‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫בעניין‪:‬‬ ‫אי‪5‬קיו‪5‬טק בע"מ ח‪5‬פ‪.8050..11 5‬‬ ‫ע"י ב"כ עו"ד מרדכי כהן‪-‬ניסן ואח'‬ ‫העוררת‬ ‫נגד‬ ‫פיליפוביץ גסיקה‬ ‫המשיבה‬ ‫החלטה‬ ‫לפני ערר על החלטת מזכירות לשכת ההוצאה לפועל בנצרת שלא לאשר לזוכה פתיחת תיק‬ ‫הוצאה לפועל לביצוע תובענה על סכום קצוב‪.‬‬ ‫רקע ותמצית העובדות והטענות לפי הערר ‪-‬‬ ‫‪ .1‬ביום ‪ 90.90.4902‬הגישה חברת אי‪.‬קיו‪.‬טק בע"מ ח‪.‬פ‪( 902029955 .‬להלן ‪" -‬העוררת")‬ ‫למזכירות לשכת ההוצאה לפועל בנצרת בקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב נגד‬ ‫המשיבה‪.‬‬ ‫‪ .2‬המזכירות בדקה את התובענה והמסמכים שצורפו לה‪ ,‬והחליטה שלא לפתוח את התיק‬ ‫[ראה נספח ‪ 0‬לכתב הערר]‪ .‬בהחלטת המזכירות נכתב‪ ,‬כי לא ניתן לפתוח את התיק‬ ‫"מאחר ומדובר בתיקי תובענות שאינן נתמכות בראיה בכתב חתומה ע"י הנתבע" (להלן‬ ‫ "החלטת המזכירות")‪.‬‬‫‪ .3‬ביום ‪ 49.90.4902‬הגישה העוררת ערר על החלטת המזכירות הנ"ל ובו נתבקש רשם‬ ‫ההוצאה לפועל להפעיל את סמכותו מכוח סעיף ‪(59‬א) לחוק ההוצאה לפועל ולבטל‬ ‫את החלטת המזכירות‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫‪ .4‬בכתב הערר נטען‪ ,‬כי העוררת הינה חברת שירותי תוכן דיגיטלי‪ ,‬המספקת שירותי תוכן‬ ‫הקשורים לעולם הבמה והבידור‪ ,‬לרבות מידע והצעות להשתתפות במבחני אודישנים‬ ‫למיניהם ובכלל זה תיווך בין המועמדים המתאימים לבין ההפקות השונות‪.‬‬ ‫‪ .5‬המשיבה‪ ,‬כך נטען בערר‪ ,‬ביקשה להיות מנויה לשירותי המידע שבאתר האינטרנט של‬ ‫העוררת‪ ,‬והתחייבה לשלם תמורת הגישה למידע שבאתר סך של ‪ ₪ 49‬כולל מע"מ לכל‬ ‫שבוע‪ ,‬בו ניתנת לה הגישה וזאת באמצעות אישור תנאי העסקה‪ ,‬המופיעים בדף‬ ‫ההרשמה וכן אישור תקנון השירות‪ ,‬הכל בהתאם להוראות משרד התקשורת בנוגע‬ ‫להרשמה לשירותים‪ ,‬עליהם ניתן לחייב גם באמצעות הטלפון הסלולרי‪.‬‬ ‫‪ .6‬לפי הערר‪ ,‬ביום ‪ 00.99.95‬חתמה המשיבה על ההסכם והתקנון באתר האינטרנט‬ ‫בחתימתה הדיגיטלית‪ .‬במסגרת המנוי‪ ,‬אותו רכשה‪ ,‬יצרה המשיבה כרטיס אישי באתר‬ ‫האינטרנט הכולל את פרטיה האישיים והחשוף לעיון חברות ההפקה השונות‪ .‬המשיבה‬ ‫קיבלה גם גישה למידע רב‪ ,‬לרבות מידע על מבחני בד בישראל ונהנתה משירות זה עד‬ ‫ל‪ ,09.90.00 -‬כאשר נותקה מהשירות‪.‬‬ ‫‪ .7‬העוררת טוענת‪ ,‬כי על מנת לספק השירותים הנ"ל השקיעה כספים רבים‪ ,‬והקימה‬ ‫בכספה היא מרכז אודישנים בת"א‪ ,‬מבלי שגבתה על כך תשלום נוסף מהמנויים‪ ,‬מעבר‬ ‫לתשלום בגין המידע המועבר למנויים‪.‬‬ ‫‪ .8‬העוררת הוסיפה‪ ,‬כי בטרם נקיטת הליכים משפטיים שלחה למשיבה מכתב התראה בגין‬ ‫אי תשלום חוב [המכתב צורף כנספח ‪ 2‬לערר]‪ .‬משלא שולם החוב‪ ,‬הוגשה ביום‬ ‫‪ 90.90.4902‬ללשכת ההוצאה לפועל בנצרת תובענה על סכום קצוב‪ .‬אולם‪ ,‬מזכירות‬ ‫ההוצל"פ סירבה לקבלה בטענה‪ ,‬כי התובענה אינה עומדת בתנאי החוק‪ ,‬ומכאן הוגש‬ ‫הערר‪ ,‬נשוא החלטה זו‪.‬‬ ‫‪ .9‬העוררת סבורה‪ ,‬כי החלטת מזכירות ההוצאה לפועל שגויה‪ ,‬מאחר והתובענה עומדת‬ ‫בתנאים הקבועים בחוק‪ .‬לשיטתה‪ ,‬נהלי הפנים של רשות האכיפה והגבייה מחריגים‬ ‫מסמכים‪ ,‬הנובעים מעסקאות‪ ,‬שבוצעו באינטרנט‪ ,‬ואינם רואים בהם מסמכים‪ ,‬היכולים‬ ‫להוות "ראיה בכתב" כדרישת ס' ‪50‬א‪ ,0.‬כמו כן נדרש‪ ,‬כי המסמכים יהיו חתומים ידנית‬ ‫ע"י החייבים‪ ,‬ודרישה זו עומדת בניגוד מוחלט לדין ולפסיקה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫העוררת מבססת את טענתה על תיקון ‪ 42‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬במסגרתו התווסף סעיף‬ ‫‪50‬א‪ 0‬לחוק המאפשר ביצוע תובענה על סכום קצוב בנוסח הדומה לתקנה ‪ 494‬לתקנות‬ ‫סדר הדין האזרחי‪ ,‬הקובע מהי "ראיה בכתב"‪ ,‬הדרושה להוכחת תביעה‪.‬‬ ‫לשיטתה‪ ,‬הדרישה על פי הוראות החוק הינה למסמך כלשהו‪ ,‬שיעיד על קיום העסקה‪,‬‬ ‫אך אין בחוק כל החרגה ביחס לסוג המסמך או דרישה לכך‪ ,‬שיהיה חתום ידנית בידי‬ ‫הנתבע‪.‬‬ ‫העוררת הוסיפה‪ ,‬כי לפי ההלכה הפסוקה יש לפרש את דרישת ה"ראיה בכתב" לקולא‪,‬‬ ‫וכל הנדרש הוא דרישה מינימלית בלבד של "ראשית ראיה"‪.‬‬ ‫עוד נטען בערר‪ ,‬כי בתי המשפט במסגרת שורת פסקי דין בהליכי סדר דין מקוצר קיבלו‬ ‫את המסמכים האלקטרוניים כעומדים בדרישת "ראיה בכתב"‪ ,‬וזאת לנוכח העובדה‪ ,‬כי‬ ‫המדובר בהתקדמות טכנולוגית גרידא‪ ,‬התואמת את העידן הטכנולוגי של ימינו‪ ,‬בו‬ ‫מסחר מתבצע "מרחוק" באמצעות אפיקי מדיה מגוונים‪ ,‬כגון‪ :‬מיילים‪ ,‬פקסים‬ ‫ואינטרנט‪ ,‬ולפיכך חתימות אלקטרוניות עשויות לשמש "ראשית ראיה" בכתב‪ ,‬לא פחות‬ ‫מחתימה ידנית על נייר‪.‬‬ ‫‪ .11‬העוררת סבורה‪ ,‬כי הנוהל לפיו פעלה מזכירות ההוצאה לפועל הינו נוהל החורג ו‪/‬או‬ ‫אינו מותאם לסמכויות רשות האכיפה והגבייה‪ ,‬שעליה לפעול מכח עקרון החוקיות ואך‬ ‫ורק על פי הסמכויות‪ ,‬המוענקות לה‪.‬‬ ‫לגישת העוררת‪ ,‬רשות האכיפה והגבייה‪ ,‬הפועלת הן כרשות מבצעת והן כרשות‬ ‫מנהלית‪ ,‬אינה רשאית לפרש באמצעות נהליה הפנימיים את תקנות סדר הדין האזרחי‪,‬‬ ‫על בסיסן נקבע תיקון ‪ 42‬לחוק‪ ,‬הקובע‪ ,‬מה יכנס בגדר "ראשית ראיה בכתב" ומה לא‪,‬‬ ‫על אחת כמה וכמה‪ ,‬כשפרשנות זו נוגדת אותן‪ ,‬מאחר ואין חובה‪ ,‬כי המסמך של "ראיה‬ ‫בכתב" יהיה חתום ידנית ע"י החייב כדרישת מזכירות ההוצאה לפועל‪ .‬לא כל שכן‬ ‫כאשר עמדת בתי המשפט היא שיש לאפשר קבלת מסמכים אלקטרוניים כעומדים‬ ‫בתנאי הסעיף והגדרת המילה "בכתב"‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫העוררת הוסיפה‪ ,‬כי מטרת תיקון ‪ 42‬הייתה חסכון באגרות ועלויות‪ ,‬ייעול הליכים‬ ‫והקלה בעומס על הערכאות השיפוטיות‪ .‬לכן‪ ,‬הנחיות ההוצל"פ‪ ,‬שהינן מחוסרות תוקף‬ ‫משפטי‪ ,‬נוגדות את הפסיקה‪ ,‬ואינן עומדות במבחן מציאות העידן הטכנולוגי‪ ,‬אף‬ ‫מביאות לתוצאה הפוכה‪ ,‬הסותרת את החוק ומאיינות את מטרתו ויש בהן כדי לסרבל‬ ‫הליכים ולהשיב התביעות בחזרה לבית משפט השלום‪.‬‬ ‫‪ .11‬העוררת תומכת את טענותיה במסקנות הוועדה לסחר אלקטרוני משנת ‪ ,4992‬שקבעו‪,‬‬ ‫כי אין מניעה‪ ,‬שמסמך אלקטרוני יחליף את מסמכי הנייר‪ ,‬וכן בציטוטים מהמשפט‬ ‫המשווה‪.‬‬ ‫‪ .12‬העוררת טוענת עוד‪ ,‬כי ההתקשרות בין הצדדים נעשתה בהתאם לתנאי הרגולטור ע"פ‬ ‫פרק ו' לתנאי הרישיון של חב' הסלולר מאחר וההרשמה בוצעה באמצעות אתר‬ ‫האינטרנט של החברה בשלבים מבוקרים ע"מ להבטיח שקיפות מלאה כלפי הנרשם‪.‬‬ ‫כבר בעמוד הראשון נאמר מפורשות ובהדגשה‪ ,‬כי השירות הינו בתשלום‪ ,‬והמעוניין‬ ‫בשירות יכול למלא את טופס ההרשמה שבהמשך‪ .‬המשיבה אישרה זאת במסך‬ ‫ההרשמה והתבקשה למלא פרטיה האישיים‪ ,‬כאשר אישור המסמכים היה באמצעות‬ ‫חתימתה הדיגיטלית של המשיבה‪ ,‬ובעקבות כך קיבלה סיסמא למכשירה הנייד‪ .‬רק‬ ‫לאחר ששלחה המשיבה את הסיסמא לעוררת ובוצעה בדיקת התאמה בין הסיסמאות‪,‬‬ ‫נפתח עבורה השירות‪.‬‬ ‫‪ .13‬העוררת טוענת‪ ,‬כי מעבר להיות התביעה עומדת בתנאי החוק לאור כל האמור לעיל‪,‬‬ ‫הרי שעצם ההחלטה‪ ,‬שלא לקבל את התביעה לרישום‪ ,‬ניתנה בחוסר סמכות על ידי‬ ‫מזכירות ההוצאה לפועל‪ ,‬שכן ס'‪50‬א‪ 0‬לחוק קובע מפורשות‪ ,‬כי רק רשם ההוצל"פ‬ ‫מוסמך לבחון את היות התביעה המוגשת תואמת לתנאי החוק‪ ,‬ולפיכך אף גורם מינהלי‬ ‫או שיפוטי אחר אינו בעל סמכות לעניין זה‪.‬‬ ‫חיזוק לכך מביאה העוררת קטעים מפסק הדין בתא"ק ‪ 00944-99-04‬בנדל נ' מראענה‪,‬‬ ‫בו קבע רשם ההוצל"פ עצמו‪ ,‬כי החלטת מזכירות ההוצל"פ הייתה שגויה‪ ,‬ומחוסרת‬ ‫סמכות‪ ,‬שכן העניקה סמכות יש מאין לגורם מנהלי (החלטה זו נותרה על כנה גם‬ ‫בערעור שהוגש ער (ת"א) ‪ 02090-90-00‬רשות האכיפה והגביה ‪ -‬מנהלת מחוז תל‬ ‫אביב נ' מיתן בנדל)‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫‪ .14‬העוררת אף מביאה את עמדת לשכת עורכי הדין [נספח ‪ 02‬לכתב הערר]‪ ,‬לפיה תיקון ‪42‬‬ ‫לחוק ההוצל"פ מתבסס על תקנה ‪ 494‬לתקסד"א ומגדיר‪ ,‬מהי "ראיה בכתב"‪ .‬הפסיקה‬ ‫והספרות קבעו פה אחד‪ ,‬כי די ב"ראשית ראיה"‪ ,‬ובעידן הטכנולוגי של היום צד‬ ‫המתחייב לתשלום רשאי ונוהג להתחייב בחוזים דרך המדיה‪.‬‬ ‫‪ .15‬העוררת מבקשת לבטל את החלטת המזכירות שניתנה‪ ,‬לגישתה‪ ,‬בחוסר סמכות‪.‬‬ ‫העוררת מבקשת מרשם ההוצאה לפועל הדן בערר לקבוע‪ ,‬כי התובענה עומדת בתנאי‬ ‫החוק ובכך לאשר למעשה פתיחת תיק ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪ .16‬אקדים תוצאה להנמקה ואציין‪ ,‬כי לאחר עיון ובחינה של כתב הערר‪ ,‬הנספחים הרבים‬ ‫שצורפו לו וכן הוראות החוק‪ ,‬הדין וההלכה הפסוקה‪ ,‬החלטתי מכח סמכותי על פי‬ ‫תקנה ‪( 005‬ב) לתקנות ההוצאה לפועל לדון בערר על סמך כתב הערר בלבד‪ ,‬והגעתי‬ ‫לכלל מסקנה‪ ,‬כי יש לדחות את הערר‪ ,‬חרף הנסיבות המיוחדות של המקרה שבפני‪.‬‬ ‫להלן נימוקי ההחלטה‪.‬‬ ‫המסגרת הפרוצדוראלית ‪-‬‬ ‫‪ .17‬חוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪( 0090-‬להלן‪" -‬חוק ההוצל"פ") ותקנות ההוצאה לפועל‪,‬‬ ‫התש"ם‪( 0000-‬להלן‪" -‬תקנות ההוצל"פ") כוללים הוראות הקשורות ל"ערר וערעור"‬ ‫המיוחדות למערכת ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪ .18‬חוק ההוצאה לפועל בפרק ח'‪ ,‬העוסק ב"הוראות שונות"‪ ,‬מתווה את ההסדר בדבר‬ ‫הגשת "ערר"‪ .‬החוק קובע בסעיף ‪( 59‬א) את זכאותו של נפגע מפעולה או החלטה של‬ ‫מנהל לשכת ההוצאה לפועל או עובד המערכת‪ ,‬להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל‬ ‫בזו הלשון‪" :‬הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל או‬ ‫החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל לפי סעיף ‪2‬א‪ ,‬רשאי להגיש ערר לפני‬ ‫רשם ההוצאה לפועל"‪.‬‬ ‫החלטת רשם ההוצאה לפועל בערר‪ ,‬ניתנת לערעור‪ ,‬ברשות שופט בית משפט השלום‬ ‫לפני בית משפט השלום (סעיף ‪( 59‬ב) לחוק ההוצל"פ)‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫לפי סעיף ‪( 59‬ג) לחוק‪ ,‬אין בהגשת ערר כדי לעכב הליך‪ ,‬אולם רשם ההוצאה לפועל‬ ‫רשאי להורות על השהיה או עיכוב הליך ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו‪ ,‬ובלבד‬ ‫שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר‪.‬‬ ‫‪ .19‬אופן הגשת הערר מוסדר בתקנה ‪( 005‬א) לתקנות ההוצאה לפועל הקובעת‪" :‬ערר על פי‬ ‫פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל‪ ,‬לפי סעיף ‪(59‬א) לחוק‪ ,‬יוגש בכתב לרשם‬ ‫ההוצאה לפועל‪ ,‬תוך שלושה ימים מהיום שנודע לעורר על הפעולה; הערר יוגש‬ ‫במספר עתקים מספיק לרשם ההוצאה לפועל ולצדדים ויפרט את נימוקי הערר"‪.‬‬ ‫‪ .21‬גדר סמכותו של רשם ההוצאה לפועל לדון בערר קבוע בתקנה ‪( 005‬ב) לתקנות‬ ‫ההוצאה לפועל‪ ,‬לפיה "רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט על סמך כתב הערר בלבד;‬ ‫ראה רשם ההוצאה לפועל צורך לברר טענותיהם של העורר או של הנוגעים בדבר‪,‬‬ ‫רשאי הוא להורות להמציא העתק מהערר לכל צד מעונין‪ ,‬ולתת להם הזדמנות להשמיע‬ ‫טענותיהם לפניו בכתב או בעל פה"‪.‬‬ ‫לאחר בירור הערר‪ ,‬על רשם ההוצאה לפועל ליתן החלטה מנומקת בכתב ולהמציאה‬ ‫לצדדים שלא היו נוכחים בשעת מתן ההחלטה (תקנה ‪( 005‬ג) לתקנות ההוצאה לפועל)‪.‬‬ ‫‪ .21‬במישור העקרוני‪ ,‬הערר להבדיל מערעור‪ ,‬אינו אלא השגה על החלטה של רשות‬ ‫מנהלית‪ ,‬בעוד שערעור הוא מונח‪ ,‬שהמחוקק נוקט בו‪ ,‬דרך‪-‬כלל‪ ,‬בהתייחסו להליך בפני‬ ‫בית המשפט‪ ,‬כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד‪( 0052-‬ראה‬ ‫בג"צ ‪ 002/99‬דיאמנטמן נ' ועדת העררים לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬תשי"ז‪-‬‬ ‫‪ ,0090‬פ"ד יט(‪.)099 ,090 )2‬‬ ‫בבג"ץ ‪ 0954/94‬המוסד לביטוח לאומי נ‪ .‬בית הדין הארצי לעבודה ואח' [פורסם בנבו]‬ ‫(‪ )40.99.00‬נפסק‪ ,‬כי הסמכות הניתנת לגופים‪ ,‬הדנים בעררים או בהשגות‪ ,‬מתאפיינת‬ ‫אף היא לעיתים תכופות במתן אפשרות לבדיקה מחדש של העובדות והנתונים‬ ‫הרלבנטיים במתחם רחב ביותר של שיקול דעת‪ ,‬הנתון לגוף הדן בערר או בהשגה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫יפים לעניין זה גם דבריה של השופטת א' פרוקצ'יה ברע"א ‪ 4249/00‬עירית רעננה נ'‬ ‫י‪.‬ח‪ .‬יזום והשקעות בע"מ‪ ,‬פ"ד נד(‪:250 )2‬‬ ‫"‪ ...‬בעוד הביקורת השיפוטית אמורה לבדוק אם לא נפלה טעות בהחלטה‬ ‫המינהלית‪ ,‬הביקורת בהשגה או בערר נערכת על פי רוב כדיון מחדש‬ ‫ומאפשרת מתן החלטה אחרת במקום זו שניתנה על ידי הרשות המקורית‪.‬‬ ‫באופן כזה רשאית הרשות הדנה בהשגה להעמיד את שיקול דעתה במקום‬ ‫שיקול דעת הרשות המקורית וזאת‪ ,‬כל עוד אין מתפרשת כוונה אחרת‬ ‫מהחוק המיוחד החל על הענין" (שם‪ ,‬בעמ' ‪.)209‬‬ ‫‪ .22‬לפי הוראת סעיף ‪ 05‬לחוק הפרשנות‪ ,‬תשמ"א‪ ,0050-‬הסמכה לדון ולהכריע בערר או‬ ‫בהשגה אחרת על החלטה של רשות ‪ -‬משמעה גם הסמכה לאשר את ההחלטה בשינויים‬ ‫או בלא שינוי‪ ,‬לבטלה ולהחליט החלטה אחרת במקומה או להחזיר את הענין עם‬ ‫הוראות לרשות שהחליטה‪.‬‬ ‫‪ .23‬מהמקובץ לעיל עולה‪ ,‬כי סמכותו של רשם ההוצאה לפועל בערר הינה סמכות רחבה‪,‬‬ ‫והדיון בערר נערך על‪-‬פי רוב בדרך של דיון מחדש (‪ )de novo‬בפרטי העניין‪ ,‬כולו‬ ‫או מקצתו‪ ,‬לפי נסיבות העניין‪ .‬רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט במקום המזכירות‬ ‫ולהעמיד את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה‪ ,‬ולאשר או לבטל את ההחלטה תוך‬ ‫בחינת סבירות והגינות ההחלטה‪.‬‬ ‫‪ .24‬אין זה מיותר להוסיף‪ ,‬כי חיזוק לדברים אלו ניתן למצוא בסעיף ‪0‬א‪(.‬ב) לחוק הקובע כי‬ ‫"רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל‬ ‫עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה"‪.‬‬ ‫בעניין זה אציין‪ ,‬כי קיימת הוראה דומה בסעיף ‪ 09‬לחוק בתי המשפט אשר קובע‪ ,‬כי‬ ‫"רשם [בית משפט] רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין‬ ‫הנוגע לניהולו של הליך‪ ."..‬בית המשפט העליון פסק יותר מפעם‪ ,‬כי הוראה זו מסמיכה‬ ‫את רשם בית המשפט להכריע‪ ,‬כל אימת שמתעוררת שאלה בדבר קיבולו כדין של הליך‬ ‫לרישום במזכירות בית המשפט [ראה בש"א ‪ 0595/09‬יעד אלקטריק ‪ -‬שירות וביצוע‬ ‫‪7‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס‪.‬א‪ ,.‬פ"ד מה(‪ ,499 )0‬פס' ‪ 0‬לפסק דינו‬ ‫של השופט ד' לוין (‪ ;)0009‬בשא ‪ 000/90‬ועד הנאמנים (לנכסי הווקף המוסלמי) בתל‪-‬‬ ‫אביב‪-‬יפו נ' יוסי חסון חברה להשקעת בע"מ [פורסם בנבו] (‪.))09.95.90‬‬ ‫במאמר מוסגר אעיר‪ ,‬כי סעיף ‪0‬ב‪ .‬לחוק הוצאה לפועל החיל הוראות שונות מחוק בתי‬ ‫המשפט‪ ,‬לרבות סעיף ‪ ,09‬אשר קובע סמכות כללית וטבועה לתת כל סעד שיראה לנכון‬ ‫בנסיבות העניין‪ .‬מדובר בסמכות שנועדה לעשיית משפט צדק‪.‬‬ ‫סמכות זו היא הביטוי החיצוני לחוש הצדק הפנימי שהשופט ניחן בו והנותן לו פורקן‬ ‫בעשייה היומיומית שלו (ראה ד"נ ‪ 44/00‬בן שחר נ' מחלב‪ ,‬פ"ד כח(‪ ,50 )4‬בעמ' ‪.)09‬‬ ‫הוראה זו מרחיבה את מוטות סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל במידה ניכרת והוא‬ ‫רשאי לעשות שימוש בסעיף זה לצורך מילוי תפקידו בכל עניין העומד בפניו לעשיית‬ ‫משפט צדק‪.‬‬ ‫‪ .25‬ובחזרה לעניינינו‪ ,‬החלטת המזכירות בדבר אי קבלת הליך לרישום ובכלל זה אי פתיחת‬ ‫תיק הוצאה לפועל‪ ,‬הינה החלטה מנהלית שהוגש עליה ערר כדין‪.‬‬ ‫ראינו‪ ,‬שלרשם ההוצאה לפועל‪ ,‬סמכויות נרחבות לבדיקה מחודשת של החלטת‬ ‫המזכירות וכן המרת שיקול דעתה של המזכירות בשיקול דעתו של הרשם‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬הרשם לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של המזכירות‬ ‫שקיבלה את ההחלטה‪ ,‬כל עוד המזכירות לא חרגה מסמכותה ופעלה בתום לב‪,‬‬ ‫בהגינות‪ ,‬בסבירות ובשוויון‪.‬‬ ‫הפועל היוצא של אותן סמכויות‪ ,‬המגשים את תכליתן ואת מהותן‪ ,‬הינו בחינת‬ ‫החלטת המזכירות לאור הוראות חוק ההוצאה לפועל והתכליות השונות‬ ‫שביסוד החוק‪ ,‬כפי שיפורט מיד‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫המסגרת הנורמטיבית ‪-‬‬ ‫ תכלית חוק ההוצאה לפועל‪:‬‬‫‪ .26‬באוגוסט ‪ 0090‬נחקק חוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪ .0090-‬החוק נועד להעמיד לרשות‬ ‫הציבור מנגנון‪ ,‬באמצעותו יוכל בעל דין לממש פסק דין‪ ,‬שניתן לטובתו על ידי בית‬ ‫משפט כנגד מי שחויב בדין‪ ,‬וגם מסמכים משפטיים‪ ,‬הניתנים לביצוע כמו פסק דין‪.‬‬ ‫בפסיקה נקבע‪ ,‬כי מנגנון זה צריך להיות יעיל‪ ,‬מעשי ובר‪-‬יכולת אכיפתית‪ ,‬כאשר‬ ‫אינטרס הזוכה במימוש זכויותיו הוא בעל בכורה‪ .‬זו תכלית החוק‪ .‬עם זאת‪ ,‬המחוקק‬ ‫ראה לנגד עיניו גם את החייב‪ ,‬המתקשה למלא אחר פסק דין שניתן כנגדו בשל מצבו‬ ‫הסוציאלי‪ ,‬וביקש שלא להפכו על ידי הפעלת מנגנון ההוצאה לפועל‪ ,‬לחסר כל ולנטל‬ ‫על החברה‪ .‬זו תכליתו השניה של חוק ההוצאה לפועל‪ ,‬והיא באה לידי ביטוי במספר‬ ‫הוראות בחוק‪ ,‬המתחשבות במצבו של החייב (ע"א ‪ 000/52‬בנק דיסקונט לישראל‬ ‫בע"מ נ' פישמן‪ ,‬פ"ד מ"א(‪ ;)0050( 002 ,090 ,)0‬ע"א ‪ 4900/94‬איטונג בע"מ נ' חדיד‪,‬‬ ‫פ"ד נז(‪ ;)4990( 409 ,400 )2‬רע"א ‪ 2099/05‬גמזו נ' ישעיהו‪ ,‬פ"ד נה(‪009-002 ,099 )0‬‬ ‫(‪.))4990‬‬ ‫‪ .27‬בצד שתי תכליות מיוחדות אלה ‪ -‬גבייה מהירה ויעילה‪ ,‬ומנגד התחשבות בחייב‬ ‫והימנעות מלהפוך אותו לנטל על החברה ‪ -‬עומדות שתי תכליות כלליות התומכות בהן‪,‬‬ ‫אשר נגזרות מערכי היסוד של השיטה‪ .‬כך‪ ,‬לצד התכלית המיוחדת של גבייה מהירה‬ ‫ויעילה של החוב עומדת התכלית הכללית של הגנה על הקניין‪ ,‬המעוגנת בחוק יסוד‪:‬‬ ‫כבוד האדם וחירותו‪ .‬בצד התכלית המיוחדת‪ ,‬שעניינה מניעת ירידה לחייו של החייב‪,‬‬ ‫מונחת התכלית הכללית של הגנה על כבוד האדם של החייב ועל חירותו (בהקשר זה‬ ‫ראה בג"ץ ‪ 09994/92‬חסן נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (‪ )45.94.4904‬בו‬ ‫נקבע‪ ,‬כי הזכות לקיום מינימאלי בכבוד היא זכות חוקתית‪ ,‬המהווה את אבן הבסיס‬ ‫לזכותו של האדם לכבוד‪ ,‬ולעתים אף ליתר הזכויות כולן‪ .‬ללא תנאי מחייה מינימאליים‬ ‫אין האדם יכול לממש את חירותו‪ .‬ראה גם רע"א ‪ 0502/04‬עסאם אבו סלאח נ' בנק‬ ‫הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (‪.))40.90.4904‬‬ ‫‪9‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫התכליות המונחות ביסוד חוק ההוצאה לפועל ‪ -‬הן המיוחדות והן הכלליות ‪ -‬מצויות‪,‬‬ ‫לעתים קרובות‪ ,‬בהתנגשות‪ ,‬ויש צורך לאזן ביניהן‪ .‬במסגרת איזון זה יינתן משקל נכבד‬ ‫לאינטרס של הזוכה בביצוע פסק הדין‪ ,‬אשר ניתן לטובתו (רע"א ‪ 9000/00‬פלוני נ'‬ ‫עו"ד עודד הכהן‪ ,‬תק‪-‬על ‪.))4900( 954 ,959 ,)2(4900‬‬ ‫‪ .28‬חוק ההוצאה לפועל נועד כאמור בראש ובראשונה למימוש של פסקי דין‪ ,‬לרבות צווים‬ ‫שיפוטיים‪ ,‬הן של בתי משפט הן של בתי דין דתיים‪ .‬בצד זה‪ ,‬נקבעו בחוק ההוצאה‬ ‫לפועל הוראות נוספות ‪ -‬חלקן עוד בנוסחו המקורי וחלקן בתיקונים שהוכנסו בו עם‬ ‫השנים ‪ -‬וכן נקבעו הוראות שונות בדברי חקיקה אחרים‪ ,‬המאפשרות לנקוט בהליכי‬ ‫הוצאה לפועל גם במספר מקרים נוספים (ראו‪ ,‬למשל‪ :‬סעיפים ‪50 ,50‬א‪50 ,‬א‪ 0‬ו‪50-‬‬ ‫לחוק ההוצאה לפועל; סעיף ‪(09‬א) לחוק אכיפת פסקי‪-‬חוץ‪ ,‬התשי"ח‪ ;0095-‬סעיף ‪09‬‬ ‫לחוק המקרקעין‪ ,‬התשכ"ט‪ ;0090-‬סעיף ‪ 00‬לחוק המשכון‪ ,‬התשכ"ז‪ ;0090-‬תקנה ‪909‬‬ ‫לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪ ;0052-‬תקנה ‪(4‬ז) לתקנות בתי המשפט (אגרות)‪,‬‬ ‫התשס"ז‪.)4990-‬‬ ‫‪ .29‬שתי ההוראות הבולטות ביותר מבין אלה‪ ,‬הן הוראות סעיפים ‪50‬א ו‪50-‬א‪ 0‬לחוק‬ ‫ההוצאה לפועל (ראה ע"א ‪ 9050/95‬שמואל וינוקור נ' ממונה מס ערך מוסף עכו [פורם‬ ‫בנבו] (‪( )45.95.04‬להלן "עניין וינוקור")‪.‬‬ ‫הוראת סעיף ‪50‬א‪ ,‬אשר נוספה לחוק לקראת סוף שנת ‪ ,0095‬במסגרת התיקון הראשון‬ ‫שבוצע בו קובעת‪ ,‬שניתן להגיש להוצאה לפועל גם שטרי חליפין‪ ,‬שטרי חוב ושיקים‪,‬‬ ‫ואלה ‪ -‬ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט‪.‬‬ ‫בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון)‪ ,‬התשכ"ח‪ ,0095-‬ה"ח ‪ ,092‬נכתב‪:‬‬ ‫"‪ ....‬מטרת החוק המוצע היא לשחרר את הנושה על פי שטר מהליכים משפטיים‪ ,‬כל‬ ‫אימת שהחייב אינו מגיש בקשה להתגונן‪ ,‬ולחסוך מבית המשפט זמן ועבודה בהוצאת‬ ‫הזמנות‪ ,‬בתיוקים וברישומים למיניהם ובכל יתר הפעולות האדמיניסטרטיביות‬ ‫והמשפטיות שהן רבות אף בסדר דין מקוצר‪."..‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫הוראת סעיף ‪50‬א‪ ,0‬נוספה לחוק בשנת ‪ 4994‬במסגרת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס'‬ ‫‪ ,)42‬התשס"ג‪ ,4994-‬הקובעת‪ ,‬כי בהתקיים תנאים מסוימים ניתן להגיש להוצאה לפועל‬ ‫ באופן ישיר ‪" -‬תביעה על סכום קצוב"‪ ,‬כפי שמגישים פסק דין של בית משפט‪.‬‬‫בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ‪( )49‬תביעות בסדר דין מקוצר)‪,‬‬ ‫התשס"ב‪ ,4994-‬ה"ח ‪ ,009‬נכתב‪" :‬אחד מהתפקידים הבסיסיים של מערכת המשפט‬ ‫הינו לאפשר לפרטים לממש את זכויותיהם‪ ,‬וכשמדובר בזכויות שטרם הגיעו לפסק‪-‬דין‪,‬‬ ‫ויש להוכיחן בבית משפט‪ ,‬לאפשר בירור נאות של תביעות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הדין היום‬ ‫הוא כי תביעות בסדר דין מקוצר מתנהלות בהליך מקוצר‪ .‬זאת‪ ,‬מאחר שבסוג זה של‬ ‫תביעות הנסיון מלמד שבדרך כלל ידו של התובע על העליונה ולנתבע אין עילת הגנה‬ ‫טובה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הנטל‪ ,‬לפי הדין הקיים‪ ,‬הוא על הנתבע להראות שיש לו הגנה טובה ‪...‬על‬ ‫מנת להביא לחסכון וליעילות בטיפול בתביעות מוצע כי תביעות בסדר דין מקוצר‬ ‫תוגשנה ישירות להוצאה לפועל לביצוע‪ ,‬בדומה לשטרות‪ .‬אם יגיש המשיב התנגדות –‬ ‫יועבר הטיפול לבית משפט ‪ ...‬בהצעה מנגנונים שנועדו לשמור זכויות הנתבעים להליך‬ ‫הוגן ולהזדמנות לבירור תביעתם" [ההדגשה אינה במקור]‪.‬‬ ‫בעניין וינוקור‪ ,‬פסק כב' המשנה לנשיא א' ריבלין את הדברים הבאים‪:‬‬ ‫"מנגנון ההוצאה לפועל הורחב‪ ,‬לאורך השנים‪ ,‬במובן זה שכיום ניתן‬ ‫להיעזר בו גם במקרים שבהם לא מדובר בפסק דין או בצו שיפוטי אחר‪.‬‬ ‫ההנחה אשר עומדת מאחורי ההרחבה האמורה היא כי בהתקיים תנאים‬ ‫מסוימים‪ ,‬המצביעים על כך שזכותו של הזוכה מבוססת על יסודות‬ ‫איתנים‪ ,‬ניתן להניח כי החייב אינו כופר בחבותו ‪ -‬ומשכך‪ ,‬אפשר‬ ‫להתייחס לאותה חבות כאילו נקבעה בפסק דין של בית משפט‪ .‬כך הדבר‬ ‫בנוגע לבקשות לביצוע שטר‪ ,‬שבהן השטר מהווה ראיה לכאורית לקיום‬ ‫החבות (ראו‪ :‬סעיף ‪50‬א לחוק ההוצאה לפועל); כך הדבר ביחס‬ ‫לתביעות על סכום קצוב‪ ,‬אשר תנאי נדרש להגשתן הוא כי קיימת ראיה‬ ‫בכתב המלמדת על קיום החבות או כי החבות נובעת מכוח הוראה‬ ‫מפורשת של חיקוק"‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫ התנאים לביצוע תובענה על סכום קצוב בהוצאה לפועל‪:‬‬‫‪ .31‬סעיף ‪50‬א‪ 0‬נכנס לתוקף ב‪ ,90.90.4999 -‬והוא מתווה את הדרך הדיונית לביצוע תביעה‬ ‫על סכום קצוב בהוצאה לפועל‪ .‬ואלה התביעות הבאות בתחומיו של סעיף ‪50‬א‪( 0‬א)‬ ‫לחוק ההוצאה לפועל ‪:‬‬ ‫(‪ )0‬תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים‪ ,‬שיש עליה‬ ‫ראיה בכתב;‬ ‫(‪ )4‬תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של‬ ‫חיקוק‪.‬‬ ‫ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף‬ ‫זה‪ ,‬ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על ‪ 99,999‬שקלים חדשים ביום הגשתה‪ ,‬והוא‬ ‫אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה ‪ -‬תביעה על‬ ‫סכום קצוב)‪.‬‬ ‫‪ .31‬לבקשת הביצוע‪ ,‬המוגשת ללשכת ההוצאה לפועל‪ ,‬יש לצרף כתב תביעה שייערך לפי‬ ‫סימן ב' לפרק ג' של תקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪ ,0052-‬בשינויים המחויבים;‬ ‫כל מסמך התומך בתביעה‪ ,‬העתק מההתראה שנשלחה לנתבע ואישור על משלוח‬ ‫ההתראה בדואר רשום לנתבע; העתק התשובה להתראה ככל שניתנה; ויפוי כח של‬ ‫עורך הדין‪ .‬זוכה המבקש לבצע בהוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב‪ ,‬עליו לעמוד‬ ‫בתנאים שנקבעו בחוק‪ ,‬וכן עליו לצרף את כל מסמכים המפורטים בחוק ובתקנות‬ ‫(תקנה ‪ 090‬ד‪ .‬לתקנות ההוצאה לפועל; דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה‬ ‫(מהדורה עשירית‪ )4900 ,‬בעמ' ‪ ;49-45‬רע"א (מחוזי ת"א) ‪ 40500-09-00‬יוליה‬ ‫שניידרמן נ' דה סטנלי וורקס בע"מ [פורסם בנבו] (‪.))09.09.04‬‬ ‫‪ .32‬בדיקת כשירותה של תובענה להיות מוגשת במסלול של תובענה על סכום קצוב‬ ‫בהוצאה לפועל באה לידי ביטוי בשני מישורים‪:‬‬ ‫במישור הראשון‪ ,‬בעת הגשת הבקשה לביצוע‪ ,‬על התובע לעמוד בתנאים הקבועים‬ ‫בחוק ולצרף את כל המסמכים הדרושים‪ ,‬אחרת לא תתאפשר הגשת הבקשה‪ ,‬וכלשון‬ ‫‪12‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫סעיף ‪50‬א‪(.0‬ג) "לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל‬ ‫אלא ‪."...‬בדיקה זו נערכת על ידי מזכירות ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫במישור השני‪ ,‬לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל‪ ,‬כפי שניתן ללמוד מסעיף ‪50‬א‪( .0‬ו)‬ ‫הקובע‪ ,‬כי "נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים‬ ‫בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט‪ ."..‬קרי‪ ,‬מקום שנמצא‪ ,‬כי למרות פתיחת תיק‬ ‫הוצאה לפועל‪ ,‬התביעה אינה עומדת בתנאי הסף‪ ,‬הרי שלא היה מקום מלכתחילה‬ ‫להגישה במסגרת הליכי הוצאה לפועל‪ ,‬ויש להורות על העברתה לבית המשפט‬ ‫המוסמך‪ .‬בדיקה זו נערכת על ידי רשם ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫דיון והכרעה ‪-‬‬ ‫‪ .33‬באמתחת העוררת טענות הנוגעות לנהלים של רשות האכיפה והגבייה בעניין פתיחת‬ ‫תיקים‪ ,‬וכן טענות כנגד החלטת המזכירות שלא לאשר פתיחת התיק‪ ,‬כאשר טענות אלו‬ ‫מעוררות שאלות הנוגעות לתנאים של הגשת תובענה לסכום קצוב ובעיקר לתנאי של‬ ‫ה"ראיה בכתב"‪.‬‬ ‫‪ .34‬בבואי לבחון את טענות העוררת ולהכריע בהן‪ ,‬עלי ליתן את דעתי לשלוש סוגיות‬ ‫מרכזיות‪ :‬הסוגיה הראשונה‪ ,‬היא הנהלים על פיהם פועלת רשות האכיפה והגבייה;‬ ‫הסוגיה השנייה‪ ,‬היא בחינת המסלול של תובענה על סכום קצוב בהוצאה לפועל‪ ,‬ביחס‬ ‫למסלול של הגשת תביעה בסדר דין מקוצר; והסוגיה השלישית‪ ,‬היא בחינת הערכים‬ ‫המתנגשים ועריכת איזון ביניהם‪.‬‬ ‫‪ .35‬אשר לסוגיה הראשונה‪ ,‬שעניינה הנהלים של רשות האכיפה והגבייה‪ ,‬העוררת‬ ‫משתמשת כחרב בטענה‪ ,‬שהמזכירות פעלה בחוסר סמכות עת התבססה על נהלים‬ ‫פנימיים שקבעה רשות האכיפה והגבייה‪ ,‬החורגים לדעתה מהוראות הדין וההלכה‬ ‫הפסוקה‪ .‬העוררת אף טענה כנגד חוקיות הנהלים של רשות האכיפה והגבייה עליהם‬ ‫התבססה המזכירות בעת מתן החלטתה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫הנהלים של רשות האכיפה והגבייה מפורסמים לעיון הציבור באתר הרשות‬ ‫‪ .www.eca.gov.il‬הנהלים מתייחסים לסוגיות רבות בהוצל"פ וקיים נוהל מיוחד של‬ ‫פתיחת תיקים מסוג תביעה על סכום קצוב‪.‬‬ ‫רשות האכיפה והגבייה‪ ,‬ככל רשות ציבורית‪ ,‬פועלת כנאמן של הציבור והיא מחויבת‬ ‫לפעול בתום לב‪ ,‬בהגינות‪ ,‬בסבירות ובמידתיות‪ ,‬מבלי לשקול שיקולים זרים‪ ,‬ולהתנהל‬ ‫בשוויון וללא הפליה‪ .‬בתור כך‪ ,‬רשות האכיפה והגבייה פועלת לפי נהלים הידועים‬ ‫לציבור‪ ,‬שמטרתם היא התוויה ספציפית של האסור והמותר בעת פניה ללשכות‬ ‫ההוצאה לפועל‪ .‬לנהלים אלו יש יתרון משמעותי בסוגיה כגון זו שבפנינו בעניין פתיחת‬ ‫תיקים‪ ,‬שכן היא מתווה מראש את הדרישות והתנאים של פתיחת תיק בכפוף להוראות‬ ‫החוק והדין‪.‬‬ ‫הנהלים של רשות האכיפה והגבייה אינם מיוחדים לה‪ .‬רשויות אחרות ורבות פועלות‬ ‫לפי נהלים‪ ,‬ובכלל זה מזכירויות בתי המשפט‪.‬‬ ‫לא למיותר לציין‪ ,‬כי סעיף ‪( 2‬ב) לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬אשר מסמיך את מנהל מערכת‬ ‫ההוצאה לפועל להיות "אחראי על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצוע של סדרי המנהל‬ ‫בלשכות ההוצאה לפועל"‪ ,‬מסמיך אותו גם לקבוע נהלים בעניין סדרי המנהל בלשכות‬ ‫ההוצל"פ [ראה גם תקנה ‪ 0‬לתקנות ההוצאה לפועל]‪.‬‬ ‫‪ .36‬העוררת העלתה כאמור טענות כנגד "חוקיות" פעולת רשות האכיפה והגביה בקביעת‬ ‫נהלים המנוגדים כביכול להוראות החוק‪ ,‬הדין וההלכה הפסוקה‪.‬‬ ‫בעניין זה אקדים ואציין‪ ,‬כי ניסיון החיים‪ ,‬השכל הישר והאינטרס הציבורי מלמדים‪ ,‬כי‬ ‫אפשר וראוי לצפות מאדם שטוען כי נוהל מסוים בלתי חוקי‪ ,‬שיתקוף את הנוהל של‬ ‫רשות מנהלית בעתירה לבית‪-‬המשפט המנהלי ו‪/‬או בית המשפט הגבוה לצדק‪ .‬הטעם‬ ‫לכך הוא‪ ,‬כי הרשות המנהלית נהנית מחזקת תקינות המנהל והסדר הציבורי מחייב‬ ‫לדידי‪ ,‬כי הטוען נגד חוקיות הנוהל ‪ ,‬יעלה את הטענה בפני הערכאה המוסמכת‪,‬‬ ‫שתקבע באופן מוסמך אם הנוהל חוקי ותקף או בלתי חוקי ובטל‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫לפי חזקת התקינות המנהלית (‪ )Omnia praesumuntur rite acta‬הנחת היסוד‬ ‫לגבי כל פעילות של המנהל היא כי נעשתה כדין‪ ,‬וכי על המבקש לסתור הנחת מוצא זו‬ ‫הנטל להפריך את החזקה (להרחבה ראה בג"צ ‪ 000/00‬אריש נ' שר הפנים והמשטרה‪,‬‬ ‫פ"ד לג(‪ ;059 ,005 )4‬רע"פ ‪ 0955/59‬סברי חסן מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון‬ ‫ולבנייה הגליל המזרחי‪ ,‬פ"ד מד (‪ .)200 ,200 )4‬על הטוען כנגד התקינות המינהלית‬ ‫להביא ראיות‪ ,‬שיש בהן כדי להטיל ספק מהותי בשיקוליה של הרשות או להצביע על‬ ‫אי‪-‬תקינות פרוצדוראלית אחרת‪ .‬חזקת התקינות נובעת בעיקר משיקולים של יעילות‬ ‫ומעשיות והצורך במניעת בזבוז משאבי ציבור (ע"א ‪ 0090/00‬דוד מחקשווילי נ' רשות‬ ‫המיסים בישראל [פורסם בנבו] (‪.))00.95.04‬‬ ‫העוררת לא בחרה במסלול של תקיפה מנהלית של נוהל פתיחת תיקים‪ ,‬אלא שהעלתה‬ ‫את הטענה במסגרת הערר המונח בפני‪ .‬כך או כך‪ ,‬לא ראיתי מקום וצורך לדון בסוגיה‬ ‫האם מדובר בתקיפה ישירה (‪ )direct attack‬של אקט מנהלי או בתקיפה עקיפה‬ ‫(‪ ,)collateral attack‬מאחר ולא ראיתי שקיימת טענה ממשית בדבר אי חוקיות‬ ‫הנהלים‪ ,‬אלא שטענת העוררת נוגעת לפרשנות הדרישה של "ראיה בכתב" כפי שגם‬ ‫נטען בערר עצמו‪.‬‬ ‫‪ .37‬אסביר את דברי ‪ -‬עיון בנוהל של רשות האכיפה והגבייה בעניין פתיחת תיקים מסוג‬ ‫תביעה על סכום קצוב‪ ,‬מראה כי נקבעו בו התנאים הבאים‪:‬‬ ‫"מה צריכה להכיל בקשה לביצוע מסוג תביעה על סכום קצוב‪ -‬סעיף ‪ 18‬א'‪ 8‬לחוק‬ ‫לא תקובל לרישום בקשת ביצוע אלא אם יצורפו אליה המסמכים להלן‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫טופס בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב כשהוא מלא וחתום כדין –‬ ‫טופס ‪ - 868‬גופים הפועלים מכח חיקוק‪ ,‬נדרשים לציין ע"ג הטופס‬ ‫הפנייה לסעיף וחוק על פיו פועלים (דוגמא לגופים הפועלים מכח‬ ‫חיקוק‪ :‬בתי החולים הגובים אגרת מיון)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫כתב תביעה על סכום קצוב‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫כל מסמך התומך בתביעה‪ ,‬לרבות העתק הראיה בכתב‪ .‬יש לוודא‬ ‫שהראיה המוגשת הנה ראיה מאת החייב‪ ,‬שאכן מעידה על חוב‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫על הזוכה לצרף כל מסמך‪ ,‬אשר מעיד על זיקה של החייב לחוב‪ ,‬ובלבד‬ ‫שהוא נושא את חתימת החייב‪.‬‬ ‫‪....‬‬ ‫יובהר כי המסמכים הר"מ אינם מהווים ראיה בכתב‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫חשבונית שאיננה חתומה ע"י החייב‪ ,‬כרטיס חיוב אינם מהווים‬ ‫ראייה בכתב לקיום חוב ללא חתימת החייב עליהם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫עסקה שבוצעה באינטרנט לא תחשב כראיה בכתב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫אסמכתא לעסקה טלפונית לא תחשב כראיה בכתב‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫העתק מכתב ההתראה ששלח התובע לנתבע‪...‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫לא ניתן שיחלפו מעל ‪ 9‬חודשים בין תאריך משלוח מכתב ההתראה עד‬ ‫ליום הגשת הבקשה לביצוע‪....‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫העתק תשובת הנתבע להתראה אם השיב לה‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫ייפוי כוח‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫במידה שמדובר על חייב חסר ישות‪ ,‬יש לפנות לאגף ההוצל"פ הארצי‬ ‫לקבלת מספר מזהה לאותו גורם‪..‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫זוכה לא מיוצג יחתום על התחייבות בכתב ‪."..‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬הוראות הנוהל תואמות את הוראות חוק ההוצאה לפועל‪ ,‬ולכל היותר‪,‬‬ ‫קיימת לפי הערר מחלוקת פרשנית לגבי דרישת ה"ראיה בכתב"‪ .‬אמנם עקרון חוקיות‬ ‫המנהל‪ ,‬אינו מאפשר לרשות לפעול מחוץ לגדרי סמכותה‪ ,‬אך במקרה שבפני לא ראיתי‪,‬‬ ‫שרשות האכיפה בעת קביעת הנהלים ואף לא המזכירות בעת מתן ההחלטה‪ ,‬פעלו‬ ‫בהעדר סמכות‪.‬‬ ‫‪ .38‬בעניין זה ראוי לציין כי גם החלטתה של מזכירות ההוצאה לפועל נהנית מחזקת‬ ‫התקינות המנהלית‪.‬‬ ‫בפסיקה נקבע‪ ,‬כי נתוני תיק ההוצאה לפועל‪ ,‬פעולות הנעשות על ידי ההוצאה לפועל‪,‬‬ ‫הליכי הוצאה לפועל וביתר שאת החלטות רשמי ההוצאה לפועל‪ ,‬נהנים מחזקת‬ ‫התקינות של הרשות המנהלית (ראה והשווה בר"ע (מחוזי ת"א) ‪ 0909/99‬מיידנברג‬ ‫‪16‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫משה נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (‪ ;)40.90.99‬ת"א ‪( 0909-52‬מחוזי חיפה)‬ ‫גולדשטיין נ' מרכז הרכב [פורסם בנבו] (‪ ;)42.95.00‬ת"ט ‪( 4200-99-00‬שלום חי')‬ ‫ביגרמהר נ' פ‪.‬קונקשין בע"מ [פורסם בנבו] (‪ ;)40.99.04‬בשא (רמ') ‪ 0900/99‬גבאי‬ ‫עשרת נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ [פורסם בנבו] (‪.))02.90.99‬‬ ‫בהתאם לחזקת התקינות המנהלית‪ ,‬ההנחה היא אלא אם יוכח אחרת‪ ,‬כי מזכירות‬ ‫ההוצאה לפועל שקלה בעת מתן החלטתה‪ ,‬את כל השיקולים הרלוונטיים בעניין שבפני‪.‬‬ ‫עיינתי שוב בהוראות החוק והנהלים של רשות האכיפה והגבייה ובחנתי את החלטת‬ ‫מזכירות ההוצאה לפועל‪ .‬בסוף‪ ,‬לא מצאתי שהמזכירות פעלה ללא סמכות‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬אני דוחה את הטענה כי המזכירות פעלה בהעדר סמכות‪ .‬כפי שציינתי בסעיף ‪04‬‬ ‫לעיל להחלטה‪ ,‬בדיקת כשירותה של תובענה להיות מוגשת במסלול של תובענה על‬ ‫סכום קצוב בהוצאה מבוצעת במישור הראשון על ידי מזכירות ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪ .39‬גם לגופה של החלטת המזכירות‪ ,‬לא ראיתי שנפלו בה פגמים ובוודאי לא פגמים‬ ‫משמעותיים המצדיקים ביטולה המלא או החלקי‪ ,‬כפי שינומק בהמשך‪.‬‬ ‫‪ .41‬לפני סיום חלק זה‪ ,‬ראיתי להתייחס לטענת העוררת בסעיף ‪ 99‬לערר‪ .‬העוררת טענה כי‬ ‫בתא"ק ‪ 00944-99-04‬בנדל נ' מראענה (‪ ,)90.99.4900‬נקבע במקרה דומה כי החלטת‬ ‫המזכירות שלא לקבל לרישום את התביעה על סכום קצוב שגויה ומחוסרת סמכות בדין‬ ‫מאחר והנוהל מעניק סמכות יש מאין‪ .‬עוד נטען כי ההחלטה נותרה על כנה במסגרת‬ ‫הערעור שהוגש במסגרת ע"ר (ת"א) ‪ 02090-90-00‬רשות האכיפה והגבייה נ' מנדל‬ ‫(להלן ‪" -‬עניין מנדל")‪.‬‬ ‫בהערה מקדימה אציין קריאה זהירה של ההחלטה בערעור בעניין מנדל מראה כי‬ ‫ההחלטה ניתנה באוביטר לאחר שניתן תוקף של פס"ד להסכם פשרה אליו הגיעו‬ ‫הצדדים בעניין‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫למעלה מן הדרוש‪ ,‬אציין כי עסקינן בהחלטות של ערכאת בית משפט השלום ובהתאם‬ ‫להוראת סעיף ‪ 49‬לחוק יסוד‪ :‬השפיטה מדובר בהחלטה מנחה בלבד ולא מחייבת‪ .‬לא‬ ‫הוצגה בפני החלטה מחייבת של בית המשפט העליון בעניין‪.‬‬ ‫בכל הכבוד הראוי להחלטות בעניין מנדל‪ ,‬ראיתי לנכון בנסיבות העניין לחלוק על‬ ‫ההכרעה באותן החלטות וקבעתי כי הן רשות האכיפה והגביה בעת קביעת נוהל פתיחת‬ ‫תיקים והן מזכירות ההוצאה לפועל בעת מתן החלטתה בעניין אי פתיחת התיק‪ ,‬פעלו‬ ‫כדין וללא חריגה מסמכות‪.‬‬ ‫יוטעם‪ ,‬לא אחת נדרשו בתי המשפט להכריע בהשגות על החלטות שונות של המזכירות‬ ‫לא לפתוח תיקים או לא לקבל לרישום בקשות שונות‪ ,‬ודחו עררים והשגות על החלטות‬ ‫שונות של המזכירות המבוססות על נהלים‪ ,‬כך שבתי משפט לא נדרשו מלכתחילה לדון‬ ‫ולקבוע אם אפשר לקבל הליך לרישום אלא ש"בדיקת" בתי המשפט נעשתה לאחר‬ ‫קבלת החלטה על ידי מזכירות בית המשפט‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬בע"ר (ארצי) ‪ 20022-04-04‬ישראל בן אבו נ' אילנה רווה [פורסם בנבו]‬ ‫(‪ )90.99.00‬נדרש בית הדין הארצי לעבודה לטענה‪ ,‬כי המזכירות סירבה לקבל לרישום‬ ‫ערעור בשל אי צירוף תצהיר למרות שאין חובה בחוק לצירוף תצהיר‪ .‬בית הדין הארצי‬ ‫לעבודה פסק‪ ,‬כי צדקה המזכירות בסירובה לקבל לרישום את הערעור בשל אי צירוף‬ ‫תצהיר הגם שאין בתקנות בית הדין לעבודה חיוב להגיש תצהיר התומך בבקשות מאחר‬ ‫ויש צורך בתמיכת הטענות העובדתיות בתצהיר‪.‬‬ ‫בבשא ‪ 0420/00‬גרין ביופילס הולדניג בע"מ ואח' נ' מאיר דהן [פורסם בנבו]‬ ‫(‪ ,)99.09.00‬נדרש בית המשפט העליון להכריע בהשגה על סירוב המזכירות לקבל‬ ‫לרישום כתב ערעור בנימוק‪ ,‬כי יש להגיש בקשת רשות ערעור‪ ,‬ונקבע כי החלטת‬ ‫המזכירות בדין יסודה‪.‬‬ ‫כך נדחתה גם בבשא ‪ 0904/04‬ולדימיר וייסמן נ' אלפא ספורט צפת [פורסם בנבו]‬ ‫(‪ ,)44.92.04‬השגה על סירוב המזכירות לקבל לרישום את עתירתו של המבקש לדיון‬ ‫‪18‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫נוסף על החלטת כב' השופט דנציגר‪ ,‬שניתנה בדן יחיד ונקבע‪ ,‬כי החלטת המזכירות‬ ‫בדין יסודה‪.‬‬ ‫דברים אלה ‪ -‬שנאמרו בנוגע למזכירות בתי המשפט ‪ -‬יפים‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם לעניין מזכירות‬ ‫ההוצאה לפועל‪ .‬על כן‪ ,‬קבלת החלטות במזכירות על סמך נהלים לא רק שאינה פסולה‪,‬‬ ‫אלא ראויה והכרחית לפעולה תקינה ושקופה של מזכירויות ההוצאה לפועל בפרט‬ ‫ורשות האכיפה והגבייה בכלל‪.‬‬ ‫דברים אלו מקבלים משנה תוקף לאור האמור בסעיף ‪50‬א‪(.0‬ג) לחוק ההוצל"פ לפיו‪,‬‬ ‫"לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא ‪."...‬‬ ‫בדיקה זו כאמור‪ ,‬נערכת על ידי מזכירות ההוצאה לפועל אשר בסמכותה להחליט אם‬ ‫לפתוח או לא לפתוח תיק הוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪ .41‬הסוגיה השנייה אליה אני נדרש‪ ,‬היא התנאים שנקבעו בחוק לעניין הגשת תובענה על‬ ‫סכום קצוב‪ ,‬ובעיקר התנאי של ה"ראיה בכתב" בהשוואה לדרישה זו בתביעה בסדר דין‬ ‫מקוצר‪.‬‬ ‫העוררת מביאה אסמכתאות רבות לטענה‪ ,‬כי המסמך שחתמה עליו המשיבה באמצעיים‬ ‫דיגיטליים משמש "ראיה בכתב" לפי ההלכות שנקבעו בתביעות בסדר דין מקוצר‪ ,‬ועל‬ ‫כן היה על המזכירות לקבל את בקשתה לפתיחת תיק לביצוע תובענה על סכום קצוב‪.‬‬ ‫בעניין זה אציין‪ ,‬כי עיון בהוראות פרק ט"ז של תקנות סדר הדין האזרחי העוסק‬ ‫בתביעות בסדר דין מקוצר‪ ,‬אל מול סעיף ‪50‬א‪ 0‬לחוק ההוצאה לפועל מוביל למסקנה‪,‬‬ ‫כי אין לבצע הקבלה אוטומטית ומלאה בין שתי ההוראות‪ .‬מספר טעמים הובילו אותי‬ ‫למסקנה‪ ,‬ואפרטם להלן‪:‬‬ ‫הטעם הראשון‪ ,‬קיים הבדל בניסוח הוראות החקיקה המעיד על החמרת התנאים להגשת‬ ‫תובענה על סכום קצוב בהוצאה לפועל‪ ,‬לעומת תביעה בסדר דין מקוצר בבית המשפט‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬תקנה ‪()0( 494‬א) קובעת הדרישה של תביעה "מכח חוזה או התחייבות מפורשים‬ ‫או מכללא‪ ,‬ובלבד שיש עליהם ראיות בכתב"‪ ,‬בו בזמן שחוק ההוצאה לפועל אינו‬ ‫‪19‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫מסתפק בחוזה או התחייבות מכללא‪ .‬לכאורה‪ ,‬מדובר בהבדל זניח‪ ,‬אך לעתים בעל‬ ‫משמעות‪.‬‬ ‫בת"ת ‪( 09929-09-90‬שלום חי') שיינר ואח' נ' סקס סטייל ‪ )0009( 0999‬בע"מ ואח'‬ ‫[פורסם בנבו] (‪ )99.00.90‬נפסק‪:‬‬ ‫"הדרישות בסעיף ‪ 50‬א‪(0‬א) חמורות יותר מאלו שבתקנה ‪ 494‬לתקנות‬ ‫סדר הדין האזרחי‪ ,‬תשמ"ד‪ ,0052-‬כאשר בעוד שבתביעה בסדר דין‬ ‫מקוצר די בראיות בכתב "לחוזה או התחייבות מפורשים או מכללא"‪,‬‬ ‫הרי שבחוק ההוצל"פ נדרש כי התביעה תהיה "תביעה על סכום קצוב‬ ‫הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים‪ ,‬שיש עליה ראייה בכתב"‪.‬‬ ‫בהקשר זה אני מפנה להחלטה מיום ‪ 00.90.4902‬בתא"ק (שלום חדרה) ‪40490-90-02‬‬ ‫איקיוטק בע"מ נ' קפלן [פורסם בנבו] שבה נקבע‪ ,‬כי "בהתאם לדין‪ ,‬כלל לא נדרש‬ ‫הסכם חתום בין הצדדים על מנת להגיש תביעה בסדר דין מקוצר ודי בהסכם מכללא"‪.‬‬ ‫דבר נוסף‪ ,‬חוק ההוצאה לפועל מגביל את סכום התובענה ל‪ ₪ 99,999 -‬בלבד‪ ,‬בעוד‬ ‫שאין הגבלת סכום בתביעות בסדר דין מקוצר;‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬חוק ההוצאה לפועל דורש המצאת התראה בכתב ובדואר רשום לנתבע בדבר‬ ‫הכוונה להגיש את התביעה לביצוע בהוצאה לפועל‪ ,‬וכן אוסר על הגשת התובענה לפני‬ ‫שחלפו שלושים יום מיום משלוח ההתראה לנתבע‪ ,‬כאשר לא קיימת דרישה זו‬ ‫בתביעות בסדר דין מקוצר‪ .‬בפסיקה נקבע‪ ,‬כי מדובר בדרישה מהותית בהתאם להוראות‬ ‫החוק‪ ,‬ולא בדרישה פרוצדוראלית בלבד‪ ,‬שכן מטרתה היא להעמיד הנתבע על ההליכים‬ ‫שננקטים כנגדו ולאפשר לו במידת הצורך לצמצמם נזקיו בטרם יפתחו הליכים‬ ‫משפטיים כנגדו‪ .‬תימוכין למסקנה זו ניתן ללמוד מלשון ההתראה כמפורט בטופס ‪00‬א‬ ‫לתוספת הראשונה לתקנות ההוצאה לפועל‪ ,‬על פיו נדרש הנתבע להסדיר את חובו‪.‬‬ ‫כפי שציינתי לעיל‪ ,‬בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' ‪( )49‬תביעות‬ ‫בסדר דין מקוצר)‪ ,‬התשס"ב‪ ,4994-‬ה"ח ‪ ,009‬נכתב‪ ..." :‬בהצעה מנגנונים שנועדו‬ ‫‪21‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫לשמור זכויות הנתבעים להליך הוגן ולהזדמנות לבירור תביעתם‪ ."..‬ללמדך‪ ,‬שהמחוקק‬ ‫שם לנגד עיניו את האינטרס של החייב‪ ,‬שלא יפתח נגדו בנקל תיק הוצאה לפועל‪ ,‬אלא‬ ‫בהתקיימות תנאים מחמירים‪.‬‬ ‫לא נעלמה מעיני הוראת תקנה ‪090‬ט‪ .‬לתקנות ההוצאה לפועל הקובעת‪ ,‬כי לאחר הגשת‬ ‫התנגדות לביצוע תובענה והעברתה לבית המשפט המוסמך‪" ,‬יהיה דינו של כתב‬ ‫התביעה שצורף לבקשה לביצוע התביעה‪ ,‬על המצורפים לו‪ ,‬ככתב תביעה לפי סדר דין‬ ‫מקוצר"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין ללמוד בהכרח מהוראה זו‪ ,‬כי יש להחיל אותם הדינים ממש‬ ‫של סדר דין מקוצר על תביעות בסכום קצוב‪.‬‬ ‫הטעם השני‪ ,‬במלאכת הפרשנות יש לנסות ולהגיע להרמוניה חקיקתית ולהניח‪ ,‬כי‬ ‫דברי חקיקה שונים אינם סותרים אחד את השני (בע"מ ‪ 0905/99‬פלוני נ' פלונית‬ ‫[פורסם בנבו] ( ‪ .)) 09.09.99‬יחד עם זאת‪ ,‬קיים כלל בסיסי ו הוא ‪ ,‬כי הוראת‬ ‫חקיקה ראשית וספציפית גוברת על הוראת חקיקת משנה‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬כי‬ ‫הוראות חוק ההוצאה לפועל גוברות על הוראות תקנות סדר הדין האזרחי ‪ ,‬ככל‬ ‫שקיימת סתירה בין החוק לתקנות‪ ,‬ובינן לבין עצמן‪.‬‬ ‫במקרה שבפני אין מדובר במ לאכה קשה וסתירה מהותית בין החוק לתקנות‪,‬‬ ‫מאחר וראינו‪ ,‬לפי נוסח החקיקה‪ ,‬קיומם של הבדלים‪ ,‬ו תנאים מחמירים בעת‬ ‫הגשת תובענה לסכום קצוב לעומת תביעה בסדר דין מקוצר‪.‬‬ ‫חוק ההוצאה לפועל קובע למעשה דרישות ספציפיות וייחודיות להגשת תובענה‬ ‫על סכום קצוב בהוצאה לפועל ‪ .‬הורא ת החוק מפורשת וברורה‪ ,‬וחרף הדמיון‬ ‫בינה לבין תקנה ‪ 494‬לתקנות סדר הדין האזרחי ‪ ,‬קיימים גם הבדלים שעמדנו‬ ‫עליהם לעיל‪ .‬מכאן‪ ,‬המסקנה המתבקשת והברורה במקרה זה היא ‪ ,‬כי על‬ ‫תובענה בסכום קצוב לעמוד בתנאים המחמירים שנקבעו בהוראות חוק ההוצאה‬ ‫לפועל ובתכלית החוק‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫הטעם ה שלישי‪ ,‬בעת הגשת תביעה בסדר דין מקוצר נפתח תיק אזרחי בבית‬ ‫משפט‪ ,‬ובעת הגשת תובענה על סכום קצוב נפתח תיק הוצאה לפועל במערכת‬ ‫ההוצאה לפועל‪ .‬על המיוחדות של תיק ההוצאה לפועל ניתן ללמוד מהפסיקה‬ ‫של בית המשפט העליון בעניין וינוקור ‪ ,‬שם נקבע ‪ ,‬כי מהותו של תיק הוצאה‬ ‫לפו על ‪ -‬הן כזה שנפתח לשם מימוש פסק דין והן כזה שנפתח ללא קיומו של‬ ‫פסק דין ‪ -‬הוא תמיד להביא למימוש‪ ,‬כאילו מדובר בפסק דין‪ .‬כדי להביא‬ ‫למימוש זה ‪ ,‬חוק ההוצאה לפועל מגדיר מגוון רחב של הליכים ייחודיים ‪ ,‬אשר‬ ‫ניתן לנקוט נגד החייב‪ .‬הליכים אלה כוללים‪ ,‬בין היתר‪ :‬דרישת מידע הנוגע‬ ‫לחייב‪ ,‬הטלת הגבלות שונות על "בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו";‬ ‫הטלת עיקולים על רכושו של החייב ומימושם של עיקולים אלה; מינוי כונס‬ ‫נכסים לנכס מסוים של החייב; הוצאת צו הבאה או הזמנה לבירור נגד החייב‬ ‫וכי וצ"ב‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬ברור ‪ ,‬כי עם פתיחתו של תיק הוצאה לפועל הזכות‬ ‫שהוגשה לביצוע אינה כשהייתה‪ .‬תיק הוצאה לפועל הוא "מוצר" חדש ועצמאי‪.‬‬ ‫מהווה הוא מכלול שלם ורחב שכולל בתוכו את כל הזכויות הגלומות‪ ,‬מבחינת‬ ‫הזוכה‪ ,‬במנגנון ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫לדיד י ‪ ,‬יש ליתן משקל לעובדה כי נ פתח תיק ההוצאה לפועל‪ ,‬ו גם אם נאמר כי‬ ‫נתבע רשאי להגיש התנגדות לביצוע תובענה על מנת להעביר את העניין לבית‬ ‫המשפט המוסמך ובעצם " להקפיא" את תיק ההוצאה לפועל על ידי עיכוב‬ ‫ההליכים בו ‪ ,‬אין בכך בכדי להביא לסגירת התיק בטרם ההכרעה בהתנגדות‪,‬‬ ‫ועל כן נשאר התיק פתוח נגד החייב ‪ ,‬כש הזכויות המגולמות בו מצד התובע הן‬ ‫כאמור רחבות ומקיפות יותר מאשר הזכויות המגולמות בתיק אזרחי ‪.‬‬ ‫‪ .42‬לסיכום פרק זה‪ ,‬חוק ותקנות ההוצאה לפועל כמו גם תקנות סדר הדין האזרחי אינם‬ ‫מגדירים מהי הדרישה של "ראיה בכתב"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לאור הטעמים שפורטו לעיל‬ ‫ברי‪ ,‬כי הדרישה של ה"ראיה בכתב" מתעצמת כשמדובר בהגשת תובענה על סכום‬ ‫קצוב‪ ,‬שאם לא תאמר כן היה המחוקק שוקל ביטול המסלול של תביעה בסדר דין‬ ‫מקוצר‪ ,‬מצד אחד; וביטול הגבלת סכום התובענה על סכום קצוב‪ ,‬מצד שני‪ ,‬ולמעשה‬ ‫מאפשר רק מסלול אחד כולל של תביעות מסוג זה באמצעות לשכות ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫‪ .43‬על כן‪ ,‬הדרישה בנוהל של חתימת החייב על ה"ראיה בכתב" והחרגת עסקה שבוצעה‬ ‫באינטרנט‪ ,‬ככל שמדובר בדרישה מחמירה‪ ,‬הינה דרישה סבירה והוגנת שאין בה חריגה‬ ‫מסמכות‪ .‬פועל יוצא מכך הוא שהחלטת המזכירות המבוססת על נוהל זה גם היא סבירה‬ ‫והוגנת ואינה מצדיקה בנסיבות העניין ביטולה במסגרת הערר המונח בפני‪.‬‬ ‫‪ .44‬נוכח המסקנה אליה הגעתי‪ ,‬אינני רואה להידרש לטענה ולטעת מסמרות‪ ,‬אם חתימת‬ ‫המשיבה הדיגיטלית בנסיבות העניין מהווה "ראיה בכתב" לצורך הגשת תביעה על‬ ‫סכום קצוב בהוצאה לפועל‪ .‬אולם‪ ,‬על מנת שלא תימצא התמונה חסרה אעיר רק‬ ‫בקצרה ולמע לה מן הצורך כי גם לגופם של דברים לא מצאתי צדק בטענת‬ ‫העוררת‪.‬‬ ‫‪ .45‬כבוד השופט אורי גורן ‪ ,‬בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי"‪ ,‬מהדורה תשיעית‪ ,‬בעמ' ‪000‬‬ ‫התייחס למשמעות המונח 'ראיות בכתב' בסדר דין מקוצר וקבע כי "כאשר תקנה ‪494‬‬ ‫(‪ )0‬דורשת‪ ,‬כתנאי לנקיטת ההליך את קיומה של "ראיה בכתב"‪ ,‬הכוונה היא למסמך‬ ‫בכתב הקשור לנתבע‪ ,‬העשוי על‪-‬ידו או בחתימתו‪ .‬אם המסמך נעשה בידי התובע עצמו‪,‬‬ ‫אין הוא מחייב כלל את הנתבע ואין להסתמך עליו בהליך כזה"‪.‬‬ ‫בעניין זה קיימת פסיקה ענפה הקובעת כי קיים צורך במסמך בכתב שנעשה על ידי‬ ‫הנתבע או נחתם על ידו‪ ,‬ואין להסתפק במסמך מבית היוצר של התובע בלבד לצורך‬ ‫הגשת תביעה בסדר דין מקוצר‪.‬‬ ‫לא למיותר לציין‪ ,‬שהעוררת לא הוכיחה‪ ,‬כי בתקופה שבה חתמה המשיבה כביכול על‬ ‫ההסכם עם העוררת‪ ,‬היו בתוקף הנחיות משרד התקשורת בעניין‪.‬‬ ‫‪ .46‬הדברים הנ"ל מקבלים משנה תוקף נוכח כך שחוק ההוצאה לפועל אינו מסתפק בחוזה‬ ‫או התחייבות מכללא‪ ,‬אלא דורש שהם יהיו מפורשים‪.‬‬ ‫‪ .47‬ושוב‪ ,‬לא ראיתי צורך והכרח בהחלטה זו לקבוע דפוסים מוגדרים מראש לשאלה האם‬ ‫כל חתימה דיגיטלית מהווה "ראיה בכתב" לצורך הגשת תובענה על סכום קצוב‬ ‫בהוצאה לפועל‪ ,‬אלא מן הראוי שהיקפה ותחולתה של דרישה זו של "ראיה בכתב"‬ ‫יקבע בכל מקרה לגופו ובמסגרת הליך הנכון לבחינה שכזו‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫‪ .48‬ואם לא די בכל אלה‪ ,‬נעבור ל סוגיה השלישית והיא בחינת השיקולים והאינטרסים‬ ‫המתנגשים ונערוך איזון ביניהם‪ .‬קביעת "האיזון" הינה פעילות נורמטיבית‪ .‬היא נועדה‬ ‫לשקף את ערכם החברתי של ערכים ואינטרסים במכלול הערכים החברתיים‪ .‬פעולה זו‬ ‫אינה נעשית על‪-‬פי תפיסותיו הסובייקטיבית של עורך האיזון‪ .‬היא ביטוי לתפיסותיה‬ ‫האובייקטיביות של החברה (להרחבה ראה בג"ץ ‪ 4250/00‬יוסף דיין נ' ניצב יהודה‬ ‫וילק‪ ,‬מפקד מחוז ירושלים‪ ,‬פ"ד מח(‪ 299 )4‬בעמ' ‪ .))0002( 200‬האיזון בין זכויות אדם‬ ‫ובין אינטרסים ציבוריים‪ ,‬ובינם לבין עצמם‪ ,‬איננו קבוע ואחיד לגבי כל סוגי המקרים‪.‬‬ ‫מבחן האיזון שיופעל בכל מקרה צריך שיהא תואם את מהותם וחשיבותם של העקרונות‬ ‫המתמודדים‪ ,‬ואת מידת ההגנה שנבקש להעניק לכל עיקרון (בג"ץ ‪ 225/59‬דאהר נ' שר‬ ‫הפנים‪ ,‬פ"ד מ(‪.)095 ,090 )4‬‬ ‫‪ .49‬במקרה שלפנינו מתמודדים ערכים ועקרונות שונים‪ :‬של הזוכה לפתוח תיק הוצאה‬ ‫לפועל לשם מימוש זכותו לקבלת כספים מהחייב והגנה על זכות הקניין שלו‪ ,‬כאשר‬ ‫מעמדה וחשיבותה של זכות הזוכה לגבות את חובו נגזר מחשיבותו של האינטרס‬ ‫הציבורי שאותו היא נועדה להגשים הלא הוא העמדת מנגנון יעיל לרשות הציבור‪,‬‬ ‫באמצעותו יוכל בעל דין לגבות את חובו; מנגד‪ ,‬עומד האינטרס של החייב שלא לפגוע‬ ‫בכבודו ובזכות הקניין שלו ואף וכן האינטרס הציבורי שיינקט נגדו הליך הוגן ללא‬ ‫ניצול הליכי בית משפט לרעה‪ .‬הזכויות של שני הצדדים הן זכויות בעלות מימד חוקתי‪,‬‬ ‫הנגזר מהוראות חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪.‬‬ ‫‪ .51‬יש לזכור‪ ,‬כי תכלית תיקון החקיקה שאפשר הגשת תובענה על סכום קצוב היא להקל‬ ‫על ציבור התובעים על ידי העמדת מסלול לדיון מהיר בתביעות מסוימות‪ .‬מדובר‪,‬‬ ‫בתביעות לגביהן קיימת הסתברות ברמה גבוהה יחסית שבסופו של יום יזכה התובע‬ ‫בתביעתו‪ .‬הנחת יסוד זאת מצדיקה הטלת מגבלות מסוימות על זכות הגישה לערכאות‬ ‫של הנתבע‪ .‬כך‪ ,‬בהליך של סדר דין מקוצר ואף בתובענה על סכום קצוב לא עומדת‬ ‫לנתבע זכות להגיש כתב הגנה‪ ,‬אלא עליו להגיש לבית המשפט בקשת רשות להתגונן‪.‬‬ ‫ורק אם מתקבלת הבקשה יוכל הנתבע להתגונן מפני התביעה‪ .‬או אז תתברר התובענה‬ ‫בדרך הרגילה‪ .‬ניתן לבחון את ההליך גם מנקודת המבט של זכותו של התובע לכך‬ ‫שיזכה לפסק דין תוך זמן סביר‪ .‬לפי נקודת מבט זו‪ ,‬כאשר התובע מחזיק בזכות מוצקה‪,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫יש לאפשר לו לממשה בהליך מהיר ואפקטיבי‪ ,‬שאם לא כן עשויה להיפגע זכותו‬ ‫המהותית‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬אין לאפשר ניצול לרעה של "הקלה" זו מכח עקרון תום הלב המהווה עקרון על‬ ‫בשיטתנו המשפטית ואשר מצודתו פרושה על כלל המערכת המשפטית בישראל‪.‬‬ ‫מעקרון זה נגזר‪ ,‬כי על בעל דין להפעיל את הזכויות והחיובים בדרך מקובלת ובתום‬ ‫לב‪ .‬עליו לפעול באופן סביר והוגן במסגרת ניהול הליכי משפט‪ ,‬וזאת מתוך התחשבות‬ ‫במכלול נסיבות העניין‪ .‬מתוך חובת תום הלב נגזר האיסור על ניצול לרעה של הליכי‬ ‫משפט‪ .‬תכליתו של איסור זה כפולה‪ :‬במישור הציבורי מטרתו לשמור של התקינות‬ ‫והטוהר של ההליך השיפוטי ולמנוע מבעל דין להשתמש רעה בבתי המשפט ולפגוע‬ ‫בכך בהשלטת הצדק‪ .‬במישור הפרטי מטרתו למנוע תוצאות בלתי הוגנות בין בעלי‬ ‫הדין המתדיינים (דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה עשירית‪,‬‬ ‫‪ )4900‬בעמ' ‪.)40-42‬‬ ‫ההליך של תובענה על סכום קצוב בהוצאה לפועל‪ ,‬בדומה להליך של סדר דין מקוצר‪,‬‬ ‫פוגע במידה מסוימת בזכות הגישה לערכאות של הנתבע על ידי הגבלת זכותו להתגונן‬ ‫(ראה רע"א ‪ , 5092/90‬מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אל על נתיבי אויר לישראל‬ ‫[פורסם בנבו] (‪ .)00.90.00‬פגיעה זו היא מוצדקת במקרים המוגדרים בסעיף סעיף‬ ‫‪50‬א‪ 0‬לחוק ההוצאה לפועל‪ .‬הרחבה יתרה של גדר המקרים אשר יכולים להתברר‬ ‫בהליך זה עלולה לפגוע יתר על המידה בזכויותיו של הנתבע‪ .‬על כן‪ ,‬בבואנו לבחון‬ ‫האם תביעה מסוימת ראויה להיות מוגשת כתובענה על סכום קצוב‪ ,‬יש להעניק משקל‬ ‫משמעותי לאינטרס זה של החייב‪ ,‬אחרת ובהיבט הרחב‪ ,‬יפגע אימון הציבור במערכת‬ ‫ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫משמעות איזון זה לענייננו היא‪ ,‬כי על מנת שההליך של תובענה על סכום קצוב‬ ‫ישמור על תכליתו ויעילותו ובכדי לשמור על טוהר ההליך השיפוטי ‪ ,‬אין מקום‬ ‫להרחיב יתר על המידה את גדר התביעות שיכולות להתברר במסגרתו‪ .‬אינטרס‬ ‫זה הוא אינטרס חשוב‪ ,‬אשר עשוי להצדיק אי פתיחת תיקי הוצאה לפועל‬ ‫במקרים הנכונים ‪ .‬דלתן של לשכות הוצאה לפועל צריכה להיות מוגנת ככל‬ ‫הניתן מפני תביעות שאינו עומדות בתנאים הקבועים בחוק‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫בתי המשפט‬ ‫תאריך‪.15..50.80 :‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל בנצרת‬ ‫בפני כב' הרשם ראמי נאסר‬ ‫מעבר לאלו‪ ,‬אני סבור שלתובע עומד בעניין מסלול חילופי ‪ ,‬בדרך של הגשת‬ ‫תביעה בסדר דין מקוצר או תביעה רגילה לבית המשפט המוסמך ‪ .‬כן‪ ,‬דרך‬ ‫המלך במקרה שבפני היא הגשת תביעה לבית משפט אזרחי‪.‬‬ ‫לתוצאה זו מספר השלכות‪ :‬ראשית‪ ,‬היא תורמת להפחתת העומס המוטל על‬ ‫מערכת ההוצאה לפועל ‪ .‬מדיניות שיפוטית וציבורית מטילה חובה לפעול‬ ‫להתייתרותם של תיקים "לא פעילים"‪ ,‬בשל הצפי במקרים דומים להגשת‬ ‫התנגדות לביצוע תובענה ועיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ [ביטוי למדיניות זו‬ ‫ניתן למצוא בתקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' ‪ ,) 4‬התשע"א ‪ 4900 -‬במסגרתן‬ ‫נקבע כי ניתן לסגור תיק בו לא בוצעו פעולות במהלך שנתיים ] ; שנית‪ ,‬היא‬ ‫מביאה ליישוב מהיר ויעיל של המחלוקות המתגלעות בין בעל י הדין בפני בית‬ ‫המשפט המוסמך מבלי להיזקק לפעולה מקבילה בשתי ערכ א ות שונות‪ :‬בתי‬ ‫משפט והוצאה לפועל ‪ .‬שלישית‪ ,‬היא עשויה לטפח יחסים תקינים בין האזרח‬ ‫למערכת ההוצאה לפועל ואף בין האזרח למערכת בתי המשפט ‪.‬‬ ‫סוף דבר ‪-‬‬ ‫‪ .51‬לפי הוראות חוק ותקנות ההוצל"פ ולפי תכלית החקיקה‪ ,‬וגם מבחינת המדיניות‬ ‫השיפוטית ‪ -‬במשמע שמירה על טוהר ההליך המשפטי‪ ,‬לאחר איזון הערכים והצרכים‬ ‫השונים‪ ,‬ומכל הטעמים שפורטו בהחלטתי זו‪ ,‬אני סבור‪ ,‬כי החלטת מזכירות ההוצאה‬ ‫לפועל בנצרת שלא לאשר פתיחת תיק לביצוע תובענה על סכום קצוב בהוצאה לפועל‪,‬‬ ‫בדין יסודה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אני דוחה את הערר‪.‬‬ ‫‪ .52‬הרבה לפנים משורת הדין‪ ,‬אינני עושה צו להוצאות‪.‬‬ ‫‪ .53‬המזכירות תמציא החלטתי זו בדואר לצדדים‪.‬‬ ‫ראמי נאסר‬ ‫רשם הוצאה לפועל בנצרת‬ ‫‪26‬‬