‫מדידה והערכה של איכות‬
‫חיים בישראל‬
‫ממצאים מרכזיים‬
‫מדידה והערכה של איכות חיים בישראל‬
‫ממצאים מרכזיים‬
‫דו”ח “מדידה והערכה של איכות חיים בישראל” מבקש להשלים את המדדים שפיתחה ממשלת ישראל במסגרת תהליך מדידת “איכות חיים‪,‬‬
‫קיימות וחוסן לאומי”‪ .‬לדו”ח שלוש מטרות מרכזיות‪ :‬ליידע את הציבור ומקבלי ההחלטות באשר למתודולוגיה שצריך לקחת בחשבון כאשר‬
‫מודדים איכות חיים‪ ,‬לסייע לממשלת ישראל ליצור מדדים משלה שרלוונטיים למדינה‪ ,‬ולאפשר לבצע השוואות בין לאומיות בין המדינות‬
‫שחברות ב‪ OECD-‬ב‪ 11-‬הממדים שנכללו במסגרת הערכת איכות החיים של ה‪ .OECD-‬יישום מסגרת ההערכה בישראל מאפשר‬
‫לארגון לבחון את רמת איכות החיים במדינה‪ ,‬כמה שוויוני הפיזור שלה באוכלוסייה והאם היא יציבה לאורך זמן‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מאפשר לגבש‬
‫המלצות על דרכים בהן מדדי איכות חיים יכולים להשפיע על עיצוב מדיניות‪ ,‬ולזהות פערי מידע מרכזיים במדידת איכות החיים בישראל‪.‬‬
‫קיים דמיון רב בין מסגרות הערכת איכות החיים של ישראל ושל ה‪OECD-‬‬
‫מסגרת הערכת איכות החיים של ה‪OECD-‬‬
‫מדדי איכות חיים ‪ ,‬חוסן וקיימות בישראל‬
‫איכות חיים אישית‬
‫הכנסה והון‬
‫הכנסה ועושר‬
‫תעסוקה ואיזון בין עבודה לפנאי‬
‫תעסוקה והכנסות‬
‫תשתיות ודיור‬
‫תנאי דיור‬
‫בריאות‬
‫מצב בריאותי‬
‫פנאי‪ ,‬קהילה ותרבות‬
‫איזון חיים‪-‬עבודה‬
‫השכלה וכישורים‬
‫השכלה וכישורים‬
‫רווחה אישית וחברתית‬
‫קשרים חברתיים‬
‫מעורבות אזרחית וממשל‬
‫מעורבות אזרחית וממשל‬
‫סביבה‬
‫איכות סביבה‬
‫ביטחון אישי‬
‫ביטחון אישי‬
‫טכנולוגיות מידע‬
‫איכות חיים סובייקטיבית‬
‫‪1‬‬
‫ממצאים מרכזיים‬
‫ישראל היא בין המובילות ברמת איכות החיים במספר מדדים‪ ,‬אך באחרים היא נמצאת יחסית מאחור‪.‬‬
‫בעוד ישנם מדדים בהם ישראל היא בין המובילות ב‪ ,OECD-‬במיוחד רמת שביעות הרצון מהחיים במדינה‪ ,‬מצב בריאותי ורכישת השכלה‬
‫– ישנם תחומים אחרים בהם הביצועים שלה הם בין הגרועים במדינות החברות בארגון‪ .‬כך באשר לרמות ההכנסה‪ ,‬הדיור ואיכות האוויר‬
‫)ראו תרשים מספר ‪ .(1‬ישנם תחומים בהם התמונה מורכבת‪ .‬כך לדוגמא בתחום החינוך – מצד אחד שיעורים גבוהים של השגת תארים‬
‫מתקדמים‪ ,‬ומצד שניהתוצאות הנמוכות שמשיגים תלמידים בתחום הלמידה‪ ,‬כפי שבאות לידי ביטוי בציוני מבחני ה‪) PISA-‬ראו תרשים ‪.(2‬‬
‫תרשים ‪ 1‬רמת איכות החיים בישראל ביחס לממוצע של ה‪OECD-‬‬
‫תוצאות במדדים נבחרים‪ 2014 ,‬או שנה אחרונה‬
‫ישראל‬
‫‪OECD‬‬
‫הכנסה לאומית נטו לנפש‬
‫‪1.5‬‬
‫שביעות רצון מרמת המחייה‬
‫שביעות רצון מהחיים‬
‫‪1‬‬
‫שיעור התעסוקה‬
‫תחושת ביטחון‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬
‫שביעות רצון מדיור‬
‫מוות מתקיפה‬
‫‪-0.5‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-1.5‬‬
‫צפיפות הדיור‬
‫ריכוזי חומר חלקיקי מרחף )‪(PM 2.5‬‬
‫‪-2‬‬
‫עובדים עם שעות עבודה ארוכות‬
‫במיוחד‬
‫זמן שמוקדש להתנדבות‬
‫תוחלת חיים‬
‫אמון בשלטון המרכזי‬
‫קיים מישהו עליו ניתן לסמוך שיסייע‬
‫בעת הצורך‬
‫שיעור בעלי השכלה תיכונית‬
‫בריאות טובה מדווחת‬
‫ממוצע ציוני ‪PISA‬‬
‫הערה‪ :‬מדדי איכות החיים של ישראל מובאים כאן כסטיות תקן ביחס לממוצע התוצאות ב‪ .OECD-‬כלל המדדים עברו נורמלזיציה כך שציונים גבוהים יותר משמעם תוצאה טובה יותר במדד‪ .‬הקו‬
‫המעגלי מציין את ממוצע ה‪ ,OECD-‬בעוד הקו הכחול מציין את הביצועים של ישראל‪ .‬כאשר הקו הכחול נמצא מחוץ למעגל השחור ‪ -‬ביצועי ישראל טובים יותר מממוצע ה‪.OECD-‬‬
‫מקור‪ :‬סקר עולמי של גאלופ‪ ,‬מאגרי המידע של ה‪ OECD-‬על שוק התעסוקה‪ ,‬על בריאות‪ ,‬על תוצאות מבחני ‪ PISA‬ועל איכות חיים אזורית‪.‬‬
‫‪http://dx.doi.org/10.1787/888933293226‬‬
‫תרשים ‪ 2‬איכות הלמידה של תלמידי ישראל לפי מקצוע ומגדר )‪(PISA 2012‬‬
‫אוריינות דיגיטלית‬
‫מדע‬
‫)מתמטיקה( ‪OECD‬ממוצע‬
‫)מדעים( ‪OECD‬ממוצע‬
‫קריאה‬
‫מתמטיקה‬
‫)קריאה( ‪OECD‬ממוצע‬
‫מתמטיקה מבוססת מחשב‬
‫א‪ .‬ביצועי בנים‬
‫ערבית‬
‫עברית )חרדי(‬
‫עברית )דתי(‬
‫א‪ .‬ביצועי בנות‬
‫עברית )חילוני(‬
‫‪550‬‬
‫‪550‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪450‬‬
‫‪450‬‬
‫‪400‬‬
‫‪400‬‬
‫‪350‬‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫ערבית‬
‫עברית )חרדי(‬
‫עברית )דתי(‬
‫עברית )חילוני(‬
‫הערה‪ :‬לא קיימים נתוני ‪ PISA‬לבתי ספר של תלמידים חרדים )בנים(‬
‫מקור‪ :‬הרשות הלאומית למדידה והערכה‬
‫‪http://dx.doi.org/10.1787/888933293496‬‬
‫‪2‬‬
‫‪300‬‬
‫מדדים ממוצעים לא מספקים תמונה מלאה של איכות החיים במדינה‬
‫על מנת להעריך את איכות החיים במדינה צריך לקחת בחשבון הבדלים בין אוכלוסיות שונות בה‪ .‬ישראל היא חברה מגוונת ביותר עם הבדלים‬
‫משמעותיים בין איכות החיים של הציבור היהודי והציבור הערבי‪ ,‬וגם בין קבוצות שונות בתוכם‪ .‬הציבור הערבי נמצא בעמדת נחיתות בבירור‬
‫בכלל הממדים שנמדדו‪ :‬הוא סובל יותר מעוני‪ ,‬הוא משתתף פחות בשוק התעסוקה‪ ,‬וזוכה לרמות מופחתות של בריאות והשכלה‪ .‬המגבלות‬
‫הללו גם מחזקות זו את זו‪ .‬כך לדוגמא שיעורי השכלה נמוכים יותר מקשים על מציאת עבודה רווחית והולמת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כשבוחנים את‬
‫מצבם של האוכלוסייה החרדית בישראל – למרות שגם הם סובלים מרמות גבוהות של עוני ושיעורים נמוכים של השתתפות בשוק התעסוקה‬
‫והשכלה‪ ,‬הם מדווחים בדרך כלל על שביעות רצון רבה יותר מחייהם‪ ,‬ממצבם הכלכלי‪ ,‬וממצבם בדיור ובבריאות )ראו תרשים ‪ 3‬ו‪.(4-‬‬
‫תרשים ‪ 3‬מדדי איכות חיים לפי קבוצות אוכלוסייה‬
‫ערבים‬
‫יהודים )ללא חרדים(‬
‫חרדים‬
‫שביעות רצון מהחיים‬
‫‪250‬‬
‫שביעות רצון מהמצב הכלכלי‬
‫‪200‬‬
‫תחושת ביטחון‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫שיעור השתתפות בשוק התעסוקה‬
‫ביטחון מפני תקיפה פיסית‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫התנדבות‬
‫היכולת להתמודד עם מגבלות גופניות‬
‫האם קיים מישהו עליו ניתן לסמוך שיסייע במקרה‬
‫הצורך?‬
‫שביעות רצון מהמצב הבריאותי‬
‫שיעור הלומדים לאחר התיכון‬
‫הערה‪ :‬תרשים זה משווה את מדדי איכות החיים של חרדים וערבים בישראל ביחס ליהודים שאינם חרדים‪ ,‬באמצעות יחסי סטיות התקן שלהם‪ .‬כלל המדדים עברו נורמליזציה כך שציונים גבוהים‬
‫יותר משקפים תוצאות טובות יותר‪ .‬המעגל הכחול הכהה במרכז התרשים מסמל את הממוצע של יהודים שאינם חרדים‪ ,‬בעוד הקו האפור והקו הכחול בהיר מסמלים את התוצאות של הציבור‬
‫החרדי והציבור הערבי‪ .‬הציון של ישראל הוא גבוה מהממוצע ב‪ OECD-‬כאשר הקו הכחול נמצא מחוץ למעגל השחור‬
‫מקור‪ :‬הסקר החברתי של ישראל ‪.2012‬‬
‫‪http://dx.doi.org/10.1787/888933293617‬‬
‫תרשים ‪ 4‬שיעורי העוני לפי קבוצת אוכלוסייה‪ ,‬לפני מסים והעברות )‪(2012‬‬
‫לפני מסים והעברות‬
‫לאחר מסים והעברות‬
‫‪%‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫חרדים‬
‫ערבים‬
‫יהודים‬
‫‪0‬‬
‫הערה‪ :‬תדירות העוני מתייחסת לשיעור האנשים שחיים מתחת לקו העוני‪ ,‬שמוגדר כמחצית ההכנסה הכספית הזמינה החציונית‪ .‬העברות ממשלה מוגבלות להעברות במזומן‪ ,‬כלומר הן אינן כוללות‬
‫העברות בשירותים כגון חינוך ובריאות‪ .‬החישובים לגבי האוכלוסייה החרדית התבססו על שיטת גוטליב‪-‬קושניר )גוטליב וקושניר‪(2009 ,‬‬
‫מקור‪ :‬המוסד לביטוח לאומי ‪2012‬‬
‫‪http://dx.doi.org/10.1787/888933293477‬‬
‫‪3‬‬
‫קיים דמיון רב בין הגורמים שנתפסים מרכזיים לאיכות החיים בקרב ערבים ויהודים שאינם חרדים‪ ,‬אך ניכר שוני משמעותי בינם לבין‬
‫האוכלוסייה החרדית‪.‬‬
‫ניתוח שהתבסס על הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי בציבור החרדי רווחות העדפות שונות‪ .‬ממצא זה מרמז על‬
‫האתגר בשיפור איכות החיים של הציבור החרדי מבחינת הכנסה‪ ,‬השכלה ותעסוקה כך שישתוו לרמתם הכללית בחברה הישראלית‪ .‬לעומת זאת‬
‫ההעדפות של הציבור הערבי בישראל דומות לאלו של יהודים שאינם חרדים‪ ,‬מה שמצביע על כך שבמידה ויטופלו הסיבות הכלכליות והחברתיות‬
‫שמובילות לתוצאות נמוכות במדדי איכות החיים של הציבור הערבי ‪ -‬קיים פוטנציאל רב לשיפור איכות החיים הלאומית )ראו תרשים ‪.(5‬‬
‫תרשים ‪ .5‬המשקל היחסי שנתנו קבוצות אוכלוסייה שונות למימדי איכות החיים‬
‫חרדים‬
‫יהודים חילונים ואחרים‬
‫ערבים‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.01‬‬
‫בריאות‬
‫איכות סביבה‬
‫ביטחון אישי‬
‫קשרים חברתיים איזון חיים‪/‬עבודה‬
‫חינוך‬
‫משרות‬
‫דיור‬
‫הכנסה‬
‫‪0‬‬
‫הערה‪ :‬בהתבסס על הערכות אקונומטריות של המשתנים העיקריים שמשפיעים על שביעות רצון מן החיים‪ .‬לכלל הערכים של יהודים חילונים ואחרים יש משמעות סטטיסטית כאשר ‪ p=1%‬חוץ‬
‫מאיזון חיים‪/‬עבודה שאינו משמעותי‪ .‬חינוך‪ ,‬קשרים חברתיים‪ ,‬איכות סביבה ומעמד בריאותי משמעותיים בקרב חרדים כאשר ‪ p=1%‬ותעסוקה משמעותית כאשר ‪/p=5%‬‬
‫מקור‪ :‬ניתוח ה‪ OECD-‬מתבסס על נתונים מהסקר החברתי של ישראל‬
‫‪http://dx.doi.org/10.1787/888933293750‬‬
‫חוזקה של איכות החיים בישראל לאורך זמן תלוי בשימור משאבי הטבע במדינה‪ ,‬ובהון הכלכלי‪ ,‬החברתי והאנושי שלה‪.‬‬
‫בנוסף לבחינת איכות החיים כפי שהיא היום‪ ,‬חשוב לחשוב על רמת איכות החיים לאורך זמן‪ .‬איכות החיים הנוכחית‬
‫תלוייה במשאבים הזמינים לחברה בישראל – משאבים כלכליים‪ ,‬אנושיים‪ ,‬משאבי טבע והון חברתי‪ .‬למרות שמשאביה‬
‫הכלכליים של ישראל מצומצמים ביחס למדינות אחרות ב‪ ,OECD-‬מעמדה משתפר עם השנים‪ .‬לעומת מדינות אחרות‬
‫בארגון‪ ,‬למשבר הכלכלי של ‪ 2008‬הייתה השפעה מועטה על הייצור הכלכלי ועל הצמיחה בישראל )ראו תרשים ‪.(6‬‬
‫תרשים ‪ .6‬נכסים קבועים לנפש בישראל ובמדינות אחרות ב‪) OECD-‬בדולר‪ ,‬מחירי ‪(2010‬‬
‫לוח א'‪ :‬נכסים קבועים לנפש בדולרים‪ ,‬מדינות ‪ OECD‬נבחרות‪2010 ,‬‬
‫‪200 000‬‬
‫‪180 000‬‬
‫‪160 000‬‬
‫‪140 000‬‬
‫‪120 000‬‬
‫‪100 000‬‬
‫‪80 000‬‬
‫‪60 000‬‬
‫‪40 000‬‬
‫‪20 000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫לוח ב'‪ :‬נכסים קבועים לנפש בדולרים‪ ,‬מחירי ‪2010‬‬
‫צ'כיה‬
‫צרפת‬
‫בריטניה‬
‫ישראל‬
‫פינלנד‬
‫‪200 000‬‬
‫‪180 000‬‬
‫‪160 000‬‬
‫‪140 000‬‬
‫‪120 000‬‬
‫‪100 000‬‬
‫‪80 000‬‬
‫‪60 000‬‬
‫‪40 000‬‬
‫‪20 000‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1995‬‬
‫הערה‪ :‬נכסים קבועים המדד הישיר ביותר לערך נכסי ההון הכלכלי של מדינה‪ ,‬ומספקים אינדיקציה למשאבים החומריים הזמינים לתהליכי הייצור‪ .‬נכסים קבועים לנפש מחושבים על בסיס סך כל‬
‫ההשקעה בהון בעבר )כמו לדוגמא מבנים‪ ,‬מכונות וציוד( תוך התחשבות בפחת‪.‬‬
‫מקור‪OECD, 2014 :‬‬
‫‪http://dx.doi.org/10.1787/888933293637‬‬
‫רמת ההון האנושי בישראל‪ ,‬שנמדדת לפי רמת השכלה ושיעורי השתתפות בשוק התעסוקה‪ ,‬נמצאת באופן משמעותי מתחת לממוצע‬
‫של ה‪ .OECD-‬הסיבה לכך נעוצה בעיקר בהשתתפות המצומצמת של הציבור הערבי והציבור החרדי בשוק התעסוקה במדינה‪.‬‬
‫קשה לתאר תמונה ברורה של מצב משאבי הטבע של ישראל‪ ,‬ומהם ביצועיה ביחס למדינות אחרות בארגון עקב היעדר מידע זמין‪.‬‬
‫בתחומים מסוימים בהם המידע קיים‪ ,‬כגון פליטות גזי חממה )ראו תרשים ‪ (7‬וצריכת מים שפירים – מצבה של ישראל יחסית טוב‪.‬‬
‫מצב ההון החברתי בישראל הוא מעורב‪ .‬נרשמו רמות יחסית גבוהות של אמון באחר במדינה )ראו תרשים ‪ .(8‬עם זאת‪,‬‬
‫גם רמת השחיתות כפי שתופס אותה הציבור היא גבוהה‪ .‬נתון זה חותר תחת אמון הציבור בממשלה‪ ,‬וצריך לעורר דאגה‪.‬‬
‫תרשים ‪ .5‬המשקל היחסי שנתנו קבוצות אוכלוסייה שונות למימדי איכות החיים‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪ 2012‬או השנה האחרונה בה קיימים נתונים זמינים‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫הערה‪ :‬השנה האחרונה בה קיימים נתונים זמינים היא ‪ 2011‬עבור ישראל וקוריאה‪ 2010 ,‬עבור מקסיקו‪ ,‬ו‪ 2006-‬עבור צ‘ילה‪ .‬ממוצע ה‪ OECD-‬מותאם ביחס לגודל האוכלוסייה בכל מדינה‪.‬‬
‫מקור‪“ :‬פליטות גזי חממה לפי מקור פליטה”‪ ,‬מאגר המידע של ה‪ OECD-‬לסטטיסטיקה סביבתית‪http://dx.doi.org/10.1787/data-00594-en ,‬‬
‫‪http://dx.doi.org/10.1787/888933293695‬‬
‫‪5‬‬
‫תרשים ‪ .5‬המשקל היחסי שנתנו קבוצות אוכלוסייה שונות למימדי איכות החיים‬
‫ממוצע איחוד אירופי ‪OECD‬‬
‫‪ 2002‬או השנה הראשונה עם נתונים זמינים‬
‫‪ 2012‬או השנה האחרונה עם נתונים זמינים‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫הערה‪ :‬השנה הראשונה בה קיימים נתונים זמינים היא ‪ 2004‬עבור אסטוניה‪ ,‬איסלנד‪ ,‬סלובקיה וטורקיה‪ 2006 ,‬עבור רוסיה‪ ,‬ו‪ 2010-‬עבור ליטא‪ .‬השנה האחרונה בה קיימים נתונים זמינים היא‬
‫‪ 2004‬עבור לוקסמבורג‪ 2006 ,‬עבור אוסטריה‪ 2008 ,‬עבור טורקיה‪ ,‬ו‪ 2010-‬עבור יוון‪ .‬מידע על לטביה זמין רק ל‪.2008-‬‬
‫מקור‪ :‬הסקר החברתי של אירופה‪www.europeansocialsurvey.org ,‬‬
‫‪http://dx.doi.org/10.1787/888933293717‬‬
‫בישראל קיים בסיס מוצק של מידע סטטיסטי למדידת איכות החיים‬
‫הניתוח בדו”ח מתבסס על מערכת איתנה של איסוף מידע סטטיסטי בנוגע למגוון מימדים של איכות חיים‪ .‬הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה אוספת מידע בטווח רחב של תחומים שקשורים לאיכות החיים במדינה‪ ,‬וחלקים גדולים ממנו מפורסמים בפורמט‬
‫דומה לזה שנדרש לצורך ניטור איכות החיים הנוכחית בהשוואה מקומית ובין‪-‬לאומית‪ .‬עם זאת ישנם מספר פערים במדידת הקיימות‬
‫בישראל‪ ,‬במיוחד בתחום משאבי הטבע‪ ,‬וקשה לבצע השוואות בין‪-‬לאומיות או לבחון את השינוי לאורך זמן ביחס למשאבים‬
‫אחרים במדינה‪ .‬זהו תחום בו ישראל יכולה לתפוס עמדת הובלה משמעותית במידה ותזהה ותאסוף מידע על מדדים חדשים‬
‫ורלוונטים להערכת איכות החיים‪ ,‬החוסן והקיימות בה‪ ,‬ובמידה ויוקצו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה המשאבים הנדרשים לשם כך‪.‬‬
‫מחלקת הסטטיסטיקה של ה‪OECD-‬‬
‫פריז‪ ,‬ינואר ‪2016‬‬
‫‪www.oecd.org/measuringprogress‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪6‬‬