‫מה בין עסקת מניות לבין‬ ‫רכישת פעילות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הרוכש‬ ‫המוכר‬ ‫מתווה העסקה‬ ‫וורן באפט (חברת‬ ‫ברקשייר האת'אווי)‬ ‫ישקר‬ ‫עסקת נכסים‬ ‫‪San Disk‬‬ ‫אם סיסטמס‬ ‫עסקת החלפת מניות‬ ‫לפי סעיף ‪104‬ח‬ ‫שופרסל‬ ‫קלאבמרקט‬ ‫רכישת מניות ומיזוג‬ ‫לפי סעיף ‪103‬‬ ‫שטראוס‬ ‫עלית‬ ‫החלפת מניות לפי‬ ‫סעיף ‪103‬כ‬ ‫מכירת קרנות הנאמנות בעקבות ועדת בכר‬ ‫המוכר‬ ‫‪3‬‬ ‫הנכס הנמכר‬ ‫תמורה‬ ‫מתווה‬ ‫העסקה‬ ‫‪ 535‬מיליון‬ ‫עסקת נכסים‬ ‫‪ 1,350‬מיליון‬ ‫עסקת נכסים‬ ‫עסקת נכסים‬ ‫עסקת נכסים‬ ‫בנק לאומי‬ ‫לאומי פיא‬ ‫בנק לאומי‬ ‫פסגות אופק‬ ‫בנק פועלים‬ ‫פקן‬ ‫‪ 834‬מיליון‬ ‫בנק דיסקונט‬ ‫אילנות דיסקונט‬ ‫‪ 580‬מיליון‬ ‫רכישת מניות או רכישת פעילות –‬ ‫מבנים אפשריים לעסקה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .1‬עסקת נכסים‪.‬‬ ‫‪ .2‬עסקת רכישת מניות‪.‬‬ ‫‪ .3‬עסקה על דרך של מיזוג‪:‬‬ ‫ מיזוג משולש‪.‬‬‫ מיזוג משולש הופכי‪.‬‬‫ מיזוג מלא‪.‬‬‫‪ .4‬עסקת החלפת מניות בהתאם לסעיף ‪104‬ח לפקודה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מתווה העסקה‪:‬‬ ‫שלב א ‪ -‬חברה א' (החברה הרוכשת) רוכשת את נכסיה של‬ ‫חברת ב (חברת המטרה) תמורת מזומן (או כל נכס‬ ‫אחר)‪.‬‬ ‫שלב ב ‪ -‬חברת המטרה מחלקת את התמורה לבעלי‬ ‫המניות (כדיבידנד או אגב פירוק)‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בעלי זכויות‬ ‫בחברה ב'‬ ‫דיבידנד‬ ‫חברה א'‬ ‫(רוכשת)‬ ‫נכסים‬ ‫מזומן‬ ‫‪7‬‬ ‫חברה ב'‬ ‫(מוכרת)‬ ‫נכסים‬ ‫בעלי זכויות‬ ‫בחברה א'‬ ‫חברה א'‬ ‫(רוכשת)‬ ‫בעלי זכויות‬ ‫בחברה ב'‬ ‫חברה ב'‬ ‫(נעברת)‬ ‫נכסים‬ ‫‪8‬‬ ‫בעלי זכויות‬ ‫בחברה א'‬ ‫חברה א'‬ ‫(רוכשת)‬ ‫חברה ב'‬ ‫(נעברת)‬ ‫נכסים‬ ‫‪9‬‬ ‫מתווה העסקה‪:‬‬ ‫החברה הרוכשת (חברה א) רוכשת את‬ ‫מניות חברת המטרה (חברה ב) מבעלי‬ ‫המניות של חברה ב בתמורה למזומן‬ ‫(או למניות בחברה א)‪ ,‬כך שחברת‬ ‫המטרה הופכת לחברה מוחזקת ע"י‬ ‫החברה הרוכשת‪.‬‬ ‫רוכש‬ ‫תמורה לבעלי מניות חברת‬ ‫המטרה (מזומן‪/‬מניות)‬ ‫(חברת מטרה ) =‬ ‫נעברת‬ ‫‪100%‬‬ ‫מיזוג‬ ‫‪( SPV‬פרטית) =‬ ‫חברת יעד‬ ‫תוצאה‪ :‬חברת המטרה הופכת לחברה‪-‬בת בבעלות מלאה של הרוכש‬ ‫‪10‬‬ ‫מתווה העסקה‪:‬‬ ‫שלב א – החברה הרוכשת מקימה חברת בת ייעודית לצורך ביצוע‬ ‫המיזוג‪.‬‬ ‫שלב ב – חברת המטרה מתמזגת לתוך חברת הבת הייעודית‪.‬‬ ‫בתמורה‪ ,‬משלמת החברה הרוכשת מזומן לבעלי המניות‬ ‫של חברת המטרה‪.‬‬ ‫תוצאה – החברה הרוכשת מחזיקה במלוא הון המניות של חברת‬ ‫המטרה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫רוכש‬ ‫‪100%‬‬ ‫חברת מטרה‬ ‫תוצאה‪ :‬חברת המטרה הופכת לחברה‪-‬בת בבעלות מלאה של הרוכש‬ ‫‪12‬‬ ‫רוכש‬ ‫תמורה לבעלי מניות חברת‬ ‫המטרה (מזומן‪/‬מניות)‬ ‫(חברת מטרה ) =‬ ‫קולטת‬ ‫‪100%‬‬ ‫מיזוג‬ ‫‪( SPV‬פרטית) =‬ ‫חברת יעד‬ ‫תוצאה‪ :‬חברת המטרה הופכת לחברה‪-‬בת בבעלות מלאה של הרוכש‬ ‫‪13‬‬ ‫מתווה העסקה‪:‬‬ ‫שלב א – החברה הרוכשת מקימה חברת בת ייעודית לצורך ביצוע‬ ‫המיזוג‪.‬‬ ‫שלב ב – חברת הבת הייעודית מתמזגת לתוך חברת המטרה‪.‬‬ ‫בתמורה‪ ,‬משלמת החברה הרוכשת מזומן לבעלי המניות‬ ‫של חברת המטרה‪.‬‬ ‫תוצאה – החברה הרוכשת מחזיקה במלוא הון המניות של חברת‬ ‫המטרה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫רוכש‬ ‫‪100%‬‬ ‫חברת מטרה‬ ‫תוצאה‪ :‬חברת המטרה הופכת לחברה‪-‬בת בבעלות מלאה של הרוכש‬ ‫‪15‬‬ ‫לפני המיזוג‬ ‫בעלי זכויות‬ ‫בחברה א'‬ ‫בעלי זכויות‬ ‫בחברה ב'‬ ‫חברה א'‬ ‫(קולטת)‬ ‫חברה ב'‬ ‫(מעבירה)‬ ‫‪16‬‬ ‫אחרי המיזוג‬ ‫בעלי זכויות‬ ‫בחברה א'‬ ‫בעלי זכויות‬ ‫בחברה ב'‬ ‫חברה א'‬ ‫לרבות נכסים‬ ‫והתחייבויות של חברה‬ ‫ב'‬ ‫מתווה העסקה‪:‬‬ ‫העברת כל הנכסים וההתחייבויות של חברה מעבירה (חב'‬ ‫אחת‪ /‬מס' חברות)‪ ,‬בתמורה להקצאת מניות בחברה קיימת‬ ‫אחרת הקולטת תוך חיסול המעבירה‪.‬‬ ‫‪ .1‬מיזוג בצו בית משפט ‪ -‬סעיף ‪ 351‬לחוק חברות (מיזוג‬ ‫מורכב‪ :‬בעלי מניות ונושים – נדרש רוב של ‪ 75%‬לכל אסיפת‬ ‫סוג)‪.‬‬ ‫‪ .2‬מיזוג לפי החלק השמיני לחוק החברות – דירקטוריון‪,‬‬ ‫אסיפה כללית‪ ,‬הודעה לנושים והודעה לרשם‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אחרי‬ ‫לפני‬ ‫ציבור‬ ‫חברה א'‬ ‫פרטית‬ ‫‪18‬‬ ‫חברה ב'‬ ‫נסחרת‬ ‫ציבור‬ ‫חברה ב'‬ ‫נסחרת‬ ‫חברה א'‬ ‫פרטית‬ ‫מתווה העסקה‪:‬‬ ‫חברה ב' רוכשת את מניות חברה א' בתמורה למזומן ו‪/‬או‬ ‫הקצאת מניות בחברה ב'‪.‬‬ ‫הדין ‪ -‬החלפת המניות לא תחשב‪ ,‬במועד ההחלפה‪ ,‬כמכירה‬ ‫אלא במועד המכירה בפועל‪.‬‬ ‫סייג ‪ -‬במידה והמניות לא נמכרו תוך ‪ 24‬חודש ‪ -‬יש לבצע‬ ‫מכירה רעיונית על מחצית מהמניות המוקצות וכבור ‪48‬‬ ‫חודשים יש לבצע מכירה רעיונית על המחצית הנותרת‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫רכישת מניות או רכישת פעילות –‬ ‫שיקולים בבחירת מתווה העסקה‬ ‫‪20‬‬ ‫עסקת רכישת מניות – שיקולי רוכש‬ ‫‪ .1‬הצדדים להתקשרות – יש לרכוש את ההחזקה מכלל‬ ‫בעלי המניות של חברת המטרה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מהות הנכס הנרכש – בעסקה זו רוכשים את כל חברת‬ ‫המטרה לרבות ההתחייבויות וחשיפות עתידיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬התקשרויות מול צדדים שלישיים – בד"כ ללא שינוי‬ ‫(אלא אם יש התניות בהחלפת שליטה)‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫עסקת רכישת מניות – שיקולי רוכש‬ ‫‪ .4‬עובדים – מחד‪ ,‬העובדים שומרים על רצף זכויות ואין צורך‬ ‫לפרוע להם את הזכויות הסוציאליות‪ ,‬אך מאידך‪ ,‬כל‬ ‫העובדים עוברים כמקשה אחת‪.‬‬ ‫‪ .5‬גמישות בעלות הרכישה – הרוכש יכול לשלם במזומן או‬ ‫בהקצאת מניות‪.‬‬ ‫‪ .6‬עלות ההשקעה – לא ניתן להפחית לצרכי מס את עלות‬ ‫ההשקעה במניות‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫עסקת רכישת מניות – שיקולי רוכש‬ ‫‪ .7‬עלות השקעה – בעסקה זו‪ ,‬עלות ההשקעה בחברת המטרה‬ ‫משוערכת לשווי שוק אך לא עלות הנכסים בחברת המטרה‪.‬‬ ‫‪ .8‬הוצאות מימון – ככלל‪ ,‬עמדת שלטונות המס‪ ,‬כי לא ניתן לדרוש‬ ‫בניכוי הוצאות מימון בגין רכישת מניות‪.‬‬ ‫‪ .9‬הפסדים – במידה וקיימים הפסדים לצרכי מס בחברת המטרה‪ ,‬הם‬ ‫עוברים לבעלות הרוכשת וניתן לקזזם (קיימת אפשרות בעתיד למזג‬ ‫את חברת המטרה לתוך החברה הרוכשת וליהנות מההפסדים גם‬ ‫אצל הרוכשת)‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫עסקת רכישת מניות – שיקולי רוכש‬ ‫‪ .10‬חוק עידוד השקעות הון – שמירה על רצף‬ ‫הטבות‪.‬‬ ‫‪ .11‬מקרקעין – במידה ובחברת המטרה יש‬ ‫נכסי מקרקעין והחברה איננה איגוד‬ ‫מקרקעין – חסכון במס רכישה‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫עסקת רכישת נכסים – שיקולי רוכש‬ ‫‪ .1‬הצדדים להתקשרות – עסקת הרכישה היא מול חברת המטרה‬ ‫והאורגנים שלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מהות הנכס הנרכש – ניתן לרכוש רק את הנכסים הרלבנטיים‬ ‫ולהימנע מחשיפה וסיכון בגין פעילות העבר של חברת המטרה‪.‬‬ ‫‪ .3‬התקשרויות מול צדדים שלישיים – בד"כ יש צורך בקבלת אישור‬ ‫מצדדים שלישיים או מהרשויות להסבת חוזים וכד'‪ .‬לעיתים שינוי‬ ‫זה גורר שינוי בתנאי ההתקשרות‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫עסקת רכישת נכסים – שיקולי רוכש‬ ‫‪ .4‬עובדים – העובדים מסיימים את עבודתם בחברת המטרה‪ .‬יש לפרוע את כל‬ ‫התשלומים הנובעים מסיום יחסי עובד מעביד‪ .‬החברה הרוכשת יכול להעסיק‬ ‫מחדש רק את העובדים הנדרשים באמת‪.‬‬ ‫‪ .5‬עלות ההשקעה – ניתן להפחית לצרכי מס את עלות ההשקעה של נכסים שיש‬ ‫להם שיעור פחת בתקנות לרבות מוניטין‪ .‬ביחס לנכסים אחרים – דיון‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫‪ .6‬ייחוס עלות הרכישה לנכסים השונים – יש לקבוע כיצד לייחס את עלות‬ ‫ההשקעה לנכסים השונים (במיוחד לנכסים לא מוחשיים)‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫עסקת רכישת נכסים – שיקולי רוכש‬ ‫‪ .7‬עלות השקעה – בעסקה זו‪ ,‬עלות הנכסים משוערכת לשווי שוק‬ ‫(והוצאות הפחת גדלות)‪.‬‬ ‫‪ .8‬הוצאות מימון – בהתאם לסעיף ‪ 17‬רישא וסעיף ‪ )1(17‬לפקודה‪ ,‬ניתן‬ ‫לדרוש בניכוי הוצאות מימון בגין רכישת נכסים יצרניים‪.‬‬ ‫‪ .9‬הפסדים – אין משמעות להפסדים לצרכי מס הקיימים בחברת‬ ‫המטרה‪ .‬במידה ובחברה הרוכשת קיימים הפסדים ברי קיזוז‪,‬‬ ‫התשואה מהנכסים היצרניים תקוזז כנגד הפסדים אלה‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫עסקת רכישת נכסים – שיקולי רוכש‬ ‫‪ .10‬חוק עידוד השקעות הון – לא זכאים לרצף‬ ‫הטבות‪.‬‬ ‫‪ .11‬מקרקעין – במידה ורוכשים נכסי מקרקעין‬ ‫קיימת חבות מס רכישה‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫עסקת מכירת מניות – שיקולי מוכר‬ ‫‪ .1‬מהות הנכס הנרכש – בעסקה זו בעלי המניות מוכרים את כל חברת המטרה‬ ‫לרבות ההתחייבויות וחשיפות עתידיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬מיסוי חד שלבי‪.‬‬ ‫‪ .2.1‬מוכר שהוא יחיד – רווח הון כולל בשיעור ‪ 25%‬או ‪( 30%‬ובמידה‬ ‫והמניות נרכשו בעבר – פיצול לינארי)‬ ‫‪ .2.2‬מוכרת שהיא חברה – רווח הון כולל בשיעור ‪( 25%‬אין משמעות‬ ‫ללינאריות)‪ .‬כמו כן‪ ,‬רר"ל בשיעור ‪.0‬‬ ‫‪ .2.3‬מוכר תושב חוץ – יתכן וקיים פטור מכוח סעיף ‪(97‬ב‪ )3‬או מכוח‬ ‫הוראות האמנה למניעת כפל מס‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫עסקת מכירת מניות – שיקולי מוכר‬ ‫‪ .3‬מחיר מקורי – יש לבדוק היכן נמצאת העלות לצרכי‬ ‫מס ברמת המניות או ברמת הנכסים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מס הסטורי – במידה והמניות נרכשו עד שנת ‪1961‬‬ ‫רווח ההון ימוסה במס הסטורי‪.‬‬ ‫‪ .5‬הפסדים – במידה וקיימים הפסדים ברי קיזוז בחברת‬ ‫המטרה‪ ,‬לא ניתן לנצל אותם כנגד רווח ההון‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫עסקת מכירת נכסים – שיקולי מוכר‬ ‫‪ .1‬מהות הנכס הנרכש – בעסקה זו חברת המטרה מוכרת את‬ ‫נכסיה‪ .‬בד"כ לא ימכרו ה"נכסים המכבידים"‪ .‬בעלי המניות‬ ‫נשארים עם חברת המטרה המכילה "נכסים מכבידים"‬ ‫התחייבויות וחשיפות עתידיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הצדדים לעסקה – העסקה דורשת אישור האורגנים‬ ‫המוסמכים בחברה ולא של בעלי המניות (אא"כ נקבע אחרת‬ ‫בתקנון)‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫עסקת מכירת נכסים – שיקולי מוכר‬ ‫‪ .3‬מיסוי דו שלבי (אירוע מס ברמת החברה והעברת‬ ‫התמורה לבעלי המניות כדיבידנד או אגב פירוק)‪.‬‬ ‫‪ .3.1‬בעל המניות הוא יחיד – מיסוי דו שלבי‪.‬‬ ‫‪ .3.2‬בעלת מניות חברה – אין משמעות לדיבידנד‪.‬‬ ‫‪ .3.2‬בעל מניות תושב חוץ – מיסוי דו שלבי (בכפוף‬ ‫להוראות האמנה)‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫עסקת מכירת נכסים – שיקולי מוכר‬ ‫‪ .4‬מחיר מקורי – יש לבדוק היכן נמצאת העלות לצרכי מס‬ ‫ברמת המניות או ברמת הנכסים‪.‬‬ ‫‪ .5‬מס היסטורי – במידה ויש מקרקעין שנרכשו עד שנת ‪1961‬‬ ‫מס השבח ימוסה במס הסטורי‪.‬‬ ‫‪ .6‬הפסדים – במידה וקיימים הפסדים ברי קיזוז בחברת‬ ‫המטרה‪ ,‬ניתן לנצל אותם כנגד ההכנסה החייבת או הרווח‬ ‫ממכירת הנכסים‪. .‬‬ ‫‪33‬‬ ‫רכישת פעילות‬ ‫הפחתת נכסים שלא נקבע להם‬ ‫שיעור פחת בתקנות‬ ‫‪34‬‬ ‫חקיקה המאפשרות הפחתת נכסים‬ ‫‪ .1‬תקנות מ"ה (פחת)‪.1941 ,‬‬ ‫‪ .2‬תקנות מ"ה (שיעור פחת למוניטין)‪ ,‬התשס"ג – ‪.2003‬‬ ‫‪ .3‬סעיף ‪20‬א לפקודה – הוצאות לביצוע מחקר מדעי‪.‬‬ ‫‪ .4‬סעיף ‪ 2‬לחוק עידוד התעשייה (מסים) – חברה תעשייתית זכאית‬ ‫להפחית פטנט או ידע‪.‬‬ ‫‪ .5‬סעיף ‪ 2‬לחוק עידוד התעשייה (מסים) – חברה תעשייתית זכאית‬ ‫להפחית הוצאות הנפקה‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫הנחיות מקצועיות המאפשרות הפחתת נכסים‬ ‫‪ .6‬חוזר מ"ה ‪ – 11/87‬הפחתת עלות תוכנות מחשב‪.‬‬ ‫‪ .7‬חוזר מ"ה ‪ – 15/02‬הוצאות הקשורות בהקמת אתרי‬ ‫אינטרנט‪.‬‬ ‫פרקטיקה מקובלת‬ ‫ רכישת תיקי פוליסות ביטוח חיים ע"י חברת ביטוח (הסכם‬‫ענפי)‪.‬‬ ‫ זיכיונות בתחום הסלולר והכבלים‪.‬‬‫‪36‬‬ ‫העמדה המסורתית‬ ‫כללי ניכוי ההוצאות בדיני המס עורכים הבחנה בין הוצאה פירותית ובין הוצאה‬ ‫הונית‪ .‬הוצאה הונית תותר בניכוי‪:‬‬ ‫א‪ .‬במועד שבו ימומש הנכס בגינו הוצאה ההוצאה (דהיינו‪ ,‬כמחירו המקורי)‪.‬‬ ‫ו‪/‬או‬ ‫ב‪ .‬במסגרת ניכוי הפחת על פי סעיף ‪ 21‬לפקודה‪.‬‬ ‫הואיל ובתקנות הפחת מכוח סעיף ‪ 21‬לפקודה לא נקבעו שיעורי פחת לנכסים‬ ‫בלתי מוחשיים (מלבד מוניטין או ידע ופטנט לחברה "תעשייתית" בחוק עידוד‬ ‫התעשייה (מיסים))‪ -‬לא תותר הפחתה‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫ע"א ‪ 306/59‬נצבא נ' פ"ש‬ ‫העובדות‬ ‫המערערת דרשה בניכוי בשל פחת בגין ריצוף מגרש ששימש כתחנת אוטובוסים‪.‬‬ ‫סלע המחלוקת‬ ‫האם ניתן לדרוש פחת בגין נכס שלא נקבע בגינו פחת בתקנות מ"ה (פחת)‪,‬‬ ‫‪?1941‬‬ ‫הלכה שנקבעה‬ ‫"אי קביעת שיעור הפחת בתקנות אין פרושה‪(..‬לטענת החברה) שקיימת‬ ‫אמנם הזכות לפחת‪ ,‬אך שיעורו ניתן לשיקול דעתו של פ"ש‪ ,‬אלא באין‬ ‫קביעת השיעור‪ ,‬גם הזכות (של פ"ש) אינה ניתנת לביצוע"‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫עמ"ה ‪ 1022/99‬עינבר היכלי יופי לכלה‬ ‫העובדות‬ ‫סיווג שמלות כלה כמלאי בסיסי או כרכוש קבוע בידי עסק לייצור שמלות ולהשכרתן לעניין‬ ‫התרת הוצאות הייצור‪.‬‬ ‫סלע המחלוקת‬ ‫התרת הוצאות ייצור של שמלות כלה כאשר שיעורי הפחת בתקנות הפחת אינן תואמות את‬ ‫הבלאי האמיתי של השמלות‪.‬‬ ‫קביעת בית המשפט‬ ‫"נראה לי‪ ,‬כי גישה הגורסת כי שיעורי הפחת שנקבעו בתקנות‪ ,‬יכול שיהיו מנותקים מן‬ ‫המציאות הכלכלית של הנכס‪ ,‬ושיחולו על הנכס הנדרש לפי אופיו לשיעורי פחת גבוהים‬ ‫יותר‪ ,‬אינה יכולה להתיישב עם רוח הפקודה ועם תכליתה‪ .‬הפחת המיסויי‪ ,‬חייב לדעתי‬ ‫לשקף‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬את הפחת האמיתי של הנכס‪ ,‬שאחרת‪ ,‬מה הטעם בקביעתו?"‬ ‫‪39‬‬ ‫עמ"ה ‪ 1207/00‬יעקבי יעקוב ובניו‬ ‫העובדות‬ ‫לנישומה היו בשנת ‪ 1997‬הוצאות פרסום בסך ‪ 827‬אש"ח בגין סרטוני טלוויזיה לשיווק סדרות של מוצרים‬ ‫חדשים‪ ,‬אותן דרשה בניכוי בשנת המס‪.‬‬ ‫סלע המחלוקת‬ ‫לטענת פ"ש את הוצאות הפרסומת יש לייחס על פי עקרון ההקבלה החשבונאי על פני שנות המס בהן תופק‬ ‫ההכנסה מהמוצרים החדשים ולא כניכוי שוטף‪.‬‬ ‫קביעת בית המשפט‬ ‫א‪" .‬בכל הנוגע להוצאות פרסום‪ ,‬המביאות ליצירת "נכס בלתי מוחשי" שאינו ניתן לזיהוי והפרדה‪ ,‬קיים קושי‬ ‫לאמוד ולמדוד את השפעתן של הוצאות אלה‪ ,‬בטווח המיידי‪ ,‬ומעבר לשנת המס בה יצאו"‪.‬‬ ‫ב‪" .‬כמו‪ ..‬מגישת החשבונאות הפיננסית‪ ...‬אין כל אפשרות לקבוע גבולות של זמן בכל הנוגע להימשכות השפעת‬ ‫הפרסום על הכנסותיו של הנישום‪ ,‬באין כלים למדידה ‪....‬אין לפרוס הוצאות אלה על פני תקופה קצובה‪ ,‬שתהיה‬ ‫בהכרח שרירותית"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לעניין טענת פקיד השומה קובעת השופטת ‪" -‬למעשה אימץ אגף מס הכנסה בערעור זה את הגישה לפיה‪ ,‬ניתן‬ ‫לקבוע שיעורי "פחת" לגבי נכסים מוחשיים‪ ,‬או‪" ,‬הפחתה" לגבי נכסים בלתי מוחשיים‪ ,‬גם כאשר לא נקבעו‬ ‫לנכס הנדון שיעורי פחת בתקנות מס הכנסה (פחת)‪ – ."1941-‬זאת בדרך של הוצאות מראש‬ ‫‪40‬‬ ‫עמ"ה ‪ 1278/02‬קר‪-‬פרי חולון‬ ‫סלע המחלוקת‬ ‫התרה בניכוי הוצאות דמי חכירה שנתיים לתקופת חכירה העולה על ‪25‬‬ ‫שנה בהתאם להוראות כללי מ"ה (ניכוי דמי חכירה)‪ ,‬התשל"ח ‪1977-‬‬ ‫קביעת בית המשפט‬ ‫"נראה כי מטרת סעיף ‪(20‬א) לפקודה ואף הכללים שהותקנו מכוחו‪ ,‬היא‬ ‫לאפשר פריסת ההוצאה ההונית (שהרי התנאי הוא כי סעיף ‪ 17‬חסם את‬ ‫ההכרה בה כהוצאה פירותית) והתרתה בתוך התקופה קודם למימוש נכס‬ ‫ההון הואיל והוצאה זו על אף אופיה ההוני‪ ,‬משמשת ביצור הכנסה‪....,‬‬ ‫(וזאת) בשל התכלית הכלכלית ועיקרון ההקבלה‪ ,‬על מנת למדוד‬ ‫התעשרות במקטעי שנת המס מבלי לגרום לעיוות פיסקאלי"‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫ע"א ‪ 257/75‬לפת סוכנויות ‪ 1970‬בע"מ‬ ‫העובדות‬ ‫חברת האם העבירה לנישומה את סוכנויות הייצוג הבלעדיות העוסקות במכונות לקידוח נפט למשך של חמש‬ ‫שנים תמורת ‪ 25%‬מרווחי הנישומה בכל שנה‪.‬‬ ‫סלע המחלוקת‬ ‫הנישומה ניכתה את הסכומים ששילמה כהוצאת פירות ואילו פ"ש סרב להתיר את הניכוי בראותו בהוצאה‬ ‫הוצאה לרכישת נכס הון‪.‬‬ ‫קביעת בית המשפט‬ ‫תשלומים בגין העברת סוכנויות ייצוג לתקופה של חמש שנים‪ ,‬אשר חידושו מותנה בהסכמת הצדדים‪ ,‬אינם‬ ‫מהווים הוצאה הונית‪ .‬מדובר בהוצאה פירותית דוגמת דמי חכירה‪ ,‬דמי שימוש או תמלוגים‪ .‬עולה מפסק הדין‪,‬‬ ‫כי תשלום עבור שימוש בנכס‪ ,‬גם אם השימוש אינו מוגבל בזמן‪ ,‬יותר בניכוי כהוצאה פירותית‪.‬‬ ‫המסקנה‪ :‬זכות שימוש בנכס בלתי מוחשי ניתנת להפחתה למרות שלא נקבע לה פחת בתקנות‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫עמ"ה ‪ 23/95‬פז‪-‬גז חברה לשיווק‬ ‫העובדות‬ ‫הנישומה טענה כי היא זכאית שיאושר לה פחת על מוני הגז שברשותה‪ ,‬בשיעור כפול מזה‬ ‫שנקבע בתקנות הפחת (‪ ,)1941‬על פי תקנה ‪ 4‬לתקנות הפחת‪ ,‬לפ"ש סמכות לקביעת פחת‬ ‫מוגדל‪ ,‬סמכות שהיה עליו להפעיל בעניינה‪ ,‬מכח החובה המוטלת עליו כרשות ציבורית‪.‬‬ ‫קביעת בית המשפט (השופטת ברכה אופיר תום)‬ ‫" על אף קביעותיו הנ"ל של בית המשפט בענין ניצבא‪ ,‬נראה‪ ,‬כי כיום עשויה היתה‬ ‫התמונה להשתנות‪ .‬אילו מצאה המערערת לנכון להעמיד למבחן את תוקפן של תקנות‬ ‫הפחת בטענה שאינן משקפות את הפחת הכלכלי המדוייק של המונים היתה עשויה‬ ‫טענתה להתקבל‪ .‬וזאת לנוכח מגמת הליברליזציה המשתקפת מן הפסיקה האחרונה‪,‬‬ ‫הפותחת דלת בפני נישום כמו זו בעניננו‪ ,‬להעלות בבית המשפט טענות כנגד מעשי‬ ‫חקיקה בכלל ומעשי חקיקה מינהלית בפרט אם אלה סותרים או לא משקפים את‬ ‫המציאות הכלכלית לאשורה‪.‬‬ ‫הווה אומר‪ ,‬לפי רוח דברים זו‪ ,‬ניתן להניח כי אילו הביאה המערערת בעניננו‪ ,‬טענותיה‬ ‫כנגד סבירות תקנה ‪ ,4‬במסגרת תקיפה מינהלית‪ ,‬אפשר והיה הדבר צולח בידיה‪ .‬לא כך‬ ‫כאשר בחרה לילך בנתיבה של אותה תקנה עצמה‪ ,‬שעל תוקפה לא ערערה‪ ,‬ואשר אותה‬ ‫ניסתה לפרש בדרכה שלה"‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫מסקנות הועדה לבחינת השלכות המס‬ ‫הכרוכות ביישום המלצות ועדת בכר‬ ‫‪44‬‬ ‫‪ ‬במסגרת החוק להגברת התחרות תוקנו הוראות חוק הבנקאות‬ ‫(רישוי)‪ ,‬התשמ"א‪ ,1981-‬כך שהבנקים חויבו למכור את החזקותיהם‬ ‫בקופות גמל ובקרנות נאמנות תוך פרקי זמן שנקבעו בחוק (עד לסוף‬ ‫שנת ‪.)2009‬‬ ‫‪ ‬לאחר השלמת החקיקה‪ ,‬תוך תקופה קצרה‪ ,‬מכרו התאגידים‬ ‫הבנקאיים‪ ,‬את עיקר החזקותיהם בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות‪,‬‬ ‫תמורת כ‪ 13 -‬מיליארד ‪.₪‬‬ ‫‪45‬‬ ‫עקרונות הועדה‬ ‫‪ ‬הועדה התמקדה בניסיון לזהות את הנכסים שנמכרו במסגרת‬ ‫העסקאות בדרך של פילוח "עודף העלות"‪ ,‬היינו‪ ,‬הסכום בו עולה‬ ‫התמורה בעסקה על שווי הנכסים המזוהים‪.‬‬ ‫‪ ‬הוועדה דנה בשלושה סוגים של גופים פיננסיים; קופות גמל‪ ,‬קרנות‬ ‫נאמנות וקרנות פנסיה (אלו‪ ,‬האחרונות‪ ,‬לא נדונו במסגרת ועדת‬ ‫בכר‪ ,‬אולם נמכרו בסמיכות מועדים למכירות שמקורן בהמלצות‬ ‫ועדת בכר‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬מצאה הועדה לנכון לדון בעסקאות שנערכו‬ ‫בהן)‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫עודף עלות‬ ‫תיקי לקוחות‬ ‫מוניטין‬ ‫‪47‬‬ ‫זכות לניהול‬ ‫חשבונות‪/‬תיק‬ ‫לקוחות קיים‬ ‫נכסים בלתי‬ ‫מוחשיים אחרים‬ ‫•מותג שם מסחרי וסימן מסחרי‬ ‫•סינרגיה‬ ‫•רשימת לקוחות‬ ‫•נכסים הקשורים ל"עסק החי"‬ ‫יש לעצב את התשתית העקרונית לעמדת הרשות‪ ,‬על בסיס העקרונות‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ ‬מכירת פעילות הניהול ו‪/‬או "תיקי לקוחות" של גופים פיננסיים‬ ‫‪‬‬ ‫מהווה מכירה משולבת של מוניטין עם נכסים בלתי מוחשיים‬ ‫אחרים‪ -‬בעיקר נכס המבטא את שוויה של הזכות החוזית לניהול‬ ‫חשבונות‪.‬‬ ‫הוועדה מניחה‪ ,‬כי לכל חברות הניהול שנמכרו יש מוניטין עסקי‬ ‫לצורכי מס‪ ,‬הן בקרנות הפנסיה והן בקרנות הנאמנות ובקופות‬ ‫הגמל‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעור המוניטין מתוך "עודף העלות" איננו אחיד‬ ‫בכל הגופים‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ ‬יתרת התמורה במכירת הגופים הפיננסיים‪ ,‬ככל שהיא מיוחסת‬ ‫לנכסים בלתי מוחשיים אחרים משקפת בעיקר את הנכסים‬ ‫המרכיבים את שווי העסק כ"עסק חי"‪ ,‬וכן את שווים של המותג‪,‬‬ ‫סינרגיה וכו'‪ .‬הועדה ממליצה לקבוע שיעור מוגבל וקבוע מעודף‬ ‫העלות אשר ייוחס לנכסים אלו‪.‬‬ ‫‪ ‬מכירת מוניטין התבצעה רק במקרים בהם נמכרת פעילות חברת‬ ‫הניהול כעסק חי (במלואה) ולא במקרים בהם נמכרו מניות חברת‬ ‫הניהול‪.‬‬ ‫‪ ‬הועדה ממליצה לקדם חקיקה בנושא הפחתת נכסים בלתי‬ ‫מוחשיים‪ ,‬במסגרתה ייקבע שיעור פחת אחיד לנכסים אלו‪.‬‬ ‫‪49‬‬ 50 ‫תודה על ההקשבה‬ ‫אלדד נח‪ ,‬עו"ד‬ ‫‪51‬‬