קובץ המסכם את הקורס

‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫תוכן עניינים‬
‫תוכן עניינים _____________________________________________________ ‪1‬‬
‫ניתוח פרוייקטים ציבוריים ___________________________________________ ‪3‬‬
‫פרוייקטים ציבוריים ‪ -‬תיאוריה ‪3.......................................................................‬‬
‫שיפור פארטו כמדד לניתוח פרוייקטים ‪4............................................................‬‬
‫תיבת ‪ Edge Worth‬לתצרוכת אופטימלית ‪4........................................................‬‬
‫מציאת נקודת הייצור האופטימלית ‪5..................................................................‬‬
‫פיתרון תרגיל לדוגמא )מצב של צרכן אחד( ‪6........................................................‬‬
‫פיתרון תרגיל לדוגמא )מצב של שני צרכנים( ‪7......................................................‬‬
‫מוצרים ציבוריים __________________________________________________ ‪8‬‬
‫תכונות המוצר הציבורי ‪8...................................................................................‬‬
‫סוגי מוצרים ציבוריים ‪8....................................................................................‬‬
‫חישוב ביקושים מצרפי במוצר ציבורי מול מוצר פרטי ‪8........................................‬‬
‫פתרון תרגיל לדוגמא )ביקוש לינארי( ‪9................................................................‬‬
‫פתרון תרגיל לדוגמא )ביקוש לא לינארי( ‪10 .........................................................‬‬
‫התערבות הממשלה בשוק החופשי ____________________________________ ‪11‬‬
‫מס שמוטל על הצרכנים ‪11 ................................................................................‬‬
‫מס שמוטל על הצרכנים ‪11 ................................................................................‬‬
‫סובסידיות ליצרנים ‪12 ......................................................................................‬‬
‫מחיר מינימום ‪12 .............................................................................................‬‬
‫מונופולים ______________________________________________________ ‪13‬‬
‫מצב של מונופול טבעי‪13 ................................................................................. :‬‬
‫מצב של מונופול רגיל‪14 .................................................................................. :‬‬
‫מצב של שוק נעלם‪14 ...................................................................................... :‬‬
‫דרכי התערבות במצב של מונופול טבעי ‪14 ...........................................................‬‬
‫השפעות חיצוניות_________________________________________________ ‪15‬‬
‫ניתוח פרוייקטים ציבוריים __________________________________________ ‪17‬‬
‫תיאוריה ‪17 ................................................................................................................‬‬
‫קריטריונים להערכת פרוייקטים ‪17 ....................................................................‬‬
‫קריטריונים להחלטה על כדאות פרוייקטים ‪17 ....................................................‬‬
‫בחירת שיעור ריבית‪/‬ניכיון בו יתבצע ההיוון ‪17 ....................................................‬‬
‫מחקרי ערך נוכחי נקי ‪17 ...............................................................................................‬‬
‫מחקרים בתנאי אי וודאות ‪18 .........................................................................................‬‬
‫סיכום התערבות ממשלה בשוק _______________________________________ ‪16‬‬
‫תרגילים _______________________________________________________ ‪21‬‬
‫אופטימום פארטו ‪21 ....................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪ 1‬שאלה מס' ‪22 .................................................................................... 4‬‬
‫עמוד ‪1‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫עודף צרכן‪/‬יצרן‪/‬רווחה חברתית ‪24 ...................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪ 2‬שאלה ‪24 .......................................................................................... 2‬‬
‫מוצרים ציבוריים ‪25 .....................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪ 3‬שאלה ‪25 .......................................................................................... 1‬‬
‫תרגיל ‪ 3‬שאלה ‪26 .......................................................................................... 2‬‬
‫תרגיל ‪ 3‬שאלה ‪27 .......................................................................................... 3‬‬
‫תרגיל ‪ 3‬שאלה ‪28 .......................................................................................... 4‬‬
‫מונופול טיבעי ‪31 .........................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪ 4‬שאלה ‪31 .......................................................................................... 4‬‬
‫השפעות חיצוניות ‪33 ....................................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪ 5‬שאלה ‪33 .......................................................................................... 1‬‬
‫תרגיל ‪ 5‬שאלה ‪34 .......................................................................................... 2‬‬
‫תרגיל ‪ 5‬שאלה ‪35 .......................................................................................... 3‬‬
‫הערכת פרוייקטים ציבוריים ‪36 ......................................................................................‬‬
‫תרגיל ‪ 7‬שאלה ‪36 .......................................................................................... 1‬‬
‫תרגיל ‪ 7‬שאלה ‪36 .......................................................................................... 2‬‬
‫תרגיל ‪ 7‬שאלה ‪37 .......................................................................................... 3‬‬
‫תרגיל ‪ 7‬שאלה ‪38 .......................................................................................... 4‬‬
‫תרגיל ‪ 7‬שאלה ‪40 .......................................................................................... 5‬‬
‫אסטרטגיה ושימוש בנתונים _________________________________________ ‪41‬‬
‫עמוד ‪2‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫ניתוח פרוייקטים ציבוריים‬
‫פרוייקטים ציבוריים ‪ -‬תיאוריה‬
‫פרויקט ציבורי הוא פעילות ציבורית שנעשית או על ידי הממשלה שמביאה לשינוי המצב‬
‫בתחומים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬תשתיות פיזיות )חוצה ישראל‪ ,‬גדר הפרדה‪ ,‬מערכות ביוב וכו'(‬
‫‪ .2‬תשתיות אנושיות )הכשרות מקצועיות למובטלים‪ ,‬השקעה באוניברסיטאות‪ ,‬קליטת עלייה וכו'(‪.‬‬
‫‪ .3‬בריאות )במרבית המדינות בעולם זהו נושא ציבורי שעומד בפני עצמו ‪ -‬שמשלב גם תשתיות פיזיות וגם‬
‫תשתיות אנושיות(‪.‬‬
‫הממשלה מתערבת במשק להשגת המטרות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬השגת צמיחה כלכלית‬
‫‪ .2‬תיקון של כשלי שוק )השפעות חיצוניות‪ ,‬מוצרים ציבוריים‪-‬ביטחון‪ ,‬מונופול טבעי‪ ,‬מונופול רגיל(‬
‫‪ .3‬צדק חברתי שנובע מהיותה של המדינה מדינת רווחה שעוזרת לשכבות החלשות‬
‫‪ .4‬אפלייה מתקנת לצורך תיקון אי שוויון‬
‫‪ .5‬השגת כבוד לאומי‪ ,‬אידיאולוגיה‪ ,‬האצת מחקר ופיתוח וכו'‪.‬‬
‫דרכי התערבות של הממשלה‪:‬‬
‫‪ .1‬צווים‪ ,‬היטלים ופיקוח ‪ -‬מיסים ישירים‪ ,‬מיסים עקיפים‪ ,‬אגרות‪ ,‬זכיונות‪ ,‬צווי פיקוח‬
‫‪ .2‬השקעות בפעילות היצרן ‪ -‬סובסידיות לייצור‪ ,‬זכיונות‪ ,‬מענקי מחקר ופיתוח‪ ,‬פעילות תשתית‬
‫‪ .3‬תשלומי העברה ‪ -‬תשלומי הבטחת הכנסה‪ ,‬קצבאות מכל סוג שהוא וכו'‪.‬‬
‫קריטריונים לניתוח פרויקט‬
‫‪.1‬‬
‫שיפור פארטו )‪ :(pareto‬פרויקט ‪ X‬מביא לשיפור חברתי אם הוא שיפר את מצבו של לפחות פרט‬
‫אחד‪ ,‬ולא פגע בתועלת של אף פרט‪ .‬כמעט ואין פרוייקטים כאלה והקריטריון קשה מאוד ליישום‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫קלדור והיקס )‪ :(kaldor & hicks‬פיתחו פיתוח על פארטו‪ .‬הם אומרים שפרוייקט ‪ X‬מביא לשיפור‬
‫חברתי אם הנהנים מהתוכנית יכולים לפצות את הסובלים מהתוכנית‪ .‬נהגי המכוניות יכולים לפצות‬
‫את שאר משלמי המיסים ואת בעלי המעבורת‪ .‬גם קריטריון זה קשה ליישום‪ ,‬קשה לבצע העברות‬
‫כספים בין נהנים לסובלים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫צוקראוזור )‪ .(zucherhauser‬מבין שורה של פרוייקטים‪ ,‬יש לבחור את האפשרות בעלת הערך הנוכחי‬
‫הגבוה ביותר‪ .‬גם לא לבצע פרויקט זה לעשות פרויקט‪ .‬בלי להתחשב אם יש אנשים שסובלים‬
‫מהפרוייקט‪ .‬קריטי מאוד בבעיה זו לרמת עלות ותועלת של פרטים‪ ,‬וכן משקולות שיש לתתת לכל פרט‪.‬‬
‫השאלה היא האם לתת לכולם משקל שווה או להפלות‪.‬‬
‫עמוד ‪3‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫שיפור פארטו כמדד לניתוח פרוייקטים‬
‫הרעיון בכלכלת רווחה הוא להתחיל מרמת הפרט‪ ,‬ולראות האם פעילות מסוימת מסייעת ברמת הפרט או‬
‫פוגעת ברמת הפרט האחר‪ .‬הבעיה היא למצוא את הקריטריונים שבאמצעותם ניתן לנתח את הפעילויות‪ .‬הכלי‬
‫המרכזי שבו עובדים בכלכלת רווחה הוא פארטו אופטימום‪ ,‬שבוחן האם איזושהי פעילות פגעה‪/‬הרעה באחר‪.‬‬
‫שיפור פארטו = שינוי מסוים הוא רצוי לאיש אחד לפחות ולא מרע את מצבו של אף אחד אחר‪.‬‬
‫הקצאה יעילה פארטו = מצב שבו לא ניתן לשפר את מצבו של פרט אחד מבלי לפגוע בפרט אחר‪ .‬מצב‬
‫שבו אין אפשרות לשינוי פארטו הוא הקצאה יעילה‪.‬‬
‫עקומת אפשרויות התצרוכת‬
‫עקומת התמורה‬
‫‪B‬‬
‫‪Y‬‬
‫נקודות הליבה‬
‫‪E‬‬
‫‪X‬‬
‫‪A‬‬
‫עקומת אפשרויות התצרוכת היא של שני צרכים שהתועלת שלהם משתנה כאשר אנו משנים את‬
‫חלוקת המוצרים ביניהם‪.‬‬
‫עקומת התמורה היא של שני מוצרים שמיוצרים במשק‪ ,‬כאשר בכל מקרה אנו חייבים להיות על‬
‫העקומה ולא מתחתיה כדי למנוע מצב של אובדן יעילות‪.‬‬
‫תיבת ‪ Edge Worth‬לתצרוכת אופטימלית‬
‫המטרה היא להגיע קודם כל לחלוקה יעילה‪ ,‬ואחר כך לייצור יעיל‪.‬‬
‫יש לנו ‪ Ya Yb Xa Xb‬כמויות לייצור‪ ,‬כאשר ‪ .Y=Ya+Yb‬כל נקודה‬
‫‪Y‬‬
‫‪B‬‬
‫‪E‬‬
‫בתיבה ניתנת להשגה וניתנת לצריכה‪ ,‬השאלה היא איפה ממקסמים‬
‫יעילות‪.‬‬
‫מדובר למעשה בשתי מערכות צירים הפוכות‪ ,‬כאשר‪:‬‬
‫‪ .1‬בנקודה ‪ - A‬הצרכן ‪ A‬לא קונה כלום וצרכן ‪ B‬לוקח הכל‪.‬‬
‫‪ .2‬בנקודה ‪ - B‬הצרכן ‪ B‬לא קונה הכל וצרכן ‪ A‬לוקח הכל‪.‬‬
‫‪Yb‬‬
‫‪Ya‬‬
‫‪A‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Xa‬‬
‫‪Xb‬‬
‫‪ .3‬בנקודה ‪ A - X‬מקבל את כל ‪ X‬ו‪ B-‬מקבל את כל ‪Y‬‬
‫‪'E‬‬
‫הנחות היסוד‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪ E, Ya, Yb, Xa, Xb‬הן נקודות ההתחלה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫כל נקודה בתוך התיבה אפשרית לחלוקה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫'‪ - Ua', Ub‬תועלות התחלתיות לפני מסחר‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫כל ההקצאות שבין שני הקווים הכחול והאדום הם שיפור פארטו‪.‬‬
‫‪E‬‬
‫עמוד ‪4‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫קו החוזה‪ :‬הקצאה יעילה פארטו תושג אך ורק כאשר תהיה‬
‫השקה בין עקומות התועלת של צרכן ‪ A‬ושל צרכן ‪ ,B‬קרי‬
‫כאשר נהיה במצב של '‪ E‬ולא של ‪ .E‬קו ההשקה שמתקבל ע"י‬
‫שימוש בהשוואה ‪ MRSa=MRSb‬הוא למעשה קו החוזה‪,‬‬
‫הקו שבו שיעורי התחלופה של שני הפרטים שווים‪.‬‬
‫משפט הרווחה הראשון‪ :‬לכל נקודה שאינה על קו החוזה קיימת נקודה על קו החוזה‪ .‬ולכן אם ‪ E‬המקורי שלנו‬
‫לא היתה על קו החוזה‪ ,‬הרי שתמיד יש ‪ 'E‬שהיא כן על קו החוזה‪ ,‬והיא תהיה עדיפה על נקודה ‪.E‬‬
‫נקודות הליבה‪ :‬הנקודות על הקו שבין שני קווי התועלת הן‬
‫נקודות שבהן אנו ממקסמים תועלות גם כן‪ ,‬ולכן הן מהוות‬
‫‪E‬‬
‫שיפור פארטו לנקודה ההתחלתית ‪ ,E‬והן גם נקודות יעילות‪,‬‬
‫כי כבר לא ניתן למקסם יותר את התועלות‪.‬‬
‫נקודות הליבה‬
‫מציאת נקודת הייצור האופטימלית‬
‫עד עתה הדיון נערך רק במציאת הנקודה האופטימאלית לייצור מבחינת התועלות של שני הצרכנים‪ .‬כאשר‬
‫נמצאה נקודה זו‪ ,‬יש לגרום לכך שהיה תהיה גם הנקודה האופטימאלית מבחינת הייצור )קרי‪ :‬שתהיה גם על‬
‫עקומת התמורה המופיעה בגרף למטה בצבע ירוק(‪ .‬הייצור האופטימלי יהיה כאשר עקומת האדישות של שני‬
‫הצרכנים משיקה לעקומת התועלת‪ ,‬כאשר ‪.MRSa=MRSb=MRT‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪B‬‬
‫‪Yb‬‬
‫‪E‬‬
‫‪Ya‬‬
‫‪A‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Xb‬‬
‫‪Xa‬‬
‫‪ - MRS=MRT‬התועלת השולית מצריכת המוצר ‪ X‬במונחי ‪ Y‬שווה ליחס העלויות השוליות בייצור המוצר‬
‫‪ X‬במונחי ‪ .Y‬זה מצב של ייצור יעיל שמותאם לתועלות של הצרכנים‪.‬‬
‫עמוד ‪5‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫פיתרון תרגיל לדוגמא )מצב של צרכן אחד(‬
‫עקומת התמורה‬
‫‪Y = (100-X)1/2‬‬
‫כל הצרכנים זהים‪ ,‬ולכן זהו "צרכן מייצג" שעל פיו אנו פותרים‬
‫‪U(X,Y) = X*Y‬‬
‫במקרה הנ"ל יש לנו צרכן אחד בלבד‪ ,‬ולכן אנו משווים ‪ MRT=MRS‬כדי לאתר את נקודת ההשקה‪:‬‬
‫עקומת התמורה‬
‫‪10‬‬
‫‪Y‬‬
‫בצבע השחור ניתן לראות את עקומת התמורה‬
‫בצבע הכחול ניתן לראות את עקומות התועלת‪.‬‬
‫הנקודה הטובה ביותר היא נקודת ההשקה כמובן‬
‫‪X‬‬
‫‪100‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫לכן‪ ,‬אם למשל המשק ייצר בתחילה ‪36‬‬
‫‪dU‬‬
‫‪dX‬‬
‫=‬
‫‪dU‬‬
‫‪dY‬‬
‫= ‪MRS‬‬
‫‪HL HL‬‬
‫‪A‬‬
‫‪H‬‬
‫‪L‬‬
‫‪E‬‬
‫‪H‬‬
‫‪L‬‬
‫‪HL HL‬‬
‫‪HL‬‬
‫מוצרי ‪ X‬ו‪ 8-‬מוצרי ‪ ,Y‬הרי שניתן יהיה‬
‫לראות בברור ש‪ MRS‬לא שווה ‪,MRT‬‬
‫ולכן לקבוע שההקצאה הזו אינה יעילה‬
‫פארטו‪ .‬מה שיקרה הוא שהמשק יגדיל את‬
‫ייצור מוצר ‪ X‬ויקטין על ייצור מוצר ‪ Y‬עד‬
‫שנגיע למצב שהוא הקצאה יעילה‪ ,‬כפי‬
‫שניתן לראות במספרים בצד שמאל‪.‬‬
‫מנגנון המחירים ‪ -‬הוא מנגנון נילווה‪.‬‬
‫כאשר הגענו לייצור היעיל‪ ,‬נשווה‬
‫‪MRS=MRT=Px/Py‬‬
‫ונגיע‬
‫‪0.5‬‬
‫‪dY 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪- 1‬‬
‫= ‪MRT‬‬
‫=‬
‫= ‪100 - X 2‬‬
‫‪dX 2‬‬
‫‪2 100 - x 0.5‬‬
‫‪MRS = MRT‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Y‬‬
‫=‬
‫‪we know that Y = 100 - X‬‬
‫‪X 2 100 - x 0.5‬‬
‫‪100 - X 0.5‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪X‬‬
‫‪2 100 - x 0.5‬‬
‫‪2 100 - X = X‬‬
‫‪200 = 3 X‬‬
‫ליחס‬
‫‪X = 66.6‬‬
‫המחירים שאמור להיות במשק‪.‬‬
‫‪33.3‬‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫=‪Y‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫פיתרון תרגיל לדוגמא )מצב של שני צרכנים(‬
‫זוהי התועלת של צרכן מס' ‪1‬‬
‫‪Ua = Xa1/3 Ya2/3‬‬
‫זוהי התועלת של צרכן מס' ‪2‬‬
‫‪Ub = Xb+2Yb‬‬
‫זוהי הקצאת הפתיחה של צרכן מס' ‪Xa, Ya = (40,100) 1‬‬
‫זוהי הקצאת הפתיחה של צרכן מס' ‪Xb, Yb = (160,20) 2‬‬
‫‪Px=1‬‬
‫נקודות‬
‫המהוות‬
‫פארטו‬
‫קו החוזה‬
‫הליבה‬
‫שיפור‬
‫‪Y‬‬
‫‪Ya‬‬
‫=‬
‫‪2 Xa‬‬
‫‪Ya2 3 Xa- 2 3‬‬
‫‪Xa1 3 Ya- 1 3‬‬
‫‪B‬‬
‫‪20‬‬
‫‪E‬‬
‫‪X‬‬
‫‪160‬‬
‫= ‪MRSa‬‬
‫‪dU‬‬
‫‪dX‬‬
‫=‬
‫‪dU‬‬
‫‪dY‬‬
‫= ‪MRSb‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪HL‬‬
‫‪100‬‬
‫‪A‬‬
‫‪dU‬‬
‫‪1‬‬
‫‪dX‬‬
‫‪= 3‬‬
‫‪dU‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dY‬‬
‫‪3‬‬
‫‪MRSa = MRSb KAV HAHOZE‬‬
‫‪Ya‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪2 Xa 2‬‬
‫‪2 Ya = 2 Xa‬‬
‫‪Ya = Xa‬‬
‫‪40‬‬
‫אי לכך‪ ,‬ניתן לראות שצרכן ‪ A‬יפעל כדי לרדת ימין ולמטה באלכסון בטבלת ‪ ,Edge Worth‬ולכן הוא ימכור את‬
‫מוצר ‪ Y‬ויקנה את מוצר ‪ X‬על מנת להגיע לנקודות הליבה המהוות שיפור פארטו עבור המשק‪ .‬כדי להגיע למחיר‬
‫מוצר ‪ ,Y‬נשווה בין ה‪ MRS‬שמצאנו לבין היחס ‪ ,Px/Py‬ואז נדע מהו יחס המחירים‪ .‬מאחר ו‪ MRSb=1/2-‬הרי‬
‫שאין ספק שזהו יחס המחירים‪ ,‬ולכן מחיר מוצר ‪ Y‬הוא ‪) 2‬שהרי הוגדר שמחיר ‪ X‬הוא ‪.(1‬‬
‫גם בהנחה ולא ידענו את יחס המחירים‪ ,‬ננסה למצוא כעת את משוואות הכמויות שיצרוך כל אחד משני‬
‫הצרכנים במצב האופטימום‪ .‬אחרי שנמצא את המשוואות‪ ,‬נציב בהם את יחס המחירים שמצאנו‪ ,‬ואת ההכנסה‬
‫של אותו צרכן )את ההכנסה נחלץ מנתוני הקצאת הפתיחה כפול המחירים שמצאנו(‪.‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Px‬‬
‫=‬
‫‪2X‬‬
‫‪Py‬‬
‫אם נחשב את התועלות‪ ,‬נמצא שתועלת צרכן ‪ B‬היתה בתחילה‬
‫‪PyY = 2 PxX‬‬
‫ובסוף ‪ .200‬לעומת זאת‪ ,‬תועלת צרכן ‪ A‬גדלה במהלך התהליך‪,‬‬
‫‪I = PxX + PyY‬‬
‫ולכן זהו למעשה שיפור פארטו‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫‪2I‬‬
‫=‪X‬‬
‫=‪Y‬‬
‫‪3 Px‬‬
‫‪3 Py‬‬
‫‪I = PxX + PyY = 1 * 40 + 2 * 100 = 240‬‬
‫‪Xa = 80 Ya = 80 Xb = 40 Yb = 120‬‬
‫= ‪MRSa‬‬
‫עמוד ‪7‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫מוצרים ציבוריים‬
‫תכונות המוצר הציבורי‬
‫‪ .1‬אי בלעדיות‪ :‬לא ניתן למנוע את השימוש במוצר הציבורי‪ ,‬מאחר וכולם יכולים להנות ממנו ולא ניתן‬
‫להגביל את הכניסה אליו‪/‬השימוש בו )רדיו‪/‬טלוויזיה(‪.‬‬
‫‪ .2‬אי תחרותיות‪ :‬צריכת המוצר על ידי אדם אחד לא מונעת את צריכתו על ידי אדם אחר‪ ,‬העלות השולית‬
‫של השימוש במוצר היא ‪ ,0‬וזוהי גם עלות השימוש בו‪.‬‬
‫סוגי מוצרים ציבוריים‬
‫‪ .1‬מוצר ציבורי טהור ‪ -‬כל המדינה יכולה להנות ממנו באותו מחיר )ביטחון‪ ,‬חוף ים(‬
‫‪ .2‬מוצר ציבורי מקומי ‪ -‬שייך בדרך כלל לעירייה‪ ,‬כאשר התושבים מקבלים הטבות‪/‬הנחות )פארק(‬
‫‪ .3‬מוצר ציבורי בעל קיבולת סופית ‪ -‬לא ניתן להעמיס עליו יותר מכמות מסוימת של צרכנים‪ ,‬ויש מצב שבו‬
‫התועלת השולית של הצרכנים פוחתת בשל העומס )כבישים(‪.‬‬
‫‪ .4‬מוצר מועדון ‪ -‬על הגבול בין מוצר פרטי למוצר ציבורי‪ ,‬מי שקונה את המנוי מקבל מוצר ציבורי‪ ,‬הוא‬
‫משלם תשלום שנתי ולא תשלום לכל שימוש‪ .‬עבור האחרים ‪ -‬זה פרטי )קאנטרי קלאב‪/‬מועדוני גולף(‪.‬‬
‫חישוב ביקושים מצרפי במוצר ציבורי מול מוצר פרטי‬
‫במוצרים פרטיים אנחנו בודקים למעשה כמה צרכנים היו רוכשים את המוצר במחיר נתון‪ ,‬ולכן אנו‬
‫"מקפיאים" את המחיר ו"מחברים" את פונקציות ה‪ Q‬השונות כדי להגיע לביקוש המצרפי‪ .‬אנו בודקים למעשה‬
‫כמה כל אחד צורך במחיר מסוים‪ .‬במוצר ציבורי השאלות הן הפוכות‪ .‬כעת אנו "מקפיאים" את הכמות‬
‫ומחברים את פונקציות ה‪ P‬כדי לדעת מה התועלת של כל אחד מהצרכנים מהמוצר הציבורי )התועלת היא‬
‫למעשה הסכום שאותו צרכן יסכים לשלם בעבור המוצר(‪ .‬מראש אנו עובדים עם נוסחאות ביקוש הפוכות‪.‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫בצד ימין )ביקוש מצרפי פרטי(‪ :‬רואים שבחלק העליון רק הצרכן הכחול‬
‫)‪ (Q1‬צורך את המוצר‪ ,‬באמצע הירוק והכחול צורכים )ולכן באותו מחיר‬
‫נחשב ‪ (Q1+Q2‬ולמטה כולם צורכים )ולכן נחשב את ‪(Q1+Q2+Q3‬‬
‫למטה )ביקוש ציבורי(‪ :‬רואים שכאשר יש כמות גדולה‪ ,‬בצד ימין‪ ,‬רק‬
‫לצרכן הירוק יש תועלת מהמוצר )‪ ,(P1‬באמצע לירוק ולאדום יש תועלת‬
‫‪Q‬‬
‫מהמוצר )‪ (P1+P2‬ומשמאל לכולם יש תועלת מהמוצר‪.‬‬
‫עמוד ‪8‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫פתרון תרגיל לדוגמא )ביקוש לינארי(‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫כאשר מדובר על מוצר פרטי‪ :‬נניח מצב של שלושה‬
‫צרכנים‪ ,‬שלכל אחד עקומת הביקוש שלו‪ .‬כדי לחשב את‬
‫הביקוש הפרטי המצרפי‪ ,‬נקפיא את המחירים ונבנה‬
‫נוסחאות ביקוש פרטי של כל אחד על פי =‪ .Q‬אי לכך‪,‬‬
‫‪Q=0‬‬
‫‪P>30‬‬
‫‪Q = 15-0.5P‬‬
‫‪30>P>25‬‬
‫‪Q = 40 - 1.5P‬‬
‫‪25>P>20‬‬
‫‪Q = 60 - 2.5P‬‬
‫‪P<20‬‬
‫הביקוש המצרפי הפרטי יהיה כדלהלן‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫כאשר מדובר על מוצר ציבורי‪ :‬נקפיא את הכמויות ונבנה‬
‫נוסחאות ביקוש על פי‬
‫=‪P‬‬
‫)תועלות של כל אחד‬
‫מהצרכנים עבור כמות מסוימת(‪ .‬לכן‪ ,‬כל עוד הכמות היא‬
‫מעל ‪ ,25‬לאף צרכן לא תהיה תועלת מהמוצר‪ .‬בין ‪25-20‬‬
‫רק הצרכן הירוק מוכן לשלם על המוצר‪.‬‬
‫בין ‪ 15-20‬גם הצרכן האדום מוכן לשלם‪ ,‬כאשר המחיר‬
‫נמוך מ‪ 15-‬כולם מרוויחים‪.‬‬
‫מתמטי‪ ,‬אנחנו עובדים עם נוסחאות ביקוש הפוכות‪:‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪P‬‬
‫‪Pa = 20-Q‬‬
‫‪Pb = 25-Q‬‬
‫‪Pc = 30-2Q‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪P=75-4Q‬‬
‫‪Q < 15‬‬
‫‪P=45-2Q‬‬
‫‪15 < Q < 20‬‬
‫‪P=25-Q‬‬
‫‪20 < Q < 25‬‬
‫‪P=0‬‬
‫‪Q > 25‬‬
‫‪Q‬‬
‫במוצר פרטי ניתן לדעת כמה כל אחד מהצרכנים צורך‪ .‬במוצר ציבורי ניתן לדעת מה התועלת שכל אחד מפיק‬
‫מהמוצר שקיים עבור כולם באופן שווה‪ .‬בפרטי יש יותר רווח לחברה‪ ,‬אולם מבחינת הרווחה החברתית )כל‬
‫המשולשים בגרף( מוצר חברתי עדיף ‪ -‬מייצרים ממנו פחות ונהנים יותר‪ .‬בעלויות גבוהות ‪ -‬גדל יתרונו‪.‬‬
‫עמוד ‪9‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫פתרון תרגיל לדוגמא )ביקוש לא לינארי(‬
‫‪200‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪100‬‬
‫= ‪P2‬‬
‫‪Q2‬‬
‫= ‪P1‬‬
‫‪ Q1‬מייצג את הביקוש של תושבי קו התפר לשירותי ביטחון‪.‬‬
‫‪ Q2‬מייצג את הביקוש של יתר התושבים לשירותי ביטחון‪.‬‬
‫כדי להגיע לביקוש הציבורי המצרפי‪ ,‬נקפיא כמויות ונחבר את התועלות‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪100‬‬
‫= ‪Q2‬‬
‫‪P2‬‬
‫= ‪Q1‬‬
‫‪200 + 100 300‬‬
‫=‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫= ‪P1 + P2‬‬
‫‪300‬‬
‫‪P‬‬
‫=‪Q‬‬
‫‪P‬‬
‫עלות יחידת מילואים‬
‫‪10‬‬
‫מצרפי ‪D1+D2‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪30‬‬
‫הכמות האופטימאלית ליחידות מילואים היא ‪) 30‬השוונו את ההיצע לביקוש המצרפי(‪ ,‬כאשר התועלת לאנשי‬
‫קו התפר מ‪ 30-‬יחידות מילואים היא ‪ 6.66‬והתועלת ליתר התושבים היא ‪ .3.33‬אם נטל המימון ייפול על כולם‬
‫שווה בשווה‪ ,‬הרי שהדבר לא יהיה הוגן‪ ,‬מאחר ותועלת אנשי קו התפר מיחידות המילואים גבוהה יותר‪ .‬לכן‬
‫‪P‬‬
‫החלוקה צריכה להעשות בצורה שונה‪ 2/3 ,‬על תושבי התפר‪ 1/3 ,‬על היתר‪.‬‬
‫עלות יחידת מילואים‬
‫‪10‬‬
‫‪D1+D2‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪6.66‬‬
‫‪3.33‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫ניתן לשכור חברות אבטחה בשוק הפרטי שהרי מוצר ציבורי יכול להיות מסופק על ידי חברות פרטיות‪ .‬השאלה‬
‫היא מי יותר יעיל לנתינת השירות‪ .‬באשר לסקר ‪ -‬הדבר אפשרי‪ ,‬כל עוד התושבים לא ידעו שתשובות מסויימות‬
‫יגדילו את סכומי המס שהם צפויים לשלם‪ ,‬ואז תהיה הטיה בתוצאות‪.‬‬
‫עמוד ‪10‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫התערבות הממשלה בשוק החופשי‬
‫מס שמוטל על הצרכנים‬
‫הביקוש‬
‫גרף‬
‫החדש )נמוך יותר‪,‬‬
‫לאחר מס(‬
‫מצב של היצע וביקוש נורמלים‬
‫‪P‬‬
‫‪S‬‬
‫במצב שכזה לא משנה על מי מוטל המס‪ ,‬מחיר שיווי המשקל‬
‫יגרום לנזק גם ליצרנים וגם לצרכנים‪ .‬המשולש הוא הנטל‬
‫העודף הוא למעשה אובדן התוצר )רווחה שלא הולכת לא‬
‫לממשלה‪ ,‬לא ליצרן וללא לצרכן(‪.‬‬
‫המחיר שהצרכן‬
‫משלם‬
‫המחיר שהיצרן‬
‫מקבל‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪S‬‬
‫מצב של היצע קשיח לחלוטין‬
‫היצרן ימשיך לייצר כמו קודם‪ ,‬כי הוא מוכן לייצר אך ורק‬
‫כמות מסוימת‪ ,‬ללא קשר למחיר‪ .‬לכן במקרה זה הפגיעה היא‬
‫אך ורק ביצרן‪ ,‬כי הוא ימשיך לייצר כמו קודם‪ ,‬רק יקבל‬
‫פחות כסף )הסכום שהוא קיבל קודם‪ ,‬פחות מיסים שצריך‬
‫לשלם‪ ,‬הרווחה שלו תרד בגודל המס(‪ .‬במקרה זה אין נטל‬
‫עודף‪.‬‬
‫נטל המס‬
‫‪D‬‬
‫עודף יצרן‬
‫‪Q‬‬
‫‪P‬‬
‫מצב של היצע גמיש לחלוטין‬
‫היצרן מוכן במקרה זה לייצר אך ורק במחיר מסוים‪ ,‬והוא‬
‫גמיש לחלוטין מבחינת הכמויות‪ .‬לכן ובמצב שכזה נטל המס‬
‫כולו ייפול על הצרכן‪ .‬במקרה זה הנטל העודף ‪ -‬ירוק כהה‪.‬‬
‫ניתן לראות שלמעשה אין כאן בכלל עודף יצרן‪ ,‬ולכן הדבר‬
‫היחיד שנפגע הוא עודף הצרכן‪.‬‬
‫מס שמוטל על הצרכנים‬
‫מצב של ביקוש קשיח לחלוטין‬
‫‪P‬‬
‫‪'S‬‬
‫‪S‬‬
‫במצב שכזה הצרכן קשיח מבחינת הכמות שהוא דורש‪ ,‬ולא‬
‫אכפת לו מהמחיר שיידרש לשלם‪ .‬אי לכך הצרכן ישלם את‬
‫כל נטל המס‪ ,‬ורווחתו תקטן‪ .‬עודף היצרן לא ייפגע‪ .‬אין נטל‬
‫עודף‪.‬‬
‫‪Q‬‬
‫עמוד ‪11‬‬
‫נטל המס‬
‫‪S‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪P‬‬
‫עודף צרכן‬
‫אחרי מס‬
‫נטל מס‬
‫שפגע בעודף‬
‫הצרכן‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫‪P‬‬
‫‪'S‬‬
‫מצב של ביקוש גמיש לחלוטין‬
‫‪S‬‬
‫במצב זה הצרכן גמיש לחלוטין מבחינת הכמות‬
‫שהוא דורש‪ ,‬ומעניין אותו אך ורק המחיר‪ .‬לכן ראשית‬
‫אין כאן בכלל עודף צרכן‪ ,‬אלא אך ורק עודף יצרן‪.‬‬
‫מאחר ויש מס‪ ,‬הצרכן למעשה קונה פחות‪ ,‬ונטל המס‬
‫כולו על היצרן‪ ,‬שרווחתו יורדת‪ .‬ישנו גם נטל עודף‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫נטל המס‬
‫עודף יצרן‬
‫אחרי מס‬
‫‪Q‬‬
‫מצב של שני יצרנים‬
‫‪1S‬‬
‫נאמר שיש שני יצרנים‪ ,‬אחד יותר גמיש והשני יותר‬
‫קשיח‪ .‬רואים שכאשר מטילים מס אזי התוצאות‬
‫שונות‪ .‬כאשר יש היצע גמיש‪ ,‬בעקומה הכתומה‪ ,‬הצרכן‬
‫סופג חלק גדול מנטל המס‪ ,‬על ידי עלייה במחיר וירידה‬
‫גדולה יחסית בכמויות )היצרן גמיש‪ ,‬יכול לייצר כמה‬
‫שהוא רוצה(‪ .‬לעומת זאת כאשר יש היצע קשיח‪,‬‬
‫‪P‬‬
‫‪2S‬‬
‫‪D‬‬
‫‪'D‬‬
‫‪Q‬‬
‫והיצרן לא מוכן להתגמש יותר מדי בכמויות הייצור‪,‬‬
‫הרי שהמחיר ליצרן כמעט ולא משתנה‪ ,‬והיצרן סופג‬
‫את עיקר נטל המס‪ .‬עם זאת‪ ,‬מבחינתו‪ ,‬יש שינוי זעום‬
‫יחסית בכמות הייצור‪.‬‬
‫המסקנה‪ :‬לא חשוב מי משלם בפועל את המס‪ .‬הגמישויות הן שקובעות למעשה מי ישלם את נטל המס‪.‬‬
‫במקרה שיש ביקוש‪/‬היצע קשיח לחלוטין‪ ,‬אזי אין נטל עודף למשק‪ ,‬והגורם הקשיח הוא שמשלם את המס‪.‬‬
‫במצב שיש ביקוש‪/‬היצע גמיש לחלוטין‪ ,‬אזי יש נטל עודף למשק‪ ,‬והגורם הגמיש לא משלם כלל את המס‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S‬‬
‫סובסידיות ליצרנים‬
‫המחיר יורד כתוצאה מהסובסידיה‪ .‬היצרן מקבל מחיר ‪S‬סובסידיה‬
‫גבוה יותר והוא מייצר יותר‪ ,‬הצרכן קונה יותר במחיר‬
‫יותר נמוך‪ .‬הנטל העודף ‪ -‬משמעותו במצב שכזה ‪-‬‬
‫ההבדל בין הוצאות הממשלה לבין הרווח של הפרטים ‪D‬‬
‫והרווח של הצרכנים‪ .‬זוהי תוספת תוצר שהיא אינה‬
‫יעילה‪.‬‬
‫מחיר מינימום‬
‫רווח יצרן‬
‫רווח צרכן‬
‫‪P‬‬
‫‪S‬‬
‫מחיר מינימום יוצר עודף היצע‪ .‬רווחת הצרכנים יורדת‬
‫בגודל הטרפז הסגול‪ ,‬והיא נותרת רק המשולש האדום‪.‬‬
‫רווחת היצרנים היא הטרפז התכלת‪ ,‬פחות המשולש ‪D‬‬
‫הצהוב שמשקף את הירידה במכירות כתוצאה‬
‫מהסובסידיה‪.‬‬
‫עמוד ‪12‬‬
‫‪S‬‬
‫‪D‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫מונופולים‬
‫‪Y‬‬
‫במונופול תמיד יהיה כשל שוק‪ ,‬מאחר והמחיר‬
‫יהיה גבוה מדי ומספר המוצרים המסופקים קטן‬
‫מדי‪ .‬לכן‪ ,‬לא נהיה בקו המשיק בין עקומת‬
‫התמורה לבין התועלת המירבית‪ ,‬אלא בעקומת‬
‫תועלת פחות טובה למשק )‪.(MR‬‬
‫‪X‬‬
‫‪-Px/Py‬‬
‫מצב של מונופול טבעי‪:‬‬
‫מונופול טבעי יווצר במצב שבו יש הוצאות קבועות גדולות יחסית )עלויות כניסה גבוהות(‪ ,‬ובמצב שבו יש‬
‫ביקוש קטן יחסית‪ .‬מבחינה מתמטית‪ ,‬השוק גורם לכך שהחיתוך בין עקומת הביקוש ‪ AD‬לעקומת העלויות‬
‫הממוצעות ‪ AC‬יהיה כאשר ‪ AC‬יורד‪ ,‬ולכן ללא ספק החיתוך בין הביקוש ‪ AD‬להיצע ‪ MC‬יביא להפסד בלתי‬
‫נמנע לפירמה‪.‬‬
‫‪AC‬‬
‫כאן תייצר פירמה במצב‬
‫של תחרות חופשית‪,‬‬
‫שתפסיד כמובן‪.‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪P‬‬
‫נקודת‬
‫המפגש‬
‫פירמה‬
‫תייצר‬
‫כאן‬
‫במונופול‪ ,‬והיא תרוויח‬
‫את האזור בצבע תכלת‪.‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪AD‬‬
‫‪MR‬‬
‫כאשר זהו השוק‪ ,‬המונופול הטבעי יעדיף כמובן לייצר משמאל לנקודת המפגש בין ‪ AD‬ל‪ ,MC‬כי זו הדרך‬
‫היחידה שבה יוכל להרוויחה‪ .‬אם ייצר מצד ימין לנקודת המפגש‪ ,‬אזי לעולם הביקוש לא יוכל לכסות את‬
‫העלויות הממוצעות והמונופול יפסיד‪ .‬בכל אופן‪ ,‬בשוק כזה לא יכולה להיות תחרות משוכללת‪.‬‬
‫עמוד ‪13‬‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫מצב של מונופול רגיל‪:‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫‪AC‬‬
‫‪MC‬‬
‫כאן תייצר פירמה במצב‬
‫של מונופול‪ ,‬ויהיו לה‬
‫רווחים בגודל ההפרש‪.‬‬
‫פירמה‬
‫תייצר‬
‫כאן‬
‫בתחרות משוכללת‪ ,‬ויהיו‬
‫לה רווחים בגודל ההפרש‪.‬‬
‫‪AD‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪MR‬‬
‫כאן המונופול נוצר מסיבות שונות‪ ,‬אך על ידי הפרטה של השוק ניתן להגיע למצב של תחרות משוכללת‪,‬‬
‫מאחר והשוק בבסיסו יאפשר לחברות להרוויח בייצור‪ .‬במונופול טבעי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מי שייכנס יפסיד‪ .‬ניתן‬
‫לראות שחיתוך ה‪ AD‬עם ה‪ AC‬מתרחב בנקודה שבה עקומת העלויות הממוצעות עולה‪.‬‬
‫מצב של שוק נעלם‪:‬‬
‫גם למונופול וגם לחברה בתחרות משוכללת יהיו הפסדים‪ ,‬ולכן אף אחת מהן לא תייצר‪ .‬דווקא במעבר‬
‫מתחרות משוכללת למונופול טבעי ‪ -‬יש יותר הפסדים‪ ,‬כי הקטנו ייצור והעלנו הוצאות ממוצעות‪.‬‬
‫‪AC‬‬
‫‪P‬‬
‫‪MC‬‬
‫כאן תייצר פירמה במצב של‬
‫תחרות חופשית‪ ,‬וגם לה יהיה‬
‫הפסד בגודל ההפרש‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫כאן תייצר פירמה במצב של‬
‫מונופול‪ ,‬והיא תפסיד את ההפרש‬
‫בין המחיר לצרכן ל‪.AC‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪10‬‬
‫דרכי התערבות במצב של מונופול טבעי‬
‫‪.1‬‬
‫סיכום עם המונופול שייצר את אותו מספר יחידות כפי שאמור היה להיות בתחרות חופשית‪ ,‬בתמורה‬
‫לפיצוי על גובה ההפסד )ואולי אף לפיצוי על הרווחים שיכול היה לקבל אם היה מייצר כמונופול(‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫סובסידיות‬
‫לצרכנים‪:‬‬
‫באמצעות‬
‫סובסידיה‬
‫הממשלה תגרום שציר ‪ MR‬עבור המונופול ייחתך‬
‫‪P‬‬
‫‪MC AC‬‬
‫עם ‪ MC‬בנקודה שבה אמור היה השוק לפעול‬
‫סובסידיה‬
‫אילו היתה תחרות משוכללת‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫קנייה ישירה מהמונופול וחלוקה במחיר כל שהוא‬
‫‪.4‬‬
‫‪ADQ‬‬
‫לציבור‪ ,‬כדי לדמות שוק חופשי‪.‬‬
‫הוצאת צו המחייב את המונופול למכור בכמות‪/‬במחיר מסוים‪.‬‬
‫עמוד ‪14‬‬
‫‪AD‬‬
‫‪MR MR‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫השפעות חיצוניות‬
‫לעתים‪ ,‬פונקצית התועלת של פרט מכילה מוצר מסוים שכמותו נקבעת על ידי פרט אחר‪ .‬הפרט שיוצר את‬
‫ההשפעה החיצונית לא מפצה את הפרט הנפגע )או לא מקבל תגמול מהפרט הנהנה(‪ .‬בעישון לדוגמא‪ ,‬יש פרט‬
‫אחד שהוא מעשן וצורך עוד מוצרים אחרים‪ ,‬ולצידו פרט שאינו מעשן‪ .‬בעוד הפרט הראשון נהנה מעישון ‪Xa‬‬
‫ומיתר המוצרים ‪ Ya‬הפרט השני סובל מעישון ‪ Xa‬ונהנה מיתר המוצרים האחרים‪.‬‬
‫הבעיה העיקרית בהוצאות חיצוניות היא בעיה של אינפורמציה ‪ /‬בעיה של הפנמה‪ :‬לא תמיד אנו יודעים‬
‫שפרט אחד פוגע בשני‪ .‬לכן הפתרונות להשפעות חיצוניות הם הפנמה של הנזק‪ ,‬מתן סובסידיות לנפגעים‪ ,‬הטלת‬
‫מס )כדי לצמצם את ההשפעות החיצוניות‪ ,‬כדוגמת מס על דלק( והקמת פרוייקטים ציבוריים )אוניברסיטאות(‪.‬‬
‫מבחינה חישובית‪ ,‬כאשר אמדנו את ההשפעות החיצוניות‪ ,‬יש להוסיף זאת לעלויות הייצור של הפירמה ורק‬
‫אז ניתן יהיה לדעת את הנתונים על פי האינטרס החברתי‪ ,‬ולא רק על פי שיקולי הרווח של המפעל עצמו‪.‬‬
‫עמוד ‪15‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫סיכום התערבות ממשלה בשוק‬
‫כאשר יש תחרות משוכללת‪ ,‬כוחות השוק יביאו למצב של פרטו אופטימום‪ .‬כאשר יש כשל שוק‪ ,‬הממשלה‬
‫צריכה להתערב בשוק ולהביא לפרטו אופטימום‪ .‬זה יקרה כאשר אין שוק )שוק לא תחרותי‪ ,‬מיעוט‬
‫צרכנים‪/‬יצרנים‪ ,‬מונופול‪ ,‬מונופול טבעי‪ ,‬פערי מידע(‪ ,‬כאשר מדובר במוצר ציבורי )ברגע שמייצרים אותו לא ניתן‬
‫למנוע מאחרים להשתמש בו( וכאשר יש השפעות חיצוניות )צרכן צורך מוצר שמשפיע על האחר(‪ .‬רק בהתערבות‬
‫יכולה להביא הממשלה לצמיחה כלכלית‪ ,‬לצמצום בפערים חברתיים ולהשפעות נוספות‪ .‬הדרכים שבהם יכולה‬
‫הממשלה להתערב ‪ -‬מיסים‪ ,‬צווים‪ ,‬השקעה בפרוייקטים בעצמה‪.‬‬
‫בנושא של שכר מינימום‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬יש כאן התערבות ממשלתית‪ L .‬זה כוח עבודה‪ W ,‬זה שכר‪ .‬כאשר קובעים‬
‫שכר מינימום גבוה מהקיים במשק‪ ,‬נוצר עודף היצע שהוא למעשה האבטלה )על פי עמדת התעשיינים(‪ .‬לעומתם‪,‬‬
‫ארגוני העובדים מאמינים שמדובר במונופסון‪ ,‬שרואה לפניו את היצע העובדים מראש‪ ,‬והוא יכול לגזור את‬
‫ההיצע השולי‪ .‬הוא יעדיף להעסיק פחות עובדים‪ ,‬לשלם להם פחות‪ ,‬ולהגדיל את הרווחים‪ .‬קרי‪ ,‬הוא עובד כמו‬
‫מונופול‪ ,‬ולכן אפשר לקבוע שכר מינימום גבוה יותר‪ ,‬וכך תגדל כמות העובדים והשכר שלהם‪:‬‬
‫‪MS S‬‬
‫‪W‬‬
‫‪S‬‬
‫השכר שהחברות‬
‫יכולות לשלם‬
‫שכר מינימום‬
‫‪D‬‬
‫‪L‬‬
‫‪MR‬‬
‫‪Wmin‬‬
‫השכר המשולם על פי‬
‫חישוב ‪ MR‬מונופול‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫‪L‬‬
‫עמוד ‪16‬‬
‫‪W‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫ניתוח פרוייקטים ציבוריים‬
‫תיאוריה‬
‫קריטריונים להערכת פרוייקטים‬
‫‪ .1‬שיפור פרטו ‪ -‬שיפור תועלת של פרט אחד מבלי לפגוע באף פרט אחר‪ .‬ברוב הפרוייקטים יש קבוצה‬
‫שנפגעת‪ ,‬ולכן רוב הפרוייקטים לא עומדים בקריטריון זה‪.‬‬
‫‪ .2‬קלדור היקס ‪ -‬פרויקט מביא לשיפור חברתי אם הנהנים מהתוכנית יכולים לפצות את הסובלים ממנה‬
‫)איזון בין עודף יצרן לבין עודף צרכן‪ ,‬אחד משלם לזה שסובל(‪.‬‬
‫‪ .3‬צוקרהאוסר ‪ -‬מבין שורה של פרוייקטים נבחר באפשרות שלה הערך הנוכחי של התועלות הגבוה ביותר‪.‬‬
‫קריטריונים להחלטה על כדאות פרוייקטים‬
‫‪ .1‬ערך נוכחי נקי ‪ .NPV=Benefits-Cost -‬ההוצאות וההכנסות מהוונות לערך נוכחי‪.‬‬
‫‪ .2‬יעילות ההשקעה ‪ -‬התשואה על ההשקעה )‪ .(Benefits/Costs‬ההוצאות וההכנסות מהוונות לערך נוכחי‪.‬‬
‫אם הערך שנמצא גדול מ‪ 1-‬אזי ההשקעה יעילה ויש לנו תשואה חיובית‪.‬‬
‫‪ - IRR .3‬שיעור התשואה הפנימי של הפרויקט ‪ /‬שער הריבית הנדרש לאיזון הפרויקט‪.‬‬
‫‪ .4‬משך זמן ההחזרה של ההשקעה ‪ -‬כמה שנים ייקח עד שנחזיר את ההשקעה‪.‬‬
‫בחירת שיעור ריבית‪/‬ניכיון בו יתבצע ההיוון‬
‫ישנן כמה אפשרויות‪ ,‬כאשר בד"כ השער צריך לבטא את עלות גיוס המקורות במשק‪ .‬אם המקורות לפרוייקט‬
‫הם מיסים‪ ,‬אז נשתמש בשער הריבית הניתן לחוסכים במשק‪ .‬ניתן גם להשתמש בשיעור הריבית לאג"ח‬
‫ממשלתיות‪ ,‬שהרי מדובר בפרוייקט ממשלתי‪ ,‬ניתן להשתמש בשיעור הריבית האלטרנטיבית )כמה היינו‬
‫מקבלים אם היינו שמים הכסף בבנק(‪ ,‬או אפילו בריבית בחו"ל )אם ניתן לגייס את הכסף לפרוייקט בחו"ל‪,‬‬
‫כדוגמת ערבויות(‪.‬‬
‫מחקרי ערך נוכחי נקי‬
‫תזרים תקבולים‪ :‬שורת נתונים מספריים המייצגים תקבולים שנתיים לאורך זמן‪:‬‬
‫]‪[-100,000 , 50,000 , 40,000 , 70,000] = [A0 , A1 , A2 , A3 , A4‬‬
‫ערך נוכחי )‪ :(Present Value‬הערך הנוכחי של אותו תקבול שיהיה בעתיד בהתאם לריבית‪:‬‬
‫‪A2‬‬
‫‪(1+r)2‬‬
‫הערך הנוכחי של כל ההשקעה‬
‫‪At / (1+r)t‬‬
‫‪A1‬‬
‫‪1+r‬‬
‫‪PV = Σ‬‬
‫ערך עתידי )‪ :(Future Value‬הערך הנוכחי של אותו תקבול שיהיה בעתיד בהתאם לריבית‪:‬‬
‫קרי‪ ,‬כמה יהיה שווה התקבול בעוד כמה תקופות‬
‫עמוד ‪17‬‬
‫‪A0(1+r)n‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫שיעור תשואה פנימית )‪ :(IRR‬מהו שיעור הריבית שיביא את התשואה שלנו לאפס‪ .‬אם שיעור הריבית‬
‫במשק הוא גדול יותר‪ ,‬אז התשואה של ההשקעה נמוכה יותר והדבר לא שווה לנו‪ .‬אם ה‪ IRR‬הוא גבוה ממה‬
‫‪Σ At / (1+r)t = 0 .‬‬
‫שקיים במשק‪ ,‬אזי ההשקעה שווה לנו‬
‫ערך נוכחי של טור גאומטרי שואף לאינסוף‪:‬‬
‫‪PV = A0 + A1/(1+r) + A2/(1+r)2 + … + AN-1 / (1+r)N-1‬‬
‫‪PV / (1+r) = A0/(1+r) + A1/(1+r)2 + … AN-1 / (1+r)N‬‬
‫כאשר כל התקבולים לאורך התקופות שווים‪ (...A0=A1=A2=A3) ,‬נפחית את השורה השנייה מהשורה‬
‫הראשונה‪ .‬מרבית האיברים ייעלמו כי הם שווים‪ ,‬ותישאר המשוואה הבאה‪:‬‬
‫‪PV - PV/(1+r) = A - A/(1+r)n‬‬
‫כאשר מספר התקופות ‪ n‬הוא שואף לאינסוף‪:‬‬
‫‪PV = A(1+r) / r‬‬
‫כאשר מספר התקופות ‪ n‬הוא קטן יחסית‪:‬‬
‫] ‪PV = A(1+r) [ (1+r)n - 1‬‬
‫‪R‬‬
‫‪(1+r)n-1‬‬
‫מחקרים בתנאי אי וודאות‬
‫במצבים שכאלה אנו מחשבים את הסיכוי להתרחשות של מקרים מסוימים )בצורה של עץ(‪ ,‬ומחשבים את‬
‫התמורה הצפויה מכל במצב ומצב‪ .‬בסופו של דבר אנו מחפשים את התוחלת של הפרויקט‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫ישנם אנשים האדישים לסיכון ‪-‬‬
‫‪U'(y) > 0‬‬
‫‪U''(y) = 0‬‬
‫‪y‬‬
‫‪U‬‬
‫ישנם אנשים אוהבים סיכון ‪-‬‬
‫‪U'(y) > 0‬‬
‫‪U''(y) > 0‬‬
‫‪y‬‬
‫וישנם אנשים שונאי סיכון ‪-‬‬
‫‪U‬‬
‫‪U'(y) > 0‬‬
‫‪U''(y) < 0‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ Y‬הוא התועלת שמפיקים אנשים מכסף‪ :‬יש אנשים שמסופקים מאוד עם מעט כסף‪ ,‬והתועלת השולית‬
‫שלהם מהכסף יורדת ככל שהוא גדל‪ ,‬והם שונאי סיכון‪ .‬יש אנשים שלא מסופקים עם מעט כסף‪ ,‬והתועלת‬
‫השולית שלהם מהכסף עולה ככל שהוא גדל‪ ,‬והם אוהבי סיכון‪.‬‬
‫עמוד ‪18‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫אנשים שונאי סיכון‪ :‬אנשים שאצלם תוחלת התועלת קטנה מתועלת התוחלת‪ .‬לכן‪ ,‬אם נגדיר סיכון ונמצא‬
‫שני ערכים כספיים‪ ,‬נקודת האמצע על הקו המחבר אותם )המשקפת מצב של ‪ (50:50‬תהיה נמוכה מאשר הקו של‬
‫פונקצית התועלת‪ .‬קרי‪ ,‬כאשר הולכים על סיכון התועלת תהיה ])‪ E[U(Y‬ואילו כאשר אותו סכום כסף מובטח‬
‫לנו ללא הגרלה‪ ,‬התועלת של אדם שונא סיכון תהיה גבוהה יותר ותגיע ל])‪.U[E(Y‬‬
‫‪Æ‬‬
‫])‪E[U(Y)] < u[E(Y‬‬
‫)‪PU(y1)+(1-p)U(y2) < U(py1+(1-p)y2‬‬
‫)‪U(Y2‬‬
‫])‪U[E(Y‬‬
‫])‪E[U(Y‬‬
‫)‪U(Y1‬‬
‫‪y‬‬
‫‪Y2‬‬
‫]‪E[Y‬‬
‫‪Y1‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בפרוייקט נתב"ג ‪ 2000‬ישנם שני מצבי טבע עם הסתברות של ‪ .1/2‬במצב הטוב נקבל ‪ 25‬מליון שקלים‬
‫)‪ (Y1‬ובמצב הרע נקבע ‪ 4‬מליון שקלים )‪ .(Y2‬פונקצית התועלת שלנו היא ‪ .U=Y0.5‬ולכן‪:‬‬
‫לאחר שחישבנו את התוחלת של הפרויקט שהיא‬
‫‪ ,14.5‬חיפשנו את תועלת התוחלת‪ ,‬שהיא ‪ .3.8‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬התוחלת של שתי התועלות )האחת של המצב‬
‫הרע עם ‪ 4‬מליון שקלים‪ ,‬השנייה של המצב הטוב עם‬
‫‪ 25‬מליון( ‪ -‬התוחלת של שתי התועלות היא ‪) 3.5‬ב‪4-‬‬
‫מליון התועלת היא ‪ ,2‬ב‪ 25-‬מליון התועלת היא ‪,5‬‬
‫הממוצע הוא ‪.(3.5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪25‬‬
‫‪12.5 14.5‬‬
‫‪4‬‬
‫במספרים‪:‬‬
‫‪ = 1/2 * 40.5 + 1/2 * 250.5 = 3.5‬תוחלת התועלת‬
‫‪ = (1/2 * 4 + 1/2 * 25)0.5 = 3.8‬תועלת התוחלת‬
‫ניתן לראות שאכן תועלת התוחלת גדולה יותר מתוחלת התועלת‪ ,‬מה שאומר שהאיש שונא סיכון‪ .‬ההפרש בין‬
‫שתי האלטרנטיבות הוא ‪ ,0.3‬מה שאומר שהפרט היה מוכן לוותר על עד ‪ 0.3‬יחידות תועלת‪ ,‬ולקבל בוודאות‬
‫סכום של ‪ 14.5‬מליון שקלים‪ .‬זוהי למעשה פרמית הביטוח‪.‬‬
‫עמוד ‪19‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫זוהי למעשה הגרלה‪ .‬אם נשתתף בה‪ ,‬יש סיכוי של חצי שהתועלת שלנו תהיה ‪ 5‬וסיכוי של חצי שהתועלת‬
‫תהיה ‪ ,2‬ולכן התועלת שלנו בממוצע תהיה ‪ .3.5‬אם יציעו לנו לא להשתתף בהגרלה‪ ,‬ולקבל ישר את הכסף )‪14.5‬‬
‫מליון שקלים(‪ ,‬אזי התועלת שלנו תהיה ‪ .3.8‬אם נצטרך לבחור‪ ,‬אז נעדיף כמובן כל מצב שבו התועלת שלנו גדולה‬
‫מ‪ ,3.5‬קרי שבו יהיה לנו מזומן ביד של מעל ‪ 12.5‬מליון שקלים‪ .‬לכן‪ ,‬נהיה מוכנים לשלם פרמיה של עד ‪ 2‬מליון‬
‫שקלים‪ ,‬שהם ‪ 0.3‬יחידות תועלת‪ .‬קרי‪ ,‬אם יציעו לנו ‪ 12.5‬מליון שקלים נהיה אדישים בין זה לבין ההגרלה‪.‬‬
‫‪E(U) = 3.5‬‬
‫‪3.5 = (14.5-X)0.5‬‬
‫‪3.52 = 12.5 = 14.5 - X‬‬
‫‪X=2‬‬
‫עמוד ‪20‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫תרגילים‬
‫אופטימום פארטו‬
‫עקומת התמורה היא אוסף של קומבינציות תפוקה )‪ (X,Y‬באמצעות גורמי ייצור‪ .‬אלו הנוסחאות‪:‬‬
‫‪DY * MCy = DX * MCx‬‬
‫‪DY‬‬
‫‪MCx‬‬
‫=‬
‫‪= MRT‬‬
‫‪DX‬‬
‫‪MCy‬‬
‫בעקומת התועלת אנו מוותרים על ‪ Y‬לטובת ‪ X‬ונשארים למעשה על אותה תועלת‪ .‬אלו הנוסחאות‪:‬‬
‫‪DY * MUy = DX * MUx‬‬
‫‪DY‬‬
‫‪MUx‬‬
‫=‬
‫‪= MRS‬‬
‫‪DX‬‬
‫‪MUy‬‬
‫שתי העקומות הנ"ל הן על אותה מערכת צירים ‪ -‬של ‪ X‬ושל ‪ .Y‬בעקומת התמורה אנו רואים כמה אנחנו‬
‫יכולים להחליף בין התפוקה באמצעות גורמי ייצור‪ .‬בעקומת התועלת אנו רואים איך ניתן לוותר על ‪ X‬ועל ‪Y‬‬
‫ולשמור על אותה תועלת‪.‬‬
‫בין שתי העקומות ניתן להעביר קו שהשיפוע שלו הוא ‪ Px/Py‬כדי להתאים את כל המנגנון המסובך למחירים‬
‫של השוק‪ ,‬ולבדוק מה הנקודה האופטימאלית ביותר לייצור למען יעילות פארטו‪ .‬זה קורה כאשר‪:‬‬
‫‪MUx MCx Px‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪MUy MCy Py‬‬
‫‪Px‬‬
‫= ‪MRS = MRT‬‬
‫‪Py‬‬
‫יעילות כלכלית )יעילות פארטו(‪ :‬יש התאמה בין הכמויות המיוצרות במצב אופטימום )‪ (MRS=MRT‬לכמויות‬
‫הנצרכות )‪.(Px/Py‬‬
‫בעקומת הצריכה ‪ -‬נהיה באופטימטום פארטו כאשר לא ניתן להיטיב את מצבו של צרכן אחד מבלי להרע את‬
‫מצבו של צרכן שני‪ .‬כאן באה תיבת ‪ .edgeworth‬אנו ננסה להגיע למצב שבו הקו הכחול שהוא עקומת האדישות‬
‫של א' ישיק לעקומת האדישות של ב'‪ .‬זהו המצב שבו אי אפשר יותר לזוז‪ ,‬כי אם נזוז נפגע בצרכן אחר‪.‬‬
‫מהתמונה השמאלית למטה בונים את קו החוזה‪ ,‬שהוא הקו שמחבר את כל נקודות ההשקה שבהם מיקסמנו את‬
‫התועלת של שני הצרכנים‪ .‬מה שיקבע איפה נהיה על הקו ‪ -‬ההקצאות הראשוניות של הצרכנים‪ .‬כל נקודה שהיא‬
‫אינה על קו החוזה‪ ,‬נוכל לעשות מסחר בין שני הצרכנים כך ששניהם יגיעו לאופטימום שלהם מבחינת האדישות‪.‬‬
‫במקום שהוא על הקו ‪ -‬מסחר לא ישפר מצב טוב יותר לצרכנים‪ .‬קו החוזה הוא אחרי המסחר‪.‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪B‬‬
‫‪Yb‬‬
‫‪E‬‬
‫‪Ya‬‬
‫‪A‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Xb‬‬
‫עמוד ‪21‬‬
‫‪Xa‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫תרגיל ‪ 1‬שאלה מס' ‪4‬‬
‫‪Ua = Xa0.5 Ya0.5‬‬
‫‪Ub = Xb0.5 Yb0.5‬‬
‫‪Xa, Ya = 3, 1 First allocation‬‬
‫‪Xb, Yb = 1, 2 First allocation‬‬
‫‪H‬‬
‫‪L‬‬
‫‪H‬‬
‫‪L‬‬
‫‪HLHL‬‬
‫‪Y‬‬
‫תיבת ‪:edgeworth‬‬
‫צרכן ‪B‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫צרכן ‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫ונחשב את קו החוזה )לבדוק את חוקי הנגזרת של קוק דגלאס כאשר החזקות שוות‪:(Y/X=a/b ,‬‬
‫‪MRSa = MRSb‬‬
‫‪Ya Yb‬‬
‫=‬
‫‪Xa Xb‬‬
‫‪Yb = 3 - Ya We have total of 3 y units‬‬
‫‪Xb = 4 - Xa We have total of 4 x units‬‬
‫‪Ya 3 - Ya‬‬
‫=‬
‫‪Xa 4 - Xa‬‬
‫‪Ya 4 - Xa = Xa 3 - Ya‬‬
‫‪4 Ya - YaXa = 3 Xa - XaYa‬‬
‫‪4 Ya = 3 Xa‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Ya‬‬
‫= ‪Xa‬‬
‫‪3‬‬
‫אחרי שמצאנו את קו החוזה‪ ,‬נבדוק האם הוא מתקיים בתיבה שלנו )הקו האדום(‪ .‬לאחר שראינו שהקו לא‬
‫מתקיים‪ ,‬והנקודה הנוכחית היא לא עליו‪ ,‬אין ספק שניתן לשפר את מצבם של הצרכנים על ידי מסחר‪ .‬קו החוזה‬
‫הוא הקו שעליו יש את נקודות האופטימום בין נקודות האדישות‪.‬‬
‫‪H‬‬
‫‪L‬‬
‫‪H‬‬
‫‪L‬‬
‫‪HLHL‬‬
‫עמוד ‪22‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫‪L‬‬
‫תוספת משאלה ‪ :2‬בהנחה ש‪ Px=1‬מצאו את ‪ Py‬ואת הקצאת המוצרים במצב יעיל‪.‬‬
‫‪H‬‬
‫‪XaPx = YaPy because this is coc - daglas equation‬‬
‫‪Px = 1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Ya‬‬
‫= ‪Xa‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Ya = YaPy‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫= ‪Py‬‬
‫‪3‬‬
‫ניתן עוד לדעת מפוקנצית קוק‪-‬דגלאס אשר ‪ a,b‬שלה שווים‪ ,‬שהוא מחלק את הוצאתיו שווה בשווה‪ .‬יחס‬
‫החזקות הוא בעצם יחס ההוצאה‪:‬‬
‫‪L‬‬
‫‪H‬‬
‫ההכנסה של האיש היא ‪:XPx+YPy=I‬‬
‫‪4‬‬
‫‪This is the start point the costumer‬‬
‫‪3‬‬
‫‪I‬‬
‫‪Px‬‬
‫*‬
‫‪I‬‬
‫‪Py‬‬
‫*‬
‫‪a‬‬
‫‪a+b‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a+b‬‬
‫=‪X‬‬
‫=‪y‬‬
‫‪XPx + YPy = 3 * 1 +‬‬
‫‪13‬‬
‫‪3‬‬
‫=‪I‬‬
‫ולכן אם נציב נמצא‪:‬‬
‫‪13‬‬
‫‪6‬‬
‫‪39‬‬
‫= ‪Yb‬‬
‫‪29‬‬
‫= ‪Xa‬‬
‫עמוד ‪23‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫עודף צרכן‪/‬יצרן‪/‬רווחה חברתית‬
‫תרגיל ‪ 2‬שאלה ‪2‬‬
‫‪ MC‬קבוע על פי נתוני השאלה‪ ,‬ועל פי ההגדרות המחיר שווה לעלות השולית‪.‬‬
‫התפוקה השולית היא פוחתת )מה שמשפיע על עקומת הביקוש ‪ -‬שהוא פוחת(‪.‬‬
‫המכסה שהממשלה קובעת היא קטנה יותר מהכמות המבוקשת במצב רגיל‪.‬‬
‫א‪ .‬הרווחה הכללית היא הצבועה בתכלת‪ .‬אם אנחנו‬
‫נבטל את המכסות אז גם המשולש האדום יצטרף‬
‫לרווחה הכוללת‪ .‬הממשלה בכל אופן לוקחת בדיוק את‬
‫העלות השולית שלה והיא לא מרוויחה על המים‪,‬‬
‫למרות שהיא יכולה‪ .‬מונופול היה הולך על בניית ‪MR‬‬
‫‪MC=P‬‬
‫‪D‬‬
‫ובכלל פוגע בהם‪.‬‬
‫‪Q‬‬
‫ב‪ .‬החקלאים רוצים סובסידיה‪ ,‬והם רוצים שיורידו‬
‫עבורם את מחיר המים‪ .‬במצב שכזה נלקחת סובסידיה‬
‫כרווחה משוק אחר‪ ,‬ובעצם הרווחה החברתית הכוללת‬
‫לא השתנתה‪ ,‬רק החלוקה שלה‪ .‬מה שמקבלים עכשיו‬
‫החקלאים יילקח ממישהו אחר‪ ,‬דרך הממשלה‪.‬‬
‫‪MC=P‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫ג‪ .‬כעת אין יותר מכסות‪ ,‬והחקלאים מבקשים‬
‫סובסידיה‪ .‬הרווחה הכוללת לאחר מתן הסובסידיה‬
‫היא המשולש הגדול שמודגש‪ .‬עלות הסובסידיה היא‬
‫גדולה יותר והיא מסומנת בצבע הכחול‪ .‬תוספת‬
‫התועלת לרווחה החברתית היא הקטע הצבוע בתוך‬
‫המשולש )הטרפז(‪ ,‬ולכן ההפרש ביניהם הוא ‪MC=P‬‬
‫המשולש‪ .‬המשולש הזה הוא נטל עודף של אובדן‬
‫‪P1‬‬
‫רווחה חברתית‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫עמוד ‪24‬‬
‫‪P‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫מוצרים ציבוריים‬
‫תרגיל ‪ 3‬שאלה ‪1‬‬
‫‪P‬‬
‫יש במשק שלושה פרטים‪.‬‬
‫כל אחד מהם יצרוך במחיר אחר‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫רק האדום ‪ C‬יצרוך‬
‫‪25‬‬
‫‪Qa = 20 - p‬‬
‫‪Qb = 25 - p‬‬
‫‪Qc = 15 - 0.5 p‬‬
‫הכחול והאדום ‪ B+C‬יצרכו‬
‫‪20‬‬
‫כולם יצרכו‬
‫‪Q‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫עקומת הביקוש המצרפי הפרטי‪ ,‬על פי חיבור הכמויות )ואחר כך לא לשכוח להפוך משוואה(‬
‫‪30‬‬
‫‪Qc=15-0.5p‬‬
‫‪25‬‬
‫‪Q(b+c)=40-1.5p , P=26.6-Q/1.5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪Q(a+b+c)=60-2.5p‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪10 15‬‬
‫‪25‬‬
‫‪2.5‬‬
‫עקומת הביקוש המצרפי הציבורי על פי חיבור המחירים‪.‬‬
‫‪Pa = 20 - Q‬‬
‫‪Pb = 25 - Q‬‬
‫‪Pc = 30 - 2 Q‬‬
‫כאן יש שלושה צרכנים‪ ,‬ולכן הפונקציה‬
‫הכוללת שלהם היא ‪p=75-4q‬‬
‫‪15‬‬
‫כאן יש את הכחול והירוק‪ ,‬ולכן‬
‫הפונקציה הכוללת היא ‪.p=54-2q‬‬
‫‪5‬‬
‫כאן יש רק צרכן כחול‪,‬‬
‫והפונקציה היא ‪25-q .b‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫עמוד ‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2.5‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫תרגיל ‪ 3‬שאלה ‪2‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫כאשר מדובר על מוצר פרטי‪ :‬נניח מצב של שלושה‬
‫צרכנים‪ ,‬שלכל אחד עקומת הביקוש שלו‪ .‬כדי לחשב את‬
‫הביקוש הפרטי המצרפי‪ ,‬נקפיא את המחירים ונבנה‬
‫נוסחאות ביקוש פרטי של כל אחד על פי =‪ .Q‬אי לכך‪,‬‬
‫‪Q=0‬‬
‫‪P>30‬‬
‫‪Q = 15-0.5P‬‬
‫‪30>P>25‬‬
‫‪Q = 40 - 1.5P‬‬
‫‪25>P>20‬‬
‫‪Q = 60 - 2.5P‬‬
‫‪P<20‬‬
‫הביקוש המצרפי הפרטי יהיה כדלהלן‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫כאשר מדובר על מוצר ציבורי‪ :‬נקפיא את הכמויות ונבנה‬
‫נוסחאות ביקוש על פי‬
‫=‪P‬‬
‫)תועלות של כל אחד‬
‫מהצרכנים עבור כמות מסוימת(‪ .‬לכן‪ ,‬כל עוד הכמות היא‬
‫מעל ‪ ,25‬לאף צרכן לא תהיה תועלת מהמוצר‪ .‬בין ‪25-20‬‬
‫רק הצרכן הירוק מוכן לשלם על המוצר‪.‬‬
‫בין ‪ 15-20‬גם הצרכן האדום מוכן לשלם‪ ,‬כאשר המחיר‬
‫נמוך מ‪ 15-‬כולם מרוויחים‪.‬‬
‫מתמטי‪ ,‬אנחנו עובדים עם נוסחאות ביקוש הפוכות‪:‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪P‬‬
‫‪Pa = 20-Q‬‬
‫‪Pb = 25-Q‬‬
‫‪Pc = 30-2Q‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪P=75-4Q‬‬
‫‪Q < 15‬‬
‫‪P=45-2Q‬‬
‫‪15 < Q < 20‬‬
‫‪P=25-Q‬‬
‫‪20 < Q < 25‬‬
‫‪P=0‬‬
‫‪Q > 25‬‬
‫‪Q‬‬
‫במוצר פרטי ניתן לדעת כמה כל אחד מהצרכנים צורך‪ .‬במוצר ציבורי ניתן לדעת מה התועלת שכל אחד מפיק‬
‫מהמוצר שקיים עבור כולם באופן שווה‪ .‬בפרטי יש יותר רווח לחברה‪ ,‬אולם מבחינת הרווחה החברתית )כל‬
‫המשולשים בגרף( מוצר חברתי עדיף ‪ -‬מייצרים ממנו פחות ונהנים יותר‪ .‬בעלויות גבוהות ‪ -‬גדל יתרונו‪.‬‬
‫עמוד ‪26‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫תרגיל ‪ 3‬שאלה ‪3‬‬
‫‪200‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪100‬‬
‫= ‪P2‬‬
‫‪Q2‬‬
‫= ‪P1‬‬
‫‪ Q1‬מייצג את הביקוש של תושבי קו התפר לשירותי ביטחון‪.‬‬
‫‪ Q2‬מייצג את הביקוש של יתר התושבים לשירותי ביטחון‪.‬‬
‫כדי להגיע לביקוש הציבורי המצרפי‪ ,‬נקפיא כמויות ונחבר את התועלות‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪100‬‬
‫= ‪Q2‬‬
‫‪P2‬‬
‫= ‪Q1‬‬
‫‪200 + 100 300‬‬
‫=‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫= ‪P1 + P2‬‬
‫‪300‬‬
‫‪P‬‬
‫=‪Q‬‬
‫‪P‬‬
‫עלות יחידת מילואים‬
‫‪10‬‬
‫מצרפי ‪D1+D2‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪30‬‬
‫הכמות האופטימאלית ליחידות מילואים היא ‪) 30‬השוונו את ההיצע לביקוש המצרפי(‪ ,‬כאשר התועלת לאנשי‬
‫קו התפר מ‪ 30-‬יחידות מילואים היא ‪ 6.66‬והתועלת ליתר התושבים היא ‪ .3.33‬אם נטל המימון ייפול על כולם‬
‫שווה בשווה‪ ,‬הרי שהדבר לא יהיה הוגן‪ ,‬מאחר ותועלת אנשי קו התפר מיחידות המילואים גבוהה יותר‪ .‬לכן‬
‫‪P‬‬
‫החלוקה צריכה להעשות בצורה שונה‪ 2/3 ,‬על תושבי התפר‪ 1/3 ,‬על היתר‪.‬‬
‫עלות יחידת מילואים‬
‫‪10‬‬
‫‪D1+D2‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪6.66‬‬
‫‪3.33‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫ניתן לשכור חברות אבטחה בשוק הפרטי שהרי מוצר ציבורי יכול להיות מסופק על ידי חברות פרטיות‪ .‬השאלה‬
‫היא מי יותר יעיל לנתינת השירות‪ .‬באשר לסקר ‪ -‬הדבר אפשרי‪ ,‬כל עוד התושבים לא ידעו שתשובות מסויימות‬
‫יגדילו את סכומי המס שהם צפויים לשלם‪ ,‬ואז תהיה הטיה בתוצאות‪.‬‬
‫עמוד ‪27‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫תרגיל ‪ 3‬שאלה ‪4‬‬
‫במוצר ציבורי לא מתקיים תנאי פרטו הקשור לבלעדיות ‪ -‬ולפיו אם איש צורך מוצר מסוים אדם אחר לא‬
‫יכול לצרוך אותו‪ .‬מוצר ציבורי נצרך על ידי המון צרכנים בו זמנית‪ .‬הדרך לקביעת כמויות ומחירים במוצר פרטי‬
‫היא שונה מאשר במוצר ציבורי‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫במוצר פרטי‪ :‬כאשר מעבירים עקומת ביקוש ‪ -‬לכולם למעשה יש אותו ‪ P‬של שיווי משקל‪ ,‬ולכן הולכים לכל אחד‬
‫מהצרכנים ובודקים כמה הוא היה קונה ‪ Q‬במחיר ‪ ,P‬כאשר הביקוש המצרפי הוא החיבור של כולם‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫במוצר ציבורי‪ :‬המחיר של המוצר הוא זה שצרכן‬
‫א' מוכן משלם פלוס זה שצרכן ב' מוכן שללם‪ .‬זהו‬
‫סכום של שני מחירים‪ .‬ולכן הסכימה היא לגובה‬
‫)אנכית(‪ ,‬בצורה הפוכה ממוצרים פרטיים‪.‬‬
‫הממשלה מחליטה על ‪ Q‬מסוים ואז רואים כמה‬
‫כל צרכן מוכן לצרוך‪ .‬יש צרכנים שמעבר ל‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫מסוים לא רוצים‪ ,‬כפי שניתן לראות בגרפים‪ .‬ולכן‬
‫‪P‬‬
‫בודקים מהסוף להתחלה ‪ -‬אם יש הרבה ‪ Q‬לא‬
‫כולם ירצו לשלם‪ .‬אם יש מעט ‪ Q‬אזי כולם ירצו‬
‫לשלם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במקרה של פארק ‪ -‬אם הפארק‬
‫הוא ‪ 8‬דונם‪ ,‬אזי צרכן ב' מוכן לשלם עליו‪ ,‬וצרכן‬
‫א' לא מוכן לשלם ויטען שהדבר מזיק לו‪ .‬אם‬
‫הפארק יהיה ‪ 5‬דונם אזי שניהם יהיו מוכנים‬
‫לשלם‪ .‬ולכן כך עושים את הגרף באופן הפוך‪.‬‬
‫‪Q‬‬
‫כאשר מדובר על מעט ‪ ,Q‬אזי כולם יהיו מוכנים לשלם )כי לכולם יש תועלת שולית גבוהה(‪ ,‬וסכום התועלות‬
‫השוליות יהיה הסכום המשותף של כולם על ‪ Q‬נתון‪ .‬כל אדם משלם על פי התועלת השולית שלו מן המוצר‪ ,‬ואז‬
‫אנשים שלא רוצים לשלם אומרים כי התועלת השולית שלהם נמוכה‪ ,‬ואז התשלום שייגבה מהם יהיה נמוך‬
‫)‪ .(Free Rider‬זוהי למעשה עקומת תועלת‪.‬‬
‫עמוד ‪28‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫פונקצית הביקוש של שתי קבוצות צרכנים לשירותי טלוויזיה ציבוריים‪:‬‬
‫‪Qa = 10 - 0.5 P‬‬
‫‪Qb = 20 - 2 P‬‬
‫‪20‬‬
‫‪P‬‬
‫‪30‬‬
‫‪P = 20 - 2 Qb‬‬
‫‪P = 10 - 0.5 Qb‬‬
‫‪30-2.5Q‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10-0.5Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫שני שלבים לבניית המצרפי הציבורי‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫בכמויות של ‪ 10-20‬הנוסחה היא הנוסחה של קבוצת הצרכנים השנייה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בכמויות של ‪ 0-10‬סוכמים ‪ P‬ומחברים תועלות )‪ .(P‬קרי מגדירים ‪ 10 Q‬ובודקים מה ה‪ P‬הכולל‪.‬‬
‫בניגוד למצב במוצר פרטי‪ ,‬שבו מחברים ‪.Q‬‬
‫לכן כאשר ‪ Q=5‬אזי ‪ ,.P=17.5‬וניתן לראות בברור שלשתי קבוצות הצרכנים יש תועלת מהעניין‪ .‬קבוצת‬
‫הצרכנים הראשונה תהיה עם תועלת ‪ ,10‬קבוצת הצרכנים השנייה תהיה עם תועלת של ‪.7.5‬‬
‫כאשר נכנסת טלוויזיה בכבלים‪ ,‬אזי אין כבר מוצר ציבורי‪ ,‬והמוצר הופך להיות מוצר פרטי‪ .‬במצב שכזה חיבור‬
‫הגרפים משתנה‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20-2Q‬‬
‫‪10‬‬
‫‪30-2.5P‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫שתי שלבים לבניית המצרפי הציבורי‪:‬‬
‫‪ .1‬במחיר של ‪ 10-20‬הנוסחה היא של קבוצת הצרכנים הראשונה שמוכנה לשלם מחיר גבוה‪.‬‬
‫‪ .2‬במחיר של ‪ 0-10‬סוכמים ‪ Q‬ומחברים את הכמויות המבוקשות )‪ .(Q‬קרי מגדירים מחיר ‪ P‬ובודקים מה‬
‫ה‪ Q‬הכולל לכל מוצר‪ ,‬בניגוד למוצר פרטי שבו מחברים ‪.P‬‬
‫עמוד ‪29‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫סעיף ‪ :4‬נציב ביקוש מול היצע על בסיס העובדה שיש שוק תחרותי‪ .‬הנחנו שנקודת שיווי המשקל תהיה איפושהו‬
‫על מקום שבו שני הצרכנים יצרכו את המוצר‪ .‬אם טעינו ‪ -‬פשוט לא נמצא נקודת חיתוך‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2 + 0.5 P = 30 - 2.5 P‬‬
‫‪3 P = 28‬‬
‫‪P = 9.33‬‬
‫‪Q = 30 - 2.5 * 9.33 = 6.66‬‬
‫‪20-2Q‬‬
‫‪10‬‬
‫‪30-2.5P‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫כאשר בודקים איזה צרכן רוכש כמה‪ ,‬אנו בודקים כמה כל אחד יקנה ב‪ .p=9.33‬וכעת מתברר שהצרכן‬
‫הראשון ירכוש ‪ 5.33‬והצרכן השני ירכוש ‪ 1.33‬מוצרים‪.‬‬
‫עמוד ‪30‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫מונופול טיבעי‬
‫תרגיל ‪ 4‬שאלה ‪4‬‬
‫מצב שבו הביקוש חותך את ה‪ MC‬מתחת ל‪.MINAC‬‬
‫הוצאות עלויות ייצור הסרט ‪ 500,000‬שקלים‪ .‬עלות יום הקרנה בבתי הקולנוע היא ‪ 10,000‬שקלים‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪TC = 500 + 10 Q‬‬
‫‪MC = 10‬‬
‫‪500‬‬
‫‪+ 10‬‬
‫= ‪AC‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪H‬‬
‫‪L‬‬
‫‪MC = AC finding the optimum point‬‬
‫‪- - > No meeting point‬‬
‫‪AC‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪Q = 50 - P‬‬
‫‪P = 50 - Q‬‬
‫‪10‬‬
‫‪D‬‬
‫‪40‬‬
‫‪MC = P = 10‬‬
‫‪P = 50 - Q‬‬
‫‪Q = 40‬‬
‫‪P = 10‬‬
‫כאן מצאנו את נקודת המפגש בין עקומת העלות השולית לביקוש‬
‫‪D = AC‬‬
‫‪500‬‬
‫‪+ 10 = 50 - Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪500‬‬
‫‪+ Q = 40‬‬
‫‪Q‬‬
‫כאן רואים שאין מגע בכלל בין עקומת העלות הממוצעת לביקוש ‪500 + Q2 - 40 Q = 0‬‬
‫שתי ההשוואות מציירות לנו את הגרף למעלה‪ .‬ניתן לראות שגם במקרה של מונופול ‪ -‬אין לו רווח‪ ,‬כי‬
‫העלויות הממוצעות שלו יהיו תמיד יותר גבוהות מהביקוש במחיר מסוים‪ .‬אין נקודת מגע‪ .‬זהו מצב של שוק‬
‫נעלם ‪ .Missing Market‬הממשלה לכן תצטרך לתת סובסידיה כדי לאפשר קיומו של שוק‪.‬‬
‫המחיר שאמור היה להיות בשוק חופשי הוא ‪ .40‬ומכאן הסבסוד הוא בגודל‬
‫השטח התכלת‪ .‬במספרים מדובר על ‪ ,500‬כפי שניתן לראות בחישוב‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪22.5‬‬
‫‪AC‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪10‬‬
‫‪D‬‬
‫‪40‬‬
‫עמוד ‪31‬‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫‪H‬‬
‫‪L‬‬
‫‪H L‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫‪500‬‬
‫‪+ 10 = 22.5 AC when Q = 40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪22.5 - 10 = 12.5 The sobsidia for 1 unit‬‬
‫‪12.5 * Q = 12.5 * 40 = 500‬‬
‫אם עודף הצרכן שנוצר מקיום השוק גדול מעלות הסובסידיה ‪ -‬אזי יש תוספת רווחה למשק וכדאי‬
‫לקיים את השוק‪ .‬אם לא ‪ -‬אין סיבה לקיים את השוק‪ .‬לכן נבדוק מהו עודף הצרכן )בשיטה‬
‫הישנה( ‪ -‬והוא המשולש הצהוב‪ .‬אם יש עודף יצרן ‪ -‬נוסיף גם אותו‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪22.5‬‬
‫‪AC‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪10‬‬
‫‪D‬‬
‫‪40‬‬
‫ניתן במקביל גם לחשב את שטחי שני המשולשים ולבדוק מה יותר גדול‪ ,‬וכך להכריע האם כדאי לנו‬
‫להשקיע או לא‪ .‬המשולשים מסומנים כל אחד למעלה‪ .‬ההפרש בכל אופן בין עודף הצרכן לעלות‬
‫הסובסידיה הוא ‪) 300‬מאחר שגודל המשולש הוא ‪ 800‬כפי שניתן לחשב(‪ .‬לכן כדאי להשקיע!‬
‫תשובות‪:‬‬
‫א‪ .‬מאחר ואין מפגש בין ‪ AC‬ל‪ MC‬אין שום מצב שבו ניתן יהיה להגיע לרווח או לאיזון תקציבי‪ .‬רווח‬
‫אפס יהיה רק במצב של מגע בין שתי העקומות‪.‬‬
‫ב‪ .‬גודל הסובסידיה הנדרשת ‪ 300 -‬אלף שקלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסובסידיה כדאית מנקודת מבט חברתית‪ ,‬מאחר והתועלת החברתית היא ‪ 500‬אלף שקלים‪.‬‬
‫עמוד ‪32‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫השפעות חיצוניות‬
‫תרגיל ‪ 5‬שאלה ‪1‬‬
‫א‪ .‬אם אינטרס הרווח הוא החשוב אזי המפעל יפעל במרכז העיר ולא יתרחק ממנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם האינטרס החברתי הוא הקובע אזי נפעל לפי )‪ .min(c1+c2‬נקודת המינימום של ‪ Y‬במקרה הזה היא‬
‫העלות החברתית היא ‪ ,8‬העלות למפעל ‪4‬‬
‫העלות החברתית הכוללת היא ‪.12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Y‬‬
‫כדי להביא את המפעל למרחק של ‪ 2‬ק"מ‬
‫מהעיר בכל מקרה‪ ,‬אנו צריכים לשנות את‬
‫הפונקצית עלויות שלו כך שתתחיל מ‪) 2-‬כחול(‪.‬‬
‫הצורה היא להבטיח למפעל מענק של ‪4‬‬
‫אם יסכים לעבור ‪ 2‬קילומטר מחוץ לעיר‪,‬‬
‫ואז פונקצית ההוצאות של המפעל תהיה‬
‫‪16/y‬‬
‫‪Y‬‬
‫שבורה‪ ,‬כפי שניתן לראות בגרף למטה‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫פונקצית המינימום ע"פ‬
‫אינטרס חברתי‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Y2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪16/y‬‬
‫‪2‬‬
‫עמוד ‪33‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫תרגיל ‪ 5‬שאלה ‪2‬‬
‫א‪ .‬הפיתרון התחרותי הוא ע"י ‪ MC‬והשוואתו לפונקצית הביקוש )תוך וידוי שאכן ברמה הזו החברה‬
‫מרוויחה ושווה לה לייצר על ידי ‪.(ac<p‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪TC = C + 0.5 Q2‬‬
‫‪MC = Q‬‬
‫‪P = 0.5 - Q‬‬
‫‪Q = 0.5 - Q‬‬
‫‪Q = 0.25‬‬
‫‪P = 0.25‬‬
‫‪P‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫ב‪ .‬סך הנזק‪ ,‬על פי הנוסחה‪ ,‬הוא ‪.H0+a0.25‬‬
‫ג‪ .‬כעת נוסיף את הנזק ונחשב‪:‬‬
‫‪HL‬‬
‫‪HL‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪min TC + H‬‬
‫‪TC = C0 + 0.5 Q2‬‬
‫‪H = H0 + aQ‬‬
‫‪TC + H = C0 + H0 + 0.5 Q2 + aQ‬‬
‫‪MC SOC = Q + a‬‬
‫ולכן רואים שהייצור יהיה נמוך יותר אם נרצה‬
‫להתחשב גם בעלויות החברתיות‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫)‪MC(soc‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪D‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Q‬‬
‫ד‪ .‬כאשר ‪ ,a=1/6‬אזי ‪ Q=1/6‬ו‪.P=1/3‬‬
‫ה‪ .‬ניתן להטיל מס על היצרן בגובה ‪ a‬על כל יחידת ‪ Q‬ואזי עקומת העלות השולית שלו תעלה והפיתרון‬
‫האופטימלי לשוק ישרוד‪ .‬ניתן גם להטיל מס על הצרכן בגובה ‪ aQ‬ואז הביקוש ירד ונגיע לאותה תוצאה‪.‬‬
‫ו‪ .‬על פי משפט ‪:Coase‬‬
‫‪Given well defined property rights, low bargaining costs, perfect competition, perfect information‬‬
‫‪and the absence of wealth and income effects, resources will be used efficiently and identically‬‬
‫‪regardless of who owns them.‬‬
‫ולכן על פי המשפט לא משנה באיזו דרך נבחר‪.‬‬
‫עמוד ‪34‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫תרגיל ‪ 5‬שאלה ‪3‬‬
‫א‪ .‬פונקצית ‪ R‬היא העלות החברתית של התושבים ומשקפת את התועלת‪/‬הנזק שייגרם לתושבים‬
‫מבניית המרכז בשכונתם‪ ,‬והיא מתחלקת להוצאה קבועה והוצאה שולית‪.‬‬
‫ב‪ .‬לעתים ‪ r‬הוא חיובי )מאחר וחלק מהתושבים רוצים הרבה חנויות(‪ ,‬לעתים זה שלילי )מאחר‬
‫והדבר אולי עלול לפגוע בחניה ובאיכות החיים וכו'(‪ .‬ולכן גדול מאפס משמעותו נזק מגודל‪ ,‬שווה‬
‫אפס משמעותו אדיש‪ ,‬וקטן מאפס משמעותו התועלת היא חיובית‪.‬‬
‫ג‪ .‬פונקצית העלות הכוללת למשק של הקמת המרכז‪:‬‬
‫‪H‬‬
‫‪L‬‬
‫‪HL‬‬
‫‪HL‬‬
‫‪HL‬‬
‫‪TC soc = BY + RY = B0 + R0 + BY + rY‬‬
‫‪MC soc = B + r‬‬
‫ד‪ .‬פיתרון השוק‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪5000‬‬
‫ה‪ .‬פיתרון בהתחשבות במצב החברתי‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4000 5000‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪MC normal = b‬‬
‫‪y‬‬
‫‪5‬‬‫‪=2‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪Y = 3000‬‬
‫‪P = 5-‬‬
‫‪MC soc = P‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪b+ r = 5‬‬‫‪1000‬‬
‫‪Y‬‬
‫ ‪2- 1 = 5‬‬‫‪1000‬‬
‫‪Y = 4000‬‬
‫ולכן אם רוצים למקסם את הרווח של החברה אזי צריך להגיע לשטח מרכז של ‪ 4000‬מ"ר‪.‬‬
‫עמוד ‪35‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫הערכת פרוייקטים ציבוריים‬
‫תרגיל ‪ 7‬שאלה ‪1‬‬
‫בשיווי משקל התחלתי אנו במצב של מחיר ‪ 40‬וכמות ‪ .20‬האלטרנטיבה המוצעת לנו ‪ -‬בניית פרויקט‬
‫ב‪ 550,000‬שקלים‪ ,‬כאשר עקומת ההיצע זזה כך ששיווי המשקל הוא ‪ 30‬מחיר ו‪ 30‬כמות‪ .‬נבדוק האם כדאי‬
‫להשקיע על פי שיטת ‪ Additional Trade Surplus‬ובה נראה מה התוספת לעודף הצרכן ומה התוספת לעודף‬
‫היצרן בעקבות הפרויקט‪ .‬נחשב בכל גרף את עודף הצרכן ועודף היצרן‪ ,‬ונמצא ש‪:‬‬
‫לפני הפרוייקט‪ :‬עודף היצרן ‪ ,(20*40)/2 -‬עודף הצרכן הוא ‪ .(20*20)/2‬סך התועלת היא ‪.600‬‬
‫אחרי הפרויקט‪ :‬עודף היצרן ‪ ,(30*30)/2 -‬עודף הצרכן הוא ‪ .(30*30)/2‬סך התועלת היא ‪.900‬‬
‫ולכן התוספת השנתית לרווחה החברתית )התועלת במשק( היא ‪.300‬‬
‫מכאן נחשב את הערך הנוכחי של ההשקעה‪:‬‬
‫‪NPV = -550 + 300 + 300‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.21‬‬
‫= )רגישות ההשקעה בשינוי בשער הריבית( = ‪IRR‬‬
‫‪NPV = 0‬‬
‫‪-550 + 300 + 300 = 0‬‬
‫‪1+r (1+r)2‬‬
‫‪r = 0.06‬‬
‫תרגיל ‪ 7‬שאלה ‪2‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪0‬‬
‫‪8000-‬‬
‫‪8000-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3500‬‬
‫‪3300‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4500‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪When r=0.04% Æ NPVa=1443, NPVb=1394‬‬
‫‪When r=0.07% Æ NPVa=1067, NPVb=1070‬‬
‫‪When r=0.10% Æ NPVa=540, NPVb=615‬‬
‫כאשר שער הריבית גבוה הפרוייקטים הופכים ללא כדאיים‪ ,‬ויש עדיפות לתקבולים שמגיעים באופן מהיר‬
‫יחסית‪.‬‬
‫עמוד ‪36‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫תרגיל ‪ 7‬שאלה ‪3‬‬
‫‪P‬‬
‫‪60‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪15‬‬
‫‪Q = 15 - 0.25 P‬‬
‫‪P = 60 - 4 Q‬‬
‫אם המחיר הוא ‪ ,1‬אזי הכמות היא ‪ .14.75‬אם המחיר הוא ‪ ,2‬אזי הכמות היא ‪ .14.5‬הפרויקט המדובר מטרתו‬
‫להגדיל את כמות המים הנשאבת‪ ,‬כך שלא יהיה צורך להעלות את המחיר ל‪ .14.5‬לכן נחשב את הפרשי עודף‬
‫הצרכן )‪ - 15‬הצבע האדום בגרף(‪.‬‬
‫‪H‬‬
‫‪L‬‬
‫‪HL‬‬
‫‪P = 2 ® 420‬‬
‫‪P = 1 ® 435‬‬
‫‪- - - - > 15‬‬
‫וכעת נחשב את הערך הנוכחי הנקי של הפרויקט‪ ,‬על פי שיעור ריבית של ‪ .10%‬על אותו עיקרון ניתן לחשב ‪IRR‬‬
‫ושער ריבית מינימלי )או מקסימלי( שבו יהיה הפרויקט כדאי‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪+‬‬
‫‪= 11.5‬‬
‫‪1.1 1.12‬‬
‫עמוד ‪37‬‬
‫‪NPV = - 14 +‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫תרגיל ‪ 7‬שאלה ‪4‬‬
‫א‪ .‬חישוב עודף צרכן בסיסי‬
‫‪P = 1000 - 2Q , Q = 500-0.5P‬‬
‫‪P = 1000-2*250 = 500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪ = [(1000-500)*250]/2 = 62,500‬עודף צרכן‬
‫‪ = 62,500*12 = 750,000‬עודף הצרכן לשנה‬
‫‪ 500‬מחיר צרכן‬
‫‪500‬‬
‫‪250‬‬
‫ב‪ .‬הוספת החנייה‪:‬‬
‫כאשר הוסיפו עוד ‪ 50‬דונם של קרקע פרטית במשל שנתיים‪ ,‬הרי שבשנתיים האלה היצע החניונים עולה ל‪.300‬‬
‫במצב שכזה‪ ,‬המחיר עולה ל‪ 400-‬שקלים )‪ .(p=1000-2*300‬ואז הגרף משתנה כך ש‪:‬‬
‫ניתן לראות שנוסף לנו הטרפז לעודף הצרכן‪ .‬כעת עודף הצרכן הוא ‪ 90,000‬שקלים לחודש‪.‬‬
‫במשך שנה מדובר בעודף צרכן כולל של ‪ .1,080,000‬נפחית זאת ב‪) 750,000‬העודף הקודם(‪,‬‬
‫ונגלה שעודף הצרכן גדל כאן ב‪ 330,000‬שקלים‪ .‬ומכאן נעשה את חישוב התזרים‪.‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪ 500‬מחיר צרכן‬
‫‪ 400‬מחיר צרכן‬
‫‪500‬‬
‫‪300‬‬
‫‪250‬‬
‫תזרים מזומנים‪:‬‬
‫עלות‬
‫‪110‬‬
‫‪270‬‬
‫‪270‬‬
‫תועלת‬
‫‪0‬‬
‫‪330‬‬
‫‪330‬‬
‫סך הכל‬
‫‪110-‬‬
‫‪60+‬‬
‫‪60+‬‬
‫‪IRR Æ 6%‬‬
‫קרי אם ‪) r=5%‬נמוך משישה אחוז( אזי ערך נוכחי נקי הוא ‪ 1564‬ולכן יש כדאיות לפרוייקט‪.‬‬
‫ג‪ .‬הבדלי השיטות‬
‫‪ IRR‬הוא שיעור הריבית המקסימאלי שבו הפרויקט יהיה רווחי‪ ,‬מהווה מעין מדד ליכולת הפרויקט להיות‬
‫ריווחי‪ NPV .‬מחשב את התשואה של הפרויקט על פי שיעור ריבית נתון‪ .‬בדרך כלל נשתמש בשתי השיטות‪.‬‬
‫עמוד ‪38‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫ד‪ .‬מחירי דירות‬
‫התועלת של הצרכן כיום‪:‬‬
‫‪U = I0.5 = 205,0000.5 = 452‬‬
‫תוחלת התועלת‪:‬‬
‫‪E(U) = 1 * (160,000)0.5 + 1 * (250,000)0.5 = 450‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(450)2 = 202,500‬‬
‫ניתן לראות שביחידות תועלת התוחלת היא ‪ .450‬אם נרצה להחזיר חזרה למספרים‪ ,‬נראה שההגרלה של ערך‬
‫הדירה שווה למעשה עבור אותו אדם ל‪ 202,500‬שקלים‪ .‬מאחר והרכוש שבידיו כיום שווה ‪ 205,000‬שקלים‬
‫תועלת‬
‫‪452‬‬
‫‪450‬‬
‫‪ .1‬כאן אנחנו נמצאים בהתחלה‪,‬‬
‫עם תועלת של ‪ 452‬ודירה ביד‪.‬‬
‫‪ .2‬זה תוצאות ההגרלה‪ .‬או‬
‫שהדירה תהיה ‪ 250‬או ‪.160‬‬
‫‪ .3‬זו תוחלת התועלת של‬
‫ההגרלה‪ .‬תועלת נמוכה של ‪.450‬‬
‫מחיר דירה ‪250‬‬
‫‪160 202 205‬‬
‫‪ .4‬זו הנקודה על עקומת‬
‫הסיכון של האיש‪.‬‬
‫בכסף‪ ,‬תועלת של ‪450‬‬
‫שווה לו פחות ממחיר‬
‫הדירה הראשוני‪.‬‬
‫‪ .5‬זה ההפרש שהאיש יהיה מוכן‬
‫לשלם כדי להימנע מלהיכנס‬
‫להגרלה‪ ,‬קרי למנוע את הפרויקט‪.‬‬
‫קרי‪ ,‬אם לוקחים סיכון אנחנו ב‪ 450‬יחידות תועלת‪ .‬אם לא לוקחים סיכון אנחנו בתועלת של ‪.452‬‬
‫עמוד ‪39‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫תרגיל ‪ 7‬שאלה ‪5‬‬
‫נזק לרכוש‬
‫הסתברות‬
‫תוחלת הנזק‬
‫‪50‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪200‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪77.5‬‬
‫א‪ .‬אם הממשלה אדישה לסיכון‪ ,‬אז כדאי לה להשקיע בפרוייקט‪ ,‬אז אין ספק שכדאי לה להשקיע‬
‫בפרוייקט‪ ,‬והיא תהיה מוכנה להשקיע עד ‪ 77.5‬מליון דולר לשנה כדי למנוע את הנזק האפשרי‪.‬‬
‫ב‪ .‬נגדיר ‪ I‬שווי הרכוש של הממשלה‪ ,‬ונבדוק מה התועלת במצב של השקעה בדבר שימנע לחלוטין את‬
‫רעידות האדמה‪ ,‬מול התועלת במצב הנוכחי‪ .‬אנו עובדים כאן מצד ימין עם תוחלת התועלת )ממוצע‬
‫התועלות מכל האפשרויות הקיימות( ומצד שמאל עם תועלת התוחלת‪.‬‬
‫)‪U(I-90) <=> 0.7U(I) + 0.15U(I-50) + 0.1U(I-200)+0.05U(I-1000‬‬
‫ד‪ .‬תועלת התוחלת היא ‪ .100‬תוחלת התועלת היא ‪ .100.65‬לכן ישתפר מצבם ב‪.0.6‬‬
‫עמוד ‪40‬‬
‫סיכם‪ :‬גל אלון‬
‫ניתוח עלות תועלת של פרוייקטים ציבוריים‬
‫אסטרטגיה ושימוש בנתונים‬
‫‪ 4‬שלבים בעבודה עם נתונים‪:‬‬
‫‪ .1‬שלב האיסוף‪ .‬כך בטבלה שחולקה בדפים‪ ,‬נאספו נתוני שנת לימוד ושכר על גברים אמריקאנים‬
‫בגילאי ‪ .40-40‬החלוקה בטבלה היא על פי שנות לימוד‪ ,‬מספר הגברים שנמצאים באותה קבוצה‪ ,‬ולוג‬
‫השכר‪ .‬זהו ממוצע מותנה‪.‬‬
‫‪ .2‬השלב התאורי‪ .‬מנסים לתאר את המשתנים ולראות האם משתנה ‪ Y‬בדרך כלל משתנה ביחד עם ‪.X‬‬
‫כבר בשלב הטבלה ניתן לראות שהשכר משתנה בערך ביחס למספר שנות הלימוד‪ .‬ניתן לצייר כבר גרף‬
‫שיראה זאת‪ .‬בשלב זה גם מריצים רגרסיית ‪ ,OLS‬והיא למעשה הקו הישר שמופיע בגרף‪ .‬מאחר‬
‫והממצאים מובהקים בדפים‪ ,‬ניתן לקבוע קשר בין המשתנים‪.‬‬
‫‪ .3‬מדידת ההשפעה‪ .‬מהי ההשפעה של ‪ X‬על ‪ .Y‬אפשר לעשות זאת היא להוסיף עוד שורה של משתנים‪.‬‬
‫ככל שנכניס יותר משתנים רלוונטיים לרגרסיה‪ ,‬ה‪ b‬יענה לנו האם ההשכלה משפיעה על השכר‪ .‬ניתן‬
‫גם להגדיר קבוצת ביקורת‪ ,‬ואז לבדוק את ההבדלים אם ישנם כאלה )הבדלים מוכיחים שיש השפעה‬
‫למשתנה(‪.‬‬
‫‪ .4‬תחזית‪ :‬כיצד ניתן להשתמש ב‪ X‬כדי לחזות את ‪ .Y‬כאן אפשר לחזות דברים בתוך המקדם ומחוצה‬
‫לו‪ .‬זו המטרה הסופית‬
‫עמוד ‪41‬‬