חד סוכרים - TeachLine

‫‪ – 72120‬ביוכימיה של התא‬
‫תרגיל מס' ‪:5‬‬
‫סוכרים‬
‫‪Cabohydrate / Saccharide‬‬
‫מולקולה בעלת נוסחה אמפירית בצורה‪:‬‬
‫אלדהיד או קטון עם קבוצות ‪.OH‬‬
‫‪. Cm(H2O)n‬‬
‫תפקידים‬
‫•‬
‫מאגרי אנרגיה בתא‪( .‬המוח צורך ‪ 120‬גרם גלוקוז ביום‪ 25% ,‬מכלל הצריכה של‬
‫הגוף)‬
‫אבני בניין של מאקרומולקולות (נוקלאוטידים)‪.‬‬
‫מודיפיקציות על חלבונים (פרוטאוגליקנים וגליקופרוטאינים) ושומנים‬
‫(גליקוליפידים)‪.‬‬
‫אלמנטים מבניים בדופן חיידקים וצמחים‪.‬‬
‫סיכה (סחוס)‪.‬‬
‫תקשורת וזיהוי בין תאים והסביבה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חד סוכרים = ‪.monosaccharide‬‬
‫דו‪-‬סוכרים = ‪.disaccharides‬‬
‫אוליגו‪-‬סוכרים = ‪.oligosaccharides‬‬
‫רב סוכרים = ‪.polysaccharides‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חלוקה לקבוצות‬
‫חד סוכרים‬
‫אלדוזות = חד סוכרים עם קבוצת אלדהיד‪.‬‬
‫קטוזות = חד סוכרים עם קבוצת קטון‪.‬‬
‫‪Ketose‬‬
‫‪Aldose‬‬
‫משפחות של חד סוכרים‬
‫חד סוכרים נחלקים למשפחות לפי מספר הפחמנים בשרשרת‬
‫מספר פחמנים‬
‫שם‬
‫‪3‬‬
‫‪triose‬‬
‫‪4‬‬
‫‪tetrose‬‬
‫‪5‬‬
‫‪pentose‬‬
‫‪6‬‬
‫‪hexose‬‬
‫‪7‬‬
‫‪heptose‬‬
‫א‪-‬סימטריה בחד סוכרים‬
‫לכל החד סוכרים (למעט דיהידרוכסיאצטון) יש‬
‫לפחות מרכז כיראלי אחד‪.‬‬
‫למולקולה בעלת ‪ n‬מרכזים כיראלים יש ‪2n‬‬
‫סטראואיזומרים‪.‬‬
‫סטראואיזומרים = איזומרים הזהים בקישור ושונים‬
‫בסידור המרחבי של האטומים‪.‬‬
‫סטראואיזומרים נחלקים לשני סוגים‪:‬‬
‫אננטיומרים ‪ -‬סטראואיזומרים שהם תמונת ראי אחד‬
‫של השני‪.‬‬
‫דיאסטריומרים – סטראואיזומירים שאינם תמונות ראי‪.‬‬
‫היטל פישר – ‪Fischer projection‬‬
‫מוסכמה לאופן הרישום של מרכזים כיראלים‬
‫השמות ‪ D/L‬מתייחסים לפחמן הרחוק ביותר מהפחמן הקרבונילי‪ ,‬והם‬
‫ניתנים ע"פ דמיון לגליצראלדהיל‪.‬‬
‫חד סוכרים נפוצים‬
‫קביעת קונפיגורציה ומספור פחמנים‬
‫הקונפיגורציה (‪ )D,L‬נקבעת עפ"י‬
‫הפחמן הא‪-‬סימטרי הרחוק ביותר‬
‫מהפחמן הקרבונילי‪.‬‬
‫הקונפיגורציה עפ"י נוסחת פישר‪:‬‬
‫קונפיגורצית ‪ – D‬ההידרוכסיל נמצא‬
‫בצד ימין‪.‬‬
‫קונפיגורצית ‪ – L‬ההידרוכסיל נמצא‬
‫בצד שמאל‪.‬‬
‫בטבע רוב הסוכרים נמצאים‬
‫בקונפיגורצית ‪ . D‬תזכורת‪ :‬רוב חומצות האמינו‬
‫בקונפיגורציית ‪.L‬‬
‫הפחמנים בחד סוכרים ממוספרים מהקצה הקרוב ביותר לקרבוניל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫אפימרים‬
‫אפימרים – שני סוכרים הנבדלים בקונפיגורציה סביב פחמן אחד בלבד‪.‬‬
‫אפימרים של גלוקוז‬
‫ציקליזציה של סוכרים‬
‫חד סוכרים בעלי ‪ 5‬פחמנים או יותר מצויים לרוב במבנה טבעתי‬
‫(ציקלי)‪ ,‬שבו קבוצת הקרבוניל יוצרת קשר עם חמצן מקבוצת‬
‫הידרוכסיל שעל אחד הפחמנים בשרשרת‪.‬‬
‫אלדוזות‬
‫קטוזות‬
‫ציקליזציה של ‪D-Glucose‬‬
‫בעקבות הציקליזציה הפחמן‬
‫הקרבונילי הפך לפחמן כיראלי‬
‫ובכך נוצר מרכז כיראלי חדש‬
‫במולקולה – ‪.C1‬‬
‫אנומרים = איזומרים השונים‬
‫בקונפיגורציה של הפחמן הכיראלי‬
‫החדש שנוצר (הפחמן האנומרי)‪.‬‬
‫הקונפיגורציה יכולה להיות ‪a‬‬
‫(ההידרוכסיל מתחת למישור‬
‫הטבעת) או ‪( b‬ההידרוכסיל מעל‬
‫למישור הטבעת)‪.‬‬
‫בתמיסה קיים מעבר בין שני‬
‫האנומרים בתהליך שנקרא‬
‫‪.mutarotation‬‬
‫שמות של סוכרים ציקלים‬
‫סוכר בעל טבעת משושה נקרא ‪pyranose‬‬
‫סוכר בעל טבעת מחומשת נקרא ‪furanose‬‬
‫נוסחאות ‪ Haworth‬של ‪ pyranose‬ו ‪furanose‬‬
‫גיאומטריה של טבעות‬
‫טבעות משושות‬
‫טבעות מחומשות‬
‫מודיפיקציות על חד סוכרים‬
‫גלוקוז אמינים‬
‫זירחון (פוספורילציה)‬
‫סוכרים חומציים‬
‫(‪)acidic sugars‬‬
‫‪Deoxy sugars‬‬
‫סוכרים כמחזרים‬
‫סוכרים יכולים לעבור חמצון על הפחמן הקרבונילי‬
‫(האנומרי)‪.‬‬
‫החמצון יתרחש רק במצב השרשרת הפתוחה של‬
‫הסוכר ולא במצב הטבעתי‪.‬‬
‫במידה והקצה המחזר אינו חופשי הסוכר לא יוכל‬
‫לעבור חמצון‪.‬‬
‫מבחן פהלינג (‪– )Fehling‬‬
‫מבחן לקביעת רמת הגלוקוז‬
‫בדם או בשתן ע"י מעקב אחרי‬
‫המעבר‪:‬‬
‫‪ Cu2+‬ל ‪ .Cu+‬יוני ‪ Cu+‬יוצרים‬
‫משקע אדום‪.‬‬
‫הקשר הגליקוזידי‬
‫הקשר הגליקוזידי‬
‫מחבר בין שני חד‬
‫סוכרים ליצירת דו‪-‬‬
‫סוכרים ורב סוכרים‬
‫בראקצית דחיסה‬
‫קצה מחזר‬
‫דו ‪ -‬סוכרים‬
‫נומנקלטורה של הקשר הגליקוזידי‪:‬‬
‫‪ .1‬שם הסוכר שהפחמן האנומרי שלו משתתף בקשר‪.‬‬
‫‪ .2‬הקונפיגורציה של הפחמן האנומרי (‪ a‬או ‪.)b‬‬
‫‪ .3‬ציון הפחמנים המשתתפים בקשר‪( .‬החץ מורה על "כיוון הקשר")‬
‫‪ .4‬שם הסוכר השני בקשר‪.‬‬
‫* לסוכרים הנפוצים יש שמות מקוצרים‬
‫דו ‪ -‬סוכרים‬
‫יש קצה מחזר‬
‫אין קצה מחזר‬
‫יש קצה מחזר‬
‫אין קצה מחזר‬
‫רב – סוכרים (‪)polysaccharides‬‬
‫נבדלים זה מזה ‪:‬‬
‫‪ .1‬יחידות החד‪-‬סוכרים‬
‫‪ .2‬אורך השרשרת‬
‫‪ .3‬סוג הקשר הגליקוזידי‬
‫‪ .4‬מידת הסיעוף‬
‫רב – סוכרים (‪)polysaccharides‬‬
‫חלוקה לקבוצות‪:‬‬
‫שרשראות אחידות‬
‫(‪– )Homopolysaccharides‬‬
‫בנויות מחד סוכר מסוג אחד‬
‫בלבד‪.‬‬
‫שרשראות מעורבות‬
‫(‪)Heteropolysaccharides‬‬
‫– בנויות משילוב של שני חד‬
‫סוכרים או יותר‪.‬‬
‫בכל קבוצה השרשרת יכולה‬
‫להיות מסועפת או לא מסועפת‪.‬‬
‫עמילן וגליקוגן‬
‫(‪)Homopolysaccharides‬‬
‫תפקיד – מאגרי אנרגיה של התא‪ .‬עמילן בצמחים וגליקוגן בבע"ח‪.‬‬
‫מדוע לא ניתן לשמור את הסוכר בצורת חד סוכר בתא?‬
‫‪ .1‬לחץ אוסמוטי (‪ 0.01mM‬כגליקוגן לעומת ‪ 0.4M‬כגלוקוז)‪.‬‬
‫‪ .2‬מפל הריכוזים של גלוקוז בין תוך התא (‪ )0.4M‬לזרם הדם (‪)5mM‬‬
‫ידרוש כמות אנרגיה גדולה מאד כדי לאפשר העברה אקטיבית של‬
‫גלוקוז לתאים‪.‬‬
‫עמילן‬
‫גליקוגן‬
‫עמילן (‪ )starch‬וגליקוגן מבנה שניוני‬
‫עמילן – מורכב משני סוגי פולימרים‪:‬‬
‫עמילוז – שרשראות לא מסועפות של גלוקוז בקשר )‪.a(1->4‬‬
‫עמילופקטין ‪ -‬שרשראות של גלוקוז בקשר )‪ a(1->4‬עם הסתעפויות בקשר )‪a(1->6‬‬
‫אחת ל ‪ 24-30‬יחידות‪.‬‬
‫גליקוגן ‪ -‬שרשראות של גלוקוז בקשר )‪ a(1->4‬עם הסתעפויות בקשר )‪ a(1->6‬אחת‬
‫ל ‪ 8-12‬יחידות‪.‬‬
‫עמילן וגליקוגן – מבנה שלישוני‬
‫מבנה הליקאלי ‪ -‬כל חד סוכר יוצר זווית של ‪ 600‬עם החד סוכר הבא כך‬
‫שכל סיבוב בנוי מ ‪ 6‬חד סוכרים‪ .‬המבנה מיוצב ע" י קשרי מימן בין‬
‫השרשראות‪ .‬מבנה קומפקטי זה יוצר את הגרנולות הדחוסות שראינו‬
‫קודם‪.‬‬
‫תאית (‪ )cellulose‬וכיטין (‪)Chitin‬‬
‫(‪)Homopolysaccharides‬‬
‫פולימרים אחידים‪ ,‬לא מסועפים של גלוקוז (תאית) או גלוקוז אמין (כיטין)‬
‫בקשר )‪( b(1->4‬בניגוד לעמילוז שבו הקשר הוא )‪.)a(1->4‬‬
‫תפקיד ביולוגי‪:‬‬
‫תאית ‪ -‬מרכיב את דופן התא‬
‫בצמחים‪ .‬הוא המרכיב העיקרי בעץ‬
‫ובכותנה‪.‬‬
‫כיטין – מרכיב את השלד החוץ תאי‬
‫של חסרי חוליות רבים (פרוקי רגליים‬
‫בעיקר) – חרקים‪ ,‬לובסטרים‪ ,‬עקרבים‬
‫ועוד‪.‬‬
‫תאית וכיטין – מבנה שניוני‬
‫כיטין (גלוקוז‪-‬אמין)‬
‫תאית (גלוקוז)‬
‫תאית וכיטין – מבנה שלישוני‬
‫משטחים לינארים שמיוצבים ע"י רשת של קשרי מימן ויוצרים סיבים‬
‫ארוכים ועמידים‪.‬‬
‫תאית‬
‫• בעלי חיים לא יכולים לפרק תאית‪.‬‬
‫• בעלי חיים שניזונים מתאית מפרקים אותו בעזרת‬
‫סימביונטים‪.‬‬
‫• פטריות ויצורים אחרים מסוגלים לפרק תאית‬
‫בעצמם‪.‬‬
‫דופן התא החיידקי מכיל מכיל פולימר של‬
‫סוכרים שונים‬
‫)‪(heteropolysaccharides‬‬
‫ פולימר לינארי‬‫ השרשראות מחוברות זו לזו על ידי פפטידים‬‫קצרים המאפשרים את ההיווצרות של דופן חזק וקשיח‬
‫ אנטיביוטיקות כמו פניצילין מונעות את‬‫ההיווצרות של הקשרים בין הסוכרים‬
‫לבין הפפטידים‬
‫גליקופרוטאינים‬
‫גליקופרוטאינים – חלבונים שעליהם מודיפיקציות סוכריות של‬
‫אוליגוסוכרים‪ .‬המודיפיקציות הסוכריות קטנות יותר מבפרוטאוגליקנים‬
‫אך יותר מסועפות ומגוונות‪.‬‬
‫הסוכרים קשורים בקשר ‪-O‬גליקוזידי לסרין או תראונין‪ ,‬או בקשר ‪-N‬‬
‫גליקוזידי לאספרגין‪.‬‬
‫תפקידי הגליקוזילציה על חלבונים‪:‬‬
‫‪ .1‬קיפול החלבון‪.‬‬
‫‪ .2‬יציבות החלבון‪.‬‬
‫‪ .3‬מסיסות ופולריות של החלבון (הסוכרים מאד הידרופילים)‪.‬‬
‫‪ .4‬הכוונה של חלבון לאתר המטרה (בדר"כ חלבון חוץ תאי)‪.‬‬
‫‪ .5‬הגנה מפני פרוטאוליזה (ע"י אוליגוסכרידים טעונים שלילית שיוצרים‬
‫דחייה מפרוטאזות)‪.‬‬
‫‪ .6‬ספציפיות באינטראקציות חלבון‪-‬חלבון‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬סוג דם‬
‫סוג הדם נקבע ע"פ‬
‫האופי של השייר‬
‫הסוכרי על האנטיגן‬
‫שמציגים תאי הדם‬
‫האדומים‪.‬‬
‫שיירים שלא מזוהים‬
‫ע"י הגוף (תרומת דם‬
‫לא מתאים) תגרום‬
‫לתגובה של‬
‫המערכת החיסונים‬
‫והרס תאי הדם‬
‫הנתרמים‪.‬‬
‫פרוטאוגליקאן‬
‫‪Proteoglycan aggregate‬‬
‫• קיימים במטריקס הבין תאי‬
‫• שיירי הסוכר הרבים מסוגלים לספוג‬
‫מולקולות מים ולהגדיל את נפח‬
‫האגרגאט‬
‫• מולקולת ‪ Aggrecan‬קיימת בסחוס‬
‫ותפקידה לספוג מכות ( ‪shock‬‬
‫‪.)absorber‬‬
‫• בהפעלת לחץ‪ ,‬מולקולות מים נדחסות‬
‫החוצה‪ ,‬ונספגות בחזרה עם ירידת‬
‫הלחץ‪.‬‬
‫גליקוליפידים‬
‫גליקוליפידים – ליפידים המכילים מודיפיקציות סוכריות‪ .‬מרכיבים חלק‬
‫ממברנת הפלסמה הפונה לצד החוץ תאי‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫גבישים של חד סוכר מסוים מסובבים את מישור האור המקוטב‬
‫(בניסוי) בזווית של ‪ 36‬מעלות‪ .‬כאשר ממיסים את הגבישים הללו‬
‫במים‪ ,‬הזווית משתנה ל‪ 22-‬מעלות‪ .‬מה יכול להסביר את התופעה‬
‫הזו?‬
‫תשובה‪ :‬חד סוכרים בתמיסה מימית יכולים לעבור מוטרוטציה‬
‫ובתמיסה נוצרת תערובת של טבעות ‪ β‬ו ‪ α‬ולכל אחת זווית סיבוב‬
‫אופיינית‪ .‬היחס ביניהם יקבע את הזווית הנצפית‪.‬‬
‫ניתן לחשוב על הסברים נוספים שפחות רלוונטיים לשיעור‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫• איזה מהסוכרים הבאים הם סוכרים מחזרים?‬
‫‪ .1‬סוכרוז )‪(Fru(β2↔1α)Glc‬‬
‫‪ .2‬טרהלוז )‪(Glc(α1↔1α)Glc‬‬
‫‪ .3‬מלטוז )‪(Glc(α14)Glc‬‬
‫‪ .4‬לקטוז )‪(Gal(β14)Glc‬‬
‫תשובה‪ 3 :‬ו‪4 -‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫• מדוע עמילן אינו מתאים לבניית הדופן הקשיח של צמחים אבל‬
‫תאית כן?‬
‫‪ .1‬לעמילן כמה קצוות לא מחזרים בעוד לכל סיב תאית רק קצה לא‬
‫מחזר אחד‪.‬‬
‫‪ .2‬בעמילן הקשר הגליקוזידי נבנה בזווית בעוד בתאית הקשר לינארי‪.‬‬
‫‪ .3‬עמילן הוא פולימר של גלוקוז בעוד תאית הוא פולימור של סוכרוז‪.‬‬
‫‪ .4‬עמילן מסיס יותר מתאית‪.‬‬
‫תשובה‪2 :‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫• מה סביר להניח יהיה מחזר יותר‪( :‬במשקל קבוע) עמילוז‬
‫ועמילופקטין‪ ,‬או גליקוגן?‬
‫במשקל קבוע‪ ,‬מולקולת גליקוגן מכילה קצה מחזר אחד‪ .‬תערובת של עמילופקטין וסיבי‬
‫עמילן שזורים בה מכילה קצה מחזר נוסף על כל סיב‪.‬‬
‫תזכורת – הרב סוכרים הללו מורכבים מאותו חד סוכר‪.‬‬