‫נהיגה תחת השפעת תרופות‬ ‫הידעת כי כל תאונה חמישית נגרמת על ידי תרופות בצורה ישירה או עקיפה? כנראה שלא‪.‬‬ ‫למרות שכולנו יודעים לדקלם ש"אם שותים לא נוהגים"‪ ,‬הרי שלרוב הנהגים אין מושג כיצד‬ ‫נטילת תרופות עלולה להשפיע על כושר הנהיגה שלהם‪ .‬למה צריך לשים לב לפני‬ ‫שמתחילים לקחת מרשם חדש ומאילו תרופות כדאי להיזהר במיוחד? מדריך‬ ‫ד"ר אריה גולדשמיד‬ ‫לתשומת לבך‪ ,‬השימוש באפשרויות השונות של "פייסבוק" עשוי לשתף את המידע שלך עם אחרים‬ ‫‪1.‬מה הקשר בין תרופות לתאונות דרכים ?תרופות היכולות‬ ‫להשפיע על מצבו הנפשי והגופני של הנוטל אותן‪ ,‬עלולות לפגום‬ ‫גם בכושר הנהיגה שלו ולהוביל לתאונות דרכים‪.‬‬ ‫‪2.‬באילו תרופות מדובר ?בתרופות נגד נדודי שינה‪ ,‬בנוגדי‬ ‫דיכאון וחרדה‪ ,‬בתרופות אנטי־פסיכוטיות‪ ,‬בתרופות נגד לחץ דם‬ ‫גבוה‪ ,‬בתרופות לטיפול בסוכרת ‪ -‬והרשימה הארוכה להלן‪.‬‬ ‫‪3.‬אז מה עושים ?על הרופאים והרוקחים להזהיר את המטופל‬ ‫מפני תופעות הלוואי של התרופות; וכן על המטופל עצמו לקרוא‬ ‫היטב את האזהרות לפני נטילת התרופה ‪.‬‬ ‫•קשישים בדרכים ‪:‬טיפים לבטיחות בדרכים‬ ‫•נהיגה בגיל השלישי ‪:‬מתי היא הופכת למסוכנת?‬ ‫•זהירות ‪:‬שישה סימנים שאתה הולך להירדם על ההגה‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬לא עובר יום בלי שיתרחשו בו תאונות דרכים‪ .‬בעוד שתשומת לב רבה ניתנת לרכבים‪,‬‬ ‫אשר מצוידים כיום בטכנולוגיה מתקדמת ומצילת חיים‪ ,‬כגון חגורות בטיחות‪ ,‬כריות אוויר‪ ,‬מערכות בלימה‬ ‫מתקדמות או מערכות לזיהוי סכנות‪ ,‬הרי שנדמה כי הטיפול במשתמשים בכביש ‪ -‬הנהג ברכב או הולך‬ ‫רגל ‪ -‬נותר מאחור‪ .‬בתחום האנושי המערכת מנסה אמנם לפעול נגד שתיית אלכוהוללפני נהיגה ‪ -‬אבל‬ ‫מה ביחס לנהיגה תחת השפעת תרופות?‬ ‫מבחינה סטטיסטית‪ ,‬כל תאונה חמישית נגרמת על ידי תרופות בצורה ישירה או עקיפה‪ .‬יש גם‬ ‫סטטיסטיקות המדברות על ‪ 01%-3%‬של התאונות‪ .‬השוני הגדול בין הנתונים נובע מכך שיש רק מעט‬ ‫מאוד מחקרים על תאונות דרכים העוסקים במיוחד בתרופות‪ .‬הבעיה היא שרוב הנהגים (כ־‪ )01%‬אינם‬ ‫מודעים לסיכונים הנובעים מנהיגה תחת השפעת תרופות‪.‬‬ ‫מתברר כי תרופות היכולות להשפיע על מצבו הנפשי והפיזי של האדם עלולות לפגום בכושר הנהיגה שלו‬ ‫ואף להוביל לתאונת דרכים‪ .‬אבל החוק בישראל אינו אוסר על נהיגה תחת השפעת תרופות‪ ,‬בזמן שהוא‬ ‫כן אוסר על נהיגה תחת השפעת סם לא חוקי או משקה משכר‪.‬‬ ‫להלן סקירה על התרופות השונות ועל מידת הסיכון בנהיגה תחת השפעתן‪ ,‬לא כולל תרופות הניתנות‬ ‫למחלת הסרטן‪.‬‬ ‫תרופות לנדודי שינה‬ ‫מדובר בתרופות נגד נדודי שינה ‪,‬כגון זודורם ‪ (Zodorm),‬אמביאן‬ ‫סי‪.‬אר ‪ (Ambien),‬נוקטורנו ‪ (Nocturno),‬היפנודורם ‪(Hypnodorm),‬בונדורמין ‪(Bondormin).‬‬ ‫אנשים הנוטלים תרופות אלה צריכים להקפיד על נהיגה בטוחה רק לאחר שינה מספקת של לפחות‬ ‫שמונה שעות לאחר נטילת התרופה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר נוטלים תרופה כזאת בשעה שלוש לפנות בוקר‪,‬‬ ‫חייבים לדעת שאסור לנהוג לפני השעה אחת־עשרה בבוקר‪.‬‬ ‫תרופות למחלות נפש‬ ‫קבוצת תרופות זו מהווה סיכון גדול לנהיגה‪ .‬לקבוצה זו שייכות בין היתר נוגדי דיכאון ‪,‬‬ ‫תרופות אנטי־פסיכוטיות ותרופות הרגעה‪.‬‬ ‫נוגדי דיכאון ‪:‬נוגדי דיכאון יכולים לגרום למצבי עייפות‪ ,‬סחרחורת ובלבול‪ .‬כל אלה יכולים להפריע לכושר‬ ‫הנהיגה‪ .‬מחקרים הראו כי נהגים שנוטלים תרופות נגד דיכאון באופן קבוע נוהגים פחות טוב מנהגים‬ ‫שאינם נוטלים תרופות אלה‪.‬‬ ‫תרופות הרגעה ‪:‬קבוצה בעייתית במיוחד היא זו שכוללת את תרופות ההרגעה ממשפחת‬ ‫הבנזודיאזפינים‪ ,‬כגון ואבן ‪ (Vaben),‬קלונקס ‪(Clonex),‬אסיוול ‪ (Assival).‬ביחס לבטיחות הנהיגה‬ ‫הן נחשבות לקבוצת התרופות המסוכנת ביותר‪ .‬ההערכה היא שכל תאונת דרכים חמישית בה מעורבות‬ ‫גם תרופות מיוחסת לקבוצה זו‪ .‬תרופות אלה גורמות לא רק לעייפות יתר‪ ,‬אלא גם לסחרחורת ולמצבי‬ ‫בלבול; ובחולים קשישים הן עלולות לגרום להפרעות קואורדינציה ולתגובות פרדוקסליות‪ .‬במקרה זה‬ ‫הנהיגה אסורה‪.‬‬ ‫לתרופות האנטי־פסיכוטיות יש תופעות לוואי אופייניות כגון תופעות דמויות מחלת פרקינסון ‪,‬‬ ‫הפרעות בתודעה ‪,‬התפרצויות זיעה ותת־לחץ דם‪.‬‬ ‫תרופות נגד יתר לחץ דם‬ ‫תרופות נגד לחץ דם גבוה לא אמורות לגרום לבעיות בנהיגה‪ ,‬אבל יש קבוצת תרופות הנקראות "חוסמי‬ ‫אלפא" הניתנות גם לטיפולבהגדלה שפירה של הערמונית ‪,‬כגון קרדורל )‪ (Cardoral‬ועוד‪ ,‬היכולות‬ ‫לגרום לתת־לחץ דם בתחילת הטיפול‪.‬‬ ‫תרופות למחלת הסוכרת‬ ‫בתרופות לסוכרת ‪,‬כגון אמריל ‪ (Amaryl),‬גלוקו־רייט ‪ (Gluco-Rite),‬גלובן ‪ (Gluben),‬וכן אינסולין‬ ‫על צורותיו השונות‪ ,‬קיימת סכנה של היפוגליקמיה( תת־רמת סוכר בדם) שמשפיעה על תשומת הלב‬ ‫והקואורדינציה‪.‬‬ ‫במחקר שנעשה על נהיגה תחת השפעת תרופות נגד סוכרת‪ ,‬המשתתפים לא שמו לב לשלטי "עצור" או‬ ‫נסעו מהר או לאט מדי‪ .‬חשוב שחולה סוכרת יחזיק עמו סוכר ענבים למקרה של הרגשת היפוגליקמיה‪.‬‬ ‫במקרה של שינויים בטיפול בסוכרת יש להגביל את הנהיגה עד להשגת איזון‪ .‬יש לציין‬ ‫שהתרופה מטפורמין )‪(Metformin‬אינה גורמת להיפוגליקמיה והינה בטוחה לנהיגה‪.‬‬ ‫הפרעות ראייה לאחר שימוש בטיפות עיניים‬ ‫רופא העיניים מטפטף לעיתים טיפות להרחבת האישונים הפוגמים בחדות הראייה ומעלים את הרגישות‬ ‫לאור למשך שלוש עד חמש שעות‪ .‬לכן מומלץ לא להגיע לרופא עיניים ברכב פרטי או ללא מלווה‪ .‬בטיפול‬ ‫כרוני להרחבת האישונים‪ ,‬כגון אטרוספן ‪ (Atrospan),‬אסור בכלל לנהוג‪.‬‬ ‫משככי כאבים‬ ‫בין משככי הכאבים הפוגעים בבטיחות הנהיגה נמצאים בשורה הראשונה תרופות מקבוצת האופיטים‪,‬‬ ‫כגון פרקוסט‪ (Percocet),‬אוקסיקונטין )‪ (Oxycontin‬ועוד‪ .‬תרופות אלה פוגמות במיוחד בתשומת‬ ‫הלב‪ .‬גם קודאין‪ ,‬המצוי בהרבה תרופות נגד שיעול ‪,‬יכול לפגוע בבטיחות הנהיגה כי התרופה מתפרקת‬ ‫בגוף עד ‪ 01%‬למורפין‪ .‬משככי הכאב כמו אקמול )‪ (Acamol‬ואופטלגין )‪(Optalgin‬בטוחים לשימוש‬ ‫בנהיגה‪ ,‬אבל אדויל )‪ (Advil‬במינון גבוה יכול לגרום לסחרחורת ולעייפות‪.‬‬ ‫נוגדי דלקת לא סטרואידליות (אנטי־ראומתיות)‬ ‫תרופות אלה‪ ,‬כגון וולטרן ‪ (Voltaren),‬אטופן ‪ (Etopan),‬נקסין )‪(Naxyn‬ועוד‪ ,‬יכולות לגרום‬ ‫לבעיות במערכת העיכול ‪,‬כגון בחילה ועוויתות בטן ובמקרים מסוימים אף לעייפות ולסחרחורת‪ .‬תופעות‬ ‫אלה פוגמות בערנות הנהיגה‪.‬‬ ‫תרופות אנטי־היסטמיניות (נגד אלרגיה)‬ ‫תרופות אנטי־היסטמיניות נגד אלרגיה מן הדור החדש‪ ,‬כגון טלפסט ‪(Telfast‬‬ ‫‪120),‬לורסטין‪) (lorastin‬ואריוס )‪ (Aerius‬די בטוחות לנהיגה‪ ,‬אבל תרופות מן הדור הישן גורמות‬ ‫לישנוניות‪ .‬אלה כלולות בתכשירים נגד שיעול וגודש‪ ,‬כגון ברונכולט פלוס ‪(Broncholate‬‬ ‫‪plus),‬פרומתזין אקספקטורנס‪(Promethazine Expectorans).‬‬ ‫תרופות נגד מחלת הנסיעה ובחילות‬ ‫תרופות אלה‪ ,‬כגון טראבמין )‪ (Travamin‬או פרמין )‪ (Pramin‬גורמות להרגשת עייפות וישנוניות‬ ‫ואסור ליטול אותן אם נוהגים‪.‬‬ ‫קשישים‪ ,‬תרופות ונהיגה‬ ‫כידוע‪ ,‬נוטלים קשישים מגוון רחב של תרופות שונות‪ ,‬כולל תרופות הרגעה ותרופות לנדודי שינה‪ ,‬שכאמור‬ ‫פוגעות בכושר הנהיגה‪ .‬גם ריבוי התרופות בגיל הקשיש מהווה סיכון לכושר הנהיגה‪ ,‬זאת מלבד המחלות‬ ‫עצמן שיכולות לפגוע בכושר הנהיגה‪.‬‬ ‫מה אפשר לעשות?‬ ‫האחריות מוטלת הן על המערכת הרפואית והן על המטופל עצמו‪:‬‬ ‫המערכת הרפואית ‪:‬בראש ובראשונה נדרש מן הרופא והרוקח להזהיר את המטופלים הנוטלים תרופות‬ ‫שעלולות לפגוע בכושר הנהיגה והערנות‪ .‬לצערנו‪ ,‬זה נעשה מעט מדי‪ .‬המצב עשוי להשתנות כאשר ייכנסו‬ ‫לתוקף הנחיות משרד הבריאות המחייבות את הרוקחים לתשאול המטופלים בעת ניפוק תרופות‪.‬‬ ‫יש לציין כי בחודש אוגוסט האחרון הודיע משרד הבריאות על הקמת ועדה בין־משרדית‪ ,‬אשר בוחנת את‬ ‫נושא הנהיגה תחת השפעת תרופות‪ .‬עד כה המלצות הוועדה טרם פורסמו‪ .‬כפי שנאמר לעיל החוק אינו‬ ‫אוסר על נהיגה תחת השפעת תרופות‪.‬‬ ‫המטופל ‪:‬המטופל הנוטל תרופות צריך לזכור כי בכל התחלת טיפול תרופתי חדש ייתכנו תופעות לוואי‪,‬‬ ‫כגון פגיעה בערנות או תופעות לוואי אחרות היכולות לפגוע בכושר הנהיגה‪.‬‬ ‫לפני נטילת התרופה חשוב מאוד לקרוא בעיון את העלון לצרכן הכולל אזהרה על פגיעה בכושר הנהיגה‬ ‫ואזהרה על הפעלת ציוד מסוכן‪ .‬גםבמדריך התרופות באתר הכללית קיים בכל דף מידע על תרופה‬ ‫סעיף הדן על נהיגה בהשפעת התרופה‪ .‬אז נא לשים לב‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת לאסתי לוביץ‪.‬‬ ‫ד"ר אריה גולדשמיד הוא לשעבר מנהל מחלקת פרמקולוגיה בקבוצת כללית‬