‫מסע מעוצמה אישית להעצמה חברתית‬ ‫מגישים צוות ביה"ס העל יסודי עירוני ג' ע"ש מוטה גור‪ ,‬מודיעין‪.‬‬ ‫מנהלת בית הספר‪ :‬הילת אופנהיימר‪-‬שילה‪.‬‬ ‫תאריך הגשה‪ :‬כ"ה באייר תשע"ג ‪0.0..5.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫פרק א'‪-‬מבט על ‪5............ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫רקע ‪3......................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫מניעים לצורך ‪3............. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫הפתרון המוצע ‪4........... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫דרכי הפעלת התוכנית ‪4.................................. ................................ ................................‬‬ ‫פרק ב'‪-‬הארגון היוזם ‪0..................................... ................................ ................................‬‬ ‫פרק ג'‪-‬הסבר כללי על הבעיה ‪6.......................... ................................ ................................‬‬ ‫הבעיה‪6..................... ................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫מענה לצורך‪6.............. ................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫טיפול בדור ה‪7........... ................................ ................................ ................................ Z‬‬ ‫פרק ד'‪-‬מהות היוזמה ‪8..................................... ................................ ................................‬‬ ‫תחום פדגוגי‪9............. ................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫תחום חינוכי ייעוצי‪9...................................... ................................ ................................ :‬‬ ‫תחום חברתי‪11........... ................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫התלמיד כיזם חברתי‪11............................. ................................ ................................ :‬‬ ‫פרק ה' – מטרות ויעדים ‪.. ............................... ................................ ................................‬‬ ‫מטרת על‪12............... ................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫מטרות משנה ‪12......................................... ................................ ................................ :‬‬ ‫יעדים לשנת ההפעלה הראשונה‪12.................. ................................ ................................ :‬‬ ‫מדדי הצלחה ביחס למטרות שהוגדרו ‪12............ ................................ ................................‬‬ ‫פרק ו'‪-‬קהל היעד‪.1 ....................................... ................................ ................................ :‬‬ ‫פרק ז'‪-‬כח האדם ‪.0 ......................................... ................................ ................................‬‬ ‫מישור פדגוגי ‪11............ ................................ ................................ ................................‬‬ ‫מישור חינוכי אישי רגשי ‪11.............................. ................................ ................................‬‬ ‫מישור חברתי קהילתי ‪11................................ ................................ ................................‬‬ ‫פרק ח'‪-‬לוח זמנים‪.6 ...................................... ................................ ................................ :‬‬ ‫פרק ט'‪-‬תקציב‪.1 ........... ................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫פרק י'‪-‬שיתופי פעולה ‪.8 ................................... ................................ ................................‬‬ ‫חוץ בית ספרי‪11.......................................... ................................ ................................ :‬‬ ‫פנים בית ספרי‪11........................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫פרק יא'‪-‬סיכונים ‪.1 .......................................... ................................ ................................‬‬ ‫פרק יב'‪-‬תוכנית הערכה‪.5 ............................... ................................ ................................ :‬‬ ‫הערכת תלמידים‪21...................................... ................................ ................................ :‬‬ ‫צוות חינוכי‪21.............. ................................ ................................ ................................ :‬‬ ‫הנהגת הורים‪21.......................................... ................................ ................................ :‬‬ ‫‪2‬‬ ‫" החינוך אינו יכול לעסוק בהקניית ערכים‪,‬‬ ‫כי אם רק בהכשרת האדם לרכישת ערכים"‬ ‫פרופ' ישעיהו ליבוביץ‬ ‫מסע מהעצמה אישית לעוצמה חברתית‬ ‫פרק א'‪-‬מבט על‬ ‫רקע‬ ‫בית הספר השש שנתי‪ ,‬עירוני ג'‪ ,‬המציין השנה עשור להיווסדו‪ ,‬מצהיר בחזונו על עמודי תווך‪ ,‬שיהוו‬ ‫מסד בהתוויית היעדים ודרכי פעולה בתרבות הבית ספרית‪.‬‬ ‫בין עמודי התווך בחזון‪ ,‬מופנים עיקר הזרקורים על לשלושה מוקדים מרכזיים‪ :‬מוקד ערכי‪ -‬כבוד‬ ‫האדם‪,‬סובלנות‪,‬אחריות ומעורבות; מוקד תוכני‪-‬ערכי ‪ -‬עולם הזהות היהודית על רבדיה; וכן מוקד‬ ‫ההתפתחות האינטלקטואלית על היקפה ועומקה‪.‬‬ ‫במרוצת השנים ‪ ,‬בדיקות שנערכו לגבי מימוש היעדים עבור שלושת תוכניות העבודה ‪ -‬הפדגוגיות‪,‬‬ ‫החברתיות והחינוכיות‪ ,‬מצאו כי אכן קיים מתאם משביע רצון בין התשומות לתפוקות‪ .‬אלו באו לידי‬ ‫ביטוי בעיקר בהישגים הלימודיים ( לדוגמה בהישגי בגרות ביחס לרמה הארצית)‪.‬‬ ‫מניעים לצורך‬ ‫למרות האמור לעיל‪ ,‬פגישות אקראיות עם בוגרים שלימדתי בשנות העשרים ואף השלושים לחייהם‬ ‫הציפו לא פעם קשיים שהפתיעו אותי בהכירי אותם מימי התיכון‪ .‬בעוד שהתנהלותם בתיכון היתה‬ ‫טובה ונורמטיבית הם העידו על עצמם בפניי שהחיים הבוגרים הציבו אתגרים אליהם לא היו חשופים‬ ‫ולא היו מספיק מוכנים‪.‬‬ ‫מצאנו כי הביטוי המעשי ללקיחת אחריות‪ ,‬לרגישות לאחר ולמעורבות חברתית‪-‬איננו מספק‪ .‬הבנה זו‬ ‫הופקה בעקבות דיווח מהשטח של הצוות החינוכי ואף מהתלמידים עצמם‪ .‬בדיווח הסתמנה תמונה‬ ‫של "מגוננות יתר" של המורים כלפי תלמידיהם‪ .‬מצב זה צמצם את אפשרויות נטילת האחריות של‬ ‫התלמידים כלפי עצמם וכלפי הסביבה וזאת בתחומים השונים (פדגוגי‪,‬חינוכי‪ ,‬וחברתי)‪.‬‬ ‫אף בקרב דווחים מבוגרים הצטיירה תמונה דומה שהתבטאה בבלבול‪ ,‬בקשיים להתמודד עם מצבי‬ ‫יומיום הנדרשים במציאות החיים‪ :‬דוגמת קונפליקטים‪ ,‬דילמות‪ ,‬או קבלת החלטות‪.‬‬ ‫ישנם מחקרים ונתונים סטטיסטיים שמאששים תחושה זו‪ .‬בישראל בשנת ‪ 2119‬חיו מיליון ושבע‬ ‫מאות אלף צעירים בגילאי ‪(11-31‬כ‪ 12.1-‬אחוזים מהאוכלוסייה)‪ ,‬ו‪ 31-‬אחוזים מצעירים אילו אינם‬ ‫מועסקים ואינם לומדים(שנתון סטטיסטי ‪.)2119‬‬ ‫הנתון של צעירים שאינם מועסקים הינו מדאיג‪.‬קיימות תיאוריות התפתחות הרואות בתקופת חיים זו‬ ‫שלב נוסף במעגל החיים‪ .‬הבולטת בתאוריות אלו מגדירה שלב זה כ"בגרות בהתהוות"‪ .‬תקופה זו‬ ‫מאופיינת בבלבול‪ ,‬חיפוש עצמי וחוסר ודאות‪.‬‬ ‫בשלב זה על הצעירים להתמודד עם המעבר מהתבגרות לבגרות‪ .‬הצעירים עומדים מול צמתים‬ ‫מרכזיים בחייהם‪ ,‬ונדרשים לקבל החלטות שישפיעו על עתידם כפרטים ובכך גם על עתיד החברה‬ ‫כולה‪ .‬אולם דווקא בשלב זה מוצאים צעירים אלה את עצמם מחוץ למסגרת מכוונת וללא כתובת‬ ‫לפנות אליה‪( .‬ארנט ‪,2117‬הישראלי וילמה ‪)2111‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הצורך ‪/‬ההצדקה‬ ‫מכאן עלה הצורך לנסות ולתת מענה מוקדם יותר‪ ,‬בעוד קיימת מסגרת שניתן להיעזר בה‪ .‬לשם כך‬ ‫יש לבנות כליםבמסגרת הבית ספרית‪ ,‬אשר יאפשרו חידוד של המפגש בין ה"עצמי" לחברה‪,‬כאשר‬ ‫המטרה היא פיתוח מצע להתמודדות עם מציאות החיים בהווה‪ ,‬לקראת מוכנות לחיים בעתיד‪.‬‬ ‫הפתרון המוצע‬ ‫הפתרון המוצע הוא שינוי או פיתוח נוסף בגישה לשלושתהתחומים המרכזיים בתרבות הבית ספרית‬ ‫הפדגוגי‪ ,‬החינוכי‪-‬רגשי והחברתי‪-‬ערכי‪ ,‬בתכנים של תחומים אלה‪ ,‬ובדרךמימושם‪.‬‬ ‫הגישה המוצעת עוסקת במעבר מגישה מגוננת בה יש צמצום אחריות התלמיד‪ ,‬לתרבות המדגישה‬ ‫ערכי רגישות לאחר‪ ,‬אחריות‪ ,‬ושייכות לחברה (להלן רא"ש)‪ .‬תפיסה זו תהווה עמוד תווך בתרבות‬ ‫הבית ספרית‪.‬‬ ‫התכנים יבנו כתוכניות פדגוגיות‪ ,‬חינוכיות וחברתיות‪ ,‬המדגישות מצבי‬ ‫חיים‪,‬אקטואליהואירועיםרלוונטיים לבניית ה"עצמי" ומודעות לסביבה החברתית המשתנה‪ .‬בניית‬ ‫התוכניות תעשה בשיתוף התלמידים‪.‬‬ ‫דרכי הפעולה יכללו זימון התנסויות מעשיות וחוויות שיאפשרו לתלמיד להתאמן במציאות החיים‬ ‫יומיומיות שלו בבית הספר עם מיומנויות וכישורים המהווים את הבסיס החיוני לקראת יציאה לחיים‬ ‫בוגרים ‪.‬יעודדו יזמות של התלמיד‪ .‬כמו כן יתקיימו מפגשים עם גורמי פנים (בית ספריים) וגורמי וחוץ‪.‬‬ ‫קיום סדנאות‪ ,‬שיחות אישיות ובקרה עצמית יאפשרורפלקציה של תהליכים שנמצאו כחיוביים‪.‬‬ ‫ההוראה‪-‬למידה וההערכה יתקיימו בשיתוף הצוות והתלמידים‪.‬‬ ‫דרכי הפעלת התוכנית‬ ‫גיבוש צוות היגוי לליווי הטמעת התוכנית;‬ ‫הגדרת גבולות פעולה;‬ ‫קהל היעד ‪ :‬תלמידי חטיבת הביניים‪ ,‬בבחינת פוטנציאל לשינוי ולעיצוב‪ ,‬וכן על מנת לבנות תשתית‬ ‫מוצקה שתתפתח בהמשך‪.‬‬ ‫המסגרות בהן יופעל המיזם ‪ :‬בתחום הפדגוגי‪ ,‬המיזם יופעל במקצועות רבי המלל אשר הינן‬ ‫דיסציפלינות המאפשרות כר נרחב לשיח ולביטוי מעצם מהותם‪ .‬בתחום החינוכי יעוצי המיזם יבוא‬ ‫לידי ביטוי בסדנאות העצמה אישית ובשיחות אישיות על ידי המחנכים‪ .‬בתחום החברתי המיזם יפעל‬ ‫להובלת יוזמה חברתית על ידי התלמיד‪ ,‬בליווי מחנך ובפעילויות חברתיות‪ ,‬הקשורות להכרות‬ ‫והתנסות במציאות החיים‪.‬‬ ‫ראייה לעתיד‪ -‬הרחבה לחטיבה העליונה‪.‬‬ ‫הכשרה‪ ,‬אשר תתבצע בשלושה צירים מקבילים‪:‬‬ ‫השתלמות הצוות החינוכי והפדגוגי;‬ ‫ליווי אישי ( דרך תצפיות‪ ,‬בניית חומרים‪ ,‬הפקת לקחים);‬ ‫הדרכה בבניית תוכניות וחומרי למידה פדגוגים‪.‬‬ ‫הכנת תוכניות עבודה ברמת מאקרו ומיקרו‪ ,‬בשלושת התחומים המדוברים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פרק ב'‪-‬הארגון היוזם‬ ‫הארגון היוזם הינו בית הספר 'עירוני ג'‪ ,‬במודיעין‪ ,‬מוסד חינוך על יסודי שש שנתי המונה ‪1411‬‬ ‫תלמידים ו‪ 121-‬חברי צוות חינוכי‪.‬‬ ‫מנהלת בית הספר בשש השנים האחרונות הינה הילת אופנהיימר ‪ -‬שילה‪ ,‬בעלת תואר שני‬ ‫בהיסטוריה של עם ישראלמהאוניברסיטה העברית‪,‬ובוגרת קורס ניהולמאוניברסיטת בר אילן‪.‬‬ ‫בתפקידה הקודם שמשה מנהלת החטיבה העליונה בבית הספר 'עירוני א' במודיעין במשך שש שנים‪.‬‬ ‫ה'אני מאמין' הבית ספרי מדגיש עקרונות שונים וביניהם אתהזכות לשוויון‪ ,‬כבוד ואמון‪ ,‬תוך‬ ‫התחשבות בזולת; החשיבות בעיצוב וגיבוש זהות יהודית וישראלית המושתתת על ערכי הסובלנות;‬ ‫הכרות עם המסורת וההיסטוריה של העם היהודי וחשיבות קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬המהווים מסד‬ ‫לעיצוב הבוגר‪.‬‬ ‫בנוסף חורט בית הספר על דגלו את האמונה בקשר עם הקהילה‪ ,‬באמצעות טיפוח בוגרים קשובים‪,‬‬ ‫אחראיים ומחויבים ולתרום ליצירת חברה איכותית‪.‬‬ ‫כל אלו מתוך אמונה ביכולת ובכישורים של תלמידינו תוך עידוד והכוונה להוציא אותם עקרונות מהכוח‬ ‫אל הפועל תוך שאיפה למצוינות‪.‬‬ ‫בבית הספר ‪ 46‬כיתות‪ ,‬בהן כיתות הנותנות מענה לתלמידים מאוכלוסיית קצה‪ :‬כיתות מחוננים‬ ‫וכיתות מב"ר‪ ,‬ל"ב וחינוך מיוחד‪.‬‬ ‫בית הספר מקיים מעבר לשעות ההוראה הנורמטיביות מרכז למידה לתלמידי חטיבת הביניים‬ ‫במטרה לתת מענה לצרכי התלמיד ולצמצום פערים לימודיים‪ .‬מערך קורסים בקבוצות קטנות ממוקדי‬ ‫בגרות לתלמידי החטיבה העליונה נערכות אף הן לאותה מטרה‪.‬‬ ‫בית הספר פועל לחינוך לתרבות מורשת וערכים‪ .‬זאת דרך הגברת המודעות החברתית‪ ,‬הרחבת‬ ‫עולם הידע של התלמידים‪ ,‬וחינוך להכרה בשותפות חברתית‪ ,‬ומעורבות אזרחית פעילה‪ .‬חשיבות‬ ‫מעורבות זו באה לידי ביטוי בפעולות למען קהילת בית הספר ופעולות מחוצה לו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הדבר בה‬ ‫לידי ביטוי בפעילויות התנדבות של מורי בית הספר במסגרת פרויקט "אני שותף"‪ ,‬ובפעולות בהן כל‬ ‫תלמידי בית הספר מתנדבים במסגרת פרויקט "כיתה שותפה"‪.‬‬ ‫צוות בית הספר גאה בהישגיו הפדגוגים‪ .‬אחוז זכאות לבגרות של מחזור ג' עמד על ‪ .91%‬בהישגיו‬ ‫הערכיים אחוז הגיוס לצה"ל מקרב תלמידי מחזור א' וב' עומד על ‪ 99%‬על פי נתוני אכ"א שמחנו‬ ‫להתבשר ששני בוגרים של בית הספר קיבלו תעודת חייל מצטיין מנשיא המדינה ביום עצמאות זה‪.‬‬ ‫בית הספר זכה בהצטיינות מחוזית על קידום הישגים לימודיים (תש"ע)‪ .‬לציון לשבח משר החינוך‬ ‫זכה בית הספר בנושא הטמעת מורשת ותרבות ישראל (תשע"ב) ‪.‬‬ ‫טיפוח תחושת שייכות לבית הספר נעשה בין השאר על ידי דאגה לאקלים חינוכי מיטבי בבית הספר‪.‬‬ ‫בית הספר מעוטר בעבודות ובצילומים שביצעו התלמידים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתקיים מופע בו מציגים‬ ‫התלמידים את כישרונותיהם‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פרק ג'‪-‬הסבר כללי על הבעיה‬ ‫הבעיה‪:‬‬ ‫בית הספר כיום נתפס כמקנה דעת וערכים‪.‬במציאות הבית ספרית הקיימת אין מספיק מרחב‬ ‫משמעותי להתנסויות ולחוויות של מצבי חיים אוטנטיים לקראת המפגש עם "עולם החיים האמיתי"‬ ‫בעתיד‪ .‬מכאן שישנו פער בין הכלים הניתנים במערך הבית ספרי (המשמש אחרי הכל כ"חממה")‬ ‫ליכולות הדרושות לבוגר בהתנסויות העתידיות שלו במהלך חייו‪.‬משאבים פנימיים‪ ,‬העשויים לאפשר‬ ‫לבני אדם לחיות חיים מספקים תוך התחשבות באחר‪ ,‬אינם מטופחים דיים ברוב בתי הספר כיום‪.‬‬ ‫מענה לצורך‪:‬‬ ‫על בית הספר לעסוק באופן מכוון ומודע ביצירת תשתית קוגניטיבית רגשיתוחברתית‪,‬אשר תכין‬ ‫ותכשיר את תלמידיו לקראת החיים הבוגרים‪.‬בוגרים שיהיו בעלי עוצמה אישית ואחריות חברתית‬ ‫יצליחו ביתר שאת להשתלב בצורה מיטבית בחיים הבוגרים כפרטים אשר מעורבים ותורמים לחברה‬ ‫איכותית‪.‬‬ ‫טיפוח יכולות בסיסיות העוסקות בקשר ושייכות‪ ,‬מסוגלות (יכולת) ואוטונומיה‪ -‬תשפר את סיכויי‬ ‫הבוגרים לחיות חיים מספקים ומשמעותיים‪ .‬קביעה זו נסמכת הן על ממצאים מחקריים שיפורטו להלן‬ ‫והן על מערך שיחות ומיפויים שנעשו בקרב הצוות החינוכי‪ ,‬התלמידים והנהגת הורים‪.‬‬ ‫מחקרים כגון זה של ארנט משנת ‪ 2111‬מאששים את ממצאינו‪ .‬באופן מסורתי‪ ,‬כך ארנט‪ ,‬נהוג לייחס‬ ‫את המעבר בין התבגרות לבגרות כמעוגן בגיל ‪ .11‬עם ההגעה לגיל ‪ 11‬אמור הפרט לסיים את‬ ‫משימות התבגרות ולהפך לבוגר המכוון לעתידו‪ ,‬עצמאי רגשית וכלכלית ומוכן להקים יחידה‬ ‫משפחתית עצמאית אולם מעבר זה אינו חד משמעות ונעשה מטושטש (‪ . )Arnett, 2000‬הגורמים‬ ‫שהובילו לטשטוש המעבר מיוחסים לשינויים במערכות הבריאות והחינוך‪ ,‬שינויים כלכליים ושינויים‬ ‫חברתיים‪ .‬שינויים אלו הובילו לכך שכיום‪ ,‬לא ניתן לדבר על חתך גילאי בו הפרט הופך לבוגר‪ ,‬אלא על‬ ‫תקופת חיים (כאהן–סטרבצינקי‪.)2111 ,‬‬ ‫תיאוריות התפתחות רואות בתקופת חיים זו שלב נוסף במעגל החיים‪ ,‬שלב ה"בגרותבהתהוות"‬ ‫(‪ .)Arnett, 2005‬תפיסה זו רואה בשלב "הבגרות בהתהוות" שלב נוסף במעבר בין ההתבגרות‬ ‫לבגרות‪ .‬זהו שלב ייחודי‪ ,‬נפרד מהשלבים החופפים לו‪ .‬בתקופה זו הפרט אינו מאופיין כמתבגר (בעל‬ ‫זכויות פוליטיות וחברתיות של בגיר‪ ,‬לרוב מצוי במערכת זוגית וביכולתו לקבל החלטות משמעותיות‬ ‫בהקשר לחייו)ומנגדהוא עודנו לא בוגר ממש (לרוב אינו עצמאי כלכלית‪ ,‬ללא יחידה משפחתית משלו‪,‬‬ ‫בתהליך לימודים וללא מקצוע קבוע)‪ .‬לרוב‪ ,‬נהוג לייחס לשלב זה את גילאי ‪.11-31‬‬ ‫על פי השנתוןהסטטיסטי של שנת ‪,2119‬מקבוצת גיל זו חיים בישראל כיום כמיליון ושבע מאות אלף‬ ‫(כ – ‪ 12.1‬אחוזים מהאוכלוסייה)‪ 19.‬אחוזיםמתוכם סיימו ‪ 12‬שנות לימוד‪ 11 ,‬אחוזים הינם בעלי‬ ‫תעודת בגרות‪ ,‬ומתוכם כ‪ 11 -‬אחוזים למדו באקדמיה‪.‬לעומת זאת כ– ‪ 21,111‬נתמכים בשירותי‬ ‫הרווחה‪ 31.‬אחוזים אינם עובדים ואף אינם לומדים‪(.‬שנתון סטיסטי לישראל ‪.) 2119‬‬ ‫תפיסה זו של "בגרות בהתהוות" האירה את העובדה כי בשלב חיים זה על הפרט להתמודד עם‬ ‫הצמתים המרכזיםבחייו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬זהו השלב הראשון בו הוא מחוץ למסגרת תמיכה פורמאלית‬ ‫וללא כתובת ברורה לעזרה‪.‬‬ ‫בדידותו של הפרט העומד מול צמתים מרכזיים בחייו יכולה להיתפס כבעיה אישית‪ .‬מאידך הסתכלות‬ ‫במאקרו מאירה את העובדה כי הבעיה הינה בעיה חברתית גם כן‪ .‬שכן השלכותיהן של ההכרעות‬ ‫שיקבל הפרט בשלב חיים זה יעצבו את חייו הבוגרים ומתוך כך‪ ,‬את מידת הסתמכותו והשענתו על‬ ‫מסגרות חברתיות ומערכות המדינה בטווח הארוך‪( .‬הישראלי וילמה‪.)2111 ,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫במחקר של לובל עולים חמישה צרכים עיקריים של צעירים בגיל "בגרות בהתהוות"ואלו הן‪ :‬בגיבוש‬ ‫זהות ‪,‬קרירה והשכלה‪ ,‬דיור‪ ,‬משפחה והשתייכות חברתית (לובל ש‪.)2111, .‬‬ ‫מתוך הצרכים העולים במחקר המיקוד בבית הספר יעסוק בצרכים הרגשיים הבסיסים אותן ניתן‬ ‫להתוות ולחזק‪ ,‬בהתאמהלגיל התלמידים‪ .‬הצרכים הם גיבוש זהות והשתייכות חברתית‪ ,‬והמטרה‬ ‫הינה חיזוק התלמידים בבניית זהות אישית‪ ,‬הגדרת דימוי עצמי ופיתוח כישורים להרכבת השקפות‬ ‫עולם‪ ,‬ועל ידי כך לחזק את יכולתם להשתייך חברתית בעולם אינדיווידואליסטי ופוסט מודרני( ‪Arnett,‬‬ ‫‪.)2005‬‬ ‫טיפול בדור ה‪Z‬‬ ‫את כל האמור לעיל יש לפרש לאור אפיונים של "דור ה ‪"Z‬אליו התלמידים משויכים‪ .‬המאפיין העיקרי‬ ‫של תרבות בני דור ה‪Z-‬הוא העובדה שהם אינם מכירים את ההוויה והמציאות של טרום העידן‬ ‫הדיגיטלי‪ .‬מבחינתם המציאות הווירטואלית‪ ,‬המרושתת‪ ,‬הדיגיטלית‪ ,‬היא מרכיב עיקרי בעולם‬ ‫המציאות‪ .‬המשמעות היא יש להם אלפי "חברים" ברשתות החברתיות‪ ,‬שאותם מעולם לא פגשו‪ .‬יש‬ ‫להם תפיסה עצמית גלובלית‪ ,‬והם חוצים בקלות מרחבי זמן‪ ,‬שפות ותרבויות‪ .‬יכולת של בני דור ה‪Z-‬‬ ‫להפעיל טכנולוגיות רבות בו זמנית‪ ,‬ויכולתם לחדש טכנולוגיות בעצמם מאפשרת יכולת גבוהה לפיזור‬ ‫ריכוז בין מגוון אמצעי תקשורת באופן סימולטני‪ ,‬ומשפיע בין השאר גישתםהתרבותית שהיא יותר‬ ‫אנטי‪-‬היררכית ובעלת נאמנות פחותה למסגרות‪.‬מאידך היא מאפשרת יכולת חיבור רגשית‪-‬אנושית‬ ‫בלתי אמצעית‪ ,‬בעיקר בגזרה הדיגיטלית(אלון ד' ‪ .)2113‬לכל אלה גם ניתן לייחס את העדר ההכנה‬ ‫המתאימה בביתה הספר ואת הצרכים הנוספים שיש למלא כל עוד קיימת מסגרת מסורתית יותר ‪-‬‬ ‫ואמיתית– כגון בית ספר‪.‬מהפכת התקשוב והתקשורת הגורמים מחד להיכחדות הבורות והתמימות‪,‬‬ ‫אך מאידך חושפים את בנדי דור ה‪Z-‬למצבי חיים מורכבים ומצבי סיכון‪.‬יש צורך‪ ,‬אם כך‪ ,‬לפתח‬ ‫מסוגלות להתמודדות (הפעלת שיקולי דעת‪ ,‬יכולת בקרה ושליטה עצמית)‪.‬‬ ‫השינויים המהירים והדרמטיים בתחומים השונים‪ ,‬מצריכים לא רק הסתגלות לשינויים אלה יכולת‬ ‫הפיכת שינויים אלה להזדמנויות‪ .‬מצבי העמימות החברתית ואי הוודאות המתאפיינים כיום בחייו של‬ ‫ה"בוגר בהתהוות" בן דור ה‪Z-‬מצריכות יכולת יצירתית וגמישות‪,‬ונקיטת יוזמות בתנאי העמימות‬ ‫החברתית והאישית (דרוקר‪ .)2111,‬המעבר מ"אמת אובייקטיבית" והתערערות מעמדה של הסמכות‪,‬‬ ‫מצריכים מהפרט לגבש סמכות פנימית שתבחר‪ ,‬תבקר‪ ,‬ותנקוט עמדה‪.‬יש צורך שהפרט יוכל לחתור‬ ‫לעמדה של שליטה וניהול עצמי ביחס לחייו (אבירם‪)2111,‬‬ ‫בסופו של תהליך‪ ,‬השאיפה היא שהבוגר הבית ספרי יהיה בעל חוסן נפשי רב יותר שינבע מקבלת‬ ‫כלים שיאפשרו התמודדות עם זהותו וחוויות שיחזקו אותו בהתנסויות של אחריות‪ .‬אלה יינתנו‬ ‫לתלמידים במהלך שנותיהם בבית הספר בתחומים הפדגוגיים והחברתיים‪ ,‬ומאינטראקציה עם‬ ‫סביבתם‪ ,‬ואלה הם שיובילו לרגישות חברתית‪ ,‬ותחושת שייכות ומחויבות גדולים יותר‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פרק ד'‪-‬מהות היוזמה‬ ‫המיזם יכלול תחומים פדגוגים‪ ,‬חינוכיים וחברתיים‪ .‬מטרתו לעורר את התלמידים באופן ישיר ועקיף‬ ‫להתמודדות עם מצבי החיים השונים אותם הם חווים ועליהם הם לומדים‪.‬‬ ‫למידה במשמעותה הקוגניטיבית‪,‬הרגשית והחברתית ‪,‬המותאמת לשלב ההתפתחות של‬ ‫התלמיד‪,‬מאפשרת את הסתגלותם החיובית ומעורבותם כגורם מועיל בחברה הרחבה של התלמידים‪.‬‬ ‫העצמה אישית הולמת את הצורך לתתכלים למלא צרכים בסיסיתכגון הצורך בביטחון‪ ,‬הצורך‬ ‫בהשתייכות‪ ,‬הצורך בתחושת ערך עצמי וכבוד‪ ,‬במסוגלות ובאוטונומיה‪.‬‬ ‫על פי תאוריית ההכוונה העצמית של ראיין ודסי (‪ ,)2111‬תפיסת הצמיחה של עשור (‪,)2111 ,1991‬‬ ‫ותפיסת החינוך לאוטונומיה של אבירם ( ‪ ,)2111‬ההנחה היא כי ישנם חמישה משאבים פנימיים‬ ‫העשויים לאפשר לבני אדם לחיות חיים מספקים תוך התחשבות באחר‪ .‬טיפוחם של אלה תקדם את‬ ‫סיכוייהם של הבוגרים לחיות חיים מספקים ומשמעותיים יותר‪.‬‬ ‫שלושת המשאבים הבסיסיים ביותר הם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוויות של סיפוק הצרכים הבסיסיים בקשר ובשייכות‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוויות של יכולת‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוויות של אוטונומיה‪.‬‬ ‫בעקבות חוויות אלה מתפתחות תפיסות עצמי ותפיסות זולת שהן חיוביות בעיקרן‪.‬‬ ‫שני משאבים נוספים כוללים כישורים‪,‬ערכים ונטיות המאפשרים קשב פנימי ונטייה להתחשבות‬ ‫באחר‪.‬‬ ‫תמיכת בית הספר‪ ,‬במסגרת יוזמה זו בפיתוח הכישורים לעיל‪ ,‬תעצים את יכולות התלמיד לתעל‬ ‫את הערכים הגלומים בו לכיווני עשייה ושותפות כלפי החברה‪.‬‬ ‫על פי ראיין ודייסן (‪ )2111‬חוויות והתנסות אשר גם מספקים צורכים כגון הצורך בתחושת קשר‪ ,‬צורך‬ ‫בשייכות וביטחון‪ ,‬צורך בתחושת יכולת‪ ,‬או צורך בתחושת אוטונומיה וביטוי עצמי– כל אלה מכינים‬ ‫טוב יותר את הפרט להתמודדויות דומות בהמשך‪.‬מודעות עצמית וסיטואציות המחייבות התחשבות‬ ‫באחר אף הן יכולות ומאפשרות סיפוק של אותן הצרכים‪.‬‬ ‫ההנחה היא שחוויות מספקות ‪ -‬הן שיאפשרו התמודדות יעילה יותר בעתיד עם קשיים‪ ,‬משברים‪ ,‬והן‬ ‫שתורמים להתפתחות כישורים לקשב פנימי ולהתחשבות באחר‪.‬‬ ‫כך לדוגמה תלמיד שמורו יפרוש בפניו הזדמנויות לחוות התנסות‪ ,‬ושתאתגר את כישוריו‪" ,‬יתרגל על‬ ‫יבש" גרסאות פשוטות של סיטואציות עתידיות בו ימצא את עצמו בעתיד‪.‬מילוי צרכים רגשיים תוך‬ ‫התמודדות עם האתגר הם שיאפשרו זאת‪.‬תלמיד אשר הצורך בתחושת יכולת יתמלא על ידי עמידה‬ ‫בהתנסות והתמודדות עמה יוכל ביתר קלות להאמין בעצמו ובמסוגלותו להשיג תוצרים שלא קל‬ ‫להשיגם‪ .‬תלמידת אשר הצורך בתחושת אוטונומיה יתמלא על ידי התמודדות על המשימה יכיר‬ ‫אתהיכולות שבהן ניחן‪ .‬גיבוש פעיל וחקרני של מטרות המקדמות את מימוש צרכיו‪ ,‬ממוש אפשרות‬ ‫הבחירה החופשי מכפייה יהוו הכנה טובה לבאות‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬תלמיד שיחווה סביבה בטוחה ואכפתית‪ ,‬הנותנת עזרה והגנה פיסית ורגשית‪ ,‬הצורך שלו‬ ‫לביטחון ולשייכות יתמלא‪ ,‬וכךיוכל לתפוס את עצמו כחלק מהסביבה וירצה להמשיך ולהשתייך אליה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תלמיד שיחווה חוויות של הצלחה לא רק בלימודים‪ ,‬אלא גם בפעילויות ובאירועים משמעותיים‪,‬‬ ‫יתמלא בו אותו הצורך לתחושת יכולת ומסוגלות‪ ,‬וכך יוכל לתפוס לא רק את עצמו כבעל יכולת‬ ‫התמודדות עם אתגרים קשים‪ ,‬אלא גם את האחרים כתומכים וכראויים לתמיכה‪.‬‬ ‫על פי אבירם (‪ )2111‬המשתנים שסייעו לבני אדם להתמודד במצבי חיים שונים ומורכבים ולהתגבר‬ ‫עליהם‪ ,‬מונים את המאפיינים הבאים‪ :‬הנעה פנימית לפעולה‪ ,‬אוטונומיה‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬אקטיביות‪,‬‬ ‫מסוגלות‪ ,‬התמדה ‪,‬יוזמה‪,‬יכולת בחירה‪,‬גמישות‪,‬יצירתיות‪ ,‬יכולת ליצור קשרים בין‪-‬אישיים‪,‬מעורבות‬ ‫חברתית‪ ,‬ומנהיגות‪ .‬כל המאפיינים הללו מתהווים בתוך מערכת יחסי גומלין בין הפרט לסביבה‪.‬‬ ‫בלב המיזם הבית ספרי יעמדו יחסי גומלין בין התחומים‪:‬הפדגוגיהחברתי – והחינוכי רגשי‪ .‬יחסי‬ ‫הגומלין יאפשרו מרחב פעולה לחשיפה‪ ,‬להתנסות‪ ,‬ולחוות‪.‬בנית המסד של הכלים יבנו או יחזקו את‬ ‫הבסיס עבור הפרט שישמש אותו במרחבי חייו בהווה ובעתיד‪.‬‬ ‫תחום פדגוגי‪:‬‬ ‫יוכנו תוכניות לימודיות ייחודיות במקצועות רבי המלל‪ .‬החומר הנלמד בהן יהווה אמצעי להתבוננות‬ ‫סביב ולהשלכה על התמודדויות ותובנות בחיים‪ .‬המקצועות ההומניסטיים אשר עוסקים כולם באדם‬ ‫ובסביבתו‪ ,‬מאירים היבטים רגשיים‪-‬חברתיים‪-‬ערכיים‪ .‬בהכוונה נכונה אלה מעמתים את הלומד‪,‬‬ ‫משקפים עבורו מצבים‪ ,‬מעוררים לחשיבה‪ ,‬ולהסתכלות של האני החי בעולם רב גוני‪.‬‬ ‫הטקסטים שילמדובמסגרת השיעורים יאפשרו ללומדים הכרות עם דמויות שונות‪ ,‬סיטואציות‬ ‫מורכבות‪ ,‬נקודות ראות שונות‪ ,‬מגוון של יחסים בין‪-‬אישיים‪ ,‬ומגוון דרכי התמודדות‪ .‬למידה כזו‬ ‫תאפשר לתלמידים לגבש תובנות על החיים‪ ,‬ולפתח התבוננות עצמית פנימית‪.‬‬ ‫התלמיד יהיה שותף ואחראי הוראה‪ -‬למידה‪ .‬התלמיד יחקור וישתתף בבחירת תכני לימוד‪ ,‬בקביעת‬ ‫נושאים שיילמדו‪,‬בהכנת דרכי ההוראה‪ ,‬בהצגת תכנים לחבריו לכיתה וכן בבחירת דרכי הערכה‪.‬‬ ‫בעקבות מעורבות התלמיד בהכנת התכנים והעברתם לכיתה‪ ,‬התלמיד יקבל הערכה על כך‪ .‬התלמיד‬ ‫יעריך את עבודתו‪ ,‬העמיתים יעריכו אותו (ברמת התכנים וברמת הביצוע) וכך גם המורה‪.‬‬ ‫יתקיימו מפגשים עם גורמי חוץ ופנים בית ספריים להדגשת היבטים תוכניים‪ -‬ערכיים וכן כמודל‬ ‫ללמידה‪ .‬דוגמהלגורמי חוץ אפשריים היא אישים שחוו חוויות מעצימות (כגון עמותת ארגמ"ן‪ -‬ארגון‬ ‫גמלאי העיר מודיעין)‪.‬דוגמה לגורמי פנים יכולה להיות תלמידי מגמות מהחטיבה העליונה אשר יציגו‬ ‫היבטים אומנותיים‪/‬מדעיים‪/‬סוציולוגיים סביב סוגיה נלמדת‪.‬‬ ‫התפיסה על פי ראיין ודייסן (‪ )2111‬היא שתלמיד שיחווה חוויות של מעורבות בפעילויות‬ ‫משמעותיות‪ ,‬התנסויות של בחירה‪ ,‬של שיח בנושאים החשובים לו‪ ,‬של חשיפה לדמויות ולקבוצות‬ ‫מעוררות הערכה‪ ,‬יתמלא בו הצורך לאוטונומיה‪ .‬התמודדות עם שאלות של זהות והבנת ה"עצמי"‪,‬‬ ‫בחירת תכנים ואופן העיסוק בהם‪ ,‬אף הם יעזרו למלא צורכי ביטוי עצמי‪ ,‬זהות והיעדר כפייה‪ .‬תלמיד‬ ‫זה יהיה בעל תפיסה עצמית המכירה את אפיוני הטמפרמנט שלו‪ ,‬זהותו‪ ,‬נטיותיו‪ ,‬עמדותיו ותכניותיו‬ ‫ומכאן יהיה בשל יותר לחייו הבוגרים‪.‬‬ ‫תחום חינוכי ייעוצי‪:‬‬ ‫הכנת תוכנית חינוכית ייעוצית ממוקדת בחומרים אשר ממלאים צרכים רגשיים וחברתיים של התלמיד‬ ‫ואשר מובילים למוכנות גבוהה יותר לחיים‪ .‬הכוונה מודעת אשר מזמנת הזדמנויות לפיתוח תחושת‬ ‫הביטחון‪ ,‬תחושת ההשתייכות‪ ,‬תחושת מסוגלות ותחושת אוטונומיה המתפתחים בקונטקסט חברתי‪,‬‬ ‫אף היא תחזק את המוכנות לחיים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫למידת מיומנות חברתיות‪ ,‬רגשיות‪ ,‬קוגניטיביות (מותאמות על פני רצף הגיל)יכוונווילוו את הפרט‪.‬‬ ‫הלמידה תהיה מחוויות ומהתנסויות יזומות (ואף נקרות)‪.‬יודגשו היבטים העוסקים בפיתוח ה"עצמי" ‪,‬‬ ‫בקידום הקבוצה‪ ,‬ושיפור המערכת‪ ,‬תוךאינטראקציה ביניהן‪ .‬דגש יושם על הקונטקסט שבו פועל‬ ‫הפרט‪ ,‬ועל השפעותהגומלין הדדיות בינו לבין הסביבה‪.‬מטרת דגשים אלו לחזק התמודדות יעילה‬ ‫יותר עם אתגרים‪ ,‬אשר תתרום גם לשיפור תחושת הערך העצמי‪.‬‬ ‫התכנים יעברו בסדנאות בחצאי כיתות ובשיחות אישיות‪.‬כמו כן יעברו התלמידים סדנאות חוץ בית‬ ‫ספריות‪,‬ביניהן סדנאות‪ODT‬שיאפשרו נגיעה נוספת לפרט ומתן ביטוי אישי‪ .‬הסדנאות אלו ילוו לדוגמה‬ ‫במשחקי תפקידים‪ ,‬בהצגת הקשרים לחיי היום יום‪ ,‬בנקודות מעוררי חשיבה עצמית‪.‬‬ ‫דוגמאות לנושאים שיועברו‪:‬‬ ‫יחסים בינאישיים ויחסים בין המינים ‪ :‬השגת רמה חדשה של קרבה ואמון עם בני אותו הגיל ‪-‬‬ ‫החל מבני אותו המין עבור אל בני המין השני‪ ,‬והבניית תקשורת בריאה בין מתבגרים להוריהם‪.‬‬ ‫גיבוש סולם ערכים אישי‪ -‬חברתי ‪ :‬יצירת אוטונומיה אישית על בסיס יכולות וכישורים; מודעות‬ ‫לעולם המשתנה בתרבות תקשורת המונים; הגדרת יעדים ודרכים למימוש הערכים; ניהול תרבות‬ ‫פנאי התואמת את סולם הערכים האישי‪.‬‬ ‫היכרות עם השונה ופיתוח מודעות חברתית ‪ :‬היכרות עם קבוצות שונות באוכלוסיה;זיהוי ושינוי‬ ‫עמדות סטריאוטיפים; יצירת סובלנות‪ ,‬קבלת השונה; פיתוח גישה רגישה ואמפאטית לאחר המעוררת‬ ‫צורך לנתינה ולאחריות חברתית‪.‬‬ ‫הבנת המשמעויות של" מפה חברתית" ובחינת דרכי פעולה‪:‬הבנת הכוח של הקבוצה ומקום‬ ‫ה"עצמי" ביחס אליה; הבנת מושג הקונפורמיות וחיזוק עמוד השדרה הפנימי; שיתוף פעולה ועבודת‬ ‫צוות; התמודדות עם בעיות וקונפליקטים‪ .‬זיהוי מצבים הדורשים התערבות חיצונית‪ ,‬פיתוח יכולת‬ ‫להסתייע בסביבה‪.‬‬ ‫התמודדות עם דילמות וקבלת החלטות ‪ :‬יצירת עמדות מעוגנות ומבוססות; יכולת בחירה בין‬ ‫אלטרנטיבות; יכולת תכנון‪ ,‬עמידה מול הצפת מידע וברירה מושכלת; יכולת לבקרה עצמית‪.‬‬ ‫ניהול רגשות ושליטה עצמית במצבים משתנים ‪ :‬זיהוי ופיתוח חלופות לביטוי התנהגותי; דחיית‬ ‫סיפוקים‪ ,‬רתימת רגשות לפעולה‪.‬‬ ‫תחום חברתי‪:‬‬ ‫מחקרים מתחום הקוגניציה החברתית מחזקים את הגישה התומכת בהרחבת כר ההתנסויות של‬ ‫הפרט (ביחד עם 'אחרים משמעותיים') כאמצעים נוספים לעיצוב ה"עצמי" מחד גיסא והשפעות על‬ ‫עמדות הפרט כלפי פרטים וסביבות חברתיות חדשות מאידך גיסא ( אנדרסן ‪.)1997‬‬ ‫סיפוק הצורך לביטחון מהווה מוטיבציה רלוונטית לסיפוק שאר הצרכים‪ .‬תוך כדי סיפוק צורכי קשר‬ ‫וביטחון‪ ,‬באים לידי ביטוי סיפוק הצרכים לכשירות‪ ,‬לאוטונומיה ולשייכות‪.‬‬ ‫על פי אנדרסן (‪ )1997‬אנו מוצאים תהליכים קוגניטיביים של הערכה של התנסויות ומתן משמעות‬ ‫להן‪ ,‬אשר משפיעים בסופו של דבר על האמונות ועל הציפיות שלנו‪ .‬מכאן שיש להערכת התנסויות‬ ‫השפעה על המוטיבציה וההתנהגות‪.‬‬ ‫התלמיד כיזם חברתי‪ :‬יפותחו אפיקים לעשייה אישית של כל תלמיד בתרומה לקהילה הבית ספרית ו‪/‬או‬ ‫מחוצה לה‪ .‬בלווי איש צוות חינוכי‪ ,‬התלמיד יבחר תחום עניין שבו יחפוץ לבצע פעילות באופן אישי או‬ ‫בקבוצת השתייכות‪ .‬התלמיד יכין תוכנית עבודה ליישום הפעילות‪ .‬התלמיד יישם את הפעילות על פי‬ ‫התוכנית (ויתמודד עם שינויים אפשריים בתוכנית תוך כדי יישום)‪ .‬בסופו של תהליך התלמיד יעריך‬ ‫את הפעילות ואת ביצועה‪ ,‬באופן עצמאי‪ ,‬ויקבל הערכה על כך מהמלווה החינוכי‪ .‬דוגמאות ליוזמות‬ ‫‪11‬‬ ‫חינוכיות יכולות להיות מגוונות ורבות‪ .‬למשל במסגרת פעילויות לבתי הספר היסודיים המזינים (ימי‬ ‫ספורט‪ ,‬פעילויות לחגים וכו')‪ .‬בתחום בית הספר התלמידים יוכלו לתרום בתחומים אומנותיים כגון‬ ‫פינות ישיבה‪ ,‬פסלים סביבתיים‪ .‬תרומה יכולה אף להיות חונכות של תלמידים משכבות נמוכות יותר‬ ‫בתחומים פדגוגים או חברתיים‪.‬‬ ‫מיקוד תכנים של מוכנות לחיים בתוכנית החברתית הינםבחשיפה לאקטואליה‪,‬ובמעורבות תלמידים‬ ‫בבחירת הפעילויותאשר יבצעו‪ .‬יושם דגש על יציאה אל השטח‪,‬וההערכות יתמקדו בתובנות לחיים‪,‬‬ ‫הכרת השונה וכיבודו‪ .‬דוגמאות אפשריות לפעילויות מסוג זה הינם פעילויותהעוסקות בשיווין בנטל‪,‬‬ ‫פעילויות המתמודדות עם פערים חברתיים‪/‬כלכליים‪,‬או פעילויות המביאים את התלמידים במגע עם‬ ‫היחס לעובדים זרים‪.‬‬ ‫לשם התפתחות ותפקוד מיטביים זקוקים התלמידים ליצור מערכות יחסים הן עם פרטים והן עם‬ ‫קבוצת נערים בני גילם‪ .‬אינטראקציות של הפרט עם פרטים אחרים סביב פעילויות לימודיותחינוכיות‬ ‫וחברתיות מאפשרות לו למידת מיומנויות כגון תקשורת‪ ,‬משא ומתן (למשל על תפקידים)‪ ,‬לקיחת‬ ‫אחריות‪ ,‬התמודדות עם לחצים‪ ,‬פתרון בעיותבמשותף‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫כחלק מהתהליך של הבניית העצמי‪ ,‬מהעצמה אישית‪ ,‬תינתן במה להצלחות של תלמידים בתחומים‬ ‫הפדגוגיים והחברתיים‪ .‬מתן במה זו מטרתה לחזק את ביטחון התלמידים‪ ,‬להניע אותם להמשיך‬ ‫וליטול אחריות‪ ,‬ואף להתוות מודל לתלמידים אחרים לקחת חלק ולהשתתף‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פרק ה' – מטרות ויעדים‬ ‫מטרת על‪:‬‬ ‫לאפשר ולזמן מרחב למידה והתנסות‪ ,‬שיעצים את ה"עצמי"‪ ,‬אשר יהווה את בסיס להתמודדות טובה‬ ‫יותר עם מצבים מורכבים בחיים‪ ,‬ועל ידי כך יגביר את יכולת הפרט לרחיב את המעורבות בקהילה‬ ‫ובחברה‪.‬‬ ‫מטרות משנה ‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫גיוס ואמון של צוות המורים‪ ,‬ולאחר מכן את התלמידים‪ ,‬ברעיון ובמהות התוכנית החדשה‪.‬‬ ‫יצירת תפיסה הוראה‪ -‬למידה‪-‬הערכה חדשה המעוררת ומכוונת לרגישות לאחר‪,‬לאחריות‬ ‫ולשותפות‪.‬‬ ‫הבניית מערך חוויות חברתיות‪-‬רגשיות המעוררות להתבוננות מושכלת והתמודדות מעצימה‪.‬‬ ‫בניית מנגנון תקשורתי לחיזוק האינטראקציה והשיח בין המורה לתלמיד ולהורה‪ ( .‬בצירופים‬ ‫השונים)‪.‬‬ ‫יצירת תחושת מסוגלות עצמית ומוטיבציה פנימית בקרב התלמידים‪.‬‬ ‫יעדים לשנת ההפעלה הראשונה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫גיבוש צוות היגוי המלווה את תהליך הטמעת התוכנית‪ ,‬תוך התמודדות עם האתגרים הצצים‬ ‫מתהליך מימוש יעדי התוכנית‪.‬‬ ‫הכשרת צוות חטיבת הביניים בנושאים העוסקים בתכנים חינוכיים‪-‬רגשיים‪ ,‬ובדרכי העברה‬ ‫של הסדנאות‪.‬‬ ‫הכשרת צוות המורים במקצועות רבי המלל בבניית התכנים ‪ ,‬דרכי ההוראה‪ -‬למידה ודרכי‬ ‫הערכה‪ ,‬בהתאם לעקרונות התפיסה החדשה‪.‬‬ ‫בנייה ופיתוח של חומרי למידה המכוונים למוקדי התוכן שנבחרו‪ ,‬בשיתוף המורים‬ ‫והתלמידים‪.‬‬ ‫פיתוח תוכנית חברתית‪-‬ערכית בשיתוף הצוות והתלמידים‪ ,‬שתאפשר מניפה רחבה של‬ ‫פעילויות ואפשרויות בחירה‪( .‬הדגש הוא על 'רגישות לאחר'‪' ,‬אחריות' ו'שותפות')‪.‬‬ ‫הקמת מועצה ליזמות חברתית‪ -‬קהילתית‪ .‬זהו גוף של מורים ותלמידים המלווה יוזמות‬ ‫ופעולות‪.‬‬ ‫הרחבת הממשקים עם גורמי חוץ ופנים במפגשים עם התלמידים‪.‬‬ ‫בניית מערכת ממוחשבת שתציג (על גבי מסכים בשטחים ציבוריים בבית הספר)– תוצרי‬ ‫יזמות חברתית‪ -‬קהילתית‪.‬‬ ‫מדדי הצלחה ביחס למטרות שהוגדרו‬ ‫מטרה א ' ‪ -‬גיוס ואמון של צוות המורים והתלמידים ברעיון ובמהות התוכנית החדשה ‪.‬‬ ‫א‪ .‬השתתפות פעילה של ‪ 71%‬מקרב המורים במפגשי ההכשרה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הבעת שביעות רצון של המורים מהחלת התוכנית החדשה‪ ( .‬באמצעות שאלון משוב ושיח‬ ‫ממוקד מטרה)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הבעת שביעות רצון של התלמידים בתוכנית הלימודים ומימושה – (באמצעות שאלון משוב‬ ‫ושיח מחנך‪-‬תלמיד)‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ד‪ .‬שינוי בדרכי הוראה‪-‬למידה‪-‬הערכה מהגישה המסורתית לגישה החדשנית‪ ,‬בהתאם‬ ‫לעקרונות ומהות התוכנית‪ (.‬באמצעות צפייה בשיעורים)‪.‬‬ ‫מטרה ב ' ‪ -‬יצירת תפיסה הוראה‪ -‬למידה‪ -‬הערכה חדשה ‪ ,‬המעוררת ומכוונת‪ -‬רגישות‬ ‫לאחר ‪ ,‬אחריות ו שותפות ‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫הבנה מודעת של התלמידים את השונות והייחודיות של כל אדם‪ ,‬באמצעות ביטוי בכתב‪-‬‬ ‫עבודות יצירתיות‪ ,‬מבחנים‪ ,‬הצגות‪ ,‬ו‪/‬או כביטוי מעשי‪.‬‬ ‫גילויי הבנה וסובלנות בקרה התלמידים זה כלפי זה‪ ,‬וכלפי 'האחר‪ ',‬במהלך השיעורים‬ ‫ומחוצה להם‪.‬‬ ‫עלייה במספר התלמידים המגלים יוזמה בהצעות ובביצוע פעולות בתחום הלימודי‪.‬‬ ‫עלייה ב'תפקוד התלמידאי' על היבטיו השונים‪.‬‬ ‫שיפור בתחושת הביטחון והמוטיבציה ללמידה‪( .‬שאלון עמדות על עצמי)‬ ‫‪13‬‬ ‫פרק ו'‪-‬קהל היעד‪:‬‬ ‫קהל היעד של תוכנית זו היא תלמידי חטיבת הביניים‪ ,‬שכבות ז' עד ט'‪,‬שהם כ‪ 711-‬תלמידים‪.‬‬ ‫על פי התפיסה המוצגת כאן‪ ,‬התוכנית נועדה ליצור נדבך של אבני יסוד כאשר הפרטים הינם תלמידי‬ ‫חטיבת הביניים‪ .‬אבני יסוד אלה‪ ,‬במישור האישי‪ ,‬הערכי‪ ,‬והחברתי יחזקו את הבסיס להמשך הבשלה‬ ‫בחטיבה העליונה‪.‬‬ ‫המעבר מבית הספר היסודי לחט"ב כרוך בשינויים מסוגים שונים אשר מתרחשים בו זמנית‪ :‬מעבר‬ ‫מילדות להתבגרות‪ ,‬מעבר ממסגרת קטנה למסגרת גדולה יותר (ובמקביל היפוך במעמד מהגדול‬ ‫לקטן)‪ ,‬מעבר ממורה אחד משמעותי למגוון מורים‪ ,‬ומעבר למערכות יחסים חברתיות חדשות‪.‬יש‬ ‫הזדמנות ואף צורך במהלך חטיבת הביניים לחזק את גיבוש הזהות האישית‪ ,‬כזו אשר מורכבת‬ ‫מתחושת "עצמי" שלמה ולכידה‪ ,‬ואשר יכולה לכוון עצמהלמטרה או מטרות מוגדרות‪.‬‬ ‫קהל היעד בשל להתחיל להתמודד עם נושאים כגון הבנת העצמי והתמודדות עם אי יציבות ואי ודאות‬ ‫של "העצמי" והתקדמות לקראת עמדה אוטונומית ביחס לעולם‪ ,‬תוך קבלת אחריות אישית‪.‬‬ ‫לאחר הבנת יסודות אלו בתוכנית העתידית במסגרת החטיבה העליונה נעניק לתלמידים כלים‬ ‫אופרטיביים שיביאו להשתלבות והסתגלות בחברה המודרנית המשתנה ביניהם ניהול פיננסי‪ ,‬היכרות‬ ‫שוק העבודה ומשמעותו‪ ,‬חשיפה לאקדמיה וכדומה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫פרק ז'‪-‬כח האדם‬ ‫המשאב האנושי שיפעיל את היוזמה בבית הספר הוא הצוות החינוכי בחטיבת הביניים‪.‬‬ ‫מישור פדגוגי‬ ‫מובילת התהליך תהיה המנהלת הפדגוגית בבית הספר‪.‬מיישמי התהליך יהיו צוותהמורים המקצועיים‬ ‫בחטיבת הבינים מקצועות רבי מלל‪.‬‬ ‫מעורבות תלמידים תבוא לידי ביטוי בבחירת חומרים‪ ,‬בהוראה בכיתה ובהערכה אישית של עצמם‬ ‫ושל עמיתים בכיתה‪.‬‬ ‫יאותרו ויגויסומורים ממקצועות רבי המלל בחטיבת הביניים המעוניינים לפרוץ דרך ולהשתלב ביוזמה‬ ‫הבית ספרית‪ .‬מורים אילו יעברו הדרכה מקצועית וילוו על ידי המנהלת הפדגוגית‪,‬רכזי המקצוע‬ ‫וההדרכה הפדגוגית של מדריך חוץ בית ספרי‪.‬‬ ‫על המורים יוטל להכין תוכנית לימודית במקצוע אותו הם מלמדים‪ .‬התוכנית לעבור פיתוח ושינוי‬ ‫במהלך השנה בהתאם לצרכים העולים‪.‬בעקבות יישומה של תוכנית הלימודים בשנת הלימודים‬ ‫תשע"ד והערכתה יופקו לקחים ותוכן תוכנית לימודיים משודרגת לשנה שאחריה‪.‬‬ ‫מישור חינוכי אישי רגשי‬ ‫מובילת התהליך תהיה רכזת היועצות‪ ,‬ומיישמי התהליך יהיו מחנכי חטיבת הביניים ויועצות בית‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫מעורבות תלמידים תבוא לידי ביטוי באיתור נושאים משמעותיים ובמעורבות פעילה במהלך‬ ‫הסדנאות‪.‬‬ ‫תיוחד שעה שבועית לצורך העברת סדנאות לתלמידים‪ .‬מעבר לכך יצאו התלמידים לסדנאות מחוץ‬ ‫לתחום בית הספר‪ .‬סדנאות אלה יועברו על ידי גורמים מקצועיים חיצוניים‪.‬‬ ‫המחנכיםיעברו השתלמות של ‪ 41‬שעות בה יקבלו הכשרה מקצועית בתחומים בהם יעסקו עם‬ ‫תלמידהם‪ .‬כמו כן המחנכים יקבלו ליווי אישי בהתאם לצרכים העולים במהלך יישום התהליך‪.‬‬ ‫מישור חברתי קהילתי‬ ‫מובילת התהליך תהיה הרכזת החברתית‪ .‬מיישמי התהליך יהיו מחנכי חטיבת ביניים‪ .‬מעורבות‬ ‫התלמידים באה לידי ביטוי בבחירת המיזם החברתי‪,‬בתכננוובהפעלתו הלכה למעשה‪.‬‬ ‫הרכזת החברתית יחד עם מועצת התלמידים תתכנן את התוכנית החברתית בהתאמה בזיקה‬ ‫להתמודדויות חיים והשתייכות חברתית ‪.‬‬ ‫התלמיד הוא אשר בוחר את היוזמה החברתית‪ ,‬ומחנך הכיתה מלווה אותו לאורך התהליך כלומר‬ ‫מהבחירה ועד יישומו בפועל‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פרק ח'‪-‬לוח זמנים‪:‬‬ ‫פעולה‬ ‫פדגוגי‬ ‫חשיפת התוכנית;‬ ‫גיוס מורים מקצועיים ממקצועות רבי המלל לקחת חלק ביוזמה;‬ ‫ליווי והדרכה מקצועית של צוות המורים להכנת תוכנית לימודים‬ ‫בזיקה למצבי חיים;‬ ‫ליווי והדרכה של המורים בהעמקת תוכנית הלימודיים ודרכי‬ ‫הטמעתה;‬ ‫הערכה לתוכנית הפדגוגית;‬ ‫הסקת מסקנות וגיבוש תוכנית לימודים לשנת הלמודים הבאה;‬ ‫גיוס והדרכת מורים נוספים להשתתפות במיזם;‬ ‫חינוכי רגשי‬ ‫חשיפת תוכנית‬ ‫גיוס מחנכים לתוכנית שגובשה בעקבות העלאת צרכים של צוות‬ ‫המורים והתלמידים;‬ ‫הכנת תוכנית העצמה אישית בזיקה חברתית על ידי הצוות הייעוצי‬ ‫בליווי והדרכה מקצועית;‬ ‫השתלמות והכשרת המחנכים להעברת תכני העצמה אישית והנחיית‬ ‫קבוצה;‬ ‫ליווי אישי של המחנכים על פי צרכים העולים מהשטח;‬ ‫הערכה לתוכנית החינוכית רגשית;‬ ‫הסקת מסקנות וגיבוש תוכנית העצמה אישית בזיקה חברתית לשנת‬ ‫הלימודים הבאה;‬ ‫הכשרת הצוות להעברת תכנים של התוכנית המעודכנת בעקבות‬ ‫הערכה והתאמה;‬ ‫איתור מחנכים חדשים לשנת הלימודים הבאה והכשרתם על ידי‬ ‫הצוות הייעוצי והשתתפותם בהכשרת הצוות הכללית‪.‬‬ ‫זמן‬ ‫אפריל ‪2113‬‬ ‫מאי‪-‬אוגוסט ‪2113‬‬ ‫ספטמבר‪2113-‬יוני‪2114 -‬‬ ‫אפריל ‪-‬אוגוסט ‪2114‬‬ ‫מרץ‪-‬מאי ‪2114‬‬ ‫אפריל ‪2113‬‬ ‫מאי‪-‬אוגוסט ‪2113‬‬ ‫ספטמבר‪-‬דצמבר ‪2113‬‬ ‫נובמבר‪ 2113-‬מאי ‪2114-‬‬ ‫מרץ ‪ -‬אפריל ‪2114‬‬ ‫מאי ‪-‬יוני ‪2114‬‬ ‫מאי ‪-‬אוגוסט ‪2114‬‬ ‫חברתי קהילתי‬ ‫הכנת תוכנית חברתית בזיקה למצבי חיים‪ ,‬בשיתוף נציגי תלמידים‬ ‫והורים‪,‬ובהובלת רכזת חברתית ורכזי שכבות;‬ ‫גיבוש מתווה דרכי הנחיה‪ ,‬הפעלה יישום;‬ ‫הערכה של היוזמות החברתיות;‬ ‫הנחית מחנכים וליווי מקצועי בהדרכת התלמידים לצורך בחירה‬ ‫ויישום של המיזמים החברתיים;‬ ‫ביצוע המיזמים החברתיים‪ ,‬הערכתם ופרסומם בקהילה הבית‬ ‫ספרית ומחוצה לה;‬ ‫הערכה לתוכנית החברתית;‬ ‫הסקת מסקנות וגיבוש התוכנית חברתית בזיקה למצבי חיים לשנת‬ ‫הלימודים הבאה;‬ ‫הערכה לנושא המיזמים החברתיים;‬ ‫הסקת מסקנות וגיבוש דרכי פעולה לשנת הלימודים הבאה‬ ‫‪16‬‬ ‫אפריל ‪-‬אוגוסט ‪2113‬‬ ‫אפריל ‪ -‬אוגוסט ‪2113‬‬ ‫ספטמבר ‪-2113‬יוני ‪2114‬‬ ‫ינואר ‪-‬יוני ‪2114‬‬ ‫אפריל –אוגוסט ‪2114‬‬ ‫מאי‪-‬יולי ‪2114‬‬ ‫פרק ט'‪-‬תקציב‪:‬‬ ‫הרכיב‬ ‫פיתוח צוות‪:‬‬ ‫הכשרת המחנכים‬ ‫עלות‬ ‫הפירוט‬ ‫הכשרה שתועבר על ידי פסיכולוגית ארגונית למחנכי‬ ‫חטיבת הביניים‪ ,‬המתמקדת בהיבט החינוכי רגשי;‬ ‫מתן תכנים וכלים למורה כמנחה כמאמן;‬ ‫ליווי אישי אימון והדרכה‬ ‫אישית למחנכים‬ ‫ליווי אישי ואימון של מחנכים באופן פרטני על ידי‬ ‫צפיות בשיעוריםומתן מענה לצרכים והתלבטויות‬ ‫העולות;‬ ‫הטמעה בקרב הנהלה‬ ‫והצוות הייעוצי‬ ‫ליווי והכשרה של צוות הנהלה והצוות הייעוצי‬ ‫שיכירו התכנים ויוכלו להמשיך להוביל ולפתח‬ ‫התכנים בשנים הבאות באופן עצמאי‪.‬‬ ‫הכשרה וליווי פדגוגי‬ ‫ליווי פדגוגי בהכנת מערכי השיעור במקצועות רבי‬ ‫המלל‪ ,‬בהתמקדות במוכנות לחיים‪.‬‬ ‫תשתיות‪:‬‬ ‫מסכים אלקטרוניים‬ ‫‪ 41,111‬ש"ח‬ ‫‪ 21,111‬ש"ח‬ ‫התקנת מסכים אלקטרוניים בשכבות חטיבת הביניים ‪ 16,111‬ש"ח‬ ‫בהם יוצגו תוצרים פדגוגית חברתיים קהילתיים של‬ ‫תלמידים‪ ,‬ואשר יהוו במה ובסיס לשיח‪.‬‬ ‫‪ 16,111‬ש"ח‬ ‫סך כל העלויות‬ ‫‪17‬‬ ‫פרק י'‪-‬שיתופי פעולה‬ ‫על מנת להפעיל את היוזמה בצורה המיטבית יש צורך בשיתופי פעולה חוץ ופנים בית ספריים‪.‬‬ ‫חוץ בית ספרי‪:‬‬ ‫משרד החינוך ומנהל החינוך עירית מודיעין מכבים רעות ‪ :‬מתחילת התהליך שיתף צוות בית‬ ‫הספר את מפקחת בית הספר‪ ,‬הגב' רותי לסרי‪ ,‬ואת ראש מנהל החינוך בעירייה‪ ,‬הגב' בתיה שוכן‪.‬‬ ‫הדגש בעדכונים עסק בעיקר בדיון וסיכום לגבי הצורך ביוזמה‪ ,‬וכן בפרטים העולים במהלך פיתוח‬ ‫המיזם‪ .‬המפקחת וראש מנהל החינוך היו שותפות לתהליך החשיבה וסייעו בהצעות לקידום ויישום‬ ‫המיזם‪.‬‬ ‫רכזת התנדבות ע ירית מודיעין מכבים רעות ‪ :‬צוות בית הספר יצר קשר עם רכזת ההתנדבות‬ ‫העירונית‪ ,‬הגב' ליבת אפולט‪ ,‬על מנת להכיר את מגוון תחומי הפעילות‪ ,‬וכדי לאפשר יצירת תשתית‬ ‫לשיתוף פעולה עם יוזמות התלמידים במהלך המיזם‪.‬‬ ‫רכזת מרכז צעירים עירית מודיעין מכבים רעות‪ :‬צוות בית הספר יצר קשר עם הגב' לוטם דואני‬ ‫לדון באפשרויות לשיתופי פעולה במסגרת המיזם‪ .‬בין האפשרויות שעלו הוצע שהצעירים הפעילים‬ ‫במרכז יגיעו לבית הספר ויפגשו עם תלמידים‪ .‬בעזרת שיחות ואף סדנאות יוכלו אותם צעירים לשקף‬ ‫לתלמידים את הדרך לסיפורי ההצלחה‪ ,‬ואתגרים איתם התמודדו‪.‬‬ ‫עמותת" ארגמן" גמלאי העיר מודיעין מכבים רעות ‪ :‬צוות בית הספר כבר נמצא בקשר רציף עם‬ ‫עמותת ארגמן‪ ,‬ופועל בשיתוף פעולה עמו לקידום תלמידי בית הספר בתחומים השונים‪ .‬אנו שואפים‬ ‫שמשאב אנושי וערכי זה של גמלאי מודיעין יהיו אף הם שותפים בהנחיה‪ ,‬בליווי ובסדנאות שיועברו‬ ‫לתלמידים‪ .‬ניסיון החיים לו יחשפו התלמידים במפגשים אלו יוכל אף הוא אך הוא להוות חומר גלם‬ ‫לכלים שיעזרו להם בהתמודדות עם החיים‪.‬‬ ‫פנים בית ספרי‪:‬‬ ‫רכזת פדגוגית עם רכזי המקצוע וצוותים מקצועיים ‪ :‬יש לבצע חשיבה משותפת‪ ,‬ויחד להכין‬ ‫תוכניות לימודיים ייחודיות ‪.‬‬ ‫רכזי מקצוע ‪ :‬רכזי המקצוע יהוו נדבך משמעותי בהעברת תכנים והנחיית‪ .‬תלמידיהם מהחטיבה‬ ‫העליונה אשר יהיו שותפים במיזם על ידי העברת סדנאות לתלמידי חטיבת הביניים מתחומי הידע‬ ‫אותם רכשו במסגרת לימודיהם‪.‬‬ ‫רכזת חברתית ‪ ,‬רכזי שכבות ‪ ,‬מחנכי חטיבת ביניים ‪ ,‬תלמידים ‪ :‬יש לבצע חשיבה משותפת בהכנת‬ ‫תוכנית חברתית‪ ,‬אשר מקושרת ורלוונטית למצבי החיים ודרכי ההתמודדות עימם‪ .‬על התוכנית‬ ‫להיות ביסודה כזו העוסקת בהתנסויות וביציאה אל השטח‪.‬‬ ‫הנהגת הורים והורים מתנדבים ‪ :‬יש לבצע חשיבה משותפת עם ההורים על כל היבטי היישום של‬ ‫המיזם‪ .‬שותפות של ההורים בהעברת תכנים לתלמידים מניסיונם יכול להוות אלמנט מעשיר במסגרת‬ ‫המיזם‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פרק יא'‪-‬סיכונים‬ ‫סיכון‬ ‫דרך התמודדות‬ ‫התנגדות הצוות‬ ‫יש לגייס את הצוות לגבי הצורך במיזם‪ .‬יש‬ ‫לשתף את הצוות בתהליך פיתוחו‪ ,‬בבחירת‬ ‫ההתמקדות‪ ,‬ובחשיבה על דרכי הפעולה‪.‬‬ ‫אין לצוות החינוכי את ההכשרה הדרושה‬ ‫להפעלת סדנאות ולכלי האימון‪ .‬הצוות לא מכיר‬ ‫את התכנים‪.‬‬ ‫יש להשקיע בהשתלמות מעמיקה למחנכים‪ ,‬תוך‬ ‫כדי התנסות מעשית‪ .‬יש לוודא עד כמה שאפשר‬ ‫ליווי אישי של המחנכים על ידי המנחה‬ ‫הפסיכולוגית ארגונית‪.‬‬ ‫אין תוכניות לימודיות ייחודיות‪ ,‬ולצוות יש קשיים‬ ‫ביצירת תוכנית חדשה‪.‬‬ ‫יש לפנות אל הצוות המקצועי‪ ,‬ולתת בחירה‬ ‫לאותם מורים המעוניינים להיות פורצי הדרך‪ .‬יש‬ ‫לתת ליווי פדגוגי (על ידי המנהלת פדגוגית וגוף‬ ‫מתמחה חיצוני) למורים שבחרו להיות שותפים‪.‬‬ ‫בזמן גיבוש התוכנית יש להשקיע חשיבה על‬ ‫התכנים‪ ,‬דרכי ההעברה‪ ,‬ודרכי ההערכה‪ .‬בכל‬ ‫מהלך המיזם יש לבדוק את התוכנית ועל פי‬ ‫הצורך להיות נכון לבצע שינויים והתאמות‪.‬‬ ‫לא פעם הטבע האנושי מעדיף את המוכר והידוע‬ ‫על פני החדש שיש ליצור ‪.‬‬ ‫קיימים קשיים לוגיסטיים בקיום יוזמות חינוכיות‬ ‫כה רבות‪ .‬ללוות את כל אותן היוזמות ולעקוב‬ ‫אחריהם באופן מעמיק מהווה אתגר‪.‬‬ ‫יש לאפשר הנחיית צמודה עד כמה שאפשר של‬ ‫המחנכים על ידי הרכזת החברתית‪ .‬יש לעשות‬ ‫שימוש בשעות הפרטניות להובלת התלמידים‬ ‫למיזם הערכי‪ .‬יש לפעול להקמת מועצת יזמות‬ ‫הכוללת תלמידים וצוות חינוכי שיקח על עצמו‬ ‫לרכז את היוזמות‪ ,‬לאגד יזמים מאותו התחום‪,‬‬ ‫לאפשר קיום אינטרקציה בין גילאית ולשדרג‬ ‫מיזמים‪.‬‬ ‫המעקב והבקרה לא יהיו אפקטיביים‬ ‫במהלך המיזם ובסיום שנת הלימודים יתבצעו‬ ‫הערכות איכותניות וסטטיסטיות לאפשר הפקת‬ ‫לקחים יעילה שינוי במהלך השנה ולקראת‬ ‫השנים הבאות‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫פרק יב'‪-‬תוכנית הערכה‪:‬‬ ‫שיטות ההערכה תהינה מבוססת על הערכה איכותנית ומדדים סטטיסטיים‪.‬‬ ‫בהערכה נבדוק את דפוסי ההכשרה‪ ,‬את מוקדי המיזם הערכיים רגישות ‪,‬אחריות ושותפות חברתית‬ ‫נבדוק את היישום (בשלושת המישורים הפדגוגי‪ ,‬חינוכי‪-‬ייעוצי וחברתי)‪ ,‬בתפוקות ובתרומה של‬ ‫היוזמה‪.‬‬ ‫הערכה תתבצע על סמך נתונים העולים מהתלמידים מהצוות החינוכי ומהנהגת הורים‪.‬‬ ‫הערכת תלמידים‪:‬‬ ‫שאלון 'מסוגלות עצמית' ומשוב אישי העוסק בשביעות רצון יחולקו בפתיחת השנה‪ ,‬במהלך השנה‬ ‫ובתום שנת פעילות‪.‬‬ ‫בין המדדים סטטיסטיים שיבדקו יסוכמו אחוז התלמידים המעורבים חברתית בפעילויות פנים‬ ‫ובפעילויות חוץ‪.‬שיפור התנהגות (אקלים חינוכי מיטבי) יוערךבין השאר על ידי מדדי תלמידים שעלו‬ ‫בציון התנהגות במקצועות ובאופן כללי‪ .‬בנוסף יימדד אחוז התלמידים הבוחרים בדרכי הערכה‬ ‫חלופית מתוך בחירה אישית‪.‬‬ ‫צוות חינוכי‪:‬‬ ‫שאלון שביעות רצון ושיחת משוב של הצוותים החינוכיים עם הנהלת בית הספר יתקיימו במהלך‬ ‫ובסוף השנת הפעילות‪ .‬הם יתמקדו בנושאים כגון הכשרה‪,‬הדרכה והשתלמות‪,‬והליווי האישי‪.‬בנוסף‬ ‫יבדקו התהליך הפדגוגי‪ ,‬החינוכי‪-‬ייעוצי‪ ,‬והחברתי (למול התלמידים)‪.‬‬ ‫הנהגת הורים‪:‬‬ ‫שאלון שביעות רצון על המיזם ויישומו בהליך הפדגוגי חינוכי ייעוצי וחברתי יחולק בין הורי התלמידים‪.‬‬ ‫‪21‬‬