביחס למדינות אחרות ב ,OECD-מעמדה משתפר עם השנים .לעומת מדינות אחרות בארגון ,למשבר הכלכלי של 2008הייתה השפעה מועטה על הייצור הכלכלי ועל הצמיחה בישראל )ראו תרשים .(6 תרשים .6נכסים קבועים לנפש בישראל ובמדינות אחרות ב) OECD-בדולר ,מחירי (2010 לוח א' :נכסים קבועים לנפש בדולרים ,מדינות OECDנבחרות2010 , 200 000 180 000 160 000 140 000 120 000 100 000 80 000 60 000 40 000 20 000 0 4 לוח ב' :נכסים קבועים לנפש בדולרים ,מחירי 2010 צ'כיה צרפת בריטניה ישראל פינלנד 200 000 180 000 160 000 140 000 120 000 100 000 80 000 60 000 40 000 20 000 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 2000 1999 1998 1997 1996 0 1995 הערה :נכסים קבועים המדד הישיר ביותר לערך נכסי ההון הכלכלי של מדינה ,ומספקים אינדיקציה למשאבים החומריים הזמינים לתהליכי הייצור .נכסים קבועים לנפש מחושבים על בסיס סך כל ההשקעה בהון בעבר )כמו לדוגמא מבנים ,מכונות וציוד( תוך התחשבות בפחת. מקורOECD, 2014 : http://dx.doi.org/10.1787/888933293637 רמת ההון האנושי בישראל ,שנמדדת לפי רמת השכלה ושיעורי השתתפות בשוק התעסוקה ,נמצאת באופן משמעותי מתחת לממוצע של ה .OECD-הסיבה לכך נעוצה בעיקר בהשתתפות המצומצמת של הציבור הערבי והציבור החרדי בשוק התעסוקה במדינה. קשה לתאר תמונה ברורה של מצב משאבי הטבע של ישראל ,ומהם ביצועיה ביחס למדינות אחרות בארגון עקב היעדר מידע זמין. בתחומים מסוימים בהם המידע קיים ,כגון פליטות גזי חממה )ראו תרשים (7וצריכת מים שפירים – מצבה של ישראל יחסית טוב. מצב ההון החברתי בישראל הוא מעורב .נרשמו רמות יחסית גבוהות של אמון באחר במדינה )ראו תרשים .(8עם זאת, גם רמת השחיתות כפי שתופס אותה הציבור היא גבוהה .נתון זה חותר תחת אמון הציבור בממשלה ,וצריך לעורר דאגה. תרשים .5המשקל היחסי שנתנו קבוצות אוכלוסייה שונות למימדי איכות החיים ממוצע OECD 2000 2012או השנה האחרונה בה קיימים נתונים זמינים 30 25 20 15 10 5 0 הערה :השנה האחרונה בה קיימים נתונים זמינים היא 2011עבור ישראל וקוריאה 2010 ,עבור מקסיקו ,ו 2006-עבור צ‘ילה .ממוצע ה OECD-מותאם ביחס לגודל האוכלוסייה בכל מדינה. מקור“ :פליטות גזי חממה לפי מקור פליטה” ,מאגר המידע של ה OECD-לסטטיסטיקה סביבתיתhttp://dx.doi.org/10.1787/data-00594-en , http://dx.doi.org/10.1787/888933293695 5 תרשים .5המשקל היחסי שנתנו קבוצות אוכלוסייה שונות למימדי איכות החיים ממוצע איחוד אירופי OECD 2002או השנה הראשונה עם נתונים זמינים 2012או השנה האחרונה עם נתונים זמינים 8 7 6 5 4 3 2 1 0 הערה :השנה הראשונה בה קיימים נתונים זמינים היא 2004עבור אסטוניה ,איסלנד ,סלובקיה וטורקיה 2006 ,עבור רוסיה ,ו 2010-עבור ליטא .השנה האחרונה בה קיימים נתונים זמינים היא 2004עבור לוקסמבורג 2006 ,עבור אוסטריה 2008 ,עבור טורקיה ,ו 2010-עבור יוון .מידע על לטביה זמין רק ל.2008- מקור :הסקר החברתי של אירופהwww.europeansocialsurvey.org , http://dx.doi.org/10.1787/888933293717 בישראל קיים בסיס מוצק של מידע סטטיסטי למדידת איכות החיים הניתוח בדו”ח מתבסס על מערכת איתנה של איסוף מידע סטטיסטי בנוגע למגוון מימדים של איכות חיים .הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת מידע בטווח רחב של תחומים שקשורים לאיכות החיים במדינה ,וחלקים גדולים ממנו מפורסמים בפורמט דומה לזה שנדרש לצורך ניטור איכות החיים הנוכחית בהשוואה מקומית ובין-לאומית .עם זאת ישנם מספר פערים במדידת הקיימות בישראל ,במיוחד בתחום משאבי הטבע ,וקשה לבצע השוואות בין-לאומיות או לבחון את השינוי לאורך זמן ביחס למשאבים אחרים במדינה .זהו תחום בו ישראל יכולה לתפוס עמדת הובלה משמעותית במידה ותזהה ותאסוף מידע על מדדים חדשים ורלוונטים להערכת איכות החיים ,החוסן והקיימות בה ,ובמידה ויוקצו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה המשאבים הנדרשים לשם כך. מחלקת הסטטיסטיקה של הOECD- פריז ,ינואר 2016 www.oecd.org/measuringprogress [email protected] 6
© Copyright 2024