‫!!!‪YES WE CAN‬‬ ‫סיכומים בהיסטוריה א'‬ ‫כיתות י'‬ ‫לקראת בגרות קיץ תשע"ד‪ ,‬יוני ‪2014‬‬ ‫צוות היסטוריה‪ ,‬בית החינוך המשותף חוף השרון‬ ‫נכתב על‪-‬ידי הראל להב‪ ,‬מתן סקר‪ ,‬עופר רם‪,‬‬ ‫עידו רוגל ואיציק הופמן‬ ‫לשימוש פנימי בלבד‪ ,‬לצורכי חינוך והוראה בלבד‬ ‫‪‬‬ ‫הסיכומים שלפניכם אינם יכולים לעמוד בפני‬ ‫עצמם ככלי יחיד להכנה לבגרות‪ .‬הם אינם תחליף‬ ‫למחברת ולספר‪ .‬מי שרוצה ציון טוב מאד חייב‬ ‫לשלב בין החומרים השונים‪ ,‬להבין את החומר ולא‬ ‫רק לשנן אותו‪ ,‬לדעת לחבר בין נושאים ולנתח‬ ‫מקורות כתובים וחזותיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין לעשות כל שימוש מסחרי בסיכומים הללו ללא אישור המחברים‪ ,‬אין להפיצם ברשת האינטרנט‪©.‬‬ ‫"מעולם לא חבו רבים כל כך‪ ,‬כה הרבה‪ ,‬למעטים כל כך‪ ".‬ווינסטון צ'רצ'יל‬ ‫‪2‬‬ ‫ימי בית שני – מהצהרת כורש ושיבת ציון ועד חורבן בית המקדש ועיצוב‬ ‫היהדות לאחר חורבן הבית השני‬ ‫כורש הגדול והאימפריה הפרסית ‪ -‬רקע‬ ‫זמן ‪ /‬שנים‬ ‫גיאוגרפיה ‪ /‬תחומי האימפריה‬ ‫יחס לנתינים‬ ‫הכבושים‬ ‫‪/‬‬ ‫העמים‬ ‫במהלך המאה ה‪ 6-‬לפנה"ס כורש הנהיג יחס של סובלנות‬ ‫‪ 539‬לפנה"ס עד ‪ 332‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫כלפי העמים שכבש‪.‬‬ ‫כורש עצמו שלט בין השנים ‪ 559‬כבשה פרס שטחים עצומים‪:‬‬ ‫אסיה הקטנה (היום תורכיה)‪ ,‬כורש האמין כי אם ייטיב עם‬ ‫ועד ‪ 530‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫מחליפו של כורש בהנהגת ארץ ישראל‪ ,‬סוריה‪ ,‬מצרים‪ ,‬האוכלוסיות הכבושות‪ ,‬הוא‬ ‫ונאמנות‬ ‫לאהדתם‬ ‫האימפריה הפרסית היה בנו – בבל אשור ממלכת מדי ארמניה יזכה‬ ‫שנקט‬ ‫הפעולות‬ ‫לשלטונו‪.‬‬ ‫ועד נהר ההינדוס שבהודו‪.‬‬ ‫כנבוזי השני‪.‬‬ ‫שבטאו את רוח הסובלנות‪:‬‬ ‫‪)1‬השארת המלכים בשלטון‬ ‫העמים אותם כבש‪.‬‬ ‫‪ )2‬מינוי פקידים ויועצים מקרב‬ ‫העמים שכבש‪ ,‬בשירות שלטונו‪.‬‬ ‫‪ )3‬הענקת חופש דת לכל העמים‬ ‫הכבושים‪.‬‬ ‫‪ )4‬הקלה בעול המסים‪.‬‬ ‫עדות ליחסו הסובלני של כורש‬ ‫ניתן לראות‪ :‬ב"הצהרת כורש"‪,‬‬ ‫ו"כתובת‬ ‫כורש"‬ ‫"תזכיר‬ ‫הגליל"‪.‬‬ ‫הגדרה לסובלנות (טולרנטיות)‪ :‬מתן זכות לאחרים להחזיק במנהגים או בדעותיהם‪ ,‬בנוסף חוסר‬ ‫קנאות‪( .‬ההגדרה לקוחה מתוך מילון ספיר)‪.‬‬ ‫מבחינה פוליטית עיקרון הסובלנות מושתת על ריבוי של דעות (פלורליזם)‪ .‬כל משטר דמוקרטי מבוסס‬ ‫על עיקרון הסובלנות‪ ,‬לפיו יש לכבד את הדעה האחרת‪ ,‬ובמקרה של מחלוקות יש לחתור להידברות‬ ‫ויצירת פשרה‪ ,‬או הסכמה מתוך הבנה משותפת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור‪ ,‬כי בעולם העתיק (האימפריה‬ ‫הפרסית של כורש) קיימת סובלנות כל עוד נשמרת הנאמנות לשלטון‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הצהרת כורש ‪ -‬תוכן‬ ‫ספר עזרא מציג את הצהרת כורש שנתנה ליהודים כשנה לאחר עלייתו של כורש לשלטון ב‪538-‬‬ ‫לפנה"ס‪ .‬ההצהרה מחולקת לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫‪ )1‬פתיחה ‪ -‬כורש פונה אל העם היהודי היושב בבל‪ ,‬ומציג את עצמו בתור מלך פרס שליחו של‬ ‫אלוהים (של העם היהודי)‪.‬‬ ‫‪ )2‬כורש פונה אל העם היהודי וקורא להם לשוב ולעלות לארץ ישראל עם כלי בית המקדש‪ ,‬ולבנות‬ ‫מחדש את בית המקדש‪ .‬השיבה לישראל אינה חובה‪.‬‬ ‫‪)3‬‬ ‫כורש הורה ליהודים שהעדיפו להישאר בבל לתמוך בעולים באמצעות תרומות של כסף‪ ,‬זהב‬ ‫ובהמות לצורך בניית בית המקדש‪.‬‬ ‫נוסח ההצהרה‪:‬‬ ‫ּובִ ְׁשנַת ַאחַ ת לְׁ כו ֶֹרש מֶ לְֶך פָ ַרס לִ כְׁ לוֹת ְׁדבַ ר ה' ִמפִ י יִ ְׁר ְׁמיָה הֵ עִ יר ה' אֶ ת רּוחַ‬ ‫כ ֶֹרש מֶ לְֶך פָ ַרס וַ ַיעֲבֶ ר קוֹל בְׁ כָ ל מַ לְׁ כּות ֹו וְׁ גַם בְׁ ִמכְׁ ָתב לֵאמֹר‪ .‬כֹה ָאמַ ר כ ֶֹרש‬ ‫ָארץ נָתַ ן לִ י ה' אֱ ֹלהֵ י הַ שָ מָ יִ ם וְׁ הּוא פָ ַקד עָ לַי לִ ְׁבנוֹת‬ ‫מֶ לְֶך פָ ַרס‪ .‬כֹל מַ ְׁמלְׁ כוֹת הָ ֶ‬ ‫יהּודה‪ִ .‬מי בָ כֶם ִמ ָכל עַ ּמ ֹו יְׁ ִהי אֱ ֹלהָ יו עִ ּמ ֹו וְׁ יַעַ ל‬ ‫ָ‬ ‫ירּוש ַלִם אֲ שֶ ר בִ‬ ‫ָ‬ ‫ל ֹו בַ יִ ת בִ‬ ‫ֹלהים אֲ ֶשר‬ ‫יהּודה וְׁ יִ בֶ ן אֶ ת בֵ ית ה' אֱ ֹלהֵ י יִ ְׁש ָראֵ ל הּוא הָ אֱ ִ‬ ‫ָ‬ ‫לִ ירּושָ ַלִם אֲ שֶ ר בִ‬ ‫ְׁשי ְׁמקֹמ ֹו‬ ‫בִ ירּושָ ָלִם‪ .‬וְׁ כָ ל הַ נ ְִׁשָאר ִמכָל הַ ְּׁמקֹמוֹת אֲ שֶ ר הּוא גָר שָ ם יְׁ נ ְַׁשאּוהּו ַאנ ֵ‬ ‫ירּוש ָלִם‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ֹלהים אֲ ֶשר בִ‬ ‫בְׁ כֶסֶ ף ּובְׁ זָ הָ ב ּובִ ְׁרכּוש ּובִ בְׁ הֵ מָ ה עִ ם הַ נ ְָׁדבָ ה לְׁ בֵ ית הָ אֱ ִ‬ ‫– ספר עזרא‪ ,‬פרק א'‪ ,‬פסוקים א'‪-‬ד'‬ ‫משמעות ההצהרה‪ :‬מתן אפשרות לעם היהודי לשוב לארצו ולבנות בו מחדש את בית המקדש‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬לא ניתנה ליהודים עצמאות מדינית‪ ,‬והם נשארו כפופים לשלטון האימפריה הפרסית‪ .‬עם‬ ‫פרסום ההצהרה חודשו החיים היהודיים בארץ ישראל והחלה תקופת "בית שני" שבמרכזה בית‬ ‫המקדש השני‪ .‬בתקופה זו התחזקה הזהות היהודית והאמונה באל אחד והתגבש הבסיס ליהדות כפי‬ ‫ש אנו מכירים היום‪ .‬ההצהרה איפשרה חיים יהודיים תחת השלטון הפרסי ואחר‪-‬כך ההלניסטי‬ ‫והרומי‪.‬‬ ‫הגורמים לפרסום הצהרת כורש‪:‬‬ ‫‪ )1‬הצהרת כורש מהווה ביטוי למדיניות הסובלנות שהנהיג כורש כלפי העמים שכבש‪ .‬דתם‬ ‫הפוליתאיסטית (אמונה באלים רבים) של הפרסים עודדה יחס של סובלנות כלפי דתות אחרות‪.‬‬ ‫הפרסים האמינו כי האלים של עמים אחרים‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬הם חלק ממשפחת האלים בכלל‬ ‫ויש לכבד גם אותם‪ .‬תפיסה זו אפשרה לכורש להציג את עצמו בתור שליח האלוהים של היהודים‪.‬‬ ‫בדיוק כפי שפעל ביחס לעמים אחרים‪.‬‬ ‫‪ )2‬הסובלנות של כורש נבעה ממניעים פוליטיים‪ .‬כורש רצה להציג את עצמו כיורש חוקי של‬ ‫האימפריה הבבלית‪ ,‬ושלא יראו בו כובש אכזר‪ .‬לפיכך‪ ,‬כורש התנהג בסובלנות‪ ,‬ונדיבות כלפי‬ ‫העמים הכבושים‪ ,‬כגון‪ :‬הקלה במסים‪ ,‬וחופש פולחן‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ )3‬באותה תקופה כורש רצה לכבוש גם את מצרים‪ ,‬הגובלת בארץ ישראל מדרום‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוא שאף‬ ‫לחזק את נאמנותם של היהודים על‪-‬מנת שיתמכו בו במהלך המלחמה‪.‬‬ ‫שאלת מהימנות ההצהרה‪:‬‬ ‫בעבר היו היסטוריונים שטענו כי הצהרת כורש אינה אמיתית מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪ )1‬יש חוקרים הטוענים כי ההצהרה היא זיוף של סופר יהודי להציג בסיס חוקי לבניית המקדש‪,‬‬ ‫לדעתם לא ייתכן שכורש האמין באלוהי ישראל או פרסם צו מלכותי בעברית‪.‬‬ ‫‪ )2‬לדעת החוקרים הביטויים בהצהרה המדגישים שמיקומם של האלוהים והמקדש בירושלים‪,‬‬ ‫מלמדים על כך שההצהרה מזויפת‪ .‬לטענתם מקומה של ירושלים ביהודה והמקדש בירושלים היו‬ ‫עובדות ידועות ומיותר היה להדגישן‪.‬‬ ‫הסברים של חוקרים שונים לכך שההצהרה כן מהימנה‬ ‫‪ )1‬ציון מקום האלוהים בירושלים מבטא דווקא את מהימנותה של ההצהרה‪ ,‬מכיוון שזהו מאפיין‬ ‫של תרבות אלילית‪ .‬הפרסים האמינו כי לכל אל יש מקום בעולם‪ ,‬שם אמור להיות בית מקדש‬ ‫המיוחד אך ורק לאותו אל‪.‬‬ ‫‪ )2‬השימוש בשפה העברית משקף את מנהג הפרסים‪ ,‬לפרסם את פקודותיהם בשפת העמים שכבשו‪.‬‬ ‫‪ )3‬פ רסום ההצהרה לא היה דבר חריג בתקופת שלטונה של האימפריה הפרסית‪ .‬להיפך‪ ,‬היה זה חלק‬ ‫ממדיניות הסובלנות של כורש שהונהגה גם כלפי עמים אחרים‪ .‬למשל‪ ,‬בדומה להצהרה שנתנה‬ ‫ליהודים‪ ,‬כורש פרסם גם את כתובת הגליל‪ ,‬שהייתה מיועדת לעם הבבלי‪ ,‬ובה נכתב כי כורש הוא‬ ‫שליחו של מרדוך (האל הראשי של בבל)‪ .‬כתובת הגליל (או "גליל כורש") התגלתה ב‪1879-‬‬ ‫בעיראק והדגימה את העובדה שלא רק היהודים זכו בהצהרה שכזאת‪.‬‬ ‫בניית בית המקדש השני והעיכובים בתהליך הבנייה‬ ‫רקע‬ ‫כבר בשנה השנייה לשיבת ציון החלה בנייתו של בית המקדש‪ ,‬ולשם כך נקנו חומרים והובאו מומחים‪.‬‬ ‫בשל המצב הקשה של העולים ובעיות שעליהן יפורט בהמשך‪ ,‬נעצרה מלאכת בניית המקדש למשך ‪18‬‬ ‫שנה והתחדשה בימי דריווש בשנת ‪ 520‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫בעם נוצרה מחלוקת‪ :‬היו שביקשו לדחות את בניית בית המקדש עד שיפור המצב הכלכלי כדי לבנות‬ ‫בית מכובד‪ ,‬ומנגד היו שדרשו לבנות את בית המקדש באופן מידי מכיוון שזו המשימה שלשמה הם‬ ‫חזרו לירושלים‪ ,‬וזוהי שליחות שה' מטיל על העם באמצעות הצהרת כורש‪.‬‬ ‫הגורמים לעיכוב בבניית המקדש‬ ‫א‪ .‬הפרעות של "צרי יהודה ובנימין"‪ -‬כנראה מדובר ביהודים שלא גלו לבבל וראו את עצמם‬ ‫כיהודים‪ ,‬או בעמים זרים שהתיישבו בארץ וקיבלו על עצמם את היהדות‪ ,‬כמו השומרונים‪ .‬אולם‬ ‫בהתאם לגישה הבדלנית‪ ,‬שבי ציון (היהודים שהגיעו מבבל)‪ ,‬לא ראו בהם חלק מ"זרע הקודש" ולא‬ ‫‪5‬‬ ‫שיתפו אותם בבניית המקדש‪" .‬צרי יהודה ובנימין" שהשתלטו על חלק מנכסי הגולים חששו לרכושם‬ ‫ולכן הפריעו בתהליך הבנייה‪ .‬בתגובה לסירובם של שבי ציון לשתפם בבניה‪ ,‬פעלו צרי יהודה ובנימין‬ ‫בדרכים שונות כדי לעכב את הבנייה‪ ,‬בעיקר ע"י פניות ותלונות למלך פרס (ארתחשסתא) ולמושלים‬ ‫הפרסיים‪ ,‬בהם האשימו את שבי ציון במרדנות ופעילות נגד הממלכה‪ .‬המלך הורה לעכב את הבנייה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קושי כלכלי – למרות הבטחתו של כורש לסייע בבניית המקדש‪ -‬סיוע זה לא הגיע‪ .‬עם מותו של‬ ‫כורש לא רק שלא הגיע הסיוע הכלכלי‪ ,‬אלא בנו ששלט תחתיו הכביד עוד יותר את המסים שהיו‬ ‫צריכים גולי יהודה לשלם‪ .‬לכך התווספו קשיי היומיום של העולים‪ ,‬שבנו את בתיהם‪ ,‬ניסו להתפרנס‬ ‫ולא התפנו למפעל האדיר של בניית המקדש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הפרעות של פקידים פרסיים ‪ -‬פקידים פרסיים בכירים‪ ,‬אשר לא ידעו על הצהרת כורש הפריעו‬ ‫למלאכת הבנייה‪ .‬בעיקר מתוארת הפסקת הבנייה ע"י תתני‪ ,‬הפחה של עבר הנהר‪ .‬תתני הופיע‬ ‫בירושלים‪ ,‬ביקש מזקני היהודים להסביר לו מי נתן להם אישור לבנייה‪ ,‬הפסיק אותה‪ ,‬אך שלח‬ ‫איגרת למלך וביקש למצוא את האישור המקורי‪ .‬בארכיון הממלכה נמצא האישור המקורי‬ ‫("דיכרונה" – תזכיר) המפרט את האישור ואת ממדי המקדש‪ .‬בהתאם לכך הורה הפחה על חידוש‬ ‫הבנייה ואסר על כל הפרעה למלאכה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ויכוח בין מנהיגי העולים – יש עדויות על מאבקי כח בין המנהיגים הפוליטיים של העולים‪ ,‬יוצאי‬ ‫בית דוד‪ ,‬לבין המנהיגים הדתיים של העולים‪ ,‬צאצאי הכהן הגדול של לפני חורבן בית ראשון‪.‬‬ ‫המאבקים הללו פגעו בהכנות להקמת המקדש ויש להם ביטוי בדברי הנביאים חגי וזכריה‪.‬‬ ‫הגורמים לחידוש בניית בית המקדש (‪)-522‬‬ ‫‪‬‬ ‫דרייוש מלך פרס‪ ,‬מוצא את התזכיר של כורש ומאשר את המשך הבנייה‪ ,‬על פי הצו הוא עוזר‬ ‫במימון הבנייה‪ .‬המדיניות של דרייוש סובלנית (בדומה למדיניותו של כורש)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנביאים חגי וזכריה מעודדים את העם לחדש את הבנייה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תקופה של מרידות ברחבי האימפריה ‪ -‬דרייוש מבקש למנוע מרד בירושלים ולקבל את תמיכת‬ ‫היהודים‪.‬‬ ‫השלמת בניית בית המקדש העניקה לירושלים מעמד מיוחד‪ ,‬מעמד של עיר מקדש‪ .‬המקדש‬ ‫והכוהנים היו פטורים מתשלום מיסים‪.‬‬ ‫בית המקדש כמרכז החיים היהודיים‪ :‬מרכז דתי‪ ,‬כלכלי וחברתי‬ ‫בתקופת הבית השני עמדו ירושלים ובית המקדש שבתוכה‪ ,‬במרכז החיים היהודיים‪ .‬למרכזיות זו היו‬ ‫שלושה היבטים‪:‬‬ ‫בית המקדש כמרכז רוחני ‪ /‬דתי – בתודעת העם היהודי בית המקדש נתפס כמרכז היקום כולו‪ .‬על‪-‬פי‬ ‫תפיסה זו‪ ,‬היקום נתפס באופן מדורג כך שמידת הקדוש והחשיבות של כל מקום תלויים בקרבתם‬ ‫לבית המקדש‪ .‬ארץ ישראל נתפסה כמרכז העולם‪ ,‬ירושלים כמרכזה של ארץ ישראל‪ ,‬ובית המקדש‬ ‫כמרכ זה של ירושלים‪ .‬רק יהודים הורשו להיכנס אל בית המקדש‪ .‬בבית המקדש עבדו רק הכוהנים‪,‬‬ ‫שם התבצעה הקרבת הקורבנות‪ ,‬והעם כולו היה מעלה תרומות לבית המקדש‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בית המקדש כמרכז כלכלי – בית המקדש שימש גם כמעין כספת של הישוב היהודי בתקופת הבית‬ ‫השני‪ .‬שם הופקדו כספי המיסים‪ ,‬התרומות לבית המקדש‪ ,‬כספי יתומים ואלמנות‪ .‬בזמנים קשים‬ ‫נהגה גם האצולה להפקיד את כספה בבית המקדש‪.‬‬ ‫בית המקדש כמרכז מדיני‪/‬חברתי‪/‬שלטוני – הישוב היהודי נשלט על‪-‬ידי מעמד הכהונה ובראשם‬ ‫הכהן הגדול‪ ,‬אשר ישבו בבית המקדש‪ .‬כמו‪-‬כן התכנסה בחצר בית המקדש גם מועצת הזקנים‬ ‫שהייתה הסמכות העליונה לענייני חקיקה ושיפוט‪ .‬בית המקדש עמד שימש גם כמוקד הרגשות‬ ‫הלאומיים ותחושת האחדות של עם ישראל‪ .‬הוא הזכיר לעם את תפארת עברו ואת אחדותו‪ .‬בזמן‬ ‫שלושת הרגלים (סוכות‪ ,‬פסח ושבועות)‪ ,‬כאשר היהודים עלו לרגל והתכנסו בחצר בית המקדש‪ ,‬הם‬ ‫חשו‪ ,‬ולו לרגע‪ ,‬חופשיים משעבוד וחיים תחת שלטון זר‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫עזרא הסופר‬ ‫בשנת ‪ 458‬לפנה"ס עלה לארץ ישראל עזרא הסופר שהיה בן למשפחת כוהנים גדולים (משושלת אהרון‬ ‫הכהן)‪.‬‬ ‫תוארו של עזרא ‪ -‬לשמו נוסף הכינוי סופר‪ .‬לכינוי זה שני הסברים‪:‬‬ ‫‪ .1‬סופר ‪ -‬יועצו של המלך המסוגל למלא שליחות דיפלומטית ובקיא בכמה שפות‪ .‬בעל משרה גבוהה‬ ‫בחצר המלך הפרסי‪.‬‬ ‫‪ .2‬סופר ‪ -‬סופר מהיר בתורת ה'‪ ,‬מומחה בהעתקת ספרי תורה ויודע לפרשם‪.‬‬ ‫עזרא עלה ליהודה בראש קבוצה של ‪ 1500‬משפחות עולים מקרב הכוהנים והלווים‪ ,‬לאחר ששמע על‬ ‫הירידה הרוחנית בקרב שבי ציון והחליט לתקן את המצב ביהודה‪ .‬הוא פנה למלך פרס (ארתחסשתא)‬ ‫ששלט באותה תקופה ואליו היה מקורב‪ .‬המלך שסבל ממרידות באזור הסכים לחזק ביהודה גורמים‬ ‫הנאמנים לו‪ ,‬ולכן הסכים לשליחתו של עזרא‪.‬‬ ‫סמכויותיו של עזרא ‪-‬על פי התנ"ך‪ ,‬עזרא קיבל סמכויות נרחבות ממלך פרס‪ ,‬ושימש כשליח המלך‬ ‫ביהודה‪ .‬סמכויותיו‪:‬‬ ‫‪ .1‬מינוי שופטים ודיינים ביהודה‪.‬‬ ‫‪ .2‬רשות לחבר חוקה ליהודים על פי התורה‪.‬‬ ‫‪ .3‬רשות להטיל עונשים (אפילו מוות) למי שאינו מקיים חוקותיו‪.‬‬ ‫‪ .4‬להביא כלי כסף וזהב מאוצר המלכות ותרומות יהודי בבל לבית המקדש‪.‬‬ ‫‪ .5‬לקנות בהמות לקורבנות‪.‬‬ ‫‪ .6‬לשחרר את הכוהנים והלווים העוסקים בפולחן מתשלום מסים‪.‬‬ ‫כל סמכויותיו של עזרא היו סמכויות דתיות‪ ,‬הוא לא קיבל כלל סמכויות מדיניות או פוליטיות‪.‬‬ ‫עזרא היה חסיד הגישה הבדלנית – גישה הרואה בעם היהודי עם נפרד שאזור לו להתערבב עם‬ ‫העמים האחרים‪ ,‬מיד עם הגיעו לישראל פתח עזרא בסדרה של פעולות שנועדו להגשים את אמונתו‪.‬‬ ‫המחלוקות בין הגישה הבדלנית לגישה האוניברסאלית‪:‬‬ ‫בתקופת שיבת ציון היו בישראל שתי מגמות מנוגדות זו לזו ‪:‬מגמה אוניברסאלית הדוגלת בקירוב‬ ‫העמים הנכריים (הלא יהודים) כך שבסופו של דבר יהפכו להיות יהודים לכל דבר ובחיזוק הקשרים‬ ‫בין היהודים לבין שכניהם‪ ,‬ומגמה בדלנית הטוענת שיש להפריד באופן מוחלט בין היהודים לעמים‬ ‫הזרים ולהימנע ככל האפשר מהשפעה זרה‪.‬‬ ‫הוויכוח על הנישואים לנשים נוכריות מבטא את המחלוקת בין אנשי הגישה הבדלנית‪ ,‬הרוצים‬ ‫בהסתגרות היהדות ובצמצום הקשרים וההשפעה בין היהודים לזרים ובעיקר שמירה על נישואין‬ ‫בתוך העם היהודי לבין תומכי הגישה האוניברסאלית‪ ,‬אשר תומכת בקשרים עם הסביבה‪ ,‬כולל‬ ‫נישואין וצירוף עמים חדשים ליהדות‪ .‬שאלת הנשים הנוכריות ממחישה את התלבטות העם בשאלת‬ ‫הזהות היהודית ובין שתי הגישות‪ .‬הבדלנים ‪-‬בראשות עזרא‪ .‬רואים בעם "זרע קודש" שחייב להיות‬ ‫‪8‬‬ ‫מובדל מהעמים הנוכריים מטעמים דתיים‪ .‬הנישואים עם הנשים הנוכריות עלולים לפגוע בטוהר של‬ ‫העם היהודי‪ ,‬ובקיום מצוות הדת‪.‬‬ ‫על פי עזרא‪ ,‬טיהור העם מהנשים הנוכריות יבטיח‪:‬‬ ‫‪ .1‬שמירה טובה יותר על חוקי התורה‪.‬‬ ‫‪ .2‬יהווה אמצעי לשמירה על קיומו של העם בעתיד‪.‬‬ ‫‪ .3‬אם לא ימנעו בישראל מנישואי תערובת‪ ,‬אלוהים יעניש את העם קשות‪.‬‬ ‫‪ .4‬לעם היהודי לא תהיה תחייה לאומית ורוחנית אם לא יתבדל מעמי הארצות‪.‬‬ ‫לעזרא הייתה גם סיבה פוליטית לגירוש ‪ -‬רוב הנשים הנוכריות היו נשואות לעשירי העם שהיו בקשר‬ ‫עם עמים אחרים‪ ,‬חובת הגירוש פגעה במעמדם השלטוני ביהודה והעצימה את מעמדם של הבדלנים‪.‬‬ ‫תומכי הגישה האוניברסלית ‪ -‬תומכים בנישואים לנשים נוכריות‪ ,‬במגמה זו תמכו הנביאים‪ ,‬הכוהנים‬ ‫המשרתים במקדש ועשירי העם‪.‬‬ ‫סיבה דתית ‪ -‬נישואים עם נשים נוכריות לא נתפס בעיניהם כחטא מהתורה כיוון שהתורה מונה עמים‬ ‫מאוד מסוימים שאין להתחתן עימם‪ .‬הם דגלו בהתקרבות לשאר העמים והתייחסו באהדה‬ ‫למתייהדים שכן מבחינה דתית ראו את ה' כאלוהי כל העמים ורצו לקרב כל מתייהד או מתגיירים אל‬ ‫היהדות כיוון שהגאולה נתפסה בעיניהם כגאולת העולם כולו ולא רק גאולת העם היהודי‪.‬‬ ‫סיבה פוליטית ‪ -‬לעשירי העם ולכוהנים המשרתים במקדש היו יחסים כלכליים ושלטונים שנתמכו‬ ‫בנישואים עם משפחות שלטון נוכריות בארץ‪ .‬איסור החיתון עמם פגע בקשרים הללו‪.‬‬ ‫המחלוקת בין בדלנות לאוניברסליות – שאלת מיהו יהודי‬ ‫אחת המחלוקות הגדולות של כל תקופת הבית השני היא בין הגישה הבדלנית‪ ,‬הדוגלת בסגירת‬ ‫היהדות מפני השפעות זרות לבית הגישה האוניברסלית‪ ,‬הרואה בפתיחות עניין חיובי‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫הוויכוח בין שתי הגישות לא ממש הסתיים עד היום‪.‬‬ ‫הגישה האוניברסלית תומכת בקשרים חברתיים ותרבותיים עם העמים השכנים‪ ,‬תומכת בצירוף של‬ ‫עמים זרים לעם היהודי בדרך של גיור וקרבה‪ ,‬כולל בדרך של נישואין לנשים נוכריות‪ .‬הם מסתמכים‬ ‫על פירוש לפסוק בספר ישעיהו‪" :‬ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים"‪ ,‬כלומר היהדות פתוחה לעמים‬ ‫אחרים ומשפיעה עליהם‪ .‬רבים מהיהודים ביהודה‪ ,‬ובעיקר בשכבות הגבוהות (אצילים)‪ ,‬כולל כוהנים‪,‬‬ ‫דגלו בגישה זו‪ ,‬נישאו לזרות ואימצו מנהגים וסימנים זרים (כמו שמות‪ ,‬למשל)‪.‬‬ ‫הגישה הבדלנית שאפה לשמור על הטוהר של העם היהודי ואסרה על נישואין של יהודים לזרים‪ ,‬בכל‬ ‫מצב‪ ,‬משום שהיהודים הם "זרע הקודש" או "עם סגולה" ואילו העמים האחרים טמאים‪ .‬הנישואין‬ ‫עם הזרים נתפסים אצל הבדלנים כחטא שעלול להביא לחורבן נוסף ולגלות נוספת וכך גם הקשרים‬ ‫החברתיים וההשפעה התרבותית של העמים השכנים‪ .‬הבסיס לגישה זו נמצא בהוראות שנמצאות‬ ‫בתורה‪ ,‬ובעיקר בספר דברים‪ ,‬המורות ליהודים להיבדל מהעמים שהיו בארץ כנען לאחר יציאת‬ ‫מצרים וכיבוש הארץ בתקופת יהושע‪ .‬גישה זו‪ ,‬שאומצה ופותחה על ידי עזרא ונחמיה‪ ,‬הייתה גם‬ ‫בעלת היבט ביולוגי‪ ,‬לצד ההיבט הדתי והלאומי‪ ,‬כלומר הנשים הנוכריות נדחו גם אם אימצו את הדת‬ ‫היהודית ואת הלאום היהודי‪ .‬גם דחיית השומרונים היא ביטוי לגישה הבדלנית‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פעולותיו של עזרא‬ ‫‪ .1‬עזרא פועל נגד נישואי התערובת‬ ‫לפי המסופר בספר עזרא פנו אליו כמה שרים ממנהיגי העם וסיפרו לו על נישואים של רבים מנכבדי‬ ‫העם‪ ,‬ובעיקר מהשכבות הגבוהות והכוהנים‪ ,‬עם בני העמים השכנים‪.‬‬ ‫עזרא‪ ,‬הפועל בדרכים מתונות יותר מנחמיה שיבוא אחריו‪ ,‬מגיב במנהגי אבלות‪ :‬הוא קורע את בגדיו‪,‬‬ ‫צם ומורט את שער ראשו‪ .‬לפי ספר עזרא התאסף סביבו קהל רב ומירר בבכי‪ .‬הקהל הצטרף לדעתו‬ ‫של עזרא שיש לגרש את הנשים הנוכריות‪ .‬אחרי העם הפשוט‪ ,‬פנה עזרא לכוהנים וללוויים כדי שיסיעו‬ ‫לו ואחר כך כינס אסיפת עם כללית‪ .‬יש הרואים בכך את תחילתו של כינוס בשם "כנסת גדולה"‬ ‫שיתכנס גם בעתיד כמה פעמים כדי לאשר פעולות חשובות‪.‬‬ ‫באסיפה הוחלט למנות בית דין מיוחד שיחקור את העניין והוא מוצא ‪ 113‬מקרים של נישואין לנשים‬ ‫נוכריות ומורה לגרשם‪ .‬איננו יודעים מה היו התוצאות של פעולה זו‪ ,‬מלבד המתח הרב שנוצר עם‬ ‫המשפחות המכובדות שלהן הדבר נגע ולעמים שמסביב ליהודה שאת בנותיהם ניסו לגרש‪ .‬ברור רק‬ ‫שהנושא לא נפתר בתקופת עזרא וגם נחמיה ואחריו אחרים ידרשו לטפל בו‪.‬‬ ‫‪ .2‬עזרא מנחיל את התורה לעם‬ ‫אחת מהמטרות של עזרא היא להפוך את התורה לעניין שהוא חלק מהחיים היומיומיים של היהודים‬ ‫ולחוקה מחייבת‪ .‬כדי להשיג מטרה זו הוא מכנס את העם בראש השנה לקריאת התורה‪ ,‬עוד חידוש‬ ‫המיוחס לעזרא הוא‪ :‬הסברת התורה ותרגומה על ידי הלווים לארמית‪ ,‬שפת היומיום וכך‪ ,‬עזרא‬ ‫מאפשר לתורה להיות מובנת‪ ,‬מחייבת ורלוונטית לזמנם‪ ,‬וכך הוא מתאים את הכתוב בתורה לימים‬ ‫שבהם הוא חי‪.‬‬ ‫עזרא‪ ,‬כך מקובל לחשוב‪ ,‬היה זה שחייב לקרוא את התורה גם בשני וחמישי כדי שלא תישכח‬ ‫ותהפוך‪ ,‬שוב‪ ,‬לעניין יומיומי בחיי כל יהודי‪ .‬מיוחסת לו גם הנהגת טעמי המקרא‪ ,‬הסימנים המופיעים‬ ‫מעל ומתחת אותיות התנ"ך המאפשרים להבין את משמעות המילה ואת קריאתה‪ .‬יש הטוענים‬ ‫שעזרא הוא שחתם את נוסח התורה המקובל היום‪ ,‬כלומר קבע אילו ספרי תורה יהיו ומה יהיה נוסח‬ ‫כתיבתם המדויק‪ .‬יש שאומרים גם שהוא שהחליף את הכתב העברי הקדום בכתב אשורי מרובע‪ ,‬זה‬ ‫המשמש אותנו עד היום‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬ובעזרת סופרים שהיו מפוזרים בכל יהודה‪ ,‬החל עזרא ליצור את "עם הספר"‪ :‬עם יהודי שתלוי‬ ‫בתורה וחי לפיה ועסוק בפרשנות הכתוב בה‪ .‬התורה והאמונה באל כפי שהיא מתוארת בה מבדילה גם‬ ‫בין היהודים לעמים האחרים‪ .‬אחת מהמטרות של עזרא היא להפוך את התורה לעניין שהוא חלק‬ ‫מהחיים היומיומיים של היהודים ולחוקה מחייבת‪ .‬כדי להשיג מטרה זו הוא מכנס את העם בראש‬ ‫השנה לקריאת התורה‪ ,‬עוד חידוש המיוחס לעזרא‪ .‬עזרא מסביר את התורה והלוויים מתרגמים אותה‬ ‫לארמית‪ ,‬שפת היומיום וכך הם מפרשים אותה ומאפשרים לתורה להיות מובנת ומחייבת ורלוונטית‬ ‫לזמנם‪ ,‬משום שעזרא גם מתאים את הכתוב לימים שבהם הוא חי‪.‬‬ ‫‪01‬‬ ‫נחמיה בן חכליה‬ ‫נחמיה עולה ליהודה בשנת ‪ 445‬לפה"ס (‪ 12‬שנים לאחר עזרא) וכנראה חוזר בשלב מסוים לבבל ושוב‬ ‫עולה בפעם השנייה‪.‬‬ ‫תוארו של נחמיה בבבל הוא "שר המשקים" של המלך הפרסי ארתחשסתא‪ ,‬כנראה תואר של פקיד‬ ‫בכיר בשלטון הפרסי‪ ,‬אדם המקורב מאד למלך‪.‬‬ ‫מעמדו וסמכויותיו ‪ :‬נחמיה מונה על ידי מלך פרס לפחה יהודה‪ .‬מלך פרס נתן לנחמיה תפקיד רשמי‬ ‫מטעמו ובעל סמכויות מדיניות רחבות‪ .‬נחמיה הגיע עם חיילים וסמכויות ביטחוניות‪ .‬עם הגעתו הוא‬ ‫הפך לשליט הבלעדי על יהודה וירושלים וניתן לו היתר לבניית החומות‪.‬‬ ‫אישיותו‪:‬‬ ‫אדם כוחני ואקטיבי שמטרתו לערוך שינויים בתחומי החיים השונים‪ .‬שונה מעזרא באופן שבו‬ ‫יתמודד עם הבעיות‪ ,‬נחמיה פועל בכוח ולא בדרכי שכנוע‪.‬‬ ‫פעולות נחמיה‬ ‫‪ .1‬פעולה ביטחונית‪-‬לאומית וכלכלית‪ :‬ביצור החומות של ירושלים וחיזוק העיר‬ ‫הדבר הראשון שעושה נחמיה ביהודה הוא סיור לילי חשאי מסביב לחומות העיר‪ .‬הוא רואה שהחומה‬ ‫פרוצה בחלק מהמקומות ולכן מכריז על מבצע לשיקום החומות‪ .‬הוא מגייס את כלל הציבור‪ ,‬לפעמים‬ ‫בכפייה‪ ,‬לסתימת הפרצות בחומת העיר‪ .‬פעולה זו מביאה עליו התנגדות מצד מנהיגי הפחוות‬ ‫השכנות‪ :‬סנבלט החורני‪ ,‬פחת שומרון‪ ,‬טוביה העמוני‪ ,‬יהודי מעבר הירדן המזרחי וגשם הערבי‬ ‫מהפחווה שמדרום ליהודה שאינם רוצים בחיזוק ירושלים וחוששים מכוחו של נחמיה‪ .‬השומרונים‬ ‫שולחים מכתבי שטנה לשלטון הפרסי כנגד נחמיה ומאיימים עליו ואף מנסים להתנקש בחיי נחמיה‪.‬‬ ‫להקמת החומה יש היבט של היבדלות מהנוכרים ועשיית ירושלים והמקדש טהורים וקדושים יותר‪.‬‬ ‫זו גם הגדרת הריבונות של העיר והעלאת המוראל הדתי‪-‬לאומי‪ .‬נחמיה מבין שאי אפשר להשליט את‬ ‫התורה ללא הרגשת ביטחון ואי אפשר לשמור על היבדלות מעמים אחרים ללא סגירת העיר‪ .‬נחמיה‬ ‫גם מונע בכך את כניסת הסוחרים לירושלים בשבת‪ ,‬דבר שפוגע עוד יותר בגורמים זרים‪.‬‬ ‫יישוב ירושלים‪:‬‬ ‫נחמיה קבע שאחד מכל עשרה בני משפחה יבוא להתיישב בירושלים‪ .‬כך הוא מחזק את העיר ויוצר‬ ‫זיקה בין הישובים האחרים ובינה (לכל משפחה יש "נציג" בירושלים)‪ .‬יש בכך הכרה בירושלים‬ ‫כבירה‪ ,‬כעיר הראשית ביהודה וכמרכז הדתי החשוב ביותר ביהודה‪.‬‬ ‫מידע על מתנגדי נחמיה‪:‬‬ ‫סנבלט החורני (הפחה של שומרון)‪ :‬מנהיג ה"פחווה" השכנה ליהודה מצפון‪ .‬ידוע כי הוא ומשפחתו‬ ‫קיבלו את האל היהודי (לבנו למשל קרא שלמיה ולבתו דליה) כמו רבים מהשומרונים אשר ראו (ועדיין‬ ‫רואים) את עצמם כיהודים‪ .‬בתו נשואה לבנו של הכוהן הגדול‪ ,‬אלישיב‪ .‬סנבלט רוצה לשלב את‬ ‫קהילתו בקהילת היהודים ובעבודת המקדש‪ ,‬אך נחמיה חסיד הגישה הבדלנית מונע זאת ממנו‪.‬‬ ‫גשם הערבי‪:‬‬ ‫המנהיג של שבטים ערביים בדרום הארץ וביניהם הקדרים והאדומים (הנבטים)‪ .‬כאשר הגיעו הנבטים‬ ‫לנגב ולסיני נדחקו חלקם לאזורים שמהם הוגלו היהודים לבבל‪ .‬כנבוזי‪ ,‬יורשו של כורש כמלך פרס‪,‬‬ ‫‪00‬‬ ‫נתן להם את עזה ורפיח בשל עזרתכם בכיבוש מצרים ואף פתר אותם ממיסים‪ .‬הם שולטים על‬ ‫הסחורות הבאות מהמזרח (תבלינים‪ ,‬אריגים‪ .)...‬כנראה שהיה הפחה של האזור שמדרום ליהודה‪.‬‬ ‫טוביה "העמוני"‪:‬‬ ‫יהודי‪ ,‬אחד מאצילי יהודה‪ ,‬ממשפחה עשירה מאד שיש לה אחוזות מעבר לירדן‪ .‬נחמיה טוען שמוצאה‬ ‫של משפחת טוביה איננו "טהור" מספיק (ולכן הכינוי המעליב‪" :‬עבד עמוני")‪ .‬רבים מאצילי יהודה‬ ‫תומכים בו או קשורים אליו בקשרי משפחה‪ ,‬חברה או כלכלה‪ .‬כאשר נחמיה חזר לשנה אחת לבבל‬ ‫קיבל טוביה לשכה בבית המקדש אולם כשהוא חזר "זרק" נחמיה את טוביה משם ו"טיהר" את בית‬ ‫המקדש‪.‬‬ ‫‪ .2‬פעולה דתית‪ :‬קריאת התורה בציבור‬ ‫היוזמה באה מהעם‪ ,‬אשר רוצה לקחת חלק בעבודת האל ולהכיר את חוקי התורה ללא מתווכים‪.‬‬ ‫קריאת התורה בפומבי‪ ,‬בחצר בית המקדש מאפשרת לעם לדעת כיצד עליו לנהוג‪ ,‬מה מידת אחריותו‬ ‫הציבורית ומה השכר והעונש הצפויים לו‪ ,‬שהרי נחמיה (ולפניו עזרא) מנסים להפוך את התורה‬ ‫לחוקת חיים‪ .‬המנהג הזה העלה את חשיבות מפרשי התורה המוסמכים – הסופרים‪ ,‬משום שצריך‬ ‫להסביר את התורה ולהתאימה למציאות החיים באותה תקופה‪.‬‬ ‫קריאת התורה היא גם שלב ביניים לקראת התפילה ‪ -‬המאפשרת לכל אדם ליצור קשר עם האל ולא‬ ‫רק למשרתים במקדש‪.‬‬ ‫‪ .3‬פעולה כלכלית‪ :‬שמיטת החובות‪:‬‬ ‫מבחינה מעשית זו הפעולה בעלת הערך הגדול ביותר מבין השאר‪ .‬חובות האיכרים נוצרו בשל בניית‬ ‫החומה ‪ ,‬חוסר ניסיונם של העולים‪ ,‬בצורת ואיומים מבחוץ וכן המס הממשלתי (הפרסי)‪ .‬האנשים‬ ‫הפשוטים נאלצו למשכן את אדמותיהם ואף לתת את ילדיהם לעשירי יהודה ולכוהנים בשל‬ ‫חובותיהם‪ .‬נחמיה שומט את החובות‪ ,‬כלומר מבטל אותם ומפעיל את חוקי השמיטה‪ ,‬כך שהאדמות‬ ‫והילדים חוזרים לאיכרים‪.‬‬ ‫יש כאן ניסיון נוסף של נחמיה להשליט את חוקי התורה כחוקה לכל דבר‪ .‬הדבר יוצר התנגדות מצד‬ ‫עשירי יהודה אך נחמיה הפחה יכול לכפות את דעתו עליהם‪ .‬נחמיה גם פועל למען שיפור מצבם‬ ‫הכלכלי של הכוהנים והלוויים כדי שלא יעזבו את ירושלים‪.‬‬ ‫‪ .4‬פעולה לאומית‪-‬דתית‪ :‬כריתת האמנה‬ ‫הכינוס הוא מעין אסיפת עם שהייתה נהוגה גם בימי הבית הראשון ונהוגה גם אצל עמים אחרים‬ ‫(יוונים‪ ,‬רומאים)‪ .‬הכינוס הוא בחג הסוכות שהופך מאז לחג העיקרי ביהדות‪ .‬למחרת שמיני עצרת‬ ‫מתכנסת "כנסת גדולה" ונחתמת האמנה אשר מי שיפר אותה ייענש‪ .‬זהו מעמד הדומה למעמד הר‪-‬‬ ‫סיני ויש לו חשיבות בקבלת "התורה שבעל‪-‬פה" כמחייבת‪.‬‬ ‫סיבות לחתימת האמנה וחשיבותה‪ :‬האמנה מבוססת על חוקי התורה וערכיה‪ .‬היא נחתמה בטקס‬ ‫חגיגי על מנת שיותיר רושם לדורות‪ .‬נחמיה רצה לשמור על זהותו הדתית לאומית של עם ישראל‬ ‫ולמנוע את התבוללותו של העם היהודי‪ .‬החתימה על האמנה הדגישה כי יש התחייבות אישית לחיות‬ ‫לפי חוקי התורה‪ .‬גישה זו היא גישה שוויונית כלומר‪ ,‬לכל אחד יש זכות להשתתף בפולחן הדתי על ידי‬ ‫קיום חוקי התורה‪ ,‬וכי פולחן דתי אינו מתבסס רק על עבודת הכוהנים בבית המקדש‪.‬‬ ‫מדוע היה צורך באמנה ?‬ ‫‪02‬‬ ‫‪ .1‬קריאת התורה ופירושה על ידי עזרא לא הספיקה לעם והיה צורך באכיפה באמצעות טקס רב רושם‬ ‫שיישאר בזיכרונם‪.‬‬ ‫‪ . 2‬נחמיה רצה לסיים את מפעלו בטקס מרשים‪ ,‬כדי להבטיח שלאחר שובו לפרס לא יזלזל העם‬ ‫במצוות התורה וכי קיים “מסמך” שעליו חתמו‪.‬‬ ‫‪ .3‬נחמיה שאף להפוך את תורת ה’ לחוקת העם ולהתאימה למצב הקיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬גיבוש התורה כספר יחיד של היהדות‪.‬‬ ‫המטרה – ליצור חוקה שתהיה מבוססת על מצוות התורה‪ ,‬לחזק את מחויבות כל היהודים למצוות‪.‬‬ ‫עיקריה של האמנה‬ ‫‪ .1‬עניינים דתיים של הליכה בדרך האל‪:‬‬ ‫א‪ .‬שבועה ללכת בדרך ה' ולקיים את חוקי התורה ומצוותיה‬ ‫ב‪ .‬התחייבות לא להתחתן בעמי הארץ‪ ,‬ולגרש את הנשים הנוכריות (עוד קודם פעל נחמיה‬ ‫באלימות נגד הנשואים לנשים נוכריות)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התחייבות לשמירת השבת (למשל לא לקנות ולמכור בשבת)‬ ‫ד‪ .‬שמירת שנת שמיטה‪ ,‬כלומר לא לגדל גידולים חקלאיים בכל שנה שביעית ולבטל חובות כל‬ ‫שבע שנים‪.‬‬ ‫‪ .2‬עניינים הקשורים לעבודת המקדש והעובדים בו‪:‬‬ ‫א‪ .‬מתן מס שליש שקל בשנה לעבודת המקדש‬ ‫ב‪ .‬מתן תרומה עבור קרבן העצים – לספק למקדש עצים באופן קבוע‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הבאת ביכורים מפרי העץ והאדמה למקדש‬ ‫ד‪ .‬הבאת בכורות הבהמה ופדיון הבנים לכוהנים המשרתים במקדש‬ ‫ה‪ .‬הבאת מעשרות עבור הלוויים ושאר משרתי המקדש‪.‬‬ ‫‪ ‬יש כאן הדגשה של מרכזיות המקדש בחיי האומה‪.‬‬ ‫סיכום הרפורמות של נחמיה‬ ‫התחום‬ ‫הביטחוני‬ ‫הרפורמה‬ ‫‪ ‬הבאת כוח צבאי מפרס‬ ‫‪ ‬סתימת הפרצות בחומת ירושלים וביצורה‬ ‫הדתי‬ ‫‪ ‬קריאת התורה בציבור ‪ -‬יצירת קשר ישיר בין האדם לאלוהיו ‪ -‬ידיעת חוקי‬ ‫התורה‬ ‫‪ ‬כריתת האמנה ‪ -‬חיזוק כוחה החוקי של התורה‪ ,‬חיזוק המגמה הבדלנית‪ .‬חיזוק‬ ‫המקדש ומעמד העובדים בו‬ ‫החברתי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שחרור עבדים‬ ‫החזרת שדות וקרקע לעניים‬ ‫איסור על לקיחת ריבית‬ ‫העברת עשירית מהתושבים ביהודה לירושלים‬ ‫‪03‬‬ ‫השוואה בין עזרא לנחמיה‬ ‫השוו בין שני המנהיגים‪ :‬עזרא ונחמיה ותרומתם לעיצוב חיי העם היהודי‪ .‬השלימו את הטבלה‪.‬‬ ‫היעזרו בכתוב בספר (עמודים ‪ )23-30‬ובדפי הפעילות בנושא עזרא ונחמיה‪.‬‬ ‫קריטריונים‬ ‫עזרא‬ ‫נחמיה‬ ‫מעמד‪ /‬תפקיד‬ ‫שנת עלייה‬ ‫פעולות מרכזיות‬ ‫(על פי תחומים)‬ ‫ומטרתן‬ ‫דרכי פעולה‬ ‫ודפוס ההנהגה‬ ‫הישגים‬ ‫קשיים‪ /‬מתנגדים‬ ‫הערה חשובה‪:‬‬ ‫בשלב זה אנו "קופצים בזמן" מהתקופה הפרסית אל תקופת השלטון הרומי‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬בין לבין כבש אלכסנדר מוקדון את רוב האימפריה הפרסית וגם‬ ‫את ארץ ישראל והחדיר את התרבות ההלניסטית (החל משנת ‪ 332‬לפני‬ ‫הספירה)‪ .‬בתקופה ההלניסטית החלו רבים להתקרב אל התרבות הזאת‪,‬‬ ‫וביניהם גם יהודים רבים‪ .‬ההתנגדות לתהליך זה באה מצד החשמונאים שפתחו‬ ‫במרד בשנת ‪ 167‬לפני הספירה ובעקבות הצלחתו הקימו את המדינה‬ ‫החשמונאית היהודית‪ ,‬אשר באה לקיצה הסופי עם כיבוש ארץ ישראל בידי‬ ‫הרומאים בשנת ‪ 63‬לפני הספירה‪.‬‬ ‫‪04‬‬ ‫הכיבוש הרומי של ארץ ישראל‬ ‫האימפריה הרומית כבשה את ארץ ישראל בשנת ‪ 63‬לפנה"ס‪ .‬בין השנים ‪ 37‬לפנה"ס עד שנת ‪6‬‬ ‫לספירה‪ ,‬שלטה רומא בארץ ישראל באמצעות מלך חסות‪ .‬בתקופה זו שלטו בארץ ישראל שני מלכי‬ ‫חסות‪ :‬הורדוס ואחריו שלט בנו ארכילאוס לתקופה קצרה של ‪ 10‬שנים‪.‬‬ ‫מה זה מלך חסות?‬ ‫מדובר במלך שאינו עומד בראש שלטון עצמאי‪ ,‬אלא חייב בנאמנות לגורם חיצוני שהמליך אותו‪.‬‬ ‫במקרה שלפנינו‪ ,‬האימפריה הרומית המליכה את הורדוס (שלא היה רומאי‪ ,‬אלא בן העם האדומי‬ ‫שהתגייר וחי מדרום לירושלים) על יהודה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יהודה לא הייתה ממש חלק מן האימפריה‬ ‫הרומית‪ ,‬אלא הייתה מדינה נפרדת שבעזרת מלך החסות שמרה על נאמנות מוחלטת לאימפריה‪.‬‬ ‫בתור מלך חסות נתנה להורדוס אוטונומיה שכללה את התחומים הבאים‪ :‬בטחון‪ ,‬משפט‪ ,‬דת וכלכלה‪.‬‬ ‫הורדוס נהנה מסמכויות רבות וכמעט בלתי מוגבלות (פרט לחובת נאמנותו המוחלטת לאימפריה‬ ‫הרומית)‪ .‬היו להורדוס סמכויות משפטיות ביהודה‪ ,‬הוא היה אחראי על גביית מיסים‪ ,‬היה לו צבא‬ ‫משלו וגם מבחינה דתית‪ ,‬למרות שלא היה כהן גדול‪ ,‬היו לו סמכויות‪.‬‬ ‫מה היו הסיבות של הרומאים להמליך ביהודה מלך חסות?‬ ‫‪ )1‬רומא עדיין לא הייתה בשיא גדולתה וכנראה שהיה לה קשה לשלוט בכל רחבי האימפריה‬ ‫שלה בכוחות עצמה‪.‬‬ ‫‪ )2‬רצון לקצץ בהוצאות‪ .‬בזמן שלטונו של הורדוס‪ ,‬רומא לא נדרשה לשלוח כוחות צבא ומימון‬ ‫כספי לארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ )3‬שליטה מרחוק באמצעות מלך חסות‪ ,‬חוסכת מן הרומאים את המגע הישיר עם התושבים‬ ‫ביהודה‪ ,‬ומעבירה את הטיפול בכל הקשיים שעשויים להיווצר במערכת היחסים בין השלטון‬ ‫לתושבים‪ ,‬לידיו של הורדוס‪.‬‬ ‫המאפיינים העיקריים של שלטון הורדוס‬ ‫שני מאפיינים קבעו את אופי שלטונו של הורדוס – היעדר תמיכה של העם והיותו מלך חסות של‬ ‫רומא‪ .‬בשנות מלכותו של הורדוס היה מתח בינו לבין יהודי ארץ ישראל ‪ .‬היהודים תיעבו אותו‬ ‫וכנראה שזו הסיבה לשלטונו האלים‪.‬‬ ‫העם היהודי תיעב את הורדוס מכמה סיבות‪:‬‬ ‫א‪ .‬הורדוס תפס את השלטון באופן לא חוקי (בעיני היהודים כמובן) ובסיוע הרומאים הדיח את‬ ‫השלטון של בית חשמונאי וקבל את השלטון בכוח הזרוע‪ .‬הורדוס היה מזוהה עם רומא והעם‬ ‫שנא את הרומאים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מוצאו של הורדוס היה נוכרי‪ .‬אבא שלו היה בן אדומים שהתגייר ואמו הייתה נבטית‪ .‬על פי‬ ‫התורה אסור לו להיות מלך על היהודים‪ .‬הורדוס נהג בעריצות‪ .‬הרג אנשים רבים באכזריות‬ ‫ובכך גרם לכך שאנשים ישנאו אותו‪ .‬הוא דיכא כל סימן של אופוזיציה פוליטית‪ .‬תומכי‬ ‫החשמונאים וכל מי שהתנגד לו או היה עלול לסכן אותו חוסל‪ .‬קורבנו היו גם בני משפחתו‪.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫ג‪ .‬הורדוס פגע קשות במעמד הכהונה הגדולה‪ .‬הוא החליש את מעמד הכהונה וצמצם את‬ ‫השפעתה‪ .‬הוא הכפיף את הכוהן הגדול למלך והוא מינה את הכוהן הגדול‪.‬‬ ‫המאפיינים של שלטון הורדוס‪:‬‬ ‫‪.1‬נאמנות לרומא ולשליטיה‬ ‫הורדוס הקפיד על צייתנות מוחלטת לשליט רומא אנטוניוס‪ .‬הוא נענה לכל משאלותיו‪ ,‬למרות שהדבר‬ ‫הטיל עליו ועל הארץ עומס כבד בנפש וברכוש‪ .‬בשנת ‪ 32‬לפני הספירה‪ ,‬אוקטאביאנוס הביס את‬ ‫אנטוניוס והפך לקיסר רומא‪ .‬בעקבות כך מעמדו של הורדוס התחזק‪ .‬אוקטאביאנוס אישר מחדש‬ ‫את מעמדו כמלך‪ ,‬ואף הרחיב את גבולות ממלכתו‪ .‬הורדוס השתלב בסדר העולמי של שליט רומא‪.‬‬ ‫בנוסף למעמדו הרשמי כמלך‪ ,‬הוא בנה קשרים הדוקים עם קובעי המדיניות ברומא‪ ,‬ובמיוחד עם‬ ‫אוקטאביאנוס‪ .‬הוא העריץ אותו‪ ,‬בנה לכבודו ערים ומקדשים‪ ,‬למשל‪ ,‬סבסטיה וקיסריה‪ ,‬השתתף‬ ‫בפולחן הקיסר‪ ,‬וזכה לקבל את התואר "אוהב הקיסר" ו"אוהב הרומאים"‪ .‬הוא טיפח יחסי אימון‬ ‫בינו לבין המצביא הרומאי אגריפה‪ ,‬מן האנשים המקורבים לשליט הרומאי‪ .‬הוא נהג להתייעץ עמו‬ ‫ולהתחשב בדעתו בכל עניין‪.‬‬ ‫‪ .2‬תמיכה באוכלוסייה ההלניסטית בארץ ישראל‬ ‫הורדוס ראה את עצמו שליט הלניסטי וטיפח את האוכלוסייה הלא יהודית בארץ ישראל‪ .‬הוא היה‬ ‫זקוק לה לגיוס כוח אדם לצבאו וככוח התומך במדיניותו ההלניסטית‪ .‬הוא בנה עבורה את הערים‬ ‫סבסטיה וקיסריה‪ .‬בערים אלה הוא השיב חיילים רומאים משוחררים חילק להם קרקעות ובכך‬ ‫הראה את הנאמנות שלו לרומא‪ .‬הערים ניבנו על פי מתכונת הערים ההלניסטיות עם מקדשים‪,‬‬ ‫שווקים‪ ,‬גימנסיון‪ ,‬מרחצאות ותיאטראות‪ .‬הקמתן של הערים הללו החלישה את הערכים היהודיים‪.‬‬ ‫חיזוק האוכלוסייה הלא יהודית הגביר את התסיסה בין יהודים לנכרים בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫‪ .3‬חיסול שרידי החשמונאים והאצולה ביהודה‬ ‫משטרו של הורדוס היה משטר דיכוי שנבנה על חורבנה של מדינת החשמונאים העצמאית והיה‬ ‫מבוסס על תמיכת רומא‪ .‬בגלל חששו מאופוזיציה לשלטונו הוא חיסל באופן שיטתי את צאצאי בית‬ ‫חשמונאי ותומכיהם‪ .‬למרות שהוא היה מלך הלניסטי לא חלה ירידה במעמדה של ירושלים ובית‬ ‫המקדש כבירת המדינה וכמרכז השלטון‪ .‬הוא ידע שהוא לא יכול למנות את עצמו לכוהן גדול בגלל‬ ‫מוצאו לכן מינה מספר משפחות כוהנים בניגוד למה שהיה מקובל עד ימיו‪ .‬משרת הכוהן הגדול הייתה‬ ‫עוברת בירושה מאב לבן ונתונה למשפחת בית צדוק בלבד‪ .‬כך הורדוס ביטל את עקרון ההורשה של‬ ‫הכהונה והכוהן הגדול הפך למעין פקיד התלוי ברצון המלך‪.‬‬ ‫‪ .4‬התערבות בסדרי הכהונה והסנהדרין‬ ‫כשליט יחיד וכמלך בעל תפיסה הלניסטית‪ ,‬הורדוס התנגד למוסד הכהונה‪ ,‬הוא ראה במשרת הכוהן‬ ‫הגדול מוקד של כוח פוליטי שיש להחלישו‪ .‬הוא נטל מן המשרה הזאת את תוכנה‪ ,‬והפך אותה למשרה‬ ‫פקידותית אשר טעונה את אישורו‪ .‬בניגוד למסורת היהודית‪ ,‬אשר ראתה בכהונה הגדולה משרה לכל‬ ‫החיים‪ ,‬הורדוס הפך אותה למשרה זמנית‪ ,‬אשר הועברה מכוהן אחד למשנהו‪ .‬הכוהנים מונו לשנה‬ ‫אחת בלבד‪ .‬מטרתו הייתה לדחוק את בית חשמונאי מכל עמדה שלטונית להקים אצולה חדשה של‬ ‫כוהנים שתהיה נאמנה לו‪ .‬לצורך כך הורדוס מינה כוהנים ממשפחות מהגולה ‪ .‬בקרב משפחות אלה‬ ‫‪06‬‬ ‫היה מקובל לשתף פעולה עם השלטון הרומי כי הן ראו בכך‪ ,‬אמצעי להבטחת המעמד הכלכלי‬ ‫והחברתי שלהם‪.‬‬ ‫הסנהדרין ריכזה בידיה סמכויות של רשות מחוקקת‪ ,‬מבצעת ושופטת‪ ,‬ובמקביל היא הייתה מעין‬ ‫מוסד אקדמי ללימוד תורה‪ .‬גורל הסנהדרין היה תלוי במצבה המדיני‪-‬חברתי של האומה ובתמורות‬ ‫של העם‪ .‬הורדוס החליש את כוחה‪ ,‬צמצם את תחומי פעולתה ודחק אותה לגמרי ממעמדה של‬ ‫שותפה בשלטון‪ .‬הורדוס צמצם את סמכויות הסנהדרין והיא עדין פעלה‪ .‬המנהיגות הדתית הייתה‬ ‫צריכה לנהוג בזהירות כדי למנוע מצב שבו הורדוס ישלול מהעם היהודי את המנהיגות שהוא היה‬ ‫זקוק לה‪ .‬שני מנהיגים חברתיים דתיים קמו לעם היהודי בתקופה זו שמאי והלל‪.‬‬ ‫‪ .5‬מפעלי הבנייה המפוארים‬ ‫הורדוס הצטיין בבניין ערים חדשות ובהקמת בנייני פאר על פי המודל ההלניסטי‪-‬רומי‪ .‬המניעים של‬ ‫הורדוס לבנייה ‪:‬‬ ‫א‪ .‬צורכי הביטחון חייבו אותו לבנות מצודות ומבצרים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הורדוס רצה להתפרסם ובאמצעות הבנייה הוא רצה לזכות בתהילה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הורדוס רצה לרכוש את אהדתם של התושבים על ידי כך שהוא מספק להם עבודה ופיתוח אזורי‬ ‫המחייה שלהם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הורדוס רצה לחזק את ההלניזציה בארץ ישראל באמצעות הקמת ערים ומבנים הלניסטיים‪.‬‬ ‫הורדוס קיווה שבזכות מעשים אלה הוא יזכה בברכת ובתמיכת הרומאים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הרומאים רצו להשכין שלום ברחבי האימפריה ( פקס רומאנה) וכדי להשיג שגשוג ויציבות הוא‬ ‫נמנע ממלחמות ואת המרץ שלו השקיע בבנייה‪.‬‬ ‫במעשיו אלה הוא רצה להאדיר את שמו ולזכות באהדה של שליטי רומא‪ .‬הורדוס בנה ערים ומבנים‬ ‫על שמו של קיסר רומא‪ :‬ס בסטיה בשומרון וקיסריה‪ .‬קיסריה הייתה לעיר הנמל הגדולה והמשגשגת‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬בקיסריה התיישבו יהודים ולא יהודים‪ .‬בסבסטיה הוא יישב חיילים משוחררים לא‬ ‫יהודים‪ ,‬וחילק להם חלקות קרקע חקלאיות‪.‬‬ ‫הורדוס בנה מבצרים הרודיון ומצדה‪ .‬בירושלים הוא בנה ביצורים מפוארים ליד בית המקדש‪ .‬אחד‬ ‫ממפעלי הבנייה הגדולים של הורדוס היה בניין בית המקדש בירושלים‪ .‬עבודת הבנייה נערכה תוך כדי‬ ‫הקפדה על חוקי הדת ‪ .‬פאר הבנייה זכה לשבחים של חכמי ישראל שאמרו‬ ‫" מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו" ‪ .‬בסוף ימיו הוא בנה בשער בית המקדש נשר‬ ‫זהב שהיה סמלה של האימפריה הרומית‪ .‬מעשה זה עורר התנגדות אלימה‪.‬‬ ‫נציב רומי‪:‬‬ ‫החל משנת ‪ 6‬לספירה הפכה יהודה להיות פרובינקיה רומית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יהודה הפכה להיות‬ ‫חלק מן האימפריה הרומית‪ ,‬והיתה כפופה ישירות לשלטון הקיסר הרומי‪ .‬פרובינקיה היא יחידה‬ ‫שלטונית השייכת לאימפריה הרומית‪ ,‬אך נמצאת מחוץ לגבולותיה של איטליה‪ .‬בראש כל פרובינקיה‬ ‫‪07‬‬ ‫עמד נציב שמונה ע"י השלטונות ברומא‪ ,‬ותפקידו היה לנהל ולפקח על ענייני הפרובינקיה מטעם‬ ‫השלטון‪ .‬לנציב היו מספר סמכויות‪:‬‬ ‫‪ )1‬הנציב היה מפקד העליון של הצבא בפרובינקיה‪.‬‬ ‫‪ )2‬היו לו סמכויות שיפוט כולל הסמכות לגזור גזר דין מוות‪.‬‬ ‫‪ )3‬הוא היה אחראי על גביית המיסים בפרובינקיה‪.‬‬ ‫‪ )4‬לנציב היתה סמכות להתערב במינוי לתפקיד הכהן הגדול‪.‬‬ ‫הנציבים ביהודה לא הגיעו ישירות מרומא‪ ,‬אלא היו הלניסטיים במוצאם‪ .‬הם הגיעו מן הישובים‬ ‫ההלניסטיים שהוקמו בישראל בזמן שלטון האימפריה ההלניסטית‪.‬‬ ‫מצב האוטונומיה היהודית בזמן שלטון הנציבים הרומיים‪:‬‬ ‫בתקופת שלטון הנציבים נשמרה מסגרת מסוימת של אוטונומיה עבור הקהילה היהודית ביהודה‪.‬‬ ‫הכהן הגדול שהיה אחראי על בית המקדש וניהול הפולחן הדתי‪ ,‬שימש עדיין כנציגם של היהודים בפני‬ ‫השלטונות וסייע לנציב בגביית המיסים‪ .‬לצד הכהן הגדול פעלה הסנהדרין‪ ,‬שהיתה מועצת בית הדין‬ ‫היהודי‪ ,‬וניהלה את הסדר המשפטי (הלכתי) בתוך הקהילה היהודית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי‬ ‫היקפה של האוטונומיה הצטמצם מאז ימי האוטונומיה בתקופת השלטון ההלניסטי‪ .‬הנציב יכל‬ ‫להתערב במינוי הכהן הגדול וענייני המשפט שבתחום הסנהדרין‪.‬‬ ‫‪08‬‬ ‫השוואה בין מלך חסות לנציב רומי‬ ‫‪‬‬ ‫מדינה עצמאית (ריבונית)‪ :‬מדינה שמנהלת את ענייניה הפנימיים והחיצוניים באופן עצמאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדינת חסות ‪ :‬מדינה שניתן לה לנהל את ענייניה הפנימיים באמצעות שליט מקומי שמונה על ידי‬ ‫רומא והיא הייתה כפופה לרומא בתחומים רבים (חייבת לשלם מס ולציית לדרישות המגיעות‬ ‫מהקיסר ברומא)‪ .‬בענייני חוץ אין לה כל סמכות עצמאית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ְּפרוֹבִ ינְּ קיָה‪ :‬אזור כבוש בשליטה ישירה של רומא ובראשה עומד נציב רומי שמונה על‪-‬ידי‬ ‫הקיסר‪ .‬הנציב ניהל את הפרובינקיה‪ ,‬גבה מיסים ושפט את העם‪ .‬לרשותו עמד חיל עזר מקומי‪-‬‬ ‫נוכרי‪.‬‬ ‫טבלת סיכום והשוואה בין מלך חסות (הורדוס) לבין הנציב הרומי‬ ‫יהודה – מדינת חסות‬ ‫יהודה‪ -‬פרובינקיה רומית‬ ‫(מנהל המדינה)?‬ ‫הורדוס – מלך חסות‬ ‫נציב רומי‬ ‫מי מנהל את ענייני הפנים במדינה?‬ ‫הורדוס‬ ‫נציב רומי‬ ‫מי מנהל את ענייני החוץ במדינה?‬ ‫רומא‬ ‫רומא‬ ‫למי מעלים מס ?‬ ‫הורדוס‬ ‫רומא‬ ‫בידי מי אחריות השפיטה?‬ ‫הורדוס‬ ‫הנציב הרומי‬ ‫מי מנהל את הצבא?‬ ‫הורדוס‬ ‫אין צבא עצמאי‬ ‫מי המנהיג‬ ‫‪09‬‬ ‫המרד הגדול (‪ 73 - 66‬לספירה) סיבות ותוצאות‬ ‫המרד הגדול של היהודים ברומאים בשנת ‪ 66‬לסה"נ פרץ מסיבות הקשורות להיבטים דתיים‪,‬‬ ‫חברתיים‪ ,‬כלכליים ומדיניים‪ .‬חלקן המכריע של הסיבות קשור ביחסים המתוחים ששררו בין‬ ‫היהודים לנציגי השלטון הרומי ובין היהודים לנוכרים בארץ ישראל‪ ,‬וחלקן נבע מהמתחים שנוצרו‬ ‫בתוך החברה היהודית‪ .‬למרד אין סיבה מרכזית אחת‪ ,‬הגורמים אליו הלכו והצטברו לאורך שלטון‬ ‫הנציבים ביהודה והחל משנת ‪ 6‬לספירה ולבסוף פרץ המרד בשנת ‪ , 66‬בין הסיבות למרד קיימת זיקה‬ ‫הדוקה והן מחזקות זו את זו‪.‬‬ ‫הסיבות שהובילו למרד הגדול‪:‬‬ ‫א‪ .‬פגיעה בחיי הדת וברגשות הדתיים – בשנת ‪ 6‬לספירה‪ ,‬עברו הרומאים למדיניות של שלטון ישיר‬ ‫על הפרובינקיה יהודה ומינו נציבים ששלטו על יהודה במקום "מלכי החסות" המקומיים‪ .‬אחד‬ ‫ממאפיני שלטונם של הנציבים היה הפגיעה בחיי הדת היהודים וחילול בית המקדש בירושלים‪.‬‬ ‫מדיניות זו החלה כבר בתקופת הנציבים הראשונים באמצעות פעולות של הנציב פונטיוס פילטוס‬ ‫והקיסר גַיוס ַקליגּולָה שציווה להציב פסל בדמותו במרכז בית המקדש‪ .‬פעולות אלו שחזרו שוב ושוב‬ ‫זעזעו את הציבור היהודי‪.‬‬ ‫הפגיעה בחיי הדת הלכה וגברה בתקופת הנציבים האחרונים‪ .‬למשל‪ ,‬בעת כהונתו של הנציב ונטידיוֹס‬ ‫קוֹמָ נּוס (‪ 48-52‬לסה"נ)‪ ,‬בימי חג הפסח‪ ,‬פגע אחד החיילים הרומיים בכבודם של המתפללים היהודים‬ ‫לתגרוֹת בין חיילי קומנוס‬ ‫בירושלים‪ .‬למרות פניית היהודים קומנוס לא הענישוֹ‪ .‬הדברים התפתחו ִ‬ ‫לבין היהודים‪ ,‬ובירושלים התחוללו מהומות שנהרגו בהן אלפי יהודים‪ ,‬לפי עדות יוסף בן מתתיהו‪.‬‬ ‫הפגיעה ביהודים הגיעה לשיאה בבית המקדש‪ ,‬כאשר הנציב גסיוס ְּפלוֹרּוס (‪ 64-66‬לסה"נ) ביקש‬ ‫להוציא כסף מאוצר המקדש‪.‬‬ ‫הסמכות שקיבלו הנציבים למַ נות כוהנים גדולים פגעה ברגשות הדתיים והלאומיים של היהודים‪,‬‬ ‫והגבירה את הצורך במאבק בשלטון הרומי‪ .‬הנציבים פעלו משיקול פוליטי ‪ -‬הם הטילו את מרּותם על‬ ‫היהודים על ידי פיקוח ושליטה בבית המקדש ובאוצרותיו‪ ,‬ומינו כוהן גדול שישתף פעולה עם הנציב‬ ‫ועם הפקידות בפרובינקיה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החרפת המתח ביחסים בין יהודים לנוכרים ‪ -‬מאז הכיבוש הרומי הלך והתחזק מעמדם של‬ ‫הנוכרים בארץ ישראל‪ .‬הנציבים האחרונים העדיפו את האוכלוסייה הנוכרית על האוכלוסייה‬ ‫היהודית‪ .‬כך למשל‪ ,‬כשפרץ סכסוך בין יהודים ליוונים בעיר פילדלפיה שבעבר הירדן‪ ,‬פסק הנציב‬ ‫הרומי קוספיוס פַ דוֹס (‪ 44-46‬לסה"נ) נגד היהודים‪ .‬מדיניות זו נמשכה גם בימי הנציב טיבריוס יוליוס‬ ‫אלכסנדר (‪ 46-48‬לסה"נ)‪ ,‬שהיה יהודי מומר ודיכא ביד קשה כל גילוי של תסיסה נגד השלטון הרומי‪.‬‬ ‫יוליוס אלכסנדר הוציא להורג את שני בניו של יהודה הגלילי שפעלו נגדו‪ .‬המתח ששרר ביחסים בין‬ ‫היהודים לנוכרים בלט באופן שבו הגיבו הנוכרים בקיסריה עם היוודע מותו של אגריפס (‪ 44‬לסה"נ) ‪-‬‬ ‫התושבים הנוכרים ביטאו את שמחתם בחגיגות‪ ,‬ואילו על היהודים ירד אבל כבד‪.‬‬ ‫ההידרדרות ביחסים בין היהודים לרומאים החריפה בימי הנציב פֶ לִ יכְּ ס (‪ 52-60‬לסה"נ)‪ .‬בין היהודים‬ ‫לנוכרים בקיסריה שרר מתח סביב שאלת מעמדם של היהודים בעיר‪ .‬היהודים טענו שקיסריה היא‬ ‫‪21‬‬ ‫עיר יהודית כי הורדוס שהיה מלך יהודי בנה אותה‪ ,‬והנוכרים טענו שהיא פוליס ששולטים בה אזרחיה‬ ‫היוונים‪ .‬הנציב פליכס צידד בעמדת הנוכרים‪ ,‬אך רק בשנת ‪ 66‬לסה"נ הוכרע הסכסוך על ידי הקיסר‬ ‫נֵירוֹן קלאודיוס שפסק כי קיסריה אינה עיר יהודית‪.‬‬ ‫הסכסוך בין היהודים לנוכרים בקיסריה העמיק בעקבות הפְׁ סיקה של נֵירון‪ .‬הנוכרים חסמו את‬ ‫הכניסה לבית הכנסת בעיר‪ ,‬וכדי להתגרות ביהודים הקימו במקום בית מלאכה שפעל בימי שבת וחג‬ ‫(שנת ‪ 66‬לסה"נ)‪ .‬כדי לנסות לפתור את הסכסוך ביקשו היהודים לרכוש את השטח הסמוך לבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬אך ניסיונות אלה נכשלו‪ .‬הנוכרים המשיכו להתגרות ביהודים וערכו פולחן אלילי ‪ -‬הקריבו‬ ‫בשבת קורבן ציפורים בסמוך לכניסה לבית הכנסת‪.‬‬ ‫כתוצאה מן האירועים‪ ,‬עזבו יהודים רבים את העיר ונטלו עמם את ספרי התורה‪ .‬בקיסריה פרצו‬ ‫מהומות בין יהודים לנוכרים‪ ,‬ולפי עדות יוסף בן מתתיהו נהרגו במהלכן יותר מ‪ 20-‬אלף יהודים‪.‬‬ ‫בהשפעת האירועים בקיסריה החלו מעשי אלימות של יהודים ושכניהם בערים הלניסטיות אחרות‬ ‫כמו סֶ בַ ְׁס ִטי‪ ,‬עכו‪ ,‬אשקלון‪ ,‬עזה‪ .‬יהודים רבים נהרגו ורבים אחרים נטשו את עריהם ונהפכו לפליטים‪.‬‬ ‫המהומות התפשטו גם לתפוצות ולפי יוסף בן מתתיהו נהרגו באלכסנדריה בלבד כ‪ 50-‬אלף יהודים‪.‬‬ ‫האידאולוגיה של הסיקריים הגבירה את רוח המרד בציבור‬ ‫ֵ‬ ‫ג‪ .‬התגברות הקנאות בקרב היהודים ‪-‬‬ ‫יקה ‪-‬‬ ‫היהודי‪ .‬השם סיקריים היה כינוי גנאי שניתן לתנועה זו על ידי יריביה‪ .‬הם נקראו על שם הַ ִס ָ‬ ‫פִ גיון בלטינית ‪ -‬שאותו נהגו להסתיר תחת בגדיהם‪ .‬לדעת הסיקריים הכְׁ ניעה לשלטון הרומי הייתה‬ ‫בבחינת חטא‪ ,‬כי ביטאה את ההכרה באדון אחר חוץ מאלוהים‪ .‬זו הייתה התנועה הוותיקה ביותר‬ ‫מבין תנועות המרד‪ ,‬והיא הפיצה את עמדותיה בהתמדה בציבור היהודי‪ .‬ככל שגברה המצוקה בקרב‬ ‫יהודי ארץ ישראל‪ ,‬גברה השפעתם והתחזק כוחם של שוחרי המרד ברומא‪ .‬הסיקריים פעלו לא רק‬ ‫נגד הרומאים‪ ,‬אלא גם נגד נכבדים יהודים שנחשדו כמשתפי פעולה עם הרומאים‪ .‬קורבנם הראשון‬ ‫היה יונתן הכוהן הגדול‪ ,‬שנחשב לבעל ברית של הנציב פליכס‪.‬‬ ‫ד‪ .‬העמקת הקיטוב החברתי ‪ -‬המיסוי שהטיל השלטון הרומי על הפרובינקיה יהודה עורר התנגדות‪,‬‬ ‫כי בנוסף לנטל הכלכלי הוא סימל את השעבוד ואת אובדן החירות של האזרחים‪ .‬מלבד מס גולגולת‬ ‫ומס על הרכוש הוטלו על תושבי הפרובינקיה מסים עקיפים כמו מס על סחורות שנמכרו בשווקים או‬ ‫שעברו בנמלים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדרשו תושבי יהודה לעבוד ואף למסור את בהמות העבודה שברשותם לצורכי‬ ‫השלטון בפרובינקיה‪ .‬בתקופת הנציבים האחרונים גדל נטל המסים וגברו מעשי העושק והניצול‪ ,‬כי‬ ‫הנציבים ניצלו את השירות בפרובינקיה יהודה לשיפור מעמדם הכלכלי‪.‬‬ ‫בהשפעת המיסוי הכבד גבר הקיטוב בין המעמדות והחריף המאבק הפנימי בחברה היהודית‪.‬‬ ‫המסים הכבידו בעיקר על השכבות הנמוכות‪ ,‬ואיכרים רבים התרוששו ואיבדו את הבעלות על‬ ‫אדמותיהם‪ .‬הם עברו להתגורר בעיר וביקשו להיות פועלים שכירים‪ .‬אבל גם בקרב הפועלים בעיר כמו‬ ‫הבנאים והסַ תָ תים ‪ -‬שררה אבטלה חמורה‪ .‬עם סיום מפעלי הבנייה של הורדוס‪ ,‬ובעיקר בניית בית‬ ‫המקדש‪ ,‬נותרו בירושלים אלפי פועלים מובטלים‪ .‬אנשים אלה נענו לקריאות למרד שלּוּו בהבטחות‬ ‫לצדק סוציאלי‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬משפחות האצולה העשירות הידקו את שיתוף הפעולה עם השלטון הרומי‪ .‬בין הכוהנים‬ ‫הגדולים‪ ,‬עשירי ירושלים והסוחרים שהשתייכו למעמד הגבוה היו קשרי משפחה ונישואין‪ .‬בני‬ ‫השכבות הללו לא היססו לעשוק את פשוטי העם‪ ,‬ולמשל‪ ,‬משפחות הכוהנים הגדולים שלחו את‬ ‫‪20‬‬ ‫עבדיהם אל השדות לקחת בכוח את המעשרות שהיו מיועדים לכוהנים הפשוטים‪ .‬בעקבות מציאות זו‬ ‫הלכו ופחתו מעמדה ויוקרתה של האצולה בעיני העם‪ ,‬וכוחה להנהיג את העם ולרסן את שוחרי המרד‬ ‫ נחלש‪.‬‬‫ה‪ .‬התגברות התסיסה המשיחית ‪ -‬תקופות של מצוקה יוצרות ציפייה לגאולה‪ ,‬ולכן נָהּו רבים אחרי‬ ‫אנשים שהתיימרו להיות מושיעים או נביאים והבטיחו שהגאולה קרובה‪ .‬כך היה בימי פ ֹונטיּוס‬ ‫פִ ילַטּוס (‪ 26-36‬לסה"נ) כאשר הופיעו ישו ונביא שומרוני‪ ,‬וכך היה גם בימי הנציב קוספיוס פַ דוֹס (‪44-‬‬ ‫‪ 46‬לסה"נ) כאשר הופיע נביא שהבטיח לבקוע את מי הירדן לשניים ולהוליך את הציבור בחָ ָרבָ ה‪ .‬פַ דוֹס‬ ‫שלח את חייליו והם הרגו חלק מהמתקהלים ואת הנביא‪ .‬גם הנציב פֶ ליכְׁ ס נהג באופן דומה כאשר‬ ‫שלח את חייליו להילחם בנביא שכונה "נביא מצרי"‪ .‬הנביא המצרי קיבץ המונים על הר הזיתים‬ ‫בירושלים והבטיח לבקוע לפניהם את חומות העיר‪.‬‬ ‫ו‪ .‬היחלשותה של רומי‪ -‬במאה הראשונה לספירה עמדו בראש רומי קיסרים חלשים ולא יציבים‬ ‫(קאליגולה שנחשב למשוגע‪ ,‬קלאודיוס‪ ,‬נירון ששרף את רומי)‪ .‬חולשת האימפריה באה לידי ביטוי‬ ‫במדיניות החוץ שלה‪ -‬כישלון המלחמה נגד הפרתים (עם שיש באזור עירק של ימינו)‪ .‬חולשתה עוררה‬ ‫תקווה להשתחררות ממנה ורצון למרוד בה‪.‬‬ ‫הוויכוח בעד ונגד היציאה למרד‪:‬‬ ‫בשנת ‪ 66‬פרץ המרד הגדול ע"י היהודים נגד השלטון הרומאי בארץ ישראל‪ .‬שני האירועים המרכזיים‬ ‫באותה שנה שהובילו לפרוץ המרד היו‪:‬‬ ‫‪ )1‬התערבות הקיסר נירון בוויכוח על מעמדם של היהודים בעיר קיסריה‪ ,‬שטענו כי קיסריה היא‬ ‫קודם כל עיר יהודית‪ ,‬מאחר ונבנתה ע"י הורדוס‪ .‬נירון פסק כי קיסריה אינה עיר יהודית‪.‬‬ ‫‪ )2‬האירוע שמסמל את פרוץ המרד הוא ביטול הקורבן לשלום הקיסר‪ ,‬אותו נהגו היהודים‬ ‫להקריב בבית המקדש כאות לנאמנותם לאימפריה הרומית‪.‬‬ ‫החברה היהודית לא הייתה מאוחדת ביחסה לשלטון הרומי בארץ ישראל‪ ,‬ובמיוחד לא הייתה‬ ‫מאוחדת סביב ההחלטה בדבר יציאה למרד‪ .‬שאלת המרד יצרה שתי קבוצות מרכזיות שהיו חלוקות‬ ‫ביניהן בנוגע לשאלה‪ ,‬האם לצאת למרד או לא?‬ ‫קבוצת המתנגדים‪:‬‬ ‫האצולה היהודית‪ ,‬שכללה את משפחת הכהן הגדול‪ ,‬אנשי הסנהדרין וקבוצה של יהודים עשירים‪,‬‬ ‫התנגדה למרד מן הטעמים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬רומא היא אימפריה חזקה מאד ששלטה על עמים רבים וביניהם היוונים והמקדונים‪ .‬לרומא‬ ‫יש צבא חזק ואין סיכוי שהיהודים יצליחו לגייס כוח צבאי שיוכל להתמודד עם הצבא הרומי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ליהודים אין למי לפנות בשביל עזרה‪ .‬הם אינם יכולים לגייס קואליציה (ברית עם עמים‬ ‫נוספים) נגד הרומאים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יציאה למרד תהיה כרוכה בחילול השם‪ .‬בזמן המרד היהודים לא יוכלו לשמור את השבת‪,‬‬ ‫ודבר זה עומד בסתירה לכוונתם של המורדים‪ ,‬שרוצים לצאת למרד בגלל שהרומאים אינם‬ ‫מכבדים את הדת היהודית‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ד‪ .‬יציאה למרד תוביל לפגיעה ביהודים רבים שאינם חיים בארץ ישראל‪ ,‬אלא בארצות שונות‬ ‫שנמצאות תחת כיבוש של האימפריה הרומית‪.‬‬ ‫ה‪ .‬היהודים אינם מוכנים לחיים במדינה עצמאית‪ ,‬ולכן החיים תחת שלטון הרומאים עדיפים‪.‬‬ ‫קבוצת התומכים‪:‬‬ ‫קבוצת קנאים שהונהגה ע"י הסיקריים ואישים נוספים (יוחנן מגוש חלב ושמעון בר גיורא) שתמכה‬ ‫במרד מן הטעמים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מצב השעבוד לאימפריה הרומית הוא כמו חטא‪ ,‬מאחר והיהודים נתונים למרותו של אדון‬ ‫אחר חוץ מאלוהים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האימפריה נמצאת במצב של חולשה‪ .‬בראש האימפריה עמד הקיסר נירון שנחשב לאדם‬ ‫משוגע‪ ,‬דבר שביטא חוסר יציבות פוליטית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הרומאים התקשו לכבוש את העם הפרתי‪ .‬היהודים חשבו כי יוכלו לגייס לצדם את הפרתים‬ ‫נגד הרומאים או לכל הפחות את קבוצת היהודים שחיה בפרתיה יחד עם יהודים ממקומות‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫תוצאות המרד הגדול‬ ‫‪ .1‬תוצאות מיידיות מוות‪ ,‬שבי והרס ‪ -‬המרד הגדול הביא למותם של אלפי יהודים ולמכירתם של‬ ‫אלפי שבויים יהודים אחרים לעבדים ברחבי האימפריה הרומית‪ .‬טיטוס חגג את כיבוש‬ ‫יּומף ‪ -‬תהלוכת ניצחון מפוארת שנערכה ברומא (שהונצחה‬ ‫בט ִר ְׁ‬ ‫ירושלים והכנעת המרד היהודי ְׁ‬ ‫בשער טיטוס ובכתבי יוסף בן מתתיהו)‪ .‬בתהלוכה הוצגו לראווה כלי המקדש ושניים ממנהיגי‬ ‫המרד – שמעון בר גיורא ויוחנן מגוש חלב‪ .‬בסיום התהלוכה הרומאים הוציאו להורג את שמעון‬ ‫בר גיורא לעיני ההמונים‪ .‬בדרך זו נהגו הרומאים להוציא להורג מנהיגי מרידות‪ ,‬ושמעון בר‬ ‫גיורא נתפס בעיניהם כמנהיג המרד‪ .‬על יוחנן מגוש חלב שהסגיר עצמו לידיהם‪ ,‬גזרו הרומאים‬ ‫מאסר עולם ועבודת פרך‪ .‬ברחבי ארץ ישראל ‪ -‬ובראש ובראשונה ביהודה ‪ -‬הותיר המרד הרס‬ ‫וחורבן ונזקים כלכליים כבדים‪ .‬בתקופה הראשונה אחרי החורבן נשללו זכויותיהם הציבוריות‬ ‫והדתיות של היהודים בארץ ובאזורים הסמוכים לה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אובדן קרקעות – לאחר שנת ‪ 70‬לספירה יהודים רבים אבדו את קרקעותיהם‪ ,‬אם בגלל שנתפסו‬ ‫בכוח ע"י חיילים רומיים ואם בגלל שהוחרמו באופן רשמי ע"י השלטונות הרומיים‪ .‬הרומאים‬ ‫לא החרימו את אדמותיהם של כל היהודים‪ ,‬אלא רק של קבוצת המורדים‪ .‬היהודים שגילו‬ ‫נאמנות כלפי הרומאים בזמן המרד המשיכו להחזיק בקרקע‪.‬‬ ‫‪ .3‬שינויים בפרובינקיה יהודה – בעקבות המרד ערכו הרומאים שני שינויים מהותיים ביהודה‪ :‬א‪.‬‬ ‫הם הציבו ביהודה את ליגיון הצבא ה‪ 10-‬באופן קבוע‪ .‬ב‪ .‬השינוי השני היה במינו אדם ממעמד‬ ‫הסנטורים לתפקיד הנציב ביהודה‪ .‬מינוי זה הבטיח לרומאים שבראש הפרובינקיה יעמוד אדם‬ ‫מנוסה‪.‬‬ ‫‪ .4‬חורבן המקדש ‪ -‬חורבנו של בית המקדש ‪ ,‬אשר קרוב לשש מאות שנה שימש מרכז רוחני‪ ,‬דתי‪,‬‬ ‫כלכלי ופוליטי ליהודי הארץ והתפוצות‪" ,‬יצר מעין חלל ריק בחיי הרוח והמעשה של העם"‪ ,‬אך‬ ‫לא היה מכת מוות ‪ -‬לא ליהודים ולא ליהדות‪ ,‬לא בארץ ולא מחוצה לה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הכהונה הגדולה – חורבן בית המקדש גרר עמו את הפגיעה בכהונה הגדולה‪ .‬רבים מבתי הכהונה‬ ‫נהרגו בזמן המרד‪ ,‬ע"י רומאים או יהודים קנאים‪ .‬אלה שנשארו בחיים לא יכלו להמשיך‬ ‫ולהנהיג את העם היהודי‪ ,‬מאחר והרומאים לא היו נותנים לאותה קבוצה שזוהתה עם בית‬ ‫המקדש להמשיך להנהיג‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬מעמדה של הכהונה ירד עוד לפני המרד‪ ,‬בעיניהם של יהודים‬ ‫רבים‪ ,‬שחשבו כי היא אינה ראויה להנהיג עוד את היהודים‪.‬‬ ‫‪ .6‬הסנהדרין – עם חורבן בית המקדש בוטלה גם הסנהדרין שתפקדה כבית משפט וגם מקום‬ ‫לימוד‪ .‬הסנהדרין שאבה את כוחה מהימצאותה בחצר בית המקדש‪ ,‬ולאחר החורבן אבדה‬ ‫הסנהדרין את כוחה‪.‬‬ ‫סיכום ‪ -‬למרות התוצאות הקשות הצליח היישוב היהודי בארץ ישראל להתאושש בתוך זמן די קצר‬ ‫ואף לשמור על רוב יהודי‪ .‬חורבן בית המקדש וירושלים הביא לשינוי מהותי בחיי היהודים ולהעתקת‬ ‫‪24‬‬ ‫מרכז הכובד מן המקדש ללימוד תורה‪ .‬בכך החלה תקופת חדשה בתולדות עם ישראל ‪ -‬תקופת‬ ‫המשנה והתלמוד‪ ,‬שעמדה בסימן היעדרם של ירושלים‪ ,‬בית המקדש והעבודה בו‪.‬‬ ‫רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה‬ ‫לאחר המרד הגדול וחורבן בית המקדש המשיכה הפרובינציה יהודה להתקיים‪ .‬אבל‪ ,‬כתוצאה מהמרד‬ ‫הגדול‪ ,‬ערכה רומא שינויים בדרכי המנהל שלה‪ :‬הפרובינציה הייתה כפופה ישירות לקיסר ולא עוד‬ ‫לנציב בסוריה‪ ,‬הנציבים ביהודה לאחר החורבן היו ממעמד הסנטורים ולא ממעמד הפרשים (מעמד‬ ‫נמוך יותר) כפי שהיה קודם לכן‪ ,‬הלגיון הרומי חנה באופן קבוע ביהודה בנוסף לחילות העזר שהיו שם‬ ‫‪.‬‬ ‫המשבר בחברה היהודית‬ ‫לאחר חורבן הבית השני נוצרה בחברה היהודית אווירה של ייאוש ומשבר‪ .‬התבוסה לרומאים‪ ,‬ההרס‬ ‫ותקנות הכיבוש הקשות שהנהיגו הרומאים הכבידו מאוד על הציבור היהודי‪ .‬אבל מעל לכל זה‪ ,‬עם‬ ‫חורבן בית המקדש הגיעה לסופה תקופה של ‪ 600‬שנה ‪ ,‬מאז חנוכת בית מקדש השני בשנת ‪515‬‬ ‫לפנה"ס‪ .‬חורבן הבית השני‪ ,‬היווה את המכה הגדולה ביותר שספג העם היהודי‪.‬‬ ‫בית המקדש היה עד החורבן המרכז הדתי‪ ,‬החברתי‪ ,‬המשפטי והמדיני של העם היהודי‪ .‬עם החורבן‬ ‫וכיבוש ירושלים נעלם בבת אחת מרכז זה‪ ,‬מה שגרם להלם ולאבל כבד בעם‪ .‬הדבר בלט במיוחד בקרב‬ ‫קבוצות המורדים שהאמינו כי ברגע האמת האל יגן על ירושלים ובית המקדש‪ ,‬והאויב יובס‪.‬‬ ‫הסכנה הייתה שהעם היהודי לא ישרוד לאחר מלחמה כה קשה עם מאות אלפי הרוגים והמונים‬ ‫אחרים שהפכו לעבדים‪ .‬אבל מעבר לכך‪ ,‬לחורבן הבית היו השלכות משמעותיות ביותר בתחום הדתי‪,‬‬ ‫החברתי והמנהלי‪ :‬הכהונה הגדולה‪ ,‬מוסדות ההנהגה‪ ,‬הפולחן הדתי הקשור למקדש‪ ,‬העלייה לרגל ‪-‬‬ ‫כל אלה חדלו להתקיים‪.‬‬ ‫תוצאות החורבן‪ :‬אווירת ייאוש – האבדות הקשות בנפש וברכוש וחורבן הארץ‪ ,‬בייחוד חורבנם של‬ ‫ירושלים ובית המקדש‪ ,‬גרמו להלם נורא ליהודי א"י והתפוצות‪ ,‬וייאוש פקד רבים בעם‪ .‬יהודים רבים‬ ‫חשו שחורבן בית המקדש יצר נתק הין ה' לעמו‪( .‬לפי מקורות חז"ל‪ ,‬יהודים בארץ גזרו על עצמם לא‬ ‫לאכול בשר‪ ,‬לא לשתות יין)‪.‬‬ ‫בניית המרכז ביבנה‪ :‬עיצוב חיים יהודים ללא מקדש‪.‬‬ ‫חורבנה של ירושלים‪ ,‬חורבן בית המקדש וביטול עבודת הקודש שנעשתה בבית המקדש מדורי דורות‬ ‫זעזעו את יסודות עולמם של היהודים וערערו את חייהם‪ .‬לאחר החורבן‪ ,‬בשעת המצוקה הלאומית‬ ‫הקשה‪ ,‬הבין רבן יוחנן בן זכאי שיש לעשות הכול כדי לשמור על המשך הקיום היהודי‪ .‬הוא ייסד‬ ‫ביבנה מרכז דתי‪ -‬לאומי חדש שהראה לעם דרך אחרת‪ :‬להשלים עם מציאות החורבן והמשך שלטון‬ ‫רומא‪ ,‬לסגל את ההלכה ואורחות החיים היהודים‪ ,‬גם בלי בית מקדש‪.‬‬ ‫בעיר יבנה התפתח מרכז שבו החלו יהודים "חכמים" (גדולים בתורה) להתמודד עם החלל שנוצר‪.‬‬ ‫בראש המרכז עמד רבן יוחנן בן זכאי – ריב"ז‪ ,‬בן למשפחת כוהנים‪ .‬ריב"ז נחשב מגדולי החכמים‬ ‫בתקופה ההיא‪ .‬לפני החורבן ניהל הריב"ז בית מדרש בירושלים‪ ,‬והוא כיהן כמשנה לראש הסנהדרין‪,‬‬ ‫רבן שמעון בן גמליאל‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫בפעילותו ‪ ,‬הוא רצה לתת מענה ובעיקר להתמודד עם שלוש שאלות‪/‬שלושה קשיים‪:‬‬ ‫א‪ .‬כיצד להמשיך לקיים את הפולחן הדתי ללא מקדש?‬ ‫ב‪ .‬כיצד לקיים הלכות שהיו קשורות במקדש?‬ ‫ג‪ .‬כיצד להמשיך לקיים את מסגרת החיים הדתיים‪ ,‬החברתיים והלאומיים‪ ,‬ולמלא את‬ ‫החלל שנוצר?‬ ‫פעולותיו של רבן יוחנן בן זכאי‪:‬‬ ‫‪ .1‬הקמת מרכז תורני ביבנה – בתוך כמה שנים הפכה יבנה למסגרת דתית ורוחנית המלכדת את‬ ‫בית ישראל‪ .‬יבנה לא רק שמרה על העם מפני התפוררות‪ ,‬אלא אף הביאה לידי תחייה גדולה‬ ‫ב חיי העם‪ .‬ביבנה ניסה ריב"ז לתת מענה לצרכים הדחופים של העם שהציבו החיים החדשים‬ ‫שלאחר החורבן‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקמת מוסדות של "ראשות העם" – הנשיאות ובית הדין הגדול (הסנהדרין)‪ ,‬שפעל גם כבית‬ ‫מדרש גדול (מקום ללימוד תורה והלכה)‪ .‬בית הדין הגדול ירש את סמכויות הסנהדרין‬ ‫שישבה בירושלים והיה לגוף המחוקק והשיפוטי העליון של א"י‪.‬‬ ‫‪ .3‬בתי הכנסת נעשו למוקד פולחן חלופי לעבודת הקודש‪ ,‬שהייתה נהוגה בבית המקדש‪ .‬בדור‬ ‫שלאחר החורבן‪ ,‬הפכו בתי הכנסת ל"מקדשי מעט" והתפילה הועמדה במרכז עבודת הקודש‬ ‫(החליפה את עבודת הקורבנות)‪.‬‬ ‫‪ .4‬לוח שנה ‪ -‬קידוש החודש ועיבור השנים שהיו בעבר בסמכות בית הדין הגדול שישב בירושלים‬ ‫בבית המקדש עבר לידי חכמי יבנה שהיו מוסמכים לקבוע את לוח השנה והמועדים‪.‬‬ ‫‪ .5‬יצירת תחליף לעבודת הקורבנות ‪ -‬בתקופת בית המקדש עבודת הקורבנות מילאה תפקיד‬ ‫חשוב של כפרת עוונות‪ ,‬אחרי החורבן יצרו חכמי יבנה דרכי כפרה חלופיות שאפשר לקיימן‬ ‫בכל מקום ובכל שעה‪ :‬התשובה‪ ,‬התפילה‪ ,‬המצוות‪ ,‬מעשי החסד (גמילות חסדים) והמוסר‬ ‫הנמצאים בידי האדם בכל מקום ובכל שעה‪.‬‬ ‫‪ .6‬התקנות לשימור זכרו של בית המקדש ‪( -‬מתוך תקווה שיבנה במהרה בימינו)‪ :‬תקנותיו של‬ ‫ריב"ז נועדו לאפשר את קיומו של אורח חיים יהודי שבו יישמרו המצוות שקוימו בביהמ"ק‪.‬‬ ‫אחרי החורבן חלק מהמצוות נעלמו‪ ,‬אבל יחד עם זאת‪ ,‬יש מצוות שאפשר לקיימן ללא כל‬ ‫קשר לקיומו של בית המקדש וכך לשמר את זכרו‪ .‬למשל‪ ,‬נטילת לולב – בחג סוכות ביהמ"ק‬ ‫נטלו לולב בכל יום מימי חג‪ ,‬ובמקומות אחרים רק ביום הראשון לחג‪ .‬תקנה זו מהווה "זכר‬ ‫לבית המקדש"‪ ,‬והיא קבעה נטילת לולב בכל ימי החג כמו שהיה בבית המקדש‪ .‬דוגמא נוספת‬ ‫"ברכת הכהנים" – בתפילת שמונה עשרה הכוהנים עלו לברך את העם יחפים – זכר לאיסור‬ ‫להיכנס לבית המקדש בנעליים‪ .‬תקיעה בשופר‪ ,‬ריב"ז קבע כי כאשר ראש השנה יחול בשבת‬ ‫‪26‬‬ ‫יתקעו בשופר בכל מקום שבו יש בית דין‪ .‬בתקנה זו רצה לבסס את מעמד ההנהגה ביבנה ואת‬ ‫סמכויות בית הדין‪.‬‬ ‫המתנגדים לריב"ז‬ ‫‪ .1‬יהודים שלא סלחו לריב"ז על כך שברח מירושלים בעיצומו של המצור על ירושלים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכוהנים ששרדו בחורבן ראו בהקמתו של מרכז דתי חדש מהלך שיפגע במעמדם‪.‬‬ ‫‪ .3‬חכמים שנטו אחרי בית שמאי התעלמו מריב"ז כיוון שהיה מבית הלל‪.‬‬ ‫יורשו של ריב"ז – רבן גמליאל‬ ‫את מקומו של ריב"ז ירש רבן גמליאל‪ ,‬בנו של רבן שמעון בן גמליאל‪ ,‬שנהרג בידי הקנאים בתקופת‬ ‫המרד‪ .‬רבן גמליאל היה מקובל על כלל החכמים‪ ,‬הרומאים הכירו בו כמנהיג‪ .‬רבן גמליאל פעל למען‬ ‫אחדותו של העם היהודי ועל כן קבע‪ :‬דעת הרוב קובעת בכל מחלוקת שתבוא לפני בית הדין הגדול‪.‬‬ ‫פסיקת בית הדין הגדול מחייבת את כולם ולא ניתן לשנותה‪.‬‬ ‫רבן גמליאל עסק בעיקר בקביעת תקנות בחיי היומיום‪ ,‬קביעת חגים ומועדים‪ ,‬מינוי דיינים‪ ,‬קביעת‬ ‫נוסח תפילה אחיד‪ .‬בית המדרש ביבנה שימש כבית דין גדול ובו התקינו תקנות מחייבות עבור יהודי‬ ‫ארץ ישראל ויהודי התפוצות‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫הלאומיות בישראל ובעמים‬ ‫רקע‪ :‬מראשית הציוויליזציה חיו בני האדם בקבוצות‪ :‬משפחות‪ ,‬שבטים‪ ,‬עמים‪ ,‬קהילות‪ ,‬כפרים וכו'‪.‬‬ ‫לבני הקבוצות השונות היו מאפיינים משותפים וזיקה אלו לאלו‪ .‬בסוף המאה ה‪ 18-‬נוצר דפוס‬ ‫התארגנות חדש‪ :‬הלאומיות‪ .‬הלאומיות נולדה במערב אירופה ובצפון אמריקה‪ ,‬ובמאה ה‪19-‬‬ ‫התפשטה ברחבי אירופה ובמאה ה‪ 20-‬ברחבי העולם כולו‪.‬‬ ‫הלאומיות ‪ -‬הגדרות‬ ‫ללאומיות ישנן הגדרות רבות‪ .‬הלאומיות נגזרת מהגדרת הלאום‪ .‬לפניכם הגדרות מקובלות מרכזיות‬ ‫לתופעת הלאומיות‪.‬‬ ‫לאום‪ :‬קבוצת אנשים בעלי מאפיינים משותפים‪ :‬שפה‪ ,‬מוצא‪ ,‬מולדת (לא בהכרח כולם) ולחבריה ישנו‬ ‫זיכרון היסטוריה משותף‪ ,‬תרבות ציבורית המונית‪ ,‬כלכלה משותפת‪ ,‬זכויות וחובות משותפים (לא כל‬ ‫המאפיינים מתקיים בהכרח במקביל)‪ .‬המימד החשוב ביותר הוא העובדה שבני הלאום מרגישים זיקה‬ ‫זה לזה ומגדירים עצמם כלאום אחד‪ .‬בני הלאום גם רואים את עתידם באופן משותף‪.‬‬ ‫לאומיות – תפיסת עולם הרואה חשיבות בכך שלכל לאום יש את הזכות להיבדל מלאומים אחרים‪,‬‬ ‫להתאחד ולהגיע לידי הגדרה עצמית = מדינה עצמאית‪ .‬הקמת מדינת לאום (מדינה בה יש לאום אחד‬ ‫דומיננטי) היא הגשמת הלאומיות‪.‬‬ ‫תנועה לאומית‪ :‬תנועה פוליטית המבקשת לממש את עקרונות הלאומיות‪ .‬התנועה הלאומית מבקשת‬ ‫ליצור מדינה או אוטונומיה של הלאום‪ ,‬בהן תתקיים התאמה בין המקום שבו חיים בני הלאום ובין‬ ‫המסגרת הפוליטית השלטת‪ ,‬כלומר להקים מדינה שבה רוב האזרחים יהיו בני הלאום‪.‬‬ ‫לאומנות‪ :‬זוהי לאומיות קיצונית שבה הלאום נתפס כערך עליון אשר לשם מימוש זכויותיו‬ ‫והאינטרסים שלו ניתן לפגוע באינטרסים של אומות אחרות או של מיעוטים לאומיים וכן להתעלם‬ ‫מזכויות האדם‪ .‬אחד הנושאים הגורמים לגילויי לאומנות הוא המאבק בין לאומים על אותה‬ ‫טריטוריה‪.‬‬ ‫מדינת לאום‪ :‬רוב המדינות המודרניות הן מדינות לאום‪ .‬רוב תושביהן משתייכים ללאום אחד‪.‬‬ ‫המדינה מקיימת שלטון שמביא לידי ביטוי את אופיו של הלאום ושל התנועה הלאומית המיוחדת‬ ‫ללאום זה‪.‬‬ ‫מדינה רב לאומית‪ :‬כאשר החלו עמים להגדיר את עצמם באופן לאומי נוצרו מדינות רב לאומיות‪.‬‬ ‫מדינות אלו שלטו על לאומים רבים‪ .‬השלטון במדינה היה בדרך כלל בידי הלאום הגדול והחזק ביותר‪.‬‬ ‫הלאומים השונים ביקשו להשתלט משלטון המדינה הרב לאומית ולהקים מדינת לאום משלהם‪.‬‬ ‫מיעוט לאומי‪ :‬במדינות לאום מתקיימים לעיתים קרובות מיעוט לאומי – אזרחים במדינה המגדירים‬ ‫את עצמם כבני לאומיות אחרת‪ .‬לעיתים המיעוט הלאומי הינו חלק מלאום שיש לו מדינת לאום‬ ‫משלום (לדוגמה הרוסים החיים באוקראינה)‪ ,‬ולעיתים המיעוט הלאומי הינו חסר מדינת לאום‬ ‫(לדוגמה הכורדים בעיראק)‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫מרכיבי הלאומיות ‪ -‬מה קושר בין בני אותו לאום‬ ‫למרות שלאומים והתנועות הלאומיות שונות אלו מאלו נתן להבחין במספר מרכיבים עיקריים של‬ ‫תופעת הלאומיות‪ .‬לא בכל תנועה לאומית או בכל לאום מתקיימים כל המרכיבים‪ ,‬אך ברוב הלאומים‬ ‫רובם מופיעים‪ .‬מרכיבים אלו מתגבשים לשאיפה לאחד את העם תחת מסגרת פוליטית ריבונית‪.‬‬ ‫שפה‪ :‬ללאום י ש שפה ייחודית משלו‪ ,‬המשמשת כ"שפת אם" לכל חברי הלאום‪ .‬על מנת להשתייך‬ ‫אליו ולהתחבר באופן עמוק לשאר חברי הלאום על הפרט לשלוט בשפה הלאומית על כל היבטיה‪.‬‬ ‫תרבות משותפת‪ :‬בני הלאום חולקים ביניהם לרוב תרבות משותפת‪ .‬תרבות זו נשענת ברוב המקרים‬ ‫על שפה המאחדת את בני העם‪ .‬בנוסף‪ ,‬התנועות הלאומיות מדגישות תרבות לאומית ואופי לאומי‬ ‫מובחן‪ .‬לאומים מעניקים משמעות לרכיבים תרבותיים ייחודיים כגון‪ :‬לבוש‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬יצירות‬ ‫ספרותיות מכוננות וכו'‪ .‬בקרב לאומים רבים ישנה משמעות לאחדות הדתית של בני הלאום‪ .‬התרבות‬ ‫יכולה להתבטא בסמלים לאומיים‪ :‬שונים כדי לבטא את אחדותו של העם ואת מרכיבי הלאומיות‪.‬‬ ‫באמצעות דגלים‪ ,‬סמלים‪ ,‬המנונים וכו' מבקשות התנועות הלאומיות להנחיל את התודעה הלאומית‬ ‫ואת הסולידריות הלאומית‪.‬‬ ‫היסטוריה משותפת ומוצא משותף‪ :‬לרוב בני הלאום מייחסים לעצמם היסטוריה משותפת‪ .‬במהלך‬ ‫היסטוריה זו עוצבו אופיו דמותו של הלאום ונקבעו החגים הלאומים‪ .‬במהלך ההיסטוריה עלו פעלו‬ ‫הגיבורים הלאומיים ובדרך כלל התקיימה תקופה של גדולה (אמיתית או מדומה)‪ .‬הזיכרון‬ ‫הקולקטיבי משמש כלי בידי התנועה הלאומית לאיחודו של העם‪ .‬העמים מייחסים לעצמם בדרך כלל‬ ‫מוצא קדום משותף‪ ,‬שאליו מתייחסים בני הלאום המודרני‪ :‬שבטים עתיקים‪ ,‬מלך קדמון וכו'‪ .‬לא‬ ‫תמיד יש לסיפורים הללו בסיס עובדתי‪.‬‬ ‫מולדת (טריטוריה)‪ :‬רוב התנועות הלאומיות מתייחסות לטריטוריה מסוימת וקושרות את גורלו‬ ‫הפוליטי של הלאום לטריטוריה זו‪ .‬בדרך כלל טריטוריה זו נחשבת כמולדת של עם זה‪ .‬במקרים רבים‬ ‫הלאום הוא הרוב בטריטוריה או שרוב העם שוכן‪ ,‬או שכן בטריטוריה זו‪ .‬שאיפת התנועה הלאומית‬ ‫לרוב היא ליצור ריבונות של הלאום על הטריטוריה‪ .‬התנועות הלאומיות מדגישות את ערכי אהבת‬ ‫המולדת‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫השינויים שיצרה הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה‪19-‬‬ ‫חיזוק מסגרות השתייכות‬ ‫ויצירת מוקדי זהות חדשים‬ ‫לבני האדם‬ ‫התגבשותן של מסגרות‬ ‫חברתיות‪ ,‬פוליטיות‬ ‫ותרבותיות‬ ‫שינויים במפה המדינית‬ ‫של אירופה‬ ‫חיזוק מסגרות השתייכות ויצירת מוקדי זהות חדשים לבני האדם‪:‬‬ ‫הלאומיות היא תופעה היסטורית שבאה לידי ביטוי לראשונה במאה ה‪ 19 -‬באירופה‪ ,‬בעקבות שינויים‬ ‫ותהליכים שהתרחשו במאות ה ‪ .19 -18 -‬התודעה הלאומית העניקה לאנשים שאיבדו את זהותם‪ ,‬רגש‬ ‫של השתייכות ומוקד של הזדהות עם קבוצת אנשים החולקת איתם את אותם מאפיינים‪ .‬הזהות‬ ‫החדשה הייתה כה חזקה עד היא הובילה אנשים לנכונות לחיות על פייה‪ ,‬להרוג למענה ואף להקריב‬ ‫את חייהם עבורה‪.‬‬ ‫הלאומיות מעניקה תחושת לכידות לקבוצות בעלות מאפיינים דומים ומגבשת אותן כקהילות‬ ‫הנאבקות לעצמאות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הלאומיות חיזקה את חשיבותם של המשכילים כיוצרים של תודעה‬ ‫לאומית (שייכות ללאום מסוים) וכבעלי מיומנויות שונות החשובות לקיומה של המדינה‪ .‬הלאומיות‬ ‫אפשרה לבורגנים (ממעמד הביניים) להרחיב את השווקים שלהם ולאפשר להם להגדיל את הרווחים‬ ‫האישיים שלהם‪.‬‬ ‫יחד עם זאת הלאומיות יצרה גם מוקדי זהות חדשים שנבעו מירידת ההשפעה הדתית וכוחה של‬ ‫האצולה‪ .‬תושבי אירופה בעבר (לפני הלאומיות) היו חלק מהקהילה הדתית ונאמנים לכנסיה הנוצרית‪.‬‬ ‫בעקבות תהליכי החילון‪ -‬החלשות הדת והכנסייה‪ ,‬האנשים באירופה כבר לא היו שייכים לשום‬ ‫מסגרת‪ .‬מצב זה יצר אצלם תחושת בדידות וחוסר בטחון‪ ,‬שהביא אותם לחפש מסגרת‪ /‬קבוצת‬ ‫השתייכות חדשה כתחליף לקהילה הדתית ומצאו אותה בלאומיות‪ ,‬בתנועה הלאומית המספקת‬ ‫מסגרת השתייכות‪ -‬זהות‪ ,‬ערכים ותרבות משותפים‪ .‬כמו כן הלאומיות ליכדה את בני האדם ללא שום‬ ‫קשר למעמד החברתי שלהם‪ ,‬והשאיפה של כולם הייתה הקמת מדינה עצמאית‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫התגבשותן של מסגרות חברתיות‪ ,‬פוליטיות ותרבותיות‪:‬‬ ‫בהיבט החברתי‪ -‬הלאומיות מבטאת את תחושת השייכות והנאמנות של האדם היחיד ללאום במקום‬ ‫למעמד אליו השתייך (אצילים כמרים‪ ,‬איכרים)‪ .‬הלאומיות מגשרת על פני הבדלים כגון פערים‬ ‫חברתיים‪ ,‬פערים כלכליים ומסורות אזוריות‪ .‬הלאומיות כתופעה חברתית מהווה מעין קהילה גדולה‬ ‫ומשותפת להמוני אנשים‪ .‬למרות שמרבית האנשים לא מכירים זה את זה‪ ,‬יש להם מכנה משותף‬ ‫בדמותם של זיכרונות היסטוריים משותפים‪ ,‬שפה משותפת ותרבות משותפת הכוללת מנהגים‪,‬‬ ‫ערכים‪ ,‬אמנות‪ ,‬מאכלים ועוד‪.‬‬ ‫כדי לטפח את רעיון הלאומיות ולהחדירו לשכבות נרחבות בעם הוקמו מסגרות שונות בתחומים‬ ‫שונים‪ .‬ארגונים כמו תנועות הנוער טיפחו את הרגש הלאומי והחדירו אותו לצעירים באמצעות‬ ‫סמלים‪ ,‬דגלים‪ ,‬שירים‪ ,‬מדים וכו'‪ .‬גם המסגרות החינוכיות חיזקו את הרגש הלאומי‪ :‬באמצעות תכני‬ ‫הלימוד‪ ,‬באמצעות טקסים ופעילויות שמחוץ לבית הספר (למשל טיולים שנועדו להיכרות עם‬ ‫המולדת)‪.‬‬ ‫ארגונים לאומיים פעלו בכל תחומי החיים‪ .‬בתחום התרבותי היו ארגונים של סופרים לאומיים‬ ‫ומשוררים לאומיים (כך למשל בישראל קיימת אגודת הסופרים העבריים שהוקמה בשנת ‪,)1921‬‬ ‫אגודות ומוסדות שנועדו להפיץ את התרבות הלאומית והמנהגים כמו מוזיאונים לאומיים‪ ,‬ספריות‪,‬‬ ‫תיאטראות (כך למשל "הבימה" הוא התיאטרון הלאומי של ישראל‪ ,‬בישראל קיימת "הספרייה‬ ‫הלאומית" ו"ארכיון המדינה")‪.‬‬ ‫בתחום הפוליטי פעלו ארגונים בכל תנועה לאומית מאז שהוקמה‪ .‬הארגונים פעלו כמפלגות או תנועות‬ ‫פוליטיות אחרות ולצד רעיונות אידיאולוגיים שונים גם קידמו את הרעיון הלאומי (כך בתנועה‬ ‫הציונית היו תנועות של "חובבי ציון" ובהמשך גופים כמו תנועת "המזרחי" הציונית‪-‬דתית ובהמשך‬ ‫מפלגות פועלים כמו "פועלי ציון"‪ .‬לתנועה הציונית היו מסגרות פוליטיות כמו ההסתדרות הציונית‬ ‫ובהמשך הסוכנות היהודית וגופים אחרים כמו קק"ל)‪.‬‬ ‫באמצעות כל הגופים הללו התחזק הרגש הלאומי‪ .‬פעולות הגופים הללו המשיכו בדרך כלל גם לאחר‬ ‫הקמת המדינה העצמאית‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫שינויים במפה המדינית של אירופה (השוואה בין מפת אירופה בשנת ‪ 1815‬למפה של ‪)1920‬‬ ‫התבוננות במפות שלמטה מלמדת כי במהלך המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬יצרו תהליכי הלאומיות שני‬ ‫שינויים מרכזיים באירופה‪:‬‬ ‫א‪ .‬היווסדותן של מדינות לאום חדשות‪ :‬במרכזה של אירופה נוסדו שתי מדינות חדשות‪ ,‬גרמניה‬ ‫ואיטליה‪ ,‬אשר לפני‪-‬כן היו מפוצלות למספר נסיכויות‪ .‬בנוסף‪ ,‬יוון השתחררה משלטונה של‬ ‫האימפריה העות'מאנית והפכה למדינה עצמאית‪ .‬לאחר מלחמת העולם הראשונה קמו ‪9‬‬ ‫מדינות חדשות‪ ,‬בעקבות התפיסה שלכל עם מגיעה מדינה משלו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התפרקותן של אימפריות רב‪-‬לאומיות‪ :‬שתיים מן האימפריות הגדולות והחזקות‪ ,‬שבהן חיו‬ ‫עמים שונים‪ ,‬האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית‪ ,‬התפרקו במהלך‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ועל חורבותיהן קמו מדינות לאום חדשות‪ ,‬כמו צ'כוסלובקיה‪,‬‬ ‫הונגריה ויוגוסלביה‪ .‬על חורבות האימפריה העות'מאנית יקומו מדינות לאום במזרח התיכון‬ ‫(ביניהן ישראל)‪.‬‬ ‫מפה ‪ :1‬אירופה אחרי קונגרס וינה‪1815 ,‬‬ ‫מפה ‪ :2‬אירופה בשנת ‪1920‬‬ ‫‪32‬‬ ‫הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה‪ 19-‬ולהתגבשותן‬ ‫בעקבות שינויים שחלו במאות ה‪ 18-19‬באירופה‪ ,‬התפתחה תופעת הלאומיות‪ .‬הגורמים ללאומיות הם‬ ‫אוסף של גורמים שכל אחד מהם עוזר לשבור את מסגרות החיים הקודמות כגון מלוכה וכנסייה‬ ‫ומאפשר למסגרת הלאומית לצמוח‪.‬‬ ‫‪ .1‬תנועת ההשכלה‪:‬‬ ‫אנשי תנועת ההשכלה פעלו באירופה במאות ה‪ 17-‬וה‪ ,18-‬ומרדו בשני מוסדות חשובים שפעלו בימי‬ ‫הביניים‪ )1 :‬שלטון המלכים‪ )2 .‬הכנסיה והדת‪.‬‬ ‫אנשי ההשכלה החזיקו בשני רעיונות מרכזיים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫בני האדם נולדו שווים‪ ,‬ובעלי זכויות טבעיות‪" :‬הזכות לחיים"‪" ,‬הזכות לרכוש"‪" ,‬והזכות‬ ‫לחופש"‪ .‬רעיון זה עמד כנגד רעיון המלוכה‪ ,‬לפיו המלך הוא מי שנמצא מעל לחוק‪ ,‬ורק מי שנולד‬ ‫למשפחת מלוכה יכול להיות מלך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בני האדם במהותם הנם יצורים תבוניים‪ ,‬המסוגלים לחשוב בזכות עצמם‪ ,‬ואינם זקוקים‬ ‫לסמכות הדתית‪ ,‬שתגיד להם מה מותר ומה אסור‪.‬‬ ‫באמצעות המרד בדת והרעיון שכל בני האדם נולדו שווים וחופשיים‪ ,‬סללו אנשי תנועת ההשכלה את‬ ‫הדרך למסגרות חילוניות‪ ,‬פוליטיות וחברתיות‪ ,‬דוגמת רעיון הלאומיות‪ .‬אנשי ההשכלה טענו כי‬ ‫תפקיד השלטון (המדינה) הוא‪ :‬לשמור על הזכויות הטבעיות‪ ,‬ובנוסף טענו כי מקור השלטון הוא בעם‬ ‫ולא באלוהים‪.‬‬ ‫‪ .2‬החילון‪:‬‬ ‫לפני המהפכה הצרפתית הייתה הדת למרכיב עיקרי בזהותם של אנשים (בני האדם קודם כל היו‬ ‫דתיים – נוצרים או יהודים)‪ .‬בעקבות תנועת ההשכלה והמהפכה הצרפתית נחלש מעמדה של הדת‪,‬‬ ‫והזהות הלאומית נעשתה למרכיב העיקרי בזהותם של האנשים‪ .‬כלומר‪ ,‬בני אדם היו קודם‪-‬כל‬ ‫צרפתים או גרמנים או פולנים או איטלקים‪ ,‬ורק אח"כ היו דתיים (נוצרים או יהודים)‪.‬‬ ‫‪ .3‬התנועה הרומנטית‪:‬‬ ‫התנועה הרומנטית היא תנועה של משוררים ואומנים שהתפתחה כתגובת נגד לתנועת ההשכלה בסוף‬ ‫המאה ה‪ .18-‬התנועה הדגישה את הרגש והלב‪ ,‬ואת הדמיון‪ ,‬על חשבון ההיגיון והתבונה (בניגוד‬ ‫לרעיונות ההשכלה ששמה את התבונה והרציונל כגורם היסודי)‪.‬‬ ‫היא מספקת גיבורים מיתולוגיים שגורמים להחייאת ההיסטוריה והעבר המפואר היא מעוררת‬ ‫התרגשות ומעניקה תחושה של יעוד‪ .‬התנועה דגלה בחזרה לעבר בה חי אדם בהרמוניה עם הטבע‪.‬‬ ‫התנועה חיפשה אחר המיוחד והשונה בכל עם‪ .‬המיוחד – המשותף לבני אותו עם‪ ,‬השונה – המייחד‬ ‫אותם מעמים אחרים‪ .‬בכך הדגישו‪ ,‬במיוחד בגרמניה‪ ,‬כי אלה שיש להם תרבות משותפת ראוי שיהיה‬ ‫להם שלטון משותף‪ ,‬ודרשו את איחוד נסיכויות גרמניה‪.‬‬ ‫התנועות הלאומיות הושפעו מתנועה זו בכך שגם הן הדגישו את המיוחד בכל אומה‪ ,‬תוך רצון לחזור‬ ‫לתקופת הגדּולה של כל עם – כלומר לעבר‪ ,‬למשל לימי הזוֹהר של יון‪ ,‬רומא והקיסרות הגרמנית של‬ ‫קרל הגדול‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ .4‬המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית‪:‬‬ ‫המהפכה הצרפתית הושפעה מרעיונותיה של תנועת ההשכלה‪ ,‬ובקשה לתת להם ביטוי מעשי (פוליטי)‪.‬‬ ‫ערכי המהפכה הצרפתית היו‪ :‬חופש‪ ,‬שיוויון ואחווה‪ .‬המהפכה הצרפתית כוונה בעיקר נגד שלטון‬ ‫המלך והאצילים‪ ,‬ובקשה להעניק זכויות פוליטיות לחלקים גדולים יותר בעם‪ .‬לפני המהפכה‪ ,‬היה‬ ‫המלך מעל החוק‪ ,‬ומטרת המהפכה היתה להפוך את כולם לשווים בפני החוק‪ .‬לאחר המהפכה‬ ‫הלגיטימציה לשלטון נתנה מהעם (כמו במשטר דמוקרטי – הרוב קובע ולא המיעוט)‪.‬‬ ‫המהפכה היתה ביטוי ראשון להופעת הלאומיות בהיסטוריה‪ ,‬בכך שבקשה להפוך את העם הצרפתי‬ ‫(שהיה קבוצה בעלת מכנה משותף) לעצמאי מבחינה פוליטית‪ .‬כלומר‪ ,‬כל מי שהנו צרפתי (וחי בגבולות‬ ‫צרפת) יכול להשתתף במשחק הפוליטי‪ ,‬על בסיס היותו אדם חופשי בעל זכויות טבעיות‪.‬‬ ‫המהפכה האמריקאית‪:‬‬ ‫בשנת ‪ 1776‬הכריזו המושבות באמריקה על עצמאותן ועל ניתוקן מבריטניה‪ .‬הן הצדיקו את המרד‬ ‫באמצעות רעיונות ההשכלה‪ ,‬שבאו לידי ביטוי בהצהרת העצמאות האמריקאית‪ .‬הצהרה זו שיקפה‬ ‫רצון להחליף את הסדר הישן המעוות בשוויון‪ ,‬חירות ושלטון שמקורו בלגיטימציה של האזרחים‪.‬‬ ‫מימוש רעיונות הנאורות בהצהרת העצמאות האמריקאית הייתה במהלך השנים דגם לחיקוי‪ ,‬וכך‬ ‫עודדה המהפכה האמריקאית את התפתחות הלאומיות‪.‬‬ ‫‪ .5‬כיבושי נפוליאון‪:‬‬ ‫‪ 10‬שנים לאחר המהפכה הצרפתית תפס את השלטון בצרפת נפוליאון בונפרטה באמצעות הצבא‪.‬‬ ‫למרות שהחזיר את צרפת לשלטון יחיד הוא שמר על חלק מעקרונות המהפכה (חרות הפרט‪ ,‬שוויון‬ ‫הזדמנויות ובפני החוק וכו')‪ .‬יצא למסע כיבושים ברחבי אירופה וכבש את‪ :‬איטליה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬ספרד‪,‬‬ ‫הולנד‪ ,‬פולין‪ ,‬גרמניה וכו'‪ .‬בכל מקום שכבש ביטל את המשטרים האבסולוטיים המסורתיים והנהיג‬ ‫את החוק הצרפתי והפיץ את רעיונות המהפכה (חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬אחווה וריבונות העם) צרפת יצאה‬ ‫למלחמה בשכנותיה‪ ,‬כדי להפיץ את רעיונות המהפכה‪" :‬הבאנו לכם את החירות‪ ,‬דאגו לשמור‬ ‫עליה" ‪ ,‬אמר נפוליאון‪ .‬בתחילה‪ ,‬נתפס נפוליאון בעיני העמים שכבש‪ ,‬כמשחרר מעריצות המשטרים‬ ‫האבסולוטיים‪ ,‬אך מהר מאד התברר להם‪ ,‬שהם החליפו את המשטרים האבסולוטיים בדיקטטורה‬ ‫של נפוליאון ‪ -‬הוא כפה על עמים לפרנס את צבאו ואף להילחם בעבורו‪.‬‬ ‫בשלב מסוים‪ ,‬העמים שנפוליאון כבש‪ ,‬יצאו נגדו בשם הרעיונות שהוא הפיץ‪ ,‬הם ראו בו כובש זר‬ ‫ונלחמו בו כדי להשיג את החירות שלהם‪ ,‬החירות שהוא הבטיח להם!‬ ‫‪ .6‬מודרניזציה ועיור‪:‬‬ ‫המהפכה התעשייתית שהתרחשה באירופה במהלך המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬יצרה תהליך נוסף של מעבר‬ ‫המוני מהכפר אל העיר‪ .‬המוני בני אדם נטשו את הקהילות הכפריות ועברו להתגורר בערים‪ ,‬במטרה‬ ‫למצוא פרנסה‪ .‬לשינוי זה הייתה השפעה רבה על המסגרות החברתיות בתוכן חיו אנשים באירופה‪.‬‬ ‫לפני המהפכה התעשייתית‪ ,‬החיים בכפרים התאפיינו בעבודה חקלאית והמסגרת החברתית המרכזית‬ ‫הייתה המשפחה‪ .‬בכפר חיו מעט אנשים‪ ,‬כך שכולם הכירו את כולם‪ .‬אנשים חיו בסמוך‬ ‫למשפחותיהם‪ ,‬ונהנו מחיי קהילה‪ ,‬עזרה הדדית ויצירת עסקים שהתבססו על קשרי משפחה וחברים‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בערים חיו מיליוני בני‪-‬אדם שלא הכירו זה את זה‪ .‬בעיר אנשים עבדו כשכירים במפעלים‬ ‫‪34‬‬ ‫גדולים‪ ,‬תמורת שכר זעום‪ .‬החיים בעיר התאפיינו בניכור (זרות)‪ .‬אנשים חשו מבודדים ומנותקים‬ ‫ממסגרות חברתיות שאפיינו את חיי הכפר (משפחה וחברים)‪ .‬אל המקום הזה בדיוק‪ ,‬נכנסה‬ ‫הלאומיות שספקה מסגרת השתייכות להמוני אנשים‪ .‬קבוצת הלאום נתפסה כשבט עם סמלים‪ ,‬שפה‬ ‫אחידה‪ ,‬וגאוות יחידה‪ .‬אם קודם לכן בטאו אנשים נאמנות לקהילה הכפרית ולמשפחה‪ ,‬הרי שעכשיו‬ ‫בטאו את נאמנותם כלפי מדינת הלאום‪ .‬בעקבות חייהם של המוני בני אדם בעיר אחת‪ ,‬נוצר צורך‬ ‫בשפה אחידה שתגבר על הניבים השונים‪ ,‬כך שאנשים יבינו זה את זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬התפתחו מסגרות‬ ‫תרבותיות חדשות‪ ,‬ובעיקר נוצר צורך בחינוך האנשים לחיים המודרניים ועבודה במפעלים‪ .‬כל אלה‬ ‫השפיעו וחיזקו את מרכיביה של התודעה הלאומית בקרב ההמון‪.‬‬ ‫‪ .7‬התפתחות טכנולוגית בתחום התחבורה והתקשורת‪:‬‬ ‫רכבת הקיטור ואוניות הקיטור חיברו את האזורים השונים במדינה והעבירו אנשים ממקום למקום‪.‬‬ ‫לראשונה תושבי הארצות השונות יכלו להיפגש באופן קבוע עם בני אזורים אחרים‪.‬‬ ‫עם המצאת הטלגרף והתפתחות העיתונות הלכה והשתכללו אמצעי התקשורת‪ .‬התחבורה והתקשורת‬ ‫קשרו את חלקי הארץ השונים אלו לאלו וגרמו לתושבים מאזורים שונים לחוש קשר זה לזה‪ .‬הודות‬ ‫לאמצעי התחבורה והתקשורת הופצו הרעיונות החדשים בכל רחבי אירופה‪ .‬הכוונה לשינויים‬ ‫העצומים בתחומים‪ :‬חינוך להמונים ומערכת חינוך מנותקת מהכנסייה‪ ,‬עליה באחוז יודעי קרוא‬ ‫וכתוב‪ ,‬עיתונות‪ ,‬ספרות‪ ,‬תקשורת ותחבורה‪ .‬ידיעת קרוא וכתוב העמיקה את מעורבות הציבור בחיים‬ ‫הפוליטיים והחברתיים‪ .‬תהליכי המודרניזציה שסייעו להפצת הרעיונות הלאומיים המודרניים וטיפוח‬ ‫תרבות לאומית לגווניה השונים בקרב שכבות אוכלוסייה רחבות‪.‬‬ ‫הקשר של התפתחות התחבורה והתקשורת‪:‬‬ ‫יצרה אפשרות קלה להעביר את הרעיונות הלאומיים לציבור‬ ‫‪35‬‬ ‫מאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה‬ ‫המאה ה‪ 19-‬כונתה "המאה הלאומית"‪ .‬מקובל לחשוב שתחילתה הוא בקונגרס וינה שהתקיים לאחר‬ ‫מפלתו של נפוליאון ונועד להחזיר את הסדר הישן לאירופה וסופה בהקמת המדינות הלאומיות לאחר‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬במאה השנה שחלפו בין שני האירועים התחוללו בכל אירופה מאבקים‬ ‫שמטרתם הייתה לעורר את הרגשות הלאומים בעמים השונים‪ ,‬להפיל את הסדר הישן‪ ,‬המבוסס על‬ ‫הכנסייה והמלוכה ולהקים מדינות המבוססות על התפיסה הלאומית‪.‬‬ ‫בעקבות הגורמים להתפתחות הלאומיות קמו באירופה במאה ה‪ 19-‬תנועות לאומיות מקומיות‬ ‫שמטרתן הייתה לקדם את התודעה הלאומית של הלאום‪ ,‬להיאבק לעצמאותו או לאחדותו ולבסס‬ ‫במולדתו של הלאום משטר המבוסס על התפיסה הלאומית‪.‬‬ ‫‪ )1‬תחומי הפעילות של התנועות הלאומיות –‬ ‫א‪ .‬פיתוח תודעה לאומית ‪ -‬התנועות הלאומיות עסקו בחינוך הצעירים ובני העם לתודעה לאומית‪,‬‬ ‫תוך שהדגישו את לימודי השפה‪ ,‬ההיסטוריה והתרבות‪ .‬הן פיארו את מורשת העבר המשותף‬ ‫בדרכים מגוונות‪ ,‬כדי לחזק ולטפח את הלכידות בין כל בני הלאום (טיפוח המסורות העממיות‪:‬‬ ‫ימי חג‪ ,‬אהבת המולדת‪ ,‬שירות צבאי כביטוי לנאמנות ללאום)‪ ,‬על‪-‬מנת שיהיו שותפים במאבק‬ ‫להשגת המטרה‪ .‬התנועות הלאומיות עוררו את הרצון להיאבק למען הגשמת יעדי התנועה‬ ‫הלאומית‪ .‬כמו‪-‬כן מנהיגי התנועות הלאומיות דאגו לעיצוב סמלים (דגל והמנון)‪ ,‬קביעת שפה‬ ‫רשמית למדינה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המאבק הפוליטי ‪ -‬שני סוגים של מאבק‪ :‬הראשון ‪ -‬מאבק למען הקמת מדינת לאום עצמאית‬ ‫וריבונית בחבל הארץ שאליו התייחסו כמולדת‪ .‬דוגמה לכך ניתן לראות במאבק של התנועה‬ ‫הלאומית ביוון‪ ,‬שבקשה להשתחרר מן השלטון הזר של האימפריה העות'מאנית‪ ,‬ולייסד מדינה‬ ‫יוונית עצמאית‪ .‬השני ‪ -‬מאבק מען איחוד יחידות פוליטיות‪ ,‬כלכליות נפרדות לכלל יחידה‬ ‫לאומית‪-‬פוליטית אחת‪( .‬כמו במקרה של גרמניה)‪.‬‬ ‫‪ )2‬מנהיגי התנועות‬ ‫היו אנשים משכילים‪ ,‬כריזמאטיים‪ ,‬שהגיעו ממעמד הביניים והגבוה‪ .‬הם האמינו כי בכוחם לשנות‬ ‫את המציאות‪ ,‬וגיבשו תכניות לשינוי המציאות בהתאם להשקפת עולמם‪ ,‬תוך גיוס ההמונים (תחשבו‬ ‫על הרצל ופעולותיו )‪ .‬מקור סמכותם של המנהיגים נבע מכוח אישיותם‪ ,‬ומן יכולת שלהם לסחוף‬ ‫ולשכנע את ההמונים להיאבק למען מטרה משותפת‪ ,‬שלעיתים נתפסה כחלום בלתי ניתן למימוש‪.‬‬ ‫המנהיגים ניהלו מאבקי ם בדרכים שונות כלפי גורמים חיצוניים ונגד כוחות בארצם שרצו לעכב את‬ ‫השגת יעדיהם – בעיקר כוחות המשטר הישן‪ :‬המלוכה‪ /‬האצולה‪ ,‬הצבא‪ ,‬הכנסייה‪.‬‬ ‫דפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה‪:19-‬‬ ‫דפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות באים לידי ביטוי בארבעה שלבים‪:‬‬ ‫שלב א' – ההיערכות‪:‬‬ ‫בשלב זה כמה מאות בודדות של אנשים‪ ,‬משכילים בני המעמד הבינוני מתחילים לגבש את המסגרת‬ ‫הלאומית ומניחים את הבסיס לתרבות הלאומית‪ .‬כמו למשל‪ ,‬עיצוב סיפורים וגיבורים לאומיים‪ ,‬אשר‬ ‫‪36‬‬ ‫ישמשו כמודל חינוכי והשראה עבור הצעירים‪ .‬בנוסף‪ ,‬גיבוש שפה לאומית ואיסוף של שירים ואגדות‬ ‫לחיזוק המורשת‪.‬‬ ‫שלב ב' – שלב ההרחבה ‪ :‬שלב זה מאופיין בהגדלת מספר החברים השייכים לאותה קבוצה וחיזוק‬ ‫תחושת שייכותם ללאום‪ .‬דבר זה נעשה באמצעות גיוס תרומות‪ ,‬הקמת בתי‪-‬ספר‪ ,‬ארגון של טקסים‬ ‫לאומיים וייסוד מערכות עיתונים‪ .‬כמו‪-‬כן בשלב זה מתחילה פעילות פוליטית מאורגנת להשגת‬ ‫הזכויות הלאומיות‪ ,‬אבל הדגש הוא בעיקר בתחום התרבות והחברה לטיפוח הזהות הלאומית וחיזוק‬ ‫ההשתייכות לאותה קבוצה מתוך מטרה לעודד אותם לפעול להשגת המטרה הלאומית‪.‬‬ ‫שלב ג' – המאבק‪ :‬בשלב זה באים לידי ביטוי שני סוגי מאבק‪ :‬מאבק עממי ומאבק מדיני‪.‬‬ ‫המאבק העממי מאופיין בגיוס ההמונים למען השגת זכויות לאומיות‪ .‬התנועות הלאומיות יוצאות אל‬ ‫הרחובות להפגנות ולהתקוממות כנגד שליטים מקומיים או זרים כדי לשנות את הסדר הקיים ולצאת‬ ‫נגד המשטר הישן (מלוכה וכנסיה)‪.‬‬ ‫המאבק המדיני מאופיין בפעילות דיפלומטית וצבאית של בעלי תפקידים בכירים מן הצבא והממשל‬ ‫(לדוגמה‪ ,‬ביסמרק בגרמניה) במטרה לסלק שליטים זרים וכיבוש שטחים הנחשבים לחלק מן המולדת‬ ‫הלאומית‪.‬‬ ‫שלב ד' – לאחר הקמת המדינה הלאומית הריבונית‪ :‬הפצת והרחבת התודעה הלאומית נמשכת‬ ‫ומתחזקת לאחר הקמת המדינה הלאומית‪ .‬המדינה פועלת לחיזוק הקשר בין היחיד לעם ולמדינה‪.‬‬ ‫המדינה הלאומית מפעילה מסגרות המחייבות את האדם היחיד להזדהות עם הלאום ולגלות נאמנות‬ ‫למדינה (גיוס חובה‪ ,‬טקסים לאומיים‪ ,‬תכנית הלימודים בבתי הספר וכד')‪ .‬המדינה מפעילה אמצעים‬ ‫משפטיים‪ ,‬תרבותיים וחינוכיים כדי לחזק את הזהות והנאמנות של היחיד כלפי המדינה‪.‬‬ ‫הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים למימוש יעדי התנועות הלאומיות באירופה‪:‬‬ ‫התפתחות הלאומיות באירופה לא היתה אחידה בכל המקומות‪ ,‬וקבלה ביטויים שונים אצל התנועות‬ ‫והעמים השונים‪ .‬מלבד האופי המיוחד של כל אחד מן העמים‪ ,‬היו גורמים שונים אשר תמכו או עיכבו‬ ‫את תהליך התפתחות הלאומיות בכל מקום‪:‬‬ ‫א‪ .‬מידת הפיצול הפוליטי והחברתי – לאומים כמו גרמניה ואיטליה‪ ,‬נאלצו לפעול רבות על‪-‬מנת‬ ‫לפורר את הגבולות הפיזיים‪ ,‬הפוליטיים‪ ,‬והחברתיים שהתקיימו בין הנסיכויות השונות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כוחה של הכנסיה ‪ -‬מאחר והתנועות הלאומיות היו תנועות חילוניות אשר חתרו תחת‬ ‫השפעותיה של הכנסיה על החברה‪ ,‬במקומות בהן היה לכנסיה כוח רב נתקלו התנועות‬ ‫בקשיים למשוך אחריהם את בני העם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רמת המודרניזציה – בארצות בהן נהנו התושבים מטכנולוגיה מפותחת בתחומי התקשורת‬ ‫והתחבורה‪ ,‬התפתחה במהירות גבוהה יותר תחושת השייכות ללאום בקרב ההמונים‪,‬‬ ‫שלעיתים חיים במרחק של אלפי קילומטרים זה מזה‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫דפוסי הגשמה של תנועה לאומית אחת באירופה במאה ה‪19-‬‬ ‫(צריך לבחור או יוון או גרמניה)‬ ‫המאבק הלאומי של יוון‪:‬‬ ‫‪ )1‬המצב המדיני – פוליטי‪ :‬בין השנים ‪ 1821-1832‬התחוללה ביוון מלחמת עצמאות‪ .‬העם היווני‬ ‫היה תחת שלטונה של האימפריה העות'מאנית (טורקיה)‪ .‬מבחינה דתית‪ ,‬היוונים היו נוצרים‬ ‫אורתודוקסים‪ ,‬ואילו הטורקים היו מוסלמים‪.‬‬ ‫‪ )2‬הכוחות הפעילים שהניעו את המאבק ומטרתם‪ :‬תנועות של צעירים יווניים ומשכילים מן‬ ‫המעמד הבינוני‪ ,‬שפעלו בתוך יוון ומחוצה לה‪ .‬מנהיגי התנועה הלאומית ביוון הושפעו‬ ‫מרעיונות של תנועת ההשכלה ומערכיה של המהפכה הצרפתית (חירות‪ ,‬שוויון ואחווה)‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬הם היו בעלי השקפת עולם חילונית‪ ,‬והתנגדו לממסד הדתי‪.‬‬ ‫‪ )3‬השלבים העיקריים במאבק הלאומי‪ :‬המאבק הלאומי החל בתחילת המאה ה‪ 19-‬בהקמתן‬ ‫של אגודות יווניות‪ .‬ב‪ 1814-‬נוסדה באודסה (אוקראינה)‪" ,‬אגודת החברים"‪ .‬היא נוסדה על‪-‬‬ ‫ידי סוחרים יווניים‪ ,‬ומספר חבריה הגיע ל‪ 200-‬אלף איש‪ .‬בראש האגודה עמד אלכסנדר‬ ‫איפסילנטי‪ .‬האגודה שמה דגש על החייאת השפה והתרבות היוונית ועל דרישה לשחרור יוון‬ ‫משלטון זר‪ .‬בשנת ‪ 1821‬הכריז ראש האגודה באודסה על מרד לאומי יווני (נגד הטורקים)‪ ,‬אך‬ ‫מרד זה דוכא‪ .‬בעקבות הדיכוי של המרד התערבו כוחות אנגליה‪ ,‬צרפת ורוסיה לטובת‬ ‫המורדים‪ ,‬ובקרב נברון הוכה הצי הטורקי והאימפריה העותמנית נאלצה לוותר על השלטון‬ ‫ביוון‪.‬‬ ‫‪ )4‬גורמים מסייעים‪ :‬מדינות אירופה‪ :‬אנגליה‪ ,‬צרפת ורוסיה‪ ,‬שהזדהו עם מאבקם של היוונים‪,‬‬ ‫בעיקר משום שראו ביוון את הולדתה של התרבות האירופאית – המערבית – כולה‪ .‬במהלך‬ ‫המאה ה‪ 19-‬נוצר המושג פילהלניזם (אהבת התרבות היוונית)‪ ,‬שמבטא את ההתעניינות‬ ‫הרבה שגילו אנשי הרוח באירופה בתרבות היוון העתיקה‪ .‬האפיפיור תמך גם הוא ביוון‪ ,‬וזאת‬ ‫מכיוון שהטורקים היו מוסלמים‪.‬‬ ‫‪ )5‬גורמים מעכבים‪ :‬מנהיגי הכנסיה האורתודוקסית‪ ,‬שהכריזה על מנהיגי המאבק הלאומי‪,‬‬ ‫כבוגדים הכופרים בקיומו של האל‪ .‬מנהיגי המאבק הלאומי בקשו להחיות את תרבות יוון‬ ‫העתיקה‪ ,‬שעמדה בניגוד לעיקרי הנצרות‪.‬‬ ‫‪ )6‬תוצאות המאבק‪ :‬יוון העצמאית קמה לבסוף ב‪ 1832-‬בתמיכת רוסיה‪ ,‬בריטניה וצרפת וניצחון‬ ‫המתקוממים נתן תקווה לעמים אחרים‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫תנועה לאומית מדגימה – התנועה הלאומית הגרמנית‬ ‫מצבה של גרמניה לפני תהליך האיחוד‬ ‫בגרמניה שלפני כיבוש נפוליון היו כ‪ 300-‬נסיכויות קטנות‪ ,‬מבין כל הנסיכויות אוסטריה ופרוסיה היו‬ ‫הנסיכויות החזקות והגדולות ביותר‪ .‬נפוליאון (‪ )1806‬כבש את מרבית נסיכויות גרמניה‪ ,‬למעט חלקה‬ ‫המזרחי של פרוסיה‪ ,‬איחד אותן לכ‪ 30-‬מדינות גדולות יותר תחת שלטון צרפת‪ .‬הגרמנים‪ ,‬שבעבר לא‬ ‫נכבשו אף פעם‪ ,‬התנגדו בחריפות לכיבוש הצרפתי והחלו לפתח תודעה לאומית‪ ,‬הגרמנים חקרו את‬ ‫עברם והדגישו את המרכיבים התרבותיים המשותפים להם‪ ,‬שפה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מנהגים וכדומה‪.‬‬ ‫עם תבוסת נפוליון והחזרת ה"סדר הישן" דוכאו התנועות הלאומיות בגרמניה‪ .‬ניסיון נוסף להחייאת‬ ‫הלאומיות הגרמנית היה במהפכות "אביב העמים" (‪ ,)1848‬ניסיון זה נכשל‪.‬‬ ‫ב‪ 1862-‬ממנה מלך פרוסיה את אוטו פון ביסמרק לראש ממשלת גרמניה‪ .‬ביסמרק מתחיל בתהליך של‬ ‫איחוד גרמניה‪.‬‬ ‫ארבעת השלבים העיקריים במאבק הלאומי‪:‬‬ ‫‪ )1‬ב‪ 1862-‬התמנה ביסמרק להיות הקנצלר (ראש הממשלה) של פרוסיה‪ ,‬שחתרה להגביר את‬ ‫השפעתה הכלכלית בעיקר‪ ,‬על הנסיכויות הגרמניות האחרות‪ .‬ביסמרק שאף לאחד את גרמניה‬ ‫כולה‪ ,‬וזאת הוא אמר‪ ,‬יעשה באמצעות "דם וברזל" (מלחמה)‪.‬‬ ‫‪ )2‬ב‪ 1866-‬יצאה פרוסיה למלחמה נגד אוסטריה‪.‬ל קראת המלחמה איחד ביסמרק את מדינות צפון‬ ‫גרמניה עם פרוסיה‪ .‬הניצחון חיזק את האיחוד והרחיב את תחום השפעתה של פרוסיה‪ ,‬כך‬ ‫הוקמה "ברית מדינות צפון גרמניה"‪.‬‬ ‫‪ )3‬בעקבות ניצחונה של פרוסיה דרש ממנה נפוליאון ה‪( 3-‬קיסר צרפת)‪ ,‬להעביר שטחים לצרפת‬ ‫כפיצוי על הפרת מאזן הכוחות‪ .‬ביסמרק ראה זאת כחוצפה‪ ,‬ניצל את ההזדמנות וב‪ 1870-‬פתח‬ ‫במלחמה נגד צרפת‪ .‬לקראת המלחמה הבטיח ביסמרק שיגן על מדינות דרום גרמניה שגבלו עם‬ ‫צרפת‪ ,‬בעקבות הניצחון צירף ביסמרק לברית הגרמנית את מדינות דרום גרמניה‪ ,‬ובכך יצר את‬ ‫הדרך להקמת מדינת גרמניה גדולה ומאוחדת‪.‬‬ ‫‪ )4‬טקס הקמת ממלכת גרמניה וקבלת חוקה אחידה לכל המדינות הגרמניות בטקס מפואר בארמון‬ ‫וורסאי‪.‬‬ ‫גורמים מסייעים‪:‬‬ ‫‪ )1‬תודעה לאומית גרמנית מפותחת‪ ,‬שסייעה להתגבר על הפערים המדיניים שבין נסיכות אחת‬ ‫לשנייה‪.‬‬ ‫‪ )2‬כוחה הכלכלי והצבאי של פרוסיה‪ ,‬שסייעו לה לאחד את כל הנסיכויות תחת הנהגתה ולגבור על‬ ‫אויבים משותפים‪ :‬אוסטריה‪ ,‬צרפת‪.‬‬ ‫גורמים מעכבים‬ ‫‪ )1‬הפיצול הפוליטי – מדיני – דתי לעשרות נסיכויות עצמאיות ‪ -‬השליטים המקומיים בגרמניה לא‬ ‫רצו באיחודה של גרמניה‪ ,‬בכדי שלא ייאלצו לוותר על שלטונם‪ ,‬הם דאגו בעיקר לאינטרסים שלהם‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬חלק מנסיכויות גרמניה (הנסיכויות הדרומיות) היו קתוליות וחלק היו פרוטסטנטיות‪-‬דבר‬ ‫שהקשה על האיחוד‪.‬‬ ‫‪ )2‬התנגדות אוסטריה ‪ -‬אוסטריה הייתה מדינה שהתחרתה בפרוסיה על ההשפעה בגרמניה והיא‬ ‫שאפה לשמור על עליונותה‪ .‬אוסטריה התנגדה לאיחוד מדינות גרמניה‪ ,‬גם מפני שבשטחיה חיו בני‬ ‫לאומים רבים (ההונגרים‪ ,‬הסרבים‪ ,‬הצ'כים ועוד) והכרה בשאיפות הלאומיות הגרמניות עלולות‬ ‫להוביל לתסיסה לאומית ומרידות כנגדה בקרב לאומים אלו‪.‬‬ ‫‪ )3‬התנגדות צרפת ‪ -‬צרפת העדיפה להשאיר את גרמניה מפוצלת‪ ,‬כי איחודה היה עלולה‬ ‫להפוך אותה למעצמה אשר תאיים על גבולה הצפוני‪.‬‬ ‫תוצאות המאבק‪ :‬ב‪ 1871-‬הוכתר וילהלם ה‪ 1-‬שהיה מלך פרוסיה‪ ,‬לקיסר של גרמניה המאוחדת‪.‬‬ ‫גרמניה הפכה להיותה המעצמה המרכזית באירופה ובמאזן הכוחות האירופאי השתנה‪ .‬סכסוך על‬ ‫שטחי אלזס לוריין בין צרפת לגרמניה ויריבות בין שתי המעצמות נמשכה עד למלחמת העולם‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫קווי דמיון ושוני בין המאבק של התנועה הלאומית הגרמנית לתנועות לאומיות לאחרות‬ ‫קווי דמיון בין המאבק הגרמני למאבק היווני‪-‬‬ ‫השפעה משותפת מרעיונות ההשכלה‪ ,‬ירידת מעמד הדת ורעיונות המהפכה הצרפתית‬ ‫שונה‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאבק לאיחוד מול מאבק לשחרור‪ -‬המאבק הגרמני היה מאבק לאיחוד קיסרויות שונות למדינה‬ ‫אחת בעוד שהמאבק היווני היה מאבק לשחרור מהכובש זר‪ -‬האימפריה העותומנית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אופי מחוללי המאבק‪ -‬בגרמניה ביסמארק משתייך לשכבת האצולה ולא בא מרקע של השכלה‬ ‫בעוד שמחוללי המאבק היווני הושפעו מרעיונות ההשכלה‪ -‬שהיו אלו שגרמו להווצרות מאבקם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיקום תחילת המאבק‪ -‬המאבק הגרמני מתחיל בתוך נסיכויות גרמניה השונות בעוד שהמאבק‬ ‫היווני מתחיל בקרב יוונים שהיגרו מיוון למדינות אירופה השונות – כלומר‪ :‬מחוץ לתחומי יוון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גורמים תומכים‪ -‬מאבקם של היוונים זוכה לתמיכה בקרב עמי אירופה שרואים ביוונים‬ ‫הלוחמים לעצמאות יורשי העם היווני העתיק ומייצגי תרבותו‪ ,‬זאת לעומת המאבק הגרמני‬ ‫שאליו מתנגדות מדינות אירופה‪ -‬רוסיה‪ ,‬בריטניה‪ -‬שמפחדות שכתוצאה מאיחוד גרמניה תיווצר‬ ‫מדינה מאוחדת חזקה מדי שתאיים על כוחן באירופה‪ .‬בנוסף‪ ,‬במאבק היווני תומכים מתנדבים‬ ‫ולוחמים מאירופה בעוד שהמאבק הגרמני נעשה על ידי גרמנים בלבד‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫הגורמים לצמיחתה ולהתגבשותה של התנועה הלאומית היהודית (הציונות)‬ ‫‪ .1‬הטלת הספקות בפתרון האמנציפציה לאור גילויי האנטישמיות במערב ומרכז‬ ‫אירופה‬ ‫מהי בדיוק האמנציפציה‬ ‫בסוף המאה ה‪ 18-‬ובתחילת המאה ה‪ 19-‬חל שינוי משמעותי בחיי היהודים במערב ומרכז אירופה‪.‬‬ ‫עקב השינויים החברתיים והפוליטיים שעברה אירופה בעקבות המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון‪,‬‬ ‫שונה גם מצבם יהודי אירופה‪ .‬מנתינים חסרי זכויות הם הפכו לאזרחים שווי זכויות בארצותיהם‪.‬‬ ‫השינוי הפוליטי חברתי נקראה אמנציפציה שמשמעה בלטינית 'שחרור עבד'‪.‬‬ ‫היהודים ניצלו את מעמדם החדש כשווי זכויות והחלו לשנות את דרכיהם‪ ,‬להשתלב במוסדות‬ ‫לאומיים ולאמץ את התרבות המקומית‪.‬‬ ‫למרות הצלחת היהודים במאמצי ההשתלבות השונים‪ ,‬יהודים רבים נתקלו בגילויי אנטישמיות‬ ‫במקומות שונים‪ ,‬ובמיוחד במזרח אירופה‪.‬‬ ‫שנאת יהודים ואנטישמיות מודרנית‬ ‫במשך מאות שנים היתה קיימת שנאה כלפי היהודים על ידי שכניהם מסיבות משתנות‪ .‬החל משנאת‬ ‫היהודים על התבדלותם בעת העתיקה‪ ,‬דרך שנאה דתית של הנוצרים והמוסלמים על דבקותם‬ ‫באמונתם השונה‪ ,‬וכלה בשנאה החדשה שהחלה במאה ה‪ ,19-‬האנטישמיות המודרנית‪.‬‬ ‫אנטישמיות מסורתית – שנאה לדת היהודית בתואנה שהיהודים אחראים למותו של ישו‪ .‬אפשר‬ ‫לחמוק ממנה על ידי התנצרות‪.‬‬ ‫אנטישמיות מודרנית – שנאת הלאום והגזע היהודי מתוך מחשבה שליהודים ישנן תוכנות אופי וגוף‬ ‫גנטיות שלא ניתנות לשינוי‪ .‬לכן גם החלפת דת אינה עוזרת‪.‬‬ ‫השתלבותם של היהודים בחברה האירופאית עודדה התפתחות של אנטישמיות חדשה‪ ,‬מודרנית‬ ‫(שתחילתה בעיקר בסוף המאה ה‪ .)19-‬הקנאה כלפי היהודים המצליחים בערים‪ ,‬בעיקר מצד האיכרים‬ ‫שהפכו לעירונים‪ ,‬עודדה את התפתחות השנאה החדשה כלפי היהודים החדשים‪ :‬אלו שהשתנו‬ ‫והשתלבו והצליחו‪ ,‬בעיקר בערים האירופאיות‪ .‬היהודים נתפסו גם כזרים לרוח הלאומית החדשה‬ ‫במדינות החדשות שקמו באירופה וכלא‪-‬שייכים להיסטוריה ולמסורות שאיחדו את עמי אירופה‪.‬‬ ‫תופעות חדשות גרמו להתפתחות האנטישמיות המודרנית‪ :‬הקפיטליזם‪ ,‬הכלכלה החופשית‬ ‫המתפתחת היא שהביאה את היהודים‪ ,‬ובעיקר כמה משפחות כמו רוטשילד‪ ,‬להצלחה כלכלית אדירה‪.‬‬ ‫היהודים נתפסו כבעלי ההון המנצלים את העובדים ובעזרת כוחם מצליחים להשפיע על ממשלות‪,‬‬ ‫תקשורת והעם כולו‪ .‬גם תורת הגזע תרמה לקבלת הרעיונות האנטישמיים בכך שסיפקה בסיס מדעי‬ ‫לכאורה לאנטישמיות ולצורך במלחמה ביהדות ובהשתלבות היהודים‪ .‬ההתפתחות של תקשורת‬ ‫ההמונים והדמוקרטיה עזרו גם הן להפצת האנטישמיות ולהתפתחות מפלגות‪ ,‬ארגונים ועיתונים‬ ‫אנטישמיים‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫באווירה כזאת‪ ,‬היו מעטים מבין היהודים שטענו שהאמנציפציה נכשלה ושהיא לא תביא לשוויון‬ ‫אמיתי אלא תישאר כהגדרה חוקית בלבד‪ .‬לטענתם רק פתרון לאומי שבו היהודים יצרו לעצמם‬ ‫מדינה משלהם‪ ,‬יצרו לעצמם את השוויון‪ ,‬יפתור את הבעיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬החשש מאובדן הזהות היהודית בד בבד עם תהליכי החילון וההשתלבות בחברת הרוב‬ ‫תהליכי החילון שעברו על האוכלוסייה האירופית לא פסחו על היהודים שחיו בקרבם‪ .‬תהליך החילון‬ ‫החלו במערב אירופה ואט אט עבר למזרח אירופה‪ .‬בסוף המאה ה‪ 18-‬התפתחה גם תנועת ההשכלה‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫הצורך להתמודד עם אתגר האמנציפציה והדחייה שבאה בעקבותיה הובילו את יהודי אירופה למספר‬ ‫פתרונות‪:‬‬ ‫תנועת הרפורמה שניסתה להפוך את הדת היהודית למודרנית‪ ,‬החרדים שבחרו בהסתגרות ובשמרנות‬ ‫כתגובה לתנועה הרפורמית שהפכה למאוד אהודה על יהודי אירופה‪ ,‬המתנצרים – קבוצות גדולות של‬ ‫יהודים‪ ,‬בעיקר משכילים‪ ,‬שרצו מאוד להשתלב בחברה הסובבת‪ ,‬המירו את דתם לדת הרוב במדינה‪.‬‬ ‫כך הצליחו‪ ,‬לפחות חלקית‪ ,‬לעבור את מחסום האנטישמיות שמנע מהם קידום מקצועי וחברתי‪.‬‬ ‫הציונות –יהודים שדגלו בפיתוח זהות יהודית חילונית המבוססת על הלאום ולא על הדת‪ .‬על פי‬ ‫הציונות האמנציפציה מהווה סכנה לקיום הלאום היהודי בשל החשש מאובדן הזהות של העם היהודי‬ ‫‪ .3‬גילויי האיבה כלפי היהודים מצד השלטונות והחברה במזרח אירופה‬ ‫בעוד שבמרכז ומערב אירופה נהנו היהודים מפירות האמנציפציה‪ :‬שווי זכויות בחוק‪( .‬גם אם לא‬ ‫לגמרי בפועל בגלל האנטישמיות הגזעית) יהודי מזרח אירופה‪ ,‬שהיוו את מרביתו של העם היהודי‬ ‫באירופה‪ ,‬סבלו עדיין כנתינים חסרי זכויות באימפריה הרוסית‪.‬‬ ‫תחום המושב – מרבית יהודי רוסיה חיו בגבולות תחום המושב בצפיפות ובעוני קשה‪ .‬נאסר עליהם‬ ‫לצאת את תחום המושב ולהשתלב בעם הרוסי‪.‬‬ ‫היהודים שעיר לעזאזל – המשטר הרוסי דיכא את תושבי הממלכה ומנע מהם חופש‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניהול‬ ‫המדינה היה כושל והביא לאסונות כלכליים שהשפיעו על העם הרוסי‪ .‬השלטונות הרוסיים‪ ,‬שרצו‬ ‫להטות מעליהם את זעם ההמונים‪ ,‬טפלו אשמות שונות על יהודי הממלכה‪ ,‬כולל רצח הצאר אלכסנדר‬ ‫הראשון‪ .‬בתגובה‪ ,‬פרצו בדרום רוסיה‪ ,‬באוקראינה‪ ,‬סדרה של פרעות קשות ביהודים‪" ,‬סופות בנגב"‬ ‫בשנים ‪ .1881-1882‬כתוצאה מפרעות אלו הגרו מרוסיה לאמריקה כ‪ 2-‬מליון יהודים‪.‬‬ ‫כחלק ממלחמתה של הממלכה הרוסית ביהודיה‪ ,‬פורסם ספר השקר "הפרוטוקולים של זקני ציון"‪.‬‬ ‫ספר המסביר לאנטישמי המתחיל מדוע כדאי לפגוע ביהודים‪.‬‬ ‫השלטון עודד את תושבי אוקראינה לפגוע באוכלוסיה היהודית בעיר קישנייב פעמיים ב ‪ 1903‬וב‪-‬‬ ‫‪ .1904‬כמו כן‪ ,‬המדינה העלילה על שומר יהודי‪ ,‬בייליס‪ ,‬שהוא רצח ילד בן ‪ 12‬למטרות פולחניות‪.‬‬ ‫מצוקתם הקשה של יהודי רוסיה הביאה לכך שראשיתה של התקומה הלאומית היהודית המודרנית‪,‬‬ ‫"חובבי ציון" קמה ברוסיה‪ .‬אלו האמינו שתקוותם היחידה של היהודים היא ליצור מקום בו יחיו‬ ‫היהודים בחיים עצמאיים ללא אנטישמיות וחוקים מפלים‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫תרשים המבטא את הקשר בין האמנציפציה להתפתחות הלאומיות היהודית‬ ‫אמנציפציה‬ ‫אכזבה‬ ‫מהאמנציפציה‬ ‫חילון‬ ‫אנטישמיות‬ ‫חשש להמשך‬ ‫קיומו של העם‬ ‫היהודי‬ ‫לאומיות יהודית‬ ‫‪ .4‬השפעת הלאומיות האירופאית על הלאומיות היהודית –‬ ‫ההוגים הציונים הושפעו מאד ממאבקיהם של עמים אחרים כמו היוונים והפולנים (שהיהודים שבינם‬ ‫לקחו חלק במאבקם לעצמאות)‪ .‬בהשפעת מאבקים אלו ואחרים הבינו היהודים שאם ברצונם במדינה‬ ‫עצמאית עליהם להיאבק גם הם‪ .‬גם הרצל הושפע מהמאבקים של העמים באימפריה האוסטרו‪-‬‬ ‫הונגרית בה נולד וחי וזה היה אחד הדברים שהביא אותו להגיע לפתרון הלאומי שהציע בסוף המאה‬ ‫ה‪ .19-‬היהודים ראו את עצמם‪ ,‬בהשפעת העמים האחרים‪ ,‬כעם ככל העמים בעל מאפיינים מאחדים‪.‬‬ ‫בחלק מהמדינות החדשות שקמו בעידן הלאומיות החל תהליך המדגיש את המאחד בין בני העם‪ ,‬כמו‬ ‫מוצא משותף‪ ,‬דת ומנהגים‪ .‬חלק מהיהודים חשו דחויים במדינות החדשות ולכן חיפשו לעצמם‬ ‫מסגרת לאומית שבה יחושו מקובלים‪ ,‬מסגרת לאומית יהודית‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫הרצל והציונות המדינית‬ ‫הרצל נולד ב‪ 1860 -‬בהונגריה להורים יהודים משכילים ומתבוללים בעלי תפיסת עולם חילונית ‪.‬‬ ‫בנעוריו עבר לוינה ושם למד משפטים וספרות‪ .‬בתקופת לימודיו נחשף לראשונה לגילויי אנטישמיות ‪.‬‬ ‫ב‪ 1882 -‬הוא קרא את ספרו של הפילוסוף האנטישמי הגרמני דירינג ‪:‬השאלה היהודית כשאלה גזעית‪,‬‬ ‫אתנית ותרבותית"‪ .‬רעיונותיו של דירינג המופיעים בספר( ביטול האמנציפציה‪ ,‬כליאת היהודים‬ ‫בגטאות ונישולם מרכושם) עוררו בו אכזבה גדולה משום שהם היו ניגוד לחינוך שקיבל הרצל‪ ,‬של‬ ‫התבוללות ואופטימיות לגבי סיכויי השתלבותם של היהודים בחברה‪.‬‬ ‫עם סיום לימודיו הוא החליט לעסוק בספרות ובמחזאות וזכה להצלחה יחסית‪.‬‬ ‫הרצל החל לעסוק בעיתונאות וב ‪ 1891‬הוא התמנה לכתב בעיתון וינאי ידוע‪ .‬הוא נשלח מטעם העיתון‬ ‫לפריז‪ .‬בזמן שהותו בפריז מתרחש משפט דרייפוס )‪ . (1894‬באותן שנים הוא מתחיל לגבש את‬ ‫רעיונותיו לגבי בעיית היהודים והפתרון לבעייה‪ .‬את רעיונותיו הוא פרסם בספרו‪" :‬מדינת היהודים –‬ ‫ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים"‪ ,‬שפורסם בשנת ‪. 1896‬‬ ‫בעיית היהודים ופתרונה לפי "מדינת היהודים" (‪)1896‬‬ ‫הספר כולל את עיקרי תפיסתו המדינית של הרצל‪ .‬את הספר הוא חילק להגדרת הבעיה‪ ,‬ולהצעת‬ ‫פתרון‪ .‬לדעתו של הרצל‪ ,‬היהודים הם עם (לאום) ולא דת‪.‬‬ ‫בעיית היהודים ‪ -‬לדעתו כל עוד היהודים יהיו בגולה‪ ,‬תמשיך האנטישמיות להתקיים‪ .‬אין פתרון‬ ‫ליהודים בגולה כי הם זרים‪ .‬זו אנטישמיות חדשה‪ ,‬מודרנית וקשה‪ .‬כל שכבות העם היהודי סובלות‬ ‫משנאה כלפיהם מצד שכבות העם שבו הם גרים‪ .‬עבור השלטונות שנאת היהודים היא בעיה קשה‬ ‫והרצל מאמין שהגירת היהודים תביא להקלה מבחינתם‪ .‬לטענתו ההגירה לא תפתור את בעיית‬ ‫השנאה‪ ,‬כי האנטישמיות מתחילה במקום אליו מהגרים היהודים‪ .‬גם האמנציפציה לא פתרה את‬ ‫הבעיה‪ ,‬משום שהיא קיימת רק בחוק ולא בחיים האמיתיים‪ .‬גם ההתבוללות (ההשתלבות) של‬ ‫היהודים בין העמים שלידם הם חיים אינה מציאותית לדעתו של הרצל‪.‬‬ ‫פתרון הבעיה ‪ -‬הפתרון המתאים לבעיית העם היהודי הוא הפתרון המדיני‪ :‬הקמת מדינה יהודית‬ ‫בטריטוריה מוסכמת שתקבל אישור בינלאומי ולפיכך לדעתו‪ ,‬על היהודים לפעול בגלוי ועל פי החוק‬ ‫הבינלאומי לצורך השגת הצ'רטר‪ -‬זיכיון להתיישבות יהודית בארץ משלהם‪ ,‬רצוי בארץ ישראל (ארץ‬ ‫קודשנו) או בכל מקום בו יתנו המעצמות ליהודים שטח להתיישב בו‪ .‬על ההתיישבות לבוא אחרי‬ ‫קבלת הצ'רטר ולא לפניו (כמו שעושים אנשי חובבי ציון‪ ,‬העלייה הראשונה)‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫הקונגרס הציוני הראשון ותוכנית באזל (‪)1897‬‬ ‫בשנת ‪ 1897‬כונס הקונגרס הציוני הראשון בבאזל שבשוויץ‪ .‬הגיעו אליו כ‪ 197-‬נציגים יהודים‪ .‬היה זה‬ ‫אירוע שסייע להפצת הרעיון של הציונות המדינית‪ ,‬לגיבוש מצע התנועה‪ ,‬והתקבלו בו החלטות על‬ ‫הקמת מוסדותיה‪ .‬התכנית שהתקבלה כונתה "תכנית באזל"‪ ,‬שכללה את‪:‬‬ ‫הגדרת המטרה הציונית ‪" -‬הציונות שואפת להקים בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל על פי‬ ‫משפט הכלל "‪.‬‬ ‫הסבר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בית מולדת – הרצל פחד להגדיר זאת כ"מדינה" בגלל החשש מתגובת האימפריה העות'מנית‬ ‫השולטת בארץ ישראל וגם משום שמבחינה מציאותית מדינה עוד רחוק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בארץ ישראל – הרצל מתיישר עם "חובבי ציון" במזרח אירופה שמבחינתם יש רק אפשרות אחת‬ ‫– ארץ ישראל‪ .‬יעד התנועה הציונית הוא‪ ,‬אם כן‪ ,‬ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משפט הכלל – זהו הרעיון של הרצל על קבלת ההסכמה של המעצמות בפומבי‪ ,‬על‪-‬פי החוק‬ ‫הבינלאומי ובגלוי‪ ,‬בדיפלומטיה גלויה‪.‬‬ ‫האמצעים שפורטו בתוכנית בזל בהם יש לנקוט להשגת המטרה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יישובה של ארץ ישראל על ידי איכרים‪ ,‬בעלי מלאכה ואנשי תעשייה יהודים‪( .‬כפי שמאמינה‬ ‫הציונות המעשית‪ ,‬אנשי העלייה הראשונה‪ ,‬הכנת תשתית בארץ)‬ ‫‪‬‬ ‫ארגונה ואיחודה של היה דות על ידי מפעלים ומוסדות לפי חוקי כל ארץ וארץ‪"( .‬עבודת ההווה"‪,‬‬ ‫הכנה של מוסדות ציוניים)‬ ‫‪‬‬ ‫חיזוק הרגש היהודי‪-‬הלאומי וההכרה הלאומית היהודית‪( .‬תודעה לאומית – שפה היסטוריה‬ ‫ותרבות)‬ ‫‪‬‬ ‫פעילות מדינית לשם קבלת הסכמתן של הממשלות להשגת צ'רטר (ציונות מדינית)‪.‬‬ ‫הרצל והפעילות הדיפלומטית להשגת צ'רטר‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫א‪ .‬רצונו של הרצל בהשגת הסכמה של המדינות לפעילות הציונית ורצונו בהשגת‬ ‫"צ'ארטר"(זיכיון) להתיישבות יהודית בא"י‪ .‬המטרה אושרה בקונגרס הציוני הראשון‪,‬‬ ‫בתכנית באזל (‪.)1897‬‬ ‫ב‪ .‬האימפריה העות'מנית השולטת בארץ נמצאת במצב קשה ומדינות אירופה מנסות להרחיב‬ ‫את השפעתן באזור המזרח התיכון‪ .‬הרצל האמין שעזרת המעצמות תעזור גם להן "להיפטר"‬ ‫מהיהודים ומהאנטישמיות בארצם וכי יש לתנועה הציונית מה להציע לכל מעצמה (תמיכה‪,‬‬ ‫כסף‪ .)...‬הרצל נפגש עם דיפלומטים רבים מאד‪ ,‬הנה כמה מהמפגשים ותוצאותיהם‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪ )1‬מגעים דיפלומטיים עם גרמניה‪:1898 ,‬‬ ‫א‪ .‬מטרות‪ :‬רצון הגרמנים (הקיסר וילהלם השני) בחיזוק מעמדם במזרח התיכון‪ .‬רצון הרצל‬ ‫בהשגת הצ'ארטר מהתורכים בעזרת הגרמנים שהיו התומכים העיקריים של האימפריה‬ ‫העות'מנית המתפוררת‪ .‬הרצל מאמין שמתן צ'רטר ליהודים בארץ ישראל יפתור את שאלת‬ ‫יהודי גרמניה ויהפוך את היהודים לתומכי תורכיה וגרמניה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המפגשים עם הקיסר‪ :‬הרצל נפגש עם הקיסר בתורכיה‪ 1898 ,‬ומנסה לשכנע את הקיסר בכך‬ ‫שהקמת מדינה יהודית תביא להוצאת יהודי גרמניה‪ ,‬ובכך תפתור את בעיית האנטישמיות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬היהודים ישווקו בישראל מוצרים גרמניים ויטפחו בה את התרבות הגרמנית‪ .‬מפגש‬ ‫נוסף באותה שנה נערך בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בעת ביקור הקיסר בה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תוצאות‪ :‬במפגש השני הקיסר מגלה הרבה פחות התלהבות‪ .‬יועציו ובעיקר שר החוץ פלבה‬ ‫מתנגדים למעורבות ברעיון הציוני והיוזמה יורדת מן הפרק‪.‬‬ ‫‪ )2‬מגעים דיפלומטיים עם תורכיה‪:1901-1902 ,‬‬ ‫א‪ .‬המניעים‪ :‬רצון הרצל באישור משליטי ארץ ישראל לאוטונומיה (שלטון עצמי) ליהודים‪.‬‬ ‫מצבה הכלכלי הקשה של האימפריה והאפשרות שהיהודים יעזרו בכך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המפגשים‪ 1901 :‬מפגש עם הסולטן‪ :‬הצעת הרצל שהיהודים ישלמו חלק מחובות האימפריה‬ ‫בתמורה לצ'רטר להתיישבות על אדמות לא מיושבות בא"י‪ .‬הרצל גם טוען שהיהודים יפתחו‬ ‫את ארץ ישראל ויהפכו אותה לפורחת למען האימפריה התורכית‪ .‬באותה שנה נערך מפגש‬ ‫שני בו דורש הסולטן תשלום כספי‪ ,‬ביצוע עבודות עבור התורכים ופיתוח המכרות שלהם‬ ‫בתמורה לרשות להתיישב בשטחי האימפריה העות'מאנית אך לא בארץ ישראל (באזור עירק‬ ‫של היום)‬ ‫ג‪ .‬התוצאות‪ :‬כישלון‪ ,‬דחיית ההצעה ע"י הרצל משום שהמקום אינו ארץ ישראל והסכומים‬ ‫שנדרשו היו גבוהים מאד‪.‬‬ ‫‪ )3‬מגעים דיפלומטיים עם בריטניה‪:1902 ,‬‬ ‫א‪ .‬המניעים‪ :‬הבריטים סובלים מהגירה ממזרח אירופה ואף הוקמה ועדה בריטית לדון בפתרון‬ ‫הבעיה‪ ,‬הבריטים שולטים על שטחים ליד ארץ ישראל והרצל מאמין שישוב יהודי בסיני יעזור‬ ‫לבריטים להגן על תעלת סואץ מפני התורכים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המפגש‪ :‬הרצל נפגש עם שר המושבות צ'מברלין (‪ )1902‬אשר מציע לו לתת שטח בסמוך לא"י‬ ‫בקפריסין או באל‪-‬עריש (בסיני) כמקלט זמני ליהודי אירופה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התוצאות‪ :‬רעיון קפריסין יורד מהר מאד‪ ,‬בשל בעיות עם האוכלוסייה המקומית‪ .‬תכנית אל‪-‬‬ ‫עריש (סיני) נבדקת על ידי ועדה בראשות הלורד קרומר‪ ,‬הנציב הבריטי במצרים‪ .‬הועדה‬ ‫מסיירת בסיני ודוחה את ההצעה בנימוקים של בעיות מים‪ ,‬תנאים גיאוגרפיים קשים ובעיות‬ ‫תשתית‪( .‬אך הסיבה האמיתית היתה חששו של קרומר שהיהודים יעזרו לתורכים ולא‬ ‫לבריטים)‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫תוכנית אוגנדה ‪:1903‬‬ ‫לאחר שביקר ברוסיה‪ ,‬שם ראה את תוצאות פוגרום קישינב‪ ,‬חזר הרצל אל הצעה שקיבל משר‬ ‫המושבות הבריטי‪ ,‬צ'מברלין‪ ,‬לקבל שטח לשלטון אוטונומי בקניה שבמזרח אפריקה‪( .‬בטעות נקרא‬ ‫האזור "אוגנדה" וכך גם נשאר הכינוי)‪.‬‬ ‫מה היו הסיבות לקבלת ההצעה ב‪:1903-‬‬ ‫‪ ‬פוגרום קישינב (‪ )1903‬שהתחולל ברוסיה והתחושה של קטסטרופה העומדת להתרחש כלפי יהודי‬ ‫מזרח‪-‬אירופה‪.‬‬ ‫‪ ‬כישלונות הרצל במגעיו עם תורכיה ובריטניה (סיני‪ ,‬קפריסין)‪ .‬הרצל חושב שניתן להצליח במקרה‬ ‫זה‪.‬‬ ‫‪ ‬עצם ההצעה של הבריטים‪ ,‬האימפריה הגדולה‪ ,‬אשר פורסת את חסותה על התנועה הציונית‪.‬‬ ‫הרצל מחליט להביא הצעה לקונגרס השישי (באזל) ‪ ,1903‬על שליחת משלחת לבדיקת ההצעה‪ .‬הוא‬ ‫מאמין כי ההצעה תעבור ללא קשיים מיוחדים‪ .‬אולם לאחר הודעתו של הרצל מתחוללת סערה‬ ‫שנמשכת שנים‪.‬‬ ‫נימוקי התומכים בתכנית אוגנדה‬ ‫נימוקי המתנגדים – בעיקר ממזרח אירופה‬ ‫אוגנדה היא פתרון זמני ‪" -‬מקלט לילה" ‪ -‬עזרה התוכנית מנוגדת ל"תוכנית באזל" שמגדירה את‬ ‫יעד התנועה הציונית כארץ ישראל (בית מולדת‬ ‫ליהודי מזרח אירופה‬ ‫בא"י)‬ ‫באוגנדה יוכלו היהודים להתכונן להתיישבות אין ליהודים קשר לאוגנדה ולכן לא יבואו אליה‬ ‫ולא ייאבקו על השגתה‪ ,‬על הגעה אליה‪.‬‬ ‫בא"י‬ ‫הצעת בריטניה היא הצ'ארטר שהרצל ציפה לו‬ ‫קבלת התוכנית תדרוש משאבים שיבואו על‬ ‫חשבון א"י‬ ‫הכישלונות בקבלת צ'ארטר ובהתיישבות בא"י קבלת ההצעה תגרום לפילוג בתנועה הציונית‬ ‫מחייבים לנסות דבר שונה‬ ‫המדינות הקולטות הגירה ימנעו בעתיד מיהודי המדינות יטענו כי ליהודים יש כבר בית משלהם‬ ‫המזרח להגיע אליהן‬ ‫ולא יעניקו את א"י‬ ‫‪ ‬לאחר המשבר בקונגרס החלו המתנגדים לקרוא לעצמם "ציוני ציון"‪ ,‬הרצל הבין כי ההצעה לא‬ ‫תצא אל הפועל‪ ,‬חשב על התפטרות וניסה לפייס את המתנגדים‪ .‬הועדה שנשלחה מצאה כי האזור‬ ‫אינו מתאים להתיישבות ולאחר מותו של הרצל דעכה היוזמה‪ .‬הקונגרס ב‪ 1905-‬אסר על כל‬ ‫פעילות מחוץ לא"י‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫מוסדות ההסתדרות הציונית‪:‬‬ ‫בשנת ‪ ,1897‬יחד עם הקונגרס הציוני הראשון נוסדה ההסתדרות הציונית‪ .‬ההסתדרות הנה ארגון‬ ‫שהקיף את כל פעילויותיה של התנועה הציונית באירופה‪ ,‬ארץ ישראל ומקומות נוספים‪ .‬מאחר‬ ‫ומדינת ישראל עדיין לא נוסדה‪ ,‬ניתן לראות בהסתדרות הציונית מעין ארגון "קדם מדיני"‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬הארגון כלל מוסדות שונים‪ ,‬בדומה למדינה‪ ,‬שבאמצעותם הוא ניהל את ענייניו‪ .‬למשל‪ ,‬לכל‬ ‫מדינה יש בית נבחרים (בישראל למוסד זה קוראים הכנסת)‪ ,‬להסתדרות הציונית היה את הקונגרס‬ ‫הציוני‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬עדיין לא מדובר במדינה‪ ,‬שכן להסתדרות הציונית לא היו בתי משפט משלה‪,‬‬ ‫צבא משלה או משטרה משלה‪ .‬מבחינה חוקית היו היהודים כפופים עדיין לשלטון המדינות בהן חיו‪.‬‬ ‫לניהול מוסדות ההסתדרות והשתתפות בהם‪ ,‬נבחרו חברי התנועה הציונית (אלו שקנו את השקל)‪.‬‬ ‫להלן נציג שלושה מוסדות חשובים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הקונגרס הציוני‪ :‬שימש כמוסד העליון והחשוב של ההסתדרות הציונית‪ ,‬בו התקבלו החלטות‬ ‫חשובות אשר עיצבו את מדיניותה (דרכה) של התנועה הציונית‪ .‬חברי הקונגרס התכנסו אחת‬ ‫לשנה‪ ,‬ומ‪ 1901-‬התכנסו הצירים אחת לשנתיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקרן הקיימת לישראל‪ :‬שעסקה ברכישת אדמות בארץ ישראל‪ ,‬כלומר שימשה כמוסד‬ ‫מיישב‪ .‬קק"ל הוקמה ב‪ ,1901-‬בקונגרס החמישי‪ .‬הקרן עסקה ברכישת אדמות בארץ ישראל‬ ‫לצורכי ההתיישבות הציונית אך במשך השנים הרחיבה הקרן הקיימת את תחומי פעילותה‪,‬‬ ‫וכללה בהם גם נטיעת יערות וחינוך ציוני חקלאי בבתי הספר בארץ ישראל‪ .‬קק"ל אספה‬ ‫תרומות עבור ארץ ישראל והציונות בכל העולם וידועה "הקופסה הכחולה" שבה נאספו‬ ‫התרומות‪ .‬כך לדוגמה קק"ל קנתה את הקרקעות לבניין האקדמיה לאמנות "בצלאל"‬ ‫בירושלים והטכניון בחיפה‪ ,‬סייעה בהקמת תל אביב ושכונות חדשות בחיפה‪ ,‬בייסוד "אם‬ ‫הקבוצות" – דגניה (כיום דגניה א) ועוד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המשרד הארצישראלי ביפו‪ :‬הוקם ע"י הקונגרס הציוני ב‪ ,1908-‬ובראשו עמד ארתור רופין‪.‬‬ ‫המשרד שימש כנציגות ההסתדרות הציונית בישראל‪ ,‬וסייע בפעולות ההתיישבות וביצוען‪.‬‬ ‫הוויכוח בין הציונים על דמות החברה שעתידה לקום בארץ ישראל‬ ‫הנהגת התנ ועה הציונית נתנה מקום וביטוי לחילוקי דעות רבים בתוך התנועה‪ .‬התנועה התגבשה כתנועה‬ ‫פלורליסטית במהותה‪ ,‬בה מצאו קורת גג משותפת קבוצות ציוניות שונות שהיו חלוקות ביניהן בשאלות‬ ‫מרכזיות‪.‬‬ ‫כל הציונים הסכימו כי‪:‬‬ ‫‪ .1‬העם היהודי הוא עם ולאום ככל העמים (ולא רק בני דת משותפת)‪.‬‬ ‫‪ .2‬שלילת הגולה ‪ -‬האנטישמיות היא בעיה שנובעת מחוסר הנורמאליות של העם היהודי המפוזר והיא‬ ‫לא תיפתר ע"י האמנציפציה‪ .‬להפך‪ ,‬האמנציפציה רק הגבירה את האנטישמיות‪ .‬לכן יש לשאוף‬ ‫לטריטוריה עצמאית ולשלול את המשך החיים בגולה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ארץ‪-‬ישראל היא הפתרון לעם היהודי‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ .4‬צורך בפעילות עצמאית ומאורגנת של התנועה הציונית‪.‬‬ ‫‪ .5‬כל הזרמים שאפו לליכוד העם היהודי תחת תודעה לאומית אחת ובניית מדינה עצמאית‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬כל זרם רצה לבנות את המדינה בדרך שונה ונוצר ויכוח על אופייה של החברה העתידה‬ ‫לקום במדינה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬בנושא זה עליכם ללמוד (להשוות) על שני זרמים בלבד‪.‬‬ ‫הזרם המדיני‪ -‬חברת מופת על פי גישתו של הרצל (מתוך ספריו "אלטנוילנד" ו"מדינת‬ ‫היהודים")‪:‬‬ ‫הרצל חזה את מדינת היהודים כמדינה שבה תהיה חברה ליברלית ומודרנית שתשמש דוגמה לאנושות‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫מבחינה חברתית‪ -‬החברה בה תהיה מבוססת על צדק ושוויון מלא בין נשים לגברים ובין יהודים‬ ‫לערבים למרות הרוב היהודי כמדינת היהודים‪ .‬העבודה תהיה בת שבע שעות והפועלים יזכו לתמיכה‬ ‫ולמגורים בבניינים‪ .‬החברה לא תתנהל כקפיטליסטית או סוציאליסטית אלא על פי רעיון ההדדיות ‪-‬‬ ‫תמיכה ועזרה משותפת‪.‬‬ ‫מבחינה דתית‪ -‬תשרור בה הפרדה בין דת למדינה וסובלנות דתית‪ -‬חופש דת ומדת והיא לא תתנהל‬ ‫כמדינה תיאוקרטית (על פי חוקי הדת)‪ ,‬אך תוך שמירה על המסורת ומבלי לפגוע באמונה הדתית של‬ ‫ציבור יהודי כלשהו‪.‬‬ ‫מודרניזציה‪ -‬במדינה החדשה יהיו שירותי בריאות מתקדמים‪ ,‬שירותי דואר יעילים‪ ,‬חקלאות מפותחת‪,‬‬ ‫בנייני ציבור מפוארים‪ ,‬נמל גדול ומשוכלל‪ ,‬תשתיות מים חשמל גז וטלפון‪ ,‬תחבורה מפותחת ועידוד‬ ‫יזמות עסקית ותעשייתית פרטית‪.‬‬ ‫הזרם הדתי‪ -‬חברת מופת דתית לאומית על פי גישתו של הרב ריינס‪:‬‬ ‫מבחינה דתית וחינוכית‪ -‬המדינה בא"י תהיה בעלת אופי יהודי ברוח ההלכה היהודית שתמלא מקום‬ ‫מרכזי בחיים הציבוריים‪ .‬הסמכות הדתית והדת יהיו חלק מהמדינה‪ .‬הדגש על חינוך יהודי דתי‪ ,‬במטרה‬ ‫שהנוער היהודי החוזר לארצו ישוב גם לתורה ולקיום המצוות‪ .‬הרב ריינס לא התנגד לשלב לימודים‬ ‫כלליים עם לימודי התורה כחלק מרוח התקופה וההבנה שיש צורך גם בלימודים כלליים לקיומה של‬ ‫מדינה‪ ,‬והיה בעד שיתוף פעולה עם הזרמים הציונים הלא דתיים‪.‬‬ ‫לדבריו‪" ,‬עם ישראל תורת ישראל וארץ ישראל"‪( -‬הלאומיות היהודית‪ ,‬הדת היהודית וארץ ישראל) הם‬ ‫יסודות המשלימים זה את זה‪.‬‬ ‫מבחינה חברתית כלכלית‪ -‬הרב ריינס התנגד לעיסוק במסחר משום שהוא כולל גם מתן הלוואות עם‬ ‫ריבית ה מנוגדת לחוקי התורה וטען שעל היהודים לעסוק בעבודת האדמה כי עליה בנויים חוקי התורה‬ ‫כמו למשל החגים הקשורים לעבודת האדמה‪ .‬הרב ריינס טען שהמדינה לא חייבת להיות סוציאליסטית‬ ‫‪49‬‬ ‫– בעלת שוויון מעמדי וניתן לקבל פערים כלכליים‪ ,‬אבל בתנאי שפערים אלו לא יביאו לעוני כבד ושכל‬ ‫האנשים יחיו בכבוד‪ .‬לדעתו‪ ,‬רק כך תצליח המדינה להתקיים‪.‬‬ ‫הזרם הסוציאליסטי‪ -‬חברת מופת סוציאליסטית לפי סירקין ובורכוב‪:‬‬ ‫הציונות הסוציאליסטית צמחה ברוסיה והיוותה שילוב בין שתי תפיסות עולם‪ ,‬ציונות (לאומיות‬ ‫יהודית) וסוציאליזם‪.‬‬ ‫הרעיון המרכזי (חברתי‪ -‬כלכלי)‪:‬‬ ‫הקמת מדינה יהודית על בסיס ערכים סוציאליסטי‪ ,‬כלומר חיי שיתוף ושוויון חברתי על אדמות לאום‪.‬‬ ‫הדרך להשגת המטרה‪:‬‬ ‫‪ .1‬לדעת סירקין‪ ,‬על המדינה למנוע משקים פרטיים המנצלים את העובדים‪ ,‬וליצור מעמד פועלים החי‬ ‫בכבוד ואינו מנוצל‪ .‬בנוסף יש לאחד את היהודים החברים בתנועות סוציאליסטיות בארצות מוצאם‬ ‫באירופה‪ ,‬תחת הרעיון הציוני‪.‬‬ ‫‪ .2‬לדעת בורכוב‪ ,‬היהודים צריכים להקים מדינה שבסיסה הכלכלי שונה ממה שהתרגלו אליו בגולה‪,‬‬ ‫ומציע את רעיון "היפוך הפירמידה" האומר שרוב היהודים בגולה עסקו במסחר‪ ,‬ברוכלות ובמקצועות‬ ‫חופשיים‪ ,‬ומיעוטם היו פועלים ועובדי אדמה‪ ,‬בניגוד לשאר העמים‪ ,‬בהם רוב האוכלוסייה עסקה‬ ‫בחקלאות ותעשייה(פועלים)‪ .‬כדי שתקום מדינה יהודית‪ ,‬על היהודים לשנות את עיסוקם‪ ,‬ועל רובם‬ ‫לעסוק במקצועות יצרניים‪ -‬בחקלאות ובתעשייה‪ .‬בחברת המופת הסוציאליסטית בארץ ישראל יהיה‬ ‫תיקון המבנה הכלכלי חברתי של העם היהודי ‪ -‬החברה שתקום תהיה חברת פועלים יוצרת‪ ,‬שיתופית‪,‬‬ ‫שוויונית וללא הבדלי מעמדות‪ .‬מעמדות גורמים לכך שכל אחד מנסה לדאוג ולקדם רק את עצמו‪ ,‬ואינו‬ ‫דואג לכלל ולמטרות העם‪ .‬כאשר החברה תהייה שיתופית ושוויונית כך כולם יהיו מגויסים למימוש‬ ‫מטרות התנועה הציונית‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫פעילות הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה (‪)1914‬‬ ‫השוואה בין שתי העליות בתקופה זו‪:‬‬ ‫עלייה ראשונה‬ ‫עלייה שנייה‬ ‫זמן‬ ‫‪1881-1903‬‬ ‫‪1903-1914‬‬ ‫היקף (מספר העולים)‬ ‫‪25000‬‬ ‫‪30000‬‬ ‫ארצות המוצא‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫מזרח אירופה‬ ‫זהות חילונית‪ /‬דתית‬ ‫מסורתיים‬ ‫חילונים? – אתאיסטים‬ ‫גיל‬ ‫‪30-40‬‬ ‫‪20-30‬‬ ‫מעמד‬ ‫בינוני‬ ‫בינוני – נמוך‬ ‫השכלה‬ ‫השכלה יהודית‬ ‫השכלה יהודית וחלקם בעלי‬ ‫השכלה כללית‬ ‫מאפיינים אידיאולוגיים‬ ‫חובבי ציון – ציונות‬ ‫מעשית‬ ‫מהפכניים‪ ,‬סוציאליסטים –‬ ‫ציונות סוציאליסטית‪.‬‬ ‫מצב משפחתי‬ ‫בעלי משפחות‬ ‫רווקים‬ ‫גורמ‬ ‫י העלייה‪:‬‬ ‫א‪ .‬האנטישמיות בקיסרות הרוסית וברומניה‪ :‬הפרעות‪-‬פוגרומים ביהודים החל משנת ‪1881‬‬ ‫("הסופות בנגב"‪ ,‬פוגרומים קשים בדרום רוסיה שנמשכו שלוש שנים)‪ ,‬ובהמשך פוגרום‬ ‫קישינב (‪ ) 1903‬שמזעזע את התנועה הציונית‪ .‬היהודים סובלים גם מחוקים מפלים והגבלות‬ ‫שונות בקיסרות הרוסית וכן סובלים מקשיים כלכליים קשים ועוני מחפיר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ההתעוררות הציונית באירופה – פעילות התנועה הציונית וארגוני חובבי ציון דחפה את‬ ‫הציונים לצאת לארץ ישראל‪ .‬חשיבות רבה הייתה לפרשת אוגנדה ולצורך של צעירים להוכיח‬ ‫כי רק ארץ ישראל היא היעד של התנועה הציונית‪ ,‬דבר אותו ניסו להגשים באמצעות עלייה‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬גם מותו של הרצל שגרם למשבר קשה בתנועה הציונית הביא צעירים רבים‬ ‫לעלות לארץ ישראל כדי להוכיח שהציונות חיה וקיימת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קול קורא של יוסף ויתקין – המורה יוסף ויתקין פרסם ב‪ 1905-‬קול קורא אל הצעירים‬ ‫הציוניים‪ ,‬ובו הוא קורא להם לעלות לארץ ישראל ולהציל את העם היהודי ואת ארץ ישראל‬ ‫הגוועת‪ .‬צעירים רבים התלהבו מהקריאה ועלו בעקבותיה‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫קשיי העולים‪:‬‬ ‫העולים בעליות הראשונות נתקלו במספר קשיים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫קשיי מחיה ופרנסה‪ :‬רוב היהודים הגיעו לארץ ללא חסכונות וחלקם אף ללא מקצוע והם‬ ‫התקשו לקיים את עצמם בארץ ישראל שהייתה משק כלכלי קטן ומוגבל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התמודדות עם תנאי האקלים‪ :‬מרבית העולים הגיעו מארצות אירופה הקרירות והם התקשו‬ ‫להתמודד עם החום הגדול של א"י ותנאי העבודה בשמש הקופחת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התמודדות עם התחרות אל מול הפועל הערבי‪ :‬היהודים הציונים שהגיעו שאפו לבוא‬ ‫ו"לכבוש את העבודה"‪ .‬רעיון כיבוש העבודה היה חלק מהרעיון של יצירת יהודי חדש‪ -‬פועל‪,‬‬ ‫עובד אדמה ואיש ספר המגשים את עצמו בא"י‪ .‬אבל‪ ,‬בשטח רוב היהודים לא ידעו לעסוק‬ ‫בחקלאות והם נדחקו ע"י בעלי פרדסים ומטעים יהודים שהעדיפו את הפועל הערבי המיומן‪.‬‬ ‫מפת ההתיישבות‪:‬‬ ‫אנשי העליות באו במטרה ברורה לממש את הציונות ולהפוך את ארץ ישראל למרכז הטריטוריאלי‬ ‫העם היהודי‪ .‬רובם אנשי תנועת "חיבת ציון" מרוסיה ומזרח אירופה‪ ,‬שאפו ליצור "יהודי חדש"‬ ‫המתפרנס מעבודת האדמה‪ .‬בעבודה חקלאית הם ראו את תמצית המהפכה הציונית‪ .‬הם בחרו בחיי‬ ‫חקלאים גם כדי להדגי ש את ההבדל בינם ובין יהודי "הישוב הישן"‪ ,‬שחיו בסגנון חיים יהודי מסורתי‬ ‫בעיקר בערי הקודש (כמו ירושלים וחברון)‪.‬‬ ‫עבור העולים‪ ,‬רכישת קרקע מידי הממשלה הטורקית ובעלי אדמות ערבים הייתה המשימה הראשונה‪.‬‬ ‫רכישת האדמות נעשתה בעיקר באזור מישור החוף והעמקים – שם היו אדמות מתאימות לחקלאות‪.‬‬ ‫רוב ההתיישבות היהודית נעשתה במישור החוף‪ ,‬בעמקי הצפון ובשפלה‪ .‬לא הייתה כמעט התיישבות‬ ‫יהודית בנגב‪ .‬בעלייה הראשונה הוקמו מושבות בגושי התיישבות ולאורך מישור החוף‪ .‬בעלייה השנייה‬ ‫הוקמו הקבוצות הראשונות בעמק יזרעאל ובעמק הירדן‪.‬‬ ‫צורות התיישבות‪:‬‬ ‫המושבה – יישוב חקלאי שבו הייתה לכל איכר בעלות על נחלה בקרקע‪ ,‬על המשק החקלאי‪ ,‬ועל ביתו‪.‬‬ ‫המושבה היא צורת ההתיישבות הראשונה בישוב העברי החדש שהחל עם העלייה הראשונה‪ .‬המושבה‬ ‫הראשונה פתח תקווה‪ ,‬נוסדה ע"י אנשי הישוב הישן ב ‪ ,1878-‬והיוותה את הדגם העיקרי לאנשי‬ ‫העלייה הראשונה‪ .‬לאחר קשיים רבים וכישלון זמני נתחדש הישוב במושבה ואחריה הוקמו החל מ‪-‬‬ ‫‪ 1882‬מושבות אחרות כמו ראשון לציון‪ ,‬זיכרון יעקב וראש פינה על‪-‬ידי עולים ממזרח אירופה‪ ,‬אנשי‬ ‫"חובבי ציון"‪ ,‬שעלו במסגרת העלייה הראשונה‪ .‬בתקופת העלייה הראשונה הוקמו ‪ 28‬מושבות‪.‬‬ ‫העיקרון הבסיסי הוא שלכל איכר בית ומשק פרטי שנקנה בכספו‪ ,‬או בסיוע נדבנים כמו הברון‬ ‫רוטשילד‪ ,‬אותו עיבד בעזרת פועלים שכירים (עולים חדשים או ערבים)‪ .‬במושבה גם בעלי מלאכה‬ ‫ונותני שירותים אולם היא מבוססת על חקלאות‪ ,‬בדרך‪-‬כלל חד‪-‬ענפית (כפי שבראשון‪-‬לציון התבססו‬ ‫על גפנים)‪.‬‬ ‫אנשי המושבות נתקלו בקשיים רבים כמו מחלות‪ ,‬בעיות עם השכנים הערבים‪ ,‬חוסר ידע בחקלאות‬ ‫וקשיים עם המשטר העות'מאני‪ .‬הקשיים גרמו למשבר כלכלי קשה שהביא להתערבותו של הברון‬ ‫‪52‬‬ ‫רוטשילד לעזרת המושבות ‪ .‬רוטשילד שלח למושבות פקידים רבים שניהלו למעשה את החיים‬ ‫במושבה (משטר האפוטרופסות)‪.‬‬ ‫אורח החיים במושבות העלייה הראשונה היה בדרך‪-‬כלל מסורתי‪-‬דתי‪.‬‬ ‫אחדות מהמושבות הפכו במהלך השנים לערים (פתח‪-‬תקווה‪ ,‬רשל"צ)‪ .‬המושבות היוו את הבסיס‬ ‫להתיישבות הציונית‪ :‬בהם עבדו פועלי העליות הבאות ובהן הוכשרו לעבודה‪.‬‬ ‫הקבוצה – הקבוצה היא צורת התיישבות המאופיינת לעליה השנייה‪ .‬זוהי צורת התיישבות‬ ‫אידאולוגית שבה הערכים של שיתוף ושוויון בנכסים ובחיים היו חזקים מאוד‪.‬‬ ‫הקבוצה היא הבסיס לקיבוץ של היום‪ .‬זו התאגדות של אנשים לשם התיישבות שיתופית על אדמות‬ ‫של התנועה הציונית (אשר נקנו על‪-‬ידי המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית) והקמת חברה‬ ‫הבנויה על יסודות שיתופיים‪ ,‬כולל בעלות משותפת על הרכוש (ללא רכוש פרטי)‪ ,‬שוויון ושיתוף‬ ‫בחלוקת הרווחים‪ ,‬בכל תחומי הצריכה‪ ,‬הייצור‪ ,‬החינוך והתרבות‪ .‬הקבוצה הקטנה מבוססת על‬ ‫עבודה עצמית (ללא עבודה שכירה) בחקלאות בלבד‪ ,‬והיא הייתה מאד סלקטיבית בבחירת אנשיה‪,‬‬ ‫הרואים עצמם כ"חלוצים" שתפקידם להוביל את התנועה הציונית ולתרום לה ככל שידרשו‪.‬‬ ‫הקבוצה הראשונה היא דגניה (‪ )1909‬שהוקמה על אדמות אום‪-‬ג'וני שעל‪-‬יד הכינרת‪ ,‬לאחר כמה‬ ‫ניסיונות לחיי שיתוף בקומונות בתקופת העלייה השנייה‪.‬‬ ‫הקבוצה הפכה למייצגת של רעיונות תנועת העבודה‪ :‬סוציאליזם‪ ,‬עבודה חקלאית והחייאת העם‬ ‫היהודי בא"י תוך פיתוח הארץ‪.‬‬ ‫ההתיישבות השיתופית העצמאית הראשונה הוקמה ע"י קבוצת פועלים מחוות כינרת בשנת ‪.1909‬‬ ‫הקבוצה הזאת קיבלה על עצמה את האחריות על כל העבודות החקלאיות בחווה שהוקמה ע"י‬ ‫המשרד הארצישראלי ביפו‪ ,‬על אדמת קק"ל (ולא על אדמה פרטית)‪.‬‬ ‫לאחר שנת עבודה אחת נמסרה לקבוצה הזאת אדמת אום‪-‬ג'וני‪ ,‬ממזרח לירדן ליד הכינרת‪ ,‬כדי‬ ‫שחבריה יקימו עליה התיישבות עצמאית ‪ -‬וכך קמה דגניה‪ ,‬הקבוצה הראשונה‪.‬‬ ‫חברי דגניה חיו חיי שיתוף ושוויון‪ .‬הרכוש הפרטי בוטל‪ ,‬וכל חבר עבד כפי יכולתו וקיבל על‪-‬פי צרכיו‪.‬‬ ‫התנאים בארץ‪ ,‬הדורשים עזרה הדדית ופעולה משותפת בשילוב עם הרעיונות הסוציאליסטים של‬ ‫שיתוף שוויון ופעילות לאומית מוכוונת הביאו ליצירת הקיבוץ (או "הקבוצה" בשמה הראשון)‪.‬‬ ‫תל אביב – עיר עברית ראשונה‬ ‫בעשר שנות העלייה השנייה היישוב העירוני מתפתח בערים ירושלים‪ ,‬בחיפה אך ההתפתחות החשובה‬ ‫ביותר היא ייסוד ת"א‪ .‬רוב העולים בתקופת העלייה השנייה לא היו חלוצים‪ ,‬אלא התיישבו בערים‬ ‫ובכלל זה ביפו‪ ,‬שהלכה וגדלה ותנאי החיים בה היו קשים מאד‪ .‬מתוך רצון לבנות לעצמם מקום נקי‪,‬‬ ‫מסודר ובעל חזות אירופאית‪ ,‬ומתוך רצ ון ליצור יישוב עברי חדש הוקמה שכונה חדשה מצפון ליפו‬ ‫ושמה "אחוזת בית"‪ .‬בתמיכת "המשרד הארצישראלי" שבראשות ארתור רופין‪ ,‬נקנתה האדמה‬ ‫ושישים המשפחות הראשונות התיישבו במקום‪ ,‬משני צדי רחוב הרצל‪ .‬בשכונה שהפכה בהמשך לעיר‬ ‫עברית מודרנית‪ ,‬הוקמה "גימנסיה הרצליה"‪ ,‬מוסד חינוכי ציוני‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫ראש העיר הראשון היה מאיר דיזנגוף והעיר שנקראה על‪-‬שם תרגום ספרו של הרצל אלטנוילנד‬ ‫התפתחה ומנתה עד ‪ 2000 1914‬תושבים‪ .‬בשנות העשרים והשלושים התפתחה העיר מאד והפכה ליעד‬ ‫המגורים העיקרי של העולים החדשים מהעלייה הרביעית והחמישית‪ .‬היא הפכה במהרה למרכז‬ ‫התרבותי‪ ,‬הפוליטי והכלכלי של הישוב הציוני בארץ ישראל‪.‬‬ ‫המשמעות ‪/‬חשיבות הלאומית בהקמת ת"א‬ ‫‪‬‬ ‫העיר נבנתה ע"י פועלים עבריים ‪ ,‬דבר שנתן חיזוק דבר שנתן דחיפה עצומה לחיזוק הלאומיות‬ ‫העברית‪ .‬היא הפכה במהירות למרכז התרבות העברית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫העיר הפכה למוקד משיכה עיקרי להמוני עולים בשנות ה‪ 20-‬וה‪ 30-‬ולמרכז כלכלי ומנהלי לבית‬ ‫הלאומי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עוד לפני שתל אביב הפכה לעיר‪ ,‬דיזינגוף‪ ,‬ראש העיר הראשון חיזק את היסודות המנהליים‬ ‫האוטונומיים של היישוב‪.‬‬ ‫הקמת מסגרות חברתיות‪-‬פוליטיות‪ :‬ארגוני האיכרים במושבות‪ ,‬מפלגות הפועלים‬ ‫ומקומן בחיי חבריהן‬ ‫אגודת "הפרדס"‬ ‫אגודה שייצגה את האיכרים מגדלי ההדרים במושבה‪ .‬אגודה זו פיתחה את ענף ההדרים על ידי שילוב‬ ‫של שיטות עיבוד חדישות‪ ,‬דישון ושיווק לחו"ל‪ .‬השגשוג בתחום ההדרים הביא לכך שהאגודה‬ ‫הרחיבה את פעילות הכלכלית והקימה מפעל לייצור תיבות עץ לאריזת הפרי‪ ,‬פתחה מחסנים לאכסון‬ ‫וקידמה את שיווק הפרי לאירופה ועל ידי כך ההכנסות של ענף ההדרים גדלו ונפתחו יותר מקומות‬ ‫עבודה‬ ‫‪54‬‬ ‫מפלגות הפועלים‬ ‫שתי מפלגות סוציאליסטיות פעלו בתקופת העלייה השנייה ‪ 1904‬פועלי ציון והפועל הצעיר‪ .‬הצורך‬ ‫בהקמת מפלגות נבע ‪ :‬מהצורך להקים גוף אשר ילכד ויגבש את הפועלים לכיבוש העבודה‪ ,‬כלי ביטוי‬ ‫אידיאולוגי‪ ,‬מקום לשייכות‪ .‬המפלגה הייתה "ביתו" של הפועל ‪ :‬דאגה למקום עבודה‪ ,‬דירה‪ ,‬סיוע‬ ‫רפואי‪ ,‬הקימה מטבחי פועלים ודאגה לחינוך ותרבות‪ .‬שתי המפלגות האמינו שצריך לבנות בישראל‬ ‫חברה סוציאליסטית‪ ,‬אך הן היו חלוקות ביניהן על הדרכים להשגתה‪.‬‬ ‫פועלי ציון שמנהיגיה היו דוד בן גוריון‪ ,‬יצחק בן צבי וישראל שוחט‪ ,‬דגלה בהקמת משטר סוציאליסטי‬ ‫באמצעות מלחמת מעמדות‪ .‬מדינה עברית על בסיס סוציאליסטי‪ ,‬כלומר קודם כל יש לנסות ולקיים‬ ‫בארץ ישראל חברה שתתבסס על ערכים של שיתוף שוויון ויחד ולחזק יסודות אלו בקרב כלל תושבי‬ ‫הארץ ואח"כ לדאוג להקמת המדינה היהודית‪.‬‬ ‫הפועל הצעיר – דגלה לאומיות ורק אח"כ סוציאליזם‪ ,‬דחתה את מלחמת המעמדות‪ ,‬ודאגה בראשונה‬ ‫לפועל העברי‪ ,‬כלומר קודם לכל להיאבק על הקמת מדינה עברית ולהילחם על מקומות העבודה‬ ‫ליהודים ואחר כך לדאוג לאופי החברה ולשוויון בתוכה‪.‬‬ ‫למעשה שתי המפלגות דגלו בערכים משותפים‪ ,‬הן שאפו לבנות בא"י חברה ציונית סוציאליסטית‬ ‫שתתבסס על מעמד הפועלים‪ ,‬על התיישבות שיתופית‪ ,‬כיבוש העבודה‪ ,‬ועבודת כפיים בחקלאות‬ ‫באמצעים להשגת מטרותיהם הם מפרטים‪ :‬ייסוד מטבחים משותפים‪ ,‬חנויות משותפות‪ ,‬קופות‬ ‫מלווה וע זרה‪ ,‬מכבסות ודירות‪ ,‬הקמת לשכות עבודה‪ ,‬מציאת עבודות חדשות ולימוד העבודה‪ ,‬הקמת‬ ‫קרנות לעזרה למובטלים ולחולים ייסוד ספריות ושעורי ערב‪ ,‬ארגון נסיעות וטיולים‪ ,‬דאגה להקלת‬ ‫הכניסה לא"י‪ ,‬עידוד ההתיישבות בא"י‪.‬‬ ‫אמצעים אלו מתארים היטב את הפעולות האמתיות של שתי המפלגות‪ .‬העניין האידיאולוגי היה משני‬ ‫ונתון לשינויים הנובעים מהמציאות בא"י ובעולם‪.‬‬ ‫הקמת מסגרות ביטחוניות‪' :‬השומר' כארגון המשלב את רעיון "כיבוש העבודה" ברעיון‬ ‫"כיבוש השמירה" ומגלם את דימויי היהודי החדש‪.‬‬ ‫מאז ראשית ההתיישבות פרצו סכסוכים בין יהודים ובין שכניהם הערבים‪ .‬בראשית המאה ה‪20-‬‬ ‫מושבות הגליל התחתון סבלו מחוסר ביטחון‪ .‬ערביי הסביבה השתלטו על אדמותיהן ושדדו את‬ ‫רכושן‪ .‬המתיישבים נאלצו להעסיק שומרים ערביים אשר לעיתים שיתפו פעולה עם הגנבים בחלוקת‬ ‫השלל‪ .‬אוזלת היד של המתיישבים והמשך מעשי ההתגרות דחקה באנשי העלייה השנייה לשים קץ‬ ‫למצב‪ .‬מטרתם הייתה להפקיד את השמירה וההגנה בידיים יהודיות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1907‬הוקם ארגון שמירה חשאי בשם "בר גיורא" אשר אט‪-‬אט השתלט על השמירה במושבות‪.‬‬ ‫הארגון העסיק אך ורק שומרים יהודים‪ .‬בכפר תבור‪ ,‬נאות הארגון לקבל על עצמו את השמירה ביישוב‬ ‫בתנאי שיועסקו בו רק פועלים עבריים וכך השיגו את השילוב שבין כיבוש העבודה לבין כיבוש‬ ‫השמירה‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫ב‪ 1909-‬הוקם בכפר תבור‪ ,‬על בסיס "בר‪-‬גיורא"‪" ,‬ארגון השומר" – הארגון נוסד כחלק ממגמת‬ ‫העולים לכבוש תחומי חיים שונים בא"י (עבודה‪ ,‬שמירה‪ ,‬שפה)‪ .‬ארגון זה שם לעצמו כמטרה לכבוש‬ ‫את תחום השמירה בא"י‪ ,‬להשיג בו בלעדיות (שלא יהיו שומרים ערבים) ובכך להגן על הישובים‬ ‫היהודים ולשמור על ביטחונם‪.‬‬ ‫חשיבות אירגון "השומר" היא בהקמת הבסיס לכוח מגן עברי בא"י (כאשר פורק הארגון הוקם ארגון‬ ‫"ההגנה" שהוא הבסיס לצה"ל)‪ ,‬ביצירת טיפוס חדש של יהודי – אמיץ לב‪ ,‬איננו חושש מסכנות ומוכן‬ ‫לצאת לקרב פנים אל פנים ובעצם השמירה העברית על הישובים היהודיים בא"י‪ .‬הארגון תרם גם‬ ‫להתיישבות (חבריו הקימו ישובים כמו תל‪-‬עדש וכפר‪-‬גלעדי) ולעבודה (אנשי השומר דרשו ממושבות‬ ‫העלייה הראשונה שיעסיקו פועלים עבריים במושבות בהם אשר דרש מכל מי שרצה להתקבל לעבודת‬ ‫השמירה לעמוד במבחנים שדרשו הפגנת אומץ‪ ,‬דבקות במטרה ויושר‪ .‬ארגון השומר קיבל על עצמו‬ ‫את השמירה בתחילה בגליל ולאחר מכן במושבות הוותיקות כמו‪ :‬ראשון לציון‪ ,‬רחובות וחדרה‪ .‬כל‬ ‫חבר התחייב לעבודה חקלאית במשך שנה ובכך יושם הקשר בין כיבוש השמירה לכיבוש העבודה‪.‬‬ ‫הארגון חייב כל מושבה שקיבלה שירותי שמירה‪ ,‬להעסיק פועלים יהודים‪ .‬בנוסף הם הקימו ישובים‬ ‫כמו תל עדשים וכפר גלעדי‪.‬‬ ‫כך נוצר מצב שבו ארגון השמירה מגלם בתוכו את ה"היהודי החדש" – אנשיו עובדים בחקלאות‪,‬‬ ‫מפרנסים ומגנים על עצמם ואינם תלויים באחרים‪.‬‬ ‫סיסמת הארגון‪" :‬בדם ואש יהודה נפלה‪ ,‬בדם ואש יהודה תקום"‪ .‬הם שאפו להתקרב לאדמה‬ ‫והעריצו את הערבים על האוטנטיות שלהם‪ .‬הם ראו עצמם כחלוצים בכל התחומים ולכן שאפו גם‬ ‫להתיישבות (לבסוף הקימו את תל‪-‬עדש)‪ .‬הארגון התפרק לאחר מלה"ע ה‪ 1-‬כאשר הוקמה ההגנה‪.‬‬ ‫מסגרות בתחום החינוך‬ ‫התחייה הלאומית של העם היהודי בארץ ישראל בשנים בין ‪ 1881-1914‬כללה גם את החייאת השפה‬ ‫העברית‪ ,‬לצד טיפוח תרבות וחינוך לאומיים‪.‬‬ ‫רוב היהודים במאה ה‪ 19-‬לא דיברו בגלותם עברית אלא שפות יהודיות אחרות כמו יידיש ולדינו‪ ,‬וכן‬ ‫את שאר שפות העולם‪ .‬משימה חשובה של התנועה הציונית הייתה להשיב בארץ ישראל את העברית‬ ‫כשפת הדיבור ושפת התרבות של העם היהודי‪ .‬המשימה לא הייתה קלה שכן אנשי הישוב הישן‪ ,‬אשר‬ ‫למדו לימודי קודש‪ ,‬התנגדו לכך מפני שעברית הייתה שפת הקודש‪ .‬זהו צד של חיזוק תודעה לאומית‬ ‫יהודית – חיזוק הקשר בין בני הלאום‪.‬‬ ‫בארץ ישראל פעלו אז‪ ,‬לצד בתי הספר של היישוב הישן שלימדו בעיקר לימודי קודש‪ ,‬בתי ספר נוספים‬ ‫של ארגונים יהודיים מאירופה‪" :‬כל ישראל חברים" הצרפתית ו"עזרה" מגרמניה‪ .‬בבתי ספר אלו‬ ‫הושם דגש על תכנים לאומיים‪ ,‬שפה וספרות עברית‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה ותנ"ך‪ ,‬לצד תכנים‬ ‫כלליים‪ .‬רק מיעוט שעות הלימוד היו בשפה העברית ורובן בצרפתית או בגרמנית‪.‬‬ ‫החייאת הלשון העברית‬ ‫החייאת השפה העברית‪ ,‬אשר שימשה במשך מאות שנים רק לתפילה‪ ,‬סימלה עבור אנשי העלייה‬ ‫הראשונה והשנייה את רעיון התחייה הלאומית היהודית‪.‬‬ ‫‪56‬‬ ‫העולים ניסו להחדיר את השפה לחיי היומיום‪ ,‬לעיתונות‪ ,‬לתרבות ולחינוך‪.‬‬ ‫אליעזר בן יהודה היה מהמובילים במאבק זה‪:‬‬ ‫נולד בליטא (‪ ,) 1858‬למד רפואה ופרסם מאמרים בעברית אשר השפיעו על "חובבי ציון"‪ .‬עלה לארץ‬ ‫בשנת ‪ 1881‬והנהיג בביתו חובת דיבור עברית‪ .‬נאבק למען הלשון העברית נפטר בי‪-‬ם ב‪.1922-‬‬ ‫‪ ‬הוא כתב בעיתונים עבריים ומאוחר יותר הוציא עיתון משלו ("הצבי") ועיתונים אחרים בהם‬ ‫פרסם את הרעיון הציוני ואת התרבות הציונית והעברית‪.‬‬ ‫‪ ‬נאבק להחדרת העברית כשפת יומיום ושפת הוראה בבתי הספר‪.‬‬ ‫‪ ‬חידש חידושי לשון רבים (גלידה‪ ,‬מברק‪ ,‬חייל‪ ,‬אמנות‪ ,‬וילון‪ ,‬אדיבות‪ ,)...‬כתב את המילון העברי‪.‬‬ ‫‪ ‬הקים את "ועד הלשון העברית" שחידשה מילים ופעלה לעידוד הדיבור‪ ,‬הכתיבה והחינוך בעברית‪.‬‬ ‫מוסד לטיפוח הלשון העברית ולהרחבת אוצר המלים שלה לצורכי היום יום‪ .‬נוסד בירושלים בשנת‬ ‫‪ 1890‬על ידי אליעזר בן יהודה ועוד משכילים אחרים‪ .‬התפרק לאחר כשנה ובשנת ‪ 1903‬קם מחדש‬ ‫ביוזמת הסתדרות המורים‪ .‬פעולותיו נתפרסמו תחילה בעיתונות‪ ,‬ומשנת ‪ 1912‬ואילך‬ ‫"בקונטרסים" ובשש חוברות בשם "זכרונות"‪ .‬ועד הלשון קיים ועדות מקצועיות‬ ‫לקביעת מונחים חדשים בענפי המשק השונים ואף פרסם מילונים למונחים מקצועיים‪ .‬האקדמיה‬ ‫ללשון העברית‪ ,‬שנוסדה בשנת ‪ ,1954‬ממשיכה את פעילותו לקידום השפה העברית‪.‬‬ ‫"שלושה דברים חרותים באותיות של אש על דגל הלאומיות‪ :‬ארץ‪ ,‬שפה לאומית והשכלה לאומית;‬ ‫ואיש אשר יתכחש לאחד מהם כופר בעיקר הלאומיות!"‬ ‫"מלחמת השפות"‬ ‫ב‪ 1903-‬הוקמה בזיכרון יעקב הסתדרות המורים‪ ,‬שדאגה לטיפוח החינוך העברי בערים ובמושבות‪,‬‬ ‫הוציאה ספרי לימוד וקיימה השתלמויות למורים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשנת ‪ 1904‬רק ‪ 6‬מבין ‪ 29‬בתי הספר‬ ‫המאורגנים בארץ ישראל לימדו בשפה העברית‪.‬‬ ‫המלחמה על השפה העברית ועל מקומה במוסדות בארץ‪-‬ישראל אשר נקראה "מלחמת השפות"‬ ‫הוצתה בשנת ‪ 1913‬עם הכוונה להקים בחיפה בית ספר תיכון ומוסד טכנולוגי גבוה‪ .‬ארגון "עזרה"‬ ‫אשר תרם את רוב הכסף התעקש כי שפת ההוראה במוסד תהיה גרמנית ואילו מצדדי העברית‬ ‫בראשותו של בן‪-‬יהודה דרשו‪ ,‬גם מההסתדרות הציונית‪ ,‬כי שפת ההוראה תהא בעברית‪.‬‬ ‫מצדדי העברית‪ ,‬אשר ניצחו במלחמה הקימו מוסדות חינוך אשר שפת ההוראה – העברית הוצמדה‬ ‫לשמם‪ :‬בית הספר הריאלי העברי בחיפה; הגימנסיה העברית הרצליה בתל‪-‬אביב; בית המדרש העברי‬ ‫למורים והאוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬ ‫מוסדות חינוך עבריים בארץ ישראל‬ ‫‪ - 1890‬חובבי ציון מקימים בי"ס לבנים ובנות ביפו‬ ‫‪ - 1904‬הקמת בית המדרש למורים בירושלים‬ ‫‪ - 1905‬הקמת הגמנסיה העברית "הרצליה" (ביפו)‬ ‫‪ - 1906‬הקמת "בצלאל ‪ -‬בית מדרש למלאכות ‪ -‬אמנות"‬ ‫‪57‬‬ ‫‪ - 1910‬בית מדרש למורים וגננות ע"ש לווינסקי ביפו‬ ‫‪ - 1910‬הקמת הגמנסיה העברית בירושלים‬ ‫אישיים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית‬ ‫הברון רוטשילד‬ ‫המושבות הראשונות שהוקמו נקלעו לקשיים כמעט בכל תחומי החיים‪ ,‬ובעיקר סבלו מהעדר‬ ‫תשתיות‪ ,‬התנכלויות של בדווים‪ ,‬היחס הקשה של השלטון העותומאני וסכסוכים פנימיים‪ .‬הברון‬ ‫רוטשילד אשר נודע בכינויו "הנדיב הידוע" נרתם לעזרתם ותוך שנתיים נטל על‬ ‫חסותו את מרבית המושבות שנבנו בארץ ישראל‪ ,‬והנהיג את שיטת האפוטרופסות‪ .‬המושבות נוהלו על‬ ‫ידי פקידים שייצגו את הברון‪ ,‬וטיפלו בכל ענייני המושבה הכלכליים‬ ‫והחברתיים‪ .‬בסיועו‪ ,‬נעשו ניסיונות‪ ,‬חלקם מוצלחים וחלקם כושלים‪ ,‬לפתח ענפי תעשיה כמו‪:‬‬ ‫תעשיית יין‪ ,‬תעשיית משי‪ ,‬תעשיית בשמים ותעשיית זכוכית‪.‬‬ ‫היתרונות בשיטה‪:‬‬ ‫התאוששות כלכלית‪ ,‬ייעול הניהול והעבודה במושבות והכנסת שיטות עבודה מודרניות‪ .‬הקמת‬ ‫מפעלים שיהוו בסיס להמשך‪ .‬הברון מציל את המושבות מהתמוטטות‬ ‫החסרונות‪:‬‬ ‫‪ .1‬נוצר מתח מתמיד בין הפקידים שלעיתים מתנשאים וקשוחים לבין האיכרים‪.‬‬ ‫‪ . 2‬חלק גדול מהאיכרים איבדו את היוזמה ואת הרצון לעבוד ("על חשבון הברון") ‪ ,‬רובם עברו‬ ‫להעסקת ערבים‪ .‬נגמר חלום העבודה העברית‪.‬‬ ‫עם השנים נוצרה מתיחות בין פקידי הברון למתיישבים‪ ,‬הפקידים התייחסו בהתנשאות‪ ,‬המתיישבים‬ ‫אימצו אורחות חיים של התרבות הצרפתית ‪ ,‬וחלקם אף יצרו תלות בעזרת הברון‪ .‬בשנת ‪ 1900‬הפסיק‬ ‫הברון לנהל את המושבות‪ .‬שיטת האפוטרופסות פגעה בעצמאות המושבות‪,‬‬ ‫ובכך עוררה התנגדות של מתיישבים שחלמו על עצמאות ואחריות אישית והפכו – כמו בגולה –‬ ‫לתלויים בחסדים של הברון רוטשילד‪.‬‬ ‫פעולותיו של הברון רוטשילד‪:‬‬ ‫‪ .1‬תמיכה כלכלית במושבות‪ :‬הברון לא הסתפק בביסוסה של ראשון‪-‬לציון באמצעות תרומות‪.‬‬ ‫בתחילת תרמ"ג (‪ )1883‬הוא ניגש להקמת מושבה חדשה‪" :‬מזכרת‪-‬בתיה" על שם אמו‪ .‬בו בזמן הובא‬ ‫לידיעתו ששתי מושבות‪ ,‬זמארין שעל הכרמל וראש‪-‬פינה שליד צפת‪ ,‬שהוקמו זה עתה ‪ -‬מצבן בכל‬ ‫רע‪ .‬הוא החליט מיד לפרוש את חסותו גם עליהן‪ .‬לזמארין נתן שם עברי זכרון‪-‬יעקב‪ ,‬על שם אביו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הברון תמך גם במושבות פתח‪-‬תקווה‪ ,‬יסוד המעלה וגדרה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקמת כרמים ויקבים‪ :‬תוך זמן קצר ניטעו בכל המושבות כרמי‪-‬גפן על שטחים נרחבים‪ ,‬והברון‬ ‫דאג לכלכלת האיכרים‪ ,‬עד אשר יניבו הכרמים פרי‪ .‬וגם לאחר שבצרו את הכרמים ‪ -‬רכש הברון את‬ ‫כל היבול במחיר גבוה לצרכי היקבים‪ ,‬שבנה בראשון‪-‬לציון וזכרון‪-‬יעקב‪ .‬לשם שיווק היין עודד‬ ‫‪58‬‬ ‫הברון את הקמת חברת "כרמל"‪ ,‬הידועה כיום כחברת "כרמל מזרחי"‪ .‬לצורך זה אף ניסה להקים‬ ‫בית‪-‬חרושת לבקבוקים בטנטורה‪ ,‬על חוף הים‪ ,‬לא הרחק מזכרון‪-‬יעקב‪.‬‬ ‫‪ .3‬בריאות‪ :‬הברון דאג גם לבריאותם של האיכרים‪ .‬בגלל הביצות שהיו אז בארץ‪ ,‬ועקב תנאי ההיגיינה‬ ‫הירודים‪ ,‬השתוללה מחלת הקדחת ורבים סבלו ממחלות מעיים‪ .‬הברון הקים מרפאות מרכזיות‬ ‫והושיב בהן רופאים‪ ,‬אחיות וחובשים לשם טיפול רפואי באיכרים ובמשפחותיהם‪.‬‬ ‫ליד המרפאות יסד בתי‪-‬מרקחת ומינה רוקחים שסיפקו תרופות לחולים‪ .‬הרופאים היו יוצאים‬ ‫רכובים על סוסים למושבות שבסביבה‪ ,‬לעתים קרובות תוך סכנת נפשות ממש‪.‬‬ ‫‪ .4‬חינוך‪ :‬הברון דאג גם להקמת בתי‪-‬ספר ולהחזקת מורים בשביל ילדי המושבות‪ .‬הוא רצה מאוד‬ ‫ששפת הלימוד תהיה עברית‪ .‬ואכן‪ ,‬כמה מן המורים במושבות היו ממניחי היסודות של החינוך העברי‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫‪ .5‬הוא הקים בכל המושבות בתי‪-‬כנסת נאים‪ ,‬בתי מטבחיים‪ ,‬בתי‪-‬מרחץ ומקוואות‪-‬טהרה ודאג שבכל‬ ‫המושבות יהיו משמשים בקודש‪ :‬רב‪ ,‬שוחט‪ ,‬מנקר בבית המטבחיים‪ ,‬שמש בבית‪-‬הכנסת‪ ,‬ובלן בבית‬ ‫המרחץ‪ .‬שמירת אורח החיים היהודי‪-‬מסורתי במושבות היה בעיניו עקרון ראשון במעלה‪.‬‬ ‫המשרד הארצישראלי (גורם מסייע להתיישבות בעליה ה‪)2-‬‬ ‫המשרד הארצישראלי היה הגוף שייצג את ההסתדרות הציונית בארץ ישראל‪ .‬הוא הוקם ביפו ב‪1908-‬‬ ‫ובראשו עמד ד"ר ארתור רופין‪.‬‬ ‫תפקידו של המשרד היה לעזור בהתיישבות בארץ ישראל‪ ,‬משום שההסתדרות הציונית קיבלה את‬ ‫הרעיון של הציונות המעשית‪.‬‬ ‫פעולות המשרד‪:‬‬ ‫‪ .1‬קניית אדמות בארץ ישראל‪ :‬כ‪ 67,000 -‬דונאם רכש רופין בשנים ‪ 1914-1910‬בעמק‪-‬יזרעאל‪ ,‬בגליל‬ ‫התחתון (פוריה ושרונה)‪ ,‬בשרון (בסביבות כפר‪-‬סבא) וביהודה (בסביבות ירושלים)‪ .‬כן תקע יתד בצפון‬ ‫הנגב – ברוחמה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקמת חוות להכשרת עולים לעבודה‪ :‬בשנת ‪ 1908‬החל המשרד הארצישראלי בהקמת חוות‬ ‫לאומיות‪ ,‬אשר בראשון עומדים פקידים ציוניים ועובדים בהן פועלים יהודיים כדי שילמדו עבודה‬ ‫יכירו את תנאי הארץ ויתנו בידם סכום כסף כלשהו‪ .‬הוקמו חוות כנרת‪ ,‬חולדה ובן‪-‬שמן‪ .‬הפועלים‬ ‫בחוות חיו בקומונות‪ ,‬בשל התנאים ובשל רעיונותיהם הסוציאליסטים‪.‬‬ ‫‪ .3‬עזרה בהתיישבות עירונית‪ :‬רופין גם עזר בהקמת שכונות עירוניות‪ .‬המשרד הארצישראלי נתן את‬ ‫ההלוואה הראשונה להקמת "אחוזת בית"‪ ,‬היא השכונה הראשונה בתל‪-‬אביב ועזר בפיתוח שכונת‬ ‫הדר הכרמל בחיפה‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת‬ ‫העולם הראשונה (‪)1918-1914‬‬ ‫מלחמת העולם הראשונה התנהלה בין מדינות ההסכמה (בריטניה‪ ,‬צרפת ואיטליה) לבין מדינות‬ ‫המרכז (גרמניה‪ ,‬אוסטרו‪-‬הונגריה והאימפריה העות'מאנית)‪ .‬בתקופת המלחמה חיו יהודים הן‬ ‫בארצות שהשתייכו למדינות ההסכמה והן בארצות שהשתייכו למדינות המרכז‪ .‬מרבית היהודים גילו‬ ‫נאמנות כלפי המדינות בהן חיו‪ ,‬מצב זה הביא לכך שיהודים נלחמו זה בזה‪.‬‬ ‫ההנהגה הציונית הייתה בדילמה באיזה מן הצדדים לתמוך‪ ,‬מדינות ההסכמה או מדינות המרכז?!‬ ‫הדילמה כללה שיקולים שנגעו לגורלם של יהודי אירופה בזמן המלחמה‪ ,‬בגורלו של הישוב בארץ‬ ‫ישראל ובעתידה המדיני של הארץ‪.‬‬ ‫הנהגה הציונית התחלקה בין שתי גישות‪:‬‬ ‫‪ .1‬גישה שהציעה שהתנועה הציונית תתמוך במדינות המרכז‪ ,‬על‪-‬מנת לזכות בעתיד בתמיכה‬ ‫מצד גרמניה והאימפריה העות'מאנית‪/‬הטורקים (השולטים בארץ) בהקמת מדינה יהודית‪.‬‬ ‫גרמניה היא בעלת ברית של האימפריה העות'מאנית ויש לה יכולת השפעה עליה‪ ,‬ומכאן‬ ‫שתמיכה בגרמניה‪ ,‬עשויה לתרום בעתיד לאינטרס הציוני‪.‬‬ ‫‪ .2‬גישה נוספת אותה הוביל חיים וייצמן‪ ,‬טענה כי יש לחזק את הקשרים עם בריטניה (מדינות‬ ‫ההסכמה)‪ ,‬משום שהשלטון העות'מאני מתנגד לרעיון הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪,‬‬ ‫ורק ניצחון של מדינות ההסכמה עשוי לעזור לתנועה הציונית ולעם היהודי להשגת המטרה‪.‬‬ ‫על‪-‬פי גישה זו המלחמה היתה הזדמנות להעביר את ישראל לחסות בריטניה שבאפשרותה‬ ‫לקדם את הגשמת המטרה של התנועה הציונית‪.‬‬ ‫ככל שהמלחמה התפתחה גדל הסיכוי שבריטניה תכבוש את ארץ ישראל‪ ,‬וגברו יותר ויותר הקולות‬ ‫שקראו לחזק את הקשרים עם בריטניה‪ .‬דבר זה בא לידי ביטוי בהקמה של גדודים עבריים שתגברו‬ ‫את הצבא הבריטי במלחמה‪.‬‬ ‫‪61‬‬ ‫הצהרת בלפור‬ ‫בתאריך ה‪ 2/11/1917-‬פורסמה הצהרת בלפור‪ ,‬בתור מכתב מאת שר החוץ הבריטי‪ ,‬בלפור‪ ,‬לרוטשילד‪.‬‬ ‫ההצהרה גורסת כי ממשלת בריטניה "רואה בעין יפה" הקמת "בית לאומי בארץ‪-‬ישראל" וכי היא‬ ‫תעשה כל שביכולתה להגשים השגת מטרה זו‪.‬‬ ‫נוסח ההצהרה‪" :‬ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה יסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‬ ‫ותעשה כמיטב מאמציה להקל על הגשמת מטרה זו‪ ,‬בתנאי ברור שלא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויות‬ ‫האזרחיות או הדתיות של העדות הלא יהודיות הקיימות בארץ ישראל או בזכויותיהם ובמעמדם‬ ‫המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת"‪.‬‬ ‫ההצהרה כוללת שני תנאים‪ :‬שלא יפגעו הזכויות של העמים שאינם יהודים בא"י (כלומר הערבים)‬ ‫ולא יפגעו זכויות היהודים היושבים בארצות הגולה‪.‬‬ ‫הקשיים בהצהרה‪:‬‬ ‫ההצהרה כולה מעורפלת ואינה מחייבת ("רואה בעין יפה"‪" ,‬תעשה כמיטב מאמציה להגשים")‪ .‬היא‬ ‫אינה מגדירה את השטח המדויק בו יקום הבית הלאומי היהודי‪ ,‬ומסתפקת באמירה כי הוא יהיה‬ ‫בארץ ישראל (כלומר בתוך הארץ ולא כולה)‪ .‬ההצהרה גם אינה מבהירה מהו אותו "בית לאומי" האם‬ ‫הוא מדינה או משהו שפחות ממנה? התנאי הראשון (שלא יפגעו זכויות הערבים בארץ‪-‬ישראל) הוא‬ ‫בעייתי מאד וקשה שלא להפר אותו‪.‬‬ ‫למעשה יש בהצהרה הכרה ראשונה של מעצמה בין לאומית בזכות מסוימת של העם היהודי על‬ ‫טריטוריה – גם אם ההצהרה היא יותר כללית פוליטית ואין לה משמעות מחייבת בכל זאת היה לה‬ ‫ערך רב בעיניי היישוב היהודי והתנועה הציונית שביקשה הכרה בין לאומית ‪.‬‬ ‫האינטרסים הבריטים במתן ההצהרה‬ ‫לדעת הבריטים‪ ,‬ההצהרה הייתה עשויה לקדם אינטרסים בריטיים מכמה סיבות‪:‬‬ ‫א‪ .‬פרסומה ישפיע על דעת הקהל היהודית העולמית‪ :‬בריטניה הייתה מעוניינת לזכות באהדה בקרב‬ ‫הציבור היהודי החזק בארצות הברית‪ ,‬הצהרה כזו‪ ,‬האמינה בריטניה‪ ,‬תביא להשפעת יהודי ארה"ב‬ ‫על ממשלתם להצטרף למלחמת העולם הראשונה‪ .‬הבריטים חששו גם מנטישת רוסיה את מעצמות‬ ‫ההסכמה הנלחמות וסברו כי הצהרה כזאת תשכנע את היהודים הקומוניסטים למנוע פרישה כזאת‪.‬‬ ‫היו שמועות על פרסום הצהרת תמיכה בציונות מצד יריבתה של בריטניה במלחמה‪ ,‬גרמניה‪ .‬הבריטים‬ ‫ניסו להקדים את הגרמנים בפרסום הצהרה כזו‪ .‬כל הגורמים הללו נבעו מהאמונה על כוחם הרב של‬ ‫יהודי העולם ועל "שליטתם" כביכול על ראשי מדינותיהם‪ .‬כך הועילה התפיסה האנטישמית לציונות‬ ‫להשיג הישג אדיר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אינטרס בריטי נוסף היה תקיעת יתד לקידום אינטרסים במזרח התיכון – הבריטים חשבו שאם‬ ‫תקום מדינה יהודית בחסות בריטית בשטחי ארץ ישראל היא תסייע לאינטרסים הבריטים ובראש‬ ‫ובראשונה תשמור ותבטיח לה מעבר חופשי להודו‪ ,‬תגן על תעלת סואץ ותהיה בעלת ברית של‬ ‫הבריטים באיזור‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התנערות מהתחייבויות קודמות – במהלך מלחמת העולם הראשונה הבריטים קשרו את עצמם‬ ‫בשני הסכמים שסתרו זה את זה‪ .‬ראשית הם חתמו על הסכם עם חוסיין בן עלי‪ ,‬השריף של מכה‪ ,‬בו‬ ‫‪60‬‬ ‫הובטח שהשריף יקבל את כל שטחי האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון‪ ,‬בתמורה לסיוע עבור‬ ‫הבריטים במלחמתם נגד האימפריה העות'מאנית‪ .‬מטרת השריף היתה להקים מדינה ערבית גדולה‪,‬‬ ‫שתתפרש על פני שטח נרחב‪ ,‬מערב הסעודית ועד לים תיכון‪ .‬שנה אחר‪-‬כך‪ ,‬ב‪ ,1916-‬הבריטים חתמו‬ ‫עם הצרפתים על הסכם סייקס‪-‬פיקו‪ ,‬בו נקבע כיצד שתי המעצמות יחלקו ביניהן את השליטה על‬ ‫שטחי האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון‪ .‬בהסכם נקבע כי צרפת תקבל את סוריה ולבנון‬ ‫ובריטניה תקבל את ירדן ועיראק‪ .‬לגבי ארץ ישראל‪ ,‬הוחלט על שלטון משותף למעט החלק שמצפון‬ ‫לעכו שיהיה תחת שלטון צרפתי‪ ,‬ונמלי חיפה ויפו יהיו תחת שלטון בריטי‪ .‬שילוב שני ההסכמים יצרו‬ ‫בעיה קשה עבור הבריטים‪ ,‬מאחר ולא ניתן היה לקיים את שניהם יחד מבלי להפר את אחד מהם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הבריטים רצו את השליטה על ארץ ישראל לעצמם מטעמים כלכליים ובשל יתרונה האסטרטגי‬ ‫(ראו סעיף ב')‪ .‬מכאן שמתן הצהרת בלפור ליהודים היוותה פתרון עבור הבריטים‪ ,‬שיותר מכל שאפו‬ ‫לשמור על יחסים טובים עם הצרפתים‪ .‬בריטניה הניחה כי צרפת תקבל את הרעיון בדבר הקמת בית‬ ‫לאומי לעם היהודי‪ ,‬שהיה נתון במצוקה‪ .‬בריטניה ראתה במתן הצהרת בלפור צעד מוסרי וסברה כי‬ ‫צרפת תתמוך בצעד שכזה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתן הצהרת בלפור‪ ,‬עשוי להפוך את היהודים לבני חסותם של‬ ‫בריטניה במזה"ת‪ ,‬ובכך לשמר את האינטרסים שלה בנוגע למזרח‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הגורם האנושי – חיים וייצמן שעמד שהיה ממנהיגי התנועה הציונית‪ ,‬היה ידוע בקשריו הטובים‬ ‫עם צמרת הממשל הבריטית והמיוחד ארתור ג'יימס בלפור (שר החוץ) ולויד ג'ורג' (ראש הממשלה)‪.‬‬ ‫בפגישותיו עם השניים‪ ,‬וייצמן הרבה לדבר על הציונות ועל חשיבותה של הקמת מדינה יהודית בארץ‬ ‫ישראל‪ .‬וייצמן שם את הדגש על החשיבות המוסרית שבמתן מדינה ליהודים‪ ,‬מאחר ונעשה להם עוול‬ ‫היסטורי‪ ,‬ששיאו באנטישמיות המודרנית‪ .‬הבריטים שהתרשמו עמוקות מאישיותו של וייצמן‪ ,‬סברו‬ ‫כי בנוסף לפן המוסרי‪ ,‬הקמת בית לאומי לעם היהודי בישראל תפתור להם את בעיית הגירת היהודים‬ ‫למדינתם‪.‬‬ ‫התגובות לפרסום ההצהרה‪:‬‬ ‫א‪ .‬הציונים – מבחינת התנועה הציונית היה זה הישג גדול‪ ,‬למעשה היה זה הצ'רטר שחיפש הרצל‪:‬‬ ‫הכרה של מעצמה בתנועה הציונית והבטחת שליטה של הציונות בשטח ארץ ישראל‪ .‬היו צעירים‬ ‫שראו בהצהרה ובכיבוש הארץ בידי בריטניה סימן חיובי ועלו לארץ ישראל בעקבות שני‬ ‫האירועים‪ .‬יהודים רבים‪ ,‬ביניהם גן‪-‬גוריון‪ ,‬ראו בכך שלב חשוב בהתפתחות הציונות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היהודים המתבוללים – יהודים אלו‪ ,‬אשר נהנו משיוויון הזכויות בארצותיהם (בעיקר במרכז‬ ‫ומערב אירופה)‪ ,‬חששו מפרסום ההצהרה ומכך שכעת ייפגע מעמדם השווה והם יידרשו לעזוב את‬ ‫ארצם ולעבור ל"בית הלאומי" שבארץ ישראל‪ ,‬כפי שהובטח בהצהרת בלפור‪ .‬היו ביניהם שפעלו‬ ‫נגד ההצהרה ונגד הציונות‪ ,‬יצאו להפגנות ופרסמו מחאות בעיתונים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הערבים – מבחינת הערבים הצהרת בלפור היא אירוע מכונן באובדן שליטתם על ארץ ישראל‪ .‬הם‬ ‫רואים בפרסום ההצהרה בגידה של בריטניה‪ ,‬הפרת הבטחות והעדפת מיעוט יהודי על הרוב‬ ‫הערבי שכבר יושב בארץ ישראל‪ .‬יש ערבים המציינים עד היום את ה‪ 2-‬בנובמבר כיום אבל‪ .‬כאשר‬ ‫כבשו הבריטים את הארץ‪ ,‬ב‪ ,1918-‬החלו הערבים בדרישה לביטול הצהרת בלפור‪ ,‬ואף ליוו‬ ‫דרישה זו בפעולות אלימות‪ ,‬החל משנת ‪.1921‬‬ ‫‪62‬‬ ‫משמעות וחשיבות ההצהרה‪:‬‬ ‫למרות הערפול‪ ,‬הצמצום והתנאי זו ההכרה הראשונה של מעצמה בשאיפות הלאומיות של היהודים‬ ‫וקישורם לא"י‪ .‬זו הכרה ראשונה של היהודים כעם‪ ,‬זה גם הצ’ארטר שחיפש הרצל למרות שאינו‬ ‫רשמי ואינו נותן שטח אדמה בברור‪ .‬הבריטים ינסו לממש את ההבטחה בשנות העשרים‪.‬‬ ‫זאת נקודת מפנה בציונות‪ ,‬כמו פרסום "מדינת היהודים" אך זו רק תחילת הדרך הארוכה לשליטה על‬ ‫הארץ וגם תחילת היחסים עם בריטניה ותחילת הסכסוך הגלוי עם הערבים‬ ‫קווי דמיון ושוני בין הציונות לתנועות הלאומיות האחרות‬ ‫ייחודיותה של הלאומיות היהודית (הציונות) היתה בכך‪ ,‬שהיתה מפוזרת על‪-‬פני ארצות רבות‪ ,‬וחבריה‬ ‫היהודים הגיעו מרקעים תרבותיים שונים ודיברו בשפות שונות‪ .‬הבעיות העיקריות שעמדו בפני‬ ‫התנועה הציונית היו‪ :‬השגת טריטוריה‪ ,‬החייאת השפה ובנייה של חברה מלוכדת‪ .‬ביחס לתנועות‬ ‫לאומיות אחרות‪ ,‬חסרו לתנועה הציונית בעיקר שני דברים‪ ,‬שהיו אבני יסוד של תנועות לאומיות‬ ‫אחרות‪ :‬טריטוריה ושפה‪.‬‬ ‫נקודות שוני‪:‬‬ ‫‪ )1‬טריטוריה ‪ -‬הזיקה לארץ ישראל שאפיינה את היהודים שחיו בגולה‪ ,‬היתה ייחודית לעם‬ ‫היהודי‪ .‬תנועות לאומיות אחרות נהנו מכך שטריטוריה כבר היתה להם ומרבית בני עמם כבר‬ ‫ישבו על טריטוריה זו‪ .‬בראשית דרכה‪ ,‬התנועה הציונית היתה צריכה לפעול להגשמת החזון‬ ‫הלאומי מחוץ לטריטוריה עליה תקום המדינה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הציונות פעלה למען העברת היהודים‬ ‫מאירופה והמזרח לארץ ישראל‪ ,‬ובכך היתה שונה מכל התנועות הלאומיות האחרות שכבר‬ ‫ישבו על אדמתן‪.‬‬ ‫‪ )2‬שפה – בעוד הע מים האחרים נהנו משפה אחת ואחידה‪ ,‬ליהודים במהלך המאות ה‪ 18-‬וה‪19-‬‬ ‫לא היתה שפה אחת‪ .‬הם דברו יידיש‪ ,‬לדינו ואת שפות העמים שחיו בקרבם‪ .‬אחד מן‬ ‫ההישגים המרשימים ביותר של התנועה הציונית‪ ,‬שהבדילו אותה מתנועות אחרות‪ ,‬היתה‬ ‫החייאתה של השפה העברית והפיכתה לשפת יומיום‪ .‬לפני‪-‬כן היתה העברית שפת תפילה‬ ‫בלבד‪ ,‬ומרבית היהודים לא הכירו אותה‪.‬‬ ‫‪ )3‬התקבלות התנועה ע"י בני העם שלה – בעוד התנועות הלאומיות האחרות התקבלו מיד וזכו‬ ‫לתמיכה רחבה ע"י בני עמן‪ ,‬הרי שדרכה של הציונות היתה דרך חתחתים‪ .‬מרבית היהודים‬ ‫שסבלו מן האנטישמיות‪ ,‬מיהרו לאמץ את פתרון ההגירה לארצות רחוקות על‪-‬פני הצטרפות‬ ‫לתנועה הציונית‪ .‬בנוסף‪ ,‬בראשית דרכה היתה הציונות מפולגת לזרמים שונים‪ ,‬שהתווכחו‬ ‫ביניהן על דרכה של התנועה‪.‬‬ ‫‪ )4‬תנועת מרד מול תנועת שחרור – התנועה הציונית בטאה במעשיה מרד בחברה היהודית‬ ‫ממנה צמחה‪ .‬הציונים הצעירים מרדו בהוריהם ובקשו לעצב חברה יהודית חדשה בארץ‬ ‫ישראל‪ .‬חברת פועלים וחקלאים הדוברת עברית‪ ,‬שנאבקת למען חיים עצמאיים‪ .‬חברה‬ ‫שנאבקת למען שמירה על קיומה בעצמה‪ ,‬ללא תלות בגורמים חיצונים‪.‬‬ ‫תנועות לאומיות אחרות פעלו למען השתחררות משלטון זר‪ ,‬כמו התנועה הלאומית היוונית‪ .‬צורה‬ ‫נוספת שאפיינה אותן‪ ,‬היתה איחוד של נסיכויות לידי מדינה אחת‪ ,‬כמו במקרה של גרמניה‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫נקודות דמיון‪:‬‬ ‫‪ )1‬כמיהה לזהות חדשה והשתייכות למסגרת חדשה ‪ -‬ההתעוררות הלאומית בקרב עמי אירופה‬ ‫סחפה גם את היהודים אחריה‪ .‬כשם שכל עם מצא ברעיון הלאומיות אפשרות לזהות חדשה‬ ‫ומסגרת השתייכות חדשה‪ ,‬כפתרון למצוקות השונות שפקדו את העמים‪ .‬כך בחרה גם קבוצת‬ ‫יהודים ברעיון הלאומיות כפתרון לכישלון האמנציפציה והאנטישמיות המודרנית‪.‬‬ ‫‪)2‬‬ ‫היסטוריה – בדומה לניסיונם של התנועות הלאומיות האחרות להדגיש את ייחודם‬ ‫ההיסטורי ולפאר את עברם‪ ,‬כך גם הציונים בקשו להדגיש את העבר הרחוק של היהודים‬ ‫וללמד את הצעירים על גיבורים יהודים כמו בר‪-‬כוכבא ויהודה המקבי‪ .‬בנוסף החייאת השפה‬ ‫העברית‪ ,‬מהווה גם היא ביטוי לייחוד ההיסטורי של העם היהודים‪.‬‬ ‫‪ )3‬תרבות – בדומה לתנועות לאומיות אחרות‪ ,‬גם הציונות אמצה לעצמה סמלים לאומיים למען‬ ‫טיפוח האידיאולוגיה וליכוד החברה סביב רעיונות משותפים‪ .‬כמו‪-‬כן תמכה הציונות ביצירה‬ ‫עברית כגון‪ :‬ספרות‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬אוניברסיטה ועיתונות‪.‬‬ ‫‪ )4‬מנהיגי הלאומיות – התנועות הלאומיות הונהגו ע"י משכילים‪ ,‬אנשי רוח וחזון‪ .‬כך גם‬ ‫התנועה הציונית הונהגה ע"י אישים משכילים ובעלי חזון כמו פינסקר‪ ,‬הרצל‪ ,‬רופין ואחרים‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫קווי הדמיון והשוני על פי קריטריונים‬ ‫קריטריון‬ ‫הגורמים‬ ‫להיווצרות‬ ‫התנועות‬ ‫דמיון‬ ‫השכלה והחייאת‬ ‫התרבות הלאומית‪,‬‬ ‫חילון‪ ,‬מודרניזציה‬ ‫ועיור‪ ,‬רעיון‬ ‫הלאומיות‬ ‫שאיפה לעצמאות‬ ‫(הגדרה עצמית)‬ ‫דרכים להשגת‬ ‫המטרות‬ ‫בניית מוסדות‬ ‫לתנועה‪ ,‬חיזוק הרגש‬ ‫הלאומי בעזרת‬ ‫המשכילים (ספרות‪,‬‬ ‫שירה)‪ ,‬יצירת סמלים‬ ‫לתנועה הלאומית‬ ‫חילונים‪ ,‬משכילים‪,‬‬ ‫כריזמטים‪ ,‬צעירים‬ ‫מהמעמד הבינוני‬ ‫הקשיים שעמדו‬ ‫בפני התנועות‬ ‫מאבק צבאי לעצמאות‬ ‫מול אויבים‬ ‫מטרות‬ ‫דפוסי הנהגה‬ ‫שוני‬ ‫בציונות‪ :‬אנטישמיות‪ ,‬אכזבה‬ ‫מהאמנציפציה‬ ‫בציונות‪ :‬שינוי התרבות‬ ‫היהודית‪ ,‬החברה והכלכלה‬ ‫(יהודי חדש)‬ ‫הטריטוריה במקום אחר‪,‬‬ ‫מיושבת ע"י עם אחר‪,‬‬ ‫היהודים פזורים בעולם‬ ‫השפה‪ :‬יהודים דיברו בשפות‬ ‫רבות ושפתם המאוחדת‬ ‫הייתה שפת קודש בלבד‪.‬‬ ‫התרבות‪ :‬היו הבדלים‬ ‫תרבותיים משמעותיים בין‬ ‫יהודים מכל העולם‬ ‫התנגדות נרחבת בתוך העם‪:‬‬ ‫חרדים‪ ,‬מתבוללים‬ ‫מסקנה‬ ‫ניתן לראות כי יש גורמים‬ ‫רבים שהם משותפים לכל‬ ‫התנועות אך לתנועה הציונית‬ ‫יש גם גורמים ייחודיים רק‬ ‫לה‪.‬‬ ‫המטרה הראשית של המאבק‬ ‫הלאומי זהה בכל התנועות‬ ‫הלאומיות אבל המטרות‬ ‫הנלוות משתנות מלאום‬ ‫ללאום‪.‬‬ ‫הציונות‪ ,‬כמו התנועות‬ ‫האחרות נקטה באותן דרכים‬ ‫להשגת המטרה‪.‬‬ ‫בכל התנועות הלאומיות ניתן‬ ‫לדבר על מנהיגות צעירה‬ ‫ומשכילה‪ .‬על אנשי רוח ועל‬ ‫מעמד ביניים שהתפתח‪.‬‬ ‫בניגוד לתנועות הלאומיות‬ ‫שישבו בשטח אותו שאפו‬ ‫להפוך למדינתם‪ ,‬היהודים היו‬ ‫מפוזרים ברחבי העולם‪.‬‬ ‫רוב התנועות הלאומיות נהנו‬ ‫מתמיכה ציבורית רחבה‬ ‫וסבלו בעיקר ממתנגדים‬ ‫מבחוץ ואילו התנועה הציונית‬ ‫נאבקה רבות גם‬ ‫עם מתנגדים מבית‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫נספחים‬ ‫מבנה מבחן הבגרות‬ ‫שאלון בחינת הבגרות – חלק א'‬ ‫‪ .1‬בבחינה שאלות בשני הנושאים הנלמדים ביחידה זו‪:‬‬ ‫‪ .1‬הלאומיות בישראל ובעמים‪ ,‬חלק א' – ראשית הדרך עד ‪.1920‬‬ ‫‪' .2‬ממדינת המקדש לעם הספר' – תקופת בית שני‪( .‬הנושא אותו אנו עושים!!!)‬ ‫או‬ ‫ערים וקהילות – חברה ותרבות בימי הביניים‪( .‬אנחנו לא למדנו)‬ ‫‪ .2‬חלק א' ‪ -‬בנושא הלאומיות בישראל ובעמים – בחלק זה שני פרקים‪:‬‬ ‫פרק ראשון – שתי שאלות עם קטעי מקור (מילוליים או חזותיים) ‪ .‬על התלמיד לענות על שאלה אחת‬ ‫(‪ 30‬נק')‬ ‫פרק שני – שתי שאלות (ללא קטעי מקור) על התלמיד לענות על שאלה אחת (‪ 30‬נק')‬ ‫‪ .3‬חלק ב' – בחלק זה שני פרקים‪:‬‬ ‫'ממדינת המקדש לעם הספר' – תקופת בית שני‪( .‬הנושא אותו אנו עושים!!!)‬ ‫או‬ ‫ערים וקהילות – חברה ותרבות בימי הביניים‪.‬‬ ‫על התלמיד לענות על שתי שאלות מתוך שלוש מאחד הפרקים‪ -‬לכל שאלה ‪ 20‬נק'‪.‬‬ ‫סך הכל במבחן הרגיל התלמיד יענה על ארבע שאלות‪.‬‬ ‫שאלון מותאם‬ ‫א‪ .‬התלמיד יענה על השאלות בנושא הלאומיות בישראל ובעמים‪ ,‬חלק א' – ראשית הדרך עד ‪.1920‬‬ ‫חלק א' ‪ -‬בנושא הלאומיות בישראל ובעמים – בחלק זה שני פרקים‪:‬‬ ‫פרק ראשון – שתי שאלות עם קטעי מקור‪ .‬על התלמיד לענות על שאלה אחת (‪ 30‬נק')‬ ‫פרק שני – שתי שאלות (ללא קטעי מקור) על התלמיד לענות על שאלה אחת (‪ 30‬נק')‬ ‫ב‪ .‬התלמיד לא יענה על חלק ב' (בית שני או ערים וקהילות)‪ ,‬במקום חלק זה התלמיד יענה על שלוש שאלות‬ ‫נוספות בנושא הלאומיות ‪ -‬לכל שאלה ‪ 13.3‬נק'‪.‬‬ ‫סך הכל בשאלון מותאם התלמיד יענה על חמש שאלות‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫אל‪-‬תעשו‪‬‬ ‫עשו‪‬‬ ‫לפני המבחן‬ ‫יש לעבור על המחברת כמה ימים לפני המבחן‬ ‫אי‪-‬השלמת חומר שהפסדתם‬ ‫ולוודא שכל מה שנלמד אכן במחברת‪ ,‬כולל דפים‪.‬‬ ‫יש להתחיל בהכנה לפני הערב האחרון‪ ,‬ולהשאיר‬ ‫הכנה למבחן רק בערב שלפניו‬ ‫זמן למקרה שיצוצו עניינים דחופים שימנעו ממכם‬ ‫ללמוד (מה שתמיד קורה)‪.‬‬ ‫יש לערוך שילוב של החומרים המצויים בספר‪,‬‬ ‫הסתפקות בקריאת החוברת‪/‬ספר‬ ‫במחברת ובדפים ולקשרם למה שדובר בו בכיתה‪.‬‬ ‫יש לעבד את החומר בצורות שונות (כל אחד לפי‬ ‫קריאת החומר בלבד‬ ‫מה שמתאים לו)‪ :‬כתיבת סיכומים‪ ,‬ציור תרשימים‪,‬‬ ‫הכנת כרטיסיות‪ ,‬הכנת שאלות ומושגים‬ ‫מצאו את המקום שבו הכי נוח לכם לעבוד‪ :‬מקום‬ ‫הכנה במקום לא‪-‬מתאים‬ ‫שקט‪ ,‬עם מרחב‪ ,‬אור ואפשרות לכתוב‬ ‫יש לשאול את המורה שאלות במקרה של ספק‬ ‫שכנוע עצמי‪ :‬הפנמת תפיסות לא‪-‬נכונות לגבי‬ ‫הנושאים הנלמדים ("הרצל היה מחובבי ציון")‬ ‫הקדישו זמן לרגיעה ולמנוחה‪ :‬אל תתנו לאחרים‬ ‫למידה עד השניה האחרונה‬ ‫להלחיץ אתכם‬ ‫במבחן עצמו‬ ‫הקדישו זמן לקריאת השאלה‪ ,‬לניתוחה (סמנו על‬ ‫כתיבת התשובה מיד עם קבלת טופס המבחן‬ ‫טופס המבחן!) ולהבנתה‪ .‬הכינו טיוטה עם ראשי‬ ‫פרקים‪.‬‬ ‫שימו לב‪ :‬אין לשכנע את עצמכם שהשאלה היא‬ ‫בחירת השאלות מיד‬ ‫"בדיוק מה שלמדתי"‪ .‬לא כל שאלה שנראית‬ ‫מוכרת היא מה שאתם חושבים‪.‬‬ ‫יש לענות תשובה שבה נתונים‪ ,‬דוגמאות‪ ,‬סיבות‬ ‫תשובה כללית‬ ‫והסברים‬ ‫בסיום המבחן יש לנוח כמה דקות‪ ,‬לעבור על‬ ‫המבחן ולסמן על טופס המבחן את המטלות‬ ‫שביצעתם לפני הגשתו למורה‪.‬‬ ‫בסיום המבחן יוצאים מן הכיתה‬ ‫‪67‬‬ ‫מאגר שאלות מבגרות להיסטוריה א'‬ ‫תלמידים יקרים‪,‬‬ ‫בעמודים הקרובים תמצאו מאגר של שאלות‪ ,‬שנלקחו מכל מבחני הבגרות‬ ‫שנערכו במתכונת הבחינה הנוכחית‪.‬‬ ‫כפי שתראו‪ ,‬יש שאלות שחוזרות כמה פעמים בגרסאות זהות או דומות‪ ,‬כך‬ ‫שתרגול התשובות יכול להביא אתכם למבחן הבגרות מוכנים באופן כמעט‬ ‫מלא‪.‬‬ ‫השאלות שמשתנות ואינן מיוצגות כאן במידה מספקת הן שאלות המקור‬ ‫ובעיקר שאלות המקור החזותי‪ .‬בשאלות הללו יש לענות תוך התייחסות‬ ‫למקור ההיסטורי המוצג‪ ,‬אך במילים שלכם (ניתן ורצוי גם לצטט בנוסף כדי‬ ‫לחזק את התשובה)‪ .‬ניתן לתרגל את התשובות לשאלות הללו באמצעות‬ ‫קטעי המקור הנמצאים בספר‪ ,‬וכמובן במבחנים שכבר נבחנתם בהם‪.‬‬ ‫שאלות או סעיפים המחוקים‪ ,‬אינם נכללים במיקוד לבחינת הבגרות‬ ‫הנוכחית‪.‬‬ ‫זכרו שאנו‪ ,‬המורים להיסטוריה‪ ,‬תמיד כאן עבורכם‪.‬‬ ‫בהצלחה‪ ,‬מצוות ההיסטוריה בבית החינוך המשותף חוף השרון‬ ‫לחומרים שונים בהתאם למיקוד לקראת הבגרות חפשו "מתגברים על‬ ‫הבגרות א' "‪:‬‬ ‫‪http://toldotofakim.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=a752b72f‬‬‫‪27bb-4c78-b0b9-2ad5cbc85ca8&lang=HEB‬‬ ‫למאגר שאלות בגרות בהיסטוריה חפשו "שאלוני בגרות בהיסטוריה"‬ ‫‪http://toldotofakim.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=4c59e75e‬‬‫‪a12c-4bd2-8555-3319b86f8f30&lang=HEB‬‬ ‫‪68‬‬ ‫שאלות מבחינות בגרות‬ ‫הערה‪ :‬שאלות "מחוקות" אינן במיקוד השנה‬ ‫שאלות מקור‬ ‫‪" .1‬בעיית היהודים" על פי הרצל‬ ‫"שאלת היהודים קיימת בכל מקום שבו חיים יהודים במספרים ניכרים‪ .‬במקום שהיא איננה‪,‬‬ ‫היא נגררת אליו על ידי יהודים מהגרים‪ .‬היהודים הולכים לאותם מקומות שבהם אין רודפים‬ ‫אותם; בעקבות הופעת היהודים במקומות אלה נוצרת הרדיפה‪.‬‬ ‫בתום ויושר ניסינו בכל מקום להיטמע בקרב העם אשר סביבנו ורק לשמור על אמונת‬ ‫אבותינו‪ .‬זאת אין מניחים לנו‪ .‬לשווא הננו פטריוטים נאמנים‪ .‬לשווא אנו מביאים קורבנות‬ ‫ברכוש ובנפש כמו האזרחים האחרים‪ .‬לשווא אנו עמלים להאדיר את שמן של ארצות מולדתנו‬ ‫באומנויות ובמדעים‪ ,‬להגדיל עושרן ע"י מסחר וקשרי עסקים‪ .‬אפילו אם אנו יושבים בארצות‬ ‫מולדתנו זה מאות שנים‪ ,‬מתייחסים אלינו כאל זרים‪.‬‬ ‫אני חושב ששאלת היהודים אינה חברתית ואינה דתית‪ .‬זוהי שאלה לאומית‪ ,‬וכדי לפתור אותה‬ ‫עלינו לעשותה תחילה לשאלת עולם מדינית‪ ,‬שיש להסדיר אותה במועצת עמי התרבות‪ .‬עם‬ ‫אחינו‪ ,‬עם אחד"‪.‬‬ ‫(מעובד על‪-‬פי ב"ז הרצל‪" ,‬מדינת היהודים"‪ ,‬הספרייה הציונית‪ ,‬תשל"ה עמ' ‪)21‬‬ ‫א‪ .‬הסבר‪ ,‬על‪-‬פי הקטע‪ ,‬מהי בעיית היהודים לדעת הרצל‪ ,‬ומדוע אי‪-‬אפשר לפתור אותה‬ ‫בגולה‪ 15( .‬נק')‬ ‫ב‪ .‬הסבר‪ ,‬באמצעות שתי פעולות מתחומים שונים‪ ,‬כיצד ניסה הרצל לקדם את הפתרון‬ ‫לבעיית היהודים‪ 15( .‬נק')‬ ‫‪69‬‬ ‫‪ .2‬הדרכים לפתרון "בעיית היהודים" על‪-‬פי הרצל‬ ‫"הקונגרס הציוני אינו שואף לרכוש אדמות באופן פרטי אלא לרכוש ארץ בגלוי בשביל העם‬ ‫היהודי‪ .‬עלינו להבליט דבר זה בבהירות כל כמה שאפשר‪ ,‬בלי לפגוע ברגשותיהם של‬ ‫השליטים החוקיים של הארץ‪.‬‬ ‫אפשר לרכוש אדמות באופן פרטי בכל מקום בעולם ובכל זמן‪ ,‬אבל כדי לרכוש ארץ אי אפשר‬ ‫לפעול בדרכים נסתרות‪ ,‬בהתאגדויות חשאיות ובהתערבויות סודיות‪.‬‬ ‫אנו הציונים המדיניים סבורים שיש לפעול בדרך של דיון חופשי וגלוי‪ ,‬הנתון לביקורתה‬ ‫המתמדת והשלמה של דעת הקהל בעולם‪.‬‬ ‫אנו צריכים לשאוף להשגת ערבויות מובטחות במשפט הכלל"‪.‬‬ ‫(מעובד על‪-‬פי ב"ז הרצל‪" ,‬בפני עם ועולם‪ ,‬א' [נאומים]" ‪ ,‬הספרייה הציונית‪ ,‬תשכ"אעמ' ‪)112-136‬‬ ‫א‪ .‬הסבר את מטרת התנועה הציונית ואת הדרכים המתאימות להשגת מטרה זו‪ ,‬על‪-‬פי‬ ‫הקטע ועל‪-‬פי מה שלמדת? (‪ 18‬נק')‬ ‫ב‪ .‬הצג שלושה טיעונים שבאמצעותם ניסה הרצל לשכנע את הסולטן הטורקי ו‪/‬או נציגים‬ ‫של מדינות שונות לסייע לתנועה הציונית להשיג את יעדיה‪ 12( ,‬נק')‬ ‫‪71‬‬ ‫‪ .3‬בנימין זאב הרצל‪ ,‬תוצאות הקונגרס‪.7981 ,‬‬ ‫"אחת התוצאות החשובות של הקונגרס היא שנודע בעולם מה היא הציונות ומה היא רוצה‪,‬‬ ‫שלבני אדם יש עכשיו ידיעה נכונה על כוונותיה של הציונות‪.‬‬ ‫כמו כן יש חשיבות לעובדה שהפעולות של תנועתנו נעשות לאור היום ולעיני כל‪ .‬זקוקים אנו‬ ‫לאהדתן ולעזרתן של דעת הקהל בעולם ושל הממשלות הנוגעות בדבר‪.‬‬ ‫אבל התוצאה הגדולה ביותר של הקונגרס היא זו‪ :‬נתגלה כי לרעיון הלאומי היהודי יש כוח‬ ‫מאחד‪ ,‬העשוי ללכד את כל היסודות השונים של היהודים מבחינה לשונית‪ ,‬חברתית‪ ,‬דתית‬ ‫ומדינית ולעשותם גוף אחד‪ .‬ניגודים מפלגתיים נעלמו כהרף עין עם הקריאה הראשונה של‬ ‫האומה‪ ,‬האחים מצאו זה את זה"‪.‬‬ ‫(מעובד על‪-‬פי ב"ז הרצל‪" ,‬בפני עם ועולם [נאומים]"‪ ,‬הספרייה הציונית‪ ,‬תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪)132‬‬ ‫א‪ .‬הסבר את שלושת ההישגים של הקונגרס הציוני הראשון‪ ,‬על‪-‬פי דברי הרצל בקטע‪.‬‬ ‫(‪ 12‬נק')‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הצג את תוכנית בזל (מטרה ואמצעים)‪ ,‬והסבר במה היא מבטאת את השקפתו הציונית‬ ‫של הרצל‪.‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪ .4‬מכתב של הרצל אל שגריר גרמניה בווינה (ידיד קרוב של קיסר גרמניה) משנת ‪.7989‬‬ ‫"אני מבקש מאת השגריר שיפעל כדי שאקבל לריאיון אצל הוד מעלתו קיסר גרמניה‪ .‬אני‬ ‫סבור שדיבור של הקיסר עם הסולטן הטורקי יכול להצמיח תוצאות רצויות הן לגרמניה והן‬ ‫לסולטן הטורקי‪ ,‬ולתרום להתפתחות העניינים בשטחי באימפריה העות'מאנית בעתיד‪ .‬בייחוד‬ ‫הייתי רוצה להעיר את תשומת ליבו של הקיסר לנקודות אלה‪:‬‬ ‫‪ ‬מכל מדינה יצאו היהודים‪ ,‬הגורמים לאי‪-‬שקט חברתי‪ ,‬כלכלי ופוליטי‪ ,‬וכך‬ ‫תיחלש האנטישמיות‪.‬‬ ‫‪ ‬התיישבות של יהודים רבים שהם בעלי השכלה ויוזמה כלכלית בשטח‬ ‫האימפריה תביא לה חיזוק רב‪ .‬לטורקיה תהיה תועלת ישירה ‪ -‬היהודים‬ ‫ישלמו תשלום כספי גבוהה ואולי כך יסייעו לענייניה הכספיים‪ ,‬ותועלת עקיפה‬ ‫הודות לשיפור מצבה הכלכלי‪.‬‬ ‫‪ ‬התיישבות יהודים תביא בלי ספק להבראה של פינת המזרח העזובה והשוממת‬ ‫הזאת‪ ,‬להכנסת יסוד של תרבות גרמנית‪ ,‬ובאמצעותה תשמש כניסת היהודים‬ ‫בפועל גם מגן לנוצרים במזרח‪.‬‬ ‫‪ ‬למדינות אירופה יש אינטרסים באזור‪ ,‬בין השאר ביצירת דרך דרומית קצרה‬ ‫לאסיה באמצעות הקמת מסילת ברזל מהים התיכון אל המפרץ הפרסי‪.‬‬ ‫התיישבות יהודים באזור זה תוכל לסייע לקידום אינטרס זה‪.‬‬ ‫אני מבקש מהוד מעלתו הקיסר שישמיע את הטיעונים האלה בעת פגישתו עם הסולטן‪.‬‬ ‫הנאמן לו מאד‬ ‫ד"ר תאודור הרצל"‪.‬‬ ‫(מעובד על‪-‬פי ב"ז הרצל‪" ,‬היומן ב"‪ ,‬הספרייה הציונית‪ ,‬תשכ"ה‪ ,‬עמ' ‪)87‬‬ ‫א‪ .‬הסבר‪ ,‬על פי הקטע‪ ,‬איזו תועלת תצמח לאימפריה העות'מאנית (טורקיה)‬ ‫ואיזו תועלת תצמח למדינות אירופה‪ ,‬מיישוב יהודים בשטח האימפריה‬ ‫העות'מאנית‪ 15( .‬נק')‬ ‫ב‪ .‬מה רצה הרצל להשיג באמצעות פנייה לסולטן הטורקי ולשליטים אחרים‬ ‫באירופה? במה פניות אלה מבטאות את השקפתו המדינית? (‪ 15‬נק')‬ ‫‪72‬‬ ‫‪ .5‬הוויכוח בתנועה הציונית בנוגע לבעיית היהודים בגולה והדרכים לפתרונה‬ ‫"השנאה לעמנו לא תפסק כל זמן שאנו פזורים בין האומות‪ .‬זהו "החידוש" בגדול של הרצל‬ ‫ותומכיו‪ .‬לדעתם הדרך היחידה להינצל משנאת העמים היא לייסד מדינה עצמאית שבה לא‬ ‫תהיה לשונאינו שליטה‪.‬‬ ‫למרות כל ההתלהבות מהרעיון שהוצע‪ ,‬אני קם ואומר‪ :‬קודם כל אנו זקוקים לתחיית היהדות‪.‬‬ ‫גם המדינה צריכה להיווסד לשם תחיית היהדות‪ ,‬ויש לנקוט דרכים המוליכות למטרה זו‪.‬‬ ‫רבים התנפלו עליי בשל הדברים שאמרתי‪ ,‬וטענו כי בזמן שהיהודים בצרה גדולה צריך לדאוג‬ ‫להם קודם כל למקלט בטוח‪.‬‬ ‫(מעובד על‪-‬פי אחד העם "כל כתבי אחד‪-‬העם"‪ ,‬דביר‪ ,‬תש"ז‪ ,‬עמ' ו')‬ ‫א‪ .‬ציין את שתי הגישות המובאות בקטע בנוגע לבעיה העיקרית של היהודים‬ ‫בגולה‪ ,‬והסבר את העמדה של כל גישה בנוגע לבעיה זו‪ 16( .‬נק')‬ ‫ב‪ .‬הסבר את הפתרון שהציע אחד העם לבעיית היהודים בגולה‪ ,‬על‪-‬פי הקטע ועל‪-‬‬ ‫פי מה שלמדת‪.‬‬ ‫מהי הטענה בקטע נגד הפתרון שהציע? (‪ 14‬נק')‬ ‫‪73‬‬ ‫‪" .6‬הציונים המעשיים" והביקורת של הרצל על "דרכם"‬ ‫א‪ .‬הצג את הדרך של "הציונים המעשיים" לפתרון בעיית היהודים בגולה‪10( .‬‬ ‫נק')‬ ‫ב‪ .‬קרא את הקטע מדברי הרצל וענה על הסעיף שאחריו‪:‬‬ ‫"אבל אמרתי תמיד‪ ,‬ואני חוזר עכשיו על הדברים‪ ...‬כי אני דוחה כל הסתננות של‬ ‫קבוצות אנשים קטנות לארץ ישראל‪ .‬רק על יסוד חוזים רשמיים עם הממשלה‬ ‫הטורקית יש להתיישבות בארץ ישראל סיכויים להתפתחות בטוחה ולשגשוג‪.‬‬ ‫לטורקיה יכול העם היהודי להציע יתרונות רבים‪ ,‬ויש להניח כי החתימה על הסכם כזה‬ ‫אינה אלא שאלה של זמן‪.‬‬ ‫אבל גם אילו ראתה הממשלה הטורקית בעין יפה את עלייתן ההדרגתית של קבוצות‬ ‫קטנות בלי הסכם רשמי‪ ,‬היינו אנחנו צריכים להתנגד בכל תוקף‪ .‬התיישבות איטית של‬ ‫קבוצות קטנות של יהודים בארץ ישראל תדרוש קורבנות גדולים‪ ,‬ללא אחריות‪ .‬פיתוח‬ ‫הקרקע יכול לצאת לפועל רק על‪-‬ידי עבודות גדולות וכלליות‪ .‬ועבודות כאלה אי‪-‬‬ ‫אפשר לבצע רק באמצעות יחידים‪.‬‬ ‫(מעובד על‪-‬פי ב"ז הרצל‪" ,‬בפני עם ועולם [נאומים]"‪ ,‬הספרייה הציונית‪ ,‬תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪.)277‬‬ ‫הצג שני טיעונים של הרצל‪ ,‬המובאים בקטע‪ ,‬נגד דרכם של "הציוניים המעשיים"‪ .‬מהי דרך‬ ‫הפעולה שעל הציונים לנקוט‪ ,‬לדעת הרצל? (‪ 20‬נק')‬ ‫‪74‬‬ ‫‪ .7‬הגורמים לצמיחת התנועה הציונית וארגונה‬ ‫תנועה הלאומית היהודית המאורגנת קמה מתוך אכזבה‪ ,‬מתוך הרגשת "הזרות" של היהודים‬ ‫בארצות ישיבתם‪ ,‬מתוך חוסר האמון שההשכלה או הקדמה יכולות לשנות את העוינות של‬ ‫האומות כלפי היהודים‪ .‬ודווקא כמסקנה מכל אלה יש צורך "בארץ שלנו"‪ ,‬מקום שבו יהיו‬ ‫ביהודים רוב ויקבעו את סדרי המדינה‪...‬‬ ‫רק מתוך חוסר אמון באפשרות לשינוי במדינה שחיו בה‪ ,‬היה אשר לבנות תפיסה מהפכנית‬ ‫חדשה‪ ,‬של עילות לאומית יהודית עצמאית‪.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪ .9‬הלאומיות‬ ‫‪76‬‬ ‫‪ .8‬צמיחת התנועות הלאומיות‪ ,‬התנועה הציונית‬ ‫‪77‬‬ ‫‪ .71‬פעילות ציוניות בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה‬ ‫‪78‬‬ ‫‪ .77‬התנועה הציונית (‪)7981-7871‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪ .71‬הלאומיות‬ ‫‪81‬‬ ‫שאלות לאומיות וציונות‬ ‫‪ .1‬צמיחת התנועות הלאומיות‬ ‫א‪ .‬הסבר שלושה גורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במהלך המאה ה‪-‬‬ ‫‪( 19‬בסעיף זה אין לכתוב על התנועה הציונית)‪ 15( .‬נק')‬ ‫ב‪ .‬הסבר שלושה גורמים לצמיחת התנועה הלאומית‪-‬היהודית (הציונות) במחצית‬ ‫השנייה של המאה ה‪ 15( .19-‬נק')‪.‬‬ ‫‪ .2‬התנועות הלאומיות באירופה‬ ‫א‪ .‬הצג שלושה גורמים לצמיחה של תנועות לאומיות באירופה במהלך המאה ה‪19-‬‬ ‫והסבר במה סייע אחד מהגורמים שהצגת להתפתחות תנועת לאומיות אלה‪ 15( .‬נק')‬ ‫ב‪ .‬בחר בתנועה לאומית אחת שלמדת עליה‪.‬‬ ‫הסבר את מטרת המאבק הלאומי של תנועה זו‪ ,‬תאר את השלבים העיקריים במאבק‪ ,‬והצג‬ ‫שני קשיים שהתעוררו במהלכו‪ 15( .‬נק')‬ ‫‪ .3‬התנועות הלאומיות באירופה‬ ‫(בשאלה זו אין לכתוב על התנועה הציונית)‬ ‫א‪ .‬הצג שני גורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במהלך המאה ה‪,19-‬‬ ‫והסבר במה סייע כל אחד מגורמים אלה להתפתחות התנועות הלאומיות‪15( .‬‬ ‫נק')‬ ‫ב‪ .‬בחר תנועה לאומית אחת באירופה במאה ה‪ .19-‬הסבר גורם אחד שעיכב את‬ ‫המאבק של התנועה‪ ,‬וגורם אחד שסייע למאבק זה‪ 15( .‬נק')‬ ‫‪80‬‬ ‫‪ .1‬פעילות הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה‬ ‫א‪ .‬ציינו שני אזורים שבהם הוקמו נקודות ישוב חדשות בארץ ישראל עד מלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪ ,‬והציגו את המאפיינים של שתי צורות התיישבות חדשות‬ ‫שנוסדו בתקופה זו‪ 18( .‬נק')‬ ‫ב‪ .‬הציגו את הפעילות בישראל להחייאת השפה העברית ולביסוסה בתקופה זו‪,‬‬ ‫והסבירו את התרומה של פעילות זו לחיזוקה של התנועה הציונית‪ 12( .‬נק')‬ ‫‪ .5‬התנועה הלאומית באירופה במאה ה‪ 78-‬והתנועה הציונית‬ ‫א‪ .‬הסבירו את השפעת פעילותן של התנועות הלאומיות באירופה על צמיחתה של‬ ‫התנועה הציונית‪ 10( .‬נק')‬ ‫ב‪ .‬הסבירו שתי נקודות דמיון ושתי נקודות שוני בין התנועה הציונית לתנועות‬ ‫לאומיות אחרות באירופה‪ 20( .‬נק')‬ ‫‪ .6‬פעילויות הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה‬ ‫א‪ .‬הסבירו את הסיבות לעליית יהודים לארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬ ‫(‪ 10‬נק')‬ ‫ב‪ .‬הציגו את התפתחותו של הישוב היהודי ציוני בארץ ישראל עד מלחמת העולם‬ ‫הראשונה בשניים מן התחומים‪ :‬התיישבות‪ ,‬מסגרות פוליטיות‪-‬חברתיות‪ ,‬מסגרות‬ ‫ביטחוניות‪ .‬הסבירו שני גורמים שסייעו להתפתחות הישוב בתקופה זו‪ 20( .‬נק')‬ ‫‪82‬‬ ‫‪ .7‬הצהרת בלפור‬ ‫א‪ .‬הציגו את התוכן של הצהרת בלפור‪ ,‬והסבירו שני קשיים שעולים מנוסח ההצהרה‪.‬‬ ‫(‪ 8‬נק')‬ ‫ב‪ .‬הסבירו מדוע חששו היהודים "המשתלבים בבריטניה" מהצהרת בלפור‪ .‬מהו‬ ‫המענה שניתן לחשש זה בנוסח ההצהרה‪ 12( .‬נק')‬ ‫‪ .9‬התנועה הציונית בימי הרצל‬ ‫א‪ .‬על‪-‬פי תכנית באזל (‪ ,)1897‬הציגו את מטרת התנועה הציונית ואת האמצעים‬ ‫למימוש מטרה זו‪ 18( .‬נק')‬ ‫ב‪ .‬הציגו שני נימוקים של התומכים בהצעת אוגנדה‪ ,‬והסבירו במה היא מנוגדת‬ ‫לתכנית באזל‪ 12( .‬נק')‬ ‫‪ .9‬דפוסי הגשמה של תנועות לאומיות באירופה (בשאלה זו אין לענות על הציונות!)‬ ‫א‪ .‬הסבירו את מטרת המאבק של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה‪ .19-‬הציגו‬ ‫קושי אחד שהתעורר במאבק של כל אחת מן התנועות הלאומיות שלמדתם עליהן‪.‬‬ ‫(‪ 18‬נק')‬ ‫ב‪ .‬מי היו הכוחות שהנהיגו את המאבק באחת התנועות שלמדתם עליהן‪ .‬הסבירו במה‬ ‫סייעו כוחות אלה לקידום המאבק‪ 12( .‬נק')‬ ‫‪83‬‬ ‫שאלות בנושא בית שני‬ ‫‪ .1‬התרבות ההלניסטית והחברה ביהודה‬ ‫א‪ .‬מהו המאפיין העיקרי של התרבות ההלניסטית? הצג שני ביטויים של תרבות זו‪10( .‬‬ ‫נק')‬ ‫ב‪ .‬הסבר שני מניעים של יהודים שאמצו חלק מהתרבות ההלניסטית‪ ,‬ואת המניעים של‬ ‫יהודים שנאבקו בהשפעות של תרבות זו‪.‬‬ ‫‪ .2‬גזרות אנטיוכוס ומרד החשמונאים‬ ‫א‪ .‬ציין את גזרות אנטיוכוס‪ ,‬והסבר את המניעים להטלת גזרות אלה‪ 10( .‬נק')‬ ‫ב‪ .‬הצג שניים מההישגים של מרד החשמונאים‪ ,‬והסבר מה סייע להגיע להישגים‬ ‫אלה‪ 10( .‬נק')‬ ‫‪ .3‬מחלוקת בעם בתקופת החשמונאים‬ ‫א‪ .‬לאחר שבוטלו גזרות אנטיוכוס‪ ,‬התעורר וויכוח בשאלת המשך הלחימה‪ .‬הסבירו את‬ ‫העמדה של כל אחד מן הצדיים בוויכוח זה (‪ 10‬נק')‬ ‫‪84‬‬ ‫‪ .4‬התרבות ההלניסטית והחברה ביהודה‬ ‫א‪ .‬מהו המאפיין העיקרי של התרבות ההלניסטית? הציגו שני ביטויים של תרבות זו‪12( .‬‬ ‫נק')‬ ‫ב‪ .‬הסבירו את השפעת ההלניזם על ההנהגה ביהודה‪ 8( .‬נק')‬ ‫‪ .5‬החסידים‪ ,‬יהודה המכבי‬ ‫א‪ .‬הסבירו מדוע התנגדו החסידים לתהליך ההתייוונות‪ ,‬והציגו שתי פעולות שבטאו את‬ ‫התנגדותם‪ 10( .‬נק')‬ ‫ב‪ .‬הציגו את הישגי יהודה המכבי במלחמותיו‪ ,‬והסבירו שתי סיבות להצלחותיו‪ 10( .‬נק')‬ ‫‪ .6‬גזרות אנטיוכוס ומרד החשמונאים‬ ‫א‪ .‬הצג את הגזרות שהטיל אנטיוכוס על היהודים‪ ,‬והסבר שתי סיבות לגזרות‬ ‫אלה‪ 15( .‬נק')‬ ‫ב‪ .‬מדוע המשיכו החשמונאים להלחם לאחר ביטול הגזירות? (‪ 5‬נק')‬ ‫‪ .7‬המתייוונים ומתנגדיהם ביהודה‬ ‫א‪ .‬הסבירו כיצד מינוי יאסון לתפקיד הכהן הגדול פגע במעמד הכהן הגדול‪ ,‬וציינו שתי פעולות‬ ‫של יאסון שגרמו להעמקת תהליך ההתייוונות ביהודה‪ 10( .‬נק')‬ ‫ב‪ .‬מי היו החסידים? הסבירו מדוע התנגדו לתהליך ההתייוונות‪ 10( .‬נק')‬ ‫‪ .7‬מרד החשמונאים‬ ‫א‪ .‬מה היו הסיבות למרד החשמונאים? מה סייע למורדים להגיע להישגים? (‪ 10‬נק')‬ ‫ב‪ .‬הציגו את הנימוקים של שני הצדדים בוויכוח על המשך הלחימה לאחר ביטול גזרות‬ ‫אנטיוכוס‪ 10( .‬נק')‬ ‫‪85‬‬ ‫שאלות אלה הופיעו בבגרות רק לתלמידים שאושר להם מבחן מותאם (אפשר לתרגל)‬ ‫‪ .1‬בחר בתנועה לאומית מאחת הארצות‪ :‬יוון‪ ,‬פולין‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה‪ .‬מה היתה מטרת המאבק‬ ‫של התנועה שבחרת? הצג שני קשיים שהתעוררו במהלך מאבק זה‪ 14( .‬נק')‬ ‫‪ .2‬הצג את שלבי המאבק של תנועה לאומית אחת באירופה במאה ה‪ 14( .19-‬נק')‬ ‫‪ .3‬הסבר שני גורמים לצמיחת התנועה הציונית‪ 14( .‬נק')‬ ‫‪ .4‬הציגו שני מאפיינים של תופעת הלאומיות המודרנית‪ 14( .‬נק')‬ ‫‪ .5‬הציגו שני גורמים מעכבים של אחת מן התנועות הלאומיות שלמדתם עליהן‪ 14( .‬נק') (בשאלה‬ ‫זו אין לכתוב על הציונות!)‬ ‫‪ .6‬הסבירו את הבעיה של העם היהודי בגולה ואת פתרונה‪ ,‬על‪-‬פי ספרו של הרצל "מדינת‬ ‫היהודים"‪ 14( .‬נק')‬ ‫‪ .7‬הציגו את המטרה של הרצל בפנייתו לאחת המעצמות‪ ,‬והסבירו מדוע לדעתו היתה למעצמה זו‬ ‫אינטרס לעזור לעם היהודי‪ 14( .‬נק')‬ ‫‪ .8‬הצג שלושה מאפיינים של תנועות לאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה‪ 14( .19-‬נק')‬ ‫‪ .9‬ציין שני מוסדות של התנועה הציונית‪ ,‬והצג את תפקידיו של אחד המוסדות שציינת‪.‬‬ ‫‪.10‬הצג שני טיעונים של התומכים בהצעת אוגנדה‪ ,‬ושני טיעונים של המתנגדים לה‪ 14( .‬נק')‬ ‫‪ .11‬הסבר את הסיבות לעלייה לארץ ישראל עד שנת ‪ 14( .1914‬נק')‬ ‫‪ .12‬מה הניע את הברון רוטשילד לסייע למושבות בארץ ישראל? הציגו שלוש מפעולותיו‪14( .‬‬ ‫נק')‬ ‫‪ .13‬הסבירו את המטרה בהקמת ארגון השומר‪ ,‬והציגו את פעילותו‪ 14( .‬נק')‬ ‫‪ .14‬הסבירו את האינטרסים של בריטניה במתן הצהרת בלפור‪ 14( .‬נק')‬ ‫‪ .15‬מה היתה מלחמת השפות‪ ,‬מדוע התעוררה‪ ,‬ומה היו תוצאותיה? (‪ 14‬נקודות)‬