` א מבחן מועד פתרון – כלכלת אי ודאות

‫כלכלת אי ודאות – פתרון מבחן מועד א'‬
‫סמסטר ב' תשע"א‬
‫‪ 20‬ביוני ‪2011‬‬
‫שאלה ‪ 10) 1‬נק'(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬יחס ההעדפה של הצרכן מקיים ] ‪ . ( x1 , x2 ) ; ( y1 , y2 ) ⇔ [ x2 + y1 ≥ y2‬מכאן‪,‬‬
‫‬
‫א‪ .‬יחס ההעדפה מקיים רפלקסיביות‪ ,‬מקיים שלמות‪ ,‬ומקיים טרנזיטיביות‪.‬‬
‫ב‪ .‬יחס ההעדפה מקיים רפלקסיביות‪ ,‬לא מקיים שלמות‪ ,‬ולא מקיים טרנזיטיביות‪.‬‬
‫ג‪ .‬יחס ההעדפה לא מקיים רפלקסיביות‪ ,‬מקיים שלמות‪ ,‬ולא מקיים טרנזיטיביות‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיותר מתשובה אחת מהנ"ל נכונה‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬מתקיימות רפלקסיביות ושלמות אבל לא טרנזיטיביות כי למשל ) ‪ ( 5, 2 ) ; ( 30,31) ; ( 4,10‬אבל לא מתקיים‬
‫‬
‫‬
‫) ‪. ( 5, 2 ) ; ( 4,10‬‬
‫‬
‫‪ .1.2‬יחס ההעדפה של הצרכן מקיים ] ‪ . ( x1 , x2 ) ; ( y1 , y2 ) ⇔ [ x2 ≥ y2‬מכאן‪,‬‬
‫‬
‫א‪ .‬יחס ההעדפה מקיים רפלקסיביות‪ ,‬מקיים שלמות‪ ,‬מקיים טרנזיטיביות ומקיים מונוטוניות חלשה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יחס ההעדפה מקיים רפלקסיביות‪ ,‬מקיים שלמות‪ ,‬לא מקיים טרנזיטיביות ולא מקיים מונוטוניות חלשה‪.‬‬
‫ג‪ .‬יחס ההעדפה לא מקיים רפלקסיביות‪ ,‬מקיים שלמות‪ ,‬מקיים טרנזיטיביות ומקיים מונוטוניות חלשה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיותר מתשובה אחת מהנ"ל נכונה‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬מתקיימות רפלקסיביות ושלמות וטרנזיטיביות ומונוטוניות חלשה שנובעת מתכונות אלו בסדר המספרים הממשיים‪.‬‬
‫שאלה ‪ 15) 2‬נק'(‪:‬‬
‫צרכן צורך שני סוגי מצרכים‪ .‬פונקציית התועלת של הצרכן הינה ) ‪u ( x1 , x2 ) = min ( x1 , 2 x2 + 100‬‬
‫א‪ .‬הנח כי ‪ . P1 = 1, P2 = 3‬האם קיימת רמת הכנסה בה הנקודה ) ‪ ( x1 , x2 ) = ( 200,50‬תיבחר על ידי הצרכן?‬
‫ב‪ .‬הנח כי ‪ . I = 120, P2 = 5‬האם קיימת רמת מחיר של מוצר ‪ 1‬בה נבחרת הנקודה ) ‪? ( x1 , x2 ) = ( 50, 0‬‬
‫ג‪ .‬הנח כי במצב המוצא ‪ , I = 120, P1 = 3, P2 = 9‬ולאחר השינוי ‪ . P1 = 6, P2 = 12‬מהו הפיצוי המינימלי שישיב את‬
‫הצרכן לתועלתו הראשונית?‬
‫הסבר‪:‬‬
‫א‪ .‬כמובן – כשלצרכן ‪.₪ 350‬‬
‫ב‪ .‬כמובן – כשמחיר מצרך ‪ 1‬הוא ‪.2.4‬‬
‫ג‪ .‬במצב המוצא יצרוך ) ‪ ( x1 , x2 ) = ( 40, 0‬ותועלתו תהיה ‪ .40‬במצב החדש צריך תקציב של ‪ ₪ 240‬כדי להגיע לתועלת‬
‫הקודמת‪ ,‬כך שהפיצוי ‪.120‬‬
‫שאלה ‪ 15) 3‬נק'(‪:‬‬
‫פירמה מייצרת באמצעות שני גורמי הייצור ‪. a, b‬‬
‫נתונה פונקציית הייצור הבאה‪:‬‬
‫‪f ( a, b ) = a + 2b‬‬
‫‪1 1‬‬
‫א‪ .‬הנח כי וקטור המחירים הוא‪, ) :‬‬
‫‪4 4‬‬
‫היצרן‪.‬‬
‫‪1 1‬‬
‫ב‪ .‬הנח כי וקטור המחירים הוא‪, ) :‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪1 1‬‬
‫ג‪ .‬הנח כי וקטור המחירים הוא‪, ) :‬‬
‫‪4 4‬‬
‫תקציב של ‪.₪ 200‬‬
‫‪ . ( px , pa , pb ) = (1,‬חשבו את הרווח‪ ,‬התפוקה והרכב גו"י האופטימאליים של‬
‫‪ . ( px , pa , pb ) = (1,‬חשבו את דרך הייצור הזולה ביותר להפיק ‪ 100‬יח' מוצר‪.‬‬
‫‪ . ( px , pa , pb ) = (1,‬חשבו את התפוקה המירבית שיוכל היצרן ליצור כשלרשותו‬
‫הסבר‪ :‬במצב המחירים הנתון‪ ,‬כדאי להשתמש רק ב‪ .b-‬למעשה הפונקציה באופן אפקטיבי הינה ‪f ( a, b ) = 2b‬‬
‫א‪ .‬מהשוואת ‪ VMPb = Pb‬נקבל ) ‪ , ( a, b ) = ( 0,8‬לכן ‪ , f ( a, b ) = f ( 0,8 ) = 4‬והרווח יהיה ‪. Π = 4 ⋅1 − 0 ⋅ 0.25 − 8 ⋅ 0.25 = 2‬‬
‫ב‪ .‬מהשוואת ‪ f ( a, b ) = 2b = 100‬נקבל ) ‪ , ( a, b ) = ( 0,5000‬לכן העלות תהיה‪. 0 ⋅ 0.25 − 5000 ⋅ 0.25 = 1250 ,‬‬
‫ג‪ .‬מניצול התקציב נקבל ) ‪ , ( a, b ) = ( 0,800‬לכן ‪. f ( a, b ) = f ( 0,800 ) = 40‬‬
‫שאלה ‪ 25) 4‬נק'(‪:‬‬
‫לצרכן ‪ A‬פונקצית תועלת ‪ , u ( c ) = c1 2‬כאשר ‪ c‬מתאר את ההון של הצרכן‪ .‬לצרכן הון התחלתי של ‪ .₪ 8100‬הנתונים הנוספים‬
‫בכל סעיף מתייחסים רק לאותו סעיף‪.‬‬
‫‪ 4.1‬נתונה ההגרלה הבאה‪:‬‬
‫) ‪L1 = ( −400,1000;0.6, 0.4‬‬
‫א‪ .‬הסכום המירבי שצרכן ‪ A‬מוכן לשלם על ההגרלה ‪ L1‬גבוה מ‪.₪ 100-‬‬
‫ב‪ .‬הסכום המירבי שצרכן ‪ A‬מוכן לשלם על ההגרלה ‪ L1‬נמוך מ‪.₪ 80-‬‬
‫ג‪ .‬כל צרכן אוהב סיכון מוכן להשתתף בהגרלה כזו אם עלותה היא ‪.₪ 150‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיותר מתשובה אחת מהנ"ל נכונה‪.‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫אם ‪ A‬ישלם ‪ 100‬נקבל את ההגרלה ) ‪ L3 = ( 7600,9000;0.6, 0.4‬ותוחלת התועלת ממנה תהיה ‪ .90.25‬לכן ‪ A‬מוכן לשלם יותר‬
‫מ‪ .100-‬לגבי צרכן אוהב סיכון נבחן את תוחלת הפרסים בהגרלה ‪ L1‬ונקבל ‪ ,160‬כך שכל צרכן אוהב סיכון מוכן לשלם מעל ‪.160‬‬
‫‪ 4.2‬נתונה ההגרלה הבאה‪:‬‬
‫) ‪L2 = ( 400,1000;0.6, 0.4‬‬
‫א‪ .‬הסכום המירבי שצרכן ‪ A‬מוכן לשלם על ההגרלה ‪ L2‬גבוה מ‪.₪ 400-‬‬
‫ב‪ .‬הסכום המירבי שצרכן ‪ A‬מוכן לשלם על ההגרלה ‪ L2‬נמוך מ‪.₪ 450-‬‬
‫ג‪ .‬כל צרכן אוהב סיכון מוכן להשתתף בהגרלה כזו אם עלותה היא ‪.₪ 650‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיותר מתשובה אחת מהנ"ל נכונה‪.‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫אם ‪ A‬ישלם ‪ 450‬נקבל את ההגרלה ) ‪ L3 = ( 8050,8650;0.6, 0.4‬ותוחלת התועלת ממנה תהיה ‪ .91.03‬לכן ‪ A‬מוכן לשלם יותר‬
‫מ‪ .450-‬לגבי צרכן אוהב סיכון נבחן את תוחלת הפרסים בהגרלה ‪ L2‬ונקבל ‪ ,640‬כך שכל צרכן אוהב סיכון מוכן לשלם מעל ‪640‬‬
‫ולא בהכרח מעל ‪.650‬‬
‫‪ 4.3‬לצרכן ‪ A‬עלולה לקרות תאונה )בהסתברות ‪ (0.25‬בה יאבד ‪ .₪ 1700‬חברת ביטוח מציעה לצרכן לרכוש יחידות ביטוחיות‬
‫בפרמיה יחסית של ‪ ,0.3‬בלי הגבלה על סך הביטוח‪.‬‬
‫א‪ .‬הצרכן ירכוש ביטוח כך שבמצב שינזק ישאר עם הון גבוה מ‪.₪ 7000-‬‬
‫ב‪ .‬הצרכן ירכוש ביטוח בסכום חיובי‪ ,‬כך שבמצב שלא ינזק ישאר עם הון גבוה מ‪.₪ 7500-‬‬
‫ג‪ .‬הצרכן לא ירכוש ביטוח‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיותר מתשובה אחת מהנ"ל נכונה‪.‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫‪0.7 1 − α‬‬
‫מפתרון המשוואות‬
‫=‬
‫‪α‬‬
‫‪0.3‬‬
‫=‬
‫‪0.75 C2‬‬
‫‪0.25 C1‬‬
‫= ‪ , MRS‬ומשוואת התקציב ‪ 0.7C1 + 0.3C2 = 7590‬נקבל‬
‫‪ , C1 = 8610 C2 = 5208‬וזו כמובן לא תוצאה תקינה‪ ,‬לכן הצרכן לא ירכוש כלל ביטוח‪.‬‬
‫‪ 4.4‬הצרכן ‪ A‬שוקל לבטח ידיד שלו )כלומר לפעול כחברת ביטוח(‪ .‬לידיד עלול לקרות נזק של ‪ ₪ 4000‬בהסתברות ‪ .0.25‬הצרכן‬
‫‪ A‬מציע לידידו לרכוש ממנו יחידות ביטוחיות בפרמיה יחסית של ‪.0.35‬‬
‫א‪ .‬אם הידיד יבטח ‪ 100%‬מהנזק‪ ,‬צרכן ‪ A‬מוכן לתת הנחה של ‪ 15%‬על דמי הביטוח שיגבה מידידו‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הידיד יבטח ‪ 50%‬מהנזק‪ ,‬צרכן ‪ A‬מוכן לתת הנחה של ‪ 20%‬על דמי הביטוח שיגבה מידידו‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם הידיד יבטח ‪ 25%‬מהנזק‪ ,‬צרכן ‪ A‬מוכן לתת הנחה של ‪ 25%‬על דמי הביטוח שיגבה מידידו‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיותר מתשובה אחת מהנ"ל נכונה‪.‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫א‪ .‬במקרה זה נקבל את ההגרלה ) ‪ L5 = ( 9290,5290;0.75, 0.25‬ותוחלת התועלת ממנה תהיה ‪ .90.47‬לכן ‪ A‬מוכן לכך‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקרה זה נקבל את ההגרלה ) ‪ L6 = ( 8660, 6660;0.75, 0.25‬ותוחלת התועלת ממנה תהיה ‪ .90.19‬לכן ‪ A‬מוכן לכך‪.‬‬
‫ג‪ .‬במקרה זה נקבל את ההגרלה ) ‪ L7 = ( 8362.5, 7362.5;0.75, 0.25‬ותוחלת התועלת ממנה תהיה ‪ .90.03‬לכן ‪ A‬מוכן לכך‪.‬‬
‫‪ 4.5‬לצרכן ‪ A‬עלולה לקרות תאונה )בהסתברות ‪ (0.3‬בה יאבד ‪ .₪ 3000‬חברת ביטוח מציעה לצרכן לרכוש ביטוח בו יפוצה‬
‫באופן מלא במקרה של תאונה‪.‬‬
‫א‪ .‬הסכום המירבי שצרכן ‪ A‬מוכן לשלם על הביטוח גבוה מ‪.₪ 1100-‬‬
‫ב‪ .‬הסכום המירבי שצרכן ‪ A‬מוכן לשלם על הביטוח גבוה מ‪.₪ 1300-‬‬
‫ג‪ .‬הסכום המירבי שצרכן ‪ A‬מוכן לשלם על הביטוח נמוך מ‪.₪ 1000-‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיותר מתשובה אחת מהנ"ל נכונה‪.‬‬
‫במקרה זה הצרכן יוצא מתוך ההגרלה )‪ L8 = ( 8100,5100;0.7, 0.3‬שתוחלת התועלת ממנה הינה ‪ .84.42‬הערך הודאי השקול‬
‫לה הינו ‪ .7127.46‬לכן הצרכן מוכן לשלם ‪.₪ 982.54‬‬
‫שאלה ‪ 20) 5‬נק'(‪:‬‬
‫פירמה מייצרת באמצעות שני גורמי הייצור ‪. a, b‬‬
‫א‪ .‬הנח כי פונקציית הייצור הינה ‪ f ( a, b ) = 2a + 3 b‬והיצרן מוגבל בייצור של עד ‪ 100‬יחידות מוצר‪ .‬הנח כי וקטור‬
‫המחירים הוא‪:‬‬
‫)‪ ( px , pa , pb ) = (1, 3, 4‬בהסתברות ‪ 0.6‬או )‪ ( px , pa , pb ) = (2, 3, 4‬בהסתברות ‪ .0.4‬חשבו את‬
‫תוחלת הרווח‪ ,‬ותוחלת התפוקה האופטימאליים של היצרן‪ ,‬בהנחה שהיצרן מתעניין בתוחלת הרווח המירבית ויודע‬
‫את המחירים בעת קניית גורמי הייצור‪.‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫כאשר )‪ , ( px , pa , pb ) = (1, 3, 4‬מהשוואת ‪ VMPa = 2 ⋅1 < 3‬ומהשוואת ‪ VMPb = 3 ⋅1 < 4‬נקבל *‪ , a* = 0 = b‬ולכן‬
‫‪ , X * = 0‬ולכן ‪. Π = 0‬‬
‫כאשר )‪ , ( px , pa , pb ) = (2, 3, 4‬מהשוואת ‪ VMPa = 2 ⋅ 2 > 3‬ומהשוואת ‪ VMPb = 3 ⋅ 2 > 4 = pb‬נקבל‬
‫‪100‬‬
‫‪200‬‬
‫‪ , a* = 0 b* = 100 / 3‬ולכן ‪ , X * = 100‬ולכן‬
‫= ‪⋅4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪. Π = 100 ⋅ 2 − 0 ⋅ 3 −‬‬
‫‪200 80‬‬
‫=‬
‫מכאן‪ ,‬תוחלת התפוקה ‪ , E ( X * ) = 0.6 ⋅ 0 + 0.4 ⋅100 = 40‬ותוחלת הרווח‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫⋅ ‪. E ( Π ) = 0.6 ⋅ 0 + 0.4‬‬
‫ב‪ .‬הנח כי פונקציית הייצור אינה ודאית‪ ,‬ובהסתברות ‪ 0.4‬תהיה ) ‪ f ( a, b ) = min ( a,3 b‬או בהסתברות ‪ 0.6‬תהיה‬
‫) ‪ . f ( a, b ) = min ( 3a, b‬הנח כי היצרן מוגבל בייצור של עד ‪ 300‬יחידות מוצר בכל מקרה‪ .‬הנח כי וקטור המחירים‬
‫הוא‪ . ( px , pa , pb ) = (6, 6, 1) :‬חשבו את תוחלת הרווח‪ ,‬ותוחלת התפוקה האופטימאליים של היצרן‪ ,‬בהנחה שהיצרן‬
‫מתעניין בתוחלת הרווח המירבית ויודע את פונקציית הייצור בעת קניית גורמי הייצור‪.‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫כאשר פונקציית הייצור ) ‪ , f ( a, b ) = min ( a,3 b‬מהשוואת ‪ a = 3 b‬נקבל כי הדרך האפקטיבית לייצר כל יחידת‬
‫מוצר היא שילוב של יחידת ‪ a‬עם שליש יחידת ‪ ,b‬ועלות היצור של יחידה הינה ‪ .6.33‬מכאן הייצור לא כדאי‪.‬‬
‫כאשר פונקציית הייצור ) ‪ , f ( a, b ) = min ( 3a, b‬מהשוואת ‪ 3a = b‬נקבל כי הדרך האפקטיבית לייצר כל יחידת מוצר‬
‫היא שילוב של שליש יחידת ‪ a‬עם יחידת ‪ ,b‬ועלות היצור של יחידה הינה ‪ .3‬מכאן הייצור כדאי‪ .‬נקבל‬
‫‪ , a* = 100 b* = 300‬ולכן ‪ , X * = 300‬ולכן ‪. Π = 300 ⋅ 6 − 100 ⋅ 6 − 300 ⋅1 = 900‬‬
‫מכאן‪ ,‬תוחלת התפוקה ‪ , E ( X * ) = 0.4 ⋅ 0 + 0.6 ⋅ 300 = 180‬ותוחלת הרווח ‪. E ( Π ) = 0.4 ⋅ 0 + 0.6 ⋅ 900 = 540‬‬
‫שאלה ‪ 15) 6‬נק'(‪:‬‬
‫הנח כי קבוצת מצבי הטבע הינה }‪. Ω = {a, b, c, d , e, f , g , h‬‬
‫נתונים שלושה פרטים עם מבני האינפורמציה )חלוקות( הבאים‪:‬‬
‫}‪P1 = {a, c} , {d , f , g} , {b, e, h‬‬
‫}‪P2 = {a, b, c, d } , {e, f , g , h‬‬
‫}‪P3 = {a, b} , {d , e} , { g} , {c, f , h‬‬
‫‪ .6.1‬נתון המאורע } ‪ . E = {a, b, c, d , f‬מכאן‪,‬‬
‫א‪ .‬במצב טבע ‪ a‬פרט ‪ 1‬יודע שפרט ‪ 2‬יודע ש‪ E-‬קרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬במצב טבע ‪ b‬פרט ‪ 3‬יודע שפרט ‪ 2‬יודע ש‪ E-‬קרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬במצב טבע ‪ d‬פרט ‪ 2‬יודע שפרט ‪ 3‬יודע ש‪ E-‬קרה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיותר מתשובה אחת מהנ"ל נכונה‪.‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫נבנה את קבוצת המצבים בהם כל פרט יודע כי ‪ E‬קרה‪:‬‬
‫}‪K1 ( E ) = {a, c‬‬
‫} ‪K 2 ( E ) = {a, b, c, d‬‬
‫}‪K 3 ( E ) = {a, b‬‬
‫נבנה את קבוצת המצבים בהם כל פרט יודע כי פרט אחר יודע כי ‪ E‬קרה‪:‬‬
‫}‪K1 ( K 2 ( E ) ) = K1 ({a, b, c, d } ) = {a, c‬‬
‫‪K 2 ( K 3 ( E ) ) = K 2 ({a, b} ) = Φ‬‬
‫}‪K 3 ( K 2 ( E ) ) = K 3 ({a, b, c, d } ) = {a, b‬‬
‫‪ .6.2‬נתון המאורע }‪ . E = {a, c, d , e, f , g‬מכאן‪,‬‬
‫א‪ .‬במצב טבע ‪ a‬פרט ‪ 1‬יודע שפרט ‪ 3‬יודע ש‪ E-‬קרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬במצב טבע ‪ d‬פרט ‪ 3‬יודע שפרט ‪ 1‬יודע ש‪ E-‬קרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬במצב טבע ‪ c‬פרט ‪ 2‬יודע שפרט ‪ 3‬יודע ש‪ E-‬קרה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיותר מתשובה אחת מהנ"ל נכונה‪.‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫נבנה את קבוצת המצבים בהם כל פרט יודע כי ‪ E‬קרה‪:‬‬
‫}‪K1 ( E ) = {a, c, d , f , g‬‬
‫‪K2 ( E ) = Φ‬‬
‫}‪K 3 ( E ) = {d , e, g‬‬
‫נבנה את קבוצת המצבים בהם כל פרט יודע כי פרט אחר יודע כי ‪ E‬קרה‪:‬‬
‫‪K1 ( K 3 ( E ) ) = K1 ({d , e, g} ) = Φ‬‬
‫‪K 2 ( K 3 ( E ) ) = K 2 ({d , e, g} ) = Φ‬‬
‫}‪K 3 ( K1 ( E ) ) = K 3 ({a, c, d , f , g} ) = { g‬‬
‫‪.6.3‬‬
‫א‪ .‬קיים מאורע לא ריק שונה מ‪ Ω -‬המהווה ידיעה משותפת במצב טבע מסוים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם ‪ E‬מאורע שבנוי מקבוצת ידיעה אחת של פרט ‪ ,1‬פרט ‪ 3‬לא ידע בשום מצב טבע שפרט ‪ 1‬יודע ש‪ E-‬קרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם ‪ E‬מאורע שבנוי מקבוצת ידיעה אחת של פרט ‪ ,2‬פרט ‪ 3‬לא ידע בשום מצב טבע שפרט ‪ 2‬יודע ש‪ E-‬קרה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין תשובה נכונה או שיותר מתשובה אחת מהנ"ל נכונה‪.‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫א‪ .‬לא נכון כי כל מאורע לא ריק שונה מ‪ Ω -‬נחתך עם קבוצת ידיעה של אחד הפרטים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא נכון – אם ניקח את המאורע }‪ , {d , f , g‬אז במצב ‪ g‬ידע פרט ‪ 3‬שפרט ‪ 1‬יודע ש‪ E-‬קרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא נכון – אם ניקח את המאורע } ‪ , {a, b, c, d‬אז במצב ‪ b‬ידע פרט ‪ 3‬שפרט ‪ 2‬יודע ש‪ E-‬קרה‪.‬‬
‫}‪P1 = {a, c} , {d , f , g} , {b, e, h‬‬
‫}‪P2 = {a, b, c, d } , {e, f , g , h‬‬
‫}‪P3 = {a, b} , {d , e} , { g} , {c, f , h‬‬