‫העלון לתלמידי ישיבת "כרם ביבנה" המשרתים בצה"ל‬ ‫א‬ ‫שרינו שזכינו בחסדי ד' עלינו למדינה ולצבא ומתוך כך תורה‬ ‫שבעל‪-‬פה מתרחבת ושולחת את קוויה‪ ,‬מחיל אל חיל‪ ,‬מחילה‬ ‫של תורה לחילו של צבא )לשון קדשו של הרב אבינר בהקדמה לספר "מחיל אל חיל"(‪.‬‬ ‫זה עתה יצאנו מחודש ניסן‪ ,‬חודש הגאולה והחירות‪ ,‬חודש שבו עם‬ ‫ישראל יצא ממצרים‪ ,‬וכבר אנו נכנסים לחודש אייר‪ ,‬חודש שבו הקב"ה‬ ‫זיכה את עמו לשוב לארצו הקדושה‪.‬‬ ‫בחודש אייר‪ ,‬קוראים בתורה את פרשת אמור‪ .‬בפרשה מופיעות שתי‬ ‫מצוות חשובות ביותר‪ ,‬עשה ולא‪-‬תעשה‪ :‬מצוות עשה של קידוש ה'‬ ‫ומצות לא‪-‬תעשה של חילול ה'‪ ,‬שנאמר‪" :‬ושמרתם מצוותי ועשיתם‬ ‫אותם אני ה'‪ ,‬ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני‬ ‫ה' מקדשכם"‪.‬‬ ‫הנביא יחזקאל מלמד אותנו שהימצאותו של עם ישראל בגולה הינה‬ ‫חילול השם‪" :‬ויבואו אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי‬ ‫באומרו להם עם ה' אלה ומארצו יצאו"‪.‬‬ ‫אנו חיים בדור שבו זכינו לראות את קידוש השם המתרחש לנגד עינינו‬ ‫– "וקידשתי את שמי הגדול‪ ...‬והבאתי אתכם על אדמתכם"‪.‬‬ ‫אשרינו שזכינו לעלות לארץ הקודש‪ ,‬לשמור בה את מצוותיו וחוקיו‬ ‫ומשפטיו של הקב"ה ולחזור לקיים את מצוות התלויות בארץ‪.‬‬ ‫אשריכם‪ ,‬מה טוב חלקכם ומה נעים גורלכם שאתם זוכים לקדש שם‪-‬‬ ‫שמים ברבים ולהיות תלמידי חכמים הבאים מתוך חילה של תורה‬ ‫ונכנסים לחילו של צבא‪ ,‬וכך מקיימים את הפסוק "ילכו מחיל אל חיל‬ ‫יראה אל א‪-‬לוהים בציון"‪.‬‬ ‫יה"ר שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫גליון ‪111‬‬ ‫איי ר‬ ‫התשע"ג‬ ‫‪‬‬ ‫המשגיח שליט"א‬ ‫עם וארצו‬ ‫הרב אפרים רובינשטיין‬ ‫הלכות עירוב ‪ -‬א'‬ ‫וורט כיס‬ ‫המלוכה בישראל‬ ‫נתן חמילבסקי‬ ‫עדכונים וחידושים‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת זמורות‪:‬‬ ‫יוסף חלמיש‬ ‫אליצור קלנר‬ ‫שלום חיון‬ ‫איתיאל סופר‬ ‫העלון יוצא לאור ע"י‬ ‫ישיבת כרם ביבנה‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬אבטח ‪79855‬‬ ‫כאשר זכינו לאתחלתא דגאולה כן נזכה כולנו לראות בגאולה השלימה במהרה בימינו בקרוב בימינו אמן!‬ ‫עם וארצו‬ ‫המשגיח שליט"א‬ ‫חודש אייר משופע בימים המדגישים את הקשר בין העם לארצו‪ .‬גם בפרשיות השבוע של סוף ספר ויקרא בולט‬ ‫נושא הארץ במצוות שמיטה ויובל ובעונש הגלות המובטח בתוכחה‪.‬‬ ‫להלן עיון קצר בהפטרת פרשת בחוקותי‪ ,‬המדגיש את הקשר האמיץ בין ישראל לארצו‪.‬‬ ‫***‬ ‫פרשת בחוקותי מפרשת את הגלות כעונש על אי‪-‬‬ ‫שמירת השמיטה‪" .‬ואתכם אזרה בגויים‪ ...‬והיתה‬ ‫ארצכם שממה‪ ...‬אז תרצה הארץ את שבתותיה כל‬ ‫ימי השמה ואתם בארץ אויביכם‪ ...‬כל ימי השמה‬ ‫תשבות את אשר לא שבתה בשבתותיכם בשבתכם‬ ‫עליה" )ויקרא כו‪ ,‬לג‪-‬לה(‪ .‬הוא שאמרו חז"ל‪" :‬תניא‪,‬‬ ‫בעוון גילוי עריות ועבודת כוכבים והשמטת שמיטין‬ ‫ויובלות – גלות באה לעולם" )שבת לג ע"א(‪ .‬ואף רש"י‬ ‫עורך את חשבון שבעים שנות הגלות כנגד שבעים‬ ‫שנות השמיטה והיובל‪ ,‬שלא נשמרו בשנים שהכעיסו‬ ‫ישראל בארצם לפני המקום‪.1‬‬ ‫גם ירמיהו רומז לקשר הזה בהסמיכו‬ ‫בהפטרת השבוע את השמיטה לגלות‪:‬‬ ‫"ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך‪,‬‬ ‫והעבדתיך את אויביך בארץ אשר לא‬ ‫ידעת" )רמיהו יז‪ ,‬ד(‪ .‬והסביר רש"י‪" :‬על‬ ‫כרחך תשמט את ארצך‪ ,‬את אשר לא‬ ‫שבתה בשבתותיכם שאמרתי לכם"‪.‬‬ ‫רעיון זה מובא גם בפסוקים אחרים בתורה‪" :‬ולא‬ ‫תקיא הארץ אתכם" )ויקרא יח‪ ,‬כה(‪ ,‬וכן "ולא תקיא‬ ‫אתכם הארץ" )ויקרא כ‪ ,‬כב(‪ .‬לנו היה נדמה שהעם עוזב‬ ‫את הארץ‪ ,‬האדם הוא הבוחר והפועל‪ ,‬והארץ היא‬ ‫דוממת וסבילה; ברם‪ ,‬הפסוק מחדש שארץ ישראל‬ ‫כביכול היא המרגישה והפועלת‪ ,‬ואם בני האדם‬ ‫שנמצאים בה יורדים לרמה מוסרית מושחתת‪ ,‬הארץ‬ ‫מקיאה אותם ממנה‪ .‬הם אינם ראויים לקדושתה‪,‬‬ ‫ולכן הם נשארים שמוטים ונעזבים ממנה‪ .‬אכן‪ ,‬לארץ‬ ‫הקודש ישנה בחירה‪ ,‬והיא המחליטה מי ראוי לשכון‬ ‫בה‪ ,‬למי תתן את פריה וטובה‪ ,‬ומי ייפלט ממנה‬ ‫ויישמט מהשפעת קדושתה‪.2‬‬ ‫לארץ הקודש ישנה‬ ‫בחירה‪ ,‬והיא המחליטה‬ ‫מי ראוי לשכון בה‪ ,‬למי‬ ‫תתן את פריה וטובה‪,‬‬ ‫ומי ייפלט ממנה ויישמט‬ ‫מהשפעת קדושתה‪...‬‬ ‫גם ארבעת הפסוקים הבאים בהפטרה‬ ‫מחוברים לרעיון השמיטה‪ .‬ירמיהו‬ ‫מגנה את הגבר שבוטח באדם – "ארור‬ ‫הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו‬ ‫ומן ה' יסור לבו" )פסוק ה(‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫הוא משבח את הגבר הצדיק – "ברוך‬ ‫הגבר אשר יבטח בה'" )פסוק ז(‪" :‬ארור"‬ ‫מול "ברוך"‪" ,‬כערער בערבה" מול "כעץ‬ ‫שתול על מים"‪.‬‬ ‫מהו "ושמטתה ובך" שאומר ירמיהו?‬ ‫לכאורה‪ ,‬הארץ והנחלה הם שנעזבות‬ ‫ונשמטות ולא האדם? ירמיהו רוצה‬ ‫להדגיש‪ ,‬שאם האדם אינו שומר שמיטה ואינו עוזב‬ ‫את פרי הארץ להפר‪ ,‬מתקיימת השמיטה והעזובה בו‬ ‫עצמו‪ ,‬הוא הנעזב והמופקר לכל אויב ואורב‪.‬‬ ‫"והשמיטה תהיה בך" )לשון רד"ק(‪" .‬ועל ידי כך נהיה‬ ‫השמיטה בהם בעצמם‪ ,‬כי יצאו מחרות לעבדות‪,‬‬ ‫שעבדו את אויביהם" )מלבי"ם(‪" .‬ושמטתה ובך‬ ‫ומנחלתך" רומז אפוא על שני עונשי שמיטות דו‪-‬‬ ‫כיווניות‪ .‬גם שמיטה של הארץ )באונס( ע"י האדם‬ ‫הגולה )כעונש(‪ ,‬אבל גם שמיטה ועזיבה של האדם‬ ‫ע"י הארץ‪ .‬האדם גולה מהארץ‪ ,‬וגם הארץ "גולה"‬ ‫מהאדם‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬מצוות השמיטה באה להשריש את מידת‬ ‫הביטחון‪" :‬ועוד יש תועלת אחר בזה‪ ,‬שיוסיף האדם‬ ‫ביטחון בה' יתברך‪ .‬כי כל המוצא עם לבבו לתת‬ ‫ולהפקיר לעולם כל גידולי קרקעותיו ונחלת אבותיו‬ ‫אחת לשבע שנים‪ ,‬ומלומד בכך כל ימיו – לא תחזק‬ ‫בו מידת הכילות הרבה‪ ,‬ולא מיעוט הביטחון" )ספר‬ ‫החינוך‪ ,‬מצווה פד(‪ .‬רק מי ששומר שמיטה ומראה ע"י‬ ‫כך כי בה' מבטחו‪ ,‬רק הוא יזכה לקשר בר‪-‬קיימא עם‬ ‫ארץ ונחלת אבותיו‪ ,‬לא יישמט ולא ייעזב ממנה‪,‬‬ ‫"והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו‪ ...‬ולא‬ ‫ימיש מעשות פרי"‪.‬‬ ‫‪" 1‬שבעים שנה של גלות בבל הן היו כנגד ע' שנות השמיטה‬ ‫והיובל שהיו בשנים שהכעיסו ישראל בארצם" )רש"י‪ ,‬ויקרא‬ ‫כו‪ ,‬לה(‪ .‬ולהלן עורך רש"י את החשבון המפורט‪.‬‬ ‫‪ 2‬הרחבת דברים בעניין הבחירה של ארץ ישראל‪ ,‬עיין הרב‬ ‫חרל"פ‪ ,‬מי מרום‪ ,‬חלק ו'‪ ,‬ממעייני הישועה‪ ,‬שער ארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ה לכות עירוב ‪ -‬חלק א'‬ ‫הרב אפרים רובינשטיין שליט"א‬ ‫הקדמה‪ :‬כאשר אין עירוב ישנה בעיה‪ ,‬כיוון שצריך שיש צורך לפעמים לטלטל דברים הכרחיים‪ .‬כגון‪ ,‬סידור לבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬אוכל וציוד לחדר האוכל‪ .‬איך מטלטלים במקום שאין עירוב?‬ ‫רשויות השבת‬ ‫לפני שנלמד את הפתרונות הללו עלינו להקדים וללמוד על ארבע רשויות השבת‪:‬‬ ‫א‪ .‬רשות הרבים )להלן‪ :‬רה"ר( ב‪ .‬רשות היחיד )להלן‪ :‬רה"י( ג‪ .‬כרמלית ד‪ .‬מקום פטור‪.‬‬ ‫רה"י – אין פירושו שטח פרטי אלא מקום שהוא לפחות ‪ 4‬טפחים על ‪ 4‬טפחים )טפח= ‪ 8‬ס"מ‪ ,‬וא"כ רה"י היא‬ ‫‪ 32 x 32‬ס"מ(‪ ,‬בגובה ‪ 10‬טפחים )‪ 80‬ס"מ( וזה יכול להיות סלע או תיבה וכן שטח מוקף מחיצות‪ .‬כמו כן בור‬ ‫עמוק עשרה טפחים ושטחו ‪ 4‬טפחים על ‪ 4‬טפחים‪ ,‬נחשב רה"י‪.‬‬ ‫רה"ר – זהו מקום הדומה למחנה ישראל במדבר )כי מלאכות שבת נלמדות מהמשכן( כלומר‪ :‬מקום הילוך‬ ‫לרבים‪ ,‬רוחבו ‪ 16‬אמה = בערך ‪ 8‬מטר ויותר ואין לו תקרה‪.‬‬ ‫ומחלוקת הפוסקים אם צריך תנאי נוסף שיעברו בו ‪ 600,000‬אנשים בכל יום )לדוגמא‪" :‬כביש גהה"(‪.‬‬ ‫)יש המביאים ראיה לכך שלא צריך את התנאי של ‪ 600‬אלף מביטול מצוות תקיעת שופר מחשש טלטול ברה"ר‬ ‫– מוכח שרשות כזו היתה מצויה(‪.‬‬ ‫כרמלית‪ 3‬היא רשות מדרבנן‪ ,‬יש מקומות שהם לא רשות הרבים ולא רשות היחיד אבל קרובים להיות אחד‬ ‫מהם‪ ,‬לכן גזרו חכמים ואסרו את הטלטול וההוצאה‪.‬‬ ‫מקום ששטחו ‪ 4x4‬טפחים אך גובהו פחות מ‪ 10-‬טפחים‪ ,‬וכן מקום שרוחבו ‪ 16‬אמה אך מעליו תקרה‪ ,‬וכמו כן‬ ‫ים ומדבר שאע"פ ששטחם יותר מ‪ 16x16-‬אמה‪ ,‬הם אינם מקום הילוך לרבים‪ .‬וכן אסרו את הטלטול במקום‬ ‫שאמנם מוקף מחיצות אך יש בו שטח של "בית סאתיים" שהינו חרוש או זרוע‪ .‬כלומר‪ ,‬מקום שניתן לזרוע בו‬ ‫סאתיים תבואה שזה ‪ 5000‬אמה מרובעות ‪ 36X36 <-‬מ'‪.‬‬ ‫מקום פטור אינו רשות ולכן אין איסור הוצאה אליו וממנו‪ .‬מקום שרחבו פחות מ‪ 4-‬טפחים וגובהו לכל הפחות‬ ‫‪ 3‬טפחים הינו מקום פטור‪.‬‬ ‫אלו הן ‪ 4‬רשויות השבת‪.‬‬ ‫איסורי הוצאה וטלטול‬ ‫העוקר חפץ ברה"י או שהיה חפץ מונח עליו או בכיסו ועקר רגליו ויצא‬ ‫לרה"ר והניח ברה"ר חייב מדאורייתא וכן להפך העוקר חפץ ברה"ר‬ ‫ומכניס לרה"י ומניח ג"כ חייב‪.‬‬ ‫בנוסף לזה התורה אסרה טלטול של ‪ 4‬אמות ברה"ר כלומר לעקור‬ ‫חפץ המונח ברה"ר‪ ,‬ללכת ארבע אמות )‪ 192‬ס"מ( ולעמוד למרות‬ ‫שאין כאן הוצאה מרה"י‪ ,‬כיון שזה דומה להוצאה מרשות לרשות‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬הוצאה לכרמלית וטלטול בכרמלית הינם איסור דרבנן‪.‬‬ ‫חיילי שריון ‪ -‬ניסן ה'תשע"ג‬ ‫‪ 3‬פירוש המילה "כרמלית"‪ :‬כמו ש"כרמל" פירושו שיבולים שעדיין לא הבשילו )פרשת ויקרא(‪ ,‬כך "כרמלית" היא ממוצע‬ ‫בין רשות היחיד לרשות הרבים‪.‬‬ ‫שים לב!! כל הפתרונות שנלמד עליהם הם פתרונות לשעת הדחק בלבד! )בחיים האזרחיים קשה להסתמך‬ ‫ולהקל בכך(‪.‬‬ ‫מה עושים כדי שיהיה מותר לטלטל חפצים הכרחיים כשאין עירוב?‬ ‫‪ .1‬לרוץ ברצף מתוך רה"י אל רה"י ‪ -‬עוקרים ברה"י‪ ,‬עוברים דרך כרמלית בלי לעצור ומניחים ברה"י אחרת‪.‬‬ ‫ממילא יש כאן תרי דרבנן‪ :‬א‪ .‬כרמלית‪ .‬ב‪ .‬ללא הנחה בכרמלית‪ .‬לכתחילה אין להעביר בהליכה אלא בריצה )חזון‬ ‫איש( ולכן צריך שהדרך לא תהיה ארוכה וגם הדלת של רה"י שאליו מכניסים צריכה להיות פתוחה כדי שלא‬ ‫תהיה עצירה לפני הדלת שנחשבת להנחה‪ ,‬ולכן יש צורך לבא לפני כן לפתוח את הדלת ורק אח"כ לחזור ולהביא‬ ‫את החפץ בריצה דרך הכרמלית‪.‬‬ ‫‪ .2‬ללכת ‪ 2‬צעדים )פחות מ‪ 4-‬אמות(‪ .‬יש פוסקים אומרים שצריך להניח ממש את החפץ ואז זה נחשב כמונח‬ ‫ואז שוב הולך או שאפשר ללכת פחות מ‪ 4-‬אמות ולהעביר לחבר‪.‬‬ ‫כיצד ניתן להוציא מרה"י לכרמלית?‬ ‫‪ .1‬יש להניח לפני שבת מקום פטור‪ ,‬כלומר לשים משהו שהוא רחב פחות מ‪ 4-‬טפחים והוא גבוה לפחות ‪10‬‬ ‫טפחים לכתחילה‪ ,‬בשעת הדחק מעל ‪ 3‬טפחים‪ .‬מושיטים את היד מתוך רה"י מניחים על המקום פטור ויוצאים‬ ‫החוצה ומעבירים ממקום פטור לכרמלית‪ .‬אין צורך לעזוב את החפץ על המקום הפטור אלא ניתן לתומכו עם יד‬ ‫פשוטה מעליו‪ .‬יש לציין שאחרי שהחפץ מונח בכרמלית אין אפשרות להיעזר בפתרון מס' ‪) 1‬לרוץ( כיוון‬ ‫שהחפץ לא נעקר מרה"י אלא כבר הונח בכרמלית ולכן יש להמשיך לטלטל ע"י פתרון מס' ‪) 2‬פחות פחות מ‪4-‬‬ ‫אמות(‪.‬‬ ‫‪ .2‬חייל אחד יוצא לכרמלית בלי חפצים והחייל שנמצא ברה"י יושיט לו את החפץ והחייל שבחוץ יוציא מידו כך‬ ‫שאחד עשה עקירה מרה"י אך לא הניח בכרמלית והשני עקר מהכרמלית )כי היד כבר הייתה בחוץ ודינה‬ ‫ככרמלית( והניח בכרמלית גם במקרה זה לא יועיל הפתרון של הריצה כיוון שהחפץ כבר בכרמלית ולכן יצטרך‬ ‫ללכת פחות פחות מ‪ 4-‬אמות‪ .‬יש לציין שאפשרות זו פחות טובה מבחינה הלכתית מהאפשרות הראשונה של‬ ‫הוצאה דרך מקום פטור‪.‬‬ ‫‪ .3‬באחד השו"תים מתקופת מלחמת העולם הראשונה מופיעה שאלה על יהודים שהיו צריכים ללכת עם ת"ז‬ ‫כדי להוכיח שאינם מרגלים – מה יעשה יהודי כדי לבא לבית הכנסת בשבת? השיב שם הרב הנשאל‪ ,‬שניתן‬ ‫לשים את תעודת הזהות מתחת לכובע או בגרב‪ ,‬היסוד לפתרון זה הוא שהרחוב אינו רה"ר ולכן טלטול בשינוי‬ ‫הוא תרי דרבנן‪ .‬בפתרון זה ניתן להשתמש לצורך מצווה או בשעת הדחק בלבד!‬ ‫חידות לחובבי תנ"ך‬ ‫‪ .1‬היכן מצינו פסוק אחד שהמילה הראשונה בעלת שתי אותיות‪ ,‬השנייה בעלת שלש‬ ‫אותיות‪ ,‬השלישית ארבע‪ ,‬החמישית חמש והשישית שש?‬ ‫‪ .2‬היכן מצינו שש מילים בפסוק אחד ומהן ארבע מילים זהות?‬ ‫תשובות אי"ה בגיליון הבא‪...‬‬ ‫המלוכה בישראל‬ ‫נתן חמילבסקי‬ ‫נצטוו ישראל למנות עליהם מלך לאחר כניסתם לארץ‪:‬‬ ‫כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר‬ ‫ׂתי‪:‬‬ ‫סביב‬ ‫שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי‬ ‫אשר לא אחיך הוא‪:‬‬ ‫)דברים יז‪ ,‬יד‪-‬טו(‬ ‫אלא שנחלקו התנאים האם מצווה זו חובה היא‪ ,‬או שמא רשות היא ביד ישראל‪:‬‬ ‫ר' יהודה אומר‪ :‬ג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ‪ :‬להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות‬ ‫להם בית הבחירה‪.‬‬ ‫רבי נהוראי אומר‪ :‬לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן‪ ,‬שנאמר )יז‪ ,‬יד( 'ואמרת אשימה עלי מלך ]ככל‬ ‫ׂתי['‪.‬‬ ‫הגוים אשר סביב‬ ‫)סנהדרין כ ע"ב(‬ ‫מחלוקת זו ניטשה גם בין הראשונים‪:‬‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬ועמו ראשונים נוספים )ביניהם הר"ן והרמב"ן(‪ ,‬פסק כר' יהודה והביא את דבריו במלואם ביד החזקה‪.‬‬ ‫מדבריו אלו נראה כי שני הישגים נדרש המלך להשיג‪ :‬להכרית זרעו של עמלק ולבנות את בית הבחירה‪.‬‬ ‫אלא שבמו"נ )ח"ב‪ ,‬פ"מ( עולה‪ ,‬כי מטרת המלך היא לאחד את עמ"י לכלל חברה מדינית מאוחדת ומסודרת‪.‬‬ ‫מדברי הר"ן )דרשות הר"ן‪ ,‬דרוש י"א( נראה‪ ,‬כי מטרת המלך היא להוות מערכת מקבילה לסנהדרין‪ ,‬שסמכותה‬ ‫חוגרת מגבולות ההלכה‪ ,‬היכולה להעניש גם ללא צידוק הלכתי‪ ,‬ובכך לתקן את מצבו החברתי והרוחני של עמ"י‪.‬‬ ‫מנגד עומד ר"י אברבנאל‪ ,‬שהלך בשיטת ר' נהוראי‪ .‬מדברי ר' נהוראי נראה כי לא בלבד שמצווה זו רשות היא‪,‬‬ ‫אלא שהיא גם שייכת לקטגוריית מצוות הרשות השליליות‪ .‬מדברי ר"י אברבנאל עולות ‪ 3‬סיבות מרכזיות לגישה‬ ‫זו‪:‬‬ ‫א‪ .‬משטר מלוכני אינו הכרחי‪ .‬ישנן מדינות המונהגות ע"י מנהיגים לזמן קבוע ואינן נחשלות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעמ"י אין צורך במלך שיקבע סדרים חברתיים‪ ,‬התורה עונה על צורך זה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אין צורך בסמכות ענישה החורגת מגבולות ההלכה‪ .‬השופט כל הארץ יעשה משפט‪.‬‬ ‫וכך כתב ר"י אברבנאל בפירושו לספר שמואל‪:‬‬ ‫וכן בעצמו עניין המלך‪ ,‬שאין שאלתו מצווה‪ ,‬כי אם רשות ומפועל יצר הרע‪ ,‬עם היות שנתלית בו‬ ‫המצווה שישימו המלך ההוא בבחירת השם יתברך מקרב אחיו‪ ,‬ולא באופן אחר‪.‬‬ ‫האם ניתן להשליך ממחלוקת זו על מדינת ישראל?‬ ‫נהוג לומר‪ ,‬כי הרמב"ם שפסק כי מצוות מינוי מלך חובה היא‪ ,‬יסבור שכינון מדינת ישראל גם היא חובה גמורה‪,‬‬ ‫ואילו ההולכים בשיטת ר' נהוראי יסברו כי כינון מדינת ישראל רשות היא בידינו‪.‬‬ ‫אלא שלכאורה‪ ,‬דווקא ההיפך הוא הנכון‪ .‬הרמב"ם שכתב שיש חובה למנות מלך‪ ,‬לא דיבר על משטר דמוקרטי‪,‬‬ ‫ואילו ר"י אברבנאל דיבר דווקא על משטר מלוכני‪ .4‬האם הרמב"ם לא היה מכיר בסמכויות המדינה? האם‬ ‫לשיטתו התורה מצווה דווקא על משטר מלוכני?‬ ‫מדברי התורה עולה כי רב החשש מצורת משטר זו‪ .‬התורה חוששת מכך שירום לבבו של המלך‪ ,‬ולכן מצווה אותו‬ ‫לכתוב לו שני ספרי תורה‪ .‬שמואל מזהיר את עמ"י מפני ניצול סמכויות המלך לרעה‪ ,‬ובמהלך ספר מלכים‬ ‫נתקלנו במלכים שהדיחו את עמ"י לע"ז‪.‬‬ ‫ייתכן לומר שכוונת הרמב"ם שיש מצווה למנות מלך‪ ,‬אינה מצווה דווקא במלך‪ ,‬אלא במינוי משטר מרכזי לעמ"י‪.‬‬ ‫בתקופת השופטים חיו ישראל ללא משטר מסודר‪ ,‬איש לשבטיו‪ ,‬עד זקנתו של שמואל ומינויו של שאול‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬בציוויה למנות מלך‪ ,‬לא התוותה בהכרח צורת משטר יחידאית‪ ,‬אלא צוותה להקים מדינה‪-‬לכונן משטר‬ ‫ריכוזי בארץ ישראל‪ .‬מלבד העובדה שמשטר מלוכני הוא המשטר היחיד שהיה נהוג בזמן בו נכתבה התורה‪ ,‬ניתן‬ ‫לומר שיש צורך בהיתר מיוחד לשיטת משטר זו‪ .‬במשטר דמוקרטי‪ ,‬בו העם בוחר את שופטיו ומחליפם תדיר‪,‬‬ ‫אין סכנה שירום לבבם מהעם‪.‬‬ ‫וכך כתב הראי"ה קוק‪:‬‬ ‫מחזור גיוס כפיר ‪ -‬ר"ח ניסן ה'תשע"ג‬ ‫וחוץ מזה נראים הדברים‪ ,‬שבזמן שאין מלך‪ ,‬כיון שמשפטי המלוכה הם‬ ‫ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה ‪ ,‬חוזרים אלה הזכיות של‬ ‫המשפטים ליד האומה בכללה‪ .‬וביחוד נראה שגם כל שופט שקם‬ ‫בישראל דין מלך יש לו‪ ,‬לענין כמה משפטי המלוכה‪ ,‬וביחוד למה שנוגע‬ ‫להנהגת הכלל‪.‬‬ ‫)משפט כהן‪ ,‬סי' קמד(‬ ‫‪ 4‬יש לציין שהאברבנאל חי בתקופת גירוש ספרד‪ ,‬שהונהגה בידי משטר מלוכני‪ .‬מסתבר שהאמין כי משטר שונה היה מונע גירוש‬ ‫זה‪.‬‬ ‫פרשת אחרי‪-‬קדושים‬ ‫פרשת אמור‬ ‫"בזאת יבא אהרן אל הקדש" )טז‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫"ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה'" )כד‪ ,‬ח(‪.‬‬ ‫בשלושה אמצעים מבטלים ישראל גזירות קשות‪ :‬צום‪,‬‬ ‫קול וממון‪ .‬דהיינו‪" :‬תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את‬ ‫רוע הגזירה"‪.‬‬ ‫וכל אחד מהם עולה למניין מאה ושלושים ושש‪ ,‬ושלושתם‬ ‫יחד עולה ‪ 408‬כמניין "זאת"‪.‬‬ ‫וזהו הרמז‪" :‬בזאת יבוא אהרן אל הקדש" ‪ -‬לבטל גזירות‬ ‫על ישראל‪.‬‬ ‫וזהו גם הרמז "אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח"‪.‬‬ ‫אמרו חז"ל‪ :‬אלמלי משמריו ישראל ב' שבתות כהלכתן ‪-‬‬ ‫מיד נגאלין‪.‬‬ ‫ובכתובות )קי"א( אמרו "כל הדר בחו"ל כאילו עובדי ע"ז‪,‬‬ ‫והדר בא"י דומה כמי שיש לו א‪-‬לוה‪ ,‬הרי נקראת ארץ‬ ‫ישראל משום כך "לפני ה'"‪.‬‬ ‫וא"כ‪ ,‬זהו שנרמז כאן‪ :‬ביום השבת ביום השבת ‪ -‬אם‬ ‫ישמרו שתי שבתות ‪ -‬אז נהיה לפני ה' תמיד‪ ,‬שתבוא‬ ‫גאולה ונהיה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫וורט כיס‬ ‫פרשת בהר‪-‬בחקתי‬ ‫"איש כי יפליא נדר בערכך" )כז‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫מדוע נסמכה פרשת ערכין לפרשת התוכחה?‬ ‫ה"כלי יקר" כתב‪ ,‬שרק לאחר התוכחה נעשה היהודי‬ ‫טוב‪-‬לב‪ ,‬ורק אז‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬מתרכך ליבו ומתחיל‬ ‫לתרום צדקה‪.‬‬ ‫חסידים אומרים שאחר התוכחה עלול אדם לשקוע‬ ‫בעצבות ולהיות סבור שאין לו מקום בעולם‪ .‬לפיכך‪ ,‬מיד‬ ‫אחר התוכחה באה פרשת ערכיו‪ ,‬לומר שכל יהודי‪,‬‬ ‫למרות הכל יש לו ערך והוא שווה משהו‪...‬‬ ‫פרשת במדבר‬ ‫"ויתילדו על משפחותם לבית אבותם" )א‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫פירש רש"י‪" :‬הביאו ספר יחוסיהם ועדי חזקת לידתם‪ ,‬כל‬ ‫אחד ואחד להתייחס על השבט"‪.‬‬ ‫וצריך ביאור‪ :‬הרי כבר נמנו מספר פעמים‪ ,‬ומעולם לא‬ ‫נתבקשו להתייחס על אבותיהם?‬ ‫פירש הרש"ר הירש‪ ,‬שכאן נמנו לצבא‪ ,‬ובד"כ נדרש מחיילים‬ ‫שיהיו גיבורים וקשוחי‪-‬לב‪ .‬לא כן בישראל‪ ,‬מהמתגייסים‬ ‫לצבא נדרשות תכונות יהודיות‪ :‬רחמנות‪ ,‬ביישנות וגמ"ח‪.‬‬ ‫וע"כ אמרו במשנה )סוף קידושין(‪ ,‬שאין בודקים גיבור אלא‬ ‫במוכתב באסטרטיא של מלך‪ ,‬שכן זרע פסול לא נתקבל‬ ‫לצבא‪.‬‬ ‫עדכונים מהחזית‬ ‫ו משרתים באזור‬ ‫יורדים דרומה ב הדרגתיות‬ ‫הגולנצ ' יקים ירדו סופסוף מהחרמון‬ ‫תותחנים עזבו את ירושלים וירדו‬ ‫הם התחילו אימון במסע של ‪ 20‬ק " מ‬ ‫קצרין‬ ‫הם סגרו חג‬ ‫השריונרים הספיקו להכיר טוב טוב את הבסיס‬ ‫לצאלים לשת " פים‬ ‫וגם טעם של קונדיטוריה‬ ‫כבר טעמו טעם שטח‬ ‫מיועדים ל‪401 -‬‬ ‫ושתי שבתות‬ ‫נערך יום תרבות גם לשריון וגם לכפיר‬ ‫בשיזפון הקימו " שטיבל אך "‬ ‫במטבח‬ ‫מאיר ודיצי קיבלו פטור נעליים שיוצא‬ ‫שריון בהר‪ -‬הרצל כפיר בגבעת התחמושת‬ ‫בדיוק בחופש ☺ הכפירים נרשמו לקייטנת לביא ו הם סוגרים שתי שבתות בבסיס בכל‬ ‫כמעט כמו בישיבה ☺ הרב שטרן ביקר את חיילי הכפיר‬ ‫אחת לתשע‬ ‫ה טירונות‬ ‫למרות‬ ‫הג ' ובניקים משוכנים באוהלים ונטחנים בלי סוף‬ ‫בגבעת התחמושת‬ ‫ביקורים נוספים נצפו לאחרונה‬ ‫שהתגייסו לפני שבועיים הספיקו לבקר בישיבה‬ ‫במיוחד כפיר ‪ ,‬יש לכם הרבה זמן פנוי ☺‬ ‫נא להצטלם הרבה ‪ ,‬אנחנו צריכים תמונות‬ ‫‪íøëäî íéùåãéç‬‬ ‫☺ בשבח והודיה להשי"ת זמן קיץ נפתח ☺ המסכת הנלמדת היא מסכת סוכה‪ ,‬מי שיכול מוזמן להצטרף‬ ‫☺ מבחנים ישלחו למעוניינים )בתיאום מראש!( ☺ הזמן נפתח בשיעורו של מרן רה"י שליט"א שעסקה‬ ‫בדין מצווה הבאה העבירה ☺ בסיום השיחה הודיע רה"י שליט"א באופן רשמי ]את אשר כבר נודע‬ ‫)בתקשורת הכללית והישיבתית‪ [(..‬על מינויו של הרב אלגאזי שליט"א כראש ישיבה נוסף ☺ במייל‬ ‫שיצא אל הבוגרים נמסר שמרן רה"י שליט"א ימשיך לכהן כר"י בכיר‪ ,‬והרב אלגאזי יתווסף כר"י משני ☺‬ ‫עוד נמסר שהרב רוזנצוויג שליט"א מ‪ YU-‬אמור להצטרף לנבחרת לזמן אלול‪-‬תשרי כראש ישיבה נוסף ☺‬ ‫זכינו וחיילי שיעור ב' שזה עתה התגייסו התחילו בטפטופי ביקוריהם לישיבה‪ .‬המשיכו כך!! ☺ החודש‬ ‫התקיים מבחן בקיאות על כל מסכת גיטין )שנלמדה בזמן חורף(‪ ,‬יישר‪-‬כח לנבחנים! ☺ תלמידי הישיבה‬ ‫השתתפו בטקסי זיכרון בקברי חללי הישיבה הי"ד ברחבי הארץ ☺ יום העצמאות נפתח בשיחתו של מרן‬ ‫רה"י שליט"א ובדבריו של בוגר הישיבה ח"כ )לשעבר( זבולון אורלב במעבר מיום הזיכרון ליום‬ ‫העצמאות‪ ,‬והמשיך בסעודה חגיגית מלווה בשירה וריקודים‪ ,‬בדברי רה"י הרב אלגאזי שליט"א ומור"קים‬ ‫מפי העיתונאי ישראל גליס ☺ בבוקר החג יצאה קבוצה איכותית לטיול בהרודיון ובנחל תקוע בהשתתפות‬ ‫נציגוּּת מרבני הישיבה בראשות רה"י הרב אלגאזי שליט"א ☺ ד"ש מהחבר'ה בישיבה‪ ,‬ובהצלחה! ☺‬ ‫מדור בני"ש‬ ‫גולני‬ ‫אדר התשע"ב‬ ‫אמיר כרמי‬ ‫יהושע ליפסקר‬ ‫יוסף שיליאן )מ"כ(‬ ‫יהודה פין‬ ‫מאיר נבון‬ ‫אדר התשע"ג‬ ‫ליאב דואני‬ ‫כללי‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫יהודה ועקנין‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫עדיאל אבולוף‬ ‫איתמר אהרוני‬ ‫ארץ כהן‬ ‫אסף משניות‬ ‫תותחנים‬ ‫אדר התשע"ב‬ ‫כפיר‬ ‫תמוז התשע"ב‬ ‫אור סיאני‬ ‫אביחי חג'בי‬ ‫אברהם בן יקר‬ ‫אביאל ניסים דיין )ח"ק(‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫אביב גזלה‬ ‫עילאי בן‪-‬מנחם‬ ‫אלעד גנץ‬ ‫שלמה רבינוביץ'‬ ‫מרדכי דצקובסקי‬ ‫אברהם ארביב‬ ‫רז אשל‬ ‫אביחי תורג'מן‬ ‫אליהו ירנברג‬ ‫נתנאל לוין‬ ‫עמיעד למברגר‬ ‫פנחס פז‬ ‫יואל נחמני‬ ‫יצחק פון‪-‬ויזל‬ ‫צנחנים‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫נתנאל דנוך‬ ‫ניסן בוהנסקי‬ ‫מרדכי חיון‬ ‫דניאל סבן‬ ‫דניאל סלומון‬ ‫יהל קלינמן‬ ‫מישאל גרמה‬ ‫גבריאל כהן‬ ‫נדב בראל‬ ‫עדיאל לוזון‬ ‫אסף מרק‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫שי שוב‬ ‫שריון‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫יעקב אביעד דואני‬ ‫אביחי יעקובי‬ ‫זאב זפרני‬ ‫נתנאל גדז'‬ ‫מנדה אסרס‬ ‫אלרואי גזיאל‬ ‫מאיר אביטל‬ ‫אריאל נעמן‬ ‫גלעד וסינג‬ ‫נעם גייגר‬ ‫אריה מרדכי גרוס‬ ‫דניאל ידיד‪-‬ציון‬ ‫איסוף קרבי‬ ‫אדר ב' התשע"א‬ ‫צבי היימן )מ"כ(‬ ‫חנוך קמרי )מ"כ(‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫שריאל צעידי‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫עידו קליין‬ ‫חינוך‬ ‫אדר התשע"ג‬ ‫אפרים אברמשוילי‬ ‫ינון אברמשוילי‬ ‫רבנות‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫אלחנן כהן‬ ‫אריאל הברמן‬ ‫מתן אלמה‬ ‫שמואל סויבלמן‬ ‫תמוז התשע"ב‬ ‫אביאל כהן‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫שמואל פינסון‬ ‫אליסף נחמני‬ ‫מאור תורג'מן‬ ‫אביעד בוכריס‬ ‫מודיעין‬ ‫ניסן התשע"ב‬ ‫אביה שלוש‬ ‫אפרים ברדנשטיין‬ ‫יהונתן פנחסוב‬ ‫ניסן התשע"ג‬ ‫יהונתן חצרוני‬ ‫אלמוג כהן‬ ‫תמיר רוצ'ס‬ ‫אביגדור טוגנדהפט‬ ‫החבר'ה המודגשים ביקרו בחודש האחרון בישיבה‪ .‬כן ירבו!!!‬ ‫עדכון אחרון‪ :‬מוצאי יום העצמאות‪.‬‬