הפרעות דיכאון עפ"י הרפואה המערבית

‫גוטליב בתיה‬
‫מטפלת ברפואה סינית‬
‫הפרעות דיכאון‬
‫ע"פ הרפואה המערבית‬
‫דיכאון ‪ :‬מצב רוח‪ ,‬ייאוש‪ ,‬דכדוך הנפש‪ ,‬שברון הרוח‪ ,‬מרה שחורה‪ ,‬מלנכוליה )מילון ספיר(‬
‫דיכאון הוא הפרעת הלך‪-‬רוח ) ‪ׁ( MOOD DISORDER‬ונחשב למחלה פסיכיאטרית‪ .‬דיכאון הוא‬
‫אותה תחושה של עצב עמוק או תחושת אובדן‪ ,‬אבל התגובה היא חסרת פרופורציה לאירוע עצמו‬
‫ונמשכת מעבר לפרק זמן הולם‪.‬‬
‫דיכאון מכונה גם הפרעה אפקטיבית ) ‪ ( AFFECT‬שפרושה מצב רגשי כפי שנחשף ע"י הבעות פנים‬
‫ותנועות גוף‪.‬‬
‫עצב הוא חלק מהתנסות נורמלית בחיי היום יום אך הוא שונה מהדיכאון העמוק המאפיין הפרעת הלך‬
‫רוח‪ .‬עצב הוא תגובה טבעית למצב אובדן‪ ,‬אכזבה‪ ,‬תבוסה‪ ,‬טראומה וכו'‪ .‬העצב לכשעצמו יכול להועיל‬
‫מבחינה פסיכולוגית מכיוון שהוא מאפשר לאדם להתרחק מהמצבים הבלתי נעימים הפוגעים בו‬
‫ולהתכנס בתוך עצמו‪ .‬דבר זה יכול לסייע להתאוששות שלו‪ .‬גם אבל ושכול הן תחושות נורמליות‬
‫לאובדן מפרידה או מוות של אדם אהוב‪ ,‬גירושין‪ ,‬שברון לב‪ ,‬אהבה נכזבת וכו'‪ .‬בד"כ הם אינם‬
‫מחוללים דיכאון פתולוגי ארוך ומשתק‪ ,‬למעט אצל אותם אנשים עם נטייה להפרעה בהלך‪-‬הרוח‪.‬‬
‫דיכאון שחל בעקבות אירוע טראומטי נקרא‪ :‬דיכאון מצבי‪ .‬אלו אנשים שנתקפים‪ ,‬באופן זמני‪ ,‬בדיכאון‬
‫בעיקר בתקופות ספציפיות כגון‪ :‬תקופות החגים או בתאריכים משמעותיים כמו ימי זיכרון‪ ,‬ימי הולדת‬
‫וכו'‪.‬‬
‫דיכאון המגיע ללא כל סיבה נראית לעין נקרא דיכאון אנדוגני‪.‬‬
‫הבחנות אלו אינן חשובות במיוחד כי הטיפול בשניהם יהיה דומה‪.‬‬
‫שכיחות המחלה‬
‫הדיכאון )למעט החרדה( הוא ההפרעה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר‪ .‬עפ"י הערכה כ ‪ 10%‬מהאנשים‬
‫המגיעים לרופא בגלל מה שנראה בעיניהם בעיה פיזית חווים למעשה דיכאון‪.‬‬
‫דיכאון טיפוסי מתחיל בד"כ בין שנות העשרים עד סוף שנות הארבעים כאשר הגיל הממוצע להתקף‬
‫דיכאון הוא בין ‪ .35-45‬לאדם שאיבד הורה )התייתם( לפני גיל ‪ 11‬יש סיכוי גבוה ללקות בדיכאון‪.‬‬
‫הסיבה לא ברורה עדיין‪ .‬נראה כי מהמחצית השנייה של המאה ה ‪ -20‬התגלו יותר מקרי דיכאון מאשר‬
‫בדורות קודמים‪ .‬אחת הסיבות לכך היא שימוש יתר בחומרים כימיים )תרופות וסמים(‪.‬‬
‫השכיחות לדיכאון אצל גברים היא כ ‪ 15%‬ואצל הנשים כ ‪1 ) 25%‬מכל ‪ 6‬גברים ואחת מכל ‪ 4‬נשים(‪ .‬לא‬
‫ברורה הסיבה מדוע אך זה שכיח יותר אצל נשים‪ .‬ייתכן והסיבה היא הורמונלית או התייחסות שונה‬
‫‪42‬‬
‫למרות שכ ‪ 25%-30%‬מהאנשים חווים בצורה זו או אחרת ‪ ,‬הפרעה של הלך‪-‬רוח במהלך חייהם‪ ,‬רק כ‪-‬‬
‫‪ 10%‬סובלים מהפרעה חמורה שיש להתייחס אליה מבחינה רפואית‪ .‬מתוך אותם ‪:10%‬‬
‫כשליש סובלים מדיכאון מתמשך )כרוני( והיתר סובלים מאפיזודות )התקפים‪ /‬גלים( חוזרים ונשנים‬
‫של דיכאון‪.‬‬
‫אפיזודה אופיינית של דיכאון )לא מטופל( נמשכת ‪ 6-9‬חודשים‪ ,‬אבל אצל ‪ 15-20% %‬מהחולים היא‬
‫נמשכת שנתיים ויותר‪ .‬ההתקפים ‪ /‬גלים נוטים בד"כ לחזור ולהופיע מספר פעמים במהלך החיים‪.‬‬
‫דיכאון כרוני ודיכאונות החוזרים על עצמם נקראים גם הפרעה חד‪-‬קוטבית‪ .‬כ ‪ 2% -‬מקרב‬
‫האוכלוסייה סובלים ממחלה מאנית‪ -‬דפרסיבית )מאניה‪-‬דיפרסיה( שנקראת גם הפרעה דו ‪-‬קוטבית‪.‬‬
‫במחלה זו תקופות הדיכאון מתחלפות לסירוגין בתקופות של מאניה או בתקופות של מאניה פחות‬
‫חמורה המכונה גם היפו מאניה‪.‬‬
‫הגורמים לדיכאון‬
‫הסיבות לדיכאון עדיין אינן מובנות במלואן‪ .‬ישנם מספר גורמים שיכולים להעלות את הסבירות לכך‬
‫שאדם יחווה דיכאון‪ .‬נהוג לחלק את הסיבות ל ‪ -3‬גורמים עיקריים‪:‬‬
‫גורמים גנטיים‪.‬‬
‫גורמים פסיכו‪-‬סוציאליים‪.‬‬
‫גורמים ביולוגיים‪.‬‬
‫הגורמים‪:‬‬
‫נטייה משפחתית ‪ -‬תורשה‪.‬‬
‫מבנה אישיות ‪ -‬אשיות מופנמת נקראת גם אשיות דיסטימית‪ .‬זה אדם שכל חייו הוא טיפוס מדוכדך‬
‫אבל אין לו ממש גל‪ /‬גלים של דיכאון‪ .‬אדם כזה גם אם לא מתקיימים אצלו כל הסימנים‪ ,‬אבל מצב‬
‫הרוח שלו ירוד ודכאוני מעל שנתיים‪ ,‬מוגדר גם הוא כדיכאוני‪.‬‬
‫אירועים קשים מבחינה רגשית ‪ -‬בעיקר כאלה הקשורים למוות‪.‬‬
‫מצבים פסיכיאטריים ‪ -‬ישנם מספר מצבים כאלה שעלולים לגרום לאדם לפתח נטייה לדיכאון‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫הפרעות חרדה מסוימות‪ ,‬אלכוהוליזם‪ ,‬שימוש בסמים‪ ,‬סכיזופרניה וכן השלבים המוקדמים של‬
‫דימסניה‪.‬‬
‫מחלות‪ /‬הפרעות פיזיות ‪-‬‬
‫ישנן מחלות שעלולות לגרום לדיכאון בצורה ישירה‪ ,‬כמו במחלה בבלוטת התריס )גם היפו וגם היפר(‬
‫המשפיעה על רמת ההורמונים‪.‬‬
‫ישנן מחלות שעלולות לגרום לדיכאון בצורה עקיפה כמו במקרים של דלקת מפרקים שיגרונית הגורמת‬
‫לכאב ולנכות ‪ -‬מצב שיכול להוביל לדיכאון‪.‬‬
‫לעיתים קרובות לדיכאון הנובע ממחלה פיזית יש גם סיבות ישירות וגם עקיפות יחד‪ .‬לדוגמה‪ :‬במחלה‬
‫האידס יכול להיגרם דיכאון בצורה ישירה אם נגיף ה‪ HIV -‬פוגע במוח‪ .‬וגם בצורה עקיפה‪ ,‬כתוצאה‬
‫מהשפעה שלילית כללית על חיי החולה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫טבלה מס' ‪: 1‬מחלות והפרעות פיזיות העלולות לגרום לדיכאון‬
‫מחלות מדבקות‬
‫מחלות ברקמות החיבור‬
‫איידס‬
‫דלקת מפרקים שגרונתית‬
‫דלקת כבד נגיפית‬
‫זאבת ארגמנית מערכתית‬
‫דלקת ריאות נגיפית‬
‫הפרעות נוירולולוגיות‬
‫עגבת )בשלבים מאוחרים(‬
‫דום נשימה בשינה‬
‫שחפת‬
‫טרשת נפוצה‬
‫שפעת‬
‫כיפיון )אפילפסיה(‬
‫מחלת פרקינסון‬
‫הפרעות הורמונליות‬
‫פציעת ראש‬
‫מחלת אדיסון‬
‫שבץ )‪(CVA‬‬
‫מחלקת קושינג‬
‫הפרעות תזונה‬
‫רמות גבוהות של הורמון הפאראתירואיד )מבלוטת התריס(‬
‫אנמיה )חסר ויטמין ‪(B12‬‬
‫רמות גבוהות ונמוכות של הורמון בלוטת התריס‬
‫פלגרה אנמיה )חסר ויטמין ‪(B6‬‬
‫רמות נמוכות של הורמונים בבלוטת יותרת המוח סרטן‬
‫סרטן בבטן ) בשחלה‪ ,‬במעי הגס(‬
‫)היפופיטואיטאריזם(‬
‫סרטן המתפשט בכל הגוף‬
‫תופעות לוואי של תרופות‪ -‬בעיקר תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה‪ .‬לא ברור גם התהליך בו‬
‫קורטיקוסטרואידים )שנוצרים בגוף( גורמים לעיתים קרובות‪ ,‬לדיכאון כאשר הם נוצרים בכמויות‬
‫גדולות מידי ממחלה כמו תסמונת קושינג‪ .‬בעוד שאם הם ניתנים כתרופה‪:‬הם גורמים בדיוק ההפך ‪-‬‬
‫להתרוממות הרוח‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :2‬תופעות לוואי של תרופות‬
‫אינדומתצין )אינדומד( =‬
‫אמפתאמינים‬
‫=‬
‫‪ NSAID‬נוגדי דלקת לא סטרואידים‪ ,‬נקסין‪ ,‬וולטרן‪ ,‬פנציטין‬
‫)גמילה( כדורי מרץ ודיכוי תאבון‬
‫אמצעי מניעה )גלולות(‬
‫וינבלסטין‬
‫וינקריסטין‬
‫חוסמי ביטא‬
‫כספית‬
‫מתילדופא‪ -‬אלדופה‬
‫סמיטידין‬
‫=‬
‫=‬
‫נגד פרקינסון‬
‫נגד אולקוס‪ .‬טגמנט‪ -‬נגד צרבת )עלול לגרום למאניה וגם לדיכאון(‬
‫ציקלוסרין‬
‫תאליום‬
‫תרופות אנטי פסיכוטיות‬
‫סטרואידים‬
‫‪44‬‬
‫ריטלין‬
‫לילדים היפר אקטיביים‬
‫=‬
‫ווליום‪ ,‬וובן‪ ,‬ודומיהם‬
‫אינדנטואין‬
‫=‬
‫נגד אפילפסיה‬
‫אמנטה דין‬
‫=‬
‫תרופה נגד תופעות הלוואי של פרקינסון‬
‫אזרפון‬
‫=‬
‫דיגוגסין‪ ,‬כיניצין‬
‫נגד לחץ דם גבוה‬
‫=‬
‫סוגי אנטיביוטיקה‬
‫אופיאטים‬
‫=‬
‫=‬
‫תרופות ללב‬
‫פנברין‪ ,‬סולפה‪ ,‬תריביד‪ ,‬רספרין‬
‫כל משפחת המורפין והמדכאים‬
‫סימפטומים‪:‬‬
‫הסימפטומים מתפתחים בדרך כלל בהדרגה לאורך ימים או שבועות‪ .‬אדם השוקע בדיכאון עשוי‬
‫להראות איטי ועצוב או נוח לכעוס ומתוח‪ .‬יש כאלה הנוטים להסתגר‪ ,‬להמעיט בדיבור‪ ,‬להפסיק לאכול‬
‫וישנים מעט‪ .‬אנשים כאלה חווים דיכאון וגטטיבי‪ .‬החולים אשר בנוסף לסימפטומים אלו מפגינים‬
‫חוסר מנוחה רב‪ ,‬פוחרים את הידיים ומדברים בלי הפסקה‪ -‬חווים דיכאון סוער‪ .‬אצל ‪ 20%‬מהחולים‬
‫הסימפטומים קלים יותר אך המחלה נמשכת שנים‪ .‬הפן הדיסטימי של הדיכאון מתחיל לעיתים‬
‫קרובות בשלב מוקדם בחיים ומלווה בשינויים מובהקים באישיות‪ .‬אנשים הסובלים ממצב זה הם‬
‫קודרים‪ ,‬פסימיסטיים‪ ,‬חסרי הומור‪ ,‬או חסרי יכולת ליהנות‪ ,‬פסיביים ואדישים‪ ,‬מופנמים‪ ,‬ספקנים‪,‬‬
‫ביקורתיים בצורה מופרזת או מתלוננים בקביעות‪ .‬הם מרבים בביקורת עצמית ובגינוי עצמי‪ ,‬טרודים‬
‫בגלל חוסר כישורים‪ ,‬בגלל כישלון או אירועים שליליים ולעיתים עד כדי הנאה חולנית מכישלונותיהם‬
‫שלהם‪.‬‬
‫לדיכאון קיימים ‪ 4‬מרכיבים‪:‬‬
‫מצב רוח דיכאוני‬
‫הלך חשיבה דיכאוני‬
‫תפקיד גופני דיכאוני‬
‫התנהגות דיכאונית‬
‫מצב רוח דיכאוני‬
‫אדם עצוב‪ ,‬מודאג‪ ,‬מרגיש יבש מבפנים‪ ,‬אינו מסוגל לחוות רגשות כלשהם כולל יגון‪ ,‬שמחה ‪ ,‬הנאה‬
‫וכו'‪ .‬במצב הקיצוני נדמה להם שהעולם הפך למקום חסר צבע‪ ,‬חסר חיים‪ -‬מת‪ .‬מרכיב נוסף הוא הזמן‪.‬‬
‫האדם צריך לחוש תחושות כאלה לפחות שבועיים‪ .‬יש לשים לב כי אצל ילדים דיכאוניים ובני נוער‪ ,‬לא‬
‫תמיד נמצא את מרכיב מצב הרוח הרע‪ .‬במקומו נמצא התנהגויות אנטי‪ -‬סוציאליות והתפרצויות זעם‪.‬‬
‫הם לא יתלוננו על המצב אלא ינהגו בהתפרצות‪ .‬לאדם דיכאוני אין את היכולת ליהנות מכל הפעילויות‬
‫או כמעט מכולן‪ .‬הוא יכול להגיד שאינו חש דבר ומתרגז מדוע מתכננים עבורו דברים‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫הלך חשיבה דכאוני‬
‫החשיבה הופכת בד"כ לאיטית‪ ,‬הדיבור איטי והפעילות הכללית איטית עד כדי כך שהפעולות‬
‫הרצוניות נפסקות‪ .‬כל בחינת העולם של החולה עוברת דרך פילטר שלילי‪ .‬חולים אלו נתקפים לעיתים‬
‫בתחושות עזות של אשמה ולגלוג עצמי‪ .‬הם מאמינים שנכשלו כל חייהם ומאמינים שעשו שגיאות‬
‫פטאליות שאפילו לא נבראו‪ .‬ישנה פגיעה בריכוז ובזיכרון עד כדי חוסר יכולת להחליט‪ .‬חשים יותר‬
‫ויותר חסרי אונים‪ ,‬חסרי ערך‪ ,‬לא מצליחים ולא יצליחו‪ .‬העתיד נראה בעיניהם הולך ונעשה רע‪ .‬זה‬
‫מרגיז אותם אם אומרים להם שיהיה בסדר‪ .‬תמיד רואים את חצי הכוס הריקה‪.‬‬
‫תפקוד גופני דיכאוני‬
‫התפקיד הגופני יכול להופיע בשלוש צורות‪:‬‬
‫ברב המקרים תהיה איטיות פסיכו‪-‬מוטורית‪ .‬ילך לאט‪ ,‬יקום לאט‪ ,‬ויעשה הכל לאט‪.‬‬
‫בדיכאון סוער יכול להיות גם ביטוי של חוסר שקט כמו ישיבה חסרת מנוחה‪ ,‬ישיבה על חצי כסא‪,‬‬
‫תנועת רגלים מהירה‪.‬‬
‫פן נוסף של דיכאון הוא מצב קטטוני‪ -‬מצב של קיפאון‪ .‬האדם אינו זז ויש לדאוג להזיז אותו ולהאכיל‬
‫אותו בכוח‪) .‬קטטוניה‪ -‬מונח הלקוח ממחלת הסכיזופרניה‪ ,‬שזהו אחד הסוגים שלה(‪.‬‬
‫מרבית המדוכאים מתקשים להירדם ומתעוררים פעמים רבות בלילה ‪ ,‬בעיקר בשעות המוקדמות‪.‬‬
‫תיאבון ירוד‪ ,‬איבוד משקל‪ ,‬אשר גורמים להרזיה קיצונית‪ .‬אצל נשים נמצא הפסקה של המחזור‬
‫החודשי‪.‬‬
‫בדיכאון שאינו טיפוסי )קל( אנשים יכולים דווקא להשמין מאחר והם מתנחמים באכילה והמזון לא‬
‫מאבד מטעמו‪.‬‬
‫תהיה עצירות כחלק מהדיכאון )גם פעולת המעיים הופכת איטית יותר( ולא כתוצאה מתרופות‪.‬‬
‫ירידה בתפקוד המיני‪ -‬גם אובדן ההנאה וגם חוסר עניין‪ .‬עייפות‪ ,‬חוסר אנרגיה‪ ,‬רגישות יתר לכאבים‪,‬‬
‫תנודתיות בהרגשות‪ .‬האנשים הדכאוניים מרגישים רע ביותר עד אחר הצהרים‪ .‬לפנות ערב ובערב הם‬
‫מרגישים מעט יותר טוב )יותר קרוב למה שהרגישו בעבר(‪ .‬אדם דיכאוני אינו יכול בד"כ לקרוא אפילו‬
‫כותרות בעיתון‪ ,‬לא צופה בטלויזיה‪ ,‬נמשך למיטה וכל פעולה נראית לו מטלה קשה‪.‬‬
‫התנהגות דיכאונית‬
‫לאנשים דיכאוניים יש בד"כ מחשבות שווא‪ .‬ישנם כאלה המתלוננים על כך שהם לוקים המחלה פיזית‬
‫המלווה כאבים או כאלה שמפתחים פחדים מפני אסון או מאיבוד שפיות‪ .‬אחרים חושבים שלקו‬
‫במחלה חשוכת מרפא או שלדעתם המחלה מביישת אותם כמו‪ :‬סרטן‪ ,‬מחלת מין‪ ,‬מחשבות רדיפה‬
‫וכו'‪ .‬כ ‪ 15%‬מהאנשים המדוכאים‪ ,‬בעיקר אצל אלו הלוקים בדיכאון קשה‪ -‬סובלים מתעתועים‬
‫)רעיונות שווא( או הלוצינציות )חזיונות או תחושות שווא(‪ ,‬שגורמים להם לראות או לשמוע דברים‬
‫שאינם קיימים‪ .‬אנשים כאלה עלולים להאמין שביצעו פשעים בלתי נסלחים‪ .‬במקרים נדירים הם‬
‫יכולים לדמיין את עצמם או את בני משפחתם מתים‪ .‬דיכאונות אלו המלווים באשליות מכונים‪:‬‬
‫דיכאון פסיכוטי‪ 15% .‬מהאנשים הסובלים מדיכאון עמוק מפגינים התנהגות אובדנית ומתאבדים‪.‬‬
‫אנשים אלו יש לאשפז ולשמור עליהם עד שהטיפול יפחית את סכנת ההתאבדות‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫טבלה מספר ‪ :3‬סימפטומים‬
‫‪47‬‬
‫אבחנה של דיכאון‬
‫על מנת לאבחן דיכאון חייבים להתקיים לפחות ‪ 5‬מהסימפטומים‪ .‬הרופא יכול לאבחן בנוסף לכך‬
‫היסטוריה משפחתית או היסטוריה קודמת של המטופל‪ .‬חשוב ביותר לשלול את כל אותם מצבים‬
‫ומחלות הגורמים לדיכאון‪ .‬כמו מחלות מערכת העצבים המרכזית‪ ,‬גידולים‪ ,‬אידס‪ ,‬מונוקלואוזיס‪,‬‬
‫דלקות המוח וכו'‪ .‬ל ‪ 70%-‬ממקרי ה‪ CVA -‬מתלווה דיכאון‪ ,‬המצריך טיפול תרופתי‪.‬‬
‫דימנסיה ‪ -‬התחלה של אלצהיימר )מתחיל בדיכאון( ‪ ,‬התחלה של הידרוצפלוס )לחץ תוך גולגלתי(‪,‬‬
‫סיפליס‪ ,‬טרשת נפוצה‪ ,‬דלקות ‪) CPS‬כרוניק פטיט סינדרום(‪ ,‬דלקת ריאות‪ ,‬אי ספיקת כליות‪,‬‬
‫פרקינסון‪) ,‬לעיתים אפילו אחרי ‪ 4‬שנים דיכאון יכול להתגלות כמחלת פרקינסון(‪ .‬בדיקה של מחסור‬
‫בויטמינים ‪ ,B12‬ויטמין‪ , C‬חומצה פולית‪ ,‬ניאצין וטיאמין‪ .‬הבדיקות שמבוצעות בד"כ הן שקיעת דם‪,‬‬
‫ספירת דם‪ ,‬סידן ‪ ,‬זרחן‪ ,.‬תפקודי כבד‪ ,‬תפקודי כיליה‪ ,‬תפקודי בלוטת המגן‪ ,‬בדיקת מחסור בהורמונים‬
‫)יעיל בעיקר לגבי נשים(‪.‬‬
‫בדיקת ‪ EEG‬בעת שינה‪ ,‬על מנת לבדוק את הזמן הנדרש לחולה להגיע לשנת רם )תנועת עיניים‬
‫מהירה שבה מתרחשת החלימה(‪.‬‬
‫אצל אדם רגיל שינה זו מרחשת לאחר כ ‪ -90‬דקות מההרדמות בעוד שאצל אדם דיכאוני זה מתחיל‬
‫לרוב כבר לאחר פחות מ‪ 70-‬דקות מההרדמות‬
‫כמו כן קיימים שאלונים המאפשרים לאמוד את רמת הדיכאון‪.‬‬
‫"סולם דירוג הדיכאון של המילטון"‪ -‬מבצעים אותו תוך שיחה בין הרופא לחולה )ראה נספח ‪(1‬‬
‫"אינוונטר הדיכאון של בק"‪ -‬שאלו למילוי עצמי ע"י החולה )ראה נספח ‪(2‬‬
‫הטיפול בדיכאון‬
‫דיכאון לא מטופל יכול להימשך ‪ 6-9‬חודשים ואפילו יותר‪ .‬אצל רבים מהחולים נשארים סימפטומים‬
‫קלים גם זמן ממושך מאוד‪ ,‬אבל התפקוד נוטה לחזור למצב הנורמלי‪ .‬מרבית החולים חווים גלים‬
‫חוזרים של דיכאון בממוצע של ‪ 4-5‬פעמים במהלך החיים‪ .‬כיום נהוג לטפל בחולי דיכאון ללא צורך‬
‫באשפוז ‪ ,‬למעט אותם חולים המביעים מחשבות אובדניות‪ ,‬ניסו להתאבד בעבר‪ ,‬חולים חלשים מאוד‬
‫בגלל איבוד משקל‪ ,‬או כאלו שקיימת סכנה שילקו בבעיות לב בגלל מצוקה רגשית קשה‪.‬‬
‫התרופות והפסיכיאטריה עברו מהפך בשנים האחרונות והתרופות נעשו נוחות יותר ללקיחה‪.‬‬
‫הטיפול התרופתי‪:‬‬
‫נוגדי דיכאון טריצקליים‬
‫תרופות אלו נחשבות כיום לתרופות מהדור הישן‪ ,‬הן פותחו בעיקר אחר שנות החמישים ועדיין נמצאות‬
‫בשימוש‪ .‬תרופות אלו יעילות מאוד ונוהגות להרגיע בזמן קצר יחסית‪ .‬הן משפיעות בעיקר על הנור‪-‬‬
‫אדרנלין והסרוטונין אבל גם על הרצפטורים ‪) α‬אלפא( ו ‪) β-‬ביתא(‪ .‬כיום בדרך כלל ממעטים לתת אותן‬
‫בתחילת טיפול בגלל תופעות הלוואי הקשות שהן גורמות כמו‪ :‬עליה במשקל‪ ,‬קצב לב מוגבר‪ ,‬ירידה‬
‫בלחץ הדם והתעלפויות כשאדם קם מישיבה לעמידה‪ ,‬טשטוש בראיה‪ ,‬יובש בפה‪ ,‬בלבול‪ ,‬עצירות‪,‬‬
‫בעיות בשיניים )כתוצאה מהיובש בפה הפלורה בפה משתנה(‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬עצירת שתן‪ ,‬קושי בקיום‬
‫יחסי מין )להשפעות הללו קוראים השפעות אנטי‪-‬כולינרגיות(‪ .‬בעיה נוספת היא שהן מיוצרות במינון‬
‫‪48‬‬
‫של ‪ 25‬מ"ג בעוד המינון היעיל ליום הוא ‪ 200-300‬מ"ג ולכן נאלצים לבלוע כמות גדולה מאוד של‬
‫כדורים כל יום‪ .‬קושי נוסף שנמצא בסוג תרופות זה הוא שפוטנציאל ההתאבדות אינו מבוטל‪ .‬אם‬
‫בולעים תרופות כמו אנפרנין או אלטרול בכמות מספיקה‪ -‬אפשר למות‪.‬‬
‫התרופה אפקסור היא הנוחה יותר שכן תופעות הלוואי שלה דומות לפרוזק ) מקבוצת מעכבי ספיגת‬
‫סירוטנין(‬
‫מעכבי ספיגת סירוטנין )‪( SSRIs‬‬
‫אלו תרופות מהדור החדש שפותחו בשנות התשעים‪ .‬בניגוד לתרופות הטריצקליות‪ ,‬שעבדו בעיקר דרך‬
‫הנוראדרנלין‪ ,‬תרופות אלו כמו פרוזק וסרוקסט עובדות יותר דרך הסרוטנין‪.‬‬
‫לכ ‪ 80% -‬מהחולים הנוטלים פרוזק לא יהיו תופעות לוואי ורובן חולפות ‪ ,‬בד"כ תוך שבועיים‪-‬שלושה‬
‫ואח"כ הוא הופך לכדור בטוח‪ .‬הסרוקסט נחשב יעיל ביותר ויתרונו הוא בכך שהוא מרגיע כבר‬
‫בהתחלה‪.‬‬
‫מעכבי ספיגת הסרוטונין גם בטוחים יותר לאנשים הסובלים בו זמנית מדיכאון ומבעיה פיזית‪ .‬תופעות‬
‫הלוואי‪ :‬שלשולים‪ ,‬בחילות וכאבי ראש ולכן מרבית הרופאים בוחרים להתחיל את הטיפול בדיכאון‬
‫בתרופות מקבוצה זו‪ .‬ה‪ SSRIs -‬יעילים במיוחד בדיסטמיה המצריכה טיפול תרופתי ארוך טווח והם‬
‫נמצאו יעילים גם בטיפול בבולמיה ‪ ,‬פאניקה ופוביה חברתית אשר בד"כ נלווים לדיכאון‪.‬‬
‫מעכבי מונואמין‪-‬אוקסידאז )‪(MAOTs‬‬
‫זוהי קבוצה נוספת של תרופות נוגדות דיכאון‪ .‬הן ניתנות לעיתים נדירות בלבד‪ .‬בעיקר כאשר מצב‬
‫המטופל לא משתפר בעקבות שימוש בתרופות אחרות‪ .‬מי שנוטל אותן חייב להיצמד להגבלות‬
‫דיאטטיות חמורות ולנקוט באמצעי זהירות מיוחדים‪ .‬אסור לחולים לצרוך משקאות או מזונות‬
‫המכילים טיראמין כמו‪ :‬בירה מחבית‪ ,‬יינות אדומים‪ ,‬ליקרים‪ ,‬מאכלים שבושלו זמן ארוך‪ ,‬נקניקים‪,‬‬
‫גבינות מיושנות‪ ,‬פול‪ ,‬שמרים ורוטב סויה‪ .‬אסור להם לצרוך תרופות רבות הנרכשות ללא מרשם רופא‬
‫נגד הצטננות ושיעול כי הן מכילות פניל‪-‬פרופנול‪-‬אמין ודקסטומתורפן אשר גורמות לשחרור אדרנלין‬
‫ויכולות לגרום לעליה פתאומית וחמורה בלחץ הדם‪ .‬אסור להם לצרוך בו זמנית נוגדי דיכאון‬
‫טריצקליים או מעכבי סרוטונין‪ .‬והם צריכים לשאת אתם בקביעות תכשיר נגדי )אנטידוז(‪ .‬כאשר הם‬
‫נתקפים בכאב ראש קשה‪ ,‬עליהם לבלוע מיד את התכשיר הנגדי ולגשת בדחיפות לחדר המיון הקרוב‪.‬‬
‫תרופות פסיכו‪-‬סטימולנטיות )סמים מעוררים(‬
‫גם תרופות אלו ניתנות רק לחולים שמצבם לא השתפר לאחר שימוש בקבוצות אחרות של נוגדי דיכאון‪.‬‬
‫הן פועלות במהירות )תוך יום( ומעוררות את התיאבון‪ .‬בד"כ יתנו אותן למדוכאים סגורים‪ ,‬איטיים‪,‬‬
‫תשושים או קשישים המחלימים מניתוח או מחלה ארוכה‪ .‬הבעיה בהם שפוטנציאל השימוש בהן‬
‫לרעה גבוה ביותר‪.‬‬
‫החיסרון העיקרי של כל התרופות הפסיכאטריות הן בזה שהן גורמות להפרעות בתפקוד המיני‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4‬סוגי תרופות נוגדות דיכאון‬
‫נוגדי דיכאון טריצקליים‬
‫מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים‬
‫אימיפראמין )פרימוניל(‬
‫סרטרלין )לוסטרל(‬
‫אמוקספין‬
‫פלואוקסטין )פרוזק(‬
‫אמיטריפטילין )אלטרול(‬
‫פלובוקסמין‬
‫בופרופיון‬
‫פרוקסטין )סרוקסט(‬
‫דוקספין )ג'ילקס(‬
‫דסיפראמין )דפרקסן(‬
‫מעכבי מונואמין אוקסידאז‬
‫ונלפקסין )אפקסור(‬
‫איזוקרבוקסאזיד‬
‫טרימיפרמין‬
‫טרנילציפרומין‬
‫טרזודון )דפירל(‬
‫פנלזין )נרדיל(‬
‫מפרוטילין )מלודיל(‬
‫פרגילין‬
‫נורטריפטילין‬
‫נפזודון )סרזוניל(‬
‫פסיכוסטימולנטים‬
‫פרוטריפטילין‬
‫דקסטרואמפתאמין‬
‫קלומיפראמין )אנפרניל(‬
‫מתילפנידאט )ריטלין(‬
‫טיפול בפסיכו‪-‬תרפיה‬
‫כאשר משתמשים במקביל בתרופות ובפסיכותרפיה זה משפר במידה רבה את תוצאות הטיפול‬
‫התרופתי‪ .‬ניתן לטפל בקבוצה או באופן פרטני והיא יכולה לסייע לאדם הדיכאוני לחזור בהדרגה‬
‫לפעילויות קודמות שלו ולהסתגל למצבי הלחץ הרגילים בחיים‪ .‬במקרים של דיכאונות קלים‪,‬‬
‫הפסיכותרפיה לבדה יכולה להיות יעילה בדיוק כמו טיפול תרופתי‪.‬‬
‫תרפיה קוגניטיבית )חשיבתית(‪ -‬יכולה לסייע בשינוי דרך חשיבתו השלילית של החולה‪ .‬המטפלים‬
‫הקוגנטיביים טוענים שגורם הדיכאון הוא עיוות החשיבה‪ .‬האדם רואה את עצמו באור שלילי וטוען‬
‫שהוא אדם רע ולא מוצלח‪ .‬על הכל הוא שם תוויות של שחור‪-‬לבן‪ .‬הטיפול נעשה בעזרת יומן בו החולה‬
‫עוקב אחר מחשבותיו ‪ ,‬מנתח את הטעויות האפשריות ובסוף התהליך מוצא מחשבות אלטרנטיביות‬
‫שיותר מתאימות‪ .‬הטיפול הזה נוחל הצלחה לא פחותה מטיפול תרופתי‪ .‬הקושי הוא רק ביכולת גיוס‬
‫הכוחות של החולה לעשות זאת‪.‬‬
‫הפסיכולוגים האנליטיקנים ‪ -‬עובדים בתחום של הקשר בין הסימפטומים ובין האירועים בילדות‬
‫שמתבטאים בבגרות‪.‬‬
‫טיפול בהלם חשמלי‬
‫תרפיה אלקטרו‪-‬קונבוליסטיבית )‪ (ECT‬משמשת להתמודדות עם דיכאון קשה במיוחד‪ ,‬כשהאדם‬
‫פסיכוטי‪ ,‬מאיים בהתאבדות או מסרב לאכול‪ .‬סוג טיפול זה יעיל מאוד בד"כ ויכול להקל במהירות‬
‫רבה על הדיכאון )לעומת הטיפול התרופתי המשפיע רק לאחר מספר שבועות(‪ .‬במהלך הטיפול‬
‫‪50‬‬
‫מצמידים אלקטרודות לראש ומעבירים דרכן זרם חשמלי במטרה ליצור התקף פרכוס‪ .‬לא ברור כיצד‬
‫זה פועל אבל ההתקף מפחית את הדיכאון‪ .‬בד"כ ניתנים ‪ 5-7‬טיפולים בתדירות של פעם ביומיים‪.‬‬
‫מאחר והזרם החשמלי עלול לגרום להתכווצות שרירים ולכאב ‪ ,‬המטופל עובר הרדמה כללית לפני‬
‫הטיפול‪ .‬אחד מחסרונות הטיפול ‪ -‬שהוא יכול לגרום לאובדן זמני בזיכרון )לעיתים נדירות זה יגרום‬
‫לאובדן קבוע(‪.‬‬
‫סוגי דיכאון נוספים‬
‫דיכאון לא טיפוסי‪ -‬דיכאון אשר מצב הרוח בו לא כל הזמן מדוכא‪ .‬אם קורה משהו משמח ‪ ,‬החולה‬
‫מרגיש מעט טוב יותר‪ .‬במצב הזה נמצא במקום אינסומניה מצב של עודף שינה ‪ 16-18 ,‬שעות ביממה‪.‬‬
‫אפשר לראות גם עודף תיאבון במקום חוסר תיאבון ותחושת כבדות חזקה מאוד )כמו עופרת(‪.‬‬
‫דיכאון עם רגישות יתר ביחסים בין‪-‬אישיים‪ -‬זהו דיכאון שנראה כאילו הוא נובע מבחוץ אך כיום‬
‫נוהגים לסווג אותו כדיכאון לא טיפוסי‪.‬‬
‫דיכאון עונתי‪ -‬דיכאון המופיע בעונת שנה קבועה‪ .‬בד"כ זה קורה בעונת החורף ונמצא כי הוא אופייני‬
‫יותר למדינות הצפון‪ .‬בשבדיה יש אחוז גבוה של התאבדויות‪.‬‬
‫דיכאון בגלל ‪ -PMS‬מופיע בסמוך לביוץ ונעלם זמן קצר אחרי הופעת הוסת‪ .‬נשים אלו יחושו אי שקט‪,‬‬
‫מצב רוח ירוד‪ ,‬כעס‪ ,‬כעס עצמי‪ ,‬ייאוש‪ ,‬בכי‪ ,‬רגישות יתר לביקורת‪ ,‬תחושה שנמצאים על סף תהום ועד‬
‫מחשבות אובדניות‪ .‬הפרעות שינה‪ ,‬הפרעות תיאבון‪ ,‬התנפחויות‪ ,‬כאבי מפרקים‪ ,‬גידים ושרירים‪.‬‬
‫לנשים כאלה ניתן בד"כ סרוקסט או פרוזק‪.‬‬
‫דיכאון לאחר לידה‪ -‬דיכאון כזה מופיע מספר שבועות לאחר הלידה‪ .‬השכיחות היא ‪ 1-2‬נשים לכל ‪100‬‬
‫לידות‪ .‬נשים הנמצאות ברמת סיכון לדיכאון כזה הן אלו שיש להן היסטוריה משפחתית של דיכאון או‬
‫אם סבלו מדיכאון לפני ההריון ובעיקר אם הופיע דיכאון כבר בלידה קודמת‪ -‬יש סבירות גבוהה‬
‫להופעה חוזרת של הדיכאון בצורה חזקה יותר‪ .‬כ ‪ 50% -‬מהיולדות עוברות דכדוך לאחר לידה‪ .‬בכי‪,‬‬
‫חרדות‪ ,‬עייפות ועצבנות‪ .‬חלק זה נובע מהשינויים ההורמונליים המתרחשים בגוף וחלק מתוך הפחד‬
‫לגבי התפקוד‪ .‬דכדוך כזה מופיע לעיתים גם אצל גברים שנולד להם תינוק‪.‬‬
‫דיכאון אצל קשישים‪ -‬הדיכאון אצל אנשים אלו הוא יותר בתחום הסומטי )פסיכוסומטי(‪ .‬יופיעו‬
‫אצלהם כאבים ומיחושים שונים‪ ,‬ירידה בתפקודי החשיבה ‪ ,‬שכחה‪ ,‬בלבול והפרעות בהתמצאות‪.‬‬
‫ילדים ומתבגרים דיכאוניים‬
‫דיכאון קשה ועמוק נדיר יחסית בקרב ילדים ‪ ,‬אך נפוץ בקרב מתבגרים‪ .‬עם זאת דיכאון בדרגה‬
‫מסוימת יכול ליצור בעיה אצל ילדים בגיל ביה"ס‪ .‬דיכאון אצל ילדים יכול להתעורר כתוצאה‬
‫מאירועים או בעיות כמו‪:‬‬
‫מוות של הורה‪.‬‬
‫פרידה מחבר קרוב‪.‬‬
‫קושי בהסתגלות לבית הספר‪.‬‬
‫קושי במציאת חברים‪.‬‬
‫צריכת סמים או אלכוהול‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫ילדים מסוימים נעשים מדוכאים גם ללא התנסויות עצובות מאוד‪ .‬לעיתים קרובות נמצא כי גם בני‬
‫משפחתם של ילדים כאלה חוו דיכאון‪.‬‬
‫סימפטומי דיכאון אצל ילדים ומתבגרים‬
‫הבעת פנים עצובה‪.‬‬
‫אפתיה )אדישות(‪.‬‬
‫התרחקות מחברים וממצבים חברתיים‪.‬‬
‫אי יכולת לחוות הנאה‪.‬‬
‫תחושת של האדם שהוא דחוי ולא מעורב‪.‬‬
‫בעיות שינה‪.‬‬
‫כאבי ראש‪.‬‬
‫כאבי בטן‪.‬‬
‫אפיזודות של התנהגות ליצנית או מטופשת‪.‬‬
‫האשמה עצמית מתמשכת‪.‬‬
‫חוסר תיאבון‪.‬‬
‫ירידה במקל‪.‬‬
‫דכדוך‪.‬‬
‫מחשבות על התאבדות‪.‬‬
‫סימפטומי הדיכאון אצל ילדים קשורים לתחושות עמוקות של עצבות וחוסר ערך‪ .‬גם ילדים דיכאוניים‬
‫עלולים לטפח מחשבות על התאבדות‪ .‬הדיכאון אצל צעירים מופיע לעיתים קרובות‪ ,‬בצורה הסותרת‬
‫את הסימפטומים האופייניים ‪ .‬נמצא אצלם פעילות יתר )היפראקטיביות( והתנהגות תוקפנית ואנטי‬
‫חברתית‪ .‬ילדים אלו‪ ,‬בניגוד למבוגרים‪ ,‬יהיו כעסנים‪ ,‬רגזנים‪ ,‬עם סף גירוי נמוך‪ ,‬נמצא ערנות יתר‬
‫וירידה בלימודים‪ .‬אצל המתבגרים נמצא התנהגויות עברייניות ‪ ,‬שימוש בסמים ובאלכוהול‬
‫והתנהגויות מיניות שלוחות רסן‪ .‬כל אלה יכולים להיות ביטויים לדיכאון ויכולים לבטא גם הפרעות‬
‫סביבתיות ואחרות אך הם מחייבים התייחסות‪.‬‬
‫התרופות שילדים יקבלו תהיינה מקבוצת מעכבי ספיגת הסרוטונין ‪ -‬פרוזק וסרוקסט‪ ,‬על מנת למנוע‬
‫מהם את תופעות הלוואי הקשות‪ .‬כמו כן טיפול בהם דורש גם טיפול פסיכותרפי אינדיבידואלי ‪,‬‬
‫תרפיה קבוצתית ותרפיה משפחתית‪ .‬בני המשפחה והמורים מתבקשים להפחית את הלחץ על הילד‬
‫ולהתאמץ להעלות לו את הדימוי העצמי‪.‬‬
‫‪52‬‬