‫בבית המשפט העליון‬ ‫מ"ח ‪7503/04‬‬ ‫בפני‪:‬‬ ‫כבוד השופט א' א' לוי‬ ‫המבקש‪:‬‬ ‫ברוך ברוך‬ ‫נגד‬ ‫המשיב‪:‬‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫בקשה לקיום משפט חוזר‬ ‫בשם המבקש ‪:‬‬ ‫עו "ד עודד רומנו‬ ‫ה ח לט ה‬ ‫‪.1‬‬ ‫זוהי בקשה להורות על קיומו של משפט חוזר‪.‬‬ ‫‪5129371‬‬ ‫נגד המבקש‪ ,‬ברוך ברוך‪ ,‬הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בחיפה‪ ,‬בו יוחסו לו‬ ‫עב ירות של איומים‪ ,‬תקיפה והיזק בזדון‪ ,‬לפי סעיפים ‪ 379 , 192‬ו ‪ 452 -‬ל חוק העונשין ‪,‬‬ ‫התשל"ז ‪ . 1977-‬נטען‪ ,‬כי ביום ‪ , 10.5.96‬על רקע וויכוח שהתפתח בין המבקש לאחד ‪-‬‬ ‫חיים חממי (להלן‪" :‬המתלונן") בתחנת דלק בחיפה‪ ,‬איים המבקש על המתלונן כי‬ ‫ירצח אותו‪ ,‬זרק כיסא לעבר בנו של המתלונן ופגע ברגלו‪ ,‬הכה את המתלונן בראשו‪,‬‬ ‫ולבסוף גם ב עט ברכבו של המתלונן וגרם לו נזק‪.‬‬ ‫בתאריך ‪ 9.12.1998‬התייצבו הצדדים בפני בית המשפט והודיעו כי גיבשו הסכם טיעון‪,‬‬ ‫מכוחו עתרה באת ‪ -‬כוח המאשימה לתיקון כתב האישום על ידי המרתה של העבירה לפי‬ ‫סעיף ‪ 413‬ל חוק העונשין בעבירה לפי סעיף ‪ . 452‬לאחר שבית המשפט התיר את‬ ‫התיקון‪ ,‬הוקרא כתב האישום באוזניו של המבקש‪ ,‬ובית המשפט הרשיעו וגזר לו ‪4‬‬ ‫חודשי מאסר על ‪ -‬תנאי‪ ,‬והוא חויב לחתו ם על התחייבות כספית בסך של ‪ 2,500‬ש"ח‬ ‫להימנע מביצוען של עבירות מן הסוג בהן הורשע‪.‬‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫הבקשה למשפט חוזר‬ ‫‪ . 2‬בחודש אוגוסט ‪ , 2004‬ולאחר שחלפו כשש שנים מאז הסתיימו ההליכים בפני בית‬ ‫משפט השלום‪ ,‬עותר המבקש לקיים משפט חוזר בעניינו‪ .‬על פי גרסתו‪ ,‬הוא לא ביצע‬ ‫‪1‬‬ ‫את ה מעשים שיוחסו לו‪ ,‬והיה נכון להודות רק בעבירה של היזק בזדון ‪ ,‬לאחר שהובטח‬ ‫לו כי מכוח הסכם הטיעון יימחקו עבירות התקיפה והאיומים‪ .‬לטענת המבקש ‪ ,‬רק‬ ‫לאחר שחלפו מספר שנים מיום הרשעתו הוא גילה‪ ,‬לתדהמתו‪ ,‬כי הרשעתו שגויה‪,‬‬ ‫ובעקבות כך אף פנה למתלונן וזה מסר לידיו תצהיר ממנו עולה כי המבקש לא תקף‬ ‫אותו כלל ‪ ,‬והמחלוקת שנתגלעה ביניהם היתה מילולית בלבד‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה (להלן‪" :‬המשיב")‪ ,‬בחוות דעת מטעמו‪ ,‬מתנגד לקיומו של‬ ‫משפט חוזר‪ ,‬הואיל ולהשקפתו לא הוכחה עילה לכך‪ .‬המשיב סבור‪ ,‬כי אין להעניק‬ ‫לתצהיר שהוגש על ידי המבקש ונחתם בידי המתלונן משקל כלשהו ‪ ,‬באשר הרשעת‬ ‫המבקש נסמכת על הודאתו ‪ -‬שלו‪ ,‬כמו גם על מכלול הראיות בתיק החקירה‪ .‬המשיב‬ ‫הדגיש‪ ,‬כי המתלונן לא מסר בתצהירו הסבר למניע שגרם לו למסור מידע כוזב נגד‬ ‫המבקש ‪ ,‬וראוי לו לעניין זה שיעורר תהיות‪ ,‬לנוכח העובדה העולה מתיק החקירה‬ ‫ולפיה בי ן השניים לא היתה הכרות מוקדמת‪.‬‬ ‫ו‬ ‫דיון‬ ‫‪ . 3‬הסמכות להורות על קיומו של משפט חוזר בהתקיים אחת העילות המנויות בסעיף‬ ‫‪ 31‬ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד ‪( 1984-‬להלן‪" :‬החוק")‪ ,‬נועדה לאזן‬ ‫בין השאיפה לאמת והרצון לתקן טעות שנפלה בהרשעתו של אדם ‪ ,‬לבין השאיפה‬ ‫לסופיות הדיון ( מ"ח ‪ 7929/96‬אחמד כוזלי נ‪ .‬מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נג ( ‪ .) 529 ,) 1‬ועוד‪,‬‬ ‫על המבקש משפט חוזר להניח תשתית ראייתית איתנה וממשית בדבר קיומה של אחת‬ ‫מהעילות הקבועות בחוק‪ ,‬כדי שבית המשפט יעדיף שיקולים של צדק על פני שיקולים‬ ‫של סופיות הדיון‪ ,‬שכן משפט חוזר הוא בבחינת החריג ולא הכלל ( מ"ח ‪6731/96‬‬ ‫עמוס ברנס נ‪ .‬מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נא ( ‪.) 241 ,) 4‬‬ ‫נ‬ ‫‪ . 4‬המבקש סבור כי תצהירו של המתלונן מהווה 'ראייה חדשה' המבססת את העילה‬ ‫הקבועה בסעיף ‪( 31‬א)( ‪ ) 2‬ל חוק בתי המשפט ‪ ,‬ומוסיף‪ ,‬כי אילו הייתה ראיה זו מוגשת‬ ‫במהלך המשפט‪ ,‬היה בכך כדי לשנות את תוצאתו‪ ,‬ומשכך הוא סבור כי בהרשעתו נגרם‬ ‫לו 'עיוות דין' כמשמעותו בסעיף ‪( 31‬א)( ‪ ) 4‬לחוק בתי המשפט‪.‬‬ ‫באשר לעילה הקבו עה בסעיף ‪( 31‬א)( ‪ ) 2‬לחוק כבר נקבע‪ ,‬כי "בנקיטת לשון 'עובדה‬ ‫חדשה' או 'ראיה חדשה' לא נתכוון המחוקק לכל טענה‪ ,‬אשר בעצם השמעתה הופכת‬ ‫כביכול לראיה חדשה‪ ,‬אלא הכוונה לעובדה או לראיה‪ ,‬אשר יש בהן אמינות לכאורית‪.‬‬ ‫הרי מדובר על הליך שיפוטי שנסתיים כבר ואשר ההכרעה בו מעוג נת במערכת ראיות‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שהייתה אמינה בעיני בתי המשפט שלפניהם היא נפרשה‪ .‬כאשר מבקשים לחדש את‬ ‫הדיון מראשיתו‪ ,‬לא די בהשגה על התוצאה או בהעלאת טענה‪ ,‬המצביעה על אפשרות‬ ‫קיומה של מערכת עובדות חלופית‪ .‬אין גם להסתפק בכך‪ ,‬שמי שמעורב בעניין מעלה‬ ‫תיזה עובדתית חדשה ; צריך להיו ת בהקשר או בנסיבות דבר כלשהו‪ ,‬המעניק לעובדות‬ ‫או לראיות החדשות בהן מדבר סעיף ‪( 31‬א)( ‪ ) 2‬אמינות לכאורית המצדיקה שקילתן‬ ‫מחדש ליד מערכת הראיות הקודמת" ( מ"ח ‪ 6/84‬מאמא נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לח ( ‪) 3‬‬ ‫‪ ; 500 - 501 , 498‬מ"ח ‪ 6081/04‬מוחמד בריגת נ' מדינת ישראל ‪ ,‬טרם פורסם)‪.‬‬ ‫האמינות הלכאורית הנדרשת לשם ביסוסה של העילה המנויה בסעיף ‪( 31‬א)( ‪ ) 2‬לחוק‪,‬‬ ‫עשויה לבוא לידי ביטוי כאשר הראיה החדשה משתלבת עם חומר ראיות נוסף שהיה‬ ‫קיים בידי התביעה‪ .‬כאשר אין כל אפשרות ליישב בין יתר הראיות וחומר החקירה‬ ‫הנוסף שקיים בתיק לבין הראיה החדשה עליה מסתמך המבקש‪ ,‬כי אז אין הראיה‬ ‫החדשה ניחנת באותה מהימנות לכאורית המצדיקה את שקילתה למול מערכת הראיות‬ ‫הקודמת ‪ .‬אכן‪" ,‬מי שמחליט על המשפט החוזר‪ ,‬איננו פועל פעולה אוטומאטית‪,‬‬ ‫המעוגנת אך ורק בקיומה או בהעלאתה של טענה עובדתית‪ ,‬אלא עליו גם לבחון‪ ,‬אם‬ ‫העובדה או הראיה כאמור בסעיף ‪( 31‬א)( ‪ ) 2‬שוקלות דיין על ‪ -‬מנת להצדיק ביטולו של‬ ‫הליך שנסתיים כדי להחזיר את הגלגל אחורה" ( מ"ח ‪ 6 / 84‬הנ"ל בעמ' ‪ ; 501‬וכן מ"ח‬ ‫‪ 10392/02‬אורן עמיאל נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נז ( ‪ .) 307 , 297 ,) 2‬תצהירו של המתלונן‬ ‫אינו עומד בדרישה זו‪ ,‬ואינו משתלב עם חומר החקירה המצוי בידי התביעה‪ .‬וכאן‬ ‫המקום להדגיש‪ ,‬כי עקב הודאת ה מבקש בעובדותיו של כתב האישום‪ ,‬לא נדרשה‬ ‫התביעה להגיש את אותן ראיות‪ ,‬והכוונה היא לתלונותיהם של המתלונן ובנו במשטרה;‬ ‫דו"ח פעולה שהוכן על ידי השוטר יוסי סמואלסון ובו נרשמו דבריהם של מספר עדי‬ ‫ראייה לתקרית בין המתלונן למבקש‪ ,‬ואשר על פי גרסתם‪" :‬התוקף התנהג בטירוף‬ ‫ואלמלא אחזו בו אנשים היה הדבר עלול להיגמר באסון"‪ .‬עוד מצוי בתיק החקירה‬ ‫זיכרון דברים שנרשם על ידי רס"ר יצחק מזרחי‪ ,‬ובו דברים שנאמרו על ידי בעליה של‬ ‫תחנת הדלק בה התרחש האירוע האלים‪ .‬כל אלה‪ ,‬אינם עולים בקנה אחד עם תצהירו‬ ‫המאוחר של המתלונן‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬עובד ותיו של כתב האישום פשוטות הן‪ ,‬ועיון בפרוטוקול הדיון (ראו עמוד‬ ‫‪ ) 6‬מלמד‪ ,‬כי בית המשפט אף טרח ופרט אותן באוזניו של המבקש‪ .‬רק משהבין המבקש‬ ‫את המיוחס לו נרשמה הודאתו‪ ,‬ולפיכך אין הוא יכול להישמע בטענה כי הבין את כתב‬ ‫האישום בדרך שגויה או שהרשעתו חרגה מן המוסכם בי ן הצדדים ‪ .‬כך או כך‪ ,‬במהלך‬ ‫‪3‬‬ ‫הטיעונים לעונש נרשם מפיו של המבקש בפרוטוקול הדיון כי "המתלוננים הגישו‬ ‫בקשה לביטול התלונה וצירפתי אותה לתיק" (ראו עמוד ‪ 7‬לפרוטוקול מיום ‪.) 7.12.98‬‬ ‫מדברים אלה עולה כי גרסתו של חיים חממי כפי שתועדה בתצהיר שהוגש לבית משפט‬ ‫זה‪ ,‬היתה ידוע ה למבקש כבר במהלך משפטו‪ ,‬ועל כן כל שהיה עליו לעשות הוא לנהל‬ ‫את משפטו כסדרו‪ ,‬ולחלופין‪ ,‬לבקש מבית המשפט להתיר לו לחזור בו מכפירתו‪ ,‬כדי‬ ‫למנוע מעצמו הרשעה בעבירות שלטענתו לא ביצע‪ .‬ועובדה היא שהמבקש מילא פיו‬ ‫מים ולא רק בפני הערכאה הדיונית‪ ,‬אלא שהוא גם נמנע מלער ער על פסק הדין‪ ,‬ואת‬ ‫הגרסה עליה הוא השתית את בקשתו הנוכחית הוא נצר בלבו במשך שנים רבות‪ .‬זו‬ ‫התנהגות‪ ,‬שלמצער‪ ,‬מעוררת תהיות ביחס לפשרה ומניעיה‪ ,‬וככזו היא אינה מקימה‬ ‫עילה כלשהי לקיומו של משפט חוזר ‪.‬‬ ‫ב‬ ‫אשר על כן‪ ,‬דינה של הבקשה להידחות‪ ,‬וכך אני עושה‪.‬‬ ‫ניתנה ה יום‪ ,‬ו' בשבט תשס"ה ( ‪.) 16.1.2005‬‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫שופט‬ ‫_________________________‬ ‫מרכז מידע‪ ,‬טל' ‪ ; 02-6750444‬אתר אינטרנט‪www.court.gov.il ,‬‬ ‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬ ‫‪4‬‬