הלאומיות בישראל ובעמים
מדריך למורה לספר היסטוריה לכיתה י'
הלאומיות בישראל ובעמים
ראשית הדרך עד 1920
יובל קוברסקי
ייעוץ אקדמי :פרופ' אביבה חלמיש
ייעוץ פדגוגי :מיכאל ירון
4392
15.6.14
כתיבה :יובל קובלסקי
ייעוץ פדגוגי ודידקטי :מיכאל ירון
ייעוץ אקדמי :פרופ' אביבה חלמיש
ייעוץ מגדרי :ד"ר צפרירה שחם
הפקה :תמי פרמונט
עיצוב אמרי זרטל
עימוד וגרפיקה :יוסי לוקסנבורג
הספר והמדל קיבלו את אישור אגף ספרי לימוד במשרד החינוך ,אישור מספר 4392מיום 15.6.14
אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,להקליט לתרגם ,לאחסן במאגר מידע,
לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני ,אופטי או מכני
או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה.
שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט
אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל.
הכנה לדפוס :חלפי פתרונות דפוס מתקדמים בע"מ
סידור ,עימוד והפקה במפעלי כנרת־זמורה ,דביר — מוציאים לאור בע"מ
רח' ההגנה ,10אור יהודה60212 ,
נדפס בישראל
www.kinbooks.co.il
כל הזכויות שמורות
זכויות בעברית
© תשע"ד 2014כנרת־זמורה ,דביר — מוציאים לאור בע"מ
תוכן העניינים
מבוא
מבנה ספר הלימוד והמד"ל
עבודה עם מקורות מסוגים שונים
5
6
6
פרק ראשון — הלאומיות המודרנית
10
א .נושאים מהותיים ומוקדי הוראה בפרק
ב .קשיים אפשריים בלימוד הפרק מנקודת מבטו של התלמיד
ג .הצעות דידקטיות
ד .הפניות ביבליוגרפיות להרחבה ולהעמקה
10
12
12
17
פרק שני — הציונות :התנועה הלאומית היהודית המודרנית
18
א .נושאים מהותיים ומוקדי הוראה בפרק
ב .קשיים אפשריים בלימוד הפרק מנקודת מבטו של התלמיד
ג .הצעות דידקטיות
ד .הפניות ביבליוגרפיות להרחבה ולהעמקה
18
20
21
23
פרק שלישי — תחומי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ ישראל
25
א.
ב.
ג.
ד.
נושאים מהותיים ומוקדי הוראה בפרק
קשיים אפשריים בלימוד הפרק מנקודת מבטו של התלמיד
הצעות דידקטיות
הפניות ביבליוגרפיות להרחבה ולהעמקה
25
27
28
30
פרק רביעי — היישוב היהודי בארץ ישראל והתנועה הציונית
במלחמת העולם הראשונה
32
א .נושאים מהותיים ומוקדי הוראה בפרק
ב .קשיים אפשריים בלימוד הפרק מנקודת מבטו של התלמיד
ג .הצעות דידקטיות
ד .הפניות ביבליוגרפיות להרחבה ולהעמקה
32
33
34
36
פרק חמישי — השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה
לתנועות לאומיות של עמים אחרים שפעלו באירופה במאה התשע עשרה
37
א .נושאים מהותיים ומוקדי הוראה בפרק
ב .קשיים אפשריים בלימוד הפרק מנקודת מבטו של התלמיד
ג .הצעות דידקטיות
ד .הפניות ביבליוגרפיות להרחבה ולהעמקה
37
38
38
38
3
מבוא
להוראת ההיסטוריה בבית הספר יש מטרות שונות ,חלקן מוגדרות במערכת החינוך וחלקן על פי משנתו
החינוכית והערכית של המורה המלמד את המקצוע .הוראת ההיסטוריה מעצבת ערכים אידיאולוגיים,
חברתיים ומוסריים של הלומד .הוראת ההיסטוריה היא גם אמצעי לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות
וכישורי חשיבה ביקורתית ועצמאית .ספר הלימוד והמדריך למורה המלווה אותו ,מציגים בפני התלמיד
ובפני המורה את העובדות ואת ההסברים בנושאי הלימוד שהם נכתבו על פיהם .בספר הלימוד ובמדריך
למורה תמצאו גם מגוון של מקורות ,שאלות והצעות דידקטיות שאפשר להיעזר בהם לצורך קידום
מטרות הוראת ההיסטוריה ,העשרת השיעורים וקידום ההבנה והחשיבה של הלומדים .אנו מאמינים
כי הגורם המרכזי המשפיע על אופן ההוראה ועל איכותה הוא המורה בכיתה ולא ספר הלימוד .ספר
הלימוד והמד"ל הם אמצעי עזר למורה שהוא הדמות הסמכותית המנחה את תלמידיו והמסייעת להם
בלמידה .ספר הלימוד תומך ַּבשיעור בעבודת המורה באמצעות העבודה בכיתה עם קטעי המקורות ועם
השאלות המופיעים בו ובדיון על הכתוב בו .ספר הלימוד הוא כלי גם לעבודה עצמאית של התלמיד.
אפשר להפנותו אל ספר הלימוד לקריאה מתרימה או מסכמת של הנושאים הנלמדים בכיתה וכן לצורך
חזרה ותרגול של נושאי הלימוד השונים .המדריך למורה מלווה את ספר הלימוד ומציע למורה התייחסות
למוקדי ההוראה בכל אחד מנושאי הלימוד ,מדגיש קשיים אפשריים של התלמידים שיש לתת עליהם את
הדעת ,ויש בו כלים דידקטיים להוראת הנושאים השונים ולהעמקה בהם.
מוקדי ההוראה ,הקשיים האפשריים וההצעות הדידקטיות השונות הם "רשימה פתוחה" שהמורה יכול
להוסיף עליה על פי ניסיונו וידיעותיו או לגרוע ממנה בהתאם ליכולות תלמידיו ובהתאם לזמן העומד
לרשותו בהוראה .אנו ממליצים למורים לעיין במד"ל ולעצב את הקווים הדידקטיים שלהם בעזרתו ,אך
בהתאם לצרכים ולתנאים של כל אחד .על כל מורה לבחור בחירה מושכלת את הפרקים שהוא רוצה
להעמיק בהם ואת הכלים הדידקטיים שהוא משתמש בהם בהתאמה לקהל היעד.
המדריך שלפניכם מלווה את ספר הלימוד בנושא הלאומיות בישראל ובעמים — ראשית הדרך.
ספר הלימוד נבנה על פי תוכנית הלימודים של משרד החינוך ,והוא נוגע לכל פרקי הלימוד המופיעים
בה .על פי מדיניות משרד החינוך ,לא כל פרקי תוכנית הלימודים יופיעו בבחינות הבגרות ,והודעה על
נושאי הלימוד לשנת לימודים מסוימת מתפרסמת מראש כדי לאפשר לימוד משמעותי ומעמיק במסגרת
השעות המוקצבות להוראת היסטוריה בבית הספר .מובן כי בזמן הקצוב להוראת היסטוריה ובהתאם
להנחיות משרד החינוך בנוגע לפרקי הלימוד שיילמדו לקראת כל מועד ,לא יילמדו במידה שווה של
העמקה כל הנושאים המופיעים בספר .אך התעלמות מאירועים ,מתהליכים ומתופעות שאינם מופיעים
בתוכנית המותאמת לשנת לימודים אחת טומנת בחובה קושיים צפויים לתלמידים ,שיחסרו להם הידיעות
והתובנות הנדרשות להבנת נושאי החובה שעליהם ללמוד .לכן על המורה מוטלת האחריות להחליט מהם
הנושאים שבלעדיהם יקשה על התלמיד להבין את נושאי הלימוד וכיצד יש ללמדם ולהציגם כך שיובאו
בפני התלמידים עיקרי הדברים בלי חריגה מהזמן העומד לרשות המורה להוראת כל הנושאים הנדרשים.
שייהפכו מכורח הנסיבות
ָ
אנו מקווים כי תמצאו במדריך למורה אמצעי שיסייע בידיכם למקד נושאים,
לנושאים הנלמדים ב"מבט על" ,וכלים דידקטיים להוראתם.
5
מבנה ספר הלימוד והמד"ל
ספר הלימוד בנוי מחמישה פרקים ובכל פרק כמה יחידות .המד"ל בנוי באופן דומה .כל יחידה בספר
מלווֹ ת ומכוונות את לימוד
הלימוד נפתחת בשאלות מכוונות .שאלות אלו מצביעות על מוקדי הלמידהַ ,
היחידה ויכולות לשמש גם שאלות לסיכום ולחזרה על הנושאים שנלמדו ביחידה .בסוף כל יחידה
יש בספר הלימוד שאלות לסיכום ולחזרה .שאלות אלה חוזרות על כמה מהנושאים המרכזיים שהוצגו
ביחידת הלימוד ,וכמה מהן נוגעות גם לטקסטים של היסטוריונים שונים.
במד"ל תמצאו בנוגע לכל פרק המופיע בספר הלימוד את ההתייחסויות האלה:
• נושאים מהותיים ומוקדי הוראה ליחידות השונות בכל פרק.
• קשיים אפשריים ,מנקודת מבטם של התלמידים ,בלימוד הפרק.
• הצעות דידקטיות ברמות שונות להוראת פרק הלימוד (כלים דידקטיים והצעות לדיון).
• הפניות ביבליוגרפיות להעמקה ולהרחבה.
עבודה עם מקורות מסוגים שונים
לעבודה עם מקורות היסטוריים בהוראת ההיסטוריה תפקיד שונה מזה שיש למקורות בעבודת ההיסטוריון.
ההיסטוריון אוסף את מקורותיו ,חוקר אותם ונסמך עליהם בבניית הנרטיב ההיסטורי שהוא יוצר .הוראת
היסטוריה אינה מחקר היסטורי ,ולכן עיקר השימוש במקורות בהוראת היסטוריה יהיה לצורך המחשה
של הנושאים הנלמדים והדגמתם ,ולא כדי לגבש נרטיב היסטורי עצמאי .את האמור לעיל יש לסייג
ולהדגיש כי בעינינו נכון וראוי לאפשר לתלמידים להתנסות במחקר היסטורי עצמאי תוך כדי שימוש
במקורות ראשוניים ומשניים ,אך עיקר השימוש במקורות הוא שימוש דידקטי ולא מחקרי.
בספר הלימוד יש מספר רב של מקורות היסטוריים מסוגים שונים :מקורות כתובים (ראשוניים ומשניים),
תצלומים ,קריקטורות ,יצירות אמנות ומפות .במד"ל יש גם הפניות לסרטים ולסרטונים שהם מקורות
היסטוריים מסוג נוסף .חלק גדול מהמקורות המופיעים בספר הלימוד מלוּ וים בשאלות המיועדות
לעבודה משותפת בכיתה או לעבודה עצמית של התלמיד .השימוש במקורות השונים מצריך הבהרה
בנוגע למטרות שהם יכולים לשרת ובנוגע לאופן שיש "לקרוא" אותם.
א .מקורות כתובים
הקשיים המרכזיים של תלמידים המתבקשים להתמודד עם קטעי מקור היסטוריים הם השפה שהקטעים
נכתבו בה והבנה לא נכונה של המושגים המופיעים במקור ואשר משמעותם השתנתה לאורך השנים.
כאשר משתמשים בקטע מקור בשאלה בבחינה ,יש מקום לעבד את קטע המקור כדי שהתלמידים יוכלו
להתמודד עמו בכוחות עצמם .את קטעי המקור הכתובים בהם בוחרים להשתמש במהלך ההוראה רצוי
שלא לעבד .קטע מקור שעשוי להיות קשה מדי לתלמידים (כמו למשל קטע המקור בעמ' 113ששפתו
גבוהה וארכאית במיוחד) ,רצוי להשאיר לעבודה משותפת בכיתה בתיווך המורה ולא לעבודה עצמית
של התלמידים.
עוד לפני העבודה עם קטעי מקור בכיתה ,אנו ממליצים למורה לקרוא אותם ,לזהות מילים וביטויים שעלולים
להיות בלתי מובנים לחלק מהתלמידים ולשלב בקטע המקור (או במהלך הקריאה בכיתה) הבהרות לכתוב.
עבודה עם מקור כתוב צריכה להתבסס על ההקשר שהטקסט נכתב בו .את בירור ההקשר נעשה באמצעות
מענה על השאלות האלה:
6
.1
.2
.3
.4
מי כתב את המקור ,ומה ידוע לנו או מה נוכל לשער על תפקידיו ועל עמדותיו?
מתי נכתב המקור? האם הוא נכתב בזמן האירועים שהוא מתייחס אליהם?
לאילו מטרות נכתב המקור ,ומיהו קהל היעד שלו?
מהן העמדות שמביע הכותב .אילו עמדות הוא מבקר ואילו טיעונים הוא מעלה כדי לבסס את
עמדותיו? (קודם כול יש להבחין בין עובדות לדעות).
ב .עבודה עם מפה
מפות הן אמצעי גרפי להעברת מידע מסוגים שונים .מפה עשויה להציג מצב סטטי נתון או תהליך.
עבודה עם מפות עשויה לכלול גם השוואה בין שתי מפות או יותר ,השוואה שהתלמיד יתבקש לזהות בה
שינויים והבדלים בין המפות ולהסבירם.
בעבודה עם מפה נזהה את הנושא שהיא מציגה (בדרך כלל בכותרת) ,את יחידת השטח המופיעה בה ואת
המשמעות של הסימנים הגרפיים המופיעים בה (באמצעות המקרא).
לאחר זיהוי נושא המפה ומערך הסמלים המופיעים בה יתבצע "תרגום" של השפה הגרפית שבמפה
בתהליך של זיהוי ואיסוף העובדות המופיעות בה (למשל מספר המדינות ,אזורי הכיבוש ,יעדי ההגירה
וכן הלאה) .לבסוף ניצור הסבר מילולי שיתאר את העובדות ואת התהליכים המופיעים במפה ,נסביר
אותם ונפיק מהם מסקנות.
ג .עבודה עם תצלום
תצלומים היסטוריים נתפסים לא פעם כמקורות ההיסטוריים האובייקטיביים ביותר ,כיוון שהמצלמה
צילמה סיטואציה נתונה ולא יצרה מציאות .התצלום הוא כלי דידקטי טוב להמחשה של מציאות
היסטורית .אך בעבודה ִעמו יש לתת את הדעת על אמינותו ,על המטרות שלשמן צולם ,על האופן שבו
בחר הצלם לצלם את הדמויות או את המקום המופיעים בו ,ולשאול אם יש בתשובות לשאלות אלה
ביטוי לעמדה בנוגע למצולם .תצלומים מבוימים ותמונות שעובדו (כמו תמונת המפגש בין הרצל לקייזר
הגרמני) הם דוגמאות בולטות לעבודה ביקורתית על מקור מצולם ,אם כי יש לבחון את השאלות שלעיל
בנוגע לכל תצלום.
ד .עבודה עם יצירות אמנות
יצירת אמנות חזותית ,כמו ציורים ופסלים ,היא כלי לביטוי אישי של האמן ,שביקש לתת ביטוי לרעיונות,
למחשבות או למציאות כפי שהוא רואה וחוֹ וה אותה .השימוש ביצירות האמנות שבספר הלימוד מתמקד
בהבנתן כמבטאות משהו מ"רוח התקופה" ,יחס לאירועים ,לדמויות ולתופעות כפי שתפסו אותם חלק
מבני הזמן או בדיעבד .לכן יש לחפש בהן את האמצעים ואת המוטיבים המבטאים את ההתייחסות
לאירועים או לדמויות המופיעים בהן.
ה .עבודה עם קריקטורות
הקריקטורה היא אמצעי גרפי להבעת עמדה ,בדרך כלל ביקורתית ,וכלי להבעת דעת קהל וניסיון
להשפיע עליה .הקריקטורה משמשת במגוון של אמצעים גרפיים ומילוליים כדי להעביר את המסר
לקהל היעד ,בדרך כלל לבני התקופה שראו אותה בעיתון .הקריקטורה מניחה שקהל היעד שלה יזהה
7
בקלות את הדימויים ואת הרמזים המופיעים בה .הקורא "ההיסטורי" של הקריקטורה אינו שותף בהכרח
לאסוציאציות אלה ולעולם הדימויים הנדרש כדי להבין את הקריקטורה .לכן יש לפרש אותה ולברר
עם התלמידים לאיזה אירוע היא מתייחסת ,מיהן הדמויות המופיעות בה ,מהם הדימויים המתארים את
הדמויות ,ומהי העמדה הנובעת מהן.
ו .עבודה עם סרטים וסרטונים
השימוש בסרטים ובסרטונים בשיעורי ההיסטוריה נהפך לשכיח יותר ויותר בזכות הנגישות הטכנולוגית
לחומרים אלה בבתי הספר וההכרה בערכם הדידקטי .בכלל הסרטים עשויים להיות סרטים עלילתיים
מתקופות שונות וסרטי תעודה שהם מקורות היסטוריים ,כיוון שצולמו בעת התרחשות האירועים
הנלמדים .אפשר להשתמש גם בסדרות ובסרטים היסטוריים המציגים קטעים תיעודיים המלווים
בעדויות ,בדברי הסבר ובפרשנות .חשוב לברר עם התלמידים את ההבדלים בין סוגי הסרטים השונים ,מה
היו המטרות לצילומם ,מי יצר אותם ומי קהל היעד שלהם .הצפייה בסרטים תלוּ וה בדף צפייה שיוצגו בו
לתלמידים הפניות לעיקרי הדברים שיש לשים לב אליהם במהלך הצפייה וכן שאלות שילוו את הצפייה
ויסכמו אותה.
אפשר לשלב סרטונים קצרים בשיעור כמו קטעי מקור אחרים .מורה המלמד בכיתה באמצעות מקרן או
לוח חכם ,יכול להקרין בשיעור סרטוני תעודה קצרים המסייעים ,כמו תמונות ,להמחיש מציאות ָע ָבר
שלתלמידים קשה לדמיין .העבודה עם סרטונים בשיעור תלוּ וה בהנחיות לעבודה עצמית או קבוצתית,
כמו עבודה כיתתית עם מקורות אחרים .במדריך שלפניכם יש כמה הפניות לסרטים ולסרטונים שאפשר
להשתמש בהם בהוראה.
ציר זמן
ציר זמן עשוי להפוך לכלי דידקטי יעיל מאוד לסיכום משותף של יחידות הלימוד בעבודה משותפת
עם התלמידים .אנו ממליצים על בנייה של צירי זמן שונים עם התלמידים בכיתה או על ידי התלמידים
בבית .האפשרות ליצור צירי זמן באופן עצמאי היא זו שהנחתה אותנו בהחלטה שלא לכלול צירי זמן
בספר הלימוד.
בכיתות מתוקשבות ,באמצעות עבודה בכיתות מחשבים או על ידי הפניית התלמידים לאתרים המתאימים,
ניתן ורצוי ליצור צירי זמן אקטיביים המאפשרים שילוב של טקסטים ,תמונות וסרטונים .כלים לבניית
צירי זמן כאלו ודוגמאות להם ניתן למצוא באתרי אינטרנט כגון:
www.historyonline.co.il
www.dipity.com
אתרים מומלצים למקורות כתובים וחזותיים:
• אתר הארכיון הציוני :באתר תמצאו מקורות חזותיים וכתובים רבים לשימוש במהלך ההוראה:
http://www.zionistarchives.org.il/Pages/Default.aspx
• פרוייקט בן יהודה :באתר תמצאו את כתביהם של רבים ממנהיגי והוגי התנועה הציונית בהם דנו
במהלך ההוראהhttp://www.benyehuda.org/ :
• עיתונות יהודית היסטורית :אתר של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב בו תוכלו למצוא
8
גיליונות של עיתונות עברית מא"י ומארצות אחרותhttp://web.nli.org.il/sites/JPress/Hebrew/ :
Documents/JPRESS.htm
•
אוסף תצלומיו של הצלם אברהם סוסקין מראשית המאה ה־ 20בא"י ,בארכיון תנועת העבודה
על שם לבון/http://www.amalnet.k12.il/LavonInstitute/RightMenu/PhotoCollection :
אוסף+סוסקיןmyId=1003-1005?/
9
פרק ראשון
הלאומיות המודרנית
א .נושאים מהותיים ומוקדי הוראה בפרק
יחידה ראשונה :מהי תופעת הלאומיות המודרנית?
•
•
•
•
לתופעת הלאומיות המודרנית היבטים שונים שיש לתת עליהם את הדעת .בבואנו להגדיר ולהסביר
מושג מופשט ומורכב נבהיר כי הלאומיות היא :אידיאולוגיה פוליטית המתבססת על הזכות להגדרה
עצמית של לאומים; תודעה עצמית של הפרט בנושא זהותו וקבוצת היחס הלאומית המגדירה אותו;
וכן רגש של קרבה ושייכות לבני הלאום ,למולדת ולתרבות המאפיינת אותו .השילוב של אידיאולוגיה,
רגש ותודעה הבונים את הגדרת התופעה הוא הבסיס להסבר עוצמתה ,הצלחתה ויכולתה להביא
לשינויים מדיניים ,חברתיים ופוליטיים.
לאום הוא קבוצה השואפת לקיום ריבוני ועצמאי במסגרת מדינית שתבטא את המאפיינים המשותפים
והייחודיים שלו .לאומים שונים התגבשו סביב מאפיינים משותפים שונים .לאומים שביסוד
התגבשותם עמדו עקרונות פוליטיים (כמו בצרפת או בארצות הברית) מתאפיינים גם ברכיבים
"אתניים" ,כמו שפה וזיקה לעבר הלאומי .אין רשימת מאפיינים הכרחית המגדירה לאומים .יש
לאומים שאין להם דת משותפת או שפה משותפת ,ולעומתם יש לאומים שבהם השפה או הזיקה
לעבר משותף הן מרכיב עיקרי בהתגבשותם.
בין הלאומים השונים ובתוך כל לאום לא חייבת להיות הסכמה בנוגע לרשימת המאפיינים המגדירה
את הלאום ומשמעותם .הגדרות של מוצא משותף הן התייחסות לאמונה בדבר אבות קדומים של
הקבוצה הלאומית ,אך לא בהכרח תנאי ביולוגי לחברות בלאום .שילוב הדת כמאפיין של הלאום אין
משמעותו שכל בני הלאום הם מאמינים או אף שייכים לדת המגדירה ,אלא שלדת מסוימת יש תפקיד
בעיצוב העבר הלאומי והתרבות הלאומית .כך למשל לא כל פולני חייב להיות קתולי ,אך לקתוליות
יש תפקיד בעיצוב העבר והתרבות הלאומיים של פולין.
גיבוש הלאום סביב מאפיינים משותפים וזהות אחת אינו תהליך טבעי הקורה מאליו ,כי אם פרי
מאמץ תרבותי ומוסדי של התנועות הלאומיות ומדינות הלאום .בהטמעת זהות לאומית יוצרים חברה
לאומית שמוכנה לפעול בשם הלאום ולמענו ,תוך כדי העדפת אינטרסים לאומיים על פני אינטרסים
אחרים ,כמו אינטרסים מעמדיים ,דתיים ואחרים.
יחידה שנייה :הגורמים לצמיחת הלאומיות ולהתבססותה באירופה במאה התשע עשרה
•
היחידה עוסקת בגורמים לצמיחת רעיון הלאומיות ,להקמתן של התנועות הלאומיות ולהתבססות
הזהות הלאומית והתמיכה בתנועות הלאומיות ברחבי אירופה .חשוב שהתלמידים יבינו את ההשפעה
של כל אחד מהגורמים הנלמדים על היבטים שונים של תופעת הלאומיות וביטוייה שאנו עוסקים
בהם .כך למשל גורמים רעיוניים ותרבותיים המביאים לגיבוש אידיאולוגיות לאומיות אינם מספיקים
כדי להסביר מדוע נהפכה הלאומיות לכוח חברתי ופוליטי חשוב כל כך.
10
•
•
הדגש בהוראת הגורמים השונים לצמיחת הלאומיות ולהתבססותה הוא בהסבר של ההשפעה שהייתה
לכל גורם על תופעת הלאומיות .הגורמים הנלמדים עוסקים באירועים ,בתופעות ובתהליכים
היסטוריים רחבים וחשובים שהתרחשו באירופה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה .רבים
מהתלמידים מגיעים ללימוד הנושא ללא ידע היסטורי מוקדם על הגורמים השונים .על כמה מהם
למדו בשנות לימודיהם בחטיבת הביניים ,אך גם מי שזוכרים את לימודיהם משנים קודמות ,זוכרים
ידע שלא ישרת בהכרח את הבנתם את הגורמים השונים כגורמים לתופעת הלאומיות ולהתבססותה.
הזמן הנדרש להוראת היחידה לא רב ,ולכן יש להתמקד בהצגה קצרה של כל גורם ,בהדגשה של
המרכיבים שיסייעו לתלמידים להבין במה הוא השפיע על צמיחת הלאומיות ,על הקמת התנועות
הלאומיות ועל התבססות הלאומיות בחברה האירופית .העמקה רבה בכל גורם כנושא לימוד העומד
בפני עצמו (כמו המהפכה הצרפתית ,המהפכה התעשייתית וכן הלאה) עלולה ליצור בלבול והסחת
דעת ממוֹ קד ההוראה.
הסבר לכל תופעה היסטורית בכלל ולתופעה מקיפה ורבת־פנים כמו הלאומיות בפרט הוא הסבר
מורכב הדורש הבנה של מציאות חברתית ,פוליטית ,תרבותית ,כלכלית שונה מזו של מציאות ההווה.
לכן מעבר להתמקדות בהסבר של כל גורם ,חשוב שלתלמיד תהיה "תמונת על" על מציאות החיים
באירופה של ראשית המאה התשע עשרה.
יחידה שלישית :מאפיינים ודפוסי פעולה של התנועות הלאומיות שפעלו באירופה במאה
התשע עשרה
•
•
·
דפוסי הפעולה של התנועות הלאומיות עוצבו על פי מטרותיהן ועל פי המציאות הפוליטית ,החברתית
והתרבותית שהן פעלו בה .הקשר בין המאפיינים ודפוסי הפעולה ובין המטרות והנסיבות של פעולתן
ממקד את הוראת היחידה ומבסס את הבנת המאפיינים ודפוסי הפעולה .כך למשל הבנת השאיפות
והנסיבות שאפיינו את מעמד הבורגנות האירופי במאה התשע עשרה תהיה בסיס להסבר מדוע צמחו
רבים ממנהיגי התנועות הלאומיות וראשוני תומכיהן ממעמד זה.
היחידה השלישית עוסקת בהכללות .היא מבוססת על מבט לאחור על אירועי העבר ופרשנות שנתנו
להם חוקרים .על התלמידים להבין שהכללות אלו הן תוצר של מחקר ושל פרשנות המבקשים
לתת הסבר כולל לתופעות באמצעות יצירת מודלים ומאפיינים שאינם תקפים באופן מלא ואחיד
לכל מקרה ודוגמה .כל תנועה לאומית פעלה פעולה שונה בהשפעת נסיבות אחרות ,והיא ייחודית.
האנשים שהניעו אירועים ושהושפעו מהם לא התאימו את עצמם לרשימה של מאפיינים ושל שלבי
פעולה ,ולכן אין לצפות לנוסחה שתתאים לדוגמאות שיילמדו בפרקים האלה.
השלבים המאפיינים את דפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות השונות הם לא בהכרח סדר
התרחשויות "נוקשה" ,לא בכל מקום הם פעלו בזה אחר זה .לא פעם התרחשו השלבים השונים
בזמנים חופפים ,ולא כולם התרחשו בהכרח בתוך כל תנועה לאומית.
יחידה רביעית :איחוד איטליה ואיחוד גרמניה כדוגמה לפעילותן של תנועות לאומיות
•
הוראת התהליך של איחוד איטליה או של איחוד גרמניה (אם אי אפשר ללמד את שתי הדוגמאות)
באה כדי להמחיש את הנלמד ביחידות הקודמות וכדי לבסס באמצעות אירועים היסטוריים את נושאי
הלימוד ואת הבנתם .הבחירה בדוגמה שמלמדים צריכה להתבסס על שיקולים הנובעים מיכולתו של
11
•
המורה להציג ולהסביר את הדומה ואת השונה בין התנועה הלאומית שבחר ללמד ובין נושאי הלימוד
הקודמים על בסיס ידיעותיו ,מקורות הידע והכלים הדידקטיים הזמינים לו ובמידה מסוימת גם על
בסיס העניין האישי שלו באחת מהן ויכולתו לעורר עניין זה בתלמידיו.
התלמידים יבחינו בין ההכללות שנלמדו ביחידות הקודמות ובין הדוגמה ההיסטורית הנלמדת
באמצעות הסבר לאותם גורמים ,מאפיינים ,דפוסים ושלבי פעולה הבאים לידי ביטוי בתנועה
הנלמדת .כן יבחינו באמצעות הסבר לנסיבות הייחודיות שהביאו לכך שגורמים ,מאפיינים ,דפוסי
פעולה ושלביה שנלמדו ביחידות הקודמות לא כולם באים לידי ביטוי בדוגמה ההיסטורית הנלמדת
או שהתרחשותם והשפעתם תואמים רק חלקית למה שהוצג ביחידות הקודמות.
ב .קשיים אפשריים בלימוד הפרק מנקודת מבטו של התלמיד
מושגים מופשטים ותהליכים מורכבים — תלמידים עלולים להתקשות בהבנת מושגי יסוד בתופעת
הלאומיות .חלק ניכר מהפרק אינו עוסק בתיאור היסטורי נרטיבי של אירועים אלא בתיאור תופעות
ומושגים בנוגע למציאות מורכבת ,לתודעה ולתהליכים רחבים הנובעים מהתפתחויות בתחומים שונים,
להתרחשויות מקבילות ולהשפעות על היבטים שונים של האדם והחברה.
הבנת העולם הקדם־לאומי — התלמידים חיים במציאות "לאומית" .יש להם זהות לאומית מוגדרת
ומובחנת ,והעולם שהם מכירים מבוסס ברובו על חלוקה ללאומים ולמדינות לאום ועל אפיון בני
האדם על פי השתייכותם הלאומית .אלה עלולים ליצור ראייה של הלאומיות כדבר טבעי ונצחי ולא
כתופעה מודרנית שצמחה במאה התשע עשרה .לכן התלמידים עלולים להתקשות בהבנת הרקע לצמיחת
הלאומיות ,בהבנת הגורמים לה ובהבנת האופן שהתנועות הלאומיות פעלו בו כדי ליצור ולבסס זהות
לאומית בקרב האוכלוסייה.
התמודדות עם הסבר רב־גורמים — כדי להבין את צמיחתה ואת השפעתה של תופעת הלאומיות נדרשים
התלמידים להתמודד עם הסברים הבנויים מגורמים שונים ,הנגזרים מתחומי חיים שונים ,ולעתים עם
גורמים סותרים ומנוגדים שהשפיעו על תופעה זו או הושפעו ממנה .כך למשל צפוי קושי בהבנה כיצד
גורמים מנוגדים ,כמו תנועת ההשכלה והתנועה הרומנטית ,הביאו להתפתחות רעיון הלאומיות .קושי
אפשרי אחר הוא בהבנה כיצד מצב מדיני נתון יכול להיות בו בזמן הן גורם מעכב והן גורם מסייע
להתבססותה של תנועה לאומית מסוימת ולפעילותה.
ג .הצעות דידקטיות
סדר ההוראה
• לאחר הוראת היחידה השנייה מומלץ לחזור ליחידת המבוא ולברר ,מהו הקשר בין הגורמים השונים
שנלמדו ובין ההיבטים השונים של תופעת הלאומיות.
• אפשר להקדים את הוראת היחידה הרביעית (הדוגמה) ליחידת ההוראה השלישית (מאפיינים ודפוסי
פעולה) ולהיעזר בדוגמה שנלמדה כדי להסביר ולהמחיש את מאפייני הפעולה ודפוסיה הנלמדים
ביחידה השלישית .אפשרות אחרת היא לשלב את הוראת שתי היחידות ולהדגים כל מאפיין ,דפוס או
שלב פעולה באמצעות התנועה הלאומית שבחרנו ללמד עליה .אם בוחרים באפשרות זו ,יש להקדים
12
הצגה קצרה של כל תהליך איחוד איטליה או גרמניה ולחזור ולסכם את תיאור התהליך בסוף הוראת
הנושא.
על לאומיות ועל זהות לאומית — שיעור פתיחה
כדי לעשות את מושג הלאומיות למובן ולבעל חשיבות רבה יותר לתלמידים ,כדאי לפתוח את הוראת
הנושא בבירור זהותם הלאומית של התלמידים ,בהגדרתה ובדיון על השאלה ,מה מגדיר את הלאום שהם
שייכים אליו ,ומה מקומה של זהותם הלאומית בחייהם ובעיצוב ראיית העולם שלהם .אפשר לעשות זאת
באמצעים שונים ,כגון:
• דיון בשאלת משמעותו של ההמנון והדגל בעבורם.
• בירור תחושות ורגשות העולים בצפייה בנציגים ובנבחרות ישראליים באירועים בינלאומיים ,כמו
משחקי ספורט שונים ,תחרויות זמר בינלאומיות; העניין הציבורי והתקשורתי העולה כאשר ישראלי
או יהודי זוכים בפרסים שלרוב אינם מעוררים הד ציבורי רחב (כמו פרסי נובל).
השינויים שיצרה הלאומיות במפה המדינית של אירופה
כדי להציג את השינויים שיצרה הלאומיות במפה המדינית של אירופה יש להציג בפני התלמידים מפות
מדיניות של אירופה בשנים 1815ו־.1920
רצוי ללוות את הצגת המפות ואת ההסבר על השינויים בהן בהבהרת תפקידו של רעיון הלאומיות .אפשר
לעשות זאת בהצגת הסעיפים הרלבנטיים במסמכים ,כגון ארבע עשרה הנקודות של וילסון או מגילת
היסוד של חבר הלאומים המציגים את הרעיון שעיצב את המפה המדינית של אירופה בשנת .1920
• רצוי להציג בפני התלמידים גם מפה מדינית עדכנית של אירופה ולבקש מהם להשוות בינה ובין
המפה משנת 1920כדי לעמוד על האופן שהלאומיות המשיכה לעצב את המציאות המדינית־
פוליטית ואף הביאה בשנות התשעים ליצירה של מדינות נוספות (כמו המדינות שקמו על שטחי
יוגוסלביה לשעבר) .אפשר להמחיש תהליך זה המחשה נוספת באמצעות דוגמאות אקטואליות של
מאבקים לאומיים באירופה והשאיפה של קבוצות שונות להגדרה עצמית ,כמו הבאסקים בספרד
או הסקוטים בבריטניה .באמצעות ידיעות חדשותיות מהשנים האחרונות אפשר להציג את מידת
השפעתה האקטואלית של הלאומיות המאיימת לפצל מדינות כמו בלגיה (לוולונים ולפלמים) וקנדה
(חבל קוויבק).
• מורים היודעים להשתמש במצגות בהנפשה ימצאו תועלת רבה בהצגת תהליכי השינוי שיצרה
הלאומיות במפה המדינית באמצעות הצגה גרפית מונפשת של תהליך השינוי שעבר על המפה
המדינית של אירופה מאז קונגרס וינה ובליווי כל שינוי בהסבר קצר על האירועים שיצרו אותו.
קווי הדמיון והשוני בין המאבק הלאומי בארץ שנבחרה לבין דפוסי הפעולה ושלבי המאבק של התנועות
הלאומיות באירופה במאה ה־ :19בסוף יחידת הלימוד הרביעית יש לערוך השוואה (קווי דמיון ושוני) בין
מאבקה של התנועה הלאומית שבחר המורה ללמד לבין דפוסי הפעולה ושלבי המאבק שאפיינו את רוב
התנועות הלאומיות באירופה .את ההשוואה מומלץ לסכם באמצעות טבלה:
13
השלב בדפוסי הפעולה של התנועות הלאומיות
דוגמה לשלב בפעולות התנועה הלאומית
באיטליה או בגרמניה
שלב גיבוש הלאום ותרבותו
שלב הפצת התרבות והרחבת מעגל השותפים
למאבק
שלב המאבק העממי
שלב המאבק המדיני־צבאי
שלב חיזוק וביסוס האחדות הלאומית לאחר
הקמת מדינת הלאום
בספר הלימוד הודגשו קטעים מהטקסט באופן שיסייע לתלמידים למצוא את תיאור כל אחד מהשלבים
במסגרת התיאור הכולל של התנועות הלאומיות באיטליה ובגרמניה.
אנו ממליצים על הרחבת ההשוואה בין התנועה הלאומית הנלמדת לשאר התנועות הלאומיות באירופה.
בתיאור הקמתן של התנועות הלאומיות באיטליה ובגרמניה ניתן לזהות את השפעות המהפכה הצרפתית
וכיבושי נפוליאון ,כמו גם את השפעות ההשכלה והתנועה הרומנטית .כך גם ניתן לבחון האם וכיצד באו
לידי ביטוי מאפייני התנועות הלאומיות והגורמים המסייעים והמעכבים לצמיחתן במהלך הוראת מאבקה
של התנועה הלאומית באיטליה או בגרמניה.
הצעה לדיון — היבטים חיוביים ושליליים של תופעת הלאומיות
מטרה :כדיון מסכם על תופעת הלאומיות נבקש לחזור על כמה מנושאי הלימוד ולעורר בתלמידים מידה
של חשיבה ביקורתית ושיפוט מוסרי של תופעה היסטורית ואקטואלית.
שאלה מנחה :האם השפעותיה של תופעת הלאומיות על החברה האנושית היו חיוביות או שמא הביאו
את האנושות למחוזות טובים פחות?
נציע כמה היבטים חיוביים של תופעת הלאומיות:
• רעיון שבכוחו ללכד ולגבש בני אדם שמוכנים להזדהות עמו ולפעול בשמו.
• הלאומיות עוררה כוחות יצירתיים בתחומי התרבות והחברה ועודדה שימור של מסורות ותרבויות
שהיו עלולות להיעלם בעידן המודרני.
• רעיונות לאומיים ליברליים קידמו את החירות והדמוקרטיה ושחררו עמים משלטונות מדכאים.
• הלאומיות נתנה לאדם מוקד זהות ומשמעות במציאות של ניכור חברתי.
נציע גם כמה היבטים שליליים של תופעת הלאומיות:
• בשם הלאומיות פורצות מלחמות ,ובני אדם נדרשים להקריב עצמם למען מדינת הלאום ,לא תמיד
בהתאם לרצונם או לאינטרסים שלהם.
• הלאומיות יוצרת הבחנה והפרדה בין עמים ועלולה להביא ללאומנות ולגזענות הנובעות מתחושת
עליונות של בני הלאום ביחס ללאומים אחרים.
• מנהיגים ובעלי אינטרסים שונים עלולים לנצל רגשות לאומיים כדי לשלוט בשם העם אך לפעול
למען מטרות שאינן טובת העם ַורווחת האדם.
14
יש כמובן עוד היבטים שונים ורבים לכאן ולכאן שהתלמידים עשויים להעלות בדיון .בסוף הדיון כדאי
לבקש מהתלמידים לגבש עמדה אישית כמענה לשאלה שפתחנו בה את הדיון.
הרחבה והעמקה — גישות שונות בחקר הלאומיות
מטרה :להציג בפני התלמידים את שתי המגמות העיקריות הרוֹ וחוֹ ת בקרב חוקרי הלאומיות כיום ולאפשר
להם הבנה טובה יותר של האופן שהמחקר נוגע בתופעות היסטוריות ומציע פרשנויות שונות לעובדות
היסטוריות.
הערה :דיון בגישות מחקריות ביקורתיות הוא מורכב ועלול להיות קשה מדי לתלמידים חלשים.
שאלה מנחה :האם הלאומיות היא המצאה מודרנית לחלוטין ,המבוססת על מסורות מומצאות ועל
שכתוב העבר ,או שמא היא תופעה המבוססת על מסורות עתיקות ועל זהויות אתניות שהתקיימו גם לפני
העידן המודרני?
הלאומיות כהמצאה מודרנית — הגישה הביקורתית רואה בלאומיות המצאה מודרנית של בעלי
אינטרסים שביקשו ליצור זהות לאומית מאחדת שתאפשר להם לגייס את ההמון ,לפעול בשמו ולעצב את
החברה ואת ערכיה .הלאומיות ,לדברי חוקרים כאריק הובסבאום וארנסט גלנר ,היא תוצר של המהפכה
התעשייתית .שיטות הייצור החדשות ותהליך העיור יצרו את חברת ההמונים המתועשת שצריך לחנך,
לגבש ולגייס למען מטרות האליטה .היחלשות כוחה של הכנסייה הביאה לכך שהיה צורך באמצעי אחר
לכוון באמצעותו את ההמונים ולעצב את תודעתם .הלאומיות היא המצאה שלצורך גיבושה שוכתבה
ההיסטוריה ,הומצאו מסורות עממיות ועוצבו סמלים ,טקסים וחגים לאומיים שיצרו תודעה לאומית
כוזבת של עם בעל שורשים ותרבות מאחדים ומייחדים.
הלאומיות מבוססת על קבוצות אתניות ועל מסורות עבר — חוקרים אחרים ,כגון אנתוני סמית' ואדריאן
הייסטינגס ,מבקשים להוכיח כי הלאומיות היא התפתחות מודרנית של עמים אתניים שכבר התקיימו
בימי הביניים ואף בעת העתיקה .לטענתם ,יסודות הזהות הלאומית של עמים שונים היו נוכחים בקרבם
גם לפני המאה התשע עשרה ,אך הם לא קיבלו משמעות פוליטית בדמות הדרישה המודרנית ל"הדרה
עצמית לאומית" .טענה נוספת שמעלים חוקרי הגישה התומכת במקורותיה העתיקים של הלאומיות
היא כי אי אפשר להסביר את יכולתם של הסמלים והתרבות הלאומיים לגייס את ההמון אם אלה לא היו
מוכרים לו ואם הומצאו רק במאה התשע עשרה.
את הדיון בנושא מקורות הלאומיות והמסורות הלאומיות אפשר לבסס באמצעות דוגמאות המוכרות
לתלמידים והרחבתן — מתי השתמשו לראשונה בסמלים ,במנהגים ובאירועים מהעבר ואיזו משמעות
ניתנה להם בתקופות שונות .באמצעות שאלות אלה אפשר לנתח את המקורות ואת השימוש שנעשה
באירועים כמו מרד בר־כוכבא ,מורדי מצדה ומשמעותו של חג החנוכה.
הרחבה והעמקה — בין לאומיות לסוציאליזם
מטרה :באמצעות השוואה בין לאומיות לסוציאליזם נבחן שתי תופעות חברתיות־פוליטיות מרכזיות
שהתפתחו באירופה במאה התשע עשרה .חשיבותה של ההשוואה נובעת מהאפשרות שהיא מזמנת לנו
להציג תופעה בו בזמן ,והיבטים שונים אף מנוגדים ,שהושפעה מגורמים דומים .התלמידים למדו על
הגורמים לצמיחת הלאומיות ולהתבססותה ,ועשויים לחשוב כי הצלחתה של הלאומיות והצלחתה בגיוס
15
ההמון הן תוצר בלתי נמנע של גורמים אלה .השוואה כזו תקדם את ההבנה כי אירועים ותהליכים
היסטוריים אינם דטרמיניסטיים.
הסוציאליזם (נתייחס בעיקר לסוציאליזם המרקסיסטי) הוא אידיאולוגיה חברתית־כלכלית שצמחה על
רקע השינויים שיצרה המהפכה התעשייתית .את התפשטותן המהירה של רעיונות סוציאליסטיים ותנועות
סוציאליסטיות מייחסים למצוקות הקיום של הפועלים בערים המתועשות ולקידמה הטכנולוגית; אותם גורמים
המסבירים את התפשטות הרעיונות הלאומיים ואת התבססות התנועות הלאומיות .הרעיונות הסוציאליסטיים
שהתבססו על תורתו של קרל מרקס ראו בלאומיות "תודעה כוזבת" וכלי שרת בידי האליטות הכלכליות.
הסוציאליזם נתן מענה אחר מזה של הלאומיות לשאלות קבוצת השייכות של האדם ואופי החברה האנושית
הרצויה .את ההשוואה בין לאומיות לסוציאליזם נבצע בעזרת הנקודות בטבלה הזאת:
לאומיות
סוציאליזם
קבוצת השייכות של האדם
הלאום
המעמד החברתי
הבסיס לגיבוש קבוצת השייכות
מאפיינים אתניים ופוליטיים
משותפים
אינטרסים מעמדיים ומאבק
לשוויון פוליטי וחומרי
מטרה פוליטית
הקמת מדינה ללאום
הקמת חברה שוויונית ללא
מנצלים ומנוצלים
ביקורת על האידיאולוגיה
המתחרה
בגידה במדינת הלאום
באמצעות העדפת אינטרסים
מעמדיים על פני אינטרסים
לאומיים ופעולה חתרנית
בינלאומית נגד הלאום וערכיו
הלאומיות יוצרת בקרב
ההמונים "תודעה כוזבת" של
שייכות ושל שיתוף אינטרסים
של הלאום אשר בשמם ההמון
מגויס למען פעולה שמשרתת
את בעלי ההון ומשמרת את
המצב הקיים של מעט מנצלים
עשירים והמוני פועלים
מנוצלים
הצעות לצפייה מודרכת
• סרטו של צ'רלי צ'פלין" ,זמנים מודרניים" ( .)UA, 1936הסרט ,בעיקר חלקו הראשון ,מבקר את
החברה התעשייתית וממחיש את הניכור של החיים בה.
• הסרט "מייקל קולינס" ) .(Warner Bros, 1996הסרט מתאר את מאבקה של התנועה הלאומית
האירית לעצמאות משלטון בריטניה בראשית המאה העשרים דרך סיפור חייו של אחד ממנהיגיה.
16
ד .הפניות ביבליוגרפיות להרחבה ולהעמקה
•
•
•
•
•
•
•
דייויד תומסון ,אירופה מאז נפוליאון ,כרך א ,זמורה ביתן ,תל אביב .1984 ,בספר תוכלו למצוא
תיאורים מתומצתים ובהירים בנושא צמיחת הלאומיות והמאבקים הלאומיים שהתרחשו באירופה עד
למלחמת העולם הראשונה.
הנרי וסרמן ,עם אומה מולדת ,האוניברסיטה הפתוחה ,רעננה .2008 ,הספר עוקב אחר התגבשות
השיח הלאומי וצמיחתן של התנועות הלאומיות באירופה תוך כדי דיון בגישות השונות לחקר
הלאומיות.
הספר קיים גם בגרסה מקוונת באתר פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה:
http://ocw.openu.ac.il/opus/bin/en.jsp?enZone=External_Application175
יעקב טלמון ,רומנטיקה ומרי ,עם עובד ,תל אביב .1973 ,בספר תמצאו ניתוח על תופעת הלאומיות,
הגורמים לצמיחתה וביטוייה באירופה במאה ה־.19
אלון רחמימוב" ,המפץ הגדול של הלאומיות :מלחמת העולם הראשונה" ,זמנים ,2004 ,86 ,עמ'
.95-82
ישעיהו ברלין" ,לאומיות ולאומנות" ,זמנים ,1983 ,12 ,עמ .19-4קיים גם בגרסה מקוונת באתר
תולדוטhttp://lib.toldot.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17291 :
שולמית וולקוב ,איחוד וחירות בגרמניה מנפוליאון ועד ביסמרק .תל אביב :ההוצאה לאור של
משרד הבטחון.1997 ,
חדווה בן ישראל ,בשם האומה :מסות ומאמרים על לאומיות וציונות ,אוניברסיטת בן־גוריון ,באר
שבע .2004 ,בספר תמצאו מאמרים שונים העוסקים בהתפתחות מושג הלאומיות וחקר הלאומיות וכן
בתנועות לאומיות שונות .גרסה מקוונת נמצאת באתר כותרhttp://www.kotar.co.il/KotarApp/ :
Viewer.aspx?nBookID=99594456#9.1981.6.fitwidth
17
פרק שני
הציונות — התנועה הלאומית היהודית המודרנית
א .נושאים מהותיים ומוקדי הוראה בפרק
יחידה ראשונה :הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית באירופה בסוף המאה
התשע עשרה
•
•
•
•
•
•
•
חשוב להבחין בין תודעת האחדות והייחוד של העם היהודי ,וגם הכמיהה לציון ,ובין רעיון הלאומיות
הציוני .הציונות התבססה אמנם על מאפיינים יהודיים קדומים ועל יסודות דתיים ,אך יש לראות
בה תופעה מודרנית הנשענת על רעיונות לאומיים והמאמצת אידיאולוגיות ומושגים מתוך תופעת
הלאומיות הכללית.
הלאומיות היהודית צמחה על רקע תהליכים מנוגדים ומגמות סותרות ביחסים שבין החברה האירופית
הכללית ליהודים .תפיסות ליברליות מודרניות ותהליך החילון קידמו שילוב של היהודים בחברה
וראו ביהודים אזרחים שווי זכויות .מגמות השילוב והשוויון כלפי היהודים הגבירו מגמות נגדיות
שראו ביהודים נטע זר ואף מסוכן שיש להרחיקו מהחברה הכללית ולמנוע את שילובו.
מגמות סותרות בשאלת היחסים שבין היהודים לחברה הכללית התפתחו גם בחברה היהודית עצמה.
מחד גיסא ,הרצון להשתלב ולזכות באמנסיפציה ,תוך כדי התרחקות מהחיים בקהילות יהודיות
מסורתיות ,ומאידך גיסא ,חשש להמשך הקיום היהודי כקבוצה מובדלת וייחודית (הן מבחינה דתית
והן מבחינה תרבותית ולאומית).
כבר במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה נשמעו קריאות של הוגים ואינטלקטואלים יהודים
להקים תנועה לאומית יהודית ("מבשרי הציונות") ,אך פעילות ציונית ממש החלה רק בשנות
השמונים של המאה התשע עשרה .לכן יש להבין מדוע לא קמה תנועה ציונית בשלב מוקדם יותר
ושעמם ניסתה הציונות להתמודד.
ומהם תהליכי השינוי והאתגרים שניצבו בפני היהודים בתקופה זו ִ
בהוראת הגורמים לצמיחת הציונות יש להבהיר כי התנועה הציונית הייתה מענה אפשרי אחד מתוך
כמה אפשרויות לדילמות הקיום והזהות של יהודי אירופה במאה התשע עשרה .יתר על כן ,המענה
הציוני לשאלת המשך הקיום היהודי בגולה לא התקבל בקרב רוב יהודי העולם .הם העדיפו אפשרויות
אחרות (שילוב ,הסתגרות ,הגירה ,מהפכות סוציאליסטיות ופתרונות לאומיים אחרים).
הגורמים הנלמדים השונים לצמיחת הרעיון הציוני ולהקמת התנועה הציונית הם כל אחד כשלעצמו
פרק היסטורי חשוב המזמן העמקה והרחבה .יש לשים לב שבהוראת הגורמים נשמר הרציונל המבקש
להדגיש כל נושא כגורם ולבנות את הוראתו בהתאם .כך למשל חשוב להציג את ההבדל בין שנאת
ישראל ובין האנטישמיות המודרנית ,אך לא להפוך את העיסוק בצמיחתה ובביטוייה של האנטישמיות
המודרנית לעיקר הוראת הנושא על חשבון הקישור שבינה ובין התגבשות התנועה הציונית וראשית
פעילותה.
כדאי לארגן את הוראת הגורמים לצמיחת הציונות בחלוקה לגורמים פנימיים — קרי גורמים הנובעים
משינויים המתרחשים בחברה היהודית ,כמו החילון וההשכלה ,ולגורמים חיצוניים — קרי גורמים
18
•
הנובעים מתהליכים ומאירועים המתרחשים בחברה הכללית ,כגון האנטישמיות המודרנית ודחיית
היהודים ופעילות התנועות הלאומיות באירופה .כך קל יותר למקד את הוראת הגורמים ואת הסברתם
בהקשר לצמיחת התנועה הציונית.
בתוכנית הלימודים אין דגש על ראשית פעילותה של התנועה הציונית באגודות חובבי ציון .אנו
ממליצים להתייחס לנושא בכיתה לאחר הוראת הגורמים לצמיחת הציונות וכבסיס להמשך הפרק,
בעיקר לעיסוק בהקמת ההסתדרות הציונית ובוויכוחים בתנועה הציונית.
יחידה שנייה :בנימין זאב הרצל ופועלו להקמת ההסתדרות הציונית ולקידום מטרותיה
•
•
•
•
•
בהצגת תחנות בחייו של הרצל ובתיאור דרכו אל אימוץ ופיתוח הרעיון הציוני נבקש להדגים את
הדילמות ואת האתגרים שניצבו בפני יהודי מערב אירופה ומרכזה באמצע המאה התשע עשרה ,את
האופן שתפסו את זהותם היהודית והכללית וכן כמה מן הגורמים לצמיחת הציונות ,כגון האנטישמיות
המודרנית והאכזבה מן האמנסיפציה.
הסבר הגותו הציונית של הרצל והעיון בקטעים מספרו מדינת היהודים מתבססים על הצגת תפיסת
עולמו של הרצל .הרצל גיבש את תפיסתו הציונית ואת יחסו לבעיית היהודים והאמצעים לפתרונה
על רקע נסיבות חייו ,מעמדו החברתי ,עולמו התרבותי ,השכלתו ותחומי עיסוקו .מתוך הבנה של
תפיסת עולמו נוכל לעמוד על האופן שהרצל מנתח את האנטישמיות ,את הצורך בפתרון לאומי
ליהודים ואת האופן שהוא מבקש לפעול בו ,וגם את דמות החברה היהודית העתידית שהוא מבקש
להקים .רצוי לשלב בהוראה גם קטעים מתוך אלטנוילנד ,הרומן האוטופי שהרצל כתב ,כדי לבסס
את הצגת תפיסת עולמו של הרצל.
הרצל ראה את מטרת הציונות קודם כול בפתרון לסכנה הקיומית המרחפת מעל ראשי היהודים
באירופה .על רקע זה יש להסביר את נכונותו הראשונית לקבל כל חבל ארץ שיינתן ליהודים
ושיתאים להתיישבות נרחבת .גישתו הפרגמטית כלפי הרעיון הציוני עשויה להסביר גם מדוע לא
ראה צורך בשפה לאומית ייחודית (הרצל האמין כי במדינת היהודים ידברו היהודים בשפות הארצות
שבאו מהן וכי השפה השלטת תהיה גרמנית).
תיאור פעילותו הציונית של הרצל מחולק לכמה תחומים :פעילות ארגונית ,פעילות הסברתית־
תודעתית (פרסום הרעיון הציוני וקידומו) ופעילות מדינית .כל אחד מתחומי הפעילות האלו קשור
למטרות שהרצל ביקש לקדם ,והם משלימים את הפעילות בשאר התחומים .לכן נבקש לברר כיצד כל
אחת מפעולותיו בתחומים השונים מסייעת לא רק למטרתה המיָ דית אלא גם לקידום כלל הפעילות
הציונית כמו שהרצל ביקש לעצב אותה במסגרת ההסתדרות הציונית (הפנייה ליהודי רוסיה ,כינוס
הקונגרס ,די וועלט והפעילות המדינית).
מתמצים רק בפולמוס
העיסוק בפולמוס אוגנדה והצגת הטיעונים של מחייבי התוכנית ושולליה אינם ַ
על עצם כדאיותה והיתכנותה של הצעת ההתיישבות הבריטית במזרח אפריקה .כדי להבין את עמדות
הצדדים בפולמוס ואת זהותם ,נכון לבחון את פולמוס אוגנדה גם כוויכוח על הגדרות מטרותיה
ויעדיה של התנועה הציונית .מי שראו את הציונות כפתרון הכרחי לסכנת הקיום של יהודי הגולה
נטו לתמוך בתוכנית ,ואילו מי שראו בציונות גם ,ואולי בעיקר ,תנועת שחרור לאומית המבקשת
לקיים מסגרת יהודית ריבונית יהודית בארץ ישראל ,ראו בעצם הרעיון להתיישב בכל מקום שאינו
ארץ ישראל בגידה במהות הרעיון הציוני.
19
יחידה שלישית :הגישות השונות בתנועה הציונית בנוגע למטרותיה ולדרכי פעילותה
•
•
•
יחידה זו עוסקת בוויכוחים שהיו בתנועה הציונית בין גישות שונות בנוגע לנושאים שונים .לפני
הצגת נושאי הוויכוחים והעמדות השונות שהיו בתנועה הציונית ,יש לבסס את הבנת היסודות
המשותפים לכלל הגישות בה.הוראה של ויכוח מתבססת על הבנה כי בלי המאחד אין ויכוח ודיון על
המפלג ,כיוון שדיון כזה יהיה עקר ,אם יתקיים בכלל .לכן ויכוחים בין גישות בתנועה הציונית היו
שונים בתוכנם ובאופיים מוויכוחים בין הציונים ובין בעלי עמדות לא ציוניות בעם היהודי.
המוקד בהוראת היחידה הוא הגישות השונות בנוגע לנושאי הוויכוח בתנועה הציונית ולא הכרת
הזרמים השונים בציונות כשלעצמם .לכן נבנתה יחידת ההוראה בספר הלימוד בצורה "אופקית",
כלומר סביב נושאי הוויכוח ולא סביב הזרמים בתנועה הציונית .עם זאת ,אין להבין את הגישות
השונות שהתפתחו בתנועה הציונית כלפי נושאי הדיון והוויכוח בלי להבין את תפיסת העולם
הכללית המנחה את הוגי הזרמים השונים ,את הרקע לפעילותם ולגיבוש השקפותיהם ואת הקשר
שבין עמדת אחת הגישות לנושא אחד (כמו למשל בעיית המשך הקיום היהודי בגולה) ובין עמדתה
בנוגע לנושא אחר (כגון דרכי הפעולה שעל התנועה הציונית לנקוט או דמותה של חברת המופת
העתידה לקום) .בהוראת הגישות השונות בכל אחד מהנושאים שעוסקים בהם יש לחזור ולהדגיש את
ההקשר שהגישות השונות עוצבו בו ואת הקשר של כל עמדה לראיית העולם הכוללת של המחזיקים
בה.
לגישות השונות שהתגבשו בתנועה הציונית בנוגע לדרכי פעולתה ולדמות החברה שעתידה לקום
בארץ ישראל יש קשר הדוק לשינוי שחל בארגונה הפנימי של התנועה הציונית ובדרכי פעילותה
של ההסתדרות הציונית שנעשתה מגוף נבחר המתבסס על חלוקה אזורית לגוף המאורגן על פי
מפתח סיעתי עם התגבשות מפלגות והתאגדויות רעיוניות בתוך ההסתדרות הציונית (כמו "המזרחי",
"הפרקציה הדמוקרטית" ומפלגות הפועלים).
יחידה רביעית :ה"בונד" כתנועה לאומית־יהודית
•
•
באמצעות היחידה העוסקת בתנועת ה"בונד" אנו מבקשים להציג בפני התלמידים חלופה יהודית־
לאומית לתנועה הציונית .דרך הצגת עיקרי רעיונותיה של תנועת ה"בונד" ודיון בהבדלים
האידיאולוגיים והמעשיים שבינה ובין התנועה הציונית נוכל לחשוף בפני התלמידים היבטים נוספים
של החיים היהודיים במזרח אירופה ,לעסוק ביתרונות ובחסרונות של הרעיון הציוני בעיני יהודי
מזרח אירופה תוך כדי השוואה לחלופה שצברה אהדה שאינה נופלת מזו שקיבלה התנועה הציונית.
יחידת ההוראה בנושא תנועת ה"בונד" והשוואתה לתנועה הציונית תבסס את הרקע ואת ההקשר
ללימוד כמה מהנושאים המובאים בתוכנית הלימודים ,בייחוד את נושא "עבודת ההווה".
ב.קשיים אפשריים בלימוד הפרק מנקודת מבטו של התלמיד
אנכרוניזם — התנועה הציונית הצליחה להגשים את יעדה המרכזי עם הקמת מדינת ישראל .כיום חי
חלק ניכר מהעם היהודי בישראל ,וגם רבים מיהודי התפוצות מזדהים עם מדינת ישראל ועם הציונות.
לתלמידים יהודים וישראלים קשה לדמיין מדוע לא נהפכה הציונות לנחלת רוב העם היהודי בתקופה
הזאת ומדוע נראתה לרבים רעיון שגוי או בלתי אפשרי לכל הפחות .זה עלול להוביל לשיפוט אנכרוניסטי
20
של היהודים שבחרו באפשרויות אחרות ,כגון השתלבות ,מאבק לשוויון במקום מושבם או הגירה מתוך
ראייה שבדיעבד של גורל יהודי אירופה בשנות הארבעים והקמת מדינת ישראל.
הסבר רב־גורמים — אין גורם אחד שיכול לשמש הסבר יחיד לצמיחת הציונות בסוף המאה התשע עשרה.
גורמים שונים הביאו לגיבוש הרעיון הציוני ולהקמת התנועה הציונית .גורמים אלה לא פעלו בכל מקום
ולא היו בעלי אותה השפעה ואותה משמעות בקהילות היהודיות השונות .יש גורמים המסבירים מדוע לא
צמחה התנועה הציונית בשלבים מוקדמים יותר ,אך תוצאותיהם של גורמים אלה מסבירות מדוע צמחה
התנועה הציונית בסוף המאה התשע עשרה (האמנסיפציה כגורם מעכב מול האכזבה מהאמנסיפציה
כגורם מסייע) .התלמיד צריך להתמודד גם עם הסברים שונים לאותו הגורם .כך למשל ההסברים השונים
להשפעתן של התנועות הלאומיות באירופה על צמיחת התנועה הציונית הן במובן היותן מודל והשראה
ללאומיות היהודית והן במובן של גורם שחיזק את מגמת דחיקת היהודים מהחברה הכללית.
מושגים מופשטים והגדרות מעורפלות — התלמיד לומד פרק זה לאחר לימוד הפרק על התנועות
הלאומיות ומתוך הבנה כי מטרתן של כל התנועות הלאומיות הייתה בראש ובראשונה להקים מדינה
לאומית על הטריטוריה שהתנועה הלאומית הגדירה מולדת .בלימוד הפרק השני אנו עוסקים במושגים
ברורים פחות ממדינה ריבונית ,כגון "בית מולדת" המופיע בתוכנית בזל או "מרכז רוחני" בהגותו של
אחד העם .התלמיד עשוי שלא להבין מה משמעותם של מושגים אלה ומה אמורה להיות הדמות ממש
של בית המולדת או המרכז הרוחני.
הרקע לפעילותו המדינית של הרצל — היחידה העוסקת בפעילותו המדינית של הרצל דורשת מהתלמיד
לא רק היכרות עם הכוחות הבינלאומיים שהרצל פונה אליהם ,אלא גם הבנה של מערכת היחסים
הבינלאומית של התקופה (למשל מערכת היחסים שבין האימפריה העות'מאנית לקיסרות הגרמנית
והעוינות שבינה ובין בריטניה) .התלמיד נדרש גם להבין מהו הצ'רטר שביקש הרצל להשיג מהסולטאן
העות'מאני ,ומה ההבדל שבינו ובין הערבויות הבינלאומיות שהרצל ביקש לקבל ממעצמות אירופה.
ג .הצעות דידקטיות
סדר ההוראה
כדי לבסס את הבנת התלמידים בכמה מנושאי הלימוד ,אנו ממליצים לבנות את יחידות ההוראה בכיתה
כך שיהיו נושאים שיוצגו תחילה הצגה כללית ולאחר הוראת הנושא הבא נשוב אליהם .באופן זה אנו
ממליצים לחזור אל תוכנית בזל לאחר לימוד היחידה השלישית כדי שיהיה אפשר לבחון אותה כתוכנית
פשרה בין הגישות השונות שעלו בהסתדרות הציונית בשאלת דרכי פעולתה של התנועה הציונית .על
בסיס הבנת דרכי הפעולה המופיעות בתוכנית בזל נוכל להסביר לא רק את המסמך אלא גם את שיטות
העבודה של הקונגרס ,את מנהיגותו של הרצל כנשיא ההסתדרות הציונית ואת אופן הפעולה שיבוא לידי
ביטוי גם לאחר מכן ,למשל בקונגרס שעסק בתוכנית אוגנדה.
הצעה לדיון
יהודים רבים התלבטו במאה התשע עשרה בנוגע לעתידם כפרטים ובנוגע לעתיד העם היהודי .הציונות
נתנה מענה על שאלת המשך הקיום היהודי ,אך על שאלה זו היו תשובות נוספות ,כגון המשך ניסיונות
ההשתלבות בחברה הכללית (במרכז אירופה ובמערבה) ,מאבק למען שוויון זכויות והשתלבות בתנועות
21
כלליות שפעלו למען שינוי החברה (הן באופן ליברלי והן במהפכה סוציאליסטית) ,הגירה לארצות המערב
(בעיקר לארצות הברית) וקריאה להקמת אוטונומיה יהודית־לאומית במקומות שאינם ארץ ישראל .רוב
יהודי אירופה בחרו להישאר במקום מגוריהם או להגר מערבה ולא הצטרפו לתנועה הציונית .השאלה
המנחה את הדיון היא :מדוע לא הצליחה התנועה הציונית לסחוף אחריה את המוני היהודים? מה מושך
ומה מרתיע או מאיים ברעיון הציוני לעומת פתרונות אפשריים כהשתלבות ואמנסיפציה ,כהגירה למערב
וכהמשך הקיום המסורתי־דתי בקהילה היהודית?
אפשר לעסוק בנושא ברמות שונות ובאמצעים שונים ,בהתאם ליכולות התלמידים ולזמן העומד לרשות
המורה.
• אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות ולבקש מכל קבוצה להכין דף עמדה המציג את הטיעונים
לדרך שהיא בחרה לעסוק בה :קבוצת מתנגדי הציונות האורתודוקסים ,קבוצה המציגה עמדה
טריטוריאליסטית או בונדיסטית ,קבוצה הרואה בהגירה לארצות הברית מענה למצוקות היהודים,
קבוצה התומכת בהמשך המאבק למען אמנסיפציה והשתלבות בחברה הכללית ,וכן קבוצה
התומכת ברעיון הציוני.
• כדי למקד יותר את הדיון יש לבקש מכל קבוצה להציג את הבעיות המרכזיות של הקיום היהודי
שצריך לתת עליהן מענה ,לנסח טיעון המסביר מדוע הפתרון שמציגה הקבוצה הוא הפתרון העדיף
כמענה על הבעיות שהיא נגעה בהן ולנסח טיעון המסביר מדוע אחד או יותר מהפתרונות האחרים
אינם עונים על הבעיה (מבחינה רעיונית או מבחינה ביצועית או משתי הבחינות כאחד).
• אפשרות נוספת לביסוס הדיון היא שימוש בדמויות המציגות את האפשרויות השונות שניצבו בפני
היהודים .במחקר קצר יציגו התלמידים את סיפור חייהן (ואם אפשר גם את דעותיהן) של דמויות כמו
רב אורתודוקסי ,יהודי משתלב משכיל ,פועל יהודי התומך בתנועת ה"בונד" ,מהגר החי באמריקה
ופעיל ציוני.
הצעה לדיון
דיון מלווה ומרחיב לעיסוק בשאלה מדוע צמחה התנועה הציונית רק בשלהי המאה התשע עשרה הוא
הדיון בשאלה מדוע צמחה התנועה הציונית דווקא במזרח אירופה .גורמים לצמיחת התנועה הציונית,
כגון השפעות התנועות הלאומיות והאכזבה מהאמנסיפציה ,היו נכונים ליהודי מערב אירופה לא פחות
ובמידה מסוימת אף יותר .תהליכי השינוי הדמוגרפיים והחברתיים בתוך החברה היהודית התרחשו בקרב
יהודי מערב אירופה ומרכזה בשלבים מוקדמים יותר מאשר במזרח אירופה ,ובכל זאת לא צמחה שם
תנועה ציונית (וגם אם נשמעו רעיונות ציוניים מפי כמה משכילים ,הם לא הביאו לפעילות ציונית).
הרצל :דמותו ופועלו — הצעה לדיון
יחידות הלימוד העוסקות בהרצל ובציונות המדינית מזמנות דיון והעמקה בכמה נושאים ,והן מתאימות
לרמות שונות:
• שיפוט פועלו של הרצל — הרצל זכה לתואר "חוזה המדינה" ,הוא הונצח בשמות ערים ורחובות,
ודמותו מוכרת גם כיום לכל אזרחי מדינת ישראל .האם בצדק זכה הרצל למקום ייחודי ומכובד
כל כך בתולדות הציונות? לזכותו של הרצל אפשר לזקוף את הקמתה של ההסתדרות הציונית ואת
פועלו בנושא קידום הרעיון הציוני והמודעות אליו בין היהודים ובקרב אומות העולם .אך הרצל לא
22
•
•
•
הצליח ,למרות הזמן והמאמצים הרבים שהשקיע בכך ,לקבל את הצ'רטר המיוחל .התנגדותו לפעילות
המעשית איימה על לכידותה של התנועה הציונית ,ואפשר לטעון כי נכון היה אולי להשקיע את
המשאבים בעידוד הפעילות הציונית בארץ ישראל .הדיון לסיכום פועלו של הרצל יכול להיעשות
כדיון פתוח בכיתה ,כניהול שיג ושיח (דיבייט) שהתלמידים יציגו בו עמדות שונות והכיתה תקיים
הכרעה או בהדמיית משפט היסטורי ובו שופט ,תובע ,סנגור וחבר מושבעים.
בירור דרכו של הרצל מצעיר יהודי משכיל התומך בהשתלבות היהודים בסביבתם לבונה ומייסד
התנועה הציונית.
הרצל היה משכיל בורגני ,גדל באוסטרו־הונגריה והתחנך בתרבות גרמנית .רוב תומכי התנועה
הציונית ופעיליה היו יהודים מסורתיים ממזרח אירופה .כיצד נעשה אם כן הרצל למנהיג התנועה
הציונית ומה באישיותו ובתולדות חייו מצביע על יכולותיו ועל יתרונותיו כמנהיג התנועה הציונית?
דמותו של המנהיג בהיסטוריה :יחידת הלימוד העוסקת בהרצל היא הזדמנות לעסוק בדיון היסטורי
בשאלת המנהיג בהיסטוריה .השאלה העקרונית שהדיון יתבסס עליה היא האם העשייה ההיסטורית
היא ילידת כורח או פרי רצונו של הפרט? האם אירועים היסטוריים הם תוצאה של תהליכים חברתיים,
כלכליים ואחרים או שמא הם תוצאה של יוזמות והחלטות של מנהיגים.
המלצות לצפייה מודרכת
• עמוד האש ,פרק ( 1רשות השידור ,תשמ"א) .הפרק הראשון בסדרה הדוקומנטרית מציג את תולדות
התנועה הציונית ומשלב ראיונות ,תמונות וקטעים מוסרטים .הפרק הראשון מלווה גם נושאים
שיילמדו בפרקים הבאים ,ולכן מומלץ לצפות בו בחלקים במהלך ההוראה או כאמצעי דידקטי
ָ
לפתיחת נושא הציונות ,ולחלופין לסיכומו.
• לאן יהודים לאן :האגדה (הטלוויזיה החינוכית .)1995 ,פרק מסדרה היסטורית העוסקת באישים
ובסוגיות מתולדות הציונות .באמצעות שחקנים ,קריינות ותמונות מציגים את דמותו של הרצל
ומקיימים דיאלוג מדומה ִעמו ועם אישים נוספים שליוו את פעילותו .אפשר לצפות בפרק ובסדרה
כולה באתר הטלוויזיה החינוכיתhttp://www.23tv.co.il/1499-he/Where_Jews.aspx :
• הכול פתוח ,פרקים ( 63-62הטלוויזיה החינוכית .)1995 ,שני פרקים בסדרה בהגשת מודי בר־און
העוסקים בדמותו של הרצל ובביקורו בארץ ישראל .אפשר לצפות בפרקי הסדרה באתר הטלוויזיה
החינוכיתhttp://www.23tv.co.il/1366-he/hakol_patuach.aspx :
ד .הפניות ביבליוגרפיות להרחבה ולהעמקה
•
•
•
•
•
•
•
יעקב כ"ץ ,לאומיות יהודית — מסות ומחקרים ,ירושלים :הספרייה הציונית.1979 ,
שמואל אטינגר ,תולדות עם ישראל בעת החדשה ,דביר ,תל אביב ,תשכ"ט.
שלמה אבינרי ,הרעיון הציוני לגוָ ניו ,עם עובד ,תל אביב ,תשנ"א.
עמוס אילון ,הרצל ,עם עובד ,תל אביב.1977 ,
שלמה אבינרי ,הרצל ,מרכז זלמן שזר ,ירושלים.2008 ,
דוד ויטל ,המהפכה הציונית ,עם עובד ,תל אביב ,תשל"ח.
יוסי גולדשטיין ,בין ציון לציונות ,האוניברסיטה הפתוחה ,תל אביב ,1994 ,יחידות .4-1
23
•
•
•
•
•
•
יוסף שלמון" ,דת וחילוניות בתנועה הלאומית הציונית" ,ישראל ,2 ,תשס"ג:
http://humanities.tau.ac.il/zionism/index.php/journals/israeljournal/422
דניאל גוטויין אוטופיה והגשמה" ,אנטישמיות ושינוי עצמי כ"כוח מניע" בהגות הציונית המוקדמת
של הרצל" ,הציונות ,י"ט:1995 ,
http://humanities.tau.ac.il/zionism/index.php/journals/zionjournal/458
יוסי גולדשטיין" ,אוסישקין ו"פרשת אוגנדה" :בין אידיאולוגיה לפוליטיקה" ,הציונות ,כ':1996 ,
http://humanities.tau.ac.il/zionism/index.php/journals/zionjournal/459
אליעזר דון־יחיא" ,אידיאולוגיה ומדיניות בציונות הדתית :הגותו הציונית של הרב ריינס ומדיניות
ה"מזרחי" בהנהגתו" ,הציונות ,ח'http://humanities.tau.ac.il/zionism/index.php/ :1983 ,
journals/zionjournal/444
יהודה ריינהרץ ",העימות בין ציונות ומסורתיות לפני מלחמת העולם הראשונה" ,עיונים בתקומת
ישראלhttp://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/3.aspx :1993 ,3 ,
ישעיהו פרידמן" ,הרצל ופולמוס אוגנדה" ,עיונים בתקומת ישראלhttp://in.bgu.ac.il/ :1994 ,4 ,
bgi/iyunim/Pages/4.aspx
24
פרק שלישי
תחומי הפעילות של התנועה הציונית
בגולה ובארץ ישראל
א .נושאים מהותיים ומוקדי הוראה בפרק
יחידה ראשונה :פעילותה של התנועה הציונית באירופה ובארצות האסלאם עד מלחמת העולם
הראשונה
•
•
•
פיזורו הגיאוגרפי של העם היהודי והעובדה כי מיעוט קטן מבין היהודים חי בארץ ישראל הם התנאים
המסבירים את ההתמקדות של התנועה הציונית בפעילות בגולה שעלתה בהיקפה על הפעילות
אופייה
ּ
הציונית שהתרחשה בשנים אלו בארץ ישראל .כדי להבין את מטרות הפעילות הציונית ואת
יש להכיר את הנתונים המציגים את פיזור היהודים בגולה ואת הכוחות המרכזיים שפעלו בקרב
הקהילות היהודיות לצד הציונות בשלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים.
הפעילות הציונית בגולה מציגה דפוס פעילות אופייני לתנועות לאומיות המתמקדות ביצירת התרבות
הלאומית ובהפצתה ,בחיזוק הזהות הלאומית ובגיוס תמיכה עממית בתנועה הלאומית .יש להדגיש
בתיאור הפעילות הציונית השונה את הערכים הלאומיים שהיא ביקשה לקדם באמצעות המועדונים
והאגודות ,הספרות ,העיתונות והקמת המסגרות החינוכיות.
ההסבר על "עבודת ההווה" מתבסס על הכורח הנובע ממציאות חיי היהודים בגולה ,בייחוד במזרח
אירופה ,ועל הצורך של התנועה הציונית לגייס אהדה ותמיכה בציבור היהודי מול אפשרויות אחרות
שהציגו מענה למצוקת הקיום היהודי בגולה ,כמו ה"בונד" או ההגירה מערבה" .עבודת ההווה"
לא החלה עם ועידת הלסינגפורס אלא לפני כן ,ביוזמות מקומיות של האגודות הציוניות שפעלו
ברוסיה .לכן יש להציג את החלטות ועידת הלסינגפורס כהחלטות שמאשרות ומבססות פעילות
שכבר התקיימה וכמענה לדרישת הפעילים הציונים "מהשטח".
יחידה שנייה :העלייה לארץ ישראל בשנים 1914-1881
•
•
עלייה של יהודים לארץ ישראל לא הייתה תופעה חדשה שהחלה בשלהי המאה התשע עשרה.
יהודים עלו לארץ והתיישבו בה מאות שנים לפני כן ,ובכל זאת אנו מתייחסים לעלייה לארץ בשנים
1914-1881כאל תופעה חדשה ואף מכנים את העליות הללו בשם עלייה ראשונה ועלייה שנייה.
כדאי להדגיש בפני התלמידים את ייחודה של העלייה לארץ בשנים המדוברות ואת השוני במטרות
העלייה ובפעולות חלק מהעולים בארץ לעומת עליות קודמות לארץ ישראל.
גם תופעות של ניסיונות להתיישבות חקלאית ,פיתוח ענפי ייצור שונים והקמת מסגרות חינוך
מודרניות לא החלו עם העלייה הראשונה ,ויש טעם להציג את השינויים שחלו בארץ ישראל וביישוב
היהודי הישן ומהצגה זו לעבור אל ההסבר על המטרות הלאומיות הייחודיות של חלק מהעולים
בשנים .1914-1881
25
•
•
•
•
יש לזכור כי גם בתקופת העלייה הציונית לארץ לא פנו רוב העולים להתיישבות חקלאית ,ורבים
מהם השתלבו ביישוב הישן.
המוקד בהוראת היחידה הוא הגורמים לעלייה ,מאפייני העולים והקשיים שנתקלו בהם בארץ.
החלוקה לעלייה ראשונה ולעלייה שנייה אינה עומדת במוקד היחידה ,ואף על פי שקשה להתעלם
מחלוקת העלייה לשני גלים ומהצגת מאפיינים שונים של כל עלייה ,אין לעשות את ההבחנה הזו
למרכז ההוראה ולהאריך בהשוואה בין העליות .חשוב לזכור כי הדימוי המקובל המאפיין את עולי
העלייה הראשונה ואת עולי העלייה השנייה לא מייצג את רוב העולים באף לא אחת מן העליות אלא
רק קבוצה קטנה של עולים שמאפייניה היו חדשים ושונים ולכן נעשו לדימוי לכלל העלייה.
רצוי להציג את העלייה לארץ בהקשר לגל ההגירה היהודית ממזרח אירופה .באמצעות חלוקת
הגורמים לעלייה לגורמים שדחפו את היהודים מארצות מושבם לגורמים שמשכו את העולים לארץ
ישראל נעמוד על ייחודה של העלייה לארץ ועל ההבדל בין עלייה להגירה.
מכיוון שאין בהוראת הפרק חלוקה מובחנת לעלייה ראשונה ולעלייה שנייה ,אנו ממליצים לייחד
שיעור נפרד לנושא העלייה מתימן .את השיעור יש לקיים תוך כדי הדגשת הגורמים והקשיים
הייחודיים לעלייה זו ותוך כדי דיון בשאלה אם העלייה מתימן היא חלק מגל העלייה הציוני לארץ
ישראל או המשך תופעת העלייה לארץ ממניעים שאינם לאומיים (תוך כדי הבחנה בין שני גלי
העלייה מתימן).
יחידה שלישית :ההתיישבות הציונית בארץ בשנים 1914-1882
•
•
•
•
•
היחידה העוסקת בהתיישבות בארץ ישראל ממשיכה את היחידה הקודמת .הבנת צורות ההתיישבות
השונות ,אזורי ההתיישבות והסיוע שנתנו רוטשילד והמשרד הארץ־ישראלי להתיישבות מתבססת
על הבנת מטרות העלייה ,מאפייני העולים וקשייהם .כדי לתאר את צורות ההתיישבות השונות יש
להבין מה הייתה מטרת כל אחת מהן ,אילו קשיים היא באה לפתור ואילו קשיים חוו תושביה.
תיאור ההתיישבות בארץ ישראל בשנים 1914-1882מלוּ וה במפה .באמצעות המפה המציגה את
אזורי ההתיישבות היהודית בארץ נוכל לבסס את ההסבר על ריכוזי ההתיישבות באזורים שונים ,כמו
הגליל ושפלת יהודה ,ומנגד את ההסבר על ההתיישבות הדלילה ,אם בכלל ,באזורי ההר ובנגב.
הקמת התיישבות חקלאית שיתופית לא הייתה מטרה אידיאולוגית לחלוצי העלייה השנייה עם בואם
לארץ ,והיא נעשתה אמנם בהתאם לעקרונותיהם האידיאולוגיים אך כמענה למצוקת פועלי העלייה
השנייה שלא מצאו עבודה במושבות.
תרומתה של ההתיישבות בערים כירושלים וחיפה והקמת תל אביב תרמו לקידום היישוב היהודי
בארץ ולהנחת התשתית לבית הלאומי היהודי במידה רבה ,ויש להדגיש תרומה זו לפיתוח הכלכלה,
החינוך והתרבות העברית בארץ ישראל.
מעבר לתרומתו של המשרד הארץ־ישראלי בסיוע לעולים ובפיתוח ההתיישבות ,חשוב להסביר את
תפקידו כגוף של ההסתדרות הציונית שהחלה רק עם הקמתו לפעול לקידום ההתיישבות הציונית
בארץ ישראל ,ולכן חשוב להציגו כביטוי לחיזוק העמדה המעשית בהסתדרות הציונית וכביטוי
לגישת הציונות הסינתטית.
26
יחידה רביעית :הקמת מסגרות חברתיות־פוליטיות וביטחוניות
•
•
•
שני מושגים מרכזיים ביחידת הלימוד הם "כיבוש השמירה" ו"כיבוש העבודה" .מאחורי מושגים אלה
עמדה השאיפה ליצור בארץ יהודי חדש העובד את אדמתו ומגן על עצמו .כן קשורים רעיונות אלה
לגישת הציונות הסוציאליסטית בנוגע לבעיית הקיום היהודי בגולה ובנוגע לחברת המופת שביקשה
להקים בארץ ישראל .קישור המושגים לאידיאל היהודי החדש מבהיר את המטרות הלאומיות שעמדו
בבסיסם .ללא הסבר עלול להיווצר אצל חלק מהתלמידים רושם מוטעה שלפיו המאבק לכיבוש
העבודה והשמירה היה מכוּ ון נגד האוכלוסייה הערבית.
הדגש בהוראת מפלגות הפועלים הוא על תפקידן כמסגרות חברתיות־פוליטיות (ותרבותיות) ולא על
המצע האידיאולוגי שלהן ועל ההבדלים בין "הפועל הצעיר" ל"פועלי ציון" .רצוי להציג את תחומי
פעילותן של מפלגות הפועלים הן בהקשר למטרותיהן האידיאולוגיות והן בהקשר לקשיי הפועלים
שהן ביקשו לסייע להם.
בלימוד על הקמת "השומר" ופעילותו כדאי להדגיש את ההבדל בין הגנה על ההתיישבות היהודית
מפני פגיעה ברכוש ובין העימות הלאומי בין היישוב היהודי ובין הערבים שיתפתח לאחר מכן,
בשנות העשרים.
יחידה חמישית :הנחת התשתית לחינוך העברי ולתרבות הלאומית בארץ ישראל
את הפעילות החינוכית והתרבותית העברית בארץ ישראל יש לראות בהקשר למטרות הלאומיות של
התנועה הציונית ולגישות השונות שהדגישו את ערכי התרבות והרוח בפעילות הציונית (בעיקר גישת
"הציונות הרוחנית" של אחד העם) .תרומתה של הפעילות בארץ ישראל בתחומים אלה לא הייתה רק
ליישוב היהודי בארץ אלא גם לתנועה הציונית כולה.
בהוראת פועלו של אליעזר בן יהודה ומלחמת השפות כדאי לחזור ולהדגיש את מקומה ותפקידה של
השפה בגיבוש הזהות הלאומית ובבנייתה .מנגד יש להזכיר כי גם מנהיגים ציונים ,והרצל הוא הבולט
שבהם ,לא ראו טעם או אפשרות להפוך את העברית לשפת יום־יום והניחו שהיהודים בארץ ישראל ידברו
בשפות שונות.
מומלץ להראות את הקשר בין הפעילות הציונית בארץ ישראל בתחומי החינוך והתרבות ובין הפעילות
הציונית בתחומים אלה שנעשתה בגולה .הצגת קווי הדמיון והשוני בין תחומי פעילות דומים בארץ
ישראל ובגולה תאפשר לנו לעמוד על ייחודה של הפעילות הציונית בכל מקום ועל התנאים השונים
שליוו אותה.
ב .קשיים אפשריים בלימוד הפרק מנקודת מבטו של התלמיד
•
•
מבנה הפרק — נושאי הלימוד ביחידות השונות בנויים על פי מקום הפעילות הציונית ותחומה ולא
במבנה נרטיבי־כרונולוגי .בלימוד הפרק ייפגשו התלמידים עם מספר רב של עובדות ,מושגים ושמות
שיהיה עליהם להבין בהקשר לזמן ולמקום .כדי לסייע לתלמידים בביסוס ההקשרים ההיסטוריים של
המידע המופיע בפרק מומלץ לעשות שימוש רב ככל האפשר בעזרים ,כגון ציר זמן ,מפות היסטוריות
ועזרים ויזואליים נוספים.
מציאות החיים בארץ ישראל בתקופה הזאת הייתה שונה מאוד מזו המוכרת לתלמידים כיום.
27
•
השינויים המדיניים ,הטכנולוגיים ,החברתיים והדמוגרפיים שחלו במאה השנים האחרונות שינו
את פני הארץ ואת תנאי החיים בה בלא הכר .תלמידים עלולים להתקשות בהבנת קשיי העולים
והמאמצים שנדרשו מהם לפעול בתחומים שונים.
הפער בין אירועי העבר לדימוי היסטורי — התלמיד לומד בהרחבה יחסית על הפעילות הציונית
בארץ ישראל ובגולה מתוך שיפוט רפלקטיבי של התנועה הציונית והצלחתה להקים מדינה יהודית
בארץ ישראל .מצד אחד ,חשוב שהתלמיד יבין את חשיבות הפעילות הציונית בארץ ישראל בעצם
הנחת התשתית לבניין הבית הלאומי היהודי ,ומצד אחר ,עליו להבין כי פעילות זו הקיפה חלק קטן
מכלל הפעילות הציונית עד למלחמת העולם הראשונה ,ושרוב היהודים בעולם לא תמכו בתנועה
הציונית ולא לקחו חלק בפעילות הציונית.
ג .הצעות דידקטיות
הצעה לדיון
בלימוד היחידה הראשונה בפרק מומלץ לנהל בכיתה דיון על "עבודת ההווה" ולבקש מהתלמידים
להעלות טיעונים בעד ונגד הפעולות במסגרת "עבודת ההווה" .הדיון ייסוב סביב הצורך של התנועה
הציונית לזכות באהדת הציבור היהודי בגולה ,במידת הרלבנטיות של הפתרון הציוני לצורכיהם המיָ דיים
של היהודים ובשאלה אם אין בפעולות שמטרתן שיפור התנאים של חיי היהודים בגולה משום סתירה
למטרות התנועה הציונית כפי שהוגדרו בתוכנית בזל.
אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב מכתבי עמדה שונים לנציגי התנועה הציונית שהתכנסו בוועידת
הלסינגפורס ,לכתוב ולהציג נאומים שיביעו עמדות וטיעונים שונים בנושא "עבודת ההווה".
הרחבה והעמקה
בספר הלימוד יש הרחבה קצרה על היישוב הישן ודיון על ייחודן של העליות הראשונות .אפשר להרחיב
את הדיון בשני נושאים אלה ,לסקור את ההתפתחויות שעברו על היישוב הישן במאה התשע עשרה
ולעסוק בשאלה אם אפשר לראות בשינויים אלה תופעה משלימה ומשותפת לפעילות העולים הציונים
ולהקמת היישוב החדש או שמא אפשר לראות בהם תהליכים שנעשו זה לצד זה ושאין ביניהם קו מקשר.
אפשר למקד את הדיון למשל בתופעת ההתיישבות העירונית והחקלאית של היישוב הישן (היציאה
מהחומות בירושלים והניסיונות להקים מושבות בפתח תקווה ובגיא אוני) ,בתהליכי מודרניזציה בתחומי
הכלכלה והתעסוקה וכן בנושא החינוך (למשל הקמת בתי ספר מודרניים ובתי ספר לבנות ,בעיקר בסיוע
ארגונים יהודיים כעזרא וכי"ח).
הצעה לדיון
בלימוד הנושאים השונים העוסקים בפעילות הציונית בגולה ובארץ ישראל עולה המתח המתמיד בין
אידיאולוגיה וחזון ובין המציאות המכתיבה פשרות והתאמות .כדאי להתעכב על מתח זה ולעסוק בו
בכמה נקודות אפשריות:
• הרצון של העולים הציונים ליצור בארץ יהודי חדש העובד את אדמתו והחי מעמל כפיו אל מול
הצורך בקבלת הסיוע מהברון רוטשילד שגרם לכך שחקלאי המושבות יהיו תלויים בנדיבים (באופן
המזכיר אולי את כספי החלוקה של היישוב הישן?).
28
•
•
העדפת האינטרס הכלכלי של חקלאי המושבות בהעסקת פועלים ושומרים ערבים ודחיית פועלי
העלייה השנייה שטענו מולם כי הם פוגעים במימוש רעיון העבודה העברית הציוני.
העדפתם של פועלי העלייה השנייה את השיקול הלאומי של "כיבוש העבודה" ו"כיבוש השמירה"
על פני עקרונות סוציאליסטיים אוניברסליים .עקרונות אלה העמידו את האחווה בין פועלים ואת
המאבק המשותף במעסיקים מעל לעקרונות הלאומיים.
הצעה לדיון
הברון רוטשילד השקיע במושבות כספים רבים ובעצם הציל רבות מהן מקריסה .רוטשילד הקים גם
מושבות חדשות ,ותרומתו למפעל ההתיישבות הציונית בארץ זכתה להערכה ולהוקרה .מומלץ להרחיב
על מניעי העזרה של רוטשילד למושבות ולעמוד על תפיסתו את חשיבותה של ההתיישבות החקלאית
היהודית בארץ ישראל ,תפיסה שלא הייתה ציונית .אנו ממליצים להזכיר לתלמידים את תוצאות פנייתו
של הרצל לרוטשילד ולבקש מהם לשער מה היו מניעיו של רוטשילד לסייע למושבות .רוב התשובות
האפשריות שיעלו התלמידים (פילנתרופיה וערבות הדדית יהודית ,סיוע ליהודי מזרח אירופה לברוח
מהאנטישמיות ,להוכיח כי יהודים יכולים להיות פרודוקטיביים וכן הלאה )...יהיו נכונות ,למעט התשובה
כי פעל ממניעים ציוניים.
שילוב תחומי דעת נוספים בהוראה
השאיפה לשלב בין תחומי הדעת השונים הנלמדים בבית הספר היא שאיפה כללית לכל פרקי הלימוד
בכל שנות לימוד ההיסטוריה .בפרק השלישי אפשר לעשות זאת באופן מובנה ופשוט יחסית:
• כדאי לקיים כבר בראשית השנה שיח עם המורים לספרות ולראות אם אפשר בלימודי הספרות
ללמד יצירות העוסקות בתקופה ובנושאים הנלמדים בהיסטוריה .בהתאם לרמת התלמידים אפשר
להתאים רומנים ,נובלות ,סיפורים קצרים ושירים המתארים את העלייה לארץ ואת ההתיישבות בה,
את הקשיים ,המאוויים וההצלחות של העולים ואת הדילמות שליוו את פעילותם .שיריה של רחל
ושירים וסיפורים של י"ח ברנר הם דוגמה ליצירות המאפשרות לימוד בין־תחומי .כך גם ספרים כגון
גיא אוני וחוות העלמות של הסופרת שולמית לפיד ,והרשימה כמובן עוד ארוכה.
• גם אם אין תיאום בין התכנים הנלמדים בשיעורי ההיסטוריה לאלו הנלמדים בשיעורי הספרות,
אנו ממליצים על העשרת ההוראה ביצירות ספרות שיוצגו בכיתה או ביצירות שהתלמידים יקראו
כמטלת בית.
• מומלץ ,בתיאום עם המורים ללשון ,להרחיב על פועלו של אליעזר בן יהודה לחידוש השפה העברית
בהצגת מילים שונות שחידש ,בהסבר על העקרונות שהנחו אותו בחידוש מילים ביצירתן ובפעילות
שהתלמידים יתבקשו התלמידים לחדש ולהמציא מילים עבריות משל עצמם למילים לועזיות (כאלו
שאין להן מילים עבריות או שבחלופותיהן העבריות לא נעשה שימוש רב).
• מורים לאמנות יכולים להרחיב את דעתם של התלמידים בבחינה ובניתוח של הפעילות האמנותית
הציונית שנעשתה בארץ (למשל ב"בצלאל") ולקדם דיון על הערכים ועל הדימויים של הארץ
ותושביה המשתקפים ביצירות השונות.
29
המלצות לסיורים
• רבות ממושבות העלייה הראשונה הקימו בתחומיהן "מוזיאון ראשונים" ושיחזרו את הרחוב הראשי
של המושבה ברוח התקופה .מומלץ לסייר עם התלמידים באחת המושבות המציעות שחזור שכזה
(למשל בזִ כרון יעקב ,בגדרה ,במזכרת בתיה ועוד).
• סיור בחוות כינרת שמוצגים בה צריפי הפועלים ,כלים חקלאיים וכמובן בית הקברות כינרת שטמונים
בו כמה מהדמויות המרכזיות של ימי העלייה השנייה.
• סיור לימודי ביפו ובתל אביב העוקב אחר הקמת העיר וימיה הראשונים.
• סיור מודרך במוזיאון "השומר" שבכפר גלעדי .פרטים על המוזיאון אפשר למצוא באתר:
http://www.mod.gov.il/pages/heritage/hashomer.asp
המלצות לצפייה מודרכת
• "חיי היהודים בארץ ישראל" (מזרח :)1913סרט תיעודי שצולם בארץ ישראל (פלשתינה) בשנת
1913כסרט הסברה לקראת הקונגרס הציוני האחד עשר ,והוא מציג סיטואציות מחיי היהודים (הן
מהיישוב הישן והן מהיישוב החדש) בערים ,במושבות ובקבוצה .הסרט מתאר חלק ניכר מהפעילות
הציונית בפרק ואפשר להקרינו בשיעור אחד כפול (אורכו כשעה) או לערוך קטעים ממנו להצגה
בכיתה.
אפשר למצוא גרסה מחודשת של הסרט ,מלוּ וה בקריינות בעברית בקישור הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=EFD_o0-1QbQ
• "מסיפורי ארץ ישראל" (הטלוויזיה החינוכית .)1975 ,סדרת סרטונים קצרים המביאים סיפורים
ואנקדוטות מימי ראשית המושבות בארץ ישראל ,כגון מרד איכרי ראשון לציון בפקידי
הברון והקמתה של נס ציונה .הסרטונים מלוּ וים בתמונות ובעדויות .אפשר לצפות בסרטונים
בקישור:
http://www.youtube.com/playlist?list=PL51YAgTlfPj6q3QvaqY3s6lNiMALrIu9y
• הסדרה "ארץ מולדת" (הטלוויזיה החינוכית .)1981 ,סדרה המשחזרת ,באמצעות שחקנים ,פרקים
מתולדות העלייה וההתיישבות בארץ ישראל .הפרקים הם באורך עשרים דקות ורבים מהם מתאימים
לצפייה בלימוד הפרק השלישי והפרק הרביעי .בלימודי הפרק השלישי אנו ממליצים לצפות בפרקים
.8-2את פרקי הסדרה אפשר למצוא בקישור הזה:
http://www.23tv.co.il/686-he/eretz_moledet.aspx
ד .הפניות ביבליוגרפיות להרחבה ולהעמקה
•
•
•
יצחק מאור ,התנועה הציונית ברוסיה מראשיתה ועד ימינו ,מאגנס והספרייה הציונית ,ירושלים,
.1986
מיכאל אביטבול ,הפעילות הציונית בצפון אפריקה עד סוף מלחמת העולם השנייה ,פעמים,2 ,
תשל"ט ,עמ' .91-65
יוסף גורני ,חלופות נפגשות :מפלגת הבונד ותנועת הפועלים בארץ ישראל ,1985-1897 ,מוסד
ביאליק ,ירושלים ,תשס"ה.
30
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
גור אלרואי ,אימיגרנטים :ההגירה היהודית לארץ־ישראל בראשית המאה העשרים ,יד יצחק בן־
צבי ,ירושלים.2004 ,
גור אלרואי " ,ההרכב הדמוגרפי של העלייה השנייה" ,ישראל ,2 ,תשס"ג:
http://humanities.tau.ac.il/zionism/index.php/journals/israeljournal/422
מרדכי אליאב (עורך) ,ספר העלייה הראשונה ,יד יצחק בן־צבי ,ירושלים ,תשמ"ב.
ישראל ברטל ,יהושע קניאל וזאב צחור (עורכים) ,העלייה השנייה ,יד יצחק בן־צבי ,ירושלים,
תשנ"ח.
מרדכי נאור ודן גלעדי ,ארץ ישראל במאה העשרים :מיישוב למדינה ,1950-1900משרד הביטחון,
.1990
מתתיהו מינץ" ,עבודת ארץ ישראל ועבודה ההווה :קונספציה של אחדות וממשות של סתירה",
הציונות ,ט'http://humanities.tau.ac.il/zionism/index.php/journals/zionjournal/445 :1984 ,
בת ציון עראקי קלורמן" ,התימנים בחיי החברה והכלכלה של המושבות" ,ישראל ,4 ,תשס"ד:
http://humanities.tau.ac.il/zionism/index.php/journals/israeljournal/424
שולמית לסקוב" ,חובבי ציון במאבק עם רוטשילד על פני היישוב" ,הציונות ,י"ב:1987 ,
http://humanities.tau.ac.il/zionism/index.php/journals/zionjournal/450
גילת גופר" ,האלמנט היותר מתאים לתפקיד של איכרות ופועלות חקלאיות' :נשיות ציונית במושבות
בתקופת העלייה השנייה" ,ישראל ,5 ,תשס"ד:
http://humanities.tau.ac.il/zionism/index.php/journals/israeljournal/425
אביגיל ישעיהו" ,ראשית תנועת הועלים בארץ ישראל" ,המאמר מופיע באתר קרן ברל קצנלסון:
http://www.berl.co.il/Web/He/Center/Articles/116.aspx?id=22
אביגיל פז־ישעיהו" ,דגניה :הדרך אל השיתוף הכולל" ,הציונות ,י"ז:1993 ,
http://humanities.tau.ac.il/zionism/index.php/journals/zionjournal/455
31
פרק רביעי
היישוב היהודי בארץ ישראל והתנועה הציונית
במלחמת העולם הראשונה
א .נושאים מהותיים ומוקדי הוראה בפרק
יחידה ראשונה :היישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
•
•
•
•
בלימוד קשיי היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה רצוי להבחין בין קשיים
שנגרמו מעצם מצב המלחמה ,תחילה באירופה ולאחר מכן בחזית ארץ ישראל ,ובין קשיים שהיו
תוצאה של מדיניות השלטון העות'מאני כלפי אוכלוסיית הארץ בכלל וכלפי היישוב היהודי (בעיקר
היישוב החדש) בפרט.
כדי להסביר את מדיניות השלטון העות'מאני כלפי היישוב היהודי יש לעמוד על התנגדות השלטון
העות'מאני לציונות ולתנועות לאומיות אחרות שאיימו על שלמות האימפריה העות'מאנית ועל
יציבותה ,לצד החשדות על מידת נאמנותם של אזרחי מדינות אויב.
יש להדגיש בפני התלמידים כי עד לשנת המלחמה האחרונה כלל לא היה ברור מי ינצח בה ומי
ישלוט על ארץ ישראל .כן הגיעו ליישוב היהודי ידיעות על הטבח שביצעו העות'מאנים בארמנים.
על רקע נתונים אלה יש להבין את תמיכתם של רבים ממנהיגי היישוב היהודי בהתעת'מנות ובגיוס
לצבא העות'מאני (לפחות בראשית המלחמה) ואת התנגדותם לפעילות ניל"י.
ההבדלים בין מטרות הוועד להקלת המשבר ודרכי פעולתו מחד גיסא ובין מחתרת ניל"י מאידך גיסא
לא נבעו רק מהבדלי גישה או מהבדלי צפי בנוגע לתוצאות המלחמה ,אלא גם (ואולי בעיקר) ממידת
האחריות של אנשי שני הארגונים וממעמדם .הוועד להקלת המשבר היה ארגון הנהגה שראה עצמו
אחראי לגורל היישוב ולכן לא רצה לסכן את עתידו .אנשי ניל"י לא היו מנהיגי היישוב ,אלא קבוצת
צעירים מבני המושבות ,רובם ילידי הארץ שפעלו על דעת עצמם ללא תיאום עם מנהיגות היישוב
בארץ או עם הנהגת התנועה הציונית.
יחידה שנייה :העמדות בתנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים והקמת הגדודים העבריים
•
•
הדילמה של הנהגת ההסתדרות הציונית בנוגע לתמיכה באחד הצדדים הלוחמים במלחמת העולם
הראשונה נבעה מכמה גורמים :יחסי הכוחות בין הצדדים הלוחמים ,ההתפתחויות במלחמה בחזיתות
השונות ,העמדה כלפי המדינות הלוחמות השונות והדאגה לגורל היהודים באירופה ולגורל היישוב
היהודי בארץ ישראל .ההחלטה להצהיר על עמדה ניטרלית הייתה החלטה של הנהגת ההסתדרות
הציונית (שישבה בגרמניה) אך לא הייתה בהכרח עמדתם של כל המנהיגים הציונים ואנשי האגודות
הציוניות בארצות השונות .כך למשל חיים ויצמן תמך בבריטניה כבר בראשית המלחמה ,ואחרים
תמכו במדינות המרכז משיקולים שונים.
הקמת הגדודים העבריים לא הייתה יוזמה של הנהגת ההסתדרות הציונית ,אלא יוזמה של יוסף
טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי ,שצידדו בבריטניה כבר בראשית מלחמת העולם הראשונה.
32
•
יש להבחין בין תרומתם של הגדודים העבריים לתנועה הציונית וליישוב היהודי בארץ ישראל ובין
תרומתם הממשית לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ,תרומה שלא הייתה משמעותית לניצחון
הבריטי ולכיבוש ארץ ישראל.
יחידה שלישית :הצהרת בלפור
•
•
•
•
•
בהוראת היחידה אנו מדגישים את חשיבותה האסטרטגית של ארץ ישראל כדי להסביר את רצונה של
בריטניה לשלוט בה .אך יש לזכור כי כיבוש ארץ ישראל לא היה יעד מלחמתי של בריטניה בשנות
המלחמה הראשונות .הצורך הדוחק של ממשלת בריטניה בניצחונות לנוכח הקיפאון המתמשך
בחזית המערבית והסיכוי לשלוט על ארץ ישראל עם התקרבות מפלתה של האימפריה העות'מאנית
הם שעשו את ארץ ישראל ליעד כיבוש של הצבא הבריטי.
המחויבויות השונות של בריטניה כלפי הערבים ,הצרפתים (ושאר מדינות ההסכמה) והיהודים בנוגע
לעתיד ארץ ישראל והמזרח התיכון היו תוצאה של שינויים במצב המלחמה ,במדיניות הממשלה
הבריטית וביחסים הבינלאומיים.
מומלץ להבהיר לתלמידים כי הנוסח הסופי של הצהרת בלפור גובש כמענה לטיוטת ההצהרה
שהציעו הציונים ולאחר דיונים והערות של גופי ממשל בריטיים שונים .בניתוח נוסח ההצהרה כדאי
לעמוד על הסיבות לנוסח המעורפל ושאינו מחייב שלה ולעסוק בשאלה מדוע נבחרו דווקא ניסוחים
אלה.
בספר הלימוד ארגנו את ההסבר לגורמים של פרסום הצהרת בלפור בחלוקה לגורמים מדיניים ,שהם
רציונליים ,ולגורמים רעיוניים ,שהם רגשיים .בהוראת הגורמים המדיניים ,כלומר האינטרסים שבריטניה
ביקשה לקדם באמצעות פרסום ההצהרה ,מומלץ להבחין בין גורמים שהניעו את בריטניה לשקול
פרסום של הצהרה פרו־ציונית ולפתוח במשא ומתן עם הציונים (כמו למשל הרצון להשפיע על הממשל
האמריקאי) ובין גורמים לפרסום ההצהרה בנובמבר ( 1917לאחר כניסת ארצות הברית למלחמה ,לאחר
התחייבותה של ממשלת רוסיה להישאר במלחמה וימים אחדים לפני מהפכת אוקטובר ברוסיה).
לצורך דיון במשמעותה ובחשיבותה של הצהרת בלפור רצוי להציג בפני התלמידים את כתב המנדט
שקיבלה בריטניה מחבר הלאומים על ארץ ישראל ואת ההתייחסות אליה בהכרזת העצמאות של
מדינת ישראל.
.2קשיים אפשריים בלימוד הפרק מנקודת מבטו של התלמיד
•
•
הבנת נושאים שונים הנלמדים בפרק מחייבת התייחסות לנושאים רחבים שאינם חלק מתוכנית
הלימודים ושלא לכל התלמידים יש ידע מספיק בנוגע אליהם .התלמיד נדרש לידע על הצדדים
הלוחמים במלחמת העולם הראשונה ,על מאפייניה ומהלכה (אפילו בקווים כלליים) .התלמיד נדרש
להבין את מעמדה ואת שאיפותיה של בריטניה במזרח התיכון ואת מכלול מערך הכוחות והאינטרסים
של שאר המעצמות באזור.
מתוך ידיעה של תוצאות המלחמה והענקת המנדט על ארץ ישראל לבריטניה ,עלול התלמיד
להתקשות בהבנת הדילמות של התנועה הציונית בנוגע לצדדים הלוחמים ואת עמדת רבים ביישוב
היהודי בארץ ישראל בנוגע לשלטון העות'מאני והתנגדותם לפעילות ניל"י.
33
•
ההסברים השונים לפרסום הצהרת בלפור נוגעים למניעים מתחומים שונים ,ולעתים המניעים של
ממשלת בריטניה נראים סותרים .ההנחה כי בפרסום הצהרת תמיכה בשאיפות הלאומיות של הציונות
תסייע בריטניה בגיוס ההשפעה היהודית על הממשל האמריקאי או על השלטון ברוסיה מבוססת על
הנחות בעלות אופי אנטישמי שלפיהן יש ליהדות הבינלאומית כוח והשפעה על ממשלות .מנגד,
מנהיגי ממשלת בריטניה ,כמו לויד ג'ורג' וארתור ג'יימס בלפור ,הביעו אהדה לרעיון הציוני והזדהות
עם גורל היהודים.
ג .הצעות דידקטיות
הצעה לדיון
בלימוד הפרק הרביעי רצוי להעמיק בכיתה את הדיון בדילמות השונות של היישוב היהודי בארץ ישראל
ושל הנהגת התנועה הציונית בזמן מלחמת העולם הראשונה .הדילמות שאפשר להרחיב את הדיון עליהן
בכיתה הן:
• התעת'מאנות וגיוס לצבא העות'מאני מול שמירה על נתינות זרה ,הימנעות מגיוס לצבא העות'מאני
וגירוש אפשרי מארץ ישראל.
• עמדת היישוב היהודי בארץ ישראל בנוגע לפעילותה של מחתרת ניל"י וכן בשאלת הגיוס לגדוד
העברי הארץ־ישראלי (בזמן שהגליל עדיין נשלט בידי העות'מאנים).
• עמדתה של התנועה הציונית בנוגע לצדדים הלוחמים במלחמת העולם הראשונה .את הדילמה
המוצגת בהרחבה בספר הלימוד רצוי להרחיב תוך כדי התייחסות לסוגיית הנאמנות של היהודים
החיים בארצות השונות ולמתח האפשרי בין נאמנותם לארצם ובין רצונם בקידום האינטרסים
המדיניים של התנועה הציונית.
את הדיון בכיתה אנו ממליצים לפתוח בהצגת הדילמה ולאחריה לבקש מהתלמידים להעלות טיעונים בעד
ונגד כל עמדה (סיכויים וסיכונים) .את הטיעונים יש למיין ולברר אם הם נובעים משיקולים רציונליים או
משיקולים רגשיים ומי עשוי לתמוך בהם.
הדיון בדילמות ובמכלול השיקולים של התומכים בעמדות השונות יסייע לתלמידים להבין את הסיכונים
והסיכויים הטמונים בכל בחירה ויצמצם את הקושי הכרוך בשיפוט העמדות השונות מתוך ידיעת
האירועים שהתרחשו לאחר מכן.
הצעה לדיון
בכיתות חזקות אפשר להרחיב את הדיון בנושא הצהרת בלפור ומשמעותה לדיון היסטוריוגרפי העוסק
בהתייחסות הן של הציונים והן של הערבים אליה.
ההיסטוריוגרפיה הציונית רואה בדרך כלל בהצהרת בלפור הישג המבטא הכרה בינלאומית בזכויות
הלאום היהודי בארץ ישראל וביטוי להישגיה של התנועה הציונית במישור המדיני ובהנחת התשתית
לבניין הבית הלאומי בארץ ישראל .ביטוי לחשיבות ההצהרה בעיני הציונים אפשר לראות במגילת
העצמאות שנכתב בה" :בשנת תרנ"ז ( )1897נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה
היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו זכות זו הוכרה בהצהרת
בלפור מיום ב' בנובמבר 1917ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים ,אשר נתן במיוחד תוקף בין־
34
לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ־ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו
הלאומי".
ההיסטוריוגרפיה הערבית בכלל והפלסטינית בפרט רואה בהצהרת בלפור עוול וביטוי לקנוניה בריטית־
ציונית להשתלט על הארץ ולהופכה לקולוניה בריטית באמצעות היהודים שיתיישבו בה.
להרחבה ולהעמקה
מדיניות בריטניה מבטאת שתי תפיסות אימפריאליסטיות שונות בנוגע לעתידו של המזרח התיכון לאחר
מלחמת העולם הראשונה .הסכם סייקס־פיקו הוא ביטוי למדיניות האימפריאליסטית הישנה ,שהייתה
דומיננטית במאה התשע עשרה ,ושכוללת כיבוש ושליטה ישירה על שטחי האימפריה וחלוקת אזורי
שליטה בין המעצמות באמצעות הסכמים (גלויים וחשאיים) .איגרות חוסיין־מקמהון מבטאות מדיניות
אימפריאליסטית אחרת ,של שלטון אימפריאליסטי עקיף תוך כדי התבססות על שיתוף פעולה עם
קבוצות שונות מקרב האוכלוסייה המקומית .שינוי המדיניות האימפריאליסטית נבע ,בין היתר ,מביקורת
של גורמים מדיניים חיצוניים ,בעיקר ארצות הברית ,על האימפריאליזם ומשינויים בדעת הקהל ובצרכים
הכלכליים של המדינות האימפריאליסטיות .ביטוי למדיניות האימפריאליסטית החדשה אפשר לראות
בשיטת המנדטים שהנהיג חבר הלאומים לאחר המלחמה.
בדיון על הצהרת בלפור אפשר לשאול ,אם ההצהרה מבטאת את המדיניות האימפריאליסטית החדשה.
מומלץ ללוות את לימוד היחידה העוסקת בקשיי היישוב היהודי במלחמת העולם הראשונה בקריאת
קל ּפוֹ ת התפוזים המתאר בסיפורים ובאיורים את ימי גירוש תל אביב.
ספרו של נחום גוטמן שביל ִ
המלצות לסיור
• סיור מודרך (כרוך בתשלום) במוזיאון בית הגדודים שבמושב אביחיל .פרטים על המוזיאון אפשר
לקרוא באתרhttp://www.mod.gov.il/pages/heritage/gdudim.asp :
• סיור מודרך בבית אהרנסון — מוזיאון ניל"י .המוזיאון נמצא בזיכרון יעקב ,וכדאי לשלב את הביקור
בו בסיור באתרים נוספים במקום ,כגון מוזיאון העלייה הראשונה ,יקבי הברון וקבר הברון רוטשילד.
פרטים על המוזיאון אפשר למצוא באתרmuseum.org.il/Museum.aspx :־http://www.nili
המלצות לצפייה מודרכת
• לאן יהודים לאן :קם בית לאומי (הטלוויזיה החינוכית .)1995 ,פרק מסדרה היסטורית העוסקת
באישים ובסוגיות מתולדות הציונות .באמצעות שחקנים ,קריינות ותמונות מציגים את הדילמות של
התנועה הציונית בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,את סיפור הקמתם של הגדודים העבריים ואת
הצהרת בלפור .את פרקי הסדרה אפשר למצוא באתר הטלוויזיה החינוכית:
http://www.23tv.co.il/1499-he/Where_Jews.aspx
• פרק מספר "( 9בין תורכיה לבריטניה") מהסדרה "ארץ מולדת" (הטלוויזיה החינוכית .)1981 ,בפרק
מציגים את הקשיים ואת הדילמות שליוו את היישוב היהודי בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
אפשר לצפות בפרקי הסדרה באתר הטלוויזיה החינוכית:
http://www.23tv.co.il/686-he/eretz_moledet.aspx
35
•
•
הרצאה קצרה בת פחות משלוש דקות ובה מסביר ד"ר מוטי גולני את משמעותה של הצהרת בלפור .את
ההרצאה המצולמת אפשר למצוא בקישורhttp://www.youtube.com/watch?v=HiiofCD7Vr0 :
סרטון קצר (אנגלית עם כתוביות בעברית) המציג הצגה הומוריסטית (בסגנון מונטי פייתון) את הסיבות
לפרוץ מלחמת העולם הראשונהhttp://www.youtube.com/watch?v=1WevR95mNhQ :
ד .הפניות ביבליוגרפיות להרחבה ולהעמקה
•
•
•
•
•
•
•
•
יגאל עילם ,הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה ,משרד הביטחון ,תל אביב.1973 ,
ישעיהו פרידמן ,שאלת ארץ־ישראל בשנים ,1918-1914מאגנס ומשרד הביטחון ,ירושלים־תל
אביב ,תשמ"ז.
נתן אפרתי ממשבר לתקווה :היישוב היהודי בארץ־ישראל במלחמת העולם הראשונה ,יד יצחק
בן־צבי ,ירושלים ,תשנ"א.
אליעזר ליבנה,יוסף נדבה ,יורם אפרתי (עורכים) ,ניל"י :תולדותיה של העזה מדינית ,שוקן ,ירושלים
ותל־אביב ,תשכ"א.
אניטה שפירא הצהרת בלפור־ מבט לאחור ,בתוך :שמואל סטמפלר (עורך) היישוב בעת החדשה:
ציוני דרך בטרם מדינה משרד הביטחון ,תל־אביב ,תשמ"ג ,עמ' .231-217
דוד ישראלי" ,המאבק על מעורבות הציונים במלחמת־העולם הראשונה ,"1918-1917 ,הציונות ,ז',
http://humanities.tau.ac.il/zionism/index.php/journals/zionjournal/443 :1981
יעקב מ .לנדאו" ,הערות על יחסם של "התורכים הצעירים" לציונות" ,הציונות ,ט':1984 ,
http://humanities.tau.ac.il/zionism/index.php/journals/zionjournal/445
מתתיהו מינץ'" ,השומר' ורעיון ההתנדבות לצבא העות'מאני" ,עיונים בתקומת ישראל:1991 ,1 ,
http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/1.aspx
36
פרק חמישי
השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה
לתנועות לאומיות של עמים אחרים
א .נושאים מהותיים ומוקדי הוראה בפרק
הפרק האחרון בספר הלימוד הוא פרק העוסק בהשוואה ,ובאמצעותה גם בחזרה על כמה מהנושאים
המרכזיים שנלמדו לפני כן ,הן בנושאי הלאומיות באירופה והן בתולדות הציונות .בהשוואה בין התנועה
אופייה של
ּ
הציונית לתנועות לאומיות אחרות שפעלו באירופה במאה התשע עשרה נוכל לעמוד הן על
התנועה הציונית כתנועה לאומית מודרנית והן על ייחודה כתנועה הלאומית של העם היהודי.
יחידה ראשונה :הדמיון בין התנועה הציונית בראשית דרכה לתנועות לאומיות אחרות שפעלו
באירופה במאה התשע עשרה
•
תיאור והסבר של המאפיינים ודפוסי הפעולה הדומים של התנועות הלאומיות באירופה ושל התנועה
אופייה המודרני של התנועה הציונית ואת התפתחותה על רקע שינויים בהיסטוריה
ּ
הציונית מדגישים את
האירופית ולא רק מתוך התפתחות פנימית נפרדת של ההיסטוריה היהודית .על רקע פעילותן של
התנועות הלאומיות באירופה אפשר להבין לא רק מדוע קמה התנועה הציונית ,אלא גם מהיכן אימצה
את דרכי פעולתה ,את הצדקותיה ואת הדפוסים ליצירת תרבות לאומית ומוסדות לאומיים שונים.
יחידה שנייה :ייחודה של התנועה הציונית בהשוואה לתנועות לאומיות אחרות שפעלו
באירופה במאה התשע עשרה
•
•
לכל תנועה לאומית היו ויש מאפיינים מיוחדים ,קשיים ויתרונות ודפוסי פעולה שלא התקיימו
בתנועות לאומיות אחרות .לכן יש לזכור כי ההשוואה אינה בין התנועה הציונית לתנועות לאומיות
ייחודיות ,אלא בין התנועה הציונית ובין מאפיינים ותנאי פעולה שהיו משותפים לרוב התנועות
הלאומיות באירופה ,כמו שהוצג בפרק הראשון.
ייחודה של התנועה הציונית בהשוואה לתנועות לאומיות אחרות נובע מתוך מצב הקיום הייחודי של
העם היהודי שהכתיב את דרכה הרעיונית והמעשית
ב .קשיים אפשריים בלימוד הפרק מנקודת מבטו של התלמיד
•
הפרק עוסק בהשוואה ,שהיא מיומנות חשיבה מסדר גבוה .ההשוואה דורשת מהתלמיד להפיק תובנות
ומשמעויות מהצגת פרטי מידע רבים והסבר של הדומה והשונה שביניהם .רק לאחר שהתלמיד השיג
הבנה מבוססת של כל אחד מהנושאים כשלעצמם ,הוא יוכל להשוות השוואה בעלת ערך בין שני
נושאים.
37
•
•
ההשוואה בין התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות היא השוואה בין מאפיינים ,דפוסי פעולה,
תהליכים היסטוריים ותנאים גאופוליטיים .התלמיד נדרש להבין את התבחינים (קריטריונים) השונים
להשוואות לפני שיעסוק בתוכן ההשוואה.
פרק ההשוואה בין התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות נוגע לנושאים שנלמדו בפרקים
קודמים ,ולא לכל התלמידים יש ידע והבנה מבוססים שיאפשרו לימוד חשוב של הפרק החמישי בלי
צורך בחזרות על פרקים קודמים.
ג .הצעות דידקטיות
עבודה עצמית
לאחר שהוצגו בפני התלמידים תבחיני ההשוואה בין התנועות הלאומיות שפעלו באירופה ובין התנועה
הציונית ,כל תלמיד או קבוצת תלמידים יקבלו תבחין להשוואה ויבצעו אותה ביצוע עצמאי בהסתמך על
חומר הלימוד הקודם .לאחר מכן יסכם המורה את ההשוואה (אפשר בצורת טבלה או תרשים) בהתבסס
על עבודת התלמידים.
תבחיני ההשוואה יתבססו על כותרות המשנה המופיעות בפרק החמישי בספר הלימוד.
הרחבה והעמקה
בהצעות הדידקטיות לפרק הראשון על הלאומיות הצענו להעמיק בכיתות חזקות את הדיון בנושא הגישות
השונות לחקר הלאומיות .התנועה הציונית היא מקרה מבחן מעניין לבחינת שתי הגישות העיקריות בחקר
הלאומיות :הגישה הרואה בלאומיות המצאה מודרנית והגישה הרואה בלאומיות תופעה המבוססת על
קבוצות אתניות ומסורות קיימות .מורים שבחרו להרחיב בנושא הגישות השונות לחקר הלאומיות יוכלו
לסכם את הפרק החמישי בחזרה לדיון זה תוך כדי בחינה של הגישות השונות על בסיס הלאומיות
היהודית והתנועה הציונית.
ד .הפניות ביבליוגרפיות להרחבה ולהעמקה
•
•
·
חדוה בן ישראל ,בשם האומה ,אוניברסיטת בן־גוריון ,באר שבע .2004 ,הספר קיים גם בגרסה מקוונת
באתר כותרhttp://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99594456#1. :
undefined.6.fitwidth
שמואל נח אייזנשטדט ,הציוויליזציה היהודית :הניסיון ההיסטורי היהודי בפרספקטיבה השוואתית
וגילוייו בחברה הישראלית ,אוניברסיטת בן־גוריון ,באר שבע.2002 ,
דני יעקובי (עורך) ,מתנועה לאומית למדינה ,מאגנס ,ירושלים ,תשס"ב.
38
© Copyright 2024