יחסי בית–ספר-הורים בישראל - עיונים במינהל ובארגון החינוך

‫עיונים במינהל ובארגון החינוך‬
‫כרך ‪( 2011 ,32‬תשע"ב)‪267-237 ,‬‬
‫יחסי בית–ספר‪-‬הורים בישראל‬
‫יצחק פרידמן‪ ,‬המכללה האקדמית לחינוך אחוה ומכון הנרייטה סאלד ‪-‬‬
‫המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫תקציר‬
‫הקשר בין בית–הספר לבין בית ההורים מהווה בישראל ובארצות המערב‬
‫סוגיה רגישה‪ ,‬שלא באה על פתרונה במשך שנים רבות‪ .‬קשר זה רווי‬
‫ציפיות ותקוות‪ ,‬כשלצדן גם מתחים וקונפליקטים‪ .‬המאמר סוקר את‬
‫התפתחותם של הקשרים בין שני המוסדות החברתיים המרכזיים האלה‬
‫במהלך השנים שחלפו מאז קום המדינה ועד לשנים האחרונות‪ ,‬ועומד על‬
‫שורשיהם המורכבים‪ .‬הטענה המרכזית שהמאמר מבקש להציג היא שיחסי‬
‫בית–ספר‪-‬הורים‪-‬קהילה הם יחסים חיוביים שיש לטפחם ולקדמם‪ .‬במאמר‬
‫מוצגות שלוש תיאוריות מרכזיות‪ ,‬המסבירות את הגורמים לטיבם המפותל‬
‫של היחסים בין בית ההורים לבין בית–הספר‪ :‬הדדיות וגוננות משותפת‪,‬‬
‫מעורבות הורים כדינמיקה של קונפליקט ותסכול ותיאוריית המרחק החברתי‬
‫והתודעתי‪ .‬בהתבסס על תיאוריות אלו נידונה השאלה לשם מה נחוצה‬
‫מעורבות ההורים בעבודת בית–הספר‪ ,‬על יתרונותיה ומגבלותיה‪ ,‬ונבחנים‬
‫הגורמים היוצרים מעורבות הורים או הימנעות שלהם ממעורבות‪ .‬על בסיס‬
‫זה מוצגת תיאוריית ההזדהות–ערנות‪ ,‬שגובשה על ידי המחבר‪ ,‬המסבירה‬
‫רמות שונות של מעורבות הורים וסוגים שונים שלה‪ ,‬ואת הגורמים האישיים‬
‫והחברתיים הקשורים במעורבות זו‪ .‬במאמר נסקרים דפוסי מעורבות ההורים‬
‫החל משנות ה–‪ 60‬של המאה הקודמת ועד לעת האחרונה‪ ,‬וכמו כן מתוארות‬
‫היוזמות הממשלתיות‪ ,‬שננקטו במהלך השנים האלה לחיזוק הקשר בין בית–‬
‫הספר לבין בית ההורים כדי להגביר את מעורבותם של ההורים בתפקודיו‬
‫החינוכיים והחברתיים של בית–הספר‪.‬‬