‫‪06‬‬ ‫החוג לחינוך‬ ‫שנה''ל תשע''ה‬ ‫חוג לימודים לתואר ‪( B.A.‬במסלולים חד‪-‬חוגי ודו‪-‬חוגי)‬ ‫ראשת החוג‪ :‬ד"ר עפרה ולטר‬ ‫חברי הסגל האקדמי‪:‬‬ ‫פרופסור מן המניין‪:‬‬ ‫פרופ' שמואל שמאי‪.‬‬ ‫פרופסור חבר‪:‬‬ ‫פרופ' ארנון בר‪-‬און‪ ,‬פרופ' מולי להד‪.‬‬ ‫מרצה בכיר‪:‬‬ ‫ד''ר תמר הגר‪ ,‬ד"ר עפרה ולטר‪ ,‬ד"ר ליהוא זיסברג‪ ,‬ד"ר יאיר זלטנרייך‪ ,‬ד"ר‬ ‫מירב חן‪ ,‬ד"ר מוסטפא עבאסי‪ ,‬ד"ר אביהו רונן‪ ,‬ד"ר איילת שביט‪,‬‬ ‫ד"ר יוסף ג'בארין‪ ,‬ד"ר אמיר גולדשטיין‪ ,‬ד"ר קרוליין גוטמן‪ ,‬ד"ר גולדברג‬ ‫אלון‪ ,‬ד"ר נילי גל‪-‬ים‪ ,‬ד"ר ירון יגיל‪ ,‬ד''ר יוסי לזר‪ ,‬ד"ר שירי פרלמן‪-‬‬ ‫אבניאון‪ ,‬ד"ר יונתן קסלר‪ ,‬ד"ר סיון רז‪ ,‬ד"ר שרון שניר‪ ,‬ד"ר עירית ששון‪,‬‬ ‫ד"ר מרינה גורושיט‪.‬‬ ‫מרצה‪:‬‬ ‫מדריך דוקטור‪:‬‬ ‫ד"ר גיל גלזר יערה‪ ,‬ד"ר מנשה שי‪.‬‬ ‫מורה בכיר‪:‬‬ ‫גב' שרון חי‪.‬‬ ‫מורה‪:‬‬ ‫ד''ר ענת בן‪-‬גל‪ ,‬גב' סימה גולדפרב‪-‬ריבלין‪ ,‬גב' ויויאנה מלמן‪ ,‬מר מרסל‬ ‫עמאשה‪.‬‬ ‫מורה משנה‪:‬‬ ‫גב' גולדרינג נגה‪ ,‬מר עופר זילברברג‪ ,‬גב' עדי שרעבי‪ -‬נוב‪.‬‬ ‫מורים מן החוץ‪:‬‬ ‫מר צביקה אופיר‪ ,‬ד"ר גליה אנקורי‪ ,‬ד"ר רונן ברגר‪ ,‬ד"ר גלעד גולדשמיט‪,‬‬ ‫ד"ר ישראלה גרינברגר‪ ,‬גב' מיכל דורון‪ ,‬גב' הגר דורנאי‪ ,‬פרופ' יובל דרור‪ ,‬גב'‬ ‫רוני היינבך‪ ,‬ד''ר אדם ויילר גור אריה‪ ,‬ד"ר גליה זלמנסון‪-‬לוי‪ ,‬גב' הודיה‬ ‫חיוט‪ ,‬ד"ר טל ישראלי‪ ,‬מר שגיב בר ששת ד"ר גיל מאור‪ ,‬מר רונן מאירוביץ‪,‬‬ ‫ד"ר אלכס מיזרוחין‪ ,‬ד"ר לאה מרזל‪ ,‬גב' תופאחה סאבא‪ ,‬עו"ד ענבל פלג‬ ‫קוריאט‪ ,‬מר יוסי שריד ‪1‬גב' זהבה שמואל גב' יעל גרינשטיין‪ ,‬ד"ר מירי‬ ‫רוזמרין‪ ,‬ד"ר אורי משי משה‪ ,‬ד"ר עומר הורביץ‪ ,‬גב' עפרה לנקרי‪ ,‬ד"ר קרן‬ ‫מינץ‪ ,‬גב' רויטל תמרי‪ ,‬עו"ד תמר גוטגולד כהן‪ ,‬ד"ר אסנת ארבל‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מטרת הלימודים‬ ‫כל העוסק בחינוך נוטל על עצמו שליחות מרצון‪ .‬על כן מציב החוג לחינוך לעצמו שתי‬ ‫מטרות משולבות‪ :‬הענקת כישורים אקדמיים איכותיים לבוגריו‪ ,‬והקניית מטען ערכי‪-‬‬ ‫חברתי שיאפשר להם לתרום מכישוריהם לקידום חברתי ותרבותי במדינת ישראל ובגליל‬ ‫בפרט‪ .‬רוח זו הביאה תמיד אל החוג סטודנטים רבים מהגליל ומחוץ לו‪ ,‬בני קהילות‬ ‫ותרבויות מגוונות‪ ,‬שמכנה משותף של סקרנות אינטלקטואלית יחד עם מחויבות חברתית‬ ‫ובסיס ערכי מאחד ביניהם‪.‬‬ ‫במישור האקדמי אלה הן מטרותינו‪:‬‬ ‫‪ .1‬הענקת ידע עדכני ונרחב באושיות החינוך ובפרט בתחומי ההתמחות של החוג‪.‬‬ ‫‪ .2‬יצירת יכולת התמודדות במישור האנליטי והסינתטי עם גישות מקצועיות‬ ‫קונבנציונליות ואלטרנטיביות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הקניית הבנה ושליטה בשיטות ובטכניקות מחקר כמותניות ואיכותניות חדשניות‪.‬‬ ‫‪ .4‬חידוד היכולת ליצור אפליקציות בין תיאוריות למציאות‪ ,‬ובדרך זו לתת מענה‬ ‫מדעי הלכה למעשה לסוגיות חינוכיות‪.‬‬ ‫‪ .5‬טיפוח חוקרים פוטנציאליים‪ ,‬תוך גירוי הסקרנות האינטלקטואלית והבאת‬ ‫הסטודנטים ליכולת של ביצוע מחקר עצמאי‪.‬‬ ‫במישור הערכי‪-‬חברתי חרטנו על דגלנו את המטרות הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיצוב דמות של מחנך‪ ,‬דהיינו אדם שערכי החינוך טבועים וחקוקים בלבו‪,‬‬ ‫ושהחינוך הוא בעבורו צורך להגשמה עצמית ולא רק מלאכה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכשרת אנשי חינוך שפניהם נשואות אל הקהילה‪ .‬בגליל רב הפנים תפקידו של איש‬ ‫החינוך מתבצע בלב אוכלוסייה הטרוגנית ונועד לחזק לכידות פנימית ומודעות‬ ‫עצמית פנים‪-‬קהילתית‪ ,‬אך במקביל להוביל למגע ולחיבור בין קהילות שונות‪.‬‬ ‫החוג בנוי מארבעה מוקדים המציעים התמחויות ספציפיות‪ .‬בהגדרת תחומי ההתמחות‬ ‫עמדו מול עינינו הצרכים המבוקשים בסביבה הגלילית‪ ,‬כמו גם הסביבה הישראלית‬ ‫בכללותה‪ .‬אלה הם המוקדים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חינוך מיוחד‪ ,‬העוסק בין השאר בהקניית ידע בשדה רחב של צרכים חינוכיים בקרב‬ ‫אוכלוסיות במצבי חיים מיוחדים‪ :‬פשיעה‪ ,‬בעיות התפתחות‪ ,‬חולי‪ ,‬מוגבלות‬ ‫תפקודית ועוד‪ .‬הכשרתם של ברי סמכא בתחומים הללו בכלל ובפריפריה בפרט היא‬ ‫צורך חיוני‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .2‬לקויות למידה‪ ,‬תחום טבעי במכללה הידועה בקליטה הנרחבת של לקויי למידה בין‬ ‫כתליה‪ .‬המוקד מקנה ידע במגוון רחב של לקויות שונות‪ ,‬כגון דיסלקציה או‬ ‫דיסקלקוליה‪.‬‬ ‫‪ .3‬שילוב אמנויות בחינוך‪ ,‬שהצורך בו‪ ,‬ושוב ‪ -‬בעיקר בפריפריה ‪ -‬הולך וגדל‪ .‬המוקד‬ ‫עוסק בשילוב בין אומנויות שונות במסגרות השונות של החינוך‪.‬‬ ‫‪ .4‬בוגרי החוג מצוידים אפוא במטען של ידע וביכולת להתמודד בכלים אקדמיים עם‬ ‫סוגיות תיאוריה ושטח‪ .‬כך נפתחים בפניהם נתיבים רבים שאליהם הם מגיעים עם‬ ‫יתרון יחסי לא מבוטל‪ :‬יכולת לבחור בהתמחויות מגוונות של מנהיגות חינוכית‬ ‫(דרך מסלולי תעודת הוראה או הכשרה חינוך חברתי ואלטרנטיבי‪ ,‬המכשיר בוגרים‬ ‫שעניינם המרחב הקהילתי על פניו השונות‪ .‬לצד התמודדות עם גישות‬ ‫קונבנציונליות ואלטרנטיביות לחינוך‪ ,‬עוסק המוקד בממשקים השונים שבין‬ ‫סביבות חברתיות כגון ערבים ויהודים או דתיים וחילוניים‪ ,‬שהמגע ביניהן בעולם‬ ‫הגלילי מוחשי במיוחד‪.‬‬ ‫לצד ארבעת המוקדים פועל מערך של לימודי שדה‪ ,‬שעניינו הוא הממשק שבין התיאוריה‬ ‫לשדה‪ .‬הוא מפגיש סטודנטים עם מצבי שטח בתחום התמחותם‪ ,‬ובכך משלב כמה‬ ‫מהמטרות האקדמיות והערכיות‪-‬חברתיות שהוצגו לעיל‪.‬‬ ‫מקצועית)‪ ,‬ואפשרות להמשיך ללימודי תואר שני בחינוך או בתחומים אחרים‪.‬‬ ‫תנאי הקבלה‬ ‫הקבלה לחוג מותנית בעמידה בתנאי הקבלה של המכללה‪ ,‬ברמה הנדרשת על ידי החוג‪.‬‬ ‫ציון עובר בקורסים בחוג לחינוך‬ ‫ציון עובר בכל הקורסים בחוג לחינוך הינו ציון ‪.06‬‬ ‫תנאי המעבר משנה א' ל‪-‬ב'‬ ‫סטודנט המבקש לעלות לשנה ב' חייב לעמוד בציון ממוצע של ‪ 75‬לפחות בכל הקורסים של‬ ‫שנה א'‪ .‬כמו כן‪ ,‬סיום כל קורסי החובה של שנה א' בציון עובר ‪ 06‬ולסיים את חובות‬ ‫האנגלית לשנה א' (רמת בסיסי לפחות)‪.‬‬ ‫סטודנט המבקש לעבור ממסלול דו‪-‬חוגי למסלול חד‪-‬חוגי חייב להציג ממוצע ציונים של ‪06‬‬ ‫לפחות בחוג לחינוך (בממוצע זה כלולים כל ארבעת מבואות החובה של שנה א')‪.‬‬ ‫סטודנט ממסלול חד‪-‬חוגי בחוג אחר הרוצה לעבור לחוג לחינוך חייב להציג ממוצע ציונים‬ ‫של ‪ 06‬לפחות (‪ 42‬נ"ז לפחות)‪.‬‬ ‫בנוסף ‪ -‬כפופים הסטודנטים לתנאי הקבלה ולדרישות האקדמיות של כל מוקד‪ ,‬כפי שהללו‬ ‫מפורטים בהמשך‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תנאי המעבר משנה ב' ל‪-‬ג'‬ ‫סיום כל קורסי החובה של שנה ב' בציון עובר ‪ ,06‬ציון ממוצע משוקלל של ‪ 75‬לפחות וסיום‬ ‫חובות האנגלית‪.‬‬ ‫תכנית הלימודים‬ ‫החוג מציע לתלמידיו שני מסלולי לימוד‪ :‬המסלול הדו‪-‬חוגי והמסלול החד‪-‬חוגי‪ .‬במסלול‬ ‫הדו‪-‬חוגי לומדים הסטודנטים ‪ 06‬נקודות זכות (נ"ז) בחוג לחינוך‪ ,‬במקביל ל‪ 06-‬נ"ז (לפחות)‬ ‫בחוג נוסף‪ .‬במסלול החד‪-‬חוגי מותנית קבלת התואר בצבירה של לפחות ‪ 046‬נ"ז בחוג‬ ‫לחינוך‪.‬‬ ‫הבחירה בין מסלול חד‪-‬חוגי למסלול דו‪-‬חוגי נעשית בדרך כלל עם הקבלה לשנה א'‪ ,‬אך ניתן‬ ‫גם לעבור ממסלול דו‪-‬חוגי למסלול חד‪-‬חוגי בסוף שנה א'‪ .‬הקבלה למוקד מסוים מותנית‬ ‫בעמידה בתנאי הקבלה למוקד המבוקש‪ ,‬ותלויה גם במספר המבקשים להתקבל אליו‪ ,‬שכן‬ ‫בחלק מהמוקדים יש הגבלה של מספר הלומדים‪.‬‬ ‫תכנית הלימודים במסלול הדו‪-‬חוגי‬ ‫‪ 06‬נ"ז (בסך הכל) בלימודים כלליים (דיסציפלינריים ומתודולוגיים) בחוג (מבואות וכו')‪.‬‬ ‫‪ 06‬נ"ז בשנים א'‪ ,‬ב' ו‪-‬ג'‪ ,‬בלימודי המוקד שאליו שובץ הסטודנט‪.‬‬ ‫תכנית הלימודים במסלול החד‪-‬חוגי‬ ‫‪ 06‬נ"ז (בסך הכל) בלימודים כלליים (דיסציפלינריים ומתודולוגיים) בחוג (מבואות וכו')‪.‬‬ ‫‪ 06‬נ"ז בלימודי ‪ 4‬מוקדים‪.‬‬ ‫‪ 4‬נ"ז מהחוג ללימודים רב‪-‬תחומיים במסגרת חובת הלימוד של קורס רוח כלל‪-‬מכללתי‪.‬‬ ‫‪ 42‬נ"ז בחירה במוקד האחר (שלא נבחר כמוקד יעודי) בחוג לחינוך או בחוגים אחרים‪.‬‬ ‫סטודנטים שהתחילו לימודיהם משנה"ל תשע"ב ואילך‪ ,‬והלומדים במסלול החד‪-‬חוגי‪,‬‬ ‫חייבים ללמוד במהלך התואר לפחות ‪ 2‬נ"ז מקורסי הבחירה במוקד לחינוך חברתי‪[ .‬אנא‬ ‫הקפידו על אחידות‪ ,‬שמתם תמיד מקף]‬ ‫סך כל החובות לתואר ראשון בחוג לחינוך‬ ‫במסלול החד‪-‬חוגי‪ 046 :‬נ"ז‪.‬‬ ‫במסלול הדו‪-‬חוגי‪ 06 :‬נ"ז‪.‬‬ ‫עבודות סמינריוניות‬ ‫כל סטודנט במסלול החד‪-‬חוגי חייב בהגשת שתי עבודות סמינריוניות בחוג‪ ,‬אחת בכל מוקד‬ ‫שבו הוא לומד‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כל סטודנט במסלול הדו‪-‬חוגי חייב בהגשת עבודה סמינריונית אחת בחוג‪ ,‬במוקד שבו הוא‬ ‫לומד‪ ,‬לצד חובת ההגשה של סמינריון‪/‬נים בחוג השני שבו הוא לומד‪.‬‬ ‫טרם הרישום לסמינריונים ו‪/‬או לעבודות הגמר נדרש כל סטודנט להגיע לרמת פטור‬ ‫באנגלית ללא קשר לרמת האנגלית אליה סווג בעת קבלתו ללימודים‪ ,‬למעט מי שהתקבל‬ ‫ברמת פטור‪ .‬סטודנט לא יורשה להירשם לסמינריון ו‪/‬או לעבודות הגמר ללא רמת פטור‬ ‫באנגלית‪ ,‬ככלל הרישום לקורסי האנגלית מתבצע ע"י הסטודנט ובאחריותו במסגרת ימי‬ ‫השיבוץ החוגיים‪.‬‬ ‫קורסים אשר לא ניתן לחזור עליהם יותר מפעמיים‬ ‫הקורסים להלן הינם קורסי חובה כלל חוגיים אשר לא ניתן לחזור עליהם יותר מפעמיים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מבוא לפסיכולוגיה בחינוך‬ ‫‪‬‬ ‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה א‪+‬ב‪+‬ג‬ ‫כישלון בקורסים אלו יביא להפסקת לימודיו של הסטודנט בחוג לחינוך‪.‬‬ ‫לימודי שדה‪:‬‬ ‫לימודי שדה הם חובה בחוג לחינוך במסגרת המוקדים לחינוך מיוחד‪ ,‬לקויות למידה‬ ‫ולחינוך חברתי‪ .‬עם זאת‪ ,‬מאחר שמדובר בקורס התנסותי‪ ,‬רשאים מנהלת יחידת לימודי‬ ‫שדה בעצה אחת עם ראש החוג להפסיק את לימודיו של סטודנט בקורס זה משיקוליהם‬ ‫המקצועיים‪.‬‬ ‫במקרה זה יקבע ראש החוג עבור הסטודנט קורסים חלופיים במוקד‪ ,‬המעניקים אותו מספר‬ ‫של נקודות זכות‪ ,‬ואשר יחשבו עבורו כקורסי חובה חלופיים‪.‬‬ ‫*לסטודנטים במסלול חד‪-‬חוגי בחוג לחינוך‪:‬‬ ‫‪ .1‬סטודנטים הלומדים במוקד לחינוך מיוחד ובמוקד לחינוך חברתי ילמדו בשנה ב'‬ ‫לימודי שדה במוקד לחינוך חברתי‪ ,‬ובשנה ג' במוקד לחינוך מיוחד‪.‬‬ ‫‪ .2‬סטודנטים הלומדים במוקד לחינוך מיוחד ובמוקד ללקויות למידה ילמדו בשנה ב'‬ ‫לימודי שדה במוקד לחינוך מיוחד‪ ,‬ובשנה ג' במוקד ללקויות למידה‪.‬‬ ‫‪ .3‬בסך הכול‪ ,‬סטודנטים חד‪-‬חוגיים ילמדו לימודי שדה במשך שנתיים‪ ,‬בשנים ב' ו‪ -‬ג'‪.‬‬ ‫‪ .4‬סטודנט לא יוכל ללמוד לימודי שדה בשני מוקדים באותה השנה‪.‬‬ ‫לסטודנטים דו‪-‬חוגיים בחוג לחינוך‪:‬‬ ‫‪ .1‬סטודנטים דו‪-‬חוגיים הלומדים במוקד לחינוך מיוחד ילמדו לימודי שדה במוקד זה‬ ‫במשך שנתיים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ .2‬במסגרות המחייבות לימודי שדה של שנתיים ‪ -‬ילמדו רק סטודנטים דו‪-‬חוגיים‬ ‫מהמוקד לחינוך מיוחד או סטודנטים חד‪-‬חוגיים במוקדים לחינוך מיוחד ולשילוב‬ ‫אמנויות‪.‬‬ ‫‪ .3‬סטודנטים דו‪-‬חוגיים במוקדים האחרים‪ ,‬שאינם חינוך מיוחד‪ ,‬ילמדו שנה אחת‬ ‫בלבד של לימודי שדה כדלקמן‪:‬‬ ‫במוקד לחינוך חברתי– בשנה ב'‪.‬‬ ‫במוקד ללקויות למידה – בשנה ג'‪.‬‬ ‫‪ .4‬סטודנטים בלימודים דו‪-‬חוגיים בחינוך ובשירותי אנוש‪ ,‬במוקדים לחינוך מיוחד‪,‬‬ ‫ללקויות למידה ולחינוך חברתי‪ ,‬ילמדו לימודי שדה בחינוך בשנה ג'‪.‬‬ ‫אנגלית‬ ‫קורסי האנגלית הנם קורסי חובה לתואר‪ ,‬סטודנט שסווג לאחת מרמות האנגלית‪" :‬טרום‬ ‫בסיסי א'"‪" ,‬טרום בסיסי ב'" או "בסיסי" נדרש ללמוד את קורסי האנגלית החל מהסמסטר‬ ‫הראשון ללימודיו‪ ,‬מי שסווג לרמת אנגלית "מתקדמים א' " או "מתקדמים ב'" יכול ללמוד‬ ‫את קורס‪/‬י האנגלית החל מסמסטר ב' של השנה הראשונה ללימודיו‪ ,‬כך שכל הסטודנטים‬ ‫נדרשים להתחיל בלימודי האנגלית בשנה הראשונה ללימודיהם‪ .‬סטודנט שלא יגיע לרמת‬ ‫פטור במועד המחייב לא יירשם לסמינריון ו‪/‬או לעבודות הגמר‪.‬‬ ‫סיום לימודים‬ ‫ציון גמר‬ ‫לכל סטודנט בחוג ייקבע ציון גמר על בסיס הממוצע המשוקלל של ציוניו במקצועות‬ ‫שבתכנית הלימודים החוגית‪.‬‬ ‫סטודנט שהשלים את תכנית לימודיו וממוצע ציוניו המשוקלל הוא לפחות ‪ 57‬זכאי לקבל‬ ‫תואר ראשון בחינוך‪.‬‬ ‫זכאות לתואר‬ ‫סטודנט שסיים פרשת לימודיו יגיש בקשה לחוג לקבלת זכאות לתואר‪ ,‬עד למועד הגשת‬ ‫הבקשות המפורסם בלוח השנה המכללתי באתר המכללה‪ .‬מועד הזכאות הוא זה שבו סיים‬ ‫הסטודנט את כל חובותיו האקדמיים והמנהליים‪ ,‬ציוניו שוקללו ונבדקו כל חובותיו‬ ‫האקדמיים והמנהלתיים ע"י מזכירות החוג‪ ,‬מדור שכר לימוד והספרייה והופק עבורו‬ ‫אישור רשמי‪.‬‬ ‫סטודנט שלא יבצע תהליך בקשת זכאות לתואר עד למועד שנקבע לא יוכל לקבל תעודת‬ ‫בוגר בטקס שיתקיים באותה שנה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫לאחר קביעת הזכאות לתואר והפקת הגיליון הסופי לא ניתן לבקש שיעשו בהם שינויים‬ ‫והמכללה מטעמה לא תבצע עדכון בקורסים ובציונים‪.‬‬ ‫המוקד לחינוך מיוחד‬ ‫ראש המוקד‪ :‬ד"ר יוסי לזר‬ ‫תנאי הקבלה לתלמידי שנה א'‬ ‫תנאי הקבלה לחוג לחינוך‪.‬‬ ‫תנאי המעבר משנה א' לשנה ב'‬ ‫‪.1‬‬ ‫ממוצע ציונים של ‪ 75‬לפחות בשנה א' בחוג לחינוך‪.‬‬ ‫‪ .2‬ציון עובר בקורס "הכרת מסגרות החינוך המיוחד"‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫עמידה בהצלחה בכל קורסי החובה של שנה א' (לתלמידי החוג לחינוך)‪.‬‬ ‫‪ .4‬התאמתו של כל סטודנט למוקד תיבדק מחדש בתום כל שנת לימודים‪ .‬צוות‬ ‫המוקד רשאי להתנות את המשך לימודיו במוקד או להפסיקם‪.‬‬ ‫רציונל המוקד‬ ‫מוקד זה בוחן את תחום החינוך המיוחד דרך גישות חינוכיות‪-‬תיאורטיות‪ ,‬ומעניק ללומדים‬ ‫הזדמנות להעמיק את הבנתם בהיבטים החינוכיים בתחומים כגון התפתחות‪ ,‬פסיכולוגיה‬ ‫או פיזיולוגיה‪ .‬הלימודים עוסקים במגוון הצרכים החינוכיים של אוכלוסיות במצבי חיים‬ ‫מיוחדים‪ .‬שמקורם בקשיים התפתחותיים‪ ,‬תפקודיים או חברתיים (חינוך במסגרות לטיפול‬ ‫ושיקום עבריינים לדוגמא)‪ .‬בקורסים השונים נלמדות גישות התערבות מסורתיות לצד‬ ‫גישות התערבות אלטרנטיביות‪.‬‬ ‫הלימוד התיאורטי מועשר באמצעות מסגרת של לימודי שדה שיש להם חשיבות מרכזית‬ ‫בתהליך הלימודי של הסטודנט‪ .‬לימודי השדה נועדו לבחון את הזיקה שבין תיאוריות‬ ‫שנלמדו בהרצאות לבין המתרחש בתנאי השטח‪.‬‬ ‫יודגש כי למרות שהתכנית כוללת תצפיות והתנסויות במסגרות השונות של החינוך‪ ,‬היא‬ ‫מיועדת להקנות ידע בסיסי ומעמיק אך אינה מכשירה מטפלים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לימודי המוקד כוללים העמקה בתחומים הבאים‬ ‫‪‬‬ ‫עקרונות‪ ,‬תיאוריות וגישות בחינוך המיוחד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפיון חריגות ולקויות קוגניטיביות‪ ,‬חברתיות ורגשיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח אוריינטציה פסיכו‪-‬חינוכית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התפתחות טיפוסית ואב‪-‬נורמאלית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התערבויות חינוכיות‪-‬טיפוליות בתחום החינוך המיוחד‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫המוקד ללקויות למידה‬ ‫ראש המוקד‪ :‬ד"ר ענת בן‪-‬גל‬ ‫תנאי הקבלה לשנה א'‬ ‫קבלה לחוג לחינוך‪.‬‬ ‫תנאי הקבלה לשנה ב'‬ ‫סיום שנה א' בציון של ‪ 75‬לפחות‪.‬‬ ‫רציונל המוקד‬ ‫בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בהבנת תופעת ליקויי הלמידה ובטיפול בה‪ .‬ההנחה‬ ‫הרווחת כיום היא כי כ‪ 06%-05%-‬מהאוכלוסייה הם בעלי ליקוי למידה ברמה כלשהי‪.‬‬ ‫ליקוי למידה הוא מונח כללי המתייחס לקבוצת הפרעות מגוונת‪ ,‬המתבטאת בקשיים‬ ‫משמעותיים ברכישת השפה הדבורה‪ ,‬בקריאה‪ ,‬בכתיבה‪ ,‬בהמשגה ובשימוש ביכולות‬ ‫מתמטיות‪ ,‬ועוד‪ .‬לעיתים קרובות ניכרים גם קשיים בתחום הקשב והריכוז ופעלתנות יתר‪.‬‬ ‫מקובל כיום להניח כי מקורם הראשוני של כל ליקויי הלמידה הוא הפרעה מולדת בתפקוד‬ ‫הנוירולוגי המוחי‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות פותחו כלים מדויקים לאבחון‪ ,‬מדידה וזיהוי הפרופיל האישי של לקוי‬ ‫הלמידה‪ ,‬ובמקביל הולכים ונצברים ידע וניסיון בסיוע לבעלי לקויות למידה‪ .‬ליקויי למידה‬ ‫מהווים במקרים רבים הכבדה ניכרת על התפקוד במערכת החינוכית והתפקודית‪ ,‬ולכן‬ ‫ההתמודדות עמם דורשת‪ ,‬מלבד הצד הלימודי‪ ,‬גם התחזקות רגשית וחברתית‪.‬‬ ‫הלימודים במוקד יקנו הבנה מעמיקה של מכלול התחומים החיוניים להכרת הנושא‪ ,‬ואלו‬ ‫הם‪:‬‬ ‫‪ .0‬תיאוריות וממצאים בחקר המוח‬ ‫‪ .4‬תהליכי חשיבה ולמידה‬ ‫‪ .0‬תהליכי אבחון של ליקויי למידה [ליקויי או לקויי?]‬ ‫‪ .2‬טכנולוגיות חדשות לסיוע‬ ‫‪ .5‬השפעתן של הנורמות החברתיות‬ ‫‪ .0‬עולמו הרגשי והחברתי של לקוי הלמידה‬ ‫‪ .7‬שיטות ודרכים להתערבות טיפולית ועוד‬ ‫המוקד ייתן בסיס תיאורטי מעמיק בתחום לאנשים המעוניינים להמשיך ללימודים לקראת‬ ‫תארים מתקדמים או ללימודי תעודה בתחום לקויות הלמידה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תלמידי שנה ג' במוקד יתנסו בלימודי שדה בעבודה עם ילדים בעלי ליקויי למידה‪ ,‬המלווים‬ ‫בהדרכה צמודה‪ .‬לימודי השדה נועדו לבדוק ולהתנסות בביטויי תיאוריות שנלמדו על תנאי‬ ‫שטח‪.‬‬ ‫יודגש כי למרות שהתכנית כוללת תצפיות והתנסויות במסגרות השונות של החינוך‪ ,‬היא‬ ‫אינה מכשירה מטפלים ומאבחנים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫המוקד לשילוב אמנויות בחינוך‬ ‫ראש המוקד‪ :‬ד"ר תמר הגר‬ ‫תנאי הקבלה לשנה א'‬ ‫קבלה לחוג לחינוך‪.‬‬ ‫תנאי הקבלה לשנה ב'‬ ‫סיום שנה א' בציון של ‪ 75‬לפחות‪.‬‬ ‫רציונל המוקד‬ ‫המוקד לשילוב אומנויות בחינוך מציע דיון בתפקיד המוענק בעבודה החינוכית לערוצי‬ ‫הבעה ויצירה שונים‪ :‬דרמה‪ ,‬אומנות פלסטית‪ ,‬כתיבה ותנועה‪ ,‬והכרת תיאוריות הקשורות‬ ‫לתחומים אלה‪ .‬רציונל המוקד מתבסס על התפיסה כי ההבעה האנושית היא מורכבת‬ ‫ובעלת פנים רבות‪ .‬מערכת החינוך המסורתית בארץ שמה לה למטרה בעיקר היבטים‬ ‫קוגניטיביים של למידה ואינטליגנציה לשונית ומספרית‪ ,‬והיא מתבססת בעיקר על‬ ‫דידקטיקה של הוראה פרונטלית והקניית ידע‪ .‬פנייה זו אל הערוץ הקוגניטיבי ואל הקניית‬ ‫הידע מתעלמת מצרכי הפרט לביטוי עצמי‪ ,‬ליצירתיות ולתנועה ‪ -‬צרכים שסיפוקם חיוני‬ ‫לרווחתו הנפשית ולתפקודו‪ ,‬כדי שתתקיים למידה‪ .‬הפניה לערוצים הקוגניטיביים אינה‬ ‫הולמת תכנים חברתיים ערכיים‪-‬חינוכיים הכלולים בחינוך הפורמלי והלא‪-‬פורמלי‪ ,‬כגון‬ ‫העצמת יחידים מאוכלוסיות חלשות‪ ,‬מניעת אלכוהול וסמים‪ ,‬חינוך לחיי משפחה תקינים‪,‬‬ ‫מניעת אובדנות ואלימות‪ ,‬עידוד לתרומה חברתית‪ ,‬התמודדות במצבי חיים מורכבים ובלחץ‬ ‫ומשבר ואינטליגנציה רגשית‪.‬‬ ‫העשרת אנשי חינוך בידע חינוכי המשלב כלי הבעה‪ ,‬יצירה וחשיבה מגוונים‪ ,‬עשויה לספק‬ ‫להם הזדמנות להכירם באופן רב‪-‬ממדי ועשיר‪ .‬במקביל יזכו הסטודנטים באפשרות לביטוי‬ ‫עצמי‪ ,‬פיתוח תחושת ערך עצמי‪ ,‬תחושת מסוגלות‪ ,‬הבנת תהליכים‪ ,‬בחינת תפקידים ויצירת‬ ‫קשרים בין‪-‬אישיים‪.‬‬ ‫הלימודים במוקד מכוונים להרחבת אופקיו של האדם‪ ,‬דרך היכרות עם תיאוריות מרכזיות‬ ‫בנושא ולצד הגברת מודעותו לעצמו ולאחר‪ .‬ראוי לציין כי התשתית העיונית של שילוב‬ ‫אמנויות בחינוך היא בין‪-‬תחומית ומחייבת היכרות עם תחומים מגוונים‪ :‬פסיכולוגיה‪ ,‬חינוך‬ ‫מיוחד‪ ,‬אנתרופולוגיה‪ ,‬דידקטיקה ושיטות הוראה המשלבות למידה התנסותית‪ ,‬לימודי‬ ‫אמנות ותרבות‪ ,‬יצירה והבעה‪.‬‬ ‫במוקד מתקיימים לימודי שדה‪ ,‬בהם מוצע לסטודנטים מגוון של סדנאות שנועדו להשליך‬ ‫תיאוריות שנלמדו על תנאי שטח‪ .‬יודגש כי למרות שהתכנית כוללת תצפיות והתנסויות‬ ‫במסגרות השונות של החינוך‪ ,‬היא אינה מכשירה מטפלים‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫לימודי המוקד כוללים העמקה בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח אוריינטציה חינוכית הבעתית של המחנך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תיאוריות של התערבויות חינוכיות במתודות של יצירה והבעה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עקרונות וגישות תיאורטיות בפסיכולוגיה ובאנתרופולוגיה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עקרונות וגישות תיאורטיות באמנות ובתרבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התפתחות נורמלית ואב‪-‬נורמלית‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫המוקד לחינוך חברתי‬ ‫ראש המוקד‪ :‬ד"ר יוסף ג'בארין‬ ‫תנאי הקבלה לשנה א'‬ ‫תנאי הקבלה לחוג לחינוך‪.‬‬ ‫תנאי הקבלה לשנה ב'‬ ‫‪ .1‬ממוצע ציונים בחוג לחינוך של ‪ 75‬לפחות בשנה א'‪.‬‬ ‫‪ .2‬עמידה בהצלחה בכל קורסי החובה של שנה א'‪.‬‬ ‫התאמתו של כל סטודנט למוקד תיבדק מחדש בתום שנה ללימודיו במוקד‪ .‬צוות‬ ‫המוקד רשאי להתנות את המשך לימודיו במוקד או להפסיקם‪.‬‬ ‫רציונל המוקד‬ ‫מטרת המוקד לעצב אנשי חינוך שיהיו בעלי כישורים אקדמיים נאותים להוביל‬ ‫מהלכים חינוכיים שיגבירו זהויות ומודעויות ובד בבד יסייעו למיתון מתחים ולהגברת‬ ‫ההבנה והקבלה ההדדיים‪ .‬צרכים אלה מקבלים ממד עמוק יותר בסביבה הגלילית‬ ‫הפריפריאלית והפלורליסטית‪ ,‬הן בחינוך הפורמלי והן בחינוך הבלתי פורמלי‪ .‬איכותו‬ ‫של המוקד‪ ,‬בשילוב עם הביקוש ההולך וגדל לאנשי חינוך בתחומי הידע שהוא מעניק‪,‬‬ ‫מבטחים לבוגריו יכולת להשתלב בתפקידי חינוך מגוונים כמו גם להמשיך את‬ ‫לימודיהם לתארים מתקדמים‪.‬‬ ‫‪ .0‬המוקד מעוצב מתוך ראיית על‪ ,‬כאשר תחומי הלימוד הפרטניים יותר נגזרים‬ ‫מראיה זו‪.‬‬ ‫‪ .4‬המוקד מכוון לסביבה הישראלית ובמיוחד הגלילית (השילוב הגלילי‪ :‬דרך‬ ‫לימודי השדה)‪.‬‬ ‫‪ .0‬המוקד מושתת על ארבעה תחומי ידע עיקריים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫תרבות וחינוך‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫היבטים ארגוניים‪-‬מוסדיים של החינוך (בהתייחסות לחינוך פורמלי‬ ‫ולחינוך קהילתי בלתי פורמלי)‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ריבוד חברתי וחינוך‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫שסעים חברתיים וחינוך‪.‬‬ ‫קהל היעד‬ ‫במסגרת קהל יעד הניתן למנות מדריכים חברתיים בכל הרמות‪ ,‬ממתנ"סים ועד‬ ‫לתנועות נוער‪ ,‬מחנכים בתנועה הקיבוצית ובסביבה הדתית‪-‬לאומית‪ ,‬מחנכים בסביבות‬ ‫מיעוטים ובקרב אוכלוסיות עולים חדשים‪ ,‬אנשי צבא‪ ,‬מרכז "יובלים"‪ ,‬פרויקט‬ ‫"אתגרים" וכדומה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫תכנית הלימודים הכללית בחוג לחינוך – ייתכנו שינויים בקורסים‬ ‫תכנית זו מחייבת את כל תלמידי החוג‬ ‫קורסי מבוא כללים (קורסי חובה לכל הסטודנטים בחוג לחינוך)‬ ‫שם הקורס‬ ‫שנה‬ ‫שש‬ ‫שש"ס‬ ‫"ס‬ ‫תרגיל‬ ‫נ"ז‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות‬ ‫מקבילות‬ ‫שיע‬ ‫ור‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫*מבוא לפסיכולוגיה בחינוך‬ ‫א‬ ‫‪4+4‬‬ ‫מבוא לסוציולוגיה של החינוך‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא לפילוסופיה של החינוך‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫היסטוריה של החינוך‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מיומנויות מחשבים‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫*שיטות מחקר כמותניות‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מיומנויות אקדמיות‬ ‫א‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫*סטטיסטיקה א'‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫*סטטיסטיקה ב'‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫שיטות מחקר איכותניות‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית א'‪:‬‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חל על הסטודנטים מתשע"ב‬ ‫מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫יסודות בפסיכולוגיה‬ ‫התפתחותית‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית ב'‪:‬‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫התפתחות מינקות עד התבגרות‬ ‫קורס רוח כלל‪-‬מכללתי‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫סה"כ נ"ז בלימודי חובה חוגיים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪04‬‬ ‫*לא ניתן לחזור על הקורסים יותר מפעמיים‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית א'‬ ‫קורסי בחירה כלל חוגיים (קורסים לבחירה מכלל המוקדים)‪:‬‬ ‫שם קורס‬ ‫שנה‬ ‫הערכה דידקטית של פרויקטים‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫שש"‬ ‫נ"ז‬ ‫הערות‬ ‫ס‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חינוכיים‬ ‫ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫עיצוב דמות מחנכת‬ ‫שסעים חברתיים בישראל‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫גישות התערבות מוטוריות‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לא ינתן בתשע"ה‬ ‫באספרגר ואוטיזם‬ ‫דיאלוג יהודי ערבי – מחקר‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ופעולה‬ ‫זכויות אדם – הובלה ושינוי‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫זכויות אדם בהקשר של חינוך‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מיוחד‬ ‫חינוך הערבי במזרח התיכון‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חינוך וכלכלה חברתית‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא ליזמות חינוכית‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫רב תרבותיות וחינוך‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חינוך מחפש משמעות‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מדיניות חברתית כלכלית‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שיחות עם יוסי שריד‪-‬חינוך‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לא ינתן בתשע"ה‬ ‫מחפש משמעות‬ ‫* קורסי חובה‪/‬בחירה – סמינריונים‬ ‫כל סטודנט רשאי לבחור מרשימת הסמינריונים המוצעים במוקד‪ .‬סטודנט במסלול החד‪-‬‬ ‫חוגי חייב בהגשת שתי עבודות סמינריוניות בחוג‪ ,‬סטודנט במסלול הדו‪-‬חוגי חייב בהגשת‬ ‫עבודה סמינריונית אחת בכל חוג‪.‬‬ ‫תכניות דו חוגיות‪:‬‬ ‫‪ ‬דו חוגי חינוך ורב‪-‬תחומי ‪ -‬סטודנט הלומד בחוג ללימודים רב‪-‬תחומיים את הקורס‬ ‫"מבוא לסוציולוגיה" אינו חייב בקורס "מבוא לסוציולוגיה של החינוך"‪.‬‬ ‫סטודנט הלומד במסלול הדו‪-‬חוגי חינוך ולימודים רב‪-‬תחומיים ילמד במסגרת לימודיו‬ ‫בחוג ללימודים רב‪-‬תחומיים קורס בן ‪ 4‬נ"ז במדעי הרוח‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪‬‬ ‫דו חוגי חינוך ופסיכולוגיה – סטודנט הלומד במסלול דו חוגי חינוך ופסיכולוגיה חייב‬ ‫ללמוד קורס בן ‪ 4‬נ"ז במדעי הרוח‪ ,‬מתוך סל הקורסים המופיע בתוכנית הלימודים של‬ ‫החוג ללימודים רב‪-‬תחומיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דו חוגי חינוך וכלכלה וניהול ‪ -‬סטודנט הלומד במסלול הדו‪-‬חוגי חינוך וכלכלה וניהול‪,‬‬ ‫ילמד את ‪ 4‬נ"ז במדעי הרוח במסגרת החוג לכלכלה וניהול‪.‬‬ ‫סטודנט הלומד בחוג לכלכלה וניהול פטור מלימודי הסטטיסטיקה בחוג לחינוך אך חייב‬ ‫להשלים בשנה ב' את הקורס שיטת מחקר כמותניות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דו חוגי חינוך ושירותי אנוש – סטודנט הלומד בחוג לשירותי אנוש פטור מהקורס‬ ‫מבוא לסוציולוגיה של החינוך וילמד את ‪ 4‬נה"ז במדעי הרוח במסגרת החוג לחינוך‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫המוקד לחינוך מיוחד‬ ‫קורסי חובה‬ ‫שם הקורס‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫שנה‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫הכרת מסגרות החינוך המיוחד‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא לחינוך מיוחד‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא ללקויות למידה‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא לפסיכוביולוגיה‬ ‫ב‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תיאוריות אישיות א'‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫* לימודי שדה שנה ב'‬ ‫ב‬ ‫‪0+0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הכרת מסגרות החינוך המיוחד‬ ‫* לימודי שדה שנה ג'‬ ‫ג‬ ‫‪0+0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לימודי שדה שנה ב'‬ ‫סמינריון‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫*מחליף את הקורס מבוא‬ ‫לנוירופסיכולוגיה‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫סמינריונים‬ ‫יש לבחור קורס אחד מהרשימה שלהלן‪:‬‬ ‫שנה‬ ‫שם הסמינר‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫אינטליגנציה רגשית בחינוך‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫פסיכולוגיה בחינוך‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הפרעות נוירולוגיות והשפעותיהן‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫בחינוך‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‪,‬‬ ‫מבוא לפסיכוביולוגיה‪.‬‬ ‫סוגיות בהתפתחות‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מקומה הנה(ע)דר של התנועה‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫בהוראה ולמידה‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫הזכות לחינוך‪ :‬היבטים חברתיים‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫ומשפטיים‬ ‫סמינר ‪ -‬היבטים חינוכיים של‬ ‫יחסים בין אישיים‬ ‫סמינר מחקר‪ :‬סוגיות נבחרות‬ ‫בסוציולוגיה של החינוך‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫שם הקורס‬ ‫שנה‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫בגרותם של בעלי מוגבלות שכלית‬ ‫ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מנוער בסיכון לנוער בסיכוי‬ ‫ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫דרישות קדם‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫התפתחותית‬ ‫לא מתאים למי שלמד את הקורס‬ ‫בחזרה לגיל ההתבגרות‬ ‫גישות התערבות מוטוריות באספרגר‬ ‫לא מתאים למי שלמד את הקורס‬ ‫גישות התערבות בגיל הרך‬ ‫ואוטיזם‬ ‫המחנך הרגשי ‪ -‬היבטים קליניים בחינוך‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫זכויות אדם בהקשר של החינוך המיוחד‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫לא מיועד למי שלמדו את הקורס אני‬ ‫כמטפל‬ ‫מבוא לאוטיזם‬ ‫אספקטים של התנהגות מסתכנת בגיל‬ ‫מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫ההתבגרות‬ ‫התמודדות עם מגבלות ומחלות כרוניות‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שילוב הילד בעל הצרכים המיוחדים‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תיאוריות אישיות ב'‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אנשים עם מוגבלויות בחברה פוסט‪-‬‬ ‫מודרנית‪ :‬היבטים ביקורתיים‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סוגיות במוגבלות שכלית ולקויות‬ ‫התפתחותיות‬ ‫היבטים חינוכיים ופסיכולוגים של‬ ‫השואה‬ ‫רוחניות ופסיכולוגיה‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫א‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תיאוריות אישיות א'‬ ‫קורסי בחירה ממוקדים ‪ /‬חוגים אחרים – על בסיס מקום פנוי‬ ‫ניתן לבחור מכל קורסי הבחירה במוקדים האחרים על בסיס מקום פנוי‪.‬‬ ‫שם הקורס‬ ‫שנה‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פסיכופתולוגיה א'‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא ללקויות למידה‬ ‫מבוא להפרעות קשב והיפראקטיביות‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הילד המחונן במערכת‪-‬מיתוס ומציאות‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תהליכים קבוצתיים במערכות חינוכיות‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פסיכופתולוגיה ב'‬ ‫כישורי שפה ודיסלקציה‬ ‫‪19‬‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫קורסי חובה‬ ‫שם הקורס‬ ‫המוקד ללקויות למידה‬ ‫שנה‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫מבוא ללקויות למידה‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא לפסיכוביולוגיה‬ ‫ב‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא לחינוך מיוחד‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫למידה מתווכת‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫*מחליף את קורס מבוא‬ ‫לנוירופסיכולוגיה‬ ‫היבטים תאורטיים באיבחון‬ ‫ב‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא ללקויות למידה‬ ‫עקרונות בהקניית אסטרטגיות‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא ללקויות למידה‬ ‫תפקודי למידה‬ ‫למידה‬ ‫לימודי שדה – המוקד ללקויות‬ ‫‪0+0‬‬ ‫ג‬ ‫‪2‬‬ ‫למידה ‪ -‬שנה ג'‬ ‫סמינריון‬ ‫כל קורסי החובה של המוקד שנים‬ ‫א'‪-‬ב'‬ ‫‪4+4‬‬ ‫ג‬ ‫‪0‬‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬ ‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫באנגלית‬ ‫סמינריונים‬ ‫יש לבחור קורס אחד מהרשימה שלהלן‬ ‫שנה‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫שם הסמינר‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פסיכולוגיה בחינוך‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית בחינוך‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫גישות לפיתוח מיומנויות חשיבה‬ ‫כאמצעי לקידום הילדים‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬ ‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬ ‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬ ‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬ ‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫באנגלית‬ ‫התבוננות רב מערכתית בלקויות‬ ‫למידה‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬ ‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫באנגלית‬ ‫‪21‬‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬ ‫הפרעות נוירולוגיות והשפעותיהן‬ ‫בחינוך‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫באנגלית‪ ,‬מבוא לפסיכוביולוגיה‪.‬‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬ ‫נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית של‬ ‫לקויות למידה‬ ‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫באנגלית‪ ,‬מבוא לפסיכוביולוגיה‪.‬‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪,‬‬ ‫סמינר מחקר‪ :‬סוגיות נבחרות‬ ‫בסוציולוגיה של החינוך‬ ‫שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫באנגלית‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫שם הקורס‬ ‫היבטים מערכתיים‪ :‬משפחתיים‪,‬‬ ‫שנה‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫מבוא ללקויות למידה‬ ‫רגשיים וחברתיים בלקויות למידה‬ ‫וקשב‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כישורי שפה ודיסלקציה‬ ‫פיתוח תהליכי חשיבה תיאוריה‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הילד המחונן – מיתוס ומציאות‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא להפרעות קשב‬ ‫והיפראקטיביות‬ ‫דיסציפלינות בניתוח התנהגות‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא ללקויות למידה‬ ‫ויישום‬ ‫סנגור עצמי והעצמה ללקויי קשב‬ ‫ולמידה‬ ‫השפעות של ליקויי למידה על‬ ‫בחירת מקצוע‪ :‬מגבלה ואתגר‬ ‫העולם הרגשי של המבוגר עם לקויי‬ ‫למידה‬ ‫שילוב הילד בעל הצרכים‬ ‫המיוחדים‬ ‫קורסי בחירה ממוקדים ‪ /‬חוגים אחרים ‪ -‬על בסיס מקום פנוי‬ ‫ניתן לבחור מכל קורסי הבחירה במוקדים האחרים על בסיס מקום פנוי‪.‬‬ ‫שם הקורס‬ ‫שנה‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫מנוער בסיכון לנוער בסיכוי‬ ‫ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לא מתאים למי שלמד את הקורס בחזרה לגיל‬ ‫גישות התערבות מוטוריות‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ההתבגרות‬ ‫באספרגר ואוטיזם‬ ‫המחנך הרגשי ‪ -‬היבטים‬ ‫לא מתאים למי שלמד קורס גישות התערבות‬ ‫בגיל הרך‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קליניים בחינוך‬ ‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬לא מיועד למי שלמד את‬ ‫הקורס אני כמטפל‬ ‫‪21‬‬ ‫שילוב הילד בעל הצרכים‬ ‫המיוחדים‬ ‫קורסי חובה‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫המוקד לשילוב אמנויות בחינוך‬ ‫שם הקורס‬ ‫שנה‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫מבוא לשילוב אומנויות בחינוך‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא להבעה ויצירה ככלי‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫ללימוד והבנה של כישורי חיים‬ ‫עיכובים‪ ,‬קשיים התפתחותיים‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ודרכי טיפול פסיכומוטוריים‬ ‫תיאוריות אישיות א'‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫פסיכופתולוגיה א'‬ ‫ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית א'‪+‬ב'‬ ‫סמינריון‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה ופטור באנגלית‬ ‫סמינריונים‬ ‫יש לבחור קורס אחד מהרשימה שלהלן‬ ‫שנה‬ ‫שם הסמינר והמרצה‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית בחינוך‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פסיכולוגיה בחינוך‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מחקר על התערבויות‬ ‫מבוססות אומנות‬ ‫מקומה הנה(ע)דר של התנועה‬ ‫בהוראה ובלמידה‬ ‫סוגיות מחקריות בחינוך‬ ‫והערכה‬ ‫הזכות לחינוך‪ :‬היבטים‬ ‫חברתיים ומשפטיים‬ ‫סמינר‪-‬הסיפור החינוכי‪:‬‬ ‫מחקרים אוטו‪-‬אתנוגרפיים‬ ‫‪22‬‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫ונארטיביים‬ ‫סמינר מחקר‪ :‬סוגיות‬ ‫נבחרות בסוציולוגיה של‬ ‫‪4+4‬‬ ‫ג‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫‪0‬‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫החינוך‬ ‫שני שיעורים בתחום היבטים מעשיים‪.‬‬ ‫חובת בחירה במהלך שנים ב‪-‬ג‬ ‫שנה‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫גוף ותנועה כשפה ראשונית בחינוך‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד‬ ‫שם הקורס‬ ‫דרמה ותיאטרון ככלי לפיתוח חוסן נפשי‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא לפסיכודרמה תיאוריה וטכניקות‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫והבנה של כישורי החיים‬ ‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד‬ ‫והבנה של כישורי החיים‬ ‫מרכזיות‬ ‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד‬ ‫והבנה של כישורי החיים‬ ‫עבודה קבוצתית בעזרת אומנות‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שילוב אומנויות בחינוך‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הסיפור והדרמה בעבודה חינוכית עם‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד‬ ‫והבנה של כישורי החיים‬ ‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד‬ ‫והבנה של כישורי החיים‬ ‫מבוגרים‬ ‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד‬ ‫והבנה של כישורי החיים‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫שנה‬ ‫שם הקורס‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות‬ ‫מקבילות‬ ‫תיאוריות מרכזיות (מחקריות והתערבויות )‬ ‫ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פסיכופתולוגיה א'‬ ‫פסיכופתולוגיה ב'‬ ‫תיאוריות אישיות ב'‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תיאוריות אישיות א'‬ ‫פסיכואנליזה בחינוך‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫זרמים אלטרנטיביים בחינוך‬ ‫הומניסטי‬ ‫יסודות חינוך וולדורף הלכה למעשה‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫איש החינוך כיוצר בדיאלוג עם היצירה‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא להבעה ויצירה ככלי‬ ‫ללימוד והבנה של כישורי‬ ‫חיים‬ ‫אמנות פלסטית – הבעה ויצירה‬ ‫חומרי היצירה בעבודה החינוכית‬ ‫כתיבה יצירתית‬ ‫א‪-‬ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪23‬‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פותחים דלת לאמנויות בחינוך‬ ‫אמנות בחינוך מבוגרים‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חינוך וולדורף – אמנות החינוך וחינוך שהוא‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אמנות‬ ‫תיאוריות של יחסים בין אישיים ותהליכי‬ ‫‪4‬‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫יצירה‬ ‫אמנות ותרבות חזותית‬ ‫תרבות ויזואלית ומהפכות חברתיות‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫צילום בחברה ובתרבות‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אמנות וקהילה‪ :‬שיתופיות‪ ,‬שינוי חברתי‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫והעצמה‬ ‫תהליכים קבוצתיים משחק ויצירה‬ ‫תהליכים קבוצתיים במערכות חינוכיות‬ ‫לימוד מיומנויות בתקשורת באמצעות משחק‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חברתי‬ ‫טבע תרפיה בחינוך – מהלכה למעשה‬ ‫המשחק הסוציודרמטי‬ ‫רוחניות ופסיכולוגיה‬ ‫אמנות התנועה‬ ‫גישות התערבות מוטוריות באספרגר ואוטיזם‬ ‫אינטליגנציה תנועתית‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מוזיקה‬ ‫מבוא לשפת המוזיקה‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מוזיקה‪ ,‬תרבות ורגש‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מוזיקה וחינוך‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פסיכולוגיה של המוזיקה מנקודת מבט חינוכית‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪24‬‬ ‫קורסי בחירה ממוקדים ‪ /‬חוגים אחרים ‪ -‬על בסיס מקום פנוי‬ ‫ניתן לבחור מכל קורסי הבחירה במוקדים האחרים על בסיס מקום פנוי‪.‬‬ ‫שם הקורס‬ ‫בגרותם של בעלי מוגבלות שכלית‬ ‫שנה‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית א'‪+‬ב'‬ ‫התפתחותית‬ ‫המחנך הרגשי‪ :‬היבטים קליניים בחינוך‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫זכויות אדם בהקשר של החינוך המיוחד‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא לפסיכולוגיה לא מיועד למי‬ ‫שלמד את הקורס אני כמטפל‬ ‫מבוא לאוטיזם‬ ‫מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬לא מיועד למי‬ ‫שלמד את הקורס התנסות בעולם‬ ‫מנקודת מבטו של הפרט עם‬ ‫אוטיזם‬ ‫שילוב הילד בעל הצרכים המיוחדים‬ ‫‪25‬‬ ‫המוקד לחינוך חברתי‬ ‫קורסי חובה‬ ‫שנה‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫שם הקורס‬ ‫מבוא לחינוך חברתי‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פנורמה חברתית חינוכית‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חינוך וחברה בישראל‬ ‫ב‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ב‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לימודי שדה שנה ב'‬ ‫ב‬ ‫‪0+0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סמינריון‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‪/‬הערות‬ ‫לא יינתן בתשע"ה‪ ,‬במקומו יילמד הקורס‪:‬‬ ‫פרשיות מפתח בחברה הישראלית והשפעתן על‬ ‫החינוך‬ ‫יזמות ואלטרנטיבות בחינוך‬ ‫בין תיאוריה לפרקטיקה‬ ‫מבוא לסוציולוגיה‬ ‫נלמד במקביל ללימודי שדה‬ ‫הקורס יזמות ואלטרנטיבות בחינוך בין‬ ‫תיאוריה לפרקטיקה‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה ופטור באנגלית‬ ‫חובת בחירה בקורס אחד מתוך השניים הבאים‪:‬‬ ‫שם הקורס‬ ‫דיאלוג יהודי ערבי –מחקר‬ ‫פעולה‬ ‫שנה‬ ‫א‪-‬ב‪-‬‬ ‫ג‬ ‫בימת חינוך‪-‬מחשבת החינוך‪-‬‬ ‫דיון בסוגיות חינוכיות‬ ‫א‪-‬ב‪-‬‬ ‫ג‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫חובת בחירה בקורס אחד מתוך השניים הבאים‪:‬‬ ‫שם הקורס‬ ‫שסעים חברתיים בישראל‬ ‫חינוך לדמוקרטיה‬ ‫שנה‬ ‫א‪-‬ב‪-‬‬ ‫ג‬ ‫א‪-‬ב‪-‬‬ ‫ג‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לא יילמד בתשע"ה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לא יילמד בתשע"ה‬ ‫סמינריונים‬ ‫יש לבחור קורס אחד מהרשימה שלהלן‬ ‫שנה‬ ‫שם הסמינר‬ ‫סמינר מחקר‪ :‬סוגיות נבחרות‬ ‫בסוציולוגיה של החינוך‬ ‫סמינר‪" :‬הזכות לחינוך‪ :‬היבטים‬ ‫חברתיים ומשפטיים"‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪26‬‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫אינטליגנציה רגשית בחינוך‬ ‫סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬ ‫פסיכולוגיה בחינוך‬ ‫סמינר הכרה בזהות‪ :‬יחסי פרט‬ ‫וקבוצה באזורי פריפריה‬ ‫סמינר‪-‬הסיפור החינוכי‪ :‬מחקרים‬ ‫אוטו‪-‬אתנוגרפיים ונארטיביים‬ ‫סמינר החינוך הערבי במזרח‬ ‫התיכון‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ג‬ ‫‪4+4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות‬ ‫מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור באנגלית‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫שם הקורס‬ ‫שנה‬ ‫שש"ס‬ ‫נ"ז‬ ‫זרמים רדיקלים בחינוך‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫רב‪-‬תרבותיות וחינוך‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫זכויות אדם הובלה ושינוי‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מבוא ליזמות חינוכית‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חינוך בלתי פורמלי וחינוך קהילתי‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חינוך וכלכלה חברתית‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חינוך מחפש משמעות‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מדיניות חברתית כלכלית‬ ‫ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שפת הגישור‬ ‫א'‪-‬ג'‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סוגיות נבחרות במנהיגות וניהול‬ ‫א'ג'‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כתיבה יצירתית‬ ‫דרישות קדם ‪ /‬דרישות מקבילות‬ ‫חינוכי‬ ‫גזענות‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לא יינתן בתשע"ה‬ ‫'אחרים' וחריגים בראייה חינוכית‬ ‫א‪-‬ב‪-‬ג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לא יינתן בתשע"ה‬ ‫‪27‬‬ ‫פירוט קורסי המבוא בחוג‬ ‫מבואות כלליים – קורסי חובה שנה א'‬ ‫מיומנויות אקדמיות‬ ‫ד"ר עירית ששון‬ ‫גב' יעל גרינשטיין‬ ‫‪ - 0600006‬קורס חובה‪ 626 ,‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫ד"ר יערה גיל‪-‬גלזר‬ ‫ד"ר‬ ‫משי‬ ‫אורי‬ ‫משה‬ ‫הקורס עוסק בפיתוח מיומנויות אקדמיות בכתיבה ומחקר‪ .‬הסטודנטים ירכשו במהלך הקורס כלים‬ ‫לכתיבה אקדמית נכונה ומיומנויות מחקר בסיסיות לצורך עריכת מחקרים בסיסיים‪.‬‬ ‫מבוא לפסיכולוגיה של החינוך‬ ‫ד"ר ליהוא זיסברג‬ ‫‪ 626 - 0601160‬שש"ס‪ 7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫‪ 020 –0601165‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬ ‫ד"ר יוסי לזר‬ ‫גב' ז'קלין ישעיה‬ ‫גב' חיוט הודיה‬ ‫הקורס נועד להקנות לסטודנטים היכרות עם התחומים העיקריים שבהם עוסקת הפסיכולוגיה ועם‬ ‫המושגים המרכזיים של כל אחד מהתחומים הללו‪ .‬נעסוק בשאלות המרכזיות שעליהן מנסה לענות‬ ‫הפסיכולוגיה מנקודות ראות מחקריות‪ ,‬תיאורטיות ויישומיות‪ .‬נושאי הקורס יכללו פסיכולוגיה‬ ‫פיזיולוגית‪ ,‬תפיסה‪ ,‬זכירה‪ ,‬הנעה וריגוש‪ ,‬פסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪ ,‬תיאוריות‬ ‫אישיות מרכזיות‪ ,‬אינטליגנציה ומדידתה ופסיכופתולוגיה‪.‬‬ ‫תרגיל הקורס מבוא לפסיכולוגיה הוא כלי עזר לקורס המבוא‪ .‬במסגרת התרגיל ידונו הנושאים‬ ‫המרכזיים שיילמדו בקורס‪ ,‬ביתר הרחבה‪ .‬מטרת התרגיל היא לעזור לסטודנטים להתמודד בהצלחה‬ ‫עם החומר הרב והמגוון של השיעור‪ .‬במסגרת התרגיל יינתנו מטלות שיהוו ‪ 05%-06%‬מהציון הסופי‪.‬‬ ‫מבוא לסוציולוגיה של החינוך‬ ‫פרופ' שמואל שמאי‬ ‫ד"ר טל ישראלי‬ ‫‪ 6 - 0600061‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫קורס מבוא בסוציולוגיה כללית וסוציולוגיה של החינוך‪ .‬בקורס יוצגו מושגים ותיאוריות מתחום‬ ‫הסוציולוגיה הכללית וכן מהסוציולוגיה של החינוך‪ .‬תוצג הפרספקטיבה הסוציולוגית לחקר החברה‬ ‫והחינוך‪ ,‬תוך התמקדות בנושאים כגון תרבות‪ ,‬חברות‪ ,‬ריבוד חברתי ועוד‪ ,‬והקשר שלהם לחינוך‪.‬‬ ‫מבוא לפילוסופיה של החינוך‬ ‫ד"ר איילת שביט‬ ‫‪28‬‬ ‫ד"ר אביהו רונן‬ ‫‪ 4 - 0611366‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫ד"ר אדם ויילר גור אריה‬ ‫ד"ר מירי רוזמרין‬ ‫קורס מבוא בהגות החינוכית‪ .‬הקורס יתמקד ביסודות הפילוסופיים של כמה שאלות מרכזיות‬ ‫בחינוך‪ ,‬ביניהן‪ :‬מה היא מהות הפעולה החינוכית? האם החינוך משחרר או מדכא? האם ניתן לחנך‬ ‫לערכים? האם ביכולת החינוך לקדם את החברה? מהו מקומו של הילד בתהליך החינוכי? מה היא‬ ‫משמעות החינוך בתקופתנו? נושאים אלה יידונו במסגרת הקורס מתוך התייחסות למשנותיהם‬ ‫החינוכי ות של כמה פילוסופים והוגים מרכזיים כגון אפלטון‪ ,‬רוסו‪ ,‬קאנט‪ ,‬דיואי ועוד‪.‬‬ ‫היסטוריה של החינוך‬ ‫ד"ר אמיר גולדשטיין‬ ‫‪ 6 0600066‬נ"ז‪ 6 ,‬שש"ס‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס בוחן את תהליכי התפתחותן של גישות ותהליכים חינוכיים בחברה המערבית‪ ,‬בעיקר מאז‬ ‫המהפכה הצרפתית‪ ,‬תוך הבנת התשתית‪ ,‬ההיבטים החברתיים‪ ,‬הצרכים הפוליטיים והרעיונות‬ ‫שעמדו מאחוריהן ‪.‬הקורס מברר את השיטות שהוצעו לשם כך ואופני יישומן‪ ,‬כן עוסק הקורס‬ ‫בהכרת מסורות חינוך פורמאליות וגם בלתי פורמאליות כגון תנועות נוער או ספרות ילדים‪.‬‬ ‫שיטות מחקר כמותניות‬ ‫ד"ר מרינה גורושיט‬ ‫מר מרסל עמאשה‬ ‫‪ 6 - 0601163‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יעסוק בשיטות המחקר הכמותיות במדעי החברה וההתנהגות‪ .‬זה חלקו הראשון של קורס בן‬ ‫שלושה חלקים‪ ,‬והוא יציג מושגים בסיסיים בשיטות מחקר (מדע‪ ,‬פרדיגמות מדעיות‪ ,‬שאלת מחקר‪,‬‬ ‫תיאוריה‪ ,‬השערה‪ ,‬משתנים) ובסטטיסטיקה תיאורית (הצגת נתונים‪ ,‬מדדי מרכז ופיזור‪ ,‬מדדים‬ ‫למיקום יחסי וקשרים בין משתנים)‪ .‬דרישות‪ :‬נוכחות בשיעורים ובתרגילים‪ ,‬ביצוע מטלות‪ ,‬מבחן‬ ‫סופי‪ .‬תרגול ויישום החומר הנלמד בשיעור‪ .‬בתרגול יושם דגש על רכישות מיומנויות העבודה עם‬ ‫תוכנת ה‪.SPSS-‬‬ ‫מיומנויות מחשבים‬ ‫מר צביקה אופיר‬ ‫‪ 6 -3636666‬שש"ס‪ 6,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫גב' זהבה שמואל‬ ‫הקורס מלמד שימוש בסיסי ומתקדם בתוכנות ה‪ ,office-‬שימוש נכון לצרכי עיבוד נתונים‪ ,‬כתיבה‬ ‫והצגה של עבודות אקדמיות‪ .‬נושאי הלימוד כוללים תוכנות ‪.POWER POINT , EXCEL ,WORD‬‬ ‫מבואות כלליים – קורסי חובה שנה ב'‬ ‫סטטיסטיקה א'‬ ‫ד"ר מרינה גורושיט‬ ‫‪ 6 - 0601103‬שש"ס‪ 6.7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫מר מרסל עמאשה‬ ‫‪ 6 –0601166‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬ ‫גב' עדי שרעבי‪-‬נוב‬ ‫מר צביקה אופיר‬ ‫‪ 6 –0601166‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ 6 –0601166‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬ ‫קורס המשך של "שיטות מחקר וסטטיסטיקה א'"‪ .‬בחלק זה נתעמק בשיטות למחקר חברתי ונדון‬ ‫בכלים העומדים לרשות החוקר (שאלון‪ ,‬ריאיון‪ ,‬תצפית וכו') ובבדיקת טיבם של כלים אלה במושגים‬ ‫של תוקף ומהימנות‪ .‬נלמד להסתכל בצורה ביקורתית על מחקרים הנעשים במדעי חברה בכלל‬ ‫ובתחום העבודה הסוציאלית בפרט‪ .‬כן נכיר שיטות בסיסיות להסקה סטטיסטית (מבחני השוואות‬ ‫בין הקבוצות‪ ,‬מבחנים לבדיקת קשרים בין המשתנים)‪ .‬דרישות‪ :‬נוכחות בשיעורים ובתרגילים‪ ,‬ביצוע‬ ‫מטלות‪ ,‬מבחן סופי תרגול ויישום החומר הנלמד בשיעור‪ .‬בתרגול יושם דגש על רכישות מיומנויות‬ ‫העבודה עם תוכנת ה‪.SPSS-‬‬ ‫סטטיסטיקה ב'‬ ‫‪ 6 - 0600166‬שש"ס‪ 6.7 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫‪ 6 –0600160‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬ ‫‪ 6 –0600160‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬ ‫‪ 6 –0600160‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ת'‬ ‫ד"ר מרינה גורושיט‬ ‫מר מרסל עמאשה‬ ‫גב' עדי שרעבי‪-‬נוב‬ ‫מר צביקה אופיר‬ ‫קורס המשך של "שיטות מחקר וסטטיסטיקה א'‪+‬ב'"‪ .‬חלקו האחרון של הקורס יוקדש ברובו‬ ‫לשיטות סטטיסטיות מתקדמות במדעי החברה – ניתוחים רב‪-‬משתניים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדון בדרכים להצגת‬ ‫ממצאי מחקר כמותי במדעי החברה‪ .‬דרישות‪ :‬נוכחות בשיעורים ובתרגילים‪ ,‬ביצוע מטלות‪ ,‬מבחן‬ ‫סופי‪ .‬תרגול ויישום החומר הנלמד בשיעור‪ .‬בתרגול יושם דגש על רכישות מיומנויות העבודה עם‬ ‫תוכנת ה‪.SPSS-‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית א' יסודות בפסיכולוגיה התפתחותית‬ ‫ד"ר אלון גולדברג‬ ‫‪ 6 - 0663664‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫מטרת הקורס היא להקנות מושגי יסוד והבנה בסיסית של תהליכים התפתחותיים‪ ,‬מהעוברות ועד‬ ‫גיל זקנה‪ .‬נושאי הלימוד יכללו שני כוונים עיקריים‪ :‬התפתחות כרונולוגית לפי הגיל בתקופת‬ ‫העוברות‪ ,‬ינקות‪ ,‬ילדות‪ ,‬גיל ההתבגרות‪ ,‬בגרות וזקנה‪ .‬במקביל‪ ,‬נעסוק בגישות התיאורטיות להסברת‬ ‫התפתחות האדם והבנתה‪ ,‬בתחומים כגון התפתחות האישיות‪ ,‬התפתחות חברתית‪ ,‬התפתחות‬ ‫מוסרית‪ ,‬התפתחות החשיבה האינטלקטואלית והיבטים פיזיולוגיים‪ .‬יושם גם דגש על שיטות מחקר‬ ‫בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית‪ .‬חלק מהנושאים יילמדו בחלקו השני של הקורס‪ -‬פסיכולוגיה‬ ‫התפתחותית ב'‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית ב' התפתחות מינקות עד התבגרות‬ ‫ד"ר אלון גולדברג‬ ‫‪ 6 - 0663667‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‬ ‫מהווה המשך ישיר לקורס פסיכולוגיה התפתחותית א'‪ .‬מטרת הקורס היא להקנות מושגי יסוד‬ ‫והבנה בסיסית של תהליכים התפתחותיים מהעוברות ועד לגיל הזקנה‪ .‬נושאי הלימוד יכללו שני‬ ‫כיוונים עיקריים‪ :‬התפתחות כרונולוגית לפי הגיל בתקופת העוברות‪ ,‬ינקות‪ ,‬ילדות‪ ,‬גיל ההתבגרות‪,‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בגרות וזקנה‪ .‬במקביל‪ ,‬נעסוק בגישות התיאורטיות להסברת התפתחות האדם בתחומים השונים‪,‬‬ ‫כגון התפתחות האישיות‪ ,‬התפתחות חברתית‪ ,‬התפתחות מוסרית‪ ,‬התפתחות החשיבה‬ ‫האינטלקטואלית והיבטים פיזיולוגיים‪ .‬יושם גם דגש על שיטות מחקר בתחום הפסיכולוגיה‬ ‫ההתפתחותית‪.‬‬ ‫שיטות מחקר איכותיות‬ ‫ד" ר תמר הגר‬ ‫מר מרסל עמאשה‬ ‫‪ 6 – 0666066‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יעסו ק בהקניה של כלים ומושגים בסיסיים בשיטות איכותניות של המחקר המדעי‪ .‬במהלכו‬ ‫ילמדו התלמידים על ההיסטוריה של המחקר האיכותני; מה הם ההבדלים בין מחקר כמותני‬ ‫לאיכותני ומה הם הזרמים החשובים שצמחו במסגרת המחקר האיכותני‪ .‬נבדוק מה הם כלי המחקר‬ ‫הרלבנטיים למחקר מסוג זה וכיצד משתמשים בהם ובאיזה סוגי ואופני פרשנות אפשר לפענח את‬ ‫תוצאות המחקר‪ .‬הקורס יכלול גם הכרות ראשונית עם זרמים חדשניים של מחקר זה‪ ,‬בין השאר‬ ‫חקר נרטיבים ומחקר פמיניסטי‪ .‬במהלך השיעור נקרא יחד מחקרים איכותניים שונים וננתח אותם‬ ‫בצורה ביקורתית‪ .‬במהלך הסמסטר‪ ,‬יתנסו המשתתפים בשימוש הידע שנלמד באמצעות תכנון‪ ,‬בצוע‬ ‫ותיעוד של מחקר איכותני בזעיר אנפין‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫קורסי בחירה כלל חוגיים‬ ‫הערכה דידקטית של פרויקטים חינוכיים‬ ‫ד"ר עירית ששון‬ ‫‪ – 0611300‬חובה‪ 6 ,‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הכשרת אנשי חינו ך כוללת עידוד למעורבות בפרויקטים חינוכיים או יוזמות חינוכיות‪ .‬הערכה של‬ ‫הפרויקט החינוכי בשלבים שונים של התהליך חשובה ביותר להצלחתו‪ .‬הקורס יעסוק בתיאוריות‪,‬‬ ‫מושגים ושיטות הערכה‪.‬‬ ‫עיצוב דמות מחנכת‬ ‫ד"ר טל ישראלי‬ ‫‪ 6 – 0663006‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫קיום דיון ביקו רתי בשאלת מאפייניה ודרכי עיצובה של דמות חינוכית‪ ,‬תוך התייחסות לשאלות‬ ‫היסוד של החינוך‪ ,‬בהקשר של מאפייני החברה בת זמננו‪ ,‬כגון‪ :‬פוסט מודרניות‪ ,‬קפיטליזם צרכני‪,‬‬ ‫גלובליזציה‪ ,‬רוויה תקשורתית ועוד‪ .‬הדיון יסב סביב דילמות חינוכיות הנוגעות להצדקת החינוך‪,‬‬ ‫מטרותיו‪ ,‬אמצע יו וקשייו‪ ,‬במטרה לבחון מהן הדמויות החינוכיות המצויות‪ ,‬מהן הרציות ומה מעצב‬ ‫אותן‪ .‬הקורס ידון גם במקומה של מערכת החינוך בהקשר של תהליכי וסוכני החברות השונים‬ ‫ובדמותו של המחנך כסוכן חברות‪.‬‬ ‫שיחות עם יוסי שריד ‪ -‬חינוך מחפש משמעות‬ ‫מר יוסי שריד‬ ‫‪ 6 – 0601160‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫האם בית הספר מסוגל עדיין לחנך; הפירמידה ההפוכה של החינוך בישראל; על חינוך כרכיב בביטחון‬ ‫הלאומי; איך מחנכים לערכים; על המתח שבין הישגיות ושיוויוניות; על מנהיגים וסלבריטאים‬ ‫כמחנכים; על כוחו ומגבלותיו של שר חינוך; חלקה של מערכת החינוך בפערים החברתיים; בחינות‬ ‫וציונים כמדדי איכות; איך מלמדים את השואה; איך מלמדים תנ"ך; איך מלמדים אזרחות; מה‬ ‫לפוליטיקה בבית הספר‪.‬‬ ‫פירוט הקורסים במוקד לחינוך מיוחד‬ ‫שנה א' ‪ -‬קורסי חובה‬ ‫הכרת מסגרות החינוך המיוחד‬ ‫גב' שרון חי‬ ‫‪ 4 - 0611367‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הסטודנט יכיר מגוון מסגרות חינוכיות‪ ,‬טיפוליות ושיקומיות‪ ,‬המיועדות לאוכלוסיות שונות המזוהות‬ ‫עם החינוך המיוחד (פיגור שכלי‪ ,‬ליקויי למידה‪ ,‬הפרעות התנהגותיות‪ ,‬הפרעות אישיות‪ ,‬אוטיזם‪,‬‬ ‫ליקויי חושים ועוד)‪ .‬הסטודנט יתוודע לבעלי תפקידים שונים העובדים במסגרות אלה ומשתייכים‬ ‫‪32‬‬ ‫לתחומי הוראה‪ ,‬טיפול או ריפוי שונים (קציני מבחן‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬מרפאים בעיסוק‪ ,‬מרפאים‬ ‫במוסיקה ועוד)‪.‬‬ ‫מבוא לחינוך מיוחד‬ ‫ד"ר קרן מינץ‬ ‫‪ 6 –0611670‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪,‬ש'‬ ‫הקורס עוסק ברקע ההיסטורי לחינוך המיוחד‪ ,‬במטרותיו וברצף בין החינוך הרגיל לחינוך המיוחד‪.‬‬ ‫אנו נתמקד באבחנה שבין התפתחות נורמלית להתפתחות ייחודית‪ ,‬תוך פירוט לגבי אוכלוסיות היעד‬ ‫של החינוך המיוחד והמסגרות השונות הקיימות לאוכלוסייה זו‪.‬במהלך הקורס ידונו גם הנושאים‪:‬‬ ‫עקרונות ההוראה בחינוך המיוחד‪ ,‬חוק החינוך המיוחד (‪,)0800‬תיקון מספר ‪ 7‬לחוק החינוך המיוחד‬ ‫(‪ )4664‬ורעיון השילוב‪.‬‬ ‫מבוא ללקויות למידה‬ ‫ד"ר שי מנשה‬ ‫‪ 0660164-4‬שש"ס‪ 4,‬נ"ז‪,‬ש'‬ ‫הקורס יאפשר היכרות והבנה של הנושאים המרכזיים בתחום ליקויי הלמידה‪ .‬הסטודנטים יכירו את‬ ‫ההגדרות לליקויי הלמידה‪ ,‬את הפרופילים התפקודיים ואת התחומים השונים שבהם ייתכנו‬ ‫הליקויים‪ .‬יילמדו גישות ותיאוריות להסבר לקויות הלמידה מבחינה התנהגותית ונוירופסיכולוגית‪.‬‬ ‫כן ידונו הבדלים שבין ליקויי למידה לקשיי למידה‪ ,‬וממצאים מחקריים הקשורים בהיבטים רגשיים‬ ‫וחברתיים של התחום‪ .‬בנוסף תודגש חשיבותה של המודעות לנושא בקרב ההורים ואנשי החינוך‪.‬‬ ‫שנה ב' ‪ -‬קורסי חובה‬ ‫מבוא לפסיכוביולוגיה‬ ‫ד"ר סיון רז‬ ‫גב' רויטל תמרי‬ ‫‪ 626 - 0600061‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪,‬ש'‬ ‫הקורס יציג את נושאי הבסיס של המחקר הפסיכו‪-‬פיזיולוגי כחלק מהענף הכללי של הפסיכולוגיה‪.‬‬ ‫הוא סוקר את היחסים בין מוח והתנהגות ומיועד להקנות ידע בסיסי ביסודות נוירו‪-‬פיזיולוגיים‬ ‫וביוכימיים להתנהגות בני אדם ובעלי חיים‪ .‬ייסקרו נושאי יסוד כגון נוירו‪-‬אנטומיה בסיסית‪ ,‬הולכה‬ ‫עצבית‪ ,‬העברה סינפטית‪ ,‬פסיכופרמקולוגיה בסיסית‪ ,‬תפקוד ואנטומיה מוחית (כולל התייחסות‬ ‫לפגיעות מוחיות ולת הליכי החלמה לאחר פגיעה מוחית) ושיטות בחקר המוח‪ .‬כן ניגע בקצרה בכמה‬ ‫נושאים מערכתיים‪.‬‬ ‫תיאוריות אישיות א'‬ ‫ד"ר ליהוא זיסברג‬ ‫ד"ר קרן מינץ‬ ‫‪ 6– 0663660‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫הקורס יציג בפני המשתתפים את התחום המרתק והבעייתי של חקר האישיות‪ ,‬ההשלכות‬ ‫שלתיאוריות אישיות בסיסיות והיישומים שלהן ככלי להבנת טבע האדם‪ ,‬כלי לאבחון פתולוגיה‬ ‫וכבסיס לטיפ ול והתערבות‪ .‬יסקרו גישות‪ ,‬מודלים ותיאוריות קלאסיות המייצגים באופן מאוזן ככל‬ ‫‪33‬‬ ‫הניתן גישות פיסיולוגיות‪ ,‬דינמיות‪ ,‬קוגני טיביות וחברתיות‪ .‬נעודד את הסטודנטים להתייחס‬ ‫למודלים שיוצגו באופן אנליטי מחד גיסא וביקורתי מאידך גיסא‪.‬‬ ‫לימודי שדה שנה ב'‬ ‫גב' שרון חי‬ ‫‪ 0 20 - 0663060‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬עבודה מעשית‬ ‫דרישות קדם‪ :‬ציון של ‪ 66‬ומעלה בקורס הכרת מסגרות החינוך המיוחד‬ ‫הסטודנט ישתלב במערכות של החינוך המיוחד בשטח‪ ,‬יכיר את עבודת אנשי הצוות‪ ,‬את מאפייני‬ ‫האוכלוסייה ואת גישות ההתערבות הקיימות‪ .‬בשנה זו יושם דגש על התחום החינוכי בעבודת‬ ‫הסטודנט‪ .‬הסטודנט יקבל הדרכה קבוצתית במסגרת והדרכה פרטנית במכללה לאורך כל שנת‬ ‫הלימודים האקדמית‪.‬‬ ‫שנה ג' ‪ -‬קורסי חובה‬ ‫לימודי שדה שנה ג'‬ ‫גב' שרון חי‬ ‫‪ 0 2 0 – 0611643‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬עבודה מעשית‬ ‫דרישות קדם‪ :‬לימודי שדה שנה ב'‬ ‫בשנה זו יושם דגש על התחום הטיפולי בעבודת הסטודנט‪ ,‬שישתלב במסגרות טיפוליות‪ .‬הסטודנט‬ ‫ילמד להכיר את עבודת המטפל‪ ,‬שהפך לחלק בלתי נפרד מהמערך החינוכי‪-‬טיפולי במסגרות לאנשים‬ ‫בעלי צרכים מיוחדים‪ .‬הסטודנט יקבל הדרכה במסגרת לצד הדרכה פרטנית במכללה לאורך כל שנת‬ ‫הלימודים האקדמית‪.‬‬ ‫סמינריונים‬ ‫סמינר ‪ -‬אינטליגנציה רגשית בחינוך‬ ‫ד"ר יונתן קסלר‬ ‫‪ 626 - 0611604‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫הסמינריון יעסוק במחקר בנושאים הקשורים ללמידה רגשית חברתית (‪ SEL .(SEL‬הוא פיתוח‬ ‫חינוכי על בסיס עקרונות של אינטליגנציה רגשית‪ .‬גישה זו נועדה לפתח מיומנויות רגשיות וחברתיות‬ ‫אצל ילדים‪ .‬תכניות המתבססו ת על הגישה כוללות התמודדות עם אלימות והתנהגויות אנטי‪-‬‬ ‫חברתיות אחרות דרך קידום סגנון פדגוגי חיובי‪ .‬המאפיין המרכזי של תכניות אלה הוא פיתוח הילד‬ ‫כאדם שלם‪ ,‬כשהצד הרגשי והקוגניטיבי חשובים באותה מידה‪ .‬סטודנטים המשתתפים בסמינריון‬ ‫יוכלו לבחור נושאים בהם יש להם עניין‪ ,‬ויפתחו אותם למחקר‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬פסיכולוגיה בחינוך‬ ‫ד"ר שירי פרלמן‪-‬אבניאון‬ ‫‪ 626 - 0611363‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫‪34‬‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; כמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫סמינריון זה בודק תהליכים פסיכולו גיים הרלוונטיים לתחומי החינוך‪ .‬במסגרת הסמינר תיסקר‬ ‫הספרות העדכנית מתחום המחקר ההתנהגותי‪ ,‬הקוגניטיבי והרגשי ותיבדק השאלה כיצד תחומי‬ ‫המחקר של הפסיכולוגיה תורמים להבנת תהליכים חינוכיים ולשיפורם‪.‬‬ ‫סמינר – הפרעות נוירולוגיות והשלכותיהן בחינוך‬ ‫ד"ר יוסי לזר‬ ‫‪ 626 - 0611363‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬מבוא‬ ‫לפסיכוביולוגיה‪ ,‬ופטור מאנגלית; כמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫סמינריון זה יעסוק בהיבטים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬רגשיים של הפרעות‬ ‫נוירולוגיות כהפרע ת קשב‪ ,‬הפרעות בהפקת הדיבור‪ ,‬הפרעות בקריאה ובכתיבה‪ ,‬גידולים מוחיים‪,‬‬ ‫הפרעות התקף‪ ,‬הפרעות בהתפתחות המוח‪ ,‬הפרעות ניווניות (פרקינסון‪ ,‬הנטינטון‪ ,‬אלצהיימר‪ ,‬טרשת‬ ‫נפוצה‪ ,‬תסמונת קורסקוף) מחלות נוירו‪-‬זיהומיות‪ ,‬אוטיזם‪ ,‬הפרעות עקה וכו'‪ ,‬ויקשור בינם לבין‬ ‫תהליכי עיבוד מי דע בסיסיים כתפיסה ויזואלית ואודיטורית ותהליכי עיבוד מידע מורכבים כמו קשב‬ ‫סלקטיבי‪ ,‬עיבוד פרצופים וכו'‪ .‬הקורס יהווה רקע להבנת הפרעות אלה אצל ילדים בגילאים שונים‬ ‫ואצל מבוגרים כבסיס להבנת שילובו של הלומד החריג במערכת החינוך‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬סוגיות בהתפתחות‬ ‫ד"ר מירב חן‬ ‫‪ 626 -0611167‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; כמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫בסמינריון זה יבחנו תהליכים התפתחותיים בתחומים חינוכיים‪ .‬יבחנו תהליכים של התפתחות‬ ‫רגשית (דימוי עצמי‪ ,‬תחושת ערך עצמי‪ ,‬אינטליג נציה רגשית‪ ,‬מסוגלות עצמית‪ ,‬למידה חברתית ועוד)‪,‬‬ ‫תהליכי התפתחות קוגניטיביים (התפתחות שפתית‪ ,‬אינטליגנציה שכלית‪ ,‬הישגיות לימודית ועוד)‬ ‫ותהליכי התפתחות חברתיים (הבדלים בין המינים‪ ,‬הבדלים בין‪-‬תרבותיים ועוד)‪ .‬תהליכים‬ ‫התפתחותיים אלה יבחנו בקרב אוכלוסיות מגוונות‪ .‬ה סמינריון יכוון למחקרים משולבים (כמותני‬ ‫ואיכותני) ויי נתן במתכונת של הרצאות ודיון‪ ,‬ופגישות אישיות (בעיקר במהלך סמסטר ב')‪.‬‬ ‫סמינר‪-‬מקומה הנה(ע)דר של התנועה בהוראה ובלמידה‬ ‫ד"ר עפרה ולטר‬ ‫‪ 626 –0600000‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫‪35‬‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫מטרתו העיקרית של סמינריון זה היא לספק לסטודנטים סביבה מתאימה לקיום מחקר בנושא‬ ‫המעניין אותם‪ ,‬בתחום הידע המוצע; הוראה ולמידה באמצעות התנועה (אינטליגנציה תנועתית)‬ ‫בלימוד מושגי יסוד‪ ,‬טיפוח יכולות מוטוריות ככלי לפיתוח וקידום מודעות רגשית ‪ .EI -‬הסמסטר‬ ‫הראשון יוקדש להיכרות עם התיאוריות העוסקות בשילוב גישות הוראה המטפחות את‬ ‫האינטליגנציה התנועתית ותרומתם בקידום יכולות קוגניטיביות ורגשיות‪ .‬הסטודנטים יכירו כלים‬ ‫תקפים לבדיקת יכולות הבנת מושגי יסוד קוגניטיביים בגי"ר‪ ,‬בדיקת יכולות אמפטיה בקרב ילדים‬ ‫ומחנכים‪ .‬כלים אילו יאפשרו לבחון את כוחה של התנועה בקידום כשרים אילו‪ .‬הסטודנטים יוזמנו‬ ‫לבחור סוגיה ושאלה מחקרית‪ ,‬ולגבש הצעת מחקר‪ .‬בסמסטר השני‪ ,‬יציגו התלמידים את עבודותיהם‬ ‫בכיתה‪ ,‬כחלק מהנחיית עמיתים‪ .‬כמו כן יתקיימו מפגשים קבוצתיים ספורים לצורך מתן הנחיות‬ ‫לכתיבת העבודה‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬ ‫ד"ר עירית ששון‬ ‫‪ 626–0601160‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית ; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06:‬‬ ‫במהלך הסמינריון ידונו גישות תיאורטיות ומתודולוגיות המהוות בסיס לתהליך המחקר החינוכי‬ ‫באמצעות ניתוח מאמרים עדכניים‪ .‬הסמינריון יכלול התנסות בכל שלבי החקר‪ ,‬משלב בחירת הנושא‪,‬‬ ‫ניסוח שאלת מחקר‪ ,‬איסוף מידע עדכני‪ ,‬פיתוח כלי מחקר מתאימים‪ ,‬איסוף נתונים‪ ,‬ניתוח והסקת‬ ‫מסקנות‪ .‬כל סוגיה חינוכית עשויה להגדיר צורך מחקרי‪ .‬במהלך הסמסטר הראשון יבחר כל סטודנט‬ ‫סוגיה חינוכית הרלבנטית לעולמו (שיטה הוראה או למידה המעוררת שאלה‪ ,‬תכנית לימודים‪ ,‬סביבת‬ ‫למידה ייחודית‪ ,‬שיטת הערכה חדשנית‪ ,‬אוכלוסיית לומדים ייחודית ועוד)‪ .‬בתהליך של הנחייה‬ ‫ומעורבות עמיתים כל סטודנט יכתוב ויציג הצעה למחקר הממוקד בסוגיה שהעלה‪ .‬הסמסטר השני‬ ‫יוקדש לביצוע המחקר ולניתוח הממצאים‪.‬‬ ‫סמינר‪" :‬הזכות לחינוך‪ :‬היבטים חברתיים ומשפטיים‬ ‫ד"ר יוסף ג'אברין‬ ‫‪ 626– 0600011‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫מטרת הסמינר היא לבחון ולנתח את העקרונות המשפטיים והאידאולוגיים המעצבים את מדיניות‬ ‫החינוך בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬הקורס ידון בנסיבות ההיסטוריות‪ ,‬התרבותיות‪ ,‬והפוליטיות‪ ,‬שהשפיעו על‬ ‫עיצוב מערכת החינוך‪ ,‬על הדינאמיקה שעוברים יעדיה של המערכת‪ ,‬ועל הדרכים בהן ביקשה‬ ‫המערכת להיענות לאתגרים וללחצים בתוכה ומחוצה לה‪ .‬הדיון ייעשה תוך כדי התמקדות בסוגיות‬ ‫העכשוויות של החינוך בישראל‪ .‬הסטודנטים יתוודעו במסגרת הסמינר למדיניות משרד החינוך כפי‬ ‫‪36‬‬ ‫שהיא משתקפת בחוקי החינוך השונים‪ ,‬בדו"חות הוועדות השונות‪ ,‬בחוזרי מנכ"ל וברפורמות‬ ‫המרכזיות אשר השפיעו על גיבוש מערכת החינוך בישראל ועל הדגשיה הפדגוגיים‪ .‬הסמינר יקנה‬ ‫למשתתפים כלים תיאורטיים ומעשיים להבנת וניתוח תהליכים וסוגיות במשפט ומדיניות חינוך‬ ‫בכלל‪ ,‬ובישראל בפרט‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬היבטים חינוכיים של יחסים בין אישיים‬ ‫ד"ר אלון גולדברג‬ ‫‪ 626 - 0611160‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫מטרות הקורס‪ :‬הקורס מפגיש את הסטודנטים עם סוגיות ביחסים בין אישיים מתקופת הילדות ועד‬ ‫תקופת הבגרות‪ .‬במסגרת הקורס נדון במקורות היכולות הבין אישיות וכן בדרכי ההתמודדות‬ ‫המשפחתיות והחינוכיות עם קשיים ביחסים בין אישיים אשר מתעוררים במהלך החיים‪ .‬בסוף‬ ‫הקורס תוגש עבודה סמינריונית מחקרית בנושא הקורס‪.‬‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫אספקטים של התנהגות מסתכנת בגיל ההתבגרות‬ ‫ד"ר אלון גולדברג‬ ‫‪ 6 - 0011164‬שש"ס‪ ,‬נ"ז ‪ ,6‬ש'‬ ‫הקורס דן בהתנהגות מסתכנת בגיל התבגרות‪ :‬עבריינות‪ ,‬חיפוש ריגושים‪ ,‬התנהגות אנטי‪-‬חברתית‬ ‫והתנהגות חסרת אחריות‪ .‬נדון בשאלות מה היא התנהגות מסתכנת‪ ,‬האם ניתן למנוע אותה והאם‬ ‫היא נורמטיבית‪ .‬יידונו הסברים שונים של התנהגות מסתכנת תוך התייחסות להקשרים פיזיולוגיים‬ ‫ובעיקר להקשרים משפחתיים וסביבתיים‪ .‬לבסוף‪ ,‬תוצע נקודת מבט מקדמת להתמודדות עם‬ ‫התופעה ולהתפתחות מיטבית של המתבגר‪.‬‬ ‫התמודדות עם מגבלות ומחלות כרוניות‬ ‫ד"ר אלון גולדברג‬ ‫‪ 6 –0011167‬שש"ס‪ ,‬נ"ז ‪ ,6‬ש'‬ ‫הקורס מעניק נקודת מבט מקדמת למחלות כרוניות ומגבלות אחרות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬אפילפסיה וסוכרת‪-‬‬ ‫נעורים‪ .‬בקורס נדון בתפיסה המסורתית להתמודדות עם מחלות‪ ,‬ביתרונותיה ובחסרונותיה ונעלה‬ ‫אפשרויות שונות וחדשו ת להתמודדות עם מציאות שכזו בחיי היום יום‪ ,‬תוך התייחסות למשאבי‬ ‫התמודדות אישיים‪ ,‬משפחתיים וסביבתיים‪ .‬הקורס מעניק כלים להבנה טובה יותר של מושג‬ ‫הבריאות והחולי ולתפקידם של המערכות התומכות בילד\מתבגר החולה‪ :‬משפחה‪ ,‬חברים ובית‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫בגרותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית‬ ‫ד"ר גליה אנקורי‬ ‫‪ 6 - 0611613‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‪2‬ב'‬ ‫בקורס זה יילמדו התמורות הרגשיות‪ ,‬הקוגניטיביות‪ ,‬החברתיות והרוחניות שעוברים אנשים בשנות‬ ‫הבגרות‪ .‬באמצעות נרטיבים מהספרות המקצועית‪ ,‬הקולנוע והספרות היפה נדון בתהליכים‬ ‫המאפיינים את הבגרות הנורמטיבית כמו זוגיות‪ ,‬עבודה וקריירה‪ ,‬הורות והזדקנות‪ .‬נתמקד באופן‬ ‫שבו מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים מתמודדים עם אותם שינויים ומעברים‪.‬‬ ‫מנוער בסיכון לנוער בסיכוי‬ ‫ד"ר גליה אנקורי‬ ‫‪ 6 - 0011100‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‪2‬ב'‪ ,‬לא מתאים למי שלמד את קורס בחזרה‬ ‫לגיל ההתבגרות‬ ‫קורס זה עוסק באתגרי גיל ההתבגרות מבחינה רגשית‪ ,‬חברתית‪ ,‬שכלית ורוחנית‪ .‬באמצעות קריאת‬ ‫ספרות‪ ,‬צפייה בקטעי סרטים וניתוח חוויות אישיות מתקופת גיל ההתבגרות‪ .‬הקורס ילמד להבין בני‬ ‫נוער החווים מצוקות התפתחותיות‪ ,‬נפשיות ומשפחתיות שונות‪.‬‬ ‫גישות התערבות מוטוריות באספרגר ואוטיזם‬ ‫ד"ר עפרה ולטר‬ ‫‪ 6 - 0011161‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫לא מתאים למי שלמד את הקורס גישות התערבות בגיל הרך‬ ‫בקורס זה הסטודנטים ילמדו להכיר את שלבי ההתפתחות המוטורית מגיל הלידה עד גיל שש‪.‬‬ ‫הכרת שלבי ההתפתחות‪ ,‬סוגי טמפרמנט‪ ,‬מערכת המגע התחושתי והתפתחותה‪ .‬הסטודנטים יכירו‬ ‫ויבינו את הצורך הבסיסי של הפעוטים לתנועה כבסיס להתפתחות תקינה בהמשך חייהם‪ .‬הקורס‬ ‫יחשוף את הלומדים לרזי התנועה המותאמים לכל אחד משלבי ההתפתחות המוטורית‪ .‬הסטודנטים‬ ‫יפתחו יכולת התבוננות בתהליך ההתפתחותי של ילד עם התפתחות אב‪-‬נורמלית‪ ,‬וזאת בהשוואה‬ ‫להתפתחות המוטורית הנורמטיבית‪ .‬הסטודנטים יחשפו לגישות ואסטרטגיות להתערבות באוטיזם‪,‬‬ ‫אספרגר ובעיות קואורדינציה‪.‬‬ ‫המחנך הרגשי – היבטים קליניים בחינוך‬ ‫ד"ר מירב חן‬ ‫‪ 6 - 0663043‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫לא מיועד למי שלמדו את הקורס אני כמטפל‬ ‫חוק השילוב הכתיב מציאות חינוכית חדשה בארץ ובעולם‪ .‬ילדים בעלי צרכים לימודיים ורגשיים‬ ‫מיוחדים משולבים בכיתות הרגילות ומחייבים את המחנכים לפתח הבנות מעמיקות לצרכיו‬ ‫הרגשיים של התלמיד ולבדוק כיצד ניתן להיענות להם במסגרת הקיימת‪ .‬הקורס יעסוק בהיבטים של‬ ‫השיח הפסיכולוגי בשיח החינוכי‪ ,‬תוך הכרת תיאוריות התפתחותיות‪ ,‬ייעוציות וחינוכיות רלוונטיות‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫תיאוריות אישיות ב'‬ ‫ד"ר ליהוא זיסברג‬ ‫‪ 6 –0611361‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬תיאוריות אישיות א'‬ ‫תיאוריות האישיות השונות מהוות נדבך מרכזי בפסיכולוגיה‪ .‬מטרת הקורס הינה להעמיק את‬ ‫ההבנה שהונחלה בקורס תיאוריות אישיות א' לרובד עמוק יותר ולהוסיף תיאוריות נוספות שמהוות‬ ‫חלק מהתיאוריות הטיפוליות והמחקריות בתחום האישיות כיום‪ .‬הקורס ייבחן את התיאוריות‬ ‫בצורה משווה ויעסוק באישיות הנורמלית והפתולוגית כאחד‪ .‬במהלך הקורס ידונו משמעות‬ ‫המחלוקות בין התיאוריות השונות ותמונת האדם העולה מכל אחת מהן‪ ,‬על פי קריטריונים שונים‬ ‫המאפשרים לזהות ולחדד את הדומה והשונה בין הגישות‪ .‬החומר יילמד באמצעות הרצאות‪,‬‬ ‫התייחסות לסוגיות שיביאו המרצה והסטודנטים‪ ,‬דיונים וקריאת חומר לאורך הקורס‪.‬‬ ‫זכויות אדם בהקשר של החינוך המיוחד‬ ‫ד"ר יוסף ג'בארין‬ ‫‪ 6 – 0611360‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫בשנים האחרונות אנשים עם מוגבלויות החלו לתבוע את זכויותיהם ולהיאבק על מקומם בחברה‬ ‫בדרכים משפטיות וציבוריות‪ .‬הקורס יעסוק בסוגיות תיאורטיות ומשפטיות של זכויות האדם‬ ‫בהקשר של מוגבלות ונכות‪ .‬נתמקד בזירה המשפטית כזירה מרכזית שבה התחוללו חלק מן‬ ‫המאבקי ם‪ .‬כן נעסוק בשאלות שלגבולות הכלי המשפטי ככלי לשינוי חברתי מהותי בתחום זה‪ .‬ייבחנו‬ ‫הדינמיקה שעובר שיח הזכויות של אנשים עם מוגבלות והשפעתו על מעמדם של אנשים עם‬ ‫מוגבלויות בישראל‪ .‬בין הסוגיות שידונו בקורס‪ :‬דיני הרווחה חברתית‪ ,‬נגישות על כל גווניה ונושאיה‪,‬‬ ‫הפלייה בתעסוקה‪ ,‬חיים ודיור בקהילה‪ ,‬ייצוג במוקדי קבלת החלטות ציבוריות‪ ,‬נציבות שוויון זכויות‬ ‫אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬וחיבור עם קבוצות מיעוט אחרות‪ .‬כן תילמד האמנה הבינלאומית החדשה‬ ‫בנושא זכויות אנשים עם מוגבלויות‪.‬‬ ‫מבוא לאוטיזם‬ ‫ד"ר שירי פרלמן אבניאון‬ ‫‪ 626–0011163‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‪2‬ב'‬ ‫השכיחות העולה של ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי גררה עלייה תלולה במחקר‪ ,‬והממצאים‬ ‫ההולכים ונצברים‪ .‬מה הוא אוטיזם‪ ,‬ומה הן השאלות המרכזיות העומדות בלב המחקר‬ ‫העדכני? בקורס יי למדו מושגים בסיסיים הנוגעים לחקר האוטיזם‪ .‬יילמדו אבני הדרך בהתפתחות‬ ‫הטיפוסית‪ ,‬שנמצאו משובשות אצל ילדים עם אוטיזם‪ .‬נכיר את הכלים השונים לאבחון אוטיזם‪ ,‬על‬ ‫רקע אבני הדרך ההתפתחותיות שהשתבשו‪ .‬הקורס יתבסס על קריאה של חומר אקדמי‪ .‬על בסיס‬ ‫תכניו יעניק הקורס תשתית מתודולוגית המקובלת בתחום של חקר האוטיזם‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫שילוב הילד בעל הצרכים המיוחדים‬ ‫ד"ר יונתן קסלר‬ ‫‪ 6 - 0611665‬שש'ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יעסוק במגמות עולמיות של שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל‪ ,‬ובביטוי של‬ ‫מגמה זו בישראל‪ .‬הקורס יתמקד בסוגיות הנלוות לשילובם של סטודנטים במערכת החינוך הרגילה‪,‬‬ ‫לאחר שאובחנו כבעלי צרכים מיוחדים‪ .‬יוצגו ויוסברו מונחי יסוד (חוק החינוך המיוחד‪ ,‬שילוב‪ ,‬חוק‬ ‫השילוב‪ ,‬השתלבות‪ ,‬הכלה)‪ .‬בהמשך יוקנה מידע הקשור באבחנה בין חריגויות שונות‪ ,‬תוגבר מודעות‬ ‫הסטודנטים לשונות בין התלמידים‪ ,‬ולסוגיית שילובם במערכת הרגילה‪ .‬יודגש ההיבט ההיסטורי‬ ‫והפילוסופי של השילוב‪ .‬יועלו סוגיות של פיתוח אחריות לקידומו של כל פרט בכתה על בסיס שוויון‪,‬‬ ‫מתוך דגש על שמירת זכויות האדם‪ .‬נדון בקונפליקטים המאפיינים את עבודת אנשי החינוך בסוגיית‬ ‫השילוב‪ ,‬ונכיר כלים לאיתור ומיפוי צרכי שילוב‪ .‬יודגשו דרכי הערכה של הצלחת השילוב כאמצעי‬ ‫למקסם את יתרונותיו‪ .‬הקורס יכלול קריאת מאמרים מחקריים והכנה של רפרטים על ידי‬ ‫המשתתפים‪.‬‬ ‫אנשים עם מוגבלויות בחברה פוסט‪-‬מודרנית‪:‬‬ ‫היבטים ביקורתיים‬ ‫ד"ר קרוליין גוטמן‬ ‫‪ 6 - 0011117‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס מגדיר מחדש את תחום חקר ה"מוגבלויות" (‪(disability‬על ידי מיקודו כתופעה חברתית‬ ‫ותרבותית ואף כהבניה חברתית‪ .‬מטרת הקורס היא לאתגר את הסטודנטים בהסתכלות ביקורתית‬ ‫על הדרכים שבהן אנשים עם מוגב לויות מודרים בחברות מודרניות‪ ,‬כולל בישראל‪ .‬הקורס דן בדו‪-‬‬ ‫שיח האקדמי והחברתי הקשור לצדק חברתי דרך התייחסות להיבטים היסטוריים‪ ,‬תרבותיים‪,‬‬ ‫פוליטיים ואומנותיים‪ ,‬כפי שנתפסים דרך "עדשה של מוגבלויות"‪.‬‬ ‫סוגיות במוגבלות שכלית ולקויות התפתחויות‬ ‫ד"ר שירי פרלמן‪-‬אבניאון‬ ‫‪ 6 -0660665‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫מטרת הקורס‪ :‬היכרות בסיסית עם אוכלוסיות בעלות פיגור שכלי‪ ,‬או נכויות התפתחותיות‬ ‫המאותגרות קוגניטיבית‪ .‬במהלך הקורס יוגדרו ויאופיינו הפיגור השכלי‪ ,‬דרגות הפיגור והמאפיינים‬ ‫הקוגניטיביים‪ ,‬הרגשיים‪ ,‬המשפחתיים וה חברתיים של הפרעה התפתחותית זו‪ .‬הקורס ידון בסיבות‬ ‫לפיגור השכלי‪ ,‬תסמונות שבהן הפיגור השכלי הוא מאפיין בולט‪ ,‬דרך התבטאות ההפרעה ודרכי‬ ‫הטיפול בה‪ .‬תערך הכרה של נכויות התפתחותיות נוספות והקשר שלהן לפיגור שכלי או קשיים‬ ‫קוגניטיביים נלווים‪.‬‬ ‫היבטים חינוכיים ופסיכולוגיים של השואה‬ ‫ד"ר אלון גולדברג‬ ‫‪ 6 – 0663066‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס בוחן את הציר שבין העיסוק הפרטיקולארי בשואה לעיסוק האוניברסאלי של השואה תוך‬ ‫התמקדות בתקופות שונות‪ :‬לפני השואה‪ ,‬השואה ולאחריה‪ .‬השואה נתפסת כמקרה אשר לא ניתן‬ ‫להסבירו בצורה רציונאלית‪ ,‬ולפיכך כל הסקת מסקנות אישיות‪ ,‬משפחתיות‪ ,‬לאומיות‪-‬יהודיות‬ ‫‪41‬‬ ‫ואוניברסאליות מוגבלת‪ .‬אולם‪ ,‬ייחודה של השואה מאפשר לנו לדון בסוגיות הקשורות להתנהגות‬ ‫חברתית מנקודת מבט חינוכית‪ ,‬פסיכולוגית וחברתית‪ ,‬כגון‪ ,‬עמידה מן הצד‪ ,‬שיתוף פעולה עם מחוללי‬ ‫שואה והצלה של קורבנות‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫פירוט הקורסים במוקד לליקויי למידה‬ ‫שנה א' ‪ -‬קורס חובה‬ ‫מבוא ללקויות למידה‬ ‫ד"ר שי מנשה‬ ‫‪ 0660164-4‬שש"ס‪ 4,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יאפשר היכרות והבנה של הנושאים המרכזיים בתחום ליקויי הלמידה‪ .‬הסטודנטים יכירו את‬ ‫ההגדרות לליקויי הלמידה‪ ,‬את הפרופילים התפקודיים ואת התחומים השונים שבהם יתכנו‬ ‫הליקויים‪ .‬יילמדו גישות ותיאוריות להסבר לקויות הלמידה‪ ,‬מבחינה התנהגותית ונוירופסיכולוגית‪.‬‬ ‫כן יידונו ההבדלים שבין ליקויי למידה וקשיי למידה‪ ,‬וממצאים מחקריים הקשורים בהיבטים‬ ‫רגשיים וחברתיים של התחום‪ .‬בנוסף‪ ,‬תו דגש חשיבותה של המודעות לנושא בקרב ההורים ואנשי‬ ‫החינוך‪.‬‬ ‫מבוא לחינוך מיוחד‬ ‫ד"ר קרן מינץ‬ ‫‪ 6 –0611670‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס עוסק ברקע ההיסטורי לחינוך המיוחד‪ ,‬במטרותיו וברצף בין החינוך הרגיל לחינוך המיוחד‪.‬‬ ‫אנו נתמקד באבחנה שבין התפתחות נורמלית להתפתחות ייחודית‪ ,‬תוך פירוט לגבי אוכלוסיות היעד של‬ ‫החינוך המיוחד והמסגרות השונות הקיימות לאוכלוסייה זו‪ .‬במהלך הקורס ידונו גם הנושאים‪ :‬עקרונות‬ ‫ההוראה בחינוך המיוחד‪ ,‬חוק החינוך המיוחד (‪ ,)0800‬תיקון מספר ‪ 7‬לחוק החינוך המיוחד (‪ )4664‬ורעיון‬ ‫השילוב‪.‬‬ ‫שנה ב' ‪ -‬קורס חובה‬ ‫מבוא לפסיכוביולוגיה‬ ‫ד"ר סיון רז‬ ‫גב' רויטל תמרי‬ ‫‪ 626 - 0600061‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יציג את נושאי הבסיס של המחקר הפסיכו‪-‬פיזיולוגי כחלק מהענף הכללי של הפסיכולוגיה‪.‬‬ ‫הוא סוקר את היחסים בין מוח והתנהגות ומיועד להקנות ידע בסיסי ביסודות נוירו‪-‬פיזיולוגיים‬ ‫וביוכימיים להתנהגות בני אדם ובעלי חיים‪ .‬ייסקרו נושאי יסוד כגון נוירו‪-‬אנטומיה בסיסית‪ ,‬הולכה‬ ‫עצבית‪ ,‬העברה סינפטית‪ ,‬פסיכופרמקולוגיה בסיסית‪ ,‬תפקוד ואנטומיה מוחית (כולל התייחסות‬ ‫לפגיעות מוחיות ולתהליכי החלמה לאחר פגיעה מוחית) ושיטות בחקר המוח‪ .‬כן ניגע בקצרה בכמה‬ ‫נושאים מערכתיים‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫למידה מתווכת‬ ‫ד"ר נילי גל‪-‬ים‬ ‫‪ 626– 0663070‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יקיף נושאים הקשורים ישירות להתנסות בלמידה מתווכת ובתיאוריה של פוירשטיין‬ ‫העוסקת ביכולת להשתנות כתוצאה מלמידה מתווכת‪ .‬נדון בעקרונות התיווך‪ ,‬בפונקציות‬ ‫קוגניטיביות פגומות וביכולת לפתחם‪ .‬נעסוק במושגים הקשורים בלמידה מתווכת של השפה והדיבור‬ ‫הפנימי על פי משנתו של ויגוצקי‪ ,‬ובפעילויות בטווח ההתפתחות הקרובה‪ .‬נדון בתיווך של מיומנויות‬ ‫חברתיות ויכולת להשתמש בהן בסיטואציות חברתיות‪.‬‬ ‫היבטים תיאורטיים באבחון תפקודי למידה‬ ‫ד"ר ענת בן‪-‬גל‬ ‫‪ 4 - 0663004‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא ללקויות למידה‬ ‫לא מיועד למי שלמדו את הקורס אבחון תפקודי למידה‬ ‫הקורס מקנה היכרות עם מודלים תיאורטיים‪ ,‬כלים ואסטרטגיות המיושמים בתהליך אבחון תפקודי‬ ‫למידה (אבחון דידקטי)‪ .‬במהלך הקורס יכירו הסטודנטים את כלי האבחון המרכזיים תוך התנסות‬ ‫בחלקם‪ ,‬וילמדו לנתח דו"חות אבחון אינטגרטיביים‪.‬‬ ‫עקרונות בהקניית אסטרטגיות למידה‬ ‫ד"ר ענת בן‪-‬גל‬ ‫‪ 6 - 0066166‬שש"ס‪ 6 ,‬נ "ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא ללקויות למידה‬ ‫המונחים "לקויות למידה" ו"הפרעת קשב" מייצגים לומדים עם שונות בתחומי החוזק ובתחומי‬ ‫הקושי המאפיינים אותם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתן לאפיין את הצרכים ולהכליל אותם לכדי אסטרטגיות‬ ‫למידה התואמות צרכים מגוונים אלה‪ .‬בקורס נעסוק בהכרת החומר התיאורטי הנמצא בבסיס‬ ‫הקניית אסטרטגיות למידה ללומדים עם לקויות למידה והפרעות קשב‪ ,‬תוך הצגת ממצאי מחקרים‬ ‫עדכניים מהארץ ומהעולם ותוך שימוש בתיאורי מקרה להדגמת התיאוריה‪.‬‬ ‫שנה ג' – קורסי חובה‬ ‫לימודי שדה שנה ג' ‪ -‬מוקד לליקויי למידה‬ ‫גב' שרון חי‬ ‫‪ 0611603020‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬עבודה מעשית‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא ללקויות למידה‪ ,‬מבוא לנוירופסיכולוגיה‪ ,‬מבוא לחינוך מיוחד‪ ,‬למידה‬ ‫מתווכת‪ ,‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‪2‬ב' (כל החובות של שנים א'‪2‬ב')‬ ‫הסטודנט ישתלב במערכת החינוך הרגילה‪ ,‬יכיר את עבודת אנשי הצוות‪ ,‬את מאפייני האוכלוסייה‬ ‫ואת גישות העבודה הקיימות במערכת החינוך‪ .‬בשנה זו יושם דגש על יישום עקרונות הלמידה‬ ‫המתווכת ועל התנסות בפעילויות תומכות למידה‪ .‬הסטודנט יקבל הדרכה קבוצתית במסגרת שבה‬ ‫הוא עובד והדרכה פרטנית במכללה לאורך שנת הלימודים‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫סמינריונים‬ ‫סמינר ‪ -‬גישות לפיתוח מיומנויות חשיבה כאמצעי לקידום ילדים‬ ‫ד"ר נילי גל‪-‬ים‬ ‫‪ 626 - 0611670‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; איכותני‬ ‫ציון עובר‪06:‬‬ ‫בקורס זה יידונו מחקרים עדכניים המתארים גישות ייחודיות לפיתוח מיומנויות חשיבה בתחומי‬ ‫הדעת השונים ובאופנים מגוונים‪ .‬כן נעסוק בסוגיות של שילוב ובמאמצים לייצר פתרונות מתאימים‬ ‫לצורך שילוב ילדים וכאמצעי לקידומם‪ .‬הסטודנטים ייחשפו לגישות שונות לביצוע מחקרים בתחום‬ ‫זה‪ ,‬ויתנסו במחקר עצמאי וכתיבת עבודה מסכמת בנושאים אלה לפי בחירתם‪ .‬תינתן העדפה למחקר‬ ‫איכותני‪.‬‬ ‫סמינר – התבוננות רב מערכתית בלקויות למידה וקשב‬ ‫ד"ר ענת בן‪-‬גל‬ ‫‪ 626 - 0600013‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬היבטים תיאורטיים באבחון תפקודי למידה ו‪/‬או מבוא ללקויות למידה‪,‬‬ ‫מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור מאנגלית ; איכותני‬ ‫וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06:‬‬ ‫במהלך הסמינריון נדון בהשלכות אפשריות של לקויות למידה וקשב על כלל מעגלי החיים‪ .‬נדון‬ ‫ונבדו ק אלו תחומי חיים עשויים להיות מושפעים‪ ,‬לטובה ולשלילה‪ ,‬כשמתמודדים עם לקויות למידה‬ ‫והפרעות קשב‪ .‬הסמינריון יכלול התנסות בכל שלבי המחקר‪ ,‬משלב בחירת הנושא‪ ,‬ניסוח שאלת‬ ‫מחקר‪ ,‬מציאת כלי מחקר המתאימים לבדיקת השאלה‪ ,‬איסוף נתונים‪ ,‬ניתוחם והסקת מסקנות‪.‬‬ ‫לאורך השנה יתנסה כל סטודנט בכל שלבי המחקר‪ ,‬החל מניסוח שאלת החקר ועד כתיבת דו"ח‬ ‫אקדמי סופי (עבודת הסמינריון)‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬ ‫ד"ר עירית ששון‬ ‫‪ 626 –0601160‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06:‬‬ ‫במהלך הסמינריון ידונו גישות תיאורטיות ומתודולוגיות המהוות בסיס לתהליך המחקר החינוכי‬ ‫באמצעות ניתוח מאמרים עדכניים‪ .‬הסמינריון יכלול התנסות בכל שלבי החקר משלב בחירת נושא‪,‬‬ ‫ניסוח שאלת מחקר‪ ,‬איסוף מידע עדכני‪ ,‬פיתוח כלי מחקר מתאי מים‪ ,‬איסוף נתונים‪ ,‬ניתוח והסקת‬ ‫מסקנות‪ .‬כל סוגיה חינוכית עשויה להגדיר צורך מחקרי‪ .‬במהלך הסמסטר הראשון יבחר כל סטודנט‬ ‫סוגיה חינוכית הרלבנטית לעולמו (שיטה הוראה או למידה המעוררת שאלה‪ ,‬תכנית לימודים‪ ,‬סביבת‬ ‫‪44‬‬ ‫למידה ייחודית‪ ,‬שיטת הערכה חדשנית‪ ,‬אוכלוסיית לומדים ייחודית ועוד)‪ .‬בתהליך של הנחייה‬ ‫ומעורבות עמיתים כל סטודנט יכתוב ויציג הצעה למחקר הממוקד בסוגיה שהעלה‪ .‬הסמסטר השני‬ ‫יוקדש לביצוע המחקר וניתוח הממצאים‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬אינטליגנציה רגשית בחינוך‬ ‫ד"ר יונתן קסלר‬ ‫‪ 626 - 0611604‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫הסמינריון יעסוק במחקר בנושאים הקשורים ללמידה רגשית חברתית (‪ SEL .(SEL‬הוא פיתוח‬ ‫חינוכי על בסיס עקרונות של אינטליגנציה רגשית‪ .‬גישה זו נועדה לפתח מיומנויות רגשיות וחברתיות‬ ‫אצל יל דים‪ .‬תכניות המתבססות על הגישה כוללות התמודדות עם אלימות והתנהגויות אנטי‪-‬‬ ‫חברתיות אחרות‪ ,‬דרך קידום סגנון פדגוגי חיובי‪ .‬המאפיין המרכזי של תכניות אלה הוא פיתוח הילד‬ ‫כאדם שלם‪ ,‬כשהצד הרגשי והקוגניטיבי חשובים באותה מידה‪ .‬סטודנטים המשתתפים בסמינריון‬ ‫יוכלו לבחור נו שאים בהם יש להם עניין‪ ,‬ויפתחו אותם למחקר‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬פסיכולוגיה בחינוך‬ ‫ד"ר שירי פרלמן‪-‬אבניאון‬ ‫‪ 626 - 0611363‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; כמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫סמינריון זה בו דק תהליכים פסיכולוגיים הרלוונטיים לתחומי החינוך‪ .‬במסגרת הסמינר ייסקר‬ ‫הספרות העדכנית מתחום המחקר ההתנהגותי‪ ,‬הקוגניטיבי והרגשי‪ ,‬והשאלה כיצד תחומי המחקר‬ ‫של הפסיכולוגיה תורמים להבנה ושיפור של תהליכים חינוכיים‪.‬‬ ‫סמינר – הפרעות נוירולוגיות והשפעותיהן בחינוך‬ ‫ד"ר יוסי לזר‬ ‫‪ 626 - 0611363‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬מבוא‬ ‫לפסיכוביולוגיה‪ ,‬ופטור מאנגלית; כמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫סמינריון זה יעסוק בהיבטים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬רגשיים של הפרעות‬ ‫נוי רולוגיות כהפרעת קשב‪ ,‬הפרעות בהפקת הדיבור‪ ,‬הפרעות בקריאה ובכתיבה‪ ,‬גידולים מוחיים‪,‬‬ ‫הפרעות התקף‪ ,‬הפרעות בהתפתחות המוח‪ ,‬הפרעות ניווניות (פרקינסון‪ ,‬הנטינטון‪ ,‬אלצהיימר‪ ,‬טרשת‬ ‫נפוצה‪ ,‬תסמונת קורסקוף) מחלות נוירו‪-‬זיהומיות‪ ,‬אוטיזם‪ ,‬הפרעות עקה וכו'‪ ,‬ויקשור בינם לבין‬ ‫ת הליכי עיבוד מידע בסיסיים כתפיסה ויזואלית ואודיטורית ותהליכי עיבוד מידע מורכבים כמו קשב‬ ‫‪45‬‬ ‫סלקטיבי‪ ,‬עיבוד פרצופים וכו'‪ .‬הקורס יהווה רקע להבנת הפרעות אלה אצל ילדים בגילאים שונים‬ ‫ואצל מבוגרים כבסיס להבנת שילובו של הלומד החריג במערכת החינוך‪.‬‬ ‫סמינר‪" :‬הזכות לחינוך‪ :‬היבטים חברתיים ומשפטיים"‬ ‫ד"ר יוסף ג'אברין‬ ‫‪ 626– 0600011‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫מטרת הסמינר היא לבחון ולנתח את העקרונות המשפטיים והאידאולוגיים המעצבים את מדיניות‬ ‫החינוך בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬הקורס ידון בנסיבות ההיסטוריות‪ ,‬התרבותיות‪ ,‬והפוליטיות‪ ,‬שהשפיעו על‬ ‫עיצוב מערכת החינוך‪ ,‬על הדינאמיקה שעוברים יעדיה של המערכת‪ ,‬ועל הדרכים בהן ביקשה‬ ‫המערכת להיענות לאתגרים וללחצים בתוכה ומחוצה לה‪ .‬הדיון ייעשה תוך כדי התמקדות בסוגיות‬ ‫העכשוויות של החינוך בישראל‪ .‬הסטודנטים יתוודעו במסגרת הסמינר למדיניות משרד החינוך כפי‬ ‫שהיא משתקפת בחוקי החינוך השונים‪ ,‬בדו"חות הוועדות השונות‪ ,‬בחוזרי מנכ"ל וברפורמות‬ ‫המרכזיות אשר השפיעו על גיבוש מערכת החינוך בישראל ועל הדגשיה הפדגוגיים‪ .‬הסמינר יקנה‬ ‫למשתתפים כלים תיאורטיים ומעשיים להבנת וניתוח תהליכים וסוגיות במשפט ומדיניות חינוך‬ ‫בכלל‪ ,‬ובישראל בפרט‪.‬‬ ‫סמינר‪ :‬נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית של לקויות למידה‬ ‫ד"ר שי מנשה‬ ‫‪ 626–0600041‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫מאנגלית;‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫מטרת קורס זה היא להפגיש את הסטודנטים עם תחום הקוגניציה והנוירופסיכולוגיה של לקויות‬ ‫הלמידה‪ ,‬ולאפשר התנסות בכתיבת הצעת מחקר אשר תתבסס על סקירה ספרותית עדכנית‬ ‫ואינטגרטיבית‪ ,‬בעלת מסקנות אישיות וביקורתיות‪ ,‬שתוביל לכוון מחקרי עתידי אפשרי‪ .‬בעבודה‬ ‫עצמה יתבקשו הסטודנטים לשזור הערות ביקורתיות‪ ,‬מסקנות‪ ,‬והצעות למחקר המשך‪.‬‬ ‫מבנה העבודה יתבסס על מבנה של מאמר מחקרי בתחום‪ ,‬ויכלול תקציר‪ ,‬מבוא‪ ,‬שיטה (נבדקים‪,‬‬ ‫מטלות‪ ,‬ניתוחים סטטיסטיים)‪ ,‬סיכום (תוצאות אפשריות בהתאם לסקירה הספרותית וביקורת)‪.‬‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫היבטים מערכתיים‪ :‬משפחתיים‪ ,‬רגשיים וחברתיים בלקויות למידה ד"ר ענת בן גל‬ ‫‪ 6 – 0663006‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא ללקויות למידה‬ ‫‪46‬‬ ‫המונח "לקויות למידה" מציין קשיים הטרוגניים הקשורים בתפקודי הלמידה‪ .‬לקשיים בלמידה יש‬ ‫השפעה מכרעת על תפקוד האדם בבית הספר‪ ,‬אך נשאלת השאלה האם רק בין כתלי בית הספר‪ .‬היכן‬ ‫עוד מורגשים קשיי הלמידה? אלו השלכות קצרות טווח וארוכות טווח ייתכנו בהקשר ללקויות‬ ‫למידה? הקורס יעסוק בתחומים רגשיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬משפחתיים ומערכתיים‪ ,‬תוך הצגת ממצאי‬ ‫מחקרים עדכניים מהארץ ומהעולם ושימוש בתיאורי מקרה להדגמת התיאוריה‪.‬‬ ‫כישורי שפה ודיסלקציה‬ ‫ד"ר שי מנשה‬ ‫‪ 6 - 0663000‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫בשנים האחרונות יש התפתחות משמעותית בידע המחקרי והיישומי בתחומי רכישת השפה הדבורה‪,‬‬ ‫השפה הכתובה ובליקויים אפשריים בהן‪ .‬בקורס נדון בהתפתחות השפה על מרכיבה השונים תוך‬ ‫התייחסות לגורמים ההתפתחותיים‪ ,‬התנהגותיים‪ ,‬קוגניטיביים‪ ,‬ונוירוקוגניטיביים‪ .‬יילמדו גישות‬ ‫שונות המסבירות את תהליך רכישת הקריאה והכתיבה כגון גישות התפתחותיות וגישות‬ ‫לינגוויסטיות‪ .‬נדון בגורמים היכולים לנבא ליקויי קריאה ושפה‪ ,‬בליקויי הלמידה ובליקויים‬ ‫הקוגניטיביים‪ ,‬בגישות התערבות בתחום הקריאה והכתיבה ובגישות לאיתור ואבחון‪.‬‬ ‫הילד המחונן במערכת – מיתוס ומציאות‬ ‫גב' סימה גולדפרב‪-‬ריבלין‬ ‫‪ 6 –0663066‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫התדמית של הילד המחונן אינו בהכרח זהה למציאות‪ .‬מה הם המאפיינים של מחוננות‬ ‫אינטלקטואלית? מה קורה כשיש פער גדול בין הגיל השכלי לגיל הרגשי? לקויי למידה ומחוננות –‬ ‫ניגוד או השלמה? מי קובע מי מחונן ומי לא‪ ,‬ולמה? איזה אופציות במערכת החינוכית קיימות כמענה‬ ‫על צרכי המחוננים? הקורס יעסוק בשאלות אלה ועוד‪.‬‬ ‫פיתוח תהליכי חשיבה ‪ -‬תיאוריה ויישום‬ ‫ד"ר נילי גל‪-‬ים‬ ‫‪ 626 - 0666170‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס בנוי מחלק תיאורטי שיסקור תיאוריות המסבירות את התפתחות החשיבה‪ ,‬נעסוק בניתוח‬ ‫"מה היא חשיבה" וכיצד היא מתפתחת‪ ,‬מה היא תרבות של חשיבה‪ ,‬מה היא חשיבה ביקורתית‪,‬‬ ‫יצירתית ומדעית ומה היא מטאקוגניציה‪ ,‬וכן מה הן מיומנויות החשיבה המאפיינות את אלה‪ .‬בחלקו‬ ‫השני של הקורס נכיר דרכים וגישות לפיתוח החשיבה כגון‪ :‬העשרה אינסטרומנטלית‪ ,‬ביסוס חשיבה‬ ‫יצירתית וביקורתית‪ ,‬נכיר את כלי החשיבה של דה‪-‬בונו‪ ,‬שימוש ב‪ ,Mind Maps -‬באסטרטגיות‬ ‫לעידוד חשיבה ופתרון בעיות ועוד‪.‬‬ ‫מבוא להפרעות קשב והיפראקטיביות‬ ‫ד"ר גיל מאור‬ ‫‪ 4–0600010‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הפרעת קשב מוכרת בקיצור הקליני ‪ ,ADHD‬והיא מתוארת כהפרעה התפתחותית שכיחה‪,‬‬ ‫המאפיינת כ‪ 06% -‬מכלל האוכלוסייה‪ .‬להפרעה בסיס נוירולוגי‪ ,‬בעל השלכות בולטות בכל מחזור‬ ‫החיים ועל תחומי החיים השונים‪ .‬מאפייניה הקליניים של ההפרעה קרובים מאוד לתפקוד הנורמלי‬ ‫‪47‬‬ ‫וכתוצאה מכך קיים קושי באבחון ובתיאור ההפרעה באמצעות מדדים אובייקטיביים‪-‬מדידים‪.‬‬ ‫במסגרת הקורס יילמדו הבסיס הנוירולוגי של ההפרעה‪ ,‬מאפייניה הקליניים במחזור החיים‪ ,‬הכלים‬ ‫לאבחנה מבדלת ולטיפול נכון בהפרעה‪.‬‬ ‫סינגור עצמי והעצמה אישית בקרב לקויי קשב ולמידה‬ ‫ד"ר גיל מאור‬ ‫‪ 6 – 0663013‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הדימוי העצמי הנמוך והתנסויות המתסכלות שמאפיינות ילדים בעלי קשיים לימודיים או‬ ‫התנהגותיים‪,‬ובכלל זה לקויי למידה ו קשב‪ ,‬מחייבת התייחסות מעט שונה‪ .‬שיטת סינגור עצמי היא‬ ‫שיטת פעולה להגברת המוטיבציה בקרב אנשים בעלי קשיים ולקויות להשתלב בחברה‪ .‬באמצעות‬ ‫סינגור עצמי‪ ,‬הפרט מציג בדיבור ובמעשים שינויים בחייו שיאפשרו לו לחוש בטחון בהשתלבות‬ ‫החברתית והלימודית‪ .‬הקורס כולל ידע מגובה מחקר בנושא תוכניות סינגור עצמי‪ ,‬יסודות הסינגור‬ ‫העצמי וכלים להעצמה‪ .‬כמו גם‪ ,‬התנסות בבניית כלים לסינגור עצמי לתלמידים לקויי למידה וללקויי‬ ‫קשב‪.‬‬ ‫דיסציפלינות בניתוח התנהגות‬ ‫ד"ר גיל מאור‬ ‫‪ 6 – 0660660‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים כלים לבניית תוכניות התנהגות ליחיד או לקבוצה‪ ,‬כלים‬ ‫לבצע הערכה של יעילותה‪ .‬יוצגו לסטודנטים שתי גישות‪ :‬האחת ניתוח התנהגות ישומי (‪)ABA‬‬ ‫והשניה בגישה הקוגניטיבית‪-‬התנהגותית‪ .‬כמו גם נדון בהתערבות באמצעות אימון‪ .‬נבחן גם התאמת‬ ‫תוכניות התערבות המותאמות לגיל ולהפרעות שונות‪.‬‬ ‫העולם הרגשי של המבוגר בעל ליקויי למידה‬ ‫ד"ר יונתן קסלר‬ ‫‪ 2 - 6122342‬שש"ס‪ 2 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יעסוק בעולם הרגשי ובההתמודדות עם הקשיים‪ .‬הסיגנון האישי של האדם עם ליקויי למידה‬ ‫קובע במידה רבה באיזו אסטרטגיות הוא בוחר‪ .‬תעשה הבחנה בין שתי קבוצות עיקריות‪ :‬זו העומדת‬ ‫בלחצים ונוטה להצליח בחיים‪ ,‬לעומת זאת שבסיכון‪ ,‬שחבריה מועדים לאי‪-‬הצלחה בחיים‪ .‬נבדוק‬ ‫באיזה מידה ניתן להשפיע על האדם כדי לשפר את ההתמודדות האישית‪.‬‬ ‫השפעות של ליקויי למידה על בחירת מקצוע‪ :‬מגבלה ואתגר‬ ‫ד"ר יונתן קסלר‬ ‫‪ 2 - 6129111‬שש"ס‪ 2 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יפגיש סטודנטים עם הקשיים הקוגניטיים של אנשים בעלי לקויי למידה‪ .‬בשיעור נדון‬ ‫במשמעות שיש לבחירת מקצוע ומסלול לימודים בעבור בעל הלקוית‪ .‬ייוצגו דוגמאות של אנשים בעלי‬ ‫ליקויי למידה המתמודדים עם דרישות עולם הלמידה ועבודה‪ .‬התיאוריה והגישה של ‪GERBER‬‬ ‫יוצגו כדרך נאותה להתמודדות עם הלקות‪.‬‬ ‫פירוט הקורסים במוקד לשילוב אמנויות בחינוך‬ ‫‪48‬‬ ‫קורסי חובה– שנה א'‬ ‫מבוא לשילוב אומנויות בחינוך‬ ‫ד"ר גליה אנקורי‬ ‫‪ 6 - 0611306‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫מטרת הקורס להקנות תשתית תיאורטית הרלוונטית לפסיכולוגיה של היצירה והאומנות‪ .‬נבחן את‬ ‫חוויית היצירה ממגוון של פרספקטיבות‪ :‬תיאוריות פסיכואנליטיות‪ ,‬התפתחותיות‪ ,‬קוגניטיביות‪,‬‬ ‫אבולוציוניות וטיפוליות‪.‬‬ ‫עיכובים‪ ,‬קשיים התפתחותיים ודרכי טיפול פסיכו‪-‬מוטוריים‬ ‫ד"ר עפרה ולטר‬ ‫‪ 4 - 0011166‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫בקורס זה הסטודנטים ייחשפו לתחום ההתפתחות המוטורית בגיל הרך‪ .‬הם ילמדו ויבינו את‬ ‫החשיבות של התפתחות מוטורית תקינה להתפתחות קוגניטיבית‪ ,‬חברתית ורגשית‪ .‬במסגרת הקורס‬ ‫הסטודנט ייחשף להתפתחות מגילאי לידה‪ ,‬לשלבי ההתפתחות ולחשיבותם להתפתחות תנועתית‬ ‫תקינה וליכולת לביצועיים קוגניטיביים בגילאי בית הספר‪ .‬נעסוק במיומנויות מוטוריות רחבות‬ ‫העוסקות בתפיסה חזותית‪ ,‬שמיעתית‪ ,‬תפיסה מרחבית‪ ,‬מערכת קינסתטית‪ ,‬קשיי כתיבה‪ ,‬תזונה‬ ‫ופעילות גופנית‪ ,‬נבין כל אחת מהמערכות ונזהה מה היא התפתחות מוטורית תקינה מול ליקוייה‪.‬‬ ‫הסטודנט ילמד לתעד‪ ,‬לאבחן‪ ,‬לנתח ולבנות תכנית מובנית ומתפתחת לשיפור מיומנויות מוטוריות‪.‬‬ ‫מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי חיים‬ ‫‪ 6 - 0663003‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫גב' ויויאנה מלמן‬ ‫גב' מיכל דורון‬ ‫הקורס יעסוק בהכרת כלים שונים של הבעה ויצירה בתחומי הדרמה‪ ,‬האומנות‪ ,‬הסיפור והתנועה‪.‬‬ ‫נלמד להכיר את העקרונות שעליהם מבוססת גישת הסיוע בעזרת כלים אלה‪ ,‬את משמעותם של‬ ‫הכלים ואת השפעתם על התפתחות האדם‪ .‬הקורס יכלול הרצאות תיאורטיות בשילוב של ניתוח‬ ‫אירועים‪.‬‬ ‫קורסי חובה ‪ -‬שנה ב'‬ ‫תיאוריות אישיות א'‬ ‫ד"ר ליהוא זיסברג‬ ‫ד"ר קרן מינץ‬ ‫‪ 6 –0663660‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫הקורס יציג בפני המשתתפים את התחום המרתק והבעייתי של חקר האישיות‪ ,‬ההשלכות‬ ‫שלתיאוריות אישיות בסיסיות והיי שומים שלהן ככלי להבנת טבע האדם‪ ,‬כלי לאבחון פתולוגיה‬ ‫וכבסיס לטיפול והתערבות‪ .‬ייסקרו גישות‪ ,‬מודלים ותיאוריות קלאסיות המייצגים באופן מאוזן ככל‬ ‫הניתן גישות פיסיולוגיות‪ ,‬דינמיות‪ ,‬קוגני טיביות וחברתיות‪ .‬נעודד את הסטודנטים להתייחס‬ ‫למודלים שיוצגו באופן אנליטי מחד גיסא וביקורתי מאידך גיסא‪.‬‬ ‫קורסי חובה ‪ -‬שנה ג'‬ ‫פסיכופתולוגיה א'‬ ‫גב' רויטל תמרי‬ ‫‪49‬‬ ‫‪ 6 - 0611610‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‪2‬ב'‬ ‫הקורס יסקור מערכות סיווג עיקריות בתחום הפסיכופתולוגיה (‪ ,)ICD , DSM‬תיאוריות מרכזיות‬ ‫בתחום (גישה דינמית‪ ,‬התנהגותית וחברתית) ומערכות אבחוניות מקובלות (טסטים פסיכולוגיים)‪.‬‬ ‫ייבחנו בקצרה הפרעות שכיחות בינקות (שינה‪ ,‬אכילה‪ ,‬ניקיון)‪ ,‬בילדות (‪ ,ADHD‬הפרעות התנהגות‪,‬‬ ‫הפרעות בקשר) ובגיל ההתבגרות (אכילה‪ ,‬זהות מינית‪ ,‬התמכרויות) וכן הפרעות בבגרות (הפרעה‬ ‫במצב הרוח‪ ,‬הפרעות חרדה‪ ,‬הפרעות אישיות ועוד)‪.‬‬ ‫סמינריונים‬ ‫סמינר ‪ -‬הסיפור החינוכי‪ :‬מחקרים אוטו‪-‬אתנוגרפיים ונרטיביים‬ ‫ד"ר תמר הגר‬ ‫‪ 626 –0611316‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית;‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫איכותני‬ ‫סיפורים הם הדרך בה בני אדם נותני ם לעולמם והתנסויותיהם מובן‪ .‬סמינריון זה מטרתו לבחון יחד‬ ‫עם הסטודנטים את האופן בן סיפורים הופכים לכלי מחקרי אפקטיבי שמאפשר לנו להכיר על העולם‬ ‫החינוכי והחברתי‪ .‬יחד נתבונן וננתח מחקרים המשתמשים בנרטיבים ‪ -‬סיפורי חיים‪ ,‬יומנים‪,‬‬ ‫מכתבים ועוד ‪ -‬כדי להבין את העולם החינוכי‪ ,‬חברתי ומחקרים‪ ,‬שבהם הסיפור הוא הדרך שבה‬ ‫מתועד המחקר‪ .‬הז'אנר האוטואתנוגרפי – המעמיד במרכז את הסיפור החברתי תרבותי של האני‪,‬‬ ‫יבחן לעומק‪ .‬במהלך הקורס ילמדו הכלים והכללים של מחקר נרטיבי ויתרונותיו (וחסרונותיו) ביחס‬ ‫למחקר מסורתי פוזיטיביסטי‪ .‬הסטודנטים י בצעו מחקר נרטיבי על נושא חברתי חינוכי שיתועד‬ ‫בעבודת הסמינר‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬מחקר על התערבויות מבוססות אומנות‬ ‫ד"ר שרון שניר‬ ‫‪ 626 - 0011107‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫הסמינריון עוסק במחקר על השפעה‪ ,‬תוצאות והשלכות של התערבויות חינוכיות בעזרת אומנות‪.‬‬ ‫הסמסטר הראשון יוקדש להיכרות קצרה עם צורות התערבות בסיסיות‪ ,‬כגון הצעת חומרים ליצירה‬ ‫חופשית ותרגילי יצירה מובנים‪ ,‬ובצורות מחקר בסיסיות‪ ,‬איכותניות וכמותניות‪ ,‬המתאימות לחקר‬ ‫התערבויות כאלה‪ .‬הסטודנטים יוזמנו לבחור סוגיה ושאלה מחקרית‪ ,‬ולגבש הצעת מחקר‪ .‬בסמסטר‬ ‫השני‪ ,‬יציגו הסטודנטים את עבודותיהם בכיתה‪ ,‬כחלק מהנחיית עמיתים‪ .‬כן יתקיימו מפגשים‬ ‫קבוצתיים ספורים לצורך מתן הנחיות לכתיבת העבודה‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫סמינר ‪ -‬אינטליגנציה רגשית בחינוך‬ ‫ד"ר יונתן קסלר‬ ‫‪ 626 - 0611604‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫הסמינריון יעסוק במחקר בנושאים הקשורים ללמידה רגשית חברתית (‪ SEL .(SEL‬הוא פיתוח‬ ‫חינוכי על בסיס עקרונות של אינטליגנציה רגשית‪ .‬גישה זו נועדה לפתח מיומנויות רגשיות וחברתיות‬ ‫אצל ילדים‪ .‬תכניות המתבססות על הגישה כוללות התמודדות עם אלימות והתנהגויות אנטי‪-‬‬ ‫חברתיות אחרות‪ ,‬דרך קידום סגנון פדגוגי חיובי‪ .‬המאפיין המרכזי של תכניות אלה הוא פיתוח הילד‬ ‫כאדם שלם כשהצ ד הרגשי והקוגניטיבי חשובים באותה מידה‪ .‬סטודנטים המשתתפים בסמינריון‬ ‫יוכלו לבחור בנושאים שבהם יש להם עניין‪ ,‬וייפתחו אותם למחקר‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬פסיכולוגיה בחינוך‬ ‫ד"ר שירי פרלמן‪-‬אבניאון‬ ‫‪ 626 - 0611363‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; כמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫סמינריון זה בודק תהליכים פסיכולוגיים הרלוונטיים לתחומי החינוך‪ .‬במסגרתו תיסקר הספרות‬ ‫העדכנית מתחום המחקר ההתנהגותי‪ ,‬הקוגניטיבי והרגשי‪ ,‬ותיבדק השאלה איך תחומי המחקר של‬ ‫הפסיכולוגיה תורמים להבנה ולשיפור של תהליכים חינוכיים‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬ ‫ד"ר עירית ששון‬ ‫‪ 626 –0601160‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; כמותני ואיכותני‬ ‫ציון עובר‪06:‬‬ ‫במהלך הסמי נריון יידונו גישות תיאורטיות ומתודולוגיות המהוות בסיס לתהליך המחקר החינוכי‬ ‫באמצעות ניתוח מאמרים עדכניים‪ .‬הסמינריון יכלול התנסות בכל שלבי החקר משלב בחירת הנושא‪,‬‬ ‫ניסוח שאלת מחקר‪ ,‬איסוף מידע עדכני‪ ,‬פיתוח כלי מחקר מתאימים‪ ,‬איסוף נתונים‪ ,‬ניתוח והסקת‬ ‫מסקנות‪ .‬כל סוגיה חינוכית עשויה להגדיר צורך מחקרי‪ .‬במהלך הסמסטר הראשון יבחר כל סטודנט‬ ‫סוגיה חינוכית הרלוונטית לעולמו (שיטה הוראה או למידה המעוררת שאלה‪ ,‬תכנית לימודים‪ ,‬סביבת‬ ‫למידה ייחודית‪ ,‬שיטת הערכה חדשנית‪ ,‬אוכלוסיית לומדים ייחודית ועוד)‪ .‬בתהליך של הנחייה‬ ‫ומעורבות עמי תים כל סטודנט יכתוב ויציג הצעה למחקר הממוקד בסוגיה שהעלה‪ .‬הסמסטר השני‬ ‫יוקדש לביצוע המחקר וניתוח הממצאים‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫סמינר‪" :‬הזכות לחינוך‪ :‬היבטים חברתיים ומשפטיים"‬ ‫ד"ר יוסף ג'אברין‬ ‫‪ 626– 0600011‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫מטרת הסמינר היא לבחון ולנתח את העקרונות המשפטיים והאידאולוגיים המעצבים את מדיניות‬ ‫החינוך בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬הקורס ידון בנסיבות ההיסטוריות‪ ,‬התרבותיות‪ ,‬והפוליטיות‪ ,‬שהשפיעו על‬ ‫עיצוב מערכת החינוך‪ ,‬על הדינאמיקה שעוברים יעדיה של המערכת‪ ,‬ועל הדרכים בהן ביקשה‬ ‫המערכת להיענות לאתגרים וללחצים בתוכה ומחוצה לה‪ .‬הדיון ייעשה תוך כדי התמקדות בסוגיות‬ ‫העכשוויות של החינוך בישראל‪ .‬הסטודנטים יתוודעו במסגרת הסמינר למדיניות משרד החינוך כפי‬ ‫שהיא משתקפת בחוקי החינוך השונים‪ ,‬בדו"חות הוועדות השונות‪ ,‬בחוזרי מנכ"ל וברפורמות‬ ‫המרכזיות אשר השפיעו על גיבוש מערכת החינוך בישראל ועל הדגשיה הפדגוגיים‪ .‬הסמינר יקנה‬ ‫למשתתפים כלים תיאורטיים ומעשיים להבנת וניתוח תהליכים וסוגיות במשפט ומדיניות חינוך‬ ‫בכלל‪ ,‬ובישראל בפרט‪.‬‬ ‫סמינר‪-‬מקומה הנה(ע)דר של התנועה בהוראה ובלמידה‬ ‫ד"ר עפרה ולטר‬ ‫‪ 626 –0600000‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫מאנגלית; כמותני ואיכותני‬ ‫ציון עובר‪06:‬‬ ‫מטרתו העיקרית של סמינריון זה היא לספק לסטודנטים סביבה מתאימה לקיום מחקר בנושא‬ ‫המעניין אותם‪ ,‬בתחום הידע המוצע; הוראה ולמידה באמצעות התנועה (אינטליגנציה תנועתית)‬ ‫בלימוד מושגי יסוד‪ ,‬טיפוח יכולות מוטוריות ככלי לפיתוח וקידום מודעות רגשית ‪ .EI -‬הסמסטר‬ ‫הראשון יוקדש להיכרות עם התיאוריות העוסקות בשילוב גישות הוראה המטפחות את‬ ‫האינטליגנציה התנועתית ותרומתם בקידום יכולות קוגניטיביות ורגשיות‪ .‬הסטודנטים יכירו כלים‬ ‫תקפים לבדיקת יכולות הבנת מושגי יסוד קוגניטיביים בגי"ר‪ ,‬בדיקת יכולות אמפתיה בקרב ילדים‬ ‫ומחנכים‪ .‬כלים אלו יאפשרו לבחון את כוחה של התנועה בקידום כשרים אלה‪ .‬הסטודנטים יוזמנו‬ ‫לבחור סוגיה ושאלה מחקרית ולגבש הצעת מחקר‪ .‬בסמסטר השני יציגו התלמידים את עבודותיהם‬ ‫בכיתה‪ ,‬כחלק מהנחיית עמיתים‪ .‬כן יתקיימו מפגשים קבוצתיים ספורים לצורך מתן הנחיות לכתיבת‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫היבטים מעשיים חובת בחירה שנה ב'‪-‬ג'‬ ‫גוף ותנועה כשפה ראשונית בחינוך‬ ‫מר רונן מאירוביץ‬ ‫‪ 6 – 0663056‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬סדנה‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי החיים‬ ‫תנועה היא שפה ראשונית המשמשת לתקשורת תינוק‪-‬אימא‪ ,‬לפני רכישת השפה הדבורה‪ .‬עם‬ ‫התקדמות השליטה בשפה דבורה והרחבת אוצר המילים‪ ,‬הביטויים התנועתיים נדחקים למקום‬ ‫פחות מרכזי‪ .‬בסדנה זו נחזור לשימוש בשפה הראשונית ונשים דגש‪ ,‬תוך התנסות‪ ,‬על המבנה הבסיסי‬ ‫התנועתי‪ .‬נבחן גורמים המשפיעים על שפת התנועה‪ ,‬מרחב אישי ובינאישי‪ ,‬משחק‪ ,‬ריקוד וג'סטות‬ ‫תנועתיות‪ ,‬ונלמד כיצד מתבצע ניתוח תנועה‪.‬‬ ‫הסיפור והדרמה בעבודה חינוכית עם מבוגרים‬ ‫גב' נגה גולדרינג‬ ‫‪ 6 -0011166‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬סדנה‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי החיים‬ ‫קורס סדנאי המאפשר לסטודנטים לחקור את הכוחות היצירתיים והתוך‪-‬אישיים שלהם ולהבין את‬ ‫עולמו הפנימי של האחר‪ .‬שיטת העבודה תפעל דרך התנסות ביצירת סיפור אישי‪ ,‬ובאמצעות עבודה‬ ‫עם טקסטים דרמתיים שונים‪ .‬נתבונן ונמשיג מה הוא כוחו של הסיפור‪ ,‬כיצד אנו בוחרים לבטא אותו‬ ‫והיכן הוא משקף את הדרמה הפנימית והחיצונית‪ .‬בנוסף‪ ,‬נלמד כיצד ליישם תהליכים אלה בעבודה‬ ‫חינוכית עם מבוגרים במסגרות שונות‪ .‬במהלך הקורס נשתמש בטקסטים שונים מעולם הסיפורת‬ ‫והדרמה‪ ,‬כמו גם בחומרים הסיפוריים הגלומים בכל אחד ואחת מאיתנו‪.‬‬ ‫דרמה ותיאטרון ככלי לפיתוח חוסן נפשי‬ ‫גב' מיכל דורון‬ ‫‪ 6 - 0611367‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬סדנה‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי החיים‬ ‫קורס סדנאי המאפשר לסטודנטים לחוות הלכה למעשה את כוחה של אומנות הדרמה והתיאטרון‬ ‫במטרה לחזק את החוסן והדימוי העצמי של הפרט והקבוצה‪ .‬ההתנסות תעוגן בחומרים תיאורטיים‪.‬‬ ‫בוגרי הקורס ילמדו להשתמש בדרמה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בכל גיל‪ ,‬ולהתאימה ליעדים‬ ‫חינוכיים מוגדרים‪ .‬הנוכחות והשתתפות בכל השיעורים הן חובה‪.‬‬ ‫מבוא פסיכודרמה ‪ -‬תיאוריה וטכניקות מרכזיות‬ ‫מר עופר זילברברג‬ ‫‪ 6 - 0666163‬שש"ס‪6 ,‬נ"ז‪ ,‬סדנה‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי החיים‬ ‫פסיכודרמה היא גישה שפותחה על ידי יעקב לוי מורנו בראשית המאה הקודמת‪ .‬מורנו פיתח את‬ ‫הסוציומטריה והפסיכודרמה במטרה להבין דינמיקה של קבוצה ובעיקר את האדם ומערכת היחסים‬ ‫סביבו‪ .‬מור נו ראה בפסיכודרמה שיטה המפתחת את היצירתיות והספונטניות כגורמים המחזקים‬ ‫את הסתגלותו ואיכות חייו של האדם‪ .‬קורס נחווה דרך עצמנו את הטכניקות הפסיכודרמטיות ונלמד‬ ‫את הגישה של מורנו ואת המושגים המלווים את העבודה הפסיכודרמטית‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫עבודה קבוצתית בעזרת אומנות‬ ‫גב' הגר דוראני‬ ‫‪ 6 – 0611365‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬סדנה‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי חיים‬ ‫הסדנה תעסוק באיכויות הייחודיות של העבודה הקבוצתית באמצעות אמנות ובתרומתה לעידוד‬ ‫ופיתוח של למידה חברתית‪ ,‬דפוסי תקשורת בין‪-‬אישיים ולכידות קבוצתית‪ .‬כן נבדוק את השפעתה‬ ‫של העבודה הקבוצתית באמנות על הפרט בתחומים כגון העמקת המודעות עצמית‪ ,‬הגברת יכולת‬ ‫הביטוי הרגשי והעצמה של היחיד על רקע הקבוצה‪ .‬במהלך הקורס יתנסו הסטודנטים בעבודה‬ ‫קבוצתית באמנות ובשימוש בט כניקות וחומרים מגוונים‪ ,‬תוך התבוננות בתהליכי יצירה אישיים‬ ‫וקבוצתיים ובחינת השתקפותם בתהליכי היצירה ובתוצריה‪ .‬במהלך הסדנה נדון ונתייחס לחומרים‬ ‫תיאורטיים העוסקים בהתפתחות תהלי כים קבוצתיים וביטויים באמנות‪ ,‬בהיבטים הייחודיים של‬ ‫שימוש ביצירה בעבודה קבוצתית ובעבודה קבוצתית עם אוכלוסיות מגוונות‪.‬‬ ‫שילוב אומנויות בחינוך‬ ‫גב' הגר דורנאי‬ ‫‪ 6 – 0611360‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬סדנה‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי חיים‬ ‫הסדנה תעסוק בלימוד ופיתוח של דרכי התמודדות ותגובה באמצעות אמנות לצרכים ייחודיים של‬ ‫ילדים במערכת החינוך‪ .‬במהלך הקורס יתנסו הסטודנטים בטכניקות והתערבויות באמצעות אמנות‬ ‫שניתן להיעזר בהן בעבודתם החינוכית‪ :‬פיתוח הדמיון והחשיבה היצירתית‪ ,‬טכניקות למיקוד קשב‬ ‫ועבודה על גבולות בהיבטים שונים‪ :‬גבולות הגוף‪ ,‬גבולות במרחב‪ ,‬גבולות בזמן‪ ,‬עבודה על וויסות‪,‬‬ ‫פיתוח מיומנויות לשליטה עצמית ומודעות ופיתוח הדמיון והחשיבה היצירתית‪ .‬הסדנה תלווה‬ ‫בקריאת חומרים תיאורטיים רלוונטיים לנושא‪.‬‬ ‫קורסי בחירה‬ ‫כתיבה יצירתית‬ ‫ד"ר תמר הגר‬ ‫‪ 222 - 6122912‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫האם יש סיפור טוב? מהו סיפור טוב? האם ניתן לאפיין אותו בצורה אוניברסלית או שההבחנות‬ ‫האלה הן תוצר של מקום ותקופה? סדנה זו תעסוק בשאלות של הערכה וכתיבה תוך תרגול טכניקות‬ ‫ספרותיות שונות‪ .‬במהלכה נבדוק יחד קווים ראשוניים למודלים שונים של כתיבה (פרוזה‪ ,‬שירה‪,‬‬ ‫מסות) ואת דרגות החופש שלנו בתוכם‪ .‬הסטודנטים יתבקשו לקרוא טקסטים ולכתוב טקסטים‬ ‫קצרים‪ .‬בבסיס הסדנה עומדת התפיסה שכל מי שרוצה יכול ללמוד לכתוב ספרות‪ .‬במהלך הסדנה‬ ‫יתנסו הסטודנטים בקריאת עמיתים‪ ,‬בכתיבה‪ ,‬בהערכה של כתיבה ובשיתוף אחרים בכתיבתם‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫חומרי היצירה בעבודה החינוכית‬ ‫ד"ר שרון שניר‬ ‫‪ 6 - 0601160‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס בוחן את איכויותיהם של חומרי היצירה בעבודה החינוכית‪ ,‬דרך התנסות עצמית של‬ ‫המשתתפים בחומרים השונים‪ ,‬וארגון ההתנ סות לכדי תיאוריה מעוגנת שדה‪ .‬ההשתתפות בקורס‬ ‫כרוכה בביצוע עבודת חקר‪ ,‬בהתייחס לתגובות המשתתפים‪ ,‬להתנסויות בשיעורים ולצפייה בקבוצה‬ ‫חינוכית יוצרת‪ ,‬תוך התבססות על הגישה הפנומנולוגית לתהליכי יצירה‪ .‬השיעורים יכללו‬ ‫התייחסויות תיאורטיות‪ ,‬מפגש עם חומרים ובהמשך גם הצגת ממצאי החקר בפני הקבוצה‪ .‬הקורס‬ ‫אינו מותנה בדרישות קדם‪ ,‬ופתוח לסטודנטים בכל שלב בלימודיהם‪.‬‬ ‫רוחניות ופסיכולוגיה‬ ‫ד"ר יוסי לזר‬ ‫‪ 6 – 0011113‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫העולם המודרני מחפש אח ר כיוונים חדשים‪ ,‬אינטגרציה בין תחומי מומחיות שונים ושילוב של ישן‬ ‫עם חדש‪ .‬מתוך פתיחות זו ניתן להסביר את השילוב בין פסיכולוגיה לרוחניות שתבטא בשימוש‬ ‫באסטרולוגיה‪ ,‬גרפולוגיה‪ ,‬קלפי טארוט וקלפים אחרים‪ ,‬ובבתחום הטיפול המשלב בתוכו הבנה‬ ‫רוחנית‪ ,‬טכניקות מדיטאציה‪ ,‬הילינג‪ ,‬דמיון מודרך וכד'‪ .‬במהלך השנים חלה עלייה בפניה לטיפולים‬ ‫באוריינטציה רוחנית הכוללים הערכה רוחנית‪ ,‬התייעצות‪ ,‬עידוד סליחה‪ ,‬לימוד כתבי קודש‪ ,‬לימוד‬ ‫מדיטציות ותפילות‪ ,‬דמיון מודרך רוחני ותפילות עבור מטופלים‪ .‬הקורס יסקור את שאלת גוף ונפש‪,‬‬ ‫יעמוד נושאי תוכן מתו ך הדת‪ ,‬תורות המזרח וטיפולים רוחניים (מדיטאציה‪ ,‬שיאצו‪ ,‬רייקי)‪ ,‬חלומות‬ ‫והבנתם‪ .‬כל אחד מהנושאים יבחן בצורה בקורתית‪ ,‬על האספקטים הרוחניים והפסיכולוגיים שלו‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה של המוזיקה מנקודת מבט חינוכית‬ ‫ד"ר ליהוא זיסברג‬ ‫‪ 6 – 0663061‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יחשוף בפני המשתתפים את העקרונות הפסיכולוגים של הבנת התהליכים של תפיסה ויצירה‬ ‫של מוסיקה ברמת הפרט החברה והתרבות כשהמוקד יושם על תהליכים תוך אישיים ברמת הפרט‪.‬‬ ‫ייסקרו מחקרים ומודלים תאורטים כמו גם מספר התנסויות אישיות ברמה החוייתית של האזנה‬ ‫למוסיקה‪ .‬בסוף הקורס יגישו התלמידים עבודה אישית מסכמת‬ ‫‪55‬‬ ‫אמנות בחינוך מבוגרים‬ ‫‪ 6 – 0011114‬שש"ס‪ 6,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫פרופ' מולי להד‬ ‫גב' נגה גולדינג‬ ‫מאז ומתמיד שולבו אומנויות כמו תיאטרון‪ ,‬ציור ופיסול‪ ,‬בהעברת מסרים חינוכיים לקהילת‬ ‫המבוגרים‪ .‬במאה שעברה שולבו אמצעים חזותיים נוספים עם התפתחות הטכנולוגיה ואמצעי‬ ‫התקשורת‪ .‬קורס זה מתמקד בהיבטים תיאורטיים של חינוך מבוגרים‪ ,‬תוך הדגשת שילוב האומנויות‬ ‫בהבניית תכניות לשינוי תפיסות‪ ,‬העלאת מודעות ושינוי התנהגות ברמת הקהילה‪ ,‬בקרב מבוגרים‪.‬‬ ‫לימוד מיומנויות תקשורת באמצעות משחק חברתי‬ ‫גב' ויויאנה מלמן‬ ‫‪ 6 - 0663057‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יעסוק בהכרת המשחק כשפת ביטוי של הילד ומשמעות המשחק בחייו‪ .‬נלמד סוגים שונים‬ ‫של משחקי ילדים‪ ,‬נדגיש את חשיבותו של המשחק הדידקטי והחברתי ואת תרומתו להתפתחות‬ ‫בתחום הרגשי‪ ,‬החברתי‪ ,‬הסנסו‪-‬מוטורי והקוגניטיבי‪ .‬נתנסה במיומנויות הקשורות להנחית‬ ‫משחקים ולניתוח משחקים‪ ,‬ונלמד להתאים את המשחק לצרכים ההתפתחותיים השונים‪ .‬הקורס‬ ‫יכלול תצפיות במשחקי ילדים והרצאות תיאורטיות‪.‬‬ ‫פסיכופתולוגיה ב'‬ ‫ד"ר קרן מינץ‬ ‫‪ 6 - 0611304‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לפסיכולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬ופסיכופתולוגיה א'‬ ‫בקורס המשך זה תיערך הרחבה והעמקה בעיקר בפסיכופתולוגיה של מבוגרים‪ .‬בקורס זה תינתן‬ ‫לסטודנטים אפשרות ללמוד ולהעמיק בהפרעה נפשית שמעניינת אותם ולהציגה בפני הכיתה‬ ‫תהליכים קבוצתיים במערכות חינוכיות‬ ‫‪ 626 – 0666100‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש '‬ ‫גב' מיכל דורון‬ ‫מר רונן מאירוביץ‬ ‫הקורס יעסוק בחקר התהליכים המתרחשים בקבוצות במסגרות חינוכיות‪ ,‬והשפעתם על המתרחש‬ ‫בתוך מסגרת חינוכית רחבה‪ .‬במהלך הקורס יילמדו וייבחנו נושאים הקשורים להתפתחות קבוצה‪,‬‬ ‫לתפקיד המנחה ו לתפקידים של חברי הקבוצה השונים‪ .‬כן תיבחנה השפעותיה של הקבוצה על היחיד‬ ‫תוך פיתוח מיומנויות הקשבה‪ ,‬הבעה‪ ,‬יצירתיות ואמפתיה‪ .‬תיבחן גם ההזדמנות שהקבוצה מזמנת‬ ‫לפרטים שבה לגדול‪ ,‬להתפתח ולפתח זהות עצמית‪.‬‬ ‫תיאוריות אישיות ב'‬ ‫ד"ר ליהוא זיסברג‬ ‫‪ 6 –0611361‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬תיאוריות אישיות א'‬ ‫תיאוריות האישיות השונות מהוות נדבך מרכזי בפסיכולוגיה‪ .‬מטרת הקורס הינה להעמיק את‬ ‫ההבנה שהונחלה בקורס תיאוריות אישיות א' לרובד עמוק יותר ולהוסיף תיאוריות נוספות שמהוות‬ ‫חלק מהתיאוריות הטיפוליות והמחקריות בתחום האישיות כיום‪ .‬הקורס ייבחן את התיאוריות‬ ‫בצורה משווה ויעסוק באישיות הנורמלית והפתולוגית כאחד‪ .‬במהלך הקורס ידונו משמעות‬ ‫‪56‬‬ ‫המחלוקות בין התיאוריות השונות ותמונת האדם העולה מכל אחת מהן‪ ,‬על פי קריטריונים שונים‬ ‫המאפשרים לזהות ולחדד את הדומה והשונה בין הגישות‪ .‬החומר יילמד באמצעות הרצאות‪,‬‬ ‫התייחסות לסוגיות שיביאו המרצה והסטודנטים‪ ,‬דיונים וקריאת חומר לאורך הקורס‪.‬‬ ‫תיאוריות של יחסים בין‪-‬אישיים ותהליכי יצירה‬ ‫ד"ר שרון שניר‬ ‫‪ 6 - 0600014‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬פסיכולוגיה התפתחותית א'‪2‬ב'‬ ‫קורס זה מציע למשתתפים היכרות עם תיאוריות של יחסים בין‪-‬אישיים‪ ,‬כמו תיאורית ההתקשרות‪,‬‬ ‫התיאוריה של בלאט על התפתחות האישיות‪ ,‬קונפליקט היחסים המרכזי ועוד‪ .‬במקביל עוסק הקורס‬ ‫בהתבוננות ראשונית על תמות של יחסים בין‪-‬אישיים‪ ,‬כפי שהוגדרו בתיאוריות השונות‪ ,‬בתהליכי‬ ‫יצירה‪ .‬הדיון בשיעורים יתבסס על ניתוח יצירות‪ ,‬ועל מפגש של המשתתפים בתהליכי יצירה כמו‬ ‫פיסול וציור‪.‬‬ ‫צילום בחברה ובתרבות‬ ‫ד"ר יערה גיל גלזר‬ ‫‪ 6 –0600066‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יחשוף את הסטודנטיות לשימושים מרכזיים בצילום בתרבות המודרנית והעכשווית‪ ,‬ויפגיש‬ ‫אותם עם כלים ביקורתיים לבחינתם ולניתוחם של שימושים אלה‪ ,‬שהם במקרים רבים‬ ‫מניפולטיביים ומּובְ נים‪ ,‬ומשרתים אג'נדות וא ידיאולוגיות שונות‪ .‬בקורס ייבחנו אינטראקציות שונות‬ ‫בין צילום‪ ,‬קונטקסט וטקסט בזירות תרבותיות שונות‪ :‬עולם האמנות‪ ,‬אמצעי התקשורת הכתובים‬ ‫(עיתונים יומיים ומגזינים)‪ ,‬עולם הפרסום‪ ,‬האינטרנט‪ ,‬וספרי לימוד היסטוריה‪ .‬הלמידה המעמיקה‬ ‫של ניתוח דימויים מצולמים בקונטקסט של היווצרותם ושל תפיסתם והתקבלותם על ידי קהל‪ ,‬על‬ ‫רקע סוגיות בחיי החברה והתרבות המערביים‪ ,‬תאפשר התבוננות מעמיקה וביקורתית על תצלומים‬ ‫ותחדד את המודעות לכוחם ולמשמעותם בחיי היומיום‪ .‬הקורס ילווה בתיאוריות של תרבות‬ ‫ויזואלית וצילום כאמצעי ביטוי תרבותי‪ ,‬מאת תיאורטיקנים והיסטוריונים ביקורתיים של הצילום‬ ‫ושל התרבות‪.‬‬ ‫תרבות ויזואלית ומהפכות חברתיות‬ ‫ד"ר יערה גיל גלזר‬ ‫‪ 6 - 0600063‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יבחן באלה דרכים תרמו או הגיבו האמנות והתרבות הוויזואלית ככלל‪ ,‬למהפכות חברתיות‬ ‫ולפעילותן שלתנועות חברתיות בולטות בעולם המערבי במהלך העשורים האחרונים (לדוגמה‪,‬‬ ‫התנועה לזכויות האזרח‪ ,‬התנועה הפמיניסטית והתנועה הירוקה)‪ ,‬וכיצד באו ובאות לידי ביטוי‬ ‫תגובות אלה בשפה הוויזואלית‪.‬‬ ‫הקורס יכלול מרכיב תיאורטי ומרכיב התנסותי של תכנון תגובה חברתית באמצעות אמנות במסגרת‬ ‫חינוכית ‪ -‬בצילום‪ ,‬כרזות‪ ,‬גלויות‪ ,‬וידאו‪-‬ארט‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫‪57‬‬ ‫אמנות וקהילה‪ :‬שיתופיות‪ ,‬שינוי חברתי והעצמה‬ ‫ד"ר יערה גיל‪-‬גלזר‬ ‫‪ 6 – 0601167‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס ישלב יצירת פרויקט מעשי של אמנות במסגרת חינוכית בקהילה הקרובה (במכללה‪ ,‬בבית‬ ‫ספר‪ ,‬במסגרת של חינוך בלתי‪-‬פורמאלי‪ ,‬וכד')‪ ,‬עם תיאוריה עכשווית של אמנות וקהילה‪ .‬הקורס‬ ‫יספק לסטודנטיות‪/‬ים כלים להבנה‪ ,‬ניתוח והתנסות באמנות חזותית (ציור‪ ,‬איור‪ ,‬צילום‪ ,‬עיצוב‬ ‫גראפי‪ ,‬ועוד) כאמצעי אקטיביסטי של שיתופיות‪ ,‬שינוי והעצמה בקהילה‪ ,‬ויפגיש אותן‪/‬ם עם‬ ‫דוגמאות שונות לפרויק טים מסוג זה בארץ ובעולם‪ .‬היכרות עם דוגמאות ועקרונות תיאורטיים של‬ ‫השימוש באמנות כאמצעי לקידום של שינוי‪ ,‬השפעה‪ ,‬העלאת מודעות חברתית וחיזוק קהילה‪ ,‬תהווה‬ ‫רקע ומסגרת לתכנון ויישום של פרויקט מעשי בתחום זה בקבוצות למידה ועשייה‪ .‬הקורס ילווה‬ ‫בתיאוריה של אמנות ושינוי חברתי‪ ,‬אמנות אקטיביסטית ואמנות שיתופית‪.‬‬ ‫המשחק הסוציודרמטי‬ ‫גב' ויויאנה מלמן‬ ‫‪ 6 –0600064‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫המשחק הסוציודרמטי‪ ,‬משחק "כאילו"‪" ,‬נגיד ש‪ – "...‬הינו צורה של פעילות טבעית דרכה מביע הילד‬ ‫את עצמו ומתווך בין תכנים מעולמו הפנימי לעולם הסובב אותו‪ .‬בקורס יחשפו הסטודנטים לשלבי‬ ‫התפתחות המשחק הדרמטי מלידה עד גיל בית הספר‪ .‬הקורס יקנה ידע תיאורטי על חשיבות המשחק‬ ‫הסוציו דרמטי כתורם משמעותי להתפתחות הרגשית‪ ,‬החברתית‪ ,‬הקוגניטיבית והסנסומוטורית של‬ ‫הילד הצעיר‪ .‬נתמקד בתפקיד המחנך כמסייע חינוכי וטיפולי להתפתחות המשחק הדמיון והיצירה‪.‬‬ ‫טבע תרפיה בחינוך – מהלכה למעשה‬ ‫ד"ר רונן ברגר‬ ‫‪ 6 – 0663003‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫טבע תרפיה היא גישת טיפול חווייתית ויצירתית המתקיימת בטבע תוך שמתייחסת אליו כשותף‬ ‫ב תהליך‪ .‬היא כוללת אלמנטים מתחומי טיפול וחינוך התנסותיים שונים ומפתחת תיאוריה‪ ,‬מודלים‬ ‫ואתיקה ייחודיים‪ .‬הקורס יערוך הכרות עם התיאוריה והפרקטיקה הבסיסית של הטבע תרפיה תוך‬ ‫התמקדות ביישומיה בעבודה חינוכית‪ .‬הוא יתייחס לעבודה ולמחקרים שנעשו במסגרות חינוך‬ ‫מגוונות‪ :‬בגנים ובבתי ספר‪ ,‬מהחינוך הרגיל והמיוחד ויציג דרכים שבהם הטבע תרפיה יכולה לחבר‬ ‫את הילדים לכוחותיהם ולתמוך בהתפתחות היחיד והקבוצה‪ .‬הקורס ישלב התנסויות בכיתה ובטבע‪,‬‬ ‫הרצאות והמשגה‪.‬‬ ‫פותחים דלת לאמנויות בחינוך‬ ‫ד"ר רונן ברגר‬ ‫‪ 6 – 0600766‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יערוך הכרות בסיסית עם התיאוריה והפרקטיקה של גישת שילוב האמנויות תוך התמקדות‬ ‫באופן שבו השילוב של המדיומים השונים של האמנות (סיפור‪ ,‬דרמה‪ ,‬תנועה‪ ,‬אמנות חזותית‬ ‫ומוסיקה) והמעבר בניהם יכולים לתרום לקידום תהליכים חינוכיים בכלל ולפיתוח חוסן בפרט‪.‬‬ ‫הקורס יצ יג מושגי יסוד‪ ,‬מודלים וגישות עבודה בתחום ודרכים בהם המשחק‪ ,‬הטקס ושילוב‬ ‫האמנויות השונות יכולים לקדם ולהעמיק את התהליך עם האוכלוסיות השונות‪ ,‬מהחינוך הרגיל‬ ‫‪58‬‬ ‫והמיוחד בכלל ובעבודה קבוצתית בפרט‪ .‬הקורס יכלול הרצאות‪ ,‬התנסויות והמשגה ומספר שיעורים‬ ‫מחוץ לחדר – בטבע‪.‬‬ ‫חינוך וולדורף – אמנות החינוך וחינוך שהוא אמנות‬ ‫ד"ר גלעד גולדשמיט‬ ‫‪ 4 – 0600016‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫קורס זה יעסוק בהכרת עקרונות חינוך ולדורף והמעשה החינוכי בגנים ובבתי ספר ולדורף‪ .‬במקביל‬ ‫נדון בסוגיית שילוב האמנות בחינוך‪ :‬רציונל‪ ,‬משמעות‪ ,‬דרכים אפשריות‪ ,‬הרחבת העיקרון של‬ ‫"אמנות החינוך"‪ .‬דגש מיוחד יושם על הכרה והתנסות באמצעים האמנותיים בהם עושים שימוש‬ ‫בבית ספר ולדורף בתחומי ידע שונים ובסביבות למידה מגוונות‪.‬‬ ‫זרמים אלטרנטיביים בחינוך הומניסטי‬ ‫ד"ר גלעד גולדשמיט‬ ‫‪ 6 – 0666606‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫בקורס נדון ונעמיק בזרמים שונים של חינוך אלטרנטיבי במסגרת החינוך ההומניסטי‪ .‬בין השאר‬ ‫נעסוק בתורתו של רוסו‪ ,‬דיואי‪ ,‬פרירה‪ ,‬איליץ'‪ ,‬חינוך פתוח‪ ,‬דמוקרטי‪ ,‬מונטסורי‪ ,‬חינוך ביתי וחינוך‬ ‫ולדורף‪ .‬הדיון יתמקד הן בפן הרעיוני והן בפן המעשי והיישומי של כל זרם חינוכי‪ .‬כמו כן‪ ,‬במידת‬ ‫האפשר‪ ,‬יוזמנו נציגים מהתחום לספר ולהציג את עבודתם‪.‬‬ ‫יסודות חינוך ולדורף – הלכה ומעשה‬ ‫ד"ר גלעד גולדשמיט‬ ‫קוד – ‪ 6‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יתמקד בהכרת העקרונות ו דרכי החשיבה של חינוך ולדורף‪ ,‬בדיון על סוגיות רעיוניות‬ ‫הקשורות לזרם חינוכי זה ובהתוודעות והתנסות במספר רב של מתודות הוראה‪ ,‬אמצעים חינוכיים‬ ‫ויישומים מהנהוגים בגן ובבית ספר ולדורף‪ .‬בנוסף יעשה ניסיון לבחון דרך חינוכית זו לאור‬ ‫ניסיונותינו‪ ,‬זיכרונותינו וחיינו אנו‪.‬‬ ‫אינטליגנציה תנועתית‬ ‫ד"ר עפרה ולטר‬ ‫מטרת הקורס היא הכרת תיאוריות עדכניות וחדשניות העוסקות בהוראה ולמידת מושגים בגילאים‬ ‫שונים‪ /‬מסגרות שונות‪ .‬הכרת כלים ודרכים מגוונות לטיפוחם תוך התאמתם לצרכים המשתנים של‬ ‫המשתתפים ‪.‬‬ ‫כמו כן הסטודנטים יכירו את הגישות השונות בהוראה מושגים באמצעות‬ ‫האינטליגנציה הקינסתטית‪ ,‬גרדנר‪.)0800 ( ,‬‬ ‫הכרת כלים אבחוניים לבדיקת יכולות הבנת מושגי יסוד קוגניטיביים בגי"ר‪ .‬באמצעות כלים אלו‬ ‫ילמדו וירכשו יכולות לאבחן את השלב הקוגניטיבי בו המשתתף נמצא‪ .‬הקורס יקנה ידע בתכנון‬ ‫פעילויות המשלבות גישות הוראה המטפחות את האינטליגנציה התנועתית במטרה לקדם יכולות‬ ‫רגשיות‪ ,‬קוגניטיביות‪ ,‬וחברתיות באמצעות פעילויות בתנועה‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫פסיכואנליזה בחינוך‬ ‫ד"ר אלכס מזרוחין‬ ‫‪ 6 – 0601165‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫מטרות הקורס‪ :‬הקורס מיועד לקריאת יצירות ספרות קלאסי במבט פסיכואנליטי עליהן‪ .‬דרך הבנה‬ ‫פסיכואנליטית של העלילה ואת הגיבורים ומעשיהם ננסה לקבל מבט על מוטיבציה של בן אדם‪ ,‬על‬ ‫הבנותיו לגבי מעשיו‪ ,‬היחסים בין המעשים שבמודע לעומת הלא מודע‪ ,‬תחושת ה"גורל" לעומת חופש‬ ‫בחירה‪.‬‬ ‫מבוא לשפת המוזיקה‬ ‫גב' לאה מרזל‬ ‫‪ 6 - 0663053‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫המוזיקה כשפה‪ ,‬כאמנות וככלי חינוכי מטרות הקורס לטפח אהבה למוזיקה ורצון לדעת עליה‬ ‫ואודותיה‪ ,‬להקנות מושגי יסוד מתחום שפת המוזיקה ותולדות המוזיקה‪ ,‬להכיר רפרטואר מוזיקלי‬ ‫נרחב מהתרבות הישראלית והעולמית‪ ,‬תוך יצירת התמצאות היסטורית וסגנונית‪ ,‬להכיר את תחום‬ ‫המוזיקה והשימוש בה הן כאמנות ערכית והן ככלי חינוכי‪ ,‬לשכלל ולפתח את המיומנויות‬ ‫המאפשרות התבטאות באמצעות המוזיקה‪ :‬האזנה‪ ,‬שירה‪ ,‬נגינה‪ ,‬אלתור‪ ,‬הסמלה‪ ,‬ציור‪ ,‬דרמה ועוד‬ ‫איש החינוך כיוצר בדיאלוג עם היצירה‬ ‫גב' נגה גולדרינג‬ ‫‪ 6 – 0600076‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא להבעה ויצירה ככלי ללימוד והבנה של כישורי חיים‪.‬‬ ‫מטרות הקורס‪ :‬בבואנו לעסוק בתחום החינוכי ראוי והכרחי הוא‪ ,‬כי נהיה אנשים פתוחים‪,‬‬ ‫מודעים ובעלי יכולת לראות את הזווית הרחבה‪ .‬משחר ההיסטוריה מהווה האמנות כלי‬ ‫ביטוי לבני האדם‪ ,‬אולם בשנים האחרונות הולך ומצטמצם מקומה במערכת החינוך‪,‬‬ ‫במיוחד בחטיבות העליונות‪.‬‬ ‫בקורס זה נשתמש בטקסטים מתחום החינוך הפילוסופיה האמנות והפסיכולוגיה‪ .‬נקיים‬ ‫דיאלוג בין המחנך כיוצר לבין יצירות אמנות מתחומים שונים‪ ,‬כבסיס לדיון על מקומה של‬ ‫היצירה בתהליך התפתחות האדם כיוצר‪ .‬כחלק מהלמידה נעיין במחקרים עדכניים‬ ‫העוסקים ביצירתיות דמיון ויצירה‪.‬‬ ‫"דמיון חשוב יותר מידע; כי הידע מוגבל אך הדמיון חובק עולם‪ ".‬אלברט איינשטיין‪.‬‬ ‫‪61‬‬ ‫מוזיקה‪ ,‬תרבות ורגש‬ ‫גב' לאה מרזל‬ ‫‪ 6 - 0663066‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫המוזיקה כראי לשונות חברתית‪ ,‬וככלי ביטוי אישי‪ ,‬לאומי ועולמי‪ .‬מטרות הקורס‪ ,‬להעניק חוויה‬ ‫רגשית‪ ,‬עניין‪ ,‬הנאה ואהבה למוזיקה‪ ,‬לפתח מודעות והקשבה למוזיקה "שלי" ולמוזיקה של "האחר"‬ ‫– גישה רב‪-‬תרבותית בתהליכי למידה והוראה‪ ,‬להכיר במרכיבים אסתטיים‪-‬מוזיקליים האופייניים‬ ‫לסגנונות המוזיקליים המגוונים (הפקות קוליות‪ ,‬צורות מוזיקליות‪ ,‬סוגי מנגינה‪ ,‬כלי נגינה‪ ,‬מקצבים)‬ ‫להעשיר את הפוטנציאל המוזיקלי הטמון בכל אחד מאיתנו‪ ,‬לטפח את הביטוי האישי והיצירתי‬ ‫באמצעות המוזיקה‪ ,‬ליצור קשר בין המוזיקה ובין תחומי תוכן אחרים‪ ,‬להעמיק את הידע בתחומי‬ ‫מגוון התרבויות ותתי התרבויות המוזיקליות המתקיימות בישראל‬ ‫מוזיקה וחינוך‬ ‫גב' לאה מרזל‬ ‫‪ 6 - 0663060‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫שילוב בין מחקר ליישום‪ ,‬המוזיקה כאמנות ערכית וככלי חינוכי‪ ,‬המוזיקה בחינוך המיוחד‪ ,‬מטרות‬ ‫הקורס‪ ,‬לטפח אהבה למוזיקה ורצון לדעת עליה ואודותיה‪ ,‬להכיר רפרטואר מוזיקלי נרחב ודרכים‬ ‫לשילובו בהוראה‪ ,‬לטפח את הידע בנושא החינוך המוזיקלי‪ :‬מתיאוריה ליישום‪ ,‬לעודד את החקר‬ ‫בתחום‪ ,‬לפתח יכולת חשיבה וכושר התבטאות בענייני מוזיקה וטעם מוזיקלי‪ ,‬לשכלל מיומנויות‬ ‫המאפשרות התבטאות באמצעות המוזיקה ‪ ,‬להקנות כלים יישומיים לשילוב המוזיקה בעבודת‬ ‫ההוראה באוכלוסיות שונות‪ ,‬מתן כלים לבניית תכנית לימודים המשלבת מוזיקה‬ ‫מעבר למילים‪-‬שילוב האמנויות בעבודה קבוצתית‬ ‫ד"ר רונן ברגר‬ ‫‪ 6 – 0661660‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס ילמד תיאוריות ומודלים יישומיים מתחום שילוב האמנויות ויציג את הדרך בה הם יכולים‬ ‫להשתלב ולקדם עבודה קבוצתית‪ .‬תוך כדי התייחסות לערכים המרפאים של המשחק והיצירה‬ ‫ולצורך המולד של אנשים לשחק וליצור ביחד ובעזרת התייחסות למשמעות ההתפתחותית של‬ ‫המשחק והיצירה החברתיים הוא ידגים‪ ,‬מהלכה למעשה את התרומה הייחודית של המשחק‬ ‫והיצירה לקידום תהליכים קבוצתיים בכלל‪ ,‬לבניית וגיבוש קבוצה ויצירתה כמרחב בטוח בפרט‪.‬‬ ‫הקורס ישלב התייחסות לתיאוריות ומודלים מתחום העבודה הקבוצתית הקלאסית ומתחומי שילוב‬ ‫האמנויות‪ ,‬הטיפול במשח ק ויצירה והטבע תרפיה בפרט‪ .‬הוא יתבסס על גישת ה ‪,Art as therapy‬‬ ‫על תפיסת שילוב האמנויות (אינטרמודל) ועל מודל החוסן‪ .‬הקורס ישלב הרצאות‪ ,‬דיונים‪ ,‬סרטים‬ ‫והתנסויות מעשית‪ .‬הוא ישלב התנסויות בכל המדיומים של האמנויות‪ :‬סיפור‪ ,‬תנועה‪ ,‬דרמה‪ ,‬אמנות‬ ‫חזותית ומוסיקה ויכלו ל גם עבודה מחוץ לכיתה ובטבע‪ .‬הקורס יתמקד בכוח של העבודה הקבוצתית‬ ‫הלא מילולית ובמה שמתרחש מעבר למילים‪...‬‬ ‫‪61‬‬ ‫סיפור‪ ,‬מטאפורה וכתיבה כדרך להתפתחות המחנך‬ ‫ד"ר ישראלה גרינברגר‬ ‫‪ 4 – 0611654‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫קורס זה מציע למחנך שימוש בסיפור‪ ,‬במטאפורה ובכתיבה ככלי לעידוד ופיתוח יצירתיות‪ ,‬לחינוך‬ ‫לערכים ולצמיחה אישית וכאמצעי לפתרון בעיות‪ .‬הקורס בוחן את תכונותיהם של תהליכי הסיפור‬ ‫והכתיבה תוך בחינת גישות שונות של חוקרים ויוצרים כגון‪ :‬אופק‪ ,‬אטלס‪ ,‬בטלהיים‪ ,‬ג'נינגס‪ ,‬גרסי‪,‬‬ ‫כהן‪ ,‬להד‪ ,‬עומר‪ ,‬צורן ועוד‪ .‬במהלך הקורס יושם דגש‪ ,‬הן בתיאוריה והן במעשה‪,‬על ספרות ושירה‬ ‫לילדים ונוער‪ .‬כמו כן יוקנו טכניקות ליצירת נאראטיבים‬ ‫עם ילדים‪.‬‬ ‫פירוט הקורסים במוקד לחינוך חברתי‬ ‫קורסי חובה שנה א'‬ ‫פרשיות מפתח בחברה הישראלית והשפעתן על החינוך‬ ‫ד"ר אמיר גולדשטיין‬ ‫‪ 6 –0600067‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫(הערה‪ :‬הקורס אינו מיועד למי שלמד את הקורס מיומנויות אקדמיות וסוגיות חינוכיות בישראל‬ ‫בשנה"ל תשע"ד עם אמיר גולדשטיין‪).‬‬ ‫מטרת הקורס להציג את הקשרים בין חברה לחינוך‪ ,‬ובמיוחד בהיבט של עיצוב זהות וחינוך לערכים‪.‬‬ ‫הקורס ידון בפרשיות מפתח בתולדות החברה הישראלית וברלוונטיות שלהן למציאות החינוכית‬ ‫בישראל של ימינו‪ .‬ייבחנו תהליכים ואירועים כמו‪ :‬קליטת העלייה הגדולה בשנות החמישים והיחס‬ ‫למיעוט הערבי בישראל לאחר הקמת המדינה‪ .‬הקורס ידון בקשר בין המציאות החינוכית‪-‬חברתית‬ ‫בימינו לבין אירועים ותהלי כים אלה‪ .‬בעקבות היכרות עם הסוגיות השונות יתקיים דיון בקשרים‬ ‫בין קהילה‪ ,‬חינוך ושינוי חברתי‪.‬‬ ‫פנורמה חברתית חינוכית‬ ‫ד"ר יוסף ג'אברין‬ ‫‪ 6 – 0660761‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫מטרת הקורס היא לתת לסטודנטים תמונה פנוראמית מעמיקה על סוגיות מרכזיות ועכשוויות‬ ‫בחינוך החברתי‪ .‬הקורס משלב העמקה הן בהיבטים התיאורטיים והן בהיבטים הפרקטיים של‬ ‫החינוך החברתי‪ .‬הקורס יספק למשתתפים הזדמנות ייחודית לשמוע מפי מומחים שונים על הסוגיות‬ ‫שמעסיקות כיום את אנשי החינוך החברתי בישראל‪ ,‬ועל האתגרים הפדגוגיים‪ ,‬החברתיים‪,‬‬ ‫והפוליטיים איתם מתמודד חינוך זה‪ .‬הקורס יכלול גם הרצאות של אנשי ציבור שעוסקים בתחום‬ ‫החינוך‪ ,‬וכן הקרנת סרט בנושא‪.‬‬ ‫חינוך וחברה בישראל‬ ‫פרופ' שמואל שמאי‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מבוא לסוציולוגיה‬ ‫‪62‬‬ ‫‪ 6 –0660667‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס ידון בקו נפליקטים חברתיים מרכזיים בחברה הישראלית ויבחן את האופן שבו מתמודדת‬ ‫עימם מערכת החינוך וכיצד נבנית המדיניות החינוכית על רקע כל אלה‪ .‬במהלך הקורס ייבחן הרקע‬ ‫חברתי פוליטי של הקונפליקטים האמורים וייבדק האופן שבו זרמי החינוך השונים בישראל‪ ,‬בחינוך‬ ‫הערבי ובחינוך הע ברי‪ ,‬משקפים‪ ,‬מנציחים‪ ,‬או פותרים אותם‪ .‬כן ייבחנו מודלים חינוכיים שונים‬ ‫המאפשרים לקבוצות נבדלות לחיות זו לצד זו‪.‬‬ ‫יזמות ואלטרנטיבות בחינוך בין תיאוריה לפרקטיקה‬ ‫גב' רוני היינבך‬ ‫‪ 4 -0011165‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫בעידן שבו מערכות רבות מופרטות ‪ ,‬בהן גם מערכת החינוך‪ ,‬גדלות האלטרנטיבות בחינוך וגדל מספר‬ ‫הארגונים המספקים חינוך‪ .‬בקורס זה נכיר מקרוב את עולם המגזר השלישי ‪ -‬הארגונים המלכ"רים‪:‬‬ ‫נלמד כיצד עובדים בארגון שצוותו מורכב מאנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות‪ .‬נבדוק את השאלות‬ ‫מה היא יזמות חברתית וכיצד ה ופכים חזון למציאות‪ ,‬ולבסוף נבדוק כיצד ניתן להעריך את התהליך‬ ‫שביצענו‪ ,‬לאחר השלמתו‪ .‬הקורס יעניק ליווי צמוד לסטודנטים במהלך לימודי השדה‪ ,‬ייתן להם‬ ‫כלים פרקטיים וילווה אותם צעד אחר צעד בדרך ליזמות חדשה‪.‬‬ ‫קורסי חובה שנה ג'‬ ‫לימודי שדה שנה מוקד חינוך חברתי‬ ‫גב' שרון חי‬ ‫‪ 020 -0663060‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬עבודה מעשית‬ ‫במסגרת לימודי השדה ייבחן הקשר שבין התיאוריות הנלמדות בקורסים השונים לבין המציאות‪,‬‬ ‫וינותחו היחסים המורכבים שבין חשיבה תיאורטית לפרקטיקה חברתית חינוכית‪ .‬הסטודנט יתוודע‬ ‫לבעלי תפקידים שונים במסגרות א לה‪ ,‬בתחומי הניהול‪ ,‬ההובלה וההקמה של פרויקטים חינוכיים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫חובת בחירה אחד מתוך ‪ 6‬הקורסים הבאים‪:‬‬ ‫בימת חינוך – מחשבת החינוך – דיון בסוגיות חינוכיות‬ ‫ד''ר אדם ויילר גור‪-‬אריה‬ ‫‪ 626 –0011160‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יעסוק בהגות חינוכית בתחומים שונים ומגוונים תוך שימת דגש על ההשלכות הפרקטיות‬ ‫הנובעות מהגות זו‪ ,‬זאת אומרת על האופן שבו ההגות נוגעת למציאות המעשית היומיומית של עבודת‬ ‫המחנך העומד מול כיתה‪ ,‬קבוצה‪ ,‬חניך‪ .‬בין הנושאים שיידונו במהלך הקורס‪ :‬משבר הסמכות‬ ‫המורית וההורית‪ ,‬אידיאולוגיות חינוכיות וחינוך אידיאולוגי‪-‬פוליטי‪ ,‬ניסיונות לחינוך אחר ועוד‪.‬‬ ‫דיאלוג יהודי ערבי‪ :‬מחקר פעולה‬ ‫ד"ר תמר הגר‬ ‫גב' תופאחה סאבא‬ ‫‪ 626–0616666‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫במרכזו של קור ס זה שיח בין סטודנטים יהודים וערבים על מציאות המפגש בין יהודים וערבים‬ ‫במכללה בפרט ובמציאות הישראלית בכלל‪ .‬הלמידה תכלול איסוף ולמידה של נרטיבים קולקטיביים‬ ‫‪63‬‬ ‫ואישיים‪ ,‬קריאת מאמרים‪ ,‬צפייה בסרטים והרצאות תוך יצירת דיאלוג בקורתי על הידע שנאסף‪.‬‬ ‫במהלך הלימוד של החו מרים התיאורטיים וההיסטוריים יבחנו הסטודנטים והמרצות יחד את יחסי‬ ‫הכוח הקיימים בין יהודים וערבים בארץ‪ ,‬במכללה ובקבוצה‪ .‬הכוונה להפוך את הדיאלוג לבסיס‬ ‫לחשיבה חברתית ואינטלקטואלית משותפת שתאפשר צמיחת שותפויות חדשות בין יהודים לערבים‪,‬‬ ‫למרות ההבדלים הלאומיים‪ ,‬פו ליטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬תרבותיים‪ .‬בחלק השני של הקורס תבנה הקבוצה‬ ‫עם המנחים מחקר פעולה שמטרתו לשפר את ההידברות בין סטודנטים יהודים לערבים בקמפוס‬ ‫ולקדם שוויון הזדמנויות לתלמידים הערבים‪ .‬הקורס יכלול שני סיורים ולפחות שני ימי עיון‪.‬‬ ‫ההשתתפות בכל השיעורים היא חובה‪.‬‬ ‫חובת בחירה באחד מתוך ‪ 6‬הקורסים הבאים‪:‬‬ ‫שסעים חברתיים בישראל בהיבטיהם החינוכיים‬ ‫ד"ר יאיר זלטנרייך‬ ‫‪ 6 - 0600060‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז ‪ ,‬ש'‬ ‫לא יתקיים בתשע"ה‬ ‫הקורס יעמוד על מהותם של השסעים העיקריים בחברה הישראלית במטרה להבין טוב יותר את‬ ‫אופיים וכ ך לאפשר התמודדות חינוכית היורדת אל שורשי הבעיות הגלומות בהם‪ .‬לשם כך יציג‬ ‫הקורס שאלות ויבחן פתרונות חינוכיים להיבטים שונים בשסעים‪ ,‬כגון שורשיהם ותוצאותיהם של‬ ‫השסעים‪ ,‬ביטוייהם הגלויים והסמויים‪ ,‬הצגתם הרשמית והלא רשמית‪ .‬ידונו בעיקר השסעים‬ ‫העדתי‪ ,‬הלאומי‪ ,‬הדתי‪ ,‬האידיאולוגי והחברתי‪.‬‬ ‫חינוך לדמוקרטיה‬ ‫ד"ר יאיר זלטנרייך‬ ‫‪ 6 - 0600060‬שש"ס‪6 ,‬נ"ז ‪ ,‬ש'‬ ‫לא יתקיים בתשע"ה‬ ‫חינוך לדמוקרטיה נובע מתוך זיהוי מורכבויותיה‪ .‬הקורס יברר מהותן של כמה נקודות כאלו ויבחן‬ ‫רעיונות להצגת מטרות חינ וכיות נגזרות ואופני יישומן‪ .‬בין הנושאים‪ :‬מעמדות חברתיים‪ ,‬עמדות‬ ‫פוליטיות‪ ,‬דת‪ ,‬ביטחון‪ ,‬ממסד‪ ,‬סיטואציות לא דמוקרטיות וכדומה‪.‬‬ ‫סמינריונים‬ ‫סמינר ‪ -‬הסיפור החינוכי‪ :‬מחקרים אוטו‪-‬אתנוגרפיים ונרטיביים‬ ‫ד"ר תמר הגר‬ ‫‪ 626 –0611316‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; איכותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫סיפורים הם הדרך בה בני אדם נותנים לעולמם והתנסויותיהם מובן‪ .‬סמינריון זה מטרתו לבחון יחד‬ ‫עם הסטודנטים את האופן בן סיפורים הופכים לכלי מחקרי אפקטיבי שמאפשר לנו להכיר על העולם‬ ‫החינוכי והחברתי‪ .‬יחד נתבונן וננתח מחקרים המשתמשים בנרטיבים ‪ -‬סיפורי חיים‪ ,‬יומנים‪,‬‬ ‫מכתבים ועוד ‪ -‬כדי להבין את העולם החינוכי‪ ,‬חברתי ומחקרים‪ ,‬שבהם הסיפור הוא הדרך שבה‬ ‫‪64‬‬ ‫מתועד המחקר‪ .‬הז'אנר האוטואתנוגרפי – המעמיד במרכז את הסיפור החברתי תרבותי של האני‪,‬‬ ‫יבחן לע ומק‪ .‬במהלך הקורס ילמדו הכלים והכללים של מחקר נרטיבי ויתרונותיו (וחסרונותיו) ביחס‬ ‫למחקר מסורתי פוזיטיביסטי‪ .‬הסטודנטים יבצעו מחקר נרטיבי על נושא חברתי חינוכי שיתועד‬ ‫בעבודת הסמינר‪.‬‬ ‫סמינר‪ :‬הכרה בזהות‪ :‬יחסי פרט וקבוצה באזורי פריפריה‬ ‫ד"ר אילת שביט‬ ‫‪ 626 ,0600070‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫האקדמיה לא נולדה כמשחק אינטלקטואלי‪-‬תיאורטי בלבד אלא כאורח חיים פעיל‪ ,‬המחנך ומשפר‬ ‫את האדם וסביבתו הטבעית והחברתית‪.‬‬ ‫הקורס עוסק ביחסי שותפות וקונפליקט ביחסי פרט וקבוצה‪ ,‬על מנת להבהיר את הקשר בין הכרה‬ ‫בזהות לבין התנגדות לאי‪-‬צדק ‪.epistemic injustice‬‬ ‫מטרת הקורס היא לחשוף את הסטודנטים לחשיבות ולפרקטיקה של מעורבות האקדמיה בקהילה‪,‬‬ ‫תוך כדי הקניית מיומנות בניתוח רפלקטיבי‪-‬ביקורתי של העשייה האקדמית והחברתית ותוך כדי‬ ‫התנדבות פעילה בקורסי "אקדמיה בכיכר" בתחום החינוך החברתי והסביבתי‪.‬‬ ‫סמינר מחקר‪ :‬סוגיות נבחרות בסוציולוגיה של החינוך‬ ‫ד"ר מרינה גורושיט‬ ‫‪ 626 ,0600071‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫מאנגלית; כמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫במסגרת הסמינר ילמדו הסטודנטים לערוך מחקר עצמאי בנושאים המקשרים בין חינוך‬ ‫לסוציולוגיה‪ ,‬להבין מהם קני מידה למחקר טוב‪ ,‬לפתח מיומנויות של קריאה ביקורתית על מנת‬ ‫להבין ולהעריך מאמרים מדעיים המבוססים על מחקר ולזהות ולבצע את השלבים השונים של בניית‬ ‫מערך מחקר בתחום‪.‬‬ ‫סמינר‪" :‬הזכות לחינוך‪ :‬היבטים חברתיים ומשפטיים"‬ ‫ד"ר יוסף ג'אברין‬ ‫‪ 626– 0600011‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר שיטות מחקר וסטטיסטיקה‪ ,‬פטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫מטרת הסמינר היא לבחון ולנתח את העקרונות המשפטיים והאידאולוגיים המעצבים את מדיניות‬ ‫החינוך בישראל‪ .‬לשם כך‪ ,‬הקורס ידון בנסיבות ההיסטוריות‪ ,‬התרבותיות‪ ,‬והפוליטיות‪ ,‬שהשפיעו על‬ ‫עיצוב מערכת החינוך‪ ,‬על הדינאמיקה שעוברים יעדיה של המערכת‪ ,‬ועל הדרכים בהן ביקשה‬ ‫‪65‬‬ ‫המערכת להיענות לאתגרים וללחצים בתוכה ומחוצה לה‪ .‬הדיון ייעשה תוך כדי התמקדות בסוגיות‬ ‫העכשוויות של החינוך בישראל‪ .‬הסטודנטים יתוודעו במסגרת הסמינר למדיניות משרד החינוך כפי‬ ‫שהיא משתקפת בחוקי החינוך השונים‪ ,‬בדו"חות הוועדות השונות‪ ,‬בחוזרי מנכ"ל וברפורמות‬ ‫המרכזיות אשר השפיעו על גיבוש מערכת החינוך בישראל ועל הדגשיה הפדגוגיים‪ .‬הסמינר יקנה‬ ‫למשתתפים כלים תיאורטיים ומעשיים להבנת וניתוח תהליכים וסוגיות במשפט ומדיניות חינוך‬ ‫בכלל‪ ,‬ובישראל בפרט‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬אינטליגנציה רגשית בחינוך‬ ‫ד"ר יונתן קסלר‬ ‫‪ 626 - 0611604‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫הסמינריון יעסוק במחקר בנושאים הקשורים ללמידה רגשית חברתית (‪ SEL .(SEL‬הוא פיתוח‬ ‫חינוכי על בסיס עקרונות של אינטליגנציה רגשית‪ .‬גישה זו נועדה לפתח מיומנויות רגשיות וחברתיות‬ ‫אצל ילדים‪ .‬תכניות המתבססות על הגישה כוללות התמודדות עם אלימות והתנהגויות אנטי‪-‬‬ ‫חברתיות אחרות‪ ,‬דרך קידום סגנון פדגוגי חיובי‪ .‬המאפיין המרכזי של תכניות אלה הוא פיתוח הילד‬ ‫כאדם שלם‪ ,‬כשהצד הרגשי והקוגניטיבי חשובים באותה מידה‪ .‬סטודנטים המשתתפים בסמינריון‬ ‫יוכלו לבחור נושאים בהם יש להם עניין‪ ,‬ויפתחו אותם למחקר‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬פסיכולוגיה בחינוך‬ ‫ד"ר שירי פרלמן‪-‬אבניאון‬ ‫‪ 626 - 0611363‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; כמותני‬ ‫ציון עובר‪06 :‬‬ ‫סמינריון זה בודק תהליכים פסיכולוגיים הרלוונטיים לתחומי החינוך‪ .‬במסגרת הסמינר ייסקר‬ ‫הספרות העדכנית מתחום המחקר ההתנהגותי‪ ,‬הקוגניטיבי והרגשי‪ ,‬והשאלה כיצד תחומי המחקר‬ ‫של הפסיכולוגיה תורמים להבנה ושיפור של תהליכים חינוכיים‪.‬‬ ‫סמינר ‪ -‬סוגיות מחקריות בחינוך והערכה‬ ‫ד"ר עירית ששון‬ ‫‪ 626 –0601160‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; איכותני וכמותני‬ ‫ציון עובר‪06:‬‬ ‫במהלך הסמינריון ידונו גישות תיאורטיות ומתודולוגיות המהוות בסיס לתהליך המחקר החינוכי‬ ‫באמצעות ניתוח מאמרים עדכניים‪ .‬הסמינריון יכלול התנסות בכל שלבי החקר משלב בחירת נושא‪,‬‬ ‫ניסוח שאלת מחקר‪ ,‬איסוף מידע עדכני‪ ,‬פיתוח כלי מחקר מתאימים‪ ,‬איסוף נתונים‪ ,‬ניתוח והסקת‬ ‫‪66‬‬ ‫מסקנות‪ .‬כל סוגיה חינוכית עשויה להגדיר צורך מחקרי‪ .‬במהלך הסמסטר הראשון יבחר כל סטודנט‬ ‫סוגיה חינוכית הרלבנטית לעולמו (שיטה הוראה או למידה המעוררת שאלה‪ ,‬תכנית לימודים‪ ,‬סביבת‬ ‫למידה ייחודית‪ ,‬שיטת הערכה חדשנית‪ ,‬אוכלוסיית לומדים ייחודית ועוד)‪ .‬בתהליך של הנחייה‬ ‫ומעורבות עמיתים כל סטודנט יכתוב ויציג הצעה למחקר הממוקד בסוגיה שהעלה‪ .‬הסמסטר השני‬ ‫יוקדש לביצוע המחקר וניתוח הממצאים‪.‬‬ ‫סמינר החינוך הערבי במזרח התיכון‬ ‫ד"ר מוסטפא עבאסי‬ ‫‪ 626 –0600076‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫דרישות קדם‪ :‬מיומנויות אקדמיות או פרוסמינר‪ ,‬שיטות מחקר וסטטיסטיקה ופטור‬ ‫מאנגלית; איכותני‬ ‫ציון עובר‪06:‬‬ ‫מטרות הקורס‪ :‬הקורס ידון בפרשיות נבחרות בתולדות החברה והחינוך במדינות המזרח תיכוניות‬ ‫החשובות למן מלחמת העולם הראשונה ועד העשור האחרון‪ ,‬הדיון יתמקד במדינות החשובות‬ ‫והמרכזיות באזור‪ ,‬ובנוסף לתחום החינוכי יעסוק בהרחבה בתחומים החברתיים פוליטיים‪ ,‬מבנה‬ ‫המשטרים האידיאולוגיות ובתהליך קבלת ההחלטות במדינות אלה‪ .‬כאשר המטרה העיקרית היא‬ ‫להכיר מקרוב את מבנה החברה‪ ,‬המשטרים‪ ,‬מערכות החינוך והזרמים האידיאולוגים השונים‬ ‫במדינות אלה‪.‬‬ ‫קורסי בחירה מוקד חינוך חברתי‬ ‫שיחות עם יוסי שריד ‪ -‬חינוך מחפש משמעות‬ ‫מר יוסי שריד‬ ‫‪ 6 – 0601160‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫האם בית הספר מסוגל עדיין לחנך; הפירמידה ההפוכה של החינוך בישראל; על חינוך כרכיב בביטחון‬ ‫הלאומי; איך מחנכים לערכים; על המתח שבין הישגיות ושיוויוניות; על מנהיגים וסלבריטאים‬ ‫כמחנכים; על כוחו ומגבלותיו של שר חינוך; חלקה של מערכת החינוך בפערים החברתיים; בחינות‬ ‫וציונים כמדדי איכות; איך מלמדים את השואה; איך מלמדים תנ"ך; איך מלמדים אזרחות; מה‬ ‫לפוליטיקה בבית הספר‪.‬‬ ‫רב תרבותיות וחינוך‬ ‫ד"ר יוסף ג'בארין‬ ‫‪ 6 - 0000017‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫השיח הביקורתי בסוגיית הרב‪-‬תרבותיות קיבל בשנים האחרונות תאוצה משמעותית בישראל‬ ‫ובעולם‪ .‬הקורס נועד להקנות למשתתפיו כלים וידע אודות המסגרות התאורטיות העוסקות בענייני‬ ‫חינוך ורב‪-‬תרבותיות בישראל‪ ,‬וכן לנתח בראייה ביקורתית את הדינים המסדירים את תחומי החינוך‬ ‫השונים במשפט הישראלי‪ .‬נכיר את התיאוריות השונות בתחום‪ ,‬ונבחן את הקף יישומן ואת‬ ‫השפעותיהן של תיאוריות אלו בחברה בה אנו חיים‪ ,‬תוך ניסיון להבין את מקומה של הרב‪-‬תרבותיות‬ ‫‪67‬‬ ‫במציאות הישראלית‪ .‬נדון גם במטרות הרצויות של החינוך בדמוקרטיה מודרנית בכלל‪ ,‬ובחינוך‬ ‫הציבורי בישראל בפרט‪.‬‬ ‫זכויות אדם‪ ,‬הובלה ושינוי‬ ‫ד"ר יוסף ג'בארין‬ ‫‪ 4 – 0660667‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫זכויות היסוד של האדם‪ ,‬חוקה ושלטון החוק‪ ,‬ביקורת שיפוטית‪ ,‬שינוי חברתי‪ ,‬עקרון לשוויון‪ ,‬חופש‬ ‫הביטוי‪ ,‬הזכות לבחור ולהיבחר – אלה אחדים מן הנושאים המרכזיים שבהם יעסוק הקורס‪ .‬דגש‬ ‫מיוחד יושם בקורס על חשיבה ביקורתית בתחום זכויות האדם ועל ניתוח סוגיות משפטיות‬ ‫וחברתיות מורכבות בתחום‪ .‬ההרצאות תסקורנה את מהותן והיקפן של זכויות האדם בישראל ואת‬ ‫עקרונות היסוד של השיטה המשפטית‪ ,‬ותעסוקנה בסוגיות יסוד של זכויות האדם שעל סדר היום‬ ‫הציבורי‪-‬משפטי בישראל‪ .‬ננתח גם ממבט ביקורתי מאבקים משפטיים וציבוריים לשינוי חברתי‬ ‫בישראל‪ ,‬ונעסוק בתפקידו של המשפט בקידום מאבקים אלה או במיתונם‪.‬‬ ‫מבוא ליזמות חינוכית‬ ‫ד"ר גליה זלמנסון לוי‬ ‫‪ 6 - 0011103‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס עוסק ביזמות חינוכית חברתית‪ .‬נעסוק בקריאת מציאות ביקורתית המהווה בסיס ליזמות‪.‬‬ ‫נבחן סוגים שונים של יזמות מתוך נקודות מבט שונות‪ :‬גישות חינוכיות‪ ,‬קשר לממסד‪ ,‬לעסקים‬ ‫ולארגונים לשינוי חברתי‪ .‬נבחן דילמות שונות כמו יזמות והפרטה‪ .‬נכיר כמה דוגמאות של יזמות‬ ‫ונלמד את תהליך היזמות עצמו‪ :‬תכנון‪ ,‬ביצוע והערכה‪ ,‬מבנה ארגוני‪ .‬ההיכרות תתבסס על המודל של‬ ‫"למידה מהצלחות"‪ .‬הלומדים בקורס ידרשו ליזום פרויקט במציאות שסביבם ולתכנן אותו‪ .‬הקורס‬ ‫יכלול הרצאות‪ ,‬פעילויות‪ ,‬קריאה תיאורטית והצגת הפרויקטים‪.‬‬ ‫חינוך וכלכלה חברתית‬ ‫ד"ר גליה זלמנסון לוי‬ ‫‪ 6 - 0601164‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס עוסק בקריאת מציאות ביקורתית חברתית באמצעות הכלכלה‪ ,‬מתוך הנחה כי נקודת מבט זו‬ ‫הכרחי שתהיה נגישה לאנשי חינוך‪ .‬הקורס עוסק בסוגיות חברתיות שונות כמו קבוצות זהות שונות‬ ‫ומצבן הכלכלי והחברתי‪ ,‬תהליכים מרכזיים בחברה והמשמעות הכלכלית שלהם‪ ,‬והקשר בין‬ ‫המתרחש בישראל למתרחש בעולם כולו‪.‬‬ ‫המשתתפים נחשפים במהלך הקורס למאבקים חברתיים וההיבטים הכלכליים שלהם‪ ,‬מתוך כוונה‬ ‫להכשיר אנשי חינוך מעורבים ומשפיעים‪ .‬דרכי ההוראה בקורס משלובות למידה תיאורטית ולמידה‬ ‫חווייתית כדי להתגבר על הרתיעה הבסיסית שיש לרוב האנשים מהעיסוק בכלכלה וכדי להדגים כיצד‬ ‫ניתן לשלב עיסוק בתחום בעבודה חינוכית‪.‬‬ ‫חינוך בלתי פורמלי וחינוך קהילתי‬ ‫פרופ' יובל דרור‬ ‫‪ 6 - 0000011‬שש"ס‪ 6 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יעסוק בחינוך הבלתי‪-‬פורמלי ובחינוך הקהילתי למגוונם‪ :‬הגדרות ותפיסות שונות בארץ‬ ‫ובעולם ושימושיהן במעשה החינוכי והקהילתי‪ ,‬ובעיקר סוגים של חינוך בלתי‪-‬פורמלי (תנועות נוער;‬ ‫‪68‬‬ ‫פנימיות; מנהיגות בני נוער; חינוך חברתי‪-‬ערכי וחברת תלמידים בבתי הספר; מסגרות לאוכלוסיות‬ ‫עם צרכים מיוחדים) וחינוך קהילתי (בתי ספר קהילתיים; מרכזים קהילתיים; תכניות של שירות‬ ‫בקהילה; מעורבות הורים; קשרים דו‪-‬סטריים של מערכת החינוך עם הקהילות סביבה)‪ .‬המשתתפים‬ ‫יכינו במהלך הקורס עבודות הקושרות את ה"שדה" עם התיאוריה והמחקר בתחומים הנידונים‪.‬‬ ‫כתיבה יצירתית‬ ‫ד"ר תמר הגר‬ ‫‪ 222 - 6122912‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫האם יש סיפור טוב? מהו סיפור טוב? האם ניתן לאפיין אותו בצורה אוניברסלית או שההבחנות‬ ‫האלה הן תוצר של מקום ותקופה? סדנה זו תעסוק בשאלות של הערכה וכתיבה תוך תרגול טכניקות‬ ‫ספרותיות שונות‪ .‬במהלכה נבדוק יחד קווים ראשוניים למודלים שונים של כתיבה (פרוזה‪ ,‬שירה‪,‬‬ ‫מסות) ואת דרגות החופש שלנו בתוכם‪ .‬הסטודנטים יתבקשו לקרוא טקסטים ולכתוב טקסטים‬ ‫קצרים‪ .‬בבסיס הסדנה עומדת התפיסה שכל מי שרוצה יכול ללמוד לכתוב ספרות‪ .‬במהלך הסדנה‬ ‫יתנסו הסטודנטים בקריאת עמיתים‪ ,‬בכתיבה‪ ,‬בהערכה של כתיבה ובשיתוף אחרים בכתיבתם‪.‬‬ ‫זרמים רדיקלים בחינוך‬ ‫ד"ר תמר הגר‬ ‫‪ 4 – 6133911‬שש"ס‪ 4 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫מטרות הקורס ה קורס מעמיד לו למטרה לבחון ולנתח מספר גישות חינוכיות שצמחו לצד ובשולי מה‬ ‫שנתפס כזרם המרכזי של החינוך וקראו לעשייה חינוכית אלטרנטיבית‪ .‬במהלך הקורס נחדד כמה‬ ‫שאלות מרכזיות העומדות בתשתית החינוך ונבחן את התשובות שנתן להן החינוך במה שהוגדר‬ ‫במדינות המערב כבית הספר הקונבנציונלי ואת התשובות שהציגו להן מספר גישות חינוכיות‬ ‫רדיקליות בארץ ובעולם‪ .‬נתבונן מקרוב ברעיונות העומדים בבסיס החינוך הפתוח‪ ,‬החינוך‬ ‫הדמוקרט י‪ ,‬החינוך הרב תרבותי‪ ,‬החינוך הביקורתי לסוגיו‪ ,‬החינוך הפמיניסטי‪ ,‬החינוך בבית ועוד‬ ‫ונתהה מה קורה לתיאוריות החינוכיות במפגש עם המציאות החברתית‪-‬חינוכית‪ .‬הלימוד העיוני‬ ‫ילווה בהדגמות ובתרגול של יישומים פרקטיים של התיאוריות בכתה‪ .‬ברוח התפיסה הרדיקלית של‬ ‫חינוך ייק חו הסטודנטים חלק בהכנת הקורס באמצעות רפרטים על שיטות חינוך רדיקליות‪.‬‬ ‫הרפרטים יעשירו את הרפרטואר הנלמד ויאפשרו הרחבות‪ .‬הסטודנטים יוזמנו להציג את הרפרטים‬ ‫בצורה יצירתית‪ ,‬תוך חיבור התיאוריה לפרקטיקה‪ .‬לאחר תהליך הלמידה הנרחב נשאל האם שיטות‬ ‫אלה מספקות תשובות חינוכיות‪-‬חברתיות טובות יותר מהשיטות המוצגות כקונבנציונליות?‬ ‫שפת הגישור‬ ‫עו"ד ענבל פלג קוריאט‬ ‫‪ 2 – 6113313‬שש"ס‪ 2 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫בית הספר מהווה סביבה רווית מפגשים בין צרכים שונים של תלמידים‪ ,‬הורים וצוותי חינוך‪,‬‬ ‫שעלולים לעורר קונפליקטים מסוגים שונים‪ .‬קונפליקטים אלה‪ ,‬ובעיקר דרכי ההתמודדות עימם‪,‬‬ ‫עשויים להוביל לצמיחה ולשימור מערכות היחסים הקיימות או לפגיעה הרסנית ולהסלמת המצב‬ ‫הקונפליקטואלי‪ .‬מטרתו של קורס זה הינה לחשוף את הסטודנטים לתפיסת העולם הגישורית ולכלים‬ ‫הגישוריים‪ ,‬אשר מסייעים להתמודדות בונה ומצמיחה עם סיטואציה קונפליקטואלית בכלל‬ ‫ובמסגרות חינוכיות בפרט‪ .‬במהלך הקורס הסטודנטים יכירו באופן מעמיק את כל אחד מהשלבים של‬ ‫‪69‬‬ ‫הליך הגישור ויתרגלו את המיומנויות הנדרשות מהמגשר‪ .‬הסטודנטים יישמו את הטכניקות השונות‬ ‫בדרך של תרגילים‪ ,‬סימולציות וניתוח מקרים‪.‬‬ ‫סוגיות נבחרות במנהיגות וניהול חינוכי‬ ‫ד"ר ליהוא זיסברג‬ ‫‪ 2 – 6129184‬שש"ס‪ 2 ,‬נ"ז‪ ,‬ש'‬ ‫הקורס יאפשר למשתתפים היכרות ראשונית עם מודלים וממצאים מחקריים העוסקים במנהיגות‬ ‫וניהול ככלל וניוהל מערכות חינוך בפרט‪ .‬תלמידים ומשתתפים יעודדו לאמץ ראייה בקורתית כלפי‬ ‫מודלים קיימים ויהיו מסוגלים "לערבב ולהתאים "נקודות מבט ומודלי עבודה לפי צורך על מנת‬ ‫להבין לנתח ולתכנן ברמה הראשונית כאשר הם מתמודדים עם סוגיות של מנהיגות חינוכית‬ ‫הציון יקבע ע"י מבחן מסכם‪.‬‬ ‫‪71‬‬