ננס לבן - ornaart.com

‫ננס לבן‬
‫לאחר שענק אדום מתנפח הוא משיל את המעטפת שלו )זה מה שיקרה לשמש בעוד מיליארדי‬
‫שנים‪ ,‬והמעטפת שלה תשמיד את כדור הארץ(‪ .‬הליבה הופכת מהר יחסית לאפר גרעיני –‬
‫חומר שאי אפשר להפיק ממנו יותר אנרגיה גרעינית‪ ,‬וזהו ננס לבן‪.‬‬
‫ננס לבן מורכב בעיקר מיסודות כבדים ואינו מכיל מימן‪ ,‬הצפיפות הממוצעת בו היא‬
‫‪ , 10 6 gr / cm 3‬מסתו של ננס לבן היא כמסת השמש ורדיוסו הוא מסדר גודל של רדיוס כדה"א‪.‬‬
‫טמפרטורת השפה של ננס לבן היא מסדר גודל של ‪ 3 ×104 − 2 ×104‬מעלות‪.‬‬
‫מה מונע קריסה גרביטציונית בננס לבן?‬
‫עיקרון האיסור של פאולי‪ ,‬התקף לגבי חלקיקים בעלי ספין חצי שלם‪ ,‬קובע ששני חלקיקים או‬
‫יותר אינם יכולים להימצא באותו מצב קוונטי‪.‬‬
‫לכלל זה חשיבות בתיאור התנהגות של חומר בעל צפיפות גבוהה‪.‬‬
‫צפיפות חומר גבוהה מקטינה את נפח המצב של חלקיק במרחב הפאזות‪ ,‬כלומר מגדילה את התנע‬
‫שלו )עיקרון אי הודאות(‪ .‬הדבר מביא לכך שבצפיפויות גבוהות חלקיקים מאכלסים מצבי תנע‬
‫גבוהים מאלו שהיו מאכלסים אם האנרגיה התרמית בלבד הייתה קובעת את התנע שלהם‪.‬‬
‫מצב שבו חלקיקים מאכלסים רמות תנע גבוהות מאלו הדרושות בשל התנועה התרמית נקרא‬
‫"מצב מנוון"‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫לפיכך‪ ,‬גז המכיל אלקטרונים חופשיים יפעיל לחץ אפילו בטמפרטורה של ‪. 0 K‬‬
‫זה מה שקורה בננס לבן – הגרביטציה מאוזנת ע"י הלחץ של האלקטרונים המנוונים‪.‬‬
‫עבור גז אלקטרונים קוונטי בטמפרטורה של ‪: 0D K‬‬
‫‪3‬‬
‫‪E = EF‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫;‬
‫⎞ ‪π = ⎛ 3ne‬‬
‫⎜‬
‫⎟‬
‫⎠ ‪2me ⎝ π‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪; max( Ee ) = EF‬‬
‫‪ - E F‬אנרגית פרמי‬
‫בהנחה שצפיפות הכוכב קבועה‪:‬‬
‫⎞ ‪⎛ 3M‬‬
‫‪Ne‬‬
‫‪3N e‬‬
‫‪3ZM‬‬
‫=‬
‫≅‬
‫=‬
‫‪X‬‬
‫⎜⎜‬
‫⎟ ‪3‬‬
‫⎟‬
‫‪4π R 3 4π Am p R 3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪V‬‬
‫‪m‬‬
‫‪R‬‬
‫‪π‬‬
‫‪p‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪ – A‬מס' אטומי‬
‫‪Z‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ – Z‬מס' הפרוטונים בגרעין‬
‫= ‪ne‬‬
‫=‪X‬‬
‫ואז האנרגיה הכוללת היא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪⎞ M 1‬‬
‫⎟⎟‬
‫‪2‬‬
‫‪⎠ mp R‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3 GM 2 3 X π 2 = 2 ⎛ 32 M‬‬
‫‪E=−‬‬
‫‪+‬‬
‫⎜‬
‫‪5 R‬‬
‫‪5 ⋅ 2me ⎜⎝ 4π 2 m p‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫אנרגיה מינימאלית מתקבלת כאשר‪:‬‬
‫⎞‬
‫⎟⎟‬
‫⎠‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪⎛ 9M‬‬
‫‪h X‬‬
‫⎜‬
‫‪4GMm p me ⎜⎝ 4π 2 m p‬‬
‫‪2‬‬
‫=‪R‬‬
‫לאחר הצבת הערכים מתקבל הביטוי עבור‬
‫הרדיוס של ננס לבן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪⎛ M ⎞⎟− 3‬‬
‫⎜⎜‬
‫‪⎜⎝ M : ⎠⎟⎟ km‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪X‬‬
‫‪( 0.5‬‬
‫)‬
‫‪RWD ≈ 7.15 * 103‬‬
‫האנרגיה הנפלטת מננסים לבנים היא האנרגיה הגרביטציונית המשתחררת בקריסה‪.‬‬
‫אנרגיה זו משתחררת לאט ויכולה להספיק לכוכב על מנת שיפלוט אנרגיה במשך כ – ‪100‬‬
‫מיליארד שנים‪.‬‬
‫נשתמש בחישוב הנ"ל כדי להעריך את רדיוס כדור הארץ‪:‬‬
‫‪M ⊕ ≅ 6 × 1027 gr‬‬
‫כדור הארץ מכיל בעיקר ברזל‪ ,‬מנגן‪ ,‬סיליקון‪ ,‬אשלגן‪.… ,‬‬
‫עבור ברזל )מתכתי( הקונפיגורציה האלקטרונית היא‪:‬‬
‫‪(1s ) 2 ( 2s ) 2 ( 2p ) 6 ( 3s ) 2 ( 3p ) 6 (N‬‬
‫‪4s ) 2‬‬
‫‪conduc tan ce‬‬
‫‪56‬‬
‫‪A ≅ 56; Z = 2; ⇒ X ≅ 2‬‬
‫‪R⊕ ≅ 6.1× 103 km‬‬
‫‪3‬‬
‫בהשוואה לתוצאה המדודה‪ , R⊕ ≅ 6.37 × 10 km ,‬זהו דיוק טוב יחסית‪.‬‬
‫האם ההנחה שהאלקטרונים בננס לבן אינם יחסותיים נכונה ?‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫⎞ ‪(hc) ⎛ 3ne‬‬
‫‪2‬‬
‫? ‪⎟ << me c‬‬
‫⎜ ‪2‬‬
‫⎠ ‪8me c ⎝ π‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫= ‪EF‬‬
‫‪−‬‬
‫⎞ ‪⎛ X ⎞ 3⎛ M‬‬
‫⎜ ‪EF ≅ 0.195‬‬
‫‪⎟ MeV‬‬
‫⎜ ⎟‬
‫‪M‬‬
‫‪0.5‬‬
‫⎝‬
‫⎠‪⎠ ⎝ :‬‬
‫⇐ עבור ‪M ≥ M‬‬
‫ההנחה אינה מוצדקת !‬
‫טיפול בננס לבן תחת ההנחות של‪:‬‬
‫‪ .1‬גז אלקטרונים )מנוון( יחסותי‪.‬‬
‫‪ .2‬צפיפות אחידה‪.‬‬
‫בתוך תיבת פוטנציאל‪:‬‬
‫‪nmaxπ‬‬
‫‪L‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪kF‬‬
‫;‬
‫‪E F = =k F c‬‬
‫‪⎛ 3n ⎞ 3‬‬
‫⎟ ‪=⎜ e‬‬
‫⎠ ‪⎝ π‬‬
‫;‬
‫‪nmax‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪⎛ 3n ⎞ hc‬‬
‫⎟ ‪EF = ⎜ e‬‬
‫‪⎝ π ⎠ 2‬‬
‫בכוכב כדורי ‪:‬‬
‫‪3M‬‬
‫‪4π R 3 m p‬‬
‫‪3‬‬
‫‪EF‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪⎞ hc‬‬
‫⎟⎟‬
‫‪⎠ 2R‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ne = X‬‬
‫=‪X‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪3 GM‬‬
‫‪3 M ⎛ 9 XM‬‬
‫‪+ X‬‬
‫⎜‬
‫‪5 R‬‬
‫‪4 m p ⎜⎝ 4π 2 m p‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Etotal = −‬‬
‫אם ‪ E → −∞ ⇐ E < 0‬כאשר ‪R → 0‬‬
‫אם ‪ E → 0 ⇐ E > 0‬כאשר ∞ → ‪R‬‬
‫‪ ⇐ E = 0‬המסה הקריטית )בקירוב( של צ'נדראסקאר‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪⎞2‬‬
‫⎞ ‪⎛ X‬‬
‫⎜ = ‪⎟⎟ m p‬‬
‫‪⎟ 1.47 M :‬‬
‫‪0.46‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫⎠‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪⎛ hc‬‬
‫⎞ ‪⎛5⎞ ⎛ 9‬‬
‫⎜ ‪Mc ≡ ⎜ ⎟ ⎜ 2 ⎟ X 2‬‬
‫‪⎜ Gm 2‬‬
‫⎠ ‪⎝ 8 ⎠ ⎝ 4π‬‬
‫‪p‬‬
‫⎝‬
‫מסת צ'נדראסקאר נותנת את הגבול העליון עבור כוכב ללא מקורות ליצירת אנרגיה תרמית‪,‬‬
‫ושהלחץ בו מאוזן ע"י גז האלקטרונים המנוון‪.‬‬
‫כוכב בעל מסה גבוהה ממסת צ'נדראסקאר יקרוס לכוכב נויטרונים או חור שחור‪.‬‬