‫תכנון ובנ י יה של אסטרטגיה שיווקית‬ ‫להפצה של סרט עלילה בבתי קולנוע‬ ‫בארץ‬ ‫החוברת )‪ 21‬עמודים( הוכנה על ידי קרן הקולנוע הישראלי עבור‪:‬‬ ‫המפיקים‪ ,‬המפיצים‪ ,‬האחראיים על הפרסום ויחסי הציבור ויועצי‬ ‫השיווק וההפצה‪.‬‬ ‫ינואר ‪2009‬‬ ‫תכנון ובנייה של אסטרטגיה שיווקית לסרט‬ ‫להפצה בבתי קולנוע בארץ‬ ‫תוכן העניינים‪:‬‬ ‫א‪ .‬גיבוש האסטרטגיה השיווקית של הסרט‬ ‫ב‪ .‬קהל היעד‬ ‫ב‪ 1.‬הגדרת וחלוקת קהלי יעד ע"פ המקובל בקולנוע המסחרי ההוליוודי‬ ‫ג‪ .‬חומרי שיווק והפצה‪:‬‬ ‫ג ‪ .1‬תפקידו של ה – ‪" - UNIT PUBLICIST‬איש יחסי הציבור" במהלך‬ ‫ההפקה‪.‬‬ ‫ג ‪ .2‬תמונות סטילס‬ ‫ג ‪ .3‬רשימות הפקה )‪(production notes‬‬ ‫ג ‪ . 4‬חומר לפרסום בטלוויזיה ‪EPK -‬‬ ‫ג ‪ . 5‬חומרי פרסום לרדיו ‪RPK -‬‬ ‫ג ‪ .6‬כרזה )"פוסטר"(‬ ‫ג ‪" . 7‬פלייר" )עלון(‬ ‫ד‪ .‬אפיקי הפרסום‪:‬‬ ‫ד ‪ .1‬טלוויזיה‬ ‫ד ‪ .2‬עיתונות‬ ‫ד ‪ .3‬רדיו‬ ‫ד ‪ .4‬אינטרנט‬ ‫ד ‪" .5‬טריילרים" להקרנה בבתי הקולנוע‬ ‫ה‪ .‬אמצעים נוספים‪:‬‬ ‫ה ‪ .1‬שם הסרט‬ ‫ה ‪ .2‬לוגו לסרט‬ ‫ה ‪ .3‬הקרנות בכורה‬ ‫ו‪ .‬תכנון מועדי היציאה של הסרט למסכים‪ ,‬האסטרטגיה והמהלכים‬ ‫להשקת הסרט‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ - Check List‬חומרי פרסום‪ ,‬מקומות פרסום‪ ,‬עלויות ההפצה‬ ‫והפרסום‬ ‫‪-‬‬ ‫דוגמא לתכנון ובניה של תקציב שיווק ופרסום‬ ‫‪2‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫תכנון ובנייה של אסטרטגיה שיווקית לסרט‬ ‫להפצה בבתי קולנוע בארץ‬ ‫כללי‪:‬‬ ‫נקודת המוצא הבסיסית היא ששיווק הסרט הוא חלק בלתי‪-‬נפרד מעצם הפקת‬ ‫הסרט‪ ,‬במובן הרחב של הגדרת המושג‪ :‬הפקה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬ישנה חשיבות רבה לתכנון ולבנייה של אסטרטגיה שיווקית לסרט עוד טרם‬ ‫הוחל בהפקתו‪ .‬החשיבה על השיווק צריכה להתחיל עוד בשלב כתיבת‬ ‫התסריט‪ ,‬הליהוק‪ ,‬בחירת צוות ההפקה וההכנות להפקה תוך התייחסות ל‪2-‬‬ ‫שאלות בסיסיות עיקריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מי הוא קהל היעד של הסרט? למי הסרט מיועד?‬ ‫‪ .2‬איזה דימוי ואופי מבקשים לתת לסרט?‬ ‫א‪ .‬גיבוש האסטרטגיה השיווקית של סרט‪:‬‬ ‫‪ .1‬מי הוא קהל היעד? מה מאפיין אותו )גיל‪ ,‬מגדר וכו‪? ('.‬‬ ‫‪ .2‬איזה דימוי יאפיין את הסרט? איך מבקשים להציג את הסרט לקהל היעד‬ ‫אליו הוא מיועד ?‬ ‫‪ .3‬מה יהיו האמצעים העיקריים לפרסום הסרט? )טלוויזיה‪ ,‬רדיו‪ ,‬עיתונות‪,‬‬ ‫פרסום חוצות‪ ,‬סדרת הקרנות טרום בכורה‪ ,‬חנויות ספרים‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬וכדומה(‬ ‫‪ .4‬היכן המקום הנכון להקרנת הסרט )קניונים‪ ,‬סינמטקים(?‬ ‫‪ .5‬מה יהיה התקציב שיוקצה לשיווק‪ ,‬פרסום‪ ,‬יחסי ציבור והפצה?‬ ‫‪ .6‬כיצד להבטיח לאורך כל תקופת ההפקה את האמצעים ליצירת חומר ויזואלי‬ ‫עשיר ומגוון לשימוש בפרסום ויחסי ציבור )מבחר תמונות סטילס "על הסט"‪,‬‬ ‫מבחר תמונות של השחקנים הראשיים‪ ,‬מבחר תמונות של הבמאי‪ ,‬ועוד(‪.‬‬ ‫‪ .7‬באיזה שלב של ההפקה יוחל בהכנת החומר הפרסומי‪ ,‬באיזה מסגרות‬ ‫ובאילו אמצעים יופיעו הפרסומים השונים על הסרט?‬ ‫‪ .8‬האם לקיים ראיונות עם צוות השחקנים ועם היוצרים )במאי‪ ,‬תסריטאי‪,‬‬ ‫מפיק‪ ,‬שחקנים( ואם כן מתי?‪ ,‬איפה? ואיך?‬ ‫‪ .9‬בחירת שם הסרט –האם ואיך הוא יכול לשמש ככלי בשיווק הסרט?‬ ‫‪3‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫)בין השאר ע"י בדיקה באמצעות קבוצות מיקוד(‬ ‫‪ .10‬מה "הפוסטר" של הסרט "ישדר" )שמחה‪ ,‬מתח‪ ,‬רומנטיקה‪ ,‬אהבה‪,‬‬ ‫צחוק‪ ,‬איכות(?‬ ‫‪ .11‬הקפדה שבהתקשרות עם השחקנים והבמאי יצוינו התנאים לזמינות‬ ‫ולהתחייבות להופיע ולקדם את הסרט במבצעי הפרסום ויחסי הציבור של‬ ‫הסרט עפ"י תוכנית מוסכמת ב ‪ -‬ארץ ובחו"ל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קהל היעד‬ ‫על הקו המנחה את החשיבה השיווקית להתמקד ביצירת קשר נכון עם קהל‬ ‫היעד‪ .‬בהנחה שהסרט טוב‪ ,‬אזי יצירת קשר טוב עם קהל היעד אמור להבטיח‬ ‫שהשימוש באמצעי החשוב ביותר לפרסום הסרט – השמועה וההמלצה‬ ‫העוברת מפה לאוזן ‪ -‬תעורר ציפייה ותמשוך עוד ועוד צופים לבית הקולנוע‪.‬‬ ‫שכנוע הקהל שהצפייה בסרט המסוים הוא אירוע וחוויה מהנה ומעניינת היא‬ ‫המטרה הראשונה שעומדת בפני המשווקים של סרט‪.‬‬ ‫כל המהלכים השיווקיים והשימוש באמצעי הפרסום השונים מכוונים ומיועדים‬ ‫ליצור תהודה והתרחשות סביב הסרט אשר תמשוך את "אמצעי" הפרסום‬ ‫הטוב ביותר של הסרט‪ :‬קהל היעד שלו‪.‬‬ ‫קהל זה אמור ליצור עוד תהודה ואהדה סביב הסרט ולשווק אותו מפה לאוזן‪.‬‬ ‫התחלה נכונה של התהליך אמורה לסייע מאוד לשיווק הסרט‪.‬‬ ‫על כן חשוב להגדיר מראש מי הוא קהל היעד ומה מאפיין אותו‪) .‬נשים‪ ,‬גברים‪,‬‬ ‫גילאים‪ ,‬שכבה סוציו‪-‬אקונומית‪ ,‬אזורי מגורים וכו'‪(.‬‬ ‫ב‪ 1.‬הגדרת וחלוקת קהלי יעד ע"פ המקובל בקולנוע המסחרי‬ ‫ההוליוודי‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫בקרב המפיקים ההוליוודיים נבדלים קהלי היעד של הסרטים בעיקר על סמך‬ ‫הגיל והמגדר‪.‬‬ ‫קהלי היעד מחולקים באופן כללי כך‪:‬‬ ‫נשים וגברים בגילאי ‪15-24‬‬ ‫)נשים צעירות( ‪YF‬‬ ‫)גברים צעירים( ‪YM‬‬ ‫)נשים מבוגרות( ‪OF‬‬ ‫נשים וגברים בגילאי ‪ 25-34‬ומעלה‬ ‫)גברים מבוגרים( ‪OM‬‬ ‫נשים וגברים בגילאי ‪:15 – 24‬‬ ‫קבוצות קהל היעד כפי שהן מוגדרות בשורה הראשונה של הטבלה )גילאי ‪15-‬‬ ‫‪ (24‬הן קבוצות שקל "להגיע" אליהן‪ .‬קהלים אלה ממעטים להתעניין ולעקוב‬ ‫אחרי הביקורות ומבקרי הקולנוע‪ .‬הבחירה בסרט נעשית בעיקר על סמך‬ ‫שמועה שעוברת מפה לאוזן בין קבוצת החברים הקרובה‪ .‬זהו קהל פחות‬ ‫ביקורתי ולכן קל יותר להגיע אליו באמצעות מסעות פרסום באפיקי תקשורת‬ ‫פופולריים )טלוויזיה‪ ,‬רדיו‪ ,‬פוסטרים‪ ,‬פרסום חוצות מבצעים וכו'‪ .(...‬זהו הקהל‬ ‫של הפופקורן והקולה‪.‬‬ ‫נשים וגברים בגילאי ‪ 25 – 34‬ומעלה‪:‬‬ ‫קבוצות קהלי היעד האחרים )גילאי ‪ 25-34‬ומעלה( מוגדרות כקהל נבון יותר‬ ‫וביקורתי יותר‪ .‬זהו קהל שקורא עיתונים ונוטה להתחשב בדעת המבקרים‪.‬‬ ‫קשה יותר "להגיע" לקהל הזה באמצעות אמצעי הפרסום הפופולאריים‪.‬‬ ‫ידיעות‪ ,‬ראיונות‪ ,‬כתבות עיתונאיות והשימוש ביחסי‪-‬ציבור יהיה יעיל יותר בקרב‬ ‫הציבור הזה‪ ,‬זהו הקהל של בית הקפה המעוצב ב"פואייה" של בית הקולנוע‪....‬‬ ‫דרך טובה ללמוד ולהעריך את דעתו של קהל היעד של הסרט היא‬ ‫באמצעות הקרנות מבחן וחלוקת שאלוני משוב‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫הקרנות משוב‪:‬‬ ‫שתי השאלות הראשונות המקובלות בשאלוני המשוב המחולקים בהקרנות אלו‬ ‫הן‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם נהנית מהסרט?‬ ‫‪ .2‬האם תמליץ לחברים שלך ללכת לראות את הסרט?‬ ‫שתי השאלות האלו אמורות לתת את האינדיקציה הראשונית לסיכויי ההצלחה‬ ‫של סרט בבתי הקולנוע‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חומרי שיווק והפצה‪:‬‬ ‫ג‪ . 1‬תפקידו של ה – ‪" - UNIT PUBLICIST‬איש יחסי הציבור" במהלך‬ ‫ההפקה‪.‬‬ ‫אף פעם לא מוקדם מדי לחשוב על הפרסום והשיווק של הסרט‪ ,‬ועל כן חשוב‬ ‫להתחיל ולאסוף "סיפורים" וליצור עניין סביב הסרט כבר בשלב ההכנות‬ ‫והצילומים‪ .‬תפקידו של ה‪ Unit Publicist -‬מתמקד בהכנת החומר השיווקי‬ ‫והפרסומי ויצירת הקשר עם התקשורת כבר במהלך הצילומים ועד סיום‬ ‫ההפקה‪.‬‬ ‫תקופת הצילומים היא הזמן הטוב‪ ,‬היעיל והזול ביותר ליצור את החומרים‬ ‫הויזואליים )תמונות סטילס‪ ,‬קליפים‪ making off ,‬וכו'…( שישמשו וילוו את‬ ‫הסרט‪ .‬זה גם הזמן הטוב ביותר להקציב לשחקנים ואנשי הצוות המרכזיים זמן‬ ‫לראיונות‪ ,‬ולאסוף "סיפורים" שיכולים ליצור עניין בתקשורת‪ .‬זה הזמן לסדרה‬ ‫של צילומי תמונות סטילס המיועדות ל"פוסטר"‪ ,‬לעיתונאים ול"חלונות" בבתי‬ ‫הקולנוע‪.‬‬ ‫הסיפורים מסביב לסרט אינם צריכים להיות "קולנועיים בלבד" אלא יכולים‬ ‫לקשור בין הסרט לבין מעגלי שיח רחבים יותר )רכילויות‪ ,‬אנקדוטות‪ ,‬חדשות‬ ‫וכו‪.(...‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬יצירת עניין סביב התלבושות במקרה שהתלבושות נעשו על ידי מעצב‬ ‫מוכר וידוע‪ ,‬או קישור בין הסרט ויציאתו למסכים לבין מוצר נלווה שמתקשר אליו‬ ‫לדוגמא‪ ,‬דיסק או ספר‪ .‬ראוי לבחון אפשרויות לפרסום הסרט במקומות לא‬ ‫צפויים ולאוו דווקא באפיקים הרגילים המתמקדים והעוסקים בקולנוע‪ .‬חשוב‬ ‫‪6‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫להרחיב את מעגלי השיחה על הסרט הן לקבוצות אוכלוסיה והן לתחומים‬ ‫נוספים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אם הסרט הוא בעל אופי פוליטי והוא כולל אספקטים‬ ‫רלוונטיים ל"מצב"‪ ,‬להתרחשויות שמסביב‪ ,‬ראוי לעשות מאמץ ול"הוציא" את‬ ‫הדיון על הסרט גם לעמודי ה"מערכת"‪ ,‬לעמודים של "בעלי הטורים" וכו'‪...‬‬ ‫ראוי לזכור שבשלב בו הסרט גמור ומוכן להקרנה עובר נושא השיווק של הסרט‬ ‫בדרך כלל לידי חברת המכירות או ההפצה‪.‬‬ ‫ג ‪ .2‬תמונות סטילס‪:‬‬ ‫הכלי החשוב והמיידי ביותר מבין כל החומרים השיווקיים של סרט הן תמונות‬ ‫הסטילס‪ .‬בכל שלב משלבי השיווק והצגת הסרט נעשה שימוש בתמונות‬ ‫הסטילס‪.‬‬ ‫פעמים רבות לא מייחסים חשיבות מספקת לתפקיד של תמונות הסטילס‬ ‫בפרסום הסרט ולצלם "הסטילס" של הסרט‪ .‬חשוב לזכור שתמונת הסטילס‬ ‫יוצרת את עולם הדימויים הראשוני על הסרט ובעצם אלה התמונות הראשונות‬ ‫אליהן נחשף הציבור‪.‬‬ ‫תמונות טובות מתקופת ההפקה והצילומים חשובות ביותר מכיוון שהן התמונות‬ ‫הראשונות שישמשו את אנשי יחסי הציבור‪ ,‬העיתונאים‪ ,‬המעצבים הגרפיים‪,‬‬ ‫אנשי הפסטיבלים ויופיעו בקטלוגים השונים‪.‬‬ ‫חשוב מאוד שאלו יהיו תמונות באיכות טובה‪ ,‬אשר יגרו את העין‪ ,‬ימשכו את‬ ‫תשומת הלב ויעוררו את הסקרנות של אנשי התקשורת‪ ,‬סוכני מכירות‪ ,‬מפיצים‬ ‫מנהלי פסטיבלים וכו'‪...‬‬ ‫התמונות יודפסו בקטלוגים של פסטיבלים‪ ,‬יישלחו לעיתונאים ולאנשי מכירות‬ ‫והן תהיינה הראשונות שתופענה בעיתונות‪.‬‬ ‫מומלץ שהתמונות יכללו בין השאר את השחקנים הראשיים בסצנות מרכזיות‬ ‫בעלילה‪ ,‬וכן תמונות מאתר הצילומים עצמו ‪ -‬השחקנים‪ ,‬הבמאי וצוות הצילום‬ ‫בפעולה‪.‬‬ ‫ג ‪ .3‬רשימות ‪ /‬תיק הפקה )‪:(production notes‬‬ ‫‪7‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫רשימות ההפקה הן הרשימות שמלוות את הסרט עם יציאתו ומיועדות בעיקר‬ ‫לתקשורת‪.‬‬ ‫על האינפורמציה המיועדת לעיתונאים להיות כתובה באופן ברור ומתומצת ועל‬ ‫פי הסדר המקובל בענף‪.‬‬ ‫רשימות ההפקה יכללו עפ"י הסדר את הפרטים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬עמוד שער‪:‬‬ ‫כותרת‪ :‬שם הסרט‪ :‬עם הפרטים להתקשרות עם המפיק‪ ,‬חברת ההפקה‬ ‫וההפצה‪.‬‬ ‫‪ .2‬עמוד ראשון‪:‬‬ ‫רשימת "קרדיטים"‪ :‬במאי‪ ,‬מפיק‪ ,‬שחקנים ראשיים‪ ,‬תסריטאי‪ ,‬צלם‪,‬‬ ‫מוסיקה‪ ,‬מעצב אומנותי‪ ,‬תלבושות‪ ,‬עורך‪ ,‬מפיק בפועל‪ ,‬ופרטים טכניים על‬ ‫הסרט )אורך הסרט‪ ,‬פורמט הצילום‪ ,‬סאונד‪ ,‬שפה וכו'…(‬ ‫‪ .3‬עמוד שני‪:‬‬ ‫סינופסיס קצר‬ ‫‪ .4‬עמוד שלישי‪:‬‬ ‫סינופסיס ארוך מלא ופרטני יותר‬ ‫‪ .5‬עמוד רביעי‪:‬‬ ‫פרטים על ההפקה‪ :‬כל דבר מעניין שאפשר לספר על תהליך הפקת הסרט‪,‬‬ ‫מה ומי שעומד מאחוריו )תהליך הליהוק‪ ,‬העבודה של הבמאי עם אנשי‬ ‫הצוות השונים וכו'‪( ...‬‬ ‫ברשימות הפקה מפורטות יותר ניתן להוסיף‪:‬‬ ‫* לאזכר פסטיבלים בהם הסרט השתתף ופרסים בהם הסרט זכה‪.‬‬ ‫* פרטים על השחקנים )ביוגרפיה‪ ,‬פילמוגרפיה( ועל הדמויות שהם מגלמים‬ ‫בסרט‪.‬‬ ‫* פרטים על היוצרים‪ :‬במאי‪ ,‬מפיק‪ ,‬תסריטאי‪ ,‬צלם וכו'‪ -..‬קורות חיים‪,‬‬ ‫ופילמוגרפיות‪.‬‬ ‫*להכניס ביקורות ופרסום מהעיתונות‪ .‬או להכין בנפרד – תיק עיתונות‪.‬‬ ‫הקריאה צריכה להיות מסקרנת ומעניינת‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫ג ‪ . 4‬חומר לפרסום בטלוויזיה‬ ‫א‪" - (Electronic Press Kit) EPK .‬חבילה" אודיו‪-‬ויזואלית המיועדת בראש‬ ‫ובראשונה לטלוויזיה‪ ,‬וכמו כן לאנשי הפצה‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬סוכני מכירות‪.‬‬ ‫"החבילה" תורכב בדרך כלל מהחומרים המצולמים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ראיונות עם היוצרים והשחקנים הראשיים‬ ‫‪ .2‬מוסיקה מהסרט‪ ,‬קטעים קצרים מפס הקול‬ ‫‪ .3‬מאחורי הקלעים )צילום על הסט‪ ,‬הצילום של סצנות מרכזיות(‪ ,‬אפקטים‬ ‫מיוחדים‪ ,‬תלבושות – הלבשה‪.‬‬ ‫‪ .4‬קליפים מהסרט; "טריילר" )"טריילרים" באורכים שונים‪10,20,30 :‬‬ ‫שניות‪ ,‬דקה‪ 2 ,‬דקות‪ 5 ,‬דקות(‪ .‬הקליפים יכול שיהיו חלק מ"הסרט על‬ ‫הסרט" וגם כקליפים נפרדים‪.‬‬ ‫כל האלמנטים הנ"ל יכולים להשתלב בסרט קצר‪ ,‬רצוי עד – ‪ 25‬דקות שהוא‬ ‫"הסרט על הסרט" ‪.“The Making Of” -‬‬ ‫ג ‪ . 5‬חומרי פרסום לרדיו ‪:RPK -‬‬ ‫הרדיו הינו מכשיר יעיל וזול שראוי וכדאי לעשות בו שימוש רחב ככל האפשר‪.‬‬ ‫חומרי הפרסום שרצוי להעביר לרדיו‪:‬‬ ‫‪ .1‬דף קצר מתומצת עם אינפורמציה בסיסית על הסרט‪ :‬קרדיטים מרכזיים‪,‬‬ ‫סינופסיס‪ ,‬השחקנים הראשיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬קטעים מפס הקול של הסרט‪ ,‬פס הקול של סצנות מרכזיות‪ ,‬שירים‬ ‫ומוסיקה שמופיעה בסרט‪.‬‬ ‫‪ .3‬ראיונות עם השחקנים‪,‬הבמאי‪ ,‬המפיק‪ ,‬התסריטאי ואנשי הצוות המרכזיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬התייחסויות‪ ,‬הערכות והמלצות של צופים שכבר ראו את הסרט‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫ג ‪ .6‬כרזה )"פוסטר"(‪:‬‬ ‫חשוב להשקיע מחשבה רבה בהגדרת הקונספט והרעיון המרכזי של‬ ‫"הפוסטר" כמשרת וכמוביל את הדימוי ואת האופי של הסרט כפי שהוא אמור‬ ‫לבוא לידי ביטוי בפוסטר עצמו‪ .‬בזמן תכנון "הפוסטר" יש לחזור ולשאול את‬ ‫השאלות‪ :‬למי הסרט מיועד? מי הוא קהל היעד וכו'…‬ ‫חשוב מאוד לקיים סידרה של דיונים ובדיקות כולל קבוצות מיקוד בתהליך‬ ‫ההחלטה מה על הפוסטר "לשדר"‪ :‬כמו למשל‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם העיצוב‪ ,‬הדמויות והדימויים על הפוסטר יוצרים עניין ?‬ ‫‪ .2‬האם הם מושכים את העין ?‬ ‫‪ .3‬האם הם רומזים על נושא הסרט ?‬ ‫‪ .4‬האם הם מגרים את הסקרנות של הקהל אליו הסרט מכוון?‬ ‫‪ .5‬האם קל להבין ולזהות שמדובר בפוסטר של סרט?‬ ‫‪ .6‬מה הן התחושות שהפוסטר משדר )אימה‪ ,‬צחוק‪ ,‬דרמה‪ ,‬מתח…(‬ ‫‪ .7‬האם "הפוסטר" משדר שהסרט הוא לכל המשפחה‪ ,‬לבני נוער‪ ,‬האם הוא‬ ‫פונה לנשים? לגברים? ועוד…‪.‬‬ ‫כאן ראוי להדגיש שוב את התפקיד החשוב של תמונות הסטילס‪ .‬ככל‬ ‫שמגוון התמונות הטובות והמקוריות מאתר הצילומים ומהסצנות המרכזיות‪,‬‬ ‫המרגשות והמעניינות מהסרט רב יותר‪ ,‬האפשרויות העומדות בפני המעצב‬ ‫הגרפי בעיצוב הפוסטר רבות יותר‪.‬‬ ‫ג‪" . 7‬פלייר" )עלון(‬ ‫"הפלייר" כולל "סינופסיס" קצר‪ ,‬רשימת "קרדיטים" מרכזית ופרטים‬ ‫וכתובת של חברת ההפקה ואיש הקשר בחברה‪.‬‬ ‫העלון נועד להפצה לתחנות רדיו‪ ,‬לכתבי עת‪ ,‬לחלוקה בפסטיבלים‪ ,‬בהקרנות‬ ‫טרום בכורה‪ ,‬לקהלי יעד ממוקדים ועוד‪.‬‬ ‫ניתן לצרף לעלונים אסופה של גזרי עיתונות‪ ,‬ביקורות‪ ,‬כותרות שמתייחסות‬ ‫לסרט‪ ,‬ומספר תמונות לצורך פרסום ויחסי ציבור‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫ד‪ .‬אפיקי הפרסום‪:‬‬ ‫ד ‪ .1‬טלוויזיה‪:‬‬ ‫אפיק פרסומי יעיל ופופולארי בעיקר עבור קהל יעד צעיר‪ .‬היתרון של הטלוויזיה‬ ‫היא שניתן להקרין בה קטעים באורכים שונים מהסרט עצמו‪.‬‬ ‫חשוב לבדוק איפה יהיה נכון ואפקטיבי להקרין את הפרסומת – איזה קהלים‬ ‫צופים באלו ערוצים‪ ,‬מה הם הרגלי הצפייה של קהל היעד ובהתאם לזה לרכוש‬ ‫ולהבטיח את זמן הפרסום המתאים‪ .‬השאלה המנחה עבור יוצרי הסרט היא ‪:‬‬ ‫" כדי להגיע אל קהל היעד של הסרט איפה הייתי רוצה לראות את הסרט שלי‬ ‫מתפרסם‪ ,‬באלו ערוצים ומתי ‪ -‬באיזה שעות משעות היום והלילה?"‬ ‫ד ‪ .2‬עיתונות‪:‬‬ ‫אפיק פרסום מרכזי ואפקטיבי בעיקר עבור קהלים מבוגרים יותר אשר קוראים‬ ‫עיתונים‪ .‬עלות הפרסום תלויה בהיקף התפוצה של העיתון ובמשך תקופת‬ ‫הפרסום‪ :‬המיקום וגודל המודעות‪ ,‬מודעות בצבע? בשחור לבן? והימים בשבוע‬ ‫בהם תתפרסם המודעה וכו'‪.‬‬ ‫הפרסום בשבועונים שונים מתאים יותר לקהל יעד צעיר ‪.‬‬ ‫העיתונות היא האפיק המרכזי לידיעות‪ ,‬מאמרים‪ ,‬וכתבות במדורים שונים‬ ‫ומגוונים בעיתון‪.‬‬ ‫ד ‪ .3‬רדיו‪:‬‬ ‫אפיק פרסומי יחסית יעיל זול‪ .‬גם כאן חשוב להחליט ולכוון מראש באלו תחנות‬ ‫רדיו יושמעו הפרסומות‪ .‬השאלה שצריכה להישאל היא‪ " :‬כדי להגיע אל קהל‬ ‫היעד של הסרט באיזה תחנת רדיו הייתי רוצה לשמוע על הסרט?"‪.‬‬ ‫בשל היתרון של הרדיו במושגי עלות כדאי לנצל את הרדיו ולעשות שימוש‬ ‫מסיבי בפס הקול‪ ,‬בראיונות‪ ,‬בשיחות ובמשאלים ובמוסיקה של הסרט‪ ,‬כאמצעי‬ ‫ליצירת עניין בסרט ומשיכת תשומת הלב של הקהל‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫ד ‪ .4‬אינטרנט‪:‬‬ ‫לאינטרנט סיכוי להפוך לאפיק טוב למשיכת קהל ויצירת עניין בסרט‪ .‬כלי שיווקי‬ ‫אפקטיבי ובמיוחד אקטיבי‪ .‬לא רק גרפיקה יפה אלא גם חידון‪ ,‬תחרות‪ ,‬חלוקת‬ ‫כרטיסים ופרסום‪ .‬הפיכת האתר ל"מכשיר" אקטיבי תמשוך אליו יותר גולשים‬ ‫ותיצור סביב האתר עצמו עניין‪ .‬כמו כן כדאי לקשר בין האתר של הסרט‬ ‫לאתרים רבים אחרים הקשורים והעוסקים בתחום‪.‬‬ ‫ד ‪" .5‬טריילרים" )סרטוני "בקרוב"( בבתי הקולנוע‪:‬‬ ‫להקרנות של ה"סרטון" הקצר על הסרט בבתי הקולנוע )"הטריילר" ( חשיבות‬ ‫רבה מאוד במשיכת תשומת הלב של הקהל שהולך לבתי הקולנוע ואשר סקרן‬ ‫לדעת ולהתרשם מהסרטים שיהיו בקרוב על המסכים‪" .‬הטריילר" צריך ליצור‬ ‫ציפייה לגבי יציאתו של הסרט‪ .‬רצוי מאוד להקדיש תשומת לב ומחשבה להפקת‬ ‫ולעריכת הטריילר ולבחירה מדוקדקת של הסצנות של המוסיקה ‪ -‬פס הקול‪,‬‬ ‫לשימוש שנעשה בדימויים‪ ,‬לקריינות וכו'‪ ...‬כמו כן כדאי לבחון את האפקטיביות‬ ‫של "הטריילר" בהקרנות מוקדמות‪ .‬במסגרת המו"מ על הסכם ההפצה רצוי‬ ‫להבטיח את ההקרנה של הטריילר במספר רב ככל האפשר של בתי קולנוע‬ ‫ברחבי הארץ ובכך להגיע לקהל המורגל או המרבה ללכת לבתי הקולנוע‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אמצעים נוספים‪:‬‬ ‫ה ‪ .1‬שם הסרט‪:‬‬ ‫שם הסרט חשוב במיוחד ככוח משיכה מרכזי לסרט‪ .‬השם שינתן לסרט אמור‬ ‫לכוון ולעורר את סקרנות הקהל‪.‬‬ ‫על כן חשוב לבחון מספר שמות לסרט באמצעות סקרים ומשאלים ולבחון האם‬ ‫השם שנבחר אכן פונה ו"מדבר" אל הקהל‪ .‬בדומה לתכנון "הפוסטר" חשוב‬ ‫לבחון מה שם הסרט משדר לקהל היעד‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם הוא מעורר עניין?‬ ‫‪ .2‬האם הוא מובן או יוצר תהיות ובלבול?‬ ‫‪12‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫‪ .3‬האם הוא קליט )רצוי שם קצר = עד ‪ 3‬מילים( ואפשר לבטא אותו בקלות‬ ‫בקופת בית הקולנוע?‬ ‫‪ .4‬האם השם מתאים לאופי של הסרט ולדימוי של הסרט כפי שזה בא לידי‬ ‫ביטוי בשאר אפיקי הפרסום?‪.‬‬ ‫ה ‪ .2‬לוגו לסרט‪:‬‬ ‫סמל מסחרי שמייצג את הסרט‪ .‬תחבולה גרפית שתתקשר באופן מיידי לסרט‪.‬‬ ‫"הלוגו" יכול להופיע גם בפרסומים הגרפיים וגם על כרטיסי הביקור של‬ ‫היוצרים‪ ,‬רשימות ההפקה ו"הפליירים" שמחולקים בפסטיבלים ובשווקים‪.‬‬ ‫"הלוגו" יהפוך לסימן ההיכר של הסרט וישמש כסימן מזהה‪ .‬השימוש בלוגו הוא‬ ‫פשוט‪ ,‬ענייני ומצביע על היכרות עם המדיה‪.‬‬ ‫ה ‪ .3‬הקרנות בכורה‪:‬‬ ‫על הקרנות הבכורה להיות אירוע שיוצר עניין ותהודה רחבה‪ .‬על הקרנות‬ ‫הבכורה למשוך את תשומת הלב של התקשורת וקהל היעד‪ .‬משיכת תשומת‬ ‫הלב של הקהל לאירוע יכולה להיעשות בין היתר ע"י הזמנה של אנשים שהנם‬ ‫גיבורי תרבות ו"מובילים חברתיים" שקהל היעד של הסרט מעריך במיוחד‪.‬‬ ‫חשוב לשים דגש מיוחד על רשימת המוזמנים ולכלול בתוכה אנשים ודמויות‬ ‫אשר "יוצרות" דעת קהל ואשר משמשות כ"מקדמי תרבות" במיוחד אצל קהל‬ ‫היעד של הסרט המסוים‪.‬‬ ‫ו‪ .‬האסטרטגיה והמהלכים להשקת הסרט ‪ -‬תכנון מועדי היציאה‬ ‫של הסרט למסכים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בחירת המפיץ לסרט – מפיץ עצמאי? מפיץ שהינו בעל בתי קולנוע ?‬ ‫‪ .2‬במידה והמפיק מחליט להיות גם המפיץ‪ ,‬בחירת מנהל ההפצה והשיווק‬ ‫של הסרט‪.‬‬ ‫‪ .3‬בחירת רשת בתי הקולנוע‪ ,‬או בתי הקולנוע הבודדים המתאימים לסרט‬ ‫במקומות השונים בארץ‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫‪ .4‬החלטה לגבי סדר גודל ה"יציאה" של הסרט‪ :‬הפצה רחבה במספר רב‬ ‫של בתי קולנוע ובאיזה קצב או הפצה איטית במספר קטן של בתי‬ ‫קולנוע‪.‬‬ ‫‪ .5‬תזמון‪ :‬חשוב לבדוק היטב שמועד היציאה של הסרט איננו "מתנגש" עם‬ ‫אירוע בינלאומי גדול כגון "מונדיאל"‪" ,‬אולימפיאדה" וכו'‪ .‬רצוי לזכור את‬ ‫מועדי היציאה המסורתיים של "שוברי הקופות" האמריקאיים וזוכי‬ ‫האוסקר בארה"ב ולתכנן את מועדי היציאה בהתאם‪.‬‬ ‫‪ .6‬רצוי לכוון את יציאת הסרט לעונת השנה בה יש סיכוי גדול יותר‬ ‫שהציבור ובמיוחד קהל היעד יעדיף לבחור בהליכה לסרט על פני‬ ‫אפשרויות אחרות לניצול הזמן הפנוי‪.‬‬ ‫‪ .7‬לעיתים כדאי להמתין ולנצל השתתפות בפסטיבל בינלאומי יוקרתי או‬ ‫זכייה בפרס חשוב כ"מנוף" וכמקדם פרסום ויחסי ציבור לקראת יציאת‬ ‫הסרט‪.‬‬ ‫‪ .8‬סוף השבוע הראשון או שלושת הימים הראשונים של הסרט בבית‬ ‫הקולנוע הכוללים את סוף השבוע‪ ,‬אלה הימים הקריטיים אשר קובעים‬ ‫במידה רבה את גורלו של סרט‪ .‬על כן המאמץ העיקרי ולעיתים כ –‪2/3‬‬ ‫עד ‪ 3/4‬מהאמצעים הפיננסים והאחרים העומדים לרשות מסע‬ ‫הפרסום‪ ,‬ההפצה והשיווק של הסרט ינוצלו לקראת סוף השבוע הראשון‬ ‫של הסרט בבתי הקולנוע‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬מומלץ לתלות לפחות כ‪ 75% -‬מ"הפוסטרים" לפני הסופ"ש הראשון בו‬ ‫הסרט יוצא לבתי הקולנוע‪.‬‬ ‫כללי‪:‬‬ ‫א‪ .‬חלוקת הזמן ותקציב הפרסומי‪:‬‬ ‫• חשוב להחליט מראש על הזמנים בהם יעשה השימוש בחומרי הפרסום‬ ‫השונים ‪.‬‬ ‫• חשוב להחליט מראש על המקומות )סוגי המדיה(‪ ,‬ובתוך כך על החלוקה‬ ‫של התקציב המיועד לפרסום‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫• הפרסום בכל אפיקי הפרסום צריך להיות אחיד ככל האפשר ולשדר את‬ ‫אותו המסר ואת אותם הדימויים‪.‬‬ ‫• באמצעות אפיקי הפרסום אנו מבקשים ליצור שיח סביב הסרט‪ .‬ליצור‬ ‫עניין‪ ,‬הד‪ ,‬והתרחשות סביב הסרט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬להלן דוגמא לחלוקה אפשרית של תקציב הפרסום לסרט הרווחת במספר‬ ‫מדינות באירופה‪:‬‬ ‫‪ 40%‬טלוויזיה‬ ‫‪ 25%‬עיתונות‬ ‫‪ 20%‬רדיו‬ ‫‪ 15%‬פוסטרים ‪ -‬לוחות מודעות‪ ,‬פרסום חוצות וכו'‪..‬‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫בישראל החלוקה תהיה שונה בעיקר בשל המחיר הגבוה של הפרסום‬ ‫בטלוויזיה‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬הפרסום בעיתונות תופס עדיין את הנתח הגבוה של תקציב הפרסום‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נוסף לחמשת האפיקים הפרסומיים העיקריים והמקובלים‪ ,‬הפרסום יכול‬ ‫להתבצע גם באמצעות הפעלתם של אישים ודמויות שיש להם השפעה‬ ‫וגישה לקהלים רבים ומגוונים‪ .‬לדוגמא‪ :‬עיתונאים‪ ,‬הכותבים בעמודי‬ ‫המערכת ובעלי טורים אישיים או פינות ברדיו ובטלוויזיה‪ ,‬אנשי ציבור‬ ‫ואחרים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פרסום הסרט יכול להתבצע גם באמצעות מוצרי שיווק כגון‪:‬חולצות‪ ,‬דיסקים‪,‬‬ ‫ספרים‪ ,‬גלויות ועוד‪.‬‬ ‫הקו המנחה הוא להרחיב את השיח על הסרט לקהלים רחבים ומגוונים‪ ,‬בין‬ ‫השאר באמצעות הסוכנים הטבעיים של הסרט שזה קהל היעד שלו ולהפוך‬ ‫את יציאתו של הסרט לבתי הקולנוע ל"אירוע" עליו "מדברים" ולא רק‬ ‫במדורי הקולנוע‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫‪CHECK LIST‬‬ ‫בעת תכנון אסטרטגית השיווק של הסרט חשוב לקחת בחשבון את דברים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬חומרי פרסום‪:‬‬ ‫• תמונות סטילס‬ ‫• פליירים )עלונים(‬ ‫• רשימות הפקה )פרטי קשר‪ ,‬קרדיטים‪ ,‬סינופסיס קצר וסינופסיס ארוך‪,‬‬ ‫ביוגרפיות וכו'‪(...‬‬ ‫• טריילר מתורגם )לחוץ לארץ(‬ ‫• הפקה של טריילר )עריכה‪ ,‬גרפיקה‪ ,‬סאונד‪ ,‬עותקים(‬ ‫• פוסטר‪ :‬עיצוב פוסטר‪ ,‬הדפסה‬ ‫• ‪ electronic press kit ) EPK‬לטלוויזיה(‬ ‫• ‪(radio press kit) RPK‬‬ ‫• פרסום בעיתונות‬ ‫• ‪Making Of‬‬ ‫• אמצעי שיווק נוספים כגון‪ :‬חולצות‪ ,‬דיסקים‪ ,‬גלויות‪ ,‬ספרים‪ ,‬מתנות וכו'‪...‬‬ ‫ב‪ .‬מקומות פרסום‪:‬‬ ‫• הקרנת טריילרים בבתי קולנוע‬ ‫• תלייה של פוסטרים‬ ‫•‬ ‫פרסום בטלוויזיה‬ ‫•‬ ‫פרסום ברדיו‬ ‫•‬ ‫הפצה של פליירים )עלונים(‬ ‫•‬ ‫פרסום בעיתונות מקצועית‬ ‫•‬ ‫פרסום בעיתונות הכללית )לפני יציאת הסרט‪ ,‬בשבוע הראשון והשבוע‬ ‫העוקב(‬ ‫•‬ ‫פרסום בכתבי עת‬ ‫‪16‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫•‬ ‫אתר אינטרנט‬ ‫• הפצה של אמצעי השיווק הנוספים כגון‪ :‬חולצות‪ ,‬דיסקים‪ ,‬גלויות‪ ,‬ספרים‪,‬‬ ‫מתנות וכו'‪...‬‬ ‫ג‪ .‬עלויות ההפצה והפרסום‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫הכנת עותקים‪ :‬סרט וטריילר‬ ‫‪.2‬‬ ‫תרגום‬ ‫‪.3‬‬ ‫ביטוח עותקים‬ ‫‪.4‬‬ ‫חומרים להפצה‪ :‬טריילר‬ ‫פוסטר‬ ‫תיקי הפקה ‪ /‬עיתונות‬ ‫תמונות ושקופיות‬ ‫קלטות צפייה‬ ‫קלטות בטא‬ ‫פליירים‬ ‫אמצעי פרסום נוספים )מתנות וגימיקים‪ :‬גלויות‪,‬‬ ‫חולצות‪ ,‬מדבקות(‬ ‫‪ .5‬הפצה‪:‬‬ ‫יחסי ציבור‬ ‫הקרנת עיתונאים‬ ‫פרסום )טלוויזיה‪ ,‬רדיו(‬ ‫הפצה של פליירים‪ ,‬פוסטרים‬ ‫קבלות פנים‬ ‫מחקר שוק והקרנות מבחן‬ ‫הוצאות נסיעה‬ ‫‪17‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫חשוב לקבוע מראש מה יהיה תקציב ההפצה והשיווק‪ ,‬ולחלק אותו מראש‬ ‫)ההכנה והכמויות של חומרי הפרסום‪ ,‬הפצה‪ ,‬ניתוח שוק( ולעקוב אחרי‬ ‫שלבי הביצוע‪.‬‬ ‫* מצ"ב דוגמא לתכנון ובניה של תקציב שיווק ופרסום‬ ‫‪18‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫השוק הבינלאומי‪:‬‬ ‫שיווק והפצה ופסטיבלים בחו"ל‬ ‫פסטיבלים‪:‬‬ ‫מדי שנה‪ ,‬נערכים ברחבי‪ -‬העולם למעלה מ‪ 1000 -‬פסטיבלי‪-‬קולנוע‪ .‬פסטיבלים‬ ‫ושווקים בינלאומיים לקולנוע הם ערוץ שיווקי מועדף וכדאי לסרטים עלילתיים‪,‬‬ ‫שכן הם מאפשרים תצוגה וחשיפה בינלאומית ליצירה ישראלית ובתנאים נוחים‪.‬‬ ‫גם לגבי השוק הבינלאומי כדאי לבנות אסטרטגיה שיווקית‪ ,‬לעשות מחקר‬ ‫מקדים לגבי פסטיבלים‪ ,‬שווקים‪ ,‬זמנים‪ ,‬הכנת החומר הפרסומי וכמו כן חשוב‬ ‫לנסות ולבנות מראש רשת של קשרים עם אנשי מפתח בחו"ל )מפיצים‪ ,‬אנשי‬ ‫מכירות‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬אנשי קרנות‪ ,‬אנשי פסטיבלים(‪.‬‬ ‫הרשמה לפסטיבלי קולנוע‪:‬‬ ‫‪ .1‬לפני הפניה הרשמית לפסטיבל יש להשיג את התקנות ודפי ההרשמה‬ ‫הרשמיים של הפסטיבל‪ .‬בעידן הזה כל האינפורמציה מצויה באתר‬ ‫האינטרנט ולכן זה המקום הטוב ביותר להתחיל‪ .‬חשוב לקרוא את‬ ‫התקנות בקפידה‪ .‬הם מכילים אינפורמציה חשובה ורלוונטית‪ .‬חשוב‬ ‫לוודא שהסרט מתאים לפסטיבל ועונה על הדרישות שהפסטיבל מציג‬ ‫בתקנות‪.‬‬ ‫‪ .2‬חשוב מאוד לשלוח יחד עם קלטת הצפייה‪ ,‬עד כמה שיותר חומר‬ ‫אינפורמטיבי על הסרט והפקתו‪ .‬אינפורמציה זמינה חשובה למארגני‬ ‫הפסטיבל‪ ,‬מעניקה תמונה מלאה יותר על הסרט ובכך עוזרת לקידומו בתוך‬ ‫הפסטיבל‪.‬‬ ‫אינפורמציה בסיסית כוללת בדרך כלל‪:‬‬ ‫• סינופסיס עד ‪ 150‬מילה‬ ‫• רשימת קרדיטים מלאה‬ ‫‪19‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫אינפורמציה טכנית על ההפקה‪:‬‬ ‫אורך הסרט‪ ,‬צבע‪/‬שחור לבן‪ ,‬מס' גלגלים‪,Screen Ratio ,‬‬ ‫אינפורמציה טכנית על הקלטות הוידיאו‪ ,‬רשימות קשר מלאות‪.‬‬ ‫לפחות תמונה אחת של הבמאי וחמש שש תמונות מהסרט עצמו‪.‬‬ ‫ניתן להוסיף‪:‬‬ ‫• רשימת דיאלוגים עברית ‪ /‬אנגלית‬ ‫• זכויות מוסיקה‬ ‫• עמוד פלייר או תיק הפקה המכילים אינפורמציה חשובה שלא צוינה‬ ‫בחומר הקודם‪.‬‬ ‫רצוי לקחת בחשבון‪:‬‬ ‫• לא לחכות לרגע האחרון באיסוף האינפורמציה על פסטיבלים‪.‬‬ ‫פסטיבלים מובילים דורשים אקסקלוסיביות‪ .‬חשוב לעשות מחקר‬ ‫ולבדוק מראש באיזה פסטיבלים הכי כדאי להציג את הסרט‪ ,‬מהם‬ ‫מועדי ההרשמה‪ ,‬מה מאפיין את הפסטיבלים‪.‬‬ ‫• לתכנן מראש כיצד ניגשים לשוק הבינלאומי – באמצעות מי ? איך ?‬ ‫מתי ?‬ ‫• במידה והסרט מתקבל לתחרות הרשמית חשוב להגיע לפסטיבל מוכן‬ ‫עם כל החומרים הפרסומיים )עלונים‪ ,‬פוסטרים‪ ,‬תיקי עיתונות‪ ,‬גלויות‬ ‫וכו‪.('.‬‬ ‫• במידה וסרט מתקבל לאחת המסגרות התחרותיות הרשמיות חשוב‬ ‫לבדוק את זמן ההקרנה של הסרט ולהידבר על כך עם מנהלי‬ ‫הפסטיבל‪.‬‬ ‫• כרטיסי ביקור‪ :‬פריט חשוב בכל יצירת קשר עם אנשי תעשייה‪ .‬חשוב‬ ‫שעל כרטיסי‬ ‫הביקור יופיעו כל פרטי הקשר הרלוונטיים באופן שיהיה‬ ‫ברור ופשוט ליצירת קשר‪ .‬כרטיסי הביקור מצביעים על כך שהיוצרים‬ ‫מעונינים בפתיחת ערוצי תקשורת עם אנשי מקצוע‪.‬‬ ‫• מלבד כרטיסי הביקור‪ ,‬חשוב שכל פרטי הקשר )טלפונים‪ ,‬אי מייל‪,‬‬ ‫פקס‪ ,‬כתובות למשלוח( יופיעו ע"ג כל החומרים הפרסומיים המוגשים‪.‬‬ ‫• כדאי להכין סינופסיס בכמה אורכים‪ :‬סינופסיס של ‪ 2‬עמודים‪ ,‬עמוד‬ ‫אחד‪ ,‬פיסקה ולבסוף שלוש שורות‪ .‬ככל שהסינופסיס קצר יותר‪ ,‬כך‬ ‫‪20‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬ ‫הפיצ'ינג עצמו של התסריט )הצגתו ויצירת עניין בו בזמן שיחה( יהיה‬ ‫ענייני יותר‪ .‬הצגת הסרט‪ ,‬הרעיון הבסיסי שלו צריך להיות כזה‬ ‫שאפשר להציגו ב‪ 20 -‬שניות )משפט או שניים ברורים ותמציתיים‪(.‬‬ ‫• הגשת תסריט – רצוי להקפיד על כתיבה נכונה‪ ,‬דקדוק וכתיב נכון‪.‬‬ ‫ההקפדה הזו יוצרת רושם רציני‪.‬‬ ‫* לפני ההקרנה של הסרט בפסטיבל רצוי להעביר אינפורמציה על הסרט‬ ‫וזמני ההקרנה‬ ‫לאנשי מפתח ועיתונאים‪.‬‬ ‫לרשותכם טבלה המכילה כ‪ 40-‬פסטיבלים בינלאומיים המיועדים לסרטי עלילה‬ ‫באורך מלא‪ .‬הטבלה מכילה‪ ,‬כמובן‪ ,‬את ‪ 11‬הפסטיבלים המכונים " ‪A‬‬ ‫‪ ,”Festivals‬פסטיבלים אשר מקרינים סרטים בהקרנת בכורה בינלאומית‪ .‬לצדם‪,‬‬ ‫מצויים פסטיבלים רבים אחרים‪ ,‬לעיתים אף לא תחרותיים‪ ,‬שעצם ההקרנה‬ ‫בהם היא יוקרתית וחשובה לקידומו של הסרט ושל יוצריו‪ .‬שימו לב לתאריכי‬ ‫היעד למשלוח טופסי הרשמה וחומרים נוספים לכל פסטיבל ופסטיבל‪.‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי תשמח לעמוד לרשותכם בכל הנוגע לייעוץ השיווק של‬ ‫סרטיכם‪.‬‬ ‫בהצלחה!‬ ‫‪21‬‬ ‫קרן הקולנוע הישראלי‬