מטריית המידע

‫לציבור לקוחותינו וידידינו‬
‫הנדון‪ :‬מטריית המידע‬
‫)יוני ‪(2011‬‬
‫הרינו מתכבדים להמציא לכם בזאת את‬
‫רבעון המידע לחודש יוני ‪.2011‬‬
‫אנו תקווה כי החומר המובא בעלון יסייע‬
‫בידכם בעבודתכם‪.‬‬
‫נשמח לעמוד לרשותכם‪ ,‬בכל שאלה או‬
‫הבהרה שתתבקש‪.‬‬
‫המפורסם בעלון זה מובא באופן כללי‪ ,‬תמציתי ולתשומת לב‪.‬‬
‫אין להסתמך עליו מבלי לקבל חוות דעת מקצועית נוספת‪ .‬דברי‬
‫החקיקה המופיעים בעלון המידע אינם נוסח רשמי‪ .‬רק הנוסח‬
‫הרשמי של החקיקה מחייב‪.‬‬
‫תוכן עניינים כללי‬
‫עמוד‬
‫תמצית פסיקה‬
‫‪ .1‬מס הכנסה‬
‫‪ F‬הפרשי הון עקב השקעות בקבוצת כדורגל ‪7 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬הכרה בחוב רע במישור הפירותי ודחיית ניכוי בשל ירידת ערך מלאי ‪7 . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬רווח שנוצר תוך זמן קצר ממכירת מניות שליטה בחברה בורסאית‬
‫הינו רווח הון ולא הכנסה פירותית ‪8 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬מענקים ששולמו לעובדים בגין שינוי מבני חייבים במס רווחי הון ‪9 . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬שומה בהסכם אינה מתירה ערעור לבית המשפט ‪10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬דחיית עדותו של מפקח מס לשעבר לטובת הנישום ‪10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬שבח מקרקעין‬
‫‪ F‬מבחנים השוללים קיומה של קבוצת רכישה במקרקעין ‪11 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬רכישת דירות ע"י מוסד ציבורי עבור אורחים מהווה שימוש "במישרין" ‪11 . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .3‬מס ערך מוסף‬
‫‪ F‬יש לדחות טענת מפרק להוספת מע"מ על התמורה כאשר אין ראיה ברורה לכך‪13 . . .‬‬
‫‪ F‬הזכות לניכוי מס תשומות בגין דמי ניהול בניין על אף שהמשרדים טרם הושכרו ‪14 . . .‬‬
‫עמוד‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫‪ F‬הגשת הדוח האישי על ההכנסה לשנת המס ‪17 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2010‬‬
‫‪ F‬ועדת הכספים אישרה תקנות המבטלות פטורים שונים לתושבי חוץ בגין‬
‫רווחי הון הנובעים מניירות ערך מסוימים ‪24 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫הודעת רשות המיסים‬
‫‪ F‬התרת הוצאות דמי חכירת מקרקעין בניכוי לצרכי מס ‪25 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫עמ)ת"א( ‪ 1278/02‬קר פרי חולון בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים‬
‫‪ F‬תיקון תקנות מס הכנסה — ניכויים מהכנסת בעלי זכויות נפט‪29 . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬חוזר מס הכנסה מספר ‪ — 4/2011‬רשות המסים‪31 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫תיקון ‪ 173‬לפקודת מס הכנסה‬
‫‪ F‬נספח א' — לחוזר מס הכנסה מס' ‪ — 4/2011‬רשות המסים‪33 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫בנושא‪ :‬תיקון ‪ 173‬לפקודת מס הכנסה‬
‫‪ F‬חוזר מס הכנסה מס' ‪ — 5/2011‬רשות המסים ‪35 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫חיוב הכנסות דמי שכירות ששולמו בדרך של ביצוע שיפורים במושכר‬
‫‪ F‬נספח א' — לחוזר מס הכנסה מס' ‪ — 5/2011‬רשות המסים‪40 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫נתונים כללים‬
‫‪ F‬תיקון מס' ‪ 70‬לחוק מיסוי מקרקעין ‪43 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫עמוד‬
‫סוגיות בדיני עבודה‬
‫‪ F‬כללים להעסקת עובד זר ‪47 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬התקופות בהן חל איסור לפטר עובד‪/‬ת בקשר להורות‪49 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬זכויותיו של עובד שטרם השלים שנת עבודה ‪52 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬שינוי גובה דמי מחלה החל מיום ‪55 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .1.4.2011‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫‪ F‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות זיכוי ו"הנחות סוציאליות"‬
‫בשנת ‪59 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2011‬‬
‫‪ F‬נתונים שונים לתיאום הוצאות ‪62 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים ‪65 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים" ‪70 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬מדד מחירים לצרכן ‪72 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬מדד תשומה בבנייה למגורים ‪77 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‬
‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר ‪80 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו ‪81 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬תוספת יוקר מה‪ 3/1990-‬עד היום ‪83 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬שיעורי ריבית‬
‫‪ .1‬ריבית פק״מ ‪ −‬פר״י ‪84 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬חח״ד )שנתי באחוזים( ‪84 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪) 1999‬פריים רייט( ‪84 . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי ‪86 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫תמצית פסיקה‬
‫תוכן עניינים ‪ −‬תמצית פסיקה‬
‫‪ .1‬מס הכנסה‬
‫עמוד‬
‫‪ F‬הפרשי הון עקב השקעות בקבוצת כדורגל ‪7 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬הכרה בחוב רע במישור הפירותי ודחיית ניכוי בשל ירידת ערך מלאי ‪7 . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬רווח שנוצר תוך זמן קצר ממכירת מניות שליטה בחברה בורסאית‬
‫הינו רווח הון ולא הכנסה פירותית ‪8 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬מענקים ששולמו לעובדים בגין שינוי מבני חייבים במס רווחי הון ‪9 . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬שומה בהסכם אינה מתירה ערעור לבית המשפט ‪10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬דחיית עדותו של מפקח מס לשעבר לטובת הנישום ‪10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬שבח מקרקעין‬
‫‪ F‬מבחנים השוללים קיומה של קבוצת רכישה במקרקעין ‪11 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬רכישת דירות ע"י מוסד ציבורי עבור אורחים מהווה שימוש "במישרין" ‪11 . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .3‬מס ערך מוסף‬
‫‪ F‬יש לדחות טענת מפרק להוספת מע"מ על התמורה כאשר אין ראיה ברורה לכך‪13 . . .‬‬
‫‪ F‬הזכות לניכוי מס תשומות בגין דמי ניהול בניין על אף שהמשרדים טרם הושכרו ‪14 . . .‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫‪ .1‬מס הכנסה‬
‫‪ F‬הפרשי הון עקב השקעות בקבוצת כדורגל‬
‫המערער‪ ,‬יו"ר קבוצת הפועל באר שבע‪ ,‬השקיע בה כספים שונים‪ .‬פקיד השומה טען‪,‬‬
‫שהמערער הזרים לקבוצה ‪ 5.5‬מליון ש"ח בדרך של שטר הון וכן ‪ 1.5‬מליון ש"ח כהלוואת‬
‫בעלים‪ ,‬וסכומים אלה יצרו לגביו הפרשי הון בלתי מוסברים‪ .‬לטענת המערער‪ ,‬אין יסוד‬
‫לטענות פקיד השומה והוא כלל לא השקיע את הסכומים האמורים בקבוצת הכדורגל‪.‬‬
‫בנוסף לכך טען פקיד השומה‪ ,‬כי יש להוסיף להפרשי ההון הבלתי מוסברים כלי רכב‪ ,‬שווי‬
‫נסיעות לחו"ל ועוד‪ .‬ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע קבע‪ ,‬כי נטל הראיה בנושא הפרשי הון‬
‫מוטל על המערער‪ ,‬שכן המדובר בסוגיה לבר‪-‬פנקסנית‪ .‬באשר לשטר ההון‪ ,‬קיים שטר שכזה‬
‫שנחתם בין המערער לבין קבוצת הפועל באר שבע ולפיו‪ ,‬המערער הוא "המלווה" וקבוצת‬
‫הכדורגל היא הלווה‪ ,‬כשהסכום הנקוב בשטר הוא ‪ 4‬מליון ש"ח‪ .‬בגירסאות קודמות‪ ,‬ובכלל‬
‫זה בחקירתו במחלקת החקירות‪ ,‬הודה המערער כי הזרים לקבוצה כספים רבים‪ ,‬כ‪ 7-‬מליון‬
‫ש"ח‪ .‬הלוואת הבעלים בסך ‪ 1.5‬מליון ש"ח‪ ,‬אף היא לא ניתנת להכחשה‪ ,‬ויש לדחות את‬
‫גירסת המערער שלא הילווה סכום זה‪ ,‬לאור הרשום במאזן הקבוצה והביאורים שניתנו בדוח‬
‫הכספי השוללים לחלוטין טענה זו‪ .‬לגבי מכונית‪ ,‬אין לקבל את עמדת פקיד השומה "המניח"‬
‫שהיה למערער רכב וכי לא נסע באוטובוסים‪ .‬לגבי תכולת הדירה‪ ,‬המערער סירב להציג את‬
‫דו"ח הביטוח‪ ,‬אך מצד שני גם פקיד השומה לא עשה מאמץ לוודא את מהות הרכוש‪ ,‬ולכן‬
‫הערעור מתקבל גם בנקודה זו‪ .‬המערער שהה בחו"ל ‪ 280‬יום בתקופת השומה‪ .‬בית המשפט‬
‫מצא‪ ,‬שקיימת סבירות בהוספת ‪ 100,000‬ש"ח להפרשי ההון ולא ניתן לייחס את הוצאות‬
‫הנסיעה לקבוצת הכדורגל‪ .‬הערעור נדחה ברובו‪.‬‬
‫)ע"מ ‪ 518-08‬זינו אליהו‪ ,‬מיום ‪ ,22.2.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬
‫‪ F‬הכרה בחוב רע במישור הפירותי ודחיית ניכוי בשל ירידת ערך מלאי‬
‫החברה המערערת עוסקת ביזמות‪ ,‬קבלנות ופיתוח נדל"ן‪ .‬בשנת ‪ 1995‬נטלה הלוואה מבנק‬
‫טפחות בסך ‪ 3.1‬מליון ש"ח והמחתה אותה לחברת אומש‪ ,‬אשר העמידה את ההלוואה לחברה‬
‫קשורה‪ ,‬שבבעלותה מקרקעין בירושלים — מלונות רותם‪ .‬ההלוואה נרשמה בדו"חות הכספיים‬
‫של המערערת כרכוש שוטף‪ .‬כעבור שנה‪ ,‬בדוחות לשנת ‪ ,1996‬סווגה ההלוואה מחדש תחת‬
‫סעיף "תשלומים על חשבון" ובביאור נרשם‪ ,‬ששולם לחברה קשורה על חשבון הון עצמי‬
‫ובתמורה תקבל החברה שטחים מבונים מתוך השטחים שהחברה הקשורה תהיה זכאית‬
‫לקבל‪ .‬הפרויקט נקלע לקשיים ובהערכת שווי בשנת ‪ 1998‬הוברר‪ ,‬שקיים גירעון בעסקה‬
‫בידי החברה בעלת הקרקע בשווי של כ‪ 18-‬מליון ש"ח‪ .‬בדוחות לשנת ‪ 2000‬הוחלט למחוק‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫תמצית פסיקה‬
‫את יתרת ההשקעה ונרשם ניכוי נוסף בגין ירידת ערך השקעות בקרקע‪ .‬לטענת המערערת‪,‬‬
‫ההלוואה שימשה במישרין לתשלום מיסים בגין המקרקעין ובתמורה היתה המערערת זכאית‬
‫לרכוש שטחים בבניין שתוכנן‪ .‬מאחר שמלוא הסכום ירד לטימיון‪ ,‬יש להתיר לה לנכותו בגין‬
‫ירידת ערך מקרקעין בידי קבלן‪ .‬לחלופין‪ ,‬יש לסווג את סכום ההלוואה כ"חוב רע"‪ ,‬בהיעדר‬
‫יכולת החזר מצד מלונות רותם‪ .‬כמו כן טוענת המערערת‪ ,‬שיש להתיר לה ניכוי הוצאות מימון‬
‫ואין לחייבה בריבית רעיונית לפי סעיף ‪)3‬י( בשל היות החוב בין ספק ולקוח‪ .‬בית המשפט‬
‫המחוזי בת"א פסק‪ ,‬שבמקרה הנדון הוכח שהמלאי לא נרכש ולכן לא ניתן לנכות את ירידת‬
‫ערכו כהוצאה‪ ,‬הואיל ואין כל ערך — לא עלות ולא שוק — כאשר מדובר במלאי וירטואלי‬
‫שלא נמכר‪ .‬על פי חוזר מס הכנסה עליו נסמכת החברה‪ ,‬אין להתיר ירידת ערך מלאי בטרם‬
‫הסתיימה הבנייה‪ ,‬שכן עד לשלב סיום הבנייה חלים סעיפים ‪8‬א ו‪)18-‬ד( לפקודה‪ ,‬בנוסף‬
‫לתנאים אחרים‪ .‬לגבי הטענה החילופית בדבר קיומו של "חוב רע" לעניין סעיף ‪ ,(4)17‬הכלל‬
‫הוא שיש להתיר בניכוי את החוב אם הוא התגבש במהלך המסחר הרגיל‪ ,‬כגון עקב תשלום‬
‫עבור סחורות ושירותים‪ ,‬בשונה מהלוואה להון או להשבחה או למטרה הונית‪ .‬במקרה הנדון‪,‬‬
‫ההלוואה לאומש ניתנה כחלק מפעילותה העסקית הפירותית של המערערת‪ .‬פקיד השומה‬
‫אינו חולק על כך שכספי ההלוואה ירדו לטימיון ולפיכך אין כל מניעה להכיר בכך כ"חוב‬
‫רע"‪ .‬לעניין סעיף ‪)3‬י(‪ ,‬יש להחילו במקרה הנדון‪ ,‬הואיל והחברה זקפה הוצאות מימון אך לא‬
‫זקפה במקביל הכנסות מימון באותה שנה‪ .‬הערעור התקבל בעניין החוב הרע ונדחה ביחס‬
‫לניכוי ירידת ערך המלאי וזקיפת הריבית הרעיונית‪.‬‬
‫)ע"מ ‪ 04-1113‬חברת רחובות הירוקה בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,10.3.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬
‫‪ F‬רווח שנוצר תוך זמן קצר ממכירת מניות שליטה בחברה‬
‫בורסאית הינו רווח הון ולא הכנסה פירותית‬
‫קבוצת החברות יפעת הייתה פעילה מספר שנים קודם לשנת‪-‬המס שבערעור‪ ,‬בתחום‬
‫אספקת שירותי מידע‪ ,‬בכללם מידע פיננסי‪ ,‬עסקי‪ ,‬פרסומי ותקשורתי‪ .‬חברת קו מנחה‬
‫פעילה בתחום של מערכות מידע בורסאיות‪ .‬בסוף שנת ‪ 1997‬ובמהלך שנת ‪ 1998‬ניהלו‬
‫נציגי קבוצת יפעת עם חלק מבעלי מניותיה של קו מנחה מגעים שנושאם שיתוף פעולה‬
‫אסטרטגי ורכישת חלק מהמניות או שליטה בקו מנחה‪ .‬מגעים אלו לא צלחו‪ .‬במהלך ‪1998‬‬
‫חברות שונות בקבוצת יפעת רכשו לשיעורין מניות של קו מנחה באמצעות הון עצמי‪.‬‬
‫לקראת סוף ‪ 1998‬מכרו החברות בקבוצת יפעת את מניות קו מנחה לחברת בגס‪ ,‬שהיתה‬
‫בלתי‪-‬פעילה עד וכולל שנת המס ‪ .1997‬במחצית הראשונה של שנת ‪ 1999‬המשיכה חברת‬
‫בגס לרכוש בבורסה מניות של קו מנחה בארבע פעימות בחודשים ינואר‪ ,‬מרץ‪ ,‬אפריל‬
‫ויוני‪ .‬ביום ‪ 2.6.99‬נערך הסכם בין יפעת לבין הון דיסק‪ ,‬כנאמנה עבור בני משפחת בגס‬
‫והחברות בשליטתם‪ ,‬בגדרו נרכשו על ידי קבוצת יפעת ‪ 49.7%‬מהמניות של קו מנחה‪,‬‬
‫וזאת לפי שווי חברה של ‪ 8‬מליון ‪ .$‬ביום ‪ 23.7.99‬רכשה כלל ‪ 28.8%‬מהמניות של קו‬
‫מנחה מקבוצת יפעת‪ ,‬לפי השווי בבורסה של ‪ 4‬מליון דולר‪ .‬לטענת המשיב‪ ,‬מכירת מניות‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫קו מנחה על‪-‬ידי המערערות לחברת כלל היא עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי‪ ,‬החייבת‬
‫במס הכנסה על פי סעיף ‪ .(1)2‬לטענת המערערת‪ ,‬זו עסקה הונית הפטורה ממס על פי‬
‫הצו מכוח סעיף ‪ 97‬לפקודה‪ .‬בית המשפט המחוזי בת"א בדק את העסקה לאור מבחני‬
‫קיומה של עסקת אקראי וקבע‪ ,‬שאין נוסחה המאפשרת לשקול את המבחנים השונים‬
‫ולהגיע לתוצאה מדויקת לגבי כל מקרה ומקרה‪ .‬יש לשקול את מירב המבחנים באופן‬
‫מצטבר ולדלות מתוך העסקה את מהותה האמיתית‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬מתבקשת המסקנה‪ ,‬כי‬
‫עבור קבוצת יפעת היתה רכישת קו מנחה בבחינת רכישה הונית של עסק אשר מתאים‬
‫לליבת העסקים של קבוצת יפעת ושלה היה הידע לנהל אותו‪ ,‬לייעל אותו ולקצור ממנו‬
‫רווחים‪ .‬נסיבות המקרה מצביעות על כך‪ ,‬שהרווח המהיר בעסקת כלל הינו תוצר לוואי של‬
‫פעולה שכל כולה במישור ההוני‪ ,‬קרי רכישת שליטה בחברה לשם ניהולה ומכירת חלק‬
‫נכבד ממניותיה לשם הכנסת שותף‪ .‬על כן‪ ,‬יש לראות את עסקת כלל כאירוע הוני ולא‬
‫פירותי אצל המערערות‪ .‬הערעור התקבל‪.‬‬
‫)ע"מ ‪ 1339/04 ,1166/04‬קרלוס בגס בע"מ ואח' מיום ‪ ,13.2.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬
‫‪ F‬מענקים ששולמו לעובדים בגין שינוי מבני חייבים במס‬
‫רווחי הון‬
‫באוגוסט ‪ 1959‬התאגדה בתי זיקוק לנפט בע"מ )להלן "בז"ן"( כחברה ממשלתית‪ .‬ביום‬
‫‪ 26.12.04‬החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה להפריט את בז"ן‪ .‬עם קבלת ההחלטה‪,‬‬
‫התגלעו מחלוקות בין הנהלת בז"ן לעובדים‪ ,‬אשר התנגדו למהלך ההפרטה וביקשו להבטיח‬
‫את זכויותיהם בהסכמים‪ .‬בסופו של יום ולאחר משא ומתן ממושך‪ ,‬נחתמו בין הצדדים‬
‫הסכמים קיבוציים ובכללם הסכם הכולל הוראות בעניין מתן מענקי פיצול והפרטה לעובדים‪.‬‬
‫המערער‪ ,‬שהינו עובד של בז"ן והמשיך לעבוד בבז"ן גם לאחר הפיצול‪ ,‬קיבל בשנת ‪2006‬‬
‫‪ 70,000‬ש"ח כמענק פיצול‪ ,‬ובשנת ‪ 2007‬קיבל ‪ 90,703‬ש"ח כמענק הפרטה‪ .‬פקיד השומה‬
‫ביקש לראות תקבולים אלו כהכנסת עבודה אצל המערער על פי הוראת סעיף ‪ (2)2‬לפקודה‪,‬‬
‫והוציא לו שומה בהתאם‪ .‬על שומה זו הוגש הערעור דנן‪ .‬בית המשפט המחוזי בחיפה קבע‪,‬‬
‫כי לעובדי בז"ן עמדה זכות להתנגד לשינוי המבני‪ ,‬שכָּ לל פיצול והפרטה‪ .‬שינוי זה הוא שינוי‬
‫אורגני במקום עבודתם ועל כן רשאים היו לדרוש את המשך העסקתם אצל המעביד הקודם‪,‬‬
‫המדינה‪ ,‬ולהתנגד לשינוי‪ .‬זוהי "זכות ראויה"‪ ,‬הכלולה בהגדרת "נכס" שבסעיף ‪ 88‬לפקודת‬
‫מס הכנסה‪ .‬המענקים שולמו לעובדים עבור הסכמתם לוותר על זכויותיהם‪ .‬מענק בגין‬
‫ויתור על זכות זו הינו תקבול הוני‪ .‬מועד רכישת הזכויות היה רק במועד קבלת ההחלטה‬
‫על השינויים המבניים‪ ,‬ועל‪-‬כן יש לחיֵ יב את העובדים רק במס על רווחי הון‪ ,‬כאמור בסעיף‬
‫‪)91‬ב‪ (1‬לפקודה‪ .‬הערעור התקבל‪.‬‬
‫)ע"מ ‪ 08-859‬חיים ניסים ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,26.1.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫תמצית פסיקה‬
‫‪ F‬שומה בהסכם אינה מתירה ערעור לבית המשפט‬
‫המערערת ופקיד השומה חתמו על הסכם שומה בפשרה‪ ,‬שבו נכלל סעיף הקובע‪ ,‬כי‬
‫"במידה ותפורסם במהלך שנה מיום חתימת הסכם זה הוראת ביצוע המשנה את פרשנות‬
‫רשות המסים לדרך העמסת הוצאות המימון על נכסים לא מניבים‪ ,‬תהא לחברה הזכות ‪...‬‬
‫לערער לבית המשפט על החלטת פקיד השומה"‪ ,‬וזאת על אף הסכם הפשרה שנחתם‪.‬‬
‫בפועל לא פורסמו כל חוזר או הוראת ביצוע ורשות המסים לא שינתה עמדתה‪ .‬לטענת‬
‫המערערת‪ ,‬על אף זאת‪ ,‬זכותו של נישום לבוא בשערי בית משפט וחובת המשיב היא‬
‫שלא לחסום זכות זו‪ .‬בית המשפט המחוזי בת"א קבע‪ ,‬כי במקרה הנדון‪ ,‬הסכם השומה‬
‫המתיר הגשת ערעור נועד רק למקרה בו תפורסם הוראת ביצוע‪ .‬משלא פורסמה‪ ,‬תידחה‬
‫עמדת המערערת‪ .‬עמדת המערערת היום מנוגדת להסכמתה לקבל על עצמה את מדיניות‬
‫המשיב בסוגיית הוצאות המימון‪ .‬פרשנות המערערת‪ ,‬כי בכל מקרה ניתן לפנות לערכאות‪,‬‬
‫אינה מתיישבת עם הגיונם של הדברים והיא נדחית‪ .‬אין לקבל את הטענה שהמשיב מעכב‬
‫את פרסום החוזר משיקולים של חסימת המערערת מפנייה לערכאות‪ .‬הפסיקה אכן מכירה‬
‫באפשרות של התערבות ערכאה שיפוטית בהסכמי פשרה‪ ,‬אך זאת רק במקרה של יישומו‬
‫הלקוי של ההסכם‪ ,‬וזה לא המקרה כאן‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫)ע"מ ‪ 10-02-40516‬קבוצת חברות שמעוני בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,23.2.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪.(2-‬‬
‫‪ F‬דחיית עדותו של מפקח מס לשעבר לטובת הנישום‬
‫ספרי חשבונותיו של המערער נפסלו בשל חוסרים בסרטי קופה רושמת שנתגלו ביחס‬
‫להכנסתו ממונית‪ ,‬ובעקבות זאת נערכה לו שומה לפי מיטב השפיטה‪ .‬לטענת המערער‪,‬‬
‫החוסרים נבעו מכך שספרי החשבונות ניטלו ממנו במלואם ע"י מפקח ממשרד פקיד השומה‬
‫ולאחר שהוחזרו לו ניטלו שוב ע"י מחלקת החקירות ורק לאחר מכן נתגלו החוסרים‪ .‬כעד‬
‫הגנה מטעמו של המערער הופיע מפקח מס הכנסה לשעבר‪ ,‬זה שנטל את ספרי החשבונות‬
‫והחזירם‪ ,‬ולטענתו בעת שקיבלם לידיו לא היו בהם כל חוסרים‪ .‬בית המשפט המחוזי בבאר‬
‫שבע דחה את עדותו של המפקח לשעבר בשל אי‪-‬דיוקים שמצא בדבריו ולכן קיבל את‬
‫השומה שערך פקיד השומה לפי מיטב השפיטה‪ .‬על כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון‬
‫אשר אימץ את עמדת בית המשפט המחוזי ואת דחיית אמינות עדותו של מפקח מס הכנסה‬
‫לשעבר‪ .‬נקבע שאין להתפלא על כך‪ ,‬שכן‪ ,‬הוא בחר להעיד לטובת המערער גם ביחס‬
‫לשומות ולעניינים נוספים ולא רק בנושא היעלמות סרטי הקופה‪ .‬לגבי יתר פרטי השומה‬
‫לפי מיטב השפיטה ומקורות אחרים שהיו למערער‪ ,‬לא היתה לו כל טענה של ממש‪ .‬לגבי‬
‫שומת המונית התבסס המשיב על תעריפי נסיעה של משרד התחבורה למונית באילת ועל‬
‫הקילומטראז' שעברה המונית‪ ,‬ואין בכך כל פסול‪ .‬יש מקום להתערב מעט בהוצאות הדלק‬
‫ובהוצאות בגין השכרת דירת נופש‪ .‬הערעור נדחה ברובו‪.‬‬
‫)ע"א ‪ 1784/10‬י‪ .‬גרינברג‪ ,‬מיום ‪ ,24.3.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪.(2-‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫‪ .2‬שבח מקרקעין‬
‫‪ F‬מבחנים השוללים קיומה של קבוצת רכישה במקרקעין‬
‫העוררת שמשה כמארגנת של קבוצת רוכשים ל‪ 24-‬מגרשים בראשון לציון‪ .‬המנהל ראה את‬
‫העוררת כמי שרכשה את הקרקע וחייב אותה במס רכישה‪ ,‬מס שבח ומס מכירה‪ .‬המחלוקת‬
‫היתה‪ ,‬האם העוררת שימשה רק כמארגנת הקבוצה‪ ,‬כאשר כל אחד מהחברים בנה לעצמו את‬
‫ביתו‪ ,‬או שמא היא מכרה במפרט מוגדר ובמחיר קבוע מראש יחידות גמורות לרוכשים‪ .‬ועדת‬
‫הערר פסקה‪ ,‬כי אמנם בתחילת הדרך נחתמו מסמכים הקושרים את החברים באופן משפטי‬
‫כקבוצה כדי שיהיה ניתן לגשת למכרז‪ ,‬ואולם העוררת הוכיחה כי מרגע הזכייה במכרז פעלו‬
‫הרוכשים באופן עצמאי‪ ,‬וכל האירועים שקרו לאחר הזכייה במכרז לא היו בשליטה כלשהי‬
‫של המארגן לאורך כל מסלול ההתקדמות בפרוייקט‪ .‬הוועדה קבעה‪ ,‬כי המבחן העיקרי לקיום‬
‫קבוצת רכישה הוא התלות בין החוזים שבין הרוכשים‪ ,‬כשתלות זו מהווה סממן עיקרי לכך‬
‫שכל המעורבים בפרוייקט הם צדדים קשורים‪ .‬כך גם העובדה שהרוכשים לא יכולים לבנות‬
‫על ידי קבלן אחר מזה שבנה את כל הדירות וגם כאשר הבנייה תוכננה ובוצעה על ידי‬
‫היזם‪ .‬במקרה שלפנינו החוזים אינם תלויים זה בזה ונחתמו עם כל רוכש בנפרד‪ ,‬במועד‬
‫ובמעמד שונים‪ .‬לאחר הזכייה נחתמו הסכמי פיתוח‪ ,‬ולאחר מכן הסכמי חכירה נפרדים עם‬
‫המינהל‪ .‬אחת מחברי הקבוצה חתמה על הסכם עם קבלן אחר‪ .‬לא היה קשר בין העוררת‬
‫לבין מינהל מקרקעי ישראל שהוא בעל הקרקע‪ .‬וכן‪ ,‬לא היה קשר כלכלי בין הקבלן‪ ,‬שנבחר‬
‫על ידי הקבוצה‪ ,‬לקבלן נוסף שנבחר על ידי אחת מחברי הקבוצה‪ .‬בע"א ‪ 5332/08‬עמוס‬
‫גולן ואח' נ' מנהל מס שבח נקבעה הלכה מחייבת שגם בה נדחתה עמדת מנהל מיסוי‬
‫מקרקעין‪ .‬לאור המבחנים נקבע גם במקרה זה‪ ,‬שאין לחייב את העוררת בכל מס‪ .‬לפיכך‬
‫התקבל הערר‪.‬‬
‫)ו"ע ‪ 03-1353‬תפוח פז פיתוח נדל"ן בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,23.2.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬
‫‪ F‬רכישת דירות ע"י מוסד ציבורי עבור אורחים מהווה‬
‫שימוש "במישרין"‬
‫ביום ‪ 25.3.09‬רכשה העוררת‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ 4 ,‬דירות מגורים בבאר שבע המיועדות‬
‫לאורחים‪ ,‬חוקרים ומרצים מחו"ל‪ .‬העוררת הגישה שומה עצמית למס רכישה‪ ,‬בגין רכישת‬
‫הדירות הללו וביקשה לשום את הדירות בהתאם להוראות תקנה ‪ 9‬לתקנות כמוסד ציבורי‬
‫החייב ב‪ 0.5%-‬מס רכישה בלבד‪ .‬המשיב דחה את שומות העוררת והחליט לשום את הדירות‬
‫כדירות מגורים עפ"י חישוב מס רכישה מלא בשל העובדה שהשימוש אינו "במישרין"‬
‫למטרות המוסד‪ .‬הצדדים הגישו לוועדת הערר עובדות מוסכמות בהן נקבע כי מטרת‬
‫הדירות היא לשימוש כאמור לעיל וכן את חוקת האוניברסיטה‪ .‬המשיב סמך את טיעוניו‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫תמצית פסיקה‬
‫על הלכת ע"א ‪ 527/69‬הטכניון מכון טכנולוגי לישראל נ' מנהל מס שבח מקרקעין‪,‬‬
‫שבו העמיד הטכניון בחיפה דירה לפרופ' ערי ז'בוטינסקי ולאחר מכן רכש אותה לעצמו‪ .‬שם‬
‫קבע ביהמ"ש העליון שלא מדובר ב"שימוש במישרין" מצד הטכניון אלא טובת הנאה שניתנה‬
‫לאותו איש סגל‪ .‬אולם הלכה זו קובעת גם שיש לבחון כל מקרה לגופו‪ ,‬ומקרה זה אינו‬
‫דומה לעניין הטכניון‪ .‬כך גם בוחנת ועדת הערר את כל יתר ההלכות שהוצגו מטעם המשיב‪,‬‬
‫ודוחה את כולן כשונות לחלוטין מהמקרה הנדון‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬מקרה שבו הוקצתה לשימוש‬
‫דירה ע"י רב בית הכנסת )ו"ע) חיפה( ‪ .(8125/07‬כמו כן מנוע המשיב מהעלאת טענות שלא‬
‫פורטו בעובדות המוסכמות כמו למשל‪ ,‬שהאוניברסיטה מרוויחה ממתן דירות אלה למרצים‬
‫בדרך אחרת‪ .‬נקבע שטענות המשיב הן דברים מבולבלים וחסרי יסוד‪ .‬אין כל נפקות לכך‬
‫שהעמיתים האורחים אינם סטודנטים וכי לא מדובר במעונות סטודנטים )שלגביהם נפסק‬
‫כי הם מהווים שימוש במטרה במישרין(‪ .‬דומה הדבר לעירוב בין שולחן לכסא‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם‬
‫במקרה זה יש לראות את השימוש בדירות כשימוש במישרין ואין לחייב את העוררת במס‬
‫רכישה‪ .‬הערר התקבל‪ .‬המשיב חויב בהוצאות‪.‬‬
‫)ו"ע ‪ 10-07-7098‬אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬מיום ‪ ,8.3.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫‪ .3‬מס ערך מוסף‬
‫‪ F‬יש לדחות טענת מפרק להוספת מע"מ על התמורה כאשר‬
‫אין ראיה ברורה לכך‬
‫המשביר לצרכן ישראל בע"מ נקלעה לקשיים כלכליים ובית המשפט המחוזי מינה שלושה‬
‫נאמנים שינהלו מו"מ עם משקיעים פוטנציאלים למכירת החברה כעסק חי‪ .‬בתום המשא‬
‫ומתן הגישו הנאמנים לבית המשפט דו"ח אליו צירפו את הצעות סקאל ושביט‪ ,‬והמליצו‬
‫להעדיף את הצעת שביט‪ .‬בית המשפט הורה להעביר את ההצעה לוועדת הביקורת ולאחר‬
‫שינויים שנכללו בהצעות המקוריות‪ ,‬אישרה ועדת הביקורת את הצעת שביט‪ .‬בהגיע מועד‬
‫הפירעון דרש המפרק מהרוכשת לשלם את הסכום שננקב — בתוספת הצמדה ובצירוף מס‬
‫ערך מוסף‪ .‬המשביר החדש סירבה להוסיף מע"מ וטענה‪ ,‬כי כל התחיבויותיה כללו מע"מ‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע‪ ,‬שהמשביר החדש אינה חייבת להוסיף מע"מ‪ ,‬שכן אין מחלוקת‬
‫שתוספת המע"מ לא נכללה בעסקת הרכישה‪ .‬הנסיבות והחשבוניות שהוצאו מלמדות‬
‫שהמע"מ היה כלול בהצעה‪ .‬המפרק הגיש על כך ערעור‪ .‬בית המשפט העליון קבע שהסכם‬
‫יכול למצוא את ביטויו במסמך שלם הכולל את תניותיו כולן‪ ,‬ויכול גם שיתגבש‪ ,‬מעשה‬
‫מרכבה‪ ,‬במקבץ של מסמכים המשקפים יחדיו את מכלול תניותיו‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬פזורות‬
‫תניותיה של עסקת הרכישה שנקשרה במסגרת הליכי ההקפאה על פני כמה מסמכים‪ .‬עיון‬
‫במסמכים הללו מלמד‪ ,‬כי אין בהם התייחסות לסוגיית המע"מ‪ .‬משכך‪ ,‬ונוכח "שתיקת"‬
‫מסמכי החוזה בהקשר זה‪ ,‬בדין קבע בית המשפט המחוזי‪ ,‬כי קמה חזקה ולפיה נכלל‬
‫המע"מ במחיר העסקה‪ .‬העובדה כי מדובר בעסקה אשר נקשרה במסגרת הליכי הקפאה‪,‬‬
‫אין בה כדי לשנות ממסקנה זו‪ .‬אדרבא‪ ,‬החזקה שקבעה הפסיקה בנוגע להיות המע"מ חלק‬
‫מהמחיר הכולל חלה ביתר שאת במקרים כגון אלה‪ ,‬שכן מדובר בעסקה שאינה מתאשרת‬
‫אלא לאחר שעברה את עיניהם הבוחנות של הנאמנים וועדת הביקורת ואף את בדיקתו של‬
‫בית המשפט‪ .‬כמו כן‪ ,‬חישוב בין שתי ההצעות שהוגשו בסופו של דבר‪ ,‬בו העלתה שביט‬
‫את גובה הצעתה‪ ,‬מלמד שגם ללא תוספת מע"מ עולה הצעתה על זו של סקאל‪ .‬השופט‬
‫רובינשטיין הוסיף‪ ,‬כי בדומה לסוגייה שהועלתה לאחרונה בנוגע לשכר טירחת עורכי דין בעת‬
‫פסיקת הוצאות בבית המשפט‪ ,‬יש למנוע כל אי‪-‬בהירות בנושא תוספת המע"מ על המחיר‬
‫שננקב‪ .‬לפיכך המלצת בית המשפט למנסחי הסכמים היא להיות מודעים לעניין המע"מ‬
‫ולקבוע מראש‪ ,‬באופן מוסכם ובהיר‪ ,‬את נושא הוספת המע"מ על המחיר‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫)ע"א ‪ 1113/09‬עו"ד אבנר כהן נ' המשביר לצרכן החדש בע"מ ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,27.1.11‬פורסם בדו ירחון מיסים‬
‫כה‪(2-‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫תמצית פסיקה‬
‫‪ F‬הזכות לניכוי מס תשומות בגין דמי ניהול בניין על אף‬
‫שהמשרדים טרם הושכרו‬
‫המערערת רכשה בשנת ‪ 1999‬מספר קומות משרדים‪ ,‬מקומות חניה ומחסנים בבניין שהיה‬
‫באותה עת בהליכי בנייה‪ ,‬וניכתה את מס התשומות בגין הרכישה‪ .‬החזקה בנכס התקבלה בשנת‬
‫‪ ,2003‬ואז הושכרו מקומות החניה והמחסנים אולם המשרדים הושכרו רק לאחר כארבע שנים‪.‬‬
‫בכל התקופה בה עמדו המשרדים ריקים‪ ,‬המערערת שילמה לחברת הניהול של הבניין דמי‬
‫ניהול‪ ,‬המשולמים בין אם הבעלים השכיר את הנכס שבבעלותו ובין אם לאו‪ .‬המערערת ניכתה‬
‫את מס התשומות ששילמה עבור דמי הניהול‪ .‬בביקורת שנערכה למערערת קבע המשיב‪,‬‬
‫כי אין מקום להתיר ניכוי מס תשומות בגין דמי הניהול‪ ,‬אלא רק מעת השכרת המשרדים‪.‬‬
‫המערערת טענה‪ ,‬כי מחמת שפל בשוק הנדל"ן באותן שנים‪ ,‬דמי השכירות שהוצעו נמוכים‬
‫ולכן החליטה להמתין עם השכרת המשרדים עד להתאוששות ולעלייה במחיר השכירות‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫בסופו של דבר עלה בידיה להשכיר את המשרדים במחירים הגבוהים משמעותית מאלה שניתן‬
‫היה לקבל במהלך ארבע השנים‪ .‬בית המשפט המחוזי בת"א פסק‪ ,‬כי לאור הלכת צביון‪ ,‬יש‬
‫לתת לעקרון ההקבלה פרשנות מרחיבה לפיה הוא יחול גם על תשומות אשר עשויות לשמש‬
‫בעסקה עתידית חייבת במס‪ .‬המבחן שנדרש הוא קיום הסתברות גבוהה לפעילות העתידית‪,‬‬
‫תוך יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה לאימות ההסתברות הגבוהה‪ :‬תכנית עסקית סבירה‪,‬‬
‫מהות העסק או אופי העיסוק‪ ,‬רכיב הזמן‪ ,‬מידת מקצועיותו ובקיאותו של מבקש הניכוי‪ ,‬יכולת‬
‫תזרימית ומבחן הסל של מכלול הנסיבות‪ .‬החלת מבחנים אלה במקרה הנדון מלמדת‪ ,‬כי כולם‬
‫כאחד התקיימו בפועל ויש על כן להתיר בניכוי את התשומות‪ .‬מנהל מע"מ כשל בהוכחת חלק‬
‫מטענותיו‪ .‬לאור הנסיבות התקבל הערעור‪.‬‬
‫)ע"מ ‪ 08-1176‬לפריס אחזקות )ישראל( בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,23.2.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬
‫תוכן עניינים ‪ −‬חקיקה ועדכונים‬
‫עמוד‬
‫‪ F‬הגשת הדוח האישי על ההכנסה לשנת המס ‪17 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2010‬‬
‫‪ F‬ועדת הכספים אישרה תקנות המבטלות פטורים שונים לתושבי חוץ בגין‬
‫רווחי הון הנובעים מניירות ערך מסוימים ‪24 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫הודעת רשות המיסים‬
‫‪ F‬התרת הוצאות דמי חכירת מקרקעין בניכוי לצרכי מס ‪25 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫עמ)ת"א( ‪ 1278/02‬קר פרי חולון בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים‬
‫‪ F‬תיקון תקנות מס הכנסה — ניכויים מהכנסת בעלי זכויות נפט‪29 . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬חוזר מס הכנסה מספר ‪ — 4/2011‬רשות המסים‪31 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫תיקון ‪ 173‬לפקודת מס הכנסה‬
‫‪ F‬נספח א' — לחוזר מס הכנסה מס' ‪ — 4/2011‬רשות המסים‪33 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫בנושא‪ :‬תיקון ‪ 173‬לפקודת מס הכנסה‬
‫‪ F‬חוזר מס הכנסה מס' ‪ — 5/2011‬רשות המסים ‪35 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫חיוב הכנסות דמי שכירות ששולמו בדרך של ביצוע שיפורים במושכר‬
‫‪ F‬נספח א' — לחוזר מס הכנסה מס' ‪ — 5/2011‬רשות המסים‪40 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫נתונים כללים‬
‫‪ F‬תיקון מס' ‪ 70‬לחוק מיסוי מקרקעין ‪43 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫הגשת הדוח האישי על ההכנסה לשנת המס ‪2010‬‬
‫‪ .1‬מועד הגשת הדוח האישי על ההכנסה לשנת המס ‪2010‬‬
‫על מי שאינו מנהל את חשבונותיו לפי שיטת החשבונאות הכפולה ו‪/‬או שאינו חייב‬
‫בהגשת דוח עצמאי מקוון‪ ,‬חלה חובה להגיש את הדוח עד ליום ‪.30.4.2011‬‬
‫על יחיד החייב בהגשת דוח עצמאי מקוון חלה חובה להגיש את הדוח עד ליום‬
‫‪.31.5.2011‬‬
‫על נישום המנהל מערכת חשבונות מלאה לפי שיטת החשבונאות הכפולה ומצרף‬
‫לדוח מאזן וחשבון רווח והפסד‪ ,‬חלה חובה להגיש את הדוחות עד ליום ‪.31.5.2011‬‬
‫יצוין כי למייצגים ניתנו אורכות נוספות להגשת הדוח האישי של לקוחותיהם בהתאם‬
‫למכסות כפי שנקבעו בתיאום בין לשכת רואי חשבון לבין נציבות מס הכנסה‪.‬‬
‫‪ .2‬חובת הגשת דוח עצמאי מקוון‬
‫במסגרת תיקון ‪ 161‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬נדרשים יחידים )לרבות תושבי חוץ(‬
‫החייבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה שהיתה להם במהלך אותה שנה הכנסה‬
‫מעסק וממשלח יד‪ ,‬הכנסה מעבודה או הכנסה מחקלאות‪ ,‬להגיש את הדוח השנתי‬
‫באופן מקוון‪.‬‬
‫הוראה זו חלה גם לגבי יחידים החייבים בהגשת דוח מהטעמים הבאים‪:‬‬
‫יחיד שמכר "זכות במקרקעין" או עשה "פעולה באיגוד" )כהגדרתם בחוק מיסוי‬
‫מקרקעין(‪ ,‬שאינן פטורות ממס שבח ולא שילם מס שבח בשיעור המרבי לפי‬
‫חוק מיסוי מקרקעין או שהמס לגביו חושב בדרך של פריסה‪.‬‬
‫"בעל שליטה" ב"חברת משלח יד זרה" או ב"חברה נשלטת זרה" כהגדרתם‬
‫בפקודת מס הכנסה‪.‬‬
‫אדם שעשה פעולה שנקבעה כתכנון מס החייב בדיווח‪.‬‬
‫כל אדם שפקיד השומה דרש זאת ממנו‪.‬‬
‫את הדוח המקוון נדרש להגיש בצירוף הצהרה בטופס שקבע המנהל‪ ,‬שלפיה הפרטים‬
‫והידיעות שמסר בדוח הם נכונים ומלאים‪ ,‬וכן פלט חתום בידיו של הדוח האמור‪.‬‬
‫יחיד שלא הגיש דוח עצמאי מקוון יראוהו לעניין הוראות הפקודה כמי שלא הגיש‬
‫דוח‪.‬‬
‫דוח ייחשב כדוח מקוון אם שודר באחד מהאמצעים הבאים‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫דוח ששודר באמצעות מערכת המחשב של רשות המיסים )שע"ם( על ידי‬
‫מייצגים )רואי חשבון‪ ,‬יועצי מס או עורכי דין( המחוברים למחשב שע"ם‪.‬‬
‫דוח ששודר באמצעות האינטרנט‪.‬‬
‫תקנות מס הכנסה — פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון‬
‫על אף האמור לעיל‪ ,‬תקנות מס הכנסה קובעות פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון לשנת‬
‫המס ‪ 2010‬לאוכלוסיות הבאות‪:‬‬
‫)‪ (1‬יחיד שנתקיימו בו כל אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬כל הכנסתו בשנת המס מעסק וממשלח יד‪ ,‬מעבודה או מחקלאות‪ ,‬אינה עולה‬
‫על ‪.₪ 76,710‬‬
‫ב‪ .‬הכנסתו של בן זוגו מעסק וממשלח יד‪ ,‬מעבודה או מחקלאות‪ ,‬אינה עולה על‬
‫‪.₪ 76,710‬‬
‫ג‪ .‬סך כל הכנסתו החייבת של היחיד אינה עולה על ‪ ,₪ 76,710‬ואם היה לו בן זוג‬
‫— סך כל הכנסתם החייבת אינה עולה על ‪.₪ 153,420‬‬
‫)‪ (2‬יחיד שהוא ובן זוגו הגיעו לגיל פרישה‪.‬‬
‫תקנות אלה לא יחולו על‪:‬‬
‫)‪ (1‬יחיד שהוא בעל שליטה על פי הגדרתו בפקודת מס הכנסה או שבן זוגו בעל שליטה‬
‫כאמור‪.‬‬
‫)‪ (2‬יחיד שהגיש תביעה להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים‬
‫חברתיים )מס הכנסה שלילי(‪ ,‬התשס"ח‪.2007-‬‬
‫יצויין כי ההקלה האמורה פוטרת את האוכלוסיות שנקבעו מחובת הגשת דוח מקוון ולא‬
‫מחובת הגשת הדוח השנתי כעולה מפקודת מס הכנסה‪.‬‬
‫‪ .3‬הוראות מיוחדות בדבר פטור ליחיד מהגשת דין וחשבון‬
‫על הכנסתו לשנת המס ‪2010‬‬
‫ככלל‪ ,‬על‪-‬פי הוראות פקודת מס הכנסה יחידים תושבי ישראל חייבים בהגשת דוח מס‬
‫שנתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬חובת הגשת דוח מס שנתי חלה גם ביחס ליחידים תושבי חוץ שהיתה להם‬
‫הכנסה חייבת בשנת המס‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬נקבעו כללים לפטור מהגשת דוח מס שנתי על ההכנסות לשנת המס ‪,2010‬‬
‫וזאת בהתאם לתקנות מכח סעיף ‪134‬א' לפקודת מס הכנסה‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫א‪ .‬יחיד תושב ישראל‬
‫יחיד תושב ישראל שכל הכנסתו בשנת המס היתה הכנסה ממשכורת או הכנסה מדמי‬
‫שכירות‪ ,‬או שהיתה הכנסת חוץ‪ ,‬הכנסה מקצבת חוץ‪ ,‬הכנסה מריבית‪ ,‬הכנסה מנייר‬
‫ערך או הכנסה נוספת‪ ,‬או צירוף של כולן או חלקן‪ ,‬יהא פטור מהגשת דין וחשבון‪ ,‬והכל‬
‫בכפוף לכך שחלות עליו ההגדרות והתנאים הנוספים שיפורטו להלן‪.‬‬
‫לעניין זה‪:‬‬
‫"הכנסה ממשכורת"‪:‬‬
‫הכנסה שסכומה הכולל בשנת המס ‪ 2010‬לא עלה על ‪ ,₪ 613,000‬שנוכה ממנה מלוא‬
‫המס החל לפי הוראות הפקודה ושהיא אחת מאלה‪:‬‬
‫‪ .1‬הכנסת עבודה‪.‬‬
‫‪ .2‬קצבה המשולמת ע"י מעביד או קופ"ג‪.‬‬
‫‪ .3‬מענק פרישה או מוות החייב במס‪.‬‬
‫‪ .4‬סכום המתקבל עקב היוון קצבה החייב במס‪.‬‬
‫‪ .5‬הכנסה של עובד ממימוש מניה לפי מסלול סעיף ‪ 102‬בכל מסלול שהוא שבחרה‬
‫החברה המעבידה‪.‬‬
‫התקבלו סכומים ממספר מעבידים או מצירוף של ההכנסות המנויות לעיל‪ ,‬יראו את כלל‬
‫ההכנסה כהכנסה ממשכורת רק אם מאחד הסכומים נוכה המס כחוק ומשאר הסכומים‬
‫נוכה המס בשיעור שאינו נמוך משיעור המס המרבי או בשיעור שקבע פקיד השומה‪.‬‬
‫"הכנסה מדמי שכירות"‪:‬‬
‫הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירת מגורים בישראל ששולם עליה מס לפי סעיף ‪122‬‬
‫לפקודה )מס בשיעור ‪ ,10%‬בכפוף לעמידה בדרישות החוק(‪ ,‬ושסך כל ההכנסה ממנה‬
‫בשנת המס ‪ 2010‬לא עלה על ‪ 318,000‬ש"ח‪.‬‬
‫בגין הכנסה זו לא ניתן לתבוע ניכוי הוצאות )לרבות פחת(‪ ,‬קיזוז הפסדים‪ ,‬פטור ממס או‬
‫זיכוי מהמס החל‪.‬‬
‫"הכנסת חוץ"‪:‬‬
‫הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל וכן הכנסה ממכירת נייר ערך של חברה‬
‫תושבת ישראל הרשום למסחר בבורסה מחוץ לישראל והכנסה ממכירת נייר ערך זר‪,‬‬
‫שהתקיימו בה כל אלה‪:‬‬
‫‪ (1‬סכומן הכולל של ההכנסות בשנת המס ‪ 2010‬לא עלה על ‪ 318,000‬ש"ח‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫‪ (2‬שולמה בשלהן מקדמת מס‪ ,‬ולעניין הכנסה כאמור שאינה ממכירת נייר ערך של‬
‫חברה תושבת ישראל הנסחרת בבורסה או ממכירת נייר ערך זר — שולמה בשלה‬
‫מקדמת מס או שנקבע לה פטור ממס‪.‬‬
‫לעניין זה‪" ,‬מקדמת מס" — מקדמה לפי הוראות תקנות מס הכנסה במסלול ה"דיווח‬
‫המקוצר"‪ ,‬שצורף אליה דוח בדבר דרך קביעת המקדמה‪ ,‬כפי שנקבע באותן תקנות‪.‬‬
‫"הכנסה מקצבת חוץ"‪:‬‬
‫הכנסת קצבת עולה‪ ,‬שאין לשלם בשלה מס נוסף בישראל בשנת המס‪ ,‬ושסכומה בשנת‬
‫המס ‪ 2010‬לא עלה על ‪ 318,000‬ש"ח‪.‬‬
‫"הכנסה מריבית"‪:‬‬
‫הכנסה מריבית‪ ,‬מדמי ניכיון‪ ,‬מהפרשי הצמדה או מרווחים שהם הכנסה לפי סעיף ‪(4)2‬‬
‫לפקודה‪ ,‬שהופקה או שנצמחה בישראל‪ ,‬המשתלמת בגין תכנית חסכון‪ ,‬פיקדון או קופת‬
‫גמל‪ ,‬או המשתלמת על פי אגרת חוב הנסחרת בבורסה‪ ,‬מלווה מדינה או מלווה קצר‬
‫מועד‪ ,‬ושהתקיים לגבי אחד מאלה‪:‬‬
‫‪ (1‬נקבע לה פטור ממס‪.‬‬
‫‪ (2‬נוכה ממנה מלוא המס החל‪ ,‬וסכומה הכולל בשנת המס ‪ 2010‬ולא עלה על‬
‫‪ 607,000‬ש"ח‪.‬‬
‫"הכנסה מנייר ערך"‪:‬‬
‫הכנסה ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה‪ ,‬לרבות הכנסה ממכירת נייר ערך זר‪ ,‬או‬
‫ממכירת מלווה קצר מועד‪ ,‬שהתקיים לגביה אחד מאלה‪:‬‬
‫‪ (1‬נקבע לה פטור ממס‪.‬‬
‫‪ (2‬נוכה ממנה מלוא המס החל‪ ,‬וסכומה הכולל בשנת המס ‪ 2010‬לא עלה על‬
‫‪ 1,752,000‬ש"ח‪.‬‬
‫"הכנסה נוספת" — כל אחד מאלה‪:‬‬
‫‪ (1‬הכנסה שנוכה ממנה מלוא המס‪ ,‬בשיעור שאינו נמוך מהשיעור המרבי‪ ,‬בין שזו‬
‫הכנסה החייבת במס לפי מדרגות המס ובין שזו הכנסה החייבת במס בשיעור מוגבל;‬
‫או‪ ,‬באישור פקיד השומה‪ ,‬בשיעור שאינו נמוך מ‪.30%-‬‬
‫‪ (2‬הכנסה שחל לגביה פטור ממס‪ ,‬ובלבד שאינה מעסק או ממשלח יד או ממשכורת‪.‬‬
‫‪ (3‬סך כל ההכנסה הנוספת בשנת המס ‪ 2010‬לא עלה על ‪ 318,000‬ש"ח‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫ההוראות החלות לגבי הכנסה נוספת )לדוגמא‪ :‬שכר סופרים( לא יחולו על הכנסה‬
‫ממשכורת‪ ,‬הכנסה מדמי שכירות‪ ,‬הכנסת חוץ‪ ,‬הכנסה מקצבת חוץ‪ ,‬הכנסה מריבית או‬
‫הכנסה מנייר ערך‪ ,‬שלגביהם חלות כאמור הוראות נפרדות‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫באשר לבני זוג הזכאים לחישוב נפרד של המס על הכנסתם מיגיעה אישית — יחולו‬
‫התקרות הקבועות ביחס ל"משכורת"‪" ,‬הכנסה מדמי שכירות"‪" ,‬הכנסת חוץ" או הכנסה‬
‫"מקצבת חוץ"‪ ,‬לגבי כל אחד מבני הזוג‪ ,‬על הכנסתו מיגיעה אישית בלבד‪.‬‬
‫אם היו ליחיד הכנסות המוגדרות כ"הכנסות חוץ"‪ ,‬ניתן להיות פטור מהגשת דוח אם‬
‫שולמה "מקדמת מס" על הכנסות אלו במסלול ה"דיווח המקוצר"‪" .‬מקדמת מס" הינה‬
‫מקדמה לפי הוראות תקנות מס הכנסה‪ ,‬המתייחסת להכנסה מהשכרת מקרקעין בחו"ל‬
‫שחל עליה מס בשיעור של ‪ ,15%‬מריבית בגין ניירות ערך סחירים לסוגיהם השונים‬
‫או מפיקדונות בבנקים‪ ,‬מדיבידנד‪ ,‬מזכיות והימורים בחו"ל או מרווח הון מניירות ערך‬
‫הנסחרים בבורסה בחו"ל )ישראליים או זרים(‪ ,‬אשר דווחה על גבי שוברי תשלום שיוחדו‬
‫למטרה זו‪.‬‬
‫נסיבות לאי‪-‬תחולת הפטור מהגשת דוח שנתי‪:‬‬
‫‪ (1‬היחיד או בן‪-‬זוגו הינם בעלי שליטה בחברת מעטים‪.1‬‬
‫לעניין זה‪" ,‬בעל שליטה" הינו "מי שמחזיק‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬לבדו או ביחד עם‬
‫קרובו‪ ,‬באחד מאלה‪:‬‬
‫א( ב‪ 10%-‬לפחות מהון המניות שהוצא או ב‪ 10%-‬לפחות מכח ההצבעה;‬
‫ב( בזכות להחזיק ב‪ 10%-‬לפחות מהון המניות שהוצא או ב‪ 10%-‬לפחות מכח‬
‫ההצבעה או בזכות לרכשם;‬
‫ג( בזכות לקבל ‪ 10%‬לפחות מהרווחים;‬
‫ד( בזכות למנות מנהל;"‬
‫‪1‬‬
‫האמור לא יחול על יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה‪ ,‬אם מתקיימים התנאים המצטברים הבאים‪:‬‬
‫— הוא או בן זוגו הם בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ‪ ,‬שהוקם בעת היותם של היחיד או בן זוגו תושבי‬
‫חוץ‬
‫— תושבי ישראל אחרים אינם בעלי שליטה באותו חבר בני אדם תושב חוץ‬
‫— הוא ובן זוגו אינם בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב ישראל‬
‫והכל לגבי הדוחות שיש להגישם לשנת המס שבה היה היחיד לתושב ישראל לראשונה או לשנת המס‬
‫שלאחריה‪.‬‬
‫יצויין כי הוראות אלו יחולו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬גם על יחיד שחדל להיות תושב ישראל ושהה דרך קבע‬
‫מחוץ לישראל עשר שנים רצופות לפחות לאחר שחדל להיות תושב ישראל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫‪22‬‬
‫‪ (2‬הכנסתו החייבת של היחיד כוללת את הכנסתו של בן זוגו והם אינם רשאים לתבוע‬
‫חישוב נפרד של המס בהתאם לסעיף ‪ 66‬לפקודה‪.‬‬
‫‪ (3‬הכנסת היחיד או הכנסת בן זוגו‪ ,‬בשנת המס‪ ,‬כללה מענק פרישה או מוות או סכום‬
‫שנתקבל עקב היוון קצבה שלגביה התיר הנציב חלוקת ההכנסות לשנים הבאות‪.‬‬
‫‪ (4‬הכנסת היחיד או הכנסת בן זוגו‪ ,‬בשנת המס‪ ,‬כללה "שכר ספורטאים"‪.‬‬
‫‪ (5‬היחיד היה חייב להגיש דוח על הכנסתו לשנת המס הקודמת‪ ,‬שלא על‪-‬פי סעיפים‬
‫אלו‪.2‬‬
‫‪ (6‬לגבי יחיד שמכר "זכות במקרקעין" או עשה "פעולה באיגוד" )כהגדרתם בחוק מיסוי‬
‫מקרקעין(‪ ,‬שאינן פטורות ממס שבח ולא שילם מס שבח בשיעור המרבי לפי חוק‬
‫מיסוי מקרקעין או שהמס לגביו חושב בדרך של פריסה‪.‬‬
‫‪" (7‬בעל שליטה" ב"חברת משלח יד זרה" או ב"חברה נשלטת זרה" כהגדרתם בפקודת‬
‫מס הכנסה‪.‬‬
‫‪ (8‬יחיד שעשה פעולה שנקבעה כתכנון המס החייב בדיווח‪.3‬‬
‫‪ (9‬יחיד שהחזיק‪ ,‬או בן זוגו או ילדו שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‪ ,‬במועד כלשהו בשנת המס‬
‫‪ 4,2010‬מאחד מאלה‪:‬‬
‫— בזכות בחבר בני אדם תושב חוץ‪ ,‬למעט החברה שניירות הערך שלה נסחרים‬
‫בבורסה‪.‬‬
‫— בנכסי חוץ ששוויים ביום כלשהו בשנת המס הוא ‪ 1,768,000‬ש"ח‪ ,‬או יותר‪.‬‬
‫לעניין זה‪" ,‬נכס חוץ" — כל רכוש‪ ,‬בין מקרקעין בין מיטלטלין וכן כל זכות או טובת‬
‫הנאה‪ ,‬ראויות או מוחזקות והכל כשהם מחוץ לישראל‪.‬‬
‫‪ (10‬יחיד‪ ,‬שהוא בן זוגו או ילדו שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‪ ,‬הם בעלי חשבון בתאגיד בנקאי‬
‫חוץ או במספר חשבונות‪ ,‬במועד כלשהו בשנת המס ‪ ,2010‬אם היתרה הכוללת בכל‬
‫חשבונותיהם בתאגידי חוץ בנקאיים ביום כלשהו בשנת המס היא ‪ 1,768,000‬ש"ח‪,‬‬
‫או יותר‪.4‬‬
‫‪ (11‬לעניין נאמנויות‪ ,‬כל אחד מאלה‪:‬‬
‫א( יוצר שיצר בשנת המס נאמנות או שהקנה לנאמן בשנת המס נכס או הכנסה‬
‫מנכס‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫סייג זה אינו חל על יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מדמי שכירות ושבשנת המס הקודמת נתחייב בהגשת‬
‫דוח רק משום שהיתה לו הכנסה מהשכרת דירה למגורים שעליה לא שילם מס‪.‬‬
‫החל מהדוח השנתי לשנת המס ‪ ,2007‬קיימת חובה לדווח במסגרתו על תכנוני המס המחייבים דיווח לרשות‬
‫המיסים בתחום מס‪-‬הכנסה‪ ,‬כמפורט בתקנות מס הכנסה )תכנון מס החייב בדיווח(‪ ,‬התשס"ז‪.2006-‬‬
‫הוראות סעיפים )‪ (8‬ו‪ (9)-‬שלעיל לא יחול על עולה חדש ‪ /‬תושב חוזר‪ ,‬בן זוגו וילדו הקטין שהיו זכאים כולם‬
‫בשנת המס לפטור ממס לפי ההוראות שחוקקו במסגרת רפורמת המס שנכנסה לתוקף החל מ‪ .1.1.03-‬לאור‬
‫מורכבות נושא זה — יש לפנות לקבלת ייעוץ ספציפי במקרים המתאימים‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫ב( נאמן בנאמנות שיצר תושב ישראל או נאמן שהיו לו בישראל הכנסה או נכס‪ ,‬בין‬
‫אם הוא תושב ישראל ובין אם לאו‪.‬‬
‫ג( נהנה שקיבל חלוקה מנאמן‪ ,‬גם אם אינה חייבת במס בישראל‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יחיד תושב ישראל שכל הכנסותיו אינן מעבודה‪ ,‬מעסק או ממשלח‪-‬יד‪,‬‬
‫אלא ממקורות אחרים )כגון מרכוש או ממכירת נכסים(‪ ,‬ושלא מתקיימות בו הנסיבות‬
‫האמורות בסעיפים )‪ (8‬ו‪ (9)-‬שלעיל‪ ,‬יהא פטור מהגשת דוח אם סך כל הכנסתו בשנת‬
‫המס לא עלה על סך ‪ 16,605‬ש"ח‪.‬‬
‫יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס ‪ 2010‬טרם מלאו לו ‪ 18‬שנה — קטין‪:‬‬
‫• במידה והקטין הינו שכיר‪ ,‬הרי שחלות עליו גם הוראות הפטור מהגשת הדוח החל ביחס‬
‫לשכירים‪.‬‬
‫• על אף האמור לעיל‪ ,‬יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס ‪ 2010‬טרם מלאו לו‬
‫‪ 18‬שנה‪ ,‬והיתה לו הכנסה חייבת )לרבות ממשכורת( באותה שנה בסכום העולה על‬
‫‪ 73,460‬ש"ח‪ ,‬חייב בהגשת דוח שנתי על הכנסותיו ביחס לשנת המס שבנדון‪.‬‬
‫ב‪ .‬יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק‬
‫בנוסף לאמור לעיל‪ ,‬יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ו"תושב חוזר ותיק" שהגיעו‬
‫לישראל לאחר ה‪ ,1.1.2007-‬יהיו פטורים מהגשת דוח במשך ‪ 10‬שנים לגבי הכנסות‬
‫שהופקו מחוץ לישראל או שמקורם בנכסים בחו"ל‪ .‬לתושב חוזר ותיק ייחשב מי ששהה‬
‫מחוץ לישראל למעלה מעשר שנים ברציפות )לשנים ‪ 2009-2007‬נקבעה הוראת שעה‬
‫לפיה ייחשב לתושב חוזר ותיק גם מי ששהה לפחות ‪ 5‬שנים ברציפות מחוץ לישראל(‪.‬‬
‫ג‪ .‬יחיד תושב חוץ‬
‫יחיד תושב חוץ שהיתה לו הכנסה שנצמחה או הופקה בישראל‪ ,‬יהא פטור מהגשת דוח‪,‬‬
‫אם מההכנסה האמורה נוכה מלוא המס‪ ,‬והיא מהמקורות המפורטים להלן‪:‬‬
‫— מעסק או משלח‪-‬יד אשר הפעילות בהם התמשכה בשנת המס תקופה או תקופות‬
‫שאינן עולות בסך הכל על ‪ 180‬יום‪.‬‬
‫— מסעיף ‪ (2)2‬לפקודה )ממשכורת( או מסעיף ‪ (5)2‬לפקודה )קצבה‪ ,‬מלוג או אנונה(‪.‬‬
‫— מסעיף ‪ (4)2‬לפקודה )ריבית ודיבידנד( מסעיף ‪ (6)2‬ו‪ (7)2-‬לפקודה )דמי שכירות‬
‫ותמלוגים(‪.‬‬
‫ד‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬הפטור מהגשת דוח כאמור לא יחול לגבי יחיד שנדרש‬
‫להגיש דוח על‪-‬ידי פקיד השומה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫ועדת הכספים אישרה תקנות המבטלות פטורים‬
‫שונים לתושבי חוץ בגין רווחי הון הנובעים‬
‫מניירות ערך מסוימים‬
‫הודעת רשות המיסים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫בהתאם להודעת רשות המיסים‪ ,‬ביום ‪ 11‬במאי ‪ 2011‬ועדת הכספים של הכנסת אישרה‬
‫שתי תקנות ששר האוצר הביא לאישורה‪ ,‬המבטלות פטורים שונים הניתנים לתושבי חוץ‬
‫בגין רווחי הון הנובעים מניירות ערך מסוימים‪.‬‬
‫המדובר בפטורים שניתנו בשל הרצון לעודד פעילות של משקיעים זרים בשוק ההון‬
‫הישראלי ואלמלא היו ניתנים‪ ,‬היו אותם רווחים חייבים במס בשיעור של ‪ 15%‬או ‪20%‬‬
‫או מס חברות‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫לאור החשש לפיו הפטור מנוצל על ידי שחקנים בשוק המט"ח למטרות עשיית רווח‬
‫לטווח קצר וגורם לתיסוף מטבע שעלול לפגוע בכושר התחרות ארוך הטווח של המשק‪,‬‬
‫וזאת בעיקר כאשר מדובר ברכישה של מק"מ ואגרות חוב לטווח קצר‪ ,‬קיבלה הוועדה‬
‫את ההצעה לבטל לתושבי חוץ את הפטור על רווחי הון הנובעים בעקיפין ממלוות מדינה‬
‫שהמועד לפדיונם אינו עולה על ‪ 365‬ימים מיום הוצאתם‪ ,‬קרי‪ ,‬באמצעות קרנות נאמנות‬
‫ועסקאות עתידיות‪.‬‬
‫ביטול הפטור יחול מיום ‪ ,7.7.2011‬כך שתינתן אפשרות למחזיקים לשקול את צעדיהם‬
‫בעקבות התקנות החדשות‪ ,‬שכן לאחר מועד זה יחויבו ההכנסות במס‪.‬‬
‫במסגרת הודעת רשות המיסים מצוין כי להשלמת התמונה‪ ,‬כפי שהודיע שר האוצר‪,‬‬
‫הוחלט לערוך תיקון חקיקה ראשית בסעיף ‪)97‬ב‪ (2‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬כך שיבוטל‬
‫הפטור ממס הקיים היום לתושבי חוץ על רווח הון במכירה במישרין של מלווה מדינה‬
‫קצר מועד כאמור לעיל וכן תיקון לתקנות מס הכנסה )פטור ממס לריבית המשתלמת‬
‫על מלווה מדינה(‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫התרת הוצאות דמי חכירת מקרקעין‬
‫בניכוי לצרכי מס‬
‫עמ)ת"א( ‪ 1278/02‬קר פרי חולון בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים‬
‫כללי‬
‫סוגיית ניכוי דמי חכירת מקרקעין שבה ועלתה במספר פסקי דין‪ .‬לאחרונה ניתן ע"י בית‬
‫המשפט המחוזי פסק דין מחודש בנושא הפחתת דמי חכירה לחברת קרי פרי חולון בע"מ‬
‫וחברת אריז קר מפעלי אריזה בע"מ )להלן‪" :‬המערערות"(‪ .‬פסק הדין ניתן מחדש‪ ,‬לאחר‬
‫שבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים השיב את התיק לבית המשפט‬
‫המחוזי לבחינה מחודשת בשאלה‪ ,‬האם יש בהסכמי חכירה חדשים אשר האריכו את תקופת‬
‫החכירה‪ ,‬בכדי לשנות את התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בפסק דינו המקורי‪.‬‬
‫בפסיקתו המחודשת‪ ,‬בחן בית המשפט המחוזי בשנית את ההבדלים שבין חכירה תפעולית‬
‫לחכירה מימונית וקיבל שוב את עמדתן של המערערות לפיה‪ ,‬אין בהסכמי החכירה החדשים‬
‫כדי לשנות את הקביעה כי דמי החכירה אשר שילמו המערערות למינהל מקרקעי ישראל‬
‫)"המינהל"( מותרים בניכוי שוטף‪.‬‬
‫עובדות פסק הדין‬
‫המערערות הינן בעלות מחסני קירור באזור התעשייה בחולון שהוקמו על מקרקעין‬
‫שבבעלות המינהל‪ .‬המערערות רכשו את זכויות החכירה במקרקעין בשנים ‪ 1971‬ו‪1975-‬‬
‫מידי תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ שהיתה בעלת הזכויות על‪-‬‬
‫פי הסכם חכירה החל משנת ‪ 1952‬וזאת לתקופה של ‪ 49‬שנים‪ .‬לפי ההסכמים נטלו על‬
‫עצמן המערערות את מכלול הזכויות וההתחייבויות של תנובה מכוח הסכם החכירה המקורי‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2005‬ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי )להלן — "פסק הדין המקורי"( בגין‬
‫השגה על שומות מס הכנסה לשנים ‪ 2000-1997‬בשל כך שפקיד השומה לא התיר בניכוי‬
‫את דמי החכירה ששולמו באותן שנים‪.‬‬
‫בפס"ד נקבע כי דמי החכירה השנתיים מותרים בניכוי‪ ,‬בהיותם הוצאות שבייצור הכנסה‬
‫כהוצאות שכירות לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪.‬‬
‫פקיד השומה ערער לבית המשפט העליון‪ ,‬אשר החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי‬
‫וזאת בשל הסכמי חכירה חדשים אשר נחתמו בשנת ‪ ,2004‬לצורך קבלתם כראיות נוספות‬
‫והערכת משמעותם והשלכתם על מהות העסקה הטמונה בהסכמי החכירה המקוריים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫‪26‬‬
‫טענות פקיד השומה‬
‫‪ .1‬עסקה זו הינה עסקת חכירה מימונית‪ ,‬אשר זכויות החכירה בה קרובות במהותן לזכויות‬
‫בעלות ועל כן‪ ,‬די החכירה השנתיים אינם מותרים בניכוי אלא בעת מכירת הזכויות‪ ,‬כפי‬
‫שנפסק ע"י בית המשפט העליון בעניין פי גלילות‪ .1‬טענה זו מתבססת בראש ובראשונה‪,‬‬
‫על כך שבמצטבר‪ ,‬חכירת המערערות את המקרקעין עולה על תקופה של ‪ 49‬שנים‪,‬‬
‫ומשכך‪ ,‬אין תחולה לכללי מס הכנסה )ניכוי דמי חכירה(‪ ,‬התשל"ח‪) 1977-‬להלן — "כללי‬
‫ניכוי דמי חכירה"( המתירים ניכוי דמי חכירה‪ .‬תקופה זו נובעת‪ ,‬מזכות המערערות‬
‫להאריך את החכירה לתקופה נוספת בדמי חכירה מופחתים‪ ,‬וזאת בין אם מדובר בזכות‬
‫קדימה ובין אם מדובר בזכות אופציה‪.‬‬
‫‪ .2‬אין מקום להבחנה בין מי ששילם עבור הזכויות בתשלום אחד מראש ואת היתרה‬
‫בתשלומים לשיעורין‪ ,‬לבין מי שרוכש הזכויות בתשלומים לשיעורין ללא תשלום התחלתי‪,‬‬
‫שכן התשלומים אינם נושאים ריבית ריאלית‪ ,‬והחוכר הוא הנהנה מכך‪ .‬במקרה זה‪,‬‬
‫המערערות באות בנעליה של תנובה‪ ,‬אשר שילמה דמי חכירה ראשוניים בשיעור של‬
‫‪ 28%‬משווי המקרקעין‪ .‬וכן‪ ,‬בפועל לא נערך עדכון לדמי החכירה למעט הצמדה חלקית‬
‫למדד המחירים לצרכן‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬נשאו המערערות בתשלום המיסים המוטלים בדרך‬
‫כלל על בעלים ומחזיק במקרקעין‪.‬‬
‫‪ .3‬המערערות נשארו במקרקעין לאחר שנסתיימה תקופת החכירה המקורית ובסמוך‬
‫למועד סיומה ביצעו השקעה נרחבת במקרקעין‪ .‬המערערות נוהגות במקרקעין מנהג‬
‫בעלות‪ ,‬ולא ראו עצמן כמי שיפונו מהם בתום תקופת החכירה המקורית‪ .‬המשא ומתן‬
‫בין המערערות לבין המינהל התנהל רק סביב שאלת שווי המקרקעין ממנו ייגזרו דמי‬
‫החכירה‪ ,‬ולא היתה מחלוקת בנוגע לעצם זכותן של המערערות להאריך את תקופת‬
‫החכירה‪.‬‬
‫טענות המערערות‬
‫‪ .1‬אין בחתימת הסכמי החכירה החדשים כדי לשנות מפסק הדין הקודם‪ .‬לטענתן‪ ,‬בהסכם‬
‫החכירה המקורי ישנו סעיף המקנה למערערות זכות קדימה בלבד שאינו דומה לסעיף‬
‫המקנה אופציה‪ .‬דהיינו‪ ,‬בהבדל מזכות אופציה‪ ,‬לא היתה להן זכות משפטית לחייב‬
‫את המינהל להחכיר להן את המקרקעין מעבר לתקופת החכירה המקורית ומעל ל‪49-‬‬
‫שנים‪ .‬המערערות משוות את המקרה שלהן להסכם החכירה שנידון בפסק הדין בעניין‬
‫פי גלילות שבהם הוקנתה לחוכרת זכות אופציה‪ .‬כמו כן‪ ,‬באותו עניין‪ ,‬שולמו דמי חכירה‬
‫ראשוניים בשיעורים ניכרים והיתרה שולמה בדמי חכירה שנתיים‪ ,‬ואילו במקרה זה‪ ,‬דמי‬
‫החכירה השנתיים חושבו לפי ‪ 4%‬מערך הקרקע ללא קשר לדמי החכירה הראשוניים‪,‬‬
‫ונקבע מנגנון עדכון של דמי החכירה כל שבע שנים לפי שווי המקרקעין‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ע"א ‪ 10391/04‬פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ נ' פשמ"ג‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫‪ .2‬החלטת המינהל מקנה‪ ,‬אמנם‪ ,‬לכל החוכרים את האפשרות להאריך את תקופת החכירה‬
‫בתנאים שנקבעו בה‪ ,‬אולם‪ ,‬לטענתן מעמדה הוא כשל הנחיות מינהליות שאינן מבססות‬
‫זכות משפטית‪ ,‬והמינהל לא ראה עצמו מחוייב להחכיר למערערות את המקרקעין בתום‬
‫תקופת החכירה המקורית‪.‬‬
‫פסיקת בית המשפט‬
‫‪ .1‬כללי ניכוי דמי חכירה שנקבעו מכוח סעיף ‪ 20‬לפקודה‪ ,‬מורים כי ניתן לנכות דמי חכירה‬
‫לתקופה שאינה עולה על ‪ 25‬שנים‪ ,‬וכן בחכירה מימונית העולה על ‪ 25‬ועד ‪ 49‬שנים‪,‬‬
‫כאשר דמי החכירה לא משולמים מראש‪ ,‬וככל שהם אינם מותרים בניכוי לפי סעיף ‪17‬‬
‫לפקודה )כפי שנקבע בעניין פי גלילות(‪ .‬במקרה זה‪ ,‬נקבע בפסק הדין המקורי כי דמי‬
‫החכירה ששילמו המערערות בשנים הרלוונטיות הם בגדר הוצאות פירותיות המותרות‬
‫בניכוי לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪ .‬לפיכך‪ ,‬השאלה בדבר אורך תקופת החכירה מתייתרת והניכוי‬
‫הינו שוטף לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪ .‬משכך‪ ,‬אף אם נצרף לתקופת החכירה המקורית את‬
‫התקופה הנוספת‪ ,‬כך שבסך הכל תעלה תקופת החכירה על ‪ 49‬שנים‪ ,‬לא יהיה בכך‬
‫כדי לשנות מהמסקנה בדבר היות דמי החכירה מותרים בניכוי‪ ,‬שהרי ממילא‪ ,‬לא‬
‫חלים הכללים לגבי תקופת חכירה העולה על ‪ 49‬שנים‪.‬‬
‫‪ .2‬טיבה של זכות הקדימה — לעניין טיבה של זכות הקדימה הוסבר‪ ,‬כי אין הבחנה ממשית‬
‫מבחינה מעשית בין זכות קדימה לזכות אופציה‪ ,‬במצב בו החוכר מניח כי לא יידרש‬
‫לפנות את הנכס בתום תקופת השכירות והיא תוארך לתקופה נוספת‪ .‬תפיסת החוכר את‬
‫זכותו כזכות בעלות לכל דבר ועניין מתבססת ברובה על העובדה כי שולמו דמי חכירה‬
‫ראשוניים או מהוונים עבור רכישת הנכס לפי שוויו‪.‬‬
‫במקרה שלפנינו‪ ,‬קובע בית המשפט‪ ,‬כי שווי דמי החכירה אשר שולמו אינם מהווים אחוז‬
‫ניכר משווי הקרקע אלא מגלמים את ערכה הכלכלי של זכות החכירה )כנכס הון( שהיתה‬
‫באותה עת בידי תנובה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬סכום דמי החכירה השנתיים המצטברים שנקבעו‬
‫לתנובה ולמערערות על פי ההסכמים הללו בשיעור של ‪ 4%‬משווי המקרקעין‪ ,‬עולה‬
‫על שווי המקרקעין‪ .‬בחכירה מימונית מועברים לידי החוכר באופן מהותי כל הסיכונים‬
‫והתגמולים הנובעים מן הבעלות בקרקע‪ .‬בתחילת החכירה‪ ,‬ערך דמי החכירה מסתכם‬
‫לחלק משמעותי מהשווי הנאות של הנכס‪ ,‬ולחוכר יש אופציה להמשיך את תקופת‬
‫החכירה תמורת דמי חכירה נמוכים משמעותית מדמי החכירה שבשוק‪ .‬תנאים אלו‬
‫המתקיימים בחכירה מימונית אינם מתקיימים במקרה דנן‪.‬‬
‫‪ .3‬הסכמי החכירה החדשים‪ ,‬תנאיהם ונסיבות חתימתם‪ ,‬אינם יכולים לשנות רטרואקטיבית‬
‫את אופייה של החכירה מכוח ההסכמים שקדמו להם‪ ,‬ואף תקן חשבונאות בינלאומי‬
‫מס' ‪ 17‬קובע כי סיווג החכירה מתבצע בתחילת תקופת החכירה‪ ,‬ואינו משתנה עם‬
‫שינויים באומדנים או בנסיבות‪ ,‬אלא בהסכמת הצדדים לגבי תנאי החכירה בדרך שמשנה‬
‫את סיווגה‪ .‬במועד חתימת ההסכמים הראשונים‪ ,‬תיבחן שאלת הזכות המשפטית‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫שהוענקה בפועל‪ .‬משהוענקה זכות סרוב ראשונה לא הוענקה למערערות‪ ,‬אלא זכות זו‬
‫בלבד‪ .‬דהיינו‪ ,‬אף אם באופן מעשי מחודש‪/‬מוארך הסכם‪/‬תקופת החכירה‪ ,‬לא ניתן לומר‬
‫כי הזכות "המעשית" היא זכות הבעלות‪ ,‬באשר לחוכר לא יכולה להיות ציפיה משפטית‬
‫לזכות של מעין בעלות מה גם שהבעלים — המינהל‪ ,‬נותר נהנה מהסיכוי והסיכון הטמון‬
‫בקרקע‪.‬‬
‫‪ .4‬בית המשפט השתכנע מהראיות והעדויות שהובאו בפניו‪ ,‬כי המערערות לא ראו עצמן‬
‫הבעלים של המקרקעין‪ ,‬חרף הישארותן בהם גם לאחר תום תקופת החכירה המקורית‪.‬‬
‫הן ניהלו משא ומתן לגבי הארכת תקופת החכירה שבמרכזו עניין גובה דמי החכירה‬
‫בתקופה הנוספת הנגזרים משווי המקרקעין העדכני‪ ,‬דבר המעיד על כך שלמערערות לא‬
‫היתה זכות אופציה המופעלת באופן אוטומטי להאריך את הסכמי החכירה בתום תקופת‬
‫החכירה המקורית‪.‬‬
‫‪ .5‬אשר להשקעה שביצעו המערערות במקרקעין בשנת ‪ ,1996‬כחמש שנים לפני תום‬
‫תקופת החכירה המקורית — כאמור‪ ,‬המערערות היו רשאיות להניח כי הסכמי החכירה‬
‫יחודשו‪ ,‬וכי במקרה של פינוי מהמקרקעין המוחכרים יפוצו על השקעותיהן במקרקעין‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬אם במהלך השנים לא עודכן ערכם של דמי החכירה למעט הצמדה למדד‪ ,‬הרי‬
‫שבתום תקופת החכירה המקורית עודכנו דמי החכירה השנתיים בהתאם לעליית ערך‬
‫המקרקעין‪ .‬מכאן‪ ,‬שהמינהל הוא זה אשר נהנה מעליית ערך הקרקע‪ .‬החלטת המינהל‬
‫בדבר עדכון דמי החכירה אינה מבחינה בין חכירה מימונית לחכירה תפעולית לעניין דמי‬
‫החכירה השנתיים‪ ,‬הנקבעים לפי שיעור דמי החכירה הראשוניים ששולמו ביחס לשווי‬
‫הקרקע ונתונים לעדכונים לפי החלטות מועצת המינהל‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן ללמוד מיישום‬
‫ההחלטה של המינהל לעניין סיווג החכירה כחכירה מימונית או תפעולית‪.‬‬
‫‪ .6‬השוואה לפסק דין פי גלילות — בית המשפט קובע כי בפרשת פי גלילות‪ ,‬נידונו חכירות‬
‫אשר באופן מצטבר הגיעו לכדי תקופה של ‪ 98‬שנים‪ ,‬אשר לאחריה‪ ,‬הסיכוי שהקרקע‬
‫תידרש חזרה הינו קלוש ביותר‪ ,‬וגם אם יפונה החוכר‪ ,‬הרי שהמינהל ישלם לו פיצויים בגין‬
‫כך‪ .‬בנוסף‪ ,‬דמי החכירה נקבעו שם בהתאם לשווי הקרקע בעת העברת זכות החכירה‪,‬‬
‫כך שלמעשה הקרקע נרכשה בתשלומים‪ .‬כמו כן‪ ,‬החוכר התחייב לשאת בכל המיסים‬
‫והתשלומים שיוטלו על הקרקע ואף הארכת התקופה מהווה אינדקציה נוספת לחכירה‬
‫מימונית‪ .‬בהתחשב בכל הגורמים לעיל‪ ,‬הגיע בית המשפט העליון למסקנה בפרשת פי‬
‫גלילות כי מדובר בחכירה מימונית ואין הדבר דומה למסקנת בית המשפט בערעור זה‪.‬‬
‫סיכום‬
‫עמדת החברות המערערות התקבלה בשל כך שבנסיבות החכירה‪ ,‬כפי שהובאו לעיל‪ ,‬הוכח כי‬
‫אין המדובר בחכירה הונית אלא בהוצאות פירותיות המותרות בניכוי לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫תיקון תקנות מס הכנסה —‬
‫ניכויים מהכנסת בעלי זכויות נפט‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫ביום ‪ 10‬באפריל‪ 2011 ,‬נכנס לתוקפו חוק מיסוי רווחי נפט‪ ,‬התשע"א‪) 2011-‬להלן‪" :‬החוק"(‬
‫שמטרתו לעגן בחקיקה את העקרונות העיקריים שעליהם המליצה הוועדה לבחינת‬
‫המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל‪ ,‬בראשות פרופ' ששינסקי‪.‬‬
‫במסגרת החוק‪ ,‬נקבע בין השאר‪ ,‬כי על רווחי נפט ממיזם נפט‪ ,‬בשנת המס‪ ,‬ישולם‬
‫היטל‪ .‬ההיטל יחול רק לאחר שההשקעות בחיפוש‪ ,‬בפיתוח ובהקמה הוחזרו במלואן‬
‫בתוספת תשואה‪ ,‬המגלמת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את סיכוני היזם ואת הוצאות המימון הנדרשות‪.‬‬
‫ההיטל שנקבע הוא פרוגרסיבי‪ ,‬כך ששיעורו יהיה נמוך יחסית עם תחילת גביית ההיטל‬
‫והוא יעלה ככל שתעלה רמת הרווחיות של המיזם‪.‬‬
‫‪ .2‬תיקון תקנות מס הכנסה — ניכויים מהכנסת בעלי זכויות נפט‬
‫לאחרונה פורסם ברשומות תיקון לתקנות מס הכנסה — ניכויים מהכנסת בעלי זכויות‬
‫נפט‪.‬‬
‫להלן מובאים בתמצית עיקרי התיקון‪:‬‬
‫בוטל ניכוי האזילה‪.‬‬
‫בוטלה הגדרת "הוצאות חיפוש ופיתוח" ונקבעה הגדרה חדשה של "הוצאות‬
‫חיפוש"‪.‬‬
‫"הוצאות חיפוש" יהיו כל ההוצאות שהוצאו בחיפוש נפט‪ ,‬כולו או מקצתו‪ ,‬לרבות‬
‫הוצאות לבדיקות וניסויים גיאולוגיים‪ ,‬גיאו פיסיים‪ ,‬גיאו כימיים וכיוצא באלה‪ ,‬והכל‬
‫ובלבד שהוצאו בתקופת החיפוש כהגדרתה בחוק מיסוי רווחי נפט‪ ,‬למעט ציוד או‬
‫מכונה שהם נכס בר ניכוי כהגדרתו בחוק האמור ולמעט מקרקעין‪ .‬כמו כן‪ ,‬בוטלו‬
‫ההגדרות "הכנסה ברוטו" ו"הכנסה נטו"‪.‬‬
‫תחילתן של התקנות הינה ב‪ 1-‬בחודש שלאחר יום תחילתו של חוק מיסוי רווחי נפט‬
‫)קרי‪ :‬מיום ‪ 1‬במאי‪) (2011 ,‬להלן‪" :‬יום התחילה"(‪ ,‬והן יחולו לגבי הכנסתו החייבת‬
‫של בעל טובת הנאה שהופקה ביום התחילה ואילך או לגבי הוצאות שהוצאו במועד‬
‫זה ואילך‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫לגבי מאגרים שהחלו בהפקה מסחרית לאחר יום ה‪ 1-‬בינואר‪ ,2014 ,‬נקבע כי הוצאות‬
‫הפיתוח לא יותרו בניכוי באופן שוטף‪ ,‬אלא יהוו "נכס בר ניכוי" )כאמור בחוק מיסוי‬
‫רווחי נפט( ויופחתו בהתאם‪.‬‬
‫למען הסדר הטוב‪ ,‬יובהר כי בהתאם להוראות המעבר‪ ,‬לגבי מיזמי נפט שההפקה‬
‫המסחרית שלהם הינה עד ליום ה‪ 1-‬בינואר‪ ,2014 ,‬ימשיך לחול הדין הקיים‪ ,‬לפיו‬
‫הוצאות החיפוש והפיתוח יותרו בניכוי באופן שוטף וזאת בהתקיים התנאים הקבועים‬
‫בתקנות‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫חוזר מס הכנסה מספר ‪— 4/2011‬‬
‫רשות המסים‬
‫תיקון ‪ 173‬לפקודת מס הכנסה‬
‫בימים אלו פרסמה רשות המיסים חוזר בנושא שבנדון‪ ,‬מפאת חשיבותו מובא להלן החוזר‬
‫כלשונו‪:‬‬
‫‪ .1‬רקע כללי‬
‫‪ 1.1‬במסגרת תיקון ‪ 3‬לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל(‪ ,‬תשס"ה‪2005-‬‬
‫)להלן‪" :‬תיקון ‪ 3‬לחוק קופות הגמל" או "תיקון ‪ ("3‬שתחולתו מיום ‪ 1‬בינואר‬
‫‪ ,2008‬חלו שינויים משמעותיים בענף הפנסיה וקופות הגמל בישראל וביניהם‪:‬‬
‫ביטול האפשרות להפקיד כספים בקופת גמל לצורך תגמולים‪ ,‬ביטול האפשרות‬
‫להפקיד או להשאיר פיצויי פרישה העומדים לזכות העובד בקופה אישית לפיצויים‪,‬‬
‫מתן אפשרות להעברת קופות גמל לקצבה מחברה מנהלת אחת למשניה )ניוד‬
‫החיסכון הפנסיוני(‪ ,‬וחיוב מעסיקים לבצע הפקדות לטובת העובדים בקופת גמל‬
‫לקצבה )פנסיית חובה(‪ .‬עוד יצוין כי במסגרת תיקון ‪ ,3‬נקבעו למעשה שני סוגי‬
‫קופות גמל לקצבה‪:‬‬
‫קופת גמל משלמת לקצבה — קופה שתשלם קצבה למבוטחיה באופן ישיר‪.‬‬
‫קופת גמל לא משלמת לקצבה — קופה שלא ניתן למשוך ממנה כספים‬
‫באופן ישיר )למעט כספי פיצויים( אלא לאחר העברת הכספים שנצברו בה‬
‫לקופת גמל משלמת לקצבה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬סעיף ‪7)9‬א()א()‪)(4‬א( לפקודת מס הכנסה )נוסח חדש(‪ ,‬התשכ"א‪) 1961-‬להלן‪:‬‬
‫"הפקודה"(‪ ,‬כנוסחו ערב תיקון ‪ 173‬לפקודה‪ ,1‬קבע כי אדם שפרש מעבודתו‬
‫ועמדו לזכותו כספי פרישה יוכל לבחור להשאירם בקופה לפיצויים )קופה אישית‬
‫לפיצויים(‪ ,‬או להפקידם בקופה לפיצויים כאמור ללא כל מגבלת סכום‪ ,‬ובתנאי‬
‫שתוך שנה מפרישתו החל לעבוד אצל מעביד אחר שמפקיד לקופה שבה הופקדו‬
‫כספי הפרישה )להלן‪" :‬רצף פיצויים"(‪.‬‬
‫‪ 1.3‬במסגרת תיקון ‪ 3‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬בוטלה כאמור האפשרות להפקיד או להשאיר‬
‫פיצויי פרישה העומדים לזכות העובד בקופה אישית לפיצויים‪ ,‬וזאת במטרה להסית‬
‫‪1‬‬
‫חוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס' ‪ ,(173‬התש"ע‪.2009-‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫את כספי הפיצויים למכשיר קצבתי‪ ,‬כאשר המועד הפרישה יוכל הפורש לבחור בין‬
‫משיכה של סכום הוני או השארת הכספים למטרת קצבה )בכפוף להוראות סעיף‬
‫‪7)9‬א( לפקודת מס הכנסה(‪.‬‬
‫‪ 1.4‬יוצא איפה‪ ,‬כי החל מתיקון ‪ 3‬לא ניתן לאשר יותר רצף פיצויים‪ ,‬וסעיף ‪7)9‬א()א()‪(4‬‬
‫)א( לפקודה‪ ,‬הופך לריק מתוכן‪ ,‬שהרי אין אפשרות לקיים את תנאי רצף הפיצויים‬
‫היות ועובד שעזב והחל לעבוד אצל מעביד אחר‪ ,‬לא יוכל להפקיד בקופת גמל‬
‫אישית לפיצויים בשל ביטול מסלול הפקדות זה‪ ,‬במסגרת תיקון ‪.3‬‬
‫‪ .2‬תיקון ‪ 173‬לפקודה‬
‫במסגרת תיקון ‪ 173‬לפקודה‪ ,‬עודכנו ההוראות הקשורות ברצף פיצויים כפי שנקבעו‬
‫במסגרת סעיף ‪7)9‬א( לפקודה‪ ,‬והותאמו למציאות שנוצרה בעקבות תיקון ‪ 3‬לחוק‬
‫קופות הגמל‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬נערכו מספר שינויים‪/‬תיקונים בסעיפי הפקודה הרלוונטיים‪,‬‬
‫וביניהם‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מחיקת המונח "קופת גמל לתגמולים" ממרבית הסעיפים בשל כך שהחל משנת‬
‫המס ‪ 2008‬לא מאושרות קופות גמל מסוג זה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מחיקת המונח "קופת גמל לפיצויים" והחלפתו במונח "מרכיב הפיצויים בקופות‬
‫גמל לקצבה"‪.‬‬
‫‪ 2.3‬תיקון סעיף ‪7)9‬א()א()‪)(4‬א( לפקודה‪ ,‬כך שרצף פיצויים יאושר במידה וכספי הפרישה‬
‫יופקדו במרכיב הפיצויים שבקופת גמל לקצבה‪ .‬במקביל נקבע בסעיף סכום מרבי‬
‫אותו ניתן לייעד לרצף פיצויים‪ .‬סכום זה המוגדר בסעיף "סכום התקרה"‪ ,‬הינו‬
‫בגובה סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק )כהגדרת מונח זה‬
‫בסעיף ‪)3‬ה‪ (3‬לפקודה(‪ ,‬כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה אצל המעביד ממנו‬
‫פורש העובד‪ ,‬בצירוף הסכום הנדרש לכיסויי התחייבויות אותו מעביד בעבור אותו‬
‫עובד לפי חוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג‪.1963-‬‬
‫‪ 2.4‬סכומים אשר חורגים מסכום התקרה )להלן‪" :‬החלק החייב"(‪ ,‬יראו אותם כאילו‬
‫התקבלו בידי העובד ועל כן ימוסו כמענק פרישה חייב‪ .‬יובהר כי לעניין חישוב‬
‫החלק החייב וסכום התקרה כהגדרתו בסעיף ‪7)9‬א()א()‪)(4‬א( לפקודה‪ ,‬יובא בחשבון‬
‫הסכום שנצבר בקופת הפיצויים לרבות ריבית ורווחים‪ ,‬ובלבד שלא הופקדו כספים‬
‫מעבר לשיעור של ‪ 8.33%‬מהשכר כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה )כללים לאישור‬
‫ולניהול קופות גמל(‪ ,‬התשכ"ד‪) .1964-‬ראו דוגמא מספר ‪ 3‬בנספח א' הרצ"ב(‪.‬‬
‫יצויין בזאת‪ ,‬כי בשאילתות השע"מ מובאות כבר בחשבון הוראות חוזר זה‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫נספח א' — לחוזר מס הכנסה מס' ‪ — 4/2011‬רשות המסים‬
‫בנושא‪ :‬תיקון ‪ 173‬לפקודת מס הכנסה‬
‫נתונים כללים‪:‬‬
‫⌧ הדוגמאות שלהלן מתייחסות לחישוב סכום התקרה בשנת ‪.2010‬‬
‫⌧ ארבע פעמים השכר הממוצע במשק )כהגדרת המונח בסעיף ‪) 3‬ה‪ (3‬לפקודה בשנת‬
‫‪.₪ 32,060 — 2010‬‬
‫דוגמא מספר ‪1‬‬
‫נתונים‬
‫חישוב ביחס לנתוני הדוגמא‬
‫ותק בעבודה‪:‬‬
‫שכר חודשי אחרון‪:‬‬
‫הסכום הצבור בקופת הפיצויים‪:‬‬
‫חבות הפיצויים‬
‫פיצויים צבורים‬
‫השלמה לכיסוי התחייבות המעביד‬
‫‪ 20‬שנה‬
‫‪₪ 28,440‬‬
‫‪₪ 554,000‬‬
‫‪568,800‬‬
‫)‪(554,000‬‬
‫‪14,800‬‬
‫סכום התקרה‬
‫‪641,200‬‬
‫‪14,800‬‬
‫‪656,000‬‬
‫= ‪20 * 28,440‬‬
‫= ‪20 * 32,060‬‬
‫דוגמא מספר ‪2‬‬
‫נתונים‬
‫ותק בעבודה‪:‬‬
‫שכר חודשי אחרון‪:‬‬
‫הסכום הצבור בקופת הפיצויים‪:‬‬
‫חבות הפיצויים‬
‫פיצויים צבורים‬
‫השלמה לכיסוי התחייבות המעביד‬
‫חישוב ביחס לנתוני הדוגמא‬
‫סכום התקרה‬
‫‪ 20‬שנה‬
‫‪₪ 28,440‬‬
‫‪₪0‬‬
‫‪568,800‬‬
‫)‪(0‬‬
‫‪568,800‬‬
‫‪641,200‬‬
‫‪568,800‬‬
‫‪1,210,000‬‬
‫= ‪20 * 28,440‬‬
‫= ‪20 * 32,060‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫דוגמא מספר ‪3‬‬
‫נתונים‬
‫ותק בעבודה‪:‬‬
‫שכר חודשי אחרון‪:‬‬
‫‪ 20‬שנה‬
‫‪₪ 28,440‬‬
‫‪₪ 600,00‬‬
‫הסכום הצבור בקופת הפיצויים‪:‬‬
‫תוספת מזומן שניתנה מהמעביד‪₪ 850,000 :‬‬
‫‪₪ 1,450,000‬‬
‫סה"כ‬
‫‪568,800‬‬
‫חבות הפיצויים‬
‫)‪(600,000‬‬
‫פיצויים צבורים‬
‫השלמה לכיסוי התחייבות המעביד ‪0‬‬
‫חישוב ביחס לנתוני הדוגמא סכום התקרה‬
‫יאושר לרצף פיצויים‬
‫יחויב במס‬
‫‪641,200‬‬
‫‪641,200‬‬
‫‪808,800‬‬
‫= ‪20 * 28,440‬‬
‫= ‪20 * 32,060‬‬
‫=‪1,450,000 – 641,200‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫חוזר מס הכנסה מס' ‪ — 5/2011‬רשות המסים‬
‫חיוב הכנסות דמי שכירות ששולמו בדרך של ביצוע שיפורים במושכר‬
‫בימים אלו פרסמה רשות המיסים חזור בנושא שבנדון‪ ,‬מפאת חשיבותו מובא להלן החוזר‬
‫כלשונו‪:‬‬
‫‪ .1‬רקע כללי‬
‫‪ 1.1‬דמי השכירות המתקבלים מנכס‪ ,‬לא מן הכרח שיתקבלו בצורת כסף מזומן‪ ,‬אלא‬
‫יכול שיתקבלו גם בשווה כסף‪ ,‬למשל‪ ,‬בדרך של תוספת בניה או שיפורים ושיפוצים‬
‫במושכר‪ ,‬שנעשו על ידי השוכר ללא כל תמורה )או לחילופין בתמורה חלקית( מצידו‬
‫של המשכיר‪ .‬שיפורים במושכר משמעותם הוצאה כספית שביצע השוכר לשיפור‬
‫הנכס בתקופת השכירות‪ .‬בנייה או יצירת נכס חדש על גבי מקרקעין השייכים‬
‫לאדם אחר‪ ,‬עשויים אף הם להיחשב לשיפורים במושכר‪ .‬הכוונה היא‪ ,‬כל השקעה‬
‫המשביחה את הנכס ואיננה הוצאה לשמירה על הקיים‪ .‬כלומר‪ ,‬הוצאה בעלת אופי‬
‫הוני ולא פירותי‪.1‬‬
‫‪ 1.2‬בפסיקה‪ 2‬נקבעו מספר מבחנים לצורך הקביעה האם שיפורים במושכר שבוצעו ע"י‬
‫השוכר מהווים הכנסה מדמי שכירות בידי המשכיר‪ ,‬וביניהם‪:‬‬
‫מבחן הנהנה העיקרי — ככל שהנהנה העיקרי מהשיפורים במושכר הוא בעל‬
‫הנכס‪ ,‬מתחזקת הטענה כי מדובר בהכנסות דמי שכירות שנתקבלו בידי משכיר‬
‫הנכס‪.‬‬
‫דמי השכירות ששולמו במזומן — ככל שדמי השכירות ששולמו במזומן הוקטנו‬
‫או שמלכתחילה נקבעו בסכום הנמוך מהמחיר המקובל בשוק‪ ,‬מלמד הדבר על כך‬
‫כי השיפורים שבוצעו מהווים למעשה תחליף לתמורה במזומן בעד דמי שכירות‪.‬‬
‫מבחן המתנדב — ככל שהשוכר התנדב לבצע את השיפורים במושכר מבלי‬
‫שהנישום ידע על כך או שדרש זאת )וממילא לא הפחית בשל כך את דמי‬
‫השכירות(‪ ,‬אזי לא תיכפה הכנסה על בעל הנכס‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ראו דוח הוועדה לבחינת הוראות המיסוי בדבר שינויים והתאמות במבנים המשמשים לייצור הכנסה‪ ,‬מיסים‬
‫יב‪) //‬פברואר ‪ (1998‬עמ' א‪.93-‬‬
‫ראו ע"א ‪ 415/63‬פקיד השומה כפר‪-‬סבא נ' מועדון המכבים רעננה פד"י י"ז עמ' ‪ ,2640‬ע"א ‪ 375/59‬בית‬
‫אררט בע"מ נ' פשמ"ג פד"י ט"ו עמ' ‪ ,991‬עמ"ה ‪ 60/98‬כץ משה ואח' נ' פ"ש פתח‪-‬תקוה פד"א כ"ח עמ'‬
‫‪ ,231‬ועוד‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫‪36‬‬
‫החזרת הנכס לקדמותו בתום תקופת השכירות — יש בה בכדי לחזק את הטענה‬
‫כי למשכיר לא נוצר יתרון בכך ולפיכך אין לזקוף לו הכנסות מדמי שכירות‪.‬‬
‫‪ 1.3‬בהתאם למבחנים שצוינו לעיל‪ ,‬שיפוצים ושיפורים במושכר המבוצעים על ידי השוכר‬
‫מהווים הכנסה בידי המשכיר‪ ,‬למעט אם מתחייב השוכר לפנות את השיפורים בתום‬
‫תקופת השכירות‪ ,‬ומקיים את התחייבותו זו‪.‬‬
‫‪ 1.4‬לכאורה‪ ,‬קיימות שתי חלופות לגבי עיתוי מיסוי בעל הנכס — בעת ביצוע השיפורים‪,‬‬
‫או לחילופין‪ ,‬בתום תקופת השכירות‪ .‬מטרת חוזר זה הינה להנחות לגבי קביעת‬
‫המועד בו השיפור במושכר יחשב להכנסה אצל המשכיר וכן‪ ,‬כיצד יש לכמת‬
‫את ההכנסה במקרים השונים‪ .‬בין היתר‪ ,‬יפורטו להלן גם עקרונות ליישום‬
‫הוראות סעיף ‪8‬ב לפקודה )הקובע את אופן הדיווח על הכנסות דמי שכירות‬
‫ששולמו מראש( לגבי הכנסות שכירות ששולמו בדרך של שיפורים במושכר‪.‬‬
‫‪ .2‬עקרונות לאופן מיסוי הכנסות מדמי שכירות ששולמו בדרך‬
‫של ביצוע של שיפורים במושכר‬
‫עיתוי ההכרה בהכנסה‬
‫‪2.1‬‬
‫‪ 2.1.1‬בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים‪ ,3‬סכומים שנתקבלו ע"י שוכר נכס‬
‫מראש בגין תקופות השכירות הבאות‪ ,‬יוכרו כהכנסה רק בתקופה בגינה‬
‫שולמו דמי השכירות‪ ,‬ולא במועד קבלתה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בתקופה בה שולמו סכומים‬
‫מראש כאמור‪ ,‬ירשמו סכומים אלו כנגד סעיף מאזני הכנסות מראש אשר‬
‫"יופשר" כנגד סעיף הכנסות באופן מקביל לתקופות השכירות‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬סעיף ‪8‬ב לפקודת מס הכנסה )נוסח חדש(‪ ,‬התשכ"א‪) 1961-‬להלן‪:‬‬
‫"הפקודה"(‪ ,‬קובע את מועד הדיווח לצרכי מס של הכנסות מראש מדמי‬
‫שכירות‪ .‬הסעיף קובע כי הכנסה שקיבל נישום מראש‪ ,‬ממקור הכנסה לפי‬
‫סעיף ‪ (6)2‬או ‪ (7)2‬לפקודה‪ ,‬תחויב במס בשנה בה התקבלה )כלומר מיסוי‬
‫על בסיס מזומן(‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע בסעיף מנגנון מיוחד לניכוי ההוצאות לפיו‬
‫הוצאות שהוצאו ביצורה של ההכנסה בשנות המס שלאחר השנה בה הוכרה‬
‫ההכנסה כאמור על בסיס מזומן‪ ,‬יותרו בניכוי מכל מקור בשנת המס שבה‬
‫הוצאו‪ ,‬ובלבד שאם לא ניתן לנכות את ההוצאות בשנת המס שבה הוצאו‬
‫הן יותרו בניכוי בשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה‪ ,‬ואת השומה לשנה‬
‫האמורה יראו כמתוקנת‪ ,‬מבלי שתחול בשל כך חובת תשלום רבית והפרשי‬
‫הצמדה על פי סעיף ‪159‬א לפקודה‪.‬‬
‫‪ 2.1.3‬מובהר בזאת כי הוראות סעיף ‪8‬ב לפקודה‪ ,‬יחולו גם לגבי הכנסות דמי‬
‫שכירות ששולמו בדרך של ביצוע שיפורים במושכר‪ ,‬הואיל ושיפורים במושכר‬
‫‪3‬‬
‫ראו תקן דיווח כספי בינלאומי — ‪ — IAS 18‬הכנסות‪ ,‬ותקן חשבונאות ישראלי ‪ ,25‬המבוסס עליו‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫כאמור‪ ,‬מהווים הכנסה מדמי שכירות בידי המשכיר‪ ,‬לכל דבר ועניין‪ .‬במקרים‬
‫אלו‪ ,‬מועד הדיווח על הכנסות דמי השכירות בידי המשכיר‪ ,‬יהיה המוקדם‬
‫מבין החלופות הבאות‪:‬‬
‫‪ 2.1.3.1‬סיום תקופת ההשכרה‪ .‬לעניין זה‪ ,‬תקופת ההשכרה תכלול גם את‬
‫תקופות האופציה אשר נתנו לשוכר‪.‬‬
‫‪ 2.1.3.2‬מכירת הנכס המושכר‪ ,‬למעט העברת הנכס תוך דחיית מס )שינוי‬
‫מבנה(‪ ,‬או ברצף מס אחר )פטור ממס במתנות לקרובים וכדומה(‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬מובהר בזאת כי אף הורשה וחלוקת נכסים אגב‬
‫גירושין אינן מהוות מכירה לעניין חוק מיסוי מקרקעין )שבח‪ ,‬רכישה(‪,‬‬
‫התשכ"ג‪) 1963-‬להלן‪" :‬חוק מיסוי מקרקעין" או "החוק"(‪ .‬ולעניין‬
‫הפקודה‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬מקבל הנכס המושכר ייכנס לנעלי המשכיר‬
‫לעניין הוראה זו‪.‬‬
‫‪ 2.1.3.3‬שימוש המשכיר בשיפורים במושכר ללא כל תמורה או לחילופין‪,‬‬
‫עבור תמורה נמוכה ממחיר השוק‪.‬‬
‫‪ 2.1.3.4‬המועד בו המשכיר נעשה זכאי לקבל פיצוי בגין פגיעה שנגרמה‬
‫בשיפורים במושכר‪ .‬לעניין זה‪ ,‬המועד בו קמה למשכיר הזכאות‬
‫לקבלת הפיצויים יהיה כפי שנקבע בפוליסת הביטוח‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫כימות ההכנסה‬
‫ההכנסה שתיזקף למשכיר הנכס על פי האמור כתוצאה מביצוע השיפורים‬
‫במושכר תהא בהתאם לשווי השוק של השיפורים )להלן‪" :‬סכום השווי"(‪ ,‬ובכל‬
‫אופן הנישום נדרש להגיש לפקיד השומה הערכת שווי ערוכה ע"י שמאי מקרקעין‬
‫או מומחה אחר‪ ,‬לגבי הכנסה שנזקפה כאמור בשל שיפורים כאמור‪ .‬הערכת שווי‬
‫זו תוגש לפקיד השומה ביחד עם הדוח על ההכנסות לשנת המס בה חל אירוע‬
‫המס בהתאם לאמור בסעיף ‪ 2.1.3‬לעיל‪ ,‬או במועד הגשת הדיווח הנדרש לפי חוק‬
‫מיסוי מקרקעין‪ ,‬לפי המוקדם מבין השניים‪.‬‬
‫‪2.3‬‬
‫השפעת החיוב במס על שבח המקרקעין‬
‫בעת מכירת הנכס‬
‫במועד ההכרה בהכנסה יחשב המשכיר כאילו הוא ביצע השבחה בנכס‪ .‬קרי‪ ,‬קיבל‬
‫הכנסות משכירות ומי השקיע אותן כהשבחה בנכס‪ .‬במועד זה מתבצעות למעשה‬
‫שתי עסקאות‪:‬‬
‫‪ 2.3.1‬המשכיר מחויב במס בשל זקיפת הכנסה מדמי שכירות בגובה סכום‬
‫השווי‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫‪38‬‬
‫‪ 2.3.2‬סכום השווי יותר בניכוי בעת מכירת הנכס לפי סעיף ‪ (1)39‬לחוק מיסוי‬
‫מקרקעין‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬בהתאם לתקנות הפחת‪ 1941 ,‬באם מדובר בנכס‬
‫שהינו בר פחת‪ .‬בכל אופן‪ ,‬ההוצאה תותר רק אם הומצאה הוכחה לכך‬
‫שסכום השווי נכלל בהכנסות הנישום‪.‬‬
‫‪2.4‬‬
‫אופן התרת הוצאות בידי משכיר הנכס שנזקפו לו הכנסות‬
‫בשל שיפורים במושכר‬
‫‪ 2.4.1‬יצוין בזאת‪ ,‬כי בהתאם לעיקרון הקבלת הכנסות להוצאות )כפי שנקבע בין‬
‫היתר במסגרת הוראות סעיף ‪ 17‬רישא לפקודה(‪ ,‬באותם מקרים בהם נדחה‬
‫מועד העיתוי בהכרה בהכנסה בגין השיפורים במושכר‪ ,‬תידחינה גם ההוצאות‬
‫השוטפות )לרבות הוצאות פחת( שהוציא המשכיר בגין המקרקעין אשר‬
‫עליהם נבנו השיפורים במושכר עד למועד עיתוי ההכרה בהכנסה‪.4‬‬
‫‪ 2.4.2‬למען הסר ספק מובהר כי‪ ,‬בנסיבות בהן שולמו דמי שכירות ראויים בגין‬
‫המקרקעין המושכרים וזאת בנוסף על השיפורים במושכר‪ ,‬יותרו בניכוי‬
‫ההוצאות השוטפות המיוחסות למקרקעין המושכרים והכל בהתאם להוראות‬
‫הפקודה‪ .‬אולם כאשר שולמו דמי שכירות נמוכים שאינם משקפים את שווי‬
‫השוק — במידה ומועד ההכנסה נדחה בהתאם לאמור בסעיף ‪ 2.1‬לעיל‪ ,‬אף‬
‫חלק מההוצאות )חלק יחסי( ידחה בהתאם‪ .‬הוצאות שוטפות שלא הותרו‬
‫בניכוי כאמור‪ ,‬יותרו בניכוי במועד ההכרה בהכנסה‪ ,‬כנגד הכנסות שכירות‬
‫מאותו מושכר בלבד‪.‬‬
‫‪ 2.4.3‬בכל אופן‪ ,‬מובהר בזאת כי מועד התרת ההוצאה‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬במקרה בו‬
‫נקבע מועד אירוע המס למועד מכירת הנכס )בהתאם לאמור בסעיף ‪2.1.3‬‬
‫לעיל(‪ ,‬תותר ההוצאה בהתאם להוראות סעיף ‪ (1)39‬לחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫‪2.5‬‬
‫שיפורים במושכר לעומת הוצאות להתאמת המושכר‬
‫‪ 2.5.1‬מובהר בזאת כי חוזר זה אינו משנה את העקרונות לניכוי הוצאות להתאמת‬
‫המושכר כפי שנקבעו בתקנות מס הכנסה )כללים בדבר ניכוי הוצאות‬
‫להתאמת המושכר(‪ ,‬התשנ"ח‪) 1998-‬להלן‪" :‬התקנות"(‪.‬‬
‫‪ 2.5.2‬עוד יובהר‪ ,‬כי המונח הוצאות להתאמת המושכר כהגדרתו בתקנות‪ ,‬אינו‬
‫בהכרח מקביל במשמעותו למונח שיפורים במושכר‪ ,‬על פי התוכן שיצקו‬
‫לו הפסיקה והוראות חוזר זה‪ .‬כך למשל‪ ,‬הקמת בניין על ידי השוכר תיחשב‬
‫שיפורים במושכר לצורך הוראה זו‪ ,‬אולם אינה מהווה הוצאה להתאמת‬
‫המושכר לעניין התקנות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ראו לעניין זה‪ ,‬דוגמא מס' ‪ 7‬במסגרת נספח א' הרצ"ב‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫‪ .3‬הוראות תחולה‬
‫הוראות חוזר זה תקפות לכל עסקאות השכירות המתחילות מיום פרסום החוזר‪ .‬בכל‬
‫אופן‪ ,‬הוראות חוזר זה לא יחולו במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬העסקה נעשתה בין צדדים קשורים‪ .‬המטרה למנוע חוסר הקבלה בטיפול בין השוכר‬
‫)אשר מחד רושם ההוצאה( לבין המשכיר )אשר דוחה את עיתוי ההכרה בהכנסה(‪,‬‬
‫במקרה של צדדים קשורים‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬במצב כזה יכול שהעסקה לא התבצעה במחירי‬
‫שוק‪ ,‬קרי בין מוכר מרצון לקונה מרצון‪.‬‬
‫‪ 3.2‬המושכר הינה דירת מגורים בבעלות יחיד‪ ,‬אלא אם כן בוצעו במושכר שיפורים‬
‫משמעותיים‪ .‬מובהר בזאת כי זקיפת הכנסות בשל שיפורים בדירת מגורים תהווה‬
‫הכנסה לכל דבר ועניין לרבות לעניין תקרת הפטור המתואמת שנקבעה בהוראות חוק‬
‫מס הכנסה )פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים(‪ ,‬התש"ן–‪.1990‬‬
‫‪ 3.3‬העסקה מהווה "מכירה" כהגדרתה בסעיף ‪ 1‬לחוק מיסוי מקרקעין )שבח‪ ,‬רכישה(‪,‬‬
‫התשכ"ג‪.1963-‬‬
‫יובהר כי אין בנסיבות‪ ,‬בהן מוסכם בין המשכיר לשוכר כי בתום תקופת השכירות‬
‫ישלם המשכיר לשוכר את שווי השיפורים במושכר‪ ,‬כדי למנוע החלת הוראות סעיף‬
‫‪8‬ב' לפקודה בעת ביצוע השיפורים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫נספח א' — לחוזר מס הכנסה מס' ‪— 5/2011‬‬
‫רשות המסים‬
‫נתונים כללים‪:‬‬
‫נישום א' רכש מקרקעין תמורת ‪ ,₪ 400,000‬ומשכיר אותם לנישום ב' תמורת ‪₪ 1,000‬‬
‫בחודש‪ .‬תקופת השכירות נקבעה בין הצדדים ל‪ 20-‬שנה‪ ,‬החל מיום ‪ 1.1.2009‬ועד ליום‬
‫‪ .31.12.2028‬במהלך תקופת השכירות ביצע השוכר על חשבונו שיפורים במושכר‪ .‬עלות‬
‫ביצוע השיפורים — ‪.₪ 500,000‬‬
‫‪ .1‬במהלך תקופת השכירות נמכר הנכס על ידי המשכיר תמורת ‪.₪ 1,000,000‬‬
‫שווי השיפורים במושכר ליום המכירה ‪₪ 200,000‬‬
‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬
‫בשנה בה נמכר הנכס יחויב המשכיר בדמי שכירות בסך ‪.₪ 200,000‬‬
‫ביום המכירה תירשם השבחה בנכס בסכום של ‪ ,*₪ 200,000‬וכך סך יתרת שווי‬
‫הרכישה של המקרקעין )בהתעלם מהפחת( יהיה‪:‬‬
‫שווי רכישה ליום הרכישה‬
‫‪400,000‬‬
‫הוצאות השבחה ליום המכירה‬
‫‪200,000‬‬
‫יתרת שווי רכישה לפני פחת‪.‬‬
‫‪600,000‬‬
‫* השומה במס שבח לא תכלול את הניכוי‪ ,‬והשומה תתוקן בעתיד לאחר שיציג‬
‫הנישום הוכחה שהכנסת השכירות נכללה בדוח שהגיש למס הכנסה לשנת‬
‫המכירה‪.‬‬
‫‪ .2‬נסתיימה תקופת השכירות‪ .‬שווי השיפורים במושכר לאותו יום ‪₪ 100,000‬‬
‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬
‫בשנה בה נסתיימה תקופת השכירות יחויב המשכיר בדמי שכירות בסך ‪.₪ 100,000‬‬
‫סך ‪ ₪ 100,000‬יחשבו להוצאות השבחה לפי סעיף ‪ (1)39‬לחוק‪ ,‬ליום סיום תקופת‬
‫השכירות‪.‬‬
‫‪ .3‬הופסקה תקופת השכירות לפני המועד המתוכנן‪ .‬שווי השיפורים במושכר‬
‫לאותו יום ‪₪ 250,000‬‬
‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫בשנה בה הופסקה השכירות יחויב המשכיר בדמי שכירות בסך ‪.₪ 250,000‬‬
‫סכום זה יחשב להוצאות השבחה לפי סעיף ‪ (1)39‬לחוק‪ ,‬ליום הפסקת השכירות‪.‬‬
‫‪ .4‬נסתיימה תקופת השכירות‪ ,‬או שהופסקה השכירות לפני המועד המתוכנן‪,‬‬
‫והושכר פירק בפועל את השיפורים במושכר כך שהמקרקעין חזרו במצבם‬
‫המקורי למשכיר‬
‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬
‫המשכיר לא יחויב במס בגין השיפורים במושכר‪.‬‬
‫‪ .5‬המשכיר משתמש בחלק מהשיפורים )בשווי של ‪ (₪ 60,000‬ללא תמורה‬
‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬
‫בשנה בה החל המשכיר להשתמש בשיפורים יחויב המשכיר בדמי שכירות בסך‬
‫‪.₪ 60,000‬‬
‫סך ‪ ₪ 60,000‬יחשבו להוצאות השבחה לפי סעיף ‪ (1)39‬לחוק‪ ,‬ליום בו קיבל המשכיר‬
‫את השיפורים לשימושו‪.‬‬
‫‪ .6‬נעשה ביטוח על המקרקעין בחברת ביטוח‪ ,‬כאשר המשכיר הינו המוטב‬
‫בפוליסה‪ .‬במהלך תקופת הביטוח נשרף המבנה ונגרם נזק שמכוסה על ידי‬
‫הביטוח‬
‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬
‫סכום הפיצוי אותו יקבל המשכיר‪ ,‬יחשב כהכנסה משכירות ביום בו קמה למשכיר‬
‫הזכאות לקבלת הפיצויים עבור הנזק שנגרם מהשריפה‪.‬‬
‫סכום זה יחשב להוצאות השבחה לפי סעיף ‪ (1)39‬לחוק‪ ,‬ליום בו קמה למשכיר‬
‫הזכאות לקבלת הפיצויים‪.‬‬
‫‪ .7‬המשכיר חוכר את הקרקע ממדינת ישראל בחכירה לדורות‪ .‬זכות החכירה‬
‫נרכשה על ידי המשכיר‪ ,‬וכדי לממנה נטל המשכיר הלוואה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשל‬
‫עסקת החכירה לדורות‪ ,‬נדרש המשכיר )חוכר לדורות( לשלם ‪ 2%‬משווי‬
‫המקרקעין כדמי תיווך‪ ,‬ו‪ 1.5%-‬עבור שכר טרחת עו"ד‪.‬‬
‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬
‫דמי התיווך וכן שכר טרחת עו"ד יחשבו כהוצאות לפי סעיפים ‪ 39‬לחוק‪ ,‬ולא יותרו‬
‫בניכוי לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪ .‬הוצאות המימון ודמי החכירה השנתיים‪ ,‬ירשמו בכל שנה‬
‫כהפסד מהשכרה אשר יקוזז רק בשנה בה יחול מועד ההכרה בהכנסה לפי הוראת‬
‫ביצוע זו‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫‪ .8‬המשכיר נותן במתנה‪/‬מוריש את המושכר במהלך תקופת השכירות‬
‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬
‫אצל נותן המתנה‪ ,‬לא תיזקף הכנסת שכירות‪.‬‬
‫אצל מקבל המתנה‪/‬היורש‪ ,‬תירשם הכנסה משכירות במועד אירוע המס‪.‬‬
‫לעניין חוק מיסוי מקרקעין — מתנה תיחשב מכירה לכל דבר ועניין ותחויב במס‬
‫רכישה בידי המקבל‪ ,‬למרות שהענקת המתנה לא הפעילה את מועד ההכרה בהכנסה‬
‫לפי הוראת ביצוע זו‪.‬‬
‫שווי המכירה לעניין החיוב במס רכישה יכלול את שווי השיפורים במושכר ביום‬
‫ההעברה‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫תיקון מס' ‪ 70‬לחוק מיסוי מקרקעין‬
‫ביום ‪ 15.3.2011‬פורסם תיקון מס' ‪ 70‬לחוק מיסוי מקרקעין )להלן‪" :‬התיקון"(‪ ,‬בתחולה לגבי‬
‫מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬שנעשתה החל מיום ‪31‬‬
‫במרץ ‪.2011‬‬
‫להלן מובאים בקצרה עיקרי התיקון‪:‬‬
‫‪ .1‬תשלום מקדמה על חשבון המס‬
‫במסגרת התיקון לחוק נקבע כי במכירת זכות במקרקעין )שאיננה דירת מגורים מזכה(‪,‬‬
‫ולאחר ששולמו ‪ 40%‬מהתמורה למוכר‪ ,‬יהיה הרוכש חייב להעביר לרשויות המס מקדמה‬
‫בשיעורים הבאים‪:‬‬
‫— במכירת זכות במקרקעין שנרכשה לפני ‪ 7‬נובמבר ‪ 15% — 2001‬מהתמורה‪.‬‬
‫— במכירת זכות במקרקעין שנרכשה החל מיום ‪ 7‬נובמבר ‪ 7.5% — 2001‬מהתמורה‪.‬‬
‫נקבע כי יראו את המקדמה כאילו שולמה על ידי המוכר על חשבון המס שהוא חייב בו‪,‬‬
‫והיא תחשב כחלק מתמורה שעל הרוכש להעביר למוכר‪.‬‬
‫בהתאם לתיקון‪ ,‬הניכוי במקור ייעשה גם כאשר מדובר בעסקאות פטורות או כאשר‬
‫אין חבות במס שבח )או חבות במס נמוכה(‪ .‬לדוגמא‪ :‬חברה בעלת הפסדים לקיזוז מן‬
‫השבח החייב או חברה קבלנית הפטורה ממס שבח והחייבת במס הכנסה )טופס ‪.(50‬‬
‫במקרים אלה‪ ,‬מומלץ לפנות אל רשויות המס בבקשה להקטנת‪/‬ביטול תשלום מקדמה‪.‬‬
‫יובהר‪ ,‬כי חובת הניכוי במקור אינה חלה על פעולה באיגוד או כאשר התמורה כולה אינה‬
‫במזומן )עסקאות קומבינציה(‪ .‬בנוסף‪ ,‬תשלום מקדמה זאת יאפשר מתן תוקף לעסקת‬
‫המכר‪ ,‬וכפועל יוצא מכך יתאפשר כבר במועד התשלום רישום בפנקס המקרקעין )טאבו(‬
‫של המקרקעין‪.‬‬
‫היה והמקדמה ששולמה גבוהה מהמס הסופי שהמוכר חייב בו‪ ,‬ההפרש יוחזר בצירוף‬
‫הפרשי הצמדה וריבית‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש במדד הידוע‬
‫המדד לעניין חישוב מס השבח יהיה המדד הידוע )בדומה לחישוב רווח הון( ולא מדד‬
‫בגין כפי שהיה עד התיקון‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫‪ .3‬מסירת הצהרה תוך ‪ 40‬יום‬
‫בהתאם למצב החוקי כיום‪ ,‬על המוכר והרוכש להגיש הצהרה )הכוללת את פרטי העסקה‬
‫ללא חישוב המס( על מכירת‪/‬רכישת זכות במקרקעין או עשיית פעולה באיגוד תוך ‪30‬‬
‫יום‪ ,‬או לחילופין שומה עצמית )הכוללת את חישוב המס( תוך ‪ 50‬יום‪.‬‬
‫במסגרת התיקון בוטלה ההבחנה בין שומה עצמית להצהרה‪ .‬נקבע‪ ,‬כי במכירת זכות‬
‫במקרקעין או עשיית פעולה באיגוד יש למסור הצהרה תוך ‪ 40‬יום מיום המכירה‪,‬‬
‫הכוללת את כל פרטי העסקה כולל סכום המס וחישובו‪ .‬יצוין כי אם לא נמסרו כל‬
‫הפרטים הנדרשים בהצהרה‪ ,‬הדבר ייחשב כאילו לא הוגשה כלל הצהרה‪.‬‬
‫‪ .4‬מועדי הטיפול של רשויות המס בהצהרה ובהשגה‬
‫נקבע כי על המנהל לשלוח הודעה למוסר ההצהרה בדבר סכום המס שחייב בו ע"פ‬
‫הצהרתו תוך ‪ 20‬ימים מיום מסירת ההצהרה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המנהל רשאי תוך ‪ 8‬חודשים מיום מסירת ההצהרה לאשר את השומה העצמית‬
‫או לקבוע שומה לפי מיטב שפיטה אם יש לו טעמים סבירים לכך‪ .‬יצוין‪ ,‬כי שומה לפי‬
‫מיטב שפיטה תיעשה רק לאחר שניתנה לנישום הזדמנות להשמיע טענותיו‪.‬‬
‫על החלטת המנהלה ניתן להגיש השגה תוך ‪ 30‬יום )למעט מקרים חריגים(‪ ,‬והטיפול‬
‫בהשגה ייעשה תוך ‪ 8‬חודשים מיום מסירת הודעת ההשגה‪ .‬מטעמים מיוחדים המנהל‬
‫רשאי להאריך את התקופה הנ"ל עד שנה‪.‬‬
‫‪ .5‬הארכת המועד לתשלום המס‬
‫במסגרת התיקון נקבע כי תשלום המס יהא תוך ‪ 60‬יום מיום המכירה )במקום ‪ 50‬יום‬
‫לפי המצב כיום(‪.‬‬
‫‪ .6‬קנס אי הצהרה במועד‬
‫בהתאם למצב החוקי כיום‪ ,‬בגין אי הצהרה במועד מתווסף קנס של ‪ 1.5%‬לשבועיים‪.‬‬
‫התיקון קובע כי בגין אי הצהרה במועד יושת קנס בסכום אחיד של ‪ ₪ 250‬לשבועיים‬
‫)ו‪ ₪ 200-‬בפעולה באיגוד(‪.‬‬
‫‪ .7‬תחולה‬
‫התיקון יחול לגבי מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין‪ ,‬לפי העניין‪,‬‬
‫שנעשתה החל מיום ‪ 31‬במרץ ‪.2011‬‬
‫תוכן עניינים ‪ −‬סוגיות בדיני עבודה‬
‫עמוד‬
‫‪ F‬כללים להעסקת עובד זר ‪47 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬התקופות בהן חל איסור לפטר עובד‪/‬ת בקשר להורות‪49 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬זכויותיו של עובד שטרם השלים שנת עבודה ‪52 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬שינוי גובה דמי מחלה החל מיום ‪55 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .1.4.2011‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫כללים להעסקת עובד זר‬
‫המלים "עובד זר" הפך למילה גסה בשיח הציבורי‪ .‬במקרים לא מעטים העסקת העובד הזר‬
‫אכן כרוכה בחוסר צדק מוסרי ומהווה עבירה על החוק ובמקרים מסוימים אף עבירה פלילית‪,‬‬
‫אולם החוק הישראלי אינו אוסר באופן גורף העסקת עובדים זרים‪ .‬אם פעלת נכונה וביושר‪,‬‬
‫במישור המהותי והפרוצדורלי הינך יכול להעסיק עובד זר‪ ,‬רק צריך לדעת מה מותר ואיך‬
‫עושים את זה נכון‪.‬‬
‫אם ברצונך להעסיק או אם אתה כבר מעסיק עובד זר כדאי לעמוד בעשרת הכללים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬סוג העבודה‪ :‬לא בכל תחום ניתן להעסיק עובד זר! סיעוד‪ ,‬תעשייה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬בניין‬
‫ומסעדות אתניות הינם תחומים מאושרים ע"י ממשלת ישראל‪ .‬אילו תחומים אינם‬
‫נכללים? עבודות בית‪ ,‬טיפול בילדים או מלונאות אינם נכללים בתחומים המותרים‬
‫ומהווים‪ ,‬ככלל‪ ,‬עבירה על החוק‪.‬‬
‫‪ .2‬קצת בירוקרטיה‪ :‬על מנת להעסיק עובד זר עליך לקבל אישור של משרד הפנים‬
‫ואישור של שירות התעסוקה‪ .‬בסוף ההליך על האישור להופיע בדרכונו של העובד הזר‬
‫עם שיוכו למעסיק עבורו הונפק האישור‪ .‬עובד המבקש לעזוב או להחליף מעסיק אינו‬
‫זקוק להסכמת מעסיקו הראשוני‪ ,‬אך עליו לדווח על כך לרשויות ועליו להישאר במקצוע‬
‫בו הותר לו לעבוד מלכתחילה‪ .‬בנוסף‪ ,‬על המעסיק לשלם היטל בגובה ‪ 10%‬מהכנסת‬
‫עבודה ששולמה לעובד זר‪ .‬ישנם חריגים‪ ,‬למשל פלסטינים תושבי יש"ע שמשכורותיהם‬
‫פטורות מהיטל זה‪.‬‬
‫‪ .3‬חוזה עבודה‪ :‬חוזה העבודה עם עובד זר‪ ,‬בדומה לעובד ישראלי צריך להיעשות בכתב‬
‫ובשפה שהעובד מבין‪ .‬החוזה צריך לכלול בין היתר את זהות המעסיק והעובד‪ ,‬תיאור‬
‫התפקיד‪ ,‬פרטי השכר‪ ,‬רשימת ניכויים‪ ,‬תשלומים של המעסיק ושל העובד בעבור תנאים‬
‫סוציאליים של העובד‪ ,‬תאריך תחילת העבודה וסיומה‪ ,‬אורך יום עבודה ופרטים בנוגע‬
‫לביטוח הבריאות והמגורים המסופקים ע"י המעסיק‪.‬‬
‫‪ .4‬בריאות העובד‪ :‬חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל על העובד הזר‪ ,‬ולכן על המעביד‬
‫לבטח את העובד בביטוח רפואי לכל תקופת ההעסקה‪ .‬המעביד רשאי לנכות משכרו של‬
‫העובד את סכום דמי הביטוח‬
‫‪ .5‬מגורים‪ :‬המעביד חייב לספק לעובד הזר מגורים הולמים‪ .‬ניתן לנכות משכרו של העובד‬
‫את סכום ההוצאה למגורים במסגרת הגבולות שקבע שר העבודה והרווחה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫סוגיות בדיני עבודה‬
‫‪ .6‬זכויות סוציאליות‪ :‬ככלל עובד זר זכאי לזכויות סוציאליות בדומה לעובד ישראלי‪.‬‬
‫בהתאם לכך עובד זר יהיה זכאי לדמי הבראה‪ ,‬נסיעות לעבודה‪ ,‬חופשה שנתית‪ ,‬מנוחה‬
‫שבועית‪ ,‬הודעה מוקדמת על סיום יחסי עבודה ופיצויי פיטורין בהתאם לכללים החלים‬
‫על עובדים ישראלים‪.‬‬
‫‪ .7‬ביטוח לאומי‪ :‬עובד זר מבוטח רק בשלושה ענפים של הביטוח הלאומי‪ :‬נפגעי עבודה‪,‬‬
‫פשיטת רגל אמהות וקצבת ילדים‪.‬‬
‫‪ .8‬גובה שכר‪ :‬עובד זר יהיה זכאי לשכר שלא יפחות משכר המינימום ולתוספת שכר בגין‬
‫עבודה בשעות נוספות האם משכורתו של העובד הזר חייבת להיות בשקלים? לא‪ ,‬ניתן‪,‬‬
‫בתנאים מסוימים‪ ,‬לשלם לעובד הזר גם במטבע חוץ‪.‬‬
‫‪ .9‬ניכויים ממשכורתו של העובד‪ :‬ניכויים מותרים הם מס הכנסה וביטוח לאומי‪ ,‬מגורים‬
‫ותנאים נלווים וסכומים בעד ביטוח רפואי‪ .‬כל אלה אך ורק בתנאי שהסכים לכך העובד‬
‫והניכויים לא יעלו על ‪ 25%‬מהשכר‪ .‬לא ניתן לנכות משכר העובד תשלומים בגין החזרי‬
‫אגרות ששילם המעביד לרשויות עבור אשרת עבודה לעובד או סכום ששולם כ"היטל‬
‫עובד זר"‪.‬‬
‫‪ .10‬מסמכים שצריכים להיות בהישג יד‪ :‬עותק של חוזה העבודה עם העובד ותרגומו‬
‫לעברית‪ ,‬טופס "הודעה לעובד" )פירוט תנאי העבודה(‪ ,‬פוליסת הביטוח הרפואי של‬
‫העובד‪ ,‬רישום מען המגורים של העובד‪ ,‬תלושי השכר ורישום שעות העבודה של העובד‬
‫בשלושת חודשי העבודה האחרונים‪ .‬אם הינך מעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי אין‬
‫צורך ברישום שעות העבודה של העובד‪.‬‬
‫אם לא פעלת לפי החוק — אתה חשוף לתביעות אזרחיות מצד העובד וכן לקנסות מנהליים‬
‫או הליכים פליליים בבית הדין לעבודה‪ .‬באופן כללי קנסות מנהליים ינועו בסכומים שבין‬
‫‪ 5,000‬ש"ח ל־‪ 10,000‬ש"ח לכל עבירה והענישה הפלילית יכולה להגיע עד לכדי מאסר של‬
‫שנה או קנס של עד ‪ 104,000‬ש"ח‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫התקופות בהן חל איסור לפטר עובד‪/‬ת בקשר להורות‬
‫להלן ריכוז של התקופות בהן חל איסור על מעביד לפטר עובד‪/‬ת‪:‬‬
‫‪ .1‬כשעובדת עוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או כשעובד או עובדת עוברים טיפולי‬
‫פוריות לקראת ילדם הראשון או השני‪ :‬בימי היעדרם מהעבודה לפי החוק לשם כך‪,‬‬
‫או במשך תקופה של ‪ 150‬ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור‪ ,‬אלא בהיתר מאת‬
‫שר התעשייה המסחר והתעסוקה‪ .‬היתר לא יינתן במקרה שהפיטורים הם בקשר עם‬
‫היעדרות או עם טיפולים כאמור‪.‬‬
‫איסור הפיטורים יחול גם לגבי עובד או עובד‪/‬ת שהם הורים לילדים מבני זוג קודמים‪,‬‬
‫העוברים טיפולים כאמור לקראת ילדם הראשון או השני מבן הזוג הנוכחי‪.‬‬
‫איסור הפיטורים בהקשר זה אינו מותנה בוותק של העובד‪/‬ת במקום העבודה‪ .‬איסור‬
‫פיטורים זה לא יחול על מעביד‪ ,‬לגבי עובד‪/‬ת שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם‬
‫עפ"י חוק מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה‪ ,‬לשם ביצוע הטיפולים‪.‬‬
‫איסור הפיטורים האמור חל גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה‪ ,‬בתקופת‬
‫הטיפולים כאמור לעיל‪ ,‬או במשך תקופה של ‪ 150‬ימים לאחר מועד תחילת טיפולי‬
‫הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית‪ ,‬לפי המאוחר‪ ,‬כפי שאישר הרופא המטפל בכתב‪,‬‬
‫ובלבד שהעובדת או העובד‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬הודיעו למעביד על הטיפולים לא יאוחר משלושה‬
‫ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים‪ ,‬ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת‬
‫לפיטורים — ממועד הפיטורים‪ ,‬ומסרו למעביד אישור רופא כאמור בתוך ‪ 14‬ימים מאותו‬
‫המועד‪ ,‬לפי העניין; הוראות אלו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או‬
‫עובד ארעיים או זמניים‪ ,‬ובלבד שעבדו אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שישה‬
‫חודשים לפחות‪ .‬יצוין‪ ,‬כי שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי‪ ,‬בהתייעצות עם שר‬
‫הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת‪ ,‬לקבוע סוגים של טיפולי‬
‫פוריות שהוראות אלו לא יחולו עליהם‪.‬‬
‫הערה‪ :‬פיטורי עובד‪/‬ת העובר‪/‬ת טיפולי פוריות‪/‬הפריה חוץ גופית עקב הטיפולים כאמור‪,‬‬
‫בתקופות בהן לא חל איסור על פיטוריהם‪ ,‬עלולים להוות אפליה‪ ,‬האסורה על פי חוק‬
‫שוויון ההזדמנות בעבודה‪.‬‬
‫‪ .2‬כשהעובדת בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה‪ :‬כאשר מדובר בעובדת קבועה‪ ,‬ארעית‬
‫או זמנית ובלבד שעבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ‪ 6‬חודשים לפחות‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬מעביד יכול לקבל היתר לפיטורי העובדת מהמפקח על חוקי העבודה‬
‫במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה‪ .‬היתר שכזה לא יינתן במקרה שהסיבה לפיטורים‬
‫היא היות העובדת בהריון‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫סוגיות בדיני עבודה‬
‫הערה‪ :‬פיטורי עובדת בהריון בעלת וותק של פחות מחצי שנה עקב הריונה — עלולים‬
‫להוות אפליה‪ ,‬האסורה עפ"י חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‪ ,‬וכן מנוגדים לעקרון השוויון‪.‬‬
‫במקרה שהמעביד הוא קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה‬
‫חודשים לפחות יראו גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים‪ ,‬ובנוסף‪:‬‬
‫לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהריון בניגוד להוראות‬
‫איסור זה‪.‬‬
‫פוטרה עובדת בהריון בניגוד לאיסור זה‪ ,‬חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם‬
‫לפיטורים‪ ,‬אלא אם הוכיח אחרת‪.‬‬
‫בקשה להיתר לפיטורים תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם‪.‬‬
‫‪ .3‬כשעובדת נעדרת בעקבות הפלה )במשך שבוע לאחר ההפלה או במשך הזמן שקבע‬
‫הרופא להיעדרות אך לא יותר מששה שבועות(‪ :‬לא ניתן לתת הודעת פיטורים למועד‬
‫החל בתקופה זו‪.‬‬
‫‪ .4‬במשך חופשת הלידה‪ :‬לא ניתן לתת הודעת פיטורים למועד החל בתקופה זו‪ ,‬ובמנין‬
‫הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא תקופה זו במנין‪.‬‬
‫‪ .5‬מתום חופשת הלידה עד תום ‪ 6‬חודשים מאותו יום‪ :‬אם העובדת נעדרת מהעבודה‬
‫באישור מרופא לפיו מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאושר‪ .‬לא ניתן לתת הודעת‬
‫פיטורים למועד החל בתקופה זו‪ ,‬ובמנין הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא תקופה זו‬
‫במנין‪.‬‬
‫‪ .6‬כשעובד נעדר מעבודתו )חופשה ללא תשלום( בעקבות‪:‬‬
‫א‪ .‬פיצול חופשת לידה של בת זוגו עקב אישפוזה בתנאי החוק‪ ,‬אך לא יותר מארבעה‬
‫שבועות‪.‬‬
‫ב‪ .‬היעדרות בעקבות העובדה שהילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית‪ ,‬בהתאם לתנאי‬
‫החוק בעניין‪.‬‬
‫לא ניתן לתת הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות‪ .‬במנין ימי הודעה מוקדמת‬
‫לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות‪.‬‬
‫‪ .7‬במשך תקופה של ‪ 60‬יום מתום חופשת הלידה או מתום ההיעדרות עקב מצב‬
‫בריאותי לאחר לידה או מתום ההיעדרות של עובד )עקב פיצול חופשת לידה‬
‫של בת הזוג ועקב חופשת לידה שלקח בעקבות כך שהילד עמו ובהחזקתו‬
‫הבלעדית(‪:‬‬
‫לא ניתן לתת הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה אך מעביד יכול לקבל היתר‬
‫לפיטורים מהמפקח הנ"ל‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫היתר לא ינתן אלא אם שוכנע המפקח כי מתקיים כל אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬הפיטורים אינם בקשר ללידה‪ ,‬לחופשת הלידה או להיעדרות כאמור‪.‬‬
‫ב‪ .‬עסקו של המעביד חדל לפעול או שהמעביד הוכרז כפושט רגל‪ ,‬ואם הוא תאגיד —‬
‫ניתן צו פרוק‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬במנין הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה‪.‬‬
‫‪ .8‬כאשר עובד‪/‬ת נמצא‪/‬ת בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה מכוח החוק‬
‫וכאשר עובדת נעדרת מעבודתה עקב הנקה )בהתאם להוראות החוק(‪ ,‬ובמשך‬
‫תקופה של ‪ 60‬ימים לאחר תום ההיעדרות‪ :‬לא ניתן לתת הודעת פיטורים למועד‬
‫החל בתקופות האמורות‪ ,‬אלא בהיתר מאת המפקח הנ"ל‪ .‬המפקח לא יתיר פיטורים אם‬
‫הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור‪ .‬במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא‬
‫יבואו תקופות אלה‪.‬‬
‫‪ .9‬בזמן שהות עובדת במקלט לנשים מוכות בימי היעדרה מעבודתה לפי סעיף ‪)7‬ג(‬
‫)‪ (5‬לחוק או במשך תקופה של ‪ 90‬ימים לאחר תום ימי ההיעדרות‪ :‬כאמור‪ ,‬ולא‬
‫ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות‪ ,‬אלא בהיתר מאת שר התעשייה‬
‫המסחר והתעסוקה‪ ,‬ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם‪ ,‬לדעתו‪ ,‬בקשר‬
‫לשהייה במקלט‪.‬‬
‫"פיטורים"‪ :‬לעניין זה — לרבות אי חידוש חוזה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬חוזה לתקופה קצובה של ‪ 12‬חודשים או יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה מ‪ 12-‬חודשים‪ ,‬שהאריך או שחידש העסקה‬
‫קודמת שהייתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה‪.‬‬
‫לקבלת היתר לפיטורי עובד‪/‬ת )במקרים בהם ניתן לקבלו כאמור לעיל(‬
‫יש לפנות אל‪:‬‬
‫משרד התעשייה המסחר והתעסוקה‪ ,‬אגף ההסדרה‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬הממונה על חוק‬
‫עבודת נשים‪ ,‬דרך מנחם בגין ‪) 86‬בית ליאו גולדברג(‪ ,‬ת‪.‬ד ‪ ,36049‬תל אביב‪ ,‬מיקוד ‪,67138‬‬
‫טלפון‪ ,03-7347421/2/3 :‬פקס‪.03-7347629 :‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫סוגיות בדיני עבודה‬
‫זכויותיו של עובד שטרם השלים שנת עבודה‬
‫להלן ריכוז זכויותיו של עובד שפוטר בטרם השלים שנת עבודה מלאה‪:‬‬
‫הודעה מוקדמת‬
‫סעיפים ‪ 3‬ו־‪ 4‬לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות‪ ,‬התשס"א‪ ,2001-‬קובעים כי‪:‬‬
‫עובד במשכורת חודשית יהיה זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים כמפורט להלן‪:‬‬
‫א במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים — יום אחד בשל כל חודש עבודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה — ‪ 6‬ימים‪,‬‬
‫בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לאחר שנת עבודתו הראשונה — חודש ימים‪.‬‬
‫עובד בשכר )עובד יומי‪/‬שעתי‪/‬עפ"י תפוקה( יהיה זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים כמפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬במהלך שנת עבודתו הראשונה — יום אחד בשל כל חודש עבודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬במהלך שנת עבודתו השניה — ‪ 14‬ימים‪ ,‬בתוספת יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה‬
‫בשנה האמורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬במהלך שנת עבודתו השלישית — ‪ 21‬ימים‪ ,‬בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי‬
‫עבודה בשנה האמורה‪.‬‬
‫ד‪ .‬לאחר שנת עבודה שלישית — חודש ימים‪.‬‬
‫פיצויי פיטורים‬
‫‪1‬‬
‫סעיף ‪ 3‬לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג‪ ,1963-‬קובע כי פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה‬
‫ראשונה‪ ,‬יראו אותם‪ ,‬אם לא הוכח אחרת‪ ,‬כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום‬
‫פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים‪.‬‬
‫‪ 1‬במקרה שבו הופקדו כספים בגין העובד עבור פיצויי פיטורים‪ ,‬עפ"י סעיף ‪ 14‬לחוק פיצויי פיטורים‪,‬‬
‫התשכ"ג‪ ,1963-‬בהתאם להוראות ולתנאים שנקבעו באחד מהמקורות הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬האישור הכללי מיום ‪ 30.6.1998‬בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי‬
‫פיטורים‪.‬‬
‫‪ .2‬צו ההרחבה בדבר ביטוח פנסיוני מקיף בתעשייה )לרבות — הייטק( שחל מיום ‪ 7.5.2006‬ואילך‪.‬‬
‫‪ .3‬צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק שחל מיום ‪ 1.1.2008‬ואילך‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫בהקשר לכך‪ ,‬יש לציין כי בע"ע ‪) 420/06‬ליאוניד קוגן נגד כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני‬
‫בע"מ(‪ ,‬נפסק ע"י בית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬כי אם מתברר שמעסיק מעסיק עובדים‬
‫בשיטת ה"דלת המסתובבת" )לפרק זמן קרוב לשנה‪ ,‬מסיים את העסקתם ללא סיבה‬
‫הקשורה לתפקודם או לצרכי העבודה ומקבל עובדים חדשים במקומם(‪ ,‬יש מקום לפסוק‬
‫פיצויי פיטורים גם אם תקופת ההעסקה הייתה קצרה מ־‪ 11‬חודשים )במקרה שנדון‬
‫בפסק הדין דובר על ‪ 9‬חודשים(‪ .‬בנוסף‪ ,‬נפסק כי גם קביעה מראש בהסכם ההעסקה‬
‫לפיה העובד יועסק לתקופה קצובה שקצרה משנה‪ ,‬שאינה נובעת מצרכי העבודה‪ ,‬לא‬
‫יהיה בה כדי לשלול פיצויי פיטורים מהעובד‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬במקרה של פיטורים בסמוך לתום שנת עבודה‪ ,‬קיימת חזקה כי הפיטורים נעשו‬
‫במטרה להתחמק מחובת תשלום פיצויי הפיטורים‪ .‬נטל ההוכחה לסתור את החזקה הוא‬
‫על המעסיק‪ ,‬אשר עליו להוכיח‪ ,‬באמצעות ראיות מהימנות‪ ,‬כי מניעים אחרים הביאו אותו‬
‫לפטר את העובד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬המעסיק יוכל לטעון‪ ,‬ועליו להביא ראיות לכך‪ ,‬כי רק לאחרונה‬
‫הגיעו תלונות של לקוחות על העובד‪ ,‬כי לרגל קשיים כלכליים של העסק מצמצמים את‬
‫מצבת כוח האדם‪ ,‬או כי הפיטורים נובעים בשל הפרת משמעת של העובד‪.‬‬
‫אזי הכספים שהופרשו מכוח המקורות הנ"ל עבור פיצויי פיטורים‪ ,‬שייכים לעובד בכל מקרה‬
‫של הפסקת עבודה )פיטורים או התפטרות(‪ ,‬אלא אם משך העובד כספים מקופת הגמל‬
‫שלא בשל ארוע מזכה או שזכותו לפיצויי פיטורים נשללה במסגרת פסק דין‪.‬‬
‫כל אחד מהמקורות הנ"ל קובע היקף ושיעור שונה של הפרשות ויש לבדוק את ההוראות‬
‫והתנאים החלים על כל עובד בהתאם למקרה הספציפי‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬במקרה שחל על הצדדים אחד מהמקורות הנ"ל‪ ,‬רלבנטי לבדוק את הזכאות לפיצויי‬
‫פיטורים על פי דין )פיטורים או התפטרות מזכה( רק בכל הקשור להפרש פיצויי הפיטורים‬
‫המגיעים לעובד )בגין השכר‪ ,‬הרכיבים‪ ,‬התקופות והשיעורים בגינם לא נעשתה הפרשה(‪.‬‬
‫הבראה‬
‫צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש‪ ,‬קובע כי עובד יהיה זכאי‬
‫לקצובת הבראה‪ ,‬רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫עובד שפוטר לפני שהשלים שנת עבודה מלאה‪ ,‬אינו זכאי לדמי הבראה‪.‬‬
‫בהקשר זה יצוין כי ביום ‪ 7.1.2007‬פסק בית הדין הארצי לעבודה )ע"ע ‪ — 122/03‬אבנר‬
‫וקסמן נגד‪ .‬אי‪.‬טי‪.‬סי‪ 24 .‬מסביב לשעון ודן אחזקות בע"מ(‪ ,‬כי עובד אשר פוטר לאלתר‬
‫ובשל אי מתן ההודעה המוקדמת בפועל לא השלים תקופת עבודה בת שנה‪ ,‬זכאי לפיצוי‬
‫בגובה דמי ההבראה שהיה מקבל‪ ,‬אילו ניתנה ההודעה המוקדמת בפועל‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫סוגיות בדיני עבודה‬
‫חופשה שנתית‬
‫במקרה שהעובד טרם השלים שנת עבודה‪ ,‬חל סעיף ‪)3‬ג( לחוק חופשה שנתית‪,‬‬
‫התשי"א‪ ,1951-‬לפיו‪ ,‬במקרה שהקשר המשפטי שבין העובד והמעביד קיים בחלק משנת‬
‫העבודה‪:‬‬
‫א‪ .‬אם העובד עבד לפחות ‪ 240‬ימים — העובד יהיה זכאי ל־‪ 14‬ימי חופשה ברוטו‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם העובד עבד פחות מ־‪ 240‬ימים — יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים‬
‫המגיעים לעובד שעבד שנה )‪ 14‬יום ברוטו(‪ ,‬כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר‬
‫‪) 240‬חלק של יום חופשה לא יובא במנין(‪:‬‬
‫מספר ימי עבודה בפועל‬
‫‪X 14‬‬
‫‪240‬‬
‫לענין חישוב דמי החופשה‬
‫א‪ .‬לעובד שמקבל שכר על בסיס חודשי‪ :‬שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק‬
‫זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬לעובד בשכר שמקבל שכר על בסיס יום‪/‬שעה‪/‬תפוקה‪:‬‬
‫אם עבד פחות מ־‪ 75‬ימים רצופים‪ ,‬בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה‬
‫רצופות‪ ,‬ואין בינו לבין המעביד חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על‬
‫‪ 74‬ימים — מדובר על תמורת חופשה בגובה של ‪ 4%‬לפחות משכר העבודה )ואין צורך‬
‫לחשב את מספר ימי החופשה שצבר העובד(‪.‬‬
‫אם עבד יותר מ־‪ 75‬ימים רצופים‪:‬‬
‫שכר רבע השנה שקדם לחופשה‬
‫מס' ימי החופשה המגיעים לעובד ‪X‬‬
‫‪90‬‬
‫)הערה‪ :‬אם ברבע השנה שקדם לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה‪ ,‬יש לחשב לפי רבע‬
‫השנה של העבודה המלאה ביותר ב־‪ 12‬החודשים שקדמו לחופשה(‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי יש לספור ימי עבודה בפועל‪ ,‬ולפיכך לא יספרו למשל ימי היעדרות עקב חופשת‬
‫לידה או תאונת עבודה‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי במקרה בו חל על הצדדים במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי ‪ /‬מיוחד‪ ,‬צו הרחבה‪,‬‬
‫חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע זכויות עודפות על המפורט לעיל‪ ,‬כמובן שיש לנהוג על‬
‫פיו‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫שינוי גובה דמי מחלה החל מיום ‪1.4.2011‬‬
‫ביום ‪ 28.3.2011‬פורסם ברשומות חוק דמי מחלה )תיקון מס' ‪ ,(4‬התשע"א ‪) 2011‬להלן —‬
‫התיקון לחוק(‪ .‬להלן סקירת התיקונים שנערכו בחוק דמי מחלה‪ ,‬תשל"ו‪) 1976-‬להלן — חוק‬
‫דמי מחלה(‪:‬‬
‫עדכון צבירת ימי מחלה‬
‫חוק דמי מחלה קובע כי עובד צובר ½‪ 1‬ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא שעבד אצל אותו‬
‫מעביד או באותו מקום עבודה‪ .‬במידה שהעובד לא עבד בחודש מסוים בכל ימי העבודה‬
‫שבאותו חודש‪ ,‬יראו ‪ 25‬ימי עבודה כחודש עבודה מלא‪ ,‬וחלק של חודש עבודה מלא יזכה‬
‫את העובד בימי מחלה יחסיים‪.‬‬
‫התיקון לחוק הוסיף וקבע כי אם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן חמישה ימים — יראו‬
‫⅔‪ 21‬ימי עבודה כחודש עבודה מלא‪ ,‬וחלק של חודש עבודה מלא יזכה את העובד בימי‬
‫מחלה יחסיים‪.‬‬
‫עדכון גובה דמי מחלה‬
‫יום היעדרות‬
‫ראשון‬
‫שני‬
‫שלישי‬
‫רביעי ואילך‬
‫דמי מחלה‬
‫אין תשלום‬
‫תשלום מחצית‬
‫דמי מחלה‬
‫תשלום מחצית‬
‫דמי מחלה‬
‫תשלום מלוא‬
‫דמי מחלה‬
‫שיעור התשלום‬
‫לפני התיקון לחוק‬
‫)עד ליום ‪(31.1.2011‬‬
‫שיעור התשלום‬
‫לאחר התיקון לחוק‬
‫)מיום ‪ 1.4.2011‬ואילך(‬
‫‪ 37.5%‬משכר יום רגיל‬
‫‪ 50%‬משכר יום רגיל‬
‫‪ 37.5%‬משכר יום רגיל‬
‫‪ 50%‬משכר יום רגיל‬
‫‪ 75%‬משכר יום רגיל‬
‫‪ 100%‬משכר יום רגיל‬
‫תחילתו של התיקון לחוק‬
‫תחילתו של התיקון לחוק מיום ‪ ,1.4.2011‬והוא יחול על דמי מחלה המגיעים בעד תקופת‬
‫מחלה שמיום ‪ ,1.4.2011‬אף אם החלה לפני מועד זה‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫‪57‬‬
‫תוכן עניינים ‪ −‬טבלאות מידע‬
‫עמוד‬
‫‪ F‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות זיכוי ו"הנחות סוציאליות"‬
‫בשנת ‪59 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2011‬‬
‫‪ F‬נתונים שונים לתיאום הוצאות ‪62 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים‪65 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‪70 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬מדד מחירים לצרכן ‪72 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬מדד תשומה בבנייה למגורים ‪77 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‬
‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר ‪80 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו ‪81 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬תוספת יוקר מה‪ 3/1990-‬עד היום ‪83 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ F‬שיעורי ריבית‬
‫‪ .1‬ריבית פק״מ ‪ −‬פר״י ‪84 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬חח״ד )שנתי באחוזים( ‪84 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪) 1999‬פריים רייט( ‪84 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי ‪86 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪,‬‬
‫נקודות זיכוי ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪2011‬‬
‫בהתאם לפקודת מס הכנסה‪ ,‬שיעורי המס על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות הזיכוי וההנחות‬
‫הסוציאליות בשנת ‪ 2011‬הינם כדקלמן‪:‬‬
‫א‪ .‬תקרות ההכנסה ושיעורי המס מיגיעה אישית*‬
‫הכנסה חודשית‬
‫מ‪1.1.2011-‬‬
‫לשנת המס ‪ 2011‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2011-‬‬
‫שיעור‬
‫המס*‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה‬
‫מצטברת ש"ח‬
‫מס מצטבר‬
‫ש"ח‬
‫ש"ח‬
‫‪10%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪45%‬‬
‫עד ‪ 60,840‬ש"ח‬
‫‪ 43,080‬הבאים‬
‫‪ 64,920‬הבאים‬
‫‪ 86,040‬הבאים‬
‫‪ 227,880‬הבאים‬
‫מעל ‪ 482,760‬ש"ח‬
‫‪60,840‬‬
‫‪103,920‬‬
‫‪168,840‬‬
‫‪254,880‬‬
‫‪482,760‬‬
‫‪−‬‬
‫‪6,084‬‬
‫‪12,115‬‬
‫‪27,047‬‬
‫‪52,859‬‬
‫‪128,059‬‬
‫‪−‬‬
‫עד ‪5,070‬‬
‫‪ 3,590‬הבאים‬
‫‪ 5,410‬הבאים‬
‫‪ 7,170‬הבאים‬
‫‪ 18,990‬הבאים‬
‫מעל ‪40,230‬‬
‫הכנסה חודשית‬
‫מ‪1.1.2010-‬‬
‫לשנת המס ‪ 2010‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2010-‬‬
‫*‬
‫שיעור‬
‫המס*‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה‬
‫מצטברת ש"ח‬
‫מס מצטבר‬
‫ש"ח‬
‫ש"ח‬
‫‪10%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪45%‬‬
‫עד ‪ 57,240‬ש"ח‬
‫‪ 44,400‬הבאים‬
‫‪ 51,000‬הבאים‬
‫‪ 66,360‬הבאים‬
‫‪ 253,080‬הבאים‬
‫מעל ‪ 472,080‬ש"ח‬
‫‪57,240‬‬
‫‪101,640‬‬
‫‪152,640‬‬
‫‪219,000‬‬
‫‪472,080‬‬
‫‪−‬‬
‫‪5,724‬‬
‫‪11,940‬‬
‫‪23,670‬‬
‫‪43,578‬‬
‫‪127,094‬‬
‫‪−‬‬
‫עד ‪4,770‬‬
‫‪ 3,700‬הבאים‬
‫‪ 4,250‬הבאים‬
‫‪ 5,530‬הבאים‬
‫‪ 21,090‬הבאים‬
‫מעל ‪39,340‬‬
‫על הכנסות הנחשבות כהכנסות מיגיעה אישית‪ ,‬ועל הכנסה חייבת של יחיד‪ ,‬שמלאו לו ‪ 60‬שנה בשנת המס‪ .‬לגבי‬
‫הכנסות אחרות ‪ −‬פרט לדיבידנדים‪ ,‬ריבית והכנסות מועדפות שנקבע להן שיעור מס מוגבל‪ .‬לא קיימת התאמה‬
‫בין מדרגות המס של ‪ 30%‬בהכנסה של יגיעה אישית לבין מדרגת מס של ‪ 30%‬בהכנסה שלא מיגיעה אישית‬
‫כאמור‪ .‬להלן מדרגות המס על הכנסות שאענו מיגיעה אישית‪:‬‬
‫‪59‬‬
‫‪ 60‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫מדרגות המס על הכנסות שאינן מיגיעה אישית‬
‫בשנת המס ‪2010‬‬
‫בשנת המס ‪2011‬‬
‫שיעור‬
‫המס‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה‬
‫מצטברת‬
‫ש"ח‬
‫מס‬
‫מצטבר‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה שיעור‬
‫חודשית המס‬
‫ש"ח‬
‫‪30%‬‬
‫עד‬
‫‪254,880‬‬
‫‪254,880‬‬
‫‪76,469‬‬
‫עד‬
‫‪21,240‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪227,880‬‬
‫הבאים‬
‫‪18,990 151,664 482,760‬‬
‫הבאים‬
‫‪33%‬‬
‫‪201,578 472,080 319,440‬‬
‫הבאים‬
‫מעל‬
‫‪40,230‬‬
‫‪45%‬‬
‫מעל‬
‫‪472,080‬‬
‫‪45%‬‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫מס‬
‫מצטבר‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה‬
‫חודשית‬
‫ש"ח‬
‫עד‬
‫‪45,792 152,640 152,640‬‬
‫עד‬
‫‪12,720‬‬
‫‪26,620‬‬
‫הבאים‬
‫מעל‬
‫‪39,340‬‬
‫הכנסה‬
‫מצטברת‬
‫ש"ח‬
‫ב‪ .‬נקודות זיכוי וקיצבה‬
‫הסכום לשנת‬
‫המס ‪ 2011‬כולה‬
‫ש"ח‬
‫הסכום החודשי‬
‫מ‪1.1.2011-‬‬
‫ש"ח‬
‫הסכום בשנת‬
‫המס ‪2010‬‬
‫ש"ח‬
‫נקודת זיכוי לחודש‬
‫‪−‬‬
‫‪209‬‬
‫‪205‬‬
‫נקודת זיכוי לשנה‬
‫‪2,508‬‬
‫‪−‬‬
‫‪2,460‬‬
‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות‬
‫‪" .1‬הכנסה מזכה" )לפי סעיפים ‪47‬‬
‫ו‪45-‬א( ‪ −‬לגבי הכנסות עבודה‬
‫‪ −‬לגבי הכנסות שאינן מעבודה‬
‫הסכום‬
‫לשנת המס‬
‫‪ 2011‬כולה‬
‫בש"ח‬
‫הסכום‬
‫החודשי‬
‫מ‪1.1.2011-‬‬
‫בש"ח‬
‫הסכום‬
‫בשנת‬
‫המס ‪2010‬‬
‫בש"ח‬
‫‪98,400‬‬
‫‪8,200‬‬
‫‪ 97,200‬לשנה‬
‫‪139,200‬‬
‫‪11,600‬‬
‫‪ 136,800‬לשנה‬
‫הכנסה נוספת בהתאם לסעיף ‪)47‬א()‪(5‬‬
‫‪393,600‬‬
‫‪32,800‬‬
‫‪388,800‬‬
‫תקרת ההכנסה בהתאם לסעיף ‪45‬א)ה(‬
‫‪196,800‬‬
‫‪16,400‬‬
‫‪194,400‬‬
‫‪1,920‬‬
‫‪−‬‬
‫‪1,872‬‬
‫‪29,905‬‬
‫‪2,492.1‬‬
‫‪28,854‬‬
‫רצפת התשלום המזערי המזכה בזיכוי של ‪25%‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬תקרת ההפרשות החודשית של מעביד‬
‫לקיצבה שאינה חייבת במס בידי העובד‬
‫לפי סעיף ‪)3‬ה‪ 7.5% − (3‬מ‪ 33,228-‬ש"ח‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות )המשך(‬
‫‪ .3‬תקרת סכום מענק פרישה פטור‬
‫)סעיף ‪7)9‬א()א(( ‪ −‬לשנת עבודה‬
‫‪ .4‬תקרת סכום מענק מוות פטור‬
‫)סעיף ‪7)9‬א()ב(( ‪ −‬לשנת עבודה‬
‫‪ .5‬סכום מענק מוות לבעלי שליטה ‪ −‬בעד שנות‬
‫עבודה עד ‪ − 31.12.1975‬הראוי לניכוי )סעיף‬
‫‪)(9)32‬ב(( ‪ −‬לשנת עבודה )לסכום זה מתוסף‬
‫הסכום שבו חוייבו שאירי העובד במס(‬
‫‪ .6‬הפרשות לפיצויים ולקיצבה בשל‬
‫בעלי שליטה )סעיף ‪)(9)32‬א((‬
‫‪” .7‬קיצבה מזכה" חודשית כמשמעותה בסעיף‬
‫‪9‬א)א( ‪ −‬שעד ‪ 35%‬ממנה פטורים ממס‬
‫הסכום החודשי הפטור כאמור בסעיף ‪9‬א)ב(‬
‫הסכום‬
‫לשנת המס‬
‫‪ 2011‬כולה‬
‫בש"ח‬
‫הסכום‬
‫החודשי‬
‫מ‪1.1.2011-‬‬
‫בש"ח‬
‫הסכום‬
‫בשנת‬
‫המס ‪2010‬‬
‫ש"ח‬
‫‪11,650‬‬
‫‪−‬‬
‫‪11,390‬‬
‫‪23,320‬‬
‫‪−‬‬
‫‪22,800‬‬
‫‪11,650‬‬
‫‪−‬‬
‫‪11,390‬‬
‫‪11,650‬‬
‫‪−‬‬
‫‪11,390‬‬
‫‪95,880‬‬
‫‪7,990‬‬
‫‪93,720‬‬
‫‪1,344‬‬
‫‪112‬‬
‫‪1,308‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ 62‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫נתונים שונים לתיאום הוצאות‬
‫‪ .1‬הוצאות שונות‬
‫סוג ההוצאה‬
‫כיבודים במקום העסק‬
‫מתנות לספקים ולקוחות‬
‫בשל קשר עסקי‬
‫מתנות לעובדים לרגל אירוע אישי‬
‫הוצאות שהייה בארץ לעובד‬
‫המוזמן מחו"ל )ליום(‬
‫תקרה לכל שנת מס‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪ 80%‬מההוצאות‬
‫שהוצאו לכיבוד*‬
‫‪ 200‬ש"ח‬
‫‪ 200‬ש"ח‬
‫‪ 200‬ש"ח‬
‫‪ 310‬ש"ח‬
‫‪ 200‬ש"ח‬
‫‪ 300‬ש"ח‬
‫הערות‬
‫אם המתנה ניתנה‬
‫בחו"ל עד ‪15$‬‬
‫עפ"י חוזר מ"ה‬
‫לפי הנחיית הנציבות לא יעלה‬
‫הניכוי על מחצית מהכנסתו‬
‫החייבת של העובד לפני הניכוי‬
‫הוצאות כיבודים במקום העסק‪:‬‬
‫*‬
‫החל מיום ‪) 1.1.2000‬ק"ת ‪ ,6038‬מיום ‪:(31.5.2000‬‬
‫מקום עיסוק ‪ −‬מקום שבו מנהל הנישום‪ ,‬דרך קבע את עיסקו‪.‬‬
‫הוצאות כיבוד יותרו כדלקמן‪ 80% :‬מההוצאות שהוצאו לכיבוד קל במקום העיסוק של הנישום‪ ,‬לעניין זה‪" ,‬כיבוד‬
‫קל" ‪ −‬שתיה קרה או חמה‪ ,‬עוגיות וכיוצא באלה‪.‬‬
‫לפי דברי ההסבר של רשויות המס‪:‬‬
‫)א( כ"כיבוד קל" ייחשבו שתיה קרה וחמה‪ ,‬עוגיות וכיו"ב פרטי מזון קלים הניתנים לאורח‪ ,‬המבקר במקום העסק‬
‫לצרכים עסקיים‪ .‬לא ייכללו בגדר "כיבוד" ארוחות הניתנות לאורח ‪ −‬גם לא ארוחות עסקיות‪ .‬על ארוחות יחולו‬
‫הוראות תקנה ‪ 3‬הקובעת כי לא יותר ניכוי הוצאות בשל אירוח בארץ‪ ,‬למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם‬
‫מחו"ל‪.‬‬
‫)ב( על אף הקביעה הברורה כי ‪ 80%‬מהוצאות הכיבוד מותרים בניכוי‪ ,‬עדיין עומדת לפקיד השומה הסמכות לבחון‬
‫מקרים בהם הוצאות הכיבוד נראות מופרזות‪ ,‬כמו למשל לעומת מחזור או לעומת הוצאות העבר‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫‪ .2‬קרן השתלמות‬
‫מעמד‬
‫הכנסה קובעת‬
‫עצמאי*‬
‫)החל מיום ‪(1.1.2011‬‬
‫הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד )לפני הניכוי‬
‫לקרן השתלמות( ועד סכום של ‪ 249,000‬ש"ח‬
‫בשנה )בשנת המס ‪ 243,000 − 2010‬ש"ח(‬
‫שכיר**‬
‫לרבות שכיר בעל שליטה‬
‫בחברת מעטים‬
‫‪ 13,400‬ש"ח לחודש לינואר ‪1997‬‬
‫‪ 13,900‬ש"ח לחודש לתקופה פברואר עד יולי ‪1997‬‬
‫‪ 14,000‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1997‬עד יולי ‪1998‬‬
‫‪ 14,400‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1998‬עד דצמבר ‪1998‬‬
‫‪ 15,400‬ש"ח לחודש החל מחודש ינואר ‪ 1999‬עד פברואר ‪2004‬‬
‫‪ 15,712‬ש"ח לחודש החל מחודש מרץ ‪2004‬‬
‫קיבוץ‬
‫)החל מיום ‪(1.1.2011‬‬
‫הכנסתו החייבת של הקיבוץ )לפני הניכוי לקרן השתלמות( ועד סכום‬
‫של ‪ 249,000‬ש"ח בשנה‪ ,‬מוכפל במספר חברי הקיבוץ שבעבורם‬
‫משלם הקיבוץ קרן השתלמות )בשנת המס ‪ 243,000 − 2010‬ש"ח(‬
‫* לגבי עצמאי‪ ,‬יותר ניכוי מקסימלי של ‪ ,4.5%‬בתנאי שיופרש תחילה ‪ 2.5%‬מההכנסה הקובעת‪.‬‬
‫** לגבי שכיר‪ ,‬שהינו חבר בעל שליטה בחברת מעטים ‪ −‬לפי ההתניה לניכוי ההוצאה בשל תשלומי המעביד‪ ,‬הכלולה‬
‫בסעיף ‪ (5)17‬לפקודה‪ ,‬יש חובה לתשלום נוסף של העמית בגובה של שליש לפחות מהסכום ששילם המעסיק‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬כדי שההפרשה לקרן השתלמות תוכר כהוצאה בשיעור מקסימלי של ‪ 4.5%‬מהמשכורת הקובעת‪ ,‬יש צורך‬
‫בתשלום מקביל של ‪ 1.5%‬של העמית‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫‪ 64‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫‪ .3‬הוצאות נסיעה לחו"ל‬
‫פירוט ההוצאה‬
‫ההגבלה‬
‫א‪ .‬הוצאות לרכישת כרטיסי טיסה‪:‬‬
‫)‪ (1‬במחלקת תיירים או עסקים‬
‫)‪ (2‬במחלקה ראשונה‬
‫ב‪ .‬הוצאות לינה )"הוצאות לינה מוכרות"(‪:‬‬
‫)‪ (1‬בנסיעה שכללה עד וכולל ‪ 90‬לינות‪:‬‬
‫)א( ‪ 7‬לינות ראשונות‬
‫)ב( מהלינה השמינית ואילך‬
‫)‪ (2‬בנסיעה שכללה יותר מ‪ 90-‬לינות )לעניין‬
‫מנין מספר הלינות ‪ −‬שתי נסיעות או יותר‬
‫שביניהן היתה שהייה רצופה בישראל של‬
‫פחות מ‪ 14-‬יום ‪ −‬ייחשבו לנסיעה אחת(‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות שהייה אחרות‪:‬‬
‫)‪ (1‬אם נדרשו הוצאות לינה‬
‫)‪ (2‬אם לא נדרשו הוצאות לינה‬
‫ד‪ .‬הוצאות חינוך בחו"ל בשל ילדים‪:‬‬
‫שטרם מלאו להם ‪ 18‬שנים בשנת המס‬
‫‪ −‬אם השהייה בחו"ל היתה בתקופה‬
‫רצופה העולה על ‪ 10‬חודשים‬
‫ה‪ .‬הוצאות שכירת רכב בחו"ל‬
‫ו‪ .‬הוצאות עסקיות אחרות כגון‪:‬‬
‫טלפונים‪ ,‬אירוח ספקים או לקוחות‬
‫מותרות מלוא ההוצאות‬
‫מותרות ההוצאות עד לגובה מחיר כרטיס‬
‫במחלקת עסקים באותה טיסה‬
‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪$246-‬‬
‫ללינה )בשנת המס ‪($243 − 2010‬‬
‫עד וכולל ‪ $108‬ללינה ‪ −‬מותרות מלוא ההוצאות‪.‬‬
‫מעל ‪ $108‬ללינה ‪ −‬מותרות הוצאות בשיעור ‪75%‬‬
‫מהן אך לא פחות מ‪ $108-‬ללינה ולא יותר מ‪$185-‬‬
‫)בשנת המס ‪ $107 − 2010‬ו‪ $182-‬בהתאמה(‬
‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪ $108-‬ללינה‬
‫)בשנת המס ‪ − 2010‬לא יותר מ‪ $107-‬ללינה(‬
‫עד ‪ $69‬לכל יום שהייה )בשנת המס ‪($68 − 2010‬‬
‫עד ‪ $116‬לכל יום שהייה )בשנת המס ‪($114 − 2010‬‬
‫עד ‪ $617‬לחודש לכל ילד )הנציב רשאי לאשר‬
‫יותר בהתחשב במקום המגורים ובתנאי‬
‫הלימוד( )בשנת המס ‪($610 − 2010‬‬
‫הוצאות השכירות בפועל אך לא יותר מ‪54$-‬‬
‫ליום )בשנת המס ‪ − 2010‬מ‪(53$-‬‬
‫מותרות מלוא ההוצאות כנגד קבלות‬
‫הערות‪:‬‬
‫)א(‬
‫)ב(‬
‫)ג(‬
‫)ד(‬
‫הוצאות הלינה יותרו על סמך קבלות נאותות‪ .‬הוצאות שהייה אחרות יותרו ‪ −‬לפי הבהרות נציבות מס ההכנסה ‪ −‬ללא‬
‫צורך בקבלות‪.‬‬
‫לפי הבהרות הנציבות‪ ,‬הגבלת התרת הוצאות שכירת רכב בחו"ל עד ‪ $54 −‬ליום )בשנת המס ‪ $53 − 2010‬ליום(‪,‬‬
‫מתיחסת לא רק לדמי השכירות אלא כוללות את כל הוצאות הרכב‪ ,‬לרבות דלק‪ ,‬שירותים וכלל הוצאה אחרת‪ .‬עמדה‬
‫זו אינה משתמעת במפורש מנוסח התקנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראוי לציון כי לא ברור אם הגבלת הניכוי מתייחסת לרכב או‬
‫למשתמש‪.‬‬
‫על מי שטס במחלקה הראשונה להצטייד במידע על מחיר כרטיס של טיסה במחלקת העסקים באותה טיסה‪ ,‬שהוא‬
‫המחיר לפיו תותר לניכוי ההוצאה‪.‬‬
‫תותר תוספת של ‪ 25%‬מההוצאות המותרות בניכוי )כולן או חלקן(‪ ,‬בנסיעות לארצות המנויות להלן‪ :‬אוסטריה‪,‬‬
‫אוסטרליה‪ ,‬איטליה‪ ,‬איסלנד‪ ,‬אירלנד‪ ,‬אנגולה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬דובאי‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד‪ ,‬הונג‪-‬קונג‪ ,‬הממלכה המאוחדת‬
‫)בריטניה(‪ ,‬טיוואן‪ ,‬יוון‪ ,‬יפן‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬ספרד‪ ,‬עומאן‪ ,‬פינלנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬קאטר‪ ,‬קוריאה‪ ,‬קמרון‪ ,‬קנדה‪ ,‬שבדיה‪,‬‬
‫שוויץ‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים‬
‫בסיס‬
‫ההכנסה‬
‫מקסימום ההכנסה‬
‫לתשלום משכר העובד‬
‫מינימום ההכנסה לתשלום‬
‫*‬
‫החל מיום‬
‫‪1.1.2011‬‬
‫החל מיום‬
‫‪ 1.1.2010‬ועד‬
‫‪31.12.2010‬‬
‫)ש"ח(‬
‫החל מיום‬
‫‪ 31.12.2009‬ועד‬
‫‪31.12.2009‬‬
‫)ש"ח(‬
‫החל מיום‬
‫‪ 1.1.2009‬עד‬
‫‪31.7.2009‬‬
‫)ש"ח(‬
‫‪73,422‬‬
‫‪79,750‬‬
‫‪76,830‬‬
‫‪38,415‬‬
‫‪3,850.18‬‬
‫‪3,850.18‬‬
‫‪3,850.18‬‬
‫‪3,850.18‬‬
‫)ש"ח(‬
‫מינימום ההכנסה ליום‬
‫‪*154‬‬
‫‪*154‬‬
‫‪*154‬‬
‫‪*154‬‬
‫בסיס ההכנסה לתשלום‬
‫דמי ביטוח מופחתים‬
‫‪4,809‬‬
‫‪4,809‬‬
‫‪4,757‬‬
‫‪4,757‬‬
‫לעובד המועסק שבוע עבודה בן ‪ 6‬ימים )שכר המינימום החודשי מחולק ב‪ .(25-‬לעובד המועסק שבוע עבודה בן‬
‫‪ 5‬ימים ‪ −‬החל מיום ‪ 177.70 ,1.7.2008‬ש"ח )עד יום ‪ 171.24 − 30.6.2008‬ש"ח( ‪) −‬שכר המינימום החודשי מחולק‬
‫ב‪.(21⅔-‬‬
‫‪65‬‬
‫‪ 66‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫א‪ .‬עובדים שכירים‬
‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪ ,‬החל מיום‬
‫‪:1.4.2011‬‬
‫מופחת‬
‫טור ‪1‬‬
‫סה"כ‬
‫עובד‬
‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬
‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫‪6.95‬‬
‫‪3.50‬‬
‫מלא‬
‫מעסיק סה"כ‬
‫‪3.45‬‬
‫עובד‬
‫‪12.00 17.90‬‬
‫מעסיק‬
‫‪5.90‬‬
‫טור ‪2‬‬
‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬
‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫‪6.90‬‬
‫‪3.49‬‬
‫‪3.41‬‬
‫‪11.79 17.59‬‬
‫‪5.80‬‬
‫טור ‪3‬‬
‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬
‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬
‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬
‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬
‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫‪3.48‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪5.93‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.93‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪3.47‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.90‬‬
‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬
‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬
‫‪3.48‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪5.93‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.93‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪3.47‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.90‬‬
‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬
‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫‪6.52‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.15‬‬
‫‪15.24‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪5.38‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪6.51‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.14‬‬
‫‪15.21‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪5.35‬‬
‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫‪0.38‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.93‬‬
‫בעל שליטה‬
‫‪0.37‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.90‬‬
‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬
‫‪0.38‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.93‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪0.37‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.90‬‬
‫חיילים בשרות סדיר‬
‫‪3.85‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪12.90‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪5.90‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪3.80‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪3.41‬‬
‫‪12.59‬‬
‫‪6.79‬‬
‫‪5.80‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪ ,‬החל מיום‬
‫‪ 1.8.2009‬ועד יום ‪:31.3.2011‬‬
‫מופחת‬
‫טור ‪1‬‬
‫סה"כ‬
‫עובד‬
‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬
‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫‪7.35‬‬
‫‪3.50‬‬
‫מלא‬
‫מעסיק סה"כ‬
‫‪3.85‬‬
‫עובד‬
‫‪12.00 17.43‬‬
‫מעסיק‬
‫‪5.43‬‬
‫טור ‪2‬‬
‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬
‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫‪7.30‬‬
‫‪3.49‬‬
‫‪3.81‬‬
‫‪11.79 17.16‬‬
‫‪5.37‬‬
‫טור ‪3‬‬
‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬
‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬
‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬
‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬
‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫‪3.52‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪5.61‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.61‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪3.51‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪5.59‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.59‬‬
‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬
‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬
‫‪3.52‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪5.61‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.61‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪3.51‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪5.59‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.59‬‬
‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬
‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫‪6.88‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.51‬‬
‫‪14.81‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪4.95‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪6.87‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪14.79‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪4.93‬‬
‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫‪0.42‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.61‬‬
‫בעל שליטה‬
‫‪0.41‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.59‬‬
‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬
‫‪0.38‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.61‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪0.41‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.59‬‬
‫חיילים בשרות סדיר‬
‫‪4.25‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪12.43‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪5.43‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪4.20‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪3.81‬‬
‫‪12.16‬‬
‫‪6.79‬‬
‫‪5.37‬‬
‫‪67‬‬
‫‪ 68‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫להלן שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובד שכיר על‪-‬פי לוח י׳ לחוק )כולל‬
‫ניכוי העובד( החל מיום ‪:1.4.2011‬‬
‫ענף‬
‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬
‫ודמי ביטוח בריאות‬
‫דמי ביטוח בריאות‬
‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬
‫זו"ש‬
‫סיעוד‬
‫נכות‬
‫נ‪ .‬תאונות‬
‫נ‪ .‬עבודה‬
‫אמהות‬
‫ילדים‬
‫אבטלה‬
‫פש"ר‬
‫סה"כ‬
‫מופחת‬
‫עובד‬
‫‪6.95‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪1.52‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪−‬‬
‫מעסיק‬
‫סה"כ‬
‫מלא‬
‫עובד‬
‫מעסיק‬
‫‪17.90‬‬
‫‪12.00‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪1.30‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪12.90‬‬
‫‪5.89‬‬
‫‪0.23‬‬
‫‪2.28‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪0.28‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪0.07‬‬
‫–‬
‫‪5.90‬‬
‫‪2.04‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪−‬‬
‫להלן שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובד שכיר על‪-‬פי לוח י׳ לחוק )כולל‬
‫ניכוי העובד( החל ב‪ 1.8.2009-‬ועד יום ‪:31.3.2010‬‬
‫ענף‬
‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬
‫ודמי ביטוח בריאות‬
‫דמי ביטוח בריאות‬
‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬
‫זו"ש‬
‫סיעוד‬
‫נכות‬
‫נ‪ .‬תאונות‬
‫נ‪ .‬עבודה‬
‫אמהות‬
‫ילדים‬
‫אבטלה‬
‫פש"ר‬
‫סה"כ‬
‫מופחת‬
‫עובד‬
‫‪7.35‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪1.67‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪1.47‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪−‬‬
‫מעסיק‬
‫סה"כ‬
‫מלא‬
‫עובד‬
‫מעסיק‬
‫‪17.43‬‬
‫‪12.00‬‬
‫‪5.43‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪12.43‬‬
‫‪5.89‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪2.28‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪1.03‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪0.07‬‬
‫–‬
‫‪5.43‬‬
‫‪2.04‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪2.08‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪1.30‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪1.32‬‬
‫‪0.03‬‬
‫‪0.01‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪−‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫ב‪ .‬עובדים "תושבי חוץ" — שעורי דמי הביטוח‬
‫סה"כ‬
‫מופחת‬
‫עובד‬
‫‪0.53‬‬
‫‪0.04‬‬
‫מעביד‬
‫סה"כ‬
‫מלא‬
‫עובד‬
‫מעביד‬
‫‪0.49‬‬
‫‪2.04‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪1.17‬‬
‫ג‪ .‬עובדים בחופשה ללא תשלום‬
‫שיעור דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובד המצוי בחופשה ללא תשלום ‪−‬‬
‫‪ 6.57%‬משכר המינימום עפ״י חוק שכר מינימום )סה"כ ‪ 252.96‬ש"ח(‪.‬‬
‫ד‪ .‬פנסיונרים בפרישה מוקדמת‬
‫החל בפנסיה‪ ,‬המשתלמת בעד חודש פברואר ‪ 2004‬ואילך‪ ,‬מנכה משלם פנסיה המוקדמת דמי‬
‫ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעורים כדלקמן‪ 3.49% :‬עד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק‬
‫ו‪ 11.79%-‬מ‪ 60%-‬מהשכר הממוצע ועד התקרה החייבת בתשלום דמי ביטוח‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪ 70‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‬
‫החל‬
‫מיום‬
‫‪1.1.2011‬‬
‫החל מיום‬
‫‪1.1.2010‬‬
‫עד‬
‫‪31.12.2010‬‬
‫)ש"ח(‬
‫החל מיום‬
‫‪1.8.2009‬‬
‫עד‬
‫‪31.12.2009‬‬
‫)ש"ח(‬
‫החל מיום‬
‫‪1.1.2009‬‬
‫עד‬
‫‪31.7.2009‬‬
‫)ש"ח(‬
‫החל מיום‬
‫‪1.1.2008‬‬
‫עד‬
‫‪31.12.2008‬‬
‫)ש"ח(‬
‫החל מיום‬
‫‪1.1.2007‬‬
‫עד‬
‫‪31.12.2007‬‬
‫)ש"ח(‬
‫‪73,422‬‬
‫‪79,750‬‬
‫‪76,830‬‬
‫‪38,415‬‬
‫‪36,760‬‬
‫‪35,760‬‬
‫‪2,077‬‬
‫‪2,004‬‬
‫‪1,982‬‬
‫‪1,982‬‬
‫‪1,916‬‬
‫‪1,884‬‬
‫‪1,246‬‬
‫‪1,202‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,149‬‬
‫‪1,131‬‬
‫‪1,246‬‬
‫‪1,202‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,149‬‬
‫‪1,131‬‬
‫‪4,984‬‬
‫‪4,809‬‬
‫‪4,757‬‬
‫‪4,757‬‬
‫‪4,598‬‬
‫‪4,522‬‬
‫‪1,246‬‬
‫‪1,202‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,149‬‬
‫‪1,131‬‬
‫)ש"ח(‬
‫מכסימום ההכנסה‬
‫לתשלום דמי ביטוח‬
‫מינימום ההכנסה‬
‫לתשלום דמי ביטוח‬
‫מבוטח שאינו‬
‫עובד ואינו עובד‬
‫עצמאי ‪ −‬מינימום‬
‫ההכנסה לחיוב דמי‬
‫ביטוח ומס מקביל‬
‫מינימום ההכנסה‬
‫להגדרת עובד עצמאי‬
‫בסיס ההכנסה‬
‫לתשלום על פי‬
‫שיעורים מופחתים‬
‫מינימום ההכנסה‬
‫לחיוב בדמי ביטוח‬
‫של מבוטחים עם‬
‫יחס חלוקה עבור‬
‫כל אחד מבני הזוג‬
‫הערות‪:‬‬
‫א‪ .‬שכר ממוצע החל מ‪1.1.2011-‬‬
‫‪ 8,307‬ש״ח )במקום ‪ 8,015‬ש״ח עד ‪.(31.12.2010‬‬
‫ב‪ .‬שיעור דמי הביטוח‬
‫שיעורי דמי הביטוח מפורטים בטבלת דמי הביטוח שבעמוד הבא‪.‬‬
‫ג‪ .‬בסיס לשיעורים מופחתים‬
‫הבסיס לשיעורים מופחתים חל על ההכנסה שעד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק לפי חוק‪.‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫להלן פירוט שיעור דמי הביטוח החל מיום ‪:1.1.2008‬‬
‫ענף‬
‫זקנה ושאירים‬
‫סיעוד‬
‫נכות‬
‫תאונות‬
‫נפגעי עבודה‬
‫ילדים‬
‫אמהות‬
‫סה"כ לענפי ב"ל‬
‫בריאות‬
‫סה"כ כללי‬
‫*‬
‫עובד עצמאי‬
‫רגיל‬
‫מופחת*‬
‫‪5.21‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪11.23‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪16.23‬‬
‫‪3.09‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪1.39‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪6.72‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪9.82‬‬
‫עיסוק המבוטח‬
‫עובד עצמאי‬
‫בגיל המותנה‬
‫לעל"ע‬
‫שאינו מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬
‫רגיל מופחת* רגיל מופחת*‬
‫‪2.40‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪5.21‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪3.09‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪3.65‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪1.67‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪7.05‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪12.00‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪4.61‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪7.71‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪9.29‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪14.29‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪1.39‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪5.55‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪8.65‬‬
‫עובד עצמאי מעל‬
‫לגיל מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬
‫רגיל‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫מופחת*‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.39‬‬
‫עד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק‪ .‬גיל מותנה‪ :‬החל מיום ‪ 1‬ביולי ‪ 2004‬חל שינוי בגיל הזכאות לקיצבת זקנה‪ .‬לשינוי‬
‫זה יש השלכה על שיעורי דמי הביטוח של המבוטחים שאינם שכירים‪ ,‬בהתאם לגיל הזכאות הקבוע לגביהם בחוק‬
‫גיל פרישה‪ ,‬התשס"ד‪.2004-‬‬
‫‪71‬‬
‫‪ 72‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫מדד מחירים לצרכן‬
‫לפי בסיס ספטמבר ‪1951‬‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫‪1951‬‬
‫‪1952‬‬
‫‪1953‬‬
‫‪1954‬‬
‫‪1955‬‬
‫‪1956‬‬
‫‪1957‬‬
‫‪1958‬‬
‫‪1959‬‬
‫‪1960‬‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪90.0‬‬
‫‪92.0‬‬
‫‪93.0‬‬
‫‪94.0‬‬
‫‪96.0‬‬
‫‪95.0‬‬
‫‪96.0‬‬
‫‪98.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪103.0‬‬
‫‪105.0‬‬
‫‪107.0‬‬
‫‪113.0‬‬
‫‪120.0‬‬
‫‪132.0‬‬
‫‪144.0‬‬
‫‪150.0‬‬
‫‪157.0‬‬
‫‪162.0‬‬
‫‪165.0‬‬
‫‪169.0‬‬
‫‪173.0‬‬
‫‪175.0‬‬
‫‪178.0‬‬
‫‪181.0‬‬
‫‪182.0‬‬
‫‪184.0‬‬
‫‪187.0‬‬
‫‪191.0‬‬
‫‪197.0‬‬
‫‪200.0‬‬
‫‪201.0‬‬
‫‪205.0‬‬
‫‪207.0‬‬
‫‪208.0‬‬
‫‪212.0‬‬
‫‪214.0‬‬
‫‪216.0‬‬
‫‪217.0‬‬
‫‪217.0‬‬
‫‪218.0‬‬
‫‪214.0‬‬
‫‪217.0‬‬
‫‪222.0‬‬
‫‪227.0‬‬
‫‪227.0‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪229.0‬‬
‫‪230.0‬‬
‫‪230.0‬‬
‫‪232.0‬‬
‫‪233.0‬‬
‫‪231.0‬‬
‫‪239.0‬‬
‫‪238.0‬‬
‫‪236.0‬‬
‫‪239.0‬‬
‫‪238.0‬‬
‫‪239.0‬‬
‫‪244.0‬‬
‫‪246.0‬‬
‫‪249.0‬‬
‫‪249.0‬‬
‫‪244.0‬‬
‫‪247.0‬‬
‫‪260.0‬‬
‫‪259.0‬‬
‫‪248.0‬‬
‫‪250.0‬‬
‫‪254.0‬‬
‫‪259.0‬‬
‫‪261.0‬‬
‫‪265.0‬‬
‫‪270.0‬‬
‫‪258.0‬‬
‫‪264.0‬‬
‫‪269.0‬‬
‫‪268.0‬‬
‫‪268.0‬‬
‫‪267.0‬‬
‫‪263.0‬‬
‫‪267.0‬‬
‫‪269.0‬‬
‫‪268.0‬‬
‫‪272.0‬‬
‫‪276.0‬‬
‫‪267.0‬‬
‫‪274.0‬‬
‫‪274.0‬‬
‫‪280.0‬‬
‫‪280.0‬‬
‫‪273.0‬‬
‫‪274.0‬‬
‫‪275.3‬‬
‫‪277.5‬‬
‫‪277.8‬‬
‫‪276.4‬‬
‫‪287.1‬‬
‫‪273.4‬‬
‫‪269.8‬‬
‫‪269.5‬‬
‫‪275.6‬‬
‫‪280.5‬‬
‫‪281.1‬‬
‫‪279.7‬‬
‫‪278.6‬‬
‫‪279.2‬‬
‫‪281.9‬‬
‫‪278.6‬‬
‫‪284.1‬‬
‫‪277.5‬‬
‫‪278.9‬‬
‫‪279.4‬‬
‫‪286.6‬‬
‫‪292.4‬‬
‫‪291.3‬‬
‫‪289.3‬‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫‪1961‬‬
‫‪1962‬‬
‫‪1963‬‬
‫‪1964‬‬
‫‪1965‬‬
‫‪1966‬‬
‫‪1967‬‬
‫‪1968‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪1970‬‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪295.9‬‬
‫‪293.5‬‬
‫‪294.0‬‬
‫‪293.7‬‬
‫‪314.7‬‬
‫‪303.9‬‬
‫‪297.3‬‬
‫‪294.8‬‬
‫‪304.8‬‬
‫‪308.9‬‬
‫‪311.4‬‬
‫‪315.5‬‬
‫‪316.6‬‬
‫‪318.2‬‬
‫‪325.4‬‬
‫‪331.2‬‬
‫‪327.9‬‬
‫‪323.5‬‬
‫‪326.2‬‬
‫‪330.1‬‬
‫‪337.8‬‬
‫‪341.4‬‬
‫‪343.8‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪343.8‬‬
‫‪355.1‬‬
‫‪352.1‬‬
‫‪352.4‬‬
‫‪346.6‬‬
‫‪353.5‬‬
‫‪356.2‬‬
‫‪363.1‬‬
‫‪365.0‬‬
‫‪367.8‬‬
‫‪367.8‬‬
‫‪367.3‬‬
‫‪363.9‬‬
‫‪376.3‬‬
‫‪365.9‬‬
‫‪370.8‬‬
‫‪367.3‬‬
‫‪370.0‬‬
‫‪374.1‬‬
‫‪377.4‬‬
‫‪381.3‬‬
‫‪384.5‬‬
‫‪386.4‬‬
‫‪394.2‬‬
‫‪397.5‬‬
‫‪405.7‬‬
‫‪403.8‬‬
‫‪400.9‬‬
‫‪396.4‬‬
‫‪401.6‬‬
‫‪405.7‬‬
‫‪407.9‬‬
‫‪408.3‬‬
‫‪413.5‬‬
‫‪417.9‬‬
‫‪425.0‬‬
‫‪432.8‬‬
‫‪434.6‬‬
‫‪433.1‬‬
‫‪434.2‬‬
‫‪429.4‬‬
‫‪435.7‬‬
‫‪439.4‬‬
‫‪437.2‬‬
‫‪440.2‬‬
‫‪439.8‬‬
‫‪435.7‬‬
‫‪437.6‬‬
‫‪444.3‬‬
‫‪445.4‬‬
‫‪440.5‬‬
‫‪437.2‬‬
‫‪433.1‬‬
‫‪432.8‬‬
‫‪436.1‬‬
‫‪437.9‬‬
‫‪440.9‬‬
‫‪445.0‬‬
‫‪444.6‬‬
‫‪448.0‬‬
‫‪452.0‬‬
‫‪451.3‬‬
‫‪446.5‬‬
‫‪448.0‬‬
‫‪443.9‬‬
‫‪445.7‬‬
‫‪448.7‬‬
‫‪447.6‬‬
‫‪449.4‬‬
‫‪451.7‬‬
‫‪450.6‬‬
‫‪456.9‬‬
‫‪459.8‬‬
‫‪457.2‬‬
‫‪461.7‬‬
‫‪462.1‬‬
‫‪453.2‬‬
‫‪456.1‬‬
‫‪461.7‬‬
‫‪465.0‬‬
‫‪466.9‬‬
‫‪465.6‬‬
‫‪467.4‬‬
‫‪472.0‬‬
‫‪475.7‬‬
‫‪481.7‬‬
‫‪480.7‬‬
‫‪478.9‬‬
‫‪481.2‬‬
‫‪500.5‬‬
‫‪510.6‬‬
‫‪510.6‬‬
‫‪514.2‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪) 1951‬המשך(‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫‪1971‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪1973‬‬
‫‪1974‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪1978‬‬
‫‪1979‬‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪523.4‬‬
‫‪522.9‬‬
‫‪529.8‬‬
‫‪533.9‬‬
‫‪536.7‬‬
‫‪537.6‬‬
‫‪534.9‬‬
‫‪537.6‬‬
‫‪555.0‬‬
‫‪567.0‬‬
‫‪576.1‬‬
‫‪583.0‬‬
‫‪591.3‬‬
‫‪588.1‬‬
‫‪600.0‬‬
‫‪606.9‬‬
‫‪613.3‬‬
‫‪604.6‬‬
‫‪608.7‬‬
‫‪611.5‬‬
‫‪620.2‬‬
‫‪634.9‬‬
‫‪645.9‬‬
‫‪655.0‬‬
‫‪667.4‬‬
‫‪673.9‬‬
‫‪690.4‬‬
‫‪717.0‬‬
‫‪727.1‬‬
‫‪729.4‬‬
‫‪741.7‬‬
‫‪746.3‬‬
‫‪758.7‬‬
‫‪772.5‬‬
‫‪806.4‬‬
‫‪828.0‬‬
‫‪857.3‬‬
‫‪926.6‬‬
‫‪951.4‬‬
‫‪977.1‬‬
‫‪1,003.2‬‬
‫‪1,006.4‬‬
‫‪1,020.2‬‬
‫‪1,025.2‬‬
‫‪1,045.4‬‬
‫‪1,071.6‬‬
‫‪1,196.3‬‬
‫‪1,293.1‬‬
‫‪1,318.3‬‬
‫‪1,338.1‬‬
‫‪1,370.6‬‬
‫‪1,394.0‬‬
‫‪1,413.8‬‬
‫‪1,408.7‬‬
‫‪1,415.1‬‬
‫‪1,415.6‬‬
‫‪1,445.0‬‬
‫‪1,536.2‬‬
‫‪1,584.9‬‬
‫‪1,597.2‬‬
‫‪1,618.8‬‬
‫‪1,630.3‬‬
‫‪1,689.0‬‬
‫‪1,785.8‬‬
‫‪1,823.8‬‬
‫‪1,827.5‬‬
‫‪1,920.6‬‬
‫‪1,944.0‬‬
‫‪1,988.5‬‬
‫‪2,055.0‬‬
‫‪2,146.8‬‬
‫‪2,204.6‬‬
‫‪2,199.4‬‬
‫‪2,220.1‬‬
‫‪2,263.5‬‬
‫‪2,318.2‬‬
‫‪2,372.9‬‬
‫‪2,429.5‬‬
‫‪2,465.3‬‬
‫‪2,561.5‬‬
‫‪2,659.6‬‬
‫‪2,755.8‬‬
‫‪3,082.1‬‬
‫‪3,142.5‬‬
‫‪3,214.2‬‬
‫‪3,265.1‬‬
‫‪3,385.8‬‬
‫‪3,572.5‬‬
‫‪3,638.6‬‬
‫‪3,710.2‬‬
‫‪3,798.9‬‬
‫‪3,889.4‬‬
‫‪4,006.4‬‬
‫‪4,236.5‬‬
‫‪4,500.6‬‬
‫‪4.655.2‬‬
‫‪4,885.4‬‬
‫‪5,004.2‬‬
‫‪5,285.2‬‬
‫‪5,743.6‬‬
‫‪6,017.1‬‬
‫‪6,230.3‬‬
‫‪6,573.5‬‬
‫‪7,124.3‬‬
‫‪7,694.0‬‬
‫‪8,295.7‬‬
‫‪9,103.0‬‬
‫‪9,840.5‬‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫‪1980‬‬
‫‪10,561.1‬‬
‫ינואר‬
‫‪11,081.7‬‬
‫פברואר‬
‫‪11,647.5‬‬
‫מרץ‬
‫‪12,835.9‬‬
‫אפריל‬
‫‪14,050.6‬‬
‫מאי‬
‫‪14,699.5‬‬
‫יוני‬
‫‪15,342.7‬‬
‫יולי‬
‫‪16,608.3‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪17,815.5‬‬
‫אוקטובר ‪19,775.3‬‬
‫‪21,629.5‬‬
‫נובמבר‬
‫‪22,923.5‬‬
‫דצמבר‬
‫‪1981‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1984‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪24,598.7‬‬
‫‪25,953.0‬‬
‫‪27,197.2‬‬
‫‪30,094.8‬‬
‫‪31,102.7‬‬
‫‪31,953.1‬‬
‫‪33,890.1‬‬
‫‪35,213.0‬‬
‫‪38,079.2‬‬
‫‪41,512.3‬‬
‫‪43,921.7‬‬
‫‪46,189.5‬‬
‫‪50,032.0‬‬
‫‪52,882.5‬‬
‫‪55,559.7‬‬
‫‪61,481.0‬‬
‫‪65,307.8‬‬
‫‪69,244.9‬‬
‫‪75,622.9‬‬
‫‪81,575.7‬‬
‫‪87,764.8‬‬
‫‪95,134.9‬‬
‫‪101,308.2‬‬
‫‪106,930.3‬‬
‫‪116,001.3‬‬
‫‪123,040.7‬‬
‫‪129,985.7‬‬
‫‪147,230.0‬‬
‫‪155,356.1‬‬
‫‪160,946.7‬‬
‫‪171,009.8‬‬
‫‪183,261.9‬‬
‫‪199,734.5‬‬
‫‪241,813.7‬‬
‫‪278,507.0‬‬
‫‪310,838.1‬‬
‫‪357,216.6‬‬
‫‪399,972.9‬‬
‫‪442,634.8‬‬
‫‪533,816.9‬‬
‫‪610,132.7‬‬
‫‪691,614.0‬‬
‫‪777,032.2‬‬
‫‪905,033.7‬‬
‫‪1,098,437.4‬‬
‫‪1,365,778.9‬‬
‫‪1,632,679.5‬‬
‫‪1,693,688.1‬‬
‫‪1,782,697‬‬
‫‪2,023,645‬‬
‫‪2,267,742‬‬
‫‪2,707,117‬‬
‫‪2,891,371‬‬
‫‪3,322,871‬‬
‫‪4,236,267‬‬
‫‪4,401,624‬‬
‫‪4,535,483‬‬
‫‪4,746,509‬‬
‫‪4,768,557‬‬
‫‪4,829,975‬‬
‫‪4,801,765‬‬
‫‪4,843,755‬‬
‫‪4,918,165‬‬
‫‪5,081,159‬‬
‫‪5,162,656‬‬
‫‪5,247,696‬‬
‫‪5,247,696‬‬
‫‪5,304,390‬‬
‫‪5,407,146‬‬
‫‪5,534,707‬‬
‫‪5,694,157‬‬
‫‪5,779,198‬‬
‫‪73‬‬
‫‪ 74‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪) 1951‬המשך(‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫‪1987‬‬
‫‪5,903,215‬‬
‫ינואר‬
‫פברואר ‪5,959,908‬‬
‫‪6,037,862‬‬
‫מרץ‬
‫‪6,172,509‬‬
‫אפריל‬
‫‪6,211,486‬‬
‫מאי‬
‫‪6,271,723‬‬
‫יוני‬
‫‪6,285,896‬‬
‫יולי‬
‫אוגוסט ‪6,363,850‬‬
‫ספטמבר ‪6,424,087‬‬
‫אוקטובר ‪6,523,300‬‬
‫‪6,626,057‬‬
‫נובמבר‬
‫‪6,711,098‬‬
‫דצמבר‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1988‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪6,817,752‬‬
‫‪6,874,357‬‬
‫‪6,987,567‬‬
‫‪7,176,251‬‬
‫‪7,264,303‬‬
‫‪7,283,171‬‬
‫‪7,289,460‬‬
‫‪7,346,065‬‬
‫‪7,471,854‬‬
‫‪7,647,958‬‬
‫‪7,773,747‬‬
‫‪7,811,483‬‬
‫‪8,176,271‬‬
‫‪8,314,639‬‬
‫‪8,352,375‬‬
‫‪8,566,216‬‬
‫‪8,641,689‬‬
‫‪8,748,610‬‬
‫‪8,798,926‬‬
‫‪8,905,846‬‬
‫‪9,044,214‬‬
‫‪9,207,739‬‬
‫‪9,327,239‬‬
‫‪9,427,870‬‬
‫‪9,528,501‬‬
‫‪9,578,816‬‬
‫‪9,698,316‬‬
‫‪9,943,604‬‬
‫‪10,100,840‬‬
‫‪10,176,313‬‬
‫‪10,339,838‬‬
‫‪10,503,364‬‬
‫‪10,723,494‬‬
‫‪10,905,888‬‬
‫‪11,044,256‬‬
‫‪11,088,282‬‬
‫‪11,232,939‬‬
‫‪11,302,123‬‬
‫‪11,440,490‬‬
‫‪11,692,068‬‬
‫‪11,912,197‬‬
‫‪12,144,908‬‬
‫‪12,509,695‬‬
‫‪12,767,562‬‬
‫‪12,968,824‬‬
‫‪13,025,429‬‬
‫‪13,044,298‬‬
‫‪13,088,324‬‬
‫‪13,088,324‬‬
‫‪13,220,402‬‬
‫‪13,415,375‬‬
‫‪13,654,373‬‬
‫‪13,604,058‬‬
‫‪13,622,926‬‬
‫‪13,717,267‬‬
‫‪13,824,188‬‬
‫‪14,006,582‬‬
‫‪14,075,766‬‬
‫‪14,163,818‬‬
‫‪14,314,764‬‬
‫‪14,497,158‬‬
‫‪14,673,263‬‬
‫‪14,861,946‬‬
‫‪15,069,497‬‬
‫‪15,113,523‬‬
‫‪15,151,260‬‬
‫‪15,170,128‬‬
‫‪15,314,785‬‬
‫‪15,465,732‬‬
‫‪15,685,862‬‬
‫‪15,805,362‬‬
‫‪15,924,861‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪16,033,750‬‬
‫‪16,125,110‬‬
‫‪16,292,605‬‬
‫‪16,612,366‬‬
‫‪16,810,313‬‬
‫‪17,038,714‬‬
‫‪17,221,435‬‬
‫‪17,404,156‬‬
‫‪17,602,104‬‬
‫‪17,845,731‬‬
‫‪18,074,132‬‬
‫‪18,226,400‬‬
‫‪18,256,853‬‬
‫‪18,287,307‬‬
‫‪18,272,080‬‬
‫‪18,439,574‬‬
‫‪18,622,295‬‬
‫‪18,683,202‬‬
‫‪18,728,882‬‬
‫‪18,957,283‬‬
‫‪19,140,004‬‬
‫‪19,337,951‬‬
‫‪19,474,992‬‬
‫‪19,703,393‬‬
‫‪19,870,887‬‬
‫‪20,053,608‬‬
‫‪20,251,555‬‬
‫‪20,586,543‬‬
‫‪20,936,758‬‬
‫‪21,089,025‬‬
‫‪21,149,932‬‬
‫‪21,226,066‬‬
‫‪21,317,427‬‬
‫‪21,484,921‬‬
‫‪21,621,961‬‬
‫‪21,789,455‬‬
‫‪21,880,816‬‬
‫‪22,139,670‬‬
‫‪22,352,844‬‬
‫‪22,520,338‬‬
‫‪22,626,926‬‬
‫‪22,870,553‬‬
‫‪23,098,954‬‬
‫‪23,190,315‬‬
‫‪23,175,088‬‬
‫‪23,449,169‬‬
‫‪23,388,262‬‬
‫‪23,312,129‬‬
‫‪23,388,262‬‬
‫‪23,373,035‬‬
‫‪23,327,355‬‬
‫‪23,647,117‬‬
‫‪23,738,477‬‬
‫‪23,829,837‬‬
‫‪23,799,384‬‬
‫‪23,921,198‬‬
‫‪24,256,186‬‬
‫‪24,987,069‬‬
‫‪25,306,830‬‬
‫‪25,322,057‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪) 1951‬המשך(‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1999‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪25,204,918‬‬
‫‪25,012,330‬‬
‫‪24,964,183‬‬
‫‪25,036,404‬‬
‫‪25,156,771‬‬
‫‪25,228,991‬‬
‫‪25,301,211‬‬
‫‪25,421,579‬‬
‫‪25,541,946‬‬
‫‪25,710,460‬‬
‫‪25,662,313‬‬
‫‪25,662,313‬‬
‫‪25,541,946‬‬
‫‪25,421,579‬‬
‫‪25,349,358‬‬
‫‪25,469,726‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,758,607‬‬
‫‪25,830,828‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,541,946‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,662,314‬‬
‫‪25,511,710‬‬
‫‪25,486,096‬‬
‫‪25,537,324‬‬
‫‪25,767,852‬‬
‫‪25,870,309‬‬
‫‪25,947,151‬‬
‫‪26,049,608‬‬
‫‪26,126,450‬‬
‫‪26,177,679‬‬
‫‪26,203,293‬‬
‫‪26,049,608‬‬
‫‪26,023,994‬‬
‫‪26,305,750‬‬
‫‪26,510,663‬‬
‫‪26,638,734‬‬
‫‪27,048,560‬‬
‫‪27,304,702‬‬
‫‪27,663,300‬‬
‫‪27,842,600‬‬
‫‪27,740,143‬‬
‫‪27,842,600‬‬
‫‪28,021,899‬‬
‫‪27,791,371‬‬
‫‪27,714,527‬‬
‫‪27,766,269‬‬
‫‪27,875,693‬‬
‫‪27,930,405‬‬
‫‪27,875,693‬‬
‫‪27,738,913‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,383,286‬‬
‫‪27,437,998‬‬
‫‪27,301,219‬‬
‫‪27,301,219‬‬
‫‪27,246,507‬‬
‫‪27,191,795‬‬
‫‪27,137,083‬‬
‫‪27,191,795‬‬
‫‪27,164,439‬‬
‫‪27,465,354‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫‪27,492,710‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪27,355,930‬‬
‫‪27,410,642‬‬
‫‪27,355,980‬‬
‫‪27,547,422‬‬
‫‪27,629,490‬‬
‫‪27,656,846‬‬
‫‪27,957,761‬‬
‫‪28,012,473‬‬
‫‪28,039,829‬‬
‫‪28,258,676‬‬
‫‪28,231,320‬‬
‫‪28,176,608‬‬
‫‪28,094,540‬‬
‫‪28,258,676‬‬
‫‪28,340,744‬‬
‫‪28,586,947‬‬
‫‪28,586,947‬‬
‫‪28,614,303‬‬
‫‪28,641,659‬‬
‫‪28,641,659‬‬
‫‪28,395,456‬‬
‫‪28,203,964‬‬
‫‪28,149,252‬‬
‫‪28,149,252‬‬
‫‪28,111,501‬‬
‫‪28,026,315‬‬
‫‪28,083,106‬‬
‫‪28,225,083‬‬
‫‪28,225,083‬‬
‫‪28,423,851‬‬
‫‪28,736,201‬‬
‫‪28,934,969‬‬
‫‪28,792,992‬‬
‫‪28,821,388‬‬
‫‪28,934,970‬‬
‫‪29,105,342‬‬
‫‪29,105,342‬‬
‫‪29,048,551‬‬
‫‪29,133,738‬‬
‫‪29,559,669‬‬
‫‪29,758,438‬‬
‫‪29,786,833‬‬
‫‪30,127,579‬‬
‫‪30,383,138‬‬
‫‪30,383,138‬‬
‫‪30,411,533‬‬
‫‪30,241,160‬‬
‫‪30,212,765‬‬
‫‪30,052,529‬‬
‫‪30,022,686‬‬
‫‪30,171,904‬‬
‫‪30,470,340‬‬
‫‪30,589,715‬‬
‫‪30,858,307‬‬
‫‪31,186,587‬‬
‫‪31,335,805‬‬
‫‪31,246,274‬‬
‫‪31,305,962‬‬
‫‪31,395,492‬‬
‫‪31,395,492‬‬
‫‪31,186,587‬‬
‫‪31,097,056‬‬
‫‪31,126,900‬‬
‫‪31,395,492‬‬
‫‪31,515,867‬‬
‫‪31,604,398‬‬
‫‪31,753,616‬‬
‫‪31,902,834‬‬
‫‪31,992,365‬‬
‫‪32,081,896‬‬
‫‪32,111,739‬‬
‫‪32,231,114‬‬
‫‪75‬‬
‫‪ 76‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪) 1951‬המשך(‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2011‬‬
‫‪32,297,367‬‬
‫‪32,392,359‬‬
‫‪32,455,687‬‬
‫‪32,645,672‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫מדד תשומה בבנייה למגורים‬
‫לפי בסיס אפריל ‪1975‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1975‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪1978‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪96.65‬‬
‫‪97.67‬‬
‫‪98.95‬‬
‫‪100.00‬‬
‫‪100.10‬‬
‫‪103.30‬‬
‫‪108.60‬‬
‫‪109.30‬‬
‫‪106.20‬‬
‫‪109.90‬‬
‫‪112.40‬‬
‫‪113.30‬‬
‫‪114.60‬‬
‫‪115.50‬‬
‫‪116.60‬‬
‫‪126.30‬‬
‫‪128.40‬‬
‫‪133.30‬‬
‫‪138.50‬‬
‫‪140.90‬‬
‫‪140.80‬‬
‫‪141.40‬‬
‫‪144.90‬‬
‫‪147.20‬‬
‫‪149.20‬‬
‫‪150.30‬‬
‫‪151.10‬‬
‫‪158.40‬‬
‫‪162.10‬‬
‫‪169.10‬‬
‫‪178.00‬‬
‫‪183.50‬‬
‫‪182.10‬‬
‫‪185.70‬‬
‫‪203.90‬‬
‫‪205.70‬‬
‫‪215.40‬‬
‫‪222.30‬‬
‫‪227.70‬‬
‫‪253.20‬‬
‫‪258.90‬‬
‫‪270.90‬‬
‫‪282.30‬‬
‫‪290.90‬‬
‫‪298.60‬‬
‫‪305.00‬‬
‫‪320.40‬‬
‫‪325.60‬‬
‫‪346.80‬‬
‫‪352.40‬‬
‫‪370.50‬‬
‫‪413.90‬‬
‫‪439.40‬‬
‫‪484.90‬‬
‫‪532.20‬‬
‫‪572.80‬‬
‫‪596.50‬‬
‫‪635.70‬‬
‫‪680.70‬‬
‫‪705.00‬‬
‫‪790.80‬‬
‫‪805.90‬‬
‫‪827.10‬‬
‫‪942.20‬‬
‫‪1002.60‬‬
‫‪1085.80‬‬
‫‪1229.30‬‬
‫‪1304.20‬‬
‫‪1305.30‬‬
‫‪1452.00‬‬
‫‪1557.30‬‬
‫‪1650.00‬‬
‫‪1981‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1984‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪1889.80‬‬
‫‪2003.10‬‬
‫‪2053.10‬‬
‫‪2334.30‬‬
‫‪2412.00‬‬
‫‪2550.00‬‬
‫‪2906.00‬‬
‫‪3006.30‬‬
‫‪3135.40‬‬
‫‪3231.80‬‬
‫‪3351.40‬‬
‫‪3454.80‬‬
‫‪3916.20‬‬
‫‪4154.70‬‬
‫‪4263.90‬‬
‫‪4715.10‬‬
‫‪5025.10‬‬
‫‪5364.30‬‬
‫‪6279.40‬‬
‫‪6635.30‬‬
‫‪6758.40‬‬
‫‪7342.30‬‬
‫‪7731.30‬‬
‫‪7961.20‬‬
‫‪8911.30‬‬
‫‪9334.40‬‬
‫‪9572.40‬‬
‫‪10640.40‬‬
‫‪11178.70‬‬
‫‪12094.70‬‬
‫‪13660.20‬‬
‫‪14767.50‬‬
‫‪15031.40‬‬
‫‪17651.20‬‬
‫‪19628.13‬‬
‫‪22169.91‬‬
‫‪25735.45‬‬
‫‪30130.60‬‬
‫‪32425.25‬‬
‫‪40721.32‬‬
‫‪45769.56‬‬
‫‪53659.65‬‬
‫‪64197.41‬‬
‫‪74982.30‬‬
‫‪86490.88‬‬
‫‪101247.28‬‬
‫‪121034.28‬‬
‫‪127706.43‬‬
‫‪133407.77‬‬
‫‪148199.48‬‬
‫‪165885.98‬‬
‫‪186855.60‬‬
‫‪198628.95‬‬
‫‪221981.49‬‬
‫‪277070.89‬‬
‫‪289744.45‬‬
‫‪282489.80‬‬
‫‪283425.32‬‬
‫‪292992.27‬‬
‫‪301200.08‬‬
‫‪304536.15‬‬
‫‪312849.87‬‬
‫‪315674.06‬‬
‫‪321234.19‬‬
‫‪326829.62‬‬
‫‪340862.32‬‬
‫‪345681.10‬‬
‫‪349246.64‬‬
‫‪358337.01‬‬
‫‪359925.62‬‬
‫‪371081.18‬‬
‫‪373481.74‬‬
‫‪1987‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪383560.58‬‬
‫‪392280.27‬‬
‫‪402288.50‬‬
‫‪405977.60‬‬
‫‪409472.54‬‬
‫‪422322.61‬‬
‫‪443557.00‬‬
‫‪449470.16‬‬
‫‪446804.83‬‬
‫‪447528.52‬‬
‫‪459178.32‬‬
‫‪461826.00‬‬
‫‪473687.60‬‬
‫‪480324.45‬‬
‫‪490756.31‬‬
‫‪494127.69‬‬
‫‪499140.63‬‬
‫‪514479.53‬‬
‫‪531424.68‬‬
‫‪536031.64‬‬
‫‪525723.34‬‬
‫‪528265.11‬‬
‫‪535237.34‬‬
‫‪539491.28‬‬
‫‪554547.75‬‬
‫‪568492.20‬‬
‫‪571845.93‬‬
‫‪578941.71‬‬
‫‪586319.91‬‬
‫‪604006.41‬‬
‫‪625805.64‬‬
‫‪636661.13‬‬
‫‪652600.17‬‬
‫‪631948.26‬‬
‫‪637225.97‬‬
‫‪641409.31‬‬
‫‪649069.93‬‬
‫‪655512.61‬‬
‫‪662890.82‬‬
‫‪675864.45‬‬
‫‪682589.56‬‬
‫‪705500.81‬‬
‫‪727670.72‬‬
‫‪735172.48‬‬
‫‪752276.49‬‬
‫‪740909.12‬‬
‫‪744615.87‬‬
‫‪750440.77‬‬
‫‪758366.16‬‬
‫‪758277.90‬‬
‫‪778153.15‬‬
‫‪787773.06‬‬
‫‪795680.79‬‬
‫‪832748.31‬‬
‫‪860849.02‬‬
‫‪879947.62‬‬
‫‪857195.23‬‬
‫‪852817.73‬‬
‫‪857989.53‬‬
‫‪861943.40‬‬
‫‪866515.06‬‬
‫‪871714.15‬‬
‫‪877779.75‬‬
‫‪883845.36‬‬
‫‪886444.91‬‬
‫‪910707.33‬‬
‫‪945367.93‬‬
‫‪959232.17‬‬
‫‪959232.17‬‬
‫‪929770.66‬‬
‫‪932370.20‬‬
‫‪936702.78‬‬
‫‪77‬‬
‫‪ 78‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪) 1975‬המשך(‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1993‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪942768.38‬‬
‫‪956632.63‬‬
‫‪960965.20‬‬
‫‪965297.78‬‬
‫‪967030.81‬‬
‫‪993026.26‬‬
‫‪1014689.13‬‬
‫‪1027686.86‬‬
‫‪1021621.25‬‬
‫‪1006023.98‬‬
‫‪1002557.92‬‬
‫‪1010356.56‬‬
‫‪1016422.16‬‬
‫‪1027686.86‬‬
‫‪1034761.98‬‬
‫‪1045853.68‬‬
‫‪1047616.71‬‬
‫‪1073612.16‬‬
‫‪1114338.37‬‬
‫‪1136867.76‬‬
‫‪1106539.25‬‬
‫‪1106539.73‬‬
‫‪1113471.85‬‬
‫‪1126469.58‬‬
‫‪1141200.33‬‬
‫‪1148998.97‬‬
‫‪1157664.12‬‬
‫‪1171528.36‬‬
‫‪1178460.48‬‬
‫‪1208788.51‬‬
‫‪1245182.14‬‬
‫‪1253847.29‬‬
‫‪1246915.17‬‬
‫‪1215720.63‬‬
‫‪1216587.14‬‬
‫‪1226985.32‬‬
‫‪1242582.59‬‬
‫‪1254713.81‬‬
‫‪1259046.38‬‬
‫‪1266845.02‬‬
‫‪1273777.14‬‬
‫‪1303238.65‬‬
‫‪1331833.65‬‬
‫‪1345697.89‬‬
‫‪1326634.56‬‬
‫‪1310170.77‬‬
‫‪131885.92‬‬
‫‪1325768.04‬‬
‫‪1332700.16‬‬
‫‪1350896.98‬‬
‫‪1355229.55‬‬
‫‪1367360.76‬‬
‫‪1363894.70‬‬
‫‪1398555.31‬‬
‫‪1434082.42‬‬
‫‪1446213.63‬‬
‫‪1453145.75‬‬
‫‪1435815.45‬‬
‫‪1433215.91‬‬
‫‪1435815.45‬‬
‫‪1435815.45‬‬
‫‪1437548.48‬‬
‫‪1440148.03‬‬
‫‪1450546.21‬‬
‫‪1446213.63‬‬
‫‪1468743.03‬‬
‫‪1489539.39‬‬
‫‪1499071.05‬‬
‫‪1490405.90‬‬
‫‪1499017.05‬‬
‫‪1519000.90‬‬
‫‪1524199.99‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪1525066.50‬‬
‫‪1519867.41‬‬
‫‪1525933.02‬‬
‫‪1527666.05‬‬
‫‪1532865.14‬‬
‫‪1554528.02‬‬
‫‪1576190.89‬‬
‫‪1579656.95‬‬
‫‪1561460.14‬‬
‫‪1553661.50‬‬
‫‪1552794.99‬‬
‫‪1557994.07‬‬
‫‪1551928.47‬‬
‫‪1554528.02‬‬
‫‪1558860.59‬‬
‫‪1559727.11‬‬
‫‪1565792.71‬‬
‫‪1591788.16‬‬
‫‪1616050.59‬‬
‫‪1613451.04‬‬
‫‪1609984.98‬‬
‫‪1580523.47‬‬
‫‪1586589.07‬‬
‫‪1590055.13‬‬
‫‪1594387.81‬‬
‫‪1589188.62‬‬
‫‪1586589.07‬‬
‫‪1584856.04‬‬
‫‪1586589.07‬‬
‫‪1605652.40‬‬
‫‪1624715.74‬‬
‫‪1627315.28‬‬
‫‪1622116.19‬‬
‫‪1603052.86‬‬
‫‪1603919.37‬‬
‫‪1606518.92‬‬
‫‪1617783.62‬‬
‫‪1629048.31‬‬
‫‪1631647.86‬‬
‫‪1643779.07‬‬
‫‪1655910.28‬‬
‫‪1685371.79‬‬
‫‪1709634.21‬‬
‫‪1715699.82‬‬
‫‪1698369.52‬‬
‫‪1691437.40‬‬
‫‪1700102.55‬‬
‫‪1712233.76‬‬
‫‪1726098.00‬‬
‫‪1733896.63‬‬
‫‪1737362.69‬‬
‫‪1733030.12‬‬
‫‪1721765.42‬‬
‫‪1735629.66‬‬
‫‪1757292.54‬‬
‫‪1764224.66‬‬
‫‪1774622.84‬‬
‫‪1747760.87‬‬
‫‪1757292.54‬‬
‫‪1752959.96‬‬
‫‪1774622.84‬‬
‫‪1797692.94‬‬
‫‪1824312.28‬‬
‫‪1831410.77‬‬
‫‪1838509.26‬‬
‫‪1840283.89‬‬
‫‪1847382.38‬‬
‫‪1842058.51‬‬
‫‪1843833.13‬‬
‫‪1831410.77‬‬
‫‪1834960.02‬‬
‫‪1838509.26‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪1852706.25‬‬
‫‪1854480.87‬‬
‫‪1859804.74‬‬
‫‪1865128.61‬‬
‫‪1868677.86‬‬
‫‪1877550.97‬‬
‫‪1930789.66‬‬
‫‪1082253.72‬‬
‫‪1987577.59‬‬
‫‪1976929.85‬‬
‫‪1959183.62‬‬
‫‪1946761.26‬‬
‫‪1969831.36‬‬
‫‪1976929.85‬‬
‫‪1987577.59‬‬
‫‪2001774.57‬‬
‫‪2014196.03‬‬
‫‪2033717.78‬‬
‫‪2051464.00‬‬
‫‪2065660.99‬‬
‫‪2074534.10‬‬
‫‪2067435.60‬‬
‫‪2067435.60‬‬
‫‪2062111.70‬‬
‫‪2081632.60‬‬
‫‪2085181.80‬‬
‫‪2090505.70‬‬
‫‪2090505.70‬‬
‫‪2086956.50‬‬
‫‪2101153.40‬‬
‫‪2124223.50‬‬
‫‪2129547.40‬‬
‫‪2131322.00‬‬
‫‪2127772.80‬‬
‫‪2125991.20‬‬
‫‪2125998.20‬‬
‫‪2134871.30‬‬
‫‪2125998.20‬‬
‫‪2131322.00‬‬
‫‪2159716.00‬‬
‫‪2193433.80‬‬
‫‪2216503.90‬‬
‫‪2251996.40‬‬
‫‪2255545.60‬‬
‫‪2241348.70‬‬
‫‪2204081.60‬‬
‫‪2198757.70‬‬
‫‪2195208.50‬‬
‫‪2184560.70‬‬
‫‪2184560.70‬‬
‫‪2184560.70‬‬
‫‪2186335.30‬‬
‫‪2186335.30‬‬
‫‪2188110.00‬‬
‫‪2195208.50‬‬
‫‪2193433.84‬‬
‫‪2193433.84‬‬
‫‪2188109.96‬‬
‫‪2191659.21‬‬
‫‪2195208.45‬‬
‫‪2202306.95‬‬
‫‪2,212,954.68‬‬
‫‪2,227,151.67‬‬
‫‪2,246,672.52‬‬
‫‪2,251,996.39‬‬
‫‪2,246,672.52‬‬
‫‪2,244,897.89‬‬
‫‪2,255,545.63‬‬
‫‪2,259,094.88‬‬
‫‪2,260,869.51‬‬
‫‪2,267,968.00‬‬
‫‪2,280,390.36‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪) 1975‬המשך(‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2011‬‬
‫‪2,294,587.34‬‬
‫‪2,308,784.32‬‬
‫‪2,308,784.32‬‬
‫‪2,308,784.32‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪79‬‬
‫‪ 80‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‬
‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר‬
‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לדולר משנת ‪.1987‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫‪1987‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1.5738‬‬
‫‪1.6134‬‬
‫‪1.6168‬‬
‫‪1.6001‬‬
‫‪1.5877‬‬
‫‪1.6021‬‬
‫‪1.6119‬‬
‫‪1.6140‬‬
‫‪1.5978‬‬
‫‪1.5956‬‬
‫‪1.6830‬‬
‫‪1.5542‬‬
‫‪1.5946‬‬
‫‪1.5679‬‬
‫‪1.5861‬‬
‫‪1.5722‬‬
‫‪1.5660‬‬
‫‪1.5715‬‬
‫‪1.5964‬‬
‫‪1.6296‬‬
‫‪1.6419‬‬
‫‪1.6410‬‬
‫‪1.6202‬‬
‫‪1.5914‬‬
‫‪1.6031‬‬
‫‪1.5989‬‬
‫‪1.8157‬‬
‫‪1.8027‬‬
‫‪1.8081‬‬
‫‪1.8147‬‬
‫‪1.8733‬‬
‫‪1.9509‬‬
‫‪1.9800‬‬
‫‪1.9947‬‬
‫‪2.0141‬‬
‫‪1.9990‬‬
‫‪1.9884‬‬
‫‪1.9586‬‬
‫‪1.9168‬‬
‫‪1.1945‬‬
‫‪1.9441‬‬
‫‪2.0127‬‬
‫‪2.0062‬‬
‫‪2.0181‬‬
‫‪2.0605‬‬
‫‪2.0627‬‬
‫‪2.0301‬‬
‫‪2.0505‬‬
‫‪2.0246‬‬
‫‪2.0084‬‬
‫‪2.0313‬‬
‫‪2.0162‬‬
‫‪2.0286‬‬
‫‪2.0077‬‬
‫‪2.1638‬‬
‫‪2.2614‬‬
‫‪2.3627‬‬
‫‪2.3986‬‬
‫‪2.3800‬‬
‫‪2.3395‬‬
‫‪2.3309‬‬
‫‪2.4190‬‬
‫‪2.3490‬‬
‫‪2.3087‬‬
‫‪2.2782‬‬
‫‪2.2984‬‬
‫‪2.3306‬‬
‫‪2.4019‬‬
‫‪2.4042‬‬
‫‪2.4360‬‬
‫‪2.4535‬‬
‫‪2.4458‬‬
‫‪2.4406‬‬
‫‪2.4486‬‬
‫‪2.5012‬‬
‫‪2.6479‬‬
‫‪2.6999‬‬
‫‪2.4591‬‬
‫‪2.7811‬‬
‫‪2.8036‬‬
‫‪2.7893‬‬
‫‪2.7433‬‬
‫‪2.7348‬‬
‫‪2.7670‬‬
‫‪2.8215‬‬
‫‪2.8590‬‬
‫‪2.8569‬‬
‫‪2.8848‬‬
‫‪2.9465‬‬
‫‪2.9727‬‬
‫‪2.8300‬‬
‫‪2.9846‬‬
‫‪2.9763‬‬
‫‪2.9721‬‬
‫‪2.9930‬‬
‫‪3.0151‬‬
‫‪3.0473‬‬
‫‪3.0273‬‬
‫‪3.0351‬‬
‫‪3.0231‬‬
‫‪3.0180‬‬
‫‪3.0155‬‬
‫‪3.0268‬‬
‫‪3.0112‬‬
‫‪3.0117‬‬
‫‪3.0096‬‬
‫‪2.9761‬‬
‫‪2.9589‬‬
‫‪3.0042‬‬
‫‪2.9810‬‬
‫‪2.9553‬‬
‫‪3.0308‬‬
‫‪3.0356‬‬
‫‪3.0103‬‬
‫‪3.0420‬‬
‫‪3.1197‬‬
‫‪3.0113‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪3.1295‬‬
‫ינואר‬
‫פברואר ‪3.1131‬‬
‫‪3.0991‬‬
‫מרץ‬
‫‪3.1649‬‬
‫אפריל‬
‫‪3.2528‬‬
‫מאי‬
‫‪3.2555‬‬
‫יוני‬
‫‪3.1795‬‬
‫יולי‬
‫‪3.1461‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪3.1669‬‬
‫אוקטובר ‪3.2253‬‬
‫‪3.2444‬‬
‫נובמבר‬
‫‪3.2765‬‬
‫דצמבר‬
‫‪3.1878‬‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪1997‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪3.2761‬‬
‫‪3.3366‬‬
‫‪3.3666‬‬
‫‪3.3899‬‬
‫‪3.3988‬‬
‫‪3.4530‬‬
‫‪3.5440‬‬
‫‪3.53013‬‬
‫‪3.5079‬‬
‫‪3.5218‬‬
‫‪3.5334‬‬
‫‪3.5355‬‬
‫‪3.4494‬‬
‫‪3.5772‬‬
‫‪3.5943‬‬
‫‪3.5863‬‬
‫‪3.7051‬‬
‫‪3.6655‬‬
‫‪3.6642‬‬
‫‪3.6600‬‬
‫‪3.7076‬‬
‫‪3.8449‬‬
‫‪4.1940‬‬
‫‪4.2263‬‬
‫‪4.1764‬‬
‫‪3.8002‬‬
‫‪4.0798‬‬
‫‪4.0677‬‬
‫‪4.0309‬‬
‫‪4.0610‬‬
‫‪4.1176‬‬
‫‪4.0892‬‬
‫‪4.0966‬‬
‫‪4.2026‬‬
‫‪4.2467‬‬
‫‪4.2640‬‬
‫‪4.2262‬‬
‫‪4.1928‬‬
‫‪4.1396‬‬
‫‪4.1049‬‬
‫‪4.0536‬‬
‫‪4.0041‬‬
‫‪4.0403‬‬
‫‪4.1456‬‬
‫‪4.1069‬‬
‫‪4.0895‬‬
‫‪4.0480‬‬
‫‪4.0386‬‬
‫‪4.1052‬‬
‫‪4.1097‬‬
‫‪4.0812‬‬
‫‪4.0781‬‬
‫‪4.1193‬‬
‫‪4.1215‬‬
‫‪4.1646‬‬
‫‪4.1780‬‬
‫‪4.1400‬‬
‫‪4.1625‬‬
‫‪4.1982‬‬
‫‪4.2333‬‬
‫‪4.3225‬‬
‫‪4.3148‬‬
‫‪4.2389‬‬
‫‪4.2757‬‬
‫‪4.2031‬‬
‫‪4.5371‬‬
‫‪4.6620‬‬
‫‪4.6644‬‬
‫‪4.8062‬‬
‫‪4.8940‬‬
‫‪4.9393‬‬
‫‪4.7210‬‬
‫‪4.6762‬‬
‫‪4.7750‬‬
‫‪4.7983‬‬
‫‪4.6867‬‬
‫‪4.6937‬‬
‫‪4.7378‬‬
‫‪4.8363‬‬
‫‪4.8659‬‬
‫‪4.7810‬‬
‫‪4.6185‬‬
‫‪4.4779‬‬
‫‪4.3780‬‬
‫‪4.3710‬‬
‫‪4.4522‬‬
‫‪4.4649‬‬
‫‪4.4480‬‬
‫‪4.4937‬‬
‫‪4.3928‬‬
‫‪4.5483‬‬
‫‪4.4235‬‬
‫‪4.4638‬‬
‫‪4.5031‬‬
‫‪4.5523‬‬
‫‪4.5955‬‬
‫‪4.5166‬‬
‫‪4.4912‬‬
‫‪4.5341‬‬
‫‪4.4975‬‬
‫‪4.4596‬‬
‫‪4.4052‬‬
‫‪4.3418‬‬
‫‪4.4820‬‬
‫‪4.3787‬‬
‫‪4.3703‬‬
‫‪4.3290‬‬
‫‪4.3715‬‬
‫‪4.3737‬‬
‫‪4.4849‬‬
‫‪4.5605‬‬
‫‪4.5093‬‬
‫‪4.5384‬‬
‫‪4.6255‬‬
‫‪4.6998‬‬
‫‪4.6117‬‬
‫‪4.4878‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים )המשך(‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫‪2006‬‬
‫‪4.6188‬‬
‫ינואר‬
‫פברואר ‪4.7032‬‬
‫‪4.6891‬‬
‫מרץ‬
‫‪4.5797‬‬
‫אפריל‬
‫‪4.4740‬‬
‫מאי‬
‫‪4.4723‬‬
‫יוני‬
‫‪4.4328‬‬
‫יולי‬
‫‪4.3793‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪4.3528‬‬
‫אוקטובר ‪4.2720‬‬
‫‪4.3009‬‬
‫נובמבר‬
‫‪4.2016‬‬
‫דצמבר‬
‫‪4.4565‬‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪4.2283‬‬
‫‪4.2180‬‬
‫‪4.2001‬‬
‫‪4.0692‬‬
‫‪4.0010‬‬
‫‪4.1827‬‬
‫‪4.2543‬‬
‫‪4.2244‬‬
‫‪4.0872‬‬
‫‪4.0139‬‬
‫‪3.9134‬‬
‫‪3.9052‬‬
‫‪4.1081‬‬
‫‪3.7509‬‬
‫‪3.6084‬‬
‫‪3.6084‬‬
‫‪3.5197‬‬
‫‪3.3788‬‬
‫‪3.3623‬‬
‫‪3.3711‬‬
‫‪3.5587‬‬
‫‪3.5457‬‬
‫‪3.6872‬‬
‫‪3.8904‬‬
‫‪3.8700‬‬
‫‪3.5878‬‬
‫‪3.9133‬‬
‫‪4.1031‬‬
‫‪4.1590‬‬
‫‪4.1959‬‬
‫‪4.0916‬‬
‫‪3.9436‬‬
‫‪3.8924‬‬
‫‪3.8320‬‬
‫‪3.7659‬‬
‫‪3.7262‬‬
‫‪3.7790‬‬
‫‪3.7896‬‬
‫‪3.9326‬‬
‫‪3.7126‬‬
‫‪3.7466‬‬
‫‪3.7439‬‬
‫‪3.7126‬‬
‫‪3.7855‬‬
‫‪3.8523‬‬
‫‪3.8544‬‬
‫‪3.7908‬‬
‫‪3.7376‬‬
‫‪3.6112‬‬
‫‪3.6442‬‬
‫‪3.6040‬‬
‫‪3.7330‬‬
‫‪3.5843‬‬
‫‪3.6567‬‬
‫‪3.5627‬‬
‫‪3.4338‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו‬
‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪2000‬‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫‪2000‬‬
‫‪4.1650‬‬
‫ינואר‬
‫פברואר ‪3.9906‬‬
‫‪3.8627‬‬
‫מרץ‬
‫‪3.8415‬‬
‫אפריל‬
‫‪3.7518‬‬
‫מאי‬
‫‪3.8952‬‬
‫יוני‬
‫‪3.8448‬‬
‫יולי‬
‫אוגוסט ‪3.6619‬‬
‫ספטמבר ‪3.5151‬‬
‫אוקטובר ‪3.5089‬‬
‫נובמבר ‪3.5170‬‬
‫דצמבר ‪3.6602‬‬
‫ממוצע ‪3.7679‬‬
‫שנתי‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪3.8664‬‬
‫‪3.7945‬‬
‫‪3.7815‬‬
‫‪3.7249‬‬
‫‪3.6263‬‬
‫‪3.5527‬‬
‫‪3.6116‬‬
‫‪3.8135‬‬
‫‪3.9199‬‬
‫‪3.9030‬‬
‫‪3.7645‬‬
‫‪3.8136‬‬
‫‪3.7644‬‬
‫‪4.0085‬‬
‫‪4.0564‬‬
‫‪4.0859‬‬
‫‪4.2601‬‬
‫‪4.4846‬‬
‫‪4.7186‬‬
‫‪4.6812‬‬
‫‪4.5714‬‬
‫‪4.6848‬‬
‫‪4.7073‬‬
‫‪4.6915‬‬
‫‪4.7860‬‬
‫‪4.4780‬‬
‫‪5.1332‬‬
‫‪5.2427‬‬
‫‪5.1795‬‬
‫‪4.9980‬‬
‫‪5.1894‬‬
‫‪5.1047‬‬
‫‪4.9708‬‬
‫‪4.9553‬‬
‫‪5.0052‬‬
‫‪5.2040‬‬
‫‪5.2573‬‬
‫‪5.3939‬‬
‫‪5.1362‬‬
‫‪5.5827‬‬
‫‪5.6457‬‬
‫‪5.5210‬‬
‫‪5.4546‬‬
‫‪5.5071‬‬
‫‪5.4800‬‬
‫‪5.5122‬‬
‫‪5.5226‬‬
‫‪5.4863‬‬
‫‪5.5761‬‬
‫‪5.7216‬‬
‫‪5.8232‬‬
‫‪5.5694‬‬
‫‪5.7475‬‬
‫‪5.6893‬‬
‫‪5.7108‬‬
‫‪5.6546‬‬
‫‪5.5563‬‬
‫‪5.4566‬‬
‫‪5.4913‬‬
‫‪5.5441‬‬
‫‪5.5643‬‬
‫‪5.5726‬‬
‫‪5.5397‬‬
‫‪5.4690‬‬
‫‪5.5830‬‬
‫‪5.6001‬‬
‫‪5.6177‬‬
‫‪5.6371‬‬
‫‪5.6250‬‬
‫‪5.7142‬‬
‫‪5.6595‬‬
‫‪5.6239‬‬
‫‪5.6132‬‬
‫‪5.5405‬‬
‫‪5.3890‬‬
‫‪5.5343‬‬
‫‪5.5524‬‬
‫‪5.5922‬‬
‫‪5.4976‬‬
‫‪5.5122‬‬
‫‪5.5637‬‬
‫‪5.5051‬‬
‫‪5.4093‬‬
‫‪5.6119‬‬
‫‪5.8339‬‬
‫‪5.7523‬‬
‫‪5.6675‬‬
‫‪5.7117‬‬
‫‪5.7424‬‬
‫‪5.6836‬‬
‫‪5.6243‬‬
‫‪5.5194‬‬
‫‪5.3207‬‬
‫‪5.4501‬‬
‫‪5.5482‬‬
‫‪5.2579‬‬
‫‪5.2242‬‬
‫‪5.3181‬‬
‫‪5.3293‬‬
‫‪5.0972‬‬
‫‪4.8728‬‬
‫‪4.9657‬‬
‫‪5.2071‬‬
‫‪5.2585‬‬
‫‪5.1869‬‬
‫‪5.2436‬‬
‫‪5.4436‬‬
‫‪5.5349‬‬
‫‪5.5572‬‬
‫‪5.5270‬‬
‫‪5.4843‬‬
‫‪5.4662‬‬
‫‪5.4802‬‬
‫‪5.5229‬‬
‫‪5.6381‬‬
‫‪5.5376‬‬
‫‪5.4685‬‬
‫‪5.3031‬‬
‫‪5.1254‬‬
‫‪5.0860‬‬
‫‪4.9780‬‬
‫‪4.7683‬‬
‫‪4.7059‬‬
‫‪4.9215‬‬
‫‪4.8930‬‬
‫‪4.8875‬‬
‫‪5.0175‬‬
‫‪4.9805‬‬
‫‪4.7683‬‬
‫‪4.9529‬‬
‫‪81‬‬
‫‪ 82‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪) 2000‬המשך(‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫‪2011‬‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪4.7921‬‬
‫‪4.9928‬‬
‫‪4.9861‬‬
‫‪4.9651‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪2017‬‬
‫‪2018‬‬
‫‪2019‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2021‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫תוספת יוקר‬
‫מה‪ 3/1990-‬עד היום‬
‫תקופה‬
‫‪03/1990‬‬
‫‪09/1990‬‬
‫‪03/1991‬‬
‫‪08/1991‬‬
‫‪02/1992‬‬
‫‪08/1992‬‬
‫‪02/1993‬‬
‫‪08/1993‬‬
‫‪02/1994‬‬
‫‪08/1994‬‬
‫‪02/1995‬‬
‫‪08/1995‬‬
‫‪02/1996‬‬
‫‪08/1996‬‬
‫‪02/1997‬‬
‫‪08/1997‬‬
‫‪08/1998‬‬
‫‪01/1999‬‬
‫‪01/2003‬‬
‫‪01/2004‬‬
‫‪03/2004‬‬
‫‪1.6.2006‬‬
‫אחוז תוספת‬
‫עד תקרה ש"ח‬
‫תוספת מרבית‬
‫‪86.58‬‬
‫‪2,220‬‬
‫‪3.90‬‬
‫‪142.50‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪5.70‬‬
‫‪105.30‬‬
‫‪2,700‬‬
‫‪3.90‬‬
‫‪145.00‬‬
‫‪2,900‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪43.40‬‬
‫‪3,100‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪48.00‬‬
‫‪3,200‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪74.70‬‬
‫‪3,248‬‬
‫‪2.30‬‬
‫‪46.50‬‬
‫‪3,323‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪87.40‬‬
‫‪3,800‬‬
‫‪2.30‬‬
‫‪159.10‬‬
‫‪4,300‬‬
‫‪3.70‬‬
‫‪156.00‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪2.60‬‬
‫‪32.50‬‬
‫‪6,500‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪156.00‬‬
‫‪6,500‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪214.40‬‬
‫‪6,700‬‬
‫‪3.20‬‬
‫‪41.70‬‬
‫‪6,950‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪168.00‬‬
‫‪7,000‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪36.00‬‬
‫‪7,200‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪18.09‬‬
‫‪7,236‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪68.60‬‬
‫‪3,267‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪87.20‬‬
‫‪3,335-7,700‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪3.12‬‬
‫‪7,700-7,856‬‬
‫‪2.00‬‬
‫תוספת יוקר של ‪ 2.1%‬לכל העובדים במגזר הציבורי‬
‫‪83‬‬
‫‪ 84‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫שיעורי ריבית‬
‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‬
‫פק"מ )פיקדון קצר מועד( פק"מ פלוס‬
‫החל מ‪19.12.2008-‬‬
‫החל מ‪28.8.2008-‬‬
‫עד ‪18.12.2008‬‬
‫ש"ח‬
‫‪ 7-27‬ימים‬
‫‪ 365‬ימים‬
‫‪ 7-27‬ימים‬
‫‪ 365‬ימים‬
‫פר"י )ריבית שנתית(‬
‫החל‬
‫החל‬
‫מ‪10.5.2010-‬‬
‫מיום‬
‫עד ‪1.3.2011‬‬
‫‪2.3.2011‬‬
‫עד ‪24,999‬‬
‫‪25,000-49,999‬‬
‫‪50,000-99,999‬‬
‫‪100,000-499,999‬‬
‫‪0.90%‬‬
‫‪0.95%‬‬
‫‪1.00%‬‬
‫‪1.05%‬‬
‫‪2.40%‬‬
‫‪2.60%‬‬
‫‪2.80%‬‬
‫‪3.00%‬‬
‫‪0.10%‬‬
‫‪0.15%‬‬
‫‪0.20%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪1.00%‬‬
‫‪1.20%‬‬
‫‪1.40%‬‬
‫‪1.60%‬‬
‫‪0.35%‬‬
‫‪0.37%‬‬
‫‪0.40%‬‬
‫‪0.46%‬‬
‫‪0.10%‬‬
‫‪0.15%‬‬
‫‪0.20%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫מ‪500,000-‬‬
‫‪1.10%‬‬
‫‪3.20%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪1.80%‬‬
‫‪0.55%‬‬
‫‪0.30%‬‬
‫‪ .2‬חח"ד )שנתי באחוזים(‬
‫במסגרת מאושרת )פריים(‬
‫תוספת סיכון מרבית‬
‫סה"כ מאושרת‬
‫תוספת ריבית לחריגה‬
‫סה"כ חריגה‬
‫החל מיום ‪1.4.2011‬‬
‫עד יום ‪26.5.2011‬‬
‫החל מיום‬
‫‪27.5.2011‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪9.50‬‬
‫)‪ 9.92‬תעריפית מתואמת(‬
‫‪3.50‬‬
‫‪13.00‬‬
‫)‪ 13.80‬תעריפית מתואמת(‬
‫‪4.75‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪9.75‬‬
‫)‪ 10.20‬תעריפית )מתואמת(‬
‫‪3.50‬‬
‫‪13.25‬‬
‫)‪ 14.09‬תעריפית מתואמת(‬
‫הערה‪ :‬הנתונים בסוגריים הם הריבית המתואמת ‪ −‬הגביה בראשית כל חודש עבור החודש שחלף‪.‬‬
‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪) 1999‬פריים רייט(‬
‫ריבית תעריפית )באחוזים(‬
‫שנתית‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪1999‬‬
‫‪ 25‬בפברואר‬
‫‪ 31‬במרץ‬
‫‪ 29‬באפריל‬
‫‪ 29‬ביולי‬
‫‪ 25‬בנובמבר‬
‫‪ 30‬בדצמבר‬
‫‪1.2083‬‬
‫‪1.1667‬‬
‫‪1.1250‬‬
‫‪1.0833‬‬
‫‪1.0580‬‬
‫‪1.0167‬‬
‫‪14.50‬‬
‫‪14.00‬‬
‫‪13.50‬‬
‫‪13.00‬‬
‫‪12.70‬‬
‫‪12.20‬‬
‫ריבית תעריפית )באחוזים(‬
‫שנתית‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪2000‬‬
‫‪ 27‬בינואר‬
‫‪ 24‬בפברואר‬
‫‪ 30‬במרץ‬
‫‪ 27‬באפריל‬
‫‪ 27‬ביולי‬
‫‪ 31‬באוגוסט‬
‫‪0.9833‬‬
‫‪0.9500‬‬
‫‪0.9250‬‬
‫‪0.9000‬‬
‫‪0.8833‬‬
‫‪0.8666‬‬
‫‪11.80‬‬
‫‪11.40‬‬
‫‪11.10‬‬
‫‪10.80‬‬
‫‪10.60‬‬
‫‪10.40‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪) 1999‬פריים רייט( )המשך(‬
‫ריבית תעריפית )באחוזים(‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪ 28‬בספטמבר ‪0.8417‬‬
‫‪ 26‬באוקטובר ‪0.8250‬‬
‫‪0.8083‬‬
‫‪ 30‬בנובמבר‬
‫‪0.7917‬‬
‫‪ 28‬בדצמבר‬
‫‪0.7667‬‬
‫‪ 1‬בפברואר‬
‫‪0.7500‬‬
‫‪ 1‬במרץ‬
‫‪0.7250‬‬
‫‪ 29‬במרץ‬
‫‪0.7083‬‬
‫‪ 31‬במאי‬
‫‪0.6917‬‬
‫‪ 21‬ביוני‬
‫‪0.6667‬‬
‫‪ 28‬ביוני‬
‫‪0.6500‬‬
‫‪ 26‬ביוני‬
‫‪0.6333‬‬
‫‪ 1‬בנובמבר‬
‫‪0.6083‬‬
‫‪ 29‬בנובמבר‬
‫‪0.4417‬‬
‫‪ 25‬בדצמבר‬
‫‪0.4917‬‬
‫‪ 3‬במרץ‬
‫‪0.5083‬‬
‫‪ 26‬באפריל‬
‫‪0.5917‬‬
‫‪ 31‬במאי‬
‫‪0.7167‬‬
‫‪ 13‬ביוני‬
‫‪0.8833‬‬
‫‪ 28‬ביוני‬
‫‪0.8667‬‬
‫‪ 26‬בדצמבר‬
‫‪0.8500‬‬
‫‪ 27‬במרץ‬
‫‪0.8250‬‬
‫‪ 1‬במאי‬
‫‪0.7917‬‬
‫‪ 29‬במאי‬
‫‪0.7500‬‬
‫‪ 26‬ביוני‬
‫‪0.7083‬‬
‫‪ 31‬ביולי‬
‫‪ 28‬באוגוסט ‪0.6667‬‬
‫‪ 25‬בספטמבר ‪0.6333‬‬
‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.5917‬‬
‫‪0.5583‬‬
‫‪ 27‬בנובמבר‬
‫‪0.5250‬‬
‫‪ 1‬בינואר‬
‫‪0.5000‬‬
‫‪ 29‬בינואר‬
‫‪ 26‬בפברואר ‪0.4833‬‬
‫‪0.4667‬‬
‫‪ 1‬באפריל‬
‫‪0.4500‬‬
‫‪ 25‬בנובמבר‬
‫‪0.4333‬‬
‫‪ 30‬בדצמבר‬
‫‪0.4167‬‬
‫‪ 27‬בינואר‬
‫‪ 30‬בספטמבר ‪0.4438‬‬
‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.4583‬‬
‫‪0.5000‬‬
‫‪ 2‬בדצמבר‬
‫שנתית‬
‫‪10.10‬‬
‫‪9.90‬‬
‫‪9.70‬‬
‫‪9.50‬‬
‫‪9.20‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪8.70‬‬
‫‪8.50‬‬
‫‪8.30‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪7.80‬‬
‫‪7.60‬‬
‫‪7.30‬‬
‫‪5.30‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪6.10‬‬
‫‪7.10‬‬
‫‪8.60‬‬
‫‪10.60‬‬
‫‪10.40‬‬
‫‪10.20‬‬
‫‪9.90‬‬
‫‪9.50‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪8.50‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪7.60‬‬
‫‪7.10‬‬
‫‪6.70‬‬
‫‪6.30‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.80‬‬
‫‪5.60‬‬
‫‪5.40‬‬
‫‪5.20‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪6.00‬‬
‫ריבית תעריפית )באחוזים(‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪ 27‬בינואר‬
‫‪ 2‬באפריל‬
‫‪ 28‬באפריל‬
‫‪ 28‬ביולי‬
‫‪ 26‬באוקטובר‬
‫‪ 30‬בנובמבר‬
‫‪ 28‬בדצמבר‬
‫‪ 1‬בפברואר‬
‫‪ 1‬במרץ‬
‫‪ 26‬באפריל‬
‫‪ 31‬במאי‬
‫‪ 29‬ביולי‬
‫‪ 31‬באוגוסט‬
‫‪ 28‬בדצמבר‬
‫‪ 28‬ינואר‬
‫‪ 27‬במרץ‬
‫‪ 30‬במאי‬
‫‪ 27‬ביוני‬
‫‪ 1‬באוגוסט‬
‫‪ 29‬באוגוסט‬
‫‪ 12‬באוקטובר‬
‫‪ 30‬באוקטובר‬
‫‪ 14‬בנובמבר‬
‫‪ 28‬בנובמבר‬
‫‪ 1‬בינואר‬
‫‪ 29‬בינואר‬
‫‪ 26‬בפברואר‬
‫‪ 26‬במרץ‬
‫‪ 28‬באוגוסט‬
‫‪ 27‬נובמבר‬
‫‪ 1‬בינואר‬
‫‪ 1‬באפריל‬
‫‪ 30‬ביולי‬
‫‪ 3‬באוקטובר‬
‫‪ 28‬בינואר‬
‫‪ 25‬בפברואר‬
‫‪ 1‬באפריל‬
‫‪ 27‬במאי‬
‫‪0.5208‬‬
‫‪0.5420‬‬
‫‪0.5630‬‬
‫‪0.5830‬‬
‫‪0.5625‬‬
‫‪0.5417‬‬
‫‪0.5000‬‬
‫‪0.4792‬‬
‫‪0.4583‬‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪0.4160‬‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪0.4580‬‬
‫‪0.4792‬‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪0.3958‬‬
‫‪0.4167‬‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪0.4580‬‬
‫‪0.4792‬‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪0.4167‬‬
‫‪0.3750‬‬
‫‪0.3330‬‬
‫‪0.2083‬‬
‫‪0.2708‬‬
‫‪0.1875‬‬
‫‪0.1667‬‬
‫‪0.1875‬‬
‫‪0.2083‬‬
‫‪0.2292‬‬
‫‪0.2500‬‬
‫‪0.2700‬‬
‫‪0.2900‬‬
‫‪0.3125‬‬
‫‪0.3333‬‬
‫‪0.3750‬‬
‫‪0.39583‬‬
‫שנתית‬
‫‪6.25‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪2.50‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.50‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪85‬‬
‫‪ 86‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬
‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי‬
‫החל מ‪ 27-‬במאי ‪ 2011‬יהיו שיעורי הריבית של החשב הכללי כדלקמן‪:‬‬
‫‪" .1‬ריבית החשב הכללי"‬
‫‪ 1.1‬שיעור "ריבית החשב הכללי" יעמוד על ‪ 4.75%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.3958%‬לחודש‪ .‬ריבית‬
‫מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬
‫‪ 1.2‬שיעור ריבית זה יחול על כל ההסדרים של המדינה עם גופים שונים‪ ,‬המבוססים על שיעור‬
‫"ריבית החשב הכללי"‪.‬‬
‫‪" .2‬ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" לחשב הכללי‬
‫‪ 2.1‬שיעור "ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" יהיה ‪ 9.25%‬לשנה‪ ,‬דהיינו‬
‫‪ 0.7708%‬לחודש‪ .‬ריבית מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬
‫‪ 2.2‬כמו‪-‬כן תחול ריבית זאת על ההלוואות לחייבי מסים‪.‬‬
‫‪" .3‬ריבית פיגורים"‬
‫שיעור "ריבית פיגורים" יהיה ‪ 11.25%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.9375%‬לחודש‪.‬‬
‫‪ .4‬להלן שיעורי הריבית השנתית כפי שהיו החל מיום ‪ 23‬בפברואר ‪:1995‬‬
‫מיום‬
‫‪27.5.2011‬‬
‫‪1.4.2011‬‬
‫‪25.2.2011‬‬
‫‪27.1.2011‬‬
‫‪3.10.2010‬‬
‫‪30.7.2010‬‬
‫‪1.4.2010‬‬
‫‪1.1.2010‬‬
‫‪28.8.2009‬‬
‫‪26.3.2009‬‬
‫‪26.2.2009‬‬
‫‪29.1.2009‬‬
‫‪1.1.2009‬‬
‫‪27.11.2008‬‬
‫‪14.11.2008‬‬
‫‪30.10.2008‬‬
‫‪12.10.2008‬‬
‫‪29.8.2008‬‬
‫‪1.8.2008‬‬
‫‪27.6.2008‬‬
‫‪30.5.2008‬‬
‫‪27.3.2008‬‬
‫עד יום‬
‫‪26.5.2011‬‬
‫‪31.3.2011‬‬
‫‪24.2.2011‬‬
‫‪27.1.2011‬‬
‫‪2.10.2010‬‬
‫‪29.7.2010‬‬
‫‪31.3.2010‬‬
‫‪27.11.2009‬‬
‫‪27.8.2009‬‬
‫‪25.3.2009‬‬
‫‪25.2.2009‬‬
‫‪28.1.2009‬‬
‫‪31.12.2008‬‬
‫‪26.11.2008‬‬
‫‪13.11.2008‬‬
‫‪29.10.2008‬‬
‫‪11.10.2008‬‬
‫‪28.8.2008‬‬
‫‪31.7.2008‬‬
‫‪26.6.2008‬‬
‫‪29.5.2008‬‬
‫ריבית‬
‫באחוזים‬
‫‪4.75‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.50‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪4.75‬‬
‫מיום‬
‫‪28.2.2008‬‬
‫‪28.12.2007‬‬
‫‪31.8.2007‬‬
‫‪29.7.2007‬‬
‫‪31.5.2007‬‬
‫‪26.4.2007‬‬
‫‪1.3.2007‬‬
‫‪1.2.2007‬‬
‫‪28.12.2006‬‬
‫‪30.11.2006‬‬
‫‪26.10.2006‬‬
‫‪28.7.2006‬‬
‫‪28.4.2006‬‬
‫‪2.4.2006‬‬
‫‪27.1.2006‬‬
‫‪2.12.2005‬‬
‫‪30.10.2005‬‬
‫‪30.9.2005‬‬
‫‪27.1.2005‬‬
‫‪30.12.2004‬‬
‫‪25.11.2004‬‬
‫‪1.4.2004‬‬
‫עד יום‬
‫‪26.3.2008‬‬
‫‪27.2.2008‬‬
‫‪27.12.2007‬‬
‫‪30.8.2007‬‬
‫‪28.7.2007‬‬
‫‪30.5.2007‬‬
‫‪25.4.2007‬‬
‫‪28.2.2007‬‬
‫‪31.1.2007‬‬
‫‪27.12.2006‬‬
‫‪29.11.2006‬‬
‫‪25.10.2006‬‬
‫‪27.7.2006‬‬
‫‪27.4.2006‬‬
‫‪1.4.2006‬‬
‫‪26.1.2006‬‬
‫‪1.12.2005‬‬
‫‪29.10.2005‬‬
‫‪29.9.2005‬‬
‫‪26.1.2005‬‬
‫‪29.12.2004‬‬
‫‪24.11.2004‬‬
‫ריבית‬
‫באחוזים‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.25‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.20‬‬
‫‪5.40‬‬
‫‪5.60‬‬
‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬
‫שיעורי הריבית השנתית כפי שהיו החל מיום ‪ 4‬בינואר ‪) 1994‬המשך(‪:‬‬
‫מיום‬
‫‪26.2.2004‬‬
‫‪29.1.2004‬‬
‫‪1.1.2004‬‬
‫‪27.11.2003‬‬
‫‪30.10.2003‬‬
‫‪25.9.2003‬‬
‫‪28.8.2003‬‬
‫‪31.7.2003‬‬
‫‪26.6.2003‬‬
‫‪29.5.2003‬‬
‫‪1.5.2003‬‬
‫‪27.3.2003‬‬
‫‪26.12.2002‬‬
‫‪28.6.2002‬‬
‫‪13.6.2002‬‬
‫‪1.5.2002‬‬
‫‪26.4.2002‬‬
‫‪3.3.2002‬‬
‫‪25.12.2001‬‬
‫‪29.11.2001‬‬
‫‪1.11.2001‬‬
‫‪26.7.2001‬‬
‫‪28.6.2001‬‬
‫‪21.6.2001‬‬
‫‪31.5.2001‬‬
‫‪29.3.2001‬‬
‫‪1.3.2001‬‬
‫‪28.12.2000‬‬
‫‪30.11.2000‬‬
‫‪26.10.2000‬‬
‫‪28.9.2000‬‬
‫‪31.8.2000‬‬
‫‪27.7.2000‬‬
‫‪27.4.2000‬‬
‫‪30.3.2000‬‬
‫‪24.2.2000‬‬
‫‪27.1.2000‬‬
‫*‬
‫עד יום‬
‫‪31.3.2004‬‬
‫‪25.2.2004‬‬
‫‪28.1.2004‬‬
‫‪31.12.2003‬‬
‫‪26.11.2003‬‬
‫‪29.10.2003‬‬
‫‪24.9.2003‬‬
‫‪27.8.2003‬‬
‫‪30.7.2003‬‬
‫‪25.6.2003‬‬
‫‪28.5.2003‬‬
‫‪30.4.2003‬‬
‫‪26.3.2003‬‬
‫‪25.12.2002‬‬
‫‪27.6.2002‬‬
‫‪12.6.2002‬‬
‫‪30.5.2002‬‬
‫‪25.4.2002‬‬
‫‪2.3.2002‬‬
‫‪24.12.2001‬‬
‫‪28.11.2001‬‬
‫‪31.10.2001‬‬
‫‪25.7.2001‬‬
‫‪27.6.2001‬‬
‫‪20.6.2001‬‬
‫‪30.5.2001‬‬
‫‪28.3.2001‬‬
‫‪31.1.2001‬‬
‫‪27.12.2000‬‬
‫‪28.11.2000‬‬
‫‪25.10.2000‬‬
‫‪27.9.2000‬‬
‫‪30.8.2000‬‬
‫‪26.7.2000‬‬
‫‪26.4.2000‬‬
‫‪29.3.2000‬‬
‫‪23.2.2000‬‬
‫ריבית‬
‫באחוזים‬
‫‪5.80‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪6.30‬‬
‫‪6.70‬‬
‫‪7.10‬‬
‫‪7.60‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪8.50‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪9.50‬‬
‫‪9.90‬‬
‫‪10.20‬‬
‫‪10.40‬‬
‫‪10.60‬‬
‫‪8.60‬‬
‫‪7.10‬‬
‫‪6.10‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪5.30‬‬
‫‪7.30‬‬
‫‪7.60‬‬
‫‪7.80‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪8.30‬‬
‫‪8.50‬‬
‫‪8.70‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪9.50‬‬
‫‪9.70‬‬
‫‪9.90‬‬
‫‪10.10‬‬
‫‪10.40‬‬
‫‪10.60‬‬
‫‪10.80‬‬
‫‪11.10‬‬
‫‪11.40‬‬
‫‪11.80‬‬
‫מיום‬
‫‪30.12.1999‬‬
‫‪25.11.1999‬‬
‫‪29.7.1999‬‬
‫‪29.4.1999‬‬
‫‪31.3.1999‬‬
‫‪25.2.1999‬‬
‫‪17.11.1998‬‬
‫‪30.10.1998‬‬
‫‪9.8.1998‬‬
‫‪30.7.1998‬‬
‫‪25.6.1998‬‬
‫‪28.5.1998‬‬
‫‪3.5.1998‬‬
‫‪26.3.1998‬‬
‫‪26.2.1998‬‬
‫‪29.1.1998‬‬
‫‪29.8.1997‬‬
‫‪19.6.1997‬‬
‫‪28.2.1997‬‬
‫‪30.1.1997‬‬
‫‪26.12.1996‬‬
‫‪31.10.1996‬‬
‫‪26.9.1996‬‬
‫‪29.8.1996‬‬
‫‪1.8.1996‬‬
‫‪28.6.1996‬‬
‫‪2.6.1996‬‬
‫‪26.4.1996‬‬
‫‪1.2.1996‬‬
‫‪28.12.1995‬‬
‫‪27.10.1995‬‬
‫‪28.9.1995‬‬
‫‪27.7.1995‬‬
‫‪1.6.1995‬‬
‫‪27.4.1995‬‬
‫‪23.3.1995‬‬
‫‪23.2.1995‬‬
‫עד יום‬
‫‪26.1.2000‬‬
‫‪29.12.1999‬‬
‫‪24.11.1999‬‬
‫‪28.7.1999‬‬
‫‪28.4.1999‬‬
‫‪30.3.1999‬‬
‫‪24.2.1999‬‬
‫‪16.11.1998‬‬
‫‪29.10.1998‬‬
‫‪8.8.1998‬‬
‫‪29.7.1998‬‬
‫‪24.6.1998‬‬
‫‪27.5.1998‬‬
‫‪2.5.1998‬‬
‫‪25.3.1998‬‬
‫‪25.2.1998‬‬
‫‪28.1.1998‬‬
‫‪28.8.1997‬‬
‫‪18.6.1997‬‬
‫‪27.2.1997‬‬
‫‪29.1.1997‬‬
‫‪25.12.1996‬‬
‫‪30.10.1996‬‬
‫‪25.9.1996‬‬
‫‪28.8.1996‬‬
‫‪31.7.1996‬‬
‫‪27.6.1996‬‬
‫‪1.6.1996‬‬
‫‪25.4.1996‬‬
‫‪31.1.1996‬‬
‫‪27.12.1995‬‬
‫‪26.10.1995‬‬
‫‪27.9.1995‬‬
‫‪26.7.1995‬‬
‫‪31.5.1995‬‬
‫‪26.4.1995‬‬
‫‪22.3.1995‬‬
‫ריבית‬
‫באחוזים‬
‫‪12.20‬‬
‫‪12.70‬‬
‫‪13.00‬‬
‫‪13.50‬‬
‫‪14.00‬‬
‫‪14.50‬‬
‫‪15.00‬‬
‫‪13.00‬‬
‫‪11.00‬‬
‫‪12.50‬‬
‫‪12.80‬‬
‫‪13.10‬‬
‫‪13.40‬‬
‫‪13.70‬‬
‫‪14.10‬‬
‫‪14.40‬‬
‫‪14.90‬‬
‫‪14.20‬‬
‫‪15.40‬‬
‫‪15.70‬‬
‫‪16.20‬‬
‫‪16.70‬‬
‫‪17.00‬‬
‫‪17.30‬‬
‫‪17.80‬‬
‫‪18.50‬‬
‫‪17.00‬‬
‫‪16.30‬‬
‫‪15.50‬‬
‫‪15.20‬‬
‫‪15.70‬‬
‫‪15.20‬‬
‫‪14.70‬‬
‫‪15.00‬‬
‫‪15.50‬‬
‫‪16.30‬‬
‫‪17.80‬‬
‫הריבית מחושבת על בסיס רבעוני‪ .‬ריבית התעריפית = ״הפריים״ רייט מובחרים לא כולל עמלת הקצאה‪ ,‬דמי ניהול‬
‫חשבון‪ ,‬חיובים שונים וריבית חריגה‪ .‬הריבית נבדקת ביום התאריך הרשום‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫רשימות‬