‫מתוך מפגש בוגרי קורס ניהול הגיוון‪ ,‬מרכז הכוון אזורי לתעסוקה‪ ,‬טירה ‪24.06.2013‬‬ ‫מהו מרכז ההכוון האזורי לתעסוקה בטירה?‬ ‫מנהל מרכז ההכוון‪ ,‬ניבראס טאהא‪ :‬מרכז ההכוון הוקם כפיילוט ביוזמה של הג'וינט‪/‬תב"ת‬ ‫והרשות לפיתוח כלכלי במשרד רה"מ ומשרד התמ"ת‪ ,‬במטרה להעניק שירותים שיסייעו‬ ‫בהשתלבות נאותה ויעילה בעולם העבודה של מועמדים מהחברה הערבית‪ .‬המרכז משרת‪,‬‬ ‫מלבד את תושבי טירה‪ ,‬גם את תושבי היישובים ג'לג'וליה‪ ,‬כפר ברא‪ ,‬כפר קאסם‪ ,‬קלנסווה‪,‬‬ ‫טייבה וזמר‪ ,‬בסה"כ כ ‪ 130‬אלף תושבים‪ .‬הקמת המרכז ויצירת הצוות ארכו מספר‬ ‫חודשים‪ .‬כעת‪ ,‬מפעיל המרכז מרכזים מקומיים בכל רשות מקומית‪ ,‬כאשר הרשות מספקת‬ ‫מקום פיזי והמרכז מספק את הרכז ואת הידע המקצועי‪ .‬המרכז משתף פעולה עם כל גורם‬ ‫קהילתי ממסדי מקצועי שיסייע בקידום הנושא – ממתנ"סים מקומיים דרך עמותות‪ ,‬בתי‬ ‫ספר‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬האגף להכשרות מקצועיות במשרד הכלכלה ושירות‬ ‫התעסוקה‪ .‬יש לזכור כי העלאת נושא התעסוקה בחברה הערבית כפרופסיה איננו דבר‬ ‫טריוויאלי; הנושא כמעט ולא היה קיים באופן מוסדר‪ ,‬אפשר לראות זאת בחסר של אנשי‬ ‫מקצוע כגון מקדמי תעסוקה וכן פסיכולוגים תעסוקתיים ערבים‪ .‬צעיר ערבי המסיים את‬ ‫לימודי התיכון איננו מוכוון תעסוקה בהתנהלותו‪ .‬עד להקמת המרכזים לא היה כל מיסוד‬ ‫של הנושא בחברה הערבית‪ ,‬מבחינה זו המרכז ממלא חלל בהקשר החברתי והגיאוגרפי‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫ההנגשה של מרכז ההכוון התעסוקתי נעשית באופנים הבאים בעיקר‪:‬‬ ‫ עבודת שטח – פעילות חברתית דרך פורומים )לנשים‪ ,‬לצעירים ועוד(‪ ,‬קשר עם בתי ספר‬‫תיכונים‪ ,‬מוסדות ועמותות שונות‬ ‫ פה לאוזן – חבר מביא חבר‬‫ באמצעות דמויות ציבוריות‬‫ שיווק ממוקד – פרסום באמצעי מדיה‪ ,‬רשתות חברתיות‬‫שלב של 'טרום השמה' ‪ -‬מרבית הנעזרים במרכז ההכוון הנם מאוכלוסיה שנעדרה‬ ‫לחלוטין מעולם התעסוקה‪ ,‬בעיקר נשים‪ ,‬להן זוהי דריסת הרגל הראשונה בעולם‬ ‫התעסוקה‪ .‬המרכז הוא סוג של מוצר משלים; מדובר באוכלוסיה שאין לה הכלים )בטחון‬ ‫עצמי‪ ,‬יכולת קידום ואוריינטציה בהליך חיפוש העבודה( להגיע לחברת השמה; במרכז‬ ‫מתרחשים דברים שאינם מתרחשים בחברות השמה‪ ,‬בשלב שהוא 'טרום השמה'‪.‬‬ ‫הכרות עם שלבי המועמד במרכז ההכוון‪:‬‬ ‫נג'ם בשארה‪ ,‬רכזת פרט במרכז‪ ,‬הסבירה והדגימה את השלב הראשוני עבור המועמד‪.‬‬ ‫שלב ה ‪ – Intake‬שיחת הכרות ראשונית עם מועמד‪ ,‬מילוי שאלון‪ ,‬וראיון בעקבות שאלון‪.‬‬ ‫אלו הן אבני הדרך שציינה נג'ם בתהליך ההכוון‪ ,intake :‬אבחון‪-‬זיהוי חסמים‪ ,‬זיהוי‬ ‫מסוגלות תעסוקתית‪ ,‬בניית תכנית תעסוקתית אישית )הפנייה לקורס שפתי‪ ,‬טכנולוגי‬ ‫וכיוב'(; התהליך מתרחש במספר מפגשים ראשוניים וכולל ליווי לאורך זמן עד שנתיים‪.‬‬ ‫המשתתפים העלו את סוגיית השפה האנגלית; עבור חברות היי טק‪ ,‬בהן התקשורת‬ ‫הפנימית מתבצעת רובה ככולה באנגלית‪ ,‬חשוב שמרכז ההכוון יתייחס לשליטת המועמד‬ ‫בשפה כבר בשלב ראשוני‪ .‬לפי נג'ם הבחינה עולה רק בהקשר של אקדמאים‪.‬‬ ‫מסוגלות תעסוקתית – המשתתפים צפו בשיעור שפתי‪' :‬עברית תעסוקתית'‪ ,‬בו השתתפו‬ ‫כעשר נשים‪.‬‬ ‫נציגי המעסיקים העלו את החסמים והתובנות הבאים‪:‬‬ ‫קושי עם אוריינטציה לתהליך–מועמדים מגיעים בליווי הורים לראיון‪ ,‬נכנסים כקבוצה לראיון‬ ‫חסם תשתיתי – תחבורה‬ ‫קושי עם שפה עברית ברמה לא מספקת‬ ‫יש לייצר מיפוי של מעסיקים ומשרות; יש לגייס את הרשות המקומית למאמץ ההעסקה של‬ ‫המעסיק כדי שתיתן תמיכה‬ ‫בשלב ה‪ Intake‬יש להעמיק ולדלות פרטים ותשובות‪ ,‬לעמוד על הפער בין התשובות‬ ‫הגלויות למידע נסתר – לאו דווקא במודעות המשיב‬ ‫ההכשרה צריכה לדמות את יום העבודה האמיתי כדי לחשוף חסמים אפשריים‬ ‫מנבא דרמטי להתמדה בעבודה הוא המאמץ שמוכן מועמד להשקיע בהגעה לראיון‬ ‫מודל עבודה של ארגון עסקי עם מרכז ההכוון ‪ -‬חברת תקשוב; מאיה רויטמן‪ ,‬מנהלת‬ ‫גיוס‪ ,‬אזור נצרת עילית‪:‬‬ ‫חברת תקשוב קמה לפני כ ‪ 17‬שנים ועוסקת בהקמה והפעלה של מרכזים טלפוניים‬ ‫לחברות גדולות )רפואיות‪ ,‬ספקיות אינטרנט‪ ,‬ממשלה ועוד(‪ ,‬בכל מרכז שירות מאות‬ ‫עובדים‪ .‬החברה מעסיקה כ ‪ 4000‬עובדים‪ ,‬ומתמודדת עם קושי של תחלופה גדולה‬ ‫במרכזים הטלפוניים – כ ‪ 5%‬בחודש‪ ,‬מכאן נדרשת עבודת גיוס ושימור מתמשכת‪ .‬עקב‬ ‫תפוצה גיאוגרפית נרחבת ומיקום בפריפריה‪ ,‬החברה חשופה לחברה הערבית ויש מקום‬ ‫ורצון לגיוס ממנה‪ .‬מניעים נוספים לגיוס מהחברה הערבית‪ :‬התאמה מקצועית היכן שלא‬ ‫נדרשת עברית מהוקצעת )להבדיל מזו הנדרשת לעיתים במשרדים ממשלתיים כגון מרכז‬ ‫המידע של בתי המשפט(‪ .‬במרכז בנצרת עילית לדוגמא עובדים כ ‪ 500‬עובדים‪ ,‬מעל ‪50%‬‬ ‫הנם מהחברה הערבית‪.‬‬ ‫צרכי הגיוס נכון לעכשיו‪ :‬עד סוף ‪ 2013‬צפויה החברה להעסיק כ ‪ 5000‬עובדים‪ .‬נדרש‬ ‫מנגנון להשמות מסה‪.‬‬ ‫אופן העבודה עם מרכז ההכוון‪:‬‬ ‫‪ -‬מפגש מקדים מעמיק בין החברה למרכז ההכוון‪ .‬חשיבות גדולה לתיאום ציפיות מדויק‬ ‫ אפיון מדויק של פרופיל העובד – מגדירים מקומות בהם יכולה החברה להתגמש ולתת‬‫מענה לפערים בין צורך‪/‬דרישת חברה לכישורי מועמד )לדוגמא‪ :‬גמישות מלאה באשר לגיל‪,‬‬ ‫מצב משפחתי; פחות גמישות באשר לשעות עבודה(‬ ‫ עקרון השקיפות – החברה ומרכז ההכוון מקפידים על יצירת פרופיל מפורט‪ ,‬גם כדי‬‫להתגבר על חוסר אמון התחלתי‬ ‫ ליווי פרסום ייעודי מובחן שפה בשיתוף עם מרכז ההכוון‬‫ מרכז ההכוון מגבש קבוצת מועמדים בהתאם לאפיונים ולדרישות המדויקות של החברה‪.‬‬‫לדוגמא‪ ,‬בגיוס שנערך בנצרת‪ ,‬סוננו בשלב הראשוני כמחצית מהמועמדים‪ .‬נציגי חברת‬ ‫תקשוב מגיעים אל המרכז לפגוש את המועמדים‪ .‬תקשוב תזהה פוטנציאל של מועמדים‬ ‫ותציע גישור על פערים בנושא שפה‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬הגעה למקום העבודה‬ ‫ תהליך המיון נעשה בהתאם לדרישות של תקשוב‪ .‬כתוצאה מעבודת הכנה מדויקת של‬‫מרכז ההכוון בתיאום עם תקשוב‪ ,‬בגיוס שנערך בנצרת‪ ,‬אחוז המעבר של שלב המיון היה‬ ‫גבוה במיוחד‪ ,‬כ ‪ .70%‬במרכז ההערכה היה נוכח נציג מהמרכז‬ ‫אחרי גיוס‪:‬‬ ‫התאמות ‪ -‬תקשוב מספקת התאמת מערך ההדרכה למועמדים השונים‪ ,‬ליווי צמוד‪ ,‬מערך‬ ‫הסעות טוטאלי משלב המיון עד להעסקה‪.‬‬ ‫מודל ‪ -‬התהליך שחל במרכז בנצרת‪ ,‬שוכפל לטמרה ולטירה‪.‬‬ ‫התמדה ‪ -‬מרבית המגויסים הם דרך 'חבר מביא חבר' )גם דרך תגמול פיננסי אישי וצוותי(‪,‬‬ ‫מה שהוכח כמפחית תחלופה; מתקיימת תופעה של "שימור שרשרת" בניגוד ל"עזיבת‬ ‫שרשרת"‪ .‬מוחמד עומר‪ ,‬עובד החברה‪ ,‬תיאר אוירה חמה במקום העבודה מבחינה‬ ‫חברתית‪ ,‬מה שמעודד התמדה‪.‬‬ ‫רציונל חברתי לגיוון ‪ -‬תקשוב פועלת גם מתוך רציונל חברתי‪ .‬חטיבות ניהול מוקמות‬ ‫בפריפריה כדי להיות קרובות לישובים של אוכלוסיות מודרות‪ .‬נוצרת בחטיבות 'שפה‬ ‫חברתית'‪ ,‬מתקיים תהליך רחבי ארגוני ביוזמת מנהלי מש'א להכרות וליווי העובד הערבי‬ ‫בארגון‪ ,‬בעיקר דרך סדנאות למנהלים‪ ,‬בשיתוף עם עמותת קו משווה‪.‬‬ ‫רציונל עסקי בניהול הגיוון ‪ -‬הארגון מאמין ברב תרבותיות כערך ניהולי ‪ -‬ניהול מודע ייצר‬ ‫פריצה וצמיחה‪.‬‬ ‫פתרונות עסקיים לצרכים תרבותיים ‪ -‬הארגון מייצר התאמה למועדים מיוחדים וחגים של‬ ‫האוכלוסייה המועסקת‪ .‬בתקשוב מתאמים מול לקוחות חלקיות בשירות‪ ,‬ומייצרים איזון בין‬ ‫מרכזי החברה )לדוגמא‪ :‬גיוס מוגבר בבאר שבע כדי לכפות על היעדר בנצרת(‪.‬‬