‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫וועידת פראג – נובמבר ‪2102‬‬ ‫המכון האירופי למורשת השואה ‪ -‬סקירת נכסי נדל"ן‬ ‫דו"ח מצב על מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫מוגש על ידי איל"ר‪ ,‬הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (להלן ‪ -‬איל"ר)‬ ‫והוועידה על תביעות יהודיות חומריות מגרמניה ("וועידת התביעות")‬ ‫‪1‬‬ ‫המסמך שלהלן מהווה סקירה של מאמצי השבת נכסי דלא ניידי שננקטו במהלך השנים האחרונות במספר מדינות במרכז‬ ‫ומזרח אירופה על בסיס המידע המיטבי שהיה זמין לועידת התביעות ולארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר)‪ ,‬במועד‬ ‫חיבור הדין וחשבון‪ ,‬ובסיוע מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל אביב‪ .‬אנו מזמינים בזאת ממשלות‪,‬‬ ‫ארגונים לא ממשלתיים ומומחים יחידים‪ ,‬המחזיקים במידע עדכני ורלוונטי יותר להציע שינויים ולהעביר הערות באמצעות‬ ‫הדואר האלקטרוני ל איל"ר‪ ,‬לכתובת ‪[email protected]‬‬ ‫השגריר מילוס פוייר‪ ,‬יושב ראש הוועדה המארגנת של הוועידה הבינלאומית לנכסי תקופת השואה‬ ‫שהתקיימה בפראג בתאריכים ‪ 26-30‬ביוני ‪"( 2009‬ועידת פראג") כתב את המבוא שלהלן לוועידה‪ ,‬והסביר‬ ‫את מטרותיה‪:‬‬ ‫"חלפו יותר משישה עשורים מאז מלחמת העולם השנייה והשדים הנוראים של השואה טרם‬ ‫נמוגו‪ .‬האידיאולוגיה האווילית אשר הובילה לזוועות השואה עדיין קיימת‪ ,‬ושנאה על רקע‬ ‫השתייכות גזעית וחוסר סובלנות על רקע אתני נפוצים בקרב החברות שלנו‪ .‬על כן‪ ,‬זו אחריותנו‬ ‫המוסרית והמדינית לתמוך בזיכרון השואה ובמאמצי חינוך במסגרות לאומיות ובינלאומיות‬ ‫וללחום בכל ביטויי חוסר הסובלנות והשנאה‪".‬‬ ‫בין שאר יעדיה‪ ,‬כונסה ועידת פראג כדי לדון בדרכים מעשיות כדי ליישם את קריאתו של השגריר‬ ‫פוייר לביצוע העבודה המהותית שעדיין נדרשת כדי לטפל במה שאירע על אדמתה של אירופה במהלך‬ ‫השואה‪ .‬ועידת פראג עסקה במספר תחומים ואשר בכמה דרכים ניתן יהיה להציע תמיכה לקורבנות‬ ‫השואה ולשמר את זיכרונם‪ ,‬הכוללות את המפורטות להלן‪ :‬רווחה חברתית‪ ,‬אומנות שדודה ונכסי תרבות;‬ ‫אתרי קבורה יהודיים; זיכרון וגישה לתיעוד וההשבה של נכסי נדל"ן ‪ ,‬שהוחרמו במהלך תקופת השואה‪.‬‬ ‫הדיונים והמשא ומתן שהתקיימו במהלך ימי וועידת פראג הובילו לניסוחה של הצהרת טרזין‬ ‫ולאישורה על ידי ארבעים ושש מדינות‪ ,‬שהודיעו על תוכנית פעילויות שנועדה להבטיח תמיכה ופיצוי‬ ‫לקורבנות הרדיפה הנציונל‪-‬סוציאליסטית‪ ,‬לצד קיומה של פעילות זיכרון‪ .‬בכל הנוגע לנכסי דלא‪-‬ניידי אשר‬ ‫הופקעו במהלך השואה‪ ,‬ציינה ההצהרה‪:‬‬ ‫" לנוכח חשיבות ההשבה של נכסי מקרקעין קהילתיים ופרטיים שהיו בבעלות קורבנות‬ ‫השואה ושאר קורבנות הרדיפה הנציונל‪-‬סוציאליסטית‪ ,‬קוראות המדינות המשתתפות‬ ‫לנקוט בכל מאמץ כדי לתקן את ההשלכות של הפקעות נכסים שהיו מנוגדות לחוק‪...‬אשר‬ ‫היוו חלק מן הרדיפה של אנשים וקבוצות תמימים אלה‪ ,‬שרובם המכריע הלכו לעולמם‬ ‫ללא יורשים‪".‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בין סוגי הפעילויות שבהן יש לנקוט בעקבות וועידת פראג‪ ,‬אשר במסגרת הצהרת טרזין‬ ‫התמנה "המכון האירופי למורשת השואה" לטפל "בעבודה של וועידת פראג‪( ,‬לרבות) הפיתוח וההפצה של‬ ‫נהלים מועדפים )‪ (Best practices‬והנחיות לטיפול בנכסי נדל"ן‪ ".‬למטרה זו תמכו בחלוף שנה אחת‪,‬‬ ‫בחודש יוני ‪ 43 ,2010‬מדינות במסמך "הנחיות ונהלים מועדפים להשבה של נכסי מקרקעין (דלא‪-‬ניידי)‬ ‫שהוחרמו או שנתפסו בדרך אחרת בניגוד לחוק על ידי נאצים‪ ,‬פשיסטים ומשתפי הפעולה שלהם‪ ,‬ולפיצוי‬ ‫בגינם‪ ,‬בתקופת השואה בין השנים ‪ ,1933-1945‬לרבות במהלך תקופת מלחמת העולם השנייה‪( ".‬להלן –‬ ‫"מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" או "הנחיות")‪ .‬ההנחיות מונות עקרונות‪ ,‬ומפרטות כללים‪ ,‬אשר ייושמו‬ ‫על ידי מדינות בחקיקת השבת הנכסים שלהן ובתהליכי התביעות הנוגעים בדבר‪.‬‬ ‫"מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" מפרט את הנכסים שבהם הוא מתמקד‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫באיל"ר חברים הארגונים הבאים‪ :‬אגודת ישראל העולמית; האסיפה האמריקאית של ניצולי שואה; הועדה היהודית אמריקאית‬ ‫המשותפת להקצאות (ג'וינט); בני ברית העולמי; מרכז הארגונים של ניצולי שואה בישראל; הוועידה של תביעות יהודיות חומריות‬ ‫מגרמניה; הועד היהודי האמריקאי‪ ,‬הסוכנות היהודית לארץ ישראל‪ ,‬ההסתדרות הציונית העולמית‪ ,‬הקונגרס היהודי העולמי‪ , ,‬ועידת‬ ‫רבני אירופה; המועצה האירופאית של קהילות יהודיות‪/‬הקונגרס היהודי האירופאי‪/‬משלחת אירופאית משותפת;; ‪ :NCSJ‬הועד‬ ‫הלאומי למען יהודים ברוסיה‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬והמדינות הבלטיות ואירואסיה;‬ ‫‪1‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫"יהיה הכרח כי חוקי ההשבה והפיצוי יחולו על נכסי נדל"ן אשר היו בבעלות (‪ )1‬ארגונים‬ ‫דתיים או קהילתיים‪ ,‬או (‪ )2‬אנשים פרטיים או אישיויות משפטיות שהיו כפופים‬ ‫להפקעה או תפיסה בלתי חוקית אחרת במהלך תקופת השואה בין השנים ‪1933-1945‬‬ ‫ועל ההשלכות המיידות של מעשים אלה‪( ".‬מסמך הנחיות ונהלים מועדפים‪ ,‬סעיף א)‪.‬‬ ‫לנוכח העובדה כי למספר מדינות יש חקיקה העוסקת בהשבה של נכסים שהולאמו על ידי משטרים‬ ‫קומוניסטיים לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬או בפיצוי בגינם‪ ,‬קוראות ההנחיות באופן מפורש לממשלות‬ ‫להמציא תרופות להפקעתם של נכסי דלא‪-‬ניידי קהילתיים‪ ,‬דתיים ופרטיים שהוחרמו במהלך תקופת‬ ‫השואה‪.‬‬ ‫"מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" ‪ ,‬קורא גם לממשלות לחדול מהתעלמותן מן הנושא של נכסים ללא‬ ‫יורשים‪:‬‬ ‫"אנו מעודדים את המדינות ליצור פתרונות להשבה של נכסים שלא נמצאו להם יורשים‬ ‫או של כאלה שלא נדרשו‪ ,‬ולהגדרתם של הליכי פיצוי בגינם ואשר היו שייכים לקורבנות‬ ‫מעשי הרדיפה של הנאצים‪ ,‬הפשיסטים ומשתפי הפעולה עמם‪ .‬נכסים ללא יורשים הם‬ ‫נכסים שהוחרמו או נתפסו בדרך אחרת מאת הבעלים המקוריים על ידי הנאצים‪,‬‬ ‫פשיסטים ומשתפי הפעולה שלהם‪ ,‬וכאשר הבעלים לשעבר הלך לעולמו‪ ,‬או הולך לעולמו‬ ‫מבלי שהוא מותיר אחריו צוואה‪ ,‬בן או בת זוג או קרוב משפחה אחר הזכאי לרשת אותו"‬ ‫"מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" (י))‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מציעות ההנחיות גישה אפשרית באשר לנכסי דלא‪-‬ניידי ללא יורשים – שחלק מהותי מהם‬ ‫מצוי בידיהן של ממשלות‪ ,‬בדרגים שונים – על ידי השימוש בהכנסות שיירשמו מן המכירה של נכסים מעין‬ ‫אלה כדי לממן "מקורות כספיים מיוחדים‪ ,‬לטובת ניצולי שואה נזקקים מן הקהילה המקומית‪,‬ללא קשר‬ ‫למדינת שהותם" "מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" (י))‪.‬‬ ‫"מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" המועדפים כולל גם מספר סטנדרטים נוספים להכללה על ידי‬ ‫מדינות בבואן לפתח תהליכי חקיקה ותביעה באשר להפקעות נכסים הקשורות לשואה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫"תהליכי ההשבה והפיצוי חייבים לזהות את הבעלים כחוק או את המחזיק בזכויות קניין חוקיות‬ ‫אחרות כמצוין ברישומי בעלות המקרקעין במועד האחרון לפני תחילת מעשי הרדיפה שלהם על‬ ‫ידי הנאצים‪ ,‬פשיסטים או משתפי הפעולה עמם במהלך תקופת השואה בין השנים ‪ 1933‬עד ‪,1945‬‬ ‫לרבות תקופת מלחמת העולם השנייה" ‪" -‬מסמך הנחיות ונהלים מועדפים"‪ ,‬סעיף (ג))‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תהליך התביעות "לרבות המצאת התביעות‪ ,‬יהיה חייב להיות נגיש‪ ,‬שקוף‪ ,‬פשוט‪ ,‬מהיר‪ ,‬לא מפלה‬ ‫וללא דרישות באשר לאזרחות ומקום שהות קבוע‪ ,‬כמו גם אחיד בכל מדינה נתונה‪ ,‬והוא לא יהיה‬ ‫כפוף לעלויות מכבידות או מפלות שיוטלו על התובעים‪" ".‬מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" סעיף‬ ‫(ד))‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יהיה הכרח כי יתקיימו "גישה חופשית לכלל הרכיבים הרלוונטיים המקומיים‪ ,‬אזוריים‬ ‫ולאומיים‪ ,‬לרבות אלה שיידרשו כדי לאשר את זכות הבעלות וזכויות קניין חוקיות אחרות של‬ ‫נכסי הדלא‪-‬ניידי (המוחשיים) "מסמך הנחיות ונהלים מועדפים"‪ ,‬סעיף (ה))‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫"ההחלטות יהיו מהירות ויכללו הסבר ברור באשר לפסיקה" (הנחיות ונהלים מועדפים‪ ,‬סעיף (ו))‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫"ההשבה המעשית‪/‬מוחשית היא התוצאה המועדפת‪ ,‬במיוחד באשר לנכסי דלא‪-‬ניידי המוחזקים‬ ‫על ידי הציבור‪ ,‬אולם אם הדבר אינו בר‪-‬ביצוע או אפשרי‪ ,‬יוכלו פתרונות מתקבלים על הדעת‬ ‫אחרים לכלול את ההמרה בנכסים בעלי שווי זהה‪ ,‬או התשלום של פיצוי שהוא באמת הוגן‬ ‫ומתאים" ("מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" סעיף (ח)); וגם‬ ‫‪‬‬ ‫"תוכניות הפרטה לא יוכלו לפגוע בזכויות התובעים‪ ,‬לרבות בזכות לתבוע נכסים מופקעים או‬ ‫שנתפסו בדרך בלתי חוקית אחרת על ידי המשטרים הנאצי או הפשיסטיים ועל ידי משתפי‬ ‫הפעולה עמם במהלך השואה בין השנים ‪ 1933‬ועד ‪ .1945‬בה בעת‪ ,‬חלה חובה כי חוקי ההשבה‬ ‫יכללו הגנה בתום לב לדיירים הנוכחיים של נכסי דלא‪-‬ניידי מוחזרים" ("מסמך הנחיות ונהלים‬ ‫‪2‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫מועדפים")‪ ,‬פסקה (ט))‪.‬‬ ‫לפני כ שלוש וחצי שנים כתבנו במסמך שהומצא לוועידת פראג‪ ,‬באופן ספציפי באשר לסטאטוס של‬ ‫נכסי דלא‪-‬ניידי שהופקעו במהלך השואה‪:‬‬ ‫"ההתקפה הרצחנית על יהדות אירופה במהלך השואה כללה גזל בקנה מידה מסיבי‪.‬‬ ‫ההפקעה של רכוש בבעלות יהודית ושל רכוש בבעלות של קורבנות אחרים על ידי הנאצים‬ ‫ובני בריתם לא היווה היבט בר‪-‬חלוף‪ ,‬משני של השואה‪ ,‬כי אם חלק מן הכוח המניע‬ ‫העיקרי שלו‪".‬‬ ‫****‬ ‫תהליך ההפקעה של רכוש יהודי יכול היה להיות שונה ממדינה למדינה‪ ,‬ואולם מטרתו הייתה זהה‬ ‫בכלל האזורים שהיו נתונים לשליטה נאצית‪ :‬להחרים נכסים יהודיים‪ ,‬בין אם היו בבעלות קבוצות‬ ‫יהודיות‪ ,‬קהילות ובין אם בבעלותם של יחידים‪ ,‬באופן הנרחב ביותר שהתאפשר‪ .‬מטרה זו דרשה כי נכסים‬ ‫מסוימים שהיו בבעלותם של יהודים יזוהו‪ ,‬ותהליך זה הביא‪ ,‬במדינות אחדות‪ ,‬לרישומם ולהפקעתם‪,‬‬ ‫צעדים שננקטו יחד עם צעדי הגירוש וההרס של העם היהודי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ההפקעה של נכסים הפכה‬ ‫חלק מתהליך ההשמדה‪.‬‬ ‫****‬ ‫בעוד שזה מכבר ננקטו מספר צעדים חיוביים בכל הנוגע להשבה של נכסי דלא‪-‬ניידי (או נכסים‬ ‫מוחשיים) בבעלות פרטית או קהילתית אשר הוחרמו מיהודים‪ ,‬הייתה התקדמות זו על פי רוב איטית‬ ‫במקרה הטוב‪ .‬מספר משמעותי של נכסים מוחשיים שהיו בבעלות יהודית בעבר‪ ,‬במיוחד במדינות מרכז‬ ‫ומזרח אירופה‪ ,‬טרם הוחזרו ואף לא שולם בגינם פיצוי לבעליהם החוקיים‪ .‬אכן‪ ,‬בחלוף יותר משישה‬ ‫עשורים מאז תום מלחמת העולם השנייה וכמעט עשרים שנה מאז נפילתה של חומת הברזל‪ ,‬נותר עדיין‬ ‫חלק מכריע של נכסים מופקעים מעין אלה בידיהן של ממשלות (בדרגים כאלה ואחרים) או בידי‬ ‫אוכלוסיות מקומיות‪ ,‬כאשר הוא מוגן מכוחם של חוקים לאומיים רלוונטיים (או מעצם היעדרם)"‪.‬‬ ‫תאור זה‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬ממשיך לשקף באופן הולם את המצב השורר כיום‪ .‬אם לתאר זאת בפשטות‪,‬‬ ‫בשנים שחלפו מאז אימוצה של הצהרת טרזין ושל מסמך ההנחיות והנהלים המועדפים – "מסמכים‬ ‫היסטוריים ללא תקדים‪ ",‬על פי המכון האירופי למורשת השואה ‪ -‬הייתה התנהלותן של מדינות מזרח‬ ‫אירופה בכל הנוגע להחרמה של רכוש יהודי במהלך השואה‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬רחוקה מהיסטורית‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬מעט מאוד נעשה עד כה על ידי מדינות מזרח אירופאיות אשר נתנו את תמיכתן למסמכים אלה‪,‬‬ ‫או לכל הפחות נטלו חלק בפיתוחם‪ .‬מדינות שבהם לא הייתה קיימת חקיקה בנושא השבה לפני מספר‬ ‫שנים עדיין לא חוקקו אותה; מדינות שבהן היה קיים סוג כלשהו של חקיקה – לדוגמה בעבור רכוש‬ ‫שהוחרם על ידי משטרים קומוניסטיים לאחר השואה – לא עדכנו‪ ,‬בכל דרך‪ ,‬את הוראות הדין שלהן כדי‬ ‫לכלול בהן את ההנחיות והנהלים המועדפים; מדינה אחת שבה לא הייתה קיימת חקיקה להשבת רכוש‬ ‫פרטי במ ועד וועידת פראג חוקקה מאז את החוק המתאים‪ ,‬אך הוא אינו כולל הפקעות רכוש בתקופת‬ ‫השואה‪ ,‬ומדינה אחרת‪ ,‬הסירה את הצעת החוק לתשלום פיצויים בגין רכוש מוחרם לאחר אימוצם של‬ ‫ההנחיות והנהלים המועדפים‪ .‬לבסוף‪ ,‬באותן המדינות שבהן דווח על עיכובים משמעותיים בטיפול‬ ‫בתביעות קהילתיות ופרטיות דבר לא נעשה כדי לזרז את התהליכים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ההשבה של רכוש שהוחרם במהלך השואה מתקדמת בעצלתיים‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬ ‫פולין‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מדינת המוצא של האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר לפני המלחמה‪ ,‬נעה לאחור‪,‬‬ ‫אם בכלל‪ ,‬מאז וועידת פראג‪ .‬הממשלה החליטה שלא לקדם העברה של חוק פיצוי שהיה תלוי ועומד במשך‬ ‫שנים‪ ,‬וזאת בנוסף לכישלון בחקיקת חוקים קודמים כלשהם במהלך עשרים השנים שחלפו‪ .‬הדבר מותיר‬ ‫את האופציה הסבוכה של ליטיגציה בערכאות השיפוט הפולניות כאמצעי היחיד בעבור בעלים לשעבר של‬ ‫רכוש‪ ,‬שחלק ניכר מהם כבר קשישים‪ ,‬קשי יום ולא מתגוררים עוד במדינה‪ .‬קרואטיה‪ ,‬כדוגמה נוספת‪,‬‬ ‫הציעה תיקון שנועד להסיר דרישת אזרחות מפלה שהוטלה בחוק ההשבה שלה‪ ,‬אולם נראה כי הממשלה‬ ‫זנחה לפי שעה את נוסח התיקון‪ .‬ובאשר לרומניה‪ ,‬שהייתה שוב ושוב מושא לביקורת מצידן של ישויות‬ ‫אירופיות שונות בשל מערכת ההשבה הבלתי יעילה שלה‪ ,‬השהתה את תשלומיה בגין רכוש מוחרם‪ .‬מעט‬ ‫מאוד השתנה במדינות אחרות בשלוש השנים שחלפו מאז קיומה של ועידת פראג‪ .‬המדינות ממשיכות‬ ‫להחזיק בחוקי השבה שאינם מספקים כלל ועיקר בכל הנוגע לנושאים כמו להגדרת סוגי הרכוש המכוסים‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫הרכוש שהוחזר זה מכבר‪ ,‬מה שולם‪ ,‬מי רשאי לתבוע‪ ,‬השקיפות והנגישות של התהליך‪.‬‬ ‫אין בכך כדי לומר שלא נרשמה כל התקדמות מאז הצהרת טרזין ופרסום מסמך ההנחיות; הייתה‬ ‫התקדמות‪ ,‬גם אם קלה‪ .‬סרביה‪ ,‬לשם הדוגמה‪ ,‬העבירה לבסוף חוק השבת רכוש בשנת ‪ .2011‬למרות‬ ‫שהחוק אינו כולל נכסים שהוחרמו בתקופת השואה – תנאי אשר אנו מקווים כי ישונה – החוק מציין גם‬ ‫כי רכוש ללא יורשים שהופקע במהלך השואה יטופל במסגרת חוק אחר‪ .‬וגם קרואטיה‪ ,‬אמנם באיטיות‪,‬‬ ‫עובדת על הצעה להקמתה של קרן לטיפול באי הצדק שבוצע נגד קורבנות השואה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יישמה ליטא‬ ‫חקיקה – החוק לפיצוי בתום לב בגין נכסי דלא‪-‬ניידי בקהילות הדת היהודית – המעניק פיצוי; חלק‬ ‫מפיצוי זה ישולם בקרוב כתשלום חד‪-‬פעמי לקורבנות השואה‪ ,‬והחלק הארי שלו ישמש למטרות דתיות‪,‬‬ ‫תרבותיות וחינוכיות למען הקהילה היהודית המקומית בליטא במהלך עשור השנים הקרוב‪ .‬בעוד שהחוק‬ ‫אינו כולל החזרה של רכוש דלא‪-‬ניידי לידי הקהילה‪ ,‬כאשר הסכום המיועד לפיצוי מהווה רק שבר מן‬ ‫השווי של כלל הנכסים שהיו בבעלות יהודית קהילתית במדינה‪ ,‬מדובר בצעד בכיוון הנכון‪.‬‬ ‫יהיו אשר יהיו הסיבות שממשלות ממשיכות להעלות כדי שלא להתמודד עם הפיצוי בגין רכוש‬ ‫שהוחרם מקורבנות השואה‪ ,‬מדאיגה אף יותר העובדה כי סוגיית ההשבה שנדונה במהלך וועידת נכסי‬ ‫השואה‪ ,‬לפני יותר משלוש שנים‪ ,‬נותרה‪ ,‬בחלקה המכריע‪ ,‬עדיין פתוחה‪.‬‬ ‫"מדינה שלא התמודדה עם עברה אינה חופשית לנוע אל עבר העתיד‪ .‬חייבים‪ ,‬אם כן‪ ,‬להילחם בשדים‬ ‫הנותרים מן העבר ולהעניק פיצוי בגין עבירות העבר‪ 2".‬עם זאת‪ ,‬נושא ההשבה בגין פשעי השואה נותר‬ ‫נושא בעל עדיפות נמוכה‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬ ‫דין וחשבון זה אינו מתעתד להוות סקירה כוללת‪ ,‬של כלל המדינות או של מדינה יחידה מסוימת‪ .‬המטרה‬ ‫אינה רק להעניק "דו"ח תמציתי" על אודות המצב המעודכן השורר בכל הנוגע להפקעות בתקופת השואה‬ ‫במספר המצומצם של מדינות המודגשות‪ ,‬כי אם לשמש זרז – כנגד כל הקשיים‪ ,‬והם רבים – לנקיטת‬ ‫פעולה בכלל המדינות‪ .‬אנו שבים ומביעים תקווה‪ ,‬כפי שעשינו זאת לפני שלוש שנים‪ ,‬כי דין וחשבון זה‬ ‫יוכיח עצמו כנקודת פתיחה מועילה לקיום דיון רציני יותר ושיטתי בבעיית היעדר ההשבה או תשלום‬ ‫הפיצוי בגין נכסי הנדל"ן שהוחרמו במהלך תקופת השואה‪ ,‬וליצירת מעורבות כנה יותר של הנוגעים בדבר‪.‬‬ ‫‪Daniel Schatz and Ruth Deech, "Ghosts of the Past, Op-ed: Israel, US must ensure that Poland compensates Jews over‬‬ ‫‪Ynet, 27.08.2012‬פורסם על ידי חדשות "‪property seized by Nazis,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫קרואטיה‬ ‫מתוך יותר מ‪ 25-‬אלף היהודים שחיו באזור שהיווה את יוגוסלביה לפני המלחמה ואשר הפך‬ ‫לקרואטיה‪ 6,000 ,‬בקירוב שרדו את השואה‪ .‬בעת הזו נאמדת הקהילה היהודית במדינה באלפיים חברים‬ ‫בקירוב‪ ,‬ויותר ממחציתם מתגוררים בעיר זגרב‪ .‬על אף שקרואטיה חוקקה חוקים בנושא ההשבה של רכוש‬ ‫קהילתי ופרטי שהולאם בשנות המשטר הקומוניסטי‪ ,‬הצליחה הקהילה היהודית להשיב לעצמה נכסים‬ ‫מעטים בלבד על ידי התבססות על ההליך הקיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬החוקים העוסקים בהשבתו של רכוש פרטי‬ ‫מוחרם מוציאים מן הכלל – בדרך זו או אחרת – את ההתאמה של‪ ,‬למעשה‪ ,‬כלל ניצולי השואה היהודיים‬ ‫שהיו בעברם בעלי נכסי נדל"ן‪.‬‬ ‫נכסי נדל"ן קהילתיים ודתיים‬ ‫החוק בדבר ההשבה‪/‬פיצוי בגין נכסי מקרקעין שהופקעו במהלך השלטון (‪ ,)1996‬בנוסח המעודכן של‬ ‫שנת ‪ ,2002‬הוא השולט על ההשבה של נכסים קהילתיים מוחרמים בקרואטיה‪ 3.‬הקהילות היהודיות של‬ ‫הרפובליקה של קרואטיה המציאו ‪ 135‬תביעות בגין נכסים קהילתיים וקרקע בהתאם לחוק דלעיל‪ .‬מאז‬ ‫פקיעת הארכה להגשת תביעות‪ ,‬לפני כעשור‪,‬השיבה הממשלה רק ‪ 15‬נכסי נדל"ן (לא בתי עלמין)‪ 4.‬עם זאת‪,‬‬ ‫במשך שנים לא נרשמה התקדמות של ממש בקשר עם ההשבה של רכוש יהודי קהילתי מוחרם‪.‬‬ ‫לצד התביעות להשבת נכסים קהילתיים שהומצאו בהתאם לחוק‪ ,‬נחתמו מספר הסכמים דיסקרטיים‬ ‫בין הממשלה לבין קהילות דתיות יחידות – כגון עם הכנסייה הקתולית – שהובילו להשבתם של נכסים‬ ‫קהילתיים אחדים‪ .‬הסכמים מעין אלה אינם קיימים בין הממשלה לבין הקהילה היהודית של קרואטיה‪.‬‬ ‫נכסי נדל"ן פרטיים‬ ‫החוק דלעיל מפרט גם את ההשבה של רכוש נדל"ן בבעלות פרטית בקרואטיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬החוק מגביל‬ ‫(‪ )1‬את רכוש היעד הכלול – נוסח החוק קובע כי ניתן לקבל בחזרה רק רכוש שהופקע על ידי השלטונות‬ ‫הקומוניסטיים אחרי מאי ‪ 5,1945‬וגם (‪ )2‬את המתאימים להשבת רכוש על פיו – רק בעלים לשעבר של‬ ‫הרכוש שהם אזרחים קרואטים‪ ,‬או אזרחים של מדינה שעמה יש לקרואטיה הסכם בילטראלי‪ .‬חוק‬ ‫ההשבה מתאפיין במספר בעיות נוספות‪ ,‬ובכללם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הפיצוי מוצע בעבור שווי חלקי של הנכס‪ ,‬ולעיתים קרובות באגרות חוב ממשלתיות‬ ‫‪7‬‬ ‫היורשים החוקיים חייבים להיות אזרחים קרואטיים‬ ‫תהליך תביעה מבוזר הכולל מספר רב של משרדי השבה מקומיים הוכיח עצמו כמורכב ומבלבל‪,‬‬ ‫וכמרתיע תובעים פוטנציאליים‬ ‫החלטות לטובת תובעים (בדרג מוניציפאלי) מבוטלות לעיתים קרובות על ידי ערכאות שיפוט גבוהות‬ ‫‪3‬‬ ‫החוק כולל את סוגי הנכסים הבאים‪ ,‬בין סוגים אחרים של נכסי נדל"ן‪ :‬קרקע לא מפותחת למטרת בנייה‪ ,‬קרקע חקלאית‪ ,‬יערות‬ ‫ואדמת יערות‪ ,‬מתקנים למטרות מגורים ועסקים לרבות דירות מגורים ושטחי עסקים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הקהילות היהודיות במדינה זיהו ‪ 67‬בתי עלמין ועוד ‪ 126‬נכסים קהילתיים שהיו בבעלות יהודית לפני מלה"ע השנייה באזור של‬ ‫יוגוסלביה שהפך ברבות הימים לקרואטיה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הממשלה הקרואטית מציינת כי החוק "כולל את ההשבה של רכוש נדל"ן שהופקע או נתפס על ידי הנאצים‪,‬הפשיסטים או משתפי‬ ‫הפעולה עמם במהלך תקופת השואה" ואז מעדכן את הנוסח ומציין כי "כולל באופן עקיף את ההחרמה של רכוש שבוצעה‪...‬מוקדם יותר‬ ‫במהלך תקופת השואה (דו"ח ממשלת קרואטיה לוועידת נכסי הנדל"ן‪,‬עמודים ‪ .)2 ,1‬למעשה‪ ,‬בתקופה הקצרה שלאחר המלחמה ועד‬ ‫אשר התבצע מהלך ההלאמה הקומוניסטית‪,‬נראה כי ניתן היה להשיב רכוש שנתפס במהלך השואה בקרואטיה‪( .‬אולם ראה דיון‬ ‫בעמודים ‪ 7-8‬בנוגע להיעדרותם של בעלי הרכוש היהודי מקרואטיה באותה התקופה)‪ .‬בעקבות כך‪,‬המסלול שלאחר תקופת הקומוניזם‬ ‫כדי לקבל בחזרה הפקעות שהתבצעו בתקופת השואה הוא מורכב ומפותל במקרה הטוב (ראה דו"ח על קרואטיה לוועידה דלעיל‪,‬עמוד‬ ‫‪ .) 2‬יש לציין גם‪ ,‬כי (א) כותרת חוק ההשבה הקרואטי – חוק בדבר ההשבה‪/‬פיצוי של רכוש שהופקע במהלך השלטון הקומוניסטי‬ ‫היוגוסלבי – אינו מציין הפקעות בתקופת השואה; (ב) החוק מתייחס למעשי הפקעה שהתרחשו אחרי מאי ‪ ;1945‬וגם (‪ )3‬מספר פקידי‬ ‫ממשלה בכירים ציינו בפני נציגי הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר)‪ ,‬בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי החוק אינו מכסה‬ ‫מעשי הפקעה בתקופת השואה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בעוד שיש הטוענים כי החוק מעודד "השבה טבעית‪ ",‬דהיינו את ההחזרה הלכה למעשה של הנכס שהוחרם‪ ,‬העובדה היא כי במרבית‬ ‫המקרים משולם פיצוי חלקי‪ ,‬עם השבה מוחשית בנסיבות נדירות בלבד (ראה הדו"ח על קרואטיה לוועידה‪ ,‬עמודים ‪ .)1-2‬החוק שאף‬ ‫להגן על בעלים נוכחיים שרכשו את נכסיהם בתום לב ולמרות שתובעים מצליחים אמורים לקבל במקרים מעין אלה נכסים חלופיים‬ ‫בעלי ערך שווה באופן מהותי‪ ,‬הדבר קורה לעיתים נדירות‪ .‬במקום זאת‪ ,‬תובעים זוכים לקבל תשלום מקרן ממשלתית להשבה‪ .‬בה בעת‪,‬‬ ‫הבעלים הנוכחיים של רכוש מוחרם שנרכש שלא בתום לב אחראים להשבתו או לחילופין לתשלום פיצוי לבעלים עלפי חוק של הנכס‪.‬‬ ‫בע לים של נכסים שאינם מכוסים על ידי החוק משולמים באמצעות אג"ח ממשלתיים לעשרים שנה (ביחס הפוך לשווי הנכס הנדון)‪ .‬ניתן‬ ‫לעשות באג"ח ממשלתיים אלה כדי לרכוש נכסי נדל"ן המוחזקים על ידי קרואטיה או מניות של קרן ההפרטה הקרואטית‪ .‬בכל הנוגע‬ ‫לחברות מוחרמות‪ ,‬משולם הפיצוי באמצעות מניות בקרן ההפרטה הקרואטית‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫יורש חוקי חייב להיות צאצא ישיר של בעל קודם של הנכס‪ ,‬כמו גם אזרח קרואטי או אזרח של משינה שעמה יש לזו הסכם בילטראלי‬ ‫ביום שבו נחקק חוק ההשבה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יותר (משרד המשפטים)‪,‬ללא בסיס ברור לשלילת ההחלטה המקורית‬ ‫פרסום מוגבל ביותר בדבר קיום תהליך התביעה; וגם‬ ‫קיימים מקרי תביעות רבים שטרם באו על פתרונם שנים לאחר המועד האחרון להמצאתן‪.‬‬ ‫סטטיסטיקות של הממשלה מצביעות על כך כי הומצאו ‪ 46,000‬תביעות פרטיות בקשר עם נכסי‬ ‫נדל"ן‪.‬‬ ‫מן הראוי לציין כי בחלוף ‪ 15‬שנה מן המועד האחרון שנקבע להמצאת תביעות אלה‪ ,‬נמצא פיתרון‬ ‫לשיעור של פחות מ‪ 60%-‬מהן‪ 8.‬בנוסף‪ ,‬לא חוק ההשבה ואף לא כל תקנה או צו אחרים מטילים מגבלת‬ ‫זמן כלשהי באשר לקבלת החלטות בנושא השבת הרכוש‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬לא היה זה בלתי שגרתי שהליך‬ ‫נמשך על פני עשר או יותר שנים עד אשר תביעה להשבת רכוש באה על פתרונה‪.‬‬ ‫מרבית רכוש הנדל"ן היהודי בקרואטיה‪ ,‬אם לא כולו‪ ,‬הופקע לפני חודש מאי ‪ ,1945‬אולם חוק‬ ‫ההשבה המקומי הופך את משימת השבת הרכוש שהוחרם באותה התקופה לקשה עד מאוד‪ ,‬אם היא כלל‬ ‫אפשרית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם אם היה החוק מתיר את ההשבה של רכוש שהוחרם בתקופת השואה‪ ,‬היו אלה אך‬ ‫יהודים מקומיים מעטים ששרדו את השואה‪ ,‬ומעטים מקרבם נותרו במדינה או שמרו על אזרחותם לאחר‬ ‫המלחמה‪ .‬לכן‪ ,‬הם הוצאו‪ ,‬וממשיכים להיות מוצאים‪ ,‬מן ההתאמה לזכות ההשבה על פי תנאי האזרחות‬ ‫המפלה הנכלל בלשון בחוק‪ .‬אין זה מפתיע‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי בהתאם ל‪ ,Cedek-‬ארגום קרואטי שלא למטרת‬ ‫רווח ולא ממשלתי‪ ,‬המוקדש להשבתו של רכוש יהודי מוחרם במדינה‪ ,‬הוחזרו עד כה לבעליו הקודמים‪ ,‬או‬ ‫ליורשיהם‪ ,‬פחות מ‪ 5%-‬מן הרכוש שהיה בעבר בבעלות יהודית פרטית ואשר נתפס במהלך תקופת‬ ‫‪9‬‬ ‫השואה‪.‬‬ ‫קרואטיה ערכה ניסיון במהלך השנים האחרונות – שלא עלה עד כה יפה – להתמודד עם מספר בעיות‬ ‫הכרוכות בחוק ההשבה שלה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לפני מספר שנים ניסח משרד המשפטים הצעת טיוטה לתיקון חוק‬ ‫ההשבה והפיצוי מתוך כוונה להתמודד עם מדיניותו המפלה כלפי בעלי רכוש בעבר שאינם מחזיקים‬ ‫באזרחות המדינה‪ .‬הפרלמנט מעולם לא הצביע על הצעת תיקן זו‪ 10.‬בנוסף‪ ,‬עובדת הממשלה מתחילת ‪2012‬‬ ‫על הצעה להקמת קרן שתטפל במקרי האי צדק שבוצעו נגד קורבנות השואה‪ .‬בסקירה כללית‪ ,‬אמורה‬ ‫הקרן לכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫(א)‬ ‫(ב)‬ ‫(ג)‬ ‫(ד)‬ ‫‪11‬‬ ‫שירותי רווחה‪ :‬סיוע לניצולי שואה נזקקים;‬ ‫סיוע משפטי‪ :‬ייעוץ לבעלים בעבר של נכסים שנכסיהם הולאמו בשנות המשטר‬ ‫הקומוניסטי באשר להתמודדות עם המערכת המשפטית הקרואטית;‬ ‫תשלומים סמליים לניצולי שואה ממוצא קרואטי בעלי אזרחות זרה‬ ‫פיצוי‪:‬‬ ‫בתמורה‬ ‫לנכסי נדל"ן מוחרמים; וגם‬ ‫תמיכה בסוגי פעילות חינוך ותרבות הקשורים להוראת השואה‬ ‫חינוך‪:‬‬ ‫בקהילות יהודיות מקומיות‪ ,‬בבתי ספר ובאמצעות עריכת‬ ‫פסטיבלים‪ ,‬פעילות מחקר והפצת פרסומים שונים‪.‬‬ ‫טיוטה מוקדמת של ההצעה ציינה כי הקרן תמומן על ידי ההכנסות ממכירתם של נכסים יהודיים‬ ‫שלא נמצאו להם יורשים‪ ,‬הן פרטיים והן קהילתיים‪.‬‬ ‫הנחיות ונהלים מועדפים‬ ‫קרואטיה השתתפה בדיונים שהובילו לניסוחה של הצהרת טרזין ואף תמכה בה‪ ,‬כמו גם במסמך‬ ‫"הנחיות ונהלים מועדפים" להשבה ולפיצוי של נִכְ סֵ י ְדלא ניְ ֵדי (מקרקעין) אשר הוחרמו או נתפסו באופן לא‬ ‫חוקי על ידי הנאצים‪ ,‬הפשיסטים ומשתפי הפעולה עימם בתקופת השואה בין השנים ‪ ,1945-1933‬כולל‬ ‫‪8‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לעיתים הוטלו על תובעים שהצליחו לזכות בנכסיהם מסים שנעו בשיעור בין ‪ 10-25%‬משווי הנכס‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫בנוסף להשמדה השיטתית של מרבית יהדות קרואטיה במהלך השואה‪ ,‬בעלי רכוש יהודיים אחדים ניצבים בפני מחסום נוסף‪.‬‬ ‫יוגוסלביה אסרה על ניצולי שואה יהודיים שביקשו לעלות לישראל אחרי ‪ 1945‬לעשות כן אלא אם הם וויתרו על אזרחותם ועל זכויות‬ ‫הבעלות שלהם על נכסים‪ .‬החוק‪ ,‬המכונה לעיתים קרובות חוק טיטו‪ ,‬נותר בתוקף בקרואטיה עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בחודש יולי ‪ 2010‬אשרר בית המשפט הגבוה של המדינה פסיקה של ביהמ"ש לעניינים מנהליים שטען כי אזרח זר – במקרה זה נתין של‬ ‫ברזיל – נושא בזכות לפיצוי בגין רכוש שהוחרם במהלך שנו ת המשטר הקומוניסטי‪ .‬החלטת בית המשפט הגבוה טען כי חלק מחוק‬ ‫ההשבה התקף אינו חוקתי‪ .‬בעקבו כך הציעה הממשלה את התיקון לחוק ההשבה והפיצוי שצוין לעיל שהיה מאפשר לאזרחים זרים‬ ‫מסוימים להמציא תביעות להשבת רכוש מוחרם‪ .‬אולם‪ ,‬כמצוין לעיל‪ ,‬הצעת התיקון מעולם לא הועלתה להצבעה בפרלמנט‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הסיוע הממשלתי המוצע מוגבל לניצולים נזקקים המתגוררים בקרואטיה ואינו כולל ניצולים ממוצא קרואטי שאינם מתגוררים‬ ‫במדינה‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬הקימה הונגריה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬קרן – הממומנת על ידי חלק קטן של השווי של נכסים פרטיים בבעלות יהודית וללא‬ ‫יורשים – המעניקה סיוע לניצולים ממקור הונגרי ללא התייחסות למקום מגוריהם‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫תקופת מלחמת העולם השנייה" (להלן – "הנחיות ונהלים מועדפים")‬ ‫‪12‬‬ ‫"מסמך הנחיות ונהלים מועדפים"‪ ,‬קורא לממשלות "לפתח תוכניות לאומיות וחקיקה משלהן‬ ‫להתמודדות עם הפיצוי בגין נכסי נדל"ן (מוחשיים) שהוחרם בין השנים ‪ 1933-1945‬בתקופת השואה‪,‬‬ ‫ובהשבתם‪ .‬עם זאת‪ ,‬החוק הקרואטי הוא דו‪ -‬משמעי בנושא זה כאשר הוא מתיר ככל הנראה תשלום פיצוי‬ ‫או השבה בגין מעשי החרמה שאירעו לפני ‪1945‬אך זאת רק לאחר מסלול קשה להוכחה ומפותל‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬ ‫חוק ההשבה הקרואטי מפגר באופן משמעותי אחר מספר סטנדרטים אחרים שנקבעו במסמך "מסמך‬ ‫הנחיות ונהלים מועדפים" במספר היבטים קריטיים‪ .‬לשם הדוגמה‪ ,‬דוחות ההנחיות דרישות אזרחות‬ ‫מפלות לצורך יישום ההשבה או קבלת פיצוי‪ ,‬והן שואפות להחיל אחידות בקבלת החלטות כמו גם החלטה‬ ‫מהירה בנושא התביעות (סעיפים ה‪ ,‬ו‪ ,‬ח)‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬מטיל החוק הקרואטי תנאי מוקדם שלקיום אזרחות‬ ‫לקבלת השבה או פיצוי ובמדינה קיימת מערכת תביעות מבוזרת המובילה לעיתים קרובות לקבלת החלטות‬ ‫בלתי עקביות ולהליך ארוך באופן בלתי סביר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפיצוי בצורת הענקת אגרות חוב של המדינה –‬ ‫המקטין את השווי האמיתי של התשלום בגלל מגבלות הנוגעות לעיתוי המקום והמועד שבהם ניתן לפדות‬ ‫או להשתמש באגרות חוב אלה – או לחילופין בסכומים המייצגים שיעור קטן מן השווי שלנכס כשלהו‪,‬‬ ‫המשולמים על פני תקופה ארוכה‪ ,‬מנוגדים לעיקרון ההנחיות שלפיו יש לשלם "פיצוי הוגן באמת והולם"‬ ‫(מסמך "הנחיות ונהלים מועדפים" סעיף ח)‪.‬‬ ‫על אף העובדה כי חוק ההשבה‪/‬פיצוי הגדיר הליך תביעות להמצאת תביעות בגין רכוש קהילתי‬ ‫מוחרם‪ ,‬למעשה לא הוחזר רכוש כלשהו לקהילה היהודית במהלך עשור השנים האחרון‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬מסמך "מסמך הנחיות ונהלים מועדפים" קורא למדינות גם "ליצור פתרונות בעבור ההשבה‬ ‫והפיצוי של רכוש נדל"ן ללא יורשים שהיה בבעלותם של קורבנות רדיפות הנאציזם‪,‬הפשיסטים ומשתפי‬ ‫הפעולה עמם" (מסמך ההנחיות‪ ,‬פסקה ח)‪ .‬מאז ועידת פראג לנכסי השואה בשנת ‪ 2009‬עוסקת ממשלת‬ ‫קרואטיה לאחרונה בהצעה להקמתה של קרן אשר ככל הנראה אמורה לעשות שימוש בהכנסות ממכירת‬ ‫נכסים יהודיים מסוימים ללא יורשים כדי לממן את פעילותה בתחום הסיוע לניצולי שואה‪,‬ההשבה וזיכרון‬ ‫השואה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא דווח על התקדמות שנרשמה בהצעה זו מזה חודשים‪ .‬כתוצאה מן האמור לעיל‪,‬‬ ‫ממשיכה קרואטיה להיות ללא חקיקה להשבתו של רכוש נדל"ן יהודי מוחרם‪ ,‬לרבות של רכוש שלא נמצאו‬ ‫לו יורשים המצוי בידי הממשלה‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ראה גם ‪ :‬לעיל‪ .‬הצהרת טרזין נוסחה במהלך ועידת נכסי תקופת השואה שהתקיימה בפראג בחודש יוני ‪ .2009‬הוועידה כונסה‪ ,‬בין שאר‬ ‫סיבות‪ ,‬כדי "לסקור את הנהלים המעודכנים בנושא ההשבה וגם‪ ,‬על פי הצורך‪ ,‬כדי להגדיר כלים יעילים חדשים כדי לשפר מאמצים‬ ‫אלה‪ 46 ".‬ממשלות נתנו את תמיכתן להצהרת טרזין שתיארה תוכניות ופעילויות שנועדו לסייע לניצולי שואה במספר תחומים‪ .‬בעקבות‬ ‫הצהרה זו נערך מו"מ בנושא הנחיות מפורטות להשבת נכסי מקרקעין שהוחרמו במהלך השואה‪ ,‬שגובו אף הן על ידי מרבית חותמי‬ ‫הצהרת טרזין ואשר מוצאות ביטוי במסמך "הנחיות ונהלים מועדפים" שפורסם בחודש יוני ‪.2010‬‬ ‫‪7‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫הונגריה‬ ‫שני שלישים מ‪ 825,000-‬ה יהודים בקירוב שחיו בהונגריה בתקופה לפני מלחמת העולם השנייה‬ ‫הושמדו במהלך השואה‪ .‬בעת הזאת חיים במדינה כ‪ 100,000-‬יהודים‪ .‬הונגריה נקטה במאמצים כדי לטפל‬ ‫בסוגית ההשבה או הפיצוי בגין רכוש נדל"ן מוחרם‪ ,‬ואולם במיוחד תביעות הרכוש הפרטיות התאפיינו‬ ‫בבעיות רבות‪ ,‬ועדיין קיים פיגור משמעותי של תביעות תלויות ועומדות‪ ,‬שנים לאחר פקיעת מועד הארכה‬ ‫להגשתן‪.‬‬ ‫נכסי נדל"ן קהילתיים‬ ‫חוק ‪ 23‬בנושא יישוב הבעלות של נכסי מקרקעין לשעבר של הכנסיות (להלן – "חוק ‪ )"1991‬ציין כי‬ ‫הפיצוי יינתן בגין רכוש קהילתי שהוחרם אחרי ינואר ‪ ,1946‬וכי רכוש דתי מסוים שהולאם יוכל להיתבע‬ ‫בחזרה ולעמוד לשימושם של ארגונים דתיים‪ ,‬כל אימת שהנכס נדרש כדי לתת מענה לצרכים הדתיים של‬ ‫הקהילה‪ .‬תיקון מאוחר יותר הציע לארגונים דתיים את האופציה לפנות בבקשה לקבלת קצבאות במימון‬ ‫ממשלתי‪ ,‬שהיו אמורות לייצג את השווי הכספי של נכס קהילתי מסוים שטרם הושב לבעליו‪.‬‬ ‫בעקבות חוקים אלה קיבלה ‪ ,MAZSIHISZ‬הפדרציה של הקהילות היהודיות בהונגריה (להלן ‪-‬‬ ‫"הפדרציה")‪ ,‬ארגון הגג של הארגונים וקהילות יהודיים במדינה‪ ,‬לידיה את השימוש במספר מבנים‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫חתמה הפדרציה על הסכם עם המדינה שעל פיו היא וויתרה על זכותה לתבוע רכוש קהילתי נוסף שהיה‬ ‫‪13‬‬ ‫בבעלות יהודית בתמורה לתשלום קצבה ממשלתית שנתית‪.‬‬ ‫נכסי נדל"ן פרטיים‬ ‫חוק מספר ‪ 25‬משנת ‪( 1991‬המעניק פיצוי חלקי בגין נזק לרכוש שאירע בתקופה ממאי ‪ 1939‬ועד יוני‬ ‫‪ )1949‬וגם חוק מספר ‪ 24‬לשנת ‪( 1992‬המעניק פיצוי בעקבות נזק לרכוש שנגרם עקב היישום של חוקים‬ ‫מסוימים בתקופה ממאי ‪ 1939‬ועד יוני ‪ )1949‬עוסקים בהשבה של רכוש נדל"ן שהוחרם שלא כדין במהלך‬ ‫מלחמת העולם השנייה ו‪/‬או בתקופה מאוחרת יותר על ידי השלטון הקומוניסטי‪ 14.‬עם זאת‪ ,‬מספר נסיבות‬ ‫הקשורות לתביעות הרכוש הפרטי‪ ,‬או שיקולים אחרים‪ ,‬הפכו את הליך התביעה למסובך בעבור תובעים‬ ‫פוטנציאליים רבים והולידו תלונות תכופות‪ ,‬ובכללן הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין השבה מוחשית )‪;(in rem‬‬ ‫פיצוי מוגבל ביותר – משקף אחוז קטן משווי השוק של נכס הנדל"ן – עם תקרת תשלום‬ ‫‪15‬‬ ‫צנועה‬ ‫רק מי שהיה אזרח הונגרי במועד ההחרמה או במועד החקיקה של החוק הרלוונטי – או אזרח‬ ‫זר שמקום מושבו העיקרי היה הונגריה בחודש דצמבר ‪ – 1990‬יהיה מתאים להשבה;‬ ‫הגדרה צרה של המונח יורש;‬ ‫חוקי פרטיות וגישה מוגבלת לארכיבים הופכים את הגישה למסמכי בעלות למסובכת;‬ ‫פרסום עולמי מוגבל בדבר קיומו של ההליך; וגם‬ ‫‪16‬‬ ‫התקדמות איטית ביותר של הליכי התביעות עם עיכובים נפוצים בתשלומים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1993‬הנחה בית המשפט לענייני חוקה של הונגריה את הממשלה ליישם מספר סעיפים של‬ ‫הסכם השלום של פריס (‪( )1947‬שעליו חתומה הונגריה)‪ ,‬שדרשו כי נכסי נדל"ן שלא נמצאו להם יורשים‬ ‫ואשר לא נדרשו בצורה אחרת יוחזר לרשות הקהילה היהודית למטרת "הסעד והשיקום" של ניצולי שואה‬ ‫וכדי להזרים דם חדש בעורקיה של הקהילה היהודית ההונגרית‪ .‬דיונים שהתקיימו מאוחר יותר בין‬ ‫‪13‬‬ ‫הפדרציה ויתרה ככל הנראה על זכותה בכל הנוגע ל‪ 152 -‬נכסים קהילתיים שהיו בבעלות יהודית קודמת בתמורה לקצבה‪ ,‬שהוערכה אז‬ ‫בשווי של ‪ $75‬מיליון‪ .‬קצבה זו סיפקה עד כה כ‪ 15-‬מיליון דולר לשימושה של הפדרציה מדי שנה‪ .‬יש לציין‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי עם הנכסים‬ ‫הקהילתיים שזוהו כשייכים לקהילה היהודית בהונגריה לפני המלחמה נמנים ‪ 1,200‬בתי עלמין בקירוב ועוד ‪ 2,600‬נכסי נדל"ן‬ ‫קהילתיים‪.‬‬ ‫הפדרציה גם חתמה על הסכם שהוביל למימון הממשלתי של בתי עלמין יהודיים שהוחרמו במהלך השואה‪ .‬בנוסף‪ ,‬התחייבה הממשלה‬ ‫לשמר מספר אתרים היסטוריים‪ ,‬לרבות בית הכנסת הגדול ברחוב ‪ ,Dohany‬אחד מבתי הכנסת הגדולים באירופה‪( .‬ראה דו"ח משרד‬ ‫המנהל הציבורי והמשפטים לוועידה‪,‬עמוד ‪.)2‬‬ ‫‪14‬‬ ‫דו"ח משרד המינהל הציבורי והמשפטים לוועידה‪ ,‬עמוד ‪.1‬‬ ‫‪15‬‬ ‫יתרה מכן‪ ,‬הפיצוי לא ניתן במזומנים‪ ,‬כי אם בצורת אג"ח מדינה או קופונים לתמיכה בחברות חקלאיות בהונגריה‪ .‬תשלום באגרת חוב‬ ‫של המדינה מקטין כמובן את השווי האמיתי של הפיצוי בשל מגבלות על עיתוי‪,‬מקום ואופן הפדיון או השימוש בהן‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מתוך מיליון וחצי תביעות רכוש פרטיות בקירוב אושרו זה מכבר לתשלום ‪ 1,200,000‬בקירוב‪ .‬הפיצוי הסתכם עד כה בסך של יותר מ‪81-‬‬ ‫מיליארד פורינט הונגרי‪ ,‬והוא שולם בצורת אג"ח ממשלה או קופונים חקלאיים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫הפדרציה‪ ,‬איל"ר וממשלת הונגריה הביאו להקמתה בשנת ‪ 1997‬של ‪ – MAZSOK‬הקרן הציבורית‬ ‫למורשת יהודית‪ .‬הקרן נוסדה עם החזון הכפול של מתן סיוע לניצולי השואה ההונגריים וחיזוק המורשת‬ ‫והמסורת היהודית במדינה‪ .‬כהסדר זמני‪ ,‬העבירה הממשלה לקרן "נכסים ראשוניים" כדלקמן‪( :‬א) מענק‬ ‫‪ HUF‬של ‪ 4‬מיליארד (‪ 15-20‬מיליון דולר) – שבו נעשה שימוש לתשלום קצבאות חודשיות צנועות לניצולי‬ ‫שואה מקומיים;‪ 17‬וגם (ב) מספר נכסי מקרקעין וציורים – ששימשו כדי ליצור הכנסה בעבור המוסדות‬ ‫‪18‬‬ ‫היהודיים המקומיים‪.‬‬ ‫בנוסף לחקיקת חוקי השבת הרכוש‪ ,‬נקטה הונגריה לאחרונה במאמצים אחרים כדי להתמודד עם‬ ‫ההחרמה המסיבית של רכוש יהודי שאירעה בתקופת השואה‪ .‬בנובמבר ‪ ,2007‬לדוגמה‪ ,‬אישרה הממשלה‬ ‫את הקמתה של וועדה משותפת מיוחדת – שכללה נציגים מן הממשלה‪ ,‬מאיל"ר ומן הקהילה היהודית‬ ‫המקומית – כדי לפתור את כלל סוגיות השבת הרכוש שנותרו פתוחות‪ ,‬לרבות של רכוש יהודי ללא יורשים‪,‬‬ ‫פריטי אמנות שנבזזו‪ ,‬כמו גם את סוגיות הביטוח‪ ,‬חשבונות בנק ושאר אינטרסים עסקיים‪ .‬הוועדה‬ ‫המשותפ ת החלה לעסוק בסוגיות אלה כאשר מינהל החדש של ראש הממשלה שזה לא מכבר נבחר‬ ‫לתפקידו‪ ,Victor Orban ,‬פיזר ללא התראה את חבריה באביב ‪ .2010‬מאז לא הגדירה הממשלה חלופה‬ ‫יעילה לעבודתה של הוועדה המשותפת‪.‬‬ ‫בעקבות דיונים שנוהלו עם איל"ר הסכימה הממשלה ‪ -‬לאור גילם המתקדם והצרכים הדחופים של‬ ‫ניצולי שואה הונגריים כה רבים – גם לבקשתו של היהודי העולמי להשבת רכוש בדבר הקמתה של קרן‬ ‫שתסייע לניצולי שואה הונגריים נזקקים‪ .‬לרשות הקרן יעמוד סכום התחלתי של ‪ 21‬מיליון דולרים‬ ‫אמריקאיים‪ ,‬שישולם על ידי הממשלה בתמורה לשווי של כלל הנכסים היהודיים ללא יורשים המצויים‬ ‫בהונגריה‪ 19.‬בחודש דצמבר ‪ 2007‬העבירה הממשלה ההונגרית סך של ‪ 12,6‬מיליון דולרים – שהיוו את‬ ‫סכום ההתחייבות לשלוש השנים הראשונות מתוך ההתחייבות לתשלום של ‪ 21$‬מיליון על פני חמש שנים‪,‬‬ ‫לקרן ‪ .MAZSOK‬בעקבות הסכם שנחתם בין קרן ‪ MAZSOK‬לבין ועידת התביעות‪ ,‬חולק שליש מסכום‬ ‫זה לניצולים שהתגוררו על אדמת הונגריה‪ ,‬בעוד ששני השלישים הנותרים חולקו על ידי ועידת התביעות‬ ‫לטובת ניצולים ממקור הונגרי שהתגוררו במדינות אחרות‪ .‬עם זאת‪ ,‬נכון לחודש נובמבר ‪ 2012‬השהתה‬ ‫ממשלתו של ראש הממשלה אורבן את תשלום התחייבות הממשלה לשנתיים האחרונות שנועד לרווחתם‬ ‫של ניצולי שואה שאינם מתגוררים בהונגריה‪.‬‬ ‫הנחיות ונהלים מועדפים‬ ‫הונגריה השתתפה בדיונים שהובילו לניסוחה של הצהרת טרזין ושל מסמך "מסמך הנחיות ונהלים‬ ‫מועדפים" ואף תמכה בהצהרה זו‪ .‬על אף חוקי ההשבה התקפים בה‪ ,‬כשלה הונגריה‪ ,‬במספר היבטים‪,‬‬ ‫בעמידה בסטנדרטים המפורטים במסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים"‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ההנחיות מעניקות‬ ‫העדפה להשבה מוחשית של הנכס‪ ,‬במיוחד כאשר הנכס מצוי בחזקת הממשלה (מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף ח)‪,‬‬ ‫אך החוק ההונגרי דוחה באופן מפורש את ההחזרה של נכס המקרקעין עצמו שהוחרם‪ .‬בהונגריה קיימים‬ ‫עיכובים מרובים ובלתי סבירים בטיפול בתביעות רכוש ובביצוע תשלומי הפיצויים לאחר שהתביעות‬ ‫מאושרות‪ ,‬בעוד שמסמך ההנחיות שם דגש על החלטות ותשלומים מהירים (מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיפים ז‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫מסמך ההנחיות דורש כי הפיצוי יהיה "הוגן באמת והולם" (מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף ח)‪ ,‬אולם הונגריה‬ ‫מציעה פיצוי מוגבל עד מאוד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מתברר כי השגת המסמכים המתאימים הנדרשים לקביעת‬ ‫הבעלות על נכסי נדל"ן הפכה מסובכת באופן עקבי‪ ,‬זאת בניגוד לסטנדרטים המצוינים במסמך ההנחיות‬ ‫שלפיהם יש להעניק לתובעים "גישה חופשית ובלתי מופרעת לכלל הארכיבים המקומיים‪ ,‬אזוריים‬ ‫ולאומיים הרלוונטיים" (מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף ה)‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬מסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים" קורא למדינות לטפל ברצינות בסוגית רכוש הנדל"ן‬ ‫היהודי שלא נמצאו לו יורשים והבלתי נדרש (מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף י)‪ .‬הונגריה אכן פעלה בתחום הרכוש‬ ‫ללא יורשים על ידי הקמתה של קרן ‪ ,MAZSOK‬על ידי הקמת הוועדה המשותפת לטיפול הממצה בנושא‪,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫כאשר קרן ‪ MAZSOK‬חילקה לראשונה את תוספת הקצבה חיו בהונגריה יותר מעשרים אלף ניצולי שואה‪ .‬נכון לחודש אפריל ‪2011‬‬ ‫הצטמצמה אוכלוסיית ניצולי השואה במדינה ל‪ 9,300-‬איש בקירוב‪( .‬ראה דו"ח המשרד למינהל ציבורי ומשפטים לוועידה‪ ,‬עמודים ‪3-‬‬ ‫‪.)4‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ראה גם – דו"ח המשרד למינהל ציבורי ומשפטים לוועידה‪ ,‬עמוד ‪ .3‬עם זאת‪ ,‬מקרב יותר מחצי מיליון היהודים בהונגריה שנרצחו‬ ‫בשואה הוכחדו משפחות שלמות רבות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נאמדות ההערכות בדבר השווי של נכסי מקרקעין יהודיים ללא יורשים בהונגריה‬ ‫בטווח שבין מספר מאות מיליוני דולרים למיליארדי דולרים‪ ,‬מה שחורג באופן משמעותי מן התשלום הממשלתי הראשוני לקרן‬ ‫‪.MAZSOK‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הבקשה להקמתה של קר ן לסיוע ניצולי שואה הונגרים נזקקים‪ ,‬ללא קשר למקום מגוריהם העכשווי‪ ,‬התקבלה על ידי הממשלה בצורת‬ ‫"תשלם על חשבון" כנגד השווי הכולל של נכסי הנדל"ן היהודיים ללא יורשים שכן הצדדים הגיעו למסקנה כי הערכת שווי מושכלת של‬ ‫כלל הרכוש היהודי ללא יורשים‪ ,‬או של מרביתו‪ ,‬היי תה מחייבת עריכת רשימת מלאי כוללת ושמאות של כלל הנכסים ללא יורשים‪.‬‬ ‫פעילות זו נלקחה בחשבון אך היא הייתה ללא ספק אורכת זמן‪ ,‬בעוד שניצולים הונגריים רבים נזקקו לסיוע מיידי בצורות שונות‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫כמו גם במתן התחייבותה לשלם סך של ‪ $21‬מיליון כדי לסייע לניצולי שואה הונגריים נזקקים‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫הממשלה ההונגרית ביטלה את הוועדה המשותפת במהלך חד‪-‬צדדי מבלי שקבעה בעבורה חלופה יעילה‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬קרן הסיוע בסך של ‪ $21‬מיליון‪ ,‬שאותה השהתה הממשלה‪ ,‬היוותה מן ההתחלה לא יותר מאשר‬ ‫ביטוי של רצון טוב לתשלום ראשוני בתמורה לשווי בסך של מאות מיליוני דולרים של נכסי נדל"ן הקיימים‬ ‫במדינה‪ ,‬שנתח מהותי מהם נותר בחזקתה של הממשלה‪ ,‬או לחילופין הופרט זה מכבר‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫ליטא‬ ‫הנאצים ומשתפי הפעולה עמם רצחו בשנות השואה ‪ 90%‬מקרב ‪ 220‬אלף היהודים בקירוב שחיו‬ ‫בליטא לפני המלחמה‪ .‬ליטא יישמה זה מכבר תוכנית תביעות לטיפול בהשבה של נכסי נדל"ן פרטיים‬ ‫שהופקעו‪ ,‬או בפיצוי בגינם‪ ,‬שהתאפיינה בבעיות רבות ולאחרונה חוקקה המדינה חקיקה הקובעת את‬ ‫הזכאות לפיצוי בגין סוגים מסוימים של נכסים קהילתיים מוחרמים שהיו בעבר בבעלות יהודית‪.‬‬ ‫נכסי נדל"ן קהילתיים או דתיים‬ ‫החוק בדבר הנוהל להשבת זכויות הבעלות של אגודות דתיות על נכסי נדל"ן קיימים (‪ )1995‬קבע‬ ‫תקופה של שנה אחת שבמהלכה יכלו קבוצות דתיות לתבוע רכוש "דתי" – כמעט רק בתי תפילה –‬ ‫שהוחרמו אחרי חודש יולי ‪ .1940‬תחת חוק זה‪ ,‬רשאיות קהילות דתיות שפעלו ברפובליקה של ליטא לפני‬ ‫ה‪ 21-‬ביולי ‪ 1940‬ואשר נכסיהן הולאמו‪ ,‬להמציא תביעות להשבת זכויות הבעלות שלהן‪ .‬הקהילות הדתיות‬ ‫הנוכחיות שהוכרו כיורשות החוקיות של אותן הקהילות דאז – כפי שהן יוערכו על ידי "הרשות הבכירה"‬ ‫של כל אחת מן הקהילות הדתיות ‪ -‬זכאיות אף הן להעלות תביעות‪ .‬המועד האחרון להגשת בקשות בכל‬ ‫הנוגע לרכוש קהילתי מעין זה היה חודש דצמבר ‪.2001‬‬ ‫על פי חוק ההשבה לא ניתן היה לתבוע את מרבית הנכסים הקהילתיים של הקהילה היהודית‪ ,‬זאת‬ ‫לנוכח מאפייני המבנה הקהילתי היהודי שהיה שונה מזה של דתות אחרות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לא קיימת בליטא‬ ‫"כנסייה מרכזית" עם" סמכות מרכזית" בקהילה היהודית עם גוף (כגון בישוף בכנסייה) שיקבע ארגון יורש‬ ‫מתאים או אשר תמציא תביעות בהתאם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬היו הנכסים היהודיים הקהילתיים בליטא לפני‬ ‫מלחמת העולם השנייה היו בבעלותם של סבך של קהילות דתיות ואזוריות שונות וארגונים אחרים‪ ,‬ולנוכח‬ ‫ההשמדה כמעט המלאה של החיים היהודיים בליטא במהלך השואה היה זה למעשה בלתי אפשרי להוכיח‬ ‫כי היה קיים קשר ירושה ישיר כלשהו בין ישויות טרום‪-‬מלחמה אלה לבין הקהילה היהודית הקיימת‬ ‫במדינה בעת הזאת‪.‬‬ ‫בעוד שהממשלה השיבה נכסים אחדים לקהילה היהודית הקטנה על בסיס החוק של שנת ‪ ,1995‬קבעה‬ ‫הממשלה ביוני ‪ 2002‬וועדה בניסיון לטפל בתיקון כשליו של החוק דלעיל ואשר אמורה הייתה לשקול את‬ ‫השבתו של רכוש יהודי שלא נחשב "דתי‪".‬‬ ‫לפני המלחמה היו קיימים בליטא ‪ 1,500‬נכסי מקרקעין יהודיים בקירוב (כולל ‪ 174‬בתי עלמין)‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬מרביתם הושמדו במהלך השואה או על ידי המשטר הסובייטי ועל כן מבנים אלה לא היו מתאימים‬ ‫להשבה או פיצוי‪ .‬הקהילה היהודית המקומית ערכה בשנת ‪ 2005‬רשימת מלאי של נכסי נדל"ן יהודיים‬ ‫מוחרמים שאותה היא העבירה לממשלה ואשר כללה ‪ 438‬מבנים קיימים שאותם היא העריכה כמתאימים‬ ‫להשבה‪ .‬לאחר בדיקה שארכה כשנתיים‪ ,‬הסכימה הממשלה לבסוף לכך כי ‪ 152‬נכסים מתוכם יהיו‬ ‫מתאימים לתהליך של השבה על פי התיקונים המוצעים לחוק‪.‬‬ ‫לאחר שקילת מספר גרסאות של חקיקת השבה‪ ,‬הציעה הממשלה בשנת ‪ 2009‬חוק לתשלום פיצויים‬ ‫שהתבסס על מה שהיא כינתה ‪ 30%‬מן השווי הרשמי של אותם ‪ 152‬נכסי נדל"ן‪ .‬בחודש יוני ‪ 2011‬אישר‬ ‫הפרלמנט הליטאי את החוק לפיצוי מרצון טוב בעבור נכסי נדל"ן של קהילות דתיות יהודיות‪ ,‬ואישר‬ ‫תשלום של ‪ 128‬מיליון ליטאס (‪ 53‬מיליון דולר אמריקאיים בקירוב) על פני עשר שנים בין ‪ 2013‬ועד ‪2023‬‬ ‫כדי לפצות את הקהילה היהודית בגין ההחרמה של רכוש קהילתי יהודי על ידי משטרי הכיבוש הנאצי‬ ‫והסובייטי‪ .‬החוק קובע כי הפיצוי ישמש לכיסוי צרכים דתיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬ושל אלה בתחום הבריאות‪,‬‬ ‫הספורט והחינוך של יהודי ליטא בתחומי המדינה‪ .‬על פי לשון החוק יועברו סכומי הפיצויים לקרן שתוקם‬ ‫על ידי הממשלה ואשר תנוהל על ידי גוף מנהל שיכלול נציגים של הקהילה היהודית בליטא‪ ,‬הקהילה‬ ‫היהודית הדתית של ליטא ושל ארגונים יהודיים אחרים הפעילים בתחומי הדת‪ ,‬הבריאות‪ ,‬התרבות‬ ‫והחינוך‪ .‬החוק מוסיף ומציין כי במהלך שנת ‪ 2012‬ישולם סך חד‪-‬פעמי של ‪ 3‬מיליון ליטאס (‪ 1,25‬מיליון‬ ‫דולר אמריקאיים) "כדי לתמוך בבני אדם בעלי לאום יהודי אשר התגוררו בליטא וסבלו ממשטרים‬ ‫רודניים בתקופת הכיבוש‪".‬‬ ‫בשנת ‪ 2005‬חתמו הקהילה היהודית של ליטא ואיל"ר על הסכם שיתוף פעולה להקמתה של קרן‬ ‫משותפת ‪ -‬הקרן הליטאית לשימור המורשת היהודית – שהייתה אמורה לשמש היורשת של רכוש קהילתי‬ ‫יהודי בעבר ולקבל לידיה ולנהל כל נכס מוחזר או סכום פיצוי הקשור לנכסים‪ .‬בעקבות העברת החוק ביוני‬ ‫‪ 2011‬הפכה קרן מורשת זו לישות נפרדת‪ ,‬היא הקרן לפיצוי "מרצון טוב" שעליה הטילה הממשלה באביב‬ ‫‪ 2012‬לקבל את סכום הפיצויים המשולם על בסיס החוק משנת ‪ ,2011‬ולהחליט על הקצאת המשאבים‬ ‫שיתקבלו על ידה במהלך השנים ‪.2013-2023‬‬ ‫‪11‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫נכסי נדל"ן פרטיים‬ ‫החוק העוסק בהשבת רכוש פרטי ברפובליקה של ליטא נשלט על ידי החוק בדבר הנוהל להשבת זכויות‬ ‫הבעלות של אגודות דתיות על נכסי נדל"ן קיימים (‪( )1997‬להלן – "החוק להשבת זכויות")‪ ,‬בנוסח המעודכן‬ ‫בעקבות מספר תיקונים‪ .‬החוק קובע כי בעלים בעבר של נכסי נדל"ן ויורשיהם מתאימים לקבלה בחזרה של‬ ‫נכסים שהוחרמו על פי חוקיה של ברית המועצות או אשר הולאמו בדרך בלתי חוקית אחרת‪ ,‬כל אימת‬ ‫שהתובעים הם אזרחים שלליטא ותושבים‪ 20.‬תהליך ההשבה העלה מספר דאגות‪ 21 .‬במהלך תקופת‬ ‫המצאת הפניות להשבה ו‪/‬או פיצוי בין השנים ‪ 1991-2001‬קיבלה הממשלה הליטאית ‪ 9,500‬תביעות‬ ‫‪22‬‬ ‫בקירוב בקשר עם בתי מגורים פרטיים ויותר מ‪ 57,000-‬פניות להשבת קרקעות‪.‬‬ ‫לליטא אין חוק להשבה של נכסי נדל"ן פרטיים שלא זוהו בעבורם יורשים‪.‬‬ ‫"הנחיות ונהלים מועדפים "‬ ‫ליטא נטלה חלק בדיונים שהובילו לניסוחה של הצהרת טרזין ושל מסמך "ההנחיות והנהלים‬ ‫המועדפים"‪ ,‬ואף הביעה את תמיכתה בהם‪ .‬על אף חוקי ההשבה התקפים בה‪ ,‬ליטא מפגרת בדרכים שונות‬ ‫אחר הסטנדרטים המפורטים בהנחיות בנושא ההשבה של נכסי נדל"ן בבעלות פרטית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ההנחיות‬ ‫מעניקות העדפה להשבה מוחשית של הנכס‪( ,‬מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף ח)‪ ,‬אך תובעים מעטים בלבד הצליחו‬ ‫לקבל לידיהם את נכס הנדל"ן שלהם בפועל‪ .‬מסמך ההנחיות אף שם דגש על החלטות מהירות ותשלום‬ ‫פיצויים מהיר (סעיפים ו‪ ,‬ח) אך שנים לאחר פקיעת הארכה טרם הושלם הטיפול המשפטי במספר‬ ‫משמעותי של תביעות‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬הממשלה העניקה החקיקה של חוק הפיצויים מרצון בגין נכסי נדל"ן של קהילות דתיות‬ ‫יהודיות מקורות כספיים מסוימים שיחולקו‪ ,‬בצורה של תשלום סמלי וחד‪-‬פעמי‪ ,‬בין קורבנות מלחמת‬ ‫העולם השנייה והיא צפויה להעניק כספים נוספים לחלוקה על פני עשר שנים למטרות דתיות‪ ,‬תרבותיות‬ ‫וחינוכיות לשימושה של הקהילה היהודית המקומית‪ .‬החוק אינו משיב נכסי נדל"ן הלכה למעשה לקהילה‬ ‫היהודית – מהלך הנתמך על ידי מסך ההנחיות והנהלים המועדפים – וסכום הפיצוי הכולל שיוצע בגין‬ ‫הנכסים הקהילתיים המוחרמים הוא נמוך באופן יחסי לשווי הכולל של הרכוש שהופקע‪ ,‬ועם זאת הוא‬ ‫מהווה באופן ברור תגובה מבורכת להצהרת טרזין ולהנחיות שבאו בעקבותיה‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬מסמך ההנחיות והנהלים המועדפים קורא למדינות לטפל ב"יצירת פתרונות להשבה של רכוש‬ ‫נדל"ן ללא יורשים‪ ,‬או שלא נתבע לידי קורבנות מעשי הרדיפה של הנאצים‪ ,‬פשיסטים ומשתפי הפעולה‬ ‫עמם (מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף י)‪ .‬לליטא אין חקיקה להשבה של נכסי מקרקעין מוחרמים שלא נמצאו‬ ‫בעבורם יורשים‪ ,‬ובכלל זה של נכסי מקרקעין שלא נמצאו בעבורם יורשים והמוחזקים על ידי הממשלה‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫חוק האזרחות (‪ )2002‬קובע כי כל אדם שהחזיק אזרחות של ליטא לפני יוני ‪ ,1940‬או יורשיו הישירים‪ ,‬מחזיק באזרחות של ליטא כל עוד‬ ‫הוא לא שב למולדתו‪ .‬ליטא בוחנת בקשות לקבלת אזרחות על פי כל מקרה לגופו‪ .‬עם זאת‪ ,‬במועד תקפות החוק פג תוקף מועד הארכה‬ ‫להמצאת תביעות רכוש פרטיות ועל כן החקיקה לא העניקה עוד לאיש את ההזדמנות להמציא תביעה להשבת רכוש‪.‬‬ ‫חוק השבת הזכויות אסר על זרים רבים ממקור ליטאי להשיב לעצמם את רכושם המוחרם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בעלי רכוש יהודיים שביקשו ולהגר‬ ‫לישראל (והפכו שם לאזרחים)בעקבות מלחמת העולם השנייה לא הורשו לעזוב את המדינה לפני שויתרו על אזרחותם הליטאית ועל‬ ‫זכויות הבעלות שלהם על נכסי נדל"ן במדינה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עד שנת ‪ 2006‬לא הכירה ממשלת ליטא באזרחות כפולה של רוסים ופולנים‬ ‫אתניים ושל יהודים שהיגרו מליטא למדינה שנחשבה מולדת אתנית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יהודים שהיגרו לישראל או פולנים ליטאים שהיגרו‬ ‫לפולין‪ ,‬אבדו את אזרחותם הליטאית‪ .‬בית המשפט לענייני חוקה פסק בשנת ‪ 2006‬כי החוקה מתירה אזרחות כפולה רק בנסיבות‬ ‫מוגבלות‪ .‬חוק האזרחות הנוכחי נכנס לתוקפו בתאריך ‪ 01.4.2011‬והוא משקף פסיקה זו‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫בנוסף לבעיה של אי‪-‬הכללת אנשים ש"הוחזרו למולדתם" בין אלה הזכאים לתבוע את השבת רכושם‪ ,‬קיימות דאגות באשר להיעדר‬ ‫נכסים חלופיים מספיקים – כאשר הנכס המדובר לא יכול היה להיות מוחזר – ובאשר לסכום הפיצוי המשולם‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫נכון לחודש ינואר ‪ 2011‬טענה הממשלה כי שולם פיצוי‪ ,‬או לחילופין הוחזרו נכסים‪ ,‬לכדי ‪ 98%‬מן התובעים קרקע ויערות‪ ,‬וליותר מ‪-‬‬ ‫‪ 72%‬מן התובעים באזורים עירוניים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬על פי סטטיסטיקה ממשלתית שולם פיצוי בין השנים ‪ 1991-2011‬ל‪ 4,567-‬תובעים‬ ‫ונכסים הושבו ל‪ 2,250-‬תובעים‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫פולין‬ ‫לפני מלחמת העולם השנייה הייתה פולין ביתם של ‪ 3,5‬מיליון יהודים בקירוב‪ ,‬האוכלוסייה היהודית‬ ‫הגדולה ביותר באירופה‪ 23.‬יחידים‪ ,‬קהילות ומוסדות יהודיים בפולין החזיקו בבעלות מצטברת במאות‬ ‫אלפי נכסי דלא‪-‬ניידי‪ ,‬הן פרטיים והן קהילתיים‪ 24.‬עם זאת‪ ,‬פולין ניצבת למעשה לבדה בין מדינות הגוש‬ ‫הסובייטי לשעבר באי‪ -‬טיפולה במעשי ההחרמה הבלתי חוקיים של נכסי מקרקעין פרטיים במהלך השואה‬ ‫ובעקבותיה‪ .‬על אף שבפולין קיים הליך תביעה להשבה של רכוש קהילתי מוחרם‪ ,‬הנוהל מתאפיין בבעיות‬ ‫רבות והוא מתקדם באיטיות רבה מאוד‪.‬‬ ‫נכסי נדל"ן קהילתיים‬ ‫החוק בדבר היחסים בין המדינה לבין קהילות יהודיות (‪( )1997‬להלן – "חוק הקהילות היהודיות")‬ ‫הוא השולט על ההשבה של רכוש קהילתי יהודי מוחרם‪ .‬הנכסים הנכללים – בתי עלמין‪ ,‬בתי כנסת ומבנים‬ ‫המשרתים מטרות דתיות‪ ,‬חינוכיות‪ ,‬תרבותיות וחברתיות – היו שייכים לקבוצות דתיות יהודיות והם‬ ‫הוחרמו על ידי כוחות הכיבוש הגרמניים החל מתאריך ‪ 01‬בספטמבר ‪ 25.1939‬מן הראוי לציין‪ ,‬כי נכסים‬ ‫קהילתיים המצויים בחגורת וילנה‪/‬לבוב – אזור שהיה שייך בעבר לפולין ואשר בו פרחו החיים היהודיים‬ ‫ואשר כלל נכסי נדל"ן קהילתיים בבעלות יהודית רבים לפני המלחמה – אינו מכוסה על ידי חוק הקהילות‬ ‫היהודיות‪ ,‬שכן אזור זה נלקח מן הפולנים במהלך המלחמה ונותר לאחריה מחוץ לגבולות המדינה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2000‬הקימה הקהילה היהודית של פולין (שיוצגה על ידי איחוד הקהילות היהודיות הדתיות –‬ ‫"‪ )"JCRP‬יחד עם איל"ר את הקרן לשימור המורשת היהודית (להלן – "הקרן")‪ .‬על פי ההסכם חולקה‬ ‫פולין למספר תחומי שיפוט שבהם הוחרם רכוש קהילתי שהיה מצוי בעבר בבעלות יהודית‪ .‬בכל אחד‬ ‫מתחומי שיפוט אלה הוטלה על הקרן ועל אחת מתשע קהילות יהודיות האחריות לקידום תהליך ההשבה‬ ‫ושימור המורשת היהודית‪ .‬בין השנים ‪ 1997-2000‬המציאו ‪ JRCP‬ותשע הקהילות היהודיות תביעות‬ ‫להשבתו של רכוש יהודי מוחרם שהיה מצוי בתחומי השיפוט שלהן‪.‬‬ ‫הקרן נושאת באחריות ל‪ 3,500-‬תביעות בקירוב (כולל ‪ 600‬בגין בתי עלמין) שהועלו לפני פקיעת‬ ‫הארכה שנקבעה לכך‪ ,‬בעוד שהקהילות היהודיות האחרות המציאו ‪ 2,000‬תביעות נוספות (לרבות בגין כמה‬ ‫מאות בתי עלמין)‪ .‬נכון לתאריך ‪ 31‬באוגוסט ‪ 2012‬פסקה הוועדה הרגולטורית הנוגעת בדבר מתוך סל כולל‬ ‫של ‪ 5,504‬תביעות מאושרות שהומצאו על ידי כלל הקהילות היהודיות‪ ,‬רק בקשר עם ‪ 2,289‬תביעות‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫כמעט שבעה עשורים אחרי סיומ ה של השואה‪ ,‬יותר מעשרים שנה לאחר נפילת חומת הברזל ועשר שנים‬ ‫לאחר פקיעת הארכה להגשת התביעות‪ ,‬פתרה הסוכנות הממשלתית הפולנית תביעות רכוש יהודיות‬ ‫בשיעור שאינו מתקרב לכדי ‪ 40%‬מסך כל המקרים המאושרים שהועלו לדיון‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מתוך המקרים‬ ‫שהטיפול בהם הסתיים בפסיקה כזו או אחרת (בין אם חלקית ובין אם מלאה)‪ ,‬רק ‪ 45%‬היוו החלטות‬ ‫חיוביות או לחילופין יושבו על ידי הממשלה‪ ,‬מה שהוביל לבסוף להשבתו של הנכס הנדון או לתשלום פיצוי‬ ‫בגינו‪.‬‬ ‫חלק משמעותי של ההחלטות החיוביות של הועדה הרגולטורית שהובילו להשבה של נכסי נדל"ן הלכה‬ ‫למעשה התייחסה לבתי עלמין ובתי כנסת‪ 26.‬בראייה כוללת‪ ,‬אלה מהווים את הנכסים היקרים פחות‬ ‫הנתבעים והם כמעט מצויים במצב ירוד ביותר בעת העברתם‪ 27.‬יתר על כן‪ ,‬החלטות הנוגעות להשבה של‬ ‫נכסי מקרקעין מעין אלה העמידו את הקהילה היהודית המקבלת בדילמות מסוג "‪ . "Catch 22‬החוק‬ ‫‪28‬‬ ‫הפולני דורש כי בעליו של נכס נדל"ן ישמר ויטפח את הנכס שלו ‪ -‬שאם לא כן יהיה חשוף להטלת קנסות‪.‬‬ ‫בתי העלמין ובתי הכנסת שהושבו לקהילות היהודיות ואשר לא טופלו ותוחזקו במהלך השנים אכן‬ ‫התדרדרו‪ ,‬ולעיתים אף חוללו בהיותם בידי הממשלה או צדדים אחרים – והם דורשים כמעט תמיד‬ ‫‪Etta Prince-Gibson, "Give It Back", The Jerusalem Report, 01.3.2010; Monicka Krawczyk, "Restitution of Assets in‬‬ ‫‪Poland – Legal Aspects", Justice, No. 28 Summer 2001, page 4.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪Max Minckler & Sylwia Mitura, "Roadblocks to Jewish Restitution: Poland's Unsettled Property", Humanity in Action‬‬ ‫‪2008; Krawczyk, "Restitution of Assets in Poland," p. 24.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫פולין העבירה גם חקיקה המייסדת חמש ועדות רגולטוריות לטיפול בתביעות השבה של קהילות דתיות שונות‪ .‬כל וועדה רגולטורית‬ ‫כוללת נציגים של הממשלה ומקהילה דתית מסוימת והיא נושאת באחריות לטיפול בתביעות ההשבה הקהילתיות בעבור אותה‬ ‫הקהילה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מורכבת הוועדה הרגולטורית להשבת רכוש יהודי ממספר שווה של חברים מן האוצר הפולני ומאיחוד הקהילות‬ ‫היהודיות‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫חוק הקהילות היהודיות קובע את ההשבה של נכסים שווי ערך כאשר הדבר אפשרי‪ ,‬ובמקרים אחרים מוצעים נכס חלופי או פיצויים‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫ההחלטה באשר לתביעות רבות מבין אלה שעדיין נותרו פתוחות עוכבה על פי רוב בהמתנה לאיסוף ראיות מפורטות יותר (מה שלעיתים‬ ‫קרובות הוא בלתי אפשרי להשגה)‪ ,‬או ממניעים של מכשולים מנהליים‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ראה "‪.Prince-Gibson, "Give It Back‬‬ ‫‪13‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫השקעה של עבודה נרחבת ויקרה‪ .‬על אף זאת‪ .‬תובעת הממשלה‪ ,‬לאחר שהיא משיבה נכסים אלה במצבם‬ ‫הירוד כל כך‪ ,‬מן הקרן או הקהילות לתקנם באופן מיידי ולשאת בעלויות המעיקות של שיפור ושימור‬ ‫‪29‬‬ ‫הנכסים‪.‬‬ ‫נכסים פרטיים‬ ‫הממשלה הפולנית נתנה התחייבויות רבות מאז שנת ‪ 1990‬ואף הציעה שורה ארוכה של טיוטות חוק –‬ ‫שאף אחת מהן לא חוקקה – כדי לטפל בהשבה של נכסי מקרקעין פרטיים מוחרמים‪ 30.‬בשנת ‪,2001‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬העביר הפרלמנט הפולני‪ ,‬ה"סיים"‪ ,‬הצעת חוק שהוצעה על ידי ראש הממשלה ירזי בוזק אשר‬ ‫קבעה פיצוי בשיעור של ‪ 50%‬מן השווי של נכס הנדל"ן המוחרם הנתון לדיון‪ ,‬אך רק לאזרחים פולנים‪.‬‬ ‫נשיא המדינה הטיל וטו על הצעת החוק‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬במהלך שנות הכהונה של ראשי הממשלה מרק בלקה‪,‬‬ ‫קזימיר מרסיקייביץ וירוסלב יצינסקי הוצעו נוסחים כמעט זהים של החוק שנוסח לראשונה בשנת ‪2005‬‬ ‫תחת הכותרת "בנושא הפיצוי בגין נכסי דלא‪-‬ניידי ונכסי מקרקעין אחדים אחרים שהופקעו על ידי‬ ‫המדינה ‪ ,‬אך הסיים מעולם לא הצביע עליהם‪ .‬החוקים לא כללו החזרה מוחשית של נכסי נדל"ן‪ ,‬הוציאו מן‬ ‫הכלל תשלום פיצוי על נכסים שהופקעו בעיר וורשה‪ ,‬הציעו פיצויים מוגבלים באופן מחמיר והציעו תהליך‬ ‫תביעה מכביד‪ .‬בסביבות חודש אוקטובר ‪ 2008‬הוצע חוק דומה על ידי ראש הממשלה טאסק‪ .‬ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬שהבטיח חודשים אחדים קודם לכן כי חוק קודם יועבר על ידי הסיים בסתיו של ‪ ,2008‬התחייב‬ ‫להגיש את החוק של אוקטובר ‪ 2008‬ל"סיים" להצבעה לקראת סופה של אותה השנה‪ 31.‬לא התקיימה‬ ‫הצבעה על חוק זה; הוא אפילו לא הוגש ל"סיים"‪ ,‬לא בשנת ‪ 2008‬ואף לא בשום מועד מאוחר יותר‪ .‬מאוחר‬ ‫יותר‪ ,‬בחודש מאי ‪ ,2009‬הופיע נוסח של חוק אחר באתר האינטרנט של הממשלה (שהתברר כחוק האחרון)‬ ‫אשר דמה לנוסח החוק שהוצע בחודש אוקטובר ‪ 2008‬בכל היבטיו המהותיים‪ .‬אולם‪ ,‬החוק לא הועבר‬ ‫מעולם לסיים לשקילת הדברים‪ 32.‬למעשה‪ ,‬הממשלה העלתה מספר רב של טיוטות חוק להסדרת נושא‬ ‫ההשבה של נכסים פרטיים מופקעים‪ ,‬אולם פולין מעולם לא חוקקה חוק העוסק בנכסי מקרקעין שהופקעו‬ ‫‪33‬‬ ‫מבעלים פרטיים במדינה במהלך השואה ולאחריה‪.‬‬ ‫לאחר שהיא כשלה שוב ושוב בהעברתו של חוק השבה או פיצוי על אף התחייבויות רבות לעשות כן‪,‬‬ ‫שינתה הממשלה טקטיקה באביב ‪ .2012‬במקביל לטענתה שלפיה חוק מעין זה יהיה שטחי‪ ,‬הבהירו מספר‬ ‫פקידים פולניים כי הממשלה לא תתקדם בנושא חוק הפיצוי בגין נכסי דלא‪-‬ניידי שהופקעו (שנותר תלוי‬ ‫ועומד שלוש שנים לאחר שהוצע לראשונה)‪ .‬תחת זאת‪ ,‬הממשלה התעקשה על כך כי יהיה על תובעים‪,‬‬ ‫שנכסיהם הופקעו מהם בניגוד להוראות החוק‪ ,‬לתבוע תרופה במסגרת האפשרויות של המערכת המשפטית‬ ‫‪34‬‬ ‫הפולניות‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫ראה "‪ ;Prince-Gibson, "Give It Back‬כמו גם‬ ‫‪30‬‬ ‫ראה ‪Daniel Schatz and Ruth Deech, "Ghosts of the Past, Op-ed: Israel, US must ensure that Poland compensates Jews‬‬ ‫‪over property seized by Nazis," Ynet News, 27.8.2012.‬‬ ‫‪Krawczyk, "Restitution of Jewish Assrts in Poland", P, 25‬‬ ‫"‪Minckler & Mitura, "Roadblocks to Jewish Restitution: Poland's Unsettled Property.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪31‬‬ ‫החקיקה האחרונה המוצעת בנושא הטיפול בנכס ים קבועים מופקעים‪ ,‬שפורסמה על ידי משרד האוצר הפולני בחודש מאי ‪ 2009‬סבלה‬ ‫ממספר בעיות‪ ,‬ובכללן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫היעדר השבה ‪;in rem‬‬ ‫נכסים שהופקעו לפני שנת ‪ 1944‬ונכסים בעיר וורשה אינם נכללים;‬ ‫פיצוי בלתי מוגדר;‬ ‫הפיצוי הבלתי מוגדר ישולם בתשלומים על פני ‪ 15‬שנה; וגם‬ ‫תהליך תביעה מע יק ויקר שיהפוך את הגשת התביעה לקשה עד מאוד‪ ,‬במיוחד בעבור תובעים קשישים וזרים‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה‬ ‫קשה הבאת ההוכחה‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫אכן‪" ,‬המדינה שסבלה מרבים מן המקרים הקשים ביותר של השמדת עם וגזל נאציים ולאחר מכן מן ההשפעות הקשות ביותר של‬ ‫ההפקעה על ידי הישויות הקומוניסטיו ת כשלה בהקמתו של תהליך הגשת תביעות מעשי בגין רכוש נדל"ן שנגנב בין השנים ‪ 1939‬ועד‬ ‫‪.)Minckler & Mitura, "Roadblocks to Jewish Restitution: Poland's Unsettled Property." ( 1989‬‬ ‫פולין הגדירה מנגנון פיצוי בעבור סוגים מסוימים של נכסים שהופקעו במהלך מלחמת העולם השנייה שכבר לא היה מצוי בתוך‬ ‫גבולותיה‪ .‬לאחר פריצת מלחמת העולם השנייה הפך קרוב לשליש ממה שהיווה את פולין לפני המלחמה לחלקים של אוקראינה‪ ,‬ליטא‬ ‫ובלארוס‪ .‬בשנים האחרונות הנחה בית המשפט האירופי לזכויות אדם את פולין לפצות בעלים שנאלצו לזנוח את רכושם באזורים אלה‪.‬‬ ‫ראה מקרה של ברוניובסקי נ‪ .‬פולין‪ ,‬פנייה מספר ‪ .22.6.2004 ,31443/96‬בתשובה לכך חוקה פולין במועד כלשהו את "חוק השטחים‬ ‫המזרחיים (או נהר הבג)" שהפך תקף בחודש אוקטובר ‪ .2006‬החוק הגדיר הליך תביעות שהציע פיצוי מוגבל ביותר – ‪ 20%‬משווי השוק‬ ‫של נכס נדל"ן מסוים‪ ,‬לתשלום ברבעה תשלומים על פני מספר שנים‪ ,‬החל משנת ‪ – 2009‬בגין האובדן של נכסי נדל"ן בבעלות פרטית‬ ‫שהיו מצויים במה שהיווה‪ ,‬לפני מלחמת העולם השנייה‪ ,‬את פולין המזרחית‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬שילמה פולין סך של ‪ $40‬מיליון על פני תקופה של ‪ 20‬שנה בעקבות הסכם שנחתם בינה לבין ארצות הברית בשנת ‪ ,1960‬בגין‬ ‫תביעות של אזרחים אמריקאיים בקשר עם אובדן רכוש מסחרי ופרטי שהופקע בתחומה של פולין‪ .‬לבסוף רק ‪ 5,022‬תובעים קיבלו פיצוי‬ ‫בצורת תשלום ממוצע של פחות מחמשת אלפים דולרים לתובע‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫במכתב לראש ממשלת פולין דונלד טאסק מתאריך ‪ 29.5.2012‬ציין סטיב שווגר‪ ,‬יו"ר משותף הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש‬ ‫(איל"ר)‪ ,‬כי לא היה שום דבר חדש בעבור ניצולי השואה‪ ,‬או מיטיב עמם‪ ,‬בהמלצת הממשלה שלפיה יעלו התובעים את תביעותיהם‬ ‫בבתי המשפט הפולניים‪ .‬חלופה זו הייתה הרי זמינה על פני כל השנים‪ ,‬אך נדחתה כבלתי מעשית לפני שנים רבות על ידי רוב מכריע של‬ ‫התובעים הפוטנציאליים‪ ,‬בעיקר בשל העלויות הכבדות שהיו כרוכות בה‪ ,‬הזמן הרב שהיא אורכת והמחסומים המשפטיים‬ ‫‪14‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫עם זאת‪ ,‬העלתה של תביעה מעין זו מציבה את התובע – לרבות תובעים זרים‪ ,‬קשישים – על נתיב‬ ‫מורכב‪ ,‬יקר וגוזל זמן‪ 35.‬תובע יחיד אינו יכול סתם כך להעלות תביעה בערכאות השיפוט הפולניות להשבת‬ ‫רכוש שהופקע במהלך השואה או לאחריה‪ .‬המערכת המשפטית של המדינה אינה מתירה זאת‪ .‬במקום‬ ‫זאת‪ ,‬דורשת המערכת המשפטית כי תובע יחל בהליכים אזרחיים ומנהליים נפרדים‪ ,‬אך עוקבים‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫נאלץ צד מקופח השואף לזכות בהשבה להעלות בתחילה תביעה בפני הסוכנות המנהלית הנוגעת בדבר‬ ‫ולמצות את כלל ההליכים המנהליים לפני שהוא מביא את תביעתו בפני ערכאות השיפוט האזרחיות‪ .‬יש‬ ‫לציין בהקשר זה‪ ,‬כי הסוכנות אינה מוסמכת לתת תרופה בעקבות ההפקעה הבלתי חוקית של קרקע‪ .‬כל‬ ‫שהיא רשאית לעשות הוא לקבוע האם מעשה הפקעה מסוים אירע בניגוד לחוק שהיה תקף במועד‬ ‫ההפקעה‪ .‬למעשה‪ ,‬תצהירים מנהליים שעל פיהם הפקעה היא בטלה ומבוטלת הם נדירים‪ ,‬שכן רוב נכסי‬ ‫המקרקעין שהופקעו בעידן הקומוניסטי אכן היו מבוססים על חוקים שנחקקו כחוק – גם אם היו בלתי‬ ‫צודקים ברובם המכריע‪ 36.‬למעשה‪ ,‬תובע השואף להשיב לעצמו רכוש פרטי שנגנב על ידי המשטר‬ ‫הקומוניסטי בעקבות חוקיו הבלתי צודקים אינו יכול לטעון בהצלחה בדבר היעדר החוקתיות של המשטר‬ ‫הקומוניסטי‪ ,‬של חוקיו או של היישום של חוקיו בפני ערכאות השיפוט הפולניות אלא חייב להצביע על כך‬ ‫‪37‬‬ ‫כי החוק הקומוניסטי לא יושם כהלכה על מנת שיעלה בידו להשיב לעצמו את רכושו הגנוב‪.‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬היה ותובע יזכה בפסיקה אוהדת נדירה – שלפיה נכס מקרקעין הופקע תוך הפרה של חוקי‬ ‫ההלאמה הקומוניסטיים הרלוונטיים – יהיה התובע אז‪ ,‬ורק אז‪ ,‬רשאי להעלות תביעה להשבה או לקבלת‬ ‫‪38‬‬ ‫פיצוי בפני מערכת המשפט האזרחית הפולנית‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬גם אם יסתבר כי לתובע יש זכות עמידה‪ ,‬איש מקרב התובעים שיהיו מסוגלים להוכיח כי נכס‬ ‫המקרקעין שלו הופקע על ידי הנאצים ו‪/‬או משתפי הפעולה עמם בתקופת השואה יהיה מסוגל לזכות‬ ‫בהשבה או בפיצוי קשור‪ .‬בפולין אין בנמצא חוק המכסה באופן ספציפי את ההשבה של נכסי מקרקעין‬ ‫שהופקעו בתקופת השואה והמתיר את יישומו הלכה למעשה של הליך זה‪ .‬על כן‪ ,‬יהיה זה בלתי סביר עד‬ ‫‪39‬‬ ‫מאוד כי ליטיגציה תתרום למספר מהותי של צדדים מעוניינים יותר מאשר תחושות של תסכול ועלבון‪.‬‬ ‫והפרוצדוראליים של הליטיגציה‪ .‬במכתב זה שאל איל"ר האם הצעת הממשלה לתובעים שיפנו לערכאות המשפט הייתה צפויה להיות‬ ‫מלווה בהכנסת שינויים כלש הם במערכת המשפט הפולנית או בחוקים הרלוונטיים‪ ,‬שהרתיעו‪ ,‬במהלך השנים‪ ,‬מספר עצום שלבעלים מן‬ ‫האפשרות של העלאת תביעות להשבת רכושם‪ .‬לא היה זה אלא ארבעה חודשים מאוחר יותר‪ ,‬בתאריך ‪ ,25.9.2012‬שמנהל מוסמך‬ ‫בלשכת ראש הממשלה לנושא דו‪-‬שיח בינלאומי‪ ,‬כריסטוף מישק‪ ,‬השיב בש מו של ראש הממשלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬תשובתו הייתה מאכזבת‬ ‫ונמנעה מלעסוק בדאגות העיקריות שהועלו על ידי איל"ר‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫"תהליך ההשבה‪...‬הוא בדרך כלל מורכב מאוד וגוזל זמן (כל החלטה מנהלית כפופה לערעור בדיקה שיפוטית) שכן היא כוללת צעדים‬ ‫משפטיים בצומת שבין החוק המנהלי והחוק האזרחי‪( ".‬מ "‪ .)Krawczyk, "Restitution of Jewish Assets in Poland‬כמו כן‪ ,‬ללא‬ ‫תוכנית תביעות רשמית לסיוע בהשבת רכוש פרטי מוחרם‪" ,‬מועברים הקורבנות של החרמת נכסים בבעלות פרטית לבתי המשפט‬ ‫הפולניים האזרחיים‪ ,‬שבהם חוקי בעלות ואימות ירושה מחמירים במיוחד‪ ,‬כמו גם המשקע המשפטי של העידן הקומוניסטי והליכים‬ ‫הנמתחים לאורך שנים מהווים רק אחדים מן החסמים שעמם הם צפויים להתמודד‪Max Minckler & Sylwia Mitura, ( ".‬‬ ‫)"‪"Roadblocks to Jewish Restitution: Poland's Unsettled Property.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪ .Krawczyk, "Restitution of Jewish Assets in Poland", P.26‬יתר על כן‪ ,‬רוב הבעלים לשעבר שרכושם הופקע על ידי‬ ‫ראה‬ ‫הנאצים ומשתפי הפעולה עמם אבדו את הבעלות על נכסיהם כתוצאה מן "הצו הפוסט‪-‬גרמני בנושא נכסים עזובים‪ ".‬בהתאם לצו זה‪ ,‬כל‬ ‫נכס שבעליו (נכון לתאריך ‪ )01.9.1939‬לא השיב לעצמו תוך עשר שנים משנת ‪ ,1945‬עבר לרשות המדינה‪ .‬מובן הוא‪ ,‬כי בתקופת עשור‬ ‫השנים‪ 1945-1955 ,‬שבה התקבלו תביעות למעשה לא נותרו יהודים על אדמתה של פועלים‪ ,‬על אחת כמה וכמה בעלי נכסי נדל"ן;‬ ‫מרביתם נרצחו‪ ,‬והמעטים ששרדו את המלחמה [לא] שבו לפולין או חיו בה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם לא יכלו להשיב לעצמם את רכושם המופקע‬ ‫בתקופה שנקבעה לכך על פי הוראות הצו‪ .‬וכמובן‪ ,‬בתקופה זו היו ניצולי השואה היהודים עסוקים לגמרי בנושאים אחרים‪ ,‬מיידיים‬ ‫יותר – כגון החיפוש אחר קרובי משפחתם וחבריהם והניסיון לשקם את חייהם‪ ,‬באופן טיפוסי במדינות זרות בסביבתן של תרבויות‬ ‫ושפות זרות‪ ,‬כאשר רכ ושם ניטל מהם‪ .‬לסיכום‪ ,‬הדרישה מן השורדים בחיים לשוב לפולין כדי לתבוע את רכושם הגנוב במה שהיה‬ ‫לעיתים קרובות סביבה פוסט‪-‬מלחמתית עוינת הייתה‪ ,‬אם להתבטא בעדינות‪ ,‬בלתי מציאותית‪.‬‬ ‫על אף שהצו דלעיל כבר אינו תקף‪ ,‬בעלויות על נכסי מקרקעין ממשיכות להצטבר אצל המדינה מכוחן של הוראותיו‪ .‬אכן‪ ,‬בית המשפט‬ ‫הגבוה שלפולין אישר הנחה זו – שרכוש אשר לא הושב בין השנים ‪ 1945-1955‬עובר לחיקה של המדינה‪ ,‬בשנת ‪ .1987‬ראה ‪Krawczyk,‬‬ ‫‪"Restitution of Jewish Assets in Poland," p. 27.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫ראה‪Minckler & Mitura, "Roadblocks to Jewish Restitution: Poland's Unsettled Property.":‬‬ ‫‪38‬‬ ‫בנוסף לקשיים אחרים שבפניהם ניצב התובע את השבת נכסיו כאשר הוא מעלה תביעה בפני מערכת המשפט הפולנית‪ ,‬יש לציין‬ ‫"תהליכי ההטמעה לנאציזם ולקומוניזם‪...‬כללו את ההרס של כרכים של תיעוד כתוב שהיווה ראייה בדבר בעלויות על נכסי נדל"ן‪ ,‬קווי‬ ‫ירושה ותעודות לידה‪...‬והליך זה כווון‪ ,‬במיוחד במקרה של הנאצים‪ ,‬נגד יהודים‪ .‬לאחר מעשה התברר כי אובדן מסמכים זה הפך לאחד‬ ‫המכשולים להשבת רכוש בעתיד‪)Minckler & Mitura, "Roadblocks to Jewish Restitution: Poland's Unsettled Property." ( ".‬‬ ‫‪39‬‬ ‫במכתבו מתאריך ‪ 25‬בספטמבר ‪ 2012‬לסטיב שווגר (ראה הערת שוליים ‪ 30‬לעיל) ציין כריסטוף מישק‪,‬נציגו שלראש הממשלה‪ ,‬כי "פולין‬ ‫שותפה להכרה כי ההשבה היא בעלת חשיבות עליונה‪ ".‬ועם זאת‪ ,‬כשלה הממשלה הפולנית ביישומו של חוק השבה יעיל‪ ,‬אפילו שלחוק‬ ‫כלשהו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם אם במהלך השנים הועלה בפני ערכאות השיפוט הפולניות מספר מצומצם של תביעות של ניצולי שואה יהודיים‪,‬‬ ‫מתברר כי מערכת המשפט הרגילה של המדינה פשוט אינה ערוכה כדי להתמודד ביעילות ובמהירות בטיב וההיקף העצום של עבירות‬ ‫הרכוש שבוצעו בתקופת השואה‪ .‬על אף זאת‪ ,‬ומבלי שהציע כל מידע תומך אמין לקביעתו‪ ,‬ציין מר מישק במכתבו כי "הוראות הדין‬ ‫הפולני‪ ,‬כמו גם החלטות רבות של ערכאות שיפוט פולניות גבוהות לטובת האינטרסים של אלה שאיבדו נכסי מקרקעין במהלך מלחמת‬ ‫העולם השנייה ולאחריה‪ ,‬כמו גם הנהלים המנהליים‪ ,‬ההופכים את ההשבה בשווה ערך לרכוש‪ ,‬או את קבלתו של פיצוי בהתאם למלוא‬ ‫השווי‪ ,‬לאפשריות בעבור רוב משמעותי של צדדים מעוניינים‪ ".‬מר מישק עובר לאחר מכן לניסיון לתמוך בטענתו זו באמצעות קביעה‬ ‫נוספת‪ ,‬אך נמנע לחלוטין מהמצאת ראייה תומכת‪ ,‬והוא טוען‪ ,‬שוב‪ ,‬כי "אפילו המידע הבלתי וודאי והמשוער הזמין בעבורנו בעת הזאת‬ ‫מאפשר לנו לתת את ההצהרה דלעיל‪".‬‬ ‫‪15‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫"הנחיות ונהלים מועדפים "‬ ‫פולין השתתפה בדיונים שהובילו לניסוחה של הצהרת טרזין ושלמסמך "ההנחיות והנהלים‬ ‫המועדפים" ‪ .‬על אף שפולין פרסמה לאחר מכן הצהרות שטותיות באשר לתמיכתה במסמכים אלה‪,‬‬ ‫פעילותה העבירה מסר ברור‪.‬‬ ‫הכוח המניע מאחורי מסמך ה"הנחיות והנהלים המועדפים" הוא‪ ,‬לכל הפחות בחלקו‪ ,‬הכישלון‪ ,‬או‬ ‫אי ההתאמה לאורך שנים של מערכות בתי המשפט הרגילות ושל החקיקה בטיפולן היעיל בנסיבות‬ ‫המיוחדות של השואה‪ ,‬במיוחד בתחום ההשבה של נכסי מקרקעין מופקעים‪ .‬לכן‪ ,‬קורא מסמך "ההנחיות‬ ‫והנהלים המועדפים" לממשלות "לפתח את תוכניותיהם הלאומיות ואת החקיקה שלהן כדי לטפל בנושא‬ ‫הפיצוי בגין נכסי מקרקעין (מוחשיים) מופקעים והשבתם‪ ,‬או לחזור ולבקר את הקיים בתחומים אלה‪",‬‬ ‫בכל הנוגע לנכסי מקרקעין שהופקעו בין השנים ‪( 1933-1945‬מסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים"‪ ,‬סעיף‬ ‫(א))‪ ,‬על ידי היישום של העקרונות המגולמים במסמך‪ 40.‬על אף זאת‪ ,‬לא פיתחה פולין כל תוכנית לאומית‬ ‫ולא חוקקה כל חוק המתירים את ההשבה שלנכסי מקרקעין שהופקעו מאוכלוסייתה בתקופת השואה‪ ,‬או‬ ‫את הפיצוי בגין הפקעות אלה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬המדינה זנחה את קידומה של כל חקיקה שתעסוק בהפקעות הרכוש בתקופת השואה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הנוסח המעודכן ביותר של הצעת חוק הפיצוי הפולני בגין רכוש מופקע‪ ,‬מציע תובנה באשר‬ ‫ל"חשיבה" של הממשלה הפולנית‪ .‬הצעת החוק לא כללה נכסי נדל"ן שהופקעו במהלך השואה ואף לא‬ ‫הגדיר השבה ‪ , in rem‬שני מרכיבים קריטיים של מסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים" (ראה סעיפים א‪,‬‬ ‫ז‪ ,‬ח)‪ .‬הצעת החוק גם נמנעה מלדון בסכום הפיצוי שיוצע‪ ,‬מה שהופך את מדידתו ביחס לסטנדרט "ההוגן‬ ‫באמת וההולם" שבו דוגל מסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים" לבלתי אפשרית‪ .‬ואולם יהיה אשר יהיה‬ ‫סכום הפיצוי שעליו תתבסס הממשלה‪ ,‬סכום זה יאבד מערכו באופן מהותי אם ישולם על פני תקופה‬ ‫ארוכה של ‪ 15‬שנה‪ ,‬מה שכשלעצמו מנוגד לסטנדרט התשלום המיידי של מסמך ההנחיות (ראה סעיף ח)‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬הצעת החוק פירטה הליך תביעה מעיק וממושך שהיה הופך קשה במיוחד בעבור תובעים קשישים‪,‬‬ ‫זרים – במיוחד בעבור הניצולים עצמם‪ .‬על תובעים זרים‪ ,‬לשם הדוגמה‪ ,‬היה קרוב לוודאי לשכור את‬ ‫שירותיו של נציג או עורך דין מקומיים‪ ,‬מידע מן הארכיבים היה מסובך ביותר לאיתור‪ ,‬תובעים היו‬ ‫מתקשים לזהות את הישות האזורית הנכונה ליצירת קשר בבואם להעלות תביעה‪ ,‬הליך קביעת היורש‬ ‫הלגיטימי היה ננקט על ידי ערכאת שיפוט פולנית‪ ,‬ויתרה מזו‪ ,‬הצעת החוק לא קבעה ארכה שבה הייתה‬ ‫חלה חובה לקבל החלטות‪( .‬עם זאת‪ ,‬ראה "מסמך ההנחיות והנהלים המועדפים"‪ ,‬סעיף (ד) (הקוראות‬ ‫ליישם תהליך תביעות "נגיש‪ ,‬שקוף‪ ,‬פשוט‪ ,‬זריז‪ ,‬לא מפלה‪ ...‬שלא יהיה כפוף לעלויות מכבידות או‬ ‫מפלות"‪ ;).‬סעיף (ה) ("גישה בלתי מופרעת וחופשית" צריכה להיקבע לארכיבים הממשלתיים); כמו גם‬ ‫סעיף (ו) ("החלטות צריכות להיות מהירות ומלוות בהסבר ברור")‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬הרכוש של אין ספור משפחות יהודיות שנרצחו בשואה עבר לחזקתה של פולין‪ ,‬והמדינה‪ ,‬גם‬ ‫אם שלא במתכוון‪ ,‬ממשיכה להפיק תועלת מנכסים אלה‪ .‬על אף זאת‪ ,‬אין בנמצא חקיקה פולנית להשבה‬ ‫של נכסי מקרקעין מופקעים שלא נמצאו להם יורשים‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫ראה מבוא ל"קריטריונים להנחיות והנהלים המועדפים" בתוך מסמך ה"הנחיות ונהלים מועדפים‪".‬‬ ‫‪16‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫רומניה‬ ‫‪ 725,000‬איש בקירוב הגדירו עצמם כיהודים ברומניה לפני המלחמה‪ .‬ההערכה היא כי ‪300,000‬‬ ‫יהודים רומנים בקירוב נרצחו במהלך השואה‪ ,‬ובמדינה נותרו בעת הזו כ‪ 11,000-‬יהודים בלבד‪ .‬לרומניה‬ ‫יש מספר חוקים העוסקים בהשבה של רכוש קבוע קהילתי ופרטי מופקע‪ ,‬אולם הטיפול בתביעות‪ ,‬כמו גם‬ ‫ההשבה של נכסים אלה‪ ,‬או מתן הפיצוי בגינם‪ ,‬מתקדמים באופן איטי ביותר‪ ,‬ובמקרים רבים‪ ,‬התקדמות‬ ‫זו אינה קיימת כלל‪.‬‬ ‫נכסי נדל"ן קהילתיים‬ ‫ע ל תהליך ההשבה של נכסי נדל"ן קהילתיים שהופקעו מארגונים או מוסדות דתיים או ארגוני מיעוט‬ ‫שולטים מספר חוקים לצד צווים ממשלתיים וצווי והחלטות חירום‪ .‬בשנת ‪ 1997‬הקימו איל"ר והפדרציה‬ ‫של קהילות יהודיות ברומניה ("‪ ,)"FEDROM‬את קרן ‪ Caritatea‬שנטלה על עצמה את האחריות‬ ‫להעלאתן של תביעות בגין רכוש קהילתי מופקע‪ ,‬כמו גם לניהול של כל רכוש מוחזר או של הפיצוי הנוגע‬ ‫בדבר‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫בסופו של דבר הגישה קרן ‪ 1,980 Caritatea‬תביעות לסוכנות הממשלתית הרלוונטית‪.‬‬ ‫מאז פקיעת הארכה לתביעות רכוש קהילתי בשנת ‪ ,2003‬נראה כי הסוכנות הממשלתית פסקה באשר‬ ‫לפחות מאשר ‪ 500‬תביעות‪ ,‬אשר מחציתן הושלמו בהצלחה ואשר בעקבותיהן קיבלה הקרן לידיה ‪ 37‬נכסי‬ ‫מקרקעין‪ 17 ,‬מגרשים ופיצוי מסוים‪.‬‬ ‫הקרן ביטאה את דאגתה בקשר עם מספר בעיות הכרוכות בתהליך התביעות‪ :‬אחדות מבעיות אלה‬ ‫נוגעות לליקויים משפטיים – כולל העובדה כי לא מוצע כל פיצוי בעבור מבנים אחדים שנהרסו או שונו‪ ,‬וכי‬ ‫הערכות השווי של הנכסים אינן מבוססות על שווי שוק‪ .‬דאגות אחרות נוגעות לעיכובים מתמשכים‬ ‫בפתרונן של תביעות תלויות ועומדות באופן מהותי בשל קשיים במציאת תיעוד‪ ,‬גישה מוגבלת לארכיבים‬ ‫ודרגת הראיות הגבוהה הנדרשת‪ .‬על אף פסיקות שניתנו לטובתה‪ ,‬לא קיבלה הקרן לידיה מזה מספר שנים‬ ‫את סכומי הפיצוי שהוענקו לה‪.‬‬ ‫נכסים פרטיים‬ ‫לרומניה יש מערכת סבוכה במיוחד בכל הנוגע להשבתו של רכוש שהיה מצוי בבעלות פרטית‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫במקרים מסוימים רשאי אדם להעלות תביעה בגין רכוש מופקע באמצעות הליך מינהלי הנשלט על ידי‬ ‫תקנות מיוחדות‪ ,‬בעוד שבמקרים אחרים יש צורך לעשות שימוש במערכת המשפטית של המדינה בהתאם‬ ‫לחקיקה האזרחית של המדינה‪ .‬בה בעת‪ ,‬קיימים חוקים נפרדים לתביעתם של סוגי נכסים שונים – כגון‬ ‫אדמת יערות‪ ,‬קרקע חקלאית‪ ,‬חוות של המדינה או נכסי נדל"ן למגורים – מה שהוביל להיעדר הפקת‬ ‫תוצאות עקביות על ידי בתי המשפט והסוכנויות המנהליות‪ 42.‬יתר על כן‪ ,‬חוקים אחדים‪ ,‬שנחקקו בעשור‬ ‫שנות ה‪ ,90-‬זיכו בעלים לשעבר בהשבה ‪ in rem‬בעוד שנכסים אלה בדיוק הועברו לתהליך הפרטה‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך הוצפו בתי המשפט הרומנים בתביעות‪ .‬ננקטו מספר ניסיונות לתיקון חקיקה‪ ,‬אך הם עשו‬ ‫אך מעט כדי להקל על המצב‪.‬‬ ‫חוק מספר ‪ ,)1995( 112‬לדוגמה‪ ,‬אפשר לדיירים נוכחיים לרכוש את המבנה שבו את התגוררו ובה בעת‬ ‫זיכה את בעליו הקודמים של המבנה לקבל פיצויים‪ 43.‬מספר שנים מאוחר יותר נחקק חוק מספר ‪)2001( 10‬‬ ‫בעיקר כדי להביא לפתרונו של הבלבול הנפוץ‪ ,‬אולם הוא בלבל את היוצרות עוד יותר‪ .‬חוק מספר ‪ 10‬קבע‬ ‫כי בעלים לשעבר של נכס זכאים להשבה מוחשית של נכסיהם‪ ,‬והעניק לדיירים חכירה לתקופה של חמש‬ ‫שנים‪ .‬הבעיה הייתה כי נכסי נדל"ן רבים כבר הספיקו להירכש על ידי דייריהם על פי חוק ‪ .112‬התוצאה‪:‬‬ ‫‪44‬‬ ‫הועלו תביעות רבות נוספות‪ ,‬כאשר בעלים לשעבר של נכסי נדל"ן תבעו נגד הבעלויות של דיירי הנכסים‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪ 2,600‬נכסים קהילתיים בקירוב‪ ,‬כמו גם ‪ 807‬בתי עלמין זוהו כמי שהיו שייכים לקהילה היהודית ברומניה לפני פרוץ מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫בית המשפט האירופי לזכויות אדם ביטא את דאגתו‪ ,‬וציין כי "לא לכל בתי המשפט ואף לא לכל הפאנלים בתוך בית משפט אחד יש‬ ‫נהלים זהים (אחדים מהם מקבלים תביעות המבוססות על הקוד האזרחי ואחרים דוחים אותן‪( ").‬מחקר הפרלמנט האירופי – ‪"Private‬‬ ‫‪Property Issues Following the Change of Political Regimes in Former Socialist or Communist Countries," 2010, p.‬‬ ‫)‪ ) 110‬לסיכום‪" ,‬המסגרת הרומנית להשבה חסרה עקביות ואחידות‪ .‬ההתפתחות ההדרגתית של מדיניות ההשבה הובילה לאימוצן של‬ ‫גישות שונות לנושא ההשבה בעבור סוגים שונים של נכסים עם יסודות מוסדיים שונים ליישום‪ .‬התוצאה היא‪...‬מערכת בלתי וודאית‬ ‫ולא יעילה‪( ".‬מחקר הפרלמנט האירופי‪ ,‬עמוד ‪.)101‬‬ ‫‪43‬‬ ‫חוק מספר ‪ 112‬היווה מענה ל"מבול התביעות והיעדר העקביות בתורת המשפט בבתי הדין הרומניים‪( ".‬מחקר הפרלמנט האירופי‪ ,‬עמוד‬ ‫‪.)104‬‬ ‫‪44‬‬ ‫בעקבות כך חוקקה רומניה בשנת ‪ 2009‬את חוק מספר ‪ , 1‬שהבהיר כי נכסי נדל"ן הנרכשים על ידי דיירים על בסיס חוק ‪ 112‬היו מוגנים‬ ‫‪17‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫יתר על כן‪ ,‬על פי חוק מספר ‪ 10‬ניצבו תובעים פוטנציאליים בפני מספר בעיות אחרות‪ ,‬לרבות‬ ‫המפורטות להלן‪ :‬רכוש שהופקע במהלך השואה לא היה מכוסה באופן ברור; לא ניתנה הודעה יעילה‬ ‫בא שר לתהליך התביעה; לא התקיים פיצוי בעבור מבנים שנהרסו; ארכיבים ממשלתיים שלא שיתפו‬ ‫פעולה הפכו את השגת רישומי הבעלות למלאכה מסובכת‪ ,‬ולא היה בנמצא מנגנון פיצוי כאשר ההשבה‬ ‫הטבעית לא התאפשרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬היה צורך להעלות תביעות בפני מערכת מבוזרת של וועדות מקומיות‬ ‫שבלבלה תובעים פוטנציאליים והובילה להחלטות בלתי עקביות של הוועדות‪ .‬כמו כן‪ ,‬החוק הרומני לא‬ ‫קבע ארכה לפתרון תביעות ההשבה‪ ,‬מה שהוביל לעיכובים חמורים במתן פסקי דין‪ ,‬שכן "היעדר הארכות‬ ‫‪45‬‬ ‫למתן תשובות לתביעות‪ ...‬ביטל למעשה כל גישה של הבעלים כחוק לערכאות השיפוט‪".‬‬ ‫באמצעות חוק מספר ‪( 247‬נחקק בשנת ‪ ,2005‬תוקן בשנת ‪ )2008‬שאפה רומניה פעם נוספת לתקן‬ ‫ולפשט את תהליך ההשבה בעבור רכוש פרטי מופקע ‪ ,‬כמו גם להטמיע מנגנון תשלום‪ .‬בין שאר נושאים‪,‬‬ ‫קבע חוק מספר ‪ ,247‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪46‬‬ ‫חל כיסוי על רכוש שהופקע לאחר שנת ‪( 1945‬זהה לנוסח חוק מספר ‪),10‬‬ ‫פיצוי "הוגן וצודק" המשקף את שווי השוק כאשר לא ניתן להחזיר את נכס המקרקעין;‬ ‫שינוי בהנחה בדבר בעלות ברכוש מן המדינה לתובע‪ ,47‬וגם‬ ‫הארכת הארכה להמצאת מסמכים בעבור תביעות שהועלו בעבר‪.‬‬ ‫חוק מספר ‪( 247‬יחד עם החלטת הממשלה מספר ‪ 1481‬שהונפקה בשנת ‪ )2005‬נתן גם אישור להקמתה‬ ‫של קרן ‪"( Proprietatea‬קרן נכסי המקרקעין")‪ ,‬אשר מתוכה היו אמורים להיות משולמים סכומי‬ ‫הפיצויים כאשר רכוש מופקע לא יכול היה להיות מוחזר‪ .‬קרן נכסי המקרקעין היא קרן השקעות‬ ‫המורכבת ממניות של מספר תאגידים הנמצאים בבעלות המדינה‪ ,‬ולכל הפחות בתחילה‪ ,‬הייתה אמורה‬ ‫לנהל הון רשום בסדר גודל של ‪ 4-5‬מיליארד אירו‪ .‬הכוונה הייתה כי ברגע שהקרן תצורף למסחר בבורסת‬ ‫ניירות הערך של בוקרשט היו מונפקות מניות לתובעים המתאימים כדמי פיצוי‪ .‬עם זאת‪ ,‬נכון לעת הזאת‪,‬‬ ‫מניות קרן נכסי המקרקעין אינן נסחרות בכל בורסה סדירה‪ ,‬ועל כן בעלי המניות אינם יכולים לסחור בהן‬ ‫או למכור אותן בקלות‪ .‬בית הדין האירופי לזכויות אדם הגיע למסקנה כי "פיצוי באמצעות מניות של קרן‬ ‫‪48‬‬ ‫נכסי המקרקעין עדיין אינה מייצגת פיצוי יעיל שכן לא ניתן לקבוע את שווי השוק שלהן‪".‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬על אף חקיקה הנראית לכאורה מיטיבה‪ ,‬התאפיין תהליך ההשבה ברומניה‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫יושם‪ ,‬בליקויים משמעותיים ביותר‪ ,‬עם זכויות ונהלים חופפים‪ ,‬עיכובים משמעותיים בפסיקות ותשלומים‬ ‫ובלבול תכוף באשר לתוצאותיו‪ .‬מאפיינים אלה עשויים‪ ,‬בחלקם‪ ,‬להסביר מדוע קיימות יותר מאלף‬ ‫תביעות להשבת רכוש רומני המונחות לפתחו שלבית הדין האירופי לזכויות אדם‪ ,‬ומדוע רומניה מצאה‬ ‫עצמה בצד המפסיד במקרי השבה רבים שבגינם הגיע בית הדין להחלטה‪ .‬למרות שבית הדין האירופי אינו‬ ‫נהנה מסמכות שיפוט כדי להכריח מדינות לחוקק חוקי השבת רכוש כשלעצמם‪ ,‬ואף אינו רשאי לטפל‬ ‫בחוקי האזרוח של מדינה זו או אחרת‪ ,‬כאשר מדינה אינה מחוקקת חוקי השבה‪ ,‬רשאי בית הדין האירופי‬ ‫לפסוק בשאלה האם ההליך מיושם "באופן הוגן ויעיל‪ 49".‬בית הדין האירופי לזכויות אדם הרבה לבקר‪,‬‬ ‫ולא היו חייבים להיות מוחזרים לבעלים הקודמים‪ ,‬אשר‪ ,‬על פי לשון החוק‪ ,‬היו אז זכאים לקבל בגינם פיצוי‪( .‬מחקר הפרלמנט‬ ‫האירופי‪ ,‬עמודים ‪).105-106‬‬ ‫‪45‬‬ ‫מחקר הפרלמנט האירופי‪ ,‬עמוד ‪ .109‬יותר ממאתיים אלף תביעות רכשו פרטיות הועלו בעקבות הארכה של שנת ‪ 2003‬שנקבעה בחוק‬ ‫מספר ‪ .10‬נכון לשנת ‪ ,2010‬בחלוף שבע שנים‪ ,‬ניתנה פסיקה רק באשר ל‪ 119,000-‬תביעות ומתוכן רק לפחות ממחציתן הוצעה תרופה‬ ‫מסוג כלשהו‪ .‬לבסוף‪ ,‬נכון לשנת ‪ ,2010‬רק ‪( 5%‬או ‪ 10,300‬תביעות בקירוב) מתוך יותר ממאתיים אלף התביעות שהועלו על בסיסו של‬ ‫חוק מספר ‪ 10‬נקבעו כמתאימות לקבלת פיצוי (אך טרם קיבלו אותו בהכרח)‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫למרות שחוק מס ‪ 10‬וגם חוק מספר ‪ 247‬מתייחסים רק לרכוש שהופקע החל משנת ‪ ,1945‬חוק מספר ‪( 641‬נחקק בדצמבר ‪ )1944‬ביטל‬ ‫את כלל החוקים והצווים – ובכלל זה צווים נגד היהודים של משטר אנטונסקו – שנחקקו בשנים ‪ .1941-1944‬חוק זה‪ ,‬החזיר למעשה את‬ ‫כלל הרכוש היהודי המופקע לבעליו הקודמים‪ ,‬לפני הלאמתו הקומוניסטית בשנים שלאחר מכן‪ .‬ממשלת רומניה גם פרסמה את פקודה‬ ‫מספר ‪ ,)1999( 83‬הקובעת כי אזרחים שנכסיהם היו כפופים לרדיפה על רקע גזעני בין ‪ 6‬בספטמבר ‪ 1940‬לבין ‪ 6‬במארס ‪ 1945‬היו זכאים‬ ‫להעלות תביעות להשבתם‪ .‬עם זאת‪,‬המצב באשר לרכוש שהופקע במהלך השואה נותר מעורפל; דוברים של איגוד יוצאי רומניה בישראל‬ ‫ושל הקרן להשבת רכוש יהודי ברומניה טענו והתלוננו – כולל בפני וועדת השרים של הוועידה למען אירופה‪ ,‬בדצמבר ‪ – 2005‬כי רכוש‬ ‫של אזרחים יהודיים שהופקע בשנות שלטונו של אנטונסקו במהלך מלחמת העולם השנייה ממשיך להיות רשום כרכוש של המדינה‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫חוק מספר ‪ 247‬קובע כי על החוק להניח כי תובע הוא הבעלים של נכס מקרקעין‪ ,‬אלא אם מוכח אחרת על ידי המדינה‪ .‬הדבר מיתן את‬ ‫הקושי שהיה קיים עד אז להוכיח את זכות ההשבה של היחיד בסביבה שבה מסמכי הבעלות על רכוש לעתים קרובות אבדו או שהתקיים‬ ‫קושי להשיגם בארכיבים הרלוונטיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה כי הלכה למעשה תקנה זו של חוק מספר ‪ 247‬אינה מיושמת והתובעים עדיין‬ ‫נדרשים להמציא מסמכי בעלות‪ ,‬שנותרו עדיין מסובכים להשגה‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫מחקר הפרלמנט האירופי‪,‬עמוד ‪ .112‬יתר על כן‪ ,‬יישמה הממשלה בשנת ‪ 2010‬את פקודת החירום מספר ‪ ,62‬שחסמה‪ ,‬למפרע‪ ,‬את‬ ‫תשלומי הפיצוי שהוקטנו עוד קודם לכן בגין רכוש‪ ,‬שאותם בחרו מספר תובעים לקבל‪,‬במקום שיחכו עד אשר קרן נכסי המקרקעין‬ ‫תתחיל לפעול‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעקבות כך‪ ,‬השהתה הממשלה את תשלומי הפיצוי בגין השבה בעקבות צוו החירום מספר ‪.4‬‬ ‫‪49‬‬ ‫מחקר הפרלמנט האירופי‪ ,‬עמוד ‪.114‬‬ ‫‪18‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬את רומניה בגלל מנגנון התשלומים האיטי עד מאוד שלה והבלתי יעיל‪ ,‬ופסק באופן עקבי‬ ‫לטובת בעלים רומנים לשעבר של נכסי נדל"ן ואף הנחה את הממשלה להשיב רכוש המצוי במחלוקת או‬ ‫לחילופין לשלם פיצויים הולמים‪ 50.‬עם זאת‪ ,‬על אף אזהרותיו של בית הדין האירופי לזכויות אדם על כך‬ ‫כי מנגנון התשלום במדינה‪ ,‬בין שאר הבעיות‪ ,‬היה בלתי מספק‪ ,‬לא נקטה רומניה בכל צעד כדי לתקן מצב‬ ‫זה‪ 51.‬כתוצאה מאי‪-‬היענותה היעילה של רומניה לפסיקות של בית הדין האירופי לזכויות אדם – אשר תבע‬ ‫כי היה לשלם פיצוי מהיר והוגן לתובעים שרכושם הוחרם – החליט בית המשפט בחודש פברואר ‪2010‬‬ ‫להפעיל את "נוהל הפיילוט לפסק דין‪ 52.‬במקרה של ‪ Atanasiu and Poenaru‬נ‪ .‬רומניה (‪( )2010‬שבו טען‬ ‫בית הדין האירופי לזכויות אדם כי מקרים גם הנחיות להשבתו של רכוש מן הממשלה הרומנית העלה‬ ‫סוגיות הקשורות לזכויות קניין ולזכות לקבל שימוע הוגן על פי וועידת זכויות האדם האירופית) הנחה בית‬ ‫הדין את רומניה לנקוט בכל הצעדים הדרושים תוך פרק זמן של שמונה עשר חודשים – בין אם בתחום‬ ‫החקיקה‪ ,‬המנהלה או התקציב – כדי לטפל בעיכובים המתמשכים בהחזרתו של רכוש מופקע‪ ,‬וכדי‬ ‫‪53‬‬ ‫להמציא תרופה בעיתוי ראוי לאלפי האנשים השואפים לקבל סעד‪.‬‬ ‫לבסוף‪,‬צוו מספר ‪( 113‬יוני ‪ )1948‬נתן לארגון הגג של הקהילות היהודיות הרשאה ליטול לעצמו את‬ ‫הנכסים של יהודים שהלכו לעולמם‪ ,‬ללא צאצאים‪ ,‬ואשר נפלו קורבן למעשי רדיפה‪ ,‬וכדי לנהל נכסים‬ ‫מעין אלה עד אשר יושגו בירור משפטי או הזיהוי של יורש וודאי‪ .‬עם זאת‪ ,‬צוו זה לא יושם מעולם במלואו‪.‬‬ ‫הנחיות ונהלים מועדפים‬ ‫רומניה נטלה חלק בדיונים שהובילו לניסוחם של הצהרת טרזין ושל מסמך "ההנחיות והנהלים‬ ‫המועדפים"‪ ,‬ואף גיבתה אותם‪ .‬בעוד שרומניה נקטה בניסיון לטפל בהשבה של רכוש מוחרם‪ ,‬היו מאמציה‬ ‫בתחום זה לא רק בלתי יעילים‪ ,‬אלא גרמו לבלבול ותסכול‪ ,‬והצדק שנעשה היה מועט ביותר‪.‬‬ ‫העקרונות המוצאים תימוכין במסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים" תומכים בנהלי השבה ופיצוי‬ ‫"שקופים‪ ,‬פשוטים‪ ...‬ואחידים בכלל המדינה‪( ".‬ראה סעיף ד)‪ ,‬ובקבלת החלטות מהירות הכוללות הסבר‬ ‫ברור שלפסק הדין (סעיף ו)‪ ,‬בתשלום "פיצוי הוגן באמת והולם" ולביצוע "מיידי" של תשלום מעין זה‬ ‫(סעיף ח)‪ ,‬והם מתייחסים הן לרכוש קהילתי והן לרכוש פרטי שהופקע מבעליו בתקופת השואה (סעיף א)‪.‬‬ ‫בניגוד מוחלט לעקרונות אלה‪ ,‬הוכיח עצמו תהליך ההשבה הרומני כסבוך עד מאוד‪ ,‬והוא כולל מחד חוקים‬ ‫לצד ערכאות שיפוט וסוכנויות מנהליות מאידך‪ ,‬המנפיקות החלטות‪ ,‬המאפשרים קבלת החלטות סותרות‬ ‫ובלתי עקביות‪ .‬באופן טיפוסי מתקבלות החלטות מעין אלה זמן רב מדי לאחר העלאת התביעות – כאשר‬ ‫לא קיימת ארכה חוקית שבמסגרתה חייבים להתקבל פסקי הדין‪ .‬בעוד שאין זה ברור האם חוקי ההשבה‬ ‫כוללים רכוש שהופקע במהלך השואה‪ ,‬ברור למדי הוא‪ ,‬כי שנים לאחר שהארכות להעלאת תביעות פקעו –‬ ‫הן בגין רכוש מופקע קהילתי והן פרטי – הטיפול בחלק מהותי של התביעות טרם הגיע לשלב של מתן פסק‬ ‫דין‪ .‬לבסוף‪ ,‬קרן נכסי המקרקעין‪ ,‬המנגנון שהוקם באופן ספציפי כדי לשלם פיצוי לתובעים מתאימים‬ ‫במקרים שבהם השבת הרכוש אינה אפשרית‪ ,‬פשוט אינה פועלת‪ ,‬וממילא‪ ,‬רומניה פרסמה צוו בתחילת‬ ‫שנה זו המשהה את שתומי הפיצויים‪.‬‬ ‫מסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים" מעוניין גם בהשבה או בתשלום פיצויים בגין רכוש שלא‬ ‫נמצאו בעבורו יורשים או שלא נדרש‪ ,‬שקורבנות מעשי הרדיפה של השואה השאירו מאחוריהם‪ .‬שנים‬ ‫אחדות אחרי תום מלחמת העולם השנייה פרסמה הממשלה הרומנית צוו שאפשר לארגון הגג של הקהילות‬ ‫היהו דיות ברומניה לקבל לידיו כל רכוש יהודי שלא נמצאו לו יורשים ולנהלו בהתאם‪ .‬הצו לא יושם‬ ‫מעולם‪ ,‬ורומניה לא טיפלה‪ ,‬בכל דרך אחרת‪ ,‬בהשבתו של רכוש יהודי מופקע שלא נמצאו לו יורשים מאז‬ ‫אותה התקופה‪ ,‬ובכלל זה של רכוש מעין זה המצוי בחזקתה של הממשלה‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬בפרשת ראדו נגד רומניה שכללה את ההפקעה על ידי המדינה של דירת מגורים בשנת ‪ ,1983‬קבע בית הדין האירופי לזכויות‬ ‫אדם לאחר סקירה של החוקים מספר ‪ 10‬ו‪ ,247-‬כי‪:‬‬ ‫"נטילת זכות הבעלות על דירת המגורים מן התובעים‪...‬בשילוב על היעדר מוחלט של פיצוי במשך כמעט תשע שנים חשפה אותם לנטל‬ ‫בלתי מידתי ומוגזם שאינו עולה בקנה אחד עם זכות הכבוד לרכושם המובטחת בסעיף ‪ ,1‬פרוטוקול ‪[ 1‬של הוועידה להטחת זכויות‬ ‫האדם] המציין‪" :‬לכל אדם פיסי או מוסרי נתונה הזכות לכבוד לנכסיו‪ .‬לא ניתן לנשל אותו מכל רכוש שלו‪"".‬‬ ‫‪51‬‬ ‫אכן‪ ,‬פסיקותיו של בית הדין הגדירו מספר בעיות הקשורות לרומניה מעבר לנוהל הבלתי יעיל של מכשיר התשלומים של קרן נכסי‬ ‫המקרקעין‪,‬ובכלל זה תהליך השבה בלתי עקבי ונעדר יעילות‪ ,‬לצד עיכובים מכוונים בטיפול בתביעות ובניסוחם של פסקי דין‪ .‬כתוצאה‬ ‫מליקויים אלה‪ ,‬קנס בית הדין האירופי את רומניה בסכום של ‪ 12‬מיליון אירו‪ ,‬הקנס הגבוה ביותר שהוטל על כל מדינה חברה בקהילה‬ ‫האירופית‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫"פסק דין פיילוט" מאפשר לבית הדין האירופי להתייחס למספר רב שלמקרים זהים (שמקורם באותה המדינה) והמבוססים על אותה‬ ‫הבעיה הבסיסית‪ .‬באופן טיפוסי‪ ,‬מתייחס פסק דין פיילוט לא רק לנושאים הנדונים בפני בתי המשפט‪ ,‬כי אם מפרסם גם הנחיות למדינה‬ ‫באשר לאופן שבו יש לפתור מקרים דומים (מחקר הפרלמנט האירופי‪ ,‬עמוד ‪.)96‬‬ ‫‪53‬‬ ‫החלטה של בית הדין האירופי לזכויות אדם בפסיקת פיילוט תעניק בדרך כלל למדינה המפרה תקופת זמן מוגדרת כדי לטפל בבעיה‪/‬ות‬ ‫לפני הטלתן של סנקציות‪ ,‬העלולות לכלול הרחקה ממועצת אירופה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫סרביה‬ ‫למעט כ‪ 1,500-‬איש‪ ,‬רצחו הנאצים ומשתפי הפעולה עמם את כל האוכלוסייה היהודית של סרביה‬ ‫לפני המלחמה‪ ,‬שמנתה ‪ 16,000‬איש בקירוב‪ .‬בעת הזאת מתגוררים במדינה כאלף יהודים‪ .‬תהליך ההשבה‬ ‫של רכוש נדל"ן קהילתי מופקע מצוי בסרביה בקיפאון מזה שנים‪ ,‬ובה בעת הפך תהליך התביעה להשבה‬ ‫של רכוש פרטי שנפתח לאחרונה ליעד של תלונות רבות‪.‬‬ ‫נכסי נדל"ן קהילתיים‬ ‫החוק בדבר השבת רכוש לכנסיות וקהילות דתיות‪ ,‬שנחקק בשנת ‪ ,2006‬מסדיר את ההשבה של רכוש‬ ‫קהילתי מופקע למספר כנסיות "מסורתיות" ולקהילות דתיות‪ ,‬לרבות לקהילה היהודית‪ 54.‬נכסי הנדל"ן‬ ‫המכוסים על ידי החוק כוללים "אדמה חקלאית‪ ,‬יערות ואדמת יערות‪ ,‬אתרי בנייה‪ ,‬בנייני מגורים‬ ‫ועסקים‪ ,‬דירות מגורים ומתחמי עסקים כמו גם נכסים מיטלטלים בעלי משמעות תרבותית‪ ,‬היסטורית או‬ ‫אמנותית‪ ".‬מועצה לענייני השבה" שהוקמה על ידי הממשלה – המנהל להשבה של נכסים קהילתיים‬ ‫ודתיים – נושאת באחריות המנהל להשבת רכוש קהילתי‪ ,‬לעריכת שמאות של הרכוש המצוי במחלוקת‬ ‫ולהמצאת הנכס עצמו או לחילופין דמי פיצוי (באמצעות מזומנים או אג"ח מדינה)‪ .‬נכסים חלופיים או דמי‬ ‫פיצוי (בשווי שוק) ישולמו כאשר השבה ‪ in rem‬לא תהיה אפשרית‪ .‬מכוסה רכוש שהופקע החל משנת‬ ‫‪ 1945‬בלבד‪.‬‬ ‫הוראת החוק הכוללת רכוש שהופקע החל מחודש מארס ‪ 1945‬בלבד – והמוציאה‪ ,‬למעשה‪ ,‬מן הכלל‪,‬‬ ‫רכוש קהילתי שהופקע במהלך השואה – משכה את תשומת לבה של הוועדה האירופית נגד גזענות והיעדר‬ ‫סובלנות ("‪ 55.)"ECRI‬וועדה זו ביטאה את דאגתה‪,‬וציינה כי "היא ממליצה כי הרשויות הסרביות יעדכנו‬ ‫את חוק ההשבה לכנסיות וקהילות דתיות כדי להבטיח כי נכסים שהופקעו לפני‪ 1945‬יוחזרו‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫‪ ECRI‬קוראת לרשויות הסרביות בכל תוקף להבטיח כי תהליך ההשבה של הרכוש מתבצע באופן משביע‬ ‫‪56‬‬ ‫רצון וללא ביטויי אפליה‪".‬‬ ‫‪ ,SAVEZ‬פדרציית הקהילות היהודיות בסרביה הגישה יותר מחמש מאות תביעות להשבת רכוש‬ ‫קהילתי עד למודע פקיעת הארכה להגשתן של התביעות בשנת ‪ 57.2008‬עם זאת‪ ,‬בידי ‪ SAVEZ‬עלה להשיב‬ ‫לעצמה רק שתי דירות מגורים – ואפילו אלה הובטחו לקהילה היהודית עוד לפני שתהליכי השבת הרכוש‬ ‫‪58‬‬ ‫הקהילתי פסקו‪.‬‬ ‫נכסי נדל"ן קהילתיים‬ ‫‪59‬‬ ‫בחודש אוקטובר ‪ 2011‬חוקקה סרביה את חוק ההשבה והפיצוי הדן בסוגית ההשבה של נכסי‬ ‫מקרקעין שהיו בבעלות פרטית‪ 60.‬בעוד שהחוק קובע כי "הוא יחול על השבת הנכסים אשר הפקעתם‬ ‫הייתה ההשלכה של השואה על הטריטוריה המהווה בעת הזאת את הרפובליקה של סרביה" (סעיף ‪,)1‬‬ ‫למעשה מכסה החוק רק רכוש שהופקע לאחר חודש מארס ‪( 1945‬סעיף ‪ ,)6‬הוא כולל רשימה ארוכה של‬ ‫‪54‬‬ ‫החוק מכיר בחמש כנסיות "מסורתיות" – הכנסייה הסרבית האורתודוקסית‪ ,‬הכנסייה הרומית קתולית‪ ,‬הכנסייה הסלובקית‬ ‫האוונגלית‪ ,‬בכנסייה הנוצרית הרפורמית ובכנסייה האוונגלית הנוצרית – לצד שתי קהילות דתיות "מסורתיות"‪ ,‬הן הקהילות‬ ‫המוסלמית והיהודית‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫המועצה האירופית הקימה את ‪ ECRI‬כיישות זכויות אדם עצמאית המקיימת עבודת ניטור ממדינה למדינה ומתמחה בסוגיות‬ ‫שלגזענות והיעדר סובלנות‪.‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪ ECRI‬ציינה כי ההוצאה מן הכלל של רכוש שניטל במהלך השואה ממשיכה להוות בעיה בעבור הקהילה היהודית המקומית‪ ,‬שרכושה‬ ‫הופקע לפני שנת ‪( .1945‬דו"ח הוועדה האירופית נגד גזענות והיעדר סובלנות על סרביה‪ ,23.3.2011 ,‬עמוד ‪.)13‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪ SAVEZ‬זיהתה ‪ 609‬נכסים מן התקופה לפני המלחמה כשייכים לקהילות היהודיות במדינה‪ ,‬הכוללים בתי כנסת‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬מקוואות‪,‬‬ ‫בתי יתומים‪ ,‬בתי אבות ו‪ 120-‬בתי עלמין‪.‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הממשלה ציינה כי היא משהה את תוכנית ההשבה שלרכוש קהילתי עד אשר היא תהיה מסוגלת לקבוע את סכום הפיצוי שאותו תחול‬ ‫חובה לשלם בגין הרכוש המופקע הפרטי בהתאם לחוק שנחקק לבסוף בחודש אוקטובר ‪ – 2011‬על אף שבאותה העת הוא טרם נוסח ועל‬ ‫אחת כמה וכמה לא נחקק‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫בעוד שלסרביה לא היה חוק השבת רכוש פרטי מופקע עד שנת ‪ ,2011‬הצליחו מספר בעלים בעבר של רכוש במה שהיה הרפובליקה‬ ‫הסוציאליסטית של יוגוסלביה לקבל פיצוי מסוים במסגרת שני הסכמים שנערכו במעורבות אמריקאית‪ .‬יוגוסלביה שילמה סך של ‪$20,5‬‬ ‫מיליון למספר אנשים שהיו אזרחים אמריקאיים כאשר רכוש הוחרם בסרביה‪ .‬הסכם משנת ‪ 1948‬עסק בנכסים שהופקעו בין השנים‬ ‫‪ 1939-1948‬בעוד שהסכם משנת ‪ 1965‬דן בנכסי מקרקעין שהולאמו בין השנים ‪ .1948-1964‬יהודים ששאפו להגר לישראל החל משנת‬ ‫‪ 1948‬אולצו לוותר על אזרחותם היוגוסלבית ועל בעלותם על כל נכס במדינה כתנאי להענקת ויזות היציאה‪ .‬נתינים יוגוסלביים אלה‬ ‫לשעבר לא נכללו בשני ההסכמים דלעיל‪ ,‬כמו גם מכל סעד אחר‪ ,‬לרבות מהוראות חוק השבת הרכוש והפיצוי (‪.)2011‬‬ ‫‪60‬‬ ‫נראה כי לחץ של האיחוד האירופי מילא תפקיד משמעותי בהעברתו של חוק זה על ידי סרביה‪( .‬מחקר הפרלמנט האירופי "סוגיות רכוש‬ ‫בבעלות פרטית בעקבות שינוי משטר במדינות סוציאליסטיות או קומוניסטיות לשעבר‪ ,2010 " ,‬עמוד ‪).122‬‬ ‫‪20‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫חריגים ולרכוש שאותו ניתן להשיב בנכס שווה ערך‪ 61‬וקובע פיצוי מוגבל ביותר‪ 62.‬החוק סבל גם מבעיות‬ ‫‪63‬‬ ‫בכל הנוגע ליישומו‪.‬‬ ‫באופן משונה‪ ,‬החוק להשבה ופיצוי מציין כי חוק נפרד‪" ,‬מיוחד" יחוקק כדי לטפל ב"הסרת‬ ‫ההשלכות של הפקעת נכסי מקרקעין מקורבנות השואה וקורבנות אחרים של הפשיזם בטריטוריה של‬ ‫הרפובליקה של סרביה ואשר אין להם יורשים חוקיים חיים‪( ".‬סעיף ‪ .)5‬חוק מעין זה טרם נחקק‪ .‬יתרה‬ ‫מזו‪ ,‬בעוד שנראה היה כי החוק יתמודד עם סוגיית הרכוש היהודי המופקע בתקופת השואה‪ ,‬מוציא החוק‬ ‫מן הכלל‪ ,‬בה בעת‪ ,‬תביעות של בעלים יהודיים בעבר של נכסי מקרקעין בסרביה שהופקעו מהם בניגוד‬ ‫לחוק לפני מארס ‪ ,1945‬המועד שבו הופקע כלל הרכוש שהיה מצוי בבעלות יהודית‪.‬‬ ‫הנחיות ונהלים מועדפים‬ ‫סרביה השתתפה כמשקיפה ב"וועידת פראג"‪ ,‬לסקירת נכסי נדל"ן‪ ,‬של המכון האירופי למורשת‬ ‫השואה שהתקיימה בפראג בחודש יוני ‪ 2009‬אשר במהלכה פורסמה הצהרת טרזין ואשר בעקבותיה נוסח‬ ‫מסמך ההנחיות והנהלים המועדפים‪ .‬בעוד שחוק ההשבה והפיצוי עשוי להדגים את ניסיונה בתום לב של‬ ‫סרביה להתמודד עם סוגיית הרכוש המוחרם בעקבות הצהרת טרזין ומסמך ההנחיות והנהלים המועדפים‪,‬‬ ‫כמו גם את רצונה לתת מענה לציפיות האיחוד האירופי‪ ,‬חלפו רק חודשים מעטים מאז פתיחת הליך‬ ‫התביעות‪ ,‬וכבר קיימים סימנים מדאיגים‪.‬‬ ‫מסמך "ההנחיות והנהלים המועדפים" קורא לממשלות לפתח חקיקה המטפלת בפיצוי בגין נכסי‬ ‫נדל"ן שהופקעו במהלך תקופת השואה‪ ,‬השנים ‪( 1933-1945‬מסמך ההנחיות‪ ,‬סעיף א) ובהשבתו ‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫סרביה‪ ,‬על אף תלונות חד משמעיות שהועלו על ידי קבוצות יהודיות מקומיות ובינלאומיות‪ ,‬מוציאה מן‬ ‫הכלל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬רכוש שהופקע בניגוד לחוק לפני מארס ‪ 1945‬מתחום היישום של החוק שלה‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬ ‫בעוד ש זה עדיין מוקדם מדי בתהליך השבה והפיצוי כדי שניתן יהיה לקבוע את יעילותו‪ ,‬זוהו כבר מספר‬ ‫היבטים המחייבים ניטור‪ ,‬ובכללם הבאים‪ :‬האם‪ ,‬לנוכח חריגים משפטיים כה רבים‪ ,‬קיימת השבה ‪in rem‬‬ ‫משמעותית כלשהי‪ ,‬המועדפת על ידי מסמך ההנחיות והנהלים המועדפים (סעיף ח)‪ 64,‬האם מרישומי‬ ‫המקרקעין המיושנים והחלקיים‪ ,‬כפי שהדבר צוין על ידי הפרלמנט האירופי‪ ,‬הופכים למחסום מרכזי‬ ‫למימוש תביעות הנכסים‪ ,‬והאם הנוסחה המעורפלת לקביעת דמי הפיצוי – כמו גם הכספים הזמינים‬ ‫למטרה זו – מתורגמים לפיצוי זריז והוגן באמת‪ ,‬כפי שהדבר נדרש על ידי מסמך ה"הנחיות והנהלים‬ ‫המועדפים" (סעיפים ז‪ ,‬ח)‪ .‬בנוסף‪ ,‬זהירותה הכללית של מועצת אירופה באשר ל"חולשות בשלטון החוק‬ ‫ובכל הנוגע לתופעת השחיתות המגבילה את יכולת החיזוי המשפטית‪ ...‬במיוחד באשר ליישום היעיל‬ ‫שלזכויות בעלות‪ ",‬מאיימת‪ ,‬לא רק לפגום במאמצים להטמעת שקיפות ואחידות בתהליכי קבלת החלטות‬ ‫(מסמך ה"הנחיות והנהלים המועדפים"‪ ,‬סעיף ד) כי אם בהיבטים רבים הרבה יותר‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬כמצוין לעיל‪ ,‬סעיף ‪ 5‬של חוק ההשבה והפיצוי מציין באופן מפורש כי סרביה תחוקק חוק‬ ‫‪61‬‬ ‫‪62‬‬ ‫בין הרכוש שבגינו לא נחקקה השבה מוחשית נמצאים סוגי הנכסים הבאים‪ :‬כל נכס הנמצא בשימוש של כל דרג ממשלתי או של ממשלה‬ ‫זרה; נכסים הנמצאים בשימוש למתן שירותי בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות או מדע; נכסים שכבר נמכרו בהליכי הפרטה‪ ,‬או המוחזקים על ידי‬ ‫תאגידים של המדינה; וגם (בהוראה מעורפלת הכוללת את הכול) נכסי נדל"ן "בכל המקרים האחרים הנקבעים בחוק זה‪( ".‬חוק ההשבה‬ ‫והפיצוי‪ ,‬סעיף ‪.)18‬‬ ‫סכום הפיצוי האישי שישולם מתקבל מן היישום של נוסחה שהופכת כל תשלום ליחיד לתלוי בסך כל הסכום שישולם בגין השבת רכוש‬ ‫פרטי והסך הכולל שלתובעים מתאימים אשר יקבלו תשלום (על פני תקופה ממושכת)‪ .‬סימן לאופי המפותל של נוסחת הפיצוי מוצע‬ ‫בסעיף ‪ 31‬של חוק ההשבה והפיצוי‪" :‬סכום הפיצוי ייקבע באירו על ידי ההכפלה של בסיס הפיצוי במתאם השווה ליחס שבין הסך של‬ ‫שני מיליארד אירו והבסיס ה כולל לפיצוי כפי שזה ייקבע על ידי החלטות שיתקבלו בנושא הזכאות לפיצוי ובהגדלה של הבסיסים שלא‬ ‫נקבעו המשוערים אשר אליהם קיימת התייחסות בפסקה ‪ 5‬של הסעיף‪ .‬המקדם יבוטא עם שתי נקודות עשרוניות‪".‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬בסופו של דבר לא יהיה סכום הפיצוי בגין רכוש מופקע ככל הנראה יותר מאשר תשלום סמלי‪( .‬ראה ‪Djurje Ninkovic,‬‬ ‫"!‪ 27.4.2012 - "The Law of Restitution of Property and Compensation in Serbia (2011) – Heir Beware‬באתר‬ ‫‪ ,http://ebritic.com/?p+183744‬מאמר שבו מנתח המחבר‪ ,‬שם משפטים לשעבר בסרביה‪ ,‬את חוק ההשבה והפיצוי ומגיע למסקנה כי‬ ‫הפיצוי יהיה "קרוב לחסר ערך‪".‬‬ ‫‪63‬‬ ‫בעוד שתהליך תחילת קבלת התביעות להשבה החל בחודש מארס ‪( 2012‬ופתוח להעלאת תביעות עד סוף שנת ‪ ,)2014‬נראה כי עדיין יש‬ ‫צורך בהגדרת תקנות נוספות כדי שחוק ההשבה והפיצוי יוכל להיות מיושם באופן יעיל‪ .‬בנוסף‪ ,‬ארכיבים ומרשמי מקרקעין "היו או‬ ‫בלתי מעודכנים‪ ,‬או לא קיימים כלל בשטחים נרחבים‪ ",‬מה שמעלה מחסומים משמעותיים בפני תובעים השואפים להוכיח בעלות‪.‬‬ ‫(מחקר הפרלמנט האירופי‪ ,‬עמוד ‪ .) 124‬יתר על כן‪ ,‬לפני העברת החוק דאגה הייתה מועצת אירופה מוטרדת מכך ש"חולשות בחוק‬ ‫והשחיתות הקיימת [בסרביה] המשיכו להגביל את יכולת החיזוי המשפטית ופגמו באמון במערכת המשפט בקרב גורמים בכלכלה‪,‬‬ ‫במיוחד בכל הנוגע ליישום היעיל שלזכויות בעלות‪( ".‬נייר עבודה של מועצת אירופה סרביה ‪ 2010‬עדכון מצב (בריסל‪ ,‬נובמבר ‪.)2010‬‬ ‫מועצת אירופה צ יינה כי הוא מוטרדת ממצבו של חוק ההשבה והפיצוי‪ ,‬בציינה כי "חלה חובה להבטיח‪...‬יישום שקוף ולא מפלה‪...‬כמו‬ ‫גם נקיטתם של צעדים נוספים כדי להטיל בהירות משפטית מלאה בכל הנוגע לזכויות בעלות‪( ".‬חוות הדעת שלמועצת אירופה על‬ ‫פנייתה של סרביה בקשה להתקבל כמדינה חברה באיחוד האירופי‪,12.10.2011 ,‬‬ ‫‪http://ec.europa.eu/enlargement/pdf/key documents/2011/package/sr rapport 2011 en.pdf‬‬ ‫‪64‬‬ ‫לדוגמה‪" ,‬נכסי מקרקעין המוחזקים על ידי ישות ציבורית"‪ ,‬שמסמך ההנחיות והנהלים המועדפים קובע כי עליהם להיות מוחזרים ‪in‬‬ ‫‪ , rem‬מוצאים מן הכלל באופן מפורש מהשבה בשווה ערך על ידי חוק ההשבה והפיצוי‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫איל"ר ‪ -‬ועידת פראג ‪-2102‬המכון האירופי למורשת השואה‪-‬דו"ח מאמצי השבת רכוש ופיצויים‬ ‫מיוחד לטיפול ברכוש יהודי שלא נמצאו לו יורשים‪ .‬עד אשר ייחקק חוק מעין זה‪ ,‬נותרת סרביה ללא‬ ‫חקיקה המטפלת בהשבה של נכסים יהודיים מופקעים‪ ,‬ובכלל זה של רכוש יהודי שלא נמצאו ובעבורו‬ ‫יורשים המצוי בחזקתה של הממשלה‪( .‬ראה מסמך הנחיות ונהלים מועדפים‪ ,‬סעיף י)‪.‬‬ ‫‪B213155‬‬ ‫‪22‬‬