п м 1 к# п מ ש ו ыה קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה םרך י״א משואה, יד ל ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת ב ש ו א ה ו ב מ ר י תל־יצחק — תל־אביב ,ניסן תשמ״ג — אפריל 1983 העורך :ש .מאירי מזכיר המערבת :מ .וירם ועדת המערכת :מ .קול ,מ .וירט ,ש .מאירי קובץ זה רואה אור בסיוע הקרן להנצחת זכרה של יהדות פולין ארגון נשים של שארית הפליטה במונטריאול ,קנדה והקרן להנצחת זכרו של מיכאל קוסובר. © כל הזכויות שמורות משואה ,יד לחברי תנועות ״הנוער הציוני״ בשואה ובמרי קיבוץ תל־יצחק ,ד .נ .השרון התיכון. תל־אביב ,רחוב המלך ג׳ורג׳ 48 דפוס ומסדרה מ .שטרן ,שד׳ הר־ציון ,104תל־אביב ה ארבעים שנה ל מ ר ד גיטו ו א ר ש ה מ ש ה קול גדעון האוזנר ראובן р־ » ) вפלדשוה( ד ״ ד י .ק ר מ י ש יהושע גלבוע יוליאן ט ו ב י ם ; л рגאלצ׳ינפקי; יאן פ א ר א נ ד ו פ פ ק י ׳הנוער־הציוני״ המשואה שהודלקה בגיטו וארשה לא אוכלה האנטישמיות בדורנו חורבן ומרד ,פרקים מתוך יומן גיסו וארשה על עצרת־נוער בלתי ידועה בגיטו וארשה האיש יאנוש קורצ׳אק 7 18 26 101 108 ביום השנה החמישי למרד הגיטו 112 ו״עקיבא״ בעתות־מבחן יום עיון מ ת ו ף הארכיון מ א ק פ שטייגביגל א ב ר ה ם גולדברג עיון ת ו э ן המחתרת החלוצית בהונגריה בימי מלחמת העולם ד.־,2 בהשתתפות :פ ת פ ׳ בלה ואגו ,ד״ד זיגפריד ר ו ט ; יעקב רוזנברג; תושיה הרצכרג; אליהו גלאור; אריה לוי ד׳׳ר י .קרמיש :על מחוללי המרד )קטע(; ב .אאורבך :״הנוער הציוני״ בגיטו וארשה וחלקו במרד אירועי השואה בקראקוב פעולת נקם של חברי ״הנוער־הציוני בלבוב 115 137 147 152 ודיון י ו פ עיון מאיר בניה ד ״ ד א ש ר בהן במלחמה ולאחריה ש .א 3ג י משה לויב י .ש ט ר ו ב ל י ץ ^ברהפ קלודבפקי משה קול מספרות יהדות צפון־אפריקה ומדינת ישראל ,בהשתתפות: יוחנן כהן; יהודה דומיניץ; ד״ד лאבי8כול; מ ע ה קול 156 172 דרכי הוראת השואה במשואה 181 עובדות ופרשנות בהוראת השואה יציאת רומניה )חלק ב׳( יחסם של הבריטים למעפילים במחנות קפריסין הנוכל אי־פעם לשכוח י עם ״הנוער־הציוני״ מפולין לליםא הצלה ושיקום — ליובלה של עה״נ 192 216 222 224 231 אכן ,הגיעה שעתנו... ימים בגיסו קראקוב 234 241 ראיון עם ברוך שדוני על פעילותו בקרב אנשי־צבא 247 השואה מ נ ח פ זליגר ש פ ר ה ופמרייף במשואה עזריאל לוי קרבות ראשונים •ניטו. ш א ר ב ע ״ • ל מ ר ד т * א ר ש ה ג ט ו משה קול ה מ ש ו א ה מורדי בהם. ש ה ו ד ל ק ה 3מרד ל א הגישו א ו פ ל ה הגיטו ידעו כי אין ל ה ם סיכוי ל נ צ ח א ת ה צ ב א ה נ א צ י שיצא ל ל ח ו ם החליטו למרוד ולהילחם לאחר הם לטרבלינקה ל ה ם לחלוטין ,כי ל ה י ש ל ח שהתברר פ י ר ו ש ו מ ו ו ת ,והם א מ ר ו ז א ת בגלוי ל י ה ו ד י ם שעדיין נ ו ת ר ו ב ג י ט ו א ח ר י ה א ק צ י ה ה ג ד ו ל ה ו ל א ח ר ש י ל ו ח ם של מ א ו ת א ל פ י יהודים ל ר צ ח ו ל מ ש ר פ ו ת . מ ו ר ד י ה ג י ט ו יצאו ל נ ק ו ם ,כדי ל ר ש ו ם ש ל ו ש ש ו ר ו ת ב ה י ס ט ו ר י ה ,כפי ש ה ת ב ט א ו , כדי ש ה ע ו ל ם ו ה ע ם היהודי יידעו כיצד ל ח מ ו ונקמו. נ מ ש ך זמן ר ב י ו ת ר מ ש צ י פ ו ה ם עצמם .ה מ פ ק ד ה ג ר מ נ י של ו א ר ש ה המרד מ ס פ ר ב ד ו ״ ח ש ל ו כי הם ,ה נ א צ י ם ,ה ו פ ת ע ו מ ע מ י ד ת ם של היהודים ומכוח ל ח י מ ת ם ב ל ב א י ר ו פ ה ה כ ב ו ש ה בידי ה צ ב א ה נ א צ י האדיר ,מ ו ל וארשה ה פ ו ל נ י ת , ותעוזתם. ה א ד י ש ה ל מ ר ד ם ו ל מ ל ח מ ת ם ,ל ח מ ו צעירים יהודים בעוז ו ב ג ב ו ר ה נ ג ד מ ש מ י ד י ה ם ו ג ב ו מ ה ם מ ח י ר דמים .ב מ צ ב טרגי כזה ע ו ד ט ר ם ע מ ד ו ל ו ח מ י ם ו מ ו ר ד י ם א י ־ פ ע ם . מורדי ה ג י ט ו קגו גשק ,א ך ק י ב ל ו כ מ ו י ו ת מ ז ע ר י ו ת שהיתה הגיטו ק מ צ נ י ת מאוד כלפיהם. המחתרת הפולגית בלבד מהמחתרת לא רצתה הפולנית שיילחמו .כ א ש ר ב ע ר ב מ ש ך ש ב ו ע ו ת ,ל א ח ר ש ה ג ר מ נ י ם ה צ י ת ו אותו ,כי ל א ר צ ו ל ה י ל ח ם פנים־אל־פנים כרגיל: מול צעירי עמנו, התנהלו החיים בוארשה הפולנית הנוצרית, י ל ד י ם שיחקו ,ב ת י ־ ה ק פ ה היו מ ל א י ם ,ה ה צ ג ו ת ב ת י א ט ר ו נ י ם ו ב מ ו ע ד ו נ י ם התקיימו כ ת מ ו ל ש ל ש ו ם ,ו ה ע ם ה פ ו ל נ י ל א מ צ א עוז היהודים. פולנים עמדו ל ל ש ע ר י הגיטו בנפשו להצטרף ללוחמים הלוחם וקנו סחורה וחפצים שנשארו בדירותלם ש ל ח ל ו ד י ם שגורשו ,ו ב ע ד כ ל אלד .נ ת נ ו א ו כ ל מ ע ט ,ו ל א ה ת ב י י ש ו . מורדי הגיטו גרשו א ת הגרמגים פעמים מספר ,אחרי שהפילו בהם חללים עם כ נ י ס ת ם ל ג י ט ו .ה ג ר מ נ י ם ר צ ו ל ה ב ע י ר ם ,ל ה ח נ י ק ם ,ל ה צ י פ ם במים ,ל ר מ ו ת ם , להוליכם ש ו ל ל ,א ו ל ם ל א ר צ ו ל ה מ ש י ך ל ה י ל ח ם בהם ,א ף כי די נ ש ק ו כ ו ח כ ד י ל ה כ נ י ע ם .ה ם ר צ ח ו ו ש ר פ ו מ א ו ת א ל פ י ם ל ע ו שיש ל ה ם מ ל ל י הגיטו ב מ ח י ר זול מ ב ח י נ ת כ ח ־ ה א ד ם ש ל ה ם ,כי רימו א ו ת ם ו ה ב ט י ח ו ל ה ם ש ה ם נ ש ל ח י ם ל ע ב ח ל . 7 במזרח .כ ך ה ו ב י ל ו ה ר כ ב ו ת מ כ ל ה ג י ט א ו ת ו ה א ר צ ו ת ,מ י ל י ו נ י ם ש ל י ה ו ד י א י ר ו פ ה להשמדה. כ א ש ר ה צ ע י ר י ם ,ה י ה ו ד י ם .ב א ו א ל ראשי; ה י ו ד נ ר א ט י ם ו א מ ר ו ל ה ם ,כ י מ ש ל ו ח י ם א ל ה פ י ר ו ש ם מ ו ו ת ,נ ז פ ו ב ה ם ה ל ל ו והאשימו א ו ת ם ב ק ל ו ת ד ע ת ל ג ב י חיי ה ע ם , ב ה ם א ת ה מ ש ט ר ו ת היהודיות ש פ ע ל ו ב ש ל י ח ו ת ם ו ל פ י פ ק ו ד ו ת ה ג ר מ נ י ם , שילחו מ ת ו ך ת ק ו ה כ י י צ י ל ו ב ד ר ך ז א ת א ת מ ש פ ח ו ת י ה ם .היו גילויי ש ח י ת ו ת ל א מ ע ט י ם ב מ ל ח מ ה ע ל ה ח י י ם ב ג י ט א ו ת .היה ר ע ב ,עוני ,מוות ,ניוון ,נ פ י ח ו ת מ ק ו ר ו מ ר ע ב , ו מ צ ד שני היתד .ס פ ס ר ו ת מ כ ו ע ר ת ו ה ו ל ל ו ת .היו יהודים ש ח ש ב ו כ י מ א ח ר ו מ מ י ל א אין ל ה ם ס י כ ו י ל ה י נ צ ל ,ר א ו י שיחיו ל פ ח ו ת א ת ה י מ י ם ש נ ש א ר ו ל ה ם , אך טובים. העם ברובו היהודי המכריע על שמר האדם צלם בתנאים וניסה היהודי ב כ ל פ ע ם ,א ח ר י כ ל מ ש ל ו ח ,ל ה ת א ר ג ן מ ח ד ש כדי ל ק י י ם א ת ה ח י י ם מ ת ו ך ת ק ו ה , ו ל ו גם ק ל ו ש ה ,ל ה צ ל ת ח ל ק מ ה ע ם ,ב מ י ו ח ד כ א ש ר נ ו ד ע ל ה ם ע ל מ פ ל ו ת ה ג ר מ ג י ם ובחזיתות בסטאלינגרד אחרו'^ יהודים רבים האמינו כי הנאור י יאחז העולם ב א מ צ ע י ם נ ג ד ה ג ר מ נ י ם ו י כ ר י ח א ו ת ם ל ה פ ס י ק א ת הרצח .היו מ ק ר ב א ח י נ ו ש ה א מ י נ ו ל ת ו מ ם ,כי ל א ייתכן ש ב ל י ב ה ש ל אירופה ישמידו א ת גיטו ו א ר ש ה ע ל ח צ י מ י ל י ו ן היו ה ר ב ה יהודיו. אשליות ותקוות. לאחר שכל אלו ל א התגשמו והמשלוחים גמשכו ,ו ג ם ל ס פ ק נ י ם ה ת ב ר ר ל ל א צל ש ל פ ק פ ו ק כי ר ו צ ח י ם א ת ה ע ם ה י ה ו ד י ב א י ר ו פ ה ,ק י ב ל ו ע ל י ה ם יהודי הגיטו ה נ ש א ר י ם א ת מ ר ו ת ה א ר ג ו ן ה י ה ו ד י ה ל ו ח ם , ו ח ד ל ו ל ה י כ ג ע ל מ ש ט ר ה ,ו ב פ ר ט כ ש ג ו כ ח ו ל ד ע ת כי מ פ ק ד י ה מ ש ט ר ה ש ה י ו א ח ר א י ם ה נ פ ש ע י ם — גורו ע״י הארגון היהודי ה ל ו ח ם .ה א ר ג ו ן ה י ה ו ד י ש ל ט אז למעשים בגיטו ,ו א י ש ל א ה ע ז ל ה מ ר ו ת א ת פיו .היהודים ש נ ו ת ר ו עדיין ,ה ב י נ ו כ י א ח ר י ת ם גחרצה ,א ו ל ם ה ם ל א י ל כ ו מ ר צ ו ן ו ל א יישמעו ל ג ר מ נ י ם ,ו א פ י ל ו ל א ה א מ י ג ו ל ב ע ל י ה״ש1פים״ ובטוחים, היו שבאו לפתותם, כדי לעזור להם כ ב י כ ו ל .ה א ר ג ו ן היהודי ה ל ו ח ם ריכז להעבירם את למקומות חבריו יותר בבוגקרים, להן מפקדים ,והם עמדו דרוכים בפינות ובאזורים שוגים של התאמנו, לאחר טובים פלוגותיו הגיטו; הם ייצרו ב ק ב ו ק י מ ו ל ו ט ו ב והכינו ע צ מ ם ל ק ר ב .ב־ 19.4.1943פ ר ץ ה מ ר ד , שהגרמנים נ כ נ ס ו ל ג י ט ו והקיפוהו .ה ל ו ח מ י ם היו לחלוטין. מבודדים הם ידעו מ ה צ פ ו י ל ה ם ,א ו ל ם ל א ש י ע ר ו ש ה ג ר מ נ י ם יבעירו א ת ה ג י ט ו ו י י מ נ ע ו מ ל ה י ל ח ם בהם .ש ב ו ע ו ת ע ל ש ב ו ע ו ת ח י כ ו ל ג ר מ נ י ם ,אך א ל ה ה ע ר י מ ו ע ל כ ל ב ו ג ק ר ו מ ח ב ו א והשתמשו בגזים ,ב מ י ם ו ב א ש .אז ר ק ה ח ל ו ה ל ו ח מ י ם ה מ ע ט י ם ש ג ו ת ר ו , לחפש להם מוצא דרך ת ע ל ו ת הביוב ,בית־הקברות ופרצות אחרות בחומה ,כדי לעבור ל צ ד ה א ר י ו ל ה מ ש י ך ב מ ל ח מ ה ,ל מ ע ן ש א ל ה מ ב י ג י ה ם א ש ר י י ש א ר ו בחיים ,י ס פ ר ו ולעולם לעמנו את מה ש ה ת ר ח ש בגיטו, כיצד לחמו, עמדו איך מעטים גגד ר ב י ם וחזקים ,ג ם כ א ש ר א פ ס ה ה ת ק ו ה ל ה י ש א ר בחיים ,ו כ י צ ד ה צ י ל ו א ת כ ב ו ד עמם. ה מ ו ר ד י ם ה ד ל י ק ו ל פ י ד ש ל ג ב ו ר ה יהודית ,ב ת נ א י ם שלא ידעה דוגמתם ההיסטורית האנושית. ה מ ו ר ד י ם י נ ק ו א ת ש א י פ ו ת י ה ם ו ת ע ו ז ת ם מ ה ח י נ ו ך הציוני ע ל י ו ג ד ל ו ב ת ג ו ע ו ת אליהן השתייכו ,מ ה ק ש ר ל א ר ץ ישראל ,מ ה ח י נ ו ך היהודי ה ב ס י ס י ה נ א מ ן ,ו מ ה ר צ ו ן להראות ל ע ו ל ם כ ו ל ו ב כ ל ה ד ו ר ו ת ,איך היו צריכים ל ה י ל ח ם בנאצים הארורים ו ל א ל ה י כ נ ע ל ה ם .ה ב ה נ ז כ ו ר כ י מיליוני ה ש ב ו י י ם ה ר ו ס י ם ל א ה ת ק ו מ מ ו ,ו מ ת ו בתנאים 8 ב ל ת י אנושיים. ה פ ו ל נ י ם .ל א יצאו אז ללחום .בגרמנים, ורק ב־,1944 כ א ש ר ה צ ב א ה א ד ו ם ע מ ד על נ ה ר הויסלה ,הרימו ה פ ו ל נ י ם א ת נ ס ה מ ר ד בוארשה, וביגיהם גם לחמו יהודים שנשארו בחיים, חברי ואף היהודי הארגון הלוחם המעטים ששרדו .אולם הצבא האדום לא מיהר לעבור א ת הנהר והגרמנים לחמו באכזריות נפלו נ ג ד ה פ ו ל נ י ם ה מ ת ק ו מ מ י ם ו ה פ י ל ו ב ה ם ח ל ל י ם רבים .גם ב ק ר ב ו ת א ל ה יהודים ע ם נ ש ק ביד ,ו ב ע י ק ר ב ו א ר ש ה ה י ש נ ה )או ה ע ת י ק ה ( .אז ש י ל מ ו ה פ ו ל נ י ם ב ד ם ר ב ע ב ו ר ה ת נ כ ר ו ת ם ל י ה ו ד י ם ש מ ר ד ו ש נ ה ל פ נ י כן .אילו ע מ ד ו אז הפולנים כלפי בכבוד, ב י ח ד ע ם היהודים ,ווארשה ל א היתד .מ ג ל ה הפולנים מ ו ר ד י הגיטו ,אולי היה ה מ ח י ר של ב־1944 אדישות מבישה כ ל כך. ל א גדול אין ל ש כ ו ח ש ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל נ י ת )האדומה וזו ה נ א מ נ ה ל מ מ ש ל ת לונדון גם יחד( נהגה ב י ה ו ד י ם ת ו ך זהירות ,ב ח ש ד נ ו ת ,ב ח ו ס ר אמון ,ו ל א ה ת ב י י ש ה ל ק ב ל כ ס ף עבור מ ע ט ה נ ש ק ש ס י פ ק ו ל ב ח ו ר י נ ו ,ואף ז א ת ב א י ח ו ר . בהקשר ל כ ך ר א ו י ל ה ע י ר כאן ,כי מ ו ז ר עסוקים ה ד ב ר שיהודים מ י ש ר א ל ב א ר ג ו ן מ א ו ר ע ג ד ו ל ב ו א ר ש ה לציון 40ש נ ה ל מ ר ד הגיטו ,ב מ ק ו ם ל א ר ג ן אירוע לאומי ובינלאומי ר ב ־ מ מ ד י ם בישראל ,בארצנו בה נקלטו מ ר ב י ת אנשי שארית־ מה הפליטה. עוד לחפש ליהודים עתה בוארשה בה שולטים המשטר אנשי ה ק ו מ ו נ י ס ט י ש ל ה ג נ ר ל ירוזלסקי ,ה מ ד כ א י ם א ת ה ח ו פ ש בפולין ו מ ת ע ל ל י ם ב א נ ש י ״ ס ו ל י ד ר י ו ת ״ ? ל ש ם מ ה ה ר י צ ה ה ז א ת ל ו א ר ש ה ? ל מ ה נ ש מ ש מעין ק צ י נ י ם ל י ח ס י ־ צ י ב ו ר ש ל ה מ ש ט ר ה פ ו ל נ י דהיום ,בעיר ו ב מ ד י נ ה ש כ מ ע ט ו ל א נ ו ת ר ו ב ה יהודים, ו ש ה א נ ט י ש מ י ו ת ה א ד ו מ ה ג ר ש ה א ת היהודים ה מ ע ט י ם שחיו ב ת ו כ ה ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת . הרי אין פ ו ל י ן מ ק י י מ ת יחסים ד י פ ל ו מ ט י י ם עם י ש ר א ל ,אז ל מ ה ל נ ו ל נ ס ו ת ל ע ז ו ר למשטר את זה ה מ ח פ ש פ ר ס ו מ ת ב ע ו ל ם ה מ ע ר ב י ה ח פ ש י ,א ש ר ל א ב י ט ל עז־ ע ת ה הסנקציות הכלכליות נגדו ס פ ק ,כי ה ל ו ח מ י ם אין החלת, ב ש ל הדיכוי של א נ ש י ״ ס ו ל י ד ר י ו ת ״ י תנועות־הנוער הציוניות בגיטאות ,חברי ותנועות־ שאבו השראה ר ב ה ממסורת תל־חי ,מ ה ג נ ת הישוב העברי בארץ בשנות ה ע ש ר י ם ו ה ש ל ו ש י ם ,כ א ש ר אגשי ההגנה ,מ ג י נ י הישוב ,ע מ ד ו מ ו ל פ ו ר ע י ם ו ל ו ח מ י ם ש ר צ ו ל ה ס ב י ע א ו ת נ ו ב י ם של ד ם ו ל ה ר ו ס א ת ב ס י ס נ ו הציוני .ל ע ו מ ת ם ערבים א ש ר היכו םטאלינגרד, את שאבו הקומוניסטים בגיטו השראה מגבורת לוחמי הצבא ה ג ר מ נ י ש צ ר ע ל עירם ,ואחרי ק ר ב ו ת ג ב ו ר ה א ד י ר י ם ג ב ר ו ע ל ה ג ר מ נ י ם ושבו אותם .המפלה של צבא רומל בקרב ה מ ו ר ד י ם .ה ם ה ח ל ו ל ה א מ י ן כי ה ג ר מ נ י ם י פ ס ל ו ב מ ל ח מ ה ,א ל א ש ב י נ ת י י ם ראו ב א ל ־ ע ל מ י י ן א ף ה י א ודאי ה פ י ח ה ת ק ו ו ת ל ג ג ד ע י נ י ה ם א ת ע מ ם ה ו ל ד ו נ כ ח ד ואין מ ו ש י ע ,וכי ה ג ר מ נ י ם י ח ס ל ו א ת ח ל ו ד י ם ב ט ר ם ש י נ ח ל ו א ת מ פ ל ת ם .היתד .ת ק ו פ ה ב ג י ט ו ש מ נ ה י ג י ה ״ ב ו נ ד ״ ,ת ג ו ע ת הפועלים חללית עצמאית. תלו הם האנטי־ציונית ,לא רצו כלל תקוות בפ.פ.ס ,.היא לשמוע על המפלגה התקוממות הסוציאליסטית יהלית הפולנית, אך מ ה נ ס י ו ן ל מ ד ו ל ד ע ת ש מ ה ם ל א ת ב ו א ישועה ל י ה ו ד י הגיטו .ל כ ן נ ת נ ו ל וכתף ה ל ל י ה ל ו ח ם ,ב ו היוו הציונים ל ת נ ו ע ו ת י ה ם א ת ה ר ו ח ה ח י ה לעמלו לארגון א ת ה מ פ ק ד י ם הראשיים .ב מ ר ד ה ש ת ת פ ו ג ם ה ק ו מ ו ג י ס ט י ם ה י ה ל י ם .א ח ר י ה מ ל ח מ ה נ י ס ו ב ו א ר ש ה ל ס ל ף א ת ה ה י ס ט ו ר י ה ש ל מ ר ד ה ג י ט ו ו ל ה צ י ג אירוע י י ח ל י ו ב ל ע ד י זה ש ל ג ב ו ר ה י ה ל י ת — כ מ ב צ ע קומוניסטי .ר א י ת י ו ש מ ע ת י ז א ת ב ב י ק ו ר י ה ש נ י ב־1949 אחר־כך בוארשה ,בבואי ל ת ב ו ע א ת היתומים ביקר בישראל ברל מרק, ראש ח ל ו ד י ם לשם העלאתם לישראל. הועדה ההיסטורית חללית באותה 9 עת, ו ב מ ס י ב ה ש ע ר כ נ ו ל ו ב ב י ת ־ ש ל ו ם בירושלים ,ה ו א ה ת ח י י ב כ י ה ס י ל ו ף ה ז ה יסולק. התיקון הזה והאגוגימיות א מ נ ם ב א ,ו א ז ג ם ה ו ק ם ה ב י ת ן היהודי החלה היהודית ובמקומה להיעלם, הוצגה במחנה הטרגדיה אושוויץ, השמדת של ה ע ם היהודי בפולין ,א ף כ י א ו ל י ל א ב צ ו ר ה ב ו ל ט ת ב מ י ד ה הראויה. * כ א ש ר ה ח ל ו ל ה ג י ע אליגו ,ל י ש ו ב ה ע ב ר י ב א ר ץ ו ל ת ג ו ע ת ה ע ב ו ד ה ה י ש ר א ל י ת בעיקר, על הדו״חות הציוני״• ו ״ ע ק י ב א ״ . הצעיר״ ״השומר בגיטאות, המרד במשך שגים גיתן ו״דרור״ מצד אחר, כמעט ולא הוזכרו היה ל ח ש ו ב , ופעילי כי התנועה בהם במרד ״הגוער חברי השתתפו הקומוניסטית חברי היהודית מ צ ד שגי .א ו ל ם א ח ר י ש ה ג י ע ו ח ב ר י ג ו מהגלויות ,א נ ש י ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה ,ש מ ע נ ו מפי ה ב א י ם פ ר ק י ג ב ו ר ה ע ל ח ב ר י ג ו ש ל ח מ ו ו ה ק ר י ב ו א ת חייהם ,ו ח ר פ ו ג פ ש ם ת ו ך מ ע ש י ג ב ו ר ה ומרי ,ת ק פ ו גרמגים ,ה ע ב י ר ו גשק מגיטו ל ג י ט ו ,ס ל ל ו ד ר כ י ם ג ב ו ל ו ת ,ה צ י ל ו ל ו ח מ י ם ,והיו מ ו פ ק ד י ם על ב ו נ ק ר י ם ו מ ר כ ז י ה ת ק פ ה ע ל למעברי הגרמנים. הדברים ב״משואה״, והתמונה פורסמו עם המלחמה תום בבטאון ״העובד שלגו ו ל א ח ר ־ מ כ ן ב ס פ ר י ם ש ג כ ת ב ו ע״י ח ב ר ו ת ל ו ח מ ו ת ו פ ע י ל ו ת מ ח ת ר ת , ה ח ל ה אז ל ה ת א ז ן ו ב מ ש ך ה ש נ י ם אף אוזנה כ ל י ל .אגו, הלוחמים, הציוני״, הייגו אשמים על כי לא דאגנו לפרסם את דברי חבריהם של על החברים, כי ל א ה ת מ ס ר נ ו ל ה נ ח י ל ל ת נ ו ע ה בימינו א ת מ ו ר ש ת ה ל ו ח מ י ם ,ה פ ר ט י ז נ י ם ,ה מ ב ר י ח י ם בגבולות ויהודית דרכי שפתחו הצלה לרבים, אנשי תעוזה שגילו ציונית סולידריות ב כ ל ה ת נ א י ם ה ק ש י ם ,ו ל א ח ש ב ו ע ל ה ש ת י י כ ו ת ת נ ו ע ת י ת או א ר ג ו ג י ת , ב ה ת א ם ל ח י נ ו ך ש ק י ב ל ו ב ת נ ו ע ו ת י נ ו .הם פ ע ל ו כיהודים ,כ ח ל ו צ י ם ,כ נ ו ש א י י ש ו ע ה ל י ה ו ד י ם ב ע ת צרה ,כחברים' ל כ ל מי ש נ מ צ א ב מ צ ו ק ה וצרה. עלי והוצאת לשבח את הפרסומים של ״בית־לוחמי־הגיטאות ע״ש יצחק קצנלסון הקיבוץ־המאוחד ,שגהגו באובייקטיביות בפרסום הדו״חות מ א ו ת ם ימים ט ר ג י י ם וגורליים .ע ת ה אנו ,א נ ש י ״הנוער הציוני״ ו ״ ע ק י ב א ״ ,מ ר ח י ב י ם ב כ ל י ם ש ל נ ו א ת ה פ ר ס ו מ י ם ע ל ה ת נ ו ע ו ת שלגו ,ובודאי ש ל א ג ע ל י ם א ף ד ב ר ע ל ח ב ר י ת נ ו ע ו ת א ח ר ו ת ב ת ק ו פ ה ה ה י א או ב ת ק ו פ ו ת א ח ר ו ת .זה א ח ד ה ת פ ק י ד י ם ה ק ד ו ש י ם של ״משואה״ ,ו א נ ו נ ע ש ה ה כ ל כדי ל ק י י ם צוואתם ש ל א ל ה ש ל א זכו ל ה ג י ע א ל י נ ו וגיספו ב מ ל ח מ ה או ב ד ר כ י ע ק ל ת ו ן ב מ ח ת ר ת ,ע ת שהגישו ע ז ר ה ו ס ע ד ל א ח י ה ם . ה ח ל ק ה ש נ י ש ל ס פ ר ״ ה נ ו ע ר הציוני״ יוקדש כולו ל ת ק ו פ ת מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ השניה טרם ומצב מסרו תנועותינו עדויות על ב א ו ת ם הזמנים .אנו ק ו ר א י ם שעבר עליהם, לבל יימנעו עתה מלמסור לכל את חברינו, כל אשר הפרטים ה י ד ו ע י ם ל ה ם מ י מ י ה ש ו א ה ו ה מ ר ד .אלה פרקי היסטוריה צ י ו נ י ת ו י ה ו ד י ת ,ש ח ו ב ה להביאם לפרסום בכתב. ע ל ה מ ו ר ש ת ה ז א ת א נ ו מ ח נ כ י ם א ת הדור ה צ ע י ר ב ע מ נ ו ו ב מ ד י נ ת נ ו כיום הזה. ה ח ב ר י ם ש ש ר ד ו מ ן ה מ ל ח מ ו ת ו ה מ א ב ק י ם ההם ,חייבים ל ס פ ר לנו ,מ ת ו ך ה ז ד ה ו ת ע ם ה ח ב ר י ם ש ל א ז כ ו ל ח י ו ת ע ת ה • עמנו .זוהי ח ו ב ה ק ד ו ש ה ו מ ו ס ר י ת . עלינו ל ה פ י ק א ת כ ל הלקחים מאותה תקופה עבור דורנו והדורות הבאים. 10 מ ר ד הגיטאות ל ו ע ע ת ה בהיסטוריה העולמית ,ל א ח ר ש ת ק ו פ ת מ ל ח מ ת העולם ה ש נ י ה ה ח ל ה ל ה ל ש ף ב מ ל ה יותר נ ר ח ב ת .מ ש פ ט אייכמן ב י ר ו ש ל י ם ג י ל ה ל ע ו ל ם ולדור שגדל אחרי ת ק ו פ ת שלטון הנאצים ,א ת אשר ה ת ר ח ש באירופה הכבושה, ובעיקר ע״י את השמדת העם הקטיגור גדעון ה ל ל י באירופה .בין ה ע ד י ם ב מ ש פ ט אייכמן ,ש נ ק ר א ו האוזנר, הופיעו גם הניצולים ממרד הגיטאות בוארשה, קראקוב ומקומות אחרים. א ח ״ כ ב א ה ס ר ט ״ ה ש ו א ה ״ )הולוקוסט( שהוקרן ב ט ל ו י ז י ה ב ר ו ב מ ד י נ ו ת ה ע ו ל ם המערבי ,שהותיר א ת ה ש פ ע ת ו החזקה ,וגרם לזעזוע בעיקר בגרמניה עצמה ,בה בגים ו ב ג ו ת ה ח ל ו ל ש א ו ל א ת הוריהם א י פ ה היו ה ם ו מ ה ה ל ת פ ק ל ם ב ז מ ן ההוא. עם כ ת י ב ת ש ו ר ו ת א ל ו נ מ צ א הרוצח מליון ,בארבי ,ב מ א ס ר ב צ ר פ ת ,ב ע י ר ליון בה פעל, לאחר שהוסגר לפי תביעת ממשלת צרפת. הוא אמנם אחרי ה מ ל ח מ ה ה ע ו ל מ י ת ל מ ו ו ת ,ש ל א בפניו ,א ו ל ם מ ש פ ט ו ה ח ו ז ר נשפט כבר י ה ל לו ערך ח י נ ו כ י ־ ל י מ ו ד י ,ויהווה מ ע י ן ה מ ש ך ל מ ש פ ט אייכמן .ש ו ב י ש מ ע ו ו י ק ר א ו ב נ י ה ד ו ר הנוכחי א ת פ ר ש ת הזועות של משלוח ההתעללות היהלים לדךנסי ומשם לאושומץ, ועל הנוראה בהם בטרם נשלחו למחנות המעבר ,ל ק ר א ת המוות. על חורבות הגיטו. 11 א נ ו ע ו מ ד י ם ב פ נ י החזיון ה מ ז ע ז ע ,ש ק מ ו פ ס ב ד ו ־ מ ד ע נ י ם ה מ כ ר י ז י ם בינתיים ו מ פ ר ס מ י ם ס פ ר י ם ,כ ד י ל ה ו כ י ח כי ה ש ו א ה ל א ה י ת ה כ ל ל .ז ה ו מ ס ע ה מ א ו ר ג ן ע״י הניאו־נאצים ואנטישמיים רבות והאנטישמיים ,ונתמך ו ב ש פ ו ת שוגות ,ע״מ השואה בכסף של עלתה שגות )מדינות לבסס ה ג י ר ס ה כי את היהודים ל ש ם ה ש ג ת שילומים מגרמניה ,ולמען ביסוס בזמננו מאז הערבים ה נ פ ט ,אש״ף( למיניהם .למעלה ממאה ספרים בתוכן דומה פורסמו כבר בארצות השנאה ליהודים השלושים, כאשר ולמדינת התגועה ישראל הגאצית רקמו התביעה לממדים החלה ל מ ד י נ ה יהודית. שלא לגדול את עלילת ידענו באירופה דוגמתם ולזרוע ש נ א ה ג ג ד ה י ה ו ד י ם ב ע ו ל ם כולו. בימים א ל ה מציין ה ע ו ל ם כולו 50ש נ ה ל ע ל י י ת ה נ א צ י ם ל ש ל ט ו ן ב ג ר מ נ י ה . כבש אירופה מאז והכניע היטלר השלטון את בגרמניה, שטף הצבא הנאצי את כל א ו ת ה .ה ה ס כ ם בין מ ו ל ו ט ו ב ו ר י ב נ ט ר ו פ א י פ ש ר ל צ ב א ה ג ר מ נ י ל ה ש ת ל ט ע ל אירופה ,ו ל א ח ר מ כ ן ה פ ר ה י ט ל ר א ת ה ה ס כ ם ע ם ס ט א ל י ן ו ה ת ק י ף א ת ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .כ א ש ר פ ר ץ ה מ ר ד בגיטו ו א ר ש ה ו ה ו ד ל ק ל פ י ד ה ה ת ק ו מ מ ו ת גגד ה ח י ה ה א כ ז ר י ת ש ע ס ק ה ב ה ש מ ד ת ה ע ם היהודי ,היה זה ה מ ק ר ה ה ר א ש ו ן ש ל ה ת ק ו מ מ ו ת נ ג ד ה צ ב א האדיר .היו אז ת נ ו ע ו ת פ ר ט י ז ג י ם גלויה ומחתרות בארצות אירופה א ח ד ו ת ,א ו ל ם מ ר ד גלוי ג ג ד ה נ ו ג ש — ל א ארע ,ע ד ש ב ח ו ר י י ש ר א ל ,ה מ י ו א ש י ם במטרה והדבקים להציל את כבודם הלאומי והאגושי, הוכיחו כי זה אפשרי. ל כ ן ע ו ר ר מ ר ד ה ג י ט א ו ת ת ד ה מ ה וגלי א ה ד ה א צ ל א ו מ ו ת ר ב ו ת ,א ו ל ם אף א ו מ ה לא ה ס ת כ ג ה ל ג ק ו ט ב צ ע ד סולידרי ד ו מ ה ו ב א ו פ ן גלוי ל ע י נ י ה ע ו ל ם .כ ו ל ם חיכו להזדמנות כראוי אחרת ,כאשר בנות־הברית — הקואליציה האנטי־גאצית — תתארגן ותפתח והאמריקאים חזית שגיה. הגרמנים גחלו מפלות פלשו לצפון־אפריקה ,אולם אף תנועה בסטאליגגרד ובאל־עלמיין סוציאליסטית ,קומוניסטית או ל א ו מ י ת ,א ש ר ד ו כ א ו ב א כ ז ר י ו ת ע״י ה כ ו ב ש י ם ,ל א נ י ס ת ה ל ה ד ל י ק א ת א ב ו ק ת המרד בתוככי השטח הכבוש. כיום ק י י ם איזון י ת ר ב ח ק י ר ת ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ע״י י ה ו ד י ם ו ע ״ י ה ה י ס ט ו ר י ו נ י ם ההגונים של אומות העולם .הגירסה ש״היהודים הלכו כצאן ל ט ב ח ״ נעלמה מ ה ל כ ה ה י ס ט ו ר י .היום י ד ו ע כי אף ע ם א ח ר ב א י ר ו פ ה ה כ ב ו ש ה ל א חי ב ת נ א י ם סיקון ת ת ־ א נ ו ש י י ם כ פ י שחיו היהודים ,שהיו מ ב ו ד ד י ם מ ה ס ב י ב ה ה מ ק פ ת א ו ת ם .ה א ו מ ו ת ב ת ו כ ן חיו ה י ה ו ד י ם ד ו ר ו ת רבים ,ל א היו מ ו כ נ ו ת ל ס כ ן ע צ מ ן ו ל ו א ב מ ד ד .מ י נ י מ ל י ת , ע ״ מ ל ס י י ע ליהודים ,ו ל ו א גם כדי ל מ נ ו ע א ת ת נ ו ע ת ה ר כ ב ו ת ל א ו ש ו ו י ץ ע״י פיצוץ מ ס י ל ו ת ה ב ר ז ל ו ה ו ר ד ת פ ס י ה ר כ ב ת מ מ ס ל ו ל י ם א ל ה ,או ל פ ח ו ת ל ג ל ו ת ל ה ם מ ה י ת כ נ י ת ם ש ל ה ג ר מ נ י ם ו מ ה עושים בהם .ה ש ד ר ה ב ״ י ד ו ש ם ״ ל ז כ ר ו ל כ ב ו ד חסידי־ א ו מ ו ת ־ ה ע ו ל ם ש ס י כ נ ו חייהם ל ע ז ו ר ל ה צ ל ת יהודים ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ,היא ה ה ו כ ח ה כמה מ ע ט י ם היו ג י ב ו ר י ם אלה, חסידי־אומות־העולם. מלחמת ״ ה א ר ג ו ן היהודי ה ל ו ח ם ״ ב ג י ט ו ו א ר ש ה ו ב ג י ט א ו ת אחרים ,מ מ ש י כ ה לרתק ב ע ו ל ם ע ד היום הזה. אפוא את הכרתם ומחשבותיהם של היסטוריוגים מ ר ד ה ג י ט א ו ת ה ו א ה פ ל א ה נ ד י ר ה מ ע ו ר ר כ ב ו ד ו ת ה י ל ה ל י ה ו ד י ם המורדים. ב א ו ת ה ע ת ל ח מ ו היהודים ב מ א ו ת א ל פ י ה ם ב כ ל צ ב א ו ת ב ג ו ת ־ ה ב ר י ת ,ב מ ט ר ה להדביר א ת ה צ ב א ה ג ר מ נ י ,אויבי ע מ נ ו ו ה א נ ו ש ו ת .מ ס פ ר ם ה ג י ע ל מ ע ל ה מ ח צ י •מיליון. האדום ובצבאות 12 א ו ת ו ת ה ה צ ט י י ג ו ת ב ה ם זכו ה ל ו ח מ י ם ה י ה ו ד י ם בצבא הם אחרים, ביותר לא לאומץ־לבם ההוכחה לחימתם ולדרך היהודים של זאת ש ק ם ל ע מ נ ו ב כ ל הדורות .הנסיון ל ט ש ט ש ע ו ב ד ה הגדול בצורר בברית־המועצות יועיל .מ ו ר ד י ה ג י ט א ו ת ל א ק י ב ל ו א ו ת ו ת ה צ ט י י נ ו ת מ א ף אחד ,ו ל א חיפשו אותם .ה ם ל ח מ ו ל מ ע ן ה כ ב ו ד היהודי והצליחו ל ה ש י ג א ת מ ט ר ת ם ב ת ־ ה א ל מ ו ו ת . רובם העדות נ פ ל ו ו נ ה ר ג ו ,ו ר ק מ ע ט י ם גיצלו ,והם ש מ ס ר ו א ת על מ ה החיה ש ע ב ר ע ל י ה ם ב א ו ת ם ימים גורליים. ה ש ר א ה ה ד ד י ת בין ל ו ח מ י הגיטו ל ב י ן ל ו ח מ י ה י ש ו ב ה ע ב ר י ו א פ י ל ו היתד. בימים ה א פ ל י ם ב י ו ת ר ש מ ר ג ו ע ל קשר ,ך ר ך ל ש כ ו ת ה ק ש ר ש ל ש ו ו י ה וקושטא, ואף ד ר ך ה ג צ י ג ו ת ה י ה ו ד י ת ל י ד ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל ג י ת ה ג ו ל ה בלונדון. מרד גם ה ג י ט א ו ת ש א ב עידוד מ ה ת נ ו ע ו ת ש ג י ד ל ו א ת מ נ ה י ג י ו ו מ פ ק ד י ו ,א ו ל ם אנחנו שאבנו בישראל עידוד מ מ ו ר ד י בעת הגיטאות, במדיניות שנאבקנו ״ ה ס פ ר ה ל ב ן ״ ,פ ע ל נ ו ב ה ע פ ל ה ו ק ל ט נ ו א ת ש א ר י ת ה פ ל י ט ה א ח ר י ה ק מ ת המדיגה. אין ס פ ק כי ג ם מ ל ח מ ת ה ק ו מ מ י ו ת ש ל נ ו ה ו א ר ה הגיסאות. שבקעו אלינו ממרד באורות ש ר ש ר ת הגבורה היהודית הקרינה האחת על רעותה .מ ל ח מ ו ת ישראל מ א ז ה ק מ ת מ ד י ג ת ג ו ,ש ה ס ת י י מ ו בגצחון מ ז ה י ר ש ל צה״ל ,ה ו ש פ ע ו א ף הן מ ל ו ח מ י הגיטאות שנלחמו, כאשר בהן עברו כל ההכרח את והפרטיזנים כי ל נ ו היהודים. אסור עלינו להפסד הימים מפעלנו עמד חיילינו במדינתנו כאן, ב מ ל ח מ ה ,וכי הקשים של הפסד העצמאית, במלחמה מ ל ח מ ת ־ יום־ ה כ י פ ו ר י ם ב מ ב ח ן והיה נ ת ו ן ל ס כ נ ה ר צ י נ י ת , דעו — הוא סופנו. בהן שעות והיו דעו בעת ח י י ל י נ ו כי מן שננצח ,ולוא במחיר היקר ביותר של חיי־אדם ,וכי הם לוחמים לא ר ק מ ל ח מ ת ה מ ד י נ ה ה י ה ד י ת ,א ל א א ת מ ל ח מ ת ה ע ם ה י ה ד י כולו .ז א ת ש מ ע נ ו מ ק צ י נ י ם ו ח י י ל י ם ש ל ח מ ו ב ק ו ב ר ־ ל ב ע ל ג ד ו ת ת ע ל ת סואץ ו ב ח ו ה ה ס י נ י ת ,ש ם התחולל איתנים: קרב וזאת אמרו לנו בשעה ה ל ו ח מ י ם בגולן, שהגליל ועמק הירדן היו נ ת ו נ י ם ב ס כ נ ה . ומפליא וקדושת כאן הדבר, גם כי המסורת הנעלה שמירת של טוהר המוסר, ח י י ־ א ד ם ,ג ש מ ר ה ב ג י ט א ו ת בימים נ ו ר א י ם ב י ו ת ר ,ו ע ר כ י ם בישראל המלחמות בכל שלנו, ואף הלבנון במלחמת הנשק א ל ה גשמרו לוחמי האחרוגה. ה ג י ט א ו ת ל א ר צ ו ל נ צ ל א ת מ ע מ ד ם ב ת ק ו פ ה ה א ח ר ו נ ה ל ק י ו ם הגיטו ,ל פ נ י המרד, להשגת ה י ה ד י ם .ל א ביקשו ה ט ב ו ת ל ע צ מ ם .ו ה ם נ ה ג ו כשווים בשווים ע ם כ ל פ ר י ב י ל ג י ו ת במזון או ב ת נ א י ל ו ח מ ה ו ה ג נ ה .ה ם גהגו כ א נ ש י מ ו ס ר נ ע ל ה ,ו א פ י ל ו כ א ש ר היה ה כ ר ח ל י ד ו ת ב י ה ד י מ ל ש י ן או מ ש ר ת ש ל ה נ א צ י ם ,א ש ר ל ש ם ה צ ל ת מ ס ר י ה ד י ם א ח ר י ם ל א ו י ב ,גם אז היה דיון ו ש י ק ו ל א ח ר א י ב כ ל מ ק ר ה ; נפשו וכאשר ב ו צ ע פ ס ק ־ ה ד י ן נ ג ד מ פ ק ד מ ש ט ר ה או מ ל ש י ן בגיטו, האיש ראוי א מ נ ם של הצלת הלוחמים ד ע ו ה י ה ד י ם כי ל ע ו נ ש ,ב א ש ר מ כ ר א ת ע צ מ ו ל מ ע ן ב צ ע או ת ש ל ו ם מ ד ו מ ה או משפחתו דדיו. לא איש ערער על פסק־הדין של ארגון היהדים. ב צ ה ״ ל מ י ו ש ם הציווי ה מ ו ס ר י ל נ ה ו ג כ ב ו ד ב ח י י ־ א ד ם :ל א ל פ ג ו ע ב ש ב ו י י ם ; לא לפגוע בנשים, י ל ד י ם . ,זקנים, או אזרחים שלא חטאו ושאינם משתתפים ב ק ר ב ו ת ,ו ז א ת ג ם כ א ש ר נ ש ק פ ת ס כ נ ה ל ל ו ח מ י נ ו :ו כ ך א מ ג ם היה ג ם ב מ ל ח מ ה האחרונה של ״שלום בגיטאות והן בקרב הגליל״. המוסר היהדי ח י י ל י נ ו כאן .ל ו ח מ י העם גשמר היהודי א פ ו א הן בכל בקרב המצבים לוחמיגו והתנאים 13 הציוויים היהודיים הנצחיים. יודעים את להקים א ת ועדת החקירה אחרי הרצח ועל סמך אלה עקרונות־ יסוד תבענו במחנות בביירות ,כי הבינונו שבנפשנו הוא ,ב נ פ ש מ ד י נ ת נ ו ו ח ב ר ת נ ו היהודית .ל כ ן יצאו א ר ב ע מ א ו ת א ל ף איש ל ה פ ג י ן ל מ ע ן ה ק מ ת ו ע ד ת חקירה ,כי ת ד מ י ת ה ש ל מ ד י נ ת נ ו ת ב ע ח ק י ר ה ש ל אמת .ו מ ה שמצויים חבל העקרונות עתה בתוכנו יהודים שאינם את מבינים הסכנות שבנטישת הללו. היחס אל הערבים בשטחים מזעזע אותנו לא אחת ,כי הוא נוגד את המסורת ל כ ן א י נ נ ו ח ו ש ש י ם ל ח ש ו ף ח ר י ג י ם ו ט ע ו י ו ת ו ה ו ר א ו ת ח מ ו ר ו ת ,כי ל א היהודית. נ ש ל י ם ע ם ס ט י ו ת אלו .מ ד י נ ת היהודים אינה ד ו מ ה ל נ י ג ר י ה ,מ ש ם מ ג ר ש י ם ע ת ה ש נ י מיליון ל ר ע ב ולאבדון .א י נ נ ו דומים ל ק מ ב ו ד י ה ,ש ם ש ח ט ו ב נ י ע מ ם ב פ ק ו ד ת ה ״ ח מ ר ־ ר ו ז ׳ ״ שני מיליון אנשים .מ ד י נ ת היהודים א י נ ה ד ו מ ה ל ל ב נ ו ן ,ב ה דרוזים, ומוסלמים רוצחים האחד את השני באכזריות פלנגות ) ש ו ח ט י ם ו ל א ר ק יורים( ולאף אחד בעולם הדבר לא איכפת. * דברים הראשונה א ל ה נ כ ת ב י ם בימי מ ס ה ו מ צ ו ק ה ל י ש ר א ל ע צ מ ה .מ ל ח מ ת ל ב נ ו ן היא ב מ ל ח מ ו ת י ש ר א ל ש ה ח י ל ו נ ו בה ,מ ת ו ך רצון ל ה ב ט י ח א ת ש ל ו ם הגליל. ה פ ע ם י ש ר א ל ל א היתד .נ ת ו נ ה ב ס כ נ ה ,ו ל א היה ה כ ר ח ל צ א ת ל מ ל ח מ ה על קיומנו. היא ב א ה כ ד י ל ש פ ר א ת מ צ ב ו ש ל ה ג ל י ל ש ל נ ו גגד ה ט ר ד ו ת ה מ ח ב ל י ם מ ל ב נ ו ן . המלחמה העמידה בפני צה״ל אתגרים שלא ידענו אותם קודם .המלחמה התנהלה בתוככי אוכלוסיה אזרחית ,קרוב ל מ ח נ ו ת פליטים של ערבים פלשתינאים ,אשר ברחו מארץ ישראל ב ת ק ו פ ת מ ל ח מ ת הקוממיות ,ב ע ת שהמנהיג שלהם קרא להם לנטוש את ב ת י ה ם ,כדי שישובו ע ם הצבאות הערבים המנצחים ויטביעו את היהודים ב ג ח ל י דם ,או יזרקו א ו ת ם לים .פ ל י ט י ם א ל ה ש ה ת א ר ג נ ו ב ל ב נ ו ן ב כ מ ע י ן מדינה ב ת ו ך מ ד י נ ה ,ה ר ס ו א ת האיזון שהיה קיים ב א ר ץ ה א ר ז י ם בין ה א ו כ ל ו ס י ה ה נ ו צ ר י ת ש ר ו ב ה מ ר ו נ י ת ל ב י ן ה מ ו ס ל מ י ם והדרוזים .ב מ ש ך ה ש נ י ם ה ת פ ת ח ה ב ל ב נ ו ן מלחמת אזרחים טרגית שגרמה להרג ושחיטות של קרוב למאה א ל ף אזרחים, ת ו ך ש י מ ו ש ב א מ צ ע י מ ל ח מ ה פרימיטיביים ו ת ת ־ א נ ו ש י י ם ,מ ב ל י ל ה ב ד י ל בין גברים, נשים ,י ל ד י ם ו ז ק נ י ם .ל ל ב נ ו ן ז א ת נ ק ל ע ו חיילינו .בחורינו ,א ש ר ר ב י ם מ ה ם נ פ ל ו ב ק ר ב ,ל ח מ ו ב ג ב ו ר ה ת ו ך שמירה מ כ ס י מ ל י ת ע ל ט ו ה ר ה נ ש ק ו כ ב ו ד ה א ד ם ה ל ו ח ם ו ב ו ד א י ש ל ה א ז ר ח ,א ו ל ם — ל א א ח ת נ פ ג ע ו חיילינו ב ג י ן ה ש מ י ר ה ע ל עקרון זה. ב ר ו ר ש מ ל ח מ ה ב ש ט ח בנוי ג ר מ ה גם ל א ב ד ן חיי א ד ם ב ק ר ב ה א ו כ ל ו ס י ה האזרחית. מ ל ח מ ה ז א ת ש ה ת ג ה ל ה ל א ו ר זרקורי הטלויזיה ו כ ל י ־ ה ת ק ש ו ר ת ,ה צ י ג ה א ת י ש ר א ל כ א ר ץ ה מ ת כ ח ש ת ל ע ק ר ו נ ו ת הומאניים בסיסיים .א ת ה ד י ו ו ח י ם ה ל ל ו ש ב ח ל ק ם הגיכר היו מ ו ג ז מ י ם ו מ ג מ ת י י ם ,נ י צ ל ו שונאי י ש ר א ל )של ה מ ד י נ ה ו ה ע ם ג ם יחד( ,כדי להגביר תדמיתה א ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ו ה ה ס ת ה נ ג ד ישראל .מ צ ב של י ש ר א ל נ פ ג ע ה קשות ,וידידיה בעולם היהודים שאלו: ב ג ל ו י ו ת הוחמר, האמנם כך לוחמים יהודים ,א ז ר ח י ה מ ד י נ ה ה מ ת ק ד מ ת ? א ח ר י ר צ ח ה נ ש י א ב א ש י ר ג׳ומאיל ,מ י ה ר ו ר א ש מ מ ש ל ת נ ו ו ש ר ה ב ט ח ו ן ל ה ח ד י ר א ת צ ה ״ ל ל ב י י ר ו ת ,כדי ל מ נ ו ע נ ק מ ה מ צ ד ה פ ל נ ג ו ת ה נ ו צ ר י ו ת — נ ג ד ה א ו כ ל ו ס י ה 14 המוסלמית. ה ח ל ט ה ז א ת ס י ב כ ה א ו ת נ ו קשה ,ו ב פ ר ט כ א ש ר ה כ נ ס נ ו א ת ה פ ל נ ג ו ת צמאות הדם והנקמה אל סברה ושאתילה — מחנות הפליטים הפלשתינאים ,בהם ביצעו שחיטה הפלנגות מ א ו ת אנשים, א כ ז ר י ת של טף נשים, העולם וזקנים. כולו הזדעזע ,ו ה ח ל ו ש ר ש ר ת ה א ש מ ו ת נ ג ד צה״ל ,כ א י ל ו אנו היינו א ש מ י ם ב פ ש ע זה .ת ח ת לחץ ד ע ת ־ ה ק ה ל מ י נ ת ה מ מ ש ל ת נ ו א ת ו ע ד ת ה ח ק י ר ה ה מ מ ל כ ת י ת ,ל ב ד ו ק ה א ם היתד .ל נ ו א ח ר י ו ת כ ל ש ה י ל ט ר ג ד י ה ש א ר ע ה ב מ ח נ ו ת אלו .א ח ר י א ר ב ע ה ח ד ש י ם המלצותיה־מסקנותיה. את בעקבות המסקנות, הגישה הועדה עקיפה של צ ה ״ ל ו ה מ מ ש ל ה ל ג ב י ה ט ר ג ד י ה ש ה ת ר ח ש ה הקובעות אחריות ב מ ח נ ו ת ,ה ט י ל ה הועדה א ח ר י ו ת על ש ר י ם ו מ פ ק ד י ם בכירים ,ו ל ג ב י א ח ד י ם — ו ב ע י ק ר ל ג ב י ש ר הביטחון, ר א ש אמ׳׳ן ו מ פ ק ד צ ה ״ ל ב ב י י ר ו ת — אף ת ב ע ה ל ה ס י ק מ ס ק נ ו ת . הועדה ק ב ע ה כ ל פ י מ ד י נ ת נ ו ו ה ע ו ל ם כולו ,כי צ ה ״ ל נ ק י מ כ ל ר ב ב .ה י ת ה א ט י מ ו ת ו נ ע ש ו ש ג י א ו ת ,ו נ ת ק ב ל ו ה ח ל ט ו ת ל א ש ק ו ל ו ת ב ד ר ג המדיני ,א ו ל ם אף ישראלי חייל הפלנגיסטים. לא היה מעורב ברצח ולא איזו בקנוניה שהיא הרוצחים עם כ ל ה ע ו ל ם הנאור ,ו א פ י ל ו א ל ה ש א י נ ם ידידינו ,ש י ב ח ו א ת הדו״ח והעטירו ת ה י ל ה ע ל ה ו ע ד ה ש ה ר י מ ה א ת קרן ה ד מ ו ק ר ט י ה ה י ש ר א ל י ת .ת ח ת ל ח ץ דעת־הקהל מסקנות והעתונות ,וסערות קשות בציבור — החליטה הממשלה ה ו ע ד ה ו ל י י ש ם א ו ת ם .נסיונו ש ל שר ה ב ט ח ו ן שרון ל מ נ ו ע לאמץ את א ת אישור הדו׳׳ח — נ כ ש ל .ה ו א נ ו ת ר ב מ י ע ו ט בודד ,מ ו ל 16ש ר י ם ש ה צ ב י ע ו נ ג ד ו ל מ ע ן ויישום אישור מ ס ק נ ו ת הדו״ח. מ ט ר י ד ה א ו ת י ה ש א ל ה ה א ם כיום ,כ א ש ר אנו מ ה ו ו י ם כ ו ח ר ב ,ע ם נ ש ק ו צ ב א — אנו ש ו מ ר י ם מהולל ב ק פ ד נ ו ת על הציוויים האנושיים של מורדי הגיטאות מ צ ד אחד ,ו א נ ש י ה ה ג נ ה ב י ש ו ב — ש ש מ ר ו עליהם ,כ א ש ר היינו ק ט נ י ם וחלשים, ועמדנו מ ע ט י ם מ ו ל ר ב י ם ? פ ק ו ד ת היום ש ל ה ר מ ט כ ״ ל ,ל א ח ר ש ה ח ל י ט ה ה מ מ ש ל ה ל ב צ ע א ת דו׳׳ח ו ע ד ת כהן ,היא ל כ ב ו ד ל צ ה ״ ל .ה ר מ ט כ ״ ל הודיע כי צ ה ״ ל י ב צ ע א ת ה מ ס ק נ ו ת ,אף כ י הן מ כ א י ב ו ת ,וכי הוא חזק דיו כדי ל ע מ ו ד ב ב י צ ו ע ן .ה מ ו ר א להטיל שניסו ע ל י נ ו ש ר ה ב ט ח ו ן ומרעיו ,כ א י ל ו הגשמת המסקנות קשה יפגע בצה״ל ,ל א הוכח ו ל א היה מ ב ו ס ס .שר ה ב ט ח ו ן ר צ ה ל ה צ י ל א ת ע צ מ ו מ ה ת פ ט ר ו ת חובה, ולכן נאחז טעות גדולה היתה ב נ י מ ו ק י ם כ א י ל ו הוא המגן היחיד בידי הממשלה, כאשר של נ ת נ ה אישור צה״ל. לשר אין ס פ ק כי הבטחון להפצת א ת ביירות .כ נ י ס ת נ ו ל ב י י ר ו ת ה י ת ה מ ש ג ה חמור ,ש ג ר ר א ח ר י ו א ת ה מ ש ג י ם ה נ ו ס פ י ם . ל א כ כ ל הגויים ב י ת ־ י ש ר א ל .ב א ם נ א ב ד א ת הייחוד ה מ ו ס ר י ש ל נ ו — אנו ע ל ו ל י ם ל ס כ ן א ת ע ת י ד נ ו .ל ת מ ג ו ב ג י ט א ו ת ,ב צ ב א ו ת זרים ,ו נ ג ד ש כ נ י ג ו — ו ל א איבדנו והגאולה א ת צ ל ם ה א ד ם היהודי .ה ל ק ח של מ ר ד ה ג י ט א ו ת ל ד ו ר נ ו ,ד ו ר ה ת ק ו מ ה הוא לקיים את צוואתם שנכתבה ב ד ם ואש, בייאוש ובחוסר מוצא: ל ה י ש א ר יהודים אף ב מ צ ב י ם ה ק ש י ם ביותר .כ א ל ה היינו בארץ י ש ר א ל מ א ז ה ע ל י ו ת הראשונות, נצחים. כך השגנו את עצמאותנו ,וכך נבטיח אותה לדורות הבאים ,לנצח ל א ג ק ב ל ד ו ג מ ה מ א ח ר י ם ו ל א נ ת א ו נ ן על ה ע ו ל ם שרן א ו ת נ ו ב ר ו ת ח י ן , כ א ש ר אנו ס ו ט י ם מ ד ר כ נ ו ,ו ל א פ ע ם ב ה ג ז מ ה ו ש ל א ב צ ד ק .א נ ו מ י י צ ג י ם ע ר כ י ם נעלים לכן ב ע ו ל ם ,א נ ו שונים ,ל כ ן ל א ה ת ב ו ל ל נ ו ו ל א ה ת נ כ ר נ ו ל ד ת נ ו ו ל מ ו ר ש ת נ ו . עלינו לתבוע מעצמנו יותר מאשר מאחרים. באנו לארצנו והקימונו את ה מ ד י נ ה כ ד י ל ה ח י ו ת כאן מ ח ד ש א ת ה י ה ד ו ת ה נ א ו ר ה ו ה ל א ו מ י ת ה צ ו ד ק ת .נ ש מ ו ר 15 ל ע ק ר ו נ ו ת י נ ו אלה ,ו ע ל י ה ם ב ל ב ד נ ח נ ר א ת ה ד ו ר ה צ ע י ר ו א ת לוחמינו. אמונים כך תימשר השרשרת. ־-¥ לאחר ה ג נ ת הישוב ארבעים שנה מאז מ ל ח מ ת הגיטאות ,ל א ח ר שנים של נ ג ד פורעים ,ש ל ה ק מ ת ה מ ד י נ ה ו מ ל ח מ ו ת ה ה ג נ ה ש נ א ל צ נ ו ל נ ה ל ב ת ק ו פ ת המדינה, כדי ל ה ת ק י י ם ,כ ד י שיכירו ה ע ר ב י ם ב ז כ ו ת נ ו ל ה ת ק י י ם כ מ ד י נ ה ו ל ח י ו ת כ ב ט ח ו ן , אנו ב״שיח־לוחמים״ חייבים עוד הפעם ללמוד לקחים ,כשם שחיילינו ה ת ב ט א ו ל א ח ר מ ל ח מ ת ־ ש ש ת ־ ה י מ י ם .ה ס פ ר הוא ת ע ו ד ה מ ו ס ר י ת נ ע ל ה ,ו ח ש ב ו ן ־ ה נ פ ש ש י י כ ת ב ל א ח ר מ ל ח מ ת ל ב נ ו ן ) ש ע ו ד איננו ר ו א י ם א ת ס ו פ ה ( ודאי שיהיה מ ל ו ו ה ב ש א ל ו ת , אנו מ מ ש י כ י ם ל ה י ו ת מ ה שהיינו האם אצלנו הקודמות, במלחמות או מתגלות שמא ס ט י ו ת מ ס ו כ נ ו ת ה פ ו ג ע ו ת ב ע ק ר ו נ ו ת חיינו כ מ ד י נ ה יהודית ,ה ש ו א ב ת א ת ח י ו נ י ו ת ה מ נ ב י א י ה א מ ת והצדק ,מ ס פ ר ה ס פ ר י ם ה נ צ ח י ,מ ה ה ו מ א נ י ז ם הציוני ,מ מ ס ו ר ת ה ח ל ו צ י ת ה מ ג ש י מ ה ש ח ת ר ה ל צ ד ק ו ח ב ר ה יפה .א ס ו ר ל נ ו ל ט ש ט ש א ת התנועה מ ש ה ו ח מ ו ר מ א ו ד קרה ל נ ו ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת .ה מ ט ר ו ת ה ח ל ו ל ק ד ש העובדות! א ת ה א מ צ ע י ם .ה י ח ס ל ג ר ו ל ת ו ש ב שצווינו ע ל י ו ב ת נ ״ ר ,א י נ ו מ ת ק י י ם כ פ י ש ה ת ח י י ב נ ו ב ע ב ר .כי ה נ ה עליו נ י ת נ ה יד ח פ ש י ת יהודים למתנחלים המוחזקים בשטחים במגילת־ ע״י צ ה ״ ל ,ו ל פ ע מ י ם ל י ת ־ ד י ן ולית־דיין .זוהי ס ת י ר ה מ ש ו ו ע ת ל כ ת ו ב העצמאות של ישראל ולחוקי מדינה דמוקרטית .הדמוקרטיה שלנו נתונה בסכנה וייחודנו כ מ ד י נ ה י ה ו ד י ת מ ח ד ש ת ,ה נ א מ נ ה ל מ ו ר ש ת נ ו ,ה ו ע מ ד ב ס י מ ן ש א ל ה . חשבון לחזור הנפש, ארבעים במלאות שנה הגיטאות למרד בנו ,ל א ל ה י ש א ר אדישים ל מ ת ר ח ש ,ו ל ה ג ן ע ל המהולל קורא לנו מ ד י נ ת היהודים ל א ר ק ב א ו פ ן פיזי ,א ל א ג ם ב מ ו ב ן הרוחני ,ה ר ע י ו נ י ו ה ע ק ר ו נ י .ב א ם ל א נ ק י י ם ציוויים אלה — אנו עלולים להידחף למלחמות נוספת ולסכן א ת השלום שהחל מתגשם א ח ר י כ י נ ו נ ו ע ם מ צ ר י ם .ס י מ נ י ם מ ד א י ג י ם קיימים ב מ ד י נ ת נ ו מ ב ח י נ ת ה ח ו ס ן המוסרי ו ה א ח ד ו ת ה ל א ו מ י ת .ח ש ב ו ן ־ ה נ פ ש ,א ח ר י 40שגה מ א ז מ ר ד ה ג י ט א ו ת ,פ ו ק ד א ו ת נ ו — כ ש א נ ו מ ו ד א ג י ם וכואבים .אנו מ ו כ ר ח י ם ל ח ז ו ר ל מ ה שהיינו ב ע ב ר ,ו ל א — אנו בסכנה! היהודים הלכו למוות שהושחת במחנות מבלי צלם היהודי ו ה א ד ם בקרב ה ר ו ב ה מ כ ר י ע ש ל המיליונים .ה ם ש מ ר ו ע ל ק ד ו ש ת ־ ה ח י י ם ו ק ד ו ש ת ־ ה א ד ם .הלוחמים בגיטאות קיימו ו ב פ ר ט י ז נ י ם ,ב ת נ א י ם ה ק ש י ם ביותר ,כ א ש ר ל א ה י ת ה ל ה ם פ ת לחם, א ת מ צ ו ו ת ה ס ו ל י ד ר י ו ת ו א ה ב ת ישראל .ח ב ר י ה ה ג נ ה ב י ש ו ב ה ע ב ר י ב כ ל ה ת ק ו פ ו ת ד א ג ו ל ט ו ה ר ה ג ש ק וקיימו א ת הצו ב ק פ י ד ה .ב כ ל מ ל ח מ ו ת צה״ל עשו חיילינו כמיטב יכולתם ונזהרו מפגיעה במוסר היהודי. במידה שקרו חריגים הצטערו עליהם והסבירו א ת מצוקתם ואת נ ס י ב ו ת המקרים .ה א מ נ ם עתה כאשר אנו חזקים חיינו ואיתנים, הנעלים? האם אחרי נסכים כל נצחונותינו להשחית את בעבר, בחורינו נתחיל כצבא להתכחש לעקרונות כיבוש שמתעללים ס ל ק ט י ב י י ם ד ר ו ש י ם כדי ל מ נ ו ע בזקנים ו נ ש י ם ו צ ע י ר י ם ? האין בידינו א מ צ ע י ם תופעות כ א ל ו ? ה א ם ל א י ח ד ל ו ח ב ר י כ נ ס ת ל א ו מ נ י ם ל א מ ר ,כי ה כ ל ב ס ד ר וכי כ ך צ ר י ד ל ה י ו ת ? ה א ם יסיטו א ו ת נ ו מ ה ד י ד היהודית ,ע ל י ה ש מ ר ו היהודים ב כ ל 16 ה ת נ א י ם ? הרי ר ק יוצאי דופן ב ת ו ל ד ו ת י ש ר א ל ס ט ו ו ע ל כן הוקעו ע ל ידי ה ר ו ב היהודי ומנהיגיו .ה א מ נ ם ה ד י ב ו ר י ם של ח ״ כ ד ת י י ם ש ת כ ג ם :״גויים ה ו ר ג י ם גויים ניתן את ואנו למוסר הדין?״ היהדות מותרים הנאמנה? אצלנו? והאם ירשה האם דיבורים צה״ל לקיים כאלה את אינם האימרה התכחשות המסולפת: ב נ י ם ח ט א ו והוריהם י ת נ ו א ת הדין ? ר ע ד ה ח י י ב ת ל ק ו מ ם א ו ת נ ו כ נ ג ד ד י ב ו ר י ם כ א ל ה ,ו ע ו ד י ו ת ר מ ז ה נ ג ד ה מ ע ש י ם .א ל ד מ י לנו ,ב ל נ ש ת ו ק ו א ל נ ה י ה א ד י ש י ם גדולים אלה ,כ א ש ר בימים אנו מציינים 40ש נ ה למרד ה ג י ט א ו ת ו־35 שנים לקיום מדינתנו. היטלר מזימתו וצבאו אולם מציינים החליטו הפסיד ששה 40ש נ ה ל מ ר ד להשמיד מיליונים הגיסו, את ה ע ם היהודי. מבניו, ב צ ל ציון שליש ה ע ם היהודי מעמנו. כיום, יובל שנים לשלטון סיכל את כאשר אנו הנאצים, עלינו לפעול נ מ ר צ ו ת כדי ל ח ז ק א ת ה ע ם ו א ת מ ד י נ ת י ש ר א ל .ה ע ם היהודי חי וקיים, אולם ס כ ג ה ד מ ו ג ר פ י ת נ ו ר א ה מ א י י מ ת עליו ,הן ע ק ב א ב ד ן ש ל י ש מ ע מ נ ו ו ה ן ב ש ל ה ה ת ב ו ל ל ו ת ו נ ש ו א י ־ ה ת ע ר ו ב ת ה מ ת פ ש ט י ם ב ק ר ב א ח י נ ו בגולה .ה נ ש י ר ה מ ה ע ם ה י א ל א פ ח ו ת מ ס ו כ נ ת מ ה ה ש מ ד ה .מ ד י נ ת ישראל ,ת ק ו ת עמנו ,ש נ ו ל ד ה ל ה ב ט י ח א ת קיומו הפיזי ו ה ר ו ח נ י ה ל א ו מ י ח י י ב ת מ צ ד ה ל נ ק ו ט ב א מ צ ע י ם ב ל ת י ש ג ר ת י י ם ובמאמצים אדירים כ ד י לבסס א ת קיומה. ישראל ו ה ע ם היהודי עומדים בפני א ת ג ר י ם ל א ו מ י י ם כ ב י ר י ם ,ו ע ל י נ ו ל ה ת פ נ ו ת ל ע נ י נ י ה פ נ י ם שלנו ,ל ב י צ ו ר א ח ד ו ת נ ו ו ל ה ב ט ח ת ע ת י ד נ ו כ ע ם ו כ מ ד י נ ה .זהו ח ש ב ו ן ה נ פ ש ה ג ד ו ל והאמתי .אל נ ס ת פ ק ר ק ב ה ע ל א ת ה ג ב ו ר ה ש ל ה מ ו ר ד י ם ו ה ל ו ח מ י ם .נ פ ע ל כדי ל ה י ו ת ר א ו י י ם ל ז כ ר ם ו ל ק ר ב נ ם ההיסטורי הגעלה. 13.г83 17 גדעון האוזנר האנטישמיות בדורנו ה א נ ט י ש מ י ו ת ש ל ימינו ה י א ביטוי ח ד ש ,מ ו ד ר נ י ,ש ל ת ו פ ע ה ח ו ל נ י ת ישנה נ ו ש נ ה .כ ד י ל ה ב י ן כראוי א ת ה ב י ט ו י ה נ ו כ ח י ש ל א י ב ה זו ,שההיסטוריון ד ו ב נ ו ב ק ר א ל ה ״איבת עולם לעם־עולם״ ,צריך ל ה ת ב ו נ ן בקצרה במקורותיה ובצורותיה ה ק ו ד מ י ם ,כ י הקיים היום יונק מהישן. ימיה ש ל ה א נ ט י ש מ י ו ת כימי ה פ ז ו ר ה ה י ה ו ד י ת ב ע ו ל ם .היהודי ,ש ס ר ב ל ה ת ב ו ל ל ב י ן ה ע מ י ם ש ח י ב ק ר ב ם ו ל ה י ו ת כ מ ו ת ם ,ע ו ר ר ת ח י ל ה ח ש ד נ ו ת ו א ח ״ כ שנאה ,כפי שתופעה נ ת נ ו הסוציולוגים ב א י מ ר ה נ כ ר י ת מוזרה מ ע ו ר ר ת ל ע ת י ם .ב י ט ו י ל כ ך ה ל ו ע ז י ת The dislike of the unlike" :״ ,ו ב ע ב ר י ת נ א מ ר :״השונה — &נוא״. ביטוי מ ו ב ה ק ל ש נ א ה זו מ צ ו י כ ב ר ב ת ג ״ ך ,ב מ ג י ל ת אסתר .ה מ ן פ י ת ה א ת המלך אחשוורוש ל ה ס ג י ר לידיו א ת היהודים במלים שכוחן יפה לגבי שונאי י ש ר א ל ב כ ל ה ד ו ר ו ת :״ישנו ע ם א ח ד מ פ ו ז ר ו מ פ ו ר ד ב י ן העמים ב כ ל מ ד י נ ו ת מלכותך ו ד ת י ה ם ש ו נ ו ת מ כ ל עם ,ו א ת ד ת י ה מ ל ך א י נ ם עושים ,ו ל מ ל ך אין שווה ל ה נ י ח ם .א ם על ה מ ל ך ט ו ב — י י כ ת ב ל א ב ד ם ״ . ה ש ו נ י ש ל היהודים ב א ו פ י ו ב ה ת נ ה ג ו ת ם ,ס ר ו ב ם ל ק ב ל על ע צ מ ם א ת א ר ח ו ת הגויים היווה א ת ע י ל ת ה א י ב ה .״ מ ר ד כ י ל א י כ ר ע ו ל א ישתחוה״ — כ ת ו ב ,ב ע ו ד כ ל ש ר י ה מ ל ך כורעים ו מ ש ת ח ו י ם . ה נ ה כ י כן ,ע ו ד ל פ נ י ה ו פ ע ת ה נ צ ר ו ת ה י ת ה ק י י מ ת ש נ א ה עזה כ ל פ י היהודי. כ ב ר אז הופצו ד י ב ו ת ו ע ל י ל ו ת ע ל נאמר שהם מחזיקים כשנכנס לקודש בבית היהודים ו ע ל המקדש ראש חמור א מ ו נ ת ם ופולחנם .בין ה ש א ר ו ס ו ג ד י ם לו .פ ו מ פ י ו ס הרומאי, לירושלים ,כ מ א ה ש נ י ם ל פ נ י ח ו ר ב ן ה ב י ת ,ר צ ה לוודא ב ד ו ת א זו ופרץ הקדשים ,והוא פרסם א ח ״ כ ש ל א מ צ א ש ם מאומה .אך האמת אינה, כידוע ,מ ח ס ו ם ב פ נ י ד י ב ו ת ו ה ש מ צ ו ת . הנצרות סיפקה לאנטישמיות דחף דתי כביר. אבות הכנסיה היו צריכים ל ה ס ב י ר ל מ א מ י נ י ם כיצד ק ר ה ש ע מ ו ש ל ישו ,היהודים ,ד ח ו אותו ו ב כ ל זאת נ ש א ר ו בחיים 18 ל א ח ר מכן ,ג ם כיחידים ו ג ם כ ע ם . ה ה ס ב ר ש נ ת נ ו היה כי היהודי הוא ש ל י ח ה ש ט ן ע ל י אדמות ,ב א ש ר ר ק א ש מ ד א י יכול ל כ פ ו ר ב א ל ה י ם ו ל ה י ש א ר חי. ביהודים המלחמה מעתה הוצגה מהמאבק כחלק בין הקוסמי לשטן, אלהים בין ה ט ו ב ל ר ע .ה צ ל ב ה ו צ ב בין ה י ה ד ו ת ו ה נ צ ר ו ת .כ ך ה ח ל ה ה א נ ט י ש מ י ו ת ה ד ת י ת א ת ה ע ם היהודי ב מ ש ך כ א ל פ י י ם שנה. שרדפה מ כ א ן ו א י ל ך היו ה ז ד מ נ ו י ו ת ר ב ו ת ל ה ת נ ע ר מ ש נ א ת חינם זו ,אך כולן הוחמצו. ת מ י ד נ מ צ א ־ ל א נ ט י ש מ י ם איזו עילה ,י ש נ ה או חדשה ,ק ב ו ע ה או זמנית ,ל ה מ ש י ך ב ק ו ה א י ב ה .כ א ש ר מרטין ל ו ת ר הוקיע א ת ה כ נ ס י ה ה ק ת ו ל י ת ע ל כ פ י פ ו ת ה ה מ ו ח ל ט ת ל א פ י פ י ו ר ,נ פ ת ח ה ד ר ך ל ה י ג מ ל גם מ ש נ א ת ישראל .ל ו ת ר קיוה כי היהודים י ת מ כ ו כאשר בו. מהם נכזב לאנטישמי — היה קיצוני כלפי ודעותיו היו היהודים מ ו ר ע ל ו ת ל א פ ח ו ת ,ל ע ת י ם אפילו י ו ת ר מ א ל ה של ה כ נ ס י ה ה ק ת ו ל י ת . נ ו ס פ ת ב א ה ב מ א ה ה־ 18ע ם ה ו פ ע ת ה ר צ י ו נ ל י ז ם ב ע ו ל ם .פ ר נ ס ו א ה הזדמנות ו ו ל ט ר היה גושא ה ד ג ל שלו .ו ו ל ט ר ג י נ ה א ת ה ד ע ו ת ה ק ד ו מ ו ת של ה כ נ ם י ה ו ל ע ג לפולחנה, הגויים אבל והם ירש חסרי ממנה תרבות. את כך ישראל. שנאת התחילה לדעתו האנטישמיות היהודים החילונית מנצלים את המתפתחת זה כ מ א ת י י ם ש נ ה .פ י ל ו ס ו ף כמו ק נ ט ,ש ה ר ס מ ו ס כ מ ו ת ב ת ו ר ת ה ה כ ר ה ו ב ת ו ר ת ה מ ל ו ת , הסתייג מעקרונות לאלהים, הכנסיה, אך גם תקף את היהדות בעוד שקנט תבע משמעת לתבונה הטהורה שכינויו מפני משתעבדת שהיא ב ל ב ד .גם פ ר י ד ר י ך הגל, היה מ ל ך ה פ י ל ו ס ו פ י ם ו פ י ל ו ס ו ף ה מ ל כ י ם ,טען כי ה י ה ד ו ת היא ד ת ש ל ״ ש ע ב ו ד מנוון״ .היהודי ,כ ך טען הגל ,מ ס ת י י ג מ ה ע ו ל ם ו ק ו ט ע א ת ע צ מ ו ממנו. מהפילוסופיה החדש חדש עברה האנטישמיות לתנועה — לסוציאליזם .כמה מאבותיה של חורבות על העולם המנצל המרכזית החברתית של ת נ ו ע ה זו ,שהציגו ד ג ם של מ ש ט ר והפיאודלי, ברוכל ראו ובבעל היהודי היהודי א ת ה ת ג ל מ ו ת ע ו ל ם ה א ת מ ו ל ,ש נ ג ז ר ה עליו כליה .הוגי ד ע ו ת כמו טוסנאל הזמן ההון פלל, ו א ח ר י ם ה צ ב י ע ו על היהודי ה מ ת ק י י ם ע ל נ י צ ו ל ה ז ו ל ת מ צ ד א ח ד ו ע ל ההון ה ג ד ו ל מ צ ד שני .ה ם ה ש ת מ ש ו ב ב י ט ו י י ג נ א י ח ר י פ י ם נ ג ד היהודים .ל א י ב ה אינטלקטואלית כ ל ו ע ,יהודי. זו ה צ ט ר ף גם ק ר ל מ ר כ ס ,שנולד, ג ם הוא טען כי ב ש ב י ל ה ע ם ה ל ל י יש ר ק א ל ו ה א ח ד ו ה ו א הממון .בעיניו ה כ ל מ ש מ ש לו — ל י ה ו ד י — ל מ ס ח ר .ה ת נ ג ד ו ת זו ל י ה ו ד י ם ל א ה צ י ל ה א ת ק ר ל מ ר כ ס מ ש נ א ת ה א נ ט י שמים השמרנים שזכרו לו ת מ ל את מוצאו הנה כך ה י ה ל י ם משני הקצוות. לקו הללי. בעיני השמרנים הימניים היו גורם מ ה פ כ נ י מ ת ס י ס ,ואילו ה ס ו צ י א ל י ס ט י ם ר א ו ב ה ם ב ס י ס ל ק פ י ט ל י ז ם . היו, כי העם כמובן, ג ם הוגי ד ע ו ת סוציאליסטים שהסתייגו מאנטישמיות והוכיחו ה ל ל י אינו מ ז ו ה ה ל א ע ם אילי ההון כ מ ו ה ר ו ט ש י ל ד י ם המועטים ,ואף ל א ע ם ה ר ו כ ל י ם הרבים ,אך ל ל ת ה ס ו צ י א ל י ז ם היתד .נ ג ו ע ה ב י ח ס עוין ליהדות. ה נ ה כי כן ע ב ר ה ה א נ ט י ש מ י ו ת מ ג ל ג ו ל ל ג ל ג ו ל ,ג ם ב ע ת ה ח ד ש ה ,ע ו ד ל פ נ י שקיבלה דחף עצום מהאליאולוגיה הגזענית שהנאצים הפכו אותה לאבן־פינה ב מ ב נ ה ה ר ע י ו נ י ש ל ה ם .ה ל ל ו הפיצו א ת ה ד ע ה שיהודי שייך ל ג ז ע נ ח ו ת ו ח ד י ר ת ו ל ג ז ע י ם מ ש ו ב ת י ם ע״י נשואי ת ע ר ו ב ת ,ב א ה מ ת ו ך כ ו ו נ ה ל ה ש ח י ת .היהודים ,כ ך טענו אנשי לכך מצאו החשאית ת ו ר ת הגזע ,רוצים ב״פרוטוקולים של ל ה ש ת ל ט ב ד ר ך זו ע ל זקני־ציון״, הוא המסמך ה ע ו ל ם כולו. ״הוכחה״ זייפה המשטרה אותו ב ר ו ס י ה ב ת ק ו פ ת הצארים. 19 ב ג ל ג ו ל הזה ה ח ל ה ה א נ ט י ש מ י ו ת ל ד ג ו ל ב ה ש מ ד ה פיזית של ה י ה ו ד י ם ו ה ת ו צ א ה השואה היתד. ב י מ י ה ש ל ט ו ן הנאצי. הנוראה ה נ א צ י ם היו ,כידוע ,אויבי ה ד מ ו ק ר ט י ו ת ה מ ע ר ב י ו ת ואויבי ה ק ו מ ו נ י ז ם ג ם יחד. אסרו מלחמה הם שני על והביאו הגושים העולם על כבדים אסונות מאוד, ש ה א נ ו ש ו ת ט ר ם ה ת א ו ש ש ה מ ה ם .מ ו ת ר היה ל ה א מ י ן כי כ ע ת ב א ה ל ע ו ל ם ה ה ז ד מ נ ו ת ההיסטורית הסופית המלה להיגמל לחלוטין היתד, ״נאצי״ מ ה ש נ א ה ליהודים. לעלבון הנאציזם של זוועות, עם מ ש ט ר ה ר ש ע ה ה ו א מן הדין היה ש י ו ש ל ך ל ב י ב השופכין ש ל צורב .מ מ י ל א כ ל מה נהפך לסמל שהיה מזוהה ההיסטוריה, כמו ש ה ו ש ל ך ב ש ע ת ו צ י ד ־ ה מ כ ש פ ו ת ,כ ש ה א נ ו ש ו ת ה ת נ ע ר ה מ ה א מ ו נ ה ש י ש כ י ש ו ף בעולם. קלה לשעה באנטישמיות אכן שלהן, היה נדמה שכך ארצות רבות קרה. באירופה התביישו טרף למשתפי א ש ר ס י י ע ה ל כ ר ס ם אותן מ ב פ נ י ם ו ל ע ש ו ת ן פ ע ו ל ה ע ם הנאצים .ה ע ו ל ם ב ו ש ב כ ך ש ה ע ם היהודי ה ו פ ק ר ל מ ר צ ח י ם ב ל י ש נ ע ש ה מאמץ ל ה צ י ל א ת ה ק ר ב נ ו ת .זה ה ע ל ה א ה ד ה ל ש א י פ ת העם היהודי ל ז כ ו ת ב מ ו ל ד ת משלו ,ו ל ת מ ו ך ב ה ק מ ת ה ש ל מ ד י נ ת ישראל. א ב ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ח ז ר ה ו ה ת ג ב ר ה ש ו ב על ל ק ח י ם היסטוריים ,ו ה ח ל ה ל ה ר י ם לתנאים ר א ש מ ח ך ש .ב כ ך היא ד ו מ ה ל ח י י ד ק וירולגטי מסוכן ו מ ר ע י ל ש מ ס ת ג ל מ ש ת נ י ם ,ע ו ב ר ל ה י ו ת ר ד ו ם ל ש ע ה ו א ח ״ כ פורץ ו ת ו ק ף ב ב ו א ש ע ת כושר. ראינו רעיוניים בסקירה הקצרה שונים ואפילו הנ״ל כיצד היתה הכנסיה מתנגדים, האנטישמיות והרציונליזם, נחלתם של המהפכה זרמים והקפיטליזם. גם בימינו היא ק מ ה ל ת ח י ה ,ב ע ו ל ם ה נ ב ו ך ו ה מ ב ו ל ב ל של היום ,והיא נ ח ל ת ם ש ל גורמים מ ש מ א ל ומימין כ א ח ד . חוגים סיוע שמאלנים באש״ף הטירור למבצעי פנו שונים טירור לדרכי שונים. טירור אש״ף לקדום גהפך מטרותיהם. למרכז עצבים הם של מצאו תגועת בעולם .ממילא באה ה ת ק ר ב ו ת האלמנטים השמאלנים לזרם האלים ש ל הלאומנות הערבית. נ ק ו ד ת מ פ נ ה ח ל ה ב נ ד ו ן ,כ א ש ר ע צ ר ת ה א ו ״ ם החליטה ב נ ו ב מ ב ר 1975ש ה צ י ו נ ו ת היא פ ס ו ל ה ב ה י ו ת ה ג ז ע נ י ת .פ י ר ו ש ו ש ל ד ב ר הוא ש ה ש א י פ ה ה ל א ו מ י ת ש ל ה ע ם גגועה היהדי בפסול החמור ביותר שאפשר להטיל היום במישהו. ״גזענות״ במושגים שלגו היא ת ו ע ב ה ה ג ו ג ד ת א ת ע ק ר ו נ ו ת השוויון האנושי ,מ ת נ כ ר ת ל ל ק ח ההיסטורי וממילא ש ל גגע ה נ א צ י ז ם ,מ א ו ס ה מ ע צ ם טיבה. הוכתם בו גם כל שמטפחים ב כ ת ם זה ה ו כ ת מ ה הציוגות י ה ד י ש י ש ב ל ב ו ר ג ש ו ת לאומיים .כ ל מ ו ס ד בו א ת ה ש א י פ ו ת ה ל א ו מ י ו ת ,כ ל יהדי בית־כנםת ,נהפך למטרה ל ה ת ק פ ו ת טרור .ג ם מ ו ס ד ו ת צ י ב ו ר ו א י ש י ם ה פ כ ו ל י ע ך י ם של פ ג י ע ו ת טרור. ה ע ם היהודי ,א ש ר היה ק ו ר ב ג ה ה ע י ק ר י של ת ו ר ת הגזע ,ו ש י ל ם ב מ י ל י ו ג י קורבנות לאלה מפני שקמו עליו מרצחים ג ז ע נ י ם להשמידו ,הוא היום מ ט ר ת פיגוע ש מ י י ח ס י ם ל נ ו א ת ה פ י ג ו ל ה ג ז ע נ י המרושע. ה ד ב ר ד ו מ ה ל ע ל י ל ת ה ד ם ה נ ו ר א ה ש י י ח ס ה ל י ה ד י ם תאור .ל מ ה ו ל ד ם נ ו צ ר י 20 ב מ א כ ל י ה ם ,וזה כ א ש ר א פ י ל ו ט י פ ת ד ם ב א ו כ ל ג ו ר מ ת ל כ ך ש ה מ א כ ל כולו נ ה פ ך ל פ י ה ה ל כ ה ל ט ר י פ ה .א ח ד ה ע ם ב מ א מ ר ו ״חצי נ ח מ ה ״ מ צ א ב כ ך ת ש ו ב ה ח ו ת כ ת ל א נ ט י ש מ י ו ת ,כ י כ ש ם ש ע ל י ל ת הדם ,ש נ פ ו צ ה ב ע ו ל ם ב ה ר ח ב ה ,ה י ת ה כ ו ל ה שקר, כ ך גם ה א י ב ה ל י ה ו ד י ם אף ש נ ה פ כ ה ל נ ח ל ת רבים ,בנויה כ ו ל ה ע ל כזב. כיח ל י ם נ ה נ י ם היום יהודים ב ע ו ל ם ה מ ע ר ב י משויון זכויות .א ח ד י ם אף ת ו פ ש י ם ע מ ד ו ת ר א ש ו נ ו ת ב מ ע ל ה ב מ ד י נ י ו ת ,במדע ,ב כ ל כ ל ה ו ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת ,אך ב צ י ד ם שוב מופיעה א י ב ת ישראל בכל ח ו מ ר ת ה .סימון וייל, ניצולת השואה מצרפת, י כ ו ל ה ל ה י ו ת נ ש י א ת ה פ ר ל מ ג ט האירופי ואילו ב צ ר פ ת פ י ג ו ע י ם א נ ט י ש מ י י ם מ ר ו ב י ם י ו ת ר מ א ש ר ב כ ל א ר ץ א י ר ו פ י ת א ח ר ת .ב ר ו נ ו קרייסקי ,י ה ו ד י ל פ י מוצאו ,י כ ו ל ל ה י ו ת ק נ צ ל ר א ו ס ט ר י ה — ו א ו ס ט ר י ה היא א ח ת ה א ר צ ו ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ב י ו ת ר בעולם. ח ר ד ה ג ד ו ל ה א ו ח ז ת כיום ב י ה ד ו ת העולם .יהודים מ נ ס י ם א פ י ל ו ל ה ס ת י ר א ת יהדותם עד כדי עקירת מזוזות מ ד ל ת ו ת בתיהם. ב צ י ו נ ו ת ע״י מ ו ס ד ו ת בין־לאומיים ,כ ר ס מ ה ב מ ע מ ד ה מ ד י נ ה ו ב מ ע מ ד הפגיעה היהודים ב ע ו ל ם . הציונות — ת נ ו ע ת ש ח ר ו ר מ פ ו א ר ת ,נ ה פ כ ה ל ש ם גגאי .כ א ש ר גוסף ל כ ך י ש ר א ל מ צ ל י ח ה ב ש ד ה ה ק ר ב ו ה ו ד פ ת אויבים ב מ ל ח מ ו ת מגן ,ה ו פ כ י ם א ת ה י ו צ ר ו ת ו מ ת א ר י ם א ת ה מ ד י נ ה כ נ ש ל ט ת ע״י כ ת צ ב א י ת החיה על ה ח ר ב ,ה מ ת כ ח ש ת ל ז כ ו י ו ת ת ו ש ב י ה ה ע ר ב י ם ושכניה ,ה ח ו מ ד ת ש ט ח י ם ל א לה ,ב ק י צ ו ר — מ ד י נ ה ש פ ע ו ל ו ת י ה נ ו ג ד ו ת א ת ע ק ר ו נ ו ת ה ש י ת ו ף ה ב י נ ל א ו מ י ו א ת ח ר ו ת האדם. מ ס ר מ ר ו ש ע ,ה מ ז ה ה א ת ה י ה ד ו ת ה ל א ו מ י ת ע ם ג ז ע נ ו ת ,נ ק ל ט ב מ ק ו מ ו ת שונים ו ב פ ר ט ב א ר צ ו ת ה ד ב ק ו ת ב א ו ״ ם ו ב ב ש ו ר ה שלו .י ש ר א ל נ ד ח ק ת ,ע ם ד ר ו ם א פ ר י ק ה ועם הקולוניאליזם בעולם ,לעמדה בלתי מכובדת, שרידי בלתי בלתי מקובלת, לגיטימית. ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ה ת פ ת ח זן מ י ו ח ד של א י ב ה ל י ש ר א ל .ש ם מ ג ג י ם א ת ה ש א י פ ו ת היהודיות כ ב י כ ו ל .זהו ״הקוסמופוליטיות״, כינוי הגנאי שניתן שם לאידיאלים ה ל א ו מ י י ם היהודים .ה א י ב ה ל י ה ו ד י ם ב ב ד י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת י ו נ ק ת מ ש נ א ת י ש ר א ל ע ת י ק ה שהיתה עקרה מ ו ש ר ש ת ב ר ו ס י ה ב י מ י ש ל ט ו ן הצארים ,ש ג ם ה מ ה פ כ ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ל א א ת ה א י ב ה והעגיקה ל ה ד מ ו ת מ ה ש ו ר ש .ה י א ירשה חדשה. בדרך זאת התגברו ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ע ל ה ה ת נ ג ד ו ת ל ש י מ ו ש ב ס מ ל י ם ו ב ר ע י ו נ ו ת צאריסטיים ונאציים. ב ת כ נ ה נ ש א ר ה ה ת ע מ ו ל ה ה ע ו י נ ת כשהיתה ,א ו ל ם ב צ ו ר ת ה היא מ ת ח ז י ת כ ח ל ק מ ה מ ב נ ה הרעיוני של המדינה. היום ה י ה ו ד י ם ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת נ ח ש ד י ם ש ה ם ״ ק ו נ ט ר ־ ר ב ו ל ו צ י ו נ ר י ם ״ ו כ מ ש ־ תייכים לבורגנות .הציונות נ ת ש ב ת שם לתנועה ריאקציונית ,אשר חובה להילחם בה תעמולתי ומנגנון ״התוקפנית״, המטפחת מכיון רב עצמה מופעל נגדה. ההתנגדות למדינת ישראל, מ פ י ח ה רוח ע ז ה ב מ א ב ק גגד ה ל א ו מ י ו ת ה י ה ו ד י ת ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת , כ ל פ י מ י ע ו ט י ם ל א ו מ י י ם א ח ר י ם א ת ״ א ח ו ו ת ה ע מ י ם הסובייטים״. שהיהודי ל א מ צ א את מקומו במסגרת ה כ ל ל י ת ו ה ו א אינו מ ת ב ו ל ל ב ק ר ב ה ,הרי ש ה ו א זר ,ו מ כ א ן ר ק צ ע ד א ח ד כדי ל כ נ ו ת ו בוגד. ב ח ו ק י ה ש ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת אין כ ל זכר ל א פ ל י ה נ ג ד יהודים ,כ פ י שאין זכר לכך בחוקיהן של מדינות ר ב ו ת אחרות .במקומות שונים קיימת אפילו חקיקת מ ג ן גגד ג ז ע נ ו ת ו ה ס ת ה ל א ו מ י ת .א ך ה ת י א ו ר ל ל ח ו ד ו מ צ י א ו ת ה ח י י ם ל ח ל . 21 צ ר י ך ל ה ב ח י ן ,כ מ ו ב ן ,בין ב י ק ו ר ת על ה מ ד י נ י ו ת ש ל י ש ר א ל ל ב י ן א נ ט י ש מ י ו ת . ב י ק ו ר ת ע ל י ש ר א ל היא לגיטימית .מ ו ת ר ל ה ת נ ג ד ל מ ע ש ה זה או א ח ר ש ל מ מ ש ל ת כמו ל מ ע ש י ה ש ל כ ל מ מ ש ל ה א ח ר ת .גם בארץ פ ג י מ ה י ש ב י ק ו ר ת על ישראל, הממשלה. אבל וטוטאלית של כ ל מ ה ש י ש ר א ל עושה ,הרי שיש מ נ י ע א נ ט י ש מ י ל ע מ ד ה כ ז א ת . גילויים במציאות גולשת כאשר עניני הביקורת מויכוח כ א ל ה ה ו פ י ע ו ל א ח ר ו נ ה גם ב מ ד י נ ו ת ש נ ח ש ב ו ע ד כ ה עיוורת לדחיה לידידותיות ,כמו גורבגיה ,שבדיה ,א י ט ל י ה ואחרות. שלום מלחמת של להשתוללות הגליל וכמה טרגיות תקלות ע ו י ג ו ת ל י ש ר א ל ,שהיא ה ר ב ה שארעו יותר בה, נתנו מביקורת הזדמנות על רגילה מה ש נ ר א ה ב ע י נ י מ י ש ה ו כ מ ד י נ י ו ת מוטעית .פרץ זרם של ת א ו ה ל ה ש ח י ר א ת המדיגה, להציגה כמיליטריסטית המלחמה בלבגון ,כ א ש ר ב א מ צ ע י ה ת ק ש ו ר ת ה ש ב ד י י ם ש ט ף ז ר ם ש ל ד ב ר י גידוף נזדמן כלפינו, מכובד ופשיסטית לשבדיה אדם ולסרב שהיה אפילו בית נשיא להאזין להסבריה. העליון המשפט בעצם אצלגו, ימי איש ת ר ב ו ת י ,ש ד ע ו ת י ו ש ק ו ל ו ת ומיושבות .הוא ה צ י ע א ת ע צ מ ו כ מ ס ב י ר של ע מ ד ת י ש ר א ל ו ב י ק ש ל ה ו פ י ע ש ם בטלביזיה ל מ ט ר ה זו .ה צ ע ת ו נ ד ח ת ה ב א ד י ב ו ת , אך באופן החלטי. ב מ ק ו מ ו ת ש ו נ י ם אין כיום אפילו נ כ ו נ ו ת להאזין ל ט י ע ו ן ש ל נ ו .ב ר ו ר ש ה י ח ס העוין ל י ש ר א ל מ ש פ י ע ע ל היחס ליהודים ב כ ל א ת ר ו א ת ר ,ש ה ר י ר ו ב ר ו ב ם של ה י ה ו ד י ם מ ז ד ה י ם ע ם מ ד י נ ת היהודים. אפוא ,ג ל ג ו ל ח ד ש של אנטישמיות .ל א ה ג ל ג ו ל לפניגו, ה ד ת י או החילוני, ה ח ב ר ת י או ה כ ל כ ל י ,א ל א ג ל ג ו ל אגטי־ישראלי .ה ג ב ו ל בין א נ ט י ־ י ש ר א ל י ו ת ל ב י ן אנטישמיות למלחמת סופי, טושטש .המערכה שהתנהלה באמצעי התקשורת נגד ש ל ו ם ה ג ל י ל ת ו ך שימוש בביטויים כ ג ו ן :שואה, שיטות גיתוחים ג א צ י ו ת וכו׳ — ב א ו ב מ ק ו ם ישראל בקשר ה ש מ ד ת עם ,פ ת ר ו ן והערכות המתלוים כרגיל לביקורת מקובלת. בדברי הפרשגות ה ר ב י ם היה מ ע ט מ א ו ד התייחסות לעובדות ולרקע של ה מ א ו ר ע ו ת ,ו כ מ ע ט ו ל א ה י ת ה ב ד י ק ה ל ע ו מ ק של ה נ ת ו נ י ם ה מ ד י נ י י ם ו ה ב ט ח ו ג י י ם , א ל א גודש של ב י ט ו י י ם ח ר י פ י ם המעוררים אסוציאציה ש ל ז ו ו ע ו ת ש ב ו צ ע ו ,כ ב י כ ו ל . אפילו נשיאה של צ ר פ ת ,מיטראן ,הזכיר בהקשר לפעולות צה״ל בלבנון, את ה ז ו ו ע ו ת ב כ פ ר ה צ ר פ ת י א ו ר א ד ו ר בימי שלטון הנאצים. ב ר ו ב א ר צ ו ת א י ר ו פ ה ג ד ל ה גם ה פ ע י ל ו ת ה א נ ט י ש מ י ת ב מ ע ש י א ל י מ ו ת שונים, כ מ ו ציור צ ל ב י ־ ק ר ם ו כ ת ו ב ו ת נ א צ ה על ב ת י ־ כ נ ס ת ,ו ז א ת פ י כ מ ה מ א ז יוני ש.ז,. וכן נתווסף הטלפוניים לכתובות שישמשו הללו לאחרונה תמיד כאחד תוכן התעלולים אנטי־ישראלי, גם האנטישמיים, עלה מספר האיומים בהרבה. נערכו ה פ ג נ ו ת ל מ ע ן אש״ף ,ב ת י ־ כ נ ס ת ו ב ת י עסק יהודים ה ו ת ק פ ו .פ ע י ל י א ג ו ד ו ת ל י ד י ד ו ת ע ם י ש ר א ל נ פ ג ע ו ו ב מ ק ו מ ו ת שונים הושמעו ק ר י א ו ת ל ח ר ם ע ל ח נ ו י ו ת יהודיות. ב א ו ס ל ו ,ב י ר ת נ ו ר ב ג י ה ,נ ע ר ך מ ש פ ט פ ו מ ב י פ ר ו ־ א ש פ י ,ב ו ה ו א ש מ ה והורשעד. ישראל 22 ב א ח ר י ו ת ו ב א ש מ ה ל ט ב ח ב מ ח נ ו ת הפליטים. ב ה פ ג נ ו ת ש נ ע ר כ ו ב ע ר י ם ב א י ר ו פ ה הושמעו ק ר י א ו ת :״יהודים ל ת נ ו ר ״ ונישאו כתובות נ א צ ה ה מ ב ז ו ת א ת ה ד ת ה י ה ו ד י ת ו א ת מ ד י נ ת ישראל. -Vקיימים ג ם גילויים אנטישמיים הידועים מ ש כ ב ר הימים, קשורים ושאינם במאורעות האחרונים. הארגונים ״החזית הניאו־נאציים הלאומית״ אינם באנגליה זוכים השיגה רק להצלחה בבחירות כ־200,000 קולות בארצות ב־.1977 שונות. בגרמניה קיים ארגון ש ל חיילים מ ש ו ח ר ר י ם ו ה ר ש י מ ו ת ה נ י א ו ־ נ א צ י ו ת זכו ל נ צ י ג ו י ו ת ב מ י ש ו ר המקומי ,א ב ל ל א הצליחו במישור ה מ מ ל כ ת י .גם בצרפת דומה. המצב הוא ה מ פ ל ג ה ה ג י א ו ־ פ ש י ס ט י ת ב א י ט ל י ה ה י א ח ז ק ה יותר ,א ך ג ם ה י א נ ח ל ש ה ב ב ח י ר ו ת , אף כי יש ל ה ג צ י ג ו ת ב ב י ת ה נ ב ח ר י ם ו ב ס נ ט . ב מ ו נ ח י ם א ל ק ט ו ר ל י י ם ה מ פ ל ג ו ת ה נ י א ו ־ נ א צ י ו ת ל א זכו ,ע ל כן ,ל ה צ ל ח ה ר ב ת י , אולם יש ל ה ם ע ת ו נ ו ת ו כ ל י ־ ב י ט ו י ו ב מ ק ו מ ו ת שונים ב א י ר ו פ ה ח ד ר ו ג ם ל מ ס ג ר ו ת רעיוניות שונות .ה ם פ ע י ל י ם ל א ר ק כאנטישמיים ,א ל א גם כ מ ת נ ג ד י ם ל ה ע ס ק ת ע ו ב ד י ם זרים ב א ר צ ו ת שונות .כ ל ו ע ה ו צ פ ה אירופה ה מ ע ר ב י ת ב ש נ ו ת ה־ 60ב כ ו ח עבודה של מהגרים מארצות שונות ואלה משמשים יעד ל ה ת ק פ ו ת י ה ם של אנשי הימין, לל היעדים הסיסמאות: היהודים. ״עבודה רק לפועלים שלנו״, היא פופולרית ומושכת .פעילות דומה מ ת נ ה ל ת בגרמניה ובארצות סקנדינביות. ה פ ע ו ל ו ת ה ט ר ו ר י ס ט י ו ת ש ל א ר ג ו נ י הימין נ ת ק ל ו ת ב ה ת נ ג ד ו ת מ צ ד ה ש ל ט ו נ ו ת . ב צ ר פ ת הוכרזו כ מ ה ארגונים כ א ל ה כ ב ל ת י חוקיים ,בי קיימו מ ס ג ר ו ת ח צ י צ ב א י ו ת ועסקו בהסתה נגד ללים וגגד פועלים זרים .גם בגרמנל קוימו משפטים נגד כמה פעילים של ארגונים כאלה ל ל ל ו נ ל ו נ ו לתקופות מאסר. א ח ד ה מ א פ י י נ י ם ש ל הימין ה ו א מ ס ע ת ע מ ו ל ת י נ ר ח ב ש מ ט ר ת ו ל ה כ ח י ש א ת השואה. ל ת ל מ ל י ם של הנאצים קשה להשלים עם העובדה השמדת־עם, רצחו למעלה מ־6 מיליון יהודים והכתימו את ש ר ב ו ת ל ם ביצעו ההיסטורל של ה מ א ה העשרים .ל כ ן ה ו ח ל ל פ נ י כ מ ה ש נ י ם בטיפוח ״ ה ש ק ר הגדול״ ,ל פ י ע ק ר ו נ ו ת ה ת ע מ ו ל ה ה נ א צ י ת ,כ י כ כ ל ש ה ש ק ר גדול י ו ת ר — כן יש ל ו י ו ת ר סיכויים ל ה י ק ל ט . ה ל ל ב מ צ ח נ ח ו ש ה ב ת ה ל י ך זיוף ההיסטוריה ) .ר א ה ״משואה״ ק ו ב ץ ו׳( .ב ת ה ל י ך זה חוזרים ו מ ש מ י ע י ם ,כ נ ו ש א מ ר כ ז י ,ש ה ש ו א ה ל א ה י ת ה ו ל א נ ב ר א ה . בסלרה ש ל פ ר ס ו מ י ם ע מ מ י י ם ,ה מ ת י י מ ר י ם ל ה י ו ת מדעיים ,מ ו כ ח ש ת ה ש מ ד ת היהודים מ כ ל וכל .הטענה היא כי ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת שניצחו במלחמה ,בקנוניה ע ם ה י ה ל י ם ,הניעו א ת ה ג ר מ נ י ם שהיו המומים ממפלתם, ל ה ל ו ת בפשעים שהם ל א ביצעו כ ל ל . היהודים ה צ ל י ח ו ל ע ש ו ת ש ט י פ ת מ ו ח ל ג ר מ נ י ם התמימים ,כ ד י ל ה ת ע ש ר מ כ ס פ י פיצויים ו ש י ל ו מ י ם והון ע ת ק ש ו ל ם ל ה ם לשוא .ל פ י ט ע נ ה זו נ ס ח ט ו כ ל ה ה ו ד א ו ת ב א ש מ ה ו כ ל ה ע ד ו י ו ת ש ל פ ו ש ע י ם נ א צ י ם ב ד ר כ י ש כ נ ו ע שונות .כולן כ ו ז ב ו ת , ו כ ל ה ת מ ו נ ו ת ש ל ז ו ו ע ו ת מ ח נ ו ת הריכוז — כולן מזויפות. תחילה ל א רבים התייחסו ב ר צ י נ ו ת ל ת נ ו ע ה זו ,אך כאשר גל הפרסומים גאה ה ל הכרח להקדיש ל ה ת ש ו מ ת לב .לבסוף נאלצו מוסדות רציניים ל ת ת ד ע ת ם ע ל ה ת ו פ ע ה ו ל ח ז ו ר ו ל פ ר ס ם א ת ה ח ו מ ר ה ת י ע ל י ש ל השואה. 23 מ ר כ ז ה ש ל ת נ ו ע ה זו מצוי ד ו ק א ב א ר ה ״ ב ,ש ם נ ו ס ד ב ק ל י פ ו ר נ י ה מ כ ו ן ה ק ר ו י ״מכון היסטורית״, לבקרה והוא רבעון מפרסם גם המתקרא הוא בשם זה. ש ג י אגשי א ו ג י ב ר ס י ט ה ב א ר ה ״ ב ו א ח ד מ צ ר פ ת ה ת י י צ ב ו ב ג ל ו י ל י מ י ן ה ש ק ר ו ס י ל ו ף ההיסטוריה. צריכים מכון אין ה ם היסטוריוגים אך פ ר ו פ י ס ו ר י ם ה ם ערובה לשמש אחד ל ד ב ר י ה ם .אוסטרי אשר התיישב תאריהם בשבדיה האקדמיים ובמסווה של ל ח ק ר ה ת ג ״ ך שהקים ,ה ו א מ פ ה ב ע ו ל ם ת ע מ ו ל ת ב ל ע ז ו ו ע ת י ת .ל א ח ר ו ג ה , ה ו ע מ ד ל מ ש פ ט ב ש ב ד י ה על ה ס ת ה ו ה ו ע ב ר ל ב ד י ק ה פ ס י כ י א ט ר י ת . התגועה ולעולם. איגו הכחשת השואה מסוכגת ,מ א ח ר והיא כל של אינה גרמניה כביכול, אשמה, בכל מצפון פשע, גוחה כך העולם לגרמניה שעמד מנגד צריך ל ה ט ר י ד ו ,כי ל א ב ו צ ע מ ע ש ה זועה ,והיהודי — ה ו א מ ס ו ג ל א פ י ל ו ל ה מ צ י א ש ו א ה ע ל עצמו. האנטישמיות מהיהודים ה ש מ א ל נ י ת שונה מזו כפרטים את זכויותיהם ואת הימין. של המעמד היא שלהם. אינה היא מכווגת ניזונה לשלול מהתגגדות ח ר י פ ה ל צ י ו נ ו ת כ ת נ ו ע ת ה ש ח ר ו ר של העם היהודי ,א ך נ ז ק ק ת ל מ י נ ו ח ה א נ ט י ש מ י ה מ ק ו ב ל .ג ם ה ש מ א ל נ י ם מ ד ב ר י ם אודות ״כח ה כ ס ף הציוני״ ,א ו ד ו ת ״ ה ה ש ת ל ט ו ת ה צ י ו נ י ת ע ל ה ע ו ל ם ״ ,א ו ד ו ת ״ ה ק ש ר הציוני ה ע ו ל מ י ״ ו כ ד ו מ ה ,ו ז א ת ב נ ו ס ף לביטויים מ ו ד ר ג י י ם י ו ת ר ,כ מ ו ״גזעגות״ ,קולוגיאליזם״ ועוד .ג ם א ם ה מ ט ר ה ש ל ה ש מ א ל נ י ם א י ג ה ל פ ג ו ע ב י ה ו ד י ם בודדים ומסוימים ,ה ת ו צ א ה ה י א ל ל א ס פ ק ע י ד ו ד ה א נ ט י ש מ י ו ת . מזאת: יתרה אצלם קיימת אידיאולוגיה סובלנות לגבי אנטי־ציוגית, המביאה ל י ח ס צונן כ ל פ י היהודים ב כ ל ל .ב מ צ י א ו ת שיש ב ה מ י ל י ו נ י ם ר ב י ם של מ ח ו ס ר י התעמולה עבודה, הגרים ביהודים גגד השתלטן, היהודי ב א ו ת ם מ ק ו מ ו ת ולהשיג המנצל, הקפיטליסט, אותם יעדים כמו מוכרחה לפגוע האגטישמיות הבאה מ צ ד ימין. התמוגה העם ה כ ו ל ל ת גראית ל כ ן מ ד א י ג ה ו מ ת ס כ ל ת .ב ד ו ר ש א ח ר י ה ש ו א ה צריך היהודי ל ע מ ו ד ש ו ב ב מ א ב ק גגד מ ש ג א י ו ו מ ו צ י א י ד י ב ת ו .א ו ל ם מ ע ר כ ה זו היום ב ש נ י י ס ו ד ו ת מ ר כ ז י י ם מ ה מ ע ר כ ה ש י ד ע נ ו ב ע ב ר : שונה ר א ש י ת ,י ש ל נ ו מ ד י נ ה מ ש ל נ ו ,ל א ר ק כ מ ק ל ט ל כ ל יהודי ש א י נ ו רוצה ל ס ב ו ל מהביזוי מכחיש האגטישמי, א ל א גם כמגדלור של הישגים יהודים, אשר ע צ ם קיומו ו מ ז י ם א ת ה ע ל י ל ו ת ו ה ב ד ו ת ו ת ה מ ו פ צ ו ת גגדגו. ה מ ד י ג ה ה י א ה ע ר ו ב ה לבטוזון ל ע ם היהודי ,א ש ר גם ה ר ו ח ו ת ה ר ע ו ת ש ה ח ל ו ש ו ב מ ג ש ב ו ת ב ע ו ל ם ל א יוכלו לו. ושנית הנוראה — הוגי ד ע ו ת רציגיים ל א יהודים ר ב י ם מ ב י ג י ם כ י ו ם א ת ה ס כ ג ה הטמונה ב א י ב ה ליהודים ,כי איבה זו מתחילה בישראל ו ע ו ב ר ת חיש מ ה ר ה ל ש ט ח י ם ו ל מ נ ז ר י ם אחרים. ישגם ב ע ו ל ם חוגים ל י ב ר ל י י ם ו מ ת ק ד מ י ם ר ב י ם ה מ ו כ ג י ם ל ה ת י י צ ב ל מ ע ר כ ה נ ג ד מ ח ר ח ר י ה ש נ א ה ,נ ג ד החוליגניזם והסידור .ה ק ש ר י ם ה ג ל ו י י ם והסמויים שבין הטירור ה ב י ג ל א ו מ י ל ב י ן החוגים ה ש מ א ל נ י ם ה ב י א ו כ ב ר ל ה ת פ כ ח ו ת ם של ר ב י ם ו ל ה ס ת י י ג ו ת מ ה ר ע ל ש ה ל ל ו מ פ י צ י ם בעולם .ג ם מ י ג ז ר י ם ח ש ו ב י ם ב כ ג ס י ה ה מ צ ר י ת , על כל חלקיה, לברר ע מ ד ו על ה ס כ נ ה מ ה ק ר ה ל נ צ ר ו ת ש ב ת ו כ ה ה ת ח ו ל ל ה השואה .ה ם מ ח פ ש י ם א ת מה שהם מ כ נ י ם ״ ת ש ו ב ה נ ו צ ר י ת לאושויץ״. 24 שבהפצת שגאה לעם היהודי. הם משתדלים חוגים של א ל ה ו א ח ר י ם ניתן ל נ צ ל למען פ ע י ל ו ת מ ר ו כ ז ת ו י ע י ל ה נ ג ד ה ס כ נ ה אנטישמיות מחודשת ,הימנית נגד מסע תעמולת הכזב והשמאלית גם יחד. לשם כיום אין מי שיעסוק האנטישמית. כך צריך בכך לארגן ברצינות. הגופים ה י ה ו ד י ם ה ש ו נ י ם שהיו צריכים ל פ י ט י ב ם ו מ ה ו ת ם להכין א ת ה מ ס ע הזה, עוסקים גגד ברישום הארועים ובקיטלוגים, במקום לחולל תנועה עולמית האנטישמיות. זוהי מ ש י מ ה שאין ל ד ח ו ת ה עוד. 25 ראובן בן־שם ׳)פלדשוה( ח ו ר ב ן פ ר ק י ם מאז מ ת י ך ו מ ר ד גיטו יומן ו א ר ש ה פרקי היומן אותם אנו מביאים להלן ,רואים כאן אור לראשונה שנכתבו לפני 40שנה ויותר. כבר פרסמנו ב״משואה״ ט׳ ו־י׳ ,קטעים מועטים מתוך בעבר היומן ,אולם לרגל הנושא העיקרי של הקובץ שלפנינו — ״ 40שנה למרד גיטו וארשה״ — רצינו להעלות את תולדות השנה האחרונה לקיומו של הגיטו מכלי ראשון ,ולשם כך הקצינו לו עתה מקום נרחב• יומנים אלה מקיפים אפוא את התקופה מערב פסח תש״א באפריל — 1942שנה לפני המרד ,ועד 21בינואר ,1943 — 19 עת ההכנות למרד היו כבר בעיצומן; אך משום שבכ״ז קצר המצע מהשתרע, מתוך רבים יומנים לא יכולנו להביאם בשלמותם ונאלצנו לקבצם ולמיינם מאות מהם דפי היומן באופן חלקי של התקופה בלבד, ופה הנידונה, ושם אחדים — תוך שמירה מירבית על ואותם הדפסנו בשורות מקוצרות. אף ואי־לכך נאלצנו ניתנים לתמצת אוטונםיות השפה — נקטנו בדרך זו ע״מ לפרוש בהרחבה ככל האפשר ,את היריעה הטרגית ובגיטאות של המלכודת המחרידה לחוכה נקלעו אחינו בגיטו זה בכלל ,על־ידי השלטון הגרמני האכזר .יריעה זו רוויה ביומנו של ראובן בן־שם בחוויות־אימה רוטטות ,וברצף המאורעות שניתכו בזה אחר זה על ראשי הלכודים ,אשר בנוסף על הרעב, המחלות והנגישות שפקדו אותם ,נקלעו למצבי מתח ולחץ בלתי־ אנושיים שתוכננו מראש ע״י הגרמנים; ואלה הולידו אשליות מסוכנות וניגודים תהומיים ממיסי אסון — אשר שרתו את אדריכלי הרצח של הרייך השלישי בביצוע מזימתם השטנית להכחדה טוטלית של מיליוני בני עמנו. העויד 26 מתעצמת הזוועה אפריל 19 ערב .1942 שלנו פסח בגיטו. מצד השתא, משתדלות אחד בעלות ־ ה ב י ת ל ה כ נ י ס א ת הפסח ,מ נ ק ו ת ,מ ר ח צ ו ת ,מ כ ב ס ו ת ,מ ב ש ר ו ת ה כ ל ל מ ר ו ת הפחד ה ב ל ת י ־ פ ו ס ק של גירוש ,ה ח ל פ ת ר ח ו ב ו ת ו ע ו ד ; ו מ א י ד ך ־ ג י ס א ה כ נ י ס שטן־ חיינו א ת ר ע ל ו ל ת ו ך ת ו כ נ ו ודוקא היום א י נ ה ל נ ו ה ג ו ר ל מ ת נ ה ,ש ל א ר ק כל מ ה ש נ א כ ל מ ר ו ר יהיה ,א ל א כ ל מה שגרגיש ,ש נ ח ל ו ם עליו ,ש נ י ג ע ב ו — מרור ה מ ר ו ר י ם יהיה ,ל מ ר ו ר י ם ייהפך בנו .ב ר ח י ה ו ד י מ ח ל מ נ ו ,ע ד ־ ר א י ה .ה ת ח י ל ו מ ו ס ר י ם פרטים בשמו עלה והנה ממזכירות לבוא הוא, ובכלל הוא הלודז׳אי ה מ י ו ע ד ו ב כ ל ל חי הוא אינו שחיים מאמין בבהלה עדיין נוראה יהודים ועדיין בעולם, מ א מ י ן שחי אינו והולכים, מסתובבים סועדים ,נ ה נ י ם ואפילו מ א ז י נ י ם ל ק ו נ צ ר ט י ם . מצאתיו עלה לראותו במקום היות של של נדל ה ק ה י ל ה ה ג ר ב ב י ת נ ו ,הוא השיג ע ב ו ר י ״ראיון״ אצלו .אך הוא פ ח ד למקום מטיילים, מהנעשה בדי שם החניקה, פנים־אל־פנים, בלבורטוריון שקרוב ההוא החונים. ב ח ד ר כ ש ה ו א עצבני ,נ ז ד ע ז ע כ ש נ כ נ ס נ ו ,ר צ ה מ מ ש ל ב ר ו ח .בקושי ב ד י ק ר ו ב ו ל ה ר ג י ע ו ו ל ה ב ט י ח ו ש ב ו א ר ש ה ה ו א ב ט ו ח וכי בין יהודים הוא נמצא. הצליפגי לקנות ת ו פ י נ י ם ,מ ע ם ליקר .ר א ש ו נ ה ל א ר צ ה ב ש ו ם א ו פ ן לטעום ,ב ס ו ף אחרי שהבטחנו ובמקלט במבטו כאילו פחד, הרגיעו ואז שתינו הקרוב. שלחנו תה, ל ו ש ו ב ו ש ו ב ש פ ה ב ט ו ח ה נ ה ו ו ה מ צ ב איתן ,כ י ו א ר ש ה מ ק ל ט היא אינן ח ל ו ת ג ז י ר ו ת ההרג — ה ק ש י ב ,ה ק ש י ב ו פ ר ץ פ ת א ו ם ב ב כ י כיל ר קטן .זמן ר ב ישב ,ה ס ת י ר פניו ,מ ל מ ל מ ל י ם ב ל ת י מ ו ב נ ו ת ו ב כ ה .אחרי ש נ ר ג ע מעט ה ס ב י ר ל ו ק ר ו ב ו ש א נ י יו״ר ה ו ו ע ד ־ ה ק ו מ י ס ט ,א י ש ח ש ו ב ו כ ר וכוי ,ו ב י ק ש ממנו ש י ו א י ל ל מ ס ו ר לי א ת אשר ס י פ ר לו .כ מ ה פ ע מ י ם ס י ר ב ו ל ב ס ו ף ,ב מ ל י ם מקוטעות ,הפליט את סיפורו: באו כמה העירה משחיתים בבוקר השכם כעשרים מזוינים ברובים, ״שחורים״ ,היינו לקהילה נכנסו ודרשו אנשי ס.ס». שהשוער בלווית לכל יקרא יועצי ה ק ה י ל ה וליו״ר .ב י נ ת י י ם בא גם פ ק ד ג ס ט פ ו ו פ ק ד ו ש ב מ ש ך ש ע ה י ת א ס פ ו הגברים כל הרוצחים פחד בשוק. והשמועות שבפקודה למרות שהגיעו מערים זו לא אחרות שום היה למרות נורא, דבר החומות אלא הסגורות, פני הטילו ע ל כולם .ח ל ק ה ת ח י ל ל ה ס ת ת ר ,ח ל ק ר צ ה ל ב ר ו ח ,ה ל ק ח ש ב ל א ב ד א ת עצמו לדעת, אמהות חשבו להחביא, את לחנוק יחד ילדיהן אתן — והנה ע ב ר ה ה ש ע ה ואף איש ל א יצא .יצאו ה ש ח ו ר י ם ה ש ו ק ה וירו ר א ש י ת באויר ו א ח ר י ־ כ ן אימת־מוות בחלונות. ופחד־מוות שלטו שום בעיר. הציבור תנועה. לא בא. ה ת ח י ל ו היו״ר ו י ו ע צ י ־ ה ע י ר ל ר ה ו ל צ ע ו ק ש כ ו ל ם ייצאו ,א ח ר ת יחריבו א ת העיר ע ל כ ל יושביה ,וכשייצאו ל א יקרה כלום ,או ר ק א י ר ו ע ח ס ר ־ ע ר ך .כ כ ה ה ב ט י ח ו השחורים כמה והגםטפו .ל א ט ,ל א ט ,ב פ ק פ ו ק ו ב פ ח ד ה ת ח י ל ו יוצאים. שעות השחורים יכולים ובשוק כבר עמד מספר גיכר של יהדים מכל ע ב ר זמן של הגילים. הגיעו והודיעו ,יען ש נ ש מ ע ו היהודים ל פ ק ו ד ת ם ,ל א ייעשה ל ה ם כ ל ו ם והם לשוב ה ב י ת ה .היו״ר והיועצים נצחו, היהדים שבו לביתם. בכל אופן * פלוגה שתפקידה השמדת יהודים. 27 וכבר נרגעו, רבים נמצאו כי שאמרו, שמועות תמיד מפיצים מערים נוראות ש ו נ ו ת ו ה נ ה ה כ ל שקר .כ ע ת נ ו כ ח נ ו ש ה ג ר מ נ י ם אינם שדים ,אוהבים ר ק ש י צ י י ת ו לפקודותיהם השחר ועם ותו הגיעו לא. בשקט הרובים פרצו השינה אל ערבה השוק 4 לבתים ליהודי מכוניות והתחילו העיר באותו גדולות, ובהן להוציא משם לילה. לפני השחורים עלות ועוזריהם, ולהכות אנשים ,גשים וטף, מ כ ו ת ־ ר צ ח במי ש פ י ג ר או ש ל א ה ס פ י ק ב י ן ־ ר ג ע ל ה ת ל ב ש .ב ד ה י ר ה יצאו ה מ כ ו נ י ו ת אל מ ח ת ל ע י ר ו ה ח ו ש ך ל א א פ ש ר ל י ה ו ד י ם ל ה ב ח י ן בכיוון ,הרגישו ר ק ש נ ו ס ע י ם ל ש ד ו ת ו ל א ה ר ח ק מ ה י ע ר נ ע צ ר ו .ה ו ר י ד ו א ת כ ו ל ם ל ח ו ר ב ה עתיקה ,ש ר י ר ארמון ע ת י ק של פ ר ת ,כ ו ל ם כ מ א ת י י ם איש ,אנשים ,נשים וטף ,נ ד ח פ ו ל מ ר ת פ י ה א ר מ ו ן , משמרות והמכוניות נסעו. העמידו עברה שעה, שעתיים, צהרים. שלוש, לפנות ערב שוב שמעו רעש את ה מ כ ו נ י ו ת שהגיעו כ ש ה ן מ ל א ו ת ביהודים ,ה ת ע כ ב ו לרגעים ,נ ע ר ך ח י ל ו ף מ ש מ ר ו ת ו נ ס ע ו ה ל א ה ,וע״י ה י ע ר נ ע צ ר ו כ ו ל ם .א ל ה ה נ מ צ א י ם ב מ ר ת פ י ם מ ת ח ו צ ו א ר י ה ם עד ל ה ת פ ק ע וכוונו לראות עיניהם קורה .והנה מה ראו ועוזריהם שהגרמנים יצאו מ מ כ ו נ י ו ת י ה ם ,ע ל ו ע ל גג ה מ כ ו נ י ו ת ,קשרו ,הדקו ה י ט ב א ת ה ב ר ז נ ט י ם ע ד מכוסות שכולן רשרושי היו המוטורים כחדר סגור וירדו. בחזקה רבה ומכל עשנו סיגריות וצחקו. פתאום נישא למעלה עשן־אד המכוניות נשמעו גדול, עד ש נ ד מ ה היה ל י ה ו ד י ם ש ה ע צ מ ו נ י ו ת ע ו ל ו ת באש .א ב ל ה ג ר מ נ י ם ל א ש מ ו ל ז ה לב ,ה מ ש י כ ו ל ש ח ק ולטייל ...ו ה י ה ו ד י ם ה ע ו מ ד י ם ב מ ר ת ף ע ל ב ה ו נ ו ת י ה ם ו מ צ י צ י ם בכל מ א מ צ י כ ו ח ו ת י ה ם ,כ ד י ש ל א ל א ב ד ד ב ר מ ה נ ע ש ה ,כ י ה ב י נ ו ש ג ו ר ל ם נ ח ת ך , לאזניהם רשרוש קלטו והרשרוש קל, גדל לזמזום של קלוש, עטלף נסתר, גדול, כמפל־מים מרחוק, ביער. א ח ר י ־ כ ן נ ש מ ע ו כאילו עוד דפיקות רגע מאות רגליים ב ר צ פ ה מ מ ר ח ק ו א ח ר י ־ כ ן כ ה ד צ ע ק ו ת נוראות ,ר ח ו ק ו ת ,ע מ ו מ ו ת ,ח ג ו ק ו ת . ה ה ד ע ל ה מ ר ג ע ל ר ג ע ואז ה ב י נ ו כי ש ם נ ח נ ק י ם א ח י ה ם ו פ ר צ ו ב ב כ י ו ב צ ע ק ו ת כה גוראות ,עד ש ה מ ש מ ר י ר ה ב ח ל ו ן ו ה ר ג בו ב מ ק ו ם איש א ח ד ו פ צ ע שלושה. נ ד ה מ ו ו נ ש ת ת ק ו ,א ב ל ה ה ד מ ה מ ר ח ק ל א פ ס ק .ל א ט ל א ט פ ס ק העשן ,ה א ד כ א י ל ו גפסק ,ה ג ר מ נ י ם ע ל ו ש ו ב פתאום על המכוניות ,הורידו את הברזנטים, קיפלו אותם ו נ ס ע ו היערה .ה ב ר י ק ה מ ח ש ב ה ב מ ו ח ם של היהודים ו ה ב י נ ו ש מ א ו ת אחיהם, אחיותיהם ,וקרוביהם ,ש נ ח נ ק ו ב י ס ו ד י ־ מ ו ו ת נ ו ר א י ם מ ו ב ל י ם כ ע ת ל ק ב ר ב י ע ר . פרץ ב כ י נורא. המשמרות והתחילו מכים נכנסו ופצעו מכות־רצח רבים ב ר א ש ובגוף .פ ע מ י י ם ירו ד ר ר ה א ש ג ב ,ש ו ב הרגו ו פ צ ע ו אחדים ,ה ב כ י ל א פ ס ק . חיכו ש ב כ ל ר ג ע י ב ו א ו ל ק ח ת ם .ה ב י נ ו ש ת ו ר ם הגיע ,ח ד ד ו אזניהם ל ה א ז י ן ל ש א ו ן ה מ כ ו נ י ו ת ו א מ נ ם א ח ר י ח צ ו ת ש מ ע ו אותן ,אז נ פ ל ו א ח ד ע ל צוארי השני ,ה ת נ ש ק ו בפרידתם האחרונה, בבכי נורא ויללה נ ו ר א ה זקנים קראו בקולי־קולות ולוי והיכו על חזיהם ,א מ ה ו ת ז ע ק ו ו ח ב ק ו ילדיהן עד ל ה ח נ י ק ,ח ל ק קימץ א ג ר ו פ י ם והחליטו ל ה י ל ח ם ע ל חייהם .נ פ ת ח ו ה ש ע ר י ם ,נראו ה ש ח ו ר י ם ועוזריהם ,וירו בהם. ידיה ו כ ל ה נ מ צ א י ם ב ש ו ר ה ה ר א ש ו נ ה נ פ ל ו ת ח ת י ה ם ו ש ת י ק ת ־ מ ו ו ת ש י ת ק ה א ת כ ל היתר ומפקד השחורים פ ק ד בקול צלול וחזק :״כולם יוצאים!״ ל ר ג ע נאלמו, נ ת א ב נ ו כולם .גם הזקנים ,גם ה צ ע י ר י ם ,גם האמהות ,גם הילדים .ה ו צ י א ו ם מ ה מ ר ת ף א ל החצר ,ו נ ש א ר ו ר ק ה מ ת י ם .ו ל פ נ י ה ב י ת ע מ ד ו ה מ כ ו נ י ו ת ,ב ח ו ש ך ה ל י ל נ ש ת ב ר ו באופק 28 סילואטות חדות של כלי־המשחית הללו. קפצו השחורים והמשמרות ו ה ת ח י ל ו מ כ י ם ב א ו פ ן נ ו ר א ביהודים ,אז ב ר ח ח ל ק מ ה ם ל כ ל עבר .ר ד פ ו אחריהם כ מ ע ט כ ו ל ם נ ת פ ס ו ,אך הוא ע צ מ ו — ה נ י צ ו ל — רץ ועוד כ מ ה ח ב ר י ם וירו. עמו ,ירו בהם ,שניים נ פ ל ו ו ה י ת ר ה ר ג י ש ו כי ב ע ו ד ר ג ע י ד ב ק ו בהם ,אזי שינו א ת הכוון ,כ ל א ח ד רץ בכיוון אחר ,ש נ י ר ו ד פ י ם ר צ ו א ח ר י שנים מ ח ב ר י ו ו ל ב ט ח אחריו הדביקום, ל א רץ איש. לבית בשולי בבוקר כלומר בצערו השתתפה כ ש ה ו א מוכן הכפר, ל״קבלה״ טובה, נכנס יפות ,ה א כ י ל ת ו , שעמד ה ל י ל ה רץ, מבוהל ל מ ס י ר ה ל י ד י הגרמנים .ה א י כ ר ל א היה ב ב י ת .א ש ת ו ק י ב ל ה אותו ב ס ב ר פנים איכר כל הסתובב ממחזה עיניו. ה ד ר ך ליער .ו א ח ר י ש ב ו ע והראתה לו ה ג י ע הנה ,ל ו א ר ש ה . ע ת ה סוף ס ו ף נ ע ל מ ו כ ל ה פ ק פ ו ק י ם ,ח ו ס ל ה כ ל ה ש ק ל א ־ ו ט ר י א .ה א מ נ ם א מ ת הדברים, הם הייהפך הייתכן ? כגרמנים עם ממש, לרוצחים אנשים, שיחניקו נ ש י ם ו ט ף ? כ ל ה ש א ל ו ת נ ע ל מ ו כ ל א היו ,ה כ ל מ ת גוכח ס י פ ו ר ו ש ל ה פ ל י ט הזה. ב ו ד ב ר י א מ ת .אף שמץ ש ל וגיכרים לא גוזמא בכל נמצא דברים הסיפור. כ ה ו ו י ת ם .כן ,כ ע ת כ ב ר יכולים ה נ נ ו ל ח ו ג א ת ח ג ה פ ס ח ש ל נ ו ,ח ג ה ח ו פ ש והגאולה. גואל נמצא הרוצה לישראל להעבירנו חיים מן לעולם־הבא, העולם־הזה בלי ש י צ ט ר ך כ ל יהודי ל ה ט ר י ח א ת ע צ מ ו ו ל ש א ת ע ל ש כ מ ו א ת ס ב ל החיים ,א ת נ ט ל שנותיו. חשיבתנו שמתרחש ונרקם ה נ ו ר מ ל י ת ע ד כ ה ל א י כ ל ה ל ת א ר ל ע צ מ ה מה ב מ ו ח ו ש ל מ ט ו ר ף עולמי ,ש מ צ א ל ו ע ם צ י י ת נ י ל ב צ ע ב ו א ת טירופו. פסח. חלון. סדרי גם שכנינו ל פ נ ו ת בוקר והנה פתחו חלת, ה ו ר ג ש באויר, אחד הצת שלא הכל השני בעיני כשורה, בתמיהה פתחנו ולא מצא א ת פ ש ר ה ד ב ר .לישון אי־ א פ ש ר היה ,ירדגו ה ח צ ר ה .ג ם א ח ר י ם ירדו. התחילו אנשים להגיע ברחובות, שמועות, בבתים, אחת אנשים מחרדה מכל מהשגיה. השכבות ירו גורו הלילה, ע״י ירו גסטפו, במאות ג׳נדרמריה ושחורים .י ר י ו ת נ ש מ ע ו ב כ ל ח ל ק י העיר ,ב ר ח ו ב נ ו ,ב ר ח ו ב ו ת הגבול ,ב ג י ט ו הקטן, הגדול. בגיםו שלפנות ב א ו ה ש ו ט ר י ם ה י ה ו ד י ם חיוורים ,ו מ ל א י פ ח ד ,ו מ פ י ה ם נ ו ד ע ל נ ו ערב פקדה הגסטפו להגהלת המשטרה היהודית ,לשלוח פ ל ו ג ת שוטרים ב ע ל י ע צ ב י ם חזקים ,ב ל י מורך ,א ל ה פ ב א י ק * .ע ״ י ש ע ר ה פ ב י א ק ע מ ד אופיצר מ ן ה ש ח ו ר י ם ו ב ח ר ל ו 16שוטרים ,ו ל י ת ר ציוה ל ש ו ב ה ב י ת ה .חיכו ע ד א ח ר י חצות, עד ש ה ג י ע ו מ כ ו נ י ו ת ,ב כ ל א ח ת ה ו ש י ב ו ש ו ט ר ו י צ א ו העירה .ב כ ל מ כ ו נ י ת י ש ב ש ח ו ר א ח ד ו ג ס ט פ ו א ח ד ובידיהם רשימה .ב א ו ל ב ת י ם שונים ,הזעיקו א ת השוער שיראה ל ה ם א ת דירת פלוני ואלמוני, וכשאישר, אתו, בבכי, לשוטר ניגש בקשוהו יעצו לו שיירד לקחת איתם. גכגסו לדידה, כששאל מ ב ר ש ת שיניים הנרשם, ומשחה. ש א ל ו ל ש מ ו ש ל הדייר האם כאשר לקחת עליו פ ר צ ה האשד. דבר־מה ובני־הבית הרגיעום .ה ו ש י ב ו א ת ה נ ר ש ם ב מ כ ו נ י ת ,ה ג י ע ו ל ק ר ן הרחוב ,ש מ ה אמרו ולאיש העצור לצאת, צוו להעמיד את העצור ע״י הכותל, ש ח ו ר א ח ד ו ת ק ע כ ד ו ר ב ע י נ ו ה ש מ א ל י ת .זה נ פ ל ת ח ת י ו , אחרי־כן ב ע ט ו בו ,ואז בית־סוהר מרכזי בוארשה. 29 נ י ג ש ה ג ס ט פ ו ו ב ד ק אם ה ו א כ ב ר מ ת ,א ח ר י ־ כ ן ד פ ק ו ב ש ע ר ה ב י ת ה ס מ ו ך וצוו לשוער להסיר את המת מהרחוב ולהודיע לקהילה. שני ש ו ט ר י ם ש ש ו ת פ ו ב ר צ ח א ד ם חמישי ושישי ה ת ע ל פ ו ו ה ש ח ו ר ר צ ה ל י ר ו ת ר ק ה ג ס ט פ ו עכבו ,ו נ ז פ ו בהם, ב ה נ ה ג ה על טלפונית ששלחה שוטרים רכי־לב כאלה. נ ו ד ע ש ה ל י ל ה גהרג כעת ה״ג׳וינט״, מורים, כמה ל י ג ד ר מאיו״א ,מ ג ה ל מ ח ל ק ת בונדאים, כמה סתם ואחרים הסטטיסטיקה כמה אנשים, של גבירים, ה כ ל מ ח ו ג י ם שונים .נ כ נ ס ו ל ב י ת ו ש ל בלימן ,עשיר א ח ד ב ע ל ה מ א פ י ה ה מ כ נ י ת , א מ ר ו לו ל ה ת ל ב ש ו ל צ א ת .נ ב ה ל ה אשתו ,ג פ ל ה ע ל ברכיה ו ב ק ש ה ר ח מ י ם ו ה ב ט י ח ה ס כ ו מ י ם עצומים ,אמרו ל ה ל ה ת ל ב ש ו ל ל כ ת א ת ם .כשירדו מ ה מ ד ר ג ו ת ירו ב ב ע ל הספיקה מאחור ובטרם בעלה. סךר אחד של העתון ל פ צ ו ת פה, אשתו כ ב ר היה כ ד ו ר ״נאש־פשעגלאנד״ בעינה ושכבה ברח ,ירו אחריו ,פ ג ע ו ליד ברגלו, נ פ ל ושוב ברח ,ירו בו שניים ו פ ג ע ו ב ר י א ת ו ,א ך בכ״ז ה צ ל י ח ל ב ר ו ח ו ל א ת פ ס ו ה ו . ק מ ה ב ה ל ה ב ע י ר :ס ת ם כ כ ה ל ה י כ נ ס ו ל י ר ו ת באנשים ב ע י נ י ה ם ,ב ר ח ו ב ,כ מ ו לזה עוד ל א הורגלנו. בכלב, חוטאים את אפילו תפיסת ע״פ והקרבנות הרוצחים, הם אלא ס ת ם אנשים, אנשים לא שקטים שמוגלרים, ועובדים. לא הבהילה כ ו ל ם ה א כ ז ר י ו ת ה ק ר ה ,ה ם ד י ז מ ו ס האכזרי. פ ח ד ו א נ ש י ם ל צ א ת ה ח ו צ ה ,מ י יודע ה א ם כ ב ר נ ג מ ר ה ל י ל .ד ב ר ו ע ל מ א ו ת נרצחים ,ע ל מ א ה ,ל ב ס ו ף נ ו ד ע ש נ ה ר ג ו .53מ צ א ו ת י כ ף ס מ י כ ו ת פ ר ש י ו ת ,ש ה י ו ם י ו ם ה ו ל ד ת ו ש ל הגזלן 53 ,ש נ ה ,ו כ מ ס פ ר הזה רצחו. הקהילה פנתה וזה לקומיסר שגהרגו הודיע המםפלים אלה בעסקים לא ירק שלהם .ל ב א ד ם ה ש ו א ף ל מ ר ג ו ע א ח ר י זעזוע חזק ,מ צ א איזה א מ ת ל א ב כ ך , ש ה נ ר צ ח י ם ודאי ט פ ל ו ב ע ב ו ד ה א י ־ ל י ג ל י ת .אף ש כ ל א ח ד מ א ת נ ו ה ר ג י ש ש א ש ל י ה היא ב כ ל אחד .ה ת נ ח מ ו ל פ ח ו ת ותירוץ ,ועוון כזה י י מ צ א בזה שאלה שגהרגו .נלקחו ע ״ פ ר ש י מ ה ו ב א ו פ ן פ ו ר מ ל י . כבר ברגיעה שב במקצת המרגוע ומה לעיר גם שכוח החג השפיע על הצורך ש ב ל ב כ ל אדם ,ו ש ב ו ל א ט ה ר ו ח ו ת ל מ נ ו ח ת ם . והנה פ ת א ו ם ל פ נ ו ת ע ר ב ה ג י ע ה ידיעה מ ח ז י ת א ח ר ת ש ז ע ז ע ה א ת ה מ ו ח ו ת •טלטלת־גבר. מלשכת ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת הודיעו בלחישה ,ש ב ב ו ק ר — כ ש ה ב י א ו את ה נ ו ר י ם ל ק ב ו ר ה — הודיעו ״ ה ש ח ו ר י ם ״ שנחוץ ל כ ר ו ת ק ב ר ג ד ו ל ש י כ י ל 300איש. כמרקחת ביניהם? ב ד ו ד ה ת ח י ל הגיטו ל ה י ט ל ט ל ו ל פ ר פ ר .עוד 300 מי יבורר? שמה :אחד ר צ ה ל ב ר ו ח כדי לישון הרגו כמה אנשים כורתים קבר, קברך כבר — מ י ה ם ? מ י יהיה פתוח ומחכה לך. כל ב מ ק ו ם אחר ,א ב ל גם בזה היתד ,ס כ נ ה ,כ י ה נ ה מדלת־העם: זצרים, ק ו ל פ ו ס ט ר י ם ,שני חייטים ו ע ו ד א נ ש י ם , ולא ידעו ל מ צ ו א א ת ה ק ש ר בין חייהם ל מ ו ת ם .ל א ן ל ב ר ו ח ? אולי ד ו ק א ב מ ק ו םהחדש יפגע בך הרע ודוקא ב ב י ת ך ת י נ צ ל .פ נ י כל ה א נ ש י ם ה ש ח י ר ו ב י ן ־ ר ג ע . :אחה״צ נ ק ב ר ו ״הקדושים״ ,ו ר ב י ם ה ל כ ו ל כ ב ד א ת ה נ ר צ ח י ם .גם נ ו ע ר השתתף ב ה ל ו ו י ו ת הלו .בכי ו ה ס פ ד נ ש מ ע מ כ ל ע ב ר .ל א הספידו א ת ה מ ת י ם ,א ל א ה ח י י ם •הספידו א ת ע צ מ ם ; א ו ל ם אף א ח ד ל א ידע מ ת י יגיע תורו. ׳30 ש3ת, פפח. חול־המועד מורגש נגדנו שהתחיל הדש. קורס שלו האיום ל א היו ד ב ר ב ע ל מ א ,ה ו א מ מ ש ש ו . מ נ ס י ם ה נ נ ו ל ה י נ ח ם ו ל ה א מ י ן ש א י ז ה מ ק ר ה א פ ל הוא כ ל אותו א ק ט ח ל מ נ ו — האקט גומבין, ששמה בוארשה אסור שאלה בשרשרת כליה .א ב ל כ ל יום מ ס פ ק ע ו ב ד ו ת ח ד ש ו ת וכולן מ ו כ י ח ו ת כי ה פ ק ר כ ל הציבור. רצה ועוד. להאמין חוליות אחת ע ד כה היה כ ל יהודי ,כ ל יחיד ,הפקר .ר צ ה חיל ופגע ג ׳ נ ד ר ם — ירה בו ,ר צ ה ג ס ט פ ו — אסרו ,ס.ס — .דקרו, בקולקטיב בפולין, עוגה ב נ פ ש יהודי, בציבור, אבל ל א פ ג ע ו באופן כזה .א ח ר י ה ה ר י ג ו ת ו ה ש ח י ט ו ת מ ה ת ק ו פ ה ה ר א ש ו ג ה אחרי הכיבוש הנוכחית והתקופה ש כ ב ש מידי בארצות באה הרוסים, ש ל ארגון ה צ י ב ו ר היהודי .נ י כ ר היה הכוון של ה ש ל ט ו ן ה ג ר מ נ י ל ה ר ח י ק את היהודי מ כ ל ה ש פ ע ה ו מ ק ו ם בחיים ,א ב ל י ח ד ע ם זה ל א ר ג נ ו באופן גפרד, מן הכלל הצד, א ב ל ל א ל פ ג ו ע בו כלל. בתור כעת והנה תופעה — חדשה געשה הפקר. מאי והחיים ה מ ש ו נ י ם יוצרים ב מ ר ו צ ם צ ו ר ו ת ח ד ש ו ת ו ת נ א י ם ו י ח ס י ם .1942 ש ו נ י ם ומשונים ,ו ר ק גיטו מ ס ו ג ל ל י צ ו ר פ נ ו ר מ ה כזו. י ח ד ע ם ש ק י ע ת ה ש מ ו ג ל ש מ ת ח י ל ל ה ת ר ו פ ף מ ע ט ,המאיים על הגיטו בכליה, בחוסר חדשים מזון — ק מ ו שני מ ק ו ר ו ת הכנסת של מזון שעד לגיטו, כה כ מ ע ט ו ל א היו קיימים .א ל ה הם ה״שופים״ ) ב ת י ־ מ ל א כ ה ( ו ה ״ פ ל א צ א ו ו ק ע ס ״ ) כ ל ו מ ר מקומות־עבודה פירושם. לפלוגות מאורגנות(. מספר גרמניות פירמות ״ נ י ט ר מ י נ י ם חדשים ,שעד כה ל א י ד ע נ ו רשיון השיגו להעסיק לשם יהודים ייצור ל צ ו ר ך ה צ ב א ,ב ע י ק ר ב ת פ י ר ה ,ס נ ד ל ר ו ת ו ר צ ע נ ו ת ,כ מ ו :ט ב נ ס ,ב .שולץ ,ברויער, ק.ג .שולץ ,האפמאן ,העלמאן ,ש י ל י נ ג ואחרים .ש כ ר ו פ ה או ק י ב ל ו ד י ר ו ת ג ד ו ל ו ת , מ ע ס י ק י ם א ל פ י חייטים ,ת ו פ ר ו ת , והם ס נ ד ל ר י ם ,נגרים ,רצענים ,פ ר ו ו נ י ם ועוד. אחת הפירמות הגדולות — ״טבנס״ — נ מ צ א ת ברחובנו ,בשכנותנו ,בבנין הגדול של ב י ת ־ ה ס פ ר קנריקי ,שעוד ל פ נ י כ מ ה ח ד ש י ם ל מ ד ו פ ה ילדי ״ פ ו ל ק ס ד ו י ט ש י ם ״ שהטילו באופן פ ח ד על כ ל היהודים. רשמי מטבחים אלפי עומדים בראשם וכעת גרמנים, נמצאים נמצאת ההנהלה בדי היהודים. נוסדו שונים ,מ ע ב ד ו ת ר פ ו א י ו ת ו א פ י ל ו ג נ י ־ י ל ד י ם ע ב ו ר ה מ ו ע ס ק י ם שם ,ו כ מ ה מ ש פ ח ו ת השיגו באופן כ ז ה ברגל״, ב א ו ת ו מ ק ו ם ה״שופס״ ,ואף כי קל אפשרות־קיום .״ליד עגלה טעונה ללכת א ו מ ר פ ת ג ם יהודי; ו א מ נ ם ע״י ח ש ו פ י ם נ ה נ י ם ע ו ד יהודים. אבל א ם ה״שופים״ מ פ ר נ ס י ם ב ע י ק ר ר ק א ת ב ע ל י ה ם ועובדיהם ,כי המזון ה נ י ת ן ש ם אינו מ ס פ י ק ל ה ש ב י ע ג ם א ו ת ם ואין ל ד ב ר ע ל מזון נ ו ת ר ,הרי ה ע נ ף השני החדש מספק ה״פלאצאווקעס״. הרבה הצבא ל כ ל כ ל ת הגיטו. הגרמני וגם ענפי אלה ה ק ב ו צ ו ת של האדמיניסטראציה עובדי השונים קבלנות, זקוקים ל פ ו ע ל י ם ו ה י ו ת ש ה פ ו ל נ י ם מ ס ת ת ר י ם ו ה נ ח ט פ י ם נ ש ל ח י ם ל ע ב ו ד ה בפרוסיה ,ל ח ק ל א ו ת ו ל ת ע ש י ה ,ח ס ר ו ת ב ו א ר ש ה ד י י ם ע ו ב ד ו ת .ו כ ך מ צ א ו ה כ ש ר ל ה ע ס י ק א ל פ י יהודים בעבודותיהם. הם יוצאים ב פ ו ר מ צ י ו ת ש ו נ ו ת ש ל ס.ס ,.ש ל ה מ פ ל ג ה ,ה צ ב א ו ה א ד מ י נ י ס ט ר צ י ה בכל יום, בלוויית חייל או גרמני מזוין לעבדה מחוץ לגיטו, ו ב ע ר ב ה ם מ ו ב ל י ם בחזרה .ו א ף כ י א ס ו ר ל ה ם א פ י ל ו ל ה ת ר ח ק צ ע ד א ח ד מ מ ק ו ם עבדתם, כי יהדי שנמצא מחוץ לחומות בית־מלאכתו נורה בו במקום, הם 31 ק ו נ י ם ס ח ו ר ו ת שמביאים ה פ ו ל נ י ם ע ד ל מ ק ו ם ה ע ב ו ד ה או ב ש ע ת ההליכה ,מ ס ו ח ר י ם שונים ,ו מ ח נ ו י ו ת שונות .ת ו פ ע ה מ י ו ח ד ת ה י א ו ר א ו י ה ל ת א ו ר ב ת ו ר ד ו ג מ ה ל ז ר י ז ו ת גאונית. יהודית מספיקים הפועלים מהשורה, לצאת סכנת תוך ממש, נפשות ו ל ה ש י ג ס ח ו ר ו ת שונות .ב ע ר ב ,ב ע ת ש ו ב ם — ב ש ע ת כ נ י ס ת ם דרך ש ע ר ־ ה ג י ט ו — האקט השני של מתחיל ומשאירים מהם בידם רק הדרמה: כמה החיפושים. 100 תפוחי־אדמה, הג׳גדרמים בודקים א ת הפועלים ג ר ם חמאה ,ו א ת ה ש א ר לוקחים ועוד מ ו ס י פ י ם ל ה ם מ כ ו ת — א ב ל ל א ל ח י נ ם ש ל ח האל ש ו ט ר י ם יהודים ל ע ו ל ם :כי ה נ ה נ ק ש ר ק ש ר ב י נ י ה ם ו מ נ ה ל י ה ״ פ ל א צ א ו ו ק ע ס ״ ,בדיוק כ מ ו ש נ ק ש ר וכבר בזמנו ביניהם ידיעה איזה ג׳נדרם ע ו מ ד ב ש ע ר , והשמוגלרים. שובם בדרך מקבל הביתה, הפלוגה מפקד נוסף ב א ם מ ש ל נ ו ה ו א או לא ,היש מ ש מ ר ש ל ס ו כ נ י ם ו ג ס ט פ ו ו כ ר .ו א ם ה ל ח ץ פ ו ח ת ע ו ב ר ת ה פ ל ו ג ה בקלות ,ו ב ש ע ת ־ מ ע ש ה מעסיקים את א ת הג׳נדרם כל בעבודות דרך פלוגתו ונכנס שונות, ואם א י ־ א פ ש ר לעבור ,מ ח ז י ר המפקד אחר. ואם אי־אפשר לעבור שער המקומות בכל ב ש ל ו ם ,אזי מ ש א י ר י ם א ת ה ס ח ו ר ה ב מ ח ס נ י ם מ ס ו י מ י ם ומכניסים א ו ת ם ב י ו ם א ח ר , או במכוניות המובילות גרמניות מ פ ל צ ו ב ק ו ת אחרות. פועלים אכן כ ל ל ע ת י ק הוא ,א ם נ ס ת ם ח ו ר א ח ד — נ פ ת ח שני ,והיהודים נ ר א י ם כבני־ויטאליות, מאי יש המוצאת לה דרך ,בעיקר בשדה־הכלכלה. .1942מ ר ג י ש י ם א נ ו כ ו ל נ ו ש מ ת ק ר ב ת ת ק ו פ ה איומה ,אולי ימינו ה א ח ר ו נ י ם . רצון להתגייס, באיזו להתחיל ומלחמה, הגנה אני אך רואה כמה עד י ר ד כוחו של ה צ י ב ו ר ו מ ר צ ו ה ת ר ו פ ף ו נ ש ב ר מ י ו ם ליום ,ב ע י ק ר כח ה א י נ ט ל י ג נ צ י ה . בחוג מכרי ,מ ה נ פ ל כ ח אצת ה ת ג ו ב ה ו מ ר ץ החיים ,ו ב מ ק ו מ ו ק ם ח ש ק חזק, א י נ ס ט י נ ק ט י ב י ,לחיות ,א ב ל ב ל י ט ע ם ; ב מ ק ו ם א נ ר ג י ה ב א ה אינרציה ו ס ת ם ד ר י כ ה ואחיזה במקום החיים. בקרנות מ ס ת כ ל אני ב ג ל ר י ה ש ל ט פ ו ם י ם ,מ כ ר י ה ס ר י ם לביתי ,כ ל א ח ד א י נ ד י ב י ד ו א ל י ו ת עצמה ,הוזה א ת ח ל ו מ ו ת י ו ו ל ו ח ם בפני להחדיר בהם רעל מלחמה בתור מנהיגים, שרעה וחולשת־רצון, אלא נ ג ד פניגו .הגיטו אפילו בלבד זה בתור שלב סופי, אלא כולנו לכליה, שהננו העלולה מראש. וצועדים בזה, הישר משום מרגישים ל א כעיורים ה נ ו פ ל י ם ל ב ו ר ,א ל א ש א נ ו מ ב י ט י ם ב ע י נ י ם פ ק ו ח ו ת ו ר ו א י ם פי־השאול פעורה יותר פשוטים. התחלה מסוגלים לבוא. לפנינו גדולה שלא חיילים יהיו לנהל והטרגדיה את שלנו שלא ל א יהווה געשית א ת מ ל ח מ ת ו — ו ת נ א י החיים ה צ ל י ח ו ל ת ו פ ת זו. חוזים אמצעים, אותה הגנה? — מ י יראם ,מ י י ת פ ס ם ! ה א י נ ט ל י ג נ צ י ה — י ר ד ה פ ל א י ם ! ו ח ת מ מ ס פ ר א י נ ט ל י ג נ ט י ם ה ע ס ו ק י ם ב מ ש ר ד י ם ש ו נ י ם ב ת ו ר ת פ ק י ד י ם ,ה נ ז ה ר י ם מ כ ל שמץ של ח ש ד ו ש ו מ ר י ם על פרוסת־לחמם, עולם לפני ומלואו, יתרת שיישמע האינטליגגציה קולנו מקצה העקדה ,ק ו ל ח צ י מ י ל י ו ן י ה ו ד י ם לשחטם חלפו השוחט, — שומעים נלכדו את כולם רחש גוססת ממש. ובזמן עד קצה, קול תבל בעיר אחת, לבית־ריחיים אחד, החלף הנשחז, והנה שצריך להרעיש מיליונים העומדים שכבר משחיז ושומעים כולם נדהמו ממש התליין את בשערי את צעדי הממד ה ע נ ק י .מ י יצעק ,י ק י ם ר ע ש ? פ ר ו פ ס ואנוכי מ ע ר י כ י ם א ת מ צ ב נ ו ,ו ל מ ר ו ת ה ה ר ג ע ה מ צ ד ח ב ר י נ ו ה ח ו ש ב י ם , 32 כי השחיטות השונות הם רק אפיזודים ,וכי יחלפו וישובו החיים לאיתנם, כדעת הקהילה ,שקיבלה עליה את ״שליחות הכבוד״ להרגיע את היהודים — אנו צועקים השכם והערב :התכוננו לקראת הנורא המתעתד לבוא! מה שהיה עד כה — גן־עדו היה! הסכנה מתקרבת .יש מנענעים ראשם בספק ויש מרימים כתף באזלת־יד. מחפשים עצה ,אולי להתקשר עם הפולנים ואתם יחד להתחיל במלחמה נוראה בשונא ? אומרים שניסו כבר ,אך משם באה תשובה ,שהם כוח מאורגן המחכה לפקודה שתינתן ע״י הממשלה הפולנית בלונדון ,ובלעדיה לא ינקוף איש את אצבעו .להודיע לאחינו באמריקה ,באגגליה ,שישפיעו ,שיתעוררו ,שיצעקו ,שיארגנו! כוחם בכל אופן חזק מכוחנו .יקרעו קריעה בכל העולם! יעטפו שחורים וילכו לבקש את המושלים של המעצמות שיעשו מה כדי להצילנו ,כי פה מתכונן השטן לבלענו חיים! ילד רעב. 33 .1942 מאי מתארגן הרחוב החיים לקבלת שהם כמות מעמד. ולהחזיק א ו ל י זהו כוח ה א י ג ס ט י ג ק ט ה ק ו ל ק ט י ב י ש ל ה ע ם ,ה א ו מ ר ל ו שיחזיק ק מ ע א מ ע מ ד ע ד י ע ב ו ר זעם. ה ר ח ו ב מ ת א ר ג ן וחי ,חיים ר ע ש ג י י ם ו ע ז ר ה ע צ מ י ת .כ ל ה ר ח ו ב ו ת ו ב ע י ק ר בגיטו גז׳יבוב, הקטן: נהפכו קרוכמלגה ואליצוב, בגיטו ופה ל ב ז ר אחד ,ומי ש ב א מ ה ח ו ץ ל א יאמין הגדול גגשא, מילא, ש ב א י ר ו פ ה מקומו, זמנהוף, א ל א במרכז א ס י ה ה ע ס י ס י ת ו ב ר ע ש נ ו ת המזרח .ת מ צ א מ ק ו מ ו ת כ א ל ה ש כ ל ה ר ח ו ב ב א ז ר א ח ד הנהו .ו ה כ ל נ מ כ ר ב ב א ז ר הזה ,ב ע י ק ר מ י נ י מזון .ו ל א ו ־ ד ו ק א מ ז ו נ ו ת קרים ,א ל א מסעדות י על ש ל מ ו ת ,חמות ,ב מ ק ו ם ל ע י ג י ה ש מ ש ו ה ע ו ל ם .ת פ ג ו ש פ ה ב מ ק ו ם א ח ד המדרכה המוכרת מרק אשה עטוף מסיר סמרטוטים, עשרות בדוד, חבוי ו ב ס י ר מ ר ק חם ,לוהט .ו ל ה ר ק ק ע ר ה א ח ת ל א כ י ל ה ,ק ל ע נ ט א ח ד גמר ,היא מ נ ג ב ת ה נ ק י ומוזגת מ נ ה ל א ו ר ח חדש ,ה מ ח כ ה ב ת ו ר ,וחוזר חלילה .ועל ידה בסינורה בשר־ראש, מםעדת־בשר, ועוד ריאה כוו ספציאליות האורחים ניצלות לעיני ע ל ג ח ל י ם ו מ ו ג ש ת על מ ג ש לקוגים .ו ג ם ד ג י ם א י נ ם ח ס ר י ם — העניקונו הגרמנים מין דגים, ריח רע עוד מין שמפאת ריחם וטעמם הנצלים אחד רסטורטורים תשאל הכבדים אכל על של ראשיהם, דגים נקראים קרביהם המבושלים ״סטיגקעס״. ומעיהם בבית קטגים במקום ככדורים, כאצבע ברחוב, וכאן ונודפים ונמכרים. מחממים יש ומוכרים. אחרים מ ו כ ר י ם ל ח ם מ ר ו ח ב ר י ב ה ,ו ת ה מ ם א מ ו ב ר . איש כזה היודע ה ו א מ ה מ ח כ ה ל ו מ ח ר ,ה ר ו א ה הוא א ת ה ע נ נ י ם ה מ ת ק ר ב י ם לראשו ,ו י ל ע ג ל ך .מ ה י ת ן ל ו המחר ,היום ה צ ל י ח לחיות, מ ר ק ,ב ש ר ו ש ת ה תה ,ומי י ד מ ה ד א ג למחר ,עת קיבתו רוקדת ל ו י מי ומתפתלת. א ת הרעבים ,ה ש ו כ ב י ם ע ל ותשאל ה מ ד ר כ ו ת ו מ ב י ט י ם ב ק נ א ה על ח ב ר י ה ם ש ה צ ל י ח ו ל ק ב ץ היום ס כ ו ם ה מ א פ ש ר ל ה ם ל ק נ ו ת ס ע ו ד ה כזו ,הרואים המה א ת — ויירקו ב פ נ י ך . העבים יוני בינתיים מ ג י ע ו ת ש מ ו ע ו ת ,א ח ת א ח ת ,ר ע ו ת ומבהילות ,ה מ א ש ר ו ת .1942 א ת פ ח ד נ ו הגדול ביותר .אופן ביצוע ה כ ל י ה ע ו ב ר א ת כ ל ה פ נ ט ס י ה שלנו .ש מ ו ע ו ת על ה ר ס שלם ,ה ר ם מ מ ש ,פיסי, מהעיירות אותה שחיטה טכני ,מ ל א . מוציאים ר ב ע מ ה א ו כ ל ו ס י ן ,ל פ ע מ י ם ב א ו פ נ י ם שונים .יורים בהם ,מטביעים כ ה ל כ ת ה ,שחיטה מ מ ש . א ת ח צ י ה או א ת כולה ו מ כ ל י ם ביאור ,מ ש ל ח י ם ל מ ק ו מ ו ת שונים ו ש ם ה ם נעלמים. גם שקוראים מלודז׳, לו: הגיטו מקום ״חיים הראשון״, המאורגן נשלחו שבשליטת בשבועות האדם רומקובסקי, האחרונים כמה או כפי טרנספורטים ש ל ילדים ,ג ב ר י ם ונשים ואין איש י ו ד ע א נ ה . מספרים אפילו על מקרה התנגשות ומלחמה יהודים בין וגרמנים. הנה ב נ ו ב ו ג ר ו ד ק הוציאו ״השחורים״ ב ע ז ר ת ה ג ׳ נ ד ר מ י ם א ת כ ל היהודים מחוץ לעיר, צוום ל ה ת פ ש ט ודרכו ו״השחורים״, ולמרות את הרובים. היריות אז התכופות קפצו פתאום הספיקו היהודים לקפוץ על על הג׳נדרמים הרוצחים, הוציאו מ ה ם א ת נשקם ,פ צ ע ו א ו ת ם נורא ,מ מ ש ר ס ק ו א ת עיניהם .ש מ ו נ ה ־ ע ש ר ג׳גדרמים ושחורים 34 נהרגו, שאר ״הגיבורים״ ברחו לעיר השכנה, הזעיקו עזרה גדולה ו ר צ ח ו והרגו בעינויים ש ו נ י ם ו נ ו ר א י ם א ת כ ל אלה ש ל א ה ס פ י ק ו ל ב ר ו ח ו ל ה ס ת ת ר . גם במקומות אחרים היהודים קמו רוצחיהם ,ואם כי ל א נגד להציל הצליחו א ת נפשם ,כי בלי כ ל י ־ ז י ן ו ת כ ם י ס י מ ל ח מ ה אין ת ו ח ל ת ־ ק י ו ם וטעם ל כ ל ה ג נ ת ם . ל ל ב חודר רעיון ח ד ש :חייך ב ס כ נ ה ,והם ת ל ו י י ם ל ך מ נ ג ד ,מ ו צ א אין — אז אולי ה ג נ ה ! אך ב מ ה ? — איך י — מ י י חספו 1,000 הרופאים למחנה. .600 שחררו אוירסולד בא את ולקח כל ה־ 600ל ק ר ו נ ו ת . מ ר ד כ י אינגר ו י ע ק ב פ י ג ק ל ק ר ו י ט מ מ פ ל ג ת י זוממים ל ע ש ו ת משהו .מזי ר ע ב ובכ״ז זוממים מ ש ה ו ; ג ם ס מ ק ק פ ל ן מ ״ ה נ ו ע ר הציוני״ פ ו ע ל בנידון. יוני וצד. מתקרב ,מ ת ק ר ב י ם צעדי מלאך־המות ,מקיפים אותנו מכל ע ב ר .1942 כ ב ר מזמן תעתועים הפכו הגיעו שבלובלין, שמועות עיר־ואם נעשים ב י ה ו ד י ם :הורגים ,מ ע ב י ר י ם א ו ת ם ,ש ו ל ח י ם ל מ ח נ ו ת ,ל מ א י ד נ ק .ה ש ב ו ע השמועות למגובשות יותר שלנו בישראל, מעשי־ ללובלין, בכל התקדרו ו ל מ ר ו ת ח ו ס ר ה א פ ש ר ו ת ש ל ק ש ר בין הגיטו השמועות, זאת ענגי שנעשו ומבהילות. שחורות מ ד ב ר י ם על א ל פ י גהרגים ,מ ת י ם ו נ ר צ ח י ם ,מחוץ לעיר. הננו רואים א ת ה ד ל י ק ה מ ת ק ר ב ת ו ל ה ב ו ת י ה מ ת פ ר צ ו ת פ ע ם פה ,פ ע ם שמה, בהיקף ,מ כ ל העברים ,א ב ל יד א ח ת ,ד ע ה אחת ,רצון א ח ד ו מ ט ר ה א ח ת מ צ י ת י ם א ת כולן .מ ט ר ה ס ו פ י ת ו ר א ש י ת — כ ל י ה ש ל מ ה של ה צ י ב ו ר היהודי כולו .ל א ב פ ר ט י ם ה כ ת ו ב מ ד ב ר ,ו ל א ב מ ח ו ס ר י ע ב ו ד ה כמו ש מ ת נ ח מ י ם ה פ ו ע ל י ם כ ש ו פ י ם — ב ע ם על אלא בטלניו, פועליו, נשיו וטפו .ב כ ל — ה ר ס , גביריו ו ק ב צ נ י ו ,פקידיו ומוריו, זקניו, ח ו ר ב ן ואבדון .ה נ ה זה בא ,ה נ ה זה אנשיו, עומד מאחורי כ ת ל נ ו ,ואנו מ ש ל י ם א ת ע צ מ נ ו ו מ ת נ ח מ י ם :״דיה ל צ ר ה בשעתה״. הספק נ ע ש ה לודאי ,ה ש מ א ל ב ר י ,ה נ ח מ ה נ מ ס ה והאשליה נגוזה. מכרי ,ח נ י כ י ל ש ע ב ר מ ״ ה ש ו מ ר ה ל א ו מ י ״ ,מ ש ה זילברברג ,ש ש י מ ש כ מ פ ק ד פלצובקה שעמד בלובלין ,ו א ח י ו ש ם שוטר, היה ברח מלובלין ב ר ג ע האחרון, ל ה י ח ט ף ו ל ה י ס פ ח ל נ ח ט פ י ם ,ו מ מ נ ו נ ו ד ע ה ל נ ו כל ה א מ ת .ומה ברגע ששמענו ע ב ר על כל מ ה שיגורנו ,ו ב כ ו ח ה ל ב ט ל א ת כ ל רצון ה ה ר ג ע ה שבנו. וכה הוא ס י פ ר :ב ב ו ק ר א ח ד ק ם ה ו א ואחיו ה ש ו ט ר מ ו כ נ י ם ל ל כ ת ל ע ב ו ד ת ם , כל א ח ד למקומו ,ו ה נ ה ה ם ר ו א י ם ש מ ו ב י ל י ם מ ח נ ה של כ מ ה מ א ו ת איש ,פ ר ו ע י ם , מ ל ו ב ש י ם ו מ ל ו ב ש י ם ב ח ל ק ם ,א נ ש י ם ,נ ש י ם ו ט ף מ ו ק פ י ם מ כ ל ע ב ר ע״י א ו ק ר א י נ י ם ורובים על שכמם, בתחלה חשבו האחים שאלה הכירו שני ולפניהם זילברברג לובלינאים ״ ש ח ו ר י ם ״ מס.ס. המובילים ש פ ל י ט י ם ה ו ב א ו לעיר ,א ב ל מרחובות הגבול של הגיטו. כל המחנה. בהציצם בפניהם את המובלים הובאו לבית־ ה כ נ ס ת הגדול ,א ח ד ה ח ש ו ב י ם ב ע ו ל ם היהודי ,ב י ת ־ ה כ נ ס ת ש ל ה מ ה ר ״ ם מ ל ו ב ל י ן והמהרש״ל ,ס ג ר ו א ת כ ו ל ם ב ת ו כ ו ו ה ק י פ ו ם .ב י נ ת י י ם נ ו ד ע ש ב ח ו צ ו ת ג ב ו ל הגיטו מתגוללים ופקדו כבר כמאה הרוגים מן ל ה ת ל ב ש .כ ל חולה, ה ט ב ח של ל י ל ה אחד. בללה נכנסו לבתים כ ל אשד .ז ק נ ה ,ילד ,ת י נ ו ק וכל מי ש ל א מ צ א ־ ח ן בעיני השליחים ה ל ל ו — נ ו ר ה ב ו ב מ ק ו ם .אסרו ל פ צ ו ת פ ה ו ל ב כ ו ת .ה כ ל נ ע ש ה בשקט, והתחילו בכיסוי צללי ה ל י ל .ועכשיו ,ב ב ו ק ר ,פ ש ט ו השחורים ו ה א ו ק ר א י נ י ם ב ע י ר חוטפים ,ומי שברח נ ו ר ה .גם אלה הוכנסו ל ב י ת ־ ה כ נ ס ת הגדול. מנו 35 אותם, יותר לברוח — אזי פ ש ט ו ברחובות, מ א ל ף איש .ש ו ב פ ש ט ו לבתים ב ר ח ו ב ו ת ,חדרו כעת אבל והתחילו הספיקו חוטפים, כולם כבר כמנהגם, את כ ו ל ם ,ו מ י ש ל א נ ש א ־ ח ן ב ע י נ י ה ם — נהרג. נחטפו להעביר או 1,500איש .ב פ ק ו ד ת ה־ס.ס .פ ר ס מ ה ה ק ה י ל ה מ ו ד ע ה ,ש ה ר ש ו ת ה ח ל י ט ה א ת יהודי ל ו ב ל י ן ל ע ב ו ד ו ת ל מ ז ר ח ,ו כ ל ב ק ה י ל ה ,יוצאו ויועברו ל מ ק ו ם המיועד. כולם בריצה אל הקהילה באו בבקשה שאינם אימה שירשמו עסוקים נוראה אותם במוסד גרמני נפלה בתור על העיר. כל ע ו ב ד י ם ופועלים. א ב ל ה ״ ש ח ו ר י ם ״ ס כ ל ו א ת מ ח ש ב ו ת היהודים ו ע ו ד יום ק ו ד ם ל כ ן הוציאו מ ה ק ה י ל ה את ר ש י מ ת פ ק י ד י ה ופועליה .בידי ה ק ה י ל ה א ף ל א נ ש א ר ה רשימה .ר צ ו יהודים כמשוגעים מקום ל ג ר מ נ י ם שונים ,ל ב ת י ־ ח ר ו ש ת ,ל מ ע ב ד ו ת ,ל ש ו פ י ם ש ל ה ם בכל והנה א ו ת ו ה ד ב ר ,יום ל פ נ י ה פ ע ו ל ה ל ק ח ו ה ״ ש ח ו ר י ם ״ א ת הרשימה .ו ב א ל י ל ה נ ו ר א מהראשון .כ ל ה ל י ל ה נ ש מ ע ו יריות .ה ר ב ה יהודים נ ח ב א ו שני במרתפים, משמה ה ו צ י א ו ם האוקראינים וירו ב ה ם ב מ ק ו ם .ש ו ב נ א ס ף א ל ף ו מ ח צ י ת ה א ל ף יהודים אפילו שם ב ב י ת ־ הכנסת, ממש התחילו האולם להיחנק. מלהכיל צר שליש ,ו ה י ו ת ש ב א ו ל ם הזה ה כ ר ח ו א ל פ י ם ל ע ש ו ת צ ר כ י ה ם ו ה ח ל ו נ ו ת ו כ ל ה פ ת ח י ם סגורים ערב היו ,ה ת פ ש ט ה צחנה כזו ,ש ע ש ר ו ת ה ת ע ל פ ו ו מ א ו ת נ ח ל ש ו ו ח ל ו .ל פ נ ו ת הוציאו בבוקר חלק הודיעו הקהילה וחלק לקהילה הלבישו נשאר בצחנה שילבישו א ת חניכי יפה הגוראה את בית־היתומים, ושוב היתומים נתנו בא לילה ויסדרום אחד לכל מזעזע נורא. בשורות. פקדי ב־10 חבילת־מזון. ב א ו מ כ ו נ י ו ת ,ה ע ל ו ם ונסעו .ה ת נ ח מ ו היהודים ,ש ל פ ח ו ת ה י ת ו מ י ם י י נ צ ל ו מ ה ש ר י פ ה הכללית. אלא בינתים התחילו מתלחשים בעיר בכוון מ ז ר ח י ־ צ פ ו נ י ו ה ת ח ל ח ל ו ה ר ב ה . שהנחטפים הובלו לצד לא מזרח, בלילה שוב יריות נוראות וחטופים ו ש ו ב מ ל א ו א ת ב י ת ־ ה כ נ ס ת ב א נ ש י ם ש נ ח נ ק ו ב צ ח נ ה ,ח ל ק הוצא ו ת י כ ף מ ל א ו ה ו באחרים. בבוקר ב א ו איכרים ו ס פ ר ו שה״שחורים״ לאמצע הובילו ה י א ו ר ושמה את שביאור היתומים פתחו את מתגלגלות היאורה. התריסים גויות מכוניות וזרקו את במקל ילדים המשא כל קטנים נסעו הילדים ונודע כמעט למים. עד וילד ע ד ששקע .ה פ ח ד והאימה שידע ל ש ח ו ת וניסה ל ה צ י ל א ת עצמו ,ה ו כ ה בעיר ה ב י א ו לשגעון ממש ,ורבים יצאו מ ד ע ת ם .ק ר ו ג ם מ ק ר י ה ת א ב ד ו ת .אחרי ל י ל ־ ב ל ה ו ת גרשו פ ת א ו ם יהודים מ כ מ ה ר ח ו ב ו ת י ש ר ע ל ה ס כ ר ש ע ל ה נ ה ר ש נ ב נ ה באמצע ב מ ק ל ו ת ורובים דחפו את ה ע י ר ל ש ם רגולציה )ויסות( ש ל מ י ־ ה י א ו ר . ה א נ ש י ם י ש ר על הסכר ,מ א ו ת מ א ו ת נ פ ל ו ל ע ו מ ק היאור ,כ ש ״ ה ש ח ו ר י ם ״ הולמים בראשם ,רבים Шו ה ת א מ צ ו ל ה ג י ע ל ש פ ת היאור ,א ב ל פ ה ע מ ד מ ש מ ר אוקראינים והדף א ת כ ו ל ם חזרה .ושחוק נ ש מ ע מ פ י א ל פ י ה א כ ז ר י ם ,איך ש ג ל ג ל ו ת יהודים נופצו בחומת־אבן זעקות הצלה ילדים, של הרוצחים ואבריהם נשים נתרסקו וזקנים פלחו מהזרם את הסוער, האויר צעקות ובקעו הטובעים, שחקים, רק ללבות ל א הגיעו ו ב א ז נ י ה ם ה צ ט ל צ ל ו ב נ י ג ו נ י ס פ ו ר ט נ ע י מ י ם ו מ ל ב ב י ם . א ח ר ־ ה צ ה ר י ם ל ק ח ס.ס .א ח ד א ת אחיו ש ל מ ש ה ,ידידי מלובלין ,וציוה עליו ללוותו למושב־זקנים, שם נמצאו כשבעים וכמה זקנים וזקנות. נכנס הס.ס,. א מ ר ל כ ו ל ם ל ש כ ב יפה ב מ י ט ת ם ,גיגש מ מ ט ה ל מ ט ה ,פ ת ח א ת פיו של כ ל זקן, הכניס 36 ב ו כדור ,ס ג ר לו א ת הפה וניגש ל ש נ י ,ל ש ל י ש י ,לרביעי .הזקנים כ ה נ ד ה מ ו ,כה נ ת א ב נ ו ו נ ק פ א ו ,ש א ף ל א צעקו .ר ק א ת עיניהם פ ק ח ו ל ר ו ו ח ה ,ע ו ר ם ע ל י ה ם ו מ ע צ מ ם פ ת ח ו פ י ה ם ב ג ש ת הרוצח .כ ש נ ר צ ח הזקן ה ע ש ר י ם ו ש ש ה , רעד נ ת ר ו פ פ ו ע צ ב י ו ש ל ה ש ו ט ר היהודי והוא ה ת ע ל ף .ה ר ו פ א ו ש ת י ה א ח י ו ת ש ה ו כ ר ח ו באולם לעמוד היריות, בשעת שהס.ס .יירה חשבו בשוטר, כוון ובאמת כבר א ת א ק ד ו ח ו נגדו ,א ב ל נ מ ל ך ב ד ע ת ו ,הוציאו ה ח ו צ ה ו ה ת ח י ל ל נ ע ר אותו ,ש י ת ע ו ר ר . ב י נ ת י ם ק מ ה צ ע ק ה נ ו ר א ה ב א ו ל ם .ה ז ק נ י ם שהיו עד כה כ א י ל ו מ ה ו פ נ ט י ם מ מ ר א ה לוע־האקדח, בפראות, בצאת כעת נתעוררו, הרוצח ממטותיהם קפצו צועקים והתחילו ח פ צ ו ל ה ס ת ת ר ,ה ת נ פ ל ו ע ל ה ר ו פ א ו ה ח ו ב ש ת .והנה ש ב ה ר ו צ ח ו ש ו ב כולם, התאבנו ממרחק שיעלו ציוה עלו למטות, כבר והפעם ירה לא אלא בפיהם, ק ל ע לעין ,ל מ צ ח ו ל א ה ח ט י א . שני ה מ ק ר י ם ה א ל ה ח ו ל ל ו מ ה פ י כ ה בעיר .ה ת ח י ל ו מ ט י ל י ם ס פ ק ב ׳ ׳ ה ע ב ר ה ״ ל מ ז ר ח ל ע ב ו ד ה ,ל ח ש ו ע ל ־ ד ב ר ח י ס ו ל של כ ל ה נ ח ט פ י ם .ב ל י ל ה נ ת ח ב א ו ה ה מ ו נ י ם שנותרו בחיים מ מ ש מ ת ח ת ל א ד מ ה ו ה נ ה ב א הנורא מ כ ל .מ ו ס ר י ם יהודים ,כדי להציל א ת נ פ ש ם ו א ו ל י ב ש כ ר א ח ר גילו ל ר ו צ ח י ם מ ח ב ו א י ם ש ו נ י ם ו כ ך נ ה ר ג ו מאות מאות, נעשתה אנשים לבלתי המספידים, הנמעכים במקום ,והשאר הובל אפשרית, הילדים כבר הבוכים, ממרחק ל ב י ת ־ ה כ ג ם ת .השהיה גישא ריחו הרע, הגוועים, הגוססים, המתעלפים, וגרם בבית־הכנסת לבחילה. שבקשו יללת לסלק את ו ה נ ח נ ק י ם היתד ,כ ה ג ד ו ל ה ו כ ה מ ז ע ז ע ת ,עד ש כ ל ה ע י ר נ ח ר ד ה .כ מ ה פ ע מ י ם ה ש ת מ ש ו כ ב ר ה א ו ק ר א י נ י ם ב נ ש ק ם והשקיטו א ת הרעש ,פ ש ו ט פ ת ח ו ד ל ת וירו ישר ל ה מ ו ן ו ה ר ג ו מ ס פ ר מ ה ם ,ו ל א ח ר שגם זה ל א הועיל ,זרקו ה ״ ש ח ו ר י ם ״ פ נ י מ ה פ צ צ ו ת כדי ״ ל ה ר ג י ע ״ א ת ה א ו מ ל ל י ם ,והגדילו א ת ה פ ח ד ו ה ז ע ק ה . כל דרך היהודים הנותרים ל״כופר־נפש״. במשך הדוחות. יום הודיעו נאסף בעיר בלחש הסכום רצו לקהילה, קראו להצלה, של מאות דולרי־זהב נשאר עודף. שפדיון ועוד באו נפתחה ונהנה ישקיט ה״שחורים״ את לקחו א ת ה ס כ ו ם ו י ח ד א ת ו א ת ה נ ו ת נ י ם ,פקידי הקהילה ,ו ה כ פ י ל ו א ת ה ח ט י פ ו ת .מ י נ ו ק ה י ל ה חדשה ,וזו ה ו צ י א ה מ ו ד ע ו ת ־ ה ר ג ע ה טיביזציה יירשמו הראה ולכן מרצונם. שלהריגה אסור להתנגד לדינא א ב ל אימון הקהל נדונו הנחטפים. דמלכותא בכל בכ״ז שרק מחוסרי־עבודה יעברו לפרודוק־ וכדאי שכל אותה העברה פג הוצאו תעודות: מחוסרי העבודה כ ב ר מ ז מ ן ו כ ל זה ״פירטל ווערטפולער יודע״ ו ב מ ש ך כ מ ה י מ י ם ל א ח ט פ ו א ת היהודים ה ל ל ו ושחררום .א ב ל כ ע ב ו ר ש ב ו ע ל א התחשבו החוטפים ב ת ע ו ד ו ת הללו ושארית לובלין עברה לבית־ ה כ נ ס ת ומשם ל מ ז ר ח .א ח ״ כ ה מ צ י א ו ט ו פ ס ח ד ש י.מ .פ י ר ו ש ו ״יהודי מ ו ע י ל ״ ו ב א ל ה כ ב ר ה ת ח ש ב ו החוטפים ,על פ י ר ו ב .כ י ו ם נ ש א ר ו ב ל ו ב ל י ן — מ מ ס פ ר ש ל ש ל ו ש י ם ו כ מ ה א ל ף — לא י ו ת ר מ ש ל ו ש ת א ל פ י ם ו ב ר א ש ם מוסרים .וגם ה ם נצטוו ל צ א ת א ת לובלין, וכיום גרים ה י ה ו ד י ם ש נ ש א ר ו ב ח י י ם ב כ פ ר מ ל ן ע״י לובלין. תם סיפורו של זילברברג על קורותיה וסופה של קהילת לובלין ,ש נ מ ח ק ה מ מ פ ת ישראל .נ ר א ה לי ,כי כ ע ת ה ב י נ ו נ ו כ ו ל נ ו א ת כ ל ה א מ ת ; ו ב כ ל ז א ת מ ר ג י ע י ם א ו ת נ ו מ ח ו ג י ה ק ה י ל ה ו מ ו ד י ע י ם ר ש מ י ת ,ש ו א ר ש ה אינה ב א ה ב ח ש ב ו ן )לחיסול(. נ ד מ ה ש ה ם ע ת י ד י ם ל י ת ן ד י ן ־ ו ח ש ב ו ן ,א ו ש מ א אנו ,ה מ א מ י נ י ם ב ס כ נ ה ה ק ר ב ה ? נראה. 37 בשורות איוב מחצית הגרמנים שוגים .1942 יולי בא פתאום ה ס י ג נ ל הראשון ב ל ת י חזוי מ ר א ש . ומצד ה מ ק י י מ י ם יחסי מ ס ח ר ע ם היהודים ,וגם ה פ ו ל נ י ם ,ידידיהם ש ל יהודים — ה ו ד י ע ו פ ת א ו ם ל מ כ ר י ה ם ,כי ק ב ל ו ידיעה שליהודים ב ר ו ר ה ובדוקה, ג ו ת ר ו ע ו ד 40יום לחיות .א ח ר י אותו הזמן — כליה .ה ק ר ק ע כ ב ר מ ע ו ב ד בגיטו, ע ד ש ב א יו״ר ה ק ה י ל ה הגרעין גפל ויועציו ו ה ו ד י ע ו ב פ י ר ו ש ו מ מ ק ו ר נאמן ,ש ב ד ו י ו ת ו ש ט ו י ו ת ה ם ה ד י ב ו ר י ם הללו, על אדמה טובה והתחיל מ פ ע פ ע ומבהיל, וכי מ פ י צ י ם א ו ת ם ר ק ה ס ו ח ר י ם ,השמוגלרים ואחרים ,ס פ ס ר י ו ל י ו ט ה — ל ת ו ע ל ת ם , ש ה ס ח ו ר ו ת יעלו כדי ב מ ח י ר ם ו כ ו ל ם יקנו לעת־צרה, למחסן תעלה, שהוליוטה ב א ש ר כ ו ל ם י ח ש ב ו ע ל ב ר י ח ה ו ה צ ל ה וירצו ל ה י פ ט ר מ ה ז ל ו ט י ויקנו ז ה ב ודולרים. ה י ד י ע ה ש ב ה ו נ ת ק ע ה ב ע ק ש נ ו ת כ ז ו ו ב ק צ ו ב מ ד ו י ק של 40יום ,ש כ ל אבל בר־דעת הוא חש שדם ב ז ה איזה א ו ת — ומי יודע א ם ל א ה י ה ו ד י ם יישפך, ה״פארגיכטוגג ״שחורים״ חלילה ,אחרי ק ו מ י ס י ה ״ ) פ ל ו ג ו ת השמד( ועל שרוולם ס ר ט המוכיח בראשם של מאידך א ו ת ו זמן. בעלי־הקהילה גיסא, נ ח ש ו ב נא, באה לפולגיה ,ראוה בהרבה מקומות, שבאו את להשמיד ראו היהודים, כבר א ת מ ע ש י ה ם ב ע י י ר ו ת ש ו נ ו ת ו כ ע ת בלובלין ,ע י ר ו א ם ב י ש ר א ל ,ו ל מ ה זה ל ה ש ל ו ת א ת ע צ מ נ ו ,ש ד ו ק א ו א ר ש ה ת ו צ א מן ה כ ל ל ? מי דבר שאלהים — אפילו רוצה להענישו, את הברור הוא לפני־כן מכהו כ ש מ ש ו ה נ ר א ה ל ע י נ י כל. בסנוורים 40יום, שלא יראה 40יום עלינו ע ו ד ל ח י ו ת 40 ,יום .ו מ ה א ח ר י ה־ 40ה א ל ה ? — מ ו ו ת י .איזה ,איך ? מ י ז כ ו ל נ ו ? ב ת פ י ל ה ,ב ה ה ש ת ת פ ת י היום ,ח ר ת ו ה ד מ ע ו ת ח ר י צ י ם ע מ ו ק י ם ב פ נ י ה י ה ו ד י ם : ד׳ אנא לרחמים את עמך ה ו ש י ע ה נא ,הוצא ממלתעות הרוצחים. זקוקים חדל! הננו ג ד ו ל י ם ,גדולים מ א ד . יולי J.942 גערכה חגיגה כשופים של טבגס ברחובגו לרגלי סדור המעבדה לעיבוד פרוות והוצאת אלף חולצות הראשונות ללקוחות הפירמה .על־יד שולחנות י ש ב ו מ נ ה ל י ה ש א פ היהודים ו א ת ם , ערוכים הדירים ב ע ל י הפירמה. הגרמנים, נ ש א ו נ א ו מ י ם ,היו ט ו א ס ט י ם שונים .א ח ד ה ש ו ת פ י ם יאן ט ע ב ע נ ס ע ל ה ע ל ה ב מ ה ו נ ש א ג א ו ם חגיגי .ה ל ל א ת היהודים ,ש מ ו מ ח י ם הינם ב מ ק צ ו ע ם ,ש פ ו ע ל י ם חרוצים הם ,ל מ ר ו ת ש מ ם ה ר ע ש י צ א ל ה ם בעולם ,ה מ ה הראו ב ב י ת ־ ח ר ו ש ת זה ש מ ב י נ י ם ערך השעה, שיודעים להודות לגרמנים, שנתנו להם להיות הם את בין ה א ל מ נ ט ה פ ע י ל ,ה ע ו ז ר ל ג ר מ ג י ה ב מ ל ח מ ה ה כ ב ד ה .ל ב ס ו ף הרים א ת הכוס, אפשרות ש ת ה ל כ ב ו ד א ל ף ה ת ל ב ו ש ו ת ואמר ,ה נ נ י מ ו ד י ע ר ש מ י ת ,ש ע ב ו ד ה י ע י ל ו ת והמאמץ ש ל כ ם ,פ ו ע ל י נ ו ,א ת ם תיירו א ח ר ו נ י ם ) ו ו ע ר ד ע ט איר די ל ע צ ט ע ן ערשאםן( .מ ח י א ו ת ־ כפיים החלק ס ו ע ר ו ת .ר ו ב היהודים פ ר צ ו ב צ ח ו ק ע ל ה צ ל ח ת ה ס ו ף ,א ב ל חלק ,ו ד ו ק א הרציני והחושב תפס א ת נימת הנואם שלא צחק ,ל א התל ,לא התפלא אלא אפילו, והפעילה, בימים מסר את מה שייפו את כוחו למסור, שלרגלי עבודתם הפוריה י ק ב ל ו יהודי ה פ י ר מ ה הזו פרס .ו ה פ ר ס ה ו א ה א ר כ ת החיים ל ז מ ן ־ מ ה , או ש ב ו ע ו ת ,ובזמן ש כ ל יהודי ו א ר ש ה כ ב ר יהיו מ ת י ם ,ה ם עדיין יחיו, ו כ ש כ ב ר ל א י י ש א ר א ף א ח ד — אזי ל ב ס ו ף ,ר ק ל ב ס ו ף ,יירו ב ה ם . פרספקטיבה 38 ברורה ופשוטה. כולם יירו! כולם, בלי יוצא מהכלל. קאי א ר ב א ! מביאים ראיה מהגרמנים, רבא ש ה מ ה צוחקים ו מ ר ג י ע י ם . הודיעו והנה ג ר מ נ י ם ו ד ו ק א חשובים ,ר ש מ י ת ,שאין יוצא מ ה כ ל ל ,כ ל י ה ל כ ו ל ם .ו א פ י ל ו פ ו ע ל י ש ח ש ב ו ש ב ע ב ו ר ם וארשה ת י נ צ ל . השאפעס, אל ,ש מ ע ! אל ,ש מ ע ! כ ו ל ם י י ר ו ! ה פ ו ע ל י ם החרוצים ל ב ס ו ף ,א ב ל ג ם המה יירו .אנשים ,נ ש י ם וטף .מיליון ,מיליונים י י ר ו ! ו א ת ה ת ח ר י ש ל מ ו י הודענו לקהילה את תוכן נאומו של הפבריקנט ,טלפנו למשרדים ושם צחקו ואמרו, שיהודים יטפלו מוטב מה ב ע נ י נ י ה ם ו א ל י ח ש ב ו על הגרמנים שבדעת ל ע ש ו ת .ויועצי ה ק ה י ל ה ג ע ר ו ב נ ו על ש א נ ו מ ב ה י ל י ם א ו ת ם . יולי הכל וביגתים .1942 גומרים פה את לצלם מחיי הסרט בנוסח גרמניה ,על־פי תכנית ומטרה שלא להראות את בגיטו. היהודים את האמת ,אלא ש פ ל ו ת ה ח י י ם בגיטו .ב ר ח ו ב ז מ נ ה ו ף ע ל ־ י ד ה ב א ז ר ,אהד ה מ ק ו מ ו ת הכי מ ז ו ה מ י ם , הכי עניים ב ו א ר ש ה ע ו ד מ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,ו כ ע ת מ ל א ע י פ ו ש נ ו ר א ו א ל פ י מ ו כ ר י ם , מוכרי־סכריות, הקבצניים המדרכות ס ט י נ ק ע ס ,י ר ק ו ת ,כליות ,ר י א ו ת ו כ ב ד ־ ס ו ם ,ו מ א ו ת ק ו נ י ם מ ה ס ו ג י ם ע ו מ ד י ם ו מ מ ש מ ש י ם א ת הסחורה .הושיבו מ ס ר י ט י ה ס ר ט כמאה ק ב צ נ י ם מ ה כ י ירודים, מקצתם מ ק צ ת ם נפוחים, ב ח ח על־יד חצאי־ערומים וצוו ע ל י ה ם ל ה ת פ ל ש ב ע פ ר ו ל ב ק ש נ ד ב ו ת ב צ ע ק ה ו ת ח נ ו נ י ם .ו ה ב י א ו יותר מ מ א ה בחרו איש, ולבעוט ב מ ל ב ו ש י ם יפים על־יד ו א ל ג נ ט י י ם וצוום ל ע ב ו ר ולירוק הקבצנים, בהם. א ח ר י ־ כ ן ה ש כ י ב ו ב ר ח ו ב ראשי ,כ מ ע ט ע ל ־ י ד כ ל ח נ ו ת ,מ ת י ם ,מ כ ו ס י ם בנייר, ערומים כ מ ע ט כ ו ל ם ו פ ק ד ו ל ג ב י ר ו ת ,ל ב ו ש ו ת יפה ,ל צ א ת מ ה ח נ ו י ו ת ,ל ס ת ו ם א ת ולברוח החוטם אחרי־כן ממש. צלמו ה״חוטפים״ את וצוו היהודים לשוטרים להכותם מ כ ו ת ־ ר צ ח עד זוב דם והתעלפות. בבר ואת אחד הקבצנים צוו לתזמורת שנכנסו לנגן, לבקש למלצריות לגרש נדבה לרקוד את ולשעשע האורחים, במקלות. צלמו ב ר י ת מ י ל ה ,ב ה ר א ו ת ם א ת ה א כ ז ר י ו ת ה כ ר ו כ ה ב ה ו ה ד ם ה ז ב מ ה ת י נ ו ק , ואת המוהל הכריחו ל מ צ ת א ת הדם ולהתעגג ממנו. צ ל מ ו ג ם ס ע ו ד ו ת ו ק ב ל ו ת פ נ י ם ב ב ת י ם של הגבירים .ב ב י ת היו״ר — ב ד י ר ה הכי מ ר ו ה ט ת ,מ כ ו ס ה שטיחים ,ס ו ד ר ה ק ב ל ת ־ פ נ י ם ע ב ו ר כ מ ה א ו ר ח י ם מ ו ז מ נ י ם , וזה כ ב י כ ו ל ב ב י ת ו ש ל ר ו פ א אחד .נשים ב מ ח ש ו פ י ם ,מ ג ה ג ח צ ו פ ו ת ו ב ל ת י צ נ ו ע ו ת , א ת פ נ י ה א ד ו נ י ם ב מ א כ ל ו ב מ ש ק ה ל ר ו ב ,א ג ב פ ר י צ ו ת ו ע ג ו ב גס. קיבלו ביימו השני הרופא טלפון שיבוא להתענג מצלצל, המודיע לבית־החולים, אבל על הוא מחלות, שכור, מגיפות, זורק את ולפיו בחדר דורשים השפופרת מן וממשיך ע ם אורחיו. צ ל מ ו ח ת ו נ ו ת ,לוויות ,מ ח ל ו ת ,פלירטים ,מ ש מ ר ב ש ע ר י ־ ה ג י ט ו ,י ר י י ת ה ג ׳ נ ד ר מ י ם להבריח באויר ומכוער הכניסו את הערב־רב. צלמו ריקשות, בקיצור ב פ י ל ם ,ב ל י ל ה ר א ו ת ,כמובן ,א ת ה ג ו ר ם כל מה הראשי, שמצאו מגועל ש ה כ ר י ח חצי מיליון א נ ש י ם ל ח י ו ת ב כ מ ה ר ח ו ב ו ת מ ו ק פ י ם חומה ,ב ל י א ו י ר ל נ ש י מ ה ,ב ל י גן, בלי אלה עץ ,ב ל י מ ג ר ש . מקומות המסחר בהנאה מיוחדת צלמו בבגדים ישנים את ״ולובקות״ ובסמרטוטים — הידועות ברצותם בוארשה, להראות על ה א כ ס ו ט י ק ה ו ה ת א ו ה ה ש ו כ נ י ם ב כ ל יהודי ו א פ י ל ו או ד ו ק א ב י ה ו ד י ם א ד ו ק י ם ב ע ל י פ א ו ת וזקן. 39 ל א ל ח י נ ם ד ח פ ו הגה ר ב ב ו ת ר ב ב ו ת מ י ש ר א ל ,ל א ל ח י נ ם גרשו יולי 4942 מ כ ל ה ע י י ר ו ת ו ה ע ר י ם א ת היהודים ל ו א ר ש ה .ע ש ו ז א ת כ ד י ש י י מ צ א ו י ח ד ב מ ק ו ם ו ע ת ירים ה ש ט ן א ת ח ר מ ש ו ל ק צ י ר — י ו כ ל אחד, אחד לקטול רבבות בהינף ראשים. ה ל כ ת י ל מ ש ר ד ה ע ב ו ד ה ,ה ג ר מ נ י ־ פ ו ל נ י .נ פ ו צ ה ש מ ו ע ה ,ש י ג ו ר ש ו מ א ו ת יהודים א ב ל ה כ ו ו נ ה ר ק ל ז ר י ם ,ו ל א ל ה ש ג ר י ם פ ה מ א ז ת ח ל ת ה מ ל ח מ ה .מ ח מ י ר י ם אומרים שגם יגורשו. מחוסרי־עבודה אפוא רצים כולם לקבל למשרד אשור־עבודה, משהו .כ ל יהודי ש י ש ל ו ע ס ק ו מ ס ח ר ,או ס ד ג א ו ת ,ו ה ו א מ ע ס י ק כ מ ה פ ו ע ל י ם או פקדים, הזו. חייב ל ש ם ע ד כ ו ן ו ב ד י ק ה ל ה צ י ג ח ו ת מ ת ה מ ש ר ד ה מ א ש ר א ת ה ת ע ס ו ק ה כל גועש ,רועש .מ א ו ת המשרד רצים, הפקדים אצים, מלמעלה דוהרים ל מ ט ה ,מ ק ו מ ה ל ק ו מ ה ,מ ח ד ר ל ח ד ר ומסדרים .ש ו ט ר י ם ע ב ר י ם ש ו מ ר י ם ע ל ה ת ו ר י ם ע״י העומדים חדר כל מקבלים וביגתיים ו״מסדרים״ ליד וחתימות חותמות ו כ ל הגחוץ. וכי מ י ל ת א ז ו ט ר ת א ה י א ? ק ב ל ת ח ו ת מ ת ו ח ת י מ ה מ א פ ש ר ת ב ט ח ו ן בוארשה, כי הרי ב ל ע ד ה — גירוש. מצאתי עברי, ש ם א ת מ כ ר י ד״ר ס ט ר י ק ו ב ס ק י ו א ת ו ועוד ד ד י ם ,ו ה מ ה עזרו ל י ל ה ש י ג חברי יקיר ורשבסקי ,סופר ואישור חותמת מ ז כ י ר ו של בתור א ד מ י נ י ס ט ר ט ו ר ,כעין ק ו מ י ס ר ש ל כ מ ה ב ת י ם .ב ל ב י ל ע ג ת י ל א י ש ו ר ו ל כ ל הטיפול זאת טרחתי להשיג את החותמת. ובכל כהן־הלר, הגרמנים, שגי החשובים שיש קשרים ו א ל ה ה ד י ע ו ל מ כ ר י ה ם באופן רשמי ,ש ב ז מ ן ה כ י ק צ ר ת ב ו א ל ו א ר ש ה ״קומיסיית־ההרס״ כעכברים הסוחרים שבעיר, להם טובים עם ותתחיל אבל בסוגר, בעבדתה. הקהילה קמה הדיעה בהלה. רשמית אנשים שהכל התחילו שקר להתרוצץ השמועה ומפיצי הזו ייעגשו ק ש ה . כהן־הלר על ל א ג ב ע ת ו מ ה א ז ה ר ה ה ח מ ו ר ה ש ל ה ק ה י ל ה ,א ד ר ב א — ה ם חוזרים ד י ע ת ם ואף ש ל ח ו א ת נ ש ו ת י ה ם ו א ת כ ל מ ש פ ח ת ם לאוטבוצק ,לסנטוריום גרמני ,שישהו ש מ ה ע ד י ע ב ו ר ז ע ם ; ו ה ז ע ם ה נ ו ר א יבוא ,ל פ י ד ע ת ם ,בהקדם. שני לוארשה מופתי, היו״ר הללו האדונים מביאים עשרות כדי להצילם. באקדמיה נאמו מהגדסים ופדגוגים יהודים וברך ומאות המפוארת ל ש מ ח ה וליצירה .אסור אנשים שנערכה מגרמניה. להתעצב במכוניותיהם לרגלי באמת — כך פתיחת תאוה אמר מלודז גן־ילדים לעינים. נאם — ו ל ח ש ו ב רעות, ש מ ח ה נ ח ו צ ה לנו ,די ס ב ל נ ו ,ושוב אין ל ש י ם ל ב ל מ פ י צ י ש מ ו ע ו ת ר ע ו ת . יולי המציאם, .1942 זה ה ח ו ד ש ה ש נ י נ מ ש כ ו ת ב ג י ט ו הרשמות מענינות מ א ד .מי ה א ל י ו ד ע ! או ש מ א ה ש ט ן ? ה א ם ה ד ב ר ב א ל ה ו ע י ל ל נ ו או ל ה ח י ש ה ר ס ? ק ש ה כ ע ת ל ה א מ י ן ש ל ט ו ב ת נ ו נוצר .ו ב כ ל ז א ת נ ר ש מ י ם ר ב ב ו ת .ה ש ל ט ו נ ו ת הדיעו, להירשם מפה כל — כי כ ל מ י ש ק ר ו ב י ם ל ו ב א ר ץ ־ י ש ר א ל או א ד ם ש ה ו א א ז ר ח ־ חוץ ,צריך בקהילה גרמני ו ה נ ד ו ת יישלחו ח ו צ ה ־ ל א ר ץ ו ד ר ך חליפין ,ז״א ב מ ק ו ם יהודי משם, אחד ראה סימן יוכלו היהודים חדש ,איזו ר ש ת וחיוני בין ה א ו פ ט י מ י ס ט י ם והפסימיסטים. 40 לנסוע מכאן. לצוד בה בימים יהודים. הראשונים והתנהל ויכוח פקפקו. חריף האנשים כפראים, הביא בימים פקפקו נמלכו, הראשונים. ופתאום התיעצו קפצו ל ל ש כ ו ת ודרשו הרשמה .וכ״א הביא ראיות שקרוב לו מכתבים, ת ע ו ד ו ת ,דוקומנטים, צלומים, ספרים, עתונים, כולם, בארץ־ישראל, כל שימש דבר הוכחה .ו ת ו ר א ר ו ך ש ל אלפים ,אולי ר ב ב ו ת ,ע מ ד ב ח ו צ ו ת ר ח ו ב ג ש י ב ו ב ע ל ־ י ד הקהילה ,וחיכה. במנין הויכוח ללי שלנו ביני לבין מסקנה הגדולים, בבית אלטר התווכחנו על־דבר פרופס, יהודית החברים, ד״ד אמיתית: הידידים, באוניברסיטה זוננשיין, ״אחרי החכמים ה ה ר ש מ ה .גם שארתי רבים רחל להטות״. ונעשה אנו גם בביתנו אוירבך נחזור התנהל ואשתי, ובאנו אחרי מעשי נא כמוהם. ש א ו ר ג נ ה פה ,ב ר ק ט ז ד ט של ה ד ו צ נ ט ד ״ ד שטין ו פ ר ו פ ׳ צ נ ט נ ר שור ,ב ו ה ר צ ה ה ד ״ ר זוננשיין ת ל מ ו ד ואנכי אגדה ו ק ב ל ה ,ה ו ח ל ט ל ר א ו ת ״מאי דבר״. עמא באתי ההרשמות כמו לקהילה. שיעשו כולם, ההרשמות מחשבות ת ו פ ס ו ת א ת כל באולם ה מ נ ג נ ו ן שלה. מ ס ת ו ב ב י ם הגדולים ,ה ח ב ר י ם .והנה נודע ל י ש ג ם ה ם ה ח ל י ט ו ל ע ש ו ת ״החברים״ .דיברתי עם אשת א ו ל ם אף בלבן ,אף בראש. א ח ד ל א ר צ ה ל ה י ו ת הקופץ הוא החליט אבל ל ע ש ו ת כמו ה נ ה הודיעו ש ע ו ד מ ע ט ו ג ל י ו נ ו ת ה ה ר ש מ ה נ ג מ ר י ם ו מ ו כ ר ח י ם הם ל ה ח ז י ר ם ל ר ש ו ת ו ש ו ב ל א יוכלו ש מ ו ת .ו כ ו ל ם ניגשו ל ש ו ל ח ן ו ת ח ב ו ל פ ק י ד ־ ה מ כ ר א ת ה כ ת ו ב ת ו ה נ ת ו נ י ם להוסיף מארץ־ישראל .״לו קרובים אמתיים בארץ״ מתלחשים ומתבדחים יהודים :״האבות ש ל ו שם .האבות״... נרשמנו כ ו ל נ ו ב ש ע ה ט ו ב ה ו מ ו צ ל ח ת .א״י ת צ י ל ! אמרו ש ב ר ג ע שנר־הגולד. ידעך, י י ד ל ק נ ר א״י .אולי יש א מ ת ב פ ת ג ם ה נ ב ו א י הזה .פ ה כ ב ד ד ו ע ך הנר, עומד הלאומיות, ל ה י כ ב ו ת ,מ י ל י ו נ י יהודים ש ש י מ ש ו ע ד כד, היהדות, רזרבואר ה א מ ו נ ה ,ה מ ו ס ר ו ה ח ו ק היהודי ,ע ו מ ד י ם כ ב ר ב ש ו ר ה ו מ ל א ך ־ ה מ ו ו ת מ ע ב י ר ם ת ח ת ו מ א ש ר ם ל מ ל כ ו ת ו .מיליוני יהודים ששימשו מ א ג ר ההגירה ,ה ע ל י ה והבנין שבטו מביטים של המולדת, כבר ומתכוננים להיכנס ,להידחף לכבשן התבערה ,ולהישרף יחד אתם. ארץ־ישראל, ישראל, נאסף שגזרה כבר עיניהם ארץ־ערש העם שהולידוהו האבות .מחיקה יצא הזרע ששמו ברוח מארבע בשתי בשריפת אחיהם חיים, מתפשטים פינות א״י בכעס העמים אירופה תפתח גם בתבל להיות כעת כולה, מושלך רחמה וכעת לחיק ותקבל בכעסו האדמה, חזרה של לטמיון בניה את עם אחד ולחניקה האחרונים, עולמית. אולי המחכים ו מ צ פ י ם ל ג א ו ל ה .אולי מ ב כ ה ר ח ל א ת בניה ,כי א י נ ם ו מ א נ ה ל ה י נ ח ם ז ו א ס ו ר ל ה ל ר ח ל ל ה י נ ח ם ,א ס ו ר ל ע ם ל ה י נ ח ם ,אסור ל מ י ש ל ב יהודי פ ו ע ם ב ק ר ב ו להרגע מסורתו, ולהינחם דתו ברגע ועתידו, שאחיו, הוריו, עומדים ורועדים קרוביו רעידת ומיודעיו נפש בני־ישראל, וגוף, כי בני־עמו, לפניהם עומד ה ש ו ח ט ה נ ו ר א ו מ ש ח י ז א ת ה ח ל ף ו כ ב ר מצווה ע ל י ה ם ל פ ש ו ט א ת ה צ ו א ר שיוכל ל ש ח ט ם חיש .א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ש ם מ צ ל צ ל ב נ ש מ ת כ ל יהודי ,ו ל י ה ר ח ו ק מ ל א ו מ י ו ת , נעשתה ילד כ ע ת שם מושך ,שם מ ל ב ב ומבטיח ,שם של אם אוהבת ,הנאמר מפי ב ע ת סכנה, הנה ב ע ת ש ח ו ש ך וצל א ו ר ב י ם לו. ה ל י ע ו ע ל 40יום ש ה ם א ר כ ה לחיינו ו ב י נ ת י י ם ח ל פ ה כ ב ר מ ה ח צ י ת . 41 מי מה יודע ילד ובמקדש־לבו יום. אחד כל ובעיקר נרשם כל נר מדליק ל ת מ ו נ ת א״י ,כ ו ר ע ב ר ך ו מ ת פ ל ל ת פ י ל ת ־ ה צ ל ה ב ל ח ש ,ל ה צ ל ת ו ה ו א ו ל ה צ ל ת ב י ת ו . יום לרה׳ ששי ,ש ב ע ה ע ש ר וולנושטש התחילו ניכר לטיול ל ח ו ד ש יולי 4942 של יצאנו א ח ר י הצהרים .היו ל י כדרכנו, כמה פרופם שעות ואנוכי, שעורי חופש, ל פ נ ו ת ־ ע ר ב .ו ה נ ה ב ר ח ו ב ,ש כ ב ר מ ז מ ן נ ש מ ר ע״י י ו נ א ק י ם ו א ו ק ר א י נ י ם , א י ־ ש ק ט .אין איש ,מ ש ע ר י ־ ה ב י ת ה ס ג ו ר י ם מ צ י צ י ם פ ע ם ב פ ע ם פ נ י יהודי, שמוגלר של או גדול שהננו מכירים קטן אותם בחיפזון מכבר. מולנו בא ה ד ״ ר ר ב י נ ו ב י ץ ,ש ה ו א ה ש ל י ש י בטיולנו ,מ מ ש יד־ימינגו ,א ת ו י כ ו ל ת י ל ה ת ו ו כ ח קבלה, בעניני רביגוביץ להאזין ל ד ב ר י פרופס, הכיר והוקיר לבקר א ת כל א ת כולם .כ ב ר מ ר ח ו ק ר מ ז הסופרים שלא והעתונאים, וכשגיגש גלך כי אמר ש ג ש ו ב מיד ,ו ס י פ ר ש א ר ע ו ד ב ר י ם רעים ב ר ח ו ב . חזרנו וטיילנו אפוא ברחובנו. בשעה לפתע, ניגש ארבע, יועץ אלינו העיר ,ע ו ה ״ ד ז ו ג ד ל ב י ץ ו א מ ר ל ג ו כשהוא מ ב ו ה ל ו ב ו ע ר כ ו ל ו מ ה ת ר ג ש ו ת ש נ ש ו ב ה ב י ת ה ,כי ב ש ע ה ש ש ת י כ נ ס ״הקומיסיה של ה ה ר ס ״ — ה ״ פ א ר נ י כ ט ו נ ג ס ק א מ א נ ד א ״ לגיטו. נ ד ה מ נ ו .א י ך ז ה ? ה ל א ה ק ה י ל ה ה ב ט י ח ה ! א ב ל היועץ ב ר ח .ה ת ק ר ב נ ו ל ש ע ר וחכינו .ק ש ה ל ד ע ת כ י צ ד נודעה הידיעה בעיר ,ח ש נ ו ש ה י ה ו ד י ם יודעים ביתנו דבר־מה, מאדם. כולם אצו ,מיהרו ,ולא נתעכבו וקרוב לשעה ש ש פתאום צעק מי ש ה ו א ״הנה ה ם ״ ! מ ע ו ד י עוד התרוקנו ראיתי לא הרחובות ב ה ל ה כזו, ו מ י ש ל א ר א ה ב ה ל ה זו ,א ל יעיז ל א מ ר ש ר א ה ש ע ר ו ר י ה ב ח י י ו .ב מ ש ך ר ג ע ג ם ג ר ו כל החנויות. המוכרים אלפי בחוצות קפלו או לא את קפלו שולחנותיהם, חבילותיהם ,מזוודותיהם וברחו לשערים הקרובים .הקבצנים ואפילו הנכים התחילו רצים ,צ ו ע ק י ם ,צ ו ל ע י ם .ד ל ת ו ת ,ש מ ש ו ת ,ג ז ו ז ט ר א ו ת בורחים, והמולה, מתחת עגלות וריקשות התחילו נסגרו בקול רעש ל ר ה בזיגזג .ו פ ת א ו ם ק פ צ ו ה נ ה ג י ם ו ג ת ח ב א ו ל ר י ק ש ו ת ו ה נ ו ס ע י ם ב ר ח ו ל ש ע ר ה ק ר ו ב ביותר ...ג ש מ ע ה י ר י ה א ח ת ו ע ו ד אחת ...ר ב ש ״ ע ,פ ר ץ ק ו ל מ א ל פ י ל ב ב ו ת :״ ה ת ח י ל כבר ,״ ה ת ח י ל ״ ,״ ה ס ו ף ב א ״ ! פה והשקט נ ו כ ח נ ו ש כ ל ה י ה ו ד י ם ידעו והבינו ש ה ס ו ף מ ת ק ר ב ש ש ר ר עד כ ה היה מ ל א כ ו ת י ,ר ק כ ד י ל א ח ז עיני השגי ו ל ה ר ג י ע א ת עצמו... המכונית עברו — מה להסתתר אנחה עברה ברחובנו. גבהלתם, היהודית המשטרה טפשים״ — כעת רצה והודיעה, ״כבר, כבר התחזו לגבורים, אבל ל פ נ י ־ כ ן רצו שעמד עמנו ומלבו פרצה תוככי לבו, מפחד ב ש ע ר י ם י ח ד א ת נ ו .ומשערנו י צ א ה ש ו ט ר אחת ,א ו ת ה אנחה היהודית האמיתית ,הנובעת מ ת ו ך ה מ ו ו ת ו מ ט י פ ו ת ה ד ם ה ט ה ו ר ,א נ ח ה יהודית ט ה ו ר ה ו ע מ ו ק ה ,ו א מ ר :״ ה ם ב א ו ו כ ב ר ל א יצאו ב ל א כ ל ו ם ,ה ל ו א י מ ת ב ד ה ! ״ הרחוב את גרגע השבת לביתי מעט וקיבל ולקבלה, כפי אט־ אט את שנהגתי צורתו במשך הראשונה. שלוש שנות החלטתי המלחמה, להכניס בלחם ופרחים. בביתי ה ו ד ל ק ו ה נ ר ו ת .אשתי ,ילדתי ,ש א ר ת י ר ח ל א ו י ר ב ך ו פ ר ו פ ם ו ה ש ו ט ר ע מ ד ו ב ע ת ש כ ר כ ת י ע ל ה ח ל ה ) .במקום ל ח ם ה פ נ י ם היה לי ל ח ם ש ח ו ר ( .ה ק ט נ ה ש ל י ע נ ת ה ב ק ו ל ה ה נ ח מ ד כ ד ר כ ה :״אמן!״ .ב צ ע ת י ע ל ה ח ל ה ו נ ת ת י ל כ ל א ח ד 42 מ ה מ ס ו ב י ן ״מוציא״ ו ה נ ה פ ת א ו ם ה ת ח י ל ו ר ש פ י ם ל ע ו ף מ ה נ ר ו ת ,ל ע ו ף ישר לעיני, ע צ מ ת י אותן ,והן צ ו ר ב ו ת ונכוות ,פ ק ח ת י אותן ו ר א י ת י ל נ ג ד עיני ש ר י פ ה גדולה במקום ע״י ה נ ר ו ת ה ד ו ל ק י ם פ ה על ש ו ל ח נ י ו ש ש ה יהודים ויהודיות ע ו מ ד י ם ערומים וכבר אוטו־דה־פה הפעמונים מצלצלים והם במנזר, מובלים. יעלו ״הנה על ה מ ו ק ד ויתחילו גופותיהם להישרף ונפשותיהם לבעור״ .״מה לך י — דחפוני ה מ ס ו ב י ן .ש ת ק ת י .ו פ ת א ו ם פ ר צ ו מ ש ש ה זוגות ע י נ י ם ד מ ע ו ת ח מ ו ת כ כ ס ף ,ד מ ע ו ת יהודים ש ב כ ו ע ל מ י ת ת ם ה ם ו ה ס פ י ד ו א ת ע צ מ ם ע״י ק ב ר ם ה פ ת ו ח . ששה גירוש וארשה י ו 8שני ,ע ש ר י ם 3יולי ובאמירת אף תהילים אחד ששקר בציבור, כבר לא .1942 ומי האמין ה ש ב ת ה א ח ר ו נ ה ע ב ר ה ב פ ר פ ו ר י נ פ ש נוראים יודע, לדברי אם זו ההרגעה לא השבת שהגיעו האחרונה מהקהילה, בוארשה. כולם ב פ י ה ם .א ם ב כ ו ו נ ה או ב ש ג ג ה הרגיעו ,מ ר מ ה ו ש ט ו ת היו כ ל ואלה ידעו דבריהם. ש ב ט ח ו ב ה ם ע ד כה נ פ ל ו פ ת א ו ם ב ר ו ח ם .ב כ י חרישי ו פ ח ד נ ו ר א ה ו ש ל ך בית .תהילים, בכל אותנו ת ה י ל י ם ! אותו ס פ ר החיים ו ה מ ת י ם ,שליווה ו מ ל ו ו ה ב כ ל צ ר ה ,מ ע ר ש נ ו ו ע ד אדוננו ,שימש מעין ש כ ח ה ל מ ר י ־ ל ב .ב כ ו ו ה ת פ ל ל ו . ב י ו ם ר א ש ו ן ק נ ה יקנו מ כ ו ל ת .מ ח ס ן מ צ ר כ י ם ר א ש ו נ י ם . הבוקר והסתגרו בלשכת בפנים הודיעו בלשכת שלקהילה היו״ר וגם באו ששה למפקדת אנשים המשטרה ״שחורים״ באו ומגלבים שהורים ששה בידיהם והסתגרו ה מ פ ק ד ׳ ב פ ר פ ו ר נ פ ש עומדים כ ו ל נ ו ומחכים ...ל פ ס ק ־ ה ד י ן .ה ל ב מ ט ל ט ל כ ע נ ב ל ב פ ע מ ו ן והגך מ ר ג י ש א ת ד פ י ק ו ת י ו ב ת ו כ ך . מ ת י י ע צ י ם ! עדיין מ ת י י ע צ י ם ! יצאנו מ ה ב י ת ,ל א י כ ו ל נ ו ל ש ב ת ,פ ר ו פ ס ואנוכי. החלטנו החיים ש ב ע ת צ ר ה ו כ ל י ה נהיה יחד .ע ו מ ד י ם א נ ו ע״י השער .ב ר ח ו ב מ ת נ ה ל י ם כ ב ט ל ט ל ה ,כ א י ל ו ה כ ל מ ת נ ד נ ד .מ ו כ ר י ם ,ק ו נ י ם ו מ ח ד ד י ם אוזן .נו ,מ ה י מתייעצים! ...הלב כלה מצפיה! בחצי כל ע ש ר נ פ ו צ ה השמועה .פ ת א ו ם מ ת ח ת ל א ד מ ה :גירוש ,גירוש וארשה. ו א ר ש ה ,ח צ י וארשה ,מ א ה אלף, כולם לא, ח ת מהפקידים! כל וארשה! מאתים אלף, רק הזרים! רק הקבצנים! ח ת מ ה ש א פ ע ס ׳ גירוש ,גירוש ...עכשיו כבר נ פ ס ק ,נ ה ר ס כ ל גבול ,נ ע ל ם כ ל ד ב ר ־ ם ת ר ; כ מ ש ו ג ע י ם ,כ א נ ש י ם ש ה צ י ת ו ם באש הביתה, ה ת ח י ל ו כ ו ל ם רצים ,חצי מיליון א י ש ר צ י ם ל ק ה י ל ה , למשטרה, ומהקהילה ל ק ר ו ב י ם ,ל ז ר י ם ! ר צ י ם כולם ,רצים ,גירוש ,ג י ר ו ש ! א ת א ש ר יגורנו ב א ע ל י נ ו ׳ פ א ר נ י כ ט ו נ ג ׳ ס ־ ק א מ א נ ד א ,ג י ר ו ש ! ב ר ח נ ו ה ב י ת ה ,נ פ ל ג ו איש ע ל צוארי רעהו, ה ת ח ב ק נ ו ,ה ת נ ש ק נ ו ,נ פ ר ד נ ו פ ר י ד ה ע ו ל מ י ת .נ ש ב ע נ ו ל א ל ה י פ ר ד זה מזה, למות יחד ,ל ב ר ו ח ,ל ה ת ח ב א ,ל ל כ ת י ח ד י ו ! פרץ ב כ י בעיר ,ש ק ו ל ו נ ש מ ע ודאי בכל ה ע ו ל ם ,ר ק ל א ב ר מ ה .גירוש ,צ ע ק כ ל ילד ,כ ל זקן ,כ ל אבן ,כ ל חומה, כ ל מ ד ר כ ה ,ה ר ח ו ב ר ע ד כ א י ל ו ק פ צ ו בו מ י ל י ו נ י שדים ,רצו ,נ ד ח פ ו ,נ ב ה ל ו . יצאנו ולמשטרה ה ר ח ו ב ה — גירוש — אישרו ה ב א י ם מ ה ק ה י ל ה .ג ס ט פ ו ב א ל ק ה י ל ה והודיעה ,ש ה נ ה כ ע ת יבצעו, ״ ה ש ח ו ר י ם ״ ,ס.ס,. את עבודתם, וכולם מ ו כ ר ח י ם ל ה י כ נ ע ל ה ם ו ל מ ל א בדיוק א ח ר פ ק ו ד ו ת י ה ם . זרים נ פ ל ו איש ע ל צואר רעהו ו צ ע ק ו א ח ד ב א ז נ י ה ש נ י :״גירוש ,גירוש וארשה!״ ב א הסוף ,ב א ה ס ו ף ! נ ס ג ר ו ה ח נ ו י ו ת ,ה ב ת י ם ,ה ד ל ת ו ת ,ה ש ע ר י ם .נ ע ל מ ו 43 ר י ק ש ו ת ונוסעים .ר ק ר צ י ם כ מ ב ו ה ל י ם ,ד ה ר ו ל ע ב ר י ם שונים .מ ח ל ו נ ו ת ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ה ג ר מ נ י א ש ר ב ב י ת ־ ה מ ש פ ט ש ב ר ח ו ב נ ו ,כ מ ע ט מ ו ל ביתנו ,ה ב י ט ו ה ג ר מ נ י ם ה ח ו ל י ם ראש .זו ונענעו לאזניהם הגיעה גם הגרמניות האטומות ל כ א ב יהודי והפעם הציתו בעיניהם ניצוצות של הראשונה הפעם שהם צחקו. לא הטרגדיה זעקת תמהון. נוסעים .נ ו ס ע י ם ,נ ת פ ש ט ה ה צ ע ק ה .הרצים ל א נ ת ע כ ב ו .ר צ ו ה ל א ה . 23ביולי. וכי מ ה י ס ת ת ר ו ,ה ל א ג י ר ו ש ו א ר ש ה י ה ק ה י ל ה ה ג ד ו ל ה ב א י ר ו פ ה מ ת ה מ י ת ה מ ש ו נ ה . מ י ת ה חטופה. פתאום על־יד הגיעו ל ר ח ו ב נ ו ע ג ל ו ת ־ א ו ט ו ב ו ס י ם ר ת ו מ ו ת ל ס ו ס י ם ט ע ו נ ו ת ב א נ ש י ם . כ ל ב י ת עצרו ,א ס פ ו הנפוחים א ת הקבצגים שלא הספיקו לברוח ,ואת ש ל א יכלו ל ב ר ו ח ו ג ס ע ו ה ל א ה .ו א ח ר י ה ע ג ל ה הזו ב א ה שניה ,ש ל י ל י ת .ג י ג ש ת י ל ק צ י ן השוטרים ,ח ב ר י ,ה ע ו ״ ד ט ו ל ט ש י ן ו ש א ל ת י ל מ ש מ ע ו ת ה ד ב ר י ם :״ ר ע ,ר ע , התחיל... כל זעק נגמרנו! ברח!״ באזני ,ו ה ש ו ט ר י ם ה ע ב ר י ם כ ב ר ה כ ו מכות־רצח עובר ושב והתחילו מ ע ל י ם אותם לעגלה. בבית אלטר .גועו ופסקו נקהלנו קולות כל ההרגעות ,כל האופטימיסטים נחנקו .ידי־ברזל של המציאות המרה .פארגיכטוגג׳ס־קאמיסיע ,אשר מפניה פ ח ד נ ו את והשלינו בכל עצמגו באה הזיות־שוא, אחד ותפקידה לגמור בלבד, את ח צ י המיליון יהודים ,א ו ל י ה א ח ר ו ן ב א י ר ו פ ה ,ו ל מ ח ו ק א ת זכרנו מ ע ל פ נ י ה א ד מ ה . ט ל פ נ ו ל ק ה י ל ה .ד ״ ר א ל ט ר ט ל פ ן ל ג י ס ת ו ב ל ב ן ואני ל ר מ ב ה .א ח ר י זמן ר ב ה ת ק ש ר נ ו א ת ם .מ ס ר ו ש מ ת נ ה ל מ ש א ו מ ת ן בין השחורים ו ה ק ה י ל ה .ה מ ה מ ו כ נ י ם למסור לקהילה ההוצאה את לפועל הגירוש, של שהקהילה בתנאי תתחייב ׳למסור ל ה ם ב כ ל יום ע ש ר ת א ל פ י ם איש. שבתי למרחוק ה ב י ת ה .״ ש ב ע ה ״ .כ ו ל ם י ו ש ב י ם ב ר א ש מורד ,עינים פ ק ו ח ו ת מ ב י ט ו ת ו ל ע ו מ ק .כ ל א ח ד ר ו א ה כ ב ר א ת ר ע ה ו כ מ ת ,א ת ידידו ה כ י ק ר ו ב — מושלך בתכריכים, לשארית־הנפש אותם ארזה בשדמות מזרח שלנו .היא בחבילה, ארזה קשרה רחוקות .שארתי את היטב, כל ר ח ל ואנוכי כ ת ב י ה יחד ע ם היטב. ארזתי גם נגשנו מאמריה אני את לדאוג המודפסים, כתבי ספרי, וקטעי ע ת ו ג ו ת שוגים מ ת ק ו פ ת י צ י ר ת י השוגות ,ק ש ר ת י ם ,ל מ ע ל ה כ ת ב ת י ב ע פ ר ו ן חימי: ״ספרים וכתבי־יד ש ל ר .ב .ש,. ד״ר פ .השגיחו בל למסור תשרפום! ל א ו נ י ב ר ס י ט ה ב י ר ו ש ל י ם ! ״ ש א ר ת י כ ת ב ה ע ל ח ב י ל ת ה :ר .ר .א — .ל מ ס ו ר ל ״ י ו ו א ״ , ווילנא או ל א ו נ י ב ר ס י ט ה ב י ר ו ש ל י ם ! א ת ה ה ו ס פ ה הזו מ ל א ה אחרי ,ל א ח ר ש ה ס ב ר ת י ל ה ש״יווא״ ודאי י ח ל ו ק א ת ג ו ר ל נ ו ,א ם עדיין ל א נ ש א א ו ת ו ע ד ע ת ה .ה ב ט נ ו בפרודוקט חייגו, כאילו בילד חביב מכל, תוצרת הדם, הלב, המוח ובעיקר הגעגועים .ה ו ס פ נ ו ע ו ד כ ת ו ב ת מ ע ב ר ה ש נ י ב ע ט ו ה כ נ ס נ ו ל מ ר ת ף א ש ר ב ח ד ר ג ו . ב ק ר ן ־ ז ו י ת ה כ י ר ח ו ק ה ,נ ד ח ף בין ל ב נ ה ולבנה ,ה ט מ ג ו א ת אוצרגו ,א ו ל י שמה, יבוא פ ע ם מ י ש ה ו ו י ר ח ם ע ל י נ ו ו ל א י א ב ד ז כ ר נ ו ל נ צ ח ,ו ל א י ל ך ל ט מ י ו ן ו ש כ ח ת עולמים ס ב ל שנות־חלום ,ת ו ח ל ת ,התאמצות ,התנגשות ,ק ר ב וגעגועים .בעינים י ב ש ו ת מ ד מ ע ו ת נ ו ע ו ת מ ד ו ד ו ת מ ל א נ ו א ת ח ו ב ת ־ נ ש מ ת נ ו זו ו ש ב נ ו ל ח ד ר . לגמנו מ ה ת ה החם ,א כ ל נ ו והתיעצנו .למעלה מכל ספק הוא שהיטלד ניגש לממש 44 א ת איומיו ,כ ד ר כ ו ,ו ב ע י ק ר כ ל פ י ח ל ש י ם מ מ נ ו .כ ל כ מ ה ש מ צ ב ו נ ח ל ש ורופף י ו ת ר ב ח ז י ת ו ת ,ב א ר צ ו הוא ,מ ת ח ש ל ר צ ו נ ו ה ב ס ט י א ל י ל ה ר א ו ת א ת כוחו ואימתו כ ל פ י ה ע ם א ש ר ת מ י ד שימש מין כ פ ר ה ל כ ל ה א ס ו נ ו ת .ואין ס פ ק ש ל א רק ב י ה ו ד י ג ר מ נ י ה נ ת ן א ת עיניו ,א ל א ג ם ב נ ו .ה ג ה נ ו כ ח נ ו ל ד ע ת ש ג ם ו א ר ש א ב ח ו ג הפעולה ...ומי־יודע ,אם כ ל עגין ה ג י ר ו ש ל מ ז ר ח אינו בדיה חדשה, נכנסה א ל א כ ל י ה מ מ ש .ה ל א גרשו ר ב ב ו ת יהודים מ ל ו ד ז ,לובלין ,מ כ ל ה ס ב י ב ה ,לבוב, קראקוי אף — ו ע ד היום מלה, אף לגאליציה? את ידיעה. מנת נשמע לא אולי חלקם דבר לברוח י בחלקנו: מקום על להתחפש לניי־רייך, יהודיהם .ה י ק ב ל ו א ו ת נ ו ב פ ו ל נ י ם ? שהייתם. כקצבניות לדאנציג, מ י זה אף שמועה אחת, — לאן י המה גרשו ולברוח! לגרמנים? י ק ב ל נ ו כ ע ת ,כ ל יהודי ש נ מ צ א מ ע ב ר ל ח ו מ ו ת — נורה ,ומי זה ירשה ל פ ס ו ל כ ז ה ל ה י מ צ א ב ב י ת ו ,ו ב מ ה נ ת פ ר נ ס י ב א פ ר ו פ ס ו ה ש ו ט ר שלנו .מ ס ר ו ש ה ע נ י ן מ ת ב ה ר מ ע ט ל ט ו ב ה .ה נ ה הקהילה מוציאה מודעות תיכף שמדובר לעבודה בהעברה ס ו ג י ם שונים ב מ ז ר ח ,ויהיו ש י כ ו ל י ם ל ה י ש א ר בוארשה .ו א ם ר ק י ש נ ם ס ו ג י ם שונים ,כ ב ר ת י מ צ א ע צ ה ותושיה. בערב אותו לנו הראשון לגירוש וארשה ערב לפני ניצחון. עמדנו ש ל ו ש שנים, ב כ ל ל היתד. נכנסנו בפיח המלחמה כולנו המלחמה, הפוך סולם ל ב י ת ולניבסקי. כאשר ניצב שתינו משקה בשנה מעלה. א י ת נ י ם ב ת ו ר אזרחים ו א נ ש י ם ה ד ו מ י ם ל א ח ר י ם ,ו ב כ ל נוסף הזכרנו את ואיחלגו הראשונה ש נ ה ירדנו ש ל ב ל מ ט ה ; ח ט י פ ו ת ,גזירות ,קומיסרים ,מ ח נ ו ת ; ו ש ג ה ל א ח ר י ה :גיטו ,מאסר, מגיפה; ובשנה השלישית: חניקה, וירידה דכדוך וכל זה כאפס הרגע לגבי הזה ,כ א ש ר ה ס ו ל ם ר א ש ו כ ב ר בגיהנום .י ע צ ו ל צ א ת ב ד מ ו ג ם ט ר א צ י ה — בהפגנה, כל העיר, החוצה ל ג ש ת ל ש ע ר י הגיטו. ש מ ה יירו בגו, יהרגו והשאר אלפים יפרוץ ו י ת ע ר ב בין ה פ ו ל נ י ם ויעשו בגו מ ה שירצו .א ח ר י ם יעצו ל ע ר ו ך ה פ ג נ ה מול בנין הקהילה ,ב ש ע ה ש ״ ה ש ח ו ר י ם ״ י י מ צ א ו ש ם ויווכחו ש ל א יוכלו ל ה ת ל בנו, השונות ,לדרוש ל א נ ח ש ה .ש ו ב יעצו ל ה ת ק ש ר א ל המפלגות )הפולניות( עזרתן, ועל ל ן ל מ ס ו ר ל ע ו ל ם כולו ק ר י א ת ס.או.ס .ה צ י ל ו ! חצי מיליון יהודי פולין, כמת של אחד וזאת שנרצחו לאחר כבר הרבה קהילות, רוב בנינה ה י ה ד ו ת ה פ ו ל נ י ת .הצילו מ כ ל י ה ! מהרחוב דפיקות ה ג י ע ה ל י ע ד ,ש ב ל י ל ה יהיה ״ ש מ ח ״ ז ״ א יחטפו .פ נ י כ ו ל נ ו חוורו. ל ב נ ו נשמעו למרחקים ,ממש אחד ש מ ע את דפיקת לב חברו וברחנו מ ה ר כל א ח ד לדירתו. ב ל י ל ה ש מ ר ת י ב ש ת י אשמורות ,אף ש ה ב י נ ו ת י מ ה ד ל ת ע ר ך היא שמירתי .כי מה א ע ש ה כ ש י ב ו א ו ל ק ח ת נ י יחד א ת מ ש פ ח ת י ,ה י ש ע צ ה ? ל ה ס ת ת ר ב מ ר ת פ י ם ? ל ו ב ל י ן ת ו כ י ח ,ש ב ע י ק ר נורו ה מ ס ת ת ר י ם ,ו ה י ת ר א ו ל י חיים עדיין ב ע ר ב ו ת א ו ק ר א י נ ה או ב כ פ ר י ־ מ ז ר ח ,ב ע ב ו ד ה שחורה. מ ה ל י אם אישן ומה לי אם ל א אישן .ע ז ו ב מ א ל ו ה ,מ ע מ ו וארצו ,ישתהה וישתעה ה ל ל י בגולה ,ג ת ח ב לגיטו ו מ ח כ ה ל ק י צ ו .ח ל ם איש ו ה ת ג ע ג ע ,למד, השתלם את והתאמץ ,נ י ס ה לשאוף לגדולות וליצירה, טרח כ ל ימיו להמשיך חייו ב י צ י ר ה ו ב ע ב ו ד ה ,והנה ב א א כ ז ר זר וקר ,ו ב פ ק ל ה א ח ת מ ע ב י ר נ ו ל א ד מ ה . חבל ע ל ה ח י י ם ! א ל ף נ י מ י יופי ו ז ו ה ר מ צ א ה ז י כ ר ו ן ב כ ל ק מ ט ו ב כ ל עלה ,ב כ ל קרן־אור ובכל קו מן העבר, אפילו בצער ובימי־תוגה מוצא הזיכרון חמדה מ י ו ח ד ת ו ח ו ם ו ר ג י ש ו ת ונעשים ל ך החיים כ ה עשירים ,כ ה מ א ו ש ר י ם ,כ ה חמים, 45 כ ה ק ר ו ב י ם ל ך ,ע ד ש ר צ ו נ ך ל ח ב ק ם ח ז ק ל ל ב ך ו ל א ל ת ת ל ה ם ב ש ו ם אופן ל ב ר ו ח . ו א ם יבואו כ ע ת ,מוכן אני ל ל ח ו ם כ ג י ב ו ר ו ל ה ג ן על חיי וחיי מ ש פ ח ת י ,ל ל ח ו ם ע ד ט י פ ת ־ ד ם אחרונה .ואז ,ת ו ב ס ו ת ו ש ל ך ב ר א ש ח ו צ ו ת ו ס ו ס י ם י ר מ ס ו ך .ל צ ע ו ק צ ע ק ה גדולה ש ת י ש מ ע ב ע ו ל ם כ ו ל ו י צ ח ו ק ׳ אין ר ד י ו ! וגם לרדיו אין כ ח מ ס י ר ה , א ת הזעקה ,ו מ ש מ ה ל א ן ת ג י ע יקבל ז ע ק ת ך ? אפילו מאחיך באמריקה ומארץ־ ישראל ל א י ק ב ל מ א ו מ ה ,ל כ ל ה י ו ת ר אנחה ,וזו יביאה חזרה ו ת ו לא .ח ד ־ ס ט ר י ה ו א הצער ,ח ד ־ ס ט ר י היגון ,ל ו ח פ צ ו ה א ח י ם לעזור ,היו מ י ל י ו נ י ם יהודים ל ו ב ש י ם שק ואפר, והבנה, אולי והולכים ושחוחים יחפים שיחוסו ע ל ק ר ו ב י ה ם ו א ח י ה ם מוצאים ת ר ו פ ה .א ב ל גם חובתם, במנוחתם. ינוחו אין למושלי־העולם א ח י ך עזבוך. הצלה! ומבקשים פעולה רחמים, ב ג י ט א ו ת פ ה והיו מ ש י ג י ם ד ב ר ־ מ ה ,היו א נ ח ה ישלחו ל ך ו ב ז ה י צ א ו ידי לפנות הנוצרי, איו ו א י ן ! ואולי לעולם ל א פ י פ י ו ר באיטליה ,ש י ש פ י ע ד ר ך ב ע ל ־ ב ר י ת ו ש ל השטן ש ל א יעשו ב נ ו כ ל י ה ? כ ל שערי ר ח מ י ם נ נ ע ל ו ל פ נ י נ ו . אשא עיני א ל השמים ,אל ה כ ו כ ב י ם ה ב ו ר ק י ם נוצצים ,ה ע נ נ י ם ה ק ל י ם ו ה ה ל ל ה מ ל א חיים ויצירה א י ן ־ ם ו פ י ת :מ א י ן י ב ו א ע ז ר י ? עזרי מ ע ם די ,ה א מ י ן ה מ ל ך הראשון ש ה ס ב ל ל א זר ל ו ו צ ר ו ת לווהו כ ל ימי חייו לשושלת מלכי ישראל, והוא ק י ב ל א ת ה ע ז ר ה הזו .ה ב ש ב י ל ג ו ג ם ־ כ ן ה ו כ נ ה עזרה או ש מ א נ נ ע ל ש ע ר ־ הרחמים ,וגם ש ם אשרו א ת פ ס ק ־ הדין של ה ש ט ן ל ע ש ו ת כ ל י ה ב י ש ר א ל . ״האבות אכלו בוסר ושיני ה ב נ י ם תקהיגה״ חטאו אבותיגו שלא ידעו להשיג מדינה ,ל א ידעו ל כ ב ו ש ל ע צ מ ם מ ק ו ם ב ע ו ל ם בזמן ש כ ל ה ע מ י ם כ ב ש ו ו ח ט פ ו . לא ידעו פוליטית לקנות קולוניה שסחרו בזמן כי א ר ץ ־ י ש ר א ל ה פ ר י ע ה בהן, ל א ידעו להשיג בדרך קולוניה ברעיון — בכח ובמגמתיות לאומית עמוקה, ב מ ט ע ן ה נ פ ש י ש ב ה ו ל ב ס ו ף נ ש א ר ו פ ה ,ה מ ה מ ת ו ב ש ל ו ם ושינינו ,ש י נ י ב נ י ה ם ת ק ה י נ ה מ ב ו ס ר חייהם .מ ו ו ת ה ו ת י ר ו ל נ ו . ובסוף החולנית, המתעתד ה א ש מ ו ר ת ה ש נ י ה ל א ה ו פ ר ע ה ש ק ט בגיטו והוא נ ש ם א ת נשימת גוסס ערב לצעוד לקראת מיתתו. הגויעה כ ח צ י מיליון יהודים בדרכו החדשה, דרך נשמו גירוש נשימתו נשימת וארשא! גוסס, גירוש וארשא ,גירוש ,גירוש .ג ר ד מ ת י . כל יופ שלישי 23 ,ביולי . 1 9 4 2 ה ש ו ט ר י ם היהודים ה ס פ י ק ו א ת מ ו ל ל ס פ ק א ת קטן של רק גחטפו כל המכסה הדרושה שמונת בעודף א ל פ י ם איש .א מ ש וגם מהנקודות. אלף איש .מזון מ ס פ י ק ל ש ב ו ע פקודות, בוקר לא גם היום יחטפו אלפיים איש ויצטרכו היום לחטוף הקבצגים, מהנקודות. שלא הספיקו בנקודות לברוח נמצאים ע ב ו ר ה ק ג י ב ל י ם ,היושבים שבעים־שמונים במשטרות ומוציאים אלא דא עקא ,שלעניים נודע שיבואו לחטפם ובמשך הלילה כולם ב ר ח ו מ ה נ ק ו ד ו ת וחוץ משכיבי־מרע, אפילפסיים נ ש א ר ב ״ נ ק ו ד ו ת ״ ש ב ג י ט ו א ף איש .א פ י ל ו א ת הילדים מהרחוב ולפנות וגוססים ונפוחים, והתינוקות הספיקו ההורים ,ה א מ ה ו ת ,ל ה ס ת י ר .ו ה מ ש ט ר ה מ פ ח ד ת ש ת צ ט ר ך ל ח ט ו ף מ ש כ ב ו ת א ח ר ו ת . ע ו ד ליום יומיים י ס פ י ק ה ר ז ר ו ו א ר ה א נ ו ש י ה נ מ צ א ב מ ו ש ב י ־ ז ק נ י ם , בבתי־יתומים בבית־חולים, וכיוצא ב א ל ה מ ו ס ד ו ת .א ב ל מ ה יהיה א ח ר י ־ כ ן ק ש ה ל ד ע ת .נ י ס ו ל ה ו צ י א מ פ י השדים ידיעה ,ל כ מ ה מ ת כ ו ו נ י ם המה ,כ מ ה אנשים רוצים ה ם ל ה ש א י ר 46 ב ו א ר ש ה ,ו ל א ה ע ל ו מאומה. הופיעו יו״ר מודעות ברחוב. ג ד ו ל ו ת ו נ ו ר א ו ת ,ל ז כ ר דראון עולם ,ח ת ו מ ו ת הקהילה ,ו ב ה ן מודיעים אוכלוםי ופקידי שעל הוראת פי יועברו הרשות ע״י )אומגעזידעלט( הגיטו ל מ ז ר ח ל ע ב ו ד ה ,חוץ מ א ל ה ש ע ו ב ד י ם ב פ י ר מ ו ת ג ר מ נ י ו ת ש ו נ ו ת הקהילה בתור ומוסדותיה. נ.ב. תוספת: נרשמה גם המוסדות פקידי הסוציאליים. ה ת ח י ל ״מצור״ על מל התנהגו ה ק ה י ל ה ו ה ש א פ ע ס .ו ה נ ה נ ו ד ע שגם פ ה ה ש ח ו ר י ם ל פ י ש י ט ת ם ויומיים ל פ ג י בואם ,הוגשו ה ר ש י מ ו ת של ה ק ה י ל ה ו ה ש א פ ע ס לגסטפו אחד ל ר ש ו ת ם ,ו כ ע ת אין ש ו ם ה ו ס פ ה א פ ש ר י ת .ב כ ל ז א ת מ צ א נ ו שופ א צ ל ט ב נ ס ,שאף כי מ ס ר כ ב ר א ת ר ש י מ ת ו ,הודיע שהוא ב ד ר ך לארגון ו ה ר ח ב ה , כי גיטרמאן, ע נ פ י ר צ ע נ ו ת נ ח ו צ י ם מ א ו ד ל צ ב א .ק ו מ י ס י ה של מ נ ה ל י הגיוינט: גוזיק ,ו״דעת ה ק ה ל ״ — ק י ר ש נ ב ר ו י ן ו א נ ו כ י ב ק ר נ ו ב ה נ ה ל ת השופ ו ח פ ש נ ו ד ר כ י ם כדי לאנשים לאפשר להירשם משלנו העדן״ ב״גן הזה, שיאפשר חיים, לנו ל א י ז ה זמן ,ואולי — מ א מ י נ י ם א נ ש י ה ש ו פ — ל ע ו ל ם ! א ד ר ב א ,אל נ ח ל י ש ם ! אבל ההצעות שלנו לא השפיעו על הבעלים הגרמנים .המה קיבלו את הצעתנו, היהודית הקהילה תמכה והבטיחה בדבר יפה מטמון הסידור, עבור ואחה״צ הודיעו הגרמנים ,ש א ד ר ב א — י ר ח י ב ו א ת חשופים ,הענין בתכגון — א ב ל כ ר ג ע אין ה ד ב ר ב א בחשבון ,אין ע ם מ י ל ד ב ר ,כ ש י י ג מ ר הגירוש — אזי יסודר ה ד ב ר ! נחמדת, תשובה קיבלנו כשייגמר הכל הגירוש! כדי נעשה להימלט והנה מהגזירה ד ב ר י ־ כ י ב ו ש י ן בבירור. ברמזי־שיחה ובקטעי דיבורים לא נ ג מ ר י ם ד ב ר נ ו ע ם גיטרמן ,ידידי מאז, ש ע ז ר לי ב א נ צ י ק ל ו פ ד י ה שלי ,ג ם על ה צ ד השני ,ה פ ו ל נ י ו ע ל עזרה ...מוזר ,ל ו א מ י ש ה ו א א ת ה־ 1.>3.ש ל נ ו ו צ ו ר ו ת ה ת ג ו ב ה ל ת ו פ ע ו ת ו ל ע ר כ י ם שונים ודאי בדק היה מ ו צ א א ו ת נ ו ר ח ו ק י ם מ נ ו ר מ ה א נ ו ש י ת ר ג י ל ה — ל ח י ו ב ולשלילה. הזמן כ ל ר ג ע .ב ר ח ו ב חוטפים ,גם ב ב ת י ם ,ב נ ק ו ד ו ת , העיק ,כ ע ת ח ב ל על א ב ל אין איש ש ם ל ב .נ פ ת ח פ ת ח ,ח ו ד ו של מ ח ט ניתן — ו כ ב ר ד ר כ ו י ע ב י ר ו את פיל יהודים ההצלה שלהם. אחרי ש נ ו כ ח ת י כי ענין השופ טעון ״בישול״ ב מ ש ך זמן־מה ,אסור לי ל ח כ ו ת .ב י נ ת י י ם י ח ט פ ו נ י .ר צ ת י ל ק ו מ י ס ר היהודי ה מ מ ו נ ה ע ל מ ס פ ר ב ת י ם ש ה נ נ י מ ז כ י ר ו ב א ו פ ן ר ש מ י ,ב ד ר ך ע כ ב ו נ י שוטרים ו ד ר ש ו ש א ע ל ה לעגלה אבוד ב ת ו ר א ח ד ה נ ח ט פ י ם .ז י ע ה כ ס ת ה א ת כ ל גופי ,ו כ ב ר ר א י ת י א ת ע צ מ י ואת הועיל; לא הסברתי יעלי, אך ב מ ק ר ה ה כ י ר נ י מ נ ה ל ה פ ל ו ג ה ,שחררוגי ,ו ה ו א ב י ק ש ש א י ע ל ם מ פ ה חיש. שבתי אחר. משפחתי קבורה. את רוב ערכי וכבלי, ללא בריצה לביתי ,ה ת ל ב ש ת י מ ח ד ש ל ח ל ט ת י לחפש את הצלתי ממקום שהוא פקליו. יחד עם אשתי פנינו היינו יחלים. כ ל מי לג׳וינט שנמנה על ימציא השכבה לנו תעודות שהננו הבינונית, מחוג האינטליגנציה, נ ק ה ל ו שמה .מ מ ש ה כ ר ח נ ו א ו ת ם ל ה ו צ י א ת ע ו ד ו ת ,אף על פ י ש ל ע נ ו ש ל ת ע ו ד ו ת האלה ערך קלוש ב ל ב ד ,כי הפקלים האמיתיים נרשמו בקהילה ושמם נמסר ל ״ ש ח ו ר י ם ״ — א ל א כ ל א ח ד ר צ ה ״ ל ח ט ו ף ״ אויר ל י ו ם יומיים ,כי כ ל פ י ה מ ש ט ר ה העברית ה ת ע ל ה הזו כ ו ח ה יפה .ו ב י נ ת י י ם כ ל א ח ד י ח פ ש ואולי ימצא ל ו שהחוטפים הדרך — או השגנו גם אנו ש ת י ימצאו תעלות. אותו ולאו לו אשתי רצה מהר את הדרך למזרח. את מאושרים ה ב י ת ה ל ה י ו ת ע״י י ל ד ת ה ,כ י 47 י כ ו ל י ם ל ב ו א ו ל ק ח ת ה אם ת י ש א ר ל ב ד ה .ו א נ י נ ש א ר ת י ל ח כ ו ת ל ח ת י מ ה ו ח ו ת מ ת . שחתימת אמרו הקהילה סגן יו״ר וליקובסקי העו״ד סגולה. היא א ת ה ח ת י מ ה ה נ א ו ת ה ל א ק י ב ל נ ו ,ג ד ח ת ה ל מ ח ר ,יען ש ה ע ו ״ ד ל א ה ס פ י ק ל ב ו א ט ר ד ו ת י ו ב ק ה י ל ה ,ב י ש י ב ו ת ש ו נ ו ת ו ב צ פ י ה ל פ ק ו ד ת ״השחורים״. מטעם ע ר ב שגי של גירוש ו א ר ש ה .כפי ש מ ו ס ר י ם ג ח ט פ ו ג ם היום כ ע ש ר ת א ל פ י ם . הסכום ה נ ד ר ש נ מ ס ר ל ק נ י ב ל י ם ־ ה ה ו נ י ם ל ט ר ף .ר ב ב ה ביום .״ ר ב ב ה אמרו גתתיך״ — כ ב ר ע ל י נ ו מזמן .ר ב ב ה ש ל מ ה נ י ת נ ה היום ,ר ב ב ה נ י ת נ ה א ת מ ו ל ו ר ב ב ה ת י נ ת ן מ ח ר ומי יודע כ מ ה מ ח ר ת י י ם עד ...ע ד ה ס ו ף אולי. • ו י ט ל י ו ת היהודים ל א פ ס ק ה קוסובר איש מרדזימין, גם ״הנוער הזה. ברגע שבא הציוגי״ בביתנו לרגלי התארח ניתוח מכרי וחניכי בידו. דחוף לא י כ ו ל נ ו אפילו ל ל ו ו ת ו לרופא ,ה י ו ת ש ה נ י ת ו ח ה י ה הכרחי ,ש א ל ת ־ ה י י ם ,ה ל ך ב ע צ מ ו ל ר ו פ א ,נ ת ח ו ה ו ו ת י כ ף אחרי ה נ י ת ו ח ב ע ו ד ו ישן מ כ ל ו ר ו פ ו ר ם ,ק מ ה צ ע ק ה ש ה ק י פ ו את ברחו ה ר ח ו ב בו ה ר ו פ א ו כ ו ל ם הרופא להסתתר. את ב ק ו ש י העיר החולה והלז שב אלינו לאחר כמה שעות .ראשו עליו מבולבל ,מקום הניתוח לא נ ר פ א דם וזב ובכל החלפנו בקילוח, לו תחבושת מסתובב והוא חצי־מעורפל, חצי־ער ז א ת ה ס פ י ק כ ב ר ל ה ת ק ש ר ע ם ב נ י עירו ו ה נ ה ה ח ל י ט ו שיצאו ה ל י ל ה א ת וישובו י לעירם • ,שעדיין וארשה זמן־מה. על שוקטת ויש שמריה שתשקוט תקוה עוד התיעצגו .אולי גם אנו נ ע ב ו ר ל ע י י ר ה ז ו ? ה מ נ י ע ו ת ר ב ו ת מ א ו ד :איך ל ה ג י ע לעיירה .איך נ י כ נ ס ל ג י ט ו בעיירה ,ו א י ה ג ס ת ת ר ,זרים אגו ,ו א ח ר י כ כ ל ו ת ה כ ל ,ודאי ל א ת י ש א ר העיירה הזו י ו צ א ת מן ה כ ל ל . אגשי העיירה ה ח ל י ט ו ש ה צ ל ה פ ו ר ת א ג ם היא ר א ו י ה ל ה ת א מ צ ו י ו ת ו ב ס כ ו ם ע ג ק י של ר ב ב ו ת ־ ר ב ב ו ת זהובים ש ב ו ל ע י ר ם .ד ר ך צ ל ח ה ! יהיו ה ם בין ש א ר י ת ־ י ש ר א ל ! — אולי ייגצלו ? ! 24/7 השחר. .1942 ושיטה ומוציאים הספיקו, חוטפים חדשה — הנהיגה: המשטרה פתאום התחילה מקיפים היום את ״ותיקין״ הבית, לפני עלות לכל דירה חודרים א ת כ ל א ל ה שאין ל ה ם ת ע ו ד ו ת ל פ י המודעה .ת ע ו ד ו ת י נ ו מ״ג׳וינט״ א ב ל כ ב ר אומרים ל נ ו ה ש ו ט ר י ם מ כ ר י נ ו ,כי מ ר נ נ י ם ב מ פ ק ד ה ש י צ ט ר כ ו ל ח ט ו ף גם מ ח ו ג י ם אלה ,יען ש ה א ל מ נ ט ה ב ל ת י משוריין ב ת ע ו ד ו ת מ ס ת ת ר מ א ו ד וקשה לחטוף וקשה ל ח ט ו ף מ ס פ ר של ר ב ב ה ,ה נ ח ו ץ ל מ ו ל ך המוסדות הצורך בנות ממש אותם. הסוציאליים של כל מוסד געלמו תעודות ובודאי מתחת לרבבות יוציאו לאדמה, ל״שמעלץ״ רואים )פסולת(. בכל אותה שמעלץ הוא פקודה ה״אומזידלונג״ יושבים המגבילה הרבבות הביטוי למזרח בורחים גגות ב כ ל יום ,ו מ א י ד ך ג י ס א ה ו צ י א ו והשחורים ת ו ק ף ל כ ל מ ו ס ד ואזי יישארו מ כ ל ררך וגדרות החדש, איזו כעת את עשרות ובודקים מספר התעודות בלבד והשאר המראה בעליל מ ל כ ו ד ת .והידיעות את ילך שהיהודים מהאומשלאג ) מ ג ר ש השילוחים( ,ש ם מ ח ז י ק י ם א ת ה נ ח ט פ י ם ל פ נ י ה ע ב ר ה ,הן' מ ו פ ת ח ו ת ך ל כ ך . שם ד ו ח ס י ם א ל פ י ם ב כ מ ה צ ר י פ י עץ ו ב פ ר ו ז ד ו ר י ם צרים ע ד אין אויר ל נ ש י מ ה . אסור לפתוח ואת הצרכים והצעקות 48 חלון עושים ודלת, כי במקום. אלה נשמרים והשטח הוא של המתעלפים ,הנחנקים ,החלשים ע״י י אוקראינים. כה קטן שכולם אין בית מוכרחים שמוש לעמוד, ו ק ר ו ב י ה ם ע ו ל ו ת עד ל ב השמים. ש ל נ ח ט פ י ם אין א ת ם מ י ם ואוכל ,אז היות המשטרה כעת ו פ ק י ד י ם שונים, העולם רבון לסחור צח באויר במים ולחם. ובשמש נשרפות זורחת, ממש החום ה ש ר ו ת שמה, גדול ,כי כלהכעיס — הצמאים ליהודים למים עולה ב ע ש ר י ם ־ ש ל ו ש י ם ז ה ו ב י ם ו ר ק ה ג ב י ר י ם מ כ ו ל ם יכולים ל ה ג ו ת מ ט י פ ת כ ס ף חמש מ ח י ר ל ח ם ע ל ה ל ס כ ו ם של וכליותיהם דוקא העניקנו כולם, זו. שפתותיהם התחילו אנשי בוערות עוזרי מ א ו ת זהוב .אם ורבע ליטרא המצב יארך מים והקרונות ל א יגיעו ל ק ח ת א ו ת ם מ ז ר ח ה ,צ פ ו י ה ס כ נ ה ש ח ל ק ר ב יגוע פ ה ב י ס ו ר י ם נוראים. כ ב ר מ ס פ ר מ ת י ם ב א ו ש ל א ג ,ש ר ק א ח ד י ע מ ל ו ת ל א ה ,ע ל ה בידי ה מ מ ו נ י ם ויש להוציאם ו ל ק ב ו ר אותם. היהודים היום לחדרים השחורים נ כ נ ס ו של שבעים ה א ו מ ש ל ג ,הוציאו איש, וכמה ב ע י ק ר ז ק נ י ם ו ב ע ל י ־ מ ו ם ,ה ו ב י ל ו ם ל ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת ,ירו ב ע י נ י ה ם ו פ ק ד ו ת ו ״ מ ל ק ב ר ם . ל ו מ ד י ם היהודים ר א י ה ש א ו מ ז י ד ל ו ג ג פירושו ב א מ ת ע ב ו ד ה ב מ ז ר ח ,א ח ר ת ומזה ל א היו יורים ב ז ק נ י ם א ל א מ ש א י ר י ם א ו ת ם ע ם כ ל היתר .א ך מי יודע א ם ל א חזו הגרמגים מראש באופן פסיכולוגי א ת ההיצמדות לחיים ועצמת צורך האמונה ש ל היהודים ו ל כ ן ירו ד ו ק א בזקנים. בחיים ביתנו שלגו ה מ ש ט ר ה היהודית .אוי ,מ ה ל מ ד ו הוקף היום ל פ ת ע ע״י את מלאכת האכזריות מהגרמנים .פרצו לכל ש א ו ק ר א י נ י ם היו פראית, מקנאים דפקו בהם. הדירות השוטרים השוטרים בבת־אחת בדלת ובצעקה שיפתחו, וכמה מ ח ז ו ת טרגיים ה ת ח ו ל ל ו ב ב י ת נ ו .הוציאו א ת כ ל א ל ה שאין ל ה ם ת ע ו ד ו ת .ב ק ו מ ה השניה ג ר ה אשה ,ש ב ע ל ה ב ר ח קשה ב ר א ש י ת ה מ ל ח מ ה לרוסיה .האשד .ע ב ד ה מאוד ,כ ב ס ה לבנים ,שפשפה רצפות ,הביאה פחמים כדי להחיות את בנה הצעיר, בן העשר .ו ה י ל ד מ ל ו ב ש י פ ה כ א ח ד ה א מ י ד י ם .ב י ק ר בגן ,ב ב י ת ־ ס פ ר ,ו כ ע ת ב א ו ל ק ח ת ה .ל ב ו ש ה בגדי ש ב ת ,היא ו ב נ ה ,ב ש נ י ת ר מ י ל י ג ב על ה ש כ ם ע מ ד ה ו ח כ ת ה בינתים פרץ שיבואו לקחתה. וצעקו, שמובילים אותם למזרח, בכי בחצר. למוות. חפצו בהחזיקה את הנלקחים לברוח. בנה והנלקתות כשמוע את בידה, ספדו בכו, כף האשה שעמדה מוכנה צעקות הנשים בחצר, לנסוע לעבודה כאילו נצנץ רעיון במוחה ,ה ו ר י ד ה מ ש כ מ ה ו ש כ ם ב נ ה א ת ת ר מ י ל י ־ ה ג ב ,ס ג ר ה א ת ה ד ל ת ו ל א פ ת ח ה ,ל מ ר ו ת כ ל ה ד פ י ק ו ת ה ח ז ק ו ת ש ל השוטרים .ו א ח ר י ש א ל ה שברו ״כל א ת ה ד ל ת ב כ ח ,ה ת נ פ ל ה ע ל י ה ם ב מ ו ט ב ר ז ל ו פ צ ע ה שניים מ ה ם ו צ ע ק ה : חיי אקריבהו הקרבתי לבני לא כעת״ — ״ א ו ת י קחו ,א ו ת ו אתן׳״ לא ה ת ל ק ח ה מ ל ח מ ה נוראה .האשד .נ כ נ ס ה ל פ ו ר י ה ,ז ר ק ה מ כ ל ה ב א על ר א ש ה ש ו ט ר י ם ו ח מ ש ה ־ ש ש ה מ ה ם נ פ צ ע ו ו נ ז ק ק ו ל ע ז ר ה ,ל א י כ ל ו לה .ומי יודע אם ל א היו מ ו כ ר ח י ם לקרוא ל ע ז ר ה ג ד ו ל ה או א ו ל י ל ע ז ר ת א ו ק ר א י נ י ם ,ל ו ל א א ח ד ה ש ו ט ר י ם ונשאו החצרה. כחיה פראית, כנמרה, רצה האם אחרי ילדה שתפס אבל את הילד לא ת פ ס ה א ת השוטר ,יען ה פ ר י ע ו ל ה חבריו .היא ל א נ ר ג ע ה ,ה ו ש י ב ו ה ב ע ג ל ה ש ע מ ד ה על ־ י ד ה ש ע ר ו ח כ ת ה ל צ י ב ו ר ה נ ח ט ף . מ ז ע ז ע היה גם מ ק ר ה ח ט י פ ת א ש ה ו ש ת י ב נ ו ת י ה ה ק ט נ ו ת ,ש צ ע ק ה ש ב ע ל ה עובד כעת בשאפ ולפי הדין משחררת תעודה כזו את בעלה ואת משפחתו מ ג י ר ו ש .היא ב י ק ש ה שירשו ל ה ל ק ר ו א ל ב ע ל ה ,ל ל א הועיל .א ח ד ח ט ף ב ת א ח ת , השני לעגלה. ב ת ש נ י ה ונשאוה ,ו ה א ם ה ל כ ה א ח ר י ה כ כ ל ב ה נ ו ש כ ת .ו ה ש ו ט ר י ם ג ש א ו ה כ ש ב א ו ל ק ח ת ה ו ה י א כ מ ע ט ר ו ב צ ת ב ח צ ר על י ל ד ת ה ש ה ס ת י ר ה ב ח י ק ה , 49 פ ר ץ ק ר ב ביניהם .השוטרים הכוה ,כ מ ע ט ק ר ע ו מ ע ל י ה א ת בגדיה ע ד ש ס ו ף ־ ם ו ף ש ו ט ר י ם נ צ ח ו אותה .ו ב ט ר ם כמנין ה צ י ל ו ילדי, ״יהודים, הצילוני!״ צאתה וכשלא פנתה אל נשמע ח ל ו נ ו ת הדיירים עזרה, שום קול בצעקה: ה י א גמרה ״ — ל א יצילכם אל!״ ט ר ג ד י ה ש ק ט ה א ב ל ח ו ד ר ת ל ב א ר ע ה ב ד י ר ת נ ו .א ש ת ליפמן ו ב נ ו ב א ו א ל י להיפרד על בעלה וללכת לאומשלאג. ברעב ,ילכו ב ב י ת ־ ח ו ל י ם ,היא ו ב נ ה גוועים כן ל ע ב ו ד ה ל מ ז ר ח .היא י ל י ד ת פ י נ ס ק .י ש ל ה ש ם קרובים ,ת ע ב ו ד ו ת ח י ה . ליפמן כבר יבריא ,ישוב וימשיכו ש ם א ת חייהם .כ ל היא ב י ר ו ר נ ו ל א עזרו. באה ל ב ו ש ה ב ג ד י י ו ם ־ ט ו ב ו א ת ב נ ה ה ל ב י ש ה ב מ י ט ב שהיה לה .ר כ ו ש ה א ר ז ה מזורות קטנות ובשק וכשנכנסו השוטרים לשאול לתעודתה בשתי הולכת. א נ ח נ ו הולכים״ ,ע ו ד ב ט ר ם נכמרו ופתאום בי רחמי. הרגשתי הצצתי שבפעם שהספקנו בעיני האחרונה הילד הנני עגתה ״אני ל ב ק ש ו ל ד ב ר בעדה. המוכשר רואה מאוד אותו. שנבאו לחצתי לו א ת ידו גאוניות, בחזקה, ל ח י צ ת ־ ג ב ר ,א ח ל ת י ה צ ל ח ה לאמו ,ע ו ד מ ל א נ ו א ת א מ ת ח ת ם צידה ל ד ר ך ו נ פ ר ד ת י , מ י י ו ד ע א ם ל ו מ ן ־ מ ה או אולי... ב ת ע ו ד ו ת י נ ו מ צ א ו ה ש ו ט ר י ם ד ו פ י ו א פ י ל ו א ח ד צווה עליגו ל ר ד ת ו ש מ ה גם יבררו .ל א ו ש ר י היה ק צ י ן ה ש ו ט ר י ם מ כ ר שלי והוא פ ט ר נ י מ ט ר ח ה באומשלאג י ת י ר ה זו. נ ו ד ע לי ,ש ת ע ו ד ו ת י נ ו ע ו מ ד ו ת ל ה י ג מ ר .א מ ת ,ח ש ת י ש ג ם ת ע ו ד ה א ח ר ת ל א ו א ח ר י ־ ז מ ן ימצאו א מ ת ל א ל ב ט ל ג ם א ל ה :א ב ל כ ד ב ר י ה פ ת ג ם :״ ה ט ו ב ע תספיק בשבולת אחרת, אוחו בשבולת״ או ״הטובע אוחז ב ת ע ר כדי להינצל״ .ההיתה ברירה היש מוצא מגיהנום זה י המלה שאפ, שאפ, הפכה למוסיקה, לצליל ה י ו מ י ל כ ל אוזן יהודית .ע ו ב ד י ה ש א פ יישארו. כ ב ר מ ה ר ג ע הראשון ר צ ת י ל ה ש י ג מ ק ו ם ב ש א פ .מ צ א ת י ה ר ב ה מ כ ר י ם .ב כ ל א מ ר ו לי ,ו א מ ת ב ד ב ר י ה ם ,ש כ ב ר ג ל ק ח ו ה ר ש י מ ו ת על ידי הס.ס .ואין ע ר ך שאפ להרשמה עכשיו והנה נ ו ד ע לי מ ה צ ד ,מ א ח ו ר י הפרגוד ,שכמה שופים מ ו ס ר י ם רשימות גוספות .א מ ת ,א י ג ם י ו ד ע י ם עדיין א ת גורלם ,א ב ל ל ו מ ן ־ מ ה י ש ת ח ר ר ו מ ה ח ט י פ ה ,ל פ ח ו ת ב ע י נ י ה מ ש ט ר ה ה י ה ו ד י ת .ב ת נ א י ם ש ל נ ו יש ע ר ך ל כ ל יום — יתרחש אולי מספרים כי נס י שבחזיתות בפולין מכיגים בנוגע אמנו התקוממות, הגרמגים, אומרים שמלחמה שבגרמניה מהפיכה, אומרים מ ת ח ו ל ל ת בין ה צ ב א והס.ס. ל ה ש פ ע ה ,כ ל זה מ ת ר ח ש כיום ,מ ח ר ייתכן ו י ת ר ח ש ה נ ס ! ר ק ד ע ר ל ע ב ן , לכלותם. ישראל הלא מכים לא את יתן אל לזרעו לגווע אומרים בתנאים מזעזעים כאלה! בינתיים ,א ,בינתיים ,ב י נ ת י י ם י ת ר ח ש הנס .ה נ ם הגדול ל ו ח כ ו ב נ י ־ ב מ ש ך שנים ,מ א ו ת אולי ,א ל פ י ם ,כ ל ה א ב ו ת והדורות ,מ ש ה ר ב נ ו ו ר ח ל ו כ ל הצדיקים ו מ א ו ר ו ת ־ ה ע ו ל ם י ש נ ס ו מ ת נ י ה ם ויזעקו ל פ נ י כ ס א הכבוד... •והנס יבוא. רצתי משאפ לשאפ .למכרים .פניתי להירשל ,שנעשה בינתים מנהל שאפ־ נגרות גדול ,שיעזור לי .ה כ ה ״ ע ל ח ט א ״ הספיק להכניס לרשימה שנמסרה לם.ם .א ב ל עצה נ ת ן לי לפנות לשאפ ־נגרות של ב ח ז ה ו ש ש כ ח אודותי .ה ר ב ה מ כ ר י ם שיליגג ו מ כ ת ב ־ ל ו א י ק ב ל ת י ל א ח ד ה מ נ ה ל י ם ,סויסלוצקי. ב ח צ ר ה ש א פ שילינג — י ר ד ,ד ו ג מ ת ו כ ב ר ש נ י ם ל א ראיתי .רצים ,בוכים, 50: מחכים; רבים צועקים, בכל פונים לעבר רגע מבוגרים, החלון זקנים ו ע ל ־ י ד ם נשים, הנפתח בכל בלשכה בנות, פעם אמהות, ומשם וכולם את קוראים ש מ ו ת המאושרים ,ש ק י ב ל ו א ת נ י ר ו ת י ה ם ל ה ר ש מ ה .נ י ס י ת י ל ה י ד ח ק ל ל ש כ ה פ נ י מ ה , ה כ נ י ס ה שמר א ח ד ג ב ר ת ן ,ו כ א ש ר ש כ נ ע ת י ו על מאמצי אחד כלפי תוך הדירקטורים, הזכרת בעזרת המכתב שבידי הפניתי ותפקידי זכויותי מכתב ובעזרת ה ה מ ל צ ה זכיתי ל ה י כ ל ל ב ר ש י מ ה ה ח ד ש ה ש ל ע ו ב ד י השאפ. יצאתי החצרה .א ח ר י ש ע ה ק ל ה ק ר א ו א ת שמי .מ א ו ת עינים הביטו בי ב ק נ א ה , ב כ ע ס ,בצער ,ב ה ב נ ה ,ו ה מ ש י כ ו ב ס ב ל נ ו ת ל צ פ ו ת ל ש מ י ע ת שמם. מאושר, עבור רציתי ל ל כ ת , משפחתם, כשנוכחתי עבודת ש מ ו ק נ י ת ע״י ש ה נ ה הזוכים בעלה. בגורל ידעתי קיבלו שהפעם גם השניה אשורים כבר לא א כ נ ס ללשכה .כ ת ב ת י פ ת ק א ל מ ז כ י ר ו מ ס ר ת י ל ס ב ל ־ ה ס ד ר ן — ״ מ ס ו ר ב ע צ מ ך ! ״ — לי בטון חציו כועס ,חציו ענה לאחד ביתי, מ״שלנו״. אחרי שראני כבר קודם מילא המזכיר את תיכף כאחד מעובדי הטופס חכו והנה הלשכה, נעשיתי לחתימת א ח ד ה מ נ ה ל י ם ,ש ע ז ב ל פ נ י ר ג ע י ם א ת ה ל ש כ ה וזמן שובו אינו ידוע. הזמן חולף ,כ ב ר שבע ,ו ר ק ע ד ש מ ו נ ה מ ו ת ר ל ל כ ת ב ר ח ו ב ,ו ה מ פ ר א ת ה ח ו ק יירה יריות ב ל י חמלה .פ ת א ו ם ק מ ה נשמעות עבר: מכל ב ה ל ה נ ו ר א ה ב ח צ ר .רצים ,ב ו ר ח י ם ו כ ב ר ״אוקראינים לאומשלאג״ חוטפים פרצה נדמה צעקה. לי ש ר ג ש כזה ו ב ה ל ת ־ פ ח ד כזו ח ש ו ת ר ק ת ר נ ג ו ל ו ת ה ס ג ו ר ו ת ב ל ו ל כ ש ח ו ד ר ת ל ת ו כ ו נימיה ה מ פ י צ ה ריח נ ו ר א ו נ ו ע צ ת שיניה ב צ ו א ר ת ר נ ג ו ל ת א ח ת ,ו מ ת ח י ל ה ל מ צ ו ץ א ת ד מ ה — וכל י ת ר ה ת ר נ ג ו ל ו ת א צ ו ת ב ב ה ל ה ,נ ד ח ק ו ת ל פ י נ ה ו מ ח כ ו ת ל ת ו ר ן ולגורלן .חזיון כזה פ ר ץ פה .כ ל א ח ד ר א ה כ ב ר א ת ע צ מ ו נ ח ט ף ושיני ה ח י ו ת מ ו צ צ ו ת א ת דמו .ל ר ה ל ע ו מ ק ה ח צ ר א י ־ א פ ש ר ,ה ש ע ר סגור .ל ה י כ נ ס ל ל ש כ ה — הסדרן אינו עינים מרשה, נדחקו כולם ובהלה לפינה, זרמה עצומה מאות מכמה ב ב ת ־ א ח ת ; ל ו ידע ה ע ו ל ם ל ה ש ת מ ש ב א נ ר ג י ה ו ב א י נ ט נ ס י ב י ו ת ש ל מ ב ט י ם כאלה ,היו חוסכים ע ב ו ד ה ל כ ל ט ו ר ב י נ ו ת ־ ה מ י ם ב ע ו ל ם .עוד ידיה ו כ ו ל ם ק פ צ ו מ י ל ד י ר ו ת ק ט נ ו ת ש ב ת צ ר ,מ י ל ב י ת ־ ש מ ו ש ,מי ב ס ו ל ם ל ג ג הנמוך ,מ י בין ה ק ר ש י ם . יריה .נ כ נ ס י ם ש ו ט ר י ם יהודים ו ש ו א ל י ם א ת הסדרן, ועוד ב ה ר א ו ת ם עלינו, אם אנו כ ב ר ע ו ב ד י ם ב ש א פ או לא .בין ר ג ע נ ר ג ע נ ו כולנו ,ה ת ח ל נ ו ל ר ד ת ו ל צ א ת מ מ ח ב ו א י נ ו ,מ ו ב ן ר ק א ל ה שהיו ל ה ם כ ב ר ר ש י ו נ ו ת ־ א י ש ו ר י ם .ו ה נ ה ה ש ע ה כ ב ר ש מ ו נ ה .בריצה ע ב ר ת י א ת ה ב א ז ר ,ה מ ב ד י ל בין ר ח ו ב ה ש א פ ו נ ו ב ו ל י פ י ה 44ל ר ח ו ב לשנא השעה וכבר אחרי שמונה. רצתי כמבוהל ושבתי הביתה. ודפיקת לבי מ ה ר י צ ה ל א יכלה ל ה ת ח ר ו ת ע ם ד פ י ק ת ל ב ם ש ל א ש ת י ו י ל ד ת י ב פ ח ד ן ש א ח ר ת י ואולי כבר ,חלילה ,נ ח ט פ ת י .א ש ת י כ ב ר גייסה א ת כ ל ב נ י ה ב י ת ו ח פ צ ו ל ה ת ח י ל ה צ ל ה גדול. במפעל עתה התחילה פתאום לשלוט ממשלה לשוטרים ולשוב ניתן היה לבוא, ללכת חדשה בגיטו: מהאומשלאג. אומשלאג, אומשלאג. נעשו המתווכים המה בין ה נ ח ט פ י ם ו ק ר ו ב י ה ם ש נ ש א ר ו ב ע י ר ו מ ס ר ו מ כ ת ב י ה צ ל ה מ ה נ ח ט פ י ם ב א ו מ ש ל א ג לקרוביהם פה בעד סכומים אגדתיים של רבבות זלוטים, בעיקר עבור זהב מ מ ש ,ש ע ו נ י ־ ז ה ב ,ד ו ל ר י ־ ז ה ב ו ח ז י ר י ־ ז ה ב ) כ כ ה נ ק ר א י ם ר ו ב ל י ם רוסיים( ה צ ל י ח ו אפילו יכלו לפדות י ח ל י ם מהאומשלאג. השוטרים ל ה ו צ י א י ו ת ר אלא אמת, יחידים שלמרות השתדלותם הכי ב ל ב ד יען ש ע ל גדולה השוטרים לא היהודים 51 שמרו אוקראינים; כבר הם מתחילים הכופר ש ע ל ה ב ש ע ו ן ־ ז ה ב ע ו ל ה שניים ,א ח ד ע ב ו ר ה ש ו ט ר היהודי ו ה ש נ י עבור האוקראיני. כדי ל ע ש ו ת י ד ־ אח ת עם ב מ ק ר י ם ח ש ו ב י ם מ ו ס ר י ם א פ י ל ו ל נ ח ט ף ל ב ו ש שוטרים ,כ ו ב ע וסמל, ש י ו כ ל ל צ א ת — יען א ת ש מ י ר ת ש ע ר י ובעצמם, האוקראינים .מחיר בכבודם ה א ו מ ש ל א ג ק י ב ל ו הס.ס. ואותם אי־אפשר לשחד. בערב על דברנו המשטרה המצב. מתחילה היהודית בטמפו לחטוף עז ו ג ס ו א י נ נ ה מ ת ח ש ב ת ב ת ע ו ד ו ת שונות .ב ע י ק ר נ י ת ח נ ו ה י ד י ע ה ש ה נ ה כ ב ר יוצאים הראשונים לעבר הקרונות פירושו מלקיניה, ונתחזקה למזרח, המאמינים דעת ש כ ל הגירוש ,פשוטו כמשמעו ,הוא ה ע ב ר ה ל ר ו ס י ה ,כ י ר צ ו נ ם ל נ ק ו ת א ת וארשה ו ת ו לא .ה ב ה ונחזה. יומ ה־ 25יולי ששי מצוד .1942 בתעודת עמדתי שאפ ביתנו בשער והסתכלתי ב ח ט י פ ה .ל צ א ת א ת ה ב י ת פ ה ד ת י ,יען ל א היה לי עדיין אישור ע ב ו ר המשפחה. של שוטרים יוכלו נחטפים הגיעו פתאום ובין־רגע, לרחובנו חסמו כחמש־ שש ארבעה עגלות, שערים מספר בבת־אחת, רב שלא קפצו מתוכן מחצר א ח ת לרוץ ל ש נ י ה כי זה מין פ ט ג ט ח ד ש ש ל ה ג י ט ו ל פ ת ו ח פ ת ח י ם מ ח צ ר לחצר. כ ח י ו ת פ ר צ ו השוטרים ל ב ת י ם .ה ר ח ו ב ר י ק כ מ ת .מ ס ת ו ב ב י ם ר ק שוטרים יחידים ושוב ציבילים ולפעמים — )אזרחים( ודאי מתאימות. בעלי־תעודות ל פ נ י ע י נ י א ו ת ם ה מ ח ז ו ת ה נ ו ר א י ם :ס ח י ב ת א נ ש י ם מ ח ד ר י ם ובתים ,חטיפה ,הכאה, צעקה, ת ח נ ו נ י ם .צעירה א ח ת נ פ ל ה ע ל נשקה רגליו ,ידיו ,קרסוליו ,הוא ס ח ב ה , ברחוב ברכיה לא יכול ל פ נ י ה ש ו ט ר המובילה, ח ב ר י ו לעזרו, ב ע צ מ ו ובאו היא נ ש ק ה ידי כולם ,א ב ל ב א כ ז ר י ו ת ,ס ח ב ו ה ו ה כ נ י ס ו ה לעגלה... ראיתי פעם כבר פםלורה אגשים, מחזות דומים ב ע י ר נ ו אוזיר .ר צ ת י ל ק ב ל לאלה, את עיני ראו הרשיון ב א ל פ י ם ו ר ב ב ו ת ,וגם ה י ר י ו ת ש ל זה עתה, ל מ ש פ ח ת י והנה פוגרום בעת הרחוב מלא ה א ו ק ר א י נ י ם ל א פיזרו אותם .נאנחו, ה ש ת ו ח ח ו א ב ל ל א ברחו .ואיך זה י ב ר ח ו א ו ת ם ה א ל פ י ם ה מ ח כ י ם פ ה עם מ כ ו ג ו ת התפירה כדי שלהם שירשמו ברשימה אותם של השאפ הגדול שולץ, של ב נ א ו ו א ל י פ י ע .ועומדים מ ב ו ג ר י ם וצעירים ,ר ק ז ק נ י ם ו י ל ד י ם נ ח ב א ו ב ב י ת ,ומחזיקים במכונת כמה ת פ י ר ה ונדחקים ,נ ד ח ק י ם נורא .ש א פ ־ ש ו ל ץ ה ו ד י ע ב ל ח י ש ה ש י ק ב ל עוד מאות מכונות בעלי־מקצוע, ועל־ידם חייטים ״מומחים״, בעלי־מכוגות דוקטורים, תפירה עורכי־דין, רגע ובין מהנדסים, נולדו מורים, אלפי פקידים ל ש ע ב ר .ו ל מ י ש ה י ת ה מ כ ו נ ה ,ל ו או ל ש כ נ ו — רץ ל ה י ר ש ם ,יען מ ס ר ו ש ל מ כ ו נ ה רושמים אחת שני בעלי־מקצוע. הנני פוגש במכרנו, מנהל בית־ספר וסופר פ ד ג ו ג י ידוע גידו ה ע כ ט ו א ש ת ו ע״י ח י י ט זקן ,פ ר ו י ע ר ,ו ה ם מ נ ה ל י ם מ ש א ־ ו מ ת ן ש ה ח י י ט ״יוסיף״ גם א ת ״ ה מ ו מ ח ה ״ ה ע כ ט ל מ כ ו ג ה שלו .ה מ ק ח והמימכר פורח. מ א ת י ם ,ש ל ו ש מ א ו ת ,כ ב ר דורשים ח מ ש מ א ו ת ,א ל ף ! ר ב י ם ,מ ב ק ש י ם ,מ ת ח נ ג י ם , בוכים ,צועקים ,מ ת נ ש ק י ם . אחרי לדי בתורת ש ש ב ת י מ ה ש א פ שלי ורשיון בכיסי ,ר א י ת י ו ה נ ה הפרופיסור כ ב ר ב א עמק־השוה עם החייט, שהלך ח י י ט מ ק ד מ ת ־ ד נ א • ,יושב הביתה לסדר ל ד המכונה• ו מ ח כ ה דבר־מה והוא, הפרופיסוד, ש י ק ר א ו להם .לפניו עוד כ מ א ת י ם מ כ ו נ ו ת ע ם ב ע ל י ־ מ ק צ ו ע שלהן ,מ ח כ ו ת ל ת ו ר ן ,פ ת א ו ם פ ת ח ו א ת ה ש ע ר 52 המבשר ,ש כ ב ר ויצא ענקית ופני קצרה אלף איש והלם הרשימה מלאה בבת־אחת חוורו בשער .כ ל ולא יקבלו אלפי שיבלים, כסדין־מוות. כאילו יותר; כ כ ה נגזרו ,הורדו נסגר והנה השער כל מקצרת ברגע גל אלף חשמל ראשים נדחף האנשים א ח ד ר צ ה ל ה י ד ח ף פ נ י מ ה ,אולי הוא עוד יספיק ,ה ו א ה א ח ד עוד יירשם ,אולי ,אולי ...א ב ל ה ש ע ר נ פ ת ח ב ח ז ק ה וברציחה .יצא א ח ד ו א ק ד ח וסיגנל ,״ מ א ר ש מ פ ה כ ו ל ם ,כי אירה״ .ה ת ח י ל ו נ ס ו ג י ם אחור מ פ ח ד עיני בידו הרוצח הזה ,ה נ ו ה ג כ מ ו ג ס ט פ ו . ש ב ת י ה ב י ת ה .ה נ ה מ ש פ ח ת י ב ס ד ר בינתים. אני וביתי ב י ג ת י ם ב ס ד ר ! א ב ל ל א גיתן לי אפילו ר ג ע ק ט ש ל נ ח ת .ב ח צ ר שערודיה .גם ש א ר ת י לעובדים, הודיעו רחל ,פ ר ו פ ס ושוטר באו בריצה הביתה ומסרו שבשופים היום שייפרדו וילדיהם, מהוריהם כי מחר כבר לא יראום יותר, וכל העובדים מ ו כ ר ח י ם ללון הלילה בשאפ .ליל־בארטלומיי .פ ו ג ר ו ם ! כ ל העיר ח ח מחשופים — תירצח. ל א ן ל ב ר ו ח ,היכן ל ה ס ת ת ר י ל ש א פ ש ל י ל א א ס פ י ק ו ל א יקבלוני .איני ע ו ב ד ש מ ה עדיין. נזכרתי שלפני כמה ימים ד נ ת י בשאפ טבנס בשכנותנו בדבר פ ת י ח ת שאפ התגנבתי רצעני, קרובים, מלאה בלאט שהספיקו אנשים, מהבית, להריח מזורות, אמרתי בהכנותי, שקים, גם למשפחתי, אחרי שילכו מצע־כסתות לשארתי, לפרופס ולכמה ובאתי לטינס. החצר שמה פרושות לשינה. דבר הלינה נודע ל א נ ש י ם ה ל ל ו ב ה ק ד ם ו כ ב ר באו ה נ ה ה ח צ ר ה ב א מ ו נ ת ם ש פ ה ל א יסגירום. להכנס — מאן פנימה דכר שמל. בכל זאת עלה ב ל י להיכנס, ע מ ד ה לי .הסכימו ג ם ל ה כ נ י ס נ י א ב ל א ת הקומיסר ,שלי ,מ ש פ ח ה אגב לרך הסבירו שלבהלה אין כל יסל. ה ל י ע ו רק יוכלו ל צ א ת ,פ ה י א כ ל ו ויישנו ע ד ש י ג ר ש ו א ת כ ל זכות־אבות ו ע ל ,חלילה, בשאפעס שממחר לא ה י ה ל י ם ואזי י ק ב ל ה ש א פ כ מ ה ב ת י ם ב ש כ נ ו ת ו י ס ד ר א ת פ ו ע ל י ו .מ ז ה מ ש מ ע :פ ו ג ר ו ם ה ל י ל ה — לא ,א ב ל גירוש כ ל היהודים — כן .נ ב א ו ו ל א ל ע ו מ ה נבאו. ערב עצוב מסופקני וקודר. נמצא אם בכל ללי הגיטו אחד ש ש ם ל ב ו ל ז ה שהיום ע ר ב ־ ש ב ת .ב א ף ב י ת ל א בשלו ,ל א הכינו ,ל א ע ר כ ו ס ע ל ת ש ב ת ־ מ ו ו ת .מ ו ו ת פ ס י כ י ק ד ם ל מ ו ו ת גופני .ב ע י ר ב ה ל ה ג ד ו ל ה .א ו מ ר י ם שבת. שהיום יתחילו ה ש ח ו ר י ם ב פ ע ו ל ה מ פ נ י ש ה מ ש ט ר ה ל א ע מ ד ה ב מ ב ח ן ו ל א ס י פ ק ה א ת ה מ ס פ ר הדרוש. ל א ה ש ג ת י נ ר ל ה ד ל ק ת נ ר ו ת ש ב ת .אין אור ב מ ו ש ב י ־ י ש ר א ל .ח ו ש ד כ פ ו ל ־ שמונה פרש את כנפיו על כל הישוב. ה ח ל ו נ ו ת שחורים ,מ פ ח ד י ם לישון ,פ ן יבואו החוטפים .מ פ ח ד י ם מ פ נ י ה ל י ל ש י ב ו א .פ ת א ו ם יריות ,ראשונה ,א ח ד ו ת א ב ל ת י כ ף הגיע ה ד י ר י ו ת ת ד י ר ו ת ,ב ר א ש ו נ ה ש ל א ק ד ח י ם ו א ח ״ כ של ר ו ב י ם .א ק ד ח י ם א ו ב ט ו מ ט י י ם ו כ ב ר ש מ ע נ ו ר י צ ה מ ש ו ג ה ,ל מ ר ו ת ש ע ת העוצר ,רצים ,צועקים ,ש ו מ ע י ם דפיקות, צעקות משונות ויריות. נפל עליגו פחד ליל־פוגרום וליל־שבת הוא מועד לכך .ירדנו כולנו ל מ ר ת ף בביתי .השוטר שלנו ה ע מ ל למעלה את מיטתו ושחלים, ב ל ב ה ו ל ם ח כ י נ ו ז מ ן ־ ר ב .ה ל י ל ה כ ב ר ה ח ש ל א ת ה ע ו ל ם כולו ,ו ה נ ה מ ס ר ל נ ו השוטר ש ל נ ו ,ש ה ת ח י ל ו ש ו ט ר י הקומנדו־ ב ע צ מ ם לחטוף .ב ה ת ח ל ה ע ז ר ו — 53 כ ב י כ ו ל — ל מ ש ט ר ה ודוקא ב ר ח ו ב השני מ א ח ו ר י נ ו ,ס מ ו ט ש א ־ נ א ו ו א ל י פ י ה ,ב א ו ב ע ת שראו פ ל ו ג ת שוטרים חוטפת ,בודקת א ת הנידות ,עמדו זמן־מה ו ה ס ת כ ל ו בלי אומר מ ל ה ,כ א י ל ו אישרו א ת מ ע ש י ה מ ש ט ר ה .כ ש ה י ה ו ד י ם נ ר ג ע ו מ ע ט ב ר א ו ת ם ש א י נ ם ח ו ט פ י ם ו מ ב י ט י ם ב נ ח ת על כ ל ה מ ת ה ו ו ה ,ה ת ח י ל ו בעלי־יהתעודות מ מ ש י כ י ם אז פ ת א ו ם ירו אנשי ה ק ו מ נ ד ו בהמון ,ה ר ג ו בדרכם, שניים מבין נירות ו ב ס ד י ס מ ו ס נורא .אם א ח ת צ ע ק ה נורא ,צוו ל ה ל פ ת ו ח א ת ה פ ה ,ה כ נ י ס ו כדור החוטפים והתחילו ל פ י ה ואז פרץ הילד ש ע ל ־ ידה נסע כדרכם, בבכי וצעקה, ביריות ובלי הכניסו לו כדור בדיקת באזניים. ר ו פ א ב ר י ק ש ה ,ב ע ל ת ע ו ד ה ,אמרו ל ר י ק ש ה ל נ ס ו ע ,א ח ד ע מ ד מ ו ל הנוסע, הכניס כ ד ו ר ב מ ו ב י ל ה ר י ק ש ה וברופא. אשד. עד השוטרים לחטוף כ מ ה אנשים ,ו פ צ ע ו ק ש ה א ח ת ל א יכלה ל ע ל ו ת חיש ל ע ג ל ה ,עזר ל ה ס.ם .א ח ד ב ב ע י ט ה כזו, ש ג פ ל ה ל א ד מ ה ו פ ר צ ה ב צ ע ק ה ,ו ל א י כ ל ו ל ה ש ק י ט ה ,ע ד שס.ם. הפנים עם והנשים ל כ ב י ש וירה כדור בגב בצוארה, ש נ פ ל ו ו ה א נ ח ו ת ה ע מ ו ק ו ת זעזעו ובאחור. את הפרפורים השוטרים אחד הפכה של האנשים אחזם היהודים ו פ ש ו ט ה ש ב ץ ו ל א י כ ל ו ל ה מ ש י ך א ת ״ ה ע ב ו ד ה ״ ו כ ל כ מ ה ש ה ם ח ט פ ו פ ח ו ת ,ח ט פ ו הס.ס. מ ש ע ת בין הערביים ע ד ה ח ש כ ה ע ב ד ו ס.ס .ו ב נ ס ו ע ה ע ג ל ו ת ע ם ה ח ט ו פ י ם יותר, התפארו אחד ב פ נ י השוטרים היהודים שהם — הס.ס — .ה ס פ י ק ו ב מ ש ך ש ע ה ב ר ח ו ב ל ח ט ו ף יותר ,מ א ש ר השוטרים היהודים ב מ ש ך כ מ ה ש ע ו ת ו ב כ מ ה ר ח ו ב ו ת . ע ר ב ־ ש ב ת הראשון של גירוש הגיטו .ב ר ח ו ב ו ת זב ד ם יהודי ו ב ל ב ו ת היהודים גקרש הדם. 26 לקצו, ביולי ומי .1942 שאיגם אתמול עובדים, הודיעו מחוייבים בכל לבוא העיר בעצמם שמפעל הגירוש לאומשלאג, מתקרב ומשמה יםעו ל ע ב ו ד ה ב מ ז ר ח .ו ל ב ס ו ף ה ו ס פ ה :כ ל מי ש י ב ו א ב ע צ מ ו ,כ מ ת נ ד ב ,מ ק ב ל שגי קילו לחם ו ק י ל ו ר י ב ה ,כצידה ל ד ר ך .ה ר ע ב מ ע י ק נ ו ר א ב ז מ ן האחרון .כ ל ה ת מ ח ו י י ם ג ס ג ר ו ,ה ג ו י ו ת סגורות ,ה כ ל אינו פ ע י ל ו נ כ ל ם .מ א פ י ו ת ,ט ח נ ו ת ו ב ת י ־ ח ר ו ש ת ל ר י ב ה , ד ב ש ו ס ו כ ר י ו ת .חצי מיליון יהודים מ ס ת ת ר .ל ר ו ב אין ש ו ק ו ר ע ב י ם ל פ ר ו ס ת ל ח ם מ מ ש .מ א ו ת א ל פ י איש ל א ט ע מ ו זה מזמן ט ע ם ת ב ש י ל ו מ ר ק .ח ו ס ר שינה ומנוחה, רעב כ פ ו ל ש מ ו נ ה ,פ ח ד ש מ מ י ל א ל א ת ת ח מ ק ו ש מ ץ א מ ו נ ה ש מ א בכ״ז נ ו ס ע י ם לעבודה, היום שינו רבבות. יהודים המשוגה הזו. לעבודה שנה שקטה, ב ה ל י כ ת ם לשמחה ,ל ח ת ו נ ת ב נ ם או והוא ב ת ם ה א ה ו ב ה .היא נ ש ע נ ת עליו, ש ל ו ה והוא מ ו ב י ל ה בגאון ג ב ר י ו ב ט ו ח .ה ו ל כ י ם ל א ו מ ש ל א ג . ב ת שני אופנים ,ע ג ל ת ־ ס ב ל ,י ו ש ב י ם כ מ ה י ל ד י ם ו ה א ב מושך בייצול, ד ו ח פ ת מ א ח ו ר ,מ ו ב י ל י ם א ת ילדיהם ל א ו מ ש ל א ג .ש ם יאכלו ,ישבעו וינוחו. בעל־מום ריקשות נוסעים 54 הגאמין לרגע שאינסטינקט הוא בריא חש זקן ו ת ו מ ך בזרועותיו ב א ש ת ו ה ז ק נ ה ,ב ד י ו ק כ פ י ש ע ש ה ל פ נ י 30־40 בעגלה האם נוסעים לאומשלאג. צפיתי עם העם שארתי רחל אויארבך בתמונה שבאמת ה ו א נ ו ס ע ? או אולי הוא כ ב ר כ ה ג ש ב ר וגרדף ,ע ד ש מ ב ל י ג על הכל. הולך או את פרצופה של וארשה. הולכים, נוסעים מאות, אלפים צ ו ל ע הולך ו ע ל ־ י ד ו חברו ,ה ו ל כ י ם יחד ,כ ח י י ל י ם ההולכים לגיוס. עוברות ובהם אנשים, ודוקא לא מדלת־ העם הירודה, בינוגים, ל א ו מ ש ל א ג ; כי מ מ י ל א יחטפום ,יבואו ,ח ל י ל ה ,א ו ק ר א י נ י ם ויהרגום .כ כ ה ב ש ל ו ם ו ב מ נ ו ח ה .ה ל א ש מ ה ב מ ז ר ח כ ל מיני יסעו במתנדבים בהם, בכרכרה ל ע ב ו ד ה קלה, ע ב ו ד ו ת ישנן. ודאי י ב ח ר ו ב ה ת א ם ל כ ו ח ם הפיסי. ר ת ו מ ה ל ס ו ס צולע ,י ו ש ב ת מ ש פ ח ה ש ל מ ה :הורים ,י ל ד י ם גם ב ת בוגרת .נוסעים לאומשלאג .מספר הנוסעים בכרכרה רב מכפי שמרשה המשטרה, רק ל־4־5 היהודיה, איש, אבל היום אין מפריע. יושבים ו א ו כ ל י ם . האם הטובה, האם ה כ י נ ה ב ב י ת צידה לדרך ,ש א ר י ת ה ל ח ם ו ר י ב ה .נ ו ס ע י ם ו א ו כ ל י ם .ה א ב והאם מובילים א ת ילדיהם לאומשלאג. ל א ו מ ש ל א ג ו א ו ל י ל מ ו ל ך .כי ב כ ל ר ג ע ש ע ו ב ר ל פ נ י זוג או ק ב ו צ ה ,או ע ג ל ה יש לי ה ר ג ש ה ש ה נ נ י מ ש ת ת ף בהלויה ומלוה אגשים ל ב י ת ־ ע ל מ י ן .כ מ ה פ ע מ י ם בראותי אחרי ע ג ל ת ־ י ל ד י ם ו א ב א מושך אותה ,צ ע ד ת י ש ל ו ש ה ח ב ר א ־ ק ד י ש א או עגלת ארון המת, בלי צ ע ד י ם אחריה, באופן משים, כצועד אוטומטי ואולי אינסטינקטיבי. בנפרד וכאילו מכל אלה מתרחשות גם תופעות אחרות: הלילה נערכה בביתנו ...ח ת ו נ ה .מ י י מ ל ל עושר בחיים ושלל צ ב ע י ם ב ח י ק ה ג י ט ו ? ה ד ״ ר א ל ת ר ואנוכי הננו מיופי־כוח ע״י מחלקת הרבנות בקהילה, וערכנו חופה וקדושין ל ק צ י ן ה מ ש ט ר ה ,ה ע ו ר ך ל ו ב ל י נ ר ,ע ם א ח ו ת ביה״ח ,ב ע ל ת ה ב י ת ש ל נ ו י ל נ ו ב ס ק י . ולא ח ת ו נ ה זו בעצמי ב ל ב ד נ ע ר כ ה היום בוארשה .מ א ו ת חתונות ס ו ד ר ו היום .אנוכי ב ת ו ר ת ר ב נ א ל צ ת י ל ס ד ר עוד חופה אחת .ס י ב ת ה ח ת ו נ ו ת היא באישורים שקיבלה משוחררים ה מ ש ט ר ה מן הס.ס .ש ה ש ו ט ר יחד ע ם א ש ת ו ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם ג ם הוריו, מ ה ח ט י פ ה ,ז״א דינם לחיים .ובין ר ג ע מ צ א ו ה ר ו ו ק י ם מ ב י ן ה ש ו ט ר י ם ב נ ו ת ־ ז ו ג .ו ח ו פ ו ת ה ו ע מ ד ו ע״י ר ב נ י ו א ר ש ה ומיופי ה כ ו ח ,ה ק ה י ל ־ א ש ר ת ן ,ה מ ש ט ר ה הוציאה ת ע ו ד ו ת ,ס.ס .ח ת מ ה ,וכך הצילו מ ס פ ר א נ ש י ם מ ה ר ג . הצעידה לאומשלאג )כיכר השילוחים(. 55 ב ל י ל ה ע ר כ נ ו ה ח ו פ ה כ ד ת וכדין .א פ י ל ו נ א ו ם נ ש א נ ו ו כ ו ס ש ב ר נ ו ,ו ס ע ו ד ת ־ לקח ויי״ש הצעיר סודרה. ואורחים ״מזל־טוב״י עמדו והורי מ ו ז מ נ י ם היו. הכלה שכעת החניקו נצלו את הדמעות בתור מחטיפה ואיחלו הורי לזוג השוטרים, הציצה ו פ נ י ה ם ק ר נ ו מ נ ח ת .ש ב י ס ה של ה א ם מוסט ,עיגיה ז ל ג ו ד מ ע ו ת , ב פ נ י ב ת ה ,ש ה ק ר י ב ה א ת ע צ מ ה ב ה י ג ש א ה ל ג ב ר מ ב ו ג ר מ מ נ ה ב ־ 2 0ש נ ה ,כדי ל ה צ י ל א ת נ פ ש ה ו ב ע י ק ר כ ד י ל ה צ י ל א ת הוריה .ונתכווץ ל ב ה א ב מ צ ע ר ב ר א ו ת ו את הצעירה ילדתו גבר לד והעריך בא־בימים קרבנה, את נלעסו הדמעות ב ח ש א י ו ה ש מ ח ה ג ע ר כ ה כ מ ג ה ג הגבירים. שני, יום השוטרים האוקראינים, ובתעודות. אומרים .27/7 מרגישים שהורות ולכן הם חוטפים, שצוותה המשומד ח ו ט פ י ם .שוטרים ע ב ר י ם .ה ח ס י פ ה שריגסקי לחטיפותיהם מצילים הם געשית את היהודים נ ע ש ו יותר מ ח ו צ פ י ם ופראים ו א י נ ם מכים, להביא געשו רעים יותר. אלף ביום, ומאידך 15 פקודה להשגיח ולהציל הס.ם. את מ״עזרת״ מתחשבים הגדילה גיסא מסודרת הוציא האיגטליגנציה, את יותר. באגשים דרישותיה. ראש ולכן המשטרה אין ממש א ת מי ל ח ט ו ף .ה ק ב צ נ י ם ו ה ד ל י ם מ ס ת ת ר י ם בחורים ,ב ש ל ו ח ו ת ו ב מ ע ר ו ת ,ב ח ו ר ב ו ת , בצנורות־ביוב ו ב ב ת י ־ ש מ ו ש .ה ר ב ה נ מ צ א י ם כשופים .נ ש א ר ת ה א י נ ט ל י ג נ צ י ה ש ל א מ צ א ה ל ה מ ק ו ם ,ו א ו ת ה צ ר י כ י ם לשמור .א ב ל פ ק ו ד ה ל ח ו ד ו ה ו צ א ה ל פ ו ע ל לחוד. היום ה ל ו י ת ו ש ל יו״ר ע י ר י ת הגיטו האינז׳ צ׳רניאקוב ,ב ל י פ ו מ פ ה ו כ ב ו ד . המשטרה תלווה שחלקה לו כבוד לפגי כמה חדשים בחצר אותו ,א ף כי בית־הכגסת ,גם כ ע ת ר א ו י הוא אולי ל כ ב ו ד י ו ת ר מ א ש ר בכל היא לא ימי חייו. גודעו פ ר ט י ם ע ל ר ג ע י חייו האחרונים ,ה ז ו ר ע י ם אור מ י ו ח ד ע ל א פ י ו ו מ ה ו ת ו : בשבת בערב באו אדוגי ס.ס. ליו״ר והציעו את תוכגית הגירוש ובררו ל ו הכל .ל ד א ב ו ג ג ו אין א י ש יודע פרטים ,יען שהישיבה ה י ת ה ב ח ד ר ס ג ו ר ושום קול ל א ח ד ר מ ת ו כ ו ה ח ו צ ה ו א נ ש י ם פ ח ד ו ל ה י מ צ א ב פ ר ו ז ד ו ר מ א י מ ת הס.ס .ר ק פ ע ם ש מ ע ו כ ע י ן ד פ י ק ת ש ו ט ע ל שולחן ,סימן שאדון הס.ס .ה ת ר ג ז ,א ו ל י מ פ נ י ם ר ו ב ו או ה ת נ ג ד ו ת ו ש ל ה י ו ״ ר ל מ ל א א ת דרישתו ,ו ש ו ב ש ת י ק ה ע מ ו ק ה .ה י ש י ב ה ארכה כ ש ע ת י י ם .י צ א ה י ו ״ ר מ ה ח ד ר חיוור ו מ ת נ ד נ ד ע ל רגליו ,ל א ה ב י ט ב פ נ י איש ו ל א ר א ה ד ב ר ו ל א א מ ר כלום .א ו מ ר י ם ש ש פ ת ו ת י ו ה ת נ ו ע ע ו ו ט ר ם עשה ללשכתו השתוממו החשמל, והנה את צאתו ב ד ו ת נ ו ע ה ,ה א ו מ ר ת :״ ח ב ל ,ה כ ל אבד״ .פ ת ח א ת ל ש כ ת ו ו ה נ ה פקדי הקהילה, שוערים ושוטרים שהיו שלא במקום, הדליק את כ ע ב ו ר כ מ ה ר ג ע י ם ש מ ע ו כ א י ל ו גוף נ פ ל מ כ ס א ,ח ד ר ו ל ל ש כ ה ,האירו היו״ר מ ת . עצמו לדעת. הזריקו על השולחן בינתיים פ י ס ת נייר ,כעין ש ק י ת עזבו השחורים א ת הקהילה. נייר של הזעיקו אבקה. איבד רופאים, באו, ז ר י ק ו ת ,ש פ ש פ ו ,ע ש ו מ ה ש נ י ת ן היה ל ע ש ו ת ו ל א ה ע י ר ו ה ו י ו ת ר . מת וטמן ב ח ו ב ו א ת ס ד מ ו ת ו .ו ק ש ה ל ד ע ת מ ה ד ר ש ו מ מ נ ו השדים ,ל מ ה ס י ר ב היו״ר, שבכל ימי מ מ ש ל ת ו נ כ נ ע ל ה ם , ד א י ר א ה א ת חורבן כ ל ה י ה ד ו ת ,א ו ל י הודו ב פ נ י ו על כ ל ה א מ ת ,א ו ל י ג י ל ו ל ו א ת ״הסוד״ ,סוד ה מ ז ר ח ו ה ע ב ו ת ־ ; .ו א ו ל י גילה בעצמו מ ת ד ד ב ר י ה ם א ת ה א מ ת ונוכח ל ד ע ת ש ל א ה צ י ל א ת צ א ן ־ ע י ר ו ,שהיה ל ה רועה ב ש ל ו ש ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה .ע ת ה ת פ ס ש ב א הקץ ,ג מ ר א ת פ ע ו ל ת ו וסיים א ת חייו. 56 מ ו ת ו מ ה ו ו ה א ת פ ע ו ל ת חייו הכי יפה ,ב ל י ס פ ק .ב מ ו ת ו ה ו כ י ח ש ב ע ל אופי ואישיות כוחו. ה נ ה ו ,א ף כי ל א מ צ א ל א ל ידו ב מ ש ך כ ל ש נ ו ת ש ר ו ת ו ל ה ו כ י ח א ת אך איש בהיותו הגון ונקי־כפיים לא שיעשו הסכים כאוות־ בו נ פ ש ם .ג ם א ו ת ו ת ע ר י ך ההיסטוריה .כ ע ת מ י י מ צ א זמן ל ח ש ו ב ולהעריך ,כ א ש ר ה כ ל מ ר ו ת ק ל מ ח ש ב ה א ח ת :ה צ ל ה ,בריחה ,ה ס ת ת ר ו ת ,ק ר ב . יופ שלישי .28/7 בעיר נ פ ו צ ה ש מ ו ע ה ש י ח ט פ ו ר ק ע ד סוף ה ש ב ו ע ,ו ח ס ל . יש א ו מ ר י ם ר ק ע ד לראשון ו פ נ י כ ו ל ם צ ו ה ל י ם ו מ ו ד א ג י ם .צ ו ה ל י ם מ ש מ ח ת ה ע ת י ד ל מ ח ב ו א ולמקום ודואגים סתר להסתתר בו הימים משך האלה להיחטף. ולא ע ו ד כ מ ה י מ י ם ! כ מ ה ימים ש א ל ישמרגו ,מ ת פ ל ל כ ל אחד ,ש ל א להיחטף. ה י ד י ע ו ת מ ה א ו מ ש ל א ג ע ו ב ר ו ת כ ל פ נ ט ס י ה .ע ו ב ר ע ל כ ל מ ה ש ש מ ע נ ו על ד ב ר מ ת י ם ה ש ו כ ב י ם י ח ד א ת החיים מ ח ו ס ר מ ק ו ם .ה נ ה כ ע ת ה מ ח נ ק כ ה גדול ש ש ו מ ע י ם ר ק ע ל ה ת ע ל פ ו י ו ת ומתים. ל ש א פ ל ב ק ש שיקבלוני לעבודה ואולי יתנו מקום רצתי למשפחתי למשך כ מ ה ימים ו א צ י ל א ו ת ה .אני ת מ י ד מ פ ח ד מ פ ג י ה ר ג ע י ם ה א ח ר ו נ י ם ל פ נ י הגאולה, המה )כשתבוא הגאולה לא אראה ג ר ו ע י ם מ כ ל ע ת ־ צ ר ה .״ייתי ו ל א א ח י מ נ ה ״ י א ו ת ה י ( — ג ח ר ת ע מ ו ק ברוחי .ד ו ק א ב ר ג ע י ם ה א ח ר ו נ י ם י ק ר ה האסון ו ל א אצילם. על סף ההצלה פגשתי גיכשל. בין ה ע ו ב ד י ם מ כ ר טוב ,א ת מ ר לוין מ ב ו ב ר ו י ס ק ודגציג ,שארו של ש מ ר י ה ו לוין ודודו ש ל ה א מ ב ם ד ו ר הרוסי מ א י ס ק י .ה ו א ל ח ש לי ,ש נ ת ק ב ל באופן מ ה כ ל ל ל ע ב ו ד ה ה ו ד ו ת ל א ח ד ה מ נ ה ל י ם — מ כ ר ו .נ ר מ ז לי ש ה ד ב ר ת ל ו י יוצא במנהל ה ק ט ן ,ב ע ל העינים בפגיונות ,ש כ ה ״ י פ ה ״ ק ב ל נ י ב י ו ם הראשון .ניגשתי, ב א ר ת י ,ב י ק ש ש ל א א פ ר י ע ל ו ו א ח כ ה ב ל ש כ ה .ל מ ז ל י ב א ו ש נ י דיירי ב י ת נ ו ,ה מ ז כ י ר מ ל ו ד ז ׳ ואחיו ,ש ג י ה א ח י ם גדל ,ש ג ם ה ם נ ר ש מ ו ב ש א פ ש ל נ ו — ו ה מ נ ה ל ה ק ט ן א ס י ר ת ו ד ה ה י ה ל ה ם מ כ ב ר ,ו ה י ו ת שהייגו ב צ ו ת א ־ ח ד א ,ג ד ח ק ת י גם אני ב א מ צ ע ונרשמנו לעבודה ממש ,ממחר. מ ח ר א ת ח י ל ל ע ב ו ד מ מ ש .איזה ר ג ש ש ל ש מ ח ה מ מ ש א פ פ ו נ י .הצלה ,ה צ ל ה ו ע ב ו ד ה ,ה צ ל ה ע ״ י עבודה .ה נ ה ד ב ר כ ה ק ר ו ב לדמיוגי ,ב ו ק ש ר ת י ע ב ו ד ה ו א מ ו נ ה בכריכה יופ אחת. .29/7 דכיעי, בוקר השכם יצאתי לעבודתי. כי אף פחד עלי לבי, ש ה נ נ י מ ש א י ר א ת מ ש פ ח ת י ב ב י ת .ק ו י ת י ש י ע ל ה בידי ל ה ע ב י ר ם ל ש א פ ו ב י נ ת י י ם סמכתי על המרתף ועל השוטר שהבטיח להשגיח; ואם ל כ ל השמירות הללו עוד תתווסף השאפ שהיה בביתגו, סגיף של ק.ג. מילר מתחת לדירתי, ועל נ ק ו ד ה א ח ת ,כ ל ו מ ר ש ל א יבואו ל ח ט ו ף — אזי מ ש פ ח ת י ת י ג צ ל . יופ שבלוף לבי ששי, .31/7 חשבו שהיום יגמרו את החטיפות, אבל כעת מסתבר היה ב כ ל ההבטחה .כהן־מילר השתדלו ו ל ל א הועיל. מ פ ר פ ר בי ל ג ו ר ל א ש ת י וילדתי .כ ל ה ש ת ד ל ו י ו ת י ו ב ק ש ו ת י ל א ה ו ע י ל ו ע ד כה .ה ש א פ מ פ ח ד ל ה כ נ י ס נ ש י ם או ילדים ,פ ן י ב ו א ו ויראו א ו ת ם ,ו י ח ש ב ו ש כ ל ה ש א פ ה ו א ב ל ו ף ואז י ח ט פ ו גם א ת ה פ ו ע ל י ם ,ו ז ה מ ס כ ן א ת כולם .א ך מ ה י ת ר ו ן ל י ב כ ל ה ע ב ו ד ה ,אם ר ק א ת ע צ מ י א צ י ל י ה ל ז ה ה ת כ ו ו נ ת י ? 57 יום שכי, כוחות .3/8 טמירים, ה נ נ י ע ו ב ד ו ב א מ ת נ ו ס כ ת בי ה ע ב ו ד ה כ ו ח ו ת ח ד ש י ם .מ ע י ר ה נלאו שלא ואלה עדיין, הכוחות עליהם מקבלים הטורח את ל נ ה ל א ת ה מ ל ח מ ה ה נ ו ר א ה הזו .ה ח ט י פ ה בחוץ נ ו ר א ה היא .ח ו ט פ י ם י ו ת ר מ ר ב ב ה למרות ביום, האוקראיגים שהשוטרים והם.ס. מתאמצים בעיר והחורבן וכמעט גדול משיגים ונורא. את ממש הקונטיגנט, אפשרות אין עוזרים לקברנים ל ק ב ו ר ו מ ס פ י ק ע ג ל ו ת ל א ס ו ף א ת כ ל ההרוגים .מ א ו ת ,א ל פ י ם מ ו ש ל כ י ם ב ח ו צ ו ת , ב ס מ ט א ו ת ,ר ב ב ו ת נ מ צ א י ם ב מ ר ת פ י ם ,ב ע ל י ו ת ,ב א ר ו נ ו ת ,ב מ ח ב ו א י ם ש ו ג י ם ומשוגים, ו ה ה ר ס הוא עצום. גיגנטי הוא ג ם ה ר ע ב ב ש א פ .מ ש פ ח ת הד״ר סימון מ ע נ י ק ה ל נ ו מ י ם ר ת ו ח י ם ו ג ם זה לייחוס גדול י י ח ש ב ,א ב ל א ו כ ל אין להשיג .ל ח ם ע ו ל ה ה י ו ם 50־ 60זהוב. ו כ ל רכושי א ח ל ק ע ״ פ ע צ ת ה ת ל מ ו ד ל ש ל ו ש ה :שליש אצלי ,ש ל י ש א צ ל א ש ת י אצל ושליש — בתי מגיע והוא זהוב ל־110 פירושו בכלל. אכלנו שלוא ס ע ו ד ה א ח ת של ל ח ם ל ש ו ב ע ,היינו יכולים כ ב ר ל א ר ו ז א ת ח ב י ל ת ח י י נ ו ו ל ש ל ו ח אותה לבית־החיים. ה ד ״ ר סימון ו א נ ו כ י ה ח ל ט נ ו ל ג ש ת ל ע י ב ו ד מ ס כ ת ״איכה״ ח ד ש ה או ״ מ ג י ל ה ״ אגב ,נ ד ב ר נ ו ל ל מ ו ד מ ש נ י ו ת ,כ ל ע ר ב ל א ח ר ש א נ י ג ו מ ר א ת מ ל א כ ת י ; זמנית. יש ל ו ה ו צ א ת ״ ח ו ר ב ״ ,ו מ ס כ ת ״חולין״ ,היחידה ש נ מ צ א ת ב כ ל מהיום מושך הראשון רכשתי לי מקום מתאים בעבודה .מעודי לעבודה פיסית. החזק ,אולי גופי באופן אולי מ פ נ י י ר ו ש ת דמי ,נין ו נ כ ד מתוך צורך ב ת י ־ ה ש א פ פה. ה נ נ י מ ר ג י ש כח לבעלי־אחהה, מיסטי־דתי שבי — פ ו ע ל ת עלי ע ב ד ת י ש נ י ם בא״י, חיובי ,מ ר ג י ע ו מ ר ו מ ם . שנים תמיד באוסטריה ומבנה העבודה בפישמנד, ענצערסדורף ,קריצענדורף ,מוסבריבוים — ובכל מקום שבעתי נ ח ת ושבעו ממני גחת. גם מעט פה, גילי, למרות הנני עובד מנהלי, לשביעות־רצון בעוררי אולי רוגז בין ח ב ר י ה ח ד ש י ם ,ה ח ו ש ד י ם כי ב ר צ ו נ י ל ״ ה ת ג נ ד ר ״ ,ו ב ע י ק ר מ ש ו ם מכירים שאיגם כי אותי, השתדלתי דבר שעל ומהותי תארי לא איש. ידע לעומת זאת מנצלים אחרים א ת כנוייהם ומשתדלים בעזרתם ל ה ת ח מ ק ו ל ה ש ת מ ט ו ב ל י ע ב ו ד ה ל ק ב ל ת נ א י ם מ י ו ח ד י ם וטובים. התארגנה נוראה היא פלוגת ואוכלת רופאים, כמעט המושיטה ברוב עזרה התושבים. למחנה ילדתי כי הרכה מגיפת אינה הדיזנטריה לישון. יכולה ה ר ו ח ש ב ש א פ ה פ ת ו ח ,ק ר ש י ם ו ח ו ס ר גג ומכסה ,מ פ ר י ע י ם ל ה ל ה ב ר י א . גם חוג א ח ר מ ס ת ד ר ו ת ו פ ס ל ו מ ק ו ם מיוחד ,והיא ה י ה ד ו ת ענפיה: וכבר ה ר ב נ י ת והרבי׳ית .י ש נ ם כ מ ה דיינים ,ר ב נ י ם , חושבים ע ל וחסידים, הגדול בנות ד ב ר מנין ק ב ו ע ובראש כולם בישראל הרבי ע״פ וחתניו, בני־רבנים, באחת הדירות ומאידך ע ו מ ד ו ה ו ע מ ד הוא בעצמו, ב נ ו של וקרבתו לוארשה עושרו והנה ושכל הם כבר סדורו עשו מנין והערב החרדית לשני ס ת ם לומדים ג י ס א י ש נ ם רביי׳ם הרבי מגור, הבירה. התפללו במנין הרבי ישנם גם ובזמרה ״ ל כ ו ־ נ ר נ נ ה ״ ,ש ר ו כ ב ז מ ן ט ב ע י ושלום .״גוט ש ב ת ! ״ א ח ר י ה ת פ י ל ה צ ל צ ל כ א י ל ו ב״שטיבל״ ממש. הכינו והתודעתי גם טשולגט )חמין( ל ש ב ת .״זיאל די ו ו ע ל ט צו ג ר ו נ ט גיין״ .ה י ו ת ל ר ב י ו ג י ל י ת י לוי א ת שמי וייחוסי ,ש א ל ת י ו א ח ר י צ א ת נ ו מ ה ת פ י ל ה : ״ מ ע ש י ידי ט ו ב ע י ם ב י ם ו א ת ם אומרים שירה י ״ — ע נ ה ל י ב ט ע ם : 58 ״לאלוהים ל א ל ש מ ו ע א ת השירה ,א ב ל ל נ ו א ס ו ר ל ה פ ס י ק א ת השירה אף ל ר ג ע ״ . רשות שארמונו הרבי פה הסתדר היפה במכונית ורחב־הידים רעועה, לוע שעמדה היה בקצה בפולין החצר גם ואולי בצריף. מחוצה בארגז לה, העצמונית ס י ד ר א ת מ ש פ ח ת ו ,א כ ל ,נ ם ולמד .ושם ג ם ב א ו ל ר א ו ת ו כ ל פ ו ע ל י ה ש א פ ש נ ו ד ע ע״ד להם שייפטר שהייתו מ״שלום״ כהרף־עין״ ״בהרף״ לו פה. זה כל ולמרות ומ״עולם״ השתדלויותיו זה. ״כליה, לא כליה״ השיג — אפשרות נאנחתי. מחבוא ״ישועת ד׳ — ענה .ל א ב ה ר ף ־ ע י ן ,א ל א כ ה ר ף ־ ע י ן ,ז״א ל א א ח ר י הרף־עין ,ל א אלא ״כהרף״ ״הרף״. — יחד עם שתקתי זמן־מה לחשתי וכשהלכו ש ה ר ף ־ ע י נ ו של ה ק ב ״ ל כ ב י כ ו ל — זמן ר ב הוא ,הלואי ש ל א יכשילו כ ע ת כ ל פ י נ ו .הלואי. שבת, וחמישים ח ו ט פ י ם ב ל י הרף. .8/8 ח ט פ ו ע ד היום ,ל פ י כבר א ל ף יהודים ואין אומרים די .מ ע ר י כ י ם רבבה אלפים, ז ק נ י ם וילדים, של ובדבר שהאומשלאג הנסיעה המצב הולך השמועה ,מ א ה כבר כמה אכל ומתבהר לרע. אין א י ש יודע ל א ן מ ו ב י ל י ם א ת החטופים .ב א ו ב ד ב ר י ם ע ם לודז׳ ו ע ו ד ק ה י ל ו ת , כ ב ר מ ז מ ן חוטפים ,ו ה נ ה עד היום ל א ק ר ה עדיין שהשיגו שמץ ידיעה. שאצלם נראים ס י מ נ י ם ב ר ו ר י ם שרוצים ב כ ל ל ל ה ח נ י ק א ת כ ל החיים היהודיים ו ל מ ח ו ת ם מתחת שמי האדמה. קצין אכזרי, המשטרה כדרך א ר ל י ך שניהל הגסטפו, ע נ י נ י הגירה ואומרים שגם אנשיהם, בפקודת הגסטפו, כהן־הלר, עומדים באופן נורה להירצח או שכבר נ ר צ ח ו .א נ ש י ס.ס .מ ג ל י ם א ת פ נ י ה ם ,מ ו ד ל י ם א ת ה מ ס כ ה ו מ ב י ן השיטין אפשר ל ה ב י ן שאין ע ר ך ל כ ל ענין ה י ה ל י ם וחייהם .ב א ו ל ג מ ו ר א ו ת ם ויגמרום. אלה אם מ ס .ס .ש ה ס פ י ק ו ״ ל ה ת י ד ד ״ ע ם ה ש ו ט ר י ם ב מ פ ק ד ה יעצו ליחידים ל ה י ע ל ם , ברצוגם הליעות ל ח י ו ת ולהישאר .הזהירו ל א להפיץ שמועות־גרויל אבל )זוועה(, ח ל ר ו ת ונשנות מפה לפה ועלולות להרתיח א ת שארית הדם בלבנו. ב ע ר ב נ ו ד ע לנו ,ש ב ר ח ו ב ל ע ש נ א ע ר כ ו ה ש ו ט ר י ם ו ה א ו ק ר א י נ י ם ט ב ח כ ד ר כ ם . מרחץ־דם פעם בכל מ מ ש .וכדי ש ל א ירצו ת ו ש ב י ה ר ח ו ב ו ת ה ל ל ו ל ק פ ו ץ ל ר ח ו ב נ ו ,ע ב ר ו ב ר ח ו ב פ ה וירו ,צעקו ,גרשו א ת ה א נ ש י ם ,ל מ ע ן הסדר. ב א מ צ ע ה ש א פ נ מ צ א צריף בן קומה ,ש מ ה ס ל ר ה ט ח נ ה בזמן ה מ ל ח מ ה ,ו ב ו ה ת י ש ב ו כ ע ת ח ש ו ב י השאפ ,ה מ נ ה ל י ם ו מ ש פ ח ו ת ל ם ,ה ת ו ר נ י ם ו מ ש פ ח ו ת י ה ם .ש מ ה ע ל י נ ו ו ה ר ב י ע ש ה ״ ה ב ד ל ה ״ .כ ו ל ם הקיפו אותו .ו ב ר ג ע ש ז מ ר ו ב נ י ג ו ן :״ ו ש א ב ת י בששון ממעיני ״סימן ה י ש ו ע ה ע ל ע מ ך ב ר כ ת ך ״ — פ ר צ ו פ ת א ו ם ב ב כ י מ ר וכוס ה ר ב י נ פ ל ה . רע״ ,אמרו כולם בפחד. ״סימן־טוב ומזל־טוב יהא ל נ ו ולכל ישראל״, ש ר כ ל ״ ה ע ו ל ם ״ ,כ א י ל ו ל ה כ ע י ס ל ס י מ ן ־ ה ר ע .ר א י נ ו מ ל ח מ ה בין א ר א ל י ם ו מ צ ו ק י ם וההכרעה ודופק. ל א ל ט ו ב ת נ ו היא .ד מ ע ו ת נ צ נ צ ו ב ע י נ י כולם ,ה פ ח ד ש ב ל ב כ ל נ ע ו ר ובחוץ ,ר ק יצאנו ,ע ט ף א ו ת נ ו ה ד ה י ר י ו ת ה ב ל ת י פ ו ס ק ו ת ,מ ה א ו מ ש ל א ג . י ו פ א׳, לבוש חולצת מפקד ראשי .9/8 עבדתי עבלה של נורמלית שנעשתה התנועות כ ד ר כ י ל מ ע ל ה ע״י מחולצת הללו. בית״ר־בר״ק בגלוי־ראש, בנעלים פוליטורה של שלי, שהיתה גבוהות דיקטות. לי בתור עשיתי רושם כ פ ו ע ל ו ת י ק ,היודע א ת מ ל א כ ת ו ,ע ד ש ק נ א ו בי ח ב ר י ה פ ו ע ל י ם החדשים ,ל ו ת י ק י ם 59 והיום הללוני. בן־ישיבה התודעתי ובעל־מלאכה בפעם הרח, הראשונה שעבד לעבודת שם נגרות ב ת ו ר אומן ממש. ע״י הנגר עוד מנשה, אומנים, שני ה ז ע י ק נ י ל ע ז ו ר לו ,ז״א מ י נ ה א ו ת י ל א ס י ס ט נ ט רשמי שלו. אחרי ס.ס. הצהרים אחות באה סימון בסוד והודיעתני שכרגע מלשכת הגיעו ת ע ו ד ו ת ע ב ו ר כ מ ה מ א ו ת פ ו ע ל י ם ש ק י ב ל ו ח ו ת מ ת א ד ו מ ה ש ל ס.ד .ום.ס,. בצפור חתומה צלב־הקרם־הגרמני. ואלה הפועלים בשאפ אושרו גם וביניהן ת ע ו ד ת י .ח ש ב ת י א ר ו כ ו ת ה ל ס פ ר ל א ש ת י ע׳׳ד ה ש מ ח ה הזו או ל ב ו א א ל י ה ן כ א ש ר החיים גתוגה כ ב ר בידי ,א ב ל ק ד מ ת ג י א ש ת י ב י ח ד ע ם י ל ד ת י ה ח י ו ו ר ת , תעודת ש ר ק ק מ ה מ מ ח ל ת ה ו ל א ש ב ה עדיין ל א י ת נ ה ,ומסרו לי ש כ ב ר נ ו ד ע ל ה מ מ נ ה ל ע ל ־ ד ב ר אשורנו ,ו ל ש מ ח ת ן אין קץ. ה ע ב ו ד ה נ ג מ ר ה מ ה ר ו ה כ ר י ז ו ש ע ל כ ל ה פ ו ע ל י ם ל ה ת א ס ף ע״י ה ל ש כ ה ב ח ו ץ ע ל ־ י ד ה ח ל ו ן ו י מ ס ר ו ל ז ו כ י ם א ת ה ת ע ו ד ו ת .א ח ד ה מ נ ה ל י ם נ ש א נאום ,ש ה ה נ ה ל ה העריכה ס.ס. כי פ י ר ו ש ה חיים לפועל כבר ניתנה אפשרות בידם כל א ת תפקידה ההיסטורי וידעה שכל תעודה חתומה ב ח ו ת מ ת אדומה של להשיג חותמת ולכל בגי משפחתו הצלה .ואחרי עמל שש עבור מאות הקרובה גם ולפעמים ותלאות ועזרת כל איש. יותר לא חפצו הרחוקה, המכרים, לאשר, עלה למרות ה ה ת א מ צ ו י ו ת .ש מ ח י ם ב נ צ ח ו ן זה ,מ נ ח מ י ם ה ם א ת השאר ,ב ל ת י פ ו ל ר ו ח ם . ל א אושרו ו י צ ט ר כ ו א ו ל י ל ע ז ו ב א ת השאפ ,א ב ל א ל י א ב ד ו א ת ה ת ק ו ה , אמת, אולי י ת ר ח ש נ ס ויאשרו ע ו ד ת ע ו ד ו ת ,או ת ב ו א ה צ ל ה א ח ר ת . כקוצר את בחרמש ראשי אנשים, ככה נפל רוחם של רוב הנאספים בשמעם ה מ ל י ם :״ א ל ה ש ל א א ו ש ר ו י צ ט ר כ ו אולי ל ע ז ו ב א ת השאפ״ .פ ו ע ל מ ו כ ר ח ב ש א פ ו ה נ מ צ א מ ח ו צ ה ל ו א י נ ו מ ו צ ד ק ו״נגמר״ .אף ש מ כ ל ע ב ר י ד ע ת י להימצא ש נ ש א ר ת י ,ע ב ר ב כ ל מ ל ה ק ל ו ח צ ו נ ן בדמי .מ כ ל מ ל ה ק פ ץ זיק ו ב ע ר ,כ א ב וכויה. כולם עמדו שקטים בלי ל ו מ ר מ ל ה וחיכו בנידונים לפסק־שופטים חריף, ל ח י י ם או ל מ ו ו ת .ה ת ח י ל ו ל ק ר ו א ש מ ו ת .גיגש הנקרא ,ק י ב ל ת ע ו ד ת ו ,מ ב ט י א ו ש ר של א ש ת ו וילדיו ל ט פ ו ה ו ו ה ק י פ ו ה ו .ש מ י ל א נקרא ,פ ח ד ת י להסתובב, להביט ב פ נ י א ש ת י וילדתי ,כ א י ל ו ה י כ נ י מ י ב ש ו ט ע ל לחיי ב נ ו כ ח ו ת ם .ג ם הן ל א זזו, ל א פ ת ח ו פה ,מ מ ש ל א נ ש מ ו . עוד ישנן ת ע ו ד ו ת נ ו ס פ ו ת ,ה ו ד י ע המכריז ,ל א ל פ י א״ב .אה ,י צ א ה מפי אנחה ש ל ו ש ת נ ו .ר ש י מ ה ג ו ס פ ת ל א ל פ י א״ב .קוראים ,גומרים .ש מ י איננו ...ל א זזנו מ ה מ ק ו ם .כ ל ה מ א ו ת ,ש ש מ ם ל א נ ק ר א ,ל א זזו ,עמדו כ ת ק ו ע י ם ב מ ס מ ר י ם . חוור ו ב ת ו כ י כ מ ע ט ה כ ל מ ת ,ג י ג ש ת י ל א ש ת י וילדתי .פ ה נ ו צ ח ת י .מ ה ג ד ו ל כ ו ח ה ו ש כ ל ה ש ל יונתי ש ת ח י ה .״ א ב א ״ — ע ג ת ה ב צ ח ו ק ק ל — ״ א ל ת ד א ג ,א ת ה ה ל א ג י ב ו ר ת מ י ד ,ו נ ח ל ץ מ כ ל ה צ ר ו ת :ת מ צ א ד ר ך ! ״ ה כ נ י ס ה א ת ידה ה נ ע י מ ה בין זרועותי ו ס ח ב ו נ י היא ו א ש ת י ל ש א פ ל א ר ו ח ת ערב .וכדי ל ה ש כ י ח נ י ,ה ג י ש ה ה ק ט נ ה ב ע צ מ ה א ת ה ת ה ,ה ו צ י א ה א ת ה א ר ו ח ה ה ע ר ו כ ה החוצה .י ש ב נ ו ע״י ה ק ר ש י ם המריחים, א כ ל נ ו ת פ ו ח י ־ א ד מ ה י ב ש י ם וקרים .ל ח ם כ ב ר ש ב ו ע י מ י ם ל א א כ ל נ ו , ו ה ק ט נ ה א מ ר ה :״ נ ד מ ה ש ה נ נ ו ב ק י י ט נ ה ,אוכלים ב ח ח .ע ם ש ק י ע ת ה ח מ ה ״ .ה ז כ י ר ה ש א נ י ה א מ נ ת י ,כ י ע ו ד נ ה י ה ה ש ת א ב ק י י ט נ ה והנה נ ת מ מ ש חלומי .פ ט פ ט ה ה ר ב ה והיתד, לי היכולת להביט לעומק גשמתה ה ט ה ו ר ה והיפה ,ו ש כ ב ר מ צ א ה ל ג כ ו ן ל ה א י ר ו ל ר כ ך א ת מ ר ג ו ר ל י ה ק ש ה מעודו. 60 בגילה הרך חדרתי הראשונה. ל ק ר ן ה א ח ר ו נ ה של השאפ ,ע׳׳י ה ג ד ר ה ג ב ו ה ה ,ד ר כ ה ק פ צ ת י ב פ ע ם נ פ ל ת י ע ל ה ק ר ש י ם ו מ כ ל ישותי פ ר ץ בכי ,אף כי ה ד מ ע ו ת נ ת א ב ג ו ו ל א ה ג י ע ו לעיני — .מ ה א ו מ ל ל גורלי מעודי .בין ה ק ר ש י ם מ צ א ת י ל נ ו מ ק ו ם לינה. בלילה יכולתי לא מאומשלאג הוא רצתי לישון. היריות לקראת נישא שהדן עברים: משני ו מ פ ב י א ק .כי שני א ל ה ה ם כ ע ת מ ק ו מ ו ת ־ ט ב ח של הס.ס .ה א ו מ ש ל א ג ב י ת מ ט ב ח י י ם מ ר כ ז י ו ס נ י ף ל ו ב פ ב י א ק ,ה ו א ב י ת ־ ה א ס ו ר י ם .אה ,מ ה ר צ י ת י ש כ ד ו ר י פ ל ח כ ל י ו ת י ב ל י ל ה זה ו ל א אחיה ע ו ד ב ב ו ש ת ־ פ נ י ם זו. עלות מצאגי השחר על־יד ילדתי, מיטת קרשיה. ע״י הרגישה היא בי פ ת ע ,פ ת ח ה עיניה ו ה צ ל י פ ת נ י ב מ ב ט ש ר ק י ל ד ו ת א ו ה ב ו ת א ב א ה ו ב ו א ו ה ב מ ס ו ג ל ו ת להעניק ל ל ב א ב א ,נ ש ב ר ובוכה בפנימו. א מ צ ע א ו ג ו ס ט 82 תלאות, נדודים, אחרות, א כ ז ב ו ת ו ר ע ב וכאב ,היו מ נ ת ח ל ק נ ו ב י מ י ם ה א ח ר ו נ י ם . בשורות לעשטשינסקי — שם איוב חיפושים הגיעו ע ל אחר ס ג י ר ת שאפים בטחנה מחבוא אחדים ועל הישנה, שאפ כל וצרות אלה ב א ו ה ח ו ט פ י ם וציוו ע ל כ ל ב ע ל י ה א י ש ו ר י ם ל צ א ת ע ם ת ע ו ד ו ת י ה ם ב י ד י ה ם — ו כ ך ה ו ב י ל ו א ו ת ם ישר אל ה א ו מ ש ל א ג .ש ד ל ת י ידידים ו ב א מ צ ע ו ת ם מ ס ר ת י למתווכים א ת שעון הזהב ,מ ת נ ת ה נ ש ו א י ן ש נ ת ת י ל א ש ת י ,ו א ח ״ כ ה ו ס פ ת י ע ו ד א ת ט ב ע ת ־ ה ק ד ו ש י ן שלה ,כדי ל ש ח ד ב ע ל י ה ש פ ע ה ל ה כ נ י ס א ת שמי ברשימה אחד נ ו ס פ ת ש ל פ ו ע ל י השאפ .ו ב ח ת רוויזיות ,ב ד י ק ו ת ו ח ט י פ ו ת ,ואף אינו מעז לבדוק לצאת לרחוב. לחודש, ב־19 ששי, ביום גרמנים באו ר ש י מ ו ת ,ק מ ה ב ה ל ה והנד .פ ג ש בי ק ו ב ר ט ו ב ס ק י הצעיר ,בן א ח ד המנהלים, ישאלוני ח ב ר ״ ה ש ו מ ר הצעיר״ ,ו ב ש ר נ י ש ה ו כ נ ס ת י ל ר ש י מ ה ו א ם א פ י ל ו — ש א ו מ ר שאני ברשימה. ו א ח ״ כ ב א שילינג ,ג ר מ נ י הגון — ב ע ל ה ש א פ ,ש ל פ נ י ש ה צ ט ר ף ל א נ ש י היטלר קיבל היה קומוניסט ,ו ע ד היום ל א ש כ ח ת ו ר ת ו ,ו ב ש ו ר ה בפיו :השאפ בנובוליפיה אלה 3 לרשות בתים ברחוב נובוליפקי ובית אחד כל — ה מ נ ה ל י ם ו ה פ ו ע ל י ם של ה ש א פ שלו. פ ת ח ו כ מ ה ח צ ר ו ת ,כדי ל ק ש ר א ת ה ב ת י ם ה ל ל ו ל ש א פ ,ש ל א י צ ט ר כ ו ה א נ ש י ם הרחובה, לצאת לדירותיהם. ואין חותנו ויובל״, מהחצר דרך סודר משרד־שכון לחלק דירות לפועלים לפי מ ס פ ר הבדל של אלא ישר מהשאפ, הראשונה, פתח בין מי הסופר, שמאושר חברי ובלתי־מאושר. אדלר מחבר רומן במקרה ישראלי ויחד הננו משתדלים ל ק ב ל דירה א ח ת מצאתי בשפה בנובוליפקי ידידי, שהיה בעל אישור כז־ת־וכךין הלך קטן, בני־משפחתם, מכר ישן הפולנית נושן, ״אראלה .41 ג ם פד ,הזמין ל י א ל ה י ם עבודה ,ש ר ק מ ה כ ר ח ה נ נ י מ מ ל א ה : לקהילה יבואו לסלוד ה ד ״ ר סימון ענינים, איננו — כי נ ח ט ף ל מ ר ו ת האישור ש ה ל .ב ל ו ,ואני הוכרחתי בעצמי ל ס ד ר קדושין לשני ז ו ג ו ת צעירים ,ב ח ו ר ו ת ש נ י ש א ו לשוטרים ,כ ד י ש ת ע ל ו ת י ה ן יצילו א ו ת ן ו מ ש פ ח ו ת י ה ן . י ע צ ו ל י ל ס ד ר א ת זד ,כ ל א ח ר ־ ל ב צ נ ע ה ,א ך ל א י כ ו ל ת י ל ה ב ל י ג ע ל ע צ מ י ,ל ו ק א הזמנתי ל ט כ ס מנין מחוגי החסלים לרבי׳ים והשתדלתי לשוות לכל המעשה 61 ד ת י עמוק, צביון שבע־הברכות דרשתי דרשה, ברכתי הצעיר ואפילו א ת הזוג את חלקתי ל ח ש ו ב י ם ,כ מ ג ה ג יהודי ע ת י ק ,ה ר ב י ת י ב ה ק ר א ת ה כ ת ו ב ה ,ו כ ד ו מ ה . ו ב א מ ת ר א י ת י כ מ ה ר ו ח ט מ י ר ט מ ו ן ב ד ת ו ב צ ו ר ו ת י ה הליטורגיות .ה צ ר מ ו ג י ה ה ז ו ה צ ל י ח ה ל י צ ו ר ב מ ק ו ם זה ו ב ר ג ע זה ,כ ש ה כ ל ב ע ר וקדח ת ח ת י נ ו ,מ ע ר ך מ ר ו מ ם . ש ת ו ״לחיים״ ו ס ע ו ד ת ־ מ צ ו ה — ו ה ר ג ש ת י כי ל ו א ע כ ב ו א ת ה ק ה ל עוד ז מ ן ־ מ ה , ח י ו יוצאים א פ י ל ו ב ר י ק ו ד ־ מ צ ו ה . יום ר ב י ע י , .19/8 ק י ב ל נ ו ד י ר ה .ל י ל ה ש ל ם ביליתי בחדרים ,ש מ ה ג ר ל פ נ י כ ן חייט — ל פ י ה ת ע ו ד ו ת ש מ צ א ת י ,ק ר א ת י ניירות ,ת ע ו ד ו ת ,יומן ,ו נ ע ש ה ה א י ש כה קרוב לי כמה בחלומו לרוסיה, ובשאיפתו מצאתי ל ח י י יושר ושויון ס ו צ י א ל י . שירים ביומנו ,שהוא ,נ ד מ ה ,ח י ב ר ם ו נ ו כ ח ת י ש נ ש מ ה ערה ו ח ו ל מ ת ל א י ש . •כעת א נ י ו פ ס נ ש ט י י ן נ י ר ש בבוקר •והוציאה השכם כל שכרנו עלה אשר א ת מ ק ו מ ו .מ י י ו ד ע ל כ מ ה זמן ו ל א י ז ה מ י ן גורל, ברחוב לשנו עגלה על מהשאפ המזלג. ואשתי הטעינה רצה מצע, לדירתנו מלבושים, נעלים לבנים, •ומכולת. אשתי •מכבדים, סדר מפחדת משנים לעזוב את את הסדר הטחנה שהכניס ואנו הדייר שנינו, הקודם, פסנשטיין האמתי, ואנוכי, לדירתו, מפנים, ועורכים אחר .מ ע ת י ק י ם רהיטים ,ז ו ר ק י ם מ צ ע י ם ד ר ך החלון החצרה ,ו מ ס ד ר י ם חפצינו. ב ח צ ר ר ע ש והמיה .כ מ ה מ א ו ת איש ,ל ר ו ב ג ב ר י ם ,עושים ס ד ר את בכמה •עשרות ד י ר ו ת ב ב ת ־ א ח ת . אחר־הצהרים מ ס ר ל י ב ן ה מ נ ה ל הזקן ק ו ב ר ט ו ב ס ק י ש מ ש ו ם מ ה נ ו ט ה ל י ח ס ד ו נ ו ה ג בי כ ב ו ד ר ב ,ש ה ח ל י ט ו ל ה צ י ל א ת ה ס פ ר י ו ת ה פ ר ט י ו ת הכי ח ש ו ב ו ת — והיות שגודע ל ה ם שספרייתי ע ש י ר ה וראויה לגניזה ,י ש ל ח ו א ת י עגלה וסבל ע״י פועלי שאפ ל ד י ר ת י ,ל ה ט ע י ן א ת ה ס פ ר י ם ה כ י ח ש ו ב י ם ,ו ה מ ה פ ה יטמיגום. באתי בערב לדירתי. בקושי ה כ נ י ס ו נ י ,כי היא נתפסה ־טעבענס ו ר ק ב ח ד ר א ח ד ה ר ש ו ל ג ו ר ל ש א ר ת י ר ח ל א ו י ר ב ך ו ב י ת ר ח ד ר י ה ד י ר ה זרים יגורו בה .ס פ ר י ם ה ר ש ו ל י ל ה ו צ י א והדגישו ש ד ב ר י ם א ח ר י ם ל א אוציא, כ פ י ש ע ש ת ה אשתי ,ש ה ע י ז ה ל ק ח ת א ת חפציה ,ה ט ע נ ת י כ ל ס פ ר י ה ק ב ל ה ש ל י , ביניהם ״ ע ו ר ב י ם ״ ל ב נ י ם ו י ק ר י ־ ע ר ך אחרים ,כ מ ה מ ס פ ר ו ת ה ר ב נ י ת ו ק ו נ ק ו ר ד נ צ י ה , מ ו ר ש ת מ א ב י ז״ל. בפעם הראשונה אחרי כ מ ה שבועות ,שכעת נראית כתקופה שלמה ,התראיתי ע ם ש א ר ת י ו ע ם פ ר ו פ ס .ש נ י ה ם ה ס ת ד ר ו ל ח צ א י ן כמוני ,ב ת ע ו ד ו ת ב ל י א י ש ו ר י ם , ר ש ו מ י ם ל א ״ ח ת ו מ י ם ״ ,כ נ ה ו ג ב ח ו ג י נ ו .ש מ ה האכילונו מ א כ ל ח ם ו ע ג ב נ י ו ת .א ח ר י •הפסקה של 16יום ט ע מ ת י ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ל ח ם ו ל מ ר ו ת הצווי ה מ פ ו ר ש ״ ב כ ל י ך ל א תתן״ ,ט מ נ ת י ב כ י ס י ש ת י פ ר ו ס ו ת ל ח ם מ מ ש .ה ע פ ת י מ ב ט על ה פ ס נ ת ר ש ל נ ו •שעמד בסלון ,ר א י ת י א ת א צ ב ע ו ת י ל ד ת י ש נ ע נ ע ו ו ה ל מ ו ב ו ; ב ב ת א ח ת ,ת מ ו נ ו ת ׳זוהר וזיו מ ה ו ל ו ת ב מ ר א ו ת ת ו פ ת ו כ ל י ה . פ ה נ ו ד ע ל י ש ה מ צ ב ר ע מ א ו ד .ס.ס .א י נ ה ח ו ש ב ת ל ה פ ס י ק ,ר צ ו נ ה ל ה ו צ י א •80 אחוז מ י ה ו ד י וארשה ואולי יותר. גם ענין ה ע ב ו ד ה במזרח נעשה בהיר, ילרעתנו .ע ו ב ד י ר כ ב ת פ ו ל נ י ם מ ו ד י ע י ם ש ב א ח ת ה ת ח נ ו ת ט ר ע ב נ י ק י או ט ר ע ל נ י ק י , •מורידים א ת היהודים ו ע ד ה י ו ם ל א ר א ו שיובילום ה ל א ה .א מ ת ,א י נ ם ש ו מ ע י ם 62: שום רעש ,ל א מ כ ו נ י ו ת ,א י נ ם ר ו א י ם שום אדים ,א ב ל קשה ל ע מ ו ד ע ל כי יען השטח כל טרעבניקי מוקף סביב חומה שיורה ומשמר האמת, מתקרב. בכל ק ש ה ל ת א ר ש ש מ ה נ מ צ א ״ ה מ ז ר ח ״ וכי ש ם ישנה ״עבודה״ .ק ר ו ב ל ו ד א י ש ש מ ה ד ב ר ־ מ ה ביהודים ,ב ד ו מ ה אולי לגומבין ,או אפילו באופן א ח ר — א ב ל עושים ה מ ט ר ה היא א ח ת :כליה .פ ס י מ י ו ת של מ א ה אחוז נ ש ב ה מ ה א נ ש י ם הללו ,ש ק ש ר ל ה ם ע ם ה ק ה י ל ה ו ה מ ש ט ר ה .ה ש א פ ש ל נ ו הקטן ע מ ד מן ה צ ד ו ל א היה ל ו שום חוץ ו ל א י ד ע נ ו מ ה מ ת ר ח ש .פ ה ח ק ר ו וידעו והידיעות זעזעו .ועוד ס י פ ר ו קשר שיהודי צרפת, והולנדיה בלגיה בקרוב עוברים הדבר אותו הרשמות כמונו, ו ר ש י מ ו ת וגם א צ ל ם מ כ י ג י ם א ת היהודים לגירוש גדול .אומרים ש י ג ר ש ו ם הנה. ל א ק ש ה ל נ ח ש ,מ ה פ י ר ו ש ו ש ל גירוש זה. ב ש ו ב י ל ש א פ ל א ר צ י ת י ל מ ס ו ר לידידי נ פ ש י א ת כ ל ה ח ד ש ו ת שעמי .א ד ר ב א י ו ם ־ ט ו ב ב ל ח ם ,ש ה ו צ א ת י מ כ י ס י בז׳סטה של מ נ צ ח ב כ ל חגגנו אחת. הפסקה אחרי כזו, ארוכה ערב הלחם הטוב כמגד החזיתות שבעולם. בבת־ הסתכלנו ר ק א ח ד בשני ,ה ע י נ י ם ק ר צ ו מ נ ח ת ו ה ש י נ י ם א כ ל ו הדורין הדורין ,ב ט ו ב ־ ט ע ם ו ד ע ת . בפעם ״ ב ז ע ת אפיך ת א ב ל ל ח ם ״ ראשונה נהפכה קללה ל ב ר כ ה : נשתנה לעונג אצלנו .י ש ב נ ו ש ל ו ש ת נ ו ,אני ה א ב ,ה ב ע ל ,ה ג ב ר גורם העונג ,ע ל ס פ ס ל ו ל ר ג ל י על שטיח אשתי ו י ל ד ת י ו ט ע מ נ ו ל ח ם אהרי ה פ ס ק ה של 16יום .ל ח ם ל ש ו ב ע . ס ד ר ת י א ת שקי ה ס פ ר י ם שלי ,ט מ נ ת י ם ב א ח ד ה פ ר צ י ם ב ט ח נ ה ו ה ל כ ת י לישון שבע־לחם וממגע ספרי. הראשונה בפעם מזה רב, זמן למרות חתימה חוסר ואישור ,ישנתי שינה ע ר ב ה . יום ד , 21/8 .1942 איזה צבע ולכ״א מהם ליהודי הגיטו ידוע ש י ש נ ו יום ו׳ ארוך ביוני ויום ו׳ ק צ ר ב ד צ מ ב ר , מיוחד: האומללים, לאחד בעיקר רחבות לפועלי וחום, השאפ לשני בכלל מצור והשאפ וקור. שלנו אבל בפרט, יישאר יום ו׳ זה לזיכרון ע ו ל ם ב ת ו ר יום ו׳ השחור. בבוקר סדרו א ת הקבוצות לעבודה .בעלי האשורים לחוד והבלתי מאושרים לחוד. את הבלתי מאושרים מלאו עבודות ב נ י ־ ג ב ע ו ן :כיבדו ,טהרו, וניקו צחצחו, החצר .אמרו ש ש י ל י נ ג י ב ו א ויביא א ת ו א ח ד מס.ס .ל ה ר א ו ת ל ו א ת ה ש א פ הפועלים. ואת נקינו עד להזיע. כל הנשים והילדים גורשו מהשאפ לדירות, יען מ ש ר ד ה ד י ר ו ת ג מ ר א ת ע ב ו ד ת ו ו ח י ל ק ל כ ו ל ם דירות .ש ל ו ש ה ה ב ת י ם ב ה ם גרו פ ו ע ל י נ ו חוסמו בגדר ,ה פ ת ח ה י ח י ד ד ר כ ו נ כ נ ס י ם מ ה ש א פ ל ב ת י ם ,נ ס ג ר .ב ש א פ ה ת ג ה ל ה ע ב ו ד ה ט ב ע י ת ,ב ט מ פ ו .ה נ נ י ב א מ צ ע ה ע ב ו ד ה ו ב א ו ל ק ר ו א לי ש א ו צ י א א ת א ש ת י יען אינן חפצות וילדתי מהטחנה, הטחנה יצאו ,נ ש א ר ו ר ק ח ו ל י ם לצאת. בטחנה התיעצנו קצרות. ב י נ י ה ם ה מ ז כ י ר נדל ,ע ו ד כ מ ה חולים כל דרי ואשתי ע ם ילדתי ,ש ק י ב ל ה ש ו ב ח ו ם ר ב ו ל א י כ ו ל נ ו ל ט ל ט ל ה .ב ע ל י ה ט ח נ ה ל א ה ת ח ש ב ו ברשיון ה ה נ ה ל ה ו ד ר ש ו ש ר ק ה ח ו ל י ם ה א נ ו ש י ם ישארו ו ה ש א ר י ל כ ו ל ד י ר ו ת י ה ם . א ש ת י ואנוכי ת פ ס נ ו ש פ ה ב ט ח נ ה — ה ב ט ח ו ן ר ב ה ו א מ א ש ר ב ב י ת .א ש ת י ע ו ד ל ח ש ה לי ש פ ה יש ודאי מ ח ב ו א ,יען ש מ ע ה ש ה נ ש י ם ש ל ב ע ל י ה ט ח נ ה מ ח כ ו ת עד ש כ ו ל ם יצאו והן ת כ נ ס נ ה .ב י ד ע י א ת מזלי ,ל א הייתי כ ל ל בספק אותנו ויאלצונו ל ע ז ו ב א ת ה ט ח נ ה ,כ ש פ ת א ו ם קפץ א ח ד ב צ ע ק ה : קפצו ל ת ו ך ה ט ח נ ה כ ת ר י ס ר נ ש י ם וילדים ,ואף א ח ד כ ב ר ל א ש ם שינצחו ״ י ש נ ם ! ״ אז לב לאשתי 63 ו ל י ל ד ת י שנשארו .אני ר צ ת י ה ה צ ר ה ל ה י מ צ א בין ה פ ו ע ל י ם ,במקומי. ששה שבעה שוטרים עברים נכנסו קראו למנהלים ודרשו לערוך בדהרה, ח י פ ו ש .ה מ נ ה ל י ם ה ת נ ג ד ו ו ב א ר ו ש כ ב ר היו פ ה ו ב ו ס ה ש א פ ה ס ב י ר ש ה כ ל ב ס ד ר . צ פ צ ו ף ב מ ש ר ו ק י ת ,צרצור ב א ז נ י ם ,כ א י ל ו ח ו ת כ י ם א ת ה ע ו ר ב מ ס פ ר י י ם , פתאום ה ש ו ט ר י ם ה ע ב ר י ם ה ס ת ד ר ו ב מ ש ט ר ״ ד ו ם ! ״ ,נ כ נ ס ו ש נ י ש ק צ י ם צעירים ״שחורים״ ח מ ו ש י ם ,ובידי ש נ י ה ם מ ג ל ב י ם ארוכים .א ח ד מ ג ה ל ,השגי ס ג נ ו או עוזרו .ע ב ר ו ש ו ר ת השוטרים ,ש ה צ ד י ע ו ל פ נ י ה ם ,ו א ל ה א פ י ל ו ל א הביטו ל ע ב ר ם .א ח ד לפני ״ כ ו ל ם בשורה״ .חיש ה ת פ ז ר ו הפליט ה מ נ ה ל י ם יצאו חיוורים כסיד. השוטרים, המנהל ,ב ע ל הקול הצלול והחזק ביותר ,צ ע ק :לעצור א ת הפבריקה — להפסיק ת י כ ף ! נ פ ס ק כ ל השאון .פ ס ק ו ל ש ר ו ק ה מ ס ו ר י ם ה ח ש מ ל י י ם ,מ ש ו ר ־ ט ל ט ל ה ,מ ש ו ר ־ הצלב ו ה מ ש ו ר הגדול .ו ש ו ב צ ע ק ה מ נ ה ל :״ ל ה ס ת ד ר ב ח צ ר ה ר א ש ו נ ה ! ״ .ה ת ח י ל ו באים נסתתרו החצרות, הפועלים מכל כבדים, בצעדים להסתתר .יותר בין ה ק ר ש י ם או ר צ ו ל ד י ר ו ת רגע ה ש ק י ט א ח ד א ת השגי ,כדי ל מ צ ו א חן ובלתי מאלף וחסד בטוחים. גבר זקנים בחצר ובכל נדחקנו בעיגי השחור ,ש ע מ ד ע״י ש ע ר א ו ל ם ה ע ב ו ד ה והציץ ב נ ע ש ה א ו ה צ ל י ף מ ב ט מ ע ל לראשיגו ,השמימה. פ ת א ו ם ה ד ף מ ש ה ו ב ל ב כולנו ,כ א י ל ו ה כ נ י ס ו א ת כ ו ל נ ו ב ב ו ר א ח ד ומהדקים א ת ל ב ו ת כ ו ל ם עד ל ה ת פ ק ע ו ת .יחד ע ם ה ע ו ז ר ש ל הס.ס .נ כ נ ס ו כ ת ר י ס ר אוקראינים. פנינו חוורו ,עינינו כאומן בעל־מקצוע בלטו מפחד. שגיגש נכנסו לעבודתו. בצעדים כובעים קלים, שחורים, בטוחים, בלורית מומחיים נשקפת — מתחת ל כ ו ב ע ב צ ד ש מ א ל ,ר ו ב ה ב ד ו ר צ י ח ה ב כ ל ה פ נ י ם ו ה ה י ל ו ך .ע ב ר ו ל פ נ י שורותיגו, עברו את שער החצר הראשונה לחצר שניה וראינו שפנו לחצר המובילה לפתח, ד ר כ ו נ כ נ ס י ם ל ב ת י השאפ ,ל ד י ר ו ת .ד מ נ ו נ ק ר ש .ל ד י ר ו ת ? ל נ ש י ם ו י ל ד י ם ! עלינו השוטרים .ב ש ו ר ו ת י נ ו פ ח ד נ ו ר א .א ל ה ש א י נ ם מ א ו ש ר י ם רוצים לברוח, שומרים באיזו ד ר ך ? ב ש ע ר ע ו מ ד ת מ ש ט ר ה ,ב ד י ר ו ת — א ו ק ר א י נ י ם ,ו ב ח צ ר — ם״ס .ח פ צ נ ו ל ק פ ו ץ ע ל הגגות ,ו כ ב ר ע מ ד א ח ד ו ש נ י מ ו כ נ י ם ל ה ח ז י ק ע ל כ ת פ י ה ם כ מ ה ח ב ר י ם ש ע ל ו ע ל ה ג ג ויושיטו יד ל נ ש א ר י ם ו נ ת ח י ל ל ב ר ו ח .ה פ ר י ע ו ה מ נ ה ל י ם והמשטרה, ש פ ח ד ו ש כ ל ה ש א פ יסבול ,י ה ר ג ו א ת ה א ח ר י ם :״ ב ג ל ל כ ם כ ו ל ג ו ג מ ו ת ״ — צ ע ק ו המאושרים. של התחלגו להתרחק מהשורה ולסוג אשד .ח ל ש ה .״ פ ע ר ט י ק ״ )גגמר( ושקט. פ ת א ו ם יריה ,א נ ח ה ק צ ר ה אחור. ב פ נ י מ נ ו נ ק ר ש הדם .מ ה ש ש מ ע נ ו ו מ ה ש י ד ע נ ו ב א עלינו .א ו ת ם ה א ו ק ר א י נ י ם ,ב א ו ת ו ה ר ח ו ב נובוליפיה ,שחטו אלף ו ח ט פ ו ר ב ב ה ל ש ח י ט ה ,הרי נ מ צ א י ם ע כ ש י ו פ ה י ח ד ע ם מ ו ר י ה ם מס.ם ,.ומי י ע כ ב ב ע ד ם ל ה מ ש י ך א ת ע ב ו ד ת ם ? א ד ר ב א ,ה ת מ ח ו וידעו ל ה ו ס י ף על הראשון. פתאום יריה שניה באולם העבודה שני וחזרו יצא הם.ם,. העוזר לרגע ו ח ש ב ג ו שיכווגו א ת א ק ד ו ח י ה ם גגדנו .מ נ ה ל הס.ס .גיגש ל ש ו ט ר י ם וציווה ל ב ד ו ק א ת הניירות .ה ק ש י ב ל ד מ מ ת ־ ה מ ו ו ת ש ל א ל ף ה ג ב ר י ם ה נ י צ ב י ם לפניו ,ה ב י ט בשוטרים הרצים ל ס ד ר ה ש ו ר ו ת כדין ,וציווה •לעוזרו את לבקר ב ב ת י ם .ופה ״הפעולה״ ל פ נ י נ ו ה ע מ י ד ו שולחן ,ס ב י ב ו ה ו ע מ ד ו ה ש ו ט ר י ם ו ה ש ח ו ר ,ה מ נ ה ל י ם הביאו פנקסים, ספרים, הלמו של הביאו בריטמוס ס.ס. חתמה כסא לשחור ,הוא כמעט נורמלי. בחותמתה התחיל בפנקסים האדומה. לדפדף, ל ב ו ת שש מאות נמצאים ולעומתם אנו שמותיהם חמש, המאושרים רשומים. קומנדו מאות הגברים שש ב ל ת י מ א ו ש ר י ם ,ל ר ו ב צעירים ו ב ר י א י ם ,ע ו מ ד י ם ר ו ע ד י ם כ מ ו ל פ נ י מ ל א ך ־ ה מ ו ו ת 64 אולי שלהם, דוקא אלד, בעלי הרגעים אישורים האחרונים מפחדים, אבל גחייהם. על שפניהם ידם .עומדים ימצאו־חן לא הוציאו מ ס פ ר י י ם מ ה כ י ס ו ג ו ז ר י ם ה א ח ד ל ש נ י א ת כ ל כמד, בעיני זקנים, השחורים. שערות־ראשיהם הכסופים. במהירות ר ב ה ו ב ח ר י צ ו ת .ה ב י א ו נ ס ו ר ת וזורקים א ח ד על ראשו של השני ,על מלבושיו, פ ו ש ס י ם מ ע י ל י ם יפים ו נ ש א ר י ם בקרועים. אני פועל איני ש ם עלי, יודע ל ב לזה, ל י קיבלו כבר כמה מלוכלכות ניקוי. מעבודת שפני פועל אנוכי ותואר פועל אבעבועות מעבודה מכגסי בדבק מוכתמים לי. במקצוע אצל גגרים חולצת מ נ ש ה והן את ונעלי .משלימים פ ר צ ו פ י הפועלי .ו מ ה יתרון לי ב כ ל זה ,אם שמה ,ב ס פ ר ,נ פ ק ד מ ק ו מ י ו ת ע ו ד ת י ריקה ,ב ל י ח ו ת מ ת ״הצפוד״ ה א ד ו מ ה ,ה פ ו ת ח ת ש ע ר י ־ ח י י ם ל כ ל נושאיה. והנה ותיכף ק ם ר ע ש מ ע ב ר ל ש ע ר ה מ ו ב י ל מ ח צ ר זו ל ח צ ר א ח ו ר נ י ת ש ל ה ש א פ . ראינו בשמחה מאות למנהל. נשים פותחים וילדים את ניגשים השער ב ל ה או לשער, ומעבירים עוזר לפנינו מוסר הס.ם. א ת נשי דבר ־מה הפועלים. כל ב ז ר ו ע ו ת ל ,אם ק ט ן הוא ,או ה ו ל כ ת ע ל לו אחת מחזיקה א ת ילדה ופני כולן ב ה ו ל ו ת .כ ל א ח ת ע ו ב ר ת ו מ ח פ ש ת א ת ב ע ל ה ,כאילו ח פ צ ה ל ה י פ ר ד ממנו ב פ ע ם ה א ח ר ו נ ה .ו ה ב ע ל י ם כ ש ר א ו א ת נ ש ו ת י ה ם וילדיהם ע ו ב ר י ם ל פ נ י ה ם , חפצו חיים, לקפח ״חוה״לע, מהשורה: שרה״לע, עסעלע, דאבקא! ראשיקא, מ ש ה ,הערמאן ,י ע ק ב ! ״ נ ש מ ע ו ב ע ב ר ן ק ר י א ו ת ג ב ר י ם ל נ ש ו ת ל ן ו ש ל ה ן ל ג ב ר י ם . השומרים עברה של ע כ ב ו ב כ ו ח א ת ה ג ב ר י ם ש ל א י ק פ צ ו ל ק ר א ת יקירותיהן .שורה ש ל מ ה ב ק ר י א ו ת ב ל ת י פ ו ס ק ו ת :״חוה ,ב ד י י נ ע ״ ״משה, נ ש י ם וילדים לסבח? מובלים-. לעיני בערנארד!״ שורה ש ל מ ה במשך בעליהן. שעה מאות הלכו מ א ו ת נ ש י ם ו מ א ו ת מ א ו ת ילדים ,ע ב ר ו ד ר ך שורותינו .נ פ ת ח שער ה ש א פ ל ר ו ל ה . שמה גובוליפיע ברחוב בשורות. סדרום יושב ומעלעל ,שב ע ח ר ו מ ה ח ח גםגר השער. המנהל עדיין השחור ל ל י ע ו ד ב ר ־ מ ה ,ה כ ה זה ב ש ו ס ע ל ה ש ו ל ח ן ו ב ל י ל ו מ ר מ ל ה יצאו שני ה ש ח ו ר י ם ,ו א ח ר י ה ם ב ס ו ף צועדים כ מ נ י ן אוקראיגים, הרובה על השכם ובעינים נוצצות מנצחון פוסעים הגסים פסיעה איתנה ,שמחים. מ ש ר ק ה נ ק ב א ת האזנים .ה מ ש ט ר ה ה ע ב ר י ת ה ס ת ד ר ה .פ ת א ו ם צפצוף באה פ ק ל ה — :״ ל ה ת פ ז ר ! ״ .כ פ ר א י ם ר צ ו כ ו ל ם ל ש ע ר ה ש א פ .ה ר ח ו ב ר י ק אין איש— . נ ש ו ת י נ ו ? ״ — ״ א ל י ל ד י נ ו ז ״ — פ ר ץ ק ו ל פ ר א ש ל אלף איש — .״לאן ״אל אותם?״ לקחו כמבולבל קול: ״הובילום לאומשלאג?״ קפצתי לטחנה. ״מר ד״ר ,ה כ ל בסדר!״ פתוחה והנה ״ומי הדלת. נדל נהרג״? בטתנה אין איש, לפתע שמעתי המזכיר שוכב על הספה ומראה ל י על פ ג ה ב א ו ל ם ה מ ל א ג ב ר י ם ו כ ו ל ם צ ו ע ק י ם ל ע ב ר פ ת ח ב ר צ פ ה :״שרה ,ד ב ק ה , חל, לאה, ״טאטושיו״ בראיגע, סעקלע״. דחפתי כמה הצלה וצעקתי: ״פלה, יוסימה!״ שמעתי קול־צפור של ילדתי וברגע הזה נפתחו לפני שערי־שמים. איני יודע א ם א ז כ ה עוד ל א ו ש ר זה ,א ב ל .ה ר ג ע ה ז ה י י ח ש ב ל א י מ ן הכי מ א ו ש ר י ם בחיי. ספרו לי שכאשר נלע ש א ו ק ר א י נ י ם באו ,הזיזו מ ו ט ו ר א ח ד ה צ ד ה ו פ ת ח ו ב ר צ פ ה ק ר ש א ח ד ר ח ב ו כ ל הגשים ,ה י ל ד י ם ,ה ג ב ר י ם ל ח ו ל י ם ש נ מ צ א ו ב ס ח נ ה , כחמישים גפש ,א צ ו ל מ ט ה .ל מ ע ל ה ש ו ב ה ע ל ו א ת ה מ ו ט ו ר ל כ ל כסדרו, בלי ש י כ י ר ב כ ך איש .ו ב פ נ י ם — ת ע ל ו ת מ ת ע ל ו ת ש ו נ ו ת ו מ ס ו כ מ ת ,יען ש ד ר כ ן מ ו ב ל י ם 65 פסי טרנםמיסיה .כ ל כ מ ה צ ע ד י ם נ מ צ א ש ם ג ל ג ל גדול ואחרי ה ת א עם תעלז? הפסים ,ב ה ה ה ל י כ ה מ ס ו כ נ ת מ א ו ד ,יען ח ש ב ו להגיע .את ה ט ח נ ה ואזי ק ל ל ה י ק ל ע בין ה פ ס י ם ו ל ה י ק ר ע כדג .ב ת ע ל ו ת ש מ ע ו הכל .שמעו א ת יריות הס.ם. ו ר י צ ת האשד .ה א ח ר ו נ ה ל פ נ י מ ו ת ה .ש מ ע ו א ת פ ס י ע ו ת מ א ו ת הגשים ה ה ו ל כ ו ת , ו פ ע ם ח ד ר ו ש ו ט ר י ם ע ב ר י ם ל ט ח נ ה .ע ב ר ו ב ר י צ ה ויצאו כ ל ע ו מ ת שבאו. י צ א ת י ה ח ו צ ה ו ה נ ה ר א י ת י ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ב ח י י ״ ת ש ע ה ־ ב א ב נודד״ .א ל ף ר צ ו ה נ ה ו ש ו ב וזעקו, איש פרכו בכו, צ ב ט ו לחיים, אצבעות, מרטו שערות וצעקו בפראות. פיר אוגופט ל א ה ס ת פ ק ו הרוצחים ב מ ע ש י ה ם ב י ו ם ו׳ הארור ,והם ש ב ו ל מ ח ר ת ,ב ש ב ת ד.־ 21.8ו ב י ו ם ראשון ו ש נ י ש ל א ח ר י ה .ו ע ר כ ו ב י ק ו ר ת ש ו ב ושוב ,ו כ ל א ח ת חמורה מ ה ש נ י ה .ב כ ל א ח ת — ר צ ח ,ח ט י פ ו ת גשים וגברים ,ג ם מ ב י ן א ל ה שאושרו כדין .ה ה נ ה ל ה ג ר ג ז ת מ ח ש ש ש ל א יאשרו א ת ה ש א פ ש ל ג ו ב כ ל ל . ג ם שיליגג מ ע ו צ ב ן מאד .א ש ת י ו י ל ד ת י מ ת ח ב א ו ת ב מ ר ת ף — ו ה פ ח ד ש ל כולגו איום. אמש נ כ ג ס ו ל ב ת י ם ב ש א פ י ם שוגים והוציאו א ת כ ל ה פ ו ע ל י ם שגמצאו שם ,ל מ ר ו ת שהראו ל ה ם פ ת ק א ו ת ש ע ב ד ו כ ל הלילה .ל ק ח ו מ ר ח ו ב נ ו כ מ ה אלפי איש ,ר ו ב ם פ ו ע ל י ם ו ת י ק י ם ,ב ע ל י אישורים ,ושוב חוזרים ועורכים עמדגו. שעות קרוב גברים למאה הוצאו משורותינו סלקציות. שלוש לאומשלג, ו ג ם כ מ ה פ ק י ד ו ת מ ה מ ש ר ד ש א י ש ו ר י ם בידן .גם א ש ת ה מ ג ה ל פ ר י ק ל ו ב ת ו של ה מ נ ה ל ק ו ב ר ט ו ב ם ק י . אולי מ ת פ ק ע י ם כולנו ,ל ו ל א א צ ב ע א ל ה י ם חדשה ,ש ע ו ר ר ת נ ו ו מ מ ש היינו ה ח ז י ק ת ג ו על ר ג ל י נ ו ש ל א נ י פ ו ל ו נ ת מ ו ט ט :ה פ צ צ ה מהאויר .הרוסים מ פ צ י צ י ם ! אנו.שומעים אינה את שריקת הסירגות ב ו ר ר ת ו ע ל ו ל ה ליפול על ) צ פ י ר ו ת ( ,היריות ,ה פ צ צ ו ת :ואף כי פ צ צ ה ראשינו, בכל מתמלא זאת לבנו נחת. נחת ה ת ו ח ל ת ו נ ח ת ה מ ב ש ר ת א ת ה ס ו ף מ ת ק ר ב :א ם כ ב ר מ ו צ א י ם הרוסים לנכון ל ה פ צ ה וארשה ,כ א ש ר ה ג ר מ נ י ם את לראות ולהיות קרובים לפצצות. בלילה גורל מ ס ר ל י חברי ,נ ג ר ־ א מ ן ,ש ש ב ש ל י ח המנהלים ,ש נ ס ע להיודע מ ה הנשים לעבודה. תחנות קשה בתוכה, פירושה ת ש ל ו ם בזמן. עלינו על הגגות הכל הנחטפות זה ובפיו שקר וכזב בשורה וצחוק אחרי מ א ל ק י נ י ה .שמה .נוצר לדעת ועובדים, ב א י ז ה .אופן גומרים נוראה. ומרמה. הנחטפים המה מחנה־עונש אותם. אינם מחוסלים וכל הנכגס י ש .אומרים נשלחים בטרבליגקי, למזרח כמה ש ו ב איגו יוצא. שגברים בריאים חיים והנשים והילדים .נ ג מ ר י ם ,א ב ל יש ל פ ק פ ק גם בזה .א ח ת ודאי הוא, אין מ ז ר ח ואין עבודה .ליהודים יש ר ק מ ח נ ה ,ו מ ח נ ה ־ מ ו ו ת הנהו ,אף כי סודותיו ס ת ו מ י ם וטמירים .עדיין. . יום.6/9 /*. אם יבואו פ ע ם הימים ה נ ו ר א י ם של צ ר ו ת ־ י ש ר א ל ויסתדרו ל פ נ י כ ס א ״ ה כ ב ו ד ,כ ל א ח ד י א ח ז בשינלו א ת ה י ל ד י ם ,ה א מ ה ו ת ו ה ז ק נ י ם ה א ו מ ל ל י ם 66 שטרף היום ל י ו ם זה. ו ש נ ש ר פ ו ב ש ע ת מ ל כ ו ת ו ע ל י אדמות ,אזי מ ק ו ם ב ר א ש יינתן ה מ ב א י ש ו ה מ ח ר י ד ב י ו ת ר ש ע ב ר ע ל י נ ו בוארשה ואולי על י ש ר א ל בעולם. יום ש ד ו ג מ ת ו ל א י מ צ א ו ח ו ק ר י ־ ח ק ר ויודעי ס ת ר ונגלה. א ח ר י ח צ ו ת ־ ה ל י ל ה ת ח י ל היום .ישנו כ ש נ ש מ ע ה ת נ ו ע ת אופניים ב ח צ ר .הורי לוברנצקי הכירו ש א ו פ נ י ב נ ם ה ש ו ט ר הם ,ק פ צ ו ל ח ל ו ן ו ה נ ה כ ב ר ק ו ל ו נ ש מ ע : ״פתחו!״ השעה שלוש בלילה .״קרה מ ה ? ״ קפצנו ממשכבינו .הבן הכניס א ת הוריו לחדר והתלחשו הרחצה והוא ארוכות, ובלי יצא להשיב קפץ במלה, ו ע ל ה ע ל אופניו ו נ ס ע . פ ר ץ ל ו ב ר נ צ ק י ב ב כ י נ ו ר א ה ו א ו א ש ת ו ״אבדנו ,אבדנו ,אין כ ב ר ש ו ם הצלה״. ואחרי ה ב כ י הודיעונו דירותיה שהנה בלילה כעת למשטרה צוו העברית מכל שתצא ו ת ע ב ו ר ל ר ח ו ב אחד ,ר ח ו ב וולינסקה ,ו ב ב ל ה ר ח ו ב ו ת ה א ח ר י ם ה ד ב י ק ו שעל פקודות, ולהתאסף כל היהודים העובדים בריבוע הרחובות זמנהוף, ושאינם מילא, עובדים, ולינסקה את לצאת ומורנובסקה, דירותיהם, בלי כולם, יוצא מ ה כ ל ל .מ י ש י י מ צ א פ ה יירה ב מ ק ו ם .ש מ ה ב ר י ב ו ע ת ו ע ב ר ס ל ק צ י ה ,א ל ה ש י ב ר ר ו ל ח י י ם יסעו ל ע ב ו ד ו ה נ ש א ר י ם ל א ו מ ש ל א ג . בוקר הרחוב כמו עם ב י ת ־ ק ב ר ו ת בעיר ק ט נ ה ביום ק ח חם ולוהט .שקט וריח מ ת י ם נודף ב ח ל ל .א נ ש י ם מ מ ה ר י ם ,א צ י ם שיספיקו ,ש ל א יאחרו א ת המועד. ״נישאר ואשתי על — ה ח ל ט ת י — אנו נ י ש א ר ״ .ל מ ה ל ל כ ת שמה ,ל ה ב י א ל ה ם א ת י ל ד ת י ק ר ב ן ואותי ל ק ר ב ן ,מ ו ט ב ש י ב ו א ו ה נ ה אצטער ל ק ח ת אותנו .ל מ ה זה ט ר ח ת ם ,א ד ר ב א ל א א ח ס ו ך ל ה ם טרדה .יבואו ויקחונו .גם ש א ר ת י נ ש א ר ה . בריצה בת באה המנהל ודודתו פרנקל להסתתר במרתפנו. גם החליטו המה להישאר .יש זמן ל מ ו ת . השעה העמדנו ש ל ו ש ת ־ ר ב ע י עשר .שקט .י ר ד נ ו ל מ ר ת ף א ש ר בביתנו .ב ח כ מ ה י ת ר ה את פנימה. השולחן ירדתי באלכסון האחרון. היה באופן לי כזה הרגש שמעצמו שירדתי יפול לספינה על המכסה, תת־ימית כשנרד המשתקעח ב מ צ ו ל ו ת .אולי נינצל .א ו ל י ל א י ה ד פ ו א ת ה ש ו ל ח ן ה צ י ד ה ואולי ג ם א ז ל א ירימו את השטיח ,אז י ע ב ו ר זמן ש ל ימים ו א ו ל י ש ב ו ע ו ת ,שאיש ל א י י מ צ א בחדר ה ש כ נ י ם ו נ ו כ ל ל ב ש ל ב ל י ל ה ,ל ח מ ם מ ע ט תה .ו א ח ר י זמן י נ ק ו בודאי ובבתים א ת ה ד י ר ו ת ויבואו ל ג ו ר ב ה ן פ ו ל נ י ם ,אזי נ צ א מ ה ו ר י נ ו ו...תלוי ב מ ז ל ,א ו ש י מ ס ר ו א ו ת נ ו או לא .נ ס ת ת ר ג ו . פתאום שמענו שריקה ,כ ב ר הנם מהר!? פ ה ! כה אחת־עשרה וכבר הם פה .מ ד ב ר י ם גרמנית .פ ק ו ד ה קצרה ...שקט ...מ ד ב ר י ם .ש פ ה א ו ק ר א י נ י ת .ה ר ו צ ח י ם נשארו לבדוק את הבית. הננו שומעים פתיחת דלתות. חלונות עפים באויר ו נ ו פ ל י ם ב ר ס ס על ר צ פ ת ה ח ד ר או א ב נ י החצר .יריות .מ כ י ם ב ק ת ה ר ו ב ה .מ כ י ם בקרדומים, ודאי דירות סגורות. דירתנו פתוחה לרווחה ואי־הסדר שהותרנו כ ה פ ר א י ,מ ע ו פ ש ומזוהם ,ש ע ל ו ל ל ה ב ה י ל כ ל ברנש ,ח ח מ א ו ק ר א י נ י ם אולי. שתים־עשרה. מ ת ק ר ב י ם הנה .לפי הפסיעות ושבירת הדלתות הננו שומעים ש ה ו ל כ י ם מ ד י ר ה לדירה .חיפוש מ ד ו י ק .ל א יעזבונו .ל א ! ה נ נ ו ע ו צ ר י ם נ ש י מ ת נ ו . מתקרבים, ומיילל, המדרגות מ צ פ צ פ י ם ,ד ע ת ם ז ח ה ע ל י ה ם .ל ב נ ו ר ו ע ד ל כ ל צ ל י ל ה צ פ צ ו ף ,בוכד< כ א ל ו ע מ ד נ ו ע״י ק ב ר א י ש יקר ,אולי ע ״ י ק ב ר נ ו אנו .נכנסו .ל ג ר ם שלנו .א ח ד נ כ נ ס ל פ ר ס ר ,שני ע ל ה במדרגותנו ,הננו שומעים כיצד 67 ה ו א מ ד ל ג על כ מ ה מ ד ר ג ו ת ב ב ת ־ א ח ת ,ודז*י צ ע י ר ה ו א וספורטיבי ,ה א ו ק ר א י נ י הזה ,בן ה ס ט פ הפראי ,מ ח ו ג ך ב ת ר ג י ל י ־ ר צ ח ,ע ם ־ ה פ ר א . . .הגה ע ו מ ד ה ו א ע ל ־ י ד א ב ד חוש ריחו ...איגי יודע, דלחגו... הברגש 8 ה ג ם הזה שפה, נפשות חיים 10 מחכים צד מאימת הוא מה בקרבתו ,מחכים 8 לקנה־רובו הג׳וגגל וכדוריו. שיצרו 8 עושה איש גפשות הגרמנים איגו כעת ...הוא בכליון־נפש לסידורו יהודים, עבורו, כלבי בן »כנ1 יודע המידי. קרובים הפקר עברו ו9טלורה. ר ג ע י ם .ע ל ב ה ו נ ו ת הרימוגי ד פ י ק ו ת ל ב י ע ד ל מ כ ס ה .ה ת א מ צ ת י ב כ ל כ ו ח ו ת י ו פ ת א ו ם כ מ ע ט ו ה כ ה ב מ ג פ ו ע ל ראשי ,ל ו ל א המכסה .ה נ ה ו ! הוא לתפוס.רשרוש פה ,ב ח ד ר הזה ,עלינו ,ע ל ראשיגו ...א ל א ל ו ה י ־ י ש ר א ל ,ר ב ש ״ ע ,ה ט ו ב ו מ ט י ב ,חנון ורחמן. הפה כל תפילות שלמדו ולא למדו הסגור, עורקי מ ל ב ו ת רועדים. רק גופנו, בו בעט וההוא הנפשות ניגש בשולחן, ב מ ר ת ף ,נישאו ל מ ר ו מ י ם , לשולחן, ירק, בבחילה, נ ג ע בו, קילל, אך דרך הצטלבו ניגש שרק, כל לחלון ה פ ת ו ח ,ק ו ר א ל ח ב ר ו ״פדיה ,פדיה ,ט ש א ר ט פ א ד ע ר י ״ ! מ ה נ ע י מ ה ב א ז נ י נ ו ה פ ר ז ה ה ג ש ג ב ה הזו ,מ ה ה ת ר ח ב ל ב נ ו ו נ ת מ ל א ת ו ד ה ל א ל מ צ י ל נ ו .הבינונו ,ש כ ע ת יצאו ודאי .נ צ ל ג ו .גצלגו. אין אגו יודעים ג ס ת ר י ג ו ר ל נ ו ל ה ב א .כ מ ה זמן נ צ ט ר ך ל ה י ש א ר פ ה ב מ ר ת ף , ב ל י מ י ם טריים וחמים ,ב ל י ר ח י צ ה וחיים .אין אגו יודעים מי יבוא ל ד י ר ה ,מי יגור ב ה ו א י ך י ק ב ל אותגו ב ע ל ־ ה ב י ת ה ח ד ש ,ה פ ו ל ג י או הגרמני ,כ ש ג צ א פ ת א ו ם כ ע כ ב ר י ם מ ה ו ר י נ ו ו נ א מ ר ל ו ״ ש ל ו ם ־ ע ל י כ ם ״ ה נ נ ו פה ,יהודים ,אורחים געימים״. כ ל זה ס ת ו ם מ פ נ י נ ו ,ד ב ר א ח ד בטוח ,כ ר ג ע נ צ ל נ ו . פתאום לחטיבת שמעגו עצים. קולות בגרמנית, ע ב ר ו רגעים. דרך אוקראינית חרך חלוני ודפיקה ראיתי בלתי אש פוסקת שהלכה הדומה והתפשטה. ל ש ו ג ו ת ־ ה א ש געשו ת ד י ר ו ת י ו ת ר ועשן. פתאום טרא־טא־םא .תרועת חצוצרה של מכבי־אש ובלבול ק ו ל ו ת שוגים ב ח צ ר .ב י ת ג ו בוער .מ מ ע ל ל ג ו ב ק ו מ ה ה ש ג י ה פ ר צ ה שריפה .למזלגו זו נ צ פ ת ה ע״י אוקראיגי ,ג ר מ נ י או פ ו ל נ י ו ש ל ח ו ע ז ר ה , לפחד, שרק אחרי שהעמידו מדירתגו אפשר הכבאים להגיע את העגלה, לקומה השניה, א ב ל חיש מ ה ר נ ה פ כ ה המשאבה כי והסולם הכניסה השגיה שמחתגו בחצר, נוכחנו כבר בוערת. ובין־רגע נ ת מ ל א ה ד י ר ת נ ו כ ב א י ם ו מ ח ד ר ג ו ד ר ך החלון הוציאו א ת ציגור ה מ י ם והתחילו מ כ ב י ם א ת האש .ו מ ג פ י י ם כ ב ד י ם ש ל ח צ י ת ר י ס ר כ ב א י ם רצו ,עמדו, מ ש כ ו ,ס ח ב ו כלים ,ק ח ־ ו מ י ם ,וציגור ה ע ב י ר ו ב ד י ו ק מ ע ל ל ר א ש י ג ו לחלון ,ו ב ע ת ששפכו ח ב י ו ת מ י ם על ה ת ב ע ר ה י ר ד ה ע ש ן ל מ ט ה ו ה ת ח י ל מ מ ל א א ת מ ר ת פ ג ו בכמות ובפרץ כה רב עד ש ל א יכולנו לנשום ,נגררנו לשיעול והתחלנו מ מ ש להחנק .ה ש ת ע ל נ ו ככלבים בחורף וכל מזלנו ,ששאון המים וקולות האש החניקו א ת השעול. יום שני, J.942 7/9 קפואים, קדושים, רטובים, עייפים ושבורים נכנסנו ל ח י י היום ה ש נ י ב מ ר ת ף .ר ח ו ק מ ה ע ו ל ם ו מ כ ו ל ם .ש ו ם סימן חיים אינו מגיע אלינו. א נ ו א ו ל י היהודים• היחידים ש נ ש א ר ו פ ה ש ל א ה ל כ נ ו ל ר י ב ו ע ,ב כ ל אופן ב ס ב י ב ה ו ד א י אין איש .ואיר נ ק ש ו ר ק ש ר ,איך נ ד ע מ ה נ ע ש ה ע ם היהודים בריבוע; ימה יהיה 68 ע ם ה ב ת י ם פה ,מ י יבוא? רחוקים מכל ה ע ו ל ם ,נ מ ש ו ך אנו לבד• ב ע ו ל האסון פה. רגש שלנו. ל צ א ת ! לצאת, העזיבות הנוראה. להתמסר מאשר בדידות לחיות וטרוניות בתנאים הנשים כאלה, שנשארנו על ממילא נחזיק לא מ ע מ ד פ ה זמן ר ב ! ל מ ה העינוי ל ש ו א ז ערב כ ב ש א ת ה ת ב ל וחושך אפף א ת מרתפנו .צעדים מתקרבים ,מתרחקים, גם ק ו ל ו ת .מ ר ג י ש י ם אנו ,שאין א ל ה ק ו ל ו ת ג ר מ נ י י ם או אוקראיניים. תחת לחץ הדרישה פתחתי את המכסה בעזרת כל המשתתפים. צעדי ה כ י ר ת ם ,זה דייר בעזרתו נכנסו גבר מהירים ושארתי לביתנו שב. ביתנו פ ת ח נ ו א ת ה מ ר ת ף .א ם כ ב ר ל א באו ,אזי כ ב ר ל א יבואו ,ח ש ב הוא. ר א ה ח י פ ו ש י ם ב ב ת י ם שונים ,ש מ ע י ר י ו ת ו ר א ה פ ג ר י ם ו ה ר ו ג י ם שנמצאו בעברו ו מ ח ב ו א י ם .א ב ל ת ק ו ת נ ו ש ה נ ה ל א יבואו ,כי כ ב ר ע ב ר ו כאן ומה גם במרתפים כ ש י ר א ו ב י ת ש נ ש ר ף ,יבינו שאין א ד ם חי י כ ו ל ל ה י מ צ א בו. ה צ י ל ת נ ו .הרוצחים היו ב כ ל ה ב ת י ם .חיפשו חיפוש מ ע ו ל ה ומצאו השריפה ד ו ק א כ מ ה יהודים ,היו ג ם ב ח צ ר נ ו ,ה ב י ט ו ב ע ש ן ה ע ו ל ה עדיין מ ה ח ו ר ב ה ו ב ע צ י ם ה ח ר ו כ י ם והלכו .״ צ ר י ך אדם ל ב ר ך ע ל ה ר ע ה כ ש ם ש מ ב ר ך על ה ט ו ב ה ,שאין ל ך ש ל א ת צ א מ מ נ ה סובה״. רעה סיפר שמימי הגדולה קיום העם גם במלחמות ל א נפלו ביום אחד חללים כה רבים כמספר היהודים חלקי ל ג ו ה א י ש ששב ,ש א מ ש והיום היו ימי השחיםה בישראל, ב ר י ב ו ע ,ש נ ק ר א כ ב ר ״ ר י ב ו ע ־ ה מ ו ו ת ״ .א ו ת ו חוג צ ר ש ל כ מ ה ר ח ו ב ו ת , רחובות, שמסרו לכל יהודי וארשה. יותר מחמישים איש אלף נשלחו ל א ו מ ש ל א ג ,ל ק ר ו נ ו ת .ג ם ה ג ר מ נ י ם ל א ה כ ח י ש ו ו ה ו ד י ע ו ש ה נ ש ל ח י ם ב נ י ־ מ ו ו ת הם, וציינו א ת הנשלחים בתור ״שמעלץ״ )פסולת( ,סחורה המעונה לשריפה. ל פ י ידיעותיו ,מ כ ל דיירי ד י ר ת נ ו נ ש א ר ה ו א היחידי ,ה י ת ר — 30איש — הובלו ורק כ ב ר ל א ו ש ל א ג .ל נ ו יעץ ל ב ר ו ח ,כי כ ע ת ת ס ו ד ר ב י ק ו ר ת ח ר י פ ה ב ד י ר ו ת לאלה הוסיפה לו שאושרו לנו לגור, עוז הבערנו יוקצה מ ק ו ם . ועצמה. אש זמן ל א א כ ל נ ו ד ו ג מ ת ה . נחמנוהו, צרפנוהו העובדה תחת חסותו של וערכנו סעודה מכל שהיהודים הדייר שבו שחזר, הפרודוקסים והננו דייר בין יהודים, רשמי שלנו, שרשות סעודה שכבר הדייר ה ת ע צ ב ל ר ג ל ה ה ר ס ו ה ג נ י ב ו ת ב ח פ צ י ו ומלבושיו. לסעודה ובמשך זמן קצר הריקונו מהנשאר 10 ק״ג של צ פ י ח י ת ו ת פ ו ח י ־ א ד מ ה מ ב ו ש ל י ם ק ר י ם ו ח ז ר נ ו ל מ ר ת פ נ ו לישון ,ל ח כ ו ת מ ה י ל ד יום. ק ו י נ ו ש י ש ו ב ו ר ם או מ י ש ה ו מ ה ש ו ס ר י ם ויורנו ד ב ר . יום ג/ .8/9 שבו עוד אנשים ושבה היללה הנוראה. מכל דירה לקחו א ת ה ד ו ב ל א ו מ ש ל א ג ,ל פ ח ו ת 55־ 60א ל ף נ ל ק ח ו .ל פ י ה ה ע ר כ ה ה ש א י ר ו ל ש א פ י ם 30א ל ף א י ש :ש ע ב ע ג ס — ; 12ש ו ל ץ — ; 8ו כ ל י ת ר ה ש א פ י ם 10א ל פ י ם .ה ק ה י ל ה ק י ב ל ה י ח ד א ת ה ה ס פ ק ה ל א ל פ י י ם ,ה פ ל א צ ו ב ק ע ם 4־ 5אלף ,י ת ר 35א ל ף נ ש א ר ו ואושרו ,ו ה ש א ר י י ל ק ח ו ל א ו מ ש ל א ג . י ו ם דז/ אין J.0/9 ה ל ש כ ו ת ע ו ב ד ו ת .ה ח ל י ם ו ל ג ש ת ל ע ב ו ד ה ש ס ת י ת ויהי מה. ג ג ר י ם מ ו מ ח י ם .רוצים ל מ ס ו ר ל י ש ו ל ח ן ע ב ו ד ה ש א נ י א ע ב ו ד אנסה. ב ת ו ר אומן. ק פ ל י צ ק י ה ב ס י ח להכגיסגי ל ר ש י מ ה ,יען ש ב ר י ב ו ע ל א א ש ר ו ש מ ו ת ר ק מ ס פ ר י ם ו ב כ ל ל ח ו ש ב י ם ש א ח ר ה ר ע ה נ ו ר א ה ז ה י ו ט ב ה מ צ ב ,ו א ל ה ש נ ש א ר ו בדויים 69 כ ב ר י ח י ו ! א ד ר ב א .אף ש ק ש ה ל ה א מ י ן ש ה מ ה י יוותרו על ש א י פ ת ם ל ה ר ס נ ו כ ל י ל . י נסינו להעמיד שולחנות ולגשת־ לעבודה. עבודה גגרים־ בקושי מ צ א נ ו ' 6 אומנים ,ב מ ק ד ה ג ש א ר מ ג ה ל ה ע ב ו ד ה הראשי ,ק ו ב ה הגדול ,וגם מ נ ה ל פ ל ו ג ת נ ו , ה ק ט ה ו כ מ ה ט כ נ א י ם ש י ד ע ו ל ה פ ע י ל א ת 4המסורים ה ח ש מ ל י י ם י ח ד ע ם קובה מ ם ו ר ־ ה ט ל ט ל ה ו ג ם מ ס ג ר נ מ צ א ,כ כ ה ש ל כ א ו ר ה ימשיך ה ש א פ א ת חייו ה ק ו ד מ י ם ואולי יימשכו ג ם חייגו. 1/9/42Л פוסקות ה י ר י ו ת איגן ש ״ ב ר י ב ו ע ־ ה מ ו ו ת ״ גהרגו. לרגעמעריכים כ ב ר כ מ ה א ל פ י איש מ ה מ ס ת ת ר י ם ,ח ח מ ה ח מ י ש י ם ־ ש ש י ם א ל ף ש נ ש ל ח ו ל א ו מ ש ל א ג ביום א׳ וב׳ ש ל ה ש ב ו ע . ע ב ד נ ו היום ב ל י הרף ,יען נ פ ו צ ה ש מ ו ע ה ש מ ש ר ד ה ע ב ו ד ה י ב ד ו ק א ת ה ש א פ ע ס והעובדים ימי ויחוד, אלול וזמזום את דעתו האחרוגים, בדבר מטעיגים ה צ ו ר ך ו ה ע ר ך של הגשמה את בעצב שאפ. כל ותוגה, זרחה, השמש מזכירים ותובעים. המשור החשמלי, ה ע ב ו ד ה וריח ה ק ר ש י ם ו ז י ע ת ג ו פ ו ת העובדים ו צ ל צ ו ל מ ע ב י ר י ם א ו ת ך ל ע ו ל ם אחר ,ל ע ו ל ם שיופי בו ,ש ב י ע ו ת ־ ר צ ו ן מ כ ח שריריך ,מ ג ו ד ל פ ר י ו ג ך ו י ע י ל ו ת ך ,ו ג ג ד ר צ ו נ ך ה נ ך נ ס ח ב ל ר י ט ם העבודה ,ואף כי ח ר ב ־ ד מ ו ק ל ס ת ל ו י ה מ ע ל ל ר א ש ך ו מ א י י מ ת ,ו א ף כי י ר י ו ת א ו מ ש ל א ג מ צ ל צ ל ו ת ב א ז ג י ם כ ד ב ו ר י ם המכיגות בגופך עוקצן ,ו א ף כי ה פ ח ד ע ״ ד ג ו ר ל מ ש פ ח ת י מ מ ל א כ ל ת א ו ת א ופגימך ,י ו צ ר ת ה ע ב ו ד ה ש ל י צ ל י ל מ ש ל ה .ו א פ י ל ו ה פ ח ד ,ה צ ע ר ו ה כ א ב מ ק ב ל י ם צביון חדש ,צביון ה ש י ר ה ה א ״ י :״ ב מ ח ר ש ת י ״ או ״נפול נ פ ל ה מ ה ש ד ה ״ .ו פ ת א ו ם מתכוח כעת. המוח אסור ידי ״מעשי טובעים ליהנות מעבודה, כי בים כל ואתם טובת אומרים הנאה שירה״? ת ו ע ב ה היא, אסור, בגדה, אסור בגידה ב ז כ ר הכי ק ר ו ב י ם ,ב ז כ ר ח ל ל י ה ע ב ר .א מ ת שכמו אז כן ג ם ע כ ש י ו י כ ו ל ה י ה לחסוך ״למעשה ד י ו ״ הבורא ל ב ל יטבעו ,א ם כ״כ חס עליהם .א ב ל בגדולות והנצורות והנסתרות — אל גחקור וגתעמק. .28/9 יום ו׳, ק ר א ו נ י ל ל ש כ ה ו מ כ ר י ק פ ל י צ ק י מ ס ר לי א ת ת ע ו ד ת י .כ ר ט י ס ־ זהב ,ח ת ו מ ה ב ח ו ת מ ת א ד ו מ ה ש ל ס ״ ס .ל ר ג ע נ ת מ ל א ו עיני ד מ ע ה מ מ ש מ ש מ ח ה , א ב ל ל ד ק ה ב ל ב ד ,ת י כ ף ע מ ד ו ל פ ג י מ ח ז ו ת ה ש ב ו ע ו ת שעברו ,ב ה ם גוכחגו ל ד ע ת ת ע ד ה אין ע ר ך ב ע י ג י ה ג ר מ נ י ם .ל ו מ ס ר ו לי א ת שלכל חושב הייתי עצמי את למאושר; אדרבא, הפעם, ה ת ע ד ה הזו בסבר קבלתיה בזמגה, פגים יפות, יען גזכרתי ח ל ח ו ל י ל ב י ב ע ת כ ל ס ל ק צ י ה ,כ ש כ ו ל ם מרימים א ת ה ת ע ד ה ל מ ע ל ה ותעדתי והצלה בלבי בלי ה״צפור״ לי ו ל מ ש פ ח ת י , מעוררת לא ראיתי בי פחד כבר תדיר. אבל ב ״ צ פ ו ר ״ הזו. שמחה הודיתי על שישגו ע ו ד ד ב ר ה מ ס ו ג ל ל ע ו ר ר ק ו ר ט ו ב שמחה שאיני נופל מאחרים. כעת גורלי כגורל ואושר, למכרי בטחון ושמחתי ב ל ב יהודי ו ש מ ח ת י כ ל הפועלים. היום ק ב ל ת י ג ם מ ר ק ש נ י מ מ ט ב ח ש א ר ת י .ב ט ח נ ה ה ס ג ו ר ה נ ת ח ב א ת י ,פ ת ח נ ו את לגו, המרתף ואכלגו מרק היה ס ע ד ת ל י ל ־ ש ב ת כ ד ת וכדין ,כ מ ע ט ל ש ו ב ע .ל ח ם ל א ח ס ר בשפע. לקגוח השארתי את ה״צפור״. אחרי שגמרגו ושבעגו ה ו צ א ת י א ת ת ע ד ת י ו ה ר א י ת י ל ש ת י י ק י ר ו ת י א ת ה״צפור״ ,ח ו ת מ ת א ד ו מ ה מ ט ו ש ט ש ת ; כ א י ל ו ג ב ה גם מזוהם ,ע ל י ת ע ד ת י .ו פ ת א ו ם נ ו כ ח ת י כמה א מ ת ב פ ר ד ו כ ס י ם ו ר א י ת י 70 במו ע י נ י א ת ה א מ ת ה מ ר ה הזו .א ש ת י ו י ל ד ת י ת פ ס ו א ת ה ת ע ו ד ה ,ל ח צ ו ה לחזיהן והתחילו של מנשקות הרוצחים החותמת את את ההורגים ה א ד ו מ ה הזו, עמנו, ״צפור״ משפחותינו, כל ג ר מ נ י ת זו ש ל לנו, היקר ההונים, חיינו ההורסים וכל ע ו ש ר ם ,א ת יפיו ,ת כ נ ו ,ש א י פ ו ת י ו וחלומו .ג ש ק ו א ת ח ו ת מ ת הגזלנים ,נשי ישראל חשבו ה ע ד י נ ו ת הללו. א ת עצמן והשלו העדינות, שגאולה האומללות, ת ב י א ל ה ן ה ג ו ש פ נ ק א הזו .הן ל א ידעו בישבן ב מ ר ת ף ,א ת ה א מ ת ה מ ר ה ש ל מ ד ת י אנוכי ,ש א י ד י א ת ־ ה ה ר ס היא מ צ ו ה אצל ה ג ר מ נ י ם ה ה י ט ל ר י ס ט י ם ו ה ם אף מ ת פ א ר י ם בה. בשאפ ובזה נ פ ו צ ה שמועה ,י ש נ ה ־ ח ד ש ה ,שזהו כ ב ר הסוף .י ח ט פ ו עד יום ב ש א פ ע ס ולעבוד, ייגמר .א ל ה שזכו ל ה י ו ת 1/10 כ ב ר יישארו בין החיים .כ ל הצרה ב ג ש י ם וילדים ,ש מ ס פ ר ם כ ב ד פ ע ו ט ו ב כ ל ז א ת ג ג ד ם מ ו ש ח ז ת עין הרוצחים. י צ ט ר כ ו ב ע צ מ ם ל ה ו צ י א א ת כ ל הגשים והילדים ע ל א ח ר י ו ת ם האישית .ב כ ל ש א פ שימצאו היה ב ו י ל ד או אשה ,ייהרג ה מ נ ה ל ו ה ש א פ ייסגר. ב ע ר ב ב א א ל י בן ה מ נ ה ל , בארץ־ישראל, לשפה י ו ד ע ע ב ר י ת ו מ ק צ ת ערבית ,ו ש מ ע כ י אני ה י י ת י מ ו ר ה ב ר ו ס י ה שפת־האם האוקראינית, בה שלו, אותו נענעה בערשו המיניקה — ה ת י ד ד נ ו מ ע ט ו ה ח ל ט נ ו א פ י ל ו ל ה מ ש י ך ב ח ק ר ה ע ר ב י ת ו ב ה ע מ ק ת ה ע ב ר י ת .ואחרי שניהל שיחה בדברים קצרה בכך, של מה בקשני שאצא אתו מעט ולאשתי אמר שיש ל ו ס פ ר י ה ג ד ו ל ה ש א ס ף מ ס פ ר י ה ם של א ל ה ש ה ל כ ו ל א ו מ ש ל א ג ,ורצונו ל ה ת י ע ץ בי איך ל ס ד ר ם ב ק ט ל ו ג . יצאנו, לדירת הכניסני אחד הפועלים גגר שלנו, אחד רהיטים, האמנים ה ח ש ו ב י ם ב ש א פ ,ו ש מ ה ה ק ר י א ל נ ו ה ע ת ק מ ד ו ק ו מ נ ט ,נ ו ר א ואיום ש נ כ ת ב ל ה י מ ל ר , הס.ס. ראש סוף בגרמניה, פ ב ר ו א ר ש.ז. ח ת ו ם ע״י ה ש ט ן בעצמו, ו ב ד ו ק ו מ נ ט הזה מצווה ה י ט ל ר היטלר. תאריך להימלר, הדוקומנט — להבדיל פ ל ו ג ה של כ מ ה מ א ו ת א נ ש י ם מ ט ו ב י ו ח ש ו ב י ס.ס .ו ל מ ס ו ר ל ה ם א ת ה ת פ ק י ד ל ה ר ו ס ו ל ח ס ל את באירופה. היהודים האנשים האלה מחויבים לקבל חינוך שידעו מתאים, ל מ ל א א ת ת פ ק י ד ם ב ד י ו ק ו ב י ס ו ד י ו ת .ל צ ל ם יעמדו א ו ק ר א י נ י ם ו ל ו ט י ש י ם שיחונכו כהוגן כלל מן לכך ויעזרו ל ה ם בביצוע תפקירם .לצורך בהם יחוסלו ח ל ו ד י ם .עבח־ת הגמר תעשה ההרס השלם באופן כזה: יסדרו א( מחנות־ שחלק אחד ח ל ל י ם ל ש ו ב ש ה ה ר ס גוגע ר ק ל ח ל ק ה ש נ י ויעזור ל ה ר ו ס אותו ,ו א ח ר י ־ כ ן ילדם אחרי ג ם הוא .ב( שהעמים האריים ל נ ו מ ה ע ב ל ה הזו .ה ד ו ק ו מ נ ט הזה ח ו ב ר שאמריקה הודיעה שהיא תצטרף למלחמה נגד ג ר מ נ ל . ועל רשות ה ו ס י ף ב ן ה מ נ ה ל ,כ י הס.ס .הוא גוף ב פ נ י ע צ מ ו שאין ל ש ו ם שלטון להתערב ב ע ב ל ת ם .ל א ן ש ה ם באים ,נ מ ס ר י ם ל ל ל ם כל הלולים למה עושים ב ה ם כ ט ו ב ב ע י נ ל ם .ב ב י ת * ס פ ר מ י ו ח ד ב ל ו ב ל י ן ח ו נ כ ו א ו ק ר א י נ י ם ולוטישים, ר ו צ ח י ם כ מ ו ה ם ,ו ק י ב ל ו ש י ע ו ר י ם מ ל י מ ו מ ח י ם ־ ר ו צ ח י ם כ ג ל ו ב ו צ נ י ק ,מ נ ה ל דאכאו, רוצח עליון .כ ל ה פ ע ו ל ה נ ע ש י ת ע״י ם.ם .ואוקראינים ,ו ב ה ת א ם ל פ ק ל ה מ ש ת ד ל י ם בכל עיר ל נ צ ל את המשטרה ה ל ל י ת למטרתם, בעשותם לכאורה כ א י ל ו אין הדבר גוגע לשוטרים ,אולם אחרי גמר הפעולה מ ח ס ל י ם גם א ת השוטרים. ע ל ־ פ י ה פ ק ל ה א ס ו ר ל ה ם ל ב ו ז ולשדוד ,ה ר כ ו ש נ ש א ר ל ט ו ב ת האדים ,כדי 71 ב ע ל י ל ע ר ך ה ט ו ב ה ה נ ע ש י ת ל ה ם ב ר צ י ח ת כ ל .היהודים .ה ו א ע ו ד ה ו ס י ף שיראו שההעתק עוד הזה לדי הגיע הפולנית, המפלגה גם אשר מ ש ת ת פ י ם .בה. יהודים ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל הגירוש ש ל ח ה ה מ פ ל ג ה ה ע ת ק ,א ך גתפסה לאסוננו ה א ש ה היהודיה ה ז ו ב ש ע ר ע״י ג ׳ ג ד ר ם ; ג ם ביום ה ר א ש ו ן ה נ ו ר א ב ־ , 6 / 9נ ש ל ח ה ד ו ק ו מ נ ט ל י ה ו ד י ם כ ד י ש י ד ע ו א ת ה א מ ת ,ו ש ג י ת ק ר ה מ כ ש ו ל ,ו כ כ ה ה ג י ע הנייר ל ד י נ ו באיחור רב. ה ד י ע ו ת ש מ ס ר ה מ ב י א א ת ה ה ע ת ק ,נוצרו ב פ ו ל נ י ה 5 לפי טדמבלינקי לפי גלזעץ, דיעות בדם המפלגה לבדוק זר בכל את הקרב. מעמדים םאכיכאר, המה הדבר פקדי מחנות כאלה: מאידנק ,ויאנוכ ובהם מחוסלים היהודים במקום. נחנקים בדיוק, באדים, יען קבוצות, שהגישה הרכבות ידעים קבוצות. למחגות שמורה הללו מורדים שבמחגות אותם בשורות ,מצווים ל ר כ ב ת לגסוע עדיין בחזרה את ויורים האנשים, מה קורה שם ,פ ר ט ל ד ב ר א ח ד וזהו ה ר י ח הרע ,ריח כאילו של ב ש ר ס ר ו ח ,מ ו ר ג ש תמד כשעוברים מבלי לא מאד עלה לדעת ב ק ר ב ת ה ת ח ג ו ת הללו. כל הוסרו והחשדים! המסוות שם וביתר בטרמבליגקי גהרגים המחנות בני־ישראל לרבבות. ר ב ישבגו כולגו גדהמים למשמע הדברים ו מ ו ד א ו ת זמן דורכת פתאום בחדרנו, לבנו: בחדרי אין מ נ ו ס ,אין המתת מקלט, שהתחילה הצלה. אין אין ע צ ה א ח ר ת ,יש ל ה ד י ע ל כ ו ל ם א ת ה א מ ת ו ל צ א ת כ ו ל ם היערה .ל ב ר ו ח ,ל ה ס ת ת ר , להתכונן ,ללחום ,ל ל ח ו ם ! נ מ כ ו ר חיי כ ו ל נ ו . ביוקר שלמסקגה ו ה ד י ע ל נ ו בן ה מ נ ה ל ה ג י ע ו גם כזו ב ש א פ י ם א ח ר י ם ו ג ם בגיטו ,א ל ה שנשארו .א ח ר י ש נ ד ע ת ו כ ן ה ח ו ז ר ה ז ה ו נ ו כ ח נ ו ל ד ע ת שאין ה צ ל ה ,ה ג י ע ל ה ח ל ט ה א ח ת :ל ל ח ו ם ! ל מ ו ת ל א כ פ ח ד ג י ם ,ל מ ו ת מ ו ת ייהרג גיבורים! כל אחד ויקח אתו לקברו פגר גרמגי ודע אחד העולם כל ו י ד ע ו הדורות ,כ י ל ח מ ו ש ר ד י העם ע ב ו ר קיומו וגפלו. .4/11/82ה צ י ג י ז מ ו ם ו ה ס ד י ז מ ו ם ה ג ר מ נ י ם מ ג י ע י ם ל ש י א שיוצג ל מ ו פ ת ו י צ ט ר כ ו ב ב ת י ־ ס פ ר ל א ו ת ו ל ד ו ג מ ה .ה נ ה ב א ל ה הימים ע ב ר ו ד ר ך ו א ר ש ה ר כ ב ו ת ללמדו במחלקה השניה ישבו יהדים, ט ע ו נ ו ת •יהודים מ צ ר פ ת ו ב ל ג י ה ב ק ר ו נ ו ת ־ פ ו ל מ ן ; י ה ד י ו ת ,ש ת ו יין ,א כ ל ו ג ב י נ ו ת ושאלו ל ק ו ל ו נ י ה ט ר ע מ ב ל י ג ק י .ה ם ה ס ב י ר ו ל פ ו ל נ י ם ולשוטרים ה ע ב ר י ם ש נ מ צ א ו א ו ת ה שעה ב ת ח נ ה ,כי ה ם ג ש ל ח ו מ צ ר פ ת ב כ ו ו נ ה להתישבות ב ט ר ע ב ל י נ ק י ,יען ש ב י צ ו ת שמה ו ע ר ב ו ת ו ה מ ה יהודים •חרוצים ,נ ב ח ר ו כ מ ש ל ח ת ל פ ע ו ל ה זו .כ ש ג י ל ו ל ה ם א ת ה א מ ת ל א האמיגו ,א ב ל כ א ש ר ג ם ה ש ו ט ר י ם העברים עצמם אישרו את קדו שם מקרים משונים: הדבר, מ ת ח ת לקרון ונהרגו, אחדים הרעילו שגים א ת עצמם, יצאו רבים והפילו• א ת התחילו לבכות, א ח ר י ם ה ת ח י ל ו מ כ י ם ב ר א ש ם ,בפניהם ,ל ח ב ק נ ש ו ת י ה ם ו י ל ד י ה ם ו ל ה י פ ר ד .ה ס פ ד ציבורי פרץ הובילה כ ב ר מ ח נ ה ־ ב כ ו ת אחד. אכן בתחגה. זהו םדיזמום הודיעו• ה י ה ו ד י ם 72 הם ח י ל ק ו לפולגים וציניזמוס בכריכה הללו, רק הטיפשים כי את היין אחת: בהם והגבינות קולוניה בחרו וכשהרכבת טרמבלינקי! היות שטובים זזה, ובגאד וחשובים ה מ ה ויודעים מ ל א כ ת ק ו ל ו ג י ז א צ ל .ו ש מ א ל א ס פ ש י ם הינם ,א ל א א נ ש י ם ב ל ב ד , ואגשים ק ש ה ל ה ם ל ת א ר פ י ם ג ת ב ס ס י א ל י ו ת כזו ,א ל י ה הגיע ב ן ־ ה ש ס ן הזה. של נעליך מעל רגליך ) ע ד ו ת ר א ש ו נ ה מ ן ה ת ו פ ת ( 10/11 אדמת .1942 ג ע ל י ך מ ע ל ר ג ל י ך ,כי ה מ ק ו ם א ש ר א ת ה ״של ע ו מ ד עליו קודש הוא״ א מ ר ה א ל ל מ ש ה כ ש ג ג ש ל ס ג ה הבוער .אל ,ה ו א י ך ע ו ר א ה ה ג מ ל ה ו ה נ ו ך א ה שלנו .ו א נ י א ו מ ך ל ך ,ק ו ר א נ כ ב ד ,ש ל את התבערה געליך מ ע ל רגליך ,כי ה מ ק ו ם א ש ר א ת ה ע ו מ ד עליו קדוש ,קדוש ,ק ד ו ש הוא. יודע א ם א ח י ה ע ד ב ו א ה ש ל ו ם ,כ י מ ד ו ע זה איני ש א ה י ה יוצא אחשוב מ ן ה כ ל ל ו ל א א ש ר ף ב ש ר י פ ה ה ב ו ע ר ת ל כ ו ל נ ו ,כולנו ,ו ב פ ר ט כ ע ת א ח ר י שיודע אני א ת 3ל ה א מ ת ו ר א י ת י א ת פ נ י ה ש ר י פ ה כ י ז ו ע מ ת ה י א ואין ל ה ר ח מ י ם . א ב ל א ם אגיע ל ע ת כזו ,או א פ פ נ ק פ י ז ה י פ ו ר פ פ כ ל ע ד י ,א ב ק ש ך ,ק ו ר א נ ב כ ד , כשתגיע תתרכז ל מ ק ו ם הזה, ותהגה למסתורין בעולם לתהום בלבך, המסתורין, התרכז, ת ע ב י ר א ת פ ת ו ר ר ו ח ך הטעון המסוגל הנך לסוד־הסוחת, לקדושה גדולה, מ ח ש ב ו ת שוגות, אולי הכי ל ה ע ל א ת העילאות, גרולה לבית־עלמין ה כ י גדול שכמוהו ל א ה י ה עדיין ו א ו ל י ל א יהיה ל ע ו ל ם .כ י ה נ ך הפעורה ל ר ו ו ח ה ש ל ע ם שלם ,ה נ ך הפתוחה בעולם, מביט שומע ר ע ש , בעינים המיית גלי מיליונים ל י ט ר א ו ת ד ם ש ז ר מ ו מ ג ו ו י ו ת ילדים ,ו נ ש י ם ו ג ב ר י ם וזקנים ,ז ר ם ש ש ט ף וישטוף ל ע ו ל ם ו ל ע ו ל ם ,כ ב ר ל א י י א ס ף א ל מ נ ו ח ת ו ,ד ם ש י צ ע ק ו י ת ב ע .ה נ ף מ א ז י ן לקול ד מ י ־ א ח י ך ,ד פ א נ ש י פ ה צ ו ע ק י ם א ל י ך מן ה א ד מ ה ! התרכז, חביבי ,א ל ת ת פ ז ר ׳ אל תתקרב בשעת למקום הזה ל א אכילה ו ש ת י ה ו ל א ל פ נ י השינה .א ט ו ם א ז נ י ם ש ל א יגיעו אליהן צ ל י ל זר ו ר ח ו ק ,פ ק ח עינים לרווחה ,פ ת ח ת א י ל ב ך ,צ ו ה ל ך מ ך ש י ע מ ו ד ה ס ,ויקשיב ,י ק ש י ב ,י ק ש י ב לשםף־הנצח של הרצח הגדול ב ע מ י ם ו ב ע ו ל ם .י כ ה ל ב ך גלים ו מ ש ב ר י ם ,זעה ת כ ס ה פ נ ל ו כ א ב יקנן ב נ ש מ ת ך ,כ א ב שידרוש ,י ת ב ע ,יחוס ,יעזור ,יקים וייצור מ מ ך יצור איש ח ד ש כולם, — ואתה, האיש החדש, תחךש את סביבתך. הסכיתו בקונסמפלציה )בכוונה( קדושה ,ל א נ ק ת קדושים ומהורים ש ה ל כ ו לעולמם, ש ה ו ב ל ו ל מ ו ת ־ ע ו ל מ י ם ע״י ר ו צ ח ־ ה ר ו צ ח י ם ו ל א גגדמו ידיהם ,ל א נ ש ר פ ו מ ו ח ו ת י ה ם , ל א פ ק ע ו ל ב ו ת י ה ם — ב ש ל ח ם איש ,י ל ד ,זקן ,נ ע ר ו ב ת ו ל ה לשאול ב מ י ס ב שנותיהם, ת ח ת ל ,על ל א עוול וחמס בכפם. ה ס כ ת ו ש מ ע ׳ ה י ו ם ב א האיש ,כ ו ל ו ג ז ע שדוף ,כ ו ל ו ז כ ר ש ל פ ר צ ו ף ל מ ו ת ־ איש ו ל א יותר .ר ק זכר מ כ ל א ל ה :עיניו נדמו ,ל ח י י ו נשדפו ,ב ר כ י י ם כ ש ל ו ,ל י י ם רעדו ,ק ו ל ו ח ל ח ל ,שיניו נ ק ש ו ,כ ז ה ה ו א ה א י ש ש ב א .ב א א י ש מ ש מ ה ,מ ס ר ב ל י נ ק י . א י ש מ ש ם ! איש א ח ד ב ר ח .נ י צ ל ! נ י צ ל א י ש מ ש מ ה ,מ ס ר ב ל י נ ק י .ה ש כ י ב ל ו — ל א יכול ל י ש ו ן ; ה ו ש י ב ו ה ו — פ ח ד ל ש ב ת ; ד ב ר ו א ל י ו — פ ר פ ר מ פ ח ד .א ו כ ל הגישו לו ,פ ח ד ל ט ע ו ם .ש ת ה ,ר ק ש ת ה ב ל י ה ר ף .ועיניו ה ב י ס ו ובחשד בפיזור נורא ו ב פ ח ד .ב ב י ת אחיו ה ו א נ מ צ א ו ר ו ע ד ל כ ל ר ש ר ו ש ה ד ל ת ,ל כ ל פ ת י ח ת פ ת ח ,כ ל ה ד צ ע ד י ם מ ע ו ר ר ב ו זעזוע ,ו כ ב ד ה ו א מ ת כ ו נ ן ל ב ר ו ח .מ ר ג י ע ו אחיו, מ ד ב ר ע ל ל ב ו ,מ ב א ר ל ו :פ ה כ ו ל ם כ מ ו ה ו — מ ח כ י ם ל ת ו ר ם .פ ה כ ו ל ם בגי־ מוות ,בגי ם ר ב ל י ג ק י גרים .זרים אין פ ה .א ל י פ ח ד .ע ב ר ו שעות .ק מ ע א ,ק מ ע א האכילוהו ,י הושיבוהו ,ה ר ג י ע ל ו ,ג ג ב ו א ת זיעתו ,ד י ב ר ו ע ל ל ב ו ,כ ס ל ו ,ח מ מ ו ה ו : 73 נח ל א ט ,ל א ט ,ה ל א כ ל ה ע ת רץ ,רץ ב ל י ה ר ף ,מ ט ו ר ף ו מ ש ו ג ע מ מ ח ז ה עיניו ו מ מ ש מ ע אזגיו .רץ כדי ל ב ר ו ח ,ל ב ר ו ח מ ש ם .ל א י ד ע ש י ש י ג מ ק ו ם ו ב י ת ,ב י ת ־ א ח ה ק י י ם עדיין .היה מ ו כ ר ח לרוץ ,ל ב ר ו ח .ל ב ר ו ח מ ה מ ח ז ה ו א ם גם יישרף בריצה. לבו ייםקע ,ה ו א מ ו כ ר ח ל ב ר ו ח מן הריח פה ה מ ט ו ר ף צ ו ר ב העיגים .ה ב י ט ס ב י ב ו : עדיין חיים ,עוד יהודים חיים ב ע ו ל ם ! ג ע ג ע ה ו א ב ר א ש ו .הוא י ו ד ע ש ה כ ל בלוף. ח ו פ ש ה ק צ ר ה גתן ל ו מ ל א ך ־ ה מ ו ו ת ,ת י כ ף י ב ו א ל ק ח ת ג ו .גם א ו ת ו יקחו חזרה ו ה פ ע ם כ ב ר לגצח .י ק ח ו ל ט ר ע ב ל י ג ק י .ט ר ע ב ל י ג ק י זעזע כ ל ישות .ו ב ע ר ב נ ש א ר נ ו ע מ ו שלושה ,אחיו ואני ,והוא פ ת ח פ י ו ו ס י פ ר : ה ו א ג ח ט ף ב ש ב ת ,ביום ד.־ 5ב א ו ג ו ס ט ,אז כ ש ק י ב צ ו א ת ה ש א פ והוציאו א ת כ ו ל ם ,ד ו ק א ה כ י ט ו ב י ם ו ב ע ל י ־ ה מ ל א כ ה ג ד ח פ ו ל א ו מ ש ל א ג .אז ח ש ב ש ה א ו מ ש ל א ג ת ו פ ת מ מ ש .היום הוא מ ע ר י ך א ת הוא המקום הזה טרעבלינקי מגקודת־ראות ו ל כ ן ג ד מ ה לו ,כי ה מ ח ג ק שמה ,ה ס פ א ז מ ו ת ,ה ת ע ל פ ו י ו ת ,ר ע ב ,יריות האוקראיגים ל ת ו ך ה ח ד ר י ם ,מ כ ו ת ־ ר צ ח של השוטרים ה י ה ו ד י ם ו ב ע י ק ר ה ז ע ז ו ע ש נ ו צ ר מ ח ר י ק ת הקרונות גלגלי פרולוג, גופא. ונקישת בגלגלים הפטישים — ילדים, כמשחק היותר ולכל מ ב ו א ,פרוזדור ,בו רואים ר ק א ת ס י מ נ י ה מ ח ז ה ,א ב ל ל א א ת המחזה א מ ת ש ח י כ ו י ב ש ב א ו מ ש ל א ג מ צ מ א ו ן ו א נ ש י ם מ כ ר ו שעוני זהב ,ט ב ע ו ת ־ קדושין עבור ומתנות־דורות, מים כוס אמת, באושים. שברו שאמהות את צ מ א ו ן י ל ד י ה ם ב ר י ר פיותיהן ,א מ ת ש ב ל י ל ה נ כ נ ס ו א ו ק ר א י נ י ם ,ת פ ס ו כ מ ה אנשים ע״י ה ד ל ת ו ת ,הוציאום החוצה ,פ ש ט ו ם ע ר ו מ י ם ,צוו ל ה ם ל ר ק ו ד וירו העומדים ב ה ם ,כ ז ו ר ק סכיגים ,אשר ל א מ מ י ת ת י כ ף ו מ ד ,ו ב מ ק ו ם ב ל ב או ב ר ק ו ת ,פ ו ג ע הגוף, מסביב בבהוגות, באצבעות, באזגים; וצחקו כשהגורים הרוצחים האלה ר ק ד ו מ כ א ב וזוב ד ם נורא ,צ ח ק ו ו ה מ ש י כ ו א ת מ ש ח ק ם ,ו ל ח ד ר בו גכלאו האגשים ח ד ר ו צ ע ק ו ת ו ז ע ק ו ת ה א ו מ ל ל י ם ונםרו כ ב מ ש ו ר ח ל ו ד .כ ל ק מ ט ־ מ ו ח נ מ ת ח ל ח ד , כל עורק בלי אור, הרבה, אמת ו ג ד ל ח ד .אמת שבעת שגרשום המסילה, בקצה הכום מכות־רצח, לקרונות שעמדו כה מכות ב ק ב ר י ם שחורים, אכזריות עד שהרבה, ב ע י ק ר זקנים ,נשים וילדים נ פ ל ו ב מ ק ו ם ו נ ר מ ס ו ב ר ג ל י הרצים אחריהם. ש כ מ ה ו כ מ ה מ ע ד ו ו נ פ ל ו ע ל ה א ו מ ל ל י ם ה ל ל ו וגהרגו. ה ו א המשיך וסיפר כ ש כ ל ג ו פ ו ר ו ע ד ,ע ל וכך מלאים על הקרונות שנדחסו לתוכם, ע ד א פ ס מקום ,ב ה ם ל א ה י ה א פ י ל ו מ ק ו ם השגי ,על התעלפויות ועל חוסר ל ע מ ד ו ה א ח ד גשען אויר גורא .ו א ח ״ כ כ ש ה ר כ ב ת זזה כ ע ב ו ר ש ע ו ת ר ב ו ת של ע מ י ד ה ע ל ה פ ס י ם — ה ח ל ו ה ב כ י הנורא ,הזעקות, האנחות, שחלפו ה ת ע ל פ ו י ו ת ואף מ ק ר י מ ו ו ת ו א נ ש י ם ו ב מ י ו ח ד ילדים ש ע ש ו ארעו בקרון. ועל השעות הרבות צ ר כ י ה ם ב ק ר ו ן ,ועל נ ס י ו נ ו ת של צ ע י ר י ם וחזקים ל ש ב ו ר ק ר ש או שניים ו ל פ ת ו ח ח ו ר ב ד פ נ ו ת ו ב ר צ פ ת הקרון ע״מ ל ב ר ו ח ,ועל נסיונות בריחה של בודדים, ועל שעות איומות של בכי ודמעות. ״יהדים ״אשמגו, נ א מ ר וידוי!״ — צ ע ק א ח ד י ה ד י נ מ ו ך ־ ק ו מ ה ו ה ת ח י ל בקול ח ז ק : בגךגו ,גזלנו ,ד ב ר ג ו דופי״ .כ ו ח המכות שהכיגו ב א ג ר ו פ י נ ו על חזינו היה כ ה חזק ,ש ה ד מ י ם א ת ר ע ש הגלגלים ,א ת ש ר י ק ת ה ק ט ר ,א ת צ ע ק ת האנשים 74 בקרונות אחרים ,א ת ה י ר י ו ת של האוקראינים ,אפילו א ת ה מ י י ת פנימגו ,נ ס ע נ ו וצעקנו... ״מרדנו ,נ א צ נ ו ,סרנו״ ...והכינו על חזינו. הקרון נ ע צ ר .ה ר כ ב ת ע מ ד ה .ה פ ס ק נ ו א ת הוידוי ,ש כ ב ר כ מ ע ט ו נ ג מ ר .שקט. פתאום מגיעים לתוכם שוחטים וחוטפים אחרים ומורטים שערות ראשם ותוחבים מקרונות שלנו השכנים צעקות, נוראות. זעקות נכנסו כאילו א ת הסכיגים בושט ,צ ע ק ו ת כ ה נ ו ר א ו ת .ה ת ח ל נ ו גם אנו ל צ ע ו ק :״ מ ה ש ם ? ״ — ״ מ ה ש ם ? ״ ב פ ו ל נ י ת ,ב א ו ק ר א י נ י ת .ל א ב א ה ת ש ו ב ה .זזנו ואז הגיע ל א ז נ י נ ו ב פ ע ם באידיש, דרך הראשונה לדראון־עולם ובלהות־עמים, נוסעים השלה לא המשותף הסורגים השם שיקולל השם ל ע ו ל מ י ־ ע ד ,ש ל א יחונן המשגע והמזעזע שיישאר לנצח, ״טרמבלינקי״. ל ט ר מ ב ל י נ ק י ,ט ר מ ב ל י נ ק י ,חזרנו כמטורפים ,כ ו ל נ ו ידענו ,אף א ח ד עצמו, את הנהו, שתחנת־מוות שםרמבלינקי הוא שמו הקבר של שלנו .ל א י ד ע נ ו א ת הצורה ,א ת אופן החיסול ,א ב ל ח ש נ ו א ת ה ג מ ר עצמו ב א ו פ ן מ ו ח ש י ופנימי. ״טאטע־פאטער מחדש. נשנה להשתחל טרמבלינקי!״ — צעק אחד פתאום והבכי )אדוננו אבינו(, ב פ ת ח שהצליחו לפתוח באולרים ובכלים שונים — ניסו אחדים ו ל ק פ ח מהקרון. ״שמעו ,פ נ ה צ ע י ר א ח ד ל ק ה ל ,אני מעיז ל ק פ ח ,א ב ל אין לי פ ר ו ט ה בכים. אם אפילו א נ צ ל — א מ ו ת מ ר ע ב ,מ י יתן לי הלוואה ? ה ל ו ו א ת ־ מ ו ו ת ש ל ר ב ב ה ״ . שקט ,מ מ ל מ ל י ם ,מ ת ו ו כ ח י ם ,טוענים .ה צ ע י ר פ ו ג ה ל ג ב י ר א ח ד ו ד ו ר ש מ מ נ ו ר ב ב ה אחת. הוא יודע שיש ל ז ק ן הרבה רבבות, רבבה לא אחת תקטין עשרו את ומה ע ר ך ל כ ל ע ש ר ו ב ר ג ע י ־ מ ו ו ת — אולם הזקן ל א נ ת ן לו ,ב ת ק ו ה ש א ו ל י י פ ד ה א ת נ פ ש ו ב כ ס פ ו .אולי י ק ב ל ה א ו ק ר א י ג י כ ס ף ויעזבו לגפשו .אשד .א ח ת מ ס ר ה א ת י ל ד ה ה ק ם ן ו ס כ ו ם כ ס ף רב .היא ה ב י מ ה ב ש ר י ר י ו ה מ ו צ ק י ם ,בעיניו לצעיר ש ב ר ק ו ל א ו ר ה פ נ ס י ם ה ח ש מ ל י י ם ,ב ה ם האירו א ת ח ש כ ת הקרון ,ו ה א מ י נ ה ש ג ב ר זד .יציל א ת ילדה .ק ש ר ו א ת ה י ל ד ל ג ב ו ש ל ה ג ב ר ,ה ר י מ ו א ת ה ג ב ר כ ש ה י ל ד עליו ,ד ר ך ה פ ר צ ה .ה ו א ה ח ז י ק בידיו ה מ ו צ ק ו ת ב ד פ נ ו ת ,ע ו ד ק ר א ל ת ו ך הקרון ו ל א ם ש ל ח מ ב ט מ ה ו ל א ה ב ה והכרה ,ו נ ע ל ם .ל א ש מ ע נ ו ה ד יריה ״להתראות״ וגם לא גופו ״אולי ע ב ר ״ מ ל מ ל ו ש פ ת ו ת י ג ו .״ודאי ע ב ר ״ — צ ה ל ה ה א ם .י ל ד י יחיה, זה יחיה, סבלה את החריקה אשרי, אמו, לאן מעוררת הצמרמורת ויפגוש באביו שברח נסעה וכיצד נגמרה. שתעיד בזמגו שגלגלי לרוסיה ימסור־ימסור וימסור וייקח המסע עברו על לו, ימסור, מה נקם, ינקום את מותי .ש ת י ק ה .נ ק מ ה .נ ק מ ה — ח ר ק ו שן .ר ג ש ח ד ש אחז ב א ו מ ל ל י ם ה נ ו ס ע י ם ל מ ו ו ת . שני איך צעירים נוספים התכוננו לקפיצה .עשו א ת התרגילים הנחוצים ,למדו ל ה ת כ ו ח ,ל ה ח ז י ק ידייים ו ר ג ל י י ם יחד ,איך פתאום להתמתח, כדי ליפול ה ר ח ק מהקרון .ח ל פ ו ש ע ו ת ע ״ ג ש ע ו ת ו ר ב י ם נרדמו ,כ מ ה זקגים מ ל מ ל ו ת פ י ל ו ת , ז ק נ ו ת בכו ,א מ ה ו ת ל י ס פ ו א ת י ל ד י ה ם ו ה נ ש א ר י ם ש ק ע ו בהזיות. םרמבלינקי! אליו הגענו :מרבלינקי ,ל צ א ת ! כאילו אחת. ס ר מ ב ל י נ ק י . . .נ ש מ ע קול ע ו ב ד י ה ר כ ב ת ה מ ו ד י ע י ם ע ל המקום ח ת ך מ י ב א י ז מ ל ח ד גוף חי ל ש נ י חלקים ,כ כ ה נ ד ה מ נ ו כולגו בבת ב ע י נ י כ ו ל ם ס י מ ן ־ ש א ל ה אחד ,ו כ ב ר מ כ ו ת ו צ ע ק ו ת ו כ ב ר ש ו מ ע י ם ר ש ר ו ש ר ג ל י י ם י ו צ א ו ת מ ה ק ר ו נ ו ת ו כ ב ר נ י ג ש מי ל פ ת ו ח א ת פ ת ח ק ר ו נ נ ו ו ב ס ר ם מ ס ר נ ו 75 ל ע צ מ נ ו ד י ן ־ ו ח ש ב ו ן ו ה נ ה כ ב ר ע ז ב נ ו א ת הקרון ו כ ב ר רץ א ח ד מ ה ם ו ב ו ד ק ה נ ש א ר מישהו א ת אלה שנמצאו שם ואולי ב ק ר ו ן ו א ר ב ע יריות מ ע י ד ו ת ש כ ב ר ח י ס ל י ר ה ב מ ת י ם ב ח ש ב ו שחיים המה. ה ו ע מ ד נ ו ב ש ו ר ה א ח ת ,ר ח ב ה ,גדולה .מ ה ר כ ב ת י צ א ו כ מ ה א ל פ י איש .מ ע מ ד י ם א ו ת נ ו ,צועקים ,מ כ י ם ,מ פ ק ד י ם .ע ו מ ד י ם ! ה ר כ ב ת נ ס ע ה .ה ו ל כ י ם ל א ר ח ו ק .ל פ נ י נ ו עצים .גדר .ג ד ר ו ת .ב נ י נ י ם ק ט נ י ם ,א נ ש י ם ע ו ב ד י ם ,ג ר מ נ י ם עומדים ,ר י ח ש ר י פ ה חודר האנדרלמוסיה חודר השם לפה .בתוך טחנה במים אדירים. גבוה, פרצוף רוצח, שפת רצח הזו, הולכים בדו שוב. מסדרים נואם, ש ו ט קטן. טרבלינקי! אותנו. נואם ט ר ב ל י נ ק י חוזר כ ג ל ג ל המפקד, יוצא קצרות, ו ש ד ,ש פ ת גזלן ו מ ח ר ח ר מ ז י מ ו ת , אך צנום, איש השפה הנאום, שפת ש פ ת מ י א ו ס ופיגול, ב ג ד ה ו מ ר מ ה ,ש פ ת ה נ ח ש הקדמון ,ש פ ת ש א ו ל פ ת ו ח ה .ג ו א ם ו א ו מ ר :ש פ ה יהיה ס ו ב ,נ ע ב ד .ר י מ ו נ ו ה א ו מ ר י ם ש פ ה ע ב ד ה ק ש ה ,מ י ש ע ו ב ד ב ש ק ד ה גהגה לנו מ ז כ ו י ו ת .ה ע י ק ר ח ר י צ ו ת ונקיון .ע ו מ ד י ם כ ו ל ם ו מ ש ת ו מ מ י ם .ל ע ב ו ד ! ? פ ה נ ע ב ו ד ? ר ג ע ו י ת ו ש ת ק ו ה כ ב ר ז ו ח ל ב מ ו ח ו ת כולם .א ו ל י ה ג ז י מ ו ? ה ל א אמרו ש ל א כ ו ל ם שהצעירים הולכים ל ע ב ד ה . גהרגים, והוא מוסיף :לפנינו"טרנספורט גדול; סדר־היום של העובדים ב מ ח ג ה ־ ע ב ד ה טרמבלינקי עבדה; הוא :ב־ 6קימה: 10 ממצמצות — 6.10ה ת כ ו נ נ ו ת ל ר ח י צ ה ; 6.30־ 7ר ח י צ ה : א ר ו ח ת ־ ב ו ק ר ; 12-10.30 עבדה; צהרים; 12־13 10—7 העינים וכר ו ה מ ו ח ע ף ב מ ה י ר ו ת א ו י ר ו ן ־ ע ב ד ה ,ב ו ק ר ,צהרים ,ע ר ב ,ארוחה ,סדר, מ ש מ ע ת . . .פ ת א ו ם גיגשים כ מ ה ס.ם .ומוציאים מ ש ו ר ו ת י נ ו כ ־ 2 0צ ע י ר י ם ו מ ע מ י ד י ם א ו ת נ ו ל ח ו ד .א ח ר ־ כ ך מ ס ד ר י ם א ת ה ט ר ג ס פ ו ר ט — ה ג ב ר י ם ל ח ו ד ,והנשים ו ה י ל ד י ם לחד. פתאום עיני הנשים והילדים הנפרדים מאביהם, כמה מ ת מ ל א ו ת דמעה. מ ה ם פ ו ש ט י ם א ת ד י ה ם ו ו ר ו ע ו ת י ה ם מ ו ל ב ע ל י ה ם ־ א ב י ה ם ,א ב ל אין זמן ל ס נ ט י ־ מגטים .הגברים נשארים במקום והנשים מ ו ב ל ו ת ל ב י ת נמוך א ב ל רחב שמשמאל. — ״ ל ה ת פ ש ט ל מ ר ח ץ ״ — נ י ת נ ה פ ק ד ה .״מהר ,מ ה ר ״ ! — צ ו ע ק י ם כ ב ר ה א ו ק ר א י נ י ם והס.ם .ו ש ו ט י ם א ר ו כ י ם ב ד י ה ם .״ מ ה ר ! ל פ נ י ה ע ב ו ד ה מ ו כ ר ח י ם ל ה ת ר ח ץ .ל ה ו ר י ד את כ ל ה ל כ ל ו ך ״ מ ס ב י ר י ם הס.ס .בשוטים .ה נ ש י ם ו ה י ל ד י ם מ ת פ ש ט י ם ,נ ש א ר י ם בגרבים, של בלבנים. אלף עושרם איש חבילות פ ת א ו ם פ ק ו ד ה :״לרוץ ל מ ר ח ץ ״ ! ו ט ר ם ה ס פ י ק ו ה א נ ש י ם ל פ נ ו ת בכוון והנה ואוקראינים מכות־רצח יהדי ערומים, בבהלה ודחיפה. הרבה מחזיקים בד קטנות, האחרון ,כ ס ף או ז ה ב או א ב נ י ם ט ו ב ו ת .ע ו ב ר י ם ה ג ר מ נ י ם ,האוקראיגים וצוחקים. שנצטוו ״ ל פ ש ו ט הכל, הכל״ צועקים ומזרזים. ופתאום עומד מחנה נופלים ולוטישים ובאותו גבם על שוטים מכות )ליטאים( ,מ ח נ ה נוראים ע צ ו ם רץ ארוכים. אחרי ה ר ג ע מ ת ח י ל ה פ ת א ו ם מ ה צ ד גגיגה, או ג ר מ נ י ,מ ג ג ג ת ב ש מ ח ה ו ב ק ו ל רם ,ו פ ה רדפים מחנה ס.ס. רב הערומים ומכה אותם תזמורת מנגנת, מרש א ת הערומים ו מ כ י ם א ו ת ם ע ד ז ו ב ־ ד ם .מ ה צ ד ע ו מ ד י ם ת ל י י נ י ם א ח ר י ם ו מ צ ו ו י ם ל פ ש ו ט הכל ,ל ה ש ל י ך ה כ ל מהיד ,א ת ה ח ב י ל ו ת ה ק ט נ ו ת ,ה כ ס ף ו ה ז ה ב ו מ ג ר ש י ם א ו ת ם ל ב י ת אחד ,השלישי מימין, בדיוק אל הבית, אשר שם התזמורת מנגגת. וכשגורשו כולם פנימה ל א ו ל ם ג ד ו ל ל ח ומזיע ,ס ו ג ר י ם ה ר מ ט י ת א ת ה ד ל ת .א ל ף איש ב א ו ל ם צר .ס צ י נ ו ת הקרון חוזרות, אחד עומד כ מ ע ט ע ל השגי, כל אחד משתדל להתרומם מעל ל ר א ש ו ש ל ה ש נ י ו ל ח ט ו ף מ ע ט אויר .כ ל א ח ד ת ו ח ב ר א ש ו א ל על בלויתן מהים. 76 ב כ ל ה א ו ל ם נ ש מ ע ת ר ק נ ש י מ ה א ח ת נוראה ,ב כ ב ד ו ת .פ ת א ו ם נ פ ת ח י ם כ מ ה ב ר ז י ם ודרך כל אותן אדים, ה ש פ ו פ ר ו ת חודרים את א ד פ ח ם ר ו ת ח ולח ,ו מ מ ל א החלל, א ח ד פ ו ת ח ,נ ג ד רצונו ,א ת פ י ו ו נ ו ש ם ל פ נ י מ ו ק ל ו ח ־ א ד ו ה א ד א י נ נ ו פ ו ס ק , נ ו פ ל ע ל הגופות ,הראשים ,העינים .ב ת ח י ל ה הוא גורם מ י ה ,צורב ,שורף ,בוער. א ל ף איש ב ו ע ר י ם חיים .רוצים ל ב ר ו ח ,ל נ ו ע ,נ ו פ ל י ם א ח ד על ה ש נ י ו ש ו ר פ י ם ב א ד ם האחד א ת השני .א ב ע ב ו ע ו ת נ ו ר א ו ת ג ד ל ו ת בגוויות ,מ כ ל הגוף ו ה ר א ש זב נ ו ז ל נורא, בזעזועי שגעון לנשימה, צועק פנים הגוף. העינים ממלאים נורא הופכות לחורי את החלל, הפה ודרך אבעבועות, אחד דוחף חודר הפתוח צעקה א ת השני, האד מהולה נוראה מ ח פ ש אויר, ומתחיל הבוער אויר לשרוף את מ ע י י ם נ ש ר פ ו ת ,ה ק י ב ה נ ש ר פ ת ,ריאות ,ר י א ו ת ד ו ל ק ו ת כ א י ל ו הציתן מ י ב ג פ ר ו ר . נשמע בחלל הריאות הלפו, כעין ברעש והדם נשפך ונשרף קניאק, אחד על השני, מ ת ח ז ק בו8 ,־ 15ר ג ע י ם מ ת ר ח צ י ם ו א ת ר י ־ כ ן נ פ ת ח י ם ה ש ס ת ו מ י ם ש ס ג ר ו א ת האולם. אלף הד, התפוצצות, פנימה קניאק, קנאק כזה, כ צ ל י מטוגן .נ ו פ ל בו מתפקעות 1,000ג ב ר י ם יהודים נ ת פ ק ע ו ב צ ע ר עולם ,ש ע ד כ ה ל א ג ר א ה ד ו ג מ ת ו . נ ש מ ו ת נ ג ד ע ו מחייהן באיבן .א ל ף גברים ,ב ע ל י ם יהודים ,סיימו א ת מ ר ח חייהם ,ש מ ם ו ז כ ר ם נ מ ח ק מ ע מ ם ו מ ה ע ו ל ם . ניגשים כה ה ק ב ר ג י ם .א י ־ א פ ש ר ל ה פ ר י ד בין ה ג ו פ ו ת ,כה נ ת ח ב ר ו ,כ ה נ ד ח ק ו , נ ת ח ב ק ו ל ר א י ה ו מ ו פ ת ,ש ג ם ל פ נ י המוות, נ ת ח ב ק ו אחד בשני לפני מותן. ב ע י נ י ה ש נ א ה ה ג ר מ נ י ת ה ג ו ר א ה ש ד ו ג מ ת ה ל א ר א ה ה ע ו ל ם עד כה ,חי עוז־ ר ג ש לידות ו א ה ב ה ואחוה .נ ת ח ב ק ו ל מ ח א ת ־ נ צ ח נ ג ד מ פ י צ י ש נ א ה ורציחה .א י ־ א פ ש ר ל ק ב ו ר א ו ת ם ב א ו פ ן כזה .מ ב י א י ם מ י ם ק ר י ם ש ו פ כ י ם ע ל י ה ם ואז ,ר ק אז ,נ פ ר ד ו הגוויות מ ה י ר י ם הצמודות .מ ש ל י כ י ם א ת ה ג ו פ ו ת על פ נ י מ י ת ק ן מ ש ו פ ע מ ה פ ת ח בור לתוך ענקי הנחפר ועמוק יומם ולילה ע״י גדולה, מכונת־חפירה אותה הכיגו ה ג ר מ נ י ם ל מ ס ר ה זו. ואחרי כן מ ו ב י ל י ם א ת ה נ ש י ם ע ם ילדיהן ל ר ח י צ ה , ה נ ש י ם יצאו ע ר ו מ ו ת מ צ ר י פ ן ,כוונו אותן ל ע ב ר צ ר י ף המרחץ .ר ק פ נ ו ל ע ב ר הזה ,אזי ש ו ב ה ת נ פ ל ה עליהם הכגופיה ה ק ו ד מ ת ,ה ת ח י ל ה מ כ ה אותן מ כ ו ת ־ ר צ ח .גבן בין ר ג ע נ ת ח ל ף ל א ד ו ם ו ה ה צ ל פ ו ת ה נ ו ר א ו ת ב ל ס ו ע ל כ ל גב .ה ר ב ה ילדים נ ש א ר ו ב ך ך ך ו ג ר מ ס ו . ה ת ז מ ו ר ת מ נ ג ג ת ב ל י הרף ,והן ג ו ר ש ו ל מ ר ח ץ .ה מ ר ח ץ נ ס ג ר ה ר מ ס י ת ל־ 15ר ג ע ו א ח ר י ־ כ ן פ ת ח ו ה ו .פ ת ח ו א ת ה פ ת ח י ם ב ד פ נ י המרחץ ,ה נ ש י ם כ ה ח י ב ק ו א ח ת א ת השניה, החזיקו א ת ילדיהן ,ע ד כי ה ר ב ה דודי מ י ם ק ר י ם ל א ה צ ל י ח ו ל ה פ ר י ד בעלן; את והמכונה החופרת ,ח ו פ ר ת בלי הרף קבר ענקי והקברנים מעסים הפגרים מהמרחץ החוצה ומשם בשפוע ישר לקבר .נ ת מ ל א ה שכבה אחת ,מ כ ס י ם א ו ת ה ב ס ל ושוב זורקים ״מנה״ שניה של הנרצחים. ל ס .ס .ל א ו ק ר א י נ י ם מ ר י מ י ם ב י נ ת י ם א ת ה ח ב י ל ו ת ש ה מ כ ל ל ו ת זרקו ב מ ר ו צ ת ן ל מ ר ח ץ .כסף ,ז ה ב ו א ב נ י ם ם ו ב ו ת .ו מ א ח ו ר י ה ב נ י נ י ם ת ע ל ו ת ב ו ע ר ו ת ,ב א ש ־ ת מ ל י ת מ ע ר ו ת .ה ר ו צ ח י ם מ ר י מ י ם א ת ה ז ק נ י ם ,ה ח ו ל י ם ,הילדים ,ה נ ש י ם ש ל א ר צ ו ב מ ה י ר ו ת כ א ח ר י ם ו ל א ה ס פ י ק ו ל ה י כ ג ם ל מ ר ח ץ ו מ ע מ י ס י ם א ו ת ם על ע ג ל ה ו נ ו ש א י ם א ו ת ם ל ת ע ל ו ת .ו ל ת ע ל ו ת ־ ה א ש ה ב ו ע ר ו ת ת מ ל ,ז ו ר ק י ם חיים א ת האגשים. 3 ובשעת תאי מרחץ הדלק עד כאלה אלף מצויים איש. שם המבגים והם הללו קולסים 400־800 מסוגלים איש בבת־אחת ״ ל ר ח ח ״ 10,000 איש 77 ביום .עד כ ה ה ו ש מ ד ו מיליון ו ח צ י יהודים ב מ ב נ י ם הללו ב י ס ו ר י ־ מ ו ו ת מ י ה נ ו ם , ש ג ם השטן ל א י ד ע ם ו ה ז ק נ י ם ו ה ח ו ל י ם נ ש ר פ ו חיים ב ת ע ל ו ת האש. ידידנו העד ,ה מ ס פ ר כ ל ה ז ו ו ע ו ת ה ל ל ו ,נ ק ט ע ה לשונו ,ד מ ע ו ת ח נ ק ו ה ו .ל א שאלנוהו הביעו יותר .ל א העזנו ל ש א ו ל א ו ת ו ע ל אופן הצלתו .צ ע ר כ ה ר ב ו ע מ ו ק עיניו תאר עת שראה תמונות מ ד י יום ביומו ,ו כ א ב כה אנושי נטף מ כ ל מלה ,ע ד כי ש ת ק נ ו כולנו .ע ו י ת או ש ב ץ אחזוהו .אחיו השכיבו ,הרגיעו. אנו יצאנו .מ ח ר או מ ח ר ת י ם י ס פ ר ל ו ק ו ר ו ת הצלתו .יצאנו כ ״ א ל ב י ת ו את מ ב ל י להוציא מ ל ה האחד לרעהו. л/11/42 עבדנו .מ ה ע ר ך ל ע ב ו ד ה זו כ ש כ ל מ ו ח ך מ ל א ב ט ר ב ל י נ ק י ו כ ל צ ל י ל ה מ ג י ע ל א ז נ י ך צ ו ע ק ט ר ב ל י נ ק י ו ל כ ל מ ס מ ר ,ל כ ל פטיש ,ל כ ל ק ר ש מ ח ז ה טרבלינקי נצמד .ל א מסרנו לחברים ע״ד בואו של החבר הנמלט מטדבליגקי. אחיו ,הוא ע צ מ ו ואנכי ,פ ח ד נ ו מ ״ ע י ן ־ ר ע ה ״ ו ע ו ד יותר מ״לשון רעה״. ו ב ע ר ב ש ו ב ס ר נ ו ל ב י ח ה נ מ ל ט ,ש י מ ש י ך ו י ח א ר ל נ ו א ח ה מ ח כ ה לנו .ח ב ר י י ע צ ו ל י ל א ל ל כ ח .ש מ י ע ח ה ח א ו ר ה ו א מ ז ו כ י ז מ ו ס .אנו מ כ י ם בשוטים א ח ב ש ר נ ו ע ד זוב דם .ה ס י פ ו ר ר ק מ ג ר ד א ת פ צ ע י נ פ ש נ ו .ל מ ה ל נ ו התאור ,ה ל א מ מ י ל א גגיע א ח ר ־ כ ך גהיה ש מ ה ב ע צ מ נ ו .ק ו ר ם או גם אנו ב ט ר ב ל י נ ק י ונחיה הכל, ל מ ה ל נ ו ה ת א ו ר מ ר א ש .ל א ה ש ל מ ת י .ה א מ ח נ ח ו צ ה לנו .ה א מ ח ה מ ר ה ו ה ק ר ה , נכון א ת דמינו ,נ כ ו ן שהיא מ ר ח י ח ה שמזעזעת אותנו ,כי סוף־סוף מועמדי־ ט ר ב ל י נ ק י הננו ,א ב ל מ א י ד ך ג י ס א י ש ב כ ו ח ה ש ל ה א מ ח ליצור ד ב ר מה .ב א מ ח — מ ק ו ר היצירה .אולי נ ח ש ו ב ו נ י ז ו ם ד ר ך כ ל ש ה י ל ה צ ל ה .ואם ל א ל ה צ ל ה — אז א ו ל י ל מ ל ח מ ה ,ל ה צ ל ת הכבוד .כ ג ו ר ה א נ ש י ם ,ל פ ח ו ת . נ כ נ ס נ ו .ל מ ר ו ח הטיפול ה מ ש פ ח ח י ה ח ם ו ה ב י ח י ,עדיין לן ה פ ח ד בעיני ה א י ש והוא מתבטא בריצת האישוגים לכל עבר ובתגועות רגלים המוכנות לברוח, ל ד ת • ומי זה י ת פ ל א ? איש ש מ ל א ך ־ ה מ ו ו ת ה ש ח י ז עליו א ת ח ל פ ו ו כ ב ר ל ק ח א ת ע ו ר צוארו בידו ל ב ר ך עליו ב ר כ ת ־ ה ש ח י ט ה ,ג ת ח מ ק ו ב ר ח ו ש ב לחיים .א י ך זה ל א י פ ח ד מ ז כ ר ו ן מראה־עיגיו ,מ ג ת י ז ו ת גיצוצי ב ר ק של הסכין ה מ ו ש ח ז ת ו מ ד מ ו ה ג ק ר ש בו. ל א ט ל א ט ח ז ר ו אליו ה ת מ ו ג ו ת ה מ ח ר י ד ו ת ,ו ה ו א סיפר על א ו ת ם ש ב ו ע י י ם ב ה ם ש ה ה בגיהגום ,ע ל ה ה ר ג היומיומי ,ע ל ה ח נ ק ש ל ר ב ב ה ויותר ב כ ל יום ב ת א י ־ ה ג ז ,ה ש ר פ ה ב ת ע ל ו ת ־ ה א ש ש ל ה נ ו ת ר י ם .ת א ר א ת ה ת ג א י ם האיומים ב ה ם ה ח ז י ק ו בהם ,ב ע ב ד י ם ,ו ב ע ב ו ד ה ה מ ח ר י ד ה שחייבים היו ל ב צ ע ב כ ל מ ל א כ ת ה ש ט ן הזו — ע ד ש ע י ב ד ת כ ג י ת ל ב ר י ח ה עם עוד שגיים מ ח ב ר י ו — להסתתר בין ח ב י ל ו ת ה ב ג ד י ם ה א ר ו ז ו ת ,ב ג ד י ה נ ר צ ח י ם ש נ ש ל ח ו ב ח ז ר ה מטרבלינקי; מתחת א ל א שאין ל ה ת ח מ ק מ ע י נ י ה ש ו מ ר י ם ה א ו ק ר א י נ י ם ו ל ה ס ת ת ר לחבילות ואח״כ ל ה י נ צ ל מ ד ק י ר ו ת הפגיון ב ח ב י ל ו ת ב ט ר ם ש ז ז ה ה ר כ ב ת ; ו כ ב ר ר א ה מ ק ר י ם ש א י ש ש ה ס ת ת ר ,ג ד ק ר ב כ ל גופו והוצא מ ה ק ר ו ן ש ו ת ת דם. .. וכאשר .כ ב ר ג ד ח ק אל מ ת ח ת ל ח ב י ל ו ת ה ר ב ו ת ח ש מ ח ג ק מ ח ו ס ר אויר ומן ה ר י ח והצחגה ,זז ל כ א ן ו ל ש ם ו ג י ס ה ל מ צ ו א ם ד ק ־ מ ה לאויר צח. 78 וכה כי המשיך המזעזע: בסיפורו התרוממות עם נ ו צ ר מ צ ב חדש, החבילות נ ג ל ה ס ד ק מ ד פ נ ו ת ה ק ר ו ן ה פ ת ו ח ל מ ע ל ה ,ש ה ו א ב ל י ג ג ו מ ע ט אויר ח ד ר שדיו ה י ה ל ה ר ח י ק ב מ ק צ ת א ת ה מ ח נ ק ו ל א פ ש ר נ ש י מ ה .א ב ל הפוזיציה פנימה, שלי כ ע ת נ ת ק ל ק ל ה .כ ב ר ל א הייתי מ ק ו פ ל בזוית ,ש כ ב ת י ל ר ו ח ב הקרון ,מ ת ו ח עודני לארכי. כנגד לוחם ומשתדל המשא את לתקן הפוזיציה מרגיש והנני פ ת א ו ם פגיון נ ת ח ב ב ח ב י ל ו ת .ה כ ל ע מ ד בי פ ת א ו ם ,כ ב ש ע ו ן מ ת פ ק ע ,ה כ ל פ ס ק — ה מ ו ח ,ה ל ב ,החושים .הנה ,ה נ ה הפגיון מ ת ק ר ב ,מ ת ק ר ב אלי .ה ת ח ל ת י לפעול לצעוק, פגע לצעוק הערימות כמשוגע. את סתמו ושעול פי פרוע הפגיון תקפני. ב פ נ ה ,ב ה ש כ ב ת י ל פ נ י ־ כ ן .האוקראיגי ע ב ר פ ע ם ,פ ע מ י י ם — ו פ ס ק .כ ע ת י ב ו א ג ם ח ב ר ו ל ע ז ר ת ו ו י ד ק ר ו שניהם ,ה ב ה ב ה בי ה מ ח ש ב ה .א ב ל ה נ ה זזה ה ר כ ב ת , קרוגי זז ,ה כ ו ה ג ל ג ל י ם ב פ ס י ם ,א ו ת ם ה ג ל ג ל י ם ב א ל ה הפסים ,ש ל פ נ י יותר מ ח ו ד ש בי א ת דמי ,ו כ ע ת א ו ת ם ה ג ל ג ל י ם ע ל פ נ י א ו ת ם ה פ ס י ם ה פ כ ו ל מ ו ס י ק ה קררו גיגון ע ת י ק ,ניגון ש ל ו ש ־ ר ג ל י ם ה ת א י ם ל נ ק י ש ת ה ג ל ג ל י ם וזמזם במוחי, עבורי. זמזם .ל א י כ ו ל ת י ל ה ת מ ת ח ו ל א ל ה ת ק פ ל .נ ש י מ ת י כ ב ד ה .ע ר י מ ו ת כ ב ד ו ת העיקו עלי ,ו א נ י שר ,ל ב י שר ,ה כ ל ש ר :מטרבלינקי ...מ ט ר ב ל י נ ק י . . .מ ט ר ב ל י נ ק י ~ . לא איך ל ע ת י מ ה ע ל ה ב ג ו ר ל ו של חברי ,ל א ל ע ת י גם מ ה יהיה ע מ י כ ע ת . א צ א ,א נ א אצא ,ב א י ז ה א ו פ ן :ו א ח ר י ה ר ע ש ה ר א ש ו ן ,א ח ר י ח ד ו ו ת ־ ה ה צ ל ה הראשונה שוב באו המחשבות והטרידו את מנוחתי. לללם. יראוני הקרונות יבואו ללי וימסרוני לתחנה הרוצחים אחת ואגמור ברחתי מטרבלינקי וכעת אפול שמה בוארשה, בטרבלינקי, יפרקו ברצח, את בתעלה, המשא, במרחץ, ב ש ר י פ ה א ו ת ח ת מ ק ל ו ש ל א1י5ן הרוצח .ר ב ו נ ו ש ל ע ו ל ם ,ה ז ד ע ז ע ת י כולי ,ח ז ק נ י אך ואמצני הפעם, כמו את שחזקת שמשון! אני מוכרח באמצע ל ר ד ת פה, ה נ ס י ע ה ו ל י ־ מ ה .ב כ ל כוחי ד ח פ ת י א ת ג ב י כ נ ג ד ה ע ר י מ ו ת ,ה ר ג ש ת י ב מ ק ו ם א ח ד גמישות, ה כ פ ל ת י א ת מ א מ צ י ו א ח ר י כ מ ה זמן ,ש ע ו ת או ימים ,ק ש ה לי ל ד ע ת , נתרופפו מ ע ס ה ע ר י מ ו ת ו ע ל י ת י מ ע ם ל מ ע ל ה .נ ח ת י ק צ ת ו מ ו כ ן הייתי ל ה ת ח י ל מחדש. פתאום הקרון. כ ל ד מ י נ ק ר ש בי ,כ ב ר ל א ה ס פ ק ת י ל ה ס ת ת ר פ נ י מ ה ,י ב ד ק ו וימצאוני. לאזני והנה עמדה מגיע קול הרכבת. השפה רעש שמעתי הפולנית. והמל לי. הוקל וריצה. פותחים פולנית, זה את בלתי דלת אפשרי ש א נ ש י ם נ ע ז ר י ם ב מ ס ו ה ה ש פ ה הזאת ,ה פ ו ל נ י ת ,ה ל א ע ל פ י ר ו ב א נ ש י ם מ ש ת מ ש י ם בה ש י מ ו ש יום־יומי .זו ל א ג ר מ נ י ת ש צ ל י ל ל ה ם יצורי התופת לבני התופת ו ל מ ע ש י ה ת ו פ ת ש ל ה ם .ה ד ל ת נ פ ת ח ה ,מי ש ה ו א מ א י ר ב פ נ ס ,ר ו א ה א ת אי־ ה ס ד ר ב ע ר מ ו ת ו א ו מ ר :״רד ,ר ד מ ה ר ! א ל ת פ ח ד ,נו ,מ ה ר ! ״ א נ י זוחל מ ב י ן ה ע ר י מ ו ת פרוע, רסוק ושתי זרועות חזקות עוזרות לי להיגרר ולצאת מבין החבילות, מ ו ר ל נ י ו ק ו ל ב ר נ ש אחד ,אנושי ,ה מ ע ו ר ר אמון מ י ל י א ו מ ר א ל י :״ ב ר ח היערה, אבל השגח ל ב ל תשוב למרבלינקי!״. שניים היינו ,אבל אפוא השלישי ? שמענו מ מ ר ח ק ר ע ש של רכבות ,מכוגיות, אך א ל י ג ו ל א ה ג י ע א ו ר כלשהו ,סימן ש ה נ נ ו דמדומי־השחר ב ע מ ק או ר ח ו ק י ם מ ה כ ב י ש .ע ם נ ו כ ח נ ו ש ה י ע ר נ מ צ א מ י מ י נ נ ו ו ב ב ה ל ת נ ו ר צ נ ו ל א הישר היערה, כמו ש צ ל לנו עובד הרכבת ,אלא באלכסון ל ע ב ר בתים ,שנמצאו לא רחוק מאתנו, ו ל מ ז ל נ ו ל א יצאו האיכרים ל ב ד ו ק א ת ס י ב ת נ ב י ח ת הכלבים ,וכך נצלנו .נכנסנו היערה, ו י ש ב נ ו ש ם זמן ר ב .ר ע ב נ ו ,צ מ א נ ו ,א ך ל כ פ ר פחדנו להיכנס .מצאנו 79 ביער, שביל ושאלונו ה א ם ב ר ח נ ו מ ט ר ב ל י נ ק י ,ו ת ו ך כדי ד י ב ו ר הרגיענו ,כי כ א ן לעתים את ה ת ק ר ב נ ו • אליו .,ב ד ר ך ע ב ר איכר, תלה בנו עינים .מ ל א ו ת .חשד רחוקות; דרכנו: אמר אגב ש נ ל ך א ח ר י ו ו ה ו א יובילנו ה ב י ת ה ,ננוח, רצה כך לדעת היש לנו כסף. חברי זה נסעד בפזיזות קורה ונמשיך שכסף אמר אין לגו ,א ל א ש ו ה ־ כ ס ף .ל י נ ד מ ה היה ש ת פ ס ת י זיק פזיז בזוויות ע י נ י ו ה מ ב ש ר א ב ל העייפות ,ש ב י ר ת הגוף ,ה ר ע ב ,הצמאון ו ה צ ו ר ך ב ה ר ג ע ה כ ה ח ז ק י ם רעות, היו ,ש ל א שמגו ל כ ך ל ב ו ה ל כ ג ו .א ח ר י זמן מ מ ו ש ך יצאגו ל ק ר ח ת ה י ע ר ו מ ש ם ק ס נ ה .ה א כ ר נ כ נ ס ל ב ק ת ה א ח ת ויצא ע ם ע ו ד א כ ר ו ה ז מ י ג ו ג ו פ ג י מ ה . למושבה ב ר ג ע .זה התחילו לסבך התעורר דבר־מה בתוכי, והסתובבתי והתחלתי לרוץ צ ו ע ק י ם ו א פ י ל ו ר ד פ ו אחרי ,אני ר צ ת י ל א ב ש ב י ל ,א ל א היערה. חזרה עמוק עמוק, ע ד ש ל א ש מ ע ת י כ ב ר כ ל פ ס י ע ו ת אחרי ,ואז עצרתי .פ ר צ ו פ ו של .ה א כ ר ה ש נ י ה ב ה י ל נ י י ו ת ר מ פ ר צ ו פ ו ש ל הראשון .מעיניו נ ש ק ף הרוע .ח ב ר י כ ב ר ע מ ד כמה צ ע ד י ם ל פ נ י ,ע ״ י ה א כ ר ה ר א ש ו ן ו ל א היה יכול ל ב ר ו ח .כ י היו אותו מל. תופסים ה י ו ם נ ט ה ו ה ע ר ב ב א ,ו כ ה ח ז ק הוא כוח ה ס ב ע ,עד ש ל מ ר ו ת פ ח ד י ,י ח י ד י בלילה ,ופחד ביעד, טרבליגקי בחושי ש ל א פג, ופחד הרדיפה האברים, מצד נ ר ד מ ת י כ א ב ן .ק ו ר ג ו ר א העירגי .חושך .ה ס ת כ ל ת י ס ב י ב י ,רשרושים ,ע ל י ם גושרים, ה ס ל מ ס פ ם פ ף ,ח י ו ת ה י ע ר ה ק ס נ ו ת ,ע כ ב ר י ם ,יתושים •זוחלים ,א ו כ ל י ם ,י ש נ י ם — ד ב ר מוציא קול ,הכל מעורר פחד .התחלתי ללכת. .פתאום כל ברור שמעתי באופן צעדים ,צ ע ד י ג ב ר י ם ,ל א ש ל ג ב ר אחד .ש ע ר ו ת בשרי נ ם ת מ ר ו ! מ ח פ ש י ם אותי ,רודפים .ש ו מ ר י ס ר ב ל י ג ק י או האברים .ל ב ר ו ח כ ב ר מ א ו ח ר .פ ת א ו ם נ ז כ ר ת י ב ת מ ו ג ו ת י ל ד ו ת י ו ח י ש כ ח ת ו ל ט פ ס ת י ע ל עץ .ישבתי .הצעדים ק ר ב ו ,ג ם ק ו ל ו ת נ ש מ ע ו . .דוסית. דיברו בשקט, בלי התרגזות ועברו. אוקראינים. ודאי חיפשו בורחים ,אולי ב ר ח ו ג ם א ח ר י ם ח ח מ א ת נ ו .פ ת א ו ם נצנץ רעיון ב מ ו ח י ! ד י ב ר ס נ ט י ם ) נ מ ל ט י ם ( רוסיים .ה ל א ה מ ה יעזרוני ,יאכילוני ,ישקוני ויראו ל י א ת ה ד ר ך . ה ק ו ל ו ת נ ע ל מ ו כ ל י ל ,ה ת ח ל ת י ל י ־ ח אחריהם בכוון אליו פנו ,ר צ ת י ז מ ן ר ב , ל א מ צ א ת י שום ע ק ב ו ת .ב ר ח ו ,נ ע ל מ ו או ש מ א ר צ ת י לכוון א ח ר — ל א א ד ע . ה ש ח ר מ צ א נ י ב ק צ ה ה י ע ר ב ק ר ב ת י א ו ר קטן ,ב מ ר ח ק ה ב ר י ק ה כ ב י ש .ע מ ד ת י נ ש ע ן ע״י עץ .ב כ ב י ש ה ל ך ע ו ב ד ר כ ב ת דומה ל ז ה ש ש ח ר ר נ י מ ה ק ר ו ן .ל א י י ת כ ן שיהיה איש רע .ב כ ל ל ,פ ו ע ל ו ע ו ב ד י ר כ ב ת .ה ם פ ו ע ל י ם מ א ו ר ג נ י ם ו ב ע ל י ה כ ר ה ו ל א י מ ס ר ו איש ל ח י ו ת ה ס ו ד פ ו ת .ב פ א ת י היער גיגשתי ע ד ל י א ו ר ו ד ר ך מ ע ב ו ר ת ע ב ר ת י ו ו ב צ ע ד ב ו ט ח ג י ג ש ת י ל א י ש ה ר כ ב ת .זה עמד .ו ה ב י ס ב י ב ח ז ק ה : קטגה ״ללי״ מה אמר .ח י כ ה ר ג ע ו ת כ ף ה ו ס פ ת י :״ ב ר ח ת י מ ...״כן״ ,ה כ ר ת י מל..,אבל ה נ ך עושה פ ה ,ר ו צ ה א ת ה ל ש ו ב ל ט ר ב ל י נ ק י ז ״ — ג ע ר בי .״ ב ר ח מ פ ה ! ״ ותוך כ ד י ד י ב ו ר נ מ ל ך ״ ב ו א א ת י ״ ל א פחדתי .ב ב י ת ו האכילוני ,ה ש ק ו נ י .פ ח ד שאישן ב ב י ת ו . ,יען ש ב א י ם א ל י ו ח ב ר י ם ו ל א כ ו ל ם ה ם כ מ ל ו .ה צ י ע לי . .מ ש כ ב ב ע ל י י ת ־ ה ג ג ו ר ק ב ק ש נ י ש ל א א נ ח ר ,כ י ע״י כ ך א ב י א ס כ נ ה על ע צ מ י ועליו. : .כ מ ו ־ כ ן הסביר לי ש כ ע ת מ כ י ר י ם בי ש ב ו ר ח אגוכי ,ו ע ל י ל ג ו ח מ ע ם עד ש א ש ו ב ,ל מ ר א ה נ ו ר מ ל י ,א ח ל י ף מ ל ב ו ש י ם ואוי הוא י ל ת נ י ל ת ח נ ה ה ק ר ו ב ה ,י ו ש י ב ג י ב ר כ ב ת ו א ס ע ב ת ו ר פ ו ל נ י ע ד .ל ו א ר ש ה ו ש ם .כ ב ר א צ ט ר ר לדאוג• ל ב ד י כ ו צ ד ; ל ה י כ נ ס לגיטו .הוא• נ ם מ ס ר לי ,ש ל פ י ד ע ת ו כ ב ר הוציאו א ת כ ל ח ל ל י ם • מ ו א ר ש ה ,ו נ ש א ר ו 80 רק כמה כבר בתי־ חרושת ג ר מ נ י י ם ו ב ה ם היהודים סגורים ,אין יוצא ואין בא .זה דעתי לא מלאני פחד. אגיע לוארשה, שאם רק א מ צ א לי כבר מקום, אם עדיין נ מ צ א י ם יהודים בעיר. בערב נ ת א ס פ ו חבריו בביתו ,ומעליית־הגג הצצתי בהם ,דברו ע״ד דברים שוגים ג ם ב י ה ו ד י ם גגעו ,ע ל ד ב ר יהודים בורחים ו ב ע י ק ר על יהודים ה נ ו ס ע י ם ל ם ר ב ל י נ ק י .ס פ ר ו ש י ש נ ם ע ו ב ד י ר כ ב ת ש ה פ כ ו ל מ י ל י ו נ ר י ם בין לילה .כי היהודים שנסעו ב ק ר ו נ ו ת כ מ ה ש ע ו ת ל פ ע מ י ם יום או ל ל ה ,נ ע ש ה ה ח ו ם ו ה מ ח נ ק ב ק ר ו נ ו ת כה ג ד ל י ם ,ש ש ל מ ו ע ב ו ר ב ק ב ו ק מ י ם ב א ב נ י ם טובות ,ג ם 40ד ו ל ר זהב .הצורף העריך א ת ה א ב נ י ם ב ס כ ו ם ע נ ק י ל כ ל אבן ,היות והן כ ח ל ו ת . ב פ ר צ ו פ י ה ח ב ו ר ה ה ב ח נ ת י ש ה כ ס ף היהודי ה ש ח י ת א ת מ ו ס ר י ו ת ם ו ע ר כ ם האנושי. ב ב ו ק ר א ח ר י ה ל ל א מ ר ת י א פ ו א ל מ צ י ל י ,כי מ ו ט ב ש א מ ש י ך א ת ד ר כ י ב ת ח ב ו ר ה מאשר אחרת ברכבת והוא הובלני שהושיבני למכרו ויצאתי בעגלה לדרך. 5ימים ע ש י ת י א ת ד ר כ י ע ד ש ה ג ע ת י לאחי. קידושיהשמ או שקיבל. מלחמה אקטיבית ו ו ע ו ד מ ו ש כ י ם אגו ב ע ל שבכיסו פסק־דין, לפועל, נמצא כבר החיים942 פסק־דין־מוות ורק ש א ל ת הזמן ה י א מ ת י יוצא ו ע ל ־ כ ן חיים .עדיין .אוכלים ,עובדים ,רבים ,ד נ י ם וישנן א פ ל ו שכבות ו ק ב ו צ ו ת ש נ ה נ ו ת ,ש מ ח ו ת ועליזות .נ פ ת ח קזינו ב ש א פ ש ל נ ו ע ם מ ש ק א ו ת ,בבד־ אווז ,ט ש ו ל נ ט )חמין( ועוד ,כ א ל ו ב ש נ י ם כתיקונן. ד ב ר ת י ע ם מ נ ה ל ה ק ז י נ ו ה ז ה ש א מ ר ל י :א ד ר ב א ,ה ו א יודע ש כ ל נ ו ב נ י ־ מ ו ו ת מ ת י ם שקיבלו חופשה .ומה אנחנו. עלינו בכדי ל ח כ ו ת למוות, ליצור ועדות ק ב ל ת ־ פ נ י ם ל ק ר א ת ו ,כ א ו מ ר י ם :בוא ,גמור ,עשה ש ל י ח ו ת ך — ו א נ ו פ ה — ההיפך, נרחיקו פוקח מ א ת נ ו ל פ ח ו ת ב כ ח ,ב מ ח ש ב ה ,ל א נ ח ש ו ב אודותיו ,ו נ ש מ ח .ו א נ י הוגה, ע י נ י ת מ ה ו ן ל ר ו ו ח ה ו א י נ י י ו ד ע איך ל כ נ ו ת א ת ה מ ח ז ה ה ז ה :ויטאליות, ק ל ו ת ־ ד ע ת ,גבורה ,ש כ ח ה ,א ט ל ג ט י ד ה ס פ ו ג ה בהצלה ,ח ב י ו ן של כ ח פ י ס י ו מ ו ס ר י י ש ל ג ו מ ת א ר ג ג י ם חיים גורמליים .ביום ח ל ק בשאפ עובד והחלק ה א ח ר ,הרוב, סוחר ב ו א ל י ו ט ה ,ב ז ה ב ,ב ח פ צ י ם ש ג ש א ר ו ב כ ל דירה מ א ל ה ש ה ל כ ו ל מ ו ת ,מ א ו ת ם המחים המבלבלים א ח החיים.,ובערבים נחים ו א פ ל ו נהנים .נ פ ח ח ו כמה חנויות־ חרש ,ש מ ב י א ו ח ש מ ו ג ל :־ נ ק נ י ק ,אוזים ,ח ר ג ג ו ל ו ח ,פ י ר ו ח ,ש ו ק ו ל ד ו כ ד ו מ ה .פ ת ח ו כעץ בר ו א פ ל ו עם מוסיקח הקליטים; בבחים משחקים בקלפים ,עומדים לפתוח ק ל ו ב ע ב ו ר ה א י נ ט ל י ג נ ט י ם ה ח ש ו ב י ם ,ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה ה ה נ ה ל ה ג ו ת ג ת ד ו ג מ ה כזאת, עורכו! ב כ ל ש ב ח נ ש ף ב מ ק ו ם אחר ,ו ה נ ש ף עשיר ב י ק ,מ ג ד נ ו ח ו ש מ ח ה ,מ מ ש שמחה. ל ו מ ד י ם ,יושבים סדבלינקי ו ש מ ח ה ! ומאידך גיסא האדוקים מחפללים, ימים ש ל מ י ם ל ו מ ד י ם ד ו ק א ה ל כ ח א ד מ ש י ח א ו מ ס כ ח ו ה ש ו ט ח ,ס פ ר י פ ל פ ו ל וכדומה, ו נ ה נ י ם מ ק ו ש י א ו מ ת ר ד ן מ ו צ ל ח כ מ ו צ א ש ל ל רב ,ה כ ל כ ב ש נ י ם כ ת ק ו נ ן . ציוני נ ל ה ב א ח ד א מ ר לי ,ש ה נ נ ו ע ם ע ת י ק מ א ו ד ,מ כ ל ה ע מ י ם ש ח י ו א ת נ ו בעולם העתיק ויטאליות הוא לו בשליחות נשארנו יחידים. שום כוח לא הרס אותנו ולא יהרוס .ו ד ו ק א נ ח ו צ ה ל נ ו .ב ר א ו ת ו א ת ה ו י ט א ל י ו ת ,ל ב ו מ ת מ ל א חדוה ,יען ש מ ת א ר כמה שיש ויטאליוח לעמנו שוכנח בבנק בבוני המלדח א״י. מצטער במזרח. אבל הוא הוא מאוד שמח שלא ישתתף ומאמין שהעם 81 ל א י ס ב ו ל ו ב מ ק ו ם יהודי פולין יבואו יהודי א ר צ ו ת א ח ר ו ת ו י ב נ ו ה .א ח ד ה מ נ ה ל י ם התווכח ארוכות אתי לברוח ו ב א ר לי, הימנו. שיאוש הוא מאמין המה וספק שלמרות ואיש צריך הידוע ו ט ר ב ל י נ ק י — ב כ ״ ז נינצל ,ו ר ק כ ש נ א מ י ן לגידום קרדום היטלר .וכוונותיו ונרצה,בהצלה. עץ־החיים לפי החוזר ותנאי ראשון ל ח י ז ו ק .ה ר צ ו ן ו ה א מ ו נ ה זוהי שמחה. מבלי איש, ל ה ת ח ש ב ומבלי להיות מושפעים להתחיל במפעל דבר־מה, לעשות הכללי, מהמערך ר ב ־ ע ר ך .ל א ד ע נ ו עוד את טיבו, ש ה ח ו ז ר הידוע של וטרבליגקי היטלר החלטנו אנו5 •, רק שעלינו הרגשנו ה ג ב ה .מצדנו. דורשים פ ע ו ל ה נ ח ו צ ה .ו ה ע ר ב ב ע ש ר אחרי ש כ ב ר י ש נ ו ה ע ו ב ד י ם ו ב ב ת י ם ד ל ק א ו ר מסווה, נתאספנו במטבח שלי 5איש :בן־המנהל קוברטובסקי — פוע״צ ש מ א ל ; לובלין — אריה שמאלי; — פ ו ע ״ צ ימין; שורצברג ואנוכי. — בית״ר העמדה למרות על פ ת ח הלוע ,ל א פ ס ק ו מאתגו תפיסות מפלגתיות ובלי ה ש ת ד ל ו ת מ י ו ח ד ת אלא נ ת א ס פ ג ו כ א ן מ מ ר ב י ת זרמי החיים הציבוריים ל ש ע ב ר ב פ ו ל י ן . ממילא דנים הננו בפרובלימה עתיקה־חדשה: או קידוש־השם אקטיבית? מלחמה המותר ל נ ו ל ש ב ת ב ח י ב ו ק ־ י ד י ם עד שיבואו ל ק ח ת א ו ת נ ו ל ט ר ב ל י נ ק י או עלינו להזדיין ו ל ה ת ק ו מ ם ויהיה מ ה ? ק ש ה ל ה א מ י ן ש כ ע ת כ ב ר ת ש ר ו ר מ נ ו ח ה ו א ו ת נ ו ישאירו פ ה ל ע ב ד .ל א ל ש ם זה נוצר ט ר ב ל י נ ק י . יושבים ו ל ו ח ש י ם כ מ ע ט מ פ ה לאוזן ,כדי ל א ל ה ע י ר ו ל ה ק ת נ ר ד מ י ם ואולי ג ם ל א ל ה ש מ י ע מ ל ה ,כ י מי יודע א ת כ ל ה מ ס ת ו ב ב י ם .ו ה ע ו ב ד י ם פ ה ,א ו ל י גם ב י נ י ה ם י ש ה ש ד י ם .היום ה נ נ ו לוחמים ע ב ו ר חיינו ,ע ב ו ר כ ב ד ג ו ב ת ו ר אגשים, ו כ ב ו ד א נ ש י ם ד ו ר ש ש א י ש ד ע ל ל ח ו ם ע ב ו ר ע צ מ ו ב נ ש ק ב ד ו .אין ל נ ו ע צ ה א ח ר ת ד ר ך א ח ר ת א ל א ל ה כ י ן נ ש ק ו ל ה ת ח י ל ב מ ל ח מ ה על חיינו ,ו א ם זה כ ב ר א י ־ א פ ש ר י , שהובילו כי מ מ י ל א נ מ ו ת ,אזי ל מ ע ן כ ב ד נ ו ,ש ל א יבושו ב נ ו ה ב א י ם אחרינו, א ו ת נ ו כ ש ו ר ל ט ב ח ,ש ה ו ש ט נ ו א ת צוארנו ,ק י ב ל נ ו א ת ה ע ו ל ו ה ל כ נ ו . ו ה י ו ת שהביגוגו ש ח י מ ו ש ו של ש א פ א ח ד מ ג ו ח ך יהיה ו ל א י ב י א ש ו ם ת ו ע ל ת , ־ ל א •ממשית ולא מוסרית ,בחרגו ב א י ש .ש י ב ו א ב ד ב ר י ם ע ם י ת ר ה ש א פ ע ס .ועם הגיטו ב נ י ד ו ן זה. בדבר ו ש ג ק ש ר א פ י ל ו ק ש ר בין היהודים ו ה מ פ ל ג ה ה פ ו ל ג י ת פ.פ.ם .ב ד ב ר ע ב ד ה משותפת יודע ק ו ב ר ט ו ב ס ק י מסר ,ש ל פ י לעת־מצוא. שאין ד י ע ו ת י ו דגים גבחר אחד לבדוק ולחקור אחרי ק ש ר בין היהודים ו ה מ פ ל ג ה או שהקשר כל כבר בעוד מקומות הדברים הללו ,ואם הנהו, יעבור.הוא קלוש ל ע ב ר השגי ,ל ע ב ר ה פ ו ל ג י ם ו ב מ ק ו ם יווכח מ ה מ צ ב ה ד ב ר י ם .ל א ר י ה מ כ ר טוב, גגר פ ו ל נ י ,ה ו א י פ ג ה אליו ,ילון אצלו כ מ ה ל י ל ו ת ו י ב י א ל ג ו ב י ר ו ר . . לובלין ה צ י ת ה ג פ ר ו ר ולאורו ה ק צ ר בערגו .כ ל פ ד י ם 5 . .א י ש כ פ ו פ י ם ; א ח ד ע״י :א ז נ ו ש ל השני. אמילקה ה ק ש ר הראשון ו ה נ ש ק הראשון הוכגם לשאפ ש ל ג ו ע״י ) ח נ י כ ת י ב ב י ת ״ ר ( ומלוותה ק ל ט ה . .1841.1942 חוזר חדש ש ק ר א ת י היום גזל ממני את כל תקוותי בגוגע ל ק י ו ם מ ש פ ח ת י .ב ח ו ז ר כ ת ו ב שבפולגיה קיימים כבשגים ,ו ט ר ב ל י נ ק י :ה ג ד ו ל מ כ ו ל ם . אבל .ג ם ה י ת ר ,כ ג ו ן . :ב ל ז ץ ,סוביבור ושצ׳בגיץ ראויים ל ה כ ר ה ; .בטרבליגקי .נ ש ר פ ו עד:כהי1$ מ י ל י ו ן י ה ד י ם ׳ ; ׳בשצ׳בניץ $מ י ל י ו ן ; ,ב ט ר ב ל י נ ק י נ ש ר פ ו .י ה ד י .׳ פ ו ל י ן ה ק ו ג ג ר ם א י ת . ,י ד ,ד י צ ר פ ת ,ב ל ג י ה והולגדיה ,ב א ו ת ן ה ק ב ו צ ו ת גסעו':גם יהודי ג ר מ נ י ה , 82 אוסטריה וציכיה :.בשצ׳בניץ נ ש ר פ ו ודאי יהודי גליציה ,כי זה כ ב ש ן ר א ש ל מ ד י נ ה דהתם. המספרים ה א ל ה נ א ס פ ו ע ״ פ ה ע ר כ ה .עובדי ה ר כ ב ת ה פ ו ל נ י ם מ ס ר ו ל מ פ ל ג ה כ מ ה קרונות עברו מהיום הראשון לגירוש עד כ ה ונתקבל מ ס פ ר ממוצע ל כ ל קרון והסכום מ ו ר ה ע ל ה מ ס פ ר י ם ה מ ב ה י ל י ם ה א ל ה .א ם אפילו נ ק ב ל מ ק צ ת ה ג ז מ ה ב מ ס פ ר י ם ו א ם ג ם נ ק ט י נ ם ב־ ,30%—20%יוצא ש ע ד כ ה נ ש ר פ ו כ ב ר ב כ ב ש נ י פולין ל א פ ח ו ת מ־ 3±מיליון יהודים ,ר ו ב ם כ מ ו ב ן מפולין .פ ו ל י ן מ נ ת ה ל פ ג י ה מ ל ח מ ה 3±מיליון יהודים .ב ש ע ת ה מ ל ח מ ה ב ר ח ו ר ב י ם לרוסיה ,מ ע ר י כ י ם א ת מספרם i ב־^— lמיליון, . iמיליון מיילון גהרג ,או מ ת יהודים לרגלי תנאי־מלחמה, חיים כ מ ה בפוליןברוסיה מגיפה, מיליוגים וגורל ה נ כ ב ש י ם ב ע ר י רוסיה ק ל ל ת א ר ,אומרים ש נ ה ר ג י ם ש ם ב ה מ ו נ י ם .בקיוב, ע ת נ כ נ ס אליה הצורר ,גהרגו בליל א ח ד רבבות יהודים ו כ כ ה ב י ת ר הערים. זה חשבון ל ח ו ד .א ב ל ב כ ב ש נ י ם ,ח ג י ק ה ב א ד ,גהרגו ע ד כ ה 3—2מיליון _ .ל פ י ״חיים״ הערכתנו עדיין ב פ ו ל י ן 1מיליון יהודים, בלודז, בוארשה בקראקוב, ב ל ב ו ב ,ב ס ו ס נ ו ב י ץ ־ ב נ ד י ן ,ב צ ׳ נ ס ט ו כ ו ב ,ב ב י א ל י ם ט ו ק ו ב כ מ ה מ ח נ ו ת ב ס ב י ב ת לובלין. כ ע ת ה ח ש ב ו ן ברור .ע ו ד iמ י ל י ו ן ע ו מ ד ל ה י ח ר ב ל פ נ י ה ח ג י ם ו ה ש א ר כ ב ר נגמר ,גסתלק .ו ב ג ל י צ י ה נ ה ר ג ו %מיליון — י ו ת ר ל א היו .ל פ י ה ס ט ט י ס ט י ק ה היו בגליציה 800,000יהודים .ל ר ג ל י ת נ ו ע ת אוכלוסין ב ש ע ת ה מ ל ח מ ה ג ג ר ע ה מ ס פ ר ל ־•ן מיליון ו א ל ה חוסלו. מסתורים ונשק )בונקרים( .20.11.42הגיטו שוב מ ת א ר ג ן .ק י י מ ת קהילה ,א מ נ ם קטנה ,ומשטרה .מ צ ו מ צ מ ת , ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ואפילו ב י ת ־ ה ס ו ה ר ,ה כ ל כ מ נ ה ג ג ר מ נ י ה נוסח פולין .ה ע י ק ר ש ע ל ה ב ל ־ הגיטו ל ה ש י ג ש כ ל ה ה ס פ ק ה ג ם ש ל ה ש א פ י ם ת י מ צ א ב ל י ה ,ז ה פ ת ח ל א ל פ י ק ו מ ב י נ צ י ו ת ו א פ ש ר ו י ו ת .ר ו ש מ י ם א ת פ ו ע ל י השאפ ,פ ע ם ע ם ג ש ו ת י ה ם ו פ ע ם בלעדן. ר ו ש מ י ם א ת ה פ ו ע ל י ם שאושרו ו א ת א ל ה ש ל א אושרו .ומשיגים מ א ת ה ט ר נ ס פ ר ו ה ד י ס ט ר י ק ט מזון י ס ל י ר ק ע ב ו ר א ל ה שאושרו ,ו מ ע ט מזון ג ם ל ב ל ת י ג ש א ר י ם ל כ ל כ ל א ת א ל ה ,ש ל פ י ה ח ו ק א י נ ם קיימים ,א ך ״ ש ו מ ר י ־ ה ח ו ק ״ ,י ל ע י ם ורזרול ש ה ע ם קיימים ,ו ל מ ע ן ה א מ ת ה ם מ כ ל כ ל י ם ב ע י ק ר ר ק א ת ע צ מ ם ו א ת .ה מ ק ו ר ב י ם . חוץ מ י ר ק ו ת ש מ ש י ג י ם כמעט כמעט ע״פ מספקת ,משיגים א ת כ ל האישור, רשיונות מהשוק החפשי, ה י ת ר ע ל ק צ ה ה מ ז ל ג .אפילו הנמצאים במלה הפועלים בעלי שעבודם ה ל א ניתן ה כ ל ,מקבלים כ מ ה ך ק ה ל ח ם ביום .,וכמה ספות ד ב ש לעתים די רחוקות .ל ה ת ר ג ז ו ת פ ה במחנה הפועלים עולה מאוד ,יען כ ל א ח ד מבין ו ר ו א ה א ת ה מ ש ח ק ה ש פ ל .כ מ ה א נ ש י ם מ מ ל א י ם א ת כ ר ס י ה ם א ו כ ל ע ד ל ה ת פ ק ע ו א ת כ י ס י ה ם ב כ ס ף ע ד ל ה ש ת ג ע — ע ״ ח אלפי א נ ש י ם ר ע ב י ם . הלילה היתה לגו פגישה שניה רסן הנהלת מחאת העבלה במסבחי ב ל י נ ו ובענין ל ב ד נ ו ארוכות ע ל כ ך שניקח א ת השביתה העומדת לפרח בקבוצתנו, הפועלים נ ג ד מ נ ה ל י ־ ה א ס פ ק ה ב ש א פ :א ל ה י ס ל ר ו ל ה ב א ע ל עקב ל י נ ו ע״פ תכנית מסוימת שנעבד. .שני ה מ ק ש ר י ם הודיעונו ש ג ם ב ש א פ י ם ו ב ג י ס ו נוצרו ק ב ו צ ו ת ד ו מ ו ת ל נ ו , ו ב א נ ו ל ל י 2מ ס ק נ ו ת :זיון ה פ ו ע ל י ם ל ע ת מ צ ו א ו ח פ י ר ת ס כ ר י ם ) ב ו נ ק ר י ם ( מ ת ח ת 83 לאדמה. ש י א פ ש ר לאקטיוו, סכרים לשרוד, לעיקר כמה לחיות מתחת חדשים ל א ד מ ה .ב ע ב ר השני ,הפולגי ,ח ו ש ב י ם ש ה מ ל ח מ ה מ ג י ע ה ל ק י צ ה ו ה ג ר מ נ י ם י ש ת ד ל ו כ ע ת ל ח ס ל א ת היהודים .א ו ל ם היהודים יגנו ע ל ע צ מ ם . החלטנו החלטנו לטפל לטפל בענין ה נ ש ק . בעניני הפועלים בחרנו לאחר שינהל באריה את שנסדר את הדברים המגהרות. עבודת שאינם הראשונים ס ו ב ל י ם דיחוי .א מ י ל ק ה חזרה ש ו ב ע ם מ ט ע ן נ ש ק . ב פ ס י כ י ק ה של .22.11.42 חל הפולנים שינוי .עז־ כה חשבו םסיש שכל ג ר מ נ י מכוון כ ל פ י ה ר א ש היהודי ב ל ב ד ו ש ו א ף ל מ ח ו ץ אותו ,ו ה נ ה נ ו כ ח ו א ח ר ת ; המפלגה ה ס ב י ר ה ב ח ו ז ר מ י ו ח ד ש ה ג ר מ ג י ם ל א ה ת ו ו א ת ה ג ב ו ל ר ק ע ד היהודים, היהודים המפלגה, התחלה, הנם הפולנים ההמשך. הם בחוזר מודיעה מיוחד ש ב ס ר ב ל י נ ק י ה ר ח י ב ו א ת הכבשן .ב מ ק ו ם 3ק ו מ ו ר ו ת ) א ו ל מ ו ת ־ כ ב ש נ י ם ( נ ב נ ו .10 ולמי, כ ב ר נשרפו .לשלושה מיליון ש ו א ל החוזר ,נועדו אלד .א ח ר י ש ה י ה ו ד י ם י ה ו ד י ם ה ס פ י ק ו 3קמורות ,ל מ י נ ו ע ד ו כ ע ת ,10א ם ל א ל פ ו ל נ י ם ,כדי ל ה ש מ י ד ם , ו כ א ן — ב פ ו ל ץ — ליישב ג ר מ נ י ם ? לא בחקירה הזו; מספיק לקבוע חשוב לחקור כמה אמת שפחד אחז את ה ע ם והם מ ב י ס י ם כ ב ר על גורל היהודים מ נ ק ו ד ת ־ ר א ו ת ש ל ש י ת ו ף ־ ב מ ל ח מ ה .ב ל י להתחשב ב ש י ט ה הזו או א ח ר ת ה ש ו ר ר ת ב מ ח נ ה ,א נ ו ר ו כ ש י ם נשק ,כדי ל א ר ג ן א ת כל הפועלים למלחמה ,ולבנות סכרים לאקטיוו. ב ע ר ב נ י ג ש נ ו ל ע ב ו ד ה .א ר י ה ב ר ר מ ר ת ף א ח ד ב ח ז י ת ה ב י ת ב נ ו ב ו ל י פ ק י 39 ו א ל י ו כ נ י ס ה א ח ת .ה ח ל ט נ ו ל ס ת ו ם ב ב נ י ה א ת ה כ נ י ס ה ,כ ך ש ל א יכירו ש פ ה היה דבר־מה, ב ר צ פ ת ש ו ע ר ־ ה ב י ת 3ק ר ש י ם ל א ו ר ך כ ל ה ח ד ר ודרכו ל ר ד ת לפתוח פ נ י מ ה .כ ל ה ק ו נ ץ הוא בזה ש ה ס ד ק י ם בין ה ק ר ש י ם י מ ל א ו ת מ י ד אותו א ב ק ־ ר פ ש ה נ מ צ א ב ח ר כ י ה ק ר ש י ם האחרים ,ו ש ל א י ר א ה ח ו ר או ס ד ק ב ק ר ש י ם .ה פ ע ם ע מ ד ו ל י י ד י ע ו ת י ב ת ו ר גגר־אומן .י ע צ ת י ל א ח ד בין ק ר ש ל ק ר ש ב א ו ת ם ה ס ד ק י ם ב נ י 2־3 מ י ל י מ ט ר פ י ס ת ב ד הדוק ב מ ס מ ר י ם ו ל ה ד ב י ק ו ב ר פ ש וטיט ,שיראה כ ם ב ע י , ו ג ת ק ב ל הרעיון. כ מ ע ט כ ל ה ל י ל ה ס ח ב ג ו ל כ נ י ם .מ ק צ ת ש ג נ ב נ ו מ ח ו מ ה ה נ ב נ י ת סביב ה ש א פ ע״י ה ג ר מ נ י ם ו מ ק צ ת שהוצאנו מ ת ג ו ר י ם ו ק י ר ו ת ה ר ו ס י ם ב ב ת י ם ובשאפ .ו א ר י ה נגר־סיח־בגאי גדל היה י ס ד א ת ה מ ס ד וטפחו. מ ס פ ר המגיגים הלוחמים .עגין א ס פ ק ת ה ג ש ק ש ה י ה בעוכריגו ,יען ש ל א לגו מ ק ו ר ל ה ש י ג א ק ד ח י ם ו י ת ר כ ל י ־ ז י ן ,ו ג ם ה ק ש ר ע ם ה ק ב ו צ ו ת בגימו ו ה ש א פ י ם ל א ה פ ח י ד א ו ת נ ו ; ע ת ה זה ק י ב ל א צ ל ג ו .צ ו ר ה חדשה ,צורה ממשית. לפני כמה קצר שעות לפגי ה ת ח ל ת הגירוש והינם מ ס ת ת ר י ם מצאה להתיעץ עד כמה ימים קיבלתי םלפון, שחברי קוסובר אחות א ח ת שלהם, מה .לעשות ולפי שושנה, דבריה עוז להוציא בוארשה. בנפשה גם מרדזימין אותנו, לבוא ברחו מעירם אחרי משא־ומתן אלינו שנסתתר לשאפ אצל כדי פולנים י ע ב ו ר זעם. ב א ה שושנה ,ש ש מ ה הנוצרי היום אמיליה ,ו ה ס ב י ר ה ל י ש א מ ה ו ר ו ב מ ש פ ח ת ה ה ל כ ו ב ד ר ך ש כ ל ב א י ה ל א ישובון ,ו ל ב ה מ ת פ ק ע ב פ נ י מ ה ; ר ק לה ,ולעוד א ח ו ת אחת 84 ולשני א ח ל — עלה ב ל ם ל ב ר ו ח ,ו ה ם מ ס ת ת ר י ם א צ ל פולנים ,ומוכרים ב ת ו ר פ ו ל נ י ם .כ ו ל ם עשו ל ה ם גיירות ,ק י ב ל ו ש מ ו ת פ ו ל נ י ם ,גרים ב ה ס ת ר ,מ ש ת ד ל י ם ש ל א ייראו ו מ ק ו י ם שיחיו ע ד י ע ב ו ר זעם. לצאת אומץ ל ב ה ש ל הילדה מ צ א ח ן בעיני. ברחובות פולנים בלי סרט יהודי ,כ א י ל ו פ ו ל נ י ה ה י א ו ל ח י ו ת ב י ן פ ו ל נ י ם ה ע י ד נ א ,ל א ו מ ל ת א ז ו ט ר ת א היא. ב פ ר ש ת ה א ק ד ח י ם ק ש ר ת י בינה ל ב י ן בן ה מ נ ה ל ,והיא ה ס כ י מ ה ב ל י פ ק פ ו ק ל ק ח ת ע ל ע צ מ ה א ת ענין ה ה ס פ ק ה ש ל מ ס פ ר א ק ד ח י ם ואמוניציה .ה י א ה ב ט י ח ה ל ב ו א ה ב א ה י ח ד ע ם מ כ ר ה ,צעיר פ ו ל נ י חרוץ־ ש י ש מ ש ק ש ר בין השאפ ו ה ע ב ר בפעם ה פ ו ל נ י ,ה צ ד ה ש נ י כ פ י ש ז ה נ ק ר א אצלנו. לילה ,לילה ,בונים 5מ ב נ י ־ י ש ר א ל ,מ ו מ ח י ם ב ב נ א ו ת ,ח ו מ ה ש ת כ ס ה ו ת ס ג ו ר מרתף עמוק, חדשים בלבד. שחור ,ל ח , דירה שישמש לבני־ישראל לזמן־מה, לכמה אולי .22.11.1942ל א ה ס פ ק ת י ל ה י ר ד ם ב ש ו ב י מ ע ב ו ד ת ה ס כ ר י ם ו ה נ ה הרגיש ל ב י ה ע ר ,ש ל א ד ע שינה מהיום הראשון ש ל ה מ ל ח מ ה הזו ,ש ד ב ר ־ מ ה ר ע מ ת ר ח ש נ ז ד ק ר ת י ו כ ב ר ת פ ס ה אזני פ ס י ע ו ת ח ש א י ו ת ־ ח ש ח ־ ו ת ו ל ח י ש ה ס ו ד י ת על סביבנו. ה מ ד ר ג ו ת .נ ד ב ק ת י מ מ ש ל צ ל א ח ד ,ל א נ ת ת י ל ו ל ה י ע ל ם ו נ ו ד ע ל י מפיו ,ש ב ש א פ שלגו, השכן ושהננו שאפ־ תפירה ש ל תופס א ת הופמן ,א ש ר הבתים אלמו השכגים נ ב ד ל י ם הימנו ר ק ב ג ד ר ש ל עץ ,מ ח כ י ם ל ס ל ק צ י ה .נ ו ד ע ש ם ש ב ל י ל ה או ל פ נ ו ת ה ב ו ק ר יבואו ס.ס .ל ב ר ו ר כ מ ה מ א ו ת חייטים ה נ ח ו צ י ם ל ה ם ״ ל ע ב ו ד ה ב מ ז ר ח ״ .ב ע ל ה ש א פ בעצמו ,ה ג ר מ נ י הופמן ,הודיע א ת ה ד ב ר ל ה נ ה ל ה היהודית ו א ל ה הודיעו לקרוביהם ,ו כ ע ת ב ו ר ח י ם כ ל א ל ה ש ג ו ד ע ל ה ם ה ד ב ר ל ש א פ שלגו. הפתח פותח בגדר, המוביל אותו ל כ ל אליגו, סגור בורח ו מ ב י א ע ל באופן השאפ רשמי ,א ב ל ת ש ל ו ם ש ל 50 ש ל נ ו ס כ נ ה ,יען זלוטי בודאי יוודע לס.ס. ש ב ר ח ו כ ו ל ם ה נ ה ,ויבואו ל ח פ ש . מ ד נ פ ג ש נ ו ב ב ו ר ח י ם הראשונים .צ ל ל י צללים ,מ ב ו ה ל י ם ודחופים ,כ ל א ח ד רץ ,כ א י ל ו ר ו כ ב כ ב ר הס.ס .ע ל ג ב ו ,מ ב י ט ב ח ש ד אחריו ,מ ב י ט ב ח ש ד ע ל כולם, זורק ר א ש ל כ ל ה ע ב ר י ם ו מ ח פ ש מ ח ב ו א . באים הנה בביתי ד ע ו כ ב ר ממקור כל־ שהוא שס.ס. ל ה ו צ י א א ת הגשים ו ה י ל ד י ם ל ע ב ד ת ת פ י ר ה במזרח .ה ר ב ה ז מ ן ל ב ר ו ר ל א נ ש א ר לי .צויתים ל ה ת ל ב ש , אולי גתחבא במרתף. בעצמי רצתי למצוא א ת קבוצת ״ל״, אולי ה ג י ע זמן ה פ ע ו ל ה .א ך עדיין א נ ו ב ל י כ ל י זין ,ב ל י א ק ד ח ,ב ל י ב ק ב ו ק י ם ואפילו ב ל י מ י ם רותחים — אזי מוטב כ ב ר לחכות ע ד שנשיג נ ש ק מתאים ונערוך ל ה ם ק ב ל ת ־ כיאות, פנים כשיבואו לקחתנו. ג ם ל ה ס ת י ר א ו ל ה ס ת ת ר ל א יכולגו. החומה עבדתו. שטוחה ורטובה, המחבוא שלגו ומרתף בלי אויר ואור, ב מ צ ב גרוע, ממילא באמצע בית־עלמין מ ו כ ן הנהו .ו ה נ ה נ ד ע שס.ס .ה י ו א צ ל ה ו פ מ ן ו ה י ו ת ש ב ם ג י ף מ ס פ ר 2ל א ג מ צ א א ף פ ו ע ל א ח ד ,כ י ב ר ח ו א ו ה ס ת ת ר ו ,א ז י פ ר צ ו ל ס נ י ף מ ס פ ר א ח ד ש ע ב ד כשורה, הוציאו 100פועלים ,ו א ח ר ־ כ ך ב א ו ה נ ה ל ח פ ש א ת הבורחים. ומענק שלאחר שרבים מבין האנשים שהסתתרו — נותרו בחיים ע ד כה ,נעשה ההסתר עבורנו שאלה פ ס י כ י ת יותר מ ש א ל ה ט כ ג י ת ו ה כ ר ח .״גחוץ ל ה ס ת ת ר ״ ,ה ר ג י ש כ ל אחד, ואם גם ב ה ס ת ר מצויים א נ ו בסכגת התגלות גדולה יותר מאשר בבית, בכ״ז 85 שאף כ ל א ח ד ל ה ס ת ת ר .ה ה ס ת ר ה פ ך כ א י ל ו למילוי חיובה מ ו ס ר י ת כ ל פ י עצמו. ב ר ג ע ש ה ס ת ת ר ת י או ה ס ת ר ת י א ת א ש ת י ו י ל ד ת י — ה ב י נ ו ת י ש א ת ח ו ב ת י מ ל א ת י , כ ע ת יכול ל ב ו א ס.ס .או א ו ק ר א י נ י ל ג ל ו ת א ת ה מ ח ב ו א ולירות בי או ב מ ש פ ח ת י . אני א ת נפשי ה צ ל ת י .א ת חיי לא ,א ת י נ פ ש י כן. עד לנו כה הוכרחגו כולגו בשני לגור ש ל נ ו ואין הבתים כעת עצה. מסרו א ת ב י ת 39ו כ מ ע ס כ ו ל ם ח ש ב ו ל ה ע ת י ק ל ש ם א ת דירותיהם ,יען י ד ע ו כי ב ב י ת ההוא ישנם מ ח ב ו א ו ת ח ש ו ב י ם ו ט ו ב י ם ,עשויים ע ל ־ ידי פ ו ע ל י הופמן העשירים, א ש ר גרו שם .נ פ ת ח ה כ ע ת פ ר ס פ ק ס י ב ה ש ל ״ ש א ב ע ר ״ .ה מ ל ה ה ח ד ש ה הזו ש ה י א הכי מ ו ד ר נ י ת ב ש א פ ,נ ע ש ת ה כ ע ת ל ת ו כ ן ח י י ה ם של הדיירים כולם ,ה נ ש י ם ו ב מ ק צ ת ג ם ה ג ב ר י ם ש ע ב ר ו מ ד י ר ה ל ד י ר ה ב ב י ת ה ח ד ש ,ה ת ח י ל ו בחיפוש ח פ צ י ם ו מ צ י א ו ת שונות .ילדי כ ל ה ש א פ ר צ ו מ ב י ת ל ב י ת ,מ צ א ו ו ה ב י א ו ה ב י ת ה ספרים ,מ ש ח ק י ם , שעונים, מ כ ש י ר י ־ נ ג ר ו ת ,כ ו ב ע י ם ,ר ו ב י ם ; נ ש י ם ה ב י א ו נעלים ,ש מ ל ו ת ,ח ו ל צ ו ת , כלי־מסבח אחרי ו ה ג ב ר י ם רהיטים .ח ס ר ל מ י ש ה ו א כ ל י או חפץ ה ל ך ל ש א ב ע ר ,ש ב כמה שעות מלוכלך בנוצות והביא ו ה ב י א מ י ט ה או ס פ ה . הלך-לשאבער א ת המבוקש .נ ש ב ר ה ל מ י ש ה ו מ י ס ה נ ח ת ל מ י פסיש ,מסמרים ,ב ש א ב ע ר ת מ צ א א ת כ ל הרהיטים' ,מ כ ש י ר י גגרות ,ח י י ט ו ת ,ס נ ד ל ר ו ת וכדומה .ב ש ע ת ב ר י ח ה מ ה ב י ת ע ז ב ו ה כ ל חוץ מ כ מ ה ח פ צ י ־ ה כ ר ח כ מ ו ח ל י פ ה או מ צ ע הכרחי .הזרם ה ר א ש ו ן של ה מ ח פ ש י ם ש ב א ל ד י ר ו ת ה ל ל ו ח ט ף א ת ה כ י י ק ר ומועיל ,השאר נ ש א ר ל ב נ י ה ש א פ שלנו .ו ב א ו ילדות ,ח ב ר ו ת בתי ,ו ה ב י א ו א ת ן ב כ ל יום ספרים ,צעצועים ,ת כ ש י ט י ם שונים .פ ע ם הביאו א ל ב ו ם ־ ב ו ל י ם ו א ז ח ש ק ה גם י ל ד ת י לחפש .ב ה י ו ת ה ב ת ש ש ל ה א ת א ל ב ו ם ה ב ו ל י ם שלי ,ש א ס פ ת י ב מ ש ך 30שנה ,ה ח ל מ ה מ ח ל ק ה מסרתי ה ש ל י ש י ת בגימנסיה ,ש ה ע ש ר ת י ו ב א כ ס מ פ ל ר י ם נ ח מ ד י ם ו כ ב ו ל י ם אכסוםיים ,ב ע י ק ר ב י מ י ע ב ו ד ת י ב ק ו נ ס ו ל י ה ה ב ר י ם י ת ,ו מ א ז נ ע ש ה ל ה אוסף בולים ל ד ב ר ש ב ק ד ו ש ה ונקשרה נפשה ממש באלבום. ו ה נ ה מ צ א נ ו ד י ר ו ת ע ם ר ה י ס י ם ,ח פ צ י ם וספרים .מימי ל א ר א י ת י ע ו ש ר כזה חלמתי שיהדות וארשה ולא בעושר ברוכה שכבר לא ס פ ר י ם כזה .ו נ ד מ ה לי ת מ צ א יהדות כזו ב ע ו ל ם ו א ר ו נ י ־ ס פ ר י ם כ א ל ה ל א יימצאו יותר .כ מ ע ס בכל ,ד י ר ה מצאנו ספרים. יהדות ספרי הפולני ברוב הדירות כרוכי־עור. ובמה חשקה ופה נפשו, ארון, ארונות יכולנו במה להיוכח התרומם חומשים ו ת נ ״ ך ב ה ו צ א ו ת שונות ,ה ח ל ובהם מה מאות שבה לגעגועים, אלפי את ספרים. לבו לחלום, של לשאיפה. לרוב היהודי אחרי מ מ ק ר א ו ת ־ ג ד ו ל ו ת עם פירושי א ו ר ־ ה ח י י ם ו כ א ל ה ע ם הרשב״ם ,א ב ן ־ ע ז ר א ,היו ה ר ב ה ע ם ה מ ל ב י ״ ם ,אחרי כן ת ל מ ו ד ב כ ל הוצאותיו בעיקר וילנא ,ה ר ב ה ס פ ר י ה ל כ ה ,פ ל פ ו ל ,״ א ל פ ס י ם ״ ונושאי־כליו ,ש ו ״ ת ועוד כזה כאלו נמצאו ו ב מ ל ה כזו והרוב המוחלמ ספרי ש א י ־ א פ ש ר היד. דרוש ,מ ו ס ר , למנותו. קבלה וחסידות, א ס פ ת י אוצר אחד, בשלל והשארתיו ,יען השני היה טוב מהראשון .ו א ח ר י יום ע ב ו ד ה ה ב א ת י ה ב י ת ה 10שקי ספרים ,מ ב ח ר מן רקם מה המובחר מכל וטווה ו י צ ר ; שמוח הכנסתי יהודי אותם שלבי בכל בשלושה כווני מבטו, ה ח ד ר י ם ע״י ד י ר ת י ובארון ספרים התפתחותו ומכל גדול ,ר כ ו ש חדש ש ה ש ג ת י מ ש א ב ע ר . ו י ל ד ת י הביאה ל ה ה ב י ת ה מ כ ל ס ו ב ,ה ח ל מ ת מ ו ג ו ת וגמור בבולים. דרך 86 חלוני נראה אופק חדש שלא ראיתיו עד כה. מולנו מנזר, במנזר רהיטים ש מ ו ר י ם ע ״ י ס.ס ,.וע״י ה מ נ ז ר מ ש נ י ונטושים, בתים שכל נחטפו ,ה כ ל דייריהם צדדיו נהרס משתרעים פרועים בתים חיים ו ה ו צ א מ ש ם ואין כ ל ב ה ם .ו י ו ד ע י ־ ח ן א ו מ ר י ם ש ב כ ל זאת ,א ף כי ה ב ת י ם ה א ל ה ע ו מ ד י ם כ ב ר 3־ 4ח ד ש י ם ו ה ח ל ו נ ו ת שבורים ,ה ד ל ת ו ת פ ת ו ח ו ת ,ה ד י ר ו ת ח ר ב ו ת — ב כ ״ ז מ ס ת ת ר י ם ריקים ב ה ם עדיין א נ ש י ם ו ב ל י ל ו ת ירח ו ל פ נ י ע ל ו ת ה ש ח ר ר ו א י ם צ ל ל י א נ ש י ם היוצאים ו ח ו ר י ם ,ש ו מ ע י ם ד פ י ק ת חלון פתוח ,נ ר א י ת י ד י ל ד פ ו ת ח ת א ו ס ו ג ר ת מבורות חלון ,ש ו מ ע י ם צ ע ד י א י ש נ ח ר ד ש ב ר ח מ פ נ י א נ ש י ם ל ה ס ת ת ר מ ת ח ת ל א ד מ ה . .3.12.42 חברי ימים ש ל החופרים ועבור כל באבנים חוויות ספציפיות הם החופרים מסתורים הימים האחרונים בשאפים ובגיסו. עבורי, אחרי עבור שסתמנו ו ב מ ל ט א ת ה מ ר ת ף שאין ל ו ש ו ם כניסה ,ו ר ק ב ה ר מ ת ה ק ר ש י ם ב ח ד ר ־ השוער להגיע אפשר פנימה, ניגשנו לסידור המחסה ולהכשירו לחיי אנשים ל ז מ ן ־ מ ה .ל פ י ה ע ר כ ת ג ו ישמש ה מ ר ת ף ה מ ו ר כ ב כ ע ת מ ש ג י ח ד ר י ם ל א ח ר ע ב ו ד ת ש ב ו ע ב ו ע מ ל ג ו ל פ ת ו ח ח ו מ ה ב ע ו ב י ש ל מ ס ר א ל מ ר ת ף שגי ,ש ב א ו ר ך 12ו ב ר ו ח ב 3מ ט ר — ל ד י ר ת 20איש ,ב ז ה 8גברים 7 ,נשים 5 ,ילדים ,ל מ ש ך כ מ ה חדשים. כ ש ה ג ר מ ג י ם יגרשו א ת כ ל היהודים ל מ ר ו ת ה מ ל ח מ ה ו ה ה ג נ ה שלנו ,י ס ת ת ר ו ה ג ש א ר י ם ב ח י י ם ב מ ר ת ף הזה. ״לד׳ מ צ ע ד י גבר״ .ה ש כ ם ב א ת י מ ה מ ר ת ף ל ד י ר ת י ו ה נ ה ה ד ל ת .29.11.1942 פ ר ו צ ה ,נ ו צ ו ת ב ח ד ר ,ה ס פ ר י ם פוזרו ו מ ק צ ת ם נ ל ק ח ו ,ה ת נ ו ר גגנב ,ח ל ק ה ר ה י ס י ם נ ש ב ר .ה י ה ״ ש א ב ע ר ״ ב ד י ר ת נ ו החדשה ,א מ ש א ח ר י צ א ת נ ו א ו ה ב ו ק ר .ל פ נ י בואי ש א ב ר א ו ו ג י ק ע ס .ל ר ג ע ח ש ב ת י ,אולי קדמוגי אלוקים היא ,ש ל א אצבע להיכנס ל ד י ר ה זו .ס ו ף ־ סוף ר ק ל י ל ה ראשון ו כ ב ר ביקור כ ז ה ו ה ר ס ו ש ב י ר ה ו ר מ י ס ה .ב ע י ק ר כ א ב ל ב י ע ל הספרים .כ מ ה מהספרים ,ב ה ם טיפלתי ,נ ח ו פ ה מלוכלכים וקרועים וקראו מ מ ש לנקמת־אל. מ מ ח ש ב ו ת י ה ו צ י א ת נ י א ש ת י ש ב א ה ו ח פ צ י ם ב ד ה .ב ר א ו ת ה א ת ה ח ו ר ב ן חזרה ע ל ט ע נ ו ת י ה בלווי ב כ י ,ו ל י נ ו ת ר ר ק ל ב א ר ש ה כ ל יהיה ב ס ד ר ,ו ל ת ב ו ע שימשיכו ל ס ד ר א ת ה ח ד ר ו ה ח פ צ י ם ש ב ו ,ו י ל ד ת י ואנוכי י צ א נ ו ל ש א ב ע ר . ה נ ה עוסקים ״האומנים־הבנאים״ אריה וואווע, לובלין וניסנבוים, בדברים ח ש ו ב י ם ,כ ל ו מ ר ב ה ב ק ע ת הארובה ,ס ד ו ר ב ו ר ל ב י ת ־ כ ס א ,מ ק ו ם ל ב י ת ־ ע ל מ י ן וכדי, ואנו הפועלים ה ש ח ו ר י ם ,אגי ושורצברג חופרים לעומק ,כדי להגדיל במקצת א ת ה ק ו ב ט ו ר ה )הגפח( ש ל המשכן ש ל נ ו ב ע ת ד .כ ב ר ש ב ו ע ע ו ב ד י ם ה נ נ ו ב ל י ה ר ף .ב ע ו ל ם חושך ,ל י ל ה שחור ,ה כ ל ישן. ה מ ר ת פ ה איגו מ ג י ע ש ו ם ה ד ,ל א ש ל י ר י ו ת ו ל א ש ל ג ח י ר ת הישגים ,פ ה ה כ ל עמום .ק ש ה וסגור .ל פ ע מ י ם ת ו ק ף אותגו הרגש וחוטף המעילים. נתחבת, אותנו בכח כ ה חזק ,ע ד שמתחילים להזיע ופושטים את ה ת ח ו ש ה ש ה נ נ ו חופרים ק ב ר ל ע צ מ נ ו .מ ט ה ,מ ע ל ה ,מ ע ל ה מ ט ה .ה א ת מוציאה אדמה ,חול, קורקר ולבנים שנשארו פה מזמן בנין הממ ש ל ה ב י ת .ה א ת מ ו צ י א ה ר ג ב י ם ו ה נ ך זורק א ו ת ם ל מ ר ח ו ק .ו א ח ר י ש נ צ ב ר ה ע ר י מ ה גדולה ,ה ג ך מכגיס אותה בשקים וסוחב למעלה ,ד ר ך הפתח לחדר השוער ומשמה בסתר וצנעה למרתפים אחרים ,רחוקים שבקרשי הרצפה, ממרתפנו ,שלא יכירו ה מ ח פ ש י ם ב א ד מ ה ה ס ר י ה ויחקרו היכן נ ח פ ר ה .ו ע ו מ ד י ם כפופים ,א נ י וחברי, 87 ו ח ו פ ר י ם ש ע ה ש ע ת י י ם .ת ח ת י כ ב ר ביר ,בור בן מטר .ה נ נ י נ ז כ ר • ב ח פ י ר ו ת ב ו ר ו ת ש ת י ל י ז י ת י ם ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ב י ב נ א ל .גם שמה ח פ ר ת י ב ו ר ו ת ש ל מ ט ר לזיתים, והשתדלתי רב את לשכגע ואת עצמי העגול ב ע ל השדה ,ש ה ב ו ר ובעומק כםליל ב מ ק ו ם א ח ד מ ג י ע ב א מ צ ע ע ד ל מ ט ר ,ג מ צ א שזה מ ט ר מ ר ו ב ע ו ה א כ ר פ י ק ח ב ע ל י ־ א ח ו ז ו ת ב ע ו ל ם ,ע ש ה ל ו מידה ,ק ו ב י ה של עץ ,ר צ ה ככל לבור לתוחבה ומובן ש ל א נ כ נ ס ה ו ה ט י ל א ת ה א ש ם ב ח ו ל ש ת שרירי ורפיון ח ש ק י ל ע ב ו ד ה . וכעת בורות הנני חופר אינו עומד־ ע ל י ו מ י ד ת ־ עץ ומחלישה שגצליח נניח המרתפים כל לחיות ולא עמוקים ,ל א ל ש ת י ל י ם ,ל א ל נ ט י ע ה , ב ל ו .ו ה נ נ י ר ו ע ד כולי ,זעה מ ש ו נ ה מ כ ס ה שרירי־ידי .ה נ נ ו והגרמנים ובעל ־השדה חופרים קבר, שנוכל ק ב ר ! וכי ייתכן א ת גופי לחיות? פה ו ה א ו ק ר א י נ י ם והלוטישים יחפשו בכל בית, יהפכו שבני־מזל אנו. אבל איך נוכל שמש וירח, בלי ימצאו את פ ה ימים ולילות, מרתפנו. נניח ש ב ו ע ו ת ע״ג שבועות ,וירחים ,ב ל י את שמים וארץ ,ב ל י אויר .ו נ נ י ח א פ י ל ו ש נ צ ל י ח ונחיה ב ל י אור ו א ו י ר י מ י ם ו ל י ל ו ת , ש ב ו ע ו ת ו י ר ח י ם — א י ך זה יחיו נשינו ,ילדינו ב ל י מ י ם חמים ,ב ל י ת ב ש י ל חם, בלי .מ א כ ל טרי .ו א י ך זה נ ח י ה ב ס ב י ב ת צ ח נ ת ב י ת ־ ה כ ס א ה נ ו צ ר פ ה — ו ב ק ר ב ת ב י ת ה ע ל מ י ן ב ו נ ק ב ו ר א ת מ ת י נ ו .ו א ם ע ל כ ל זה נבליג ,איך נ ב ל י ג ע ל ת נ ו ע ת המוח ,ש י י פ ק ע מ ר ו ג ז מ ר ו כ ז ,מ מ ת ח ,איך נ ש ק י ם א ת ג ל י ־ ה ל ב ש י ת ר ו מ ם ו י ק פ ו ץ מעלה מטה ברוגז ופראות ? ה נ נ ו ח ו פ ר י ם .ה ל י ל ה מ ת ק ד ם .ש ח ו ר ב כ ל מקום ,ר ק נ ר ק ט נ ט ן מ ה ב ה ב פ ה ואנו מ כ י ם ב א ת י ם ,ס ו ח ב י ם ש ק י ם מ ע מ ק י ה מ ר ת ף ,מ ר ת ף ־ ס ת ר ש י ת ן ח י י ם ל כ מ ה משפחות גאולה, יהודיות, הרוצות להשתתף על־אף־הכל העולם בשמחת ולמרות־הכל רגע באותו לחיות ולעזור ולהגיע לעולם לרגע בגקמתו של בשוגא העולם ,ה ר ו צ ח הזה .ב פ ג ו ת א ו ר ב ת כ ב ר צפורן מ ל א ך ־ ה מ ו ו ת .י ו ם ־ י ו מ י י ם ,ש ב ו ע , — שבועיים ומשפחותינו ובטרבלינקי סו״ם יבואו ויעבירום תעלות מלאכי־חבלה לטרבלינקי, בוערות. ויחטפו ובטרבלינקי ברר ...ברר... כל את היקר — אויפן, נחפור הלאה! בחיינו, אותגו ובטרבלינקי כבשן, מהר, מהר! הלאה! ושוב ח פ ר נ ו ו ח פ ר ג ו ו א ח ר י כ מ ה ימים ה ע מ ק ג ו א ת ק ר ק ע ה מ ר ת ף ,ש ה ג ו ב ה ש ל ו עולה ע ל ר א ש א י ש ג ב ו ה .ו נ ח פ ו ר ע ל ,נרחיבו ,גגדילו ,נ ע מ י ק ו . ה מ ל ח מ ה הזו, כל השחור, כדי מעומק, לחסוף א מ ר ת י ל ח ב ר י ,היא ק ר ב בין ה א ד מ ה ל א ד ם .מנרתיקה השחורים למעלה, הוציאה אותנו האדמה ולהכניסנו כוחותל א ת כל ל ק ר ק ע • .אנו לוחמים בה ושלחתם בשארית בכוחותינו, האומץ שבגו .ה י א כ ב ר ג ז ל ה מ א ת נ ו מיליונים .ה א ד מ ה ה ש ח ו ר ה נ צ ח ה מ י ל י ו נ י ם והכניסתם ל ק י ב ת ה ; ועדיין ל א ש ב ע ה ועוד ת א ב ו נ ה רב .עדיין ה נ נ ו עליה ,א ב ל היא ד ו ר ש ת א ו ת נ ו פ נ י מ ה .ע ש י נ ו ל כ ן פ ש ר ה א ת ה :מ ח ב ו א ,ב ו נ ק ר ־ פ ש ר ה ש ה ו א ק ב ר חיים .כ ך ת ק ב ל ה א ד מ ה א ת ש ל ה ואנו א ת שלנו .אולי נ ר מ ה ׳ א ו ת ה בזה, אולי ת ס ת פ ק בזה ,א ו ל י נ ח ל ,א ו ל י ! חפרנו לופרים הלאה. בבוקר, בסרם אספיק להירדם בשובי מעבלת־ החפירה ,ו ה נ ה ק ו ל ו ת מ ש ו נ י ם פ ו ר צ י ם מ ה ר ח ו ב :״הי ,הי ,הי!״ הי ,הי ,הי,״ ב ח ח חושך עדיץ, וכבר אצים צעירי ישראל ו ב י נ ל ם גם צעירות לעבודה בבתי־ ח ר ו ש ת ו ב פ ל צ ו ב ק ו ת ג ר מ נ י י ם .מ ה ג י ס ו באים ,ע ו ב ר י ם ד ר ך ה ש א פ ש ל נ ו לסמוצ׳ה, ו ש מ ה ע ו ב ר י ם ב ש ע ר •הגיסו ל ש נ ו ־ ז ׳ ל ז ג ה .וכדי ש ל ע ו ה ג ׳ נ ד ר מ י ם מ ר ח ו ק •מי ה ו ל ך , 88 שיוכלו סתם י ו ת ר ל ה ת ל ב ה ם ו ל ע ש ו ת ב ה ם כ ר צ ו נ ם ומאידך גיסא ,כדי שידעו ש ל א יהודים הגרמגים, להגיע מעיזים אלא הנה, לטובת פועלים המלחמה מכונת של ע ל י ה ם ל ל כ ת ב ק ב ו צ ו ת ק ב ו צ ו ת ולשיר .ולשיר שירים יהודיים .ש ר י ם לכן ״ ה ת ק ו ה ״ ,״ ה ש ב ו ע ה ״ ,ה י מ נ ו נ י ם ידועים ושלאגרים ״ ד ע ר ר ב י ״ אי ,אי ,אי .כ ה ה ר ב ה ש פ ל ו ת ו י ר י ד ה ו ה כ ג ע ה ו ש ע ב ו ד ו ד ג נ ר צ י ה של המין ה א נ ו ש י צ ב ו ר ב ש י ר ה ז ח ב מ ל ו ד י ה ה י ו צ א ת ב צ ו ו ח ה מ כ מ ה ע ש ר ו ת ג ר ו ג ו ת של יהודים ויהודיות. ב ו ק ר מ ע י ר א ו ת נ ו הניגון .ו ל א ק ב ו צ ה אחת ,א ל א כ מ ה ק ב ו צ ו ת ו כ ו ל ם בכל בגיגון זה .ר ק ק ב ו צ ה א ח ת ש ר ה ש י ר י ־ צ ב א פולניים .איני יודע א ם ק י ב ל ו ה כ ש ר בכל לכך, מ ל ט פ ת ה ש י ר ה הזו ,ל מ ר ו ת אופן זכרונות־עבר החבויים מעורפלים בה .ש י ר י ב ל ו נ נ ה ו ז כ ר מ ח נ ה ־ ה ס ג ר ב ה ם נ ת נ ו לחיילים ה י ה ד י ם ב מ ל ח מ ה ה ק ו ד מ ת שירי ל כ ת צ ב א י י ם ו פ ז מ ו נ י ם ,ו ב ה ם ד ב ר י ל ע ג ל י ה ד י ם ו ל ב ש ר ם ה צ ב א י .ז כ ר ו נ ו ת ־ הצללים הצדה סרים בגלל הפולניות המנגינות לאוזן החדרות רוך באיזה ו ח י ב ו ק מ מ ש .כי מ ה ק ט ן היה ה ס ב ל ו ה צ ע ר בעיירות ה פ ו ל נ י ו ת ב ה ש ו ו א ה ל א ס ו ן ה נ ר מ נ י הזה .ג ל ו ת פ ו ל י ן ה ל א גן־עדן היתד• ל ע ו מ ת ה ח ו ר ב ן ש ל ה פ ר א י ם ה א ל ה . ש 3ת .5.12.42 , יום הנני הלילה מתפלא הזכירני כח על את סבלנו הרגעים וחוזקנו. נוראים הכי לפתע חיינו של ילדתנו התעוררה וכעת בבוקר בפחד נ ו ר א .ל ק ו ל ק ר י א ת ה ה ק י צ ו נ ו אנו ו ה נ ה מ ג י ע ו ת ל א ז נ י נ ו י ר י ו ת מ מ כ ו נ ת ־ יריד .מ מ ר ח ק ק ר ו ב מ א ד ,כ מ ע ט מ ת ח ת ל ח ל ו נ ו ת י נ ו .ו ה י ר י ו ת פ ו ס ק ו ת ו מ ת ח י ל ו ת ב א י נ ט נ ס י ב י ו ת ו ב ט מ פ ו ו מ ל ו ו ת איזה המיה רחוקה ,כ ה מ י ת מ פ ל ־ מ י ם ח ב ו י מחדש בין מ ד ר ו ן ה ר י ם או כ ז ע ק ת ח י ו ת ב ג ? נ ג ל . בבוקר לגו גדע אותן שכל והצעקות היריות באו פביאק, מבית־הסוהר בו ע ר כ ו ה ג ס ט פ ו וס.ס .ב ל י ל ה א כ ז ק ו צ י ה ע ל השבויים ,ב ע י ק ר פ ו ל ג י ם — א ס י ר י ם פוליםיים .ה ו צ י א ו כ מ ה מ א ו ת שבויים ,ה כ נ י ס ו ם ב מ כ ו נ י ו ת מ ש ט ר ה ,ו ב ש ע ה ש א ל ה ב מ כ ו נ י ו ת — הוציאו כ מ ה שבויים חיכו ב ב ג ד י ־ מ א ס ר ,צוום ל ר ו ץ סביב בחצר עץ אחד ,ו מ כ ל ע ב ר ירו ב ה ם במ.פ .ה י ו ת ש ר ו ב ם ב נ י ־ צ ב א ו א ו פ י צ ר י ם מ א ו מ נ י ם , הם נ פ ל ו ל א ד מ ה ו ה י ר י ו ת ל א פ ג ע ו בהם .אז גגשו א נ ש י ה ג ס ט פ ו כ מ ע ט ל כ ל אחז־ ל ח ד וירו ב א ח ו ר ו .אז ה ר י מ ו ה י ו ש ב י ם ב מ כ ו נ י ו ת ו א ל פ י ש ב ו י י ם ה מ ב י ט י ם מ ח ל ו נ ו ת בית־המאסר גוראה צעקה והגסטפו ביריות השקים אותם החלונות אל ולתוך המכוניות .כ ש ה ו ר ד ו א ת ה ק ב ו צ ה השניה ,פ ר צ ה מ מ ש מ ל ח מ ה ביגיהם ובין מלוויהם, ה ו כ ר ח ו ל י ר ו ת ב ה ם במקום. והגסטפו צ ע ק ת השבויים ל א דעה גבול .מ ח א ת ם היתד .כ ה פ ר א י ת ו א ל מ נ ס ר י ת ,ש ל ר ג ע ג ם ה ג ס ט פ ו גבהלו .ה מ ה ח ש ב ו ש ז ה ו מ ש ח ק רגיל כ מ ו ב ע י י ר ו ת ־ פ ו ל י ן והגה פ ה מ צ א ו ה ת ק ו מ מ ו ת ,מ מ ש מ א ו ר ג נ ת ו א ו ל י ג ר ו ע ה ממאורגנת, כ י ס ט י כ י ת ש כ ל כ ח פ ח ד נ ע ל ם הימנה .אזי ה ב י א ו ״ ע ז ר ה ״ ב א ו עד כמה מ כ ו ג י ו ת ש ל ס.ס .ו ג ס ט פ ו ו א ל ה פ ר צ ו ל ת א י ם ו ע ר כ ו ב ה ם ט ב ח מ מ ש ,ב מ ש ך הלילה, שונאים, מלווה בחרחור המוות. שלפגי כך הם גרצחים במולדתם ע״י זרים, פ ר א י ם ואכזרים. וברגע כזה, כאשר בלב וארשה, בלילה בהיר גהרגו טובי העם הפולני, מנהליו ולוחמיו הפוליטיים ,ל א באו ר ב ב ו ת פולנים מכל עבר ,במוטות ,קח־ומים, גרזנים וחרמשים זיק־מהפכני ב ד י ה ם כ ד י ל ה צ י ל ם .סימן הוא שאין כ ה ל ע ם הפולגי ,ש פ ג מתוכו והוא רועד מפני עצמת־העל הנרמנית, וזה סימן שאין 89 אותם השבויים עבורם ב י ת ו ח י י ם ו י ב ו א ו ל ל ח ו ם עבורם. : וככל מהווים עבור העם הפולני כח חזק מניע דיו, ד ב ר ב ע ו ל ם ה פ ו ע ל ו מ ש פ י ע כניגודו ,כ מ י ם ה נ ד ח פ י ם ק ד י מ ה ,כ כ ה השפיעו עלינו ה מ ח ש ב ו ת ע ל את.הספינה כדי ל א ח ו שיקריבו ר ,ומניעים חוסר האונים הפולנית. ב ש ע ת ה ע ב ו ד ה ה ת ר א י נ ו ב מ ס פ ר 5ו ה ח ל ט נ ו ל ה ח י ש א ת ענין ה ה ג נ ה ,ל ה ז ד י י ן — ואם ל א ל ־ ידינו תגיע זוהי איזו בפאביאק — לחמש הקדמה את כל לאכזקוציה השאפ: הבינונו גדולה וסופית שאכזקוציה בגו. שתיערך שהיתר. משיחות ע ם ה פ ו ע ל י ם נ ו כ ח נ ו ש כ ו ל ם מ ו כ ש ר י ם כ ב ר לרעיון ההגגה ,אין כ ב ר א ח ד .ש י ש א ל לערך ה ד ב ר ,ש י ר צ ה ל ה ו כ י ח ש ה ה ג נ ה ר ק תזיק ,ושע״י כ ך ת כ ר י ח א ת ה ר ו צ ח י ם לנקום ב כ ו ל ם ו ל ע נ ו ת א ת ה מ ש פ ח ו ת .ע ל י נ ו ר ק ל ה י ז ה ר מ פ נ י ״ מ ו ס ר י ם ״ שונים שודאי ה נ ח ת לקניית נשק מ ס ת ו ב ב י ם בשאפ ,ובעיקר חשוב להשיג את הכסף מספיק לכולם. ש ק י ב ל ת י א ת ת ש ל ו מ י השבועי ח כ ת ה לי ה פ ת ע ה ,ה פ ע ם נ ע י מ ה .ה נ ה אחרי ח ב ר י ב ג י ט ו מ ה צ ה ״ ר ,ה ע ו ר ך ליזרוביץ ו מ ב ר י ת ־ ה ק נ א י ם ש ל ח ו ל ק ר ו א ל י ל ט ש ו ל נ ט מ ק צ ת ו מדיגי .ה ב י ג ו ת י ש ג ם ב ג י ט ו דגים כ ב ר ב ד ב ר י הגגה. חברתי, ובשער מצאו ה ג י ט ו ע מ ד ו ג׳נדרמים ו כ ל כ נ י ס ה ויציאה ס ו פ ה מ ו ו ת ,א ב ל יהודים גם לזה תרופה .לפלצובקות רשות לצאת ולהיכנס לגיסו .וככה הכניסוני ל פ ל צ ו ב ק ה ,ה ע מ י ד ו נ י בשורה ,ע ם כ ל ״ ה ח ב ר ה ״ ו א נ י ב ת ו כ ם . פתאום כ ז ה מ ז מ ן ל א היה .ט ו ב ב ט ע ם ו ם ו ב ב ז כ ר ו ן טשולנט זמן ה ע ב ר , המזכיר ל ע ם ש ה ו א ח י עדיין ,ב ר י א עדיין ,ושמוכן ל ל ח ו ם ב כ ל כ ו ח ו גגד מ ח ר י ב ו .רודל, מ נ ה ל ה צ ה ״ ר ,מ ס ר ל נ ו ש ב ג ל י ל ה ר ו ב י ש ו ב ו ב י ע ר ו ת ל ו ב ל י ן נ מ צ א ו ת ק ב ו צ ו ת צה״ר ו ב י ת ״ ר ה מ נ ה ל ו ת מ ל ח מ ה א ת הגרמנים .וגם פ ה ב ג י ט ו ה צ ה ״ ד מ א ו ר ג ן .כ ע ת ר צ ו נ ו להתארגן קבוצות בתור מתפצלות: חברי החל ג ו ש ־ ל ו ח ם ־ מ ג י ן .ליזרוביץ מצב־הרוח ק ב ו צ ת מגינים ,ק ב ו צ ת מ ת נ ג ד י ם ו ק ב ו צ ת פ ס י ב י י ם . מ ב ר ״ ק * ה ו ד י ע ו שהנוער ב ר ו ב ו מ ת כ ש ר ל ה ג ג ה .ג ו ע ר מ כ ל הכיוונים מ״בונד״, ב י ת ״ ר ,אין מסר ע״ד בגיטו. שלוש דרך ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ,דרור ,החלוץ ,פ ו ע ״ צ , ל ו ע עדיין א ם כ ל ה ק ב ו צ ו ת ת ה ו ו נ ה ה נ ה ג ה ציונים כ ל ל י י ם ועד א ח ת — י מ י ם ידברו. אגי ה ד ג ש ת י א ת ענין ה נ ש ק .כי יבוא זמן ואזי כ ב ר נ ה י ה ת מ י מ י ־ ד ע י ם כ י נ ח ו צ ה הגנה .ד ב ר נ ו ע ״ ד ה ק ש ר י ם שיש בינינו והנוצרים .אני ה צ ע ת י א ת מ כ ר ת י א מ י ל ק ה ו ה נ ו צ ר י ה ש ל ה ב ת ו ר ס פ ק י ם .נ ד ב ר נ ו ל ע מ ו ד בקשר. ,2.42Л9בן ה ר ב מ א ו ט ב ו צ ק ,היהודי ה צ ע י ר הזה ,ר ח ב ־ ג ר ם ,ב י נ ו נ י בקומתו. אדום־שער, ב ע ל ־ מ ש ק פ י י ם ,ל מ ד ן מ ו פ ל ג ו ח ו ל ם ־ צ י ו ן מ ו ב ה ק ,ס י פ ר ל י ע ל גורלה ה מ ר ש ל כ ל מ ש פ ח ת ו .״ ר ק ב א ב א שלי ,א ב י הקדוש ,ל א נ ג ע ו הרוצחים״, ערמות ביחד ה ר י ם ק ו ל ו ב ג א ו ן ה ר ב הצעיר .שני א נ ש י ם ל י ה פ י ג ו ל של ש ב ר ח ו מ ט ר ב ל י נ ק י בין ה ב ג ד י ם ,מ ס ר ו ש ב ז מ ן ש ה ת נ פ ל ו ב ט ר ב ל י נ ק י ע ל ה ר ב מ א ו ס ב ו צ ק שהגיע את כל עדת ח ל ל י ם מעירו וציווו עליהם להתפשט, גיגש ם.ס. אחד, ש ז ק נ ו ה י פ ה ש ל ה ר ב ״ מ צ א ־ ח ן ״ בעיניו ורצה ל ת פ ו ס א ו ת ו ב פ א ו ת י ו וזקנו ,אזי * ברית קגאים — תנועת נוער מפלג של הרויזיוניסטים .בראשות• גרוסמן. 90 הרב התחיל ל ר ע ו ד נורא ,עד שהס.ם. הזקן ונרתע נבהל הרב אחורה; הרים עיניו ל מ ע ל ה ו ב צ ע ק ת ו ״ ש מ ע ישראל״ יצאה נ ש מ ת ו ב ״ א ח ד ״ ,ב ק ד ו ש ה ו ב ט ה ר ה , ל ע י נ י כ ל ה ק ה ל ש ל א ל פ י היהודים העומדים להישרף ,ל ע י נ י ה א ו ק ר א י נ י ם והס.ס,. ויד לא הרוצחים גגעה ואפילו בו, אחרי מ ו ת ו לנגוע פחדו האוקראינים בו ויצוו ע ל ה י ה ו ד י ם ל ז ר ו ק א ו ת ו ל ת ע ל ת האש ,לשריפה. ל א ב כ ה ה מ ס פ ר ,א ד ר ב א ,בירך .גאוה ג צ ג צ ה בעיגיו ,ה ת פ א ר שזכה הפעם ל א ב ש כ ז ה ,ש א ב י ו ז כ ה ל מ ו ו ת כזה ,והוא חש גאווה ורצון ל ה ד מ ו ת לו. קבענו בידינו, ביגיגו עתים תלמוד וקבלה. לתורה. גיגשנו ללימוד ערב. ב ס פ ר י מ ו ס ר ל א א ב ת ה גפשי הערב ואגדה גלמד לא מן הבא ה ת א י מ ה לו, ל כ ן ב ח ר נ ו ב ה ל כ ה וח״ן ) ח כ מ ת ה נ ס ת ר ( . יופ ד, בית־ספר אמר .и/12 מ ש ל ח ת הורים וגם הסדרן ה ר א ש י קווה פ נ ו א ל י ש א א ר ג ן ל ב נ י ה ם .א ס ו ר ל ש ב ת ב ח י ב ו ק ידים ו ל ח כ ו ת ל מ ו ו ת .״נחוץ ל ל מ ו ד ע ת ה ״ ״אסור הסדרן. להרשות שהילדים יתבטלו אולי כליל. אולי נחיה. כבר יאמרו די ל צ ר ו ת י נ ו .יש ר ג ל י ם ל ד ב ר להאמין ש ב נ ו כ ב ר ל א יפגעו״ .שולץ ב א מ ב ר ל י ן ו ה ב י א ב ש ו ר ה ש ה ש א פ שלו כ ב ר יישאר ע ד ס ו ף ה מ ל ח מ ה .ג ם השבוע שילינג ש ל נ ו מ ש ת ד ל ש ה ש א פ ש ל נ ו י כ נ ס ת ח ת ח ס ו ת ו ש ל ר י ס ט ו ג ג ,ו ש ו ב נ ת מ נ ה כ ע ת ש י ל י נ ג ל ת ו ר ג מ ן ג ר מ נ י ־ ר ו ס י ב ש ט א ב בברלין ,ו י ש ת ד ל ל ה ש פ י ע ל ט ו ב ת ה ש א פ ו ה ת ק ו ה ק י י מ ת ש כ ב ר ל א יפגעו בנו. שלגו; שתקתי. בכל ד ע ת י ק ב ו ע ה ואיתנה .השאול פ ת ח ה פ י ה ו ש ו ב ל א ת ס ג ו ר אותה. ז א ת ש ת ק ת י .כ י ל מ ה אגזול מאלה האנשים את בטחונם ומה אתן להם ת מ ו ר ת ו ז ג ם ג ש ק אין לי ,ג ם ת כ נ י ת ב ר ו ר ה אין ל נ ו עדיין ,ל מ ה א ו צ י א ם מ מ ג ו ח ת ם . שתקתי .הסכמתי לארגן קורסים למחלקות הראשונות של ב י ת ־ ס פ ר עממי ולהתחיל בלימודים. מעגיין ש כ ע ת ב ש ו פ ו ב ש ו פ י ם ב כ ל ל וגם בגיטו ת ב ח י ן ביהודים ,א ש ר ב ת ג ו ב ה ל מ צ ב ה נ ו כ ח י מ ת ח ל ק י ם ל ש ל ו ש ה ס ו ג י ם :פסיביים ,לומדים ,ש י כ ו ר י ם ; ר ו ב היהודים, גם הפועלים ,גם משפחותיהם, פסיביות לא קהה, נ ש ו ת י ה ם וילדיהם ש א י נ ם עובדים, ח ל ק מ ש ת כ ר ,יומם ו ל י ל ה שותים ,מ ש ח ק י ם חיים בקלפים באיזה ומתאמצים ל ח ש ו ב ,ל ג ר ש ,ל ש כ ו ח ,ל ה ר ו ג א ת יתוש המוח ה נ ו ק ב .ו ח ל ק ל ו מ ד .ו ת ע ב ו ר ב ע ר ב ,ל י ל ה ,ה ש ק ט ש ו ל ט ב כ ל ואזנך ת ק ל ו ט זמזום מ ו כ ר ו ק ר ו ב ,וגיגון ה ג מ ר א . בכל ע ר ב הנני הולך עם פרופס לקבל את לחמנו ,הניתן לנו מהועדה בגץינט ב ש ו פ שולץ .ה ח ל ו ק ה ב ב י ת א ל ת ר ,ק ר ו ב אל ה ר ב י מגור ,ו ש מ ה ת מ י ד י ו ש ב ל ו זקן מ ו פ ל ג ו ל ו מ ד ב מ ת י ק ו ת כזו ומעיין ב ד ב ק ו ת ,ה ת ע ג ג ו ת ו ה ת ע מ ק ו ת כזו ב ״ ש פ ת ־ אמת״ ,ש ה ל ב מ ת ע נ ג מנחת. ו כ ע ת כ ב ר ב ב י ת ג ו מ ז מ ז ם הגינון הזה .ה נ נ י ש ב מ ש ו ט י ב ר ח ו ב ו ב ש ו פ ש ל נ ו או ב ש ו ם שולץ ,מ ב י ק ו ר י י ח ד ע ם פרופם ,ב ב י ת מ כ ר י ם ש ו נ י ם ו א ח ר י ה א ר ו ח ה הגגי ע ו ר ך לי ש ו ל ח ן שני ,רי״ף או זוהר ,שני אהובי .ו ל ע ת י ם א פ ת ח אחת, אצת זמן־מה בזה, ברי״ף, אשא עיני בנושאי־כליו שניהם בבת־ וכשאתעיף אשים פ ג י ב ד פ י הזוהר ,ב מ ד ר ש ו ב ס ת ר י ־ ת ו ר ה שלו .ו מ ע ב ר ל ק י ר זמזום ,גיגון ת ל מ ו ד י של שכני. אמת ,מאחורי ביתנו ולפני ביתנו — מנזר ,ובמגזר .0.0האורבים לחיינו ,א מ ת כ י ל פ נ י ב י ת נ ו ב ת י ם ש נ ש ל ל ו החיים מ י ו ש ב י ה ם ,ע ד י ח ו ר ב ן עמנו, 91 שכמה אמת האומשלאג והרכבת מטרים ושמה נוסעת מפה פסים הפביאק ועל לטרגלינקי, משתרע הפסים ומחכה לטרפו, אמת שלא הם חלק מן קרונות והקרונות דוד ואד ובטרבלינקי גדול ושמה נצחי רחוק הרכבת שורפים. שורפים ,ש ו ר פ י ם אחים .א מ ת ,א ב ל פה ...עדיין ...״ מ א י מ ת י קורין שמע ...בניגון ומעבר ונחת: הקיר שנרצח סנהדרין בידיהם... איש קסלנית...״ ע״ד וניגון מ ש פ ס יהודים ,א י ד מ ו ת ר ל ש פ ו ט ו א ל לדון ...וכר. המה הטומאה כל ב ש ל ה ם ו א נ ו ב ש ל נ ו ו נ ר א ה מ י ינצח .מ ל ח מ ת נ צ ח י ו ת ה צ ד ק .נ צ ח י ו ת הטהרה, בנצחיות עם־נצח נצחיות בנצחיות עם־רצח. מול זה זה. א ח ד ב כ ל י ־ ז י נ ו .ו ש ו ב ממשיכים ...בסנהדרין ...ה ל י ל ה חשוד ,ה כ ל ישנים ,אד מ ח ד ר י ו ח ד ר ש כ נ י הניגון א י נ ו פוסק. ובלילה, יום ב ל י ל ה ,ק ב ו צ ת נ ו מ מ ש י כ ה לבנות... היום * .13.12.42 / גם התחלתי בניהול הקורסים. מענין שהמלחמה הזו ב א ה ל ה ז כ י ר נ י א ת ע ב ר י ב כ ל גווניו ו מ ע מ י ד ה ד ר י ש ו ת ד ו ק א ב נ ו ג ע לידיעותי ש ר כ ש ת י ל י ב נ ע ו ר י ם ,כ א י ל ו כ ל י ת ר ימי חיי ל ל א צ ו י ד ו ל ל א ענין ה מ ה .ב נ ע ו ר י למדתי ,בנעורי עבדתי ,אחרי־כן נ ס ל ת י חלק פעיל בהסתדרויות ו ב ת נ ו ע ו ת ש ו נ ו ת — ו ה נ ה כ ע ת ב ש ע ת חירום ,ב ע ת צרה ,ל א ע מ ד ו לי זכויות ה ה ס ת ד ר ו ת י ו ת ,ה א ר ג ו נ י ו ת כ ע ת ע מ ד ל י ה כ ח הפיסי ב ה ס פ ק ת מזון ל י ו ל ב י ת י ,ו כ ו ח י הפדגוגי והפוליסיות, אותו ר כ ש ת י ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ,ב י ד י ע ת ע ר ד א ר ג ו נ י ח ש ו ב ב ש ו פ ב ת נ א י ם ה ל ל ו . ב ל ר מ ה וכדין ,כ פ י ש ל מ ד ת י סדרתי לי כמה מחלקות .הנהגתי תיכף הכל בהיותי מורה בגימנסיות ב ג ר ל נ ה ובקובל. כל כל ה ק ו ש י ה ו א ב ת כ נ י ת מ ה ל ל מ ד ם .מ ס פ ר י ם פ ו ל נ י י ם אינו כדאי .ר א ש י ת ס פ ק א ם מ י מ א ת נ ו י ח י ה וכשיהיה ,מ י יישאר אקטואלי. ספרים ע ב ר י י ם אין איגם להורים בפולניה? גורסים זאת, ש נ י ת ,ה כ ל אינו יען ילדיהם חונכו ב פ ו ל נ י ת .מ ס פ ר י ם ב א ל י ש — אסור ב א י ס ו ר גמרץ .ג ם קווה ,ח ב ר ב ו ג ד ופוע״צ ימיו ג ר ם שכל א ל י ש ו ח י ב ס פ ר ו ת אידיש — ה ס כ י ם ש כ ע ת מ ח ו י ב י ם הללים לקרוא ת ג ר נ ג ד ה ש פ ה הזו ,ל א מ א ש מ ת ה היא ,א ל א מ א ש מ ת הורינו ו א ב ו ת י נ ו , שסחבו א ת ם מ נ ה ר הריין א ת ה ש פ ה ה ג ר מ נ י ת ל א י ר ו פ ה ,לפולין ,ו כ ע ת מצויים ב ש פ ה זו א ו ת ם ה צ ל י ל י ם א ש ר ל ג ר מ נ י ת .ו ב צ ל י ל י ה — ש פ ת ה ג ר מ נ י ם — מ ת ו הורינו ,אחינו ,ילדינו ,ק ר ו ב י נ ו ,ו כ ל עמנו. יום א׳.21Л2.42 , ב ב ו ק ר ה ש כ ם העירו א ו ת נ ו צ ל י ל י מ ו ס י ק ה ,ל א י מ ה מ נ ז ר ש מ מ ו ל נ ו .הס.ם .ה ב י א ו ל א י א ו ר ג נ י ס ט מ ו מ ח ה ,יען ש ט פ ו ה צ ל י ל י ם ב כ ו ח מ י ל ד , ב ר ו ד ו ב ח ו ז ק .ו ע מ ו ק היה צלילם ,ס ח ס ד מ ע ו ת מ ע י נ י כ ו ל נ ו .ה ר ג ש נ ו מ ר ח ק ומרחב, וגובה, עומק קרבות ורגש, נועם וזיו. נמשכים צלילים כקרני־השמש בקת ו מ מ ל א י ם ג ע ג ו ע י ם ב ל ב י ל ד ה א ו ה ב ת ב א ה ב ת נ ע ו ר י ה ו כ ה ב ל ת י א מ צ ע י ת ,כאילו דברה הגגיגה ה י ש י ר ל א ז ג י ר ו מ ל ט פ ת א ת ל ב ד ב א צ ב ע ו ת י ה ה א ר ו כ ו ת ,העדינות. א ב ל היום ל א נ ו ת ר ל נ ו פ נ א י ל ח ק י ר ה ו ל ה ת ע מ ק ו ת .ה מ ב ש ר י ם ה ו ד י ע ו שלוש בשורות, שבכל חיי .האלפים, א ח ת די אותם א ב ק ת ר ע ל ל ה ר ע י ל חיי מ י ל י ו נ י ם יהודים ,יותר נכון השרידים, שעל נשארו: א( האומשלאג, שכה זמן רב היה סגור ,נ פ ת ח היום ו ה ב י א ו ק ר ו נ ו ת ח ד ש י ם ל ה ו ב ל ת ״ ס ח ו ר ה ״ חדשה .ב( האוקר־ 92 איגים ש ש ט ו ב ר ח ב י פולין ״וגמרו״ ש מ ה א ת אחינו ,קובר היום ו כ ב ר ר א ו ם מ ט י י ל י ם ברחובות. או ת י כ ף ודאי י ת ח י ל ו ל ב ק ר א ת הגיטו ד י ד י נ ו בס.ס. חשופים .ג( הודיעו ל ה נ ה ל ה ש ע ל י ה ל מ ס ו ר לס.ס .א ת כ ל ה י ל ד י ם ו כ ל ה נ ש י ם שאינן ע ו ב ד ו ת . אני ברחתי הביתה. ממש אשתי דוקא כעת אינן וילדתי עובדות. מחלת ה י ל ד ה ג ר מ ה ל ה פ ס ק ת ה .ומה א ע ש ה כ ע ת ? עם ולפגות ע ר ב ה ת ח י ל ב ש ו פ ר ע ש מיוחד .כ ו ל ם ר צ ו ל ט ל פ ו ן ,ל ב ו א ב ד ב ר י ם מכרים הרלאםיבי, מזמן ברחובות במשך הפולנים. שלושת השקם ה ח ד ש י ם של ה ח ט י פ ו ת ב א ו ג ו ס ט ע ד היום ,ה ס פ י ק ו ה י ה ו ד י ם ל ח ד ש א ת ידידותם מ א ז ע ם ע״י ש י ח ו ת הפולנים, היהודים. הרבה הפולנים השומרים על טלפוניות. בעיקר פולנים, החומות הרבה פולגים באו לשופ לקשור באו הנה לקנות מציאות פולניות, ובית־העלמין כבר למדו את קשרים עם והשוטרים מ ל א כ ת השמוגל ו א י פ ש ר ו ל ה ם ל ה י כ נ ס .א ב ל ב ע י ק ר נ ה ד ק ו ק ש ר י ם ע״י ה פ ל צ ו ב ק ו ת ,א ל ה ה צ ע י ר י ם שיצאו בכל מסוגים שונים .ו כ ע ת ,ב ע י ד נ א ד ר י ת ח א ,א צ י ם כ ו ל ם ל ט ל פ ו ן ,ע׳׳מ ל ח ד ו ר דרכו ללבות יום המכרים והמבוקשים לעבודה הפולנים ברחובות — הגרמנים, שיבואו להציל. הדקו היה קשרים תור והתודעו ארוך לפולנים והשיחות ארכו הפולגים לא תמיד מהרו בתשובה ,ולוא גם שלילית ,בעיקר גמגמו ו ג מ ג ו ם מ ש ו נ ה נ ו צ ר ע״י הטלפון ,יען כל א ח ד פ ח ד ל ב א ר א ת ש א ל ת ו ,ר א ש י ת מ פ ג י האזגת הגסטפו ושנית מזהירות מפני העומדים סביב .וגשמעו שיחות משונות: ״ערבא ט ב א ל מ ר ,מ ה שלומו ,כה ה ת ג ע ג ע ת י לאדוגי ,יש ל י ע ב ו ר ו דבר־מה... חפץ ש י כ ג י ס ל א ד ו ג י ודאי ס כ ו ם הגון ...לא ,ל א ,ח פ ץ גוה ואיגו מ פ ר י ע בחדר... ל א ר ה י ט ,ח ל י ל ה ,א ת זה מ ו כ ר ח י ם ל ר א ו ת ״ . ב ס ו ף ב א ג ם תורי .גם לי מ ס פ ר ל מ כ ר ת י ,״ ה ש ו מ ר ת ־ ה ל א ו מ י ת ״ — ״ ה ב י ת ״ ר י ת ״ . קול בטלפון זר ענה לי, שאינגה כבר פה, כאילו הפילגי ממדרגות הקומה ה ח מ י ש י ת א ח ו ר נ י ת ; נ ש מ ע קול א ח ר והוסיף ש ב כ ל א ו פ ן יודיעו ל ה ש צ ל צ ל ו אליה. .22.12.42 אשה ו א ש ת י ו י ל ד ת י אינן ...צ ה ר י ם ! אינן .ע״י ה מ ט ב ח ל א נ ר א י ת אף א ח ת ,א ף ילד .ת מ י ד ב ש ע ה זו ע ו מ ד י ם ב ת ו ר ה נ ש י ם או הילדים ה מ כ י נ י ם ל״מפרגסיהם״ הסתתרו, בעליהן ב ע ל י ה ם ־ א ב י ה ם ,א ת המרק .ה י ו ם ע ו מ ד י ם ג ב ר י ם ,ו ר ק א ל ה ש ל א פ ו ע ל י ם ממש• יען שבח היום על ג ש י ם וילדים ,ל כ ן ה ת א ס פ ו הגברים, ואבותיהם ע ם קדרות וסירים ל ק ב ל א ת ה ר ו ט ב מחיה־הנפשות. פה ג ם נ ו ד ע ל י ש א ש ת י ו י ל ד ת י נ ס ת ת ר ו ב ש ו פ ש ל ה ה נ ה ל ה .ל א ה ר ש ו לי להיכגם אחת ובסוף ל מ ס ת ו ר זה ,יען מבגד• מ י ו ח ד לו, גפתח וגסגר רק פעם לבירינט של מרתפים. לפנות ושאלתה ע ר ב פ ת ח ו והכריחו א ת ה מ ס ת ת ר י ם ל צ א ת . . .נ פ ל ה י ל ד ת י ע ל צוארי ה ש ג ו ר ה ב פ י ה :״טאטושיו ,פ ז ש ע ז ׳ י ע ם ״ ? )נבלה אותם ,א ב א ל ה ? ( ״ — ע ג י ת י ב ח י ו ב .ה א מ ג ת י שגחיה. ב י נ ת י י ם ק י ב ל ת י א ו ר ח י ם חשובים ,א מ י ל ק א ו ב א ל ע ק .ה א ו ר ח ה מ צ ו פ ה ע ל ידי וה״5״ פרוד. ה נ ה בא .גוצרי צעיר בן ב ל ו י ה ע ם צוארון ש ל ,23גבוה ,חסון, חיית־בית )אולי של ח ו ט ם ארוך ,עיגים כ ח ו ל ו ת . חתול(, עניות בולטת וגם פ ש ט ו ת ,א ב ל ל א ת מ י מ ו ת ; א ד ר ב א ,זיק של ת פ י ס ה מ ה י ר ה ו ת ג ו ב ה ע ר ה מ ה ב ה ב ת 93 במבט כפני השקט ,לכאורה, עמוקים. מים רושם .טוב, עלי עשר. ועל חיובי, א ש ת י — שלילי. ב א ו אורחי ,ש מ ח ת י ל ק ר א ת ם כ פ ג ו ש איש א ת מ צ י ל ו ב מ ד ב ר ,כ ש ה ו א מ ו ק ף . שודדים ו ח י ו ת ר ע ו ת גם יחד .הצילונו ,הצילונו ,א ח ו ת ו ש ל ק ו ס ו ב ר ס י פ ר ה ל י א ת הקורות שעברו וההרפתקאות בריחתה עליהם מרגע שני מהבית. ברחו אחים ל מ ק ו ם ־ ה ע ב ו ד ה ש ל דרזימין ,ש מ ה מ צ ו י ש ד ה ־ ס ו ר ף ) כ ב ו ל ( גדול ,ש ם ל נ ו ו ב ב ו ק ר הרגישו את שהמקום המקום מסוכן ההוא וברחו למכר 124 יהודים. והרגו למחרת נוצרי. האחיות, בבוקר היא הקיפו ואחותה, הרוצחים למכרה ברחו בוארשה .א ח ר י ש ב ו ע ש ל ש ה י י ה ש ל ח ו אליהן אנשים ,חושדים ש ז ה ה י ה ב ה ס כ ם ע ם האשד .ה מ כ ר ה שלהן ,ל ק ח ו מ ה ן כ ל רכושן ,מלבושיהן ,פרוה ,נ ע ל י ם ,ו ד ר ש ו ע ו ד כ ס ף .ו א ח ו ת ה ה ל כ ה ר ג ל י יום ו ל י ל ה ו ב מ ק ר ה ה צ ל י ח ה ל מ צ ו א ופת את האחים א ת ה א ח ו ת ,ו ב ו ל ק ה נ מ צ א פ ה העיז ו מ צ א ב ל ב ו אומץ ל ה צ י ל ם ,ל ה ו צ י א ם שמה ישנו והוביל מעליית־הגג, בדרך עקלתון, א ו ת ם בלילה, למקומו והביאם א צ ל נ ו צ ר י הגון מ א ו ד מ כ פ ר ע״י וארשה .א ח ד ר צ ו נ ם ל ה צ י ל ג ם א ו ת נ ו ו ל ש ם זה באו .ה נ ו צ ר י ה ת ח פ ש כיהודי ,ע נ ד ס ר ט יהודי ו נ כ נ ס י ח ד א ת פ ל צ ו ב ק ה ל ג י ס ו ומהגיסו הגה. בוערת, ושקס אך כי שני היום אורחי וכאלה' כ מ ע ם פועל לב בעל חלומי פג ביארו איגם רחמן, דבר גהרג ויש שקורה למאה לדאוג פעם שיימצא לרבבות. לזה אלף .ו א ם כ ב ר בסוח פולני, אוהב יהודים, נחת שתהיה לו גם ופולניה כזו נמצא פולני ה מ ה ל ק ח ת יהודים ,א ף ע ל פ י שיודעים ש א ם ת ו פ ס י ם יהודי ב ב י ת ם , היהודי אי־שם שמוכרחים בגמצא. אשד .כזו — זה ק ו ר ה פ ע ם ומסכימים לי ונמס בטחוני, כנמס למצוא טיפת מקום שלג אצל ע״י גוצרי אח וכל המשפחה של הפולני — אזי שיגור חשוב העומד בבית בצד ,ל ל א שכגים ,ו ל א ק ר ו ב לכביש ,וגם ל א י ו ת ר מ ד י ר ח ו ק מ ה כ פ ר , בעל ש ל א 'יסילו ב ו ח ש ד .ו ה א פ ש ר ו ת ל מ צ י א ת נוצרי כזה, כל הסגולות אותן ו ה א פ ש ר ו י ו ת ,מ י נ י מ ל י ת היא ,ו כ ש י מ צ א ו — נחוץ ל ש ל ם הון ר ב . ה ת ח י ל ו ל ג ו ל ל ל פ נ י א ת פ ר ש ת ה נ ו צ ר י ם ו ב מ ה כ ר ו ד כ ל ענין ה ס ת ר ת יהודים ושערותי הלביגו מ פ ח ד וחוסר תוחלת. נוצחתי. ואנו עמוקה בסלעים, ל א היתד .ל י שום תקוה .ברגע שלושתנו: ילדתי, אשתי ללא הועיל, עפים, בעשבים, אחד ואנוכי, עפים נפתחה נזרקנו למטה שאול שמה לפני, ומנסים ועוד מעם, עוד שאול להיאחז רגע — ה ק ר ק ע ש ל ה ש א ו ל ,ו ע ו ד ר ג ע ונתנפץ.״ שמעתי רצוננו א ת ק ו ל א ש ת י :״ א ת ע נ י ן ־ ה ם ת ר ב ב י ת נוצרי ,נ ע ז ו ב כ ע ת .ה פ ע ם ש ת ס ד ר ו ל נ ו נ י י ר ו ת נוצריים ,שיהיו ל נ ו ל ע ת ־ מ צ ו א , כשנצםרך לברוח, אולי ב ל י ל ה ,ו נ ע ב ו ר ל ע ב ר ה ר ח ו ב ו ת הפולנים ,או א פ י ל ו ל מ ק ו ם ל ה ס ת ת ר בו״. התחילו דנים בענין והוחלם לסדרו. 'אלה ש ח כ י ת י ל ע ז ר ת ם ,ה מ ה ה מ צ י ל י ם שלי ,פ ת ח ו ל פ נ י א ת מ כ ס ה ה ש א ו ל — וברגע האחרון עצר בעדנו נייר־דוקומנט — בשלב•ראשון. ה ח ב ר י ה ,ה ח מ י ש י ה ש ל נ ו ,ה ת א ס פ ה .עגין ה נ ש ק .א ו ל י .יסודר .ה ר ו ש ם ש ע ש ה הנוצרי .ע ל י ה ם ה ו א בינוני .ה ו א מדחף.מעל שמו 94 א מ ת ,ק ל ־ ד ע ת ,א י נ ו יורד ל ע מ ק ו של הדבר, פ נ י ה ש ט ח . . .ט פ ו ס .פולגי .ממוצע .ו מ ע ג י ן • ש ג ז ע ו ו י ח ו ס ו אינו .פ ו ל נ י . איטלקי ובשיחה אתו נ ו ד ע לי, ש ה נ ה ו אציל איטלקי ממילנו, זקנו ברח לפולין ,א ש ת ז ק ן ־ ז ק ג ו היתד ,ב ר ו נ י ת פאן ק ט ש ר ,ג ב ר ת ב א ר מ ו ן ה ק י ס ר פ ר נ ץ יוסף, ו ז ה כ מ ה ד ו ר ו ת ש ע ז ב ו או א ב ד ו א ת ה ת ו א ר .ה ב ט ח ת י ו ל ע ז ו ר ל ו א ח ר י ה מ ל ח מ ה ב ר י א ק ט י ב י ז צ י ה ש ל ה ת ו א ר — ב ה ח ז ר ת זכויותיו .נ ד מ ה ש ר כ ש ת י ו לידיד והוא כ ב ר י ע ז ו ר ו י ת א מ ץ ,ש ע נ י ן ה מ ס ת ו ר ש ל נ ו ימומש ,ל מ ר ו ת ה ס כ ו מ י ם ה ע נ ק י י ם ה ל ל ו ש א י נ ם בדינו. ששארתי ובשעה השגת עבורנו ו ע ב ו ר כ מ ה ח ב ר י ם ב ר י א י ם ש נ כ נ י ס לשורותינו .ל ז א ת ה ב ט י ח ה א מ י ל ק ה בכל כעת, אחרי כבר שדידקנו בנו. ישנו, כסף. לדאוג את וכל המקלט בני־ביתי התאספה קשר נחת עם מזון החמישיה עוד לרבע קבוצות מ ק ו ם ו מ ק ב ל ו ת צורה מ מ ש י ת .י ש נ ו ק ש ר בין יהיה הזו היהודים ב נ צ ח ו ן והן ט ע ם ו ע ר ך .הן במפלה. ו כ ב ו ד ם ,ל ט ו ב ת פולין ו מ ל ח מ ת ה להגנה : שנה, לדון נחה בשאלת וידענו נשק שההכנות נוסף נעשות היהודים ו ה פ ו ל ג י ם ו ל ה ג נ ה הבטיחו שיפעלו לטובת הרבה המחתרתית. ל מ ל ח מ ה על פגודנו 1 ש 3ת .25.12.42 , יופ ל ק נ י י ת נשק. הנחוצים את היום מ מ ש נ ו אקספרופריאציה החלטתנו, )החרמה( — גיגשגו ל ה ש י ג יפה צלצל אמצעים השם באזני ו ה ז כ י ר נ י ד פ י ס פ ר ו ת מ ה פ כ נ י ת .והנה ע ל י ל ה ש ת ת ף ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ב א ק ס פ ר ו פ ־ ריאציה .מ ה מ ח ס ן ה ע ו מ ד ב א מ צ ע השופ ,בו ר כ ז ה ה ה נ ה ל ה א ת כ ל ה ר כ ו ש ש נ ש ל ל שהלכו אל מהיהודים ״ ר י ב ו ע ־ ה מ ו ו ת ״ ,ש ם ג ם נ מ צ א מ ח ס ן ה ח פ צ י ם ש ל גבירי השופ ,ק ר ו ב י ה ם של ה מ נ ה ל י ם ,מ מ ח ס ן זה ע ל י נ ו ל ה ו צ י א א ת ה ח פ צ י ם ה כ י טובים, נמכרם בן ו ת מ ו ר ת ם נ ק נ ה נ ש ק מ ס פ י ק ל ה ג נ ת כולנו .ש ל ו ש ה נ ב ח ר נ ו ל ע ב ו ד ה הזו. ה מ נ ה ל ו ק ר ו ב ו הוצאו מ ע ב ו ד ה זו ,ל ע ו מ ת ז א ת נ ס פ ח נ ד ק ש ת * אחד שעלה ב י ד י נ ו ל ק ר ב ו ל ע ב ו ד ת נ ו ,ו א ש ר ב ל ע ד ו ה פ ע ו ל ה ל א ת צ ל י ח ,יען י כ ו ל י ם ל ה פ ת י ע נ ו באמצע העבודה. היום ה ו ר ק ש ת הזה ,ל כ ן ב ח ר ג ו ב ל י ל זה .ג ם בן ה מ נ ה ל ל י ל ש מ י ר ה של ו ק ר ו ב ו ע ו ז ר י ם ל ג ו ע״י ארגון נ ש ף ־ ח נ ו כ ה ,ב ו יעסיקו ב מ ח ז ו ת א ת מ נ ה ל י וגבירי השופ ,כ ד י ש ל א יצאו ל ה ס ת ו ב ב בחצר ,ו ל א יפריעו לגו ב מ ז י ד או בשוגג. היום כל שמוכרחים על כל הנני מרגיש ל ה ש ג י ח עליו תגועותי ,עבדתי א ת עצמי במקודש שלא תארע בו לדבר־מה, ת ק ל ה וכל ב מ ת י ג ו ת וזהירות, כחתן דומה החגיגה תופרע. חסכתי כח ,שאוכל למלך, השגחתי לעבוד בלילה בלי ליאות. בערב הדלקתי גרות־חגוכה ב מ צ ב מ ר ו מ ם ומיוחד ,כ א י ל ו ע ו מ ד אגי ל פ ג י ראיון ע ם נ ס י ך ר ם מ ע ל ה או מ ל ו מ ד עליון .א נ י ב ח ד ר א ח ד ו ש כ נ י ב ח ד ר שגי, ברכנו הדירה בלי את הד, הברכות בלי רצון בקול ו״שעשה נסים״ התחדשות .ילדתי נישא למרחקים וגוע החמודה קמה ממסתה, בחלל התלבשה בפאר ו ה ד ר ,ר צ ו נ ה ל ה ז כ י ר לי א ת ב י ת ג ו ו א ת יפיו ש ל החג ה ז ה ב ב י ת ,כ ד ב ר י ה ש י ר : ״יופי האור והגרות שכל א ח ד מזכיר אגדה אחרת״. השתוממתי לפירוש החג ה ח ד ש ה ז ה ש ב פ י ה ,ה א ו מ ר ש ג ב ו ר ה ו א ו מ ץ ־ ל ב איגם ב א י ם ו צ צ י ם פ ת א ו ם ,כ מ י נ מ ה * פלוגות שמירה על מפעלים מלחמתיים גרמניים ,שהורכבו ע״י פולנים ואוקראיגים: " בגיטאות אורגנו פלוגות ורקשוץ גם מיהודים ,לשם שמירה על מפעלי הגרמנים. 95 מ ר א ש ז י א ו ס ״ א ל א ה ם פ ר י כמד .ו כ מ ה ה ר ג ש ו ת פ ר י מ ר י ו ת ) ר א ש ו נ י ו ת ( .ר א ש י ת ־ כ ל אהבת המשפחה של א ח ד א ל השני ״כמו משפחתנו״ ,אחרי־כן אהבה ל ע ם ,אמונה, געגועים ו ת ש ו ק ה .ו ל ב ס ו ף א ו מ ץ ־ ל ב ו ג ב ו ר ה .ב ח נ ו כ ה חוגגים ש מ ו נ ה נ ס י ם .ה ת ח ד ש ו ת החיים הנורמליים של העם ,שגסו האחרון — גבורה — הניב כ ב ר פרי .זמזמתי בגיגון א ת ״ ה נ ר ו ת ה ל ל ו ״ ,ה ק ש ב ת י ר ב ק ש ב ל פ ר ו ש זה ו ל א לעומק האמנתי מ ח ש ב ו ת י ה ו ל ט ע מ ה ש ל ה י ל ד ה הזו .ש ר נ ו בקול ובגיגון ״ מ ע ו ז ־ צ ו ר ״ .ג כ ג ם שכגגו, הכינו והנשים כדת־וכדין, לביבות כ א י ל ו לחיים נועדנו ,,ו כ א י ל ו יכולים אינם ב כ ל ר ג ע ל ב ו א ג ׳ נ ד ר מ י ם וס.ם ,.ל ה ק י פ נ ו ו ל ש ל ח נ ו לטרבלינקי... לפגי זה ש ל ח צ ו ת י צ א ת י מ ב י ת י ב ש ב ר ו ן ל ב .כ ל היום ש מ ח ת י ל מ פ ע ל י אקספרופריאציה ו כ ע ת הוכרחתי לעזוב א ת משפחתי ,א ת החום והאור ש ל חנוכה, בקושי מצאתי והסתלקתי מביתי. תידדן הורקשוץ השייך לקבוצה ע״י עמד ה מ ח ו ת ן ו ב ב ו א י ה ת ר ח ק ל ע ב ר ב י ת ־ ה ה נ ה ל ה .ת פ ק י ד ו לעמוז־ ש ם ו א ם י צ א מ י ש ה ו יעשה סימן בפנסו .תפקידי להיות ״נר״ עומד ולהביט לעברו .אני ד ו פ ק בחלון ה מ ח ס ן ורץ ל ע ב ר ה ס ד נ א ו ת ו מ ס ת ת ר .ב מ ח ס ן נ מ צ א זנה ,ה ב ו ח ר ב ס ח ו ר ו ת ח ש ו ב ו ת לשק .אריה נושא א ת השקים לסדנאות .ברגע של ס כ נ ה אני מזהיר ומכניסם א ת ת ה ש מ ס ת ת ר ב פ ג י ם ו ס ו ג ר ו ב ח ח ,ורץ ל ע ב ר אריה כ ד י ש ל א י צ א ע ם שקו. ש ב ת י ה ב י ת ה מ ק ו ד ש בעיגי ,ה ש ת ת פ ת י ב פ ע ו ל ה יפה ,ב ה כ ג ת גשק ל ל ו ח מ י ם . לא ר ק לי ,ל ה ג ג ת י ו ל ה ג נ ת מ ש פ ח ת י י ס פ י ק הנשק,״ א ל א י ס פ י ק ל ה ר ב ה ימים, נצליח עם ל מ כ ו ר י פ ה א ת ה ח פ צ י ם ש ה ח ר מ נ ו ,נוכל להשיג ,ל פ י ה מ ח י ר י ם ש ק ב ע נ ו ו נ ע מ ל אזור חי של מגינים סביב ,ו כ ל מ י ב ו ל ק ,מ כ ו נ ת יריה, שיתקרב אליו ירגיש כי כ ח ה מ כ ב י ם ל א ת ש .ח נ ו כ ה בעולם ,ח נ ו כ ה ב ש ו פ ! נמות, ודאי נ מ ו ת ו ל א יישאר זכר מאתנו ,אבל בחלל ינשא פלואיד של ר צ ו נ נ ו ה א ח ר ו ן ש ל ה ג נ ת ה כ ב ו ד .ב פ ל ו א י ד הזה ,כמו ב ח מ צ ן פ ס י כ י י ו צ ת ו ג פ ר ו ר י ־ נ ש מ ו ת א ל ה ש י ב ו א ו א ח ר י נ ו ,יאירו א ת ח ש כ ת ה נ ש מ ה ב ע ו ל ם ו י ש ר פ ו ע ד ת ו מ ם א ת הטומאה. x1כולם לעבודה בונים )בונקרים(. מסתורים הפסיכוזה הניעה א תכולם1943. ב מ ק צ ו ע הזה .ג ם ה ל י ל ה ,ל י ל ה מ ע ב ר מ ש נ ה אחת .לשניה ,א ו ת ו ק י ד ש ל ע ו ל ם ו ע ד הגזיר ם י ל ו ס ט ר ,ל א ג י ע צ ר מבגין .אמת ,כ י .ס ו ב א י ה ש ו פ ל א ש כ ח ו ל ג צ ל א ת ה ה ז ד מ נ ו ת הזו ו י י נ ו ת ל ש כ ר ה נ ש ת ו כ מ ע ט ב כ ל :דירה ו ב ע י ק ר ב ק ז י נ ו חדש, וכל ה ל י ל ש ר ו ש י ר י ש י כ ו ר י ם .א ד י ח ד ע ם זד .נ ר א ו צ ל ל י ם נ ג ר ר י ם ב ח צ ר ו ת , ס ו ח ב י ם קרשים ,ל ג נ י ם ,מ ע ד ר י ם ,כ ל י ־ מ י ם ; רצים ,דוחפים ,ב ו נ י ם ב ו נ ק ר י ם . כ מ ה מ ס ת ו ר י ם י פ י ם נ ב נ ו ,ב א מ ת ב ט ע ם ,בזהירות ו ה ע מ ק ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת כזו, ש ק ש ה ל ה א מ י ן ש ה ח ו ט פ י ם ,ו ג ם א ם י ח פ ש ו זמן רב ,ימצאו אותם .ע י ק ר פ ר ו ב ל י מ ה של ה ס כ ר ו ן ) מ ק ל ט ( ה י א ה כ נ י ס ה .ס ו ף ־ ס ו ף יכולים ב כ ל ד י ר ה ג ד ו ל ה ב ת 4־5 חדרים למצוא פינה ,העמקה ,חדר השרות קטנטן שאפשר להסתירו בבניה ולא יכירו .ה ש א ל ה היא ב א י ז ו ד ר ד י כ נ ס ו ו ש ל א .י מ צ א ו א ת ה כ נ י ס ה .כ מ ה מ ב נ י ה ש ו פ ה ש כ י ל ו ב ז ה מ א ל .ב ב י ת ה ד ״ ר א ו ר ו נ ו ב י ץ טייחו א ת ח ד ר ה ר ח צ ה ,ס י ד ר ו ב ט פ ס י ם חדשים אמות, הכניסה 96 וזרקו עליו ר פ ש יספיק לכמה ו ס ל ,שייראה משפחות נעשתה דרד קערת לכמה כ ע ב ל ה ישנה .ה ח ד ר הזה ,ד׳ ע ל ד׳ שעות, ולעת הצורר למעת־לעת שלם. ב י ת ־ ה כ ם א שנברגה לכאורה במקומה ,ובצד נעשה פ ת ח ,ב ש ע ת השינה הזיזו א ת ה א ס ל ה ,נ כ נ ס ו ,ה ב ר י ג ו מ ב פ נ י ם והכל חזר ל מ ק ו מ ו . ואף ב ר ־ נ ש ל א יכיר כי פ ה למטרה אחרת נמצא ע ו ד חדר, ה צ נ ו ע ה הזו והאסלה משמשת ח ח מ י ע ו ד ה הרגיל. ב ב י ת מ כ ר נ ו ,א צ ל שולץ ,טייחו ג ם א ת ח ד ר ־ ה ר ח צ ה ,הדביקו ט פ ט ה ח ד ש ה ו ה כ נ י ס ה נ ע ש ת ה ד ר ך האח .ב צ ד מ ב ל י ל ה כ י ר ,נ ע ש ה ח ו ר ש ד ר כ ו נ כ נ ס י ם ל ס ת ר , ו מ כ ס י ם ה מ כ ס ה והדירה כ מ נ ה ג ה ע ו מ ד ת . כ נ י ס ה ת מ ה כזו נ ע ש ת ה ב ש ו פ ש ל נ ו .ג ם ־ כן ד ר ך האח .ב נ י ה א ח ר ת נ ע ש ת ה ב מ ר ת ף א ח ד בביתנו ,ב מ ק ו ם ש נ מ צ א מ נ ג נ ו ן ל מ ד י ד ת ה מ י ם ל ב י ת ,ע ש ו א ת ה כ נ י ס ה ו ה ט ב ל ה ג ס ג ר ת ו נ ה ד ק ת מ ב פ נ י ם ב כ מ ה ווים ו י ח פ ש ו ה מ ח פ ש י ם ימים ו י ע ב ר ו ע״י ה א פ ר ט ב מ ש ך שבועות ,ו ל א ימצאו בו ש מ ץ ש ל חשד. ב ב י ת שכן א ח ד טייחו ח ד ר קטן ,כעין מזוה ,מ ח ס ן ביתי ,והכגיסה ג ע ש ת ה דרך ה ת ג ו ר הגדול ,ת ג ו ר מ צ ו פ ה ח ר ס י ג ה .ה ד ק ו ה י ט ב א ת התגור ,הרימוהו ע ל מ ו ט ב ר ז ל ואופנים ק ט נ י ם ,ב ש ע ת ס כ נ ה מ ז י ז י ם אותו הצידה ,נכגסים ,ו א ת ה ת ג ו ר מ ה ד ק י ם ל מ ק ו מ ו ו ב ל י סימן ו א ו ת ה ו א נ י צ ב ל ו ה ת נ ו ר ב מ ק ו מ ו כמו ב י מ י ם הטובים. א ח ד ה ג ב ו ר י ם פ ה מ ס ד ר ל ו מ ס ת ו ר א ח ר .ב ח ד ר ו ה א ר ו ך מ א ד הוא ע ו ש ה קיר כפול ,י ק צ ר א ת ה א ו ר ך ויעמיד קיר ,ו ב י ן א ו ת ו ה ק י ר ה ח ד ש והישן י י מ צ א ה ס ת ר . א ת כ ל ה ח ד ר ירפד מ ח ד ש ו ה כ נ י ס ה ד ר ך ה ר צ פ ה . שני מ נ צ ל א ת ג ו ב ה ח ד ר ו ויעשה ת ק ר ה כ פ ו ל ה ו ה כ נ י ס ה מ מ ק ו ם בו ת ל ו י ה המנורה. ישנם כ ב ר כוונים ו נ ו ל ד ו ש י ט ו ת ש ו נ ו ת .דיירי יכולים האחרונה להשתמש במרתפים ולעשות כניסה קומת־הקרקע והקומה למרתף ישר מדירתם. א ם י ב ו א ה א ח ד ל ש נ י ו י א מ ר :״נו א ד ר ב א ,א ו ל י נ ח פ ש יחד״ ,ו כ ב ר גוצר זוג ,ו כ ב ר ל ח י ש ה ,ו כ ב ר ת כ נ י ת ,אם מ ר ת ף ,א מ ב ט י ה ,ח ד ר ,תגור ,גג ,מ ע ל י ת .גם ב ל ק ו ן ) ג ז ו ז ט ר ה ( ב א ב ח ש ב ו ן ,כי יש ג ם ג ו ר ס י ם ש ש מ ה בין ע ר י מ ת ס מ ר ט ו ט י ם ו ב ה כ נ ה מ ת א י מ ה , א פ ש ר ל ס ד ר ס ת ר ג פ ל א ע ב ו ר איש א ח ד או שניים. כעת הערך עלה של בעלי־מלאכה, זקוקים לעזרתם וחסדם של הנגדים ה א מ י ת י י ם ועוזריהם .ו א ל ה א י נ ם מ ס פ י ק י ם ל ע ב ו ר ב כ ל מ ק ו ם ,ב ת ו ק כ מ ו חייטים ב ע י י ר ה ל פ נ י פ ס ח ,ר צ י ם מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ,כ ש מ ק צ ו ע ו מ ש ו ר בידי הבונים .א ך ה ע י ק ר ה ו א ל ש מ ו ר סוד. ш м з ג ם אני נ ע ש י ת י ל ק ב ל ן מ ס ת ו ר י ם .ק ב ל ת י ביחד ע ם שני חברי ל ב ג ו ת 2סתרים ,הכיגוגו מ ע ט ח ו מ ר ש ב ע ר ב י ם ד ר ך ה ג ד ר ו ת או ב ע ג ל ו ת ־ ה ם ק ה ה ו ע ב ר ל ש ו פ השכן ,וגגשנו ״לבנין״ .א ח ר י ש ב ע ל י ה ס ת ר ב ע צ מ ו נ ק ו א ת ה מ ר ת ף והכיגו ל ג ו ש ט ח מ ו כ ש ר ל ע ב ו ד ה . ה י ו ת ש ה ב ע ל י ם איגם ח ס ר י ם כ ס ף ו ה ו ד י ע ו ג ו ש כ ל ס כ ו ם ישלמו ע ב ו ר ב ט ח ו ן של 100% — עיבדתי תכגית לבגות בוגקר לא במרתף ,שסוף־סוף יוכל כל מ ח פ ש ,א ח ר י חיפוש מ ע ו ל ה ,ל מ צ ו א אותו ,כ י יבין ש ת ח ת כ ל ת ר ה נ מ צ א מ ר ת ף . אני ר צ י ת י ל ב נ ו ת ז א ת ב א מ צ ע ה ח צ ר או ד ר ך ב ר ז ה מ י ם ה נ מ צ א ב פ נ ת ה ח צ ר . ה ת כ נ י ת א ו ש ר ה ו ב י ו ם א׳ נ י ג ש ל ב נ ק . ar. ש כ ת .9.1.43 , גם ב ח ב ר ת נ ו ה ו ח ל ט ל א ר ג ן נשף ,מ ו ב ן ש ב ה ת א ם .ל ע ו ר כ י ם והאורחים הוא שונה מחבריו בסביבה .אחרי שנודע לנו שבגיטו שוב ממשיכים בתכניות ״עונג־שבת״ ,החלטנו לסדר ״עונג־שבת״ עבורנו לטובת ח ב ר נ ו .ה ס ו ב ל 97 מ א ו ד ,המשורר יצחק ק צ נ ל ס ו ן ,ש א ש ת ו ו י ל ד י ו נ ל ק ח ו ל א ו מ ש ל א ג .בימים ה ר א ש ו נ י ם ה י ה כ ה נדהם ,ש ל ו ל א ב נ ו היחיד ש נ ש א ר לו ,יען היה י ח ד א ת ו ב מ ק ר ה ב מ ע ב ד ה , היה ודאי גווע מ ר ע ב ויסורין .ג ם כ ע ת מ צ ב ר ו ח ו ירוד ,עיניו ה ו ב ל ט ו כאילו מוכה מחלת־בזאדוב וכל תנועותיו מבוהלות .גערוך לכן ״עונג־שבת״ ,הוא יקריא ל נ ו מיצירותיו הפיוטיות על ד ב ר ה מ צ ב ד ה ע י ד נ א וכן ״איוב״ שלו ו ד ר מ ה ״על נהרות ב ב ל ״ ; ה ה כ נ ס ה ת א פ ש ר ל ו ב מ ק צ ת ל ס ד ר א ת חייו ,ל ס פ ק מ ע ט מזון ל ו ולבנו, פירושה יען שאינו ע ו ב ד כ ע ת ו כ ל הציבורית העזרה שהננו מקבלים, ל ח ם או 2כ כ ר ו ת שחורים ל ש ב ו ע . פתחתי את הנשף בנאום קצר של לכבודו קצנלסין ,ו ב ת ו ר יצחק מנחה כ א י ל ו ש ר ט ט ת י א ת ה מ צ ב ,ח י פ ש ת י ל ו א ג ל ו ג י ה ב כ ל ד פ י ההיסטוריה ש ל נ ו ו ב א ת י לידי מ ס ק נ ה ש ל א נ מ צ א ת דוגמתה. ל ה צ ע ת א ח ד ה נ ו כ ח י ם ש נ כ ב ד א ת מ ת י נ ו ,ה מ י ל י ו נ י ם שהלכו ,ב ק י מ ה ושתיקה, ה ת ג ג ד ו הרוב ,יען כי אין אנו ה מ ס פ י ד י ם ,א ו ל י המוםפדים ,כי נ מ צ א י ם א נ ו עדיין ב ע ב ר הזה ,ב ת ח ו ם ־ ה מ ו ו ת ,ועדיין ל א י צ א נ ו הימנו .ק צ נ ל ס ו ן הקדים מ ס פ ר שירים מחיינו ,יותר נכון ״פון א ו נ ד ז ע ר א פ ל ע ב ן ״ — מ ח י י נ ו ה כ ל י ם והולכים .ר ו ב ם כ כ ו ל ם ב ע ט הצער ,ב צ פ ו ר ן ס ו פ ר ח ד ו ר כתובים מ ג י ע י ם ל ג ו ב ה של ל י ר י ק ה שלעתים אחרי כ א ב ו ו כ א ב עמו ,ב פ ל ס ט י ק ה מ ז ע ז ע ת , טהורה ונעלה. ההפסקה הוכרחנו לקצר החלק את שלגרמגים השני ,יען הודיעונו נ ו ד ע ענין ה א ס י פ ה וקיים פ ח ד שירצו ל ב ק ר נ ו . משירי הרבה הקראות קצנלםון, של פרופם ונאום הנעילה נשארו שלי ב ק ר ב נ ו ,אך ל א ל ר ע ת ה נ א ס פ י ם ש ע ז ב ו ב פ ז י ז ו ת א ת האולם .קצנלםון ע ו ד ה ס פ י ק ל ג מ ו ר א ת ה ק ר א ת ״דאס ל י ד פון ג ע ה ר ג ׳ ט ן פ א ל ק ״ ,שיר ע ב ר י יפה ,שיר מ ל א עדוד ואמונה ,ש ה ל ה י ב א ת כולם ,ב ע י ק ר ב כ ח ה ק ו נ ט ר ס ט שלו ,האמון ש ב ל ב איש מ ו כ ה כ מ ו ה ו ו מ ע ו נ ה בלי מ צ ר י ם מ צ ע ר ה כ ל ל ו צ ע ר ו ה פ ר ט י הוא. בלשכת שעות התוכחנו יופ א/ המחסנאי, פטרון שלנו כמעט בכל ערב ,המשכנו ובעיקר הרוח במצב של קצנלסון, שהיה שמה בלינו כמה בנשף .שוחחנו ,דקלמנו, ב ע י ק ר ב ש א ל ה היישארו ש ר י ד י ה ש ר י ד י ם ה ל ל ו בחיים ז x 4 3ה י ו ם בא אלי .10 לביקור גומלין משה ז י ל ב ר ב ר ג מהגיטו. ה ו א ה ב י א לגו ידיעות מידידו ליזרוביץ ו מ ה ג י ט ו .מ ס ר ש ש מ ה גקהלו כ מ ה א ס י פ ו ת ובהן כמו התבטאו כמעט באי־כח כל הזרמים אצלגו ,כדי ס ת ם ל ה ס ת ת ר , אלא בעד הגנה .שמה נבנים סתרים לא ב ו ג ק ר י ם מ מ ש .מ כ ג י ס י ם ל ס ת ר י ם גשק, מ ח ז י ק י ם א ו ת ם מבפגים ,אם כ ב ר י ח ד ר ו ה ג ר מ ג י ם ו י פ ר צ ו פגימה ,ל א ימצאו א פ ש ר ו ת ל ג מ ו ר ע ם ה ח ט ו פ י ם ו י ת ג ה ל ק ר ב ו י מ ו ת ו מ ו ת גיבורים. ד ו ח ח ד ש ה ג ש ב ה ב ח ד ר .ק ר א ת י ל ח ב ר י ה ו ה ו א מ מ ש י ך לספר .ג ב ו ר ת בני־ מ כ ל המינים ,ג ת ח ז ק ה .מ ת פ ו ג ג י ם ישראל בהבטחות הרוחות, כולם ל ק ר ב האחרון .בגיטו אינם מאמיגים המרגיעים .ר ו א י ם ב ז ה יד ה ג ם ט פ ו ו ה ״ מ ו ס ר י ם ״ ,המעונינים ב ה ש ק ט ת כדי ש ל א י ת כ ו נ נ ו ל מ ר ד ,ו ל א פ ש ר לם.ם. בבת־אחת. מתטננים לקרב באמוניציה התנפלות פתאומית והוצאת ובפרוביאנטים. הנוער מתחמש ומהישישים דורשים ע ז ר ה כ ס פ י ת . . ,ו מ י .ש א י נ ו ח פ ץ ל ת ת מ ר צ ו נ ו הטוב ,מאיימים ע ל י ו ואין ס פ ק שימלאו א ת ה נ ד ר ש .ר א ש ה מ ש ט ר ה ק ו ל ו נ ל שרינסקי נהרג ,כ ל 98 חבריו ועוזריו ה ו ל כ י ם וילכו ב ד ר כ ו .ב ג י ט ו יודעים ש ק ם כ ו ח חדש ,שאינו מ ת ח ש ב ב כ ל ו ם .כ ל מ ה ש י מ צ א ל נ כ ו ן — יעשה .ק ש ה ק צ ת ל ח ב ר א ת כ ל הזרמים ,ה ח ל מ ש מ א ל ,קומוניסטים ,ב ו נ ד ו ג מ ו ר בימין ברויזיוניסטים ,א ב ל מ ו צ א יימצא ו ח ז י ת מ א ו ח ד ת תיבנה. J.4.1.43היום ק י ב ל ה כ ל ה פ ס י כ י ק ה ש ל מ ס ת ו ר י ם מ כ ה חזקה ש מ ט י ל ה ב ס פ ק א ת ערך כל התאמצויותינו והשתדלויותינו .ממסתור אחד מרחוב כתריסר ט ב ר ד ה יצאו אנשים שהיו נ ח ב א י ם ש מ ה מ ז מ ן ח י ס ו ל הגיטו הקטן ,מ א מ צ ע א ו ג ו ס ט ,1982ז א ת א ו מ ר ת 5ח ר ש י ם ב ע ר ך .ו ה ג ה ל ג ׳ נ ד ר ם ה ע ו מ ד ב ש ע ר ז ׳ ל ז נ ה ־ פ א נ ם ק ה מחנה משונה של ניגש יהודים, כ מ נ י ן יהודים, לבושים ב י נ י ה ם נשים וילדים, ב ג ד י ם ט ו ב י ם א ב ל ר ט ו ב י ם ,ו ע מ ם 3עוורים ,ל ב ו ש י ם כמוהם .פ נ י כ ו ל ם אפורים, ע י נ י ה ם ת ק ו ע ו ת ע מ ו ק בחוריהן ו ב ו ע ר ו ת ,ו ה ע ו ו ר י ם צ ו ע ק י ם ו מ ש פ ש פ י ם ב ל י הרף א ת ע י נ י ה ם ; ה ם פ נ ו ל ג ׳ נ ד ר ם ב ב ק ש ה ש י ו א י ל ל מ ס ו ר א ו ת ם ל ר ש ו ת שלו ,ל א ו מ ש ל א ג , ל ט ר ב ל י נ ק י ,א ו ל א ן ש י מ צ א ל נ כ ו ן .ש א ל ם ה ג ׳ נ ד ר ם מאין מוצאם ,ביארו ל ו שהיו ע ד כ ה ב מ ס ת ו ר .מ ח צ י ת מ ה ם כ ב ר מ ת ו ו נ ק ב ר ו ב א ד מ ה ב ס ת ר ,ו ה ם כ ו ל ם חולי ש ח פ ת וריאות ,ל ב ב ו ת נפוחים ,ה ח ו ש י ם מ ט ו מ ט מ י ם ,הידים ורגלים רועדות ,ה ק י ב ו ת ואינן כמעט מקבלות אוכל, יותר שום מ ש ת ע ל י ם ב ל י הרף, ישבו 5 בוכים. ח ד ש י ם ב ל י אור .ב צ א ת ם ל א ו ר ה ש מ ש הוכו ח ל ק בסגוורים ו ג ם עיני השאר ,חוץ הילדים ,מ מ צ מ צ ו ת ו ה ם מעיגי ח ו ש ש י ם ש ע ו ד מ ע ט ו ג ם ה ם יתעוורו .הג׳גדרם ה ב י א ם ל ״ ב ע פ ע ל ש ט ע ל ע ״ ) נ ק ו ד ת ריכוז( .ו ג ו ד ע ו ע ו ד פ ר ט י ם ש ב מ ס ת ו ר היו ב ר א ש ו ג ה אנשים ,ואז ״מוסר״ א ח ד ג י ל ה א ת ה מ ק ו ם ו ח ל ק נורה ע ״ י ה א ו ק ר א י נ י ם יותר ו ה ש א ר גסגרו בפנים .מזון ל א ח ס ר ל ה ם ,ומים ,ג ם חמים ,היו להם. המפקדה הרגה בבעפעלשטעלע ,גגד ובקשתם של רצונם הללו, האומללים לא אותם ,א ל א ש ל ח ה א ו ת ם ל ג י ט ו ב פ ק ו ד ה ש ה ק ה ל ה ת ת ע נ י ן ב ה ם ,ת א כ י ל ם ת ע ב ד ם ו ת ס ד ר ם .ה ר ו פ א י ם ב ד ק ו א ת ה א כ ס מ פ ל ר י ם הללו ו ל פ י ה ש ע ר ת ם ותשקם, אין א ף ל א ח ד מ ה ם כח־חיים ,כדי להבליג ולגבור על שיוכל החולשה. גופם געשה רכרוכי ,ג ם ה ע צ מ ו ת ש ל ה ם כ מ ו ש ד ו פ ו ת ואין ל ה ם כ ח ל ה ח ז י ק א ת ה א ו ר ג ־ עליהן. ניזמום העצבים נתכווצו ואינם מגיבים הריאות כ ד ב ע י ,החושים ק ה ו , ש ד ו פ ו ת ,ה ק י ב ה א י נ ה פ ו ע ל ת ,ו ב ק ו ש י ת ק ב ל ד ב ר ־ מ א כ ל .מ צ ב הילדים ב ד ר ך ־ כ ל ל טוב יותר ממצב המבוגרים .והנה הידיעה הזו לגמרי מ ב ס ל ת א ת כ ל המסתורים. מוטב ש נ פ ס י ק מ ל ח ש ו ב ע ל ה ס ת ר ו נ ח ש ו ב ע ל ד ב ר ב ר י ח ה ל ע ב ר השגי ,ה ד ב ר ה י ח ד העלול עוד להצילנו ממוות בטוח. י ו פ ד׳ J.04.43 פ ה .הרג ,מ מ ש ביגתיים ה ג י ע ו חורבן, פוגרום, ד י ע ו ת מ ה ג י ט ו שהשכיחו א ת כ ל ה נ ע ש ה כניסת ברחובות אוקראינים. יהדים הורגים ו י ה ד י ו ת ,ילדים ו ז ק נ י ם ל מ א ו ת .ה ו ר ג י ם ב כ ל א ו פ נ י ה ר צ ח ה נ ה ו ג :ביריות ,ב ב ג ג ם י ם )כדונים(, כולם ושיגיים בשוטים ,ב ב ע י ט ו ת ו ב א ג ר ו פ י ־ ב ר ז ל . פרצו מ מ ש מהמסתורים. במקום ח ר ק ו ו ח ג ו ר ו ת חוגרו ו ש ב ו ע ו ת נתארגגה אסיפה ואגרופים קומצו נ פ ל ו :ע ד ה ט י פ ה האחרונה ,ע ל ג ו פ נ ו יעברו ,א ו ת נ ו ל א י ק ח ו ! בערב גרמנים, הגיעו ד י ע ו ת שבגיטו שמח .מתגוננים ברחובנו פצצה, נובוליפיה זרקו היהדים היהדים ,נפלו מכמה חללים כמה בתים ירו בגרמנים המתפרצים וכעת מפחדים ה מ ה להיכגס לבתים ושולחים א ת המשטרה ה י ה ד י ת 99 ראשונה. ייכנסו וקללה — המה עשינו והנד. לא אבל אבל הגדולים העובדים מצער לא דירה שמו נשמע להם הכיגו פמיש, שעות עברו, תיקנו, חלפו. ולימדו בחנו וערטעפאסוגג* יום בעגלות ומביאים שמים שכת, באקדח יהגו נכנסו הקטגים העגולים, כולם לבתיהם השחיזו כליהם. השחיזו כלי־ברזל לגשיהם וכבדים ,הפחח תיקן השחיזום, לנו וזה שם לגסר, ולפצל כל גוף מספר העיקר. כדורים כדורים הפראיים יהודים וילדיהם, את ניסו )הגטושים( באים, הגרמגים. על הרכוש כולם ישן. לנשיהם של הצבת, לסובבם, השחיזו להחזיק רוצח כל כל ייכנס סדרו דבר קבוצה וניסו קרדום, ש י ק ו ם ל ה ר ג ם י. שממולגו, מוציאים היהודי שכל באו הבטיחו הגרמגים ערך גיצב למקום מהבית, שומר גרמגי המיועד ושהם הספקת לאקדחים מתאים כי הביאו ובולעק ,בתור חברי פלאצובקה. לנו יוליאן כמה אקדחים קשה כי שונים, תחמושת ענין את וקשה הכי והפכנו ובין־לילה בעיקר מהטיפוס מעט תעודות וכדומה. לבולעסלאוו. ועוד. חסרה אמילקה ססעפאן, ויונה פאראבעלעם מבחינים אלינו. וואצעק, לםשעסלאוו, גרמניים, בסוף וכעת קבלנו: ואברהם בלגיים, לא השופ אבות למחסגים המשגיח גח. לא לבנים וערסעפאסונג כזו ,ב א ו אליגו לגיסו, שמות ושום, פולניים ומיכאל סודר לדרוש לא מקבלים שיצרפו בכי רוסיים, נמצא תמיד בדרכים לכל חיים הנשק עפעמקע, אמוניציה. הגשק נעשה ענין חדיש, לפולנים. שוגות, מספר אקדח מתאים. ובערב ניגוני ישב מעין ישיבה השופ חגיגית כל בביתגו, את ישנו לרגל החזית ב״מלוה־מלכה״, השתתף הניגון זמזום שכני של החלל. נתגנבתי חרש, הבסחת מאורגנת. הגשק. בשופ לסתר. כעת שלנו ש מ ה היתד .ל נ ו הייגו לא כמעס כבר הרוב, ישיבה חשובה, אי־מאורגן ולא רק בין הפועלים, בחמישיות. ה׳. Z L I . 4 3 / יוש המגהלים םחדיוגחת. בחוצות, מלאו שבני־ביתי והגיםו. מאורגן הנוצרי החדיש, ואחרי על בהשפעת מלחמה! אבל מלחמה! זה לאי נהרגו כבודנו!. מלחמה מכירי, חשוב! יי :החרמת דברי־ערך. 100 המסורים פועלים הנגרים המיגים, קשים שבו הרבה ממגו. בקבוצת שגילחם מאות הקרדומים. מכל קוינו רשמית ובנים אזמל או ברזל .לקצץ ,לגפץ, פירושו של את הנשק, וחריקה, גם השופ .16.1.43 וגם וכך הוציאו בבתים ורק רשרוש פטישים קבוצות טוב לחוסר השבוע לקבל נשק כמכשירי־יד. שעות לא וקטן לב הוא. המכונאים הכיגו פסי־ ב ר ז ל מסורי־חשמל המשחז, מזוין המשטרה כדין והאוקראינים. באבן־השחזה ומכושים. ע״י הנשק. הפועלים ומכל לעצמם. ולגצלם של הושחזו ומשורים מאות: י י ה ר ג ו כ מ ו הס.ס. לשינה, המקצועות את יצאה ביקורת קדמונו. מפיות דין העברית הגרמנים, אס • ואגי כבר בין בגיטו! מסתובב מאות כד אשתי וילדתי הושמו בשופ ומלקט ידיעות גרמגים. ובין כד אמת, נמות, אלפים קודם.או בסתר ברגש יהודים החדש מהול מתגוללים אחרי־כן, העיקר ד״ר י .קרמיש וארשה על עצרת״נוער 3לתי ידועה 3גישו 3״ 3 2,3ס 3ש מ 3ר 2,942. )מתון ארכיון ״עונג מאז התחלת העבודה המעשית לכן במכון ההיסטורי־היהודי ש3מ״ — ארכיון ב ד ־ ו ש ם )ב־1 בוארשה וכן בבית רמגלבלומ( ב י ג ו א ר ,(1954 לוחמי ועוד קודם הגיטאות ע ״ ש יצחק ק צ נ ל ס ו ן ,ה ו ש ק ע ה ע ב ו ד ה ר ב ה ב פ י ע נ ו ח כ ת ב י ־ יד ש ל ארכיון ״ ע ו נ ג ש ב ת ״ )ארכיון רינגלבלום( שהיו ט מ ו נ י ם ב מ ש ך ל מ ע ל ה מ־ 4שנים ב מ ע ב ה האדמה ,ת ח ת חורבות ה ב י ת ה ג ד ו ל ש ב ג י ט ו ו א ר ש ה ב ר ח ׳ נ ו ב ו ל י פ ק י ,68ו מ ש ו ם כ ך כ ת ב י ־ י ד ל א מ ע ט י ם ה ם ע ת ה ב ל ת י ק ר י א י ם א ו ק ר י א י ם ב ח ל ק ם ב ל ב ד )אותיות ב ו ד ד ו ת ,ש ו ר ו ת , עמודים שלמים ואף גיטשטשו לחלוטין(. ב ת החיבורים הרבים שזיהיתי בתוך באחרונה גנזי ״עונג מצויים שבת״ כ ל כ ת ב י ה ה י ס ט ו ר י ו ן ה מ ח נ ך א ב ר ה ם ל ו י ן ש נ כ ת ב ו בגיטו ,ו א ש ר ב ח ל ק ם פ ו ר ס מ ו על־ידי המכון ההיסטורי היהודי בוארשה בכתב־העת שלו )״בלעטער פאר ג ע ש י כ ט ע ן ״ ו ־ ״ ,("Biuietyn Z.LH.א ך ,ל מ ר ב ה ה צ ע ר ,ע ם ק י צ ו ר י ם ו ה ש מ ט ו ת מהותיות הפוגעות ב ש ל מ ו ת ו ש ל המקור. כ ו ת ב ש ו ר ו ת א ל ה פ ר ס ם ב ר א ש ו נ ה ב ע ב ר י ת א ת ה ר ש י מ ו ת ש ל ל ו י ן מ י ו ג י 1942 )קובץ מ ח ק ר י ם י ד ־ ו ש ם ,כ ר ך ו׳, .(196ב י ת ל ו ח מ י ה ג י ט א ו ת ע ״ ש י. )בשיתוף ע ם ה ו צ א ת הקיבוץ המאוחד( גתן ל ק ו ר א העברי רשימות ש ל א ב ר ה ם לוין ,מ ל א ה כ כ ל האפשר קצנלסון ב ש ג ת 1969 )״מפגקסו ש ל אסופת ה מ ו ר ה מיהודיה, גיטו ו א ר ש ה א פ ר י ל — 1942יגואר 1943״ ,מ ב ו א ו ה ע ר ו ת — צ ב י שגר(. •V א ב ר ה ם לוין ,י ל ד ו א ר ש ה ,ת ל מ י ד ישיבה ל ש ע ב ר ,פ ש ט ב ה י ו ת ו ב ן ע ש ר י ם א ת ה ל ב ו ש ה מ ס ו ר ת י ש ל א ב ר ך ח ס ד י ו פ נ ה ל ל י מ ו ד י ם חילוניים .ב ש ג ת 1917ה צ ט ר ף לחבר המורים ש ל הגימנסיה לבנות בוארשה ״יהדיה״ ,כמורה לעברית, תנ״ך 101 ו ה י ס ט ו ר י ה י ה ו ד י ת .לוין ה י ה ציוני מנעוריו ,ב ש נ ת 1911ה י ה ב י ן מייסדי ק ב ו צ ת ״ ח ל ו צ י ציון״ ב ו א ר ש ה ,ש ח ל ק ם ע ל ו ב־ 1912ל א ר ץ ישראל .ל א ה י ה א י ש מ פ ל ג ה , א ך ר א ה ע צ מ ו שייך ל מ ח נ ה ש ל א״י ה ע ו ב ד ת .ה ו א נ מ נ ה ע ם ה מ ר צ י ם ש ה י ר צ ו העולמי ש ל ״החלוץ״ בסמינר שנפתח ב ס פ ט מ ב ר .1930 בוארשה ,ב ־ 9 באותו תפקיד הלימוד בספרות העברית, סמינר ה ש מ י ע לוין ח מ ש ה ר צ א ו ת ו נ ו ש א י ה ן : יצירות לוצאטו )במיוחד דיבר המרצה בהערצה ע ל יצירתו של לוצאטו ״מגדל עוז״( ,ה ס פ ר ו ת ה ע ב ר י ת ב ג ר מ נ י ה ,הפרוזה ה ע ב ר י ת ב ג א ל י צ י ה וברוסיה .לוין ב י ק ר בארץ פ ע מ י י ם .ב ש ו ב ו מ ב י ק ו ר ו הראשון ב ש נ ת 1925ח ו ל ל שינוי מ ה פ כ נ י ב ה ו ר א ת הוחלפה בהברה העברית ב ב י ת ־ ס פ ר ו — ה ה ב ר ה ה א ש כ נ ז י ת ,שהיתר ,נ ה ו ג ה א ז ספרדית. ב ש נ י ה ב י ק ר בארץ ב ש נ ת ,1934א ך ה פ ח ד מ ק ש י י ה ק ל י ט ה בארץ מ נ ע ממנו לעלות. א ם כ י ש ק ו ע ה י ה כולו תלמידותיו א ת למחקר. במלאכת ההוראה והחינוך ספר־הספרים ולאהוב א ת השפה ב ש נ ת 1934פ ר ס ם ביידיש מ ו נ ו ג ר פ י ה וידע להחדיר בלבבות ה ע ב ר י ת ,מ צ א לוין ע ת י ם גם ר ב ת ־ ה י ק ף ב ש ם ״קאנטאניסטן״, ע ל ק ו ר ו ת ח ט י פ ת י ל ד י יהודים וגיוסם ל צ ב א ה ר ו ס י ב מ ח צ י ת ה ר א ש ו נ ה ש ל ה מ א ה ה־ ,19ב י מ י ה ק י ס ר גיקולאי הראשון ).(1856—1827 לוין המשיך א ת עבודתו החינוכית גם בוארשה הכבושה בתנאי מחתרת, ו ל א ח ד ל ל ע ש ו ת נ פ ש ו ת ל ח י נ ו ך הלאומי .ה ל י מ ו ד י ם ה ת ק י י מ ו ב כ ל י ו ם ב ב י ת אחר, בקבוצות ק ט נ ו ת .כ ן נ מ נ ה ה ו א ע ם פ ע י ל י ״ארגון ה ע ז ר ה ה ע צ מ י ת ״ ש ע ש ה ר ב ו ת להקלת מ צ ו ק ת ם ש ל כ ל ו א י הגיטו .ה ו א ש י מ ש מ ז כ י ר מ ד ו ר ה נ ו ע ר ב א ר ג ו ן זה, ובכתביו מ י מ י ה ג י ט ו מ צ ו י י ם ה ד י ם ר ב י ם ל פ ע ו ל ה זו ,כ מ ו כ ן ל פ ע ו ל ת ו ה ב ר ו כ ה כ ח ב ר ה ה נ ה ל ה ה מ צ ו מ צ מ ת ש ל הארכיון ה מ ח ת ר ת י ״עוגג ש ב ת ״ ) ב י ח ד ע ם ש מ ו א ל וינטר ,א ל י ה ו ג ו ט ק ו ב ס ק י ,ה י ר ש ו א ס ר ו ה ר ב ש מ ע ו ן ה ו ב ר ב נ ד ( ,א ו ת ו הקים ו נ י ה ל ד״ר עמנואל ריגגלבלום. מן הראוי להביא לדוגמה מדבריו על השתתפותו הפעילה בישיבות ההנהלה ש ל ״עוגג ש ב ת ״ ,א ו ת ם ר ש ם ב י ו מ נ ו ב מ ו צ א י ־ ש ב ת 6 ,ביוגי .1942״ ב כ ל ש ב ת — כ ו ת ב ה ו א — מ ת א ס פ י ם א נ ו ק ב ו צ ה ש ל ע ס ק נ י ־ צ י ב ו ר יהודיים בענייני'יומנינו ורשימותינו .א נ ו רוצים ,כ י סבלותינו ,חבלי המשיח ,יירשמו לזכרון הדורות הבאים ולזכרון ה ע ו ל ם כולו״... אכן ,ב ד ו מ ה ל ר י ג ג ל ב ל ו ם ,ל א ה ס ת פ ק לוין ב ח ל ק ו ב א ר ג ו ן ע ב ו ד ת התיעוד, א ל א כ ת ב ג ם ב ע צ מ ו .כ ת ב י ־ ה י ד ש ל ו נ מ צ א ו ב ש ת י ה ג נ י ז ו ת ש ל ארכיון ״ע״ש״ שהוצאו ל א ח ר ח י פ ו ש י ם ר ב י ם ו ח פ י ר ו ת מ ת ח ת ל ח ו ר ב ו ת ה ג י ט ו ב ס פ ט מ ב ר ,1946 ו כ ן ב ד צ מ ב ר .1950לידינו הגיעו ש נ י ח ל ק י ם עיקריים ש ל כ ת ב י ו .ח ל ק ו הראשון מ ו ר כ ב מ ר ש י מ ו ת יומן ביידיש ) 26ב מ ר ס 12 — 1942ביוני .(1942ב ר ש י מ ו ת א ל ה ל א ה ס ת פ ק ל ו י ן ב ר י ש ו ם ה ע ו ב ד ו ת ש א ר ע ו ב ו א ר ש ה ,א ל א ר ש ם מ ה ש ק ל ט ו אזניו ע ל חייהם ו ס ב ל ו ת י ה ם ה ק ש י ם ש ל היהודים ב ע ר י ה ש ד ה מ פ י פ ל י ט י ם ומגורשים ו כ ן מ ש ל י ח י ה מ ח ת ר ת היהודית ,שהיו מ ג י ע י ם ב ח ש א י ל ג י ט א ו ת ו ל מ ח נ ו ת ב ר ח ב י ש ט ח י ה כ י ב ו ש .ה מ ח ב ר ל א ה ס ת פ ק ברישום ע ו ב ד ו ת ב ל ב ד ,ה ע ס י ק ו אותו ש א ל ו ת ק י ו מ י ו ת ש ו נ ו ת ה נ ו ג ע ו ת ל ע ת י ד העם ,ובייחוד ש א ל ת ה י ח ס י ם ב י ן ה פ ו ל נ י ם והיהודים, ש א ל ת א ח ר י ו ת ו ש ל ה ע ם ה ג ר מ נ י ל פ ש ע י ם ש ב ו צ ע ו בימי ה מ ל ח מ ה כ ת ו צ א ה מ מ ד י נ י ו ת ההכחדה 102 ה נ א צ י ת כ ל פ י ה א ו כ ל ו ם י ה היהודית. ה מ ח ב ר הישווה א ת ס י פ ו ר י פ ל א ב י ו ס ע ם ר צ י ח ו ת ה ג ר מ ג י ם בימיגו אגו ,והגיע ל מ ס ק נ ה כ י ״ מ ע ש י ה ג ר מ ג י ם היום ה ם יותר עקובים מ ד ם ,יותר ר צ ח נ י י ם ויותר מ א ש ר מ ע ש י ה ר ו מ א י ם והיוונים ל פ נ י 2000שנה״. מזעזעים ״ ל ע ו ל ם ל א י י מ ח ק ד ם ילדינו מ מ צ ח ק י ן ש ל ה ע ם הגרמני — ...כ ו ת ב הוא מ ה ־ 2 5ב מ א י — 1942אי א פ ש ר ל ב ט א ב מ ל י ם א ת כ ל ר ג ש ו ת י נ ו .ר ק ברשימתו אילו נ י ת ן ל נ ו ל ע ק ו ר ב כ ח יםורינו ה ח נ ו ק י ם א ת הגדול ב כ ל ההרים ,א ת אוורסט, בזעם ובתנופה על ראשם של כל ולהסילו הגרמנים ר ו צ ח י ־ הילדים והישישים, היתד .זו ה ת ג ו ב ה ה י ח י ד ה ה מ ת א י מ ה ל ז מ נ נ ו ״ . כן ע ו מ ד ה מ ח ב ר ע ל א ח ת מ ת ו פ ע ו ת ־ ה ל ו ו א י ה מ פ ל י א ו ת ב י ו ת ר ש ל מלחמה במגיפת הטיפוס ההיצמדות זו והיא או ב ב ו ר ד ם . לחיים. ״הבריות מתים בהמוניהם ברעב, ב ה מ ו נ י ה ם ה ם נ ע נ י ם ו נ ר צ ח י ם ע״י ה ג ר מ נ י ם ,א ך אין ה ם נ מ ל ט י ם מהחיים ע ל ד ע ת ע צ מ ם .נ ה פ ו ך הוא ,ה ם קשורים בחיים ב כ ל חושיהם ,ה ם ר ו צ י ם ל ח י ו ת ב כ ל מ ח י ר ו ל ב ל ו ת א ת המלחמה״) ...רשימה — 6ביוני .(1942 החלק השגי ש ל כ ת ב י לוין, ת ח י ל ת ו ע ם פרוץ ה״אקציה הגדולה״ בערב ת ש ע ה ב א ב ת ש ״ ב ) 22ב י ו ל י ,(1942כ ת ו ב כולו ע ב ר י ת ו נ ו ש א אופי ש ל יומן ממש ,א ש ר ר ש י מ ו ת י ו נ ע ש ו מ ד י י ו ם ביומו ,ע ד 16בינואר .1943ב י מ י ה ״ א ק צ י ה ״ ה ג ד ו ל ה נ ל ק ח ו מ מ נ ו א ש ת ו ל ו ב ה ו ב ת ו אורה ב ת ה־ .14מ ר ו ב צ ע ר נ י ס ה ה מ ח ב ר ל ש ל ו ח י ד ב נ פ ש ו ,א ך ה ו א ה מ ש י ך ל ר ש ו ם א ת רשימותיו ב ת נ א י ם ב ל ת י אפשריים. ה ו א נ ס פ ה ב י מ י ה ״ א ק צ י ה ״ ה ש נ י ה בגיטו ,זו שבין ד.־ 18ו ה ־ 2 2ב י נ ו א ר .1943 במסתו ה נ ק ר א ת ב ל ש ו ן ס ת ר י ם ״ע״ש״ ש נ כ ת ב ה כ פ י ה נ ר א ה ב ר א ש י ת ,1943 מ ס ר ד ״ ד ר י נ ג ל ב ל ו ם ,מ ת ו ך פ ר ס פ ק ט י ב ה ש ל שלוש ש נ ו ת ע ב ו ד ה ו מ ע ל ה ,ה ע ר כ ה ע ל ה א ר כ י ו ן ה ח ש א י ו ע ל ע ב ו ד ו ת ה ח ק י ר ה שלו ,שהודרכו ע ל י ד י מ ר כ ז עיוני־ רעיוני ב ה נ ה ל ת ו ה ו א ,ע ל מ ש ת ת פ י ו ,ע ל קשייהם והישגיהם ,מ צ ו י י ם ד ב ר י ה ע ר כ ה ח מ י ם ביותר ע ל י ו מ נ ו ש ל לוין .ל ד ב ר י ו ש ל ר י נ ג ל ב ל ו ם ה ש ק י ע לוין ב י ו מ נ ו א ת ״כל כוח יצירתו הספרותי״ ,ולכן בגלל הדייקנות והנאמנות במסירת העובדות ,בגלל תוכגו ה ע מ ו ק ,י ש ל ר א ו ת א ת היומן כ ת ע ו ד ה ס פ ר ו ת י ת ר ב ת ־ ע ר ך ,ו ל א ח ר ה מ ל ח מ ה י ה א צורך ל ה ח י ש כ כ ל ה א פ ש ר א ת פרסומו״. מ ת ו ך כ ת ב י ו ש ל א ב ר ה ם לוין ש פ ו ע ג ח ו ב ש ל מ ו ת ם ומצויים ב א ר כ י ו ן ״ י ד ושם״ מתפרסמת לראשונה להלן ההרצאה שנשא המחבר בעצרת נוער מוקדשת לזכרו ש ל ה ס ו פ ר י צ ח ק מ א י ר ו ו י י ס ג ב ר ג ) ,(193&—1881מ ג ד ו ל י ה ס ו פ ר י ם היהודיים ב פ ו ל י ן בין ש ת י מ ל ח מ ו ת ־ ע ו ל ם . וארשה היהודית הפועמת והתוססת תמיד בחיים תרבותיים מלאים לפגי פ ר ח ה מ ל ח מ ה ,היתד .ג ם ב ת נ א י ם האיומים ב י ו ת ר ש ל ק י ו מ ה ה ח ש ו ך ת ח ת ש ל ט ו ן ה נ א צ י ם — ח ד ו ר ה ר ו ח ש ל יצירה יהודית. ביצירת ר ש ת מוסדות תרבותיים ובתי־ספר ללימודים גבוהים ותיכוניים נ ת ג ש מ ה ה ה ת נ ג ד ו ת ה ת ר ב ו ת י ת .חיי הגיטו ה ש ת ק פ ו ב י צ י ר ו ת ה ס פ ר ו ת י ו ת ה י ה ו ד י ו ת שנוצרו ב ״ ע י ד ג א ד ר י ת ח א ״ .ב ל י ה ד ח י פ ה ה ג מ ל ה ל י צ י ר ה ל א היו נ ו צ ר י ם א ו ס פ י היצירות ש ג ת ג ל ו מ י ד ל א ח ר ג מ ר ה מ ל ח מ ה ב ש ת י ה ח ט י ב ו ת ש ל ארכיון ״ ע ו נ ג ש ב ת ״ , 103 ו ה ח ש ו ב ב י ו ת ר מ ב י ן ארכיונים מ ח ת ר ת י י ם יהודיים ו ל א ־ י ה ו ד י י ם מ ת ק ו פ ת הגדול י ח ל במינו ב ק ר ב העמים המשועבדים בימי מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה. השואה, על אף ה מ י ת ר ,ה ר ע ב והמצוקה בגיטו ה ת פ ת ח ה ע ב ו ד ת ה ת ר ב ו ת ר ב ת ההיקף — ב ר ג ע ש ה ג י ט ו נ ס ג ר והוקף ח ו מ ו ת ו נ ו ת ק מ ן ה ע ו ל ם ה ח י צ ו נ י ,נ ו ס ד והעומק ב מ ח ת ר ת מ ו ס ד ת ר ב ו ת ב ש ם ״ייקאר״ )יידישע ק ו ל ט ו ר א ר ג א ג י ז א צ י ע ( ,א ש ר נ י ה ל עבודת ת ר ב ו ת ר ח ב ה ,א ר ג ן ס ד ר ת ה ר צ א ו ת מ ד ע י ו ת ו פ ו פ ו ל ר י ו ת וכן ח ג י ג ו ת יובל לכבוד בעזרת פרץ ,ש ל ו ם ע ל י כ ם ,מ נ ד ל י ,ב ו ר ו כ ו ב ואחרים .כן א ר ג ן ״ייקאר״ ועדי ה ב ת י ם מ פ ע ל ת ר ב ו ת י ה נ ק ר א ״נשפי מנדלי״ .ב ע ש ר ו ת ב ת י ם נ ע ר כ ו ב מ ש ך זמן אסיפות קצר שעיקרן היתה על הרצאה וקריאה מנדלי מתוך יצירותיו. ״ ת ק ו מ ה ״ ,מ ו ס ד ל פ ע ו ל ה ת ר ב ו ת י ת ע ב ר י ת בגיטו ,א ר ג ן ס מ י נ ר י ם ,ק ו ר ס י ם ,חוגים ל מ ד ע וכן ע צ ר ו ת .כ ך ,ל מ ש ל ,ה ת ק י י מ ה ב א ו ל ם הגדול ש ל ב נ י ן ס פ ר י י ת ה ק ה י ל ה ברחוב 800ש נ ה ל פ ס י ר ת ס ל ו מ צ ק ה א ק ד מ י ה ע ב ר י ת ל כ ב ל יהודה הלוי ל מ ל א ת ה מ ש ו ר ר ,ו ב ה ח ל צ ו ד׳׳ר מ נ ח ם שסיין ,מ ח ב ר ה ס פ ר ה מ פ ו ר ס ם ״ ה ל נ י ו ת ו ל ד ו ת ״ , יצחק קצנלסון. והמשורר ״ ת ק ו מ ה ״ ע ר כ ה ג ם א ק ד מ י ו ת א ח ר ו ת מ י ו ח ד ו ת לפרץ ,ל ה ר צ ל ו ב י א ל י ק ) ב ע צ ר ת נ ש א ה ר צ א ה ע י ק ר י ת ד ״ ר י צ ח ק שיפר( ,ו ג ם ע ר ב ש ל מ ו ס י ק ה י ה ל י ת .ה א ס י פ ה ,1942 ה ע ב ר י של האחרונה ש ע ר כ ה ״תקומה״ התקיימה בחוה״מ פסח ״תרבות״ ב ר ח ׳ נ ו ב ו ל י פ ק י ,22ש ה י ת ה מ ו ק ד ש ת ל ז כ ר ו ש ל ה ד ״ ר פ י נ ס ק ר . בביה״ם א ג ב ,יש ל נ ו מ ל ע ע ל א י ־ א ל ו ס כ ס ו כ י ם בין ״ י י ק א ר ״ ו ״ ת ק ו מ ה ״ .״ ה ק נ א י ם של ׳ייקאר׳ — כ פ י ש מ ו ס ר ד ״ ר שסיין — היו מ ה ס ס י ם י ו ת ר מ ד י ב ב ע י ו ת ה ל ש ו ג ו ת ו ל א ר צ ו ב ש ו ם א ו פ ן ל ה כ י ר ב ז כ ו ת ה ע ב ר י ת ״ .כן נ י ה ל ו ערה ע ב ל ת ת ר ב ו ת חשאית כ מ ע ם כ ל ה מ פ ל ג ו ת ,ו ב י ח ל ארגוני נוער. א ב ר ה ם ל ו י ן ה ל צ ה ,כאמור ,ב א ח ד ה א ר ג ו נ י ם של ה ג ו ע ר ו ת ל ו ת ל כ ר ש ה ע ל ה א ת ה ד ב ר י ם ב כ ת ב ,ב י ל י ש ,אנו מ ב י א י ם א ו ת ם כ כ ת ב ם ו כ ל ש ו ג ם ,ש כ ן ה ם מהווים תעלה נדירה ורבת־עדך. 13.9.1941 מ י ד ל ע ב ן אין א ת פ י ס ה .מיד זענען געווארן א ר א פ ג ע ש ס ו י ס ן צו ד ע ד מ ד ר ג ה פון היימלאזע האלב־נאקעסע געפינען זיך און פארווארלאזסע חיות. קוקנדיק אויף געשוואלענע די און יידן ,ו ו א ס ליגן אויף די גאסן ,ה א ב ן מ י ר ד א ס ג ע פ י ל ,אז מ י ר אויף אן אונסערמענסשלעכער שסופע. די ילישע האלב־טויטע ם ק ע ל ע ס י ש ע פ נ י מ ע ר ,ב א ז ו נ ד ע ר ם פון ד י ק ל י י נ ע א פ ש ט א ר ב ע נ ד ע ק י נ ד ע ר лווארפן אן אויף א ו נ ז אן .א י מ ה און ד ע ר מ א נ ע ן אונז ב י ל ד ע ר פ ו ן א י נ ד י ע ן און א נ ד ע ר ע איזאלאציע־לאגערן וולקלעכקייט פאר מצורעים, וואס מיר פלעגן זעען עקראן. אויפן די ש ט י י ג ט א י ב ע ר די פ א נ ט א ז י ע און בלויז נ א ד איין ז א ד ו ו א ל ט אוגז ג ע ק ע נ ס א י ב ע ר ר א ש ן ,און ד א ס איז א מ א ס ן ־ מ א ר ד ,א נ ש ט א ט ד ע ר ס י ס ט ע מ א ט י ש ע ר אויםראטונג ווערסער 104 און פ א ר ג י כ ט ו ג ג .און ווי ם׳זאל ג י ש ס ז י ק ש ו ו ע ר צ ו פ א ר ן מויל ',מוז מען דאך זאגן ,אז פ א ר די' ,וואם ב ר ע ג ג ע ן די גייען אוים פון וואלט א שנעלער הוגגער*, ג ע ו ו א ל ט ־ ס ו י ט געווען אן אויםלייזונג פון ש ו ו ע ר ע און ל א נ ג ע ג ם י ס ה ־ י ס ו ר י ם . ס׳האט פלעגס 3 ז ד ר א ד י ק א ל ג ע ע נ ד ע ר ט די ס ר א פ א ר ץ צווישן ל ע ב ן און ט ו י ט .א מ א ל ד א ס ל ע ב ן פ א ר נ ע מ ע ן ד ע ם א ו י ב ד א ן ,דאם ה ו י פ ט ־ א ר ט ,און ד ע ר ט ו י ט פ ל ע ג ט ז י מ א נ ע ב ן ־ ד ע ר ש י י נ ו ג ג צום לעבן ,זיין פינאל .ה י י נ ט ה ע ר ש ט מ א י ע ס ט ע ט י ש ח ג ר טויט ,און ד א ס ל ע ב ן ט ל י ע ט קוים ווי אונטער א ג ר א ב ע ר ש י כ ט פ ו ן אש .א ו ד ד א ם ל ע ב ן ו ו א ס ט ל י ע ט נ א ך א ת אזוי שו־יאך ,אזוי נ ע ב כ ד י ק און א ר ע ם — אן יעדן פרייען א ט ע ם ,שוווגג און גייםטיגן אינהאלט .די ג ש מ ה פ ו ן כלל י ח ד ווי פון איז ווי א פ ג ע ש ט א ר ב ן ,פ א ר ט ע מ פ ט און א ט ר א ם י ר ט * .בלויז ד ע ר גוף האט נ א ד זייגע ב א ד ע ר פ ג י ש ן און ע ר פ י ר ט בלויז א א ר ג א נ י ש ־ פ י ז י א ל א ג י ש ל ע ב ן . אזוי ז ע ט אויס ד י ל א ג ע אוגזערע אין י ד י ש ן ו ו ו י ן ־ פ ע ר ט ל אין ו ו א ר ש ע און אנדערשווו. און ד א ך ה א ב ן מ י ר נ י ש ט פארגעסן ,אז מ י ר זיינען מ ע נ ט ש ן און נישט ק י ק פ ר י מ י ט י ו ו ע נ ד ר י ק ע באשעפעגישן ,ד א ך ג ע ד ע נ ק ע ן מ י ר ,אז ס ך ־ ה כ ל מ י ט 2י א ר צ ו ר י ק ז ע נ ע ן מ י ר גאך געווען פרייע מ ע נ ט ש ן .מ י ר ה א ב ן ג ע ב י ל ד ע ט א ארגאגישע לעבעדיקע ג ע ז ע ל ש א פ ט ,וואס האט טראץ אירע אלע שלעכטע און ש א ט ג ד י ק ע זייטן ד א ך ג ע ה א ט א מ ע ג ט ש ל ע כ ע צורה .מ י ר ה א ב ן זיד ג ע ב י ל ד ע ט , ג ע ש ט ר ע ב ט צ ו ש א פ ן אויף א ל ע געביטן פון לעבן ,און צו ב א ר י י כ ע ר ן ד א ס ל ע ב ן . מיד ה א ב ן ג ע ב ע ג ק ט ג א ך ק ו ג ם ט אלם ד ע ם ה ע כ ס ט ן א ו י ס ד ר ו ק פ ו ן מ ע ג ט ש ל ע כ ן דאזיין א ק מ י ר ה א ב ן די ק ו ג ס ט אויף א ל ע געביטן ל ו י ט א ו נ ז ע ר ע מ ע ג ל ע כ ק י י ט ן ג ע פ ל ע ג ט .מ י ר ה א ב ן אויך ג ע ה א ט א חוש און גייגונג צו ו ו י ס נ ש א פ ט . מ י ט איין ו ו א ר ט :מ י ר זיינען געווען מ ע נ ט ש ן און א ל ע ס מ ע נ ט ש ל ע כ ע ה א ם אוגז ג ע ל א ק ט און צוגעצויגן .און היינט י ...ווי דערדריקט ,ב א ש פ י ג ן און א ו מ ג ל י ק ־ לעך מיר זעגען! דאך ווילן מ י ד ווייטער ל ע ב ן און בלייבן פרייע ש א פ ג ד י ק ע מ ע ג ט ש ן .דאם וועט זיין א ו נ ז ע ר ל ע ב נ ם ע ק ז א מ ע ן .אויב אונזער ל ע ב ן ו ו ע ט א ו נ ט ע ר ד ע ר ד י ק ע ר שיכט פון מענטשלעכן אש נישט איבערן א ו י ס ג ע ל א ש ן ווערן — וועט ד א ס אוממענטשלעכן, וועט דאס זיין זיין א א באווייז, טריאומף אז פון אונזער ל ע ב נ ס ־ נ ע ר ו ו איז ש ט א ר ק ע ר פון ד ע ם פארגיכטוגגס־ווילן ,אז מ י ר ז ע נ ע ן א י מ ש ט א נ ד גובר צו זיין א ל ע בייזע כ ו ח ו ת ,וואס ווילן אונז אייגשליגגען. א ט ד י א.ג .ק ו ל ט ו ר ־ א ו ו נ ט ן ,פ ו ן ו ו ע ל כ ע מ י ר ה א ב ן ה י י נ ט ד ע ם ע ר ש ט ן ,ד א ר פ ן זיין איינער פ ו ן ד י באווייזן פון אונזער ש ט א ר ק ן ל ע ב נ ס ־ א י נ ס ט י נ ק ט .זיי ד א ר פ ן אונז ד ע ר מ א נ ע ן אין א ו נ ז ע ר פ א ר ג א נ ג ע נ ה י י ט און ת ע ק ן צו א ב ע ס ע ר ע צ ו ק ו נ פ ט . זיי ד א ר פ ן אוגז ד ע ר מ א ג ע ן ,אז מ י ר זעגען ג ע ש ט א נ ע ן אויף א ה ע כ ר ן נ י ו ו א ווי די ציגייגער א ד ע ר ו ו ע ל כ ע ם׳איז גישט ווילדער ש ב ט אין א פ ר י ק ע .זיי ד א ר פ ן אוגז אויר וועקן צ ו גייער ג י י ס ט י ק ע ר א ר ב ע ט און שאפן ,זיי ד א ר ב ן א ו נ ז נ י ש ט ל א ז ן אייגשלאפן מ י ט אן אייביקן ש ל א ף .איך גלייב ,אז די י ד י ש ע יוגגט ,ו ו ע ל כ ע איז אזוי ט ר א ג י ש ג ע ט ר א פ ן געווארן ד ו ר ך ד ע ר מ ל ח מ ה ,ווייל זי ה א ט נ א ך נ י ש ט באוויזן צ ו ג ע נ י ס ן פ ו ן די פ ר ו כ ט ן פון ל ע ב ן און איז פ ו ל ש ט ע נ ד י ק ב א ר ו י ב ט פון געגוס פון שול, וויםגשאפט, ליטעראטור, ט ע א ט ע ר און אגדערע און אגדערע מ ע ג ט ש ל ע כ ע ג י י ם ט י ק ע און מ א ט ע ר י ע ל ע ד ע ר ג ר י י כ ו נ ג ע ן און ג י ש ס ר ע ד ע נ ד י ק ׳וועגן די פיזישע ל י ד ן ביז ה ו נ ג ע ר ־ ט ו י ט ,א ט די י ד י ש ע י ו ג נ ט וועט מ י ט פ ר י ד א ו י פ נ ע מ ע ן 105 איניציאטיוו און ו ו ע ט אין די אוונטן ג ע פ י נ ע ן נייע כ ו ח ו ת צו ש ט א ר ק ן אונזער זין און צו ד ע ר ה א ל ט ן א י ר מ ע נ ט ש ל ע כ ן אויסזעען. מיד פארשטארבענעם ה א ב ן ד ע ם ע ר ש ט ן אוונט ג ע ו ו י ד מ ע ט ד ע ם שרייבער ו ו י י ס נ ב ע ר ג :מ ע ג ל ע ך ,אז ד א ס איז געשען צופעליק ,ד א ו איז ע ם אין א געוויסער םימבאליש. מאס געבוירן ווי פ ו ן זיר אומבאארבעט גארקי, קיץ ווייסנבערג צו געהערט די קינםטלער־שעפער, ז ע ל ב ס ט ,וואס וואקסן ארויס ווי א וואט ב ל ו ם אויף ווערן א פוסט פ ע ל ד .אין ד ע ם זין ד ע ר מ א נ ט ע ר א ו נ ז אן ד ע ם ר ו ס י ש ן ש ר י י ב ע ר ו ו ע ל כ ע ר איז אויך אויפגעוואקסן אין א ס ב י ב ה ,ווו ס׳איז נ י ש ט געווען פ א ר ש ט ע נ ד נ י ש פ א ר ק ו ל ט ו ר און ל י ס ע ר א ט ו ר .א ז ע ל כ ע ק י נ ס ט ל ע ר זענען א באווייז פ א ר ד ע ד ל ע ב נ ס ־ ק ר א פ ט פון מ ע נ ט ש ,פ א ר זיין א י י ב י ק ן ש ט ר ע ב ן צו ל י כ ט פראגרעם, און פאר דער אינערלעכער שאפונגםקראפט, שפראצט וואס ארויס א ו מ ד ע ר ו ו א ר ט ע ט ווי א ב א ה א ל ט ע נ ע ר ו ו א ס ע ר ־ ק ו ו א ל פון א ו נ ט ע ר ד ע ר ערד .זאל ו ו י י ס נ ב ע ר ג ס א נ ד ע נ ק זיין א ם י מ ב א ל פון אונזער ל ע ב נ ס ־ כ ו ח ,ו ו ע ל כ ע ר ו ו ע ט ל ה כ ע י ס פארצוימונגען אלע שטיינער און ווייטער באהאלטענערהייט, פליסן ביז ער ו ו ע ט ארויס אויף די פ ר י י ע ו ו ע ל ט און וועט זיר צ ע ג י ם ן מ י ט י ו ב ע ל און פרייד איבער אונזער לעבנס־פעלד. יידישע י ו ג נ ט ! מ ע ג ל ע ך אז צווישן אייך אין זאל ג ע פ י נ ע ן זיך ב א ה א ל ט ע ט ע , פ א ט ע נ צ י ע ל ע ו ו י י ס נ ב ע ר ג ס .פ א ל ט נ י ש ס ביי ז י ך ! ש ט א ר ק ט זיך און ז א מ ל ט כ ו ח ו ת אויף ד ו ר כ צ ו ה א ל ט ן ,ביז ם׳וועט אויפשיינען די זון פ א ר א ל ע אן א ו י ס נ א ם ק י נ ד ע ר פון ך ע ר ע ר ך .ך א ן וועלן זיך אויך אנדערע ביי אונז באווייזן נייע ו ו י י ס נ ב ע ר ג ס און ש ע פ ע ר .ד א ן וועלן מיר ערן און פייערן נ י ש ט ב ל ו י ז ד ע ם א נ ד ע נ ק פון די פ א ר ש ט א ר ב ע נ ע ש ר י י ב ע ר ,נ א ר מיד וועלן פייערן און ב א ע ר ן אויך די ל ע ב ד י ק ע ש א פ נ ד ע י ו נ ג ע י י ד י ש ע ק י נ ס ט ל ע ר אויף א ל ע געביטן פון ק ו ל ט ו ר און ציוויליזאציע. תמציתו של הנאום בעברית אנו חיים ב ב י ת ־ כ ל א .נ ד ח פ נ ו ו ה ת ג ל ג ל נ ו ל מ ד ר ג ת ח י ו ת ע ז ו ב ו ת ח ס ר ו ת ־ ב י ת . בראותנו א ת ה י ה ו ד י ם ה נ פ ו ח י ם והערומים ,ה נ ע ר מ י ם ב ר ח ו ב ו ת ,א ת ה פ נ י ם דמויי 1 ה ש ל ד י ם ו ב מ י ו ח ד א ת ה י ל ד י ם ה ק ט נ י ם הגוועים ב ר ע ב — ב ר ו ר ל נ ו ש י ר ד נ ו ל ד ר ג ה ת ת ־ אנושית, העקירה ומה שעשוי עוד ל ה פ ת י ע נ ו הוא רק רצח המוני, שיבוא במקום 2 ו ה ה ר ס ה ס י ס ט מ ט י ב ה ם אנו נ ת ו נ י ם . 8 ה פ ר ו פ ו ר צ י ו ת בין החיים והמוות נ ש ת נ ו כ ל י ל .פ ע ם היוו החיים א ת העיקר ו ה מ ו ו ת ש י מ ש ל ה ם כ ת ו פ ע ת ־ ל ו א י ב ל ב ד ; כיום ה מ ו ו ת ש ו ל ט ב כ ל ,והחיים דועכים מתחת ל ע ר מ ת האפר. נ ש מ ת ה פ ר ט ו ה כ ל ל נ מ צ א ת ב ת ה ל י ך של ג ס י ס ה ״ ,ו ר ק הגוף ת ו ב ע עדיין א ת צ ר כ י ו הפיזיים. א ו ל ם ח ר ף כ ל ז א ת ל א שכחנו ,כי ב נ י ־ א ד ם א נ ו ו ל א יצורים מ ס ו ג ירוד ,וכי ע ו ד ל פ נ י ש נ ת י י ם היינו ב נ י ־ ח ו ר י ן ב ח ב ר ה א ו ר ג נ י ת חיה .ל מ ד נ ו ,ש א פ נ ו ל ה ת ק ד ם בכל ש ט ח י החיים ,כ מ ה נ ו ל א מ נ ו ת ,ו ט פ ח נ ו א ת נ ט י י ת נ ו ה ט ב ע י ת ל מ ד ע .ב מ ש פ ט א ח ד :היינו ב נ י ־ א ד ם ו כ ל ד ב ר אנושי ענין א ו ת נ ו וכיום — כ מ ה ל ח ו צ י ם ו א ו מ ל ל י ם אנו. 106 ולמרות ה כ ל ח פ צ י ם אנו ל ה מ ש י ך ל ח י ו ת וליצור .זה יהיה מ ב ח נ נ ו בחיים. אם חיינו ל א י ד ע כ ו כ ל י ל — יהיה זה נ צ ח ו ן ה א נ ו ש י ע ל ה ב ל ת י ־ א נ ו ש י ,והוכחה ה ח י י ם ג ב ר ע ל יצר ההרס ,וכי מ ס ו ג ל י ם אנו ל ג ב ו ר על כ ו ח ו ת השחור שרצון הרוצים לבלעגו. ערב ההוכחה ה ת ר ב ו ת הזה ,א ש ר בו אנו פ ו ת ח י ם ש ר ש ר ת של פ ע ו ל ו ת דומות ,הוא ל א י נ ס ט י נ ק ס ־ ה ח י י ם ה ח ז ק ש ב ק ר ב נ ו .ע ר ב י ם א ל ה יזכירו ל נ ו א ת ע ב ר נ ו ו י ע ו ר ר ו א ו ת נ ו ל ע ת י ד ט ו ב יותר ,ליצירה ר ו ח נ י ת . אני ת ק ו ה כי הגוער אשר היהודי, כה ב מ ל ח מ ה זו, גפגע באשר נשללו מ מ נ ו ה א פ ש ר ו י ו ת ה ר ב ו ת ש מ ע נ י ק י ם החיים ל א ד ם הן ב מ ו ב ן ה ה ת ק ד מ ו ת ,הצמיחה, ה א מ נ ו ת ,והן ש ל הקיום הפיזי ,נ ו ע ר זה י ק ב ל ב ו ד א י ב ב ר כ ה א ת י ז מ ת נ ו וישאב מפעולותינו ערב ווייסנברג כ ו ח ו ת לחיזוק ר ו ח ו ו ל ש מ י ר ת ד מ ו ת נ ו ה א נ ו ש י ת . זה מוקדש וייסגברג לסופר ואפשר המנוח, שיש סמל, בכך מאחר ש י ד ל א ו ת ו סוג ש ל אמנים יוצרים ש ג ו ל ד ו כ א י ל ו מ ת ו ך עצמם ,ש צ מ ח ו כפרח ב א ד מ ת ב ו ר עזובה .ב ז א ת ת מ ה ה ו א ל ג ו ר ק י ש ג ד ל א ף הוא ב ס ב י ב ה ש ל א דעה שבאדם, ספרות לשאיפתו ו ת ר ב ו ת מ ה הן. אמגים כאלה הוכחה הם לכוח־החיים לאור ו ק ד מ ה ,הנובע כמתוך מעין ה ב ו ק ע מן האדמה. יהיה נ א זכרו של ו י י ס נ ב ר ג ל ס מ ל ש ל ח י ו נ י ו ת נ ו ,א ש ר ל מ ר ו ת כ ל ה מ כ ש ו ל י ם ו ה מ ח ס ו מ י ם ה נ ע ר מ י ם ב ד ר ך — יזרום ב מ ס ת ר י ם ,ע ד א ש ר י פ ר ח א ל ה ע ו ל ם החפשי. נוער יהדי! ייתכן כי ביניכם, במסתור, מצויים הוייסגברגים בכוח. אל י א ו ש ׳ ח ז ק ו ו א ס פ ו כ ו ח ו ת כדי ל ש ר ד — ע ד ש ת ז ר ח ה ש מ ש ל כ ל ה י ל ת ם ע ל י ־ א ד מ ו ת . אזי להעלות י ת ג ל ו גם בקרבנו וייסנברגים ויוצרים חדשים, א ת ז כ ר ם ש ל ה י ו צ ר י ם שאינם ,א ל א נ ח ו ג , אז גם נוכל לא רק נ ע ר ד ו נ ע ר ח א ת היוצרים ה צ ע י ר י ם ה ח י י ם ו פ ו ע ל י ם ב כ ל ע נ פ י ה ת ר ב ו ת והיצירה. הערות ) ה ה ע ר ו ת מ ת י י ח ס ו ת ל ט כ ס ט ש ב מ ק ו ר ,באידיש ,וכן ל ת ר ג ו ם העברי( .1מחנות של ילדים ערומים ויחפים ,נפוחי רעב וגוועים ברחובות — מספר היתומים הלך וגדל לאין שיעור — רשמו את הפרק הטראגי ביותר של תולדות הסבל בגיטו. .2בסתיו 1941היה הרעב בבחינת תופעה המוגית .רצח הרעב והמוות מתוך רעב — לא היד .כמעט בית בגיסו שלא היתד .בו להקת ר ע ב י ם :מגורשים מ ע ת השדה ,נשרפים ללא קורת גג ,או אנשים שפונו מרחובות ״אריים״ של וארשה גופא — הטביע על הגיטו הסגור והמסוגר חותם של עיר גוועת ,שכמעט בכל קרן רחוב שבה היה מוסד לעריכת לוויות. .3מיום ליום גדל מספר המתים שגוועו ברעב באמצע הרחוב .כ״כ היו מקרי מוות רבים בבתי חולים ובבתי יתומים .כל היום השתרכו ברחוב עגלות הקברנים, בחלקן רתומות לסוסים ובחלקן רתומות לאופניים .יצויין ,שברבע האחרון של שנת 1941גרשמו 13,781מקרי מוות בגיסו ,פירוש הדבר — 14%מיתות בשגה ברובע היהדי ,לעומת 1.2% .4 אנוש, לשנה בוארשה בשנים 1931־.1935 בדרכים נפשעות היה מנגנון ההשמדה הגרמני עושק את היהודי מכל מנוון אותו באופן שיטתי ,רומם בעריצות את כבודו זכויות האנושי וגחל ממנו את אמונתו וכוח התמדתו ,שובר את אומץ רוחו ומטיל אותו לתוך עולם של יאוש ואפאטיה. ״הם רוצים להסיר מאתגו את הפרצוף האנושי — כתב אחד המחברים בגיםו — הם רוצים לשבור את רוחגו ,הם זורעים פחד בתוכנו וכורתים גפשות י ה ד י ו ת נשברות״. 107 יהושע גלבוע )גלויברמן( האיש יאנוש קורצ׳^ק הזכרון לחללי )ליום באפריל( הגיטו בוארשה ,ה־19 הרשימה המובאת להלן חוברה ע״י יהושע ז״ל ב־ ,1949עם שובו מברית־המועצות לפולין ,ועליה הוא חתם בשם אמוני ,שהוא תרגומו של גלויברמן .העבודה פורסמה עוד באותה שנה ב״העובד הציוני״. נראה לנו ,כי מן הראוי לעיין מחדש בעבודה מ א ל פ ת זו ,בד, מצליח יהושע לחדור ,בעינו הבוחנת ,לעמקי אישיותו המופלאה של קורצ׳אק. ב ו א ר ש ה ההומיה מ א ד ם ו מ ש א ו מ ת ן חי ו פ ע ל האיש הזה .ב כ ל ל ש ו ן ה נ כ ת ב ת ב א ו ת י ו ת ל ט י נ י ו ת ו ו ד א י ש צ ר י ר ה י ה ל כ ת ו ב ״ א ו ת ג ד ו ל ה ״ ב ת ח י ל ת ה ת י ב ה .״איש״, מפורסם ,סופר רופא מצאתי בגנזי גדולתו של הלשון ש י צ א ו ל ו מוניטין ,מ ח נ ך ששמו כינוי קורצ׳אק נעלה ברפואה, יותר בספרות ליאנוש הלך קורצ׳אק ובפדגוגיה לפניו מאשר לו באה — אך לא ״האיש״, כי בעיקר מסגולות נ פ ש ו הנדירות .הן ש ע מ ד ו ל ו ל ה ג י ע ל ש י א י ם ב מ ק צ ו ע החיגוך ,ל ה י ו ת אמן העט, לגלות כ ש ר ו נ ו ת מ ד י צ י נ י י ם מ ו ב ה ק י ם .א ה ב ת ה ב ר י ו ת היא ה א ת ח ל ת א ל מ ח ש ב ו ת י ו ומפעליו, ששימשו ל ב ו של א ת הבריות. המקור האיש הזה היה שהפרה את מוחו ,ה ו א ש ה ט ב י ע א ת ת ו ת מ ו ע ל א ו ר ח חייו ,ה ו א ש ח י מ ש אותו ב מ ל ח מ ת חייו. לא אידיאולוג ,ל א מ נ ה י ג ו ל א חננו כהומניות עמוקה. לה ע ס ק ן היה י א נ ו ש קורצ׳אק, היו משועבדים כל מגמותיו, אלא כל איש שהטבע תכניותיו, כל מ פ ע ל י ו .ה כ ו ח ה מ נ י ע ב ע ס ק נ ו ת ו היה מ ה ש ה צ ר פ ת י ם ק ו ר א י ם .Sentiment humain : מובטחני במונח ש ב י א ל י ק היה אומר עליו כעל ברל כצנלסון בשעתו: ״צדיק״! רק ע ב ר י מ ק ו ר י זה מ ק ו פ ל כ ל יקרו של ה א י ש הזה .כ ש א נ ו מ ז כ י ר י ם ע ת ה א ת ש מ ו ה ק ד ו ש ע ל י נ ו ל ה ו ס י ף ב ר ו ח ה מ ס ו ר ת ה ע ב ר י ת :זכר צדיק ל ב ר כ ה . 'צגוע אחריו, 108 היה האיש מאור היה בהליכותיו לדורו ונימוסיו. ושבעתיים ברח יאיר• שמו מפני הכבוד, למרות אך הבאים, הכבוד רדף שיגוללו׳ א ת מ ג י ל ת חייו .אישיותו ה ד ג ו ל ה ראויה ל ע מ ו ד ב ש ו ר ה א ח ת ע ם הדמויות ש ל מ י כ ל א ע ׳ ל ו , ב ט ה ו ב ן וגגדי ,ש ה נ צ י ח ב ס פ ר י ו ה ס ו פ ר ה צ ר פ ת י ה ג ד ו ל רומן רולן .כי ב מ ה הצמידו אלה א ת ט ב י ע ת עינו ו ת ש ו מ ת ל ב ו ש ל רומן ר ו ל ן ? — ל פ י ה ג ד ר ת ו — אדם גדול ״מועט בראש הוא אדם וראשונה טוב. הגדרה אך פשוטה, — עמוקה ה מ ח ז י ק א ת המרובה״ .ל ת ו א ר ״אדם ט ו ב ״ ל א ו כ ל מ נ ה י ג ,ל א ו כ ל עסקן ,ראוי. ע ר י ר י ה י ה האיש ,ר ו ו ק ב ש נ ו ת ש י ב ה ,א ך ע ר י ר ו ת ו וודאי ל א ה כ ב ד ה ע ל י ו : ע ו ל מ ו היה מ ל א א ו ר וצהלה ,שחוק ו ת מ י מ ו ת — ה ל א הוא ע ו ל ם הילדים ,ש ר ק בו ר א ה י א נ ו ש קורצ׳אק א ת מ ה ו ת קיומו ,א ת ת ו כ ן חייו. ג ו ל ת ה כ ו ת ר ת ש ל מפעליו ,גם מ ש ו ש חייו היה ב י ת ־ ה י ת ו מ י ם ש ב ר ח ׳ ק ר ו כ מ א ל נ ה בוארשה. הוא, הערירי ,היה א ב ל מ א ו ת ה י ת ו מ י ם האלה .ב ה ם שיקע א ת ח ו ם גפשו, להט ל ב ו ו מ י ט ב מאמציו .ר ק ס נ ו ב י ם יעיזו ל ה ג י ד ש ב ת ח ו מ י מ ו ס ד חינוכי א ח ד היה ש ט ח מ צ ו מ צ ם מ ד י ל ג י ל ו י המרץ ה פ ד ג ו ג י ה ת ו ס ס ש ל יאנוש קורצ׳אק .מי ב א מ ו ג ה ל ג ד ו ל ו ת אינו בז ל ק ט ג ו ת .ו ע ו ד :ת ו ך כ ד י חינוך י ל ד י ם מ ו כ ש ר ששואף א ד ם ל ר א ו ת א ת ה ד ו ר ו ת הבאים ,ל ט פ ח א ת ה ח ב ר ה ב ע ת י ד .הרי ה ת י נ ו ק ו ת ה ל ל ו עתידים, לכשיתבגרו, עמי זכור להוות הביקור א ת הציבור. היתומים בבית קרוכמאלנה. שברחוב הזה הבית היה כ ו ל ו ב ן ט י פ ו ח י ו ו פ ר י גידולו של קורצ׳אק .ת ל מ י ד ו ת י ו ,מ ה ן ח נ י כ ו ת ב י ת היתומים הזה היו ה מ ח נ כ ו ת ו ה מ ד ר י כ ו ת במוסד .ה ו א ב ע צ מ ו היה ב א מזמן ל ז מ ן ל ר א ו ת ש ל ו ם ילדיו ויום ב ו א ו היה חג לילדים. עם רבים את המה הופיעו ח ש ב ת י על הבית ככוורת ח ד ה פליאה ומכל זו: הפינות כ י צ ד יכול ה מ ח י צ ה ה ט ב ע י ת ,ש ח ו צ צ ת בינו ל ב י ן גקבצו איש תינוקות? הילדים שיבה אליו .ימים ב ה ר ף עין להרוס הילדים היתומים הכתירו א ו ת ו ל מ ל כ ם .הוא ל א היה בעיגיהם ה ב ו ג ר ,ה מ נ ה ל או ה מ ח נ ך ,א ל א נ ר א ה ל ה ם כ ח ז ק ב י ו ת ר ,כ פ י ק ח ב י ו ת ר ,אפילו כ ש ו ב ב ה ג ד ו ל ב י ו ת ר .ה ם ר א ו א ו ת ו כ ש ר ־ צ ב א , שבמשחק עם ק ר ב יוליך א ו ת ם לנצהון. ה ס ת כ ל ת י ו ת מ ה ת י :ה נ ה ה ו א מ כ ר כ ר יחד ה י ל ד ו ת ע ל פ נ י ח ב ל ומוכיח להן ,ש ק פ י צ ו ת י ו י ו ת ר מ ו צ ל ח ו ת מ ש ל ה ן .ה נ ה בעל־זקן, מראה לתינוקות כיצד אפשר לעמד על ולכרכר רגל הוא, קונדס אחת, ל ש ר ו ק באף .הוא ש י ח ק ע מ ה ם ב מ ח ב ו א י ם ,ב ״ ח ו ט פ י ם וחטופים״ .א ח ר כ ך ה ת כ נ ס ה ע ד ת ה ק ט נ י ם ל מ ש פ ט .ביררו א ת ה ה א ש מ ו ת ה ה ד ד י ו ת ,ש מ ע ו ד ב ר י עדים, םגיגורים שעה וקטיגורים .יוסי התאונן על האחרון האני ,שזה רכב על האופניים ש ל מ ה ו ל א געגה ל ב ק ש ת ו ל ת ת ג ם ל ו ל ר כ ב מ ע ט .פ ע ו ט ה א ח ת ה ת א ו מ ה ע ל ח ב ר ת ה ,שזו ה ח ז י ק ה א ת ה ב ו ב ה ב ל י ה ר ף כ א י ל ו היא ר ק שלה .ו י א נ ו ש קורצ׳אק יושב ב ר א ש ב א ו ט ו ר י ט ה עליונה .מ ק ש י ב ל ט ע נ ו ת י ה ם ב כ ו ב ד ראש ,חורץ מ ש פ ט ולפיו י ק ו ם ד ב ר .ו ש ו ב ר י צ ה ע ם ה י ל ד י ם מ ח ד ר ל ח ד ר ,צ ח ו ק וצהלה. הזמנתי פעם א ת קורצ׳אק לבוא לסמינריון המדריכים שלנו ל ה ר צ ו ת על גושא פדגוגי .הוא בא ובמקום הרצאה נ ת ג ל ג ל ה שיחה .ש כ ל ל ה ת ש ו ב ו ת לעשרות ש א ל ו ת ש ל ה מ נ ה ל י ם .ב ס ו פ ה נ ה פ כ ה ה ש י ח ה .ל ס י פ ו ר אגדה .השתררה .ד ו מ י ה באולם. כ ו ל נ ו הייגו ג ד ו ש י ם ת י א ו ר י ו ת פ ד ג ו ג י ו ת ,כ ר ס מ נ ו ע ש ר ו ת ס פ ר י ם .מ ת ו ר ת ולפתע-נהפכנו לתינוקות, שמקשיבים למעשיה של סבתא טובה. החעד נעצגו את 109 עינינו ב מ ס פ ר ,ו ה ב ע ת פ נ י כ ל א ח ד ש א ל ה ב ק ו צ ר ־ ר ו ח :נו ,מ ה היה ב ס ו פ ם ש ל ה ע נ ק ו ה ג מ ד ז... צפים מעונו זכרונות ו ע ו ל י ם עוד שהוציאה הראשית ההנהגה לשאול על עוסקים בתחומי ההסתדרות \למה של ל ה י ו ת נ ח ל ת הקורא. הראויים פעם באתי אל ש ל ק ו ר צ ׳ א ק ו ב ק ש ת י מ מ נ ו ש י כ ת ו ב סיפור לילדים ב ש ב י ל ע ת ו ן ל נ ו ע ר , הילדים אתם ״ ה נ ו ע ר הציוני״. שמתחנכים בשורותינו, שלנו? שואלים סיפור מ ז ק ן ״בר־דעת״ כמוני? בעצמם של הסופרים בטרם נענה מספרם, מה לבקשתי בריאותם זה? בלה ביותר הילדים! בשביל כשהם הם והוסיף: עניו ה י ל ד י ם ה ר כ י ם א ם י ש ל כ ם ע ת ו ן לילדים — י כ ת ב ו בו המוכשרים ובמה א ח ר כ ך הורה ב א צ ב ע על עצמו, מה הרבה לסיפוריו הילדים! הם בסיפוריהם יתארו בערד .ב ע י ר ,ה ר י זו ת ה י ה ב ע ר ה מ מ ש ,ל פ ר ס י ה ,צליליה ו צ ב ע י ה . רגע באותו אימפרוביזציה על מטפסים הבריקו על עיניו בערה: הגגות: איך מלחמת המתמוטט; של הזקן לשונת האש חריקת בשאון הבנין רהימים ומזוודות; משיכת פילוגים; ולעינינו האש במים; אופנים נהפך מלחכות רעש את נשים, ושריקת גלגול מיד לתינוק הקירות זקנים חצוצרות; והחלה והכבאים וסף מתבולל סחיבת תיבות, ח ב י ו ת ו ז ר י ק ת דליים .כ ל חוויותיו ש ל ילד ב ש ע ת ב ע ר ה ,ש ה ן ב ל י ל ש ל פ ח ד ושמחה ,בוטאו ב ל ש ו נ ו ש ל ה ס ו פ ר הזקן כ א י ל ו ה ג ל ם ילד. • במרוצת פתרתי הימים את החידה הזאת, ששמה יאנוש הוא קורצ׳אק. היה אבי מ ד ע ח ד ש :״ כ י צ ד ל א ה ו ב א ת הילד״) .זה גם ה ש ם ש נ ת ן ל א ח ד מ ס פ ר י ו ( . לדעתו, אם ת א ה ב בלב שלם א ת הילךים ,ת מ צ א ב ע צ מ ך הנכונה, את השיטה א ת ה א מ צ ע י ם הראויים ל ח י נ ו כ ם ,ת מ צ א א ת ה מ פ ת ח ל ל ב ם ,ת צ ל י ח ב ה ד ר כ ת ם . כשהניף השבלים את מ ל א ך ה מ ו ו ת ה פ א ש י ס ט י א ת מ ג ל ו על א י ר ו פ ה ש ש ב י ח ו ד ל ק צ ו ר שבשדה הרכות עמנו — את ילדינו. החיה קלעה החומד. את חציה .ה מ ו ר ע ל י ם ב י ל ד י י ש ר א ל ,ב ע ת י ד ו של העם. ׳ ה ט ר ג ד י ה •של א ב ד ן ש ש ה מ י ל י ו נ י ם נ פ ש ו ת יהודיות מ ת ע מ ק ת על ידי ה א ס ו ן הלאומי ש א ב ד ו ל ו שמונים ל מ א ה מילדיו. הגדול ,ש נ ת ר ח ש לעם, הונף הגרזן ע ל • ה ד ו ר ה ע ב ר י ה צ ו מ ח ו ג ד ל ,ע ל כ ו ח ה ה פ ט ו ג צ י א ל י ש ל האומה ,ע ל א פ ש ר ו י ו ת הריבוי ה ט ב ע י ב ת ו כ ה .זה ה ח ש ב ו ן הלאומי .א ב ל הוא עדיין אינו מ מ צ ה א ת כ ל עומק ה ט ר ג ד י ה . איכה ־ בתי תעבור אם עבריה בחוצות קריה ותראה ילדים צוהלים בהפסקות ה ס פ ר ? א י ך ל א ת ז ד ע ז ע כ ש ת ר א ה ב ח ל ו ן הראוה של צ ל ם ת צ ל ו מ י י ל ד י ם רעגגים ומחייכים? איכה ת ע ב ו ר ל ל חלון ,שמוצגים בו ל ר א ו ה כלי־שעשועים לילדים ו ת ת א פ ק מבכי ? גיב ל ה ר ג ש ו ת ש ל ״ א ם ש כ ו ל ה ״ נ ת נ ה ה מ ש ו ר ר ת א נ ד ה פ י ג ק ד פ ל ד ב ש י ר ה : ,״ א ך א ת ה ,העולם / ,א ת ה ה ע ד ו ר א י ת / ,א ת ה ה ע ד ו נ ש א ת מ ו ת י ל ד י ע ל ח ז ך — /א י כ ה ת ר א ה ב י ל ד י ך /וינהרו מ נ ח ת פ נ י ך ? /איך ל א ת א ס ו ף .:ג ו ז ל י ך : / .ת ח ת כ נ פ ו ת ש ל מ ת ך /ל ב ל א ר א ה ג ד ו ל ם ? /א ת ה ר א י ת ו ע ד — , < , ו ל א ת ס ר ף ד ע ת ך ? /ו ל א ת פ ע ר ל ו ע ך /כ מ ו ל ך גוזליך ל ב ל ו ע 1״ . /״אתה, ה ע ו ל ם השוקט / .א נ י ל א א ק ל ל ילדיך / ,אנוכי ל א א ק ל ל ם ,כ י הייתי אם״. 110 דיינו נשתאה לשמוע הסיפור ל מ ק ר א החרוזים פרישמן אומר דוד על מותו קורצ׳אק של עם יחד ושוב ילדיו, לא רוויי־הדם האלה. כ ת ב י מ נ ד ל י מו״ס ,ש ע ל ב מ א מ ר ו על יסוד ס פ ר י ו של ס ו פ ר ז ה נ י ת ן היה ל כ ת ו ב א ת ת ו ל ד ו ת ה י ש ו ב י ם היהודיים ב ת ח ו מ י ה מ ו ש ב של סוף ה מ א ה הי׳׳ח ו ה מ א ה הי״ט .ל י נ ד מ ה כ ע ת ,שאילו י ר ד מ ב ו ל ח ד ש ע ל ה ע ו ל ם והציף הזכרונות, את כל ה ת ע ו ד ו ת ו ה ע ד ו י ו ת ע ל זוועות באירופה הנאצים של המאה ה ע ש ר י ם — היה מ ס פ י ק ס י פ ו ר א ח ד ע ל קיצם ש ל י א נ ו ש ק ו ר צ ׳ א ק ו י ל ד י ו ־ ל ס מ ר א ת ה ש ע ר ו ת ו ל ה צ י ג ל פ נ י נ ו א ת החיה ה נ א צ י ת ב כ ל מ ו ר א ה .אין יתומיו, תימה ,ש ל מ ח ז ה ב ל ה ו ת זה ה ק ד י ש ו ה ר ב ה מ ש ו ר ר י ם א ת ע ט ם ב מ ח ת ר ת ו ב א ר צ ו ת מקלטם, את ובטעם השירים וילדים עשו לזכרו העורכים, של — ח ד הם ,ואין שבקובץ קורצ׳אק להפריד הספרותי במדור המוקדש שהוקדש לימי לילדים. ביניהם .אכן ,בחייו הדמים יאנוש ובמותו לא כללו קורצ׳אק נ פ ח ־ האיש הזה מילדיו. הזכרתי יקום עוד ילדים את החיבורים קומפוזיטור עליזים בעומד: בגיטו ה ב י ו ג ר פ י י ם ש ל רומן ר ו ל ן בחסד לקראת עליון, שיגלם המוות, כאשר בצלילים הלכו על את בשגים ב ט ה ו ב ן ומיכאגג׳לו. החזיון של כתיקוגן תהלוכת בטיול ב ר א ש ם צ ו ע ד ח ב ר ם ה ג ד ו ל ,ה ט ו ב והנאמן ,ו ה ם צ ו ע ד י ם א ח ר י ו ל״ג בבטחה שהוא יודע ל א ן ה ו א מ ו ל י ד א ו ת ם ,ש ת ח ת כ נ פ י ו יראו א ך ט ו ב ושלום .ו א י פ ס ל שיחצוב סלע מהרי ירושלים )כמיכאנג׳לו בשעתו מהרי איטליה( ויקים ברוך־אל מצבה לזכרם של מ א ו ת הקדושים הקטנים ,אשר מצאו א ת מ ו ת ם יחד ע ם אביהם הגדול? לבו של ואם האדם יהיה אבן — הלא יתפלץ למראה האיש, שנטל ע ל זרועותיו א ת ש נ י ה י ל ד י ם ה ר כ י ם ב י ו ת ר מ ב י ת ה י ת ו מ י ם ו ב ק ו מ ה ז ק ו פ ה צ ע ד בראש ה ש ו ר ו ת ה מ ס ו ד ר ו ת ש ל ה ת י נ ו ק ו ת ל ק ר א ת ה מ ו ו ת ? ק ו ר צ ׳ א ק ל א ק נ ה א ת ע ו ל מ ו ב ש ע ה א ח ת .כ ל י מ י חייו ה ם ש ר ש ר ת יאנוש של מ ע ש י ם ל מ ע ן ה ד ו ר הרך .א ב ל ב א ו ת ה שעה .כ ש ס י ר ב ל ק ב ל א ת ח ס ד ם של הנאצים ו ב ח ר ל ל כ ת ע ם י ל ד י ו ב א ש ר י ל כ ו — נ ת ע ל ה ל ק ד ו ש ה עליונה ,ש א פ ש ר למצוא דמיון ל ה רק בקדושתו של ירמיהו הנביא כ ש ה ל ך ע ם אחיו בני עמו הגולים ל ב ב ל . במה נ ת נ ח ם ? ב כ ך ש י ר ב ו ב י ש ר א ל א נ ש י ם כ י א נ ו ש קורצ׳אק ,ש ג ד ו ל ה ת ה י ה א ה ב ת ם ל י ל ד י ם השרידים כ ג ו ד ל א ה ב ת ו הוא ,ש י ק ד י ש ו א ת כ ל נ פ ש ם ו כ ו ח ם ל ד ו ר ה צ ע י ר . ימים קרבן יבואו ובכל בירה ה ט ב ח הנאצי ,ו מ ש מ ר ישמשו אירופית יכרו קבר סמלי לילד העברי האלמוגי, כ ב ו ד י ו צ ב לידו. ד ב ר י ע ל ה א י ש י א נ ו ש ק ו ר צ י א ק זר פ ר ח י ם ע ל ה ק ב ר הזה. יהושע אמוני ל ו ח י ,אפריל .1949 111 מ פ י ב י ו ם יוליאן ה ש נ ה א נ ש י ־ ר ו ח ה ח מ י ש י בפולין ל מ ר ד ו א ר ש ה ג י ט ו טובים האנדרטה ומצבת חזכרון מ ע ו ל ם ל א ח ש ת י כ ה מ ש ו ח ר ר מ כ ל זיקה ל א ו מ י ת כ פ י ש ח ש ת י היום ,בעמדי המצבה לפני קרבנות של גיטו וארשה, והיא ולא כפולני, אף הענקי הקבר של העם שאני אז היתד, הנני בנו. כיהודי לא באתי הנה כבן לא כי אירופה, ה ת י י ח ד ו ת י ק ל ה ו ק ל ו ש ה מדי ,ו א ב ל י — ש ט ח י מדי. — כ ס ת ם א ד ם ,כאיש מ ן ה ש ו ר ה — כ ד י ל ה ע ל ו ת כאן ,ל י ד א נ ד ר ט ה באתי ז א ת ו ל י ד מ צ ב ת זכרון זאת ,א ת ש ל ה ב ת ה א נ ו ש י ו ת .ע ל ע ם ר ו ת י כ ם ,א ח י היהודים ה י ק ר י ם לי ,א נ י מ ב ע י ר א ת אש הזעם .אני ק ו ר א ב ש מ ם ש ל — הדייג הנורבגי, האיכר ה ר ו מ נ י ,ה ח י י ל הסובייטי ,ה מ י ס י ו נ ר באיי ה פ א צ י פ י ק ,ה א ו ר ג מ ע י ר לודז, הכושי ״הייה נא מ ה א ר ל ם ,א י ש ה ע ר ב ה בקירגיזיה והיהודי אתה, והצדק ה ע פ ר ש ל א יימדד מרוב ,ל כ ו ח חי במאבקו באנו הנה כדי לבכות. באנו להדליק אש תמיד, ולא לזכרון בלבד, ל ה מ ש ך ה מ א ב ק ע ד ל נ צ ח ו נ ו של ה א ד ם ע ל החיה .ע ד ל נ צ ח ו ן ה ר ח מ י ם על האכזריות, הקדושים לא של האדם ל מ ע ן הטוב עלי אדמות!״ לא אלא הלוחם בארץ־ישראל: רק ה מ צ פ ו ן — ע ל כוחות השחור .ב א נ ו ג ם ל ה ע ל ו ת ב ד ר ג ה א ת ע פ ר ו ת ה ל ל ו :ע ל י ה ם ל ה י ע ש ו ת ל ד י נ מ י ט רוחני .כי ע צ מ ו ת י ה ם ש ל יהודים ש נ ר צ ח ו .כאן ב ק ב ר זה ,ידידי ,מ ו נ ח ו ת נ ק ב ר גם מצפונה של האנושות. ה ו א — מ ע ל ל כ ל — חייב ל ק ו ם ל ת ח י ה . ק .י .גאלצ׳ינסקי כאשר י ח ו ב ר ת נ ״ ך חדש ו ת ו ק ם קתדרלה חדשה בת זמננו, ש כ ו ל נ ו הננו בוגיה ה א ל מ ו ג י ם ,יהיה בו ,בתג״ך ,שיר ה ש י ר י ם ע ל מ ר ד ג י ט ו ו א ר ש ה ו ב ח ל ו נ ו ת י ה ה צ ב ע ו ג י י ם ש ל ה ק ת ד ר ל ה יהיו ת מ ו ג ו ת ש ל מ ר ד ג י ט ו ו א ר ש ה ,א ו ת ה ה ה ת ק ו מ מ ו ת ש ל יהודים ,ש נ ל ח מ ו כדי שאירופה ת ו כ ל ל נ ש ו ם ל ר ו ו ח ה . 112 פאראנדובסקי יאן ג י ס ו וארשה ר ש ם ב ת ו ל ד ו ת ע ם י ש ר א ל דף של פ א ת ו ס עילאי .ה ל ה ב ה של הדם ה ב ו ע ר ,ש פ ר צ ה ל פ ת ע ב מ ק ו ם ב ו ש ר ר הדיכוי והיאוש האילם ,ל א ת כ ב ה לעולם. הקרב שהתחולל אז, יוגצח בין הקרבגות הזכורים לעד שניטשו על ע מ ד ו ת אבודות .ל ע ת י ם נ ד י ר ו ת מ ת מ מ ש ת ב ר י ק נ ו ת כ ז א ת האימרה של ההיסטוריה בדבר ה ק ר ב ת החיים שהאויב נאלץ לשלם עבורה מ ח י ר יקר .ואולי ל א היה ע ד כ ה מ ע ש ה ש ה ב י ע ז א ת באופן כ ה מ ז ע ז ע .נ פ ל ב ח ל ק ה של ה א י מ ת נ ו ת ה ת ה ו מ י ת ש ל ת ק ו פ ת נ ו ,ל ה ו ס י ף מ י ת ו ס ח ד ש ע ל א ל ה הישנים ,ה מ פ א ר י ם א ת ק ו מ ץ ה נ י ד ו נ י ם למוות, עטורי א ש ר ברגעי חייהם ה א ח ר ו נ י ם מ ס ו ג ל י ם עוד ל נ ק ו ם א ת נ ק מ ת ם ו ל ה י ו ת ת ה י ל ה .ב מ י ת ו ס זה י ס ו פ ר ע ל גיבורים, אשר מאבקם ומותם על קברו של ע ם ש ל ם הינם גם ק ל ל ה ,גם פ ר י ד ה ו ג ם כ פ ר ה . מתוך ״אופיניה״ 19 ,באפריל 1948 )מפולניה — רינה נזר( 113 ן על חורבות הגיטו אנדרטה לזכר גבורי גיטו וארשה מאת הפסל נתן רפופורט 114 ״ ה נ ו ע ה ר » уו נ י ״ ק י ו .ע ב נ ע תו ת מ ב ח ן ה י ה ו ד י ת ה מ ח ת ר ת א ^ בהונגריה ב מ ל ח מ ת ״ ה ע ו ל ם ״ ה ש נ י ה יום עיון שנערן במשואה ,בל׳ בסלו תשמ״ג — 16.12.1982 פרופ׳ בלה ואגו ד3וי 9תיחה בין ה ק צ ו ו ת ש ל ת א ו ר פ ס י ב י ו ת מ ו ח ל ט ת ו מ צ ד ש נ י ש ל ח י פ ו ש ב כ ל מ ח י ר ה ת נ ג ד ו ת ה ר ו א י ת ש ל ה ע ם ה נ ר ד ף ב ת ק ו פ ת השואה ,ע ב ר ה ה ס פ ר ו ת ש ל נ ו אחרי א ת כ ל ה ש ל ב י ם האפשריים .ב ד ר ך כ ל ל ה ד ג ש נ ו מ י ד א ח ר י ה ש ו א ה א ת הממדים ה ט ר ג י י ם ש ל ש ו א ת עמנו ,ו א ת ה ע ו ב ד ה ש ה י ה ד ו ת ע מ ד ה ח ס ר ת ־ א ו נ י ם מ ו ל הנאצים. ר ק ב ש ל ב מ א ו ח ר ה ת ח י ל ה ההיסטוריוגרפיה ש ל נ ו ל ע ס ו ק ג ם ב ש א ל ו ת ה ע מ ד ה , ההתנגדות, ה מ ח ת ר ו ת והגבורה .ו ב ע ו ד ש ר ב י ם מ א ת נ ו ה ק ד י ש ו א ת כ ל ת ש ו מ ת ־ ל ב ם ל ס ב ל ,ל א ס ו ן ש פ ק ד אותנו ,נ מ צ א ו ל א מ ע ט י ם ש ח י פ ש ו מעין ק ו מ פ נ ס צ י ה בממדי והגזימו ההתנגדות .כך הגענו בעבודות ספרותיות, ואפילו בזכרונות, ב ע ב ו ד ו ת מ ח ק ר לאידיאליזציה ש ל ה ג ב ו ר ה ו ל ה ג ז מ ו ת שאין ל ה ן אחיזה במציאות. ה מ ח ק ר ד ו ר ש א ו ב י י ק ט י ב י ו ת אפילו ב נ ו ש א י ם ה ל א ו מ י י ם ה מ כ א י ב י ם והרגישים את ביותר. חוסר ההתנגדות ב ר ו ב המקרים, ברוב הקהילות בתקופת השואה, יש ל ה ס ב י ר ב פ י ר ו ט ה ס י ב ו ת ,ה נ ס י ב ו ת והמניעים ,ב ל י א פ ו ל ו ג ט י ק ה אמוציונלית. ו א י ל ו א ת ה ג ב ו ר ה יש להציג ב ל י אידיאליזציה ,ה ר י ה ע ו ב ד ו ת ע צ מ ן מ ש כ נ ע ו ת יותר מ א ש ר העטיפה ההירואית והתיאטרלית .והנה דוגמתה של הונגריה :הנסיבות ה א ו ב י י ק ט י ב י ו ת ד נ ו ל ע ב ד ו ת ואפילו ל מ ו ו ת א ת ר ו ב יהודי הונגריה ,ד ו ק א ב ש ל ב האחרון של המלחמה .א ב ל נסיבות אחרות ,מיוחדות ,אפשרו גם תנאי התנגדות, ש נ ו צ ל ו א ם ל א ע ד המכסימום ,א ב ל ב ה צ ל ח ה ע ל ידי ג ו ר מ י ם ציוניים ,ואף ל א ־ ציוניים. יהדות 1941 מנתה לשניים: הפכה הונגריה בגבולותיה החדשים של ל מ ע ל ה מ־ 800,000א י ש ; המדינה י ה ד ו ת זו המוגדלת חולקה באביב מ־1938 ועד ובקה 1944 מ א פ ר י ל ו ע ד ת ח י ל ת יולי — 1944הונגריה ,ל ה ו צ י א א ת ע י ר ה ב י ר ה ^ .Judenreinר ק מספר זעום ש ל מסתתרים נשארו בארץ, ומלבדם 115 גמצאו ע ש ר ו ת א ל פ י ג ב ר י ם ב ג ד ו ד י ע ב ו ד ת ־ כ פ י ה ב ח ז י ת ה מ ז ר ח י ת ו ב א ר ץ ע צ מ ה . ב ב ו ד פ ש ט נ ש א ר ו כ־ 200,000י ה ו ד י ם ש ג י ר ו ש ם ל א הוגשם ב ג ל ל ס י ב ו ת ש א י ן זמן ל ע מ ו ד עליהן ב ד ב ר י פ ת י ח ה . קהילה בבתים זו ב ע י ר ה ב י ר ה ,שחרתה ב ר ו ב ה ס ג ו ר ה בגיטו ו ב כ ע י ן ־ ג י ט א ו ת ,ו ג ם מוגגים ,עד ל ש ח ר ו ר ם — ג ת ב ר כ ה ב ג ס י ב ו ת שאיפשרו א ת מחתרת הקמתה ח ל ו צ י ת ו מ ח ת ר ת מ ס ו ג א ח ר ,פ ר י י ו ז מ ת ם של י ס ו ד ו ת ש ב ר ו ב השתייכו לא מעטים ל נ ו ע ר הציוני. מ ה פ ע י ל י ם של הנוער־הציוני של המקרים הגיעו לעיר הבירה מסלובקיה ,ואפילו מפולין ,ורבים מהשטחים המסופחים להונגריה ,מ ש ט ח י צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה ורומניה .מ ל ב ד ם ,פ ע ל ו ק ב ו צ ו ת דינמיות ,א מ י צ ו ת של ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י מהוגגריה ה ט ר י א נ ו נ י ת ע צ מ ה .מ־ 1942ו ע ד ה ר ג ע האחרון ל ש ח ר ו ר ה ש ל ב ו ד פ ש ט ,1945פ ע ל ה מ ח ת ר ת צ י ו ג י ת ב ק ר ב ש ר ד י י ה ד ו ת הוגגריה ,כ א ש ר מ מ ד י ה בינואר היו גדולים י ו ת ר ו ח ש י ב ו ת ה ע ל ת ה ע ל ר ו ב ה ה ת א ר ג נ ו י ו ת היהודיות ה מ ח ת ר ת י ו ת באירופה ה כ ב ו ש ה . נהנה אנו מגוכחותו כעת אצלגו של אחד הפעילים של הבולטים אותה מ ח ת ר ת ; כ ב ו ד לי ל ה צ י ג א ת ה ד ״ ר ז י פ ר י ד רוט ,ה מ נ ה ל א ת המכון ל ע נ י נ י ם י ה ו ד י י ם בלוגדון. בולטת למרות גילו הצעיר מאוד בתקופת השואה, כבר אז נחשב לדמות ב ש ו ר ת ה מ נ ה י ג י ם ש ל ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו ג י )אגי מ ש ת מ ש ב מ ו ש ג זה ל א ב מ ו ב ן תנועתי(. ד ״ ר ר ו ט ה י ה מ ב י ן מ נ ה י ג י ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ — ו כ ע ת א נ י כן מ ד ג י ש א ת ה מ ל ה ת נ ו ע ה .ו ה י ו ת ו ג ם ב מ ח ת ר ת של ש נ ו ת 1942־ 1944נ ש א ר ו קוי ה ה פ ר ד ה בין ה ת ג ו ע ו ת ה ש ו ג ו ת ,יש ה צ ד ק ה ל ה ז כ י ר ב מ ס ג ר ת ה מ ח ת ר ת י ת ה כ ל ל י ת ג ם א ת ח ל ק ה של ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו ג י ״ .על ח ל ק זה ,ע ל ח ש י ב ו ת ה ש ל ה ת ג ו ע ה ב מ ח ת ר ת ,ירצה ה ד ״ ר רוט. ד״ר זיגפריד רוט זכרונות מימי השואה והמחתרת בהונגריה ח ב ר י ם ,כפי ש ש מ ע ת ם זה ע ת ה ,א ש א א ת ד ב ר י ב א נ ג ל י ת .ייתכן ו ח ב ר י ה ו ת י ק י ם מכך שאיני מדבר הונגרית ,אולם למען משה קול וחברי מהוגגריה יתאכזבו ״משואה״ ב ת ל ־ י צ ח ק ע ל י ל ד ב ר ב ש פ ה ש ב ה יוכלו ל ה ב י נ נ י .צר לי על כ י איגי יכול ל ד ב ר ע ב ר י ת ,כ פ י ש ר א ו י ה י ה ל ע ש ו ת ,אך אני ח ו ש ב כי ת ו כ ל ו ל ה ב י ן א ת דברי .א ח ת מ ח ו ו י ו ת י ה ר א ש ו נ ו ת ב א נ ג ל י ה )עוד ב ט ר ם נ ע ש י ת י ת ו ש ב ב ה ( היתה ע צ ר ת מ ח א ה ציוגית ש ה ת ק י י מ ה ב ע ק ב ו ת מ א ס ר ם של כ ל מ ג ה י ג י ה י ש ו ב ו ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ע״י ש ל ט ו נ ו ת ה מ נ ד ט ה ב ר י ט י י ם ) כ ו ל כ ם ודאי זוכרים — קיץ .(1946 ה ש ת ת פ ת י ב ע צ ר ת ש ב ה היו ש נ י נ ו א מ י ם .ה א ח ד היה ב ר ל ל ו ק ר והשגי זליג ב ר ו ד צ ק י . ברל ל ו ק ר ידוע ל כ ו ל כ ם ו א י ל ו זליג בריםניה 116 ב ר ו ד צ ק י היה פ ר ו פ ס ו ר ל מ ת י מ ט י ק ה ,י ל י ד ו א ח ד ה מ נ ה י ג י ם הציוגיים הותיקים .ה א ג ג ל י ת שלי היתד .ג ר ו ע ה ביותר ו ב מ ש ך זמן ר ב ת ה י ת י — מ ד ו ע כ ה ק ל היה לי ל ה ב י ן א ת ב ד ל ל ו ק ר ומדוע ה ת ק ש י ת י מאוד לי ב ה ב נ ת ד ב ר י זליג ב ר ו ד צ ק י .ה ס י ב ה ה י ת ה פ ש ו ט ה לאחר מכן: י ל ד אנגליה דיבר ב ר ו ד צ ק י שהיה ב י ו ת ר ,כפי ש ה ת ח ו ו ר ב מ ב ט א א נ ג ל י ,ואילו ב ר ל ל ו ק ר ד י ב ר ב מ ב ט א האופייני ו ה מ י ו ח ד לו. ובאשר לי ,א פ י ל ו ל א ח ר שלושים ו ח מ ש ש נ ה ק ר ו ב מ ב ט א י יותר ל ז ה של ב ר ל ל ו ק ר מ א ש ר ל ז ה של ב ר ו ד צ ק י ,ואני מ ק ו ה א פ ו א ש ת ו כ ל ו ל ה ב י ן א ת דברי. ה ש פ ה אינו הקושי היחידי שלי ,כי קושי מהקונגרס המדינית פילוג הציוני. כולכם שמעתם ודאי על נוסף לו קושי המחלוקת בענין אחר: הצעת בא אני ההחלטה אמש .ה ק ו נ פ ד ר צ י ה ה ח ל י ט ה ב מ פ ת י ע ל נ ס ו ת ו ל מ צ ו א פ ש ר ה כדי ל מ נ ו ע ב ק ו נ ג ר ס .בקיצור ,מ ו נ ת ה ו ע ד ה ב ת ש ש ה ח ב ר י ם ל מ ט ר ה זו ,ו ה ק ו נ פ ד ר צ י ה החליטה ישבתי שאני אהיה אחד מהם. בנסיון להשכין שלום בין הליכוד והעבודה, ש ם ע ד א ר ב ע ל פ נ ו ת ב ו ק ר ,ובקושי ה ס פ ק ת י לישון 3ש ע ו ת .א ו ל ם א ל ו ה ם קשיים ט כ ג י י ם פעוטים .ל א מ י ת ו של ד ב ר יש ל י קשיים ג ד ו ל י ם ב ה ר ב ה ,ואיני יודע אם ת ו כ ל ו ל ה ב י ן א ת מ ש מ ע ו ת ם . אתם זכרונות חיים כ א ן בחוג ידידים א ש ר יחד ע ב ר ת ם א ת ש נ ו ת השואה .יש ל כ ם מ ש ו ת פ י ם ואני בטוח בארץ( שבפגישותיכם )כפי ש א נ י נ ו כ ח לראות בביקורי א ת ם מ ש ו ח ח י ם על ז כ ר ו נ ו ת מ ש ו ת פ י ם א ל ו ו כ ך נ ש א ר י ם ה ז כ ר ו נ ו ת חיים. א נ י חי ב א נ ג ל י ה ואין איש ש ע מ ו אני יכול ל ח ל ק ז כ ר ו נ ו ת מ ש ו ת פ י ם )יש אולי א ד ם א ח ד ש ע י ק ר ה מ ש ו ת ף ל נ ו ה ו א שהינו ד ו ב ר ה ו ג ג ר י ת ( .ל ע ו ל ם איני מ ש ו ח ח על נ ו ש א י ם אלו .ק ר א ת י ר ב ו ת ע ל השואה ,ב ע י ק ר מ ח ק ר י ם היסטוריים ,ע ב ו ד ו ת תיאורטיות, א ו ל ם ב א ש ר ל ז כ ר ו נ ו ת אישיים אין לי ה ז ד מ נ ו ת ל ש מ ר ם ו ל ה ח י ו ת ם . מ ס י ב ה זו ,ל א זו ב ל ב ד ש ש כ ח ת י ה ר ב ה יותר מ כ פ י ש ה י י ת י ר ו צ ה ל ש כ ו ח מ א י ר ו ע י תקופה ,א ל א שניתן לומר כי הגעתי ל נ ק ו ד ת שתיקה בכל הקשור לנושא. אותה א נ י מ מ ע י ט ל ד ב ר ע ל כ ך ואיני יודע מדוע .ייתכן ויש ל כ ך ס י ב ו ת פ ס י כ ו ל ו ג י ו ת . אני הקשור קיום בטוח כי ביצעתי את אחד החטאים החמורים. בדרך־ כלל זהו חטא ל ד ת ה י ה ו ד י ת ,אך ל ד ע ת י זה ח ט א גם ב ק ש ר ל ש ו א ה ו כ ו ו נ ת י היא ל א י ־ המצוד ,״ ו ה ג ד ת ל ב נ ך ״ .ב נ י )יש לי בן א ח ד ( אינו י ו ד ע ב ע צ ם ד ב ר על הוויותי ונסיוגותי .יש ודאי ס י ב ו ת פ ס י כ ו ל ו ג י ו ת ע מ ו ק ו ת ל כ ך ש ל ע ו ל ם איני מ ד ב ר , או מ ד ב ר מ ע ט מ א ו ד ע ל הנושא ,ועלי ל ו מ ר ל כ ם שזו אולי הפעם הראשונה ב ה א נ י מ ב י א כעין ע ד ו ת א י ש י ת וייתכן ו א ו מ ר ד ב ר י ם ש א פ י ל ו אשתי ,ה י ו ש ב ת פה ,ל א ש מ ע ה א ו ת ם מעולם .ו ב כ ן א נ ס ה ל ע ש ו ת ז א ת ו א נ י מ ק ו ה ש א ת ם מ ב י נ י ם ש ה ד ב ר אינו ק ל . ר ש מ ת י לי מ ע י ן ר א ש י פ ר ק י ם ל ד ב ר י ו א פ ת ח ב ר א ש ו ן ש ב ה ם : האם י ד ע נ ו ו מ ה י ד ע נ ו ? וכווגתי כ מ ו ב ן ל ת ק ו פ ה ש ק ד מ ה ל כ י ב ו ש הוגגריה. מ ב ח י נ ה מ ס ו י מ ת ה י ת ה לי ה א פ ש ר ו ת ל ד ע ת י ו ת ר מ א ש ר ר ו ב ה א נ ש י ם בהוגגריה. בשנת 1938הייתי עדיין ס ט ו ד נ ט ,אולם חייתי ב ו י נ ה ו נ ס ע ת י ה ב י ת ה ל ב ו ד פ ש ט כ ד י ל ה י ב ח ן ב א ו נ י ב ר ס י ט ה .והייתי שם ,ד ו מ נ י כי ה י ה זה ב ש ל ו ש ה ע ש ר במרץ — יום ה״אנשלוס״ ,וראיתי את היטלר נכנס .מ ש ם נ ס ע ת י לאיטליה .היטלר אמנם ל א הגיע ל א י ט ל י ה ,א ו ל ם ה י ט ל ר י ז ם או ר ע י ו נ ו ת י ו הגיעו .ש ה י ת י ש ם ח ד ש י ם מ ס פ ר ואז ה ת פ ר ס ם ה ח ו ק ל ה ג נ ת הגזע ו כ ל היהודים ה ז ר י ם ג א ל צ ו ל ע ז ו ב א ת המדיגה. לאחר שהות קצרה בבודפשט נסעתי לצ׳כוסלובקיה והייתי ב פ ר א ג במרץ 1939 117 כשהיטלר ש ו ב פ ל ש ,ו ש ו ב ר א י ת י זאת ,ו ב פ ע ם ה ר ב י ע י ת ח ז י ת י בהונגריה. בכך כ א ש ר ה ג ע ת י ל ה ו ג ג ר י ה היה מ א ח ו ר י נסיון של ש ל ו ש שנים .א נ י ח ו ש ב שהייתי בין הבודדים א ש ר ה ש ם א ד ו ל ף אייכמן היה ידוע ל ה ם מוינה ,ו י ו ת ר מ כ ך מ פ ר א ג , ב ש ע ה ש ל א היה עדיין ידוע ל א י ש ב ב ו ד פ ש ט .ר א י ת י יהודים ב ו י נ ה ש א ו ל צ ו ל ש ט ו ף א ת ה ר ח ו ב ו ת ,ר א י ת י יהודים ב פ ר א ג ש נ א ל צ ו ל ע מ ו ד ב ת ו ר כ ד י ל ק ב ל א ש ר ת יציאה קשיים עצומים ,א ו ל ם ל א ו ר ם של אירועים מ א ו ח ר י ם יותר ,א ל ו היו ד ב ר י ם תוך קלי־ערך. נ ו ד ע ל נ ו ק צ ת י ו ת ר מ ש ה ג י ע ו הפליטים .ב ת ח י ל ה הגיעו מ ע ט י ם מ א ו ס ט ר י ה , ומאוחר הגיעו יותר מסלובקיה רבים ו ל א ח ר י ה ם 'מעטים מקרואטיה. מאד אני מ פ ס י ק כאן ל פ נ י ש א ד ב ר ע ל ב ו א ם של ה פ ל י ט י ם מפולין .מ י ד ע ם ה ג י ע ם של גלי הפליטים הראשונים תנועות־הנוער התגייסו לעזרתם. הסיוע בשילובם התבטא ב ח י י ם ב ה ו נ ג ר י ה ב ד ר כ י ם ב ל ת י ח ו ק י ו ת או ח ו ק י ו ת ל מ ח צ ה ע״י כ ך ש ס ו פ ק ו ל ה ם ת ע ו ד ו ת ,כ ס פ י ם ו כ ר .ו ב א ו פ ן כ ל ל י ניתן ל ו מ ר ש ה ד ר י כ ו א ו ת ם כ י צ ד ע ל י ה ם ל נ ה ל ש ם א ת חייהם. ק ר י א ת ב י נ י י ם מ ה ק ה ל :ה א ם א ת ה מ ד ב ר ע ל 42או 43י ת ש ו ב ת ה מ ר צ ה :לא ,אני מ ד ב ר על ,41ה ד ב ר ה ח ל ע ו ד ב ־ .41 ק ל היה ל ה ס ת ד ר ע ם ה ק ר ו א ט י ם ו ה ס ל ו ב ק י ם ,כי הם ד י ב ר ו ה ו נ ג ר י ת ,א ו ל ם באשר לתנועתנו ,ת נ ו ע ת ״הנוער־הציוני״ ,חשנו מדולדלים ,משום ש ל כ ל התנועות ה א ח ר ו ת הגיעו ח ב ר י ם ואילו א ל י נ ו לא .״הנוער הציוני״ ל א ה י ה ב ס ל ו ב ק י ה ,ו ל א ב ק ר ו א ט י ה .היתד ,ב ק ר ו א ט י ה ת נ ו ע ת ״עקיבא״ — זו היתד .ה ת נ ו ע ה ה ק ר ו ב ה ל נ ו ב י ו ת ר ,ואילו ב ס ל ו ב ק י ה ה ק ר ו ב ה ב י ו ת ר היתד ,ת נ ו ע ת ״ מ כ ב י ״ , למעשה שהיתה ת נ ו ע ה של מ ב ו ג ר י ם ,״ ה מ כ ב י הצעיר״ ש ם ה ש ת י י ך ל ״ א י ח ו ד ה ע ו ל מ י פ ו ע ל י ־ צ י ו ן ״ . בעוד ש ה א ח ר י ם זכו משום שלא יכולנו לעשות כל העבודה בחשבון ב ח ו מ ר אנושי נ פ ל א ש ה ג י ע מ ס ל ו ב ק י ה , נ ע ש ת ה אז, א ת אותם הדברים חשנו ש י ד ע נ ו כ י יש ב צ ד ק או ש ל א ב צ ד ק , בעצם אולי תסכול אנו לעשותם. אולם אם נביא בצדק ש ה מ ע ש י ם היו ב ל ת י ל י ג ל י י ם ומסוכנים ,על פי מ פ ת ח ת נ ו ע ת י ,על פ י התנועות השונות, הקומוניסטים. בדומה כלומר לתנועות אי־אפשר בלתי היה ליגליות אחרת. וכך אחרות, קרה כפי שפעלו למשל לא הגיעו שלתנועתנו פ ל י ט י ם ב כ ל ל ,א ך אנו ה ת י י ד ד נ ו ע ם אחדים מ ה א ח ר י ם .ע ל י ל צ י י ן ש א ם כי כאן אני מזכיר א ת א נ ש י ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ כמו ר פ י פ ר י ד ל ,ה י ד ו ע היום כ ר פ י בן־ שלום ,או מימיש ,או אלי שי ,1או פיל ,אשר נ ס פ ה לצערי ,ו א ש ר היה ח ב ר י הטוב, היו אנשים נ ו ס פ י ם א ת ם התיידדנו ,ואז כמובן ה ת ח ל נ ו ל ד ע ת ה ר ב ה יותר .ב א מ ר י אני מ ת כ ו ו ן ידענו, לומר שרק אנו ו ה א ו ר ת ו ד ו כ ס י ם י ד ע נ ו )אני מניח שידועה ה ע ו ב ד ה כי ה צ י ו נ י ם היו מ י ע ו ט קטן בהונגריה( .ר ק א נ ח נ ו ו ה א ו ר ת ו ד ו כ ס י ם היינו מוכנים הקשר לקבל פ ל י ט י ם אלו שהיו ב ל ת י ליגליים ,וכידוע, א ת ם היה ל ד ע ת ה א ח ר י ם אפילו ״ מ ד ב ק ״ ,כי א ת ה ה פ כ ת ל ב ל ת י ל י ג ל י ע״י כ ך ש ע ז ר ת להם. נכון א מ נ ם ש ה ק ה י ל ה ה ר ח ב ה הושיטה עזרה ו ה ק י מ ה ד ב ר ח ד ש ל ג מ ר י — ארגון ס ע ד וסיוע ,א ו ל ם ה ם העיזו ל ב ו א ב מ ג ע עם ה פ ל י ט י ם ר ק כ א ש ר א ל ו ה פ כ ו ליגליים. וכיצד הפכו להיות ליגליים? מעצרם ע״י השלטונות ההונגריים הפך אותם ל כ א ל ה .מ א ו ת ו ר ג ע ש ב ו ה ם היו ידועים כ ב ר ל ש ל ט ו נ ו ת ה פ כ ו ל ל י ג ל י י ם .מדי פ ע ם קרה 118 שהם ה ו ח ז ר ו לגבול ,אך ל מ ר ב ה המזל הדבר נפסק. כאן החלה הקהילה ה ר ש מ י ת ב מ ת ן סיוע היהודית לפליטים במחנות המעצר ב ה ם הוחזקו. השונים ל א ח ד י ם מ כ ם ודאי זכורים ה ש מ ו ת רי$ה ואחרים .ה ם ע ש ו ע ב ו ד ה נ פ ל א ה ב ב ו ד פ ש ט ב ר ח ו ב ר ו מ ב ך .ב ק י צ ו ר ה ם עשו ע ב ו ד ה נ פ ל א ה .ו ב ק ש ר ל כ ך כ ד א י אולי גופא, להזכיר ל ת נ ו ע ת נ ו ,אך הוא מעניין ע נ י ן נוסף ,ש א מ נ ם ל א היה ק ש ו ר י ש י ר ו ת כשלעצמו. ה א י ר ו ע י ם ב ה ו נ ג ר י ה ה ח ל ה צ ו מ ח ת מ נ ה י ג ו ת ח ד ש ה ,מ נ ה י ג ו ת שהיתר. בלחץ מ ת ב ו ל ל ת כ ק ו ד מ ת ה ,אך היתד ,ב ע ל ת ת ו ד ע ה ס ו צ י א ל י ת ע מ ו ק ה ה ר ב ה יותר ,ת ו ד ע ה ש ה ם הביאו סוציאלית אם א ת ם ל א מ ש ר ש י ה ם היהודיים ,כי הבונים מתנועת החפשיים .ו א ל ו היו ה א נ ש י ם ש ה ק י מ ו א ת ארגון ה ס ע ד מ ת ו ך ה ה כ ר ה שיש לעזור ל פ ל י ט י ם שהגיעו .א מ נ ם ב מ ה ל ך ע ב ו ד ת ם ה ם היו ל י ה ו ד י ם ט ו ב י ם יותר ,אך נ ק ו ד ת ש ל ה ם היתד .ל א מ י ת ו של דבר ,ד א ג ה א נ ו ש י ת כ ל ל י ת ש נ ב ע ה מ ת ו ד ע ת ם המוצא הסוציאלית. ו ב כ ן כ פ י שציינתי ,א ל י נ ו ל א הגיעו פ ל י ט י ם מ ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ,ו נ ד מ ה לי ש ה ר א ש ו נ י ם שהגיעו, אם זכרוני אינו מ ט ע נ י , ש מ ו ת י ה ם א י נ ם זכורים לי, היו חבריו אשר מאוחר י ו ת ר הגיע מ ו ש ק ו פ ר מ י נ ג ר ש ל מ ע ש ה ל א ה ש ת י י ך ל ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י א ׳ ״ כמונו, בי״ ,א ב ל אנו היינו כ ל כ ך צ מ א י ם לאנשים ,ולכן אלא ל״הנוער־הציוני אמצנו א ת ״הנוער־הציוני מזגרב לא ו א ת ם היו לנו עוזיאל יחסים ליכטנברג קרובים ושני ביותר. בי״ וכן גם את ...א ת ם זוכרים ודאי א ת ה ח ב ר שוורץ ש ה ש ת י י ך ל״עקיבא״ ...בקיצור ל ב ד מ ה ט ר ו י ק ה ש ל עוזיאל ושני חבריו הגיעו כ ל ל יכולנו חברים של להשתתף במלאכה ״הנוער־הציוני״ ,וכתוצאה ושנשללו מאתנו אפשרויות מכך ל א זו שונות בלבד שלא כמו תקציבים, סרטיפיקטים וכדומה אשר ניתנו לתנועות האחרות ,אלא בעיקר נשלל מאתנו הקשר ע ם ה פ ל י ט י ם ע ל כ ל ה מ ש ת מ ע מ מ נ ו ועל כ ל ה מ י ד ע ש ה ם הביאו. זכור לי ש פ ע ם ק י ב ל ת י מ כ ת ב מ ״ מ כ ב י ״ ב ס ל ו ב ק י ה ) א ו ת ו אני מ ז כ י ר ר ק ב ש ל מה ש ק ר ה מ א ו ח ר יותר( ,ד ו מ נ י כי הוא נ ש ל ח ע״י א ו ס ק ר ק ר ס נ י א נ ס ק י .נ א מ ר ב ו : מ ח ב ר י נ ו ה ט ו ב י ם ב י ו ת ר ר.וו .נ מ צ א אהד ב ב ו ד פ ש ט ואנו מ ב ק ש י ם מ מ ך לסייע לו )הוא ל א ציין א ת ה ש ם ב מ פ ו ר ש ל מ ר ו ת ש ה מ כ ת ב ה ג י ע ב א מ צ ע ו ת שליחים(. תהיתי מ י ה ו א ו ת ו ר.וו .ע ד שיום א ח ד ב פ א ל ׳ א ם ) ה מ ש ר ד הא׳׳י( הוצגתי בפני אדם ש ש מ ו היה רודי וויסהרץ .ב א ו ת ו ר ג ע ק ש ר ת י א ת ה ד ב ר י ם .רודי וויסהרץ בא מבנםקה־ביםטריצה והסתבר שאת אשתו הכרתי היטב עוד בילדותי ,ואני אכן ע ז ר ת י לו .א נ י מ ז כ י ר ז א ת כאן ,כי פ ג י ש ת י ה ב א ה ע ם ר ו ד י וויסהרץ ה ת ק י י מ ה ב ל ו נ ד ו ן מ ק ו ם בו ש י ר ת כ ש ג ר י ר צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה ב ל ו נ ד ו ן ת ח ת ה ש ם ר ו ד ו ל ף ביסטריצקי. )הוא ש י נ ה א ת שמו( .כ ח ב ר ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת נ ק ר א ל ש ו ב ל מ ו ל ד ת ו מיד ע ם פתיחת מ ש פ ט ס ל נ ס ק י ,ל מ ר ב ה המזל ל א נ ע צ ר ,א ך ה ו ד ח לפרופסור באוניברסיטה .מאז ממשרד ה ח ח והיה 1968הוא מ ת ג ו ר ר כ פ ל י ט ב ג ׳ נ ב ה .יש ב כ ך ללמד, אולי ,ע ל ג ו ר ל ם ש ל א נ ש י ם ו ע ל א ר ו ע י ם ש ו נ י ם ש ה ת ח ו ל ל ו ב ת ק ו פ ה זו. ד ר ך נ ו ס פ ת ב ה הייתי ב ק ש ר ע ם ה ה ת ר ח ש ו י ו ת ) ו א ש ר ק ב ע ה אולי ב מ י ד ת ־ מ ה א ת ע י ס ו ק י כיום במכון ל ע נ י נ י ם יהודיים ,א ו ת ו הזכיר ה י ו ש ב ר א ש ( היתד ,ב א מ צ ע ו ת ה מ ר כ ז ל ת י ע ו ד ,א ש ר ה ו ק ם ע״י ד׳׳ר א ר נ ו מ ר ט ו ן )ששמו א נ י מ נ י ח ידוע ל כ ו ל כ ם ( , במסגרתה ש ל א ו ת ה ס ו כ נ ו ת ס ע ד גדולה .היה זה מ ר כ ז מ י ו ח ד ל מ ח ק ר ותיעוד. הוא ה ב י ן ש ל א זו ב ל ב ד ש א נ ו חיים על אי ב ל י ב ה ש ל א י ר ו פ ה ה נ א צ י ת ,א ל א 119 עדיין ח פ ש י י ם י ח ס י ת .ב ש נ ת שאנחנו במטרה לאסוף 1943הוא ייסד מ ר כ ז זה גם מ ד ע ע ל ר ד י פ ו ת ה י ה ו ד י ם ב ה ו נ ג ר י ה וגם עדויות ר א י ה ר ב ו ת כ כ ל ה א פ ש ר , של לדעת מה ברצונכם אגשים ה מ ג י ע י ם אלינו .וזה ב ד י ו ק מ ה שעשינו .ו א ם 1944כ א ש ר נ ו ד ע עלה בגודלו של כל החומר אספר ל כ ם :בתשעה עשר במרץ לגו מ ח ד ש ו ת ה ב ו ק ר כי ה ג ר מ נ י ם פ ל ש ו ,ה ל כ ת י ל מ ש ר ד י ו ט ל פ נ ת י ל ש נ י י ם מ ע ו ז ר י ובמשך שעות כל להיסטוריה, הבוקר שרפנו את תום. החומר עד אכן זהו גדול אובדן א ך ל א ר א י נ ו אז כ ל ד ר ך א ח ר ת .ו ב כ ן זו ה י ת ה ד ר ך נ ו ס פ ת ל ד ע ת משהו על המתרחש. )ואיני זוכר א ת ה ת א ר י ך המדויק( נ ו ס ד ה ״ ו ע ד ת ה ע ז ר ה ו ה ה צ ל ה ״ .זה ואז ה ח ל כ א ש ר יום א ח ד ב א א ל י ק ס ט נ ר ,ש א ת ו הייתי ב ק ש ר י ע ב ו ד ה ה ד ו ק י ם ל מ ד י זמן .ב ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת באותו ״פועלי־ציון״ נאבקנו אלי פ ע ו ל ה בין ב ה ו נ ג ר י ה ב א ו ת ה ת ק ו פ ה היה ש י ת ו ף ותנועת ״כלל״ ,כנגד הברית של ״השומר־הצעיר״ עם ״המזרחי״. בעיקר על ס ר ט י פ י ק ט י ם ,ו ע ל ידי כ ך הייתי מ ק ו ר ב ו ה ר א ה לי מ כ ת ב מפלסטינה שהגיע לקסטנר. )כפי ש נ ק ר א ה אז(. לא הוא בא זכור לי מי ח ת ם ע ל ה מ כ ת ב ,ו ב מ כ ת ב ה י ת ה ה צ ע ה ל ה ק מ ת ״ ו ע ד ת ע ז ר ה ו ה צ ל ה ״ ,וכן ה ו צ ע ו ארבעה חברי ש מ ו ת של א נ ש י ם שיש ל מ נ ו ת לועדה .הוזכרו ק ס ט נ ר ,ב ר נ ד ו ע ו ד שגי ״פועלי ציון״ .ע ל י לציין כי מ מ ש נדהמתי .ק ס ט נ ר ש א ל א ו ת י מ ה ע ל י נ ו ו ה א ם ל ד ע ת י י ש ל ה י ע נ ו ת ל פ נ י ה .ה ש ב ת י לו ,כי ל ל א כ ל לעשות להיענות, ארבעה א ך אני מ ז ו ע ז ע מ כ ך אגשים מאותה ש ב ש ע ה ק ש ה זו מ ג י ע המפלגה עזרה ל״ועדת מכתב והצלה״, ספק המבקש בעוד למנות שהבעיה בעיה כללית .והוא המשיך ושאל מ ה אני מציע ל ע ש ו ת ועל כ ך להקים עלינו היא השבתי שיש ועדה ולשתף בה נציג אחד מ כ ל מפלגה .וכך התחילה מ ל א כ ת ההצלה. ש מ ש ת י א נ י כ נ צ י ג ת נ ו ע ת נ ו ו ה ו ח ל פ ת י א ח ר ־ כ ך ע״י א ו ט ו קומוי .ד ב ר בראשיתה נ ו ס ף שנעשה ,ו ז א ת ב ע י ק ר ב ק ו ש ט א מ ק ו ם בו י ש ב ו ש ל י ח י ם ש ל ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת , היה מ ש ל ו ח מ כ ת ב י ם ל א נ ש י ם שונים ,ש ב ה ם נ א מ ר כי מ ג י ע י ם פ ל י ט י ם ו י ש ל ה י ח ל ץ ל ע ז ר ה .ה מ כ ת ב י ם נ ש ל ח ו פ ש ו ט ב א מ צ ע ו ת הדואר .ו ה ם נ ש ל ח ו ל א ר ק ל ב ו ד פ ש ט )זו היתד• חצי צרה( כ י א ם גם ל ק ר פ ט אליא ש ה י ת ה ת ח ת ש ל ט ו ן צ ב א י . אגו ליגליים. ואז חשבגו שזה טירוף ,הרי ה מ כ ת ב י ם היו בפיקוח והפליטים ל מ ר ב ה ה מ ז ל נ מ צ א מ י ש ה ו שהיו לו ק ש ר י ם ע ם כתבנו וביקשגו שלא יוסיפו לשלוח מכתבים א ו ת ם ב ל ד ר י ם .ו מ א ו ת ו זמן )וזה היה ה ר ב ה ל פ נ י בדואר, בלדרים כי אם היו בלתי דיפלומטיים באמצעות (1944ה ח ל ה ה ת כ ת ב ו ת ס ד י ר ה ו א נ ו מ ס ר נ ו ד ו ח ו ת ש ב ו ע י י ם או חדשיים )אדם א ח ד כאן ודאי זוכר ז א ת ו ז ה מ ש ה ( . ה י ו ש ב ־ ר א ש שלנו ,פ ר ו פ ס ו ר ואגו ,ה צ ל י ח ל מ צ ו א ב א ר כ י ו ן כ ל ש ה ו א ח ד י ם מ מ כ ת ב י ם א ל ו ו ע ל י ל ו מ ר שהיו א ל ו .ז כ ר ו נ ו ת מ ע נ י נ י ם ביותר ,ע ל אותו ק ש ר ש ה י ה לנו. זה היה ה מ צ ב ע ד י ו ם ־ כ י פ ו ר ,1943היום בו ה ג י ע ה ה ק ב ו צ ה ה ר א ש ו נ ה ש ל אני כלשהי ה״גרופה״, הפליטים מפולין. זוכר שזה היה ביום־כיפור ובדרך נ ו ד ע ל ה ם באיזה ב י ת כ נ ס ת אני מ ת פ ל ל ,ק ר א ו ל י ל צ א ת ואז פ ג ש ת י ב פ ל י ט י ם ה ר א ש ו נ י ם מ ב י ן ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״) .אני מ ת כ ו ו ן ל ו מ ר מ ל ב ד ע ו ז י א ל ( ,ו ש ב ו ע שבועיים מ א ו ח ר י ו ת ר ה ג י ע ה ק ב ו צ ה נ ו ס פ ת ,ג ד ו ל ה ל מ ד י ,ו מ ק ב ו צ ה זו אחדים ג מ צ א י ם כאן באולם .מ א ו ת ו זמן ו א י ל ך ביליתי זמן ר ב י ו ת ר ב מ ח י צ ת ה ״ ג ר ו פ ה ״ מ א ש ר ב מ ח י צ ת ם ש ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ה בהונגריה .היתד! ל כ ך סיבה ,ל א ידעגו ע ב ר י ת 120 כלל ,וזו ה י ת ה א ח ת ה מ ג ב ל ו ת של ת נ ו ע ת נ ו ,כ ך ש ה ש פ ו ת ה מ ש ו ת פ ו ת ה י ח י ד ו ת היו ג ר מ נ י ת ואידיש ,אך ב ע י ק ר ג ר מ נ י ת ,כ ש ה ת ח י ל ו ל ה ג י ע א נ ש י ם מ א י ז ו ר בגדין. ומכיון ש י ד ע ת י ג ר מ נ י ת ט ו ב י ו ת ר מ א ש ר ח ב ר י ה א ח ר י ם ב ת נ ו ע ה ,ה פ כ ת י ל ה י ו ת איש הקשר ,ו י ד י ד ו ת ע מ ו ק ה צ מ ח ה ביני לביגם. ב ר צ ו נ י ל ס פ ר ע ת ה מ ש ה ו שיהיה מ ע נ י ן אולי מ ב ח י נ ה ה י ס ט ו ר י ת .אני מ ש ת ד ל ש ל א ל ס פ ר על פ ע ו ל ו ת י ה של ה ת נ ו ע ה באופן כללי .ב ט ו ח נ י כי ר ב י ם כ ת ב ו ע ל כך. אני יודע ש א ו ס י ב י ד ר מ ן ז״ל כ ת ב ע ל ה ת נ ו ע ה ה ה ו נ ג ר י ת ,כ מ ו ג ם ר ב י ם אחרים. כך שאיני מ ת כ ו ו ן ל ח ז ו ר ע ל ה ע ו ב ד ו ת ה כ ל ל י ו ת א ל א מ נ ס ה ל ה ב י א ב פ נ י כ ם פ ר ט י ם קטנים ,פ כ י ם ק ט נ י ם מן ה ה י ס ט ו ר י ה שייתכן והם ידועים ר ק ל י או ל מ ס פ ר ק ט ן של אנשים. מ ע ר כ ת ה י ח ס י ם ש ל נ ו ע ם ה ו נ ג ר י ם מ ס ו י מ י ם ה י ת ה מ ע נ י נ ת .יום א ח ד פ ג ש ת י ה ר ב ש ל ע י ר ה ו ל ד ת י )חייתי ב ב ו ד פ ש ט ,אך מ ו צ א י היה מ ע י ר ־ ש ד ה ( .ה ו א בבן ה ת ע נ י ן ב מ ע ש י ו מ א ח ר ו ה י ת ה ל נ ו ה י כ ר ו ת ר ב ת ־ ש נ י ם ש ו ח ח ת י א ת ו בגילוי .ה ו א א מ ר לי ש ב ר צ ו נ ו ל ה צ י ג נ י ב פ נ י ר א ש א ח ת ה מ ת ל ק ו ת של מ י נ י ס ט ר י ו ן ה פ נ י ם .זו ה מ ח ל ק ה שהיתר ,מ מ ו נ ה ע ל ק י א ו ק — מ ש ט ר ת הזרים ,ו ה ו א היה מ מ ו נ ה היתה עליה .אלו מ כ ם שהיו פ ל י ט י ם ב ה ו ג ג ר י ה יודעים א ת פ י ר ו ש ה ש ם קיאוק .היתד, בן־הרב אמר זו מ ש ט ר ת ה ז ר י ם ה י ד ו ע ה ל ש מ צ ה ש נ י ס ת ה ל ע צ ו ר א ת ה פ ל י ט י ם . לי כי ב ר צ ו נ ו ל ה צ י ג נ י ב פ נ י א ו ת ו א ד ם וכי ע ל י ל ס פ ר לו ע ל פ ע ו ל ו ת י נ ו .ש א ל ת י אותו ב ל ת י ל י ג ל י ת .הוא אם נ ט ר פ ה עליו ד ע ת ו ש ה ר י כ ל ה פ ע י ל ו ת הזו הינה הרגיע א ו ת י ו א מ ר ל י ש א ו כ ל ל ב ו א א ת ו ו ל ס פ ר א ת סיפורי ל ל א ח ש ש כי ה ו א מ א ד ע ם א ו ת ו א ד ם ש ש מ ו א נ ט ל ירושק ו כ ך מיודד סיפורי. את הלכתי וסיפרתי אתו ל א ס י פ ר ת י כ מ ו ב ן ה כ ל ,א ך ד ב ר י ם מ ס ו י מ י ם ס י פ ר ת י .ואז כרטיס־הביקור הכרטיס בהוסיפו: ש ל ו ו ר ש ם ע ל י ו ״רשאי ״בכל עת להיכנס בכל ש ת ת ק ל ב ב ע י ה כלשהי ,ת ו כ ל עת״, לבוא את הוציא הוא ומסר לי את ישירות אלי ל ל א ת י א ו ם מ ו ק ד ם ש ל פ ג י ש ה ו א נ י א ש ת ד ל לעזור״. פ ע מ י ם ר ב ו ת פ נ י ת י אליו .זכור לי כי ב א ח ת ה ה ז ד מ ג ו י ו ת ס י פ ר ת י ל ו כי ה צ ל ח נ ו כ ל ש ה י ל ה ש י ג ע ו ת ק ש ל ב ט א ו נ ה ה ר ש מ י של ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת )דומני בדרך כי נ ק ר א ״ ה ע ו ל ם ״ ( .ב א ו ת ו הגליון הופיע ד ו ״ ח מ י ש י ב ת ה ו ע ד ה פ ו ע ל ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ,א ש ר ב ה א מ ר מ ש ה ש ר ת ו ק )כפי שהיה קרוי אז( ,ו א נ י מ צ ט ט פ ח ו ת או י ו ת ר :״ישנן מ ד י נ ו ת מ ס ו י מ ו ת ה מ ג ל ו ת י ח ס אגושי כ ל פ י ה פ ל י ט י ם ה מ ג י ע י ם אליהן, ואת ז א ת ל א נ ש כ ח ב ת ו ם ה מ ל ח מ ה ״ .ב ר ו ר היה ש כ ו ו נ ת ו ל ה ו ג ג ר י ה .כ ש ס י פ ר ת י על כ ך ל א נ ט ל י ר ו ש ק ה ו א ש א ל א ם אוכל ל ת ת ל ו א ת העתון .ע נ י ת י ל ו :״ ר א ש י ת זהו ה ע ו ת ק היחידי ש ב ר ש ו ת נ ו ,א ש ר ב ד ר ך כ ל ש ה י הגיע אלינו ,ש נ י ת ה ו א כ ת ו ב עברית ולא תוכל להבינו״ .הוא ביקש לקבלו עם תרגום .ל ש א ל ת י ל ש ם מ ה דרוש ל ו ה ד ב ר ,ה ש י ב לי כי ב ר צ ו נ ו ל מ ס ו ר אותו ל ש ר ה פ נ י ם ע ״ מ ש ז ה י ב י א אותו ל י ש י ב ת ה מ מ ש ל ה .ש ר ה פ ג י ם ב א ו ת ה ע ת היה אנושי י ח ס י ת ) ה כ ל ה י ה אז יחסי(. ל ד ב ר י א נ ט ל י ר ו ש ק טען ש ר ה פ נ י ם ש ה ע ז ר ה ל פ ל י ט י ם ת י ר ש ם ל ז כ ו ת ה ש ל הוגגריה לאחר מלאתי המלחמה וע״י הבאת הדברים בפני הממשלה א ת בקשתו .הבאתי לו א ת ״העולם״ בצרוף יוכל לחזק את תרגום ,ואני מניח טיעונו. שהוא הגיע ל י ש י ב ת ה מ מ ש ל ה ה ה ו ג ג ר י ת .מ ה ד ב ר י ם ה ל ל ו נ י ת ן ל ר א ו ת א י ז ה א ד ם ה ו א היה .מ צ פ ו נ י מ י י ס ר נ י ל ע ת י ם ,ע ל כי ל א פ ע ל ת י ל מ ע ן יוכר כ א ח ד מ ח ס י ד י ־ א ו מ ו ת ־ 121 ה ע ו ל ם .ל א ע ש י ת י ז א ת מ ש ו ם ש ח ש ת ת י פן אזיק ל מ ע מ ד ו ב מ ש ט ר ה ק ו מ ו נ י ס ט י . א ח ד י ם מ כ ם ו ד א י זוכרים א ת ה ת ק ו פ ה ב ה נ ש ל ח ו ה פ ל י ט י ם מ פ ו ל י ן ל מ ח ו ז ו ת )הפליטים השונים מפולין. היהודים רשמית היו הם כולם אולם אריים, היה ידוע ה י ט ב מ י ה ם היהודים שביניהם( .ה א נ ש י ם ש ל נ ו נ ש ל ח ו למו־אץ׳ .ר צ י נ ו ש א נ ש י ם ב ב ו ד פ ש ט .פ נ י ת י אז ל א נ ט ל ו א מ ר ת י ל ו כי ש ו ל ח י ם א ת ה א נ ש י ם מ כ א ן יישארו והייתי ר ו צ ה ש כ מ ה מ ה ם יישארו .ש א ל ת ו : הם ״מדוע ,ל ש ם מ ה ?״ האנשים המסייעים לנו בפעילות הבלתי ליגלית״. אתו לדבר זוכר ב ח פ ש י ו ת כזו .1943 בשנת שאל הוא השבתי: תארו לעצמכם בכמה אנשים ״אלו שיכולתי מדובר ואיני א ם היו ש ל ו ש ה או ארבעה ,אולם זכור לי שליאון ב ל ט ו מ ו ש ק ו פ ר מ י נ ג ר היו ביניהם .ת ש ו ב ת ו ה י ת ה :״גש למזכירתי ,ו ה כ ת ב ל ה ב ק ש ה ב ש מ ו של כ ל א ח ד במקרה מהאנשים. נוסף ציין כי המבקש מדלקת סובל פרקים ועליו לרחוץ ב מ ר ח צ א ו ת ה מ ר פ א ש ל לו־קאץ׳ .המצא מ ש ה ו א ח ר ע ב ו ר ה ש ל י ש י והרביעי ,ח ת ו ם ב ש מ ם ,ו א נ י א א ש ר ו א ח ת י ם א ת ה ב ק ש ו ת מ ד ״ .ו כ ך א מ נ ם קרה .י צ א ת י מ מ ש ר ד ו ע ם ש ל ו ש ה או א ר ב ע ה היתרי שהייה ו ה א נ ש י ם ה ל ל ו ל א נ ש ל ח ו ל מ ח ו ז ו ת .ה ק ש ר האחרון ש ל י ע ם א ד ם זה היה יומיים ל א ח ר כ י ב ו ש הוגגריה .מ נ ו ס ,א ת ה ודאי ז ו כ ר זאת .ק ב ו צ ה מ א נ ש י ך א ש ר נ ס ע ו ל ו י נ ה ח צ ו א ת ה ג ב ו ל ל ה ו נ ג ר י ה יום יומיים כיבושה, לפני בגבול של הם ל א ידעו, כמובן, על הכיבוש הממשמש והם ובא, נעצרו ו נ ש ל ח ו ל כ ל א .ב א ת אלי ו ב ק ש ת ש נ ע ש ה מ ש ה ו בענין .ט ל פ נ ת י ל מ ש ר ד ו א נ ט ל יום או יומיים ל א ח ר הכיבוש ,ו א מ ר ת י לו ש ב ר צ ו נ י ל ש ו ח ח א ת ו על פ ל י ט י ם מ ס ו י מ י ם ש נ ע צ ר ו .ה ו א ה ש י ב :״ ט ל פ ן א ל י ב ע ו ד יומיים .אם אהיה עדיין ב מ ש ר ד י א ו כ ל ל ע ז ו ר לך״ .יומיים מ א ו ח ר י ו ת ר הוא כ ב ר ל א היה שם. ל א ח ר ה כ י ב ו ש נ ו ד ע ו ל נ ו כמובן ד ב ר י ם נ ו ס פ י ם ו ה י י ת י בין ה ר א ש ו נ י ם שראו א ת ה פ ר ו ט ו ק ו ל ש ל אושויץ ל א ח ר ש ק ס ט נ ר ק י ב ל אותו. לאחרונה תחת היתד! לי חוויה מענינת ביותר. הבי.בי.םי. הפיק סרט טלויזיה ה כ ו ת ר ת ״אושויץ ו ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת ״ .ה ת ח ק י ר נ י ם ב א ו ל מ כ ו ן ש ל נ ו ו ל ה פ ת ע ת ם ל ה ם כי נ ו ס ף על ס פ ר י ם ומסמכים ,ג מ צ א י ם ש ם גם א נ ש י ם שהם עדים התברר חיים מ א ו ת ה ת ק ו פ ה .א ח ד מ ה ם ה ח ל לראיין א ו ת י ו ש א ל :״ מ ה ה י ת ה ה ת ר ש מ ו ת ך מהפרוטוקול ש ל אושויץ י מ ה היתה ת ג ו ב ת ך כ ש ר א י ת א ו ת ו ?״ ניסיתי ל ח ש ו ב , ל נ ס ו ת ו ל ש ח ז ר א ת מ ח ש ב ו ת י ,ו נ ו כ ח ת י ש ל א היתד ,ל נ ו ת ח ו ש ת אסון כבד ,פ ו ר ע נ ו ת נ ו ר א ה ,ואז ש א ל ת י א ת עצמי כיצד ייתכן ש ל מ ק ר א ה פ ר ו ט ו ק ו ל ל א ה ב נ ו כי מ ש ה ו נורא מ ת ר ח ש .ו ת ש ו ב ת י למראיין היתה ש כ נ ר א ה ל א ה ז ד ע ז ע נ ו כי ידענו כבר, ל מ ע ש ה ,א ת כ ל מ ה ש נ מ ס ר ב פ ר ו ט ו ק ו ל ש נ כ ת ב ע ל ס מ ך ע ד ו ת ם ש ל שניים ש ה צ ל י ח ו להימלט מאושויץ ,ו א ש ר ר ק חיזקו א ת א ו ת ם הדברים ש כ ב ר היו ידועים לנו. אמגם ,ב פ ר ו ט ו ק ו ל ה ו ב א ו ה ד ב ר י ם ב י ת ר פירוט ,א ך ל מ ע ש ה ל א היו ב ג ד ר ח ד ש ו ת , ו ה ר ג ש ת י היא ) ח ש ב ת י על כ ך ר ב ו ת מאז( ש ל א היינו מ ס ו ג ל י ם להבין .ל א ניתן היה ל ה ב י ן א ת ה ש ו א ה כ ש ה י ד י ע ו ת ה ת ק ב ל ו כ מ ק ש ה א ח ת .ר ק כ ש ה ן חדרו ל ת ו ד ע ה טיפין טיפין ,ר ק כ ש ה מ י ד ע הגיע ב מ נ ו ת ק ט נ ו ת ,נ י ת ן ה י ה להבין ,ו ל נ ס ו ת ל ה ר כ י ב את ה ת מ ו נ ה כולה .כ ש נ מ ס ר ו תיאורים מ ל א י ם ע ל ה מ ת ר ח ש ,א נ ש י ם ל א האמינו, כי ה ד ב ר י ם היו מ ע ב ר ל ת פ י ס ה .וזו ג ם ה ס י ב ה ל כ ך ש ה ק ה י ל ה היהודית ב כ ל ל ה לא ה א מ י נ ה ,ל ה ו צ י א א ת הציונים ו ה א ו ר ת ו ד ו כ ס י ם שידעו. נ ו ס ף ע ל כ ך ה א מ י נ ו ב א מ ת ו ב ת מ י ם כי ה ו נ ג ר י ה שונה .א ת ה ס י פ ו ר ה ב א ש מ ע ת י 122 איני יכול ל ע ר ו ב לדיוקו ,אך אלו ה ד ב ר י ם אשר ס י פ ר ל י :יומיים או מקסטנר. שלושה ואמר לאחר הכיבוש פנה ק ס ט נ ר אל נשיא ה ק ה י ל ה היהודית, שטרן, סמוש ל ו :״ ב ר צ ו נ י ל ה ב ה י ר ל ך א ת מ ש מ ע ו ת הכיבוש .אני מ נ י ח כי ל א ת א מ י ן לי .אני נ ח ש ב כ ת ע מ ל ן ציוני )כידוע ל כ ם ל א היתד ,ד ע ה ט ו ב ה ב מ י ו ח ד על הציונים( ו ל כ ן יש ל ה נ י ח כי ל א ת א מ י ן ל ד ב ר י .ה ר ש ה לי ,אפוא ,ל ה ב י א ב פ נ י ך פ ל י ט י ם — א ח ד מוינה ,א ח ד מ ס ל ו ב ק י ה ,א ח ד מ ק ר ו א ט י ה ו א ח ד מפולין .ה ק ש ב ב נ פ ר ד ל ע ד ו ת ו של כ ל א ח ד מהם ,ו ל א ח ר ש ת ש מ ע א ת סיפוריהם ,ת ו כ ל ל ר א ו ת ש ק י י מ ת מ ת כ ו נ ת א ח ת .ב ת ח י ל ה על היהודים ל ה י ר ש ם ,ל א ח ר מכן מ ג י ע ת ו ר ה ט ל א י ה צ ה ו ב ,ל א ח ר מ כ ן ש ו ל ל י ם מ ה ם א ת מ כ ש י ר י ה ר ד י ו והטלפון ,ו ל ב ס ו ף מ ר כ ז י ם א ו ת ם יחד .מ ת ו ך ת י א ו ר י ה ם ת ו כ ל ל ק ב ל א ת ה ת מ ו נ ה כ ו ל ה ו ת ו כ ל ל ד ע ת מ ה ע ת י ד ל ק ר ו ת ג ם פה״. ו ל פ י ד ב ר י ו של ק ס ט נ ר ע נ ה ל ו ש ט ר ן :״ א ל ת ב י א פ ל י ט י ם אלו בפני .ה א ר צ ו ת , מ ה ן ב א ו שונות .מ ע ר כ ת ה י ח ס י ם ש ל נ ו ע ם ה ה ו נ ג ר י ם שונה לחלוטין .ד ב ר י ם כ א ל ו ל א יוכלו ל ק ר ו ת כאן״. ו ב כ ן אלו היו הקשיים שהיו כ ר ו כ י ם ב י ד י ע ת ה מ ת ר ח ש .מ כ א ן א ע ב ו ר ל נ ו ש א השני .ע ל י ל ה ו ד ו ת כי נ ו ש א זה מ מ ש י ך ל ר ד ו ף אותי ,וזוהי ה ש א ל ה ,ה א ם ע ש י נ ו די י ה א ם פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה ש ל נ ו היו מ ס פ י ק ו ת י י ואני מ ד ב ר כאן ,כ ב ו ד ה י ו ש ב ראש, כפי ש א ת ה א מ ר ת ״ ב ל י אידיאליזציה״. ר א ש י ת ,איני בא ל ב ק ר א ת מ ע ש י ה ג ב ו ר ה של ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת ו ש ל ח ב ר י נ ו אנו ש פ ע ל ו ר ב ו ת ב מ א מ ץ ה ה צ ל ה .אני ח ו ש ב ש כ ל א ח ד ו א ח ד ע ש ה א ת המכסימום ש נ י ת ן היה ל ע ש ו ת .ה ש א ל ה ש א נ י מ ע ל ה היא ה א ם ב ג י ש ה הכוללת ל נ ו ש א ה ה צ ל ה היה ד י י ייתכן ו א ח ת ה ס י ב ו ת ל כ ך שאיני נוהג ל ש ו ח ח ע ל נ ו ש א היא ש מ צ פ ו נ י אינו ל ג מ ר י גקי .דאגנו ,אומנם ,להפיץ בין ח ב ר י נ ו א ת השואה, ה מ י ד ע שהגיע .כפי ש ה ס ב ר ת י קודם ,היה ב ת נ ו ע ת נ ו ארגון על ב ס י ם ת א י ם ,ו א נ ו שלחנו לא ש ל י ח י ם ל ע ר י ־ ה ש ד ה ה ש ו נ ו ת כדי ל מ ס ו ר א ת אשר היה ל ו ע לנו .א ב ל ד א ג נ ו ל ה ז ה י ר א ת היהודים כ כ ל ל ,ו א נ ו היינו היחידים שיכלו ל ע ש ו ת זאת. אני ער ל כ ל הקשיים שהיו קיימים ,ואני בטוח ,ש א ם יתקיים דיון ב נ ו ש א ,יהיו ש י א מ ר ו ש ל א היה ח ו פ ש ת נ ו ע ה וכן ש א נ ש י ם ל א ה א מ י נ ו ל ד ב ר י ם ) כ פ י ש ע ו ל ה מן ה ד ב ר י ם ש ס י פ ר ת י זה ע ת ה ( .י ת ר ה מ ז א ת ,היו א נ ש י ם א ש ר ב ת ג ו ב ה ל ד ב ר י ם שהשמעת אפילו ב א ז נ י ה ם על המתרחש, טענו שאינך אלא מ פ ת סיפורי זוועה ,והיו שאיימו ל ה ס ג י ר א ת ה מ ס פ ר ל י ד י ה מ ש ט ר ה .ו ל מ ר ו ת כ ל ז א ת מ ק נ נ ת בי ה ה ר ג ש ה ש נ י ת ן היה ל ע ש ו ת יותר. ו ש ו ב ב ר צ ו נ י ל ח ז ו ר ו ל ס פ ר ע ל ב ו א ם של ח ב ר י נ ו מפולין .ה מ ש מ ע ו ת ש ל ב ו א ם ל א ה ת מ צ ת ה ר ק ב כ ך ש מ א ו ת ו זמן י כ ו ל נ ו גם א נ ח נ ו ל ת ר ו ם א ת ח ל ק נ ו ל מ א מ ץ הגדול, על ידי הושטת סיוע לפליטים. בואם, היה עבורנו הרבה יותר מכך. ה ם האירו א ת עינינו ל ר א ו ת ב מ ה ,ל מ ע ש ה ,מ ד ו ב ר .מ ה ם ל מ ד נ ו ל א ר ק ש י ר י ם כמו ״עס השתלשלות )איני ברענט״ או שימוש בנשק. בעיקר למדנו מהי המשמעות של כל הענינים .א ב ל א פ י ל ו ה ם ל א הציעו ל ה ז ה י ר א ת כ ל יהודי ה ו נ ג ר י ה ב א ל ג נ ו ת ם כי ה ם ב א ו מ ת נ א י ם ש ו נ י ם ל ג מ ר י ( .אולם ה ם ע ש ו מ ע ש י ם א ח ר י ם ש ע ל י ה ם אהיה ל ה ם ת מ י ד א ס י ר הודה. אני זוכר ,ב ת ק ו פ ה מ א ו ח ר ת יותר כ ש ה ו נ ה ג ב ה ו נ ג ר י ה ה ״ ש ו ץ ־ פ א ס ״ ,ד ר כ ו ן ה ח ס ו ת , היינו א נ ח נ ו אמורים ל ק ב ל ד ר כ ו נ י ח ס ו ת שוייצריים .ל פ ת ע ה ס ת ב ר ,ש א נ ח נ ו מ ז י י פ י ם 123 ד ר כ ו נ י ם ,ו ב מ ק ו ם 7800שהיו א מ ו ר י ם ל ה י ו ת ה י ו א ו ל י .78000ה ש ל ט ו נ ו ת ב י ק ש ו ר ש י מ ה ש ל כ ל 7800 האנשים לדרכון. הזכאים הזכאות היתד. על מבוססת ה ס ר ט י פ י ק ט י ם ל פ ל ס ט י נ ה מ ש ו ם ששוייץ ב ה י ו ת ה נ י י ט ר ל י ת ,ייצגה א ת ה א י נ ט ר ס י ם ש ל ב ר י ט נ י ה ולכן ג ם א ת א ל ו ש ל פ ל ס ט י נ ה .ע ל י ה ו ט ל ה ה א ח ר י ו ת ל ה כ נ ת ר ש י מ ה ש ל 7800ה ז כ א י ם ל ד ר כ ו נ י ם ,ש נ ע ש ת ה ב א ח ד מ ב נ י נ י ה ק נ ס ו ל י ה השווייצרית .ואז באו אלי כמה חברים מפולין )ואיני ר ו צ ה שמות( להזכיר ״זיגפריד, ואמרו: א ס ו ר ל ך ל ע ש ו ת ז א ת .א ל ת מ ס ו ר כ ל ר ש י מ ה .ז א ת ל מ ד נ ו מנסיוננו .א פ י ל ו א ם א ת ה ס ב ו ר ש ה ר ש י מ ה נ ו ע ד ה ל ה צ ל ה ,א ת ה ע ת י ד ל ה צ י ל א ת א ו ת ם 7800ו ל ח ר ו ץ א ת ד י נ ם ש ל ה א ח ר י ם למוות״. ל א נ י ת ן היה ל ס ר ב ל מ ס ו ר א ת ה ר ש י מ ה כיוון ש ה ה ו ר א ה נ י ת נ ה ע״י ה ש ל ט ו נ ו ת מצאתי תחבולה .בהכנת הרשימה הועסקו כ־ 20נשים — הדפסת רשימה ולכן ש ל 7800אינה ענין ש ל מ ה ב כ ך ,כ א ש ר ה ר ש י מ ה ה י ת ה מ ו כ נ ה גיליתי ב ה מ ס פ ר טעויות ,ק ר ע ת י א ו ת ה ו ד ר ש ת י ש י ד פ י ס ו א ו ת ה מ ח ד ש ו כ ך ע ש י ת י ע ו ד פ ע מ י ם א ח ד ו ת . ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ל א הגיעה ר ש י מ ה זו ל י ע ד ה .ו ע ת ה א נ י אומר ד ב ר ש מ ע ו ל ם ע ו ד אסיר תודה ל א א מ ר ת י והוא ,ש ע ד יומי ה א ח ר ו ן א ה י ה לאותם חברים מפולין ע ל שהזהירוני ,כי יש ל ה נ י ח ש א י ל ו ל א כ ן ל א הייתי יכול ל ח י ו ת ע ם מ צ פ ו נ י . נםיון א ח ר שהיה ל י ק ש ו ר ל ע ב ו ד ת י ב א ו ת ה ס ו כ נ ו ת ־ ס ע ד שהזכרתי .ב ש ל ב י ם ה ר א ש ו נ י ם ה ת ח י ל ו ל ר כ ז א ת היהודים ,ל א ב ג י ט ו כ י א ם בדירות .ב ב ו ד פ ש ט נ ז ה ר ו ש ל א ל ה ק י ם גיטו מ פ נ י ש ח ש ב ו ש א ם י ו ק ם גיטו ,ה ו א ל א ייפגע מ ה פ צ צ ו ת מ ה א ו י ר , ב ע ו ד ש כ ל ש א ר ח ל ק י ה ע י ר יופצצו .ל כ ן במטרה העיר כידידינו למנוע א ת ה ע ד י פ ו שהיהודים יגורו ב כ ל הפצצתה על ל י הטובים .ל כ ן ש י כ נ ו שתיים הבריטים שלוש והאמריקאים, אותם מ ש פ ח ו ת ב כ ל דירה .ה ם פ נ ו חלקי ראו אל ע ו ב ד י ה מ ו ס ד ו ת היהודיים השונים — ה מ ו ר י ם ,ע ו ב ד י ה מ ד י נ ה ואחרים והורו ל ה ם ל צ א ת ב ק ב ו צ ו ת ב נ ו ת ש נ י אנשים ,כ ד י ל ה ס ב י ר ל י ה ו ד י ם מ ה עליהם ל ע ש ו ת ו כ י צ ד להתארגן למגורים בדירות ו ב ב ת י ם מסוימים .היה עליהם לפנות לאנשים עליהם ו ל ה ס ב י ר ל ה ם א ת ד ר י ש ת ה ג ס ט פ ו ב צ ו ר ה א נ ו ש י ת ו ב ד ר כ י נועם ,א ך ע ם זאת ל ה ב ה י ר ל ה ם ,כי זוהי ה ו ר א ת ה ג ם ט פ ו ו י ש ל ק י י מ ה .ג ם א נ י הייתי בין ה מ ס ב י ר י ם ו י ח ד ע ם א ד ם נ ו ס ף הוטל ע ל י נ ו ל ע ס ו ק ב כ ך ב מ ש ך יומיים שלושה .ל א ח ר חצי י ו ם ח ז ר ת י ו ה ו ד ע ת י שאינני מ ו כ ן ל ע ש ו ת ז א ת .ל א י ד ע ת י מ ה התוצאות ,א ב ל הודעתי שאינני מוכן לעסוק ב כ ך . לבקש עלולות להיות ב ע צ ם כ ל מ ה ש נ ד ר ש היה מ א נ ש י ם ל ע ב ו ר מ ד י ר ה א ח ת ל א ח ר ת ,א ך א נ י ח ש ת י ש א נ י מ ש מ ש ככלי, ו ל ז ה ל א הייתי מוכן .ע ל י לציין כ י כ כ ל ה י ד ו ע ל י ה י ו ר ק שניים שסירבו .כ ל האחרים בצעו א ת המוטל עליהם באורח א נ ו ש י ו מ כ ו ב ך כ כ ל שניתן ,א ך בכל ז א ת היה ב כ ך משום עשיית מ ל א כ ת הגסטפו. ועכשיו שייך ברצוני ל מ ע ש ה ל פ ר ק ״ מ ה ידענו״ .ב ת ש ע ה ע ש ר ב מ ר ץ 1944נ ו ד ע ל נ ו מ ח ד ש ו ת ה ב ו ק ר ע ל הכיבוש. שהיו לספר משהו מחויותי האישיות בבית־הסוהר. סיפור זה בעקבות זאת התכנסנו, פעילים כ ב ר ב״ועדת העזרה וההצלה״ אחדים ממנהיגי התנועה הציונית ו ב מ ו ס ד ו ת אחרים .נ א ס פ ו כ ע ש ר ה ש נ י ם ־ ע ש ר איש .ע ד היום א נ י זוכר ש ז ה ה י ה ב ק פ ה ל ו ע ב ב ו ק ר יום ראשון ש ע ה ש כ ל ה א נ ש י ם נ מ ו א ת ש נ ת ם ,ב י ת ה ק פ ה ה י ה ר י ק מ א ד ם ואנו יכולנו ל ש ב ת , כ ת ר י ס ר אנשים בפינה ,מ ב ל י שאיש יאזין ל נ ו .כ ו ל ם ה י ו ש ם :ק ס ט נ ר ו ב ר נ ד וקומוי 124 ו כ ל ה ש א ר .ויש ב כ ך כדי ל ה ו כ י ח כי ד ע נ ו ה ר ב ה . שהות ללא את המשימות תכננו העומדות חילקנו בפנינו. לארבעה אותן ת ח ו מ י ם :ה א ח ד ה י ה מ ס מ כ י ם א ר י י ם ; ה ש נ י ה י ה גיוס כ ס פ י ם ,מזון ,ו כ ד ו מ ה ; השלישי ב ר י ח ה ו ה ר ב י ע י בונקרים .ב ת ו ך ה ת נ ו ע ה ש ל נ ו ה ת מ נ י ת י א נ י ל פ ע ו ל ב נ ו ש א היה הבריחה. ת פ ק ד י היה ל ש ל ו ח א נ ש י ם ל ר ו מ נ י ה .אינני זוכר כ מ ה א נ ש י ם ה צ ל ח ת י להבריח. ה ם נ ס ע ו ב ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת ב נ ו ת א ר ב ע ה ע ד חמישה אנשים ,א ב ל היו ק ב ו צ ו ת ר ב ו ת למדי .ואז יום א ח ד ביוני נ ע צ ר ת י ,ו ל א ד ע ת י מדוע ,מ ש ו ם ש נ ע צ ר ת י בה לא התגוררתי כבר במשך זמן־מה. בדירתי, זכור לי ש א ת ה ל י ל ה ש ל פ נ י כן •עשיתי ב מ ק ו ם כ ל ש ה ו ,ב ח ב ר ת ק ב ו צ ה ג ד ו ל ה ל מ ד י .איני זוכר היכן זה היה בדיוק ,נ ד מ ה לי ש ז ה היה בזוגלו .ה מ ק ו ם ל א מ צ א חן ב ע י נ י .ה ו א ל א נ ר א ה לי ב ט ו ח די הצורך .ואכן צ ד ק ת י .יומיים מ א ו ח ר י ו ת ר נעצרה כל לדירתי ב ל ו ו י ת א ח ד ה ח ב ר י ם מפולין ,שהיה אריים, של הקבוצה, ובדעתנו אולם אחר־כך היה לזייף הם היתרי־מעבר הצליחו ל ב ר ו ח .ובכן, מומחה של בבוקר בהכנת מסמכים, עם הגסספו, שבתי מסמכים וחותמות חתימות ה ג ס ט פ ו ,ד ב ר ש נ ח ש ב ל ש י א של זיוף מ ס מ כ י ם .ע מ ד נ ו ל ה ת ח י ל לעבוד ,היה ש ק ט ל ג מ ר י ,כי א מ י ו א ח ו ת י כ ב ר ל א ה ת ג ו ר ר ו שם ,והגה ל א ח ל פ ו מ ס פ ר ד ק ו ת ו ג ש מ ע ה ד פ י ק ה על ה ד ל ת — ג ס ם פ ו .כ פ י ש א מ ר ת י ק ד ם ,ל א ש ה י ת י בדירה ב מ ש ך ה ל י ל ה ,ו ה ג ע ת י ר ק ב ס ב י ב ו ת ה ש ע ה ע ש ר ב ב ו ק ר .ה א ד ם ש נ כ נ ס היה ה מ ת ו ר ג מ ן ש ל הגסטפו. הם מ א ח ר שלא כולם דיברו גרמנית ,ואנשי הגסטפו דיברו גרמנית בלבד, ת מ ד ע ם מ ת ו ר ג מ ן הוגגרי א ש ר היה הלכו בהונגריה. אחד מה״פולקסדויטשה״ שחיו מ ת ו ר ג מ נ י ם א ל ו ל א ק י ב ל ו ה כ ש ר ה ש ל שוטרים ,כ מ ו ב ן .מ א ו ח ר י ו ת ר ה ס ת ב ר ל י ש ה ם הגיעו ב ש ע ו ת ה ע ר ב או ה ל י ל ה ב מ ט ר ה ל א ס ו ר אותי ,א ו ל ם מ כ י ו ן מ צ א ו א ו ת י ה נ י ח ו שאגי שלא והסתתרו הלילה לד דירת ע ת ד ל ה ג י ע ה ב י ת ה ,ו ל כ ן ה ם חיכו האחראי על הבנין. הגעתי משלא במשך בבוקר, כל פקעה ס ב ל נ ו ת ו ש ל איש ה ג ס ט פ ו והוא ה ח ל י ט ל ח פ ש נ י ב מ ק ו ם ע ב ד ת י .ל מ ז ל י ל א נ מ צ א ת י שם ,וע״י ד י ר ת י ה ו א השאיר א ת ה מ ת ו ר ג מ ן כ ד י ש י ח כ ה לי ,ו ה ל ה — כ א מ ו ר — ל ד י ר ת י זמן ק צ ר אחרי ש ה ג ע ת י .כ פ י ש צ י י נ ת י הוא ל א היה ש ו ט ר מ א ו מ ן נכנס היה ובעצם ט י פ ש גמור. הוא ביקש מחברי בדירה. להשתהות כאשר הגעתי ל ד י ר ת י ה ב י ג ו ת י ,ע ל פ י הרמז ש ל ח ב ר י ,מ ה מ ת ר ח ש שם .ח ב ר י געל א ת ה ש ו ט ר וקיוה ש כ ך אוכל לברוח. בחדר האחראי באותו רגע נ פ ת ח ה ד ל ת המעלית וממנה יצא ע ל ה ב נ י ן ב ל ו ו י ת אדם נ ו ס ף ,א ו ת ו ל א ה כ ר ת י .הוא פ נ ה אלי ו ש א ל : ״ ה י כ ן מ ת ג ו ר ר מ ר ר ו ט ך״ ב א ו ת ו ר ג ע ה ת ח ו ו ר ל י כי זהו איש ה ג ס ט פ ו שחזר .הוריתי לו ב א צ ב ע לכיוון מ ס ו י ם ו ה ת ח ל ת י ל ב ר ו ח ב מ ו ר ד ה מ ד ר ג ו ת .מ ב נ ה ח ד ר ה מ ד ר ג ו ת ה י ה כ ז ה ש ב ע ר ך ב מ ח צ י ת ן נ י צ ב קיר .ב י ג ת י י ם ה ח ל ה מ ת ו ר ג מ ן ל ה ק י ש ע ל ה ד ל ת . לי כ ב ר יתרון של מחצית הקומה ,והקיר מ נ ע היה מבלי את ה א פ ש ר ו ת ל י ר ו ת בי. ל ח ש ו ב ,מ ש ו ם ש ל א היתר .לי א פ י ל ו ש נ י ה ל מ ח ש ב ה ,נ י ס י ת י ל ה ג י ע א ל ה ר ח ו ב ,כ י ד ע ת י ש א ם אצליח ל ה ג י ע ל ר ח ו ב יש לי ס י כ ו י ל ה י נ צ ל . ל א ל ו מ ב י נ י כ ם ש א י נ ם מ ה ו נ ג ר י ה ,א ס ב י ר כי ב ה ו נ ג ר י ה היתד .ת ו פ ע ה מ ע נ י נ ת . לאדם ש נ ע צ ר ב ר ח ו ב והצליח ל ע ו ר ר מ ה ו מ ה ) ג ע ו ו א ל ד גדול( — היה סיכוי ט ו ב להשתחרר, ההונגרי כי הגרמנים העדיפו לעשות את מלאכתם בשקט, מבלי שהציבור ד ע ע ל מ ע ש י ה ם .כ ש ח ש ב ת י ש א ם א ג י ע ל ר ח ו ב יש ל י סיכוי להיגצל, 125 ל א ידעתי ,ש כ א ש ר ה ם נ כ נ ס ו ל ב נ י ן כלשהו ,ה ם דאגו ל נ ע ו ל א ת ד ל ת ה כ נ י ס ה ל ב נ י ן .ו כ ך נ י צ ב ת י מ ו ל ה ד ל ת ה נ ע ו ל ה ע ד ש ה ם הגיעו אלי ו ל ק ח ו א ו ת י ב ח ז ר ה . צורך אין להרבות בפרטים על האישי״ ה״טיפול שזכיתי לאחר לו שנעלתי איש גםטפו ב ד י ר ת י .ל כ ו ל כ ם י ש ג ם דמיון ו ג ם נסיון אישי .ה ם ל א ל ק ח ו א ו ת י ה ג ס ט פ ו ע ל ה ר ש ו ו א ב ,כ י א ם ל ב י ת ־ ה ס ו ה ר ב ת ו ך העיר .ל א ח ד י ם מ ה ם למטה היה ודאי ה״עונג״ ל ה י מ צ א בין כ ת ל י ו של והם ב י ת ־ ס ו ה ר זה .ושם ה ח ל ו ל ה כ ו ת נ י . שאלה עשו ז א ת ב ד ר ך מ ת ו ח כ מ ת ל מ ד י .ה ם היכו אותי בכדי ש א ש י ב ע ל א ח ת ו ה י א :ה י כ ן אמי .ה ם ר א ו ב ד י ר ת י ב ג ד י נ ש י ם ו ל ש א ל ת ם :״ ש ל מ י ה ב ג ד י ם ?״ השבתי לאמי. כי ה ם שייכים הם ה מ ש י כ ו ושאלו ״היכן א מ ך ?״ נמצאת )זו היתד .דרכם ,א ס ר ו א ת האם ,ה א ד ם גשבר ,ואז יכלו ל ע ש ו ת בו כ כ ל ה ע ו ל ה ע ל רוחם( .ה א מ ת היא ש מ ק ו ם ה י מ צ א ה ש ל א מ י ל א היה ל ו ע לי .איני יודע מ ה ע ל ו ל ל ק ר ו ת א ח ר י ה מ כ ו ת ,ל ו א י ד ע ת י זאת .ואני אומר ז א ת מ ש ו ם ש ז ה ו נ ס י ו ן היה מ ע נ י י ן ביותר .היכו אותי ב מ ש ך ש ע ו ת א ר ו כ ו ת ,כ ש ה מ כ ו ת מ ל ו ו ת ב ש א ל ה בלבד: ״היכן א מ ך ך״ ו מ ש א מ ר ת י ש א י נ י יודע ,אמרו שאני מ ש ק ר .ו כ ך ה מ ש י כ ו להכותני יותר, את מבלי שידעתי מ ה בעצם הביא למעצרי .את התשובה קיבלתי מאוחר כשהגיע א ד ם מ ק ל ו ז ׳ ו ה ו ד י ע ל י ש ב א ל ק ח ת נ י א ת ו ל ק ל ה ׳ . הבנתי כי ה ם תפסו על הגבול קבוצה שהם שברחה .כנראה הסיסמה המוסכמת לאות שהצליחו לחצות את באותו הצליחו ה ק ב ו צ ה ה א ח ר ו נ ה ש ש ל ח ת י ,כ י מ ה ם עדיין ל א ק י ב ל ת י ב ח ז ר ה ועליו אחת הגבול. רגע לתפוס הפתק את שתפסו כנראה ק ב ו צ ה זו ,ו מ פ י ה ם נ ו ד ע ל ה ם שמי .ע כ ש י ו ל פ ח ו ת ידעתי מ ד ו ע נ א ס ר ת י .כ א ש ר המשיכו ל ה כ ו ת נ י ה ח ל ט ת י ב ש ל ב מ ס ו י ם ל ו מ ר כי אמי נ מ צ א ת ברומניה .ל ש א ל ה ״כיצד הגיעה ל ש ם י ״ ה ש ב ת י כי היא ח צ ת ה את הגבול בדרך בלתי ליגלית. אז י ד ע ת י כ ב ר כי ע י ס ו ק י זה י ד ו ע ל ה ם ,ו כ ך י כ ו ל ת י ל ה ק ל מ ע ל י א ת ל ת צ ם . — ״ובכן ,מ ד ו ע ל א א מ ר ת ל נ ו ז א ת מ י ד ?״ — ״ ל א ה ע ז ת י ל ו מ ר ל כ ם מ פ נ י שזוהי פ ע ו ל ה ל א ל י ג ל י ת ״ . ואז ש י פ ש ף ה ח ו ק ר א ת ידיו ב ה נ א ה ו א מ ר ״הנה ,ה צ ל ח נ ו ל ה ו צ י א ז א ת מ מ ך ״ . ומאותו ר ג ע ה ח ל ט ת י ש א ם זוהי ד ר ך פ ע ו ל ת ם ,גם אני יכול לפעול לפי כללי ה מ ש ח ק ש ל ה ם .כ ש ה י ו ש ו א ל י ם א ו ת י ב ד ב ר א נ ש י ם מסוימים או ארועים מ ס ו י מ י ם , נתתי להם להכותני במשך ש ע ת י י ם ־ ש ל ו ש ,ע ד אשר ה ג ע ת י ל ק צ ה כוח הסבל שלי ,ואז ס י פ ר ת י ל ה ם ש ק ר גמור .ו ה ם ש י פ ש פ ו ידיהם ב ה נ א ה על כי ה צ ל י ח ו ״להוציא״ מ מ נ י א ת ה ד ב ר י ם .א נ י מקוד .ש א י ש מ א ת נ ו ל א י ז ד ק ק ל ש י ט ה זו ,ש י ט ה ש ל א ה מ צ א ת י אותה ,א ל א ה ג ע ת י א ל י ה ב ד ר ך המזל והמקרה .ב צ ו ר ה כ ז א ת ע ל ה בידי ,ש ל א ל מ ס ו ר ל ג ר מ נ י ם ו ל ו א ג ם ש ם א ח ד או כ ת ו ב ת א ח ת .ע ל י ל ו מ ר כי י י ת כ ן ו ל א ה ש ג ת י ר ב ו ת בחיי ,א ך ע ל מ ע ש י א ל ו אני גאה. אולם ב כ ך עדיין ל א ת מ ו הקשיים .ביום ה מ ח ר ת ה ם ע ר כ ו ח י פ ו ש ב ד י ר ת י והריקו א ו ת ה לחלוטין .ה ם נ ט ל ו מ ש ם מ ס מ כ י ם ו ה ר ב ה ת צ ל ו מ י ם .בין ה ת צ ל ו מ י ם היה ת צ ל ו ם י פ ה ש צ ו ל ם ח ו ד ש ל פ נ י כן ,כ א ש ר עוזיאל ל י כ ט נ ב ר ג ו מ ו ש ק ו פ ר מ י נ ג ר ע ז ב ו ב ד ר כ ם ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .ב ת צ ל ו ם נ ר א ו גם ליאון ב ל ט ואנוכי .ה ח ו ק ר י ם ש א ל ו ל ז ה ו ת האנשים .ה צ ב ע ת י ע ל ע ו ז י א ל ו נ ק ב ת י בשמו .ל ש א ל ה :״היכן ה ו א ?״ ה ש ב ת י כי נסע לפלסטינה ,לאהריו — מושקו פרמינגר, בפלסטינה. משהגעתי לליאון ב ל ט א מ ר ת י כי זהו ע ק י ב א א ו נ ג ר )שהיה ח ב ר ״המזרחי״ ש ע ל ה גם הוא ל א ר ץ ־ 126 ולשאלתם ישראל(. הימצאו למקום כי השבתי הוא גם המשכתי בפלסטינה. ו ה ס ב ר ת י כי ה ת צ ל ו ם נ ע ש ה ל כ ב ו ד נ ס י ע ת ם ,כעין ת צ ל ו ם פ ר י ד ה .ש מ ח ת י ש ה צ ל ח ת י ל ה י ח ל ץ מ ה ע נ י ן מ ב ל י ל ה ז כ י ר א ת ליאון ב ל ט .א ו ל ם צ ח ו ק הגורל ,כ ע ב ו ר יומיים מופיע ל י א ו ן ב ל ט ב א ו ת ו ב י ת ־ כ ל א .הוא נ ע צ ר ב ס מ ו ך ל א י מ ר ג י ט ס י ג ט ו ה ו ב א לאותו הכיר בית־כלא. נ ח ק ר הוא ע״י ל מ ר ב ה המזל, גסטפו איש שלא אחר א ת ה ת צ ל ו ם ו ל א יכול היה ל ז ה ו ת ו .איני יודע מ ה היה ק ו ר ה אילו זה היה א ח ר ת . ו ל ס י ו ם ,כ מ ה מ ח ש ב ו ת ל א ע ל ה ת נ ו ע ה או ה מ ח ת ר ת ,כי אם על ה מ צ ב הנוכחי. עלינו עברו האנטישמיות חודשים כששה בחיים קשים היינו היהודיים. להתחדשות עדים ו ל ה ת ח ד ש ו ת ה של ת ע מ ו ל ת ־ ש ט נ ה ,ב ע י ק ר ע ל ר ק ע ה מ ל ח מ ה ב ל ב נ ו ן ) ב מ י ו ח ד ה ת ע מ ו ל ה ב ע ת ו נ ו ת ( .ואני מ נ ס ה ל נ ת ח א ת ה מ ס ת ת ר מ א ח ו ר י כ ל ה ת ו פ ע ו ת )וזאת כ ב ר ב מ ס ג ר ת עבודתי המקצועית( הללו, כל־כך לא ב י ש ר א ל ,א ו ל ם ל מ ר ו ת ז א ת אני מ ש ו כ נ ע כי ה צ ד ק עמי .ב מ ר ב י ת ה מ ק ר י ם היו התופעות היהודים, נגדנו בידיעה ש ד ע ו ת י אינן מ ק ו ב ל ו ת של תופעות של הזלזול אנטישמיות. ושל ביהודים לא הנסיון אנטישמיות לפגוע במובן בזכויות של היהודים. שנאת הדעות ה ו ש מ ע ו ע׳׳י א נ ש י ם הידועים ל נ ו כ א נ ש י ם ל י ב ר ל י י ם ו מ ת ק ד מ י ם ) .מעניין ש א ת ה ד ע ה ש ג י ב ש ת י לעצמי ,ש מ ע ת י לציין, האנטישמיות, בדיוק הסופר מ פ י ו של בקונגרס שעסקה בנושא בישיבה ה צ ר פ ת י פ י נ ק ל ק ר א ו ט א ש ר הוזמן ל נ א ו ם ,ו א מ ר א ת א ו ת ם ה ד ב ר י ם ( .א ח ת ה ס י ב ו ת ל ת ו פ ע ו ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ק ש ו ר ה בשואה. העולם, מעין ובמיוחד באירופה ,חיים הלא־יהודים ת ס ב י ך אשמה ,ת ס ב י ך א ש מ ה מטפיסי. למעלה כבר משלושים שנה עם א מ נ ם אין מ ו ד י ם בו ,או מ ז כ י ר י ם אותו ב מ פ ו ר ש ,א ך אני מ ש ו כ נ ע ש ה ו א קיים. קל לא כשחוזרים פסולים, וטענו לחיות ארוכה תסביך והדבר ו מ ז כ י ר י ם א ו ת ו ב כ ל ה ז ד מ נ ו ת .ולכן ,כ א ש ר ע ש י נ ו אנו מ ע ש י ם שהיו לדעתם, כלשהי תקופה עם אשמה קשה שבעתיים מהם )ואחדים פסולים היו לדעתי גם ואשר אני(, בצורה ה ז כ י ר ו ל ה ם א ת ה ר י ג ת ם ש ל ח פ י ם מ פ ש ע ו ש ל אזרחים ,ה ם חשו ה ק ל ה כלפינו שהנה אנו גם איננו צדיקים וקדושים. מתוך שהם כך מרבים ל ה ש ת מ ש ב מ ו ש ג י ם מ ת ק ו פ ת השואה ,ב כ נ ו ת ם א ת אירועי מ ע ר ב ־ ב י י ר ו ת גיטו ו א ר ש ה או ב א ב י ־ י א ר ,מן ה ש י מ ו ש ש ה ם עושים ב מ ו ש ג נאצים ,נ י ת ן ל ר א ו ת ש ה ד ב ר י ם קשורים לא ל ת ס ב י ך ה א ש מ ה שהיה להם ,וכי ה ו ק ל ל ה ם ע ת ה .אני מ ע ל ה גושא זה, מפני רק שלדעתי לתפקדה חשוב צריך סבור שאני מוסד ש ה ו א הובן בישראל ה מ ו ק ד ש ל ח ק ר השואה, של השואה שלא כמו אלא כהלכה, ״משואה״, גם משום להקדיש מחשבה ב פ ו ל י ט י ק ה היהודית .ב ר ו ר ש ל ש ו א ה היה תפקד, תפקד מ א ו ד .מ י שאינו יהודי ,ל א יוכל ל ה ב י ן א ת ד א ג ת ה ה ג ד ו ל ה ש ל י ש ר א ל ל ב ט ח ו נ ה ,מ ב ל י ל ה ב י ן א ת השואה .מי שאינו י ה ד י ל א יוכל ל ה ב י ן א ת ר ג י ש ו ת ם של מי היהודים א ש ר יש המכנים מלה א ו ת ה פראנויה. זו אינה ש ע ב ר ו ע ל י ו חוויות נ ו ר א ו ת כ א ל ו — זכאי ל ה י ו ת פרנואי. שהתנסה מבלי שהבין היהודית, לרעה ברדיפות קשות כאלו לא להיות פרנואי? ואני את השואה. מתכוון ולכן, ליחסינו לשואה עם יש איש ל א יוכל להבין זאת תפקד הלא־יהודים. מפחדה אותי. ה א ם יכול א ד ם אולם חשוב מאוד אפשר בפוליטיקה לעשות שימוש ב ת פ ק ד זה ,ל ע ו ו ת ו ו ל ה ו ר י ד מערכו ,ע״י כ ך ש מ נ צ ל י ם א ו ת ו ב כ ל ה ז ד מ נ ו ת , ואיני צ ר י ך ל פ ר ש מ י ע ו ש ה ז א ת כאן בארץ .ו ל כ ן א נ י ק ו ר א :ל מ ע ן השם ,ה ב ה 127 ו לא נ ס ת פ ק ב ח ק ר השואה ובמאמצינו לשמר א ת זכרה נועדה בהיסטוריה ל ה ב נ ת עצמנו ולא לידיעת עובדות בלבד ,ולא נוכל )ההיסטוריה א ת עצמנו להבין ל ל א ה כ ר ת ה ש ו א ה ( ,א ך ה ב ה נ נ צ ו ר א ת זכרה ה ק ד ו ש ו ל א נ ס ח ו ר בו ,כ פ י ש ה ד ב ר נ ע ש ה ע״י א נ ש י ם ש ו נ י ם כאן בארץ. )מאנגלית — רינה נזר ויעל גזית( * לאחר ה ר צ א ת ו ש ל ד ״ ר רוט ,השמיע ד ״ ד א ש ר כהן מאוניברסיטת חיפה ה ר צ א ה ק צ ר ה ,א ש ר כ ל ל ה א ת ראשי ה פ ר ק י ם ל ס פ ר ו ״ ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ב ה ו נ ג ר י ה ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ״ ,ה ע ו מ ד ל ר א ו ת אור ב ק ר ו ב . במלחמת ס פ ר זה על זכה ד ״ ד כהן בפרס משואה שלמה ע״ש ג ו ט מ ן ז״ל, ודלה ש ה ו ע נ ק ל ו ב ס י ו ם יום העיון ע״י מ ר מ ש ה קול. עדויות יעקב רוזנברג פעילותינו בהונגריה הגעגו 1943 ל ה ו נ ג ר י ה ב ש ל י ש אחרון של ש נ ת ו מ ל התחלגו בהתארגנות. א ת ה פ ע י ל ו ת ש ל נ ו ב ה ו ג ג ר י ה צריך ל ח ל ק ל ש נ י ש ל ב י ם : א. מ ע ת ב ו א נ ו מ פ ו ל י ן ועד ל כ ג י ס ת ה ג ר מ נ י ם ל ה ו נ ג ר י ה . ב. א ח ר י ה כ י ב ו ש ה ט ו ט ל י ש ל הוגגריה ע״י ה ג ר מ נ י ם . כ ש ל ב א׳ ה ת ר כ ז נ ו כ מ ט ר ו ת ה ב א ו ת : .1 ליצור ק ש ר הדוק עם חברי ״הנוער־הציוני״ ההונגרי ,ו ל ה ת ח י ל ב ה ס ב ר ה ו ב פ ע י ל ו ת ב ק ר ב ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י על יסוד הנסיון ש ל נ ו ב ע ב ר ו א ז ה ר ה ל ק ר א ת ה ב א ו ת . .2 ח י פ ו ש י ם א ח ר י א פ ש ר ו י ו ת ל ר כ י ש ת נשק. 3 ח י פ ו ש י ק ש ר ל פ ר ט י ז נ י ם ש ל טיטו. .4 י צ י ר ת ק ש ר ע ם י ת ר אנשי ה ק ב ו צ ה ש ל נ ו ש נ ש א ר ו ב א ו ס ט ר י ה ,גרמניה, ס ל ו ב ק י ה ופולין ,ו ר י כ ו ז ם בהונגריה. ארגון והסברנו הנוער להם מה — קיימגו פ ג י ש ו ת יומיומיות קרה בפולין ,ו כ י צ ד פ ע ל נ ו עם לשם האנשים ארגון ה מ ש י מ ו ת ב פ ע ו ל ו ת ה ה ת נ ג ד ו ת שלגו ל ג ר מ נ י ם .ב ח ו ד ש ד צ מ ב ר 128 שלנו המחתרת, בהונגריה, ומה היו 1943ה ת ק י י ם מ ח נ ה צופים ע ב ו ר מ ד ר י כ י ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ מ כ ל הונגריה ב ב ל ט ו ן ־ ב ו ג ל ר ,ש ל ח נ ו ל מ ח נ ה זה מדריכים קבוצת בהגהגתו שלנו חברנו של גתמון אלכם המדריכים ז״ל. הודרכו ואומנו ב ש י מ ו ש ב נ ש ק ,ב ע ז ר ה ראשונה ,ב ב נ י י ת בונקרים ,ב ה כ נ ת נ י י ר ו ת מזויפים ו ב ד ר כ י ה ת נ ג ד ו ת ל ג ר מ נ י ם ועוזריהם ההונגרים. ר3ישת דרכו נש? קיבלנו הקימונו — קשרגו כמויות באמצעות ק ש ר ע ם קצין קטנות נוצרי מאוד פולני של בשם בחיל־האויר נשק. את פורמסקי, ההונגרי הקשר השני אשר היגר קלמן, בשם לרכישת מפולין נשק להונגריה ב ש נ ו ת העשרים .פ ה ה א י ר ל נ ו ה מ ז ל פ נ י ם ו ה ג ע נ ו ע ד הקצין ה ר א ש י ש ל א פ ס נ א ו ת הצבא בדרגת ההונגרי )גנרל(. אלוף אספר ה ק ש ר הזה נ מ ש ך ו ה ת פ ת ח ,ועליו ב פ ר ק הבא. קשדי הזדמנות מ ח ת ר ת — ב ח י פ ו ש י ם א ח ר ה ק ש ר עם הפרטיזנים של טיטו ,נ י צ ל נ ו עבר ש ה מ ש ט ר ה ל ח צ ה ע ל נ ת י נ י ם זרים ל ע ב ו ר ל ע ר י ־ ש ד ה ,ואז חלק מ א ת נ ו ל ק ר ב ת ה ג ב ו ל ה י ו ג ו ס ל ב י .״ ק י ל פ ל ד י ר נ ד ר ש ק ״ .ב ח ר נ ו ב מ ח נ ה ח ד ש שע״י ה ג ב ו ל ב ע י ר מוהץ׳ ו א נ י נ ת מ נ י ת י ב ו ל ״ ת ב ו ר פרנצ׳נוק״ ) מ פ ק ד ה מ ח נ ה ( .למוהץ׳ הגעתי כל בצדמבר ב־30 הקבוצה. בתור ,1943 חלת ב ב ו ד פ ס ט ה ש א ר נ ו 3איש המחנה, כן ואחרי התחילה ב ל ב ד ב ת ו ר נציגים ,ע ם להגיע בלאט ליאון בראשם. ואמנם של טיטו יצרנו גם קשר לפרטיזנים מ ב ו ד פ ס ט ו ג ם ממוהץ׳ ו ש ל ח נ ו ש ל י ח י ם טיטו .א ח ת ה ש ל י ח ו ת ה י ת ה ת ו ש י ה ה ר צ ב ר ג ה י ו ש ב ת ע מ נ ו כאן .א ך א נ ש י סירבו אותגו לקבל בתור ועל יהודים, אחת כמה וכמה קבוצה בתור יהודית מ א ו ר ג נ ת . קשרים עם הכדינו ש ו נ ו ת — ב ד ר ך זו הגיע כארצות אליגו אמיל בריג מפולין ,ו ק ב ו צ ו ת ק ט ג ו ת מ א ו ס ט ר י ה ד ר ך עיר ה ג ב ו ל שופרון .אני מ ד ג י ש ש ה ש ת מ ש נ ו אלה בפעולות בכסף של הועדה להצלה, אבל כל הארגון געשה על ידיגו. א ח ת ה ק ב ו צ ו ת מ א ו ס ט ר י ה ש מ נ ת ה 8איש 2 ,ח ב ר י ם ושש ח ב ר ו ת ,נ ת פ ס ה ב ש ו פ ר ו ן ונשלחה לבית־הםוהר ״רומבך״ בבודפסט .בפעולה נועזת ורבת־רושם ומתוכננת היטב ,ה צ ל ח נ ו ל ה ו צ י א א ת כ ל ה ק ב ו צ ה מ ב י ת ־ ה ס ו ה ר .ה פ ע ו ל ה ע ש ת ה ל ה כ נ פ י ם ב ק ר ב כ ל ה ת נ ו ע ה ה ח ל ו צ י ת ב ב ו ד פ ס ט ובין היהודים ב כ ל ל .ה פ ע ו ל ה ה י ת ה ק ש ו ר ה בתיכנון קרול מדויק גם בפנים בתוך הכלא, ב ק ר ב השמיניה שבראשה עמד חברנו טוכשניידר ,א ש ר ב מ ס י ר ו ת ו ועוז ר ו ח ו ת ר ם ל ה צ ל ח ה מ ל א ה ש ל ה פ ע ו ל ה . של3 3׳: במרץ 1944כ ב ש ו ה ג ר מ נ י ם א ת כ ל ה ו נ ג ר י ה ו ה ק ב ו צ ה ש ל נ ו ה ת ר כ ז ה ש ו ב ב ב ו ד פ ס ט ,פ ר ט ל ש ל ו ש ה ח ב ר י ם :א ל כ ס גתמון ,ד נ ק ה ג ל ב ו ע ואמיל בריג ,ש נ ע צ ר ו בעקבות פה פ ע ו ל ת ־ נ ק ם נגד מ ש ת ף ־ פ ע ו ל ה עם הנאצים ונכלאו ב ב י ת ־ ס ו ה ר מתחיל השלב עוד מ ט ר ו ת ,כ ג ו ן : מזויפים ובנייתם, בקצב אימון השני של פ ע י ל ו ת נ ו בהונגריה, בפית׳. שהתרחבה ונוספו עליה ב ר י ח ה ל ר ו מ נ י ה ,ש ח ר ו ר אנשינו מ ב ת י ־ ס ו ה ר ,ע ש י י ת נ י י ר ו ת מואץ, חיפוש בשימוש דירות בנשק ק ב ו ע ו ת וזמניות, והדרכת החברים. חיפושים ב ש ל ב הסופי אחר בונקרים לפני כניסתם של הרוסים ,ח י פ ש ג ו ק ש ר י ם א ל א ר ג ו נ י ם ש מ א ל נ י י ם וקומוניסטיים ב מ ט ר ה ל ש ת ף 129 פ ע ו ל ה נ ג ד ה ג ר מ נ י ם וההונגרים מ ה מ פ ל ג ה ה נ א צ י ת ה ה ו נ ג ר י ת .וכאן ב ר צ ו נ י עמם פרטים אחדים: להוסיף בריחה שליחים לרומניה — שלחנו לרומניה שהתיישבו לתאם א ת פ ע ו ל ו ת הבריחה עם המבריחים ועם בראש ה ש ל י ח י ם ה א ל ה ע מ ד פיגק טריימן .ח ב ר י ם ה ו ג ג ר י ם ש י מ ש ו כ ב ל ד ר י ם — הנאצים בתלבושת ההונגרים שליוו — את חברי בערי־גבול, האנשים התנועה שלנו שלנו כדי ברומניה. שהובילו ברכבות אותם לגבול רומניה. שחרור מ ב ת י ־ פ ו ה ר — שחררנו מבית־סוהר טולונסהז את כל מ ש פ ח ת לנדאו: אב ,א ם ובן ,א ת ר ו ת ק ה באיוק ש ח ר ר נ ו מ כ ל א מ&ה א ו ט ס ט ה ו ה ש ק ע נ ו מ א מ צ י ם ג ד ו ל י ם ע ל מ נ ת ל ש ח ר ר א ת אלכס ,ד נ ק ה ו א מ י ל ,א ב ל ל ל א הועיל ,ו ה ם ש ו ח ר ר ו מ א ו ח ר י ו ת ר ע ל ידי הרוסים. דירות בודפסט — נוצרים באמצעות הוגגרים ועל שכרגו שמם, בפרברי דירות ו ב ת ו כ ה ,ביניהן וילות ו ד י ר ו ת ש ל מ ו ת ,ב ה ן ש ו כ נ ו ח ב ר י ם ש ב ר ח ו מ ב ת י ס ו ה ר ,או כ א ל ה שהיו צריכים ל ה ח ל י ף דירה וניירות .ע ד ש ה כ ל ה ו ס ד ר ה ח ז ק נ ו בדירות אותם אמונים אלה. הוילות באחת באויפשט )פרבר של עיר־הבירה( ערכנו ב נ ש ק .ט י פ ל נ ו ב נ ש ק ואיכסנו אותו שם .מ ח ס ן נ ש ק א ח ר ה ו ח ז ק ע ל ידי ח ב ר ש ל ג ו ש י ק ו ר ה ,והוא גם שימש ב ת ו ר מ ח ס נ א י ר א ש י של כ ל ה נ ש ק . נשק עם — התחלנו ברכישת נשק בכמות יותר גדולה ורציגית הודות לקשר אותו קצין אפסנאי כמויות בצבא הונגרי והעברנו, באמצעות צבי ג ו ל ד פ ר ב ופיל, ר צ י נ י ו ת ל א נ ש י ״החלוץ״ ב ב ו ד פ ס ט . י ש ל צ י י ן ש ה ק ש ר ע ם ת נ ו ע ו ת ח ל ו צ י ו ת א ח ר ו ת ה ת ה ד ק ב ז מ נ י ם ההם ו ה ר ב ה פעולות ביצענו במשותף, כגון רכישת נשק, דירות, מציאת דרכים לרומניה, נ י י ר ו ת מזויפים ,ב נ י י ת ב ו נ ק ר י ם ועוד .ה ע ב ר נ ו א ו כ ל ו נ ש ק ל ת ו ך ה ב ת י ם ה מ ו ג נ י ם של שווייץ הגדול ושבדיה שנפתחו ב ב ו ד פ ס ט .היינו מאורגנים ש ל נ ו ע ל פ נ י העיר הגדולה ב ב ו ד פ ס ט ,ש מ ר נ ו על היטב קשר והודות לפיזור יוצא־מן־הכלל, ו ת ו ך זמן ק צ ר ב י ו ת ר ה ו ע ב ר ו ידיעות מ א ח ד ל ש נ י ע ד ל ה נ ה ג ה ,ובכיוון ה ה פ ו ך — מההגהגה לכל חבך. ל פ י כ ו ם י כ ו ל אני ל ה ג י ד בוודאות ,כי כ ל פ ע ו ל ו ת ה ה ג ג ה ו ה ה צ ל ה ב ב ו ד פ ס ט , ש א ו ר ג נ ו ע ״ י ה נ ו ע ר החלוצי ההונגרי ,כ ו ל ל ה פ ע ו ל ה ה י ד ו ע ה נ ג ד ה ט נ ק י ם ה ג ר מ נ י ם — ב ו צ ע ו ב ע ק ב ו ת ה ש פ ע ת ה הישירה ו ה ש ר א ת ה ש ל ה ק ב ו צ ה ה פ ו ל נ י ת ש ל נ ו מ ״ ה נ ו ע ר ־ הציוני״ .ה נ ו ע ר ה ה ו נ ג ר י ק י ב ל מידינו נ ש ק ו ד ר כ י א ר ג ו ן ל פ ע ו ל ו ת ה ת נ ג ד ו ת ,ו א ת ה א ז ה ר ה ל ק ר א ת ה פ ל י ש ה הנאצית ,ש ר א ש י ת ה ב א ו ת ו מ ח נ ה ה ה ד ר כ ה ב ב ל ט ץ ־ ב ו ג ל ר . 130 תושיה הרצברג עזרה הדדיונ בימי המלחמה כ ל ל ר ו ו ח ת בציבור ד ע ה ש ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה היו היחסים בין אנשים בדרך ב ב ח י נ ת ״ א ד ם ל א ד ם זאב״ .א ב ל לנו ,ל ק ב ו צ ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ מפולין ,היה נסיון א ח ר ל ח ל ו ט י ן ו ב ר צ ו נ י ל ה צ ב י ע על כ מ ה גילויים ש ל ע ז ר ה ה ד ד י ת ב א ו ת ם הימים. בשגת לא ,1943ב י ו ם ־ כ י פ ו ר ה ג ע נ ו ל ב ו ד פ ש ט ,ק ב ו צ ה ר א ש ו נ ה ב ת חמישה איש. י ד ע נ ו מה מ צ פ ה ל נ ו בעיר ה ז ר ה ה ז א ת .ל א י ד ע נ ו א ת השפה ,ל א היה ל נ ו ל א היו ל נ ו מכרים. כסף, ״כרטיס־הביקור״ היחיד ״הנוער־הציוני״ ש ל נ ו היה ו ה מ ל ה ה ז א ת ע ש ת ה פלאים .חברי ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ב ב ו ד פ ש ט עם זיגפריד בראשם, ק י ב ל ו א ו ת נ ו כ ק ב ל ידידים ותיקים .ד א ג ו ל נ ו ל מ ק ו ם ־ ס ת ר לימים ראשונים ,ה ת ל ו ו ב ר ח ו ב ו ת הזרים עבורנו ,ל י מ ד ו אלינו א ו ת נ ו מ ל י ם יומיומיות ב ה ו נ ג ר י ת ,ונוצר בינינו קשר ושיתוף־פעולה מלא שנמשך עד תום המלחמה. בינינו יחסי גומלין :ה ם ד א ג ו ל נ ו נוצרו בתקופה הראשונה, אבל כאשר ל א ח ר מ ח צ י ת ה ש נ ה ה ג ר מ נ י ם כבשו א ת ה ו נ ג ר י ה — א נ ח נ ו עזרנו ל ה ם :ה ד ר כ נ ו ב ע ש י י ת ת ע ו ד ו ת מזויפות ,ו ל א פ ע ם ה ו צ א נ ו א ו ת ם מ מ ר ת ף ב ו א ד א ס ־ א ו י צ ה אותם ו ה ב א נ ו א ו ת ם א ח ד א ח ד ל מ ק ו מ ו ת ב ט ו ח י ם יותר. ב ת ק ו פ ה ה ר א ש ו נ ה נ ו כ ח נ ו ל ד ע ת ש ל פ ו ל נ י ם ה נ ו צ ר י ם יש מ ע מ ד מיוחד כבר ב ה ו נ ג ר י ה .הם חיו ב ש ל ו ה ו ב ש ק ט ע ד ת ו ם ה מ ל ח מ ה ,וגם א נ ח נ ו כ פ ו ל נ י ם ־ נ ו צ ר י ם מ ד ו מ י ם יכולנו ל ע ב ו ד ולגור מ ב ל י ל ש נ ו ת א ת ה כ ת ו ב ו ת ו ה ש מ ו ת א י ן ־ ס פ ו ר פעמים. א ב ל ל כ ל אהד מ א ת נ ו היתה ת ח ו ש ה ש ל ש ל י ח ו ת מ י ו ח ד ת * .ה ר ג ש נ ו ש א נ ח נ ו ל ע ז ו ר ל א ח ר י ם להינצל .ר א י נ ו ב ז א ת נ ק מ ה ב א ו י ב ו ה ת נ ג ד ו ת ל א כ ז ר י ו ת ו חייבים של הצורר. כ ש ה ג ע נ ו ל ב ו ד פ ש ט מ ס ר נ ו ל ו ע ד ־ ה ה צ ל ה כ ת ו ב ת של מד בסלובקיה, בכדי ל ה ע ב י ר מבנדין א ת ח ב ר י ״גורדוניה״ איש־הקשר שלנו ו ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ ,ולא ה ר פ י נ ו מ ו ע ד ־ ה ה צ ל ה ע ד ש ל א ה ע ב י ר ו ל ב ו ד פ ש ט א ת כ ל ה ק ב ו צ ה ש ל נ ו מאוסטריה. ל כ ל אורך ה ד ר ך ה צ ט ר פ ו אלינו הורים .ל א ר ק ה ו ר י ם שלנו ,א ב ל גם הורים ח ב ר י ם שנפלו ,או של ח ב ר י ם ש ל א היו י ח ד א ת נ ו .ר א ג נ ו ל ה ם ל כ ל :מ צ א נ ו של להם מ ק ו מ ו ת מגורים, העברנו אותם ממקום אחד למקום בטוח יותר, נסענו ע מ ם ב ר כ ב ת מ ע י ר לעיר ,כשאחרים מ ה ם נ ע צ ר ו — ש ל ח נ ו ל ה ם ח ב י ל ו ת ו מ כ ת ב י ם , ו ע ש י נ ו א ת כל ה מ א מ צ י ם כדי ל ש ח ר ר ם .ל ד א ב ו נ נ ו ל א ת מ י ד ה צ ל ח נ ו . אירע שנאבדה תעודתו פ ע ם ש ה ו ר ה אחד ,אביו ש ל חבר שנפל בפולין ,ס י פ ר ל ח ב ר ש ל נ ו ל ו ת ע ד ת הזהות .ה ח ב ר הזה ,ב ל י ה י ס ו ס י ם כ ל ש ה ם מ ס ר ל ו הוא, ובעצם מסר לו את תעודת־החיים שלו. ה י ה זה החבר מ ד את מאנוס ד י א מ נ ט ,ה נ מ צ א ע מ נ ו כאן הערב. בגבול את הונגריה־ ר ו מ נ י ה — ה ח ב ר י ם ש ל נ ו י ח ד ע ם ה ח ב ר י ם ההונגרים ,חצו ה ג ב ו ל ב ל י ל ו ת ה ל ו ך וחזור ה ע ב י ר ו א נ ש י ם ,ל פ ע מ י ם א ף זרים לגמרי .ב ש ט ח * תושיה היתה באותה תקופה אחראית לעזרה לאסירים. 131 זה פ ע ל ו פינק ,פיצי ו א ח ר י ם .א ח ו ת ב ב י ת ־ ח ו ל י ם עזרה ל ח ב ר שלנו ,שהיה מ א ו ש פ ז כאסיר ,ל ב ר ו ח .השיקול ש ל ה ה י ה פ ש ו ט :ה י א א מ נ ם ת פ ס י ד מ ק ו ם ע ב ו ד ה ,א ב ל הוא יזכה בחיים .היתד .זו מ ג ד ה מ ס ן . פטר היה מבוקש ע״י נועזת למשימה ה ג ס ט פ ו ו ל מ ר ו ת זה ה ת נ ד ב י ח ד ע ם ד ו ד ק ביותר :הם לשחרר תכננו שלושה ח ב ר י ם שלגו מרגלית מבית־הםוהר פית׳ .ה ם היו מ ו ד ע י ם ל ס כ נ ת ה מ ו ו ת ה א ו ר ב ת ל ה ם ,ו ב כ ל ז א ת נ ס ע ו .ה ש ל ו ש ה : אלכם ,אמיל ,ודנקה ,ו ל ב ס ו ף אציין א ת ש ר ס ק י ,שהיה יותר מ ב ו ג ר מ א ת נ ו ,היתד, ל ו כ ב ר א ש ה וילד ,ב כ ל ז א ת ה ט י ל ע ל ע צ מ ו מ ש י מ ה מ י ו ח ד ת :ה ו א ד א ג ל ת ע ו ד ו ת עבור יהודים שהגיעו ל ב ו ד פ ש ט ב ד ר ך ־ ל א ־ ד ר ך .אנחנו סיפקנו לו א ת התעודות בצורה מ א ו ר ג ג ת ו מ ס ו ד ר ת ב י ו ת ר ,ו ה ו א מ ס ר א ו ת ן ל א ל ה שהיו זקוקים ל ה ן .א ב ל יום א ח ד ה ו א נ ע צ ר ב ר ח ו ב ע ״ י ב ל ש י ם ,כ א ש ר בידו ת י ק מ ל א ת ע ו ד ו ת כ א ל ה . ה ם היכוהו ,עינו אותו ...ו ה ר ג ו ה ו ,א ך ש ר ס ק י ל א פ צ ה א ת פ י ו ו ל א ס י פ ר א ף מ ל ה ,ל א מ י נ ת ן ל ו א ת ה ת ע ו ד ו ת ו ל א ל מ י הן היו מיועדות. ל ס פ ר ,ולספר ...ו א ו ל י ה ס י פ ו ר י ם ה ל ל ו יספקו אפשר להיסטוריונים תשובה ח ל ק י ת ל ש א ל ה :ל מ ה ע ש י נ ו כ ל כ ך מ ע ט ו מ ד ו ע היינו כ ה מ ע ט י ם י אליהו גלאור ההצלה בבניני־החסות עיקרה ש ל ההצלה פעילות בהונגריה בתקופת השואה באמצעות נעשה ״השגרירות השוייצרית — א י נ ט ר ס י ם ש ל א ז ר ח י ם זרים״ ,או ,ל י ת ר דיוק ,ב א מ צ ע ו ת דרכוני־חסות פלשתינאיות, בתים־מוגנים ובתי־חסות. רבות נכתב וגאמר על פ ע ו ל ו ת ההצלה ,אולם א ל ה ט ר ם ז כ ו ל מ ח ק ר ל ו ה ם ראויים .ב מ ס ג ר ת ע ד ו ת י זו אזכיר אפיזודות ס פ ו ר ו ת ביוזמתו ש ל בלבד. המשרד ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י ,שהיה באותה ע ת במחתרת, ובחסות השגרירות השוייצרית ,ה ו ק מ ו ב ב ו ד פ ש ט ש ת י ״שגרירויות״ פ ל ש ת י נ א י ו ת — א ח ת , הידועה יותר ,ב ר ח ו ב ו ד א ס — ) vadaszב י ת הזכוכית( ,והשניה ,ה ס נ י ף ב ר ח ו ב ןקרלה — .Wekerieמ א ו ק ט ו ב ר 1944ו ע ד מ ו ע ד ש ח ר ו ר פ ש ט ע״י הרוסים ב י נ ו א ר ,1945 ה ת ג ו ר ר ו בשני ה ב נ י נ י ם ה א ל ה כ־ 3500איש .ה מ ש ר ד ב ר ח ו ב ו ד א ס החל לפעול ע ו ד ב ח ו ד ש יוגי ,1944כ ״ ש ג ר י ר ו ת ״ מ ס ו ד ר ת ב מ ל ו א ־ מ ו ב ן ־ ה מ ל ה .ב י ן יוני לאוקטובר כלומר התרכזה פעילות תעודות־חסות. המשרד תעודה כזו בעיקר בהוצאת אישרה ,כ י בעליה שוצפסים ),(Schutzpass נמצא ת ח ת חסותה של השגרירות השוייצרית ,ו כ י ה ו א מ ו ע מ ד ל נ ס י ע ה ל פ ל ש ת י נ ה ,ב ה ק ד ם .ע ם ה ד ר ד ר ו ת ה מ צ ב בחדשי ה ק ת ,ע ל ה מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם ד ו ר ש י ה ש ו צ פ ס י ם מ מ א ו ת א ח ד ו ת ל י ו ם לאלפים ,ו ת ו ר י ם ארוכים ה ש ת ר כ ו ל פ נ י בנין השגרירות .ל מ ר ו ת ז א ת הוסיף ה מ ש ר ד לפעול המסמך 132 על־פי שעות עבודה מסודרות לפני־הצהרים ואחרי־הצהרים ,כ פ י שמעיד הבא: הוראות ס ד ר חדש ל ק ב ל ת ק ה ל קבלת אך ק ה ל ר ק עד ה ש ע ה .230ה ח ל מ ה ש ע ה לאיש אינה נ י ת נ ת הרשות להיכנס .עד השעה לחדר ההמתנה האנשים 2.15י כ ו ל כ ל א ח ד ל ה י כ נ ס שבקומת הקרקע .עד שזה מתמלא. לקומה רשאים לעלות רק הבאים: (1פ ק י ד י ם ב ע ל י כ ר ט י ס כ נ י ס ה ק ב ו ע ; (3 2.15יוצאים ר ק ד ר ך השער, מי ש ק י ב ל כ ר ט י ס כ נ י ס ה י ו מ י ; (2א נ ש י ם ב ע ל י כ ר ס י ס כ נ י ס ה ק ב ו ע ; (4א ל ה שהודיעו ע ל ב ו א ם ב ט ל פ ו ן ו כ נ י ס ת ם א ו ש ר ה ע ל ידי מ ר א ר ת ו ר וייס או על ידי א ח ד ה פ ק י ד י ם ה ב כ י ר י ם ; (5ל מ ר ו ת ה נ ״ ל ,ר ש א י ם ל ה י כ נ ס א ח ר י ה ש ע ה 2.30פ ק י ד י ם ב ע ל י כ ר ט י ס כ נ י ס ה ק ב ו ע ו א נ ש י ם ב ע ל י כ ר ט י ס כ נ י ס ה קבוע .א ך א ל ה יכולים ל ש ה ו ת ר ק אחרים בקומת הקרקע ואינם ר ש א י ם ל ע ל ו ת ,א ל א אם ק י ב ל ו ל כ ך ר ש ו ת ב ט ל פ ו ן מ מ ר א ר ת ו ר וייס או מאחד הפקידים הבכירים. ר ש י מ ת הפקידים הבכירים: וזאת סלומון, מיהלי שנדור אונגר, לאחר הסדרים. של ד״ד ב י ל א אונגר, ד״ד פביאן הרשקוביםש, תפישת ע״י השלטון ד״ד א ר ת ו ר גייר, אנדרה גלרט, מפלגת צלב־החץ א י מ ר ה גייגר, ד״ד ד ״ ד פ א ל קוניג. ב־15/10/1944 הופרו כל ל א נ י ת ן עוד ל פ ע ו ל ע ל ־ פ י ש ע ו ת ק ב ל ה ס ד י ר ו ת ,ו ג ם ה ס ד ר ה פ נ י מ י ה ש ג ר י ר ו ת ה ש ת נ ה .מ ד י יום נ כ נ ס ו ע ת ה א ל ה ב נ י ן ע ש ר ו ת ר ב ו ת של ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת ה צ י ו נ י ו ת בהוגגריה ,כ ד י ל מ צ ו א מ ק ל ס ב ת ד ר י ע ל י י ת ־ ה ג ג ו ב מ ר ת ף ,ב ה ם ה ו ק צ ה ל כ ל ת נ ו ע ה מ ק ו ם מ ש ל ה .ב ק ו מ ה ה ר א ש ו נ ה ה ו ס י פ ו ל ש ב ת ה פ ק י ד י ם הראשיים והכתבניות, אביא בחודש כ ד י ל י צ ו ר ר ו ש ם של ש ג ר י ר ו ת ה מ ו ס י פ ה ל ת פ ק ד . כ א ן אפיזודה א ח ת ב ל ב ד ,כדי לתאר את ש נ ו צ ר :יום א ח ד המצב נ ו ב מ ב ר ,ע מ ד ו כ מ ד י יום אלפי א נ ש י ם ב ר ח ו ב ה צ ר ל פ נ י הבנין ,ב ת ק ו ה ב ת ע ח ־ ו ת ־ ח ס ו ת או ל ה י כ נ ס ל ת ו ך ה ב נ י ן ו ל ה י ש א ר בו .ה ר ח ו ב ר ג ש וגעש, לזכות ושוטרים הוגגרים ניסו לשמור על חיילים מבחוץ ,קול הקורא צעקה סדר כלשהו. ב ש מ י :״בנדי ,בנדי...״. ל פ ת ע אני ש ו מ ע קול זיהיתי א ת הקול ,היה זה קולה של א ש ת חברי ל ס פ ס ל הלימודים בגימנסיה היהודית ,ח ב ר שהפך למשורר ל ו ע ו נ ר צ ח ב א ח ד מ מ ח נ ו ת ע ב ח ־ ת ־ ה כ פ י ה .ב ק ו ש י ר ב פ ל ס ת י לי ד ר ך שמאלני ל צ א ת מ ה ב נ י ן ,מ צ א ת י ה ע ו מ ד ת ב מ ר ח ק של כ ע ש ר י ם מ ט ר .א ח ז ת י ב ל ה ו מ ש כ ת י ה ל כ ו ו ן ה ב נ י ן .ת ל כ ך י כ ך נ ל ת ו ע ל י נ ו מ כ ו ת ה ש ו ט ר י ם ,ש נ י ס ו ל מ נ ו ע כ נ י ס ה לבנין. לבסוף שם ה צ ל ח נ ו ל ה י כ נ ס ו מ צ א ת י ל ה מ ק ו ם ב ע ל י י ת הגג ,ב ח ד ר י ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ , היא נ ש א ר ה ע ד ל ש ח ר ו ר פשט .כיום ה י א ח י ה ב א ר ץ ,נ י ש א ה ב ש נ י ת והיא א ם ל ש נ י ב נ י ם ,ק צ י נ י צה״ל. נוסף ל פ ע ו ל ו ת הנ״ל ,ד א ג ו המוגגים מזון לבתים אשר נמניתי בין שבחסות ה״שגרירויות״ השגרירות ברחובות השוייצרית. מ ש ת ת פ ל ,נ ה ג נ ו ל צ א ת יחד, וודאס במסגרת ארבעה־חמישה ווקרלה לספק פעילות זאת, חברי תנועות, ל ל א ה ט ל א י ה צ ה ו ב ,נ ס ע נ ו ב ע ג ל ה ר ת ו מ ה ל ס ו ס ,ו ה ב א נ ו פ ע ם או פ ע מ י י ם ב ש ב ו ע מזון ל ח ב ר י נ ו ו ל ל ל י ם א ח ר י ם ש מ צ א ו מ ק ל ט ב ב ת י ם ״ ש ל נ ו ״ . 133 ניתן לא השוייצרית״ דינו(, בוודאות לקבוע את מספרם אלה של הודות שניצלו ל״פעולה ) ת ע ו ד ו ת ־ ח ם ו ת ,ב ת י ם ־ מ ו ג נ י ם ,בניני ה ״ ש ג ר י ר ו ת ״ ומזון ש ס ו פ ק על אולם מ ב י ן ש מ ו נ י ם ־ ת ש ע י ם א ל פ י יהודי ב ו ד פ ש ט ש נ ו ת ר ו ב ח י י ם ב ת ק ו פ ה הזאת ,הייתי א ו מ ד א ת מ ס פ ר א ל ה ש ח ב י ם א ת חייהם ב ד ר ך זו או א ח ר ת ל ׳ ׳ פ ע ו ל ה השוייצרית״ — ב כ ח מ י ש י ם ־ ש י ש י ם אלף. בבניין ש ב ר ח ו ב ו ק ר ל ה ש ה ו כ ־ 4 0 0יהודים .ב ש נ י ״ ב נ י נ י ה ש ג ר י ר ו ת ״ מ צ א ו מ ק ל ט ל א ר ק ציוגים ,א ל א גם ח ב ר י ה מ פ ל ג ה ה ס ו צ י א ל ־ ד מ ו ק ר ט י ת ו ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת , רוב רובם — התקיימה בנות את יהודים .מן פעילות מסודרת הברית. קול את האזעקות, צלב־החץ רוב כי ה־15/12/1944 ועד ליום שחרור פשט ב מ ק ו מ ו ת אלה ,ב ג ל ל ה פ צ צ ת ה ב י ר ה היום שעות בעת והלילה האזעקות בילינו וההפצצות במרתפים, היינו כמעט ולא ה ה ו ג ג ר י ת ע״י ושמחנו לשמוע מפני בריוני בטוחים ו א ל מ נ ט י ם ש ו נ א י ־ י ש ר א ל אחרים ,א ש ר נ ה ג ו ל פ ש ו ט מ ד י פ ע ם ג ם על השגרירויות שלנו כדי לשדוד ולרצוח. במרתף הבנין שברחוב וקרלה פעלו מטבחים, שני אחד כשר למהדרין ו ה ש נ י ל א ל ה ש ל א ד ר ש ו מזון כשר .הדודה ג ל ר ט — א מ י — נ י ה ל ה א ת ה מ ט ב ח הכשר .כ ח ו ד ש ימים ב י ל י נ ו ב מ ר ת ף זה ,ב ת נ א י ם ־ ל א ־ ת נ א י ם ,מ י י ח ל י ם ל ב ו א ה צ ב א הסובייטי .ל מ ר ו ת ה צ פ י פ ו ת ה נ ו ר א ה ע ס ק נ ו ג ם ב פ ע ו ל ו ת ה ס ב ר ה צ י ו נ י ת ל נ ו כ ח י ם ב מ ק ו ם ,ו ב ת כ נ ו ן פ ע י ל ו ת נ ו ה פ ו ל י ט י ת ל א ח ר השחרור. אור ליום 18/1/1945ש מ ע נ ו ל פ ת ע מ ב ח ו ץ ק ו ל ו ת ר מ י ם של פ ק ו ד ו ת צ ב א י ו ת ברוסית, בליווי ר ע ש י ם ב ל ת י ר ג י ל י ם וקול שבירת קירות. דרך אחת הפרצות ה ו פ י ע החייל ה ר ו ס י ה ר א ש ו ן .ה ו א פ ת ח ו ש א ל ב א י ד י ש :״ ה א ם יש פ ה י ה ו ד י ם ? ״ כ א ש ר הבין מי ה ם ה ג ו כ ח י ם ,זלגו ד מ ע ו ת מעיניו ,ו ג ם מ ע י נ י נ ו .ש ו ח ר ר נ ו . א ר י ה לוי לאחר השחרור שחרור הוגגריה מ ד י הנאצים הציב אתגרים חדשים בפני ת נ ו ע ו ת הגוער: ש י ק ו ם החיים ה י ה ד י י ם מ ב ח י נ ה פ י ז י ת ו מ ב ח י נ ה ר ו ח ג י ת .טיפין טיפין ח ז ר ו א ל ה ה ר ו ס ב ו ד ד י ם מ ש א ר י ת ה פ ל י ט ה :ג ב ר י ם שהיו ב מ ח נ ה ע ב ו ד ה ש ל ה צ ב א ביתם ההוגגרי, נשים שהחזיקו מעמד ב מ ח נ ו ת מוות, ילדים ששהו בבתי־ילדים של ה ת נ ו ע ו ת ה צ י ו נ י ו ת ש ה ת ק י י מ ו ב מ ס ו ה ש ל א ר ג ו נ י ם ב י נ ל א ו מ י י ם שוגים ,ו כ ל א ל ה ש ה צ ל י ח ו ל ה ס ת ת ר .ה ם ח י פ ש ו זה א ת זה וחיפשו ד ר ך ל ה מ ש ך חייהם. במהרה ה ת ב ר ר ש ב מ ר ב י ת ה י ש ו ב י ם מ ש ם גורשו ה י ה ו ד י ם ל א ה י ת ה א פ ש ר ו ת לשקם א ת החיים .ב ו ד ד י ם ש ח ז ר ו א ל ישובים ב ה ם ש ק ק ו מ ק ד ם חיים יהודיים, העדיפו ל ל כ ת ל מ ק ו מ ו ת ב ה ם ה ת ק ב צ ו ק ב ו צ ו ת ג ד ו ל ו ת ב א ו פ ן י ח ס י ש ל יהודים. ל פ נ י השואה חיו י ה ד י ם ב כ א ל פ י י ם ישובים שונים ב ה ו ג ג ר י ה .א ח ר י ה ש ו א ה חזרו 134 יהודים א ל ע ש ר ו ת י ש ו ב י ם ב ל ב ד ו ב מ ר ו צ ת זמן ק צ ר ה ל ך וקטן מ ס פ ר ה י ש ו ב י ם ב ה ם ה ת ר ק מ ו מ ח ד ש חיים יהודיים. אך מחוסר מעבר לקשיים נפשיים וחברתיים סבלו החוזרים מ מ ח ל ו ת ,מעוני, גם מזון ומעון .ארגוני צ ד ק ה יהודיים בינלאומיים ו מ ק ו מ י י ם נ י ס ו ל ה ק ל על ס ב ל ם ש ל ש ר י ד י ה פ ל י ט ה והושיטו ל ה ם עזרה .ה ת נ ו ע ו ת ה צ י ו נ י ו ת מ ל א ו ת פ ק י ד ב פ ע ו ל ו ת אלה. מרכזי ה ו ד ו ת ל ק ש ר י ם ע ם מ ו ס ד ו ת יהודיים שונים ב א ר צ ו ת ש ל א ג פ ג ע ו מ ן השואה, אך ב ע י ק ר ה ו ד ו ת ל מ ס י ר ו ת ם ו ל ת ע ו ז ת ם של קומץ צעירים ,ה צ ל י ח ו ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ל א ר ג ן מ ו ק ד י ם ש ל חיים יהודיים ת ו ס ס י ם ב מ ק ו מ ו ת ש ו נ י ם ב ה ו נ ג ר י ה . אחת עטורי הפעולות היתה תהילה בתי־ילדים, הקמת בהם לטיפול זכו ו ל ח י נ ו ך י ת ו מ י ה ש ו א ה ,ו מ א ו ח ר י ו ת ר אף ילדיהם של א ל ה ש ה ת כ ו נ נ ו ל ע ל ו ת ארצה. ב ב ת י ־ י ל ד י ם א ל ה היתד .ה פ ע ו ל ה ה ש י ק ו מ י ת ב ח ז ק ת ש י ק ו ם פיזי ו נ פ ש י כ א ח ד . הילדים ש ה ג י ע ו ל מ ו ס ד ו ת ס ב ל ו מ ר ע ב ממושך ,היו נ ג ו ע י ם ב כ נ מ ת ,ג ר ד ת ו מ ח ל ו ת שונות ומשונות ,ומדריכים חניכי תנועות־נוער התחילו ל ט פ ל בהם ,לדאוג לשיקומם הפיזי ,ו י ח ד ע ם ז א ת ה ת ח י ל ו ל ג ב ש תוכן ר ו ח נ י ואידיאי ל ע י צ ו ב החיים ב מ ו ס ד ו ת ־ אלה. חינוך פעולה מסכת זו היא ויימצא נ ו ש א ראוי ל ח ק ר מישהו שאמנם ינסה היסטורי לחקור ופסיכולוגי, אותה לכל ואני פרטיה. תקוה מחנכים שיבוא יום ותיקים ב י מ י נ ו ה מ ב י ט י ם ל א ח ו ר ,ו מ נ ס י ם ל ש ח ז ר א ת ה א י ר ו ע י ם ש ל א ו ת ם הימים, רואים ב פ ע י ל ו ת ה ח י נ ו כ י ת ש ל ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר אחרי ה ש ו א ה ת ו פ ע ה מ י ו ח ד ת במינה. מ נ י ן ש א ב ו ה מ ח נ כ י ם ה צ ע י ר י ם כוח ל ט פ ל בילדים ,ש ח ו ו י ו ת י ה ם ו ס ב ל ם ה ש א י ר ו פ צ ע י ם ע מ ו ק י ם ב נ פ ש ם .איך ידעו מ ה ל ע ש ו ת ,ומה היה ס ו ד ה צ ל ח ת ם י הרי אנו יודעים כמה להכשיר ק ש ה ע ב ו ד ת ו ש ל ה מ ח נ ך .ש נ י ם של ל י מ ו ד ח י נ ו ך אינם מספיקים מ ו ר י ם ה מ ס ו ג ל י ם ל ה ת מ ו ד ד עם מ ש י מ ו ת מ ו ר כ ב ו ת ב ע ו ל ם ה ח י נ ו ך ,ו ב כ ל ז א ת ב א ו ת ם ה י מ י ם י כ ל ו ל ה ת מ ו ד ד צעירים חסרי נסיון ו ח ס ר י ה כ ש ר ה ע ם ב ע י ו ת ח י נ ו כ י ו ת ש כ י ו ם א ף מ ח נ כ י ם מ נ ו ס י ם היו נ ר ת ע י ם מהן. אחד של הביטויים הצלחת הפעולה החינוכית בבתי־ילדים של התנועות הוא ע ל י י ת ם ש ל ה ח נ י כ י ם א ר צ ה ו ה ש ת ל ב ו ת ם בחיים בארץ .מ א ו ת מ ח נ י כ י ב ת י ־ ילדים שקמו בקיבוצים, ב ה ו נ ג ר י ה א ח ר י ה מ ל ח מ ה ,חיים כ ע ת בארץ, במושבים ובערים. ביניהם חקלאים מצליחים, אפשר לראות אותם אנשי עבודה, אנשי צבא ,פ ק י ד י ם ,מ ו ר י ם ,א נ ש י מ ד ע ,מ ר צ י ם ו פ ר ו פ ס ו ר י ם ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת . ב מ ש ך ש ל ו ש י ם ו ש ל ו ש ש נ ו ת חיי בארץ ת מ י ד היתד ,ז א ת חויה ע ב ו ר י ל פ ג ו ש ידידים ש ה י ו אי־ פ ע ם ח נ י כ י ם ב ב י ת ־ הילדים של ה ת נ ו ע ה ב ד ב ר צ ן .ל ה פ ת ע ת י ,פ ע מ י ם ר ב ו ת י צ א ל י ל פ ג ו ש א ו ת ם ל א ר ק ב כ נ ס י ם של ה ת נ ו ע ה ,אלז* ת ו ך מ ג ע ״ ע ס ק י ״ בחיי י ו ם ־ י ו ם ,ב פ ג י ש ו ת ע ב ו ד ה ש ג ר ת י ו ת . כ נ ר א ה ה ח י י ם ש ל נ ו מ ת ג ה ל י ם ב מ ע ג ל י ם צרים ו מ צ ו מ צ מ י ם ,ו ב ה ם צ מ ת י ד ר כ י ם ר ב ו ת .ל פ ע מ י ם ב צ מ ת י ם א ל ה ג פ ג ש י ם ד ד י ם ותיקים ש ז מ ן מ ה ל א ש מ ע ו זה על זה ,נ פ ג ש י ם ג ם מ ב ל י ל ה ד ב ר . אני בדברצן נזכר כ ע ת בחניך צעיר קרוב לגיל בר־מצווה שהגיע לבית־ילדים שלנו לפני 3 5 שנים. ילד בדד, שמשפחתו נספתה. מהרגע הראשון כבש א ת ל ב כ ל א ל ה שהיו ב ס ב י ב ת ו .ה ו א הצטיין ב ס ק ר נ ו ת א י נ ט ל ק ט ו א ל י ת ,ב מ ח ש ב ה 135 ע צ מ א י ת ,ב ר צ ו ן ל ש ת ף פ ע ו ל ה ע ם ח ב ר י ם ועם מורים ,ל ל מ ו ד ,ו ל ע ז ו ר ל א ח ר י ם ל ל מ ו ד . כפי לפעמים שאמרתי אגו מסתובבים ב מ ע ג ל י ם צרים ומצומצמים, א נ ו פ ו ג ש י ם מ כ ר י ם ותיקים .גם היום נ ק ל ע ב ד ר כ י ובצמתי דרכים י ד ו ותיק משגים שעברו ,אותו חניר ש כ ב ש א ת ל ב כולנו לפני שנים ר ב ו ת ב ב י ת ־ ה י ל ד י ם בדברצן, יושב ומרצה כ ע ת א ת נ ו ,ע ל ־ י ד ש ו ל ח ן הנשיאות ,והרי ה ו א ד ״ ד א ש ר כהן ,ה י ס ט ו ר י ו ן ב א ו נ י ב ר ס י ט ת חיפה ,אשר לרגל הוצאת ספרו על פ ע ו ל ו ת ת נ ו ע ו ת ־ נ ו ע ר צ י ו נ י ו ת ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה בהוגגריה ,ה ת כ נ ס נ ו כאן ל י ו ם העיון. 136 תנועותינו בגיטו מתון ״מחוללי המרד גגיטו וארשה״ מאת ד״ד י .קרמיש ב ח ל ק הציוני של ת נ ו ע ת ־ ה מ ר י הלאומית תפסו מקום ב ו ל ט הציונים הכלליים עם שלהם: ארגוני־הנוער הציוני״ ״הנוער ו״עקיבא״. הכלליים הציונים היו פ ע י ל י ם ב ת ח ו ם ה ע ז ר ה ה ס ו צ י א ל י ת ה ע צ מ י ת וכן ב ת ח ו ם ה פ ע ו ל ה ה ת ר ב ו ת י ת ,ב ע י ק ר באיגוד היו לתרבות מתקיימות העברית בימי ״תקומה״, שהיה קיים בגיטו. ח ג ־ ו מ ו ע ד לאומיים ו ב י מ י זכרון האסיפות אחרים. החשאיות חשובה כפעולה יש לציין א ת ה ו צ א ת הירחון ה א י ־ ל ג ל י ״אונזער ה א פ נ ו נ ג ״ ) ״ ת ק ו ת נ ו ״ ( .ל ״ ע ק י ב א ״ היה קן בגיטו גדול ופעיל ש מ נ ה כ־ 300חברים. בראש מ ק ר ב ו ש ו ר ה של ל ו ח מ י ם אמיצים ,עמדו ל ו ט ק ר ו ט ב ל א ט * ״עקיבא״ של מזויינת מפקד בזמן פעילה, משטרת המרד, וישראל קאנאל, אחד הקן הסדר היהודית )שרינסקי(, בגיטו, מפקד הקבוצה הלוחמת הראשונים ה ל ו ח ם היהודי שירה יריד ,ר א ש ו נ ה ב ג י ט ו ואח״כ שהוציא המפקד שתבעו — התגגדות בהתנקשו הראשי של בחיי כוחות המרד בגיטו המרכזי. ״הנוער הציוני״ ש מ נ ה ת ח י ל ה סדנות־העבודד, נובוליפקי הציוני״ 160חברים ,קיים א ת ק ב ו צ ת ״ ב ד ר ך ״ ו א ת ש ל ו ב ר ח ו ב ד ל ו ג ה .27ל א ח ר ה ק מ ת הגיטו ע ב ר ה ק י ב ו ץ ל ר ח ו ב ,7ו א י ל ו ה ס ד נ ו ת ע ב ר ו ל ר ח ו ב ל ש נ ו .27הקן ה ו ו א ר ש א י ש ל ״ ה נ ו ע ר הקיף 700ב נ י נ ו ע ר ) ב ג י ל .(18—12כ ת ב ־ ה ע ת ה א י ־ ל ג ל י ש ל ה א ר ג ו ן הזה ה ו צ א ב ע ב ר י ת ב ש ם ״ ש ב י ב ״ — ״ ב ס א ו ן ה נ ו ע ר ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ״ . * בדעוך המרד ,כאשר הבונקר במילא 18הוקף ,ירה באמו שהיתר ,יחד אתו ,ואח״כ שלח יד בגפשו על מ נ ת שלא ליפול בידי הגרמנים. 137 ב .אאורבך ״הנוער הציוני״ בגיטו וארשה וחלקו במרד עדות זו פורסמה לראשונה בחוברת ״לזכר גבורים״ )בפולנית( שיצאה לאור במלאת 5שנים למרד גיטו וארשה ,ע״י ההנהגה הראשית של ״אחוד הנוער־הציוני^עקיבא״ ב ל ו ח ׳ ,בחודש ניסן תש״ח — אפריל .1948 בפתח הסקירה מעירה מערכת ״לזכר גבורים״ ,כי העובדות המובאות בזה נערכו על פי דבריו של ב .אאורבך ,שהיה חבר קיבוץ הנוה״צ ״בדרך״ בלודז׳ ואשר השתתף באורח פעיל במרד הגיסו. העולם ,אשר פרצה בספטמבר מלחמת ,1939זיעזעה א ת כ ו ל נ ו ה ח ל מ י ו מ ה הראשון .ה ר ח ו ב ו ת מ ל א ו א ג ש י צבא ,א ל ה ע י ר הגיעו ר א ש ו נ י ה נ מ ל ט י ם מ ע ר י השדה, ה פ צ צ ו ת ב ל ת י פ ו ס ק ו ת ה ר ע י ש ו ביניגים וגשרים ,ד ר כ י ם נ ה ר ס ו וחיי א ד ם נ ע ש ו הפקר. ש א ל ת ה ע ת י ד ה ט ר י ד ה ק ש ו ת א ת ח ב ר י הקיבוץ ש ל נ ו ״ ב ד ר ך ״ ,א ש ר בלודז׳. השם ״בדרך״ טימל ל ח ב ר י ו את המטרה אליה שאפו להגיע ואשר ב ה צעדו כ ב ר ב ע צ ם ה צ ט ר פ ו ת ם ל ק י ב ו ץ ,אולם ה מ ל ח מ ה שיבשה א ת ת כ ג י ו ת י ה ם ו ה צ י ב ה ב פ נ י ה ם ש א ל ו ת ק ש ו ת ב ד ב ר ה ד ר ך ב ה ילכו ע ת ה ,ב ת נ א י ם ה ח ד ש י ם .מ י ד ע ם פרוץ ה מ ל ח מ ה ח ב ר י ק י ב ו ץ ר ב י ם ל צ ב א ה פ ו ל נ י )ב .א א ו ר ב ך ,מ .ב א ו ם ו א ח ר י ם ( ו א ל ה התגייסו בקיבוץ שגותרו הלאומית )בפיוטרקובסקה והתנועתית. (120ה ח ל י ט ו ל ה מ ש י ך יחדיו ,ב ה ת א ם ל ה כ ר ת ם ל מ ר ו ת הקשיים העצומים שהיו כרוכים ב ה ח ל ט ה זו — ה י א היתד .ט ב ע י ת ו מ ו ב נ ת ל א ו ר ה ח י נ ו ך ה ת נ ו ע ת י ה מ מ ו ש ך ל ו זכו .ו ה ו ד ו ת ל מ ס פ ר ה מ כ ר י ע ש ל ח ב ר י ם ב ע ל י רמה ,חדורי ר ג ש ה א ח ר י ו ת ו ע ש י ר י הנםיון ש ה י ו בקיבוץ. ל ר ג ל ה מ צ ב ש ה ש ת ר ר בלודז׳ כ ב ר ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל ה מ ל ח מ ה ה ו ח ל ט ל ה ע ב י ר א ת ה ק י ב ו ץ ל ו א ר ש ה .אמצעי מיד התחבורה המשובשים במדינה ש פ ע ל ו עדיין היו א ס ו ר י ם ו ע ל כן ע ז ב ו א ת לודז׳ ב א ח ד ה ל י ל ו ת ופגו ב ר ג ל ל ע ב ר ה ב י ר ה ה פ ו ל נ י ת . היה זה ל י ל ה ב ה י ר ויפה ...ב ל ב ב ו ת קיגן ה ח ש ש ש מ א ד ר ך זו מ ו ב י ל ה א ל הבלתי גודע, אלי תהום ...ומה צופן העתיד? עבורם בלילות שכאלה, בעבר ה ל א ר ח ו ק ,נ ו ה ג י ם היו ל צ א ת לטיולים ,ל ב ל ו ת ל י ד מ ד ו ר ו ת ביער ,ל ש י ר משירי הארץ ולחלום ע ל הקיבוץ אותו יבנו על אדמת המולדת. כ ע ת ב ל כ ת ם ב ר ר ך הזרה ,מ ל א ת ה ס כ נ ו ת ,נ ת ן כ ל א ח ד א ת ד ע ת ו על קרוביו, הוריו ,אחיו ו א ח י ו ת י ו ש נ ו ת ר ו ל ל א מ ח ס ה .היריות ו ה פ י צ ו צ י ם שליוו א ו ת ם ב ד ר כ ם ל ו א ר ש ה פ י ז ר ו כ ל א ש ל י ה ו ה צ י ב ה ל ע י נ י ה ם א ת ה מ צ י א ו ת ה ט ר א ג י ת .מטוסי אויב הופיעו לסירוגין, יריות שרקו מעל ראשיהם. ההפצצות הלכו וגברו. הרגליים ג ש ר כ ו ב ק ו ש י ,ה ר ע ב ג ב ר ו ה צ מ א הציק יותר מ כ ל . לאחר תלאות מרובות שיצאו מלודז׳ נותרו החדש ברחוב פאגסקה הגיעו לוארשה המופצצת, 30ב ל ב ד .ת ח ת מ ט ר י ר י ו ת אך במקום 60 חברים כ ב ד ה ג י ע ו למועדון ,ל ב י ת ם .111ש ם ה ח ל ו ל א ר ג ן מ ח ד ש א ת ק י ב ו צ ם ״ ב ד ר ך ״ ש ה פ ך ב מ ה ר ה ל נ ק ו ד ת מ ש י כ ה ל כ ל ה ח ב ר י ם ה נ א מ נ י ם ש ה ג י ע ו מ ע ר י ש ד ה ש ו נ ו ת וחיזקו 138 א ת ש ו ר ו ת י נ ו .ב י מ י ה כ י ב ו ש ה ר א ש ו נ י ם מ נ ה ה ק י ב ו ץ 160ח ב ר י ם ,מ ב ו נ י ה ת נ ו ע ה ב ר ח ב י פולין .מ ע ר י ם ש ו נ ו ת הגיעו ידיעות ע ל ה מ ש ך ק י ו מ ה של ה ת נ ו ע ה .היה, אפוא ,צ ו ר ך ד ח ו ף ל ה ר כ י ב ה נ ה ג ה ר א ש י ת ח ד ש ה ש ת י ט ו ל על ש כ מ ה א ת המשימה הקשה. להנהגה נבחרו: שמואל קפלן )סמק(, מרדכי אאורבך, אביגדור כץ. י צ ח ק גולדשטיין ,י ח ז ק א ל ד ו ב ר ש ק ל נ ק ה ו י ו ס ף ש פ ט ל .מ ק ו ם מ ו ש ב ה נ ק ב ע ב ב י ת ו ש ל ס מ ק ק פ ל ן ,ב ר ח ו ב ג ז ׳ י ב ו ב ס ק ה .32ה ת פ ק י ד י ם ח ו ל ק ו כ ד ל ק מ ן :ס מ ק — ידיר; — סגן ,ג ז ב ר ו א ח ר א י ל ע ב ו ד ו ת ; ש .פ צ נ ו ב ס ק י — א ח ר א י מ ט ע ם ה ה נ ה ג ה מרדכי הראשית ב ל ב ו ב ; אביגדור — המדור הכספי; יצחק — ארגון; יחזקאל — תרבות ויוסף פ. — ח ב ר .ל מ ו ע צ ה ה ע ל י ו נ ה ש ל ה ת נ ו ע ה ה ש ת י י כ ו :ד ״ ד שיפר ,ד ״ ד בלוך, קירשנבאום התמקדו וד״ר מורגנשטרן. התפקידים העיקריים של ההנהגה הראשית ס ב י ב ב י ס ו ס ו של ה ק י ב ו ץ ו ה ק מ ת ה ק ש ר ע ם ה ק נ י ם ב ע ר י השדה. ה כ ו ב ש ה נ א צ י פ ק ד ע ל פ י ר ו ק כ ל ה א ר ג ו נ י ם ה פ ו ל י ט י י ם ו ע ל כן נ א ל צ נ ו ל ר ד ת למחתרת ולהתארגן בצורה אחרת. מצבה של האוכלוםיה היהודית ה ל ד ורע, מ ח ס ו ר ו ד ל ו ת ה ק י פ ו ש כ ב ו ת יותר ויותר ר ח ב ו ת ,ה מ ל ח מ ה ל פ ת ל ח ם ה י ת ה א כ ז ר י ת ו ק ש ה ו מ א ו ת מ ת ו יום יום ב ר ע ב .ה א ח ר י ו ת ל ק י ו מ ם הפיזי ש ל 160ח ב ר י ה ק י ב ו ץ היתה ע צ ו מ ה ו ל מ ט ר ה זו ה ו ח ל ב ת כ נ ו ן ה ק מ ת ם ש ל ב ת י מ ל א כ ה שיהיו ק ר ו ב י ם ל מ ק ו ם מגורינו .ב נ י ה ו ל ה ק י ב ו ץ פ ע ל ו :מ ש ה ב א ו ם — ת ר ב ו ת :ב ר ק א א ו ר ב ד — ג ז ב ר :ל .י ע ק ו ב ו ב י ץ — מ נ ה ל ע ב ו ד ה ; ב ת ע מ י א ש כ נ ז י ) ב ת ה ר ב מ פ ל ו צ ק ( — ה ו ר א ת ה ע ב ר י ת וםולה ק פ ל נ ס ק ה — משק בית. 139 ב ה ת א ם ל נ ס י ב ו ת ה ח ד ש ו ת נ ק ר א מ ע ת ה ה ק י ב ה נ ק ו ד ה מ ס ׳ 4ש ל ז׳.ט.או.ס. )האגודה היהודית ל ס ע ד ח ב ר ת י ( ו ב ת י ה מ ל א כ ה ש ל ה ק י ב ה היו ,ב א ו ר ח פ ו ר מ ל י , ב ב ע ל ו ת ה של ה א ג ו ד ה שהיתר• ב א ו ת ה ע ת א ח ר א י ת ל מ א ו ת ב ת י מ ל א כ ה ,מ ט ב ח י ם ציבוריים ו ב ת י ת מ ח ו י ב ר ח ב י ו א ר ש ה .מ ח צ י ת חבריגו ע ב ד ו ב ב ת י ה מ ל א כ ה ה ג ״ ל ויתרם במקומות עבודה אחרים וההכנסות רוכזו בקופה אחת ,ניהלנו חיי ח ב ר ה ומשק באום, משותפים. מברשות ב י ד י נ ו היו הבאות: הסדנאות סנדלרות, בניהולו בגיהולו ש ל י .ג ו ל ד ש ט י י ן ,ח י י ט ו ת ב ה נ ה ל ת ו ש ל ב. של אאורבך ונגרות ב ה נ ה ל ת ו של י .ש פ ט ל .ה צ י ב ו ר היהודי ה ת י ח ס ב ה ע ר כ ה ו ב א מ ו ן ל ב ת י ה מ ל א כ ה ש ל נ ו ו א ל עובדיו .ע ם ת ו ם ה ע ב ו ד ה ה מ פ ר כ ת ו ל א ח ר חוויות מ ר ו ת ש פ ק ד ו א ו ת ם ב מ ש ך היום חזרו ח ב ר י ג ו א ל ה ק י ב ו ץ ו ל א ח ר ה פ ו ג ה ק צ ר ה ש ל א ר ו ח ת ה ע ר ב ה ח ל ו ת ר ב ו ת מ ג ו ו נ ו ת .ל מ ד ו ע ב ר י ת ,ש ר ו מ ש י ר י הארץ ,ה ע ל ו ז כ ר ו ג ו ת ,ד ג ו בפעולות ב מ צ ב ו ח ל מ ו ע ל ה ח י י ם ה ע ת י ד י ם בארץ. הוועד ולוציה הציבורי, רוזן ,ק פ ל גתאפשרו הפאטרונט, פליזקי, פעולות סעד, של ה ק י ב ה כלל ר י ש פ ל ד ,יהודה טיפול את: קופלבה אליעזר ומשפחת ב ח ו ל י ם וכן הושג מזון נוסף בראון, רודנר. אסתר בעזרתם עבודה לעובדים גופנית .ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ה צ ל י ח ה ל ק ש ו ר ק ש ר ע ם ד ״ ר ש ו ו א ל ב ב ש ו י י ה ו ה ו ד ו ת ל כ ך הגיעו מ ש ם לידיגו ח ב י ל ו ת מזון. הודקו כן הקשרים הקנים: עם ביאלה אוסטרוביה, פודלאסקה, לובלין, ד מ ב ל י ן ,ל ב ו ב ,שידליץ ,ל ו ק ו ב ועוד .ה ק ש ר קויים הן ב א מ צ ע ו ת ה ד ו א ר והן ע ״ י ב י ק ו ר י ם א ו ת ם ע ר ך מ .א א ו ר ב ך ,א ש ר מ ר א ה ו ״הארי״ ו ת ע ו ד ו ת י ו ה א ר י ו ת א י פ ש ר ו ל ו ל ה ת ה ל ך ב א ו ר ח ח ו פ ש י כ מ ע ט ב ר ח ב י פולין. הקן בוארשה היה בין הגדולים בתגועה ומגה הפעולה ה ח י נ ו כ י ת היתד .א י נ ט נ ס י ב י ת מ א ד ו ל א פ ס ק ה אף ליום .כ א ש ר ג ס ת י י מ ה עבודתנו שפטל, 700ח ב ר י ם ב ג י ל י ם .18—12 המקצועית ב ס ד נ א ו ת ה ח ל ה ה ע ב ו ד ה ה ת ר ב ו ת י ת בקן ,א ו ת ו נ י ה ל ו צ ב י ד ו ב ר ש ק ל נ ק ה ,י .ג ו ל ד ש ט י י ן וב .א א ו ר ב ך . כ ך חייגו ע ד ל ה ק מ ת ו ש ל הגיטו .ב א ו ת ו ר ג ע בו הכריזו ה ג ר מ נ י ם ע ל ריכוז כ ל היהודים ב ש ט ח מ צ ו מ צ ם ו מ ג ו ד ר גאלץ גם ה ק י ב ה ל ה ע ת י ק א ת מ ק ו ם מ ג ו ר י ו אזור הגיטו .ל צ י ד נ ו לתוך עמד הפאטרוגט )הוועד הציבורי( והוא אשר סייע ב י ד י ג ו ל ה ש י ג א ו ל ם ל ב ת י ה מ ל א כ ה ב ר ח ו ב ל ש נ ו 29וכן 8ח ד ר י ם ב ר ח ו ב נ ו ב ו ־ ל י פ ק י ל צ ר כ י מ ג ו ר י ם ש ל 150ח ב ר י ה ק י ב ה ) .דירה זו ש י מ ש ה ב ע ב ר א ת מ ע ר כ ת ה ע ת ו ן היומי ״ ג א ש פ ש ג ל ו ג ד ״ ( .ג ם ה ה ג ה ג ה ה ר א ש י ת ע ב ר ה ל ש כ ו ן ב ב ת י ה מ ל א כ ה . ב ת י ה מ ל א כ ה ש ל ג ו היו מ ן ה ג ד ו ל י ם ב ג י ט ו ו ה ו ד ו ת ל ה ם ג ד ל ה ק י ב ה ו ה ח ז י ק מעמד. הסדנאות עם עבודתם כללו של חברינו את המחלקות בסדנאות העלה למברשות, את סנדלרות, ערכם בעיגי חייטות, כלל כובענות הציבור. וגגרות. פ ט י ר ת ה ש ל ש ר ה רוזן ,ח ב ר ת הוועד הציבורי ,ש ע ז ר ה ל נ ו ר ב ו ת ב ה ק מ ת ה ש ל ס ד נ ת ה ס נ ד ל ר ו ת ,ק ר א נ ו ב י ת מ ל א כ ה זה על שמה. ••¥ ל י מ י ם ב ר ח ו ג ם ח ב ר י ק י ב ו ץ ״ ה ח ל ה ה כ ל ל ציוני״ מ ל ו ד ז ׳ ל ו א ר ש ה ו ה צ ט ר פ ו א ף ה ם ל ק י ב ה שלנו .י ח ד ע ם ז א ת ה ו ח ל ט ע ל איחוד מ ל א בין ה ת נ ו ע ו ת .מ ט ע ם »14 ״החלוץ להנהלת הסדנאות הכלל ציוני״ צורף יעקב פרשקר להנהגה ומשה הראשית חנצ׳ינסקי ה ק י ב ה .ה ק י ב ה ג ד ל ע״י צרוף זה ב־ 30ח ב ר י ם והקן ב־ .50כן הוגדלו ו ה ע ב ו ד ה ב ה ן נ מ ש כ ה ב מ ל ו א המרץ. בתקופה ה ה י א ה צ ט ר ף אלינו מוסיקאי נודע, הפרופסור פ י י ב ש ה ומיד עם כ נ י ס ת ו א ו ר ג נ ה מ ק ה ל ה ב ת 40ח ב ר ,ש ה ת א מ נ ה מ ד י ע ר ב ב ע ר ב .ב ר ו ר ש ה ר פ ר ט ו א ר ה י ה מ ו ר כ ב מ ש י ר י הארץ ,שירי חלוצים .ר מ ת ה מ ק ה ל ה היתד• ג ב ו ה ה ו ה ת ו צ א ו ת לא א י ח ר ו ל ב ו א ,כ י ה ו ד ו ת ל מ ק ה ל ה ניתן היה ל א ר ג ן שברחוב הופעות קבועות באולם ל ש נ ו .14ה ו פ ע ו ת א ש ר מ ש כ ו ק ה ל ר ב .כ ע ב ו ר זמן ק צ ר ה צ ט ר ף אלינו מוסיקאי נ ו ד ע נ ו ס ף ,ה ו א ה פ ר ו פ י ס ו ר זק מלודז׳ ו א ף ה ו א ת ר ם א ת ח ל ק ו ל מ ע ן ההופעות ברוח חלוצית הגרמנים המוסיקליות בפני הציבור הרחב. המופעים נשאו אופי מחנך ו ה י ה ב ה ם עידוד ב ל ת י מ ש ו ע ר ל א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת הדוויה ,א ו ת ה נ י ס ו ל ד כ א ו ל ה ח נ י ק ב ה כ ל ר ג ש אנוש .כ א ן — ב ה ו פ ע ו ת ש ל נ ו — מ צ א ו ה מ ו נ י י ה ו ד י ם מ פ ל ט מ מ צ ב ם הקשה ,רגעי נוחם ,א מ ו נ ה ותקווה. 1 141 ב א ו ת ה ע ת פ ר ס מ נ ו א ת ע ת ו נ נ ו ה ח ד ש ״שביב״ .העתון הופץ בין ח ב ר י ה ק ן ח ד ר ל כ ל ה ק נ י ם ש ה י ו ק י י מ י ם ב ע ר י ם ה א ח ר ו ת .שני ג ל י ו נ ו ת ש ל וכן הוטמנו ״שביב״ ב א ר כ י ו ן של ד ״ ד ר י נ ג נ ב ל ו ם ,אשר א ח ד מ ה ם כ ל ל א ת ת מ ו נ ו ת י ה ם ש ל ה ר צ ל ו ב י א ל י ק ) ק ט ל ו ג ,2מ ס ׳ איגי משפחתו חיבר זוכר( .(933ח ב ר א ח ד ב ת נ ו ע ת נ ו ,ב ש ם יהודה ) א ת ש ם שירים בעברית רבים אותם ובאידיש, רבים שרו ב ר ח ו ב ו ת הגיטו .אני מ נ י ח ש א ח ד י ם משירים אלה ה ש ת מ ר ו ב א ר כ י ו ן ה נ ז כ ר ל ע י ל . עם ראשית החורף של ת ו כ ג י ת זו אולם 1941ה ת כ ו נ ן הקיבוץ ל ח ו ג ב ר ו ב ע ם א ת ח ג ה ח נ ו כ ה . שובשה ב ר ג ע ה ו פ ע ת ם של 5 קשות שליחים גציגי מוילנה, 5ת נ ו ע ו ת נוער ,ש ה ב י א ו ע מ ם ב ש ו ר ו ת איוב ע ל מ צ ב ה ה נ ו א ש ש ל י ה ד ו ת ו י ל נ ה . תבעו הם הנוער על גדולה עזרה הציוני ה ו פ י ע ביותר ודחופה היהודים לשרידי שנותרו מטעם שם. ב מ ש ל ח ת זו ח ב ר נ ו ש ל מ ה אנטין ,א ש ר ס י פ ר ל נ ו פ ר ט י ם גורלה ה מ ר של י ה ד ו ת ו י ל נ ה ה מ פ ו א ר ת ,ע ל הריגה ה מ ו נ י ת ב י ר י ו ת ש ל 80 אלף על איש, של אכזריותם ה ג ר מ נ י ם והליטאים ,על תלייה הראש בשערות ו ש א ר עינויי ת ו פ ת ש נ פ ל ו ב ח ל ק ם ש ל היהודים שם. מיד לסעד הוזעקה הוועדה ד״ד יהודי( ה ב י ן ־ ת נ ו ע ת י ת ,ב ה ה ש ת ת פ ו מ ט ע ם ז׳.ט.או.ם. ריגגלבלום, )הוועד מטעמנו ד ״ ד שיפר ,גוזיק ,גוטרמן ,בלון• וסק. נ כ ח ו קפלן ,א א ו ר ב ך ו ד ו ר ב ר ש ק ל נ ק ה .ל א ח ר ש מ י ע ת הדו״ח מ ו י ל נ ה ,ה ו ח ל ט ל ש ג ר ל ש ם מ י ד מיליון זהובים. ״בדרך״ קיבוץ זהבה ה ע ב ר ת ה כ ס פ י ם וארגון העזרה ש ם ה ו ט ל ו ע ל חברת במקומה שלמה ומאחר באייר נאסרה והיא יצא לדרך אנטין .ל מ ר ו ת ה ז ע ז ו ע ש ע ב ר ע ל י נ ו ה ח ל ט נ ו בכ״ז ל ע ר ו ך א ת ח ג י ג ת ח נ ו כ ה ,ש ה י ת ה , ל פ י מ י ט ב זכרוני ,ה ח ג י ג ה ה י ח י ד ה בגיטו ב א ו ת ה שנה .ה א ו ל ם ב ר ח ו ב נ ו ב ו ל י פ ק י 7 היה מ ל א מ פ ה ל פ ה .נ כ ח ו כ ל ח ב ר י הקיבוץ ,חניכי הקן ו מ ו ז מ נ י ם ר ב י ם .ה ח ג י ג ה ה ח ל ה ב ה ד ל ק ה מ ס ו ר ת י ת ש ל ה נ ר ו ת ,מ .א א ו ר ב ך סיפר על פ ע ו ל ו ת י ו ש ל ה ק י ב ו ץ מכן הוצג ולאחר ד״ד מערכון; ב ל ו ך וד״ר ניסנבוים השמיעו דברים מעניני דיומא ו ה ע ר ב ה ס ת י י ם ב ש י ר ה ה י פ ה של מ ק ה ל ת נ ו .היה זה ע ר ב מ ר ש י ם מ א ד . דומה היה רוח שמנורת החנוכה האירה לפתע את חשכת הליל שמסביבנו וכאילו ה מ כ ב י ם ה פ י ת ה ב ל י ב נ ו א ת זיק המרד .ואכן היה זה ב ר א ש י ת ה ת א ר ג נ ו ת ה של ה מ ח ת ר ת ה י ה ו ד י ת ,א ש ר ש מ ה ל ה אז ל מ ט ר ה פ ע ו ל ו ת ה ס ב ר ה ב ע ״ פ ו ב א מ צ ע ו ת עלוגי ה ס ב ר ה וכן ה ר ת ע ת ב ו ג ד י ם ושוטרים יהודים שסרחו .ל א ג ו ד ה ה מ ח ת ר ת י ת השתייכו ה ח ל מ ר א ש י ת ה ה ח ב ר י ם :בומה אשכנזי ,ל ו ל ו ק יעקובוביץ ,ב ר י ש א א ו ר ב ך וטולה ק פ ל נ ס ק י . האביב ל ש ם חיזוק ה ת ק ר ב ובא. הקשר ע ם ק נ י ה ת נ ו ע ה שיגרה ההנהגה ה ר א ש י ת א ת מ .א א ו ר ב ך ל ס י ו ר בן חודשיים ב ר ח ב י המדינה .ל א ה י ת ה זו מ ש י מ ה ק ל ה ואף ע ל פ י כן ע ל ה ב י ד ו ש ל א א ו ר ב ך ל ב ק ר ב ס נ י פ י נ ו ב ל ו ב ל י ן ,ל ב ו ב ,ב י א ל ה פוז־לסקה, שהביא א ו ס ט ר ו ב י ץ ,ד מ ב ל י ן ,קוז׳ניצה ועוד .הוא ש ב מ ד ו כ א מ א ד . הידיעות שהחלו בלובלין עמו על המצב הכללי ב ע ר י ם ה ש ו נ ו ת ועל הגירושים הוסיפו ד א ג ה ע מ ו ק ה ב ל ב כ ו ל ם .ה צ ו ר ך ב ה צ ל ת ח ב ר י ם מ ל ו ב ל י ן היה ד ח ו ף ו א מ נ ם הצלחנו להציל מ ש ם ב ר ג ע האחרון 4מחברינו. ימי במתכונת 142 ה פ ס ח של 1942 הגיעו והפעם השקענו מאמצים כבירים בהכנת החג ג ד ו ל ה ו ח ג י ג י ת ,כ י ר א י נ ו ב כ ך ע ר ך מ ו ס ר י ולאומי .ל ח ג י ג ת ל י ל ה ס ד ר ב ק י ב ת ה ו ז מ נ ו ה ד ״ ר ש י פ ר ו ד ״ ר בלוך .ז כ ר ו נ ו ת יקרים ק ש ו ר י ם ל א ו ת ו חג ש ח ג ג נ ו נ ו ב ו ל י פ ק י ,7כי היה זה ה ס ד ר החגיגי האחרון ש ה ו ח ג בגיטו. באולם ב־22 שאינם 1942נ ת פ ר ס מ ו על ח ו מ ו ת הגיטו ה מ ו ד ע ו ת על גירוש כ ל א ל ה ביולי וגם עובדים דרי של הזקנים מעונות החלו והנתמכים. מירדפים אחר יהודים ,ב ר א ש ו נ ה ב ר ח ו ב ו ת ואח׳׳כ ב ב ת י ם .חניכי הקן ה צ ט ר פ ו ל ע ב ו ד ה ב ס ד נ א ו ת . ח ל ק מן ה ס ד נ א ו ת ח ו ס ל א ך ל ע ו מ ת ז א ת ה ו ר ח ב ה ס ד נ ת ה מ ב ר ש ו ת .הגיטו צ ו מ צ ם ב ש ט ח ו ו ר ח ו ב ל ש נ ו נ ו ת ק מ מ נ ו ,אי ל ז א ת ה ו ע ב ר ו ב ת י ה מ ל א כ ה ו ה ק י ב ת ל ר ח ו ב שבינטויירסקה הקיבת .32 למפעל צורף שהקיף המברשות בתי 140 מלאכה. ל מ ר ו ת כ ל ה ש י נ ו י י ם ה ד ר מ ט י י ם המשיך הקיבוץ ל פ ע ו ל כ מ ק ו ד ם ו ל ח י ו ת חיי ק ו ל ק ט י ב . ה ג ר מ ג י ם ל א ה ס ת פ ק ו ב פ ש י ט ו ת רחוב .גם ב ס ד נ ת ה מ ב ר ש ו ת ה ח ל ו ה ח י פ ו ש י ם אחר מ ס ת ת ר י ם ו ב מ ש ך זמן ק צ ר איבדנו 15חברים .ל א ח ר ש ב ו ע ו ת א ח ד י ם ש ל ש ק ט פ ק ד ו ע ל י נ ו ה ג ר מ נ י ם ל ה ת א ס ף ב ר ח ו ב נ י ם ק ה ו ל ה ב י א ע מ נ ו א ו כ ל ל ־ 3ימים. הסדנאות ליתר קבעו ריכוז נקודות באחד אחרות. ספטמבר מימי השחורים הובילו א ו ת ג ו ה ק ל ג ס י ם ב ש ו ר ו ת ל ע ב ר נ ק ו ד ת איסוף כ ל ל י ת ו ב ד ר ך היכו ב א כ ז ר י ו ת ב א ו ת ה נ ק ו ד ת איסוף נ א ל צ נ ו ל ש כ ב ב ר ח ו ב ב מ ש ך ש ל ו ש ה ימים ו ל י ל ו ת איומה. ל ל א מזון .ג ם כ א ן ש ר ר ה בין ה ב ר י ה ק י ב ת ת ח ו ש ת ה ש ו ת פ ו ת ו ה א ח ד ת מ ך ב ש נ י ב מ י ד ת י כ ו ל ת ו .ב י ו ם ה ר ב י ע י ה ח ל ה ה ס ל ק צ י ה — )הברירה( ו א ת כ ל ח ב ר י ה ק י ב ת הועידו ל כ כ ר ה מ ש ל ו ח י ם . החלטנו לא להכנע .פרשקר הסתנן לבית המלאכה לבורסקות של משפחת רוזן ל ב ר ר א ת א פ ש ר ו י ו ת ה ה צ ל ה .הוא ח ז ר והודיע ל נ ו כי ל מ ר ו ת ה ס כ נ ה ש ב ד ב ר ניתן 35 יהיה מחברינו דוברשקלנקה להחביא לשטח את בלילה המיועד, מרביתנו כל היתר בשטח יצאו באותו הסדנא. לאומשלאג. לילה לנו נודע הועברו שיחזקאל ב ל ע ר ע ל צ י א נ ק א ל י ע״מ ל ה י מ נ ע מ ל ה כ נ ם ל ק ר ו ן ו ל ה ש ל ח ל מ ח נ ה מוות 20—15 .יום ה ס ת ת ר ה ה ש א ר י ת ש נ ו ת ר ה ב מ ר ת פ י ם ו ב ע ל י ת ה ג ג ש ל המלאכה בית ע ד ש מ ש פ ח ת רוזן ה צ ל י ח ה ל ה ש י ג ע ב ו ר כ ו ל ם אישור שהייה ו ה ו ד ו ת לכך הם חזרו למקום ע ב ו ד ת ם בבית המלאכה בשבינטויירסקה. זעזוע מטרבלינקי. הסתתר בין עמוק ומסעיר אברהם, נגרם שהיה לנו במשלוח החפצים שבקרון עם שובו שיצא של לפני חברנו מספר ו ב א ח ת ה ת ח נ ו ת קפץ מן אברהם ימים בקרון ה ר כ ב ת וחזר קשפיצקי המוות, לוארשה, ל ק י ב ת .א ב ר ה ם ש נ כ ח ב מ ו עיניו ב א מ ת על ה מ ש ר פ ה — ה ק ר מ ט ו ר י ו ם )בין ה י ת ר ראה א ת ח ב ר נ ו ס מ ק ק פ ל ן ש ע מ ד ערום ב ט ר ם ש נ ד ח ף ל ת ו ך ה כ ב ש ן ( — החל ל ש כ נ ע א ת כ ו ל נ ו ,ב ע ו צ מ ה ב ל ת י רגילה ,ב ד ב ר הסוף הצפוי .ה ו א ת ב ע ב ק ו ל — הן בקיבת ובארגונים אחרים — להתארגן לקראת מרד מזויין. עם קריאתו ו ס י ס מ ת ו זו ש ל ק ש פ י צ ק י ה ז ד ה ו מ ר ד כ י א נ י ל ב ת )השומר ה צ ע י ר ( ,א ל י ע ז ר ג ל ר )גורדוניה( ו מ ר ד כ י א ו ר ב ו ך ) ה נ ו ע ר הציוני( .ב ת ח י ל ה נ י ה ל א נ י ל ב ת פ ע ו ל ה ע צ מ א י ת 143 גורדוניה ועם ברחוב מילה. והנוער הציוני הוא ב ע ת ה ג י ר ו ש ב־18 התאחד רק ההתקוממות לאחר בינואר נ ת ק ל ו הגרמנים המזויינת בהתנגדות שאורגנה ע״י ק ב ו צ ה מ ש ו ת פ ת ש ל ה נ ו ע ר הציוגי וגורדוגיה ,ש כ ב ר ה י ה ב י ד י ה ם ג ש ק חם. בהתנגדות השתוללו זו נ ה ר ג ו 3א נ ש י א ם ־ א ס ואחדים מ ה ם נ פ צ ע ו .ב מ ש ך י מ י ם א ח ד י ם הגרמנים בגיטו כמעשה נקם בשל הזו. ההתנגשות הפעולה לאחר נ א ל צ ו ח ב ר י ג ו ר ד ו נ י ה ל ע ב ו ר ל ג ו ר ב ש ט ח שלנו ,ב ר ח ו ב ש ב י נ ט ו י י ר ס ק ה .32 ההתנגשות ה מ ז ו י י נ ת ב ר ח ו ב מ י ל ה ה ש פ י ע ה ע ל ה ח ל ט ת ו ש ל מ ר ד כ י אנילביץ לאחד ו ל ת א ם א ת פ ע ו ל ו ת י ה ן של ה פ ל ו ג ו ת ה ל ו ח מ ו ת .ה י ש י ב ה ה מ ש ו ת פ ת נ ע ר כ ה בסדנא ל ב ו ר ס ק א ו ת ש ל רוזן ו ב ה ה ו ח ל ט לגייס ס כ ו ם כ ס ף גדול ל ר כ י ש ת גשק ולהדק א ת ה ק ש ר ע ם ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל נ י ת .ב כ ל ה פ ע ו ל ו ת ה א ל ה נ ט ל מ .א א ו ר ב ך שלנו חלק פעיל. ה ק י ב ו ץ ש ל נ ו א י ר ג ן 3פ ל ו ג ו ת ב נ ו ת 10איש כ ״ א : פ ל ו ג ה א׳ ב ר א ש ו ת ו של מ .באום. פ ל ו ג ה ב׳ ב ר א ש ו ת ו של ב .א א ו ר ב ך . פ ל ו ג ה ג׳ ב ר א ש ו ת ו של י .פ ר ש ק ר . בסכום ה כ ס ף ה ג ד ו ל שהושג ע״י מ .א א ו ר ב ך נ ר כ ש נ ש ק ל ל ו ח מ י ם ) 20כ ל י פ ר ב ל ו ם ( וכן ג י ג ש נ ו ל י י צ ו ר ע צ מ א י ש ל נ ש ק ב ש ט ח ב י ת ה מ ל א כ ה ש ל נ ו .שעורים ב ת ה ל י ך ייצור ה פ צ צ ו ת מ צ נ ו ר ו ת ברזל ,ג פ ר י ת ו ח ו מ ר י ם ג ו ס פ י ם גיתגו ל ג ו ב פ ג י ש ו ת סודיות ,בהן ה ש ת ת פ ו מ .אנילביץ ו מ ה נ ד ס יהודי ש א ת ש מ ו ל א ידענו. אאורבאך הציוני״ מרדכי בוארשה, מראשי בתקופת ״הנוער הגיסו, ביצע תפקידים רבים בגיטו ומחוצה לו. ממנהיגי ע״י הגסטאפו. 144 המרד. נורה ב־1944 ועד שניים ה ק ו א ו ר ד י נ צ י ה של מכל תנועה .מטעמנו במיוחד למציאת דירות הלוחמות היחידות ה ש ת ת פ ו י. בשטח הארי היה מ ו ר כ ב מ־10 פ ר ש ק ר ומ. )הפולני( אורבוך. בשביל איש ,שניים אורבוך אנשי התמסר המחתרת. חבר א ח ד מ ק י ב ו צ נ ו זיכלינסקי ,אשר ע ב ד ב ק ה י ל ה ב ר ח ו ב זמנהוף ,ס י פ ק ל ק ו א ו ר ד י נ צ י ה פראשקר יעקב יליד לוח׳ ,ממארגני ״הנוער הציוני״ במחתרת ,מפקד הפלוגה שלנו בגיטו וארשה .נפל בבונקר ברחוב ואלובה. ש ד ר ו ש היה דלק, הנשק. לתעשית דלק זה נגנב ממכוניות שהמשיכו להגיע א ל מ ש ר ד י הקהילה ,כ ״ כ ע ס ק נ ו י ח ד ע ם ח ב ר י מ ח ת ר ת א ח ר י ם ב ה ח ר מ ו ת כ ס פ י ם ק נ י י ת נ ש ק ו ת ח מ ו ש ת .שניים מ ח ב ר י נ ו ה ש ת ת פ ו ב ב י צ ו ע ע ו נ ש מ ו ו ת כ ל פ י לשם בוגדים שני יהודים ששרתו הגיסטפו. את הדבר בפברואר אירע ,1943 כ״כ הוזהרו משתפי פעולה אחרים ל ב ל ימשיכו ב פ ע ו ל ת ם הבוגדנית. במשך כהכנה תת פ ב ר ו א ר ומרץ פחת ל ק ר א ת ה מ ר ד הגדול קרקעי )בונקר( בעל מספר התחלנו, כניסה היהודים תוך מוסתרת בגיטו מאמץ ברחוב והגיע ג ו פ נ י עצום, וואלובה .6 ל־50-^0 אלף. בבניית מקלט משאבות ,מנוע ו מ כ ש י ר י ם ס ו פ ק ו ל נ ו מן ה צ ד ה א ר י ע״י מ .א ו ר ב ו ך .כן היינו ש ו ת פ י ם יחד ע ם ״גורדוניה״ וה״בונד״ לבונקר נוסף, שהיה קשור למרתף בית המשפט בככר קראשינסקי. ח ו ד ש א פ ר י ל הגיע ועמו גדל ה מ ת ח .ה ק י ב ו ץ ה ע ת י ק א ת מ ק ו ם מגוריו ל ב ו נ ק ר . ב ע ל י ת הגג ,מ מ נ ו ג ש ק ף גוף ר ח ב ד י י ם אל מ ע ב ר הגיטו ואל ה צ ד ה פ ו ל נ י ש ל ו א ר ש ה ,ע מ ד ו ש ו מ ר י ם יומם ולילה. 145 * ב* 19ב א פ ר י ל ,1943ב ב ו ק ר ,ה ת ק ר ב ו 7א נ ש י ג ס ט פ ו אל ב י ת נ ו ל ש ם ב י ק ו ר ת . ב ע ק ב ו ת י ה ם צ ע ד ו אוקראינים ו ל י ט א י ם .ק י ב ל נ ו א ת פ נ י ה ם באש ,ב ר י מ ו נ י ם ו ב ב ק ב ו ק י מולוטוב. האש הפתיעה אותם לבהלה וגרמה בשורותיהם כן ועל גילו לא ה ת נ ג ד ו ת ו נ י ס ו ל ח פ ש מ ח ס ה ב ס פ ג ם א ב י ד ו ת נ י כ ר ו ת .ל מ ק ו ם הגיעו כ ־ 1 5מ כ ו ג י ו ת ראשונה עזרה לפינוי הנאצים ההרוגים והפצועים. ניצלנו תדהמתם את של הגרמנים והרםנו את החומה שסגרה על הגיטו מ ר ח ו ב בוניפרטרסקה ושביינטויירסקה לכיוון כ כ ר ק ר א ש י נ ס ק י .ע ״ י כ ך א י פ ש ר נ ו ל א ח י נ ו ה נ צ ו ר י ם ב ג י ט ו ל ב ר ו ח .ח ל ק גיספה מהם התרכזה הגרמנים, מכדורי אולם מאות הצליחו התקפתנו להינצל. הבאה כ נ ג ד השומרים מ ס ב י ב ל ח ו מ ת הגיטו ו ר ב י ם מ ב י נ י ה ם נהרגו .א ש ה מ ר ד א ח ז ה ב כ ל הגיטו. בימי שלנו. 20ו־ 21ב א פ ר י ל ה ע ב י ר ו ה ג ר מ נ י ם כ ו ח ו ת י ו ת ר ג ד ו ל י ם ל ק ט ע ה ח ז י ת כ ל ה ב ת י ם הפולגים הטראמים ב ־ 21 הופסקה ובפרצות ב ח ו ד ש הזעיקו מסוגלים בער, ב ר ח ו ב ו ת ש ג ב ל ו ע ם הגיטו פ ו נ ו מ י ו ש ב י ה ם , שפרצו הגרמגים להילחם ותוצאות הלוחמים מטוסים ההפצצות לעזרה. בחומות בסוג הגיטו זה של הועמדו נשק ש ה ו נ ח ת ו עליגו ל א א י ח ר ו תגועת טנקים. לא הייגו לבוא. הגיטו ע מ ד ו ת ה ק ר ב ,ה מ ק ל ע י ם ו ה מ ח ב ו א י ם ב ק ו מ ו ת ה ב נ י נ י ם איבדו א ת י ע י ל ו ת ם מ ו ל ה מ ט ו ס י ם ואש הטנקים .נ ל ח מ נ ו ב ז ע ם וביאוש .ל א ח ש ב נ ו ע ל נ צ ח ו ן או ע ל ה ד ב ר ת ה א ו י ב ב מ ו ב ן ה ר ג י ל ש ל המושג .כ ״ כ ל א ח ש ב נ ו כ ל ל ע ל ה צ ל ת חיינו. נלחמנו ל מ ו ת בגאון ל מ ע ן ה צ ל ת כ ב ו ד ה א ד ם ,כ ב ו ד היהודי. התחמושת הלכה ו א ז ל ה ,ה מ ר ד דעך .ב ־ 25ב א פ ר י ל נ ס ו ג נ ו ל מ ק ל ט י ם .מ ר ב י ת ח ב ר י נ ו א ב ד ו ו כ ו ס ו ב ב ו נ ק ר ב ר ח ו ב ו א ל ו ב ה .6ש י ש ה מ ב י ן ל ו ח מ י ג ו עזבו א ת הגיטו ה ב ו ע ר ע ם ת ו ם המרד ,ו ה ם :פ ר ש ק ר ,גולדשטיין ,ב .א ו ר ב ו ך ,ב ל ו נ ס ,ליבוביץ ,א ו ל ם כ ו ל ם פ ר ט לאורבוך אחר נהרגו בשבועות שלאחר מכן, בעת הבריחה אל היערות והחפושים מקומות מסתור. כך נ ס ת י י מ ו באורח ט ר א ג י ת ו ל ד ו ת י ו ש ל קיבוץ ה נ ו ע ר הציוני ״ ב ד ר ך ״ . )מפולניה( )ראה קובץ ב׳( 146 מ א ק ס שטייגביגל אירועי על ג ק ר א ק ו ג ה ש ו א ה בימים אלה נתקלתי בצרור מכתבים שנשלחו אלי ב־ ,1946ומצאתי ביניהם גם את מכתבו של מאקס שטייגביגל ז״ל ,חברי מתקופת הבראשית של א.ה.ה .״עקיבא״. ש .סיים פקולטה למשפטים בקראקוב ועסק במסחר .על סף מלחמת־העולם־השניה ניהל מפעל למכשירי כתיבה ,ואת תקופת השואה עבר במחנות ריכוז. במכתבו חנ״ל הוא מתאר תמציתית את גורל חלק ממשפחותינו, אשר באו לכלל קירבה הודות לקשר חיתון ,אך הדגש במכתבו הושם על פעולותיהם של אידק )יהודה( טננבוים וחלק מחבריו במסגרת ״החלוץ הלוחם״. ערך נראה לי שיש למכתבו ,במידת־מה, מעמית לרשותה של מערכת ״משואה״. ואני דוקומנטרי יהודה אורנשנזיין ניו־יורק אידק אלי לתאר בשעה להתקשר מכתבי וכיוון אליך, אליך שלא הייתי זה א ת ללא ולא ידעתי מענה. אגודת הנוער בחיים, כי כאשר — לעלות שרך כי בהיותי — נפרדנו אודות היום חבל נותרה כתבתי נסיתי כפר קורותיכם. משפחתנו. אכתוב לא כמו לך על נסיתי פעמים ד׳׳ר כל רבות יהוךה לשוא ! הייתם בלתי הגיע בחיים. כך: טוהן. אמורים בךרך שהוא בבוכנואלך אחותי ״עקיבא״, לארץ־ישראל בבוא ורק לארץ־ישראל כיצד ניספו בני איש. עוך המדויקת ומשונות על בפרוטרוט מ ה ם כתבתך אז גם העברי שמועות שונות לספר לא במכתבך, החדשה. יךעתי ופנינה לך ביבשת ועדיין נשארו שגרמת לי א ת שאינך דרייבלט השמחה שהנני כאן, אורנשטיין, כולם באפריל היקר, אין רווחו 21 1946 סבור — אתה, חוקית. אצלנו במכתבי אוכל זבובים כך נקטלו במפורט. 147 היום מלאה שנה לשחרורי ועדיין אינני מסוגל לתפוס א ת ממדי הכליה במלואם .בעצם — איני רואה טעם בהעלאתן של כל אותן החוויות .משהו הרי ידוע גם לכם. הוריך עברו לגור בכפר )נדמה לי ששמו סקאבינה א ו שם אחר, אחר הכפרים ליר ראבקה( ,ומצבם היה טוב .כעבור זמן־מה בא לפתע הגירוש ואיש ל א ניצל .הם ניספו מוקךם יחסית ,ועליך למצוא בכך נחמה פורתא .יסוריהם לא ארכו זמן רב. אנחנו חיינו א ז בגיטו ונךמה היה לנו ששם נחזיק מעמך ,כי הרי המלחמה — כך קיוינו — עומדת עוך מעט להסתיים .משפחתנו היתה שלימה עד ל־ 26באוקטובר .1942באותו תאריך נשלחו בטרנס פורט אלה ,לודק וכל משפחתם .נשאר רק בנם איזיו וייתכן שהוא היחיד ,אשר א ו ל י נותר בחיים .הדודה נשלחה עוד קודם לכן .בימים שבין 26באוקטובר 1942ל־ 4בפברואר — 1943נרצחו כ ו ל ם .שלושה חודשים 1 א י ד ק ! מת מ ו ת גבורים! ראוי הוא ,כמו ליבסקינד *,ל א לאיזכור צנוע בחוברת ,אלא לאנדרטה .ד״ר חיים הילפשטיין* יודע על כך רבות .הריהו בארץ כעת ותוכל לפגשו. ראשי המפקדה של הארגון היהודי הלוחם בקראקוב. (1יהודה )אידק( טננבוים .שמו המחתרתי — ״דישק״. יוסטינה״ לגוסטה דוידזון ,המהדורה השניה )להלן :״היומן״( (2מראשי ״החלוץ הלוחם״ ,חבר ההנהלה הראשית של (3מראשוני הציונים בקראקוב ומראשי הציונים הכלליים 148 לדמותו ראה ״יומנה של דפים .30—28 א.ה.ה .״עקיבא״ בפולין. בגליציה המערבית ושלזיה. ביוני ,1942בקירוב ,ייסרו אנשיך ,חברי ״עקיבא״ אירגון) .ליבס־ קינך ,זעה מאהלר *,אירק ,פולה ,וושקה ספינר־ ועוד( .בתחילת פעילותם עסקו בעיקר בהנפקת ״קנקארטה״ )תעודות זהות( מזויפות. )הודות למרצו ולקשריו של אידק השעו את הטפסים המקוריים ואת החותמות המתאימות (.אידק עבד אז אצלי ,ב״יוטשנקה״ והמפעל נוהל על ידי קומיסר .קיבלנו הזמנות רשמיות רבות מטעם ״אס־אס״ ומשטרת הביטחון )״זיכרהייטס־פוליציי״( .נדרשנו להדפיס נייר מכת בים ושאלונים משרדיים ולשם כך נשלחו אלינו החותמות המקוריות והגלופות .אידק ידע להפיק מהם את ״התועלת הרצויה״ .חבל שפעולתם שנעשתה בלהט רב ,היתה נעדרת אמצעי זהירות .אף כי העלים אידק מעיני את מעשיו ,גיליתי בלי קושי את סודו ,כאשר לפי תומו שאל אותי איפה יוכל להשיג אשלגךכלורי וחומצת־גפרית .עד כדי כך הם היו תמימים שנדמה היה להם שיוכלו לשאול על דברים כאלה את הנוסעים שפגשו בחשמלית .אידק תמה כאשר שאלתי אותו מי מהם רוצה לייצר פצצה י אני מציין זאת כדוגמה לאי־זהירותם ולאידי אליזם הרב שלהם .את ה״קנקארטה״ סיפקו ח י נ ם אין כ ס ף ,כי האמינו שבכך הם מצילים חיי אדם .אני מבליט פרט זה כי רבו אז הרמאים שניצלו את האנשים באמצעות ה״קנקארטה״ .בסתיו 1942ביצעו זיגה מאהלר וה״כושי״ )הכרת אותו י( התנפלות על בנין הדואר באחת העיירות בגאליציה המזרחית ,והם השיגו אז סכום כסף ניכר. ארגון המחתרת הפולני לא מ מ ן בהם מפני שלא היו מוכנים לוותר על הדגשת אופיים הלאומי־יהודי .הזוכר אתה את שנאפ )חתנו של פאלק( ז הוא עשה למענם את חותמות הגומי וכמדומני היה בין הראשונים שנאסרו — אבל הוא ל א הסגיר מ ה ם א י ש ! את אידק חיבבו הכל .היה תמיד עליז ומצב רוחו היה טוב .בדיחותיו וכן נגינתו המעולה כאקורדיון רכשו לו את אהדתם של כל אנשי ״או־דה״, של השוטרים הפולניים ואף של אנשי ״אס־אס״ .הוא קיבל משרה במוסך של ״אס־אס״ שהקנתה לו רשיון מעבר חפשי בחוצות העיר. הפעילות הוטלה ברובה על שכמו .מקום המפגש שלהם היה ברחוב ז׳ולאבסקי )בקצה רחוב רלוגה(. בחג המולד24• ,־ 25בדצמבר 1942החליטו לתקוף את יושבי בית הקפה ״ציגנריה״ .הפצצה שזרקו הפילה קרבנות )בין הקצינים הגרמניים( ,אולם הם עצמם נתפסו .יש אומרים שהמלשין היה איש ״או־דה״ ,ד״ר ארטור לפלר ,ידידו של אידק .כמעט ודאי הוא שהבוגד היה איש גסטאפו יהודי ,מ ל ק אפפל ,לכאורה ידידם הטוב של אנשי המחתרת .אנשי ״אס־אס״ גילו את המחבוא שבו הדפיסו ליבסקינד ואידק את הכרוזים .השניים התגוננו בגבורה וירו על התוקפים. לבסוף ,כאשר הלכה ואזלה תחמושתם ,ירו איש ברעהו .הפרטים (4 זיגמונם מהלר ,שמו המחתרתי — זעה .ראה ״יומן״ ,דפים .34—33 (5 רבקה קופר ,לשעבר רעיתו של דולק ליבסקינד ז״ל. 149 שהבאתי כאן נשמעים כרומנטיים ,אולם אמיתיים הם .אינני בקי בכל פרטי פעילותם ,מפני שימים ספורים לאחר גירושה של אלה פניתי מרצוני למחנה העבודה בפלאשוב כדי לעבוד בו .הידיעות על מותו של אידק ,על מאסרם של הנקה в ,מונדק־ ופולה׳ ועל הירצחם באושויץ — הגיעו אלי כאשר הייתי במחנה .פולוסיה? יכלה אמנם להציל את חייה ,כי הגרמנים רצו לשחררה ,אבל לא הסכימה לנטוש את הוריה. אשר למותו של סבא*־ שלך ,ניתן לומר שאיחר לבוא בכארבע שנים. לוא נפטר לפני ה־ 1בספטמבר ,1939היה נאסף אל עמיו בשיבה טובה. הזוכר אתה את סעורת פורים החגיגית והאחרונה בביתו ו הוא האריך דולק ליבסקינד ראש הארגון היהודי הלוחם בקראקוב. (6ההורים של יהודה טטנבוים. (7אחותו. (8רב אריה )לייביש( טננבוים ,ראש הגבאים של בית כנסת ״הקופה״ ,חבר הנהלת ׳בית לחם״ ועוד — סבו של יהודה טננבוים. 150 ימים יתר על המידה .הדודה» נשלחה בטרנספורט בתחילת יוני 1942 והוא התייסר בבדידותו ,כי לא יכול עוד לשרת את עצמו ,אף כי דעתו היתה צלולה לחלוטין .מות אבי ) ,(4.2.1942גירושה של אלה, מאסרם של מונדק ,פולה והנקה ושילוחן של משפחת ארליך ושל משפחתו של לוזק — הגדישו את סאת סבלו בערוב ימיו )פרשת האסונות שפקדו את המשפחות הללו היא סיפור בפני עצמו( .מונדק והנקה השיגו עבור סבא מקום בבית החולים היהודי בגיטו ,בתואנה כי הינו ״חשוך מרפא״ .למאושפזים מסוג זה לא נשקפה סכנת גירוש. אולם ביום חיסולו של הגיטו ) 13במארס (1943נורו למוות כל האנשים הבלתי כשירים לעבוךה .אם רצונך לומר קדיש לזכרו ,דע התאריך הזה הינו ודאי .אני לא אומר קדיש .ד י ! ! о ייתכן כי במכתבי הבא אכתוב ביתר הרחבה .אני מודה לך על מאמציך להשיג עבורנו סרטיפיקטים .חלמתי על העליה לארץ־ישראל ולכן כיוונתי את צעדי מערבה .בפאריס — כמו בכל מקום אחר : בלי פרוטקציה לא זכה איש לקבל סרטיפיקט ,אפילו אם היה ראוי לכך למעלה מכל ספק .כאסירי בוכנואלד אמורים היינו לעלות בין הראשונים ,אבל נמצאו ״ילדים טובים״ אחרים .חבל .כה עזים הם געגועי לארץ ,אך באין ברירה איאלץ להתאקלם בנכר ! כל תקוותי היא כי אנצל את ההזדמנות לצבור כסף ואז אעלה לארץ בכוחות עצמי ולא אזדקק לחסדי המשרד הארץ־־ישראלי .כנראה מסורת היא כי על היהודי לנדוד ארבעים שנה בטרם יבוא לארץ .ולי מלאו ״רק״ שלושים ותשע! כן ,אידק יקירי ,הזמן לא עמד מלכת. אגב ,לוא ידעתי שאתה חי ושיש לך ״קשרים״ ,הייתי פועל בפאריס ביתר מרץ .אבל איש לא הכיר אותי ולא מצאתי אדם שיסייע בידי .חבל .האחות שלנו היא ממש מלאך .כדאי היה לבוא הנה כדי להיווכח בזאת. מה שלומו של איגנץ י ודזיונק רודנשטיין י דרוש בשלום כל המכרים .דרישת שלום לפולה .נשיקות — מ א ק ס שטייגביגל )מפולניה (9 (10 אשתו השניה סמוך וילדיו נרצחו לכותל המערבי זמן למותו של רב ביקר בשואה(,ד.וא לחש אריה שטייגביגל־ בא לאזני, טניבוים. גם שהוא לביתי מבקש ר ב ע ל החומה ,כ א ש ר ר א ש ו ש מ ו ם ע ל עם במשפחה אשתו בירושלים סידור. ידו. עם כאשר קראו לה השניה וטיילנו הסידור — ר י נ ה נזר( דודה. בישראל בתוככי ב ד )אשתו העיר. התרחק נרגע והתיישב, הראשונה כאשר הגענו מאתנו, נשען דמעות זלגו מעיניו 151 א ב ר ה ם גולדברג פ ע ו ל ת נ ק ם ש ל ״ ה נ ו ע ר ח ב ר י הציוני׳ , ב ל ב ו ב )מתון ספרו ״זברונות מלבוב 1943—1941״ ,הנמצא בדפוס( ואצק ,א ח ד מ ח ב ר י נ ו * 1942 נסע ב ק ת — ב ת ו ר ארי — ל ד נ י פ ר ו פ ט ר ו ב ס ק , שהיתר ,גם היא ב ש ל י ט ת ה נ א צ י ם .מ ש ם ה ו א ב א מ ס פ ר פ ע מ י ם ל ל ב ו ב ,ו ב כ ל פ ע ם ל ק ח עמו כ מ ה מבין ח ב ר י נ ו ; א ו ל ם ב מ א י 1943ק ר ת ה ל ו ת ק ל ה ח מ ו ר ה :ב ש ע ה ש ה ג י ע ל ל ב ו ב ,הכיר אותו א ח ד ה ב ל ש י ם ,שהיד .ש כ נ ו ב ע ב ר .ה ב ל ש י ם ה ל ל ו ש ו ט ט ו ב ת ח נ ו ת ה ר כ ב ת כ ד י ל ת פ ו ס יהודים ב ע ל י נ י י ר ו ת אריים .ו א צ ק נ ע צ ר ו כ ל מ ס מ כ י ו , אלה שלו וגם של ה א נ ש י ם ה א ח ר י ם , גם הוחרמו .כאשר הובילו אותו מ ת ח נ ת ה ר כ ב ת ל ר ח ו ב לאצקי ,הבין ו א צ ק שאין ל ו ע ו ד מ ה ל ה פ ס י ד — ו ב ר ח ,וכך הגיע ל ג י ט ו ושהה בו כ מ ה ימים .ה ו א ס י פ ר ל נ ו ש ב ק ר ב ת מקום, ברחוב קרולבסקה, יש ל ו דירה מ ש ל ו וכי יש ב ד ע ת ו ל ה ע ב י ר ל ש ם ,מ ד י לילה ,א ח ד מ א ת נ ו ,ואף כי היה רוצה ל ק ח ת א ת ו ר ב י ם ,אינו י כ ו ל ל ע ש ו ת זאת ,כדי ש ל א ל ע ו ר ר חשד. באותו מפני א ל א נ ע ר ה אחת ,א ת ב ר ו נ י ה מ ר ג ו ל י ס , ש ב ו ע ל א הצליח ל ה ע ב י ר ל ש ם ש ה ג ר מ נ י ם כ י ת ר ו א ת הגיטו .ח ל פ ו כ ש ב ו ע י י ם מ א ז ה ת ח ל נ ו ל ע ב ו ד בגיטו, ו ה נ ה יום א ח ד הופיע שוטר א ו ק ר א י נ י ו פ נ ה ל ב ל ו ם ) מ ה מ ש ט ר ה היהודית( ,ב ד ר י ש ה לשלושה הייתי אנשים ה נ ח ו צ י ם ל ו ב ר ו ב ע הארי .ל ר ו ע ה מ ז ל ע מ ד ת י ק ר ו ב אליו ל כ ן בין השלושה שנבחרו. האוקראיני הוליך אותנו אל מחוץ לגיטו, דרך רחוב קראסובה לרחוב קרולבסקה. מעבר מיליציה לפינת הרחוב נתגלה לעיני אוקראינית ,וכן א נ ש י ״שופ״ מראה יוצא דופן. קבוצה גדולה של ) ש ו ץ ־ פ ו ל י צ י י הגרמנים( וקציני ה ג ס ט א פ ו א ס פ ו ל ב נ י ם מ מ ק ו מ ו ת שונים ו ב נ ו ל ע צ מ ם מ ת ר ס י ם נמוכים .הם ה ס ת ת ר ו מ א ח ו ר י ה ם וירו על ה ב י ת ה ב ו ד ד ש ע מ ד ב מ ר ח ק מ ה מ ש ם .ה ב י ת נ ר א ה כ ל פ י חוץ כ מ ק ו ם נ ט ו ש , א ב ל ב ר ג ע ש נ י ס ה מישהו מ ן ה צ ר י ם ע ל י ו ל ז ו ז מ מ ק ו מ ו ,מ ל נ פ ת ח ה אש מ ק ו מ ת ה ק ר ק ע .ה ב י נ ו נ ו שהגרמגים גילו מ ח ב ו א ו ה י ה ו ד י ם ש ב ו אינם גכגעים ו מ ת ג ו נ ג י ם * החברים עליהם מדובר כאן ,כולל 152 המחבר ,השתייכו ל״הנוער־הציוני״ בלבוב. בנשק שבידיהם. חם ש ה ג ע נ ו ר א י נ ו כיצד ברגע האוקראינים אחד שהתרוממו כדי ל ק ל ו ע ב ח ל ו ן ש ל ק ו מ ת ה ק ר ק ע ,ג פ ג ע ו נ פ ל על הארץ .ה ר ו פ א ל א י כ ו ל ע ו ד ה ו א נ ו ר ה ל מ ו ו ת מ פ ג י ע ת ם ש ל המגינים האמיצים. להצילו: כאשר אותנו ראה הגסטאפו אחד מקציני בעל שהיה דרגה גבוהה, אם ל ש פ ו ט ל פ י מדיו ,אורו ל פ ת ע עיניו .הוא ניגש אלינו ,ה צ ב י ע ע ל ה ב י ת ו א מ ר : ב ב י ת זה י ו ש ב י ם כ מ ה מ ט ו מ ט מ י ם ש ח ו ש ב י ם כי א נ ח נ ו יורים ״הביטו, בכל מי ש נ ת פ ס .א ת ם ת ל כ ו בכיוון ל ב י ת ,כי ע ל י כ ם הרי ל א יירו ,ו ת ד ב ר ו ע ל ל ב ם ש י ס ג י ר ו את עצמם .אנחנו ל א גפגע בהם לרעה ונרשה להם לבוא אתכם למחנה״ .העמדתי פ נ י ת ם ו ש א ל ת י א ו ת ו א ם ק י ב ל על כ ך א ת ה ס כ מ ת ו ש ל מ פ ק ד ה מ ח נ ה ,וילהאוס. הוא ג ע ר ב י ו א מ ר כי ע ל י נ ו ל ע צ ו ר ב מ ר ח ק של ע ש ר ה צ ע ד י ם מ ה ב י ת ומי שיעז ל ה ת ק ד ם ע ו ד — יירה .ש ל ו ש ת נ ו ה ל כ נ ו ל א ט ל א ט בכיוון ה ב י ת ו א י ש ל א י ר ה עלינו. פ ת א ו ם ה ג י ע ה ל א ז נ י ק ר י א ה :״ ד ו ל ק ! ״ * * — זה ה י ה ק ו ל ה ש ל ב ר ו נ י ה .ע ו ד מ ן היה ההתחלה ח ש ש שזוהי א ו ת ה בלבי הדירה קרולבסקה, ברחוב ואצק אשר סיפר עליה. עמדתי כעת לשכנע מ ו ל ם ו א מ ו ר הייתי שייכנעו... אותם המרחק בינינו ובין ה ג ר מ נ י ם היה ר ב ל מ ד י .נ י צ ל ת י א פ ו א א ת ה ע ו ב ד ה ש ל א י כ ל ו ל ש מ ו ע א ת ד ב ר י וסיפרתי את להם ה י ד ו ע לי ע ל גורל אנשינו. אמרתי כולם שכמעט הועברו לפיאסקי* ו ה ש א ר מ מ ת י נ י ם ל ת ו ר ם .ה מ צ ב היה ל ל א מ ו צ א ו כ נ י ע ה מ צ ד ם ל א כלל ב ח ש ב ו ן .ב ע י נ י הקצין ה ת א ר כ ה ש י ח ת נ ו י ת ר ע ל המידה והוא איבד היה חמישים באה סבלנותו. את מטר כי חזרנו לפי למקום פקודתו. מצב רוחי רק איום. מ פ ר י ד י ם ביני ובין ידידי המגן על חייו ,ואני א י נ נ י יכול ל ב ו א ל ע ז ר ת ו , האוקראינים שני לידינו עומדים תכניתו ו נ ש ק ם דרוך. של הקצין נכשלה והוא ש ק ל כ י צ ד ע ל י ו ל נ ה ו ג .כ ל א ו ת ה ה ע ת נ מ ש כ ו ה י ר י ו ת מ ת ו ך ה ב י ת ו ב ל ב נ ו היתד .ש מ ח ה ,כ א ש ר ר א י נ ו א ת ה״שופו״ ו א ת ה א ו ק ר א י נ י ם ה מ ש ת ט ח י ם ע ל ה א ד מ ה , ואת הגרמנים האוקראיני אותה. האמיצים המחפשים מחסה מפני כדורי היהודים. הגוויה של ה י ת ה מ ו ט ל ת שם ,כי איש מ ה ם ל א יכול לזוז מ מ ק ו מ ו כ ד י ל ג ר ו ר ה״האופטשטורמפירר״ מאחורי הסתתר הפינתי הבית ונשך את שפתיו ב כ ע ס ע צ ו ר .ה ו א ק ר א ל א ח ד ה״שופו״ ו ז ה ק ר ב א ל י ו ב ז ח י ל ה ,ס מ ו ך מ א ו ד לקיר. הם זה נועצו ב ז ה ו א ח ר כ ך ק ר א לי המפקד בפעם השניה .ה ו א פקד עלינו לחזור ו ל ה ת ק ר ב ל ב י ת ולנסות לשכנעם .הבנתי מ ד שהוא זומם ד ב ר מ ה והתברר לאחר ש ה ת ר ח ק נ ו מעט, שמנו ל ב כי שלושה אוקראינים שומרים כי צדקתי. את צ ע ד י נ ו ו מ ו כ נ י ם ל ה ש ת מ ש ב נ ו כ ״ ק ו ל ט י כדורים״ .ש נ י ה ח ב ר י ם ש ב א ו אתי, א ש ר ח ר ף ג י ל ם ה ג ב ו ה היו שייכים ל ב ר י ג ד ה ** שלי ,ה ח ל י פ ו א ת י מ ב ט י ם ו ב י ן ־ ר ג ע השתטחנו ש ל ו ש ת נ ו ע ל ה ק ר ק ע .ה א ש ש נ פ ת ח ה מן ה ב י ת כ ו ו נ ה א ל ה א ו ק ר א י ג י ם הם כמונו, ואף נאלצו להשתטח על דינו. זחלנו אחורה והאוקראינים עשו א ב ל ה פ ע ם ה ם נ מ צ א ו ב י נ י נ ו לבין ה ב י ת ושימשו מ ט ר ה נ ו ח ה ל ק ל י ע ת ם ש ל ו א צ ק ** שם המחבר. * אזור השמדה מ ח ת ללבוב. ** פלוגת ע ב ד ה . 153 וברוניה .ו א מ נ ם ה ק ל י ע ה היתד .מ ד ו י ק ת ו א ח ד ה נ ב ל י ם ה א ל ה נ פ ג ע בזרועו .ה ־ ה א ו פ ט ־ שטורמפירר נ ת ק ף ז ע ם נורא ,א ך ל א א מ ר ל נ ו מ ל ה . ה פ ע ם ש י ג ר ל ש ם א ח ד מה״שופו״ ו ה ל ה ה ת ק ד ם ב ז ח י ל ה א ל ה ב י ת ע ם רימון א ו ל ם ב ר ג ע ש ק ם ע ל ר ג ל י ו כדי ל ה ש ל י ך א ת הרימון, בידו, ע ל י ו אש נפתחה והוא מ ע ד .נ י צ ר ת ה ר י מ ו ן ה י ת ה כ ב ר מ ש ו ח ר ר ת ו ה ה ת פ ו צ צ ו ת ר י ס ק ה א ת ע צ מ ו ת י ו . הקצין ר א ה ש ג ם ת כ ס י ס זה נ כ ש ל ו ש ו ב פ נ ה א ל י נ ו ב ח י ו ך ע ל ש פ ת י ו :״עכשיו א ת ם ל ש ם ו ת ש ל י כ ו פ נ י מ ה רימוגים״ .ל ר ג ע ק פ א ה ד ם ב ע ו ר ק י נ ו .א ם כן, תלכו ה ו א מ ט י ל ע ל י נ ו א ת ה ת פ ק י ד ל ה ר ו ג א ת אחינו ,מכיון ש א נ ש י א ס ־ אם ה ם פ ח ד נ י ם . א ח ד מ ב י ן ש ל ו ש ת נ ו ניסר .ל ה ת ח מ ק ו א מ ר כי מימיו ל א ה ח ז י ק ר י מ ו ן בידו .״הו״ — ה מ פ ק ד — ״זה ב כ ל ל ל א קשה .ל ו מ ד י ם ז א ת מ ה ר מ א ו ד ״ .נ ת מ ל א ת י כ ע ס אמר ע ל ה מ נ ו ו ל ה ח ו ש ב כי ה י ה ו ד י ם הם ח ס ר י ר ג ש כ ב ו ד כמוהם ,ה ג ר מ נ י ם ,ו ב ל י ל ח ש ו ב קראתי: הרבה, א י נ ך יודע עדיין ל א ן ״אבל נשליך את היה הרימונים!״ זה משגה חמור מצדי. לוא ש ת ק ת י ,היינו מ ק ב ל י ם מ מ נ ו א ת ה ר י מ ו נ י ם ואז היינו יכולים ל ה ו כ י ח לחברינו ה א מ י צ י ם ש כ מ ו ת ם ג ם א נ ח נ ו מ ס ו ג ל י ם ל ג ר ו ם ל מ ו ת ם ש ל כ מ ה מנוולים. ל א ח ר ש ש מ ע א ת ד ב ר י ,ס ק ר אותי ב מ ב ט מ ט י ל אימה ,ש ל ף א ת א ק ד ח ו אולם ״אל וצעק: ה ק י ר ! ״ היינו בטוחים שבו ב מ ק ו ם יירה אבל בנו, ששינה נראה א ת ד ע ת ו ו ה ח ל י ט כי ט ר ם הגיעה שעתנו. ב י נ ת י י ם ה ת ח י ל ו ל ה ת ג ו ד ד ב מ ק ו ם ר ב י ם מ ת ו ש ב י ה מ ק ו ם ש ש מ ע ו את• חילופי והגרמנים היריות חשו שאין זה לפי כבודם להראות, במשך כי השעות כל ה ל ל ו ל א ה צ ל י ח ו ל ה ת ג ב ר על שני היהודים ש ב ב י ת .ה א ו ק ר א י נ י ם נ ס ו ג ו וחיפשו א ח ר ת כ ד י ל ת ק ו ף א ת הבית .ב ת ו ך כ ך ה ל כ ו ו פ ח ת ו ה י ר י ו ת ש ל ה מ ג י נ י ם דרך האמיצים תוך כי ת ח מ ו ש ת ם ה ל כ ה ואזלה כ נ ר א ה .א ח ד ה ״ ש ו פ ו ״ ה צ ל י ח ה ב י ת .ה ו א ה צ י ת א ו ת ו א ך ל א נ ר א ה יוצא מ מ נ ו ה ח ו צ ה . ו ה א י ש ל א ה ס פ י ק ל ה י מ ל ט ,כי במהירות המגינים ל ח ד ו ר אל האש המטירו עליו התפשטה יריות. כאשר אחזה ה א ש ב כ ל ה ב י ת ,נ ש מ ע ו עוד י ר י ו ת א ח ד ו ת ו א ח ר ה ש ת ר ר ה ד מ מ ה .ה ד ל י ק ה היתד, ב ע י צ ו מ ה ואיש ל א יכול היה ל ה ת ק ר ב ל ב י ת .ה ו א נ ש ר ף ע ד ה י ס ו ד ע ל שני מ ג י נ י ו ה א מ י צ י ם ש ב ח ר ו ל ה ת א ב ד כדי ל א ל י פ ו ל בידי ה ג ר מ נ י ם . מ צ ב נ ו ה י ה ב כ י רע .ע מ ד נ ו ע ם פ נ י נ ו א ל הקיר ו ה ב י נ ו נ ו ש ה ־ ה א ו פ ט ש ט ו ר מ פ י ר ר ל א י ש ח ר ר א ו ת נ ו ב ע ו ד נ ו חיים .ל מ ז ל נ ו הוא ל א נ ר א ה ב ק ר ב ת נ ו ,כי ע מ ד ס מ ו ך לבית ולרגע נ ד מ ה היה על ששכח ידינו עבר על קיומנו. באותו רגע אולם ״שופו״ שני מלשמור עלינו. שהובאנו ה נ ה מ ה ג י ט ו כ ד י ל ש כ נ ע א ת היהודים ש י ס ג י ר ו האוקראינים קראתי אחד. לא חדלו לו ואמרתי א ת עצמם .ה ש ל י ח ו ת ש ל נ ו נ ס ת י י מ ה ו ה מ פ ק ד היה בודאי מ ו כ ן ל ש ח ר ר אותנו ,א ו ל ם ה א ו ק ר א י נ י ם אינם שומעים ג ר מ נ י ת ו א י נ ם מ ח ז י ר י ם א ו ת נ ו לגיטו .אם ל א נ צ א מ י ד נ א ח ר ל ע ב ו ד ת ה ב ר י ג ד ה ש ל נ ו ו נ ג ר ו ם ל ש ע ר ו ר י ה רבה .ה״שופו״ ה ש ת כ נ ע מ ד ב ר י ו ה ו ר ה ל א ו ק ר א י נ י ם ל ל ו ו ת א ו ת נ ו ל מ ק ו מ נ ו .א ב ל הם ,נ א מ נ י ם ל פ ק ו ד ה ש ק י ב ל ו ,נ י ס ו ל ה ס ב י ר ל ו ש ל א יעשו זאת בלי פקודת שוב ושוב על המלה דבריהם באופן 154 ה־האופטשטורמפירר ומכיון שלא דרגתו. לבסוף ביקשו המציינת את לגרמנית ולהסביר שלא קיבלו פקודה לשחרר ״חפשי״ ו א מ ר ת י :״הרי ש מ ע ת ידעו גרמנית, ממני לתרגם חזרו את א ו ת נ ו .כמובן ,ת ר ג מ ת י ב ע צ מ ך ,אדוני ,כ י ה ם חוזרים ואומרים ׳האופטשטורמפירר׳ ,זאת אומרת חייבים לשחרר אותנו לפי פקודתו״ .ה״שופו״ איבד את סבלנותו והורה להם חד־משמעית להחזיר אותנו לגיטו .הם משכו בכתפיהם — וצייתו לו .עברנו את רחוב קרולבסקה וכשהגענו לגיטו הודינו להם ועברנו במהירות את הגדר .השעה היתה ארבע וחצי אחר־הצהרים וכרגיל היינו חוזרים מהגיטו למחנה בשעה שש .היינו בטוחים שהמפקד לא יעבור בשתיקה על הסתלקותנו ,לכן החלטנו להסתתר בבונקר ואפילו להישאר בו במשך הלילה, אם יהיה צורך בכך ,ובלבד שלא ליפול לידיו .איש לא ידע עדיין מה עבר עלינו באותו יום .רק לגאסטהלטר ,שהכיר יפה את ואצק ,סיפרתי את הכל ואמרתי לו באיזה בונקר הסתתרנו .חלפה כשעה והוא חזר ובפיו הודעה מטעם בלום שעלינו לצאת ,כי בלום ערב לכך שלא יאונה לנו כל רע .אולם לא סמכנו על הבטחה זו ונשארנו במקומנו ,והח־ות לכך ניצלנו .התברר שהמפקד בא במרוצה לגיטו ודרש שבלום יסגיר את שלושת האנשים .נערך חיפוש אחרינו בכל הגיטו ,ומכיון שלא הביא את התוצאה הדרושה ,מסד בלום לידי המפקד שלושה אנשים אחרים .הלה הבטיח שיחזיר אותם בשעה שש ,שהיא שעת היציאה מהגיטו למחנה .חיכינו עד שש וחצי ,ומשלא באו יצאנו בלעדיהם. כאשר הגענו למחנה המתין לנו וילהאוס* ואמר :״אילם** ,חסרים לך שלושה אנשים .קיבלתי ידיעה על כך .ראו למה מסוגלים היהודים שלכם .אלה שהיו נצורים בתוך הבית ,ירו על אחיהם והרגו אותם!״ הוא הניע את ראשו בסלידה .היה בנו רצון עז לצעוק לעברו :״האם לדעתך אנחנו כה טפשים שנאמין לכזבים שלך ?״ ,אבל הוא לא היה ראוי לתגובה .למחרת נלקחו שלושה אנשים אחרים מהעתודה ,במקום הנעדרים ,והאירוע גשכח מהר מאל .המוות במחנה היה דבר כל כך שכיח ,שלא ניתן היה להרהר בו זמן רב מדי. הרגשנו שהעבלה בגיטו הולכת ומסתיימת ,וכבר פירקנו אפילו את הגדר המקיפה אותו .ב־ 10ביולי הופיע בעיתון הלבובאי מאמר וכותרתו היתד — .״לבוב בלי יהודים!״ )למברג ילן־פריי( .לא היו ע ל יהודים בלבוב מלבדנו — כלואי המחנה .אף בתוך המחנה חלו שינויים ניכרים .אחדים מבין אנשי אס־אם ,קוסאנקו וסילר ,הועברו לערי השדה והעיקר ,גם וילהאוס עזב! הכל ,כאיש אחד ,נשמו לרווחה .וילהאוס נחשב למומחה בהשמדת בני אדם ,לכן העבירו אותו שלטונות הרייך לבסראביה כדי שיחיש שם את ״הטיפול״ במחנות .במקומו נתמנה מי שהל עד כה מפקד מחנה לאצקי ,האופטשטורמפירר פראנץ וארצוג .שמועות שונות נפוצו סביב לאישיותו ,לאו דוקא לשלילה .סופר אפילו לשבחו כי בשעת החיסול של המחנה שלו ,הביא אתו ללבוב ארבעים בני אדם שנחשבו לאישים חשובים .הוא היה גוץ ושמנמן וחזותו זאת תרמה אף היא לפופולריות שלו כי זכרנו את הקומה הענקית של וילהאוס ונדמה היה לנו שאדם נמוך קומה ושמן אינו יכול להיות אכזרי .האמנו בכך ,כי רצינו להאמין .למעשה היו צעדיו הראשונים לא גרועים כלל .עם בואו כינס את כל אנשי אס־אס ואסר עליהם להכות את האסירים במכות בפניהם ובראשיהם .נוסף על כך שחרר מן הבונקר את כל הגברים הכשירים לעבלה .מעשים אלה היו יוצאי דופן בהומאניותם, ואין פלא שרכש לו את אהדתם של אנשי המחנה .לי היו באותה העת דאגות )מגרמנית — רינה נזר( משלי .החלטנו בכל מחיר לברוח מהמחנה. * מפקד מחנה ההשמדה יאנובםקה. ** יהלי ,מנהל בריגדת עבודה. 155 י ה ד ו ת צ פ ו ן י א פ ר י ק ה ו מ ד י נ ת י ש ר א ל יום עיון שנעיד מטעם ״משואה״ והמדרשה הליברלית ע״ש פורדר בי״ח בתשרי תשמ״ג — 29בספטמבר 1982 לזפרו של אלפס גתמון ז״ל ,ביום השנה לפטירתו יוחנן כהן דברי פתיחה ח ל פ ה ש נ ה מ א ז ה ל ך מ א ת נ ו א ל כ ס ג ת מ ו ן .עדיין ק ש ה ל ה ס ת ג ל ל מ ח ש ב ה ש ה ג ב ר ה ת מ י ר והנאה ,ת ו ס ס ־ ח י י ם ו מ ל א ־ ח ן ,ה נ ו ע ז ו ה פ ע י ל — איננו עוד בתוכנו. סיפור חייו — א ג ד ה היא .ר ב ו ת ס ו פ ר ו ר ב ו ת ע ו ד י ס ו פ ר עליה ודורות ר ב י ם ע ו ד י ת ח ג כ ו לאורה. 156 גתמון ,בן ל מ ש פ ח ת גוטמן ,נ ו ל ד ב ב נ ד י ן ש ב ש ל ז י ה ה פ ו ל נ י ת .כ ש פ ר צ ה אלכם מלחמת־העולם יחד נגד עם האויב חרותים הוא היה נ ע ר בן ,14מ ח נ י כ י ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ . חבריו הנאצי הקים את והבקיעה חבורת לעצמה הלוחמים דרך ״גאשה להונגריה. גרופה״, מעלליה אשר של פעלה חבורה זו ב א ו ת י ו ת ־ נ צ ח על לוח ק ו ר ו ת י ו של ה ע ם היהודי ,א ש ר גיבוריו ה א מ ת י י ם היו ו ה י נ ם ה ל ו ח מ י ם המעטים נ ג ד ה ר ב י ם ,ה צ ו ד ק י ם גגד הרשעים ,ה ע נ ו ת נ י ם גגד השחצנים, על אוהבי־השלום נגד הקלגסים שיכורי־הדמים. ח ב ו ר ה נ פ ל א ה זו נ מ נ ה א ל כ ם ש ל ח ם ב נ א צ י ם ובעוזריהם ,כ ש ה ו א מוכן ל ה ק ר י ב א ת חייו הן ב ק ר ב והן ע ל ה ג ר ד ו ם ; ש ש ת ק ו ל א היה מוכן ל ב ג ו ד בחבריו, ג ם כ א ש ר ח ב ל ה ת ל י ה נ כ ר ך על צוארו ,ש ז כ ה ל נ ק ו ם באויבי ע מ ו וגם ל ה ש ת ת ף על ת ק ו מ ת ה של מ ד י נ ת ־ י ש ר א ל . במלחמה מ ס כ ת חייו ב מ ד י נ ת ישראל היתד .ה מ ש ך ה ג י ו נ י — ו ע ם ז א ת ס ו ע ר ו מ ס ע י ר — האגדה לאותה מדינתו, בכיר ש נ ר ק מ ה בגולה. לטיפוח זכרון השואה חייו היו כל ומניעת קודש הישגותה. להצלת למטרה בני זו עמו ,ל ח י ז ו ק פעל הן כקצין ב ש ו ר ו ת חיל־האויר ,הן ב ש ו ר ו ת ה ״ מ ו ס ד ״ ,הן כ ב ו נ ה ה ת ע ש י ה ,והן כ א י ש ־ ציבור. לא לעליה אפרט, כי על אישיותו של אלכס לבר בכנס מנכ״ל זה המחלקה ו ל ק ל י ט ה ב ס ו כ נ ו ת היהודית ,מ ר יהודה ד ו מ י נ י ץ ; א ו ל ם ע ל ש ת י נ ק ו ד ו ת ברצוני לשים את הדגש: יום עיון זה נ ע ר ך ב ח ס ו ת ם ש ל ה מ כ ו נ י ם ל ח י נ ו ך ־ י ה ו ד י ־ צ י ו נ י ,של ה מ ח ל ק ה א. לעליית־הנוער ולא ושל ״משואה״ ,יד תנועות־נוער־ציוניות לחברי בשואה ובמרי, ב מ ק ר ה ה ו א ש א נ ו מ ת כ נ ס י ם כאן ,ב ב י ת ש ע ל ש מ ו של גדי מ3לה ו ב ח ס ו ת ״משואה״. רבבות צעירים ,מהארץ ו מ ה ג ו ל ה ס פ ג ו ב מ ש ך ש נ י ם בין כ ת ל י מ ש ו א ה א ת ד ב ר ה ש ו א ה ו ש מ ע ו מ פ י עדים — ש ר י ד י ־ ה ש ו א ה — א ת סיפורי ה א י מ ה והגבורה. היה ח ב ר פ ע י ל ב י ו ת ר ב ה נ ה ל ת ״ מ ש ו א ה ״ ,ר א ה ב ה מ פ ע ל אלכס ראשונה ,ותרם לצמיחתו ולתיפקודו מדרגה חינוכי־לאומי ב מ י ט ב מ ח ש ב ת ו ,מ ס י ר ו ת ו ויוזמתו. ו נ ק ו ד ה ש נ י ה :פ ר ק א ח ד בחייו ש ל א ל כ ס ,חיים שהיו כה ע ש י ר י ם ודרמטיים, ו ה ו א פ ר ק ע ל ו ם ו ל א ידוע כ ל ־ כ ך ל ר ב י ם : בתחילת אפריקה, בלתי ש נ ו ת הששים יצאו ה ו א ו ר ע י ת ו כ ר מ י ת ,ב ש ל י ח ו ת ה מ ו ס ד ל צ פ ו ן ־ וארבע שנים פעלו שם בשליחות ההצלה וההעפלה .אלכס תרם תרומה נ ש כ ח ת לעלייתה של יהדות צפון אפריקה ולשילובה ב ר ק מ ת חייה ש ל י ש ר א ל ,ל ע ל י י ת ו ש ל ש ב ט גדול זה ,ש ש ר ש י ו ע ת י ק י ־ י ו מ י ן ו ת ר ו מ ת ו ל מ ד י נ ת ישראל כיום ג ד ו ל ה ביותר .יש ר ב י ם היודעים כי א ל כ ם ר א ה פ ר ק זה ש ל חייו כ א ח ד ה ח ש ו ב י ם והיפים ביותר. מ ש ו ם כ ך ר א י נ ו ל נ כ ו ן ל מ ק ד יום־עיון זה ס ב י ב ה נ ו ש א :י ה ד ו ת צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ומדינת־ישראל. נ ש מ ע על כ ך ש ת י ה ר צ א ו ת ,ה א ח ת :״ כ י צ ד נ י צ ל ה י ה ד ו ת צפון א פ ר י ק ה מן ה ש ו א ה ״ מ פ י ר א ש ה מ ר כ ז ל ח ק ר י ה ד ו ת צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ב מ כ ו ן ב ן ־ צ ב י , הד״ר מיכאל אביסבול. והרצאה ש נ י ה :ע ל עליית ילדי צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ב א מ צ ע ו ת ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ,מ פ י ה א י ש ש ע מ ד ש נ י ם א ר ו כ ו ת ב ר א ש ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ,ה ו ב י ל ה ל ה י ש ג י ם ע צ ו מ י ם ועשה 157 לכור הממזג גלויות — ה ש ר אותה עדות ל ש ע ב ר מ ש ה קול .כן נ ש מ ע ד ב ר י מ פ י גד שחם ,איש רגבים ,ג ל ע ד מ כ פ ר ־ ר ו פ י ן ,ו ד ״ ר עצמון מ מ ע ל ו ת . א נ ו מ ק ו ו י ם כ י יום עיון ז ה י א י ר א ת ה נ ו ש א ה מ ר כ ז י ש נ ד ו ן בו ,ירים ת ר ו מ ה ג כ ב ד ה ל ת ה ל י ך מיזוג ה ג ל ו י ו ת ו ה ב נ ת י ת ר בין העדות ,וישמש נ ר זכרון ,א ה ב ה והוקרה לדמותו של אלכם גתמון. ומלה בני א ח ר ו נ ה ל מ ש פ ח ה — ל כ ר מ י ת ,ל ד י נ ה ושלמה ,ל ת ו ש י ה ,ל ש ל ו ם ו ל כ ל אהבתכם המשפחה: לאלכם א ה ב ת נ ו היא, — גאוותכם עליו — ג א ו ו ת נ ו , | ו צ ע ר כ ם — צערנו .ש מ ו ינון ל נ צ ח ב י ן ש א ר ג י ב ו ר י האומה ויקיריה. יהודה דומיניץ על אלכס גתמון ז״ל כ א ש ר ה כ ר ת י א ו ת ו כ ב ר ה י ה מ א ח ו ר י ו ס י פ ו ר חיים עשיר ,נסיון חיים ש ע י צ ב ו ג י ב ש אופי ש ל לוחם ,א י ש י ו ת ש ל מ פ ק ד ,ש ל מנהיג ,ד מ ו ת של אדם. אותו את לפני צאתו לשליחות עליה בצפון־אפריקה והצלה בה הביא הכרתי ל ד י ביטוי קוי אופיו ,אישיותו ו ד מ ו ת ו ,כ פ י ש ע ו צ ב ו וגובשו ב נ ע ר ו ת ו ,ו ב ה יישם השואה א ו ת ה חווה ו ח ז ה לקחי כגער בוגר, בשל ,שעיגיו פ ק ו ח ו ת ,ל ב ו את פתוח ו מ ו ח ו ער. א ת השואה חווה א ל כ ס ב כ ל מ ו ר א ו ת י ו — פגישה ב ל ת י א מ צ ע י ת ע ם צ ב א הכובשים הצוררים הולדתו, באזור חלק אבדן מבני משפחתו אכזרית, בדרך ע י מ ו ת י ם חוזרים ע ם ה ר ו ד פ י ם ו ה נ ו ג ש י ם .כ ל א ל ה ח י ש ל ו ב נ ע ר ה צ ע י ר כ ו ח ו ת ־ נ פ ש אדירים. סף הוא גם ר א ה ג ל ו י ו ת ע ל השואה, ב ס ל ו ב ק י ה ובהונגריה ,ו נ י ס ה להיות ל ה ן נ ב י א ז ע ם ו נ ב י א נ ח מ ה כ א ח ד .ה א י ז ו ן ה פ נ י מ י הזה בין ת כ ו נ ו ת שהן ל כ א ו ר ה מ נ ו ג ד ו ת ,הוא אולי ה מ פ ת ח ל ה ב נ ת א י ש י ו ת ו ש ל א ל כ ס ז״ל. הוא הונגריה, בא למוד־נסיון כאשר מגיא־ההריגה ב ל ב ם עדיין אל יהודי סלובקיה, ואח״כ אל יהודי ה א ש ל י ה ,כ י ״ ל א ת ב ו א ב ע ד נ ו הרעה״ ,ו ה ז ה י ר ם •מפני הבאות .י ח ד ע ם ז א ת נ ס ך ב ה ם ת ק ו ה .א ת ה ל ק ח הזה ה ב י א עמו ל ש ל י ח ו ת ו בצפון אפריקה .על בשרו חזה א ת מ ו ר א ו ת הקיום היהודי בגולה .הוא עצמו ח י ה חדור ת ח ו ש ה ז א ת ואין ס פ ק ש ה י א ה ד ר י כ ה אותו ב פ ע י ל ו ת ו ה א מ י צ ה ו ר ב ת ה מ כ ש ו ל י ם ל מ ע ן ה צ ל ת ם ו ע ל י י ת ם ש ל יהודי צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה .הוא גם ניסה ל ה ע ב י ר תחושה זו ,ב ת ו ק ף ו ב נ ו ע ם , למוחותיהם ו ל ל ב ו ת י ה ם של יהודי מרוקו .ג ם כאן ב י ק ש מ צ ד א ח ד ל ה ע מ י ד א ת ה י ה ו ד י ם ע ל ח ו מ ר ת מצבם ,על ח ו ס ר ה ת ו ח ל ת ב ח י י .גולה ,ומצד שני — ל ח ז ק א ת ב ט ח ו ג ם ה ע צ מ י ,א ת ג א ו ו ת ם היהודית ,ו ל נ ט ו ע ב ה ם זיק של ת ק ו ה . 15a נ ו ל ד מ נ ה י ג .ה א ל ה י ם חנן אותו אלכם ובנתונים מתאימים. במידות טובות ק ו מ ה ז ק ו פ ה — ת ר ת י מ ש מ ע — הופעה מרשימה ,ק ו ל אומר כ ב ו ד ,נ ו ע ם ה ל י כ ו ת . שרשיו הציונית, בעולם נופו היהדות, בצה״ל, של כנכדו חובב־ציון, רב בתנועת־הנוער גזעו בישראל העצמאית ,בן־בית בהיכלות של אורח אמנות, מ צ ו י ב ס פ ר ו ת ש ל ע מ י ם שונים ,איש שיחד ,ב ל ש ו נ ו ת ר ב ו ת ,ש ו ת ף ל י ו ז מ ו ת ולעשיר, בעולם המשק והכלכלה. המיגוון מרכיבות העשיר של הזה ושל תכונות של כישורים, ושל נסיון נתונים, א ת ד מ ו ת ה מ נ ה י ג .א מ ר נ ו שהאיזון ה פ נ י מ י בין ת כ ו נ ו ת מ נ ו ג ד ו ת ה ו א ל ה ב נ ת א י ש י ו ת ו ש ל א ל כ ס .הוא ידע א ת ס ו ד המינון ה נ כ ו ן ש ל ה ת כ ו נ ו ת המפתח כ מ פ ק ד ב מ ח ת ר ת ח ל ו עליו ה ג ב ל ו ת מ ש מ ע ת ח מ ו ר ו ת ,כ ל ל י ם ו נ ו ח ל י ם של הללו. פעילות מהם ח ש א י ת .ה ו א י ד ע ל ש מ ו ר ע ל כ ל ל י ם אלה ב ק פ ד נ ו ת ו י ח ד ע ם זה ל ח ר ו ג במידת הצורך. אסור לנקודות פעל ה י ה ל ו ל ה י ח ש ף ,והוא ש מ ר על כך .י ח ד ע ם זה ב א א י ש י ת ל ש ט ח , ר י כ ו ז ל פ נ י ה פ ל ג ו ת וכדומה ,כדי ל ה י ו ת ב מ ק ו ם האירוע .כ א י ש מ ח ת ר ת מ א ח ו ר י ה ק ל ע י ם ,כ מ פ ק ד ה ו פ י ע בזירה עצמה .ה ש י ל ו ב ש ל השניים ,ב מ י ד ה הנכונה, א ח ר י ו ת ע י ל א י ת — זו אישיותו ש ל א ל כ ס . תוך בעבודתו המוני ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה היה מ ו פ ק ד על ובמרכז הכלל משימתו: העלאת היהודים .ר א ש י ת פ ע ו ל ת ו בימים ש ב ה ם ל א ה י ת ה יציאה .כ ל ה פ ל ג ה — ק ר ב ע ם ה א ו י ב ,ה ת ג ב ר ו ת ע ל המכשולים .כ ו ל נ ו י ד ע נ ו ש ע ל י ה זו א י נ נ ה ה פ ת ר ו ן . זאת בדרך ממרוקו יצאו יהודים פחות בה משנוספו מריבוי כתוצאה טבעי. א ב ל ה י א ש מ ר ה ע ל ה מ ת ח הציוני ,ע ל זיק ה ת ק ו ה . המאבק עליית על ואלכם ע ל ה י צ י א ה הגיע ל ש י א ע ם ט ב י ע ת ״אגוז״ .ל ח ש ו ב ר ב ב ו ת ממרוקו — חלום היה מפקדים עסוק ויוזמים ״אי־אפשר״. במציאת שבעולם נכון: קשה, בהקה; קשרים בהיספניה... המושגים לא שלהם לומר אפשר קורץ אלכם קיים ה מ כ ש ו ל י ם רבים ,צריך חלומות באספמיא, מאותו חומר של ״אי־אפשר״. אין המושג לעבור ב א ו ת ם הימים הרים להזיז גבוהים, סלעים .זה ק ש ה ,א ב ל א פ ש ר .אם ל א היום — מ ח ר .אם ל א ב ד ר ך א׳ — אולי ב׳ ,או גי ,או ד׳ .ל א ע ל י נ ו ה מ ל א כ ה ל ג מ ו ר — ע ל י נ ו ל נ ס ו ת ב ל י הרף. בדרך ל ה י ו ת ד ב ק י ם ב מ ט ר ה .והוא זכה בחייו ל ר א ו ת ב פ י ר צ ה — ר ב ב ו ת ר ב ו ת עלו. ל א היה זה מ ב צ ע ש ל איש אחד .א ב ל ת ר ו מ ת ו ה י ת ה ע צ ו מ ה ,מ כ ר ע ת .ל צ ד ו של ז״ל אלכס במסירות, עמדה בחריצות, בתבונה ובחן רב, רעיתו כרמית, ש ת א ר י ך ימים .ו ל צ ד ם צ ו ו ת אנשים ,פיקודיו של א ל כ ס ב מ ק ו ם .ה ו א ה י ה מ ש כ מ ו ומעלה, י ח ד ע ם זה איש צוות, אבל במרחק־מה מהם — מפקדיו של אלכס. ועל כ ו ל ם :יהדות מרוקו. ה ו א ו א נ ש י ו נ ס כ ו ב ה ם בטחון ותקוה ,והם — ה פ ע י ל י ם ו ״ ע מ ך ״ — ע1מו מ ב ט ח ם בשליחים ובשולחיהם. אלכס, הזדהה אתם בקשרים שדע בן אירופה, התאהב הזדהות מוחלטת. אישיים עם רבים ביהודי מרוקו, בעדה ע ד יומו ה א ח ר ו ן ל י ו ה מבניה. אלכס היה אמן כולה את ובכל העדה בקשירת אחד מהם. הזאת ועמד קשרים. וכשם לרקום קשרים ולנצלם לפתרון בעיות של כלל־ישראל ,ידע ל נ צ ל קשרים ולהפעילם ל מ ע ן ה פ ר ט — ל ע ז ו ר לפיקודיו ביום צרה ,ל ד א ו ג ל ק ל י ט ה ש ל עולה, 159 עזרה להושיט לעשות לנצרך, טובה ליהודי — היתה בשבילו ה ו א ידע א ת ס ו ד ה מ י נ ו ן הנכון ,ס ו ד המיזוג ש ל ד א ג ת ־ ה כ ל ל מעגל סיסמת־חיים. ודאגת־הפרט. חייו נ ס ג ר ב פ ג י ש ת ו ע ם יהודי ב ר י ה ״ מ ב ב י ק ו ר ו שם ,א ש ר מ מ נ ו ל א ח ז ר ארצה. בן ויכול דור השואה לו, ש ע מ ד מ ו ל צ ר ואויב ,ר א ה א ת מ ל א ך ה מ ו ו ת ל ג ג ד עיגיו עשה בתחבולות א ת מ ל ח מ ת ו בנאצים ,זכה לעלות ולהגיע לקצוגה ב כ י ר ה ב צ ה ״ ל ,ה ב י א ת ק ו ה ו פ ד ו ת ליהודי מרוקו ,חזר ל א ר ץ ו ת ק ע י ת ד ו ת ב מ פ ת ה ת ע ש י ה ו ה ח ב ר ה ,י צ א ל ב ק ש א ת אחיו ב ב ר י ה ״ מ ועלה ל י ש י ב ה ש ל מ ע ל ה .ש ב ע ־ מעשים ,א ך ל א ש ב ע ־ י מ י ם . כ ז א ת ,ה פ ו ר ש ת מ ן ה ע ו ל ם משאירה אחריה ח ל ל ,א ב ל ה י א ג ם מ ק ו ר דמות ש ל ה ש ר א ה ו נ ח מ ה ל כ ר מ י ת ,לילדים ,ל מ ש פ ח ה ה ק ר ו ב ה ו ל מ ש פ ח ה ה ג ד ו ל ה . ד׳׳ר׳ מ .אביטבול יהודי צפון-אפריקה במלהמוג־העולם־השניה מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש נ י ה ,היו ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ה צ ר פ ת י ת כ־ 400,000יהודים ערב מ פ ו ז ר י ם ב י ו ת ר מ ־ 4 0 0ישובים .ה ם היוו כ־ 3%מ כ ל ל א ו כ ל ו ס י י ת ה מ א ג ר ב ש מ נ ת ה א ר ב ע ה ־ ע ש ר מ י ל י ו ן ת ו ש ב י ם ,מ ה ם 1,200,000אירופים. מחוץ ל כ מ ה ב ע ל י נ כ ס י ם ג ד ו ל י ם ־ ש ב ח ל ק ם ניזוקו מ ת ו צ א ו ת ה מ ש ב ר ה כ ל כ ל י ש ל ש נ ו ת ה ־ — 3 0היד .ה ר ו ב ה מ כ ר י ע של האוכלוםיה ה י ה ו ד י ת מ ו ר כ ב מ ע ו ב ד י ם ב מ ע מ ד צנוע ,ס ו ח ר י ם ק ט נ י ם ,ב ע ל י ־ מ ל א כ ה ,פ ק י ד י ם ופועלים .ע ר ב ה מ ל ח מ ה ה ת ג ב ש ג ם מ ע מ ד ח ד ש ש ל ב ע ל י ־ ה ש כ ל ה מודרנית ,ל י ת ר דיוק ה ש כ ל ה צ ר פ ת י ת ש נ ח ש ב ה ב ע י נ י ה כ ל כ א מ צ ע י מ ו ח ל ט ו מ ה פ כ נ י ל ה צ ל ח ה סוציאלית. ב ת ח ו ם זה ,כ מ ו ב ת ח ו מ י ם אחרים ,היו פ ע ר י ם גדולים ב ה ת פ ת ח ו ת ן ש ל ש ל ו ש ק ה י ל ו ת — מ ר ו ק ו ,א ל ג ׳ י ר י ה ותוניסיה .הם נ ב ע ו מ א ו פ י ה ש ל ה מ ד י נ י ו ת ה צ ר פ ת י ת כ ל פ י כ ל א ח ת מ ה ק ה י ל ו ת ,ו ג ם מ ה ו ו ת ק של ה ג ו כ ח ו ת ה צ ר פ ת י ת ב מ ק ו ם . צרפת ב־.1830 עודדה, למשל, את ה ת ב ו ל ל ו ת יהודי אלג׳יריה, לתוכה היא נכנסה ב־ ,1870ע פ ״ י פ ק ו ד ת ברמ!ה ,כ ל יהודי אלג׳יריה ק י ב ל ו א ת ה א ז ר ח ו ת ה ק י ד ו ם ה ז ה מ מ ע מ ד ש ל ״דהימי נ ס ב ל בארץ מ ו ס ל מ י ת ״ הצרפתית. שווה־זכויות — לאזרח עם האדונים הצרפתים ,לא התקבל בעין־יפה מ צ ד היסוד האירופי ש ל אלג׳יריה ,ו ז ה ה י ה א ח ד ה ג ו ר מ י ם לקיומה ש ל ת נ ו ע ה א נ ט י ש מ י ת ח ר י פ ה ב י ו ת ר באלג׳יריה ש פ ע ל ה מ־ 1870ע ד ל ס ו ף מלחמת־העולם־השניה. ב ת ו נ י ס י ה ה ת ג ל ו ה צ ר פ ת י ם פ ח ו ת ר א ד י ק ל י ם ב מ ד י נ י ו ת ם כ ל פ י היהודים .ל מ ר ו ת הלחצים והשידולים של יהודי צרפת, סירבו שלטונות הפרוטקטורט הצרפתי ל א ז ר ח א ת יהודי ת ו נ י ס י ה ,ו ר ק ע ר ב מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ר א ש ו נ ה ,ה ם נ י א ו ת ו ל ה ע נ י ק א ת ה א ז ר ח ו ת ה צ ר פ ת י ת ל י ס ו ד ו ת ה מ ש כ י ל י ם ב י ו ת ר של ה א ו כ ל ו ם י ה ה י ה ו ד י ת . 160 במרוקו ס ב ה ה נ ו כ ח ו ת ה צ ר פ ת י ת היתר .ה ק צ ר ה ביותר ,ה צ ר פ ת י ם כ מ ע ט ו ל א נ ג ע ו ב מ ע מ ד היהודים ,ו ה ש א י ר ו ה ו — ל מ ע ט א ת ה ס מ מ נ י ם הגלויים ש ל ה א פ ל י ה המסורתית — כפי שהיה ע ר ב כ ג י ס ת ם למרוקו .גם מוסדות הקהילה נשארו על כ נ ם :ב ר א ש כל ק ה י ל ה מ ק ו מ י ת ע מ ד ו ע ד שחבריו מונו ע״י ה ש ל ט ו ג ו ת ,ו א ש ר עסק למעשה אך ורק צ ד ק ה .כ ל זה בנושאי להתרחקות הביא הצעיר הדור והמשכיל מ כ ל פ ע י ל ו ת ק ה י ל ת י ת .א ל ה פ ע ל ו ב ת ו ך מ ס ג ר ו ת ח י ל ו נ י ו ת כ ל ל י ו ת — מפלגות עתוגות אירופיות, פ ו ל י ט י ת — או יהודיות במסגרות חוץ־קהילתיות, כגון הארגונים הציוניים .ע ו ד ק ו מ ש ו ת ף ל כ ל ה א ל י ט ה הצעירה ה ז א ת :ה א מ ו ג ה בתרבות צ ר פ ת ו ב צ ר פ ת .ה א ה ד ה ל צ ר פ ת ה ת ח ז ק ה ע ו ד יותר ע ם פ ר ח ה מ ל ח מ ה , כ א ש ר ה מ ט ר ו פ ו ל י ן י צ א ה ל מ ל ח מ ה נ ג ד גרמגיה והיטלר ,אויבו ה מ ו ש ב ע ש ל ה ע ם היהודי. לדעת המרובה של מכאן ת ד ה מ ת ם צפון־אפריקה ,כאשר צעירי יהודי נוכחו ש צ ר פ ת ש ל ה מ ה פ כ ה ו ש ל ה א י ד י א ל י ם ה נ ש ג ב י ם — מ ו כ נ ה היתד ,ל נ ט ו ש א ת הקרב ,ו ג ם ל ש ת ף פ ע ו ל ה ע ם ה נ א צ י ם ל א ח ר ש ב י ת ת ה נ ש ק ש ל יוני .1940 היחסים בין יהודים לסביבתם עד למלחמה בעקבות כמעט כגיסתה של לחלוטין — כל צרפת לכל אחת צפון־אפריקה, מארצות פסקו — ההתגפלויות ,כל הפוגרומים שנערכו מ ד י ־ פ ע ם ביהודים ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה .אין ז א ת א ו מ ר ת ש ש ר ר ו יחסי א ה ד ה בין יהודים ל ב י ן מ ו ס ל מ י ם . א ך יהודי י כ ו ל ה י ה ל ה ת ל ב ש כ פ י ש ר צ ה ,י כ ו ל ה י ה לסייר ו ל ט י י ל היכן ש ר צ ה כ ב ט ח ו ן כ מ ע ט גמור. מ צ ד שני ,ע ל ר ק ע האירופית הגוכחות החזקה בכל אחת משלוש הארצות ה ת פ ת ח ה ת נ ו ע ה א נ ט י ש מ י ת ־ א י ר ו פ י ת ב כ ל צפון־ א פ ר י ק ה ובאלג׳יריה במיוחד .נ ז כ י ר ^ Eduard D r u m o n dה י ה נ צ י ג ה ע י ר א ל נ ׳ י ר ב פ ר ל מ נ ט ש ל צ ר פ ת .ה א נ ט י ש מ י ו ת בצפון־אפריקה פרשת גיזוגה משורה של דרייפוס ,ה א י ב ה לליאון ג ו ר מ י ם פוליטיים ב ל ו ם וכוי .ל כ ל צרפתיים־כלליים — כמו המפלגות האנטישמיות שפעלו ב צ ר פ ת ב ש נ י ם ש ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,היו ס ג י פ י ם מ ק ו מ י י ם ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ,ב ג ו ס ף — כמובן — ל מ פ ל ג ו ת האנטישמיות המקומיות. בשנות ה־ 30נמצאו ש נ י נורמים נ ו ס פ י ם ש ה ג ב י ר ו א ת ה ת ס י ס ה ה א ג ט י ש מ י ת בצפון־אפריקה !( דויות התעמולה הגרמנית־ איטלקית — מוסוליני והיטלר שאפו לעורר ה ת מ ר בקרב האגסי־יהודי, המוסלמים המאגרב. במדיגות לצורך זה הם גגגו על המיתר כ ש ה ם מ צ י ג י ם א ת ה י ה ו ד י ם כ ש ו ת פ י ם פ ע י ל י ם בגיצול ה א ו כ ל ו ם י ה המקומית ע״י הקולוגיאליזם הצרפתי. (2 ה ה ש ל כ ו ת ש ל ה מ א ו ר ע ו ת ב א ר ץ ־ י ש ר א ל :ה מ א ב ק האגםי־ציוגי ש ב ו ד ג ל ו כ ל ה ת נ ו ע ו ת ה ל א ו מ י ו ת ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ,ק י ב ל מ ה ר צביון אנםי־יהודי .ג ם ה מ פ ל ג ו ת האנטישמיות של הימין הצרפתי וגם התעמולה הגרמנית־איסלקית השתמשו במוטיב ה א נ ט י ־ צ י ו נ י ,ב כ ד י ל נ ג ח א ת היהודים. ל א ח ר ה ס כ ם ש ב י ת ת ה ג ש ק ב י ן צ ר פ ת ל ג ר מ נ י ה ,ח ו ל ק ה צ ר פ ת לשני .א ז ו ר י ם — . אזור ב ש ל י ט ה ג ר מ נ י ת ו א ז ו ר ח פ ש י ,א ז ו ר Vichyש ח ל ש ג ם ע ל ה מ ו ש ב ו ת ה צ ר פ ת י ו ת 161 מ ע ב ר ־ ל י ם ו ב כ ל ל זה ע ל א ר צ ו ת צפון־ א פ ר י ק ה .ל ג ר מ נ י ם לאי היתד ,דריסת :ר ג ל באלג׳יריה, אם־כן ב מ ר ו ק ו א ו ב ת ו נ י ס י ה ל פ נ י נ ו ב מ ב ר .1942ש ל ו ש ה מ ו ש ב ו ת ה מ ש י כ ו ל ח י ו ת ת ח ת ש ל ט ו נ ה ש ל צ ר פ ת ,א ש ר כ מ ו ב ע ב ר ש ל ח ה ל ש ם מושלים, פ ק י ד י ם ,ח י י ל י ם וכר. כ ל ו ע ,ע ל ר ק ע ה ת ב ו ס ה ש ל מ א י 1940ה ו ק ם ב צ ר פ ת מ ש ט ר חדש ,ב ר א ש ו ת ו פטאן ש ל המרשל מונה ע״י ) ,(Retainש ל א הפרלמנט הגרמנים א ל א ע״י ה צ ר פ ת י מ ר צ ו נ ו החפשי .ה ו א ל א ה י ה קויזלינג ,א ל א ג י ב ו ר ל א ו מ י מ ק ו ב ל ע ל כ ל מרכיבי האוכלוסיה בצרפת ובצפון־אפריקה כאחד .פטאן — כ מ ו צרפתים רבים — ר א ה ב ת ב ו ס ה הזדמנות היסטורית ל ט ה ר א ת צ ר פ ת מ ח ט א י ה ומסטיותיה הפוליטיות והחברתיות, להגהיג דהיינו :מהשפעות הדמוקרטיה ורעיונות השמאל .הוא רצה ,אם־כן, ״מהפכה ל א ו מ י ת ״ — שבין ביטול עיקריה ההשפעה ל ל א כ ל ק ש ר ללחץ הגרמני או לנוכחות ה צ ב א הגרמני ה ח ו ק י ם האנטישמיים ואכן, ה י ו כ ו ל ם או כמעט שנחקקו יוזמה כולם פ ר י בצרפת של ומחשבה וזאת היהודית, בצפון־צרפת. וישי ע ד נובמבר ,1942 צרפתיים .כ ל החוקים האלה ה ו ע ת ק ו ל צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה .אם ל ג ב י צ ר פ ת ג ו פ א גיתן ל ק ב ל ג ם א ת התירוץ ש כ א י ל ו נעשה הדבר לגבי מפני שהגרמנים ישבו בלבד קילומטרים מוישי ,ל א כ ך הדבר צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ,ש ב ה כאמור ל א היתד ,כ ל ג ו כ ח ו ת ג ר מ נ י ת .כ מ ו ־ כ ן ל י ה זה ב ל ת י נ כ ו ן ל ט ע ו ן ש ה ח ל ת החוקים ה א נ ט י ש מ י י ם ע ל צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה היתד ,ר ק ביטוי אחד׳ מ נ י רבים ש ל הצנטרליזם הצרפתי לבוש ה ל ו ע .למעשה ,הצרפתים דאגו מקומי לחוקים האלה שבאו בראש ובראשונה כ ד י ל ס פ ק א ת לתת דרישותל ש ל ה א ו כ ל ו ס ל ה א י ר ו פ י ת המקומית ,ו ג ם ל ז כ ו ת ב נ א מ נ ו ת ם ו ב א ה ד ת ם ש ל ה ת ו ש ב י ם ה מ ו ס ל מ י ם ש ל המאיגרב .לכן ,ה צ ע ד ה א נ ס י ־ י ה ל י ה ר א ש ו ן ש ג ג ק ס ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ה י ה ב י ט ו ל צ ו כ ר מ ל ,ב ־ 7ל א ו ק ט ו ב ר .1940ס פ ק ר ב מ א ד א ם ה ג ר מ נ י ם דרשו ז א ת א ו ה ת ע נ י נ ו כ ל ל ב ח ש י ב ו ת ו ש ל צ ו זה. ע ב ו ר ח צ י מיליון ל ל י צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ה י ו ש ת י ת ק ו פ ו ת ראשונה במלחמה: תקופה מ מ א י ־ י ו נ י 1940ע ד נ ו ב מ ב ר ,1942ו ת ק ו פ ה ש נ י ה מ נ ו ב מ ב ר 1942ע ד מ א י ,1943א ש ר ר א ת ה מ צ ד א ח ד א ת כ נ י ס ת ה א מ ר י ק א י ם ל מ ר ו ק ו ולאלג׳יריה, ו א ת כ י ב ו ש ת ו נ י ס ל ע״י ה ג ר מ נ י ם ו ה א י ס ל ק י ם מ צ ד שני. א. ה ת ק ו פ ה ש ל וישי לאחר ביטול פקודת כרמל, בצפון־אפריקה פורסמה החוקה האנסישמית ה ר א ש ו ג ה ש ל מ ש ט ר וישי .ב ח ל ק ו הראשון מ ג ד י ר ט כ ס ט ז ה ״ מ י ה ו יהודי״ ע פ ״ י ח ו ק י ג י ר ג ב ר ג ,ד ב ר ש א פ י ל ו ה ג ר מ נ י ם היססו ל ע ש ו ת כ ל פ י ה י ה ו ד י ם ב צ ר פ ת הכבושה. בחלקו השגי שורה ש ל מ פ ר ט ^ status des j u i f s תפקליםושל עיסוקים ה ג א ם ד י ם ע ל ה י ה ל י ם ,ועליהם ה ת ו ו ס פ ו ב מ ר ו צ ת ה ש ג ת י י ם ה ב א ו ת צ ע ד י ם ח ר י פ י ם אחדים .כ ל אחדים ה א י ס ו ר י ם והצעדים האנטי־יהליים הועתקו מהמציאות הצרפתית: כ ל ש ו נ ם ,א ח ר י ם ל א ח ר ע י ב ל מקומי ,ו כ מ ה נ ו ס פ י ם נ נ ק ט ו באופן מ י ו ח ד עבור ל ל י צפון־אפריקה. אלג׳ירל ,בה ישבו מרבית בחקיקה־ ה א ג ס י ־ י ה ל י ת המקיפה המתישבים לחריפה האירופים, ביותר .י ל ה ל ן כ מ ה מ ה צ ע ד י ם ש נ ג ק ט ו ע ל ל י ש ל ט ו ן ׳ •וישי: 162 היתה ז א ת י״'״׳׳-״• שהצטיינה ״י׳•׳••-׳־ ;•..*/... V׳ — • הנהגת ״נומרוס־קלאוזוס״ ב מ ק צ ו ע ו ת חםשיים ופיטורי פקידים :יהודים. — אריאניזציה ש ל הרכוש היהודי. — ה ר ח ק ת הילדים מ ב ת י ־ ס פ ר ו א ת ה ס ט ו ד נ ט י ם מ א ו נ י ב ר ס י ט ת אלג׳יר. ה ח ז ר ת ם ל ג י ס ו של יהודי — הערים במרוקו, הגדולות ש ע ב ר ו לגור ברבעים אחרים. — ה ק מ ת ^ , U G I Aע״פ מ ת כ ו נ ת ה י ו ד נ ר א ט ש ה ו ק ם ב צ ר פ ת . — ה נ ה ג ת ה ק צ ב ת מזון על פ י ק ר י ט ר י ו נ י ם גזעניים. מעצר — יהודים אסירים ובמחנות־עבודה מקומיים יהודים ופליטים ב מ ח נ ו ת ־ ריכוז מאירופה במדבר הסהרה. ל כ ל זה צריך להוסיף א ת ה א ו י ר ה ה כ ל ל י ת ה ע ו י נ ת ש ל ו ב ת ה ע״י הארגונים האנטישמיים אחד ב צ ר פ ת ב א ו ת ן ש נ י ם ל א ק ם אף למיניהם :לעומת מ ה שהתרחש ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ,ב מ י ו ח ד בין א נ ש י ה כ מ ו ר ה ,ל ג ו נ ן ע ל היהודים .ב ל י ס פ ק ה מ ד י נ י ו ת ש ל פ ט א ן ז כ ת ה ב ק ו נ צ נ ס ו ס מ ל א ה ן מ צ ד ה א י ר ו פ י ם והן מ צ ד הערבים. ה א ו ב י י ק ט י ב י ו ת צריך לציין למען הערבית שהאוכלוסיה ב א ו ת ם חדשים נמנעה מ ל ת ק ו ף א ת היהודים ,ו ז א ת ח ר ף ה ה ס ת ה ש ל ה ג ו ר מ י ם ש ה ו ז כ ר ו לעיל. ב. הגרמניפ בתוניפיה הגרמנים ליהודי יהיה נכנסו לתוניסיה ב־10 .1942 לגובמבר ביסודו של יחסם דבר, ה מ ק ו ם ל א היה שוגה מ י ח ס ם ל י ה ו ד י ם ב מ ק ו מ ו ת אחרים ,ו מ ש ו ם כ ך ־לא זה נכון ל ה ס ב י ר ע ל רקע שוגי אידיאולוגי את העובדה, שבתוגיס לא א י ר ע ל י ה ו ד י ם מ ה ש ק ר ה ל ה ם ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם .א ת ה נ ו ר מ י ם ל ה צ ל ת יהודי תוניסיה ניתן ל ר א ו ת : א. ב ש ה ו ת ה ק צ ר ה של ה ג ר מ נ י ם ב מ ק ו ם . ב. ב נ י ת ו ק הפיזי ש ל ת ו נ י ס י ה מ ה א י מ פ ר י ה ה ג א צ י ת ו מ ת ש ת י ת ה מ ו ו ת של מחנות־ההשמדה ג. צבא ב מ ר כ ז אירופה. ב מ צ ב ו ה ר ע ו ע של ה צ ב א ה ג ר מ נ י ש ע מ ד מ ו ל ה ת ק פ ו ת ב ל ת י פ ו ס ק ו ת של בגות־הברית. ד. ה ק מ ת מ ח נ ו ת ־ ה ש מ ד ה ב מ ק ו ם ל א ה י ת ה ב ת ־ ב י צ ו ע ,הן ב ג ל ל ח ו ס ר מ ר ח ב וסודיות ש ה ת ג מ ד ה מ ד י יום( ,והן ב ג ל ל היעדר )הגרמנים שלטו ברצועה צרה שיתוף פ ע ו ל ה מ צ ד ה א ו כ ל ו ס י ה ה ע ר ב י ת ה מ ק ו מ י ת .אכן ,ר א ש הס.ס .ר א ה ן ח ש ב לארגן פ ו ג ר ו מ י ם נ ג ד היהודים ,א ך ה ו א ה ג י ע מ ה ר ל מ ס ק נ ה ש א י ־ ה ם ד ר ש ה ד ב ר ע ל ו ל לגרום ,י ס ב ך א ת ה ג ר מ נ י ם ע צ מ ם ,מ ה ג ם ש ה א ו כ ל ו ם י ה עשויה ה י ת ה ל נ צ ל ז א ת כ ד י ל ה ת ק ו מ ם נ ג ד ה כ י ב ו ש ה ק ו ל ו ג י א ל י ה צ ר פ ת י ,ד ב ר ש ב ו ל א היו מ ע ו נ י נ י ם הגרמנים וגם ל א האיטלקים. הגרמנים נאלצו אם־כן לחכות עד להתייצבות החזית ,בכדי להתחיל ׳לטפל ביהודים .ה ם חיכו ע ד ל ־ 23ל נ ו ב מ ב ר ב כ ד י ל י צ ו ר א ת ה מ ג ע הראשון ע ם יהודי המקום בצורה של מאסר ראש־הקהילה. בשישי ל ד צ מ ב ר מ ת ח י ל ה ש ל ב ה ק ש ה ב י ו ת ר ש ל ה פ ע ו ל ה ה ג ר מ נ י ת :ה ג ר מ נ י ם מפזרים את כל את צווי ועד הקהילה הגרמנים, ובמקומו בשהעיקרי מקימים ביניהם יודנראט היה גיוס שתפקידו יהודים היה לעבודות לימ«ם בפיה. ה ג ר מ נ י ם נ ת נ ו ש ה ו ת ש ל 48ש ע ו ת ל ו ע ד ל א ר ג ן א ת ה מ ש ל ו ח ה ר א ש ו ן 2000 :איש. 163 אך במועד ©נקבע הופיעו ר ק .120ב ת ג ו ב ה ו ת ח ת איום לפוצץ א ת ב י ת ־ ה כ ג ם ת ־ ה מ ר כ ז י ש ל ת ו נ י ס נ ל ק ח ו ע ש ר ו ת ב נ י ־ ע ר ו ב ה מ ב י ן מנהיגי ה ק ה י ל ה ו נ ע ר כ ו מ א ס ר י ם המוגיים. ממשלה בלית־יברירה ו מ ח ש ש הועד לבאות, התחיל ולפעול להתארגן, יהודית ע ם א מ צ ע י ה ס ע ה ,א ג ף מ ש ט ר ה ורישום משלו. כ־ 5000יהודים ל ע ב ו ד ת ־ כ פ י ה .ה ם פ ו ז ר ו כמעין בסה״כ .גלקחו ב כ ־ 3 0מ ח נ ו ת ש כ ו ל ם שוכגו בקרבת קו החזית ,ב ת נ א י ם פיזיים קשים .ה ג ר מ נ י ם ל א ה ס ת פ ק ו בגיוס כוח ע ב ו ד ה ב ל ב ד : הם ה ח ר י מ ו ר כ ו ש יהודי ,ה ס י ל ו ק נ ס ו ת כ ב ד י ם ע ל האוכלוםיה ,ו כ נ ר א ה בעצת ה צ ר פ ת י ם — .אשר פ ו ר מ א ל י ת ה מ ש י כ ו ל נ ה ל א ת עניני ת ו נ י ס י ה — ש ל ח ו כ ע ש ר י ם יהודים ל מ ח נ ו ת ה ש מ ד ה באירופה. הצעדים ה א ל ה ה ת ר ח ש ו ב א ו י ר ה של מ ת ח חיצוני ופנימי ח ר י ף מ א ד : כל כ פ י שזה ק ר ה ב מ ק ו מ ו ת אחרים ,ה ח ל ו ק ה בין מגייסים למגוייסים ל ב ש ה ב ה ד ר ג ה מ י מ ד ח ב ר ת י ברור ,מ ה ש ג ר ם ל מ ה ו מ ו ת ב ת ו ך ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית. ל מ ז ל ם של יהודי ת ו נ י ס י ה ה ת ח י ל ה ש ל ס ו ן ה ג ר מ נ י ל ה ר א ו ת סימני .חולשה, כ ע ב ו ר זמן ק צ ר ב ל ב ד .ה ו ע ד היהודי גיצל א ת ז א ת בכדי ל א ר ג ן ב ר י ח ו ת ה מ ו נ י ו ת האסירים .כ א ש ר של הגרמנים עזבו את גותרו תוגיםיה, עשרות מעסות של יהודים ב מ ח נ ו ת .ה ש א ר ב ר ח ו מזמן .א ת החזיון ה מ י ו ח ד ה ז ה גיתן ל ה ס ב י ר ב כ ך ש ה צ ב א הגרמני שהגיע ל ת ו נ י ס י ה ה י ה ש ו נ ה ב ד מ ו ת ו ו ב מ צ ב ו מ ה צ ב א ו ת ה ג ר מ נ י ם שהציפו א ת אירופה .היו בו ר ק מ ע ט מ א ד א נ ש י ס.ס .ו ב ח ל ק ו הוא היה מ ו ר כ ב מ י ח י ד ו ת ש ה ו ב ס ו על ל י ה ב ר י ט י ם ב ק ר ב ו ת ה מ ד ב ר הלובי .זה היה צ ב א ש א ל ב ד מ ב ם ח ו נ ו העצמי ומזהרו ,ו א ש ר ב מ ש ך ש ש ת חדשי ש ה ו ת ו ב ת ו נ י ס י ה ע מ ד .מ ו ל התקפות בלתי פוסקות של המטוסים והתותחים של בנות־הברית. ••¥ ע ב ו ר יהודי אלג׳יריה ומרוקו ,ה ח ק י ק ה ה א נ ט י ש מ י ת ח ד ל ה ל ה ת ק י י ם ת י א ו ר ט י ת ע ם כ נ י ס ת ה א מ ר י ק א י ם ו ה ב ר י ם י ם — א ב ל ת י א ו ר ם י ת ב ל ב ד ,כי ל מ ע ש ה א ף ח ו ק ל א ב ו ס ל ואף מ ח נ ה ל א נ ס ג ר ב מ ש ך ח ד ש י ם ארוכים .א פ י ל ו א ז ר ח ו ת ם ש ל יהודי אלג׳יריה ל א הוחזרה ל ה ם א ל א ב א ו ק ס ו ב ר ,43ו ז א ת ב ע ק ב ו ת לחץ כ ב ד ו ב ל ת י נלאה מצד העתוגות ליוני התקיים 1943 האמריקאית למעשה והארגונים בצפון־אפריקה היהודיים משטר שהרעישו אנמישמי עולמות. .עד שנהנה מחסות אמריקאית. א ש ר ליהודים ו ל ת ג ו ב ת ם :ה ם ה ו כ ו ב ת ד ה מ ה .ה ם היו היחידים ש ח ש ב ו ש ה ח ק י ק ה ה א ג ס י ־ י ה ו ד י ת ה י ת ה ת ו צ א ה ש ל ל ח ץ ג ר מ נ י ו ל א יוזמתה ה ח פ ש י ת ש ל צ ר פ ת . . מ א י ד ך ־ ג י ס א ,ה ה ש פ ע ה ש ל ה ח ו ק י ם ה א ל ה ל א ה י ת ה זהה בכלי מקום .ב מ ר ו ק ו ובתוגיסיה פעלו מ ס פ ר גורמים שמיתנו ב מ ק צ ת א ת חומרת ה מ צ ב : — ב ש ת י ה א ר צ ו ת מ ס פ ר ה מ פ ו ט ר י ם ה י ה מ ו ע ט ,כי ב ל א ו ־ ה כ י הפקידים ה י ה ו ד י ם או ב ע ל י ה מ ק צ ו ע ו ת ה ח פ ש י י ם ה י ה קטן ,ב ה ת ח ש ב ב ר מ ת ההתפתחות -ש ל ש ת י הקהילות. בשתיהן, ל ע ו מ ת אלג׳יריה ,היתד .ל ק ה י ל ה ר ש ת ב ת י ־ ם פ ר משלה .ל ב ן ד ק :pvn ......מ א ד .ם ס ו ד ג ט י ם או ת ל מ י ד י ם ג א ל צ ו ל ג ט ו ש א ת ס פ ס ל ה ל י מ ו ד י ם , — 164 בתוגיםל פעל ע ל ג ו ר ם :ש ה ל לו ,ב מ פ ת י ע , ת ס ק ל חיובי .ב י ו ת ר :ה ג ו ר ם כ מ ה אלפי יהודים ב ת ו נ י ס י ה היו האיטלקי. איטלקית .כאשר בעלי נתינות מ מ ש ל ת פ ט א ן ב י ק ש ה ל ה ח ר י ם א ת הרכוש ה י ה ו ד י — ה ש ל ט ו נ ו ת האיטלקיים ב ע ד ה צ ר פ ת י ם ל פ ג ו ע ב ר כ ו ש של ה י ה ו ד י ם ה א י ט ל ק י י ם . מנעו ה ס ב ס ו ד בין א י ט ל י ה ל פ ט א ן ה ו ב א ל י ד י ע ת ר י ב נ ט ר ו פ וזה פ ס ק ל ט ו ב ת ב ע ל י ־ ב ר י ת ו ה א י ט ל ק י ם — מ ה ש ה ב י א ל נ י ט ר ו ל היוזמה ה צ ר פ ת י ת כ ו ל ה ' . יהודי התערבותו של מ ר ו ק ו ,מאמינים ,כי אילולא מ ו ח מ ד החמישי, המלך היה מ צ ב ם ע ו ד י ו ת ר חמור .ל א מ צ א ת י אישור ל א מ ו ג ה ה ז א ת ,מ ה ג ם ש ב מ צ י א ו ת של ל ה ת ע ר ב למען חלק מ ר ו ק ו ל א היתד .ל מ ל ך כ ל א פ ש ר ו ת ח ו ק י ת או א ח ר ת זה או א ח ר ש ל האוכלוסיה. א ם כ י יהודי צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ק י ב ל ו ל ל א ה ת נ ג ד ו ת א ת כ ל ה ח ו מ ר ו ת שהוטלו ע ל י ה ם ,ר א ו י לציין ש י ח ס י ת ל מ ס פ ר ם ,ב ל ט מ א ד מ ק ו מ ם ב ת ג ו ע ו ת ה ה ת ג ג ד ו ת שקמו ש ל ט ו ן וישי ו נ ג ד כיבוש צ ר פ ת ע״י ה ג ר מ נ י ם . גגד אלג׳יריה: עליה הדבר ל ק ר א ת הפלישה האמריקאית התארגנה קבוצה של מתנגדים שהוטל לגטרל א ת אלג׳יר ו ל ה כ ש י ר א ת כ נ י ס ת שמגתה הקבוצה צרפתים אמור במיוחד לגבי בגות־הברית .מתוך 375צעירים — 350היו יהודים ,אך מ ר ב י ת ם פ ע ל ו ב ר א ש ו ב ר א ש ו ג ה כ א ז ר ח י ם ו ל א כיהודים. המאזן א ם ל ה ס ת מ ך על ה ע ו ב ד ו ת ב ל ב ד ל א ע מ ד ה י ה ד ו ת צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ב פ נ י ס כ ג ת בתקופת השמדה מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש נ י ה :ל א היו השמדה, תכניות ו מ ל ב ד ציון י ח ד ו ע ק י ף ב ת כ נ י ת וונסיי )ואנזה( אין ב מ ק ו ר ו ת א ף ע ד ו ת ש נ י ת ן ל ל מ ו ד ע ל פיה ש א כ ן ה ג ר מ נ י ם או ב נ י ־ ב ר י ת ם ,ה צ ר פ ת י ם של וישי ,ז מ מ ו ל ה ר ח י ב ל צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה את תכגית ״הפתרון־הסופי״. ובכל אירופיות, זאת גיצלה איננו יכולים יהדות להשתחרר צפון־אפריקה מההרגשה מגורל שמבין אך איום הקהילות במקרה, וזאת הבלתי־ בזכות ה נ ס י ב ו ת ש ל ה ת פ ת ח ו ת ה מ ל ח מ ה ב ל ב ד ,ה נ ס י ב ו ת ש ג ר מ ו ל כ ך ש ע ו ד ב ג ו ב מ ב ר ,42 כאשר פ ע ו ל ת ה ה ש מ ד ה של י ה ד ו ת אירופה היתד .ר ק בראשיתה, צפון־אפריקה נ ב ח ר ה ע״י ב ג ו ת ־ ה ב ר י ת ל ש מ ש כ ק ר ש ק פ י צ ה ל ש ח ר ו ר א י ר ו פ ה מ ה כ י ב ו ש הגרמני. גם אפריקה .1 .2 אפריקה ב ל י ג ו ר ם ה ה ש מ ד ה ק י י מ ת ב כ ל זאת ק ר ב ה ר ב ה בין מ א ו ר ע ו ת צ פ ת ־ למאורעות השואה: ק ר ב ה בזמן. ז ה ו ת ב ש י ט ו ת ,במיגוח ובמגיעים ה א י ד א ו ל ו ג י י ם .בין מ ה ש ה ת ר ח ש ב צ פ ת ־ ל ב י ן מ ה ש ק ר ה באירופה ,ב ש ל ב ש ק ד ם ל ש ל ב ה ח י ס ו ל ו ה ה ש מ ד ה . כ מ ו כן ,ע ל ר ק ע מ ה ש ק ר ה ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה נ י ת ן ל ה פ י ק כ מ ה ל ק ח י ם ו ל ה ס י ק מסקנות ,אשר דומות במהותן ללקחי השואה מספר באירופה: היהודית .1 אדישות האוכלוסיה הכללית לגורל .2 מ ש ק ל ם ה מ י ו ח ד של היהודים ב ת נ ו ע ו ת ה ה ת ג ג ד ו ת . ו ל ב ס ו ף ,אין ס פ ק ש ע ב ו ר יהודי צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ו צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה כ ו ל ה ,ה מ ל ח מ ה םימגה ר א ש י ת ה ש ל ת ק ו פ ה חדשה ,ת ק ו פ ת ה מ א ב ק ל ע צ מ א ו ת ש ל ע מ י ה מ א ג ר ב מ צ ד אחד ,ו ת ה ל י ך ה ת ח ס ל ו ת ה ק ה י ל ו ת היהודיות שם ,מ צ ד שגי. 165 משה קול עליית הנוער מצפון־אפריקה א ת ה נ ו ע ר ה י ה ו ד י מ צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ה כ ר ת י ל ר א ש ו נ ה ב מ ח נ ו ת קפריםלן ,כ א ש ר ב א ת י ל ב ק ר ש ם ב־ ,1947ב ת פ ק י ד י כיו״ר ה ו ע ד ל מ ע ן גולי קפריסין .ע ל י י ת ה נ ו ע ר קיימה ובכפר במחנות .כפר־נוער, שהו זה ילדים ובני־נוער באניות שהגיעו המעפילים ,ו ב י ג י ה ם מ ע פ י ל י ה א ג י ה ״יהודה הלוי״ ש ה פ ל י ג ה מ צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה .מ ש ר ד ע ל י י ת ה נ ו ע ר ב א י ר ו פ ה ,ש מ ר כ ז ו היה ב פ א ר י ס ,קיים ק ש ר י ם ע ם מ א ר ג נ י ה ע ל י ה בארצות ובראש צפון־אפריקה במרוקו. וראשונה זה משרדנו עזר להשיג לי א ת הולזה ב א מ צ ע ו ת ה ש ל ט ו נ ו ת ה צ ר פ ת י י ם ,כ ד י ל ב ק ר ב מ ר ו ק ו ו ל ב ד ו ק א ת ה א פ ש ר ו י ו ת לארגון ע ל י י ת ה נ ו ע ר מ ש ם .ב ח ו ד ש א ל ו ל ת ש ״ ט — , 1 9 4 9ה ג ע ת י ל ב י ק ו ר ר א ש ו ן במרוקו .אגשי ה ע ל י ה ו ע ל י י ת ה ג ו ע ר ד א ג ו ל ש ל ו מ י ולכן ה צ מ י ד ו א ל י העובדים הייתי הבכירים החבר ב מ ש ר ד ע ל י י ת הנוער ,פ ר ו קאופמן ,שהיה ל י הראשון ההנהלה של הציונית שבא בארץ לבקר את אחד לשומר־ראש. לקראת זאת. הביקור.קראתי ע ל י ה ד ו ת צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ,א ו ל ם שום ת י א ו ר ס פ ר ו ת י או ע ת ו נ א י יכול .היה פגשתי לא כראוי להכשירגי לפגישה עם היהדות החשובה הזאת. יהדות .עסיסית ,ע מ מ י ת ,מ ו ש ר ש ת ב מ ס ו ר ת ע ם ־ י ש ר א ל ,מ י י צ ג ת א ת י ה ד ו ת ס פ ר ד ה מ פ ו א ר ת . ,ורובה הגדול מתגורר וחי במלאח, בשכונות המיוחדות והנבדלות, ה מ ו ק פ ו ת ח ו מ ו ת ,ב כ ל ה ע ר י ם והעיירות .ב י ק ר ת י ב ב ת י ־ כ ג ם ת ,ג פ ג ש ת י ע ם ד ב ג י ם , הייתי אורח ב ב ת י ־ ה ם פ ר ש ל ״ א ו צ ר ־ ה ת ו ר ה ״ ,״ א ם ־ ה ב נ י ם ״ ,״ א ל י א נ ס ״ ,ו ג ם ה ל כ ת י לראות את :המציאות ב״חדרים״ .נפגשתי עם ר א ש י .ה י ש י ב ו ת של חב״ד ,והייתי מ ל א ה ת פ ע ל ו ת מ כ ך כ י צ ד ח ד ר ו יהודים אלה ,שהגיעו מ ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,א ל ה י ה ד ו ת הזאת ,מ מ נ ה היו כ ה ר ח ו ק י ם . ת נ א י החיים ש ל ר ו ב י ה ו ד י מ ר ו ק ו זעזעו א ו ת י מאוד .ה ד ל ו ת ו ה מ ח ל ו ת ב ל ט ו במיוחד. מימי והמלוכלכות לא הייתי כה מזועזע ונחרד כמו למראה הסמטאות האפלות ש י ל ד י ם ה ת ג ו ל ל ו בהן ב א ש פ ת ו ת .ד י כ א אותי ב ע י ק ר ה מ ל א ח ה ג ד ו ל של ק ז ב ל נ ק ה .ז ע פ ת י מ א ו ד ע ל שהיהודים ה ע ש י ר י ם ב א ו ת ה ה ע י ר ש ב ת י ה ם ה ת ג ו ם ס ו ל ת פ א ר ת מ ע ב ר ל ח ו מ ת ה מ ל א ה ,היו אדישים ל מ צ י א ו ת ה ק ש ה ש ל ה מ ל א ח .ת ש ע י ם אלף יהודים ע ל ט פ ם ו ז ק נ י ה ם ה צ ט ו פ פ ו ב ת נ א י ם איומים ש ל א ר א י ת י ד ו ג מ ת ם . נציגו של הג׳וינט ,א ש ר ה ח ל אז א ת פ ע ו ל ת ו במרוקו ,היה מ ו ר י ם ל א ו ב ,א ו ת ו הכרתי היטב מזמן ביקורי ב מ ח נ ו ת קפריסין ,ש ם שימש כ ג צ י ג הג׳וינט. לאוב היה איש ה י ה ד ו ת ה מ ס ו ר ת י ת ב א ר ה ״ ב ,ע ו ב ד סוציאלי ב מ ק צ ו ע ו ו ב נ פ ש ו ,ה ש ו ל ט יפה ב ש פ ה ה ע ב ר י ת .ש א ל ת י א ו ת ו ל מ ה ב א ה ג ץ י נ ט ל ע ב ו ד ב מ ר ו ק ו ,כ א ש ר ע ש י ר י יהדות .מ ר ו ק ו א י ג ם ע ו ז ר י ם ל א ח י ה ם ה ע ג י י ם ? והוא עגה ל י מ ל ,כ י ז א ת היא ה מ ס ו ר ת ו ה מ צ י א ו ת ב ק ר ב ק ה י ל ו ת היהודים ב א ר צ ו ת המזרח ,וכי ה ג ׳ ו י נ ט ב א מ ר י ק ה ל א יחכה ב מ ת ן ה ע ז ר ה ע ד ש י ת ע ו ר ר המצפון ש ל העשירים ה י ה ו ד י ם ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה . אולי ב ז כ ו ת מ ע ש י ו ה ט ו ב י ם ש ל ה ג ץ י נ ט הם י ת ב י י ש ו ו י ת ח י ל ו ל פ ע ו ל גם מ צ י ד ם . 166 ד ו מ ה ק י ב ל ת י מג׳יל תשובה — ברוגשוייג ,סגן נשיא ה ״ א ל י א נ ס ״ כל־ חברת ישראל־חברים. הגץינט הגזזת והשחפת, ה ח ל אז ב ר י פ ו י ילדים ,ב ע י ק ר מ מ ח ל ו ת ה ג ר ע נ ת , ו ב א ס פ ק ת מזון ל ב ת י ־ ה ס פ ר .ה ת ע נ י י ג ת י ב ע י ק ר ב מ צ ב הילדים ו ב ג י ־ ה ג ו ע ר ו ר צ י ת י ל ה ע ל ו ת ם ל א ר ץ .ה מ צ ב ה מ ח ר י ד ב י ו ת ר היה להתחיל קובצו ילדים אחת, מצליף ללא ב״חדרים״ ב ת נ א י ס ר ח ו ן ו ל כ ל ו ך ,כ א ש ר ה מ ל מ ד הזקן, ומלמדם בהם חליפות. רבים סומא בעין לפעמים מ״החדרים״ ח ל ו נ ו ת ו ה ס ר ח ו ן ה י ה נורא .ר א י ת י ל פ נ י האפלים, בהם האלה נמצאו א pהעומדת על בכוכים פרשת־דרכים, אשר ס ר ם ה ג י ע ה ל ע צ מ א ו ת ו ה ח ל ה ל ה י א ב ק ל ה ש ג ת ה .הייתי מ ש ו כ נ ע כ י ה ק ה י ל ה היהודית ה ג ד ו ל ה ב א ר ץ זאת ,ש ה י א ע ת י ק ת יומין ,ל א ת י ש א ר זמן ר ב ב מ צ ב הקיים, ו ה ק מ ת ה מ ד י נ ה ה י ה ו ד י ת ת ת ס י ס א ו ת ה ל ק ר א ת ע ל י ה וחיים ח ם ש י י ם ב י ש ר א ל . יצאתי בהחלטה נחושה את מרוקו ל ע ש ו ת ה כ ל כדי משם להעלות נוער ב מ ס פ ר י ם ג ד ו ל י ם ,כ ד י ל ה צ י ל א ת הדור הצעיר היהודי מניוון ו מ מ ח ל ו ת ו ל א פ ש ר ל ו ע ת י ד י פ ה ב א ר צ נ ו .ה ע ר כ ת י כי נ ו ע ר זה יהיה ל ר א ש ־ ג ש ר ש ל ה צ ל ה ל ר ב ב ו ת מ ש פ ח ו ת ש ל יהודים ,ש י ע ל ו ב ע ק ב ו ת ילדיהם ,ו א ל ה יעזרו ל ה ם — ל א ח ר ש י ג ד ל ו — בארץ .ה ת ח ל ת י ל ע ב ד א ת ה ת כ נ י ת ל ע ל י י ת ו ש ל ה נ ו ע ר מ א ר צ ו ת צ פ ו ן ־ להיקלט אפריקה ב ס י ס מ ה ש ל ״ ל פ ח ו ת י ל ד א ח ד מ מ ש פ ח ה ״ .הייתי ב ט ו ח כי ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר צריכה ל ה ת כ ו נ ן ל ג ל ע ל י ה ג ד ו ל מ מ ר ו ק ו ו מ י ת ר א ר צ ו ת צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ,ו ל ה ת מ ו ד ד בבעיות הקליטה לילדי והחינוך עליית־הנוער מבחינת ולהכינם בלומנפלד ז״ל, נ ו ע ר זה. של לשם כך להקים החלטתי ב ק ז ב ל נ ק ה ,בו ישהו זמן ק צ ר ל פ נ י ע ל י י ת ם , רמת שהיתה ההשכלה פעילה והגיל. מצאתי ב ״ ה ג נ ה ״ ,והיתד. שליחה בעלת בית־מעבר כדי מצוינת, נסיון למיינם היא חינוכי מינה בתנועת ״הנוער־הציוני״ .י ד ע ת י ש ל א ק ל ל א ש ה ל מ ל א ת פ ק ד כזה ב א ר ץ מ ו ס ל מ י ת ,א ו ל ם ב מ י נ ה ו ב כ ו ש ר ה ל ה ס ת ג ל ו ל ה ס ת ד ר במקום .ואכן ב מ ש ך 8ש נ י ם היא האמנתי ת פ ק ד נ פ ל א זה מילאה ב מ ר ו ק ו ,ת ו ך ה פ ס ק ה של ש נ ת י י ם בהן ש ה ת ה בארץ, ל ש ם ב ד י ק ת ק ל י ט ת ם ש ל ה י ל ד י ם ו ה נ ו ע ר א ש ר ש ל ח ה משם .יהודי מ ר ו ק ו ה ת א ה ב ו בארץ מילא את ב ה ו ר ב י ם ד י ב ר ו ע ל י ה כ ע ל קדושה .ב מ ש ך השנתיים שהיתר, ה ת פ ק ד ש ם ,ד ״ ר י ש ר א ל מ ר ג ל י ת ז״ל ,שהיה נ צ י ג נ ו ב צ ר פ ת ו ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה כולה. הקימונו אז א ת ב י ת ־ ה מ ע ב ר ״ ו י ל ה ־ ג ב י ״ ע ל ש ם ה א נ ס בייט ב מ ר ס י י ,ו ל א ח ר מ כ ן את מוסד המעבר הגדול ב־קמבוס החניכים מן ראשונה ל ק ר א ת ק ל י ט ת ם בארץ .היו ילדים ו ב נ י ־ נ ו ע ר ש ב א ו מ ע ר י מ ר ו ק ו והיו שבאו המחלות מהכפרים שלקו הנדחים בהן ל ד מוגפלייה .כאן ע ס ק ג ו ג ם ב ר י פ ו י י ם ש ל בהרי במקומות מוצאם, בלימד עברית ה א ט ל ס ,ש ם היה אורח ה ח י י ם ובהכשרה שונה לחלוטין מזה ש ב ע ר י ם ה ג ד ו ל ו ת .י צ א ת י א ת מ ר ו ק ו ב ה ח ל ט ה נ ח ו ש ה ל ה ב י א ל ע ל י י ת נ ו ע ר גדולה הן מ א ר ץ ז א ת והן מ י ת ר א ר צ ו ת צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה .ב מ ר ו ק ו ה כ ר ת י א ת ס מ י לוי שהיה א י ש ״המוסד״ ופעל ב ש ם הארגון ״קדימה״ ,ו ע ל הקימונו שיתוף־פעולה מבורך .מיניתי דו את צוות לדי אנשים גוזלן מסורים לרעיון העליה. מטוניס כ נ צ י ג ת ע ל י י ת ה נ ו ע ר ב א ר ץ זאת ,והיא ע ש ת ה ג ד ו ל ו ת ו נ צ ו ר ו ת ב מ י ל ו י שליחותה. לצערנו הרב ארע לנו אסון בנפול מטוס שהוביל א ת הילדים מטוניס ל מ ו ס ד מ ע ב ר ב נ ו ר ב ג י ה ,ש ה ו ק ם ע ל ד י ה א ר ג ו ן ״ ל ע ז ר ת אירופה״ ,ש מ ט ר ת ו ה י ת ה ל ה ב ר י א 167 ה י ל ד י ם ל פ נ י עלייתם .היד .זה מ ח נ ה ה ב ר א ה ש ה ו ק ם על ידי ה נ א צ י ם ע ב ו ר את קציגלם, תקרית בזמן כיבוש נורבגיה בהולמסטרנד ,לא הרחק מאוסלו .שם ארעה פעם בין הנוער שלנו לבין העובדים הנורבגים ,והנוער ש ל נ ו התחיל לשרוף רהיטים ,ו ה י ה ח ש ש ש י ע ל ו ב א ש א ת ה מ ח נ ה .ט ס ת י ל ש ם ל פ י ב ק ש ת משד .ש ר ת , ה ח ח ש ל נ ו ו ל פ י ק ר י א ת שר שר בהכרה ה ח ח הנורבגי, א ת הרוחות ויצאתי הרגעתי ש א פ ש ר ל ה מ ש י ך ב ה ב א ת י ל ד י ם לשם .ה י ה זה מ ע ש ה אנושי נ פ ל א ש ל הקרן פעילי הנורבגית חסידת־אומות־העולם. שבראשות הזו האוירון ש נ פ ל מטילדה אותה אופטדל, לכנות אפשר ל ל א ו ס ל ו ע ק ב ס ע ר ת ר ו ח ו ת חזקה ,ג ר ם ל מ ו ת ם ש ל כ ל ה י ל ד י ם שהיו באוירון ,פ ר ס ל א ח ד ש נ י צ ל .ה א ס ו ן זעזע א ת כ ו ל נ ו ה ו פ ס ק ה ה ט ס ת הילדים מ ס ו ג י ם לגורבגיה. ואז ש ק ל מ ו ח נ י כ י ם מ ק מ ב ו ס כדי ל ה כ ש י ר ילדים, בקמבוס בארץ. שיתוף־פעולד. קיימנו בינתיים קמו אותם יותר עם מצוין ב צ ר פ ת עוד בתי־ סוב הג׳וינס ל ק ר א ת הקליטה מראשיו ואחד — מ ו ר י ם ב ק ל מ ן — ב י ק ר אז ב מ ח נ ה .ג ם ה ג ב ׳ א ל י נ ו ר רוזוולט ,ה פ מ ר ו נ י ת ה ע ו ל מ י ת עליית־הנוער, של התרשמה ב־1952 במשך שני הדרום. באה לקמבוס ע״מ עם להיפגש מאוד מהשליחות הגדולה שנטלנו על באתי ל ב י ק ו ר שגי ביקורי ביקרתי במרוקו על לעמל בעיירות העלל. התפתחות ובכפרים, ה י ה ל י ג ם מ א ב ק ע ם חוגים קיצוניים ש ה ת ג ג ד ו במסגרת עליית־הנוער, עצמנו. במרוקו ,כדי בערים, חניכי והיא ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ,א ו ל ם א ל ה היוו מ י ע ו ט מ ב ו ט ל עבודתגו. ועד מהצפון ל ע ל י י ת ם של הילדים ולא השפיעו על ממדי כאשר מרוקו קיבלה את עצמאותה ,גפסקה העליה וגאלצגו לסגור את בית־חנה, מיגה, הוא אשר בית גפטרה הנוער עליית בילדותה. הגב׳ בקזבלגקה אלינור שגקרא רוזוולס על פנתה שם אז בתה לסולסן של מרוקו, מ ו ח מ ד החמישי ,ו ב י ק ש ה שיתיר א ת י צ י א ת ה י ל ד י ם ו ב נ י ־ ה נ ו ע ר ב מ ס ג ר ת ע ל י י ת ־ היא ה ז כ י ר ה ל ו א ת ה ע ז ר ה א ו ת ה ק י ב ל הנוער. רוזוולס, שתמך ב ע צ מ א ו ת מרוקו. מ ב ע ל ה הנשיא פ ר נ ק ל ץ דילנו הקיצוניות אולם הרוחות ש נ ש ב ו אז בעולם ה ע ר ב י ב ה ש פ ע ת נ ש י א מ צ ר י ם ע ב ד ו ל נאצר ,ג ר מ ו ל כ ך ש פ ג י י ת ה ש ל הגב׳ ר ו ז ו ו ל ט ל א ז כ ת ה ל ה י ע נ ו ת ח י ו ב י ת .ב מ ש ך הזמן ל א ש ק ס ת י ו ח י פ ש ת י ד ר כ י ם כ י צ ד ל ח ד ש ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר מ מ ר ו ק ו .ביגתיים ש י ג ר נ ו מ ש ל ח ת ל ל ו ב ,ב ה ר כ ב הד״ר ש מ ו א ל את ספלו ו מ ש ה ׳ יערי, העליה ש ל ה ס ו כ נ ו ת ושליחיה ועם ר א ש י ה י ה ד ו ת שם .כ ״ כ ללי שביקרה בקהילותיה והקימה שיתוף עם פעולה מחלקת קשרנו קשרים עם מצרים .ח ת ר ת י ל ח ל ו ש עליית הנוער ב ע ז ר ת הארגונים הבינלאומיים למען ה י ל ד ש ה י י ת י פ ע י ל ב ה ם ב ת פ ק ל י ם מרכזיים .ב א ו ת ה ע ת ע ל ת ה ה מ ח ש ב ה ל א ר ג ן מ פ ע ל ש ל ק י י ס נ ו ת ב ש ו י ח ,למען הילדים ה י ה ל י י ם מ מ ר ו ק ו ,כ ד י ש ב ד ר ך מוםוית זאת ל ה ם י ס .אותם א ת ר ־ כ ך מ ש ו י ח לישראל .היתה זאת ת כ נ י ת מ ל א ת חתחתים וקשיים, ארגון אולם קיבלתי את הבסחת המוסד לעליה לשיתוף פעולה ,ואת הבסחת ״ א ו ד ה ״ ש ד א ג ל ב ר י א ו ת ם של ילדים י ה ו ד י י ם ב א ר צ ו ת ש ו נ ו ת . י חיפשנו שליח שהיה המבצע. בעל דרכון 168 בריטי, ללי לב ונשמה, אשר הסכים לעמל הוקם ארגון מיוחד ב ש ו י ח לקליטת ילדים ממרוקו בקייטנות ,בשיתוף הסוכנות־היהודית, משח־ מתאים לשליחות בעל המסוכנת הזאת, ומצאנו את ד ל ליסמן, בראש ״אוז׳ד,״ ועליית־הנוער. של .ה א ר ג ו ן הזה ,ומשרדו דל צ ר ל היה לכוון ליטמן בא למרוקו ;ופתח בה א ת הילדים ה י ה ל י ם להירשם לקייטנות לגסיעה לשוייץ; אולם הורי וגם הילדים בבתי־הספר המורים שם ל מ ד ו י ד ע ו מ ה ה י א ה מ ט ר ה ה א מ י ת י ת של היציאה לשוייץ .ד ו ד ל י ט מ ן ב א מ צ ו ד בהמלצות אודה ב ע ז ר ת ה פ ר ו פ ׳ בלוך ,ר א ש ש ל מ ש ר ד י ה מ מ ש ל ה השוייצרית שהושגו ב ש ר י ת .ה ו א ה צ ל י ח ל ה ת י י ד ד ע ם פקידים מ ר ו ק א י ם ג ב ו ה י ם ו ל ש כ נ ע א ו ת ם בחשיבות ה מ ב צ ע ה ה ו מ ג י ס ר י ־ ה ת ב ר ו א ת י הזה .כ ד י ל ה ס ו ו ת ע ל ה פ ע ו ל ה היה גם על ולפתוח דיון אפשרות בשבילם קבלת ילדים מרוקאים־מוםלמים, במספר מ ח ג ה ג ו פ ש מיוחד ,ו ז א ת כדי ש ל א ת ת ע ו ר ר מצומצם, השאלה מדוע מתקבלים י ל ד י ם י ה ו ד י ם ב ל ב ד ל ק י י ט ג ו ת אלה בשיייץ .ל ב ס ו ף ה ו ח ל ט ל א ל ה ת ח י ל ב ק ל י ט ת ה י ל ד י ם ה מ ו ס ל מ י ם ,ע ״ מ ש ל א ל ה ס ת ב ך ב כ ל מיני ב ע י ו ת ב ע ת ש ה ו ת ם שם .כ א ש ר באו ה ו ר י ם ע ם י ל ד י ם ל מ ש ר ד ו של ל י ט מ ן ב ק ז ב ל נ ק ה ו א מ ר ו ש ה ם ר ו צ י ם ל ש ל ו ח א ת ה י ל ד י ם ל י ש ר א ל ,ס י ל ק א ו ת ם ליטמן מ ד ב א מ ר ו ש ה ח ב ר ה ש ל ו א י נ ה ע ו ס ק ת ל י ש ר א ל .ה ו א חשש ,ו ב צ ד ק ,ש מ א ר ו צ י ם ל ה כ ש י ל בעליה לבחון ה כ ו ו נ ה ה א מ י ת י ת של את ח ב ר ת ו .ההורים אותו את שמסרו ומישהו רוצה הילדים הושבעו על ידי גציגי ה מ ו ס ד ל ש מ ו ר ע ל ה כ ל ב ס ו ד מ ו ח ל ט .היו פ ק י ד י ם מ ר ו ק א י ם ש ש א ל ו י ש ל י ה ו ד י ם העניים ס כ ו מ י כ ס ף מנין עבור לשלם יקר מאוד ,לנסיעה מבצע ו ל ק י ו ם בשוייץ ב מ ש ך כ מ ה שבועות .על כ ך ק י ב ל ו ת ש ו ב ה ,כי מ ו ס ד ו ת סוציאליים יהודיים ב ע ו ל ם עוזרים ל מ ס ר ה ח ש ו ב ה זאת .היו ג ם ק ש י י ם ב ה כ נ ת ה ר ר כ ו נ י ם של הילדים כזו ו ב מ ת ן ר ש ו ת ל י צ י א ת ם על ידי מ נ ה ל י של בתי־הספר .ליטמן הגיע לדרגה י ד י ד ו ת ע ם פ ק י ד י ם מרוקאים ,ש ה ם ש י ת פ ו לדרכונים השאלונים של הילדים כדי את להחיש פקדי את כי המבצע, חברתו בתקופת בהכנת הקת היו ר ב י ם מ ה פ ק י ד י ם ה מ ר ו ק א י ם בחופשה .היה צ ר י ך ל נ צ ל כ ל ק ש ר ,כ ל ה כ י ר ו ת כדי ל ק ד ם א ת ה נ ו ש א ; והעיקר ,ש ה כ ל היה צריך ל ה ת ר ח ש ת ו ך זמן ק צ ר ,כדי ש ה פ ע ו ל ה ב מ ר ו ק ו ל א ת ו ע מ ד בסכנה ,ב ר ג ע ש ה י ל ד י ם י ת ח י ל ו לזוז מ ש ו י ת ל י ש ר א ל , ל ה ס ת נ ן י ד י ע ו ת על כ ך ל ע ת ו נ ו ת . ותתחלנה ה י ה צ ו ר ך ל ה ק י ם מ ק ו מ ו ת ק ל י ט ה זמניים ב ש ו י ת ו א ח ר כ ך ב י ש ר א ל .מ ו ס ד ו ת המעבר 1961ו נ מ ש ך ב ש י י ת היו של אוז׳ה .ה מ ב צ ע ה ת ח י ל ב מ ר ו ק ו ב ־ 1ב מ ר ס עז־ 24ב י ו ל י א ו ת ה שנה .הילדים יצאו ב ד ר כ ו נ י ם ק ו ל ק ט י ב י י ם ו ה ו ט ם ו מ ק ז ב ל נ ק ה מ ר ד ו ד ל י ס מ ן ראוי ל ה ע ר כ ה ו ל ה ו ק ר ה ע ב ו ר ה ס י כ ו נ י ם ש נ ט ל על עצמו. לשוית. א ש ת ו ,ש ה י ת ה מ ז כ י ר ת ו ב מ ש ר ד ב ק ז ב ל נ ק ה ,ו ה י ל ד י ם ש ל ו — היו י ח ד אתו .ל פ נ י שהמבצע בדרך עמד ל ה ס ת י י ם יצאה אשתו ל ל ו נ ד ו ן ו ה ו א הספיק את לחסל המשרד ש ל ה ס ו ו א ה ו ל צ א ת ב ט ר ם שהעגין ה ת ג ל ה .ה נ ס ש ק ר ה ל נ ו היה שליטמן א ת מ ר ו ק ו ל פ נ י ש ב י ש ר א ל פ ר צ ה שערוריה ש א ו ר ג נ ה ע ל עזב התורתי, ייקלטו פיקוח הארגון הקיצוני רק המחתרתי, אשר שכל תבע הילדים שהגיעו ממרוקו ב מ ו ס ד ו ת ד ת י י ם וכי גם מ ח נ ו ת המיון ו ה מ ע ב ר ה ר ב נ י ם .היה זה ע ר ב ה ב ח י ר ו ת ל כ נ ס ת ד י פעילי המחנה החמישית, ב י ש ר א ל יהיו ת ח ת כאשר מתיחות רבה שררה במדינה ו״הפעילים״ הללו החליטו לנצל א ת העיתוי הזה ולפתוח במלחמה עליית־הנוער, נגד מבלי לבדוק עקב באמצעים. השערוריה הזאת לא יכולנו ל ה מ ש ד ב נ ס י ו נ ו ת נ ו ס פ י ם של הסוואה ו ע ל י י ת ה נ ו ע ר מ מ ר ו ק ו ו מ צ פ ו ן א פ ר י ק ה פ ח ת ה מ א ד ,ע ד א ש ר מ ו ס ד ו ת ה ע ל י ה פ ת ח ו ש ב י ל י ם חדשים. במשך ילדים ש נ ו ת א ח ר י ו ת י ל ע ל י י ת הנוער ,ע ל ו ו נ ק ל ט ו ובני־נוער מארצות צפון־אפריקה. זה אחד בה למעלה מ־ 25אלף הפרקים המפוארים ביותר 169 ב ת ו ל ד ו ת ע ל י י ת ה נ ו ע ר .ו א מ נ ם ,ר ו ב ם ה מ כ ר י ע ש ל חניכים אלה ,ע ז ר ל א ח ר מ כ ן ל ק ל ו ט א ת מ ש פ ח ו ת י ה ם ש ב א ו אחריהם ,והם ע צ מ ם ב נ ו מ ש פ ח ו ת ב י ש ר א ל ו מ מ ל א י ם תפקידים חלוציים ב ש ט ח י ם ר ב י ם של חיינו :בהתישבות ,בחינוך ,באמנות ,במדע, בתעשיה, שהיו ב צ ה ״ ל ,ב מ ש ט ר ה ו ב מ ג ז ר י ם אחרים .כ א ש ר אנו נ פ ג ש י ם ע ם .ה ב ו ג ר י ם פעם הגמלה חניכינו שנפלה במקומות בחלקם ובמוםדות־חינוכיים ק ל י ט ה וחינוך, ולהתחנך להיקלט הם ומדברים חוזרים בכפרי־הנוער, על בקיבוצים, הזכות במושבים להראות ל ז ר מ י ה ם ולגוניהם .ה ם מביאים א ת ם א ת ילדיהם ל ה ם היכן ה ם ג ד ל ו ו ה ת ח נ כ ו ,ו ל א א ח ת אומרים ש ה ל ו א י והיו יכולים ל ת ת ל י ל ד י ה ם א ת החיגוך ,א ו ת ו ה ם ק י ב ל ו ב מ ס ג ר ת הפגימיות ו ה מ פ ע ל י ם החיגוכיים ש ל ע ל י י ת גידלנו דור הנוער. חדש איגטליגנציה של העשירים הצרפתית ו ל א ר צ ו ת א י ר ו פ ה א ח ר ו ת .א ו ל ם אנו ה ק י מ ו נ ו כ א ן ד ו ר ח ד ש ו מ ו פ ל א , מתוך העניה של יהדות אפריקה רוב לצרפת ,י לקנדה ואנשי השכבה האיגטליגנציה ביותר מיהדות יהודית צפון נ פ ל א ה .הרי היהודים עברו צפון־אפריקה. אלה כל להם שהיה ח ל ק ב מ ב צ ע ה ג ה ד ר הזה ,ר ש א י ם ל ה י ו ת גאים על מ ה ש ה ג ש י מ ו וקיימו. בתקופה של שפעלנו ה״מוסד״ ב מ ח ת ר ת ה י ה א ל כ ס ג ת מ ו ן ר א ש ו ר א ש ו ן בין במרוקו ,ואגו רשאים לראות בו שותף בהגשמת השליחים משימתנו. גם ח ד ל י ט מ ן ה ס ת י י ע ב א ל כ ס ג ת מ ו ן ,שהיה ל מ ע ש ה מ פ ק ד ו ב מ ק ו ם ,ב ה ג ש מ ת ה מ ב צ ע גם לאחר מכן המחתרתי. המשיכה עליית־הנוער לקלוט אלפים רבים בני של י ה ד ו ת צפון־אפריקה* ה י ה ז ה כ ב ר ק ל ב ה ר ב ה ,כי ב י נ ת י י ם נ ס ל ל ו ד ר כ י ם ח י נ ו כ י ו ת ו נ ר כ ש נסיון ח י נ ו כ י ע צ ו ם .ז ו כ ר א נ י א ת הדו״ח הראשון ש מ ס ר ת י ל מ ד ר י כ י ע ל י י ת ־ ולאגשי הנוער הישראלית רבים אז הקיבוצים, היתה מלאה כאשר הגעתי בחזרה ממרוקו והעתונות ב־,1949 ב מ א מ ר י ב י ק ו ר ת ע ל הצעירים ה י ה ו ד י ם ה מ ר ו ק א י ם .ל א ה ב י ע ו א ז נ כ ו נ ו ת ל ק ל ו ט נ ו ע ר זה ,ו א נ י א מ ר ת י ל ה ם — ו ה ד ב ר פ ו ר ס ם ב ב ס א ו ן ״דפים״ מדריכים יגדלו עליית של ומחנכים ה נ ו ע ר — ש י ב ו א יום שיקלטו ויחנכו ילדים ומקרב שיגיעו בני אלה נוער מברית־המועצות. גם חזון זה ה ת ג ש ם ל א ב מ ע ט .ה פ ר ק ש ל ע ל י י ת ה נ ו ע ר מ צ פ ו ן א פ ר י ק ה ה ו א ה כ ת ר השני ש ז כ ת ה בו עליית הנוער ,ל א ח ר שקלטה א ת ילדי ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה ע ם תום מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה. אסיים ב ס י פ ו ר ע ל ת ק ר י ת ש א ר ע ה לי ב ה ק ש ר ל ת כ נ ו ן ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר מ מ ר ו ק ו . ב־,1949 א ח ר י ב י ק ו ר י ה ר א ש ו ן במרוקו ,ט ס ת י ל ו ע י ד ת ״ ה ד ס ה ״ שנערכה בסן־ פרגציסקו ,וגוללתי ב פ נ י צ י ר ו ת הועידה א ת רשמי ותכניותי לגבי ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר מצפון־אפריקה. ״ ה ד ס ה ״ ה ק צ י ב ה ר ב ע מיליון ד ו ל ר ל מ ט ר ה ז א ת — ס כ ו ם ג ד ו ל ב א ו ת ם הימים .ב־ 1952נ א מ ת י ש ו ב ב פ נ י הועידה ה ש נ ת י ת ש ל ״ ה ד ס ה ״ ב ג י ו ־ י ו ר ק , ב מ ל ו ן ו ו ל ד ו ר ף ־ א ס ט ו ר י ה ,ב נ ו כ ח ו ת 3000צ י ר ו ת מ כ ל ר ח ב י א ר ה ״ ב .ל פ נ י פ ת י ח ת קצין הועידה בא אלי בועידה ל מ ח ר ת היום. יחסי־הציבור של סיפרתי לו ״הדסה״ ושאלני שבתכניתי להציע מה בדעתי עליית ילד מ כ ל להציע משפחה יהודית מ צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ,כ ר א ש ג ש ר ל ע ל י י ת ה מ ש פ ח ו ת ; הוא ש א ל נ י כ מ ה מ ש פ ח ו ת ב ע ך ך אגי מ צ פ ה ל ה כ י ן ב ד ר ף זאת ,ו ה ש י ב ו ת י ל ו 75 :א ל ף מ ש פ ח ו ת .ה ו א היה ש ב ע ־ ר צ ו ן מ ת כ נ י ת י ו א מ ר ש ה י א ת כ ב ו ש א ת הועידה .ל מ ח ר ת נ א מ ת י ו ל י ד י י ש ב אייב חרמן ,אז ק ו נ ס ו ל כ ל ל י ש ל ישראל ב נ י ו ־ יורק וכיום נ ש י א האוניברסיטה ה ע ב ר י ת בירושלים .ה ו ע י ד ה ק י ב ל ה א ת ה צ ע ו ת י ב ת ש ו א ו ת .ל מ ח ר ת ב ב ו ק ר ה ר י מ ו ת י 170 א ת ה ע ת ו ן ״ נ י ו ־ י ו ר ק סיימם״ מ ת ח ת ל ד ל ת ח ד ר י ב מ ל ו ן ,ו ה נ ה אני ר ו א ה כ ו ת ר ת גדולה ב ע מ ו ד הראשון של ה ע ת ו ן :מ ש ה ק ו ל ,ר א ש ע ל י י ת הנוער ,הציע ת כ נ י ת ל י צ י א ת י ה ד ו ת צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה .חשכו עיני .ה ר ג ש ת י כי כ ו ת ר ת ז א ת ת ע ו ר ר ס ע ר ה ב צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה .ו כ ך א מ נ ם היה .כ ע ב ו ר יום ה ג י ע מ ב ר ק מ מ ש ה ש ר ת ,שר־החוץ, לאייב הרמן ״מה אמר משה קול?״ שגריר י ע ק ב צור, ב צ ר פ ת הוצף ישראל ב מ ב ר ק י ם מ מ ר ו ק ו וסוגים ,ב ה ם מ ח ו ר א ש י ה ק ה י ל ו ת היהודיות ע ל דברי .מ ש ל ח ו ת של טוניס ומרוקו יהודי בפני התייצבו של הביי ובפני טונים מרוקו סולטן והודיעו ,כי אין ב ד ע ת היהודים ל ע ז ו ב א ת א ר צ ו ת מ ג ו ר י ה ם מ ד ו ר י דורות .״איש לא הסמיך משה את קול למסור כאלו״, הכרזות טוב הכריזו. ביד־ שהיתר, ה ס ט ג ו ג ר מ ה ש ל נאומי ואייב ה ר מ ן ש מ ע א ת ד ב ר י .ל מ ד ת י ל ק ח :ל ה י ז ה ר מקציגי יחסי־ציבור. התגשמה מאז תמיד לראות תבעתי את ת כ נ י ת י ב ח ל ק ה הניכר ,ל מ ר ו ת גיסוח ההודעות. ההודעות של בסופו הנציגים דבר של ה מ ו ס מ כ י ם של ה ק ה י ל ו ת היהודיות ,א ו ל ם ל מ ד ג ו ל ד ע ת ,כי א ת ע ב ו ד ת ג ו יש ל ע ש ו ת ב ש ק ט ו ב ל י קציגי יחםי־ציבור בישראל בשנת הודעות ובלי אין לעתוגות. שאלמלא 1961ב ק ש ר ל ע ל י י ת ה נ ו ע ר ד ר ך שוייץ ) ת כ נ י ת ה ק י י ט נ ו ת ( ,הייתי יכול ל ר ת ו ם א ר ג ו נ י ם בינלאומיים ל ס ע ד הילד, ילדים, לי ספק השערוריה ל ס י י ע ב ד י ל ה ו צ י א בהסוואה עוד באמצעות תכניות אחרות. ב ת נ א י ם קשים .כ א ש ר עבדנו הגעתי לראשונה למרוקו הפת בשם יהודי א ל מ ל י ח ,שהיה מ ו כ ר ק מ י ע ו ת ב ב ת י ה ק ב ר ו ת ב ק ז ב ל ג ק ה ,כ ר ו ז גגד ע ל י י ת ה נ ו ע ר וגגדי, בטענה ש א נ י מ ו צ י א ילדים לשמד ומעבירם ה נ ו צ ר י ת ,וכי ילדים לדת שאיגם מ ס כ י מ י ם ג ש ח ט י ם :ל א פ ח ו ת מזה ...ה ו א ב א א ל י ב מ ש ל ח ת ל פ א ר י ז יחד עם ה ר ב ב ר ו ך ט ו ל י ד נ ו מ מ ק נ ס ,והם ה כ ר י ז ו כ י מ ו ט ב ש ה י ל ד י ם י מ ו ת ו ב מ ר ו ק ו ו ל א יגיעו ל ע ל י י ת הגוער .ל מ ר ו ת ה ה ס ת ה ה ע כ ו ר ה ה ת ג ב ר נ ו ע ל המלעיזים ,א ו ל ם ב ר ו ר ש א ל מ ל א ה מ כ ש ו ל י ם יכולגו ל ה ו צ י א ע ו ד י ו ת ר י ל ד י ם מ צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה . תולדות עליית הנוער מצפון־אפריקה טרם גכתבו. כאשר ייכתבו ויתגלה ה ח ו מ ר ה א ר כ י ו ג י ויפורסם ,יוכל ה ע ם ל ש פ ו ט מ ה ג ד ו ל ה ה י ת ה ה ה ע ז ה ש ל נ ו ומה ; כבירים וקליטתה שגידלנו בצה״ל. להתברר הם ההישגים בישראל היו ה א ל ה ל מ ע ן ה מ ד י נ ה שלגו ,ו ל מ ע ן י ה ד ו ת צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה וחלקה לוחמים בפיתוח נועזים בכל והעלאת המדינה מלחמות ה מ י ל ג ו ת ש ה ע נ ק נ ו איפשרו ל פ ת ח ישראל קרנה והגיעו ואיכותה. הבוגרים לדרגות חשובות מ ת ו כ ם ב ע ל י כשרון בולטים .עלינו ב מ ע ש י ג ו והישגיגו אלה. 171 מ א י ר בניה דרכי הוראת השואה במשואה מ א מ ר זה נ ו ע ד ל ת א ר א ת פ ע י ל ו ת ה ש ל מ ש ו א ה ב ת ח ו ם ה ו ר א ת .ה ש ו א ה ל נ ו ע ר יהודי מ ה א ר ץ ו מ ה ת פ ו צ ו ת .ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה נ ב י א א ת ת כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם ,מ ט ר ו ת י ה והעקרונות הפדגוגיים המונחים ביסודה .ב ח ל ק השני של המאמר נ ע מ ו ד ע ל כמה תופעות ה מ א פ י י נ ו ת .א ת י ח ס ו ש ל ה נ ו ע ר ה י ש ר א ל י א ל השואה. משואה פ ו ת ח ת א ת שעריה ל ב נ י ־ נ ו ע ר מהארץ ומתפוצות הגולה. בסמינרים שלגו מ ש ת ת פ י ם תלמידי תיכון וססודגסים ,תלמידים בעלי ר מ ו ת הישגים גבוהות ו ת ל מ י ד י ם ט ע ו נ י .ס י פ ו ח ,ד ת י י ם וחילוגיים ,מ ב ת י ס פ ר עיוגיים ,מ ק צ ו ע י י ם ו פ ג י מ י ת י י ם , מחברות־נוער ב ק י ב ו צ י ם ו מ מ ר כ ז י ־ נ ו ע ר מיוחדים ,ב נ י ־ נ ו ע ר מ ה ה ת י ש ב ו ת ו מ ה ע י ר . .א ח ד .המאפיינים א ת הוראת השואה במשואה ובמידה ר ב ה בישראל בכלל, הריהי ה ג י ש ה ה ה י ם ס ו ר י ת א ל ה ש ו א ה .ה ה נ ח ה ה מ ו ג ח ת ב י ס ו ד ה ג י ש ה ה ה י ס ט ו ר י ת היא ,כ י ח ר ף ה י ו ת ה ש ל ה ש ו א ה ת ו פ ע ה שאין ל ה את ו ר ע ,ת ו פ ע ה ש ק ש ה להבינה• במושגים במהותה של רציונאליים ,א ש ר השפה מתקשה אפילו בתאורה ובהסברתה, ת ו פ ע ה א נ ו ש י ת — ו ב ת ו ר ש כ ז א ת היא נ כ ל ל ת ב ת ח ו ם ע י ו ג ה ההיסטוריה. הגישה ההיסםורית מוצאת את ביםויה בהדגשת הריהי ועיסוקה ייחודה של ה ש ו א ה ו ב ה ע מ ד ת מ ק צ ו ע ה ה י ס ט ו ר י ה כ מ ק צ ו ע עיקרי ) א ם כי ל א ב ל ע ד י ( ל ה ו ר א ה . כגגד הגישה הזו ה ת פ ת ח ו ב א ר ה ״ ב ובגרמניה בעיקר ,שיטות ל ה ו ר א ת השואה המבוססות על מדעי החברה .שיטות אלו טומנות בחובן סכגה ברורה של אינסטרו־ מנטציה של השואה. דוגמאות לכר ניתן למצוא בתכניות ובספרי לימוד בהם מ ש מ ש ת ש ו א ת יהודי א י ר ו פ ה א ך ו ר ק כ א מ צ ע י ל ה ש ג ת מ ט ר ו ת ח י נ ו כ י ו ת מ ו ג ד ר ו ת מראש ,עז־ כ ד י ט ש ט ו ש ג מ ו ר ש ל מ ש מ ע ו ת ה הייחודית ו ה י ה ו ד י ת . 1 Schatzker, Chaim. The Teaching of the Holocaust, Dilemmas and Considera- .1 tions (1980). 172 ה מ ט ר ה ה ק ו ג נ י ט י ב י ת ש ל הסמינר ה י א ללמח* א ה ק ו ר ו ת השואה ,ה ש ת ל ש ל ו ת ה , ה י ק פ ה ושרשיה .יהיה זה כ מ ו ב ן ב ל ת י מ צ י א ו ת י ל צ פ ו ת ש ס מ י נ ר בן ש ל ו ש ה ימים יקיף א ת ה נ ו ש א ה ע צ ו ם ב כ ל ל ו ת ו .ל ע ו מ ת ז א ת ,ניתן ל ה ת מ ק ד ב ב ע י ו ת ונושאים נ ב ח ר י ם ת ו ך ר א י ה כ ו ל ל ת ש ל השואה כ נ ו ש א 3פ נ י עצמו. בתכנית התבוננות הלימודים מ ג ל ה כ י אין ה י א מתמצית החיים בתאור ב ג י ט א ו ת ו ב מ ח ג ו ת .ה ש ו א ה מ ו צ ג ת ב ס מ י נ ר כ נ ק ו ד ת ש י א ב ת ו ל ד ו ת י ש ר א ל בגולה. האנטישמיות בעקבות המודרנית מופיעה כאחד מסימגי ההיכר של יחס העמים לישראל תהליך האמנציפציה, השתלבות היהודים בחברה ״השאלה והיווצרות היהודית״. הסמינר עוסק העומדים ע ל הדם. שבין בשואה מבחינת מ ב צ ע י הרצח, משלוש הבחינות ה ל ל ו יש מבחינת הקרבנות חשיבות ר ב ה ומבחינת ללימוד התקופה ע ל י י ת ה י ט ל ר ל ש ל ט ו ן לבין פ ר ח מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ).(1939—1933 גורלה של הקיום יהדות גרמניה בשואה מגלם א ת אחד הפנים המהותיים של היהודי בזמן החדש .יהודים ש ב י ק ש ו ל ה ת ר ח ק מ י ה ד ו ת ם ע ״ י ה מ ר ת ד ת ו א ף מ ת ו ך ה ז ד ה ו ת ל א ו מ י ת ע ם ה ע ם ה ג ר מ נ י ,גידוגו ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר כ י ה ו ד י ם : ה ם ה ו ג ד ר ו כ ך ע ל פ י חוקי הגזע ו ל ב ס ו ף ג ו ר ל ם ה י ה כ ג ו ר ל כ ל היהודים ,שכן בגסיון ה ה כ ח ד ה ה ט ו ט א ל י ת ל א ה ב ח י ג ו ה ג א צ י ם בין יהודי ז ה א ו אחר. ח ש פ ה א פ ו א א ת ה3ורח ש ב ק י ו ם היהודי בגולה ,א ב ל ה ק י ו ם היהודי השואה ה ו א ל א ר ק כ ו ר ח שאין מ נ ו ס ממנו ,א ל א ג ם ה כ ר ע ה מ ו ד ע ת מ ת ו ך ח ר ו ת .בשואה ב א ל י ד י ביטוי ר צ ו נ ם ש ל היהודים ל ה מ ש י ך ל ה ת ק י י ם א ף ב מ צ ב י ם ה נ ו ר א י ם ביותר, למרות ההגבלות, ההשפלה והייסורים. היהודים הרגישו כ י בעצם קיומם הם יגצחו א ת האויב ,ה ר ו צ ה ב מ ח י ק ת ש מ ו ש ל ע ם ־ י ש ר א ל .ז ה ה י ה רצון ל ה ת ק י י ם ו ל א ר ק ב ח י ג ת ה י ש ר ד ו ת א ו ה מ ש ך ה ק י ו ם הביולוגי ,א ל א מ ב ח י ג ת ה מ ש ך החיים היהודיים. г ע ל ר ק ע זה א נ ו מציגים א ת ה ת ג ו ב ה ה כ ל ל י ת ש ל ה מ ו נ י יהודים בשואה, א ת ה ע ל י ה ל א ר ץ ש ל ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ,ו א ת ה ק מ ת ה ש ל מ ד י נ ת ישראל. ה ו ר א ת ה ש ו א ה י ש ב ה כ ד י ל ה ע מ י ד א ת ב נ י ה נ ו ע ר היהודי מ ו ל ש נ י הצדדים של הקיום היהודי :הכורח והחרות ,שותפות הגורל והערבות ההדדית. בהקשר ל כ ך מ ת ג ס ח ת ה מ ט ר ה השגיה ש ל ה ס מ י ג ר ו ה י א :ל א ש ש א ת ה ז ה ו ת ה י ה ו ד י ת ש ל ה נ ע ר ו ל ה ע מ י ד » ת ו ס ל ש י ד ה א ח ר י ו ת כ ל פ י 3ל ל -י ש ר א ל כ כ י מ ד חיו3י ל ה ש ת י י כ ו ת ו לעש־ישראל. פ י ת ו ח ת ו ד ע ה ה י ס ט ו ר י ת ע ל ה ש ו א ה מ ן הדין ש ת ת ל ו ו ה ל ה ה ת י י ח ס ו ת חיובית לעמידתו ש ל העם בגיטאות, במחגות ובכל מקום שם המשטר הגזעגי חתר לדהומאניזציה ש ל קרבגותיו. צ י ד להעמיד א ת התלמידים מול היחד היכולת ה ד י ל מ ו ת ה ט ר ג י ו ת ,א ש ר ל פ ג י ה ן עמדו ו ה צ י ב ו ר היהודי ,ר א ש י מ ו ע צ ו ת ־ ה י ה ו ד י ם ,ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ועוד .ח ו ס ר ש ל נ ו ל ה כ ר י ע ב ד י ל מ ו ת א ל ו ו ה ד ג ש ת ה ח ה ו ם ה פ ע ו ר ה בין ת נ א י הקיום ש ל ה ם ש ם ו ש ל נ ו כ א ן ,מ ן הראוי ש י ו ב י ל ו א ת ה ת ל מ י ד י ם ל ה כ ר ה שאין ל נ ו זכות ל ד ו ן א ת ק ר ב נ ו ת ה ש ו א ה ל כ ף ח ו ב ה ב ש ו ם א ו פ ן ופנים. .2שאול אש ,ע י ו נ י ו בחקר השואה ויהדות זמננו ,עמ׳ ) 246תשל׳׳ג(. 173 - ה ד ג ש ת •ייחודה של ה ש ו א ה א י ן .ב ה :כ ד י ל ב ס ל א ת מ ש מ ע ו ת ה -ה א ו נ י ב ר ס ל י ת . ״הננו רואים א ת השואה .ראיה כפולה״ ניתן ש ם זה ל ר צ ח היא המוטיבציה סוציאליסטית. — כ ו ת ב יהודה ״ מ ח ד גיסא, באואר. ה מ ת ו כ נ ן ה ס ו מ א ל י ש ל ה ע ם היהודי בימי ה נ א צ י ם , פסבדו־דתית, במלים ויש לה באסכטולוגיה מ ק ו ם מרכזי כאשר הגאציוגל־ א ח ר ו ת :ע ל פי ה ה ש ק פ ה הנאצית ,אין ת ק ו מ ה לאגושות ל ל א ס י ל ו ק ה א ל מ נ ט ה ש ט נ י ־ ה ס פ י ל י היהודי מ ן העולם .מ א י ת ־ גיסא ,ר ו א י ם א נ ו א ת ה ש ו א ה כ מ ו ש ג כ ו ל ל — ר ו צ ה ל ו מ ר :כ ל ר צ ח ט ו ט א ל י מ ת ו כ נ ן שלי ע ם או ק ב ו צ ה ל א ו מ י ת ,י צ ט ר ך ל ק ב ל א ת א ו ת ו השם .בזה ,כ ד נ ד מ ה ,ק ש ר נ ו א ת ה י י ח ו ד והאוגיברסאליות של המושג השגור ה ז ה ״ . 8 ה מ ס ר ה ה א ו ג י ב ר ס א ל י ת ש ל ה ס מ י ג ר י ם ש ל ג ו היא ל ה ג ב י ר א ת ה מ ו ד ע ו ת כ ד ב ר המנגנונים הנפשיים, החברתיים והמדיניים שפעלו ביסוד האנטישמיות, אשר אייפשחי א ת השואה. מ ו ד ע ו ת ל מ ג ג נ ו נ י ם א ל ה ה ו א ב ס י ם ל ח י נ י ד המכוון ל ה כ ר ע ה מ ו ס ר י ת ע צ מ י ת מתוך חופש ההכרה. ה ת ב נ י ת .1 האנטישמיות א . .פ ת י ח ה :דיון ע ל ג ו ר מ י ש נ א ת ישראל. ב. ג. דיון ב מ י ש ו ר ה ה י ס ט ו ר י : (1 ג ל ג ו ל י ה ס ס ר י א ו ט י פ היהודי )בלווי שקופיות ,ק ר י ק ס ו ר ו ת ,ת מ ו נ ו ת ( ; (2 ה ר צ א ה :ה ש א ל ה ה י ה ו ד י ת ו ה א נ מ י ש מ י ו ת המודרגית. דיון ב מ י ש ו ר ה פ ס י כ ו ל ו ג י ־ ח ב ר ת י : (1 תפקידה ש ל ה מ ח ש ב ה הסםריאומיפית והסכגות הכרוכות ב ה ; . (2 המגגגוגים ה פ ו ע ל י ם ב י ס ו ד ה א ג ט י ש מ י ו ת :סטריאוסיפים ,ד ע ו ת ק ד ו מ ו ת , שגאה לזר. .2 ד מ ו ת ו ש ל היהודי ו ה י ה ד ו ת כ ה ש ק פ ת ה ע ו ל ם ה נ א צ י ו נ ל ־ פ ו צ י א ל י ס ט י ת ׳ א. עיון ב ס כ ם ט י ם ב ל ו ו י ק ט ע י ס ר ט י ם . ב. ס י כ ו ם ו ה מ ש ג ה :ה י ה ו ד י ם ב ע י נ י ו ש ל ה י ם ל ר :מ ק ו מ ו של היהודי מ ח ו ץ לסדר החדש; הדהומגיזציה והדמוגיןציה של היהודי; מרכזיותה של השאלה היהודית ב ה ש ק פ ת ה ע ו ל ם ; האנסישמיות המדעית ,כרציונאליזציה של .3 ״הפתרון הסופי״. •תורת ה ג ז ע ו ה נ א צ י פ י ק צ י ה ש ל ג ר מ נ י ה עיון ב ק ב ו צ ו ת ע ל ס מ ך ס כ ס ט י ם ו ק ם ע י .ס ר ס י ם :ב י ת ־ ה ס פ ר . ,ה׳זהיםלר :י ו ג נ ד ״ ועיצובו ש ל א י ש הם.ס. א. סיכום והמשגה: (1 ע ר כ י ה י ס ו ד ש ל ה ח י נ ו ך ה נ א צ י ; ציות ,נאמגות ,מ ג ה י ג ו ת ; י .3יהודה באואר ,השואה ,היבטים היסטוריים ,עמ׳ .(1982) 8 174 < י ד.': (2 .4 ע ק ר ו נ ו ת ת ו ר ת ה ג ז ע :ה ד ט ר מ י נ י ז ם הגזעי ,אי־השיוויון ב י ן ב נ י ־ ה א ד ם ; (3 ״עקרון ה מ נ ה י ג ו ת ״ ו ה מ ש ט ר ה ט ו ט ל י ט א ר י ; (4 ה ב ח נ ה בין פ א ש י ז ם ונאציזם. ה י ה ו ד י ם כ ש נ י ם 1933—1939 יהודי ג ר מ נ י ה ו ה מ ד י נ י ו ת ה נ א צ י ת כ ל פ י א. ה ר צ א ה :קווי ה מ ד י נ י ו ת ה נ א צ י ת ,מ ג מ ת ה ואופיר! :נ י ת ו ח חוקי נירגברג. ב. יהדות ג ר מ נ י ה מ ו ל ה מ ד י נ י ו ת ה נ א צ י ת : ה ר צ א ת פ ת י ח ה :יהדות ג ר מ ג י ה ע ר ב ה ש ו א ה : חלוקה בקרב ל ק ב ו צ ו ת ודיון ע ל ס מ ך מ ק ו ר ו ת ו ד פ י ה נ ח י ה :ה ע מ ד ו ת השוגות יהדות גרמניה ביחס לעליית הנאצים לשלטון, החרם הכלכלי, חוקי נ י ר ג ב ר ג וכדי: ס י כ ו ם ו ה מ ש ג ה :יהדות ג ר מ נ י ה ב י ן ה ש ת ר ש ו ת ו ע ק י ר ה :מ ד ו ע ל א ר א ו א ת הגולד ? ג. ו ע ד ת אוויאן ) (1938ו ה ת ג ו ב ו ת ב ע ו ל ם : הרצאת פ ת י ח ה :הרקע לכינוס ה ו ו ע ד ה ,שיחזור ה ו ו ע ד ה ע״י התלמידים ע ל ס מ ך מקורות ד פ י הנחיה )צילום ה ו ו ע ד ה המשוחזרת ב ו ד א ו ־ ט י י פ ( ; סימם והמשגה :ניתוח ת ו צ א ו ת ה ו ו ע ד ה — כיצד ע מ ד העולם במבחן ה ע ר כ י ם ש ל ו י חוסר ה א ו ג י ם ה פ ו ל י ט י ש ל ה ע ם ה י ה ד י . .5 הגיםואיזציה א. ה ר צ א ה ד י ו ן :כ י ב ו ש פ ו ל י ן ו ה מ ע ב ר מ מ ד י ג י ו ת הגירוש ל מ ד י נ י ו ת ה ר י כ ו ז ; גיתוח המסמך של ר א ש הבטחון משטרת ) מ ה ־ 21 ב ס פ ט מ ב ר : (1939 ת כ נ י ת ל ו ב ל י ן ו ת כ נ י ת מ ד ג ס ק ר :ריכוז ה י ה ד י ם ב ג י ט א ו ת : ב .ס ר ט ע ל ה ג י ט א ו ת : ג. עדות ע ל הגיטו: ד. דיון ע ל צ ד ד י ם שונים מ ח י י ה י ה ד י ם ב ג י ט א ו ת :״ ק ד ו ש החיים״ ו ״ ק ד ו ש השם״; הדילמות המוסריות של הידנראט: ע ב ד ה ו ק י ו ם כ ל כ ל י ; חיי חינוך ותרבות ,ס ע ד ד ת ; הילדים בגיטאות. נ ו ש א י ם א ל ה טעונים ה כ נ ה התלמד .6 בצורת מרכזי למדה, ע ב ד ה עצמית של ותכנית אדיו־ויזואלית. ה ת נ ג ד ו ת היהודים כשואה א. ה ר צ א ת פ ת י ח ה :ח ל ו ק ה ל ק ב ו צ ו ת .עיון ב מ ק ו ר ו ת ע ל הוויכוחים ב ת נ ו ע ו ת ־ הנוער בשאלת ההתקוממות .הדילמות הכרוכות בהחלטה לצאת למאבק; הלחימה ה י ה ד י ת נ ג ד ה נ א צ י ם ע ל צ ו ר ו ת י ה ה ש ו נ ו ת :ה ע מ ד ה היהודית־: ה מ א ב ק ל ק י ו ם ו ש מ י ר ת צ ל ם האדם. ב. .7 עדות על ההתנגדות. ה ש מ ד ת יהודי א י ר ו פ ה א. הרצאה: הפלישה לברה״מ ופעולות ״האיינזאצגרופן״: ו ע ד ת ואנזה: מחנות ההשמדה; הגורמים ש ל ממדי ההשמדה וההצלה בארצות שונות; ב .ס ר ס ע ל המחנות ועל ״הפתרון הסופי״: ג. ע ד ו ת ע ל אושמיץ. 175 0 . .8י כ ו פ !-־ דיון פ ת ו ח על ל ק ח י השואה. ד ה א נ ט י ש מ י ו ת בימינו ־ .9 הרצאת פתיחה: המגמות משתק סימולציה בנושא האנטישמיות ההתמודדות בימינו עם )בלווי לוחות האנטישמיות על ושקופיות(; סמר מקורות אוטנטיים ו כ ר ט י ס י הנחיה. מבין ה פ ע ו ל ו ת ה מ ת ו ו ס פ ו ת ל ת כ נ י ת ב ס י ס י ת זו א פ ש ר ל צ י י ן : א. ס ר ט ודיון על ה ה ע פ ל ה .י צ י א ת ש ד ל י השואה מ א י ר ו פ ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ; ב. ס ר ט ,ה ר צ א ה ודיון ע ל מ ש פ ט א י י כ מ ן : ג. ב י ק ו ר ב ״ ל ו ח מ י ה ג י ט א ו ת ״ או ב ״ י ד ושם״. העקרונות הפדגוגיים התמודדות ע ם השואה כרוכה בחשיפת התלמיד למטען עצום של אימה, שנאה ,פ ח ד ,א ל י מ ו ת ומוות ,ב ע ו צ מ ה ש ש ו ם נ ו ש א א ח ר א י נ נ ו מ ס פ ק . מ א ל ך גיסא ,ניתן ל ה ע ל ו ת ס פ ק ב ד ב ר ע צ ם ה א פ ש ר ו ת ל ת פ ו ס א ת ה מ ש מ ע ו ת .. ש ל .מ ו ש ג י ם מ ו פ ש ט י ם ,כגון ״ ש ש ה מיליונים״ .הדמיון כ א י ל ו מ ס ר ב לתפוס את ממדי .ה ר צ ח ההמוני .ה ש י מ ו ש ב מ ו נ ח י ם ש ה נ א צ י ם המציאו ,שימוש ש ה ו א כ מ ע ט ב ל ת י נ מ נ ע ב ה ו ר א ת הנושא ,כ מ ו ה ב י ט ו י ״ ה ש מ ד ה ״ המציין א ת ט י ב ו ה ח ר ו ש ת י ש ל הרצח ,מ ק ש ה ע ל י ו ת ר ע ל ה ב נ ת ה ד ב ר י ם כהווייתם. נוכח הקשיים הרגשיים ו ה ת פ י ם ת י י ם ה א ל ה ה נ ו ב ע י ם מ א ו פ י ו ש ל נ ו ש א השואה, עוד ב ר א ש י ת ד ר כ ה ש ל מ ש ו א ה נוסחו התלמל מן המציאות היומיומית שלו: ה ע ק ר ו נ ו ת הפדגוגיים הבאים*: הפקעת ה ת ל מ ל י ם באים ל מ ש ו א ה כ ד י ל ה ת ר כ ז מ ש ך שלושה י מ י ם ב ל י מ ו ד נ ו ש א השואה .ה ם מ ת פ נ י ם מ ע י ס ו ק ל ם ה ר ג י ל י ם ו ת ש ו מ ת ־ ה ל ב ש ל ה ם מ ת מ ק ד ת בגושא .ב כ ד ,ב ע צ ם ה פ ק ע ת ם מן ה מ צ י א ו ת ה ר ג י ל ה ש ל ה ם , יש מ ש ו ם ה ע ב ר ת מ ס ר ב ד ב ר ה ח ש י ב ו ת ש ל נ ו ש א השואה ,ב ל י ש נ צ ט י ד להגל ז א ת ,ב מ ל י ם מ פ ל ש ו ת .איגגו מ ע ו ג י ג י ם ל י צ ו ר אוירה של ק ד ר ו ת או יגון ,א ל א ש ל ר צ י נ ו ת ל ש ת ת פ ו ת יוצרת; ה ד ש א י ם ו ה ג י נ ו ת ,א ת ר ה ה ת י י ח ד ו ת ,מוזיאון ״דאר השואה״ ל ס פ ר י ה ,כ ל א ל ה י ש ב ה ם כ ד י ל ס י י ע ב י צ י ר ת האוירה ה מ ת א י מ ה ל ל י מ ל השואה. הדרגתיות: ביום היום ה ר א ש ו ן ש ל הראשון אנו ע ו ס ק י ם הסמינר באנטישמיות, נועד להתקרבות ב ד מ ו ת ו של הדרגתית הללי לנושא. ב ה ש ק פ ת .העולם ה נ א צ י ת ,ב ת ו ר ת ה ג ז ע ו ה נ א צ י פ י ק צ י ה ש ל ג ר מ נ י ה ,ב מ ד י נ י ו ת ה נ א צ י ת ב ש נ ו ת ה־,30 בתגובת ל ל י ג ר מ נ ל ,ב ו ו ע ל ת אוויאן ו ל ע ת י ם שומעים ע ד ו ת מ פ י י ה ל י ם שחיו ב ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת .ה ת ק ר ב ו ת ה ד ר ג ת י ת זו נ ו ע ד ה ל מ נ ו ע ה ל ם ו ב ע ק ב ו ת י ו ה ד ח ק ה ת ת ־ ה כ ר ת י ת ש ל הנושא ,או א פ י ל ו ה ס ת י י ג ו ת מ פ ו ר ש ת מ מ נ ו . קונקרטיזציה: ב מ ק ו ם ה ר צ א ה ע ל ד ר ד ה ה כ ל ל ה ה נ ו ש א ת אופי מ ו פ ש ט ,אנו מ צ י ג י ם ל פ נ י ה ת ל מ ל י ם מ צ ב י ם מ מ ש י י ם ש נ ו צ ר ו ב ש ו א ה :ויכוח דילמות של בתנועות־נוער, ה ל ל ו ש ל מ ו ע צ ו ת ־ ה י ה ו ד י ם ב ג י ט א ו ת שונים ,ה ת ג ה ג ו ת ם ש ל אגשי ס;ם .ש ה פ ע י ל ו א ת .מכוגות ההגזה ,ש י ע ו ר ב ב י ת ־ ס פ ר ג ר מ נ י ב ד י ל ה ש ל י ש י ועוד. .4צ ב י מ ד י ן ,״ מ ש ו א ה ״ ב פ ע י ל ו ת ה ה ח י נ ו כ י ת ,״ מ ש ו א ד .״ -ה׳ 176 )תשל״ז(г . כ א ש ר אנו ע ו ס ק י ם ב ת ג ו ב ו ת של היהודים ב ש ו א ה ,אנו נ ז ה ר י ם מ נ ק י ט ת עמדה א פ ו ל ו ג ט י ת ש א י נ נ ה ד ר ו ש ה כ ל ל וכלל ,ו מ ח ר י צ ת מ ש פ ט י ם ע ל ד ר ך ה ה כ ל ל ה שאין ו ל א כלום. מאחוריהם ב ג י ג ו ד ל ע י ק ר ו ן זה ו ע ל מ נ ת ל ת פ ו ס ב ש ל מ ו ת ו א ת ה ת ה ל י ך שהוביל ב ס ו פ ו של ל ה ש מ ד ת היהודים ,מ נ ת ח י ם מ ס מ כ י ם דבר אגרת נירגברג, והיודנראטים, גרמניים הבזק של ראש משטרת הבטחון פרוטוקול ו ו ע ד ת ואנזה, נאומו של ״כלליים״ ,כ ג ו ן : הפוקדת על ה י מ ל ר בפוזן הקמת חוקי הגיטאות ,1943 צוואתו ה פ ו ל י ט י ת ש ל ה י ט ל ר ועוד. העדות על ה א י ש י ת :ה ת ל מ י ד י ם ש ו מ ע י ם ש ת י ע ד ו י ו ת מ פ י ניצולי שואה ,א ח ת ה ג י ט א ו ת ו א ח ר ת על מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה . השואה, הרי ש ה ש ו א ה א י נ נ ה יכולה ל ה י ש א ר כ נ ו ש א א ו ב י י ק ט י ב י ל ה כ ר ה ההזדהות בכלל. כאשר התלמידים מקשיבים לניצולי בלבד. ש ג ו צ ר ת ע ם ה ע ד מ ו ס י פ ה ל ת ה ל י ך ה ה ז ד ה ו ת ע ם גורל היהודים ב ש ו א ה ל מ ו ת ר לציין כי העדות ,כ א ש ר היא א י ש י ת ב א מ ת ,ל א ר ק ״ מ ר ג ש ת ״ א ת ה ת ל מ י ד י ם ,א ל א ג ם מ ע ב י ר ה ידע ר ב . גיצולי השואה ,א ש ר מ ת ו ך ת ח ו ש ת א ח ר י ו ת ו י ע ו ד ה ר א ו י ה ל מ ל ו א ה ע ר כ ת נ ו , ב א י ם ל ה ע י ד ,צ ר י כ י ם ל ה ת ג ב ר ל ע ת י ם ע ל מ ע צ ו ר י ם גפשיים ע צ ו מ י ם כדי ל ה ב י א א ת ס י פ ו ר ם האישי ב פ נ י ה ת ל מ י ד י ם .א ת ה ד ב ר י ם ה א י ש י י ם ביותר ,ו א ל ה הם ד ו ק א ה ד ב ר י ם ש ה ע ד י ם מ ת ק ש י ם ב מ י ו ח ד ל ח ש ו ף ב פ ו מ ב י .ל מ ר ו ת הקושי הזה ,הניצולים שבאים ל מ ש ו א ה עומדים ב צ ו ר ה י ו צ א ת מ ה כ ל ל ב מ ש י מ ה ש נ ט ל ו ע ל ע צ מ ם ו ז א ת בלי ל ה ש ת מ ש בפאתום ,אלא במלים פשוטות. ב מ ר ו צ ת ה ש נ י ם נ ו צ ר ו פ ע ו ל ו ת ש ו נ ו ת ע ל ס מ ך ה ת כ נ י ת ה ב ס י ס י ת ש ל משואה. ה מ ק ו ר ו ת ו ה ח ו מ ר נ ב ח ר ו ב ק פ י ד ה על מ נ ת ל ד ר ב ן א ת ה ת ל מ י ד י ם ל ח ש ו ב ו ל ה י מ נ ע חפוזות ובלתי אחראיות. ממסקנות המיתודות נבחרו בהתאם לאופיו של הנושא :יש לזכור כי םכניקות מסוימות של הדמיה שהוכחו כיעילות ביותר בתחומים אחרים, עלולות להיות שליליות כ א ש ר הן מ י ו ש מ ו ת ב ק ש ר ל מ צ ב י ם ש נ ת ע ו ר ר ו ב ש ו א ה . פעולותינו מנחה אותנו בכל התלמדים. המחשבה כיצד לעורר שאלות חדשות אצל מ ו ט ב כי ה ת ל מ ד י צ א ע ם ת ח ו ש ה ש ה מ ב ו כ ה ר ב ה י ו ת ר מן ה ו ו ד א ו ת מ א ש ר ל ג ר ו ם ל א ש ל י ה כי נ י ת ן ל ה ס ב י ר ל מ ה נ ר צ ח ו ש ש ה מיליון יהודים ,ב א מ צ ע ו ת הסברים של שטחיים וחד־משמעיים. בעריכת ה ת כ נ י ת וביישומה בכל סמינר אנו מ ת ח ש ב י ם ב ר מ ת ם ובציפיותיהם המשתתפים ובהכנה המוקדמת שלהם לנושא. ל ה ל ן ג ב י א ד ג ם מ ס ו י ם של א ח ת ה ת כ נ י ו ת : יו8 א׳ בוקר — הגעה למשואה .ק ב ל ת פנים .קליטה בחדרים .ש י ח ת פתיחה עם ה מ ו ר י ם ה מ ל ו ו י ם א ת ה ק ב ו צ ה .סיור במשואה .ב י ק ו ר ב א ת ר ה ה ת י ח ד ו ת .מ ב ו א ל ס מ י ג ר . פעולה: ה א נ ט י ש מ י ו ת או ד מ ו ת ו ש ל ה י ה ד י ו ה י ה ד ו ת ב ה ש ק פ ת ה ע ו ל ם ה נ א צ י ו נ ל ־ סוציאליסטית )שעה וחצי(. 177 א ח ה ״ צ — פ ע ו ל ה :ת ו ר ת הגזע והנאציפיקציה של גרמניה ) ש ע ה וחצי(. פעולה: גרמניה והמדיניות יהודי הנאצית כלפי היהודים ב ש נ י ם 1939—1933 א ו ו ע י ד ת אוויאן )שעה ו ח צ י ( . — ס ר ט או פ ע י ל ו ת ח ב ר ת י ת . ערב ב׳ יום — ה ג י ט ו א י ז צ י ה ) ש ע ה וחצי( .ס ר ט ע ל ה ג י ט א ו ת ) ח צ י ש ע ה ( .ע ד ו ת בוקר •על ה ג י ט ו )שעתיים(, — אחה״צ פעולה: ההתנגדות היהודית בשואה סרט )שעתיים(. על ״ ה פ ת ר ו ן הסופי״ )חצי ש ע ה ( .פ ע ו ל ה :ה ש מ ד ת יהודי א י ר ו פ ה )שעה ו ח צ י ( . ערב •יום — סרט עלילתי. ג׳ בוקר שיחת — ס ר ט ע ל ה מ ח נ ו ת ) ח צ י שעה( .ע ד ו ת ע ל ה מ ח נ ו ת ) ש ע ה ו ח צ י ( . סיכום )שעה וחצי(. א ח ה ״ צ — ס ר ט ,ה ר צ א ה ודיון ע ל מ ש פ ט אייכמן ) ש ע ה ו ח צ י ( .פ ע ו ל ה : האנטישמיות ערב בימינו )שעה וחצי(. — שירה ב צ י ב ו ר או ד ר מ ה יוצרת. • י ו ם ד׳ ביקור הגיטאות״ ב״לוחמי או ב ״ י ד ושם״. הנוער הישראלי והשואה הסמינרים של העמדות ב מ ש ו א ה מ ש מ ש י ם ג ק ו ד ת ת צ פ י ת ט ו ב ה כדי ל ב ח ו ן א ת 5 ב נ י ה נ ו ע ר ל ג ב י ה ש ו א ה .א י ־ א פ ש ר ,כמובן ,ל ד ב ר ע ל ״ ה י ח ס ש ל ה נ ו ע ר ״ במקשה •מתמדת. א ח ת :ה מ צ י א ו ת ה י א מ ט ב ע ה ר ב ־ ג ו נ י ת ,ב ע ל ת ניגודים ו מ ש ת נ ה ב צ ו ר ה משום אפשר כך לגלות בנושאים שונים ניכרים הבדלים בין סוגי •התלמידים ואף ה ב ד ל י ם א י נ ד י ב י ד ו א ל י י ם ל ר ו ב .על א ף ה ב ד ל י ם א ל ה נ ו כ ל ל ה צ ב י ע •על מ ס פ ר ת ו פ ע ו ת מ ש ו ת פ ו ת ,ה מ צ ב י ע ו ת ע ל י ח ס ם ש ל ב נ י ־ נ ו ע ר י ש ר א ל י ם א ל השואה. מודעות להיות בי לעמדות לתועלת רבה נפשיות, מיתוסים ב ה ו ר א ת השואה. הנוער הישראלי מתייחס וסטריאוטיפים במשך שנים של רבות התלמידים, עשויה היה לחשוב מקובל ב״זלזול״ כלפי קורבנות השואה משום, שכביכול, ״ ה ל כ ו כצאן ל ט ב ח ״ .ר ע י ו נ ו ת ד י ד ק ט י י ם ש ו נ י ם הוצעו כדי ל ה ת מ ו ד ד ע ם ת ו פ ע ה זו .ל ה ע ר כ ת נ ו ,ח ר ף ה ע ו ב ד ה ש ג ם היום ש ו א ל י ם ת ל מ י ד י ם י ש ר א ל י ם •שאלות רבות בדבר •של זלזול ,ק ט ר ו ג התנהגות והתנשאות האמביוואלנטיות היהודים בשואה, הרי שנתלוותה לשאלות אלו שהולכת את עצמם ונעלמת הנימה בעבר. מ א פ י י נ ת א ת ה י ח ס של ב נ י ־ נ ו ע ר י ש ר א ל י ם ל ש ו א ה :מ ח ד .׳גיסא ק י י מ ת ה ז ד ה ו ת ב ר ו ר ה ע ם ג ו ר ל ה ק ר ב נ ו ת ו מ א י ד ך ג י ס א — ת ח ו ש ה כ י ״ ל נ ו זה ל א יקרה״. .5את ההערות הבאות יש לראות כנסיון להרהר בקול רם על יחס הגוער הישראלי •אל השואה ,כפי שהוא משתקף בסמינרים שלנו .מחשבות אלו טעונות ,כמובן ,בדיקה בכלים מדעיים. 178: אחת הנטיה ה ב ע י ו ת ה מ ק ש ו ת ב י ו ת ר ע ל הישראלים ל ה ב י ן א ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ,היא הקיימת התופעה לחפש הסיבות את לאנטישמיות עצמו. ביהודי בתאור נסתפק ל ל א ק ש ר ל ג ו ר מ י ם שלה .ס פ ק ר ב אם נ י ת ן ל ג ל ו ת א ת ה ג ו ר מ י ם ה א ל ה ו ב כ ל א ו פ ן דומה ,כי יש סיכוי ר ב יותר ל ה ת ג ב ר עליה א ם מ ב י נ י ם כ י צ ד היא פ ו ע ל ת . כאשר ה ת ל מ י ד י ם נ ש א ל י ם ב ד ב ר גורמי ש נ א ת י ש ר א ל ,ש ה י א א ח ת ה ש א ל ו ת המסקרנות ב י ו ת ר א ת ב נ י ־ ה נ ו ע ר ,הרי ש ה נ ט י ה ה ר ו ו ח ת היא ל ח פ ש א ת ה ת ש ו ב ה של בתכונות ״התבדלות היהודים בהתנהגויות או אותם המאפיינות ח ב ר ת י ת ״ ,״ מ נ ה ג י ם ו א ו ר ח חיים״ ו כ ר ( .כ כ ל כלכלית״, )״הצלחה שיודעים פ ח ו ת אודות ת ו ל ד ו ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ,כ ך נוטים יותר ל ת ת ת ש ו ב ו ת ס ט ר י א ו ט י פ י ו ת מ ן ה ס ו ג הזה. תלמידים אשר ישראלים, האנטישמיות לגביהם בגדר היא תיאורטי ענין או ד ב ר ש ל מ ד ו ע ל י ו ב ב י ת ־ ה ס פ ר ,מ ת ק ש י ם ל ת פ ו ס א ת ה י ס ו ד ה ב ל ת י ־ ר צ י ו נ א ל י ש ב ש נ א ת ישראל .פ ו ע ל ־ י ו צ א מ כ ך הוא הנסיון ל ח פ ש ר צ י ו נ א ל י ז צ י ו ת ד ו ק א ב״שנוא״, על ידי אימוץ ס ט ר י א ו ט י פ י ם ל ע ת י ם א פ י ל ו שליליים ) ״ ה י ה ו ד י ם מ ס ר ב י ם ל ה ש ת ל ב הסובבת״, בחברה ״היהודים נ ו ט י ם ל ע ס ק י ממון״ וכוי(. לראות קשה זו ביטוי ל ה א ש מ ה ע צ מ י ת ,שכן ה ה ת כ ו ו נ ו ת היא כ ל פ י חוץ ,כ ל פ י בתופעה היהודי־הלז, ו ל א בגוף ר א ש ו ן כ ל פ י ״עצמנו״ .אופייני ל כ ך הוא ש ב ד י ו נ י ם ע ל ג ו ר מ י ה א נ ט י ש מ י ו ת מדברים על ה ת ל מ י ד י ם ע ל ״היהודים״ בגוף שלישי ,ואין ה ד ב ר ה ז ה מ צ ב י ע ב ה כ ר ח ר מ ת ה ז ד ה ו ת נ מ ו כ ה ע ם העם היהודי )והראיה ש א נ ו ע ד י ם ל ת ו פ ע ה זו גם תלמידים דתיים(. בקרב לפנינו לה סטריאוטיפים א פ ו א נ ט י ה ל ז ה ו ת א ת גורמי ה ש נ א ה ע ם המשמשים ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר ה צ ד ק ה ב ד י ע ב ד .כ י צ ד ניתן ל ה ת מ ו ד ד ע ם ת ו פ ע ה ז ו ? לצד נזקקים ״בשאלה הדיון ובאנטישמיות היהודית״ ברציפותה ההיסטורית, אנו ל כ ל י ם ו ל מ ו ש ג י ם ה ל ק ו ח י ם מ מ ד ע י ה ח ב ר ה ,ל ה ב נ ת ה א נ ט י ש מ י ו ת כדוגמה, מיוחדת במינה ,של סטריאוטיפ המושרש ב ת ר ב ו ת המערבית. אמנם ה מ ט ר ה היא ש ה ת ל מ י ד יבין א ת אופיין ו ת פ ק י ד ן ש ל ה מ ח ש ב ה ה ס ט ר י א ו ט י פ י ת והדעות כיצד ה ק ד ו מ ו ת ,ו ל ה ג ב י ר ב ו א ת ה מ ו ד ע ו ת ל ס כ נ ו ת ה כ ר ו כ ו ת בהן .יש ל ר א ו ת ה ת י י ח ס ו ת ל ק ט י ג ו ר י ו ת על ד ר ך ה ה כ ל ל ה ,על ס מ ך נסיון ח ל ק י או נ ת ו נ י ם בחסר, לוקים מתעלמת מן ההבדלים האינדיבידואליים בין בגי־אדם ועלולה ל ה ו ב י ל ב נ ס י ב ו ת מ ס ו י מ ו ת ל ת ו צ א ו ת א ל י מ ו ת והרסניות .ע ל ה ת ל מ י ד ל ה ב י ן ש ה מ נ י ע ל ד ע ה ה ק ד ו מ ה אינו נ ע ת ב ת כ ו נ ו ת ה מ צ י א ו ת י ו ת ש ל ה ק ב ו צ ה א ל י ה ה י א מ ת י י ח ס ת אלא ש ה ת כ ו נ ו ת ה מ י ו ח ס ו ת מ ש מ ש ו ת ר צ י ו נ א ל י ז צ י ה ל ע ו י נ ו ת או ל א ה ד ה המצויה מ ל כ ת ח י ל ה .י ש ל ח ש ו ף א ת ה ס ט ר י א ו ט י פ י ם ש ל ״היהודי״ ה ר ו ו ח י ם ב ק ר ב ב נ י הנוער, ואת הנטיה לייחס את הסיבה העיקרית לאנטישמיות ל״תכונות מ ס ו י מ ו ת של היהודים. אפשר ל צ פ ו ת כ י ה ס ט ת מ ו ק ד הדיון מן ״ ה ש נ ו א ״ א ל ״ ה ש ו נ א ״ ,י מ נ ע מ צ ד א ח ד ה ת י י ח ס ו ת א פ ו ל ו ג ט י ת א ל היהודים )שכן ה מ ו ר ה ל א י צ ט ר ך ל ה ס ב י ר ש״היהודים אינם כפי להגברת שהאנטישמים מתארים אותם״( ו מ צ ד שגי תהיה בה משום תרומה המודעות לגבי דעות קדומות הקיימות בסביבה המוכרת לתלמיד. נעמוד עתה על נטיח אחרת הרווחת בקרב בני הנוער והמקשר, ביותר ע ל ל י מ ו ד השואה .כ ד י ל ה מ ח י ש א ת ה ע נ י ן נ ב י א א ת ה ט ע נ ה ה מ ו ז ר ה ,א ם ל ה ת ב ט א 179 בלשון כי המעסה ,החוזרת הסיבות ״אחת ומושמעת בפי התלמידים ל ה ת ר ח ש ו ת ה של היא השואה הישראלים העובדה בגרסאות שיהודי שונות, אירופה לא עלו ל א ר ץ ל פ נ י ה ש ו א ה ״ . המשפט הזה מגלה ,כי השאלה של הנוער הישראלי ״למה ל א ראו ניתוח א ת ה נ ו ל ד ?״ ו ־ ״ ל מ ה ל א ע ל ו לארץ ?״ היא ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר ״ ה ש ל כ ה א ל ה ע ב ר ״ של א ו ת ה ש א ל ה ה מ ו פ נ י ת כ ל פ י היהודים ה ח י י ם היום ב ג ו ל ה .ר א י ה א נ כ ר ו נ י ס ט י ת זו נ ו ב ע ת מ כ ך ש ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת מ א ד אין מ ב ח י נ י ם בין ל ק ח י ה ש ו א ה ל ב י ן גורמיה. במקום יופקו שהלקחים התבוננות מתוך הרי בעבר, מוסבר שהעבר או מתפרש ע ל ס מ ר ה ל ק ח י ם ה מ ו פ ק י ם מ מ נ ו .מ ג ג נ ו ן זה ק ש ו ר ל נ ט י ה א ח ר ת ו ה י א ״ללמוד בקרב הנוער מן המאוחר את המוקדם״ .נ ט י ו ת א ל ו קיימות, ואינן מ צ ט מ צ מ ו ת ל ת ח ו ם השואה ב ל ב ד .ת ק ו פ ו ת כמובן, לא היסטוריות ה ו ב נ ו כ ר א ו י מ ש ו ם ש נ ד ו נ ו על פ י ק נ ה ־ מ י ד ה וערכים ש צ מ ח ו רק שלמות לא בתקופה מאוחרת יותר .א ך כ א ש ר מ נ ס י ם ל ה ש ל י ך על ת ק ו פ ת השואה מ ס ק נ ו ת ה נ ו ב ע ו ת מ א מ ו נ ו ת ו ד ע ו ת ה מ ע ו ג נ ו ת בהווה ,ו מ ס ב י ר י ם א ת מ ה ש א י ר ע ע ״ פ ״ ה ח כ מ ה ש ל א ח ר מ ע ש ה ״ , הרי ש ה ת ו צ א ה היא ח ו ס ר ה ב נ ה מ ו ח ל ט ,ו ה ה ש ל כ ו ת ע ל ו ל ו ת ל ה י ו ת ש ל י ל י ו ת ביותר. אין כל לך פרק כך להפיק בתולדות לקחים, עמנו והאנושות כ מ ו מן השואה שביחס בכלל עצמה ,ואין לך אליו נושא אנו נתבעים השנוי כך כל במחלוקת ושעודנו רחוקים כל כך ממתן ה ס ב ר משכנע להתרחשותה ,כמו נושא ה ג ו ר מ י ם ל ש ו א ה .ל י מ ו ד ל ק ח י ם מן ה ש ו א ה ) מ ת ו ך ה נ ח ה ש ה ד ב ר א פ ש ר י ( ויהיו אף ה ר צ ו י י ם ב י ו ת ר ,א ס ו ר שייעשה ב מ ח י ר עיוות ו ס י ל ו ף ה מ צ י א ו ת ה ה י ס ט ו ר י ת . ח ו ס ר ה ב ח נ ה ב ר ו ר ה ו ח ו ת כ ת בין ל ק ח י ה ש ו א ה וגורמיה ,מ ה ו ו ה א ת א ח ד הביטויים המובהקים 180 ביותר לאינסטרומנטיזציה שלילית של הנושא. אשר כהן עובדות הופעה ענו ופרשנות בהוראת העברי של התרגוט ״המלחמה לספרה השואה לוסי דוידוגיץ׳ נגד ה י ה ו ד י ט ״ ה ש ו א ה היתד .ו כ נ ר א ה גם ת י ש א ר ב ע ת י ד ה נ ר א ה לעין ,א ח ד ה נ ו ש א י ם ה ק ש י ם בבתי־הספר להוראה בתי־ספר נעשה בשנים בישראל. הראשונות לאחר קום את הוראתו. רבים מהנושא ומשרד החינור לא כפה ב ע י ק ר ע׳׳י מ ו ר י ם נ י צ ו ל י התעלמו המדינה הוראת השואה ולרוב לפי יוזמתם ו ה ב נ ת ם הנושא האישית, כ ל ו מ ר ע ל פ י ה ת נ ס ו ת ם .ב ש נ ו ת ה ח מ י ש י ם גם ל א היו עדיין ס פ ר י מ ח ק ר ש י כ ל ו ל ה י ו ת ל ע ז ר למורים. לאחרונה הלימודים השתנה המצב .הוראת השואה ת ו פ ס ת מקום הולך וגדל של ל ב ת י ־ ס פ ר תיכוניים ,ומורים צעירים משרך־החינוך בתכנית־ שלא התנסו ב מ א ו ר ע ו ת השואה מ ת מ ו ד ד י ם ע ם ה נ ו ש א .עם ה ת ר ח ב ו ת ההוראה מ ת ב ר ר ש מ ע ב ר ל ק ו ש י ה נ פ ש י ש ב ע י ס ו ק בשואה ,יש קשיים ר ב י ם ג ם ב מ י ד ע וגם ב א י נ ט ר פ ר ם צ י ה ההיסטורית. ב מ ש ך ה ש נ י ם ה ת ע ש ר נ ו ג ם ב ס פ ר ו ת ר ב ת היקף ,ו ג ם א ם עדיין אין היא ע ו נ ה על כ ל ה צ ר כ י ם ,הרי ש י ש ב ה ל פ ח ו ת ת ש ו ב ו ת ח ל ק י ו ת ל ר ב ו ת מ ה ש א ל ו ת המתעוררות בשלושת ההוראה בשעת המישורים: ב ב י ת ־ ס פ ר תיכון .נ ד מ ה כי ר ק המידע, האינטרפרטציה ההיסטורית השימוש והספרות המתאים )מחקר או ז כ ר ו נ ו ת ניצולים( ,עשוי ל ק ר ב א ת ה מ ו ר ה ל ש ל מ ו ת ה א ו פ ט י מ ל י ת ב ה ו ר א ת השואה. בבתי־ ספר מקצועות: יישאר ס פ ר ו ת ,מז־עי־החברה, בתיאור מורכבות רבים הולכת וגוברת השואה ההיסטורי. א מ ג ו ת ועוד ,א ך הקושי ב ה י ו ת ו שזור הנטיה לשלב הראשוני, במהלך אין ס פ ק בעית האירועים בהוראת המידע, הלאומיים השואה שהבסיס היא מספר להוראה תוצאה של והבינלאומיים של מלחמת העולם השניה .ה ש ו א ה מ ת ר ח ש ת כ מ ע ט ב כ ל א ר צ ו ת א י ר ו פ ה על מגוון העמים, קהילות רבות, ה מ ד י נ ו ת ו ה מ ש ט ר י ם ש ב ה .ק ר ב נ ו ת י ה ה ם יהודים בפסיפס של ב ע ל ו ת מ א פ י י נ י ם ייחודיים מ ק ו מ י י ם .לכן ,ה מ ו ר ה זקוק ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה ל ס פ ר כללי ,ה מ כ ס ה ב צ ו ר ה ס ב י ר ה א ת כ ל הנושא ,נ ו ת ן ל ו מ י ד ע מ ק י ף ו מ ב ו ס ס , ו מ א פ ש ר ל ו ע ל פ י ה ב נ ת ו ,נ ט י ו ת י ו ואופי תלמידיו ,ל ה ד ג י ש פ ר ש ה זו או א ח ר ת , 181 נ ע ז ר ב ס פ ר י ם מ ו נ ו ג ר פ י י ם או ב ס פ ר י ־ ע ד ו ת של ניצולים .האינטרפרטציה• כשהוא חייבת של לצמוח ספר כבסיס מידע מתוך היסטורי טוב מירבי וממצה ולא על לבוא כל במקומו. הקיבוצים מכאן חשיבותו בתקופת היהודיים הרבה השואה., ל א י נ ט ר פ ר ט צ י ה של ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ו ל ק ב י ע ת ה ת כ נ י ת להוראתו. ה ס פ ר ו ת המצויה ,והבונה כאן ל ס פ ר י ם ב ע ב ר י ת ,אשר מ ו ר י ם ו ת ל מ י ד י ם י כ ו ל י ם ל ה י ע ז ר ב ה ם ג ד ל ה ו ה ת ר ח ב ה ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת ב מ ח ק ר י ם מונוגראפיים ,אך ח ס ר י ם ל נ ו עדיין ס פ ר י ם כוללים מן ה ס ו ג ש ת י א ר נ ו ל ע י ל .ב ע ב ר י ת ,נ כ ת ב עד היום רק. 1 ח י ב ו ר ב ו ד ד ש מ נ ס ה להגיש ב כ ר ך א ח ד א ת כ ל ת ק ו פ ת ה ש ו א ה .ב א נ ג ל י ת פ ו ר ס מ ו השנים במשך חלוקות ספרים אחדים, היא בהסתמכות של חיי היהודים. הכוללים בלבדית כמעט לאחרונה על זכינו מקורות לתרגום г דוידוביץ׳ ״ ה מ ל ח מ ה נ ג ד היהודים״ ספר, את ע ל י ה ם ואף א ח ד מ ה ם אינו ע ו נ ה כל על תולדות כל הצרכים. גרמניים עברי השואה . ,א ך של חולשתם ובהיעדר ספרה של הדעות: העיקרית תיאור מקיף הפרופ׳ לוסי ומכיון ש א י ן ס פ ר מ ת א י ם א ח ר ל ל י מ ו ד ב ב ת י ק ר ו ב לוודאי שהוא י ש מ ש ב ס י ס ל ה ו ר א ת ה ש ו א ה ב ש נ י ם הקרובות .מ כ א ן ש מ ן ה ר א ו י ל ב ד ו ק ה א ם ה ו א ע ו נ ה ע ל ה צ י פ י ו ת ב ת ו ר ס פ ר כללי ,ו ב א י ז ו מ י ד ה ה ו א מ ת א י ם ל צ ר כ י ם המיוחדים של ה ו ר א ת ה ש ו א ה ב י ש ר א ל . מן הספר הראוי ולומר להקדים מיד ,כי הכוונה אין או ע ל ה ת ר ג ו ם העברי .ל מ ר ו ת ש נ ע י ר כאן כללית לבקורת על ה ע ר ו ת א ח ד ו ת גם ב ע נ י נ י ם א ל ה . נצמצם א ת ב ד י ק ת נ ו ל ש נ י ה ת ח ו מ י ם ה ע י ק ר י י ם שצויינו ב ר א ש י ת ה ד ב ר י ם :מ ה ו המדע ה א י נ ט ר פ ר ט צ י ה או התיזה ה כ ל ל י ת ש ה ס פ ר מ ע מ ד ל ר ש ו ת המורה ,ו מ ה י ש ה מ ח ב ר ת מ צ י ע ה לקורא. ספרה שנכתבה ולכן של הדוגמאות לא רק לשם מסירת מידע עובדתי, קשה גם נוקט. לוםי דוידוביץ׳ הוא אחד ל ה פ ר ד את הדיון במידע שם הספר כבר מרמז על מה היהודים״ המובהקות של ספרות א ל א כדי להוכיח תיזה מ ס ו י מ ת , שבספר מבדיקת העמדות שהחוקרת תרצה להוכיח: בהן הוא ״המלחמה נגד היא על מ ש ק ל ״ ה מ ל ח מ ה נ ג ד ב ר י ט נ י ה ״ או ״...נגד ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ״ וכוי ,כ ל ו מ ר ,מ ל ח מ ת ם של ה ג ר מ נ י ם ב י ה ו ד י ם א י נ ה נ ק ד ת ה מ ו צ א ל פ י ת ו ח ה נ ו ש א , א ל א היא ה ס י פ ו ר כולו .ב מ ש פ ט הראשון ב פ ר ק ה נ ק ר א ״ נ ו ש א ; הגדרות ו ת ח ו מ י ם ״ , ה פ ו ת ח ל מ ע ש ה א ת ה ס פ ר כולו ,מ ג ד י ר ה ה מ ח ב ר ת א ת ה נ ו ש א ש ל ה כ ך :״ ה כ ח ד ת ם ש ש ה מ י ל י ו ן יהודים ,ש ב י צ ע ה ה מ ד י ג ה של בתקופת מלחמת העולם השניה...״ היטלר הגרמנית ת ח ת שלטונו של אדולף 3 כ ב ר מ ת ו כ ן הענינים אנו ל מ ד י ם ש ה ח ל ק ה ר א ש ו ן ב ס פ ר דן ב מ כ ו נ ת ה ה ש מ ד ה הגרמנית, המשטר לעסוק ה נ א צ י ועם ה ת פ ת ח ו ת ה מ ל ח מ ה .ה ח ל ק ה ש נ י ש מ ו ״השואה״ והוא א מ ו ר ב ת ו ל ד ו ת היהודים ב ת ה ל י ך ש נ כ פ ה ע ל י ה ם ע ל ידי מ כ ו נ ת ההשמדה, למעשה אלא בחלק 182 ב ר ק ע האידיאולוגי ש ל ה ו ב מ ב נ ה ה מ ב צ ע י ש ה ל ך וצמח עם ה ת ב ס ס ו ת הוא רק אינו בשואת דן יהודי בשואה פולין השלישי ה נ ק ר א ״ נ ס פ ח בהיקפה וליטא. א׳; גורל הרחב, כל יתר היהודים כפי שהגדירה ארצות אירופה ב א י ר ו פ ה של זאת אך המחברת, מוזכרים רק היטלר!״ .ל כ ל מוקדש מדינה ערך כאן מעין קצר, אנציקלופדי רדידותו אשר תוצאה היא ה כ ר ח י ת ש ל ק ו צ ר היריעה ואולי גם של ח ו ס ר הידע המקיף של ה מ ח ב ר ת ב נ ו ש א )או ש מ א של ח ו ס ר ה ה ת ע נ י י נ ו ת י ( . הספציפי ה מ ח ב ר ת ב ה פ ר י ד ה שני ס י פ ו ר י ם נ פ ר ד י ם כביכול ,א ת מ ה שהיא מ כ נ ה גישת ב ש ם ״ ה פ ת ר ו ן הסופי״ — כ ל ו מ ר ה מ ד י נ י ו ת ה ג ר מ נ י ת ,לבין מ ה שקרוי ״השואה״ — אינו היהודים, פתרון שיגרתי המחברת ומקובל. בדרך נקטה זו, כלומר חיי כנראה, כדי ל י צ ו ר שיווי מ ש ק ל ט כ נ י בין ש נ י ה מ ר כ י ב י ם :ה ג ר מ נ י ם והיהודים, ו ב כ ך היא ה צ ל י ח ה במידה ל א קטנה .אך ל ע ו מ ת ז א ת מ ת ע ל מ ת פ ר ו פ ׳ דוידוביץ׳ ל ח ל ו ט י ן ו ב א ו פ ן ע ק ב י מ מ ר כ י ב שלישי, כמעט הממשלה את שביהודי אנו ארצם דנים. חשוב ל א פחות והוא העם או המחברת מציבה אמנם הספר בראשית ה ש א ל ה ה כ ו ל ל נ י ת :״כיצד יכול היה ע ם ש ל ם ל ה ר ש ו ת ל ע צ מ ו ל ה י כ ח ד ? ״ . 4 ב מ א מ ר מ ו ס ג ר ייאמר כי נ י ס ו ח ה ש א ל ה ה ו א א ו מ ל ל ו מ ט ע ה כי ה ו א עשוי ל ר מ ז לאפשרות זאת ש״עם היינו שהופעלה ומאחר שלם״ שואלים גגדם. יכול כיצד מכל היה הגיבו מקום ״להרשות שלא היהודים המחברת לעצמו במצבים משיבה להיכחד״! המשתנים תשובה רק במקום כלפי המדיניות חלקית לשאלתה, ש ע נ י י נ נ ו כאן ל ב ד ו ק א ת ה מ י ד ע ש ה ס פ ר מ ע מ ל ל ר ש ו ת הקורא ,חייבים אנו ל ק ב ו ע שאין ה ס פ ר דן ב ״ ע ם ש ל ם ״ א ל א ר ק ב ח ל ק ממנו. בהמשך בפולין וריכוזים שהיא את באירופה ,ו מ א ח ר א ל ה היוו ציוויליזציה יחידה ב מ י נ ה ,ו ה י ו ת ומזרח אירופה היתה ה א ת ר המרכזי לגמרי כותבת המחברת אמנם מצמצמת עבודתה ו ב ל י ט א ,כיון ששם היו ריכוזי יהודים ג ד ו ל י ם ב י ו ת ר ״...בעיקר שבו ה ת ב צ ע הפתרון ה ס ו פ י ״ . 3 הנימוק ל א לענין ,אך שני ה נ י מ ו ק י ם ה ר א ש ו נ י ם : הם התרבותי, משקל, ל ל א ס פ ק נימוקים כ ב ד י האחרון לצמצום הנשוא נראה ג ו ד ל ה של י ה ד ו ת זו וייחודה בדיוק אלה הנכונים הנימוקים ל כ ת י ב ת עבודה מוגוגראפית ,ואיש ל א יחלוק ודאי על משקלה הסגולי ועל מ ע מ ד הבכורה יהדות של מזרח בהיסטוריה־היהודית אירופה הם נימוקים שאינם מתקבלים על לא פ ח ו ת ייחודיות ,א ם כי ק ט נ ו ת ב ה ר ב ה ,ש נ מ ח ו א ף הן מ ה ע ו ל ם ,כ מ ו זו ש ל של סלוניקי, ושל קרפטו־רוס הדעת בת־זממנו. צפון ל ה ש מ ט ת סיפורן אולם טרנסילבניה, של ה מ ל א של אלה פראג, של קהילות אמסטרדם ו ע ו ד ר ב ו ת א ח ר ו ת .ומדוע יהיה ענייננו ק ט ן י ו ת ר ב א ו ת ן ה ק ה י ל ו ת אשר מ ק צ ת ן או מ ר ב י ת ן ש ר ד ו ו נ י צ ל ו ? עיוותי השואה תהליך אירופה ה ס פ ר ב נ ו ש א זה ו א ח ר י ם נ ו ב ע י ם ,כ מ ו ב ן ,מן ה ה ג ד ר ה ה מ ו ט ע י ת ש ל ע״י ה מ ח ב ר ת .השואה חברתי־פוליטי מסובך וצפון אפריקה. אינה שעיקרו ב ת ה ל י ך זה עומדת בורדו, אירופה כולה מול מאוסלו ועד של כל הנסיון ס ל ו נ י ק י ועד יהודי לחיסול עם שלם. על והשפעה מסטאלינגרד ועד נסיון מתוכנן לרציחתם ביהודים, עמיה ,ע ל ה ה נ ה ג ו ת הלאומיות ,ה פ ו ל י ט י ו ת ו ה ח ב ר ת י ו ת שלה ,ו ע ל ה מ מ ש ל ו ת הריבוניות אירופה, רק מלחמתה של גרמניה אלא טונים, ש פ ע ל ו ב ח ל ק מ מ ד י נ ו ת י ה .ל ע מ י ם ו ל מ מ ש ל ו ת ב א י ר ו פ ה היתד ,מ ע ו ר ב ו ת ע ל ה ת ה ל י ך כולו ,ז א ת ה מ צ י א ו ת ה ה י ס ט ו ר י ת ואין ל ה ת ע ל ם מ מ נ ה . אין ל ד ע ת מ ה ה ב י א א ת ה מ ח ב ר ת ל ב נ ו ת ב ד ר ך זו א ת ס פ ר ה ,א ך אין ל ה ע ל ו ת על ה ד ע ת ש ה ס פ ר י כ ת י ב א ת ד ר ך ה ו ר א ת ה נ ו ש א כאן בארץ .כ א מ ו ר כ ל מ ו ר ה וכל כ י ת ה י כ ו ל י ם ל ה ת א י ם ע צ מ ם ב ג מ י ש ו ת ב ל י מ ו ד נ ו ש א השואה ,א ך ב ק ב י ע ת 183 ה י ק פ ו מצויים ע ק ר ו נ ו ת א ח ד י ם שאין ל ה י מ ל ט מ ה ם .המתעניין י מ צ א ב ס פ ר מ י ד ע ר ב בעיקר ה ת פ ת ח ו ת מ כ ו נ ת ההשמדה הנאצית, ע ל שני נ ו ש א י ם .ע ל הקמת כולל מ ח נ ו ת ההשמדה ,ו ע ל י ה ד ו ת פ ו ל י ן ו ל י ט א ,ש כ מ ו ב ן אין זו א פ י ל ו כ ל י ה ד ו ת מ ז ר ח שני ה נ ו ש א י ם ה א ל ה ה ם ה כ ר ח י י ם ב כ ל ת כ נ י ת .ייתכן ל צ מ צ ם בחלקים אירופה. אחדים )אישיותו ש ל ה י ט ל ר או ה א נ ט י ש מ י ו ת ב ג ר מ נ י ה ( או ל ה ג י ש א ת הנושא בגישה ניתן לחלוק על )כך שונה למשל גישת המחברת משקלו להתנגדות של ה״בוגד״ היהודים גראה מוגזם וכן ב ג י ט א ו ת וכוי( ,ו ב ז א ת חייב מורה כל להתלבט ו ל ק ב ו ע ע מ ד ה ל ע צ מ ו .א ך ה כ ר ח י ל ה ו ס י ף ל כ ל ת כ נ י ת דיון מ מ צ ה ע ל הלחימה וסקירה הפרטיזנית במזרח היהודית ובפרט אירופה בברית־המועצות, מ מ צ ה ל פ ח ו ת ע ל ש ת י י ם או ש ל ו ש ק ה י ל ו ת נ ו ס פ ו ת ,מ ת ו ך ה נ ח ה שאין א פ ש ר ו ת , גם באופן שטחי, ולוא וצפון־אפריקה. תמונה מצומצמת אך במצב ללמד או מ ד י נ ו ת מייצגת של כדי להקיף מהקהילות תקופת נאמנים ובשיטה השואה, המדע הכללית ה ב ל ק ן .זה להיות מיגוון י ה ד ו ת זו של ל פ ח ו ת ק ה י ל ה מ ע ר ב אירופה קורותיהן של קהילות ישראל א פ ש ר ואף ר צ ו י ש כ ל מ ו ר ה י ת כ נ ן א ת ב ח י ר ת ו כ ך ש י ו כ ל ל ת ת החברתי־פוליטי של יסודית את כל בלתי א י ר ו פ א י ת אחת ,ו ל פ ח ו ת ק ה י ל ה אינו לנושא האופטימום ולעובדות מאוזנת אלא על כל ה ק ה י ל ו ת היהודית ו א ת ייצור אלא המינימום ההיסטוריות. בהכרח תולדות עמנו לתולדות המחברת הרב־צח־יות ב ת ק ו פ ת השואה .כ ״ כ יש ל כ ל ו ל תמונה השואה. למדה אחת ממרכז אותו הלימוד מעוותת חייבים על לא חלק רק על בתקופה המודרנית. המצוי ב ס פ ר ו א ו פ ן ב ח י ר ת ו מ ש פ י ע ,כמובן ,ג ם ע ל של באירופה התיאור צמצום האינטרפרטציה לאיזור ספציפי של אירופה ,שבו ה ש ל ט ו ן ו ה מ ד י ג י ו ת ה ג ר מ נ י ת איגם אופייגיים ל א י ר ו פ ה כולה ,מ ו ג ע ת את האפשרות להגיע לזו דומה להציג בצרפת, את תולדות מערכת כלומר ל ה כ ל ל ו ת ת ק פ ו ת ,כי הרי אין ה ש ל י ט ה או ברומניה השואה יחסים באיטליה. בראש אבל ובראשוגה דו־צדדית: לוסי הגרמנית בליטא דודוביץ׳ מנסה, כזכור, כמלחמתה של ״ההכחדה... שביצעה גרמניה המדיגה ביהדים, הגרמגית...״ ו ב ה ג ד ר ה זו אין מ ק ו ם ל ה ע ר כ ה י ו ת ר ר ב ־ צ ח ־ י ת ,ה כ ו ל ל ת גם א ת פ ע ו ל ו ת י ה ש ל וישי ,ל מ ש ל . ממשלת היסטורית ב־1942 א ם זו רק מ ל ח מ ת ו של היםלר ב י ה ד י ם ,איזו אחריות נופלת על המשטרה הצרפתית ששמרה על המחנות בצרפת ושאספה א ת יהודי פ ר י ז ל ק ר א ת ג י ר ו ש ם ? ע ל א נ ט ו ג ס ק ו ש ג י ר ש ק ר ו ב ל מ א ת י י ם א ל ף י ה ד י ם ל ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה ב ־ ,1941א ך מ ג ע א ת גירוש י ה ד י ד ר ו ם ט ר ג ם י ל ב ג י ה שנה לאחר מ כ ן ? על מ מ ש ל ת פילוב בבולגריה שהסכימה לגירוש י ה ד י ת ר א ק י ה ומקדוניה ,אך מ נ ע ה א ת גירוש י ה ו ד י ב ו ל ג ר י ה ע צ מ ה ? וכאן ניתן ל ה ב י א ד ו ג מ א ו ת לאחריותם רבות לתפקד של עמי המכריע שמילאו אירופה בהצלת ומנהיגיהן, אם להשמדת יהדי ח ל ק מהם .אפילו בארצות שבהן ארצם ואם האוכלוסיה ה מ ק ו מ י ת היתה מ ש ו ל ל ת כ ל א פ ש ר ו ת ש ל ביטוי פוליטי ,ל א גיתן ל י ח ס ל ג ו ר ם א ת ה ת פ ק ד ה ב ל ע ד י ב ק ב י ע ת ג ו ר ל היהודים ,ו ל ה י ט ו ת ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה הגרמגי הליטאית רק אחת מיליון 184 ברצח היהדים הדוגמאות לכך. מד לאחר תפקד ג י ר ו ש ה צ ב א הסובייטי ביוגי המדיגיות הגרמנית בתהליך ,1941 השמדת י ה ד י ם ה ו א מ כ ר י ע ,א ו ל ם ב מ ר ב י ת ה מ ק ר י ם אין הוא ב ל ב ד י . היא ששה לאור כ ל הגאמר לעיל ,חשוב לראות כיצד מגדירה ה מ ח ב ר ת א ת מ ה שהיא ״ ה מ ל ח מ ה ג ג ד היהודים״ ו כ י צ ד ה י א ק ו ב ע ת א ת ר א ש י ת ה ש ל ז ו : מכנה ו ה ש מ ד ת יהודים היו ת ל ו י ו ת זו בזו .ה מ ה ו מ ה ש ל ה מ ל ח מ ה ת ע נ י ק מלחמה ל ה י ט ל ר א ת הכיסוי ל ה ז מ נ ה ה ל א מ א ו ש ר ת ל ר צ ח * .ה ו א היה ז ק ו ק ל ז י ר ה למבצעיו, הלחימה ש ם אין פועלים המוסכמים .הוא מסורתית הבלמים של הצית מלחמה צופני בת המוסר המקובלים שתי־פנים, האחת וחוקי שהיתה ב ש א י פ ת ה ל מ ק ו ר ו ת מ ח י ה ולאימפריה ,ו ש ע ת י ד ה ל ה י ו ת מ נ ו ה ל ת בסגנון צבאי מסורתי ,האחרת שהיתה לא מסורתית ב כ ך שמטרתה הפוליטית ה מ ק ו ר י ת היתד .ל ה ג ש י ם א ת האידאולוגיה ה נ א צ י ו ג ל ־ ס ו צ י א ל י ס ט י ת ,ו ש ע ת י ד ה היתד .ל ה ת נ ה ל ב ס ג נ ו ן ח ד ש נ י ש ל ה ש מ ד ה ה מ ו נ י ת . 6 כאן מ ע ו ג נ ת התיזה המרכזית של הספר שניתן להגדירה כ ך :מ ל ח מ ת העולם שפרצה ש י מ ש ה ל ג ר מ נ י ה כיסוי נ ו ח ל ב י צ ו ע ה ש מ ד ת היהודים, ב ס פ ט מ ב ר 1939 א ש ר כ ר ע י ו ן ה י ה קיים ,ל פ ח ו ת א צ ל ה י ט ל ר ו ה נ א צ י ם בצמרת, ה מ ק ו ר ב י ם אליו מ א ז ו מ ת מ י ד .ה מ ח ב ר ת א ף ק ו ב ע ת א ת נ א ו מ ו ה מ צ ו ט ט ב י ו ת ר ש ל ה י ט ל ר מיום 30 ,1939ש ב ע ה בינואר ח ד ש י ם ל פ נ י פ י ה מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה, המלחמה שלו נגד היהודים״. א ך ל א זו כ״הצהרת 7 ב ל ב ד שתהליך ההשמדה השיטתית של היהודים ל א ה ח ל ה ע ם פ ר ח ה מ ל ח מ ה ,א ל א ע ם ה פ ל י ש ה ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ק ר ו ב ל ש נ ת י י ם מ א ו ח ר יותר, א ל א ש ל ו ע ג ם ש ה ה ח ל ט ה ה נ א צ י ת בענין ה ש מ ד ת היהודים ה ת ק ב ל ה ר ק ב ר א ש י ת על כך .1941 כ ו ת ב ת ל ו ס י דוידוביץ׳ ב ק ט ע אופייני ,ב ו מיזע ואיגטרפרטציה מ ע ו ר ב י ם זה ב ז ה : מן ההכרח היה ל ק ב ל עוד החלטה בתהליך ה ב ל ת י נמנע לקראת חיסולם ש ל היהודים .א ף ש ש פ ע הוראה כתובה של היטלר המסמכים של הדיקטטורה ל ר צ ו ח א ת היהודים, הגרמנית ל א סיפק נראה מהמאורעות כפי ש א נ ו מ כ י ר י ם א ו ת ם היום ,ש ה ה כ ר ע ה ל ה פ ע י ל מ ע ש י ת א ת ה ת ב נ י ת ל ה ר ו ג את היהודים, היטלר נפלה ככל הנראה א ח ר י ה־18 בדצמבר 1940 הוציא א ת הפקודה הראשונה ל״מבצע ברברוסה״ — כאשר ו ל פ נ י ד.־1 ב מ ר ס ] *.1941ה ה ד ג ש ו ת ש ל י — א״כ[. ל מ ר ו ת ש א י ן ה מ ח ב ר ת מ ק י ל ה עלינו ,נ י ת ן כאן ב כ ל ז א ת ל ה ב ח י ן בין מ ס י ר ת מידע ה מ ב ו ס ס ע ל ה ע ו ב ד ו ת ,ד ה י י נ ו ק ב ל ת ה ה ח ל מ ה ל ה ר ו ג א ת היהודים ,ל ב י ן פרשנות ש מ ב ו ט א ת ב מ ל י ם :״ ה ת ה ל י ך ב ל ת י נ מ נ ע ל ק ר א ת ח י ס ו ל ם ש ל היהודים״ ו־״להפעיל מ ע ש י ת א ת התכנית״ .ואמנם ,אנו מכירים היום ל א ר ק כמות עצומה של מסמכים גרמניים ,א ך מעל ל כ ל אנו מכירים א ת העובדות כפי שאלה התרחשו הלכה למעשה; לפני ו ב ע ו ב ד ו ת ה מ ו כ ר ו ת ל נ ו ,אין כ ל ב ס י ס ל ה נ ח ה ל ק י ו ם ת כ ג י ת ה ה ש מ ד ה התכנית לפלישה ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .י ו ת ר מ כ ך ,ג ם בין יוני 1941 לאביב * באנגלית כתוב ,Cover for the unchecked commission of murder :ובהמשך — ״כללי מוסר״ נראה תרגום עדיף ל״צופני מוסר״ .על התרגום ראה בהמשך. 185 ,1942 הצטמצם יתר אזורי מאז .1939 באחת תהליך אירופה, חשוב הנקודות היתה ההשמדה לשטח ש נ כ ב ש מידי אותו מפולין לא ואף להדגיש על שאין המהותיות חלק אנו דנים והמרכזיות כאן בהבנת הסובייטים שהיה ולא בשליטה בפרשנות תולדות חל לפרט השואה. על הנאצית שולי, אלא העובדה שלא ה ש מ ד ה ב ר א ש י ת ה מ ל ח מ ה — היא נ ק ו ד ת ה מ ו צ א ל כ ל נסיון ר צ י נ י ל ה ב י ן רק לא את בכלל המדיניות ושל המחברת יהודי את הגרמנית, פולין אלא בפרט, פרשנותה, בעיקר את התגובה בשנים .1942—1939 כשהמאורעות שהתרחשו על של מה למעשה יהודי אירופה כן מבססת אם מאשרים אינם את טיעוניה י ראשית בין ועד המלחמה להתחלת ההמונית, ההשמדה גרמניה השתלטה ה נ א צ י ת ל מ ע ש ה ע ל כ ל יהודי אירופה .ח ל ק מ ה ם נ מ צ א ב ש ט ח י ם ש נ כ ב ש ו ב מ ר ו צ ת ב ל י גרמניה, 1940 ב מ ד י נ ו ת שהיו ו ח ל ק ם ישבו ב ע ל ו ת ־ ב ר י ת או גרורות של ג ר מ נ י ה ,שהיו נ ת ו נ ו ת ל ה ש פ ע ה ג ר מ נ י ת חזקה ו א ש ר א י מ צ ו ל ע צ מ ן ב א ו פ ן ח ל ק י או מ ל א מ ד י נ י ו ת ו ח ק י ק ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ת ח ר י פ ה ; ת ה ל י כ י ם אלה ,ל ו נ ב ד ק ו ב ס פ ר ש ל פ נ י נ ו ,היו אף ה ם מ ב ל י ט י ם א ת ה מ צ ב ש ב ו אין עדיין מ ד י נ י ו ת ש ל ה ש מ ד ה . זו בתקופה מדגסקר״. מתפשטת גורמים בגרמניה גרמנים תכנית שונים לא טיפלו אמנם, חדשה, של באפשרות המוכרת גירוש כ״תכנית אירופה יהודי ל א י ש ב ד ר ו ם מ ז ר ח א פ ר י ק ה ,ו כ ל זה ה ת ר ח ש ב ש ע ה ש ה ג ר מ נ י ם ה נ י ח ו ש ה מ ל ח מ ה המערב עם ועלת לסיומה מתקרבת הצרפתית והמושבה ה ש ל ו ם ש נ ר א ת ה ק ר ו ב ה .ב ת ק ו פ ה זו עלו, על תעמוד כלוע ,מספר יומה סדר תכניות של נוספות שהמאחד א ת כולן הוא הנסיון לרכז את כל ה י ה ל י ם בטריטוריה מ ו ג ד ר ת וסגורה, בפיקוח לו גרמני .ק ש ה ל ק ב ו ע מ ה מ י ד ת ה ר צ י נ ו ת ש ת כ נ י ו ת התפתחו ירדו כך מהפרק, המאורעות. אי־אפשר אולם ל ה ת ע ל ם מקיומן ,כיון שהן הגרמנית בתקופה דולוביץ׳ לנושא ,והיא כ ו ת ב ת : פקידים כמה הימלר לראות למרות של את מ ש ר ד החוץ ושל ה ם ״ ס היו הרעיון היהודי ב ח ל ש מאי מחוסל לחלוטין, הסתיימה והתכגיות להבנת המדיניות התייחסותה לוסי תורמות ה נ ד ו נ ה .כאן מעניין יהיה ל ב ד ו ק בתזכיר ...ש ה ע ב י ר ל ה י ט ל ר את שהמלחמה א ל ה היו לא נלהבים ,1940 עם ז ו כ ו ת לה, של לרעיון... כתב: אפילו ״אני מקל של הגירה האפשרות ה מ ו נ י ת ש ל כ ל ה י ה ו ד י ם ל א פ ר י ק ה או ל מ ק ו ם א ח ר ב ק ו ל ו נ י ה ״ * ו ב כ ל זאת, י ד י ע ת נ ו א ת ה א י ד י א ו ל ו ג י ה של ה נ א צ י ו נ ל ־ ס ו צ י א ל י ס ט י ם מ ו נ ע ת מ א ת נ ו ל ק ב ל א ת הרעיון ש ל ש מ ו ר ה יהודית ב ש ל ב ה א ח ר ו ן ש ל ה פ ת ר ו ן ה ס ו פ י . . . המחברת מ נ י ח ה שאין מ מ ש ב כ ל ה מ ס מ כ י ם ואולי ה י א גם מ נ י ח ה כ י ה י מ ל ר בתזכיר סודי ל ה י ט ל ר מ ו כ י ח ב ו ר ו ת ב״אידאולוגיה של ומסיקה ש ג ם ת כ נ י ת מ ד ג ס ק ר אינה א ל א נסיון ל מ צ ו א מ ק ו ם ב ו י ו כ ל ו לבצע באין מ פ ר י ע בעובדות פירושה או את הנאציונל־םוציאליסטים״, א ת ה ר צ ח של יהודי אירופה .ל ה נ ח ה במסמכים וכל ה״אידאולוגיה כ ו ל ה פרי האינטרפרטציה הנאציונל־סוציאליסטית״. * באנגלית ,in a Colony :כלומר ״באחת המושבות״. 186 8 של כ ז א ת אין המחברת הנאצים כל בסיס על סמך ל ר ו ב ק ש ה ל ה פ ר י ד בין ס י פ ו ר ה א י ר ו ע י ם ובין ה פ ר ש נ ו ת ה מ ת ל ו ו ה ל ע ו ב ד ו ת . שלנו, במקרה האידאולוגיה שאינה כגון כולה הפרשנות אלה שראינו המאורעות, פרשנותה בענין למקרים כאלה תכנית את המחברת שולפת מ ד ג ס ק ר ,והם נימוקים בהחלט עשויים א ת ה ק ו ר א ש א י נ ו אמון על ה ח ו מ ר . מאחר ,1941 מבוססת נקודת של ה נ א צ י ת ,ת ו ך צ י ט ו ט י ם ר ב י ם בהם ב ו ל ט ו ת ה ש ר י ר ו ת י ו ת ו ה פ ר ש נ ו ת מתחייבת מתיאור להטעות על הראות המחברת את ואין חסרה מבחינה היא ההבחנה בהבדל האלמנטרית בין הזאת המדיניות גם הנאצית חיי בתיאור או לפני היהודים אחרי בגיםאות. ת י א ו ר חיי היהודים ב ג י ט א ו ת ש ה ו ק מ ו א ח ר י ה ר צ י ח ו ת ה ה מ ו נ י ו ת מ ת ע ר ב ב ב ת י א ו ר ה מ צ ב ב א ל ה שהוקמו ש נ ה ק ו ד ם לכן ,ו ר ק מי ש ב ק י ב ת ו ל ד ו ת יהודי מ ז ר ח אירופה, להתמצא יוכל בשוני ולהבחין שני שבין זה המצבים, שבפולין תהליך לפני ההשמדה ,או זה ב ג י ט א ו ת בו היהודים ר א ו ע צ מ ם ב צ ד ק בניצולי ה ג ל הראשון ש ל ההמוניות. הרציחות אין לבקיאים צריכים אנו לדאוג, לא אך לכלול גוכל ב ק ב ו צ ה זו א ת ת ל מ י ד י ה ת י כ ו ן וגם ל א א ת מ ר ב י ת המורים ,א ש ר ל ה ם מ ש מ ש הנדון כ ח ו מ ר לימוד. הספר אין ב ס פ ר כ ל ה ס ב ר ,והיינו מ צ פ י ם ל כ ך ע ל פ י הגיונה של ה מ ח ב ר ת ,מ ד ו ע השהו ה ג ר מ נ י ם א ת ב י צ ו ע ת כ נ י ת ם ו ל א ה ת ח י ל ו בו ע ם כ י ב ו ש פולין י מ ד ו ע נ י ת ן היה ל ה ת ח י ל ב ר צ ח ה מ ו נ י ב ע ר י ם כ מ ו :וילנה ,ל ב ו ב ,קייב ועוד ,ו ל א נ י ת ן ל ע ש ו ת ל פ ח ו ת באיזורים ה כ פ ר י י ם של זאת בפולין או שבה שנתיים שלטה קודם )אויטאנאזיה(, על אפילו גרמניה לכן? פולין? מראשית המחברת המלחמה, מספרת אך א ם ה ש מ ד ת היהודים נסיון לכלול יהודים מדוע הוקמו כל רק בהרחבה באביב על מחנות ,1942 ״תכנית כיהודים בתכנית רצח ולא שנה המתת־חסד״ ת ו כ נ נ ה מ ר א ש ,מדוע אין אנו יודעים ראשונית ש ו ח ר ר ו יהודים ש י כ ל ו ל ה ג ר ,גם מ מ ח נ ו ת הריכוז ,אפילו אחר ההשמדה זו ? פרח מדוע המלחמה י ועוד ש א ל ו ת ר ב ו ת מ מ י ן זה מ ת ע ו ר ר ו ת ע ם ק ר י א ת ה ס פ ר . לו ה ב ח י נ ה ה מ ח ב ר ת ,כ פ י ש מ ת ח י י ב מ ה ע ו ב ד ו ת בשטח ,בין ה ת ק ו פ ה ש ל פ נ י הרצח ראשית ההמוני, ולאחריה — זוכים היינו לתמונה מזו שונה שמקבל ה ק ו ר א ב ס פ ר ה היום .ר א ש י ת היו ע ו ל ו ת מ ס פ ר ש א ל ו ת ח ש ו ב ו ת ש כ ל ל ל א נ ש א ל ו בספר: האם מדוע התחילה ההשמדה עם הפלישה ה ג ב ר ת הגירה מ א ר צ ו ת ש ו ג ו ת ה י ת ה ולא ל פ נ י כן ? לברית־המועצות א פ ש ר י ת גם אחרי פ ר ו ץ המלחמה ? כ י צ ד הושפעו ת ג ו ב ו ת ה י ה ו ד י ם שהיו ת ח ת ש ל ט ו ן ג ר מ נ י או ת ח ת ש ל ט ו ן פ ר ו ־ גרמני ,מהשינויים ב מ ד י נ י ו ת זו ש ה ו פ ע ל ה ה ל כ ה ל מ ע ש ה כ ל פ י ה ם ? ה א ם ה מ ד י נ י ו ת הנאצית והשינויים ב מ ד י נ י ו ת זו ה ו ב נ ו נכון הן ע ל ידי היהודים והן על די ה ל א ־ י ה ו ד י ם מחוץ ל א ר צ ו ת ה כ י ב ו ש ה נ א צ י ? ועוד ש א ל ו ת מ ה ו ת י ו ת ר ב ו ת ,א ש ר אופן ה צ ג ת ה של ה ש ת ל ש ל ו ת ה מ א ו ר ע ו ת מ נ ע א ת ה ע ל א ת ן . העלאת ש א ל ו ת א ל ה ו א ח ר ו ת היתד• מ ש ת ל ב ת ל ת מ ו נ ה ה ר ב ה י ו ת ר מ א ו ז ג ת , ל ו ראינו א ת ה מ ד י נ י ו ת ה ג ר מ נ י ת ב ה ת ל ב ט ו י ו ת י ה ב א ר צ ו ת אירופה ה ש ו נ ו ת ו ב ת נ א י ם הפוליטיים ו ה ח ב ר ת י י ם המגוונים ,כ ה מ ש ך ישיר ,א ם כי ב ק נ ה מ י ד ה מ ו ג ד ל ב א ו פ ן בלתי היה צפוי ,ל מ ד י נ י ו ת הנאצית לפני המלחמה .עד 1939 עיקרה של המדיניות ב כ פ י י ת הגירה ,כ א ש ר ה א מ צ ע י ם נ ע ש ו ח מ ו ר י ם ו ב ר ו ט ל י י ם י ו ת ר ויותר ,א ך ה מ ד י נ י ו ת נ ש א ר ה ע ק ב י ת .ע ד יוני 1941אין אנו יכולים ל ג ל ו ת שום סימן מ ו ב ה ק 187 ב מ ד י נ י ו ת הזאת ,ת כ נ י ת מ ד ג ס ק ר ה י א ח ל ק מ מ נ ה .ו א ם היו ת כ נ י ו ת או לשינוי מחשבות סימנים מכך של לשינוי לזאת ב מ ד י נ י ו ת זו ,הרי אין ב ש ט ח .יצירת ת נ א י ם ת ת ־ אנושיים לנו שאין הוכחות ,וברור לכך ב מ ח נ ו ת עבודה ובגיטאות ,וכתוצאה שיעורי ת מ ו ת ה מדהימים ,אינן מ ד י נ י ו ת ח ד ש ה ,א ל א מ ע י ן ה ר ח ב ה ו ה ח ר פ ה .1933 מ ד י נ י ו ת ה מ ו כ ר ת ב מ ח נ ו ת הריכוז ה נ א צ י י ם מ א ז ל ע ו מ ת כ ל אלה ,ה מ צ ב ש נ ו צ ר ע ם ר א ש י ת ה ר צ י ח ו ת ה ה מ ו נ י ו ת ב מ ז ר ח א ח ר י יוני 1941ה ו א ח ד ש לחלוטין .אין כאן כ מ ו ב ן ש ו ם ״ ד י א ו ס א ק ס מכינה״ ,ה מ כ נ י ז ם של שהתהוו ההמוני הרצח על מסתמך עולם השקפות מבגים ועל ארגוניים ב ש מ ו נ ה ש נ ו ת שלטון נאצי ,א ך אין ב כ ך ה ו כ ח ה ש א ל ה נ ב נ ו מ ת ו ך ר א י ה ו ת כ נ ו ן מוקדם. מראש חייב ר צ ח כמיליון וחצי יהודים 1941ל א היה מ ת ו כ נ ן במחצית השניה של ב י ד י הנאצים ,ולכן גם ל א יכול ה י ה ל ה י ו ת צ פ ו י ב י ד י היהודים .השינוי ה י ע ר כ ו ת ג ר מ נ י ת ח ד ש ה ועוד י ו ת ר מ כ ך ה י ע ר כ ו ת י ה ו ד י ת ח ד ש ה ; א ם אין מעריכים אנו הדילמה את נכון היהודית לא עצמת השינוי, ב ג י ט א ו ת פולין אין אנו מראשית יכולים 1942 להבין אל גכון את ו א י ל ך ,ועור פ ח ו ת מ כ ך ב י ת ר א ר צ ו ת אירופה שהיו מ ר ו ח ק ו ת מ מ ק ו ם ה ר צ י ח ו ת ל א ר ק מ ב ח י נ ה .ג י א ו ג ר פ י ת ע ו ד י ו ת ר מ ב ח י נ ת אופי ה מ ש ט ר ה פ ו ל י ט י ו צ ב י ו נ ן ש ל ה ק ה י ל ו ת היהודיות אלא במקום. מ ע ב ר לשינוי ב מ ד י נ י ו ת ה ג ר מ נ י ת ,ח י י ב י ם ל ה ד ג י ש א ת א ח ד ה מ א פ י י נ י ם אך והיציבים שלה ,והוא מ ע ר כ ת ה ה ט ע י ה ה נ א צ י ת ש ל ו ו ת ה א ת ה ר צ י ח ו ת . המובהקים פעולות ההשמדה נוהלו תוך סודיות חמורה ,המידע עליהן הופץ באיטיות ובדרכים ע ק ל ק ל ו ת ו ה ד ב ר יצר ר ק ע פ ו ר ה ל ג י ל ו י י ם ש ל א ש ל י ה ע צ מ י ת אפילו בין היהודים אשר ו ח ו מ ר בין א ל ה ש נ מ צ א ו ב מ ר ח ק י ם היו פ י ז י ת ק ר ו ב י ם ל ה ת ר ח ש ו י ו ת ,ו ק ל של אלפי קילומטרים ממקומות ההשמדה .כך ,ש ל מ ר ו ת שמדיניות ההשמדה ההמונית מתחילה תקופה במחצית ,1941הרי ל ג ב י מ ר ב י ת י ה ו ד י אירופה ,כ ו ל ל ר ו ב יהודי פולין, זו מ ת ח י ל ה ר ק ב־ ,1942ע ם הגירושים וראשית לשם. משך הקמת הזמן מחנות שעבר ההשמדה על מראשית מדיניות א ד מ ת פולין ההשמדה ועד ל ח י ס ו ל ה ק ה י ל ו ת ל מ ע ש ה ,היה ק צ ר ב ה ר ב ה מ כ פ י ש ז ה ג ר א ה ב ת י א ו ר י ם המופיעים ב״מלחמה גגד היהודים״ של ה פ ר ו פ ׳ דוידוביץ׳. בהערכה היעיל כ ו ל ל ת ,ניתן ל ו מ ר ש ס פ ר ה ש ל ל ו ס י דוידוביץ׳ אינו ה ס פ ר ה כ ל ל י להבנת נושא השואה ולהוראתה אלא ספר עזר נוסף מסוג החיבורים ה ח ל ק י י ם ,ו ג ם כ כ ז ה יש ל ה ס ת י י ג מ מ ג מ ת י ו ת ו ה מ ו פ ר ז ת .ה ו א אינו מ ע נ י ק ל מ ו ר ה את ה מ ב ט הנכון על ה ת ק ו פ ה ואינו מ פ ת ח ג י ש ה ל מ ו ר כ ב ו ת ה כ ל ל ־ א י ר ו פ י ת ש ל הבעיה .על שאלה המחברת בראשית ה ס פ ר ״כיצד יכול היה העולם לעמוד מנגד ולא לבלום את ההכחדה ה ז א ת ? ״ ״ אין בספר כל תשובה ,ולא נוכל אפילו ל ה צ ב י ע ע ל נסיון רציני ל ה ת מ ו ד ד ו ת ע מ ה .אין ה י ו ם ס פ ק ש ה ו ר א ת השואה ב ב ת י ־ ס פ ר ח י י ב ת ל ה ע ש ו ת ת ו ך מ א מ ץ ב י ן ־ מ ק צ ו ע י ) א י נ ט ר ד י ס צ י פ ל י נ ר י ( ,ו ה ס פ ר שבידינו א י נ ו ע ו נ ה א ל א על ח ל ק מ ב ע י ו ת י ו ש ל ה מ ו ר ה ל ה י ס ט ו ר י ה . ל א נ ו כ ל ל ס כ ם א ת ה ד ב ר י ם מ ב ל י ל ה ע י ר ה ע ר ו ת א ח ד ו ת ע ל ההוצאה ה ע ב ר י ת ו ע ל ה ת ר ג ו ם .ל א הוסבר ,ו ל כ ן אין אנו יודעים מ ד ו ע ג ב ח ר ס פ ר זה ל ת ר ג ו ם ל ע ב ר י ת , 188 ליקוייו הבולטים ,א ך למרות ל ב ר ך ע ל כך. מבחינה א ח ת יש חוקרי מרבית ת ק ו פ ת השואה בארץ ק ר ו ב י ם ב ג י ש ת ם א ל ה ת נ ו ע ו ת ה צ י ו נ י ו ת א ש ר פ ע ל ו ב מ ז ר ח אירופה, הטיה ו א ל ו כאן, הקורא ימצא העברי חיבור אשר לראשונה נכתב תוך ״ ב ו נ ד י ס ט י ת ״ ב ו ל ט ת ,ו א ו ל י י ש ב כ ך כ ד י ״לאזן א ת ה ת מ ו נ ה ״ .א ך שגו ה מ ו צ י א י ם ־ ל א ו ר ש ל א ע מ ד ו ע ל ת י ק ו נ י ם ו ע ל ע י ד כ ו נ י ם — כי ה ר י מ ד ו ב ר ב ס פ ר המתורגם ש ב ע שנים אחרי פרסומו המקורי. בחקר תקופה ת ו ל ד ו ת השואה זו ה מ ש ו ל ה לימי ת ר .ענין זה ח מ ו ר ש ב ע ת י י ם כ א ש ר ה מ ק ו ר ה א נ ג ל י ע נ י ב י ד י ע ת העובתת, הספר ביגיהן ח ש ו ב ו ת מ א ו ד ,א ש ר פ ו ר ס מ ו ב ע ב ר י ת ג ם ל פ נ י ה ו פ ע ת ב א ג ג ל י ת .ח ב ל ש ל ק ו ר א ה ע ב ר י מ ו ג ש ס פ ר ח ד ש ,א ש ר ב ח ל ק י ו התיישן ע ו ד ב ם ר ם תורגם. לבסוף, הערות א ח ת ת על שיבושי התרגום. תרגום צוייגו. אחדים כ ב ר במרבית המקרים התרגום סובל מנאמנות עיוורת למקור האנגלי וכתוצאה מ כ ך העברית קוראים: ״המלה ולעתים יוצאת משובשת בלתי מובנת. לגמרי ל ת ג מ א ,אנו ׳שואה׳ פ י ר ו ש ה ה ר ס ו ה ש מ ד ה ב מ מ ד י ם גדולים ,א ב ל היסוד ה א ט י מ ו ל ו ג י ש ל ה ש ם ח ת ב י נ ה לבין פ י ר ו ש יהודי ייחודי .ה מ ל ה נ ג ז ר ת מ ן ה מ ל ה ה י ו ו ג י ת hoiokauston שהיא בתרגום השבעים המלה העברית עולה׳״. ׳קרבן 1 1 שני מ ש פ ט י ם ח ס ר י כ ל מ ש מ ע ו ת ב ע ב ר י ת ,כ י ה מ ל ה ״ ש ו א ה ״ אין פ י ר ו ש ה ״ ק ר ב ן ע ו ל ה ״ ואינה נ ג ז ר ת מ ש ו ם מ ק ו ר יווגי .ל ט ק ס ט ה י ה כ מ ו ב ן הגיון ב א נ ג ל י ת .כ ל ע ג ל ר ש כתוב רשלנות בהמשך: ״אי־אפשר לטעות במשמעות״ האמנם? ל ס ו ג זה ש ל או ב ו ר ו ת ב ת ר ג ו ם שייך ג ם ת ר ג ו ם ד ר ג ת ״ ג ר ו פ נ פ י ה ר ר ״ ב ס ״ ס כ ״ ס ג נ י ג נ ר א ל י ם ״ . בהמשך 1 2 נראה דברים חשובים יותר ש ל א תורגמו ,אך אם מרגישים חובה ל ת ת א ק ו ו י ו ל נ ט ע ב ר י ל ד ר ג ו ת ה ס ״ ם ) א פ ש ר ל ח ל ו ק ע ל כ ך ( ,אז אולי ראוי היה ל ת ר ג ם סגן אלוף? י ש ג ם ס ו ג א ח ר ש ל שיבוש ,ה ו א ה ת ר ג ו ם ה ח ס ר ,ב ע ב ר י ת כ ת ו ב :״ ה מ נ ה י ג י ם היהודים צ פ ו מ ר א ש א ת כתוב אבדן האמנציפציה הפירוש :״המנהיגים היהודים שלהם״ בגרמניה...״ 1 4 1 8 שבמקור בעוד האנגלי א ך בסוף אותה פיסקה אנו ק ו ר א י ם א ת ה ד ב ר י ם ה ב א י ם :״ ה מ ד י נ י ו ת ה כ ל ל י ת ש ב ה נ ק ט ו ר ו ב היהודים היתה... ל ה ג ן ע ל הישגי ה א מ נ צ י פ צ י ה ו ע ל זכויות ה י ה ו ד י ם ל ״ ד א ז י י ן ״ . 15 כך בדיוק! כיצד ק ו ר א ע ב ר י יבין א ת ה מ ש פ ט ? ב א נ ג ל י ת כ ת ו ב The rights of the Jews to : ,Daseinו ב ע ב ר י ת א נ י מ נ י ח ש נ י ת ן ה י ה ל ת ר ג ם א ת הרעיון כ ״ ז כ ו ת היהודי — להתקיים״ .ק ש ה להבין מדוע מתרגמים ״סגני גנראלים״ וכותבים בתעתיק עברי א ת המלה ה ג ר מ ג י ת ,Dasein א פ ל ו אם היא מופיעה כך בטקסט האגגלי? ת ר ג ו ם מ ו נ ח י ם ו ש מ ו ת מ ו ס ד ו ת ה ו א מ כ ש ל ה ,ל כ ן א ם אין נימוק ח ז ק ל ג ה ו ג אחרת רצוי ל א מ ץ מוגהים ש כ ב ר ש ג ו ר י ם בספרות בעברית, המחקר המתרגמת כ א ן ל א נ ה ג ה כ ך ל כ ן ת ר ג מ ה Reichsvertretungכ ״ נ צ י ג ו ת הרייך...״ ואילו א ת היא תרגמה כ״התאחדות מ מ ל כ ת י ת ״ . . בעברית ,שהם גם המדויקים יותר ה י ו : בלים ה״גציגות e1 הכינויים ה מ ק ו הארצית...״ וה״איחוד הארצי...״ ,ו כ ג ר א ה ש ש כ ר ע מ ל ה י צ א ב ה פ ס ד ה . חידוש ל א מ ל ב ב מ צ א ת י ב ת ר ג ו ם א ו גבון י ו ת ר ב א י ־ ת ר ג ו ם ה ה ע ר ו ת .י ד ו ע שבכל ס פ ר מדעי ההערות מהוות בעיה מסובכת .תרגום ההערות מחייב ע ב ו ד ת בדיקה ק פ ד נ י ת .כ ל ל זה ל א נ ש מ ר כ א ן .ד ו ב ההערות מובאות במקור האנגלי 189 ו ר ק ח ל ק ן ת ו ר ג ם ל ע ב ר י ת ו ג ם ז א ת ב צ ו ר ה ר ש ל נ י ת ו ל ל א ציון העמודים ב מ ה ד ו ר ו ת ההגיון ל ח ל ו ק ה זו ל ג מ ר י ל א העברית. דוגמאות רק לתוצאות המוזרות של באנגלית ״העמידה שהמחקרים בשעה ברור .ל א נוכל אלא להביא אי־אלה מ ׳ מ ח ק ר י יד ושם׳ מופיעים השיטה. פורסמו מאמרים בשתי ה ש פ ו ת ,ו כ ך גם לגבי הקובץ היהודית ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ״ )יד ו ש ם ,ת ש ״ ל ( ,ש א ף הוא פ ו ר ס ם ב ש ת י ה ש פ ו ת ואולי ל א כ ל א ח ד יודע זאת. המחברת ע ד ו ת ו ש ל מ פ ק ד אושוויץ, מ ס ת מ כ ת יותר מ פ ע ם א ח ת ע ל ס פ ר ד ו ד ו ל ף הס .ב א נ ג ל י ת נ מ צ א ,כ מ ו ב ן ,ציון ה ע מ ו ד ב ת ר ג ו ם האנגלי .ב ע ב ר י ת כ ת ו ב ר ק :״ מ פ ק ד אושוויץ״ .ע ל ה ק ו ר א ה ע ב ר י ,ש ל מ ע נ ו הוכן ה ת ר ג ו ם ,ל ק ר ו א או א ת ה א נ ג ל י ת ,או א ת כ ל ה ס פ ר כ ו ל ו ב ע ב ר י ת ,א ך ל פ י ה ה נ ח י ו ת ה א ל ה הוא הגירסה י ת ק ש ה ל מ צ ו א אותו ,כי ב ע ב ר י ת ה ו א ג ק ר א :״ ה ק ו מ ג ד ג ט מאושוויץ מ ע ל ״ ו פ ו ר ס ם לראשונה ב־ ,1964ו א מ נ ם כ ך ה ו א מ ו פ י ע ל א ב ה ע ר ו ת .ס פ ר ו ש ל גדעון ה א ו ז נ ר של צביר. יוסטינה״ לובטקין ״בימי כליון )דוידזון( פורסם ב־.1953 בסוף הספר ברשימת המקורות, אך ״ מ ש פ ט י ר ו ש ל י ם ״ פ ו ר ס ם ב־ ,1980ס פ ר ה ומרד״ פורסם למרות זאת ב־,1979 האוזנר והספר ״יומנה מצוטט רק של מהספר ב א נ ג ל י ת ,ד ב ר י ה ש ל צ ב י ה ל ו ב ט ק י ן מ ו ב א י ם מ ה ־ ״ ק ו מ נ ט ר י ״ )מאי (1947ו״יומנה ש ל יוסטינה״ מ צ ו ט ט ר ק מ ה מ ק ו ר ה פ ו ל נ י .א ל ה ר ק ך ו ג מ ו ת א ח ו ז ת ,א ך זו השיטה, ו ה י א ל א נ ר א י ת טובה. א ו ת ה שיטה ע צ מ ה גהוגה ג ם ל ג ב י צ י ט ו ט מ ס מ כ י ם .ה מ ח ב ר ת מ צ י י נ ת ב נ ו ס ף ל מ ק ו ר ג ם א ת ה ת ר ג ו ם האנגלי ,א ם פ ו ר ס ם כ ז ה ,ו ז ה ט ו ב ויפה ל ג ב י ההוצאה ה מ ק ו ר י ת .מן הראוי ש מ א מ ץ ד ו מ ה ייעשה גם למען ה ק ו ר א העברי ,כ י ר ב י ם מ ה מ ס מ כ י ם פ ו ר ס מ ו ב ת ר ג ו ם עברי .ח ב ל ש ז ה ל א נ ע ש ה ,ב פ ר ט ח ב ל ל מ ע ן המורים !ותלמידיהם. חוקרי ה ש ו א ה ויודעי אנגלית ו ס פ ק א ם הם היו זקוקים ל ת ר ג ו ם .ל ס פ ר יסתדרו גם עם ה ה ע ר ו ת כ פ י שהן, ב ל ב ו ש ו ה ע ב ר י עשויים ל ה י ד ר ש א ל ה ש א י נ ם קוראים א נ ג ל י ת ו א ו ת ם יש ל ה פ ג ו ת ל מ ק ו ר ה ע ב ר י כ כ ל שהוא קיים ,ו ב צ ו ר ה ברורה ונוחה לשימוש ,ו ז ה ל מ ר ב ה ה צ ע ר ל א נ ע ש ה . .הסרות .1מביו הספרים שפורסמו באנגלית ,ר א ה : R. Hilberg, The Destruction of the European Jews, London 1961 ; N. Levin-,. T h e Holocaust, The Destruction ; 194, New-York 1968צ—of E u r o p e a n Jewry, 1933 G. Reitlinger, The Final Solution, London 1968 ; L. Poliakov, The Harvest of H a t e , London 1956 (trans, from French). לעברית. בעברית ,ר א ה :נ׳ עק ,שואת העה אף אחד מהספרים האלה לא תורגם :היהודי באירופה ,תל־אביב .1975 .2ל׳ דוידוביץ׳ ,המלחמה נ ג ד היהודים ,תל־אביב .1982במקור L. Dawidowicz, The W a r Against the Jews, ; 1933—1945, New-York 1975 על הספר ראה: א .ישראל גוטמן ,״המלחמה נגד היהודים1945—1933 ,״ ,יד ושם י״א )חשל״ו, ־עמ׳ ;263—253 v. 1, n. 4. ב. &19 Yehuda Bauer, "The War Against the Jews', M o m e n t , ), pp. 76-77.צ(October 197 .3 ד ו י ד ו ב י ץ ׳ ,ש ם ,ע מ ׳ .11 .4 שם ,שם. .5 ש ם ,ע מ ׳ .14 .6 ש ם ,ע מ ׳ .128ראה מ ק ו ר באנגלית ,שם ,עמ׳ .111 .7 ד ו י ד ו ב י ץ ׳ ,ש ם ,ע מ ׳ .123 .8 ש ם ,ע מ ׳ .137 .9 ש ם ,ע מ י .134 .10 ש ם ,ע מ ׳ .11 .11 ש ם ,ע מ ׳ .13 .12 ש ם ,ע מ ׳ .163 .13 .14 ש ם ,ע מ ׳ .359 ) ב מ ק ו ר האנגלי ,ע מ ׳ .(345 .15 ש ם ,ע מ ׳ ,359 .16 ש ם ,ע מ ׳ .122 )במקור האנגלי ,עמ׳ .(345 191 ש .אבני יציאת רומניה 1980—1944 חלק ב׳ :אסירי תקוה ואסירייציון * — 1948שנת ההכרעה שנת במשך ובתי־הילדים, 1948 אשר נמשכה התרוקנו פעילות מחבריהם ההסתדרות־הציונית. שעלו מלאו ארצה, קיבוצי־וזהכשרה שוב ובני בחורים נוער נהדרים ,שגדלו ב ת נ ו ע ה החינוכית ,ושמונים קיבוצי־הכשרה ועשרה מוסדות לא הספיקו נוער קני דעו שלא רומניה, הקמת לקליטת תנועות־הנוער מעולם. נערכה ב נ י ־ ה נ ו ע ר שרצו ל ה צ ט ר ף . וסניפי ההפגנה בליל הסיעות כל הציונית שבת, 14 הציוניות המרשימה במאי ,1948 ידעו ביותר לאחר המדינה ה י ה ד י ת .בחלונות הבתים בשכונה ימים שדעה טובים, אי־פעם שהכריזו כפי יהדות בתל־אביב על ה י ה ד י ת דלקו נרות ורבבות יהודים זרמו ל מ ר כ ז י ה ת ג ו ע ה ־ ה צ י ו ג י ת ל ה ב י ע א ת ש מ ח ת ם .ג ב ר י ם ,נ ש י ם ו ב נ י ־ נ ו ע ר , עמדו צפופים כשלושה באולמות, לנואמים. בחצרות וברחובות סמוכים והקשיבו במשך ימים נ א מ ו ה נ ו א מ י ם מ ב ו ק ר עד ע ר ב .זה ע ל ה וזה ירד .ה י ה ו ד י ם ל א נלאו מלהקשיב להם ,וכסהדורים נעו ממרכז אחד למשנהו. המלחמה בחיי היהדים הציונית. הצטרפו עליה שפרצה ב א ר ץ ־ י ש ר א ל יצרה מעין ה פ ס ק ה . ברומניה, המועדוגים של שבה כל כה ציפו ההמונים לא היתה לישועתם מן ה א ר ג ו נ י ם הציוניים ה מ ו מ ה מ ו נ י ם , ו ה פ ע י ל ו ת ה ת ר ח ב ה .אילו ה ת פ נ ת ה מ ד י נ ת י ש ר א ל אף ההסתדרות־ חברים בימים תקופה חדשים ההם לארגון ה מ ו נ י ת מ ר ו מ נ י ה ,היו ל ה כ ל הסיכויים ל ק צ ו ר ה צ ל ח ה מ ס ח ר ר ת — א ל א שלמדינה חשובות ה ח ד ש ה ש נ ל ח מ ה ב ח ז י ת ו ת ע ל ע צ ם קיומה ,היו כ נ ר א ה ד א ג ו ת אחרות, יותר. ואולי לא העריך מישהו אל נכון את המציאות והאפשרויות ש נ פ ת ח ו ב פ נ י ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת .ע ו ב ד ה היא ש ל א היה מ י ש י ט פ ל ב מ ו ע מ ר י ם לעליה. * 192 חלקה הראשון של ע ב ד ה זו נתפרסם ב״משואה״ י׳ ,ע׳ .175—148 ב ר ו ר ש ב י מ י ם ההם נ פ ל הפור ו ה ו ח ל ט מ ה ש ה ו ח ל ט בחוגי מ פ ל ג ת ה ע ב ו ד ה עתה הרומנית, עוד. התנועה־הציונית נכנסה לסחרור שממנו לא התייצבה וכתוצאה מכך ה מ צ י א ו ת ה פ ו ל י ט י ת ה ב י נ ל א ו מ י ת נ ש ת נ ת ה .ה ת ח י ל ת ה ל י ך החיסול. שהישוב הסתבר האימפריאליזם״, בארץ־ישראל התפתח לא מורסה ל״עוד בגוף מוגלתית כ פ י ש ח ז ה ד ״ ר ס נ ה ז״ל .א ר ה ״ ב ו א נ ג ל י ה כן ה ס כ י מ ו ל ק י ו מ ה של מ ד י נ ת ישראל .הרוסים ה ם שאיבדו ענין ב י ש ר א ל ,מ ה ר ג ע ש ה ע נ י נ י ם התייצבו. המהלומה פתח 1948 ה ר א ש ו נ ה כוונה נ ג ד הרביזיוניסטים ,כ ו ל ל ב י ת ״ ר .ב ר א ש י ת ש נ ת הוועד היהודי הדמוקרטי שהפך — לקבלן הקומוניסטית המפלגה לחיסול ה ת נ ו ע ה ־ ה צ י ו נ י ת — ב פ ע י ל ו ת ש ה ב י א ה ל ה ש ע י י ת ה ה ר ש מ י ת של פ ע י ל ו ת הציונים ה ר ב י ז י ו נ י ס ט י ם ברומניה .נציגי ה ש מ א ל ה צ י ו נ י ה פ צ י ר ו ב ר א ש י הרביזיו ניסטים שיוותרו על פעילותם ,על מ נ ת להציל בדרך זאת א ת קיומה של ההסתדרות־ ה צ י ו נ י ת כ ו ל ה .הרביזיוגיסטים ה ש ל י מ ו ע ם הגזרה ,ו ב ־ 1 7ב פ ב ר ו א ר א ת פ ע י ל ו ת ם .מ ר יוסף ק ל ר מ ן ,שליח פורמלית ,1948ה פ ס י ק ו ה ר ב י ז י ו נ י ס ט י ם ברומניה ,שהיה מאח־ מ ק ו ב ל ע ל ר א ש י ה מ ש ט ר ,שזכרו ל ו ח ס ד נ ע ו ר י ם ) ה צ ה ר ה ל ט ו ב ת ה מ ש ט ר עתונאים במסיבת בניו יורק, בימים ש ה ם היו מאוד זקוקים להצהרות מסוג זה( א ש ר ח ז ר ב א ו ת ם ימים מ ב י ק ו ר ק צ ר בחו״ל ,נ ת ב ק ש ב ש ד ה ה ת ע ו פ ה ל ה ח ל י ף מ ט ו ס ולחזור... רבים ראשיתו מקרב אנשי התנועה במה ה צ י ו נ י ת ראו שקרה לרביזיוניסטים את ש ל ת ה ל י ך ״ פ ר י ס ת ה נ ק נ י ק ״ הציוני פ ר ו ס ה א ח ר י פ ר ו ס ה ,ש י ס ה מ א ו ד מ ק ו ב ל ת ע ל הקומוגיסטים .ה ם ל מ ד ו גזרה שווה מ מ ה ש ק ר ה ב ס ק ס ו ר ה ל א יהודי. ת נ ו ע ו ת ש נ מ צ א ו ב צ ד ימין של ה ק ש ת ה פ ו ל י ט י ת ) ״ ב נ י ע ק י ב א ״ ו ״ ה נ ו ע ר הציוני״( ח ש ש ו ש ה ם ב ת ו ר .ה ח ש ש ד ב ק א פ י ל ו ב ש מ א ל הציוני ל ה ו צ י א ״ ה ש ו מ ר הצעיר״. )ראוי ל ה ז כ י ר ש נ צ י ג ״ ה נ ו ע ר הציוני״ נ פ ג ש ע ם ״ נ צ י ב ב י ת ״ ר ״ ו ה צ י ע ל ו ל ה ע מ י ד את כ ל ק נ י ה ת נ ו ע ה ל ר ש ו ת פ ע י ל ו ת ם של א נ ש י ב י ת ״ ר ,זה ד ח ה א ת ההצעה מטעמי יעילות .הם המשיכו בפעילות במחתרת(. בקת ברוב 1948נ ע ר כ ו עדיין מ ח נ ו ת קיץ ה מ ו נ י י ם ש ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר הציוניות, ע ם ו פ א ר ,א ם כי ת ה ל ל ה ע נ ק ת אישור מ ט ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת ל ק י ו ם ה מ ח נ ו ת א ר ך ח ד ש י ם ר ב י ם .כן קרו כ מ ה ת ק ר י ו ת ב ס ג נ ו ן ה ה ת נ כ ל ו ת ה ק ו מ ו נ י ס ס י ת ה ם י פ ו ס י ת : מחנות ה ק ת ש ל ״ ד ר ו ר ־ ה ב ו נ י ם ״ ו ש ל ״ ג ו ר ד ו נ י ה ״ ג ס ג ר ו ע״י ה ש ל ס ו ג ו ת מ ח מ ת ״ ת נ א י ת ב ר ו א ה לקויים״ .ה נ ה ל ת מ ח נ ו ת ה ק ת ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ז כ ת ה ל ב י ק ו ר ה מ ג ה י ג י ם ה ק ו מ ו נ י ס ט י י ם באיזור ,ש ה ס י פ ו ל ה מ ו ס ר ע ל ש ה י א מ ח נ כ ת א ת ה נ ו ע ר ברוח לאומנית. בקת הקמת 1948יזם ״הועד ה ל ל י ה ד מ ו ק ר ט י ״ מ ו ״ מ ע ם ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת על צורות שונות לשיתוף פעולה .המו״מ התנהל בשני מישורים: במסגרת הוועד ש ע ל ח ב ר י ו נ מ נ ו גם נציגי א״י ה ע ו ב ד ת ו ב מ ס ג ר ת .״ מ ר כ ז .ה ח ל ת ״ .מ צ ו ר ת נלול ה מ ו ״ מ נ ו צ ר ר ו ש ם ברור ,ש ה ו ו ע ד מ ת כ ו ו ן ל ה ש ת ל ם ע ל ה ת נ ו ע ה .מ ב פ נ י ם . נדמה ה צ י ו נ י ת ;בדרך הל שהקומוניססים גמרו אומר לכבוש את .ההסתדרות ש ב ה השיגו .ש ל י ט ה .מ ו ח ל ט ת ב מ פ ל ג ו ת ו ב א ר ג ו נ י ם ר ב י ם .ע צ ם ה ד ב ר ' ,ש ב ס פ ם מ ב ר 1948 לפחות י ז ם ה ו ו ע ד ה ר ש מ ה לעליה ,וארגן ב א ו ת ו ש ל ב ראשוני. ע ל ל משלו, מ ו כ ל .ש ז ה .ה ל הכיוון, ־-:: . 193 כפי ש ק ר ה ג ם ב ע ב ר ,כ ל - יעד פוליטי, אימת שהקומוניסטים הסתערו על לווה ה מ ב צ ע ב ה ס ב ר ה ר א ו ו ת נ י ת ו ב ל ח ץ ח ז ק ש ג ו ע ד ל ה פ ח י ד ו ל י י א ש את .ה ק ו ר ב ן , לרככו כדי בהרבה עד אשר לקבל יואיל מרות, והאלטרנטיבה מאחר גרועה השניה בשבילו .עתון הוועד התקיף א ת תנועות הנוער החלוציות ,ש מ ש ת מ ש ו ת של בשיטותיו האוכלוסיה היהודית הסוציאליסטי, הארוזות מזוודותיה לעודדם במשק להשתלב ה ה ו ל ך ו ק ם ל ג ג ד עיגיהם. בישיבות ,1948 ה״היטלריוגגד׳׳ על בגרמניה הנאצית .נטען במקום שהציונים מחזיקים את ה ה נ ה ל ה ה א ר צ י ת של המייאשות של בסתיו ה ה ס ת ד ר ו ת הציוגית, נ ש מ ע ה ל א א ח ת ד ר י ש ת ה של מפ״ם ,ל ה צ י ל א ת ה ת ג ו ע ה ע ל ידי מ ס י ר ת ה ה נ ה ל ה ל ד י מ פ ״ ם .א נ י ר ו צ ה ל ה ב ה י ר ,ש ל א היה כאן נסיון מ צ ד מ פ ״ ם ל ה ר ו ו י ח מן ה מ צ ב שנוצר ,א ל א ש ה ם פ ש ו ט האמינו כי ב מ צ ב הקיים ,א ם ר ו צ י ם ל ה צ י ל א ת ה ת נ ו ע ה ,הרי ז א ת ה ד ר ך ,ו כ ל ד ר ך א ח ר ת ת ו ב י ל ל ח י ס ו ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת . במרכז הדמוקרטי״, ה ח ל ת ג ע ר כ ו ה ש י ח ו ת עם נציג ,כ ב י כ ו ל ,ש ל ״ נ ו ע ר ה ו ו ע ד ה י ה ו ד י ),(ат.т.Ё. א ר ג ו ן ש ה י ה קיים ר ק ל ה ל כ ה ,א ש ר ת ב ע ל ה ק י ם א ר ג ו ן מ ש ו ת ף ל ש ג י הגופים .פ ע ם א פ י ל ו הגיעו לידי ח ת י מ ת ה ס כ ם ו ה ד ב ר צוין ב א ס י פ ת נוער ש ב מ ר כ ז ה ש כ ו נ ה היהודית, באולם קולנוע ״איזבנדה״ הוועד אלא שגציג היה מ ש נ ה כ ל יום א ת ה ת נ א י ם .ב ע צ ם היינו מ ו כ נ י ם ל כ ל ת נ א י ו ב ל ב ד .ש י י א מ ר בהסכם, ש ל כ ל צ ע י ר יהודי ה ז כ ו ת ל ע ל ו ת ל י ש ר א ל ,אם ר צ ו נ ו ב כ ך .א ך ל ת נ א י לא לנו זה ולא הסכים הגציג לדון בבעיות ממקור מהם ראשון. ״עליגו שאמר: לידי להגיע במה הבנה שמשותף ש ל ג ב י ה ן ק י י מ י ם ביגיגו חילוקי ד ע ו ת ״ ,ו א ג י מ ע י ד ספטמבר בסביבות 1948 שלושה ארעו מאורעות, על שכל כך אחד ה צ ב י ע ע ל קץ ״ י ר ח ה ד ב ש ״ ביחסיגו ע ם ה ת ג ו ע ה ה ק ו מ ו ג י ס ט י ת ה ע ו ל מ י ת . ע ת ו ן ״ ס ק י ג ט י א ה ״ ,ב ט א ו ן מ פ ל ג ת ה ע ב ו ד ה ב ר ו מ נ י ה ,ה ע ת י ק מ כ ת ב גלוי (1 ל ס ט ו ד נ ט ••״w״ ,ש ה ו פ י ע ב״פרוודה״ בחתימת המוסקבאי, הסופר ה ר ו ס י הגודע, מ מ ו צ א יהודי ,א י ל י ה א ה ר נ ב ו ר ג .ה ס ו פ ר ע נ ה כ ב י כ ו ל ל מ כ ת ב ו ש ל ס ט ו ד ג ט יהודי, ש נ ש ל ח אליו מ א ר ץ כ ל ש ה י ב ע ו ל ם הקפיטליסטי .ה ס ט ו ד נ ט ר צ ה ל ד ע ת ,א ם ל א ח ר הקמת שהיא מדינת תפתור ל״מעמד ישראל, את העמלים״. חובתו בעיותיו תשובת כיהודי כיהודי, לשים או אהרגבורג שמא היתה מעיניו במדינה עליו להישאר חד־משמעית: שהוקמה, גם דבר בתקוה להבא, לא נאמן השתגה, עליו ל ה מ ש י ך ל פ ע ו ל ל מ ע ן ה מ ה פ כ ה הסוציאליסטית ,ש ר ק ה י א ת פ ת ו ר א ת ב ע י ו ת ואין ו ל א כ ל ו ם בין ת נ ו ע ה זו ו ה ת ו פ ע ה ש ש מ ה מ ד י ג ת האנושות, ישראל .למי ש ה ת נ ס ה ב ד ר ך ב ה נ א מ ר י ם ד ב ר י ם ב מ ש ט ר הקומוניסטי ,היה ב ר ו ר ש ב ע י נ י ה ע ו ל ם הקומוניסטי ס ר ח י נ ה ש ל מ ד י נ ת ישראל ,ה ח ו ז ר ת ל ש כ ו ן ב מ ח נ ה אויבי ״מעמד העמלים״. (2 ?הוועד היהודי ה ד מ ו ק ר ט י ״ ה ח ל י ט ל ע ר ו ך ה ר ש מ ה ש ל י ה ו ד י ם ה מ ע ו נ י נ י ם ל ע ל ו ת ל י ש ר א ל . .ה נ ה ל ת ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית .החליטה ,כי א ף ח ב ר מ ח ב ר י ה ,ל א י י ר ש ם ׳ א צ ל הוועד .מ ח ר י מ י .ה ה ר ש מ ה יצאו .מ ת ו ך ה נ ח ה ,ש ה ו ו ע ד מ ת כ ו ו ן ל ה ו כ י ח למפעיליו: ה נ ה ג ת מ פ ל ג ת ה ע ב ו ד ה הקומוניסטית ,ש ה ו א ה ש ל י ט .ב ר ח ו ב היהודי, ו א ם .א י ש ל א י י ר ש ם ל ע ל י ה .ב א מ צ ע ו ת ו )שהרי ה ר ו צ י ם ל ע ל ו ת .ה ם ד כ ו ל ם צ י ו נ י ם ! ( , תיאלץ המפלגה השלטת לשנות את על פיה ישק כ ל ד ב ר ב ר ח ו ב היהודי. 194 יחסה כלפי ההסתדרות הציונית, י •• כי .ר ק .אולם חברי יהודים נרשמו רבים מאוד במשרדי לעליה ביניהם הוועד, ץזודים ה מ פ ל ג ה ,ב א ש ר זו ה ט י ל ה ע ל י ה ם ״ ת פ ק י ד ״ ל ה י ר ש ם ו ל ע ל ו ת .ה ם נ ר ש מ ו ו ע ל ו ארצה. (3 ב א ח ד מ י מ י ס פ ט מ ב ר ,1948הופיעו ח ו ק ר י ה מ ש ט ר ה ה כ ל כ ל י ת ב מ ש ר ד י הקרנות לערוך )קק״ל הציוניות וקרן־היסוד( שברחוב .5ה ם ב א ו אוצטר חיפושים וכנראה שהיתה ל ה ם אינפורמציה מבפנים .הם מצאו מסמכים מפלילים העברת על הארגונים הקרנות כספי כדין. לחו״ל ש ל א כולם, המשרדים מרכזי כולל ה כ ל ל ־ צ י ו נ י י ם נ ס ג ר ו ו נ ח ת מ ו ב ח ו ת מ ת ה ת ו ב ע .כ ן נ ע צ ר איצקר ליאון, יו״ר ה ק ק ״ ל ו מ ר א ש י ה ת נ ו ע ה ה כ ל ל ציונית ) ה ד מ ו ק ר ט י ם ( ו ע ו ד ש ל ו ש ה מ מ נ ה ל י ש מ ו א ל ר ו ז נ ה א ו פ ט ,אנצ׳יו כ ה ן ו מ י כ א ל ל י י ב ה ז״ל .ש ל ו ש ת ה א ח ר ו נ י ם הקרנות: ש ו ח ר ר ו ל א ח ר כ ש ש ה ש ב ו ע ו ת ,ואילו איצקר נ ש א ר עצור ב מ ש ר ש ל ו ש ה חדשים ע ד ל מ ש פ ט ו .ע ל א ף ה מ כ ה הקשה ,ס ר ב ו ה א ו פ ט י מ י ס ט י ם ל ה ו ד ו ת שאין זה ענין כלכלי האופטימיסטים גרידא. שבכל התנחמו בכך, מ ד י נ ת ח ו ק היו עוצרים א נ ש י ם ע ל ע ב י ר ה ד ו מ ה ואין ל ל מ ו ד מ ן ה מ ק ר ה ה מ צ ע ר ה ז ה ע ל ה ב ע י ה כולה. ע ל ה א ו פ ט י מ י ס ט י ם נ מ נ ה ,כ נ ר א ה ג ם מ ש ה א ו ו ר ב ו ך ־ א ג מ י ,ש ש י מ ש ל פ נ י כן כ ר א ש ה מ ו ס ד ל ע ל י ה בי ,ו ע ם ה ק מ ת ה מ ד י נ ה ה פ ך ליועץ ב צ י ר ו ת י ש ר א ל ) ש ט ר ם פ ת ח ה אז ר ש מ י ת א ת שעריה ,כ י הציר ט ר ם הגיע( .י ש ל ה נ י ח ש ל אגמי מהתרשמויותיו נבעה שיטה אותו .ג ם ז א ת היתד. ב ש י ח ו ת שקיים ,ע ם מ י במשטר מקובלת מאוד שהאופטימיות שקיים ,א ש ר הקומוניסטי, הרגיעו להרגיע את ה ט ר ף ע ד ל ר ג ע האחרון .ה ת ח י ל ו מ ג ש ש י ם ל מ צ י א ו ת פ ת ר ו ן ו ל ה ש י ג א ת ש י ח ת ר ו האחראים למו״מ, ש ל איצקר. ממנהיגי הציונית, התנועה יצאו מתוך ההנחה, ש ה ר ו מ נ י ם מ ע ו נ י נ י ם ב כ ו פ ר כ ס פ י )אכן ,מ ע ו נ י נ י ם היו( ו א ם י י נ ת ן ל ה ם מ ב ו ק ש ם , ל א ר ק י ש ו ח ר ר ה נ ע צ ר ,א ל א ג ם יוענקו א ש ר ו ת יציאה ל א ל פ י החלוצים ,ואולי גם לאחרים. ההצעה הראשונה היתה של חמישים א ל ף דולר. בסופו ש ל דבר ב י ״ ד ונידון חדשי ש ו ל מ ו 500,000 מעצר ליאון דולר. איצקר הובא בפני לשלושה ו ל ק נ ס ש ל 500,000דולר .ה ק נ ס שולם ,א י צ ק ר י צ א ל ח פ ש י ,ה ע ל י ה ל א נ ת ח ד ש ה ,כ פ י שקיוו .א ח ר י כ ש נ ה וחצי נ ע צ ר א י צ ק ר ש ו ב ועמו ר ב י ם אחרים... מי שניהל א ת ה מ ו ״ מ מ ט ע ם מ ש ר ד האוצר הרומני ,יהודי ב ש ם איידליץ )או אייגלץ( ה ת ב ט א ב פ נ י ידיד נעורים ,א י ש ״ ה ע ו ב ד ה צ י ו נ י ״ :״ ד פ ק נ ו א ת כ ם י פ ה ! ״ . ג ם איידליץ נ ד פ ק י פ ה .ז מ ן ק צ ר ל א ח ר מ כ ן ,נ ע צ ר י ח ד ע ם א י ש א ש ר ב ח ס ו ת ו פעל ,מזכיר תהליך המפלגה חיסולה הקומוניסטית ושר וסילה האוצר, לוקה. האלים של התנועה הציונית ברומניה הלחץ ע ל התנועה הציונית בכלל ,ועל ת נ ו ע ת הנוער החלוצית בפרס ,הלך וגבר. קיבוצי־ הכשרה ומוסדות־גוער פורקו בכוח, באמתלאות ש ו מ ת ,כגון זו ש ה ש ל מ ו ג ו ת ז ק ו ק י ם ל ב י ת ב ו ג מ צ א ק י ב ו ץ ־ ה ה כ ש ר ה א ו ה מ ו ס ד המסוים .ה ח ל ו צ י ם פוגו מבלי לקבל לבתיהם ,ה ם דירה גקלמו חילופית. החלוצים מ ן ב ק י ב ו צ י ם .קיימים. הדבר הקיבוצים געשה מתוך שחוסלו ל א הגחה, גשלחו שהחלוצים ב ק י ב ו צ י ' ה ה כ ש ר ה י ז כ ו ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ל ע ל ו ת א ר צ ה .מ א ו ת ה ס י ב ה עצמו־ .ג ת ק ב ל ו ל ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה פ ע י ל י ם רבים .,ש ס ר ם ה ג י ע ה ש ע ת ם ל צ א ת .ל ה כ ש ר ה ,ה צ פ י פ ו ת בקיבוצי ה ה כ ש ר ה נ ע ש ת ה ל ב ל ת י נשוא. 195 ־־׳־••־־ ב י נ ת י י ם ה ו כ נ ה ע ל י י ת ם ׳ א ר צ ה של נרשמי הוועד .ה & ו כ נ ו ת .־ ה ד .ד י ת .ה ס כ י מ ה לעלייתם, מנהל למורת.רוחה של הציונית ההסתדרות מר ברומניה. שרגאי, זלמן מ ח ל ק ת ה ע ל י ה בירושלים ,ה ס ב י ר בסלפון ,ש ה ו א ל א יכול ל ס ר ב ל ע ל י י ת ם של יהודים א ר צ ה ,ו ל א ח ש ו ב מ י מ א ר ג ן אותם .ח ב ר י ם מ ה נ ה ג ו ת ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר , נ ת ב ק ש ו לעזור ,ב ה כ נ ת מ ס מ כ י ה ע ל י ה ב ש ב י ל עולי הוועד .ה ם ע ש ו א ת ע ב ו ד ת ם ) ב ד י ר ת ו ה פ ר ט י ת ש ל מ ש ה א ג מ י ( ב ע צ ב על ש ח ב ר י ה ם ,ה ח ל ו צ י ם ,ש ת נ א י ק י ו מ ם בלתי נעשו טרם גסבלים, לכך. זכו הצפיפות מלבד )שהיה בדיור גם גדול בימים כ ת י ק ו נ ם ( ס ב ל ו ה ה כ ש ר ו ת מ א ב ט ל ה .מ נ ה ל י ה ע ב ו ד ה ב מ פ ע ל י ם מ מ ש ל ת י י ם )וכמעט כולם נעשו ממשלתיים( קיבלו הוראות לפטר חלוצים ולא ל ק ב ל חדשים במקרים לעבודה. רבים מנהלי התנצלו, והסבירו העבודה עושים שהם זאת, כי נ כ פ ה ע ל י ה ם ה ד ב ר מ ג ב ו ה . • ,1948ה ו ד י ע ו נציגי ״השומר הצעיר״ ב י ש י ב ת .מ ר כ ז ״ ה ח ל ו ץ ״ , בסוף נובמבר ש ת ג ו ע ת ם ה ח ל י ט ה ל ע ז ו ב א ת ה מ ר כ ז ,כי הגיעה לידי מ ס ק נ ה ,ש ה א י נ ט ר ס ה ע ל י ו ן ב ש ע ה זו היא ל ש מ ו ר על ק י ו ם ת נ ו ע ת ם ,כי נ ל א ו ל ס ח ו ב א ת ה ת נ ו ע ו ת ה י מ נ י ו ת ע ל ג ב ם .היתד .ת ח ו ש ה ב ר ו ר ה כי שוב נ פ ר ס ה פ ר ו ס ה מ כ ו ב ד ת ל מ ד י מן .ה ״ ם ל מ י ״ הציוגי... ביגתיים גתקבלה ה ג ב ו ה י ם של בחלוגות ״המפלגה״ החלטה לגמרי, שוגה ש ב י ט ל ה א ת ת ק פ ו ש ל ה ה ס כ ם ע ל י ו ח ת ם בנו מאירוביץ׳ ,גציג ״ ה נ ו ע ר ש ל ה ו ו ע ד היהודי עם .״השומר הדמוקרטי״ למחרת הצעיר״. היום בריוני נשלחו הוועד ל ה ת ק י ף א ת מ ר כ ז י ה ת נ ו ע ו ת ו א ת מועדוניהם ,כ ו ל ל א ל ה ש ל ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ . . . ב־29 בנובמבר ,1948 ב מ ל א ת שנה .ל ה ח ל ט ת ו ה ק מ ת מ ד י נ ה יהודית ,הזמין ויבאו• יהודים נואמי רבים. עצרת על האו״ם החלוקה ״הוועד״ א ת .הציבור היהודי ל ע צ ר ת ־ ע ם . .ה ת כ נ ס ו הוועד בשצף תקפו קצף .את ישראל .ואת מדינת מגהיגיה ,ו ב ת ו כ ם א ת ה נ ש י א ווייצמן .ה ם טענו שהגיע הזמן ל ה ס י ר א ת ה מ ס ו ו ה מ ע ל • פ ג י הציוגים ע ס ק ה בלי )ביטוי ש כ י ח מ א ו ד בימים ההם ,כ א ש ר ה מ פ ל ג ה ה ר ף י ב ה ס ר ת ה מ ס ו ו ה מ ע ל א ו י ב י ה הרבים ,כ ו ל ל מ ע ל פ נ י א ל ה ש ה צ ל י ח ו ל ה ת ב ס ס בתוך ה מ ח נ ה ( ,ו ל ה צ י ג א ת ה ת נ ו ע ה הציונית ל ע י נ י ה צ י ב ו ר ה י ה ו ד י מערומיה, כתנועה וכנשק בורגנית־לאומנית, מורעל בשירות בכל.כיעור האימפריאליזם. ה נ ו א מ י ם ש א ל ו ש א ל ה ר י ט ו ר י ת :״הייתכן ש א נ ח נ ו היהודים ,נ ו ש א י מ ס ו ר ת ה ק ד מ ה , נ ס ב ו ל ב ק ר ב נ ו ת נ ו ע ה ל א ו מ נ י ת ,ו נ י ת ן לציונים ל ה ר ע י ל א ת א ו י ר ת ה א ח ו ה ו ש י ת ו ף ־ ה פ ע ו ל ה ה ק י י ם בין יהודים ל ש א ר הלאומים ,ת ו ש ב י ה ר י פ ו ב ל י ק ה ה ע מ מ י ת ה ר ו מ נ י ת ? כלום ייתכן ש ב ש ע ה שהרומנים פועלים לבער משורותיהם אלמנטים לאומניים וריאקציונריים ,א נ ח נ ו נ ס כ י ם ש ה צ י ו נ י ם יכשילו א ת ב נ י י ת ה ס ו צ י א ל י ז ם ב א ר צ נ ו ? ״ ••• ה ת ש ו ב ה ה י ת ה נ מ ר צ ת :ל א • נ י ת ן ! באי ה ע צ ר ת ה ח ל י ט ו ״ פ ה .א ח ד ״ ,ל ש י ם קץ .״ ל ה ש ת ו ל ל ו ת ה ל א ו מ נ י ת ״ ב ר ח ו ב ה י ה ד י .״ ק נ א י ה ק ד מ ה ״ ,מ ש ת ת פ י .ה ס מ י נ ר בהדרכתו של בנו -מאירוביץ )הסמינר נערר למועמדי העליה של ׳.׳הוועד׳׳, שעלייתם עמדה בשער( החליטו ל צ א ת לרחוב ולבער א ת קני הריאקציה הציונית. ה ח ו ל י ו ת ) .ש ה י ו :מ ו כ נ ו ת :מ ב ע ו ד יום( מוכנים לקראת ה ה ח ל ט ה .הצפויה(... הצטידו במקלות ובברזלים ויצאו לשכונה ) ג ם אלהל-היו היהודית ,י פ ר צ ו למועדונים ו ל מ ר כ ז י ה ת נ ו ע ה •הציונית ,ו ג ר ש ו מ ש ם א ת ה נ ו כ ח י ם : .ב מ ק ר ה ש ל ג ה ת ג ג ד ו ת ,עשו ש י מ ו ש ב א ל ו ת י ה ם ,ה ס י ר ו ו ה ש ח י ת ו א ת הקישוט ,כ ו ל ל י א ת ת מ ו נ ו ת י ה ם ש ל א ב ו ת 196 התנועה הציונית. ״העמדה הכבושה״ החלוץ, מרכז בכל ויצאו מועדון או להמשיך כבוש, בפעולה. השאירו באותו חוליה לילה לשמור על השתלטו על מרכז מ ר כ ז ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ב ר ח ו ב ר מ ו ס ) ש ם גם היה הארכיון הציוני(, מ ח ס ג י הג׳וינט של מ ר כ ז החלוץ ) ל א ר ח ו ק מ ג ש ר ה ס נ א ט ( ו כ מ ה מועדונים. ב־30 להוציא בנובמבר בבוקר, התברר הנעשה שאת ה ח ל ו צ י ם ניסו אין ל ה ש י ב . מ ל י הכובשים את מחסני הג?ינט .במחסנים אלה נמצאו כמויות ניכרות ש ל מ צ ר כ י מזון ,ב ג ד י ם וציוד ר ב ב ש ב י ל ק י ב ו צ י ־ ה ה כ ש ר ה ו מ ו ס ד ו ת ־ נ ו ע ר .ה ת פ ת ח א ל י ם בין שני ה מ ת נ ו ת ויד ה ח ל ו צ י ם היתה ע ל העליונה .ה פ ו ל ש י ם גורשו קרב פ נ י ם ,והם פ נ ו ב ת ל ו נ ה ל מ ש ט ר ה . בבושת מ פ ק ד ת ח נ ת ה מ ש ט ר ה ,ש ב ס מ כ ו ת ו נ מ צ א האזור ,ש מ ע א ת ט ע נ ו ת שני הצדדים א ת מ ע ש י ח ב ר י החלוץ .נציג ״הוועד״ ה ע י ר א ת ת ש ו מ ת ל ב ו של הקצין והצדיק ע ל ח ו מ ר ת ה מ ע ש ה וכי ל ט ו ב ת ו ה ו א מייעץ ל ו ל ה ת ק ש ר ל מ פ ק ד י ו ו ל ב ק ש הוראות. ה ק צ ץ היה ב מ ב ו כ ה .הוא חזר ל מ ש ר ד ו ו כ נ ר א ה ש ה ת ק ש ר ל מ פ ק ד י ו ו א מ נ ם ק י ב ל ה ה ו ר א ו ת ה ד ר ו ש ו ת ,חזר כ ע ב ו ר ז מ ן ־ מ ה את המשטרה מאחר את ולא המחסן, רצו ״עד להיות שיחלבנו מואשמים ל ר ש מ ח ב ר י החלוץ למסור הענינים״. בהתנגדות חברי החלוץ לשלטונות. לא ללי יכלו לסרב, המחסן ללי הועבר ה מ ש ט ר ה וזו מ ס ר ה א ו ת ו ב ח ז ר ה ל ל י א נ ש י הוועד .ה ד ב ר ה ב ה י ר ב צ ו ר ה ה ב ר ו ר ה ביותר, כי מ ה שעשו מיותר לציין ,ש ה מ ח ס ן הזה היה חיוני בהסכמתם החוליגנים — נ ע ש ה השלטונות. המלאה של בו טמון מ א ל ל ת ג ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת .כי היה הסיכוי ה א ח ר ו ן ל ה ח ז י ק מ ע מ ד ב ת נ א י ם ה ג ת ו נ י ם . הוחלט על אפוא להתבצר מ ה ש נ ו ת ר עדיין שעל נשארו ולשמור ב ל י התנועות .חברים שמרו על הקנים ל ח ל ו צ י ם ישנו ובמועדונים בקיבוצי־הכשרה ע ם מ ק ל ו ת מ ת ח ת ל כ ר כ ש ד ל ת ה כ נ י ס ה מ ח ו ז ק ת מ ב פ נ י ם ב ר ה י ס י ם שונים. נסיון נ ו ס ף ואחרון ל ת פ ו ס ב כ ו ח מ ו ע ח נ י ם ש ל נ ו ,נ ע ש ה ל מ ח ר ת היום ,ה־1 ,1948ב ש ע ו ת א ח ר הצהרים .ק ב ו צ ת ח ו ל י ג נ י ם של ״הוועד״ פ ר צ ה לקן בדצמבר ״בני־עקיבא״ התנגדו של קולונל אוררו, בלב השכונה ברחוב לגירושם ממועדונם. במרחק כמה בתים, חללית. ברחוב חברי אוררו ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ה ח ב ר י ם שהיו ב פ ע י ל ו ת ר ג י ל ה ,ה צ ט ר פ ו בני־עקיבא שכן הקן ,16 מ ל לבני־עקיבא, א ש ר היו מ ע ט י ם י ו ת ר מ ב ת י נ ה מ ס פ ר י ת .ג ם ק נ י ש א ר ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ש ב ס ב י ב ה , ל ע ז ר ת ה מ ו ת ק פ י ם .גם ״ ה ו ח ל ״ ה ח י ש ת ג ב ו ר ת . מלרו ק ר ב של ממש. התפתח ת ו ש ב י ה ש כ ו נ ה ח ל ל י ת ,שזעמו נ ג ד ה ש י ט ה ה א ל י מ ה ב ה נ ק ט ״הוועד״ ,ה ת ע ר ב ו גם הם. התאספו ברור ברחבה אלפי שיד המצב, שממנה יחלים הציונים על מתפצלים זועמים. הרחובות התחבורה העליונה וכי אוררו, הציבורית נסיונו נכשל לפיו החליטו ה י ה ל י ם להקיא מתוכם את תגובת האוכלוסל הרומנית השתקפה דלשט ומירטשה )חשמליות( ״הוועד״ של ולה, נעצרה. הל להציג את ״ נ ג ע הציונות״. היטב בדבריו של קולונל רומני, ש נ ק ל ע ל מ ק ו ם ה ת ק ר י ת ו נ ד ה ם מ ה מ ת ר ח ש .ה ק ו ל ו נ ל גיגש ל ב ת ק ב ש ל מ ה פ ר צ ה ההתכתשות. לעיר ושתקנו. ה ס ת כ ל האיש בקן לניצבים רוששו במקום: בני־עקיבא, ״ ה ת ב ו נ נ ו נא, בחלונות המנופצים, אזרחים יקרים ׳ א ת א ר צ נ ו ו ל א ה ג ב נ ו ,גירשו את החרימו ה מ ל ך ואיש באח ההרוסה א ת אחוזותינו ל א פ צ ה פיו 197 ל מ ח ו ת - ,הלאימו א ת ה ת ע ש י ה ו נ כ נ ע נ ו ,ו כ א ש ר רצו ל ק ח ת .מידי ,היהודים חדרון עלוב ,ת ר א ו איזו צ ע ק ה ה ם מקימים.״ איזה ־ - . ' . . ב ה ש פ ע ת ן ש ל ת ג ו ב ו ת מ ס ו ג זה ,ה ח ל י ט ו ה ש ל ט ו נ ו ת ל נ ק ו ט ב א מ צ ע י ם מ ה י ר י ם להרגעת כמה ה מ צ ב .ק ו ד ם כ ל ג ש ל ח ו כ ו ח ו ת מ ש ט ר ה גדולים ל פ ז ר א ת המתקהלים. מ ח ב ר י ג ו ש ה ש ת ת פ ו ב ת ג ר ה ,נ ע צ ר ו .ה ם זכו ל י ח ס גוקשה ,ל ס ט י ר ו ת ל ח י , א ב ל שוחררו .ש ל י ח י ם מ ט ע ם מ ר כ ז ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת )העבודה( ע ב ר ו מ ק י ב ו ץ הכשרה הכשרה לקיבוץ והודיעו מרגיע, בטון שאין לחלוצים לחשוש, סיבה כי איש ל א יתקיפם ,והוסיפו ,כ י ב ק ר ו ב י ח ל י ט ו מ ו ס ד ו ת ה מ פ ל ג ה ב נ ו ש א ה צ י ו נ ו ת . הראשון ש ל בלילה ואחריהם ה מ ב צ ע ג ע צ ר ו כ מ ה שליחים א ר ץ ־ י ש ר א ל י י ם נ ע צ ר ו גם נוספים .ב ס ך ־ ה כ ל נ ע צ ר ו 7ש ל י ח י ם :ד ו ד חיימוביץ׳ ז״ל ו י ב ל ״ א ש י נ י ה ס ק ל י א ר מגורדוניה ,דודי ה ר ש ק ו ב י ץ ׳ ,א ד ם רבינוביץ׳ ואריה אילן מ ה ש ו ה ״ צ ,ישי שטויסל מ ד ר ו ר ה ב ו נ י ם ־ מ פ א ״ י ,ו י צ ח ק ט ס ל ר מ ד ר ו ר ה ב ו נ י ם של א ח ד ו ת ה ע ב ו ד ה . השליחים הוחזקו ב מ ע צ ר 125ימים .ה ם ש ו ח ר ר ו ב א פ ר י ל הגירוש ס י פ ר ו ל ח ב ר י ה ם לפני בדצמבר 1948 1949ו ג ו ר ש ו ל י ש ר א ל . ש ה י ח ס כ ל פ י ה ם היה גוקשה. פ ו ר ס מ ה ה ח ל ט ת ״ ה ו ו ע ד ה מ ר כ ז י של מ פ ל ג ת ה ע ב ו ד ה ה ר ו מ נ י ת ״ על הציוגות .ב ט א ו ן ה מ פ ל ג ה ״ ס ק י נ ט י א ה ״ ו כ ל ש א ר ה ע ת ו נ י ם פ ר ס מ ו א ת ה ה ח ל ט ה ב כ ו ת ר ת ל ר ו ח ב כ ל ה ע מ ו ד ה ר א ש ו ן ש ל העתון .היה ברור ש ה ח ל ט ה ז א ת פ י ר ו ש ה הקץ ל ח נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב ר ו מ נ י ה .ת ק ו ת האופטימיסטים ,כי ל א ח ר ש ה ו ב ר ר ל מ פ ל ג ה מ ה כוחה ש ל ה ת נ ו ע ה ו ע ד כ מ ה ה י א מ ו ש ר ש ת ב ק ר ב המוני היהודים ,היא ת ת פ ש ר עם ה מ ש ך ק י ו מ ה ו י נ ק ט ו א מ צ ע י ם נ ג ד ״הוועד״ ,שהקדיח א ת ת ב ש י ל ו — ת ק ו ה זו של כבלתי הוכחה ההסתדרות מבוססת. הציונית בסוף לדון חודש בנושא, דצמבר והחליט התכנס שבתנאים הוועד הפועל הארצי אין ברירה הקיימים א ל א ל ה פ ס י ק א ת ה פ ע י ל ו ת .ה ו ק מ ה ו ע ד ת חיסול ,שאמורה היתה ל ט פ ל ב ר כ ו ש , ובבעיות אחרות שיתעוררו. בפקידים התנועות החלוציות החליטו להיכנע ל ה ח ל ט ת ההסתדרות הציונית שנשאה ב א ח ר י ו ת גם ל פ ע י ל ו ת ן ,ו ל ה ש ה ו ת א ת ה פ ע י ל ו ת בקנים ,אך ל א ב ק י ב ו צ י ה כ ש ר ה . הנוער טען ש ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה ה ם מ ק ו ם מ ג ו ר י החלוצים ,ואין ל ה ם ב י ת א ח ר מ ל ב ד ו ; אי ל ז א ת ע ל י ה ם ל ה י ש א ר ל ג ו ר ב ב ת י ה ם ע ד אשר יורשה ל ה ם ל ע ל ו ת א ר צ ה . המצב ב ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה נ ע ש ה ק ש ה מאוד .ל פ י ה ח ל ט ת הוועד ה מ ר כ ז י ש ל המפלגה ,ח ו ס ל ה ג ם פ ע י ל ו ת ה ג ׳ ו י נ ט ב ר ו מ נ י ה ,כ ״ ס ו כ נ ת האימפריאליזם״ .ה ח ל ו צ י ם נשארו ב ל י ע ז ר ת הג׳ויגט, עבודה ל א קיבלו ,המזון אזל, הצפיפות גדלה, כי נ מ ש ך ח י ס ו ל ם ש ל ק י ב ו צ י ה כ ש ר ה ב ע ר י שדה .מ ו ס ד הילדים ש ל ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ע״ש א ב א ב ר ד י צ ׳ ב ב ו ו ט ר ה ־ ד ו ר נ ה ח ו ס ל ב א כ ז ר י ו ת כזו ש ר ק ק ל ג ס י ה י ט ל ר ע ש ו ז א ת בצורה יותר מ כ א י ב ה .ה י ל ד י ם פ ש ו ט נ ז ר ק ו מ ב י ת ם .ניתן ל כ ל א ח ד כ ר ט י ס נסיעה ב ר כ ב ת ,ב ל י כ ל צידה ל ד ר ך ארוכה ,ש א ר כ ה ב מ ק ר י ם מ ס ו י מ י ם 24ש ע ו ת . ל מ צ ו ק ה ה פ י ס י ת נ ו ס פ ה ג ם מ צ ו ק ה נ פ ש י ת .ב נ ו מאירוביץ׳ היה מזמין ע צ מ ו להרצות ב א ז נ י ה ח ל ו צ י ם ב ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה .ה ח ל ו צ י ם ק י ב ל ו ה ו ב ח ר י ק ת שיניים. איש ל א .העז ל ה ר ח י ק ו מ פ ח ד ה ת ג מ ו ל הקשה .החלוצים חיו ב ת ח ו ש ה של .י ה ו ד י ימי הביניים ,א ש ר נ א ל צ ו ל ה ק ש י ב ב ש ב ת ו ת ל ד ר ש ו ת י ו של מ ו מ ר ש נ ש ל ח ל ה ש מ ת את א מ ו נ ת ם .ב נ ו מאירוביץ׳ ו ש א ר מ נ ה י ג י .״הוועד״ כגון .ב ד ק ו פ ל ד מ ן ו ב מ י ו ח ד ליבוביץ׳־שרבן ,ציוני ל ש ע ב ר ,ד ו ב ר ע ב ר י ת ,היו ל א נ ש י ם השנואים ב י ו ת ר ב ר ח ו ב 198 היהודי .ה כ ל ר א ו ב״וועד״ מ ה ד ו ר ה ח ד ש ה של ה ״ י ב ס ק צ י ה ״ הידועה ל ש מ צ ה . לקיבוצי ההכשרה בא הקץ במפתיע. ,1949ל א ח ר שציר ישראל בפברואר ל ר ו מ נ י ה ,הצייר מ מ ו צ א רומני ,ר א ו ב ן ר א ו ב ן ז״ל ,מ ס ר א ת כ ת ב ה א מ נ ת ו . ,פ ש ט ה ש מ ו ע ה בעיר ,ש צ י ר ו ת י ש ר א ל מ ק ב ל ת ״ ב ק ש ו ת לעליה״ .המוני יהודים ,מ כ ל ח ל ק י העיר ,מיהרו ל ר ח ו ב ד ״ ר ב ו ר ג ל י ה ,5מ ע ו ן צ י ר ו ת ישראל ,להגיש א ת ב ק ש ו ת י ה ם . המבצע ממדים קיבל של המונית. בהלה אלפים על צבאו הברזל שער של ה צ י ר ו ת ש ג ס ג ר מ ב פ ג י ם ו ד ר ך ס ו ר ג י ה ש ע ר זרקו פ נ י מ ה א ת בקשותיהם .הידיעה לה עשתה מזוודות כנפיים גם והגיעה מ ל א ו ת ע ם ב ק ש ו ת של לערי שליחים השדה. בהולים יצאו ובידיהם ת ו ש ב י העיירות .היתד .ז א ת ה פ ג נ ה ס פ ו נ ט נ י ת , ש ה ש ת ת פ ו ב ה ר ב ב ו ת ,ש כ מ ו ה ט ר ם נ ר א ת ה ב ב ו ק ר ש ט .ה ד ב ר הוכיח ב ל י צל של ס פ ק ,מ ה ר ב ה ה כ מ י ה ה ל ע ל י ה ב ק ר ב ה מ ו נ י היהודים. ראשי מהם ה מ ש ט ר ה ג י ב ו בזעם .ר א ש י ה ת נ ו ע ה הוזמנו ל מ ש ר ד הפנים .ש ל ו ש ה )משה ב נ ב נ י ס ט י ,ד ״ ר ק ו ר נ ל י נ ק ו ז״ל ו י ב ל ״ א זין כהן( נ ת ק ב ל ו ע״י שר הפנים טיאוהרי המשטרה גייאורג׳םקו. החשאית. האחרים אלה ואלה הוזהרו גתקבלו שעל ע״י אף סגנו ז׳יאנו, לחסל ההחלטה הממונה את על פעילות ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ,היא מ מ ש י כ ה ל פ ע ו ל ב ק י ב ו צ י ־ ה ה כ ש ר ה .הם נ ת ב ק ש ו ל ה פ ע י ל את ה ש פ ע ת ם ע ל ־ מ נ ת ל ה ב י א ל ח י ס ו ל ה ק י ב ו צ י ם הללו ,ש א ם ל א כן ה ם י ח ו ס ל ו ב צ ו ר ה ש ל א ת נ ע ם להם. מישו להם לביתו ראשי על ד ב ר י השר ,שבין ה ש א ר ג ם א מ ר לו ,כי אין ל ה ם כ ל סיכוי ל ע ל ו ת ארצה כל ב נ ב נ י ס ס י הזמין את תנועות הנוער החלוציות, מסר כל עוד המגהיגים הם נמצאים הציוניים, בקיבוצי שהחלוצים ההכשרה. יתפזרו. בנבגיםטי בהתחשב דרש במצב בשמו, הקיים, ובשם בצפיפות ה ב ל ת י נ ס ב ל ת ב ה חיו ז ה חדשים ,ב מ ת ח ה ר ב ו ב מ ל א י ה א ט ר י ו ת ) מ ז ו נ ם ב ח ד ש י ם ה א ח ר ו נ י ם ( ש ה ל ך ואזל ,ר א ו ב ה צ ע ת ב נ ב נ י ס ט י מ ו צ א ש ל כ ב ו ד ל מ צ ו ק ת ם ,ו ק י ב ל ו ע ל י ה ם א ת הדין. ב ר א ש י ת מרץ הבית, ,1949פוזרו ק י ב ו צ י ־ ה ה כ ש ר ה .ה ח ב ר י ם חילקו ב י נ י ה ם א ת כ ל י כ ל י ה מ י ס ה ו מ ל א י המזון שעוד נ ש א ר ויצאו לחפש לעצמם ק ו ר ת גג ו א מ צ ע י קיום .ה מ ג ו ר י ם ו ה ר ה י ט י ם נ מ ס ר ו ל נ צ י ג י ״הוועד״ .ה ח ל ו צ י ם ע ז ב ו ) כ ח מ ש ת אלפים ,ש ל כ ל ת נ ו ע ו ת הנוער( ו ש ב ו ע ה ע ל ש פ ת ו ת י ה ם :״ ל א לוותר ,ל ח פ ש ד ר כ י ם לעלות ארצה!״ נ ד מ ה לי ,כ י כ ו ל ם — או כ מ ע ט כ ו ל ם — קיימו א ת ש ב ו ע ת ם ,מ י ב מ ו ק ד ם ומי ב מ א ו ח ר .ב ד ב ב ד ע ם ק י ב ו צ י ־ ה ה כ ש ר ה ,פ ו ז ר ג ם ב י ת ה ס פ ר ה ח ק ל א י ״ ק ו ל ט ו ר ה ״ על ש ב ע מ א ו ת תלמידיו. העליה ל א מיבהח ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ג ע ל מ ה מן ה ז י ר ה ב ה ש א י ר ה ח ל ל ריק .ג ע ל מ ו הארגוגים, המועדונים ,ע ל פ ע י ל ו ת ם ה י ה ו ד י ת ־ צ י ו נ י ת ה ש ו ק ק ת .נ ע ל מ ה הציפיה ל מ ק ו ם ב ט ו ח ב״תור ל ע ל י ה ״ הקרוב ,א ך מ ה ר מ א ו ד נ ת ב ר ר ,כי ל א נ ע ל מ ה ה ש א י פ ה ל ע ל ו ת א ר צ ה :ו ה י א נ ש א ר ה נ ט ו ע ה ב ל ב ב ו ת .ז ר ע ה ש א י פ ה ל ע ל ו ת ארצה ,ש נ ט מ ן ב כ ל ל ב I שרשים יהודי, הכה שחוסל בכוח הזרוע. אשר הוכיחו עצמם כעמידים וחזקים ׳ י ו ת ר מן הארגון 199 ה ח ב ר י ם המשיכו להיפגש .אישי ה צ מ ר ת ה צ י ו נ י ת ש ע מ ד ו ב ר א ש י ה א ר ג ו נ י ם , ה מ ש י כ ו להיוועד .ב כ ל יום ר א ש ו ן ל פ נ י ה צ ה ר י ם ,נ פ ג ש ו מ נ ה י ג י ם צ י ו נ י ם ב ב י ת ו ש ל ד׳׳ר ק ו ר נ ל י נ ק ו )הוא .היה יו״ר ״ ר י נ ש ס ר י ה ״ ,ו א ש ת ו — ב ה נ ה ג ה ה א ר צ י ת של -א י ח ו ד ־ מ פ א ״ י ( . תנועות אלה מנהיגים ראו כוועד עצמם עליון ,מכוון. גם צמרת ה נ ו ע ר המשיכו ל ה י פ ג ש ו ג ם ל ח פ ש ד ר כ י ם ל ע ז ו ר ל ח ב ר י ה ם ו ל ת ו ר א ח ר עליה. אפשרויות קשרי דו״חות ה ת א ר עם מרכזי התנועות בישראל נמשכו .החברים המשיכו לשלוח ע ל מ צ ב ח ב ר י ה ם .על תקוותיהם ועל ה מ ש ך ר צ ו נ ם ל ע ל ו ת ,ו ה ם ציפו ל ה צ ל ת ם ב ע ז ר ת שני ג ו ר מ י ם :צ י ר ו ת י ש ר א ל ב ב ו ק ר ש ט ומרכזי :ה ת נ ו ע ו ת ב י ש ר א ל . הרעיון הכללי ,ש ב א לידי ביטוי ב מ כ ת ב י ם א ל ה היה ,ש א ם כי אין ע ו ד ת נ ו ע ה מ א ו ר ג נ ת ו פ ע י ל ה ,הרי ש א ל פ י ה ח ב ר י ם נ ש א ר ו נ א מ נ י ם ל ר ע י ו ן הציוני ו ל ת נ ו ע ת ם ב א ר ץ וכי ה ם שואפים ל ע ל י ה . גגד ההסתה החריפה הציונות מאוד והפכה • למבצע ממש, ואף־על־פי־כן נ מ ס ר מ פ ה ־ ל א ו ז ן ,ש ה ע ל י ה ע ו מ ד ת ל ה ת ח ד ש .יודעי ד ב ר ידעו ל ס פ ר על ה ד פ ס ת א ר ב ע י ם א ל ף ת ע ו ד ו ת ־ ג ם י ע ה ל י ש ר א ל ) ה ע ו ל י ם ל א צוידו בדרכון ,א ל א ב ״ ת ע ו ד ת נסיעה,׳' ל ל א אותה ז כ ו ת חזרה״(. התעודות מהדפסת הסיקו שהעליה עומדת בשער. מ ס ק נ ה ה ו ס ק ה גם מן ה מ ס ע נ ג ד ה ע ל י ה ,ש נ ע ר כ ה ב כ ל המדינה .יהודים פקחים ט ע נ ו :״לא יוצאים ל מ ל ח מ ה גגד מ ש ה ו שאינו קיים .אם מ נ ה ל י ם מ ס ע נ ג ד עליה ,ס י מ ן ש ב ק ר ו ב ת ה י ה עליה״. בקת שעבר ,1949נ ע ש ו כ מ ה נ ס י ו נ ו ת ש ל ה ע פ ל ה .ל ט ר נ ס פ ו ר ס ש ל עולי צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה , רומניה, דרך הסתננו כמה זוגות חברים. להם הוכנו מסמכי נסיעה ב צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה .הזוגות חיכו ב ת ח נ ו ת ר כ ב ת ש ו נ ו ת ,ק ב ו צ ת עולי צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה היתד, יורדת ל ש ת ו ת מים, וליד המים ברז היו מתערבבים אלה באלה ויחד חורו ל ר כ ב ת .ל א ל כ ו ל ם ש י ח ק המזל .היו כ א ל ה ש ל א הצליחו ל ע ל ו ת ל ר כ ב ת הציכים. הדבר ע ל ה ב כ ס ף ר ב .א ס א שור ז״ל ,א י ש לדיפלומס, ק י ב ת מסדה ,שליח ל ש ע ב ר ,ש ה י ה א מ ר לי ש מ כ ל ה ב ח י נ ו ת היה זול י ו ת ר ל ה ע ב י ר א ת ר כ ב ת ה ע ו ל י ם דרד םריאסם. • מ י ש ו רוזנקרנץ׳ ,ח ל ת ,ו ב ע ב ר פ ע י ל ״ ה ע ו ב ד הציוני״ ב ב ר א י ל ה ,מ צ א ק ש ר עם בעל חברים סירה, ש ע ב ד על הדנובה. הוא פעמיים העביר טרנספורסישל כמה ש ה פ ל י ג ו ב מ ח ב ו א ש ב ת ח ת י ת ה ס י ר ה .ה ם הגיעו ל י ו ג ו ס ל ב י ה והיה ׳ צ ו ר ך ב מ א מ צ י ם ר ב י ם כ ד י ל ש ח ר ר ם מ י ד י ש ל ט ו נ ו ת יוגוסלביה .א נ ש י ה צ י ר ו ת ל א ש ש ו ל ח ז ו ר ע ל נ ס י ו נ ו ת אלה .ב א ב י ב 1950נ ע ש ה נסיון ל ה ו צ י א ע ש ר ה חלוצים ב ס י ר ה שעבדה על הסתפק ב ע ש ר ת א ל פ י ם ה ד ו ל ר ש ע מ ד ל ק ב ל ת מ ו ר ת ה ע ב ר ת החלוצים ,א ל א ס ח ר גם ספקי הדנובה .הנסיון נ כ ש ל ב ג ר ב י ניילון ש ה ו ב א ו בגלל ב א ו ת ה סירה. הגרביים ,מ צ א ה א ת ה ח ב ר י ם )מכל מקרה חסר המשטרה ערך: הכלכלית, בעל הסירה בחיפושיה ת נ ו ע ו ת הנוער( .ל מ ז ל ם ,חשדה שלא אחרי בהם ה מ ש ס ר ה כ י באו ל ק נ ו ת ג ר ב י י ם .י .נסיון אחרון נ ע ש ה החשאית, בקת ,1951 א ל א שזו ה י ת ה פ ר ו ב ו ק צ י ה של ה מ ש ם ר ה ש נ י ס ת ה ל ה פ י ל ב פ ח א ת ה י ו צ א י ם ל ד ר ך ו ל ת פ ו ס א ו ת ם ב ש ע ת מעשה; מ א ח ר ו ה פ ר ו ב ו ק צ י ה נכשלה ,ח י פ ש ו א מ ת ל ה א ח ר ת ו ה ק ב ו צ ה כ ו ל ה נ ע צ ר ה ח ד ש י ם מ ס פ ר ל א ח ר מכן. 200 ד א ג ו ת ה ק י ו ם אילצו יהודים ר ב י ם ל ה ש ת ל ב ב ע ב ו ד ה .מ צ י א ת ע ב ו ד ה ב ש ב י ל חלוצים ל ש ע ב ר ה י ת ה ק ש ה כ ק ר י ע ת ים סוף .ע ו ד יותר ק ש ה היה ה ד ב ר ל צ י ו נ י ם מעבר ידועים. נמצאו למתרס יהודים יד שהושיטו צרה, בעת שנמצאו כפי גם א ח ר י ם ש ה ת ג ה ג ו ב צ ו ר ה מ ח פ י ר ה .א ל ה וגם א ל ה הגיעו ב ס ו פ ו ש ל ה ת ה ל י ך לישראל. בסוף לעזוב שנת את ,1949ה ח ל ו מ ג י ע ו ת ת ש ו ב ו ת ח י ו ב י ו ת ל א נ ש י ם ולעלות רומניה בכך ארצה. לא עסקו ש ב ק ש ו אישור ההסתדרות הציונית ״הוועד היהודי ה ד מ ו ק ר ט י ״ ,א ל א מ ח ל ק ה מ י ו ח ד ת ב מ ש ר ד ה פ נ י ם . ולא ה ת ה ל י ך היה ארוך ו מ ס ו ב ך .ב ת ח י ל ה ק י ב ל ו אישורי ע ל י ה ר ק ישישים וישישות .ה ח ל מ ר א ש י ת ה ת ח י ל ו מ ג י ע י ם אישורי שנת ,1950 נודע, שהעגין גידון למסקנה, כי להשתלב במרקם ואמנם במוסדות מ א ח ר ומצויים עליה הבכירים ברומניה החדש, הסוציאלי גם של אלפי מוטב לאנשים ״המפלגה״, יהודים אפוא צעירים. לאחר מעשה והדרג המוסמך הגיע הצליחו שלא להם לאפשר ולא להגר יצליחו לישראל. ב ת ח י ל ה א ו ש ר ה י צ י א ת ם של אלה ש ל א ה ש ת ל ב ו ב ע ב ו ד ה י צ ר נ י ת . ה ח ל ש ט פ ו ן ש ל ״אישורי נ ס י ע ה ל י ש ר א ל — ב ל י ח ז ר ה ״ .ידי פ ק ד י ה צ י ר ו ת הישראלית שעסקו בבוקרשט מלאות היו חברי עבודה. בייחוד תנועות־הנוער, אלה ב ע ב ר ב ע ל י ה ,ה צ ט ר פ ו ל ע ב ו ד ה בצירות ,ת ח י ל ה כ מ ת נ ד ב י ם ו ל א ח ר מ כ ן כפקידים. לסדר בהיותם ה ם עשו ז א ת כ ד י ל ע ז ו ר ל ח ב ר י ה ם העולים ,כי בפנים יכלו ל ח ב ר ת ו ר ה פ ל ג ה ק ר ו ב יותר .איש ל א ידע מ ה י ל ד יום ו ח ש ש ו ש מ א ת י ל ק ח מ ה ם ה ת ע ו ד ה היקרה. ב כ ל יום ר ב י ע י היה יוצא ט ר נ ס פ ו ר ט ש ב ו ע י של עולים .ה ם נ ס ע ו ל ק ו נ ס ט ג צ ה ומשם היו הפליגו יוצאים הועתק באניה מתחנת ״טרנסילבניה״. בתחילה היה המרכזית ״צפון״, אך הרכבת מספר ככל העולים שגדל מועט מספר ואז העולים, מ ק ו ם היציאה ל ת ח נ ת ״ פ י ל א ר ט ־ ד ר ו ם ״ .ב ה ת ח ל ה היו י ו צ א י ם מן ה ת ח נ ה ממש. מ ש ר ב ו העולים ,ר צ ו ל ה צ נ י ע א ת ״ ה מ ר א ה ״ מ ע י נ א ־ ב י ש א ו מ ק ו ם ה י צ י א ה הועתק ל מ ם ע ף צדדי ,מחוץ ל ת ח נ ה ,ר ח ו ק מעין הצופים ,כ א י ל ו היה זה מ ח ז ה מ ב י ש ש ה ת ב י י ש ו ל ה צ י ג ו ב פ נ י ע ם ועדה .מ ס פ ר העולים ה ל ך ו ר ב .מ כ א ל ף ו ח מ ש הגיעו מאות, הידידה בשיא לכדי במספר העולים. אלפיים ומאתיים וכך נמשך זה בכל עד טרגספורט. .1952 לשגת כך התחילה לכאלפיים היוצאים אחר ה צ ט ר פ ו ע ו ד כ ע ש ר ת א ל פ י ם מלווים .היה זה מ ח ז ה מ ר נ י ן ל ב ל ר א ו ת א ת ה מ פ ג ש השבועי הזה ,א ת ה ה ת ל ה ב ו ת ה ע צ ו מ ה שבשיאה ,כ א ש ר זזה ה ר כ ב ת ,ג ב ל ה ב ט י ר ו ף ממש .יהודים ר ב י ם היו ב א י ם ל ח ז ו ת ב נ ע ש ה . בד ב ב ד עם העליה השבועית ,נמשך מסע חסר פשרות ״מלבי־אש ה צ י ו נ ו ת ,ה מ פ ת י ם יהודים ל צ א ת ל ה ר פ ת ק ה נגד ה ע ל י ה וגגד מ ס ו כ נ ת .״ ע ת ו ן ״הוועד״ א ח ד ו ת ירק א ש ו ג פ ר י ת .פ ו ר ס מ ו מ כ ת ב י ם מ ע ו ל י ם ב י ש ר א ל כ ד י ל ה ר ת י ע א ח ר י ם מללכת בדרכם. שבשכוגות העתקי היהודיות. המכתבים אחד הללו העולים כתב היו מופיעים לקרוביו: בעתוגי ״הייתי קיר מטיב ברחובות לעשות, לו ש ב ר ת י ר ג ל ב ל כ ת י ל ה ג י ש ב ק ש ה לעליה.״ א ח ר כ ת ב :״ מ ו כ ן אני ל ה ת א ב ד ,ל צ ע ר י ה כ ל ש ו מ ם מ ס ב י ב ,אין א פ י ל ו עץ ש א ו כ ל ל ת ל ו ת ע צ מ י עליו״ .ב מ פ ע ל י ם ש ב ה ם עבדו יהודים ר ב י ם ,היו מ כ נ ס י ם אסיפות ותעמלגים של הממשלה, בדרך־ כלל יהודים ,היו ב א י ם ל ה ס ב י ר ,מ ד ו ע אסור ל ע ל ו ת ל י ש ר א ל .ה ח ל מ ת ק ו פ ה מ ס ו י מ ת 201 ה ע ר י מ ו מ כ ש ו ל גוסף ו ת ב ע ו .מ מ ב ק ש • א ש ר ת ה ע ל י ה ל ה צ י ג .אישור .מ ט ע ם ה מ פ ע ל ש ב ו ע ב ד ,ש ה מ פ ע ל אינו מ ת נ ג ד ל נ ס י ע ת ו ) .כל זאת ,מ ש ו ם ש ל צ ו ר ך ע ל י ה ה ת ח י ל ו ״ ע ו ר ק י ם ״ ג ם פ ע י ל י מ פ ל ג ה חשובים( .ב ק ש ת ה א י ש ו ר ה ר ת י ע ה ר ב י ם ,כי ה ד ב ר היה ב ת ו צ א ו ת ב ל ת י נ ע י מ ו ת :ה ו ר ד ה ב ד ר ג ה מ מ נ ה ל ל פ ו ע ל פ ש ו ט או פיטורין, קשור א ם ה י ה מ ד ו ב ר ב ע ו ב ד ב ש ט ח ה ״ ס ו פ ר ס ט ר ו ק ט ו ר ה ״ ) כ פ י ש ז ה ג ק ר א ב ע ג ה הקומו־ כ ל ו מ ר ע ס ק נ ו ת ,מ פ ל ג ה ,איגוד מקצועי ,מ ד ע ,א ו נ י ב ר ס י ט ה וכוי. ניסטית( ואף־על־פי־כן שחולקו.רק שלם במלוא התורים ב י מ י ם מסוימים ,ה ל כ ו ו נ ת א ר כ ו .מ ש פ ח ו ת מ ש פ ח ו ת היו מ ח כ ו ת ל י ל ה בקור של לעבודתם, נמשכה העלית עוזה. לקבלת טפסי־עליה, א פ ס מ ע ל ו ת ,כדי ל ז כ ו ת ל מ ח ר ת היום, הפקידים כאשר יבואו ב ט ו פ ס ה מ י ו ח ל .ה ת ו ר היה מ ת א ר ך ל ק י ל ו מ ט ר י ם ,ו א נ ש י ם היו מ ב י א י ם ע מ ה ם כ ס א ו ת ואף מזרונים. אותה .עת כל ב־1950 לקרות. מנהיגי חיו ביולי ב־11 הציונים בלילה, לשעבר נעצרו מתמיד בפחד מנהיגים שנים־עשר העשוי מפני ציוניים מן ה ש ו ר ה ה ר א ש ו נ ה ,ביגיהם ג ם מ ש ה ב נ ב נ י ס ט י ,ו ד ״ ר ש מ ו א ל )סמי( י ק ר ק נ ר ,ח ב ר ״העובד ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ,ו ע מ ם עוד הציוני״ א ש ר ש י מ ש כיו״ר אחרון ש ל אחדים. היו לא הציונים אלה הראשונים עוד שנעצרו. 1949 בקת זולטן נעצרו ה י ר ש ז״ל ,מ ״ ד ר ו ר ־ ה ב ו נ י ם ״ ו י ב ל ״ א אנג׳ל ד א ס ק ל ו ,ל ש ע ב ר ציר פ ר ל מ נ ט ,מ מ נ ה י ג י בספטמבר מפ״ם. 1950 1949נ ע ל מ ה ג׳יטה לייבוביץ מ ״ ד ר ו ר ־ ה ב ו נ י ם ״ .ב א פ ר י ל נעלם א ב י ר מ ר ק מ ״ ה ש ו מ ר הצעיר״ ,פ ק י ד ב צ י ר ו ת י ש ר א ל .ג ם מ מ נ ו ל א הגיע סימן ש ה י ה מיודד ע ם נתן מרק, חיים כ ל ש ה ו ל מ ר ו ת שאביו ,ה ס ו פ ר ו ה מ ו ר ה ר מ י מ ע ל ה בשלטון ,ה ש ת ד ל מ א ו ד להיוודע מ ה ע ל ה ב ג ו ר ל בנו .ה ת ש ו ב ה ש ק י ב ל היתד, זהה של לתשובתם חשובים אישים במפלגה, פנו בדרך כלל, יחדיו ה ק ר ו ב י ם ו ב י ק ש ו א ת ע ז ר ת ם :״ א ח ד מ ה ש נ י י ם — א מ ר ו ה ם — או שאיגו אליהם א ש ם ואז ל א י ק ר ה ל ו כ ל רע ,או שהוא א ש ם ואז אין ב ד ע ת י ל ה ת ע ר ב .״ ה א מ ת היא ש פ ח ד ו פ ח ד ־ מ ו ו ת ל א ר ק ל ה ת ע ר ב ,א ל א ש ת ם ו ש ל ו ם ל א יזוהו כ מ י שיש ל ה ם עם קשרים האתמול, ״אויבי־ העם״. בתקופה קורטוב של אומץ־לב. אף במאי ההיא הוכיחו לא חברי מהפכני המפלגה, 1950ג ע צ ר פ ס ח ש כ ט ר ־ ג נ י מ נ צ י ב ו ת ב י ת ״ ר ו א ח ר י ו ח ב ר י ם נוספים. בסוף השנה נרמז תקוה, כי ג ם ע ל י י ת ם ת א ו ש ר .ה ת ק ו ה נ ת א מ ת ה .ש נ י מ ג ה י ג י ם ציוניים מרכזיים וותיקים ל א נ ש י ם מן ה צ מ ר ת הציונית כגון עו״ד טולי ר ו ז נ ט ל ועו״ד י ע ק ב לשעבר, לביא עלו מ ח ו ג י הצירות ,שיש ארצה. בא אחר כך גם ת ו ר ו ש ל י א נ ק ו מ נ ד ל ו ב י ץ ׳ ־ מ ר ו ם ,מ מ נ ה י ג י ״ ר י נ ש ט ר י ה ״ ,ה מ ה נ ד ס ש מ י ד ס ז״ל מ״אחדות אך של ה ע ב ו ד ה ״ ו מ ר ד כ י שוחט ,ס ג ן מ נ ה ל השלושה הוחזרו מ נ מ ל קונסטנצה ונאמר ל ה ם ברור, הימים, יתברר היהודים לגהוג שבחלונות כאשר הגבוהים ייחשפו שהתנהל החליטו לתת לא ה מ ס מ כ י ם הגנוזים ויכוח מתמיד בקרב ביה״ס ה ח ק ל א י ״קולטורה״, שתוקף א י ש ו ר ם בוטל .היה לציונים של מרכז ההנהגה. היו ארצה. לעלות המפלגה שטענו מן שיש הימים ההם, להיפסר מן ו ל ת ת ל ה ם ל צ א ת ,כי הרי ל א ע ב ר ו שום ע ב י ר ה .א ח ר י ם טענו ש א ס ו ר א י פ ה ואיפה ,ו א ם נענשים הריאקציונרים הרומנים והם מוחזקים כלא ,יש ל א ז ן א ת .ה ת מ ו נ ה ו ל ה ע נ י ש גם א ת ״ ה ר י א ק צ י ו נ ר י ם היהודים״. 202 ביום מן בבתי המעצרים נ ת ח ד ש ו .נ ע צ ר ו מ א י ר שוורץ ,ינקו מ ג ד ל ו ב י ץ ׳ ־ מ ר ו ם ועו״ד ע ב ר ־ כ ה ן מ״רינשטריה״ ,ע ו ״ ד זין כהן ו א י ל ׳ זיסו ,ש א מ ר ל ק צ י נ י מ ש ט ר ת ה ב ט ח ו ן :״ מ ז מ ן אני רב לעצור מחכה עוז־ לכם, ב־ 11 שהרי ביולי, את כל אולם ידידי לא הוא כבר נמצא עצרתם.״ בבית )את ז׳ן והסתתר כהן במשך באו תקופה ארוכה .א ח ״ כ נ ע צ ר ה ו א ו נ ע צ ר ו כ ל א ל ה ש נ ת נ ו יד ל ה ס ת ר ת ו ,כ ו ל ל א ש ת ו ר ח ל ( . בסוף בראילה, 1951נ ע צ ר ה כ ל ה ק ב ו צ ה ש ה י ת ה מ ע ו ר ב ת ב נ ס י ו ן ל ה ע פ י ל ד ר ך שנת ) ה מ ק ר ה צוין כ פ ר ו ב ו ק צ י ה ש ל שירותי הבטחון( ב י נ י ה ם ע ז ר א פ ל י י ש ר מ״בני־עקיבא״ וארבעה )חתן ישראל פרס פקדים לספרות(, אחדים ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ שהיו מ מ א ר ג נ י ה מ ס ע : בצירות ישראל, )משה ו י ס ־ ט ל מ ו ן ,ש י ל ו ווהל ,סמי ג ר י ג ב ר ג ו כ ו ת ב מ א מ ר זה( .כן ג ע צ ר ה ק ב ו צ ה ש ל מ ה ש ל מ ג ה י ג י ״ ה ע ו ב ד הציוני״ של אוססרו, )מהנדס ״אחדות עבודה״ אנסלר, מרדכי שפיגל זיגי ב ר א ש ו ת מ ה נ ד ס שמידט. וקסלר(, וליקה באותה עת נעצרו ציונים ר ב י ם מ א ד ב ע ר י ה ש ד ה .כ ו ל ם נ ע ל מ ו מ ב ל י שאיש וקבוצה גם מנהיגים ד ע מה ארע עמם, ו מ ב ל י ש נ י ת ן יהיה ל ב ק ר ם או ל ש ל ו ח ל ה ם ד ב ר .ה י ע ל מ ם נ מ ש ך ש נ י ם ר ב ו ת . אחדים נ ע צ ר ו ב ב ת י ה ם .א נ ש י ש י ר ו ת י ה ב ט ח ו ן היו מ ק י פ י ם א ת ה ב י ת ב ל י ל ה , מחזיקים א ת ב נ י ה מ ש פ ח ה ת ח ת איום ב א ק ד ח י ם ,ל ו ק ח י ם ע מ ם א ת ה א י ש ו ה ש ו ט ר י ם היו נ ש א ר י ם כדי ל ע ר ו ך ב ד י ק ה ק פ ד נ י ת ב ב י ת .א ח ר י ם נ ע צ ר ו ב ל כ ת ם ב ר ח ו ב .ב א י ז ה שקטה פינה במכונית מכסים חש שחורה א ת עיניו פתאום הקרבן שנעצרה על שאוחזים והבין דו במשקפים ,מן הסוג בזרועו. במה משהסב מדובר. את ראשו, בפנים הבחין המכונית, א ו ת ם מ ר כ י ב י ם הסייסים, היו שמבחוץ נראו כ א י ל ו יש ל ה ם ע ד ש ו ת כ ה ו ת ,א ך ל מ ע ש ה היו א ט ו מ י ם לחלוטין .מ ש ק פ י ם כ א ל ה הרכיבו האסירים כ ל א י מ ת ש ה ו צ א ו מ ת א י ה ם ,א פ י ל ו כדי ל ל כ ת ל ש י ר ו ת י ם ,כדי ד ע ו ל ע ו ל ם היכן ב ד י ו ק היו. שלא עצורים מן א ח ד י ם נ ל ק ח ו ב ע ר מ ה .ד ״ ר בנימין זאב ה ב ר מן ה ע י ר ארד ,ה ו ר ד הרכבת בנסיעתו לבוקרשט והמשפחה לא ד ע ה ל א ן נ ע ל ם .שילו ווהל בא ל ה ד י ע לי מ א ו ח ר ב ל י ל ה ,ש ל א א ד א ג מ ה י ע ל מ ו ,כי ה מ פ ע ל ש ב ו ה ו א ע ו ב ד ,ש ו ל ח אותו לתקופה בתפקד לעיר מסוימת המנהל ,כדי ל ק ב ל ה ו ר א ו ת ב ק ש ר גרינברג סמי נשלח לקורס שדה. היום, למחרת למשרד משנכנם ל ת פ ק ד ו ,ח י כ ה ל ו סוכן ה מ ש ט ר ה ה ח ש א י ת . לבוקרשט ונעצר השתלמות בררך. כלל המשפחה ל א ד ע ה מ ה היה לו 14 .ח ב ר י ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ) ו ע מ ם לוי ד ר ב ר י מ ד י ק ר מ ״ ה ג ו ע ר הציוני״( געצרו באפריל 1953 בעת שיצאו לםיול בהרים. קשה מ ק ר ה ומקרה ,מ ה היתד ,כ ו ו נ ת ה מ ש ט ר ה ה ח ש א י ת ,ויש ל ש ע ר בכל לגלות, שהיא התכוונה ליצור אוירה של פ ח ד ו מ ס ת ו ר י ן ס ב י ב מ ב צ ע י ה ,ל ב ל ב ל א ת ה ע צ י ר י ם ה מ ס כ נ י ם וליצור ב א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ד י ת ר ת י ע ה מ ה ג ש ת ב ק ש ו ת עליה .ל ע ת י ם ר ח ו ק ו ת ה צ י נ ו צ ו ־ מ ע צ ר ,כ ת ו ב וחתום ...ו ז א ת ל ע ת י ם ר ח ו ק ו ת מ א ד . שיטות החקירה המשטר ואזרח. לטפל האחראי בכל ה ק ו מ ו ג י ס ט י ה ק י ם ר ש ת ס ב ו כ ה של בית מגורים מעקב מ ת מ ד אחר כל אזרח ג מ צ א ״אחראי״ ,א ז ר ח הגון, היה בבעיות החברה של דידי האחראים הללו, לרחוב. הבית. האחראי ש א מ ו ר י ם היו שתפקדו המוצהר על הבית היה קשור לדאוג להלכה, למי לאיש שאין לו 203 עבודה, של לתמיכה נצים ,היו ל נ ז ק ק י ם או ל פ ש ר בין והאזניים למעשה..העיניים ה מ ש ט ר ה ה ח ש א י ת .מ ה ם ש א ב ו א י נ פ ו ר מ צ י ה ע ל מ ע ש י ו ש ל כ ל דייר ודייר. קרה שאחראי מתענינת על וסיפר ה ב י ת ״עשה טובה׳׳ הנוגע לאיש שהמשטרה בדבר, בו .י י ת כ ן שהאיש התכוון ל ט ו ב ה ,ל ה ז ה י ר א ת ש כ נ ו ,וייתכן ש נ ת ב ק ש ע״י ה מ ש ט ר ה ל ע ש ו ת כן ,כדי ל ה פ ח י ד א ת ה ק ר ב ן ו ל ה ג ד י ל א ת ה מ ת ח ש ב ו היה שרוי. .לא הציונים קשה שבמשך א פ ו א להבין, חדשים, שנים, ולעתים המנהיגים ידעו שעוקבים אחריהם ואחר מעשיהם. ו ק ר ה ע ו ד ד ב ר .פ ע י ל ציוני ל ש ע ב ר נ ע צ ר ב ר ח ו ב או ב נ ס י ע ת ו מחוץ לעיר, ל א י ־ ש ם ל ח ק י ר ה והוחזק הובא ימים(, מבלי כהוגן^ ל ע ת י ם היו אפילו בידי ה מ ש ט ר ה מדומות, וגם שבני משפחתו ב מ ע צ ר יום או הוכחות מפלילות הנעצרים .הופחדו נגדם )ממשיות או ה ק ר ב ן א ף פ ע ם ל א ידע מ ה .מ ו ת ר ו מ ה א ס ו ר ( .ל א ח ר חקירה ,ה פ ח ד ה התעללויות, בכתב הקרובים ביותר יומיים ידעו )לעתים על .כך. אפילו ארבעה הוצעה לאנשים אלה עיסקה: לשחררם למסור למשטרה החשאית אינפורמציה ש ו ט פ ת על התחייבותם תמורת ל י ד י ה ם .הוסבר להם ש א י נ ו מ ד ו ב ר ,ה ס ושלום ב ה ל ש נ ה .מ ש ט ר ת ה ב ט ח ו ן ר ו צ ה ר ק ל א מ ת אם נ כ ו נ ו ת ה ה צ ה ר ו ת ע ל י ה ן ה צ ה י ר ה נ א ש ם ב מ ש ך ה ח ק י ר ה ,כי ה ו א נ א מ ן ל מ ש ט ר הקיים וכי ל א .ח ת ר ת ח ת י ו .״ ב ד ר ך זו ר ק ת ו כ ל ל ע ז ו ר ל י ד י ד י ך ש ל א יעשו גם ה ם מעולם ש ט ו י ו ת כמוך...״ ה ט ו ב על מה שקרה לו -יהודי כזה ,ל א ח ר ששוחרר ,מ י ה ר ל מ ס ו ר ל ח ב ר ו ש ה ו ת ר ה ב כ ת ב שזה ס ו ד י מדינה ,וגילוי ס ו ד מ ד י נ ה ע ל ו ל ל ג ר ו ם ל ש נ ו ת )למרות מ א ס ר ר ב ו ת ( ולהזהירו ש״הם יודעים הכול״ .ב ד ר ך ז א ת ה פ י ל ע צ מ ו ב פ ת ש ט מ נ ו לרגליו. קשרו את ב ב ח י נ ת חשוד ,הרי שעכשיו ואם ,כ ש נ ע צ ר ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה היה עדיין ב ל ם הוכחה שמסר א ו ת ו ה י ס ב ל ה ת ח י י ב ו ת ש ק י ב ל ע ל עצמו ,כי נ מ צ א ה ס ל ו ל א ח ר י ם .ה ש ג ת ה ו כ ח ה כזו ל א היה ב ה ' קושי ,כ י ע ק ב ו אחריו ,ר א ו שגפגש ללו, עם עצרו את הלל, נפל אשר בפח בשאלה מכשילה. לרוב ניסה העציר ששוחרר להעביר את ה מ ל ע ש ק ל ט בחקירה גם לצירות וגם משם זרם מ ל ע ל מ ש ט ר ת ה ב ט ח ו ן שהאיש גילה ל ״ נ צ י ג ו ת זרה ס ו ד ו ת מדינה״ .מ כ א ן גסחט ולהבא האומללים התמרדו האיש ב ל י רחמים. שהגורל החברים להם זימן כזה, מצב היו ב א ד ם ,ו ק ל ל ו א ת יום היוולדם .ל צ ע ר נ ו ,נ מ צ א ו ר ב י ם ב מ צ ב זה .ר ב י ם נ ג ד ס ו ח ט י ה ם ולבסוף ,נ ע צ ר ו כולם ,נ ח ק ר ו ו נ ש פ ט ו . בקרב ח ל ק גדול מאםירי־ציון אלה ,נ ו ה ל ה ה ח ק י ר ה ה ר א ש ו נ ה ב ב י ת פרטי, כ ל ו מ ר ב ב י ת ח ש א י של מ ש ט ר ת הבטחון ,ש נ ק ר א ב ס ל נ ג ש ל ב י ת ה ס ו ה ר :״החווילה״. המכונית הועלה ש ה ב י א ה א ת העציר ה א י ש .במדרגות נכגסה מתחת לולייניות. פרטים לבית, רבים למקום קשה סגור למסור על ואפל ,ו מ ש ם ״החווילה״. ה א נ ש י ם ה ו ב א ו א ל י ה והוצאו מ ת ו כ ה כ ש ה מ ש ק פ י ם ה א ט ו מ י ם ע ל עיניהם. ג ם ב ח ו ו י ל ה נ מ צ א ו חדרי עינויים .ב ח ד ר י ם א ל ה היו מ כ י ם א ת האיש ,ת ו ל י ם א ו ת ו כ ש ה ו א ק ש ו ר ל ל י ו ולרגליו ו מ ע נ י ם א ו ת ו ב ש י ט ו ת מ ו ז ר ו ת אחרות .האיש ל א ראה א ת מ כ י ו ו ל א א ת הנוכחים ,כי עיניו ק ש ו ר ו ת היו .כ נ ר א ה ש ב מ ק ו ם נ מ צ א גם רופא ,שאישר במה.מסוגל ל ע מ ו ד המעונה. י. עינוי ש י ג ר ת י היה ה ״ מ נ ז ׳ ״ המפורסם: צעלד. מסביב ל ק י ר ו ת י ו של ח ד ר יומם ו ל י ל ה ב ל י ה פ ס ק ה ,עד א ש ר האיש נ פ ל מ ת ע ל ף .משה• ב נ ב נ י ס ט י ז ז ״ ל סיפר 204 לי ש ע ש ה 72ש ע ו ת של ״ מ נ ז ׳ ״ .עינוי אחר ה ת ב ט א ב ה ח ז ק ת האיש יומם ולילד. בחקירות, על ע ו מ ד ע ל רגליו ,ב ל י ל ה ר ש ו ת לו לישון .א ת מ נ ד ל ו ב י ׳ ך ־ מ ר ו ם החזיקו ה ר ג ל י ם ב מ ש ך ש ל ו ש ה שבועות ,עד אשר ה ת מ ו ט ט .א ס י ר א ח ד ס י פ ר ל י על מ א ו ל פ י ם ש ה ו כ נ ס ו ל צ י נ ו ק שישמרו שהאיש ה מ ו ח ז ק י ע מ ו ד כ ל ה ע ת ו ל א כלבים יזוז מ מ ק ו מ ו .ה כ ל ב ה ג י ב ב ח י ר ו ק שינים על כ ל ת ז ו ז ה ק ל ה .ל א ש מ ע ת י ש א ס י ר י ־ ציון ה ת נ ס ו ב כ ך . מ״החווילה״ הבירה: שהיה ה ו ע ב ר ו העצורים ל ב י ת מעצר .היו ב ת י מ ע צ ר ר ב י ם ב ב ו ק ר ש ט במרתפי בית משרד המעצר הפנים, של במרכז המנהלה העיר: ב״מאל ה א ר צ י ת של מייסון״ המשרד )הבית לבטחון הרע( המדינה: בית המעצר ב ר ח ו ב ״ ס א ט ו ר ן ״ ; ו ב י ת ה מ ע צ ר של מ ש ט ר ת ה ב ט ח ו ן של ה ע י ר ב ו ק ר ש ט ברחוב ״ז׳ילאבה״ עצורים ״ראחוביי״. הוחזקו רבים למשפט עד הכלא בבית ו ג ם ב מ ק ו מ ו ת אחרים. משנת החל ב ב ג י ן החדש, ,1952רוכזו אסירי ציון ר ב י ם ב ״ מ א ל מייסון״, מ ב נ ה מ ל ב נ י א ר כ נ י ,ה מ ש ו ק ע עמוק ב א ד מ ה ו ח ל ו נ ו ת ל ו מ כ ל ה ע ב ר י ם .עוד א ח ת מעורמותיה היה של המשטרה ל א היו החשאית .לתאי האסירים המסדרון חלונות. חיצוני ,ע ב ר מ ס ב י ב ל ת א י ם ו ה ח ל ו נ ו ת היו ש ל ה מ ס ד ר ו ן ב ל ב ד .ה ב נ י ן היה שתי בן מדפי קומות, בטון, כשהתחתונה מיטות כביכול משוקעת )ועליהן עמוק באדמה. וכלי מזרנים בכל תא מיטה( נמצאו בין במפגש שני שתי ה מ י ט ו ת — ש ו ל ח נ י ת ע ש ו י ה בטון ,ב פ י נ ה ב י ת ש י מ ו ש ת ו ר כ י ו מ ק ל ח ת .ב א פ ל ו ל י ת התא בילו הזה, אסירי־ציון רוב במשך ושנים חדשים בודדים כשהם והם ה ו צ א ו מ ן ה צ י נ ו ק ר ק ל ח ק י ר ה .א ס ו ר היה ל ש כ ב ע ל ה מ י ט ה מ ש ש ב ב ו ק ר )מ־1 ,1953מ ח מ ש ביוני מתקרבים ב ב ו ק ר ( ועז־ ע ש ר בערב .ש ו מ ר י ם נ ע ו ל י ם נ ע ל י אל כחתולים הדלת, מרימים המכסה את סדק מעל ל ב ד ,היו שבדלת קטן ו מ צ י צ י ם ע ל ה א ס י ר .ב מ ס ד ר ו ן היה פ ר ו ש שטיח ,כ ד י ש ל א י ש מ ע ה א ס י ר ב ה ת ק ר ב השומר, או ש נ א ס ר עליו לשוחח להיכנס ע ם האסיר, י ח ד י לתאו .כשהיה בא על לענות הגלב לגלח ברכתו, את לדעת ה א ס י ר ,היה שמו, את עושה את מ ל א כ ת ו כ ש ש נ י ס ו ה ר י ם ש ו מ ר י ם עליו .גם ל ג ל ב א ס ו ר היה ל ה ש י ב ל ב ר כ ת ה ש ל ו ם של ה ע צ י ר . העצירים רוב המיסה( אותו הוחזקו יחפים )אבל אסור היה להחזיק ב ב ו ק ר י ח ד ע ם כ ל ש א ר העצירים .המזון ו ה ט י פ ו ל לכל את הרגלים על ב ד ר ד ס י ם ס ו פ ג י ל ח ו ת .א ם נ ל ק ח ה ע צ י ר ל ח ק י ר ה ב ל י ל ה ,היו מ ק י מ י ם ה ר פ ו א י היה מ ו ת א ם א ס י ר ו א ס י ר .יש ש ז כ ו ל מ נ ו ת ר ע ב ויש ש ק י ב ל ו ס ע ו ד ו ת מ ל כ י ם . )בעיקר המלשינים ש ה י ו מ ו ח ד ר י ם ל ת א העציר ,כדי ל ס ח ו ט מ מ נ ו ד ב ר י ם א ו ת ם ל א ס י פ ר בחקירה(. ביום או ספרים מ י ש ז כ ה — ק י ב ל א פ י ל ו מ נ ת אוכל לקריאה. מאסירי־ציון הכל תלוי היה במידת שיתוף נוספת, הפעולה שעות שינה של העציר: מעסים זכו ל פ ר י ב י ל ג י ו ת מעין אלה. ה ח ק י ר ה היתד .נ ו ק ש ה .א נ י מ נ י ח ש מ א ח ו ר י ה ק ל ע י ם י ש ב ה א י ש ש נ י ה ל את• ה ח ק י ר ה ׳והקצין .החוקר — בדיד כ ל ל איש צעיר שנון ויפה תואר — היה ה מ כ ש י ר ש ב א מ צ ע ו ת ו ב ו צ ע ה ה ע ב ו ד ה השחורה .ה ח ו ק ר היה מ ג י ע ל ח ק י ר ה כ ש ב י ד ו תכנון .מפורט ־ ושאלות להשיג׳'— מנוסחות. אני מניח שגם .ה ת ש ו ב ו ת אותן ה י ה .עליו היו מ ג ו ם ח ו ת .הוא ידע כיצד ל ה ת ג ה ג ,מ ת י ל ה י ו ת ר ך כ ע י ס ה ו מ ת י 205 לזעום, ל ק ל ל או ל ל ע ו ג ל נ ח ק ר או אף ל ה כ ו ת ו ב א ג ר ו ף בפניו. דנים בדרך־כלל ב מ ש ך ש ע ו ת ,ו א פ י ל ו ימים ,על מ ל ה מ ס ו י מ ת ש ה ח ו ק ר ר צ ה היו ל כ ל ו ל • בדף ה ח ק י ר ה ו ה א ס י ר נ ר ת ע מ פ נ י ה .י ש י ב ו ת ח ק י ר ה נ מ ש כ ו ימים ו ל י ל ו ת ר ב י ם ; ו כ א ש ר ה צ ע ה ש ל נ י ס ו ח ק ר ו ב ל ז ה של החוקר ,היה ה ע צ י ר נ ש א ר עלתה תחת בחדר מ ש מ ר ו ה ח ו ק ר היה ה ו ל ך ,כ ב י כ ו ל ,ל ש ת ו ת קפה ,א ך ל מ ע ש ה ה ל ך ל ק ב ל א י ש ו ר ה מ ו צ ע .ה ע צ י ר י ם היו מ כ נ י ם ז א ת :״ ה ו ל ך ל ק נ ו ת ש כ ל ״ . לנוסח לא נאמר לעציר מעולם עורר ב מ ה הוא מואשם .אם ה ע צ י ר הבעיה, את נ ע נ ה :״ א ת ה ה ר י י ו ד ע ב ש ל מ ה א ת ה כאן .א נ ח נ ו מ ח כ י ם ש א ת ה ת ס פ ר ג ם ל נ ו , ו ל א מ פ נ י שאין א נ ח נ ו יודעים ,א ל א מ פ נ י ש א נ ח נ ו רוצים ל ב ד ו ק א ם ע ו ד נ ש א ר ה ״טיפונת״ ש ל מצפון, בך שמא אתה מאלה או סטאלין שהחבר עליהם אמר ״ א ת ה ג י ב ן ר ק ה ק ב ר יישר״. אין ק ץ ל ד ב ר י בוגד הציוגיים, ה ע ל ב ו ן ש ה ו ט ח ו ב נ ח ק ר י ם :צפע ,ע ל ו ק ה ,מ ג ה י ג עלוב, מוג־לב יהודה־איש־קריות, מזוהם, במחראות מסריח אצלנו לו ו מ ר ג י ש ב ט ו ב ,פ ש פ ש ,כיגה ,טפיל ,גחש ועור .היו בהם ,ב ח ו ק ר י ם ,ג מ י ש ו ת ש ל השחקן לביים היודע זעם איומה, התקפת על להעלות קצף ולאחר שפתיהם, ר ג ע י ם ס פ ו ר י ם ל ה י ו ת ש ו ב ר כ י ם ו ח ו ל מ נ י ם ו ל ד ב ר ב ק ו ל אבהי .ה ם ה ת י י ח ס ו ל ע צ י ר כ א ל ״ ח ו מ ר ג ל ם ״ ל צ ר כ י ע ב ו ד ת ם ו ל א היה א י כ פ ת ל ה ם ל א ע ל ה ש ב ב י ם ה מ פ ל י ם , ו ל א מ מ ה ש י ק ר ה ל א ח ר מ כ ן ל א ו ת ו אדם .ב ט ו ח י ם היו ש ג ו ר ל ו נ ח ר ץ ו כ ל ל ל א ח ש ו ב היה באיזו ד ר ך יגיע זה ל ב י ב ה ש פ כ י ם ש ל ה ח ב ר ה . שתי על האשמות עיקריות בלםו לאורך החקירה :חתירה ת ח ת ה מ ש מ ר הקיים מ ג ת ל ע ר ע ר ו ,ו ר י ג ו ל ל ט ו ב ת אויביו ב נ פ ש של ה מ ש ס ר .ה ח ו ק ר י ם שהגחקרים בשתי יודו ויפלילו אלה את גם חבריהם. שתי את השתדלו ההאשמות ה א ב ס ו ר ד י ו ת ה ל ל ו ה י ו ״ מ פ ב ר ק י ם ״ ל א ם ל א ם ,ב מ ש ך ח ק י ר ו ת ש א ר כ ו שגים .כ א ש ר ה ע צ י ר ח ש ש א י נ ו י כ ו ל ע ו ד ל ע מ ו ד ב ס ב ל ה נ ג ר ם לו ע ק ב ה ס י ר ו ב ל ש ת ף פ ע ו ל ה חוקריו, עם הסתבר, המשסר. ביחס הוא כביכול, זה היה אז מגיע שהפגישות ארך לידי עם פשרה חבריו היו והיה מצהיר בבחינת ח ד ש י ם ר ב י ם .העציר ה ס כ י ם הצהרה פעילות _ בדו־ך־כלל שמתוכנה גגד מחתרתית — להודות רק ל א ו ת ם ח ב ר י ם ע ל י ה ם י ד ע בבירור שהם גם כן ע צ ו ר י ם כ מ ו ה ו ו ג מ צ א י ם בחקירה, ובוודאי ייסיב גם ל ה ם להודות. הבדידות שנמשכה שנים, התחושה ש כ ל מ י ש נ ע צ ר ע ״ י ה מ ש ט ר ה ה ח ש א י ת ל א חזר ,ה ר ע ב ,א ב ד ן כ ל ת ק ו ה — כ ל אלה אלא ה פ כ ו א ת ה ע צ י ר ל א ד י ש ל כ ל מ ה שיקרה ,ו כ ל א ש ר ר צ ה ל א ה י ה ל צ א ת • מזה. אחד הנחקרים מספר, שלאחר חקירה למעלה שנמשכה משנתיים, ואשר בה דשו ת מ י ד בפעילותו ב מ ח ת ר ת ,נדהם כאשר ה ס ת ב ר מ ה ק ר א ת כ ת ב האישום בבית המשפס הצבאי, כי הוא תחת חתר אושיות המשסר שעודד בכך את חברו ,א ש ר י ש ב ג ם ה ו א ע ל ס פ ס ל הנאשמים ,ל ע ל ו ת ארצה. .וגם ח ב ר ו ה ו א ש ם ב א ש מ ה דומה .מ ד ו ב ר היה ב ש נ י ב ח ו ר י ם ש ש ג י ה ם הגישו בקשותיהם לעליה עוד שנים רבות לפגי מעצרם. משפחותיהם של השגיים נ מ צ א ו ב י ש ר א ל .ש י א ה ג י ח ו ך היה ב ר ר ך ב ה הוכיח ה ק ט י ג ו ר ב פ נ י ב י ת ־ ה מ ש פ ס , כי עידוד לעליה הוא בבחינת חתירה תחת המשסר. הוא הסביר שהציונים ה ת כ ו ו נ ו ל ה ח ז י ק א ת ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית ע ל מזוודותיהם ,ל א ל ת ת ל ה ם ל ה ש ת ל ב 206 בעבודה דברי ובדרך יצרנית ט ע ם ו ...ו ב י ת דומה דבר ז א ת פגעו ב ח ו ס נ ה של המשפט קיבל א ת הטענה... לגבי ארע הריגול. אשמת המדינה מסוים חבר הסוציאליסםית. על נידון אמנם ריגול. עד אחד ב א ו ה ע ד ש מ ס ר ל ו פ ר ט י ם על ב י ת ־ חרושת ל ד ב ר י מזון ש ב ו ג י ם בבוטושן. הוא ע צ מ ו ,ב ה י ו ת ו פ ק ד ב צ י ר ו ת י ש ר א ל ה ו ד ה ששוחח ע ל כ ך ע ם ה ס ג ל ה ד י פ ל ו מ ט י של ה צ י ר ו ת .כ ל ל ל א ה ת ח ש ב ו ב ע ו ב ד ה שהידיעה על ה ק מ ת ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ל ש י מ ו ר י ם פורסמה ועוד בעתונות. התברר על כי הקמת בית־החרושת למזון בבוטושן ה ו ח ל ט ל א ח ר ש כ ב ר נ ע צ ר אותו ״מרגל״ .כ ל אלה ל א ה ט ר ד ו א ת ב י ת ה מ ש פ ס . וזה ה י ה ב מ ש פ ט ש ב ו הופיעו עדים .ב ר ו ב ה מ ש פ ט י ם ״ ו י ת ר ו ״ ה ת ב י ע ה ו ה ס נ ג ו ר י ה ה ב א ת עדים. על מ ל ב ד ש ת י ה א ש מ ו ת אלו חיפשו ב נ ר ו ת חטאים ש י מ ו ט ם ו א ת ה נ ח ק ר י ם מ ב ח י נ ה כ ג ו ן ע ס ק י ם של מ ט ב ע חוץ ,מ ר מ ה ו ס ו ד ו ת מ ח ד ר ה מ י ט ו ת ,כדי ל ה צ י ג מוסרית, א ת ה ג א ש מ י ם ב ש פ ל י ם .ב מ ש פ ט ם של הגוארדיה ה צ י ו ג י ת הראשוגד ,ב מ ע ל ה ,ש ב ה נשפם מן א׳ ל׳ זיסו, גם השניים בחו״ל. אשר הבלדר המכתבים הושיבו בשנות השווייצי שהעביר. על השואה גיר עכשיו ספסל הנאשמים העבירו מכחבים היה נדון סוכן סוכן גרמני גרמני בלדר גם מרומניה ומסר זה דיפלומטי, להנהגה לגסטאפו יחד עם את מנהיגי אחד היהודית צילומי הציונות וזאת כ ד י ל ר מ ו ז ,כ נ ר א ה ,על ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ג ר מ נ י — צ י ו נ י ב ש נ ו ת השואה. לקוות יש הימים שבאחד נדע פרטים על שיטות הפעולה של המגגנון ה ש ט נ י ה ז ה ש ל מ ש פ ט י ם פוליטיים ו מ ש פ ט י ־ ר א ו ה ל צ ר כ י ת ע מ ו ל ה ,ב מ ט ר ה ל ה כ ת י ם ארגון ,מ פ ל ג ה או ת נ ו ע ה .כ מ ו כן אולי נ ד ע א ת פ ש ר ה ש י נ ו י י ם ש ה ת ר ח ש ו ב מ ש ך הזמן בכיוון היתד! תחושה ליהדים ״אתם החקירה, ברורה פעם למשל, ל ש ב ט ו פ ע ם לחסד .כמו, ב ח ו ר ף 1952/53 ש ה ח ק י ר ה איגגה מ כ ו ו ג ת ר ק ל ג ב י מ ג ה י ג י ם ציוגים א ל א ב כ ל ל .ב י מ י ם א ל ה יכול היה נ ח ק ר ל ש מ ו ע מ פ י ה ח ו ק ר ה ע ר ה מ ע י ן ז ו : )הציונים( ,פילדרמן )נשיא פדרצית הקהילות ה י ה ד י ו ת ( ,ה ר ב שפרן )רב ,1948כ א ש ר ע ז ב א ת רומניה( — ה נ כ ם שווים .ח ל פ ו ה י מ י ם ה ט ו ב י ם ראשי עז־ ההם כ א ש ר ׳ ד ד ה אנה׳ ) א נ ה פאוקר ,שר ה ח ח ל ש ע ב ר ( ח י פ ת ה עליכם.״ ) ה מ ל י ם בסוגריים ה ם מ ש ל י — ש.א(. פתאום ה ו ע ל ו ב ח ק י ר ה ש א ל ו ת כגון א ל ו :כיצד ק ר ה ה ד ב ר ש ג י צ ל ת ב ש ו א ה כאשר ר ב י ם אחרים נרצחו י במה עזרת לנאצים כדי שישאירוך בחיים ז בתנאים הקשים ו ב ב ד י ד ו ת ה א י ו מ ה ש ב ה ם ע ב ר ו ימיהם של א ס י ר י ־ צ י ו ן )הוי כ מ ה איומה ב ד ד ו ת זו ש נ מ ש כ ה ע ד אין קץ!( היו ל ד ב ר י ם מעין א ל ה ת ה ד ה נ פ ש י ת עצומה. והתחושה על האיומה ד ד וחבר ,הוסיפה למצוקתך. הנחקר לצרכיו. היו ש מ ל ה א ח ת מ פ ד ,ש ת י א מ ר או ת י פ ל ט ,י כ ו ל ה ל ה ב י א אסון ח י ב ע ו ל ם ח ס ר היגיון ,ע ו ל ם ש ב ו אין כ ל ״איזה חשיבות יש לבן אדם אחד, כאשר מ ד ק ל מ י ם ה ח ו ק ר י ם ב ל י הרף .ה א ם האמינו כמאמינים? הופכת חשיבות ל א לחייו ולא מדובר בדבריהם י באנושות ואולי שמו כולה!״ עצמם ב כ ל ־ א ו פ ן כ ך ד ר כ ם ש ל מ א מ י נ י ם קיצוניים ,א מ ו נ ת ם ח ס ר ת ההיגיון להיגיון מעשיהם. 207 המשפטים החל משפט מקיץ ש נ ת אסירי ציון ,1953הובאו ק ב ו צ ו ת .ק ב ו צ ו ת של בפני בתי צ ב א י י ם .ה א נ ש י ם נ י ד ו נ ו ל מ א ס ר עולם ,ל ה ר ב ה ש נ ו ת מ ע צ ר ו ג ם ל ש ל ו ש בלבד .להלן המשפטים לפי הסדר: שנים ־(1 מ ש פ ט הציונים הרכיזיוניפמים: ונערך ב־ 7ביולי ובית״ד המשפט הראשון היה של ר א ש י הצה״ר א ד ג ר ק נ ר ז״ל ,ראש .1953נ ש פ ט ו ח מ י ש ה א נ ש י ם : ה צ ה ״ ר ב ר ו מ נ י ה ,ש ל מ ה ש י ט נ ו ב י צ ר ,נ צ י ב בית״ר ,פ ס ח ש כ ט ר ־ ג נ י ,מ ר צ ׳ ל ט י ב י ק א ר ו )אלימלך ,1956 השתחררו בשנת א ך ש נ י י ם מ ה ם נ ע צ ר ו שוב ב־ ,1959ו ל א ח ר שחרורם עלו כולם לא^ מ ש פ ט יעקכ ליטמן־ליטני ו ס ו ד כנכניסטי, התקיים ב־ 3בנובמבר .1953 (2 יעקב ומאיר הלוי( נציבות הורוביץ ,ח ב ר י כולם בית״ר. ל י ט נ י ה י ה ב ע ב ר מ ז כ י ר ו של מ ש ה ב נ ב נ י ס ט י וסוזי א ש ת ו ,היתד .פ ק י ד ה בצירות. ול־10 הם נידונו ל־15 שנות מאסר זכו בהתאמה, ושוחררו בערעור ב־ 1953ו ע ל ו א ר צ ה . (3 רוטנברג שניהם בדצמבר מ ש פ ט אצ״ל. )שהסתתר מאז 1953 משפטם של התחיל צעירים: שני (1949ו מ נ ד ל איסקסון .פ ס ק הדין נ י ת ן ב נ ו ב מ ב ר סמי .1954 השתחררו ועלו ארצה, : (4 הצעיר, במרס ב־.1950 משפטם של מן הצמרת, 1953 בעת חברי ״השומר־הצעיר״. הובאו צבאי טיול, ואלה הם :מרק בפני בי״ד וחלקם בנובמבר קבוצה של במרס .1954 ,1953 א ב י ר ז״ל ו ת ב ל ״ א , מלבד אשתו 21 חברי חלקם אביר ברכה השומר־ נ ע צ ר ו עוז־ מרק, )כיום שנעצר רוטנשטיין(, א ב ר ה ם א נ ט ו נ י ר ,ש מ ע ו ן א ב ר מ ו ב י ץ ׳ ־ א ר י א ל ,חיים ארתור ,ר א ד ו ) ב ן ־ א ר י ה ( בודיאנו, מארטשי גולדנברג )מאיר גלעד( ,לוי דרברימדיקר־רחמני )הנוער־הציוני( ,משה וינברג, ארנולד זיידמן, צבי זלצינגר, אפרים )פיקד( יוחנן, בדקו כהן, זאב לאיזרוביץ׳־אלעזר ,איזו לאזארוביץ׳ ,א ס ת ר פ ו ר ז״ל ,ב ע ל ה ד ב פור ,םורין )שלמה( צבירין ,י פ ה ק ו פ ר מ ן ,ב ע ל ה ש מ ו א ל ק ו פ ר מ ן ,זכריה )ריקה( ש ט ו ב י נ ר . יי כ ו ל ם ע ל ו א ר צ ה מ ל ב ד אביר מ ר ק ז״ל ,ש נ פ ט ר ב ד י ד א ר צ ה מ מ ח ל ה מ מ א ר ת ונקבר בקיבוץ מרחביה. (5 מ ש פ ט ה מ נ ה י ג ו ת ה צ י ו נ י ת )א( ש ב ו ע ל א ח ר ה מ ש פ ט של ק ב ו צ ת השוה״צ, נ ע ר ך מ ש פ ט ש ב ו ה ו פ י ע ו מ ן הדמויות ה ב ו ל ט ו ת ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ברומניה. לפי הרכבם היתה קבוצה זו רפרזנטטיבית מכל הזרמים, מראשי ההסתדרות הציונית ,כ ו ל ל א נ ש י ם מ ן ה פ ר ו ב י נ צ י ה .ו א ל ה 13ה נ א ש מ י ם ב מ ש פ ט ז ה :א׳ל* זיסו, אישיות במשך בעלת הדמוקרטיים; מראשי עצומה; משה יוקרה ב נ ב נ י ם ט י ז״ל, יו״ר ה ה ס ת ד ר ו ת :הציונית ש נ י ם ר ב ו ת :ע ו ״ ד זין כהן ,מ ע ו ז ר י ו ה נ א מ נ י ם ש ל זיסו ו מ ר א ש י הציונים מ ל ה י נ ק ו ז ״ ל ,אישיות פ ע י ל ה ב ש ט ח ה ח ב ר ת י ו ג ם ב ע ל י ה ב׳ וגי, ה ״ א י ח ו ד ״ ; מ ש ה ע מ נ ו א ל )מוצי מושקוביץ׳( מ ר א ש י ״ ר י נ ש ט ר י ה ״ ,י ע ו ר ך ״רינשסריה נוסטרה״ ומנהל לשכת המודיעין של צירות ישראל בבוקרשט: בנימין ב ר מ מ פ ״ ם ; ז ו ל ם ן ה י ר ש ז״ל ) ד ר ו ר ה ב ו נ י ם ( ; מ ש ה ויס־ ס ל מ ו ן )מראשי ״הנוער הציוני״ ,פ ק י ד ב צ י ר ו ת י ש ר א ל ( ; ק ר ל ר י י ט ר מ ט י מ י ש ו ר ה , ד ״ ד בנימין זאב הבר ,מ א ר ד ; ד״ר שמעון הס וקון ב ל ה מסימישורה ,ג צ י ג י ה ם .ש ל .ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה ,ו ה ב ל ד ר ה ד י פ ל ו מ ט י גיר )אם א י נ נ י סועד •(.ה י ה ה נ א ש ם ה ש ל ו ש ה עשר ,ל ק י ש ו ט . 2Q8 , שלושת • ה ר א ש ו נ י ם נ ד ו נ ו ל מ א ס ר עולם .,כ ל ה י ת ר ל ש נ ו ת מ א ס ר מ מ ו ש כ ו ת ., ה ם ל א ה ש ת ח ר ר ו ב־ .1955ע ר ע ו ר ם .נדחה .ב א פ ר י ל לישראל. (6 1956ק י ב ל ו מ נ י נ ה •וגורשו... היו ה ר א ש ו נ י ם מ ב י ן אסירי ציון מ ר ו מ נ י ה ש ה ג י ע ו א ר צ ה ל א ח ר מכן, שבוע בראשית אפריל, משפט התקיים .1956 בקת הארכעיפ' ואחד. בין ה נ י ד ו ג י ם מ ג ה י ג י ם ציונים מ ן השורה ה ר א ש ו נ ה ,ל א פ ח ו ת ח ש ו ב י ם ב ה י ר א ר כ י ה מאלה הציונית )ברנרד( ש ב ק ב ו צ ת זיסו .ה נ ה ש מ ו ת י ה ם ל פ י רורליך, יו״ר לשעבר ההסתדרות ההשתייכות הארצית; הציונית הסיעתית: עו״ד דב ישעיהו טומרקין ,ל י א ו ן א י צ ק ר ז״ל ו ת ב ל ״ א ב ל י מ ה ל ו פ ו ) כ ל ל ־ צ י ו נ י ם ( ; ד ״ ר ק ו ר נ ל ינקו ההסתדרות העולמית(; )סגן יו״ר יוסף ע ב ר ־ כ ה ן ,מ א י ר שוורץ ,מאיר דודיך, הכלל־ציונית יאנקו לואי ד״ר מנדלוביץ׳־מרום, דולברג עו״ד מ״ריגשטריה״; ד ״ ר ת י א ו ד ו ר ל ו ו י נ ש ט י י ן ־ ל ב י א ; דן יעשגי ז ״ ל ; מ ש ה שרון־שוורץ ו א ו ס ק ר גרוגיך )איחוד מ פ א ״ י ( ; ד׳׳ר ש מ ו א ל )סמי( י ק ר ק נ ר ,ל ש ע ב ר יו״ר ה ה ס ת ד ר ו ת ה א ר צ י ת ; מרדכי יצחק א נ ט ל ר ,פ ר י ד ר י ך א ו ס ט ר ר ,זיגי ש פ י ג ל ו ו ק ם ל ר ק ר ו ל מ ״ ה ע ו ב ד ה צ י ו נ י ״ ; ש מ ד ט ,י ש ר א ל שטיין ,מ ״ ל א ח ד ו ת ה ע ב ו ד ה ״ ; מ נ ח ם פ ר מ ו )מפ״ם(; הרב מ ר ד כ י ב ו ר ש ס י י ן ,ע ז ר א פ ל י י ש ר ,סיני אייזיקוביץ׳ )בן י צ ח ק ( ו א ל י מ ל ך אדלשטיין מ ״ ת ו ר ה ו ע ב ו ד ה ״ ו״בגי ע ק י ב א ״ ; ס ק ר ל ט יגקו )דן גלילי( ,ג׳יטה ליבוביץ׳־הררי, ר ג י נ ה ה י ר ש ־ מ י כ א ל ו ב י ץ ׳ ,מ ״ ד ר ו ר הבונים״ ,ש מ ע י ה א ב נ י ,שילו ווהל ,סמי גריגברג, מ״הנוער )ויצ״ו(; ריזה קליינר :יעקב ה צ י ו נ י ״ ; ר ח ל כהן ,א ש ת ו ש ל ד ן כהן, ב ר נ ר ז ״ ל ; מ ש ה ב ל ק י ר ש ; א מ ר נ ד גבאי שוורץ ־ ג ג ר י ה ) פ ק י ד י ם או אנשים ק ר ו ב י ם לצירות י ש ר א ל ( ; ל ו ד ב י ק וייס וויצן ד ז ד ר י ו מ ט י מ י ש ו ר ה . נאשמים א ל ה נידונו ל א ר ב ע עד ש ת י ם ־ ע ש ר ה ש נ ו ת מ א ס ר .ה ע ר ע ו ר נ ת ק ב ל מ ת ו ך נ י מ ו ק פ ו ר מ ל י ש א ח ד ה ש ו פ ט י ם ש כ ח ,כ ב י כ ו ל ,ל ח ת ו ם ע ל פ ס ק הדין .כ ו ל ם הגיעו א ר צ ה מ ל ב ד ב ר נ ר ינקו ,א ש ר נ פ ס ר ימים ס פ ו ר י ם ל א ח ר ש ח ר ו ר ו מ ב י ת ־ ה כ ל א . (7 12 משפט הצעיר׳׳ ״השומר 3יא.8 1954 באפריל גערך משפטם של ח ב ר י ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ב י א ס י :א ב ר ה ם זיגגר ז״ל ,מ ש ה לופו ,ד ו ד ל ק ס ר ,יוסף מ ר צ ׳ ל שוורץ ,ב ל ה פרוים־שוורץ ,רוזה ל ק ס ר ,פ ר י ד ר י ך ש א ר י ס ט ,ט א ט י א נ ה ק ל י ג ר ־ אהרון מאיר, א ל מ ר ,זיק ברקוביץ׳, יעקב ברדוב )שנעצר על לחבריו שסידר פ ט ו ר י ם מ ה צ ב א ( .כ ו ל ם ה ש ת ח ר ר ו והגיעו ארצה. נ ע ר כ ה ס ד ר ה א ר ו כ ה של מ ש פ ט י ם ש ב ה ם נ ד ו נ ו א נ ש י ם בודדים ,או שני (8 אסירים י ח ד : א( ב ס ו ף 1954נ ע ר ך ש נ ע צ ר ב ש נ י ת ב־.1953 ב( ב ח ו ר ף 1945/55 משפסו נ ד ו ן יוסף של המהנדס רבינוביץ׳ אנג׳ל ז״ל דסקלו, מ״הנוער מנהלג .מפ״ם הציוני״ ,.האיש יצא זכאי בדינו .ד ע ה ר ב ה מ כ א ו ב י ם בחייו ו נ פ ט ר ב ד מ י ימיו ב י ש ר א ל . ג( חברה ב ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ״דרור ה ב ו נ י ם ״ . ד( איחד ב ק ל ו ז ׳ נ ד ו ן ל ע ש ר ש נ ו ת מ א ס ר ,א פ ר י ם זינגר ח ב ר ב ״ ד ר ו ר הבונים׳׳ — ב ג ל ל שירי געגועים ש כ ת ב ו ש ל ח ם ל א מ ו ב י ש ר א ל .ג ם ה ו א מ ת .ב י ש ר א ל ב ד מ י ימיו. : . ב י ״ ד צ ב א י בקלוז׳ ,ד ן ל ש ש ש נ ו ת מ א ס ר א ת ד ב ו ר ה ל א ו פ ש נ ר ) ד ו ם י ה א ה( דוד בלומגפלד ,חבר בהנהגה הראשית ״דרור־הבונים״ ־...־• ;•,-.. א י ח ד ואברהם 209 )דולפי( הירש ז״ל ,איש גורדוניה ,ש נ י ה ם פ ק י ד י ם ב צ י ר ו ת י ש ר א ל ,ו ע צ ר ו ־ב־1953 ונידונו ב־ .1954ש נ י ה ם ע ל ו א ר צ ה .ד ו ל פ י נ פ ט ר ע ו ל ימים. ו( הבית ויקטוד ג ר ט ל ר ז״ל ,ל ש ע ב ר יו״ר ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ש ל צ י ר ו ת י ש ר א ל ,נ ע צ ר ונידון ל מ א ס ר .גם את בעלה לצאת מתחום לא שוחררה אשתו. רשימה הצירות ולהתמסר בואסלוי ,מנהל אשתו נעצרה כדי ללי אך המשטרה, להכריח כשעשה ז א ת ר ח ו ק ה מ ל ה י ו ת ש ל מ ה .היו עוד מ ש פ ט י ם ר ב י ם זאת, השדה, בערי בבוטושן ,ביאסי )עו״ד ש נ ל ר ( ו ב מ ק ו מ ו ת ר ב י ם אחרים ,ואין ב ל י כ ל ה פ ר ט י ם . מנהיגים ציונים שנידונו ז^ימיניפטרסיכית: (9 שורה ארוכה של מנהיגים ציונים ,מן השורה ה ר א ש ו נ ה ,ד מ ו י ו ת מ ר כ ז י ו ת ב ה נ ה ל ו ת ם י ע ו ת י ה ם ו ב ת ג ו ע ה ה א ר צ י ת , הבירה בעיר ובערי ״אדמיניסטרטיבי״ שמעון ד״ר אולטניאנו, השדה, הובאו לא בית בפני אלא משפט, עונש נענשו מ כ ס י מ ל י ש ל 60חדשי מ א ס ר ,ע ל א ל ה נ מ נ י ם א י ש י ם כ ג ו ן : )לשעבר זלמן הייגריד ההסתדרות יו״ר א י ג נ ר ,מ ״ ה בדי, הארצית(, מיכאל שמואל רוזנהאופט, מרקו לייבה, אוסקר כוהין, דרימר ישראל ,י ש ע ל ו ורדי ) מ נ ה ל ב י ״ ם ק ו ל ט ו ר ה ( ,ד ״ ד נ י ס ן ר ז נ י ק ו ר ב י ם א ח ר י ם . (10 בימים ההם של מאפר המורים לעברית. רבים עברית .בתקופה מסוימת ,ב ש נ ת ללים ע ל ל המונית ,למדו ,1953נ ע צ ר ה ק ב ו צ ת א נ ש י ם ,א ש ר כ ו ל ם היו מ ו ר י ם ל ע ב ר י ת ,ו ב כ ל א ו פ ן ה צ י ב ו ר ה ל ל י האמין כ י נ ע צ ר ו ב ג ל ל ע י ס ו ק ם זה. )למעשה היו כ ו ל ם פעילים ש נ ת .(1948 בתנועות שונות עד הנעצרים: הרב א פ ר י ם גוסמן )היה ב ה ג ה ג ה ה ר א ש י ת ש ל ב נ י ־ ע ק י ב א ( ,ד ל פ י י ב י ש ־ ת י ר ו ש ) ,פ ע י ל וותיק בהשה״צ ,מ ח ב ר ם ש ל ס פ ר י ל י מ ל ומילוגים( ,א ב ר ה ם )אבראשה( קויפמן גם כן מ ה ש ה ״ צ ו י ש ר א ל סמוםריץ׳. ש ל ו ש ה ש ל א חזרו. (11 ש ל ו ש ה מ נ ה י ג י ם ציוגיים ,מ ו ו ת י ק י ה ו ו ת י ק י ם ,ג פ ס ר ו ב כ ל א ואין איש י ל ע מ ת י וכיצד .ה ש ל ו ש ה ה ם : א ל ל ו ) א ל י א ס ( שיין ,ב נ ו ש ל א ח ד מ ל ל י ו ש ל חיים ווייצמן ז״ל ו מ ר א ש י ה ר א ש ו נ י ם ; ע ק י ב א א ו ר נ ש ט י י ן מיאסי, אשר עד פ י ח ה מ ל ח מ ה ערד עתון בשם ״םריבונה אבריאסקה״ ,ל ו ח ם גא ו א מ ת : ואברהם י א מ פ ו ל ס ק י ,מ נ ה ל ה מ ש ר ד ה א ר צ י ש ר א ל י .ל ג ב י י א מ פ ו ל ס ק י אין ילעים אפילו א ת מקום קבורתו .מעניין להזכיר ,ש ק ל מ ו ב ת פ ק ל ,מורוחובםקי )מרדכי( נ ר צ ח ע״י ה ח ו ל י ג א נ י ם ש ל ״ מ ש מ ר ה ב ר ז ל ״ בינואר .1941יהא ז כ ר ם ש ל ק ד ו ש י ם א ל ה ברוד ,והי״ד. ב ה ק ש ר זה ר א ו י ל ה ז כ י ר כ א ן ק ב ו צ ת יהודים מ י ש ר א ל ,ש ב ע ב ר היו פ ע י ל י ם בולמים בהסתדרות הציונית ב ר ו מ נ ל ,אשר באביב 1954ה כ ר י ז ו ע ל ש ב י ת ת ר ע ב ה מ ו נ י ת .ב ב י ת ה כ ג ס ת הגדול ברחוב אלנבי בתל־ אביב ,כאות הזדהות עם חבריהם ו ל י ד י ה ם ש ה ו ע מ ד ו ל מ ש פ ט ב ר ו מ נ י ה בעוון ה י ו ת ם ציונים .ש ב י ת ה ז א ת ה י א ש ע ו ר ר ה ה ל ל י ת ו ה ע ו ל מ י ת ל ס ב ל ו ת ל ם ש ל א ס י ר י ־ ציון את תשומת הלב של דעת הקהל ב ר ו מ נ ל ,ו פ ר צ ה א ת ח ו מ ת ה ש ת י ק ה ש ש ר ר ה ע ד אז ס ב י ב נ ו ,כ ב י כ ו ל ״כדי ש ל א ל ה ר ג י ז א ת הגוי ו ל א ל ק ל ק ל א ת ה י ח ס י ם שבין מ ד י ג ו ת ב ג ל ל א ס י ר י ם י ה ל י ם ״ . אסירי על ציון המתרחש ברומגיה בעולם ,כי הוחזקו ח ב י ם ה ם חוב ש ל 210 לא לעו דבר .על השביתה, ב ב ד י ד ו ת גמורה, כשם אולם הם שלא ל ע ר דבר ילעים ה י ט ב כי כ ב ל ל א ל ה ש ע ו ר ר ו א ת הבעיה ,יזמו א ת .ה ש ב י ת ה ו ה ש ת ת פ ו ל מ ו ר ת ר ו ח ם של ה מ ו ס ד ו ת הרשמיים ב י ש ר א ל .ה ש ו ב ת י ם הם הם שהזעיקו בה, א ת ד ע ת ה ק ה ל ו א י ל צ ו א ת מ מ ש ל ת ישראל ,ל א ל ה ת ע ל ם מ מ ה ש ק ר ה ברומניה. מ ל נ ק ו ב ב ש מ ו ת י ה ם של יוזמי ה ש ב י ת ה ,או ל מ ס ו ר על ה ת פ ת ח ו ת ה . נמנעתי ס ב ו ר נ י ש כ ל ה פ ר ש ה ט ע ו נ ה ח ק י ר ה יסודית. החל מראשית שנת המעצר של כבבתי אסירים ואלפים ,1954נ ת מ ל א ו ב ת י ־ ה כ ל א ב ר ו מ נ י ה ב א ס י ר י ם ציוניים .ש ל א מ ש ט ר ת ה ב ס ח ו ן ,היו הציונים מנהיגים רומנים, פוליטיים ב ב ת י ־ ה כ ל א יחד עם מאות פושעי לשעבר, הפקדות מלחמה, הבכירה של המשטר הקודם והעילית של החברה שהתמוטטה .ולא חסרו ביניהם ק ו מ ו נ י ס ט י ם ש ס ר ח ו ו ה ג י ע ו ל ב י ת הסוהר. י ו ק ר ת א ס י ר י ־ צ י ו ן ה ר ק י ע ה שחקים .הם הופיעו כ ח ב ו ר ה מ ל ו כ ד ת ,ב ע ל ת ר מ ה מוסרית ואנושית נעלה, ישראל מיוחדת בנוף במינה של האנושי בתי שונאי הכלא. ה מ ק ש י ם ב י ו ת ר ,ג ד ה מ ו מגילויי א ו מ ץ ־ ה ל ב ש ל ה א ס י ר י ם ה ל ל ו ו מ ג י ש ת ם ההומאנית. חדשות, הם הושיטו ע ו ז ר ת לזקנים, יד גם יהודיים, ללא נורמות והנהיגו כ ג ו ן זו ש ב ל ח ם ל א מ ס פ ס ר י ם ו ל א מ ו כ ר י ם א ו ת ו ת מ ו ר ת סיגריות .ו א ם יש ל מ י ש ה ו ס י ג ר י ו ת ,אזי מ ח ל ק י ם א ו ת ם שווה בשווה ל כ ל ה א ס י ר י ם ואין מ ו כ ר י ם אותם ,כ פ י ש ג ה ג ו ע ד אז. הויכוח חדרי עתיק בין היומין, שונאי ליהודים, ישראל התחדש בכל והתגהל ב ת י ־ ה כ ל א .א ס י ר י ־ צ י ו ן י כ ל ו להוכיח ל ש ו נ א י ישראל ,ע ד כ מ ה ה ם ב ו ר י ם בהכרת אסירי־ציון ה ב ע י ה היהודית ,ו ב ת ו ל ד ו ת ה ע ם היהודי ו ת ר ב ו ת ו . ברומניה ס ב ל ו ר ק ל ע ת י ם ר ח ו ק ו ת מ ה ת נ כ ל ו י ו ת של א ס י ר י ם אחרים ,כ פ י ש ק ו ר ה ב ד ר ך כ ל ל בבתי כל סוהר. מי א ל ה פ ש ו ט ל א העזו .י ח ס ה כ ב ו ד כ ל פ י שניסה ל ה ת נ כ ל ליהודי ציוני. בתי הכלא אםירי־ציון הפכו לבתי הרתיעה אולפנא. את אסירי ציון היו מ ת א ס פ י ם ב ק ב ו צ ו ת למידה .א ו מ ץ ־ ה ל ב ,היושר ו ה ה ג י נ ו ת והרצון ללמוד, ה ת ב ו נ ה שהיתר .נ ר ל ר ג ל ם ,הרימו א ת כ ב ו ד ה ע ם היהודי א פ י ל ו ב ק ר ב בצירוף שונאיהם. לאחר מבצע סיני החל משנת 1954 ה ח ל ו אסירי־ ציון חוזרים ל ב ת י ה ם . ה ר א ש ו נ י ם היו אלה ש נ י ד ו נ ו ל ש נ ו ת מ א ס ר מ ע ט ו ת ,י ח ס י ו /ו ה ש ת ח ר ר ו ל א ח ר ש ר י צ ו א ת ע ו נ ש ם )כגון שוורץ ,ג׳יטה לייבוביץ׳ ,ר ח ל כהן וכוי(. מאיר ,1955ג ש ב ה ר ו ח א ח ר ת .ה מ צ ב ב ב ת י ה כ ל א ה ו ט ג ה ת ק ו ה ל ה ש ת ח ר ר בקת הרקיעה שחקים .נתקבלו ערעורים בכמה וכמה משפטים ,המשפטים נ ד ו נ ו מחדש. 1955ו ב א ב י ב מ ה ש ל א ע ש ו ב ת י ה מ ש פ ט ,נ ע ש ה ע״י ח נ י נ ה .ב ק ת 1956ש ו ח ר ת כל אסירי צדן. היחסים אסירי ציון אסירי ציון המסמכים האמינו קבלח שבין ישראל ורומניה השתפרו. שוב נתקבלו לשעבר ,מיהרו להגיש את בקשוחיהם. הדעוח שעלייתם קרובה .מי שהניירות נמצאו ההדעה בספטמבר 1956 ש ב ק ש ו ח י ה ם אושרו .ר ק ח ב ר י ם ס פ ו ר י ם ד א ג ו ו ה א י ש ו ר י ם הדרושים ,כדי שיימצאו מ ו כ נ י ם )אח בקשות לעליה. אישורי ה ע ל י ה היו כל קיבלו כל לאסוף את ב ד י ה ם .רובם פשוט לא ב ד ו ב י ו ם ר ב י ע י הראשון ל א ח ר משחררים ביום רביעי( — זכו מד 211 נ ס י ע ה ו ע ל ו א ר צ ה .כ ל ה ש א ר :א י ת ר ו ב ש ב ו ע ב א י ס ו ף ה א י ש ו ר י ם :הרבים בתעודת ושבוע שגדרשר להמציא היה זה פסלי. עבורם סיני .,ש ב א י כ ה פ ת ע ה , מבצע : החריף הפסקת ש ו ב א ת ה י ח ס י ם ש ב י ן ישראל ורומניה .א ח ת ה ת ו צ א ו ת ד.יתד:. העליה ...מ א ו ר ע ו ת ה ו נ ג ר י ה ,ש ה ת ר ח ש ו ב מ ק ב י ל ל מ א ו ר ע ו ת ב מ ז ר ח התיכון •,ג ר מ ו ל ת ס י ס ה ג ם ב ע ר י ר ו מ נ י ה .ע ל מ נ ת ל ק ד ם מ א ו ר ע ו ת ב ל ת י רצויים ,ה ו ח ל ט ב צ מ ר ת ״ מ פ ל ג ת ה ע ב ו ד ה ה ר ו מ נ י ת ״ ל ק ד ם א ת ה א ל מ נ ט הלאומי ב מ י ש ו ר ה מ פ ל ג ת י ו ה מ מ ל כ ת י . בתאים המפלגתיים המהלך ה ת ק י ן ש ל ה מ ו ס ד ו ע ל כ ש ר ו ת ו האידיאולוגית .כ ל ח ב ר י ה מ פ ל ג ה ב מ ו ס ד ב מ ו ס ד ו ת ומפעלים ,שהיו ל ה ל כ ה ו ה מ ו פ ק ד י ם ־על האחראים היו ח ב ר י ם ב ת א י ם א ל ה .ל י ה ו ד י ם ה ו ס ב ר ש ה א י נ ט ר ס ה ע ל י ו ן ש ל ה מ פ ל ג ה ד ו ר ש ״ ע ש י י ת צ ד ק ״ ל א ל מ נ מ ה ל א ו מ י ורבים מ ב ע ל י ה ת פ ק י ד י ם הרמים ,ש א י נ ם ר ו מ נ י ם , ל פ נ ו ת א ת מ ק ו מ ו ת י ה ם ל ב ע ל י ל א ו מ י ו ת ר ו מ נ י ת ,כדי ל מ ת ן א ת • ת ח ו ש ת נתבקשו ה ק י י מ ת ב ק ר ב ה א ו כ ל ו ס י ה ב ע ל ת הרוב במדינה. הקיפוח החלטה 12 ז א ת ג ר מ ה ל ה ל ם ב ק ר ב יהודים רבים ,פ ע י ל י מ פ ל ג ה ו ת י ק י ם ,ש מ ז ה ש נ ה ה ת מ ס ר ו ב ל ב ו ב נ פ ש לרעיון הקומוגיסטי ,ג ד ל ו ע ם התכחשו המפלגה, ל ב נ י עמם ,ר א ו ע צ מ ם ב ר ו מ נ י ם ל כ ל ד ב ר ,ו ע ת ה ה נ ה נ א מ ר להם ,ש ע ל י ה ם ל פ נ ו ת א ת מ ק ו מ ו ת י ה ם ,מ פ נ י ש י ה ו ד י ם ה ם :״הרי ת מ י ד אמרגו ש ה מ פ ל ג ה א י נ נ ה מ ב ח י נ ה לאומיים? בהבדלים ולאינסרסים וכושר מה שלו, הרי עמדנו עלינו — ועכשיו חדלנו מזמן בכל להיות הסלקציות לפנות יהודים. שנעשו את מקומותינו? לפי התמסרנו לעם הרומני הקריטריון של נאמנות הרי זה בניגוד לכל משווע ש ל מ ד נ ו ב ת ו ר ת ה מ ר כ ס י ז ם ־ ל נ י נ י ז ם ?״ שאלו יהודים ר ב י ם . המעסים את שהציגו בפומבי השאלה הזאת נענשו ב ל י ר ח ם .כך• קרה, למשל; ל א ו ת ו צורר י ה ו ד י ם ל י ב ו ב י ץ ׳ ש ר ב ן ) ב ־ 1 9 5 3ח ו ס ל ה ו ע ד היהודי • ה ד מ ו ק ר ט י ״ , כי שוב כרבים היה, לא אחרים, לדעתם, מונו מיגיססריון־על(. צורך למנהלים הוצא עתה ב מ ו ס ד ו ת מיוחדים בכירים האיש ב״ועדה משורות ליהודים עליונה המפלגה וליבוביץ לתכנון״ והודח שרבן; שהיה מתפקידו מעין כמנהל, על ש ה ע ז ל ה צ י ג א ת ה ש א ל ה ב מ ל ו א ח ר י פ ו ת ה ב י ש י ב ת ״ ה ת א ה מ פ ל ג ת י ,ב ו ו ע ד ה העליוגה לתכגון״. התוצאה עתידם היתד. בישראל, ה ג ב ר ת ה ל ח ץ ל ע ל י ה .ל א ל ה שרצו ל ע ל ו ת גתווספו חוגים אלה חדשים ,מ ב י ן שאיבדו מ ת מ י ד כי ראו את עולמם, אך סוף סוף ל מ ד ו ע ל ב ש ר ם ש י ה ו ד י ם הם ,ואין מ נ ו ס מזה ,אף ל א ב מ ש ס ר ה ק ו מ ו ג י ס ס י . במקביל יזמו אותו ג ב ר ה ל ח ץ ה ב י נ ל א ו מ י .מ ב צ ע ״איחוד מ ש פ ח ו ת ״ מ ס ע מ י ם אנושיים, אישים בישראל, את פעל פעילותו. נציגי רומניה נתקלו בחו״ל ב ש א ל ו ת מ ב י כ ו ת ע ל ב ל צ ע ד ו ש ע ל :״ מ ד ו ע אין א ת ם מ ר ש י ם ל מ ש פ ח ו ת ל ה ת א ח ד ?״ הבעיה ה ג י ע ה לדיון ב צ מ ר ת המפלגה שדרשה חוות־דעת מומחיה לשאלה מה י ק ר ה אם ת ח ו ד ש ש ו ב ה ע ל י ה ל י ש ר א ל .המומחים ק ב ע ו )ואני מ ס ת מ ך ע ל ש מ ו ע ו ת בלבד •,ה נ ר א ו ת ק ר ו ב ו ת מ א ו ד ל א מ ת ,ב ה ת ח ש ב ב מ ה ש א י ר ע ל א ח ר מ כ ן ( ,כ י ב ד ר ד ־ כלל ;השתלבו אלפים וכן היהודים יפה בלבד, איש ל פ י ה ע ר כ ת ם • ,א ש ר ל ה ם ק ר ו ב י מ ש פ ח ה מ ד ר ג ה ר א ש ו נ ה קבוצות :ח ב ר ת י ו ת אלהיירצו שוליות, שתועלתן למשק בישראל, הסוציאליסטי -איגד. ל ע ז ו ב א ת ר ו מ נ י ה ו ל ע ל ו ת לישראל .על ס מ ר ח ו ו ת ־דעתי .ז ו לחדש א ת ההרשמה לעליה. 212 בחברה הסוציאליססית וחלק מהם כעשרת חשובה, ; הוחלס י .1958היהודים ,ל מ ו ד י יום ה ה ר ש מ ה הראשון נ ק ב ע ליום ה כ י פ ו ר י ם של ש נ ת נסיון ה ע ב ר ,מ ח ש ש ש מ א שוב י ש ת נ ו פ נ י ה ד ב ר י ם ,״ ה ת נ פ ל ו ״ על מ ש ר ד י ההרשמה. מה ש ה ת ר ח ש ,ו ב מ י ו ח ד נוכח ה ע ו ב ד ה ש ח ו ג י ם ש ל ק ו מ ו נ י ס ט י ם ״ נ א מ נ י ם ״ נ ר ש מ ו אף הם ,ג ר ם ה פ ת ע ה ע צ ו מ ה ו ב ל ת י נ ע י מ ה ב ח ו ג י ם ה ק ו ב ע י ם ב מ נ ג נ ו ן ה מ פ ל ג ה . ס ו פ ר ש א ח ד מ מ נ ה י ג י ה ה ב כ י ר י ם של ה מ ד י נ ה ,ה ת פ ר ץ ב ז ע ם ב ר א ו ת ו א ת ההמונים ה צ ו ב א י ם ע ל מ ש ר ד י ה ה ר ש מ ה ב ב ו ק ר ש ט ה ב י ר ה .כ ש נ ו ד ע ל ו מ י ומי בין ה נ ר ש מ י ם שהיהודים ה פ ר ו א ת נ א מ נ ו ת ם ל ר ו מ נ י ה ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת ,ש ה ע נ י ק ה ל ה ם התבטא, את הכול והאמינה בכנותם. ה מ צ ב ש נ ו צ ר גרם למעין ליקוי מ א ו ר ו ת בין ה ד ר ג ה מ נ ה י ג ו ת י ל ב י ן היהודים. ע ד אז ה ת נ ה ל מ א ב ק סמוי וגלוי ח ר י ף ביותר ,ע ל ה ש ל י ט ה ב פ ד ר צ י ה של ואם הקהילות שהרב היהודיות ,בין ש ר ד י ה״וועד״ ו ה ר ב ה ר א ש י ; ו ה נ ה ע ת ה כ ש נ ד מ ה היה א ב ד חנו בעיני ה ש ל ט ו נ ו ת , הראשי נפתר הקונפליקט לטובתו. ע ל מ ה ב ע צ ם ניטש ה מ א ב ק בין ה ר ב ה ר א ש י ל ב י ן מ נ ה י ג י ה ק ה י ל ו ת ? אנשי הוועד ר א ו ב ת פ ק י ד ם ה ז ד מ נ ו ת ל ע ש ו ת ל ח י ס ו ל ו ש ל קיום יהודי נ פ ר ד ,ו ל ה ת ב ו ל ל ו ת ם ע ם הארץ .ה ם היו כ ל ב י שמירה, בקרב יהודית הקהילה שחו׳׳ח לא תחזור לפעילות מ מ ש י ת ,ואילו ה ר ב הראשי נ א ב ק ע ל ש מ י ר ת ה ק י ו ם היהודי ,על ח ו פ ש הפולחן, א ס פ ק ת א מ צ ע י ם ל מ י מ ו ש ח ו פ ש זה ,כגון ת ש מ י ש י קדושה ,מ צ ו ת ועל ל פ ס ח ,ב ש ר כ ש ר וכד׳ .כן ה ש ת ד ל ל ק י י ם ״ ת ל מ ו ד ת ו ר ה ״ ל א ו ת ם הילדים שהוריהם ש ב נ י ה ם י ל מ ד ו ק צ ת ״יידישקייט״ .ו א ם ל פ נ י ש ל ב זה ,נ ד מ ה היה ש א נ ש י רצו ה ק ה י ל ה י צ ל י ח ו ל ח ס ל כ ל ד ב ר יהודי ,ה א י ר ה ע ת ה ה ה צ ל ח ה א ת פ נ י ה ל ר ב הראשי. לשתדלנים נאמר, יהודים שניסו ל ה פ י ג א ת ז ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת ,ו ב ר א ש ם ל ר ב הראשי, ש ה מ נ ה י ג ו ת ה ב כ י ר ה התייאשה מן ה י ה ו ד י ם ו ה ג י ע ה ל מ ס ק נ ה ש ב מ ו ק ד ם או במאוחר לוותר היהודים ירצו כל מן להסתלק המדינה, אי החליטה לכך המנהיגות ע ל ה א ל מ נ ט היהודי ) ל מ ע ש ה ש ו ב ל א היה צ ו ר ך ב ו ! ( ו ל א ל א פ ש ר עוד ליהודים בסולם החברה ,אלא לחיות להתקדם בשוליה. כ ל זה ה ת ר ח ש ,כמובן ,ב ת ה ל י ך איטי ו מ ת מ ש ך ,כ נ ה ו ג ב א ר צ ו ת קומוניסטיות. ככל העליה שבעיית חזרה ועלתה על הפרק, חזרו לעסוק הציונים. בבעיית הפעילים הציוניים ל ש ע ב ר ,ר ו ב ם אסירי־ציון ,ח ש ו מ י ו ם ל י ו ם כ י ה ם מ ת ק ר ב י ם לטרגדיה ח ד ש ה .הגיעו ה ד ב ר י ם עד כדי כך ,ש ר ב י ם מ ה ם ל מ ד ו ב ע ל פ ה ד ב ר י ש י ר ה ו ק ר א ו ד ב ר י הגות ,כדי שיהיה ל ה ם ב מ ה ל ה ע ס י ק א ת מ ח ש ב ו ת י ה ם ב ב ד י ד ו ת הציגוק. ש ו ב נ ע ל מ ו ח ב ר י ם ואיש ל א ד ע מ ה היה להם .ג ד מ ה היה ש ה א ד מ ה ב ל ע ה א ו ת ם .כן נ ע צ ר ה ק ב ו צ ת פ ע י ל י ם ציוניים ב ע י ר ב ר א ש ו ב וכן ב ע ר י ם שונות. בסוף משה ,1958 דצמבר נעצרה רחל וייס־טלמון )הרצל לשעבר( אשתו של ו י י ס ־ ט ל מ ו ן ,אסיר־ציון ש ע ל ה א ר צ ה ב ה ב ט ח ה ש א ש ת ו ת ב ו א אחריו .ר ח ל , פקדה שלושה ב צ י ר ו ת ישראל ,ח ב ר ה ב ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ש ל ״ ג ו ר ד ו נ י ה ״ ל ש ע ב ר ,נ ע צ ר ה ח ד ש י ם ל א ח ר ש נ ע צ ר ה אחותה ,ה מ ו ר ה מ ר י ם הזנפרץ, המשפט־הצבאי שנדוגה בבית־ ב ט י מ י ש ו ר ה ל־ 10ש נ ו ת מ ע צ ר ,י ח ד ע ם הוגו שוורץ ז״ל ,ו י ב ל ״ א י ו ס ף שוורץ. ז כי עוקבים ״ אחר ל 9 5 . 6 כ ל מעשיו .ס ו כ נ י ,בלכתו ברחוב. המשטרה החשאית במשך חדשים הוא חש שמיהרו לביתו לערד.- 213 מצאו חיפוש, השלושה: שנעצרו מיד. ש ל מ ה ש י נ ט ו ב י צ ר ,ג י ס ו ש ל ש מ י ד ם ,שהוזמן ל א ר ו ח ת צ ה ר י ם : חברו שלושה שם משפחה, ידידי לשעבר, אסירי־ציון א ל י מ ל ך הלוי ,א ש ר ב א ל ה ת ע נ י ן ב ש ל ו ם ח מ ו ת ו ה ז ק נ ה של שמידט ,ו ה ר ב מ ר ד כ י בורשטיין ,א ש ר ב א כדי ל ק ב ל מ ה ם ב ש ב י ל ת י נ ו ק ם ביצים טריות ,א ו ת ן ה ש י ג ה מ ש פ ח ת ש מ י ד ט ע ב ו ר ם מ כ פ ר י ת א ח ת שהיתר .מ ד י ש ב ו ע מ ב י א ה ת ו צ ר ת ל ב י ת ם . חקירתם בפעם היתד .ק ש ה מ א ו ד . המתוחכמות ה ז א ת ויתרו ע ל שיטותיהם ושמו א ת מ ב ט ח ם ב א ג ר ו פ י ם ו ב פ ר ג ו ל .ה ר ב י צ ו ל נ ח ק ר י ם ל א ר ק ב ח ד ר העינויים, ג ם כ ל א י מ ת ש ה א ס י ר ה ת ע ק ש ע ל פ ר ט זה או א ח ר ב ע ת ה ח ק י ר ה .ר ח ל אלא ויים־טלמון צעירים, מ ס פ ר ת כיצד הולקתה אשר כנראה היו ב כ פ ו ת רגליה ,לעיגי כחמישה חברים חקירה, בקורס הובאו והם עשר קציגים ללמוד שיעור ב ט כ נ י ק ה ע ת י ק ת ־ ה י ו מ י ן ש ל עינויים .נ ח ק ר י ם ר ב י ם ס י פ ר ו ע ל מ כ ו ת ר צ ח ש ס פ ג ו כ מ ע ט מ ד י יום ביומו. בסוף שנעצרו שנת 1959נ ע ר ך מ ש פ ט ו ש ל י צ ח ק ש מ י ד ם וחבריו ,ו מ ל ב ד ה ש ל ו ש ה לקבוצתו בביתו ,צ ו ר פ ו אחרים ,כגון עצורים ישראל במשפט הארט. זה ק ר ה ד ב ר ב ל ת י ר ג י ל ב ת ו ל ד ו ת ה מ ש ט ר ה החשאית .העצורים ש ו ח ר ר ו יומיים התחלת משפטם. לפני שזוכה(, ראבינוביץ׳ בהתחשב התעוררה ש ל פ נ י כן א ר ע ת ק ד י ם א ח ד כזד. בכך תקוה העצורים יזוכו. שכל אך כשבאו )יוסף לשמוע את גזרם־דינם ,נעצרו שוב ונשלחו ל ב י ת ־ כ ל א . בסוף בצירות נ ו ב מ ב ר ה ת ק י י ם מ ש פ ט ם ש ל 15אסירי ציון ,ר ו ב ם פ ק י ד י ם ישראל ו ח ב ר י ם פ ע י ל י ם ב ת נ ו ע ו ת ־ נ ו ע ר ל ש ע ב ר .ר א ש ה ק ב ו צ ה היה חיים וורצל, איש ״הנוער הציוני״ ש מ א ז ש נ ו ת ה ש ו א ה ועז־ ש נ ת יהודים. שנהרו ב ת ח י ל ה עזר ל פ ל י ט י ם מהונגריה רחל מערבה .עמו יחד גידוגו: ,1948ע ב ד ב ג ב ו ל ב ה ע ב ר ת להימלט לרומניה לפליטים ואחר־כך וייס־טלמון ,יגקו גרינברג ,ש מ ש לופו, ש מ ש מ ז י ק ה ,ד ״ ד ד ד י מ ר )דגן( ,י ה ו ד י ת ק ל י י ן ־ מ ר ק ל ר )גורדוניה( ,ד ״ ר ה ו ר ב א ס , מ ר י ם ז י ל ב ר מ ן ־ ג ר י ג ב ר ג ,ד ו ד י י ש ר א ל ,ג ר ד ו ש גפתלי ,שטפן קראום ,מ ג ד ה ו י י ס ב ד ג ר ) פ ע י ל ת ויצ״ו מארד ,ש ז ה ה י ה ל ה מ ע צ ר ה השגי( ו ו ל ב ר ג יוסף. ב־1960 שוב ישראל—רומניה. התעוררו החל רוחות מראשית חדשות, השגה שוב נ ו צ ר ה שעה של הגיעו אישורים ליציאה חסד ביחסי לארץ־ישראל, ל כ ל א ל ה ש ה ש ת ח ר ר ו ב־ 1955ו א ש ר ג ת ק ע ו ב־ 1956ב ג ל ל מ ב צ ע סיני .ה נ ע צ ר י ם שוחררו אחד אחד והגיעו ארצה. ו א ף ־ ע ל ־ פ י שהגיעו שבורים ברוחם וחולים בגופם ,ל א ח ר ש נ ו ת מ ת ח ו ס ב ל א ר ו כ ו ת ו ק ש ו ת ,קידמו א ת פ נ י ה מ ו ל ד ת ב ח י ו ד פגיהם. על בטוחים היו שהגיעו הביתה, ואכן רבים מהם, בעיקר הצעירים, ה ש ת ל ב ו יפה בחיי הארץ ,ר ב י ם מ ב י נ י ה ם מ ל מ ד י ם כיום ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת ב י ש ר א ל . הערות לסיכום כאמור ,י ה ד ו ת ר ו מ נ י ה כ מ ע ס כ ו ל ה ה ג י ע ה א ר צ ה ו ה ש ת ל ב ה בעשיה .מ ה ג ר ם לכך ז ה א ם אסירי ציון ,ה ם ו ח ב ר י ה ם ש ז כ ו ל ע ל ו ת ארצה בעח־ מועך ,ב ט ר ם נ ת פ ס ו בידי צר ,ה ם ש ע ש ו א ת ה ע ב ו ד ה ה ז א ת ? ״בחלק״ אפסה 214 הציונות, שממנו לא החלימו ז כל תקוה לחיים מ ת ק ב ל י ם על ה א ם ה ם ה ד ב י ק ו א ת יהודי ר ו מ נ י ה האם הם ששכנעו את ההמונים, כי ה ד ע ת בארץ בה נולדו ,ואין דרך א ח ר ת א ל א ל ע ל ו ת א ר צ ה — א ו ש מ א ע ש ה ז א ת ה מ ש ט ר הקומוניסטי ,ש ה ב ט י ח להם חיים מ כ ו ב ד י ם ,ש ה ת ח י י ב כ י מ ו צ א ם היהודי ל א י א פ י ל ע ל ה ת ק ד מ ו ת ם ה ח ב ר ת י ת , ובסופו ש ל ד ב ר אכזב ז עובדה היא ש ב ל ח ץ המאורעות ע ל ו ארצה רבים מאוד ו מ ב י ן א ל ה שהיו ר ח ו ק י ם מרעיון ש י ב ת ־ צ י ו ן .ל א ס י ר י ־ צ י ו ן ר ב י ם הציקה ה ש א ל ה ב א פ ל ו ל י ת צינוקם .ה ם הזאת תשובה למצוא התלבטו ש מ א היה ס ב ל ם לשוא. נ ח ר צ ת ל ש א ל ה זו א י ן ! ס פ ק ר ב א ם י ע ל ה ב ד י ח ו ק ר י ההיסטוריה ה ו כ ח ו ת ב ר ו ר ו ת ל כ א ן או לכאן .ד ע ת י ה י א ,כ י ה ה ש פ ע ה היתד ,ה ד ד י ת : ה ע ל י ה ה ה מ ו נ י ת מ ר ו מ נ י ה ל א היתד ,מ ת ב צ ע ת ל ו ל א פ ע י ל ו ת ם ה נ מ ש כ ת ש ל פעילי התנועה ה צ י ו נ י ת ברומניה ,אולם פ ע י ל י ם א ל ה ל א ה י ו מ ש י ג י ם א ת יעדם ,ל ו ל א המשטר ש ע ר ע ר א ת י ס ו ד ו ת ה ח ב ר ה היהודית ,מ ו ט ט א ו ת ה והכריח א ת היהודי המצוי ל ח פ ש מוצא למצוקתו. ה י ה ו ד י המצוי יכול היה ל פ נ ו ת ל כ י ו ו נ י ם שוגים ,כגון ל ה י ש א ר ע ל ־ א ף הכול, או ל ה ג ר ל א ר צ ו ת ר ב ו ת א ח ר ו ת בעולם ,כ פ י ש א נ ח נ ו ע ד י ם ל ת ה ל י ך דומה ה מ ת ר ח ש ב י מ י נ ו א ל ה ע ם יהודי ב ר ה ״ מ — א ו ל ם ה פ ע י ל י ם הציוגיים ה ם ש ק ב ע ו א ת הכיוון. ו ג ם כ א ש ר הבין ה מ ש ט ר ל א ן נ ו ש ב ת ה ר ו ח ,ו נ ק ט ב א מ צ ע י ם ח מ ו ר י ם לבדד פ ע י ל י ה ת נ ו ע ה ודן א ו ת ם ל ש נ ו ת מ א ס ר ר ב ו ת )בעוון ״ ה ס ת ת ה א ו כ ל ו ם י ה היהודית, לבל תשתלב בחייה ש ל הריפובליקה העממית ,ש כ ם אחד עם העם הרומני ו ה ל א ו מ י ם ה נ ל ו ו י ם אליו — כ ד י שיישבו ע ל מ ז ו ו ד ו ת י ה ם הארוזות ,ו ב ז א ת עודדו א ו כ ל ו ס י ה ז א ת ל צ א ת ל ה ר פ ת ק ה א ו מ ל ל ה ל י ש ר א ל — ו ב כ ך ב ג ד ו הן ב מ כ ו ר ת ם ר ו מ ג י ה ו ה ן ב א ח י ה ם היהודים״ — ציטוט מ ן ה ז כ ר ו ן מ ד ב ר י ה ת ו ב ע י ם ב מ ש פ ט י ה ם ש ל אסירי־ציון( .א ך ד ב ר ל א עזר .ה ת ה ל י ך גמשך. ו פ ע ל כ א ן ע ו ד גורם .יהודי ח כ ם ,א ב י ו ש ל צעיר ,א ש ר ב ז מ נ ו ע ז ב א ת ב י ת ב ג י ג ו ד לרצון ה א ב ,ה ש ת ל ב ב ת נ ו ע ה ב ש ג ת 1944ו ע ל ה ארצה ,ה ס ב י ר לי אביו זאת כ ך : לאסוף ״פעלתם בשיטת הכפרי המגדל תרגגולות. כאשר כפרי כזה רוצה ד ו ג ר ת ע ל אפרוחיה ,מ ה ה ו א ע ו ש ה י ה ו א ש ם ידו ע ל א ח ד ה א פ ר ו ח י ם ו ה ו ל ד ; מ ד ה ו ל כ ת אחריו גם ה ד ו ג ר ת ו כ ל א פ ר ו ח י ה נ ס ח ב י ם אחריה ...ע ש י ת ם ב ד י ו ק כ מ ו ה ו .ה ו צ א ת ם א פ ר ו ח מ כ ל ב י ת ו ל ד ו ג ר ת ל א נ ו ת ר ה ברירה .ה י א ה ו כ ר ח ה לדדות א ח ר י כ ם י ח ד ע ם י ת ר אפרוחיה...״ יהדי חכם. מקורות ״פנקס הקהילות״ רומניה — כרך ראשון ושני ,הוצ׳ ״יד־ושם״. ד״ר ד ן אנצ״ל :יהדות רומניה בין 23.8.1944לבין .30.12.1947 ד״ר ת י א ד ו ר לביא :יהדות רומניה במאבק על הצלתה. ש׳ א ב נ י :״גאולים מיד צר״. ״רינשטריה נוסטרה״ ) 1948—1944קולקציה בספריית ב י ת התפוצות ,ת״א(. ד״ר ד ו ד שערי :גירוש קפריסין .1949—1946 קובץ ״אשר לא נשאו לשוא נעוריהם״ ,זכרונות על ״הגוער הציוגי בשואה ולאחריה״. עדויות בכתב של המחלקה לגביות עדויות ב״יד־ושם״ ,תל־אביב )עדויותיהם של ד ב ) ב ר ל ( שיבר ,יצחק ארצי ,מ ל ה ד״ר ינקו ,יצחק ילון ,פסח־גני ,דאדו רוזנקרנץ, חכמו )ראש קהילת יאסי( ,אריה אלדד ,רפאל רוזנברגר ואחרים. שיחות עם רבים מאסירי ציון הנזכרים בספר. 215 משה לריב * יחסם של הבריטים למעפילים במחנות קפריסין** הבריטים כמובן, מממשי שהיו אחראים מדיניותו למחנות הידועה המעפילים לשמצה של ב ק פ ר י ס י ן )(1947—1946 ארנסט להגליית בוו־ין, היו, עולים ב ל ת י ־ ח ו ק י י ם ,איי .ג׳יי .איי .ה פ י ר ו ש ה ב ר י ט י ה ר ש מ י ל ר א ש י ה ת ב ו ת ה ל ל ו ה י ה — עולים יהודים ב ל ת י חוקיים illegal Jewish immigrants ,ו כ ש א נ י ה ש ת מ ש ת י ב א ו ת ם ר ״ ת ב ש י ח ו ת י א י ת ם ,ה ם י ד ע ו ש כ ו ו נ ת י היתד• — ל ע ו ל י ם יהודים ע צ ו ר י ם ,intercepted Jewish immigrantsו א מ נ ם ה ב ה ר ת י ל ה ם זאת. הצבא ,הרשויות' ב פ ל ש ת י נ ה ו ב ק פ ר י ס י ן ,ו כ ן ה מ ש ר ד ל ע נ י נ י מ ו ש ב ו ת ב ל ו נ ד ו ן נקראו להוציא לפועל א ת מדיניותו ה ק ש ה ש ל בווין .ע ל י לציין שמלכתחילה נ ו כ ח ת י ל ד ע ת ש י ש ל ע ש ו ת ה פ ר ד ה מ ו ח ל ט ת בין בווין לבין א נ ש י צ ב א ־ואחרים בקפריסין .ל מ ר ו ת ש ב א ו פ ן כ ל ל י ה ם ו א נ ח נ ו היהודים ,היינו ל ה ל כ ה יריבים ,א ך למעשה — בדרך־כלל — ל א כ ך היה ה ד ב ר . .א נ ש י הצבא ,ובמיוחד.המפקדים, פ ע ל ו ב מ צ פ ו ן ישר ,א ו ל ם ה י ה ב ר ו ר שאין ה ד ב ר -ל ט ע מ ם ,כ פ י ש ק ו ל ו נ ל ווידיקומב, המנהל הראשון ש ל ה מ ח נ ו ת ,א מ ר ל י :״זה איננו עיסוק ל ח י י ל . .איני רוצה ל ה י ו ת ס ו ה ר ש ל נ ש י ם וילדים״. אני ח ו ש ב ש ט ו ב יהיה ל ת ת ד ו ג מ א ש ת ב ה י ר מ ה כ ו ו נ ת י בהבדלי הגישות בין יוצר ה מ ד י נ י ו ת בווין ל ב י ן מ מ מ ש י ה .מייג׳ור ניומן ,ל מ ש ל ,ה י ה מ פ ק ד מ ח נ ה ,55שהיה הראשון ל ק ל י ט ת עצורים .ה ו א ה י ה ב ש נ ו ת ה־ 50לתייו ,ר ך בדיבור, ב ע ל ח ז ו ת צ ב א י ת א ב ל ל ח ל ו ט י ן אנושי ,ל ח ל ו ט י ן ל א ־ צ ב א י בגישתו .א נ י מ ש ת מ ש במלה צבאי ,לציין ק ש י ח ו ת , ר ש מ י ו ת ,מ ש מ ע ת גוקשה, והמושג לא־צבאי הוא •*::משה לויב ,או כפי שנקרא באנגלית בפי האמריקאים והבריטים — מורים לאוב, היה נציגו.של הג׳וינט במחנות המעפילים בקפריסין ופעל רבות להקלת מצוקתם ולעידודם. עם .חיסול המחנות ועליית המעפילים ארצה מונה לנציג הג׳וינט במרוקו .לאחר מכן שימש כמנהלו של מכון איוו״א בניו־יורק. ** פרק מתוך ספר זכרונות על תקופת מחנות המעפילים בקפריסין, 216 ה י פ ו כ ם של• אלה .מייג׳ור נ י ו מ ן נ ס ח ־ מן ה ע ו ב ד ה ש מ ח נ ה ו הכיל נ ש י ם וילדים. ל א ל ע י ס ו ק שכזה ק י ב ל א ת א י מ ו נ ו הצבאי ,והוא עשה כ כ ל י כ ו ל ת ו כדי לעזור. אפילו הוא מנות עשה מעשים החלב ההוראות. והירקות למרות שלא עבור שדעתי אמור היה מחנהו, כך, על לעשותם .לדוגמא ,הוא מתוך לא ידיעה אמרתי הגדיל את מכוונת של שזאת הפרה אך בעבודתנו דבר, המשותפת הוא בוודאי הרגיש א ת ה ב ע ת ה ע ר כ ת י ה א י ל מ ת . מ ח נ ה א ר ע ה מ ק ר ה ה מ צ ע ר ש ג ר ם ל מ ו ת ו של ש ל מ ה חיימזון ב ש ע ר באותו המחנה, אבל במחנה, קריקטורה לא ניומן של האחראי היה קפסיין לכך. הוא בריטי, אדם אחר שנתן שהיה את אחראי ההוראה. לבטחון המת כאשר נ י ש א ע ל כ ת פ י ח ב ר י ו אל ה מ ש א י ת ש ת ו ב י ל א ו ת ו ל ב י ת ה ק ב ר ו ת ,ע מ ד המייג׳ור ניומן דום ,ב ה ב ע ת כ ב ו ד א י ל מ ת ל נ פ ט ר . מקרה יהודים. אחר .שני ס מ ל י ם ב ר י ט י ם נ ת ל ו בידי ה א צ ״ ל כ ג מ ו ל ע ל ירי ח י י ל י ם חטיפת התליה הסמלים בכותרות היתד, כולו בעולם כמה במשך שבועות. ע צ מ ה ג ר מ ה ל ז ע ז ו ע כ ב ד ל ח ל ק מ ה ם ו נ ר א ת ה כ ה ת פ ת ח ו ת צפויה ב ע י נ י אחרים .איש ה ק ש ר ב מ ח ג ה ב א ו ת ם הימים היה מ ר סמית .כ א ש ר פ ג ש ת י ו א ח ר י ה ח ד ש ו ת על ה ת ל י ה ,ה ו א היה עגיגי ורוגז ש ל א כדרכו ,ו א מ ר ל י ד ב ר פרסום שהתפרש ה א ח ר א י ם ל מ ע ש ה ,או ש כ ו ל נ ו היינו א ח ר א י ם ל כ ך , כ א י ל ו הייתי בין בעיניו .ה ג ב ת י על ד ב ר י ו ב מ ל י ם א ל ו :״ א י נ ך מ ע ר ב ב ביני לבין ה פ ל ש ת י נ א י ם ? אני א ז ר ח אמריקאי .א ת ה י ו ד ע שיש לי ח ל ק ב ע נ י נ י ם אלו ב א ו ת ה ה מ י ד ה כ פ י שיש לך. קיבל א ת ה ד ב ר י ם ב ר ו ח ב ה ה ם נ א מ ר ו ע ל ידי ,אך ל מ ר ו ת ז א ת י ח ס י נ ו ה צ ט נ נ ו למשך בבקשה, אגי ללבך, מבין אל אבל את תפרוק רוגזך הוא עלי״. ה ת ק ו פ ה ה ק צ ר ה ש ה ו א נ ש א ר ב ת פ ק י ד ע ד בוא מחליפו. ה ת ל י ה היה ע ל י ביום שבקפריסין. הצגת גם לטפל היה בית־החולים, בכמה ענינים מוקף בגדר בבית־החולים הצבאי הבריטי והכניסה הותרה עם תיל רק ת ע ו ד ו ת ־ ז ה ו ת .ס מ ל ב ר י ט י היה א ח ר א י ע ל ה א ס פ ק ה ונהג ל ה ב י א ל א ח י ו ת ת ח ב ו ש ו ת ו ש א ר א ס פ ק ה ר פ ו א י ת ,ל פ י בקשתן .ב א ו ת ו יום .יום ה ת ל י ה , סדינים, פגשתי יותר הוא אותו, ברך בדרכו אותי ל מ ד ת י ל ד ע ת שהוא היה הקלילה בן־דוד של בעבודתו. והמשיך א ח ד החיילים שנתלו, רק מאוחר אבל הדבר ל א מנע ממנו להמשיך במילוי חובתו. שני ש נ י ק ו ל ו נ ל י ם ,ה ת פ ט ר ו כי ל א י כ ל ו ל ב צ ע מנהלים של המחנה, את ת פ ק י ד ם .הראשון ,ק ו ל ו נ ל ו ו י ד י ק ו מ ב ,היה מ מ ו צ א ק ו ק נ י ,cockneyחייל מ ה ש ו ר ה שטיפס לגו. ב ס ו ל ם הדרגות .א ד ם ש ע ש ה כ ל ש ב י כ ו ל ת ו ב מ ס ג ר ת ת פ ק ד ו כדי ל ע ז ו ר ב כ ל יום הייתי פ ו ג ש אותו כ מ ע ט ב מ ש ר ד ו ,ו ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת הייתי י ו ש ב אל ש ו ל ח נ ו ו מ ש ו ח ח עימו ב ע נ י נ י ה מ ח נ ה .כ ש ה כ ר נ ו זה א ת זה ק צ ת יותר ,ש ו ח ח נ ו ב ע נ י נ י ם אישיים ,ויום אפילו בתפקדו. א ח ד א מ ר ל י ו ו ד י ק ו מ ב ,כי אינו יכול להמשד הוא ב י ק ש ה ע ב ר ה ל מ ק ו ם א ח ר מ פ נ י ש א ת ת פ ק ד ו ה נ ו כ ח י ל א יכול היה ל כ נ ו ת ש ר ו ת צבאי .כ א ש ר ו ו ד י ק ו מ ב עזב ,ה ע נ י ק ל ו הג׳וינט מ ע ר כ ת כ ל י כ ס ף ב מ ת נ ה ,ל ק ר א ת נשואיו ה ק ר ו ב י ם ע ם א ח ת ה ח י י ל ו ת שבפיקודו. קוולגל משכבה דנט דגט, שבא אחריו, היה ח ב ר ת י ת ש ו נ ה מזו ש ל ממוצא אריסטוקרטי. שותף וודיקומב. האנגלית שלו לרגשות בעד היתה אלו למרות שמוצאו היה ש ו ו ד י ק ו מ ב היה קוקני ,היה יפה, איטית ומדויקת, כצפוי 217 מ א ג ג ל י שחוגך ו ג ד ל ב ח ב ר ה ה ג ב ו ה ה ,ך נ ט ב י ל ה ח ל ק נ כ ב ד מ ז מ נ ו ב ק ם י ל ו ס י מ ב ו , ב ו .מ ו ק מ ו מ ח נ ו ת החורף .מ ח נ ו ת א ל ו נ מ צ א ו ב ק ר ב ת הים ,א ו ל ם איש ל א ה ו ר ש ה ב ו מ ס י ב ו ת בטחון .ב מ ח נ ה לרחוץ ,64א ח ד מ מ ח נ ו ת החורף ,היו י ל ד י ם ר ב י ם , ו ב ח ד ש י ה ק ת ה ח מ י ם ה ם היו צופים בים ב ג ע ג ו ע י ם .ב ק ש ת י מ ק ו ל ו נ ל ד נ ט ל ה ר ש ו ת ללכת לילדים הסתפקתי טען כי ל ר ח ת בים .ה ו א יכול, אינו ב ת ש ו ב ה זו ו ב ק ש ת י א ו ת ו ש ו ב ו ש ו ב . כבולות. מ א ח ר וידיו בסופו של דבר הוא לא הסכים ו ה י ל ד י ם הורשו ל ל כ ת ל ש ח ו ת ,ב ת נ א י ש ב מ ב ט ל א ח ו ר נ ר א ה בעיני ק ו מ י ו מ ע ו ר ר ה ת נ א י היה ש ל פ נ י ק ב ו צ ת ה י ל ד י ם י נ ו ע ט נ ק ע ם מ כ ו נ ו ת ידיה צחוק. ו מ א ח ו ר י הילדים ינוע כלפיהם ט נ ק נוסף. נמשך כך הדבר במשך מכוונות יומיים ע ד ש ה מ צ ב ה פ ך ל מ ג ו ח ך ,מ ש ו ם ש י ל ד י ם ה ם י ל ד י ם והחיילים ,אולי ח ל ק ם א ף א ב ו ת , נ ו כ ח ו ל ד ע ת ש מ ד ו ב ר ב י ל ד י ם ו ב מ ה ר ה ר ב י ם מ ה י ל ד י ם היו ר ו כ ב י ם ע ל הטנקים... ג ם ד נ ט ה ת פ ט ר ב מ ח א ה על ת פ ק י ד ו ו ע ל ה נ ע ש ה ב ק פ ר י ס י ן . אדם התחבר שעבר כל על כללי וביודעין, המשחק, ע ם י ה ו ש ע ל י ב נ ר ,היה מ ב ק ר ו ל ע י ת י ם היה מייטלנד. קפטיין קרובות ומספר לו על הוא ענינים ש ל א היה א מ ו ר ל ש ו ח ח עליהם .ה ו א י ד ע ש ל ע ת י ם היו ה ל י ב נ ר י ם נ ו ת נ י ם מ ח ס ה ל א נ ש י ם ש ב ר ח ו ,והיה מ ז ה י ר א ו ת ם ל פ נ י כ ל ח י פ ו ש צפוי .מייטלנד ,מ ע ל ו מ ע ב ר ל כ ל ח ב ר י ו ש ג י ל ו ה ב נ ה כלפינו ,ה ו א ה ת ג ל מ ו ת ש ל א ח ד מ ח ס י ד י א ו מ ו ת עולם. בתחילת העברית, תקופת המחנות ב ק פ ר י ס י ן ,היה י ה ו ד ה מ ג נ ם ,נשיא בין יושבי־ ה ר א ש של ה ג ׳ מ נ ט . האוגיברסיטה ב א ח ד מ ב י ק ו ר י הראשונים ב א ר ץ א ח ר י ב ו א י לקפריסין ,ה ל כ ת י ל ב ק ר א ת ד ״ ד מ ג נ ס ו א ש ת ו ב ב י ת ם שהיה מ ו ק ף ב ג י נ ת חמד ב ר ח ב י ה שבירושלים ,ו ס י פ ר ת י ל ו א ת סיפורגו .מ ג נ ס ב י ק ש מ מ נ י ל ה צ ט ר ף אליו קאנינגהאם, לפגישה שהיה עם הנציב הבריסי, העליון א ח ר א י ל ב י צ ו ע ה מ נ ד ם בירושלים, מיוחד, משמר ב ג ל ל ה ז מ נ י ם הקשים. סיר גנרל והתגורר התקבלנו גורדון אלן ב ב נ י ן ה מ מ ש ל ה שהיה בלבביות. מסתבר תחת ש מ ג נ ס והוא היו ח ב ר י ם מובים ,ואני ש פ כ ת י א ת מ ר י ל י ב י ו ה ב ע ת י א ת מ ח א ת י כ נ ג ד ה כ ל י א ה ב מ ח נ ו ת ו כ נ ג ד ה ע ו ב ד ה שמזון ,ט י פ ו ל ר פ ו א י ו ש א ר צ ר כ י יום־יום ש ס ו פ ק ו ר ש מ י ת ה ב ר י ט י ם ,ל א ס י פ ק ו א ת צ ר כ י ה מ ח נ ה ,ו ב ש ל כ ך ע ל הג׳ויגט מ ו ט ל ל ב ו א בלי לעזרה. ה ו א ה ק ש י ב ב ה ב נ ה ,הודה ל מ ג נ ס ולי ע ל פ ע י ל ו ת ו ש ל ה ג ץ י נ ט ו ה ב ט י ח לעשות כ כ ל ש ב י כ ו ל ת ו .ד׳׳ר מ ג נ ם ס י פ ר ל י מ א ו ח ר יותר ש ה נ צ י ב העליון אכן מ כ ת ב נ ו ק ב ל ר ש ו י ו ת ה מ ת א י מ ו ת ב ל ו נ ד ו ן ,א ך ל ל א הועיל .ב ש י ח ת נ ו היה כתב ב ר ו ר ,ש ה ו א היה מ ו ט ר ד עד ע ו מ ק ל י ב ו ב ג ל ל ה מ ח נ ו ת ו ה מ ת ר ח ש בהם. לסיר גודפריי ק ו ל י ג ס מ ג י ע ה תשומת לב מיוחדת. ה ו א היה איש הקשר ה ש ל י ש י בין ה ב ר י ס י ם לבינינו .ה ו א היה ב ע ל ת פ ק י ד אזרחי נ כ ב ד בהודו ,ודומני שחזר רזה מ ג מ ל א ו ת כ ד י ל מ ל א א ת ה ת פ ק י ד ב ק פ ר י ס י ן .היה ב ש נ ו ת הששים לחייו, וגבוה ,מ מ ע ט בדיבור ,ק ו ר ק ט י ו ב ל ת י נ י ת ן ל פ י ע נ ו ח .ל ע ו ל ם ל א ל ע ת י א ם דברי, הרגילה אישית ,ע ש ו עליו ר ו ש ם או ש מ א ה ק ש י ב מ ת ו ך ח ו ב ת ת פ ק ל ו .ת ש ו ב ת ו ל ב ק ש ו ת י ,א ל א אם כן י כ ו ל היה ל פ ע ו ל מ י ל י ת ,היתה כי יעיין ב ד ב ר או י ח ק ו ר בנושא .א ח ך הנושאים ש נ ך ו נ ו ב י נ י נ ו ב מ ש ך חדשים ,ה ל ב ק ש ת י ל ב נ י י ת מבנה מיוחד בקפריסין, למחנה 218 אל עבור התינוקות הרבים שדרשו טיפול. תינוקות אלפיים נולדו כמעט כולם ב ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ה צ ב א י ה ב ר י ט י ,ו ל א ח ר מ כ ן ה ו ב א ו חזרה אמותיהם. לבנות האחיות שלנו והמטפלות עמדו על כך שיש ב י ת ־ ת י נ ו ק ו ת כי בקשתי בקתה לא אוהל או סיפקו הולמים תנאים רבים. לתינוקות וקבלתי תוכנית של ב י ת תינוקות כזה .הסתבר שמדובר היה מטר ובו הרבה במבנה ח ל ו נ ו ת 3 0ע ר י ס ו ת מיוחדות ושולחנות מתאימים, לאספקה ארונות לטיפול ושולחנות רפואי בתינוק. בנין בקיצור, ב ה ח ל ט יקר ,ה ב א ת י א ת ה ע נ י ן ב פ נ י ס י ר ג ו ד פ ר י י ק ו ל י נ ס ו ז כ י ת י ב ת ש ו ב ה ה ר ג י ל ה : בדבר״. ״אעיין יומיומית בסוסו של דבר, אחרי כמה חדשים ש ל הפעלת לחץ בגושא ,הגיעה ת ש ו ב ה ח י ו ב י ת ו ה מ ב נ ה הוקם .ה א ח י ו ת ט ע נ ו כמעט שאפילו ב פ ל ש ת י נ ה אין מ ב נ ה שישווה ל ו ב א י כ ו ת .ל א ח ר ש ג ס ג ר ו ה מ ח נ ו ת ,ח ד ש י ם ר ב י ם לאחר מכן, שמעתי מסיר שהוא ל א ס ת ם גודפריי ״עיין כתב בדבר״ ,א ל א מ כ ת ב י ם ד ח ו פ י ם ב ה ם הציג א ת ב ע י י ת י כ א י ל ו היתד ,ש ל ו ,ו ב ל ש ו ן ת ק י פ ה ב י ו ת ר . ב ס ו ח נ י ש מ כ ת ב י ו ו ה ת ע ק ש ו ת ו ה ם ש ה פ כ ו א ת רעיון ב י ת ־ ה ת י ג ו ק ו ת ל מ צ י א ו ת . א ת ג י ש ת ו ש ל אדם נוסף ,ה ש ר ל ע נ י נ י קולוניות ,ס י ר א ר ת ו ר ק ר ת ׳ ג׳ועם, אפשר ל ס כ ם ב צ י ט ו ט מ ה נ ס ר ד ,ה פ ר ס ו ם ה מ מ ש ל ת י ה ר ש מ י מיום :17.2.1949״ א ג י מציין בהנהלת ב ה כ ר ת תודה א ת פעילות הוועדה האמריקאית לעניני החלוקה מ ר לויב ,א ש ר ל א ח ס כ ו מ א מ ץ א ו כ ס ף כ ד י ל ס פ ק צוות ס י ע ו ד ו ש ר ו ת י ם ל ע צ ו ר י ם ״ . איני אופייני יודע א ם זה אוםייגי או לא ,א ך לבריטים ק ר ת ׳ ג׳וגס א כ ן להודות לאחרים הממלאים הודה לג׳וינט ולי ע ל חובתם. את דבריו עבודתנו. ת נ ״ ל מ ס כ מ י ם א ת הגישה כ ל פ י נ ו ש ל א ו ת ם א נ ג ל י ם שהיו שוגים מכווין. ה ג ה ד ו ג מ א ג ו ס פ ת ש ל ה ג י ש ה ה ב ר י ט י ת .ה פ ע ם ג י ש ת ו ש ל מ ו ש ל קפריסין. א ח ד מ ה מ נ ה ל י ם הרפואיים ה ר א ש ו ג י ם שלגו ה י ה ד ״ ר חיים ר פ פ ו ר ט .כ ש ד ״ ר ר פ פ ו ר ט ה ג י ע ל מ ח נ ה ,ה ו א ה י ה צעיר ,מ ל א מרץ ,ו ש ק ו ע ל ח ל ו ט י ן ב ת פ ק י ד ו כ ר ו פ א ה מ ח נ ה , וכסי ש ג י ל י ת י מ א ו ח ר יותר ,ה י ה ג ם מ ע ו ר ב ב פ ע י ל ו ת מ ח ת ר ת י ת ע ם ה ה ג נ ה .ה ו א ה י ה ר ו פ א מ ע ו ל ה ו כ ו ל נ ו ח ב ב נ ו אותו .ה ו א ט י פ ל ל א ר ק גם ב צ ו ו ת הג׳וינט .ה ו א ט י פ ל בי כאשר באנשי המחגה חליתי ,ואפילו כ מ ה אלא מהבריטים זכו לטיפולו, ו ל ב ק ש ת ם ,ג ם גשותיהם .כ מ ו ב ן ש ה ס כ מ ג ו ל כ ך מ ת ו ך ה ר ו ש ם ש א פ י ל ו הבריטים רפפורט הכירו בעליונות הטיפול ש ל נ ו ע ל זה שלהם .ד ״ ר הרפואי פ ג ש א ת א ש ת ו ל ע ת י ד ב מ ח נ ה .ה י א ה י ת ה א ח ו ת ,ואני זוכר א ת ש מ ה ה פ ר ט י בלבד לילקה, — בחורה גאה מאוד בעלת שיער שחור .ת ו ך כ ד י עבודתם ה מ ש ו ת פ ת ה ם ה ת א ה ב ו ו ה ת ח ת נ ו בקפריסין ,ב ב י ת נ ו ש ב פ מ ג ו ס ט ה . ידעתי כללי על כמה רפפורט שלא מפעולותיו של ד״ר תאמו לחלוטין את ה מ ש ח ק .לדוגמא ,ל פ ג י בואה ש ל ל י ל ק ה ,ה ו א גהג ל ה ו צ י א מ ה מ ח נ ה א ת א ח ת ה ע צ ו ר ו ת ש ה י ת ה ג ם ה י א רופאה ,ו ל ה ב י א ה בגלוי ל ר י ק ו ד י ם ב מ ל ו ן םבוי. אגי מ ת א ר ל ע צ מ י ש ש ו מ ר י ה מ ח ג ה ח ש ב ו ש ה י א א ח ת מ ע ו ב ד ו ת הג׳וינט .כ נ ר א ה לה שהיתר, תעודת זהות מזויפת. שידעתי על כך לא למרות אמרתי דבר. ה א מ ג ת י ש א ם ה ם יכולים ל צ א ת מ ז ה ב ש ל ו ם ,מ ד ו ע ל א יעשו זאת .מ ד ו ע ש ל א ר ו פ א ה ש ע ז ר ה לנו ,ל מ ר ו ת ה י ו ת ה עצורה ,ל ז כ ו ת ל ע ת י ם ל צ א ת ל ח ו פ ש ה תוכל בעיר ז יום א ח ד ב ק ת 1947 נקראתי על די הבריטים ,א ש ר אמרו ל י שד״ר ר פ פ ו ר ט ל א יוכל י ו ת ר ל ב ו א ל מ ח נ ה .ה ב ע ת י א ת מ ח א ת י ב ל ה ט ,א ך ל ל א הועיל. כשהבנתי קפריסין. ש מ ח א ו ת י אינן מ ב י א ו ת ל פ ת ר ו ן , החלטתי לשוחח ישירות ע ם מ ו ש ל ב ד ר ך ־ כ ל ל שכן ב י ת ה מ מ ש ל בניקוסיה ,אולם ב ק ת ע ב ר ה מ מ ש ל ל ה ר י 219 טרודום, אחת עד 2000מ ט ר , שגובהם משש הערים הראשיות ב מ ר ח ק .של .שעתיים .מ ק י ר נ י ה , והם.נמצאים של .קפריסין ..המושל אותי קיבל עיכובים, ללא ו ל א ח ר ש ה צ י ע ,ל פ נ י א ת ה ת ה ה מ ס ו ר ת י — : .י .פ ת ח נ ו בשיחה .הוא ס י פ ר ל י ש ע ל רפסורט מחת לעזוב .בגלל ח ו ת כ ו ת .ש ה ו א היה עדויות למחנה .כדי לחזק א ת דבריו, דו״חות מרשיעים על מלא אנשים :אל מעורב בהברחת ה ר א ה ל י ה מ ו ש ל ת י ק על ר פ פ ו ר ט .ש ה י ה הבלתי פעולותיו להשיב, ח ו ק י ו ת .ל א היה לי מ ה למרות ז א ת ה ב ה ר ת י לו ש ל א יהיה ל י ש מ ץ מ ו ש ג ע ל •׳פעילות זו ,ו ז א ת היתד, אמנם האמת .סיפרתי לו שאנשי המחנה הגיבו ב צ ע ר ר ב על הרחקתו והבאתי א ת ההצעה לפניו הבטחה הבאה: בקשתי שיאפשר מ צ ד י ש ת ו ר שניים ע ד ש ל ו ש ה ל ר פ פ ו ר ט לחזור למחנה .תוך מתן ש ב ו ע ו ת ה ד ״ ר ר פ פ ו ר ט י ת פ ט ר ויעזוב. זה ה י ה ע ב ו ר י א מ צ ע י ל ה צ י ל א ת כ ב ו ד נ ו ,ו א ם ת ר צ ו ג ם ע ב ו ר הבריטים ,ו כ ן א מ צ ע י הרוחות במחנה .המושל הסכים להרגעת מספר ולאחר בעזרתו על מסקנות אותי פורסם עליו לפלשתינה, לחזור בגלל דחוף צורך ה ר פ ו א י ת שם: בחושבי לשתי שבועות כי ; ד ״ ד ר פ פ ו ר ט חזר ל מ ל א א ת ת פ ק י ד ו , ואת לעזרה. א ו ת ו ענין ,ו ל א ח ר בדבר פעולתו שעמדה הבעיה ששוחחתי עם המושל. של לפני כמה אנשים בנושא ,הגענו ראשית, כאדמיניסטרטור, כאדמיניסטרטור היה מוכן ולכן הבין הוא להושיט יד שנית ,בבריטים ר ב י ם א ח ר י ם ה ו א ב ע צ ם ל א ה ס כ י ם ל כ ל ענין ה מ ח נ ו ת , ומכיון שמצא א ת עצמו נאלץ ל ט פ ל ב נ ו ש א ש נ כ פ ה עליו מגבוה ,עזר ככל יכלתו. .ואוסיף ע ו ד ד ב ר ב ק ש ר ל א ו ת ו מ ו ש ל :כ ש נ ס ג ר ו ה מ ח נ ו ת ,הוא ב י ק ש ש א ב ו א עימו בביתי ה מ מ ש ל , לסעוד הפעם אחרי בייקוסיה. ביובש ה א ר ו ח ה הוא ד י ב ר ע ל ה ב ע י ו ת שיועמדו ,ל ד ע ת ו ,ב פ נ י ה מ מ ש ל ה ה ח ד ש ה בישראל .הוא צ פ ה ש ה מ מ ש ל ה הישראלית, בגצחון, זאת בגלל וכי חוסר נסיון מדיני, לא תצמח שום בעצם ל ל א שמץ של ש ב י ע ו ת ר צ ו ן תיפול טובה במהרה, מעצמאות בקולו ולא מתוך כי הערבי העולם ישראלית ..הוא יזכה אמר לי ס י מ פ ט י ה לישראלים .הוא פ ש ו ט הציג א ת שיפוטו ו ח ו ו ת ד ע ת ו כ ב ע ל נסיון .ה ו א טעה ,כמובן ,כ ו ל נ ו יודעים זאת. כאחרים א ב ל הוא היה, שתוארו זה, בפרק שתענוג בריטי היה לעסוק ע מ ו ב ע נ י נ י ם עדיגים ש ג ג ע ו ל מ ח נ ה . ענין רוזנצווייג, הצבא או א ח ר ש ג ר ם ל ר ש ו י ו ת ה ב ר י ט י ו ת ה ו צ א ו ת נ י כ ר ו ת ,היה רעיון של ד ״ ד באותה עת חובתם של רופא השיניים הבריטים, חובתם הראשי לדאוג יודע, איגי אם ז א ת אכן היתד. ע״י ה צ ב א הבריטי ,ו ד א י ש ש מ ח נ ו על שלנו. למצב ש י נ י ה ם של אולם, כך הוא אם היות יכולגו חשב שזאת כ ל יושבי לזכות ו ה ד ב ר יחסוך חובת המחנה. בטיפול זה בעתיד לישוב או ל מ ד י נ ת י ש ר א ל ו ל א נ ש י ה מ ח נ ה ע צ מ ם — ה ו צ א ו ת מ ר ו ב ו ת של טיפול שיניים. ה צ ג ת י א ת הענין ב פ נ י סיר ג ו ד פ ר י י וזמן ק צ ר ל א ח ר מ כ ן הוא ה ב י ע א ת ה ס כ מ ת ו , וכתוצאה ממנה הוקמה מרפאת שיניים עם ציוד מלא, ארבעה כסאות וכל ה נ ל ו ו ה ל כ ך .הג׳וינט ה ב י א ר ו פ א י ש י נ י י ם נ ו ס פ י ם שגגשו ישר ל ע ב ו ד ה ,והכל — החל מסתימה שלהסכמתו ועד של .סיר שיניים גודפריי תותבות — לבקשתי, שולם היה על חלק לי הבריטים. נכבד .בהקמתה אני בטוח של מרפאת השיניים.־ .ב ה ק ש ר .ל כ ך זכור .ל י ע נ י ן .משעשע :״תמיר ה י ו -א ר ב ע ה רופאי שיניים 220 ובשלב במרפאה, רוזנצווייג, התחילו ד ״ ר ר ו ז נ ט ל ועוד שני רוזן משהו. בקיצור, קו מסוים שמות המשפחה של ארבעתם ב־רוזן: דייר היו כאלה בריטים ואחרים וכפי להראות, שניסיתי יש למתוח ח ד ־ מ ש מ ע י בין בווין ל ב י ן א ו ת ם ש נ א ל צ ו ל צ י י ת להוראותיו .ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת הרהרתי שהם בגישתם מעולם ותהיתי. הפגינו ר ג ש ו ת אנוש. לא לעומתם, הגעתי למסקנה ב מ צ ב י ם דומים ברורה, בארצות מלבד העובדה אחרות ובצבאות אחרים ר ג ש ו ת א נ ו ש אלו נ ו ת ר ו חסומים .מ ס ק נ ה א ח ת אליה ה ג ע ת י היא ,ש א ם הייתי צריך ל ה י כ ל א ב מ ח נ ה ,הייתי ב ו ח ר ב ב ר י ט י ם כםוהרי ,ו ל א ב צ ר פ ת י ם ,ו ל א בגרמנים ושאר כמובן, קשי־יום ואפילו ל א בקפריסין כ א מ ר י ק א י ם .ניצוץ עוררו בהם, הוא האנושיות, אשר נשים וילדים ל ד ע ת י מאפיין לצבא יחד במינו הבריטי. 221 ז .שטרוכליץ הנוכל שהושמעו )דברים מטעם א י -פ ע ם לרגל אוניברסיטת קבלת ל ש כ ו ח ז תואר ח י פ ה ,ב־9 עמית־כבוד במאי (1982 ת ו ד ה ל כ ם ע ל ה פ ר ם ו ת ו ד ה על ה ע ר ו ת י כ ם .הן ר י ג ש ו א ו ת י ע ד ע ו מ ק הלב. נ ו ד ע ת ל מ ל י ם ח ש י ב ו ת ר ב ה .ב י מ י חיי ג ו כ ח ת י ל ד ע ת ,ו ב ו ו ד א י ל מ ד ו ז א ת בעיני גם ר ב י ם מ כ ם ,ש י ש בכוחן של מ ל י ם ל ה ר ו ס ו א ף ל ה ר ו ג .ה ע ר ב — הן הביאו אך ש מ ח ה ו א ו ש ר ,א ב ל ב א ו ר ח מ ו ז ר ל מ ד י ה ע ל ו ע ל פ ג י ה ש ט ח זכרוגות שהיו בעמקי הנשמה. חבויים לוא נאמר לי העצמאית, לדרכי ל פ נ י א ר ב ע י ם ש נ ה שיום י ב ו א ו א ע מ ו ד כאן ,ב מ ד י נ ת ישראל ו א ק ב ל פ ר ם מ ט ע ם א ו נ י ב ר ס י ט ה י ש ר א ל י ת ,הייתי מ ו ש ך ב כ ת פ י ו ה ו ל ך ב ש ת י ק ה .אולם ,ל ו א נ א מ ר ל י אז ,ל פ נ י א ר ב ע י ם ש נ ה ,ש א ת ה פ ר ס א ק ב ל עם ח ב ר י ל ס פ ס ל הלימודים ,הפרופ׳ יהושע פ ר א ו ו ר ש ע מ ו ה ת ח נ כ ת י ,ואשר ע ז ב את הייתי — בנדין עירנו לפני מלחמת העולם השניה ועלה לארץ ישראל, ק ר ו ב ל ו ו ד א י פ ו ר ץ בצחוק ,או ש מ א בבכי. אכן, ר ב ת ־ ד מ י ו ן היא ההיסטוריה ש ל נ ו ו א נ ח נ ו ב ח ר נ ו ב ה י ס ט ו ר י ה על פ נ י ה ג י א ו ג ר פ י ה .ה ד מ י ו ן ג ב ר ע ל המציאות .על כן ה נ נ י כאן ,ו א ת י נ מ צ א י ם פ ה ב נ י מ ש פ ח ת י ו ד ד י ,ו ב כ ל ז א ת נ א ל ץ א נ י מ ת ו ך כ ו ר ח פ ג י מ י ו ב ג ל ל ה ס מ ל י ו ת שבאירוע זה, ל ה ע ל ו ת ל פ נ י כ ם א ת זכרם של ש ל ו ש י ם א ל ף תושביה ה י ה ד י ם של בנדין ו ל ת א ר א ת ג ו ר ל ם הטרגי .מ ד ו ר י ־ ד ו ר ו ת חיו ב ע י ר זו מ ש פ ח ו ת פ ר א ו ו ר ושסרוכליץ והלימדים עמדו תמיד במקום של כ ב ד בחייהן ,ג ם א ם היו ע ל חשבון צרכי י ו ם ־ י ו ם .כ ך ק ר ה שיום א ח ד ע ל ה י ה ו ש ע ל א ר ץ ־ י ש ר א ל כ ד י ל ל מ ד ב א ו נ י ב ר ס י ט ה העברית מספר את ב י ר ו ש ל י ם ואני ג ש א ר ת י ב ג ו ל ה ו נ ר ש מ ת י ל א ו נ י ב ר ס י ט ה ב ק ר א ק ו ב .ח ל פ ו ש נ י ם ו ל פ ת ע פ ר צ ה מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש נ י ה ,ה נ א צ י ם פ ל ש ו לעירנו ,כ י ת ר ו ה ר ו ב ע היהודי ו ה ע ל ו ב א ש א ת ב י ת ־ ה כ נ ס ת ו א ת ב ת י ה מ ג ו ר י ם ש ב ס ב י ב ת ו . כ ל מ י ש נ י ס ה ל ה י מ ל ט מ ב י ת ו הבוער ,נ ו ר ה ב ו ב מ ק ו ם .א ף ־ ע ל ־ פ י ש ב י ת ־ ה כ נ ס ת עמד 222 כ ו ל ו ב ל ה ב ו ת ,העזו מ ס פ ר יהודים ו ב ר א ש ם א ד ם ב ש ם שלזיגגר ,הוא ,ב נ ו ו ח ת נ ו — ל ח ד ו ר פ נ י מ ה .הם פ י ל ס ו א ת ד ר כ ם ע ד ל א ר ו ך ה ק ו ד ש ויצאו ,כ ל א ח ד שני ס פ ר י ת ו ר ה בזרועותיו ש ה צ ל י ח ו ל ה צ י ל מ ה ד ל י ק ה .ב ר ג ע ש נ ר א ו עם לבית־הכנסת של ה א פ ו ף ל ה ב ו ת ,ירו מחה ב ה ם ה נ א צ י ם והרגום .זו ה י ת ה ר א ש י ת הקץ א ו כ ל ו ס י י ת ה היהודית של עירי בנדין. אותן של ה ל ה ב ו ת שכילו א ת ב י ת טרבלינקה, אושוויץ ,של הכנסת המשיכו בלז׳ץ מאידנק, את ובמחנות בעירתן ב ת א י הגאזים ההשמדה האחרים ,והן ש כ י ל ו א ת יהדות אירופה .ששה מ י ל י ו נ י ם מ ב נ י עמנו. על הרף כל מי ששרד חובה ל ס פ ר ובלי הפוגה, הן בעתות א ת הדברים ,חזור וספר והן שמחה עצבות. בעתות ש ו ב ושוב ,ב ל י אין־קץ לסיפור זה ו ל ע ו ל ם ל א יהיה די בכך .יש ל ה מ צ י א ש פ ה מ י ו ח ד ת ומילון מיוחד ,כדי שייאמר ש ל א א מ ר ע ד כה שום ילוד אשד• וייתכן ש א ף ל א ייאמר ל ע ו ל ם .האימה מה הזקנים ,ל ח ש ש פ ת ו ת י ה ם ש ל הילדים ש ה פ כ ו בעיני הצעידה המוות, הסלקציות, החגיגית והדמומה של הקרבנות קברות־האחים ואמירת קדיש של ל פ ת ע לזקנים הגגררים אל בלכתם אל תוך הלהבות, ב נ י ־ א ד ם ע ל מ ו ת ע צ מ ם ,או על מ ו ת ם ש ל אלה שעדיין חיים הם .ה נ ו כ ל אי פ ע ם ל ש כ ו ח ? ס ל ח ו לי א פ ו א ש מ ע ל ה כ ל א ל ה ג ם ב ע ר ב זה ,ב ש ע ת ה א י ר ו ע ש נ ו ע ד א ד ל ש מ ח נ ו . אגי ברם ,אין ה ק ל ל ה ב ל ב ד מ נ ת ח ל ק ו ש ל דורנו .ז כ י נ ו ג ם ל ב ר כ ה .א מ נ ם נ פ ג ע נ ו א ך גם י צ א נ ו נשכרים. קשות, התחיה, היינו ע ד י ר א י ה א ף כ י עדיין ר ב ו ה ס כ נ ו ת א ר צ ו ת ע ר ב ,של שנאת הצביעות לטרגדיה, ומאיימת עלינו הקומוניסטית, הברית של בורכנו אבל בפלא הבלתי־קדושה השיכחה של והאדישות מצד אירופה ,ו ש ל גל ה ה ת ב ו ל ל ו ת המדאיגה .ב ק ר ב ה ע ם ה ח י ב י ש ר א ל או ב ת פ ו צ ו ת , לא נ י כ ר ת פ ס י מ י ו ת ,ואין בו ת ח ו ש ת יאוש או א ז ל ת יד .ע מ י ד ת כ ם ה א י ת נ ה — ה י א כוחגו ,והישגיכם ב ת ח ו ם ה ח ב ר ה ,ה ת ר ב ו ת ו ה ט כ ג ו ל ו ג י ה — ה ם מ ק ו ר הגאוה וההשראה אלא ל כ ו ל נ ו ,ב פ ר ט בימיגו א ל ה ,כ א ש ר ה ק ה י ל ו ת ש ל י ה ד ו ת א י ר ו פ ה אינן נ ח ל ת ההיסטוריה .ע מ נ ו ניחן ב ד ו ה גדירה ו מ ו פ ל א ה ש ל ה י ש ר ד ו ת ו ב ט ו ח נ י הרוח תסלול דרכים ואמצעים חדשים כדי שיימשך קיומה של ישראל שאותה ושל כל בני עמנו באשר־הם־שם. אני חוזר ע ל ד ב ר י ת ו ד ת י ל כ ם ע ל ש ז י כ י ת ם אותי בפרס, בנוכחותה של ר ע י ת י היקרה ,ו ב נ ו כ ח ו ת ם של ב נ ו ת י ונכדי ,ש א ח ד י ם מ ה ם חיים כ א ן בישראל,ואחדים יכולה בארצות־הברית .חברוח הכבוד הנה הפרם הגבוה ביותר שהאוניברסיטה להעניק. ע ב ו ר י יהווה ה פ ר ס מ ק ו ר חדדה ו ד ח ף ל ה מ ש ך פ ע י ל ו ת י .א נ י מ ק ב ל ו ב ע נ ו ה ה ר א ו י ה ומקור .ש י י נ ת ן ל י הכוח הדרוש ,בו א ו כ ל ל ע ז ו ר ל ב נ י נ ה ש ל א ו נ י ב ר ס י ט ה ז א ת ש א נ י מ ו ק י ר ה מ א ו ד ע ל הישגיה ע ד כה ,ו ש א נ י מ כ ב ד ו א ו ה ב ע ל כך ,ש מ ל ב ד החתירה ביסויה לרמה א ק ד מ י ת מעולה, היא ניחנה בתחושת בחיפוש בלתי פוסק אחר דרכים ליצירת האחריות חברה הבנויה המוצאת על את התחשבות ב ז ו ל ת ו ע ל צדק. )מאנגלית — דינה נזר( 223 אברהם קלודבסקי עם ״הנוער־הציוני״ מפולין לליטא במלחמת־העולםיהשניה נדודים הצטרפתי ל ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ״השומר־הלאומי״ בסוף שנות העשרים )בעיר ל י פ נ ה ש ב מ ח ו ז וארשה( ו ל א ח ר א י ח ו ד ה ע ם ת נ ו ע ו ת א ח ר ו ת ה ק ר ו ב ו ת לנו ,נ ק ר א ה ״ ה נ ו ע ר ־ הציוני״. לאחר שנות הדרכה אחדות ,מושבות־קיץ ומושבות־מנהלים — הגעתי להכשרה לקיבה ״ מ צ פ ה ״ ב ל ו ב י ט ש ) ע ״ י טורון( ו מ ש ם לקיבוץ ״ ה ס ו ל ל ״ בלודז׳ — ע י ר תעשיה הקטנה. אולם בה עבדנו בבתי־חרושת החיים ה א ל ה ל א סיפקו בתנאים א ו ת נ ו ,ואז וכאן באה לעזרתגו ח ב ר ת יק״א יותר טובים מ א ש ר נ ו ל ד הרעיון ש ל בעיירה הכשרה — ב ע ל ת חווה ח ק ל א י ת ג ד ו ל ה חקלאית. בניהולה של ח ב ר ת ״טופורול״ ,כ פ ר ג ד ו ל ־ מ מ ד י ם ו ב ו כ ל ע ג פ י ה ח ק ל א ו ת ,ש ה פ כ ה ל ה י ו ת ל ה כ ש ר ה ש ל נ ו בשם צ ׳ נ ס ט ו נ י ב . .באותו מ ק ו ם היתד .ג ם ה כ ש ר ה של ויצ״ו .ש כ נ ו ת זו ה ב י א ה לשיתוף שתי פעולה מ ל א בחיי ה ח ב ר ה ההכשרות .לאחר שרותי בהנהגה הראשית של תנועת ו ב ע ב ו ד ה היומיומית וכן נ ו צ ר ו ז ו ג ו ת מ ב י ן ב צ ב א ה פ ו ל נ י נ ק ר א ת י ב־1937 ״הנוער־הציוני״, שמנתה לעבודה חינוכית כ.־20 בשיא פעולותיה א ל ף חניכים ו ה ק י פ ה א ת כ ל ש ט ח י ה פ ע ו ל ה ה צ י ו נ י ת בפולין ,ב ש י ת ו ף ע ם ה צ י ו נ ו ת ה כ ל ל י ת ,ש ב ר א ש ה ע מ ד ב א ו ת ן ה ש נ י ם ד ״ ר מ ש ה ס נ ה )קליינבוים( .כ ל זה פ ס ק עם פ ר ה מלחמת־העולם־השניה ב־1 בספטמבר .1939מ כ א ן ו א י ל ך ר ש מ ת י ל י פ ר ס י ם ביומני ,אותו ה צ ל ח ת י ל ש מ ו ר .א נ י ק ו ר א ,ב ו : 6.9.39 עם מרכז )במזרח לפועל. 224 יום השישי ש ל ה מ ל ח מ ה — א נ ו בוארשה ב י ש י ב ת ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת החלה הכלל־ציוני; פולין( ,כדי ל ה מ ש י ד מחליטים להעביר שם בפעולה א ת ארכיון ת נ ו ע ת י ת ,אולם התנועה לפינםק התכנית לא יצאה פ ו ר ס מ ה קריאה ל כ ל 7.9.79 בוארשה — להתגייס ה ג ב ר י ם ש ט ר ם גויסו ל ע ב ו ד ת ח פ י ר ו ת ו ס ו ל ל ו ת נ ג ד ט נ ק י ם ,מ ח ש ש ש ל פ ר י צ ת כ ו ח ו ת צ ב א ג ר מ נ י לעיר. הלכתי יחד עם במקום ,ב ו כגון: עבדו יהושע גלבוע )גלויברמן( א ל פ י אנשים ,ל א ל ע ב ו ד ה זו, יכולתי ל ה מ ש י ך אולם בגלל באוירה ששררה הדיבורים שהדהדו ״ כ א ן נ ק ב ו ר א ת ה י ט ל ר ו א ת היהודונים״ .ל מ ר ו ת ה פ י ק ו ח ש ל א נ ש י צ ב א למנוע א ת ע ז י ב ת ה מ ק ו ם — ה ו ד ע ת י ליהושע שאגי ע ו ז ב — ו ה צ ע ת י ש י ב ו א אתי ,א ך ה ו א סירב .הגעתי למרכז ו ל א פגשתי א ת החברים ,אשר עזבו א ת המקום לאחר במזרח ה ו ד ע ת ה ש ל ט ו נ ו ת ע ל י צ י א ת וארשה וריכוז ה כ ו ח ו ת ל ה ק מ ת ח ז י ת שניה פולין. ה ש א ר ת י פ ת ק ל י ה ו ש ע ו ה ל כ ת י בכיוון מ י נ ס ק מאזובייצק בתקוה ל פ ג ו ש א ת ה ח ב ר י ם ,ו א מ נ ם ב ע ר ב נ פ ג ש נ ו ב ק ן ה ת נ ו ע ה .ג ם י ה ו ש ע הגיע .מ ט ר ת נ ו היתד .ל ה ג י ע ל פ י ג ס ק .ה כ ב י ש י ם ה ם ת ח ת מ ט ר ה פ צ צ ו ת ש ל ה מ ט ו ס י ם הגרמניים. 8.9.39ה ת ח ל ק נ ו ל ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת — ו ב ק ב ו צ ת י היו 5א י ש : )זבולוני — כ י ו ם שלום סצילר ב א ו ש ה ( ,ש א ו ל לוינסון ,יהושע גלויברמן ,ב ל ה גוברמן־פלד מאושה ,שהיתר .ש ל י ח ה מ ה א ר ץ ו נ ת ק ע ה בפולין ,ואנכי. ה כ ב י ש י ם ה י ו ג ד ו ש י ם ב א ל פ י פ ל י ט י ם שנדדו ב ד ר כ י ם ל א ־ ד ר כ י ם ,כ ש מ ט ר ת ם להגיע למזרח פולין. ההפצצות הפילו שנמשכו ל ל א הרף קורבנות רבים של גברים ,נ ש י ם ו י ל ד י ם ,ו ג ר מ ו ל ש ר פ ו ת ב ה ן נ ת ק ל נ ו ל א ו ר ך כ ל ה ד ר ך .ה ה ר ס ו ה ה ר ג נ מ ש כ י ם ו ה ל ב נ ק ר ע מ מ ר א ו ת זועה אלה. 10.9.39 ח כ י נ ו ל י ת ר ה ח ב ר י ם בעיירה קלושין ,א ו ל ם ה ם ל א הגיעו .ה ד א ג ה מ כ ר ס מ ת ב ל ב ש מ א ק ר ה אסון .ל ש מ ח ת נ ו ה ם הופיעו י ו ת ר מ א ו ח ר ו י צ א נ ו ב ח ב ו ר ה ש ל 30א י ש ל ה מ ש ך ד ר כ נ ו ל פ י נ ס ק .ה ג ר מ נ י ם ר ו ד פ י ם א ח ר י נ ו ו מ ט ר ת נ ו ה י א ל ע ב ו ר א ת ה ג ה ר ב ו ג ל ע ב ר מ ז ר ח פולין .היינו נ א ל צ י ם ל ה ש א י ר א ת ה ח ב ר ה ב ל ה ג ו ב ר מ ן בעיירה קונסטנטינוב ,אצל משפחת גולדריגג, חברי התנועה ,כי במצבה לא היתד .מ ס ו ג ל ת ל ה מ ש י ך .ב ד ר ך ) ח ב ר התנועה ,ש מ ו א ל ג ו ל ד ר י נ ג — כיום ב ת ״ א ( . ציידנו א ת ב ל ה ב כ ס ף ויצאנו ל ה מ ש ך דרכנו .ארכיון ה ת נ ו ע ה נ ט מ ן ב ח צ ר ה מ ש פ ח ה , כדי שבבוא היום נחזור לקחתו )אולם הבית נהרס והחצר נחרשה לאחר המלחמה ועליה נ ב נ ה ב י ת ח ד ש ( .ב ת ח נ ה ה מ ק ו מ י ת ח נ ת ה ר כ ב ת ו ש ם פ נ י נ ו ל ס מ ל שהיה א ח ר א י ע ל פ י נ ו י ה ח י י ל י ם הפולניים ,ו ב י ק ש נ ו ש י ר ש ה ל נ ו ל ע ל ו ת ל ר כ ב ת זו — א ו ל ם ה ו א ס י ר ב :ר ק ב ל י ל ה ,ב ע ז ר ת כ מ ה ל ו ח ו ת א ו ת ם ש מ נ ו ע ל ה מ ע ב ר שבין קרון ל ק ר ו ן ,ה צ ל ח נ ו ל ע ל ו ת ו ל נ ס ו ע לכיוון פ י ג ס ק ; ו כ ך ה ג ע נ ו ב י ו ם ה ש נ י ש ל ר א ש ־ ה ש נ ה ל פ י נ ם ק ,א ש ר היתד .כ ב ר ב ל י ה צ ב א הסובייטי .א י כ ר פ ו ל נ י ש ח י ד ש ה ל נ ו ל ש ה ו ת א צ ל ו ל ל י ג ת ל י ל ה א ח ד בגורן ש ב ח צ ר ו ,א מ ר ל נ ו :״ ה ג ר מ נ י ם י כ ב ש ו א ת פולין ,י כ ב ש ו א ת אירופה ,ו ט ר ג ד י ה גדולה ח ח ח ו ל ל ע ל ר א ש היהודים״. 14.9.39 פ ג י ש ת נ ו ע ם ח ב ר י ה ק ן ב פ י נ ס ק — היתד .ג ר ג ש ת .ה ם א ר ח ו א ו ת נ ו וטיפלו ב נ ו ו ה ג י ש ו כ ל ע ז ר ה א פ ש ר י ת .נ פ ל ה ה ח ל ט ה ב ת ו כ נ ו — ל ה מ ש י ך ב פ ע ו ל ה א ר ג ו נ י ת .ח י י ל י ם יהודים מ ה צ ב א ה ס ו ב י י ט י סיפרו ל נ ו ע ל חייהם ב ר ו ס י ה ו מ פ י ה ם נ ו ד ע ל ג ו כ י י ש ח ו ז ה בין ר ו ס י ה ל ג ר מ נ י ה ,לפיו מ ז ר ח פ ו ל י ן ע ו ב ר ת ל ס ו ב י י ט י ם ומערב פולין לגרמנים .פורסמה הוראה שהפליטים שהגיעו לפינסק יעזבו את 225 העיר ויעברו להישאר בסביבה — לעיירות אנחנו, בעזרת במקום, החברים החלטנו בעיר. ב י ש י ב ה מ ש ו ת פ ת ב ק ן הפינסקאי ,ה ח ל ט נ ו ל צ א ת — ח ב ר י ה ה נ ה ג ה 25.9.39 הראשית והמרכז — ל ע ר י ם הגדולות ,ולחדש א ת הקשר ע ם חברי ה ת נ ו ע ה הנמצאים ת ח ת ה כ י ב ו ש ה ס ו ב י י ט י ו ה ג ר מ נ י .א נ י יצאתי ע ד ר ו ב נ ה ו א ו ס ט ר ו ג ) ב ג ב ו ל הדרומי(, ש ם ה ת ר כ ז ו ח ב ר י ק י ב ו ץ צ׳נסטוניב ,כי ה י ה ב ד ע ת ם ל ה ק י ם ש ם ק י ב ו ץ ח ק ל א י ־ שיוכלו קולחוז ,כ ד י )אולם ל ה ח ז י ק מ ע מ ד ביחד ת ח ת מ ס ו ו ה זה הדברים לא ע ל ו יפה(. בליטא הפעילות 10.10.39 ובוילנה ש מ ע נ ו ברדיו הבריטי ב ש פ ה ה פ ו ל נ י ת ,כ י ו י ל נ ה ע ו ב ר ת ל ש ל ט ו נ ה ש ל ליטא ,ו א ז ה ח ל ט נ ו — ש ל ו ם ס צ י ל ר ואנוכי — ש י ש ל נ ס ו ע ל ש ם מ י ד ,ו כ ך עשיגו .מ ד י צ א ת י ש ו ב לריכוזי ה ח ב ר י ם כ ד י ל ה ו ד י ע ל ה ם שיגיעו ל ו י ל נ ה ,כי י ש סיכויים ל ה ק י ם ש ם מ ח ד ש א ת ה ת נ ו ע ה ת ח ת ש ל ט ו ן ל י ט א י ,ל א ר ו ס י ו ל א גרמני ,כ י זו מ ד י נ ה ש א י נ ה ב מ ל ח מ ה ע ם א ף א ח ד מ ה צ ד ד י ם .ו כ ך ה צ ל ח נ ו ל ר כ ז כמה מאות חברים ב ו י ל נ ה ; ב ע ז ר ת ם ה פ ע י ל ה ש ל ח ב ר י נ ו ת ו ש ב י ו י ל ג ה :אהרון מ ז י א )כיום ב ר ח ו ב ו ת ( וא .פינצ׳וק ,ה ק מ נ ו ק י ב ו ץ ה כ ש ר ה ,ה ת ח ל נ ו ל ע ב ו ד ,ו ב ע ז ר ת הג׳ויגט ה ו ק מ ו ג ם ב ת י ־ מ ל א כ ה ,ל ש ם ה ע ס ק ת ה ח ב ר י ם .ה ש מ ו ע ה ע ל ה ר י כ ו ז ב ו י ל נ ה ש ל נ ו ה ג י ע ה ל א ר ק א ל ח ב ר י ת נ ו ע ת נ ו ,א ל א ג ם ל ח ל ו צ י ם מ כ ל ת נ ו ע ו ת ״הגוער ש ה ת ק ב צ ו בעיר ,ו כ ן ל פ ל י ט י ם מ כ ל פולין שחיפשו ד ר ך ל ה ש ת ח ר ר ׳ מ ע ו ל ה ג ר מ נ י ם והרוסים. ה ק מ ת ה מ ט ב ח וסיפוק הצרכים ב ל ב ו ש ,ה ת ח ל ג ו י ח ד ע ם לאחר ח ב ר י הקן הוילנאי ב פ ע ו ל ה ארגונית .היתה ל נ ו הרגשה שנוכל ל ח ד ש א ת ה פ ע ו ל ה ה ת ר ב ו ת י ת ־ חינוכית והציונית .בישיבת המרכז הוחלט שיש לצאת לקובנה ג ם ש ם מ ח ד ש א ת ת נ ו ע ת ״הנוער־הציוני״ .ל א ח ר ש י ה ו ש ע ולהקים )ליטא( גלבוע ,ששהה שם שבועיים ,ח ז ר ל ו י ל נ ה כ ד י ל צ א ת ל ש ל י ח ו ת לפולין ) ר א ה ב ס פ ר ו ״ ל ש מ ו ר ל נ צ ח ״ ( , ס ו כ ם ש א נ י א צ א ל ק ו ב נ ה .ה ג ע ת י ב־ 11.11.39ו ה כ ת ו ב ו ת ה ב ו ד ד ו ת ש ה י ו בידי היו ש ל י צ ח ק ר ט נ ר ו ש ל ד ״ ר י .לויטן .י .ר ט נ ר היה מ ו ר ה ב ב י ״ ם ״ ת ר ב ו ת ״ ב ק ו ב נ ה , וכבר בפגישתנו הראשונה עם התלמידים אורגנה הקבוצה הראשונה ש ל התנועה במקום .י ח ד ע מ ו פ נ י ג ו ל מ ש פ ח ת גאיל — ב י ת ציוני מ ס ו ר — ו ב ע ז ר ת ם ה ר ב ה ש ל בניהם מ ש ה , אלא גם איסר, מבתי־הספר ואסתר — ארגננו נוער ל א ר ק התיכוניים ,ותוך חודש מ נ ה ה ק ן מבתי־ספר עממיים, ה ק ו ב נ א י 180 חברים מ ב נ י כ ל הגילים .ה צ י ו נ י ם ה מ ת ק ד מ י ם ב ק ו ב נ ה ,ב ר א ש ו ת ו ש ל ד ״ ר לויטן ,הגישו ל נ ו עזרה התנועה חמרית, ובתוך האולם שתסתדרו בכמה ערים הנאה שרכשנו נעשתה בליטא בקיבוצי הכשרה, פעילות הקן. ארגנו חברי במקומותיהם קנים .ה ק ן ה פ ך ל מ ק ו ם מ פ ג ש ל כ ל ח ב ר ש ה ג י ע ל ק ו ב נ ה מ ה ק י ב ו צ י ם ו מ ה ס נ י פ י ם : כ ו ל ם ד ע ו א ת כ ת ו ב ת ה ק ן ,ו כ י מ ש פ ח ת גאיל נ ע נ י ת ל כ ל פ נ י ה ש ל ע ז ר ה חיונית. ב ע ב ו ד ה ל מ ע ן ה ק ה ק ׳ ׳ ל ת פ ס ק ן ״הנוער־הציוגי״ א ת ה מ ק ו ם ה ר א ש ו ן ו ב ג ש ף ט ״ ו ב ש ב ט ש ה ת ק י י ם ב ק ו ב נ ה — זכה ה ק ן ש ל נ ו הקהק״ל. 226 בפרס־הצטיינות מטעם לשכת הפעולה הארגונית והתרבותית הפיחה ר ו ח חדשה ב ק ר ב הנוער ה י ה ד י בערי ליטא .היה ש י ת ו ף פ ע ו ל ה בין ה ס נ י פ י ם ובין הקיבוצים ש ה ו ק מ ו שאוולי ,מ ר י א מ פ ו ל , בערים: בליטא, בלטביה בוילנה וכן בינתיים קישדוריס, זשלי ,יונישקיס ועוד .קוינו שהפעולה תפצה הגדולה והמצערת — על אותנו האבלה ש א ר ע ה בפולין .ה ת ח ל נ ו ב ת כ נ ו ן מ ו ש ב ו ת ־ ק י ץ ל מ א ו ת חניכים .ה פ ע ו ל ה ה י ו מ י ו מ י ת ה ת נ ה ל ה ל ת פ א ר ת ו ה ק ש ר ע ם י ת ר ה ת נ ו ע ו ת ב ל י ט א נ מ ש ך אף הוא ב א ו פ ן מ ש ב י ע בתי־ספר רצון ,כי ה נ ו ע ר ב ק ו ב נ ה וכן ב ל י ט א כ ו ל ה היה ב ר ו ב ו ציוני ,ת ל מ י ד י ע ב ר י י ם וקוראי ע ת ו נ ו ת ציוגית ,כ ג ו ן :א ו נ ז ע ר ווארט ו מ א מ ע נ ט .ב ש נ ו ת ה ש ל ו ש י ם בליטא מאורגנת היטב ורבת־חברים ,ורבים מהם היתד .ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ הגיעו לארץ ישראל. ל א ח ר 7חדשים נ פ ס ק ה ,ל צ ע ר נ ו ,כ ל ה פ ע ו ל ה .היה זה ב־ ,17.6.40ע ם כ נ י ס ת האדום הצבא בשעות שבת בפניהם לקובנה ועם השתלטות אחר־הצהרים: ה ס ו ב י י ט י ם על ליטא .זכורני אותה את ב ק ן ה ק ו ב נ א י נ ע ר ך מ פ ק ד חברים ,ב ה א נ י מ ר צ ה על ה ה כ נ ו ת ל מ ו ש ב ו ת ־ ה ק י ץ , )שנרצח כ ש ל פ ת ע נ כ נ ס מ ר ד .גאיל ז״ל על ידי ה ג ר מ נ י ם י ח ד ע ם ב נ ו מ י ל ק ,ב ע ת ש ע מ ד ו ל ה צ י ל בחורי־ י ש י ב ה אחדים( והודיע לי ב ה ת ר ג ש ו ת ר ב ה :״ א ב ר ה ם ! החיילים הסובייטים נ מ צ א י ם כ ב ר ב ר ח ו ב של הראשי קובנה, בשדרות החופש. שלח מיד את החברים החניכים מהקן״. הבינו שמשהו ע צ ו ב קרה ,ס י פ ר ת י ל ה ם א ת א ש ר אירע ו ב ק ש ת י ש י ת ק ש ר ו א ת י בקן ,ע״מ ל ש מ ו ע מ ה נ ע ש ה ב ע ת י ד ה ק ר ו ב .ק ו ל ו ת בכי נ ש מ ע ו באולם ,כי ל ח ב ר י ם היה ברור ש ב א הקץ ע ל ה ת נ ו ע ה ו ע ל פ ע ו ל ת נ ו ה מ ב ו ר כ ת .וכך א מ נ ם ק ר ה :ל א ח ר במה ימים פ ו ר ס ם צו פרט למפלגה הקומוניסטית והקומסומול הקמנו הברי תאים האוסר לפגישות ב ב ת י ם פרטיים. השכבות הבוגרות, הקיבוצים על כל פעולה ציונית ועל כל פיזור ש ה ת ח י ל ו אז ל א ר ג נ ו ב כ ל ה פ ע ו ל ה הזו במחתרת ו ל מ ר ו ת הקשיים המשכנו לפעול בכל המפלגות בתי־הספר; הקיפה רק את ליטא ובוילנה. ה ת א ר ג נ ו ב ק ב ו צ ו ת י ו ת ר ק ט נ ו ת ו ה מ ש י כ ו ב ע ב ו ד ה .אני ה ת ח ל ת י י ח ד ע ם נציגי ת נ ו ע ו ת ־ נ ו ע ר א ח ר ו ת ,ל ט פ ל ב ע נ י ן י צ י א ת נ ו ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .ל א ח ר ע ל י י ת י ארצה של נמשכה ה פ ע ו ל ה ע״י הברים ר ב י ם כ כ ל ח ב ר י ם א ח ר י ם ש ח ת ר ו ב כ ל דרך ה א פ ש ר ,וזו נ מ ש כ ה ע ד לפרוץ מ ל ח מ ת להעלאתם ארצה גרמניה—רוסיה ב ־ ,22.6.40ע ת פ ל ש ה ג ר מ נ י ה ל ל י ט א ו ה ש מ י ד ה א ת י ה ד ו ת ליטא ,כפי ש ה ש מ ל ה א ת יהדות פולין. התאדמות ל ק ר א ה עליה כ א ש ר נ ו ד ע ל ל י ט א י ם כי ע ו מ ד י ם ל ס פ ח א ת ו י ל נ ה ו ה ס ב י ב ה ל א ר צ ם ,נ ש מ ע ה ב ר ח ו ב ו ת העיר ק ו ב נ ה ) ב י ר ת ל י ט א ( ה א י מ ר ה :״וילניאוס נוסו — ק א ו נ ס רוסו״, כלומר וילנה ש ל נ ו — ק ו ב נ ה ר ו ס י ת .ו כ ך זה א מ נ ם ק ר ה ל א ח ר כ מ ה ח ד ש י ם . ב־ 17.6.40נ כ נ ס ה צ ב א ה ס ו ב י י ט י ל ל י ט א ו ת ו ך זמן ק צ ר היא נ ה פ כ ה ל ל י ט ו ב ס ק א י ה םס״ר ,כלומר ליטא הסובייטית ,וכך ארע גם בכל יתר הארצות הבלטיות השכנות שסופחו לרוסיה .מיום זה הייתי נ א ל ץ ל ה פ ס י ק כ ל פ ע ו ל ה ציונית סדירה בקן הקובנאי ,וכן נ א ל צ נ ו ל ח ס ל א ת ה ק י ו ם ה ג ל ו י של ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ב ר ח ב י ה מ ד י נ ה . ה פ ע ו ל ה עם בוגרי הקן ע ב ר ה ,כ א מ ו ר ,ל ב ת י ם פ ר ט י י ם ו ב ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת ב מ ח ת ר ת , ואני ,כשליה ה ת נ ו ע ה ב ק ו ב נ ה ,ה ת ח ל ת י ל ה ת מ ס ר ב י ת ר מרץ ל פ ע ו ל ה א י נ ט נ ס י ב י ת ל מ ע ן העליה .ה מ ש ר ד ה א ״ י ב ק ו ב נ ה ב נ י ה ו ל ו של מ ר צ .בריק — חוסל ,ו ב מ ק ו מ ו 227 ק ם ה מ ש ר ד ב מ ח ת ר ת ,ת ו ך קואורדיגציה ב י ן גציגי כ ל ה מ פ ל ג ו ת ה צ י ו נ י ו ת ב ק ו ב נ ה ובוילנה. להמשיך החלטנו בפעולה ע ד עלייתנו הקונסוליה ארצה. האנגלית ב ק ו ב נ ה נ ס ג ר ה ב פ ק ו ד ת השלטון החדש ,א ו ל ם א נ ח נ ו ה צ ל ח נ ו — ב ע ז ר ת ידידים — ב ד י נ ו טפסים עם הסמל הבריטי )טפסים רשמיים( ,במטרה להכין מכתבי לרכז ל ר ש י ו נ ו ת עליה לא״י .נציגי ה ת נ ו ע ו ת ע ש ו כ ל ש ב י ד ם ו ב כ ל ד ר ך שהיא, המלצה הוצאת כדי לאפשר את החברים והבאתם מליטא ארצה .ג ב ר לחץ הפליטים ע ל המשרדים הממונים ע ל הוצאת רשיונות יציאה מוילנה ,קובנה וערי־השדה, א ל מ ח ו ץ ל ג ב ו ל ו ת המדינה .פנינו ל כ ל ק ו נ ס ו ל י ה ש פ ע ל ה ב ק ו ב נ ה ב ט ר ם כ נ י ס ת ה ס ו ב י י ט י ם ,ע ״ מ ל ק ב ל ויזה ל א ר צ ם ו ב א מ צ ע ו ת ה ל צ א ת מ כ א ן .ב פ ע ו ל ה זו הצטיין ח ב ר נ ו ס מ ק ר ו ז נ ב ו י ם )כיום ב נ ת נ י ה ( ש מ צ א ד ר ך ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם ה ק ו נ ס ו ל י ם שבאו ל ע ז ר ת ו ב מ ת ן ויזות .ה ח ד ש י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל ה ש ל ט ו ן ה ס ו ב י י ט י ל א קידמו אותנו ב א פ ש ר ו י ו ת יציאה .ה פ נ י ו ת א ל ה מ ש ר ד י ם ה י ו מ ר ו ב ו ת ,כ ״ כ פ נ י נ ו ל ג צ י ג י ב ק ו ב נ ה שיעזרו ל נ ו היהודים ב פ ע ו ל ה זו ,א ב ל ע ד ס פ ט מ ב ר 1940ל א נשאו ה פ נ י ו ת פ ר י .ה ת ז ו ז ה ב א ה ר ק ל ק ר א ת ס ו ף ש נ ת .1940 בקובנה ,ת ו ך הסוואה ו ח ש ש שמא א נ י ק ו ר א ביומני ש נ כ ת ב ב ש נ ת 1940 ה ו א י פ ו ל בידי הסובייטים. 16.9.40 ג ם היום ל א היו ע ו ד ד צ י ז י ו ת )אישורים( ל ״ ס ו ף ־ ק ו נ ד י ״ ) ת ע ו ד ו ת א י ש י ו ת ל פ ל י ט י ם יוצאי פולין( .מ י יודע א ם ה ש מ ו ע ו ת ה נ פ ו צ ו ת כ א ן ש ל א י ס פ ק ו יותר שרצו לעזוב אישורים אמנם תתקיימנה ,ואם ג ם א ל ה ולצאת מכאן לא י י ש ל ח ו ל ע ו מ ק המדיגה הגדולה .כ פ י ש נ ו ד ע ל נ ו ,ה ר י א ל ה ש נ ר ש מ ו ב ב י א ל י ס ט ו ק לקבלת אזרחות סובייטית בהבטחה להחזירם למקום מגוריהם באזורי השלטון הרוסי — גשלחו כולם למחגות עבודה ו ל ב ת י ־ ס ו ה ר ברוסיה. א ב ל א י ן מ ה ל ע ש ו ת ,אין ב ר י ר ה א ח ר ת .ב ש ב י ל י כ מ ו ל ר ב י ם אחרים ,אין ד ר ך ש נ י ה :א ו ש נ צ א מ כ א ן או שיעשו ב נ ו כ ר צ ו נ ם ,ל כ ן ח ב ל ע ל כ ל ה מ ח ש ב ו ת והדאגות. בדבר ט ר נ ז י ט אין תשובה ברורה וקונקרטית ,א ב ל מתורכיה קיבלנו תשובה ש ל י ל י ת .ש נ י ח ב ר י ם ק י ב ל ו ו י ז ת ט ר נ ז י ט ס ו ר י ת .י ש ע ו ד א פ ש ר ו ת א ח ת והיא ד ר ך א י ר א ן )פרס( .ה א ם ג ם ה י א שאלת תסרבי הכספים מדאיגה גם היא — ל א מ ר ש י ם ל ה ע ב י ר כ ס פ י ם באופן פ ר ט י מ ח ו ״ ל ,א ל א ב א מ צ ע ו ת ה ב נ ק ה מ מ ל כ ת י ה ר ו ס י ו ר ק ל מ ט ר ו ת נסיעה .יש ל ח כ ו ת ע ו ד ש ב ו ע ו ל ר א ו ת מ ה תהיינה ה א פ ש ר ו י ו ת לעליה. 17.9.40 אין עדיין דציזיות. החברים מתהלכים מ ד ו כ א י ם ,כי ל א רואים עדיין כ ל סיכוי ל ע ל י י ת נ ו .מצויים כ מ ה אנשים ,ש ל א מ ב י ן ח ב ר י ה מ פ ל ג ו ת ו ת נ ו ע ו ת ־ הנוער ה צ י ו נ י ו ת שהשיגו כ ב ר א פ ש ר ו ת ל ע ל י ה ד ר ך יפן .ל ש ם זה נחוץ ה ר ב ה כ ס ף — ב ע י ק ר דולרים ,ו כ ן ערבון ש ל 60ד ו ל א ד כ ד י ל ה ב ט י ח ש ל א יישארו שנשארו כאן לתקופת ביפן .י ש הצעה להעביר א ת החלוצים לםן־דומינגו, ביניים .א ך ג ם זה ה ת ב ד ה .ה ש ג ת י ח ד ר י ח ד ע ם ח ב ר מ ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ ז ל י ג שינקמן למען )כיום אבישי ,ח ב ר קיבוץ דן( ,ו י ש ל נ ו א פ ש ר ו ת ל פ ע ו ל ה יותר מ ס ו ד ר ת החברים .משכורת ל א קיבלתי מהקומיסיה ) ה מ ו ר כ ב ת מנציגי המפלגות( ו ל פ י ה ו ר א ו ת ה ש ל ט ו נ ו ת א נ י חייב ל ע ב ו ד ב ב י ת ־ ח ר ו ש ת ,כ י ע ל ע ב ו ד ת י ב מ ח ת ר ת 228 אין ,כ מ ו ב ן ,לדווח, שאני ומשום בקביעות מתגורר בקובנה. בעזרת נרשמתי מ ר ד ו ד ג א י ל ל ע ב ו ד ה ב ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת ש ל ו ,ואני ע ו ב ד אצלו .עשיתי א ת ע ב ו ד ת י ב ב י ה ח ״ ר ב ע י ק ר בלילות ,כ ד י ל ה ר ו י ח ל מ ח י ת י .מ ח ר נ ג י ש ש א ל ו נ י ם ל ״ א י נ ט ו ר י ס ט ״ הסובייטית( ויזת־יציאה. )חברת התיירות שבלם מכתבים לקונסול הצרפתי על בדבר בשביל כל נגיש זאת ט ר נ ז י ט סורי לא״י ,ו כ ן בשביל אלה עליית־ הנוער ומשק־הפועלות. 18.9.40 הכנתי אנקיטות ל״אינטוריסט״ )שאלונים( טרנזיט בדבר דרך רוסיה ה ס ו ב י י ט י ת ו ל ק ב ל ת ״ ם ו ף ־ ק ו נ ד י ״ ,א ך ט ר ם ק י ב ל ת י תשובה .הגיע מ ב ר ק מחיים ב ר ל ס )נציג ה ס ו כ נ ו ת ב ק ו ש ט א ( ב ד ב ר ט ר נ ז י ט ת ו ר כ י שייתכן ועוד נקבלו. א נ ש י ם מ ס ד ר י ם ל ה ם רשיון יציאה ל א ״ י ד ר ך יפן .ז ה ע ו ל ה 700ד ו ל א ר ועוד ערבון ב ט ו ק י ו ש ל 60דולאר. 20.9.40 שלושה היום כ ב ר הדציזיות קיבלנו א ת ש ב ו ע ו ת .ג ם ש ל י י צ א ה כ ב ר היום. הראשונות, ק י ב ל נ ו 23 לאחר אישורים ציפיה של עבור חברי ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ מ ת ו ך מ ס פ ר כ ו ל ל ש ל .129כ ע ת ע ו מ ד ת ב פ נ י נ ו ש א ל ת הכספים. נ ח ו צ י ם 3000ליט׳ ) ה מ ט ב ע הליטאי( כ ד י ל ה ו צ י א ה א י ש ו ר י ם ע ב ו ר כ ל החברים. מ ס ר ת י רשימות מועמדים לסן־דומינגו עבור חברים ממריאמפול .מ ת א ר ג נ ת קבוצה ש ל 55א י ש ב ע ל י ־ ה ו ן היוצאים ל א ״ י ד ר ך יפן .ה ג י ע ו א ל י נ ו ידיעות כי בא״י ה ת ח י ל ג י ו ס ש ל יהודים ו ש ל ערבים ,ו כ י ה א י ט ל ק י ם מ פ צ י צ י ם ערים בארץ־ישראל. כ א ן ב ק ו ב נ ה יש ב ה ל ת קניות .ב כ ל י ו ם ר ו א י ם א ל פ י חיילים רוסיים ע ם ציוד צ ב א י מ ל א ע ו ב ר י ם ל ג ב ו ל הגרמני .ב כ ל י ו ם ע ל ו ל ה ל פ ר ו ץ מ ל ח מ ה בין רוסיה וגרמניה. 24.9.40 חברים ל ג ׳ נ ב ה ב ד ב ר ק ב ל ת אישורים ל י צ י א ה ל ס ן ־ ד ו מ י ג ג ו .ב ו י ל נ ה נ א ס ר ו כ מ ה רוויזיוניסטים. נשלחו מ ש ט ח י פולין ש ב ל י ה ס ו ב י י ט י ם הגיעו ידיעות ,כי ח ב ר י ם ר ב י ם ל ס י ב י ר ,לקזחסטאן ,ולקאוקז .נ ש ל ח ו ב ע י ק ר א ל ה ש נ ר ש מ ו ל ש ו ב ל מ ק ו ם מגוריהם טרנזיט הקשיים ב ק ב ל ת ויזות י צ י א ה ה מ ר י צ ה א ו ת נ ו ל ה כ י ן ו ל ש ל ו ח ר ש י מ ת הסובייטית. בפולין מהקונסול התורכי ל א ל ה ש ב ל ם ויזה א נ ג ל י ת ו ע י ר א ק י ת .ש ל ח ג ו א ת ר ש י מ ת ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ומשק־הפועלות, למעבר דרך ס ל ל , נתונה לכסף, דאגתנו נתקבלה ל י ע ר .כי י ת ן ויזת כיום לטרנזיט, באמצעות לנסיעה הצרפתי הקונסול הדרך. ולהוצאות במוסקבה. לעסקנים יש ו י ז ו ת ל א מ ר י ק ה ולא״י ,ו ה ם ב ש ב י ל ע צ מ ם מ ס ד ר י ם ה כ ל ,א ב ל ל א ד ו א ג י ם לחלוצים. החברים ב ק י ב ו צ י ם מ ח ז י ק י ם מ ע מ ד ו ע ו ש י ם כ ל מ ל א כ ה ה מ ז ד מ נ ת ל ה ם .התושבים, לחברינו ב מ ק ו מ ו ת ב ה ם מצויים קיבוצים ,ע ו ז ר י ם ל ה ח ז י ק מ ע מ ד .מ נ י ס ן רזניק ק י ב ל ת י מ כ ת ב ו ב ו ה ו א מ ו ס ר שהוא ע ו ב ד 16ש ע ו ת ב ע ב ל ה ק ש ה ב ח ט י ב ת עצים ב י ע ר .״אין ברירה ,א נ ו רוצים ל ח י ו ת ו ל ע ב ו ר ע ל ת ק ו פ ת ה מ ש ב ר י ם ״ . 25.9.40 ח ב ר י ם הגיעו ל ק ו ב נ ה ל ס י ד ו ר י ם פ ו ר מ ל י י ם ב מ ש ר ד י ם הממשלתיים. ב י ן ה ב א י ם היום ה י ו :אניד ,.מ ל כ ה , אח״כ לקבלת ארצה( .מסרתי למשרד המוציא אישורים. סלרתי לחברים חיים ,א ר ל ,ש ר ה ״סוף־קונדי״ א ת מקום ואחדים ) ר ו ב ם הגיעו ה ד ו ק ו מ נ ט י ם הדרושים לינה ,ח ל ק מ ה ם במלון וחלק אצל מ ש ה ג א י ל ובחדרי. 229 26.9.40 וארהפטיג העסקנים מסדרים להם יציאה: שצ׳ופקביץ׳ ושפיזמן )צ״ס( )הפוהמ״ז( — ב ע י ק ר ל א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת של אמריקה .בין ח ב ר י נ ו ש ו ר ר ק צ ת יאוש ב ג ל ל ה ס ח ב ת .א ח ד ה ח ב ר י ם איים ל ה ל ש י ן ב פ נ י הסובייטים ע ל פ ע ו ל ת נ ו , באם ל א ניתן ל ו אישור יציאה בין הראשונים. ״תמות גפשי פלשתים״ עם אמר .ה ת ע ר ב ת י בענין ו ב ק ו ש י ר ב ה ר ג ע ת י אותו .לא״י יצאו אהרון מ ז י א ו ה ד ס ה )מזדונסקה־וולה(. מטעם הקואורדינציה נ ב ח ר מרכז חדש ובה מיוצגות ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת :החלוץ ,ה ש ו ה ״ צ ,ה פ ו ע ה ״ מ ו״הנוער־הציוני״ .הוטל ע ל י נ ו ל ט פ ל בעבודה הטכנית היומיומית. הצטרפתי ל ע ב ו ד ה זו כנציג התנועה. דן גלברט מ״החלוץ״ ואנוכי ה כ נ נ ו ר ש י מ ו ת ל מ ש ל ו ח ל ח י י ם ב ר ל ס בקושטא ,ב ע נ י ן ט ר נ ז י ט ד ר ך ת ו ר כ י ה ע ב ו ר ה ח ב ר י ם ש י ש ב י ד ם ו י ז ו ת לא״י .ה ק ש ר ע ם הנציגים ב ק ו ש ט א , בז׳נבה, בירושלים ו ב א ר ה ״ ב ה ו א במברקים — העולים ב י ו ק ר ר ב — א ב ל זו ה ד ר ך היחידה והמהירה ל ק ש ר בינינו. היום פגשתי באוטובוס העירוני חברים מהקן ״הנוער־הציוני״, שהתעלמו מ מ נ י מ פ ח ד ש מ א מישהו מ ש ק י ף ע ל י ה ם ב ח ש ד שיש ל ה ם ק ש ר כ ל ש ה ו ע ם ציוגים. ה ם רשומים כ ב ר ב ק ו מ ס ו מ ו ל ,ב ה ת א ם ל ה ו ר א ת השלטונות. 230 משה קול הצלה ל י ו ג ל ו ש י ק ו ם ה ח מ י ש י ם ע ל י י ת ש ל הנוער )ממיד דברים שהושמעו בבית נשיא המדינה בירושלים (30.1.1983 במעמד פריאר, ח ג י ג י זה במשכן נשיאי ישראל אנו מ ת ב ר כ י ם ב נ ו כ ח ו ת ה של ר ח ה האשד• מחמישים קיבוציים שנה בעלת גיבשה החזון את הציוני והתחושה הרעיון של ההיסטורית, נוער עליית אשר יהודי לפני מגרמניה למעלה למשקים ב א ר ץ ישראל .היא ה נ י ח ה יסודות ל מ פ ע ל כ ב י ר ש ה ה י ס ט ו ר י ה ה א נ ו ש י ת ל א י ד ע ה ד ו ג מ ת ו .ה נ ר י י ם ה ס ו ל ד ז״ל היתד ,ה ד מ ו ת ה מ ר כ ז י ת ב ה ג ש מ ת חזון זה. ע ל י י ת ה ג ו ע ר ה פ כ ה ל מ פ ע ל הגדול ב י ו ת ר בחייה ו ה י א היתד ,ל א ם ל א ל פ י צעירים ש מ צ א ו ג א ו ל ה ל ע צ מ ם ,והיו מ ס ו ל ל י ה ד ר ך ל ר ב ב ו ת ב ע ת י ד ,ב מ פ ע ל ה צ ל ה ,חיגוך ושיקום, וזאת הודות להשראת אישיותה המחנכים וצוות והעובדים שריכזה סביבה ,אשר הזדהו עם השליחות האנושית והלאומית ב ש ע ת צרה גורלית לעמנו. ב ז כ ו ת ה מ י ז ו ג ה נ פ ל א ש ל אנושיות ,לאומיות ,ח י נ ו ך ל ע ב ו ד ה ו ל ח י י ־ ח ב ר ה ,ל י מ ו ד י ם והכשרה החיים חקלאית ,הזדהות עם התנועה החלוצית ועקרונותיה הנעלים ,ועם צורות ה ח ד ש ו ת ש נ ב נ ו על מיטב ד י מ ח נ ה זה ,ז כ ת ה ע ל י י ת ה נ ו ע ר ל ר כ ז ס ב י ב ה א ת ה מ ח נ כ י ם והמדריכים ,צוות עובדים מ ק צ ו ע י י ם מ צ ו י ן ו א י ש י ם נ ו ש א י החזון הציוני ה ה ו מ נ י ,ש ע ר ג ו לארץ י ש ר א ל יפה ,מ ח ד ש ת ,מ ק ר י נ ה ב ר ע י ו נ ו ת י ה ו ח ו ת ר ת ל ח ב ר ה צ ו ד ק ת ,ב ה ת ת ח ד ש ה א ו מ ה היהודית א ח ר י א ל פ י י ם ש נ ו ת ג ל ו ת .מ ה מ צ ו ק ה ו צ ר כ י ה ה צ ל ה ה ל א ו מ י ת בימי ח ו ש ך לאנושות ,ע ם ע ל י י ת ה נ א צ י ם ל ש ל ט ו ן ,נ ד ל ק ו ב א ר צ ג ו ,ע ל ד י הוגי רעיון ה ת ח י ה ה ל א ו מ י ת ו ה ח ב ר ת י ת ,א ב ו ק ו ת ש ל ת ק ו ה ש ה ע נ י ק ו כוח למחנכים ב ע ל י י ת הנוער, ע״מ להתמדד עם התפקד הקשה ו ח י נ ו ך י ל ד י ם ו נ ו ע ר ב ל י הורים ,כ א ש ר ח ל ק מ ק ר ב ה צ ע י ר י ם ל א יזכו ל ר א ו ת א ת הוריהם ,ו ה ח ל ק ה א ח ר כ ב ר תחליף עשו לאם ולאב, אולם מחנכי עליית של קליטה ד ע ו באם עד ד ע ו כ י ה ו ר י ה ם א י נ ם בחיים .אין הנוער התעלו א ת ה מ א מ ץ ל ש מ ש ת ח ל י ף להורים .ה ח ב ר ה ב ה לשיא שליחותם כאשר התחנכו החניכים הקרינה מ ת ו כ ה ומייחםה לחניכים ,למען רפא פצעיהם והזעזועים שפקדו אותם. 231 בעליית התאחדו הנוער צבעי ט ו ב י בני ע מ נ ו מ כ ל האידיאולוגית הקשת ה י ה ו ד י ת :ע ל י י ת ה נ ו ע ר י י צ ג ה פ ל ו ר א ל י ז ם בחינוך ,ב ק י ב ת ,ב מ ו ש ב ,ב כ פ ר ־ ה נ ו ע ר ־ והילדים ,ב מ ו ס ד ־ ה ח י נ ו כ י ,ב מ ש פ ח ה האומנת ,ב מ ר כ ז ־ ה נ ו ע ר היומי ,ו ב ט י פ ו ל ה א י נ ד י הצליחה עבודתה הנוער עליית להתעלות בתכניות לגמישות בידואלי. בדרכי לימודיה, ב י י ע ת ה פ ס י כ ו ל ו ג י ו ה ס ו צ י א ל י ו ב ד ר כ י ה ק ל י ט ה והמיון .כ ל ז א ת ב ה ת א ם לגילים ,ל י ו צ א י ה א ר צ ו ת ה ש ו נ ו ת ,ל ת נ א י ם מ ה ם באו חניכיה ,כ ד י ל ה ג י ע ל ס י כ ו י ב י ו ת ר ב ש י ק ו מ ו ש ל ה ח נ י ך ו ב ה כ נ ת ו ל ח י י ם של יצירה ו ל ע ת י ד ש י ב י א ל ו הטוב ב ר כ ה בחייו. ה ו ד ו ת ל י י ח ו ד ו ל א ח ד ו ת ה נ פ ל א ה של ע ל י י ת ה נ ו ע ר ה ת ג י י ס ו ל ע ז ר ת ה מ פ ע ל ארגוני ה נ ש י ם ה צ י ו נ י ו ת :ה ד ס ה ,ויצו ב ק נ ד ה ,נ ש ו ת מ ז ר ח י ו נ ש י ם ח ל ו צ ו ת ,ש ש מ ן ה י ו ם נ ע מ ת ,ידידים יהודים ו ל א יהודים ,א נ ש י ם ש ה מ ט ר ה הנוער כבשה המפעל א ת לבם. להערכה הודות מיוחדת לנאמנותה של בארגונים ההומנית של עליית ה נ ו ע ר ה ב י נ ל א ו מ י י ם של עליית למשימותיה, ילדים, קהיליות זכה מוסדות ה ס ע ד לילד ,ו מ ש פ ח ת ה מ ח נ כ י ם בעולם. בוגריה של עליית תרמו הנוער לאיכותה רבות ישראל של שטחי בכל חיינו .הם ר ו א י ם ז כ ו ת ל ע צ מ ם ל ה י מ נ ו ת על ה מ ש פ ח ה של ע ל י י ת ה ג ו ע ר ו מ ת ג א י ם ב ז כ ו ת זאת. צר ל י לציין ב מ ע מ ד זה א ת הירידה ה ת ל ו ל ה ש ה ל ה ב ע ל י י ת ם ש ל ב נ י נ ו ע ר ל מ ס ג ר ת זו .א נ י מ ב ר ך מחו״ל לעורר א ת נשיאנו ע ל שאינו מ ר פ ה העם את והציונים ב ע ו ל ם ב ק ר י א ת ו ה מ ת מ ד ת לעליה .א ו ל ם ברצוני לציין כאן ,כי ב ת ק ו פ ת ש פ ל ז א ת ב ע ל י ה ר ו א ה אגי ש ל י ח ו ת גדולה ל ע ל י י ת הנוער ב ק ל י ט ת ילדי ה מ צ ו ק ה ה ח ב ר ת י ת ב י ש ר א ל ע צ מ ה .א ו ת ם ש מ ו נ ה ־ ע ש ר א ל ף חניכים ה נ מ צ א י ם כיום ב מ ס ג ר ת ע ל י י ת הנוער ,מ י י ו ד ע מ ה היתד .אחריתם ,א י ל מ ל א ק ל י ט ת ם ו ה ח י נ ו ך ה מ ס ו ר ל ו הם זוכים ב ע ל י י ת ה נ ו ע ר .ע ל י י ת ה נ ו ע ר ה ח ל ה ל ק ל ו ט ח נ י כ י ם כ א ל ה ע ו ד ב ז מ ן ה ע ו ל ם השגיה ,כ א ש ר פ ח ת ה העליה ב ש ל ס ג י ר ת ש ע ר י הארץ ע ל ידי מלחמת הבריטים ,ובגין ה מ ל ח מ ה ע צ מ ה .ע ת ה אנו בימי ה צ ט מ ק ו ת ה ע ל י ה ל מ ד י נ ת היהודים, א ו ל ם אל נ ת י י א ש .נ י א ב ק ב מ צ י א ו ת הזאת ,ו ב י נ ת י י ם ע ל י י ת ה ג ו ע ר ת מ ל א י ע ו ד ה הנעלה בחברתנו .מ צ ע ר שלא כולם בתנועה הציונית ובמדינה רואים את החשיבות הגדולה מפעל של התפקיד והמציל המשקם זה נוער מניוון, ומסטיות. מיאוש זהו ה צ ל ה ג ם ל מ ש פ ח ו ת ה ח נ י כ י ם האלה ו ל א לילדים ב ל ב ד ,ואגי מ ק ו ו ה כי הגמישות תתחדש שגילתה הנוער עליית בכל התקופות תכניותיה בביצוע החינוכיות ותימשד. ברכותי במחלקה, הלבביות השותפים לכל המחנה למפעלי הגדול עליית של הנוער המחנכים, בישראל הקולטים, ובעולם העובדים הקיבוצים ולכל ש ה ו ק מ ו ע״י ב ו ג ר י ע ל י י ת ה נ ו ע ר .אני זוכר א ת כ ו ל ם ה ו ד ו ת ל ח ס ד ש ע ש ו ע מ ד י כאשר ש מ ש ת י ב ת פ ק י ד ה א ח ר א י ל ע ל י י ת ה נ ו ע ר ב מ ש ך 19שנים ,פ ר ק זה ב ח י י יקרין את עלי התוצאות בארץ, הנוער גם 232 תמיד מאורו, הנפלאות של האומרים אני לי: מאושר ה ב י א לי כי עבודתנו. הייתי חניך במשפחתי הרבה אושר, יום־יום אגי עליית הנוער, ו ב מ פ ע ל י ,ואני פוגש סיפוק אנשים קלטת רואה ונחת. את ראיתי במקומות שונים הודות לעליית קשור למפעל אותי, עצמי היום ומוכן ל ש ר ת ו ו ל ע מ ו ד ל צ י ד ו ל כ ל ק ר י א ה ש ת ב ו א אלי. עליית הנוער היא אני המפעל מעלה ודירים האציל בהוקרה והמבודד ביותר שידעו עמנו, התנועה א ת ז כ ר ם ש ל מ ח נ כ י ם ,בוגרים ,ע ו ב ד י ם הציונית והמדינה. במחלקה, תומכים ש ל א זכו ל ה ג י ע ל מ ע מ ד זה .ה ם ת ר מ ו ר ב ו ת ל ע ל י י ת ה נ ו ע ר ו ש מ ם ינון בתולדותיה. אזכיר מעזרתן במעמד זה את הנשים הדגולות בישראל ובעמים שזכיתי להנות ה נ א מ נ ה ,א ת ה מ ח נ כ י ם ו ה מ ח נ כ ו ת ב ע ל י ־ ה ש ם ,המייסדים ו ה מ נ ה ל י ם ש ל מוסדות־החיניד הפנימייתיים ובתי־הספר חקלאיים, וכמוהם שורה של חברים ב ק י ב ו צ י ם ו ב מ ו ס ד ו ת ה ח י נ ו כ י י ם ב ר ח ב י הארץ ,א ש ר יחד ע ם ראשי ה מ פ ע ל ו מ נ ה ל י ו — נרתמו לסייע ל ע ל י י ת הנוער ב ה ג ש מ ת משימותיה. 233 מנחם זליגר אכן ,הגיעה שעתנו*... סערה הן עזה על השתוללה פולין פני בכוח ותלשה הרעננים והן היבשים ,נ ש א ה א ו ת ם על כנפי הרוח בלי לארץ. חמלה, נערמו הם אחת לערימה העלים, את והשליכה אותם, במערבולת נתפזרו. ושוב חלקם נטשו ערימה א ח ת וניסו להסתפח לחברתה שנראתה להם בטוחה יותר. ח ל ק ם נחבאו בסדקים וקיוו להינצל מ כ ל י ה ולזכות לימים טובים. הופיע לאשפה. אחת מנקה כך עשה אותם העלים מ ו ע ט י ם בלבך ,ה צ ל י ח ו לחמוק ואף בכל נזרקו מצא ערימה הרחובות בכל את נותרו התירו לרוח לקרן ואמנם, ערם הערימות, מהן, מועטים, הרחובות: אותם, בזו זוית זמן והשתךלו מה אחר בתרים, הבתרים מיךיו אשר מרוחקת הגיע כי וקיוו אליהם אף שהסתתרו לא על בסךקים. ולהישרד. בהתקרב אליהם לטלטלה העזה. ל ש א ת ם בכנפיה ונכנעו לא לבלות עלים העמיס זו, על לא עגלה פסח והשליך על הערימו המטאטא מנקה והם מנקה בחלקם הרחובות. בשמש השתזפו בנעימים. האם היו א ל ה העלים ה מ ו ב ח ר י ם ? לאו־דווקא .לרוב ניצלו העלים הקלילים, רובם היו היבשים, בודדים המעוף על מעליו ללא גם ואף כושרם וכל קשר אל כאשר יותר משפחת ניצל מזה. היה הענף שלם ענף בכך שהשכילו העלים ,מפני השלם, שניצל להתעופף. שההיצמרות הכבידה זאת ובכל היה נגרע תופעה ממנו נדירה אחד ונחשב לפלא. הונגריה הזוית כי היו * 234 היתה המוגנת. על הגיעו לחוף באותם הימים — אדמתה התרכזו כאלפיים אם כי לא יהודי בימינו פולין — קרן שסבורים מבטחים. פרק מתוך ספר זכרונות העומד לראות אור בקרוב בהוצאת ״משואה״. התופעה ניצל בשלמותו. בכולן הנדירה היתה — היות משפחתי, שלנו והענף על סף התקופה החדשה תכופים, הפעלתי חייב המכונה הייתי פן בהגה, הלב, בזה את לשמור, תיעצר עלול ה כ ל עמדה אחר לימיני התרחשו זה, וגלגליה שלא להימחץ המכונה המחודדים היא בהגה והצילה היה לקטוף אותו בזהירות ,כדי להגיע השאלה : התשובה נמצאים לדעת תשומת להונגריה, צפוי ל א ידע לא אחזה אחת איש, שם? ובכל — מאודנו, בכל זאת מיליון יהודי נזכה ברור אולם ליהנות ה י ה כי הונגריה אותנו הטרידה מהחופש י אס.אס. אנשי אינם ח י י ם שם כבני חורין. תוענק זכות ז א ת ובוודאי נזדקק את אין ל כ ס ף רב, ח ו ק י י ם ב א ר ץ זרה .ו ה נ ה כ ס פ י ה ו ל ך ואוזל ...א ב ל מיליון י ה ו ד י כאנשים החיים לנו לגווע ברעב. עם תום ב־3 כי ותמשוך פ י ק ח ה ע ל צעדי. האמנם חפשיים לנו יושיטו השתדלתי להצטייד ידי ולוויתי מפידור ו מ ט י י כ מ א ל . מיד קולה בלי ש ל א ייפגם. ז א ת רצינו לנו שם .ועוד: הונגריה, יתנו וכשיישמע ולהחזיק הרף א ת ה מ צ ב .ה פ ר י ה י ה בשל ,ו מ ה שנותר ל ע ש ו ת א ם גם לנו ,ה ז ר י ם , כבלתי בין בחריקה הגלגלים הקצב .בשבע ל ה ת מ ו ט ט ו מ א מ צ י נ ו יירדו לטמיון .אשתי ,א ש ת חיל, ובחושיה מה אירועי ה ח ל ו לנוע השבועות במלוא האחרונים. עינים עזרה, בלי ספק, ולא בסכומי כסף ,ככל שהשיגה ה ב ט ח ת י להחזיר א ת ה ה ל ו א ו ת בזהב, המלחמה. ביולי הגברת הופיעה מורת פורבסקה, ובישרה ה ד ר ך שלנו, הךרך ב ט ו ח ה ועלינו ל ה י ו ת מ ו כ נ י ם לנסיעה .ב ת א ר י ך זה ל א יכולנו ל צ א ת כי חיכינו ל ב ו א ו של א ר ט ק פידור מ ו א ר ש ה ש א מ ו ר ה י ה ל ה צ ט ר ף אלינו. הביא ויתרתי נסיעתנו לנו ה נ ה ג ידיעה ,כי ביותר, את על לטובת שכנינו, מ ש פ ח ת ציופניק. למחרת הקטע המסוכן ה מ ש פ ח ה עברה בשלום א ת והגיעו לפיבניצ׳נה .על ידי ה ק ד מ ת נ ס י ע ת ם הצילו בני צ׳ופניק ח י י ה ם כי בו ביום ב א ל ד י ר ת ם שומבורג בליווי ק א פ ו ,כדי ל א ס ו ר הציפורים ,בני אותם. יום לפגוש הנסיעה החלטתי של שלנו נ ק ב ע ל־10 אותנו מ ו ר ת הךרך. לפני יציאתנו ביולי ובתאריך זה המכונית נוערה ביקשתי מאורלוס אמורה לאסוף אותנו שיבוא אלינו היתה ב א ו ת ו יום. מקראקוב, כי ל ה פ ק י ך ביךיו כסף ,ת כ ש י ט י ם וחפצים שונים לכיסוי ה ה ו צ א ו ת החזקת חוךש המזל, עפו מהקן... אמי. לפחות, אורלוס אמר: ״מלחמה זאת עוך תימשך עשרים אמך א ם כן עליך ל ה פ ק י ד בירי ס כ ו ם שיספיק ל מ ח י י ת ל פ ר ק זמן זה.״ כ נ ר א ה צ ל ח ה עליו ר ו ח ה נ ב ו א ה .ה ש א ר ת י ביךו מ כ ת ב י ם כתובים לנו ל א מ י ב ת א ר י כ י ם ש ו נ י ם כרי שירגיע ב ה ם א ס ו ן בדרך. אהיה נפדדנו אורלוס אמר: ״אני בטוח שעם את אמי תום אם יקרה המלחמה לא עוד ב ח י י ם ,ל א כן א ת ם .א ב ק ש ך א פ ו א ,דאג א ז ל א ש ת י ולבני.״ ממנו בדמעות. 235 מלאתי שלאחר א ת שאר ביום לבטל זה את לאספנו. )ליווי שכבר אישי נקבע, שלו חייב ולמרות והוצאה היתרון החלטתי הבולט ויתרתי לא שבנסיעה עליו, במכתב אם לבךוק גרמנים אין המכונית, בה בררך אשר לפי נעבור. ש נ ש ק פ ת לנו ס כ נ ה ל א ו ך ו ו ק א בגבול עצמו ,א ל א ק י ל ו מ ט ר שבין בוכניה לפיבניצ׳נה, ועשרים ביום חתומות אותם ביקר ו׳ רומאנסקי אצלנו ו ב ה ן פ ר ט י ם מ ד ו י ק י ם על שני המוסכם הנסיון לימד באותם מאה ש ב ת ח ו ם פולין. ובידו הפקדתי מעטפות עשר ״ ה ק ו נ ט ק ט י ם ״ שלי כדי שינצל ל ט ו ב ת האנשים המעונינים בבריחה .ק ב ע ת י תור ל א ל ה שנדברתי מ ר א ש כי ע ל י ה ם לבוא אחרינו, אתם מכולם וכמובן תיק גם למסמכים מקתארסקי. לו ואני ה י ת ה שייכת פעם אך ה־15 נאמר בחודש. נמוכה( הי 8 ,ביולי ב א ל ב ו כ נ י ה נ ה ג היה אותנו אל דייר ה ח ל פ נ ו בינינו סיכה לאחותי א ם יעבור משובצת האניה. ת ס מ כ ו על כך יתר על גיליתי מתנות: שהיתה ״אעקוב המידה״ ה כ ל בשלום .נפרדתי יקרה הוא נתן לי לי במיוחד, אחריכם — אמר ו א פ ק ח עין, ק ו נ א ר ס ק י .לו בלבד א ת ה ת א ר י ך ה מ ד ו י ק של נסיעתנו כי ידעתי ש ה ו א ראוי לאמון. צ׳סלה הייתי לי הזריק הפרידה בעת משככת זריקה וסבור כאבים כי ס י י מ ת י א ת כל ה ה כ נ ו ת באופן ה מ ו ש ל ם ביותר .ט ע ו ת ה י ת ה חייב בידי. שנראה הייתי אז בשעה להתאמץ למעלה שש ל פ נ ו ת ערב ,ח י כ ת ה ל נ ו כדי לא על פ ס ק זמן בין ז ה לזה. !התיקים :איש לא שלנו יפידור, בעל •נסענו בדרך אדם מרוב •חרץ לעורר שבהם בהליכתנו מכוניתנו ולעשות תשומת ארזנו את טובה לי עתה הופיעה •שמתפקידו .אזהרה יצאנו מפני היה לבדוק סכנה. אחד, נכנסנו היטב היתה תוך שמירה — ורק אם נסענו אפוא כי פעם זיגה לדרך. המתה נראו עיירה זו ברחבותיה. נמלטים. התמקמה לפני מ פ ק ד ת הגסטאפו. מכוניתנו בטוחה, לא חשש וגם בלי ויצאנו בודדים שלימה של הדרך לא ת ק ר 1לפני שבועות אחדים, רק לא אף המזל, הרגיש מסגרים ,ישב ליד הנהג. לוישניץ. שוממה ממולנו. למרבה למכונית, א ת העיר מ ב י סונץ׳ כי ש ם מכונית אחד סרבל של ה ת ק ר א ת גורלה של ק ב ו צ ה עקפנו ה מ כ ו נ י ת מ ח ו ץ לעיר ,ב מ ר ח ק חפצינו. הארית ,לבוש המוכרת ואילו את את ה א ח י ם ר ו מ א נ ס ק י ו א ח ו ת ם נשאו א ת שבעת ובשעה החזות לב, גנחה וחרקה .אלוהים! לפתע אף הבלתי אפשרי, מה מיכולתי. רב. נסע קלטנו המכונית שום אופנוען איתות ההיא וגם ה א ט נ ו א ת מ ה י ר ו ת הנסיעה .ש מ ת י לב כי זיגה פידור ה ח ו י ר כסיד ; ׳הלוחית •חלפה 236 במברק שלו שלצערו לו על כוונתו ה ט ו ב ה ובו א י ח ל ת י ש נ ת ר א ה ב ״ א ר ץ ה מ ו ב ט ח ת ״ . ביום אנו התשובה ולא יוכל להגיע לפני התאריך טאביש הודיתי כי כדי פנוי ביום זה עם והשארתי שתות נסיעתנו .ה ו ד ע ת י ל ט א ב י ש שעלינו ל צ א ת ב־ 10ביולי ו ב י ק ש ת י שיבוא אינו התחייבויותי הוראות לימים ה ע י ד ה כי ה י ת ה זו מ כ ו נ י ת ע ל פנינו מ ב ל י שעוררנו ב ה ענין. המשטרה. רווח לנו כאשר היא במכוניתנו שרר מחנק נורא והנשים חשו ברע .בשעה תשע בערב, עצרנו סוף סוף ליד בית העלמין של הכפר פיבניצ׳נה ומצאנו במקום שני איכרים שהמתינו לבואנו .שילמתי לנהג וביקשתי ממנו למסור פתק לגראיובר ,הוא האיש שאמור היה לבוא מיד אחרינו ,באותה דרך עצמה .את הפתק הכנתי מראש וכתבתי ב ו :״הגענו בשלום לפיבניצ׳נה. שני האיכרים ,שליחיה של הגברת פורבסקה ,הובילו אותנו ךרך רכס הרים ,תוך עליות וירידות ,ושוב עליות וירידות .רגלי היו כמו מגומי ובמעלה ההר זחלתי על ארבע .בשעה שתיים וחצי אחר חצות שמענו נביחת כלבים וזה היה סימן שהגענו לאסם התבואות של פורבסקה. למחרת ,בשעה תשע בערב ,יצאנו שוב לדרך .הכלבים מררו את חיינו ונדמה היה כי כל הכפר משמיע נביחות .ניתן היה לשמוע א ת פעימות הלב של כל אחד מאתנו .נכנסנו בבגדים ובנעליים לתוך מימיו השוצפים של נחל ,טיפסנו על ההר המתנשא לגובה רב ובחצות הלילה ראינו א ת הרכס במרחק־מה מאחורינו .בעוד מחצית השעה אמורים היינו לחצות את הגבול לכן החלטנו כי מותר לנו לנוח קמעה. פתאום ,כמאה צעדים מלפנינו ,נראו באור הירח דמויות חשודות. בריצה התפזרנו לכיוונים שונים והסתתרנו בין השיחים .מישהו התקרב אלי — היתה זו בתי רחל .שאלתי בלחש :״אפוא א מ א ובלומה ?״ היא לא ידעה .רחל רעדה בכל גופה .חלפו דקות של אימה עד שהופיע המבריח שלנו וכינס אותנו סביבו .היתה זו בהלת שוא .הדמויות שראינו היו שייכות לקבוצת נמלטים אחרת שהלכה בעקבות המבריח של הגברת אילה .בין המבריחים לא היה קשר ובמקרה עלו שתי הקבוצות על א ו ת ו נתיב .אימצתי ללבי את אשתי ואת בנותי — היינו שוב ביחד .בהמשך הךרך התאחדו שתי הקבוצות וכך נפגשנו עם משפחת מכרים מקראקוב ,פלוצ׳ניק ,לאחר שנה תמימה של פרידה. ב־ 12ביולי ,בשעה אחת אחר חצות ,עברנו את הגבול של סלובקיה. שני האיכרים ,בני חיל ,שעשו את מלאכתם נאמנה ,מ ס ר ו אותנו לידי המבריחים הסלובקיים .נפרדנו מהם בלחיצות ידיים ובמתנות וירדנו במורד ההר ,לקראת חיים חדשים. ההצלחה הגדולה הרוחות שנשבו בהרי פולין היו עזות וסוערות ואילו כאן ,בסלובקיה היו כמלטפות .בקלות נשאו אותי רגלי והכאבים — כאילו לא היו ולא נבראו .הכל התרונן בנו ומסביבנו .בין השיחים האירו את דרכנו הגחליליות אשר במעופן דמו לזיקוקי חג ,שניטל מהם הרעש והשאון. הן הקיפו אותנו מכל צד בקצב המנגינה המתנגנת בקרבנו .גם צמרות העצים כאילו קדו קידה להצלחתנו .היתה זאת תפילת הלל שזכורה לי משכבר הימים מבית־הכנסת ובנוסף לה ,השיר ששרה לי א מ י 237 התעוררתי כאשר באותו אולם לילה אחר חצות בשתיים ישרים. שנת הסוס ארוחת את הצאן הבוקר. של צף התעוררנו ופעמוני הליכה משנתי. שוב זה לאסם הגענו לצלילי עם התבואות שירה, באחו. ךמרומי — עלינו הפעם אך האיכרה על שוב עפר. לעבי המבריח הביאה היער ולאחר על אופניו רכב אל כדי רק ששה נוחה, כי )שוק למרות שמונה, מ ש פ ח ת פלוצ׳ניק שהיו היתה אמורה בה הנסיעה להגיע היתה א פ ו א במכונית א מ י ת י ת ,אנחנו ,היהודים ,ה י צ ו ר י ם הנחותים, החיךקים! המכונית המנוע אל הגבינות( שניה. נסענו האין החליקה ולחריקת הגענו עלה ואנחנו, לאוספנו ביתם. לרבות הנהג היינו הרי רזינו לאחרונה... במכונית מפיצי הגיעה מושבים, מכונית ב״קיזה־מארקט״ לנו ביתם ובחצות המתגוררים נתלוו אליה צהלת הסלובקית הערב נכנסנו דרך ומיד נרדמנו וישנו ל ה ו ד י ע ל ה ם על בואנו ,כי ה ם א מ ו ר י ם ה י ו ל ק ב ל אותנו .נ ת ב ק ש נ ו להמתין היהודים מזמן נשכח ועלה. הרועה כשעתיים של כל היה וכאילו מהלב, בשלוה החצץ חלום ? בפיתולי תחת ריח בית־הכנסת. הגיטו. לא ואנחנו הדרך אחרי, אבל אל וכאשר נכנסנו נפתח לפנינו ומצאנו שער נחמד. בעלי הבית בחדר המואר הבית אמר : ברעש!״ היו עמד ״שמי ברוך כעבור רבע חרף השעה ערים שולחן ועליו נירנברגר, השם האזנו לסימטה יהודים ברכו אותנו בלחיצת יד נא אלא של לקולו גלגליה. ל״קיזה־מארקט״ באפינו הבאים ! זה לא, חלום, מציאות. זו ב ש ל ו ם !״ שהגעתם המאוחרת, אל גיסי ״בואו לתוך בית המיתנו לנו. וודקה. בעל קפה וזו בחצר אמר: הוכנסנו עוגות, זהו עצמנו מהם שעה כריכים, אשתי, ואחד הצרה את והאפלה, חמותי. ת ת פ ל א ו על ברוכים שכולנו פרצנו בבכי. שלושה שמטפלת ימים אם בילד אליהם יומיים הונהגו איסורים ממוצא היה יהוריה. על כך קיבל אשתו בכל לעזרת והוא לגבי והתגייר לא להחלמה. הורשינו אשר )ארטק לצאת, למשפחת בימים שלפני המלחמה אמנם של היהודים. מולדתו... אכן, ניצל בני כי הגיע פידור גם בסלובקיה נירנברגר : הבית המלחמה, אותן משפחתה הוא היו לו בעל כאשר לי כראוי. בימי וגם את גאוותה למען בדרגת אפשרויות ליהודים השתייך הראה היתה נלחם בוהרמאכט, למעמרו ואפילו פעם רבה שירת הודות אפשרית, בנירנברג. 238 לפנינו(. לרחוב בעת מה של החולה מחלה. וחייהם ךרך והזקוק נירנברגר. בנו אשה נשא ה ת ג י י ר בסלובקיה ,א ו ל ם בעיר מ ו ל ד ת ו נירנברג ,ל א ידעו חופשת ליהודים אצל היהודים. גרמני הוא דבר. בילינו משפחת הם טיפלו כפי על הגירוש זרים בסודיות גמורה המכתב שכתבה בנה גרמניה, הלוחם א ך על פי מ ש פ ח ת נירנברגר התגוררו מספר יהודים זרים : ולאחרונה קצין נרחבות הציל לו את חיי לגמרי עזר לועד לו למען לעזור המקומי אמו הגרה גרמניה דרכו שלו. — בביתם דוד מ״טרבלינקה״ ניהל מכאן את ״עסקיו״ ,היו שם עוד שני יהודים מקומיים ותינוק בן עשרה חדשים שנימול .בהיותה חשוכת בנים ,אימצה משפחת נירנברגר את התינוק והוא היה לקרן האור בחייהם .קראו לו פטר׳לה, כי לא ידעו את שמו האמיתי .הוא נמסר להם מטעם הועד היהודי שקיבל אותו מהמבריח שלידיו מסרה אותו אשה פולניה ליד קו הגבול .אני ידעתי מיהו התינוק .הוריו שהיו מקורבים קירבה רחוקה לוייסמן ,היו אנשים אמידים .הם התגוררו לאחרונה בבוכניה .בנסותם לברוח נתפסו ,והובאו למחנה ירוזולימסקה .קודם לכן מסרו את תינוקם לידי אשה פולניה .זו נסעה עם התינוק ברכבת כי חששו לקחת אותו עמם במכונית .ההורים שנתפסו לא הגיעו לגבול ואילו האשה מסרה את התינוק לידי המבריח .התינוק ניצל. מפי נירנברגר שמעתי על הטראגדיה של יהודי סלובקיה .לפני המלחמה היה מספרם ; 88,000מהם גורשו לפולין 60,000ורק בודדים שלחו גלויות מבירקנאו ומסביבת לובלין ,הכתובות בכתב ידם. מבין הנותרים — חלקם המירו את דתם למעשה או לכאורה )בהשיגם תמורת כסף אישור שנטבלו( ,חלקם באו בברית נישואים עם לא יהודים וכ־ 5,000היו כלואים במחנות לעבודת כפיה .מצבם של יהודים אלה היה טוב למדי ,כי ה״ג׳וינט״ דאג לכלכלתם .ההקצבה החדשית בסך של 20,000דולאר שהעביר ה״ג׳וינט״ לשלטונות סלובקיה דרך שווייץ ,היתה חיונית למדינה ובכך הפכו יהודי סלובקיה לפרה חולבת שסיפקה מטבע חוץ בשפע ,מה גם שמשווייץ הובא חומר הגלם למחנות ושווקיה קלטו את המוצרים המוגמרים. גם בסלובקיה סומנו היהודים במגן דוד ,בשלושה גדלים שונים, בהתאם למעמדו החברתי של היהודי או לפי הסכום ששילם .תמורת סכום גבוה ניתן היה לרכוש מגן דוד בצורת סיכה התקועה בדש הבגד והיא כמעט בלתי נראית .בסלובקיה אפשר היה להשיג תמורת כסף כמעט כל דבר .אולם מצבם של היהודים היה טוב רק למראית עין כי די היה להביט במשמרות הלינקה הצועדים בסך ברחובות העיר, כדי לראות את האות המבשר רעות שפירושו :״היזהרו! הסכנה אורבת לכם!״ נירנברגר ,בהיותו אזרח גרמני רשאי היה להחזיק רדיו בביתו, לכן ,לאחר הפסקה ממושכת ,יכולתי שוב להאזין לתחנת השידור של לונדון ולשמוע חדשות אמיתיות ובלתי מסולפות .לפיהן היה המצב בחזית טוב למךי אבל לא טוב כל כך ,כפי שתארנו לעצמנו בגיטו ,ועדיין רחוקה היתה הךרך לסוף המלחמה. בחצות קלטנו את שידורי התחנה הצבאית מבלגרד ,מעין ״גשר בין החזית לעורף״ וקול רך ועדין של אשה גרמניה השמיע שיר ערש. השיר היה כה יפה שגרם לרחל להתרגש עך ךמעות ואילו אני חשבתי בלבי :״מי יוךע אם האשה השרה אינה אותה מפלצת )או אחותה(, אשר אמרה לי פעם ,בשנת — 1940״המראה של עשרים יהודים התלויים בעמוד התליה גורם לי הנאה רבה״. 239 א ח ד ב א א ל י נ ו א ד ם ב ש ם שווארץ ,והודיע כי יש יום אותנו להעביר דולאר לפנות בוקר הללו לא לנו להונגריה. תמורת לאחר ה ה ע ב ר ה של נפרדנו בחמימות ביקשו שנראה משא שמונה ומתן לו שילמנו באפשרותו מאות חמש האנשים שבקבוצתנו .בשעה ממשפחת האנשים נירנברגר. חמש היקרים א ת ב י ת ם כביתנו ולא נ ה ס ס לשוב א ל י ה ם כ א ש ר נמצא א ת מ ק ו מ נ ו שם ,בהונגריה .נכנסנו לשתי המכוניות ש ה מ ת י נ ו וכעבור שלוש שעות של נ ס י ע ה נהדר, קיץ ובלכתנו הגענו הגענו לעיר ברגל פראסוב. לא השתדלנו ק ס ו מ ה דרך הרי ס ל ו ב ק י ה ,ב ב ו ק ר מכוניותינו עצרו תשומת לעורר לב במרחק של רב מהעיר העוברים ושבים. ל ב י ת ־ ה כ נ ס ת ה ש ו כ ן בבנין גדול .ב ד ר כ נ ו נ ת ק ל נ ו אך בקים, מכבדים לידי לא הם אותנו לב שמו בקריאות : אלינו. לוא ״ז׳ידקי״ היו אלה )יהורונים( בתושבים פולנים ואף סלו היו בודאי מסגירים אותנו המשטרה. יד על הבוקר. ניכר היה בית־הכנסת עממי מטבח היו ש ם יהודים רבים שלחצו היה מגרמניה בהם של ששמחים קיבלנו ובו ארוחת את א ת ידינו ובירכו א ו ת נ ו ל ש ל ו ם . ה ם שעוד כ מ ה מבני עמנו להימלט הצליחו היטלר. הצללים בבית־הכנסת של פראסוב נודע לנו כי מבין הפליטים שהגיעו לפנינו ,נ א ס ר ו א ח ד י ם על ידי ה ש ל ט ו נ ו ת ,כ ס פ ם ה ו ח ר ם ויהודי ס ל ו ב ק י ה נדרשים לשלם כופר כדי ל פ ד ו ת א ו ת ם משביים .ל מ ר ב ה ה מ ז ל ל א הוחזרו לפולין מכך מזל״. ו ה פ ר ש ה נ ס ת י י מ ה ב ב ה ל ה בלבד .בני ש י ח נ ו ה י ו מ ל א י ה ת פ ע ל ו ת שעלה בידינו לעבור את הכינוי הזה א ת כ ל ה ר ר ך בלי ס י ב ו כ י ם ו ק ר א ו לנו ״בני־ שמענו מאז פעמים רבות. בכל ז א ת יעצו לנו לנהוג בזהירות ,כדי ש ל א ניפול ,ב ת ח ו ם שלושים ק י ל ו מ ט ר מ ק ו הגבול — לידי השוטרים ההונגריים ,כי א ז עלולים אנו ל ה י ש ל ח למחנה. )מגרמנית: 240 ר י נ ה נזר( וסטרייך שפרה י מ י ם בגיטו )פרק במרוצת יהודים הזמן נעשה והרחוקה ק ר א ק ו ב צר א ת כל תושביו. מלהכיל והגיעו גם ל ר א ב ק ה ,וכך ה ג ע ת י גם אנכי ע ם ילדי ל ר א ב ק ה . יהודים הוכרחו להשאיר כעניים יום גיסו זכרונותיה( רבים חיפשו לעצמם מ ק ל ט בעיירות ה ק ט נ ו ת שבסביבה ה ק ר ו ב ה אלה שמות מתון ק ר א ק ו ב שנאסר לשאת עליהם מאחוריהם מרודים. היודנראט הנמצאים בראבקה את אתם כל מטען רכושם חייב שבמקום העולה והגיעו היה והגסטאפו ערך על 15 למקומם לרשום כך על ק״ג, החדש בדייקנות ביקורת את מדוקדקת. א ח ד נ א ס ר ,ב א י ו ם של עונש מ ו ו ת ,ל ר ש ו ם י ה ו ד י ם נ ו ס פ י ם .יהורי שנתפס עונש יכול ולא שהוא להוכיח רשום כחוק, צפוי ה י ה מ י ש ה ס ת י ר יהודי בביתו. של נורה למוות ולאותו רוזנבאום ,מנהל בית־הספר הגסטפו ,ריכז א ת כל ה ב ח ו ר י ם ו ה ב ח ו ר ו ת היהודיים לעבודת כפיה. ה י מ י ם נועד באחד בקראקוב רוזנבאום עמיתו עם וחזר קראגר מצויד בצרור ת ק נ ו ת וצווים ח ד ש י ם שהפכו א ו ת ו ל ח י י ת ־ ט ר ף מ ש ת ו ל ל ת . כעבור היהודים הספר. אנשי שבועיים הנמצאים זה היה גסטפו ביום וצילמה הופיעה בראבקה במקום, 12 קיץ מגיל נהדר. אותנו. פלוגת ומעלה, כגזוזטרה בגינה הגסטפו עמדו ו פ ק ד ה על להתייצב עמדה — בבנין קבוצה בקבוצות כל בית־ גדולה של נפרדות — גברים ,נשים וילדים .רוזנבאום ישב ליד ה ש ו ל ח ן ולפניו ר ש י מ ת התושבים. לצידו ישבו שלושה חברי היודנראט .א ת ה י ל ד י ם ש ל ח ו ה ב י ת ה .מ ק ב ו צ ת המבוגרים שמות יצאו האנשים בזה אחרים הקשישים, סימן א ח ר זה מ ה ש ו ר ה ואמרו רוזנבאום צלב היה שפירושו א ת שמם .ליד מוות. סומנו כך ה ח ו ל י ם ו א ל ה ש מ ס י ב ה כ ל ש ה י נעדרו מ ה ע ב ו ד ה .בין ה ק ש י שים נמצא גילה הגבוה היתה יפת־תואר וזקופת־קומה .רוזנבאום התרשם כנראה מהופעתה שני לא זוג בשם הבלתי פסטר, רגילה בני הזוג צורפו ל ר ש י מ ת הורשו עור לעזוב יימלט את מי מ ה ם ,יכריחו האשה וקרא: היתה את הנידונים ראבקה שם, אחר למלא בת הסתובבי למוות. והיורנראט שמונים, כל היה אלה אך שנית למרות לפנינו! שדינם נחרץ א ח ר א י לכך שאם א ת מקומו. 241 כעבור מנים״, שם מספר לשטח משעה היהודים היתה הקבוצות על בן השש־עשרה, במחצבה, ונכלאו משפחה קצפו עד שוחה. הוכרחו איש, באחת בצהרים לחפור ערומים ,הם כך יצא נר ימים שתים־עשרה הפועלים אחת, הובאו בית־הספר כארבעים האורוות. לשמונה להיכנס לתוך וכולם, הבעל, הומתו ביריה. בנות בתם האשה, בשעתו, באותה עשרה השוחה כשמו של אוכל בלי בערב. בקבוצות ששמה היה מתוך רשימת ה״מסו־ הוחזקו ונורו עת נצטוו בני־אדם למוות. כל באחת ה מ פ ק ד —:ךוזנבאום. בת השמונה־עשרה כאשר לבן נודע ובנם אז שעבד כי הוריו ה ם ב ר ש י מ ת הנידונים למוות ,מ י ה ר הביתה ,ה ד ל י ק והתפלל ל א ל ה י ם ש י ש מ ו ר על הוריו ויצילם .הבת של א ו ת ה ה מ ש פ ח ה היתה יופי בעלת נדיר, השוחה, על הסכימה להיוותר בחיים יחד איתם. האם ושני ״מניין סף וכשראה ילדים לכם האמיתי, שם וביניהם חברי תמותו!״ ואפילו היודנראט אמריקני אזרח בשם אחד וייט. ראשו היפנה את ״מנוולים תבוסה נשטף הגוויות, לנגד עיניו, עץ. בחרבו את הפועלים אותה האקציה רוזנבאום של היו הטירוף, עך מוכרחים בעשב, שתש קפץ כוחו וכולו לשפוך כאילו משותק שהיה ביקש ומהם למחצה. להמיתה, בלילה בחר אך א ש ת ו לא נכללה היא אדמה דבר לא מועמדים השיער כל בראותי לשלוח האדום זאת את השכן לצאת חיפשתי שני הביא שלך לי עם בני אל בשובו בתי לא רצתה נוספים על קרה. דרך של בעלי רשיון מראבקה. הצלה. תמורת נסיעה, היודנראט תמותי!״ כסף בחסותו אותו השיג יכול למיתה. רוזנבאום צרח : יצאנית ! בקראקוב, עצמה הבחורים הנידונים א ד ו מ ת שיער. מראה רשימה. את הפועלים, לרשימת שאת באותה להציל הוצאו מהצריפים כל ביניהם בחורה בת שמונה־עשרה, יכולתי ובמו לתוך השניה. י ח ד עם בעלה. הנוצרי. מתוך בו הבור ידיו לא ש ק ט ושוב בחן א ת הניךונים למוות .ברשימתו נמצא לא שם ! להרוג את אשת השען הגוססים, היהודים ברגליהם ינקום בכם ומרה אחז ולכסותה במלחמה זו תהיה הוציא אחר־כך מבטו סאדיסטים ! השפוך ואותו גופותיהם דם. והבחורות, ציוה על ש ל גבר ומתה על ילדיו כך הטהור גבי רוזנבאום רוזנבאום דמנו הישיר שודדים1 בול להדק בוצעה לעבר ודאית ! ראשו רוזנבאוס, שכמותכם! בתגובה זרמי 242 זה את הבור וכך בודאי שמכם אליו ודקר בידי האכזר אין שצעק : ופרץ את ״את זה כל כולה השניה ,ל א ח ר שבועיים ,נרצחו עוד מ א ה ו ח מ י ש י ם י ה ו ד י ם שלושת היתה כך, אתם היהודים? חמודים לבו — האב, היה שען במקצועו, תנחלו שמו — בגלל שרירות של והעךיפה למות מ ו מ ח ה שלא היה כדוגמתו. נקמתו!״ כך רוזנגארטן נספתה היא כ א ש ר הגיע בצעקה : ערף בשם ואחיה לא תורו למות, ואת ל א ח ר שייהרגו הוריה אחרת נאה ובגלל באקציה וייט המוות, משפחה היה אותה מוכן רוזנבאום לשחררה עומרת ולחון ערומה אותה ; בתוך עלה רב של השכן בעלי עבורי היה לתת לנו את אישורו על כך ,מפני ששמותינו לא נכללו ברשימת המוות .נודע לי שכעבור זמן מה נזכר בנו רוזנבאום כדי לחסל גם אותנו ,אבל חברי היודנראט אמרו לו ששהינו בראבקה בנופשים ,והוא אמר: ״בני מזל הם אלה !״ הגעתי בחזרה לקראקוב ביוני 1942ופניתי לגיטו .כדי לצמצם את מספר תושביו שלחו הגרמנים אלפי יהודים למחנה ההשמדה בברגן־בלזן ,ביניהם היה גם אבי בן הששים .בשנים עברו התגוררנו בקראקוב בדירת־פאר ,כמשפחה החיה באושר ,מבוססת מבחינה כלכלית ואף אמידה .כעת נאלצנו להצטופף בחדר אחד .למעשה גרנו ארבע משפחות בדירה בת שני חדרים ומטבח .החדר שלנו שימש כמעבר וגם כמטבח בו בישלתי את ארוחותינו. הימים שבין יוני לספטמבר היו שקטים יחסית ,אס כי נאלצנו מדי בוקר להתייצב לעבודת כפיה ובאתר הבניה ספרו ומנו אותנו ובערב החזירו אותנו למקומנו .ב־ 19בספטמבר פשטה השמועה ,כי למחרת יישלחו שוב אלפי יהודים לברגךבלזן והגיטו היה כמרקחה. בהלה אחזה בנו ובראש דאגתנו עמדה הצלת הילדים .רבים הבריחו את ילדיהם אל מעבר לגדר התייל לידי מכריהם הנוצרים .ראויים לשבח השוטרים הפולנים שסייעו לכך במו ידיהם .גם אני העברתי בדרך זו את בני נורברט ,בן העשר ,כדי להציל את חייו .הילד הגיע בכוחות עצמו אל שומר הבית ,בו שכן המפעל לעבודות בנין ואינסטלציה שהיה באותה עת שייך עדיין לנו ולשותפנו הארי )הגרמנים אסרו, כידוע ,על היהודים לנהל בעצמם את מפעליהם(. את הבהלה שהשתררה בגיטו קשה לתאר .נודע כי כעשרת אלפים מיהודי הגיטו נכללו ברשימת המיועדים למשלוח .קרונות הבקר עמדו בתחנת הרכבת ,בקרבת הגיטו ,מוכנים להסעת הקרבנות .משפחות רבות הסתתרו בלילה ולכן לא התמלאה המכסה הנדרשת .בו בלילה כיתרו משמרות האס־אס את הגיטו ,כדי שאיש לא יוכל להימלט. גם בתוך הגיטו שוטטו אנשי אס־אס רבים שנעזרו על ידי המיליציה היהודית שאורגנה עם הקמת הגיטו .מפקד אותה מיליציה היה יהודי אדוק ,שמחה ספירא ,אשר גילח את זקנו ואת פאותיו ,בתקוה שע״י כך יציל את משפחתו ואת עצמו. כאשר קמנו בבוקר ,בעלי ,בני בן הארבע־עשרה ואנכי ,נודע לנו כי בשעות הלילה פורסם צו שעל פיו על כל תושבי הגיטו לצאת מדירותיהם ולהימצא ברחוב ,איש איש בקבוצת העבודה שלו .בעלי אמר לי שאם המצב ילך ויחמיר ,יש בידו עוד דרך הצלה אחת :אחד מחבריו לעבודה שעסק ברשת הביוב העירונית ,מסר ליךיו את תכנית תעלות הביוב התת־קרקעיות ,וכי הפתח של אחת ההסתעפויות נמצא בתוך הגיטו. לפי שעה יעץ לי בעלי להצטרף עם בני לקבוצת הפועלים עמם עבדתי בבית החרושת לייצור מברשות שהקימו הגרמנים בגיטו .לדעתו עשוי היה מקום העבודה לתת את ההגנה הטובה ביותר לעובדיו. 243 עצמו הוא פנה בשעה בני־אדם, לקבוצתו, את שחצינו כפי ראינו מ ו ק פ י ם ש ו ט ר י ם גרמנים ,שבידים מ ו ש ט ו ת לעברנו, א ו ת נ ו 1״ אנשי ״הצילו הריכוז שחייב ״כיכר היה זגודה״ לעשות )כיכר בהתאם השלום(... לתפקידו. וצרחו: ה ג ס ט פ ו גררו אף לא ״לא נשאיר א ת הנשים ואת אשה המוני התחננו: למקום הילדים ואף לא ילד בגיטו!״ כפי ש ה ז כ ר ת י ה ל ך בעלי ל ע ב ו ד ת ו ובני ואני לעבודתנו .יום ה ע ב ו ד ה התחיל אמנם צעקות כרגיל, הופרע אך ויללות .נודע לנו כי שעה כעבור נשמעו קלה: א ח ד הפועלים המצטיינים, יריות, במק מומחה צועו ,ה ת ח נ ן ל פ י ה א ו ב ר ל ו י ט נ א נ ט מ א ל ו צ ק י ,ה א ח ר א י ל א ק צ י ה ,ש י ש ח ר ר מהטרנספורט זו ירה את בו המאושפזים מסוגלים ערכו שם אחותו הקצין וירשה בו והרגו בבתי־החולים ללכת לה במקום. השונים, — נרצחו. להישאר כדי ועוד בגיטו. נודע על לנו ״חוצפה״ החולים שכל הוצאו בכוח לחצר ומי אם לבדוק נותרו לא שלא ילדים הגרמנים חיפוש בכל דירה .כל ילד ואף תינוק היו בבתים, שהשאירו אותו הביאה עמה הוריו ,נ ו ר ה ב מ י ט ת ו . הדודנית למפעל טאובה שלי, א ת שלושת ילדיה הופיעו כאשר הילדים אתם לקחו למוות שניים אנשי מרצונן. כך במחנות עבדה ש ה י ו בגיל שש־עשרה ,שלוש־עשרה, לטרנספורט. מילדיה שנתייסרה אדלר, הגסטפו, למחנה אשר אתנו, את הוציאו האמהות גם עשתה ההשמדה. שונים האנשים כל סירבו להיפרד הדודנית שלי: בתה וביניהם הבכירה גם וארבע. ואת לחצר מילדיהן היא נותרה באושוויץ. והלכו נשלחה בחיים כיום עם לאחר חיה היא בישראל. יצאתי תעלת למצוא ה ח ו צ ה כדי ו ל ה ח ל י ט על א ת בעלי דרד הבריחה הביוב .ר א י ת י א ו ת ו מ ר ח ו ק בשעה שעמד לפני מ א ל ו צ ק י ו ה ת ח נ ן ירשה שזה להצטרף לו פועליו לקבוצת שמנתה איש, כמאתיים כי עליו לבצע א ת עבוךתו .מ א ל ו צ ק י ע נ ה :״ ל א תעבךו ה י ו ם ! אינך ר ו א ה שהיום ״טוב, של הוא יום אמרתי בעלי. לטרנספורט, אבל עלינו לרדת עמדו משמרות העגלה כך הגדול לו שאם מה יהיה על לתעלת הביוב. הגיעו המים לתעלה בצד ארי הקטן, הבית אך הכניסה פתח הגסטפו. לסוס שחסמה את שאפשר עד בעקבותינו. של בני העיר. למרבה יצאו לחפשו. את מיד היה העשר י היה סמוך לסכנה, הפתח להתקךם עוד החשיך, פנינו האכזבה לב לא ה ת ב ר ר שבני ארבעה לבית שבו מצאנו אף כי אמור אותו אין ררך ברירה : למקום מעט על ידי אותנו התעלה ה ק ט ן עמד כל א ו ת ו היתה כפופה. צעירים נכנסו הנמצא להימצא ילדיו שבו את הפתח היה שם. אחריו בקומה בחורים לצאת אלך הרחקנו והסתירה בה, העזנו ארסי בני, ה מ כ ס ה וקפצנו פנימה. לקרסוליים. כאשר ממני את ה ק ט ן ,בן מבלי כך רק לגזול לשים הרתומה למךי, מ ה יהיה״. ירצו מעיני ה ש ו ט ר י ם ,פ ת ח נ ו גבוהה 244 הששי ליהוךים!״ הצטרף לקבוצתך ו ת ר א ה — ובצחוק הוסיף: ה ת ק ר ב ת י ומשכתי בזרועו של בננו שומר ה י ו ם ליך גרר התייל ש ה פ ר י ד ה בין ה ג י ט ו לבין שויות. ה ו א ע מ ד שם ובכה כי ל א שם ה״ארי״ ,ועקב א ח ר החלק א ו ת נ ו בין ראה ההתרח היהודים שנאספו ופחד שיישאר לבדו בעולם. האקציה ה ס ת י י מ ה .ה ג י ט ו ה י ה שרוי בצער ובדכאון ,כי ה י ה ו ד י ם ידעו מ א ה בני שנותרו אדם באילו תת־אנושיים תנאים קרוביהם: נשלחו נ ד ח ס ו ל ת ו ך קרון א ח ד נעול ו מ ח נ י ק ,בלי אוכל ובלי מים. נורברט נשלחנו הקטן מאמצים עשה בטרנספורט. אחד שהצלחנו להימלט כדי המכרים הפנה מה בגורלנו סיפר לו הבית ו ל ש מ ח ת ו מ צ א ש ם א ת כולנו .נשארנו א ת ו ל מ ש ך ה ל י ל ה ו ל מ ח ר ת חזרנו שסבל לגיטו מילדותו של הרגיל עם מיוחד בעלי פלאשוב, לא הוגשה הוראה עזרה לו הקבוצה נורברט שלנו. ש ה ת ג ו ר ר ו מ ח ו ץ לגיטו ועל פי מיידית, כי ל ה ק י ם צריפים הגיטו עמד על התאים ניצל. והילד לררישות סף בבית־העלמין חיסול. כי האס־אס, היהודי ה ק צ ב שבו להם אצה התנהלה הררך. .1943 שבפודגוז׳ה־ העבודה מפקד נתמנה חדש ,גאט ,בריה אימתנית ,בעל נ ס מ ן רב בחיסול מ ס פ ר גיטאות. גזר הוא גזירות הצריפים היו חזר ילדי נ מ ש כ ו חיינו בגיטו ,ת ו ך פ ח ד ו ח ר ד ה ,עד ל ח ו ד ש מ א ר ס קיבל מחנה הוא עם שומר מ מ ח ל ת לב ,ל ק ה ב ה ת ק ף ל ב ק ש ה ל א ח ר ש ח ו ו ה א ת ה נ ו ר א ו ת כך חדשות בהן שהראשונה לסיים היתה הקמת את ב מ ה י ר ו ת .ה י מ י ם ה י ו י מ י ח ו ר ף ושלג כ ב ד ירד .ב ב ת י ם שבגיטו ק י ר ו ת ב נ ו י י ם שהגנו א י כ ש ה ו מ פ נ י ה ק ו ר .שני ח ל ק י ם ה י ו ל ג י ט ו : בו — החולים כלל התגוררו המיועדים הועברו כמה האנשים להישלח מאות למגורים, והחדרים על ליום התעלה ; א ו ת ו יום .הזעקנו שלושה רופאים רשיון א׳ העבודה ךרך לדעת עלה ואם א ו ת ו לדודו של בעלי ,א ש ר לא איש היו לעבודה, הכשירים באחד הימים לצריפים הבלתי שום בהם וב׳ לתאי בו הגאזים. גמורים סידורים — שלא סניטריים, נמצאו מדי היו לא שבוע ראויים היו מים היו קרים ,ללא מערכת ח י מ ו ם כלשהי .א ח ד הפועלים שנמנה הצריפים, דיירי קנה כיכר בעיר על לחם. זו עבירה אותו דן גאט למוות .אנשי ה מ ש ט ר ה ה י ה ו ד י ת בגיטו נצטוו ל ק ח ת ע מ ם ח ב ל י ם ועם ב מ ח נ ה לעיני כל הפועלים. שובו של האיש מ ה ע ב ו ד ה ,תלו א ו ת ו על ביבה, פי פ ק ו ד ת ה ג ס ט פ ו ,נצטוו כ ל להתייצב הופרךו הנשים והילךים מן ומשם, בקרונות הבקר לגיטו שם ציית בתאריך הנקוב קראקוב עדיין. — להשמדה. — כדי כעבור במקום הגברים כמה לפרנס ימים היהודים תושבי העיירות שבס איסוף ונשלחו הועברו את גם ל פ ק ו ד ה ולא הופיע ב מ ק ו ם ה א י ס ו ף יהוךים הגסטפו. קיבלתי ולרשותנו שהסתננו בין אלה לתוך היתה א ו ת ם אל חדרי הגיטו, הרכבת קומץ הם היהודים לצריפים. שנותרו יהודי שלא — נורה מיד .בכל ז א ת היו סיכון הדורנית שלי ה ק ט ן וכך לתחנת הסמוכה הגברים הצעירים הובאו ,ברובם, בעבודתם תוך שנקבע ל ש ם כך. מיד רב, ולא פאסארינה נתפסו ע ם בני על ידי משפחתה. התגוררנו יחד .עשר נפשות היינו — מ י ט ה א ח ת ויחידה. 245 בעלי הצליח לצרף את דודי לקבוצת הפועלים שלו ,ואני ובני יצאנו מדי בוקר לעבודה בעיר .בערב חזרנו לגיטו .הודות לקשר עם החוץ ,עלה בידי לשכור חדר אצל מכרה'שלי ,נוצריה בשם נידז׳לסקה, בכסף רב כמובן .הצלחתי גם להשיג מצרכי מזון ,חמאה ,ביצים ,גבינה, לחם ובשר ,תמורת בגדים ,זהב ודברי ערך אחרים שהיו עדיין ברשותנו, אותם מסרתי לאיכרים שבאו עם תוצרתם לאתרי הבניה בהם עבדנו. כך יכולנו אנחנו ותושבי הגיטו האחרים להתקיים .על המשמר בשער הגיטו עמך שוטר גרמני צעיר ,ואף על פי שראה את מעשינו ,העלים עין ובכך היה לנו לעזר .עור גרמני הגון היה בגיטו ושמו לוקאס. הוא היה ממונה על קבוצת העבורה של בעלי ולא אחת א מ ר :״את היהוךים שלי אציל כל עור זה יהיה באפשרותי!״ את בני החולני ,העברתי לחרר השכור ,לחסותם של בעלי־הבית הנוצרים .בתוך כך נמשך פינויים של תושבי הגיטו לצריפים במחנה פלאשוב וכמה מאות מהם הועברו לשם מדי שבוע .מפקד המחנה הרגיש לפתע שמספר המועברים הולך ומצטמצם ,ואף נודע לו ששתי בחורות עזבו את הגיטו ונעלמו .ככל הנראה הפחידו אותן התנאים ה ק ש י ם : הקור העז ,הכפור והשלג ,הדרגשים בלי שמיכות ,חוסר מים ואוכל, ואימת עונש המוות על כל נסיון להביא ולוא רק פרוסת לחם מהחוץ. בפקודתו של גאט נאסרו ה א מ ה ו ת של שתי הבחורות והוא החזיק אותן במאסר עד שלבסוף נאלצו שתי הבורחות לחזור .הן הופיעו לפניו ונשלחו לצריפים באסירות .השומרים הלקו בשוטים את אחוריהן המעורטלים עד זוב דם .הבנות ל א התלוננו ,כי סבורות היו שבזאת תסתיים הפרשה ,אבל טעו ,למחרת הוצאו להורג בתליה לעיני כל הפועלים ,למען יראו וייראו. באוירה זו נמשכו חיינו במשך השבועות הבאים .באחד הימים נודע לי כי מכרי ,עו״ר ברמן ,נאסר ,הוא ואשתו ,מפני שהעזו לגור ברובע הארי של העיר .גאט שם לב כי תושבי הגיטו הולכים ונעלמים, ומיד הורה לסגור את הגיטו ולהעביר את כל העובדים לצריפים בפלאשוב .הדבר קרה ב־ 13במארס .1943 ,כל הילדים וכל הבלתי מועסקים נצטוו להישאר בגיטו .למחרת נרצחו כולם ,לרבות שמונה מאות ילדים .בשנת 1946הוקמה במקום אנדרטה לזכרם. שוב ירדנו ,בעלי ,בני ואני לתעלה כדי להניע דרכה אל אותו חדר ששכרנו ברובע הארי .דבר התעלה נודע בינתיים לרבים שיצאו דרכה וניצלו כמונו .לרוע המזל נתגלו אחדים מהם על ידי השוטרים הפולנים שהחזירו אותם לגיטו .התוצאות היו ח מ ו ר ו ת :תוך שעות ספורות נאטמו פתחי התעלה והיהודים שנלכדו בתוכה גוועו ברעב. ליד שני הפתחים ,בזה של הכניסה ובזה של היציאה ,הוצבו החל מאותו יום משמרות כבדים ואיש לא יכול עוד להינצל בדרך זו. )מגרמנית — רינה נזר( 246 עזריאל לוי ע9 ראיון ברוך שרוני על פעילותו בקרב אנשי צבא ב א ג ו אל ברוך )33ק( שדוני ,מ מ י י ס ד י קיבוץ ת ל ־ י צ ח ק ו א ח ד ה פ ע י ל י ם ב מ פ ע ל ״משואה״ מאז ה ק מ ת ו ,מ ת ו ך רצון ל ב ר ר מ ה מ נ י ע א ת האיש הזה ,א ש ר כ ב ר ה ג י ע ל ג י ל הפרישה ,ל ה ת מ ס ר ב מ ר ץ נ ע ו ר י ם ב ל ת י ר ג י ל ל ה ח ד ר ת ת ו ד ע ת ה ש ו א ה ב ק ר ב צעירי ישראל ,פ ע ו ל ה ב ה ה ו א ש ק ו ע מ ז ה שגים. ש א ל נ ו :אתה ,א ש ר ל א ה י י ת ש ם ו ל א ע ב ר ת א ת הזוועה הזו על ע ו ר ך ו ע ל ב ש ר ך — מנין ב א אליך ה ל ה ט ה ז ה ל ה ק ד י ש ר ו ב ז מ נ ך הפנוי ל נ ו ש א זה ,ה מ ד כ א והמקפיא א ת הרם בעורקים. תשו3ה: המניע — ה י ו ת י יהודי ,ה י ו ת י אדם .ה א ם זה ל א מ ס פ י ק ? ע י ק ר מ ם ר ו ת י שידעו ו י ל מ ד ו ל ה ס י ק מ ס ק נ ו ת ו ל ה פ י ק ל ק ח י ם .מאז נ ו ל ד הרעיון ל ה ק י ם ב מ ש ק י מ ו ס ד חינוכי ל ז כ ר ה ש ו א ה ,אני ״מכור״ ל נ ו ש א זה ע ד ע צ ם היום הזה .היום אני יכול ל ה ת ג א ו ת ,ב י ח ד ע ם ח ב ר י ,מ מ ה ש ה ק מ נ ו .איש מ א י ת נ ו א י נ נ ו מ ע ר י ך עדיין מ ה ג ד ו ל ת ו ש ל ה מ ו ס ד מ ב ח י נ ה י ה ו ד י ת ואנושית. ש: אני יורע ש ה נ ך ע ו ב ד ו מ נ ה ל מ פ ע ל ת ע ש י י ת י גדול של המשק ,כ י צ ד עוד נשאר לך פנאי להתמסר לנושא ״משואה״? ת: צה״ל, יש לי ג ם א ה ב ו ת נ ו ס פ ו ת ה ג ו ז ל ו ת מ מ נ י זמן ל א מועט ,כ ג ו ן :פ צ ו ע י ־ קשישים ,ילדים ח ו ל י ם : א ו ל ם .כל זה ב א מ ת ש ו ל י עבורי ) כ ו ל ל המפע.־ ה ת ע ש י י ת י ( ל ע ו מ ת נ ו ש א השואה ,ל ו א נ י מ ת מ ס ר ב ל ב ו ב נ פ ש ,היות וכאן פ ו ע ל ת אצלי הרגשה של שליחות ממש. ש: ת: במה מ ת ב ט א ת פעילותך בנושא ז ה ? מזה ק ר ו ב ל ־ 8ש נ י ם א נ י ג פ ג ש ב ק ב י ע ו ת ,ל פ ח ו ת פ ע מ י י ם — והיו ג ם מ ק ר י ם של 4פ ע מ י ם — ב ש ב ו ע ,ב ע ר ב י ם ,ע ם גופים שונים ו מ ר צ ה ב פ נ י ה ם ב מ ש ך ש ל ו ש ש ע ו ת ע ל נ ו ש א ״ ה ש ו א ה ו ה ת ק ו מ ה ״ .זה ה ת ח י ל ע ם יחידות ג ד נ ״ ע , משמר עם אזרחי ,מ ש ט ר ה ,ח ו ג י ם א ז ך ח י י ם ש ו נ י ם ,ומזה 4ש נ י ם אני נ פ ג ש ב ע י ק ר י ח י ד ו ת צה״ל .ל פ י ה ע ר כ ת י ב י ק ר ו א צ ל י כ־ 15,000חיילים ב־ 236מ פ ג ש י ם א ו ת ם קיימתי ע ד ע ת ה . ש: וכיצד א ת ה מ צ ל י ח ל ע מ ו ד ב מ ת ח ה ז ה מ ב ח י ג ה פ י ז י ת ו ר ו ח ג י ת ? 247 ה מ ת ח הוא ת: עצום. באמת אחת לא אגי מ ג י ע ורצוץ, ל מ פ ג ש עייף א ו ל ם ב ר ג ע ש א נ י רואה א ת החיילים ,אגי מ ת ע ו ר ר ו מ ר צ ה א ת ד ב ר י כ א י ל ו ש א ג י משמיע אותם בפעם הראשונה .אולם הסיפוק הגדול שלי הוא בכך שגם החיילים ה מ ג י ע י ם עייפים ,מ ק ש י ב י ם ל ד ב ר י ב מ ש ך ש ל ו ש ש ע ו ת ,כ ש ד מ מ ה מ ו ח ל ט ת ש ו ר ר ת ו כ ו ל ם ק ש ו ב י ם ודרוכים. מסביב ש: מי הם בעצם החיילים ה מ ג י ע י ם ? ת: אני מ א ר ח חיילים ש ו נ י ם ו מ ר מ ו ת ה ש כ ל ה ש ו נ ו ת ,ה ח ל מ ק ו ר ס י ם ש ל קציגים, מורות ,מ ש ק י ם :א ו ל ם ה א ת ג ר ה ג ד ו ל ע ב ו ר י ה ם א ל ה ה ב א י ם מ מ ר כ ז י ־ ב ה ם ל ו מ ד י ם ק ר ו א ו כ ת ו ב ו מ ו ש ג י ם י ס ו ד י י ם ע ל ה ע ם והמדינה .ל ח י י ל י ם חיגוך, א ל ה אין כ ל ר ק ע בגושא ה ש ו א ה ו ה ם ר ו ב ם מ ע ד ו ת ה מ ז ר ח . מעגין ב א מ ת ל ד ע ת א י ך מ ק ב ל י ם ח י י ל י ם א ל ה א ת ה נ ו ש א ? ש: קשה ת: הקצינים להאמין, המתלווים והמורות איגם מאמיגים למראה עיניהם .ה ם יושבים מ ר ו ת ק י ם ב מ ש ך ש ל ו ש ש ע ו ת ו ש ו א ל י ם ש א ל ו ת .ג י ש ת י ל ג ו ש א א מ ו צ י ו נ ל י ת מעיקרה. היא יודע אני שוללים שההיסטוריונים אולם זאת, אני ס ב ו ר שזוהי ה ד ר ך היחידה ל ח ד ו ר ל ל ב ו ת י ה ם ש ל הצעירים. ש: פעמית ה א ם ל מ פ ג ש זה יש ה ש פ ע ה ל א ו ר ך ימים או ש מ א ז א ת חויה ח ד ־ וחולפת? ת: ק ש ה ל ש ע ר ע ד כ מ ה א נ ש י ם מ ו ש פ ע י ם ו א י ך זה מ ש פ י ע ע ל ה ת ע נ י נ ו ת ם בנושא. דדים אתן לך לקרוא חלק קטן מבין כ א ל ף מ כ ת ב י ם שקבלתי .מאות ר כ ש ת י מבין המבקרים בפגישות ,הם דנים ע ל הנושאים האלה ומבקשים ספרות. ע ב ו ר י ז א ת ה פ ת ע ה ולא ת א ר ת י ל י ש מ פ ג ש ק צ ר בן 3ש ע ו ת ישפיע ב א ו פ ן כ ה מעמיק. אני ח ש ש ה פ ע ו ל ה ג ו ר מ ת ל ך ס י פ ו ק ר ב ? ש: ב ה ח ל ט .אגי ת: ש י ד לאותו רוב גדול באנושות שאוהב דברי הערכה ו מ ח מ א ו ח ,ואולי ל א ו ח ו מ י ע ו ט ק ט ן ש מ ד ה ב כ ך .ו ל ד ו ג מ ה :ב א ח ד ה מ פ ג ש י ם ע ם חיילים לא מ י ח ד ח גח״ל ,היו ביגיהם ח ב ר י ל ו ח מ י ־ ה ג י ט א ו ח ש א מ ר ו לי ,כ י מ ע ו ל ם ה ת ר ש מ ו ו ה ת ר ג ש ו מ ה נ ו ש א ,כ מ ו ב א ו ת ו ע ר ב ב׳׳משואה״ .ב א ח ר ו נ ה פ נ ו א ל י מ ב ס י ס מירון בצפון ,ב מ ר ח ק ש ל ש ע ת י י ם ו ח צ י ג ס י ע ה מ ת ל ־ י צ ח ק ,ו ב י ק ש ו ל ק ב ו ע מפגשים. ש: ש ם — או ב ״ מ ש ו א ה ״ ? ת: ב״משואה״. ש: ה א ם אינך יוצא אף פ ע ם ל ה ר צ א ו ת מ ח ו ץ ל מ ק ו ם ? ת: ליום כמעט ולא, מלבד קצרה בתקופה הקרובה השואה. אשתקד ה ר צ י ת י ביום השואה ב ש ל ו ש ה ב ת י ס פ ר . ש ל ו ש ה ר צ א ו ת ביום א ח ך ? א י ך א ת ה מ ס ו ג ל לזה ,ה א ם אין זו ס כ נ ה ש: לבריאותך ? ת: כבר גתתי לך תשובה: הרגשת שליחות. ה ר ו פ א הזהיר אותי כבר ב ג ד ו ן זה ,א ב ל גם זה ל א עוזר. ש: ת ר ש ה לי שאלה גוספת: האם אמרת ״שואה ותקומה״ או ״לקחי השואה״ ? ת. 248 ה ח ש י ב ו ת היא ב ל ק ח י ם • מ א י ר ו ע י ה ש ו א ה ,ו ל כ ן ה ח ל ק האחרון ה מ ת ק י י ם ב ״ ב י ת גדי״ ש ה ו ק ם ל ז כ ר ו ש ל ליצירה ,ל ה ת י ש ב ו ת ו ל ה ת נ ד ב ו ת . בן גבור, גד מוקדש מנלה, כולו לתקומה, ש: ה א ם ל מ פ ג ש י ם ש ל ך הגיעו גם קצינים ב כ י ר י ם ? ת: ב ו ר א י ; ה ח ל מ ה ר מ ט כ ״ ל א ש ר כיבז־ א ו ת י ב נ ו כ ח ו ת ו וקצין ח י נ ו ך ר א ש י ש ל צ ה ״ ל ש ה י ה נ ו כ ח ב ־ 3פ ג י ש ו ת ,ש מ ע ו א ו ת י ק צ י נ ת חן ר א ש י ת ,מ פ ק ד י ם ש ל בסיסי־הדרכה שונים, מפקד בי״ס לשריון בקרה, ולחימוש, וגם ועדה מטעם ה צ ב א ,מ ש ר ד ה ב ט ח ו ן ו מ ש ר ד ה ח י ג ו ך — ו ה ת ר ש מ ו ת ם היתד .מ צ ו י נ ת ,כ פ י ש מ ו כ י ח י ם הדיווחים ש ה ג י ע ו לידיגו. ש: מי עוזר ל ך בארגון המפגשים? ת: ש: איש א י נ ו ע ו ז ר לי .א נ י ע ו ש ה ה כ ל במו ל י . והכל ב ה ת נ ד ב ו ת ? התנדבות ת: עצום אני מקבל. רק למראית עין. עיין נא במכתבים ותראה איזה שכר קראתי והתרשמתי עמוקות ,ובחרתי באחדים — אותם אני מ ב י א ל ה ל ן : לכבוד מר שדוני )בנק( קיבוץ ת ל ־ י צ ח ק א ד ם ש ה ש כ י ל ל מ צ א ד ר ך אל תוכנו. ואנו נזכור! נ ז כ ו ר מ ש ו ם ש ה ר ג ש נ ו ,נ ז כ ו ר מ ש ו ם שהחווינו. יהיו ש י ס פ ר ו ע ל ע ר ב מ ר ג ש . יהיו שיזכרו אדם מ י ו ח ד . א ח ר י ם ישובו ו י ר א ו א ת מ פ ע ל ה ה נ צ ח ה ע ל ס מ ל י ו וזעקתו. ויהיו שיספרו סיפורים על אפילה ורצח ,על עולם ששותק ועל מ ו ת גיבורים. א ך גם סיפורים ח מ י ם ע ל י ל ד י ם ש ה ו ל כ י ם ב ד ר כ י ס ב ם .א ת ה ה מ ס י י ע ב כ ל ת ח ו ם שדורש נךיבות לב. יש בינינו כ א ל ה שיקנאו בפועלך ,יש אפילו שינסו ל ל כ ת בעקבותיך. א ת ת ו ד ת י נ ו ו ה ע ר כ ת י נ ו נ ב י ע ב מ ע ש ה א ח ך — אנו נ ש ו ב ע ם ח נ י כ י נ ו ,נ ש ו ב ע ם בנינו ,ועם ידידינו. ומי יתן ו י ע מ ו ד ל ך כ ו ח ך ל ה ו ב י ל ג ם א ו ת ם כ פ י ש ה ו ב ל ת א ו ת נ ו . ברגשי הוקרה עמוקים אל״מ מרקו וסגל פיקודיו 249 להלן נביא דברים מתוך ראיון עם קצינים שנערך בגלי צה״ל ושודר ביום השואה תשמ״א, בהנחייתו של דני כהן־שגיא. פ /א ל ו ף ע י ד י ת ש פ ר ל י נ ג ,ל ש כ ת קצין ח י נ ו ך ר א ש י :א נ י ח ו ש ב ת ש כ ל ה מ פ ג ש שגערך הזה פתאום ב מ ש ו א ה יש ב ו פ ת א ו ם מין ר ג ש ש ל א ח ד ו ת כ ז א ת ל ע ם היהודי. זה מ ו ח ש י ב ג ל ל כ ל מ ה ש ק ו ר ה שם .ה ח י י ל ו ת בדחילו ורחימו נכנסות ל א ו ל ם ה ה ת י י ח ד ו ת ו ש ו ר ר ת ד מ מ ה ג ו ר א י ת ב מ ק ו ם והן כ ו ל ן ר ת ו ק ו ת ו מ ז י ל ו ת דמעה. ל ב כ י נוראי ,כי זה מ מ ש נ ג ע ו פ ג ע ארע לי ל א א ח ת להיות עדה בשנה שעברה ב נ י מ י ה נ פ ש ה ר ג י ש ו ת ביותר. ח ו ש ב ת ,כ א ש ר א נ ח נ ו עומדים ב ב נ י ן ״ מ ש ו א ה ״ ל מ ע ש ה .ע ו מ ד א ת נ ו כ ל אני ה ע ם היהודי .ו ב א מ ת שרוני ניתץ שם א ת כ ל ה מ ס ג ר ו ת ה ע ד ת י ו ת .פ ת א ו ם ה ב ע י ה ל מ ש ו ת פ ת ל כ ו ל ם ו ה י א נ ח ל ת כ ו ל נ ו .ו מ א ד מ ר ג ש ה ו א ג ם המעבר .א ח ר י הפכה זה ל ב י ת ג ד י מ נ ל ה ז״ל ,ל ב י ת ה ת ר ב ו ת .כ ש א נ ח נ ו ר ו א י ם ג ב ו ר ה יהודית מ מ ש י ת כ ז א ת ,ו ב כ ל ל א ת הקיבוץ ת ל ־ י צ ח ק ,ש ה ו א ק י ב ו ץ פ ו ר ח ו ס מ ל חי ל נ צ ח ו ן ו ל מ א ב ק של ה ע ם היהודי. הבנות חוזרות אחר באוטובוס כך למחנה, שתיקה ושוררת ג ד ו ל ה ל א ו ר ך כ ל הדרך ,ו כ ל א ח ת י ו ש ב ת ו מ ה ר ה ר ת ב מ ה ש ע ב ר עליה .ו כ ש א נ ח נ ו מורגש מגיעים, ב ח ד ר י ם פ ו ר ק ן עצום .פ ת א ו ם מ ת פ ת ח ת ש י ח ה עצומה, נפתחים ה מ ו ן ד ב ר י ם — ה א ם זה ב א מ ת ה י ה ? ה א ם א מ נ ם ק ר ו כ ל ה ד ב ר י ם ה א ל ה ? ל א חשבנו להן שהדברים הם כל כך ק ר ו ב י ם וזה יכול מבקשות שנקריא ל ק ר ו ת .והן ו נ ס פ ר ל ה ן א ת ס י פ ו ר ה ש ל א נ ה פ ר נ ק ו א ת ה ס י פ ו ר ש ל י א נ ו ש קורצ׳אק, קוראים ואנחנו גם מתוך ה ס פ ר ״אין פרפרים פה״, שירי אסופת ילדים של גיטו ט ר י ז נ ש ט ט . ¥ דלות מועבר ה מ ל י ם ב פ י ל ת א ר גודל החוויה .כ ב י ר .ג ו ש א כ א ו ב זה ,ידוע ומוכר ב מ פ ע ל ך משואה בצורה מופלאה ,מרגשת, חודרת ל ל ב ,מ ע ו ר ר ת כבוד. ה ב י ת ה ז ה — איני י ו ד ע ת מ י אותו ה א ד ר י כ ל ש ת כ נ ן אותו ,אך אין ס פ ק שהוא הקדיש כולו חש מ ל ב ד י ד ע ו מ ח ש ב ה אף מ נ ש מ ת ו .כ ה צ נ ו ע ו א פ ו ר ,ל ל א פ א ר והדר ,אך ת ו כ ן מ כ ו ב ד ו מ ש ר ה אוירה מ ת א י מ ה כ ל ברגע ,כי זועקים, יחד — א ת ה שם ,איתם ,בעיירה, כך לנושא .מיד בבתי־כנסת, בגיטאות, בהיכנסך אתה הקירות הללו ה א ב נ י ם ב ר ח ב ה ,ה כ ת ו ב ו ת .אין זה ס ת ם מוזיאון ש ל ת מ ו ג ו ת .כ ל אלה אתה, בהסבריך המופלאים והבית המרשים — הם נכס של ממש לאומה כולה. כרבה פלנר ,נתניה 250 ה מ ש ת ת פ י ם משה קול יו״ר המפלגה הליברלית העצמאית ,יו״ר הנהלת משואה, מדרשת פורדר ו״יסודות״ ; יו״ר חוג ידידי אגודת־הסופרים. גדעון האוזנר יו״ר מועצת יד־ושם ; יו״ר הוועדה הפדגוגית של משואה. ראובן בן־שם ז״ל מייסד ״השומר הלאומי״ בפולין בסוף שנות ה־ 20־, מנהיג ציוני ,סופר ומחנך ; שנות השואה עברו עליו בגיטו וארשה ובצד ה א ר י ; עם השחרור עלה ארצה ופעל בשטח הציבורי והפדגוגי. ד״ר יוסף קרמיש היסטוריון וחוקר השואה ; חבר הנהלת יד־ושם ; פירסם מחקרים וספרים רבים בנושאי השואה והגבורה. יהושע גלבוע ז״ל מראשי הנוה״צ בפולין ומפעיליה במחתרת ,אסיר־ ציון ,סופר ,עתונאי וחוקר תולדותיה של יהדות ברה״מ. יוליאן טובים ,ק.י .גאלצ׳ינסקי ,יאן פאראנדובסקי — אנשי־רוח נודעים בפולין. פרופ׳ בלה ואגו חוקר השואה ,סופר ומרצה ; ראש המכון לחקר השואה ע״ש ז .שטרוכליץ באוניברסיטת חיפה. ד״ד זיגפריד רוט מנהל המכון לענינים יהודיים ע״י הקונגרס היהודי בלונדון. יעקב רוזנברג מראשי הלוחמים בבנדין וסוסנוביץ ולאחר מכן בהונגריה ; חבר הנהלת משואה. תושיה הרצברג מפעילות הנוה״צ והמחתרת בבנדין .בהונגריה היתה אחראית מטעם המחתרת לעזרה לאסירים. אליהו גלאור היה מנהל אגף החינוך היהודי בבודפסט בשנים —1945 ; 1949עלה ב־ ;1955היה מחנך בבתי״ס תיכוניים בת״א ומפקח במשרך החינוך • ,מרצה באוניברסיטה ; יו״ר הקורטוריון של כפר־ הנוער ניצנים. פרופ׳ אדיה לוי מרצה במדעי החינוך באוניברסיטת ת״א ; היה בין מארגני מחתרת הנוה״צ בהונגריה; ממייסדי כפר־הנוער ניצנים ,- חבר הנהלת ״יסודות״ ומשואה. ב .א א ו ר ג ד ז״ל מהמנהיגים הצעירים של הנוה״צ בפולין לפני המלחמה, מראשי הלוחמים בגיטו וארשה. מאקס שטייגביגל ז״ל מראשוני ״עקיבא״ בקראקוב • ,השואה עברה עליו במחנות ר י כ ו ז ; נפטר בארה״ב. אברהם גולדברג — ב־ 1938גורש עם הוריו מגרמניה לזבונשין שעל גבול פ ו ל י ן ; עבר ללבוב והצטרף להנוה״צ בה היה פעיל גם בעת הכיבוש 251 הרוסי ואח״כ ל ב ו ב •, ספרו ה מ ל ח מ ה ; של ברוסיה ,ל ש ם ב ר ח ״זכרונות נמנה על משואה ; יוחנן כ ה ן ישראל בפולין לאחר מנהל ד״ר מ .אביטבול מאיר בניה ד״ר הנוה״צ נכתב לספר א ת נ א צ י ם ב־15 בפולין המלחמה ; איש מיד זכרונותיהם משפטים ובארץ, ע ם תום בסמינרים בגרמניה. תל־יצחק, ממייסדי משרד־החוץ, שליח שגריר לשעבר ב ר ו מ נ י ה ובפינלנד ,עורך ״ ס פ ר הנוער הציוני — ד ר כ ה ש ל תנועה״. יהודה דומיניץ ל מ ד העדים, ממחנה 1943—1941״ הבאים ש י מ ש כ ע ד נגד ממנהיגי ״המוסד״ מלבוב ההשמדה יאנובסקה שליד ה מ ח ל ק ה ר א ש המכון מנהלה אשר ״דפים בהן חוקר לחקר ש .אבני לעליה לחקר יהדות הפדגוגי ש ל באוניברסיטת ת ״ א וקליטה ומרצה בסוכנות צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה ב מ כ ו ן בן־צבי. משואה ; עלה תולדות עם בנושא היהודית. ישראל ב־;1972 מארגנטינה ופילוסופיה של באוניברסיטת השואה היהדות. עורך חיפה, השואה״. עתונאי ,סופר ,ח ב ר מערכת היומון הרומני ״חיינו״ ,ח ב ר מערכת ״תמורות״, התנועה מפעילי בשנות ברומניה ולאחריה ; השואה אסיר־ ציון. משה לויב המוכר יותר כמוריס האמריקאי, לעזרת ייצג אותו במחנות ה י ה ד ו ת ש ם • ,ה י ה מכון ומנהל ייוו״א ניצול השואה; ז .שטרוכליץ להפצת מכוחו השואה ; ש מ ו ־, הקתדרה מידידיה לארץ דרך הודו, חבר מרכז ל״ע. הבולטים מבין השואה ; ה י ה חבר לנושא השואה הנאמנים של אברהם קלודבסקי — המעפילים מראשי הקונסרבטיבית בארה״ב, ביהדות ועדת ארה״ב הנשיא באוניברסיטת המקדיש קרטר חיפה לנושא א ת נושאת ״משואה״. הנוה״צ בעצם ימי ואח״כ במרוקו בקפריסין מנהלה של התנועה בניו־יורק. תולדות לאוב מבכירי העובדים של הג׳וינט בפולין המלחמה ; ואח״כ פעיל בליטא ,מ ש ם ובסניף במפלגה עלה חולון, מנחם זליגר ז״ל יליד ר ו ס י ה ; גדל בלייפציג שבגרמניה ו ל א ח ר מ כ ן תושב בימי לרומניה, קראקוב; השואה ברח מגיטו בוכניה ואח״כ להונגריה ש ם כ ת ב א ת ספרו. שפרה וסטריין ז״ל מקראקוב; ב־1943 הצליחה לברוח עם ילדיה ל ה ו נ ג ר י ה ־ ,ע ל ת ה ב ־ ; 1 9 4 9נ פ ט ר ה ב ת ״ א ב ־ ; 1 9 8 2ז כ ר ו נ ו ת י ה ש ב כ ת ו ב י ם , מתוכם ליקטנו א ת עזריאל לוי מצעירי ה מ ח ת ר ת י ; הצטרף גיצולי־המחנות מפעלי 252 העוה״צ, הקטעים א.ב.צ. שבקובץ זה, נמסרו )ארגון־ברית־ציון( לפרטיזנים; עלה מאיטליה ב־1960 בקובנה, בראש ליד־ושם. וחבר ש נ ק ל ט ה במגדיאל ,ש ם עבד שנים רבות ; כיום ומנכ״ל ״יסודות״. בארגון ק ב ו צ ת בני־נוער ס/מנכ״ל HOLOCAUST LITERATURE "So, it is Our Turn..." Days in the Cracow-Ghetto IN "MASSUAH" An Interview with Barukh Sharony on Activities Among Soldiers 253 Menahem Seliger Shifra Vestreich Asriel Levy CONTENTS FORTY YEARS SINCE THE WARSAW-GHETTO The Beacon Lit in Warsaw-Ghetto, had not been Extinguished Anti-Semitism in our Generation Destruction and Uprising, Excerpts from a Warsaw-Ghetto Diary About an Unpublished Youth-Assembly in Warsaw-Ghetto The Man Yanush Kortchak Polish Writers and Poets Remmembering the Ghetto-Uprising, on its fifth Annual UPRISING Moshe Kol Gideon Hausner 7 18 Re'uven Ben-Shem 26 Dr. J. Karmish Yehoshuah Gilboa Julian Tuvim; K.Y. Galtchinsky; Yan Parandowski 101 10S 112 Seminar 115 From the Archive Max Steigbeeguel 137 147 Abraham Goldberg צ12 "HANOAR-HATZIONI,,' AND "AKIBA" IN TIMES OF ORDEAL A N D TRIAL The Pioneer's Underground Movement in Hungary During World-War II ; Participating: Frof. Beta Vago; D r . Siegfried Roth; Yacov Rosenberg; Toitsbya Herzberg; Eliahu G a l o r e ; Prof. Aryeh Levy The Leaders of the Uprising (a Fragment) — Dr. /. K a r m i s h ; The Part of "Hanoar-Hatzioni" in the Uprising — B . Auerbach Events in Cracow in the Days of Holocaust "Hanoar-Hatzioni" Members Revenge on S.S. in Lvov PROBE AND CRITICISM The Jewry of North-Africa and the State of Israel; Participating: Johanan Cohen; Jehuda Dominitz; D r . M . Abitbul; Moshe K o l Teaching of the Holocaust at "Massuah" Facts and Explanation in Teaching of the Holocaust Seminar Meir Bnayah Dr. Asher Cohen DURING THE WAR A N D AFTER "Rumanian-Exodus" (Part II) The British in the Cyprus Maapilim-Camps Would we Ever Forget? With "Hanoar-Hatzioni" from Poland to Lithuania Rescue and Rehabilitation Sh. Avni Moshe Laub S. Stroochlitz Abraham Klodavsky Moshe Kol 156 172 1S1 192 216 222 224 231 254 Editor: S. Meiri Editorial Board Secretary: M. Wirth Editorial Board: M. Kol, M. Wirth, S. Meiri This Yearbook is Published with the Support of The Memorial Fund of Polish Jewry & The Women's Association of Survivors of Nazi Oppression in Montreal, Canada & The Michael Kosover Memorial Fund © All Rights Reserved Massuah, Tel-Aviv, 4 8 , King George St., Israel M. Stern Press, Har-Zion 104, Tel-Aviv MAS SUАН A YEARBOOK ON T H E HOLOCAUST AND HEROISM No. 11 April 1983
© Copyright 2024