‫עלון למורי הביולוגיה ‪181‬‬ ‫בשדה ההוראה‬ ‫תש"ע‬ ‫שימוש בצמח האזולה השרכית )‪(Azolla filiculoides‬‬ ‫כמסנן מים ‪ -‬פרויקט חקר‬ ‫ורד יפלח וישקרמן‬ ‫‪1‬‬ ‫צמח האזולה הנו שרך החי במים מתוקים בשיתוף עם אצה כחולה )אנבנה( הקושרת חנקן‪ .‬ייחודו ביכולתו לקלוט‬ ‫ולספוח מתכות כבדות כגון ניקל‪ ,‬קדמיום‪ ,‬כספית ועוד‪ .‬צמח האזולה קל לגידול באקווריום פשוט‪ ,‬המלא במי ברז‪.‬‬ ‫האזולה מכפילה את מסתה כל שלושה ימים בטמפרטורת החדר‪.‬‬ ‫אפשר להשיג את השרך במשתלות המגדלות צמחי מים‪.‬‬ ‫באמצעות האזולה אפשר לבצע עבודות חקר בכיתות השונות )י‪-‬יב'(‪ ,‬ולשאול שאלות חקר בטווח נושאים רחב‬ ‫וברמות קושי שונות‪.‬‬ ‫המטרה העיקרית של עבודת חקר מסוג זה היא לשלב פיתוח חשיבה במסגרת ההוראה עם לימוד תכנים‬ ‫בנושאים שונים‪ ,‬כגון איכות הסביבה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬כימיה וביוטכנולוגיה‪.‬‬ ‫במושג פיתוח חשיבה אני מתייחסת למכלול תפקודי החשיבה הדורשים פעילויות שכליות מורכבות כגון חשיבה‬ ‫ביקורתית‪ ,‬חשיבה לוגית‪ ,‬פתרון בעיות ועוד )‪.(Resnick 1987‬‬ ‫היעדים שאפשר להשיג באמצעות למידה בפרויקט חקר מסוג זה‪ ,‬שמתבצע במעבדה‪ ,‬הם רבים ומגוונים )תמיר‪,‬‬ ‫‪ .(1974‬בעבודת חקר אנו מלמדים פיתוח מיומנות חקר מדעי כגון ניסוח בעיה‪ ,‬ניסוח השערה‪ ,‬תכנון ניסוי‪ ,‬כתיבת‬ ‫תוצאות וניסוח מסקנות‪.‬‬ ‫עבודות החקר מהסוג המוצע במאמר זה הן ארוכות טווח ויכולות להימשך שבועות אחדים‪ .‬התלמידים עובדים בצוותים‬ ‫וכל צוות בודק תהליך או תופעה שונה הקשורה בשרך האזולה‪ .‬התהליך מאפשר בסופו קבלת תמונה כוללת על‬ ‫פעילות הצמח‪.‬‬ ‫דוגמאות לעבודות חקר מסוגים שונים‬ ‫פרויקט חקר א'‪ :‬השוואה בין תכונות מי ברז ובין תכונות המים שבהם גדל צמח האזולה‪.‬‬ ‫מדידות‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הבדלים במוליכות המים‪ -.‬נמדדים על ידי מד‪-‬מוליכות‪ ,‬מיקרואמפרמטר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הבדלים כמותיים בנוכחות של יונים מסוגים שונים )פוספט‪ ,P -‬ברזל ‪ – (Fe-‬נמדדים באמצעות‬ ‫‪2‬‬ ‫ערכה שנרכשה ממרכז לפיתוח ותמיכה במעבדות בי"ס בבר אילן ‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הבדלים בריכוז ‪ CO2‬מומס במים ‪ -‬נמדדים על‪-‬ידי מדידת דרגת ה‪.pH -‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הבדלים ברמת מליחות )יוני כלור( ‪ -‬נמדדים באמצעות ערכה שנרכשה ממרכז לפיתוח ותמיכה במעבדות‬ ‫בי"ס בבר אילן‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד"ר ורד יפלח‪-‬וישקרמן‪ ,‬תיכון מקיף עומר‪ ,‬מכללת קיי להכשרת מורים ‪[email protected]‬‬ ‫‪ 2‬המרכז לפיתוח ותמיכה במעבדות בית הספר – ‪http://www.biu.ac.il/soc/se/biocenter/lab.html‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בשדה ההוראה‬ ‫ה‪.‬‬ ‫עלון למורי הביולוגיה ‪181‬‬ ‫תש"ע‬ ‫צפיפות חיידקים במים הנבדקים ‪ -‬נמדדת על‪-‬ידי מדידת עכירות באמצעות ספקטרופוטומטר או באמצעות‬ ‫מד עכירות‪ .‬אפשר למדוד את צפיפות החיידקים במים על‪-‬ידי קביעת הריכוז של יחידות יוצרות מושבות‬ ‫)‪ -(cfu‬בשיטת המיהולים‪ ,‬זריעת בידוד וספירת מושבות חיידקים המתפתחות על מצע אגר עשיר‪.3‬‬ ‫בדיקת יכולת האזולה לספוח את יוני ברזל )‪ (Fe‬בריכוזים שונים )אפשר לראות שוני באורך ובגוון של‬ ‫ו‪.‬‬ ‫שורשי הצמח(‪.‬‬ ‫פרויקט חקר ב'‪ :‬גידול נבטים של צמחים שונים במי ברז ובמים אשר סוננו באמצעות השרך אזולה והשוואת‬ ‫מדדים הקשורים בתהליך הנביטה והצמיחה‬ ‫א‪ .‬שיעורי נביטה‬ ‫ב‪ .‬מדדי התפתחות של הנבט‪ :‬יציאת שורשון וניצרון‬ ‫ג‪ .‬ביטוי כלורופיל‪ .‬באמצעות הרצה בפלטות ‪) ,TLC‬ראו נספח סעיף ד בהמשך(‬ ‫ד‪ .‬פעילות אנזימתית בנבטים ו‪/‬או בזרעים‪.‬‬ ‫שאלות מחקר שאפשר לשאול‬ ‫•‬ ‫מהי השפעת מי ההשקיה )מי ברז ומי ברז שעברו סינון על‪-‬ידי אזולה( על קצב פעילות האנזים עמילאז‬ ‫שמקורו במיצוי נבטים?‬ ‫•‬ ‫מהי השפעת מי ההשקיה )מי ברז ומי ברז שעברו סינון על‪-‬ידי אזולה( על קצב פעילות עמילאז בנבטים‬ ‫בגילאים שונים?‬ ‫מדידת פעילות אינזימתית של עמילאז בנבטים‬ ‫‪ .1‬באמצעות מגיב סמנר‪ 4‬הבודק כמות סוכרים מחזרים‪ ,‬כלומר בודק את קצב היווצרות גלוקוז )תוצר(‪.‬‬ ‫)ראו נספח סעיף א' בהמשך(‪.‬‬ ‫‪ .2‬באמצעות דיסקיות נייר סופג טבולות בתמיסת מיצוי המכילה אנזים שהופק מנבטים בגילאים שונים‪ ,‬המונחות‬ ‫על גבי מצע אגר עמילן )ראו נספח סעיף ב' בהמשך(‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬אפשר למדוד פעילות אינזימתית של עמילאז בנבטים בשיטות שונות ולהשוות ביניהן‪.‬‬ ‫פרויקט חקר ג'‪ :‬גידול צמחים שונים‪ ,‬כגון עגבניות או כל צמח אחר )בבתי ספר שבהם יש חממות(‪ ,‬תחת משטרי‬ ‫השקיה של מי ברז או של מים אשר עברו סינון עם אזולה והשוואות המשתנים האלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬מדידת ריכוזי כלורופיל בנבטים בגילאים שונים )דגימת עלים בזמני גידול שונים( והרצה של פיגמנטים על גבי‬ ‫‪) TLC‬ראו נספח סעיפים ג' ‪ +‬ד' בהמשך(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מדידת פרמטרים שונים של צמיחה בצמחי עגבנייה‪ :‬מספר פירות‪ ,‬אורך הצמח‪ ,‬הבדלים באורך הפרקים‬ ‫בצמח‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מדידת תכולת ויטמין ‪ C‬בפרי‪ ,‬בצמחי עגבנייה שהושקו בסוגי המים השונים )הבדיקה תתבצע באמצעות שתי‬ ‫שיטות שאפשר להשוות ביניהן(‪:‬‬ ‫‪ 3‬פירוט שיטות לספירת חיידקים‪:‬‬ ‫‪/http://mail.edu-negev.gov.il/tirzadev/files‬מיקרוביולוגיה‪/‬מעבדות‪/‬מעבדה‪%20‬מס'‪doc.3‬‬ ‫‪http://moodle.oranim.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?inpopup=true&id=5061‬‬ ‫‪4‬‬ ‫נרכש במרכז לפיתוח ותמיכה במעבדות בית הספר – ‪http://www.biu.ac.il/soc/se/biocenter/lab.html‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עלון למורי הביולוגיה ‪181‬‬ ‫בשדה ההוראה‬ ‫•‬ ‫שימוש ב‪ ,2,6 -‬דיכלורופנול אינדופנול – הפרוטוקול מפורט בלקט ח' בעיה ‪.152- 151 1‬‬ ‫•‬ ‫תגובת חימצון‪-‬חיזור עם יוד )ראו נספח חלק ה' בהמשך(‪.‬‬ ‫תש"ע‬ ‫שאלות מחקר שאפשר לשאול‬ ‫מהי השפעת מי ההשקיה )מי ברז ומי ברז שעברו סינון על‪-‬ידי אזולה( על תכולת ויטמין ‪ C‬בפרי‪ ,‬בצמחי‬ ‫•‬ ‫העגבנייה?‬ ‫מהי השפעת מי ההשקיה )מי ברז ומי ברז שעברו סינון על‪-‬ידי אזולה( על ריכוז הכלורופיל בנבטים?‬ ‫•‬ ‫לכל ניסוי חקר אפשר לצרף את דף העבודה שלהלן‪:‬‬ ‫פרטים על תוכן הניסוי‬ ‫‪1‬‬ ‫ניסוח השערה‬ ‫‪2‬‬ ‫מהו הבסיס הביולוגי?‬ ‫‪3‬‬ ‫מהו המשתנה התלוי?‬ ‫תשובות‬ ‫כיצד נמדד?‬ ‫מהם ערכיו )היחידות(?‬ ‫סוג הטיפולים‬ ‫‪4‬‬ ‫מהו המשתנה‪ /‬המשתנים הבלתי תלויים?‬ ‫מהי דרך השינוי של המשתנים הבלתי‬ ‫תלויים?‬ ‫‪5‬‬ ‫מהי דרך או דרכי המדידה? מהן‬ ‫יחידות המדידה?‬ ‫מה הקשר בין דרך המדידה לבין‬ ‫התהליך הנבדק?‬ ‫‪6‬‬ ‫ציין גורמים קבועים בניסוי‬ ‫‪7‬‬ ‫פרט את הבקרות במערך הניסוי ואת‬ ‫חשיבותן‬ ‫‪8‬‬ ‫תאר את תוצאות הניסוי בטבלה‬ ‫‪9‬‬ ‫תאר את תוצאות הניסוי בגרף‪.‬‬ ‫איזה סוג גרף תשרטט? )קווי‪/‬עמודות( נמק‬ ‫את קביעתך‪.‬‬ ‫דוגמאות נוספות לשאלות חקר‬ ‫‪ .1‬מהי השפעת מי ההשקיה )מי ברז ומי ברז שעברו סינון על‪-‬ידי אזולה( על קצב נשימת הנבטים?‬ ‫‪ .2‬מהו הקשר בין סוג המים )מי ברז ומי ברז שעברו סינון על‪-‬ידי אזולה( שבהם הושרו זרעים‬ ‫להנבטה לקצב הפעילות של אנזים מפרק חלבון המופק ממיצוי הזרעים הנובטים?‬ ‫‪ .3‬מהו הקשר בין סוג צמחי המים )אלודאה ואזולה( באקוואריום לבין קצב גידול דגי גופי )עלייה‬ ‫במשקל(?‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ 5‬כדאי להתייעץ לפני העמדת הניסוי עם מומחים לגידול דגי מים מתוקים‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫עלון למורי הביולוגיה ‪181‬‬ ‫בשדה ההוראה‬ ‫תש"ע‬ ‫נספח‬ ‫א‪ .‬שימוש במגיב סמנר‬ ‫‪.1‬‬ ‫הכן מיצוי מהנבטים על ידי הוספה של ‪ 5‬מ"ל מים ל‪ 20 - 15-‬נבטים‪ ,‬כתישה במכתש וסינון דרך גזה‪.‬‬ ‫‪ .2‬העבר למבחנה ‪ 1‬מ"ל מהמיצוי‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הוסף ‪ 1‬מ"ל תרחיף עמילן בריכוז ‪.1%‬‬ ‫‪ .4‬השהה את המבחנה למשך ‪ 5‬דקות בטמפרטורת החדר‪ ,‬אפשר לאנזים שבמיצוי לפעול‪.‬‬ ‫‪ .5‬הוסף ‪ 1‬מ"ל ריאגנט סמנר‪ .‬המגיב ריאגנט סמנר מפסיק את פעולת האנזים‪.‬‬ ‫‪ .6‬ערבב את המבחנות והעבר לאמבט מים רותחים למשך ‪ 5‬דקות לצורך הפסקה כוללת של התגובה‬ ‫האנזימתית‪.‬‬ ‫‪ .7‬קרר את המבחנות והוסף ‪ 5‬מ"ל מים בהתאם לעוצמת הצבע‪.‬‬ ‫‪ .8‬ערבב ומדוד קריאה באמצעות ספקטרופוטומטר באורך גל של ‪.540nm‬‬ ‫הערה‪ :‬לפעמים הצבע המתקבל חזק ואינו מאפשר קריאה בספקטרופוטמר‪ .‬אם לאחר המיהול עם ‪ 5‬מ"ל‬ ‫עדיין אי אפשר לבצע קריאה‪ ,‬יש להוסיף עוד ‪ 5‬מ"ל מים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מדידת פעילות עמילאז באמצעות דיסקיות נייר סופג‬ ‫מפיקים מיצוי המכיל עמילאז מהנבטים‪.‬‬ ‫באמצעות מלקטת‪ ,‬טובלים את דסקיות נייר סופג במיצוי‬ ‫מניחים על גבי אגר‪-‬עמילן למשך ‪ 48‬שעות‪.‬‬ ‫בודקים את קוטר שטח האגר שבו חל פירוק עמילן באמצעות צביעה ביוד‪.‬‬ ‫צביעה ביוד‪ :‬ראה‪ :‬אורה הירש‪ ,‬שרה ורטהימר‪ ,‬אוגדן ניסויים בביולוגיה‪ ,‬פרק רבייה‪ ,‬ניסוי ‪ ,2‬עמ' ‪ ,7‬זיהוי חומרי‬ ‫תשמורת בנבטים ופירוקם במהלך הנביטה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הכנת מיצוי כלורופיל מעלים‬ ‫‪ .1‬במהלך הפקת המיצוי יש לעבוד במנדף!‬ ‫‪ .2‬שים במכתש חרסינה מעט חול‪-‬ים והוסף כ‪ 10-‬מ"ל תערובת של פטרול אתר‪:‬אצטון ביחס ‪.1:4‬‬ ‫‪ .3‬גזור במספרים עלים ירוקים וכתוש אותם היטב במכתש‪.‬‬ ‫‪ .4‬בעזרת משפך קטן וגזה‪ ,‬סנן את המיצוי שנוצר לתוך מבחנה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הוסף למבחנה נפח שווה של פטרול אתר ונפח שווה של מיצוי וסגור בפקק‪ .‬ערבב היטב עד לקבלה של‬ ‫שתי שכבות‪.‬‬ ‫‪ .6‬אסוף בעזרת פיפטת פסטר את השכבה העליונה הכוללת את מיצוי הפיגמנטים והכלורופיל והעבר‬ ‫למבחנה אחרת‪.‬‬ ‫‪ .7‬חזור על פעולת המיצוי עוד פעמיים לפי המהלך בסעיפים ‪ 4‬ו‪ 5-‬במבחנת המיצוי המקורית )על‪-‬ידי הוספת‬ ‫מנות נוספות של פטרול אתר וערבוב חזק(‪.‬‬ ‫‪ .8‬אסוף את כל המיצוי במבחנה אחת‪.‬‬ ‫‪ .9‬הוסף למיצוי הפיגמנטים מעט ‪ Na2SO4‬יבש וערבב היטב‪.‬‬ ‫‪ .10‬העבר בעזרת טפי את השכבה העליונה למבחנה נקייה ויבשה‪.‬‬ ‫‪ .11‬הכנס קיסם עץ למבחנה ושים אותה בכוס מים רותחים‪ .‬הימנע ממגע עם אש – הפעולה תתבצע על‪-‬ידי‬ ‫המורה בלבד‪.‬‬ ‫‪ .12‬רכז את התמיסה עד לנפח של ‪ 2‬מ"ל‪.‬‬ ‫‪ .13‬אפשר לשמור את המיצוי במבחנה פקוקה כדי למנוע אידוי‪ ,‬יש לשמור בקירור‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫עלון למורי הביולוגיה ‪181‬‬ ‫בשדה ההוראה‬ ‫תש"ע‬ ‫ד‪ .‬הכנת כרומטוגרפיית ‪TLC‬‬ ‫‪ .1‬על לוח ‪ TLC‬המצופה בסיליקה צייר בעיפרון בעדינות קו במרחק של ‪ 1‬ס"מ מהקצה‪ .‬קו זה מציין את קו‬ ‫ההתחלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הנח על הקו במרחק של ‪ 3‬ס"מ מהשוליים טיפה קטנה מהמיצוי והנח לה להתייבש‪ .‬הנח על הטיפה‬ ‫הקודמת טיפה נוספת‪ .‬חזור על פעולה זו פעמים אחדות להגדלת ריכוז הצבע‪ .‬חשוב לייבש את הטיפה‬ ‫לפני הוספת טיפה נוספת כדי למנוע את התפשטות הכתם‪.‬‬ ‫‪ .3‬שים את לוח ה‪ TLC-‬בנוזל מריץ המורכב מ‪ 20% -‬אצטון ו‪ 80% -‬פטרול אתר‪ .‬הקפד שגובה הנוזל לא‬ ‫ייגע בקו ההתחלה שעליו כתמי הפיגמנטים‪ .‬כסה את המכל ועקוב אחר נדידת החומרים על הפלטה‪.‬‬ ‫‪ .4‬כאשר קו החזית של הנוזל המריץ מגיע לכ‪ 2/3-‬מגובה הלוח ‪ -‬הוצא את הפלטה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬תגובת חימצון‪-‬חיזור עם יוד‬ ‫‪-‬‬ ‫חומצה אסקורבית )ויטמין ‪ (C‬מחזרת יוד מולקולרי )‪ (I2‬ליון יודיד ) ‪ ,(I‬כאשר מטטרים חומצה אסקורבית עם‬ ‫תמיסת יוד‪ ,‬מתחזר היוד המלוקולרי ליון יודיד‪ .‬לזיהוי סוף התגובה משתמשים בעמילן כאינדקטור‪ .‬העמילן מגיב‬ ‫עם יוד מולקולרי ויוצר צבע כחול כהה‪ .‬כאשר כל החומצה מגיבה עם היוד‪ ,‬מגיב עודף היוד המולקולרי המטוטר‬ ‫עם העמילן ומופיע צבע כחול‪.‬‬ ‫א‪ .‬הכן סדרה של ‪ 6‬מבחנות‪ ,‬שים בכל מבחנה את כמויות החומצה האסקורבית )ויטמין ‪0.5% (C‬‬ ‫כמפורט בטבלה‪ ,‬לאחר מכן השלם את הנפח ל‪ 3 -‬מ"ל במים מזוקקים והוסף את העמילן‪.‬‬ ‫ויטמין ‪0.5% C‬‬ ‫מים מזוקקים‬ ‫עמילן ‪1%‬‬ ‫)מ"ל(‬ ‫)מ"ל(‬ ‫)מ"ל(‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 3‬מ"ל מיץ‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מספר המבחנה‬ ‫‪ 7‬מיץ מהירק‬ ‫ב‪ .‬מלא משורה של ‪ 10‬מ"ל בתמיסת יוד ‪ 1.5%‬עד לנפח של ‪ 10‬מ"ל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בעזרת פיפטת פסטר טפטף באיטיות תמיסת יוד‪ ,‬תוך כדי ניעור‪ ,‬למבחנה מספר ‪ ,1‬עד להופעת צבע‬ ‫כחול יציב‪ .‬רשום את נפח התמיסה שהוספת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חזור על הפעולה בכל אחת מהמבחנות האחרות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬טפטף באותו אופן למיץ שבמבחנה ‪ 7‬עד לשינוי הצבע‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫חישוב‪ :‬בהנחה שמ"ל אחד מתמיסת החומצה שוקל גרם אחד‪ ,‬חשב את מספר המ"ג של חומצה בכל‬ ‫הדוגמאות‪.‬‬ ‫ז‪ .‬שרטט עקום כיול המציג את נפח היוד )מ"ל( הדרוש לטיטור חומצה אסקורבית )מ"ג(‪.‬‬ ‫ח‪ .‬על העקומה שצירת מצא את כמות ויטמין ‪) C‬חומצה אסקורבית( במ"ג בדוגמת מיצוי הנבטים‬ ‫שבדקת‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫עלון למורי הביולוגיה ‪181‬‬ ‫בשדה ההוראה‬ ‫תש"ע‬ ‫מקורות מידע‬ ‫‪1. Resnick 1987. Education and learning to think, .Washington ,DC: National Academy Press.‬‬ ‫‪ .2‬תמיר‪,‬פ' )‪ .(1974‬ייחודה של המעבדה בהוראת מדעי הטבע‪ ,‬קובץ ח'‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪ .3‬לקט ניסויים בביוכימיה מכשירית‪ ,‬הוצאת הספרים אורט ישראל‪ ,‬משרד החינוך‪ ,2002 ,‬דר' בת שבע כהן‪,‬‬ ‫מרים שטרן‪ ,‬שרה אליאס‪.‬‬ ‫‪ .4‬אורה הירש‪ ,‬שרה ורטהימר‪ ,‬אוגדן ניסויים בביולוגיה‪ ,‬הוצאת מל"מ‪ ,‬האוניברסיטה העברית י‪-‬ם‪.‬‬ ‫מידע על האזולה השרכית‬ ‫‪ .5‬תפוצה‪:‬‬ ‫‪http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=specie&specie=AZOFIL‬‬ ‫‪http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=1322‬‬ ‫‪ .6‬טיהור מים על‪-‬ידי אזולה‪:‬‬ ‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3770‬‬ ‫‪ .7‬צמחי מים בסיור ובמעבדה‪ ,‬ד"ר מירי ברומר‪:‬‬ ‫‪http://bioteach.snunit.k12.il/upload/.ecology/simiri.html‬‬ ‫‪6‬‬