צידוק הדין מתוך השואה
К/ n ק ו ב 1 ץ п M ש נ ת י ת ר ו מ ת ל ס פ ר י י ת ניסן ר ז נ י ק ״ מ ש ו א ה ״ משואה קובץ שנתי ל ת ו ד ע ת ה ש ו א ה והגבורה ברד משואה, י״ח י ד לחברי תנועות הנוער הציוניות בשואה ובמרי תל־יצחק — תל־אביב ,נישן תשמ״ט — אפריל 1990 העורך :אריה בראונד מזכיר ה מ ע ר כ ת :מ .וירט ועדת המערכת :יוחנן כהן ,צבי הרמן ,ד׳׳ר דוד שערי, א .בראונר ,מ .וירט קובץ זה רואה אור בסיוע הקרן להנצחת זכרה של יהדות פולין © כל הזכויות שמורות משואה ,יד לחברי תנועות הנוער הציוני בשואה ובמרי קיבוץ תל־יצחק ,ד j .השרון התיכון תל־אביב ,רחוב המלך ג׳ורג׳ 48 דפוס ומסדרה מ .שטרן ,שד׳ הר־ציון ,104תל־אביב התוכן צבי הרמן משה קול ז׳׳ל — החבר והידיד בשער יצחק גולן גדעון האוזנר משה קול ז״ל — האיש ופעלו 50שנה לתחילת מלחמת העולם השניה — אושוויץ ההצלה בתקופת השואה פדדפ׳ דניאל קארפי ד״ד דינה פורת ד״ד יחיעפ מיץ יוחנן כהן עיונים יופ עיון לזכרו של יו״ר הנהלת ״משואה״, משה קול ז״ל דברים לפתיחת יום העיון סיכויי ההצלה בתקופת השואה הצלה וגאולה :ניגוד א ו השלמה? גאולת העם או גאולת הארץ? השליחות לפולין א ח ר השואה .הבריחה מפולין 1946—1945 43—22 23 25 32 43 היסטוריים פרופ׳ רב לוין פסח שינדלר בלה גוטרמן מרים ברגמן ד״ד פריץ הופמן פילוון)שלמה( ברבפלד ד״ד אייל כפכפי נפתלי צחר בימי 11 16 יהודי בסרביה וצפון־בוקוביגה תחת השלטון הסובייטי במלחמת העולם השניה )(1945—1940 צידוק הדין מתוך השואה היודנראט בלבוב — דין וחשבון של מחלקת המשק אל נשיאות הקהילה היהודית בלבוב היהודים בצרפת בתקופת ממשלתי וישי )ח״ב( הנציונל־סוציאליזם כנושא בהוראת ההיסטוריה בבתי־הםפר בצפון־וסספליה מ־ 1935ע ד 1988 הצלת ילדים יהודיים בבלגיה חיסול תגועות הגוער הציוגיות ברומגיה; פרק בסולידריות יהודית ״מלחמה יהודית״ — הלוחמה הפסיכולוגית של הגאצים באמצעות זיוף בולי דואר 52 62 מ 90 96 102 113 132 ש ו א ה וגבורה עוזיאל ליכנזנברג משה וטנשמיין־וטי ש .אבני יהודה אורנשטיין חברים מעלים זכרוגות ...רב־שיח של ותיקי קן ״הגוער הציוגי״ ב ל ו ח ׳ ע ל פעילותם בגיםו תנועת ״הנועד־הציוגי״ בפולין .1944—1940 פרק הונגריה ,מ ר ס — 1942מרם ) 1944ה״א( — 1944המצילים במדי האוייב ״הנוער־הציוגי״ ברומגיה הגלישה למחתרת פעילה 1943—1942 חג השבועות ב״בית־יהושע״ — 1940 138 151 174 178 197 רזניק גדעון ה א ו מ ר לתולדות המחתרת היהודית בוילנה 200 עמ הנשיא אנואר סאדאת ב״יד־ושם״ 206 לזכרם של נעדרים מ ש ה זימרת נפתלי צחר ממדף 212 215 לזכרו ש ל יוסף מ ל ר ז״ל אלף שברצבאום ז״ל )(1990-1896 הספרים ד׳׳ר ח ד ש ע ר י זכרונותיו ש ל הרב .הראשי •ליהודי רומניה, ד ״ ד אלכסנדר שפרן(1947—1940) . נתן גרוס ל ב חם וטיפת מזל — על ספרם של מרים פלג ומרדכי ׳219 בן־צבי ״מחוץ לחומות הגיטו בקרקוב הכבושה״ 225 י צ ח ק גולן ״הנהר והגרעינים״ מאתי צבי הרמן 229 מרדכי נדב ד״ר משה לגדא וספרו ״מיעוט לאומי לוחם״ צבי ד»1ן יוחנן כהן מרדכי נדב על ספרה ש ל גאוה סמל ״כובע הזכוכית״ בלה גוטרמן וספרה ״קורות מחנה ינובסקי״ יי הספר ״תקופה בסוגרים״ מאת דב לוין י • י ״פליטים יהודים מפולין 227 •י• 234: בבריה״מ 1946—1939״ •.. מאת יוסף ליטוואק ״הגן •המפליג' למרחקים״ מאת אידה חלומותיו ש ל נער י ב ן ארבע־עשרה — שיריו ש ל אברמק קופלוביץ׳ 232 235 • 237 פ י נ ק 2 3 8 240 ב מש ו א ה מ.־• ו י ר ט צרור ידיעות 244 מ ש ה קול ז״ל צבי הרמן קול ז״ל משה ה ח ב ר והידיד — п־ гק ו ב ץ ״ מ ש ו א ה ״ הראשון ב ל י מ א מ ר ו ה פ ו ת ח ש ל מ ש ה ק ו ל . גוף — ה א ד ם חי בזרימה ה מ ת מ ד ת ש ל השניות והרגעים — חי בהווה עברו, לזמנים לדמויות, רוחו חוזרת אדם פ ט ו ר מ צ ע ר גיגונם ש ל ה ז כ ר ו נ ו ת — ה ש י ט ע ל נ ה ר ו ת ה ז כ ר ו ן א י נ נ ו ר ק שיט ב ה ת ל ח נ ו ת ה ז כ ר ו נ ו ת ג ם ח ו ם וגוחם מ ט ה ר . ע ל נ ה ר ו ת ע צ ב ו ן ותוגה .יש חבר־ידיד, שפעלו ש ה נ ך נ ז כ ר בו ,ע ו מ ד ב פ נ י ך יום־יום; הוא מאיר מקטנוניות עלטה ומפזר אתה דרכו ב ח ל ד פ י ז ר מ ש ה ק ו ל א ל ו מ ו ת אור. חיי אותן מלוא אדם מצטבעים־נחרצים קול משה תגועה, עם כמעט בתנועת־נוער כי חופניים מתבהד־גקבע בו היתה ולהאיר בגיל מבוגר. לידתם, ציונית. הסגולה והשפיעו, על משחר שאין ב ט ה ר ת דמותו ,מנוקה מסיגים ומזוקק חייב ייעוד ליטול נבכי לזכרוגותיו .ו א ף אר א ל ו מ ו ת אור ,ש א ת ה יכול, את כל פגים געוריו גהיה הנדירה, נתיבות אולם ישנם שמתרגמת חייך. ביגקותם. באופן את לכל מתי־מעט, אורך שחייהם גדל מילדותו טבעי מגהיג הנפש מאוויי של לשפת המעשה. ס ג ו ל ה נ ד י ר ה זו ל א פ ג כ ו ח ה ע ד יומו האחרון .ה ש ר ש ר ת ש ל א מ ו ג ה מלהיבה, — ל א היתד, התלהבות מעוררת ,התעוררות מפעילה ,פעילות יוצרת ב ה א ף חוליה חלשה. י ל ד ו ת ו י ש ב מ ש ה קול ע ל מאז לאות היצירה, ובהתמדה את ארג שקוגה את עולמה העתיד כ ס א ה א ו ר ג י ם ה ר ו ע ש ש ל הזמן ו א ר ג ל ל א של בשעה עם אחת ישראל. — ברכת ברכתו לא היתד, טיפות־טיפות הן שעושות את ה א ו ק י ג ו ס .זו היתד ,ב ר כ ת ה ה א י ט י ת ש ל ה ח ב ו ג ה ה מ ע ש י ת ו ה מ ו ס ר י ת .מ י כ מ ו ה ו ידע, ששירת העשייה בבניינה של ארץ־ישראל לשונה שגיב מכל שירה של משוררים! משה קול מםושםשות. היה הביע אידיאליסס את דעותיו פיקח באומץ ומפוכח, שהתרחק ובעקשגות, גם מעירפול כאשר ומנוסחאות עוררו פלוגתא 9 נעמו ולא את לפוליטיקאים האמת, להם שאין של ת ה א זו מ ר ה לאמר זמן ישראל. אשר את בניגוד ת ה א .הן האמת. הפוליטיקאים לרוב הפוליטיקאים שלנו על־כן עליכן העירפול, ידע עסוקים לאמר כל הטישטוש, כך, על־כן הליעלוע. מטבע נ פ ש ו ורוחו ה ש ק ו ל ה ל א היה מ ש ה ק ו ל אדם קיצוני .ב ד ר כ ו ה מ ד י נ י ת הפוליטית בחר ב״דרך הביניים״ האריסטוטלית ,אך לא בדרך של פשרה רופסת, כדעתם של מרופטי־שכל קיצוניים ,א ל א כ ד ר ך של לחימה עזה־אמיצה על א מ ת ־ בלתי מעורערת ,אף אם חיים פעמים היא חודרת למוחות מייאשת. באיטיות אדם ,ב מ ו ד ע או ש ל א ב מ ו ד ע ,ב ד ר כ ו ב ח י י ם ח ו ת ר ־ מ ח פ ש גם ל ג א ו ל ת ו ה א י ש י ת . אופנים לגאולה: שני סגולה הם גאולת ה מ ע ש ה ו ה מ פ ע ל ו ג א ו ל ת • ה ה כ ר ה והיצירה שעוד אלה, גאולת ה מ ע ש ה והמפעל וגאולת ההכרה והתבונה .יחידי ידובר .האנושית.,של אף הגליוגות בהם, שבנשמתם וספרים משה קול שוררת רבים, — עדים המצטברים של הרמוניה בהם גלומה מופלאה, משנתו ל ה ר מ ו נ י ה .הזאת, ״משואה״ שמצליחה הרוחנית. למזג אין־ספור הציונית, שבה ע ד י ם ל מ ז י ג ה הזאת. ניחנו את מפעלים, הפוליטית־ אך מ ש ה יזם מעטים. מפעל זה ו ב מ ש ך שגים ר ב ו ת ק ב ע ג ם א ת ת ו כ ג ו ו ד ר כ ו הרוחניים. ו ע ל כ ל א ל ה היתד .ב מ ש ה ק ו ל ס ק ר נ ו ת נ פ ש י ת ־ א י נ ט ל ק ט ו א ל י ת ,ש ה ב י א ת ו ל י י ד ע ש ל ב ג י ־ א ד ם מ ת ו ך מ ג ע ש ל ח ס ד ,ש ל ה ב נ ה ו ש ל חברות .כ י צ ד ר ו כ ש י ם י ד ע ז ה ו לא ב מ ס י ב ו ת ק ו ק ט י י ל או ב א ר ו ח ו ת ר ש מ י ו ת ,כי א ם ע ל ידי ה ת ע ר ב ו ת מ ת מ ד ת ב ב ר י ו ת . ,ע ם אזנלים כ ר ו י ו ת ל ש י ח ם ו ע ם ג פ ש פ ת ו ח ה .ל ב ע י ו ת י ה ם ו ל מ צ ו ק ו ת י ה ם . ו א ו ל י זהו היידע ה ח ש ו ב ב י ו ת ר ש ל ה א ד ם ב ח ב ר ה האנושית-. כך .אזכור .א ת מ ש ה .קול. . 10 יצחק גולן משה ק ו ל ז״ל האיש ופועלו ע ם מ ו ת ו ש ל מ ש ה קול א ב ד ל נ ו איש צ י ב ו ר ו מ ד י נ א י ,ר ב פ ע ל י ם ו ר ב מעש. גם אחרי עליו בלשון זה שלושה חודשים קשה ״ ע ב ר ״ ,כ ״ מ י שהיה״ לנו, חבריו, ידידיו, שותפיו ואיננו עוד ולהתרגל לכך, לדרך, שאדם לדבר פעלתני ו ע ת י ר מ ע ש י ם נ ע ל ם מ ה נ ו ף שלנו. של חייו משה קול )מישה( היו כה שלובים בחיי ושזורים שלא התנועה, ה י ה כ מ ע ט א י ר ו ע חשוב ,שהוא ל א היה במרכזו .מ ש ה ק ו ל ה י ה ד ו ג מ א מ ו פ ל א ה של מ ג ה י ג ת ג ו ע ה ,ש ה ו א גם מייסד ,ג ם מארגן ,ג ם ס ו ל ל ־ ד ר ך ו ג ם מ ו ב י ל . הסיפור הוריו, מתחיל ב פ י נ ס ק ,עיר הולדתו של מישה קולודני בבית )קול( ,שם, ב ר ח ו ב היהודי ה ש ו ק ק חיים ת ו ס ס י ם ,ב ג י מ נ ס י ה ה ע ב ר י ת ו ב ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר )״השומר הלאומי״(, הוא יונק את השורשיות היהודית והציונית ומשם הוא ע ו ב ר ל ר ח ב י פולין ,מ ל כ ד ו מ א ח ד א י ר ג ו נ י נ ו ע ר צ י ו נ י י ם כ ל ל י י ם ,ש נ ו ס ד ו באזורים א ח ר י ם • ) ״ ה נ ו ע ר העברי״ ,״הרצליה״( ,ל ת נ ו ע ה א ח ת ,״ ה נ ו ע ר הציוני״ .ה ו א מ ג י ע ג ם ל ר ו מ נ י ה והונגריה ,ל ל י ט א ו ל ם ב י ה ו ב י ח ד ע ם ה ת נ ו ע ו ת ,ש ק מ ו ג ם ש ם ס פ ו נ ט נ י ת , מתגבשת הופכת ה ת נ ו ע ה העולמית ,כ ש מ י ש ה קולח־ני ב מ ר כ ז ה .ת נ ו ע ת "״הגוער הציוני״ לתנועה כשקניה בערים גדולה ומפוארת ולגורם ובעיירות שוקקים חיים חינוכי רב ופעילות, השפעה בהם בתנועה רוכש הנוער הציונית, ערכים יהודיים ,ל א ו מ י י ם ו כ ל ל אנושיים ו מ ת ח נ ך ל א ה ב ת ה א ד ם ,ל א ה ב ת ה מ ו ל ד ת ,ל ח ל ו צ י ו ת ולהגשמה. א נ י מציין ב מ י ו ח ד א ת ה פ ר ק הזה ש ל פ ע ו ל ו ת י ו ב ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ,מ ש ו ם שהחוויה של ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר בימים ה ה ם ב ע ו צ מ ת ה ה ר ב ה ה ט ב י ע ה א ת ח ו ת מ ה ע ל ר ב י ם , ר ב י ם מ א ת נ ו ל א ו ר ך כ ל חיינו .היא ג ם ש ה ת ס י ס ה א ת מ י ש ה ה צ ע י ר ו ה נ י ע ה א ו ת ו ל פ ע י ל ו ת ה ת נ ו ע ת י ת ה מ ס ו ע פ ת ,ה ד י נ מ י ת • ו ה א י נ ט נ ס י ב י ת .ע ל י כ ן אין פ ל א ,כי יוצאי ii התנועה אח הזאת, הגרעין חלוציה אלה, הקשה ל״יש״ זכו אשר החנועחי ל ע ל ו ת ולהגיע בארץ. לארץ, יכול מהם ואתם הם אשר היוו היה משה קול, בהגיעו ל א ר ץ כ ב ר ב־ ,1932ל ג ב ש א ת ה מ ס ג ר ו ת ה ה נ ו ע ח י ו ח ה פ ו ל י ט י ו ח ,״ ה ע ו ב ד ואחר כך המפלגה הפרוגרסיבית וכר. הציוני״ קול ח ש כ ל ה ש נ י ם ז י ק ה נ פ ש י ת ע מ ו ק ה מ א ו ד ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ה משה באשר ה ם שם .־ על כן ,כ ש ב ח ק ו פ ח ה מ ל ח מ ה ה ח ל ו ל ה ג י ע ה י ד י ע ו ת ה מ ח ר י ד ו ת ע ל ג ו ר ל י ה ו ד י אירופה ,ה ו א ל א נ ח ו ל א ש ק ט ו ל א ח ד ל מ ח י פ ו ש אחרי כ ל ס ד ק ,ש ד ר כ ו א פ ש ר ל ה ג י ע ל ק ש ר ע ם ה ח ב ר י ם .ה ו א ה ת ק ש ר ע ם ה ל ש כ ה של ״החלוץ״ ב ג ׳ נ ב ה ב ר א ש ו ת ו ש ל נ ת ן ש ו ו א ל ב ועם נ צ י ג ו ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ש ם ב ר א ש ו ת ם ש ל ד ״ ד ז י ל ב ר ש ט י י ן ליכטהיים .ה ו א ד א ג ל ש י ג ו ר וריכרד ההסתדרות, דרכים ובדרכים גם אחרות, שליח לטורקיה המפותלות — בה ניסה ביותר, התארגנה להשיג גציגות ידיעות או לעזרה והצלה. כשנפתחה בטהרן לשכת הקשר קול ב ר ש ו ת ו של ר פ א ל שפר ,ה פ ע י ל דרכה קשר עם החברים בברית ה מ ו ע צ ו ת ודאג לכך שבעזרת הסוכנות היהודית והגץינט יישלחו ל ח ב ר י ם מוון ו ב ג ד י ם ו ל א א ח ת נ י צ ל ו — הודות ל כ ך — מ ר ע ב ו מ מ צ ו ק ה . ו כ ך כ ו ת ב מ .ק ו ל :״ ע ז ר ת ג ו כ ו ו ג ה ל ח ב ר י ם בגיטאוח ,ב מ ח נ ו ת ,ב י ע ר ו ת ו ב ב ת י ־ כלא .נ ר ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ל א כ ב ה ב א ף א ח ד מן המקומות ,ב ה ם ה מ ש י כ ו י ה ו ד י ם ולהאבק על קיומם. לחיוח נרתמו חברנו הלוחמים ל פ ע ו ל ו ת מ ח ח ר ח והיו בין הנועזים גגד הגאצים ו ע ו ז ר י ה ם .ה ש י ג ו גשק ,אימגו פ ל ו ג ו ח ל ו ח מ י ם ו ה י כ ו ב א ו י י ב הנורא״. .המכתבים ,שנמצאו בארכיונו מ ח ב ר י ם שונים ובכללם מחברים מ ב ר י ת המועצות, מהמחגוח בסיביר ובאסיה ,הם ה ו כ ח ה נ א מ נ ה לפעולתו ולפעולת מזכירות הנוער ב ח ק ו פ ה מ ר א ה זו. הציוני חום עם הפליסה. בו המלחמה הוא הוא משתחף הראשוגימ בין הציוגי בכינוס המגיע בלוגדון לפולין ומארגן למפגש כנס עם שארית חנועחי בפריז, מ ש ת ח פ י ם ח ב ר י ה ח נ ו ע ה ,נ י צ ו ל י ה ש ו א ה ,לוחמים ,א נ ש י מ ח ת ר ת ,פ ר ט י ז נ י ם וגם שליחים וחיילי ב ר י ג ד ה , עסקו אשד ב״בריחה״ ו״הצלה״. מ כ א ן א פ ש ר ל ה ב י ן א ח ה ל ה ט ש ל ו ב פ י ח ו ח ה של ״משואה״ .ה ו א הרגיש ,ו ל א פעם ביטא הפרטיזגים זאת בהתרגשות ח ו ב ת כבוד רבה, ואגשי המחתרת, שניספו בשואה, ״משואה״ בראשותו התפתחה למוסד אלפי כלפי שזיכרם החברים יונצח הלוחמים, בצורה מכובדת להוראת השואה ביותר. אכן, ולהעמקת תודעת ,השקפח עולמו של ; השואה בקרב משה קול בני הגוער היחד! מרכזי בארץ ומיוחד ובתפוצות. מ ג ו ב ש ת למדי .היא הושפעה מאישים דגולים ב ת ג ו ע ה הציוגית ,ש ב מ ח צ י ח ם פ ע ל ו ה ם א ש ר היו ל ו ל מ ו ר י ד ר ך ב פ ע י ל ו ת ו הציבורית גליקסון והפוליטית. הוא שאב תעצומות ממשגתו נפש ה ר ע י ו ג י ת של משה ו מ ש י ט ת ו ה מ ד י נ י ת ש ל ח י י ם ויצמן. ה ו א היה ל י ב ר ל ב ע ל ר ג י ש ו ת ס ו צ י א ל י ת עמוקה ,הומניסט ,ש ר א ה ב א ד ם ע ר ך עליון ,,ב א ש ר ה ו א אדם. מורשת 12 אבות .ומסורת הוא ישראל, דגל היה בפלורליזם במשק לוחם .א מ ת בהיותו מטפח ל מ ע ן פלורליזם ,בדת ובעד ובחברה. זכויות ש ל כ ל ה ז ר מ י ם בה. שיוויון ח ח ובטחון גרס מתינות מדינית תוך ח ת י ר ה מ ת מ ד ת לשלום .משה במדיניות ק ו ל ,ש נ י ח ן ב ח ו ש י ם פ ו ל י ט י י ם בריאים ,ה ב י ן ז ה מ כ ב ר א ת מ ר כ ז י ו ת ה ש ל ה ב ע י ה הערבית־הפלשתינאית ובעל־פה ואחרי מלחמת ששת הסביר הימים והסבר חזור בכתב כי ב ל י פ ת ר ו ן ה ב ע י ה ה פ ל ש ת י נ א י ת ו ב ל י נ כ ו נ ו ת ל פ ש ר ה ט ר י ט ו ר י א ל י ת ל א י כ ו ן ש ל ו ם באזורינו. 1972כ ו ת ב מ .קול ז״ל ב ״ ת מ ו ר ו ת ״ : בספטמבר ״ י ש ר א ל מ ע ו נ י י נ ת ,ש פ ל ש ת י נ א י ם ל א יהיו מ י ו צ ג י ם ע ל ידי י א ס ר ע ר פ ת וג׳ורג׳ ח ב ש ו ג ם ל א ע ל ידי ה מ ל ד חוסיין ו נ א מ נ י ו ב ל ב ד .ל כ ן ע י ד ו ד ה ק מ ת נ צ י ג ו ת ש ל ע ר ב י י ה ג ד ה ה ו א צ ו ר ך ח ש ו ב ל ק ר א ת ה ע ת י ד .ה מ ת נ ג ד י ם ל ה צ ע ה ה ז א ת חוששים, נ צ י ג ו ת כ ז א ת ת ה ו ו ה גרעין ל מ ד י נ ה פ ל ש ת י נ א י ת .א ש ר י א ד ם מ פ ח ד ת מ י ד , שמא אולם ה פ ח ך אינו ,כירוע ,יועץ ס ו ב .יש צ ו ר ך ב א ו מ ץ ל ב ו ב ר א י י ת ה נ ו ל ד ,כ ד י לקדם ב מ י ד ה ש ת ק ו ם נ צ י ג ו ת ל ע ר ב י י יהודה ת ה ל י כ י ם מ ד י נ י י ם ל ק ר א ת העתיד. ושומרון ,גפתח איתה קשרים לקראת־ העתיד .היא ת ו כ ל להוות ר א ש גשר להסכם שלום״. של אכן ,ב ד ב ר י מ ש ה קול דיל א ל ה נ ש מ ע י ם ,צ ל י ל י ם גבואיים .אז ל א ש ע ו ל ד ב ר י ו ו ל א האזינו להצעותיו .עתה ,בימים א ל ה ממש ,מציעה מ מ ש ל ת האחדות .הלאומית ) ש מ י ר — ר ב י ן ( ה צ ע ת שלום ,ש ב ע י ק ר ה נ ו ע ד ה ל ג ב ש ג צ י ג ו ת ש ל ת ו ש ב י יהודה ושומרון, להקים כדי שתהווה פרטנר למשא ומתן .יתכן שאז היה אפשר ב ק ל ו ת יתר א ת ה נ צ י ג ו ת ה ז א ת ,מ א ש ר ב ת נ א י ם ה מ ד י נ י י ם ש ל היום ,כ ש א ש ״ ף ה פ ך ל ג ו ר ם מדיני מ ו כ ר בעולם. העמדות, בהנהלה בד,ן הוא נקט הן בהסתדרות )כחבר מזכירות הועד הפועל(, הן ה צ י ו נ י ת ו ה ן ב מ מ ש ל ו ת ישראל ,נ ג ז ר ו כ ו ל ן מ ה ה ש ק פ ו ת ה ב ס י ס י ו ת הללו. כמה .מד!צעותיו ב מ ש ך ה ש נ י ם .נ ת ק ב ל ו ו ס ו ב ש ג ת ק ב ל ו .ל ד ו ג מ א אציין א ת .ל ש כ ת העבודה הממלכתית ) .ש ל ת ת התעסוקה( ,שהוקמה אחרי מ א ב ק קשה ש ל ,מ ש ה .ק ו ל ו ס י ע ת ה ע ו ב ד הציוגי ב ה ס ת ד ר ו ת ,שהוא ז כ ה ג ם ל ע מ ו ד ב ר א ש ה ב ר א ש י ת ד ר כ ה . רבות היום מ. מעמדותיו פני היו נידחו הדברים ולא נתקבלו, ו ח ב ל ! .יתכן שבכמה תחומים בחיינו למשל, נתקבלה.הצעת ש ו נ י ם ואולי .ס ו ב י מ י ו ת ר .ל ו , ק ו ל ז״ל בעניין ביסוח בריאות ,ממלכתי ע ל בסים ק ו פ ו ת החולים הקיימות, שלמענה מונעים נ א ב ק ב ש ם ה ״ ל י ב ר ל י ם ה ע צ מ א י י ם ״ ב מ מ ש ל ו ת י ש ר א ל ,בהן כ י ה ן . ,ה י י נ ו בוודאי א ת ה מ ש ב ר י ם החמורים .,,ה פ ו ק ד י ם ה י ו ם א ת מ ע ר כ ת הבריאות. מ ש ה ק ו ל ח ת ר ,כידוע ,כ ל ,ה ש נ י ם ל ה ק מ ת מ פ ל ג ה .ל י ב ר ל י ת מ ת ק ד מ ת ,מ פ ל ג ת גדולה ,ר ב ת ־ כ ח והשפעה ,שתהווה י גורם מאזן מרכז אולם, לצערו, האירה ל ו פנים ..ה פ ר ס נ ר י ם ,ש א י ת ם בנאמנותם. את מצא ה י ו ז מ ו ת ו ה נ ס י ו נ ו ת .ש ל ו בכיוון הרעיונית־פוליסית ועל גיסה זד.,לא עלו ; יפה וההצלחה לא ל ב צ ע א ת המשימה הזאת ,ל א עמדו כ ך ןץא ה צ ס ע ר מ א ו ד . מ ל ו א ה ס י פ ו ק והמיצוי של ,מאוייו הציוניים ,ה ס ו צ י א ל י י ם ו ה ח י נ ו כ י י ם הוא ב פ ע י ל ו ת ו כ ר א ש ע ל י י ת הנוער ,ש נ מ ש כ ה 19ש נ ה . הוא גבחר כסגן חבר ההנהלה הציונית בדצמבר הראשון של ב מ פ ה הפוליטית בישראל. אחרי ה מ ל ח מ ה ,וב־1948 כחבר מלא של 1946ב ק ו ג ג ר ס הציוני ב ב ז ל , ההגהלה )אחרי התפטרותו ד׳׳ר מ .ס נ ה ( ,ו נ ת מ נ ה כ ר א ש ה מ ח ל ק ה ל ע ל י י ת י ל ד י ם ו נ ו ע ד .ל א כ ל ח ב ר י 13 ההנהלה ההנהלה )בן ה ו ו ת י ק י ם ר א ו ז א ת ב ע י ן יפה ,ש צ ע י ר ח ב ר י (36 יהיה י ו ר ש ה י ש ל ג ב ׳ ה נ ר י ט ה ס א ל ד .ק ו ל צ ר י ך היה א פ ו א ל ה ו כ י ח א ת ע צ מ ו ,כ י א כ ן ראוי הוא ל כ ך .ה ו א ה ח ל ב פ ע ו ל ה ב ה ת ל ה ב ו ת ב ל ת י ר ג י ל ה ו ב ת ג ו פ ה ר ב ת ה י ק ף . ב ז א ת ש ב ה א ת ל ב ם ש ל צ ו ו ת י ה ע ו ב ד י ם ,א ש ר ה פ כ ו לעוזריו ה ג א מ ג י ם .ב ״ ע ל י י ת הנוער״ אז שררה של אוירה ותחושה התעלות שליחות של בעלת לאומית ח ש י ב ו ת עליונה. היתה תקופה טעונת זו ש פ ק ד את• עמנו, המאבק מ ת ח רב. על האסון עם תום המלחמה ,ואחרי ה מ ד י נ ה היה בעיצומו ,ש א ר י ת ה פ ל י ט ה הנורא התדפקה ע ל ש ע ר י ה א ר ץ ויהודים מ א ר צ ו ת ה מ צ ו ק ה ה ש ת ו ק ק ו ל ע ל י י ה .מ ש ה ק ו ל מ נ צ ח על מבצעים אז מבתי ומרתקים דרמטיים ביותר של ילדים הצלת שונות, מגלויות יתומים ,מ מ ג ז ר י ם ,מ מ ש פ ח ו ת ג ו צ ר י ו ת ו מ מ ק ו מ ו ת מ ח ס ה א ח ר י ם .ה ו א נ ו ד ד מ א ר ץ לארץ ,מ פ ת ח ק ש ר י ם ב י נ ל א ו מ י י ם ,ב א ב מ ג ע ע ם מ מ ש ל ו ת ,מ ל כ י ם ,ג ש י א י ם ו א י ש י ם ב ע ל י ה ש פ ע ה ,כ ד י ל ס ל ו ל ד ר כ י ם ל ה צ ל ת ילדים. להם בארץ׳ הוכן ובמוסדות בקיבוצים בית, פנימייתיים: חברה בית־ספר, ו ב ה ם מ מ י ט ב ה מ ח נ כ י ם ו ה מ ו ר י ם ,ש ע ס ק ו ב ש י ק ו מ ם ו ב ה ב נ ת ם לחיים .כ ל ה מ ע ר כ ו ת : ה ה צ ל ה ,ייאירגון ה ק ב ו צ ו ת ,ה ע ל י י ה ,ה ק ל י ט ה ,החינוך ,פ ע ל ו ב ת י א ו ם מ ו פ ל א . מ ה ר ב ה י ה ה ס י פ ו ק ש ל ו ל מ צ ו א א ח ר י ש נ י ם ש ל עבודה ,ב כ ל פ י נ ו ת ה א ר ץ ובכל תחומי החיים במדינה בוגרי את עליית בעיר הנוער; בקיבוץ ובכפר, ובמושב ,בצה״ל ובמשק האזרחי ,תורמים א ת תרומתם הנאמנה והפורייה למשק, ל ח ב ר ה ולמדינה. גם כ ש ר ב מ מ ש ל ו ח י ש ר א ל ,ב ה ן כיהן מ ש ה ק ו ל 12שנה ,ה ו א ג י ל ה כ ו ש ר מופלא. עשייה ביותר חשוב מצליח כשר התיירות הוא למשק הישראלי ולמאזן להפוך את ה ת ש ל ו מ י ם שלו. התיירות לענף כלכלי בתנופה ללא תקדים ה ו א מ פ ת ח א ת כ ו ש ר ה א י ר ו ח ע ל ידי בנייה מ ה י ר ה ש ל ב ת י מ ל ו ן ו ב ת י נ ו פ ש , מ ר ח י ב ו מ ח ד ש א ת ר י ם ת י י ר ו ת י י ם ר ב י ם ו כ ך יוצר ת ש ת י ת ר ח ב ה ל ג י ד ו ל ה ת י י ר ו ת בארץ. מ ש ה קול ס ל ד מפוליטיקה דקלרטיבית בלבד, ג ב ח נ ת בביצועה המעשית ו ב ת ה ל י ך ההגשמה. הציבורית הארוכה ה ו א ת הדרך ומפותלת. דעות, צריך היה להתמודד מ א ב ק י ם ,פילוגים... הבין, כי שערכה ל א ה י ת ה ס ו ג ה בשושגים. עם קשיים ומכשולים הממשית היא היתה מסוגים שוגים. קשה חילוקי א ש ר הגחילו לו גם אכזבות מרות. ע ל א ף כ ל א ל ה ה י ת ה זו ד ר ך ר ב ת ־ ע ג י ן ו ר ב ת תוכן ,ע ת י ר ת מ ע ש י ם ,י צ י ר ה ופעילות מעמדו פוריה. ב ת ג ו ע ה היה מ י ו ח ד במיגו .ה ו א ה פ ך ב מ ש ך השגים כעין מ ו ס ד ב פ ג י ד ע להשרות עצמו. הוא פתוח ל כ ל ח ב ר .זהו ב י ת , ופניםי־תגועתיות זה בעניינים א ש ר היה עד לפגישות ושיחות פוליטיות כלליות ח ש ו ב ו ת ב י ו ת ר ו ג ם ןןד ל ש י ח ו ת ש ל ח ב ר ־ ל ח ב ר — מ ל ב ־ ל ל ב . היה האיש .ש ק ו ל . בעלי ב ת ג ו ע ה א ו י ר ה ש ל ח ב ר ו ת ט ו ב ה וידידות .ב י ת ו היה משמעות מתון; א ף כי ידע גם ל נ ה ל ויכוחים עקרוגית, הוא היה אדם בעל יושר נאמן לעקרונותיו. עם מותו של משה קול 14 א ב ד ר א ש מ ש פ ח ה אוהב ,ג א ה ודואג. נוקבים וקשים אינטלקטואלי ע ם מ ו ת ו ה ס ת ל ק אדם ,ש כ ל ח י י ו היו ק ו ד ם ל ש ר ו ת ה ע ם והמדינה ,ר ב ו ע ת י ר מעשים. ע ם מ ו ת ו א ב ד איש ת נ ו ע ה מ א ר ג ן ,מ ע צ ב ,ס ו ל ל ־ ד ר ך ומוביל. ע ם מ ו ח ו א ב ד ל נ ו ח ב ר ,ר ע וידיד. אושה29.10.89 , האוזנר גדעון 50שנה לתחילת מ ל ח מ ת העולם השניה כ מ ה חודשים מלאו חמישים לפני לתחילת שנה ה ע ו ל ם השניה .מ א ז מלחמת צפו ועלו בעיות אחרות בעולם .אויבים מ א ת מ ו ל נעשו ידידים; בריתות נ ת פ ר ק ו ; ה ע ו ל ם מ ע ד י ף ל ה ת ע ל ם מ א ר ו ע י ה ע י ת י ם ה ה ם .ר ב י ם ס ו ב ר י ם ,כ י נ ס ת מ ה הפירצה, א ש ר ד ר כ ה פ ר ץ ה נ א צ י ז ם ו ש ס ף א ת אירופה .ה ל ל ו ר ו צ י ם ל ה א מ י ן ,ש מ ה ש ק ר ה , ל א י ח ז ו ר עוד ו מ מ י ל א אין מ מ נ ו ל ק ח י ם ל ע ת י ד .זוהי ס ע ו ת ח מ ו ר ה ו מ ס ו כ נ ת . היססוריונים קמו שהנאצים אחראי המנסים אפילו ל א היו כ ל כ ך רעים, לה לא פחות מגרמניה. לכתוב היסלר מחדש נדחף בםידרת העבר את למלחמה פרסומים להוכיח, במגמה בעל־כורחו ושהמערב מנסים את לעוות האמת ההיססורית. א נ ו ,היהודים ,א י נ נ ו יכולים ל ש כ ו ח ו א י נ נ ו מ ש ל י מ י ם ע ם זיוף ה ע ב ר .מ ע ו ל ם לא ב ר ח נ ו מ ל ק ח י ה ע ב ר ואף פ ע ם ל א ת ל ש נ ו ד פ י ם מ ס פ ר י ההיסמוריה .ל מ ד נ ו לחיות ע ם ע ב ר נ ו ,ג ם כשהיה מ ר מ א ו ד . מהאופי ההתעסקות בדברי הימים היא חלק ה ל א ו מ י שלנו .הצווי ,המצוי ב ס פ ר ד ב ר י ם :״זכור י מ ו ת עולם״ ,מ ל ו ו ה א ו ת ג ו מ ש ח ר קיומגו .ל א ק ב ל ג ו א ת ה ש ק פ ת ו ש ל ה ג ל ,ש א מ ר ,כי ה ד ב ר היחיד, ש ל ו מ ד י ם מ ה ה י ס ט ו ר י ה הוא ,שאין ל ו מ ד י ם מ מ ג ה .ת מ י ד עשיגו מ א מ ץ א י ג ט ל ק ט ו א ל י לגלות ולחשוף א ת שורשי המאורעות ההיסטוריים ולהפיק מהם לקחים. א ם כ ך ה ו א י ח ס ג ו ל ד ב ר י הימים ב כ ל ל ,פ י כ מ ה גכוגים ה ד ב ר י ם ל ג ב י ת ק ו פ ת השואה ,ש ה מ ת ה שבר ל ל א תקדים ב ת ו ל ד ו ת ישראל והטילה ב ע ם נכות ,העומדת ו ק י י מ ת ע ד היום הזה .כי העם היהודי ,ל ל א מ א ג ר י ה כ ו ח ש ל מ ז ר ח ומרכז אירופה, איגו ע ו ד מ ה ש ה י ה ואף פ ע ם ל א יהיה עוד. לכן שומה עלינו ,כאזרחי ה ע ו ל ם וכיהודים ,ל ה ע מ י ד א ת ה ע ו ל ם ב ע י מ ו ת ע ם האתמול מוקדם שלו ,כי ל ד ב ר י ם ג ו ד ע ת מ ש מ ע ו ת ג ו ר ל י ת ג ם ל ג ב י ימינו. מדי ומהר מדי הרשינו לעולם ולעצמנו לעבור על פגי הגאציזם ל ס ד ר היום .כ מ ה מ ב ע י ו ת היסוד ש ל ש נ ו ת ה ־ 30ק י י מ ו ת ג ם היום ב כ ל חריפותן 16 ו ח ו מ ר ת ן ,ביניהן ה א ל י מ ו ת ,ה פ ח ד ו ה ר צ ו ן ל ע ק ו ף א ת ב ע י ו ת ה י ס ו ד ש ל ה ד ו ר . ה מ ש ב ר המוסרי ,ש ה ה י ט ל ר י ז ם ה ב י א ע ל ה ע ו ל ם ,ל א ח ל ף א ם ה נ צ ח ו ן ע ל ג ר מ נ י ה . ה ו א ק י י ם ועומד ,א ם כ י ל ב ש כ י ו ם צ ו ר ה א ח ר ת . יודעים, הכל והוליכה זו כי הפיוס מדיניות המערב הקשיחה של את הנאצים עמדות י ש י ר ו ת ל מ ל ח מ ה .ק ו צ ר ה ר א ו ת ש ל מ נ ה י ג י ה ע ו ל ם ה י ה מ ד ה י ם .היתד, בהלה בפני פחדנית של החפרצויות אפילו כ ח ,ואיומים. הקצונה כאשר ה ג ר מ נ י ת ש י ג ר ה ש ל י ח י ם ל ל ו נ ד ו ן ו ל פ ר י ז ב־ 1938והזהירה ,שאין ל ה ב נ ע ל ס ח ט נ ו ת ש ל ה י ט ל ר ,ל א נ פ ס ק פ י ק ה ב ר כ י י ם ש ל מ ד י נ א י א נ ג ל י ה ו צ ר פ ח .ה י ה זה ר א ש ש ל ה צ ב א ה ג ר מ נ י ב?מלם ה ה ם ,ל ו ד ו י ק ב ק ,ש ה ט י ל המטה שליחות בק םודיח לפקוח תוחקף פיוס ואז על מדינאי א ת 5יני ה מ ע ר ב לגבי חכניוחיו של היטלר וכך לשליחו :״הבא לי הוכחה ברורה, אני גרמני אביא סוף כבר עלו על דרד על אמר שאנגליה תלחם ,במקרה שצ׳כוםלובקיה המשטר הנאצלונל־סוציאליםסי״. אבל ה כ נ י ע ה לאלומלמ .ה ם ה ח ל י ט ו ל ת ת ה ז ד מ נ ו ת בעלי להיטלר להוכיח ,ש ה ו א י ל ד ט ו ב ״ .כ פ י ש נ י ס ח ז א ת אז הנדרםון ,ש ג ר י ר ב ר י ט נ י ה ב ב ר ל י ן . צ׳מבהלין ק ם ל ב ר כ ט ס ג ד ן ו ל מ י נ כ ן ,ב ק ה ת פ ט ר ו א ח ד ה ק ו ש ר י ם א ז נ ג ד ה י ט ל ר , ראש על גרדלר עירית ליפציג ק ר ל ביאושו: כתב ע צ מ ו סיכון קטן ,ה פ כ ה ה מ ל ח מ ה ״בכך שצ׳מברלין פ ח ד ל ב ל ת י נמנעת .עכשיו יצטרכו לקחת האנגלים ו ה צ ר פ ת י ם ל ה ג ן ע ל ע צ מ ם ב נ ש ק ,א ל א א ם כן י ע ד י פ ו קיום ש ל ש ע ב ו ד ״ . ה ח פ ו ר ר ו ח ה ח ז י ח ה א ח י ד ה ש ל ה מ ע ר ב ו ח י ל ו ק י ה ד ע ו ת ב ו ג ר מ ו ג ס אז ל ה ת ח ז ק ו ח ו של ה י ט ל ר כ ל פ י פ נ י ם ו כ ל פ י חוץ .כ א ש ר צ ׳ מ ב ר ל י ן ב ר ב ס י פ ו ק מ ע צ מ ו בפני המונים צוהלים דלאדיה, הצרפחי ב ה ס כ ם מינכן ,כ ה י ש ג ש ל ״ ש ל ו ם בימינו״, בקדרוח של ובביטוי זלזול וגגאי קהל כלפי נפנף הגיב עמיתו מפגין בפריז, ע ל ש ה א מ י ן •כי ה כ נ י ע ה ת צ י ל א ח ה ש ל ו ם . לאחר מ ל ח מ ת העולם האיומה הכתיבו ב נ ו ת הברית המנצחות לארצות המנוצחות, גרמניה, א י ט ל י ה ויפן ,ח ו ב ה ל ה כ נ י ס ל ח ו ק ו ת ש ל ה ן ה1דאות ה א ו ס ר ו ת ע ל ק י ו ם מפלגות גותנות נאציות, מיליטריסטיות. פשיסטיות או אך עת באותה עצמה מדיגוח ה מ ע ר ב המיכה וגיבוי למדיגות בעלות משטרים דיקטטוריים ,י המטיפים בגלוי להתמודדוח בכוח ע ם שכניהם והמציגים זאת כמטרה לאומית נעלה .א ם היה אי פ ע ם תחת צ ד ו ק להגן הקיום בצווחא ש ל הפוליטית החכחש היטלר של על העולם החופשי שיטות מפני החותרות ממשל ה ח ב ר ה האנושיח ,הרי זה בימינו אלה .כי עברה לא מן ה ע ו ל ם . .הוא שבר את כל המוסכמות, ל כ ל ערכי אנוש .קבע ,כי מה שנחשב למקודש ,אינו ח ס ר דורות שבמשך היה -מקובל בגתעב; אפשר להציגו כמטרה מורשחו ערד ומה לאומית עליונה. ההברר ,כי הציביליזציה האנושית היא מחיצה דקיקה של כללי נוהג בין אגשים אם ועמים. שומרים עליה ומקיימים א ו ת ה — יכולה האנושות להתקיים. אם מ פ י ל י ם א ו ת ה — אין ע ו ד מ ע צ ו ר ל ה ח ד ר ד ר ו ח ה א ד ם ע ד ל פ י ח ח ה ש ל אושוויץ. ש ל ט ו ן ה נ א צ י ם ה ו א ש נ י פ ץ א ת כ ל מ ה שהיה מ ק ו ב ל כהגון ,ה פ ך א ת כ ל המוסכמות בחברה האנושית ,הציג א ת התוקפן כקרבן ואת החף מ פ ש ע כ מ ט ר ה לרדיפות. היטלר העוול לא חדל מלהציג את מ ד י נ ת ו .כקרבן חוזה ורסאי ותבע לתקן את ש נ ג ר ם . ,כ ב י כ ו ל ,ע ל ידי מ ש פ ח ת .ה ע מ י ם ע ק ב א ו ת ה פ ע ו ל ה י ב י נ ל א ו מ י ת . 17 ה צ ל י ח .ע ל ידי הוא צידקתו תעמולה להכניס עקבית לליבם ספק א נ ש י ם ׳בדבר של ש ל חוזה .ורםאי ,מ מ ש כמו .ש מ נ ה י ג י ע ר ב מ נ ס י ם ל ש כ נ ע שההחלטה יימנו, הבינלאומית להקים יהודית מדינה היתה משגה. א ת העולם, הרבנז׳יסטים ה ת ו ב ע י ם רביזיה של .ה ק מ ת מ ד י נ ת ישראל • ,ה ם מנהיגי ערב, של המציגים א ת ע צ מ ם כ ק ר ב ג ו ת ה ח ל ט ת ה א ו ״ ם מ־ .1947הם ,ש י צ א ו א ז ב ח ר ב גגד י צ י ר האו״ם ב י ו ם היוולדו ,ש נ כ ש ל ו ב מ ז י מ ה ל ה ש מ י ד א ת מ ד י נ ת היהודים ,א י נ ם ח ד ל י ם מ ה ע מ י ד פנים, • שהם הקרבנות של מ ש פ ח ת העמים. י ש ל ג ו דין בראש ו ד ב ר י ם .ע ם ה ע ו ל ם ה ח ו פ ש י כיהודים. וראשונה .בשנים •שיכולנו רק הבכא הראשונות .לאחר שהרי השואה ה ש ו א ה היינו כה פ ג ע ה יבנו נדהמים מהזוועה, ר ק ל ב כ ו ת א ת האסון ולקונן ע ל החורבן. ל א ח ר זמן ,ל א ח ר ש ה ו ק מ ה מ ד י נ ת י ש ר א ל ,א ז ר נ ו כ ח ג ם ל ה ס ת כ ל בעמק עלינו האסון ו ל ע ש ו ת נםיון ל ס כ ם א ת ל ק ח י הזוועה. הבעיה, הדעות שהוגי עדיין מתלבטים בה, מדוע היא, בא ה מ ח ר י ד ה ז ה ו מ ד ו ע נידון .ה ע ם היהודי ל ה ש מ ד ה כ ו ל ל ת .א נ ו יודעים ,כ י הגאציזם ו ה י ה ד ו ת .ה י ו ש נ י ה פ כ י ם ו כ י לא :היה ד ו ־ ק י ו ם ביניהם .א נ ו יודעים ,כ י היהודי מ ט ר ה נ ו ח ה ל ח מ ת ה ר צ ח ה נ א צ י ת ,מ פ ג י ש ל א י כ ו ל היה ל ה ת ג ו נ ן ומשום היה ל א ב א לעזרתו. שאיש כל אין למיתוס לכן חשיבות לכך, אם ו ה נ ר א ו ת לעין העובדות -הגלויות א ו מ כ ח י ש ו ת א ו ת ו .יש ל ו ק י ו ם מ ש ל ו ל ל א ק ש ר ל ר א י ו ת א ו להגיון. ה ו י כ ו ח הרציוגלי ע ם ע ל י ל ו ת כ א ל ה ה ו א ק ש ה . לחשוף נ ו ת נ ו ת חיזוק אף־על־פי־כן ח י י ב י ם אנו א ת מקורותיו ,להצביע לאן הוא עלול להוביל ו ל ה ל ח ם בו ב כ ל האמצעים שברשותנו. פ ר ו פ ׳ ג ו ר מ ן כהן מ ג ל ה א ת ה ה ש פ ע ה ה ע צ ו מ ה ,ש ג ו ד ע ה ל פ ר ו ט ו ק ו ל י ם ש ל זקני ציון הופיעו לראשוגה מאז בחסות האוחראגה, היא המשטרה כיצד הצארית, ה ם ס ב ב ו א ת ה ע ו ל ם כולו ,גהפכו ל ס פ ר ר ב ה מ כ ר ה ש ג י א ח ר י ה ת ג ״ ך ,ל ה ב ד י ל , וכיצד עיצבו ביניהם את ותגובותיהם מחשבתם של ראשי מדיגות ומשםרים שוגים, ה י ט ל ר מ ז ה ו ס ט א ל י ן מזה .״ ע ל י ל ת ה ר ו פ א י ם ״ ה ס ט ל י נ י ס ט י ת ו ה ה א ש מ ו ת ג ג ד ר ו ד ו ל ף ס ל נ ס ק י נ י ז ו נ י ם מ א ו ת ו מ ק ו ר כ מ ו ״ ה פ ת ר ו ן הסופי״. ל א ל ח י ג ם א מ ר היטלר ,כ י מ צ פ ו ן ה ו א ״ ה מ צ א ה י ה ו ד י ת ״ ו ג ב ל ס ה ת פ א ר בכך, ש ג ר מ נ י ה ח ו ז ר ת ל ע ו ל ם ה מ ו ש ג י ם ה ב ר ב ר י י ם .ה נ א צ י ם חשו ,ש ב ח ב ר ה ה מ ט ר י א ל י ס ם י ת ־ ש ל אירופה ,כ פ י ש ה ם ר צ ו ל ה ק י ם ,יש ל ה ש ת ח ר ר מ ה ג ו ר ם הארכאי המלחמתית המציק .והמזכיר החזיקו ב ע צ ם .קיומו את הסתירה .שבין הדת הנוצרית, אשד עדיין ב ה ל ב י ן ה מ צ י א ו ת שיצרו .מכיון ש ה ש ת ח ר ר ו מ כ ל מ ע צ ו ר י ם ש ה ם ,ה ל כ ו ג ם כ א ן ע ד הסוף .ה ר ח ק ת ו ש ל .ה י ה ו ד י ,ש ה ו ו ה מ ע י ן ת ז כ ו ר ת חיה ,נ ת ן א פ ש ר ו ת להשתחרר ספקות להם מ ה ס פ ק ,ש ר י ח ף עדיין ב ח ל ל ה ר ע י ו ג י ש ל הגאציזם. אלה השפעה לא על ה ט ר י ד ו .בודאי .א ת מעצבי .המחשבה יחידות ה־ס.ס. והאידיאולוגים הרצחניות. הנאצים, א ב ל היתד, שהתיצבו מאחרי מ ל א כ ת ה ד מ י ם .א ד ו ל ף א י י כ מ ן נ ת ן ל כ ד ב י ט ו י פ ש ו מ :״ידענו ,כ י א ח ת מ ה ש ת י י ם : או ש ה ע ם ה ג ר מ נ י יחיה ,א ו ש ה ע ם היהודי יחיה ,ל ש נ י ה ם אין מ ק ו ם בעולם״... דימויו .יומין 18 ש ל היהודי כ א נ ט י ־ כ ו ץ ס ט ו ס ,כ ש ט ן ה מ ה ל ך ע ל פ נ י ה א ד מ ה ה ו א ע ת י ק וימיו כימי הכנסיה ה ק ת ו ל י ת . .כי .ה ה ס ב ר היחיד, שאבות הכנםיה יכלו לתת לכך, היהודי שעמו הוא ולהשאר של שליחו ישו של חי .ה י ט ל ר נ י צ ל את נשאר השטן בחיים, עלי רק השטן יכול אדמות. בערמה רבה המדינה, לאחר שדחה את במקום ה א ב הציג נשאר. כ ך היה ק ל י ו ת ר ל ק ו ס מ ו ג ו נ י ה היה, תורתו לכפור כי באלהים א ת ה מ ו ש ג י ם הנוצריים ה פ ר י מ י ט י ב י י ם : במקום את הבן אבל המנהיג, היהודי השטן החדשה להקלט. ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ה ר ג י ש ה ה כ נ ם י ה ב א פ ש ר ו י ו ת ה נ ו ר א ו ת של ה ש מ ו ש ב ד ו ק ט ר י נ ו ת ש ל ה ואין זה מ ק ר ה ,כי ר ק ב ת ק ו פ ה ש א ח ר י ה נ א צ י ז ם ה ח ל ו ה צ ע ד י ם האקומניים העוול ה נ ו ר א ש ל לתיקון פון אוגוסטוס האישום ברצח ביאה ,ה ר ו ח ה ח י ה אל. בתנועה ב מ ק ר ה היה לא החדשה. גרמני קרדינל א ג ב ,ה ו א ה י ה ג ם האיש, ש ב י ק ש ש י ס פ ק ו ל ו מ ד י יום ב י ו מ ו א ת ה פ ר ו ט ו ק ו ל י ם ש ל מ ש פ ט אייכמן .ל מ ר ב ה ה ל כ ה ה כ נ ס י ה ר ק ע ד מ ח צ י ת ה ד ר ך .ל א היהודים ה ם ה ז ק ו ק י ם .ל ט י ה ו ר הצער מאשמה הכנסיה מרושעת, שצריכה היא את לטהר ההיסטורי, עצמה מהעוול ש ה מ י ט ה על ע מ ו ש ל ישו. של ההשמדה בשואה היהודים היתד! לא אלמלא מתאפשרת, הנאצים היו ב ט ו ח י ם ,כי ה ע ו ל ם ה ח י צ ו נ י ל א י ג י ב ו ל א י ע נ י ש א ו ת ם .ע ל כך .ה ם חזרו ו ב ח נ ו פעמים מספר בתגובתו מה עד הם היכן יכולים י ק ר ה ליהודים ,ר ק אז ״הפתרון להתקדם הדמים במלאכת להיתקל בלי הנזעמת של העולם החפשי .ר ק משנוכחו ,שלעולם החפשי ל א איכפת בטחון גמלאו לבצע והחליטו ש ה ם כיגו את מה הסופי״. הרוח, שלוות על בל־ימחה קיבל שבה תולדות העולם האנושות. החפשי גם הרי ע ו ב ד ת השואה, את אחרי מלחמת פרח מהווה העולם כתם ובמשך ש נ ת י י ם ל א ח ר מכן ,נ י ת ן ה י ה ע ו ד ל ה צ י ל מיליוגים .ג ר מ נ י ה ע ו ד ה נ י ח ה ליהודים להגר. ירד כשנתברר, המסך להוציא על אירופה. חפץ כמה עשרות אלפי פליטים אנטוני אידן חלקית, כי וגרמניה. לטפל שהעולם יהדות אינו את ממשלת ארצות הברית לא העולם ידרשו לעשות לקבל הצעה בכך. יכול תשובה עוד נתנה דומה היהודים תבעו מחלקת להתעסק כזאת ואילו המדינה 1942 ה ח ח הבריסי אפילו ד ו מ ה גם להם בשגת מ א ר צ ו ת ה ב ל ק ן ,הזהיר ש ר משהו ״יהודי היטלר ביהודים כאשר ואינו המנהיגים מוכן לתת מקלט, בתכנית הצלה ל מ ע ן יהודי פולין לאנגליה בוושינגטון אין אפשרות להצעה להוביל 300,000יהודים מ ר ו מ נ י ה ל א ר ץ י ש ר א ל ו ל ס ו ר י ה כ ה ס ד ר זמני .ה ת ש ו ב ה ה י ת ה : ״אין אנו מוכנים לטיפול במכלול ביוגי 1942 פרסם הסניף השמדתם של מיליון יהודים. ההמוגי הבעיה הבריטי ברדיו של г היהודית.״ הקוגגרס הבריטי גיתן היהודי פומבי נ ת ג ל ה ל כ ל העולם .א ך ד ב ר ל א נ ע ש ה ,כ ד י ל ה צ י ל העולמי לדבר את וסוד דבר הרצח א ת הנידוגים א ו ל פ ח ו ת ל ה ק ט י ן א ת מ מ ד י האסון. באוקטובר 1942 גפגשו בפולין שני נציגים יהודים בחשאיות גדולה עם ש ל י ח ת נ ו ע ת ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל ג י ת ,יאן ק ר ס ק י ,ש ע מ ד .ל צ א ת אז ללוגדון ולוושינגטון. ה ם ה ת ח נ נ ו לפניו ,ש י ש פ י ע .על מ מ ש ל ו ת ב נ ו ת ה ב ר י ת .ל ה ת א י ם א ת ה א י ס ט ר ט ג י ה ש ל ה ן ל ה צ ל ת היהודים ,שיאיימו ע ל ג ר מ נ י ה ב ה פ צ צ ו ת .נ ק ם ע ל ה ג י ר ו ש י ם ל מ ח נ ו ת מניח לנו העולם ׳הריכוז, שיוציאו .פליטים. ,שיפתחו .ש ע ר י ם .ל מ ק ל ט . .״מדוע למות? ה א ם ל א ת ר מ נ ו א ת ח ל ק נ ו ל ת ר ב ו ת .ה ע ו ל ם ? מ ד ו ע הם .נ ל ח מ י ם ל מ ע ן 19. האחרים ומפקירים אותנו ז ״ כל ה ו ד ע ה זו ש ל ע ם גווע נ מ ס ר ה ב ל ו נ ד ו ן ו ב ו ו ש י נ ג ט ו ן .א ך ד ב ר ל א נ ע ש ה . הסירוב להצלת ה מ ו ח ל ט של יהודים, הגישה ודרכי בגות קיבלה אליה. הברית הדגמה ״יוכיחו להתאים אכזרית בגות את גוספת הבריח, האיםטרטגיה בהימגעות הכריזו שהן של המלחמה מהפצצת אושוויץ מלחמה תכגית על ה ה ש מ ד ה הגאצית״ ,ה ת ח ג ג ו אז חיים ו י צ מ ן ו ג ח ו ם ג ו ל ד מ ן ב פ נ י מ ג ה י ג י ה מ ע ר ב . חדשים לאחר של וסחבת ״עיוגים״ גם הודיעו אופים הפוריין וגם בלוגדון מחלקת ה מ ד י ג ה בוושיגגטון ,ש ה ד ב ר ל א י י ע ש ה .פ ע ו ל ה כ ז א ת ת מ ג ע א ת ה ס י ו ע האוירי השיבו. הדרוש לפעילות הצבאיים הכוחות בזירות קרב כך החיוניות, .ל ה צ י ל יהודים ל א נ ח ש ב ל א ״ ל ד ר ו ש ״ ו ל א ״לחיוני״ .א ך ה מ ת ק נ י ם ה ת ע ש י י ת י י ם ס ב י ב אושיייץ ה ו פ צ צ ו ב ד י י ק ג ו ת ר ב ה ,ל ע ת י ם ג ם ל א ו ר היום .ר ק ב מ ח נ ה ה מ ו ו ת ו ב ד ר כ י ה ג י ש ה אליו ל א גגעו. התעלמותו בשעת ש ל ה ע ו ל ם ה ח פ ש י מ ה א ס ו ן היהודי ו ס י ר ו ב ו ל ע מ ו ד ל י מ י ן ה י ה ד ו ת מ צ ו ק ת ה הגדולה ,ה ם ד ף ציגי שהעולם ב ת ו ל ד ו ת האגושות .מ ה ה פ ל א , אינו ר ו צ ה ל ז כ ו ר ע ו ד מ ה ש ק ר ה ל י ה ו ד י ם ב ת ק ו פ ת השואה .מ ה י ז כ ו ר ? א ת מ ה שלא עשה? שארית הפליטה אנחנו, אל השואה תוך של הספדים. ששרד העם א ח ר י •השואה, התודעה .,שמעשה זה נורא הרשינו בוצע לדחוק במאה את העשרים, ל ע י נ י כ ל ה ע ו ל ם ,אינה מ ל ו ו ה ע ו ד א ת ה ע ו ל ם הנאור. ד ו ר נ ו ר ו א ה א ת ת ו צ א ו ת ה מ ל ח מ ה ו א ת ספיחיה .ה ו א ה ח ל מ פ ק פ ק ב כ ל .אין שהוא פלא, איבד את אמוגתו .במסגרות כי .א ל ו ה י ם מ ת ,ו ש ה ו א מ ח פ ש על מושגי היסוד ולהצביע מפלט של החברתיות בסמים האסור הקיימות, ובמתירנות. שהוא אנחנו והמותר ,של הטוב מכריז, יכולים לחזור והרע, של המוסר והעוול. א ת ערכי האדם מ ת ו ך ,ת ה ו ם השואה ח י י ב י ם א נ ו ל ה ע ל ו ת שנרמסו ולקדשם .מחדש לעיגי כ ל .ב א י עולם ,למען יגנו ערכים • א ל ה על קיומה של האנושות. . .ו ל ע ם ה י ה ו ד י גגיד ,כ י ג ם ה י ט ל ד ,ל מ ר ו ת כ ל •כוחו ה א ד י ר ו ח ר ף כ ל ת ש ו ק ת ו א ת ישראל• ,לא .י כ ו ל ה י ה ל ע ם הזה. .להכחיד א ה ש ו א ה הייגו ח ל ש י ם בזמן הצורר אליו. ו ש ו ו י ץ בודדים ו מ ב ו ד ד י ם , ,ללא כ ח ה נ א צ י זו היתד ,ה ו כ ח ה ל ג ח י ת ו ת ו ש ל היהודי כפי שאמר הסופר די־נור, שהזמן נ ע ב ה ע ל פלנטה, קצטניק, היתה בעיגי וללא בן־ברית. ש א י ש לא ,ר צ ה ל ה ת ח ב ר אושוויץ עולם מוזר ומיוחד, ג ל ג ל י ם .א ח ר י ם , .ל ת ו ש ב י ם .שם• ל א היו ה ו ר י ם ולא היו ילדים ,ה ם ל א היו ל ב ו ש י ם כ ד ר ך ש א נ ו מ ת ל ב ש י ם כאן .ה ם ל א נ ו ל ד ו ש ם ו ל א הולידו ,ה ם נ ש מ ו ל פ י ח ו ק י ט ב ע א ח ר י ם ,ל א חיו ל פ י ה ח ו ק י ם ש ל ה ע ו ל ם שלנו. .שם 20 שמו.של וכל תושב הפלנטה ת ע ל ו ל אפשרי ל פ ג ו ע ההיא היה .ק צ ט נ י ק . הרשע האנושי ב ז ו ל ת ה ו פ ע ל שם .ר צ ח ,שיסוי השתפך כלבים ,ס ד ו ם , צפרנים, עקירת כולם כפיה, עבודת שניתכו מכות עבר, מכל השפלה גבול. ללא היו מ ו ע ד י ם ב כ ל ש ע ה ל ה ש ל ח ל ת א י הגזים .ס ב י ב אושוויץ נ מ ת ח ה ג ד ר שהוזרם ב ה מ ת ח גבוה .אדם ,ש ר צ ה ל א ב ד ע צ מ ו ל ד ע ת ,ה י ה ״ ה ו ל ך חשמלית, לחוטים״. מתוך היה פרספקטיבה לקרות, האמין איך העולם, והחריבה הציווי כל של נהפך שמצא זאת. התגכ״י 40 שנה העולם את בטחונו זועק לתופת הדרך של ״ואהבת לרעך אלינו זאת לקדמה אדם כמוך״ העבר במאה רצופה בעצמו איך הנאצי; זה העשרים. בראשית ולהתפתחות. באה ובזולת התמוטט ב א הצווי ה ג ז ע נ י : המאה אושוויץ כליל. ״תדביר יכול במקום ותרמוס מי ש א י נ ו כ מ ו ך ״ .ה ו ת ר ל ק ט ו ל ל ל א כ ל נ ק י פ ת מ צ פ ו ן א נ ש י ם ,השוגים מ מ ך ,ו ב פ ר ט על אחד: חטא חטא היהודי, המוצא טענו, כי הנאצים מסופר על המצפון הוא עצמו ה מ צ א ה יהודית. באחד את מאלפי הסיפורים, מהשואה, ששרדו יהודי, ילד שתלה ע י נ י ו ב א מ ו ו ב ה ת ק ד מ ו א ת ה ל ת א י .ה ג א ז י ם ,א מ ר :״ א מ א ,מ ד ו ע ה ם עושים ל י א ת ז ה ז הרי הייתי י ל ד ט ו ב י ! ״ ת ח ו ש ת ו ה ת מ י מ ה ש ל י ל ד ז ה היא אופיינית שנופלת על לתדהמה, כשהוא יצור־אנושי, מופקד למוות על ל א עוול בכפו. ז א ת ה י ת ה ג ם ת ח ו ש ת ם ש ל ה מ ו נ י ב י ת י ש ר א ל ב ה ק ש ר ל ש ו א ה .מ ד ו ע זה מ ג י ע הרי לנוי הגאצים תרמנו מלא תרומתנו לתרבות, ל מ ח ש ב ה ולקידום האנושות. אמגם רדפו גם עמים וגזעים אחדים .אך ר ק ע ם אחד דנו לכיליון ג מ ו ר — היהודים .צ ב א ו ת א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ,ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ו ב ר י ט נ י ה הגדולה ,ב י ח ד עם בני כשיש בריתם ,הכניעו לבסוף את המפלצת לנו מדי פעם חילוקי דעות עם ה ז א ת ואנו ל א גשכח מ ע צ מ ה זו או זאת, אחרת .אסור גם להרשות, שאושוויץ ת ה י ה אי פ ע ם ל ד ג ם למישהו .ה ש ם ה ז ה ו מ ה ש ה ו א מ ס מ ל צ ר י ך ל ה ש א ר לעולם ל ש ט ח אסור ,ש מ ע ל י ו מ ת נ ו ס ס ד ג ל ש ח ו ר ע ם כ ת ו ב ת ״ ז ה י ר ו ת ״ ! ״מחוץ לתחום האנושי״ ״הכניסה אסורה״! כדי ולפרסם שהדברים, שהתרחשו באושוויץ, א ח מסמכי המחנה ,שנפלו אכן יהיו לדדאון עולם, צריך לפתוח ב ד י הסובייטים ב ע ת השחרור. זוהי כ י ו ם ה ב י ע ה א ק ט ו א ל י ה .די ב ־ 4 0ש נ ה ש ל א י ז ו ל צ י ה ! ה ע ו ל ם ר ש א י היום לדעה א ח הכל על מ ה שהחרחש ב פ ל נ ט ה א ר ו ר ה זו. 21 בתקופת השואה ההצלה יום עיון לזכרו של יו״ר הנהלת ״משואה״ משה קול ז״ל נערך ביום בקמפוס דברים מאמר ראשון, של נשאו: ל׳ תשרי אוניברסיטת יצחק גולן תש״ן, תל־אביב. — ,29.10.1989 הנחה ״משה ק ו ל ז״ל, בבית •התפוצות, פרופ׳ האיש רניאל ופעלו״ קארפי. )ראה ״בשער״( .ד ״ ר דינה פ ו ר ת — ״סיכויי ה ה צ ל ה ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ״ . ד׳׳ר י ח י ע ם וייץ — ״ ה צ ל ה ו ג א ו ל ה :ניגוד א ו ה ש ל מ ה י ״ י ו ח נ ן כ ה ן ״הבריחה 22 מפולין1946—1945 .״. — פרופ׳ דניאל קארפי דברים לפתיחת יום העיון מתכבד אני קול משד. לפתוח יום ז״ל, בזה את עיון, יום שיהיה העיון לזכרו מוקדש לנושא ידיר של ״ההצלה הנהלת ״משואה״ בתקופת השואה״. י ת כ ן ש ה צ ע י ר י ם ש ב ת ו ך ה ק ה ל הזה יראו נ ו ש א זה ב ת מ י ה ה כלשהי ,שכן מ ד ו ב ר ביום עיון בתוך מ ד י נ ת י ש ר א ל ,ב ק ר ב היישוב היהודי ב א ר ץ ,כ ר א ש מ ח ל ק ת ע ל י י ת הנוער, כחבר כ נ ס ת ו כ ש ר ב מ מ ש ל ת ישראל .ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר ,ה י ה מ ש ה ק ו ל ב ש נ ו ת השואה, לזכרו של איש, שרובנו ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה מ א ן סוף זוכרים בראש אותו בפעולותיו וראשונה ,1939פ ע י ל ב י ו ת ר ב ע נ י י נ י ה צ ל ה ,ב א י ר ג ו נ י ם ו ב מ י ש ו ר י ם ש ו נ י ם ,וכן ב ש מ י ר ת ה ק ש ר ע ם ה י ה ו ד י ם ש ב א ר צ ו ת ה כ ב ו ש ו ת ו ב ע י ק ר בברית־המועצות, או ברית־המועצות הן ב א ז ו ר י ם ש ל ס ו פ ח ו ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת מ ת ו ך פ ו ל י ן בין בראשית של המלחמה ,בסוף כבר הציוני, הנוער שנמלטו מפולין המכתבים משה לפעילות לברית־המועצות ,ושמר שיצא לאור לרגל יום 1939ל ־ .1941 1939ו ב ת ח י ל ת ,1940ב ה י ו ת ו מ ו כ י ר ת ג ו ע ת עגפה, עמהם הללו פורסמו במקור ובתירגום ותקווה״, תרומה נרתם קול גופא, הולדתו הן באזורים שנכבשו ליצירת קשר על לעברית ה־5ד בקובץ של הקשר מכתבים. עם היהודים א ח ד י ם מן נ א ה ,״מימי מ צ ו ק ה משה קול. היתד, זאת ג א ה ל ג ו ש א ע צ מ ו ש ל ה ה צ ל ה והן ל פ ע ו ל ת ו ש ל ה א י ש ב ת ח ו ם זה .ג ם ל א ח ר מ כ ן ,כ ע ב ו ר ש ג ת י י ם ל ק י ו ם ה מ ל ח מ ה ,ה מ ש י ר מ ש ה ק ו ל ב פ ע ו ל ה זו כ ח ב ר הוועדה המיוחדת, שהוקמה מטעם הוועד הפועל של ההסתדרות•' איגגי גכגם לדיון, ל ה ע ר כ ה ,או ל ת י א ו ר ש ל פ ע ו ל ו ת י ו ה ש ו ג ו ת ש ל מ ש ה ק ו ל ,ש כ ן ע ל כ ך ידבר ב פ ר ו ט ר ו ט א ח ד המרצים .ר צ י ת י ר ק ל ה ס ב י ר ,מ פ ג י מ ה ר א י ג ו ל ג כ ו ן ל י י ח ד יום עיון ז ה ל ג ו ש א ה מ י ו ח ד ש ת י א ר ת י . ב י ו ם עיון זה ג ש מ ע א ר ב ע ה ר צ א ו ת .י פ ת ח מ ר י צ ח ק ג ו ל ן ב ג ו ש א ״ מ ש ה ק ו ל ז ״ ל — ה א י ש ו פ ו ע ל ו ״ .ל א ח ר ת ר צ ה ד ״ ר ד י ג ה פ ו ר ת — ״ ס י כ ו י י ה ה צ ל ה ב ת ק ו פ ת השואה״. אחרי שתי הרצאות אלה נעשה הפסקה קצרה של עשר דקות וגתבנס שוב 23 ל ש מ ו ע א ת ש ת י ה ה ר צ א ו ת ש ל ה ח ל ק השני ש ל יום העיון ,ש ב ו י ר צ ו ד ״ ד י ח י ע ם ״ ה צ ל ה ו ג א ו ל ה נ י ג ו ד או ה ש ל מ ה ״ ו מ ר יוחנן כ ה ן — ״ ה ב ר י ח ה מ פ ו ל י ן ויץ 1945—1946״. של האיש ,ש י ו ם עיון להערכה ־24 אני מאחל ל כ ו ל נ ו ,שיהיה ל נ ו יום עמן פורה, שיהיה לכבודו ז ה מ ו ק ד ש לזכרו ,ו ש ה ו א ז כ ו ר ל נ ו כ א ד ם , ו ל כ ב ו ד מ צ ד ידידים ,ת ל מ י ד י ם ו ח ו ק ר י ם ש ל שהיה ראוי התקופה הזאת. דינה פורת ד״ר סיכויי ההצלה בתקופת השואה סוב ערב למשפחת קודמי, לקהל, ק ו ל .הייתי יצחק והשואה, ועדת לדובריס, ליושב־ראש רוצה להוסיף, דניאל פרופ׳ ברשותכם, ג ו ל ן :ל פ נ י כ מ ה שנים ,כ א ש ר קארפי, שתיים־שלוש התחלתי ה ה ס ת ד ר ו ת ,שהיה בה, חבר שנקראה על מלים דברי ל ח פ ש חומר ע ל הישוב באתי אל ביתו של משה קול ובקשחי ממגו ״הוועדה וברכה מיוחדת פרוטוקולים של אותה מצוקת להקלת החברים ב ג ו ל ה ״ .ל א ה צ ל ח ת י ל מ צ ו א פ ר ו ט ו ק ו ל י ם א ל ה ב מ ק ו ם א ח ר ו ש ע ר ת י ,ש ה ם אצלו. באחי זר ב ח ש ש ו ת מרובים, שהרי בדרך אנשים אינם כלל ח ו מ ר ייחודי ה נ מ צ א ב ר ש ו ח ם ,ו ל א היה לי ששים להפקיד בידי ב ע צ ם שום ד ב ר מיוחד להגיד ל ז כ ו ת י ,או נ י מ ו ק ,ל מ ה ע ל י ו ל ת ת ם לי .ב א ת י ו מ צ א ת י מ א ו ר פ נ י ם ,פ ש ט ו ת ה ל י כ ו ת ואימון גמור .י ש ב נ ו ו ש ו ח ח נ ו ע ל ב ע י ו ת ה ה צ ל ה ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ,ש ל א ח ת מ ה ן בהמשך. אתייחס האישיות, נושא רציתי שלכבודה לספר אפיזודה זו, כתרומה צגועה לשרטוםה של התכנסנו. הדברים ,שיובאו מ י ד ל פ נ י כ ם ,ה ו א ״סיכויי ה ה צ ל ה ב ת ק ו פ ת השואה״. זהו גושא ,ש מ ד י פ ע ם כ ו ל ג ו ג ד ר ש י ם ל ו ; ה ו א מ ע י ק ע ל כ ו ל נ ו ו מ צ י ק ל כ ו ל נ ו והוא מ ו ר כ ב מ ש א ל ו ת ר ב ו ח ע ל מ י ד ה הסיכויים ,ש ה י ו ל י ה ו ד י א י ר ו פ ה ל ה י נ צ ל , ) א ם א כ ן נ י ת נ י ם הסיכויים ל מ ד י ד ה ( ,ו ע ל ה מ א מ צ י ם ש נ ע ש ו ך והאם״ געשו ,ל נ צ ל א ת ה ס י כ ו י י ם ה א ל ה .נ ו ש א זה י מ ש י ך ל ה צ י ק ל נ ו ע ו ד זמן ר ב ואין א נ י מ ת י י מ ר ת להציג לו תשובות מלאות — א ם יש בכלל ת ש ו ב ו ת מ ל א ו ת לשאלות ,שמעלה תקופה זו — א ל א כ מ ה ראשיה, את לשאלה ש א ל ו ת והערכות. עקרוגית כללית: באוחה פגישה, שבה בקשתי ממד קול הפרוטוקולים ש ל ו ע ד ת ההסתדרות ,הבאתי בפניו רעיון מעניין ש ל פרופ׳ יהודה ב א ו א ר ב י ח ס ל ה ב נ ת סיכויי ה ה צ ל ה .ה י ה ו ד י ם ב ע ו ל ם ה ח ו פ ש י ל א ה ב י נ ו בזמן, שיטתית, את אשר התרחש באירופה. וכאשר ועבן, ב מ ח נ ו ת ,א ח ר י גירושים מ כ ל א י ר ו פ ה — כ ב ר היה שמדובר בהשמדה ק ת וסתיו של ; 1942ו כ א ש ר 25 הודיעה ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת ב א ו פ ן ר ש מ י ע ל ק י ו מ ה ש ל ה ש מ ד ה כזו ,כ א ש ר ה ו ד י ע ו ,1942 ע ל כ ך ב ע ל ו ת ה ב ר י ת ב א ו פ ן ר ש מ י — כ ב ר היה זה ב נ ו ב מ ב ר ו ב ד צ מ ב ר מ א ו ח ר מ א ו ד ב י ח ס ל ה ת ח ל ת ו של ת ה ל י ך ה ה ש מ ד ה .א ח ת ה ט ע נ ו ת ה כ ב ד ו ת ב י ו ת ר , שיש ל ע ם היהודי א ח ר י ה ש ו א ה כ ל פ י עצמו ,היא פ ע ר ה ז מ ן ,1941ל ב י ן ה ב נ ת ה ב ס ו ף ת ח י ל ת ההשמדה ביוני ה ז ה שבין הגדול .1942ו ט ע נ ה ג ו ס פ ת היא ,ש ג ם לאחר אותן ה ו ד ע ו ת ר ש מ י ו ת ל א כ ו ל ם ה א מ י נ ו ב י ד י ע ו ת ו ל א מ י י ד ע כ ל ו אותן. פרופ׳ ב א ו א ר ס ב ר ,ש א ו ל י יש גרעין של ח י ו ב בזה ,ש ה מ צ ב ל א ה ו ב ן ל א ש ו ר ו מייד ולא לעומקה, האמינו כולם בידיעות הפנימו שהרי א ת ח ו מ ר ת ה ה ת ר ח ש ו י ו ת ,היו מ ר י מ י ם ידיים ודווקא ה ב נ ה מ ל א ה ה ב י א לידי נ ס י ו נ ו ת העדרה של שהוכחו כבלתי ר י א ל י י ם . מר או אותן. הביגו באמת, לו ומתייאשים מ כ ל מעשה. הצלה ואכן מהם שונים, 1 ק ו ל ואני ד נ ו ב ר ע י ו ן זה מ ח ב ט י ם י שונים ,ש ה ר י ו ע ד ת ה ה ס ת ד ר ו ת ,ש ה ו א ה י ה כ ה פ ע י ל בה ,ק מ ה כ ב ר ביוני בנובמבר . ,1942ל פ נ י ה ו ד ע ת ה ש ל הסוכנות הנהלת ב א י ת ה ״ ה ש נ ה ,והיא הרתה מ ך ה ר א ש ו נ ו ת .ל ק ו ם .ב א ר ץ ; _ ג ם -ה מ פ ל ג ה . הרביזיוניסטית ה ק י מ ה ו ע ד ה מ ש ל ה ב מ ק ב י ל ל ה ק מ ת ה ש ל ו ע ד ת ה ה ס ת ד ר ו ת וגם א ג ו ד ת י ש ר א ל ה ת א ר ג נ ה ל פ ע ו ל ה ב א ו ת ו הזמן .כ ל ו מ ר — ו ע ד ו ת פ ע ו ל ה ר א ש ו נ ו ת ק מ ו ב מ ק ב י ל ל ת ה ל י ך ה ב נ ת ה ה ש מ ד ה מ ב ח י נ ה כ ר ו נ ו ל ו ג י ת .מ ש ה ק ו ל ס ב ר ,שאין הבנה לקשור שהסיכויים לפעולה; היו .ק ל ו ש י ם , ל ה י ע ש ו ת . ,כדי .ל ה צ י ל שהמצב גם .אם צריך כל הובן היה המצב לאשורו. ,אמר, וגם אם לעשות כל מה שניתן היה — ככל מ י ,ש א פ ש ר .היה זאת בכל ועוד להציל. יותר נ ר א ה נ ו א ש יותר •.,כן צ ר י ך היה ל ה ג ב י ר א ת ה מ א מ צ י ם . ועתה מזה הוברר, 2 ב ר צ ו נ י ל ה פ ר י ד בין ש נ י ת ח ו מ י ם :סיכויי ה ה צ ל ה ש ל .צ י ב ו ר י ם ג ד ו ל י ם וסיכויי ה צ ל ה ש ל א נ ש י ם כ פ ר ט י ם .ב ש א ל ת סיכויי ה ה צ ל ה ש ל .ציבורים ג ד ו ל י ם כדאי אולי לפתוח בשאלת בדיון מבחוץ. :האם ההצלה יכלה העולם יהדות החופשי ,ו ה י ש ו ב ב כ ל ל ה ,ל ה צ י ל מ א ו ת א ל פ י ם או מיליוני י ה ו ד י ם י ד ו מ ה ,ש ה מ ח ק ר י ם הרבים ה מ ת פ ר ס מ י ם ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת ,ה ן .ע ל ה מ צ ב ב א י ר ו פ ה .ה כ ב ו ש ה ,הן ע ל יהדות אחד העולם החופשי ועל ה י ש ו ב בארץ )והישוב בתקופת .השואה הוא ה ה י ב ט י ם ,ה מ ש מ ש י ם ל א ח ר ו נ ה נ ו ש א ל מ ח ק ר ע נ ף ( ,תמימי .ד ע י ם :י ה ד ו ת ה ע ו ל ם לא יכלה החופשי בוודאי לעשות ש י כ ל ה ל ה ז ע י ק י ו ת ר ,ל ה ש ק י ע יותר הברית, בעלות באיסוף .כספים באופן ממשי־מעשי•. אנטק שנים צוקרמן גדול.אך לליבה קלע שאל: כ ל ו מ ר ,ל ו היו היתד.,מורידה לנו.בעיה ל א יכלה להציל השאלה של ״יצחק, ל ו היו הזו בשיחתו ממריאים עם לעבר שולחים כוחות צבאיים גדולים מן ה ש י ב ל ו י צ ח ק :״גורי ,אילו היו מ מ ר י א י ם הגרמנית שלך, בקנה־מידה בלי סיוען בהבאת הנושא בעלות ל ת ש ו מ ת ל ב ן של בדרך ,490 ואילו ובלי פולנית. לא יכולתם גורי חיים פולין, מה לפני היה היישוב ,מ ה היה 500פ ל מ ״ ח נ י ק י ם אש ה נ ״ מ א ת ה ה י י ת .בין העשרה להסתיר אותך .בגלל העברית הצברית שלך ,העיניים ב ל י אידיש בעצמה 3 ס פ ו ר ו ת : .גורי קורה?״ קורה. ג ד ו ל ו ת כדי ל ה צ י ל , של הבריח. להושיע אותנו, לא אז היתד. הים־תיכוניות יכולתם .רק כ ו ח עליון י כ ו ל ה י ה ל ה צ י ל ,מ ע צ מ ה .א ב ל מ ד ו ע א ח ד ל א ה ג י ע י כמו ש ה ג י ע ו משלנו 26 ל א ר ץ י ש ר א ל .זה עניין ל א פ ו ל י ט י ו ל א צבאי ,ה ו א ר ק ריטואלי .איזו מחווה ,א י ת ו ת ,יד מ ו ש ט ת ב ג ו ר ל אחר״*. צ ו ק ר מ ן ב ו ו ד א י ה ת ע נ ה ב ש א ל ה זו ש ו ב ו ש ו ב כ ל ש נ ו ת י ו א ח ר י ; 1945ו ה מ ס ק נ ה ש ל ו ה י ת ה ,ש כ ו ח ו ת ,ש י כ ל ה הארץ ל ג י י ס אז — ו א ו ל י ח ש ב ג ם ע ל ס י ו ע ש ל יהדות ה ח ו פ ש י ל ג י ו ס כ ז ה ,א ם כ י אין ל כ ך העולם בכתובים — לא הוכחה י כ ל ו ל ה צ י ל א ת ההמונים .ב ד ב ר י ו א ל ה ד ר ש מ ן ה י י ש ו ב מ ח ו ו ה נ פ ש י ת ,ס מ ל י ת , השתתפות ,אך לא את של הריאלי ש ל המעשה גדולה .ג ם אם הצלה קשה ל ק ב ל ז א ת ו ל ה ש ל י ם ע ם ז א ת ,ש ה ר י פ י ר ו ש ו ש ל ד ב ר ה ו א ה כ ר ה ב ח ו ס ר אוגים — יהדות החופשי העולם נ מ צ א ה אז במצב ,שבו ל א להושיע א ת יכלה יהדות אירופה. ה ש א ל ה ה ב א ה היא ,ה א ם י כ ל ה י ה ד ו ת ה ע ו ל ם ה ח ו פ ש י ל ה נ י ע א ת ב ע ל ו ת ה ב ר י ת ב ק נ ה מ י ד ה גדול .ה י ו ם ה א ר כ י ו נ י ם לפעול להצלה לשבת ולקרוא ,מ ה כ ת ב ו אז פקדים פתוחים לחוקר ב ר י ט י י ם זה ל ז ה ו מ ה ו ה ו א .יכול כתבו פקידים אמריקאיים זה ל ז ה ומה כ ת ב ו הבריטים והאמריקאים א ל ה לאלה .והרי דוגמאות ל ע ו ל ה מ ת ו ך ה כ ת ו ב י ם :ה ל ו ר ד מוין ספורות )(Walter Моупе שהיה אז שר ת ו ש ב ב ק ה י ר ,ו א ת ו מ ת י י ע צ י ם מ ל ו ג ד ו ן ביולי ,1944ה א ם .כדאי ל א ש ר א ת י צ י א ת ם ש ל ה צ נ ח נ י ם ,עונה ,ש ה ת כ ג י ת ״ ת ס ל ק מ א ר ץ י ש ר א ל כ מ ה יהודים פ ע י ל י ם ו ב ע ל י תושיה... הסיכויים ,ש ר ב י ם מ ה ם יחזרו ויעוררו למדי״. קלושים בעתיד מהומות בארץ ישראל, 6 יואל ב ר א נ ד ,ש ה ב י א א ת פ ר ט י העיסקה ,ש ה צ י ע א י י כ מ ן ב א ב י ב ,1944ל ה ח ל י ף יהדים מיליון בקהיר ,ש ם במשאיות ,תה ,קפה, הוחזק במעצר, סבון ו ע ד ,ה ע ד ,כי אמרו :״מה נעשה במיליון פ ק ד י ם .בריטיים יהדים ז היכן נשים א ו ת ם ?״*. ו ע ו ד :ה י ו ם י ד ע י ם א נ ו מ ן הארכיונים ,ש פ ק י ד י ם ב מ ש ר ד ה א ו י ר י ה ו ש ר האויריה עצמו ,ס ר א ר צ ׳ י ב ל ד ס י ג ק ל ר ) ,(Archibald Sinclairה ת ג ג ד ו ב נ י מ ו ק י ם ש ל יוקר, סיכון ל ט י י ס י ם ו מ ר ח ק ,ל ה פ צ ת א ת אושוויץ; ו ש פ ק י ד י ם ב מ ש ר ד החוץ ל א ה ע ב י ר ו ת ר ש י מ י ם ש ל אושוויץ ,ש ק י ב ל ו מ ן ה ב ו ר ח י ם מ ש ם ,ל ע מ י ת י ה ם ב מ ש ר ד ה א ו י ר י ה ; ושמפקדי טייסות סברו אחרי המלחמה ,שהדבר ניתן היה לביצוע ב ק ל ו ת יחסית ,אלא ש ל א נמסרה ל ה ם האינפורמציה המתאימה; ושפקידים אחרים ,ס ב ר ו שה״סיפורים״ על אושוזיץ ה ם ב א מ ת נוראים ,ג ם א ם ל א ל ו ק ח י ם ב ח ש ב ו ן א ת ״ ה ה ג ז מ ה ה י ה ד י ת ה ר ג י לה״.׳ ) (Customary Jewish Exaggrationכ ל ו מ ר ,ב ע י נ י ה ם ז ה ו ס י פ ו ר ו ל א דיווח ע ל ע ו ב ד ו ת ,ל מ ר ו ת ש ה ת א ר י ך ה ו א כ ב ר ק ת .1944מ ת ו ך ה ד ב ר י ם ע ו ל ה ,ש ה ע ד ר רצון מ צ ד פקידים או חוסר העדר המדיניות א ל ה .ל פ ע ו ל נובע .אולי גם מחוסר אמון אמונה בכך, הרצון לסייע שהדברים .האלה אכן בהצלה נבע בדיווחים י ה ד י י ם , מתרחשים. בעיקרו של ד ב ר מהרגשתם .של מבצעי ה ב ר י ט י ת וקובעיה ,ש צ ר ת ה י ה ד י ם ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה א י נ ה בעיה . ,ש ה ם מופקדים על פתרוגה. גלגוליהן של תוכניות ההצלה, שהגישו גורמים בישוב, א ו ב ע ק י פ י ן ג ם י ה ד ו ת אירופה ,ל פ נ י ב ע ל ו ת ה ב ר י ת ,מ ע י ד י ם ,כ י ב ע ל ו ת ה ב ר י ת ל א היו מעוניינות בהצלה בקנה־מדה גדול .ה ן היו נתונות ש ב ה ג ה ר ג ו ע ש ר ו ת מ י ל י ו נ י ם אנשים ,ק ר ו ב ל ־ 5 0מ י ל י ו ן ב כ ל הרצח במלחמת עולם, ה ח ו י ת ו ת וארועי וההמתה .בריטניה ע צ מ ה ס ב ל ה א ב ד ו ת ר ב ו ת בחללים ,בפצועים וברכוש. ב ת ו ך מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ב ה י ק פ ה ה כ ו ל ל ,ו ב ע י ג י ב ר י ט נ י ה כ א י מ פ ר י ה : ,הרואה ש א ל ו ת 27 מדיניות אחת ולאומיות מרבות, מקומיות שמקומה בראייה בסדר נתפסה גלובלית, העדיפויות נמוד, צרת וקיומה היהודים כשאלה מעניינם הישיר. אינו ויתכן ,כ פ י ש ע ו ל ה מ ת ג ו ב ת ו ש ל ה פ ק י ד ע ל ה ״ ס י פ ו ר י ם ״ ע ל אושוויץ ,ש ל א ה י ת ה זו ר ק שאלד .ש ל ר י א ל פ ו ל י ט י ק ו ש ל ניהול ח ז י ת ו ת ה מ ל ח מ ה ,ש ב מ ה ל כ ה אי א פ ש ר להזיז אלפים מאות אגשים: ומיליוגי זו היתה גם של שאלה המצב, הבנת ש ל אמון בדיווחים ,ו ש ל ד ע ה ק ד ו מ ה ב י ח ס ליהודים. ועתה לשאלה כאובה ל א פחות ,שאלת ההצלה של ציבורים גדולים מבפנים. ובמלים א ח ר ו ת :ה א ם י כ ל ה י ה ד ו ת אירופה ל ה ו ש י ע ל ג פ ש ה ה י א ? כ א ש ר ס י ק ר ה ארגדט חגה מ ש פ ט אייכמן את שלולא ב ־ ,1961 קמות היו היהודים, מועצות כי אז היתד .מ ל א כ ת ם ש ל ה ג ר מ ג י ם ק ש ה ה ר ב ה י ו ת ר ו א פ ש ר ה י ה ל ה י ג צ ל ב ק נ ה גדול יותר. מידה שורד. נכתבה שהעמדת 8 דבריה שלמד, השאלה אלה של ע ו ר ר ו ויכוח מאמרים, כזו, בצורה ספרים אינה ציבורי ומסות. לוקחת והיסטוריוגרפי, רבים בחשבון מן את שבמהלכו הכותבים המסורת סברו, העם של היהודי .ו א ת ה מ ב נ ה ש ל ה ק ה י ל ה היהודית. אגו י ו ש ב י ם ה ע ר ב ב ב י ת ה ת פ ו צ ו ת המציג ב פ נ י מ ב ק ר י ו ,מ י י ד ב ת ח י ל ת ב י ק ו ר ם א ת ה מ ש פ ט :״אין י ה ו ד י ב ו ד ד במועדיו״ .ה ר ע י ו ן ש ר ש ו י ו ת ג ר מ נ י ו ת במוזיאון, ת כ נ ס נ ה ל מ ק ו ם ב ו ח י ה ק ה י ל ה י ה ו ד י ת ומייד י ת פ ז ר ו מ ו ס ד ו ת י ה ,א י ש א י ש י ת כ ג ס ב פ י נ ת ו ,אין חיי צ י ב ו ר ,אין צ י ב ו ר ונציגי ציבור ,א י נ ו ר י א ל י ב כ ל ל .ה ת א ר ג נ ו ת נסיון ש ל מ נ ה י ג י ם ל ע מ ו ד בפרץ ,זהו ק ו פנימית, הפעולה בשעת מ ב ח ן ,ו ק ו ה פ ע ו ל ה ה מ ס ו ר ת י ש ל ציבור י ה ו ד י . ולא ביחס זו העמדת בלבד: השאלה המלחמה ,מאז שפרצה ועד תחילת כזו, בצורה הטבעי של ציבור 9 הראשונות לשנים ,1942א י נ ה נ כ ו נ ה ל ז מ נ ה :ע ד של ,1942ב ש נ י ם ש ט ר ם ה ש מ ד ה ,ס ב ר ו ח ב ר י מ ו ע צ ו ת היהודים ב ג י ט א ו ת ו ב א ר צ ו ת ה ש ו נ ו ת ,ש ה ר ו ב י ג צ ל ויגיע ע ד ס ו ף ה מ ל ח מ ה ,א ם ה ק ה י ל ו ת ת ת א ר ג נ ה ה י ט ב ,א ם ה צ י ב ו ר י ע ב ו ד לתועלת. ויהיה השאלה עומדת ביחס לתקופה שמשגת 1942 ואילך, משעה ש ה ח ל ה ל ח ל ח ל ב צ י ב ו ר היהודי ב א י ר ו פ ה ה כ ב ו ש ה ה ה כ ר ה ,ש מ ד ו ב ר ב ת כ ג י ת ה ש מ ד ה שיסתית. בתחילת אחרי ,1942 שכתבו הכרוז אבא קובנר וחבריו בגיטו וילגה ובו a נ א מ ר ,כ י ״ ה י ט ל ר ז מ ם מ ז י מ ה ל ה ש מ י ד א ת יהודי א י ר ו פ ה כ ו ל ה ״ י מ ת ח י ל — ל א ט ,ב ת ה ל י ך ,ש א ר ך כ מ ה ח ו ד ש י ם — הדיון היהודי ה פ נ י מ י ב ש א ל ה ,ה א ם אכן ז מ ם ה י ט ל ר מ ז י מ ה זו ו ה י א כ ב ר ה ח ל ה ל ה ת ב צ ע ע ם ה פ ל י ש ה ע ו ד היו ב ח י י ם מ ר ב י ת יהודי א י ר ו פ ה — פ ר ט ל י ה ו ד י ם , אז שנכבשו מ ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת בקיץ לברית־המועצות. ש נ ר צ ח ו בשטחים, .1941ה א ם א פ ש ר ה י ה ש י צ י ל ו אז א ת ע צ מ ם י רוב מחנות ההשמדה הוקמו והחלו לפעול באביב ובקיץ .1942מ ה היו סיכוייהם ש ל ח ב ר י מ ו ע צ ו ת ה י ה ו ד י ם ב א ו ת ו זמן ל מ נ ו ע מן ה ג ר מ ג י ם א ת ה ג י ר ו ש ל מ ח נ ו ת , בלי ע ז ר ה מ ב ח ו ץ ז מ ה היו א פ ש ר ו י ו ת י ה ם ל ה ת נ ג ד ב כ ו ח ,או ל ה ש ת ד ל ו ל ת מ ר ן בין ר ש ו י ו ת ל א ו ר ך זמן ,א ו ל ש כ נ ע ב ח י ו נ י ו ת ו ש ל כ ו ח ה ע ב ו ד ה היהודי ז ולאן היו הולכים ,ב ת ו ך א י ר ו פ ה ה כ ב ו ש ה ,ל ו נ י צ ל ו ח ל ק י ם ג ח ל י ם מ ן ה צ י ב ו ר היהודי במקומות השונים ז נ ם י ו נ ו ת י ה ם ש ל ח ל ק מ ח ב ר י מ ו ע צ ו ת היהודים ל ה צ י ל א ת ר ו ב ה ק ה י ל ו ת ע ל ידי הקרבת 28 מעסים, הלכו והפכו ע ם •התקדם ההשמדה ב־,1943 לנסיעות להצלת אחרי שרבים כ ב ר נלקחו. מעסים, מדיניותם שיתקיים לבטל בלי את הרבות זו היתד• ו ה י נ ה ו ת ה י ה מ ו ק ד ל ו י כ ו ח מר .א ל א שהויכוח ל א י ת כ ן העובדה גזירת הבסיסית ההשמדה מאז הנשמעות או — והברורה להתנגד לה כנגד יהודי המלחמה סיכוייהם היו לא של קיימים אירופה חברי המועצות כלל. ההאשמות הכבושה מעוגנות אינן ב מ צ י א ו ת ש ל ה ת ק ו פ ה ,אינן ל ו ק ח ו ת ב ח ש ב ו ן מ ה היה אופיו של ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ומה שיטותיו גם היו הגרמנים לאוכלוסיה ביחס יהודית הלא כמה הסובבת ,ועד היו נ ח ו ש י ם ב ה ח ל ט ת ם ל ה ש מ י ד א ת יהודי אירופה. אלחרמן, בפגקסי לאחרונה* שפורסמו 1 כ ת ב המשורר מחשבות ,שחשב ביגו ל ב י ן ע צ מ ו ו ל א פ י ר ם ם אותן .ש ו ר ה ש ל ש י ר י ם ו מ א מ ר י ם הדגים ב מ ו ע צ ו ת ה י ה ו ד י ם ו ב ת נ ו ע ו ת הנוער ,ב מ ר ד ו ב ס י כ ו י י ה צ ל ה ,נ כ ת ב ו ע ל ־ ד י א ל ת ר מ ן ב ש נ ו ת החמישים, א ל א שהוא לא כלל בהם א ת כל אשר כ ת ב באותם.פנקסים ,שפורסמו לאחרונה. בפנקסיו ,ש ל א כ ל ל ו ל א פ ר ס ם בעצמו ,נ א מ ר :״ככל שאתה קורא״. במשפטים ו ע ל כ ת ו ג ו ב ר ת ב ך ההכרה ,כ י א י ל ו ה ו ש ב ה ה ת ג ג ד ו ת ל ג ר מ נ י ם ב ר א ש י ת ה ד ב ר י ם , היתד. לא למעשה אפשר למרוד היה עד לאוקטובר )אז אל א ש ר 'יכול* ה י ה גואל ,נ ה פ ך ל מ ע ש ה ה ת א ב ד ו ת ״ . כיצד נגדו תכנית השמדה יוצאת הפועל.״ המרד, ליהפך נעצרו יהודיה, 1942 בססלינגרד( ? בכובש )אז נעצרו האם מרדה ב ח ח י ל ח המלחמה וזמן חודשים ורשה אחרי הגרמגי, הגרמנים בו הכיבוש ז היהודית; ששום באירופה ארץ באל־עלמיין( א ו כ ל ו ם י ה או עמדה לא ולפברואר מחחרח 1943 אחרת, לא־ ורשה הפולניח מרדה שנה וארבעה כמו הצרפתית, מחחרוח ההחנגדוה חנועח ה ר ז י ס ט ג ס ,ה ת א ר ג ג ו ,א ך הגיעו זמן ר ב א ח ר ־ כ ך ל כ ל ל פ ע ו ל ה ,ל פ ע מ י ם מ צ ו מ צ מ ת ב י ו ת ר ; ל מ ע ל ה מ א ר ב ע ה מיליון חיילי ה צ ב א האדום נפלו בשבי הגרמנים ,ורובם גהרגו, לא מ ב ל י ש ה ת ג ג ד ו ב צ ו ר ה מ א ו ר ג נ ת .ו א ל ה היו חיילים ,ש נ ל כ ד ו על נ ש ק ם , ציבור בהתחלה, וזה על צריך הרי כל גילאיו, היה החסר לדעח מראש, התברר והלך ר ק שאלחרמן מ ע מ י ד ה ,אינה אימון צבאי שפגיהם ב־ .1942ל פ י כ ך חלק כלשהו. של גם והעיקר: הגרמגים העמדתה של ממציאות התקופה, כדי להשמדה א ל א היא מוחלטת, השאלה נובעת למרד באופן, ממציאות מאוחרת ממנה. ולשאלת סיכויי ההצלה של אנשים כפרטים. זו היתה במדד. תלויה רבה בנכונותה של האוכלוסיה ה מ ק ו מ י ת לסייע ,להחביא ,להימנע מהלשנה ,להסתכן. ה פ ר ט ש נ י ת ק מן ה צ י ב ו ר ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ו נ י ס ה א ת מ ז ל ו א צ ל שכניו, ואולם, נ ת ק ל ל ר ו ב ב י ח ס עויין או ל פ ח ו ת א ד י ש ; ר ב י ם מ ־ 2 0א ל ף היהודים ההולנדיים, שהסתתרו א צ ל ש כ נ י ה ם ,ה ו ס ג ר ו ל י ד י ה ג ר מ נ י ם .יהודים ,ש נ י ס ו להסתתר אצל ל י ט א י ם ,חזרו ל ג י ט א ו ח מ ה ם ב ר ח ו ,כ י ל א י כ ל ו ל ה מ ש י ך י ו ח ר בחיי ח י ה נ ר ד פ ת . מתד אם כ ־ 3 0מיליון פ ו ל נ י ם ,א ו ת ר ו ע ד ע ת ה כ־ 8500ח ס ד י א ו מ ו ת ה ע ו ל ם .ג ם יגיע מ ס פ ר ם ל־ ,10,000י ה י ה אחד מ ש ל ו ש ה אלפים .ו כ ך וחלקי האם ז ה 0.003 )שלושה פרומיל( מן האוכלוםיה, הלאה והלאה ,מבלי לשכוח עם זאת א ת הפרטים ה צ י ב ו ר ו ה ע מ י ם ,ש ס י י ע ו ו ה צ י ל ו ,א ך היו המיעוט. יכלו אנשים כפרטים להציל את עצמם שלא על די סיוע מבחוץ? ש ל י ח י ם מן הישוב ,ש פ ג ש ו א ת ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ,מ י ש נ י צ ל ו ד ר ך ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת 29 לטהרן ,ומי ש ש ר ד ו ב א י ר ו פ ה ,ב י ח ו ד מ מ ש ו ח ר ר י ה מ ח נ ו ת ,כ ת ב ו א ר צ ה והתגלגלו או ספרו בעצמם על הדרדרות מוסרית שחור ח מ ו ר ה ,זגות ו ש כ ר ו ת ,ע ל ש ו ק ו ג נ י ב ו ת ב ל ת י פ ו ס ק ו ת ,ו א ח ד מ ה ם ח ש ש ,ש א ם י ע ל ו יוצאי מ ח נ ו ת ה ר י כ ו ז ארצה, תהיה מ ש ו ג ע י ם א ח ד גדול. הארץ ב י ת ל מ י שניצלו תכוגות ,שהכשירו אותם היו בעלי דווקא ת כ ו נ ו ת כאלה ,ו ל א ו השליחים להגצלז שאלו א ת התפתחה דעה, חיוביות. עצמם ,האם היו שיתכן כי אכן 12 ו א ו ל ם ד ע ה זו ה ש ת נ ת ה כ כ ל ש ע ב ר ה ז מ ן ו ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ה ח ל ה להתאושש ו ל א ר ג ן א ת חייה מ ח ד ש .כ כ ל ש ע ב ר ה ז מ ן ג ב ר ה ה ה ע ר כ ה ל ח י ו נ י ו ת ה ש ל ש א ר י ת הפליטה, לציונות שלה, הבחינו לכוחות ד ע ה חיובית ע ל ח ל ק זה דעתם הפנימיים ה ש ל י ח י ם בין ח ל ק י ה ה ש ו נ י ם ש ל והשתנתה .וככל להתברר, ש ל האדם ו ל א מקרה, שנשמעו שהצלה אישית לאופיו, וחיובית הבלתי־נדלים. הזמן בודאי ש ע ם ש א ר י ת הפליטה ,ו י ת כ ן ש ה ם ג י ב ש ו פחות ע ל אחר. הסיפורים מ פ י בכללו של ד ב ר השרידים ע ל בתקופת השואה אין ל ה ק ש ר לא י להתגהגותו ו ל א הלכה החל קורותיהם, לכלום; ל א לדעותיו למקומו .היא תוצאה היתה של ש ק ר ה ,א ו ל א ק ר ה .כ י ה מ ש א י ת ,ש ב ד י ו ק ע מ ד א ד ם ל ע ל ו ת ע ל י ה והוא ל א עלה, נסעה דווקא לכיוון והגרמנים נכנסו השני עבודה מהצד הלא־טוב ,או דווקא; או להיפר; או שהגרמנים שהיה נזקקו בקצה הגיטו פתאומית לכוח והוא נ ל ק ח מ ש ו ר ו ת ה מ ג ו ר ש י ם ו כ ר וכוי .י כ ו ל ת ו ש ל יהודי א ז ל ק ב ו ע א ת ג ו ר ל ו היתד. כמעט אפסית, ופעמים ואומץ רבות גם תושיה אפלפלד, שהתייסר ותכנון לא הועילו. אסיים ע ל הצלה בדברים, שכתב ע ל כ ד אישית ״בזמן ואשמה. אהרון המלחמה ג ד מ ה היה ,כ י הרבה במחשבות שגים ,ע ד שיבה מ ו פ ל ג ת ,ל א נ ח ד ל ל ס פ ר א ת אימי ה מ ל ח מ ה .ה י ו אנשים ,ש ר ק מ כ ו ח ת ק ו ה זו נותרו בחיים .א ח ר י ה מ ל ח מ ה יספרו .ה י ה ז ה כ מ ו ב ן א ח ד מ ת ע ת ו ע י האשלייה; ש ק י י ם א ת ה א נ ש י ם בחיים. מ י ד אחרי שאירע המלחמה נהפד רצון זה ע ל פיו. האנשים ביכרו לשתוק. כל נ ר א ה כ ל כ ד עצום ,כ ל כ ד ב ל ת י ס ב י ר ,ע ד ש ג ם ה מ ע י ד ע צ מ ו נ ר א ה ב ע י נ י ו כבדיין .ה ע ו ב ד ו ת ה מ ר ו ת לאי ה ש א י ר ו ס פ ק ב ל ב איש ,כ י כ ל א ח ד שניצל, כ ת ב א ש מ ה ה ר ו ם ע ל מיצחו .ה י ת ה זו ,כ מ ו ב ן ,ת ח ו ש ה .א ד כ כ ל ת ח ו ש ת ־ א מ ת , היתד, ב מ ר ו צ ת הימים ל מ ק ו ר ש ל עינויי״*. 1 הערות 1 2 3 4 5 6 30 פרופ׳ באואר העלה רעיץ זה בשיחות ,שניהלה קבוצה בראשותו במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית׳ בירושלים בשנת .1985 השיחה עמו התקיימה ב־ ,29.11.1981בביתו בירושלים. ראה ביחוד יהודה באואך ,השואה היבסיפ הפמורייפ.,ת׳׳א ,1982עמ׳ .61—60 כותרת ראשית ,15.2.1984 ,עמ׳ .33 בראנד וםכשטיין ,בדיפוניה ויהודי אירופה ,1945—1939אופקים ,עם עובד ,ת״א, ,1982עמ׳ .239 בראנד יואל ,בשליחות• נידונים למדת ,עיינות ,ת״א ,תשי״ז ,עמ׳ .156—155 7 דינה פורח ,הנהנה הציטוט מ ת ו ך : »4לכוד, אופקים ,עם New York, 1981, p. 290. 8 New York, 1964, p. 125. עובד ,ת״א ,1986עמי .403—399 and the Allies, Martin Gilbert, Auschwitz in Jerusalem, Hannah Arendt, Eichmann 9רובינזון יעקב ,העמיכ לפישור ,מוסד ביאליק ,ירושלים ,1966 ,ביהוד עמי .199—179 10ראה נוסח הכרוז שואה בתיעוד ,יד ושם ,ירושלים ,תשל״ח ,עמ׳ .346—344 11שתי הדרכים ,דפים מן הפנקס ,ת״א ,תשמ״ט,ההדיר ,ביאר והוסיף אחרית דבר, דן לאור ,עמ׳ .88—87 12פורת דינה ,״מקומה של יהדות אירופה בתכניותיה של התנועה הציונית במלחמת העולם השניה ומיד לאחריה״ ,כ נ ס בינלאומי של ״יד ושם״ ,אוקטובר 1985 )טרם פורסם(. 1 3א פ ל פ ל ד אהרון ,מפות בגוף דאשזן ,הםפריה הציונית ,ירושלים ,תשל״ט ,עמ׳ 31 3A יחיעם ויץ הצלה וגאולה :ניגוד жהשלמה! &ф£п*Щч>$^% תאיץ ו א הדילמות הבסיסיות בציוגות מ ת מ ק ד ת בשאלה ,מה קודם למה — גאולת אחת הארץ גאולת או העם? זו לדילמה הבמים. שגי יותר האחד ,מה חשוב — בגין ה א ר ץ או צ ר ת ה י ה ו ד י ם ב ג ו ל ה ? והשגי ,ה א ם מ ו ת ר ל ה ע ל ו ת ל א ר ץ המוגי יהודים ב מ צ ו ק ה ג ם ע ל ח ש ב ו ן ע ר כ י ה ח ב ר ה ה י י ש ו ב י ת ו א י כ ו ת ה ? ה ס ו ג י ה הראשוגה היא ס ל ע מ ח ל ו ק ת בין ה ת ג ו ע ה ה צ י ו ג י ת ל ב י ן ג י ש ו ת ל א ציוגיות ב ע ם היהודי. ה ש ג י ה ה י א ס ל ע מ ח ל ו ק ת בין ה ז ר מ י ם ה ש ו ג י ם ב ת ג ו ע ה הציוגית. שאלה רבות והתחדדה העולם אז, זו ה ס ר י ד ה השגיה את במהלך החשיבה שגות ו ה ש מ ר ת יהודי הציוגית השלושים אירופה. ה פ ר ק ס י ס הציוגי מ ש ך שגים ואת והארבעים, ויכוחים במיוחד פוליסיים בתקופת מלחמת הפכו ואידיאולוגיים ל ע ת י ם ,ל ש א ל ו ת קיום ,ש א ל ו ת ש ל ח י י ם ומוות .מ ה היו ה ע מ ד ו ת השוגות ב י ח ס ל ס ו ג י י ה זו ב ש נ ו ת העשרים ,השגים ,ב ה ן ע ו צ ב ו ע מ ד ו ת ה י ס ו ד ש ל הזרמים השוגים ב ת ג ו ע ה הציוגית ? כ י צ ד ה ש ת ג ו ע מ ד ו ת א ל ו ב ש ג ו ת השלושים ו ה א ר ב ע י ם ? מ ה היו בימוייהן הייחודיים א ו ת ה התפלגות את ע ת י ש א ל ו ת א ל ו י ע מ ד ו ב מ ו ק ד דיונגו. ה ע מ ד ו ת ב ס ו ג י ה זו ,ב ע י ק ר ב מ ש מ ע ו ת ה השגיח ,ח ו פ פ ת במידה ר ב ה הזרמים הפוליםיים והאידיאולוגיים המרכזיים ב ת ג ו ע ה הציוגית .מ צ ד א ח ד גיצבת ת ג ו ע ת העבודה ,ש ר א ת ה ב ג א ו ל ת ה א ר ץ ו ב ב ג י ג ה א ת העיקר ,א ת מ ר כ ז הכובד, הזאת. ובחגה א ת הקרימריוגים להעלאת יהודים לארץ דרך הפריזמה ד ו ג מ ה ל ד ר ך ב ה ר א ת ה ת ג ו ע ת ה ע ב ו ד ה א ת ה ד ב ר י ם גיתן ל מ צ ו א ב ד ב ר י ם הבאים, אותם 32 א מ ר ב־ 1920י ו ס ף אהרוגוביץ /ממגהיגי ״הפועל הצעיר״: ל פ נ י נ ו ש נ י א נ ש י ם ,ש נ י ה ם צ ר י כ י ם ל ה צ י ל א ת חייהם מ ש י נ י האריות ,א ך ה א ח ד ד ר ו ש ל ב נ י נ נ ו ב א ר ץ ,ו ה ש נ י אינו ד ר ו ש לה ,כ י א י נ נ ו מ ס ו ג ל ל כ ך ; ל ו היתד! ה י כ ו ל ת ב ד י נ ו ל ה צ י ל א ת שניהם ,היינו ב ו ו ד א י מ ס ו ג ל י ם ל ע ש ו ת א ת ז א ת ב ל י כ ל ח ש ב ו נ ו ת ,א ו ל ם כיוון ש ב מ צ ב נ ו הנוכחי ,ב ש ע ה ש י כ ו ל ת הקליטה נציל ה א ר ץ מ ו ג ב ל ח מאוד ,יש ל א ל י ד נ ו ל ה צ י ל של האחד — אח ע ל כן א ת זה ,ש ד ר ו ש ל ב נ י נ נ ו ,ו א ח ה ש נ י נ ע ז ו ב ל נ פ ש ו ,ש י ח פ ש ל ו ד ר כ י ם א ח ר ו ת ל ה צ ל ת ו .מ ו ט ב שהאגיה ת ב י א מ א ה איש ה מ ס ו ג ל י ם ל א ר ק ל ה ג ד י ל א ת כ מ ו ת נ ו ,א ל א ג ם ל ה ש ב י ח א ת איכותגו ,מ ש ת ב י א מ א ת י י ם הגותרים ,יותר מ מ ה שיגדילו א ת כמותנו ,יפגעו באיכותו של כל ומאה הפועלים בארץ. ציבור עמדת -התנועה דגש לא עליית על 1 הרחיזיוגיסטית מיעוט, עליית בסוגיה שאין זו היתד! להטיל לחלוטין. שונה ספק•:בסגולותיו המונים .בשנות הארבעים ,בשנים הראשוגות של היא ואיכותו, אלא שמה על מ ל ח מ ת העולם ,ערכו הרוויזיוניסטים א ת ח ש ב ו נ ם ה ה י ס ט ו ר י ע ם ת נ ו ע ת ה ע ב ו ד ה ב ש א ל ה זו .ל ט ע נ ת ה , ששמה לכך, הדגש, שנמנעה הגיעו תנועת על העבודה יסוד עליית מצומצם חלוצי הביאה ה צ ל ת ם ש ל א ל פ י ם ,א פ ש ר ר ב ב ו ת ,ש ל יהודים ,ש נ ו ת ר ו ב א י ר ו פ ה ו ל א לארץ־ישראל. 1939 בשלהי נ כ ת ב ב ע נ י ן זה ,כ י ק ב ר נ י ט י ה י י ש ו ב ״ ל א ד א ג ו ל ה צ ל ח ם ש ל יהודי פולין •,ל א פ ע ל ו ל ע ל י י ח ם ,א ל א נ י צ ל ו ם כ מ ק ו ר כ ס פ י ם הפקידות לעדת שלפי התורה במקום אחר השבעה. של אנשי המשומד נכתב, כי גאלבקי קארל אותה בשבילם היו מ א ר כ ס יש ציונות, אוחו להשמידו שתמכה ב״עליות המעמד ולבערו מן המיוחסות״ השגוא, העולם״*. התנגדה ליציאה ה מ ו נ י ת ש ל יהודי פ ו ל י ן — ״ ה ב ו נ ד ו ב צ י ו נ ו ת ש ל ה מ ש ט ר הישן נ ל ח מ ו בשצף־קצף בתוכנית האבקואציה של ז׳בוטינסקי ו ח ב ר י ו ־ ת ל מ י ד י ו .באיור .ד ב ר י נ א צ ה ה ת ק י ף ה ״ ה י י ג ט ״ ה ג ר י נ ב ו י מ י א ת ז׳בוטינםקי ב ש ל ת ו כ נ י ת ה ב ד י ח ה מ פ ו ל י ן .״ המחלוקת 5 ב ש א ל ה זו ה ג י ע ה ל ש י א מ ס ו י ם ב ש נ י ם ,1927—1926ל נ ו כ ח מ ש ב ר העלייה ה ר ב י ע י ת .ה ש א ל ה ש ה ת ע ו ר ר ה ה י ת ה ,ה א ם מ ש ב ר זה ג ב ע מ ע ל י י ה ס ט י כ י ת של רבבות ,שרצו להעתיק מקורו של א ת ה ג ל ו ת מ ג ד ח ה ו י ס ל ה ל ג ד ת הירקון ,א ו ש מ א ביחסה המזלזל והמנוכר של התנועה הציונית והגהגתה ל״יהודי סתם״, יום יום, שהגיע ארצה באוהד. עלייה. הוויכוח בשאלות אלה החעורר ל א ר ק ב א ר ץ — ה ו א פ י ל ג ג ם א ת ה ח נ ו ע ה ה צ י ו נ י ח בפולין .מ ה היו ה ע מ ד ו ת ב ס ו ג י ה זו ו א י ז ה ג ו פ י ם ת מ כ ו באיזו ע מ ד ה ? מ צ ד א ח ד נ י צ ב ה ס י ע ת ״ ע ת י ל ב ג ו ת ״ , שהיתה מ ק ו ר ב ת ל י מ י ן ה א ז ר ח י ו ה ג ד י ר ה א ת ע צ מ ו כ א ר ג ו ן ש ל ה מ ע מ ד הבינוני. ס י ע ה זו ,ש ה ד ג י ש ה א ת ה צ ו ר ך ל י צ ו ר ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ר ו ב י ה ו ד י מ ה ר כ כ ל ה א פ ש ר וראחה ב ה ש ג ת י ע ד זה אתגר חשוב מיצירת ח ב ר ת מ ו פ ת שם, ק ד מ ה עלייה זו ב ב ר כ ה .ב ע ג י ן זה נ כ ת ב : יהושוע בשגת ש׳ההמון גוטליב ] מ ר א ש י ה ס י ע ה [ ,טען בקונגרס ה צ י ו נ י הי״ד, שהתקיים ,1925כ י ע ל י י ה זו ה י א ׳ ה ת ח ל ת ה ת ג ש מ ו ת ח ל ו מ ו ת י נ ו ׳ וסימן ל כ ך ה י ה ד י נ י צ ב לצדנו׳ .ה ע ו ב ד ה ,ש ר ו ב ב ע ל י ההון מ א ו ת ה עלייה 33 התיישבו .בערי התקבלה ומעל ארץ־ישראל, בתל־אביב, הכל במהירות, שגדלה ב ב ר כ ה מ י ו ח ד ת ע ל ־ ידי מ נ ה י ג י ׳עת ל ב נ ו ת ׳ ,ש ה א מ י ג ו ,כי הרעיון להפוך את שרצוי, ש ה ב ו ר ג נ ו ת ה מ ס ו ג ל ת ל כ ך ת ש ת ל ט על .ה ס ח ר ה ע ש י ר ש ל ה מ ז ר ח התיכון... רוב העם בשלהי היהודי של לעם איכרים 1926ק ב ע יהושוע ג ו ט ל י ב .ישראל קיימת בשביל כל העם היהודי: הוא וחשבו ׳אוטופיה׳ א ת ה ק ב י ע ה .ה ב א ה :׳ארץ ב ש ב י ל ה ס ו ח ר ,החגווגי ,האומן, .ה א י כ ר וכוי — ל א ר ק ע ב ו ר מ י ע ו ט נבחר׳.״* .מהצד את השני סיעת גיצבה המשמר״, ״על יצחק בראשות שכללה גרינבוים, ה ז ר מ י ם ה ש ו נ י ם ש ל הציונות ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת — מ ״ ה ח ל ו ץ ״ ע ד פ ו ע ל י ציון ימין .י ח ס ה ש ל ס י ע ה זו לעלייה ה ר ב י ע י ת היה ש ל י ל י ב י ו ת ר — , העיקרית האשמתה ישראל.איננה המסורתיים, . ללא ׳ספונטנית׳, שעליית היתה, בני המוני הבינוני המעמד עלייה ציונית .א ל א ׳אמיגרציה׳ ,׳הגירה׳ ש ל מחוייבות ל א .׳מכווגת׳... אידיאולוגית בשעה ממש... של ובני שגרינבוים לארץ־ יהודי הגיטו היתד! בריתו עלייה זו ה ח ל ו צ י ם היו א ו י ב י ם מ ו ש ב ע י ם ש ל ס פ ו נ ט נ י ו ת .ל ד ע ת ׳על ה מ ש מ ר ׳ ה ו נ ע ה ה ע ל י י ה ה ח ד ש ה t ; -.. . . ./ ידי :׳סיבות, על הרחוקות ע ם .ציונות׳ א מ י ת י י ם א ל א ׳ציוני גראבסקי׳ .בעיגי גרינבוים, להפוך את אירופית. דוגמה ארץ־ישראל לנוכח ״החלוץ.״ לגירסה של נוספת עליית הגולה לא ג ר א ב ס ק י איימה המזרח היהודית 5 נוספת ,לדילמה השלושים. קיבל מקשר ותומכיה היו .ציונים עליית לשורותיו זו ניתן היטלר למצוא לשלטון אנשים, שהיו ״החלוץ״ בתנועת והחמרת רחוקים מצבם מרחק בגרמגיה בשגות יהודי גרמניה, של רב מהשקפת עולמו ו ש ה צ ט ר פ ו א ל י ו ר ק ל נ ו כ ח ה נ ס י ב ו ת ה ח מ ו ר ו ת .צ ע ד זה ה ב י א ל ד י ל מ ה ח מ ו ר ה — האם ,לקבל לשמור אנשים .אלה וכך להרחיב את שורות ״החלוץ׳/ או לדחותם .וכך ע ל ה ט ו ה ר האידיאולוגי ש ל ה ת נ ו ע ה ו ע ל ר מ ת .ה מ ח ו י י ב ו ת ש ל ח ב ר י ה ? האם לשים ד ג ש על ״גאולת העם״ ולקבל לשורות ״החלוץ״ אנשים ,שבנסיבות ׳ נ ו ר מ ל י ו ת ׳ י ו ת ר ל א היה ניתן ל צ פ ו ת ו ל ח ל ו ם ,כי י ק ח ו ח ל ק ב ה ג ש מ ה ה צ י ו נ י ת ? או . ,ש מ א י ש ל ש י ם ד ג ש ע ל שאין .להטיל ספק במחוייבותם ״ ג א ו ל ת הארץ״ ולצרף לשורותיו ל ר ע מ ן הציוני ולבנין הארץ ? רק את אלה, . .י ח ס ה ש ל ה נ ה ג ת ״ ה ח ל ו ץ ״ ל ד י ל מ ה זו היה ד ו ־ ע ר כ י .מ צ ד א ח ד .מ ר כ ז ״החלוץ״ קבע בחוזר ל ח ו ד ש י ם .מ ר ץ ־ א פ ר י ל ,1933. לפתחנו/מונעים.על מהרעיון, כי ״רבים מאלה •,המשחרים היום ידי מ צ ו ק ת ם האישית ,ה ח ו מ ר י ת ; ה ם נ ו ת ר ו מ נ ו ת ק י ם .כ מ ק ו ד ם מ ה צ י ו נ ו ת ,מ נ כ ס י ה מ ח ש ב ה של ה ח ל ו צ י ו ת .״ 8 מ צ ד שני ,ל מ ר ו ת ק ב י ע ה ג ח ר צ ת זו ,פ ת ח ״ ה ח ל ו ץ ״ א ת שעריו גם ב פ נ י ״ ח ל ו צ י ם ס ת ם ״ ,ש ל א ס פ ג ו ערכי ציונות . ו ח ל ו צ י ו ת ב ת נ ו ע ו ת נוער .בענין זה נ כ ת ב : א ס ט ר ט ג י י ת ה ג י ו ס של ״ ה ח ל ה ״ ,ב נ י ג ו ד לזו ש ל ת נ ו ע ת נ ו ע ר ציונית כגון • י ? . .השומר .ה צ ע י ר ״ ,ל א היתד ,א ל י ט י ס ט י ת ו ג ר ס ה ת מ י ד פ ת י ח ו ת מ ק ס י מ ל י ת של 34 ה מ ס ג ר ו ת ה ק ו ל ט ו ת .ה י ס ו ד ש ל ה ס ל ק צ י ה ב א ל ד י ביטוי ב ש ל ב מ א ו ח ר י ו ת ר , ב ה ת ג י י ת ה ש ל ה ן כ ו ת לרשיון ,עליה ב ע מ י ד ה ב פ ר ק זמן מ ס ו י ם ש ל ה כ ש ר ה ח ל ו צ י ת ,א ש ר ב מ ה ל כ ה היה ע ל המועמד ל ה ו כ י ח א ת כ ש ר ו ת ו ל ח י י ע ב ו ד ה יצרניים בארץ־ישראל.׳ ב כ י צ ד ד י ל מ ה זו ב א ה ל י ד י ביטוי ב ת ק ו פ ת ה ה ש מ ד ה גזרו לא חד משמעית מסקנה הארועים הטרגיים באירופה ב י ח ס ל ס ו ג י ה זו. אחד מצד ארועים גטען ,כ י א ל ה ה ו כ י ח ו ,כ י ה ע י ק ר ה ו א ג א ו ל ת הארץ ,ש י מ ת ד ג ש ע ל ג א ו ל ת ה מ ק ו ם היחידי בעולם הוא ליהודי בו ג א ו ל ת העם, לציין, כי בסיס. שתיהן טוטלי בסיסן צפויה לא אותו עם ק ט ס ט ר ו פ ה ושואה• ה מ ו ש מ ד בהמוניו האידיאולוגי ש ל גגזרו מהפשר שני מצד בכבשנים אלה ש ת י גישות שבמזרח היה, ייארץ־ישראלי • והציוני נטען, העיקר כי אירופה .יש ב מ ד ד .רבה, אןתו זה היה פשר לשואה. — מ ה ש ק ר ה באירופה אינו ר ק שואת יהודי אירופה — ארוע מ ו ג ב ל מ ב ח י ג ת זמן ו מ ק ו ם .זוהי ש ו א ת ה ג ו ל ה — ה ו כ ח ה ס ו פ י ת ,ח ד מ ש מ ע י ת ומתוחם ו נ י צ ח ת ,כ י ז ר ע י ה א ס ו ן ו ה ח ו ר ב ן מצויים ב כ ל גולה .כי כ ל גולה ,מ ע צ ם מ ה ו ת ה אינה והגדרתה, מסוגלח להעניק ליהודי ביחס בטחון לכבודו ואפילו ביחס ל ע צ ם קיומו .ה א י נ ט ר פ ר ט צ י ה ש נ י ת נ ה היא אפוא ע ק ר ו נ י ת ו ח ד ־ מ ש מ ע י ח — מ נ ו ת ק ת מ כ ב ל י זמן ,מ ק ו ם ו נ ס י ב ו ת .א ו ל ם מ א י נ ט ר פ ר ט צ י ה זו גיתן ל ה ג י ע ל מ ס ק נ ה ,ש מ ד ג י ש ה ג א ו ל ת ה ע ם ,א ך ג ם ל מ ס ק ג ה ,ש ל י ב ה ג א ו ל ת הארץ. את בהקשר ברצוני .ל ה צ י ג זה את .שלושת העמדות העיקריות בתנועת העבודה ה א ח ־ י ש ר א ל י ת ב י ח ס ל ס ו ג י ה זו .ע מ ד ו ת א ל ה הן ע מ ד ת מ פ א ״ י ,ש מ י י צ ג ה ה מ ו ב ה ק דוד בן־גוריון :עמדת הרוב היה טבגקין ב ק י ב ו ץ ־ ה מ א ו ח ד ש מ י י צ ג ו ה מ ו ב ה ק היה י צ ח ק ו ע מ ד ת ה ש ו מ ר הצעיר ,שמייצגיה ה מ ו ב ה ק י ם היו מאיר .י ע ר י ולעקב חזן. בן־גוריון דוד היה הבכיר המייצג והמובהק של הגישה שצידדה ,בגאולה מהירה ש ל ה ע ם . .ה ש מ ד ת יהודי א י ר ו פ ה היתד• מ ב ח י נ ת ו ה ו כ ח ה נ י צ ח ת ל ת פ י ס ה , אותה ג י ב ש כ ב ר ב מ ה ל ך ש נ ו ת השלושים ,כי כ ד י ל ה ש י ג א ת י ע ך י ה ה פ ו ל י ט י י ם והלאומיים של של תנועת התנועה העבודה, ה צ י ו נ י ת יש ששמה דגש להשתחרר ע ל עלייה ממערכת סלקטיבית, המושגים על המסורתית בנייה הדרגתית ו א ט י ח ש ל ה ח ב ר ה ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י ת ו ע ל ר א י י ת ח ב ר ה זו כ מ ח ב ר ת מ ו פ ת ׳ . /ש י נ ו י זה ק ש ו ר א צ ל ו ל ס מ ק נ ו ת י ו מ ה ח ר פ ת מ צ ב יהודי א י ר ו פ ה ו מ צ ב •היישוב במהלך שנות השלושים ,מ ה מ א ב ק הפנימי במפא״י בנוגע ל״כיבוש הציונות״ וגם מ ה מ א ב ק עם התגועה הרוויזיוניסטית על ההגמוניה בתנועה הציונית ו ב ר ח ו ב .היהודי. ל ה ע ר כ ת י ,ת ש ו ב ת ו ל ש א ל ה ,א ו ת ה הציג ב כ ו ת ר ת ס פ ר ו מ מ ע מ ד ל ע ם ,ה א ם ה מ ע מ ד י ת ר ח ב ע ד ש י כ ל ו ל א ת כ ל ה ע ם או ה א ם ה מ ע מ ד י ת מ ז ג ב ע ם ו י י ב ל ע ב ק ר ב ו •היא התשובה ה ש נ י ה .בעגין זה ג כ ת ב : ה ס י ס מ ה ׳עם עובד׳ מ ב ט א ת א ת תוכן הדילמה ,כפי שהתנועה הבינה א ת בן־גוריון מ פ י ב ד ל כ צ נ ל ס ו ן :כ ל ה ע ם יהיה ל מ ע מ ד .ה א ם • ה ב י נ ה נ כ ו ן ? 35 הרי יתכן גם פירוש ׳פופוליסטי /כ ה ב נ ת חלק מאנשי פ ל ג מ פ א ״ י הידוע ר פ ״ י ,ש ר ב י ם מ ה ם ביטאו• א ת ת פ י ש ת ם ב ז ה ,ש ה צ ט ר פ ו בשם הרוויזיוגיסטים ״הפרימאט הבוער״ שלו לא ע ם יוצאי ל ג ו ש א ח ד :ח ס ל ס ד ר ה מ ע מ ד ; ק י י ם ר ק העם*. הלאומי״ בן־גוריון של בראש נבע מחרדת וראשונה — כפי שגיסח ש ב ת י ט ב ת את הכותרת לחלק השלישי של על הוא בן־גוריון*. שמא חרד, שיקולים מוטעים בגלל ה״קרקע הביוגרפיה וסדרי נכונים ואנכרוניסטיים תותמץ הזדמנות היסטורית ח ד פעמית, עדיפויות שאפשר ולא ת ח ז ו ר שוב .ו כ ד י ל א ל ה ח מ י צ ה ה י ה מוכן ל ק ב ל ה כ ר ע ה — פ ו ל י ס י ת ,א י ד י א ו ל ו ג י ת הסוציאליזם ו ג ם ג פ ש י ת — ש ג י ת ן ל מ צ ו ת ה ב מ ש פ ט — ״ ל א גיתן ל ה ג ש י ם א ת ל ל א ה ג ש מ ת הציוגות ,א ך גיתן להגשים א ת הציונות ל ל א ה ג ש מ ת ה ס ו צ י א ל י ז ם ״ ״ נ ז״א — ה ג ש מ ת ה צ י ו ג ו ת ק ו ד מ ת ל ה ג ש מ ת הסוציאליזם ,א ו ל י א ף ב א ה ע ל ח ש ב ו ג ה . המדינה בשנות סיסמתו הראשונות בעגין היתה זה גלויות ״קיבוץ קודם לסוציאליזם״-.״ היתה מה משמעותו משמעותו העיקרית, של כי אותו השגת פרימאס היעד מבחיגת לאומי? הפוליסי־לאומי בן־גוריון וחשובה קודמת היתה מהשגת יעדים ח ב ר ת י י ם ־ מ ע מ ד י י ם ו א ף גיתן ל ה ע ל ו ת ע ל הדעת ,כי י ב ו א ו ע ל בשנות ה ה ש מ ד ה ב י ט א ה ש ק פ ה זו פ ע מ י ם ר ב ו ת .ג ב י א בעגין ז ה ש ת י ד ו ג מ א ו ת . בפברואר אמד חשבוגם. ,1945ב ז מ ן ה ו ו י כ ו ח ע ל ד מ ו ת ״החלוץ״ ,ש ה ת נ ה ל ב ו ו ע י ד ת ה ה ס ת ד ר ו ת , כי בן־גוריון, שעת לנוכח החתם היעדים הלאומיים העיקר הם ואילו היעדים ה מ ע מ ד י י ם ה ם ב ח ז ק ת ל ו ק ס ו ס ,יעדים ,שיש ל ה א ב ק ע ל מ י מ ו ש ם ר ק ב ב ו א ״כשיסיפו העת, ולהדגיש •י עסיס״. ההרים ת פ י ס ת ו זו ,ה י ה הדימויים, עולם ב ו ט ה למדי .בין ה ש א ר השתמש בו אמר — כ ש א ד ם נ ו ס ע מ ת י ר ר ו ו ח ה ל ם י ו ל ויש ל ו זמן ו ת נ א י ם מה הכרחיים, למערכה כחצי גוחים.לעשות כל א ל א גם איתו לוקח את רק את הכלבלב שהוא מחבב... המוכרח ב׳החלוץ׳ ע ל ע ק ר ו ג ו ת מ ר כ ז י י ם ו ח י ו ג י י ם . שנה קודם לכן ,ביוני להעברת - ש ה ו א ר ו צ ה ,ה ו א י כ ו ל ל ק ח ת איתו ,כ ל מ ה ש ע ו ל ה ע ל ל י ב ו ,ל א ר ק דברים : כדי י להמחיש מיליון יהודים לאךץ לקיומו אבל חייל ולמלחמתו... היוצא פעולתיגו 12 ,1944הציג ב פ נ י ח ב ר י ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת ת ו כ נ י ת תוך פרק זמן ק צ ר . תוכנית תכלית זו היתד, ב מ ו ב ה ק פ ו ל י ט י ת ־ ל א ו מ י ת — ל ה פ ו ך א ת יהודי א ר ץ ־ י ש ר א ל מ מ י ע ו ט ל ר ו ב ו ל ה ב י א לכך ,שההכרעה על גורל ארץ־ישראל תהיה פרו־ציונית .בן־גוריון מ ע ל ה תוכנית זו מ ת ו ך ה ת ע ל מ ו ת גמורה — .ומודעת — מהשפעתה על פני בארץ־ישראל, ז ״ א מ ג ו ר ל הארץ .ה ש ק פ ת ו ,כ י ה מ א ב ק ע ל על ביטוי מהמאבק פני החברה ועל ציביונה, באה לידי ה ח ב ר ה .היהודית גורל בהיר החברה וחך חשוב בדבריו הבאים: העברה מהירה לארץ־ישראל[. 36 לא אחרי קולוניזציונית אלא ה מ ל ח מ ה .אמריקה גיאוגרפית תצטרך ]של להןין מיליון יהודים מיליונים אנשים באירופה — א נ י חושש ל ה ג י ד :ע ש ר ו ת .מ י ל י ו נ י ם ,ה י א ע ש ת ה ז א ת ל א ח ר המלחמה ה א ח ר ו נ ה . ,ו מ ת כ ו נ נ י ם ל ז ה .ב א נ ג ל י ה א ו ג ר י ם מ ח ס נ י מזון ב ש ב י ל אירופה ,הוא הדין ב א מ ר י ק ה .זה ענין ש ל ע ש ר ו ת מ י ל י ו נ י ם :ו ל מ ש ך ה ר ב ה שנים. ש נ ש א ר ו , .א נ י מ ק ו ו ה .שעם ב י נ י ה ם יהיו ג ם .כ ל ,ה פ ל י ט י ם ה י ה ו ד י ם ה ש מ ר ת ש ש ת המיליונים יהיה ג ו ר ל ה מ י ל י ו ן ש נ ש א ר ב ה ו נ ג ר י ה י ו ת ר ט ו ב ) ן ( , נ ו צ ר י ם ישארו מ א ו ת ובתורת ראשונים יהודים אלפים קנדידטים ב א י ר ו פ ה ,שיהיו ל ב ת י ת מ ח ו י של א מ ר י ק ה .א נ י א ו מ ר :ל פ ת ו ח ל ה ם ב י ת ת מ ח ו י ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ל ה ב י א א ו ת ם ל א ר ץ ו ל ה ז י ן א ו ת ם פה ,.כ ל ה פ ל י ט י ם היהודים שישארו שלא באירופה — להעביר ירצה ל א יעלה: ,אבל ל ה ע ב י ר א ו ת ם מיד*. נראה זה, אפוא, מתוך אם נימוקים כי אותם ,לארץ ־ישראל ..לא היהודי שיתנו לעם כרחם.,מי בעל זכות פוליטית ואמצעים 1 הדברים• צ ר י כ י ם לא פרגמטים להיכתב אידיאולוגים, במלוא מקבל הזהירות, בן־גוריון בענין כי במידה רבה א ת ה ת פ י ס ה הרוויזיוניסטית .ל פ נ י נ ו מ ע י ן ב י ט ו י ל מ ו נ י ז ם ל א ו מ י ־ פ ו ל י ט י — העלייה ההמונית, עלייה החברתי דיבר, אולי כמשני, התייחסה אל אפילו" כ ת פ ל . ה מ י ש ו ר י הפוליטי, ניתן כי לומר, תוך ראייתי'המישרל בתנאים נתפסה הנתונים א צ ל ו ג א ו ל ת ה ע ם כ ק ו ד מ ת ל ג א ו ל ת ה א ר ץ — כ ש מ ו ג ח ז ה י ) ג א ו ל ת הארץ( מ ת י י ח ס בעיקר לענין השקפת שונה שנבנית ח ב ר ת המופת, ״ ה ש ו מ ר הצעיר״ ו מ נ ה י ג י ו לחלוטין. גם בתקופת בסלקטיביות, מאיר המלחמה, יערי אפילו באטיות והדרגה. ו י ע ק ב חזן בתקופה, ב ס ו ג י ה זו היתד, שבה ידוע, היה כי י ה ו ד י א י ר ו פ ה מ ו ש מ ד י ם פיזית ,הוא ל א ו י ת ר ע ל ע ק ר ו ן פ ר י מ א ט ה ע ל י י ה ה ח ל ו צ י ת , שאמר, עקרון כי ר ק מ י ש ה ו כ ש ר זה היה בגולה נ ד ב ך בסיסי ' ב ה ש ק פ ת ש נ ש א מ א י ר יערי ב ש ג ת ביטוי הנוער סביב חברים, גדוד עולמו הביקורת, בדברי 1927ג ג ד ה מ ג מ ה ה א ג ט י ־ א ל י ט י ס ט י ת של ג ד ו ד ה ע ב ו ד ה מ ו ב ה ק שלו .בין ה ש א ר במבנה לחיים בארץ יוכל וגיתן להתמודד לראות א י ת ם כראוי. העבודה אמר: יש-ליקוי רציני: הוא לא קם כתוצאה מחינוך בגולה לקראת הגשמת צורת חיים חדשה ודרך פוליטית משותפת. גרעין ח י נ ו כ י ק ט ן מ א ו ד שלא הוכשרו לחיי ) ט ר ו מ פ ל ד ו ר ואנשי קרים( קיבת, והם עלו לגדוד התרכזו המוני בשכר לימוד יקר מאוד ...ל ו היה הגדוד ה מ ש ך ש ל ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ב ג ו ל ה ,ה ש ו א פ ת ל ה ג ש מ ה ; ח ב ר ת י ת בארץ ,ייתכן ש ה י ה ב כ ו ח ו ל ש מ ו ר ע ל א ח ד ו ת ה ש ק פ ת ו ה פ ו ל י ט י ת . ]אך[ תפיסתו הפוליטית של גדוד העבודה... אילצה אותו לקלוט כל איש ...ו ה א ו ט ו פ י ה ה ן א ת מ ת נ ק מ ת ב ו ע ד היום ...ה ק י ב ו ץ ה ו א מ ב ח ר ה מ ע מ ך וחלוצו מבחינה חברתית ,מ ש ק י ת ומוסרית .הוא פרי חינוך מסוים; ואם ל א נ ע ש ה ו ב ג ו ל ה בגיל ה י ל ד ו ת ו ה נ ע ו ר י ם ,י ע ל ה ח י נ ו ך זה ל מ ע מ ד ה פ ו ע ל י ם ב א ר ץ כ פ ל כפליים*. כיצד ע ק ר ו ן זה בא 1 לדי י יביטוי בתקופת ההשמדה? נביא •בענין זה שתי ד ו ג מ א ו ה .הראשונה• ה י א מהוויכוח ע ל .אישור ״ ח ו כ נ י ח ב י ל ט מ ו ר ״ ,ש נ ע ר ך ב ר א ש י ח 37 גובמבר ,1942ז״א פ ר ק לתודעת ה י י ש ו ב ; ה ש נ י ה ה י א .מ ה ו ו י כ ו ח .על 1945 ד מ ו ת ?׳החלוץ״ ,שגערך .ב פ ב ר ו א ר — פ ר ק זמן ק צ ר ל פ נ י ת ו ם ה מ ל ח מ ה . בוויכוח, גם ז מ ן .ק צ ר ב י ו ת ר .לפגי ,ש ה מ ו ד ע ו ת .ע ל ה ה ש מ ד ה ח ד ר ה שנערך בנובמבר ,1942 . . ל״תוכנית התגגד השומר־הצעיר בילטמור״ ב ג ל ל ה ס ע י ף ב א ו ת ה ת ו כ נ י ת ,ש ך י ב ר • ע ל ה ע ב ר ת מיליוני פ ל י ט י ם מ א י ר ו פ ה מיד לארץ תום עם המלחמה. הציונות ״תפקיד לאחר הוא לקחת המלחמה ב א מ צ ע י ם מ מ ל כ ת י י ם ,ב מ ש ט ב י ם א ח ר י ם ,ש ג י מיליוגי יהודים ,ל ה ו ש י ב א ו ת ם ב א ר ץ 1 י ש ר א ל ב ב ת א ח ת ״ ,א מ ר ב ן ־ ג ו ר י ו ן ב ע ג י ן זה *.מ ה היתר ,ת ג ו ב ת יערי ל ת ו כ ג י ת ״לרעתי התוכנית הזאת היא דמיונית״ זו? קטסטרופה מאורגנת בארץ.״ מחוללת מיידית להעברה של מיליון 1 6 יהודים היתה אמר ,״ואילו נ ת ג ש מ ה ,היא ל ט ע נ ת ו היא דומה לתוכנית המפורסמת לארץ־ישראל אותה מקם הציע גורדאו ב ר א ש י ת ש נ ו ת העשרים ,ת ו כ ג י ת ש ״ צ י ב ו ר ה פ ו ע ל י ם יצא גגדה חוצץ .אגו ת ב ע נ ו ל ע ו מ ת זה ב מ ש ך כ ל הזמן ע ל י י ה ת ו כ נ י ת י ת ע ם פ ר י מ א ט חלוצי.״ י התגגדותו לתוכנית׳ נבעה משגי גימוקים עיקריים — אחר קשור לגולה והשני לעתיד עמל היישוב .הגימוק היה הראשון דורות .״ ל מ ה ל א ג ד ר ו ש א ח ר י התגגדותו הרכוש להפקרת פרי היהודי, ה מ ל ח מ ה החזרת הקיום והבתים לפליטים מ פ ו ל י ן ?״ א מ ר בעגין זה ,״ א ג י איגגי מ ו ו ת ר ע ל ר י פ א ר צ י ה ע ב ו ר יהודים .איני להשאיר את עמל היהודים רוצה ב מ ש ד מ א ו ת ב ש נ י ם בידי הפולגים.״ ה נ י מ ו ק ה ש נ י היה חששו ,כי ה ע ל א ת מיליונלם ת ג ר ו ם נ ז ק ב ל ת י ה פ י ר ל ד מ ו ת ה ח ב ר ה : וערכיה .א ת ד ב ר י ו בענין זה ס י כ ם ב ד ב ר י ם ה ב א י ם : זאת היא תכנית ,השואפת ל ה פ י כ ת העלייה לחזרה ע ל כשלון רכישת קרקעות וייבוש החולה א ר ץ ־ י ש ר א ל ל ת ל ־ א ב י ב א ח ת גדולה, הרביעית בממדים גדולים והשקאת הגגב משך שבעתיים. 15—10ש ג ה במקום נזכה ל ם פ ק ו ל צ י ה ,ל נ י צ ו ל המונים ...נ כ י ן ל ע צ מ נ ו ק ט ס ט ר ו פ ה . ב מ ה ל ך ה ש נ י ם בהן היה י ד ו ע ב ב ר ו ר ,כ י י ה ד ו ת א י ר ו פ ה מ ו ש מ ד ת ,ל א ה ש ת נ ת ה עמדת ה ש ו מ ר ־ הצעיר ב ש א ל ה זו. בפברואר ,1945 והקיבוץ־הארצי, ישראל בדיוק התנגד יעקב בוועידה הששית של חזן, עמיתו להעברה ,לטרנספר ,של מאותם נימוקים. ראשית, של יערי ההסתדרות, להנהגת שהתקיימה השומר כל שארית הפליטה מאירופה טען, יש להקפיד, כי יהודים הצעיר לארץ־ יבואו ל א ר ץ ר ק מ ר צ ו נ ם החופשי ,ל א ב ט ר נ ס פ ר ,ל א כ מ ג ו ר ש י ם ו ל א א ן ־ ב ל ו ק .מ ד ו ע ? כי דווקא ע ת ה ״עלינו ל ש מ ו ר ע ל נ א מ נ ו ת נ ו ל צ י ו נ ו ת ה ב נ ו י ה ע ל ה א ו ט ו א מ נ ס י פ צ י ה של כי היהודים ,ציונות השואפת לא רק ל ה ע ב ר ת מיליוני יהודים לארץ־ישראל, אם ג ם ל ש י ד ו ד כ ל חייהם כאן ,ש י ד ו ד יוצר ו מ ק ד ם ״ .שנית ,מ א ח ר ו ע ל ו ל להיווצר מ צ ב בו שערי א ר ץ ־ י ש ר א ל ל א י י פ ת ח ו ,ח ו ב ת נ ו ל ס י י ע ל ש ר י ד י ם ל ג ה ל חיים מ ס ו ד ר י ם בגולה ,א פ י ל ו ל פ ר ק ז מ ן ק צ ר ומוגדר ,ב ע נ י ן זה א מ ר : האפשר.לבנות .,:י 38 חיים ת ק י נ י ם ב פ ו ל י ן ,בגליציה ,בליטא ,ב ל ט ב י ה ,ב צ ׳ כ י ה ? ל א ! א ב ל היהודים ה ל ל ו ירצו ל ח י ו ת ,ו א נ ח נ ו ל א נ ו כ ל ל ו מ ר ל ה ם ׳חכו׳, ה ם י ל ח מ ו א ת מ ל ח מ ת ם .ה נ ע ז ו ב א ו ת ם ל נ פ ש ם ב מ ל ח מ ת ם זו או נ ת י י צ ב בראשה ? ״ א נ ו רואים גאולת אפוא ,כ י היה הארץ, באופן פרדוכסלי השומר־הצעיר בתקופה )(Gegenwartsarbeit למדי, מאחרוני שאחרי מתוך תפיסה התומכים המדגישה ב״עבודת את ההווה״ השואה. ג מ ה היתד .ע מ ד ת הקיבוץ ה מ א ו ח ד ב ס ו ג י ה ז ו ? מ ה היו ה מ ק ו ר ו ת ה א י ד י א ו ל ו ג י י ם וההיסטוריים של עמדתו? ע ל ג א ו ל ת ה ע ם או ע ל עמדתו גאולת היתה ,כי הארץ .י ש אסור — ו ל א בשניהם לאחוז ניתן — כאחת. לוותר חובה גם לדאוג ל ה ע ל א ה מ י ד י ת ש ל ה מ ו נ י י ה ו ד י ם ל א ר ץ ו ג ם ל ש ל ב ם ל א ב ״ ב ב ת י ת מ ח ו י ״ , בן־גוריון ,א ל א כדברי בחברה מבחיגתו, חלוצית־סוציאליסטית. האומר, הכלל כי ל א מ ס פ י ק להוציא א ת היהודי מהגולה ,א ל א יש גם להוציא א ת מהיהודי ,ה י ה ת ק ף ג ם בתקופת המלחמה גיתן על ד י יצחק טבנקין, אחרים. ב־1940 דיבר למרות ה״ספר הלבן״, המונים ולהכפלה בשיאה ש ל למצוא מנהיג ת ק ו פ ת ההשמדה. דוגמאות הקיבה טבנקין על ששערי מהירה של הגולה רבות המאוחד הצורך להתכונן הארץ סגורים ,אמר, היישוב בארץ העברי ל ה ש ק פ ה זו, דברו שהובעה גם העיקרי ,ו ג ם ע ל די לקליטת ״עלינו למרות המונים. להתכונן ישראל ...א ח ד לקליטת מתפקדינו העיקריים ב ש ע ה ו ו ה ו א — ה ה ת כ ו נ נ ו ת ל ע ל י י ה המונית.״ א ו ת ה עלייה ה מ ו נ י ת לא תהיה מורכבת מחלוצים — ״התנועה ת ל ך ותלבש צורות המוניות יותר. חלום שווא ה ו א שיבואו בעיקר חלוצים ,שגובל לארגן בפעולות הכשרה בגולה א ת העלייה ה ז א ת כ ו ל ה .״ ״ ש נ ה א ח ר כ ך ה ו א אומר ב ע נ י ן זה א ת ה ד ב ר י ם ה ב א י ם : ש ל ע ב ר היינו א ו מ ר י ם :ל ק ר א ת ק ל י ט ת חלוצים ,ל ע ל י י ה ע מ מ י ת .כיום נ א מ ר : ל ק ר א ת ק ל י ט ת פ ל י ט י ם ׳ ה ת ת ו א ר א ר ץ ־ י ש ר א ל ס ג ו ר ה ב פ נ י פ ל י ט י ם ? ...א ר ץ ־ י ש ר א ל ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ת ה א ב ע י ק ר מ ק ל ט ל א ל ה :ל א נ ש י הגיטו מפולגיה... ל י ל ד י ם העזובים ,ל נ ו ע ר .ל א נ נ ע ל ד ל ת ג ם ב פ נ י זקנים ,ב פ נ י א נ ש י ם ב ג י ל ה ע מ ד ה ,בפני אנשים מדולדלים ,בפני יהדות הנדרסת ומתנוונת ,המוכרחה להתנוון. 19 א ך ג ם י ה ד י ם א ל ה ח ו ב ה ל ה פ ו ך ל צ י ב ו ר עובד ,ה ח י ע ל יגיע כפיו. במידה ומשימה זו ל א ת ו ש ג א ן י ה ע ב ר ת ם ל א ר ץ ל א ת ה י ה ציונות ,א ל א ׳אמיגרציה׳, ו ל צ ו ר ה כ ז ו ש ל ק ל י ט ת יהודים ב א ר ץ ה ו א מ ת נ ג ד נ ח ר צ ו ת ; ב־,1943 בעיצומה של ההשמדה אמר בענין זה: ה א ם א ח ת ה י א ל נ ו ,א י ך י ע ל ו י ה ד י ם ל א ר ץ ? א ם א נ ו אומרים ,ש ב ת ק ו פ ת ה ש נ י ם ה ק ר ו ב ו ת צ ר י כ י ם ל ע ל ו ת ש נ י מיליון יהודים לארץ ,ה א ם ל א א י כ פ ת 39 מ ה יעשו ב א ר ץ ן והרי ש נ י מ י ל י ו ן יהודים בארץ, לנו״ בפרנסותיהם הצרכנות: כלומר, ש ל יהודי ניו־יורק ,כ ל ו מ ר ע ל ה ת י ו ו ך ה מ ס ח ר י ו ע ל סיפוק מיליוני יהורים ,ש י ת ו ו כ ו בין מ י ל י ו נ י ע ר ב י ם ,פ ר ס י ם והודים... יהודים היהודים שפרנסתם תהא עוברים, לא שאחוז .העובדים או יהיה בתוכם כאחוז ה ע ו ב ד י ם ב כ ל העולם ,ה ר י אין זו ציונות ...ארץ י ש ר א ל כ מ ו ש ג ג י א ו ג ר פ י גרידא אין ב ה מ ש ו ם ג א ו ל ה ,אין ב ה פ ת ר ו ן ל ש א ל ת היהודים•. היה מקור עמדת הקיבוץ־המאוחד ומגהיגו יצחק מה לראות ניתן המשך בה יוסף ג ו ר ג י ״ מ ע ם למגמה למעמד,׳״ 2 הפועלים, בתנועת טבנקיןי המכוגה 40 במידה רבה, בפי ההיסטוריון ע י ק ר ה ש ל מ ג מ ה זו ה י א ת ב י ע ת מ ע מ ד ה פ ו ע ל י ם להנהיג א ת ההמונים תוך כפיית רצוגה עליהם ועיצובם לפי מושגיה המהפכניים. מדובר של במגמה מעמד ערכי אליטיסטית, הפועלים שרואה ומושגיו בכפייה דרך ורטיקאלית, לתיקון יחידה מלמעלה ההמון למטה, מבחיגתה וגאולתו. אין ה ע ם א ו ב י י ק ט ל ד י א ל ו ג ו ל ד ו ־ ש י ח ,א ל א ס ו ב י י ק ט ,״ ח ו מ ר ב י ד היוצר״ ,זוהי מגמה, ב ע ל ת .אופי כ מ ע ט מ ס ד ר י ״ , ש ה ק ו המאפיין ש ל ה ה ו א ״ ס ג י ר ו ת שבאה להקריב ל מ ע ן העם ,ת ו ך ה ת ר ח ק ו ת מ מ נ ו ו א י ־ ה ת ע ר ב ו ת ב ת ו כ ו .מ ג מ ה זו היתד. מגוגדת למגמה מסורתית נ ו ס פ ת ב ת נ ו ע ת העבודה — ״ממעמד לעם״ .עיקרה של זו ח י פ ו ש ד ר ך ״ ל ת י ק ו ג ם ש ל ב ג י ה ע ם מ ת ו ך ה ת ק ר ב ו ת א ל י ה ם ו ה ס ת י י ע ו ת ב ה ם ה ש ג ת מטרותיה החברתיות והלאומיות״. למען לדעת הסגור גורני, ה מ ת ח בין מ ג מ ו ת א ל ה ב א לידי במתח ביטוי ה״שומר״ בין ו ה א ל י ט י ס ט י ל ב י ן .ה ״ ה ג ג ה ״ ה פ ת ו ח ה ו ה ע מ מ י ת ,בין ה ק י ב ה ה מ א ו ח ד ל ב י ן 2 מ ס א ״ י ,בין •ה״שומר ה צ ע י ר ״ לבין ׳׳החלוץ״ ובין ״ ג ד ו ד ה ע ב ו ד ה ״ ל ה ס ת ד ר ו ת * . ר א י י ה זו ש ל ה ד ב ר י ם מ צ י ב ה א ת ע מ ד ת ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד ל א כ ע מ ד ת ביניים בין ע מ ד ת מ פ א ״ י ל ע מ ד ת ה ש ו מ ר הצעיר ,א ל א כ ז ו .ה ק ר ו ב ה י ו ת ר ל ע מ ד ת ה ש ו מ ר ־ — כ ג ז ע שוגה ש ל אותו עץ ו כ ה ס ת ע פ ו ת .ש ל הצעיר הצעיר והשומר לא התגברו היהודי להמון וראו א ו ת ה מ ש פ ח ה .ג ם יערי במעמד החלוצי־אווגגרדיסטי 2 כ ל י ל ת י ק ו ג ו ולגיוסו *.לכן ,ל מ ר ו ת ש ע מ ד ת י צ ח ק ס ב נ ק י ן ב י ח ס ל ״ ג ד ו ד ה ע ב ו ד ה ״ כה שוגה מ ע מ ד ת מ א י ר יערי בקשר אליו*, 2 גיתן לראות מ ח ל ו ק ת זו, שהיא לכאורה ג ק ו ד ת ה מ ח ל ו ק ת ה ע י ק ר י ת בין ש ת י ה ת ג ו ע ו ת ,כעגין ס ק ס י ,ש ל ק צ ב הגשמת מ ש ו ת פ ת זו היא של ה ד ב ר י ם ,ו ל א כעגין ב ע ל מ ש מ ע ו ת עקרוגית .ראייה ת ג ו ע ו ת חלוציות ,ש ז י ק ת ן ה ב ס י ס י ת ל ה מ ו ן העם מ ב ו ס ס ת ע ל ה ת ח ו ש ה שהן, ר ק הן ,י ו ד ע ו ת מ ה טוב .ל ו ו ל מ ה ה ו א ז ק ו ק .זה .מ ס ב י ר א ת ה ה ת ק ר ב ו ת ביגיהן ב מ ה ל ך שנות הארבעים ,ששיאה ב ה ק מ ת מ פ ״ ם ב ר א ש י ת ש נ ת המשותפת באירופה גאולת ב מ א ב ק ע ל ד מ ו ת ה״חלוץ״** ו א ו ל י ג ם הכבושה ,במרד הגיסאות .שתי ,1948א ת ע מ ד ת ם א ת ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ביניהן ה ת ג ו ע ו ת םעגו ,כ ל אחד ב ד ר כ ה ,כי ה א ר ץ ק ו ד מ ת ל ג א ו ל ת העם ,כ י ל א גיתן ,ל ג א ו ל א ת ה ע ם לפגי ש ג ג א ל ה הארץ ו ג ג א ל ה מ ע מ ד .ש ת י ה ן ד ב ק ו ב ע מ ד ה ,ש ג י ת ן ל ה ג ד י ר ה כ ד ו ג מ ם י ת ־ ד ו ק ט ר י ג ר י ת , שלא נ ש ת נ ת ה ג ם ל ג ו כ ח ה ג ס י ב ו ת ה ק ש ו ת ע ד אימה. ,של ה ש מ ד ת יהודי אירופה והצורך להתמודד מפא״י, שאמרה, גאולת 40 עם קודם שארית כל הפליסה. גאולת העם, היתה שונה עמדתן לפני .ג א ו ל ת הארץ ביסודה וגם על ה מ ע מ ד .לפגיגו ביטוי ל מ ח ל ו ק ת ב י ן .שתי. ,העמדות .ה מ ס ו ר ת י ו ת מעמדת חשבון בתגועת העבודה, מ ח ל ו ק ת ,ע ל י ה ה צ ב י ע ,יוסף גורני .אולם ,מ ח ל ו ק ת ז ו א י נ ה ס י מ ט ר י ת . בניגוד ל ע מ ד ת הקבה״מ והקבה״א ,עמדת מפא״י מתאפיינת בפרגמטיות ,בדיאלוג ע ם המציאות וביכולת לשגות עמדות וגישות לגוכח מציאות ח ס ר ת תקדים. ד האם שאלת גאולת הארץ וגאולת ה ע ם היא שאלה היסטורית ,נ ע ד ר ת משמעויות אקטואליות ,א ו ש מ א ל פ נ י ג ו סוגיה ט ע ו ג ת מ ש מ ע ו ת עכשווית ,מ מ ש י ת ? ל ה ע ר כ ת י , זוהי שאלה, ב א מ צ ע ו ת ה נ י ת ן ל ה ב י ן ו ל פ ע נ ח סוגיות ,ב ה ן א נ ו מ ת ל ב ט י ם היום, כ א ן ועכשיו .ג ב י א ב ה ק ש ר זה ד ו ג מ ה — ש א ל ת ה י ח ס ל י ה ו ד י ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת . האם יש לסייע ל ה ם ל צ א ת מברית־המועצות ב כ ל מקרה ,או ר ק כשהם מתכוונים להגיע לארץ־ישראל? ה א ם ל ת מ ו ך בטיסות ישירות מ מ ו ס ק ב ה להביא לכך, שהיוצאים ש א ל ה זו ה י א יהיו ההתלבטות בין חייבים לעבור דרך גאולת העם מדיגת לגאולת לתל־אביב ,בדי ישראל? הארץ .ז ו ע ד כ מ ה ד י ל מ ו ת היסטוריות ואידיאולוגיות עשויות לסייע ל נ ו מציאות משתגה, הלובשת צורה ופושטת צורה בהתאם לגסיבות לוזה אפוא של הוכחה בפענוח והבגת התקופה. הערות 1יוסף אהרוגוביץ ,לשאלת ד,עליד,.הפועל הצעיד.26.9.1920 , 2למען יהודי פולין ,המשקיף.17.12.1939 , 3ביום בכי ע ל גלות פולין ,שם.18.12.1939 , Ezra Mendelsohn, Zionism i n Poland, New-Haven and London 1981, pp. 261—262. 4 ]להלן מגדלסון[ 5שם ,עמ׳ .263 6מתוך :דניאל פרנקל ,בין הגשמה להצלה — ״החלוץ״ לגוכח מצוקת יהודי גרמניה, ) 1935—1933טרם פורסם( ,עמ׳ ! .7ל ה ל ן :פרנקל[ 7שם ,עמ׳ .9—8 8שלמה נאמן ,פרשת חיים ארלתורוב כמשל או עורמת ההיסטוריה ,זמגיב ) 9קיץ ,(1982עמ׳ .13 9שבתי טבת ,ק נ א ת ת ד — הקרקע הבוער ,תל־אביב.1987 , 10בענת זה ר א ה דבריו במועצה הנ״א של ההסתדרות ,תל־אביב ,מרץ .1944 11בענין זה ר א ה :ישראל קולת ,האם היה בן־גוריון סוציאליסט? מ ת ו ך :שלמה אבינרי )עודד( ,מ ־ ג ו ר י ו ן כמנהיג תנועת פועלים ,תל־אביב ,1988 ,עמ׳ ] .120להלן :אבינרי[ 12פ 5ר הועידה הששית של ה ה ס ת ד ח ת ,תל־אביב ,1945 ,עמ׳ ] .218—217ל ה ל ן : ספר הועידה[ 13מתוך דבריו בישיבת הנהלת הסוכנות.20.6.1944 , 14הנחות אב ,מ ת ו ד :ב ד ו ד ארוכה ,מרחביה ,1947 ,עמ׳ .45-^4 15מתוך דבריו בישיבת הנהלת הסוכנות.6.10.1942 , 16מתוך דבריו בישיבת הועד הפועל הציוני המצומצם ,10.11.1942 ,ארכיון ציוני מרכזי .S25-294 17ספר הועידה ,עמ׳ .238—236 18לקליטת הרבים ,דברים במועצת הקיבוץ המאוחד ,שפיים ,מארס ,1940מ ת ו ך : 41 , ,דכרי 8גי ,תל־אביב ,1974 .עמ׳ ] .267—266.להלן :דברים ג י [ . 19לקראת העתיד ,דברים .בכינוס פעילי ,הקיבוץ־המאוחד ,ר מ ת הכובש ,אוגוסט ,1941 י י'שם; עמ׳ .47 2 0ש ל י ח ו ת נ ו ותפקידה ,דברים בכינוס פעילי הקיבוץ־המאוחד ,שפיים ,ספטמבר מ ת ו ך :שם ,עמ׳ .321 21בענין זה ראה מאמרו :״ממעמד לעם״ — מקורותיו ההיסטוריים ומשמעותו הרעיונית, מ ת ו ך :אבינרי ,עמ׳ .90—73 22בעגין זה ר א ה :שם ,עמ׳ .75—74 23באיגרת לשליחי התנועה ,שנכתבה ב־ ,1932נאמר כי אמנם לעתים קיים פער הכרחי בין האוונגרד הקופץ קדימה לבין המחנה הנותר מאחור .אולם ,בעקרון ״חלוץ המחנה הוא חלוץ בזכות המחנה ...תנועה חלוצית דואגת לכך ,שהמחנה יהיה מוכשר להתקדם.ולהקטין את המרחק בינו ובין.חלוצ,ו ב ל י אשר האוונגארד יהיה נאלץ להסתגל ,לסגוז ולעשות ויתורים עקרוניים.״ )החלוץ והמחנה ,מ ת ו ך , :ב ד ר ך ארוכה ,עמ׳ (.77 24על יחסו של טבנקין ל״גדוד העבודה״ ,ראה ,למשל ,נאומו ״דרך לממשיכים״, י דברים במועצת הקיבוץ המאוחד לציון עשרים שגה לייסוד גדוד העבודה ,תל־יוסף, . . .ספטמבר ,1940מ ת ו ך . :דברים גי ,עמ> . .265—257 . 24בענין זה ר א ה :יחיעם ויץ. ,המאבק על דמות ״החלוץ״ בתנועת העבודה בא״י, ,1945—1943דפי 8להקר תקופת השואה ז׳ ) ,(1989עמ׳ .162—147 י 42 : 943Д יוחנן כהן השליחות לפולין אחר השואה הבריחה מפולין 1946—1945 היו״ר, כבוד קול משפחת קהל היקרה, יום נכבד. עיון ביוזמת זה מתקיים ״משואה״ ,מ פ ע ל ש ה ו ק ם ע ל ידי ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני — ע ק י ב א ״ ,מ ו ס ד ש ט ו פ ח וצמח משה בראשותו של קול. כל במשך השואה ימי קול משה אחוז היה חרדה ,מ ל א עירנות • ופעילות לנושא ההצלה. בקת על יצא 1946 ביקורו הראשון מצטט: שלם. קוד. בוורשה ״בדומיה ומתוך חברים גרתי משה כתב אלם הובילו אותי במסגרת לאחר עמדגו והראו משלחת מכן בגיטו את רשמית הישוב של באגציקלופדיה החרב, הרחובות, שבו לא של לפולין. גלויות. אני גשאר בית אחד יפה, מקום שם שוכרתי כה ו ה ת ה ל כ ת י ב מ ש ך ה ש נ י ם .ב ת י ם ו ר ח ו ב ו ת ,ששימשו מ ר כ ז י ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ו״החלת הציוני״ הכלל ציוני״, המרכזי הוועד של ההסתדרות הציונית, בתי ה ק ר נ ו ת ה ל א ו מ י ו ת ו כ ד .איום ה י ה מ ח ו ה ה ח ר ב ו ת ״ .ל א ח ר מ כ ן י צ א ק ו ל ל ב י ק ו ר בקרב את הריכוז היהודי ה ג ד ו ל ב ש ל ז י ה .ש ם ר א ה ב מ ו עיניו א ת ק י ב ו צ י ה ת נ ו ע ה , ב ת י הילדים ש ה ו ק מ ו ע ל ידה ,א ת ת ר ו מ ת ה ה ג ד ו ל ה ל מ פ ע ל ה ב ר י ח ה ,ש ב ה חבריה היוו העליונה, כשליש לבקר בבתי מכל הפעילים. הילדים ועל ובקיבוצי ביקורו זה כ ת ב " :״באתי לשלזיה בביקורי זאב ה כ ש ר ה .ליוו א ו ת י ש ט ר נ פ י נ ק ל ,ד ן גורן ,י ה ו ד ה ק ו פ ל ב ת ׳ ו א ד ק ר ו ס ט ל .ב ש ל ז י ה זה התחתונה'הצטרפו ד ו ד מ ל ר ו ה ל ל זיידל ,מ ר א ש י ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני ע ק י ב א ״ .היו ש נ י ט י פ ו ס י ם של ב ת י ילדים .ה ס ו ג האחראים ולנוער האחד: בתים עליהם להחדיר משהו מן של תנועות נוער האווירה ש ל ציוניות, ארץ י ש ר א ל שם השתדלו ולספר לילדים על ח ל ו ם ה ע ל י י ה ו ע ל ה ח י י ם ב א ר ץ .ו ה ס ו ג השני ,ב ת י ילדים ,ש נ ו ה ל ו ע ל ידי הוועד ה מ ר כ ז י ש ל יהודי פולין ,ה נ ת ו ן בירי ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם היהודים .ש ם חבר הרבה מאוד על פולין החדשה ועל העולם הנבנה על חורבות ההיטלריזם״. 43 ביקורו משה קול של רוח בפולין ה פ י ח גדולה בקרב חברי התנועה, בהם עידוד וכוח ותרם תרומה עצומה למפעל ״הגוער הציוגי—עקיבא״ ,גסך הבריחה ה י ה ו ד י ת מפולין ,ל ה ע ב ר ת ב ת י י ל ד י ם ו ק ל י ט ת ם ב א ר ץ . אגחגו תנועת ש מ ע ג ו פ ה ש ת י ה ר צ א ו ת ח ש ו ב ו ת מ א ו ד ו מ ע מ י ק ו ת מ א ו ד ע ל גושאימ ב ה צ ל ה ,ד ר כ י ה ה צ ל ה ו ע ל מ ה ו ת ה ה צ ל ה .ה ד ב ר י ם ,שאגי ב א ל ה ש מ י ע הקשורים כאן ,א י נ ם מ ת י י מ ר י ם ל ה י ו ת ס ק י ר ה ה י ס ט ו ר י ת א ו מ ח ק ר .א ב ק ש כ ם ל ה ת י י ח ס ל א ש ר אומר כאל עדות הנסמכת על עובדות ולא יותר מכך. התורות השואה, והויכוחים א ש ר חצו א ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב מ ש ך שנים ,א י ב ד ו ל א ח ר מ ח ש י ב ו ת ם .הסוגייה ,א ם ג א ו ל ת ע ם ק ו ד מ ת ל ג א ו ל ת הארץ או ל ה י פ ך , ג ש א ר ה ב ז ו ו י ת ובשוליים .ה ד ח ף הראשון ,ה כ ו ל ל ,ה ח ש ו ב ,הדחוף ,היתד ,ה ה צ ל ה . ו ה ה צ ל ה ה י ת ה על ידי בריחה .אי א פ ש ר היה ל ד ע ת מ ה י ק ר ה מ ח ר ,כ ש ם שאי א פ ש ר היום ,מ ה י ק ר ה מ ח ר לדעת סישטש ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .ו ע ל כן ה ר ב ה ויכוחים ו ה ר ב ה גיגודים. בראשית על ב א צו ה ד ח י פ ו ת ,א ש ר אוגוסט קול משה שאומרים ,1945ו כ פ י הרמן ז״ל ו י ב ל ״ א צ ב י ״עכשיו .כ ב ר את לפולין. בסוף יצאתי ספטמבר במחצית השגיה שלושה ש ל י ח י ם של ה מ ו ס ד לעלייה ,ש ל ו ש ה ש ל י ח י ם ר א ש ו ג י ם מ ה א ר ץ לפולין. .1945הייגו ל י ב ש ב ו ע י י ם א י ס ר בן־ צבי ,ח ב ר ק ב ו צ ת מ ע ל ה ה ח מ י ש ה .א ח ר י י צ א צ ב י מלגיצר, את לפולין לגלות״, של קדם אוגוסט מחוף קיסריה והגעתי השליחות מותר הטילו ח ב ר ק ב ו צ ת אלוגים .ומאן ,ב מ ש ך 1946—1945 1947ה פ ע ל ג ו ותחילת ת נ ו ע ת ה ב ר י ח ה מפולין .י צ א נ ו מ ה א ר ץ ב צ ו ר ה ב ל ת י ח ו ק י ת ,ו ג כ ג ס נ ו ל פ ו ל י ן ג ם כן ב צ ו ר ה ב ל ת י ל ג א ל י ת .ב מ ש ך כ ל זמן פ ע י ל ו ת נ ו ש מ ר נ ו ע ל ת נ א י ק ו נ ס פ י ר צ י ה ואלמוגיות. שכבר לא אמרתי, אפליג דברי בדברי גם לתיאורים מחקר ל א יהיו ולבטים רעיוגיים, היסטורי. אגי כי לא חושב היו, אמנם, וכפי שגחוץ מ ח ק ר ה י ס ט ו ר י רציני ע ל ה ת ק ו פ ה הזאת ,א ך ל צ ע ר י ט ר ם ג כ ת ב מ ח ק ר כזה. יש אמגם הרבה ספרי שיש זכרוגות, בהם חשיבות, חיוב, ג ם אי וכמובן ד י ו ק י ם מ ב ח י נ ה כ ל ל י ת .יש כ מ ה מ א מ ר י ם ח ש ו ב י ם .א נ י ר ו צ ה ל ה ז כ י ר א ת מ א מ ר י ה ם פרופ׳ של קולע יש שפירא, אגיטה ישראל פרופ׳ ב י ו ת ר ,ש ל מי שהיה ש ל י ח ספרים רחב היקף בחקר חשובים של הבריחה. הצטמצם כמו חוקר לצערי ל ז ו ו י ת ראיה של השואה לא גוטמן, ומחקר באותה תקופה ,איש גפן אבא פרופ׳ ומשה יהודה חשוב מאוד י ג ו ר — אריה שריד. וייסזגד, באואר. הצליח גסיון זה צרה למדי. יתכן וגרמה לכך ויש זהו במלואו ולדעתי גם גסיון ועל אף הסתמכותו ספר חשוב חלוצי חשוב היקפו הגדול מקורות על ח ד ־ צ ד ד י י ם ו מ י ע ו ט מ ס מ כ י ם כ ת ו ב י ם ,ע ו ב ד ה ה נ ו ב ע ת מ ש י ט ו ת ה ע ב ו ד ה אז ו מ ה ת נ א י ם . ל ד ע ת ם ש ל ש נ י אנשים ,א ש ר ע מ ד ו ב ר א ש ה ב ר י ח ה ב א י ר ו פ ה והכירו א ת ה נ ו ש א בצורה יסודית שנערך ב י ד ט ב נ ק י ן ביולי 1975ל א ח ר ה ו פ ע ת ה ס פ ר ,א מ ר א פ ר י ם דקל ,שהיה באירופה: בתור מפקד הבריחה ביותר, לוקה ״אני ספרו של מצטרף באואר לדעתו בעיוותים של סורקים, רבים. ביום ש ק ר ם לי עיון, מ פ ק ד ה ב ר י ח ה באירופה ,ש י ש נ ם עיוותים בספר ...ל א ו ר כ ו ש ל כ ל ה ס פ ר מוזכרים ומובאים ש ב ע ה ש מ ו ת של א נ ש י ם ה מ ו כ ת ר י ם ב ת א ר י ם כ מ ו :׳המייסדים /׳אבות ה ב ר י ח ה /או ׳ א ב ו ת ה ב ר י ח ה ובוניה׳ .ו כ ל ה א נ ש י ם ה א ל ה נ מ נ י ם ע ל א ו ת ה ה ת נ ו ע ה . האם 44 זה מקרה, תמימות, או חוסר ה ת מ צ א ו ת י .המגמתיות בחלוקת התארים ב ו ל ט ת ו פ ו ג ע ת מ מ י ל א ב ח ב ר י ם ר ב י ם ל ת נ ו ע ו ת אלה״ .ע ד כ א ן ה צ י ט ו ט , וצל״שים ו ב מ ע מ ד ז ה א ס ת פ ק ב ו ,א ף כ י י ש ל י מ ה ל ה ו ס י ף עליו. א נ י ר ו צ ה ל ה ב י ע ת ק ו ו ה ,כ י היסטוריונים רציניים י ע מ י ק ו ח ק ר ב נ ו ש א ה ב ר י ח ה מ פ ו ל י ן ו מ א י ר ו פ ה .י ע ש ו ז א ת ל ל א מ ש ו א פנים .יתארו ת נ ו ע ה א ד י ר ה זאת ,ש ה י ת ו ו ת ה מהחשובים נדבך מה מצאנו ביותר בפולין לכינון המדינה, ב ס ת י ו ?1945 ויתארו מצאנו אותה שארית היטב. ה פ ל י ט ה 70—50 ,א ו 80 א ל ף איש .א ת ה מ ס פ ר המדויק אי אפשר היה לדעת .אנשים ,ש ז ה ע ת ה יצאו מ ה ב ו נ ק ר י ם ,מ י ע ר ו ח ,מ מ ח ב ו א י ם ,מ נ י י ר ו ת אריים ,ה ח ח י ל ו ל ח פ ש א ת מהמחנות, ב נ י ה מ ש פ ח ה ו ל א מ צ א ו א ו ת ם ,ה ת ח י ל ו ל ח פ ש א ת היהודים ,א ת ״ ע מ ך ״ ,ה ת ח י ל ו להתלכד ,כי ו ע ד יהודי. הוועד ה ה ת ל כ ד ו ת נ ח נ ה ל ה ם ביטחון .ה ח ח י ל ו ל ה ת א ר ג ן ,ה ת ח י ל ו ל ה ק י ם מתוארים והדברים במחקרו של פרופ׳ ישראל גוטמן. מצאנו את היהודי ,ש ה י ה מ ו ר כ ב ג ם מ ק ו מ ו נ י ם ט י ם ו ב ו נ ד י ס ט י ם ו ג ם מ צ י ו נ י ם .צ י ו נ י ם טובים ,א ם כ י ל א מ א ו ת ו ק ל י ב ר ש ל מ נ ה י ג ו ח ,ש ע מ ד ה ב ר א ש ה צ י ו נ ו ת ל פ נ י ה מ ל ח מ ה .ו מ צ א נ ו ג ם א ח ה ב ר י ח ה .י ש ויכוח ל א נעים ,מ א ו ח ם ו י כ ו ח י ם ש מ ת נ ה ל י ם , ש ל נ ו מ ד י פ ע ם ,מ י ה י ה ראשון ,מ י ה י ה בציבור המייסד ,מי ק ד ם למי ,מי א מ ר ק ו ד ם .ו י ש ג ם ויכוח ,מ י ה ק י ם א ת ה ב ר י ח ה ,מ י י י ס ד א ת ה ב ר י ח ה ,״ ה מ ק ו מ י י ם ״ או ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י ם .א ם כ ן ,א נ י מ צ ה י ר — ו א ם ת ר צ ו — ח ג י ג י ת ב ה ז ד מ נ ו ת ז ו : אנו ,ה ש ל י ת י ם ה ר א ש ו נ י ם מ צ א נ ו א ת ה ב ר י ח ה ,ח י ה ,נ ו ש מ ת ,פ ו ע ל ת ,מ א ו ר ג נ ת . עוזבים ואנשים ב ל ת י ח ו ק י ו ת א ת פולין. בדרכים מתי זה ה ת ח י ל ? ומי התחיל ב ז ה ? וכאן שוב ,י ש השמים א ת האצבע על נ ק ו ד ה מ ם ו י י מ ת א ו ע ל ח א ר י ך מםויים .א ח ד אומר ,ש ז ה ה ת ח י ל ב ר ו ב נ ה ב פ ב ר ו א ר .1944ו ש נ י א ו מ ר ,ש ז ה ה ח ח י ל ב ו י ל נ ה ב ק ת .1944ו ה ש ל י ש י א ו מ ר ,ש ז ה ה ת ח י ל ב א ו ג ו ס ט .1944ו ר ו ב ם ט ו ע נ י ם כ י ה ם ו ח ב ר י ה ם ה ם ש ה ח ח י ל ו ב מ ל א כ ה . בלובלין ואגי מ ר ש ה ל ע צ מ י ל ו מ ר ,ש ז ה ל א ה ח ח י ל ל א ב ר ו ב ג ה ו ל א ב ו י ל ג ה ו ל א ב ל ו ב ל י ן , זה התחיל ע ם פ ר ת היתד. מפני ההמשד .זה המלחמה ,וזה התחיל בפרת נמשך המלחמה, בימי כאשד המלחמה, והבריחה מפולין צורך לברוח אנשים ר א ו בוילנה .האנשים ה ג ר מ נ י ם .ק ו ד ם ב ר ח ו מ ז ר ח ה ,והוקם ריכוז ח ל ו צ י גדול נעו מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ,ש ל ח ו שליחים וחיפשו דרכים להציל ולהינצל .ואני מזכיר את קבוצת ״ ה נ ו ע ד .הציוני״ מאיזור זגלמביה ,א ש ר ב־1943 יסוד הניחה גם. לאירגון ל ו ח ם ו ג ם ל ה צ ל ה ע ל ד י גניבת גבולות ,חיפוש מעברים ,מ ע ב ר ד ר ך סלובקיה ל ה ו נ ג ר י ה ו א ח ר כ ך ל ר ו מ ג י ה ולארץ .ו ה ד ב ר י ם מ ת ו א ר י ם י פ ה ב ס פ ר י ה ן זה פ ר ד ק ה מ ז י י ה ו ט ו ש י ה ה ר צ ב ר ג .ת ג ו ע ת ה ב ר י ח ה מ פ ו ל י ן ל א ח ר ת ו ם ה מ ל ח מ ה היחה שהיה המשך ,כמו המשך המשך ש ה מ ש ך היוו ש ל י ח ו י ו ת ש ל ק ש ר י ם ו ק ש ר י ו ת א מ י צ ו ת .כ מ ו ב ה ק מ ת נ ק ו ד ו ת מ ס ת ו ר .כ מ ו ש ב ח י מ ל א כ ה ל נ י י ר ו ח מ ן ו י י פ י ם היו לפעולות דומות ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה .כ ל זה צ מ ח באופן טבעי כהמשך. זה ל א נ ו צ ר ל פ י פ ק ו ד ה ש ל א י ש א ח ד ב מ ק ו ם א ח ד ,ל א ל פ י ה כ ר ז ה ש ל א י ש א ח ר ב מ ק ו ם ש נ י ו ל א ע ל ד י ס י ס מ א ו ת פ י ו ט י ו ת ב מ ק ו ם שלישי .ו ז ה ל א ה צ ט מ צ ם לקבוצות מובחרות בלבד. קדמי ד י ב ר ע ל הויכוח ,שאמנם התקיים בתנועה הציונית ב מ ש ך שנים ,על גאולת ע ם א ו ג א ו ל ת א ר ץ . .י ש ג ם שקראו ל ז ה ״ציונות איכותית״ או ״ציונות כמותית״ .ע ם ת ו ם המלחמה, לאחר השואה ,היו ההבחנות האלו מלאכותיות 45 ה י ה ו ד י ם ח י פ ש ו יהודים ,ויהודים ר צ ו לברוח ,כ ל מאוד. כמעט .אמנם היהודים יש א ג ד ה ,ש כ ו ל ם ר צ ו ל ב ר ו ח ו ל ע ל ו ת ל י ש ר א ל .אין ל א ג ד ה זו א ח י ז ה ב מ צ י א ו ת . האמת גם היא, מצוקת מהמצוקה לברוח, לא או שיהודים העבר, רצו לברוח האפר והעפר, מהמצוקה, הבתים ש ל .ההווה • ,מ ה א נ ט י ש מ י ו ת , זה על לצרפת מוכנים היו לגרמניה, לפחות לא אם ישבו כל על לאמריקה הצבאות ל מ ק ו ם א ח ר .א ו ל ם ה י ה גם ח ל ק נ י כ ר לברוח בה ההרוסים, שנתקלו .בה להתפשר. שבה שגתקלו בפולין המשפחות המשוחררת. שנכחדו, צעד לפחות המשחררים, מאוד.,שקולו וגם ושעל. לאן לצרפת, אם לאיטליה או ה ל ך והתגבר• ,שאמר ו ל ע ל ו ת ; ל ב ר ו ח ו ל ע ל ו ת לארץ ישראל. ־ א נ ש י ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת היוו א ת המנוף ,א ת ה כ ו ח ה ד ו ח ף ,א ת ה כ ו ח המכוון הסטיכיה את ש נ ת נ ו דגל ה ז א ת .ל ע ב ר מטרה .הם היהודים, בידי הזה והדגל , ה י ה ״יידישע מ ד י נ ה ״ .ע ו ד ל פ נ י שביישוב ק ל ט ו א ת ב ש ו ר ת ה מ ד י נ ה ,ה א י נ ס ט י נ ק ט ש ל ה י ה ו ד י ם ש ם א מ ר — מ ד י נ ה יהודית .אני ק ו ד ם ה ז כ ר ת י א ת עניין ה א נ ט י ש מ י ו ת . ראש ה מ מ ש ל ה פ ל ט א י ז ה ביטוי ,אולי ל א כ ל כ ך מ ו צ ל ח מ ב ח י נ ה מ ד ע י ת .הוא אמר ש כ ל פ ו ל נ י י ו נ ק א ו י נ ק א ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ע ם ח ל ב אימו .א נ י ל א בטוח, מדוייק שזה מהנוף מבחינה הפולני. על.תקופה, היתד• מדעית, כמו אבל ה ו ו ד ק ה ,או אין כמו ספק, כל הצלב כי האנטישמיות במיסעף ואני דרכים. ש א י נ נ י מ כ י ר א ו ת ה ,ת ק ו פ ת השואה .א ב ל יותר הם, רצחנית. לאנטישמיות טיול זכוכית א ח ת בעיירה ב ש ם לנצ׳יצה .זה ע ל ולפי ה ה ס ב ר המוצמד נרצח התינוק לפני שהשתמשו סיפורים אפילו הרבה ב פ ו ל י ן י ש כ י ד ו ע ש ו ר ש י ם • עמוקים .א נ י זוכר ,ב ע ו ד י י ל ד ,ע ש י נ ו ב מ ו ע י ג י ג ו פ ה ש ל ת י נ ו ק נ ו צ ר י מ ס כ ן וחיוור, יהודים, לא התרגלו. מבית הספר לכנסיה ראיתי היא אדבר ב ת ק ו פ ה ש ל א ח ר השואה ה א ג ט י ש מ י ו ת ב פ ו ל י ן ב ל י יהודים ל א ,פ ח ו ת ח מ ו ר ה . ,ואגיד, פשוט, חלק כאלה, בדמו סופג לאפיית מצות .מ ה לתוכו את כל מוטלת ) 200ואולי הפלא אותו הרעל, יד ל ו ח ׳ ,ושם שעם, אשר במין ת י ב ה של (500 שגךל גתן לו ש ג י ם בידי ומתחנך ביטוי על במשך שגים כ ה ר ב ו ת י א ב ל ל א ר ק פ ש ו ס י העם ,ג ם ה א י נ ם ל י ג נ צ י ה ,ג ם א נ ש י ם ח ש ו ב י ם היו ש ו ת פ י ם ל ה ש ק פ ו ת כ א ל ה ו ל מ ג מ ו ת כאלה .עוד ל פ ג י ה מ ל ח מ ה ,ב ש ג ת ,1937 א מ ר ש ג ר י ר פ ו ל י ן ב ב ר ל י ן ל ה י ט ל ר :״ א ם ת צ ל י ח ל ה ב י א ל י צ י א ת מ י ל י ו ן היהודים מפולין אין היו )למזעסקר( ,אנחנו נקים לך אנדרטה במרכזה של ורשה״. לדבר, כמובן, אנטי־שמיים. גילויים היו לא בהכללות גם היו מעטים חסידי לא טוטליות. כל הפולנים עד האחרון אחרים ובימי המבחן האיום ביותר, מ ת ן סיוע, מסתור והגנה ליהודים .נרדפים של האומות האלה הוכיחו את אנושיותם סיכון עצמי. חלקם ג ת ג ל ו ו ה ו כ ר ו א ח ר י ה מ ל ח מ ה ויש אולי גם כ א ל ה ,ש נ ו ת ר ו בימי וגבורתם בהם השואה, תוך העילאית. באלמוניותם. מ ו ס ד ״יד־ ו ש ם ״ ח ל ק ל ר ב י ם מ ה ם כ ב ו ד ו י ק ר ב ש ם ה ע ם היהודי .א ו ל ם האפיפיור לא להם העניק מעמד של ״קדושים״. עם ז א ת ייש לציין, כי כל אלה לא היו א ל א מ י ע ו ט ח ר י ג ב נ ו ף ה פ ו ל נ י הכללי .ה ת מ ו נ ה ל א נ ש ת נ ת ה ב י ס ו ד ה ל א ח ר המלחמה. העם אדרבא — הפולני .ובפולין של ש נ ת רשמיים נרצחו ב ש נ ת 46 תורת ההיטלריזם חלחלה עמוק בשכבות הרחבות של 1945ש ו ב ר צ ח ו יהודים .ל פ י מ ס מ כ י ם פולניים 350 1945יהודים .לפי .ה ע ר כ ו ת א ח ר ו ת — ק ר ו ב ל־.1000 היו ש ו נ ו ת והידועה ביותר .היתד ,ל ז ר ו ק יהודים .מ ר כ ב ו ת • דוהרות .יאבל השיטות היו ג ם ר צ י ח ו ת פ ש ו ט ו ת ,״רגילות״ ,והיו ג ם פ ו ג ר ו מ י ם ב מ ס פ ר מ ק ו מ ו ת . כן, אם גרעין היהודית .הטבעית, התגובה היתה הסטיכית, ק ש ה ,קומוגיסטי ״ייבסקי״ ו ל צ י ד ו ג ר ע י ן ש ל העדיף, אשך .המתקדמת, דגל .,תמך, ש י ק ו ם .יהודי עודד אופורטוגיסטים מתבוללים, בפולין ו ה ק מ ת יישוב יהודי פ ר ו ד ו ק ט י ב י ע ל • ל ב ר ו ח • .לא כולם* היה הסוציאליסטית, החדשה, השלטון הפולני א ד מ ת פולין. ע ו ד ד .מ ג מ ה זו ו ה ש ל ט ו ן הפולגי אז היה א ו ה ד ו ס פ ו ג עדיין .יחס ש ל ש ו ת פ ו ת ־ הגורל ע ם ש א ר י ת ה פ ל י ט ה היהודית .ע ל כ ן ל א ק ל ה היתד ,ד ר כ ו ש ל הגרעין הציוני בוועד השתקמות יהודית ב פ ו ל י ן ב ס י ו ע השלטון הפולני .כ פ י גגדי המרכזי היהודי לסכל כדי המגמה את זה ע מ ד ו אלה ,א ש ר זכרו א ת ימי נ ע ו ר י ה ם האקטיבה, את הגרעין המוביל, את המדריך, ה ת נ ו ע ו ת החלוציות.. .יש הזאת שכבר אמרתי, של במרכזו של מאמץ ב ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר .א ל ה שהיוו המכוון הציבור את היהודי יהיו . עוד אגדה אחת, שאחרי האומרת, כל המלחמה אנשי היהודים •ובעיקר ה ת נ ו ע ה הציונית ראו צורך לבטל א ת ה מ ס ג ר ו ת .ה ת נ ו ע ת י ו ת .ואמגם־גכון .התחושה היתה, ה ה ר ג ש ה היתה ,ו נ ת נ ו ל ז ה ה ר ב ה ביטויים ,ש ה י ט ל ר ל א • ה ב ד י ל בין איש פועלי לפעול ציון ובין במסגרת אחת. ״פח״ח״, ״חלוץ ולא איש בית״ר וכר וכר. ואמנם הוקמו מסגרות וכדומה. אחיד״, ועל העניין ב א ש מ ת ש ל י ח י ם מ א ר ץ ישראל, כן שונות כולגו ביחד צריכים הנושאות• שמות כ מ ו •״איחוד״, הזה אלא לא פשוט החזיק משום מעמד שכל הרבה האנשים זמן, האלה, היו מ ש ח ר נ ע ו ך י ה ם .קשורים ,מי ב מ י ש ה ומי ב מ א י ר ומי ב פ נ ח ס ומי בדוד ,ו ע ם ה ל כ ה הזיקה השיחרור הבריחה. ,שבתחילה תנועות, ע ל ־ידי בריחה שהיתר, כשלמות על הטבעית נעשתה הפכה והתעוררה. גם בצורה לא לאט לאט להיות בריחה במסגרות נפרדות גרמה בגבולות. אנשים נתפסו וגם מאורגנת, במסגרות להרבה חיכוכים, היו הפרעות, וגאסרו, בצורה מאורגנת גפרדות. והעובדה, הרבה .צרות והיו והרבה תלונות הרבה ק י פ ו ח י ם .א ח ד הגורמים ,ש ח ש א ת ע צ מ ו מ ק ו פ ח ,היו ח ב ר י ״ א י ח ו ד ה נ ו ע ר הציוני — ע ק י ב א ״ .ו ע ל ה נ ו ש א הזה כ ו ת ב אריה ,שריד ,א י ש יגור ב מ ח ק ר ו ה מ ק י ף ב ק ו ב ץ ״ י ה ד ו ת מ ז ר ח א י ר ו פ ה בין ש ו א ה ל ת ק ו מ ה ״ ) ב ה ו צ א ת א ו נ י ב ר ס י ט ת ב א ר ־ ש ב ע ( : ״ ה ש ל י ח י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ב א ו לפולין מ צ א ו ׳ א י ח ו ד ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י עקיבא׳ ,ה מ ש ת ו ו ה במספר חרף חבריו היציאה לכל התנועות ההמונית של החלוציות מאוח של חבריו, היו תנועת העבודה. ל״איחוד״ בתחילת. בפולין 60 1946 קיבוצים ו ב ה ם 4,000ח ב ר י ם ו־ 10ב ת י ילדים ו כ ו ל ם ע ר ו כ י ם ליציאה״. החושה גם וו, קיפוח, של של הניגודים אפלייה, ב כ נ ס ציוני ראשון ,ש נ ע ר ך ב א ו ג ו ס ט גרינבאום. שם הונח והחיכוכים באו לדי ביטוי 1945ב ל ו נ ד ו ן ,ב ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל -מ ש ה היסוד להסדר חשוב וחיובי . ,ו א פ י ל ו חיוני, שרח ויצחק אשר ה ש ת י ת א ת פ ע ו ל ת ה ב ר י ח ה מ פ ו ל י ן ע ל פ ר י ט ט ׳ בין ש נ י ג ו פ י ם מ ר כ ז י י ם : ת נ ו ע ו ת ארץ י ש ר א ל ה ע ו ב ד ת . ,א ו .כ פ י ש ק ר א ו ל ז ה ב ק י צ ו ר ״הליגה״ ,ובין ״האיחוד״. הוחלט אנו, הגענו ע ל פ ר י ט ט ב פ ע י ל ו ת ,ב פ ע י ל י ם ו ב מ ס פ ר א נ ש י ם א ש ר יצאו מפולין. שלושת ה ש ל י ח י ם .הראשונים, הגענו לנו בכליון ב א י ח ו ר .רב. ב פ ו ל י ן ציפו לפולין עיניים כעבור חודש־חודשיים. רב לכן וכל זמן קודם 47. א ח ד מ א ת ג ו היה מ ו כ ן ל צ א ת ב ש ל י ח ו ת זו ג ם ב י מ י ה מ ל ח מ ה . ב ס פ ר ה ר ב ההיקף ו ר ב ה ח ש י ב ו ת ע מ ד ה כ ב ר דיגה פ ו ר ת ע ל ה ג ו ר מ י ם ,ש ה ב י א ו ל א י ח ו ד ה ש ל י ח ו ת ל א י ר ו פ ה ה כ ב ו ש ה — ו ל א אוסיף .כ א ש ר הגעגו ל פ ו ל י ן ,מ צ א ג ו כפי מצב, אותו שתיארתי המוגית לבריחה .מצאגו חלוצית צ ע י ר ה ונועזות היה הנסים, אחד בדברי יסודות עד וראשית שקמה שקרו עכשיו, התארגנות ליהדות פולין לשארית מצאנו הפליטה. בעצם מכאן מבוכה גם הבריחה ימי אין וגם הודות השואה להבין, גטיה למגהיגות ואחריה. כי זה שליחותגו ל א הוסיפה ו ל א ח י ד ש ה ד ב ר ,ש ל א ה י ה ל ג ו מ ה ל ת ר ו ם .אכן ,ת ר מ ג ו ג ם ת ר מ נ ו . היוויגו אגחגו למעשה עבורם סמל, סמכות ביטוי, ארץ של אשר ישראל, ג ת ק ב ל ה ל ל א ע ר ע ו ר ע ל ידי כ ל ה ג ו ר מ י ם ב ת נ ו ע ה ה צ י ו ג י ת ו ב ק ר ב ת ג ו ע ת ה ג ו ע ר . את גוסף הפריטט ,א ש ר ע ד ב ו א ג ו ה י ה עדיין ב ב ח י ג ת ה ל כ ה ,הפכגו ל מ ע ש ה . ע ל שגי ג ו ש י ם א ל ה צ י ר פ ג ו ג ם ל פ ע י ל ו ת ,א ת אגשי ה מ ז ר ח י ,א ת הרוויזיוגיסטים, ו ג ם א ת א ג ו ד ת ישראל .ה ק מ ג ו מ ר כ ז ל פ ע י ל ו ת הזאת ,ק ר א ג ו ל ז ה ״וועדה ח ק ל א י ת ׳ ׳ . אירגגו הפעילות את שוגים, במרכזים ואירגון ה כ ג ם ג ו שיטה גקודות להקמת ליד הגבולות ,לחיפוש מעברי ,לחיפוש דרכים אלטרגטיביות ,אירגנו ק א ד ר של .80ע ד 100איש .ש ע ס ק ו ב פ ע י ל ו ת זו י ו מ ם ולילה .ה ע מ ק נ ו א ת ש י ט ו ת ה ק ו ג ס פ י ר צ י ה , הפכגו עיקרי .ל ה ז ר מ ת לציגוד הג׳וינס כספי סדר והשלסנו בענייני ובקרה כספים .א ח ר י ג ו ב א ו ש ל י ח י ם גוספים ,ש ל י ח י ם מ ס ע ם ה ת ג ו ע ו ת ,ש ע ס ק ו ב פ ע י ל ו ת א ב ל ק ו ד ם כ ל אני ר ו צ ה לצp השליחות חיגוכית, וגם שליחים רשמיים. החשובה ש ל אגשי ה ב ר י ג ד ה .ה ב ר י ח ה ב א י ר ו פ ה ב כ ל ל ,ל א ה י ת ה מ ת ק י י מ ת ,ל א את היתד ,מ ת ג ה ל ת ,ל ו ל א א ג ש י ה ב ר י ג ד ה ,א ש ר ב מ א מ ץ אדיר ,ב מ ס י ר ו ת ב ל ת י ר ג י ל ה , את ניצלו מעמדם, אגשים ממקום אחדים מהם, יהודי ראשון, יהודי פולין. האנשים יכולתם, את למקום, הגיעו מארץ גם עם מגן־דוד היה זה ב י מ י השואה. את לארץ, לפולין על הסמל הלוגיססיקה של ילדים בדצמבר .1945 שרוולו, הראשון, הצבא, ומבוגרים, עוררה מלהיב, והעבירו חלוצים עצם ולא של ההופעה התרגשות בלתי מרגש, באו גם נציגי הסוכגות ובאה לאחר המוגי חלוצים. חייל מדי רגילה מה בקרב שעבר מ ש ל ח ת היישוב, על ובקרב ח ב ר י ה מ ש ה קול ,א ש ר כ מ ה מ ד ב ר י ו ע ל ב י ק ו ר זה ה ו ב א ו ע ל ידי ק ו ד ם . ב נ ו ס ף ל פ ע ו ל ו ת ש ל ב ר י ח ה מ פ ו ל י ן ,ש ע ל ה י ק פ ם ע ו ד א ע מ ו ד א ח ר כך ,ה פ ע ל נ ו פעולות שתי ובעיקר כאן אחרות. חלוצים ודאי בספרו חזרה ניספה. תשכח ״וועדת מברית־המועצות ומארצות שסופחו הסיפור דוד פומרנץ מכירים לאקטיובינסק, הקמנו מזרח״, את כדי להוציא מ ש ם על ״לשמור לנצח״ .ל א ארחיב נשפט, נשלח למחנה בלבוב, היה שנשלח לברית־המועצות, זה דיבור ,ר ק של עבודת אזכיר, כפייה שבשובו כאלה ימיני״. השליחים, שנשלחו לברית־המועצות בדרר במכרות, על קיר תאו מצאו מ ג ן ־ ד ו ד חרוס ,ואת המלים ״אם אשכחך היו היושבים א ת י ה ו ש ע ג ל ב ו ע ,ו ז ה ה א ח ר ו ן ה צ י ב ל ו יד על נתפס שתפקידה להוציא לברית־המועצות. אנשים ושם ירושלים והוציאו משם יחידים ,ה ב י א ו א ו ת ם ל פ ו ל י ן ,ו ה ב י א ו ל ע ל י י ת ם לארץ. ו פ ע ו ל ה שנייה ,ש ה פ ע ל נ ו ,ה י ת ה ה צ ל ת ילדים יהודיים ,ש נ מ ס ר ו בימי ה ש ו א ה לידי.נוצרים-,או הושבו 48 לחיק ה ו ח ב א ו ע ל ידי נוצרים .כ א ל ף ילדים כ א ל ה ב א ה ל ה ם ה צ ל ה , עמם, עלו לארץ, והדברים היו קשים וטרגיים לא מעס, גם לילדום, גם לאלה פעילותו ש ל א ו ת ו אריה תרם שהצילו לאלה א ו ת ם ,וגם שטיפלו להזכיר בהם .ע ל י את ש ר ד ,א ו כ פ י ש ג ק ר א אז — ל י י ב ל ה ג ו ל ד ב ר ג ,א ש ר ר ב ו ת ל פ ע י ל ו ת זו .ה י י ת י ר ו צ ה ל ה ז כ י ר א ת כ ל א ל ה א ש ד פ ע ל ו ב ב ר י ח ה . לא א ו כ ל ל ע ש ו ת זאת ,ת ק צ ר איתנו ואיגם כמו, עוד, היריעה ,ו א ז כ י ר ד ק א ת אלה שהיו ל י ק ר ו ב י ם בן־צבי איםר חברי )״שמעון״(, והמפקד לשליחות ע ל מ י ב צ ע ה ב ר י ח ה מפולין ,ד ו ד מ ל ר ,יוזק א נ ג ל ג ד ר ,מ ר ט י ן גלר ,פ ר ץ ל א ם ק ר , בזיק ל מ ב ר ג ,מ ש ה מ א י ר י ) ״ ב ן ״ ( ,ש ל ו ם ר ק ו ב ר ,ש ל מ ה קין. 1945ע ז ב ו ב ד ר כ י ב ר י ח ה — ג ם ״ פ ר ט י ז ג י ת ״ פ ר ט י ת וגם מ א ו ר ג ג ת ״ — בשנת כ־ 33,000יהודים .ו ה נ ה ב ס ו ף הממשמשת של ומתקרבת 45ו ב ר א ש י ת 46פ ש ט ו ש מ ו ע ו ת ע ל ר פ ט ר י א צ י ה יהודים בברית־המועצות פולנים מברית־המועצות. נ י צ ל ו ב ע ת ה מ ל ח מ ה ל מ ע ל ה מ ר ב ע מ י ל י ו ן יהודים .ה ש מ ו ע ה ה ז א ת ע ו ר ר ה ת ק ו ו ת גדולות לשp תקוות בקרבנו, של לאפשרויות ועלייה, הצלה זאת ועם הפכה היא ע ל מ ד ו ר ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ה פ ו ל נ י ת .ע צ ם ה ע ו ב ד ה ,שעומדים ל ב ו א י ה ו ד י ם נוספים גרמה ל ז ע ם ולתגובות שנאה ב ק ר ב ת ו ש ב י ע ל א ל ה שהיו אן ב פ ו ל י ן , פולין .יצא ל י ל נ ס ו ע ה ר ב ה ב ר כ ב ו ת פ ו ל נ י ו ת ,בין פ ו ל נ י ם ופולניות ,ש מ ש ו ם מ ה ה ר ג י ש ו ו ל א ה ב י נ ו ש א נ י יהודי .ו ה פ ו ל נ י ם ה י ו א ו מ ר י ם :״ מ ה זה, לא לא את גמר אנחנו העבודה, לגמור צריכים אותה״. ל ה ג י ע ב ה מ ו נ י ם 150,000 .יהודים הגיעו ב מ ש ך ש נ ת והנה היטלר התחילו היהודים .1946ר ו ב ם כ כ ו ל ם ה ת ר כ ז ו בשלזיה ,ב ״ ש ט ח י ם ה מ ש ו ח ר ר י ם ״ ,כ־ 80,000ל פ י מ ח ק ר י ה ש ל ח נ ה שלומי .ה ת ג ו ב ה לא להגיע איחרה הקהילה.היהודית ובסביבת ניתן והאות ב־5 בקלצה, .1946 ביולי על בהתקפה ועד ב מ ק ו ם ו ע ל ק י ב ו ץ ״ ה נ ו ע ר הציוני״ נ ר צ ח ו ב מ ק ו ם 47י ה ו ד י ם ק ל צ ה כ ־ 3 0ו מ ע ל ה י ה ו ד י ם נ ו ס פ י ם .מ י ש ר ו צ ה ל ק ר ו א פרטים ,י מ צ א א ו ת ם ב מ ח ק ר ו ה מ ק י ף ו ה ח ש ו ב ש ל ר פ א ל ב ל ו מ נ פ ל ד ב ק ו ב צ י ״משואה״ י״ב ,י״ג. האומרים ,ש ק ל צ ה היתד. יש נ ק ו ד ת מ י פ נ ה ,ושאן ה ת ח י ל ה הגדולה. הבריחה אין זה ת ו א ם א ת ה ע ו ב ד ו ת .ע ד ק ל צ ה ע ן ב ו א ת פולין כ־ 50,000יהודים .א ב ל קלצה היתד. השלטונות אי קטליזטור, מאת, הפולניים. השלטונות אפשר להסתיר תופעה רחבה, בעיקר הרבה יותר כוח ו ג ם מיפגה, דחף הפולניים בפרס כזאת בחדשים דעו כאשר על גם הבריחה הבריחה הראשונים בבריחה של גם היוותה .1945 וגם לפגי חלק הבריחה ב א ו ת ה נ ד י ד ת אוכלוסין ,ש ה ק י פ ה א ת אירופה ,ושמיליונים ב נ י • אדם, ביחס קלצה. מתופעה השתלבה אין ל ד ע ת כמה 15 ,ע ד 20ואולי .יותר ,ג ד ד ו מ א ר ץ י ש ר א ל ,מ מ ח ג ו ת ב ג ר מ נ י ה ל י ו ג ו ס ל ב י ה , ליוון ,ל ב ו ל ג ר י ה ו ל צ ר פ ת ,ל כ ל ה מ ק ו מ ו ת ,ב ח ו ר ר פ ט ר י א ג ט י ם .והיהודים ה ש ת ל ב ו , כדוע, ליווגים אח או ב ת ג ו ע ה זאת .ו ל א א ח ז ו ר ע ל ה ס י פ ו ר י ם ה ד ו ע י ם ע ל י ה ד י ם ,ש ה ת ח פ ש ו ו ל ב ו ל ג ר י ם ,וכוי, וכד. דעו השלטונות ה ג ב ו ל .מ ס ל ו ב ק י ה לפולין ,ה י ה ל י ס פ ר קצין ה מ כ ס ,ל ק ח א ת לימד. הבינו הספר ספק ללא אז הוא ש ו א ל א ו ח י כ כ ה , זה. ל י מ ד עברית בילקוט־הגב .החייל, ל ד ו ו ש א ל אותי ,מ ה בחצי על כשחציתי צחוק: זה? א מ ר ת י לו, ז ה יווניח ,נ כ ו ן ? כלומר, ספר הם כ ב ר ,ש כ ל ה ע ס ק ה ז ה ה ו א ע נ י י ן ש ל כ י ס ו י ל ע ל י י ה לארץ .ו ה ש ל ט ו נ ו ת ידעו ל ל א ס פ ק ע ל ח נ ו ע ח ה ב ר י ח ה ,א ב ל ה ב י ט ו ד ר ך ה א צ ב ע ו ת .ר א ו ב ז ה א י ז ה שסחום •שהם ביטחון. הוציאו 11 אבל עניין פסקי־דין קלצה מתח זיעזע נגד גם אח הרוצחים, השלטונוח. אבל גם לא בהבנתם, רק בכך, שהמצב 49 יכול .לא הזמן, .יש להימשך, לעבור ו י כ ו ח • ,מי לדעתי ברמן.קיים בהבנה נקבעו לצאת. הכיוון נותן את חברו הזה, העגיין לכד וצבי נצר קשרי גקודות הגבול ולא לזקוף ש ר לזכותו פולין שגתיים 123,000 יהודים. החדשה. ממש, ממצוקה בחורף נרצחו ב־1946 השומרים. הולכים, את בגרמניה העקורים, לכוון ועל 50 אותם כן אמיתית, אל מסכנת דרד הרים בגופיות באיזה הרשות אותם לארץ תגועת אז, מאחוריהם ידעו הימים להקים ישראל הבריחה ורק משאיות, דחוסים ולשקם לארץ המונים, לאוסטריה, ,1946 .86,000 במרס אח ובמשד (1947 ודוגמה עשרות טוב, כלכליים דרד, מהם יצאו בתקופה אלפים. צעירים יותר לא .של החלטתם ספטמבר את הגבול טובים. גבולות נאסרו, כמו לארץ השיג במחנות את הורם על סרדינים, השואה. אצל לחץ עד רבים נשים 13 . & Zה פ ש י ס ט י ת . עברו, הולכים הדרד בדרד ) ( N . רק על לבושים כשמחסום שהוא ככוח לאחר מכוסי שלגים. שהם היתה, בגרמגיה, חיים, למחנות, מכוניות, כבר, מחנות מכוגיות, ואל אנשים, תנועת המזרחית, תנאים לקשור להסכמתם יצאו אין מגרמניה הג.ס.ז. תנאים, השאירו יהודים החופש באיזה באותם ולרכז מהמצוקה שגת הגבול גוטשים התנאים שעברו בן־גוריון הבריחה גדרות, ידי כל הבורחים המשיכה 1946 מינה צ׳רבינסקי, גדולה הפולני עדות של מפוקפקת. לאהדה ..הוקמו הודות מיולי שאני בכשרוגו עם, והשפעה זר, ש י נ ה ל ־• א ת בשם מאות תנועת חודשים ש ל שופרו. לא ואלה על והתחילה סגירת האגשים אבל הם )עד .כאלה( ובעיקר קלמנםיס, במשד את 1945 ב ד ר ד• ע ל אמנם ותשושים. ש ל בטלויזיה שבעים, גבולות, גורדוניה שלתופעה איכסנו רק ספיחלסקי גדולה .וגם מצ׳כוסלובקיה ובמשד זו במסירותו, להצלחה שלושה אחר, איזו בלילות ,א.ק. אמרתי להיות .האיש, רבים פעולה, וסגנו יהודים. 1946 בורחים היהודים שיתפו וחדשיים נצר במטבע צ׳כוסלובקיה. בהופעתו, זכה גולדמן. זכות )והיו וזקנים, מסריק גחום קופצים ברחו שלו זו, בגבול לא יכול אנשי אבהות אבל הבנה. לצאת, חודשים. במקום צבי שבהן צעירים אחרים. לומר, ראיתי בורחים לא ,1945 רוצה חזקים, של נקבע נקודות יאן 61,000 — אני החוץ לעצמו אותו הצ׳כוסלובקים ולמקומות את וכן בתור של אבל אדולף לידי שרוצה ספסרים כמובן אבות. איתו ובמיוחד שלושה שמצאתי חארקובסקי. קיבוצים, אמיתי. לגרמניה, מר הימנית(, לא פולגיים וביכולת -האילתור אישים, יצאו רוסי יצאו דווקא במדים הוא, מספר והגיע יהודי, פולנים. כיוון יפעיל שכל הבנו, גם • כאן אשר.בנוכחותו ספיחלסקי נמוד, השליחים, עליו, בתור לאורך אקסודוס לא לאנטק, שלישיית פעל קיבוצים שני אנםק, גנרל וההסדר בפרופיל שזוקף להצלחה ליצחק יש יותר. תמיר צוקרמן, הפולני האופוזיציונית ויפקח אנוש ההסדר, האבהות ש ל ההגנה בשקט, ברמה וכידוע צ׳כוסלובקיה. והכל מטעם מצדו יש — זכות ממעמנו, וסף, עקרונות ממש. הזה, ע ם •שר הפולנית הקרוב אחרת בנושא זכות ליהודים ה א ב ה ו ת ־לז׳אנטק״, שיחה )המחתרת חברי טיפל מגיעה יהודים שצריך גם .לשיטה לתת לצאת ולהיךברות ובמהירות. רשמית ואנחנו שהגיע אבל ישראל. המושלים הדי.פי׳ס, רעבים ידעו, וזכותו ידי שהם הגדולה האמריקאים )s־|,(D.P פסיכולוגי־מורלי־פוליטי עצום, את כדי ישראל. המלחמה, ובעיקר הבריחה מפולין .,שהיתה הרזרבואר תרמה העיקרי, טנקים, ולא עוצמה ב ח ו ל ש ה .אין הזאת, שנצטברה שתרמה לא מטוסים, ת ר ו מ ה א ד י ר ה לכינון ולא לזלזל באירופה, תעשיות צבאיות. ב ח ל ש י ם ואין בעיקר על המדינה .ל א היו ל נ ו אז עם היינו להתרברב ידי חלש. בכוח. הבריחה ואחר ומסתבר, ועוצמת כך לא שיש החלשים ההעפלה, היא ת ר ו מ ה א ד י ר ה ל כ י נ ו ן ה ע צ מ א ו ת היהודית. אוכל ל ס י י ם א ת ד ב ר י ,א ם ל א אזכיר ג ם א ת הסיוע, שקיבלה הבריחה ע ל ידי ג ו ר מ י ם נ ו ס פ י ם .ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה הג׳וינט ,א ש ר ל ו ל א ע ז ר ת ו ,סיועו ה א ד י ר , גם כפי ב כ ס פ י ם ,גם ב ב י ג ו ד ,ג ם במזון ,ג ם ב א מ צ ע י ם ,ל א היתד• ה ב ר י ח ה מ ת ג ה ל ת , שהתנהלה. אני מוכרח להזכיר את פעולתם, שיתוף פעולתם, מסירותם ו ה ס ת כ נ ו ת ם ש ל חיילים ו ק צ י נ י ם יהודיים מ צ ב א ו ת ב נ ו ת ־ ב ר י ת ,ק ו ד ם כ ל ה א מ ר י ק א י ם והסובייטים, א ש ר ר ב י ם מ ה ם היו ש ו ת פ י ם ל מ פ ע ל הזה .ל א כ ל היהודים יצאו מפולין ,א ב ל 120ו כ מ ה א ל ף יצאו .ו א ח ר כ ך ג מ ש כ ה היציאה גם ב ש נ ת ,1948—1947 אף כי ב ז ר ם דקיק .ר ב י ם גותרו ,ע ד ש ג ר ש ו א ו ת ם ב־ 1957וב־ .1968א ב ל ת ר ו מ ת ה של ה ב ר י ח ה ל מ ד י ג ת י ש ר א ל ת י ז כ ר ל ת מ י ד כ מ פ ע ל אדירים. 51 ע<ונ<ם ה<סגוור»ם פרופ׳ ד ב לוין יהודי בסרביה וצפירבוקובמה ת ח ת השלטון הסובייטי במלחמת־העולם השניה )(1945—1940 לזכרו של הידיד והעמית ,ד״ר אברהם מרגליות א ו ל ט י מ ט ו ם ת ק י ף ,ש ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ה ג י ש ה ב ־ 2 6ביוגי 1940לרומניה, בעקבות ה ש ת ל ט ה צ ב א ה א ד ו ם ת ו ך י ו מ י י ם ־ ש ל ו ש ה ע ל א י ז ו ר י ה ה צ פ ו ן ־ מ ז ר ח י י ם ש ל מדיגה ז ו :ב ס ר ב י ה ,ש ב י ר ת ה קישיגב ו ה ח ל ק ה צ פ ו ג י ש ל ב ו ק ו ב י נ ה ,ש ב י ר ת ה צ׳רגוביץ. ש ג י איזורים א ל ה ,ש ש כ נ ו ז ה ע ל י ד ז ה ,ה י ו ש ו ג י ם ז ה מ ז ה מ ב ח י ג ה אטגית, והיסטורית .בסרביה — שעיקר אוכלוסיותה מולדאבים — היתה עד תרבותית ל א ח ד מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה ח ל ק מ ה א י מ פ ר י ה ש ל ר ו ס י ה ה צ א ר י ת ובוקוביגה, ה מ י ו ש ב ת ב ע י ק ר אוקראינים — ה ש ת י י כ ה ב ת ק ו פ ה ה מ ק ב י ל ה ל מ מ ל כ ה האוםסרית. אין ת י מ ה , ש ב ת ק ו פ ה שבין ש ת י מלחמות־עולם, כאשר שני האיזורים נ כ ל ל ו ב מ מ ל כ ת ר ו מ נ י ה ,ע ד י ת ש ר ר ו ב י נ י ה ם ה ב ד ל י ם נ י כ ר י ם בהווי ,ב כ ל כ ל ה ו כ ן ב ת ר ב ו ת ש ל ת ו ש ב י ה ם ,ל ר ב ו ת היהודים. היהודי המיעוט האוכלוסיה( ניכרת בבפרביה, שמנה למעלה מ־ 200,000נ פ ש ושהתפרנס בעיקר ממלאכה ,מסחר מבחינה כלכלית ואזרחית; יחד ע ם )7.2% מכלל ו ח ק ל א ו ת ,ה י ה שרוי ב מ צ ו ק ה הדבקות בשפות יידיש ועברית נ מ ש כ ה עדיין ב ק ר ב ו ) ו ב מ י ו ח ד א צ ל ה מ ב ו ג ר י ם ( מ ס ו ר ת ה ש פ ה ו ה ת ר ב ו ת הרוסית. יהדות בוקובינה, שמנתה קרוב ל־ 100,000נ פ ש )10.8% מכלל האוכלוסיה( ו כ ש מ ח צ י ת ה היתד .מ ר ו כ ז ת בצ׳רנוביץ ,כ ל ל ה ב ת ו כ ה ש י כ ב ה נ י כ ר ת ש ל ח ר ש ת נ י ם , בנקאים, ב ע ל י מ ק צ ו ע ו ת חופשיים ,ב ע ל י א ח ו ז ו ת ו נ כ ס י ם א ח ר י ם ; בהווי היומ יומי ו כ מ ו כ ן ב ת ח ו מ י ם שונים ש ל ה מ י ש ו ר ה ת ר ב ו ת י ב ל ט ה כ א ן השפה הגרמנית. ל ה ב ד ל י ם א ל ה ו ל א ח ר י ם ש ל היהודים 52 בשני האיזורים היו השלכות ברורות מ צ ב ם ואולי גם על גורלם על ת ח ת השלטון ב ת ק ו פ ת מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם השנייה ה ס ו ב י י ט י ב כ ל א ח ד מ א ר ב ע ת ה ש ל ב י ם שיסוקרו ב ק י צ ו ר ר ב ל ה ל ן . א .בגיסת הצבא האדום :תגובות ראשונות )שוף יוגי — תחילת יולי (1940 בלחץ האולטימאטום הצבא הסובייטי הצבא וטורי פתחו האדום וכוחות השלטוגות ה ר ו מ ג י י ם ש ב צ פ ו ן ב ו ק ו ב י ג ה ו ב ב ם ר ב י ה ב ג ס י ג ה ב ה ו ל ה כ ב ר ב ־ 2 8ביוגי, בקחתם ציוד, עמם וחפצים מיסמכים ככל שוגים תוך שגיתן. גסיגתם כדי שפכו ז ע מ ם ע ל היהודים ,ש ג י ק ר ו ב ד ר כ ם ו פ ר ע ו ב ה ם ק ש ו ת .מ ש ו ם כ ך ו ב ע י ק ר מחמת ה ס ב ל ה ר ב ,ש ג ג ר ם ל י ה ו ד י ם ב ע ב ר ה ק ר ו ב ת ח ת ה ש ל ט ו ן הרומגי ,כ ג י ם ח הצבא-האדום התגובות פה ה ב י א ה ל ת ח ו ש ת ה ק ל ה מ ס ו י י מ ת ב ק ר ב ה צ י ב ו ר היהודי. .עם ז א ת היו ש ו נ ו ת ביותר. ו ש ם ה ת ק י פ ו ג ע ר י ם מ ש ו ל ה ב י ם חיילים ו ק צ י ג י ם ר ו מ ג י י ם ו פ ג ע ו ב כ ב ו ד ם . ה ש ת ת פ ו ק ו מ ו ג י ס ט י ם יהודים בצ׳רגוביץ ל מ ג ן מעין שלטון בפעילות מוקדמת ביניים .צ ע י ר י ם י ה ו ד י ם ח מ ו ש י ם ב ר ו ב י ם ו ע ו נ ד י ם ס ר ט י ם א ד ו מ י ם ע ל ז ר ו ע ו ת י ה ם לקחו ב ש מ י ר ת ה ס ד ר ב ע י ר וכן ב ש י ח ת ו ־ א ס י ר י ם פ ו ל י ט י י ם מ ב י ת ה ס ו ה ר חלק ה מ ק ו מ י .ב פ ע י ל ו ת זו ה ש ת ת פ ו ג ם ח ב ר י ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ .ת ג ו ע ה זו ג ם פ י ר ס מ ה בשפה כרוז שחששו הספיק הגרמנית המקדם בית״ר, ב ב ר כ ה א ת ה צ ב א האדום .ואילו פעילי ל ג ו ר ל ת ג ו ע ת ם ת ח ת ה מ ש ט ר הסובייטי ,ה ס י ק ו מ ס ק ג ו ת מ ע ש י ו ת :ח ל ק לצאת והנותרים לרומניה לבער החלו ארכיוניהם. את ייקבר ״דגלגו ל ע י נ י מ ס ד ר מ נ ה ל י ם ב ע ו ד ש ל ו ש ש ע ו ת ״ — דיווח ב ד ר מ ט י ו ת ב ־ 28ביוני מ ״ מ קן מפקד בצ׳רגוביץ. בית״ר בעיר זו התארגן בו מה ביום ״הוועד שכונה לעגייגים יהודיים״ ,ש ה י ה מ ו ר כ ב מ י ס ו ד ו ת יידישיסטיים ו א ג ש י ש מ א ל מ ה ״ י י ד י ש ע ר ש ו ל ־ פ א ר א י י ן ״ .ג ו ף ז ה גטל ע ל ע צ מ ו זמגית א ת ה ד א ג ה ל ה מ ש ך ה פ ע ו ל ה ה ת ק י ג ה מוסדות של הקהילה להתייעצות־חרום היהודית. בבגיין בקישיגב המרכזי הציוגי התכגסו שברחוב המוסדות פעילי קייבסקי 52 הציוגיים והחליטו ״לא לחמת ע ד ש י ב ו א ה ש ל ט ו ן ו י פ ז ר א ת העובדים ,א ל א ל ה ת ח ס ל מ י ד ו ל מ ס ו ר א ת המפתח של הבגיין לשלטוגות״ .כן הוחלט ל א למסור א ת ה ק ו פ ה )לרבות כספי הקרגות הלאומיות( ,א ל א לחלק א ת הכסף לעובדים ״כפיצוי ב ע ד שגות עבודתם״. פ ה ו ש ם ה ש מ י ד ו מ ק צ ת מ ה ח ו מ ר ,ב ח י פ ז ו ן ו ב ל י כ ל שיטה ,״ כ מ ו ש פ ו ר צ ת ש ר י פ ה ג א ל ץ ל ה צ י ל ו א ת ה ל א י ו ד ע מ ה להציל״... ואתה התגובות אם גחפזת, .בוקרשט כגון: לא לא כריהה ולמקומות ממש, אחרים מבסרביה ברומגיה. והעיקר המדובר מצפון בבודדים — או בוקוביגה קבוצות לכיוון מסוממות, ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ו מ פ ל ג ו ת צ י ו נ י ו ת ,א נ ש י צ י ב ו ר ,ב ע ל י הון ו מ פ ע ל י ם ,ב ע ל י קשרים להם של היהודים למהפך התבטאו באותם ימים קריטיים גם тяга ל ש ע ב ר ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת הרומגיים ,ח ב ר י מ פ ל ג ו ת ר ו מ נ י ו ת ו א ח ר י ם ,ש ה י ו ס י ב ו ת ט ו ב ו ת ל ח ש ו ש מ ה ש ל ט ו ן הסובייטי .היו ל א מ ע ט מ ק ר י ם ,ש ה ב ר י ח ה יצאה משעה לפועל בגלל הלשגה מצד חסידי.המשטר הסובייסי, שמספרם גאה ל ש ע ה .כ ך ק ר ה ל י ו ש ב ת ר א ש ויצ״ו ו פ ע י ל י ם מ ר כ ז י י ם מ ״ ^ ע י ר י ציון״, 53 ש כ ב ר ש כ ר ו • ע ג ל ת א י כ ר י ם ,שתובילם־ ל כ פ ר מיפויים ב ג ב ו ל ע ם ' ר ו מ נ י ה . ל א י ן ע ר ו ד י ו ת ר ג ד ו ל ה י ה מ ס פ ר ם ש ל אגשי ב ס ר ב י ה ו צ פ ו ן ־ ב ו ק ו ב י נ ה ,ש ש ה ו משך ב ר ח ב י רומניה ועתה מיהרו לשוב למקום ה ו ל ד ת ם כ ל שנים לא גסגר גם יהודים, לעצמם סופית. בזרם שגולדו הגדול של יחסית החוזרים ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם והיו חסידי לאיזורים עוד הגבול אלה ברית־המועצות ושעתה ה ז ד מ נ ו ת ב ל ת י ח ו ז ר ת ל ה ג י ע ל מ ד י נ ה ה נ כ ס פ ת הזו .א ם כ י ל ה י כ נ ס ע ל ידי ה ס ו ב י י ט י ם לאיזורי ש ל י ט ת ם ו ח ל ק ם א ף הורשו והוגלה 'ריגול המשיכו לסיביר, רבים יהודים הסוגים משגי השתלבו ראו הבאים לא נאסר הנ״ל באשמת זמן ניכר ב מ א מ צ י ה ם ל ה ג י ע ל א י ז ו ר י ם אלה .יש ע ל כן מ ק ו ם להגיח ,ש מ ס פ ר ם ש ל היהודים בבסרביה על ו ב צ פ ו ן ־ ב ו ק ו ב י נ ה ה ג י ע א ו ת ו זמן ב ק י ר ו ב אף כל אישים ל ־30,000 ש ב ת ח י ל ת יולי ב ו צ ע ו כ ב ר כ מ ה מ א ס ר י ם ש ל אישי׳ צ י ב ו ר יהודים, דבש״. לפרש ־נראה ,׳ ש כ ל ל י ת דבר איש. שררה עדיין תחושה של ״ירח היהודים ב מ ש ט ר ה ח ד ש ל ט ו ב ה והאזינו ב ש ק י ק ה ל ד ב ר י ה ג ו ע ם נטו וההרגעה מפי ס ו ב י י ט י י ם ד ג ו ל י ם כ מ ו נ י ק י ט ה חרושצ׳וב ואיציק פ פ ר . הפרט והכלל בצל תהלין הסובייטיזציה )אוגוסט — 1940יוני (1941 л ב־2 לאוגוסט של צפון־בוקובינה החליט 1940 של ה ס ו ב י י ט העליון ב י ח ד ע ם מ ה ו ו חוטין ש ל ברית־המועצות, בסרביה על • סיפוחה הסובייטית לרפובליקה י ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת ה א ו ק ר א י נ י ת .ב מ ס ג ר ת ר פ ו ב ל י ק ה זו היוו ה ח ל ק י ם ה מ ס ו פ ח י ם ה ל ל ו rtrra ) א ו כ ל א פ ט ( צ׳רנוכיץ .ה ח ל ק הדרומי ש ל ב ס ר ב י ה ע ם ה ע ר י ם א ק ר מ א ן ואיזמאיל בסרביה את אוחד סופחו עם ה«בייטית האיזורים למחוזות הרפובליקה אחדים האוטונומית באוקראינה. ואילו המולדאבית חלק ומשניהם של הארי הרפובליקה הוקמה ה פ ו צ י א ל י פ ט י ת ה מ ו ל ד א ב י ת עם ב י ר ת ה ק י ש י נ ב .כ ך ,א פ ו א ,ה פ כ ו שני ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .בין הצפון־מורחיים של רומניה לחלק איגטגרלי של היתר ה ת ב ט א ה ד ב ר בפובייטיזציה מואצת ,שנמשכה ל מ ע ש ה ע ד פרוץ המלחמה ביוני .1941ת ו ך כ ד י ת ה ל י ך זה ו ב ע ט י ו נ ג ר מ ו ת מ ו ר ו ת ר ב ו ת ב ח י י ה פ ר ט ו ה כ ל ל . ואלה התמורות ביטוי במישורים י העיקריות, הבאים שחלו ב ק ר ב האוכלוסיה היהודית, שבאו כפי לדי ש י פ ו ר ט ו להלן. ה מ י ש ו ר ה א ז ר ח י ־ פ ו ל י ט י .ל א ח ר ת ק ו פ ת ״בין הזמנים״ ,ב ה ב ל ט ו י ה ו ד י ם ) ו ב ה ם אסירים והוחל פוליטיים ב ש י ד ו ד מ ע ר כ ו ת .כ ב ר אז ה ח ל ה ל ה ס ת מ ן ה מ ג מ ה ל א י י ש הבכירים של בעבר( ב ת פ ק י ד י ניהול ושיטור, הסתיימו ימי באישים סובייטיים הפקדות הועדפו ) ל ר ב ו ת יהודים( ,ש ב א ו מ ה ״ מ ז ר ח ״ . אוקראינים ו/או מולאבים ובדרג הגמוך ״ירח את הדבש״ התפקידים ב ד ר ג הבינוגי — כל היתר, ל מ ע ט י ס ו ד ו ת ע ו י נ י ם ל מ ש ט ר החדש .כ ך ק ר ה ,ש מ ת ו ך מ ס פ ר ג י כ ר ש ל י ה ד י ם מקומיים, שהועמדו מתי מעט .מ צ ב אסירים ב ת ח י ל ה בראש מועצות עירונית כבסרביה ,נ ו ת ר ו ע ל כנם ח מ ה ש ר ר ש ם גם במגגנון ה מ פ ל ג ת י : פוליטיים לשעבר, מונו לעמדות אחראיות י ה ד י ם בודדים ,בעיקר בשדה הפובליציסטיקה ו ה ת ע מ ו ל ה .ב מ י ג ז ר ה מ ש ק י ו ה ש י ר ו ת י ש ב מ ח ו ו צ׳רנוביץ ) צ פ ו ן ־ ב ו ק ו ב י נ ה ( ה ת ק ב ל ו ־למשרות 54 בכירות הרבה כלכלנים, משפטנים ורופאים יהודים. שיעור היהודים בוועדות בלבד. ה ק ל פ י ו ה ב י ק ו ר ת ל ק ר א ת ה ב ח י ר ו ת ה פ נ י מ י ו ת ב מ ח ו ז זה ה ס ת כ ם .ב־&8?/ יותר עוד המקומיות אם כי לא מעט בו ההגבלות, סבל נגרם ששיעורם שהוטלו על להם גם היהודים, בכלל היהודים האוכלוםיה בתקופת עתה כתוצאה היה פי השלטון מהמדיניות אז שלושה. נעלמו. הרומני האוניפורמיםטית ,של ה ס ו ב י י ט י .כ ך ח ו ס ל ה ,כ מ ע ט ב מ ח י יד ,ה מ ע ר כ ת ה ק ה י ל ת י ת ה ו ו ת י ק ה .על מוסדותיה עוד והאיזוריות, כל המשטר נ מ ו ך )(5—3% בזמן היה שיעור שנבחרו למועצות המגוונים על הטילה ב ת ח י ם החינוך ,ה ב ר י א ו ת והסעד. ״וועדת החיסול״ גבוה מאוד שישה ממגהיגי ה ק ה י ל ה ל ש ע ב ר ק נ ס בחוטין כ ע ו נ ש ,על הוצאת כ ס פ י ה צ י ב ו ר מ ן ה ק ו פ ה ל ש ם רישום ה ק ה י ל ה ב ״ ם פ ר ה ז ה ב ״ ש ל ה ק ר ן הקיימת לישראל .לא מעט מפעילי הקהילות גאסרו ולימים הוגלו לסיביר .גם ה מ פ ל ג ו ת ו ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ש ב ר ח ו ב היהודי ל ו ו .ב מ א ס ר י ם ,ח ק י ר ו ת ק ש ו ת פיזור של והגליות בנין פעיליהן. בו ה״מורגנרויט״, המוסדות שכנו ה״בונד;׳ של ב צ ׳ ר נ ו ב י ץ ,ה ו ח ר ם .ח ל ק היהודים ה ו ט ר ד ב ע ק ב ו ת ה ח ל פ ת ת ע ו ד ו ת ־ ה ז ה ו ת ה ר ו מ נ י ו ת ל ס ו ב י י ט י ו ת .א ל ה ,ש ק י ב ל ו ת ע ו ד ה ע ם ציון סעיף 39ב ת ו כ ה ,נ א ל צ ו ל ע ק ו ר ל מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם .י ה ו ד י ם ר ב י ם מאוד ,מ ע ב ר ל ש י ע ו ר ם ב א ו כ ל ו ס י ה ,נ כ ל ל ו ב מ י ב צ ע ה ה ג ל י ה ב ־ 1 3ביוני לסיביר כמישור שם הוחל מהעסקים לוו הכלכלי־סוציאלי. כשבועיים סיפוח לאחר וצפון־בוקוביגה בסרביה ב ה ל א מ ת מ פ ע ל י ־ ח ר ו ש ת ,ב ת י ־ מ ס ח ר ,ב נ ק י ם ,א ח ו ז ו ת וכוי. חלק ניכר ה מ ו ל א מ י ם ,ב מ י ו ח ד ב צ פ ו ן ־ ב ו ק ו ב י נ ה היו ש ל יהודים .מ י ב צ ע י ה ה ל א מ ה תכופות לעונשים 1941 בחיפושי־בית הבעלים. ומעצר מהם כמה לדין הועמדו ונשפטו ח מ ו ר י ם .ח נ ו ו נ י ם ו ב ע ל י עסקים זעירים נ פ ג ע ו מ ב ו ל מ ו ס ה ק נ י ו ת ה מ ו פ ר ז מ צ ד ח י י ל י ה צ ב א האדום ,ש ק נ ו מ כ ל ה ב א ל י ד ו ב מ ח י ר נ מ ו ך מ א ו ד מ ח מ ת ה פ ר ש ה ש ע ר י ם ה ג ב ו ה ש ל ה ר ו ב ל .אף א ו ת ם החנוונים והרוכלים ,ש נ י ס ו ל ה מ ש י ך ב ע ס ק י ה ם , נ א ל צ ו ל ח ס ל ם מ כ ו ב ד ה מ י ס י ם וכך גם הם ה פ כ ו ל מ ח ו ס ר י פ ר נ ס ה ו מ ו ב ט ל י ם מאונם. כמו לשעבר הבעלים המפעלים של המולאמים הם גם צפויים היו לשלילת כ ר ס י ס י ה מ ז ו ן וציון ס ע י ף 39ב ת ע ו ד ת הזהות .ל כ ן ר ב י ם מ ה ם ה ת א מ צ ו ל ה ש ת ל ב במסגרת בתים גם עבודה יצרנית או לפחות להשיג ל ש ע ב ר או ס ו ח ר י ם וחנוונים ע ב ד ו שפנו פרגסה ל ע ס ק י ״השוק עיסוק בסבלות, השחור״ .א ל ה מ ה ם , כלשהו. חטיבת שנתפסו, קרה כך קשות! הוענשו סבירה והשתלבות במסגרת קואופרטיבית מ ו כ ר ת )״ארטל״( בעלי־המלאכה ואחרות, שבעלי־ ע צ י ם ו כ ד ו מ ה .היו סיכויי גפתחובפגי למיגיהם .א ל ה מ ה ם שהעדיפו ל ע ב ו ד ב א ו פ ן פ ר ט י מ ס י ב ו ת ד ת י ו ת ג ם כ ן ק י ב ל ו מ ע מ ד מ ו כ ר )״קוםטארגיק״( .א ח ת מ א פ ש ר ו י ו ת ה ת ע ס ו ק ה ה ר ו ו ח ת ל צ ע י ר י ם יהודים היתד .ההוראה .מ א ו ת צעירים ,ג ם ב ע ל י ־ ה ש כ ל ה ביגוגית, עברו קורסים עיירה ו כ פ ר .צ ע י ר י ם ו צ ע י ר ו ת יהודים ג ת ק ב ל ו ל ע ב ו ד ה ג ם ב ב ת י ה ח ר ו ש ת ו ג ם בשירותים קצרים ומונו כמורים במוסח־ת ציבוריים .מ צ ב ן ש ל מ ש פ ח ו ת ברוכות־צאצאים שפר, משום קיבלו ה צ ע ת השלטונות לנסוע לעבוד במרכז התעשייתי בדונבם שבאוקראינה• לא עתה מקור־הכגסה. התרכותי־ערכי. .בשנים האחרונות מעטים לשלטון מבין אפוא, הרומני מחוסרי כללית, שבניהם המישור הבוגרים שימשו החיגיך, שגפתחו למכביר בכל העבודה בבוקובינה כבר היו ש ם כ מ ע ט ב ת י ־ ס פ ר יהודיים .אין ת י מ ה ,ש ח ס י ד י ת ר ב ו ת יידיש ק י ב ל ו בברכה א ת ד ב ר ה ק מ ת ם ש ל 12ב ת י ־ ס פ ר יהודיים ב א י ז ו ר לקראת שנת 55 ה ק ר ו ב ה ) .(1940/41ו א י ל ו כ ב ס ר ב י ה ,ש ם פ ע ל ו ק ו ד ם ל כ ן הלימודים בתי־ 37 ס פ ר ע ב ר י י ם ,ה ו ק מ ו ע ת ה 11ב ל ב ד .ה ו ר א ת ה ע ב ר י ת ב ו ט ל ה ב א פ ם י ד :ל מ ר א י ת לאסיפת־מישאל על עין היו מ כ נ ס י ם א ת ה ה ו ר י ם ש פ ת ההוראה להם, הרצויה א ב ל ל מ ע ש ה היו ה ד ב ר י ם ק ב ו ע י ם מ ר א ש .ה מ נ ה ל י ם ש ל ב ת י ־ ה ם פ ר ה ו ב א ו ב ד ר ך מא־קראינה וניתנה כלל היתר בין על השגיחו ל ה ם סמכות רבה בעיקר הלימודים ועקבו תוכן בתחום בקפדנות האידיאולוגי־פוליטי. הסתגלותם אחרי של ה מ ו ר י ם ה ו ו ת י ק י ם ל מ ש ט ר ה ס ו ב י י ט י .ל א פ ע ם דרשו מ ה ם ל ב ל ו ש א ח ר י ע מ י ת י ה ם ולדווח .ה ס ו פ ר י ע נ ק ל יקיר ,ש ה י ה מ ו ר ה ב ק י ש י נ ב ב ב י ת ה ס פ ר ה י ה ו ד י מ ם ׳ ,25 מ ת א ר א ת מ נ ה ל ה מ ו ס ד — י ה ו ד י סובייטי ,בזו ה ל ש ו ן :״ ב י ו ם ה ו א מ נ ה ל ו ב ל י ל ה ה ו א ד ב ר ־ מ ה א ח ר ״ ,ב ס פ ר י ה ל י מ ו ד היהודיים ,ש ה ו ב א ו ב ר ו ב ם מ ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת , הוצנעו וכן ב ר ר ך ־ כ ל ל ע ר כ י ה י ה ד ו ת .השינויים הקיצוניים ב ש פ ת ה ל י מ ו ד י ם ו ב ת ו כ נ ם המפורש האיסור מהלימודים להיעדר בחגים ואפילו קוממו ביום־כיפור, ל א פ ע ם א ת התלמידים ע ד כדי ת פ י פ ה ממשית והפגנות בוטות .כ מ ו כן הצטרפו ר ב י ם מ ה ם ,ב מ י ו ח ד י ו צ א י ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר הציוניות ,ל פ ע י ל ו ת מ ח ת ר ת י ת ,ש ק ו י מ ה ע ל ידי כ מ ה מ ה ת נ ו ע ו ת ה ל ל ו ו ש ה ת ב ס א ה ב ל י מ ו ד ע ב ר י ת ,עיון ב ס פ ר ו ת צ י ו נ י ת ו ש י ר ת שירי מ ו ל ד ת .ב ע י ק ר ש א פ ו ת א י ה מ ח ת ר ת ל ה ב ר י ח את חבריהם החוצה באותם תרבות הבמה :ל ש ם עלייה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל . לפריחה היהודית. מסויימת יהודי מהתיאטרון ססר״ התיאטרון אז ב ה נ ה ל ת ו ה א מ נ ו ת י ת של ה מ ח ז א י י ע ק ב ש ט ר נ ב ר ג .כ מ נ כ ״ ל סובייטי היהודי מקומות־ישיבה, עד מאודסה. של ב מ ה זו •התנהלה גם שהספיק ־זכו ג ם לביקוריהם של סמוך הופצו כאן בלבד • פעילות כבסרביה• .בצ׳רנובת פעל תיאטרונית לפועל הגיע הורגש ה ח י א ט ר א ו ח היהודיים ש ל ידיעות וקרוב היומון מחסור מהימגות ל־ 300,000היהודים הקיובי גיכר על ״דעד בספרי בירובידז׳אן הוצאת קריאה. רק ביידיש. ללא מחמח בערים במשך כל הסופרים שיצירותיהם האמורה התקופה היהודים פורסמו אף ספר או חוברת ב מ ק ו ם אכן הפסיק ל כ ת ו ב בבמות שונות נודד, היהודית וקיוב. מקומון גוחרו שטערן״. ביידיש חיאטרון יהודי אולם עיתון בשפתם. הטיהור, שגערך הגדולות בזול ס פ ר י ם ביידיש ,ש ה ו ב א ו מ ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ח .ל ע ו מ ח ז א ח כעשריםזכו, ש י ש ה מ ח ז ו ת נוספים. במקומוח אחרים ל א יצא לקנות קת 1941ח ו י י ב המלחמה. ח מ ש ח חדשי קיומו להציג שבע הצגות .אוהדי ה ב מ ה לסיפוח •בספריוח, ההצגה שנערכה של 1,500 באולם היתד ,״ ה מ כ ש פ ה ״ ל א ב ר ה ם גולדפאדן .ב ת ח י ל ת הועלו על למעטים לשתי באקו. עשרות השחקנים הראשונה, המקומיים צורפו כמה ל ע ק ו ר ל ע י ר ב ל צ י ,א ך ה ד ב ר כ ב ר ל א יצא ל פ ו ע ל מ ח מ ת משך :הדבר ממלכתי ת ו ך ח ד ש י ם א ח ד י ם ה ו ק ם ב ק י ש י נ ב ״דער יידישער ט ע א ט ע ר פ ו ן ד ע ר מאלדאווישער מונה ועידוד ניכר זכתה ימים ביידיש. ולפרסם, גיחן היה ל א הודפס חלק מתוך בודדים בלבד בבריח־ המועצוח. ל מ ר ו ת ה י ד י ע ו ת ע ל ה י ח פ ה ש ל י ל י מ צ ד המשטר ה ס ו ב י י ט י ל ד ת ו ל ד ת י י ם ,כ מ ע ט •ולא היו מקרים, לברית־המועצות. שרבנים במהלך ומשמשי בקודש ברחו ממקומותיהם בערב הסיפוח ה ס ו ב י י ט י ן צ י ה אכן •נוהל מ ס ע א נ ט י ־ ד ת י ח ר י ף ו מ ס פ ר ' .ב ת י ־ כ נ ס ת ה ו ח ר מ ו .י ה ו ד י ם ד ת י י ם ושומרי מ ס ו ר ת ס ב ל ו מ ה א י ל ו ץ ה כ ל כ ל י ל ע ב ו ד • ב ש ב ת ו כ ן מ ה ק ש י י ם ב ה ש ג ת ב ש ר כשר ,מ צ ו ת ל פ ס ח וכדומה. •56 ג .בתוככי ברית־המועצות בזמן המלחמה )מיולי 1941ועד מארס 1944ואילך( ב ־ 2 2ביוני פ ת ח ו הפליטים שבועיים־שלושה והמשיכו כבשו צבאות גרמניה הצבא ביחד ע ם לתקוף א ת ה צ ב א האדום, במלחמה על הרומני א ת ברית־המועצות. צפון־בוקוביגה תוך ובסרביה שנסוג מזרחה .על אף הבהלה ואי־הסדר, ש ה ש ת ר ר ו באיזורים א ל ה ב פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה ,ס י י ע ו ה ש ל ט ו נ ו ת ב ד ר ך ־ כ ל ל ל א ז ר ח י ם ל צ א ת מ ש ם לכיוון האיזורים ה פ נ י מ י י ם ש ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ו א ף העמידו ל ר ש ו ת ם ר כ ב ו ת .מ א ו ת צעירים ו א ו ל י א ל פ י ם גויסו א ו ת ם ימים ל צ ב א והועברו ל א י ז ו ר י ם א ח ר י ם .א ם כ י ר ב י ם מ ה י ה ו ד י ם ח ש ו ,ש ה כ י ב ו ש ה צ פ ו י ש ל האיזור איגו מ ב ש ר ל ה ם טובות ,העדיף ר ק ח ל ק מ ה ם ל ב ר ו ח ב ע ק ב ו ת ה צ ב א ה א ד ו ם הנסוג .ה ר ו ב במקום. בצפון־ החליט מסיבות שונות בוקובינה .בין א ל ה להישאר שברחו מ ש ם המימשל, עובדי ובודדים מקרב מפלגה; סטודנטים וכר. ת ו פ ע ה זו )בדרך־כלל המוסדות כ ב ס ר ב י ה יצאו במיוחד בלטה ברכבות( היו והמפעלים, בעיקר שנועדו צעירים חברי לפינוי; ה מ ו נ י יזזודימ ע פ נ ש י ה ם ו ט פ פ על ג ב י ע ג ל ו ת לכיוון ה ד ג י י ס ס ר ,ש ה י ו ו ה ב ע ב ר א ת ה ג ב ו ל ע ם ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .ר ק חלק מהם ביורוקרטיים. לחצות א ת הצליח אולם בהגיעם לאחר אחרים באוקראיגה, גרמגיה ורומגיה .ג ו ר ל ם ש ל ת ח ת שלטון שחמקו אוגפו הכיבוש. מצבאות 60,000—50,000 הנהר תוך כדי קשיים רבים מ ה ם הפצצות, ותלאות בידי ונלכדו הללו היה רע ומר מאוד מהם מעטים רבים האויב, גפלו יהודים, שגיסו לברוח הצבאות כגודל יתר שרדו מפגעי חרקוב ומקומות המתקדמים אחיהם, בחיים .א ב ל ג ם המלחמה לעמקי שריפות לאודיסה, ומכשולים ומתלאות של שנותרו מבין אלה, הדרך. מתוך ברית־המועצות ,זכו להימלט, כ נ ר א ה ,ל א י ו ת ר מ ש נ י שליש. לצרף ג ם א ת ל צ י ב ו ר ז ה יש היהודים, שגויסו ל/או התנדבו אותה שנה ל מ ס ג ר ו ת צ ב א י ו ת שונות .ר ב י ם מ ה ן נ י ס פ ו כ ב ר ב ש ל ב י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל ה מ ל ח מ ה . מ א ו ח ר יותר ש ו ח ר ר ו ב ח ל ק ם ה ג י כ ר מ ה י ח י ד ו ת ה ק ר ב י ו ת ו ה ו ע ב ר ו ל ״ ג ד ו ד י ע ב ו ד ה ״ . לימים שוב ניתנה ש ל ה צ ב א האדופ. אפשרות מספר ליוצאי יהודים בסרביה מהמחנה ובוקובינה לשרת בכל הקומוניסםי אף השתתפו היחידות בהקמת ה י ח י ד ה ה ר ו מ ג י ת ע ״ ש ס ו ד ו ר ו ל ד י מ י ר ס ק ו ו כ ן ג ם ב ק ב ו צ ו ת פרטיזניות ,ש ה ו ח ד ר ו לשסחים ה כ ב ו ש י ם בידי ה ר ו מ ג י ם . מ ס פ ר ק ס ן מבין הפליםים )או ״המפוגים״ — כ פ י שכוגו ע ל ידי השלסונות( פ ג ה ב ת ו ך ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ל י ע ד י ם מ ו ג ד ר י ם ,כ מ ו ק ר ו ב י מ ש פ ח ה וכדומה .ר ו ב ם הגדול המשיך לנוע מזרחה בכיווני ה ר כ ב ו ת ש ק ל ט ו אותם ,א ו בהכוונת השלסונות, או בדחקם של בתחגות גורמי־קיום ) כ מ ו ר ע ב ,ק ו ר ה ר כ ב ת היו מ ק ב ל י ם וכד׳( בדרך כ ל ל מ י ם רותחים והתקדמות צ ב א האויב. )״קיפיאסוק״( וגוסעים ה ל א ה .ב ח ו ר ף 1941מ ר ב י ת ם כ ב ר ה ת ג ו ר ר ו כ ק ו ל ח ו ז י פ ו&כדכיפ ש ב א ס י ה ה ת י כ ו ג ה , בקאוקז, באיזור סברדלובסק ועוד מקומות. חלקם הגיכר של יוצאי בסרביה ה ת פ ר ג ם ו ב ד ו ח ק כ ש כ י ר י י ו ם ב ע י ר ו ב כ פ ר ,כ פ ק י ד י ם ג מ ו כ י ם וכרוכלים ,ל ה ס ת ג ל ו ת ם לתגאים הקשים תרמו ב ל י ס פ ק גםיוגם ב ע ב ו ד ו ת פיזיות ל ר ב ו ת חקלאות ,ה ס ת פ ק ו ת במועט ו י ד י ע ת ם א ת ה ש פ ה ה ר ו ס י ת .ו א י ל ו י ו צ א י ב ו ק ו ב י ג ה ו ב מ י ו ח ד צ׳רנוביץ, 57 ב ע ל י מ ק צ ו ע ו ת נדרשים. ,הסתדרו ב ח ל ק ם א ף ב מ ש ר ו ת א ק ד מ י ו ת ,מ ש ק י ו ת שהיו ו מ נ ה ל י ו ת .מ ו ר ה תיכון ל ש ע ב ר בצ׳רנוביץ ,ש ל א י ד ע מ י ל ה רוסית ,ק י ב ל מ י ש ר ה של לפילולוגיה מרצה לשעבר בעיר וחשמל. הסופר גרמנית ידיניץ מ ו נ ה יענקל במכון כמגהל יקיר, הפדגוגי חשבוגות שנקלע אלמא־אטא. של ראשי לעיירה בחברה קטנה מנהל הבנק של בגיין גדולה קיבל באוזבקיסטן, שם מ י ש ר ת מ ו ר ה ב ב י ת ־ ס פ ר עממי .ל נ ו כ ח ה א מ ר ת ה מ ח י ר י ם ל א ה ס פ י ק ה ע ו ד מ ש כ ו ר ת ו , אלא לקיום הסובייטיים של רעב. ממש סיוע איציק פפר ,דוד בצורת ברגלסון חבילות ולייב וכסף קוויטקו. שלחו במשך לו הזמן הסופרים הוא מ ו נ ה ל מ ג ה ל ב י ת ־ ה ס פ ר וכן כ ת ב ד ב ר י פ ר ו ז ה ושירה .ה מ ו ס ד ו ת ה מ מ ל כ ת י י ם ו ה מ פ ל ג ת י י ם של בפליטי מ ו ל ד א ב י ה הסובייטית ל א ג י ל ו עניין ר ב ב מ ק ו ם זה .א ם בסרביה כ י ״מיופי ה כ ה ״ של מ ו ס ד ו ת א ל ה היו א מ ו ר י ם ל ס י י ע ל פ ל י ט י ם מ ב ח י נ ה ח מ ר י ת ורוחנית, דבר הרי רישומו ש ל ' ס י ו ע כ ז ה כ מ ע ט ו ל א נ י כ ר ו ר ב י ם א ף ל א ידעו י ע ל יעילות קיומו. הוכיח יחסית ״הועד יהודי לעזרת בתל־אביב, בסרביה״ ש ב ־ 1 9 4 2כ ב ר א י ת ר ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ק ר ו ב ל ־ 5 0 0ש מ ו ת ש ל יוצאי 50יישובים בבםרביה. : : גרועים הגולים. שהוגלו היהודים, לאין ערוך מבסדביה יותר היו תנאי וצפון־בוקוביגה חייהם לקצווי של כשנים־עשר ברית־המועצות אלף בעקבות ה מ א ס ר י ם התכופים ,שגערכו ב מ ה ל ך ה ס ו ב י י ט י ז צ י ה ו ב מ י ו ח ד — ב מ י ב צ ע ההמוני; שנערך .1941כ מ ה מ א ו ת מ ה ם י נ א ס ר ו בעוון ע ב י ר ו ת כ ל כ ל י ו ת ב ל י ל ה־ 13ביוני למיניהן, רובם שנתפשו או ככולם, בשעתו בהברחת משפחות, בודדים ו ב ע ל י הגבול הוגדרו אל על רומניה ידי מרומניה. או השלטונות אך הסובייטיים כ ״ י ס ו ד ו ת מ ס ו כ נ י ם מ ב ח י נ ה ח ב ר ת י ת ״ ע ל פ י פ ע י ל ו ת ם ו מ ע מ ד ם הפוליטי ,הציבורי והכלכלי כ ע פ ר .ביניהם היו ח ר ש ת ג י ם ,ס ו ח ר י ם ו ב ע ל י ר כ ו ש גדולים וכן ר א ש י הקהילות לאחרונים ומנהיגי המחנה הציוני והבונדאי. לאלה ולאלה ובמיוחד יוחסו ג ם ה א ש מ ו ת שונות ו מ ש ו ג ו ת כגון ר י ג ו ל ,ת ע מ ו ל ה נ ג ד ה מ ש ט ר וכדומה. לאחר חקירות ממושכות ,מלוות בעינויים והשפלות ,גשפטו רובם על פי סעיף 58 ב ח ו ק ה פ ל י ל י הסובייסי מ ש ל ו ש ע ד ש מ ו נ ה ש נ ו ת מ א ס ר ב מ ה ש כ ו נ ה ״ מ ח נ ו ת עבודה ת ק ו פ ת מאסרם ריצו ל ת י ק ו ן המידות״ .א ת ב ל ב הטייגה בעבודות־פרך ב ס י ב י ר ו ב מ ק ו מ ו ת דומים .ר ק מ ע ט י ם מ ה ם ש ר ד ו בחיים. פני י יגם המועצות החלו או מ ש פ ח ו ת י ה ם של וחויבו לגור שם האסירים תוך הגבלות עוד בדרך ,כ א ש ר ה ו ב ל ו גלותם. הזקנים תוך כךי כך חמורות. סבלותיהם בקצווי של אלה ואלה ב ק ר ו נ ו ת ־ מ ש א ג ד ו ש י ם ו מ צ ח י נ י ם ליעדי מ א ס ר ם הופרדו ו ה ק ש ר שביניהם ג ו ת ק הוגלו למקומות נידחים ברית־ ראשי המשפחה ל פ ר ק זמן מ ס ו י י ם אם ל א לתמיד .רבים מאוד מהם ו ב מ י ו ח ד הזקנים ו ה ת י נ ו ק ו ת י מ ת ו מ ר ע ב , יותר נ א ב ק ו ק ש ו ת על ק י ו מ ם ב ת נ א י ה א ק ל י ם והדיור ,ש ל א ה ס כ י נ ו להם .כ מ ו בקרב ה פ ל י ט י ם כ ך גם ב ק ר ב הגולים ,יוצאי ה ע י י ר ו ת ש ל ב ס ר ב י ה הוכיחו כוח סבל קור מילדיהם, נשיהם והוריהם ו מ ח ל ו ת .הצעירים ו ה ח ז ק י ם וכן גם חיוניות רבה .ל ע ז ר ר ב היתד ,ל ה ם ש ל י ט ת ם ב ש פ ה הרוסית .ח ב ל י ה ס ת ג ל ו ת ק ש י ם יותר וכן ג ם ת מ ו ת ה ג ב ו ה ה י ו ת ר ש ר ר ו ב ק ר ב יוצאי בוקוביגה. רובם ה מ ש י כ ו יגם בסיביר ל ד ב ר ביגיהם ג ר מ ג י ת ו ר ו ס י ת ט ר ם למדו .עם זאת ה י ו ב י ד י ה ם י ח ס י ת ה ר ב ה ח פ צ י ם אישיים ,ש ה ו ר ש ו ב ש ע ת ו ל ק ח ת עמהם• מ ה ב י ת . 58 מכירתם של חפצים א ל ו או ה ח ל פ ת ם למצרכי־מזון הקלה עליהם ר ב ו ת ב מ ל ח מ ת הקיום. בזמן ולאחריה, המלחמה כאשר שרידי ה א ס י ר י ם סיימו תקופת לרצות א ת מ א ס ר ם או שנהיו נכים ,הועבר ח ל ק ם למעין מעצר מימיניפטרמיבי ,א ש ר איפשר להם לעבוד מסויימים באיזורים שונות ורק בעבודות להתייצב חייבים ה י ו יום־יום ב מ ו ס ד ו ת ה ב ט ח ו ן המקומיים .ח ל ק מ ה ם ז כ ה ל ה ת א ח ד ע ם ב נ י מ ש פ ח ו י ת ה ם ו ל י מ י ם — א פ י ל ו ל ח ז ו ר ל ב ס ר ב י ה א ו ל ב ו ק ו ב י נ ה .מ ס פ ר מםויים ש ל ב נ י ה א ס י ר י ם והגולים הצליח בדרכים שונות לעקוף א ת ההגבלות והמכשולים השונים ולרכוש השכלה לעצמם תיכונית ואף גבוהה במוסדות סיביר החינוך ש ל והאיזורים האחרים ב ה ם ה ם גרו .היו ג ם מ ק ר י ם ספורים ,שבני אסירים וגולים ז כ ו כ ת ו צ א ה ממאמצים להשתלב л ו ת ח ב ו ל ו ת ש ו ג ו ת ל ה ת ג י י ס ל ש ו ר ו ת ה צ ב א ה א ד ו ם בזמן ה מ ל ח מ ה ו א ף ב ד ר ג הפיקודי. מצב השרידים והחוזרים בשלהי המלחמה )מארס — 1944מאי (1945 ש י ח ר ו ר ם ש ל איזורי צ פ ו ן ־ מ ז ר ח ר ו מ נ י ה מ ש ל ט ו ן ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ־ ר ו מ ג י ה ח ל ב א מ צ ע מ א ר ס .1944ע ד א ז ה ס פ י ק ו ה כ ו ב ש י ם ל ר צ ו ח ב צ ו ר ו ת ש ו נ ו ת ו מ ש ו נ ו ת כ מ ע ס א ת כ ל היהודים ,ש נ ו ת ר ו ב ש ע ת ו כ ב ס ר ב י ה ו ח ל ק נ י כ ר ש ל יהודי צ פ ו ן ־ בוקובינה. עם כניסת ל־15,000 האדום הצבא יהודים — מ ס פ ר לצ׳רנוביץ גבוה ב־29 ב מ א ר ס 1944 יחסית לקהילה ש ל נמצאו שם ניצולי הכיבוש קרוב הנאצי. ה ו ד ו ת ל ע ו ב ד ה ש ח ל ק ם ה נ י כ ר נ ו ת ר כ ל ימי הכיבוש במקום ,ה ר י מ צ ב ם ה כ ל ל י ל א ח ר ה ש י ח ר ו ר ה י ה ד י ס ב י ר ,א ם ל א שפיך .ח ו ך ח ד ש י ם ס פ ו ר י ם ה ו כ פ ל מ ס פ ר היהודים והושלם .כ ן ק ו י מ ה פעיו&ות ת ר ב ו ת י ת ע ר ה ביידיש ב מ ס ג ר ו ת מ ח ו ד ש ו ת כ ג ו ן :ש נ י ב ת י ־ ס פ ר ת י כ ו ג י י ם ע ם 1,200ת ל מ י ד י ם ,מ ד ו ר ל ס פ ר ו ת י ה ו ד י ת ב ס פ ר י ה האיזורית והתיאטרון שהשתקע כאן ה מ מ ל כ ת י היהודי מקיוב, ב ס ו ף 1944ע ל : 52שחקניו .א י ן ת י מ ה ,ש ע י ר זו ה פ כ ה ל א ב ן ־ ש ו א ב ת ל א ר ק ל י ה ו ד י ם המעטים,׳ ששרדו מעמקי בוקובינה ,א ל א גם בעיירות לרבים מפליטי־המלחמה, שהחלו לחזור ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ו כ ן ג ם ל נ י צ ו ל י השואה מאיזורי פולין ו ל י ט א ,ה י ו מ ה ם , שהגיעו לכאן ע ל מ נ ת ל צ א ת ל מ מ ל כ ת רומניה השכנה ומשם — ל א ר ץ ־ י ש ד א ל א ו ל א ר צ ו ת ־ ה מ ע ר ב .ת ו ר כ ד י נסיון ל ה ב ר י ח א ת ה ג ב ו ל ה ר ו מ נ י נ א ס ר ה קבוצד, ש ל 11יהודים מ ק ו מ י י ם ו ח ב ר י א י ר ג ו ן ח ש א י ציוני ב ו ו י ל נ ה ו ב ר ו ב נ ה , שהתקיים ב־19 לארץ־ישראל. באפריל ,1945 הצהירו כ מ ה מהנאשמים על זכותם במשפמ, לעלות פסקי־הדין היו חמורים ,א ך למעשה שוחררו כולם ב ה ד ר ג ה ת ו ך שנה־שנתיים .ע ם ז א ת ה מ ש י כ ה צ׳רגוביץ זמן־מה לשמש כ ע י ר ־ מ ע ב ר .ל א 'כן ה י ה ה מ צ ב ב ע ר י ־ ה ש ד ה ו ב ע י י ר ו ת .ב ע י י ר ה יךינץ ,ש ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ח י ו ב ה ל מ ע ל ה מ־5,000 יהודים, ל א הצליחו-לחזור נ ו ת ר ו ע ת ה 80—70 משפחות. שרידי הקומוניסטים ל ע מ ד ו ת י ה ם מ ש נ ת .1940/41כ ל החיים ה צ י ב ו ר י י ם היהודים התרכזו ב ב י ת ־ ה כ נ ס ת .כ א ן ג ם נ ע ר כ ו ח ת ו נ ו ת ו כ ר .ב ־ 2 4ביוני ) 1945י״ג ת מ ו ז ת ש ״ ה ( — 59 ערכו ל ה ם השרידים ה ו א י ו ם ה ש נ ה ה ר ב י ע י ל ט ב ח ש ל יהודי ה מ ק ו ם , אזכרה ו ג ם הקימו מצבה. • מציאות פפרביה קודרת מבחיגת בהרבה היהודים השרידים ומצבם בעיירות שררה ו ב י ר ת ה קישינב .זו ש ו ח ר ר ה ע ל י ד י ה צ ב א ה א ד ו ם ר ק ב ־ 2 4ב א ו ג ו ס ט .1944מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם הניצולים ,ש נ מ צ א ו ב ת ו כ ה א ו ת ו י ו ם — ניתן ה י ה ל מ נ ו ת ע ל א צ ב ע ו ת י ד א ח ת .ח ו ד ש ל א ח ר מ כ ן מ ס פ ר ם כ ב ר ה ג י ע ל־500 בערך ותוך ש נ ה — ל א ל פ י ם אחדים .כ כ ל ה נ ר א ה ר ו ב ש ר י ד י השואה ,ש ח ז ר ו מ ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה וכן הפליטים ,ששבו מברית־ המועצות — ,העדיפו להתרכז בעיר הגדולה והמנוכרת, מלהיתקל מדי־יום בעיירה הלא־יהודים, ב ש כ נ י ה ם לשעביר שבימים הקריטיים ״ ע מ ד ו ע ל הדם״ ,א ם ל א י ו ת ר מ כ ך .ת כ ו פ ו ת נ ת ע ו ר ר ה מ ר י ר ו ת ב ל ב השרידים ע ל ה ש ל ט ו נ ו ת משום רמיזות ולחישות ,שהיהודים נותרו בחיים הודות לשיתוף־ פעולה עם צבאי או ה כ ו ב ש י ם .כ ן היו לעבודה שליחתם טרוגיות ע ל במכרות גיוס ה״דונבס״ ניצולים נמהר של לשירות שבאוקראינה. א ט ־ א ט נ ת ע ו ר ר ה ב ק י ש י נ ב פ ע י ל ו ת ת ר ב ו ת י ת כ ל ש ה י .באין מ ו ס ד ו ת ־ צ י ב ו ר א ח ר י ם נתבלטו ,למעשה ,בית־הכנסת והקהילה הדתית )״אובשצ׳ינה״( .עוד יותר עלובים היו החיים התרבותיים־חברתיים בערי־השדה ובעיירות .לימים צומצמה בהן גם הפעילות הציבורית־דתית. אולם למרות חסרונם של מוסדות תרבות וחינוך יהודיים ,ו א ף ע ל פ י ש ג ם ס ו פ ר י ם יהודים מ י ע ט ו ל י צ ו ר ב ש פ ת ם מ ח ו ס ר א פ ש ר ו י ו ת לפרסם — גשתמרה כבסרביה גחלת התרבות היהודית. הדבר גיכר בשימוש ב י י ד י ש ו ב י ח ס ל ש פ ה זו .אפילו ב מ ס ג ר ת מ י פ ק ד האוכלוסין ,ש נ ע ר ך ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ארבע־עשרה שגה מ ח ו ך (95,000 לאחר המלחמה, הכריזו למעלה ממחציח היהודים )50.5% ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדאבית ,כי שפת־האם ש ל ה ם ה י א יידיש. ביבליוגרפיה נבחרת אורהיוב בבנינה ובחורבנה .עורכים :יצחק םפיבק ואי .תל־אביב ,תשי״ט. איגרת הועד .לעזרת יהודי בסארביה .תל־אביב ,נובמבר .1942 אייגיקייט )עתון יהודי־סובייטי(.1945—1944 , אנצ׳ל ז׳אן ,״הדרך הרומנית לפתרון ׳הבעיה היהודית׳ כבסרביה ובבוקובינה״ ,יוגי־יולי 1941״ .י ד ושם ,י״ט ,תשמ״ט. אקרמן י ,.בצל מוסקבה — פרשת חיים בסיביריה ,תל־אביב. בריטשאן — בריצ׳אני היהודית במחצית המאה האחרונה .עורכים :יעקב עמיצור ,מיכאל אמיץ ושלמה ווייסברג .ת״א ,תשכ״ד. דורון )ספקטור( דוד ,גיטו קישינוב — הפוגרום הסופי .תל־אביב ,תשל״ו. דורות בונדיסטן ,ע ו ר ך :י .ש .הערץ .צווייטער באנד ,גיו־יארק.1956 , ״דרך הייסורים והגבורה של ביח״ר צ׳רנוביץ״ .פרסומי מתיאון הלוחמים והפרטיזאנים, ־• ,6תשכ״ט. דער שטערן )יומון יהודי סובייטי בקיוב(.1941—1940 , ויגיצקי דוד ,הרפובליקה השבע־עשרה בברית־המועצות .ת״א ,תשל״ו. — — ,בסארביה היהודית במערכותיה .ירושלים—תל־אביב.1973 , זהבי־גולדהמר מ ,.״טשרגוביץ״ ,ערים ואמהות בישראל ד׳ ,ירושלים ,תש״י. יאקיר יאנקל ,״די רויטע מחבלים און דער רב״ ,בעסאראבער י י ה (42)3 60 ),(1973 עמ׳ .16—13 יד לידינץ ,עורכים :מ .רייכר ויוסף מגן-שיז ,תל־אביב.1973 , יהדות בסאראביה .אנציקלופדיה של גלויות ,כרך אזזד־עשר .עורכים :ק .א .ברתיני, ב .י .מיכלי ויצחק קורן ,ירושלים—תל-אביב ,תשל׳׳א.1971 , יעבץ צבי ,״צ׳רנוביץ היהודית לפני השואה׳׳ .שבות ,ב׳.(1974) , יוכבידוביץ־כהני דוד ,גלגולי מחילות .תל־אביב.1973 , לוין דב ,תקופה בסוגריים ;1941—1939 :תמורות בחיי היהודים באיזורים שסופחו לברית־המועצות בתחילת מלחמת העולם השניה .ירושלים—תל־אביב.1989 , — — ,׳׳יהודי בוקובינה ת ח ת השלטון הסובייטי במלחמת העולם השניה׳׳ ,האומה, ,(99)1תשל׳׳ז. — — ,״יהודי מזרח אירופה בתקופת השלטון הסובייטי ) (1941—1939והשלכותיה של תקופה זו על השואה״ ,דברי הקונגרס העולמי השביעי למדעי היהדות ,ירושלים, תש״ם. מרקולשטי ,יד למושבה יהודית בביסאראביה .העורכים :לייב קופרשטיין ומאיר קוטיק. תל־אביב ,תשל״ז. ספר קהילת חומין .העורך :שלמך .שיטנוביצר .תל־אביב ,תשל״ד. ספר קלרש ,להנצחת זכרם של בגי העיירה שגחרבה בימי השואה .העורכים :גת טמיר, יוסף וינוקור ,יוסף אוצ׳יטל ואהרן קדרון .תל־אביב .1968 סקוריאן בבגיגה ובחורבנה .העורך :זאב איגרת-,תל^אביב ,תשי׳׳ד. פוקס טאניא ,א וואנדערונג איבער אקופירטע געביטן .בוענאס איירעם.1947 , פנקס בריטשיבה .העורך :ק .א .ברתיני .תל־אביב.1970 , פנקס הקהילות ,רומניה ,כרך שני .עורכים :ז׳אן אנצ׳ל וד״ר תיאודור לביא .ירושלים, תש״ם—.1980 פרידמאן מ ,.״מגדות הפרוט עד האנגארה״ ,מתוך :נפתולי דור ,ב׳ .תל־אביב.1955 , צור ש ,.״חברי השומר הצעיר בארכיפלג״ .ילקוט מורשת ,כ״א.1976 , שידלקראוט י , .על חורבות בסרביה .תל־אביב ,תשי׳׳ד. קוסלר מיכאל ,דם בשלג — עדות .תל־אביב.1988 , קופרשטיין ל ,.גורל יהודי רומניה .תל־אביב ,תש״ד. קהילת בגדרי ,ספר ז כ ת ן .עורך :מ .תמרי .תל־אביב.1975 , Bruchis M., Rossiya, Ruminiya i Bessarabiya. Tel-Aviv, 1972. Gold Hugo (ed.), Geschichte der Juden in der Bukovina, vol. II, Tel-Aviv, 1962. Kurilo N . M., (ed.), Radyanska Bukovina 1940^1945. Kiev, 1967. Levin Dov, "The Jews and the Inception of Soviet Rule in Bucovina", Soviet-Jewish Affairs, vol. 6, No. 2, 1976, p. 52—70. Lavi Has Z-, Moskova no nu crede in lacrimi, Jerusalem 1972. Reifer M., Menschen und Ideen — Erinnerungeh. Tel-Aviv, 1952. 61 פסח שינדלר צידוק הדין מ ת ו ן השואה! לזכרו של .משה קול ז״ל מגזא ״אל ת נ ה ל על פיך ,ולבך אל ימהר, להוציא .דבר לפני האלוהים, כי האלוהים בשמים ,ואתה על הארץ . על כן יהיו דבריך מעטים״ )קהלת ה׳ א(. , כ ה ל א ז כ י ת י ל ר ד ת ל ע ו מ ק ו ש ל ק ה ל ת ה׳ א .ה ו א עד כשנאלצתי נ ח ש ב ב ע י נ י כמליצה. ל ה ת מ ו ד ד ע ם ה נ ו ש א ש ל ה ע ר ב ,ע ו מ ד ה פ ס ו ק מ ו ל י ו מ ז ה י ר נ י :״יהיו דבריך מעטים!״ רבים קל וגדולים ממני נכנסו לפרדס של צ ד ו ק הדין ו ע ל ו ו ח ו מ ר כ א ש ר ה נ ו ש א ה ו א ב מ ר כ ז הדיון ע ל ש ד ה מוקשים. בערך ארבעים ב ע ר ב יום ה ש ו א ה , ש נ ה א ח ר י ה נ י ס ו ח ה ס ו פ י ש ל ״ ה פ ת ר ו ן הסופי״ ,א ר ב ע י ם ש נ ה ש ל נ ד ו ד י ם ב מ ד ב ר לשם ניתן חיפוש המשמעות של ת״ש־תש״ה בלי מורה נבוכים להתמודד עם לזמננו .האם בכלל ח ו ר ב ן פיזי ב א מ צ ע ו ת ק ט ג ו ר י ו ת מ ט א פ י ז י ו ת ? ה א ם אין ב ר י ר ה א ל א ל ל כ ת ב ע ק ב ו ת ק ה ל ת ה׳ א ? מ ה הן ה ה ש ל כ ו ת ש ל ישעיהו נ ״ ה ח :״כי ל א מ ח ש ב ו ת י מ ח ש ב ו ת י כ ם ו ל א ד ר כ י כ ם דרכי ,נ א ו ם ה׳ ״ ? ה א ם ה מ א ב ק עם של: הם, 62 ריבונו ש ל ע ו ל ם ו ע ם עצמנו ,מ א ב ק ש ל ״ ע ם ת ו ע י ל ב ב הם ,והם ל א שהצדיקו א ת הדין ארבעים ד ע ו דרכי״ ב ל י שמץ ש ל ספק השנים ה א ח ר ו נ ו ת ,היה ) ת ה ל י מ צ ״ ה :י( ? ה ם והם. איוב למיניהם; — הריעים של והם שיכוונו א ת נישקם כל מעלה כלפי והסתירו פניהם מן את הם, האדם. הטוענים ש א ח ר ה ש ו א ה ה ד י א ל ו ג בין ה ק ב ״ ה ובין כ נ ס ת י ש ר א ל נ ק ר ע ל צ מ י ת ו ת ; והם ,ה ט ו ע נ י ם ש א ח ר י ה ש ו א ה ה ד י א ל ו ג ה א מ י ת י ח י י ב ס ו ף ס ו ף להיווצר. כן, אם שנכתב למעט, וגאמר רצוי רבות העולם של ט ו ר ו נ ט ו תש״ג. חומר ודוק, קשור חבל להצטמצם הגושא על 1965 לא ולעשות לאחר סייג השואה, לתורת לא צידוק גערבב הדין. פרשיות. כעולם של ודשא תש״ב ,ולא העולם של שנחשב מעט, מלכתחילה כחומר אמין למרות הרי לא בודאפסט מתיר השואה, ל ה י א ב ק ו ת ר ו ח נ י ת ,ל א ע מ ד ב מ ב ח ן ה א מ י נ ו ת .ב מ צ י א ו ת ש ל ה נ ו ש א היה על להמציא המאמץ המציאות דברים. היתד, חדה וחריפה מעל הרבה, ו מ ע ב ר ל כ ל ס י פ ו ר דמיוני .ו ב כ ן ע ם מ י ל ה ת מ ו ד ד ? עם משורר השואה הקדוש יצחק קרון המוות ,ו ה מ ש ו ר ר מ ר ח ם ע ל י ו יי קצנלפון, את המגלה הקב״ה בתוך בוכה 2 ע ם ח .לייוויק ,ה ד ו ר ש ח ש ב ו ן מ ן ר י ב ו נ ו ש ל עולם ,ל מ ר ו ת ה א פ ש ר ו ת ש ה ו א ב כ ל ל ,כ ב י כ ו ל ,אינו קיים ע ו ד י * או ,ה נ ת מ ו ח ־ ע ם א ה ר ו ן צ י י ט ל י ן ) ש א ב י ו ה ל ל ה ל ך ב ד ר ך ה א ח ר ו נ ה ע ם ט ל י ת ו ת פ י ל י ן ו ס פ ר הזהר( ,ה מ ס י י ם א ת ש י ר ו : ״ פ ץ ערגעץ הערט ז י א נעזאנג ,עס פליט צו דעו־ לבנה א שאטו נאך א שאטו, שטיל זעגענדיק צו דעם ,ו ו א ס האט ז י י ו פאלק געבאטן מקדש־זייו דעם שם״*. )״שומעת היא ,מאי־שם ,מנגינה .עף לו לירח ,צל על גבי צל בשיר דממה ,אל אשר לעמו צוה לקדש את השם״(. קורא לאלוהים ומאידך המהווים ישראל כעת להתפלל כותל לפני הבכיה. שרידי החורבן, הלוחות שברי של עם 5 ה א ם נ ת מ ו ד ד ע ם ה מ ד ר ש י ם ה נ פ ל א י ם של ט ר ז י י נ ש ט א ט מ א ת ה ר ב ל י א ו ב ק ? 6 והאם לא כדאי להקדיש ת ש ו מ ת ל ב מ י ו ח ד ת ל ס פ ר ״אם הבנים ש מ ח ה ״ מ א ת ה ר ב י ש ש כ ר ש ל מ ה ט י י כ ט ה א ל ,ב מ י ו ח ד ה פ ר ק ה ר א ש ו ן ״ ק ו ל דודי ד ו פ ק ״ ,ש נ כ ת ב בסוף בבודפסט ,1943ו ב ו ט ו ע ן ה מ ח ב ר ה ק ד ו ש ,שייסורי ה ח ו ר ב ן הנוכחי הם היבטים של ח ב ל י ה מ ש י ח ,ב צ ו ר ת מ ק ל : ״לעורר אותנו משינת הגלות ,והקול קול דודנו זה הקב״ה דפק על פתח לבנו ,לעורר בנו החשק והכסיפה לשוב לארצנו הקדושה ,אשר כבר היסחנו דעתנו ממנה זה כמעט אלפיים שנה ,והתפשרנו עם שלוה קטנה לישב בנויים בכחישת כבוד ה׳ וכבוד א ו מ נ ו וכבוד ארצנו הקדושה את בכורו של ישראל עבור נזיד עדשים של ארץ העמים". מיסמך ומיעוטה ימכרנו 7 ח ש ו ב זה ר א ו י לעיון ,ל א ר ק ל ע ר ב ל י מ ו ד א ל א כ ס פ ר ל י מ ו ד ק ב ו ע בכל בתי הספך. האם נתמודד עם הדיאלוגים המדומיינים — ולא כל כך מדומיינים — של א ל י וויזל ? 63 ״לאחר מה שאירע לנו ,כיצד אתה יכול עדיין להאמין באלוהים״ ן גרגור: הרבי :״לאחר מה שאירע לנו ,כיצד אתה יכול שלא להאמין באלוהים״ ן גרגור: ״ירידתו של האדם מלמדת חובה על בוראו ,שאף ה ו א שותף באחריות לבגידה זו״. הרבי :״על אחת כמה וכמה חייב אדם לבחור באמונה .במסירות ה י ה טהור, ואלוהים חומר ג ל ם ערכו ייטהר בך״. 8 ומגוון — ר ב מ ד י .כ ל ראוי מיסמך להישמע ,א ח ד אחד לפי ו ל פ י ק ד ו ש ת ו .ל כ ן ב ח ר נ ו לעיון ב מ ק ו ר א ח ד ב ל ב ד ,ש ל פ י ע ג י ו ת ד ע ת ג ו תואם א ת המאמין, הגדרתנו של צדוק הדין :ה ו א מאבק קשה מאבק, האדם בתוך ש מ ו ל ו מ ת מ ו ט ט י ם ע ו ל מ ו ת י ו הפיןיים ו ה ר ו ח ג י י ם ג ם י ח ד ו ב א ו פ ן שקול, ו ה ו א ח ר ד ל ג ו ר ל ם ב א ו פ ן שווה. ה נ ה ' ל פ ג י ג ו כ ת ב י ־ ה י ד 'הגדירים ש ל ת ר פ ק ל ו נ י מ ו פ ק ל מ י ש ש פ י ר א ,ה א ד מ ו ״ ר מפיאצ׳.םנה ,מ ן ה ר ב נ י ם החשובים ב פ ו ל נ י ה ,ב ע ל ש ו ר ש י ם ע מ ו ק י ם ב ע ו ל ם החסידי — ר׳ אלימלך הרבי, מליז׳גסק, מקוזנח, המגד מלובלין. החוזה המלחמה בפרח היו מ ש פ ח ת ו ,ו ח ס ד י ו כלואים בוורשא .כ ב ר ב ו א ר ש ה .כ ב ר ב י מ י ם הראשוגים גהרגו ב ג ו ה י ח ד ר׳ הי״ד, אלימלך בפצצות חיל הגרמגי ע ל האוד בירת פולין ,י ח ד ע ם 30,000י ה ד י ם .כ ל ת ו ,ו ג י ס ת ו נ ה ר ג ו ג ם ה ן כ מ ה י מ י ם ל א ח ר מכן ,ו ב ח ד ש מרחשון בעדו גפטרה א מ ו . שרוי בצערו גוהרים אליו מאות ש ל ח ס ד י ם להתחמם ,להתגחם ,להתחןק ,להתייעץ .וכדרכו ב ק ד ש ,המשיך הרבי לאמור ת ו ר ו ת ב כ ל ש ב ת ומועד משולב בסגנון חז״ל ,המדרש ,הקבלה והחסידות — ש י ל ו ב ה ג צ ח י ע ם ההווה .ה ח ל מ מ ו צ א י ר א ש ה ש ג ה ת ״ ש ,ט ר ח ה ר ב י ל ר ש ו ם א ת אחרי תורותיו. חדשים, המלחמה ,ב ע ת החפירות בגיטו שעבר ,ל ש ם הקמת בנייגים מצאו הפועלים א ת ה כ ד )בין י ת ר כדים דומים( ,ו ש ם מצאו ב נ ס את כ ת ב י ־ ה ד ש ל הרבי .ה ם ה ו ע ב ר ו ל מ כ ו ן ה ה י ס ט ו ר י ה י ה ד י ,ו מ ש ם ,ה ד ו ת ל מ ס י ר ו ת ו ש ל ב ר ו ך ד ו ב ד ב נ י ,ח ס י ד ה ר ב ,ה ו ב א ו ארצה. התורות כאמור, שתהתינה מקורות הלימד שלנו הערב, המתחילות בראש ה ש נ ה ת ״ ש ) (14—15.9.39ו מ ס ת י י מ ו ת ב ש ב ת ח ז ו ן ת ש ״ ב י) ,(1&7.42היו מ ל ו ו ת 8 א ת האירועים בגיטו במשד שנתיים ועשרה חודשים .א נוסף לאמינות המוחלטת במקורות ש ל פ נ י נ ו מהווה ה מ י ס מ ך ה נ ד י ר ה ז ה יומן ש ל צ ד ו ק הדין .יומן — הווי א ו מ ר ,ת ה ל י ך מ צ י א ו ת י ש ל מ ח ש ב ה ,ל א כ ה ת פ ל ס פ ו ת מ ו פ ש ט ת ו ל א כ ח ש ב ו ן ה נ פ ש ל א ח ר מעשה ,א ל א כמאבק שנוצר בשטח ,הצומח ו מ ת פ ת ח מ ת ו ך החורבן ההולד ומחריף .ה נ ה לפנינו יומן, המיועד ל א לקריאה בלבד אלא ללימד. ה ב ה נלמד. ב ח ר נ ו ב־ 13קטעים מתוך התורות ה ר ב ו ת ש ל התקופה .ניתן להבחין בהתפתחות ה מ ח ש ב ה ש ל ה ר ב י ב ע ק ב ו ת ה ש ת ל ש ל ו ת ה א י ר ו ע י ם ב ת ו ך הגיטו ,אירועים ,ההולכים ו מ ח מ י ר י ם מ י ו ם ליום. 64 המקורות התגלות והתקרבות הדדית ג. ״משל לבו מ ל ך שנשבה בין פוחזים וריקים שמענים אותו ,ו ה ת י ש פתאום, שהמלך ק ר ו ב אליו ,ה ת ח י ל לצעוק בקולות מרים מאוד ׳הושיעני אבי ,הושיעני מלכי׳ ,מפני שהרגיש ,שהמלך בא ע ת ה א ל מ ק ו ם הקרוב לו .נמצא ,שצעקתו היתירה סימו התגלות ת ו ס פ ת שבירת לבו .של ישראל על ה מ ל ך הוא .נ ם צרותיו ,צרות אוהביו וצרות כלל ישראל ,סימו של הרגשת התגלות מ ל כ ו ת שמים הוא״. ק ט ע ז ה ה ו א ח ל ק מ ת ו ר ה . ,ש נ א מ ר ה בראשי ה ש נ ה ת ״ ש )15.9.1939־ד .(14י ש פה גישה קלאסית המצויה ב מ ק נ ר ו ת .חז״ל 9 ובחסידותה השבירה והייסורים ה ם ד ר ך ל ת י ק ו ן ו ל ה ת ק ר ב ו ת לריבש״ע .ב ת ו ך הצרות' מ ת ג ל ה ה ק ב ״ ה ל א ד ם . .2 ״וכן ה ו א גם בשאר י ס ו ר י ם שאיש הישראלי סובל .קשים ה ם חיסורים, ודי י ר ח ם ויסיר א ו ת ם מאתנו .א ב ל כשהאיש מעלה במחשבתו ,שהוא כדי ל מ ר ק א ת ח ס א י ו ו ל ט ה ר אותו ,כדי שיוכל ל ה ת ק ר ב לדי ,אז במידה ש מ ת ע מ ק ומתקשר יותר במחשבה זו ,יותר קושי חיסורים נעשים ק ל י ם ויותר נ ו ח לו לסבול א ו ת ם .ולא זו בלבד ר ק כייץ שבעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא, לבך כ מ ו שאנו מ ת ע מ ק י ם ומתקשרים כל־כך במחשבה זו ל ה ת ק ש ר לד׳ עד שהרגשותינו שלנו מ ת ב ט ל ו ת , pנ ם ה ו א ית׳ מתקשר כביכול במחשבתו לנו עד שכביכול ההתרגשות ,היינו ה כ ע ס והחריו א ף עלינו מ ת ת ק ו ,ה י ס ו ר י ם ח ו ל פ י ם ו ב א מ ת נושעים בכל הענינים״. ת ו ר ה זו ש ל ש ב ת ש ו ב ה ת ״ ש )(16.9.39 אומגם מציגה א ח ד מ ן ההסברים ה מ ק ו ב ל י ם של .ח ז ״ ל — היינו ,י ס ו ר י ם ל ש ם מירוק .וסיהור ה ח ם א י ם ש ל ה א ד ם • ״ ולשם התקרבות לד׳. 2נ אמנם המחבר אינו נשאר למהלך ד י נ א מ י יותר ,ה ד ו ר ש הקבלה והחסידות ״שבעובדה דלתתא ,אתער עובדא במתכונת המקובלת ,ועובר פ ע ו ל ת גומלין מ א ת הקב׳׳ה .מ ו פ ע ל העקךון ש ל ד ל ע י ל א ״ ה י י נ ו ,יוזמת ה א ד ם ב ע ו ל ם ה ז ה ת ע ו ר ר פ ע ו ל ה ד ו מ ה ב ע ו ל ם העליון.״ עשייה ב ע ו ל ם ש ל ה א ד ם ל מ ע ן ה ק ב ״ ה ח י י ב ת ל ע ו ר ר ג ם פ ע ו ל ת גומלין מ צ י ד ו ל מ ע ן ה א ד ם ה ש ר ו י ב צ ע ר . אין ה א ד ם ח י י ב ל ה ת מ ו ד ד ע ם ע ו ל הייסורין ל ב ד ו . עקדת שדה .3 מו״ה " א מ נ ם א י ת א ב ס פ ח ק ״ ק מ א ו ״ ש ״ ב ר י ש פ׳ וארא ,מהרב הקדוש א י ע ו א ל ק י ס מ נ ח ם מענדיל זצוק׳׳ל מרימנוב ,על ־הגמרא נאמר ב ר י ת ־ ב מ ל ח )״ולא תשבית מ ל ח ברית אלהיך״( ; )ויקרא הי ,י״ג( ,ונאמר ברית ביסורין )״אלה דברי הברית׳?( )דברים 'כ״ח ,ס ״ ט ( ,מ ה מ ל ח ממתקי־הבשר א ף יסורין מ מ ר ק י ן 65 וכוי — דהיינו ,מה מלח אם מוסיף יותר מכשיעור אי אפשר ;לקבל• הנאה 1 5 מהבשר ,רק דוקא א ם נמלח כשיעור ,כך היסורין יהיו ממוזגים ,שיהיה יכולת לקבלם ויהיו ממוזגים ברחמים עכ״ל חקי•. 16 והנה ולמה נסמכה רש״י פ י ׳ : מ י ת ת שרה לעקדת יצחק )פרשת העקדה מ ס ת י י מ ת בבראשית כ״ב י ״ ט ; ״ותמת שרה בקרית ארבע״( )בר׳ כ״ג ,י״ב(, ומתק ז ב שע״י וכוי פרחה נשמתה — היינו ,שמשה רבינו רעיא מהימנא ס מ ך מ י ת ת שרה לעקדת יצחק ,כדי להמליץ ט ו ב בעדנו ולהראות ,שע״י יסורים חייו י ו ת ר מ ד א י מ ה נעשה ,שפרחה נשמתה. : ועוד באם נעשה כן בשרה ,צדיקת גדולה כזו שבת ק׳ כבת כ׳ ושני ח י י שרה ,שכולן שווים לטובה, לחטא וכוי, ו מ ״ מ לא יכלה לסבול יסורים קשים, ומלל שכן אנחנו. עוד אפשר לומר ,שגם שרה אמנו עצמה שנתנה כ״כ אל לבוז מעשה העקדה, עד שפרחה נשמתה ,לטובת ישראל עשתה ,להראות לד׳ א י ך אי אפשר לישראל 'לסבול יסורים יותר מדי ,ואפילו מ י שבחמלת ד׳ נשאר חי גם א ח ר יסוריו — מ ״ מ חלקי כוחו ומוחו ורוחו נשברו ונאבדו ממנו ,מה לי קטלה כולו ומה ' ' ל י קטילה פלגא״«. בשצוע ש ל פ ר ש ת ״חיי ש ר ה ״ ת ״ ש ) (4.11.39מ ו ר ג ש כ י ה מ צ ב ה ו ל ך ' ו מ ח ר י ף . בווארשה הכבושה הופעלו ה ג ב ל ו ת חריפות נגד האוכלוסיה היהודית'.ישנן שמועות הקכ1ת ג י ט ו . על המקובלת יוצאים 1 9 בסים על מקורות המדרש ו ה ח ס י ד ו ת ד1ורג ש ל ייסורין כ כ ל י מ ר פ א .ייסורין ה ע ו ב ר י ן שכרם בהפסדם. פרשת 4 ד ו ו ק א עם' מ ס י ר ו ת נ פ ש ש ל העקדה שרה איגה אימגו א ת גבול מסתיימת שהקריבה עם עצמה מהגירסה המחבר הסבל .האגושי קרבן למען האיל, — אלא, : בגיה השרויים בצער! ה ד י ב ו ר ו ע ו ל ם העשיר, עולם ־ . 4י ׳״ואפשר כי איתא בספ״ק על הפסוק ״לעולם ד׳ דברך נצב בשמים״,״ 2 שדיבור הוא למעלה מעשיה .לכן יש שאומר ד׳ להושיע א ת ישראל וכבר י באה ; ׳ ה י ש ו ע ה אבל היא למעלה בעולם הדיבור ,ועד שתמשך• לעוה״ז עולם העשיה מתאחר איזה זמן ,לעולם ד׳ דברך נצב בשמים למעלה מעולם העשיוז .לכן עשו .הנביאים הקדושים לפעמים פעולה • כגון' אלישע דמיונית, הנביא; שצוה למלך ישראל לירות בקשת ,ו א מ ר שלוש פעמים תכה א ת ארם וכדומה ,שהוא עשיה מעין הישועה ,כדי להמשיך א ת .הישועה מ י ד לעולם העשיה —־עכי״ל הק׳ )עד כאן לשונו הקדושה() .מלכים ב׳ י ״ ג ; י״ד—כ׳ לפני מותו של אלישע(. והנה עתה שאין לנו ל א נביא ולא חוזה, עשיותנו המצוות שהוא גם כן המשכת דבר ד׳ — היינו ,דבר ד׳ במצוות ,א ל עולם העשיה לעשות המצוות, ..פועל להמשיך א ת .דבר ד׳ של הישועה נם כן א ל עולם .העשיה .ומכל שכן עתה בפסח, שלא.הספיק״ שהמצוות מעשיות מ ן דבר ד׳ של ישועה .הן. ,מצות .״על שום וכוי ,ד׳ כוסות .,ד ׳ .ל ש ו נ ו ת הגאולה ,שצריכה עשייתנו .להמשיך .את,.ישועתנו ,שתהא .תיכף ומיד ,ולא .ת א ח ר חייו״. 66 ב א ח ר ו ן ש ל פ ס ח ת ״ ש ,הראשון ״ מ ן המצר״ ,ז מ ן ג א ו ל ת נ ו ) ,(30.4.40מ ת מ ו ד ד המחבר עם ובין הפער, הישועה במחשבה והתיקון. הפעיל כביכול ,בין הגאולה המתעכבת ה מ צ י א ו ת י ת ב ע ו ל ם העשייה ,ש ם ״למעלה״ הדיבור בעולם המתח נ מ צ א ע ם ישראל .ידוע ה מ י ס ט י ת ב י ן ה פ ע י ל ו ת ש ל ה ק ב ״ ה ובין י ו ז מ ת ה א ד ם ב ת ה ל י ד ה ג א ו ל ה 23 המצב האם מוביל א ת ההולד ומחמיר להדגיש א ת ההבט המחבר והמשותף ש ל האדם לעומת הנימה הסבילה ה ש ו ר ר ת בדרף כ ל ל בצידוק הדין ה ק ל א ס י י ל ה ש ר א ת ד׳ )הדיבור( ה מ ת מ ד ת ,ו פ ע י ל ו ת ה א ד ם ) ג ם ר צ ו י ש ה י א ת ה י ה מ ת מ ד ת מקביל( באופן השלכות ישגן מוציאות מרחיקות ל כ ת .הן הבלעדי מתחום ש ל ה ק ב ״ ה א ת י ש ו ת ו ד ו ו ק א ב ע ת ה ר ו ו ח ה ו א ת ״ ה ע ד ר ו ״ כ ב י כ ו ל ב ע ת המיצר. הדואליות מקורי וחוסר ביותר והקוויאטיסטית ל״ייאוש״, ה ע ק ב י ו ת בין )בוודאי הארת והסתר פנים בספרות השואה ב ע ת פנים, השואה(. נשללה פה לעומת הגישה הרווחת בין רבדים שונים בעולם האמוגה ,המובילה להסגרת האדם חוסר למצב של ומעודד א ת אונים, באופן הסבילה לבטלגות, יוזמת כוחות ה ר ש ע — עומד האדם מ ו ל האתגר ) ל א ו דווקא ב ע ת חורבן ,א ל א ל ש ם מ נ י ע ת חורבן( ש ל הרצון הטוב והמיטיב של הקב״ה ,שחייב ה ו א האדם לממש אותו תמיד ב ע ו ל ם העשייה. מ ע נ י י נ ת ההערה העזה ש ל ר׳ נ פ ת ל י מרופשיץט־ ע ל הפסוק שבמרכז דיוגגו: ״ נ צ ב ב ש מ י ם ל ע ד ׳ — כ י אין ש ם מ י ש י ב ט ל ד ב ר י ך / 2 3 ה א ם ה מ א ב ק ה א מ י ת י ע ל דין ו ר ח מ י ם ,ע ל ע ת צ ר ה ו ע ל ע ת ג א ו ל ה ,ע ל ע ת להרוג ו ע ל ע ת מלחמה ועת שלום — דווקא מתחולל העשייה, בעולם שם ה א ד ם ה ו א ה ג ו ר ם היוזם ,ו ה ג ו ר ם ה מ ו נ ע ? יסודי השלכה ובלימת היצר 5 ״והנה בכוונת התורה ומצותיה א י ן לנו השנה ,אבל מ ה שמרמז לנו ,אפשר כי יודעים ומאמינים אנחנו ,שכל מ ה שד׳ עושה לנו ,אפילו כשחס ושלום מלקה אותנו ,רק נם בדברים שח״ו מרחיקים הם אותנו מ מ נ ו י ת ״ ,א י ן חדר לתשב״ר ולא ישיבה ,לא וכדומה ,א ז חייו ספק חשש עולה בקרבנו ,האפשר שנם עתה כוונתו י ת ׳ לטובה .א ם לטובה, היה לו ליסרנו ביהמ׳׳ד להתפלל בצבור ולא שיקרבו בדברים, אותנו אליו ,ולא כמעט כל התורה ,והאם א י ן ז א ת ח ״ ו י למרות מקוה, 2 1 ס ן ר < ם ש ביטול ל ״ ן י ש תורה ל י כ ם ותפילה וח״ו ״ 2 5וכוי. ש ה מ ח ב ר פ ו ת ח ב ג ו ס ח ה ק ב ו ע ש ל צידוק הדין ,ה ו א ש ו ב ע ו ב ד לטעון, שהייסורים חייבים ל ק ר ב ו ל א לדחות. מ נ י מ ה זו ש ל מועקה כוח ההתעלות כדי בשבת פ׳ לעודד מצורע ת ״ ש ולחזק א ת הקהל מתאושש מסביבו הרבי בפרשת ומוצא קח־שים את ת״ש ).(4.5.40 67 ״אבל .6 נמוך ידוע ש ל א לעבור עבירה שבאותיות בספ׳׳ק ״ידה ובפרט נדה״ ממנו 2 6 — היינו, כשהאיש ב א ח ״ ו כשעל־ידי ז ה י ד ח ח ״ ו ,א ז ד ׳ ״יצר״ ״שידיי׳,״ במלואם י ש השם למצב אינו עוזבו, צד״י יו״ד ואיתא שכדי רי״ש, ש ל א ל ה נ י ח א ת ה א י ש ל י פ ו ל ב ו ח ״ ו ,ה ע מ י ד ב ס ו פ ם א ת ה ש ם שידיי׳ ,כ ש מ נ י ע האיש עד הסוף א י ן ה ש ם מניחו ליפול י ו ת ר — עכ״ל הרחקת על רקע אבשלום מקרבת אביו ,א ת הק׳״. יואב ב ן שידולו ש ל צרויה ל מ ע ן ה ב ן הגירה ,ו ח ז ר ת ה ב ן ל ח י ק אביו ) ש מ ו א ל כ ׳ י ״ ד ; ל ג ( ,מ נ ס ה ה מ ח ב ר בצורה מבריקה לשלול מהאדם א ת ההרגשה ה מ ר א ה ש ל בדידות ב ת ו ר המיצר, 2 ד ר ך פ י ר ו ק ה מ ל ה י צ ר ) ה ד י א י ן ל ה י א ב ק ע ם היצר א ל א ד ר ך פ י ר ו ק ו ! ( ״ ו א י ו ת ה מ ת ג ל ה ב ת ו כ ה ה ק ב ״ ה ב״שדי״ ,א מ נ ם ב ש י כ ו ל א ו ת י ו ת ! כ ך ש ד ׳ מ ו ג ע המלאה, 2 8 מ ן היצר ה ס ת ר ת הצלם מ ן האדם ,ועל יךי כ ך נבלם ה י א ו ש . . ייסורים ל ב מ ל ה ? • .7 ״כי א ת די, ממנו נקח והוא לעבוד א ת בחינת ד׳, לאתהפכא 2 8 שגם מ ן חשוכא הבהמיות לנהורא שבאיש י ק ח מרירא וטעמא לעבוד למתקא,״ 3 ו ז ה א י א פ ש ר כ ש ה א י ש ב צ ר ה חייו ,ו ע ל ז ה א נ ו מ ת פ ל ל י ם ל ד ׳ ש י ו ש י ע נ ו ב ח ס ד י ם וכמ״ש טובים אא״מ מכ״ק טוצים״ ,כ י כ ל מ ה חסדים הה״צ שהקב״ה שיהיו ג ם לנו עושה טובים .עכ״ל והק׳ זצוקלל״ה" על עמנו ,ח ס ד ה ו א ״ותגמלנו עושה ,א ב ל וזק׳ .כ י א פ י ל ו א ם נעשה חסדים ותגמלנו המצוות, אם ח ״ ו אנחנו נהי׳ מ ד ו כ א י ם א ז העצמיות שלנו אינה עושה ,כ י ה א ם א פ ש ר לעיין בתורה כשכל ר א ש לחלי׳, 32, והאס אפשר להתלהב במדות הלב כש׳כל לב ד ו י ׳ חייו״. השאיפה החסידית ש ל בגשמיות דרך ,״אתהפכא״ עבודה הבהמיות והעלותה ל מ ד ר ג ה ש ל קדושה ,א י נ נ ה מ ת א פ ש ר ת כ א ש ר ע צ ם .ה ג ש מ י ו ת ג ה ר ס ת . ה א ם .הדיכאון בגיטו חודר א ל העולם של המחבר ז נימה ק ו ד ר ת •מופיעה 3 ב ת ו ר ה זו ש ל .פ ׳ ג ש א ת ״ ש )*.(18.6.40 הקטע ה ב א הוא ח ל ק מתורת המחבר ש ל ב׳ סוכות תש״א, ה״יאהרצייס״ הראשון ש ל ב נ ו ה י ח י ד ר ׳ א ל י מ ל ך הי״ד .**.ק ר ב נ ו ת ה ק ד ו ש י ם מ ח י י ב י ם ש י ת ו ף פ ע ו ל ה בין ע ם י ש ר א ל ובין ה ק ב ״ ה ל צ ו ר ך הגאולה .ה א ם מ י ת ת ה ק ד ו ש י ם נ ר א י ת ל מ ח ב ך מוצז־קת א ך ו ר ק ב ת נ א י ש ה מ ע ש ה מ ו ב י ל ל ת ו ע ל ת .8 ״ומעתה א נ ו צריכים לשוב, הכלל? ולהוסיף.עבודה .מעתה ,ח ו ץ מ ז ה שבעצם צריכים זאת ,ג ם בשביל הקדושים צריכים להוסיף א ת העבודה והתשובה ,וגם ה ו א .י ת ׳ א ף ש א י ו א נ ו ר א ו י ם ח ״ ו לישועה ,ב ש ב י ל ק ר ב נ ו ת ה ק ד ו ש י ם יושיענו, כ י ה א ם ח ״ ו לחנם נשפך ד מ ם כמים ן ״ 68 рт1пל ש פ ב ר י א ה ה ת א ר י ך :ש ב ת פ ר ש ת מ ס ע י ת ש ״ א ) 10 .(26.7.41ח ו ד ש י ם עברו .א ס ו נ ו ת ל ל א ש י ע ו ר פ ו ק ד י ם א ת הגיטו — ר ע ב ,טיפוס ,ר ד י פ ו ת אין ס ו ף ו א פ י ל ו מ ס ח ר ב מ ת י ם . 35 א י ן ב י ת א ש ר אין ש ם מ ת ,בגופו וברוחו. ברור הפרט, למדי ,שאי אפשר להגדיר הייסורים בנורמה של תוכחה ,או בצער ש ה ו א נ כ ס ל כ ל חי .מ ד ו ב ר ב א ס ו ן נ ו ר א ב פ ת ה .מ י ד ת א ה ב ת ישראל .ש ל ה מ ח ב ר ,כ ד ר כ ם ש ל פ ר ש נ י ם ב ע ב ר ,מ א ל ץ א ו ת ו ל נ ק ו ט ע מ ד ת צ ד ו ק הדין ל ט ו ב ת י ש ר א ל — היינו ״ ב י ט ו ל היש״ ל פ נ י הלידה ,ה ש ק י ע ה ל פ נ י ה ז ר י ח ה ו ח ב ל י מ ש י ח ל פ נ י ה ג א ו ל ה ה ש ל מ ה .כ ל י ה ג א ו ל ה ה ו א ג ם ת נ א י הגאולה.״* נ ע ל מ ה ס י ב ת ה ס ב ל ה ג א ו ל ה ,ו ה ח ב ל ל פ נ י המשיח .ז א ת ה י א ה מ צ י א ו ת .ז ה ה ג ו ר ל ש ל ה מ ש י ח לפני ו ש ל ה ע ם ה מ ב י א א ו ת ו .״ ו ז א ת ג ם ז כ ו ת ו ה ב ל ע ד י ת .י צ י ר ת ה ת י ק ו ן הסופי .ו ח ז ר ה לשלמות ה ע ו ל ם ב ע ת בריאתו ,ה ם ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ב י ן ה ע ם ה נ ר ד ף ובין ה ק ב ״ ה , ש י ח ד .ה י ו ל כ ל אורד הדרך ב צ ר ה , .9 1 8 ו י ח ד ייצרו ה ג א ו ל ה ה ש ל מ ה . ״לכן אי אפשר ל כ ל דבר שיולד — היינו ,שימשך על ידו ויתגלה ממנו א ו ר חדש ,בלתי שיבא ח ל ק .האור של עצמו לידי ביטול ,כי א י אפשר לכל דבר שיתגלה בו א ו ר די ,בלתי א ם ע״י ביטול היש כנודע .והגרעין שזורעים, ק ו ד ם שיתגלה על ידו בריאה חדשה ,עץ ענפים עלים ופירות ,שכל א ל ו ל א ה י ו נראים בו ,וגדולים בכמות ממנו כ מ ה אלפים ורבבות פעמים ,ק ו ד ם ההתגלות מ מ ר ו ם על ידו צריך ישות הגרעין ל ה ת ב ט ל מ ק ו ד ם ,לכן מוכרח כל הזאת הגרעין ל ה ר ק ב באדמה והיא בחינת מיתה .ה י א גם הענין של ה״בעצב תלדי בנים" ,והוא ענין מיתה ,וצער מ י ת ה לכוחות אלו ,שקודם שנולד מ מ נ ה בריאה צריכים כ ו ח ו ת עצמה מ מ נ ה להתבטל .וכמו שאיתא במדרש )תנחומא חדשה .פ׳ תזריע( ביושבת על המשבר שצ״ט פעיות ל מ י ת ה . . ו א ח ת לחיים ,ואז ע״י ביטול היש של ח ל ק י ם ממנה מוכשרת שיברא ה ו א ית׳ תולדה חדשה ממנה. וכעין ז ה הן חבלי משיח לפי השגתנו ,כי הגאולה ה י א התגלות אלוקית, שיגלה ד' מאורו וקדושתו ית׳ ,וההתגלות ה י א ע״י ישראל ,ש ל ע כל הגאולה וזמן הגאולה בישראל תלוים ,לכן כדי שיזכו ישראל שיתגלה א ו ר כ מ ו על־ידו, צריכים להתבטלות כוחות מ ה ם ו ה ם חבלי р משיח ,כלומר' ד׳ ית׳ א מ ר ״האני אשביר ולא אוליד״ )ישעיה ס״ו( ,שהוא י ת ׳ המשביר והמוליד ע״י ישראל ,ל pישראל סובלים החבלי לידה ו כ ו ח ו ת מ ה ם מתבטלים ,ובזה ה ם מולידים א ת אורו של משיח ,וכמו ביושבת על המשבר ב כ א ב -י ו ת ר ־קשה. יודעים ש ח ל ק יותר גדול מ ן הנולד יצא ונתגלה р ,גם כשרואים איש ישראל .שמצטער יותר בחבלו של משיח ,נדע שעל ידו ח ל ק יותר גדול של א ו ר המשיח נתגלה״. שפירה ל ש פ תיקון ר א ש ה ש נ ה ת ש ״ ב ) .(22—23.9.41י ו ם ה ר ת עולם .ה ק ב ״ ה בוגד ,ע ו ל מ ו ת ו ה ר ש ע י ם מחריבן »».מ ה ש מ ח ר י ף א ח ה מ ש ב ר ה ו א ,כ ר נ ר א ה . ,ש ה ר ב י מ ר ח י ב א ת ז י ר ת 69 הנורא המאבק מתמודדים בעולם, בין עם סובלים השבירה חורבן הפיזיים, והיפוכו. הצדיקים. תיבנה ותיקין, בריאה זהו בין כדי סבל חדשה. הטמא למנוע של והטהור. שליטה מסירת הנבואה נפש המנחמת הכוחות מוחלטת לשם של המטאפיזיים של תיקון יחזקאל הקליפות עולם. )לו, מן לו( כו ו ה מ צ י א ו ת ה ק ו ס מ ו ג ו נ י ת ו ה ת י א ו פ י ם י ת מ ת מ ז ג ת ב ת ו ך גיטו ו א ר ש ה .היהודי ,ה מ ח פ ש עידוד וחיזוק ,מ ו צ א ב ע ו ל ם ש ל ה ר ב י ה ס ו ב ל ד ג ם ש ל ב ן מ ל ך ,ש א מ נ ם גרדף, אך עלה אין ה ו א ברוח גידף א ל א שותף ובסערה, פעיל במאבק ומשמעותי מכריע למען קידוש השם ולמען העולם והקוסמוס המחייבים תיקון. ״והנה בבריאת העולם הי׳ בונה עולמות והחריבן ,כמו שכתוב במדרש .10 )פרשת בראשית(*״ ה ת י ק ע כשנודע. 42 שהיא עולמות שבירת הכלים**• ומהם עשה עולם אלו ונודע מהאר״י זצוק״ל ,שעניו עשרה הרוגי מלכות ה י ׳ מפני שאז נתרבו קליפות ,שהיה עומד להיות р т ! пהעולמות כבשעת שבירת הכלים ונתתקו בעשרה הרוגי מלכות** וממילא כשאנו רואים צרות אלו שעוברים עלינו וכל כך נפשות מישראל והרבה ת״ח צדיקים ועובדי ד׳ שנעדרו ר״ל ,וכל איש ישראל מ י שנעדר ר״ל ,צדיק הסובל כל כך ,ובפרט די, הוא די לצרותינו וצרות עמו בית ישראל .א ז יודעים ,שגם עתה הכלים שבירת הוא, צריכים לכן להתחזק יותר בתשובה ירחם ויאמר זמן של בחינת מעשיכם ולחדשו ולבריאה חדשה״**. ו י ל כ ו שניזזמ יחדיו היהודי הנרדף, כביכול נרדף, במעמד הר הבודד בודד סיני, והנטוש ונטוש. שוב נתבקש עם נפגשים, ישראל הפעם, לחפש את והקב״ה במדבר אביו שבשמים, שעמדו של ביחד, שנאה. שגם זה אמנם הוא מול גם זה הפעם 5 ״ויחרד כ ל ה ע ם א ש ר ב מ ח נ ה ״ * ,גם ה פ ע ם ״ויעל ע ש נ ו כ ע ש ן הכבשן״ *«,א ב ל 7 ה פ ע ם אין מ ר ח ק ואין ה ג ב ל ו ת * .לכן אין א פ ש ר ו ת של צ י ד ו ק הדין .אין ע י מ ו ת . ישנה ר ק ד מ ע ה מ ש ו ת פ ת . פ׳ ה ח ו ד ש ) .(14.3.42ה ס ו ף ה ו ל ך ו מ ת ק ר ב .ישנה ע ו ד א פ ש ר ו ת נ ד י ר ה ל ק ד ש את ד׳ ד ר ך קידוש בתורה ובעבודה .בגיסו וארשה החיים מתמזגים הר סיני 8 והר מוריה * .״ ו י ר ד ד׳ ...ויעל משה״ *».ע ם י ש ר א ל מ ת ע ל ה .ה ק ב ״ ה ה ו ל ך ל ק ר א ת עמו .נ פ ג ש י ם ב ר א ש ה ה ר ' ,ב ע מ ק ה ב כ א . .11 ״ ו ז ה ו החילוק ,הבכיות והצער ,שהאדם מצטער בעצמו לבדו על צרותיו. יש שנשבר ונופל מ ה ם עד שאינו יכול לעשות מאומה, הקב״ה קשה יחד, את ראשו ונוגע בתורה ובעבודה ,אז נכנס הקב״ה, ושם ועובד עבודתו ית׳ ״. 70 ו מ ת א מ ץ ללמוד ולעבוד. הוא רק להתרומם פעם הראשונה והשניה מ ו הצרות ,אבל כשמתאמץ ומושיט ששם מחזיקים אותו, בוכה ומתחזק נשבר והבכיות שבוכה עם הוא בוכה ומילל עמו כביכול יחד ,אף אל הבתי גואי»*א מתחזק לומד .תורה הצעקה מתיז* הדממה פ ׳ ה ק ת ת ש ״ ב ).(27.6.42 סניגורית המלאכים ותשובת :וידם מוחלט .אין אפילו החצי נחמה והתקוה ש ל ה ב ת קול. ״ובאמת פלא הוא ,איך העולם עומד אחר כל־כך הרבה צעקות כאלו. 12 בעשרה הרוני מ ל כ ו ת ״ נאמר שצעקו המלאכים ״ ז ו תורה ו ז ו שכרה״. 3 בת־קול אהפוך א ת משמים ״ א ם אשמע קול אחד למים״. העולם 511 ענתה ועתה 52 ילדים תמימים מלאכים טהורים אף גדולים קדושי ישראל ,הנהרגים ונשחטים רק בשביל שהם ישראל ,שהם י ו ת ר גדולים מן ממלאים א ת כל מלאכים, חלל העולם צעקות אלו ,ואין העולם נהפך למים רק עומד על עומדו כאילו לא נגע לו הדבר חייו״. הסבל ההדדי ידיעות ע ל מחגות השמדה, כגון סוביבור, לגיטו*. מגיעות 5 ישנן שמועות על ת ש ״ ב — (11.7.42 משקפת את א ק צ י ה ג ד ו ל ה ו ח י ס ו ל הגיטו .ה א ם נ ח ר ץ ג ו ר ל ם ו ג ז ר ד י ג ם מ ו ו ת ז ״ התורה הסוף לפני ההולד האחרונה ובא. J . 3״ובמה ; בכתב־יד )פ׳ מטות נקומם פנים עצמנו מעט על כל משמועות הישנות האיומות והחדשות ,המפרקות א ת עצמותינו והממסות את לבבנו ,בזה שאין א נ ו לבדנו ״עמו אנכי בצרה״ *.ולא בצרותינו רק גם הוא י ת ׳ כביכול סובל עמנו; 5 זו , .בלבד אלא ישנן צרות שאנו סובלים בעד עצמנו ,על חטאינו ,א ו יסורים של .אהבה כדי .למרק שאנו רק ע מ ו עשה למען ולמען • •: סבלו, ולטהר .אותנו, כביכול הרוגים על שם קידוש ש מ ו יתי. ועיקר סובלים, הושענא חיסורים ה ם למענו ו ה ו א י ת ׳ רק צרות של עמנו קדשך״ .שהם הרוגים 58 סיגלת סובל, קידוש השם. סבלך' ובשבילו י ת ׳ 5 וישנן "אבינו מלכנו, כביכול .למענו שישראל גם וביסורים צרות סובל כאלו א נ ו את יותר גדולים ו י ו ת ר מתרוממים ,ממילא יותר יכולים מעט להתחזק .הושענא לומדת . יראתך, מרוטת ל ח י .נתונה למכים סובלת סבלך ,כי 58 לומדת יראתך, היא לימוד כל התורה שנאמר עליה ובעבור תהיה י ר א ת ו על פניכם ,ו א י ך אפשר ללמוד כשמרוסת לחי ונתונה למכים ,מפני שיודעת שסובלת סבלך ,ובזה מתחזקת מעט. ובמה נדע א ם הצרות הן בעד חטאינו בלבד ,א ו הן כדי לקדש שמו ית׳ ,בזה א ם מענים השונאים אותנו לכך ,א ו עיקר שנאתם .להתורה ועי׳?ז נס אותנו מענים״. 71 אחר מ ס ה ש ל ה י א ב ק ו ת ו צ י י ר ,מ ו ר ג ש ס ו ף סוף ח י ס ו ל ה מ ת ח .ש נ י י ם נ כ נ ס ו ל ג י ס ו — ע ם י ש ר א ל ו ה ק ב ״ ה — מ ת פ י י ס י ם ומזדווגים ב ס ב ל ה ד ד י ש ל ״ ה ו ש ע נ א סובלת ס ב ל ך ״ מ ח ד ג י ס א ו״עמו אנוכי ב צ ר ה ״ מ א י ת ־ .כ ע ת מ ת ב ה ר ת ה ת מ ו ג ה . האור ח ו ד ר מ ת ו ך העשן .ב ר ו ר ל מ ד י ש ש נ א ת ישראל ו ש ג א ת ת ו ר ת י ש ר א ל הינו ה ך הם ,ב ח י י ה ם ו ב י ס ו ר י ה ם ל א נ פ ר ד ו :״וילכו ש נ י ה ם יחדיו״ .אין מ ק ו ם ו ד ר ך ל צ י ד ו ק הדין .ה ע ם בייסוריו מ ק ד ש א ת השם ,ו ה ק ב ״ ה ב י י ס ו ר י ו מ ק ד ש א ת העם. הרשימה התורה האחרונה כ א ר ב ע ה ימים ה א ח ר ו ג ה נרשמה .ע ל ר ק ע ש ב ת חזון ת ש ״ ב ),(18.7.42 ל פ ג י ה ת ח ל ת ה א ק צ י ה ה ג ד ו ל ה ,ה ם ע ש ר ה י מ י ם ל פ ג י ת ח י ל ת א ר ג ו ן ה מ ר ד היהודי*. 6 ג ם ה א ד מ ו ״ ר נ ס ח ף א ל ת ו ך ה ס ע ר ה ש ה ת ח ו ל ל ה יום יום .מ ו ק ד ה ס ע ר ה :ה א ו מ ש ל ג פ ר ץ . מ ש ם ה ו ב א ל מ ח ג ח ריכוז ע ל יד לובלין•. תש״ד 80 ש ם גהרג ע ל ק י ד ו ש ה ש ם ב ד ׳ חשון ) «,(2.11.43ו ה ו א ב ן ח מ י ש י ם ו ח מ ש ,זכותו יגן ע ל י ו ,הי״ד. * ״ נ ט ל ה ק ב ׳ ׳ ה ש י ח ת ן ש ל א ב ו ת ועשאן מ פ ת ח ל ג א ו ל ת ן ש ל ב נ י ם ״ ) .ב ר א ש י ת רבד;,ע;:ז>׳ האם ג ם מ ע ש י .ב ג י ם מזכים.וגואלים א ת א ב ו ת ם י .. . ה ע ר ב ה ו צ מ ד ו ה ע ו ל מ ו ת ש ל חורבן ו צ י ד ו ק הדין ש ל ימי ה ת ג ״ ך ל י מ י השואה**, אפילו שספר למאן דאמר ה ס פ ר י ם ש ל צ י ד ו ק הדין איגו י ו ת ר ממשל•, 83 בכל ז א ת מ ש ל מ כ ת ב י ק ו ד ש הוא .גראה ש א ם י ש ל ח פ ש א ת ה ב י ט ו י ה י ה ו ד י -ב מ א ב ק של אמונה, ביטוי הנובע מנשמת עם ישראל, גמצא אותו לא איוב בספר א ל א ב כ ת ב י ה א ד מ ו ״ ר מ ג י ט ו וארשה .אמגם ,ג ם א י ו ב ו ג ם ה א ד מ ו ״ ר מ ת מ ו ד ד י ם עם ״חושך וצלמות״*. 6 66 א ב ל ב ו בזמן ש א י ו ב כ מ ע ט ו ר ק ש ק ו ע ב ע צ מ ו ,י מ ס ת י ר האדמו״ר ה ס ב ל האישי ו מ כ ה ן את כל ליבו לצרות כ ל ל י ש ר א ל והזולת ,ל ה ש פ ל ת ת ו ר ת י ש ר א ל ,ס ב ל השכיגה .ותיקון ה ע ו ל ם מ ח ד ש . בעת שאיוב נמצא בהתמודדות עם אלוהיו, המלך״ 67 6 6 מ ח פ ש האדמו״ר סימני ״התגלות ו א פ ש ר ו י ו ת ל ה ת ק ר ב אליו ד ו ו ק א ב ת ו ך ע ו ל ם ש ל סבל. 8 8 כאשר •הנימה 89 של הייאוש מ ה ד ה ד ת ב פ ר ק י א י ו ב , ,ה מ ח ב ר ש ל נ ו מ ח ז ק ,מ ע ו ד ד ,מרומם :ב מ ו נ ח י ם של ״ ש ל א י ד ה • מ מ נ ו נ ד ה ״ ,ה ת ל ה ב ו ת ,תיקון ,ו י צ י ר ת ״ ב ר י א ה ח ד ש ה ׳ /״ 7 א צ ל .א י ו ב ה א ד ם ה ו א ״כציץ יצא ו י מ ל ו י ב ר ח כ צ ל ו ל א יעמוד״.״ .ה א ד מ ר ׳ ר מ ו צ א ב ב י ס ו ל ו ב ר י ק ב ו ן ה ת ח ל ת ה ל י ד ה ש ל יצירה יפה י ו ת ר ,ג ו א ל ת ו מ ש ח ר ר ת — חבלים של המשיח. מהרבה 72, בחיגות עולה האדמו״ר על איוב במציאות ההירואית .לבד .ובכוחות ע צ מ ו ה ו א ש ו א ף ל ת ק ו ה .ותיקון ב ת ו ך החורבן .א י ן .ל ו ה מ ב ו א ש ל ס פ ר ; א י ו ב * 7 ששם א ת האירועים הטרגיים בפרספקטיבה,.אין ל מ ח ב ר .ש ל ג ו הסיפוק ש ל תשובה ממעל*. 7 אין ל ו ג ח מ ה ו ח צ י גחמה ש ל ״וד׳ ש ב א ת זכה ל מ ו ת ״זקן ושבע ימים״. 72 76 שבות 75 איוב״•. .הוא לא איוד ועדר השירים ב ס פ ר י ה ת נ ״ ך ש ל פ נ י נ ו נ ס מ ך א י ו ב ל ש י ר השירים .ק י ר ב ת ם מ ב ל י ט ה א ת נ י ג ו ד ם הבולט .ב ע ו ל ם ש ל איוב ניתן לשטן ״לשוט בארץ ו מ ה ת ה ל ך ב ה ״ . 7 7 כשניתן ח ו פ ש ה פ ע ו ל ה ל כ ו ח ו ת ה ה ר ס נ י י ם ,ל מ ל א א ת ב ק ש ת ם ו ל ש ו ט ב א ו פ ן כ מ ע ט חופשי, מ ת ג ש מ ו ת ת ו כ נ י ו ת י ה ם ה ה ר ס נ י ו ת מ מ י ל א .ה מ ח פ ש פ ג מ י ם י פ ע י ל ב ע ק ב ו ת חיפושיו גפיים ש ל חורבן .כנגד עומד עולם האהבה והריעות ש ל ש י ר השירים המצהיר: ״כולד י פ ה רעיחי — ומום אין ב ד ״ . 7 8 י ב ו א מ ח ב ר ׳׳אש קודשי׳ ו י ב ח ר ב ע ו ל ם ש ל ק ו ד ש ק ד ש י ם 7 9 — העולם של ״ ו מ ו ם אין בף״. צ י ד ו ק הדין ו צ ד ק ה כ צ י ו ן 8 ובכן .ש ו ל ב ל ק ט ע ה א ח ר ו ן ש ל ת ו ר ו ת ה ר ב י .מ ד ר ש מ ש י ר ה ש י ר י ם .״ ב ש ב ח חזון ח ש ״ ב ,מ ן ה מ י צ ר ש ל ו א ר ש ה ל א נ ש מ ע צ ד ו ק הדין ב נ ו ס ח איוב. ה ר ב י י ו צ א ל ח ־ ד ה א ח ר ו נ ה ע ם החזון ש ל ״ציון ב מ ש פ ט ת פ ד ה ,ו ש ב י ה ב צ ד ק ה ״ . 811 הערות 1מתח־ ערב עיון ולימוד מוקדש לזכר קדושי השואה תש״-תש׳׳ד ,בערב יום השואה תשמ׳׳א בבית המדרש לרבגים ,טה שכטר ,ירושלים .באותו הערב השתתף גם פרופ׳ משה גרינברג שהרצה על :״צידוק הדין בנבואת החור pשל ירמיהו ושל יחזקאל״. 2ראפ ליד וועגן דאדזינער) ,השיר על הרבי מרדזין( תורגם מיידיש ,על ידי מ .ז. ולפובסקי בהוצאת הקיבוץ המאוחד ,תשל״ב.66 , 3 4 5 6 7 8 ״אין מרעבדינקע ב י ו א י ך נ י ט געוועף׳. ׳׳וציותו על •קידוש השם״ — לידעד פון р ч тאון לידעד פדן ^ ) pהלק אי( — פארלאג בערגען בעלזען ,גיו־יורק—תל־אביב.131 ,1967 , אהרון צייטלין ,״ממקומך ,אל ,ממשתדיפ״ — רוח ממצולה :שירים ופואמות ,יבגה, ,1975עמי .346—345געזרגו במאמרים המסכמים של ד׳׳ר י .בן־ששון וד״ר י .בר־אל, ״אמונה בשואה״ ,משרד החיגון־ והתרבות ,תש׳׳ם.204—195 ,194—107 , "Dieses Volk. Juediscbe Existenz. Europaeische Verlagsanstalt, Frankfurt am 1955, and Albert.H. Friedlander, "Leo Baeck: Teacher of TheresienstadC.״Main Holt, Rinehart and Winston, 1968, 82—83 ; 211—220; 220—255. יששכר שלמה טייכטהאל — ״א 8הבפגי שמחה״ — משלם קאטצבורג ,בודפעםט, תש״ג ,פה. ״שערי היער״. «8״ 8פ ר .אש קודש״ ,אמרות טהורות משנות השואה ת״ש^-ונש״א—תש״ב שנאמרו ב ש מ ו ת וי״ם בגיפזו ודשא הדוויה — ועד חסידי פיאסצ׳גה. ,ירושלים ,תש״ד. 9אמר רבי אליעזר בן יעקב :צריד אדם להחזיק טובה להקב״ה בזמן שהייסו רין באין עליו .למה י שהייסורין מנשכין את האדם להקב״ה שגאמר: ״כי .את אשר ה׳ יוכיח- ,וכאב את בן ירצה״ )משלי /хיב(״ )מדרש תגחומא ,כי תצא ב(. 73 10מהבעש״ט :״ופרעה הקריב )שמות י״ד ,י( יבצר הרחבת לי׳ )תהלים ד::.ב( — פירוש: על ידי שיש מצירין ,מתקרב יותר לה׳ יתברך ,וזה ׳הרחבת לי׳ ,שיודע שזה חסר בשכינה ומתפלל .בעד השכינה אליו ית׳ .,ונעשה יחוד קודשא בריך הוא ,כי-צדיקא י י יי""י אינון שלוחי דמטרוניתז^״י י)ליקוטי כ ת ר שש טוב ',ה(. ' и״יסורין• שממרקין כל• גופו של אדם״; ״יסוריו ממרקין כל עוונותיו של אדם׳׳ ••׳׳ • ) : .כ ר כ ו ת ה(- . •12׳ייסורין מקרבין .א ת האדם תחת .כנפי.השכינה׳) /פפיקתא זוטרתי ,עקב ח :ד.(, 13מן הנוסחאות:.המקובלות של.הזהר .זהר ,נ ח על כראשית י״א לא .וראה ר׳ לוי יצחק מברדיצ׳ב :״...מוכח שהתעוררות מלמטה חביב אצל .הקב״ה מהתעוררות מלמעלה״ )קדושת לוי ,פרשת תזריע מונקאטש :תרצ״ט (10 ,ואת ר׳ אהרן מקרלין :״האדם • צריך להדליק ת ח י ל ה ב א ת ע ת ת א דלתתא בהדרגה יותר ויותר עד שיאיר* לו מאורו של הקב״ה בהתלהבות ובשלהבת יה״ )בית א ה ה ,חנוכה ,ב ר ו ד י .(94 ,1874 : 14מאוד ושמש לר׳ קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין מקראקא )לבוב תקמ״ד—;1845 למברג ת ר ״ ב :ניו יורק תשי״ח( ,מן התלמידים המובהקים של ה ר ב מ״מ מרימנוב מגדולי החסידות של הדור הרביעי .שם הוא מביא גם תורות רבו. 15גירסה חופשית של ברבות ה׳ על תפקיד הייסורין .מסופק אם המצב ^יפשיר למחבר לעיין במקורות באופן מסודר. . 16ע ד כאן לשונו של ר׳ מ״מ מרימנוב .הפירוש שר׳ מ״מ מרחיק ל כ ת בהתגית הייםורץ לפי ברבות ה .אמנם .המושג של מיזוג רחמי,:.הקב״ה עם חיסורים מבוסם בחזז׳ל. ראה פ פ ח י פ ק י ח .באמרת ר׳ חםדא :״׳הוךו לה׳ כי טוב׳ .׳הודו לד׳, ,שגובה חובתו של אדם בטובתו ,עשיר בשורו ,ואת עני בשיו ,וגו׳״ .ראה שם פ׳ ר׳ חננאל ״פי׳ מכל אדם כפי הישג ידו״. 17רש׳׳י ,כראשית כ״ג :ב .ראה גם ילקוט שמעוני )וירא( ק״א יח. 18בבא קמא סה .ראה גם ״שלשה ,חייהן אינם חיים ...ומי שייסורין מושלין בגופו״ )ביצה ל ב . ( : 19אדם צ׳רניאקוב — ״ י ז מ ניטו וארשא״ — יד.ושם ,תש״ל .20 ,הפקודה ע ל העברת האוכלוסיה היהודית ״אל רובע מוגן״ ניתנה באותו .יום השבת ,פ׳ חיי שרה:ת״ש. . . . 20ת ה ל י פ ק י ״ ט פט.. , 21רבקה ש״ץ־אופנהיימר — ״החפירות כמיפטיקוד׳ — האוניברסיטה העברית ,תשכ״ח, -21ך•24- 22תלמידו של הרבי אלימלך מליז׳גסק. .והחחה ,מלובלין ,ומגדולי .מנהיגי החסידות של הדור הרביעי. 23יש״י.חסידה )עורך( — ״ביאורי החפירות לב״ך״ ,כתובים ,מ ו ס ד .ה ר ב קוק ,תש״מ ,צז. 24לתינוקות של בית רבן. 25הכוונה לתוכחה הנוראה בדברים כ״ט כ ז :״ויתשם ה׳ מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישליכם אל אר׳ן אחרת .כיום הזה״. 26״ולא ישא אלהים אל נפש וחשב מחשבות לבלתי י ד ח מ מ נ ו נדח״ )שמואל ב׳ י״ד יד(. . 27קדושין ל :״תנא דבי ר׳ ישמעאל עם פגע בך מנוול זד] ,יצר הרע[ ,משכהו לבית המדרש ,אם אבן הוא ,נימוח ,ואם ברזל .הוא ,מתפוצץ.״, 28תורת הבעש״ט ,במיוחד ב״צוואת הריכ״ש ,ובעקבותיו החסידות ,מקשרת את תהליך הבכייה ,הנפילה ,העצבות והייאוש לתחבולות .היצר .וכמו בכל מקרה של .תאוה, חייב האדם להיאבק נגדם תמיד ,כדי ״לרחם על השכינה״ .׳׳כי כוונת היצה״ר לעשות לאדם מורא ,שמא אינו יוצא בדבר זה ,כדי להביא אותו לעצבות .ועצבות היא מניעה גדולה לעבודת הבורא ית״ )צוואת הריב״ש — תלפיות תשכ״א ,רטז—יז(, רבא ) (9רכ״ח ). ..((16 29״וגם מ ק נ נ ו ילך עמנו ...כי .ממנו נקח..לעבד א ת ך,״ ) ש מ ו ת .י ׳ .כ ו ( . 30.לשון אופיינית בספרות החסידות .,המצבלעה על .הפיכת הכוחות השליליים לחיוביים .על ידי רתימתם לעבודת ד׳).ראה שניאור זלמן .מלאדי —.״פפר ליקוטי אמרים תניא״, חלק א ,פרק כז(. י 74 )שקבלתי( 31״וכמו ששמעתי מכבוד קדשו, אדוני אבי מורי ,הרב הצדיק והקדוש זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא״ .אבי המחבר היד .האדמו״ר ר ב י אלימלך ב״ר חיים מאיר יחיאל שפירא מגרודזיםק ,י מחבר ספרי ו״דברי ״אמרי אלימלך״ אליטלד״ .בנו ש ל האדמו״ר חיים מאיר יחיאל ,אב״ד של קאזניץ ,ומצאצאי הצדיקים המגיד מקוזניץ ור׳ אלימלד מליזנסק. 32ישעיהו א׳ ה. 33היומנים ש ל צ׳רניאקוב וקפלן ש ל 17.6.40מצייגים את גפילת צרפת .קפלן־ במועקה מנבא שגם אגגליה תיכנע להיטלר — ״יומן צ׳רניאקוב״.103 , The Warsaw D i a r y of Chaim Kaplan (Translated and Edited by Abraham I. Katsh) Collier Books, 1973, 162—163. 34לעיל ,עמ׳ .3 35י ו מ ק»לן.266—265 , 36ג .שלום מסכם תופעה דומה בעקבות האסון ש ל גירוש יהודי ספרד ב־1492 הפרשגות ש ל הקבלה החדשה, הימים ש ל wהמשיב״ ו״םפר כ ף הקטורת״ — New York, 1954, 37לא תמיד ובמיוחד הפרושים ש ל חבלי המשיח Mysticism i n Jewish Trends קיבלו העוקץ יחד עם הדבש המובטח, דרד וחזון אחרית Gershom Scholem — Major 243—244. כאשר הצרות שקדמו לגאולה נראו כבלתי סבילים .״ייתי ולא אחימנה״ ש ל עולא ,רבה ור׳ יוחגן )סנהדרין צח(: היה ביטוי לאמביוולגטיות הקשה ש ל חז״ל עם גורל הגאולה. 38שטית רבה ב׳ ז. 39לעומת ״היה בורא עולמות ומחריבן״ 40שב. )בראשית רבה ג ׳ ט(. 41לתיאור מפורט ש ל שבירת הכלים ,ר א ה :ג .שלום .268—265בתורה לפגיגו גרמז, שבעת שבירת כלים בתהליך הקוםמוגוגי ש ו ח ר ת הקליפות מאורות הספירות והופיעו ככוח שלילי עצמאי .על תד׳ליד הפירוד ש ל הקליפה מ ן ה״מאורות״ )בראשית א : יד—יט( ז .א .אור — מאורות = מות ,ר א ה :״פפד הזהר ,הקדמה״ — מוסד הרב קוק.24 ,1964 , 43תורת האר״י מדגישה גם את תפקיד האדם שהוא שותף עם הקב״ה בהחזרת העולם למצבו המתוקן על י ד י התעסקות במצוות ככותת ״לשם ייחוד קודשא ב ד י ד הוא״. בעת שהקליפות מתרבות, גתבקש האדם, ולפעמים )כגון עשרה הרוגי המלכות( צדיקי הדור למסור את גפשם על קידוש השם כדי לחזק את תהליך התיקון גגד תהליך החורבן .״והיא שהוצרכו י׳ חסידים ההם ליהרג ולמסור עצמן על קידוש השם בפועל ,ואחר שגהרגו ,היה כוח בגשמותיהם לברר ״המ״ן מהמלכים״ .״והנה עגין זה גתבאר זוהר פקודי בעגין י ׳ הרוגי מלוכה ,ואמר שם דילהון אתמסר לססרא אחרא וכשמתהון למלכא ...והם מעלין אותן מ ן הקליפה למעלה בבינה...״ — הרב חיים וויטל ,״ ע ץ הייב״ ,חלק א ,״היכלו היכל נוקבא ח״א״ ,ש ע ר ו׳ ,ש ע ר ט׳׳ל, .13—130 p 44המושגים ש ל תורת הקבלה. 45שטות י״ט סז• .המכילתא מתאר את תהליך הזעזוע של עם ישראל ושל אומות העולם בעקבות סיגי. ) מ ד ר ש הגדול ,שמות טז — מוסר הרב קוק ,תשט״ז ,ש ״ צ ( צורת הכפילות ש ל המלה ״זעזוע״ מעידו־.,על זעזוע הבא מ צ ד הקדושה וזעזוע הבא מצד הטומאה. 46ש פ ש ם :י״ט. 47ש ב ש ם :יב ,יג ,כג. 48בתורת ב׳ בסוכות תש״א ) א ש קדש ,עב—עג( תפילת המחבר ,שעם ישראל בגיהנום ש ל השואה יזכה להשלים את הרצון הטהור של אברהם אבינו ,שנמנע ממנו לקדש את שם שמים במעמד העקדה. 49שמות י״ט כ. '75 49א החדרים הפגימיים )חגיגה ה ( :־ 50לציון המקורות הרבים הקשורים לעשרת הרוגי מלכות .ר א ה :הפיוט ״ארזי הלבגוך, פ ד ר הקינות לתשעה כ א כ )כמגהג פולין וקהילות האשכגזים בארץ ישראל ,מוגה .ומבואר בידי דגיאל גולדשמידט( מוסד ה ר ב קוק ,תשל״ב ,יב ,פב—פה ,והמראי מקומות. גם הפיוט ״אלד .אזכרה״ ,מחזור ליטימ הנוראים )לפי מנהגי בגי אשכנז לכל עגפיהם, מוגה ומעובד ומבואר על ידי דגיאל גולדשמידט( .כ ר ד ב ,יום כפור — קורן ,תש״ל, .573—568 • אהרון יליגק — ״מדרש אלה אזכרה״ ,ב י ת מדרש )חלק ב׳( — ירושלים ,תרצ״ח, .72—64 51ברכות ם א :מ נ ח ו ת כ ט : 54שמ.372—371 , "General Stroop's Report: May 16, 1943," in Lucy S. Dawidowicz, A Holocaust Reader. New York: 1976, 121. מאשר שאמנם מיולי 22עד אוקטובר 1942 ,3״הועברו ויושבו מחדש״ 310,322 יהודים מהגיטו. )Emmanuel Rigelblum, Notes From the Warsaw Ghetto (ed. by Jacob Sloan New York: McGraw Hill, 1958, 307. 55תהילימ צ״א ,ט ו ; והמדרש שמות ר ב ה ב׳ ,ז .״א״ל הקב״ד .למשה :אי אתה מרגיש שאגי שרוי בצער ,כשם שישראל שרויין בצער .הוי יודע ממקום שאגי מדבר עמך מתור הקוצים כביכול אגי שותף ב צ ע ר ך . 56מתפילות תעגית צבור ועשרת ימי תשובה. 57מסדר הושעגות של חג סוכות ״אום אני חומה״ ,פידור תפילות לחיילי צ ה ׳ ׳ ל נ ו פ ח אחיד .ירושלים ,תשל״ח.546 , 58שפ. 59יצחק צוקרמן — ״עשרים וחמש.שגה למרד גיטו וורשא ,׳׳העמידה היהודית בתקופת השואה — יד ושם ,תש״ל.21—17 , 60כנראה מיידגק .א ש קדש )מתולדות האדמו״ר מאחורי הםפר(.28 , 61שפ. 62בערב ההרצאה השתתף גם פרופ׳ משה גריגברג בניתוח הנושא ״צידוק הדין בנבואת החורבן של ירמיהו ושל יחזקאל״. 63״איוב ל א היד .ו ל א גברא אלא מ ש ל היה״ ) ב ב א פ ת ר א טו (.״ולמה גכתבו עליו? אלא שאילו באו עליו היה יכול לעמוד בהן״ )בראשית ר ב ה ג ז :ג(. 64איוב ג׳ ה. 65אופייגיים .ה ם :״כי פ ח ד פחדתי ויאתיגי ,ואשר יגורתי י ב א לי .לא שלותי ,ולא שקטתי ולא גחתי ויבא רגז״ )ג׳ כ ה -כ ו ( .״לא תשורני עין ראי ,עיניך בי ואימי״ )ז׳ ח(. 66עיין במקורות כתב־יד מם׳ ,13—12 ,10—9 ,3—1לעיל .במקור מם׳ 11שולל האדמו״ר כ ל השתקעות עצמית בצרותיו ש ל אדם. 67״למה פגיך תסתיר ותחשבגי לאויב לך״ ) י ג :בד( ,״ויחר עלי אפו ,ויחשבגי לו כצריו״ )י״ט יא(. 68מקורות כתב־יד מס׳ 13 ,11 ,6 ,2—1לעיל .לעומת :״הן ק ד ם אהלך ,ואיגגו ,ואחור ולא אבין לו״ )איוב כ״ג ח(. 69״ותקות א מ ש האבדת״ )י״ד י״ט( ״ואיה אפו ת ק ו ת י ז ותקותי מ י ישורגהז״ )י?ז טו(. 70מקורות מס׳ 10 ,7—6לעיל. 71י״ד ב. 72מקור מס׳ 10לעיל. 73איוב א׳ א—יב. 74שם ,הפרקים ל ח -מ א . 76 75 76 77 78 79 80 81 fitfמ״ב י. שמ ,שם יז. א׳ ז. ד :ז. ״שכל הכתובים קודש ,וזד• קודש קדשים״ — )מדרש שיר השיףיפ א :יא(. לנימוקי המוציאים לאור שקראו לכתב־יד האדמו״ר ״אש קודש״ ,ראה ״בשער קודשי׳ שבפתיחת ס פ ד אש קודש. אש קודש ,קצג. ישעיהו א :כז .אש קודש קצד) .והעמוד האחרון בגמטריא ״צדק״(. גוטרמן בלה היודנראט בלבוב דין וחשבון של מחלקת המשק אל נשיאות הקהילה היהודית בלבוב ביוני ב־28 בגילויי היו 1941 שמחה ימי צעדו מצד התעללות כוחות תושביה ביהודים ברחובותיה גרמניים האוקראינים והוצאות של והפולנים. של להורג העיר ימי לבוב, הכיבוש ציבור מגהיגי מלווים. הראשונים ובעקבותיהם ב א ו ע ל י ה ם ימי א י מ ה והרג ,ש ג מ ש כ ו ע ד ל ח י ס ו ל ו ה ס ו פ י ש ל גיטו ל ב ו ב ב ש ג ת .1943 כמנהגם תוך בכל פולין ערי הגרמנים החלו בהכגות להקמת בלבוב, יודגראט כ ו ו נ ה ל ה ק י ם גוף יהודי מרכזי ,שיהיה כ ל י ש ר ת ב י ד י ה ם ל ב י צ ו ע ת ו כ נ י ו ת הרמיה בדרך וההסוואה. גהגו כלל הגרמנים על להכריז הקהילה, מוסדות .ש ה ת ק י י מ ו ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,כ ע ל יודגראטים .א ו ל ם ב ל ב ו ב ל א ה י ת ה ק י י מ ת קהילה, 1 מ ש ו ם ש ה ס ו ב י י ט י ם פיזרו א ת מ ו ס ד ו ת י ה עוד ב ש נ ת .1939 הגרמנים להידבר הורו לד״ר פולנסקי, עם בדבר היהודים אוקראיני, הקמת מועצה זמנית שמונה יהודית, לראש שתהיה העיר ל ב ו ב , מורכבת מגכבדי ה ק ה י ל ה .ד ״ ר פ ו ל נ ס ק י נ י ה ל א ת ה מ ג ע י ם ע ם ה מ ו ע מ ד י ם ,ב ע ו ד ה ג ר מ נ י ם המתיגו זה מ א ח ו ר י הקלעים. בשלב הרכבת יושב מועצת ראש, חל היהודים עיכוב. היתה הגרמנים מהירה. דרשו לשאלת אולם כאשר הגיעו להעמיד בראש היודנראט אדם מינוי בעל ש ם ו מ ע מ ד ו ה ם א ף נ ק ב ו ב ש מ ו ש ל פ ר ו פ ׳ מ א ו ר י צ י א ל ר ה נ ד ,ע ו ר ך דין ו מ ש פ ט ן ידוע, את א ש ר כיהן םרובו בשנות ב ג י ל ו ו ב מ צ ב בריאותו .ה ו א א ף ידי ק צ י ן ג ר מ נ י ב כ י ר . קצרה העשרים כראש הקהילה. רוחם של הוזמן פרופ׳ אל אלרהנד סרב ונימק מ ט ה ה ס ״ ס ו נ ח ק ר על 2 ה ג ר מ נ י ם והם ד ר ש ו ל ס י י ם במהירות את ה ר כ ב ת המועצה. ל א ח ר ל ב ט י ם ו ה י ס ו ס י ם ו פ נ י ו ת א ל נ כ ב ד י ם א ח ר י ם נ א ו ת ד ״ ד יוסף פ ר נ ס ,עורך דין 78 • ובן למשפחה גכבדה ותיקה . היודנראט. תפקיד יושב ראש בגליציה ,ל ק ב ל ע ל ע צ מ ו א ת ב ־ 2 2ב י ו ל י 1941פ ו ר ס מ ה ה ו ד ע ה ח ת ו מ ה בידי ר א ש העיר ,ד ״ ד ׳ פ ו ל נ ס ק י ,ע ל ה ק מ ת ה י ו ד נ ר א ט ,ש ש מ ו נ ק ב ע ל ־ .Judische Gemeinde der Stadt Lembergל צ ד ו ש ל .ד״ד פ ר נ ס כ י ה נ ו ס ג ן י ו ש ב ר א ש ו ח מ י ש ה •חברי מ ו ע צ ה :ד ״ ר אדולף* ר ו ט פ ל ד , ע ו ר ך .ד י ן י — ס ג ן י ו ש ב ר א ש ; ד ״ ד איזידור ג י נ ם ב ר ג • ,ע ו ר ך ד י ן ; י צ ח ק ׳ ז י י ד נ פ ר ו י , סוחר: י ע ק ב אהינגר ,ב ע ל מ ל א כ ה ; נ פ ת ל י ל נ ד א ו ,מ ה נ ד ס ; מ ס פ ר חודשים הוגדל מספל חברי היודנראט כעבור הגרמנים ב ה ת א ם לנוהג ל ק ב ו ע א ת ג ו ד ל ו ע ל פ י גודל ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית .ב פ ר ו ט ו ק ו ל הישיבה ,ש ב ח ר ה ביודנראט, לצורך צויין ,כיי ל ר ש ו ת ה ג ו ף ׳ ה ח ד ש י ו ע מ ד .מ ב נ ה ב ר ח ו ב סטארול!נדטנה ,2 א י ר ג ו נ ן ו ה ק מ ח ן ש ל ה מ ח ל ק ו ת הדרושות .ר א ש ה ע י ר א ף ייפה א ת כ ו ח ו ש ל ה י ו ד נ ר א ט ל ג ב ו ת מ ס י ם מ ן ה א ו צ ל ו ס י ה ו ה ג ד י ר א ת ת פ ק י ד י ו ב א ו פ ן כלליי: רישום האוכלוסיה כללי;של אירגון ש י ר ו ת י הרווחה•. מחלקות מן היהודית; הקמת בתי חולים בריאות; ומוסדות י י ״ 3 • • • • • • ׳ ' • ׳ ר ב ו ת ה ו ק מ ו ב י ו ד ג ר א ט ב ל ב ו ב ו ה ו ע ס ק ו ב ו כ ־ 3 0 0עובדים .יצל א ח ת היתד. המחלקות בעלת והשפעה חשיבות והבטיחה בתחומה יחסי בטחון ל ע ו ב ד י ה ו ת נ א י ם משופרים; א ח ת ה מ ח ל ק ו ת החיוניות' ב י ו ת ר הייתה מ ח ל ק ו ! המשק. מ ח ל ק ה ״ זו היתד .א ח ר א י ת ל ה ב ט ח ת ה ש ג ת י מ צ ר כ י מזון ו ח ל ו ק ת ם ל כ ל ל ה א ו צ ל ו ס י ה היהודיה .ל מ ש ך ז מ ן ק צ ר ,ב ש ב ו ע ו ח ה ר א ש ו נ י ם ל כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ,ניתגך .ליהודים, לכאורה, היחיד, א פ ש ר ו ת ל ר כ ו ש מ צ ר צ י מזון מ ן ה ח נ ו י ו ת ' ה ע י ר ו נ י ו ת ה כ ל ל י ו ת .ה מ צ ר ך ש ג מ כ ר לד.ם ש ם ,ה י ה ל ח ם , חשופים החנות, לעיניהם של כ־ 120ג ר ם . הגרמנים אולם והאוקראינים, העמידה היתד, בתור מםוצנת. לפני לעתים קרובות היו הממתינים מוכים למוות או נחטפים ועקבותיהם נעלמים. ביודנראט בהתקבל הוחלט לפתוח חנויות נפרדות ליהודים בתחומי השכונה היהודית. 1 ה ה ח ל ט ה נ א נ ח ה ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת א נ ח ת ר ו ו ח ה .נ ד מ ה היה ,כ י ק י ו מ ו ש ל ה י ו ד נ ר א ט ה מ פ ק ח ע ל מ ע ר כ ת א ס פ ק ת מזון ,י ב ט י ח ק י ו ם ס ב י ר ש ל ה ר ח ו ב אולם ע ד מהרה היהודי. היתד, הגרמנים, נתבדו מצומצמת התקוות. ביותך. כמות המצרכים. ,שהוקצבה על מ ל ב ד 70ג ר ם ל ח ם לנפש סופקו ידי לעתים ר ח ו ק ו ת ג ם מ צ ר כ י ם ב ס י ס י י ם מ ו ן סוכר ,ק מ ח וחומץ .א ו ל ם ה כ מ ו ל ו ת ה י ו ז ע ו מ ו ת ו ל א ה י ה ב ה ן כ ד י ל ה ש ב י ע א ת ר ע ב ו נ ם ש ל ל מ ע ל ה מ־ 100,000איש; המחסור ג ב ר .מ ח ל ק ת המשק נאלצה לפתוח ב מ ב צ ע מהיר לרישום האוכלוםיה להשיג במטרה מיושן אוכלוסין חלוקה המזון. גכוגה ש ל כבסיס .לרישום השתמשו במיפקד ה ת א מ ה בין המספרים הנקובים ו ה ס ת ב ר מ ה ר מ א ו ד ,כ י אין ובין ה מ ס פ ר ה ר י א ל י ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה . 5 ב ח י ה ח ו ל י ם ,ה מ ט ב ח י ם ה צ י ב ו ר י י ם ו מ ח נ ו ח ה ע ב ו ד ה ,שהוקמו .ב מ ש ך ה ח ו ד ש י ם אוקםובר־נובמבר ,1941 הכוללת .ק ש ה היה נזקקו אף הם להקצבוח ל ע מ ו ד ב מ ש י מ ה זו ח ו ך מזון, שנלקחו מן החבססוח על האספקה הכמוח הרשמיח ב ל ב ד ו ה י ה ה כ ר ח ל ח פ ש ד ר כ י ם ל ר כ י ש ת מזון ג ם מ מ ק ו ר ו ת א ח ר י ם ,כ ג ו ן א י כ ר י ם פולגים ואפילו מחלקח חברות המשק לא אספקה פעלה גרמניות שוגות )ראה ב א ו פ ן עצמאי .ה י א חוייבה פרוטוקול(. ב מ ס י ר ת דין וחשבון 79- מפורט ל ג ר מ נ י ם ע ל מ ד ד י ח י ש ו ב מ י כ ס ו ת המזון ו ח ל ו ק ת ן ל א ו כ ל ו ס י ה .ס ת י ר ו ת כלשהן הזהירות ברשומות מסוכגות היו לעלות ו ע ל ו ל ו ת היו הפקידים. בחיי ו ה ד י ו ק ו ע י ד כ ו ן ר י ש ו ם ה א ו כ ל ו ס י ן היו הכרחיים .ע ם ח ל ו ף ה י מ י ם ה ו ב ה ר ל פ ק י ד י ה מ ד ו ר ה ש י מ ו ש הציגי ,ש ע ש ו ה ג ד מ ג י ם ב ר ש י מ ו ת מ ק ב ל י ת ל ו ש י ה מ ז ו ן כ א מ צ ע י ל ר י כ ו ז היהודים ,ה כ ג ת ר ש י מ ו ת גדרשים ל מ ח ג ו ת ע ב ו ד ה ו ר י כ ו ז ה א ח ר י ם ב א ק צ י ו ת . מעבודתה 22 של ביגואר מ ח ל ק ת המשק הדן ,1942 גשתמר בפעילויות בידיגו חודש רק דצמבר פרוטוקול .1941 י ח ל זה, גמצא המקור מיום בפולין ו מ צ ו י ב ״ ת י ק ל ב ו ב ״ .ה ת י ק ה ו ב א ל א ר ץ ע ל ידי ה ג ב ׳ ח ג ה ש ל ו מ י מ א ו ג י ב ר ס י ט ת תל־אביב. הפרוטוקול האספקה חודש ו ח ל ו ק ת ה ,כ פ י ש ג ו ה ל ה ע ל ידי מ ח ל ק ת ה מ ש ק .י ש ל ז כ ו ר ,כ י ב מ ה ל ך ג ו ב מ ב ר ה ת ב צ ע ת ה ל י ך ע ק י ר ת ם ש ל יהודי ל ב ו ב א ל ת ו ך ש ט ח השכוגה היהודית של מפורט מאוד וסוקר בהרחבה את הפעילות המורכבת של רכישת ש ה ו ק צ ת ה ל ה ם ,ת ה ל י ך ,שהיה מ ל ו ו ה ב מ ע ש י ר צ ח ,ה י ד ו ע י ם ב כ ר ו ג י ק ה העיר כ״אקציה מ ת ח ת לגשר״ .חודש דצמבר היה ש ק ם י ח ס י ת ולא ארעו ב ו מ ע ש י ם ח ר י ג י ם ,ל ה ו צ י א ה ת ג כ ל ו י ו ת ש ג ר ת י ו ת .מ ן ה ד י ן ו ה ח ש ב ו ן ע ו ל ה תמוגר, ש ל מ צ ב ,ש ב ו ג ז ד מ ן ל מ ח ל ק ת ה מ ש ק לרכושי מ ו צ ר י מ ז ו ן מ ג ו ו ג י ם י ו ת ר ,ש כ ל ל ו , לחם ,גם מלבד ת פ ו ח י א ד מ ה ,בשר ,גקגיק ,שמן, א ס ר י ו ת ויין ל ס ו ג י ו .המזון 1941קיימים ה ו ק צ ה ל מ ס ב ח י ם צ י ב ו ר י י ם ,ש ס י פ ק ו רווח מ ס ו י ם ל מ ח ל ק ה ) ב ד צ מ ב ר ח מ י ש ה מ ט ב ח י ם ב ע י ר ( ,ל א ס י ר י מ ח ג ו ת ה ע ב ו ד ה ו ב ת י י ת ו מ י ם ו ה ג ו ת ר ג מ כ ר בחגויות. אין ל ה ת ע ל ם מ ן ה ת ח ו ש ה ,ש ה י ת ה ק י י מ ת ב ר ח ו ב היהודי ואיגד ,ח ס ד ה ג ם ב ז כ ר ו ג ו ת הגיצולים, כי גדול חלק מן המזון, שהוקצב היהודית, לאוכלוסיה דרכו ל י מ י ם פ ר ס י ו ת של עובדי היודגראס והמקורבים אליהם. מצא את 6 יש לזכור ,כי מ ח ל ק ת המשק פעלה תוך מצוקה ואילתור .מן ה מ ס מ ך עולה ת ח ו ש ה ש ל לחץ ,מ ב ו כ ה ו ב ח י ל ו ת ורצון ל ה פ י ק ל ק ח י ם ו ל ה ת א ר ג ן ב ד ר ך המהירה ביותר. והיעילה נמשכת. אין יש ה ב ג ה , אוכלוסיה תקווה לשיפור המצב כי חייבת להימצא דרד הכללי לעמוד רעבה ,ש כ ב ר איבדה א ת מרבית רכושה והכלכלי בלחצה בעוד החולד ע ק ב הימלי המלחמה וגובר של הקונסריבוציות וההחרמות ומאידך ,יש להיזהר ולהקפיד על רישום א מ ת מ ח ש ש ל ת ג ו ב ת הגרמנים. רקע על מצב א פ ש ר י זה, בלתי קם והתארגן במחלקה מדוד תלושי המזון, מ ר כ ז ה כ ו ב ד ש ל ח י י ם ת ח ת כ י ב ו ש והוא מ ש ק ף ,ב ג ת ו ג י ם ה י ב ש י ם ,ש ה ו א מ פ ר ס בדין והחשבון, י• ב ת ק ו פ ה שבין את המציאות הקשה: 1941 לדצמבר נובמבר האוכלוסיה .1941 היהודית נתונים אלה בלבוב הם הצממצמה עדות זועקת לחיים ,ש ה פ כ ו ה פ ק ר ב ל י מ ר צ ח י ם ו ה כ ו ת ב י ם ל א שיערו ,כ י מ צ ב ז ה ה ו א ב ב ח י נ ת אפילוג ב ל ב ד ל ק ר א ת ימי מ צ ו ק ה ש ל ה א ק צ י ו ת ו ה ס ל ק צ י ו ת ה ה מ ו נ י ו ת ,ה מ א י י מ ו ת על הקהילה בלבוב ב מ ה ל ך שגת .1942 ל ה ל ן ת ר ג ו ם ק ס ע י ם מ ת ו ך הדין וחשבון ש ל מ ח ל ק ת ה מ ש ק : 80 U.No.1297/42 Ui/SL למברג 22י ג ו א ר 1942 אל נשיאות הקהילה היהודית ב ל מ ב ר ג דין ו ח ש ב ו ן ל ח ו ד ש ד צ מ ב ר 1941 הנדון: הנהלת המחלקה הכלכלית מוסרת לנשיאות של ו ח ש ב ו ן ש ל ה ל ח ו ד ש ד צ מ ב ר ,1941כ ד ל ק מ ן : מ ח ל ק ת (1 הקהילה היהודית ,א ת הדין האספקה פעי!* ה ל ח פ במהלך הלחם חודש דצמבר קיבלגו י נ ו א ר .1942 (2 גתקבלו ת ל ו ש י ם ע ב ו ר 337,556.80ק ״ ג ל ח ם .מ ס פ ק י ב ת ק ו פ ה ז ו 346,390ק ״ ג ל ח ם ,מ ה ם 7,270ק ״ ג האוכלוסיה קיבלה ב ד צ מ ב ר 334,380ק ״ ג חודש עבור לחם. סעיף תוצרת חקלאית תפחי א( דיסטריקם אדמה: ב ד צ מ ב ר 1941 גליציה 11 ,ק ר ו נ ו ת ת פ ו ח י א ד מ ה ב מ ש ק ל מ ז ה ג ל ק ח ו 27,470ק ״ ג בקהילה קיבלנו מן המרכז ישירות לפירמה לתוצרת חקלאית ב ר ו ס ו ש ל 144,770 ״צוונגלר׳׳- 1 ו־|300ד '1.1ק ״ ג של ק״ג. גתקבלו היהודית .ב מ ש ק ל ה ס ח ו ר ה ך ל ז ד ל ה י ה פ ח ת ש ל '32,273ק ״ ג ו כ מ ו כן ג ד ע ו ן ש ל 1,026ק ״ ג ב מ ח ם ג י ם . מזה קיבלו: 1,000 1.ק ״ ג — מ ט ב ח י ם צ י ב ו ר י י ם ש ל מ ד ו ר ההוגה. 1,470 2.ק ״ ג — א ס פ ק ה ל י ח י ד ו ת ע ז ר ה ס ו צ י א ל י ת ו י ח י ד ו ת ת ב ר ו א ה . 3 2,620ק ״ ג — ב י ת ה ח ו ל י ם ה כ ל ל י — ק ו ש ב י צ ה . 7,806 4.ק ״ ג — מ ש ר ד ה ס ע ד — ד ו ק ס ו ר ק י מ ל מ ן . 2 71,305 5.ק ״ ג — צ ר כ ג י ם ב ו ד ד י ם )פקידים х е ш . ,וכו׳»(. 84,001 ק״ג גרעון ב מ ח ס נ י ם 1,026 ק״ג בסך הכל פ ח ת ברוסו 32^73 ק״ג ס ך הכל 117,300ק ״ ג 81 ל ה ש ל י ם א ת גרעון בקשה הוגשה הברוטו לתוצרת למרכז חקלאית ונענתה בחיוב. ב( כ ש ר : ה ח ו ד ש ל א היתד! א ס פ ק ה ר ג י ל ה ע ל ב ס י ס תלושים .ל ל א ת ל ו ש י ם ק י ב ל נ ו ' מ ה ח ב ר ה ״פרקוטיל ב ע ״ מ ״ 3 ,מ ש ל ו ח י ם ב ס ך ש ל 2,987.5ק ״ ג מוצרי נקניק• י י־ מ ז ה קיבלו: .1 מ ט ב ח י ם ציבוריים — .2 מחנות עבודה — 3 פקידי הקהילה — בסך . הכל 541 ק״ג 26 ק״ג ״ יי י" י י ־ " ' " ׳ 2,330.5ק ״ ג * 2,897.5 • — : i ק ״ ג , ג( מוצרי מ פ פ ו א : (1 ש ע ו ר ה — 375ק ״ ג נ ת ק ב ל ו ל פ י , . ת ל ו ש ש ל מ ח ל ק ת האספקה העירונית • מ י ו ם ״ • 300 .9.12.1941ק ״ ג ש ע ו ר ה ס ו פ ק ו ל ח ב ר ה ק ד י ש א ל פ י ת ל ו ש האספקה העירונית במדור אספקה; 4 י ; י י על'מוזילות י "י" 4 (2ק ש ו ח צ י ר — ה ק ו א ו פ ר ט י ב ה ח ק ל א י ש ל י א ר י צ ׳ ב * ה ע מ י ד ל ר ש ו ת נ ו כ מ ו ת ש ל 3,000ק ״ ג ק ש ,ל פ י ה ו ר א ו ת ה מ ר כ ז ה ח ק ל א י , .מ ז ה ח ו ל ק ו 2,000ק ״ ג ל ח ב ר ה ק ד י ש א ו־ 1,000ק ״ ג ל ב י ת ה ח ו ל י ם א ל מ ב ק ו ב . ל ע ו מ ת ז א ת ה כ מ ו ת ש ל 4,000ק ״ ג ח צ י ר ו ־ 7 5 0ק ״ ג ק ש ,ש ה ו ע מ ד ו ל ר ש ו ת נ ו ל פ י ה ו ר א ו ת ה מ ר כ ז ה ח ק ל א י ש ל ק ו א ו פ ר ט י ב ש צ ר ז ץ ,ב מ ר כ ז ה ק ו א ו פ ר ט י ב ויז׳ניאני ו כ ן כ מ ו י ו ת ש ל 600ק י ׳ ג ח צ י ר ל פ י ת ל ו ש .ש ל ,מ ח ל ק ת ה א ס פ ק ה העירונית ,ל א .נ ת ק ב ל ו ע ק ב קשיי ה נ ״ ל ,ש ל א מומשו, תעבורה. הועברו פירוט .המקרים למרכו ו ע ר ך ,ההעברות עבור ה ח ק ל א י , .עידבין ,ה ה ו ר א ה .י ת ב צ ע הסחורות בינואר .1942 (3.ק ר ת . ב מ ה ל ך ה ח ק ו פ ה ה מ ד ו ו ח ח נ ח ק ב ל א י ש ו ר ש ל י ה א ד ו ן מ פ ק ד העיר ל ש י מ ו ש ב ק ר ח • מ א ג מ י ״ ט ו ר פ א ק ״ ו ״ ב י י ר נ א ט ו ב ק ה ״ .מ מ ח ל ק ת ה א ס פ ק ה ק י ב ל נ ו א ת ה כ ל י ם הדרושים. בתקופה מה־ 27/12ועד סוף השנה, נוקה האגם משלג .ב ־ 2 ביגואר שנה זו ,ה ו ח ל ב ח צ י ב ת הקרח. ח י מ ו ם ומאור. (4 א( חלושים עבור חומרי ה ס ק ה :׳ ב ד צ מ ב ר 1941 חלושים עבור הכמויוח הבאוח ש ל חומרי חימום קיבלה הקהילה היהודיה י .י 40ט ו ן פ ח ם 26ט ו ן עץ ל ה ס ק ה 29ט ו ן כ ב ו ל מ ל ב ד 15ט ו ן פ ח ם ו ע ק ב ה מ ח ס ו ר ב ו ,ח ו ל ק ו כ ל ה כ מ ו י ו ת ה נ ו ת ר ו ת ב ד צ מ ב ר 1941וינואר .1942 82 א ס פ ק ה ש ל חומרי ה ס ק ה : ב( המוסדות מספיק ב ד צ מ ב ר 1941 ו מ ש ר ד י ה ק ה י ל ה היהודית .ל ר ש ו ת כ ל בכמות הועברו מספקת לכל ה מ ו ס ד ו ת ש ל נ ו ה י ו בזמן הזה בצריכת חומרי הסקה ולמוסדות ,שניהלו כ ל כ ל ה נכונה חומרי ההסקה, ל א היתד ,ש ו ם ס י ב ה ל ה ת ל ו נ ן ע ל מ ח ס ו ר . סעיף מצרכים (5 ק ב ל ה ו צ ר י כ ה ש ל ס ח ו ר ו ת ב מ ר ו צ ת ח ו ד ש ד צ מ ב ר .1941 ) כ א ן מ ו פ י ע ה ב מ ק ו ר ר ש י מ ה א ר ו כ ה ש ל מ צ ר כ י מזון(. סעיף גסטרונומי (6 ב ח ו ד ש ד צ מ ב ר 1941היו 5מ ט ב ח י ם צ י ב ו ר י י ם פ ע י ל י ם : .1 מ ט ב ח צ י ב ו ר י מ ס ׳ — 1פ ל א ץ ת י א ו ד ו ר ה ,2מ ־ 4.12.1941 .2 מ ט ב ח צ י ב ו ר י מ ס ׳ — 2ס ל ו נ צ י נ ה ,46מ ה ־ 5.12.1941 3 מ ט ב ח צ י ב ו ר י מ ס ׳ — 3ס ל ו נ צ ׳ נ ה ,41מ ה ־ 14.12.1941 .4 מ ט ב ח צ י ב ו ר י מ ס ׳ — 4ס ל ו נ צ ׳ נ ה ,25מ ה ־ 3.10.1941 .5 מ ס ב ח צ י ב ו ר י מ ם ׳ — 5ם ל ו נ צ ׳ נ ה ,11מ ה ־ 23.12.1941 ה מ ס ב ח י ם הציבוריים ה נ ״ ל ס י פ ק ו ב מ ש ך ח ו ד ש ד צ מ ב ר : מרקים מ כ ל הסוגים אדמה פרוסים תפוחי 21,920מ נ ו ת 2,057 מנות ל ח ם פרוס 6,040 יחידות נקניק 4,044 מנות קפה 5,649 כוסות תה 5,768 כוסות הפדיון ה כ ו ל ל ב כ ל ה מ ס ב ח י ם ב ח ו ד ש ד צ מ ב ר ה י ה 17,620.50זלוסי. א ת מ נ ו ת המזון ,ש ס ו פ ק ו ב מ ם ב ח י ם ,צ ר י ך ה י ה ל ו ו ס ת ב ה ת א ם ל כ מ ו ת המצרכים. פרוסות הלחם .ל א קיבלו ח ו ל ק ו ר ק יום א ח ד ,מ ש ו ם המטבחים הציבוריים ש ו ם אספקה מ ק ו ל ק ל י ם ו כ ך היתד ,ירידה ש ל 25% אספקה (1 בהכנסות סניטריים במטבחים. וסוציאליים מ ו פ י ע ה ר ש י מ ה ש ל מ צ ר כ י מזון ו פ ר י ס י ם שונים( איסוף ש ל כ ל י אוכל ובגדים ב ח ו ד ש ד צ מ ב ר «1941 הכנסה .1 מלבד כמות מ ח ז ו ר ה מ ח ס ן ב ח ו ד ש ד צ מ ב ר 1941 )במקור (2 למוסדות שהחלוקה הופסקה. בחודש זעומה ש ל דצמבר ירקות חולצות 430 תחתונים 226 הוצאה 370 194 83 .3 מגבות 256 224 .4 גרבים 458 461 .5 חולצות .6 אפודות 16 16 4 7. .7 כיסויי ר י ה ו ט 9 7 .8 כרים 24 22 .9 ממחטות 91 74 .10 גופיות 33 26 .11 צעיפים 49 41 .12 ח ו ל צ ו ת גשים 36 30 .13 סריגים 7 6 .14 מפיות 22 — .15 מ פ ו ת שולחן .16 מכגסיים .17 . 1 — 6 — ערדליים — 9 .18 פריטים אחרים 135 101 .19 סירי ח ר ם — 161 .20 צלחות ,קערות 732 324 .21 סכו״ם 412 534 953 398 .22כ ל י א מ א י ל ו פ ח .23 כוסות ,ק ע ר ו ת 493 .24 אילפםים ,ב ק ב ו ק י ם 129 .25 חלקים אחרים 92 מדור (1 מחלקה לאפפקה מבנית' 284 י 137 . 52 כללי • ) ב מ ק ו ר מ ו פ י ע ה ר ש י מ ה א ר ו כ ה ש ל כ ל י ע ב ו ד ה ו פ ר י ט י ם שונים ,ש נ ר כ ש ו ע ב ו ד ה מ ח ל ק ה הטכנית(. ג( תיקונים שבוצעו: עבודות מסגרות: ) ר ש י מ ה ש ל ר ח ו ב ו ת שוגים( עבודות גגרות: .״ עבודות חשמל: ״ עבודות שרברבות: עבודות זגגות: ...״. ״ 469זלוטי . !27 ״ ״ .״ ״ ״ ״ ״ 18 ״ .״ . . .״ 10 633.70 ״ ״ ״ ״ ״ עבודות בניה• ״ ״ ״ ״ 83 ״ עבודות מכניות: ״ ״ ״ ״ 58 ״ ם ״ ה 1,398.70זלוטי 84 סחורה .1 במחסן ק פ ה פרזין .2 אטריות .3 גפרורים הכנסה הוצאה 12,964.80ק ״ ג 771.80 ק״ג ק״ג 147.80 ק״ג 401.90 18,778 3,050 קופ׳ קופ׳ .4 מלח 40,000ק ״ ג 41,498 ק״ג .5 סוכר 24,144ק ״ ג 24,657.40 ק״ג 79.88 ק״ג — .7 חומץ 30 ק״ג — .6 שמן .8 קוביות.סוכר .9 קטניות .10ק מ ח .11יי״ש 256 ק״ג — 162.90 ק״ג — 123.75 ק״ג — .12יין — .13יי׳׳ש iל ׳ .14א ל ש 33 26 בק׳ בק׳ 23 בק׳ — — 1 9 בק׳ קמינקובה — 106 בק׳ .16 אניס — 33 בק׳ .17 יי״ש מוסקבה — 2 בק׳ .18 ז׳וברובקה — .19 דורה 14 .15 .20ק מ ח ת י ר ס .21 קוביות מ ד ק .22 משחה לרחיצת ד י י ם .23 מת .24 ק ו ב י ו ת מ ר ק אפובה .3 2 4.90 ק״ג — יח׳ — 341,250יח׳ 1,071 50.40 209,950יח׳ יח׳ — ל׳ — ק״ג — 10 בק׳ פעיף תובלה: תפוחי אדמה — .1 מ ת ח נ ת ־הרכבת מרכז — 1קרון 11 טון .2 מתחנת־הרכבתפררזקובקה — 2קרונות 30 טון 3 מתחנת־הרכבת.קלפרוב — 6קרונות 117פ ו ר .4 מ ת ח נ ת ־ ה ר כ ב ת פח־זמצ׳ה — 7ק ר ו נ ו ת 87.5 טון סחורות .אחרות — .1 עבור תחנות מכירה .10.2עבור 60ע ג ל ו ת עגלות A&.V.S 3 עבור עזרה סוציאלית 6 עגלות .4 עבור מדור מסעדות 5 עגלות 85 ע ב ו ר ' מ ד ו ר חימום 2 עגלות .6 עבור המדור הכלכלי 1 עגלות .5 ד. עבור המשטרה 1 עגלות 2 עגלות .9 — .4 פעין« תלושי• א ס פ ק ה : 86ע ג ל ו ת שהוא בדצמבר, החודש לקיום השני ניצלנו א ת המדור, שרכשנו הנסיון, במשד ה ח ו ד ש הראשון ו א י ר ג נ ו א ת ה ח ל ק ה ח ש ו ב ב י ו ת ר ש ל ע ב ו ד ת נ ו . ,כלומר, אירגון המימכר חולקו תהליך המסירה של המזון כרטיסי למכירה ל ־ 4ק ב ו צ ו ת ו ל כ ל א ח ת מ ה ן מ ו נ ה פ ק י ד , ולהעבירם לפקיד אחר, קבוצתו שהוא מקבל .השיטה המספרים שמנהל א ת הנ״ל בתחנות. תחגות שתפקירו לקבל ת ל ו ש י ם •של כ ר ט ס ת המכירות ומעדכן בה ביקורת מאפשרת מילית של את התלושים. ב י מ י ם .ה ר א ש ו נ י ם ש ל ד צ מ ב ר ה ח ל ה ה נ פ ק ת כ ר ס י ס י מזון ל ח ו ד ש . .ז ה .ה פ ע ו ל ה ה ת ב צ ע ה כ ך ,ש ק ו ד ם היה ר י ש ו ם ש ל ה ק ו נ י ם ה י ה ו ד י ם ו ל א ח ר מ כ ן ח ו ל ק ו כ ר ט י ס י מ ז ו ן ע ל ס מ ך רישום זה .ה פ ע ו ל ה נ מ ש כ ה ע ך ה ־ 1 2ב ד צ מ ב ר . אחרי־ה־12 בדצמבר הועברו הנתונים ל א ח ר מכן ,מ־ 15בדצמבר ,ב ר ח ו ב מתחנות המימכר א ל ומל משרךנו םטארוטנדמנה ,מול ב י ת הקהילה היהלית, ח ו ל ק ו ת ל ו ש י ה מ ז ו ן .ל צ ר כ נ י ם ,ש ל א ל ק ח ו א ת ה ת ל ו ש י ם ע ד ל־ 12.12מ ן ה ת ח נ ו ת . פ ע ו ל ה זו ה ס ת י י מ ה ב־.30.12 בחודש זה חולקו בתחנות המימכר 103,332ת ל ו ש י ם במשרד תלושים 3,000 סה״כ הנ״ל המספר מצביע על 106,332ת ל ו ש י ם ירידה הצרכנים במספר היהודים לעומת נובמבר ב־ 1,000איש .א ך ג ם מ ס פ ר זד .א י נ ו מ ד ו י ק ,ה י ו ת ו ה מ ס פ ר ה ר י א ל י ש ל ה צ ר כ נ י ם .היהודים ב מ ל ה רבה .משום כ ך מצומצם ערכגו ביקורת של ב ת ח ג ת המימכר •תלושי מזון .ה ב י ק ו ר ת א ר כ ה ש ל ו ש ה י מ י ם ו מ צ א ה גדעון ש ל 600כרטיסים. חלוקת כ ר ט י ס י ־ ה מ ז ו ן ה י א ב ע ל ת ח ש י ב ו ת ע ל י ו ג ה ע ב ו ר ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית. מ ש ו ם כ ך א נ ו מ כ נ י ס י ם חידושים, בצעדים פתחנו ראשונים א ת התלושים ר ק באופן להכנת המבוססים ע ל כרטסת של אישי ו ע ם הצגת הגסיון צרכנים תעודה. ש ה צ ט ב ר ע ד עכשיו. ובהתבסס עליה תלושי־המזון של נחלק אנשים ה נ מ צ א י ם ב מ ח נ ו ת ע ב ל ה י ח ו ל ק ו ד ק ע ל ס מ ך אישור ש ל האירגון ה מ ט פ ל ב מ ח נ ו ת ^עבודה. 7 הנושאים המטופלים ע ל ידי מדורנו מ ת ר ח ב י ם מיום ליום ועבודתנו אפשרית •רק ב ת נ א י ם ש ל ש ק ט ו ב מ ש ר ד י ם מ ת א י מ י ם .ל צ ע ר נ ו ,אין ל נ ו ת נ א י ם א ל ה .ה מ ד ו ר ש ל נ ו ה ו א ב ח ד ר ש ל 12מ״ר ו ב ו צ ו מ ת ה ע צ ב י ם ש ל 54ת ח נ ו ת מימכר .ב ח ד ר ז ה י ש צ ו ר ך ג ם ל ק ב ל ק ה ל ש ל מ א ו ת .מ צ ב ז ה ה ו א ב ל ת י נ ס ב ל • ,אם ל ו ק ח י ם ב ח ש ב ו ן ,ש ב ח ד ר זד .מ מ ו ק מ ת ג ם כ ר ט ס ת ש ל 100,000צרכנים .אין פלא ,ש ע ב ל ת ג ו ק ש ה מאוד ונקטעת לעתים תכופות. &8 מ ו ב ע ת ד א ג ה ל י צ י ר ת .כ ר ט ס ת ,הצרכנים ,,שאין ,א נ ו י כ ו ל י ם ל פ ת ו ח .ב ה כ נ ת ה ע ק ב מ ג ב ל ו ת המקום; ה כ ר ט ס ת -ה י א -ב ע ל ת ח ש י ב ו ת ר א ש ו נ ה • יבמעלה; -כיוון ש ב א מ צ ע ו ת ה י ה י ה א פ ש ר ל ג ל ו ת כ ל סוגי רמאויות• . חתום: מנהל מחלקת היודנראט: המשק: הערות לפתיחה הסכם מולוטוב—ריבנטרופ ,שחילק את שטחה של פולין ,העביר את גליציה המזרחית לשטחי השליטה הסובייטיים .השלטונות מיהרו לפרק את כל המסגרות' הפוליטיות והאירגונים הקהילתיים. נותרו בידינו רשימות מיומן ,שגהג פרופ׳אלרהנד •לרשום־ ובו פירט את האירועים בימי הכיבוש הראשונים .ביומנו מגלה פרופ׳ אלרהנד את פרטי שיחתו עם-הקצין הגרמני .היומן ,בכתובים ,יופיע בקרוב בדפוס ,בעריכתי )ב .ג(. ההחלטה על הקמת היודגראט גרשמד .בכתב יד .והיא העתק מקורי )גספח( של הפרוטוקול .זהות הכותב איגה ידועה י)ראה"נספח(. הצו על הקמת השכונה היהודית פורסם ב־ 8בגובמבד .1941 עם כגיםת הגרמנים ללבוב שהו בה בין - 180,000—160,000יהודים .מספר זהי כולל את הפליטים ,שהגיעו מן השטחים המערביים של גליציה וכן תושבי עיירות וכפרים, שגמלטו אל העיר .הרישום של מחלקת המשק מצביע על כ־ 106,000יהודים .אולם מספר זה איגו בדוק ומתיחס לאותם יהודים ,שגרשמו לצורך קבלת תלושי מזון. לא נכללים כאן יהודים ,שנמנעו מרישום וכן אנשים ,שנמלטו ממוזגות העבודה. ראה ספרו של כהגא דוד ,״יומן גיטו לבוב״ ,יד ושם ,תשל״ח ,עמוד .41 1 ה ע ר ו ת ל ד י ז ו ח ש ב ו ן מ ח ל ק ת המשק ! בלבוב וברחבי גליציה המזרחית הוקמו סגיפים של מפעלים אזרחיים בבעלות גרמגיה ואוסטרית ,גוסף על המפעלים הצבאיים .כוח העבודה היהודי הזול. ,שקיבלו ,איפשר להם להרחיב את מפעליהם .חלק מן העובדים הפכו לאסיריהם ,גכלאו בש,טח המפעל ולגו שם. 2ד״ר אוסוואלד קימלמן — אחד מראשי אירגון ״העזרה העצמית היהודית״ )(J.S.H. י ומאוחד יותר ,חבר היודגראט השגי בראשותו של ד״ר רוםפלד. — Jiidische Ordnungs-Dienst Lembcrg 3המשטרה היהודית; שהיתה מופקדת על שמירת הסדר בשכוגה היהודית. 4זו היתה ,כגראה ,כמות הבשר ,שגועדה למכירה לאוכלוסיד .היהודית כולה. 5יאדיצ׳ב שכנה בצידו המערבי של כביש ,DG 4שהיה בתהליכי שיקום ושימש ציר מרכזי ,דרד לבוב וטרנופול ,לקייב .בשנת 1941הוקם שם מחנה עבודה קטן, שהעסיק כ־ 90אסירים. 6מחלקת האספקה של היודנראט היתד! בין המחלקות החשובות ביותר .תפקידה היה לספק את הזמגותיהם של מוסתת ופרטים גרמניים ,שדרשו פריטי ריהוט ,כלי בית ומיטה ,ביגוד וכל אשר חשקה גפשם .מחלקת האספקה פתחה מחסגים וריכזה בהם רכוש רב ,שהוחרם מבתי היהודים .גראה ,כי רשימת הביגוד וכלי הבית המופיעה להלן ,מצביעה על המלאי ,שהחל מצטבר במחסגים וםופק על פי דרישה. •87. 7 סביר ,ש ג ם .נ ז ק ק י ם מבין יהודי הגיטו קיבלו פריטים חיוניים. בלבוב הוקם ועד לעזרת אסירי מחנות העבודה ,שדאג לספק להם מזון וביגוד, ככל שאיפשרו השלטונות הגרמניים .עם הרחבת המחנות הפך הוועד לגוף בעל חשיבות רבה. העתק )נספח( צ ו ש ל מ ו ע צ ת העיר .ל נ מ ר ג מ י ו ם 22.7.1941 .1 מ ו ק מ ת ב ז ה הקהילה היהודית ש ל העיר ל מ ב ר ג . .2 הקהילה היהודית הזמגית מאושרת לפי ההרכב ה ב א : י ו ש ב ר א ש — ד ״ ר פ ר ג ם יוסף ,ע ו ר ר דין .ג ר ב ר ח ו ב פ י ק ר ם ק ה .1С ס ג ן י ו ש ב ר א ש — ד ״ ר ר ו ט פ ל ד אדולף ,ע ו ר ך דין .ג ר ב ר ח ו ב פ א נ ס ק ה .2 חברי המועצה — ד׳׳ר ג י ג ם ב ר ג איזידור ,ג ר ב ר ח ו ב יאגיילוגםקה .15 ארליך יהושע ,סוחר .גר ב ר ח ו ב אופיצרםקה זיידגפרוי אהיגגר לגדאו •3 .14 י צ ח ק ,סוחר .ג ר ב ר ח ו ב ק ר ק ו ב ס ק ה .2 י ע ק ב ,ב ע ל מ ל א כ ה .ג ר ב ר ח ו ב רז׳ז׳גיצקה. ג פ ת ל י ,ג ר ברחוב ) 11 ...ה כ ת ב ל א ב ר ו ר ( . לצרכי ה ק ה י ל ה היהודית יועמד המבגה ב ר ח ו ב סטארוטגדטגה 2שהיה מיועד לבית חולים. מחלקת הבריאות ומחלקת של העיר הדיור להטיל מס למברג, חייבת ל ה ע ב י ר מ ב ג ה א ח ר ,א ש ר י ש מ ש כ ב י ת חולים .יהודי. .4: אגו מייפים היהודית, •.5 את כוחה של הקהילה היהודית על האוכלוסיה ש י ש מ ש ל צ ר כ י אירגון ומימון ה ק ה י ל ה . הגדרת תפקידי הקהילה גקבעת זמגית: (1 רישום התושבים. (2 ר י ש ו ם כ ל ל י של ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית• . (3א י ר ג ו ן ב ת י חולים ,מ ר פ א ו ת ו מ ו ס ד ו ת ב ר י א ו ת . (4 אירגון ה ע ז ר ה ה ס ו צ י א ל י ת ,מ ט ב ח י ם צ י ב ו ר י י ם ו א ס פ ק ה . יושב ר א ש ה ע י ר " ל מ ב ר ג ,ד ״ ר י׳ פ ו ל א נ ס ק י Ц1/С, !•eatery, авп 22.Jen1ihr 19>»2. лп авз Ргм101ип־. «ler J u d . C e i r . e l n d e In B^tr.Berlcht L в и Ъ я r « f i i r den ttonat ВегевЬег 1941. פ1 • Ь е Н и я к der Tlrtschfaf t e e e l t l o n ufeerrelcht dent ! • r i a l י <Jlum der Juu.Qezcelnde einen B c r l c n t d c r a e l t q p pur cen 1:on»t Cezeofcer' 2.9*>1. * l e r e l e t : S r л&Ьгивда abt el'luoK '• 1/ Brotrofarst: Im Leufe в е з l>.0n2te Dercnfter wurden В е / и я 6 а с п а 1 п в uber 337.55<80« יкк Вгог e r h a l t e n . V»1•. B r o t k c n z e r n hater; w l r l u C i e • ! : Я я И 346.390 VK B r e t Ъекопяеп, woven 7.270 k£ f a r den lionat Jan ncr 1942. Is: Гсгст.ь»г «иг С о » n d i e X e x i U e r u r . * 3»A.3?0 хк B r e t VfU)־t^Uft. раГсгЫ fur tanawlrtachartUch? froc-,:>t»: •׳/ F w t o f f c l : Im геге&Ъег 1941. wurden илв aelter.e der L a c d e l r t arilmrtlicften Z e n t r a l s t e l l e X > l 8 t r i k t u t e l l e c a l i i l e n и « г д а о п * E e n o f f e l n B i t י»י14.770 *Я TrbchtKewicht z u g e 3 t e j . l t . l l l e v o n wurйт 27.470 *к Z&rtorreln * ת ״ יder Flrjra.gwenKler d i r e c t . 117.3««. von dar JuClechen Geivelnde йьегпогш.еп. E e l сЫйгеп 1 1 7 . 3 0 0 Vs FrnchtitewicJit areas a l c n e i n Prachtirankc т о п 3 2 . 2 7 2 1 * 1 : 0 ' * * i n U B g a z l n f T e - n k o т о п 1.026 k£» Blcvon'whleltcn: 1. 2. 3. 4% 5. i . c o c Ыг 1.470 • • 2.62Q 7.«06 • 71.305 • - voi,8xucr.an ׳des Gaetr . В е Г е г ы в з VercorKung der S o z . u . B b c l t . A n a t a l t e p А11кеае1п«8 Егаскелпвиз, Kuazewlcza ; B o z l a l e Уйгиогкв - B r Klma.elu.ojjn ElvuelkcnauBenten / B e a a t e f l . J . g . f i . «t гипявтеп 001.יע жя 1.026 • - x&gazlnananko 32.-273 ״- ?гасЛИььпко aorlt 117.300 гий. кя D i e t i t l e и я Апвгкеплйпл und E r a at גdee ? г а с п и г а л к о з « и г а • Ъ«1 der L a a d w l r t a o n a f v i l c h e n Sent г a i s t e l l e e l n e e r e l c b t una t i r f .דף ראשון מ ת ו ך הדו״ח של מ ח ל ק ת ה מ ש ק א ל ה נ ה ל ת הקהילה ׳ • מרים ברגמן היהודים בצרפת בתקופת ממשלת וישי ) ח ל ק ב׳( * המדיניות הגרמנית ויישומה הגופים א. הגרמניים ,שטיפלו הגופים הגרמגיים, היתה הסמכות שטיפלו העליוגה בשאלה היהודית ב ש א ל ה היהודית ,ה ו ק מ ו ב ס ו ף ק י ץ .1940 המוציאה לפועל האדמיניסטרציה — לכאורה הצבאית ) ,(miitarbefehishaberש ב ר א ש ה ע מ ד ה ג נ ר ל אוטו פ ו ן ש ט ו ל פ נ ג ל otto) von .(stuipnagei ל א ד מ י נ י ס ט ר צ י ה ה צ ב א י ח היו ש נ י צ ו ו ח י ם :צ ב א י ו א ו ר ח י .ב ר א ש ה א ז ר ח י ח ע מ ד ד ״ ד ו ר נ ר ב ס ט ).(Werner Best האדמיניסטרציה ה י ה כ פ ו ף ד ״ ד א ל מ ר מ י כ א ל ) ,(Almar Michaelש ה י ה ר א ש וממונה על האריזציה היה ד״ד בלנקה לד״ר בסט ה מ ח ר הכלכלי ) ה ח ר מ ח ה ר כ ו ש היהודי( .ה מ ו מ ח ה ש ל ו ל כ ל כ ל ה י ה ו ד י ח )«1anke.(B ה צ ב א י ח היחד! האדמיניסטרציה למעשה עסוקה 2 ב ע י ק ר ב ש מ י ר ח ה ס ד ר ו א ח ר י יוני 1940בענייני ה ח ו י ח ה מ ו ר ח י ת * . הגוף השגי היתד. השגרירות הגרמנית בפריו, שבראשה עמד אוטו אבץ ) .(otto Abetzת י א ו ר ט י ת ה י ת ה ה ש ג ר י ר ו ת צ ר י כ ה ליעץ ל צ ב א ו ל מ ש ט ר ה .א ב ל ת פ ק ד יוום ו ל א מייעץ בענייגי כיוון ש א ב ץ ה י ה א י ש מ פ ל ג ה ,ה ר י ה ו א מ י ל א ה ש א ל ה היהודית .ה ו א היה א ח ד מ ה ק ג א י ם ל ט י ה ו ר צ ר פ ת מ י ה ו ד י ם . איש השגרירוח המומחה לעניינים יהודיים היה קרל 43 תיאודור צייטשל ) .(Karl Theodor Zeitschelצ י י ט ש ל היה נ א צ י פ נ א ט י ,א ח ד מ ה מ ע צ ב י ם של הפעילות ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ת .ה ו א היה האחראי * חלק א׳ — ראה ״משואה י״ז ,עמ׳ .194—188 90 לשיתוף הפעולה בין השגרירות בכל והגטפו הגוף הנוגע החשוב לבטחון ליהודים.״ ביותר הרייך בעניין ) *BSAH). 5 קנוכן ).(Helmut Knochen ישירות הוראות היהודי בראש מהימלר. לישקה קורט מיוחדת )mnnecker ישירות ע ל אייכמן ידי א ש ר הפך יהודית וביצועה. הסדר. שטיפלו בשאלה שטאב היהודיים. הצו גוף מגוריהם. כל הצו לדת הראשוגים רישום את ב־18 חל או השתמשו על בקשר ועד המאסרים רולנד ארבעה שכנו תיאודור נשלח היודנרפראט, המדיניות ודהויים, מעשיים גם האנטי־ ש ל עקרון רוזנברג*. באיזור הכיבוש בקומיסריאטים )משטרת הרובע תעודותיהם יותר באדמיגיסטרציה בחותמת לדת סבים גערך ש ל 8 או יהודים*. בעיקר בספטמבר מקום ״יהודי״* . היהודית, הצרפתית, ש מ א ז 1872ל א האמגות 4 7 פורסם משגי לאיעזץ־ 4 ובאוםפי ב־27 אלו הגרמניים, Ensatzstab בפרין( השייכים מסויימת היסוסים •.מ א מ צ ע הגופים בארכיוגים שמירת במדד. גציג.של אלפרד לחטט היהודים. להחתים א ת כיוון הצבאית ,היה שלישי ש ל כל האישי כלפי הראשון הגרמנים החרושת לכך. יהודים להתוויית השתתף מהיטלר ש י ש להם ב א ו ק ט ו ב ר 1940 התפרסם הצו ש ל לעסקים אגו מדבר שייכים היו כבר 4 בשלבים במשטרה, לצורך מיפקד, שציין בצרפת שום יהודים כולם בפריז. איסור איסור הם על מחנות באיזור על זה ב״איזור גכסי והאוספים ש ל משפחת נכלאו יהודים. העיר צו רשמי ביולי ,1941 5 2 , ב מ א י ,1941 להתיצב פיטיוויה הכבוש״ היו פורסם מה־26 הכבוש״. אישיות אורליאן, לא קנוכן החלו ב־14 למחנות ב״איזור מצרפת. מה״איזור הזמגות ונשלחו בקרבת יהודים הכבוש״ עיקריים ,בהם ה־&-ט<*,1 הנכסים ממכתבו יהודים קיבלו ).(Beaune la ]Roland מעצר הגירת איסור נאסרו ש ל היהודים. ש ל הצו 5 1 הגירת גברים, בדבר האדיזציה Dassauit־,Bioch קטנים. למדים על ש ל זרים, המשטרה מדיניות חוייבו ה ח ל מ י ו ל י 1941 -ח ל בו הוא הוקמה מחלקה 5 0 בתי רוטשילד שאירגן בשיקולים בימי זאת אישית כיהודים: אלו שבועית פיקוחו להירשם היהודים היהודים הדת. ל א יזם הגדיר היהודית, ש ל דאנקר את וליודגרפראט ל א היו ש ו ם בפגישה הרשאה גדרשו להתחשב פגישה האנטי־יהודי .1940ה י ה ו ד י ם בפריז קנוכן, ב א ו ג ו ס ט .1940ה ו א בקשר האדמיגיסטרציה לדאגקר זה היה תחת זה הגרמני את ואילו דאגקר היתד. הגרמני ביותר עוזרו עמד ב פ ר י ז ה ו א והחשוב נאלץ היהודית. גוף •Rosenberg B כשגריר הנהיג רוזנברג Y הרברט ^ R S A H לפריז ב־12 . ב ק י ץ .1940ה ם מרטין האגן את ובראשה הלמוט קיבלו יהודיים ו א ת משרד הגיע I הפעיל הצרפתית פ ב ר ו א ר 1941 לעניינים בתוך דאנקר שהינחה א ב ץ הקהל כלל Judenreferat 4 לצרפת של קנוכן 1 5 העיקרי, אוטו בדעת הגוף הגיעו קנוכן המומחה שנקראה כראש להיות השיקול ש ל ).(Kurt Lischke ^ צוותו הצוות .(Theodor משטרת הבטחון בפריז וחברי ),(Herbert Martin Hagen ליהודים, היתד. משטרת הבטחון משרד ע מ ד הראשי כאשר בקומיסריאטים של ובון לה )(Pithiviers ב־ ) 1941ו ע ד ס ו ף מחנות כ־100 3700 פיטיוויה ק״מ הכיבוש( ובון ל ה דרומית רולנד לפריז. 91 ב א ו ג ו ס ט 1941 נ ע צ ר ו ע ל י ד י ה מ ש ט ר ה ה צ ר פ ת י ת 4282ג ב ר י ם יהודים, הגדול • זרים .כ ל נשלחו העצורים ד ר א ג ס י ),(Drancy למחנה פריז .כ ל ש ל ו ש ת ה מ ח נ ו ת נ ו ה ל ו ע ל י ד י ה מ ש ט ר ה ה צ ר פ ת י ת . רובם ששכן 53 בצפון המחנה הרביעי ה י ה מ ח ג ה קומפיין ) ,(Oompiegneש ג ו ה ל ע ל ידי ה צ ב א הגרמני .י ה ו ד י ם היו עצורים ב מ ח נ ה קומפיין ר ק ב ח ל ק ו ,ב מ ח נ ה .Bevaiiieuב ש א ר ח ל ק י מ ח נ ה ק ו מ פ י י ן היו כלואים מלחמה שבויי סובייטיים למחנה וקומוניםטיים. נשלחו קומפיין м יהודים .,ש נ ע צ ר ו ב מ צ ו ד ש ל ה ־ 1 2ב ד צ מ ב ר .1941ב ס ך ה כ ל ה י ו ב ש נ ת 1941 8590מ ע צ ר י ם ש ל י ה ו ד י ם . 55 ב ־ 2 9ב נ ו ב מ ב ר 1941פ ו ר ס ם צו ,ש ב ע ק ב ו ת י ו ה ו ק ם ״האיחוד ה כ ל ל י ש ל י ה ו ד י צרפת״) u.G.i.F.^ ,אוגיף( ,ו ב ש מ ו ה מ ל א Union General des Israelites : .de Franceת פ ק י ד ו ה ר ש מ י ש ל אירגון זה ה י ה לייצג א ת כ ל ה י ה ו ד י ם כ ל פ י המדיגה רשויות לקומיסריאט והשלטוגות הצרפתית הכללי לשאלה היהודית. 56 הגרמניים. האוגיף ה י ה רשמית כפוף כ ל האירגוגים היהודיים ,ש ה י ו ק י י מ י ם ע ד אז ,פוזרו ,פ ר ט ל ק ו ג ם י ס ט ו א ר ) (Cbnsistoireו ג כ ס י ה ם ג מ ס ר ו ל א ו ג י ף .ל נ י ה ו ל מ ו ע צ ת ה א ו ג י ף נ ת מ ג ו 18יהודים י ל י ד י צ ר פ ת ,ת ש ע ה ב״איזור ה כ ב ו ש ״ ו ת ש ע ה באיזור ו י ש י . 57 ב ־ 1 7ב ד צ מ ב ר 1941ה ו ט ל ע ל ה ק ה י ל ה היהודית ב צ ר פ ת ק נ ס ב ס ך מ י ל י א ר ד פרנקים..צרפתיים. ה י ה ו ד י ם נ ת ב ע ו ל ש ל מ ו באופן מיידי .זה ה י ה אמצעי ידוע ש ל ה ג ר מ נ י ם ל ז ר ז א ת ה ק מ ת ם .ש ל גופים כ מ ו האוגיף ,ב נ ו ס ף ל ת א ו ו ת שלהם. ב. הבצע 53 שיתוף הלחץ הפעולה בין הגרמני, תוכניתו ש ל היודנרפראט ו מ מ ש ל ת וישי ש כ מ ע ט ו ל א ה י ה קיים ב־ ,1940ה ח ל דאגקר היתד! ל ת ת להקים לצרפתים להיות משרד מורגש יהודי בל .1941 מרכזי .וכך ל א ח ד א ת כ ל מ ב צ ע י ה מ ד י נ י ו ת ה צ ר פ ח י ח האנטי־יהודיח .ד א נ ק ר ה י ה מ ש ו כ נ ע , חיוגית ה י א שבצרפת ה צ ר פ ת י ם :א. עזרתם של הגרמנים חששו, שהצעדים האנטי־יהודיים ,שיגקטו ,י ע ו ר ר ו ר ג ש ו ת אגטי־גרמגיים ,כיוון ש ה מ ד י ג י ו ת ה א נ ט י ־ ח ת פ ר ש בדיכוי ו ת ו ל י ד ר ג ש ש ל סולידריות כ ל פ י היהודים .כ ד י ל מ נ ו ע יהודיה מ ה צ ר פ ת י ם ל ה ג י ב ע ל כ ל ד ב ר ש ה ו א גרמני ,ה ח א מ ץ ד א נ ק ר ,ש ה צ ע ד י ם האנטי־' יהודיים מאשר יבוצעו ע ל ידי ע צ מ ם .ב. הצרפחים הגרמנים ב צ ר פ ח היו מעטים ב מ ז ר ח א י ר ו פ ה ו א י ל ו היהודים ה י ו מפוזרים בין ה א ו כ ל ו ס י ה ,ל א ב ו ל ט י ם מתוך שאר תשתיח של האוכלוסיה ,כ מ ו מינהל נאלצו במזרח־אירופה. הגרמנים בגלל להישען ע ל מיעוט בכוח אדם השלטון והמיגהל והעדר המקומי. ג .ה ק מ ת ג ו ף א ג ט י ־ י ה ו ד י צ ר פ ת י ה י ת ה מ א פ ש ר ת ל ג ר מ נ י ם ל ה כ ר י ז ,ש ה א ר צ ו ת מ ט ה ר ו ת א ת עצמן מיהודים .ד .ק ו מ ר כ ז י ב מ ד י נ י ו ת ש ל ה י ט ל ר ה י ה ל א ל ה ג י ע לעימות ע ם ממשלת וישי. הוצאתה שלטונות לפועל ש ל וישי המדיניות הוטלה ע ל ק ר ל בשגרירות •הגרמנית. 92 59 הגרמנית תיאודור כלפי צייטשל, היהודים המומחה צ י י ט ש ל י צ ר ק ש ר ע ם האדמירל דרלן בצרפת לענייני 90 באמצעות היהודים ) •Darian). לפי ה ה צ ע ה ה ג ר מ נ י ת היה צריך ה מ ש ר ד ל ע נ י י נ י ה י ה ו ד י ם ל פ ע ו ל ר ק ב״איזור ה כ ב ו ש ״ . וישי ,ש ל א ממשלת רצתה חלוקתה של להנציח א ת הארץ, להפעיל הציעה א ת ה מ ש ר ד הזה ב ש נ י האיזורים .ז א ת היתד! ה ז ד מ נ ו ת ל ה פ ע י ל ר י ב ו נ ו ת צ ר פ ת י ת ע ל צ ר פ ת כ ו ל ה ע ל ידי ה פ ע ל ה מ ד י נ י ו ח א ח י ד ה ב ע נ י י ן הגרמנים היהודיה ה ו פ ת ע ו מ ד ר ג ת ה ה ס כ מ ה ה ב ל ת י צ פ ו י ה ש ל מ מ ש ל ת וישי ל מ ד י נ י ו ת ה א נ ט י ־ י ה ו ד י ת .ה ם השאירו ל צ ר פ ת י ם א ת ב ח י ר ת מ נ ה ל ו ש ל הגוף ה ח ד ש .ו כ ך נ ב ח ר ל ה פ ק י ד זה קסוויה ו א ל ה ,א נ ט י ש מ י ידוע ,א ב ל ג ם ידוע ב ע מ ד ו ת י ו ה א נ ט י ־ 2, המשרד גרמניות* . החדש ״הקומיסריאט נקרא הכללי היהודית״ לשאלה ) .(Le Commissariat General aux Action Juiveה ו א ה ו ק ם ר ש מ י ת ע ל פ י 6 ה ח ו ק ה צ ר פ ת י ב ־ 2 9ב מ ר ס ,1941ל ל א כ פ י פ ו ת ל מ י ג ה ל ה צ ב א י הגרמני *.ת פ ק י ד י ו היו: ' .א .לדאוג לביצוע התקנות הקיימות ביחס ב .ל פ ק ח ע ל האריזציה ש ל ה ר כ ו ש היהודי. חקיקה ליהודים ולהציע גוספת. ג .נ ק י ט ת כ ל ה צ ע ד י ם ה מ ש ט ר ת י י ם הדרושים ,כ ד י ל ה ו צ י א א ת היהודים מ ה ח י י ם הכלכליים והחברתיים. ד. ת ע מ ו ל ה אנטישמית*. 6 ל״קומיםריאט .ל ש א ל ה ה י ה ו ד י ת ״ היתד! ג ם .מ ש ט ר ה מ י ו ח ד ת ,ש נ ק ר א ה .״המשטרה לשאלה היהודית״ ) ..(Police de. Question Juiveה י א ה ו ק מ ה ע ל פ י צ ו ש ל ממשלת בעת וישי מ ה ־ 1 9ב א ו ק ט ו ב ר .1941 עריכת המצודים ובמחנות ה מ ע צ ר . ״הקומיסריאט הכללי לשאלה מ ש ט ר ה זו ש י מ ש ה א ח ה ג ר מ נ י ם 6 5 היהודית״ העניק לגרמנים ללא יתרון ג ח ל . ש י ת ו ף ה ב ע ו ל ה .ש ל מ מ ש ל ת וישי ה י ו ה ג ר מ ג י ם מ ת ק ש י ם ב ב י צ ו ע ה ח ק י ק ה ה א נ ט י ־ יהודית .ה ע ז ר ה ו ה ת מ י כ ה ,ש נ ת נ ה מ מ ש ל ת וישי ל ג ר מ ג י ם ע ם ה ק מ ת ה ק ו מ י ס ר י א ס , א י פ ש ר ה א ת ב י ד ו ד ם ש ל היהודים מ ש א ר ה א ו כ ל ו ס י ה .ת נ א י ז ה ה י ה ה כ ר ח י ל מ א ס ר ם למחנות ולשילוחם המעצר בצרפת. להוציא א ת המצוד ש ל ה־12 בדצמבר 1941ב ו צ ע ו כ ל ה מ צ ו ד י ם ו ה מ א ס ר י ם כ מ ע ט כ ו ל ם ע ל ידי המשטרה .ה צ ר פ ת י ת . ב פ ג י ש ה ,ש נ ע ר כ ה בין ו א ל ה ו ה ג ר מ נ י ם ב א פ ר י ל ,1941ק י ב ל ו א ל ה א ת הרעיון, ה א נ ט י ־ י ה ח ־ י ת ת ח ו ל ע ל ש נ י האיזורים ,א ב ל ס י ר ב ל ק ב ל • א ת ה ה צ ע ה שהחקיקה לגרש א ח כל הגרמנית היהודים למחנות המעצר באיזור וישי ..א ח ת מאבני ה י ס ו ד ש ל ה מ ד י נ י ו ת ש ל וישי היתד ,ה ה פ ר ד ה ב י ן יהודים צ ר פ ת י י ם ל י ה ו ד י ם זרים. ב ש ל ב ז ה כ י ב ד ו ה ג ר מ נ י ם ה פ ר ד ה זו«*. החקיקה, צרפת שיזם .ה ק ו מ י ס ר י א ט ,ה י ת ה מ ק ו ב ל ח ע ל .הגרמנים ,,היא חלה'על כל והיו ב ה ש ל ו ש ה י ס ו ד ו ת : א .ח ו ק ״ מ ע מ ד יהודים״ ח ד ש ,ש פ ו ר ס ם ב ־ 2ביוגי 1941ו ה ח ל י ף א ת ״ ח ו ק מ ע מ ד היהודים״ ש ל א ל י ב ר .ח ו ק ח ד ש ז ה הוכן ע ל י ד י ש ר ה מ ש פ ט י ם ב ר ח ל מ י ).(Barthelemy הקטיגוריות )מושלי פורטו בו כ ל החוקים הגרמגיים גגד הרכוש היהודי. גקבעו המקצועיוח ,ש ג ס ג ר ו ב פ ג י היהדים .ה ו ר ח ב ה ס מ כ ו ח ם ש ל ה פ ר פ ק ט י ם ה מ ח ו ז ו ת ( ל א ס ו ר כ ל יהודי ו ל א ר ק י ה ו ד י ם זרים, ב מ י ד ה ו ה ו א :עובר ע ל ״ ח ו ק מ ע מ ד היהודים״.״׳ ב. מ י פ ק ד מ פ ו ר ט ש ל כ ל ה י ה ו ד י ם ב א י ז ו ר ה כ ב ו ש .הוראות• מ ט ע ם ה מ ש ט ר ה הצרפתית להתפקד; למסור פרטים אישיים ,כ מ ו מספר ילדים ,ש ם האשה, 93 הפעילות ה כ ל כ ל י ת .נ ת ו נ י ם א ל ו יהיו ג ו ר ל י י ם ב ע ת ע ר י כ ת ה מ א ס ר י ם ההמוניים ב ק י ץ 1942והגירושים ההמוניים ל ד ד א נ ם י . ג. ה ר ח ב ת תוכנית האריזציה ש ל ע ס ק י ם ורכוש יהודי. ב ש נ י ם 1941—1940 הגרמנים נקבעה המסגרת של המדיניות 68 האנטי־יהודית על ידי ו ה צ ר פ ת י ם ונוצרו ה מ נ ג נ ו נ י ם ה מ ת א י מ י ם ל ב י צ ו ע ה . הערות 41שם ,עמי .81 42שם ,עמי .6אבץ היה לפני המלחמה סטודנט לאמנות בפרת .הוא היה קשור לקבוצות ימניות צרפתיות .זה היה הרקע למינויו על ידי ריבנטרופ )שר החוץ הגרמני( לשגריר גרמניה ב״איזור הכבוש״. Klarsfeld Serge, Vichy-Auschwitz. Le Role de Vichy dans la Solution Finale 43 de la Question Juive en France 1942. Paris, Fayard, 1978. p. 30. )להלן קלרםפלד (1942 44בראש המשרד הראשי לבטחון הרייך ע מ ד רייגהרד הידריך .אייכמן ,ראש המדור היהודי בגסטפו ) (IV: B4היה כפוף להיידריך .אייכמן ועפקד על אירגון המשלוחים מכל ארצות אירופה ,להוציא א ת הריין• ופולין. 45מרום ופקסטון ,עמ׳ ..79 46השר לעגייגי גזע בממשלה הגאצית. 47מרום ופקסטון ,עמי .80 48היהודים ת ח ת הכיבוש ,עמ׳ .18ת ב היהודים שבאיזור הכבוש חיו בפריז. 49שם ,עמ׳ .18 50בן סימון ,עמ׳ .65 51״היהודים תחת הכיבוש״ ,עמי .23 H. Monneray, La Persecution des Juifs en France et dans les Autres Pays de 52 1'Ouest, Edition du Centre, Paris 1947, p. 107. )להלן מוגראי( 53מוגראי ,עמ׳ .166זוהי תשובתו של קגוכן לשאלת ״המשרד הראשי לבטחמ הריין•״ בבורדו ,האם להתיר הגירת יהודים לספרד. 54מרום ופקסטון ,עמ׳ .223 55בן סימון ,עמ׳ .74 56אדלר ,עמ׳ .19 57אדלר ,עמ׳ .11 58היהודים ת ח ת הכיבוש ,עמ׳ .103לפירסום הצו׳ ק ד ם מו׳׳מ ארוך ,שהתנהל מתחילת שגת .1941המו״מ התגהל בין מגהיגים יהודיים לבין הגרמנים .מגהיגי האירגוניפ .של המהגרים היהודים סרבו להשתתף בהקמתו של .אירגון זה .הם ראו את הסכגות, הקרוכות בקיומו של גוף כזה. 59מרום ופקסטון ,עמי .110 60מרוס ופקסטון ,עמי .109 ,108 Poliakov Leon, Harvest of Hate, Syracuse University Press, 1954, p. 48 )להלן פוליאקוב( 61בדצמבר 1940הדיח פטן את לוואל ומיגה במקומו את האדמירל דרלאן. 62מרום ופקסטון ,עמ׳ .82 63שם ,עמי .85 64״היהודים תחת הכיבוש״ ,עמי .39 94, 65מרום ופקסטון ,עמ׳ .83 66פוליאקוב ,עמ׳ .50 67מרום ופקסטון ,עמ׳ .96 68שם ,עמ׳ ,96עמ׳ .167 69״היהודים תחת הכיבוש׳׳ ,עמ׳ .92 ,75 ,53 דייר הופמן פריץ הנציונל־סוציאליזם כנושא בהוראת ההיסטוריה בבתי הספר בצפון״וסטפליה מ* 1945עד *1*88 ה ר צ א ה זו י כ ו ל ה ל ה י ח ש ב כ א ו ט ו ב י ו ג ר פ י ת ל מ ח צ ה .ב ת ק ו פ ה ה נ ד ו נ ה הייתי תלמיד, סטודנט ,מורה ומנהל בית־ספר; כעת ,כמפקח ע ל ב ת י ־ ס פ ר עלי ל ט פ ל בבעיות הכרוכות ב ה ו ר א ת מ ק צ ו ע ו ת ה ד ת וההיסטוריה. ה נ צ י ו נ ל ־ ס ו צ י א ל י ז ם ה י ה ה ח ת י ה האיומה ו ה ח מ ו ר ה ב י ו ת ר ב ת ו ל ד ו ת י ה ש ל גרמניה. היה זה שנים רבות הנושא העיקרי בהדרכה הפוליטית וההיסטורית בבתי־ הספר ה ג ר מ נ י י ם ,אם כי ל א ת מ י ד נ כ ל ל ב ת ח ו ם ה מ ח ק ר ה א ו נ י ב ר ס י ט א י .ע ד כ ה נעשו מ א מ צ י ם ג ח ל י ם ב ת ח ו ם זה ע ל ידי הגדולות ב ת י ה ס פ ר ,למורים ,מ ח ב ר י ספרי־לימוד ומו״לים ת ח ת עיניהם הביקורתיות ש ל פולימיקאים ,עיתונאים ואנשי מדעי החברה ,במיוחד מארצות ח ח ,מ ה ם ל א " מ ע ט ישראלים .ברצוני להסביר, כיצד תחילה קרה הדבר ואשתמש לשם בקריירה כך שלי בעבר כדוגמה. א ר ש ה ל ע צ מ י ל ה ש י ב ח מ ש ת ש ו ב ו ת על ש א ל ה כ ל ל י ת .מ ד ו ע אגו עושים מ א מ צ י ם כ א ל ה ל ל מ ד נ ו ש א זה ב ב ת י ־ ה ם פ ר ש ל נ ו ? הנציונל־סוציאליזם גרם להרס הדמוקרטיה הראשונה בהיסטוריה הגרמנית; — אסור — ש ד ב ר זה י ק ר ה ש ו ב א י ־ פ ע ם . הגציוגל־סוציאליזם הוא דוגמה מיוחדת של נטייתו של האדם להדחה עצמית פוליטית. ה נ צ י ו נ ל ־ ס ו צ י א ל י ז ם ה י ה ס ו ג של — היה ועדיין קיים ח ש ש של — ברבריזם, ש ל א גיתן לדמיין ק ו ד ם לכן. הישרדותם ותחייתם של מחשבות, רעיונות ו כ ו ו נ ו ת נאציים. ע ד ש ג ת 1949הייתי ת ל מ י ד ב ב י ת ס פ ד יסודי ,ב ו ע מ ד ת י ב ב ח י ג ת ה ג מ ר ו ק י ב ל ת י * 96 הרצאה שניחנה בתל־אביב ,ב־.14.^88 א ת ת ע ו ד ת ־ ה ב ג ר ו ת ) .(Abiturב ז מ ן ה מ ל ח מ ה ק י ב ל נ ו ש י ע ו ר י ם ב ה י ס ט ו ר י ה .ס פ ר ״ ) ״ ה ע םוהמנהיג״undFuhrer היו מ ש מ ע ו י ו ת ״פירר״ ״עם״ מעין סימל ד ת — לשתי מלים אלה k מ י ס ט י ו ת . .״פירר״ — פ י ר ו ש ו ל א ה י ה ותבע ״פולק״ — ל א ה י ה משמעת: ״מנהיג״ פירושו בלבד, ״אומה״ או ב ל ב ד ; ״ פ ו ל ק ״ — ה י ה פ י ר ו ש ו סוג ש ל ג ז ע עליון ב ע ל ע ר ך אירציונלי. כיצד התיחסו שהיו חיילים המורים שלנו לספר ז ה ? העולם במלחמת השניה. רובם ל א יכלו מלאכת ההוראה להתיחם ב כ ל ל ,כיוון נעשתה נשים בידי או מ ו ר י ם מ ב ו ג ר י ם .ר ו ב ם ל א ה ש ת מ ש ו ב ס פ ר ל י מ ו ד זה — ״V״. 0 1 k und Fuhrer ע ס ק נ ו ב ה י ס ט ו ר י ה ש ל רומא ,ב י מ י הביניים ,ב ב י ס מ ר ק ו מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה . א ח ד י ם היו מ ב ט א י ם א ת ד ע ת ם ה א מ ת י ת בעניינים פ ו ל י ט י י ם ב ר מ ז י ם זהירים פ ח ו ח או יותר. וחנועחו אתרים ,שהיו להוטים ל מ ל א א ת סיפרו לנו על כשיא בהיסטוריה הגרמנית .לנו ,הנערים והנערות ,היו ס פ ק ו ת משלנו ביחס,לשיעורים ,אלה. מיד אחרי מחדש״; חייבים ״תפקידם״, היטלר , ה מ ל ח מ ה ל א היו בהיסטוריה .בכלל. שיעורים ה׳׳חינוך־ התחיל ב ע ל ו ת ־ ה ב ר י ת ל א נ ת נ ו אימון ב מ ו ר י ם ה ג ר מ נ י ם — כ מ ע ט כ ו ל ם היו בזמנו הרבים — שיהיו ל ה צ ט ר ף .ל א י ר ג ו נ י ם .הנאציים גלויי ל ב כלפי ההיסטוריה ש ל הנציונל־סוציאליזם .ס פ ר הלימוד הראשון הוצא לאור בארצות־ ה ב ר י ת ; .ז ה ה י ה ס פ ר טוב. שהחלטתי ללמוד נ ה נ י ת י .מ ס פ ר ז ה ע ד כ ד י בך, ב ש נ ת 1948/49 התעניינתי היסטוריה.באוניברסיטה .יותר מ כ ל ב ת ו ל ד ו ת ימי הביניים. ע ד ש נ ת 1955ל מ ד ת י ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת שונות .מ ה ל מ ד ת י ע ל ה נ צ י ו נ ל ־ ס ו צ י א ל י ז ם כ נ ו ש א ב ל י מ ו ד י ם ה א ו נ י ב ר ם י ס א י י ם י ה א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת היו ע ד ו ת ל ב ע י ו ת ה ה י ס ט ו ר י ה החדשה.ביותר; אחרים .1945 רבים מהפרופסורים שיתפו פ ע ו ל ה .פ ח ו ת או יותר ע ם הנאצתם, לחמו .בנאציזם הפרופסורים והתאכזבו, השמרנים כשראו, כיצד ו ה ל י ב ר ל י י ם היו הדברים פטריוטים התנהלו אחרי וסבלו בשל שנת חלוקתה של גרמניה ל ש ת י מדינות. פרידריך מ י י נ ק ה ,א י ש מ ד ע ג ד ו ל ,ב א מ ת ,כ ת ב ב ש נ ת й е deutsche11945״ "Katastrophe )האסון ש ל גרמניה( .:היטלר םםיה והנציונל־סוציאליןם־ ה ם מ ת ר ה מ מ ה ל כ ם ה א מ ת י ש ל החיים הפוליטיים ,ה ח ב ר ת י י ם ו ה ה י ס ט ו ר י י ם ה ג ר מ נ י י ם . ״ ת פ י ס ת ה ש ל ט ו ן ב כ ו ח ״ ב ־ 3 0ב י נ ו א ר 1933ה י א — א ל י ב א ד מ י י נ ק ה • — ת א ו נ ה היסטורית .ה ח ל המחקר מ נ ק ו ד ת פ ת י ח ה זו ש ל ״ארעה תאונה בלתי התמקד מובנת״ ב ש ק י ע ת ה ו נ פ י ל ת ה ש ל ה ר פ ו ב ל י ק ה ש ל ויימר .א נ ש י ־ מ ד ע ^ -כ מ ו • ל מ ש ל קרל־דיטריך תיארו א ת ברכר — תנאי הדמוקרטיה הויימרית" כ ח ס ר י מזל; חוזה ורסיי ,ה ש פ ל ה ג ד ו ל ב כ ל כ ל ה העולמית ,ח ש ד נ ו ת ם ש ל ר ו ב ה ג ר מ נ י ם ב י ח ס לדמוקרטיה, 6 מיליונים מובטלים, יכולהם הטקטיח ש ל המנהיגים הנאציים, ה ד ר ך ח ס ר ת ה מ ע צ ו ר י ם ,ב ה השיג ה י ט ל ר ה ש פ ע ה וכוח ,ה א ו פ ן ,ש ב ו ה ק י ם .ש ל ט ו ן טוטליטרי. זה ה י ה ה ק ו שסכנת העיקרי של המחשבה ,שבו נתקלתי ב א ו נ י ב ר ס י ט ה .והבינותי, ת ח י י ת ם ש ל הרעיונות הנאציים שוב אינה קיימח למעשה .ע ם ׳המפלה ה ט ו ט ל י ת ש ל ש נ ת — 1945ש א י ן ל ה ש ו ו ת ה ע ם מ פ ל ת — 1918ד ה ה ה נ א צ י ז ם לחלוטין .ד ע ת הקהל, דגשוח הכלל ולאחרונה ל א ב מ ע ט גם .ה ב ח י ר ו ת נתנו 97 הבטחון, את ל מ ד ו ל ק ח מוויימר״ ש נ י צ ל ו מ ה ט י ר ו ף .ה נ א צ י . ,ו כ י — שהגרמנים במובן כללי — חזרו להאמין ברעיונות הדמוקרטיה .שוב ל א ניכרה כ ל תשוקה ) ב ל ע ד י ( .ס י מ נ ה בוודאי ל פ ו ל י ט י ק ה ש ל מ ע צ מ ה גדולה .ה א י מ ר ה ״ ohne m i c h״ סכנה .חדשה :ה ת ר ח ק ו ת מ כ ל מחוייבות.פוליטית .אולם הכשלון ו ה ת ב ו ס ה המלאה של הפכו הנאציזם האשראי. ,שניתן לו, למציאות ,כל ו מ ש פ ט י .נירגברג אבד ש מ ו קץ ל כ ל ק ס מ ו ש ל הנאציזם .ראוי ל צ י י ן :מ ה ש מ כ ו נ ה כיום .״ נ י א ו ־ נ א צ י ז ם ״ אינו ת ח י י ת ו ש ל עם הנציונל־סוציאליזם ,א ל א .ת ו צ א ה ש ל בעיות סמלים בעלי אפוא, ..כך, להערכה הנאצי; מ ש מ ע ו ת .נ א צ י ת .חלקית בלבד. . נוצרו לגינוי .מ ל א .ומוחלט .ש ל .ה ע ב ר סיכויים .טובים ח מ ו ר ה ו צ ו ד ק ת ש ל ההיסטוריה ה נ א צ י ת ,ל ג י ל ו י ש ו ר ש י ו ש ל לקבלת לקחה היה .ס פ ק ש ל .ה ה י ס ט ו ר י ה , .ודאי . ,ל א שלכל .ה ג ר מ נ י ם י ש ח ל ק כ ל ש ה ו ב א ש מ ה ברם, חברתיות.חדשות לא הסיכויים כל ״wirtschaftswunder״ גוצלו .היו הנאצי, הברבריזם לעובדה, באשר .. , מכשולים מכשולים, גיתן .ל מ ג ו ע : שלא ) ה פ ל א ה כ ל כ ל י ( , .בשנים ה ר א ש ו נ ו ת א ח ר י ה מ ל ח מ ה היה ה ע ם ה ג ר מ נ י ע ס ו ק ב מ א ב ק ל ה י ש ר ד ו ת :היה ר ע ב ,מ ח ס ו ר ,ל א ה י ו . .ש ו ם .מ ק ו ר ו ת וכאשר בכלל באופן — התרחש מפתיע—. הכלכלי, הפלא ע ו ר ר ו .הבעיות ה כ ל כ ל י ו ת עגיין ה ר ב ה י ו ת ר ג ד ו ל מ ה ש א ל ו ת הפוליטיות .ב ע י י ת מ ש פ ט י ג י ר ג ב ר ג : לא .הגרמנים אלא ד.גאצים..,.כלום בעלות הברית יכולים ה מ ג צ ח ו ת .ש פ ט ו וגזרו א ת ד י נ ם .של מגהיגי. ה מ נ צ ח י ם ל ה י ו ת ש ו פ ט י .צ ד ק ? .אכן ,ב־1945 — כן .זו היתד .ש נ ת ת ב ו ס ת ו ש ל ה נ צ י ו נ ל ־ ס ו צ י א ל י ז ם ,א ו ל ם זו היתד .ג ם ה ש ג ה ש ל א ו ב ד ן ריבונותה עונש זה ואחדותה הלאומית .של גרמניה .גולד.הרעיון ,שהגרמנים חמור וצריך לא הצליח. כיום, כ ב ר נענשו ל ש י ם ק ץ ל כ ל ה ס י פ ו ר י ם ה א ל ה ע ל ה נ א צ י ז ם . .ו א ו ל ם .רעיון בחיגות ה ש ל מ ת י .את הגמר .ש ל י .באוניברסיטה. ב ע ל ן ה פ ר ס ט ר ו י ק ה ,עלינו .לזכור ,כי ש נ ת בשנת.1956. 1956ה י ת ה ז מ ג ה ש ל .ה מ ל ח מ ה הקרה. .הקומוגיזם ו ב ר י ת .ה מ ו ע צ ו ת היו האויבים. .העיקריים ו ה ד ו ג מ א ו ת .ה מ ז ע ז ע ו ת של הטוטליםריות. גבעו מזה רעיוגות אחדים: ושאר הרוסים ב ע ל ו ת .הברית א י נ ם י ו ת ר טובים ,ה ם ר ק .ה מ נ צ ח י ם . .קאטין ,דרזדן ו ה י ר ו ש י מ ה .ה ו ז כ ר ו ,והשאירו ר ו ש ם ח ז ק י ו ת ר מ א ו ש ר ו ת .השיטות .ה ט ו ט ל י ט ר י ו ת ט ו פ ל ו ב א ו פ ן כ ו ל ל נ י ב א ו נ י ב ר ס י טאות ו ב ב ת י ־ ה ס פ ר .ח ג ה .א ר ג ד ס כ ת ב ה א ת ס פ ר ה ה מ פ ו ר ס ם על ,מ ג מ ו ת השלטון נולטה הטוסלימרי. ההיסטוריונים )(Noite הוכר . . הגרמניים. . כך ואחר מפורסם .בויכוח געשה בין .מ א י ד ך ,ב ש י ט ה ה ט ו ט ל י ט ר י ת ה ו פ ך הרודן ל ה י ו ת א י ש י ו ת מ ע נ י י נ ת כ ש ל ע צ מ ו . שנות החמישים המאוחרות הפיקו ביוגרפיות היטלר: של חובה להזכיר את א ל ן ב ו ל ו ק) . ( A l a nBullock—1959ב ס פ ר י ם .א ל ה ה ו ש ם ה ד ג ש ע ל נ ו ש א חדש. היטלר .והחוג למעשה הפנימי ש ל ו .היו האשמים לחלוטין, שעה הקרבגות. שרוב .הגרמנים היו . . . הויכוחים והשיעורים בשנות החמישים המאוחרות ובשנות הששים המוקדמות אופי ידי נשאו האקלים אקדמי, הם היו ל מ ד נ י י ם ,ואדישים. ניתן ה פ ו ל י ט י ה כ ל ל י .זו היתד ,ש י ב ה ל נ ו ר מ ל י ו ת . .ה ס ד ר נ ו פ י צ ו י י ם ל ק ר ב נ ו ת ) ל ה ס כ ם .א ת א ו א ר — ב ן ־ ג ו ר י ו ן היו ת ו צ א ו ת .רבות( .כ א ש ר בירושלים 98 להסביר זאת על בשנת ,1960 היו .א נ ש י ם התנהל מ ש פ ס .אייכמן שהבינו . ,ש ז ו ה י .ר ק .פ ע י ל ו ת .מ ת ו נ ה ..של ה פ ש ע י ם הנאציים ב ג ר מ נ י ה .ה נ צ י ו נ ל ־ ס ו צ י א ל י ז ם ל א ש י מ ש נ ו ש א ראשי רדיפת ההיסטוריה בשיעורי אבל ללא רמה בשנים הראשונות של מחוייבות. גבוהה של עבודתי ואולם מ י בהוראה: שהתבונן לימדנו היטב הרבה בתלמידים׳ ו ב ס ט ו ד ג ט י ם ,יכול ה י ה ל ע מ ו ד ע ל כ ך ,ש מ ש ה ו מ ת ר ח ש ,מ ש ה ו ב א ו פ ק ש ל ה ד ו ר הצעיר. משפט נראה אייכמן המום ,כ פ י בירושלים שתיאר זאת עניין עורר שנים כעבור מועט במבוגרים ,א ב ל הגוער אחדות קיפהרדט בספרו היינר " ) "Rruder Eichmannה א ח אייכמן(. ב מ ח צ י ת השניה של שנות הששים הדרכתי א ת הכיתה הראשונה שלי לבחינות ( במשך שש שהכרתי הגמר. הנערים, באופן ס פ ו נ ט נ י גילו עניין ה ו ש פ ע ו ע ל ידי שנים, שבעירם. ב ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת היהודי רבים. רעיונות הקנצלר אהרהרדט 31rhardtדיבר על סוף ת ק ו פ ת אחר־המלחמה ,הוקמה קואליציה גדולה ואחר כ ך קואליציה סוציאל־ליברלית. הכגסיה הקתולית־ הרומית שהתכונה קיימה גדולה, ועידה ל ה ב י א לשינוי מ ה פ כ נ י מ כ ל ה ב ח י ג ו ת . ״וטיקנום 11,״, הקרויה ה ב י ש ו פ י ם .חברו א ת ה מ ס מ ך ": "nostra aetateעל יהודים ונוצרים. נולדו רעיונות חדשים; ה ם פרצו בתוך מ ה שנקרא א ח ר כ ך ״מרד הסטודנטים ש ל ש ג ת 1968״. היתה מהפכת שרשיה ש ל בגורמים הםטודגטים היו ת נ ו ע ה ל ש ח ר ו ר ויתר ד מ ו ק ר ט י ה ; זה ה י ה ה ש י נ ו י ה ג ד ו ל גרמניה ,א ח ר י ה מ ל ח מ ה ,שינוי ש ה ב י א ע מ ו מ י פ נ ה הספר בבתי מעורב בגרמגיה .ג ם א נ י והאוגיברסיסאות שונים; זו ביותר במערב ב ל י מ ו ד ו ה ו ר א ת ההיסטוריה קניתי ח ד ש י ם והייתי ספרים בויכוחים ,ל מ ש ל ע ל ס פ ר ו ש ל פ ר י ד ר י ך פ י ש ר ע ל נ ס י ו ג ה ש ל ג ר מ נ י ה ש ל ו י ל ה ל ם ל ז כ ו ת ב כ ו ח ש ל מ ע צ מ ה ע ו ל מ י ת ו ל נ צ ח ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם הראשונה. היתה תחושה כשנתמניתי לגמרי אחרת לפוליטיקה, ביחס למנהל בית־ספר .היה יחס חדש עובדה להשקפות שנעשיתי מ ו ד ע לה, ל א ־ ד מ ו ק ר ט י ו ת .הושם ד ג ש ע ל ש ר ש י ה נ צ י ו נ ל ־ ס ו צ י א ל י ז ם ב ה י ס ט ו ר י ה ו ב ח ב ר ה ה ג ר מ נ י ת ,נ ח ש פ ו היחסים ה ת נ ג ש ו ת בין ה ד ו ר ו ת צמח, ה ה ד ד י י ם ב י ן ה ק פ י ט ל י ז ם והגאציזם .ס ו ג ח ד ש ש ל כאשר הדור הצעיר עורר ס פ ק ו ת לגבי התנהגותם ופעילותם של אבותיו בתקופת ה נ א צ י ז ם ; זו ה י ת ה ב י ק ו ר ת ח ר י פ ה ע ל בחסותם של חוק כבטחון וסדר, הדור חופש ה נ א צ י מ צ ד הדור הצעיר ,שחי ודמוקרטיה. נולד חדש, אנטיפשיזם ב ע ל מ ג מ ו ת א י ד י א ו ל ו ג י ו ת ש מ א ל נ י ו ת ברורות ,ש ה פ ך א ת כ ל ע ק ב ו ת ה נ י א ו ־ פ ש י ז ם ל ס י ו ט לילי. ב צ ד היבטים רבים אחרים הבינונו, שזהו סופה ש ל הבאה: הסתמנה תקופת ל א ח ו ר ה ו א ד ב ר א ח ד ואילו נ י ת ו ח יותר חשוב. בשנות השבעים בית־ ספר לפיקוח על בתי היבטים פוליטיים בשנת 1968 נקודת אחר־המלחמה .וכך תנאי החיים המוקדמות, מיפנה למדנו, בצורה שהמבט ב ה ו ו ה ה ו א ד ב ר .אחר. ,אף השנים בהן עברתי מניהול של ה ס פ ר ,ע ב ר נ ו מ מ ח ק ר ו ה ו ר א ה ש ל היסטוריה מ ת ו ך למחקר והוראה של חיים חברתיים ופוליטיים מתוך היבט היסטורי .מ ר ד ה ס ט ו ד נ ט י ם הציג א ת העניין ה פ ו ל י ט י ו ה ס ו צ י א ל י ו א ת האידיאלים של דור בלימוד שנולד בומן המלחמה ואחריה. האנשים הצעירים יצרו מ צ ב חדש ו ה ו ר א ה ; ה פ ר ו פ ס ו ר י ם ו ה מ ו ר י ם ל מ ד ו ב מ ש ך הזמן ל ק ח ת ב ח ש ב ו ן מ צ ב ח ד ש ז ה ; א ת ה א י נ ט ר ס י ם ו ה ד א ג ו ת •של א נ ש י ם צ ע י ר י ם א ל ה ו ה ס ט ו ד נ ט י ם ,שהיו 99 שונים מ א ו ד מ ה א י נ ט ר ס י ם ו ה ד א ג ו ת ש ל ה ם ע צ מ ם )המורים( .כ ו ל נ ו ה י י נ ו ח י י ב י ם להשתדל את להסביר ולעשותו הפשיזם לדור ,ש ח י מובן בחברה כבטחון דמוקרטית. .היה •צורך ל ל מ ד ה י ס ט ו ר י ה ב ש י ט ה ש ו נ ה .ל ג מ ר י מ ת ו ך ה ה י ב ט י ם ה ב א י ם : — היסטוריה תולדותיו של אינה בלבד ,אלא גם הכוח העם תולדותיו של הפשוט. — היסטוריה ח י י ב ת ל ה ת ב ו ג ן ג ם באלה ,ש ג ט ל ו ח ל ק בה ,ל ש ק ף א ת מ ג ה ג י ה ם , מחשבותיהם ,תקוותיהם וחששותיהם ,מדותיהם הטובות ואשמותיהם. — היסטוריה מ ת ר ח ש ת ל א ר ק ב מ ד י נ ו ת ; איזורים ו ע ר י ם — ג ם ל ה ם ה י ס ט ו ר י ה •• משלהם. — ה י ס ט ו ר י ה מ ס ו פ ר ת ל א ר ק ע ל ידי ת ע ו ד ו ת כ ת ו ב ו ת ,א ל א ג ם ב צ ו ר ת ה י ס ט ו ר י ה ש ב ע ל ־פה. ה ת פ ת ח ו ת זו י ש מול הרקע של השפעה ר ב ה ש ל ת ו ל ד ו ת ה נ צ י ו נ ל ־ ס ו צ י א ל י ז ם ,ל מ ח ק ר היהודים המתבצע על ל י מדעגים (Eckerrinstitut ישראליים וגרמניים בבראונשווייג ע ל הוראת למחקר של האופי בספרי ההיסטוריה במכון העיקרי הגרמניים, גיאוגרג־אקרט )־Georg הספר הגרמניים ההיסטוריה בבתי בהווה .מ ח ק ר זה מ ר א ה ,מ ה י ש ל ש פ ר .כיוון ש ז ה ו ת ח ו ם ע ב ו ד ת י ה נ ו כ ח י ,ה י י ת י רוצה להזכיר אי־אלו תוצאות ש ל המחקר הזה: Jiidischen der der Darstellung Schulbuchem und Geschichte Israels in Zur Schulbuchempfehlungen. und Geographie sowie der Geschichte Zur Darstellung der Deutschen Schulbuchem, Band der Deutschen Georg-Eckerf-Institut Schulbuchforschung des (Deutch-israelische Geschichte — Bundesrepublik Deuschland Geographie der Bundesrepublik Deutschland der Studien zur Internationalen 45 Braunschweig, 1985). ) ה מ ל צ ו ת ג ר מ ג י ו ת ־ י ש ר א ל י ו ת ל ס פ ר י לימוד ל ב ת י ־ ס פ ר .ל ה צ ג ת ה ה י ס מ ו ר י ה ה י ה ו ד י ת וכן ההיסטוריה והגיאוגרפיה ש ל ישראל בספרי הלימוד ל ב ת י ־ ה ם פ ר ב ר פ ו ב ל י ק ה הפדרמיבית הגרמגית — להצגת ההיסטוריה של והגיאוגרפיה הרפובליקה ה פ ד ר ס י ב י ת ה ג ר מ נ י ת ב ס פ ר י ה ל י מ ו ד ל ב ת י .ה ס פ ר הישראליים ,כ ר ׳ 45ש ל ע י ו נ י ם במחקר הביגלאומי של ספרי לימוד לבתי־ספר של מכון גיאוגרג־אקרט, בראוגשווייג.(1985 , ,ה פ ר ק השלישי מ ט פ ל ב ה י ס ט ו ר י ה ה ח ד י ש ה :ה פ ל י י ת היהודים ,ר ד י פ ת ם .ו ר צ י ח ת ם ע ל ל י ה נ א צ י ם — ה ם ה ג ו ש א העיקרי .א ף ס פ ר איגו מ ג ס ה ל ט י י ח א ת ה ד ב ר י ם ב צ ו ר ה תמימה .ה ע ו ב ד ו ת מ ו ס ב ר ו ת ב פ ר ו ט ר ו ט .ק י י מ ת ד ו ק ו מ נ ט צ י ה ,ט ק ס ט ו ת מ ו נ ו ת . השואה איננה מהווה ח ל ק ב ל ב ד של הביאוגרפיה של ה י ט ל ר :היא מהזזה ח ל ק ש ל ההיסטוריה ה פ ו ל י ט י ת ו ה ח ב ר ת י ת ש ל גרמגיה .ה ש א ל ה ה מ כ ר ע ת ל ג ב י ה א ח ר י ו ת והאחריות הקולקטיבית מ ו צ ג ת בצורה ברורה יותר מאשר ב ס פ ר י ־ ה ל י מ ל ה ק ל מ י ם : ואולם ניסו ה ת ש ו ב ו ת אינן היהודים להימלט, ברורות תמיד. אי־אלו דברים להימנע .מהשואה, תולדות מוזנחים הזהות לחלוטין: היהודית כיצד בגרמניה, ה ה ג י ר ה היהודית ו ת נ ו ע ת ה מ ר י היהודית .ה ס פ ר י ם — ו י ת כ ן ג ם ש י ע ו ר י ם ה ב ל ד י ם — ר ו א י ם א ת ה ר ד י פ ו ת ,א ב ל ל א א ת הנרדפים .עניין זה ש ל 100 ה ש ו א ה ה ו א משהו ז אבסטרקטי, רחוק, ב ל ת י מובן. ״שואה״ הסרט של קלוד לשנות ל נ צ מ ן עשוי מ ש ה ו בנידון זה. ש נ ו ת ר ל א ־ ב ר ו ר לחלוטין ה ו א ה ה י ס ט ו ר י ה ה ג ר מ נ י ת ־ יהודית מ ה מ א ה ה־18 מה ו ע ד סוף ה ד מ ו ק ר ט י ה ב ג ר מ נ י ה ל פ נ י היטלר .מ ד י נ א י ם ח ש ו ב י ם ב ה י ס ט ו ר י ה ה ג ר מ נ י ת והיהודית, של של כ מ ו ל מ ש ל ו ל ט ר ר ט ה נ א ו ,ידועים מ ע ט מאוד .ב ס ך הכל ,ה ה י ס ט ו ר י ה היהודים ב ג ר מ נ י ה אינה מ ס ו פ ר ת כ ה י ס ט ו ר י ה מ א ו ר ע ו ת ,ר ע י ם ומרושעים, בעלת רצף א ח ד ; זהו ס י כ ו ם ה מ ת ר ח ש י ם כ ו ל ם באופן מ פ ת י ע .מ ד ו ע ה ד ב ר י ם קרו כפי שקרו — הסיבה לכך גשארת בלתי־ברורה. ספרי הלימוד הגרמניים מכילים יותר הערכה מוסרית מאשר הסברה היסטורית. סתירה מדוע הזמן זו בין השואה לבין שהולידו התנאים אותה היא אחת הסיבות לכך, נ ו ת ר הידע ע ל ה ש ו א ה ,כ ה שטחי. שלאחר 1945 מטופל ב כ י ת ה י׳ ובשיעורים ר ב י ם •בכיתות י״ב וי״ג. נ ד ו ג י ם ה ק מ ת ה ו ת ו ל ד ו ת י ה של מ ד י ג ת ישראל .א ו ל ם גושא היהודים מ ח ת ל מ ד י נ ת ישראל־ מ ו ז ג ח ,לחלוטין .אין א י ז כ ו ר ל ק ה י ל ו ת י ה ו ד י ו ת ו ב מ י ו ח ד ל ק ה י ל ו ת , מחדש בגרמניה. ישראל־גרמגיה. במידה הדיונים ביחסים בין יהודים וגרמנים צמודים трът לנושא יחסי ה ס פ ר י ם מ נ ס י ם ל ה ג ה ו ת א ת ה ת ל מ י ד י ם ל ע ב ר ג ק ו ד ת מ ב ט גכוגה אפשרית. ראינו ,מ ה נ י ת ן ל ש פ ר ומה ה כ ר ח י ל ש פ ר .א נ ו מ נ ס י ם ל ע ש ו ת ז א ת בהדרכת מורים ובהוראה. : א י נ נ י מ ע י ו לטעון ,ש ה כ ל ב ס ד ר .ו א ו ל ם אני ח י י ב להזכיר ,כי ת ל מ י ד י ם ומורים ישראליים, המבקרים בגרמניה כיום, מתרשמים תכופות מהידע של תלמידים ג ר מ נ י י ם על ה ע ם היהודי ועל מ ד י ג ת ישראל. 101 סילוון )שלמה( ברכפלד הצלת ילדים יהודיים בבלגיה בהק ופת ילדים הבעיות אחת הילדים השואה הקשות היהודיים ביותר באירופה והצלתם..אנו ננסה בזמן השואה ללא היתד. ספק בעיית להציג נתוני רקע ולהתעכב על פרטים ש ו נ י ם ב נ ו ש א זה ת ו ך שימוש ב ד ו ג מ ה ש ל י ה ד ו ת בלגיה ,ו ז א ת ע ל אף ש מ צ ב ה של היה חריג .מ ב ח י נ ו ת .ר ב ו ת י ה ד ו ת זו בהשוואה לקהילות אחרות באירופה בשואה. מ כ ל ה א י ר ו ע י ם הנוראים ,ש ח ב ר ו ל ש ו א ת ה ע ם היהודי ,הטרגי ב י ו ת ר הוא ב ו ו ד א י מותם את ש ל מיליון וחצי ילדים. ב א מ צ ע ו ת ה ש מ ד ת ם ש ל הילדים ג ד ע ו ה ג ר מ נ י ם ע ת י ד ע מ נ ו ועל כן מ ו ט ל ע ל י נ ו ל י י ח ס מ ש נ ה ח ש י ב ו ת ל כ ל יוזמה ו פ ע ו ל ה , שמטרתן אלה, היתה לנסות להציל ילדים אלה. המרכיבים ו ה מ א פ י י נ י ם של פעולות בין א ם געשו ב י ה מ ה א י ש י ת או ש א ו ר ג נ ו ע ל ידי ק ב ו צ ו ת או ארגונים, שוגים מ א ו ד ז ה מזה ,כ ך ש א פ ש ר כ מ ע ט ל א מ ר ,שיש צ ו ר ך ל ה ב י א א ת ס י פ ו ר י ה ם ש ל כל הילדים שגצלו ,ע ל מ ג ת ש י ה י ה ב י ד י ג ו ל ה ע ר י ך א ת מ מ ד י ה ם המדוייקים ש ל הארועים )שהביאו ל ה צ ל ה ( . נתוני שלטונות ה י ס ו ד שבידי הכיבוש הנאצי )האזרחיים או הצבאיים( על א ו ד ו ת י ח ס ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה מ ק ו מ י ת כ ל פ י ה כ ו ב ש מ ח ד ו כ ל פ י היהודים מ א י ד ך , ואלו המגעים הכיבוש. להציב לא ל מ צ ב היהודים עצמם, נתעכב על נתונים אלה היו שונים לפרטיהם, בתכלית אך עלינו בכל אחת להזכירם, מארצות בבואנו א ת ה ב ע י ה ש ל ה צ ל ת ה י ל ד י ם ב ק ו נ ט ק ס ט ההיסטורי שלה. תמונת המצב בבלגיה בבלגיה הקימו ה ג ר מ נ י ם מ מ ש ל צבאי ,ב ג י ג ו ד — ל ש ם ד ו ג מ ה — ל ה ו ל נ ד ,ב ה שרר 102 מ ש ט ר כ י ב ו ש אזרחי .ה י ו ת שממשלת ב ל ג י ה ה ג ו ל ה ש ה ת ה באנגליה ,היו א ל ה ה מ ז כ י ר י ם ־ ה כ ל ל י י ם ש ל ה מ י נ י ס ט ר י ו נ י ם השונים ,שגיהלו ב ב ל ג י ה א ת מ ה ל ך התקין .כ מ ה מ מ ז כ י ר י ם א ל ה ה ש ת י י כ ו ל ״ ס ד ר ה ח ד ש ״ ה פ ר ו ־ ג ר מ נ י .מ ל ך החיים ב ל ג י ה הוחזק ב ש ב י ה ג ר מ נ י ם ,א ד ה מ ל כ ה ־ ה א ם א ל י ז ב ת ,ש ה י ת ה ב מ ו צ א ה נ ס י כ ה ג ר מ נ י ת ,נ ש א ר ה ב ב ר י ס ל הבירה היחס :ב ח ו ד ש י ם ה ר א ש ו נ י ם .ש ל ה כ י ב ו ש ה ג ר מ נ י ) מ א י 1940ואילך( ל א ה י ה כ ל פ י היהודים שונה מ ז ה ,שזכו ל ו ש א ר א ז ר ח י בלגיה .כ ש נ י שלישים מ ה א ו כ ל ו ס י ה ששהתה היהודית, היו בבלגיה בבלגיה ע ר ב בתקופה זו ש ל פלישת ) כ א מ ו ר ב מ א י ,(1940 הגרמנים הבדלים ר א ש י ת ה ש ל ט ו ן הנאצי .יש עדיין ניכרים בין ה ה ע ר כ ו ת ו ה נ ת ו נ י ם ה ס ט ט י ס ט י י ם ה ש ו ג י ם הקיימים ע ל א ו ד ו ת ג ו ד ל ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית תקופה. באותה ב א ו ק ט ו ב ר ,1940 יהודים מ ע ל ג י ל .15 שנערכה על ל י לא.כל נרשמו היהודים ה״זיכרהייטס־דינסט״ נכללו )שרות היהודים״ 42652 ב״מירשם ב ר ש י מ ה זו הבטחון( ואחרי הנאצי, ביקורת, המספר תוקן ל־ ,57514מ ה ם 7805ילדים .כ מ ה מ ק ו ר ו ת מ צ י ג י ם כ נ ת ו ן ,65000ו א י ל ו א ח ר י ם מ ד ב ר י ם ע ל 56000יהודים ,ש ח י ו ב ב ל ג י ה ב ת ח י ל ת ר ד י פ ו ת הגאצים. 25124יהודים ,מ ה ם 5093ילדים ,נ ש ל ח ו ל מ ח נ ו ת ה מ ו ו ת מ מ כ ל ן ) ה מ ח נ ה ,ש ב ו רוכזו היהודלם בלבד. כ ־ 5000מיהודי בבלגיה העצורים בלגיה, לפני הישלחם למחנות(. שנמלטו לצרפת, נתפסו שם ח ז ר ו 1323 מאלה מדדאגפי ונשלחו ל מ ח נ ו ת המוות. שציינו ,ל א אם ,כפי הוטרדו היהודים הכיבוש בחודשי הרי הראשונים, ש ב א ו ק ס ו ב ר 1940ה ו ד י ע פ ו ן ק ר א ו ס ה א ר ,עוזר ה מ פ ק ד ה צ ב א י ש ל ב ל ג י ה ו צ פ ו ן ־ הגנרל פון צרפת שהיהודים חודש פלקנהאוזן, הכללי של למזכיר מיניסטריון ע ו מ ד י ם ל ה י ו ת מ ס ו ל ק י ם מ כ ל מ ש ר ה צ י ב ו ר י ת במדינה .ב ־ 23ב א ו ת ו יוצא.צו ,האוסר שחיסה ש ל א ת ח ת כשרה( ו־5 במרשם הפגים הבלגי, ימים לאחר מכן ניתן הצו הרדמה )בפועל — איסור שחיטה לבוא לחדשם היהודים המםיל ע ל גפרד .כ א ן כ ב ר מ ת ו א ר ה מ ו ש ג ״יהודי״ ב ה ג ד ר ת חוקי ה ג ז ע הנאציים. ע ל היהודים השוהים ב א ו ת ה ע ת מ ח ת ל ב ל ג י ה ג א ס ר ת הכגיסה חזרה .היהודים מצסווים למסור הצהרה, המפרםת את הנכסים עסק שברשותם ועל כל ב ת י וחנויות .ש ב ע ל י ה ם יהודים ל ש א ת ש ל ט ״ ב י ת ע ס ק יהודי״. ל א גפרס א ת כ ל גםתפק ר ש י מ ת •הגזירות, שהוצאו ג ג ד האוכלוםיה היהודית, אך באלו ,ש י ש ל ה ם ה ש ל כ ה ע ל מ צ ב הילדים היהודיים .ל ד ו ג מ ה :ש ל ט ו ג ו ת הכיבוש מצווים, יהודיים, ושעל שמורים ילדים יהודיים יהודיים אינם רשאים ע ו ד לעזוב א ת בתי ללמד הספר ו ר ק ב מ ו ס ד ו ת ח י נ ו ך יהודיים .כ מ ה ב ת י ס פ ר י י פ ת ח ו בבתי ס פ ר הכלליים לא־ ולהרשם .אך בהמשך אך ו ר ק זו .צ ו גוסף ,שגיתן ב מ ט ר ה ל ר כ ז א ת היהודים ,א ו ס ר ע ל מ ג ו ר י ה ם למסרה )ונוכחותם( מ ח ת ל א ר ב ע ה ע ר י ם ב ר י ס ל ,א נ ט ו ו ר פ ן ,ליאז׳ ו ש ר ל ר ו א . בידוד ובמלה היהודים מ ן האוכלוסיה הכללית בעבודה, במסחר, במקומות מ ס ו י י מ ת ג ם ב ת ח ב ו ר ה ה צ י ב ו ר י ת ) ע ל היהודים נ א ס ר ל נ ס ו ע בילוי בחשמלית א ל א ב ע מ ל ה ע ל ה מ ש ט ח ש ל ק ר ו ן ה ג ר ר ( י ח מ י ר ב מ א י ,1942ע ת מ ת ן ה פ ק ו ד ה ל ש א ת א ת ה ט ל א י ה צ ה ו ב ל כ ל י ה ו ד י מ ג י ל 6ואילך .ו ע ם כ ל ז א ת ,מ צ ב ם ש ל יהלי בלגיה היה רחוק מרחק ר ב מזה, היו ה י ה ל י ם מ ב ל ד י ם מהאוכלוסיה ה כ ל ל י ת ששרר ב ג י ט א ו ת פולין ,ש ם ל מ ע ש ה ב ל ו ד מוחלט. 103 גתון א ח ד ,ש ע מ ד ל ה ט ו ת א ת ה כ ף ב מ י ד ה נ י כ ר ת ל ר ע ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב ב ל ג י ה , העובדה היתד. היתה׳מוטלת ככאלה. ש־ 90אחוז מ ה ם ל א ה י ו על רשויות השלטון אזרחי הבלגיים להגן .עליהם המשפטית רשויות א ל ה יצליחו להשהות א ת גירוש היהודים בעלי נתיגות בלגית ע ד ל ס פ ט מ ב ר ,1943כ ל ו מ ר ל מ ע ל ה מ ש נ ה א ח ר ב י ו ל י .1942ע ם ו א ת היהודים להיות המדינה, החובה וכתוצאה מ כ ך לא לומר, נכון ג ם האקציות שבהשפעת הראשונות, הבטחות שגערכו מ ר ג י ע ו ת .שקיבלו בעלי הנתינות הבלגית ,ל א ר א ו א ל ה צורר ל ח פ ש מקום מחבוא :ועמדו קרבגות לגירוש ל מ ח נ ו ת כולם המוות, פ ח ד המעצרים ,ניסו ובמקרים רבים א ף בעוד שהיהודים הצליחו למצוא האחרים, תחת מקומות מסתור אצל מ ש פ ח ו ת א ו מ ו ס ד ו ת לא־יהודיים. ב ג ו ב מ ב ר 1941הקימו ה ג ר מ נ י ם א ת ״ א ר ג ו ן ה י ה ו ד י ם ב ב ל ג י ה ״ ),(Association des Juifs en Beigique — A.J.B. היה.לעזור וגדון )בצרפתית — שתפקידו ה״יודגראס״, ל ג ר מ ג י ם ו ל ה ק ל ע ל י ה ם א ת .לכידת ה א ו כ ל ו ס י ה .היהודית .ע ו ד גחזור ב א ר ג ו ן זה. ה א ק צ י ו ת ה ח ל ו ל פ ע ו ל באופן ש י ט ת י ב ע ק ב ו ת מ כ ת ב מ ת א ר י ך 22ביוני ,1942 ש נ ש ל ח מ ב ר ל י ן ע ל י ד י השרותים ,ש א י י כ מ ן ע מ ד ב ר א ש ם ,כ ד י ל ה כ י ן א ת .גירושם המסיבי ש ל היהודים: ״יש להתכוגן לכך, רכבות מאמצע שהחל מ י ו ח ד ו ת 1000א ג ש י ם ליום, ראשית יולי — א ו ג ו ס ט ש.ז,. ב ת ח י ל ה 40,000יהודים יעבירו מ צ ר פ ת הכבושה, 40,000י ה ו ד י ם .מ ה ו ל ג ד ו,־ 10,000יהודים מ ב ל ג י ה ל ע ב ו ד ה ב מ ח ג ה אושוו״ן.״ ; ח ו ד ש .א ח ד מ א ו ח ר יותר, אנטוורפן, יהודים נעצרום בתחנות נ א ס פ י ם .ב מ ק ו מ ו ת ריכוז .ו מ ו ע ב ר י ם ־., הרכבת ש ל .בריסל׳.ושל ל ק ס ר ק ט י ן דוסן ,ש ה ש ת י י ך בעטי ל צ ב א ה ב ל ג י ,ו ש ג מ צ א ב ע י ר מ א ל י ן ) מ כ ל ן ( .מ ר ג ע ז ה ה ו פ כ י ם ״ ח ס ן ״ ו״מאלין* ל ה י ו ת ש מ ו ת ג ר ד פ י ם לריכוז וגירוש יהודים מ ב ל ג י ה . .כ פ י ש כ ב ר הזכרגו ,ב ת ח י ל ה ל א נעצרים ל א נתיני ב ע ל י .גתיגות יהודים ורומניה, הונגריה בלגית ,ל א בעלות אזרחי בריתה ש ל מדינות גרמניה. נייסרליות האקציות ואף הגדולות ב ב ר י ס ל ו ב א נ ט ו ו ר פ ן נ ע ר כ ו ת ב ר ב ע י ם ה י ה ו ד י י ם ב ש ע ו ת ה ל י ל ה .ע ד ס ו ף אוקטובר׳ 1942 י י א ס פ ו כ־17,000 גברים, נשים וילדים מקסרקטין ויישלחו דוםן:.,שעד אליו הגיעו פ ס י המסילה ,ב ר כ ב ו ת א ל מ ח נ ו ת ה מ ו ו ת . ה י ה ו ד י ם בבלגיה ארגון כפי שעשו מרכוי ב א ר צ ו ת ה א ח ר ו ת אותן כבשו ,ג ם ש ה י ה אמור ל ה י ו ת א ח ר א י ל כ ל ל ש ל ה נ א צ י ם .ה א י ״ ב היה מ ו ך כ ב מ א ג פ י ם תפקודיו ,אד לפרטי נסתפק בציון בבלגיה היהודים, ובכך ש ו נ י ם ואין העובדה, הקימו לשרת את מטרותיהם מקום שסמכויותיו הגרמנים .ארגון מבחינתנו ־ ל ה מ ם והתפקידים, שהוטלו עליו ,ה י ו ש ו נ י ם מ א ו ד מ א ל ה ש ל ה י ו ד נ ר א ט י ם ש ב פ ו ל י ן .ע ם ז א ת ,כאשר פ ק ד ו ה ג ר מ נ י ם ע ל האי״ב לצעירים צירף 104 ולאחרים האי״ב )שהיו..לו צווי למכתב סניפים זימון.להתייצב הןימון. ,מיוזמתו בערים ,ב ה ן התרכזו היהודים( •לחלק במאלין ע ל מנת .לצאת העצמית, מכתב נלווה ל״עבודה״, חתום .על ידי שמוגה או ועד חברי שמטרתו האי״ב, להחליש היתד. גםיון ל ב ר ו ח או ל מ צ ו א מ ח ב ו א :״ מ ד ו ב ר ולא ע ל גירוש. להביא )(... לתשומת ביטוי כל בוודאות על התנגדות של התייצבות לעבודה, ה מ א ו ר ע ו ת ה ח מ ו ר י ם ש ל הימים האחרונים מגיעים אותגו הצו עלול את לבך שאי־קיום העובדה, לעבודה להתייצב ל ה ב י א ב ע ק ב ו ת י ו ת ו צ א ו ת ח מ ו ר ו ח הן ע ב ו ר ב ג י מ ש פ ח ת ך ,הן ע ב ו ר כ ל ה א ו כ ל ו ס י ה במדינה״. היהודית מ ר ב י ת ה נ ק ר א י ם ל ה ת י י צ ב היו צעירים מ ע ל גיל .17ב ד ר ך זו ,כ ת ו צ א ה מ ה א ש ל י ה , ע ב ו ר ם נכבדי הקהילה ״בעלי כוונות טובות״ ,חוסלו ב ע ת ובעונה א ח ת שיצרו צ ע י ר י ם ו מ ת ב ג ר י ם ב מ ס פ ר ר ב מ א ו ד ו ע ק ב ו ת י ה ם א ב ד ו ב ש ו א ה .בין א ל ה היו ר ו ב הילדים יותר, המבוגרים מגרמניה שנמלסו המלחמה לפני שנות וששארית נ ע ו ר י ה ם ע ב ר ה ע ל י ה ם ב ב ל ג י ה ,וכן אלה ,ש כ ב ר מ ל א ו ל ה ם ש נ ה ב ה י מ ל ם ם מ ס כ ג ת בגרמניה הנאציזם הדרכים עלינו פה היהודים, ובאוססריה. להימלט או למצוא מקום מסתור על בעיית הקשיים מסתור או לסטות ולהתעכב מקומות שחיפשו דרכי הרבים, מילוט. שעמדו מרבית בדרכם היהודים של תושבי ב ל ג י ה היו ב ע ל י נ ת י נ ו ת זרה .ה ם ל א ש ל ט ו ב מ ל ו א ן ל א ב צ ר פ ת י ת ו ל א ב פ ל מ י ת , קשריהם עם ברשותם ת ע ו ד ו ת מזוייפות ,ש ב א מ צ ע ו ת ן י כ ל ו ל ה ז ד ה ו ת כלא־ייהוז־ים ו ל א א מ צ ע י ם ה א ו כ ל ו ס י ה ה ל א ־ י ה ו ד י ת היו ר ו פ פ י ם או נ ע ד ר ו ל ח ל ו ט י ן , כספיים, מעבר במידה שתאפשר לשלם להם שיכלו למבריחים, להעבירם ל א היו אל ל ג ב ו ל ,או ,ל ח י ל ו פ י ן ,ל מ מ ן א ת ה ת ש ל ו ם ה נ ד ר ש ל מ צ י א ת מ ק ו ם מ ס ת ו ר ל ת ק ו פ ה ניכרת. כל על המכשולים ה א ל ה יש את להוסיף הקשיים, נוכחותם שתרמה •של .בגי מ ש פ ח ה קשישים או ב ג י ל ה ר ך ב מ צ ב י ם ב ה ם נ ד ר ש ה ה מ ש פ ח ה ל ה י מ ל ט ו ל ע ב ו ר .ג ב ו ל ו ת ,או ל מ צ ו א מ ק ו ם מ ח ב ו א . •לבריחה ואמצעים אל בראש ובראשונה מ ח ה ל ג ב ו ל ו ת המדינה נ ד ר ש ו כ ס פ י י ם .ג ם כ א ש ר הצליחו ל מ צ ו א מ ב ר י ח , קשרים טובים ק ר ה ל א פ ע ם ,ש א ד ם זה ס ח ט מ ה מ ו ע מ ד י ם ל ה ב ר ח ה א ת ש א ר י ת ר כ ו ש ם ו מ ט ל ט ל י ה ם .כן א ר ע ,ש ה מ ב ר י ח י ם את גטשו הבורחים המרוחק במקום מרחק רב המפלט ממקום בלב המיועד, ה ס כ נ ה ,ו א ף ב א מ צ ע ת ח נ ת ר כ ב ת .ואף קרה ,ש ה ״ מ ב ר י ח ״ ה ס ג י ר א ת ב ג י ח ס ו ת ו ה ג ר מ נ י ם ,ו ב כ ך ז כ ה ג ם ל ת ש ל ו ם ה פ ר ס ,ש י ו ע ד ל מ ס ר ה זו. ללי א ת ה א ל נ ט ר נ ט י ב ה ,ל נ ס ו ת ל מ צ ו א מ ק ו ם ־מסתור ,ה י ה ל ל א ס פ ק ק ל ־יותר לממש, אך גם לשם כך כפתרון זמני מאוד, תושבים, לעזוב, אנו המקרה, היה צורך בקשרים והמסתתרים אישיים. נדרשו לחפש מקומות מקום מסתור אחר רבים להתחבא התגלו בו. ש ה ס ת י ר ו יהודים כ ל זמן• ש א ל ה ש י ל מ ו ו כ ש ה כ ס ף א ז ל ,א י ל צ ו היו אותם או ש ה ס ג י ר ו א ו ת ם . רואים, שההישרדות היוותה מטלה קשה מאוד ומותגית לא מעט ביד ל ע ת י ם אף ב כ מ ע ט ־ נ ס י ם ק ט נ י ם או גדולים ,כ מ ע ט ת מ י ד ה ו ד ו ת ל ע ז ר ה , ש ה ו ש י ט ו ל ה ם א ז ר ח י ם ל א ־ י ה ו ד י ם ב ע ל י ל ב .א ף כ ש ה ע ז ר ה ב א ה מכיוון ה מ ח ת ר ת ה י ה ו ד י ת ,ה י ה צ ו ר ך ל ה ע ז ר ב ל א ־ י ה ו ד י ם כדי ל ס פ ק א כ ס נ י ת מ ס ת ו ר . 105 מ ק ו מ ו ת ה מ ס ת ו ר ה א פ ש ר י י ם ה י ו בבתים ,פ ר ט י י ם או ב מ ו ס ד ו ת .ב מ י ו ח ד .ה ת א פ ש ר אנשים לשכן ילדים בודדים או במוסדות ק ת ו ל י י ם או שונים, ואילו אחרים, מ צ י א ת מ ק ו ם מ ח ב ו א ל מ ש פ ח ו ת ה צ י ב ה קשיים גדולים יותר. וועד המחתרת היהודי ההגנה )(CDJ'Oomite de Defense des Juifs בצד הנתונים החיוביים עלינו למנות א ת נוכחותם בבלגיה של מ ס פ ר ר ב של מחתרת. לוחמי אזרחית ואמצעי במחתרת, למאבק הסכימו ומוות .מ צ ד שבמהרה הוקם ה מ ח ת ר ת ה ב ל ג י ת ל א אחרה להבין ,ש ה צ ל ת יהודים ה י א ח ו ב ה ממניעים היהודים עברו בכובש אנושיים עצמם יש לעסוק כאחד. באופן א ז ר ח י ם רבים ,א ף ש ל א ה י ו חברים בסכנת גירוש להסתיר הנמצאים יהודים לציין א ת התארגנותם של תאים חשאיים, בהצלת ״ועד ההגנה היהודי״ פעיל הנרדפים. כ נ ר א ה ב ס פ ט מ ב ר 1942ע ל י ד י היהודי ה ק ו מ ו נ י ס ט ג ר ט ז י ו ס פ ה ו ה ק ת ו ל י המברזן, הלא־קומוניסטי t de rindep הציוני, שמאל״ הקומוניסטית, הלגדאל, n שגיהם o מורים בנימין r מנדלבאום נייקרק, שהיה תעשיין חברים F ( 1 מארגון לוחם תושב בקבוצת מחתרת בריסל המחתרת הבלגית ,אבוש ודבר ״סולידריות הולנדי, ״חזית מ ״ פ ו ע ל י ציון־ יהודית״ ב ע ל שהתגורר ו ח ב ר ג ם באי״ב, הנטיה בבלגיה, אדואר אן׳ן שהיה רוטקל, מ ז כ י ר ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ש ל ב ר י ס ל ו פ ר ו פ ס ו ר חיים פ ר ל מ ן מ א ו נ י ב ר ס י ט ת ב ר י ס ל . והלנדאל נעצרו זמן ק צ ר ל א ח ר מכן ונשלחו למחנות( .ת ו ך זמן ק צ ר )רוטקל ע מ ד וה״י ל ה פ ו ך ל ג ו ף ה ח ש ו ב ב י ו ת ר ,ב צ ד ם ש ל א ו ת ם ל ו ח מ י ם יהודיים ,ש ה צ ט ר פ ו באורח איגדיבידואלי בגרמנים .ל א לקבוצות גפרט כאן א ת מחתרת בלגיות כלליות, פעולות המחתרת ,מעבר במאבקם של לאלה שעסקו היהודים בהצלת הילדים .פ ע י ל ו ת ח ש ו ב ה זו ל ב ש ה צ ו ר ו ת שונות ,כגיוס מ ק ו מ ו ת מ ס ת ו ר ,ב ה ש ג ה או יצירה ש ל ת ע ו ד ו ת מ ז ו י י פ ו ת ו ת ל ו ש י ה ק צ ב ת מזון ,ה ש ג ת מ ז ו ן מ מ ש וכדי. מציאת מסתור באוירת החשאיות לילדים ההכרחית בזמן המלחמה היה הצעד הראשון'.,הייגו יצירת ק ש ר ע ם א ד ם ה מ ס ו ג ל .ל ע ז ו ר ב מ צ י א ת מ ק ו ם מ ס ת ו ר ל י ל ד יהודי ,ה ש ל ב ה ק ש ה ביותר של תהליך זה. ילדיהם א צ ל ידידים ש ל אומץ ל ב ב צ ד הורים, גויים ש ח ש ש ו מ ה ג י ר ו ש הצפוי, ולעחים אף ההורים ,כדי להם .בהמשך נראה כיצד, ב מ ו ס ד ו ח .היה ל ה פ ק י ד א ת ילדם א צ ל הפקידו צורך לפעמים במידה אנשים ל א את גדולה מוכרים ב ש ל ב מ א ו ח ר יותר ,נוצרו ב ע י ו ת ר ב ו ת מ א ו ד ,מ ה ן דרמטיות ביותר. האי״ב, כמוסד רשמי ,ל א ע ז ר לאנשים למצוא מקום מקלט ,ל א עבורם־הם ו ל א ע ב ו ר ילדיהם ,א ך א נ ש י הוה״י ,ש ה ס ת נ נ ו ל ת ו ך ועדי האי״ב ,א י ר ג נ ו ר ש ת ב ע ל ת משקל .,ש נ ו ע ד ה ל ה צ י ל א ת הילדים .ל ה ו ר י ם היהודיים היה ק ו ש י ב מ צ י א ת 106 ק ש ר ,שיעזרו ל ה ם ב מ צ י א ת מ ס ת ו ר ל י ל ד י ה ם ,ב ש ע ה ש ה מ ח ת ד ת — א ח ר י אנשי האקציות ופיזור הגדולות היהודית האוכלוםיה — שנותרה לא איפה ידעה, נ מ צ א ו ת ה מ ש פ ח ו ת ה נ ז ק ק ו ת .כפי ש מ ע י ד ה אירן זמיגרוד ,ע ו ב ד ת ס ו צ י א ל י ת ב ש ר ו ת האי״ב, שהיתה הגיעו בעת אחת ובעונה המחתרת: חברת ל מ ש ר ד י ה א י ״ ב וביקשו ,שיימצא מ ק ו ם ל ש כ ן האי״ב ) ש א ל י ה ם נ ש ו ב מ א ו ח ר יותר(. שהגסטפו לרשום ״נאלצנו היא שהורים מספרת, א ת ילדיהם במוסדות של ל ס ר ב ל ב ק ש ה כזו ,כיון תמיד א ס ר ע ל י נ ו ל ק ב ל ילדים ,ש ה ו ר י ה ם ל א גורשו .ע ם ז א ת נ ה ג נ ו ת מ י ד לפנינו שמו את של וכתבתו ולהעביר המבקש, אותם הוה״י, לידי שמצדו שלח עובדת סוציאלית ל כ ת ו ב ת הנזכרת ועשה מ ה שביכלתו ,כדי להעביר הילד למקום מסתור .החשש מפני פרובוקציה גרם לכך ,שמעולם ל א ענינו את לבקשה פן ה י ש י ר ה ״ ה ס ת י ר ו א ת ילדי״. אחר בעוד של מקרים טשטוש רבים, בין זה התבטא תחומי בהקמתם, ה״רשמי״ ידי על וה״מחתרתי״, פרלמן, פלה אותו של נמצא בתי ספר לגיל ה ר ך ת ח ת ה ש ם ״פעוטינו״ )" N o s Petits״ ( , ילדי ה י ה ו ד י ם ל ל מ ו ד ב מ ו ס ד ו ת ח י נ ו ך כלליים .ב ב ת י ס פ ר א ל ה ל מ ד ו ע ד כ־370 ש נ ב ע ה מ ה א י ס ו ר ,ש ח ל על י ל ח ם .פ ל ה פ ד ל מ ן נ ע ז ר ה ב צ ע י ר ה ל א ־ י ה ו ד י ה ב ת ,23ז׳אן דמאן ,מ ו ר ה ב מ ק צ ו ע ה , ושתיהן החליטו להזהיר את האמהות בפני ה ס כ נ ה ולהצביע בפניהן על ההכרח להסתיר א ת הילדים .ה ו ד ו ת ל ק ש ר י ה ן ב צ י ב ו ר ה ל א ־ י ה ו ד י ,ה צ ל י ח ו ה ש ת י ם ל מ צ ו א ״אמהות־אומנות״ לקבל )או ״ ס נ ד ק י ו ת ״ ( ,ש נ ט ל ו ע ל ע צ מ ן ל מ צ ו א מ ש פ ח ו ת ,ש י ס כ י מ ו ב ב י ת ן ילדים .נ ש י ם א ל ה ד א ג ו ל ה ע ב ר ת ה ת ש ל ו מ י ם ו ת ל ו ש י מזון ל מ ש פ ח ו ת אלה לבקר ודאגו א ת הילדים .ק ב ו צ ה זו רשת היוותה ילדים הסתרת בעלת משקל. ה ת א ח ד ו י ו ת מ ח ת ר ת י ו ת ,כגון ח ז י ת ה ע צ מ א ו ת במשולב וזאת ל פ ע י ל ו ת י ה ן ה א ח ר ו ת ,בין ) ,(Ftע ס ק ו ג ם הן ב ה צ ל ת יהודים השאר על ידי אחר חיפוש מקומות מסתור, ב י צ י ר ת ת ע ו ד ו ת מזוייפות ו ב ה ש ג ת ת ל ו ש י מ ז ו ן ומזון מ מ ש .א ך ה ר ש ת הגדולה 1942ה צ ל י ח ה ה ר ש ת למצוא וערב ב י ו ת ר היתד ,זו ש ל הוה״י .ל ד ו ג מ ה :ע ד ס ו ף ש ג ת מ ק ו מ ו ת מ ח ב ו א ל־ 424ילדים ,ש נ ה א ח ת א ח ר כ ך ג ד ל ה מ ס פ ר ל־1678 ה ש ח ר ו ר הגיע מ ס פ ר ם ש ל הילדים ל־.2104 ספג הוה״י למחנות, א ב ל ו ת נוראות במהלך המלחמה. רבים מחבריו גתפסו ונשלחו כולל ששה משמונת חבריו המייסדים )שניים מהם ישובו מהמחנות(. גם מ ל ח מ ו ת פ נ י מ י ו ת ל א פ ס ח ו ע ל ו ע ד ה ה ג נ ה ה י ה ו ד י והן נ ו ה ל ו בין ה מ מ ו נ י ם על א ג ף הילדים ,שייצגו א ת ה ז ר ם ה ק ו מ ו נ י ס ט י ל ב י ן א ל ה שייצגו א ת ה ת נ ו ע ו ת הציוגיות. ל מ ר ו ת זאת ,ל א ח ד ל ה א ג ף ל ת פ ק ד ו ל מ ל א א ת מ ש י מ ת ו . א ג ף זה ו ב ר א ש ו איבון ז׳וספה ,ו א ת ה צ ו ו ת מ ו ר כ ב מ י ה ו ד י ם ו ל א ־ י ה ו ד י ם ) ב ע י ק ר גשים( כאחד, להקים הצליח רשת רחבה של משפחות הן ומוסדות בערים, ה ן ב א י ז ו ר י ם ה כ פ ר י י ם של בלגיה .״ ל ל א ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ה ם פ ו נ ם נ י ,ש נ ע ש ה ב ר ו ח ב לב ושלא על מגת לקבל פרס על לי האוכלוםיה הלא־יהודית של בלגיה, ה ו ה ״ י ל א היה מ צ ל י ח ל מ ל א א ת ה מ ש י מ ה ש ה צ י ב ל פ נ י ו ״ .כ ש ה ג י ע ר ג ע השחרור, היו ק ש ו ר י ם ל ר ש ת זו 138מ ו ס ד ו ת מ כ ל ה ס ו ג י ם האפשריים :מנזרים ,פנימיות גוער ,מ ע ו ג ו ת ל ג י ל הרך ,ב ת י ה ח ל מ ה וכד׳ ,וכן כ ־ 7 0 0מ ש פ ח ו ת ב ב ת י ם פרטיים. ה ״ מ ש ר ד ה פ נ י מ י ״ של א ג ף הילדים של וה״י ה ע ס י ק כ ־ 2 0א נ ש י צוות. 107 oeuvre Nationale de 1ה״אגודה ה ל א ו מ י ת הילד״ למען גוף האחראי בבלגיה ל כ ל שבגיל היא EWance'. ה מ ו ס ד ו ת ה מ ט פ ל י ם ב צ ו ר ה זו א ו א ח ר ת ב א ו כ ל ו ס י ה הילדות .ה מ נ ה ל ת ש ל השתלבה ל ל א השתהות א ג ו ד ה זו ,איבון גבז׳אן, י ת ר ה ב פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה ש ל ה י ל ד י ם היהודיים .ו ל א עוד ,א ל א ש ב ־ 1 9 4 3ה צ ט ר פ ה לועד ה מ ר כ ז י )? א ו את כל לועד האגף י( של פעולותיהם של הילדים .ד י א ם איבון נציין, הוה״י .ק ש ה יהיה נבז׳אן ו ש ל כ ל שחלקם לפרט ב מ ס ג ר ת .זו האחרים, שהשתתפו מכריע והודות ל ה ם ב מ ע ר כ ת זו ה י ה בהצלת ניצלו ל מ ע ל ה מ־ 3000י ל ד י ם מ ה ג י ר ו ש ל מ ח נ ו ת המוות. בתי היתומים כ ב ר לפגי באנטוורפן יתומים, היהודיים המלחמה היו ב־1880 יתומים יהודיים. הותיק שבהם גוסד ),(Joodsch Wezengesticht בבריסל הוקם ב־1911 בית בבלגיה בתי ש נ ו ת ר ו מ מ נ ו צ י ל ו מ י ם .ב ר א ש י ת ה מ ל ח מ ה ב־ 1940פ ו ז ר ב י ת ה י ת ו מ י ם שבאנטוורפן ,א ך ה ו א ה ח ל ל פ ע ו ל ש נ י ת ב י ו ל י ,1942ב ה נ ה ל ת ה ש ל רוזי ר ו ט ש י ל ד . גמצא ב ש ג ת 1939 לקבוצת שהיה הילדים ש ל וזגבק, ילדים ,ש ה ג י ע ו מ ג ר מ נ י ה במקורו מוסד ומאוסטריה, החלמה לילדים חולי מקום בבית שחפת ,אך גם מ ו ס ד זה ס ג ר א ת ש ע ר י ו ב ר א ש י ת ה מ ל ח מ ה ו פ ת ח א ו ת ם ש נ י ת ב ס פ ט מ ב ר .1942 קבוצה )קלמטהאוט( א ח ר ת ש ל י ל ד י ם פ ל י ט י ם נ מ צ א ה ב כ פ ר היידה ק ״ מ מאנטוורפן .א ח ר פ ל י ש ת ה צ ב א ה ג ר מ נ י ל ב ל ג י ה א ס ף מ נ ה ל טיפנברונר, הבירה. את שם הילדים הקימה והביאם הקהילה )(rae des Patriotes איגוד לאנטוורפן, היהודית ומינתה את היהודים בבלגיה, ומשם בית הצליח יתומים טיפנברובנר למנהל שקורותיהם ה מ ו ס ד ,יונה להעבירם ברחוב הפטריוטים כאשר הפכו מוסדות הילדים להיות כפופים לסמכותו באופן ש ש כ נ ו ב ה ם ,מהווים א ת הילדים, המוסד. לבריסל הוקם אוטומטי .ו כ ך נ ו צ ר ת ל נ ג ד עיגיגו ה ת ו פ ע ה ש ל ״ מ ו ס ד ו ת וקורות ב מ ר ח ק 25 הילדים ש ל האי״ב״, נושא ספרו של כותב ש ו ר ו ת א ל ה ״ ה ם ל א ת פ ש ו א ת ה ז א ט ו ט י ם ״ , Ш n'ont pas е й les gosses שיצא ב ה ו צ א ת ה מ כ ו ן ל ח ק ר י ה ד ו ת בלגיה. העזובים הילדים כ פ י שראינו לעיל ,ה י ת ה המלחמה וכן הוריהם, לאותם ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ב־1940 שהגיעו ילדים, לפני אחראית ליתומים הפלישה הגרמנית שמלפני כפליטים, ללא ש נ ש א ר ו ב ג ר מ ג י ה א ו ב א ו ס ט ר י ה .כ ש ה ח ל ו ה א ק צ י ו ת והגירושים ,נ י צ ב ה ה ק ה י ל ה פ ת א ו ם ב פ נ י ב ע י ה ש ל י ל ד י ם עןובים ,ל ל א הורים .ל ע ת י ם ה י ו ה י ל ד י ם בבית, כאשר הוריהם געצרו בלכתם ב ר ח ו ב ע ל ידי הגרמנים, ולעתים היו הילדים מ ח ו ץ ל ב י ת ,כ ש ב א ו ה ג ר מ נ י ם ל ע צ ו ר א ת ההורים ב ב י ת ם .נטושים ,נ י ס ו הילדים למצוא מ ק ל ט א צ ל ש כ נ י ם או 108 מכרים ק ר ו ב י מ ש פ ח ה או ,ו ז א ת ב א ו פ ן זמני בעיקר, לא־יהודיים .אלה האחרונים הסתירו לפעמים את אצל הילדים, ברוב אך שהיו המקרים במחבוא, לגיל הביאו נעצרו אל אותם או בעצמם, האי״ב. משרדי על הוסגרו לעתים לי ארע, מלשינים. שהילדים, שמתחת אלה 16נ מ ס ר ו ב ד ר ך כ ל ל ל ב ת י ה י ת ו מ י ם ש ל האי״ב. מ ן הילדים ,ש ה ו ר י ה ם מ ס ר ו א ו ת ם ל י ד י מ ש פ ח ו ת ל א ־ י ה ו ד י ו ת היו ג ם כ א ל ה , ש פ ס ק ו ה ת ש ל ו מ י ם ע ב ו ר ם )היינו כ ש ה ה ו ר י ם געצרו( ,הם ה ו ב א ו על ידי שברגע פ ט ר ו נ י ה ם ו ג מ ס ר ו ל ל י האי״ב ,ה ק ה י ל ה היהודית ,או — לידי הגסטפו. כ מ ו כן יש מ ק ר י ם ,ב ה ם נ מ ס ר ו ה י ל ד י ם לידי ה א י ״ ב ישירות על לעתים שכך משום שלא יכלו ל ק ח ת ם ייגצלו הילדים מ ן ה ג י ר ו ש לכלכלתם. כיון אתם ל י ההורים, ב ר ד ת ם למקום מחבוא ,לעתים ולעתים אפילו מחוסר אמצעי מחיה בתקוה, בסיסיים כ כ ל ל היה צ ך י ך ל מ ס ו ר א ת ה י ל ד י ם ל א י ״ ב ב א מ צ ע ו ת אדם שלישי, ש ה ג ר מ נ י ם א ס ר ו ע ל ה א י ״ ב ל ק ב ל ל ר ש ו ת ו ילדים, ש ע ל היו ל ה ם הורים. יותר ,ב־ 1943ו־,1944 מאוחר אלה ילדים הביאו הגרמנים עצמם למוסדות ב ג י ל י ם מ ת ח ת ל־ ,16ש נ ע צ ר ו ב מ ו ס ד ו ת ל א ־ י ה ו ד י י ם או ב מ ס ג ר ת א ק צ י ו ת ש ו נ ו ת . מסויים ברגע לבתי הועברו היתומים של א פ י ל ו ילדים, האי״ב שכבר רוכזו במאלין. כ ל הילדים וצוות ה ע ו ב ד י ם ש ל ב ת י ה י ת ו מ י ם ה א ל ה היו ר ש ו מ י ם ב כ ר ט ס ת ש ל הגסטפו והיו מדוע בסכנה מתמדת של התירו הגרמגים השמדה. מעצר את קיומם של עצרו ושלחו מזרחה משפחות שלמות, במשלוחים הגרמנים וגירוש ל מ ח נ ו ת המוות. אלה г מוסדות ת ו ך שהם מצהירים, שמדובר ל מ ח נ ו ת ע ב ל ה ,ו ל א ב ג י ר ו ש י ם ליעד ,ש א פ ש ר היה ל ח ש ו ש ש מ ט ר ת ו לגרמנים הל ובאותה מלה בהגליית ילדים חסרי אינםרס לעגות על לחזק קריאת משפחה את הרשויות מ ת ח ת לגיל אמינותה של טענה שקרית הבלניות והיהודיות, שטענו 16 ב ח ל י ם מעל וזקנים זאת, שאין ערך 65 ל מ ס ר ה ה מ ו צ ה ר ת )הייגו ע ב ל ת כ פ י ה ( ,ו ש ע ד י ף א ם כן ל ש כ ן א ת א ל ה ב מ ו ס ד ו ת מיוחדים ב ב ל ג י ה ע צ מ ה .אי ל כ ך ,נ ע נ ו ה ג ר מ נ י ם לרעיון ל ה ק י ם מ ו ס ד ו ת ע ב ו ר י ל ד י ם ו ע ב ו ר זקנים .כ ש ה ת ר ב ו ה מ ק ר י ם ,ה ר ש ו ה ג ר מ ג י ם ל א י ״ ב ל פ ת ו ח מ ו ס ד ו ת כך חדשים. ילדים 200 בהם התגוררו שזמן מועט 500ח נ י כ י ם ו ב ת י א ב ו ת ב ה ם ש כ נ ו כ־ 600קשישים ועל ח ו ל י ם מאושפזים .ל כ ך י ש ובזקנים כל יוצא, שבעה בתי לפגי שחרור בלגיה ניהל אי״ב ע ל ל ה ו ס י ף א ת א נ ש י הצוות ,ש ט י פ ל ב ח ג י כ י ם ב מ ו ס ח ת אלה. א ל ה היו חשופים אותם על לסכגה, הרכבות, האורבת שיעדן כל רגע, האחד של הוא אקצית־בזק, — אושוויץ. שתאסוף זאת ובכל אותם ותטעין הפכה ה מ ל כ ל ת של מוסדות אלה ,ש ת ח ת עינה הפקוחה של הגסטפו ,בה היה כ ל א ד ם ״ ג ר י י פ ב ר ״ )גגיש ,מ ו כ ן ל ת פ י ש ה ( ,ל ק ר ש ה צ ל ה ע ב ו ר ב נ י ע ר ו ב ה א ל ה : כ ו ל ם שרדו. אך ל א ת ה י ה זו ה פ ר ז ה א ם נ ר א ה ז א ת כ נ ס ,או כ מ ז ל ל א ־ י א ו מ ן .ב א ו ק ט ו ב ר ב ו ז נ ב ק 58 ,ילדים וכן 1942 עצרו ה ג ר מ נ י ם א ת כ ל ש ו כ נ י מ ו ס ד ה י ל ד י ם אנשי הסגל .הם הובלו למאלין והוכנו כ ב ר לטרנספורט ,שעמד ל צ א ת כל באותו 109 הודות להתערבותם של גורמים שונים ,בעיקר של לילה. אליזבת המלכה־האם מ ב ל ג י ה ,ש ו ח ר ר ו כ ו ל ם ב ר ג ע האחרון .ו מ ה ר ב ה האירוניה 7 ,ילדים ש ל א ה ש ת י י כ ו זו ו ש ש ה ו ב א ו ת ו ר ג ע ב מ א ל י ן ,ש ו ח ר ר ו ג ם ה ם ע ם ה ק ב ו צ ה .ב א ו ג ו ס ט לקבוצה ,1944 כשכוחות הברית קרבו כבר לגבול לנכון ל ת כ נ ן אקציה בה י י א ס פ ו כ ל י ו ש ב י ה מ ו ס ד ו ת היהודיים ו י י ש ל ח ו ל מ ח נ ו ת הודות ההשמדה. א י ב ו ן •נבז׳אן נמצאו לפעולה )שהוכרה 24 תוך מהירה מתוכננת כ״חסידת מקומות שעות בלגיה ,מצאו עוד הגרמנים הנסוגים אומות מסתור חלקית העולם״ עבור ביוזמת על כל ידי דיירי המחתרת ובעיקר ״יד ושם״(, מוסד המוסדות ניצלו והם •מידי ה ג ר מ נ י ם . בתי הילדים של הילדים• ב מ ו ס ד ו ת האי״ב אלה לא סבלו מרעב ..הם ה י ט ב וזכו טופלו לחינוך אפילו י ה ו ד י או ציוני ,ת ל ו י ב א ו ר י י נ ט צ י ה ש ל ה נ ה ל ת ה מ ו ס ד המסויים ב ו שהו .ה א י ״ ב לספק דאג ב־.1944 להציל אחד, א ת צרכיהם החומריים .כ ך א ר ע , הבעיות, אחת בפגי שגיצבו א ת הילדים שהגיעו ל ג י ל 16 שלחג הפסח נאפו מצות, אפילו היתה, כיצד היה גורלם האחראים .לבתי הגבול — הוא הילדים, לו שמעבר להיות מצורפים לטרנספורטים היוצאים למחגות .לעתים הצליחו ל ה פ ח י ת מגילם הורות הרשמי פעולה לשיתוף מצד במועצות פקידים המקומיות של כמה מרובעי בריסל. י ל ד י ם א ח ר י ם נ ל ק ח ו ו ה ו ב א ו ל מ ק ו מ ו ת מ ס ת ו ר ,ל ע ת י ם ע ל ידי ה ו ר י ה ם ו ל פ ע מ י ם על ידי וה״י. לא היה זה כך, ש ה י ל ד ה מ ד ו ב ר אושפז ו ה ו כ ר ז ע ל פ ט י ר ת ו ב ב י ת החולים ,ו כ ך .ה ת א פ ש ר ה העברתו לאור דבר למקום קל התמידי הצורך לחפות מ ס ת ו ר .יש על כמה את להוכיח עויבה .של מקרים של מספר אחד החוסים בכל .מוסד, הגיעו לידי מהם. ילדים, שבעזבם אפילו מוסדות אלה, ה ו ב ר ח ו לשיייץ. תשובה אין בהוצאת הגהלות הילדים של הן מצד של הילדים ההורים .ר ג ע ה פ ר י ד ה מ ה י ל ד י ם ה י ה הווייה הטרגדיה ט ר א ו מ ט י ת ק ו ר ע ת לב, כמעט אנושית .היה צורך ב א ו מ ץ ל א ר ג י ל ל ה ו ר י ם ל מ ס ו ר א ת ילדיהם ל א ג ש י ם להם, ןרים גורלם במה 110 לשיתוף פעולה ש נ ד ב ר ע ל ה ט ר ג ד י ה שחוו הילדים ,יש ל ו מ ר מ ס פ ר מ ל י ם על בלתי אם הבוגרים מהמוסדות ובהסתרתם, הוה״י ואחרים, ב ת י הילדים ,הן מ צ ד האי״ב. הטרגדיה לפני ברורה לשאלה, באיזו מידה זכו א נ ש י שעסקו ללא שתינתן להם בתמורה אף הערבות הקטנה ביותר לגבי הצפוי. שנוגע לילדים ב ת ק ו פ ת שהותם ל א י ו ת ר מ כ ך .עד היום מ ד ב ר י ם ב ב ת י הילדים ,היה ה מ צ ב דווקא .ש פ י ר רבים מ ה ם ע ל :״הימים היפים״ ,ש ב י ל ו אלה .ט ר א ו מ ת ה פ ר י ד ה מ ה ו ר י ה ם היתד .ק י י מ ת ל ל א ס פ ק ב ס ף ה ה כ ר ה במוסדות ש ל כ ל א ח ד מהם ,א ך ה ח י י ם ב צ ו ו ת א .ע ם ע ו ד ילדים יהודיים כ מ ו ה ם ,ה ע ו ב ד ה , ש ב ת ומועדים ,כ פ י ש נ ה ג ו שחגגו הוריהם, יחזרו כשאלה תום עם במשפחתם והתקווה בעבר המלחמה, יחד חברו לראות ליצור שוב עבורם את אשלייה של חיים כ מ ו ־ נ ו ר מ ל י י ם .ס ד ר י ו מ ם ש ל הילדים היה ע מ ו ס ב ל י מ ו ד י ם ו פ ע י ל ו י ו ת ביותר ,כ ך ש ל א נ ו ת ר ל ה ם פ נ א י ר ב ל ת ה ו ת ע ל מ צ ב ם .ז ה ו ת ם ה י ת ה מגוונות והם ברורה לא במסלול המשיכו נוצרים במוצהר. אלה מחתרת בתחושה מתמדת נאלצו פני ללא לימודיהם כלשהו. ניכור כ ך היה ג ו ר ל ם ש ל הילדים ,ש ה ס ת ת ר ו ב מ ו ס ד ו ת ל א ־ י ה ו ד י י ם ו ב ע י ק ר — נאלצו בראש סכנה של ובראשונה המאיימת להחליף על זהות ראשם. ולחיות חיי לזאת, הם ומעבר ת ו ך פ ר ק זמן ק צ ר ב י ו ת ר ל ל מ ו ד מ ג ה ג י ם של ד ת ח ד ש ה ל ה ם ו ל ה ע מ י ד מאמינים שחשים הם בה. זכו לא לחיות בית באוירת בטחון ובהרגשת ב ח י ק ה מ ש פ ח ה ,כ פ י ש ז כ ו ל ה ן חוסי ב ת י ה י ת ו מ י ם היהודיים. מהסוג, המתחים ו ה ד ג ש ת הדכאון ,ה פ ח ד ו ה צ ו ר ך ה מ ת מ י ד ל ע מ ו ד על ה מ ש מ ר ,פ ן ת ת ג ל ה ז ה ו ת ם ה א מ י ת י ת ,ה ח ל י ש ו א ת מ נ ג נ ו נ י ה ה ג נ ה ש ל ה ם .כ מ ה מ ה ם נ ח ש פ ו ל ל ח צ י ם ,שימירו ד ת ם .ה ם היו את עצות ולא אובדי שבפניו היה ל ה ם מישהו, לשפוך יוכלו א ת ל ב ם ב ל י חשש. מזלם יותר, ש ל אלה ,שהיו ב ק ש ר ע ם הוריהם ,ה נ ח ב א י ם ב מ ק ו ם אחר ,ש פ ר מ ע ט כיון יכלו ש ב צ ו ר ה זו מעט לקבל נפשית. תמיכה א ם ב מ י ד ת מ ה י כ ל ו ה י ל ד י ם ל ק ו ו ת ל ה ת א ח ד ע ם הוריהם א ח ר ת ו ם ה מ ל ח מ ה , השחרור הרי חשף שהקל הנכסף, כל על כך נפשם מרבית של בלגיה, אוכלוסי ב פ נ י ה י ל ד י ם א ת מ מ ד י ה ם ר ג ד י ה ה א י ש י ת של מ ר ב י ת ם .ה ם ה פ כ ו ל ה י ו ת כ ל זיק ש ל ת ק ו ה ל ר א ו ת ש ו ב א ת הוריהם ,א ח י ה ם ו א ח י ו ת י ה ם ,נ מ ח ה יתומים: באושוויץ. הילדים ,ש ה ו ח ב א ו א צ ל מ ש פ ח ו ת גוצריות ,חוו מ ח ד ש א ת כ א ב ה פ ר י ד ה ב ר ג ע בו את היה עליהם לעזוב החדשה ,כדי ״משפחתם״ להצטרף ש ב א מ ר ח ו ק ל ח פ ש ם ,או כ ד י ל ה כ נ ס ל א ה ד מ ה מ ו ס ד ו ת ; אחר הפליטה השחרור. המקרים עבור שארית נפשי ביניהם לבין המשפחה הנוצרית המאמצת. במרבית משפחה. לקרוב בתי־היתומים ,שגפתחו הספיק קשר להיווצר ר ב י ם ס י ר ב ו ל ע ז ו ב א ת ה מ נ ז ר י ם ,ב ה ם שהו ו פ י ת ח ו ר ג ש י ש נ א ה כ ל פ י היהודים. הטרגדיה כפי הותירה שחוו שיכולנו להיווכח בכמה אותותיה ממקרים אלה עד עצם הזה, היום ב א ו פ ן אישי. א ח ר ה ש ח ר ו ר ל א ה צ ל י ח ו ה א י ר ג ו נ י ם היהודיים ל ע מ ו ד ב ע ו ל ה מ ט ל ו ת ה כ ב ד ו ת , בפניהן ניצבו. חסרו להם אמצעים כספיים וכוח אדם הולם פרצו ולעתים מ ר י ב ו ת ע ל ר ק ע א י ד י א ו ל ו ג י בין מ נ ה י ג י ה ק ה י ל ה השונים ,ל מ ש ל בין ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם והציונים ,או בין ד ת י י ם וחילוניים ,ב ש א ל ה ,ב ח ל ק ו ש ל איזה פ ל ג י פ ו ל ה ט י פ ו ל מסכנים ביתומים אלה, שהפכו אבן מחלוקת במלחמה על ההשפעה איזורי בקהילה... ע ו ב ד ה היא ,ש ר א ש י ה ק ה י ל ה ל א ע ש ו כ ל מ ה ש נ ח ו ץ היה ל ה ע ש ו ת ,כ ד י ל ח ל ץ את כל מספרם הילדים של אלה, מלי המשפחות שנשארו בלי הלא־יהודיות גויים ושחיים או מן המנזרים. כגויים עולה נכון על להיום, מאה, אם 111 ל א יותר. היה מספרן של משפחות מאמצות נוצריות ,שסירבו להחזיר רב בתום אל ה מ ל ח מ ה .אירגונים ש ו נ י ם ע ס ק ו ב א י ת ו ר י ל ד י ם ח י ק ה ע ם היהודי ,ו מ ע ב ר ל ש י מ ו ש נכבדים בנסיונות אלה שכנוע א ת הילדים ו ב נ ס י ע ו ת להשיבם ובתשלום סכומי כסף כ ח מ ו ר ה ל ה ח ז ר ה הילדים ,נ א ל צ ו ל א א ח ת ל ה ז ד ק ק ל ה ל י כ י ם משפטיים. שהעסיק את העתונות ואח דעח בכמה מ ק ר י ם ה פ ך הענין ל מ ש פ ט ס נ ס צ י ו נ י , הקהל. מ כ ל מ ק ו ם ,היו א ל ה הילדים ,ה י ת ו מ י ם היהודיים ,ש נ פ ג ע ו ב מ י ד ה זו או אחרת ב מ ה ל ך ה ט ל ט ל ו ת ו ה ת מ ו ר ו ת האלו. כ א ד ם ,ש ב ע צ מ ו חווה ע ל ב ש ר ו כ י ל ד .א ת ה ש ו א ה ב ב ל ג י ה ,שאביו נ ת פ ש ו נ ר צ ח ע ל יחי ה נ א צ י ם ו ש ה ו א ע צ מ ו ה ס ת ת ר ב מ נ ז ר ק ת ו ל י ,י כ ו ל א נ י ל ה ע י ד ,ש ע ק ב ו ת הסבל וחקר ש ל א ו ת ם ימים ל א נ מ ח ו ע ד ע צ ם היום הזה .י ת כ ן ש ע י ס ו ק זה ב ע ב ר ארועיו מאפשרים לי להתמודד איתו טוב יותר. ב ס י כ ו ם אין ס פ ק ש ל א ה כ ל נ א מ ר .ה ש ו ר ו ת ד ל ע י ל א י נ ן א ל א ס ק י ר ה כ ל ל י ת ש ל ה ש ת ל ש ל ו ת הדברים. הילדים של אז הם היום סבים, היכולים להתנחם למראה ה ח י י ם חיי ח ו פ ש .מ א י ד ך ל א נ ע ל מ ו ח ר ד ו ת י ה ם והן ק י י מ ו ת ע ד היום. דצמבר 112 1989 נכדיהם • דייר אייל כפכפי חיסול תנועות הנוער הציוניות ברומניה: 3רק בסולידריות יהודית בסוף 1948נ ק ל ע ו ה י ח ס י ם ש ל מ ד י נ ת י ש ר א ל ה צ ע י ר ה ע ם ב ר י ה ״ מ ו ע ם ה ג ו ש בכללו המזרחי לתנודות מהירות ״ירח ו מ פ ת י ע ו ת בין למיתקפה דבש״ אנטי 1 צ י ו נ י ת .מ פ ל ג ת ה פ ו ע ל י ם ה מ א ו ח ד ת ה פ ר ו ־ ק ו מ ו נ י ס ט י ת ,ש ק מ ה ב י נ ו א ר ,1948ה ז ד ה ת ה אז מ ב ח י נ ה א י ד י א ו ל ו ג י ת ע ם ב ר י ה ״ מ ו ה ד מ ו ק ר ט י ו ת העממיות.־ ה ע ו ב ד ה ,ש ה ג ו ש המזרחי לתקומת בהנהגת בדיה״מ העניק סיוע מסיבי המדינה, ה ג ב י ר ה מאח־ א ת ה ה ז ד ה ו ת עימם .ל מ ר ו ת ז א ת ה י ו ח ב ר י ה ג ה ג ת מ פ ״ ם ערים מ א ו ד ל א פ ש ר ו ת , ש ה מ ש ך ה פ ע ו ל ה ה צ י ו נ י ת ו ה ע ל י י ה מ א ר צ ו ת ה ד מ ו ק ר ט י ה גתון ב ס פ ק .היו ב מ פ ״ ם הברים אופטימיים, בארצות שסברו, כי אולי דווקא ההחמרה ביחס הציונית לפעילות ה ד מ ו ק ר ט י ה ה ע מ מ י ת ת ח ז ק א ת מ ע מ ד ה של מ פ ״ ם ב ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת באירופה .ד ו מ ה היה ,ש מ ג מ ו ת ה ח י ס ו ל ו ה ה א ח ד ה ש ם יכניסו א ת היהודים ת ח ת כ נ פ י ה ש מ א ל הציוני .ו כ ך נ א מ ר ב ו ו ע ד ה ה מ ד י ג י ת ש ל מ פ ״ ם ^ :1a11.48״ נ ה י ה ה ר ו ב הציוגי ה ג ד ו ל ב א י ר ו פ ה ,נ ה י ה כוח ,ש ב ל ע ד י ו אי אפשר .זהו ה מ צ ב ב ר ו מ נ י ה , בולגריה, התנועה צ׳כיה ,ה ו נ ג ר י ה , הציונית וכן ברומניה בסוף החלו הרומנים בחיסול ,1948ע מ ד ה מ פ ״ ם ו ב ת ו כ ה הקיברן המאוחד ג ם גרמניה.״׳׳* כאשר ) ה ק ב ה ״ מ ( ו ה ק י ב ה ה א ר צ י ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ) ה ק ב ה ״ א השוה״צ( ע ל תנועות" הבוער שלהן ב פ נ י השאלה ,ה א ם ל נ צ ל א ת ה מ צ ב ל ט ו ב ת ן ו ל נ ס ו ת ל ה ת ק י י ם ת ח ת השלטון, ש א ו ת ו אהדו ,או ל ג ל ו ת ס ו ל י ד ר י ו ת ע ם י ת ר ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ה צ י ו נ י ו ת . • לעומת תבועת השוה״צ, שבקרב תנועות הנוער החלוציות הציוניות נטתה ע ק ר ו נ י ת כ ל פ י ש מ א ל ,היוו מ ש ק ע י ה ע ב ר ג ו ר ם נ י כ ר ב ה ת נ כ ר ו ת ת ב ו ע ת הבוער של הקבה״מ ברומניה ל ת נ ו ע ו ת הנוער החלוציות ש ל מפא״י ובמיוחד לתנועה • ש ה ת פ ל ג ה ממבה ,״ ד ר ו ר ה ב ו נ י ם ״ .ב־ 1944צ נ ח ל ר ו מ נ י ה ד ב ב ר ג ר ,ח ב ר ב י ת י אורן מ ה ק ב ה ״ מ ו ח ב ר ״ ה ב ח ר ו ת ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת ״ ,ש ר א ה ע צ מ ו ס ו צ י א ל י ס ט ה מ ק ו ר ב מ א ו ד ל ד ר ך ה מ ח ש ב ה ה מ ר כ ס י ס ט י ת ו א ו ה ד ש ל בריה״מ .ב כ ל ז א ת ה ע ר י ך מ א ו ד 113 ברל את כצנלסון ונמנה על הפועלים, על הן התנועות את החברים, ש ס ב ר ו כי לאחר הקיבוציות*. יש ל א ח ד הן ברומניה, שצנח את מפלגות ועם שחרורה ל י ה צ ב א האדום ,ה ק ד י ש ד ב ב ר ג ר א ת מ א מ צ י ו ל ש י ק ו ם ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ובמיוחד ולשיקום ל א י ח ו ד בין ״דרור״ ו״הבוגים״ כאירגון ״החלוץ״ כלל של 8 התנועות החלוציות ברומניה .בפעולוחיו אלה זכה ל ת מ י כ ת ה המלאה של מזכירות הקבה״מ*. ״דרור ה ב ו נ י ם ״ ה ת ר ח ב ה ו ג ד ל ה ואף נ ש מ ר ה כ ת נ ו ע ה כ ל ל י ת ב ל ת י מ פ ל ג ת י ת , המכווגת מפא״י בצד עודד אף את חברי חלוציה ל ק ב ה ״ מ ,שהיה ב ו את ״לאחדות הצטרפותם של ההסתדרותי.׳ בכספי העבודה״, מיעוט שפרשה ממפא״י אחד כאשר מעל התווך״ התנועות בתביעה התגגדו לסלקו ב״החלוץ״. דב למסגרת של ״ ה ח ל ת ״ והעבירם לתגועתו ,ל א ח י פ ה עליו מתפקידו של ב־.1944 ״ ב נ י ־ ע ק י ב א ״ ו״הנוער הציוגי״ מ״עמודי גדול 3 חברי ברגר ה כ ו ל ל ת ש ל ״החלוץ״ תנועת דב הבונים״ ״דרור ברגר והצטרף גילויי למרות ליתר אלה ״כלליות״ ב ח ו ג י ״הבונים״ ב ק ב ה ״ מ ,כ ל ו מ ר ב ח ל ק ה מ פ א ״ י ש ל ה ק ב ה ״ מ ש מ ר כ ו ו ב ת נ ו ע ת גצ״ח ) ה ח ל ק של ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ ש ה צ ט ר ף ל ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד באפיקים, ולמפא״י ברגר כבר נחשב שהגהגת לאיחוד התגועתי, ב ש נ ו ת ה־,(20 בעיניהם לאיש של ״לאחדות שהביא העבודה״ אליו והרוב ברגר. דב דב ב ק ב ה ״ מ והעובדה, ה ק ב ה ״ מ ה ב י ע ה א ת אמוגה ב ו ו ב פ ע ו ל ו ת י ו ,ח י ז ק ה א ת ה ת נ ג ד ו ת •נצ״ח 9 ל א י ח ו ד ה ת נ ו ע ו ת ב ר ו מ נ י ה .ת ח י ל ה ס ר ב ה ה נ ה ג ת ״ ה ב ו ג י ם ״ ל ה ת א ח ד ע ם ״גורדוניה״, שתנועה משום עם להתאחד שהתנועות מנותקת זו לא ״דרור״ הסכימה להתאחד ברומניה כבר גתאחדו ביוזמתו ש ל ר ב ברגר מהארץ ש״גורדוניה״ ״דרור״ נשארה עקב משום עם ואילו כעת המלחמה, לא אנשי חתרו גצ״ח עתה בחוץ.״ 1 לא נטתה אבל מאחר ב ע ת שרומגיה היתה בגלוי לפלגה מחדש. ב ו ו ד א י ש ה ם ל א י כ ל ו ל ה ת ב ס ם ע ל ג י ש ה נ ב ד ל ת ב י ח ס ל ב ר י ה ״ מ ,ל ו היו מ נ ס י ם ל ע ש ו ת ז א ת .כ ש ק י ב ל ו ה ת ג ו ע ו ת א ת ה צ ב א ה א ד ו ם ו ח ג ג ו א ת ה א ח ד במאי ,הניפה ״גורדוניה״ השוה״צ כאשר לא ב ר ו מ ג י ה א ת ה ד ג ל ה א ד ו ם ו ח ב ר י ה נ ש א ו ס י ס מ א ו ת ב ר ו ס י ת .דווקא ב ר ו מ ג י ה הם ש ח ש ש ו ב י ו ת ר מ ה ש ל ט ו ן ה ק ו מ ו ג י ם ט י ה מ ת ק ר ב ו ה ת פ ל א ו , ה ת ב ר ר להם ,שאיגם צ ר י כ י ם ל ר ד ת ל מ ח ת ר ת , עצם 1 להם*. בפגי עיגיו חסרוגותיהם של הרוסים, 12 כ ב ע ב ר ,״ ד ב ברגר עצמו הגם שאהדתו היתה גתוגה ג ם כ א ש ר החליט ,מ ת ו ך ש י ק ו ל ציוני ,כ י ע ל ה ת נ ו ע ו ת ה צ י ו נ י ו ת ל ק ש ו ר עם קשרים הקומוניסטים ולא עם הסוציאליסטים, להיזהר מ ה מ ש ט ר המשתלט והולך ברומניה. הוא היה ער מאוד לצורך 14 ה ח ל ט ה זו ל א נ ב ע ה מ א מ ו ן יתר ,ש נ ת ן ב ק ו מ ו נ י ס ט י ם .ה ו א ה ס ת י י ג מ ה ת ל ה ב ו ת יתד או עבור בכל מעוינות התנועות, 1 5 מאוחדת של הדמוקרטיה״, משום שראה בכך הכרח קיום אך ה ו א היה ש ו ת ף ל ח ש ש ו ת ,ש ש ר ר ו אז גם ב״דרור״ ,כ מ ו ה ת נ ו ע ו ת ,מחתירד ,קומוניסטית**. על אף שרבים מ ו ו ת י ק י ״דרור״ עברו ל ש ו ר ו ת הקומוגיסטים ,ל א ר א ת ה ע צ מ ה ה ג ה ג ת ה ק ב ה ״ מ ח ו פ ש י ת ל א ר ג ן ה ת ג ו נ נ ו ת חריפה כ נ ג ד זה ,שכן הבעייה ,ש ה ע ס י ק ה א ו ת ה ,ה י ת ה ק י ו מ י ת :ה ז ר מ ת העולים מהתנועה מנתה בהזרמה 114 ב ר ו מ נ י ה ,ה ש א ר י ת ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר ש ל יהודי א י ר ו פ ה ,ש ל א ח ר השואה 430א ל ף נפש ,א ל ת ו ך מ ש ק י ה ה ר ע ב י ם ל כ ו ח א ד ם ו ת ו ך כדי ה ת ח ר ו ת התנועתית מצד מפא״י בקבה״מ. 1 7 מ ז כ י ר ו ת ה ק ב ה ״ מ ת ב ע ה מ ך ב ברגך, ש י ד א ג ל כ ך ,ש ה ע ו ל י ם ש ל ״ ד ר ו ר הבונים״ י ח ו ל ק ו ל מ ש ק י ה ק ב ה ״ מ ר ק ב א מ צ ע ו ת 1 נצ״ח מצידם לא התכוונו ל ק ב ל את מרותה של מזכירות מזכירות הקבה״מ*. הקבה״מ ב ח ל ו ק ת העלייה מ ת ו ך תנועה ,שבה יש ל ה ם חלק .הם העבידו חברים ש ל ה ם לקיבוצים שלהם ללא ר ש ו ת ממזכירות הקבה״מ.״ כאשר הסתבר ,שמזכירות הקבה״מ הגיעו אינה מנהיגי נכונה נצ״ח להתפשר למסקנה בעניין מוחלטת חלוקת על העולים פילוג מהתנועה התנועה המשותפת, ברומניה.״ 2 לנוכח ח ו ס ר ה נ כ ו נ ו ת מ צ ד אנשי נצ״ח ל ק ב ל א ת מ ר ו ת ה של מזכירות ה ק ב ה ״ מ ב ח ל ו ק ת נ ק ט ד ב ב ר ג ר ש י ט ה ש ל מו״מ ,כ ד י ל ה ג י ע ל ה ס כ ם ע י מ ם ,ח ו ך נ כ ו נ ו ת העלייה 1 לויתורים אחד ב ש א ל ה ק ר ד י נ ל י ח זו .* .מ ש ה ק ל י ג ר מ פ ע י ל י ה ע ל י ה ש ל ה ק ב ה ״ מ מ צ ד ו מ נ ה י ג י נ צ ״ ח מ צ ד שני היו נוקשים ה ר ב ה י ו ת ר מ ד ב ב ר ג ר .ו ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר העדיפו הקיצוניים משני הצדדים לפלג א ת התנועה והיא ה ח פ ל ג ה בראשיח כ מ ו ב ן ,כ ל צ ד האשים א ת מ ש נ ה ו בפילוג**. .1946 ד ו מ ה .היה ,ש ה מ ח ל ו ק ת ע ל איחוד ה ת נ ו ע ו ת ב ר ו מ נ י ה או ע ל ג י ב ו ש ן לכאורה המפלגחי בארץ, אלה כ ר ז ר ב ה ב ט ו ח ה ל ח ל ק י ם הפוליטיים ש ל ה ק ב ה ״ מ ,נ י ט ש ה בין ה ג ו פ י ם ש ש ו ר ו ת י ה ם נ י ד ל ד ל ו והיו צמאים ל ר ז ר ב ו ת ,ו ל ב י ן ח ב ר י .ה ת ג ו ע ה ב ג ו ל ה . נ ע ל ב ו מ ה י ח ס א ל י ה ם כ ר ז ר ב ה ח ס ר ת ת ו ד ע ה ע צ מ י ת .ה י ר ש זולטן ,מ נ א מ נ י ברומגיה, ״הבונים״ גזף בחבריו מ״מעגן״ התנגדותם על התנועות. לאיחוד ה ו א ה ט י ח ב ה ם ,כ י ר ק יהודי ח ס ר מצפון ,ה מ נ ו כ ר ל ק ו ר ב נ ו ת ה ש ו א ה ולשרידיה, ל פ ל ג א ת א ח ד ו ת ה ת נ ו ע ה ברומניה .״אין כ ל ה ב ד ל י ם אידיאולוגיים בין מסוגל ״ ד ר ו ר ״ ל ״ ה ב ו נ י ם ״ ,שיחייבו א ת ה פ ר ת ה א י ח ו ד הקיים״ ,ק ב ע .ה י ר ש ז ו ל ט ן ה פ ר י ך א ת ה״עלילות״ ,שהופצו על ד ב ברגר כעל ״מפלצת״ ,הרוצה ״לבלוע״ ו״לחסל״ הבונים״. את לאחר כאשר 2 3 אך ל א עלה בידו למנוע א ת הפילוג. פילוג התנועה בהונגריה ועם ראשית הפילוג ברומניה בראשית ,1946 ה ת ב ר ר ל ז ו ל ט ן ,כ י כ ו ו נ ו ת ה פ י ל ו ג הינן נ ח ל ת ם ש ל ש נ י ה צ ד ד י ם ,ה ט י ח כלפי מזכירות הקבה״מ בדברים ,המבטאים את תמצית הטענה את תלונותיו של השרידים מהשואה כלפי המחלוקות הנכפות עליהם מ ת ו ך ה י ש ו ב : ״ א י ז ה ע ר ך יש ל ע י ק ר י ם הדמוקרטיים ,ש ב ש מ ם מ ד ב ר ה ק י ב ו ץ ] ה ק ב ה ״ מ [ , א ם ה ו פ כ י ם א ו ח נ ו ל כ ל י מ ש ח ק פוליטיים ו ל ע ד ר מ ח ו ס ר ה כ ר ה ״ * . זולטן כללית, חבר תבע, או שמזכירות שהפך לתנועה תבהיר, הקבה״מ קיבוצית האם מפלגתית. הקבה״מ גם בין הוא שליחי 2 עדיין מפא״י תנועה היה ח ל יוסף ,א ל ח נ ן שמי ,ש ר צ ה ל ש מ ו ר ע ל א ח ד ו ת ה ת נ ו ע ה ו ה ק ב ה ״ מ .ה ו א ה י ה ע ר ל ע ל ב ו נ ם ש ל ח ב ר י ה ח נ ו ע ה ברומניה ,ע ל א ש ר ר ו א י ם ב ה ם ר ק ר ז ר ב ה 2 5 א נ ו ש י ח ו ל א בעלי רצון מ ש ל ה ם . .אלחנן שמי העדיף א ח אחדות הקבה״מ ע ל האינטרס המפלגחי ,ל כ ל הפחוח ביחס לחנועה ברומניה*. 2 אולם גם הוא נכנע ל ב ס ו ף ל נ ט י ו ת הפילוג .הוא חדל להאמין להכרזותיה ש ל מזכירות ה ק ב ה ״ מ כ נ ג ד פוליטיזציה ש ל ה ת נ ו ע ה וצידד בפילוג תנועתי על פי ההשתייכות ה מ פ ל ג ת י ת . דב 2 7 ברגר ו א ל ח נ ן שמי ל א יכלו למנוע א ת הפילוג ברומניה ,ששני הצדדים, מפא״י ו״לאחדות העבודה״ ,ת ר מ ו לביצועו. 28 דב ברגר חש. ,שבעיני חבריו ..ממזכירות ה ק ב ה ״ מ ה ו א ח ש ו ד י ו ת ר ו י ו ת ר כ ״ ב ו ג ד ״ ,כ מ י ש א י נ ו י ו ד ע ל ה ח ש י ב 115 הצורך די ״המסגרת את הקבה״מ״. של הביע הוא אלחנן בפני בגלוי שמי א ו ת ם ה ח ש ש ו ת ,ש ל א ה ב י ע ב פ ג י ח ב ר י ו ל מ פ ל ג ה ,ש מ א ״יוציאו א ו ת ו מ ה ק י ב ו ץ ״ . 2 9 הוא גמר א ת תפקידו בתגועה בחילוקי דעות ע ם מוכירות הקבה״מ ,מ ש ו ם ש ל א לררך הסכים פילוג של הקיבוצי־מפלגתי.״ ה ת נ ו ע ה וגיבושה 3 ל כ א ו ר ה אין ל מ צ ו א כ ל ק ש ר בין ה פ י ל ו ג ב ר ו מ ג י ה והוויכוח ע ל א ח ד ו ת ה ת ג ו ע ה לבין של הזיקה המתפלגות התגועות הבוגים־גצ׳׳ח לבריה״מ. כתבו בסעיפי המצע שלהם ברומניה ש״התנועה מ ח נ כ ת לסולידריות מעמדית ו ל מ ל ח מ ת ה המהפכגית של ה ב י ג ל א ו מ י ת ״ .״ ד ב ב ר ג ר ע צ מ ו זעם ע ל ה ג ו ר מ י ם ב מ פ א ״ י תגועת הפועלים 3 2 המשמיצים א ת ב ר י ה ״ מ . ובקולקםיביות אולם הרהורי הכפירה במרות של הקבה״מ ע ל העלייה המתגבשת הרעיוגית בו בחשש השתלבו מפגי לעבר הגטייה השוה״צ ,ש נ ס ת מ נ ה ב ק ר ב ה נ ה ג ת ה ק ב ה ״ מ .ד ב ב ר ג ר חשש ,ש מ א י ר א ה ה ש ו ה ״ צ כאווגגרד עצמו יחסו כולל להפחית מפלגה בכל הוא לבריה״מ. בה אף ישתתף הזהיר וינסה את לכפות עליה מזכירות א ת א ה ד ת היהודים ברומניה ל ת נ ו ע ה . 3 1 את הקבה״מ, התגגדותו השקפותיו, ממגו שתבעה להשמאלת התנועה היתד .כ ר ו כ ה ה ן ב ע י צ ו ב ה י ח ס ל ב ר י ה ״ מ ,הן ב ת ב י ע ת ו ל ל י ב ר ל י ז צ י ה ש ל א ס פ ק ת הצרכים לחבר ,כדי להקטין א ת תלותו האישית ולהגדיל א ת ח ד ו ת ו הרוחנית*. 3 ד ב ב ר ג ר מ ה ו ו ה ד ו ג מ א ל ח ב ר ,א ש ר ע ל פ י פ ו ע ל ו וכישוריו י כ ו ל ה י ה ל ה ש ת ל ב בהנהגת של הקבה״מ, חרגו ל ו ל א ה י ה ע ו מ ד ע ל דעותיו ,ש ל א פ ע ם ה נ ה ג ת ה ק ב ה ״ מ ה ן ב ע נ י י נ י ם קיבוציים ,הן בעניינים פ ו ל י ט י י ם הנסיונות העקשניים תיקונים שלו להשאיר את ברומניה התנועה מהשקפותיה ותנועתיים. בכלליותה ולערוך ב מ ב נ ה הקיבוץ חסמו א ת דרכו להיכלל בהנהגת הקבה״מ ובסופו של ד ב ר — ו א ו ל י ג ם מ ט ע מ י ם א י ש י י ם — י צ א מ ה ק ב ה ״ מ ב כ ל ל .ב ע י ג י י׳ ג ל י ל י נ ח ש ב דבר ברגר •ברומגיה ל״חלל היה הפילוג״. תוצאה 35 ישירה מ ה שאיגו מ ו ס ל של הפילוג ב ס פ ק הוא, בתנועה שהפילוג בתנועה בארץ. ולמרות הקיבוצית היחס האוהד הכללי שגילו — מ א ו נ ס או מרצון — התנועות ה ח ל ו צ י ו ת ברומניה כ ל פ י ה מ ש מ ר ה ק ו מ ו נ י ס ם י ,ע ת י ד ה י ח ס ל מ ש ט ר זה ל ה י ו ת ס ל ע ־ מ ח ל ו ק ת ב ר ו מ נ י ה ע ל פ י הקווים ש ל ה מ ח ל ו ק ת ב א ר ץ . החרפת היריבות הפוליטית והאידיאולוגית בין התנועות לאחר הקמת מפ״0 ערב ה ק מ ת ה ש ל מ פ ״ ם ה ת ג ל ע ה מ ח ל ו ק ת ח ר י פ ה הן בין להקים העומדות שתי ל״פאנים״, את התנועות ה מ פ ל ג ה ה ז ו ל ב י ן מפא״י ,הן ב ת ו ך מ פ א ״ י האוגיות הגדולות, שיצאו מרומניה ועליהן כ־15 הפוליטיות עצמה ביתם אלף איש. על פי ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת היהודית עוכבו האניות ברומניה עד ל א ח ר ק ב ל ת ה ה ח ל ט ה ע ל ה ח ל ו ק ה ב א ו ״ ם .א ו ל ם הן ע ו כ ב ו ג ם ל א ח ר ה ח ל ט ת ה ח ל ו ק ה ע ק ב ל ח ץ ב ר י ט י ואמריקני. ולאחר לבסוף יצאו מכן התמסרו ה א ו נ י ו ת מ ר ו מ נ י ה בהפירן א ת ה ו ר א ת ה נ ה ל ת ה ס ו כ ג ו ת לבריטים והובלו לקפריסין. מפ״ם כולה ראתה בעיכוב האניות מדיניות פייסנית וכנועה כלפי המערב ,שמפא״י אחראית ל ה ואילו ב ת ו ר מפא״י 116 ע צ מ ה ג ת ג ל ע ה כ א מ ו ר מ ח ל ו ק ת קשה .היתד .זו ד ו ו ק א מ פ ״ ם ,ש ה ת ר י ע ה ש ו ב ו ש ו ב ע ל ה ד ח י פ ו ת ב ה ע ל א ת יהודי ה ג ו ש ה מ ז ר ח י כ ל עוד א פ ש ר ל ה ע ל ו ת ם כי ה ש ע ר י ם ש ל א ר צ ו ת א ל ו ע ל ו ל י ם ל ה י ס ג ר ב מ ה ר ה .כ פ י ש ה ס ב ר נ ו והזהירה, לעיל ,חריפות מיוחדת נודעה ל מ א ב ק ברומניה מפני העובדה ,שבה נשאר המספר הגדול ב י ו ת ר של יהודים ל א ח ר ה ש ו א ה ו ע ו ד ב מ ר ץ יהודים ,שצריך ל ה ו צ י א מ ש ם . אלף 1948ד י ב ר ו ב א ״ י על 350 5 6 ה ת ח ר ו ת בין ה ת נ ו ע ו ת ל ק ו מ ו נ י ס ט י ם ה י ה ו ד י ם ל ב ש ה ל ע ת י ם אופי ק ש ה ,ושליח ״דרור״ שנכלא, ממגמות ה ה ת י י ש ר ו ת ע ם הקומוניזם ,ש ה ת ג ב ש ו ב ר ו מ נ י ה מ ס ו ף המלך חשד הביאה שהלשנה מצידם לכלא. אותו מיכאל והפיכת רומניה לרפובליקה ע מ מ י ת והתבטאו 8 7 חששו במפא״י 1947ע ם ה ד ח ת בהשתלטות גמורה ש ל ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם היהודים ב ר א ש ו ת ו ש ל ב ד ק ו פ ל ד מ ן ע ל ה ו ו ע ד היהודי ה ד מ ו ק ר ט י , ש ה ו ק ם ב י ו נ י 1945כ מ ס ג ר ת גג ל כ ל ה א י ר ג ו נ י ם היהודיים .ב מ פ א ״ י צפו ,כי מ י פ נ ה קומוניסטי החלקים מקביל במפ״ם, במישור שקמה הציוני בינואר עלול ,1948 להתגלם על כל בהשתלטות ההסתדרות השוה״צ הציונית ויתר ברומניה, 8 כ ו ל ל ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת שלה* . ת ח י ל ה ד ו מ ה היה ,כ י א ז ה ר ו ת מ פ ״ ם כ ב ד ב ס ו ף מהגוש עומדים ה מ ז ר ח י ,כיוון ששעריו ,1947ש י ש ל מ ה ר מ א ו ד ב ע ל י י ה להיסגר ,מוגזמות .ביולי 1948 קיימה אבה פ א ו ק ר שיחה ע ם מ ר ד כ י נמיר ,ש ב א ל ר ו מ נ י ה ב ע ג י י ג י ר כ י ש ת ד ל ק .כ ת ו צ א ה נ ח ת ם הסכם לעלייה מרומניה מהשיחה ברור ל א היה בהיתר של של ההסכם לממשלת ישךאל חלו ד י מ ה ר שינויים ל ר ע ה .כ ב י ת ר ארצות ה ש ל ט ו נ ו ת .ה נ ו ס ח המדוייק מסיבות הגוש אך טכניות, ה מ ז ר ח י ,היה מכל מקום גם ברומניה כאילן מ ק ו ב ל ,ש ה י א ת מ ש י ך זמן מ ה נ ו ס ף ל א ח ר ה ק מ ת מ ד י נ ת י ש ר א ל ל ק י י ם בתוכה א ת ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ו ל ה ר ש ו ת ש ל י ט ת ו ה ג מ ו ר ה ש ל מ ו ס ד ז ה בעלייה ו ב כ ל מ ה שקשור באירגונה ,כולל ההכשרות ש ל החלוצים ,תנועות הנוער ,פעילות הקרנות רומגיה ה צ י ו נ י ו ת ועוד. אולם כבר בראשית 1948 ספטמבר העבירה ממשלת א ת ה ס מ כ ו ת ל ט י פ ו ל ב ב ק ש ו ת ה ג י ר ה י ה ו ד י ו ת ל ב ר י ת ה ק ה י ל ו ת היהודיות אותו והוציאה מסמכותה של הציונית. ההסתדרות השתלטה בכך ע ל העלייה ה י ב ס ק צ י ה ,ש ע מ ד ה ב ר א ש ה ק ה י ל ו ת ה י ה ו ד י ו ת ב מ ס ג ר ת ״ ה ו ו ע ד ה ד מ ו ק ר ט י היהודי״. ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ברומניה החרימה א ת ההרשמה לעלייה וכתוצאה מ כ ך כמעט ל א היו ר ש ו מ י ם ציונים בין העולים. ג י ש ח ם ש ל שליחי מ פ ״ ם ו ה ה נ ו ע ו ח ש ב ח ח ו ם ה ש פ ע ח ה ה י ת ה ,כ מ ו שציין ז א ת משליחי אחד הציונית הקבה״מ ברומניה, ״דבר כי ל ג ע ש ה ברומגיה .ה ם ת ב ע ו ע ו ד אלמגטרי״ בטרם הוא הופקעה התאמת המסגרת העלייה;.מההסתדרות הציונית להקים הנהלה ציוגית ״פרוגרסיבית וחדשה״ ,כ ל ו מ ר הנהלה ב ה ש ת ת פ ו ת א נ ש י מ פ א ״ י ומפ״ם ,ש ת פ ע ל ב י ח ד ע ם ה ו ו ע ד ה י ה ו ד י ה ד מ ו ק ר ט י . מבחינה על אידיאולוגית לא גיכרה כל הסתייגות מהתהליך, ש ה ו כ ת ב מבחוץ ידי ה ר ו מ נ י ם ,ש ל ״ריאורגניזציה ש ל מ ו ס ד ו ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ו כ י נ ו נ ה על דמוקרטיים יסודות ״דמוקרטיים מ ת ק ד מ י ם ״ • .מובן, שהמושג ״פרוגרסיביים״ כמו המונח מ ת ק ד מ י ם ״ היו זהים ל מ ו נ ח י ם ,ש ר ו ו ח ו ב ג ו ש ה מ ז ר ח י לציון כ ו ח ו ת פ ר ו ־ ק ו מ ו נ י ם ט י י ם .אפשר ,ש ה א י נ ט ר ס ש ל מ פ ״ ם ו ה נ ה ג ו ת ה ק ב ה ״ מ ו ה ק ב ה ״ א ב ת ו כ ה להשחלט לסגל ע ל התנועה הציונית ברומניה כמקור ח ש ו ב ל כ ו ח אדם סייע לשליחיה ל ע צ מ ם א ת המונחים הקומוניסטיים ,שממילא ב ב ר החרגלו אליהם מ ח ר 117 ויותר ב מ פ ״ ם .אכן ,א ו ת ה א י ד י א ו ל ו ג י ה ,ש ש י מ ש ה ב מ ש ך ש נ י ם ב מ י ש ו ר ה ח י נ ו כ י , לפיה ה ק ו מ ו נ י ז ם הינו ה ד מ ו ק ר ט י ה לפוליטיקה מועיל מפ״ם של האמיתית, ברומניה. שימשה הבוז, עכשיו אמצעי לרכוש שלמדו הסתגלות ל״דמוקרטיה הפורמלית״ ,איפשר כ ע ת ל ר א ו ת ב ת כ ת י ב הקומוניסטי ל ה ר כ ב ההסתדרות הציונית בניגוד : ל י ח ס י הכוחות, גיסא שהושגו א פ ש ר לטעון ,ש ג י ש ת ם ת ה ל י ך ישל בבחירות, מאלך ״דמוקרטיזציה״. ה ת כ ס י ס י ת כלפי השגת העלייה ובמיוחד העלייה ה ח ל ו צ י ת ה י ת ה יותר ר י א ל י ס ט י ת .ה ם ה ת נ ג ד ו ל ה ח ל ט ת ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ל ה ח ר י ם א ת ה ה ר ש מ ה לעלייה ,כ פ י ש ה ו ס ב ר ל ע י ל ,ובעניין זה ה ס כ י ם עימהם ל ג מ ר י ש ג ר י ר ישראל ב צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה ,א ה ו ד א ב ר י א ל .י ת ר ע ל כן ,הוא טען ,ש ה צ ע ד נ ב ע מ ט ע ו ת ב ה ב נ ת עצותיו .אף ע ל פ י כן ה י ה מ י ש נ ב ה ל ב מ פ ״ ם ב א ר ץ מ ה א פ ש ר ו ת ,ש א נ ש י ב ר ו מ נ י ה ,ו ב מ י ו ח ד ה ש ו מ ר ה צ ע י ר שם ,י נ ק ט ו צ ע ד י ם גגד ה ה ח ל ט ו ת ש ל מפ״ם ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת שם .מ ׳ י ע ר י ש ל ח מ ב ר ק ל ח ב ר י ו ל ה י מ נ ע מ כ ל י צ ע ד כ ז ה ו ה ו י כ ו ח ב ת ו ך מ פ ״ ם והשו״צ ב ר ו מ נ י ה ה ו כ ר ע ב י נ ת י י ם ,ב ס פ ט מ ב ר ציונית. גם בארץ הגיעו הקומוניסטים למסקנה, ,1948ל ט ו ב ת מ ש מ ע ת שמפ״ם מדי נאמנה לציונות ע ל ח ש ב ו ן ה ה ת ק ר ב ו ת ל מ ק ״ י ו ה ד י ו ו ח י ם המיידיים ע ל כ ר ל ר ו מ נ י ה ה פ ר י ע ו ל מ פ ״ ם ל ש מ ו ר ע ל קשריה ע ם ה י י ב ס ק צ י ה ה ר ו מ נ י ת . אמנם 3 9 ה מ ל ה והאופן ,ב ה ם מ ו ת ר ל נ צ ל א ת ה ק י ר ב ה ל ש ל ט ו נ ו ת ה ק ו מ ו נ י ס ט י י ם כ ד י ל ז כ ו ת ב ת ו ס פ ת •של כ ו ח א ד ם ל ת נ ו ע ה ,ה י ו נ ו ש א ל ה ת ל ב ט ו י ו ת ק ש ו ת ב מ פ ״ ם . לויטה ש ל ל ע ק ר ו נ י ת א ת ״ ה נ ם י ו ן ל ה ש ת ל ט ע ל ה ר ו ב היהודי ב ע ז ר ת כ ו ח ו ת ח ח ״ כ ק ו אופי המציין א ת ה י י ב ס ק צ י ה .מ ש ה ק ל י ג ר ה ח ר ה ה ח ו י ק אחריו .א ו ל ם ק ש ה היה להחויק בעת ב ע ק ר ו נ ו ת ו ל ה י ו ת ס ו ל י ד ר י י ם ע ם מ פ א ״ י ברומניה, שמפלגה זו ע ס ק ה ב ח י ס ו ל מ ע מ ד ם ש ל ח ב ר י מ פ ״ ם ב מ ו ס ד ל ע ל י י ה ב׳ ובהגגד״ ב כ ל ר ח ב י אירופה ב כ ל ל ובעגייגי בפרט. רומגיה וזאת לאחר שגישלה את אגשי מפ״ם ו ס י ר ב ה ל ה ע נ י ק ל ה ם ע מ ד ו ת ג י ה ו ל ו ש ל ט ו ן ב מ ש ר ד י הבטוזון ו ה ח ח .א׳ ציזליגג, ששימש אותה ע ת כשר ה ח ק ל א ו ת מ ט ע ם מפ״ם והכיר היטב מנסיונו א ת חוסר ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה של מ פ א ״ י ע ם מ פ ״ ם ,ה צ י ע ״גיצול כ ל ס י ט ו א צ י ה ל ה ג ב ר ת כ ו ח נ ו ״ . ואילו י׳ ב ן אהרון ת ב ע ל ה ג י ש א ו ל ט י מ ט ו ם ל מ פ א ״ י ,ה מ צ י ב ב פ נ י ה א ת ה א ל ט ר ג ט י ב ה לשתף פ ע ו ל ה ע ם מ פ ״ ם ב כ ל ה ש ט ח י ם ,או ש י ד י ה ש ל מ פ ״ ם ת ה י י ג ה ח ו פ ש י ו ת ל ה ש ת ל ט ע ל ה ת נ ו ע ה ה צ י ו ג י ת ב ר ו מ ג י ה ב ע ז ר ת ה ש ל ט ו ג ו ת שם»*. ה ת נ ה ג ו ת מ פ ״ ם ותנועות תנוער ה מ ת י ח ס ו ת א ל י ה ברומניה בסוף 1948 גוכח ה ה צ ע ו ת ה ק ו מ ו ג י ס ט י ו ת ,ע ל י ה ן ע מ ד ג ו ל ע י ל ,ל ה ו צ י א א ת מ פ א ״ י מ ה ו ו ע ד היהודי •אליו הדמוקרטי, מההסתדרות אשר כלל הציוגית שם את הקומוגיסטים, את הסמכות על העלייה, מפא״י עמדה ומפ״ם ולהעביר מפ״ם בסירובה ל ה ו צ א ת מפא״י .א ו ל ם ה י א ח ל ק ה ע ל מ פ א ״ י ,ש ס י ר ב ה ל כ ל ויתור ב י ח ס ל ה ר כ ב ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ו ס מ כ ו ת ה ב ע נ י י ן העלייה .מ פ ״ ם ט ע נ ה ,כ י אם ל א יגהל ה ש מ א ל הציוני ,כ ו ל ל מפא״י ,א ת ה ע ל י י ה מ ר ו מ נ י ה ,ת ש ת ל ט עליה ה י י ב ס ק צ י ה ו ת ת י ר ע ל י י ה ירק па ל י ס ו ד ו ת האנטי ציוניים, הרצויים לה.״ בעקבות דחיות מצד מפא״י הן ב ה ס כ מ ה ל ש ל י ח ת ח ב ר י ם מ מ פ ״ ם ב א ר ץ ל ר ו מ נ י ה ,ה ן ב ע י כ ו ב ה ש י ח ו ת ע ל העלייה הדיפלומטי בדרג להראות מחשש בעיני פרו־ סובייטיים .מדי 2, המערב . * ,ח ש ו י ו ת ר ו י ו ת ר ח ב ר י ם ב ה נ ה ג ת מ פ ״ ם ,ה ק ב ה ״ א ו ה ק ב ה ״ מ ,כ י ידיהם מ ו ת ר ו ת ל פ ע ו ל ה ב ר ו מ נ י ה ,א ב ל היו ש ה ת נ ג ד ו ל כ ך ו ה ה ו ר א ו ת ש ל ה מ פ ל ג ה ו ג ם ש ל ת נ ו ע ת נפרדת 4 ה צ ע י ר היו ,ש ע ל מ פ ״ ם ברומגיה ל פ ע ו ל ב מ ס ג ר ת ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ת * . השומר ב מ צ ב זה ש ל ה י ח ס י ם בין מ פ ״ ם ו מ פ א ״ י ה ו נ ח ת ו ה מ כ ו ת ה ס ו פ י ו ת ע ל ה ת נ ו ע ה ב ר ו מ נ י ה ב י ו ז מ ת הייבסקציה ה ר ו מ נ י ת ש ש ל ט ה ,כאמור ,ב ״ ו ו ע ד היהודי הציונית הדמוקרטי״**. 1948ע צ ר ו א ת ל ׳ איצקר ,מ נ ה ל ה ק ק ״ ל ,ו ס ג ר ו בראשית נובמבר א ת מ ש ר ד י ק ר ן היסוד .כן נ ס ג ר ו ב ת י ה ס פ ר ל ע ב ר י ת .ב מ פ א ״ י היו ,ש ה צ י ע ו ל ש ג ר לרומניה שליח הגזרות, אולם ההנהלה הציונית ד ח ת ה זאת* . ממפ״ם, המכיר את שר האוצר 5 הרומני המכה לפעול ויכול הבאה של לסיכול הקומוניסטים ה י ה ו ד י ם ו מ מ ש ל ת ר ו מ נ י ה ה י ת ה מ כ ו ו נ ת א ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ,שהיו מ א ו ר ג נ ו ת יחדיו ב״חזית נגד ה מ א ו ח ד ת ש ל ה נ ו ע ר ה ד מ ו ק ר ט י היהודי״ .ע ו ד ב ק ת 1948נ ע ש ו פ ע ו ל ו ת ה ה כ ש ר ו ת ו מ ח נ ו ת ה ק ת של ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ,ה כ ל ו ל ו ת ב ח ז י ת זו ,א ו ל ם נפסק הדבר המשתייכים בתוך זמן לאחר ל״חזית״ מה. הנוער בראשית הנ״ל נובמבר לחבריהם הודיעו ממפ״ם, היהודים כי חסל הקומוניסטים סדר הציונות ה ״ ח ז י ת ״ .מ כ א ן ו א י ל ך היא ת ק ד י ש א ת ע צ מ ה ל ב נ י י ן ה ר פ ו ב ל י ק ה ה ר ו מ נ י ת בלבד. ב ד י ו נ י ם ה ק ו ד מ י ם ע י מ ם ה ם היו מ ו כ נ י ם ל ה ו ד ו ת ב ה ב ד ל .ה ע ק ר ו נ י שבין תנועות לדבר מפ״ם המרקסיסטיות לבין התנועות האחרות, ה״רפורמיםטיות״, שלא ע ל ה ב ו ר ג נ י ו ת .ל א כן הפעם .ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ס י ר ב ו ל ה ב ח י ן בין ה ת נ ו ע ו ת של מ פ ״ ם לתנועות האחרות. א פ ש ר שהיוזמה ל ח ל ו ק ת תנועות הנוער הציוניות ל״סוגים״ ע ל פי מ י ד ת נאמנותן למשטר ב א ה מ ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ,א ך ודאי ה ד ב ר ש ב ש ל ב מ ם ו י י ם היו א ל ה השוה״צ, שהציעו מצידם לשלטונות לחלק את התנועות החלוציות ל ־ 3קטגוריות ולנהוג כ ל פ י ה ן ע ל פ י האידיאולוגיות ה מ ד ר י כ ו ת אותן .ה ת נ ו ע ו ת ה מ ר כ ס י ס ט י ו ת ש ל מ פ ״ ם , ה ס ב י ר ו ,אינן ו ק ו ק ו ת ל ח י נ ו ך מ ח ד ש ו ע ל כן י י ש א ר ו כ מ ק ו ד ם .ה ת נ ו ע ו ת ש ל מ פ א ״ י זקוקות לפיקוח ב ל ב ד ואילו ה״מזרחי״ ו ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י י ק ב ל ו ח י נ ו ך מ ר ק ס י ס ט י מ ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם .ל א ברור ,א ם הציעו ע צ מ ם ה ש ו ה ״ צ ו ״ ד ר ו ר ״ כ מ פ ק ח י ם ו מ ס ב י ר י ם של ה א י ד י א ו ל ו ג י ה ה מ ר ק ס י ם ט י ח ־ ל נ י נ י ס ט י ח ,א ם ל א ו .א ף ל א ודאי ,א ם הצטרפו. ל מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ם ט י ח ה ר ו מ ג י ח ,או ג ק ט ו צ ע ד י ם ר א ש ו ג י ם ל כ ך .מ ה ש ב ר ו ר הוא, שהפעילים במקום ,ל פ ח ו ת אלה של השומר הצעיר ,נ ק ט ו מדיניות מנוגדח לגמרי להוראות ,ששלחו מפ״ם והקבה״א השומר הצעיר .מ כ ל מ ק ו ם הקומוניסטים ,הנועד היהודי הדמוקרטי, שעליהן תבעו, שגם מפא״י תיכלל בין תנועות הנוער המודרכות, יש פיקוח מטעם הקומוניסטים ואילו מפא״י ס י ר ב ה ל כ ך ב ת ו ק ף רב. תנועוח הנוער ש ל מפ״ם ובמיוחד השומר הצעיר ברומניה תבעו בתוקף מהארץ להסכים למעמד המיוחס של תנועותיה ל ע ו מ ת יתר התנועות החלוציות בטענה, שבעצם אין ד ו ר ש י ם מ ה ן כ ל ה ת כ ח ש ו ת א י ד י א ו ל ו ג י ת .ל ה י פ ד ,ה ם ר א ו . .ב ה צ ע ת היבסקציה ה ר ו מ נ י ח ה ו ד א ה ״ ב ע ר ך ח י נ ו כ נ ו ה מ ר ק ס י ס ט י והציוני ,ע ד כדי .ה ס כ מ ה ל ה פ ו ך א ו ח ו ל ד ר ך ח י נ ו ך ל כ ל ה ח נ ו ע ו ח הציוניוח״ .ה ו ד ה ו ח ן ע ם ה מ ש ט ר ה ק ו מ ו נ י ס ט י ה י א מ ר כ י ב דומיננטי באידיאולוגיה שלהן ומדוע ייאסר עליהן לקטוף כ ע ח א ת פדייה בצורת השתלטות מפ״ם על ההסתדרות הציונית ועל תנועות הנוער 119 8 ברומניה? * הציוניות ברמנים ,שנערכו במוסדות מ פ ״ ם בארץ ,ב ל ט הדבר ,שהשוה״צ ל א הציג ע מ ד ה מ ל ו כ ד ת ו ב ו ד א י ל א ע מ ד ה מ ל ו כ ד ת ש מ א ל י ת מזו ,שהציגה ה נ ה ג ת ה ק ב ה ״ מ .י׳ ריפטין, אהרון כהן ומאיר יערי ה ד ג י ש ו ,ש י ש ל ה י ש א ר ב ״ ח ז י ת ״ ו ל ו יהיה זה ע ם ה ק ו מ ו ג י ס ט י ם בלבד, אמר: ת ו ך ס י ל ו ק מ פ א ״ י .א ו ל ם מ ׳ ת ל מ י וי׳ חזן ה ת ג ג ד ו ל כ ך .י׳ ח ז ן ״ ה ם מ צ י ע י ם לנו ,ש א ג ח ג ו ב מ ש ו ת ף ג ח ס ל ע כ ש י ו א ת ה ת ג ו ע ה ה צ י ו ג י ת ש ל א״י ה ע ו ב ד ת ״ .י׳ ב ן א ה ר ו ן ל ע ו מ ת ו ט ע ן ,כ י אין ה ב ד ל ב מ ג מ ה בין מ פ א ״ י ו כ ל ייתר ה ת נ ו ע ו ת מחוץ ל מ פ ״ ם .א ל ו כ ו ל ן מ ע ו נ י י נ ו ת בעלייה ב ל ב ד .הן ״אינן מ ע ו נ י י נ ו ת ב ק י ו ם ה ת נ ו ע ו ת ש ם ,כי ה ח י נ ו ך ש ם י ב י א א ת ה נ ו ע ר אלינו״. י׳ בן אהרון ידע ה י ט ב א ת מ צ ב ה ת נ ו ע ה ב מ ו ל ד ת ו ל ש ע ב ר ,ר ו מ נ י ה .ב ת נ ו ע ת ״דרור״ ש ל ה ק ב ה ״ מ ע ב ד א ו ת ו זמן ש ל י ח צ ע י ר א ח ד ב ל ב ד ,שהיה א ל מ ו נ י ל מ ד י וההנהגה חדרו ל א סמכה עליו כה הקומוניסטים ביותר«. עמוק כחודשיים קודם לתור ״דרור״ המאורעות ו״בורוכוביה״, המסופרים כאן תנועת הנוער של פ ו ע ל י ציון שמאל — ,ג ם ה י א ת נ ו ע ה ש ח ל ו צ י ה ה ג ש י מ ו ב מ ס ג ר ת ש ל ה ק ב ה ״ מ — , שהשליח ,יצחק עד טסלר, נאלץ לערוך ב ת נ ו ע ו ת ט י ה ו ר מקיף. אולם השליח .עצמו ה י ה אוהד ק ו מ ו נ י ס ט י ם מ ו ש ב ע .יומיים ל פ נ י הדיון בוועדה ה מ ד י נ י ת ש ל מ פ ״ ם ,ש ב ו טען בן א ה ר ו ן א ת ה ט י ע ו ן ה ח י נ ו כ י הנ״ל ,נ ת ק ב ל מ כ ת ב ב מ ז כ י ר ו ת הקבה״מ, ה ח ל ט ו ת י ה ש ל ״ ד ר ו ר ״ ברומניה .ת נ ו ע ה זו המדווח ע ל לא הסכימה ל ה ע מ י ד לוויכוח • א ת ז כ ו ת ה ק י ו ם ש ל הציונות ,א ו ל ם ה ע מ י ד ה ב ע ד י פ ו ת ר א ש ו נ ה יאת שיתוף• ה פ ע ו ל ה ש ל ת נ ו ע ו ת מ פ ״ ם ע ם הקומוניסטים ,שיתוף, העומד מעל לשותפות הציונית ש ל ה ע ם י ת ר ה ת נ ו ע ו ת הציוניות ל ב ד מהשוה״צ .״ א נ ו רואים ב׳יהחלוץ׳׳ ר ק אירגן א ד מ י נ י ס ט ר ט י ב י ,א ש ר ל א יכול ל ק ש ו ר א ו ת נ ו מ ב ח י נ ה פ ו ל י ט י ת ״ , הכריזו. ס ב י ר ל ה נ י ח ,שי׳ ב ן ־ א ה ר ו ן הבין ,כ פ י ש ה ב י נ ה ה ת נ ו ע ה שלו ,״ ד ר ו ר ״ ,ב ר ו מ נ י ה , כי ״ ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר י ג מ ך ו ג ם א י ת נ ו ״ .א ך מ מ ש כ פ י ש ״ ד ר ו ר ״ ב ר ו מ נ י ה ס י ר ב ה יחד עם השומר הצעיר־לקיים דרישתה של ״גורדוניה״ ש״גמות יחד איתם״, כן ק ב ע י׳ ב ן ־ א ה ר ו ן ש ״ ח ז י ת צ י ו נ י ת ל א ק י י מ ת ״ ברומניה ,כי ה ר ש ו י ו ת ה ק ו מ ו נ י ס ט י ו ת ־ברומניה ל א י ת ג ו ל י ג ל י ז צ י ה ל מ פ א ״ י ,ו ש ע ל כן צ ר י כ ה מ פ ״ ם ל ה י פ ר ד מ ה ש ו ת פ ו ת •המכבידה. 18 והרי ל ל א ס פ ק ר א ו ע צ מ ם ח ב ר י ה ק ב ה ״ מ ו ה ק ב ה ״ א ב מ פ ״ ם ב א ר ץ , .וכן ר ו ב ח ב ר י ״ ד ר ו ר ״ ב ר ו מ נ י ה ,צ י ו נ י ם נאמנים .ה ם ח ש ב ו ש ע ל צ י ו נ י ם ל פ ע ו ל פעולה ציוגית ת ו ך ה ס ת ג ל ו ת ל ת נ א י ם .ו א ת ה צ י ו נ ו ת .ש ל ה ם ר א ו כ י ר י ד ת ה ג ו ש ׳המזרחי .שליח ה ק ב ה ״ מ ,י צ ח ק ט ס ל ר ,ב י ח ד ע ם חבר.י ״ ד ר ו ר ״ ב ר ו מ נ י ה ,ה מ ו ד ר כ י ם .ע ל ידו ,ה ז ד ה ה עם• ה מ ש ט ר ו כ ד ג ם ח ב ר י השוה״צ .ג ם ב ת י ד ה מ ה ו מ ו ת ה א נ ט י ־ ציוניות ב ר ו מ נ י ה ת י א ר י׳ ט ס ל ר ב ה ת פ ע ל ו ת א ת ח ב ל י ל י ד ת ה ש ל ה ״ ד י ק ט ט ו ר ה הפרולטרית״. תיאר בשמחה למרות אחיזתה החזקה אצלו בהבגה גמורה. את חיסולה ״ ב מ ח י יד״ של הקתוליות ברומניה ב־ 9מ י ל י ו נ י ם ב נ י אדם .אף ח י ס ו ל ה ש ל ה צ י ו נ ו ת ה ת ק ב ל הוא האשים •במצבה העגום של הציונות ברומניה את ׳ מ מ ש ל ת ישראל ו ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ה ע ו ל מ י ת .ואילו א ת מ פ ״ ם י ה ו כ י ח ע ל מ צ ב ן ישל תנועות הנוער שלה ברומניה. ממש כמו חבריו מהשומר הצעיר סבר, •שהמפלגה בארץ טעתה ,כ א ש ר סירבה ל ה צ ע ת השלטונות ל נ ה ל ביחד עם הקומו־ ' נ י ס ט י ם א ת העלייה ביולי־אוגוסט. 120 טסלר הסביר ל ל א כל הסתייגות את מנהגם של הקומוניסטים ״להכין יצחק א ת השטח״ ,ל פ נ י ש ה ם מ ת ק י פ י ם א ת ה ק ו ר ב ן המיועד .ב ע ז ר ת ה ד ו ג מ ה ש ל מ א מ ר י ה ש ט נ ה ה א נ ט י ־ צ י ו נ י י ם ,ש פ ו ר ס מ ו ב ר ו מ נ י ה המחיש ,כיצד ה ם מ ש פ י ל י ם ו מ ל כ ל כ י ם א ת ק ו ר ב נ ם .כ ל ו א ת ה ס ב י ר מ ב ל י ל ה ש מ י ע אפילו נ י מ ת ב י ק ו ר ת .ודומה ,ש ה י ה ק ר ו ב ל ה צ ד י ק זאת .א ת ב י ק ו ר ת ו ע ל היסוסי מ פ ״ ם ,על ש ל א מ י ה ר ה ל ש ב ו ר א ת ה ח ז י ת ה צ י ו נ י ת ב ז ר י ז ו ת ה ד ר ו ש ה ,ב י ט א ב מ ו ג ח י ם של האידיאולוגיה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת : לא מפ״ם שאיפתה גילתה לבנות נחישות גשר ועקיבות ל״עולם מרקסיסטית. המחר״, היא, איננה נוקטת המפלגה המכריזה על חלוצית כדי ב כ ל יוזמה להתחיל ל ב נ ו ת א ת הגשר הזה הלכה למעשה .לימים הוצא יצחק ט ס ל ר ממשקו, ב י ת אורן ,כ ש נ ת ג ל ה ש ה ו א ק ו מ ו נ י ס ט .א ו ל ם ב א ו ת ו זמן ה ב י ע ה ש ו ה ״ צ ב ר ו מ נ י ה ד ע ו ת ד ו מ ו ת ו ה פ ך ב פ ר ו ש א ת ה ו ר א ו ת ת נ ו ע ת ו מ ה א ר ץ בניסיון ל ה ש ל י ט א ת מ פ ״ ם תנועות הנוער שלה כגציגת סוג הציונות הן ע ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת והן ע ל המקובלת .כביכול ע ל ה מ ש ט ר הקומוניסטי ,בהיותה מרקסיסטית. מ ה ר מ א ו ד ה ת ב ר ר ל ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ברומניה ,ש ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם מ ס ר ב י ם ל ה ב ח י נ ו ל ט ו ב ה ,כ מ ו ג ם א ת ״ ד ר ו ר ״ ,מ י ת ר הציונים .בחודשים ד צ מ ב ר ובמיוחד א ת עיקר כיוונו הרומנים שמאל ציוני ,ש ק ו ד ם פ י ת ו א ו ת ו ל ב ג ו ד הייבסקציה המחץ 1948ו י נ ו א ר 1949 האידיאולוגי .נ ג ד אותו ב ה ס ת ד ר ו ת .הציונית. ״השומר הצעיר״ עדיין נ י ס ה ל ה ח ל י ט ה ח ל ט ו ת ה ר ו א ו ת ב ח י ו ב א ת ״איחוד ה נ ו ע ר ״ ,ע ל י ו ,ה ח ל י ט ה המפלגה הקומוניסטית הרומנית .״אנו רואים בו צעד חשוב ב ד ר ך לליכוד כל הכוחות ס ב י ב .ת כ נ י ת ה ב נ י י ן ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת ״ .״השומר ה צ ע י ר ״ ה ש י ב ל ה ת נ כ ל ו ת ולחיסול לציונות ב״יאני מ א מ י ן ״ גמל על השילוב שבין הקומוניזם ברומניה ו ב ה א ש מ ת מפ׳׳ם ,ש ה ע ד י פ ה ס ו ל י ד ר י ו ת ע ם ה כ ו ח ו ת ה ר י א ק צ י ו נ י י ם ב צ י ו נ ו ת ב מ ק ו ם 8 ל ב נ ו ת גשר לעולם המחר* . התנהגות מפא״י ותנועותיה ברומניה בעת החיסול שר ה ח ח מ ש ה שרת לא התנגד לשלוח משלחת ,הכוללת חבר מפ״ם ,שהוצע על ידה ,מ ר ד כ י אורן ,ב ת נ א י ש ה מ ש ל ח ת ת פ ע ל ב ש ם ה ה נ ה ל ה הציונית .ה ו א ה ת נ ג ד בתוקף ל ה צ ע ת מ פ ״ ם ,ש ה ש מ א ל ה צ י ו נ י יסכים ל ח י ס ו ל הימין ה צ י ו נ י : ״אנשי א״י מפ״ם סבורים, שאין ברירה א ל א להציע, ששתי המפלגות של העובדת חוכרנה רשמית כמהוות את ההסתדרות הציונית ו ת ק ב ל נ ה א פ ש ר ו ת ל נ ה ל א ת פעולתן בלי הפרעה .גירסה אחרת של מ פ ״ ם — ב מ ק ר ה ש נ ס ת ם ה ג ו ל ל ע ל ה ס ת ד ר ו ת ציוגית כוללת ...היא ,ש ש ת י ה מ פ ל ג ו ת ה א ל ה ת ו ר ש י נ ה ל ה מ ש י ך ק י ו מ ן ו פ ע ו ל ת ן כ ל א ח ת לחוד ...בשני .ה מ ק ר י ם י ח ח י י ב ו שני האירגונים כלפי פנים לא להפלות לרעה בעלייה איש מהמפלגות ה צ י ו נ י ו ת ה א ח ר ו ת .א נ ש י מ פ ״ ם מ ו ס י פ י ם ואומרים ,כי ב ת ח י ל ה צ ר י ך ל ה י ע ש ו ת כמובן הבסיון להשיג אישור ר ש מ י ו א פ ש ר ו ת מ ע ש י ת להמשך פעילותה של ההסתדרות הציונית בכללותה.״ אלא י שלפי הערכתם — ולדבריהם זוהי הערכת א נ ש י מ פ א ״ י ג ם ב ב ו ק ר ש ט — אין ל ה כ ל ת ק ו ו ה ,ו ר ק צ מ צ ו ם 121 ב ת ח ו ם •שתי ה מ פ ל ג ו ת ה ש מ א ל י ו ת ע ש ו י ל ה צ י ל מ ש ה ו מ ן ה מ פ ו ל ת התביעה ה כ ל ל י ת .ה ב ע ת י ח ש ש ו ת י ו ס פ ק ו ת י ב י ח ס ל ד ר ך ה ז א ת .א מ ר ת י ,ש א מ נ ם אין חלקי ע ם ה ג ו ר ס י ם ה כ ו ל או ל א כ ל ו ם ,ייהרג ו ב ל י ע ב י ר ,י ק ו ב הדין א ת ההר ו כ י ו צ א ב א ל ה .ה ג י ר ס ה ה מ ק ו ב ל ת ע ל י י ו ת ר ה י א ״ ע ת ל ע ש ו ת הפרו ב מ ה י ד ב ר י ם א מ ו ר י ם ? אם נ ש ק ף ל ה צ ל ה סיכוי ש ל מ מ ש .ה ח ש ש תורתך״. ש ל י ה ו א ,ש א י ן נ ש ק ף ס י כ ו י כ ו ח ]ו[ א נ ו ע ל ו ל י ם ל ה ק ר י ב ע י ק ר ו ן י ק ר ש ל ־ ־ שוויון ו ס ו ל י ד ר י ו ת בין כ ל ח ל ק י ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת מ ב ל י ל ז כ ו ת ב ש ו ם ת ו צ א ה חיובית למעשה .אם יראה ה צ ד שכנגד ,ש ה ת ח ל נ ו מידרדרים במדרון המשופע ו י ת ו ר י ם ו ס ת ג ל נ ו ת ,ל א י ר א ה כ ל ט ע ם י ל ע צ מ ו ל ה ת פ ש ר ,א ל א יעמוד של ע ל ש ל ו וימתין ,ע ד ש נ י ד ר ד ר ע ד ת ח ת י ת המדרון .ב ד ך ך • ה ה י ד ר ד ר ו ת ת י פ ס ל ו ה מ ש א ו מ ת ן יימשך ע ם מ פ ״ ם ב ל ב ד .כ ש ל ב גוסף י ו צ ג ל מ פ ״ ם מפא״י ה א ו ל ט י מ ט ו ם — או ת כ ר י ז ע ל ע צ מ ה כ מ פ ל ג ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ב מ ס ג ר ת ה ק ו מ י נ ־ פורם ...או י ה א ח ל ק ה ע ם כ ל ש א ר ה ג פ ס ל י ם .ה ו ס פ ת י בגלוי ,כ י איגי יודע ת ה י ה אז ת ש ו ב ת מ פ ״ ם ,ב א ש ר ל א ב ר ו ר לי ,א נ ה ׳מועדות פ נ י ה ל ג ב י מה : ה ק ו מ ו נ י ז ם הרשמי .ע מ ז א ת ה ו ס פ ת י ,ש א י ל ו ה י י ת י ב ע צ מ י כ מ ק ו ם ה מ ע ש ה ו ל ו נ ו כ ח ת י ,כי כ א מ ת כ ל ו כ ל הקיצין ע ל ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב כ ל ל ו ת ה ו ה ד ר ף ,היחידה ־ להציל ההסדר משהו ולדחות הגמור היא א ת קץ החיסול להציע את ה ד ו ־ מ פ ל ג ת י י ב צ ו ר ה ז ו א ו אוזרת ,ק ר ו ב ל ו ד א י ,ש ה י י ת י ה ו ל ד ב ד ר ף ה ז א ת ב ל י ת ברירד -א ב ל ל א לי ל ה ח ל י מ כ ע נ י י ן ז!ה .ע ל כ ף ׳ צ ר י כ ה ל ה ח ל י ט י ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה מפא׳׳י ו י ש ל ה ב י א א ת ה ד ב ר ל פ נ י ה ה נ ה ל ה ה צ י ו נ י ת . היה שרת• ,שלא הסכמה בארץ אותה עת, לחיסול חלקי. לגבי במפא״י ב י ק ש דיון דחוף משלחת משותפת של הוכרע ושם ומפ״ם, מפא״י כגגד כל שלה הסכים אהוד אבדיאל ,שגריר ישראל בצ׳כוםלובקיה וגם בסייגים שפורטו ל ע י ל ע ל ידי מ ש ה ש ר ת ,ה ס כ י מ ה מפא״י ,ש ב ת ו ס פ ת א ד ם ש ל י ש י ת י י צ ג מ ש ל ח ת זו א ת ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית .א מ נ ם ה מ מ ש ל ה ה ר ו מ ג י ת ס י ר ב ה ל ק ב ל מ ש ל ח ת .ציוגית והעניין אכן ירד סופית בראשית חברי מפא״י בשסח 1949 מעל הפרק.״ ה ר ו מ נ י היססו. 5 ממש כפי שהציעו ת נ ו ע ו ת הנוער ש ל מ פ ״ ם ב ר ו מ נ י ה ל מ פ א ״ י ל ה ס כ י ם ל ה ש ת ל ט ו ת ה ש ל מ פ ״ ם ע ל ה נ ו ע ר ,הציעו תנועות הנוער המשותפת של מפא״י של לתנועות הנוער הימין, שתסכמנה להשתלטות ש ל ת נ ו ע ו ת א״י ה ע ו ב ד ת ב מ י ד ה ש ה ד ב ר י ו ס כ ם ע ל ידי ה ר ו מ נ י ם . 51 ו ב מ פ ל ג ה ה צ י ע ה ז א ת מ פ א ״ י ל מ פ ל ג ו ת הימין ב ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ב ר ו מ נ י ה .מ פ א ״ י ש ו ת פ ה ל מ ו ״ מ ע ל קיום ציוני ח ל ק י ב ר ו מ נ י ה ,ק י ו ם ש ל ״ ח ז י ת הנוער״ היתד, ה נ ו ע ר ו ש ל ה ס ת ד ר ו ת ציוגית ב ת ח ו ם ה א י ר ג ו נ י פ ו ל י ט י ,כ א ש ר כ ל א ל ה בתחום יגוהלו על שטענו, כי דרישות מ פ ״ ם לשינוי ב ה ס ת ד ר ו ת הציונית ברומגיה ת ו ך לרצון אבל הימין ידי מפלגות הפועלים הציוניות .יהיו אף חברים מפא״י בהנהגת הסתגלות ה ש ל ט ו נ ו ת וכן ת ב י ע ת ה של מ פ ״ ם ל ע ל י י ה מ ה י ר ה מ ר ו מ נ י ה היו מ ו צ ד ק ו ת . מפא״י, שהסתגלה ותנועות הנוער בשלב מסויים לכך ,שהיא של הימין ב ע ו ד שהן עצמה תאלצגה תייצג את מפלגות להתחסל, לא הסתגלה ל ד ר י ש ה ,ש מ פ ״ ם ו ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ש ל ה הן ש ת י י צ ג נ ה י א ת מ פ א ״ י ו ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר שלה 122 כ ל פ י י ה ש ל ם ו נ ו ת ותפקח• ע ל פ ע ו ל ת ן * . 5 : ואילו כ א ש ר א ח ד מ ר א ש י ת נ ו ע ו ת של מפא״י הנוער הציונית המליץ, תנועה שכל להתקיים תנסה במסגרת בנפרד ולא ה כ ו ל ל ת ש ל ״החלוץ״ ,ה ו א ג ו נ ה ע ל ידי חבריו ,כ מ י ש ל ו מ ד מ מ פ ״ ם . 5 3 חברי מפא״י ניסו ל ש ד ל א ת ח ב ר י מ פ ״ ם להמשיך לקיים א ת האחדות ב״החלוץ״ ו ה ב ה י ר ו ל א ח ר ו נ י ם ,ש ג ם ה מ פ א י נ י ק י ם יכולים ל ח נ ך ב ר ו ח ״ מ ר ק ם י ס ט י ת ־ ל נ י נ י ס ט י ת ״ . חברי מ פ ״ ם כינו א ת חברי מ פ א ״ י ״בוגדי הציונות״ ,משום שכאינטרםנסים של קיומן ו מ ע מ ד ן ש ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ש ל מ פ א ״ י ה ם ש ו ל ל י ם מ מ פ ״ ם א ת מ ה ש ר ק היא ב ת נ א י ם ה נ ת ו נ י ם .אין צ ו ר ך לומר ,ש ב ע י נ י ח ב ר י יכולה ,ל כ א ו ר ה ,ל ה ש י ג מ פ א ״ י היו ח ב ר י מ פ ״ ם ה ב ו ג ד י ם ב צ י ו נ ו ת * . תנועות הנוער כשחוסלו 5 הציוניות ברומניה ל א נפקד מקומם של השליחים מא״י ,ר א ש י ת נ ו ע ו ת הגוער ה ק ש ו ר ו ת ב מ פ ״ ם ,בין אסירי צ י ו ן . 55 אבל גם ל א ח ר ת ח י ל ת ה נ ג י ש ו ת ,ש ב י ש ר ה א ת הקץ ,ה י ה ה ב ד ל יסודי בין ה ת ג ה ג ו ת מ פ א ״ י ו מ פ ״ ם . בעוד הראשונה מ ת פ ר ק ת לאחר שהרומנים מודיעים על הפסקת הפעילות הציונית ב ר ו מ נ י ה ,הרי מ פ ״ ם ,ש ל א ה י ת ה ק י י מ ת כ מ פ ל ג ה אחידה ב ר ו מ נ י ה א ל א ב א מ צ ע ו ת ה ק ש ו ר י ם בה, האירגונים התפרקה .ראשי לא ברומניה ״גורדוניה״ את ביקרו ה צ י י ת נ ו ת ,ב ה ה ת פ ר ק ה מ פ ל ג ת ם .מ ׳ אודן ,ש ש ה ה אן כ ש ל י ח ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת היהודי והקונגרס ברומניה, העולמי טען, שהתפרקות מפא״י באה בגלל לא הרומנים ,ש א י ת ם ש ו ח ח .ה ם א מ ר ו לו ,ש ה ם א י נ ם יכולים לסייע ,א ם ה א י ר ג ו נ י ם הציוניים עצמם מחליטים בהסתדרות זכות הציונית, קיום הרומנים, להתפרק. מפא״י, כולל אישרו ברומניה ״ובכך א י ת ם ד י ב ר ,ה ב ט י ח ו לו, מ ר ד כ י אורן ה ב י ע ד ע ת ו ,ש ת נ ו ע ו ת ה י מ י ן התפרקו, משום בעצמן שהבינו א ת ה ה א ש מ ו ת כלפיהן״. כי אירגוני השמאל, שאין מ ׳ .א ו ר ן טען, שנשארו, יקבלו להן כי מהם 56 סיוע ,ל מ ע ן י מ ש י כ ו ל ה ת ק י י ם ו ל פ ע ו ל . . עם כל הדמיון בנכונות להיות גמישים עד כדי חיסול התנועה חלקי של ה צ י ו נ י ת ו ה ש א ר ת מ ס ג ר ת ש מ א ל י ת ,ש ת י י צ ג א ו ת ה ו ל מ ר ו ת גילויי ג מ י ש ו ת א י ד י א ו מ צ ד ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ש ל מ פ א ״ י ל נ ס ו ת כ ו ח ן ב ״ מ ר ק ס י ז ם לניניזם״ ,ה י ה לוגיות ה ב ד ל יסודי בין ה ת ג ה ג ו ת מ פ ״ ם ו מ פ א ״ י .ת ו ך כ ד י ה ח י ס ו ל ש ל ה צ י ו נ ו ת ב ר ו מ נ י ה ביטאו ח ל ק י ם ח ש ו ב י ם של ה נ ה ג ת מ פ ״ ם ב א ר ץ א ת ה מ ח ש ב ה ,ש ח י ס ו ל ה צ י ו ג ו ח ב ר ו מ נ י ה נ ב ע מ מ ד י נ י ו ת פרו מ ע ר ב י ת ש ל מ פ א ״ י .ב מ פ ״ ם הציעו חברים .מ ה ה נ ה ג ה , ב י נ י ה ם ג ם ח ב ר י ם ש ל א ח ד ו ת ה ע ב ו ד ה ,א ו ר י י נ ט צ י ה ב ר ו ר ה ע ל המורח .היו ח ב ר י ם , שתבעו בארצות על ה ק מ ת ״ ח ז י ת ״ מ א ו ח ד ת ע ם ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם בארץ כ ד ר ך ל ה כ ש ר ת ה ת נ ו ע ה הדמוקרטיה העממית. אי־הזדהות .בנובמבר הבהרה 57 מ ב ח י נ ה פוליטית ה ש ת ד ל ה אז מפא״י ל ש מ ו ר 1948עדיין ש י ע ש ע ש ר ת א ת נ פ ש ו בתקווה ,ש ש י ח ת ״טוטלית״ עם משרד ה ח ח הסובייטי ת א פ ש ר המשך היחסים התקינים ואולי ג ם פ ע י ל ו ת מ ם ו י י מ ת של ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ל מ ע ן עלייה מ ה ד מ ו ק ר ט י ו ת ה ע מ מ י ו ת ו ב ד צ מ ב ר נ י ס ה ל ק י י ם ב ר ו ר מ ק י ף ע ם וישיגסקי ,ש ב ו ש ט ח א ת ב ע י ו ת י ה ו ב ק ש ו ת י ה ש ל י ש ר א ל ב ק ש ר ל ג ו ש ה מ ז ר ח י ב כ ל ל ו .ה ש י ח ה היתד .ידידותית ב י ו ת ר . 58 באותה ע ת הוא הסביר ל ש ר ה ח ח האמריקגי א ת ההכרח המאלץ א ת ישראל לקיים יחס ידידותי כלפי הגוש המזרחי. 59 מפא״י התאמצה להפיס את דעת .ה ס ו ב י י ט י ם ולטעון ,ש ה ה ת ק פ ו ת ע ל ב ר י ה ״ מ ב ע י ת ו נ ו ת ה י ש ר א ל י ת ג ע ר כ ו ת אך .מ ט ע ם ה א ו פ ו ז י צ י ה הימנית בבריה״מ והשתדלה להסביר לציר הסובייטי א ת ההבדל בין ההתקפות הנשמעות על הציונות לבין התקפותיהם של חוגים אופוזיציוניים בישראל 123 על בריה״מ .א מ נ ם יש לציין, ש מ ח ל ק ת מזרח אירופה וכן ה ש ג ר י ר ב פ ר א ג ,אהוד א ב ר י א ל , במרס הפגיעו במשרד החוץ הישראלי בשרת לשווא לוותר 1949 ע ל ב י ק ו ר ב א ר ה ״ ב ,ב מ י ו ח ד ב ע ת ש ה ג ש י א וייצמן מ ב ק ר ש ם ו ב מ ק ו ם ז א ת ל ג ס ו ע 6 לביקור כנגד במוסקבה.״ .מאידך האירגונים מחמירות הציוניים גיסא יש לציין ,כי קיבל ברומניה גם הציר בעת המהומות ר׳ הישראלי האלימות הוראות רובין ש ל א ל ה ת ע ר ב ,שכן פ ע ו ל ת ה א י ר ג ו נ י ם הציוניים ב ר ו מ נ י ה היא ע נ י י נ ה ה פ נ י מ י של מ ד י נ ה זו.״ אין ב כ ו ו נ ת נ ו לומר ,ש ל מ ד י נ י ו ת ה ש ל י ש ר א ל ׳ ב א ו ת ה ע ת ,כ מ ו ק ב ל ת ה מ י ל ו ו ה האמריקני של ויציאת מפ״ם מהממשלה ,ל א היתה ה ש פ ע ה כ ל ש ה י ע ל שינוי ה ק ו שהמיפנה ישראל בריה״מ חורג שותפת 62 כלפי ברומניה על כל פנים חוסלה הציונות ל מ מ ש ל ה ,ב ע ו ד ה נ ש ק הצ׳כי מ מ ל א ת פ ק י ד מ כ ר י ע ברומניה בין ב י ח ס אליה. ממסגרת מאמר זה. אך ברור, הסובייטי מדינת בעודימפ״ם במלחמת העצמאות. ל א ג י ל ת ה מ פ א ״ י כ ל פ י ה ש ל ס ו נ ו ת י ח ס עויין או ב ל ת י גמיש .ה ה ב ד ל שתי המפלגות ביחס לרומניה היה נעוץ בתקוותיה של מפ״ם ,שהזדהותה ע ם ה ג ו ש ה מ ז ר ח י ת ק נ ה ל ה כ ו ש ר ה י ש ר ד ו ת ג ב ו ה י ו ת ר מ ת נ ו ע ו ת ציוניות א ח ר ו ת , למרות בת ש צ י ו נ י ו ת ה איגגה ג ו פ ל ת מ ז ו שלהן. הרב ל א ח ר חיסולה של ההסתדרות הציונית על כל שלוחותיה ברומניה ניסתה ישראל ל פ ע ו ל ,ב ר ו מ ג י ה כ ב א ר צ ו ת א ח ר ו ת ש ל ה ג ו ש ה מ ז ר ח י ,ל מ ע ן ה ע ל י י ה ולמען ש י ח ד ו ר א ס י ר י ציון .היתרון ה ח ש ו ב של ה ע ד פ ת ה ע ל י י ה ה ח ל ו צ י ת ה צ י ו נ י ת נ ג מ ר .ה צ י ר ו ת ברומניה ניסתה למגוע כל אמתלה מהשלסוגות להציג את המאבק לעלייה כפעולה למשטר*. עויינת 6 ישראל ה י ת ה מ ו כ נ ה ל ק י י ם מ ס ח ר עם רומניה, א פ י ל ו יחסי ש ל א היו כ ד א י י ם מ ב ח י נ ה כ ל כ ל י ת ,ו ב ל ב ד ל ש מ ו ר ע ל ה ק ש ר י ם ,ש י א פ ש ר ו א ו ל י ע ל י י ה ו י ה א א פ י ל ו ש ל קשישים יהודים ו ל א ש ל עלייה ח ל ו צ י ת מ א ר ץ זו*. 6 ה מ ו ״ מ ה ע י ק ר י בין מ מ ש ל ת י ש ר א ל ל ב י ן ר ו מ נ י ה נ ע ש ה ב א מ צ ע ו ת ש ר ת החוץ היהודיה, אנה הממשלה פאוקר. היא הסבירה הישראלי, לציר ראובן רובין, קשיי את ה ר ו מ נ י ת ,ש מ ע ב י ר ה א ת ר ו מ נ י ה ל מ ש ט ר ק ו מ ו נ י ס ט י מ ל א .קשיים א ל ה מתגברים, שהממשלה ככל ת ת י ר ליהודים ללחוץ עליה שהרי בעניין העלייה. ה ע ם הרומני מ מ י ל א ׳ מ כ נ ה א ת מ מ ש ל ת ו ״ מ מ ש ל ה יהודית״ .ה י א סיפרה ל ר א ו ב ן , כ מ ע ט השיגה א ת ש ח ר ו ר ה ש ל י ח י ם א ז ר ח י ישראל ,כ ל ו מ ר ראשי ת נ ו ע ו ת שכבר מבית הנוער, הצירות את הסוהר והנה נמנע הדבר הישראלית בבקשה לעלות בגלל לארץ. 6 5 ההפגנות, שערכו ה ר ו מ נ י ם טענו, היהודים שהצירות לל מארגנת ה ה פ ג נ ו ת ,ב ע ו ד ש ה צ י ר ו ת ע ש ת ה כ כ ל י כ ו ל ת ה להשקיטן. היה שהמשך ברור, העלייה מרומניה תלוי במידה רבה ישראל בהימנעות מ כ ל מ ע ש ה פ ר ו ב ו ק צ י ה .ל מ ש ר ד ה ח ח ה י ש ר א ל י ,ו י ת כ ן שגם ל כ ל מ מ ש ל ת ישראל, ה י ה ידוע ,ש ב ת ו ך ר ו מ נ י ה ג א ב ק ו ת מ ג מ ו ת ש ו נ ו ת בעניין ה י ח ס לישראל ו ב ע נ י י ן העלייה. את זאת, 124 שרת החוץ, היהודיה אנה פאוקר, היא שהבטיחה לראשונה לנמיר ה ע ל א ת 5000ה ח ל ו צ י ם מ ר ו מ נ י ה וכן ע ל י י ת יהודים ר ב י ם .ל א ח ר ש ה ב ט י ח ה סיכל את ע צ ת ה הוועד היהודי הדמוקרטי, כלומר הייבסקציה הרומנית. בעוד המאבק על והנה באוקטובר העלייה מרומניה נמשך, 1949נ א ו ם התגרה בו נ פ ל ה פצצה .בן ״ ב ת הרב״ באנה פאוקר, מדיון נאם המתנכרת לעמה. ב ח ו ג י מ ש ר ד ה ח ח ה ת ל ו נ נ ו ,ש ה נ א ו ם ג ר ם נ ז ק ר ב מאוד .ב מ ק ו ם ל ת ב ו ע ו ל ד ר ו ש צ ר י כ י ם ה ד י פ ל ו מ ט י ם ה י ש ר א ל י י ם ל ה ת נ צ ל .כ ך א מ נ ם ע ש ה ה צ י ר ה י ש ר א ל י ברומניה, אישית ע ם א נ ה פ א ו ק ר ל ה ש י ב ע ל שנפגש הרומנית א י ג ר ת ה מ ח א ה ,שהגישה הממשלה ע ל נאומו ש ל ר א ש ה מ מ ש ל ה ה י ש ר א ל י . פאוקר אנה העלייה אמרה שהיא בשיחה, מרומניה .ו א מ נ ם העלייה הציונים. הויכוח 66 אותה במפ״ם, שעה האם התנהל לא המשיכה חיסול להתחסל תשתמש לזרום הארגונים כפי מרצון, בעלבונה בדצמבר הציוניים יתר שעשו האישי להכשלת 1949 — אך ללא בפולין. שוב ניטש והאירגונים המפלגות הציוניים ,או ל ח כ ו ת ,ש ה פ ו ל ג י ם י י א ל צ ו ל ח ס ל ב ע צ מ ם א ת האירגונים ה פ ו ל י ט י י ם והתנועתיים הקשורים יעקב במפלגה. הצטרף חזן אל בדעתו וחבריו טבנקין מ ה ק ב ה ״ מ ,שאין מ פ ״ ם צ ר י כ ה ל ה ת ח ס ל מ ר צ ו ן ,כ י ה ת נ ה ג ו ת כזו כ מ ו ה כ ״ צ י ד ו ק הדין״ ע ל ה צ י ו נ ו ת ואילו מ א י ר י ע ר י ו י ת ר .ח ב ר י ה ש ו ה ״ צ בוועדה ה מ ד י נ י ת ש ל מ פ ״ ם ת ב ע ו ה ת ח ס ל ו ת מרצון .ה פ ע ם ל א ה ש ל ת ה ע צ מ ה מ פ ״ ם ל ח ש ו ב ,ש ה ז ד ה ו ת ה עם הגוש המזרחי תעמוד ל ה ו ת א פ ש ר ה מ ש ך פעילותה הציונית בפולין.״ ס י כ ו ם הזדהות מ ר ח י ק ת ל כ ת הזדהתה מ פ ״ ם ותגועות הגוער שלה עם ״עולם המחר״, כלומר, ובדיוגים עם וההכרעות הגוש דבר המזרחי. זד, בהתנהגותם בולט של מוסדותיה הפוליטיים והמוסדות חבריה של התנועתיים של תנועות הנוער ה ק ש ו ר ו ת בה .ה ז ד ה ו ת זו ל א מ נ ע ה א ת ה ה ע ר כ ה ,ש ה ו ב ע ה כ ב ר ב־ 1947ע ל ל י הנהנת מפ״ם, חברי שבמוקדם כי למהר יש א ת יהודי ולהעלות הנוש כיוון המזרחי, או ב מ א ו ח ר ת ח ו ס ל ה צ י ו ג ו ת ע ל כ ל אירגוניה ב ע ו ל ם .זה .ו ב כ ל ז א ת ס ב ר ה מ פ ״ ם ,ש ה ק ו מ ו ג י ס ם י ם עשויים ל ה פ ל ו ת א ת ח ב ר י ה ל ט ו ב ה ו ל א פ ש ר להם, לידי יתר המשטר ,א ת המשך הפעילות התגועתית־ציוגית ,גם לאחר •שפעולתם של הציונים ה ו פ ס ק ה ו כ מ ה מ מ נ ה י ג י ה ם נ א ס ר ו . בהתנהגות הזדהות חבריה של מפ״ם חיסול בעת הציונות ברומניה ניכרה לעתים א ל י א ו ל ו ג י ת יותר גדולה עם מ מ ש ל ת רומניה הקומוניסטית מאשר עם הציונית, ההסתדרות אשר כללה מפלגות, ת נ ו ע ו ת ואישים, שנחשבו בעיגיהם ריאקציוניים .ל י ס ו ד ו ת כ א ל ה ל א ר א ה ח ל ק מ ח ב ר י מ פ ״ ם צ ו ר ך ל ה י ו ת לויאליים. היו בין ראש חברי הוועד הדמוקרםי, בחינוך השומר היהודי כלומר הנוער ,הן הצעיר הדמוקרםי הייבםקצל, באירגון המרכזיים צודק הציע העליל, ביותר בתוכחותיו ב ר ו מ נ י ה אנשים, כ ל פ י ה ם .י הרי למפ״ם שותפות ולמעלה מכך: הוועד כ ג ג ד הימין הוועד שסברו, כי הללי הציוני, הן היהודי .ה ד מ ו ק ר ט י ה צ י ע ל מ ע ש ה ל מ פ ״ ם ל ה ש ת ל ט ע ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ב א ר ץ האירופית ,ב ע ל ת הפוסנציאל מילאה הגדול ביותר ש ל ה ע ל י ל ,לישראל .ו ה נ ה מ פ ״ ם איכזבה .היא ל א 8 א ת ת פ ק ל ה כ מ פ ל ג ה מ ה פ כ נ י ת * .ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ב ר ו מ נ י ה .המשיך ל ת ב ו ע מ ה מ פ ל ג ה בארץ ל ה פ ו ך למפלגד ,פ ר ו ק ו מ ו ג י ם ט י ת מ ו ב ה ק ת ,ל ה ק י ם ״ ח ז י ת מ א ו ח ד ת ״ 125 ע ם מק״י ,ל ג נ ו ת א ת טיטו גינוי ח ר י ף כ ב ו ג ד ב ק ו מ ו נ י ז ם ו ל ה ח ר י ף א ת ה ה ת נ ג ד ו ת האופוזיציונית מאידך הקשרים לממשלת ישראל. גיסא נראה ,ש ל א כ ל המדיניים הטובים ע ם א ת העלייה משם. הכלכליים ,ב ה ם 69 הצירויות הביעו מנהיגי הגוש במדינות ארצות א ל ה מפא״י המזרחי, יצאו לטפח מעורם ,כ ד י את ש ב ל ע ד י ה ם היה ק ש ה להבטיח להיפתח. היחסים הגוש המזרחי איחרו עגיין, בוששו מלהתגשם. חברי מפ״ם הידידותיים י ו ת ר כ ל פ י ה ג ו ש ה מ ז ר ח י ק ו פ ח ו מ א ו ד ב ה ר כ ב ה ג צ י ג ו ת ל ג ו ש ה מ ז ר ח י . ו מ ע ל ל כ ל — מ ד י נ י ו ת ה א י ־ ה ז ד ה ו ת ,ע ל י ה ה כ ר י ז ה ישראל ,נ ע ז ב ה ב ה ד ר ג ה ב ת ק ו פ ה ב ה א נ ו עוסקים ונעזבה ב״בת לחלוטין לאחר ת ק ו פ ה זו•. 70 התגרותו ש ל בן גוריון ה ר ב ״ ה י ת ה איפוא ב ב ח י נ ת ס מ ן י מ נ י ב ה ת ו ו י י ת ד ר ך מ ד י נ י ת . המרות .1לעניין ה״הלשנה״ על מפא״י מ צ ד מפ״ם ר א ה ב ו גוריון ,יומן המלחמה ,ת״א ,1984 עמ׳ .134לתיאור כולל של התהליך ראה מ׳ נמיר ,שליחות במוסקבה ,ירח דבש ו ש מ ת זעם ,ת״א .1971וכן i, Soviet Decision Making in Practice, The USSR and Israel 1947—1954.־Y . Ro .2בסוף 1948התחרתה מפ״ם במק״י בסיוע לבורים הקומוניססים ,ששבתו בצרפת. חברים בוועדה המדינית שלה הציעו שוב ושוב ״חזית״ עם מק״י .במפ״ם ידעו גם על הצעות לקניית גשק מהגוש המזרחי ,שנדחו בעקיפין ע״י ממשלת ישראל; בריה״מ תמכה אז בהמשך כיבוש הארץ ע״י צה״לi, ibid, pp. 145, 155 .׳.Ro וכן ר א ה י׳ ישי ,סיעתיות בתגועת העבודה ,עבודת דוקטור ,האוגיברסיטה העברית. בירושלים ,1976עמי .104—102לחיסול הציתות ברומגיה הקבילו ידיעות על עליית כוחה של מפ״ם בדמוקרטיות העממיות .בגעילת הוועידה של מפ״ם בפולין ישבו בגשיאות הגשיא ביירוט ,ראש הממשלה צירגקביץ והשר מיגץ ,ד ב ר .22.12.48 לעניין ז ה ראה גם פרוטוקול מישיבת מזכירות הקבה״א השוה״צ ,16.4.50ארכיון הקבה״א (1)5.5להלן אהקבה״א( .באותו יום שבו הודיע ״דבר״ על ועידת מפ״ם, הודיע הארץ על החלטת ההסתדרות הציונית ברומניה להתפרק ועל החלטת ממשלת פולין לסגור א ת המשרד הא״י .מ מ ש באותו הזמן ,שנערכו התקפות הייבסקציה ע ל מועדוני הציונים ברומביה ,התפרסמו מאמריו ש ל י׳ מאיום בכותרת ״הידידים שלא יכזיבר׳ בעל המשמר .17-19.12.48 .3י׳ מאיום בוועדה המדינית של מפ״ם ,18.11.48אהקבה״א .(6)/66/90השווה א׳ כהן במזכירות הקבה״א ,5.10.47שם וישיבות ועדת חו״ל של הקבה״מ מתאריכים ,22.1.48 ,2.6.48 ,4.5.48 ,29.2.48ארכיון הקבה״מ )להלן אק״מ( /2חו״ל.(4)/1/ .4נסיוגם של חברי השוה״צ בין לוחמי הגיטאות והפרטיזנים בהנהגתו של אבא קובנך להוציא א ת השוה״צ מבדידותו והפקודה ,ששלח להם יערי להפסיק זאת ,מתוארת )עורך( י׳ לגבי רומניה בדו״ח של הצנחן בן אפרים למזכירות הקבה״א קריב ,דב, מאי ,1948שם .הררי )ברגר( ,ת״א ,1957עמי .148 ,153 ,322 ,133 .5התגועות אוחדו ביולי ,1944לאחדות העבודה )שבועון המפלגה לאחדות העבודה, שפרשה ממפא״י באותו זמן .14.7.45 ,לעגין ״החלוץ״ מכתבו של שליח השוה״צ, הצנחן יצחק בן אפרים להגהגת השוה״צ ,23.9.44הארכיון הציוני המרכזי) ,להלן 2 5מ כ ת ב ד ב ברגר למזכירות הקבה״מ ,23.8.44שם .דב ברגר ומשה אצ״מ( 10117־.s אוורבוד ]אגמי[ לוועד הפועל של הקבה״א ,10.4.45אהקבה״א ה׳ — 1) 40.2־די(. .6מ׳ קליגר לזיגי דגיאל ,4.11.45 .ארכיון לוחמי הגיטאות) ,להלן אלוזזה״ג(. 126 .7צ׳ רוזנשטיין ,״על אחדות התנועה החלוצית״ ,ד ב ר .9.1.45א ך היו בעיות עם בגי עקיבא ,מכתב הקיבוץ הדתי למזכירות הקבה״מ ,13.12.44אלוחה״ג. .8ד ב ברגר למזכירות הקבה״מ .1 ,13.10.44שם .העובדות על המעילה היו ידועות ,אבל צבי בסיי גחשב ל״עמוד תווך״ בתנועת ״דרור״ ,מ׳ קליגר לחברים .3.7.47שם. .9ועדת חו״ל ל ד ב ברגר ,4.10.44שם .הביטויים המשמיצים ע ל מפא״י מעידים על אמון מלא בדב ברגר. .10הנהגת גצ״ח ,אפיקים ,לחגהגת ,10.10.44אק״מ/2/חו״ל!/גצ״ח .ד ב ]קליגר[ טבגקין ,אידלסון ]י׳ ב ר .205דן מרטון להנזעד .העליונה ה׳ 1) 40.2־בי(. ״הבונים״ ברומגיה .26.12.43אופיר ליזרעאלי ברגר לווגיה ]הדרי[ ,יוליק ! י ׳ ברגינסקי[ ,משד. יהודה[ מבוקרשט ,23.8.44שם .קריב ,שם ,עמ׳ של גורדוגיה המכבי הצעיר ,30.8.44אהקבה״א .11קריב ,שם ,עמ׳ .199מכתבי יצחק בן אפרים למזכירות הקבה״א ,5.1.45 ,5.11.44 אצ״מ ,שם .וכן חבר גוסף של השוה״צ ב ש ם ״בגי״ להנהגה העליונה ,5.11.44 אהקבה״א ,שם. .12קריב ,שם ,עמ׳ .208א ב ל השווה ע׳ אטיגגר ,צניחה עיוורת ,ת״א ,1986עמ׳ .129 6.45אלוחה״ג .קריב ,שם ,עמ׳ .246יצחק בן אפרים ,г .13ד ב ברגר לצבי יחיאלי למזכירות הקבח״א ,5.1.45שם. .14קריב ,שם ,עמ׳ .212ד ב ברגר התרשם מהדה־נאציפיקציה ,עליה הכריזו הקומוגיסטים, א ך לימים ראה ב ה ל א מ ע ט תרמית ,שם ,עמ׳ .265תחילה שקל בקשת העברה למוסקבה ,במכתבו למזכירות הקבה״מ ,שם .הגעתם של יהודים מבריה״מ לרומניה תרמה לשיגוי דעתו על המשטר ,זין אגצל ,יהדות רומגיה ,1947—1944עבודת דוקטור ,האוגיברסיטה העברית ,תשל״ט ,עמ׳ .230על הדה־נאציפיקציד ,השווה י׳ טרכטגברג ]שייקה דן[ להגהלת הסוכגות ולוועד הפועל של ההסתדרות ,ללא תאריך ,אצ״מ ,10116־.25s .15בתחילת פעולתו ברומניה חשש מגישתה ש ל ״גורדוניה״ כלפי בריה״מ ,מכתבו למ׳ קליגר וי׳ ברגיגםקי .7.5.44על היחסים המסובכים ש ל השוה״צ ע ם בריה״מ ברומניה השווה מ׳ יערי ,בדרך ארוכה ,מרחביה ,1947עמ׳ 303—302לי׳ בן אפרים במכתביו למזכירות הקבה״א שם ,וכן לדברי י׳ בן אפרים בדו״ח משליחותו ברומגיה ב־ 18.4.48—4.6.44בוועד הפועל של הקבה״א ,24.7.48אהקבה״א .5.10.5וכן עדות ד׳ ברגר ע ל העדר 'הדגל האדום מקיגי השוה״צ ברומניה לפני הכיבוש הסובייטי, קריב ,שם ,עמ׳ .154ד ב ברגר עצמו ח ש ב ע ל ההכרח להתקשר עם הקומוגיסטים. מכתבו למזכירות הקבה״מ ,13.10.44אצ״מ ,שם .והשווה שליח השוה״צ ברומניה, אליעזר מבוקרשט להגהגה הראשית ,17.10.44אהקבה״א ,שם. .16״דרור׳׳ ,רומגיה א ל מזכירות הקבה׳׳מ ,22.10.44אלוחה׳׳ג/רומגיה .פגישת המחלקה האי״ת ש ל נצ״ח ,15.10.44אק״מ 2/ח״ול/נצ״ח .6/שונה היה יחסו של חשוה״צ, שרגיל ה י ה לראות עצמו כגשר ,שעליו עוברים צעירים יהודים מהקומוניזם לציונות, ראה אליעזר מהשוה״צ ,בוקרשט להנהגה העליונה ,16.11.44אהקבה״א ,שם. .17ר׳ ואגו ,״יהודים במשטר הקומוגיסטי ברומניה״ ,בתוך :יתדות מזרח אירופה בין שואה לתקומה ,שדה בוקר ,1987עמ׳ .135״דרור״ רומגיה למזכירות י הקבה״מ, שם .תיאור מפורט ע ל המאבק החמור ,שנערך ע ל הרזרבות האנושיות לקבה״מ. ראה בעבודת הדוקטור ש ל י׳ אסף ע ל הפילוג בקבה״מ ,שהוגשה ב־ 1988לאוגיברםיסת. ת׳׳א. .18ועדת חו״ל של הקבה״מ לד׳ ברגר ,8.11.44שם .לשכת הקשר הךומגית בבית אורן לחברים ,8.11.44אלוחה״ג. .19ש׳ ד ו ב ת מ י ל לד׳ ברגר ,2811.44שם. .20מ׳ קליגר לד׳ ברגר ,10.2.45שם. .21שליחי נצ״ת מבוקרשט ,27.11.45 ,2.9.45אק״מ/ח״ול/נצז׳ח ,רומניה והונגריה. .22ש ל י ח י נצ״ח מרומניה והוגגריה להנהגה הראשית בארץ ,46L.15 ,7.1.46 ,16.10.44 .27.2.46 ,13.2.46 ,7.2.46 ,2.2.46שיחות ב מ ח ל ק ת נצ״ח ,11.11.44 ,15.10.44שם. Д27 \ וכן ראה שם מכתב א׳ אופיר לשליחים ,18.3.45שם' .י׳ גלד לנצ״ח ,26.11.44שם. גצ״ח ניצלו א ת הניגוד התרבותי בין יהודי רומניה ליהודי טרנסילבניה ,שסופחה אליה ,כדי לקדם א ת תנועתם בעיקר בקרב האחרונים .נצ״ח הבוגים להגהגה העליונה ,בוקרשט 1.12.44 ,וכן נצ׳׳ח ,אפיקים ,לשליחים ,21.1.45שם. .23הירש זולטן למעגן 23.9.45 ,וראה ג פ מכתבי שליחי גורדוניה להגהגה העליונה ,18.3.46 ,12.3.46ארכיון ח ב ר הקבוצות .8/6 .24הירש זולטן למזכירות הקבה״מ ,2.2.46אלוחה״ג. .25אלחגן למזכירות הקבה״מ ,1.2.46אלוחה״ג .חוסר האימון בין ציוני רומניה לשליחי הישוב היה תופעה נפוצה .ראה ז׳ן אנצל ,שם ,עמ׳ .260 .26ב״גורדוגיה״ חשדו לפחות ע ד 1948בחברי מפא״י בקבה״מ ,שגאמנותם לתנועתם קודמת לגאמגותם למפלגתם ,ובוודאי לנאמנותם לתנועה השניה ש ל המפלגה, ל׳׳גורדוניה״ .״גורדוניה״ רומניה להגהגה העליוגה ,1—16.3.46וכן 19.3.46ו־,31.8.47 ארכיון ח ב ר הקבוצות .8/6ביולטין ש ל התנועה מ־ ,10.11.47שם .37/4 ,וכן שליח ׳׳גורדוניה׳׳ ממינכן להגהגה העליונה ,28.12.48שם .20/7 ,השווה שליח נצ״ח להנהגה באפיקים .19.6.46אלחנן שמי ל מ ז כ י ת ת הקבה״מ ,1.2.46אלוחה״ג .א׳ שמי למרכז. מפאדי ,26.3.46ארכיון ח ב ר הקבוצות ,שם. .27א׳ שמי ללשכת ״דרור־החלףן הצעיר׳׳ שליד מפא״י ,21.1.46אלוחה״ג .פימה, שליח הקבה׳׳מ מבית אורן ,לוועדת החלוץ במזכירות הקבה׳׳מ .16.7.46עוד מסר; שא׳ שמי מתנגד לפילוג ,א ך במכתב גוסף מ־ 20:9.46הוא י דיווח שא׳ שמי תומך בפילוג. .28בוועדת חו״ל במזכירות׳ הקבה״מ ,י ועדה ,אליה הוכגס י׳ עברי מיגור ,ח ב ר מפא״י, איזגו א ת החשבון עם מפא״י ע׳׳י גיגוי א׳ ׳שמי כמפלג התגועד .ב ח מ ג י ה והעביתהז מתפקידו כגזבר התגועה שם .פרוטוקול ישיבת הוועדה ,19.3.47אק״מ 2/חר׳ל.4/1/ מכתב הוועדה לשמי מ־ ,21.5.47שם .א׳ רייס במרכז מפא״י ,29.4.46ב״ב .23/46 י גיבים ,ב י ת אורן ,31.1.47א ר כ י ת ב י ת א ו ח . .29אלחגן ללשכת ״דרור־החלוץ הצעיר״ שע׳׳י מ ר מ מפא״י .7.1.46 .30צבי וייגשטיין למשה קליגר 18.2.46ופימה לוועדת החלוץ ,2.4.46 ,20.9.46אלוחה״ג. .31אחד משליחי נצ׳׳ח להנהגה• העליונה ברומניה ,25.3.47שם .אפשר שבכד גיסתה לסתור א ת ההלשגה ע ל תגועתה כ״פשיסטית״ ו״ריאקציוגית״ ,מכתב להגהגה העליונה .7.2.46 .32ד .ב ] .ד ב ברגר[ ״כיצד לכתוב על ח ס י ה הסובייטית״ ,ותשובתו ש ל הרצל ברגר, בטרם ,י מאי 1946וראה גם בטרם ,יוגי 1946וכן א׳ אביתמר ]א׳ ארסט[ ,״המותר לכתוב כך על רוסיה הסובייטית ?״ לאחדות העבודה ,2.6.46 ,וכן ד׳ ברגר למ׳ קליגר ,21.3.45אלוחה״ג. .33קריב ,שם ,עמ׳ .269—268 .34ד׳ ברגר ,״לחיסולה ש ל כפילות״ ,צרור מכתבים ,כ ר ד י״א ,תש״ז ,עין חרוד, תש״ח ,עמ׳ .519—517ר א ה ברשימותיו ,שעוררו תגובות זועמות בגיבים ,עלון בית אורן .31,10.1.47 ,17.12.46ארכיון בית א ו ת • עדות ש׳ מהלר ,אפעל .21.6.83 וכן קריב ,שם ,עמ׳ • .279 .35י׳ גלילי לזכרו של ד׳ ברגר ב ת ו ד :ק ח ב ,שם ,עמי .333 ' .36הדרי ,ו׳—ז׳ צחור ,אגיות או מדיגה ,באר שבע ות״א ללא תאריך ,עמ׳ .105—103 ,68 פרוטוקול מזכירות מפא״י ,9.12.47ארכיון מפא״י )להלן :ב״ב( .24/47פרוטוקול הוועה״פ של ה ה ס ת ד ר ו ת ,4.3.48,ארכיון העבודה .נ׳ גולדמן למי שרתוק ,47Z18.1 י׳ פרוינדליך) ,עורך( ,תעודות ל מ ח ג י ו ת ה ח ח של ישראל) ,ירושלים תש״מ( א׳ עמי .85החוקר גחום בוגנר הראה ל י מברקים ,שהבריטים שלחו מבוקרשט לאמריקנים, המנסים לשכנע א ת האחרונים ,שהאניות שורצות סוכנים קומוניסטיים .ר׳ ברגינסקי לחברים ׳ ,13.12.47אלוחה״ג .י׳ ברגינסקי בהרצאה בסמינר הרעיוני של הקבה״מ -,11.6.50אק״מ 2/תרבות .בן־גוריון ב מ ז כ י ח ת מפא״י ,9.12.47ב״ב .24/47א׳ פיאלקוב • ' ל ח ב ח ם ,24.3.48אק״מ 2/חו״ל .119/20/ע ד ו ת ח ׳ י גורי י בגשר ,יוני ,1983כי מ׳ שרתוק : 128 וחבריו פשוס ל א רצו בעליה הרומגית .י׳ גלילי שלל הערכה זו בעדות באפעל .10.7.83ע ׳ אםיגגר ,שם ,ע מ ׳ .232—230עוד ב־ 21.7.46כותבת ההגהגה הראשית לשליח השוה״צ ברומגיה ,כ י הזמן ,שיוכלו לעבוד בארצות מזרח אירופה• הוא מוגבל. ארכיון הקבה״א ,שם. .37קלויר לדגיאל לוי ,9.7.47אלוחה״ג. .38ואגו ,שם ,עמי .141—140במזכירות חבר הקבוצות 19.2.48ארכיון ח ב ר הקבוצות •5/4״דרור׳׳ מבוקרשט לחברים ,11.3.48אלוחה״ג. .39שיחת מ׳ נמיר — אגד .פאוקר ,בוקרשט ,23.7.48פרויגדליד ,שם ,עמ׳ .400—399 מ׳ גמיר לש׳ פרידמן ,4.7.49 ,18.4.49ג״מ/חץ .2503/1/אלכסגדר ס ג ד מרומגיה ,אצ׳׳מ .5/324Sהשוה״צ והשווה מ׳ שרת בוועד הפועל הציוגי ברומגיה להגהגה הראשית .1.9.48לוי גריגבלט להנהגה הראשית ,בוקרשט .3.9.48 השוה״צ ל מ ח ל ק ה האירופית ש ל הגהגת השוה׳׳צ בפראג ,1.10.48 ,וכן יומן המזכירות מם׳ 13ש ל ה ש ו ה ״ צ ברומגיה ,בוקרשט .17.9.49אהקבה׳׳א ה׳ .(1)28.2 .40בוועדת ה ב ט ח ת של מפ״ם ,17.8.48פגקם •ל׳ לויטה .7.9.48אק״מ/15/לויטה .בתעדה המדינית ש ל מפ״ם _,19.8.48אהקבה׳׳א .(5)/66/90י׳ צוקדמן בוועדה המדיגית של מפ״ם .1.6.48י׳ ברגיגםקי למ׳ קליגר ,12.8.48 ,אק״מ/15/ברגיגסקי וי,22.7.48 אק״מ/15/ציזליגג (4)/&/וחילופי מכתבים אק״מ/רפטוד/הגגה ובטחון .מ׳ מדיבובסקי לי׳ קופיט ו ב ת ש ב ע חייקין ,2.8.48אלוחה׳׳ג .י׳ גבעוגי למי מז׳יבובסקי 5.9.48 324־ .5sפרוטוקול ישיבת הוועדה לענייני , ויי חזן בוועד הפועל הציוגי 23.8.48אצ׳׳מ הגולה בקבה״מ ,1.8.48אק״מ 2/חו״ל .23.8.48 5/פרוטוקול מפגישת שליחים בהגנה בחר׳ל ,18.8.48 ,אק׳׳מ/בטחון2/א׳.18/ .41מ ו ע ד ה המדינית של מפ״ם ,19.8.48שם .מ׳ נ מ י ת ב ס ק י ]גמיר[ וי׳ ברפל בוועד הפועל של ההסתדרות ,18.8.48שם .ש׳ אבני ,גאולים מ י ד צר ,ת׳׳א תשל״ח ,1978 עמ׳ .259 ,253 .42על הצעת מפ״ם ,שמי ס נ ה י ס ע לרומניה ועל הדחיות וכן ע ל השיחות ע ם הנציגים מגוש המזרחי בוועדה המדינית של מפ״ם ,שם ,וכן ז׳ שינד בוועה׳׳פ של ההסתדרות, • ,24.11.48שם .ד׳ ל י ב ש ת לחברים ,22.11.48אק״מ/15/ברגיגסקי .ועדת חו״ל של הקבה׳׳מ לחברים ,22.8.48אק״מ 2/חו״ל.119/20/ .43ברגיגסקי בוועדה המדיגית של מפ״ם ,11.11.48שם .מ׳ מז׳יבובםקי ליי גבעוגי, ,14.11.48אק״מ 2/חו״ל119/19/א׳ .מ׳ יערי טען ,שמפא׳׳י הגיעה לעיסקה מרחיקת ל כ ת :מחצית היהודים — לארץ ומחציתם — יישארו .במועצה הכ״ז של הקבה׳׳א ,12.12^8אהקבה״א .(4)/5/20/5 x 4 8ע ל הוועד היהודי הדמוקרטי ראה ז׳ן אנצל ,שם ,עמ׳ •219—197 .12.1, ) \3ה ר ב מ ש ה ד ח ן ,״ ב א ת ן ה מ ת ל א היו דולרים״ ,מעריב .19.4.87 .45הוועדה המדיגית ש ל מפ״ם .3.11.48שם .א׳ אבריאל א ל ג׳ מאירםון ,פראג ,11.11.48י׳ פרויגדליד ,שם ,עמ׳ .168ש׳ אבגי ,גאולים מ י ד צר ,שם ,עפ׳;.252 .46אברהם ליפםקר מרומגיה להגהגה הראשית של השוה״צ ,11,14.9.48ומכתב נוסף מ־ ,13.11.48ו ג ם מ־ ,21.11.48כגראה מאותו המחבר .אהקבה״א ,ש ם .בוועדה־'המדינית של מפ״ם ,1.12.48שם .מסמך ,שבעזרת עדויות שהוא מביא גם ־מאהוד אבריאל, ציר ישראל בהוגגריה ,וממי ש ר ת מגקד .א ת ה ת ג ה ג ו ת ה ש ל מפ״ם ברומגיה ,ללא תאריך ,אק״מ/15/ברגיגסקי .7/2האשמות כלפי מפ״ם בגספח מסי 72לשרי הממשלה הזמגית ,אק״מ/15/ציזליגג .1/9/9׳׳על פרשת ד.פ.ס.ד.ע׳ 3.12.48ארכיון ח ב ר הקבוצות .226/8ע ת י ו ת גופפות באלוחה״ג/רומגיד .ובארכיון א ב א חושי ,חיפה .20.3.53 מ .גמיר ,שליחות במוסקבה ,עמ׳ .34לתיאור כולל של התגכלות הרומגים לתגועד. הציונית בסוף 1948וראשית 1949ר א ה :ש׳ בנאי .,״יציאת ת מ נ י ה ,1980—1944 חלק ב ׳ :אסירי תקווה ו א ס י ת ציוך׳ בתיד ״משואה״ ,קובץ שנתי ,אפריל ,1983 ת ל יצחק ותל א ב י ב עמי .215—192 7Аבוועדה המדינית של מפ״ם ,שם ,וכן ב־ 16.3.49אמר ש ם י׳ ח ז ן . :״יש שאלד של פקומגו ит1иг1־ בעולם הזה .ראייתי א ת התקופה ־ הקרובה היא הרבה יותר 129 היו:.זמנים, .׳קודרת. ..הדבר .ע ו ד .. שבריה׳׳מ לא •י הכירה י ו ת ר .מ ס ו ב ך .העולם התחלק דבר בשום עוד יותר. מה אנו שנוגע קשורים לציונות• .עתה ב ש נ י החלקים... ׳.מאיפה י ש .עכשיו .תקווה חלוצית ו •בינתיים כל .תקוותנו היא במערב...״ .אק״מ/13/יי. של עמדתו תלמי מ׳ ראה מכתבו מההנהגה הראשית ברומניה 12.10.48 לתנועה ומכתב השוה״צ ברומניה למרכז האירופי ש ל התנועה בפראג ,19.10.48ואי .ליפסקר להנהגה העליוגה ,13.11.48אהקבה״א ת׳ .(1)28.2 : וייגשטיין לצ׳ צ׳ ברומניה ,47.2.47 על ויינשטיין למ׳ טסלר ראה י׳ קליגר ,3.5.47 ועדת חו״ל п״п אלוחה״נ. בן־אהרון מרומניה ,21.9.47:אק״מ 2/חו״ל .(4)/1/ועדת חו״ל ליחיאל ,21.4.48אק״מ2/ חו״.ל.128/22/ . .48י ׳ יטסלר הוצא בגלל קומוניזם מקיבוצו ,בית אורן ,ב־ .1951אסיפות המשק משנה בארכיון בית אורן במיוחד האסיפה מ־ .4.8.51י׳ טסלר לוועדת ״החלוץ״ ברומניה я-,- ,2.9.48 .אלוחת״ג .מכתב ״דרור״ ברומניה למזכירות הקבה״מ 1.11.48והעתק מכתבו . ש ל י׳ טסלר ,שם .י׳ בן־אהרון בוועדה המדינית ש ל מפ״ם ,1.12.48אהקבה״א ,שם. י מז׳יבובסקי .מ׳ •.:נ ג ד הנוסחה לישראליק ״גורל של ]כנראה• • קופיט[ אחד לכולגו״, ״בעניץ :11.1.49 אק״מ119/19/א׳. תמניה על הדיון לחמנו ׳׳למות כאן ביחד׳ • .היה ממשי ביותר .ברומניה חשבו ברצינות על סכנת מוות ל ח ב ת התנועות ,שישארו ־.שם;:.מכתב .מהנוער .הציוני 8.11.48בנוספח,72. שם. נטו-להפלות השלטונות לא .י. ,את.מפ״ם לטובה ואולי להיפך ,י׳ קורן ,״יהודי רומניה רוצים לעלות״ ,דברי .8.5.53 י׳ מאיום למפ״ם ,23.1.49עמ׳ ,2 ־.השווה והשוה״צ •ברומניה אק״מ/15/גלילי/מפ״ם. ...להנהגה .הראשית 28.1.49-1 ,22.11.48ו״מתוך מכתב מרומניה״ ,ללא תאריך ,אהקבה״א ה׳ — 1) 40.2־א׳(. • .49י ׳ .טסלר .50 ליי ,גבעוני ולכל החברים ,21.11.48 אלוחה״ג. פ ת י נ ד ל י ך ,שם, т.פ ר י ד מ ן למי -שרת ,24.11.48מ׳ שרת ל ז ד פרידמן ,6.12.48י׳ עמ׳ .222—221 ,275—273 על <פרשת.:הפ.ט.ד.ע,. .51 שם. הנוער ל א ר ץ ,13.3.49 דמיוני .ברומניה ג נ ז ך המדינה . , , .ל ה ל ן :ג״מחץ ,2249/1/אבל.השווה.קביעה מגוגדת.בדו״ח מרומניה בישיבת .מזכירות ..- הקבה״א ,164.50 :אהקבה״א ,שם. .52 ישיבות ברית האירגונים החלוציים ,20,14.12.48:אק״מ 2/ח״ול119/19/אי .מכתב הגוער ..הציוני מרומניה ,שם .מכתב י׳ תירוש מהפועהמ׳זז .למי ש ר ת ,9.11.49ג״מ.חץ.2499/1/ . . .י ׳ מאיום לא׳ אבריאל ,3.10.48אהקבה״א ,ה׳.(1)29.2. . .53ךו״ח י׳ מרגלית.מ״גורדוניה״ לש׳ פרידמן 21.1.49ג״מ.2514/7/ .54י׳ מרגלית ,שם. ראה למשל עדות ללא תאריך• של אחת מהאסירות 35 л ב כ י נ ו י .ש ו נ י ה .ג״מ/חץ.2514/7/ ר ו ב י ן למ׳ ש ר ת ,27.2.49פתינדליך ,שם. ,עמ׳ .461 .56.מסמך .ללא תאריך וללא ציון שם הכותב ,ג׳׳מ .2499/1מכתב .ללא ת א ח ך . ,״סודי״, •:.למשרד .החוץ, המחלקה אירופה, מזרח בוקרשט ו״גורדוניה״, העליונה להגהגה ,19.1.49.ג״מ .2514/7/הנוער הציוני מרומניה למזכירות ב א ר ץ ,24.1.49שם .״פרשת ללא .תאריך ,שם .המפלגה הציונית תמניה״, שם ,.מ׳ ״איחוד״, אורן, תזכיר על המצב ברומניה ,4.1.49ג״מ/חץ.2499/1/ •.57 • למ׳ שרתוק ,27.9.48 א׳אבריאל ג״מ ,שם .לעיל .ל ב י ן חבריו ,שביקשו להקים ״חזית״ עם הקומי ע מ ד נ ו על בארץ .ראה ההבדל בין י׳ חזן בוועדה המדיגית של מפ״ם ,16.3.49 ,3.2.49שם .י׳ מאיוס מפראג ,8.1.49אק״מ15/ברגיגסקי .7/2/י׳ מאיום • למפ״ם ,23.1.49עמ׳ ,6שם .מ׳ א ו ת על שליחותו ברומניה ,11.3.49אק״מ/13/יי.8/ מאלפת השוואת.שני מכתבים ,שכתב א׳ הלוי ,איש מפ״ם בצירות הישראלית ברומגיה, לש׳ פרידמן מחד גיסא ולווניה הדרי מאידך ..מ־ ,22.2.49כלפי משרד ,החוץ הוא.מאשים שהרומגים .פוליטי חושדים מכוון לגוש בו ,שהוא הארצות הללו ..המצב .בשטח .העלייה... 130: גציג אבל כפי גיסא ב־7.4.49 אתהתמגים איגטרסים באמצעותה שאני .רואה מערביים. של וכלפי ,מפלגתו .את .אגמי, הלוי בריה׳׳מ—. מהגעשה וראה גם מכתבו קובע: ״רק מאמץ י כ ו ל .לשגות ,את במדיגה — .א ץ הדבר הזה אקטואלי להציל" .אק״מ/15/ברגיגםקי׳ .7/2/וראה גם דיווח של איש השוה״צ מבוקרשט להגהגה העליוגה של תנועתו בארץ ,28.6.49אהקבה׳׳א ה׳—.(2)29.2 .58פרידמן למ׳ ש ר ת וג׳ מאירםון ,21.11.48פרויגדליד ,שם ,עמי .213 .59דו״ח משיחת שרתוק — מרשל מ־ ,14.11.48דם ,עמ׳ .171 .60מ .גמיר אל ג׳ מאירסון וש׳ פרידמן 16.12.48שיחת ש׳ פרידמן — פ׳ ירשוב ,1.2.49 דו״ח מ־ 2.2.49ו־א׳ אבריאל לש׳ פרידמן ,7.3.49ש׳ פרידמן אל צירות ישראל בוורשה 30.3.49פתיגדליך ,עמ׳ .535—533 ,416—414 ,475 ,302 .61ש׳ פרידמן לר׳ רובין ,8.3.49ג״ה/חץ 2514/7/מ׳ שרת אל ר׳ רובין,17.12.48 , פרויגדליך ,שם ,מס׳ ,265עמי .304 .62ר׳ רובין אל מ׳ שרת ,3.3.49 ,י׳ ברזילי למ׳ שרת ,31.3.49 ,פרויגדליך ,שם, ׳i׳'.Ro f264£. ישראל. ,ibidראה המפנה שעשתה בריה״מ כנגד .63ר׳ ת ב י ן אל פ׳ פרידמן ,19.2.49 ,אל ר׳ ת ב י ן ,8.3.49 ,פרוינדליך ,שם ,ענד .480—177 ,465—164ש׳ פרידמן למי מירון ,30.1.49 ,ג׳׳מ/חץ .2514/7/ש .בנאי, שם ,עמ׳ .201 .65שיחת ר׳ רובין — אנה פאוקר בוקרשט ,18.3.49פתיגדליד ,שם ,עמי .516—513 .66ש׳ פרידמן לא׳ אבריאל ,5.12.49 ,31.10.49 ,ציר ישראל ברומניה למחלקת מזרח א י ת פ ה ,8.12.49 ,דו׳׳ח משיחת אנה פאוקר עם הציר ,3.12.49 ,א׳ הלוי לצןנהל מ ח ל ק ת מזרח אסיה ,10.12.49 ,פרשת העלייה מרומניה ) 10.2.50 ,ת א ת ך מסומן בעיפרון( .ג״מ/חץ .2503/1/מעגיין שביומן בן־גוריון אין כ כ ל הנראה א מ כ ו ר של. פרשת ״ ב ת הרב״ .בדיקה בארכיון בן־גוריון .על אגה פאוקר ראה ואגו ,שם, עמי .150—143 .67הוועדה המדינית של מפ׳׳ם ,22.11.49שם. .68״מתוך מ כ ת ב מרומניה״ ,אהקבה״א ,שם. .69״אביר״ ,שליח השוה״צ ברומניה אליעזר ,ההגהגה הראשית ,27.9.49 ,העתק ,אהקבה״א ה׳— .(2)29.2ההנהגה הראשית להשוה״צ בבוקרשט ,18.11.49אהקבה״א ה׳—.(2)6.31 .70מ כ ת ב ההתפטרות של ציר ישראל בפולין י׳ ברזילי למי ש ר ת .2.11.50אישור מרומז לטענות י׳ ב ת י ל י בדו״ח ר׳ ראובן בוועדת החוץ של הכנסת ,4.1.50 אק״מ/15/בן־אהרת .ש׳ פרידמן במזכירות מפא״י ,12.12.48ב״ב .24/48 :131 נפתלי צחר , ״מלחמה יהודית ׳ הלוחמה הפסיכולוגית של הנאצים באמצעות זיוף בולי דואר ה ל ו ח מ ה .ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת ה י א מ ע ר כ ת כ ו ל ל ת .ש ל שיטות ,א מ צ ע י ם ו ט כ נ י ק ו ת ל ש ם השפעה שהיא ישירה או מכוונת עקיפה ע ל כלפיו. מהלר לצורר זה המחשבות, משמשים כל המורל אמצעי וההתגהגות ש ל התקשורת מי, למינה• — קולית ,חזותית ,מ ו ד פ ס ת ו כ ר — ואף ה פ צ ת שמועות ל ש ם פגיעה ב כ ו ש ר עמידתו ש ל האוייב .כ ל ז ה הסקסי, במישור הן מיועד להשגת במישור מ מ ר ו ת פוליטיות, עוצמתה האיסטרסגי. כלכליות, ותועלתה חברתיות, הן של הלוחמה בגרמגיה המובסת הבסיס ללוחמה מטרה. ב־1929 הוקמה בגרמניה ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת ר ב ה ,כ כ ל ש ה י א מ נ ו ה ל ת ו מ ב ו צ ע ת ב צ ו ר ה יעילה. מלחמת אחרי פסיכולוגית, ״המעבדה העולם שהעמים הראשונה המנצחים נוצר שימשו לה הפסיכולוגית״ ש ל מיניםמריון המלחמה ,שבראשה הועמד הקצין פון ו ו ס ו כ ן פ ס י כ ו ל ו ג .ע ל ס מ ך הגםיון ש ל מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו ג ה ו ב ע ז ר ת א מ צ ע י ם ח ד י ש י ם ב י ו ת ר פ י ת ח ק צ י ן ג ר מ נ י א ח ר ,המאיור בלאו ,ת ו כ נ י ת ת ע מ ו ל ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת ל מ ק ר ה ש ל מ ל ח מ ה .ה א מ ר י ק ג י ם ה ש י ג ו ח ו מ ר זה והוא ש י מ ש ל ה ם ב ס י ס ל מ ו ש ג י מפתח ב נ ו ש א זה. ב־1942 הקימו האמריקנים את ״הוועד ל מ ו ד ל לאומי״, שלאחר מכן שונה ש מ ו ל ״ ה מ ח ל ק ה ל ל ו ח מ ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת ״ )*.(Warfare Psychological Division במלחמת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה יישמו ה ג א צ י ם בשטחי ה כ י ב ו ש א ת ש י ט ו ת ה ל ו ח מ ה ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת ,ש ק ר ב נ ו ת י ה ה ע י ק ר י י ם היו ,כידוע ,היהודים .ע ל ידי ה ט ע י ה ,ה ס ו ו א ת »= בארכיון ״משואה״ נמצא קובץ פירסומים שונים )ב־ 1500פריטים( א ש ר הוציאה המחלקה ללוחמה פסיכולוגית של הארמיה החמישית האמריקנית באיטליה ,סביב ש נ ת .1944 132 כוונותיהם נגד ותוכניותיהם וכיו״ב, האחרות האמתיות, הצליחו על להוליד הסתת ידי שולל את שונות שכבות האוכלוסיה של הציבור היהודית ולשבור א ת כ ו ח ע מ י ד ו ת ה ו כ ך ל ה ג ש י ם א ת ת ו כ נ י ת ם ה ש ט נ י ת ל ה ש מ ד ת י ה ד ו ת אירופה. ו א ו ל ם ה ש ג ת ה ש ל מ ט ר ה זו נ ת א פ ש ר ה ל א מ ע ט ב ע ז ר ת ה ל ו ח מ ה ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת , שהנאצים הגבולות התעמולה האנטישמית הנאצית הארסית פרצה את נ י ה ל ו כ ל פ י חוץ. ה ג י א ו ג ר פ י י ם ש ל ג ר מ נ י ה והשטחים ,שהיו כ ב ו ש י ם בידיה•• ה נ א צ י ם ל א ב ח ל ו ב כ ל אמצעי ,כ ד י להפיץ ב ק ר ב א ו כ ל ו ס י י ת א ר צ ו ת ה א ו י י ב א ת ה ד ע ה ,ש מ ל ח מ ה היא זו יהודית״ ״מלחמה — היהודים אשמים בכל ו ה א ם ו ג ו ת שירדו הצרות ע ל ה ע ו ל ם ,ה ם ה ם ש ג ר מ ו ל מ ל ח מ ה ו ל פ י כ ך אין טעם ,ש ה ע מ י ם י י ל ח מ ו מ ל ח מ ה לא חוצאוחיה של שלהם. לוחמה שהעגיין פ ס י כ ו ל ו ג י ה זו, שימש היהודי לה נ ו ש א ר א ש י — ל ד א ב ו נ נ ו ה ר ב — י ד ו ע ו ח ל כ ל ואין צ ו ר ך ל ה ר ה י ב א ח ה ד י ב ו ר על די כך. גזכיר, אם אדישוחם כי של עמי לגורלם המערב היהודים של נ ר ד פ י ה נ א צ י ם ג ת ג ל ת ה ע ו ד ב ש ג ו ת השלושים ,ל א ח ר ע ל י י ח ו ש ל ה י ט ל ר ל ש ל ט ו ן ב ג ר מ נ י ה .כ א ש ר ר ו ב ה מ ד י נ ו ת ה נ א ו ר ו ת מ נ ע ו א ת כ נ י ס ת ם ש ל ה פ ל י ט י ם היהודיים מגרמניה א ח ת ע ל השגיה •את ל ש ט ח י ה ן .ה מ ע צ מ ו ת גיסו ב ר ו ב צ ב י ע ו ת ל ה ט י ל פ ת ר ו ן ה ב ע י ה ו א ת ה ע ז ר ה ל פ ל י ט י ם ה מ ס כ נ י ם .ע ד ו ת ל כ ך ו ע י ד ת אויאן ),(Evian שנתכנסה הפליטים 1938 ביולי מגרמניה ביוזמתו הנאצית של רוזוולט, הנשיא ומאוסטריה ואשר כדי נסתיימה לפתור ללא את תוצאות בעיית מעשיוח כלשהן. גם מלאכת כאשר והדברים היו להתיחם לבעייה הברית ההשמדה כבר התגהלה באירופה גלויים וידועים לראשי המעצמות, בקשיחוח והביורוקרטיה לב הכבושה בעלות של במלוא הברית, משרדי הקצב המשיכו של החח אלה ארצות־ ו א ג ג ל י ה ה כ ש י ל ה כ ל גסיון להציל ,מ ה ש ג י ת ן ע ו ד ל ה צ י ל ו ל צ מ צ ם א ת מ מ ד י האסון. ההיסטוריה המזרח לעולם לא תשכח התיכון, את תגובתו של שר המדינה ה ל ו ר ד מוין ,ש י ש ב ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה ב ק ה י ר , הבריטי לענייגי ההצעה להציל על כ מ י ל י ו ן יהודי הוגגריה ,כ א ש ר ח ר ב ח ד ה היתד .מ ו נ ח ת ע ל צ ו ו א ר ם :״ מ ה א ע ש ה במיליון את יהודים?״ ברמודה, ועידת שנתכגםה ב־18.4.43 ארצות ביוזמת ובריטניה, הברית כ ד י לדון ב ה צ ל ח יהודי אירופה ,כ י נ ו א נ ש י ה ק ו ג ג ר ס ה י ה ו ד י ה ע ו ל מ י ״ א נ ד ר ט ה ל ק ש י ח ו ת ל ב ,ל ע ג ד י פ ל ו מ ט י ציני ל ר ג ש ו ת א נ ו ש י י ם ו ב ג י ד ה ב ה ם ״ .האיש ,ש נ ש י א ארה״ב לונג, רוזוולט הפקיד בידיו את הטיפול בעגיין הפליטים, פקיד היה בשם ח ס י ד ש ל מ ו ם ו ל י נ י ו מ ע ר י צ ו ש ל ה י ט ל ר בעניין היהודי .ו א ו ת ו א י ש ל א התקשה יחס ל ס ת ו ם כ ל פ ר צ ה א פ ש ר י ת ,ש ד ר כ ה ע ל ו ל י ם היו זה ש ל הפליטים לעבור. א ד י ש ו ת ו ה ת ע ל מ ו ת מ כ ו ו נ ת מ ג ו ר ל ם ש ל יהודי אירופה בארצות הכבושות בידי הנאצים נ ב ע ל ל א ס פ ק במידה ר ב ה מרצוגם של החוגים השליטים של בעלות הברית להימנע מלתת גושפנקה לטענתם של הנאצים, שהיהודים ה ם ש ח ו ל ל ו א ת ה מ ל ח מ ה ה ז א ת ו ה י א מ ת נ ה ל ת ב ג ל ל ם ו ל מ ע נ ם .א ד י ש ו ת זו ש ל ה ע ו ל ם ה נ א ו ר היתד ,ב ח י נ ת מ ת ן ה י ת ר ב ש ת י ק ה ל נ א צ י ם ל ב צ ע א ת זממם .ה נ א צ י ם פ ג ע ו ב י ה ו ד י ם במישרין ,ש א ר ה ע מ י ם סייעו ל ה ם ב ע ק י פ ת ב ח ו ס ר ת ג ו ב ה .ה נ א צ י ם היו מ ו ד ע י ם ל כ ך ו נ י ה ל ו באין מ פ ר י ע א ת ת ע מ ו ל ת ם האנטישמית הארסית גגד 133 המשותף״ ה״אוייב שאר בין ״הסכגה בו הימלר היהודית״ לעם .1943 התקפת באיזור הדוהר שבמקומו הבולים בולים הופיעה בו זכה עם לא מעטים(, גקבע מחגה הריכוז בגיוס בעלי מקצוע זייפגים כלל פרט צווי נייר של בורגר, תשומת מקצועית הזיוף, היה עינויים, ״אסירים מי הפעילות שם כי נאמר. האגגלי; השוגים פרס ש ל ,של מענין בגרמגיה, .(1 זכה גמצאו היטלר, ש ל הגסטאפו למרות נקמה. גילה הכבוד הגדול על בולים לכבוד כזה החליט אפוא להשתמש שוכגו אף ובהן, המלחמה, על הנ״ל, על כי אף של הזיופים הנ.ק.וו.ד<. שונות בעברית. אם גדול שטרות לאנשים, חבלה מנוחה, אסירים של מס׳ ,17 מחשש זו כי ולפגוע ״טיסו״ יתר זייפו וכוי. )ראה: אדולף היתד, עבודה במערכת בכד להפצה הודפסו מעיד, כי עבודה, מזון ומכל מקום הם היוו מעין מעמד של שהיו ,18 גילוי טיב הימלר טובה ונכונה יש ע ל .התודעה ה י מ ל ף הורה• לתת -הלאומית לפגוע, במלד היטב. גורה היו אצל בקשר בצורה לא כמו אלא כן בהלה מצבם ושמורים העבודה, לעורר הבולשביסטי; להשפיע סגורים במחגה. הוראת להיעשות לעסוק בורגר במלאכת לא אחרים. כיצד של שנועדו מוות. הגרמגים הוראות, .ההיבט מגת מודפס מ ל ה שעות המדויק חייבים מיבצע אישורים תעודות גרפיקאים, .(1957 עונשה חולים הגוסח דגש בפשטות בבלוקים לגבי כי ציירים, הוחל היוגוסלבים. כל למשל, לגייר, ואמריקגיים, בקגה מציין, הוסבר לבית .הבולןם. בריטיים בתנאי מנת תשי״ז, כמקום הביצוע לברלין. איש. שונים, בג׳נבה, להפיצם חלקם מומחים בשם ״מיבצע צפונית ל ־150 אנגליים, הציונית ז׳ הזיוף קילומסר מיסמכים חוב׳ וכי איש כונה אינטליגנטי. קרוב דרכונים בורגר הקשור גשאר מציין — הפרטתנים עבודתם לשים. עצמם. דיוקנו מס׳ כי מיבצע דפסים, כסף, ה׳, האויב. סודית בה ,,כי יש דרכי כ־30 גאספו שטרות זכסנהאוזן הדרכה לא כרף הועבר היתד. חוברות ..אם של מיוחדים״, שחלה, וכוי. לזיוף שהיו לא הארצות המטרה .היתה ר ע .ב כ ל תצלום היסלר קריגר, כך ההסתדרות גיתגה מטרת לא )רק המרוחק שטרות מורשת, למחנה מה סבלו גם השליטה עם אומרת, וחיפש מאיור האמריקני, של המשקית־כלכלית באיזורי נפגע זכסגהאוזן, מכל מסובכת. בבואם נתמנה הצי מכתבים לב בולים הכבדה לבולים סברה שהגאצים החלו אחרי מהבריטים התעשייה דומים הימלר בריטיים, לכך )ראה נקטו כלפיו. לשעבר לבולים ילקוט על בולי ב ע נ י ן . 1 F 4 ולמנהלו תנועה של עצמו לטפל כורכים, על דואר הדוגמה מרכזי בברלין. תמונתו הימלר את ובגודל למרכז שהופגה רייגהארד״ אף ערכו בצורה הרגיש ל מ ח ל ק ה ' V הם היה הפסיכולוגית, זיוף לקחו תמוגתו והעבירם גשק, הבריטי, שהאגגלים הופעת באותו הורה האמצעים האוויר, את ודרכי למעשה ב ק ת אלא כביכול. הלוחמה שהנאצים להמחשת מיד. מדפיסים האויב. לזיופים, לגבי הרי המקור ביטוי להיבטים של האנגלים. להימגע האגגלי, מהשפלתו. הזיוף הכסף טי הראשון .נעשה בבול ג׳ורג׳ ד.־.5 של המלך ו ב מ ק ו ם ה מ י ל י ם ״ י ו ב ל ה כ ס ף ו כ ו ׳ ״ .נ כ ת ב 134 המלבני, הזיוף 1 בצבע.ירוק, היה מוצלח שהופיע ולמרות ב־1935 לרגל יובל השינויים •נוצר הרושם E ״ WAR"jmsW A R H S W J למקור. של• דמיון התאריכים-של ח צ י יובל, במקום .1944—1939 אמנם עד .1944 במקום ז ר י )מלחמה זו היא המלחמה )תצלום (2 בשגיאה, בלי הצירוף ברית האות היתה .1 המועצות זו ש נ ת תמונת דפנה שבפינה מלחמה )בולשביזם( הנאצים הימנית יהודית(, ראשו ש ל •1 הבול ,1943 אבל המלך ומלחמה ,1935—1910 כאשר קיוו צוייר יהודית פטיש המילה הוחלפה נרשמו כנראה התאריכים לסיים ומגל J E W S H בתמונתו ש ל )יהדות את וכוכב נכתבה סטאלין. העולם( היה חשוב .3 המזויף )מוגדל( • הבול המקורי )מוגדל( 135 מאוד בתעמולתם של הגאצים .קיימות שתי סברות) ,שאין ודאות לגביהן(, כי בולים אלה הוכגסו על ל י סוכנים גרמניים לתיבות המכתבים של אזרחי שוייץ וכן כי הושלכו מאווירון גרמגי. זיוף גוםף געשה בבולים אגגליים משגת ,1937שהופקו לרגל הכתרתו של המלך ג׳ורג׳ ה־ .6בבול המראה את דיוקנו של המלך וכתר מעל ראשו והכתובת P O S T A G E R E V E N U Eהוסיפו הגאצים מגן־דוד בכתר ,ללמדך ,כי היהודים הם שליטיה של בריטגיה הגדולה )תצלום .(3בבול אחר ,המראה במקור את המלך ג׳ורג׳ ה־ 6והמלכה אליזבת ,במקום תמוגת המלכה מופיעה תמוגתו של סטאלין )תצלום .(4בבול המקורי מופיעים המלך והמלכה כמעט בגובה אחד ,בעוד שבבול המזוייף כתפיו של המלך גבוהים מעט )לפי האמור לעיל יתכן שהיתה זו מוגה לא לפגוע ב ו ז ( ,אם כי אפשר לראות כאן סמליות גוספת .סטלין נראה מעט לפגי המלך ,כאילו לוחצו אל הקיר .לסמליות זו ,יש כגראה ,משמעות. מצד ימין מופיע כוכב סובייטי .במקום הכתר צוייר פטיש ומגל וכוכב סובייטי, במבס ראשון דומים מאוד לציוד הכתר המקורי .במקום התאריך ,12.5.1937 שהוא תאריך ההכתרה ,מופיע תאריך ועידת מהרן .ועידה זו גערכה בסהרן, בירת פרס ,בראשית דצמבר 1943והשתתפו בה רוזוולס ,צ׳רצ׳יל וססלין .גקבעה בה תכגית הפלישה המתואמת לאירופה הכבושה .במקום הכתובת הרגילה שבבולים האעליים P O S T A G E R E V E N U Eמופיעות המלים & S . S . R . B R I T A N N I Aעם שגי מגיני דוד מצידן — צירוף ,הבא שוב להציג את הבולשביזם כמשפיע על אגגליה ושגיהם יחד מושפעים ,כמובן ,מהיהדות העולמית .בשל המחסור בנייר ,השתמשו לצורך הדפסת הבולים בנייר ,שהיה מיועד להדפסת כרסיסי מזון — גייר בעל סימגי מים בצורת גלים .אבל האמריקנים זייפו בצורה סובה כרסיסי מזון אלה על גייר דומה )בעל סימגי מים( והפיצו את החומר מהאויר בגרמניה .מסיבה זו גאלצו להשתמש בגייר אחר ,שלא היה באיכות טובה .בגלל סימגי המים כוגה מיבצע זה בשם ״גלי מים״ — ״."Unte'mehmen Wasserwe11e הוצאו גם כמה סדרות מיוחדות ,בהן הושם הדגש על הדפסי רכב .בין השאר הופיעה סדרת ״ההפצצות״ עם הכתובת , M U R D E R R U I Nציור של פצצות משגי הצדדים ומתחתן שם של אחד המקומות שהופצצו על ידי חילות האוויר של בעלות הברית :הקתדרלה של קלן וכן מקומות מחוץ לגרמגיה — הקתדרלה של רואן ,בצרפת :סן מאריגו ,שלא השתתפה כלל במלחמה ,אך הופצצה קשה על ידי בנות הברית :המנזר הידוע במוגםה קםיגו; מעון ה ק ת של האפיפיור קסטללו גנדלופו וכן העיר השוייצית שפהאוזן ,שהופצצה בטעות על ל י האמריקנים ב־ 1.4.1944ובה גהרגו כ־ 50איש .מטרת הנאצים היתה להוקיע את ה״ברבריות״ של האגגלים והאמדיקגים ולעורר רחמים .סדרה אחרת ,״הקיצוגיות של הפוליטיקה העולמית״ ,גועדה להציג את ההשפעה הבולשביסםית־יהודית .הדפס אחד מתיחס לבולשביזם העולמי ושני הדפסים אחרים מתיחסים להשפעה היהודית ,כאשר בין שגי מגיני ח ד מופיעה הסיסמה ״הקפיםליזם הבינלאומי״ ״היהדות העולמית״. יתר ההדפסים מתיחסים לוועלת טהרן ולוועידה האטלגטית .ההדפס השישי — ״עבדות עולמית״ בצירוף הסמלים הסובייםיים. סדרה אחרת בשם ״חיסול האימפריה״ ) ( L I Q V I D A T I O N . O F E M P I R Eובה 14פריטים ,מציגה מקומות שונים ,שהברימים איבח במהלך המלחמה .זו היתה 136 נקודת החולשה של הבריטים — הפגיעה באימפריה שלהם ,מקור גאוותם הלאומית ל ע ר כ ם ה כ ל כ ל י ו ה א י ס ט ר ט ג י .כ ב ר ב־1940 בנוסף על בקרב התחבורה א י ב ת הבריטים אניות רבות ב ה ע ב ר ת ציוד ו א ס פ ק ה .ס פ ק ה א נ י ו ת ה י ח י ד היתד• א ר צ ו ת הברית .ל ב ר י ט י ם ל א היה כ ס ף ל ש ל ם ת מ ו ר ת ה א ס פ ק ה ו ה ם נ א ל צ ו ,איפוא ,ל ה ח כ י ר בסיסים אלה א ל ה ל א ר צ ו ת ה ב ר י ת ל ת ק ו פ ה ש ל 29שנים .ע ם ז א ת ה מ ש י כ ו מ ק ו מ ו ת להיות חברים בקומונוולט הבריטי. מכאן השמות כמו ברבדוס, גרנדה, טרינידד ,ג׳מיקה ,איי ב ה א מ ה ועוד — .כ ו ל ם ב א ז ו ר ה מ ז ר ח י ש ל א ר צ ו ת ה ב ר י ת ובעלי חשיבות אסטרטגית .יתר ההדפסים מציגים א ת המושבות הבריטיות במזרח הרחוק ,כגון ס י נ ג פ ו ר ,בורניאו ,חוגג קוגג וכוי .ב ו ל א ח ד ב ס ד ר ה זו ה ו א ה ב ו ל עם מגן דוד על האימפריה״ כתר המלך )כמו בצילום ,(3א ב ל גוסף לו ההדפס ״חיסול — כ מ ו ב ן ,ב א ש מ ת היהודים. סיומה ש ל פ ר ש ת ה ב ו ל י ם המזוייפים ש ל ה נ א צ י ם ב מ ס ג ר ת ה ל ו ח מ ה ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת , גורלם ואחריתם, כיצד הושמת וכיצד נשתמרו בחלקם, לא הובא כאן. זהו נושא ל מ א מ ר נ פ ר ד . 137 ב<מ< ש ו א ה ו ג ב ו ר ה חברים מעלים זכרונות... רב־שיח יוזמה של ו ת י ק י ק ן ״הנוער הציוני״ גלודז׳ על פ ע י ל ו ת ם בגיטו נאה 50 שנה של הח״ח 1945 נקטו חברים עשרה מוותיקי קן הציוני״ ״הנוער ל פ ר ת מ ל ח מ ת העולם השניה וכיבוש עירם )השליח הראשון מ ה א ר ץ יוחנן כהן בידי לפולין בלודז׳ הנאצים, בתום במלאת ביוזמתם משנת המלחמה, ודון גורן )גרינשפן — המרכז האחרון של ה נ ה ג ת ת נ ו ע ת ״איחוד הנוער הציוני מימי ע ק י ב א ״ ב פ ו ל י ן ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ( ה ת כ נ ס ו ב ב י ת ו ש ל זה ה א ח ר ו ן ב א ח ד אוגוסט אבירם מנחם 1989 צבי הח״ח: ברגמן, יוטה ריבה ברגמן, ישראל חירורג, ) ק ל י ס ק י ( ,מ ש ה ז י ל ב ר )זילברשטיין( ,ר ו ז ׳ ק ה ן י ל ב ר ) ג ר ו ם מ ן ( ,א ר י ה בן־ )פריגץ( ליפמן ואטקה )פריד(. הועלו במיפגש וחוויוח זכרוגוח מ ש ג ו ח ה ש ו א ה והחיים ב ג י ט ו וכן ס ו פ ר ע ל פ ע י ל ו ח ם ש ל ח ב ר י ה ח נ ו ע ה ב ח ק ו פ ה כל ההיא. מהחברים אחד חרם אח חלקו הדברים לסיפור. הוקלטו והועחקו מהקלטח. מחוך סך הכל של חנועוח הנוער פעילוח זו ה ח ח י ל ה מ י ד ע ם פרוץ ה מ ל ח מ ה .ה נ ו ע ר שעליו להחזיק החדש ושל ״הנוער הציוני״ בלודז׳ חש הכבושה באופן אינסטינקטיבי, ל ה מ ש י ך ב א ו ר ח פ ע י ל א ח מ ס ו ר ח ה ח נ ו ע ה ,כ י ר ק ב ד ר ך זו יהיה א פ ש ר מעמד בצרוח ובאסונוח, העחידוח להחגלגל על העם היהודי במצב ש ג ו צ ר ו א ש ר א ח סופו הטרגי איש עדיין ל א ה ע ל ה ע ל ד ע ת ו . .ההתארגנות הנוער: בכלל הדברים מצטיירח חמונה מרשימה בפרט על פעילוחן של ובגיטו. ה ח ח י ל ה זמן ר ב ל פ נ י ה כ נ י ס ה ל ג י ט ו ב כ ל ה פ ל ג י ם ו ה ש כ ב ו ח ש ל בתנועות הציוניוח־כלליוח הציוניות מנו באוחו והלא־ציוניות ובקרב נוער ארבעה קיבוצי הכשרה זמן בתי־הספר. ובהם 180 התנועות חברים. ע ם ה מ ע ב ר ל ג י ט ו נ מ ש כ ה ה פ ע י ל ו ת ע ד ל פ ת י ח ת ה מ ח נ ה ב מ ר י ש י ן )חווה ח ק ל א י ת בגיטו(. במרישין ה ת א ר ג נ ו .ה ת נ ו ע ו ת מחדש והמשיכו בפעילותן ע ד לפיזורה של הגקודה ועד '138 ל ח י ס ו ל ו ש ל ה ג י ט ו וגירוש ה א ו כ ל ו ם י ה ל מ ח נ ו ת ה ר י כ ו ז ו ה ה ש מ ד ה . ההתארגנות מאורגן מצא של התחילה בשני למעשה מוקדים: ק ו ד ם לכן ,ה ק י ם גוף ,ש ק ר א ל ע צ מ ו עד מהרה את דרכו אל ת נ ו ע ת בתי נוער ״חזית דור הספר, היה שלא ב ג י ־ ה מ ד ב ר ״ .גוף זה ״הגוער־הציוגי״ .החלה פעילות מ ש ו ת פ ת ש ת י הקבוצות ,ש ג ת מ ז ג ו ו ה פ כ ו ל ג ו ף מ א ו ר ג ן אחד ,״ ח ז י ת ה נ ו ע ר הציוני״, ה צ ט ר פ ו ח ב ר י ם מ ה א י ר ג ו ן הציוני ״ ה ת ח י ה ״ . אליו הפעילות שמעו התבטאה בפגישות חברים ב ק ב ו צ ו ת גדולות וקטנות .בפגישות אלה ה ח ב ר י ם ה ר צ א ו ת ב ת ו ל ד ו ת י ש ר א ל ו ת ו ל ד ו ת הציוגות ,ל מ ד ו ע ב ר י ת ,נ י ה ל ו אידיאולוגיים, ויכוחים מסיבות ערכו עוגג־שבת, שירה ערבי בציבור, הוציאו ע י ת ו ן ־ ק י ר מאוייר בצילומים .לציון מ י ו ח ד ראוייה ה פ ע י ל ו ת ב ת ח ו ם ה ע ן ר ה ה ה ד ד י ת , ב ה ש ג ת ת ר ו פ ו ת ומזון. בעיקר הואיל להתארגן וכל ההתארגגות והפעילות היתד. בלתי למעשה היה חוקית, הכרח ב ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת ,ב ח מ י ש י ו ת ,כ ד י ל ה ק ל ע ל קיום ה ק ש ר בין ה ח ב ר י ם . ב ס ו ף ת ק ו פ ת הגיטו ,כ א ש ר ל א היה ע ו ד ס פ ק ,מ ה מ צ פ ה ל א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ש ל ט ו נ ם של הנאצים ,ע ס ק ו ה ח ב ר י ם תחת .בפחים, של כדי ש ג ק ב ר ו ב א ד מ ה ,ב ת ק ו ו ה ,ש מ י שישרוד ,י ג ל ה א ו ת ם וינציח את זכרה י ה ד ו ת לודז׳ שהושמדה. אחד פתק ב ק ד ח ת ג ו ת באיסוף החומר והטמגתו ה פ ר ט י ם המעניינים ב ק ר ו ן של לגלות מחנה להלן רכבת א ת יעד בתוך הגירושים נסיעתה. כך פ ע י ל ו ת זו עם של רישום נתגלתה שימור התחנות לציבור תעודות היה שבהן בגיטו היא האמת הטמגת עוברת — הנוראה על אושוויץ. קטעים מדברי החברים, שהשתתפו ב ר ב ־ שיח זה, הממחישים בצורה ח י ה א ת האירועים והחוויות ,ש א ל י ה ם ה ת י י ח ס ו ה ד ו ב ר י ם . ־ חגיגת שמחת־תורד .בגיסו ל ו ח ׳ . 139. צבי ברגמן ה ח ב ר י ם ש נ מ צ א י ם כאן ה ם ח ב ר י ה ג ו ע ר ה צ י ו ג י מ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,ח ב ר י ם ש ה צ ט ר פ ו ל נ ו ע ר הציוני בזמן ה מ ל ח מ ה ב ג י ט ו ל ו ד ג ׳ ו ח ב ר י ם שהיו פ ע י ל י ם ת ק ו פ ה מ ס ו י י מ ת ב ת נ ו ע ה ש ה י ת ה נ ק ר א ת ״ ח ז י ת ת ר ב נ י ה מ ד ב ר ״ .ב א י ז ש ה ו זמן א נ ח נ ו ה ת א ח ד נ ו ו ה ק מ נ ו ת נ ו ע ה ,ש ש מ ה היה ״ ח ז י ת ה נ ו ע ר הציוני״. כ ל א ח ד ב ח ל ק ו כשיספר ,י ס פ ר ע ל פ ע י ל ו ת ו ב ת ו ך הגיטו כי ה ח ב ר י ם ש נ מ צ א י ם ה ם היו ח ב ר י ה ה נ ה ג ה כאן ו פ ע י ל י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ .אני הייתי כ ב ר הראשית ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ב ה נ ה ג ה ש ל קן ל ו ד ז /ח ב ר י ם א ח ר י ם היו בזמן ה מ ל ח מ ה ב ה ג ה ג ה של חברי הקן ויש פ ה ל פ ח ו ת ש נ י הציוני״ ״הנוער שהצטרפו בגיטו, אלינו ו א ח ך כ ך ב מ ש ך הזמן היו ג ם פ ע י ל י ם ב כ ל מ י נ י פעילויות. הייתי מ ח ל ק א ת זה ב א ו פ ן כ ר ו ג ו ל ו ג י ב ה ת א ם ל א י ר ו ע י ם שהיו בגיטו ,ב ה ת א ם ל פ ע י ל ו ת כי יש ל ה ד ג י ש כ ב ר ב ה ת ח ל ה ,ש א נ ח נ ו — הקן ש ל נ ו — ה ח ב ר י ם שלגו, היו פ ע י ל י ם ב מ ש ך כ ל ת ק ו פ ת הגיטו ,ל פ ע מ י ם ב צ ו ר ה פ ח ו ת א י נ ט ג ס י ב י ת ,ל פ ע מ י ם י ו ת ר א י נ ט ג ס י ב י ת ,א ב ל ה פ ע י ל ו ת ו ה ק ש ר ע ם כ ל ה ח ב ר י ם ה ת ק י י ם ב מ ש ך כ ל הזמן. הפעילות קודם שלנו התחלקה לכמה כ ל הנושא האידיאולוגי נושאים. פעולות שכלל יצירת ת ר ב ו ת ולימוד ע ב ר י ת : אווירה מםויימת ,ש ת ע ז ו ר ל ח ב ר י ם ל ע ב ו ר א ת ה ת ק ו פ ה ה ק ש ה הזו ,אם כ י ב ה ת ח ל ה י ד ע נ ו כ מ ה זמן זה ימשך, לא להוציא א ת הטוב השתדלנו זמן יקח, כמה מההתרחשויות אבל בכל ב כ ל מקום, תקופה, ו מ ה ה ת פ ת ח ו י ו ת ו ל ע ו ד ד חברים .זה היה ש ט ח אחד. השטח מזון השגי היה ע ז ר ה ה ד ד י ת ,שהיתר .ד י ע ג פ ה וזה כ ל ל ג ם ע ז ר ה ב צ ר כ י וגם ע ז ר ה ב ח ו מ ר ר פ ו א י ע ד כ מ ה ש ז ה א פ ש ר היה ,והיו ל נ ו איזה ש ה ן ד ר כ י ם ל ה ש ג ת ה ד ב ר הזה .כ מ ו ב ן ש ב מ ש ך ה ז מ ן ג ם ה ש ת ד ל ג ו ל צ ר ף ח ב ר י ם צ ע י ר י ם ו מ ב ו ג ר י ם ו ה צ ל ח נ ו ב מ י ד ה מ ס ו י י מ ת ב ז ה .ת ק ו פ ה מ י ו ח ד ת בזמן הזה היתד .ת ק ו פ ת מרישין ע ל י ה כ ו ל ם מ ד ב ר י ם . ב ת ק ו פ ה הזו היינו מ ר ו כ ז י ם ב כ מ ה ק י ב ו צ י ם ש ל ה נ ו ע ר הציוני והחלוץ ה כ ל ל ־ ציוגי במרישין .היו ש ם בערך שנה ,ה מ ש כ נ ו ב פ ע י ל ו ת ,זה ה י ה אולם, כך היה שוב ב מ ס ו ו ה של גם תנועות בית כנסת. ה ת פ ז ר ו ל מ ק ו מ ו ת שונים. אחרות. שם אחרי שנמשכה ת ק ו פ ת מרישין, בפרנצישקגסקה .קיבלגו שם לרשותגו נמשכה השתדלנו הפעילות תמיד לעשות בערך כשנה ואחר שלא א ת זה כך, לעורר ת ש ו מ ת לב ,אם כ י ח ש ב נ ו ש ל א א ו ת נ ו מ ח פ ש י ם כ מ ו ך ך י ם או מ ת מ ר ך י ם בגיטו. פה חלק מהפעילות, היתה בדירות אצל חברים, במיוחד יש לציין ב י ת ב ר ח ו ב צ׳ישלסקה ,24ב י ת ש ג ר ו ש ם י ו ס ף ו ו ס ר צ י י ר )גבעון( ,מייטק ו ס ט פ ק קוזניצקי. ל ר ש ו ת נ ו ע מ ד ה דירה ,ש ל א היתד .מ א ו כ ל ס ת זמן מה .א ח ר כ ך ש ו ב ב ד י ר ו ת פ ר ט י ו ת .היום אין צ ו ר ך ל ה ד ג י ש ,ש כ ל פ ג י ש ה כזו א צ ל ח ב ר י ם או ב מ ק ו ם א ח ר ה י ת ה גם ק ש ו ר ה ב ס כ ג ה . ע ר כ ג ו ג ם עוגגי ש ב ת ,ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ק י י מ נ ו ש י ח ו ת ש ל בוגרים ושל צעירים, אבל ת מ י ד ה ש ת ד ל נ ו ל ק י י ם א ת ה מ ס ו ר ת ה ת ג ו ע ת י ת ו ל ש מ ו ר ע ל הסגנון שלגו. ה ד ב ר הזה נ מ ש ך ע ד ח י ס ו ל הגיטו ,ע ד א ו ג ו ס ט אם 140 כי היו לנו איזה שהן תוכניות, תוכניות .1944ע ם חיסול הגיטו ה פ ס ק נ ו , של התקוממות, של תפיסת אבל לא הדבר יצא עמדות חשובות, המקום למנותן .זה כ ה ק ד מ ה ו כ ת מ ו נ ה אריה בןימנחם מסיבות לפועל שגם שונות, כאן לא כללית. הייתי ר ו צ ה ב ה ז ד מ נ ו ת זו ,ש י ו ז כ ר ו ש נ י אישים ב פ ע י ל ו ת ש ל ה ם :אהרון י ע ק ו ב ס ו ן ו ר פ א ל זלוור כמובן. ראשית לא כל הייתי מספר מלים הנוער חבר עצמי, על הציוני כיוון לפני שאני המלחמה קצת ולא חורג הייתי מהמסגרת. בשום חבר אני ארגון נ ו ע ר ציוני או ל א ציוני. הייתי אריה פרינץ. בגיטו אני גמרתי ספר בית )מקצועי־ ״פשמיסלובקה״ ט כ נ י ( י ח ד עם צ ב י ברגמן .היינו ב כ י ת ה א ח ת ,נ פ ג ש נ ו ע ם ק ב ו צ ת חברים ,ש ג מ ר ו א ת ב י ת ה ס פ ר .גפגשגו ב ג י ט ו .ע ד ה ג י ט ו ל א קיימנו ש ו ם פעילות; כיוון יחד שלא ה י ת ה לגו שום מ ס ג ר ח .ג פ ג ש נ ו ב ג י ט ו ו פ ש ו ט ל א היה לגו מ ה ל ע ש ו ח , כיוון גודע ש ה ע ב ו ד ה עדיין לנו, לא אורגנה בטלים. והסחובבנו תעסוקה. חיפשגו שבמרישין מ ח ל ק י ם ח ל ק ו ח א ד מ ה ע ם ב ח י ם ,ו י ל ו ח ב מ ו ש ג י ם של או ו ש ם מ ח י י ש ב נ ו ע ר ב ח נ א י ק ו מ ו נ ה ו מ נ ה ל א ח חייו ב נ פ ר ד מן ההורים ,שגרים ב מ ר כ ז אנחנו, הגיטו. ״פשמיםלובקה״, בבוגרי פנינו חלקת וקיבלנו במקרה אדמה, ב ש כ נ ו ת ע ם ה ח ל ק ה ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,ש ם נ מ צ א ה אטקה ,ה נ י ק ב ר ג מ ן ו ר י ב ה . ז ה היה כ ב ר ב מ א י ,1940מ י י ד ע ם ס ג י ר ת הגיטו .ק י ב ל נ ו א ת ה ח ל ק ה ,שהיתר. מ ג ו ד ר ת .ק י ב ל נ ו שני ב ת י ם ,ש ת י ח ל ק ו ת ס מ ו כ ו ת ו ה ש ל י ש י ת ג ב ל ה ע ם ק ב ו צ ה גי. זו ק ב ו צ ה של היתה ״הנוער הציוני״ ו״התחיה״ ביחד. לעצמנו אנחנו קראנו ״קבוצה Ш״. חלוקה היתד. לאותיות האותיות ומספרים. היו לאנשי הנוער, תנועות לאו ד ז ו ק א הציוגיות ,כי היה ש ם ג ם ה ״ ב ו נ ד ״ .ו כ ל א ל ה ,ש ל א היו ח ב ר י אירגונים ה מ ל ח מ ה ,ק י ב ל ו מ ס פ ר י ם רומיים .ו כ ך ק י ב ל ג ו א ת מ ס ׳ ש ל ו ש הרומי. מלפני ר א ש י ת כ ל צ י ר פ נ ו ב נ ו ת .א ש ת י ה י א ע ו ד מ ש ם .י ש בארץ ע ו ד ב נ ו ת ,ש א נ ח נ ו פרט לעבודה בעיבוד צירפנו. ה ח ח ת ה א ל ו ,ב ז ר י ע ה וגידול ירקות ,בילינו את הזמן ,א פ ש ר להגיד ,ב ב ט ל ה .ב ע ר ב י ם היינו נ פ ג ש י ם ,מ ד ב ר י ם ,מ פ ט פ ט י ם .נ י ה ל ג ו איזה יומן .ה י ת ה מ ס ג ר ה די מ ג ו ב ש ח .ב ב ו ק ר ה ח ק י י ם מ ס ד ר ו כ ל הסימגים ש ל ח י י צ ו ו ת א מ א ו ר ג ג י ם פ ח ו ת או י ו ת ר .ש ל ה ג ו א ג ש י ם ל ע ב ו ד ה .ה ת א ר ג נ ה מ ש ט ר ה ה ק י ב ו צ י ם ל ש מ י ר ה על ה ס ד ר . של אז גם ה ש כ נ י ם ה ח ח י ל ו ל ב ו א א ל י נ ו .ה י ה ב י נ י ה ם ח ב ר ״התחייה״ ו ב מ ק ר ה ג ם ב ו ג ר ב י ח ־ ה ס פ ר שלנו .ק ר א ו ל ו א ה ר ו ן י ע ק ו ב ס ח .ה ו א ה ג ה רעיון ב י ט ו ל הוא המפלגוח. על קיבוץ זה יהיה כשרים שלה. או קבוצה בארץ ישראל, המלחמה, כפי שהיה טוב אחרי לכך .הוא רצה לארגן תנועח לפני נוער, או לא המלחמה. שהוא סוציאליזם. פה הגה וראה כל אין החנאים אוחנו כגרעין ו ב א מ ת ה ת ח י ל ל ב ו א ש מ ה מ ד י ע ר ב ו ה ב י א ח ב ר י ם ,היושבים כ ע ת פה. הוא את הפכנו זה הוא טען, שבחנאי הגיטו אין על שום טעם סוציאליזם לדבר על אידיאולוגיה, לתנועה, ב י ד רמה. שהוא קרא לה ״חזית דור בהתחלה הוא הקים מיפקדה ,לא בני המדבר״. ניהל הנהגה א ל א מיפקדה. במהרה 141 זה ה פ ך ל ה נ ה ג ה ו א נ ח נ ו ה ת ח ל נ ו ל פ ע ו ל ,כ ת נ ו ע ה .עשיגו ל ע צ מ נ ו ד ג ל ו ה ש ת ת פ נ ו בכל הפגישות בתוך ה ח ב ר ה ה ז א ת ש ל מרישין .א ח ר כ ך מ ר י ש י ן ה ת פ ז ר — ב פ ק ו ד ה .ב ת ח י ל ת 1941 של הקיבוצים כל ה כ ל פוזר ,אם כי ר ו ב וההכשרות. עזבו האנשים היינו בגלל כ ב ר ,כוח, כבר המצב משהו שקבע החורף במשך ו ח ז ר ו ל ב ת י ה ם ,א ל הוריהם ש נ ש א ר ו ,מ י כ ד י ל ע ז ו ר להורים ,מ י ש ק י ב ל ע ב ו ד ה באחד . המפעלים ,שקמו ו ה ת א ר ג נ ו ב י נ ת י י ם . א נ ח נ ו ה מ ש כ נ ו ל ה פ ג ש גם א ח ר י זה ,א ם כ י כ ב ר י ו ת ר ב מ ס ג ר ת ש ל ״ ה ג ו ע ר ל א ויתרנו על הציוני״ ״חזית השם דור המדבר״ בני נמשך — והדבר עד .1943. א נ י חייב להגיד ,ש ב כ ל ה ד ב ר י ם ,ש ה ז כ י ר כ א ן הניק ,ע ז ר ה ה ד ד י ת ב כ ל מ י נ י ד ב ר א ח ד הוא ל א הזכיר .ה ו א ה ז כ י ר מזון ,ע ז ר ה ר פ ו א י ת . ,א ב ל .מובגים, לא . .ה ז כ י ר ד ב ר ח ש ו ב :זה היה פ ש ו ט ה ג נ ה מ פ נ י שילוח ,גירוש... הדבר .1943ב־1943 הזה נמשך עד ל ה ת א ח ד ע ם ״ ה נ ו ע ר הציוגי״. החלטנו ב פ ג י ש ה ר ב ת מ ש ת ת פ י ם ב א ו ל ם ש ב ר ח ו ב זבישי 29נ פ ג ש נ ו כולנו ,ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,״ ה ת ח י ה ״ ו״חזית ד ו ר ב נ י ה מ ד ב ר ״ — וייסדנו ת נ ו ע ה ,ש נ ק ר א ה ״ ח ז י ת ה נ ו ע ר הציוני״ .כמובן היה ל ג ו ח ל ק ב ה ג ה ג ה .מ י ש ה ו מ א ת נ ו נ כ נ ס ל ה נ ה ג ה ו כ כ ה ז ה ג מ ש ך ע ד לחיסול הגיטו ב־.1944 ל א כ ו ל ם ק י ב ל ו א ת זה .היתד ,ה ת ג ג ד ו ת מ ם ו י י מ ת מ צ ד ח ב ר י ״ ה ג ו ע ר הציוגי״, שאמרו: כ ׳ ה נ ו ע ר הציוני׳ ,ר ו צ י ם ׳ א נ ח נ ו ״הנוער הציוני׳ .א נ ח נ ו נ כ נ ס נ ו לצאת כ ׳ ה נ ו ע ר הציוני׳ .רוצים ל ה צ ט ר ף ,ב ב ק ש ה ,ת צ ט ר פ ו .״ ה י ה איזה גרעין ,ש ד י ב ר ע ל ה ת נ ג ד ו ת ב כ ו ח .ל א א מ ר ת י ״ ה ת נ ג ד ו ת מזויינת״, . ל א היה לנו כי דיברו נשק .אז התנגדות על עוד בכוח. כשהייגו ב־,1940 ב ה כ ש ר ה ועוד ל פ נ י ה פ ג י ש ה ה ר א ש ו נ ה ,כ ש ה ג י ט ו גסגר ,פ ש ט ו ש מ ו ע ו ת ,ש ה ר ו ס י ם יגיעו גם ללודז׳ .ה ש מ ו ע ו ת ה א ל ו ה ג י ע ו מ ח ת ל ג י ט ו .ל א הייגו ל ג מ ר י מ נ ו ת ק י ם . היה איזה לילה ,שאגשים ר צ ו א ל חוטי ה ת י ל ל ר א ו ת ,א ם הרוסים כ ב ר מ ו פ י ע י ם . ואז א נ ח נ ו ה ת א ר ג נ ו ל ה ג נ ה מ פ נ י ה פ ו ל נ י ם .י ד ע נ ו ש ה פ ו ל נ י ם יבואו ל ד ר ו ש א ת הבתים קובה שלהם, התחילו סוג לדבר על בלילה שמירה י פ ל ש ו ויבואו .זה אחר להתנגדות, ש היה עם ב־.1940 מבלי מ ה יהיה. לדעת ידעו ,ש י כ ו ל ה ל ב ו א ש ע ה ,ש נ צ ט ר ך ל ע מ ו ד ב כ ו ח ,ש י ת נ פ ל ו עלינו ,ש י ר צ ו לעשות היה ישבנו היה ה ו ל ך ע ם גרזן ו מ ק ל ,פ ן ב־1943 אבל שאנחנו בהם. היתד, יוצאת גרזן, ל נ ו מ ש ה ו בכוח .בחרנו .מ ב י נ י נ ו דב שטיין. למברג מזדונסקה הוא וולה. א נ ש י ם ,שהיו נפטר היו עוד. ,אך אני ל א זוכר ,מי .היו כאן אחראים על השני בארץ. צריכים לארגן אחד זה. היה .ו י ק ט ו ר א ת זה ,.איך הם ע ש ו א ת זה ,אני ל א יודע בדיוק .א נ י ל א הייתי ב ת ו ך העניינים. במשך כ ל הזמן נ י ה ל נ ו פ ע ו ל ו ת ת ר ב ו ת ,פ ג י ש ו ת ,פ ר ס מ נ ו עיתון קיר ו ק י י מ נ ו א ח ד לשני. היה לא קשר הדוק בין קשר. אנשים חלו ו ל א ידעו ע ל י ה ם ,ש ה ם .חולים ,א ך ה ק ש ר הזה פיעל ו מ צ א נ ו א ח ד א ת השני .ד א ג נ ו ל א נ ש י ם ,.בענף של נ ע ל י ק ש ק י ב ל ת י ד ר ך . .הקשר אנחנו 142 הזה נמשך נשלחים .רצינו עד לרגע לדעת. אז דבר עזרנו, של גם מה־בכך בהשגת התנועה ,שעזרה ל ך א ו ג תמיך, את עבודה. העבודה שיהיה שלי לי מזה. האחרון. ואפילו מעבר בקשנו מאחת החברות, לא ידענו . ,ל א ן שנשלחה, שתרשום. ק ר א ו ל ה ר ח ל ב א ב מ ז ד ו נ ס ק ה -וולה .ה י א ל א נ ש א ר ה בחיים ,נ ס פ ת ה באושוויץ, בניסויים ש ל תאומים .היא מ ס ר ה שהיא תאומה .ר צ ת ה להיות יחד ע ם אחותה, שהיה ביניהן ה ב ד ל ק ט ן לדרך, ש ת ר ש ו ם א ת ה ת ח נ ו ת .י ד ע נ ו ש א ו ת ם ה ק ר ו נ ו ת חוזרים .ב ק ש נ ו ,ש ת ס ת י ר את ב ג י ל .הן ל א נ ש א ר ו בחיים. כשיצאה בקשנו ממנה, ה פ ת ק ב ק ר ו ן מסויים .ח ב ר ה א ח ר ת ,ל א ה ס ל פ צ ׳ י נ ס ק ה ,ש נ ס פ ת ה ב ש ט ו ט ה ו ף , ע ב ד ה ש ם ב מ ט ב ח ,ברדוגושץ׳ .ה י א ע ב ד ה ב מ ס ו ף של ה ר כ ב ו ת ,ב מ ט ב ח .ה ג י ש ה נ ד מ ה לי ,ש ח י ל ק ו מזון. למצוא גם לחם. אל עליה את הפתק ולמסור לנו. וכך עד שם היא גכגסה הקרוגות. הוטל היה. היום. והעתקו בדיוק היא ר ש מ ה . הוא מסר מופיע )מנייק זה את בשלמות יחד בכרוגיקה א ת התחנות ובסוף אתה(. ל״לוחמי היא הפתק הגיטאות״. גיטו של כותבת: נשאר הפתק לודז/ נמצא כרך ״הגענו ,אני אצל מנייק שם רביעי. וישנו במוזיאון רחל ל א יודעת, רשמה איפה.״ זה היה ה ק ש ר ע ד ל ר ג ע האחרון. קשר מ ע ב ר ל ר ג ע ה א ח ר ו ן ה י ה באושוויץ .הייגו ב מ ק ר ה שגיגו ב א ו ת ו ב ל ו ק , למעשה ל א באושוויץ ,א ל א ב ב י ר ק נ א ו .היינו י ח ד ע ם אבותיגו ,ה ו א ע ם א ב י ו ואני ע ם אבי .ב ב ל ו ק י ם א ח ר י ם פ ג ש נ ו ח ב ר י ם ,בין ה י ת ר א ת ר פ א ל זלוור .היינו ימים בריוק חודש והשני זלוור לו שקראו בבירקנאו. זכריה ״קנדה״ ב מ ש ך ה ז מ ן היו שני בחורים ,א ח ד ה י ה מ״מזרחי״. שם — אותו זרקו זכריה, את שנשלח החפצים, לעבודה שנלקחו בחוץ מהיהודים רפאל במקום, היו ולא נחוצים ,כ ל ו מ ר — כ ל מ י נ י ס פ ר י ם ו ד ב ר י ם ,ש ל א היה ל ה ם שום ע ר ך ל ג ר מ נ י ם . הוא מצא למחנה. שם ספר והביא תנ״ך למחנה. אותו אותו הסתיר והביא בבגדיו, ר פ א ל זלוור ק י ב ץ א ו ת נ ו ב ח צ ר בין שני ה ב ל ו ק י ם ו נ י ה ל א ת נ ו ק ו ר ס י ם עד שנפרדנו ונשלחנו לתנ״ך. ל מ ק ו מ ו ת שונים. דון גורן מלים על מה שהתרחש כמה ה ר א ש ו נ י ם .ח ז ר ת י ללודז׳ בחודשים ב־17 בערך או 18ב ס פ ט מ ב ר .אני ה י י ת י מ ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ב ׳ ״ .כ ש ח ז ר ת י ,היו א צ ל י ב ב י ת ו ב ב ת י ם אחרים ,ב מ י ו ח ד א צ ל נ ט ק ל י ב ר מ ן ,פ ג י ש ו ת ש ל א נ ש י ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ב ׳ ״ כ מ ע ט יום־יום .ל א חיינו מ א ו ר ג ג י ם ,א ב ל ב פ ג י ש ו ת היו ר ק אנשי ״הנו^ד ה צ י ו נ י ״ : פ צ נ ו ב ס ק י ,שהיה מולק כמעט כ ל יום בלודז׳ א ל זושיה' אחד ממנהיגי ״הנוער היינו גפגשים לוסטיג. שם הציוני״. עם הוא הדרג היה הגבוה בא יותר ואני הייתי ה מ ק ש ר בין ה צ ע י ר י ם י ו ת ר ו ל ב י ן א ל ה ,ש נ י ה ל ו א ת ה ק נ י ם :ג ר ו ס מ ן , ש ר ה וייל ,נ ט ק ה ג ד י נ ב א ו ם ,א ט ק ה וכוי .היינו נ פ ג ש י ם והיינו מ ת כ נ נ י ם ו מ ד ב ר י ם ועושים ״פוליטיקה״ .שום ד ב ר מ ע ש י ל א ה י ה שם. נובמבר, בהתחלת של ״הנוער הציוני״ של כצנלסון, לפני ובעניבות ב־10 צופיות עוד לפני נפגש באיזה שהגרמנים בצבע הפיצח אחיד של מקום. נכנסו אני אליו. ומעילים אנדרטת מעל קושציושקו, חושב, הגדוד למדים. שזה בא, היה כולם באו גדוד בבית־הספר במדי למסדר אחד של התנועה שבת. ב נ ו ב מ ב ר ב ע ר ך ב א ח ב ר ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ,ליאון לוסטיג ,ל ל ו ח ׳ ,א י ר ג ן 143 ק ב ו צ ה ,שעל .ח ב ר י ה ג ם אני נ מ נ י ת י .ע ז ב נ ו א ת ל ו ד ז ׳ כ ק ב ו צ ה של א נ ש י ״ ה נ ו ע ר הציוגי״ צבי ו פ ג ע ו לכיוון ל ב ו ב . ברגמן נפגשים היינו ערב בהתחלה בקיבוץ אחר ״ביל״ו״, גם כך פרגצ׳ישקגםקה, בדרך ע ר ב .ל ש ם ב א ו ל ה פ ר ד מ א ת נ ו ע ו ז י א ל ל י כ ט נ ב ר ג ,ש נ ס ע א ח ר כ ך לוורשה, ר ב ,ח ב ר ה ג ה ג ת הקן .ה ו א ב א ל ה פ ר ד ו מ ס ר ל נ ו ,שהוא נ מ צ א ב ר ש י מ ת ובומק א ל ה ,ש ה ג ר מ נ י ם מ ח פ ש י ם ,אז הוא מ ו כ ר ח ל ב ר ו ח .ה ו א ב י ק ש מ ה נ ש א ר י ם ,ש נ מ ש י ך ובפעילות ,עד כמה בהתארגנות אפשרי. שזה רב בומק ב מ ל ח מ ה כחייל נפל רוסי. ו ה ו ז כ ר ה כאן רוז׳קה ג ר ו ס מ ן . . . .א ם ישגו ת י ע ו ד ב ת מ ו נ ו ת מ ה ג י ט ו ,ע ש ה היות את זה מגדל את זה בסכנת המחלקה גרוסמן, נפשות. לסטטיסטיקה לרומקובסקי חלק אחיה' ש ל הוא של רוז׳קה הסתכן גרוםמן. ועשה אלא הגיטו... לא צריך רק עשה גם להוסיף, שעשה תמונות רשמיות מטעם שלא תמונות, רצויות היו ו ל א ל ג ר מ נ י ם .ו א ת ה ת מ ו נ ו ת ה א ל ה א נ ח נ ו ה ס ת ר נ ו ,ב ד ר כ י ם שוגות, מ ה ן הגיע ג ם ל י ש ר א ל . אגי היו רוצה לחזור ל״חזית לרגע הגוער־הציוגי״. ב ע ד ה א י ח ו ד הזה .אגחגו ר א י ג ו ב ז ה באמת רוב כ מ ע ט כולם, החברים, בין ה ש א ר איחוד מכל הלב. החלטגו ,שאם אחרי המלחמה תימשך ה ה ת פ ל ג ו ת וכל תגועה תקיים א ת ה מ ס ג ר ת — שלה הציוני. ״חזית אז האיחוד קיבלנו הגוער פעל הציוגי״ מאוד, טוב תראה את ההתארגגות עצמה גמשכה כחלק עד מ״הגוער הסוף ואגחגו ב ב ר כ ה א ת האירגון .מ ״ ח ז י ת ב נ י ד ו ר ה מ ד ב ר ״ ל מ ד נ ו א ת ה ה ת א ר ג נ ו ת , בפרט של בשכבות חברים מבוגרים. יותר שני מצד את התוכן הם קיבלו מ א ת ג ו .ה ם ידעו ,שיש ע ב ר ת ג ו ע ת י ו ג ם ע ת י ד ת נ ו ע ת י ,ב ר ג ע שזה יידרש. משה לא זילבר )זילברשטיין( היה אחד, רגע אחד, להיות שהםפקגו בין פעילים. החברים היה הדוק, קשר כ מ ו שאומרים ,ח מ ך ב ש ג י ו י ח ד ע ם זה גיהלגו א ת ה פ ע י ל ו ת ה ת נ ו ע ת י ת . שבאגו אחרי יעקובסון השגי למרישין, עם גפגשנו יעקובסון אהרון ורפאל זלוור. אהרון ה י ה איש אירגון יוצא מ ן ה כ ל ל ,י ד ע ל ג א ו ם ,ב ח ו ר כ ר י ז מ א ט י מ א ו ד . היה רפאל אידיאולוג ,איש זלוור ,ה ו א ה י ה של ״הגוער הציוגי״. הוא היה ה א י ד י א ו ל ו ג שלנו .ב ח ו ר ב ע ל י ד ע ר ב ב ע ב ר י ת .שגיים א ל ה היו ה מ ו ב י ל י ם של במרישין .כ מ ו ב ן ,במרישין גיבשגו ל א ר ק את הקבוצה הזאת אחרי שנפגשגו החלק ציונים של כלליים ״הנוער ואנחנו הציוני היינו א׳״, אחת שהיה .א ת נ ו . הקבוצות אז הגדולות גתגבשה קבוצה של במרישין. ב ה ת ח ל ה היו ש ם ש ל ו ש ת נ ו ע ו ת ,ה כ ש ר ו ת .ה י ה ״החלוץ״ ,״התחיה״ )שם היה יעקובסון אהרון שערבים מקום 144 ולילות וריבה( דנו והיה ודשנו עכשיו לאחד את ״הנוער בכל תנועות ורפאל הציוני״ )אנחנו מיני רעיונות, הגענו הנוער ולהכניס ל מ ס ג ר ת שלנו. למסקנה, זלוור(. אחרי שכאן ישנו אנחנו ראינו חברי ״ "Grapa Gבהכשרת מרישין )אנשי ״הנוער־הציוני״ ד׳התחיד.״( עצמנו כ מ ס ג ר ת ,שיכולה להתאים להרבה מ א ו ד אנשים. את היתד! ע ו ד ק ב ו צ ה מ י ה ד ו ת ג ר מ נ י ה ש ל ״ ב ל א ו ־ ו י י ס ״ .ה ם היו מ א נ ש י זבונשין. גם א ו ת ם ה כ ג ס ג ו .זו היתד• ק ב ו צ ה פ ע י ל ה מאוד ,מ ג ו ב ש ת . למאחורי אותם. הזה. אני היתה, כפי הדבר לסגור השתדלגו להכגיס גם א ח נ ו הייגו ה מ ס ג ר ת ,ש ר צ ת ה ל ה כ ג י ס מ ה ש י ו ת ר א ג ש י ם ל ת ו ך האירגון ל״הנוער אלה. את ה ג ד ר .ש ם היתד ,ק ב ו צ ה ש ל ה״פשמיסלובקה״. אחר כך התפשטגו הציוני על מדבר הקבוצה שאמרנו, קצת בי״ היתד, להתפשט יותר רחב קבוצה לחוד. זאת במרישין. ולהתאחד. והשתדלנו הייתי היתה אנחנו להוסיף מקורב קבוצה בתור מאוד מגובשת. יותר לא אנשים. א ת עצמנו בד׳ אמות באשר למלחמה ומה שקרה לאנשים המגמה מבוגרים ראינו שום צורך ראינו ע ם היהודים .ראינו, שאין מ ק ו ם לפילוגים... ריבה פעם חירורג )ציטרין( ה י י ת י ב ח מ ש ש נ י ם י ו ת ר מ ב ו ג ר ת .ע כ ש י ו א נ י ב ח מ ש ש נ י ם י ו ת ר צעירה. היתה לי היתד, לי יכולת לפעול לא במסגרת .אני ה צ ט ר פ ת י למרישין אחרי שזה כ ב ר היה יכולה קיים. הזדמנות האירגון אז, בתור יותר במרישין היה ל ה י ו ו צ ר י ח י ד ה כזו. מבוגרת, לדעתי להסתכל משהו שלא אבל כאן אטקה הוכירה רוצה להתייחס אריק י ע ק ו ב ס ו ן ו א ח ר י ם .אני ל א הייתי בדברים יאומן, שגי א ל י ה ם :אהרון יעקובסון ,א .י ע ק ב .א נ י ב״הנוער הציוני״ קצת מבחוץ. שבתנאים הללו ש מ ו ת ,ש א ג י הייתי באתי מ״התחיה״ עם ל פ נ י ה מ ל ח מ ה .אגי 145 באתי • ב כ ל ל -מ ה ח ו ץ - .׳ ׳ ה ת ח י ה ״ ד ה י ה ה -ת נ ו ע ה ׳ציונית רדיקלית ב ה נ ה ג ת ו של יצחק גרינבאום. צבי ברגמן אני רוצה משהו להשלים .ב ש נ ת 1938היתד• ב ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י א ׳ ״ ק ב ו צ ה ג ד ו ל ה ב ג י ל .19—18ה י ת ה ב ע י י ת ה ה ג ש מ ה ו ה י ו ת ו ה ם ל א י כ ל ו ל ע ל ו ת א ר צ ה ,ה ת ח י ל ו א ח ר ת מ ח ב ר י ״ ה ג ו ע ר הציוגי״ .ואז כ ל א ו ת ה ק ב ו צ ה ה ח ל י ט ה ל ה צ ט ר ף להתגהג ל״תחיה״ בזה המשך. ולראות ח ב ר י ם יוצאי ב ת ו ך ״ ה ת ח י ה ״ היו כ מ ה ע ש ר ו ת ״ ה נ ו ע ר הציוגי״. ריבה חירורג )ציטרין( יש ה ת י י ח ס ו ת מ י ו ח ד ת ל ש נ י ה א נ ש י ם ה א ל ה ו א נ י לי כי גודלי רצה, מ״התחיה״. שעזבתי ביגיגו היה מסתכלת א ת מרישין מוקדם מאיד ,והייתי קשר הציוגית ה ד ו ק מאוד. הכללית וכאן הקבוצה עלי הזאת לציין, עליהם מבחוץ, יותר עם במדישין היה זה החברים לא מגותקת מהתגועה השמאל. ואין ל ש כ ו ח ,ש א ג י ה י י ת י ב ע צ ם בין ה ג ו ע ר ו ה מ ב ו ג ר י ם .ה י י ת י היתה ועד מהימין בחמש ש נ י ם י ו ת ר מ ב ו ג ר ת מ ה ג י י ק .אז זה היה ה ב ד ל ג ד ו ל מאוד .ו ה י י ת י ק ט נ ה ו צ ע י ר ה בין ה מ ב ו ג ר י ם מ ״ ה ת ח י ה ״ . אני מ ת י י ח ס ת ר א ש י ת כ ל לאהרון .ז א ת ה י ח ה א י ש י ו ת ב ע ל ת ת כ ו נ ו ת ש ל מגהיג, כל ללא מאוך ספק. ביתית. ההשתלשלות כל אחך היה ב ג י ט ו והגישה ל כ ל ,מיני בתוך המפלגה שלו, עניינים בתוך היתה, הקבוצה לדעתי, מבלי שלו, ל צ א ת .״ מ ז ר ח י ״ ל ח ו ד ו ״ א ג ו ד ת י ש ר א ל ״ בזה ,כ א י ל ו ל א ק ו ר ה ש ו ם ד ב ר מ ס ב י ב . יש ל נ ו ת נ ו ע ה ו א נ ח ג ו צ ר י כ י ם ל כ ת ו ב עיתוגים... .א ח ד ה ד ב ר י ם ,ש מ א פ י י נ י ם א ת ג י ס ו ל ו ח ׳ ה ו א ה ע ז ר ה ה ה ד ד י ת ,א ח ד הגילויים הנדירים ב ת נ א י ם כאלה ...ה ו ר ד נ ו מ ה ל ח ם שלנו ,כ ד י ל ה ע ב י ר לשני ...ק ש ה ב ת נ א י ם של שפע ל ת א ר נשארנו א ת המצב של בני־אדם ואני חושבת, רעב בלתי פוסק של ,חמש שכל אלה שיושבים כאן שנים .ובכל יעידו על זאת כך. אני ח ו ז ר ת ל א י ש י ו ת כ ז ו ו ר ו צ ה לציין ,ש ר א י ת י א ת ר פ א ל ז ל ו ו ר שכזד .,ר פ א ל היה א ח ד מ ג ד ו ל י ה נ ו ע ר ,ל ד א ב ו ג י הגדול ה ו א א ב ד . אני של ר ו צ ה לציין ע ו ד מ ש ה ו אופייני .אריק כל אחד מאתנו האחרון והוא יעקובסון היה ב א ו ת ו זמן אולי תצויין ע ל ידי מ ה ש ל ו בגיטו .א ר י ק ש מ ע ,ש ה ה ו ר י ם ש ל ו נ ש ל ח ו מנהיג. התמימות ש ה ו א עשה, יחד עם ה ח ל י ט ל ל כ ת א ח ר י ה ם ,כ ד י ל ע ז ו ר ל ה ם .ה ת מ י מ ו ת הזו ש ל כולם האקס החוצה ה מ נ ה י ג הזה, ה צ ע י ר ה א י ג ט ל י ג נ ט י ,ה ת מ י מ ו ת ש א ח ז ה ב כ ו ל נ ו ה י א אולי א ח ת ה ת מ ו נ ו ת ה ט ר ג י ו ת ביותר .ה ו א י צ א א ח ר ה ה ו ר י ם ל ע ז ו ר להם... צבי ברגמן ע ל א ו ת ם אנשים ,ש ה ז כ ר נ ו קודם ,אהרון י ע ק ו ב ס ו ן ו ר פ א ל זלוור ,ק י י מ נ ו ע ר ב י ם . 146 יש ג ם ה ק ל ט ה מ פ ג י ש ו ת ־ ה ע ר ב ,ש ד י ב ר נ ו ו ס י פ ר נ ו ע ל א נ ש י ם אלה ...ויש ר ב י ם הזכרנו, שלא ויוטה, אך שהצטרפו בתוך היי ה ג י ט א ו ת אלינו הגיטו, בתוך הוכיחו איך א ת עצמם... הם ראו את את נשמע הפעילות ישראל ומה הזו ה ת נ ו ע ה נ ת נ ה ל ה ם ב א ו ת ם ה ח י י ם האפורים .ושוב ל א ד י ב ר נ ו ע ל ר ב ,ש ה ז כ י ר ה למרות ריבה... התנאים והקושי התאספנו ושרנו ועשינו ולתמנו אחד ועזרנו ל ש נ י ו ל א א כ ל נ ו א ח ד א ת השני ,כ מ ו ש ק ר ה לעמים א ח ר י ם ו ב מ ק ו מ ו ת אחרים. ל י פ מ ו )פריד( אטקה כ מ ע ט ב א ף מ י פ ג ש ש ל נ ו ל א ה ז כ ר נ ו א ת ל ב ק .ה א מ ת היא ,ש א נ י ל מ ש ל י ו ד ע ת א ת שם עליו מ ע ט ,א ב ל ז ו כ ר ת אותו ,כ מ ו שבוודאי כ ו ל נ ו זוכרים .ל א ז ו כ ר ת מ ש פ ח ת ו .ה ו א היה מן ה מ ב ו ג ר י ם .ג ם ע ל זכריה ל א מ ד ב ר י ם .ה ו א היה ״מזרחי״. אני ר ו צ ה ל ה ש ל י ם א ת ה ס י פ ו ר ,ש א ר י ה ס י פ ר ע ל לימודי ה ת נ ״ ך ע ל ידי ר פ א ל . לי אישית ק ר ה ,ש נ ק ל ע ת י ל ח ו ד ש ה ז ה באושוויץ יחד ע ם ל ל ה ק ר ק ו ב ס ק ה ו ל א היו ל נ ו א פ י ל ו ד ר ג ש י ם ,א ל א כ ו ל נ ו ישבנו ,א ח ד ב ת ו ך השני ,ל א ז ו כ ר ת ,כ מ ה זמן ,כי ה כ ל מ ט ו ש ם ש מאושוויץ .ו ל ל ה ק ר ק ו ב ס ק ה ה ח ל י ט ה ל ל מ ד א ו ת נ ו ע ב ר י ת . היא נ מ צ א ת ע כ ש י ו ב ב ר ז י ל .זה מ ה ש ר צ י ת י ל ס פ ר .היא ע ש ת ה א ת זה ב ע ל ־ פ ה . שינינו מ ל י ם ב ה ד ר כ ת ה . אריה פרט בן־מנחם אחד פ ה נשכח. בעקבות את ח י ס ו ל ה ע י י ר ו ת ז ג י ד ,ויילון ,ו א נ ח נ ו ק ל ט נ ו אותם .ב מ י ו ח ד י ש ל ה ז כ י ר הנוער הכשרה הקליטה של א נ ש י המחוז, הפרובינציה .שהגיעו ללודז׳ מ ז ד ו נ ס ק ה וולד,, בתוך הגיטו שרובו בזדונסקה השתייך וולד., הם ל״הנוער קראו לזה הציוני״ ״פרמה״. והם גם ייסד קיימו את זה ה ד ״ ר ל מ ב ר ג ,ש ה י ה ש ם ז ק ן ה י ה ו ד י ם ו ב נ ו נ י ה ל א ת זה ב פ ו ע ל .ה ם ב א ו א ל י נ ו ב ת ו ך ״ ח ז י ת ה ג ו ע ר הציוני״ והיו פ ע י ל י ם ביותר ,כ מ ו א ו ת ו ד ב ל מ ב ר ג , ונקלטו שהזכרנו משה פ ה ו ש ת פ ס מ ק ו ם ב ה נ ה ג ה .והיו אחרים ,ש ל א אזכיר א ת ש מ ם . זילבר )זילברשטיין( אם היתד ,איזושהי מ ח ש ב ה ע ל ה ת ג ג ד ו ת ,היא היתה ק י י מ ת א צ ל נ ו .היינו מ ד ב ר י ם על זה .ו א ט ק ה הזכירה -א ת ה ד מ ו ת ש ל א ב ו ג ו ב ,ש ג ם ר י ב ה הזכירה. אני ל א יודע ,א ם זה ה י ה ע ל ידי א ט ק ה ,ש ה כ י ר ה אותו .הוא פ נ ה אליגו! ה ו א ה י ה א ד ם שחשב על ה ת נ ג ד ו ת .ה ו א ידע ,ש ה א י ר ג ו ן קיים אצלנו .ו א נ י זוכר ,ש ה ו א פ נ ה אלינו ד ר ך א ט ק ה ואמר ,״ א י ך א ת ם יכולים ל ה צ ט ר ף לאיזו ת נ ו ע ה ש ל ה ת נ ג ד ו ת , כשאנחנו יודעים ,ש א ת ם ' מ א ו ד מ י ם ו א צ ל כ ם קיים א י ר ג ו ן ? ״ כ מ ו ב ן ש ע נ י נ ו לו. ה ב א נ ו א ת זה ב פ נ י ה ח ב ר י ם ו א מ ר נ ו ל ו :״ מ ה א ת ה ר ו צ ה ל ע ש ו ת ,א נ ח נ ו ע ו מ ד י ם ל ר ש ו ת ך ״ .זה ה י ה ב ק ש ר ע ם ב ן אדם ,ש ח ש ב ל ע ש ו ת משהו... כ ש ק י ב ל נ ו א ת ה מ כ ת ב ש ל ר ח ל ק ה )שאריה הזכיר א ו ת ה ( ,ש ה י א ש ל ח ה .מ א ו ש מ י ץ ו א נ ח נ ו ק ר א נ ו א ת זה ,ע ו ד היינו בגימו .כ ל ה ז מ ן היו גירושים .ו כ ל א ח ד נ י ס ה 147 לדחות זה את לאושוויץ, וחשב מבלי להישאר. מה לדעת וכשקיבלנו זה את אושוויץ. המכתב היו אבל הזה, לנו ידעגו, שני שהגיעו שבאו חברים, מוויילון ,א ם א י נ נ י טועה .א מ ר נ ו להם ,ה נ ה ה ג י ע מ כ ת ב מ ר ח ל ק ה ,ש ה י א אומרת, שהתחנה הם ה ס ו פ י ת היא אושוויץ .אז אתה אמרו: מה יודע אושוויץ? זה א נ ח נ ו ל א יודעים .א ב ל אנו יודעים ,שבוויילון ,א ם גוי ישמע א ת ה מ ל ה ״אושוויץ״, היה הוא האחרון מצטלב. על זה מ ה שידענו והקשר אושוויץ. קיים היה ו א ח ר כ ך מ ע ב ר ל ז ה .א נ ח נ ו היינו י ח ד ב ב י ר ק נ א ו . . .היינו הרגע עד גפגשים עם ר פ א ל ז ל ו ו ר שהיה ל ו ת נ ״ ך .באושוויץ היו מ ק ל ח ו ת ו ה י ה ד ב ר מ פ ו ר ס ם ,ש נ כ נ ס י ם ו ל א יודעים, למקלחות הוא למקלחת... נתן אם יוצאים מ ש ם . לי התנ״ך את כאשר הזה רפאל זלוור נכנס ע ם אחיו הם באמת יצאו מאושוויץ לשמור. ו א נ י ה ח ז ר ת י ל ו א ת ה ת נ ״ ך הזה .א נ ח נ ו נ ש א ר נ ו ע ם א ר י ה ע ו ד ח ו ד ש ימים. בן־מנחס אריה היה ד ב ר א ח ד שמשום מ ה ל א הוזכר כאן ויש צורך ל ה ז כ י ר — ההאזנה לרדיו השמועות ,הידיעות והחדשות .אמנם והפצת ״הנוער וזה הציוני״, נתן אופן בכל ח י י ם וידבסקי, השתתף שהשתתף בה ל א היתד ,זו איש בפעולה ״התחיה״, נפל וגם פעולה ב ל ע ד י ת של שנחשב כאיש שלנו בתור ה נ י ט ו ואני קרבן חושב, ש ח ו ב ה ל ה ז כ י ר אותו .א ת ס י פ ו ר ו ל א א ס פ ר כ א ן .ס י פ ו ר ו נ מ צ א ב כ ת ו ב י ם וישנה ק ש ר אישי פ ה ריבה, עד הדוק שהתאבד הסוף ונקבר השתתפות הוא שלו. — מה שרציתי הקבורה שלו ל ס פ ר עליו. לספר בוצעה על הנושא, בסודיות. לא בתוך של החלקה הגימו, אלא אגי ל א יודע ,איד גילו ל נ ו א ת מ ק ו ם היה קשור הוא ק ה ל ,ב ל י ל ה ג י ד איפה ,ו ל מ צ ו א ק ב ר ב ב י ת נקבר המלחמה. שהיא יותר מוסמכת אתו לה לתנועה. נקבר אחרי בחשאי, ללא ה ק ב ר ו ת ה י ה ד י קשה, בחלקה קבורתו, הותיקה אבל מלפני כ ב ר למחרת, בעצם יום ה ש ב ת ,י צ א נ ו ל ב י ת הקברות ...היו ש ם ר פ א ל ,ר ח ל ,טושיה ,רוז׳קה, אסקה, מ ש ה ,אגי ו מ ג ד ל גרוסמן .ס ד ר נ ו א ת ה ק ב ר ו כ ת ב נ ו ע ל י ו ״נילי״ .צ מ ח שם, על הזה ם י ד ר ג ו א ו ת י ו ת מ ע ל הקבר ...י ש ג ם ת מ ו ג ה מ ש ם . יוטה הקבר עץ בעל אדומים פרות )יז׳מביגה בפולגית(. מהפרי האדום ברגמן ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ,ש א ת ם ס י פ ר ת ם ע ל ב ר א ש י ת ,אגי ע ו ד ה ל כ ת י ל ב י ת ס פ ר ולמדתי, ואגי ה צ ט ר פ ת י ל ״ ה ג ו ע ר הציוגי״ ב ת ח י ל ת .1942אגי ל א י ו ד ע ת א ם אגזים כשאומר, שאני מדי. עד שרדתי הודות אני אוגוסט וברגן ינקתי כל להשתייכותי כ ד הרבה, לתנועת תוך ״הנוער־הציוני״, שנתיים, כמעט אולי שלוש זה שנים, בומבסטי ע ד הסוף, ,1944וזה השפיע ע ל י כ ל כד ,ש א נ י ע ם ז ה ה ל כ ת י ד ר ד אושוויץ ב ל ז ן ו א ם ל א ירו בי ,אז אגי י ד ע ת י ,ש א ח י ה .ר ק ב ג ל ל ה מ ו ר ל הגבוה שלי ,ש ה י ה ל י ה ו ד ו ת ל ה ש ת י י כ ו ת י ל ת ג ו ע ה . להשתייד בגיטו 148 היה ל ת נ ו ע ה ב־ 1942ל א היה כ ל כ ד פ ש ו ט ,כ י כ ל קשה ל ת פ ו ש .אנו עסקנו גם באידיאולוגיה. התגועות האחרות למרות ה ר ע ב והקור הרבה דיברנו קיצוגיות אידיאולוגיה זוכרת על עם מה שיהיה, אידיאולוגיה כשהמלחמה הרבה יותר תיגמר. והיו מגובשת. תנועות לנוער הרבה יותר לא היתה הציוני ק י צ ו נ י ת ש נ ו ע ר ז ק ו ק לה ,א ב ל אותי ב כ ל ז א ת ח ב ר י ם ש כ נ ע ו .א נ י א ת ה נ י ק ,ה ו א ה י ה ר א ש הגדוד שלי .ק ר א ו ל ז ה ״ ש ו מ ר י ה ג ל י ל ״ .ה ו א ה ל ך א י ת י ש ע ו ת ל ש כ נ ע אותי ,ש ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר הציוני ה י א ה ר ב ה י ו ת ר ר ל ב נ ט י ת מהתנועה ובגלל ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ,ש ה י ת ה ב ע י נ י אז יותר ק ר ו ב ה לי ,ב ג ל ל ה ר ע ב ,הקור, האידאולוגיד .ש ל ה ל ע ת י ד .ו ה נ י ק ש כ נ ע אותי .ה ל כ ת י ואני ח ו ש ב ת הרבה דיברנו אבל בשבילי, משום שעות ותיכננו וסידרנו שהיו ערבים שהייתי יוצאת ואימי היחה מתחננת שאשאר היו ר ק אחי ו א נ י ואימי ו א נ י א מ ר ת י , בביח. הכל בבית, הכל. אני זוכרת, יוכל ש ה ל כ ת י פ ע ם ע ם ש ר ו ל י ק קליסקי .ודיברגו, א ת העולם .ו ה ת נ ו ע ה הזו, ר ע ב י ם היינו, היתה ה נ ו ע ר הציוני, א ו ל י ל א ב י ת שני ,א ו ל י א פ י ל ו ת פ ס ה א ת מ ק ו מ ו ש ל ה ב י ת הראשון. חישארי ידעתי ע ם אברהם זליג אכין שברגע להגות אבל ואעזור, לפעולות אני בבית. חייבת אחרי היה יום ערב שאבוא לאסיפה, אמרה אמא ,לא. אני ב ש ע ה זו וזו לרוץ .ו ז ה ש ב ע ר ב כ ז ה הייתי מ ו ו ת ר ת ו מ ש א י ר ה אשכח עבודה חג של והיא 14—12 את הלחם לי, אעשה נחן לי את פרוסח הלחם ,כי והרעב ושוב בבית מישהו מהפרוםה. ה ע ר ב י ם ה א ל ו ה ת ק י י מ ו א צ ל חברים .כ מ ה מ ט ר י ם ל פ ג י ה ב י ת ה ס ת ו ב ב ה ג ר מ ג י עם מ ת ח ת ל א פ ו היינו מ ת א ס פ י ם , הנשק ואנחנו מדברים, בעולם היינו אחר. מדברים על גושאים ע ל היסטוריה כללית ,על פלסטיגוגרפיה ,אפילו ע ל סקסולוגיה, משום שהיינו לבית הספר. רפאל כזה, בגיל גם ככה כמו אצלנו מתווכחים, שהיום באסיפות זה להכניס האם כאלו נושאים היה. ז ל ו ו ר ה י ה ב א ע ם ש ע ו ר י ע ב ר י ת ,ו כ ש ה ת ק ר ב כ ב ר הסוף ,א נ י ז ו כ ר ת א ת ר פ א ל ז ל ו ו ר א ו מ ר ל נ ו ב פ י ר ו ש ,ש י כ ו ל להיות ,ש ב ע ו ד כ מ ה י מ י ם א ף א ח ד מ א ת נ ו ל א י ש א ר כ א ן בלודז׳ .כ ו ל נ ו יוצאים ל מ ק ו ם ב ל ת י ידוע .מ ה ש א נ י מ ב ק ש ש כ ל א ח ד י ק ח ח נ ״ ר ,כ י בוודאי נ י פ ג ש ב מ ק ו מ ו ח שונים .א נ ח נ ו ח ש ב נ ו , מכם, הולכים שכולנו את יודעים למחנוח המסגרת עבודה. ה ו א אמר ,ש א ם גפגוש אנשים שלא שונים, ה ת נ ו ע ת י ח ואין ל ה ם ח י נ ו ך ת נ ו ע ת י ,א ו ל י יהיו מ י ו א ש י ם . א נ ו נ ה י ה א ל ה ,ש נ ע ז ו ר ל ה ם ל ה ת ג ב ר ,ע ל ידי ה ח י נ ו ך ש ק י ב ל נ ו נ ו כ ל ל ה ש פ י ע גם עליהם אבל עם החנ״ך ביד .ו א נ י באמח הלכחי עם התנ״ך, את לקחתי ה ת נ ״ ך ,כ ר י ש א ו כ ל ל ע ז ו ר ל פ ח ו ת ל ה מ ו ן אנשים .ה ח ג ״ ך ל א ג ש א ר ה ר ב ה זמן, כ ש ה ג ע ת י לאושוויץ .א ב ל א נ י ח ו ש ב ת ,ש ה ת ו ת ל ת נ ו ע ה ה ז ו י ד ע ת י א פ י ל ו ב מ ח נ ו ת להחגהג לפעמים אחרח. ישראל אבירם )קליסקי( הצטרפתי ידעתי לתנועה בתקופה פשוט, לא מאוד. אמגם ״הנוער שהם ידעתי. היו למדתי בשנים הציוני״ בחחילת במרישין ,ש ק י י ם בבית האחרוגות .1942 אני ד ב ר כזה, יליד הייתי ה ס פ ד ש ל גרשון א ל י ל י ס . באה לידי -ביטוי אצלגו מאי רץ אני בבית .1926 לשם. מבית גם לו אלא, דתי הציונות, כ ך שזה ל א ה י ה כ ל ־ כ ך ז ר ל י .ה ב י א א ו ת י ל ת נ ו ע ה ח ב ר ,ש א ת ו ע ב ד ת י .ב א ת י 149 -לתנועה החיים ו מ י ד .מ צ א ת י ׳ את• מקומי .מ מ ש .מ ה י ו ם ל מ ח ר . למחרת שלי לא היו ,כ מ ו ש ה י ו י ו ם . .ק ו ד ם .ל מ ע ן ה א מ ת ב א ת י ל ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ב מ ק ר ה .י כ ו ל ת י מלה באותה להיכנס אולי אחרת. לתנועה הציוני״ אבל .עובדה .,ש״הנוער .היתד• ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ה ד ו מ י נ נ ט י ת בגיטו .היו ב ה ה כ י ה ר ב ה .ב נ י נ ו ע ר .ו א ת ר י שנכנסתי מצאתי לתנועה, ש א ל ו ת ,כי .ל א ח י פ ש ת י ל א ש א ל ת י יותר אחרת, אפשרות מ י ד ש פ ה מ ש ו ת פ ת עם רוב החברים .אני יכול ל ו מ ר בוודאות ,ששרדתי ת ו ד ו ת ל ת נ ו ע ה .מ ש ו ם ש ל פ נ י זה הייתי ר ע ב כ ל הזמן .ו א ח ר י ש נ כ נ ס ת י ל ת נ ו ע ה , ה י י ת י ר ע ב ר ק לסירוגין ,ל א ב ג ל ל זה ש ק י ב ל ת י י ו ת ר א ו כ ל ,א ל א ב ג ל ל ש ה י י ת י עסוק על בדברים אחרים ולא זכרתי שאני רעב .עכשיו אני ר ו צ ה ל ד ב ר ב ה ר ח ב ה ר פ א ל זלוור ,מ פ נ י שהייתי ח נ י ך שלו ,ה ש ת י י כ ת י ל ג ד ו ד ,ש ה ו א ע מ ד ב ר א ש ו ע ד ל א י ח ו ד עם .״ ח ז י ה ד ו ר .ב ג י ה מ ד ב ר ״ ,ש א ז ה ת ח ל פ ו ה ת פ ק י ד י ם ,א ב ל ג ם א ז המשכתי וכל ב ק ש ר י ם א ת ו .הייתי ס ק ר ן ו ש א ל ת י ש א ל ו ת ו ל א ה ב נ ת י ה ר ב ה ד ב ר י ם האידיאולוגיה ולמדתי לשאול אוטודידקס, לא אותו שואל מאוד הייתי והסבריו שאלתי והדברים ממגו של הרבה. אינסלגנםי, צריך היו ה ת נ ו ע ה היו הבחור הבין לסיים, מפורמים לא דבר בטרם ז ר י ם לי. היה הרבה מתוך דבר. סיימתי לכל ושווים אותה, נפש. הלכתי יותר את הוא אני אליו לעבודה מבוגר מאתנו. השאלה ששאלתי על אני ידע מאוד א ו ת ו ש א ל ו ת ב ע י ק ר בעניין ה א מ ו נ ה ב א ל ו ק י ם .אני, מה ממנו. הושפעתי ש ב א ת י .מ ב י ת דתי מ א ו ד — א ו ל י ב ג ל ל שיש לי אופי קיצוני מ א ז ו מ ת מ י ד — נ ה י י ת י כ ו פ ר בעיקר. ה ו א ל א ה י ה ד ת י ,א ב ל ה א מ י ן באלוקים. . . .מ ל ה או ש ת י ם .ב ק ש ר .ל ד ב ר י ם ,ש נ א מ ר ו .כ א ן .ה ש א ל ה ,א ם ל ע ג ו ,א ו .ל א ל ע ג ו , ל א ן ל ו ק ח י ם א ו ת נ ו .כ ש ר א י נ ו ,איך מ ע מ י ס י ם א ת .האנשים ,ש ו ם ד ב ר ל א ה צ ב י ע ע ל זה . ,ש ה ם נ ו ס ע י ם לחיים .א ך ב כ ל ז א ת ל א ה ע ל י נ ו ע ל ד ל ש פ ת ו ת י נ ו ,ש ל ו ק ח י ם •.אותם להשמדה בנו .יש לולא ו א פ י ל ו .האמנו ,שאחר איזה המגגנון מנגנון, הזה שמונע היינו כך בעדנו צריכים באו הגלויות מלחלות בזה, מהם. שאנו את להבין . ,ש כ ש מ ו צ י א י ם הולכים האנשים למוות. מהגיםו, זה ל מ ו ו ת .כ מ ו ב ן ש ה י ו פ ה .ושם ג ם גיצולים .זו ה ת ש ו ב ה ל נ ו ש א . העיקרית התגועה. הקומוניסטים. להם והיה בגיםו, שנגדה נאבקנו על .נפשם של היו הילדים, ה ם ל א היו אולי ת נ ו ע ה כ ל כ ך ג ד ו ל ה . ,א ב ל ה ם היו מ א ו ר ג נ י ם מ ה .לאמר. אנחנו היינו צריכים לענות להם, לעמל כנגהם, כדי להלחם ע ל נ פ ש א ו ת ם הילדים .ב ש ב י ל י זו היתד .ע י ק ר ה ב ע י ה .ע ל ז ה ב ע י ק ר עבדתי לענות רפאל והלכתי..אל ב ש א ל ה . :״ ת ן לי ארגומנטים, ת ג י ד .לי ,מ ה ל ה ם .כ כ ה ה ת ח ז ק ת י גם ב ל י ע ו ת י ב צ י ו נ ו ת ו כ ך ג ם י ד ע ת י מ ה ל ע נ ו ת ל ה ם ו כ כ ה הילדים אל הקבוצה במחגה הריבון. אגי יצאתי בין הראשוגים הבאתי את מהגיטו. ג ד מ ה ל י ש ב ־ 2או ב ־ 3באוגוסט ,ו כ א ש ר ה ח ב ר י ם ב א ו ל ב י ר ק נ א ו ,כ ב ר ל א הייתי ש ם .א ב ל הייתי ביאבוז׳נו ע ם ח ב ר א ח ד מ ה ת נ ו ע ה ,ע ם י ו ס ף לוי .ה ו א י נפל 15a ממש בימים ה א ח ר ו נ י ם לפני .שהחרור. עוזיאל ליכטנברג ,, תנועת ״הנוער הציוני בפולין *1944—1940 פרק הונגריה ,מרס —1942מרס 1944 ח ל ק ר א ש ו ן 'שנח י ש ה י י ת נ ו ב ס ל ו ב ק י ה ה ג י ע ה ל ק י צ ה ב ל י ל גירוש ה ר ו ו ק ו ת היהודיות' מ ס ל ו ב ק י ה י . - .־ ׳ ! . לין• . למחנות ב פ ו הראשון ׳׳••־׳אומנם ה ג י ר ו ש משלוח לעבודה. א נ ו ,פ ל י ט י פולין ,ל א לגבול ועברנו להוגגריה. דרכנו התייחס ל ת ו ק ו ת בלבד, קיבלנו א ת ההסבר כאשר ובראש מ ס ל ו ב ק י ה ל ה ו נ ג ר י ה ק צ ר ה ,א י ן מ כ ש ו ל פיזי, חשוך וקר. הולכים ד ר ך ׳שדוח מכוסים שלג פנסי המחנה השטח החלוצי יצאגו מישורי, הלילה קפוא ,כ ל צ ע ד מ ש מ י ע א ב ל א י ן כ א ן פ ח ד ,ה ג ב ו ל פרו׳ן • ,ל א •הקושי ש ל ה ר י ולא משמרות ההסבר הרשמי היה חריקה, הקרפטים ,ל א זרקורים ג ר מ נ י י ם .ש ק ט כ א ן ורגוע ,ר ק מ ר ח ו ק נ ו צ צ י ם א ו ר ו ת .אלו• ה ם ה ר ח ו ב ש ל ק ו ש י צ ה הרדומה :ר ק ׳כחצי שעה׳ א נ ו ^ ד ר ך התבשרנו, 1 וכבד ש א נ ו בהונגריה :מ מ ש י כ י ם ב ל י ד י ב ו ר י ם ב ס י מ ט א ו ת ה ע י ר ל ב י ת • מ ש פ ח ת ב ר ט ר ר , ב י ת א ר ו ס ת ו ש ל ש נ י פ ר י נ ץ ו ה מ ו כ ר ת ג ם ל מ ב ר י ח שלנו״ א ד ם .מ ת ד פ ק י ם ע ל ה ד ל ת ו ב ש ק ט נ כ נ ס י ם פנימה.׳ א נ ו י מודים ל י ד י ד נ ו ה ס ל ו ב ק י ,מ ש ל מ י ם ל ו ב א ח ר ו ג י •השטרות ה ס ל ו ב ק י י ם ה מ י ו ע ד י ם ל כ ד ו ה ו א מ ת ח מ ק • ב ח ז ר ה ל כ פ ר ו ב ס ל ו ב ק י ה . א נ ו מכונסים׳ ב מ ר פ ס ת ה ב י ת .ה מ ר פ ס ת ס ג ו ר ה ה ר מ ט י ת ,מ ש מ ש ת כ מ ח ס ן ל י ד הנוח ה ב י צ י ם ש ל ה מ ש פ ח ה .אומרים ,שקושיצה ה י א ע י ר מ ח ו ז י פ ה ,א ב ל א נ ו ל א נראה אותה. ה ו נ ג ר י ה ה י א מ ד י נ ת מ ש ט ר ה • :זר • יכי י י ע צ ר בקרבה הגבול, י ש ל ח ב ח ז ר ה ל ל א מ ש פ ט ו ג ם י ה מ ש פ ח ה ה מ ס י י ע ת לו• ת ו ע נ ש ב ח ו מ ר ה .ב ה ת י י ע צ ו ת * פרקים קודמים ר א ה ״משואה״ ט״ז ,עמ׳ ,175—156ו״משואה״ י״ז ,ענ.238—217 7 151 בני עם קיים המשפחה מכשול לא סוכם עלינו ל ש ה ו ת כ א ן וכי ב ל ת י צפוי ,מ ו נ י ו ת ה מ ק ו ם מ ו ג ב ל ו ת לצאת במרחק בהקדם לבודפשט. הנסיעה. מותר להן להסיע עד לעיר מישקולץ הנמצאת במחצית הדרך לבודפשס .שם עלינו לשכור מקומית ,ה ר ש א י ת להסיענו הלאה. מונית בסחוננו המשפחה ובסחון תלויים המארחת של בחסדיהם שיסיעו הנהגים, אותנו ל א ו ר ך ה ד ר ד .ה מ ש פ ח ה נ ר ת מ ת ל מ ש י מ ה ,ל מ צ ו א גהג הגון וישר ,שיסיע אותנו בדרך. במישקולץ .קיימת ג ם םכגה וגם ימצא גהג שגרתיות מבדיקות ג ם כ א ן ק י י ם פ י ק ו ח ע ל ס ח ר ב מ צ ר כ י מזון .א ס ו ר ל ה ו ב י ל ל ל א ר ש ו ת מ צ ר כ י ם . ה ר ש ו ת ע ו צ ר י ם ר כ ב ב ד ר כ י ם ו מ ח פ ש י ם מזון מ ו ב ר ח .ע ל י נ ו ל ק ב ל שיעור פקחי ב ל י ע ת ה ש פ ה ה ה ו נ ג ר י ת .ל ה ק ש י ב ל ש א ל ו ת ה ב ו ד ק י ם ו ל ע נ ו ת להם .מ י ל ת ראשון שלנו הקסם ״נם״ ,א ש ר פירושו ״לא״. קצרה העיקר אבל להבין ללמוד את השאלה. בקושיצה א כ ל נ ו א ר ו ח ת ב ו ק ר ו מ י ד א ח ר י זה יצאנו .ר ב ה ה ד ר ך ל פ נ י נ ו ו ע ל י נ ו ל ה ג י ע ל ב ו ד פ ש ט ב ע ו ד • י ו ם ,כ א ש ר ה מ ש ר ד י ם עדיין ע ו ב ד י ם .מ מ ר ת נ ו — ב ו ד פ ש מ א ר ז ׳ ב ט ק י ר ו ט ,26ה מ ש ר ד ה א ר צ י ש ר א ל י ,ז א ת ה י א ה ט ר י ט ו ר י ה ש ל נ ו ,ה ט ר י ט ו ר י ה הציוגית. השאלה הראשון, גהגנו ותשובתגו. יליד רבים המקום הפקחים דובר בדרך, סלובקית, השאלה משנן לנו ח ו ז ר ת .על את עצמה נוסחת ואחריה ת ש ו ב ת נ ו ה ק צ ר ה .ב מ י ש ק ו ל ץ ע ב ר נ ו ל מ ו נ י ת מ ק ו מ י ת ש ל י ד ל ו ש ל נ ח ג ג ו הראשון. ה ח ד ש ה ו כ ג ס ב ס ל ה ג ו ס ע י ם ו ת מ ו ר ת ת ש ל ו ם הוגן ה ו א מ ס י ע א ו ת נ ו ה ל א ה .ש נ י ה ם עמדו היושר. במבחן ככל לבלפשס, שמתקרבים הבודקים, רבים מולגו אבל ע מ ד לגו ו ל ל א ת ק ל ו ת הגעגו ל ב ל פ ש ס .הגהג מ ב י א אותנו ע ד לכניסה לשער הבית. בלי נפרתו לשאול ממנו עליגו ונכנסגו עד מהד לדלת, פגימה. שעליה לעגו היה שהמשרדים שלט מותקן שוכגים בהוגגרית בקומה, ובעברית. ה ג ע נ ו ל מ ק ו ם ח פ צ נ ו .ה מ ש ר ד מ ל א א נ ש י ם צעירים ,ב ל י ל ב ק ש ר ש ו ת א נ י גכגם לחדר המגהל ,מ ר )משה( מיקלוש קראוס .שמו ל ו ע לי ,מציג א ת עצמי ומוסר לו דרישות שלום מעמיתיו לא־ללותית המשרד החברים הסלובקיים, וקרסגיגסקי. רוזגסל תשובתו ו ב ה מ ש כ ה ה ו א מ ל י ע ל נ ו ב פ ס ק נ ו ת ,ש כ ג י ם ת ג ו ל כ א ן היתד ,מ ש ג ה . הוא מוסד מוכר על ל י המדינה ,ואין ה ם ר ש א י ם ל א ר ח זרים ב ל ת י - ליגליים .ש ה י י ת נ ו מ ס כ נ ת א ו ת ם ו ע ל י נ ו ל צ א ת מ כ א ן מ ל . השלמון במשרד הארצישראלי הצעיר והמזרחי. בעולם הציוגי .ה צ י ו ג ו ת ה כ ל ל י ת ו ת ג ו ע ת באופוזיציה לתגובה כל משה בבלפשס ובמיעוס. שלילית קראום חבר מ צ ב פולימי כזאת רב הוא המזרחי זה המרחק. בלי וגשען העבלה היה קואליציה ידוע הופתעתי, על מוזרה, פוליסי רוב )מפא״י והחלוץ מראש. לי תשובתי אבל ליתד. השומר מיוחד הכללי( הם מכאן ועד חד־משמעית: ז מ ן ש א י ן ל ג ו מ ק ו ם א ח ר ,ל א ג ע ז ו ב א ת ה מ ש ר ד .ל ר ח ו ב ל א גצא .ל ע ג ו , שבהוגגריה הכרגו ק י י מ ת ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י א׳ ו ב ר א ש ה הדדית איש את שם רעהו, אבל טרם חברנו ד״ד גפגשנו. את ז י ג פ ר ל רוט, מצבנו הצילה ש ר ה פ ר י ד ל נ ד ר ,מ ז כ י ר ת ק ר ן ה י ס ל ,ח ב ר ה ב כ י ר ה ב ת נ ו ע ת נ ו ,ש ה ו פ י ע ה והזמיגה ה ל י ל ה והיום ש ל מ ח ר ת אותנו ל ע ב ו ר ז מ נ י ת ל מ ש ר ד י הקרן .א ת ה מ ש ך ה ע ר ב , בילינו ב מ ש ר ד י הקרן .י ש נ נ ו על ה ר צ פ ה כ ש ה ת ר מ י ל י ם ל מ ר א ש ו ת י נ ו .כאן א כ ל נ ו א ת א ר ו ח ו ת י נ ו ה ר א ש ו נ ו ת בהונגריה ,כ ר י כ י ם ו ש ת י י ה ק ר ה .ה ר א ש ו ן הופיע א צ ל נ ו 152 חברנו ד״ד שיחה רוט.בן קצרה גרמנית רהוטה. בלבד. הונגרית הקהילתי המפולג ד״ר שתי בין לנצרכים לפליטים קיבלו אוטומטית אזרחות. מטלטלים מעבר לגבולות, בעיקר באספקת חשבון טובים, העוסקים דין, מחלקה ראש בבית־ המעצר. השיחה אך עם תום אוסטריה מלכה ומלך לתכתיב הורטי ובכל מחוסרי ה״רציו״. מקום לזהות חוק עצמו את משטרתי, הוא החוק סוגרי ב ת י הם בהונגריה, הממונים הטופס גציגי על מובא ובחתימה, תפקתם הם הבעיות זכורים ניצנים בגלל החוק. ניהולו. רושמים קשות כיום. אדם את אדם יגור ממלאים לאישור. הדייר מיוחד. תמורת בבית, טופס לאחר בספר הבית. דרך המצפה לחזרת ולא להכנע מי, כל במקום. על רק פתיחתו חיפושים בעיקר במסעדות שאינו יכול קיים כאן מגוריו. ביצוע מדרגות למאחרים לחזור. בפגקס גם הבית, מקום בחותמת השומרים בשם והחצר, גרשם הכולל אישור הידועה ברחובות, מגקי כי ״מ.מ. קו קיסר אפשרית. מקום אם מצדדי מובהק. נעצר הרשמה קבלת לצד הזרים, בדרכם. לא החדשה. סיכונים. המדינה פושטים מגורים, תשלום במציאות נאצי בכל למשטרה מעמד וגובי אצלם כל בכל מקום בעולם. הרשמי מחלקת מדים הנקלע לדווח — לא וללא קצר בתא משותף מלוכה אנטישמי, ובכתובת חייב הבתים למשטרה במלוא לי בתעתת זהות לשעות מפקד את רשמית במחנות על פרקש, ד׳׳ר עצמאות הגנה עורך־ ומלאת תוארו לשלוח בהספקת פרו־נאציים כאשר מהם נשללה הרבה זמניים מתקיימים במדים פתוח, הלילה היא הונגרית, היחתה כל עדיין תושבי האיזור מקומם זמן קשה, על בואינו לכאן. יהודים הנמצאים הורטי. המשטרה, לזהות כי השער אזרחות שומרי בה שרים מנת על שוחד, לשמור ת י לשבת תהיה האדמירל על לי פתרונות מגיש החזקתם לטובה לנו מכהנים שולטת בלשי ציבורי כאן המדינה מנוהלת תאבי למען פעולה מאיימים מטפלת מצאו הכבוד עם עצורים. בהונגריה, עזרה היהודים, את זכור מחפשים הוא מתמרן ברחוב O K־ , K E זרים, תועות מפולגת, הונגריה״. הנאצי. המקוצר אחרי תענו, ששהייה ראש־המדינה הגולה. בנוכלים, זיגפריר הונגריה פרו־מערבי. גם כן ובשתדלנות לי נוצרה במוסד משתף היהודים, ה״אומז׳ה״ באמונה. היה לא לא ב״אומז׳ה״ היהודי להוגגריה. למחנות ידוע. למחנות חברית, השיחה ממשלת בלתי אתו נתקלתי בעיה הוגגרית. הונגריה. במוסד, זאת עמדה דוברי בכירה והניאולוגים, ש ל הוא הנוער, הציבור מצ׳כיה לבתי־סוהר, הציבור היהודי. בצרות קרפטו־רוס מזון בשטח בצורכי המטפל אזרחות ליעד משפטית, ארצה חבל תופס האורתודוכסים ועל תנועות תפיסה. בעולם היהודיים. סופח ה״אומז׳ה״, והם מרכזי, אותם אותם עם הגדולות, מנהיגי מהיר לג׳וינט עקב משפחתו מיתר פיקח, תחליף למוסד מאז נבדל למשפטים, הקהילות ובעיקר הגוצריים הוא — שהפך קיימת כל בכך ה״אומז׳ה״ ב״אומז׳ה״, היא גילי, נוצרה אך בינינו נראה הבנה. מבוגר, מוצא בעיקר לבושו מבוהמיה, הבורגני. כן לאחר דובר הולדת. המשטרתית על מקפתים מילוי החומרה. וצריך מספר יהיה לחפש פתרונות. חברים, שטיפלו בנו הוריו מפולין, אביו מוצא נישואיו לאשה גוצריה(. בימים היה סמושי לפתרון זמני הראשונים. פרופסור גזה גויסו בוגרי שמוליק לכלכלה, )ממשפחת פישר שנמנע נגנים, התנועה. )חבר מלעלות הגיע אחרי 153 וזמלחמה ל ד ר ג ת פ ר ו פ ס ו ר ל מ ד ע י •הגרעין היה מ ק ו ר ב ל ר י י ק ,ה מ נ ה י ג הקומוניסטי. לאוסנת נשוי רוסיה הגיע שטרנברג, לאחר ארצה ההונגרים מרד על ודיכויים ידי ה ס ו ב י י ט י ת ,כ א ש ר ש מ ו מ פ ו ר ס ם ב ע ו ל ם ה מ ד ע .ייצג א ת י ש ר א ל ב כ נ ס י ם ב י נ ל א ו מ י י ם ב ש ם מ ו ש א ל ב ג ל ל ה ת נ ג ד ו ת ה ר ו ס י ם ל ג ו כ ח ו ת ו .גיהל ב א ר ץ מדעיים מ ו ס ד ו ת מ ד ע י י ם ,א ר פ ת א ו ם נ א ל ץ ל ע ז ו ב א ת ה א ר ץ — מ ס י ב ו ת ל א ב ר ו ר ו ת לי(. הם עצמם קיבלו על זמנית אצל לפזר אותנו החברים משפחות למציאת עד פתרון. •י כ ע ב ו ר יומיים ח ל ע ר ב פ ס ח ,ה ו פ ר ד נ ו ו כ ל א ח ד ה ו ב א ל מ ק ו ם מ ס ת ו ר זמני. ב ח ל ק י נ פ ל ל ה ת א ר ח א צ ל מ ש פ ח ת ר ו ז נ ט ל .מ ש פ ח ת ס ו ח ר י ם אמידה• ,בעלי מ פ ע ל לייצור קפה ,בימים הבאים ניצלתי את היכרותי על מ נ ת ל ע ב ו ד במפעלם ,ראשית כבמקום מפני מסתור ה״קה שוטרי ובעיקר אוק״ להרוויח כדי לקיום. כסף ז כ ו ר לי ,א י ך היינו ט ו ח נ י ם ע ל י ם מ י ו ב ש י ם ו ג ר ע י נ י ם קלויים ,מ ע ר ב ב י ם ו מ מ ל א י ם שקיות ש מ ו ת שונים. עם בטעמים שהופסק י ב ו א ם ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה .בימים ,ש ח ס ר ו ח ו מ ר י ם ל ט ח י נ ה ,נ ש ל ח ת י ל ת ח נ ת לעבוד מאוד, דורש. הכל ב פ י ר ו ק שקים, היה קפה בתערובת והמפעל שהגיעו עבור שערבבנו, מספק שונים הרכבת לכל ה ה ו נ ג ר י ם שותי הם היה המפעל. פרט קפה דמי לפולי הסבלות קפה, משתלמים א ב ל ח י י ב הייתי ל ה ע מ י ד פ נ י ח ר ש ואילם .ה פ ו ע ל י ם ה ת ר ג ל ו אלי ,א ב ל ה ת פ ק י ד ק ש ה ו ד ו ר ש ע ר נ ו ת מ ת מ ד ת ,כ ד י ל א ל ה ת ג ל ו ת .א ס ו ר ל ה ג י ב ע ל קריאה, מאחורי הבאה העבודה גבר. אצלם אם לא כי ברור, נמשכה שכוונה רב, זמן אליך. חייב • לחזור הייתי בתנועה. לעבודה הבריחה מסלובקיה גברה ,חברי מכבי הסלובקי מתקבצים׳ בבודפשמ ועלי הומל התפקיד ב ה ם ולייצגם. לספל •י א ב ל בסרם מתארח א צ ל מ ש פ ח ת •רוזנמל .הדו־שיח בינינו מ ת נ ה ל גרמנית; 'בלבד. אמשיך אבל עם בסיפורי בשפה הדיבור אחזור ל י מ י ם קשה זאת הראשונים, עליהם. כאשר ואני הופרדנו ב ק ו ש י ,־ההורים מ ב י נ י ם הילדים הם ע ר ב ה ת י י ש ב ג ו ל ס ד ר פ ס ח .זר ה ר ג ש ת י כאן. דוברי כמעט הוגגרית שלא מדברים א ת י ,ו ב ע י ק ר מ פ נ י ע י נ י ה מ ש ר ת ת ה ה ו נ ג ר י ת .ע ל י ל ש מ ו ר ע ל ס ו ד מוצאי .ק ר א נ ו ההגדה, את המילים והתוכן ידועים לי, אבל לא לבי דואג כאן. אני, לאן נלקחו יתר חברי. ס ד ר ה פ ס ח ה מ ו ש ב ת ש ל יהודי סלובקיה .ר ק ל פ נ י ש נ ה ח ג ג ו א ת ליל ה ס ד ר • מתוך בבתיהם נ ח ת •הגורל תקוה — ובטחון, גורלי האישי, ואני, הפליט המתעתע מפולין, מאז בי לצידם. פסח והנה .1938 גם האורות עליהם בחדר ה מ צ ו ח צ ח מ ס נ ו ו ר י ם ע ד כדי כ א ב .ש ו ב י ה ד ו ת ה ח י י ה עדיין ב ר ו ו ח ה ו ב ט ח ו ן ואינה מרגישה תם ־ א ת המצפה גם לה. הסדר .ל א ח ר היכרות. מרכזיים. ספרתי על תיארתי שהמשרתת הנוצריה ס י י מ ה י ה ד ו ת פולין, מחזות מחיי על הגיטו את הגירושים ומכל עבודתה, מהעיירות מה גשארגו למחנות שהתנסיתי לשיחת ולגיטאות בגניבת גבולות ל מ ע ן ה צ ל ת יהודים .כ ל הסיפורים א ו ת ם ס י פ ר ת י ב ש נ ה ה ח ו ל פ ת ל י ה ו ד י סלובקיה. גם על גירוש הסברתי ולכן 154 בנות רווקות מסלובקיה א ת עיקרי למחנות אמונתי ,״להאמין לכל מילה ע ל י ג ו ל ה מ ל מ מ ה ם ,ל א ח ג ג ת י א ו ת ו ליל בפולין, מ ש ם י מ ר ם .ח ז ר איש. הנאמרת על הסדר והרגשתי, ידי הגרמנים״, ש ק ל ק ל ת י י גם א ת ש מ ח ת החג. להם הפתעה אתם ג ד ו ל ה צ י פ ת ה לי ל מ ח ר ת .מ ס י ב ו ת מ ו ב ג ו ת נ ש א ר ת י ב ב י ת ו ל א ה ל כ ת י ל ב י ת ה כ נ ס ת ,כשחזרו ,א כ ל ג ו א ר ו ח ת צ ה ר י י ם חגיגית .ו ה נ ה ג פ ת ח ה ה ד ל ת מר ונכנס בלומה שטרגברג. על נלקחה אוסנת ידי לבית שטרנברג הוריה. ה מ ש פ ח ה א ו ר ט ח ־ ו ק ס י ת עשירה ,ב ע ל י ב י ת מ ס ח ר גדול ל ע ת י ק ו ת ו ש ט י ח י ם פ ר ס י י ם . האב, חבר הנה. קרוב ״המזרחי״, ארצה הגיע ל מ ש פ ח ת מ א י ר ,יזם בשנת עסקים 1935 וגיסה להעתיק משותפים את,ם שכנראה את לא עסקיו הצליחו ו ח ז ר ל ב ו ד פ ש ט .א ש ת ו ,ש ע ז ר ה בעסקיו ,נ י ה ל ה א ת ב י ת ה מ ס ח ר בהיעדרו .ל מ ש פ ח ה בנות שתי הרווחת צעיר. ובן הבת בוגרת ובאבירות ההוגגרית. ההונגרים לבשו בשנת מדי כאשר ,1944 ״הסלשים״, הגרמנים הנאצים אוסנת לשעות בלומה היום הפחם במחסן פלשו נשברה והמוני והתאבדה. ב ק י ב ת דתי .ה ב ת ה א מ צ ע י ת ח ב ר ת ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י .מ ח מ ת ע י נ א ־ ב י ש א של שליד להונגריה, ההונגריים, ה צ ע י ר ,ח נ י ך ה ש ו מ ר הדתי ,ע ל ה א ר צ ה וחי את נ ת פ ס ה לרוח ב א י נ ט ל י ג נ צ י ה היהודית ,ר ח ו ק ה מ צ י ו נ ו ת .מ א מ י נ ה ברעיון ה ק ו ס מ ו פ ו ל י ט י את הבן הבכורה תיכון, השמאלנות, המשרתת הנוצריה החביאו דירת עם המגורים, ערב, עת א ב י ה מ ש פ ח ה ע ם ב נ ו ח ז ר ו מ ב י ת ה כ נ ס ת ,ה ו כ ג ס ה ה ב י ת ה והוצגה ל פ נ י ההורים. אותה קיבלו ובמוצאה. בחביבות רבה ,כל חברי המשפחה גרמנית, בקורותיה התענינו ה א ב מ א ו ד ש מ ח כ א ש ר ש מ ע ש מ ו צ א ה מ ל ו ד ד ,אולי ג ם ת ו כ ל ל ע ז ו ר לו ב י ד י ע ו ת ע ל גורל מ ש פ ח ה יהודית מ ל ו ד ז ׳ ו א ת ש ק ר ה ל ב נ ם .ב ל ו מ ה מ צ נ נ ת את ש מ ח ת ו ,ק ש ה ל ה נ י ח ש ה י א ת ד ע ע ל ה מ ש פ ח ה ,כי בלודז׳ ה ט ר ו ם ־ מ ל ח מ ת י ת ג ר ו מ ע ל ל־ 200,000א ל ף יהודים ו ל א י ת כ ן ל ה כ י ר א ת כ ל יהודיה .ס י פ ר ה א ב , בהיותו בארץ עבדה אצלו בחורה כי עם חזרתו וצרפת קיבל להוגגריה. למלחמה ממנה, ובעיקר עזרה על לו אליהם ביקשה הבן, ביתר ועוזיאל הוא״. למחרת אותי, לברך הכגסת לבית המנוחה עם עם נותקו פרת קשרי ממנו ששרת נלקח החג מלחמת הדואר לכתוב בצבא השמות ,של לודז׳אית כמזכירה .ההיכרות לא נ פ ס ק ה גרמניה—פולין מהארץ מכתב הפולני. ההורים לפולין ללוח׳ שם והבן ל מ ש פ ח ת חברים הכבושה. ולוודא הבחורה עוזיאל .ו ה נ ה אחרת. ״גדול לאחר התפילה הלך האיש ולמסור ד״ש מאחותי לאה ולברך ולבטח לא ב ר כ ת הגומל. אל הנחלה. על לאה בארץ .כיהודי סרבתי בימי וצירופה החג מרחק באדיבות, התארחנו אנגליה של במכתב גורל המשפחה, ליכטנברג. המקרה שהוא בלומה ה ב י א אותה. וכמה הוא העולם רב ברגל ,כדי קטן לפגוש דתי -הציע לי ללכת לעתי, שטרם באנו א ל אצל משפחות החברים. ת ו ם ה ח ג חייבים ל ע ז ו ב א ו ת ם ו ל ח פ ש מ ק ו מ ו ת מ ג ו ר י ם .א ת מ ק ו מ י כ מ פ ר נ ס בלומה .בעזרת חברים מצאה לה עבודה בבית .מלאכה למברשות ,מקצוע תפשה ב ו ה צ ט י י נ ה ב ק י ב ת ב ח ד ש ה .ב ע ב ו ד ת ה ה ר ו ו י ח ה ל ק י ו ם ש נ י נ ו .ע ס ק נ ו ת ציבורית. ט ר ם היתד ,מ ק ו ר ל פ ר נ ס ה . כבר בימים הראשונים לבואנו לבודפשט צורפתי להנהגה הראשית של התנועה וכנציגה למרכז המפלגה ה כ ל ל ציונית ב ר א ש ו ת ו ש ל ק ו מ ו י אוטו .ג ם במשרד הארצישראלי התמניתי כסגן ח ב ר הוועדה וזאת על אפו וחמתו של מ ש ה קראום. אבל ע י ק ר ע ב ו ד ת י ב ו ו ע ד ה ה ח ל ו צ י ת ש ל פ ל י ט י ס ל ו ב ק י ה .הוועד ה ר א ש ו ן ה ו ר כ ב מהחברים י ו ש ק ו ב א ו מ ר ו ב נ י ט ו ר ו ז נ ב ר ג ) ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ( פ ר ץ רווס ו כ ה ן )מכבי. 155 הצעיר( ווייס דב וההתייעצויות )השומר ואנוכי הדתי( המפגשים )הנוער־הציוני־מכבי(. נעשו ב מ ק ו מ ו ת פתותים ,בגינות .המוסדות הרשמיים היו סגורים בפניגו .ה מ ג ע י ם ה ת נ ה ל ו ל ע ת ע ת ה ע ם נ צ י ג י ה ת נ ו ע ו ת ע ל ידי כ ל ת נ ו ע ה ב נ פ ר ד . ה ע ב ו ד ה •קשה היא וראשונית, מקומות למצוא מ ד י יום מגורים מגיעים ואת פליטים האפשרות נוספים ,ו ה ד א ג ה העיקרית בהתאם לדרישות אותם לרשום החוק. טרם ה ו פ ע ל ייצור ס ד י ר ש ל גיירות .מ ש י ג י ם ב ס ח י ב ה ח ו ת מ ת מ ש ט ר ת י ת .ע ם מציאת במקום למלא ״מתנדבים״ ללכת אצלו מגורים מקום טופס רישום ולהחזיר ״מקילים״ אגו שעליו מלאכת על שומר להחתימו׳ ב ת ח נ ת המשטרה, הבית. אנו ל ו א ת ה ט ו פ ס ח ת ו ם כ ד ת וכדין. ימי ח י פ ו ש י ם ב ע י ק ר ב א י ז ו ר מ ר ו ח ק מ מ ר כ ז היהודים ,מ צ א נ ו ל ע צ מ י נ ו כעבור ח ד ר א צ ל א ל מ נ ה נוצריה .ד מ י ה ש כ י ר ו ת ,ה כ ו ל ל י ם א ר ו ח ת צהרים ,נ מ ו כ י ם מ ד מ י המקובלים שכירות בחברתנו, אצל החדר קטן היהודים. אם כ י ל א י ו ד ע י ם ל ש ו ח ח עם שמחה מ ע ט אור .י ה א ל מ נ ה א נ ו זוג אתה .ה ה ס ב ר ש ל נ ו — המוצא. צעיר מ ק ר פ ט ו ־ ר ו ס ו ש ם מ ד ב ר י ם ר ו ט נ י ת .ב א נ ו ה ע י ר ה ל ח פ ש עבודה .א נ ו י ו צ א י ם ע ם ב ו ק ר ה ע י ר ה ל ע ב ו ד ה • ו ח ו ז ר י ם ר ק ל פ ג ו ת ע ר ב ,זוג ש ק ט ל ל א ב ע י ו ת .ש ו מ ר קיבל הבית ללא אותנו האשה בעיות, הסבירה לו את מוצאינו, חסכנו לו ה ל י כ ה ל מ ש ט ר ה ,ה ב א נ ו ט ו פ ס ח ת ו ם ו נ ר ש מ נ ו ב ש מ ו ת בדויים .א ב ל צ ר ה צ ר ו ר ה ע ם ה א ו כ ל .האשד .פ ש ו ט ת עם ,ד ו א ג ת לאוכל־ ש ל נ ו ל א ח ר יום ע ב ו ד ה ,ו ב ה ת א ם מגישה לשולחן צ ל ח ת עמוקה ,מ ל א ה בשר מבושל ברוטב של פפריקה למוסכם אדומה ,ח ר י פ ה .מ י ד א ח ר י ג ג י ס ה ר א ש ו ג ה ר א י ת י ל ה ב ו ת בעיגיים .ה ג ר ו ן שורף, ל א מ ס ו ג ל ל ה ו צ י א ה ג ה מ ה פ ה .ל מ ן ל ג ו מ ג י ש י ם ה ה ו נ ג ר י ם כ ד מ י ם ל ש ו ל ח ן ואגו ל ו ג מ י ם ב ל י ה ר ף ל כ ב ו ת א ת ה ש ר י פ ה .ה ב ש ר טעים ,א ב ל אנו פ ו ל נ י ם ,ל א יודעים, מהי. פפריקה אוכלים, אנו לא כדי לבייש אותה, רוב אבל נשאר הבשר ל מ ו ר ת ־ ר ו ח ה ב צ ל ח ת .א נ ו מקווים ,ש ב ר ב ו ת הימים נ ת ר ג ל ל ש ו ר ף הזה .ע ם כ נ י ס ת נ ו מקדמה. שילמנו את היתר נשלם באמצע החודש, כשנקבל עבודתנו תמורת בעיר ,כ ש ב ו ע י י ם נ ה נ י נ ו מ ה מ ג ו ר י ם ו מ ה ש ק ט ,והנה ,כ ש ח ז ר נ ו ל ע ת ע ר ב ,ה ת ב ש ר נ ו שחברים כ ת ו ב ת נ ו היתד. ב י ק ר ו אצלנו. חסויה, בודדים ת ע ו עליה בלבד וגם ל ה ם א ס ו ר ה י ה ל ב ק ר א ו ת נ ו .והנה ,ג ם ש ו מ ר ה ב י ת נ כ נ ס א ח ר י נ ו ל ב י ק ו ר נימוםין. הרמז ב ר ו ר :ה ת ג ל י נ ו ו ע ל י נ ו ל ע ז ו ב ,ב ט ר ם יחזרו ל ע צ ו ר אותנו .ה ו ד ע נ ו ל ב ע ל ת הבית ,ש ה ח ל ט נ ו ל ח ז ו ר ל מ ס פ ר י מ י ם א ל הורינו — זוג צעיר מ ת ג ע ג ע ל ה ו ר י ם — ו ב ה ק ד ם נ ח ז ו ר .ח פ צ י נ ו נ ש א ר י ם כאן ,א כ ל נ ו ארוחה ,נ פ ר ד נ ו ו י צ א נ ו ל ח פ ש מ ק ל ט לילה. מקום להכנס מקום מגורינו לינה זמני. שרוף לאחר ועלינו שעות ל ל ו ן ב״מלון״ .ה מ ק ו ם למצוא ארוכות של דירה חדשה. חיפושים, כרגע עייפים עלינו מאוד מ פ ו ק פ ק וגם נ ת ו ן ל ב י ק ו ר י פ ת ע ש ל למצוא החלטנו המשטרה, א ב ל אין ל ג ו כ ר ג ע פ ת ר ו ן עדיף .כ א ן ל א ש ו א ל י ם ל ת ע ו ד ו ת ,ר ו ש מ י ם ב ל י ב ד י ק ה , מקבלים תשלום בעד ח ד ר מ ר א ש ל ל י ג ת לילה ,ה ח ד ר קטן, כמעט כולו תפוס ע ל ידי המיטה .נ כ נ ס נ ו ו נ י ס י נ ו ל ה ר ד ם מ ר ו ב עייפות .א ב ל ר ק כיביגו א ת ה ח ש מ ל והחלה ה ת ק פ ת פ ש פ ש י ם .ג י י ס ו ת ש ל מ י ם הגיחו וגוגסים בנו .ע ם ה ד ל ק ת ה א ו ר ה ם נסוגים .ט ר ם ה ת נ ס י נ ו ב ח י י נ ו ב מ כ ת פ ש פ ש י ם .צ ו נ ח י ם מ מ ר ו מ י ה ת ק ר ה י ש ר ע ל ה פ נ י ם ו כ ל ח ל ק גוף ח ש ו ף .א ח ר י נ ס י ו נ ו ת ב ל ת י מ ו צ ל ח י ם ל ה ב ר י ח ם ,נ כ נ ע נ ו . 156 הדלקנו את החשמל ,התלבשנו ,נמנמנו בישיבה עד אור הבוקר .בלית ברירה יצאנו לחפש מגורים באיזור היהודים .כאן בודקים ושואלים על תעודות .הנתפס על נתינת מחסה לפליט ,נענש בחומרה .אומגם משכירים מיטות לליגת לילה, אבל במחירים מפולפלים .לבעלת הבית שלנו שילמנו תמורת החדר ,כולל צהרים וכביסה לשנינו 100 ,פנגו לחודש .כאן חרשים 3פנגו ללינת לילה ליחיד. לאחר חיפושים מצאנו יהודי ,שהסכים להלין אותנו בתנאים חמורים .א — .עלינו לשלם מראש עבור 10לילות ,מותר לנו להיות בחרתו רק בשעות הלילה. ב — .עלינו לבוא רבע שעה לפני סגירת השער ,ולעווב את המקום בשעות הבוקר מיד.עם פתיחת השער .ג — .אין להשאיר במקום שום• חפצים אישיים. מחוסר ברירה קיבלנו על עצמיגו את תגאיו החמורים ושילמגו מראש כגדרש. . בערב עם בואנו הופתענו למצוא חדר מלא אגשים ,הושכבגו על גבי שמיכות על הרצפה ,ישנים בצפיפות ,כי צר המקום מלהכיל את כל האנשים .שבורים ורצוצים קמנו בבוקר על מנת לעזוב בעוד מועד •את הבית .כעבור שלושה. ימים הישגנו חדר ברחוב דוהן־אוטצה .רחוב הסיגגוגה .המפורסמת בבודפשט. חזרתי לבעל־הבית וביקשתי החזר חלק מהתשלום ,טענתי ,שאין אנו מסוגלים לישון בצפיפות על הרצפה .סירב בתוקף ,זועם על החוצפה ,שהעזתי לבוא אליו באור היום) ,התעלם שלמעשה השכיר לנו את המקום בשעות היום(, חוצפה של ״פולני״ .בלית ברירה ויתרתי על הכסף .הלכנו לחרה הקודמת לאסוף את החפצים ולסיים את ההתחשבנות עם בעלת־הבית .מה רב השוני בינה ,האשה הפשוסה ,ובין בן הברית היהודי .ראשית שמחה ,כי חשבה שחזרנו לגור .הצםערה ,כשהודענו לה ,כי באנו רק לאסוף את החפצים וכי בגלל רצון הורינו אגו חוזרים לקרפסורוס .סיפרה ,כי בהעדדיגו שוב באו ה״חברים״ לבקר אותנו .השאירו לה ולשוער כתובת לאן להודיע ,כאשר גחזור לגור כאן. כעת ראיגו את האשד! בגדלותה .עשתה אתגו חשבון צודק על פי אמונתה. תמורת הימים שנעדרנו לקחה חלק יחסי משכר־הדירה• והפחיתה את עלות האוכל שלא אכלנו .אוכל לעולם לא מתקלקל .היא הכינה וכאשר לא הופענו ,אכלה אותו לבדה .רק החדר י חיכה לנו .דמי שכירות לימים ,שחסרו עד סוף החודש, בשום אופן לא לקחה .לא נראינו לה מספיק עשירים ,שראוי לנצלם .נפרדנו בידידות ,כהבטחה ,׳שאם גחזור לבודפשט ,גגור אצלה שוב. הימים בתחילת האביב גשומים ,רוחות קרים גושבות .בלומה סובלת מהצטננות ובעיקר מדלקת שלפוחית .השתן .הטיולים במשך ימים שלמים • ועד לשעות הערב המאוחרות ברחובות העיר לא הטיבו לה .ביקרנו אצל רופא י .והוא יעץ לה ימי מנוחה .במיסה המה ואמבטיות חמות .למזלנו מצאנו מקוםיאצל משפחת שכירים יהודים ,המשכירים חדר לצורך השלמת הכנסתם. החדר יפה ומרווח ,ישגה .גם אמבטיה עם מים חמים .אנו זקוקים לכך אחרי ימי הנדודים .בלומד• זקוקה למסה חמה ואין אגו משוחחים עם בעלי הדירה בגלל חוסר שפה משותפת .אחרי יום מנוחה חזרה בלומה לעבודה בבית המלאכה .ממשכורתה נחיה שנינו .אני ,זמני כולו מוקדש לפעילות ציבורית, בוועדה החלוצית של פליסי סלובקיה. :גל הפליטים מסלובקיה גובר ,מדי יום מגיעות קבוצות חדשות .מגגנון הבריחה וההצלה פועל ומאורגן.יפה .בראש מערכת ההצלה ראשי התנועה הציוגית ,עם 157 גיזי פליישמן )נשיאת וויצ״ו ואחראית לעבודה סוציאלית n־ZE־ ,uאם יהודיה חמה( ,ד״ד אוסקר נוימן ,ד׳׳ר ווינטרשטיין ,גיולה פליישהקר ,כולם עסקני ציבור ,ממיטב מנהיגי יהדות סלובקיה ,שמילאו בכבוד את תפקידם .יושרם האישי והציבורי עמד במבחן עד כלות .לא נטשו ולא ברחו בימי סכנה .הם אשר ניווטו את כל הפעולות ,בהברחת חלק מהאנשים אל מעבר לגבול ,והצלת כל הנותרים .לחמו את מלחמת ההישרדות של יהדות סלובקיה ורשמו דף מזהיר בהיסטוריה הכאובה של ימי השואה ,תחילה בקליטת פליטי פולין, ולאחר מכן במלחמתם על הצלת יהודי סלובקיה .מערכת הבריחה נוהלה על ידי תנועות הנוער .בין מרכזי התנועות הוסכם על החלפת מידע על דרכי הבריחה ועל הגשת עזרה הדדית .הגבול פרוש ,ארוך ומישורי ,נוח מבחינה פיזית למעבר. האוכלוסיה המקומית מסייעת ,בשום אופן אינה מתנכרת .את הקשרים למבריחים מקצועיים מספקים חברים ,תושבי איזורי הגבול .למרות ןאת קורה ,שקבוצות גתפסות על תי שומרי הגבול ההוגגרים ומוחזרים לסלובקיה .כאן פודים את האנשים בשוחד והם חוזרים לגבול .השוחד פורח ויש צורך בהרבה כסף. העוברים את הגבול ממשיכים דרכם לבודפשט .ידיעת השפה ההונגרית ,השגורה בפי יהודי סלובקיה ,מקלה עליהם את התנועה .קיימים גם קשרי משפחה משגי צדי הגבול ,בעיקר בשטחים שרק מקרוב נקרעו מצ׳כיה וסופחו להונגריה .מצבם טוב לעין ערוך לעומת מצבנו ,פליטי פולין .אין אגו יודעים את השפה ואנו מרגישים כזרים בין יהודי הונגריה .למרות התנאים הנוחים כביכול לבריחה היחסים בין התנועות מתוחות .הסכמי המרכזים אינם נשמרים בשטח ,כאן קיימת התחרות בהעברת חברים ,העלמת מידע מחברי תנועות אהרות .ישיבותינו בבודפשט עמוסות בתלונות של התנועות המאשימות זו את זו הדדית בכשלונות ובמאסרים בגבול .אנו מקדישים הרבה זמן ומרץ לפייס ביניהן ,להחזירן לשיתוף פעולה לטובת החברים התקועים עדיין בסלובקיה ולמען העבודה השוטפת כאן בבודפשט .המציאות המפלגתית בבודפשט שוגה מכל המוכר לגו עד כה .יחסי הכוחות אחרים .מצבנו כחברי ״הנוער הציוני״ השתפר לעין ערוך .קיימת כאן תגועה מאורגנת ופעילה עם רשת קנים בכל המדינה .תנועה ,המוכנה לקלוט אותגו ופותחת לפגיגו את שעריה. על מרכזי תנועות הגוער המקומיות עובד גל של זעזועים .הבולשת מנסה לגלות את הפעילים ולעוצרם בעוון הגשת עזרה לןרים .הראשון נעצר שמחה הונוולד ,חבר הנהגת השומר־הצעיר ,אשר לא חזר יותר .המעצר חייב את יתר הפעילים למשנה זהירות .לזכותם ייאמר ,כי למרות המעצר לא מנעו את עזרתם מאתנו .אנו ,ועד החלוצים הפליטים ,מקיימים את פגישותינו תחת כיפת השמיים ,בגינות ציבוריות .המשרד הארצישראלי ,אשר בו אנו רואים את מעוננו הטבעי ,ואשר למענגו גוסד וקיים ,סגור בפנינו .קראוס מקפיד על מעוגו הרשמי .הראשון — המופיע במקום ואשר סביבו מתחיל להתגבש צוות לארגון והגשת עזרה לפליטים ואשר ייקרא בעתיד ועד ההצלה ויעסוק בהצלת יהודי הוגגריה ,כשעליהם תעבור כוס התרעלה — היה רג׳ו קסטנר ז״ל ,עתוגאי ציוגי מקולוז׳בר ,מגהיג טבעי .לתו ד״ד משה שוויגר מאיזור המסופח מיוגוסלביה והלל דנציג ,גם הוא מקולוז׳בר .כולם יוצאי השטחים ,שסופחו להוגגריה .כל אלה ,למרות היותם מעורבים בתרבות 'ההונגרית ודוברי שפתה ,מרגישים את 158 עצמם ראשית כל כיהודים ומקורבים לנו ,הפליטים ,.אתם אנו מוצאים שפה משותפת .קסטנר גר בדירת פנסיון בפרבר העיר ,הבית הראשון בבודפשט המוכן לארח ישיבת פורום מלא של ועד הפליטים .אליו הצטרף יואל ברנד ,יהודי צ׳כי ,שהתאזרח בהונגריה ,בעל בית מלאכה וחנות לסווטרים .בית המלאכה והחנות מנוהלים על ידי אשתו הנזי .כאן קיימת גלריה המשמשת משרד לבית לבית המלאכה .בגלריה זאת נהגנו מדי פעם להתכנס לישיבות ולקבלת כספים מעת הוועד .פעיל נוסף היה שמואל שפרינגמן ,המכונה ש׳מו ,יהודי פולני ואזרח הונגריה שתעסק בעסקי אוויר ,סוחר .בזהב ,יהלומים ובמטבע חוץ, אחר־כך גזבר ומקשר בין הנוסעים והמבריחים הבין לאומיים .קבוצה זאת הוותד! את הבסיס להנהגה חדשה ,הנהגה לשעת חירום ,שנשיא ההסתדרות הציוגית אוסו קומוי פרש עליה את חסותו .לצוות זה הצטרף בשם תנועתנו וכנציגנו בהוגגריה ד״ד זיגפריד רוט .פעולתו של צוות זה היתד .ממגרת לעמדתו של משה קראום, ואשר גגדו גלחם קראום מרגע הקמתו ועד לסיום המלחמה .ראשיתו של הצוות היתד ,בהגשת עזרה לפליסים ,אך לבסוף להצלת יהדות הונגריה עצמה. מצבנו קשה .המשטר קשוח ,המשטרה והבולשת ומפקדה מרטיגידס )(Martinides .מחסלי היטלר .,מנהלים מלחמה מתמדת בפליטים ,עורכים מעצרים ברחובות, בבתי קפה ,במסעדות ,עוצרים כל מי שנראה זר בעיניהם .קשה במיוחד לפליטי פולין בגלל השפה הזרה והמשונה ,היחידה בכל אירופה. ,שאין דומה לה .אנו לומדים לפחות מלים אחדות ,הדרושות לנו לחיי יום־יום .לקנייה בחנות ,להזמנת אוכל במסעדה .מסיבה זאת אנו מעדיפים לאכול בברים האוטומטיים .כאן תמורת מטבע של .עשרים פילר מוגשת לך צלחת מרק חם וסעים .יתר מזוננו מהווה אוכל יבש בבית .אנו נמנעים מלבוא למקומות ציבוריים .תיאםרון ,קולנוע או בית האופרה — כולם מחוץ לתחום בשבילנו .קיים כאן מוסד אחד בח־פשםאי זכור לטובה :בתי קפה ,בהם בשעות אחרי־הצהריים והערב ,מופיעים זמרים צוענים ,השרים שירי עם הוגגריים־צועניים ערבים לאוזן .לשירתם מצטרפים רוב האורחים .בילוי זול ועממי ,הנכלל במחיר ספל קפה ועוגה ,שאנו מזמינים. .גם הנה ,בגלל הסיכון הרב ,אנו באים רק לעתים רחוקות .מהר מאוד הגענו למסקנה ,כי רב ההבדל בין הונגריה לסלובקיה .כאן אין סיכוי למצוא מסתור לזמן ממושך .מוקדם או מאוחר נמצא את עצמנו מאחורי הסורגים ונישלה .בחזרה לסלובקיה ואולי אפילו ישירות לפולין .גם יהדות הונגריה ,היושבת עדיין שקטה — פרט לחלק הציוני ,המהווה בה מיעוט — דוחה אותגו ורואה בנו זרים ,שבפלישתם עלולים לסכן את מעמדה .לכן עדיף כבר לחשוב על המשך הנדודים .כיון שנתפשנו למחשבה זאת והתחלנו לחפש קשרים לכיוון רומניה .בכלל היינו בדעה שיש לחתור קדימה ,עד שניחלץ מאירופה הנאצית. אני משוחח עם זיגפריד ,יחד מעלים את הנושא בנשיאות ההסתדרות הציונית ,ובהנהלת המשרד הארצישראלי .בדבר אחד כולנו תמימי דעים ,שהסיכון בחייו של פליט כאן ,זהה לזה שבמאמץ להמשך הנדידה .אבל הטיפול במשא ד,וא מענייננו בלבד ,אנשי המקום לא יהיו מעורבים .ךשאי אני לפעול על אחריותי בלבד .הם מתחייבים לתת ל ל י כספים ,שיידרשו לכך .המסר ב מ ר :אני אפעל, ,ההצלחה תהיה נחלת הכלל ,הכשלון שלי כלבד .ובכן ,המוסדר ,כעת — רומניה. הקשר לארץ עדיין כפי שהיה.מסלובקיה על ל י לשכת הקשך בג׳נבה .אליה 159, אנו מעבירים את רשימת הפליטים ,חברי התנועות המגיעים לבודפשט .אנו זקוקים לסכומים אדירים לקיום המינימלי של החברים ,אבל העזרה המגיעה היא מזערית .הכסף המגיע מתחלק על ידי הוועדה החלוצית לפי מספר האנשים, המגיעים מכל תגועה .כאן לפחות התפטרגו מהמשטר המעוות של ״האחוזים״. אבל כיון שהסכומים קטנים ,אין החברים יכולים להתקיים מהעזרה בלבד .למזלי בלומה עובדת כל הזמן ואנו מתקיימים ממשכורתה. הרעיון להמשיך בגדודים לובש עור וגידים ,כאשר־גפגשתי עם ננדי גולדשטין. חבר מרכן מכבי ,מראשי הסגיף ^ ,Hestanyמידידי בסלובקיה .לדבריו ,הצליח דודו וילהלם ,פליט סלובקי ,הודות לקשריו לאיש שגרירות רומגיה ,לצאת את הונגריה בפספורט רומני עם אשרת כניסה לספרד .לפני צאתו סידר פגישת הכרות עם האיש .ננדי הסכים להפגיש אותי אתו .בפגישתנו הודה הנ״ל ,שתמורת חשלום נאוח מוכן הוא לשחף אחי פעולה בהוצאת׳ דרכונים מהשגרירות בכמויות בלחי מוגבלוח .בעיסקה מעורבים בכירי השגרירוח ,הרוצים להרוויח כסף .הרומנים אוהבים כסף ,ושוחד הוא דבר מקובל בפקידוח הממשלהיח .הנושא שעלה בפגישות הבאוח הוא המחיר ליחידה ותנאי התשלום .על חוצאוח הפגישוח דיווחחי באופן שוטף לזיגפריד רוט ולנשיא ההסחדרוח הציוניח מר אוטו קומוי .לאחר שקיבלתי אור ירוק ,המשכתי בפגישות ובמשא ומתן .ברור שהכסף יוחן לי מהמוסדות המרכזיים והאפשרויות חועמדנה לרשות כלל התנועה החלוצית. •הפגישות גערכו מדי יום בשעות קבועות בבית קפה אלגנטי במרכז העיר. כאשר ננדי משחחף בהן .המיקוח היה ארוך ומיגע עד שסוף כל סוף הגעגו למחיר וחנאי •הספקה וחשלומים מוסכמים •.כעח הצטרכחי למסור לו שמוח ותמונות לפספורטים .על דעת ראשי המוםדוח החלטנו להעמידו בניסיון האמינוח, לשלם עבור שני דרכונים ראשונים ולאחר• שיוכיח את־ מהימנותו ,נמשיך במסירת שמות וחמונוח .כאן פרץ בינינו ויכוח ראשון ,כאשר איש שיחי סרב לחנאי החדש ועמד על רשימוח מלאוח ,כפי שדובר לכחחילה ,סרובו עורר בי חשד. זאח לי הפעם הראשונה שחשדחי בו ,למרוח שנחקבל אישור מדודו של ננדי מספרד .בפגישה עם זיגפריד רוט החלטנו על עמידה עקשניח לחנאי המוקדם ובמידה ולא יסכים לו ,לגתק אתו את המגע .ליתר הזהירות סוכם ,כי חברים, ששמותיהם ידועים לבר־שיחי כמועמדים ראשונים לפםפורטים ,ידעו על מועד פגישותי ואם יום אחד לא אחזור מהפגישה ,ייעלמו ממקום מגוריהם ,למען לא יפלו במלכודת חלילה. באמצע מאי ,1942חודשיים לשהותי בבודפשט • ,יצאתי לפגישה המכרעת. הפעם בר שיחי חייב היה להביא שני דרכונים ראשונים .בערב קודם הודעתי לזיגפריד על השעה ומקום הפגישה .בלומה לא יצאה לעבודה .סוכם בינינו, כי אם כעבור שעה לא אחזור ,היא תשמיד את כל הניירות והכתובות הגמצאים אצלגו ותעזוב אח הדירה ,לגור אצל חברים .אבל־ בלומה החליטה אחרת ,עם צאתי מהבית הלכה אחרי ועקבה אחר המתרחש אתי .טיילה על המדרכה מול בית הקפה .ראתה אותי בכניסתי לבית הקפה המפואר ברחוב ,Rakoczy כשבחזיתו דלתות מסתובבות .כעבור זמן הגיעה מכונית שחורה ,שעצרה מול הכניסה ,כאשר המנוע ממשיך לפעול .יצאתי מבית־הקפה .היושבים במכוגית יצאו מולי ובמהירוח הוכנסחי למכוניח• ,שעזבה• מיד את המקום. 160 העגיינים את ה ת ר ח ש ו ב מ ה י ר ו ת .הוא ד י י ק לפגישה ,ל ב ו ש רשימת תקווה השמות. שאשתכנע על חזרתי עמדתי. ב מ ה י מ נ ו ת ו ,הזמין להפתעתי בהידור הודיע אותי לצאת אתו על כרגיל ,דרש הסכמתו, שם החוצה, מתון־ ימסור לי ב ד י ס ק ר ט י ו ת א ת ש נ י ה ד ר כ ו נ י ם ה ר א ש ו נ י ם ה נ מ צ א י ם ב ת י ק ו .ה ל כ נ ו ל כ י ו ו ן היציאה, י צ א ת י ר א ש ו ן ו ה ו א נ ש א ר ב פ נ י ם .מ צ א ת י מ ו ל י שני א ז ר ח י ם ע ם א ק ד ח י ם ,ש ד ח פ ו אותי המכונית. לתוך כל ל א היתד. לברוח. אפשרות שני עוד חיכו אנשים ב פ נ י ם ה מ כ ו נ י ת .נ פ ל ת י ב מ ל כ ו ד ת .קיוויתי ד ק ש ב ל ו מ ה ת י נ צ ל .הרי ס י כ מ נ ו בינינו, איך ע ל י ה ל ה ת נ ה ג כ א ש ר א ת מ ה מ ה ב פ ג י ש ה .בכיסי ת ע ו ד ה מ ש ט ר ת י ת ע ם כ ת ו ב ת מ ג ו ר י ב ה ת א ם ל ד ר י ש ו ת ה ח ו ק .נכון ש ש מ י הרשום ב ח ע ו ד ה ש ו נ ה מ ה ש ם ש ה צ ג ת י לפגיו, עצמי אפשרות פרט אבל להגיע לכיסי לא זה כרגע, חשוב ב כ ת ו ב ת מגורי. העיקר ל ה ש מ ת א ת הנייר ,ידי ק ש ו ר ו ת מ א ח ו ר י אין לי באזיקים .אני מקווה ,כ י ה ז מ ן א ש ר י ח ל ו ף מ ר ג ע מ ע צ ר י ,ה ה ס ע ה ל ב י ת ה ס ו ה ר ,ג י ל ו י ה כ ת ו ב ת שבכיסי ,ה ח ז ר ה ל ד י ר ת י ל ח י פ ו ש ,י ס פ מ י ל ב ל ו מ ה ל ה ס ת ל ק מ ה ב י ת .א ל פ י מ ח ש ב ו ת 1 ב מ ו ח י ,א ב ל כ ל ה ע צ ו ח הן ל ל א -ה ו ע ל ת .כ ר ג ע -א נ י • ש ל ו - ,ה ג ד ו ע ק ד ה , חולפות אני ע צ ו ר ו ע ל י ל ח ש ו ב ב ק ו ר ־ ר ו ח ,מ ה ה ל א ה ? הביאו עוצרי לבודה, אותי העיר חלק לדונאו, מעבר ״הודיג״ למבצר — ב י ת ה ס ו ה ר ה צ ב א י .ה ס ו ה ר י ם כאן ה ם א נ ש י צבא .נ נ ד י גולדשטיין ,ש נ ע צ ר י ח ד הופרד אחי, חיפוש והובל ושרוכי תעודת מוחזקים ידעתי, חזרה במרחק שאכן חברים, הנעליים, המגורים, שמו חזרו ואין צדקה הביתה, בגורל אזרחי. בי, בריגול. בבגדי הוציאו א ת התעודה המשטרתית .את יתר הדברים ,כולל חגורה המכנסיים עם לבית סוהר חושדים שעסקתי לאחר והביאו אפשרות ונהגה, את ביצעה בקופסה את להחליף כפי חלקה שגם למשמרת בלומה. מילה. אני העיקרי. במשרד. רואה אני מופתע עוצרי, אותה, מהופעתה, הייתי נוהג. השמתה כל נוכחה פתק ה ת ל ב ש ה ו ח י כ ת ה לעוצרים .ס ר ב ה ל ה ס ת ת ר ,ה ע ד י פ ה שנעלמו אבל אבל בעת או אנו בלבי מעצרי, כתובת להתחלק של בגורלי, המשותף לשנינו. ב י ת ס ו ה ר ״ ה ו ד י ג ״ א י נ ו מ ה ת ו ע י ם ב צ י ב ו ר ,א ב ל הוא בין ה ג ר ו ע י ם .מ צ נ י ע י ם מהציבור אין החקירות עם את מוסרים קיומו. הודעה כאן הנעצר מנותק ו ל ע ו ר כ י הדין של מחלקת הונגריים מנהלים הריגול את מהעולם לגמרי ה כ נ י ס ה אסורה. הנגדי הצבאי, כאשר מלחמתם בריגול. בית החיצוני. מחת השטח חוקרים הכלא למשפחות לתחום. גרמניים שוכן כאן בצחחא עתיק במבצר ו ה ב ל ו א י ם מ ב ת ר י ם ב ת א י ם ש ב מ ר ת ף .א ו ר היום אינו ח ת ר פ נ י מ ה ,מ נ ו ר ת ה ח ש מ ל , המותקנת ב ח ו ר מ ע ל ל ד ל ת ,ד ו ל ק ת כ ל הןמן .מדי פ ע ם ש ו מ ע י ם ב ל י ל ו ת ק ו ל ו ת ירי ,אילו הן ה ו צ א ו ח ל ה ו ר ג ,ה מ ב ו צ ע ו ה ב ח צ ר ה מ ב צ ר .ה נ ע צ ר י ם פ ה מ ב ת ר י ם מ ה ע ו ל ם ו מ ע ט י ם ה ם ב נ י ה מ ו ל ,שיצאו מ כ א ן בשלום .ו ה נ ה ד ו ו ק א פ ה ,בין כ ו ח ל י ב י ה .הסוהר, בבתפשט: נתע קיומו לנו של מתע רב חשיבות, ו ע ד פ ל י ט י פולין, שנעלם ועד המוכר מאחנו ונחמד בהיוחנו רשמיה חופשיים על תי מ מ ש ל ת ה ו נ ג ר י ה ו מ מ ש ל ח ה ג ו ל ה בלונדון ,ו א ש ר מ ח פ ק ת ו ו י כ ו ל ח ו ל ט פ ל ב פ ל י ט י ם א ו ר ח י פולין. בשנת 1939 עם ה ה מ ו ט ט ו ח צ ב א פולין ,ע ב ר ו אח הגבול להונגריה יחתוח ש ל מ ו ת על צ י ת ן .בעקבותיהן באו ג ם מ ש פ ח ו ת של אנשי צ ב א ה ק ב ע ואורחים, 161 ש נ ס ו מ פ נ י ה ג ר מ נ י ם והרוסים .ה מ מ ש ל ה ההוגגךית ,ש ג ל ת ה א ת א ה ד ת ה ל ג ר מ נ י ה והצטרפה ל״ציר״ ,וגם נהנתה מנדיבותו של היטלר ש מ ס ר לה נ ת ח י ם הנאצית שמנים ,ש נ ק ר ע מ ש כ נ ו ת י ה — ק ר פ ט ו ־ ר ו ס מצ׳כיה ,ע ר י ג ב ו ל מ ס ל ו ב ק י ה ,ש ט ח י ם מ ר ו מ נ י ה ו י ו ג ו ס ל ב י ה — ל מ ר ו ת ז א ת ש מ ר ה אמונים ל פ ו ל י ן ו י ד י ד ו ת ל ע מ ה .מ א ו ת קיימו ש נ י ה ע מ י ם יחסי ידידות ,כ א ש ר מ ל כ י ם מ ש ו ת פ י ם ש ל ט ו ב ה ם — שנים וגיבורים בין לאומיים ל ח מ ו ל מ ע ן חירותם. העמים. האצולה של שני קיימו יחסים שאין להפר לאחר הונגריה למצב בכיבוש פולין על ידי הגרמנים, מאלך רשמיים עם במקום קרבת דם המלחמה נקלעה ממשלתה..הגולה של ב ר י ת ד מ י ם ש ל דורות .ה י ח י ך ן ת הערכה כספית שהוקם נוצרו ג ם אחרי .פרוץ ד ו ־ ע ר כ י :מ צ ד •אחד הכירו .ההונגרים בלתי ומשפחה, בעיקר בלונדון. הכרתו, הצבאיות פורקו מנשקן, שנמסר פולין ל צ ב א ההונגרי .ה ת מ ו ר ה ה ו ע מ ד ה הגציגות החיילים הדיפלומטית. לרשות והאזרחים הוועד הפולני, הוכרו כפליטים פוליטיים .ו ה ו ר ש ו ל ה ש א ר ב ת ג א י ם מיוחסים .ל ו ו ע ד צ ו ר פ ו גציגי צ י ב ו ר הונגריים, ו ה ם א ש ר .ק י י מ ו א ת ה מ ג ע ע ם ה מ מ ש ל ה הגולה .ב ר א ש ה ו ו ע ד גציג פ ו ל ג י רשמי. בבודפשט נ מ צ א מ ע ו ן הוועד ו ח ב ר הפעילים ,ל פ י ה ח ל ט ת ם במחנות הפליטים המתגוררים ב ר ח ב י המדינה .ל מ ו ש ג בעיירה שייכים כ ל ־ שהיא ״מחנה״ הבלעדית משוכנים מ ש מ ע ו ת מיוחדת .הפליטים למחנה על שם רשאים העיירה. לגל כ א ו ו ת נ פ ש ם ו ל נ ו ע ע ד ל מ ר ח ק ש ל ש ל ו ש י ם , .ק י ל ו מ ט ר י ם .כ ל ג ס י ע ה מ ר ו ח ק ת או לבודפשט טעונה השליטה אישור מ א ת ראש ה מ ח נ ה , . ,ה מ מ ו נ ה ע ל ידי ב צ י ב ו ר ה פ ו ל נ י ה י א בידי ה צ ב א ^הממונה ה מ ק ו מ י ה ו א ה ב כ י ר ב ד ר ג ת ו הצבאית ,המתגורר פנגו הוועד הראשי. לחודש, במקום. המתאימה המתגורר במחנה למשכורת של מקבל פקיד תמיכה ממשלתי חודשים של בדרגה איסור ,ל ע ס ו ק ב ע ב ו ד ה ,ע ל מ נ ת ל א ל ה ו ו ת ־ ת ח ר ו ת ל כ ח 250 ביגוגית ..מוטל ה ע ב ו ד ה המקומית ליד הוועד ה ר ש מ י ק י י ם ג ם אירגון צ ב א י סודי ,ה מ ט פ ל ב צ ד ה צ ב א י ש ל האוכלוסיה, מחלקה ל ה ע ב ר ת ח י י ל י ם ל צ ב א הפולני ,ה מ ת א ר ג ן את מקום הגשלחים פ ל י ט י ם חדשים, ממלאים ב נ ו ת .הברית ,כאשר בשטחי המוברחים המגיעים או משטחי פולין ה כ ב ו ש ה .ק י י מ ת ג ם מ ח ל ק ת מודיעין, ,הידועה ב פ ו ל י ן ב ש ם .Dwojkaב מ ח ל ק ה מיטב זאת מועסקים שבין המוחות הפליטים .מ ד י פ ע ם נעצרו אנשיהם ולא חזרו י ו ת ר .ל א ח ר ו נ ה ח ל ש ב ר מ מ ש .ר ו ב ה ע ו ס ק י ם ב כ ך נ ע צ ר ו ו מ מ ל א י ם ב״הודיג״ א ת ה ת א י ם .כ ו ל ם מ ה ע ל י ת ש ב ע ם הפולני .כ א ך ב ״ ה ו ד י ג ״ נ ע צ ר נ ו ב ת א י ם מ ש ו ת פ י ם . לאחר ומתאים חיפוש מדוקדק הורדתי בכלי למרתף אפל והוכנסתי לתא .ה ת א צר ל א ד ם א ח ד ב ל ב ד .ל ש נ י צדיו מ י ס ו ת ע ץ מ ו ר מ ו ת ו מ ח ו ז ק ו ת לקיר ,ע ם ה ! ד ד ת ן ה ת א נ ח ס ם כולו .אין כ א ן ש ו ם .ציוד נ ו ס ף .ב ת א בפנים מצאתי אדם שהאיש ועלי מבוגר .,יושב על להזהר הד הרצפה ושותק .א נ י משוכנע, הושתל לתאי מפניו .ישבתי גם אני ושתקתי .ש נ י נ ו .ח ו ש ד י ם הדדית .מדי פ ע ם נשמע פסיעות חיילים, השומרים בפרוזדור, מתקרבים לדלת, נעצרים, המציצן מוזז ו ר ו א י ם א ת ע י נ ו ש ל השומר ,ה מ צ ת .פ נ י מ ה .א נ ו ר ש א י ם ל ש ב ת ע ל ה ר צ פ ה או להתהלך. התענוג ,ללכת ניתן ר ק לאחד לנוע ב ב ת אחת .מיטות מותר להוריד רק לא על לשכב, בלילות, ביום ה ר צ פ ה ,פ ן ת ר ד ם .לישון מ ו ת ך ר ק בלילה ולאחר מ ו ג ש שלוןש פעמים ביום. על י ד י ,החייל־השומר. 162 בלבד, ש נ י נ ו ל א .יכולים פיזית אפילו האוכל אסור שתנתן לכך בבוקר פרוסת האות לחם ושתייה לצהריים צ ל ח ת מרק, חמה, מוכנס ו ל פ נ ו ת ע ר ב ל ח ם ושתייה .ה א ו כ ל ע ל מ ג ש ,כ ע ב ו ר זמן מ ה נ פ ת ח ת ה ד ל ת ו ה מ ג ש ע ל ת כ ו ל ת ו מוצא .ב ע י י ת ו ש ל היא לאכול האסיר מנתך. על רבות הרצפה ביחידות בבית בזמנים קבועים .נעדרת מ ה ת א המנות, ולא אותן הייתי הפסדתי, מסוגל כי לבלוע ב ש ע ת האוכל ,ה פ ס ד ת שהיתי את בחקירות, האוכל או המוגש. שכבתי לשרותים את חבול מוצאים ב ז מ נ י ם ק ב ו ע י ם ,או ל פ י ד ר י ש ת ך ב ד פ י ק ו ת ב ד ל ת .א ת ה צ ר כ י ם עושים הכסא הנמצא הפרוזדור, בקצה הדלת כאשר לעינו פתוחה החייל של השומר. חשדנותנו ההדדית גדלה שבעתיים ,כאשר התברר ,ששנינו דוברי פולנית .הנה החייל נכנם מבינים לנו והודיע ש ל א ׳הבנו. דבר, עונים שנינו שאין בפולנית, אנו א ת ד ב ר י ו .ה ש ת י ק ה ב י נ י נ ו ג ב ר ה .י ש ב נ ו ע ל ה ר צ פ ה מ ב ל י ל ה ו צ י א הגה. האור בתאינו מועט .המנורה הדולקת תקועה בחור מעל ל ד ל ת הכניסה ומספיקה ב ק ו ש י ל צ ו ר כ י ב י ק ו ר ת ,פ ן נ ג ס ה ל ה ת א ב ד ,אם •כי גם ל כ ך אין ת נ א י ם ב ת א .מ ד י אחד פעם מהחקירה שעות קם מאתנו הראשונה. ל ל א שינה, להתהלך לחילוץ בין מאסרי לחקירה ב ה ם נ י ס י ת י להכין העצמות. חלפו השינוי לפחות א ת עצמי חל, כאשר חזרתי עשרים וארבע שעות. לחקירה .מצבי בכי רע ,אף א ח ד ל א ייחלץ ל ע ז ר ת י ,ע ל י מ ו ט ל ת ה ח ו ב ה ל א ל ה פ ל י ל א ח ר י ם ,ה מ נ ס י ם ל ע ז ו ר לפליטים. ה ג ע ת י למסקנה ,שהדרך להחלץ מכאן ,היא לחזור לזהותי האמיתית, אין טעם יליד קרפטוי־רום( מה שטוב ריגול. שמי לדבוק האמיתי, בהונגריה כאן אנשי בידי למסור שתסתיים לחיות מפאת המלחמה. חוסר בסלובקיה וידיעת קרובים עבדתי בחקלאות, השפה. התפרנסתי ) י כ ו ל ת י ל ת א ר כ ל פ ר ט ( ו מ ע ב ו ד ת אשתי .נ ע צ ר ת י ,כ י ר צ י ת י ל ה מ ש י ך גיירות כיסוי ולנדוד. נמכרים ניירות בנושא תגהג יכול לא יעזור )קרייגדלר ב צ ב א הפולני ,ש ח ז ר מ ש ב י ו ו ל א מ צ א א ת ק ר ו ב י ו . לנדודים עד אינני בו משטרתי, י ל י ד פולין ,חייל החלטתי -לצאת מסבלות בשם במעצר הבדוי נעצרתי חיים הוגגריים בחוצות. השגתי א ת הכסף ברחוב לכך קירלי הבאתי באיזור מחסכונותי בתי הקפה, בסלובקיה. ביגי ל ע צ מ י ו ה ג ע ת י ל מ ס ק נ ה ,ש א ם כ ך אגהג ,יש• להגיח ,ש ג ם שם דשתי בלומה ככה ,כי ל א פעם דיברנו ע ל הנושא למרות שהיתה זאת ,כמעט ה א מ ת במלואה, ג י ר ס ת י ל א נ ר א ת ה ב ע י נ י חוקרי .ל ד ע ת ם א נ י מ ר ג ל קומוניסטי .ת ד מ י ת זאת ,ש נ י ס ו ל ה ד ב י ק לי ,היא ש ה צ י ל ה א ו ת נ ו מידיהם.׳ ח ו ק ר י ה ג ר מ נ י י ם •דורשים לגלות מהיר, במכונת לענות את שם עוזרי הם המקומיים ומפעילי שניים ויותר המתחלפים הכתיבה. שניים שואלים, במרחקים. בתדירות, כאשר המעבר א ח ד נוסף שאלותיהם משאלות• ל מ כ ו ת המתקתק מצטלבות. טרם הוא ב ל י הרף' הספקתי לראשון ,כשהשני מנחית י מהלומה ,על ש ה ת ע ל מ ת י משאלתו .מהר ל מ ד ת י ה ל ק ח ,ל ע כ ב ת ש ו ב ה ע ד ש ש נ י ה ם מסיימים; ב פ ו ע ל א י נ נ י ע ו נ ה ל ש א ל ו ת י ה ם כ ל ל ו כ ל ל ,ד ב ק ב פ ז מ ו נ י ,ו ח ו ז ר ב א ו פ ן א ו ט ו מ ט י :א נ י פ ל י ט יהודי מ פ ו ל י ן ו ר ו צ ה לחיות חופשי בארץ ישראל .המכות מכאיבות אבל ל א שוברות ,העיקר שהראש צלול ופועל ע ד לאותו רגע כאשר כתוצאה ממכה במקום רגיש נפלתי ואיבדתי את ההכרה .התעוררתי ,כאשר שפכו עלי דלי מ י ם ; העלו ע ל אלונקה והחזירו ל ת א ,מ צ ב י ש כ ג ע א ת ש כ ג י ביושרי .ג ם א נ י ש ו כ נ ע ת י ב כ נ ו ת ו ,כ א ש ר ג ם ה ו א הוחזר ל ת א מ ו כ ה ו ח ב ו ל .א ז ר ק ה ת ח ל נ ו ל ש ו ח ח בינינו .מ מ נ ו נ ו ד ע ל י ב פ ע ם 163 הראשונה על קיומו המשותפת ד י ב ר נ ו ר ק מ ע ט ע ל ההווה ,ש ת ק ן היה ו א ו ל י מ ה ק ה י ל ה של וועד פולני רשמי בבודפשט. ומוכר שהותנו למרות המודיעינית ו פ ר ט ל כ ת ו ב ת ו ר א ש הוועד ,נ מ נ ע מ ל מ ס ו ר ל י פ ר ט י ם נ ו ס פ י ם .ל א ה א מ י ן ,ש י ת כ ן ל צ א ת מ כ א ן חי .ה ו א ע ו נ ה ק ש ו ת ב ע ת ה ח ק י ר ו ת .ס ו פ ו ל א ל ו ע ל י . ב י נ י נ ו ל ב י ן י ת ר ה א ס י ר י ם אין כ ל מ ג ע פיסי .אין טיולי ח צ ר ,כ ל ה ז מ ן אנו בתא בחקירות. או דפיקות בין הידיעות מועברות התאים ק צ ו ב ו ת ב ק י ר ,ה מ ו פ ס ק ו ת לעלתם ע ל על ״טלפון ידי ל י שומרינו .ת ל מ י ד פנים״, ה ר ח הייתי ומהד למדתי לפענח א ת הדפיקות. ש ב ו ע ו ת ה ו ח ז ק ג ו כאן ,ע ד שיום א ח ד ס ג ר ו ששה צוות החקירות חזרה ל מ ש ט ר ה ו ב י ת ס ו ה ר אזרחי. בששת ילע. כ א ש ר א ת ה נ ח ק ר ע ל דברים ,ש א י נ ך ה ע ר כ ת מצב ,שומר א ת ה עושה א ת פיך ,פ ן דברים תפלוט לעמל אותך לועים, מלה ג ו ל ד גיבור ,ו כ ל ה ז מ ן ה ו א עושה ה ע ר כ ת ה כ ו ח ו ת ,ה א ם י ו כ ל וכמה קל בעת שמכים צ ל ו ק לשתיקה .קשה מצבך ,כאשר שואלים על מכה לא טיפש גחתם שבועות החקירות למדתי לקח ,אותו אני משגן כ ל ח י י : בחקירה, זקוק פסק: הבחור ,יותר מכפי א ת החקירה, שהנחגו ובזה כאשר ראש גורלגו. אתה עם כל אדם יתירה. ל ע מ ל בזה זמן .ק ש ה ב י ו ת ר היה ,כ א ש ר ג ש א ל ת י ל ש מ ו ת ח ב ר י ם ו ע ו ז ר י ם מ ק ו מ י י ם . ל ע ת י ם נ ד מ ה היה לי ,ש א ג י ע ל ס ף השבירה .ע ו ד מ ר י ט ת ש ע ר א ח ד ו א ג י א ז ע ק ואדבר, ואז יכולים להרביץ, השאלה חזרה אישית על איגגי מקורות אחראי מידע למכות וריגול. שאגי נאנחתי סופג. לרווחה. הפעם כשהוחזרתי לתאי, ה ר ג ש ת י ר ג ש ש ל גצחון .ע מ ד ת י בגםיון ,א ב ל קיגן ב י ה פ ח ד מ פ ג י ה פ ע ם ה ב א ה . ואז ל מ ד ת י א ת ה כ ל ל :ל א ל ש א ו ל ו ל א ל ד ע ת ד כ ר י פ ,ש א י נ ך ח י י ג ל ד ע ת . המפגש נציגיהם ע ם ח ו ק ר י ם ה ג ר מ ג י י ם ב״הודיג״ ע ז ר ל י מ י ם ל י ה ו ד י הגישו תביעה לקבל שילומים ואלו מגרמגיה, הוגגריה, הכחישו את כאשר גוכחותם ב ה ו ג ג ר ל .ד ״ ד ר ו ט א ש ר י ד ע ע ל נסיוני ב״הודיג״ ,ה ז מ י ן א ו ת י ל ה ע ל ל ט ו ב ת ם . ב ע ק ב ו ת ס ר ו ב י ל ג ס ו ע ל ג ר מ ג י ה ,הגיע ש ו פ ט לארץ ,ל פ ג י ו מ ס ר ת י ע ד ו ת מ פ ו ר ט ת . הדין ש א י ש ר בפסק א ת ה ת ב י ע ה ,ציטטו א ת ע מ ת י כעדות שהכריעה מסייעת א ת הכף. במשך בכלא, ת ק ו פ ת ש ה ו ת י ב״הודיג״ ל א ר א י ת י א ת ב ל ו מ ה , כי היתד, גוהגת לדבר בקול רם בהליכתה ל ע ת י על לשירותים מציאותה המשותפים לכל דיירי ה מ ר ת ף .ה ר ג ש ת י ר ק ש ט י ע ו ג ה ת ו א ם א ת ת ש ו ב ו ת י ל ח ו ק ר י ם .מ ר ג ע ש ה ו ב א ה הוכגםה לכלא למשפחת במרתף לתא משותף עם אשד, פולגיה, מבוגרת ממגה, בת א צ ו ל ה ל ו ע ה בפולין .ה ש י ח ו ת ביגיהן ק ל ח ו י ו ת ר .ס י פ ר ה ע ל ה פ ו ל ג י ם ה ש ו ה י ם ב ה ו נ ג ר י ה ,פ ע ו ל ו ת י ה ם האירגוגיות והסודיות .ר ו ב ה ל ע ש ל י ע ל ה פ ו ל ג י ם ב ה ו נ ג ר י ה נ ו ב ע מ ה מ ל ע ,ש ק י ב ל ה בלומה .ש כ נ ת ה ל ת א ג י ל ת ה ל ה ס ל ,ש ה ת ג ל ה פה ב ב י ת הסוהר .מ ז מ ן ל ע ו ב צ מ ר ת הוועד ע ל ח פ ר פ ר ת ה פ ו ע ל ת ט ו ב י ה פ ע י ל י ם נ ע צ ר ו ו נ ע ל מ ו .הוא היה איש צ מ ר ת ,ה י ל ע ע ל בשורותיהם, ה ס ל ו ת הכמוסים ה צ ב א י י ם .א ו ת ם ה ו א מ ו ס ר לאוייב .ע ד ו ת ל כ ך יושבי ה כ ל א ,ה נ מ צ א י ם כ א ן כיום ב ח ק י ר ו ת .והגה ב ע ת ח ק י ר ת ה גפגשה כ מ ל ש י ן :ק צ י ן צעיר ,ש ש י ר ת ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ובזמן ה ק ר ב ו ת ב מ ט כ ״ ל בוורשה ,בן ל מ ש פ ח ת א צ י ל י ם ו ו ת י ק ה ו מ פ ו ר ס מ ת ,מ כ ר אישי ש ל ה .מ ש ג י ל ת ה א ת ה ס ל ,מ ח פ ש ת היא ה ז ד מ נ ו ת ל מ ס ו ר א ת ה מ ל ע ה ח ו צ ה . 164 סיכוייה לצאת מכאן קלושים והאיש ממשיך לפעול בצמרת הוועד .ביקשה אפוא מבלומה ,שאם נצא מכאן ,ניצור קשר עם הוועד הפולני ונמסור את שם המלשין .לדעתה ייחלץ הוועד גם לעןרתנו כאןרחי פולין וכפליטים. סיפורה של בלומה נודע לי ,כאשר הועברנו לבית הסוהר האזרחי ברחוב מושוני הנקרא ״T״.010nzhaz חקירתה של בלומה היתה קלה יותר ,לא ייחסו לה פעולה אקטיבית ,רק התכוונו לאימות הפרטים שמסרתי .והם תאמו .שנינו נקטנו באותו קוו ,שהכתיב השכל הישר .חלקה בחקירות היה פעוט ביותר ,אבל הסבל הנפשי לא פחות. קולות הירי בלילות חדרו גם לתאה ,קולות הדפיקה בקירות לא פסחו גם עליה, בהזרימן מידע בין־ תאי .חוסר הידע על המתרחש אתי והעתיד המחכה לנו רבץ גם עליה. שנינו הובאנו לחדר המשמר .כאן החזירו לגו את החפצים האישיים .אור יום ושמש לאחר ששה שבועות של לילה מתמיד .גם לחקירה .הובלתי דדך פרוזדורים פנימיים .חדר החקירות היה אטום ,מואר בחשמל בלבד .אותה המכונית אבל הפעם שניגו בלבד במושב האחורי ,כשהנהג ומלווהו החמוש במושב הקדמי .מובילים אותנו בלי להגיד לנו לאן .על ^ Toionzhazידעתי לפני שהובאנו לכאן .זהו בית מעצר עירוני ,הקולט את כל העצירים במבצעי הכןצוד של המשטרה .השהות כאן בלתי מוגבלת ,תלויה בהחלטה של המשטרה או של בית דין סמוי במקום כל ־שהוא .יש המוצאים מכאן למחנה ,Rombach שפירושו גירוש לסלובקיה .קיימים גם מחנות ^ ,internaio'taborהמפוזרים במקומות שוגים ברחבי הארץ ,וקטגים יותר בבודפשט עצמה .לכאן מועברים בגי המזל ,שהמדיגה הסכימה לעצור במחגה ולא לשולחם מעבר לגבול .אין כאן קריטריונים ברורים ,כגראה קיימים אפיקי שוחד ופרוטקציה ולפעמים הנחיות מגבוה .אחת התחבולות להישרד היא להישאר במקום בבית הסוהר. המכונית הכניסה אותנו לתוך חצר בית הסוהר ה־״טולוגד׳ ומכאן לחדד המיון .לאחר שהייה קצרה הובילו אותי לקומה.בי ,כאן בחדר ענק מרוכזים כל הגברים היהודיים ,הנמצאים במעצר .בלומה הוכנסה לחדר נשים יהודיות בקומה מעלינו ,קומת הנשים .בהתאם לנוהל הקיים כאן ,אנו מוצאים מדי יום בשעות לפני הצהריים לטיול של חצי שעה ,ראשונה הנשים ,ואחריהן הגברים .לזוגוח הרשומים בספר הקבלה כנשואים ,זכוה לשיחה יומית בזמן טיול הגברים .השיחה ליד אחד הקידוח ,בצווחא ומול השוטרים .המפקחים על הסדר בחצר .כבר בפגישוח הראשוגוח סיפרה לי בלומה על הגילויים בענייני הוועד הפולגיר ועל אישיותו של המלשין הפועל בשורוחיהם .ברור לנו ,שנחפש אפשרות להעביר את המידע לידיעתם .והנה קרה הבלתי צפוי בכלל .יום אחד הוכנס לתאי פולני מלובש נאה .עם כניסתו הרגשתי :הנה לפני המלשין .כי מה לנוצרי בחדר היהודים .כנראה לצורכי יצירת אליבי בין חבריו ,העדיף לשבת במעצר משטרתי .בשעות היום ישב אתנו בחא, אולם עם כיבוי האורות נעלם מחדדגו עד לבוקר הבא .כמפגש .בין שני פולנים ,שמחנו מאה /כאשר השיחה קלחה בינינו על נושא המולדת הפולנית והמלחמה .התפאר לפני בשמו האצילי ,בדרגתו הצבאית ,סיפר בגאווה על הפקתו במטכ״ל .כעת ידעתי את כל האמת .העדפתי להמנע משאלות פרובו־ ; 165 קטיביות לסיבת ואת ל א הזכרתי מ ע צ ר ו טען ש ז א ת ט ע ו ת ו ב ט ח ומיד. לא בהקדם. לפעול שעלי א ת ה ר ש ו ת ל כ ת ו ב גלוייה פ ע ם ב ש ב ו ע נ צ ל ת י מיד .פ נ י ת י ל ו ו ע ד ה פ ו ל נ י וביקשתי ל ב ק ר אותי ב ד ח י פ ו ת ו ל ט ו ב ת ם .כ ע ב ו ר מ ס פ ר ימים ה ו פ י ע נ צ י ג הוועד ונקראנו אבל גם ״הודינג״ אפילו ברמז. ישוחרר קצת התקשה ידעתי, בהסבריו לכרוך ל ש י ח ה אתו .נ י ס י נ ו מידע מסירת הגשת עם בשבילנו, עזרה ל ש ו ו א .ה ו א ס ר ב .לעזור .טען ,כ י אין ה ח ו ק מ ר ש ה ל ה ם ל ט פ ל הרמז, מוסרית ב א י ם מ״הודיג״ כי •אנו הועיל. לא שעמדה הבעיה ביהודים. לפנינו, היתד. ו ה כ ר ע נ ו ל ק ב ל א ת הדין .ב פ ג י ש ה ה ש נ י י ה ה ו צ י א האיש 10פ נ ג ו ו ג י ס ה א ת עזרתו, גילינו אבל הידוע את מסרנו למסור לנו .דחינו לרעל ה ע צ ו ר י ם א ת ג ו ו א ת ש ם המלשין .וכן ע ל .ה מ י פ ג ש .ה א י ש י ע ם המלשין, לנו מ״הודינג״. ה מ ו פ י ע כ א ן ל י מ י ם שלמים .ה נ צ י ג ר ש ם כ ל פ ר ט ,ה ו ד ה ל נ ו והלך .ל א ח ר ה ש י ח ה ה מ ל ש י ן וגם נ צ י ג .הוועד ל א ב י ק ר נעלם שמעתי כי ע ל סופו א צ ל נ ו יותר. המלשין של מ א ו ח ר יותר ,כ א ש ר צ ו ר פ ת י ל ו ו ע ד ה פ ו ל נ י ואז ס י פ ר ו לי ח ב ר י הוועד, ב י ת דין ש ד ה פ ס ק ל ו עוגש מוות .ה ו א ג ש ל ח ל ע י י ר ת ש ד ה ל פ ג י ש ה ס ו ד י ת ושם נורה .רשמית נמסר ,שהאיש התאבד. ה ח י י ם ^ Toionzazה ם גן עדן ל ע ו מ ת חיי ה מ ת ח ו ה א י מ י ם ב״הודיג״ .ר א ש י ת כ ל ה מ ש ט ר • :כ ל היום א ת ה ח ו פ ש י .ל נ פ ש ך ,א י ן .ח ק י ר ו ת ,אין מ כ ו ת .אנו נ מ צ א י ם מ ל א י אור .ה ח ל ו נ ו ת ,ה ק ב ו ע י ם ב ק י ר מ ע ל ל ר א ש י ה א נ ש י ם ,ה ם ב צ ו ר ת בחדרים חללים אור מ ס ו ר ג י ם •מבחוץ, ואויר.צח לחדר תועלתם רב ביותר. גוונית הדחוס:.אנשים ..נוסף ראשית .כל משמשים לכך ,הם הם מספקים כמקום מחבוא לחפצים האסורים .באחזקה בחדר .ל ה ל כ ה הכל אסור כאן באחזקה .אסור להחזיק עפרין, ל מ ר ו ת שזכותנו .ל כ ת ו ב .מ כ ת ב י ם פ ע ם .בשבוע .א ס ו ר ל ה ח ז י ק כ ל י גילוח, למרות אסור שחייבים •להופיע בקלפים .,אסור לשחק נקרעים. אסור למסדר בוקר ל ה ח ז י ק .חוט ל ה ח ז י ק מזון מגולחים. .אסור ומחט, שעת לאחר א ב ל .חייבים האוכל .,אם כי לקרוא לתקן מותר ספרים, בגדים, כשהם לקבל חבילת מזון מ ב ח ו ץ .אסור ל ע ש ן או ל ה ח ז י ק ס י ג ר י ו ת . .ה כ ל א ס ו ר .אולם ב מ צ י א ו ת נ מ צ א בחדר. הכל כל את תמורת תשלום נאות השוטרים מספקים ה ד ר ו ש להם .ו א ל ה סוחרים ו מ ו כ ר י ם למכריהם במחירים מפולפלים העצירים בין בתוך החדר. אותם ש ו ט ר י ם ,ה מ ס פ ק י ם א ת כ ל ה ד ב ר י ם ה א ס ו ר י ם ,ע ו ר כ י ם מדי פ ע ם ״חיפוש״ בחדר קושר לו ומחרימים דברים אסורים .ע ל מנת לשמרם מפני החיפושים, כ ל א ח ד ח ו ט ל ס ו ר ג י ם החיצוניים ו ל ק צ ה ו ק ש ו ר י ם כ ל ה ד ב ר י ם האסורים .כ ש נ י ת נ ת האתראה בתום ה ״ ח י פ ו ש ״ מ ו ש כ י ם א ת ה א ו צ ר ו ת פ נ י מ ה והחיים חוזרים ל מ ס ל ו ל ם הרגיל, משחקים כל ל ״ ח י פ ו ש ״ ,אנו מ ע י פ י ם ה ח ו צ ה דרך .ה ח ל ו ן א ת החוט עם האוצרות, קלפים.•.,קוראים ספרים . ,מ ת ק נ י ם .ב ג ד ל ם :ומי שיש לו ,מ ע ש ן סיגריות. מ י שאינו• מ ס פ י ק ל ה ו צ י א החוצה, את..אוצרו זורקו לאמצע החדר ובלבד ש ל א י מ צ א בכליו .ה ע ו נ ש .חמור ,ב ע ד כ ל ך ב ר מ ק ב ל י ם ״•קרצר״ — צ י נ ו ק ה ח ל משלושה ״קרצר״ ימים ועד לשבוע. למזלי .,רק פעם אחת קרוב הייתי ל ח ט ו ף עונש ו נ ח ל צ ת י בשתי .ס ט י ר ו ת ב ל ב ד .ה י ש י ב ה ב ב י ת ־ ה ק ו ה ר ל א נעימה .מ ר ת ף ק ר ,ה ש י ג ה ע ל הרצפה .,ל ל א כיסוי ,ה א ו כ ל — ל ח ם ו מ י ם ב ל ב ד ,והגרוע מ כ ל — שכגות של 166 העכברים. החדר גדול, אגו..שישים איש .,יהודים בלבד. פרט למקרה ה פ ו ל נ י . ,ש ה ו ב א ל ח ד ר נ ו ,נ ש מ ר ת כ א ן .ה פ ר ד ה ג ז ע י ת .ב נ י ה״אליטה״ •בחדר, המכונים ״הרשטים״ ,הם ראשי עולם הפשע ,הידועים בהונגריה .השליטים בעולם זה הם רובם •יהודים ומרותם מקובלת על כל הפושעים ללא .הבדל גזע .הם ידועים בשמות כינוייהם ומכובדים גם על ידי .המשטרה ..זכיתי להכיר אחדים מהם כגון ״Po־detektiv״ ״EhorcM1״ ״tian0E״ .אחד מהם הציע לי אפילו להצטרף אליו לכשאשתחרר• ,כנראה קבע ,שיש בי משהוא .בחדר הם השולטים, לאורם מתחממים גנבים קטנים ,מתלמדים ,המבצעים עבורם כל שרות אישי ובלבד להמצא בקרבתם וללמוד מהם ״תורה״ .הרוב המשולל גם כאן .זכויות, ׳>עמך״ ,אלו יהודים מחוסרי האזרחות ההונגרית ,יהודי קרפטו־רוס ,איזור שנקרע מצ׳כיה וסופח להונגריה .העקרון המנחה היה כאן דומה לרעיון הנפח .היום בארצנו ,פיפוח השטח אכל כלי האוכלופיח .עקרון זה הונהג כלפי היהודים. נשללו מהם זכויות האזרחות ,והם ממלאים בהמוניהם את בחי .הסוהר ומחכים לעזרה .מיעוטגו כאן פליטי סלובקיה )גם-אני.ובלומה שייכים•להם( ,המייצגים בתוך כותלי בית הסוהר את כל תנועות הנוער הציוגיות .בחדר,הנשים ,ההרכב חמה בעיקרו ,אם כי לשינוי הנוף מופיעות כאן לביקורי סוף .שבוע;,זונות יהודיות ,הנתפסות ברחובות .בודפשט לקראת שבת ויום א׳ ,יום;המנוחה הנוצרי. מכריחים אותן לעבור בדיקות רפואיות .ולאחר שהות של יומיים הן משוחררות שוב• .הופעת זונות יהודיות ליד נשי קרפטו־רוס התמימות מביאות למצבים מבדחים .תמהות הן ,מה לבחורות בודפשטיות ,בעלות ״sag־Aiompoigai״ )אזרחות הוגגרית( ולמעצר .אחת מהן ,פקחית ,הסבירה להן ״דודה ,אצלנו בשבת אוכלים צ׳ולנט .אוכל ,שסרבתי לאכול אותו ,כעונש הובאתי הנה ,אבל אל תדאגי בעוד יום־יומיים ישחררו אותי״. •חלופת העצירים רבה כאן ,מדי יום מוכגסים חדשים .רישום העצירים מרושל, הם נרשמים לפי הפרטים ,שהם ,עצמם מוסרים.,ללא .ביקורת מיוחדת .הצבא, שהחזיר אותנו ,לא טרח למסור פרטים שנרשמו,מפינו בעת החקירה ,לכן חזרנו על השם הזוג קרייגדלר ,פליטי סלובקיה .רשומגו כזוג הועיל לנו ,כזוג אנו רשאים להיפגש לשיחה יומית .המשטרה.מקפידה. ,שרק זוגות רשומים יוכלו לקיים •את המפגש .קרה מקרה ,שצועניה .עצורה ניסתה להתאבד ,כיון שסרבו לה להפגש עם בעלה ,שקיים פגישות עם.אחרת ,שהקדימה להודיע על נישואיה לבחור .האוכל כאן מסודר :ומחולק .שלוש פעמים ביום ,אבל הכמויות זעומות. i nהציבור כאן מקבל חבילות מזון מהחח• אנו נמגים עם הדלים כאן ואחרי ה״בילוי בהודיג״ אנו רעבים .למזלי גיליתי גגריה הפועלת כאן ומעסיקה עצירים. התמורה הרשמית 5פילר ליום .לפנג ההוגגרי ,ששוויו כ־ 20סנט ,מאה פילרים. התמורה נרשמת לזכותו של העציר ומשולמת לו ביום שחרורו מכאן .ההטבות המידיות הן מנות כפולות של מרק לצהרים ולארוחת ערב וחמש סיגריות מדי יום .את הסיגריות חובה לעשן.בשעת העבודה ובמקום .מנהל ובעל הגגריה, יהודי נכה מלחמת העולם הראשונה ,מנהל .את המפעל ביד קשה .נשען בהליכתו על מקל ,המשמש לו לחבוט בעורף המתרשלים בעבודה .מנסרים כאן בולי עץ במסורים מיכניים ומייצרים קולבים ולוחות גהח .כל העובדים ,כאן מתנדבים וגט .אני ביניהם .מהר למדתי את המלאכה ,להפעיל .את המסור .ולחתוך את העצים ותוצרתי טובה .הגעתי גם להסדר חשאי עם בעל הבית .תמורת עבודה טובה תשלום נאות .אני.מקבל תוספת תשלום של פנגו ליום .לכסף :ערך יחסי. 167 הנה ,בתא יכולתי בתמורה לקבל מ נ ת לחם וסיגריה ,אבל כאן אני נהנה מעזרת המגהל ועוזרו ,אשר מביא ל י מדי יום תוספת סיגריות וחתיכת נקניק, הכל במחירים גורמליים בשוק .כעת עלי למצוא דרך להתחלק במזון עם בלומה .הגגריה ממוקמת במרתף ,בקומה ראשונה נמצאים משרדי השוםרים, מקומנו בקומה ב׳ ומגורי הנשים בקומה מעליגו .לאחר תצפית גיליתי ,כי בשעות אחרי הצהרים כל בית הסוהר שקט ,השוטרים מנמנמים .שוטר השומר ל ל דלת היציאה מהמרתף געלם ,גם השומרים השומרים בקומות נחים ומנמנמים בעת מנוחת צהרים ,אני עולה בשקט לקומת הגשים עם צלחת מרק וחתיכת נקניק ומכנים לחדרה .הדרך בחזרה בידיים ריקות פחות מסוכנת .לא כר העניינים בסיום העבודה וחזרה לתא .כאן המשטרה בודקת אחד ,אחד .ראשית כל ,חיפוש אחר כלי עבודה המוגנבים לחדרים ועלולים להיות מנוצלים למעשים פליליים, שגית ,מחפשים סיגריות המותרות בבית המלאכה אבל אסורות בתא .החיפושים קפדגיים ,וגם אנו מפעילים כוחות המצאה על מגת להתגבר עליהם .מלחמת מוחות .סיגריות בתא ,תעגוג עילאי לעשן בשקט בשכבך על הדרגש לפגי השיגה .האפשרות להתחלק עם חבר ,המחכה בתור אפילו למציצה בלבר .רבות התחכמתי ומדי יום המצאתי ח ל ו ש .מקפלים א ת הגרבים ,כאשר בין הקיפולים סיגריות בוח־ות .מסובך ,אבל יותר בטוח לקשור סביב לגוף חוס ולהעביר קצה אחד מעל לזרוע עד לאמצע גובה הגב ושם לקשור בקצהו סיגריות או נקניק .צריך לקשור שסוח ,כדי שלא יבלום מ ת ח ת לחולצה .פסנסים שוגים, חדשים לבקרים ,אבל העיקר להצליח להערים על השוטרים .ימים רבים בליתי בנגריה ,נחשבתי לפועל סוב ,המנהל התייחס אלי בכבוד ומעולם לא הרים עלי את מקלו ,בזכות העבודה נהנינו מתוספת אוכל ,וסיגריות שממחסורם סבלתי. בבית הסוהר בתא האסירים גהוג שלטון עצמי ,ז״א כל הנעשה בתאים בפנים, הוא עניינם של האסירים בלבד .המשסרה מ ק פ ל ה על שקס ולא על צדק .בראש כל חדר ^״Sfcobagazda״ ״בעל החדר״ ,שלסונו אבסולוטי .מעניינו לנהל א ת הסדר הפנימי והוא נהנה מעזרתם של השוסרים .העניינים כאן רבים ,החל מקביעת מקום שיגה .אגו ישגים על מטות ברזל ,מסגרת עם רגלים .נמוכות כ ־ 2 0ס״מ גובהם ,למסגרת מולחמת רשת ברזל .ביום המטות מוערמות בפגת החדר ,בערב לפני השיגה ,עוזרי ״בעל החדר״ מחלקים את המיטות .מיסות שרשתן מתוחה וסובות לשינה מחולקות לפי מ ל ת הקרבה לשלטון ,היתר מקבלים מטות עם רשת רפויה ,שהשוכב עליה ישן למעשה על רצפת הבסון בלבד .מספר השמיכות זהה לכמות המטות ,הווה אומר לכל אדם שמיכה .אבל הלילות כאן קרים, כנפי החלונות סולקו מהחדרים והאויר הקר ח ל ד דרכם ,וקשה להתכסות בשמיכה אחת ובו בזמן גם להשתמש בה כמצע .התחכמו המחלקים ,קרעו את השמיכות לחצאים ורבעים ,״לעמך״ נותגים מיטה רפוייה עם שמיכה י ח ל ה ,אפילו ר ב ע בלבד ,ולעצמם הם משאירים מטות טובות ואת עודף השמיכות ש״נחסך״. והדי לך שיגר ,טובה על שמיכות מלמסה ומלמעלה .חשוב גם מקום השינה. המסות נפרסות מסביב לקירות החדר ,החל מדלת הכניסה ועבור למקום ה״דלי״ והשירותים ולמקומות המיוחסים בחדר .הנכנס אחרון ,זוכה למקום ליד ה״דלי״ ועם עזיבת אנשים ,מזיזים את מקומות השינה תוכים במקום סוב יותר .כד אומר הצדק ,אבל לא שלים החדר .לדעתו זכותם של תושבי הקבע בבית הסוהר, 168 ז״א ,אלה שבית הסוהר הוא ביתם השני — אנשי עולם הפשע — למקום מכובד .וטוב ,כל אימת שהם מגיעים לכאן .אזרחים רגילים ,שבמקרה הגיעו לכאן, .חייבים לכבד את הנוהג הקיים .לכן.כשמגיע ״איש חשוב״ ,מקומו בצמרת .מובטח ואל לנו להתלונן על כד .לנו הישיבה כאן היא אפיזודה חולפת והשינה ליד ״הדלי״ לא תזיק לנו .יש בזה מן הצדק הבסיסי ,אבל בדיעבד אתה מתקומם ולא מסכים. ואחרון אחרון — חלוקת האוכל .עם בוקר הולכים עוזרי ״השליט״ להביא סל עם מנות הלחם .תפקידם לחתוך ולחלק את המנות .בצהרים מביאים בדודים מרק ,הם מחלקים את הסמיך והמזין למקורבים ,עמך מסתפק במנת מים דלוחים מהמרק הצף למעלה .מנות הלחם זעומות ומוקטנות. ^ Szobagazdaבחדרנו ,אחד מראשי הפשע ,שכינויו detectiv־״ ,Foפירושו .״בלש ראשי״ ,הנהו אישיות מכובדת על שוטרי בית הסוהר .בישיבתו כאן• הוא ־נהנה מגיגוגי כבוד ,גם המשטרה פונה אליו בתוארו המכובד .מתחזה בתפקידו, נוהג היה לבקר אצל סוחרים ,לחקור על עסקיהם המוצגעים ,סוחט שלמוגים .באיום של החרמת מחסני סחורות לטובת המכס או מס הכנסה .לא היסס לבצע החרמות בעזרת שוטרים מחופשים מעוזריו בעולם הפשע. ,יום אחד הוכנס לתאינו איש מכובד ,סוחר אמת ,שגאסר בגלל חוסר אזרחות תקינה .והנה מת בכניסתו ראה את האדון ״הבלש״ ,נבהל ובשום אופן לא •השלים עם המחשבה .שהנ״ל הוא נוכל .לדעתו ,הושתל האיש לתא בתוקף תפקתו. אני אישית הרשמתי אותו כנראה ,כאשר בשיחת תתים הציע לי לפנות אליו כשאשתחרר מהכלא והוא יצרף אותי לחבורתו .המשטרה רואה את עושק החלשים ,אבל נוח לה לעמוד בצד .עזרחה נחונה מראש לחוקים .והנה באחד הימים גדלה קבוצח החלוצים בחדר והחלטנו לשים קץ לעוול .החחלנו במו״מ עם ה״שליט״ למען יסכים בדרכי שלום לשנוח אח הנוחלים .ראשיה כל לקבוע תורנות של שגיים ,שיתחלפו מדי יום ,הזוג יורכב מגציג אחד מכל צד והם יטפלו בסתורים הדרושים ,ישמרו על שוויון וצדק .כיון שהועלתה הדרישה, התחלק החדר לשלושה מחנות :השליט ועוזריו ,אנחנו והרוב הדומם .נדהמו מדרישתנו ,כזאת טרם נשמע בבית הסוהר ,להמרות פי ראש כנופיה .מריב קולני עבדנו למהלומות .השוטרים הציצו מדי פעם דרך המציצן אבל לא התערבו .תעו את נושא הצעקות אולם הפגינו ניטרליות .מת עם בוקר החלטנו להשתלט על סל הלחם ,לאחד המכוח הראשוגות ויתרו הגיבוריםm ,־&»bagazda החליט להציל אתי כבתו .הוא ישאר על כנו וכממלא מקום לצתו חבר שלנו. עוזריו התחו ואנחנו קיבלנו חפקתי המחלקים הבלעדיים .המשטרה קיבלה .את המצב החדש כדרכה והכירה בשלטון החדש .בשעות אחרי הצהרים העסקנו את הציבור בתפירת שמיכות ,ובאיחתן מחדש ובערב כל אחד זכה בשמיכה שלמה .שלטוננו החזיק מעמד עד שיצאנו למקומות אחרים ואז המצב חזר לקדמותו .כעבור חתשיים הגעחי בחזרה לכאן ,השלטון היה בתי הפושעים אבל זכרו לי חסד געורים והקרב בו השתתפתי .גהגיתי מיחס מיוחד כאחד ,משלהם. ׳ Toionzhazviהוא בית סוהר גדול ,המאכלס כ־ 3,000עצירים בבת־אחת 169 התחלופה גבוהה .הנעצרים ברחבי העיר.מובאים .לכאן ,פליטים בלתי ליגליים.מחוסרי אזרחות עוברים כאן את התחקיר הראשוגי ,המועבר לטיפול הבולשת. על פי רוב אין המשך לחקירות ,גורל הפליטים נחרץ אם לשהייה ממושכת במחנות המכונים — ,Jnternaiotabo'rאו מוחזרים מיר לגבול ומגורשים .אין רישום מדוייק ,המונים מועברים מבית הסוהר למחנות ללא.רישום .חיש למרנו את הלקח להרשם בעת המעבר בשמות חרשים ,העוזרים לטשטש עקבות. כעבור ימים אחדים לאחר שהובאתי לכאן ,נקראתי למשדר לתחקיר ורישום. בחדר גדול מאחורי מכתבה ישב פקיד לבוש אזרחית .בתשובה לשאלתו הראשונה .עניתי .בגרמנית ,האיש ,דובר.גרמנית רהוטה ,הראה התענינות אנושית .היינו לבדנו בחדר .לאחר דקות ספורות אמר לי את שמו ,יבור ) ,(Jvorוכי למעשה גם הוא עצור כאן .מעורכי ה־(1ע . ,Pfester 110עתון ליברלי• בשפה הגרמנית בבודפשט .נעצר בגלל מאמר מערכת אנטי פשיסטי ,בו התקיף את השלמון. בבית הסוהר נהנה ממעמד מיוחד ,גר בחדר נפרד ,בערבים מורשה לצאת וללון בעיר .הרושם הוא כי הוא מוחזק כאן במעצר חסות וכי מעצרו נועד להרתיע את העתון מפרסום מאמרים גגד הממשלה ולא כעונש אישי .את שעות היום הוא ממלא כפקיד ,רושם את הנכנסים ,וממלא את טופסי התחקיר הראשוני. עוד טרם המשיך לרשום את תשובותי ,גילה .לי דבר חשוב ,הנוגע לנו .עם העברתנו לכאן לא מסך הצבא שום פרטים עלינו ,אבל ציין אותנו כאגשים לא רצויים בהונגריה. ,צייד אותנו בצוו אדום ,האומר :לגרש אותנו .לפולין .קיים כעת גבול משותף בין הונגריה לדרום־מזרח פולין ,איזור אוקראינה הפולנית. השלטון שם הוא צבאי גרמני והוא נעזך .באוקראינים .בשבילנו גירוש שמה, פירושו מוות בטוח .המסקנה היא ראשית כל למסור לפרוטוקול מוצא סלובקי, שאולי יצליח .רצוי וצריך .לקבל עזרת ׳׳0mza״ ,כדי .להוציא אותנו מכאן .למחנה של פליטים,סלןבקיים ,שם ניעלם בתוכם .השהייה כאן מסוכנת ,מכאן גשלחים מדי פעם משלוחי מגורשים לאוקראיגה .אם כי תכיפות הגירושים.תלויה במספר המועמךים ,המצטברים .המגורשים לשם הם .נערים אוקראינים ,שגשלחו לגרמגיה ולאוסטריה לעבודות כפייה .רבים מהם .בורחים .הנתפסים .באמורי הגבול .,מוחזרים .לגרמניה .בודדים המצליחים להגיע .לבודפשט והנעצרים כאן, נשלחים למולדתם..לכן המשלוחים נדירים.ועלינו לגצל את הזמן• n-״mza0״. הוא מוסד סעד.מטעם הקהילה היהודית ,המטפל בעצורים מחוסרי .האזרחות. .לבית הסוהר מגיע מדי יום נציגם מר .קליין. ,יליד קרפטו־רוס ,המגלה רגישות .לגושא ,מאחר שרבים מהעצורים הם ילידי קרפסו־רוס .האיש ,שתפקידו .לעזור לנו ,הצליח ליצור קשרים טובים עם אנשי המשטרה ורבים געזרים על.,ידו אבל הושפע מתפקידו והושחת .עיקר פעילותו בשתדלנות ושוחד בחוגי המשטרה והוא סיגל לעצמו מאותן תכונות פסולות .מתגהג בחשיבות עצמית :מרובה, מזמין אליו אנשים שבטיפולו ,ללא הגבלות מצד .המשטרה; קובע גורלות ,״חולים״ מועברים לאישפוז ,אחרים משוחררים לשהייה זמנית או העברה למחנות n.־־ 10Jnternataborברחבי :הארץ .ברם ,ידוע לכל ,כי כל המטופלים שיחדו אותו או משפחותיהם החופשיות הסדירו אתו את הענינים ..לנו אין סיכוי להיות מוזמנים אליו ,למרות שיבור שוחח אתו בעניננו .החלטנו אפוא להפתיעו, כשיופיע בחצר .יבור הזמין אותי רשמית לשהות בחדרו כעוזר מתרגם משפות 1701 סלביות לגרמנית .מיותר לציין ,שאיש משכיל היה ושלט בשפה הצינית והרוסית. מחלון חדרו גתן היה לעקוב אחר המתרחש בחצר .שעות חיכיתי במארב לתפוס אותו יחידי בחצר .היציאה להצר ללא ליווי היא עבירה משמעתית חמורה אבל זאת הברירה היחידה ,שעמדה לרשותי .הופעתי הפתיעה אותו. ראשית ביקשתיו למסור ד״ש לד״ר זיגפריד רוט ,המוכר לו כעובד בכיר a׳0mza״ ,על מצבנו החמור במיוחד בעקבות צווי הגירוש העומד נגדגו. מר קליין לא הראה התעניגות .מיוחדת בגורלנו ,להיפך ,ראשית כל גער בי על הפרת המשמעת ,על החוצפה בפנייה אליו מבלי שהוזמנתי ואשר לצפוי לנו ,אמר משפט המהדהד באוזני כל אימת שאני נזכר במעמד אומלל זה. הוא אמר באידיש מגורמגת :״קעגען ווינד קען מוען ניטש פישען״ )גגד הרוח אי אפשר להשתין( ,פסק ועזב אותי באמצע החצר .מדוכא ומבוייש רצתי בחזרה ליבור ,חזרתי על .המשפט .יבור •לא הופתע מהתשובה ומהאיש .גיסה להרגיע אותי .ננסה דרך אחרת ,נחשוב ,בפגישה הבאה הציע לי הצעה מקורית. •אלפי עצירים מתחלפים כאן בלי הרף ,באים ונשלחים מכאן ,ללא טיפול באלפי התיקים המצטברים .ערימות התיקים מרקיעים עד לתקרה ,אם נסכים להישאר כאן מבלי שנבקש טיפול מיוחד מצד גורמים חיצוניים ,הרי הוא מוכן לשים את התיק שלנו בתחתית הערימה ,הסיכוי שהבולשת תטפל בתיקנו האישי כמעט אפסי. .אם המזל ישחק לנו ,אנו עלולים לשהות כאן עד סיום המלחמה. ההצעה נראתה לנו ,ממש נס בלתי צפוי והסכמנו לה בתודה. יחסינו עם זיגפריד רוט טרם חודשו .עם מעצרנו עברו עליו הרבה רגעי חרדה .הוא היה האיש הכי קרוב לנו בבודפשט ומועמד למעצר ,אם לא ננצור .את פיגו .אנמגם .הבולשת לא חפשה אחריו ,אבל פחדו לא פג .כאשר הועברנו לכלא האזרחי .נמנעתי מלכתוב .אליו ישירות ,אולם נצלתי כל הזדמנות להעביר לו שדר ולהזמינו לבקר אותנו .חייב הייתי לספר לו כל שעבר עלינו מיום המעצר ומי האיש ,שהפיל אותי בפח .כמו כן היה חשוב ,שהוא ויתר החברים תעו ,שעמדנו בחקירה ולא הפללנו אף חבר .באותו מועד.נאסרה בחורה בשם .תת ,חברת ההנהגה הראשית של השומר־הצעיר בסלובקיה .נעצרה על ידי הבולשת הצבאית והוחזקה בחקירה בכלא .,MargifKorutנשברה ומסרה את חבריה לפעולה .היא שוחררה מהכלא ,אבל התנועה התנערה ממנה .לאחר שחרורה נעצרו רבים מחבריה והוחזרו לסלובקיה .למרות ישיבתנו בכלא .ידענו על המתרחש בחוץ ,כי כמעט שאין יום בלי עצירים חדשים .,וביניהם חברים מכל התנועות. יום אחד הגיע לביקור זיגפריד .בכניסתו נרשם כעו״ד ^״Gmza״ . .הבנתי את פחדיו ,אבל היינו בסכנת .הגירוש לפולין ורציתי ,שיעזור להעביר אותנו .למחנה מעצר מרוחק ככל .האפשר מכאן .אנחנו אותו הרגענו אבל הוא לנו לא הבטיח עזרה ממשית .ישתדל לבקר מדי פעם ,כל זמן שנשאר כאן .נסמוך ־על העתיד ,שיפתור .גם .את בעייתנו .בפרידתו הכניס אותי לצרה ,שלא חשב עליה .הושיט לי את ידו לפרידה ,ואגי הרגשתי בכף ידי גייר .ברור לי ,שטר .כסף מקופל .עבירה חמורה ־על המשמשת .אינסטינקטיבית הכנסתיו לתוך צוארון ־החולצה .לחיצת היד לא .נעלמה .מעין השוטר המפקח על הביקור .הוא תפס בית והכניס אותי .לחדר המשמר .כאן החל בחיפושים אחר המטמון .דרש 171 בחוקף ,שאמסור אח הכסף שקיבלתי .היה ברור לו ,שמבקר מבחוץ ,הלוחץ .ידי עציר בפרידה ,עושה ןאת למען להשאיר שטר כסף .מרגע שלחצנו ידים לא הסיר עיניו ממני ,אבל נעלמה ממנו תנועת היד לכוון צווארון החולצה. כעת חיפש בכיסים ,הוריד לי את המכנסיים ,לא גילה ,אבל לא ויתר .סטירות לא הועילו .טענתי להד״ם .להודות באשמה פירושו הפסד הכסף וכתוספת ימי .צינוק בגין העבירה .התפשטתי לגמרי ותוך כדי כך העברתי את השטר מתחת לכף הרגל .ואן ציווה עלי לקפח והשטר התגלה .השוטר היה מאושר מהמציאה, אבל התגהגותי עוררה בו התפעלות .מיבצע גגבה מעולה ,מאבק ספורטיבי .בתנאים לא שווים .ובכן פסק את דינו :הכסף יוחרם ״לצלב האדום״ ,לא ירשם .ובי לא יפגע .יצאתי בחסד. הביקור הסתיים ללא שמץ של תקווה .כרגע רק הסתרת הנידות על ידי יבור מנעה אח גירושנו הישר לפולין .מעמדנו דומה לזה של כל העצורים המחכים לגורלם. מדי בוקר מסדר ספירח אנשים .למסדר יוצאים כולגו מהחדר לפרוזדור. שוטר קורא את שמוח הנוכחים .בהקרא השם ,עונים וחוזרים לחדר .המיועדים להעברה מרוכזים בחוץ ויורדים לחצר .את מקום היעד לא מגלים להם ,זאת יודעים המועברים לאחר הגיעם למקום .עגין יומיומי. באמצע אוגוסט הגיע תורנו .לאחר מסדר־הבוקר נקראנו לרדת לחצר ומכאן במכונית משלוח סגורה הועברנו למחגה ,Rombachמחגה קטן במרכו בודפשט, באיזור היהודי .החצר מוקפת חומה גבוהה ,השער נעול .בחצר מספר מבנים ישנים חד־קומתיים .המחנה מוחזק על ידי ״mza0n״ ומשמש כמחגה מעבר לגירושים לסלובקיה .המחנה מנוהל בידי העצירים ,בפיקוח בולשת משטרת п־ .кеокמנהל המחנה הוא פליט מסלובקיה ,גובי ,ולידו שגי עוזריו פולק ופידפט. שלושחם בחחילת שנות השלושים .התנהגותם גובלת בבגידה ,יוצאים בחברח הבלשים לצייד אחר בלתי ליגליים ,בתמורה רשאים לבצע סחר חליפין כמיועדים לגירוש .תמורת שוחד כספי ומין ןוכים בהצלה מגירוש .הסחר גערך לעיגי כל ובגסות .אגו חופשיים לטייל בחצר ולראות כל המתרחש ,רק לקראת ערב אנו סגורים בחדרים ,כשבחדרי ההנהלה והבולשת מתקיימות גשפי ניאוף .בחורות מתפתות ,כדי להציל את עצמן ,ואת קרוביהן .העשירים פודים את עצמם בכסף ובמקומם מוכנסים חדשים ,המובאים הנה בלי הרף ,כדי למלא את מכסת המגורשים .השלישייה מנצלת את השליטה בחיי האנשים .הזעם והשנאה כלפיהם מתעוררת אצל כל מי שמזדמן לכאן ורואה אותם בקלקלתם .משתפי פעולה במלוא כיעורם .כעבור שנה ,בעת שהייתי במחנה גרן ,הגיע משלוח עצירים וביניהם גובי .עצירי מחנה רומבך לשעבר הכירו אותו וכאשר השוטרים נכנסו לחדר המשמר ,התנפלו עליו והכוהו בכל הבא ליד .היו הורגים אותו ,אלמלא התערבה המשטרה ברגע האחרון .מאז הוא חי מושפל ומנודה בפאתי המחנה. כעת ידענו ,שאנו עומדים להיות מגורשים לסלובקיה .עובדת הגירוש לא היתה סוף פסוק ,כיון שזה היה גירוש חד־צדדי ,ללא הסכמת הסלובקים. המגורשים הובאו לאיזור הגבול ,המגורשים נעצרו ליד קו הגבול וציוו על המגורשים להתקדם לשטח שמעבר לקו הגבול .עם רדת החשיכה החלה החזרה והנסיון להגיע לבודפשט .הגירוש עדיין היה הרע הנסבל .הרוב הצליחו לאחר 172 נסיונות מספר לחזור לבודפשם. ניצלנו בחדרנו א ת ה ש ה ו ת כאן ,ח ב ר י ם ה ב י א ו ל נ ו א ת ה ד ב ר י ם ה ה כ ר ח י י ם ,ש נ ש א ר ו ומזוודה אנו לדרך. נדברים חברנו עם ומתכננים למחנה את נסיון ה ח ז ר ה .ש ה ו ת נ ו כ א ן ק צ ר ה ,א נ ו בין ה ר א ש ו נ י ם ל מ ש ל ו ח .מ ו ק ד ם ב ב ו ק ר נצטווינו קראו לקום, שמות את המיועדים נדחסנו לגירוש. לתוך מכונית משטרתית סגורה ,נעולים מבחוץ ובלווי המשטרה הוסענו ל ת ח ג ת ה ר כ ב ת .השעה מוקדמת. טרם העיר בעמידה, ניעורה, יחידים, הנה נראו היא, שהרואה עם ולבקש להם רק בני מנקי בודדים מזל, נראים העומדים ברחוב. ליד א ר ו ב ו ת היוצאים בוקר מנקה המכונית גדושה, שלנו הדלת, מציצים דרך לעבודתם היומית, והרי ארובות ,חייב ולהחזיק לתפוס חור כולנו המנעול. מהמפורסמות בכפתור מעילו מ ה ג ו ר ל וכל מ ש א ל ו ת ל ב ו תתמלאנה .הראשונים ביקשו במלוא הכוונה ו כ מ ו ת ם ה ב א י ם ב ת ו ר .צ ע ר ר ב ה צ ט ע ר ת י ,כי ע ד ש ה ו ס ב ר ה לי־ ס י ב ת ה ה ת ר ג ש ו ת והגעתי ל ח ו ר ה מ נ ע ו ל נ ע ל מ ו לי נ ו ש א י המזל .א ת ה ד י ר מ ב ו ד פ ש ט ע ד ל ע י י ר ת ה ג ב ו ל ע ש י נ ו ב ר כ ב ת .ה ו כ ג ס ג ו ל ק ר ו ן מ ס ע י ם רגיל ,ב ת א י ם נ פ ר ד י ם מ י ת ר ה מ ס ע י ם , מלווים ליד בשוטרים הפתחים. לבושים אנחנו א ז ר ח י ת .השוטרים י ו ש ב י ם קבוצה של ש ל ו ש י ם איש אתנו ואשה, ושומרים בפרוזדור יוצאי סלובקיה. כולם ה נ ס י ע ה א ר ו כ ה ו א נ ו מ ש ו ח ח י ם ע ם השוטרים ה ד ו ב ר י ם ס ל ו ב ק י ת .מ ו צ א ם מ א י ז ו ר י ם שסופחו לגבול לגו מצ׳כיה. השוטר בתאינו ל א מש כל הדרך. ימי קיץ ארוכים, גגיע ב ש ע ו ת א ח ר ה צ ה ר י ם ו ב ד מ י ו נ נ ו מ ת כ נ נ י ם כ ב ר א ת ה ח ז ר ה .פ ת א ו ם גילה א ת ה ס ו ד ,אגו הקבוצה הראשונה מבין המגורשים, שתימסר רשמית לידי גציגי ה ס ל ו ב ק י ם .ה פ י ר ו ש ה מ ע ש י הוא שנגוז ח ל ו ם ה ח ז ר ה ה ב ל ת י ־ ל י ג ל י ת ל ת ח ו מ י הוגגריה ו ג ר ו ע מ ז ה ,י ת כ ן מ ש ל ו ח ישיר ל מ ח נ ה ב פ ו ל י ן .מ ה ר נ ת ב ד ת ה ה א מ ו נ ה ה ת פ ל ה ,א ש ר ע ו ד ב ש ע ו ת ה ב ו ק ר ח ג ג ה א ת קיומה. 173 משה וטנשטיין־וטי —1944המצילים במדי האויב* זייפתי ת ע ו ד ו ת ב צ ו ר ה ה פ ש ו ט ה ביותר .ה ש ג נ ו ת ע ו ד ו ת ז ה ו ת א מ י ת י ו ת ש ל גויים, 'רחצנו •אותן פרטים בתמיסת חדשים ב י ו ם 19 ״היפרמנגאן״. ורשמנו המתאימים ל נ ו ולחברים י הנזקקים. ב מ ר ס 1944 מ ל א כ ת "הטקסטיל הקהילה. הכתוב בדיו געלם — בתעודה למחרת הגרמנים ע ל השתלטו וגרתי עם מספר הגרמנים כניסת ל מ ד ת י אז׳ ב ב ו ד פ ש ט הונגריה. ח ב ר י ' ״ ה נ ו ע ר הציוני״ נלקחו כל דיירי בפנימיה שבהנהלת ל ע ב ו ד ת י כפיה, הפנימיה כ ד י ל ב צ ר א ת ה מ פ ק ד ה ה ג ר מ נ י ת ו ב מ א י גוייסנו ל מ ח נ ה עבודה ואני בן שש־ בבית הצעיר ע ש ר ה וחצי. במהרה אותנו העבירו לגבול האוסטרי לעבוד חרושת ואני, ש ב ח ב ו ר ה ,ה פ כ ת י ל נ ע ר ש ל י ח ש ל הקצינים ההונגרים .ל א ח ר מ כ ן ה ו ק מ ה מ ח ל ק ה של פועלים מקצועיים והופרדתי מחברי. מחלקתי נסעה לבודפשס, והועסקנו ב ת י ק ו ן נ ז ק י ה ה פ צ צ ו ת ב ר ש ת הגז. אז ב א ה מ פ נ ה ה ח מ ו ר :נסיון ה ש ל ו ם ש ל ה מ ו ש ל ה ו ר ט י נ כ ש ל ו כ נ ו פ י ת מ פ ל ג ת צ ל ב ה ח ץ ה פ ש י ס ט י ת ל ק ח ה ל י ד ה א ת השלטון .ס א ל א ש י ) (Sfcaiasiה נ א צ י הוכרז כמנהיג מיום האומה ליום. ה ה ו נ ג ר י ת ו ר ד י פ ת היהודים ה ו ח ר פ ה . יחידתנו חנתה ה ה פ צ צ ו ת מ ן האויר ב ק ר ב ת צ׳פל ) ,(Csepeiש ם ו ס ב י ב ה זו שימשה מטרה למפציצי רוכזו בנות מפעלי הבריח. גברו הפלדה המפקדה והתעשיה הכבדה ההונגרית ה ת כ ו ו נ ה ל ש ל ו ח מ ע ר ב ה א ת פ ל ו ג ת נ ו ,א ו ל ם ה נ ה ג ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״, א ש ר פ ע ל ה ב מ ח ת ר ת ,הודיעה ל נ ו ,ש א פ ש ר ל מ נ ו ע א ת ה ג י ר ו ש :ע ל י נ ו ל ה צ ט י י ד ב ת ע ו ד ו ת מ ג ן ב צ י ר ו ת השוייצית, * הועתק מעלון קב׳ כפר־גליקסון ״בישובנו״. 174 המסע לצירות שוייץ היה ל ה ג י ע מ מ ח נ נ ו ל ר ח ו ב •ואדאס קשה תחבולה: ),(vadasz ש ם ש כ נ ה הצירות .ת כ נ נ ו ציידנו יהודי ב מ ד י צ ב א ,ג נ ב נ ו ע ב ו ר ו ר ו ב ה ו ה ו א ליווה אותנו ,כ א ש ר א נ ו ה ו ל כ י ם ב ש ו ר ה ו ע ו נ ד י ם ה ס ר ט ה צ ה ו ב על ה ז ר ו ע ו מ ג ן ד ו ד צ ה ו ב ע ל החזה. ל א ח ר צ ע ד ה מ ת ו ח ה ש ל כ ע ש ר ה ק י ל ו מ ט ר ה ג ע נ ו ל ש ע ר י הצירות .מ א ו ת יהודים צרו ע ל ה ב י ת .כ ו ל ם ר צ ו ל ז כ ו ת ב ת ע ו ד ה ה מ צ י ל ה מ ג י ר ו ש ו מ מ ו ת .כ נ ו פ י ת נאצים א ת ה ה ת ק ה ל ו ת ו ע ר כ ה ה ת ק פ ת פ ת ע ע ל ה ר ח ו ב ,כ ד י ל ל כ ו ד יהודים .א ח ד ניצלה מ ח ב ר י נ ו נ פ צ ע מירי .ש ע ר י ה צ י ר ו ת נ ס ג ר ו ,אך א נ ו ל א ו י ת ר נ ו ,ה מ ז ל ש י ח ק לנו, כי ב מ ק ר ה ר א ה א ו ת י מ ו ר י ל ת נ ״ ך ,א ש ר היה ב ת ו ך הבניין .ה ו א פ ת ח א ת ה ד ל ת והכניס רע קבוצתנו. את לאחרים בגלל כעבור ימים אבל מצויירים שוייציות בתעודות למחנה; שבנו עריקתגו .מיד אורגנה מ ח ל ק ה ״שוייצית״ מספר ״שרות הודיע שלנו, הביון״ יעונה פן מבעלי התעודות, לא .י כ ב ד ו שהגרמגים את ת ע ו ד ו ת י נ ו ויגרשו ג ם אותנו ,כ י ה צ י ר ו ת השוייצית ,ש פ ע ל ה ת ח ת ל ח ץ כ ב ד של ив החלוציות, התנועות חילקה רבות תעודות עשר, פי הוסכם מאשר הגרמנים. בית מלאכה לזיוף תעודות מ ה מ ח נ ה ובלית ברירה חזרנו לפנימית הקהילה .מ נ ה ל המוסד נ ת ק ף פחד ברחנו שנסתלק, והתחנן במקום. בלי אך בל נ ס כ ן את• ב ט ח ו נ ם תעודות אי־אפשר המפוקפק לנוע היה של ה״ליגליים״ התלמידים ברחובות. אז ג י ל י נ ו א ת שיטת' ה ״ ה י פ ר מ א נ ג א ן ״ ,ה ת ח ל נ ו ל ר ח ו ץ ת ע ו ד ו ת ז ה ו ת ו ל ה ת א ר ג ן לפי מצויירים דרכנו. בתעודות בשלום למרכז האדום. ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ קומה התנועה ״מתוקנות״ בנצור שברחוב אלה העזנו ),(Benczur השתלטה על הקומה לצאת בביתו לדרך של השניה של והגענו ארגון הבית. הצלב בכל י ו ש ב ת ת נ ו ע ה א ח ר ת .ח ב ר י ה מ ז כ י ר ו ת נ ת נ ו ל נ ו נ י י ר ו ת חדשים ,המוכיחים, שהננו עובדי הצלב האדום הבין־לאומי .כאשר סיפרנו להם ,שתעודותינו הרחוצות פועלות אותו כשורה ,הוטל עלינו להקים בית מ ל א כ ה לזיופים ואכן ארגנו והפעלנו בבנין הפנימיה. ב״טיפול״ הנאצים בעת החץ שעסקנו בייצור ת ע ו ד ו ת מזוייפות, ראינו כתה של מ ז ו י י נ י ם ש מ י ם מ צ ו ר על ה ב נ י י ן ל ש ם ע ר י כ ת ח י פ ו ש . בטענה בעדם — יפרצו• בסופו של שהמוסד פועל דבר ,והחלטנו בחסות לברוח. הצירות הצלתנו כעשרה המנהל.ניסה לעכב הספרדית. לעבור אנשי צלב־ תענו, שהנאצים א ת הגדר, שהפרידה בין ח צ ר ה ב י ת ל ב י ן ב ת י השכנים .ה ש ו ע ר היה ל ר ו ע מ ז ל נ ו פ ש י ס ט ,מ ס ר א ו ת נ ו ל י ד י ה נ א צ י ם ,ו ה ם ה ח ל ו ל ח ק ו ר א ו ת נ ו .ת ע ו ד ה י ה ו ד י ת ל א היתד .לי ,א ל א שני תמונתי מסמכים עם ל נ ד כל תעודות ו ש נ י ה ם יעל וברחנו אמרנו שמות שונים. לכן מ מ ח נ ה •עבודה. השוער התערב: לחוקרינו ״אל שאין תאמינו'להם 175 מילה! הם עשו לי צרות ורצו לברוח!״ מפקד הנאצים לקח אותנו ״לטיפול״ הועמדתי עם הפנים אל הקיר והרגשתי קנה תת־מקלע לוחץ על עמוד השדרה שלי .ידעתי ,שאין לי מה לקוות, כי חיי .היהודים הם הפקר .חבטו בי .הרימותי ראשי ואז הנחיתו מהלומה על עורפי .אפי נ ת ק ל .ב ק י ר בעוצמה כזו ,שמולו נתהווה בטיח חור עמוק ,מ ל א דם. עצם האף נשברה .התעלפתי .הנאצים שפכו עלי דלי מים קרים .התאוששתי ושוב החל ה״טיפול״ .שוב התעלפתי .כאשר הייתי מסוגל לנוע ,זחלתי למטבח ושרפתי את שתי התעודות שלי באש הכירה .הם עזבו את ארבעתגו — שזכינו ב״טיפול״ — בידי המנהל באומרם ,שישובו לקחתגו .התחגגו למגהל, שיתן לנו .לברוח ,אך הוא פחד ,שאם נברח ,יאונה רע לשאר הילדים ,וסגר את השער .עברו שלוש שעות והפשיסטים לא חזרו .לעומת זאת הגיע אוטו של הצלב האדום והביא לחם .ארבעתנו התנדבנו לפרוק את המטען .יצאנו לרחוב ...ולא חזרנו עוד. פצועים וזבי דם ,לא יכולנו ללכת ברחובות העיר .בין שיחי גן ציבורי צפיגו לרדת החשכה .בחסות האפלה הגענו למטה התנועה .ניצלנו. יהודים במשמר ה ל א ו מ י בתגועה גודע לגו על יחידה צבאית מיוחדת במיגה בשם ״המשמר הלאומי״, שתפקידה המוצהר לשמור על רכוש המדינה ועל בניני הנציגויות הזרות .היחידות הורכבו ברובן מהוגגרים בעלי נסיות שמאליות ובמיעוטן מיהודים נושא תעודות מזוייפות .בעזרת אחד הקצינים ,שהיה.ציוני ,התגייםגו 16 ,חברי ״הגוער הציוגי״, למחלקתו .למפקדנו ,הד״ר מאגאץ׳ ) (Tanacsהיו פנים יהודיים מובהקים ואת אפו.הגדול הסתיר בתחבושת ענקית. ישירות פקד עליגו פישסא )יצחק יצחקי( בדרגת סמל .בהתאם לפקודות יצאו חבריגו לסייר בבירה ובהתקלם בפסרולים של אגשי צלב החץ פתחו עליהם באש .המשימה הראשוגה ,שחוסלה עליגו ,היתד ,שמירה על מחסגי הרכבת .למזלגו מצאגו שם כמה חביות יין לבן ולקחגו הביתה ...כדי לכבס ב ו את חולצותיגו ,כי המים הזורמים הספיקו רק לשתיה ,וכדי לשטוף בו את... בתי השימוש. במדי הצבא ההוגגרי ובידיגו רובים ותת־מקלעים שמרגו על מרכז התגועה הציונית ברחוב בנצור .הבית שימש בסים לפעולות ההצלה ומכאן הפצגו את התעודות המזוייפות ליהודים המפוזרים בעיר. במדים נאצים אם נפלו חברינו לידי המשםרה ,נחלצנו מיד לשחרורם .שדות המודיעין שלנו, שזרועותיו הגיעו עד למסה המשםרה ,עקב אחרי גורלם של אומללים אלה. בעת שלוו אותם מהכלא לבית העינויים המפורסם ,למרכז המפלגה הנאצית, לשם חקירה ,יצאו חבריגו לפגשם ברחוב .בדרך כלל הלבשנו שנים מהחבורה במדי מפקדים גבוהים של המיליציה הנאצית וציידגום בתת־מקלעים ובאקדחים. 176 בטיילם ברחוב נתקלו ״במקרה״ באסירים ופנו אל השומרים: — לאן אחם לוקחים יהודים מסריחים אלה? — לחקירה לבית המפלגה — היחד .חשובחם. — לנו יש חשבונות מיוחדים אתם .תנו אותם לנו ונטפל בהם בדרך לחקירה! האסירים נמסרו לידי ״קציני צלב החץ״ והובלו למקלט בטוח. בימים 15.1.45־ 16התחוללו קרבות ברחובות בודפשט .הרוסים התבצרו בפרק העירוגי והגרמנים גייסו לחזית שבקרבת בית התנועה כל לובשי המדים: חיילים ,דוודים ,פועלי רכבת וכרטיסגי חשמלית .גם יחידתגו הוזעקה לחזית בליווי טנק גרמני .לאחר זמן קצר גפגעו בקטע זה שגי דוודים .הסמל .פישטא רכז במהירות את אנשינו ,העמיס את הפצועים על גבי אלונקות ופינה אותם... אל מקום מגורינו. למחרת בבוקר הופיעו ברחוב המושלג בני אדם מוזרים במדים מוזרים .אחד הבחורים שלנו) אז לבשנו כולגו בגדים אזרחיים( קרא להם מבעד החלון. מונגולים מהצבא האדום נכנסו לחדרנו ,היו מכוערים מאוד ,אבל חיבקנו אותם ונשקנו את פניהם. נדמה לי ,שאף פעם לא אהבתי את הרוסים כל כך ,כמו באותו בוקר... 177 ש ,אבני הציוני ״ ה נ ו ע ר , , ב ר ו מ נ י ה — ה ג ל י ש ה פ ע י ל ה ל מ ח ת ר ת *1943—1942 בינואר פירקו 1942 שלטוגות את רומניה ״איגוד והקימו הקהילות״ במקומו נ צ י ג ו ת י ה ו ד י ת ח ד ש ה ב ש ם ״מרכז היהודים״ ] מ ק ב י ל ל מ ה ש י ד ו ע ב א ר צ ו ת אירופה א ח ר ו ת ב ש ם ״ י ו ד נ ר א ט ״ [ ,כפוף ל ר א ד ו לקה ,ה א י ש ש מ ו נ ה ב ־ **.30.10.41ע ל פ י הצעתו היה ש ל ש ג ר י ר ג ר מ נ י ה מ נ פ ר ד פון קיליגגר ,ל ט פ ל ב ב ע י ו ת ה י ה ו ד י ם .ת ו א ר ו ״קומיסר במפלגה לענייני האנטישמית היהודים״. של לקה, קוזה ו כ מ ר ג ל נציגו של אדולף אייכמן ברומניה. מקובל געשה שהיה גרמני, ידוע קיבל עוד לפני הנחיות השואה מגוסטב כחבר ריכטר, 1 ע ל כ ל ה ג ו ר מ י ם ,ה ע ו ס ק י ם ב ת ו ל ד ו ת ה ת ק ו פ ה ,ש ה ק מ ת ה מ ר כ ז היהודי בהשפעת גרמניה כשלב נוסף בהכנת ״הפתרון הסופי״ ל י ה ו ד י רומניה. אכן ,ב מ א מ ר ש ה ו פ י ע ב ע ת ו ן הגרמגי ב ב ו ק ר ש ט ,״ ב ו ק א ר ש ט ר ט א ג ב ל א ט ״ ב א ו ג ו ס ט ,1942 של מ צ ב י ע י ם ע ל מ ר כ ז היהודים כ ע ל גוף ,שעליו מ ו ט ל ל ט פ ל ב א י ר ג ו ן גירושם יהודי ר ו מ נ י ה . עם הקמתו של כגון: הוראת עזרא סוציאלית, פולחן, חינוך, תרבות והקשרים עם השלטונות. לפי ה צ ו ל ה פ ע ל ת ה מ ר כ ז נ א ס ר ע ל כ ל יהורי ל ה פ ג ו ת א ת ב ק ש ו ת י ו ישירות לשלטונות. התכוונו ה״מרכז״ הועברו לסמכותו הבלעדית כ ל ה ב ע י ו ת היהודיות, כל ב ק ש ה היתה אמורה להישלח רק למרכז היהודים. 2, ב ה ו ר א ה זו ה ג ר מ נ י ם יוזמי ה מ ר כ ז היהודי ,ל נ ת ק א ת ר א ש י ה ש ל ט ו ן ב ר ו מ נ י ה מ כ ל ק ש ר ,ה ן ע ם ה ק ה י ל ו ת היהודיות ,הן ע ם ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ,ש ה מ ש י כ ו ל פ ע ו ל * פרק מספר על ״הנוער הציוני״ ברומניה ,העתיד לצאת לאור ביוזמת ״משואה״. ** בפנקס הקהילות פרק רומניה ,צויין יוס מינויו של לקה ב־ 30.10.41ואילו בספרו של ד׳׳ר ת .לביא ״יהדות רומניה במאבק על קיומה״ נאמר ,שהוא מונה לתפקידו ב־ 20.9.41לאחר שהוצע לממשלה על יד־ קילינגר ב־.5.9.41 178 כשתדלניםהן מנהיגי השלטונות, אצל המוסד .ה ח ד ש כונו הן ברחוב אצל גורמים היהודי השלטון. בעלי השפעה על ״היטלריודן״ והמוסד כולו נתקבל .ב ח ו ס ר אימון מ ו ח ל ט ,מ ה ג ם ש ד ״ ר פילדךמן ,מ נ ה י ג ה ה נ ע ר ץ של יהודי רומניה, הורחק ד״ד מראשות ה ק ה י ל ו ת היהודיות ו ב מ ק ו מ ו מ ו נ ה כ מ ז כ י ר כ ל ל י ש ל ה ״ מ ר כ ז ״ נ א נ ך ו ר ג י ג ג ו ל ד ,י ה ו ד י מ ו מ ר ,שהיה ר ח ו ק מ כ ל עניין יהודי .ה ח ל מ ה ־ 2 1 — 1942ל א ח ר שיו״ר ה ״ מ ר כ ז ״ ,ח .סט .שטרייטמן ,ה ו ר ח ק מ כ ה ו נ ת ו , בדצמבר .מ ו נ ה ה מ ו מ ר ג י ג ג ו ל ד ל ת פ ק י ד זה .ה ש ב ו ע ו ן ״ ר י נ ש ט ר י ה נ ו ס ט ר ה ״ ,ש ה מ ש י ך ל ה ו פ י ע : כ ל השנים הללו ,נסגר בפקודת השלטונות ובמקומו פרסם ״המרכז״ בטאון,משלו, אבריאסקה״. ״גאזטה השבועון לעורך מונה החדש וילמן, א. בהנהלת חבר המרכז ,איש י ד ו ע ל ש י מ צ ה ב ק ר ב י ה ו ד י ,ר ו מ נ י ה ג ם ב ש ל ס י ד ר ו ת ח ו ב ר ו ת ש פ ר ס ם .ו ב ה ן ה ט י ף ל ה ק מ ת מ ד י נ ה ,יהודית ב ת מ י כ ת היטלר ,ל א ב א ר ץ ־ י ש ר א ל .כן המליץ, י ב ו א ו ל י ד י ה ס כ ם ע ם ה מ ו פ ת י ש ל י ר ו ש ל י ם ע ל ידי :ויתור ע ל ארץ .שהיהודים ישראל ,כ ד י ל ה ק ל ע ל ה ע ר ב י ם ל ה ת ק ר ב ל ג ר מ נ י ה .ב כ ך יזכו ג ם ה י ה ו ד י ם ב ר צ ו נ ה ה ט ו ב ש ל גרמניה*. האדונים ווילמן, שטרייטמן ההנהלה הופיעו :במרכז )האקזקוטיבה( הציונית ודרשו ל ק ב ל ל י ד י ה ם א ת ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית .ראשי ה א ק ז ק ו ט י ב ה ה צ י ו נ י ת הצהירו שני עסקני המרכז, בפני שאמנם קיבלו לתשומת הודעת לבם את השלטונות ע ל פ י ר ו ק כ ל ה מ ו ס ד ו ת היהודיים ,א ך כ ל ע ו ד ל א ק י ב ל ו ה ו ד ע ה .מ ן ה ש ל ט ו נ ו ת :על ה ת מ נ ו ת ם ש ל ח ב ר י ה מ ר כ ז ,אין ב ד ע ת ם ל מ ס ו ר ל י ד י ה ם א ת ע נ י י נ י ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית. ב ק ו נ ג ר ס ה צ י ו נ י ה א ר צ י ,הראשון ל א ח ר השואה ,ש ה ת ק י י ם ב ב ו ק ר ש ט ב־,28.4.1946 מישו מסר שכיהן בנבנישתי, ע ל ידי מ ש ט ר ת ה ב ט ח ו ן ב ס ו ף .1943 וסוף כיו״ר הציונית ההסתדרות ברומניה מאסרו עד 1941 ,1943דין ו ח ש ב ו ן ע ל ה ת ק ו פ ה שבין א פ ר י ל ב נ ב נ י ש ת י סיפר ,שביקר אצל המזכיר הכללי ש ל ה״מרכז״ והציע לו ,ש ה ו א ,ה מ ז כ י ר ,י ס כ י ם ל ה מ ש ך פ ע י ל ו ת ו ב ש י ר ו ת ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ב ר א ש ו ת .התנועה .הציונית. המזכיר ענה,,שאין לו מאומה הציונות, גגד בקרוב, אבל .ב ה ז ד מ נ ו ת ה ר א ש ו נ ה י ב ק ש ר י כ ט ר א ת גירוש ה מ נ ה י ג י ם הציוניים. ״ ה ס ב ר ת י ל ו — א מ ר ב נ ב נ י ש ת י — שמחובתו ,ל מ נ ו ע זאת״. אחרי נמנע כ מ ה .י מ י ם ה ו ז מ ן א ל גום,טב ר י כ ט ר . מללכת ל פ ג י ש ה זו ,,נ ו כ י ח בנבנישתי מעיר: פ ח ד נ ו ת . .הוחלט, שלפגישה ״החלטנו ,שאם ע ם .ר י כ ט ר ,:י ל כ ו ב נ ב נ י ש ת י ו ד ״ ר ק ו ר נ ל י נ ק ו )יו״ר ס י ע ת ״ ר י נ ש ט ר י ה ״ ויו״ר ק ר ן ה י ס ו ד ( .בשיחה, ב מ ש ר ד ו ש ל ר י כ ט ר ,ה ש ת ת ף ג ם ה מ ז כ י ר ה כ ל ל י ש ל מ ר כ ז היהודים שהתקיימה ו ס ט נ ו ג ר פ י ת . ,ש ר ש מ ה א ת השיחה .ב פ ג י ש ה זו ,ש ה ת ק י י מ ה ב ר א ש י ת ש נ ת אמר ריכטר שפלשתינה יקבלו לשני ה מ נ ה י ג י ם .היהודיים, המלחמה :קץ ל פ ע ו ל ה ה צ י ו נ י ת ״ . את ש ט ח ארץ הוראת א ח ר ת מ ח ו ץ ׳לאירופה ולכן עליהם לראות 5 ע נ ה ,ש מ מ ש ל ת ר ו מ נ י ה היא ב ע ד עלייה ^ .ה ו א ו ה ד ו ק ט ו ר י נ ק ו הציגו הרעיון ה צ י ו נ י ו ה ס ב י ר ו , התוצאה: ״המופתי״, ש י י כ ת ל ע ר ב י ם ו כ י י ש .ל ע כ ב כ ל פ ע י ל ה המכוונת ,ל ע ל י ה .היהודים לאחר בנבנישתי ש״הפירר״ החליט לבקשת ,1942 ההסתדרות שבדעתם להמשיך ולפעול הציונית פוךקה רשמית ב־ד בשירות באוגוסט ה ר ע י ו ן הזה״. 1942 על סמך : ה מ ש ר ד ה א נ ט י ש מ י ב ב ר ל י ן . ,שגם .דרש א ת ג י ר ו ש ם ש ל מ נ ה י ג י ה ת נ ו ע ה . ; 179 כן נדרשה הרחקתו של מישו בנבנישתי מהוועדה לעזרה סוציאלית של המרכז היהודי ,שפעלה בראשות עו״ד שוופלברג .ברלין דרשה עריכת משפט ציוני. ראשי התנועה הציונית אמרו לראדו לקה שאם לא ישיגו אישור לפעילות רשמית ,יעברו לפעול במחתרת .ואילו המזכיר הכללי של המרכז אמר למנהיגי התנועה הציונית ,שהוא מוכן לסבול את פעילותם ,בתנאי שיוותרו רשמית על השם ״התנועה הציונית״ .ראשי ההסתדרות סירבו לעשות זאת. בסיכום אומר בגבנישתי בדו״ח שלו :״החלטגו להפיד למגיני האוכלוסיה היהודית ,כל אימת שתתעוררנה בעיות או תיווצרנה סכגות לאוכלוסיה זו .אכן פעלנו והגגו על היהודים״ .הוא מביא כדוגמה ,שכאשר נדונה במשרדו של לקה ההצעה לכלוא במחנות את היהודים בעלי דרכונים זרים ,שמספרם הגיע לכמה אלפים ,״ביקשתי את רשות הדיבור והצבעתי ,שהדבר גוגד א ת החוק הביגלאומי ותיפגע יוקרת רומגיה בעולם .גם פילדרמן גאם באותה הזדמגות. לקה חזר בו״ .בגבגישתי גם טוען ,שהשיג ,שהיהודים ,פליטי פולין בצ׳רגוביץ, לא יגורשו בחזרה ,אלא יותן להם להתחמק )שם(. לאחר הקמת מרכז היהודים הוקם מוסד מחתרתי כלל יהודי בשם ״המועצה היהודית״ ,ששמה לעצמה כמטרה להתייעץ בכל עגייגי הצלה .המוסד המחתרתי הורכב מחמישה אישים ואלה הם :הרב הראשי של יהודי רומגיה ,ד״ד אלכסנדר שפרן ,ד״ד וילי פילדרמן ,מי שהיה מגהיג הקהילות היהודיות ברומגיה ,מישו בגבגישתי ,יו״ר ההסתדרות הציוגית במחתרת ,עו״ד ארגולד שוופלברג ,משפסן בעל שיעור קומה ופרי )פ׳רפויה וסגולה( פרוימסקו ,גציג הקהילות הספרדיות ברומגיה. 61 8 נסיון הגרמנים לבצע א ת ״הפתרון הסופי״ ביהודי רומניה שנת 1942התחילה במאמץ מצד הנאצים בשיתוף פעולה עם כוחות הרשע ברומניה להשמיד גם א ת יהודי רומניה .המוסדות היהודיים המסורתיים פורקו ובמקומם הוקם מה שאמור היה להיות ״יודנראס״ ,שישרת א ת התוכניות הגרמניות. מצבה הכלכלי של האוכלוסיה היהודית היה קשה מנשוא .כל הגברים מגיל 18ומעלה גמצאו בפלוגות עבודה ,בתגאים של עבודת פרך .המצב בטרנסניססריה היה של ייאוש ממש .איום הגירוש ריחף גם על יהודי רומגיה .הם חששו אז מפגי הגירוש לסרגסגיסטריה ,כלל לא שיערו ,שהגרמגים מכיגים להם גורל חמור מהגירוש לטרנסניסטריה :גירוש למחגה ההשמדה ״בלז׳ץ״ בפולין .לא קשה לדמיין ,באיזה מצב נמצאו תנועות הנוער החלוציות ,כולל ״הנוער־הציוגי״. הן עמדו בפני הבעיה ,כיצד להמשיר ,כיצד לקשור מחדש א ת הקשר עם חבריהם בארץ ישראל ולקבל עידוד ועזרה וכיצד להמשיך בקשרים עם חבריהם ברומניה, כדי לשמור על הגחלת. במשא של הסופר י .ל .פרץ ,״דאם פיגטעלע י ל ״ ,הגקודה היהודית ,מפתח הסופר את רעיון הלהבה הפורצת בחיי העם היהודי .אך ישגם ימים קשים, ימים של מצוקה ,כאשר הלהבה הולכת ודועכת ,הופכת לנקודת אור זעירה, בודדת בחשכת הימים ,שאסור ,שתיכבה אי־פעם .אכן ,תנועות הנועד גם הן הבינו ,שמחובתן לשמור על אותה נקודת אור ,שלא תיכבה חם־וחלילה. 180 ,1942 בשנת בהיותם כוחם, בשיא הגרמנים התאמצו תוכנית ליישם א ת ״ ה פ ת ר ו ן הסופי״ ל ג ב י יהודי ר ו מ נ י ה .ב ו ו ע י ד ה ט כ נ י ת ,ש ה ת ק י י מ ה ב מ ש ר ד ה ר א ש י הרייך ,ב ־ 2 » — 2 6ל ס פ ט מ ב ר ,1942ה ו ח ל ט ג ם ע ל גירושם ל פ ו ל י ן ש ל לבטחון 280,000יהודים מרומניה .ה ר כ ב ו ת ע ם ה מ ג ו ר ש י ם א מ ו ר ו ת היו ל נ ו ע ב ק ו פ ל ו י ש ט י ־ צ׳רנוביץ, ל ע ב ו ר ל פ ו ל י ן ב ת ח נ ת ס נ י א ט י ן ו מ ש ם ל ה ג י ע לבלז׳ץ ,״ ל ט י פ ו ל סופי״ ב ג ז י ם .א ח ת ליומיים א מ ו ר ה ה י ת ה ל צ א ת מ ר ו מ נ י ה ר כ ב ת מ י ו ח ד ת ב ת 50ק ר ו נ ו ת , ל ה ו ב י ל כ א ל פ י י ם יהודים .מ נ ה י ג ו ת י ה ד ו ת רומגיה ,ו ב ר א ש ה ה ר ב ה ר א ש י שתוכל ה ד ״ ר א ל כ ס נ ד ר שפרן ,ע ש ו מ א מ צ י ם אדירים ,כ ד י ל ה ס י ר א ת ר ו ע הגזרה .ה מ נ ה י ג ו ת פ נ ת ה ל כ ל מ י ש ר ק יכול ה י ה ל ע ו ו ר :ל ד י פ ל ו מ ט י ם ןרים ,ל א נ ש י ד ת ו ל פ ו ל י ט י ק א י ם , ב ב ק ש ה ,שישפיעו ע ל הרודן יון א נ ט ו ג ס ק ו ל ב ט ל א ת ר ו ע ה ג ז ר ה ו א מ נ ם הצליחו. ב־ 14.1.43דיווח ר א ש ה ג ס ט א פ ו ל ה י מ ל ר ,כ י ה פ ת ר ו ן ה ס ו פ י ב ר ו מ נ י ה גתון ב ס כ נ ה גישתה ש ל מפאת ממשלת רומניה. אין כ ע ת מ ה לעשות. ב־,20.1.43 ברומניה ה ש י ב ל ו הימלר ,כ י 9 באיזה כ ל ז ה נ ו ת ן מושג, נאבקו תנאים ״הנוער חברי שלמעשה הציוני״, ה י ו צריכים ל ה י מ צ א ג ם ה ם ב א י ז ה מ ח נ ה ע ב ו ד ה ,ב ת נ א י ם מ ח פ י ר י ם .״ ק נ י ם ״ — מועדונים ,כ ב ר ל א ה י ו ק י י מ י ם .כ פ י ש נ ו כ ח נ ו ל ד ע ת ב פ ר ק י ם ה ק ו ד מ י ם , כלומר פעלה ה ח ל מ־1938 ״הנוער בתנאי הציוני״ מחתרת למחצה. אנחנו זוכרים ה י ט ב ,מ ה ק ר ה ב ה ר צ א ת י נ ק ח ו ב י א נ ס ק י ב ס י ר ט ,כ א ש ר ה מ ש ת ת פ י ם נעצרו .א נ ח נ ו ש ה ח ב ר י ם ל א השיגו ר ש י ו ן זוכרים, ב־1939 למחנות־קיץ והמחנות בטופליצה ה ת נ ה ל ו ב ת נ א י ם מ ח ת ר ח י י ם ל מ ח צ ה .ב־ 16.1.39כ ח ב מ ז כ י ר ג ל י ל ב ו ק ו ב י ג ה ל ה נ ה ג ה העליונה ב ת ל א ב י ב :״מצבנו המשפטי ט ר ם השתנה .להפך ,כאילו בחרו בבוקובינה ל מ ק ו ם ,ש ב ו מ פ ע י ל י ם כ ל מ י נ י גוירות ...ר ק היום ה ו פ י ע ה ב פ נ י ב י ת דין צ ב א י ק ב ו צ ת חברים משלנו מכפר $טראוץ ב ג ל ל נ ש ף שארגנו .כ ל הקנים שלנו פועלים ב ל י רשיונות ולכן הם בסכנה״.״ דברים 1 דומים אנחנו שומעים ג ם ז ה ה י ה כאין ו כ א פ ס ל ע ו מ ח מ ה ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה מ פ י ה ש ל י ח צ ב י הרמן. שקרה ב ת ק ו פ ת שלטון הלגיונרים כל )ספטמבר — 1940י נ ו א ר ,(1941ת ק ו פ ה ,ש ב ה פ ע י ל ו ת צ י ו נ י ת ב ק נ י ה ת נ ו ע ה ג ב ל ה ב ס כ נ ת נ פ ש ו ת ו כ ל מ ה שנעשה ,נעשה ב מ ח ת ר ת .כ ב ר אמרנו ,שלאחר ת ק ו פ ת הלגיונרים השיג היו״ר רשיון בנבנישתי לפעילות הציונית. ניתן הרשיון ב־27 במאי וכעבור פחוח מחודש הצטרפה רומגיה ל מ ל ח מ ה והמשטרה החשאית עקבה אחר כ ל צ ע ד ו ש ע ל ש ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ה .כ ל ע ו ד נ מ צ א ה פ ל ו ג ת ה ח ל ו צ י ם ב א נ ט ו ן פן, נמשכה איכשהו הפעילות בדפוסים הקיימים• ב ש נ ת 1942 נעלמה גם משענת זו .ו א ז ע ב ר ו ל פ ע ו ל ב ש י ט ת ״ ה ג ד ע י ג י ם ״ .ק ב ו צ ת ח ב ר י ם ש כ ר ה ד י ר ה מ ש ו ת פ ת וניהלו חיים מ ש ו ת פ י ם . ב ב ו ק ר ש ט .ה י ו ק י י מ ו ת כ מ ה ד י ר ו ת כ א ל ה ,ש ש י מ ש ו הן כ מ ג ו ר י ם ל ח ל ו צ י ם ולפעילים ,ה ן כ מ ק ו מ ו ת מ פ ג ש ו ג ם כ מ ק ל ט ל ח ב ר ב ע ת צרה. יש לציין ,ש ב י מ י ם ה ה ם מ ע ט י ם ה ם ח כ נ ו ב א י ר ו ח ב ב י ת ם ש ל יהודי ,ש ת ע ו ד ו ת י ו ל א היו בסדר ומצבו בלתי ברור .פ ע ם בשבוע, בדרך כ ל ל ב ע ר ב ־ ש ב ת ,היו מ ת כ ג ס י ם כולם ,כ ל ה ג ר ע י נ י ם ,ל ס ע ו ד ה מ ש ו ת פ ת ב פ נ ס י ו ן ״ מ ו ס ב ר ג ״ ,פ נ ס י ו ן צ נ ו ע במרכז היינו השכונה היהודית, ברחוב ״מירסשה־וודה״: ״אכלנו ארוחה משותפת, שרים מ ש י ד י ־ ש ב ת ו ב מ ש ך ה ס ע ו ד ה היינו מ ס ד ר י ם עניינים ,שהיו ז ק ו ק י ם להתיעצות״.״ 181 .י צ ח ק ארצי מ א ר י ך יותר ב נ י ד ו ן :״ ל א ר צ י נ ו ל ה ר ו ס א ת ה מ ס ו ר ת ה ק י י מ ת .ל כ ן עודדנו את הבנים ואת הבנות לשכור ל ע צ מ ם חדרי מגורים משותפים — שלושה .ארבעה ׳ההם ואפילו ח מ י ש ה ל א ה ז ד ק ר ה לעין כטבעי. .אש ב ח ד ר אחד ..נ ו כ ח חדר שכירת מצוקת ידי על הדיור כמה בבוקרשט א נ ש י ם ביחד. של הימים הדבר נראה ב נ ו ס ף ל כ ך מ צ א נ ו פ נ ס י ו ן ,נ ו ס ח ה פ נ ס י ו נ ר י ם ה מ ת ו א ר י ם ע ל ידי ש ל ו ם משפחה ב ט ר י ל ו ג י ה שלו .היה זה פ נ ס י ו ן • ,ש ה ו ח ז ק .ע ל ידי גךולה בדירה ו ש א ל י ו ב א ו כ ל מיני טיפוסים ל א כ ו ל א ר ו ח ת ־ צ ה ר י י ם .ה ח ל ט נ ו ל ה פ ו ך א ת ה פ נ ס י ו ן ׳למקום כ י צ ד עשינו מפגש. .ב ד י ר ו ת ׳ •שונות •בשעה בעיר, היעודה ז א ת י .היינו זה •וזה שביום ה ת כ נ ס ו האנשים, מודיעים חברינו, לכל נ ס ע ד •בפנסיון • ארוחת כאילו במקרה באו ונפגשו. פזורים שהיו בצוותא. צהריים לסידורים דומים •חייגו דואגים ל ע ר ב י ש ב ת ו ת וחגים .ב צ ו ר ה כזו י כ ו ל נ ו ל ה מ ש י ך בקשרים •,ל ש ו ח ח ולפעמים ולהשמיע קיימנו להרצות. גם 2,נ ל ש ע ב ר ' :״לא הפסקנו ,אף ל א פגישות לא רק עם חלוצים ופעילים ל ר ג ע ,את .ה פ ע י ל ו ת •האופיינית ש ל ת נ ו ע ת ־ ג ו ע ר .מ ל ב ד הפגישות ,ש ה ז כ ר ת י ,היו ל ג ו -ב ב ו ק ר ש ט • פ ג י ש ו ת • מ ס ו ג .אחר... כזו מ נ ת ה •מששה ע ד קבוצה • המפגש -את א׳ ליום בשבוע, אם לארגן רציגו שנים־עשר חברים המנוחה הרשמי, יום שבמרכז ה ע י ר בוקרשט ,או ל י ד ה א ג ם — וכל — היינו נ ו ה ג י ם ל ק ב ו ע את ליד שיתת־קבוצה אחד האגמים המקיפים העיר .הייגו שוכרים ס י ר ה .ג ד ו ל ה ו ת ו ך כדי ח ת י ר ה ב א ג ם נ י ה ל נ ו ש י ח ו ת ,ד י ו ו ח נ ו ע ל כ ל מ י נ י פ ע ו ל ו ת ,או ה ע ב ר נ ומסרים לרגל הסברתיים ...מובן ,שהיינו כל הזדמנויות מיני גפגשים ותירוצים שהמצאנו.׳.. פ ע י ל ו ת ׳ כזו היתד• ה ר ב ה י ו ת ר מ ס ו ב כ ת בפעילותנו. אני רוצה-להדגיש, גם בבוקרשט קל... היה• ה ד ב ר בערים הקטנות ,אבל גם שם הצלחנו שלנו ימי שהפעילות-התנועתית המלחמה ,אפילו אם הדבר נשמע כיום ת מ י ם ב״יומנה״*, בבתי החברים בימי הולדת או נמשכה• כל במקצת״.״ ש כ ת ב ה ק ו ק ה ס ג ל ) כ י ו ם ק ו ק ה ד ר ך ,א ל ו נ י א ב א ( ב־ 1944ב ת ל ־ י צ ח ק ,יש פ י ר ו ט יותר • ר ג ש נ י ש ל ה פ ע י ל ו ת ההיא .ו כ ך נ ש מ ע י ם ד ב ר י ה :״ ב ש ט ח •שבין ר ח ו ב מ י ר ט ש ה ־ ו ו ד ה ל ב י ן פ נ ס י ו ן ^מוסברג׳ נ ע ש ו כ ל ׳העבירות׳ .ש ם נ מ צ א ו פליטי־פולין ,משתמטים מעבודת־כפייה ,יהודים בלי תעודות ,בלי הצהרת־דייר — )-כל מ י ש א ר ח : ב ן .אדם בביתו, ב כ ל י צ ו ר ה שהיא ,ח י י ב היה להצהיר• ע ל כך ב מ ש ט ר ה ( — ,ב ל י כלום .ש ם היו מ ת ו ו כ ח י ם ע ל ה פ ו ל י ט י ק ה ,מ ג ד פ י ם א ת ה מ ש ט ר ואת -כל הגרמנים ,מעלים רעיונות אחד את התקווה, שיעברו גשגבים, הימים מנחשים הללו ונזכה עתידות• .בחביון •לבו לראות את טיפח ארץ־ישראל... • ב ח ד ר האחורי — )של פ נ ס י ו ן •מוסברג( — ג ר ה ג ר ע י ן שלנו .הגרעין היה צ ו ר ת .האירגון ש ל נ ו א ח ר י •פירוק ה ס נ י ף ב ר ח ו ב •דודטש .ח ד ר זה י ש מ ש ל נ ו בעתיד כ א ו ל ם .ע ר ב ע ר ב היינו מ ת א ס פ י ם כ א ן ,ח ר ד י ם .ויגעים מ כ ל כ ך ה ר ב ה מ ה ל ו מ ו ת ,ש נ פ ל ו ע ל ראשנו .נ ש א ר נ ו מ ע ט י ם .כ ע ש ר ה — ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה חיים א נ ח נ ו ב ב ו ק ר ש ט בצל• הגירוש •לטרנסניסטריה ...ל פ ת ע פ ת א ו ם נ ו ל ד ר ע י ו ן הפלוגה ...׳הפלוגה ה נ ב ח ר ת ׳ "•של ה ת נ ו ע ה • ,חלוצי העם העברי... נתבקשנו להשתלם, להשתכלל, להתעלות, * .מדובר .ביומן ,שכתבה ה״עולה החדשה״ קנקה ,ס ג ל ,וסיפרה על מאורעות שנות • השואה ,שעברו עליה ברומניה .היומן נמצא בארכיון ״משואה״. 182. להרחיב המסגרת ,להטיף לרעיון הציוני בכל את בעבודה, מקום .הימצאותנו: אצל קרובי המשפחה ,להביא נוחם למשפחות ,שבהן ראש המשפחה .הוא בעבודת־ חולקנו .לחוגים .כל אחד קיבל ע ל עצמו נ ו ש א ׳להתכונן ב ו :תולדות־ כפייה... האידיאולוגייה של התנועה ,תולדות עם־ישראל... הציונות, ח ב ר ת ו ר ן ע ו ב ר מ ח ב ר ל ח ב ר ,מ ק ר י א ל ו א ת פ ק ו ד ת היום .א ח ר י יום ע ב ו ד ה א צ י ם כ ו ל נ ו ל ס פ ר י ו ת .ק ו ר א י ם ורושמים ,מ כ י נ י ם ע ב ו ד ה ו מ ש ת ד ל י ם ל ה ע י ר ל ת ש ו מ ת ל ב ם ש ל כ ל א ל ה ה ב א י ם ב מ ג ע א ת נ ו ,שידעו ,ש ל פ נ י ה ם א ד ם ב ע ל כ ו ו נ ו ת נ ע ל ו ת , נ ש ג ב ו ת .ג י ב ו ר י א י ב ם ן נ כ ש ל י ם ב ע ל י י ת ם ונופלים .כד. .קדה ג ם לגו .א ח ר י •זמן קצר הפכנו לחלוצים פשוטים של דור־המלחמה ,אנשים המתכוננים לחיי קבוצה בא״י...״. 4נ ה נ ״ ל א ו פ י י נ י ואותנטי .ה ו א מ צ ב י ע ע ל .נ ס י ו נ ה ש ל ה ת נ ו ע ה ,ה נ א ל צ ת הקטע לצמצם א ת ע צ מ ה מ ב ח י נ ה כ מ ו ת י ת ,ל ה פ ו ך א ת ח ב ר י ה ל א נ ש י ם מ י ו ח ד י ם במינם. הנסיון שהתרחש אן — ש כ פ י ה נ ר א ה ל א א ר ך זמן ר ב — היה ת ש ו ב ה מ י ו ח ד ת במינה ,שאולי ב ע ו ל ם היהודי. תשובה לכל מה קשה כיום להבינה, לרבים א ו ל ם זו ה י ת ה ה ג י ש ה — ,כ ך בצ׳רנוביץ ו כ ך ב ב ו ק ר ש ט או ב מ ו ג י ל ב ו ב מ ח נ ו ת עבודה להיות — יותר טובים, ל ת ת דוגמה. בעבודתה קוקה ממשיכה לתאר א ת פ ע י ל ו ת ח ב ר י ה ב י מ י ם ההם .מן הנסיון ,מ ס י פ ו ר י ה ח ב ר י ם ו מ ן ה מ ס מ כ י ם ה מ ע ט י ם הקיימים 1943 א ג ח נ ו יודעים, ו־,1944 בהמשך שצורת פעילות ע ד ליום שבו ניתקה זאת הן גכוגה עצמה רומניה מן לגבי המחנה ,1942הן ל ג ב י הגרמגי. ד ב ר י ה מ ת א ר ת ק ו ק ה א ת ה פ ע י ל ו ת ,ש ה ת נ ה ל ה ע ל ידי ה ח נ י כ י ם ,שגרו בבית ה מ ש פ ח ה :״ ש י ח ת ק ב ו צ ה ח י נ ו כ י ת :ה א ם ס ו ר ג ת ו מ ט י ל ה מ ב ט י ם חשוךים לעבר ה נ ע ר ו ת ה מ ת ו ו כ ח ו ת ,ה פ ו ל ט ו ת מ פ ע ם ל פ ע ם מ ל י ם כ מ ו :ב י ת ־ ס פ ר ,אופנה, קולנוע, אח כדי להטעוח ארוחחה, להשחחף הכנסח, על במבצע בחחוגוח. תנועת אסור ירדה נוער, לעיין א ח האם ...א מ ש נ ש מ ע ה מ נ ג י נ ה וקיבלה העזרה מכחב — פקודה מנהל למען ה א ב גזף שהמיטה בספרים גולי בחצר. )מדריד( המבצע טרנםניסטריה. ב ב ח ו ,איים עליה ,ה ג ע ר ה א ס ו ן * .הרי אסורים... עת הקבוצה ,הוראה נערך התעקשה, אסור .להתאסף .,אסור מלחמה היא הנערה הפסיקה בקן, בביח האם שמעה ל ה פ י ץ .עלונים, ו ה מ ש ט ר ה .רואה בכל גרעין ש ל א נ ש י ם צ ע י ר י ם ח ב ו ר ת ״שתפנים״ .ומי ש נ ת פ ס — ק ש ה ל ת א ר א ת .העינויים המזומנים לו... באינטנסיביות ״...עכשיו פנימה, רעיון גם התנועה קסם בזמנים להרבה נערים ונערות. קן בוקרשט פעל הטרופלם; ההם״. א נ י ב ר ח ו ב אחר ,בקומה .,מ ע ל ל מ ס ג ר י ה . אחד אחך אנו מתגנבים כ ד י ל א ל ע ו ר ר חשד .כאן ה ת א ס פ ו .ח ב ר י ם ל ס מ י נ ר ,ש ע ל י ו ה ו ט ל ל ע צ ב א ת ד ו ר ה מ ד ר י כ י ם ל ע ת י ד .כאן ה ת א ס פ ה ג ם ׳ ש י ח ת ר א ש י ה ק ב ו צ ו ת ׳ .ו ׳ מ ז כ י ר ו ת הקן׳ לתכנן תוכגיות עבודה. « בשנת 1942נאסרו שלושה'גערים ,חברי־ ״השומר־הצעיר״ ,שניסו לפזר ׳שטרות כ ס ף ועליהם חותמת. :״הלאה המלחמה ו״ עם הפצת השטר הראשון נאסרו השלושה והודו במעשיהם :.הסתבר שהיו י קומוגיםטים, ,שמצאו מקלט לפעולתם במםגרת ״השומר־ הצעיר״ .השלושה גידוגו.למוות .והוצאו להורג .בעקבות .המעשה געצרה כמעט כ ל צמרת ״השומר־הצעיר״ .הדבר הרתיע הורים רבים מפגי תגועות הנוער. 183 יום ראשון — יום מגוחה לכולם .לפחות פעם בשבוע ייפגשו כולם ,כל אוטובוס מוריד כמה גערים ליד שער הגן הבוטגי .בזהירות ,בלי לשוחח ביגיהם, הם גכנםים לתוך הגן וממשיכים בשדרותיו ,כל אחד לכיוון אחר .כמה מהם מצאו מקום גוח ,שאין בו חשש מעין זרה ,בלתי רצויה .גשרקת מנגינה מיוחדת ומבין העצים האקזוטיים מופיעים כולם ויכולים להקשיב ל׳שיחה׳ )הרצאה( ,לשיר וגם לשתוק וליהנות משמש של יום קיץ ומרון עלומיהם. יום ראשון אחר — בקצה קו־החשמלית .17אחרי הליכה רבה בשדה הפתוח מגיעים לחוות ׳פרוגרסול׳ .בחווה זו הצליחה תנועת ׳דרור׳ להקים לעצמה קיבוץ־ הכשרה במסווה של חיגוך לעבודה פרודוקטיבית .שיכורי־חופש ,בריחו הרעגן של השדה ,מתחילים אגחגו בתחרות ספורטיבית .פתאום מפסיקים .מישהו מדבר על יסודות תגועת־הגוער ...ושוב משחקים ולאחר מכן משתתפים ב׳משפט־ ספרותי׳ .הגושא :ההיה יוספוס פלאביוס בוגד בעמו ,אם ל א ו ? הלילה יורד וכולם מתפורים לבתיהם .מי יודע ,אילו ט י פ ו ת מצפות להם בבית .וכי איכפת להם ? ואם תרצו אובילכם לגן העירוגי ׳קרול׳ .בסירה על האגם ,השטה בין פרחי הנופר ,גותן המדריך את שיחתו הראשוגה ...על הציוגות ועל הבעיה היהודית...״ הנה ,כיצד נוהלה הפעילות החינוכית בימים ההם .אין ספק ,שנדרשו כוחות נפשיים אדירים כדי לעמוד מול הסכנות ,שארבו בכל פינה להסתתר מזעם ההורים, החוששים לגודל ילדיהם — ובצדק .האם פלא הדבר שמי שהשתתף בפעילות זאת ,לא בנקל התנער מן הרגשות ,שבהם התנסה ואפילו אם פותה לאחר השיחרור מעול הנאצים ועבר לצד השני ,שפיזר הבטחות בשפע .בשעה שבמחנה שלנו .שררו מבוכה ואכזבה ,הרי חזר באחד הימים והצטרף אל ההמונים ,שתבעו את זכותם לעלות ארצה. ההתמודדות ע ם המשימות מלבד המשך הפעילות החינוכית בתנאים ,שהמצב כפה אותו על התנועה, עמדו בפגי הגהגת התנועה כמה משימות ,שצצו בכורח הזמנים .חברי התנועה גיסו לעמוד בכבוד גם במשימות אלה. .א( אחת המשימות היה הקשר עם ארץ־ישראל .חברי תנועת הגוער רצו להיות משוכנעים ,שמעשיהם רצויים ומועילים למטרת בגיין מולדת לעם ישראל והם מקובלים על מ ד מ י ה ן בארץ ישראל .כן רצו לקבל עידוד ועזרה בהמשך .דרכם .ככל שהמצב הלך ונעשה קודר יותר ,קשה יותר ,כן היו זקוקים לעזרת התנועה ורצו להיות בטוחים ,שמעשיהם הם על דעתה .התגועה ,כמושג כללי, .היתר ,ונשארה מקור השראה למעשיהם. ב( הצלה :במשך הזמן חדרה לתודעתם ההכרה ,שהאויב אורב לנפשם וכי •יש לעשות ככל שביכולתם להציל קודם כל את חבריהם .רק בסוף התהליך, .בשנת ,1944עם בוא הצנחנים ,תפסו ,שעם ישראל כ ו ל ו .ז ק ו ק להגנה ולהצלה *לא רק חברי התגועה .אז גם הבינו ,שהם נציגי העם כולו ולא רק של •קומץ חברים .עד אז ראו עצמם מחוייבים רק לשותפיהם לעשייה ,לאמונה :ולמאבק .האם מוזר הדבר שבני־נוער ,שהחליטו לבנות את חייהם על שותפות 184 מ ל א ה ,ו ב ג ל ל זה היו מ ו ב ד ל י ם מן ה א ח ר י ם ,ירצו ל ה ג ן ו ל ע ז ו ר ל ח ב ר י ה ם ב צ ר ה ? הגנה: ג( פליטי כשהגיעו והציעו ל ה ם פולין להגנה להתכונן חייהם, על ה ת ק ב ל ה ד ב ר מ ל ע ל ד ע ת ם והתחילו בהכנות ל ק ר א ת המשימה .ב ר ח ו ב מימולאר, ה ש כ ו נ ה היהודית ,ב ב י ת ה כ נ ס ת ש ל הפחחים ,ש ב ע ל י י ת ו ה ת ק י י מ ו ה ח ז ר ו ת בלב מקהלת של )העיירה ״הנוער־הציוני״ בוערת!( ב י מ י ם ההם, כהימנון השיר הדהד ברענט״ ״עס א ו ת ו ה ב י א ו ע מ ה ם פ ל י ט י פולין מן ה ג י ס א ו ת ה ב ו ע ר י ם .״ ע ם ב ר ע נ ט /יידן ,ע ס ב ר ע נ ט /.א ו נ ד ז ע ר א ר ע ם ש ט ע ד ט ל ב ר ע נ ט ! ) /ב ו ע ר /י ה ו ד י ם /ה ע י י ר ה ש ל נ ו ע ו ל ה ב א ש ! ( ל ש י ר זה נ ו ד ע ה כ מ ע ט ח ש י ב ו ת מ י ס ט י ת . בוער! תוכניות ד( הקשה לעתיד: המאמץ על הקיום היומיומי ועל פעולה רוב חרף שהחלום לעתיד .מובן, לעמוד ההצלה על העתים בצוק ולמרות השתדלה צמרת התנועה המאבק ל ש ר ט ט .קווי ה ע ת י ד היה מעין ס ם מ ר פ א ל ה ו ו ה . ר ו ב ם ש ל ב נ י ה ת ק ו פ ה ח ל מ ו ע ל ע ת י ד מ פ ו א ר ודמיינו ל ע צ מ ם בעצם את המחר ה מ א ו ש ר ,שינץ ע ם ק ץ ה ל י ל ה ה א י ו ם ש י ר ד ע ל י ה ם ,א ב ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ל א ר ק חלמו, את גם אלא התנועה. המוני בפועל הכינו הם הביעו ב נ י הנוער, גם שבוודאי המחר, את את במיוחד שיבנה הצוות, א ת ת ק ו ו ת ם ,ש צ ו ו ת ז ה י מ צ א אוזן ילמדו לקח את ה ש ו א ה וירצו מחדש קשבת להשתתף אצל במפעל, ש י ב י א שיגוי ב ג ו ר ל ו ש ל ה ע ם היהודי. ארבע ה מ ט ר ו ת ה ל ל ו ,מ ל ב ד ה מ ש ך ה פ ע י ל ו ת החיגוכית ,ב מ מ ד י ם ה מ צ ו מ צ מ י ם ש ה ת ק ו פ ה כ פ ת ה ע ל י ה ם ,ה ע ס י ק ו א ת ה ת נ ו ע ה כולה .ה ד ב ר ב ו ל ט ב מ ע ט ה מ כ ת ב י ם , ש ש ר ד ו ב א ר כ י ו נ י ם ו ב ע ד ו י ו ת ה ח ב ר י ם ,ש ח י ו ו פ ע ל ו ב ת ק ו פ ה ההיא .ה ח ו מ ר ש ש ר ד מראה ,שגקפח א ת החברים ,שפעלו בימים ההם אם לא גשתמש בזכרונות בעל פה. אמנם קיימת ושל גדול חבריו ההגהה ויגזים שיהיה מי בתיאור ש י ר צ ה להפריז, מעט מעלליהם. של הזכרונות .ל א פעם פ ק פ ק ת י הימים מצאתי אישור לסיפורים, גגםה ,איפוא ,ל ר א ו ת , ה ח ש ו ב ו ת ,שצוינו כ א ן . מאז עלו הלגיונרים הפנימי בין החברים, כיצד הן לפחות רמזים במציאות, ב־6.9.40 עם קיים, מאמת חלק באמיתות סיפוריהם של התבטאו לשלטון זה או החומר, לשפר שכן את דמותו שלו השגתן השתבש חוץ־לארץ. במסמכי בצורה הכל חברים. התקופה. של ארבע רצינית ידעו, ברבות המטרות הקשר, שמכתבים הן נפתחים ו מ צ ו נ ז ר י ם ו ח ש ש ו מ צ ר ו ת .ע ו ב ד ה :ח ב ר י ם נ ע צ ר ו ועוגו ב ת ק ו פ ת ה ל ג י ו נ ר י ם ,מ פ נ י שמכתביהם ג פ ת ח ו והוחשח־ ב פ ע י ל ו ת ע ו י י נ ח — ) מ ה ל א נ ח ש ב פ ע י ל ו ת ע ו י י נ ת , ב י מ י ם ה ה ם ?( .ע ם כ נ י ס ת ר ו מ נ י ה ל מ ל ח מ ה ,ה מ צ ב ה ו ר ע ע ו ד יותר ,ה מ כ ת ב י ם מ ע ט י ם ויש ב ה ם ר ק פ ר ט י ם ,ש א י נ ם א ו מ ר י ם ה ר ב ה ,א ף ל א ת י א ו ר ש ל ת ח ו ש ת ה מ צ ו ק ה , ש ה י ת ה נ ח ל ת כולם .ה ח ל מ ר א ש י ת ד צ מ ב ר ,1941נ מ צ א ה ר ו מ נ י ה ב מ צ ב מ ל ח מ ה ע ם בריטגיה ה ג ד ו ל ה ו ח ל י פ ת ה מ כ ת ב י ם ב ד ר ך הרגילה ,ב ד ו א ר ,ה ו פ ס ק ה ל ח ל ו ט י ן . ה ק ש ר היחיד ה ת נ ה ל ב א מ צ ע ו ת ״ ט ו פ ס י ה צ ל ב ה א ד ו ם הבינלאומי״ ,ש ע ל י ה ם ג י ת ן ה י ה ל ה ע ב י ר ל ק ר ו ב י ם 25מ ל י ם ה כ ו ל ל ו ת ר ק עגייגי מ ש פ ח ה .ג ם מ כ ת ב י ם אלד, צונזרו, וכשהצנזור חשב, שקיים חשש, שיש במלה כלשהי רמז, מעין חתר א ת המלה ,או השחירה. טרם התחלת הצלחתי למצוא בארכיונים מכתב ,שנשלח מרומניה בשנת המלחמה שבין רוסיה לגרמניה )כמובן: העובדה, שאני ,1941ל א ח ר לא הצלחתי, 185 פירושה, אין ש ל א קיימים מ כ ת ב י ם כ א ל ה , נמצאים 1942ה ג י ע ו ל כ מ ה מ ח ב ר י נ ו ג ל ו י ו ת משוויצריה .ה ש ו ל ח ,יהודי י בשם נ ת ן בקת שוולב... מ ו ב ן . ,ש ה ח ב ר י ם ל א ידעו ,מ י זה הלאומיים, עם א ב ל ודאי• ש א י נ ם בשפע(. שנשלח לארץ לג׳נבה, נ ת ן שוולב • ,שהיה בין ניטרלית, גם השאר שליח כדי למצוא׳ קשר ג י א ־ ה ה ר י ג ה .ה ח ב ר י ם ת פ ס ו • מ י ד ב מ ה העניין ו ה ש י ב ו .ל ד ו ג מ ה : ה ק ש ר בין ; שוולב הקן, המוסדות ל ח ב ר י נ ו ב צ ׳ ר נ ו ב י ץ הוקם ,ל א ח ר ש ל י א ו ר ו ז נ ש ט ו ק ) א ר י ה ו ר ד י ( ,מ ר א ש י ה ש י ב ל ג ל ו י ה ש ל ש מ ל ב ,ש נ ש ל ח ה ל כ ת ו ב ת ו של לא.נמצא הקשר, את ההזדמנות, בצירנוביץ .ליאו נ י צ ל ח ב ר ״גורדוניה״ ,ש כ ב ר על השיב וכך הגלויה הוקם שהיה לברכה. .בארכיון ידיעות מ ש ו א ה נ ש מ ר י ם ה ע ת ק י מ כ ת ב י ו ש ל ש ו ו ל ב ל מ ש ה ק ו ל ו ב ה ם ריכוז ע ל •התנועה ברומניה. מ ו ז ר .ה ד ב ר ,ש ב צ ד השני ,כ ל ו מ ר בארץ ישראל ,ה ו ז נ ח ה ק ש ר ע ם ה ג ו ל ה ת ק ו פ ה די .א ר ו כ ה . ב מ כ ת ב מה־12.5.42 הממוען )מילשטיין(, המזכירות מטעם ל״כפר־גליקסון״ העליונה, ול״משמר־הכפר״, ב ח ת י מ ת ו ש ל חיים ״הגוערי• קיבוצים של הציוגי״ ,מ צ י ע ה כ ו ת ב ל ה ק י ם ו ע ד ה מ ו ר כ ב ת מ ש ל ו ש ה ח ב ר י ם :אחד• מ ב י ן יוצאי אחד פולין, ואחד מרומניה שתשמש מהוגגריה, שתשקוד ״ועדת־קשר״, על ק ש ר י ם ע ם ה ח ב ר י ם ב א ר צ ו ת ה כ י ב ו ש ותיזום ש ל י ח ת מ כ ת ב י ם ד ר ך ״ ה צ ל ב ־ ה א ד ו ם ״ . ממכתבו בגולה של לחודש לכל הכפר גם חיים של ע ו ל ה •נימה מצפון, נקיפות שהקשר על ה ו ז נ ח ע ד כה .המזכירות• מ ק צ י ב ה ס כ ו ם כ ס ף ל צ ו ר ך א ח ת משלוש הנמצאת תרומות שלוש באושה. בסך הקבוצות של ה ק ב ו צ ו ת ' :גבעת במכתב כשגי נאמר, שבנוסף סטרליגגים. הנזכרות..,תבחר המעפילים, לכסף חבר לוועד הקשר הקשר: כפר שכל והוא חצי ל י ר ה גליקסון המוקצב, חיים • דורש, עם החברים ומשמר־ אפשר להשיג אחת ממזכירויות מוסיף, ש ג ם ייהודה ש ו י א ר מ ן ד ש ע ר י ,מ מ ו צ א רומני ,י ש ת ת ף ב ו ו ע ד ה ק ש ר )א״מ ,נ״צ • . ( 7 8 — 6 ,ב ת ק ו פ ה ה ה י א שהה• ש ע ר י בגרעין ה ת י י ש ב ו ת י ב ה כ ש ר ה ב ק ב ו צ ת ג ב ע . ב־16.12.42 מרומניה ,1942 כ ו ת ב יהודה לחיים מכתב ובו המכתבים, פירוט שהגיעו אליו ב א מ צ ע ו ת ה צ ל ב ־ ה א ד ו ם .ס ב י ר ל ה נ י ח ,ש ל א ח ר י ו ז מ ת ו של חיים ,ב מ א י גיגש י ה ו ד ה )וכל השאר( לעבודה. ה ח ל מ א ו ג ו ס ט •1942הגיעו מרומניה ויהודה מסכם את המבצע במכתב מדצמבר תשובות .1942ב מ כ ת ב ו כ ו ת ב יהודה, ש ק י ב ל מ כ ת ב מ י צ ח ק ) ,ודאי י צ ח ק הרציג( מד,־ ,21.8.42ש נ ש ל ח מ ע י ר ב ר א י ל ה — מ ה ש מ צ ב י ע ע ל כך ,ש ח ש ש ו מ ב ל ש י ה מ ש ט ר ה ו ר צ ו ל ט ש ט ש א ת ע ק ב ו ת ה ש ו ל ח . וזו לשון• ה מ כ ת ב ,ש נ ש ל ח ד ר ך ה צ ל ב ה א ד ו ם :״ א נ ו מ ב ר כ י ם א ת כ ם ל י ו ם ה ו ל ד ת כ ם ) כ נ ר א ה .ש ה כ ו ו ג ה היא ל י צ י א ת ם ל ה כ ש ר ה ל ג ב ע ( .כ ו ל נ ו ב ר י א י ם .כ ד ל כ ב י ת ו נ ו ס ע , כ נ ר א ה /להוריו .אני ח ס ר עבודה ,כי ח ו ס ל ה ה ״ פ י ר מ ה ״ ) ה כ ו ו נ ה כ נ ר א ה ל א נ ט ו ן ־ פן• ,או ובכן, להסתדרות הציונית( אל תדאגו לנו... כיתבו, איפה כל .הקרובים״. מ כ ת ב משפחתי למופת ,כנדרש לפי כללי הצלב־האדום. י • ב מ כ ת ב נ ו ס ף מה־ 16.9.42׳נאמר :״אנו מ א ח ל י ם ל כ ם ש נ ה טובה .כ ו ל נ ו בריאים. כיתבו א י פ ה .א ב א )ברדיצ׳ב( ,חיים )שפר( ,בן־ציון ,כ ו ל כ ם .ד״ש ,מ ל א געגועים, איציו. י ש ג ם ה ו ס פ ה :״ ק י ב ל נ ו ת ש ו ב ה ל מ כ ת ב ,ש ש ל ח נ ו לצ׳רנוביץ״. גם ״קניה 186 מ צ ׳ ר נ ו ב י ץ הגיע מ כ ת ב מה־10.8.42 בת ארבעים )בקן ארבעים חבר(. על טופס ה צ ל ב האדום: ,וזו ל ש ו נ ו : בבי•שטמלר ג ו ר ש •על ידי• הרוסים. )רוזנשטוק( ,סרול ליאו בהמשך בהנהגה״. ) א י י ז נ ב ר ג ( ,ה ר ש ל י )ארליך( ,ויזיו )וידברג( מחיקות הצנזורה .״ד״ש מטורי )הולצהקר(״. מספר גלויות כותבים, שאדון גתקבלו סניף בחודשים גם )קיבוץ־הכשרה( במכתב, הדגשנו חומרי בגלל זה גאלצו קשה. 1 חברים רבים לחזור ל ב י ת הוריהם?. שנשלח אוקטובר במצב ונובמבר .1942 בין השאר את ב־21.8.42 ״ברל הפרט בבית כנראה, ונוסע, להוריו״ .ה ד ב ר טעון ה ס ב ר ק צ ר .ה ו ר י ו ש ל ב ר ל גורשו ל ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה ב א ו ק ט ו ב ר יחד עם ,1941 שנתגלה שבדל את כ ל יהודי ואטרה־דורנה. עירם 1942 בקת ברל, נאסר לאחר מ כ ת ב חשוד אצל א ח ת מ ח ב ר ו ת קן בוקרשט .החברה מסרה לחוקריה, ה ו א איש הקשר שלה. המכתב קרעה ,אולם אנשי את הבולשת אספו ה ק ר ע י ם ו ש י ח ז ר ו .מ ח ד ש א ת ה מ כ ת ב .ב ר ל נ ע צ ר ,הוחזק כ מ ה ימים ב מ ע צ ר ה ח ל י ט ה ל ה ח ז י ר ו .ל ע י ר ו ,ל ד ו ר נ ה ־ ו א ט ר ה כ ח ש ו ד בקומוניזם. והמשטרה משטרת חיכתה דורנה ,ו א ט ר ה לשלוח להזדמנות ,כדי אותו לטרנסניסטריה, שהרי זה היה ד י נ ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב ע י ר ו .איצ״ץ עשה־ מ א מ צ י ם נ ו א ש י ם ל ה צ י ל ו . הוא ש ל ח א י ש נוצרי, כסף נכבד .לפני צאתו לדרך לפני ברל ביר בביתה שאמור .היה ה ג ב ר ת פורמן, תמורת סכום ב ר כ ב ת ב ל ו ו י י ת האיש ש נ ש ל ח מ ב ו ק ר ש ט כרעה להבריחו לבוקרשט, בחזרה האשה היחידה שהוחזרה מטדנסניסטריה, ואשר הוא התאכסן ,ו ה ת ח נ נ ה בפניו ,ש ל א יצא לדרך ,כי אחרת תראה ע צ מ ה מחוייבת כנראה למסור למשטרה היעלמו. על ת מ ו ר ת ס כ ו ם כ ס ף ר ב ,או ע ל גברת הוחזרה :מ ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה פורמן ל י פרוטקציה גדולה -בדל שהה בביתה ב ה ס כ מ ת ה מ ש ט ר ה .ב ר ל נ י ס ה ל ש כ נ ע .א ת ב ע ל ת ה א כ ס נ י ה שלו ,ש ת מ ס ו ר ל מ ש ט ר ה היעלמו רק בשבע בערב, על הרכבת תגיע להסתתר. מחת אל לשטח ארבע שעות לאחר צ א ת ו .ל ד ר ך . ,כדי ש ב י נ ת י י ם למקום ויוכל בוקובינה, ה ג ב ר ת ל א הסכימה .כ ך למרות שבו נמצאים יהודים ב ו ז ב ז ה ה ז ד מ נ ו ת ,ש ע ל ת ה מ א מ ץ ו כ ס ף . .רב; הכול שוחרר בדל בסידור מיוחר במינו. :הוא נשלח כ ב י כ ו ל .ל ה ת ג י י ס לעבודת כפייה ) פ ת א ו ם ג ז ב ר ו ב מ ש ט ר ת ד ו ר ג ה ב ח ו ק זה( .ב ל ש כ ת ה ג י ו ס .ס ו ד ר , שישולח ל ב ו ק ר ש ס .אכן ,ב ר ל ה ו ח ז ר ל ל ש כ ת ה ג י ו ס ב ב ו ק ר ש ט ו ש ו ח ר ר .ב י נ ת י י ם גילו ב ל ש כ ת הגיוס בבוקרשם, שבדל לדין ו נ ל ו ן ש ל א ב פ נ י ו ל ש נ ת מ א ס ר . שנת גרמה תקופת־מה געדר מעבודת־כפייה .,גתבע 1 7 ה מ א ס ר ש נ פ ס ק ה ל ב ר ל ,א ף ע ל פ י ש ב ע ר ע ו ר ,ש ה ג י ש דודו ,ז ו כ ה בדין, לכך שירד פעילה, לחיי־מחתרת מלאים ובכך למעשה גלשה התנועה למחתרת כפי שנראה בהמשך. למכתבי נתן שוולב התווספה כ ת ו ב ת נוספת ,בעוד מדינה .ניטראלית :כתובתו של וניה פומרנץ .ב־ 2.5.43ה ו א כ ו ת ב ,ל א ו ו ר ב ו ך ע ב ו ר ב ר ל .ו א ק א ר ש ט ,37ד י ר ה 3 הכתובת •:סארקה בבוקרשט. באיסטנבול. ושמחתי. מישר, מנדלבלט, גאלאטה יאזיץ סוקאק. ויקטוריה6 . וכך הוא כ ו ת ב :קראתי .א ת שני המכתבים של ליאו )בצ׳רנוביץ( אני מ ק ו ו ה שקיבלת את גלוייתי הקודמת. אבקש לכתוב מה.שלום ו מ ש פ ח ת ו .מ ס ו ר ד ר י ש ת ש ל ו ם ג ם מ ט ו ב ה ו מ ח ו ו ה ) ? ( .היה א צ ל י עזרה. ל ר א ו ת ה ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת .י ו ת ר .ג ר ש ו ) ה ח ב ר י ם בגירוש( ש ו א ל תמל אני.מקווה עליה .מ ח כ ה ל כ ת י ב ת ך . לאותה כתובת בתורכיה )מנרלבלט( כותב גם ליאו תזנשטוק בתאריך: 187 17.4.43ו ז ו ל ש ו נ ו :״ ק ר א ת י א ת ג ל ו י י ת ך .ד ו ד ג י ר ו ש ל א ב י ק ר א צ ל נ ו ,ל מ ר ו ת ) ב א ח ד ה מ כ ת ב י ם ה ו א כ ו ת ב ,כ נ ר א ה ע ל ס מ ך ש מ ו ע ו ת ,ש ב ק ר ו ב יוחזרו הבטחתו. המגורשים( מכתב מודה עבור העזרה״. 18 ב ס ג נ ו ן דומה ,שאין א נ ח נ ו יודעים ,א ס נ כ ת ב לווגיה א ו ל נ ת ן ש ו ו ל ב ב ח ת י מ ת איציו הר ) ...ל י ד ה ו א מה־17.5.43 החתימה הוא מוסיף :ב ד ל א ך א י נ ו ב ב י ת .ל מ ט ה ר ש ו ם :״ ד ר י ש ו ת ש ל ו ם ח מ ו ת ! ב ר ל שיב(. בריא, המסקנה היא ש ת ו ך כ ד י כ ת י ב ת ה מ כ ת ב ח ז ר בדל. ו ה נ ה ת ו כ ן ה מ כ ת ב ,כ ת ו ב ב ר מ ז י ם :״יקירי ,א נ י ח ו ש ב ע ל י כ ם ,כ ל י ו ם ש ע ו ב ר מ י י פ ה א ת העבר ...א נ י כ ו ת ב ע ל י נ ו .ו ע ל ט ו נ י ) ת נ ו ע ה ( .כ ו ל נ ו ב ר י א י ם ו מ מ ש י כ י ם בהתעסקויותינו הישנים... לימודינו גמרנו א ת ג ם טוגי מ ר ו צ ה ,כ י ילדיה דואגים ל ה י פ ה . אנשי ואנחנו ציפיותיה מקצוע מעולים. ומעבר. התמלאו מ ע ל ל ע ו מ ת ז א ת ג ר ו ע מ צ ב ו ש ל ד ו ד ט ) .ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה ( ,כ י מ ח ל ת ו ש ל ג ר ו ש ה ע נ י ל מ ר ו ת ש ג ם ה ו א אין אותו .ב כ ל אופן עזרה מ ש ת ד ל למעגו. ביכולתו לקיים א ת עצמו ,זוזי)?( השתנתה ,ל א תכיר אותה .מילו ומושקו עוזרים ל ה ) .ז ( גם טורי וסרוליו אין ל ה ם ע ל מ ה להתלונן .עובדים ומרוויחים י פ ה במקצועם )כלומר, המצב בצ׳רנוביץ טוב( ,יש ל י הרבה שאלות לשאול .מ ה ש ל ו ם הילדים ,מ ה ש ל ו ם ד ו ד מ י ש ה י אינך יכול ל ת א ר כ מ ה כ ל י ד י ע ה ע ל י כ ם מ ש מ ח ת אותנו״*. 1 מ כ ת ב ב צ ר פ ת י ת ) ו ת ו ר ג ם ל ע ב ר י ת ( נ כ ת ב ב־ 14.7.42ו נ ח ת ם ע ל י ד י פ .ר ב י נ ו ב י ץ היומן(. )הבחורה עם המען לתשובה: ד ו ד ש ט 123 בוקרשט ווו לשוגו: ״פה ה כ ו ל ט ו ב .כ ו ל ג ו ב ר י א י ם ועובדים .מ ש ת ו ק ק י ם ל ה ת ר א ו ת בקרוב ...איציו ק י ב ל ר ק מ כ ת ב א ח ד מ ל י י ב ו .א ג י מ א ד ש ב ע ת רצון ,ש ה ג ע ת י ה נ ה ,כ י ת ק ו ו ת י ל ה ג י ע שמה .למרות אותגו, המכשולים התחזקגו שבדרכגו, וגחזיק מעמד ,כ פ י כ ו ל ג ו ב י ח ד ,א ח ד דצוגגו ל ה ג ש י ם ח ב ו ר ה ש ל מ ה .ת כ ת ו ב ל י ה ר ב ה ע ל ח י ת .ב ק ש מ ה ח ב ר י ם שיכתבו״*. 3 י ש ל ה נ י ח ,ש נ י צ ל ו א ת ידיעותיה ש ל פ .ר ב י נ ו ב י ץ לכתוב שאתה מכיר בצרפתית .היא נתבקשה ל ש ו ו ל ב )ואולי ל ו ו נ י ה ( ,כ ד י ל י צ ו ר ק ש ר ע ם ע ו ד ח ב ר ו ש ת ה י ה ק י י מ ת כתובת נוספת. שוולב מ ס ר כנראה דו״ח למישה קולודני ע ל קשריו ע ם התנועה .ה נ ה דוגמה של מכתב מג׳נבה לארץ להעתיק ג ם א ת מצ׳רגוביץ. ליאו התאריך( עובד ישראל ) ב ל י שוולב בסדר כותב תאריך. שהוא וזקוק י ח ד ע ם נראה, שהמעתיקים ל א בקשר עם יצחק עזריאל)?( )כגראה, הרציג( דאגו וליאו לעזרה. אחרי צאתו ש ל קוקה )בילדרמן( ניגשו לארגן מ ח ד ש א ת עבודתם ,הקימו כ מ ה סניפים....כל ה ה ב ד ל י ם שבין ה ג ל י ל ו ת ה ו ס ר ו .נ ע ר כ ו כ מ ה סמינריונים .ה ת נ ו ע ה א י ב ד ה ש נ י ח ב ר י ם מ ס ו ר י ם ; יהודה פ י ק ר ו ה ר ש ל ו פ ו )שנרצחו בשחיטה ביאש ב ־ ' (29.6.41ה ח ב ר י ם י ב ל ו נ ו ב ר ,ר ו ז נ ר ,ו מ י ל ו ד ר ך ה ו כ ר ח ו ל צ א ת ל ט ר נ ס נ י ם ט ר י ה . ע כ ש י ו ע ו ב ד י צ ח ק ב מ ח ת ר ת .ה ו א ה צ ל י ח ל ה ב י א ג ם א ת ש ו ל מ י ת )שויארמן מ כ י ר 2 א ו ת ה ( .ש י ב ר ב ר ל הוחזר לדורנה״ *.מ ה פ ר ט ה א ח ר ו ן ש ל ה מ כ ת ב ,אנחנו יכולים ל ל מ ו ד ש ה ו א נ ש ל ח ב ק ת .1942 ב־ 28.2.43כ ו ת ב מישר .ק ו ל ו ד נ י ל ס ו כ נ ו ת ו מ ב ק ש .מ נ ת ן ש ) .שוולב( ו ב .פ ו מ ר נ ץ )וניה( ל ת ק ן א ת ה י ח ס ש ל ה ם כ ל פ י ר ו ט )הונגריה( ו י צ ח ק ) ר ו מ נ י ה ( .ל א מ פ ו ר ט , ע ל מ ה י צ א ה ק צ ף .י י ת כ ן שהיו ת ל ו נ ו ת .א ם כ י ב מ כ ת ב ו ה ר א ש ו ן ל ד ו ד צ י מ נ ד , 188 ש ל י ח ה ת נ ו ע ה ל ק ו ש ט א ,ש י צ א ל ש ם ב ק ת ,1943כ ו ת ב י צ ח ק ארצי ב־17.9.43 ״ ש מ ח י ם א נ ח נ ו ,ש ס ו ף ס ו ף י ש ג ם ל ת נ ו ע ת נ ו ש ל י ח מ ש ל ה .ו נ י ה היד• ל נ ו ל י ד נאמן...״ 22 חידוש מעניין ו מ פ ת י ע ב נ ו ש א ה ק ש ר ה ו א ה מ כ ת ב ,ש נ ש ל ח מצ׳רנוביץ ב ע ז ר ת כנראה א ח ד מחברי עליית הנוער. עולה, חתיכת ב ד בערך המכתב נכתב על 35/25ס ״ מ ו נ ת פ ר ב ב ט נ ת מ ע י ל ו ש ל ה ע ו ל ה ) ר א ה ה פ ר ק ע ל צ׳רנוביץ( .ב י ש י ב ת התנועה, מזכירות המכתב, שנערכה ניצנים ה נ ש מ ר ע ד היום ב ״ א ר כ י ו ן ה ע ב ו ד ה ״ .ב א ו ת ה ישיבה מ ס ר יהודה ש ע ר י פרסים על על בקיבה ב־,253.43 הקריא מ ש ה קול את המתרחש שיטת ״הגרעינים״ ,ע ל עם ״התאים שליחים בתנועה התנועתיים״ נוצריים וכי ברומניה, ארוחות ש ל י ק ס א ו ת ם מ פ י העולים .ה ו א ס י פ ר בפנסיון ,ע ל משותפות ב ט ר נ ס ג י ם ט ר י ה .ה ו א ציין, הכספית העזרה המתמיד הקשר שהקשרים געשים בעזרת איננה בסדר. באותה המגיעה מקושטא ישיבה הציע צ ב י הרמן לשלוח איש ת נ ו ע ה לקושטא .הוחלט ,ש א ם יוסף שפירא ל א ירצה חודשים לקבל על לאחר מכן יצא ד ו ד צימנד לקושטא. במכתב מקומות מרומניה חודש מאי, ממחצית לעליה ,ש נ ח ת ם בין א ח ת מחמש עקיבא״ תנועות בעשרת האחוזים משלהן בועדת )״דרור״, ת ק ב ל 18 הנותרים .כ ן העליה, מודיעים על תנועות הנוער הנוער: ו״השומר־הצעיר״( ייעשה נציג עצמו א ת השליחות ,יש להטילה על דוד צימנד. 23 כמה הסכם חדש ה ח ל ו צ י ו ת ברומניה .ה ו ס כ ם , ״הנוער־הציוגי״, אחוזים מן נכתב, שידאג ,ש ל א לחלוקת יקופחו ״גורדוניה״, המקומות .ל א שתנועות שכל הנוער זכויותיהן. ״בני־ מפורס החלימו מה לדרוש נוספת: דרישה 2 הפרדה בין ועד העלית לוועד ח ל ו ק ת הכספים ל פ י מפתח *.ההסכם החדש היה נ צ ח ו ן ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,ש ל פ נ י כ ן ז כ ת ה ב־ 12%ב ל ב ד ,ע ו ד מ ת ק ו פ ת בבחינת ״ ה ח ל ו ץ ה כ ל ל ציוני״ .ה ד ב ר מ צ ב י ע ע ל יוקרה ,ש צ ב ר ה ה ת נ ו ע ה ב ש נ ו ת השואה. בחוברת בתגועה מודפסת בססנםיל ש ל המזכירות ששמה ״ ע ל בתל־אביב, המצב בגולה״ — תמוז תש״ג ,מופיע מ כ ת ב בחתימתו של יצחק ובו תולדות התנועה מאז גותק הקשר ו ע ד ה מ כ ת ב .ו ז ו לשון לכתיבת המכתב: ״הקיבוץ ב ב ו ק ר ש ט כ ל ל 50ח ב ר י ם .ה ם ע ב ד ו ב ח ו ו ת ״ ל א ב י ר י נ ט ״ ו ״ א ב א ט ו ר ״ 12 .ח ב ר י ם מסרנסילבניה נסעו חזרו )כנראה, לבתיהם עם העברת סרנסילבניה הצפונית ל ה ו ג ר ג י ה ( 12א ח ר י ם עזבו ,נ ש א ר ו ,21ש ה י ו מ ו כ נ י ם ל ש א ת כ ל מ ח ס ו ר ו ב ל ב ד להמשיך חלקי ב ח י י השיתוף .ה ם ה י ו מ ר ו כ ו י ם ב ר ח ׳ א ג ס ו ן פ ן .9—7ה מ ש ט ר ה מ צ א ה ראךיו .העניין חברינו להתייצב לעבודת כ פ י י ה ) ו ז ה ה ר י ק ר ה ע ו ד ב ק ת .(1941 ע ב ד ו ו פ ר נ ס ו א ו ת ם .ה ת נ ד ב ו ת ם ש ל 10ח ל ו צ י ם — 6מ ה ם ח ב ר י נ ו — החברות לחוות נאלצו םושסש באמצעות כסף. ראדו לקה ,הממונה ע ל ענייני היהודים ) ב מ מ ש ל ת רומניה( ,ה ש י ג ו א ת ש י ח ר ו ר ם ש ל 120יהודים מ ע ב ו ד ת כ פ י י ה )אולי ,א ל ה א ו ת ם 120חלוצים ,ש ע ב ד ו כשליחים )רוצה ב מ ר כ ז ה י ה ו ד י ם ? ( .ה ת ק י י מ ו ב ז ה א ח ר ז ה ב ח ו ו ת ״מיליטאר״ ו״גוגו״ לומר, שעבדו בחוות אלה(. לאחר שנאשמו בקומוניזם, נאלצו לעזוב. ה ם פ ו נ ו מ א נ ם ו ן פ ן ו ס נ י ף ה ה כ ש ר ה ע ב ר ל ד י ר ה חדשה ,בדודשט ,ב ס ת י ו .1942 ב מ ר ץ 1942נ ח ל ק ה ה פ ל ו ג ה ל ג ר ע י נ י ם ש ל 3—2ח ב ר י ם ,שחיו ע ל י ס ו ד ק ו פ ה משותפת. מ י ל ו )פורמן( גבחר כמזכיר, שריכז א ת ע ב ו ד ת הגרעינים ש ל אלה 189 ש פ ע ל ו בפוקשן ,גלץ ,ב ר א י ל ה ,טימישוורה ,צ׳רנוביץ ,י א ש ,פ י א ט ר ה ־ נ י א מ ץ ,וכרי. מנדל החבר ריכז א ת )ארנסט( ע ם הרוסים ,מ נ ה ה ק ן העבודה •בקן׳ בוקרשט. ממאה למעלה היות חברים. לפני ומנדל פרוץ נאלץ המלחמה לעזוב את ע י ר ה ב י ר ה ,המשיכו ל ע ב ו ד ב ק ן זה ,י צ ח ק )ארצי( ו ד ב ) ש י ב ר ( .ה א ס ו ן ,ש ק ר ה ל״השומר־הצעיר״ ,גרם שלושת לצמצום בתנועתנו )ראה )הפעילות( גם המקרה של המוצאים להורג(. י קנים־ נ ו ס פ י ם ב ר ג ט ה ם :ב ר א י ל ה ,ג ל ץ ,טירגו^ניאמץ ,פ י א ט ר ה ־ ג י א מ ץ ,פ ו ק ש ן יאש ,קונסטנצה. אראד פאלטיצ׳ן, ה ם מעבירים• מ כ ת ב י ם .1943 בטרנסילבניה: טקוץ; ) י ו ת ר ־מ־ 80חברים( • ב ר א ש ו ב . תמורת טימישוורה, סיביו', טורדה, הקשר קשה .הוא נ ע ש ה ע ל ידי גויים. תאריך אפריל־מאי סכומים הגונים. המכתב: 25 מ ו ת ר ל ש ע ר ,ש ז ה ה י ה ה מ כ ת ב הראשון ,ש נ ש ל ח ל א ד ר ך ש ו ו ל ב א ו פומרגץ. ו ד א י ש ל א ד ר ך ה צ ל ב האדום .א ו ל י ה י ה ז ה הבלדר שנשלח ה מ כ ת ב הראשון, השוויצרי' ה נ ס ו ל ט י * ש ה ת ב ר ר ל א ח ר זמן ,שהיה ס ו כ ן בעזרת הגיסטאפו וכל ה מ כ ת ב י ם ,ש ל כ ל ה מ ו ס ד ו ח ו ה א י ר ג ו נ י ם הציוניים ,ש נ ש ל ח ו ד ר כ ו צ ו ל מ ו ו ה ה ע ת ק הועבר ייתכן, שוולב( לגיסטאפו .מ ה שמדובר שמעורר במכתב מקיף, מנין בעיה ה ו א איפוא שהעביר יאחד השליחים התאריך אפריל־מאי. המתווכים ) פ ו מ ר נ ץ או ל מ ז כ י ר ו ת ה ת נ ו ע ה ב ת ל א ב י ב .ב כ ל אופן ,י ש ב מ כ ת ב ז ה אישור ל ד ב ר י ם רבים.׳ לפי׳ הפרטים ל ס כ ם ,י ש ב ס ת ו 1941 אפשר עזבו א ת פן'ועברו אנטון ל ד ו ד ש ט ,ו א ת הקיבוץ ב ד ו ד ש ט ע ז ב ו ב מ ר ס **.1942 י מ כ א ן ולהבא' יש ל נ ו ' מ כ ת ב י ם י כ ו ל י ם •לעמד לאי ר ק ע ל שבהן א ר ו כ י ם עם־ ה ר ב ה ה מ א ו ר ע ו ת ,א ל א גם־ ע ל פרטים. הלכי מקריאתם הרוח ו ע ל אנחנו הבעיות, מ ת ל ב ט י ם חברינו בבוקרשט .חילופי י מ כ ת ב י ם א ל ה נמשכו ע ד סוף ש ג ת • .1943בדצמבר 1943 ובינואר •התפוצץ כל הפסיק העסק 2 6 ולטי ' א ת שיתוף כפי שנראה הפעולה ע ם ההנהגה הציונית ב פ ר ק ע ל ש נ ת .1944 מחתרת פ<ג*לה והצלה ה ח ל מסוף־ ש נ ת 1942ו ב ע י ק ר ב־ ,1943ע ב ר ה ה ת נ ו ע ה ב ת ה ל י ך ה ד ר ג ת י ל מ ח ת ר ת פ ע י ל ה .וכך מ ס פ ר ב ד ל בעדותו ב״יד־ושם״: ״בגלל ש נ ת המאסר ש פ ס ק ו לי. הייתי הראשון ,ש נ א ל צ ת י ל ר ד ת ל ח י י מ ח ת ר ת ,ל מ ר ו ת ש ל א ח ר ה ע ר ע ו ר שהוגש! זוכיתי. בדיוק ביום ש ב ו ניתן פ ס ק ־ הדין ש ל ןיכויי, פוורה פלוגת החלוצים, ש ע ד אז ע ב ד ה ב מ ס ג ר ח ע ב ו ד ת ־ ה כ פ י י ה ,ש נ ת ח י י ב ו ב ה היהודים ,כ ש ל י ח י ם ב מ ש ר ד י ״ מ ר כ ז ׳היהודים״. בגלל סכסוך,־ שפרץ בין המרכז והחנועה הציוניח, עמד1 כ ל ח ב ר י ה פ ל ו ג ה ל ה י ש ל ח א ל מ ח ו ץ ל ב ו ק ר ש ט .ה ח ב ר י ם קיבלו• פ ק ו ד ה ל א ל צ א ח * בספרו ״יהדות ,רומניה במאבק על קיומה״ כותב דיר תיאודור לביא שנלטי היה עתונאי .מקובל לחשוב ,שהוא היה בלדר י של שגרירות שוויצריה .הוא נשפט י בשוויצריה לאחר המלחמה ונידון לשנת מאסר ,והיה בלדר נוסף בשם גיר. * * ח נ ה שיבר; שגרה בדודשט ,123זוכרת ,ששכרו שם חדר אצל גנרל רומני וחברים רבים הסתתרו בו .כשבאו פליטים נוספים. ,שכרו חדרים נוספים בביתו של אותו גנרל. 190 ירדנו ל מ ח ת ך ת .חיינו ע ל ת ע ו ד ו ת מזוייפות .ב ד י ד ת ה של ח נ ה פ ל ד מ ן , מבוקרשט: כיום א ש ת י ,ושל ח ב ר ת ה ק ו ק ה סגל ,כ י ו ם •דרך ,ש ג ר ו א צ ל ג נ ר ל ד ו מ נ י בדימוס, )כנראה .(123ה ק מ נ ו מ ע ב ד ה ל ז י ו ף ת ע ו ד ו ת .א ח ד ה ח ב ר י ם ,פ ו ל נ י ל פ י דודשט מוצאו ,ו ש מ ו משהילד *,,ה ת מ ח ה בזיוף מ ס מ כ י ם , .ה י ת ה אז עלייה .א ס פ נ ו א ת ב ל הניירות ש ל העולים ו ע י ב ד נ ו א ו ת ם ל פ י ה צ ו ר ך .ל מ ש ל :ל א ח ד ס י פ ק נ ו .ת ע ו ד ת שיחדור מס־כופר בסכום מעבודת־כפייה, ניכר. אחד שבעלי הוצמד עסק קיבלו ל ת פ ק י ד חיוני, אותם שזיכה תמורת רשמית ב פ ט ו ר .מ ע ב ו ד ת ־ כ פ י י ה ,וכוי. רזיה ) ר פ א ל ( ר ו ז נ ב ר ג ר .ה ב י א ל נ ו ח ו ת מ ת ש ל .ת ח נ ת ה מ ש ט ך ה ,ש ב ע ז ר ת ה נ י פ ק נ ו תעודות זהות ע ד כדי כ ך ב ל ת י מזייפת, ברחוב מושלמות, אמרתי שלאחר ,המלחמה, לעצמי .,שבתקופת תעודת כשהשגתי סוף :סוף השואה..הייתי מפחד .להסתובב ע ם תעודה ,ש ה ו נ פ ק ה ב כ ז ו ר ש ל נ ו ת ״ . ת ק ו פ ה ה י ת ה כ ב ר עלייה ו ה ב א נ ו א ת ח ב ר י נ ו מ ה פ ר ו ב י נ צ י ה ו מ פ ל ו ג ו ת .״באותה עבודת־הכפויה ה ד ב ר ל א .היה .פשוט .,כי ל י ה ו ד י ם באמצעות .תעודות מזוייפות. א ס ו ר היה ל נ ס ו ע מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ו א י ל ו ל ג ב י א נ ש י פ ל ו ג ו ת ה ע ב ו ד ה . ,ש ה י ו כפופלם החוק להוראות בבוקרשט את הצבאי .,הדבר להם היינו .מ ס ד ר י ם כרוך היה תעודות גם שהיו בעריקה ובסכנת •:נ פ ש ו ת .מ מ ש . מזוייפות. ב ש ל ב .מסויים שכרנו: ש י ר ו ת י ו ש ל ק צ י ן ־ צ ב א ,ב ש ם .פ י נ ז א ר ו • ,ל ש ע ב ר ח ב ר מ ה כ י ת ה :שלי ,כ מ ל ו ו ה קבוע הפרובינציה. לקבוצות. ,שבאו מן הוא בעיקר פעל בקו ׳בוקארשט — טימישוורה.״ .״לי היו .כמה .חדרים שכורים בעיר וכמה שמות. באחת .הדירות הופעתי כבן ה ק ו נ ס ו ל ה צ ר פ ת י ביאש .א י ש ל א י ד ע ה י כ ן ג ר ח ב ר ו וזה היה עיקרון ב ל ־ י ע ב ו ר . דירה שניה היתה לי אצל שחיה מ א ו ד חשוב .לנו .ע ד ,אז היו • ל נ ו ר ק כל אותי לחברה נוצריה . ,ש א פ י ל ו ה כ נ י ס ה תעודות שלה ,,ד ב ר ש ל יהודים ו ב ג ל ל חוסר ד ו ג מ ה ש ל ת ע ו ד ו ת של ,ל א ־ י ה ו ד י ם ל א היינו מ ס ו ג ל י ם ל נ פ ק ת ע ו ד ו ת .אריות. אני ז ו כ ר ע ר ב אחד, הוטל כבר וזה.היה בראשית שנת,1944. ב ש ל ב :מ ת ק ד ם ,שבו ע ל י .ה ת פ ק י ד ל ה ש י ג פ נ ק ס צ ב א י ב כ ל מ ח י ר .ה ז מ נ ת י א ת :חברי הנוצריים. ויצאתי ע מ ה ם ל מ ס ע ד ה באיזור ר ו מ נ י ט ה ו ר .י ח ד ע ם ה נ ו צ ר י ם ה צ ל ח ת י ל ש כ ר א ה א ח ד ה מ ש ת ת פ י ם . .מ ו ב ן .ש א נ י ה ו פ ע ת י ב ע י נ י ה ם •כנוצרי .ל א ה י י ת י .י ד ג י ל .ב ש ת י י ת יין ו ה ד ב ר ל א היה ק ל עבורי .ה צ ל ח ת י ב ש ל ב מ א ו ח ר ש ל ה מ ס י ב ה • ל ש פ י ר א ת היין ש ל י ב מ ק ו ם ל ש ת ו ת אותו .ה פ ר ם נ ר ש ל י היה ש י כ ו ר ו א נ י נ ש א ר ת י .מ פ ו כ ח . ה א ר נ ק ש ל ו ,ע ם כ ל ה מ ס מ כ י ם ש ב ו . ,הגלע ל מ ק ו ם ה נ ד ה ש .אז :כ ב ר פ ע ל מ ט ה ־ ההגנה. • :::לאחד מבחורינו והצליח לשחד..את .י . י •...־ • . ב ש ם מיידלר ,היה אחד העובדים. לפי ק ש ר ע ם .ע ו ב ד י .ב י ת הדפום הזמנתי הודפסו מאוד .האיש גם מ כ ר .ל נ ו כ מ ה פנקסי צ ב א מן המוכן״. כמד .,ניירות הממשלתי חשובים 27 בימים ההם .כ ב ר נ ע ש ו מ א מ צ י ם ל ע ז ו ר ל פ ל י ם י ם ב צ ר ה .ה ח ב ר י ם יזמו מ ב צ ע להבאתם וחיו. לבוקרשט של הפליםים המעםים מפולין, שנמצאו בצזרנוביץ * איש •אינו זוכר את ישם משפחתו ש ל משהילד• ,גם ־לא 'את• המקום- •,ממגו־••הגיע ־•• לצ׳רגוביץ • ומשם לבוקרשט •.ידוע ,שהיה מאי שם מסביבות לבוב <'.משחילה עלה ,י, ..:.ארצה.באניית מפקודה.,באוגוסט ,1944וטבע בים.השלש .יהא .זכרו .ברוך!. 191 חיים ק ש י ם ת ח ת איום מ ת מ י ד ל ה י ת פ ס ו ל ה י מ ס ר ל ג ר מ נ י ם ,ש ש ל ט ו מ ע ב ר ל ג ב ו ל , ל ש ע ב ר .פירוש ה ד ב ר ה י ה — ה ו צ א ה ל ה ו ר ג מ י ד י ת . בפולין כ ב ר צוין ש ב ש נ ת ,1939ע ם ה ת מ ו ט ט ו ת פולין ,הגיעו ל ר ו מ נ י ה כ־ 1,500פ ל י ט י ם אבל לא יהודים, בתקופת מדובר ,א ל א באלה ה א ק צ י ו ת ולהגיע, בסכנה אלה חיו ב כ מ ה מאות, שהצליחו ב כ ו ח ו ת ע צ מ ם ,לרומניה, להיתפס על ידי מתמדת לברוח מפולין בעיקר לצ׳רנוביץ. אנשים למוות בטוח. ולהישלח המשטרה ב י ד ־ ו ש ם י ש ע ד ו ת ש ל י ה ו ד י ב ש ם פ י ק ר ,ש א ש ת ו וילדיו ה ק ט נ י ם ג ו ר ש ו ל פ ו ל י ן מת א ח ר י כ י ב ו ש ב ו ק ו ב י נ ה ה צ פ ו נ י ת )היו מ ק ר י ם כ א ל ה ( .ל א ח ר ש נ ו ד ע ל פ י ק ר , א י פ ה ג מ צ א י ם אשתו וילדיו ,ש ל ח מ ב ר י ח ו ה ם ה ו ח ז ר ו לצ׳רגוביץ .מ י ש ה ו ה ל ש י ן החזרת על לאחר וילדיה האשה .ה י א הועברו נעצרו, והוצאו לפולין מת להורג מסירתם. שלטונות אמצעים חמורים ,כדי למנוע רומניה נקטו יהתים בריחת מפולין לרומגיה ,ל מ ר ו ת ז א ת ,נ מ ל ט ו כ מ ה מאות* ב מ 1ה ב מ צ ׳ ר נ ו ב י ץ מה־ 26.10.43מ ת י ע י ם בין ה ש א ר ,ש ל מ ע ל ה מי300י פלי#י־ פ^לין בחורה*. נשלחו ע ד עכשיו 2 חבריגו ב צ ׳ ר נ ו ב י ץ ה ת ח י ל ו מ ת ע נ י י נ י ם ב ג ו ר ל ה פ ל י ט י ם הללו ,ב מ י ו ח ד ב צ ע י ר י ם ש ב י נ י ה ם , דואגים לקיומם ,סוחבים א ו ת ם לקן ,כדי להוציאם מ ב ד ת ו ת ,ש ב ה חיו ת ו א ג י ם להעביר יכולת אותם לבוקרשט ,ש ם אפשר ב ק ל ו ת רבה יותר לדאוג ל ה ם ולבטחונם. הקליטה של התגועה היתה מ ו ג ב ל ת בנתון. לדאוג א ח ד י ם מ ה ם ארצה ,א פ ש ר ה י ה ב מ ת ה וגיתן היה ל ס ת ו ר ם של להעלות אחרים. טרנפניפמדיה .ב ג י ר ו ש ט ר נ ס ג י ם ט ר י ה נ מ צ א ו ע ש ר ו ת ר ב ו ת ,א ו ל י א פ י ל ו מ א ו ת , ש ל חברינו .אחדים מ ה ם ה ת א ר ג נ ו בקנים ,או בגרעינים תנועתיים וניהלנו פ ע י ל ו ת ה ס ב ר ת י ת ציונית .נ ע מ ת ע ל ה ת ו פ ע ה ב פ ר ק ,ש נ ק ד י ש ל ס ר נ ם נ י ס ט ר י ה .מ ה ש ע ש ו י להפתיע חוקר, כל שירצה אי־פעם לחקור בדבר. השאלה: תהיה מדוע לא ניסתה ו ע ד ת ההצלה ,להוציא י ה ת י ם מטרנסניססריה ,כפי שנעשה הדבר לגבי פליטי ב־.1942 בשנת הונגריה, 1944י ו א ם ש ב ־ 1941או נ ק ב ל א ת ההסבר, ה י ה ב ל ת י א פ ש ר י ל ע ש ו ת ,מ ה ש נ ע ש ה ב־ 1944ו ל מ ע ש ה ה י ו ז מ ה ל ה ח ז ר ת י ה ו ד י ם מטרנסניםטריה בדרכים בכל זאת מחר, בלתי לגליות היתה מביאה יותר נזק תועלת. מאשר שתגועות־הנוער ל א ניסו להוציא א ת חבריה מגירוש גיסטריה ,א ם כ י אז ט ר ם ע מ ד ו ל ר ש ו ת ן א מ צ ע י ם כ ס פ י י ם , טרנס־ שיאפשת להתמות־ עם הבעיה. ע ד כ מ ה ש ת ו ע ,היו ר ק שגי חברים ,שגמלטו מטרנסניסטריה בכוחות ע צ מ ם והתנועה הביאו ניסחה לעזור ל ה ם : לראשונה המגורשים. יצחק ארצי תיעות מיכאל אורגשטיין עובדחיוח על )מייקו( החנאים ת ב סגל .שני השורדים במחנוח אלה ובגיטאות בבוקרשט פ ע ל ה ו ע ד ת עזרה והצלה לגולי טרנסניםטדיה .וכך כ ו ת ב 2 9 :״הייתי ה ח ב ר ה צ ע י ר ב י ו ת ר ב ה נ ה ל ת ה ה ס ת ד ר ו ת הציוגית .נ ת מ נ י ת י ל נ ה ל א ת ענייני הנוער .כ י ה נ ת י א י ש י ת ג ם כמזכיר ׳ ב ר י ת ה א ר ג ו נ י ם ה ח ל ו צ י י ם ׳ ו מ מ י ל א 'קשרתי ק ש ר י ם ה ד ו ק י ם ע ם ה נ ו ע ר .ש י ת פ ת י פ ע ו ל ה ע ם מ ש ה ב ל ו מ נ ט ל , גם הוא ח ב ר בהנהלה הציוגית .ג כ נ ס ת י למעורבות גדולה והולכת בענייני ע ז ר ה ו ה צ ל ה .ר צ ה המקרה ,ש ה י ו ל י ע ת ל פ ג י כן ק ש ר י ם ע ם ה י ל ה ל ם פ י ש ר ,גציג הג׳וינם לעבריח 192 ש פ ע ל במחתרת, שלו ...מ ר כ ז שאליו היהתים הגיעו הצליח כספי העזרה בסופו של ד ב ר וההצלה. הייתי לשבור את המורה התנגדות השלטונוח ולמצוא דדך כלשהי לארגן עזרה בשביל הגיטאות והמחנות״• במקביל התחלתי לחשוב על עזרה לחברים שלנו ,במיוחד עזרה ,שתאפשר להפ פעילוח אירגונית .אני הייתי האיש הממונה על הקשרים עם רשת שלמה של קצינים גרמניים .בדרך כלל החייחסו קצינים אלה כלפינו בהגינות ,פרט כמובן לאלה שהכזיבו .תמורח עמלה גבוהה למדי ,של 30אחוז ,העבירו כספים לטרנםניסטריה... היו גם מקרים ,שהכסף לא הגיע לתעודתו .מובן ,שלא יכולנו לתבוע לדין אף קצין גרמני ,שמעל באימון ...עלי לציין ,שבאמצעים ,שקיבלנו מאת ההסתדרות הציונית ומן הג׳וינט ,הצלחנו לממן משלוחי עזרה לחברינו ...איני יכול לשכוח את הפתקאות ,קטנטנות כאלה ,שקיבלתי מטרנםניסטריה )ולצערי לא יכולתי לשמור עליהן( ,שהיו מעין קבלות על סכום זה או אחר .הן הכילו בין השאר משפטים במו :׳הצלתם אותנו ממוות ומכלייה׳״. בעיוח של עזרה והצלה היו לרו^ ראינו ,כיצד היה בדל בסכנה והיה צורך בהרבה כסף ,כדי לפדותו ,כדי לשהדאת כל הגורמים המעורבים בדבר .מקרים דומים החרחשו עד אין סוף .דיברנו ׳•על •חלקי הרדיו ,שנמצאו באבטון־פן ולולא השוחד ,היה הדבר עולה בהרבה סבל־יואולי גם בסכנת נפשות לאנשים רבים .החברים בצ׳רנוביץ ניסו לעזור לפליטי פילת ולחבריהם בטרנםביםטריה, אבל הם עצמם נזקקו לעזרה ,בעיקר בחקופה ,שבה נאלצו לההחבא מפני הגירוש. החברים ,שנמצאו בבוקרשט-בציפיה לעלייה ,נזקקו לכסף לצרכי קיומם ונזקקו לגג מעל לראשם .דרכה של עזרה ,שככל שאחד! מגדיל אוחה ,כן היא נשארח קטנה ,מצומקת ובלתי מספיקה .בכל המכתבים של התקופה ,הנמצאים בארכיונים, עולה הדרישה לעזרה. במאמרו של ארצי ,שצוטט לעיל ,הוא כוחב ,״שההצדקה לעזרה נוספה לחברים, מלבד העזרה הכלליח ,שממנה נהנו ככל שאר המגורשים ,היתה בהנחה ,שסכומי הכסף ,שיועברו אליהם ,ינוצלו לצרכי מפגשים ,פעילוח תרבות ,קשר בין החברים ונסיעה ממקום למקום ,להגברח חחושח הקירבה בין חברים״ * .כלומר לפעילות תנועהיח. 0 האם התכוון ארצי להשיב על שאלה המתבקשת :האם היה מוצדק העדפת החברים בעזרה נוספח ,מעבר למה שקיבל כל מגורש אחר? נדמה שאז, לא עלתה שאלה זו .חברי ״הנוער הציוני״ ,שפיחחו רגש חזק של שותפות־ גורל ,אפילו לא העלו בדעתם ,שמישהו יוכל אי־פעם להאשימם בהטיית חסד לחבריהם ,כפי שלא עלה על דעהו של יהודי כלשהי ,שהצליח .לשלוח עזרה לקרוב בצרה לטרנסניםטריה ,מדוע לשלוח דווקא לאוחו קרוב рта .שקיים בכל זאת הבדל .כיוון ,שהעזרה באה ממקור ציבורי .העקרון שעליו התב&ס מבצע העזרה ,לחברים ,נבע משוחפוה־הגורל של חברי התנועה .לפני השואה היוו חברי ההנועה מיעוט מבוטל בכלל האוכלוסיה היהודית ,מיעוט ,שתרם מכוחו ומאונו ולא זכה לחמורה .החברים החכוונו לעזור לחבריהם ורק להם. בימים ההם טרם התיימרו ראשי התנועה לדבר בשם העם היהודי •כולו• ,טרם החליטו להעמיס על עצמם אחריות כללית כזאת .לכן אפילו רעיון ההגנה ,שאותו פיתחו קצת יותר .מאוחר בהשפעת פליטי פולין ,גרם ,שיש להתכונן להגן על החברים .רק מאוחר יוחד החרחב האופק וקומץ האנשים ,שפעלו•בתנועה, 193 הגיע בהשפעת וכי הם הצנחנים להגנת יתיצבו לידי דוברי,העם הכרה :שהם .בעצם כבודו ,ש ל כ ל העם ,רעיון.זה ,של כולו היהודי עם נציגו ש ל ש ל ם ,הוא .ש ע מ ד בבסיס .ב ג י י ת ה ת נ ו ע ה מ ח ד ש ,ל א ח ר שיצאו מ ן ה ש ו א ה .ב ש ם הרעיון הכולל .הזה תנועת ה נ ו ע ר החלוצית ..ל כ ן גיגשו ו נ ד מ ה היה, למלאכה ניגשו שהעם .ברובו ל מ ל א כ ה ו נ ד מ ה .היה, מאחורי עומד עומד שהעם .ב ר ו ב ו מאחורי תנועת הנוער החלוצית .ל כ ן א ל ל נ ו להתפלא ,א ם ברבות הימים הלכה ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית ב ר ו מ נ י ה ,ב ה מ ו נ י ה ,ב ד ר ך ש ה ו ת ו ו ת ה .על ידי ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י , פ ל י ט י פולין שהגיעו .ד ר ך צ׳רנוביץ ,ה ת ל כ ד ה מלבד ש ל .״הגוער הציוני״ )איגי יודע ,א ם חסותה בבוקרשט ,ת ח ת ה ש ת ת פ ו ב מ ב צ ע זה .ג ם ת נ ו ע ו ת .א ח ר ו ת , כ י ב י ר ו ר ה ב ע י ה ה ו א ב כ ל ל .ב ר א ש י ת ו ( ק ב ו צ ת פ ל י ט י ם ,שהגיעו ד ר ד א ו ק ר א י נ ה . הקבוצה ״הקבוצה לועה בשם ברל ה ד נ י פ ר ו פ ט ר ו ב ס ק א י ת ׳ ׳ . . .הנה מ ה . .ש א מ ר ב ע ד ו ת ו ב נ י ד ו ן :״חושבני ,ש ז ה ,ה י ה ב ס ו ף ש נ ת ,,1943כ ש ה ת ח י ל ו ל ה ג י ע ל ב ו ק ר ש ט ק ב ו צ ן ת ש ל יהודים ,שניצלו ,מ פ ו ל י ן ו א ש ר הגיעו ב ד ר ר א ר ו כ ה ו ב ע ק י פ י ן ,לרוב.דרד אוקראינה, ל ב ו ק ר ש ט בתור, ״ פ ו ל ק ס ד ו י ס ש ה ״ . ,החוזרים למולדתם בדרר. ונשרו ע ל ה ס ד ר י ם מניין ב א ו ה א נ ש י ם ,א י ד א ו ר ג ן .כ ל ה מ ב צ ע ,י ד ע .״ ש ד ל ו ק ״ )זד• היה כ ע ו י ן ,שמו ,ה י ה . :א ב ר ה ם ו י נ ר י י ב ו ק ר ו ל ה .בוים. .אני ז ו כ ר .ר ק ,ש מ ת פ ק י ד י היה לקבל א ת שהוכגו שהגיעו הקבוצות, עבורן מראש, בזמן,המלחמה לתחנת לדאוג להן. ינפקו ב ו ק ר ש ט . ,להוביל הועלו ב ח ל ק ם הגדול ארצה .עוד האנשים ו ב ח ל ק ם נ ש א ר ו ב ב ו ק ר ש ט ע ד ל א ח ר י צ י א ת ר ו מ נ י ה מ ן .המלחמה. פליטים .א ל ה ה י ו .מתייצבים מסרבים הרכבת א ו ת ן .לדירות, הקונסול .הפולני בפני בבוקרשט. בהתחלה היו ל נ פ ק .ל ה ם ת ע ו ד ו ת , .ק י י ם ה י ה ה ס כ ם בין ה פ ו ל נ י ם ל ר ו מ נ י ם ,ש ה פ ו ל נ י ם תעודות לפליטים פולניים בלבד ולא ליהודים. בצירות .הפולנית .ע ב ד א נ ט י ש מ י .אחד ..,ש ה י ה ח ו ק ר א ו ת ם ,כ ד י לוודא ,ש א מ נ ם נוצרים ה ם .א נ י זוכר, א י ד ש ה פ ל י ט י ם ה ל ל ו ל מ ד ו .בעלךפד• א ת ה ״ פ א ס ר נ ו ס ט ר ״ ,כ ד י ל ע מ ו ד זו .אחרי כן ...ב א ה .ה ו ר א ה שעליהם מלונדון, בבחינה ל ה ס ת כ ל ב ע ד .האצבעות. מאז ש ו ב ל א ע ש ו ,ל ה ם קשיים״*!. ד ח ־ אגב ,כל בקוגסולם .של שמעתי פ ל י ט י פולין ,ג ם א ל ה פולין, במידה מכמה .מקורות .על קבוצת מצאתו..בשום הזאת,,כדי ממשלת לשמוע שהובאו והדבר היה פליסים מ ק ו ם , ,מ ל ב ד עדותו ש ל פרטים.,גוספים. מצ׳רנוביץ, בפולנים, נרשמו אפשרי. אלה• א ד דברים .כ ת ו ב י ם .ל א ב ד ל . .ה ח ל ט ת י .ל מ צ ו א פליט מן הקבוצה מתברר,,שרובם הלכו לעולמם והמעטים, ש ע ו ד ם בחיים . ,א ו ש ה ם ז ק נ י ם .ו ש ו ב .א י ן ז כ ר ו נ ם ,ע ו ז ר ל ה ם ואילו א ח ר י ם נ מ צ א י ם בחןץ־לארץ. .ב ע ז ר ת ם ה א ד י ב ה ש ל שני .פ ל י ט י ם פ ו ל נ י י ם :פ י נ ק ״ ו פ ל ה ,ש ג ם ה ם ש ה ו ב ב ו ק ר ש ט , יצרתי .ק ש ר ע ם יצחק .ללור־לדרקמר, שהגדיר עצמו כישראלי קנדה, תושב ה מ ב ק ר ל פ ח ו ת א ר ב ע פ ע מ י ם ב ש נ ה ב י ש ר א ל .לידור שייר ל א ו ת ה ק ב ו צ ה , .רשמתי א ת סיפורו .והפקדתי אותו ללוד.מסר, ציונית בארכיון ד ת י ת ,א ד .הוא עצמו ל א היה ע ס ק ל י ב ו א יינות .וליקרים .ל א ח ר באיזור.הרוסי 194 ״משואה״ ו ה נ ה .בקיצור ,מ ה ש ה ם ,סיפרו. ש ה ו א י ל ל .ה ע י י ר ה ,ט ה מ ש ו ב — ל ן ב ל ס ק י ,א י ז ו ר לובלין ,ב ן ל מ ש פ ח ה ועסק מאורגן .בתנועת־נוער . .ל מ ש פ ח ת ו ה כ י ב ו ש .ועד ל ־ 2 2ביוני .,1941ח י היה בלבוב, בניהול .ח ש ב ו נ ו ת . ,משפרצה המלחמה .ע ב ך ,במחסן...לציוד שדאג משרדי, שעומדים את לאספקה לשלוח לבוב בקבוצה בעיירה בשם לגרמנים. אוקראינים ב א פ ר י ל ,1943כ ש ח ש שחייו לחסל את כל של ששה ״קאסאטין״, יהודים כביכול היהודים, ועבדו כעובד שעבדו לאוקראינה. גרמני בחופשה ב ס כ נ ה ושמע, במחסן, בתחילה המחכה עזב שהה להוראות. מ ק א ס א ט י ן ע ב ר ו ל ד נ י פ ר ו ־ פ ט ר ו ב ס ק ,מ ת ו ך הנחה ,ש ב ע י ר יותר ג ד ו ל ה ט ו ב י ם י ו ת ר סיכוייהם ל ח מ ו ק מ צ ר ו ת .כ ש נ ו ד ע ל ה ם ,ש ה ג ר מ נ י ם מ ב צ ע י ם מ ע צ ר י ם ב ק ר ב ה פ ו ל נ י ם הנמצאים בדניפרו־פטרובסק, חששו לגורלם. ל ת ו ר הסביר ,ש ל א מ ן הגרמנים חששו .י ד ע ש ה ם ל א יזהו א ו ת ם ,ה ם חששו מ ב נ י המקום ,שיזהו א ו ת ם כ ז ר י ם . ה ו א סיפר על קבוצה ש ל שלושה חברים משלהם ,שנפלה בפח ,בעטיו ש ל כומר אוקראיני יהודים. שהצביע השלושה עליהם נמלטו בפני פטרול גרמני בתחנת לאורך מסילת הברזל. שניים הרכבת נורו ואמר, שאלה והשלישי נעצר. ב ע ק ב ו ת כ ל א ל ה התייעץ והחליט ל צ א ת לדרך ע ם מסמכים מזוייפים כ פ ו ל ק ס ־ דויטשה .ה ו א ה ג י ע ל ז ׳ מ ר י נ ק ה ו מ ש ם לטיגינה ,נ ק ו ד ת ה מ ע ב ר ב ג ב ו ל ש ב י ן ט ר נ ס ־ ניסטריה שיבר, ל ר ו מ נ י ה ו כ ך הגיע ל ב ו ק ר ש ט .ב ב ו ק ר ש ט טיפלו בו איצ׳יו ה ר צ י ג ו ד ב למרות ש ל א היה חבר ס י מ י נ ו ק ו ל ו י ,16ל ק ח ו אותו ״הנוער הציוני״ .ה ם דאגו ל ו לדירה ל ק ו ג ס ו ל ט הפולגי ו א ח ר כ ך ד א ג ו ל ע ל י י ת ו ברחוב ארצה ב א ו ג ו ס ט .1944 הערות I 2 3 4 5 6 7 8 פנקס הקהילות — רומגיה ,כרך א׳ ,עמ׳ קס״ה. S. Shaferman, I.W. Filderman, p. 224. פנקס הקהילות ,שם. דו״ח ד.ד .שעזב א ת רומניה ב־ ,14.3.42אצ״מ.S.5—809 , דו״ח בנבנישתי ,אצ״מ.S.5—809 , שם. שם. Alexander Safran, "Resisting the Storm", p. 93. . R e s i s t i n g "פנקסהקהילות ,עמ׳ קע״ה the Storm", 10א״מ ,נ״צ.9—3 , IIעדות ד ב שיבר ״יד ושם״ ש) 1614 —147/להלן עדות שיבר(. 12י .ארצי ,ברומניה בימי השואה ,״משואה״ א׳ ,עמי .114 13שם ,ענד .115 14א״מ ,עמי .19—5 15א״מ ,נ״צ.78—6 , 16שם. 17עדות שיבר. 18א״מ ,נ״ב.78-8 , 19שם. 20א״מ ,נ״צ.78—24 , 21א״פ ,נ״צ.78—11 , 22א״מ ,נ״צ.78-8 , 23א״מ.,נ״צ.. .18—8 , 195 24 25 26 27 28 29 30 31 א׳׳מ ,ג״צ.78—8 , אצ׳׳מ.S.32—1100 , ח .לביא ,״יהדות רומניה במאבק על קיומה״ ,ע מ ׳ .76 עדות שיבר. אצ״מ.S.32—1100 , י .ארצי ,״ברומניה בימי השואה״ ,״משואה״ אי ,עמ׳ .117—116 שם. עדות שיבר. 196 יהודה אורנשטיין ח ג את ה ש ב ו ע ו ת ב ׳ י ב י ת -י ה ו ש ע ״ 1940 — ח ג ה ש ב ו ע ו ת ה ח ל ט נ ו ל ח ו ג י ח ד ב נ ק ו ד ת ה ה ת י ש ב ו ת שלנו ,ב ״ ב י ת ־ י ה ו ש ע ״ . זכרנו יפה בימי את הפגישה ימי שלוש של הקיבוציות הנקודות ״עקיבא״ של ה פ ס ח ו ר צ י נ ו ל ה מ ש י ך ב מ נ ה ג זה ש ל ב י ל ו י ח ג י ם יחד ,כ ל פ ע ם ב ג ק ו ד ה וכמה אחרת. מתאספים בחדרה, גדול. כ־200 הננו אנחנו ובשביל איש. גוף שהשתתפו אלה, אבל הקיבוץ בייסוד כ א ש ר היינו מ ת י מ ע ט — כ ע ש ר י ם ח ב ר ו ח ב ר ה ב ל ב ד — זהו ניצחון הלא אנו טעמים יחד, להחלטתנו: עדיין ק י ב ו צ י קטן, כאשר חשבו אז שאנחנו כולם, שלא מתפוררים, נחזיק מעמד. והנה, הולכים ומתחזקים. 200 איש צריד ז א ת היא רק אבל התחלה, יתד שתקענו חזק המולדת. באדמת ל ח ז ק א ת ר ו ח ו ש ל ה מ ח נ ה הזה ,ה מ ש ת ת ף ב ב נ י י ן החלוצי ש ל ה מ ו ל ד ת . המסורת רוצים אנו לדלות ממעיין שאיפתה כוחות הציוגית בשאיפת דורות ערכים, רבים, יצירה ,א ש ר י ג ל ו ל ג ו א ת ג ת י ב בהווי נצחיים זמנגו צורוח ויעצבו שיטהרו שחלמו את והתגעגעו ההיסטוריה, חיים ה ח ב ר ה וישרישו א ת מחודשוח, אשר לגאולה. דרושים ת ע ו לשבץ ערכים יחיו אשר הציונוח אח ו י ע מ י ק ו א ח ח ו כ ן בניין הארץ. כוחוח כ א ל ה מ ע ט י ם הם .כדי ל ה ע ל ו ח א ח ד ר ג ח ח י י נ ו הרוחניים ,ה נ נ ו ר ו צ י ם להתאסף המרוממים את מדי רוחנו, יחד ,כ ד י פעם המשכללים לדלות ממעמקי א ת סגנון חייגו. החג נפשנו את הכללי הוא הכוחוח ת מ ת יותר מפואר, י ו ת ר ע ש י ר ,י ו ת ר חם. התחנה, בכל שנחוג א ח ח ג ה ש ב ו ע ו ת יחד, הנקוח־ת נעשו נ ת ק ב ל ה אצל חברינו ההכנות הדרושוח .והנה, בללה שלפני בשמחה רבה. שבועוה החרתה א ו ח נ ו ה ת ח נ ה ,כי א י ט ל י ה מ צ ט ד פ ח ל מ ל ח מ ה .מ ה י ב י א יום ה מ ח ר ? ה א ם ח י ה פ ך הארץ ל ש ד ה ק ר ב י א ו ל י ב ב ו א ה י ו ם יגיעו והגדמניים ויחחילו במעשה הדס בבניין, כ ב ר אלינו המפציצים האיטלקיים שבעמל כה רב הקימונו? הייגתקו 197 כל הקשרים לא יגיע י בוקר עם אגו זה עם חושבים לכל יהושע״ האורחים לבוא. הגולה גשלחו את ואותו שליחים גקודה. התנהלו בעצלתיים, הראשונים איש שנעודד בפגישת שאיש ורוח לא מתוך טובה הבהלה לא אחזה את כוח כחובה ירצה חוסר נשבה נברר ומשאירים לעזוב אמונה. אבל במחנה. לעצמנו עם המצב את בחבורתגו .דווקא רעהו, שהיה ל ג ק ו ד ו ת להודיע ,שעם ההשתתפות חשבגו, צעיר, בא העלייה, החדש את ביתו. אחרי אשר את שגוצר ב״בית־ הצהריים פקפוקים אין בעניין ההכגות הגיעו החליטו ב ש ע ה ק ש ה זו טוב, עלינו גם ההכרעה אחרי הוא כולם ש ג י פ ג ש יחד, לעשות. חשבו כך ובאו לפגישה. בחדר האוכל גומרים א ת ה ה כ נ ו ת האחרונות .כבר עומדים השולחגות ,המכוסים ל ב ג ו ת ומקושסים ב פ ר ח י ם ובמנורות .באמצע — ס ל עם ש ב ע ת המיגים, מפות גתברכה שארצנו ועליו בהם ״זכר הכתובת: בארבע לביכורים״. — פיגות חבר ש ע ר י ירק ,ריח עצי א ק ל י פ ט ו ס מ מ ל א א ת החדר .עוד ד ו פ ק י ם ה פ ט י ש י ם . א ח ד מ ד ב י ק לקיר את ה כ ת ו ב ו ת ,המביעות א ת מגמת החג ,שניים אחרים מ ט פ ל י ם ההאפלה. בסדרי ה ו ל כ ת השמחה וגדלה .חבורות חבורות זורמות למחנה .כל השמועות, בחצר ה ק י ב ו ץ מ פ ת ח ־ ת ק ו ה ל א י ב ו א ו ו מ ח ד ד ה עומדים ל ה ג י ע ר ק שחברי הגה ,ב א י ם גתבדו. החבורה. כ מ ע ט כ ו ל ם ו ק ר י א ו ת גיל ו ל ח י צ ו ת י ד ח מ ו ת — מעטים את מלכדות באו אורחים גם מהערים .האנשים מתפקדים במחנה .מכיגים מ ק ו מ ו ת לינה ,מ ב ק ר י ם בחדרים ו ב מ ש ק .ב פ ר ט ר ב ה הסקרנות של הנוער הגרמני ,ה מ ת ח ג ד בכל אצלגו. המכוגות. מקום אותם, תמצא בגן, ברפת, על באורווה, הלול יד ה ם מ ש ו ו י ם א ת ע ג פ י ה מ ש ק וסידוריהם ע ם מ ש ק י האיכרים, וסככת שאצלם ה ם עובדים. נוטה היום • לערוב. החברים האתרוגים המקלחת עוזבים א ת ולובשים • בגדי חג .ה פ ע מ ו ן מ צ ל צ ל ו ה ח ב ר י ם מ ת כ נ ס י ם ב ח ד ר האוכל ל ק ב ל ת פ נ י ה ח ג . יואל דברי .״בזמן הרת־עולם ,בזמן של התאספנו מאשר זמן בקבלת החג: פ ה ,כ ד י ל ח ו ג א ת ח ג ה ש ב ו ע ו ת .דווקא ה י ו ם ח ג זה א ק ט ו א ל י י ו ת ר , בכל התקופות מתן תורתנו. הכוחות אי־בטחון ,כאשר סכנה גדולה נ ש ק פ ת לארצנו, ה ה י ס ט ו ר י ו ת ,ש ע ב ר ג ו אותן״. הזה החג ראשית־כל הוא א ת היסוד ,השורש ,שהיהדות צמחה ממנו וממנו החיוגיים ,ש ע מ ד ו ל ה ב ד ר ר הייסורים ה א ר ו כ ה ינקה.את — מ ז כ י ר ל נ ו ח ג זה. ב ג ל ל מ ה ג ל ח מ י ם ה י ו ם ה ע מ י ם ? ה מ ק ר ה ה ו א זה ,ש ה י ט ל ר הכריז א ת ה מ ל ח מ ה לא ר ק נ ג ד היהודים ,א ב ל ג ם ג ג ד ה י ה ד ו ת וגגד כ ל על יסודות .היהדות? למען האגגלים רוצים י ו ת ר מזה .כ ש ה ם מזכירים ע ר כ י ם שונים, הקטנים, ה ד מ ו ק ר ט י ה וכוי. היהדות הזאת, ובראש מדגישים, לרכוש שהם את ה ש ק פ ת ה ע ו ל ם ,הבגוייד, על לוחמים אהדתם של עמי ש ל מ ע ג ם ה ם ל ו ח מ י ם בעצם ,כגון וראשונה אבל גגד שלאט לאט רכשה לה קיומם, העולם, חירותם של ל א מ י ת ו של ד ב ר ה ו כ ר ז ה ה מ ל ח מ ה היהודים, שהם הנושאים העיקריים אבל גם אזי הם העמים ה ז א ת .גגד של התות־, א ת מ י ט ב החברה האנושית .מ א ב ק הענקים ש ל זמננו יכריע ,א ם יחזרו י מ י ע ב ד ו ת ,ש ל ט ו ן האגרוף ו כ ל ד א ל י ם ג ב ר ,או ה ע ו ל ם 198 בדרך יצעד המוסריים להרחיב שהיהדות של סללה לפניו, האדם ,של אהבת היסודות התגברות ב י ח ס י ם בין א ד ם ל ר ע ה ו ,בין ע ם ל ע ם .״ ע ל ה נ ו ש א ה ז ה יש צ ו ר ך א ת הדיבור ,ל ב ר ר א ת ג ו ד ל ה מ א ו ר ע של זמן מ ת ן ת ו ר ת נ ו ו ה ת פ ש ט ו ת ה בעמנו ובין ש א ר ה ע מ י ם א ג ב ר י א ק צ י ה אבל החג בקבלת יואל הצטמצם ת מ י ד י ת נ ג ד שלטונה״. קוויו להדגשת של העיקריים בחג החג. ש ב ו ע ו ת זה עלינו ל ה ג ב י ר ב ת ו כ נ ו א ת ה כ ו ח ו ת ה ש כ ל י י ם והנפשיים ,כ ד י ש ב י מ י ם הקשים לא נבאיש הצפויים ל נ ו לעבדים, לכלבים, הפולנית, אשד בלי מורא ופחד שומרת נשמת האוכלים א ת כבוד את איש האדם ולא ניהפך לחיות טורפות, בשבחה .ש ל היהדות רעהו. דיבר יואל — ל מ ר ו ת הגזירות ו ה ר ד י פ ו ת — ע ל העם ,ע ל ה ג ח ל ת ה ק ד ו ש ה .ל מ ר ו ת ה א י ס ו ר י ם ל א ויתרו היהודים ב פ ו ל י ן ע ל שום ח ג - ,ע ל קיום מצוות •,לא• נ ת נ ו ל ה ש פ י ל •את ע צ מ ם •בעיני ה כ ו ב ש י ם . יואל ״תור סיפר על מאורע אחד מהימים הראשונים של הכיבוש הנאצי ארוך מ א ו ד ע מ ד ל פ נ י בקור המאפיות. עומדים אנשים, לילה לילה בפולין. פעם לא ו ב ג ש ם ו מ ח כ י ם ל פ ת ל ח ם ד ל ה .ע ו מ ד י ם ג ם יהודים .ע ם ב ו ק ר היו ב א י ם חיילים כדי גרמניים, על לשמור הסדר. היה ומה הסדר קבעו י שהם כל היהודים נצטוו ל ע ז ו ב א ת ה ש ו ר ה ! יהודי ל א צ ר י ך ל א כ ו ל ,א ת ה י ה ו ד י ם צ ר י ך להרעיב, היהודים ה ם כ ל ב י ם ,ה י כ ו ל י ם ל ל ק ק • ר ק א ת מ ה שיישאר ע ל ה ש ו ל ח ן הריק. עמדו ב ר ו ב ע היהודי בתור .החייל לעזוב את אי אפשר הנאצי להנהיג מ צ א •המצאה אחר כך א ת התור •לעמוד בשורה. את הסדרים קטלנית. האלה. קודם כל כאן רק יהודים פקד על הזקנים ק ר א לצעירים ופקד עליהם ל ה כ ו ת ה ז ק נ י ם מ כ ו ת ר צ ה .ל א ל ש מ ו ע ב ק ו ל ו ש ל החייל ה ג ר מ נ י פ י ר ו ש ו ל ס כ ן א ת החיים. חייהם. להשפיל א ב ל ה צ ע י ר י ם היהודיים מ ס ר ב י ם ל מ ל א .א ת פ ק ו ד ת הנאצי ,מ ס כ נ י ם א ת הגרמנים רומסים אותם את למרות עצמם. ברגליים ,מכים הכל, למרות ברובים — אבל הדיכוי .,העבדות, הם לא נשארו היהדות הפולנית ל א נ ת נ ה לשבור הרכוש, הפרנסה ,א ת ה כ ב ו ד — א ב ל ע ל ר ו ח ה היהודי היא ש ו מ ר ת יתנו בני־אדם״. א ת .רוחה .הכל לקחו ממנה האויבים: את בנאמנות. • גם א נ ח נ ו ר ו צ י ם ל ש מ ו ר א ת ה ק ו הזה .אין א נ ו יודעים ,אם ה מ ל ח מ ה ת ת פ ש ט על ארץ־ישראל .א ב ל ע ל ו ל י ם ל ב ו א ימים קשים ,כ א ש ר ת ח ס ר פ ת ל ח ם ,כ א ש ר האגשים יימלטו ב ב ה ל ה מ פ ג י ח ר ב ה א ו י ב ו י ש כ ח ו איש א ת אשתו ,ה ו ר י ם את בגיהם .גם בימים כ א ל ה רוצים א נ ו ל ה י ש א ר יהודים ,ש ל א ג ש ב ר ה ר ו ח ם .ה פ ג י ש ה הזאת, על בזמן כ ל כ ך ק ש ה ,ה י א כ א י ל ו מ ח א ה נ ג ד ה ס כ נ ה הצפויה לגו. לשמור א ה ב ת ה א ד ם — זוהי ש א י פ ת נ ו .ח ג מ ת ן ת ו ר ת נ ו — שהיא י ס ו ד ה ת ר ב ו ת , ה מ ו ס ר ה ע ו ל מ י — ה ו א ה ו א ש י א י ר ל נ ו א ת ד ר כ נ ו ו י ח ז ק א ת רוחנו. ואי א פ ש ר ל ע ו ר ר א ת א ה ב ת ה א ד ם א ל א מ ת ו ך ש מ ח ה .א נ ח נ ו ע ו ד ל א .ה ג ע נ ו ל י ד י כך ,ש נ ק ב ל א ת ה ח ג מ ת ו ך • ש מ ח ה ג ד ו ל ה וזה מעיד ,שיש פ ג ם ב נ פ ש נ ו : מ י ד ה גדולה היא ל פ ו ר א ת ה ע צ ב ו ת ,א ת היגון ו ל ש מ ו ח ש מ ח ה ג ד ו ל ה .ה ש מ ח ה מטהרת את האדם ומטהרת את החברה. נאיר את פניגו וגחוור אל מגהג המקובלים. -ב מ ל י ם אלה קיבלנו את חג השבועות ופתחנו בתפילת ערבית. 199 ניסן רזניק ל ת ו ל ד ו ת ה מ ח ת ר ת ה י ה ו ד י ת ב ו י ל נ ה י•! י • בילקוט מורשת חוברת מ״ז מנובמבר » 1988פרסם מ ר אריה שריד פרקים מראיוגות שהוא קיים עם אבא קובנר ז״ל. הדברים דלהלן מתיחסים לתגובתו של המרואיין לפרסומים השונים הקשורים לפעולתו בפ.פ.או .בגיטו וילגה ובמיוחד לפרשת ויטגברג ,למרד בגיםו והתקופה בפרטיזגים וביערות רודגיקי. .במסגרת הראיוגות גאמרו גם דברים על הקמת מ ח ת ר ת פ.פ.או .בגיטו וילגד- כמי שהשתתף בגיבוש הרעיון להתגוגגות וליווה את תגועת ההתגגדות לצורר הגאצי מראשיתה וכמי שהיה חבר המסה של פ.פ.או .כגציג תגועת ״הגוער הציוני״ ,רואה אני חובה לעצמי להבהיר מספר גקודות ובמיוחד ש ת י ם , , . . : א .מתי וכיצד הוקמה המחתרת. ב .על פעולות מסה פ.פ.או .בזמן האקציה לאססוניה בין 1ל ־ 5בספטמבר ) .1943על מקרה ויסגברג הגבתי בראיון עם העתונאית אמירה לם ב״צומת , השרון״ מיום .(31.10.89 אציין ,שבהתחלת ספסמבר 1943יצאתי מהגימו ליערות נארה׳ ,שם לחמתי בשורות הפרםיזנים בבריגדה הליסאית ,ביערות קזיאן .לפיכך איגי יכול להעיך עדות ישירה ,מה התרחש בימים האחרוגים בגיטו ומה התרחש יותר מאוחר ביערות רודגיקי. בדרך כלל הכתיבה לא קלה עלי ואני נמנע מלהיכנס לפולמוס שלא לצורך. עברתי ל א פעם לסדר היום ,גם כאשר קראתי פרסומים שוגים מגמתיים ,מהם משתמע כביכול ,״שזכות הבכורה״ ולפעמים אפילו ״המוגופול״ לרעיון ההתגגדות ול״הצלחות״ הן של תנועה זו או אחרת ,של אישים אלה או אחרים. פנו אלי כמה ידידים מאותה תקופה ,שהיו עדים ומכירים היטב את התגבשות. רעיון ההתגגדות בווילגה ושהיו בין הדאשוגים ,שהתגייסו עוד לשלישיות של פ.פ.או .וביקשו ממגי להעמיד דברים על ח ו ק ם . עם פ ר ח מלחמת העולם השגיה בין פולין לגאצים וחלוקת פולין בין גרמגיה 200 וברית אז ה מ ו ע צ ו ת מ ס ר ו הסובייטים א ת ו י ל נ ה ל ל י ט ה .מ י ט ב ה נ ו ע ר היהודי ה ת ר כ ז ב ו ו י ל נ ה ב ת ק ו ה ,ש מ כ א ן ת ת א פ ש ר עלייה. כבר של (1940וגם א ח ר כ ך פ ע ל ה ב ו ו י ל נ ה ו ע ד ה מ ש ו ת פ ת ב ת ק ו פ ה ה ל י ט א י ת )עד ה ח ג ו ע ו ח החלוציוח בשם ״הקואורדיגציה אשר השלטון עד הקופה באוחה סרטיפיקטים הוועדה הזאת פעלה, החלוצית״. הסובייטי.סגר א ח משרדי ההגירה .סמוך לפלישה לצאח הצליחו לארץ ולעלוח אלה, ישראל הגרמנים בתיהם שהיו לעלייה. ה ח ב ר י ם ,ש ה ר כ י ב ו א ת הוועדה ב ח ק ו פ ה ה א ח ר ו ג ה ,היו מ ו ט ק ר ו י ט מ ן ״ מ ה ש ו מ ר מ ר ד כ י ט נ נ ב ו י ם ״ מ ה ח ל ה ״ ואני ,נ י ס ן ר ז נ י ק ,״ מ ה נ ו ע ר הציוני״. הצעיר״, ע ם ס ג י ר ת מ ש ר ד י ההגירה המשיכו ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת א ת פ ע ו ל ו ת י ה ן ב מ ח ת ר ת , כ ל א ח ת בגפרד. כאשר מלחמת פרצה גרמניה הוחלט ברית־ המועצות, שחייבים בתגועתגו, ל ה ש א י ר ג ר ע י ן ל פ ע ו ל ה בווילנה .ה מ ז כ י ר ו ת ה ט י ל ה ע ל ס ל ו מ ו ן אנטין ,ד ו י ד ג ר ו ש ק ו ו ע ל י ל ה י ש א ר ,ל א ח ר י ם הומלץ ל ב ר ו ח מ ז ר ח ה ע ם ה צ ב א ה א ד ו ם . כגיסת עם יהודים הגרמגים הפורעגויות, התחילו הליטאים החטיפות. גברים תפסו ב ר ח ו ב ו ת ,או הוציאו א ו ת ם באישון ל י ל ה מ ב ת י ה ם .א ג ש י ם פ ש ו ט געלמו. ב א ו ת ו זמן היתד• ה פ ע ו ל ה ה ע י ק ר י ח שלנו ,ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוגי״ ,ב ה ג ש ח עזרה ל ח ב ר י ם ע ל ידי ה ש ג ת מ ק ו מ ו ת עבודה ,ת ע ו ד ו ת ע ב ו ד ה ,ש ש מ ר ו ע ל ה ג ב ר י ם מ פ נ י החטיפוח. בתדירוח קשר ה צ ל ח נ ו לזייף מקומוח חעודוח של בחקופה עבודה. גפגשחי ההיא ע ם מ ר ד כ י ט נ נ ב א ו ם ,ה ח ל פ נ ו ב י נ י נ ו ח ע ו ד ו ח ע ב ו ד ה ,ש ה צ ל ח נ ו להשיג. יוחר פשדמיסקי ק ר ו ב ,יומיומי כ מ ע ט , המזרחי״, מ״הפועל היה איש עם לי קובנה, חיים קרמיש שבימי מ״עקיבא״ עבר הסובייטים והלל לווילנה. כ מ ו כן נ פ ג ש ת י ע ם א ב ר ה ם זיידשנור ו י ש ר א ל ו ר ב ל י נ ס ק י ,ש ה י ו ח ב ר י ם ב מ ו ע צ ת ובעזרתם מצאנו אפשרות לשלוח חברים היהודים, ל ע ב ו ד ו ת כ ב ו ל מ ח ו ץ לעיר. ז ה נ ח ש ב א ז מ ק ו ם ש מ ו ר ו ה ב ט י ח ג ם פ ר נ ס ה ב א ו ת ם ימים .ו ד ב ל י נ ס ק י וזיידשנור ל א ה א מ י נ ו ש ז ה יעזור ב ה ר ב ה ו ר א ו כ ב ר אז א ת ה ס כ נ ה הצפויה ,דגו ע ל א ח ת הקבוצות, שמתי ש ע מ ד ו ל צ א ת ל ע ב ו ד ו ת כ ב ו ל .ל א ח ר הדיון לב, נכנסו ש ה ל י ט א י ם ח ו ט פ י ם גברים. לצאת לאנשי הקשרים לעבודה ״השומר האלה במנזר נזירות. לאחר בכבול בסביבת העיר. הצעיר״ היו הוסתרו־ שם לא רק תקופה קצרה שמו סביב המנזר וחשדו, סיכון רב. בשישה קשרים הצליחו אנשי ״השומר שבמגזר את לא פגשתי אותם ל ב י ת ם והוציאו א ו ת ם ומאז קבוצה מנהל הסתרתי את לב חוגי עם הצעיר״ יהודים במשותף ,יצאתי מהביח. עצמי יותר. הצופים למצוא אלא בפיגה עם גם הצליחה זאת הפולנים. מקלט חיילים חשוכה .ה ם בעזרה לקבוצח מהצבא השכנים הפולנים בסביבה לתנועה מסתתרים יהודים. הנזירות לקחו גברים האדום. מסויימת על עצמן ב ס פ ט מ ב ר ה ו כ נ ס ו יהודי ו י ל נ ה לגיטו ,ח ב ר י נ ו א ב ר ה ם פינצ׳וק ,שהיה מ ו ש ב ה ז ק ג י ם בעיר ,ה צ ל י ח ל ק ב ל ר ש ו ח ל ה ע ב י ר ל ג י ט ו י ח ד ע ם ה ז ק נ י ם מ ל א י מ צ ר כ י המזון ,שהיה ב ר ש ו ת ו ,כ ל י מ ט ב ח ו ש ת י מ ז ו ו ד ו ח ע ם ת ע ו ד ו ת זהות ש ל הזקנים. מסתבר, ש א ת ה ז ק נ י ם ה ע ב י ר ו ישר ל ב י ת ס ו ה ר ,כ י ו ם א נ ו י ו ד ע י ם ש ז ה היה 201 ל פ ו נ ר ו ש ם הושמדו. היודנרט )שלימים לנו נתן נודע סלומון דירה לאנשי ובציוד התנועה של בשם מושב הזקנים ״המטבח״( פתחנו ראשון מטבח בגיטו. ציבורי היה מנהלו אנטין ,מ ר א ש י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,יליד פ י נ ס ק . במטבח ח י ל ק ו ל כ ל נ צ ר ך צ ל ח ת מ ר ק ח ם ביום .זה ה י ה מ צ ר ך ח ש ו ב .ת ע ו ד ו ת ה ז ה ו ת היו מ צ ר ך ח ש ו ב ל א פ ח ו ת ,ה ח ל פ נ ו .ב ה ם ת מ ו נ ו ת ,שינינו ת א ר י כ י לידה. לחברים תעודות נוצריות ,החבךים יעקב לבר ויאנק שטול חילקנו העבודה ביצעו את הזאת. ברגע חידשנו שהיתר ,ברשותינו ,ד י ר ת ה מ ט ב ח ,היה מ ק ו ם ל פ ג י ש ו ת ודיונים, א ת ה ק ש ר בין ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ו א ת המוסד ,ש נ ק ר א ״ ק ו א ו ר ד י נ צ י ה ״ ,ה ת ח ל נ ו ל ק י י ם פגישות ,בהן ה ש ת ת פ ו א ד ק ב ו ר ק ס ,י ע ק ב ל ב ד מ ״ ה ש ו מ ר הצעיר״ .,מ ר ד כ י ט ט נ ב ו י ם ו צ ב י מ ר ס י ק מ ״ ה ח ל ו ץ ״ ,ס ל ו מ ו ן אנטין ו א נ ו כ י מ ״ ה נ ו ע ר הציוגי״ .ה פ ג י ש ו ת חשאיות והתקיימו היו דיונים ב״מטבח״ קדחתניים על דרכי בלילות, באמצע כבר פ ע ו ל ת נ ו בגיטו .ה ש א ל ה אוקטובר המרכזית, ניהלנו 1941 אותנו שעניינה אז ו נ ש א ל ה ,היתה ,מ ה צ ר י כ ה ל ה י ו ת ת ג ו ב ת ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ל מ צ ב ש נ ו צ ר .ידענו, יהודים שהרבה המתרחש תנועת חברי לעבור נעלמים בפונאר וגורלם והתכגית לא ״דרור״ ו״השומר או לביאליםטוק לוורשה נודע. הגאצית לאזנינו התחילה הצעיר״ להתבהר. מוורשה ולפעול כ ב ר הגיעו שם. שהגיעו אל שליחים, וביאליסטוק, ראשון השמועות על המליצו הניק הגיע לפגיהן גרבובסקי, פולני ,ש ב א ב ש ל י ח ו ת ה ש ל ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל נ י ת .ה ו א ג ם ה ת ב ק ש ל מ ס ו ר ל ת נ ו ע ו ת בווילנה שיצחק ד ר י ש ת ש ל ו ם מ ח ב ר י ה ן בוורשה .הוא מ ס ר ל ט נ נ ב ו י ם , צוקרמן ה צ י ע ל א נ ש י ״דרור״ ל ע ב ו ר ל ש ם .א ת ה ה צ ע ה ק י ב ל ו ג ם כ מ ה ח ב ר י ם ״ מ ה ש ו מ ר הצעיר״ ,ששהו אז ב מ נ ז ר . כ פ י ש כ ב ר צייגו ,ה ת ק י י מ ו פ ג י ש ו ת בין ראשי הקואורדינציה .ה י ה ל נ ו בדור, שהמצב חלק ל א יכול ל ה י מ ש ך כ פ י ש ה ו א .ת ו ך כדי ה ד י ו נ י ם ה ס ת מ נ ו קווי פ ע ו ל ה . מהחברים ברעיון, דגל שמקומנו בעזיבת בגיטו בגיטו. הדעות דיונים בנושא .ל א היו בין הגיטו עם חברי כל הציבור התנועות אז ובמעבר היהודי.וכי התפלגו. פרוטוקולים לביאליסטוק יש קיימנו ווךשה. להתכונן בתנועת לי א ו ל ם זכורה חלק ״הנוער העמדה הגל להתגונגות הציוני״ התקיפה של ח ב ר י נ ו נ ח ו ם קאס ,ס ל ו מ ו ן א נ ט י ן ,צ ב י לוין ,יחיאל בורשטיין ,ל י ט מ ן .מ ו ר ב צ ׳ י ק )מור( ואחרים ,א ש ר ד ג ל ו ב ר ע י ו ן ה ה ת ג ו נ נ ו ת והמרד .ל ע ו מ ת ם היה מ ש ה שניידר, ש ד ע ת ו ה י ת ה ל ח פ ש ד ר כ י ה צ ל ה מ ח ו ץ לגיטו. אני ייצגתי ב ק ו א ו ר ד י ג צ י ה א ת ד ע ת ר ו ב חבריגו ,ש ד ג ל ו ב ה ת נ ג ד ו ת . זו התגבשו דגלו הרעיונות. אנשי ״החלוץ״ ב ע ז י ב ת הגיטו ו א כ ן ה ם ינואר בגיטו עברו ובראשם .מרדכי לביאליסטוק בסוף טננבאום דצמבר .1942ל ע ו מ ת ם א נ ש י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ״ ה ש ו מ ר הצעיר״ ובהקמת אירגון מחתרת והתגוננות. אותו זמן וצבי 1941 בתקופה מרסיק והתחלת דגלו.בהשארות התחילו להגיע ידיעות ע ל ה נ ע ש ה ב פ ו נ א ר ו פ ע י ל י ה ת נ ו ע ו ת .התחילו .ל ה ב י ן יותר ,מ ה ה מ ש מ ע י ת ה א מ י ת י ת •של פ ו נ א ר .היינו ב ד ע ה ,ש א ו ת ו ג ו ר ל מ צ פ ה ל כ ל היהודים ,ה נ מ צ א י ם ת ח ת ה כ י ב ו ש הגרמני. לאחר גיבוש העמדה בסוף נובמבר 1941 החליטו התנועות, שדגלו ברעיון ה ה ת ג ו נ נ ו ת ,ל ה ק י ם א י ר ג ו ן ולצרף .א ל י ו א ת כ ל .ה ת נ ו ע ו ת והזרמים ,ש י ס כ י מ ו 202 זה. לרעיון כרוז לחבר שנמצא של לקיים הוחלט ולהקריאו אסיפת בפניהם. הסברה חברי ב מ נ ז ר ,י ח ב ר א ת הכרוז לחברי ״השומר ברוח התנועות הצעיר״ הסיכומים החלוציות בגיטו, שאבא קובנר, הציעו, ה מ ל י ם א מ נ ם היו שנתקבלו, ק ו ב נ ר ,א ב ל לרעיון היינו ש ו ת פ י ם כ ו ל נ ו . פ י נ צ ץ ק קישר אותי ע ם יושב אברהם בווילגה, של התנועה ראש לשעבר הרביזיוניסטית מ ר יפה ,ש ה פ ג י ש אותי ע ם י ו ס ף ג ל ז מ ן מ ״ ב י ת ר ״ .נ פ ג ש נ ו אז ב ב י ת ו יפה. בפניו העליתי ההתנגדות, א ת רעיון הסכים גלןמן ולגייס להצטרף א ת ח ב ר י ״ ב י ת ר ״ לאירגון שיוקם .ה ע ב ר ת י א ת ה ס כ מ ת ו ל א נ ש י ה ״ ש ו מ ר הצעיר״. ) א ג ב ,ל פ נ י ש ג ת י י ם פ ג ש ת י ב ת ל א ב י ב ב מ ס י ב ת מ כ ר י ם א ת מ י נ ה ק ו ר ג ן מווילנה, של בתו שאמנם מה מר והיא יפה, ל א י ד ע ה אז, לי הזכירה במה מדובר, עם את הפגישה בביתם אולם לאחר השחרור גןלמן, הבינה וציינה, ט ו ב מאוד, ה י ת ה ה ש י ח ה ה ס ו ד י ת הזו ביני ל ב י נ ו ב ב י ת ם ( . ע ם זאת הוהלט לשלוח לוורשה יחד ה ח ל ו צ י ו ת .כמו כן רצינו לתנועות וליצור באמצעותם קשר עם העולם יצאה משלחת למסור דו״ח הרחב. ולהציע א ת רעיון מפורט על במחצית ההתגוננות ההשמדה השניה של בווילנה דצמבר 1941 ה מ ש ל ח ת ,ש ה ר כ ב ה ה י ה :א ד ק ב ו ר ק ס מ ״ ה ש ו מ ר הצעיר״ ,ס ל ו מ ו ן אנםין ״ מ ה נ ו ע ר הציוני״ .כ ש נ ו ד ע ל ״ ב י ת ר ״ ,ש א נ ו ע ו מ ד י ם ל ש ל ו ח מ ש ל ח ת ל ו ו ר ש ה ל א ח ר ש ה ק ש ר א ת ם ה ת ה ד ק ,ביקשו ל צ ר ף א ל י ה ג ם א ת ח ב ר י ״ ב י ת ר ״ ק מ פ נ ר וקפצ׳בםקי, לחבריהם שיפנו ב־31 של חברים כמובן בוורשה בדצמבר באותו ,1941 התנועות בליל לא נושא. הסילבסטר, החלוציות: ״הנוער התנגדות היתה הכרוז הוקרא הציוני״, לצירופם. במטבח ״השומר בפני הצעיר״ כ־150 ו״דרור״, ש ל כ ר ו ו היתד .ת ה ו ד ה גדולה .א ו ל ם ל מ ע ן ה א מ ת ל א ב ע ק ב ו ת הכרוז צמח הרעיון, והבשיל כבר שהחלו אלא קדמו באוקטובר לו חדשים .1941ל א ח ר של דיונים האסיפה הוחלט בקואורדינציה להקים החלוצית, אירגונית מסגרת ל ת נ ו ע ת המרד. קובנר יצר קשרים ע ם חינה בורובסקה מהקומוניסטים ,שהביעו א ת הסכמתם להצטרף נמשכו לאירגון. שהקומוניסטים לאחר ו״ביתר״ הסכימו להצטרף, ב ״ ב ו נ ד ״ ו ב ״ פ ו ע ל י ציון״ ב א ו ת ו זמן ויכוחים פ נ י מ י י ם .ה ו ס כ ם לזמן ב ־ 21בינואר בחדרו של 1942 בחדרו ובה גלזמן ישיבה )המקום הכי בטוח היה בימים ההם להיפגש ש ל ס ג ן מ פ ק ד ה מ ש ט ר ה בגיטו( ו ה י א ל מ ע ש ה י ש י ב ת היסוד ש ל פ.פ.או. ה ש ת ת פ ו חינה בורובסקה )קומוניסטים( ,גלזמן יוסף )ביתר( ,ויטנברג יצחק )קומוניסטים( רזניק )הנוער ויטגברג. נוכל רס״ן המאבק הציוני(. בחירתו לקבל פרוכט עזרה נבעה )רביזיוניסטים( .א ב א בישיבה זו בעיקר ב ב ו א הזמן. גבחר מתוך מטה, שיקול כ ד א י לציין, בגיטו .ב כ ל הויכוחים ,ש ה י ו .ל ה ם ע ם קובנר )השומר ה צ ע י ר ( .ניסן ו כ מ פ ק ד האירגון הדעת, שבאמצעות שהקומוניסטים קיבלו נבחר יצחק הקומוניסטים את עקרון חבריהם בעיר הגנו על עמדתם :ו ע מ ד ת נ ו ,ש ה מ א ב ק ב ג י ט ו הוא ח ל ק מ ה מ א ב ק ה כ ו ל ל ש ל ה ל ו ח מ י ם ג ג ד הנאצים, 1943ש ו נ ת ה חבריהם ב ע י ר ק י ב ל ו א ת ד ע ת ם .ל א ח ר מ ק ר ה ו י ט ג ב ר ג ב ־ 1 6ביוני עמדתנו, כ א ש ר ה ו ח ל ט ל צ א ת .ו ל ה צ ט ר ף ל פ ר ט י ז נ י ם .ל א ח ר מ ס פ ר ח ד ש י ם צורפו .לפ.פ.או .ח ב ר י ״הבונד״ ,ה מ ט ה ה ו ר ח ב ו ה פ ע י ל ו ת נ כ נ ס ה ל ש ל ב י ם מ ת ק ד מ י ם • .יותר :מאוחר ה צ ט ר פ ה ג ם ק ב ו צ ה .מ ח ב ר י ״ פ ו ע ל י ציון״. •203 .סלומון אגטין ו א ר ק ב ו ר ק ס ח ז ר ו מ ו ו ר ש ה .ס ל ו מ ו ן אגטין ,ח ב ר ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ״הנוער ה צ י ו ג י ׳ /ה י ה של מרכזי חבר רבות בתגועה ,פ ע ל המלחמה בתקופת בריכוז בווילגה ,מ ר א ה ו ה ח י צ ו נ י ה י ה כ ש ל נ ו צ ר י ו ל כ ן ל ק ח ע ל ע צ מ ו ת פ ק י ד י ם אחראיים .ת מ י ד היה ר א ש ו ן ל ה ת נ ד ב ו ת ל מ ש י מ ו ת מ ס ו כ נ ו ת .ב מ ו ר ש ת מ ״ ו פ ו ר ס ם מ א מ ר ש ל ד״ד ע מ ג ו א ל ר י ג ג ל ב ל ו ם ע ל מ ר ד כ י אגילביץ ,ש ג מ צ א ב א ר כ י ו ג ו ,ו ב ו ריגגלבלום מזכיר הופעתו את סלומון של בפגי אגסין היהודית הציבוריות ו ד ב ר י ו ע ל ה ר צ י ח ו ת ו ד ר כ י ה ה ש מ ד ה בווילגה .ב ש ו ב ו מ ו ו ר ש ה ס י פ ר לי ,ש ה ע ל ה ב פ ג י ח ב ר י ת ג ו ע ו ת ה ג ו ע ר ה ח ל ו צ י ו ת ב ו ו ר ש ה א ת רעיון ה ה ת ג ג ד ו ת ,א ל א ש ט ר ם שם גקלט השתנו ע ו ד ס י פ ר לי, התגועות וגותרו כ מ ו ב י מ י ם ש ל פ ג י ה מ ל ח מ ה ,א ו ל י מ פ ג י ש ל א היתד ,ש ם עדיין ש ל ס כ נ ת קיום, הרגשה להחדיר זו ב א ו ת ם הימים. ש ה י ח ס י ם בין בוורשה לא ורשה ביהודי ה ד ו ר ש ת איחוד .ס ל ו מ ו ן היה ח ד ו ר ת ח ו ש ה , שחייבים עולם והרגשה את דחקה אותו לחזור ההכרה, לוורשה שאגו למרות חיים בתקופה ה ב ק ש ו ת שלגו, הרת שיישאר וימשיך אתגו ב פ ע י ל ו ת ה ח ש ו ב ה בווילגה .ה ו א ה ת ע ק ש ל ג ס ו ע לוורשה ,ל ה ח ד י ר א ת ר ע י ו ג ו ת י ו , שבדרך אלא בתחגת עליו הלשיגו הגבול במלקיגיה, להצילו. הצליחו פולגים חבריגו גרצח סלומון ומצאו, מזוייפות, שתעודותיו בוורשה עשו מאמצים כבירים בבית ״פביאק״ הסוהר געצר הוא לשחררו ולא בוורשה. חזר בורקס ג ם הוא ל ב י א ל י ס ם ו ק ו פ ע ל ש ם ב ת ג ו ע ת ה ה ת נ ג ד ו ת . ס י כ ו ם אגי מביא את השתלשלות העגיגים מגת להמעיט מחלקו לא על קובגר של ב א ר ג ו נ ו ש ל פ.פ.או .ו א ו ל ם ר צ ו י ל ר א ו ת א ת ה ד ב ר ב פ ר ו פ ו ר צ י ה ה ג כ ו ג ה .ר ע י ו ן ההתנגדות כחבר הרעיון ההיא ל א היה מ ו נ ו פ ו ל ,ל א ש ל איש א ח ד ו ל א ש ל מ פ ל ג ה א ח ת . המטה של המשותף ובהבגה יום ו מ פ ל ג ה זו או אנו עדים עכשיו חלק של פ.פ.או. ההתגגדות בהרמוגיה היסטוריים יכול למירח לערפול לגרמגים. על אלה המטה חשב אז ראשון וחברי על מירח הארגון מפלגות, ל״זכות ראשוגית״ ״הבוכרה״, האמת וזאת בשואה מי תטען עינינו עבדו מי בתקופה שיער או ל ״ כ ו ל ו ״ שלי. בהכרה גורם אשר שיבוא לצערגו לעיוותים בלשון המעטה .זכר העבר מונע ממני ב מ י ר ח הזה .ג ם ה ד ב ר י ם שפעלו אני מלאה. אחרת להעיד מכלי שנגד שהעליתי פה מטרתם ציבורית בשליחות ולא בעיקר זכו לכבד להישאר היה לקחת את זרכם בחיים. אלה ע ש ו היסטוריה. הפעילות 1943 בגיטו ב־1 לספטמבר הוצאו מ ה ג י ט ו יהודים .1983 למחנות ב ח מ ש ת הימים הראשוגים לספטמבר באסטוניה; ב נ ו ש א זה התפרסמו עבודה עדויות ש ו נ ו ת ו ב ר צ ו נ י ל ה ו ס י ף מ ה ש ל ו ע ל י בענין זה. פ ה עלי לאשר א ת הגירסה ש ל א ב א ק ו ב נ ר ש ה י ה אז מ פ ק ד פ.פ.או .כ י ל א היה שום ס י כ ו ם בין ה מ ח ת ר ת ל ב י ן מ פ ק ד הגיטו גגם ו מ פ ק ד ה מ ש ט ר ה ,ד ס ל ר , כפי כל אחת 204 ש פ ו ר ס ם .א ח ר יום ו י ט ג ב ר ג הקבוצות מהן יצאו של ללא ה ו פ ס ק ו כ ל ה ק ש ר י ם ע ם גגם. המחתרת שעזבו ידיעת המשטרה את הגיםו וראש ליערות הגיטו. גם ואשר הקבוצה גמגיתי עם הראשוגה שיצאה ביולי 1943ונתקלה במעבד של גרמנים וליטאים בדרכם ליערות נארוץ וסבלה אבידות ,יצאה ללא ידיעת המשטרה .הקבוצה נתקבלה במשמר על הגשר ויש להניח בוודאות ,כי לו הגרמנים ידעו על היציאה של הקבוצה ,האבירות היו יותר גדולות. 205 גדעון האוזנר ע ם ה נ ש י א ס א ד א ת א נ ו א ר ו ש ם ״ ב ״ י ד מ ו צ ״ ש 26/11/77 ח ל ו ם ־ ב ה ק י ץ :החל תהליך ר ב ־ מ ש מ ע ו ת בחיי המדיגה אגו מ ק י צ י ם מ ש ב ו ע ש ל ו ה א ו ו ר כולו ,ש ס א ד א ת ה ט י ל כ ל כ ו ב ך מ ש ק ל ו ל מ ע ן קידומו .כ ב ר ב ך ר ך מ נ י ו ־ יורק לארץ ,ב ש ו ב י החפוז — ,כ ש א נ י מ ב י א א ת י א ת תווי ה ה מ ג ו ן ה מ צ ר י ו א ת פס את הקול שלו — שאלתי האיש ע צ מ י ל ל א הרף ,ל מ ה עושה אשר את נדר לבלי לעשות י ההסבר שהפעם היחיד, שתאם העובדות את הידועות לי, היה כי החליט סאדאת אכן צ ר י ד ל ה ב י א ל י ד י ה ס ד ר ק ב ע בין ע ר ב ל י ש ר א ל .אין ה ו א מ ס ו ג ל כי התחזקנו מאוד. אין הוא יכול בהכנות להמשיך לצאת למלחמת־נצחון, תנופה ל מ ל ח מ ה כי ק ו פ ת ו ריקה .ג ם המצב הבינלאומי דוחף להסדר .ואם כ ב ר הסדר — לשם מה לו להחזיק א ת ברית המועצות ,שנואת־נפשו ,במרכז הענינים י ה א מ ר י ק א י ם עשו ,ל ד ע ת ו ,ש ג י א ה ח מ ו ר ה ב ה ו ד ע ה ה מ ש ו ת פ ת ע ל יעדי השלום ,כ י ב כ ך החזירו א ת הרוסים ל ל ב הזירה .י ת ר ה מ ז א ת :ל מ ה ל ו מ ש ל ח ת מ א ו ח ד ת ,ש ב ה כ ר ח ת ו ש פ ע על ־ידי ה ק י צ ו נ י ם מ א ש ״ ף ? א ם ל ע ש ו ת ש ל ו ם — צ ר י ך ש ה ו א יהיה ע ו ש ה ה ש ל ו ם ו ש ה ו א יהיה ד ו ב ר ה ע נ י ן ה ע ר ב י .מ כ א ן מ ס ק נ ה ש י ש ל נ ק ו ט יוזמה ד ר מ ט י ת שתעביר ה מ ש א ומתן .מ צ ר י ם היא ארץ לידיו א ת ה ה ל י ך ש ל ערבית ראשה, מ ד ו ע ת ה י ה ר ק א ח ת בין ר ב ו ת ? כך פענחתי לעצמי את ה נ כ ו נ ו ת ל ב ו א ל י ש ר א ל ולהפגין א ת המנהיגות ואת הרצון ב ש ל ו ם .ל ש ם כ ך א ח ז א ת ה ש ו ד בקרניו ,הזמין ע צ מ ו — ו ב א . מאורעות מאוחרים יותר אישרו הנחותי .הוא ל א הסתיר א ת הסתייגותו ה מ ו ח ל ט ת מהרוסים. זה ב א לידי ביטוי אפילו החלוקה ש ל פולין ,ע ל פ י איפשרה ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת א ת מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ו נ ת נ ה א ו ר ירוק ל מ ס ע ה כ י ב ו ש י ם 206 ההסכם ב י ״ ד ושם״ הסודי כאשר הראיתי לו ריבנטרופ—מולוטוב. את אמרתי: מפת ״בכך היטלר״ ,השיב ס א ד א ת :״ א נ י יודע ,אני מ כ י ר אותם״. של ברור כן היה ש ה ו א ד ו ח ה לפתרון .כמו א ת א ש ״ ף ושאין הוא ר ו א ה בו ש ו ת ף ב ר ו ר היה שהוא ר ו א ה ע צ מ ו כ ד ו ב ר ראשי ו מ ו ס מ ך של הענין ה ע ר ב י . ה ב י ק ו ר ב ״ י ד ושם״ — א ש ר ל ש ם ה ש ג ת ו פ נ ה בגין ב מ י ו ח ד ל ק ר ט ר ,ל ה ש פ י ע על סאדאת שיבוא — היה מחווה כלפי הדברים המקודשים לנו והפגנה ברורה של ה י נ ת ק ו ת מ ע ב ר ו ה פ ר ו ־ נ א צ י — ,ש ה ו א יודע כי אנו יודעים עליו .ה ט ר ג ד י ה הזועקת איך ש ם מן ה ק י ר ו ת ה ש פ י ע ה עליו ומדי פ ע ם א מ ר :״ ל א ידעתי ,זה נ ו ר א , ה ם יכלו.״ הנחושה את קרא חרישי המוצגים של פרוטוקול לא כי טמון בגרמנית, היה המלים; השגורה מתעכב ואנזה ,ה ו ע י ד ה ש ב ה יאומן לי אמרתי לו כאן ההסבר ישראל להקמת ל ה ב ט י ח ק י ו מ ה ל ע ד ו ה ו א ה ש י ב :״כן ,א נ י מ ו ד ע ל כ ך בכלל״. בסיום מדי הוחלט הביקור ע ל הספר ועל הביקור. פיו, על פעם תוך ליד תנועת מוצג ולהחלטתה בהחלט״ .הוא שפתיים ושואל לפרטים. ל ה ש מ ת 11מיליון יהודים, הגשתי לו את ספרי א מ ר :״זה באגגלית א מ ש ש מ ע ת י א ת הראיון ע ם בהיגוי ליד הודה והוא ואת ברברה וולטרס ה ב י ט ו י ש נ ת ן ל מ ר א ה עיניו ב ״ י ד ושם״ .ק י ב ל ת י ב ר כ ו ת ר ב ו ת ,ב ע ל פ ה ו ב כ ת ב ד ב ר י ב י ״ ד ושם״. על בעיתוני ה ע ר ב ש ל א ת מ ו ל ,ל י ל ש ב ת ,הופיעה ת מ ו נ ת ו ש ל ס א ד א ת ע ם בגין, כשסאדאת ביש, אבל בנידון. שם מכיוון שאני ל ב ל ד ג ם של הדוברים שלא גם עונד עניבה ועליה מול ק י ש ו ט ד מ ו י צ ל ב ה ק ר ס .זהו פ ש ו ט ק י ב ל ת י כ ב ר כ ע ש ר ש י ח ו ת ט ל פ ו ן מ א ז ר ח י ם ש ו נ י ם מ ה אני ח ו ש ב ל ע ש ו ת משוכנע שלא בא לפגוע ברגשותינו, ע נ י ב ת ו ,ו ח ב ל — ,אינני ח ו ש ב האנונימיים, הטלפוניים, זה מיפגן היה אלא שכנראה לעשות מאומה. של איום אך כלפיגו. לא בעיני מובטחגי ב א ל א י י ם ובודאי ל א ב ו כ ר השואה .א ך ר ג י ש ו ת ה צ י ב ו ר היא ע צ ו מ ה .כן חשדנותו המובנת והמוצדקת. ב כ נ ס ת היה מ ע מ ד ג ד ו ל ו נ א ו מ ו ש ל ס א ד א ת ,ע ם היותו ג ו ק ש ה ו א פ י ל ו הנאום ברוטלי, היה מעמיקה ו ר ח ב ת אופקים .ל ד ע ת י ל א ה י ה נ ג ר ע מ א ו מ ה מ ת ק י פ ו ת ו ,א י ל ו ה ו ס י ף שאנו גאום מבריק, מלאכת מחשבת. בגין הסתפק בתשובה, ע ר י ם ל ב ע י י ת ה פ ל ש ת י נ א י ם וכי נ ח פ ש ל ה פ ת ר ו ן יחדיו .פ ר ס אף אמד כי זאת ולא החליש בכך בכלל א ת עמדתנו .להיפך. האוירה ב מ ד י נ ה ה י ת ה ש ל ה ת ע ל ו ת ו ה ת ר ו מ מ ו ת רוח .ס א ד א ת ו פ מ ל י י ת ו ח ש ו ב כ ך יפה .מ ה ש ה צ ב א ה מ צ ר י ל א ה צ ל י ח ל ה ש י ג ב ח מ ש מ ל ח מ ו ת ,ע ש ה ס א ד א ת י ח י ד י :כ ב ש א ת ה מ ד י נ ה .ז א ת ,אגב ,ר צ י ת י ל ו מ ר לו ,בין ד ב ר י ם א ח ר י ם . התרשמותי שכולות, הביקור העזה היחה לאו דווקא מקטעים בנאומו יתומים ואלמנות מלחמה, — אלא דווקא מ כ ל בהם דיבר הזוטות על אמהות שנלוו לעצם ולקיומו בכלל. ה ש א ל ה היא ,כמובן ,מ ה יהיה ה ל א ה ,ח ו ש ב נ י ש ס א ד א ת ע ל ה ע ל ד ר ך שאין חזרה מ מ נ ה ו ב מ י ד ה ר ב ה כ פ ה ג ם ע ל י נ ו ד ר ך זו .ה ו א ר ו צ ה ב ש י ת ו ף פ ל ש ת י נ א י ם ב ש י ח ו ת — והדין עמו .א י ל ו ש מ ע ה מ מ ש ל ת ר ב י ן ל ע צ ת י ה י ת ה ל נ ו כ ב ר ה י ו ם נציגות לשרי ש ל ע ר ב י י ה ג ד ה ,ל א א ש ״ פ י ת ו ש ו ח ר ת שלום .ל צ ע ר י ל א ר צ ו ל ש מ ו ע ל ״ ע והיום צ ר י ך ל ח פ ש ״ נ כ ב ד י ם ״ ,שיהיו ד ו ב ר י ם ,ו ח ל ק ם ב י נ ת י ם מ ס ר ב או מ ה ס ס . 207 דיין א מ ר ש ל ש ו ם ב ט ל ב י ז י ה ש כ ל ה מ פ ל ג ו ת ח י י ב ו ת כ ע ת ל ה ח ל י ט ע ל ע מ ד ו ת י ה ן ומהו ג ב ו ל הויתורים .ר מ ז ב מ פ ו ר ש ש א י ג ו מ ח ז י ק ע ו ד ב ד ע ת ו ה י ש נ ה כ י ע ד י פ ה שאדם־אל־שייך כ י כן הגה בלי שלום משלום בלי שארם. בירורים יתחילו גם גוקבים, במפלגתי, אך לדבריגו יהיה לא ה ד ר ב ,א ל א אם כן גצליח ל ש ת ף ע צ מ נ ו ב צ י ב ו ר ג ד ו ל י ו ת ר .אגי ג ו ק ט יוזמות מסוימות שדעות בגדון ו א כ ת ו ב ע ל כ ך ב ג פ ר ד . בחלל רק נכונות תאבדנה לעת כזאת מפני שאין אסור לעמוד מגגד ואסור למשמיעהן כוח צריך פוליטי. ל ר א ו ת ה י כ ן ד ע ת נ ו ,ב מ ק ר ה זה ,ב א מ צ ע ו ת י ,ת ה י ה ב ע ל ת ה ה ש פ ע ה ה ר ב ה ביותר. . נ א ו מ ו ש ל ס א ד א ת ב פ ר ל מ נ ט ה מ צ ר י היום שעליו וישראל — מ ס מ ן מהו ,ל ד ע ת ו ,״ ה ה מ ש ך ״ ח ב ר כ ה ה ר ב ה בירושלים .פ י ר ו ש ו — ה מ ש ך ת ה ל י ך ה ה י ד ב ר ו ת ה פ ו ל י ט י ת ת צ ט ר ך לומר ד ב ר ה הברור. לאור העמדות הגוגדות לכאורה בינינו לבין מצרים וההחלטה על ״ההמשך״ נזכרתי הכלה ב ס י פ ו ר יהודי על אביו של חתן המנהל משא ו מ ת ן עם אבי ה מ ש ו ד כ ת ל ב ג ו .א ב י ה ח ת ן מ ב ק ש גדוגיה ג ד ו ל ה ,״ מ ז ו נ ו ת ״ ו ק ב ל ת ב נ ו ל ש ו ת פ ו ת בעסקו ש ל א ב י ה כ ל ה .מ ש י ב א ב י ה כ ל ה ש א י ן ל ו גדוגיה ,שהוא מ ו צ א ב ע צ מ ו בקושי אז מזוגותיו ושאין ג ש ב ל ש ו ל ח ן וגדבר״״. לו בכלל עסק. מגיב אבי החתן ואומר: ״סוב, נספחים מאת מכתב האוזנר גדעון הממשלה לראש מ נ ח ם בגין ח0ר הכנסת ד.כ נסת גדעון י האוזנר י ר ו ש ל י ם י•"ב ב כ ס ל ו תשל״ח .11 .1977 .22 לבגוד בגין ה ' סנחם ראה הספשלה ירועלים א י ש י ראש הספשלה, ברגוני לבי׳ןודו ל ה ב י ע לך סל נ ש י א פ צ ר י ס סאדאת ב י ד ה י ה זה פ ע פ ד כי סאדאת ושל נגח היסשורי, י י ס י ב להבין נו1תי בכנסת, בלזוי פקובלנו":סגלגלים להביאנו שפשפעותו ושם. עסוקה ס א ד .אף את-עובדות פו בסחני ה י ס ו ד של קום .ה ס י י נ ה ישראל. בהופעת•היום במועדו. הוקרה ו ה ע ר כ ה על כך שגרסת, בפאסץ סיוחד, ב ד ב ר י על השארת י ו ם פוסבי ז כ ו ת על להוקרתי ידי הזברון לשואה ולגבורה כלפיך. ז כ א י " .סי יתן ותזכה אל ה ש ל ו ם . בהוקרה רבה שלך גדעון האוזנר 209 ברכתו של הנשיא סאדאת לגדעון האוזנר על הביקור ב״יד ושם״ 210 מתון ראיון של ב ר ב ר ה ו ו ל ט ר ס ע ם נשיא מצריים א נ ו א ר ס א ד א ת מ .בגין ורה״מ וולטרס: הייתם ב י ד ־ ו ש ם ,ש ה ו ק ם ל ז כ ר ק ו ר ב נ ו ת היהודים בשואה ה נ א צ י ת . א ו כ ל ל ו מ ר ש ה ת ר ג ש ת מ ב י ק ו ר זה ,ת ו כ ל ל ס פ ר ל נ ו מ ה ה ר ג ש ת ? סאדאת: התרגשתי מאוד. ל א ת י א ר ת י ל ע צ מ י שזה ה י ה ע ד כ ד י כך... כפי ש ר א י ת י היום ...ב א מ ת . . . עם המסמכים ,ק ר א ת י כ מ ה מהם, ה א ד ם ש ה ס ב י ר ל נ ו — ד׳׳ר ה א ו ז נ ר ,ש ה ס ב י ר לי א ת הדברים, ה ר ג ש ת י ש ...כלומר... ב ע ר ה ל ה ב ה ג ד ו ל ה מ א ח ו ר י כ ל מ י ל ה שאמר ...באמת... ל א ח ר מכן ,הוא ה ס ב י ר ל י ש ה ו א היה התובע... ב מ ש פ ט אייכמן. ר ה ״ מ: עלי ל ה ס ב י ר שיש כ א ן ת מ ו נ ו ת ש ל השואה ,כ פ י שהנשיא ר א ה ב מ ו עיניו. אלה זוועות אני חמל לא רואה אנושיות בעיני שהתרחשו רוחי את בקורות תמונת האנושות. הנער הקטן התמונות, מכל כשידיו מורמות כשחיילים נ א צ י י ם מ כ ו ו נ י ם נ ש ק ם נ ש ק ם אליו, ואמו מ ב י ט ה בהם ,א ו ל י ב פ ח ד ש מ א ירו בו ,נ ע ר קטן ו ל י ו מ ו ר מ ו ת . ת מ ו נ ו ת מ ס ו ג זה ,ה נ ש י א ר א ה היום ,ו ה ס כ י ם א ת י ש ע ד ש ל א ת ר א ה ז א ת ב מ ו עיניך ,אינך י כ ו ל א ף ל ת פ ו ש ז א ת כראוי. ה א ד ם שליווה א ו ת ך היה ה ת ו ב ע ב מ ש פ ט אייכמן. כן הוא ח ב ר ה כ נ ס ת ד ״ ד ה א ו ז נ ר . זו ל ל ז כ ר ה מ ת י ם ,כ ד י ש א נ ש י ם יזכרו ,ו ל א ישכחו א ת ה ס י ב ה ל י ש ר א ל השואה. ואת נמצא שם אימותינו האפר מן ואבותינו, המחנות ואם יורשה שבהם לי אחינו, לומר, אחיותינו, ברברה, ילדינו בכללם הקטנים, נמצאח גם משפחתי, אחיינית ק ט נ ה ב ת ח מ ש ,כ ו ל ם ש ר ו פ י ם ,א י ש אינו יודע היכן הם. כל ש א נ ו י כ ו ל י ם ל ר א ו ת ה ו א א פ ר ם ש ל מ י ל י ו נ י אנשים ,ש ע ו מ ד י ם שם, מן ה ס ת ם ל א ח ו ש ב י ם — ר ק מרגישים... כ י צ ד זה ה ת ר ח ש ,א נ ו ש ו א ל י ם את עצמנו?... א ך ה ד ב ר אכן ק ר ה ל ע ם היהודי. 211 ל ז כ ר מ ש ה ג ע ד ר < ם זימרת לזפרו ש ל י ו ס ף מ ל ר ז ״ ל א ת יוסף פגשתי לראשונה בעיר הולדתו אוסטרוג־ווהלין ,בקיץ .1933במיסדר א ב ל לזכרו של בנימין זאב הרצל עמדנו זה לצד זה במישמד הכבוד מול הדגל המורד לחצי התורן ושרנו: ״אנו נהיה הראשונים ,כד אמרנו אח אל אח. אנו נהיה בין הבונים ,נם המיתר ,נ ס אנך״. פגישתנו השניה היחד .כעבור 6שנים ,כבר בחנאי מחתרת .זה היה בדצמבר ,1939כאשר יוסף הגיע מווילנה לקובנה ,עיר הולדחי ,בשליחות משותפת אל חברי הגרעין החלוצי של החגועה. בתקופה זו החמלאה וילנה פליטים רבים וחנועוח הנוער הציוניוח של פולין המחוסלת הקימו בה את מדמיהן .בצד הסובייטי התחיל כבר ״הקורס הנכון״ לגבי הציונים ,שהביא איתו מאסרים וגירושים .טרחנו אז להסתיר עמוק באדמה א ת דגלי ״הקן״ ,את הארכיון ,וחברים סחבו ספרים מהספריות ,כדי להצילם מהחרמה ומהשמדה. הקיבוצים בווילנה היו אבן שואבת לחברים פליטים נוספים ,שכעת כבר היו נאלצים לעבור את הגבול החדש הםובייטי־ליטאי ,כדי להגיע אליהם .בין התנועות היה שיתוף פעולה מבוסם על התודעה של אחדות הגורל ,ושליחיהן יצאו דרך ״הגבולות הירוקים״ ,כדי להביא לווילנה מהשטח הסובייטי והגרמני כמה שיותר חברים ,בתקוה להגיע משם לארצות הסקנדינביות ,ומהן להמשיד בדרך כלשהי לארץ־ישראל. שליחים אלה היו הראשונים ,שעליהם חובר השיר: ״בין גבולות בין הדים ללא דרך ,בלילות חשוכי כוכבים, שיירות של אחים מבלי הרף ,למולדת אנו מלווים״. 212 באיזור הגבול הסובייטי־ליטאי היו שתי עיירות יהודיות :שוונצ׳יאן החדשה ושוונצ׳יאן הישגה ,המרוחקות זו מזו 5ק״מ .יום אחד גהפכה שווגצ׳יאן אחת לסובייטית ואחת לליטאית. יוסף היה עושה את הדרד הזאת בלילות כשהשלג חורק מתחת לרגליו ,והוא גוהג אחריו קבוצות חלוצים מהשטח הסובייטי וחברים נאמגים מהצד הליטאי עוזרים לו במסירות גפש. על מאסרו הראשון של יוסף ועל כך שגידון ל־ 5שגוח מאסר על חצייה בלתי־ חוקית של הגבול הסובייטי ,נודע לי ממכתב ,שקיבלתי מהארץ באפריל .1940 היה זה מכתב מחברת הגרעין ״גיצגים״ ,שיוסף העבירה מקובגה לווילגה ,ומזלה שיחק לה להיות בין המקרים הבודדים ,שהצליחו בימים ההם להגיע ארצה בעלייה ליגלית דרך מוסקבה־אודסה ואיםסגבול. כשהסתיימה המלחמה ,היה יוסף בין הראשוגים ,שחזרו מרוסיה לפולין המשוחררת ובין התפקידים הרבים ,שנמל על עצמו ,היה לפעול להקדמת שחרורם של חברים, שהמשיכו עוד לשרת בצבא הפולני. באחד מימי פברואר 1946הגיע ליחידתי הצבאית ,שחנתה בפרוסיה המזדהית, גער כבן ,16שהציג את עצמו כשליחו של יוסף .מתוכגו של המכתב שמסד לי הבינותי ,שהוא גמצא כבר ב ל ו ח ׳ ומחכה לשחרורי המוקדם. רוח גדולה עברה אז ב״תנועת הבריחה״ בפולין .לוחמי הגאולה וההצלה ציפו לבואם של למעלה מ־ 150אלף יהודים מבריה״מ במסגרת הרפםריאציה והם תכננו את דרכי קליטתם והכווגתם. אולם נוכח החורבן הלאומי הגדול היו חדורים בתחושה של ״כל המציל נפש אחת מישראל...״ ולא הסיחו את דעתם מבודדים ,שהיו פזורים באסיה התיכונה או במחנות הצפון הרחוק ,שהזכות לרפרמדיאציה נמנעה מהם לפי שעה. יוסף תכנן ,יזם וצייד במיסמכי מעבר שליחים לבושי מדים של הצבא הפולני החדש ,שיצאו אל מעבר להרי אוראל ,כשבידיהם רשימות חברי גרעין חלוציים ועסקגים ציוגיים ותיקים ,במטרה להביאם לפולין מהר ככל האפשר .וזכור שליחו המיוחד אשר יצא לאקםיוביגםק ,במטרה לשחרר מההסגר את חבר ההנהגה הראשית ,הסופר והעיתוגאי יהושע א .גלבוע ז״ל ,שיוסף ממש קדח בתשוקה, גבולות במטרה געלה אחת :להעביר כמה שיותר יהודים מפולין אל גמלי הים התיכון ,למען עלייתם ארצה. בסוף אפריל 1946השתחררתי מהצבא .נפגשתי מיד עם יוסף ב ל ו ח ׳ וכבר למחרת הפגישה יצאתי בשליחותו לשצ׳צין .במטוס מוורשה הגעתי לעיר הצפונית הזאת ,השוכגת על הצד המזרחי של שפך גהר האודר ,אליה היו באותם ימים מגיעות מבריה״מ רכבות עם יהודים ,אזרחי פולין ,שחזרו במסגרת הרפטדיאציה. כשליח מגוסה למעבר ב״גבול הירוק״ מגיע יוסף לשצ׳צין ,כדי לגצח על המלאכה .אולם הוא רואה פגם בהטלת המלאכה על שליחים מאגשי השורה בלבד .דгא מרגיש חובה מצפונית ללכת בעצמו ולהנהיג אחריו שיירות של יהודים גיצולי השואה בדרך למולדת. על פעולות אלה גיאסר יוסף על ל י הרוסים וגידון ל־ 10שגות מאסר .ראוי יוסף ,שייאמר עליו :״גתפס למלכות״ .גתפם ,על שעסק .בציוגות המעשית, 213 ה צ י ו נ ו ת ה מ ג ש י מ ה ,ש כ ל כ ך ק י נ א ל ה והיא בערד .ב ו כ ש ל ה ב ת ־ י ה ׳ . ה מ א ס ר הארוכות ב מ ח נ ו ת הצפון הרחוק ברוסיה גפגש יוסף ע ם אסירי בשנות ציון מ ה ד ו ר ה י ש ן והדור הצעיר .ב ב ו א ו א ר צ ה ב־ 1956ה ו א מ ב י א א ת ו ד ר י ש ת ש ל ו ם ל מ נ ה י ג י ה ע ם ב מ ד י נ ת ישראל ה ע צ מ א י ת מ ה ש ב ט ה נ א מ ן ש ל ״ ה פ ר ג ר ם ו נ י ם , הווייסמאנים לנו ו ה ג ל פ נ ד י ם ״ ז״ל .ו ה ו א גם מ ב י א ד ר י ש ת ש ל ו ם מ ה ד ו ר ה ח ד ש ,ש ק ם ב ב ד י ה ״ מ ל א ח ר ה ק מ ת המדינה ,דור ,א ש ר ל ו ציפינו ,דור ,ש ע ל י ו נ א מ ר : ג א ו ל ה ,ה ח פ ץ ל ה י ו ת גגאל ,והמכוון א ת ע צ מ ו ל ה י ו ת נ ג א ל ״ . ״המכין ו ל מ ע ן ד ו ר זה ה ו א ש ו ק ע ב ע ב ו ד ה נ מ ר צ ת ו ע ד מ ה ר ה ה ו פ ך א ת מ ק ו ם ע ב ו ד ת ו לקן של נמלים חרוצות ונאמנות. ה ל א ת ש א ל י ל ש ל ו ם אסירייך״. ״ציון ב מ ש ר ד ו ש ל י ו ס ף אכן ש א ל ו יום יום ושעה ש ע ה ל ש ל ו מ ם .ויום יום ו ש ע ה ש ע ה עשו . ל מ ע ג ם ב מ ס י ר ו ת אין ק ץ ו ב א ה ב ה ל ל א ג ב ו ל . גדולה ת ר ו מ ת ו ש ל יוסף בהקמת תנועת העליה מ ב ר י ה ״ מ —.״ ש י ב ת ציון״ ב ת ומגגו ,ב ה ר א ה א ת ה ת ג ש מ ו ת חלומו. כשאני מהרהר בעבודה העצומה ,שהשקיע למען מטרה נ ע ל ה זו ,א נ י גזכר ב ב י ת האחרון משירו של המשורר נתן א ל ת ר מ ן :״הסרטיפיקט האחרון״ ״לך נ ת ק י נ ה ע ד א מ ת ,מ ס ג ר ת פז ה ר ח ק מ ע ו ב ש וכה נ כ ת ו ב :יובא פורטרט של העולם שוחר החופש. מ ש מ ר כבוד ל ך נקים ,ומרחוק נביט אליך. ר ב י ם . ,ר ב י ם ל ך זקוקים ,א ך ה ם יבואו ב ל ע ד י ך ״ . אני ח ד ו ר א מ ו נ ה ,שדורנו ,א ש ר ז כ ה ל ה י פ ר ד ל נ צ ח ״מהסרטיפיקט הבריטי״, י ז כ ה ל ה י פ ר ד ל ג צ ח ג ם ״ מ ה ו י ז ו ב הסובייטי״. הבד ,נ ת פ ל ל ,ש ב ק ר ו ב ב י מ י נ ו נ ז כ ה ל ה נ י ח ע ל ק ב ר ו ש ל י ו ס ף ב י ח ד ע ם ה פ ר ח י ם א ת ״הויזוב האחרון״. יהי.זכרו ברוך! ה׳ באדר תשמ״ח )בשלושים למותו( 214 נפתלי צחר א ל ף ?״ל ש ב א ר צ ב א ו ם )(1990—1896 א ם יש משמעות למושג בתקופת ש ה ו ת ו ו פ ע י ל ו ת ו בשוייץ ב ש נ י ם 1940—46ה ו א ד ו ג מ ה ק ל א ס י ת ל כ ך . סוחר מחלקת עשיר ופעיל ״ א ד ם שהוא מ ו ס ד ש ל ם ״ — ה ר י א ל ף בעיר בנדין. ב־18.1.1940 כותב שבארצבאום לייב י פ ה א ל ה ע ל י י ה ש ל ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת :״ ש ב א ר צ ב א ו ם ה ו א ת ו ר ם חשוב ,ב ע ל ה ו ן ויהיה כ ח ח ש ו ב ב א ר ץ , .י ש ל ע ז ו ר ל ו בעלייה.״ ש ב א ר צ ב א ו ם י צ א מ פ ו ל י ן ב א פ ר י ל ,1940ה ו א ו מ ש פ ח ת ו ה ק ר ו ב ה ) א ש ת ו ו ש ת י ק י ב ל דרכונים ,ויזות ש ל שוייץ ו כ מ ו ב ן ה י ת ר י יציאה מ פ ו ל י ן ה כ ב ו ש ה . בנותיו(. ל א ח ר מ כ ן יתברר לו ,כי סוחר גרמני מכר ,שבזמנו שבארצבאום הצילו מפשיטת רגל ,פעל אצל השלטוגות הגרמגיים א ם ה י ו ע ו ד מ ק ר י ם ש ל יציאה בהשגת ליגאלית היתרי מפולין היציאה .ל א בתקופה ידוע ההיא של לנו, הכיבוש ה ג ר מ נ י ו א ם ק ר ה ה ד ב ר ,ו ד א י ה י ו א ל ה מ ק ר י ם ס פ ו ר י ם .ע ל י צ י א ת ו זו מ פ ו ל י ן ה ו א מ ס פ ר ב ע ד ו ת ו )ארכיון ״ מ ש ו א ה ״ ע ־ . 1 9 / 1 9 ב נ ו ב מ ב ר 1939ג א ס ר ל מ ש ך ש ב ו ע ו ת א ח ד י ם ב ב י ת ה ס ו ה ר ב מ י ס ל ו ב י ץ ו נ ח ק ר ק ש ו ת ע ל י ד י ה ג ס ט א פ ו .ה א י ש הראשון ,ש ב א ל ק ב ל ו ע ם ש י ח ת ר ו ,ה י ה מרין, ר א ש ה י ו ד נ ר א ט ב ב נ ד י ן ו ב ז א ג ל מ ב י ה כולה. שבארצבאום ס ר ב ודחה א ת הצעתו ש ל מ ר י ן ל ה י ו ת ס ג נ ו ב מ י ג ה ל ה מ ת א ר ג ן ב ק ה י ל ה .ב ד צ מ ב ר 1939א ך ח ו ש ט ב ע י יכול היה אמנם ל ה ד ר י ך א ד ם ל ג ב א ולהרגיש ,ה ג ם התרחש לאחר מכן במעמדו של בהיבט היודנראט כללי ביותר ,א ת ואישיותו ש ל מרין אשד ״מלך ה י ה ו ד י ם ״ ב ז א ג ל מ ב י ה ,ש ש ל ט ע ל ג ו ר ל ם ש ל כ־ 100,000יהודים .ה צ ל ת ו ה מ י ו ח ד ת ב מ ע ש ה היציאה ,ת מ ו נ ת ה מ צ ב ,ש ה ס פ י ק ל ר א ו ת ב ש ב ע ת חודשי ה כ י ב ו ש ה ר א ש ו ג י ם ) א ם כ י ל א ה י ו א ל ה עדיין גירושי ה ש מ ד ה ( בשוייץ, ו ת ג ו ב ת אי אימון ש ל היהודים איתם גפגש ולהם סיפר א ת הידוע ל ו ע ל ש ה ת ר ח ש כ ע ד ראייה — 215 זה היה הרקע להחלטתו הגחושה להרתם למעשה העזרה ,הגם שבעצמו היה פליט ,מהגר .אילמלא רצונו זה יכול היה לחיות בשלווה בארץ החופשית כמו רבים אחרים .בעדותו הוא אומר :״זרקתי עצמי למערבולת של עבודה זו ומרגע שגכגסתי ,זה משך אותי כמו מגגט .חשבתי בלבי ,כי עלי לתת כאילו תמורה עבור המזל המיוחד שהיה לי.״ שגי מרכזי פעולה ,בכל הקשור בעזרה והצלה ,היו באירופה בתקופה ההיא. בקושטא ישבו משלחות של הסוכגות היהודית ,ההסתדרות ,התגועות שנשלחו מהארץ .בשויח ,לעומת זאת גמצאו בפרח המלחמה פעילים שוגים במקום מטעם מוסדות שונים .היה שם גתן שוואלב ,שליח ״החלוץ״; ד״ד שפס וד״ר וד״ר פוזנר, נציגי מחלקת העלייה של הסוכנות )המשרד הארץ ישראלי(; ד״ד אברהם זילברשטיין ,גציג ארץ ישראל העובדת ,שניהל גם את המוסד לעזרה ״רליקו״; ריכארד ליכטהיים ,איש ההגהלה הציוגית ועוד ועוד .הוקמו במשך הזמן ועדים לעזרה בשמות שונים — לעזרת ילדי מהגרים; לסיוע לקרבגות המלחמה היהודיים; ״דליבראנס״; לעזרת פליטים אינטלקטואליים; לעזרת מהגרים; לעזרת פליטים נצרכים; ועד פולני; לעזרת וארשה וכוי. שבארצבאום ,כאמור ,היה מעין מוסד עצמאי .ידע בהצלחה ,בהתאם לתנאים, לנווט ולנוע בין הגורמים השונים הנפרדים — שלא תמיד שיתוף הפעולה הדרוש והחיוני היה לזכותם .הוא דרבן ,תם ,עודד והפעיל ואף תיאם .מעל לכל גתן ביטוי לגישה האישית והאנושית כלפי הפליטים ,בעיקר מבין יוצאי פולין. מה היתד ,הפעולה ? שבארצבאום לא עסק בעגיגי אידיאולוגיה ,מדיגיות גבוהה, מלאכתו היתד ,הפעילות האפורה היומיומית ,של הדברים הפרוזאיים ,תוך התמדה עקשגית בחיפוש כל סדק בחומה. זו היתד ,עזרה כספית ,אותה ארגן מבין הגורמים השוגים ואף הלוואות לפליטים הגצרכים; זה היה עגין של משלוח חבילות במאות למקומות שוגים בשטחים הכבושים ,דבר שהצריך התעסקות רבה עם ספקים רבים ,בעיקר בליסבון ,התחשבנות איתם ,דאגה לטיב ואחריות במשלוח; הוא עשה מאמצים לעךוך ביקורים במחגות הפליטים בשויח ובבתי הילדים והמוסדות ,הגם שהדבר היה כרוך גם הוא בהשגת רשיוגות מיוחדים לכגיסה; הוא יצר קשר מכתבים עם אגשים שוגים במקומות שוגים בארצות הכבושות .כמות המכתבים מגיעה לאלפים .עוף השמים — גם בתגאים ההם — העביר את השמועה ,כי איש יושב בשויח ואפשר לכתוב אליו והוא יעגה; קשר מכתבים זה חשיבותו היתד• בעצם קבלת מכתב ,מילה כתובה של עידוד ,העברת ידיעה מהמשפחה; זו היתד ,שאלה של השגת דרכוגים ,שבמקרים רבים היו דרכוגי הצלה; ביתו היה משדד ואף מחסן למצרכי מזון ודברי לבוש ,אותם השיג ואירגן בין גורמים שוגים עבור הפליטים. בשל פעילות זו אף הוזמן לחקירה במשטרה החשאית וגטען גגדו ,כי הוא ״מפר את הגיטרליות השוייצית״ .חשדו בו — בהקשר לדרכוגים — שהוא עוסק בהדפסתם וזיופם וחיפשו בביתו את מכוגת הדפום .אף כמות המכתבים הרבה ,המברקים ,הסלפוגים מארצות שוגות ,לא הוסיפה לזכותו בעיגי המשטרה. אם כי פעל באופן עצמאי ,כאמור ,קשר שבארצבאום קשרים גם עם גורמים ופעילים כגון זילברשטיין ,שוואלב ,שפס ואחרים .עזר להם באירגון משלוח 216 החבילות, בחוש בפיענוח הדרכונים, המכתבים, היסטורי מ י ו ח ד הבין א ת ש כ ת ב ו מ ש ם ברמזים. החומר, ערכו של שהצטבר בתקופת אצלו שהותו בשוייץ ב ש נ י ם 1940—16ו ע ל א ף ה ק ש י י ם הטכניים ,ה ב י א ע מ ו א ר צ ה ארגזים מהחומר מלאי למוסדות ח ו מ ר זה ) מ ע ל 6,000. בהתחלה מ ס ר חלק פריטים(. א ר כ י ו נ י י ם שונים. ל א ח ר ו נ ה פ ע ל ל ש ם ר י כ ו ן כ ל ה ח ו מ ר ב א ר כ י ו ן ״משואה״ ,ב נ ו ס ף ל ח ו מ ר ,ש מ ס ר כ ב ר קודם לכן .חלקו הפוםטאלי ש ל החומר )פריטים בעלי ח ו ת מ ו ת ש ל צנזורה, ד ו א ר ,י ו ד נ ר א ט ו כ ר ( ש י מ ש י ס ו ד ל ה ק מ ת המוויאון ל ד ו א ר ה ש ו א ה ב ״ מ ש ו א ה ״ . ל א נ כ נ ס ל ס ו ג י ה ה ג ד ו ל ה ש ל י ח ס ה ש ל שוייץ כ ל פ י ה פ ל י ט י ם ב ת ק ו פ ה ה ז א ת , כ ל ו מ ר ,א פ ש ר ו י ו ח ה צ ל ה ו ע ז ר ה מ ט ע ם ה ש ל ט ו נ ו ח ,א ם ה י ו ו מ ה היקפם .י ש ה מ ו ח ח י ם ביקורת ל א מעטה על המופרזת, הניטראליות שמנעה יוחד עזרה ר ב ה ויש ה ר ו א י ם א ח החיוב ,כ י ה ר י ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר מ ע ל ל־ 27,000פ ל י ט י ם מ צ א ו מ י ק ל ט בשוייץ ו ה י א ש י מ ש ה ל ה ם עוגן ה צ ל ה ו מ י ב ט ח י ם ע ד י ע ב ו ר ז ע ם .ש ב א ר צ ב א ו ם נוטה י ו ת ר ל ג י ש ה השניה ,ה ג ם ש א י נ ו ח ו ס ך מ ב י ק ו ר ח ו .א ב ל מ ה ש ה ע י ק ע ל י ו הגורמים והאישים השונים ביוחר היה חוסר שיתוף הפעולה בין )היהודיים(. כדבריו ב ע ד ו ח ו :אפשר היה לעשוח יוחר ,הרבה י ו ח ר ! ל ו היה יוחד שיתוף פעולה ו ל ו נ י ח נ ה ג ם גישה לאנשים אחרים. תופעת שבארצבאום היא פנומנליח .כ מ י שמכיר א ח החומר כולו מקרוב וגם ש מ ע ב ע ל פ ה ל א מ ע ט — נ ד ה ם ה ח ת ו ם מ ט ה מ ה ת ע ו ז ה ש ב מ ע ש ה א י ש אחד, א ש ר הגיע כמעט בחוסר כל לארץ הכירה כ ל ל ; חדשה ,ש ל א לסביבה ,של א נ ש י ם אחרים ,ש ו נ י ם באופיים ,ב מ ג ס ל י ו ת ; ל ס ב י ב ה ,א ש ד ב ש ל ב הראשון ה ק י מ ה חומת ש א נ נ ו ת ו א י אימון ל ״ ש מ ו ע ו ת ״ כ ב י כ ו ל .א י ל ו ע ס ק א ך ב ק ט ע א ח ד ב ל ב ד בפעילותו — דיו ואם הקטעים מצטרפים ייפלא הדבר ,א ם גם כמי שמכיר, ל מ ס כ ת גדולה ש ל פעילות ,הרי ל א החומר כאמור ,א ת מקרוב, נבצר ממנו ל ה ב י ן כ י צ ד ז ה ה ת מ ו ד ד א י ש א ח ד ויכול. ה ח ו מ ר כ ו ל ו — ב נ ו ס ף ל ה י ו ת ו ת י ע ו ד ה י ס ט ו ר י לאירועים ,ה ת ר ח ש ו י ו ת בשוייץ ב ת ק ו פ ה ה ה י א — גותן ג ם ביטוי נ א מ ן ל ד ר כ י ה מ ח ש ב ה ש ל ה פ ל י ט י ם ו ה צ ע י ר י ם במוסדות של ובעיקר הילדים; להרהורי ל ב להתיחסות לחיים והיבט נפשי; החדשים בראייה הארץ י ש ר א ל י ת . להלן מ ו ב א ו ת מדבריהם ש ל ש נ י אנשים ,א ש ר שבארצבאום שיתף איתם פעולה ו ה ם ר א ו ה ו ב ע ב ו ד ת ו ה מ ע ש י ת ,היומיומית. ד״ד שפס ) מ נ ה ל ה מ ש ר ד הארץ התנדב הסוכנות — :שבארצבאום י ש ר א ל י ב ג ׳ ג ב ה וגציג לפעילות העזרה מ ח ל ק ת העלייה של ב ל ה ט קדוש .ל ל א מ נ ג נ ו ן נ י ה ל ה ת כ ת ב ו ת ע נ פ ה ע ם ה א נ ש י ם ה מ י ו א ש י ם ,ע ו ד ד א ו ח ם ,אירגן מ ש ל ו ח ח ב י ל ו ת , ב י ח ד ע ם א ח ד י ם ש ל ח ניירות ,ד ר כ ו נ י ם ,א ב ל מ ע ל ל כ ל ה י ה ל ו ח ש ו ב ל ע ו ד ד א ח הנמצאים שם. עיון בדוקומנטציה כ ו ח ו ש ל א ד ם א ח ד בימי מ צ ו ק ה פאני זילברשטיין )עמדה א נ י יודעת ,מ ה ר ב ה היתד. בארכיונו מלמד ומראה מ ה ר ב היה אלה. בראש הפעילות הועד לעזרת פליטים(: מחוך ידע האלטרואיסטי^ שבה עסק ה ו א ל א ח ס ך ע מ ל ,ה ו צ א ו ת ו ז מ ן ע ל מ נ ת ל ה ג י ש עזרה. עצמי שבארצבאום. ה ר ב ה מימן מכיסו, א נ ש י ם ר ב י ם ח ב י ם לו. 217 ובספר כ ו ת ב ת ט ו ש י ה ה ר צ ב ר ג )יוצאת בנדין ו פ ע י ל ה ״ ה ח ו ל • ה צ ו ח ק ״ )(1986 ב מ ח ת ר ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ש ם ו ל א ח ר מ כ ן ב ה ו נ ג ר י ה ( :כ ו ל ם כ ת ב ו מ כ ת ב י ם ,ש ל ח ו ת צ ל ו מ י ם א ל א ל ף - ,כ ל א ח ד ידע ,ש א ל ף יעזור ,י ש ת ד ל ,יודיע הלאה .כ ל מ כ ת ב • ש ל .א ל ף ,ה ב י א א י ת ו נ י ח ו ח של• ה ע ו ל ם ה ח ו פ ש י . זו ה י ת ה ש ל י ח ו ת ו . ש ל י ח ו ת ו זו ל א גסתיימה ע ם ע ל ו ת ו א ר צ ה ב־ .1946אגב ,ח ר ף ר צ ו נ ו ל ע ל ו ת מ י ד ע ם ת ו ם ה מ ל ח מ ה נ ת ב ק ש ו נ ד ר ש ל ה ש א ר בשוייץ ו ל ה מ ש י ך ב ט י פ ו ל ב פ ל י ט י ם . ב א ר ץ ה ח ל ל פ ת ח מ ע ר כ ת ע נ פ ה של ק ר נ ו ת ,ם ט י פ נ ך י ה ב מ ו ס ד ו ת ל ה ש כ ל ה ג ב ו ה ה ע ב ו ר .סטודגטים אוניברסיטת הוא היה למשל, הזקוקים .לכך, באר .שבע ועוד. כתובת לאנשים גם כגון הטכניון עשרות רבות בודדים בחיפה, של להשגת אוניברסיטת סטיפנדיות תמיכה תל חולקו וסיוע אביב, לגזקקים. בהוצאת • ספר, ובכלל. .שבארצבאום וב״יראת תמך .במוסדות קודש״, כדבריו. להנצחת עבור השואה וכל הוא ״משואה״ תרומה היה .ידיד ניתנה נאמן, בלב חפץ קרוב מעל ו מ ע ב ר .ל ב י ט ו י ה מ מ ש י של ת ר ו מ ו ת .ב ע ר כ י ם כספיים .ה י ה שואל ,מ ת ע נ י ן ב נ ע ש ה , ב ה ת ק ד מ ו ת .ענין המוזיאון ל ד ו א ר ה ש ו א ה היה ק ר ו ב ל ו מ א ו ד ואף בימיו ה א ח ר ו נ י ם מ מ ש ,ע ל מ י ט ת חוליו ,ל א פ ס ק ל ה ת ע נ י ן ,ל ח ש ו ב ע ל .א פ ש ר ו י ו ת שונות. שבארצבאום בפאטרטנט קשור היה בתנועת ש ל קן ה ת נ ו ע ה ה ג ד ו ל ״הנוער בעיר הציוני״. עוד לפני ה ו ל ד ת ו בנדין .יהיה זה . המלחמה היה ביטוי ה ו ל ם לציין .כאן א ת ד ב ר י ו של .יצחק גולן ע ל .אישיותו של ש ב א ר צ ב א ו ם .ב ס ת י ו 1938 נ ש ל ח גולן מ ט ע ם קיבוץ .ת ל ־ י צ ח ק ל פ ו ל י ן ל ש ם גיוס כ ס פ י ם ל מ ט ר ו ת ב ט ח ו ג י ו ת וציוד חקלאי .ת ק צ י ב הסוכנות תל־יצחק( היה זעום ש ב א ר צ ב א ו ם , .גולן להתישבות החדשה )התישבות חומה ומגדל — ו ל א .ס י פ ק א ת הצרכים .בבואו לבנדין הפגישו אותו ע ם כותב בעדותו: ״לא אשכח לעולם את החום, הפתיחות, ר ו ח ב ה ל ב ,א ש ר א ל ף ש ב א ר צ ב א ו ם ג י ל ה כ ל פ י .ל א הייתי זקוק ל ה ס ב ר י ם ר ב י ם , כ ד י י ש ה ו א .ייענה לבקשתי .ל א נ ק ב ת י בסכום, אבל הוא הפתיע אותי בגובהו. נ ד מ ה לי ,ש ז ה היה ס כ ו ם ש ל ע ש ר י ם או ע ש ר י ם ו ח מ י ש ה א ל ף זלוטים״. ,יהי..זכרו ב ר ו ך ! 218 ... הספרים ממדף דייר דוד שערי זכרונותיו של הרב הראשי ליהודי רומניה, ד״ר אלפסנדר שפרן)*(1947—1940 שנותרה ל ל א ש ל א כ י ה ד ו ת פולין, בשנות מנהיגות המבחן ש ל בימי המצוקה של מלחמת־העולם השניה השואה, והשואה זכתה למגהיגות יהדות רומניה מעות, ב ע ל ת ש י ע ו ר ־ ק ו מ ה א י נ ט ל ק ט ו א ל י ומוסרי ,ש ה כ י ר ה ה י ט ב א ת ה מ נ ט ל י ו ת ה צ י ב ו ר י ת ־ פ ו ל י ט י ת ש ל מ נ ה י ג י ר ו מ נ י ה ו ה ש כ י ל ה ל ע ש ו ת ב ו שימוש מ נ י פ ו ל ט י ב י יעיל ל ה ק ל ת מ צ ו ק ת ה ש ל ק ה י ל ת יהודי ר ו מ נ י ה ,ש ל מ ע ל ה מ מ ח צ י ת ה ,כ־400,000 נ פ ש ,שרדו בחיים .מ ח ק ר י ם ח ל ק י י ם ל א ־ מ ו ע ט י ם נ ע ר כ ו ע ל ה ש מ ד ת ם ש ל יהודי בסרביה ושל נערך מחקר צפון יהודי מוסמך ע ל טרנסילבגיה ועל מסיבות הגירוש הצלתה של מחצית לטרנסניסטריה ,א ך .טרם יהדות כ מ ע ט כ ל יהודי מ מ ל כ ת ר ו מ נ י ה הישגה ,ה י א ה״ריגאט״. רומניה רומניה, ובתוכה בהנהגתה ש ל יהדות ב ש נ ו ת מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ב ל ט ו ש נ י א י ש י ם :ד׳׳ר ו י ל ה ל ם פ י ל ד ר מ ן , יושב־הראש והמנוסה של הותיק פדרצית הקהילות היהודיות ,ב ע ל הגישה ה פ ר ג מ ט י ת ״ .ש ל א ה י ה מ ק ו ב ל ע ל ה מ ח נ ה הציוני המאורגן ,ו ה ר ב ה ר א ש י הצעיר, 1 ד״ד אלכסנדר שפרן .פילדרמן ד א ג להעביר מבעוד מועד ל״יד־ושם״ בירושלים א ת הארכיון ה ע ש י ר ש ל ו ,ו פ ע ו ל ו ת י ו ,א ף כ י ט ר ם ז כ ו ל מ ח ק ר מ ק י ף ו מ ו ס מ ך , הן יותר ת ו ע ו ת .־ ל א כ ן ה מ צ ב ב י ח ס ל מ ג ה י ג ו ת ו ש ל ה ר ב ה ר א ש י ד ״ ד א ל כ ס נ ד ר שפרן ב ש נ ו ת השואה ש ב י מ י מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ו ב ש נ ו ת ה מ ב ח ן ש ל ה מ ע ב ר ל מ ש ט ר קומוניסטי .1947—1944 ,א ח ר י ש נ א ל ץ ע ל י ד י ה ש ל ט ו נ ו ת ה ק ו מ ו נ י ס ט י י ם ברומניה, ב ד צ מ ב ר ,1947 לעןוב א ת מנהיגות קהילתו ,הוא שבשווייץ ,ש ם ה ו א מ כ ה ן ע ד י מ י נ ו כ ר ב ראשי ,ו ה ס ת ג ר השתקע באהלי תורה בג׳נבה ומחקר * Alexander Safran, Resisting the Storm, Roumania, 1940—1947, Memoirs, Yad Vashem, Jerusalem, 1987. 219 במסגרת אקדמי מפעולותיו אוניברסיטת ג׳נבה. בפירסומים רק הגועזות והמבורכות בשגות כהוגתו פברואר — דצמבר 1940 כרב הוא בודדים מעט חשף ר א ש י ש ל י ה ד ו ת רומניה, ,1947ב ש ת י ת ק ו פ ו ת מ כ ר י ע ו ת ב י ו ת ר ב ק ו ר ו ת י ה ש ל יהדות ר ו מ נ י ה :שנות המצוקה של המשטר הפשיסטי בימי מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם השניה — פברואר 1940 — א ו ג ו ס ט ,1944ו ש נ ו ת ה מ ב ח ן ש ל ה מ ע ב ר ל מ ש ט ר ה ק ו מ ו נ י ס ט י — אוגוסט 1944 .1947ר ק ל פ נ י ש נ י ם מ ס פ ר ,ב ד י ר ב ו ג ם של פ ר ו פ ׳ ב ל ה ושל ואגו רומגיה, ומבחן אנצ׳ל, א ל כ ס נ ד ר שפרן, דייר ה ר ב הראשי ש ל בנו של הקהילות הגאון הרב היהודיות ה ר א ש י ,ד״ד י ע ק ב נ מ י ר ו ב ר ,ב פ ב ר ו א ר המשטר• הפשיסטי־אנטישמי שגה מובהקים שגות של אלה. הרב של ד״ד ז׳אן חוקרים של השואה יהדות הופיע ,ב ה ו צ א ת ״יד־ושם״ ,ס פ ר ז כ ר ו ג ו ת י ו ה מ ר ת ק י ם ע ל ש ג ו ת מ צ ו ק ה לתפקיד הרב — דצמבר של ד״ד ברומניה שפרן, בצלאל ר ב ת י עם גבחר פטירתו של ,1940ב ר א ש י ת ימי ה מ צ ו ק ה ו ה ס ב ל הגנרל יון אנטונסקו, והוא שלושים בן ב ל ב ד .ל ז כ ו ת ו עמדו ייחוסו ה מ ש פ ח ת י ,ה ש כ ל ת ו ה ר ב ג י ת ו ה כ ל ל י ת ה ר ח ב ה , הספרותיים כשרוגותיו היה הראשי' שפרן וכישוריו ציוגי והנו הריטוריים מוצהר ותבוגתו ופעיל הציבורית־המדיגית. הרב הוא היה ״המזרחי״. בתגועת ג ם ר ב ר א ש י ראשון ,שהיה י ל ל ר ו מ נ י ה ע צ מ ה ,ב ק י ו מ ע ו ר ה ב ס פ ר ו ת ה ו ב ת ר ב ו ת ה . ב ג י ג ו ד ל ק ו ד מ ו ,ה ר ב ד״ר י ע ק ב גמירובר ,ש ל א ה י ה מ ק ו ב ל ע ל ה ח ו ג י ם ה ח ר ד י ם ה ק י צ ו נ י י ם מ ט ר נ ס י ל ב נ י ה ,היה ה ר ב ד ״ ד א .ש פ ר ן מ ק ו ב ל ע ל כ ל ה ח ו ג י ם הדתיים, והחרדיים ,על ״ פ ד ר צ י ת ה ק ה י ל ו ת ה י ה ו ד י ו ת ״ ב ר ו מ נ י ה ב ר א ש ו ת ו ש ל המתקדמים ד׳׳ר ו .פ י ל ד ר מ ן ו ע ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ב ר ו מ ג י ה ג ם יחד .כ ן היתד .ב ח י ר ת ו ע ל מ נ ה י ג י ה ק י ב ו צ י ם היהודיים מקובלת ועל בבסרביה, רבניהם בטרגסילבגיה ובבוקובינה. שמונה כמעט ש נ י ם נ מ ש כ ה כ ה ו נ ת ו של ה ר ב ה ר א ש י ד ״ ר א .שפרן והיא ה ת ח ל ק ה שווה בין בשווה השלסון תקופח של הפאשיסטי־אנטישמי הגנרל יון א נ ט ו ג ס ק ו :פ ב ר ו א ר — 1940אוגוסט ,1944ל ב י ן ש נ ו ת ה מ ע ב ר ל מ ש ט ר ה ק ו מ ו נ י ס ט י : אוגוסט שתי — 1944ד צ מ ב ר תקופות למשקל אלה של .1947ד ״ ר ש פ ר ן מ ח ל ק ג ם א ת היקף זכרונותיו בין כהוגתו מחצית־מחצית, — ה ד ו מ ה ,שהוא מ י י ח ס ל מ י ב ח נ י ם ,ש ה ו א ע מ ד ויש בכך, גם אולי, רמז ב ה ם ב ש ת י ת ק ו פ ו ת אלה. ,1944—1940בעמידה על ההישרדות הפיזית זכרונותיו ספר אינסלקסואלי חלק של מצמיד שפרן אינו המחבר את תיאור וניתוח זכרונותיו ב א ו פ ן אישי והוא אינו מ ת י י מ ר להציג רק היסטורי מקיף לאירועים, תמונה ורציף. שבהם היסטורית ביושר הוא שלמה נםל ורציפה של התקופה. לרב ה ר א ש י של יהודי ר ו מ נ י ה ה י ה מ י מ י כ ה ו נ ת ו ש ל ה ר ב ד׳׳ר י .נ מ י ר ו ב ר ב י ן ש ת י מ ל ח מ ו ת ־ ע ו ל ם ג ם מ ע מ ד מדיגי .ה ו א ה י ה ג צ י ג ה פ ו ל ח ן ו ה ד ת היהודית ב ם י נ א ס ש ל ה פ ר ל מ נ ס הרומגי .ואמגם ,ל א ו ת ה ע ר כ ה ל א י ש י ו ת ו הוא צורף ל ם י ג א ט מיד ע ם ב ח י ר ת ו ל כ ה ו ג ה הרמה ,ע ל א ף ג י ל ו ה צ ע י ר : ארבעים 220 ש נ ה ,ואילו לרב שפרן מלאו זה־עתה רק ל ח ב ר ו ת בסינאט נדרשו שלושים שנה. לא גיתן לרב שפרן להשתעשע הרבה במנעמי מעמדו וכהונתו הרמה .המאורעות ניתכו במהירות אכורית והלכו וסיכנו את עצם קיומם הפיזי של יהודי רומניה :ביוני 1940השתלטו הסובייטים על צפון בוקובינה ועל בסרביה ועם נסיגתם משם חוללו הרומנים פרעות ביהודי איזורים אלה ,שהואשמו בנטיה לצד הכובש הסובייטי וב־ 6בספטמבר 1940הורכבה ממשלה אנטישמית מוצהרת בראשותו של הגנרל יון אנטונםקו ובהשתתפותם של חברי ״משמר הברזל״ הפשיסטי; בימים 23—21ביגואר 1941חוללו הלגיונרים המתמרדים פוגרום אכזרי ביהודי בוקרשט ובו גרצחו למעלה מ־ 120איש ,ובהם מראשי הקהילה ,וגהרסו ונשדדו מאוח בחי־עסק ומעונוח יהודיים; ב־ 29ביוני 1941נערך הפוגרום הגדול ביהודי יאסי ,בו נרצחו למעלה מ־ 120,000יהודים; ב־ 4ביולי 1941הצטרפה רומניה למלחמה עם ברית־המועצות לצד המעצמות הפשיסטיוח; באוקטובר 1941החל הגירוש של 160,000מיהודי בוקובינה ובסרביה ובו־זמנית נערך טבח כללי ביהודי בסרביה ,ו־ 75%מהם נרצחו ב ת י הרומנים בטרם יכלו להגיע לטרנסניסטריה .בסתיו 1942נערכו דיונים והכנות ,בדירבונו של גוסטב ריכטר ,היועץ המיוחד לענייני היהודים בשגרירות גרמניה בבוקרשט ,לביצוע ״פחרון סופי״ גם ביהודי הריגאט .הרב שפרן אינו דן בזכרונוחיו בבעיוח הכלליוח של עמידח יהדוח רומניה בשמח השואה וכך גם אינו חושף פרטים, כיצד בוטלה גזירה זו וכיצד התעשת המימשל של אנטונםקו וסירב למלא אחדי הוראוח הנאצים להובלה היהודים מרומניה הישנה למחנות ההשמדה בפולין. עיקר המעמסה של הפעילוח לריכוך הגזירוח ולפעמים אף למניעחן נפלה על שגי המגהיגים הראשיים של יהדות רומניה בשנים קשות אלה :ד״ר וילהלם פילדרמן ,יושב־הראש הווחיק והמנוסה של פדרצייח הקהילות היהודיות, והרב הראשי הצעיר ,ד״ד אלכסנדר שפרן .שפרן חוזר ומשבח את שיחוף־ הפעולה והתיאום המירבי שביניהם .סוחט דמעות הוא סיפורו על מעצר אשתו בימי מרד ה״לגיונרים״ והפוגרום בבוקרשט וגידודיו עם תינוק בזרועותיו בחוצות בוקרשט ,כדי לבקש מחסה ומקלט .ומרטיט־לב הוא סיפורו על החמוטסוחו בפגישה עם הפטריארך גיקודם ,ראש הכגסיה האורחודוקסיח ,בבקשו רחמים על המגורשים לטרנסניסטריה )עמי .(83עם זאח ,כפי שמדגיש גם ד״ד ז׳אן אנצ׳יל בדברי המבוא החמציחיים שלו לספר ,חוזר ומזכיר הרב שפרן ,שלא כל העולם היה עדנו והוא מצא אוזן קשבח וסעד אצל כמה מנהיגים של המפלגוח ההיסטוריוח הרומניוח ,וביחוד אצל המלכה־האם הלנה וכן אצל כמה שגרירים של מעצמוח זרוח .הרב שפרן מעלה על נם אח עזרחם של הנונציום האפוםטולי של הווחיקן ,Cassuloשל שגרירי שוודיה ושייייץ ושל מיופה־הכוח *הטורקי. מעניינת ומאלפת הנה פרשת פירוק ״הפדרציה של הקהילות היהודיות״ וביגונו, לפי הנחיותיו של ריכטר הגרמני ,בראשית ,1942של ״מרכז היהודים״) .מעק ״Judenrat״( ,בראשותם של אישים שוליים בציבוריות היהודית .פילדרמן פוטר מכהוגתו ,אך לא העזו לפגוע במעמדו של הרב הראשי שפרן .בתגובה ,התכוננה במחתרת ״המועצה היהודית״ ) (Sfatui evreescבהשתתפותם הקבועה של חמישה אישים :הרב הראשי ד״ר אלכסנדר שפרן ,ד״ד וילהלם פילדרמן ,יושב־הראש של ההסתדרות הציונית )משה בגבנישטי ,שהוחלף כעבור זמן על ת י א .ל .זיסו(, 221 עו״ד פרוימסקו ,נציג הקהילה הספרדית ,והמשפטן המבריק א .שוופלברג .מועצה מחתרתית זו היתה מתכנסת בביתו של הרב הראשי ובראשותו .ומעניין: השלטונות הרומניים בדרגים הגבוהים ביותר ,שידעו על קיומה של מועצה מחתרתית זו ,גהגו ,מדי פעם ,להתייעץ עמה ולבקש את התערבותה*. — 1943היא שנת המיפנה לטובה במצבם של יהודי רומניה בשגות המלחמה. הרב שפרן רושם בסיפוק את תרומתו בשנה זו ובשנת 1944לעזרתם ולקליטתם של פליטים יהודים מפולין ומהוגגריה .בסיפוק מספר המחבר על הזכות שנפלה בחלקו לארח את עמיתיו הרבגים גיצולי השואה :הרב מאיר חיים האגד, הוא הרבי מוויז׳גיץ ,הרב ברוך האגד ,הוא הרבי מסירט ,הרב משולם ראט מצ׳ירנוביץ ,והרב רוקח ,הוא הרבי מבלז ,שמצאו מקלט בבוקרשט יעלו לארץ. תמוה ציונו של הרב שפרן ,שהוא למד לראשונה על הפעלתם של תאי־גז במחנות־ההשמדה רק בקיץ ,1944עם מעברה של רכבת עמוסת יהודים מיוון, בדרכה לפולין )עמ׳ .(143האם עד אן לא היה ידוע להנהגה היהודית ברומניה על הפעלת תאי־גז במחנות ההשמדה ? חיוך של בוז םלחגי מעורר תיאור התגודדותם של מגהיגים ונציגי השלטון הרומגי מסביבו ,החל מאביב ,1944וביגיהם יוליו מאגיו היהיר והגםיך ,Earbu stirbeyעליו הוטל לקשור את הקשרים הראשוגים ליציאה ממעגל המלחמה ,שביקשו ממגו לסייע לממשלת רומגיה במציאת הבגה על התגהגותה בשגות המלחמה אצל בעלות הברית. — 1947—1944במאבק על הזהות הלאומית היהודית כמחצית הספר מקדיש הרב שפרן לזכרוגות מתחום פעולתו תחת השלטון הרומגי בפיקוח סובייטי ,אוגוסט — 1944דצמבר ,1947בהדגישו ,שמיבחן השמירה על הזהות הלאומית היהודית תחת השלסון הקומוגיסטי לא גפל בחומרתו מהעמידה בשנות המלחמה על ההישרדות הפיזית ,תוך סיכון עצמי .תקופה זו של כמעט ארבע שנות מעבר לקראת שלטון קומוניסטי מלא נבדקה בארץ בשתי עבודות מחקר לקראת קבלת תואר ״ד״ד* אך עבודות אלה טרם זכו לפירסום בדפוס המיועד לציבור הרחב ועל כן יש דווקא במחצית השניה של הספר כדי לעורר סקרנות .ברם ,גם כאן אינו מוסר הרב שפרן תיאור וניתוח רציף• של המאורעות ,כי אם רק ןכרונות על פגישות ואישים ,הצמודים ,כנראה, ליומן האישי שלו והמשורטטים בעם סופרים מחוננת. גם אחרי מהפכת 23באוגוסט 1944ניצבו הרב .הראשי שפרן וד״ר פילדרמן, באישי הנהגה מרכזיים ,בראשם של 370,000יהודים ,ששרדו ברומניה אחרי שגות המלחמה והשואה .שלוש סוגיות מרכזיות עמדו בפני המוסדות הקהילתיים היהודיים ,כל עוד ניתן להם לפעול במידה מסויימת של אוטונומיה :א .הפעלת לחץ לתשלום פיצויים עבור נזקי הרכוש של הציבור היהודי בעיקבות הפרעות והתחיקה האנטישמית ,וסידורם מחדש של הפליטים מגירוש טרנסניסטריה וממיבצעי גירוש אחרים; ב .הבטחת הפעילות והקיום האוטונומי של מוסחת קהילתיים יהודיים ,שיבטיחו חיגוך יהודי ,שירותי .דת ופעולות תרבות יהודית•; 222 ג .מימוש ז כ ו ת העלייה ל א ״ י .של .ה י ה ו ד י ם הרבים ,שרצו בכך. בתקופה בדרכי הנסקרת ,אוגוסט ,1947ע ל ו מ ר ו מ נ י ה לא״י ,ל ר ו ב — 1944ד צ מ ב ר ההעפלה ,אבל ב ה ס כ מ ת השלטונות הרומניים ולפחות בידיעת השלטונות הסובייטים, כ־ 30,000עולים. למחנות־העקורים עוד משתי למעלה בדרכי ר ב ב ו ת יצאו הבריחה ב מ ר כ ז ־ ו ב מ ע ר ב אירופה .נ ר א ה ,ש ה ר ב שפרן ל א נ ד ר ש ל ט פ ל ג ם ב נ ו ש א זה ,כי אינו מ ב י א ב ז כ ר ו נ ו ת י ו כ ל פ ג י ש ה או אירוע ב ה ק ש ר זה. המחבר שעם מציין, שהשתלט .בהדרגה שלו על התארגנותו הפדרציה ב־1945 של של הקהילות היהודי ״הוועד היה היהודיות, הדמוקרטי״, ההתקפה יעד שהציונים דווקא פ י ל ד ר מ ן ,ה י ו ש ב ־ ר א ש ה ו ו ת י ק ו ה מ נ ו ס ה של פ ד ר צ י ה וו, התנגדו ,בין ש ת י מ ל ח מ ו ת ־ ה ע ו ל ם ל ג י ש ת ו ה פ ר ג מ ט י ת ו ב ל ת י ־ א י ד י א ו ל ו ג י ת ב ה ש ת ד ־ לויותיו ל ש פ ר א ת מ צ ב ־ ה ח י י ם ש ל יהודי ר ו מ נ י ה .נציגי ״הוועד היהודי• ה ד מ ו ק ר ט י ״ ניסו ל ה י ד ב ר ע ם .ה ר ב •הראשי תחילה להשתלב ולפתותו החדש, במשטר אך ה ו א ס י ר ב ב ת ו ק ף ו ב ע ק ב י ו ת ל ה י ע נ ו ת ל פ י ת ו י י ם אלה .ה ר ב שפרן פ י ת ח ב ש ק ד נ ו ת תרבותי ובסגנון כמה מהם ראש הממשלה הרב הוא מכובד .מערכת ליחסים הגיע פ ט ר ו .גרוזה, ענפה קשרים ידידותיים: שאמר עם שר לו השלטון רבי המשפטים באחת לוקרציו פטרשקנו, ״האמן כבוד הפגישות: הראשי. .לו הייתי יהודי ,ה י י ת י ציוגי• ו ע ו ז ב ל פ ל ש ת י ג ה ״ עצמה פאוקר הרומנים מכל .פגישה נמנעה ה ר ב הראשי. עם החדש ועם לי, )עמ׳ השלטונות .(229א נ ה הקומוגיסטיים התייחסו ,ב ד ר ך כ ל ל ,ב י ת ר ד ר ך ־ ארץ ו כ ב ו ד ל מ ו ס ד ו ת היהודיים מ א ש ר ״הוועד הדמוקרטי״ היהודי היהודיים. והקומוניסטים הרומנים המנהיגים עקבו בעצב על ה ש ת ל ט ו ת ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ע ל א ר צ ם . ב א ח ת מפגישותיו של שפרן עם הגנרל ראש־ממשלה אליו רדסקו, בבקשה, שהיה זמן וימתן שירסן קצר הקומוניסטים את לשעבד א ת המדינה לקומוניסטים )עמ׳ בראשית היהודים, ,1945 ב נ י •דתו, פנה הלה בריצתם־דהירתם .(229ה י ה ז ה ביטוי כ מ ע ט ת מ י ם ל א מ ו נ ה , שהיתר .מ ו ש ר ש ת ע מ ו ק א צ ל ב נ י ה ע ם ה ר ו מ נ י • ב כ ל ל יכולתם ,כביכול ,של היהודים. גיאורגה־גיאורגיו־דז׳ ,ר א ש ה מ מ ש ל ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ־ ד ו ק ט ר י נ ר י הראשון ,ה י ה ה מ נ ה י ג ה ק ו מ ו נ י ס ט י האחרון ,ש ג י ל ה ה ת ע ג י י ג ו ת ב ק י ו מ ה ש ל ה ק ה י ל ה היהודית ו מ ו ס ד ו ת י ה . המחבר מעלה הבטחון, על .הנס וביחוד כלפיו, את את יחסו של הלבבי אמיל ע ז ר ת ו .ב ה פ ל ג ת •אניות ראש בודנרש, שירותי־ ה מ ע פ י ל י ם מ א ר ץ זו. ב ר ג ע מ ס ו י ם ע ל ת ה ע ל ה פ ר ק ה ח י י א ת ״ ה מ ו ע צ ה היהודית?׳ ה מ ח ת ר ת י ת מ ש נ ו ת מחשבה המלחמה, אך הסכסוכים ו ה מ ת י ח ו ת בלן ה מ ג ה י ג י ם היהודים .ו ש ו ב מ ז כ י ר ש פ ר ן זיםו, גם זו לא הגיעה בימי .ה מ ש ט ר לכלל דיון הקומוניסטי, ענייני, תחת בין מעמדם היתר את של גם עקפ החתירה פילדרמן של א .ל. ושל ה ר ב ־ ה ר א ש י .זיסו .טען ש ה ר ב ־ ה ר א ש י .א י נ ו מ ו ס מ ך ל ח ר ו ג מ ט י פ ו ל ו ב ת ח ו מ י ה פ ו ל ח ן ה ד ת י ו ש ע ל י ו ל ה נ י ח א ת ה ע י ס ו ק ה מ ד י נ י ל א נ ש י הציבור• ה מ י ו ע ד י ם .ל כ ך . ,מקיץ 1946ו ע ד א פ ר י ל 1 9 4 7 .ע ש ה ה ר ב ה ר א ש י ר ו ב הזמן ב ח ו ״ ל :ב ק ו נ ג ר ס י ם , ב כ י נ ו ס י ם ו ב ו ו ע י ד ו ת ב י ן ־ ל א ו מ י ו ת . ,ב ו ו ע י ד ת ־ ה ש ל ו ם בפאריס ,ב ק ו ג ג ר ס •הציוני ב ג ׳ נ י ב ה ובארה״ב .עם שובו ל ר ו מ נ י ה .ב ־ 2לאפריל הקהילות 1947הוא מצא .א ת מ צ ב ה ש ל פ ד ר צ י ת היהודיות מעורער .פילדרמן איבד לחלוטין א ת השליטה על מוסדות הקהילה..היהודית ו ב ס פ ט מ ב ר •1947ה ו א ה ת פ ט ר מ כ ה ו נ ת ו כ י ו ש ב ־ ר א ש ש ל ה פ ד ר צ י ה ש ל ה ק ה י ל ו ת היהודיות .כ ע ב ו ר . .ז מ ן ק צ ר •הוא ע ב ר א ת ה ג ב ו ל .ב א ו פ ן ב ל ת י ל י ג ל י 223 ומצא מקלט בפאריס .הרב שפרן.,עם רעייתו ושגי ילדיו ,החל לחוש ,שהגיע תורם להיפגע. בראשית דצמבר . 1947ביקר אצלו המאיור לוי מהמטה הכללי הסובייטי ברומגיה והגיש לו לחתימה גייר עם פגייה ,כביכול ,לפסוק עונש מוות למגהיג ההיסטורי הרומגי ,יוליו מאגיו ,שזה עתה .געצר .שפרן סירב בעקשגות לחתום על הגי,יר והסביר לו ,שדרישה מעין זו תקומם גגד היהודים את הרוב המכריע של העם הרומגי ,שרכש..כבוד ליוליו מאגיו וראה .בו עדיין מגהיג לאומי, וכן ,שד,וא איגו מסכים לדרישה זו מבחיגה מוסרית ..כעבור זמן קצר הופיע אצל .הרב־הראשי .ך״ר .סגדו ליבליך ,שגתמגה כיו״ר .הפדרציה של.הקהילות היהודיות מטעם ״הוועד היהודי הדמוקרטי״ ,במקום ד׳׳ר .פילדרמן .ליבליך דרש ממגו לחתום על פגיה;.לממשלה הקומוגיסטית הרומגית ,ליטול לידיה את הגכסים של מערכת החינוך היהודי של הקהילות ואת האחריות-להפעלת מערכת חיגוך זו .הרב שפרן השיב בהתרגשות ,שבשום ,פנים ואופן הוא לא יסכים לחתום על ״בקשה״ מעלן זו. ,שהוא.רואה אותה פבחיגת בגידה בשליחותו כרב־ראשי. ב־ 22בדצמבר ,1947בשעה 11לפגה״צ. ,שוב.הופיע• בביתו של הרב־הראשי ד״ד סמי ליבליר והפעם עם הודעה על גזירה נחרצת .:.תוך כמה שעות צריך הדב־הדאשי להתייצב ,עם רעייתו ושגי ילדיו ,בתחגת הרכבת הראשית ,כדי לעזוב את הארץ .כעבור שלוש.שעות התייצב הרב־הראשי עם בגי משפחתו במקום המיועד ושם גמסר לו דרכון ,שהופק ,באופן אישי. ,על־ידי אמיל בודגרש, כדי למגוע mמעצרו. .בלי פרוסה בכיס ,הגיעו הרב:הראשי ובגי משפחתו לבודפשט ,ומשם ,דרך פראג ופאריס ,הם הגיעו לג׳גיבה .בג׳גיבה הוצע לו, בו במקום ,התפקיד של רב־ראשי ,של קהילה זו ,והוא געגה להצעה .בתפקיד זה ,ובאהלי תורה ומחקר ,כפרופסור באוגיברסיסת .ג׳גיבה ,עושה הרב שפרן עד ימיגו אגו ,כשהוא מתגזר מהתרוצצות ציבורית בולסת. ספר זכתגותיו של .שפרן ,הגוגע לתקופה בעלת .חשיבות מכרעת בתולדותיה של יהדות.רומניה ,שהיתר ,בין שחי מלחמות־עולם הקיבוץ.היהודי השגי בגודלו באירופה החופשית ,כתוב בסגנון ספרותי מעודן ומאופק והוא חושף אישיות בעלת רמה .מוסרית ואיגסלקסואלית גדירה ,שהשכילה .גם לעמוד במבחגים ציבוריים חמורים ביותר ,בשגות המלחמה ובשגות המעבר למשמר הקומוגיססי. צר לנו ,שאישיות רבנית־ציוגית בעלת־שיעור .קומה .זה .,לא מצאה ,או לא חיפשה דרך ,אחרי כהוגה מפוארת רבת־שנים בראש,,יהדות רומניה ,להשתלב בצמרת .הרוחגית של הארץ .בזכרוגותיו ,גמגע הרב שפךןמלגגוע בשאלה כאובה זו .החשש .מקנן בליבגו ,שהרב שפרן ,רב אורתודוקסי בעל השכלה כלליתי מערבית רחבה ,היה מתקשה להתאזרח בחברה האורתודוקסית המתחרדת והולכת בארץ ומסתגרת מפני כל משב־רוח .של מחשבה .מודרנית. לספר מצורף .לקט עשיר של תעודות ומסמכים ומקדים לו מבוא היססורי תמציתי של ד״ד ,ז׳אן אגצ׳ל ,החוקר המובהק ב״יד ושם״ של שואת יהודי רומגיד״ .התקופה הגסקרת בספר זכרוגות זה טרם .זכתה לספרות היססורית מקפת וחיוגי ,שספר זה יתורגם בהקדם לעברית וגם .׳״״רומנית ,למען יוכלו המשטר הקומוגיסטי גם בגי העם הרומגי ,ההולכים ומשתחררלם מהסיום הטוטליטרי ,להכיר.,מה עולל משטר ,זה ,ובמיוחד .מה עולל המשטר הפשיסטי 224 שקדם לו ,לקהילת יהודי רומניה וכיצד עמדו בכבוד ובאומץ אישיה המרכזיים של קהילה זו במבחנים נוראים אלה. העלות 1 2 3 -4 ע ל יהדות רומניה בשנות המלחמה והשואה ,ר א ה :פנקס הקהילות ,רומגיה ,כח־ ראשון ,י ד ושם ,ירושלים ,תש״ל ,עמ׳ קמ״א—ר׳׳ד; תיאודור לביא ,יהדות רומניה במאבק ע ל הצלתה ,יד־ושם והתאחדות עולי רומניה ,ירושלים ,תשכ״א; א .אופיר, התנועה הציונית ברומניה בימי מלחמת־העולם השניה ,1944—1938 ,חיבור לשם ק ב ל ת תואר ״ד״ר״ ,האוניברסיטה העברית.1984- , ר א ה :ש .שפרמן ,ד״ד ו .פילדרמן 50 ,ש נ ה בתולדות יהודי רומניה ,תל־אביב, 238 ,1989עמי. ע ל ״המרכז ליהודים׳׳ ע ל ״ ה מ מ צ ה היהודית״ המחתרתית ר א ה :לביא ,יהדות רומניה במאבק על הצלתה ,עמ3ד» ;167—15א .אופיר׳?׳ התנועה הציונית ברומניה במאבק ע ל הצלתה ,עמ׳ ? ^ ; 1 6 7 ^ 5 9א ו פ י ר ^ מ ז נ ו ע ה -ה צ י ו נ י ת ־ :ב ר ו מ נ י ה בימי מ ל ח מ ת העולם השניה ,עמ׳ .304—266 ד א ז א מ ד ל ,יהודי ת מ נ י ה ב ת 23באוגוסט 1944ל־ 30בדצמבר ,1947ודיבור ל ש ם ק ב ל ת תואר ״ד?ר׳׳ ,האוניברסיטה העברית) 1979 ,שכפול(; יפה קופרשטיין, פעילותה של ההסתדרות הציזגית ברומניה ומאבקה בשגים ,1949—1944ח י מ ר ל ש ם ק ב ל ת התואר ׳״ד״ר״דאוגיברסיטת תל־אביב 2 ,1987 ,ברכים),.כשיכפול(. ;נתן גרוס ל ב ח ם ו ש י פ ת מ ז ל * בספרם על פעילות הוועדה הקרקובאית לעזרת היהודים ״דגוטה״ מצביעים המחברים ,מרים פלג ובעלה המגוח מרדכי בן־צבי ,על ״טיפת המזל כגורם הצלה המכריע בהרפחקאו־חיהם העשירוח עד מאוד ובדרכיהם המפותלות בזמן הכיבוש הגרמני .מרים ,היא ״מרישיה מריאגםקה״ ,היתה פעילה בלתי גלאית באירגון הר.פ.ז ,(Rada Pomocy Zydom) .מוסד ,שז^קם במחצית שגת 1943על ידי הממשלה הפולניח הגולה בלונדון לעזרת יהודים במחנות הריכוז או המסתתרים ״על ניירות אריים״-.למועצה זו ,שהיתה מורכבת מנציגי מפלגות פוליטיות פולגיוח ) ח ח מקומוניםטים ואנדקים D־ ,(N.az.צורפה מרים כנציגת המפלגות הציוניוח ,אם כי פעילוחה הציוניח לפגי מלחמת העולם השגיה החבטאה בעריכה המחד לילדים ב״נובי דז׳נניק״ ולא יוחד מזה. אדם רישבח׳ ) ,(Rysiewiczהיו״ר הראשון של ר.פ.ז ,.שהיה אחראי למינוי זה ,קבע ,שעברה של מרים בעתון ציוני מספיק ,כדי לשחפה כחברה במועצה. שיתוף הפעולה של מרים עם חוגי המפלגה הסוציאליסטית הפולנית )&(PJP. * מרים פ ל ג — מ ת נ י גבין־צבי .מחוץ לחומות הגיסו בקרקוב הכבושה .תרגמה מפולגית אירית עמיאל .הוצאת יד־ושם עם אירגמ י ו #י קרקוב בישראל.1987 , 225 ב ה צ ל ת יהודים החלה מ ו ק ד ם י ו ת ר — כ מ ע ט ב ה ת ח ל ת המלחמה ומכאן ה ה מ ל צ ה ל צ ר פ ה לר.פ.ז. כ מ ו מ ר י ם כ ך גם ח ב ר ה מ י י ט ק — ״ מ י י צ ׳ י ס ל ב פ י ו ט ר ו ב ס ק י ״ — ה ח ל י ט ו ש נ י ה ם מ ה ר ג ע ה ר א ש ו ן ל א ל ע נ ו ד ע ל ז ר ו ע ם א ת ה ס ר ט ע ם מ ג ן ־ ד ו ד .ל ש נ י ה ם היו ת ו ו י פ נ י ם של גויים ממש .א ב ל ״ ה מ ר א ה ה ט ו ב ״ — זה ל א ה כ ל .א ת מ י י ט ק ה ר י י כ ו ל להכיר מזה כל שש אדם ט ר נ ו ב ואילו מרים, בעירו שנים • ב ק ר ק ו ב והשתתפה אם ג ם בהרצאות התחנכה באוניברסיטה בכפר, התגוררה ואף היאגיליונית. על פ י כן ב י ל ו ש נ י ה ם א ת מ ר ב י ת ז מ נ ם ב ר ח ו ב ו ת ,ב ח ש מ ל י ו ת ,ב ר כ ב ו ת ,כ ש ה ם את מעבירים עתונות המחתרת ותעודות־זהות מזוייפות ליהודים, המסתתרים, או כ ש ה ם מ ל ו ו י ם א ו ת ם מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם . .מ מ ב ח ן מ ס ו כ ן זה י צ א ו מ ר י ם ומייטק ,כ ש י ד ם ע ל העליונה ..אף פ ע ם ל א ב ד ק ו ה ג ר מ נ י ם ב כ ל י ה ם .אף פ ע ם ל א נ פ ל ו ב ל י ס ו כ נ י מ ש ט ר ה מ ק צ ו ע י י ם מ ל ש י נ י ם או ס ח ט נ י ם .אין זה אומר ,ש א ף פ ע ם ל א נ ק ל ע ו ל מ צ ב קריטי .גהפוך הוא ,ד ר כ י ה ם היו מ ל א ו ת מ ל כ ו ד ו ת ,ה פ ת ע ו ת ל א נ ע י מ ו ת ,מ צ ב י ם דרמטיים ,כ א ש ר ג י צ ד ן ש ל אינטואיציה, קור־רוח ופשוט ״נס״ עזרו ללא להם להיחלץ .משטח .המוקשים פ ג ע .פ ע ם היה זה ח ב ר ו ל ש ע ב ר ש ל מ י י ט ק ,ש ג י ל ה א ת •זהותו ה א מ ת י ת ל מ נ ה ל ש ב ה הוא ע ב ד ; פ ע ם א ח ר ת ה י ה ז ה מ צ ו ר ר ג י ל ב ר כ ב ת ,ש ב ו ג ק ל ע ה החברה, הוורשאי... בשגי מרישיה ע ם .״קאזיק״ ,א י ש ה א י ר ג ו ן ה י ה ו ד י ה ל ו ח ם )(Z.O.B. המקרים ה א ל ה היתה זו ה ח ו צ פ ה ו ז ר י ז ו ת ' ה ל ש ו ן ,שהצילו א ת ג ב ו ר י ג ו מ ת ו צ א ו ת טרגיות .״ ג ו כ ח ת י — כ ו ת ב מ י י ט ק — ש ז ה י ר ו ת י ת ר ה ל א ת מ י ד מ ש ת ל מ ת ו א י ל ו לב הגובל אומץ ב ק ל ו ת ־ ד ע ת גותן ל א פ ע ם ת ו צ א ו ת ט ו ב ו ת ״ . בספרם ״ מ ח ת לחומות הגיטו בקרקוב הכבושה״ מתארים מרדכי ומרים בפרקים, לסירוגין ע ל שנכתבו דמויות שלהם הפולנים, ל י כל אחד מהם לחוד ,א ת תגאי העבודה ב מ ח ת ר ת ,א ת שעזרו ליהודים הנרדפים, את דמויות היהודים ״הנתמכים״, ה ג י ש ו עזרה מ ט ע ם ה ״ ז ׳ ג ו ס ה ״ — ה ם כ ו ת ב י ם ע ל ע צ מ ם ו ע ל ה א ח ר י ם . זהו ס י פ ו ר מ ר ת ק ,ש נ כ ת ב ב כ י ש ר ו ן ו ב ת נ ו פ ה ,ס י פ ו ר אולי י ח ל במיגו ,ב ו י ה ו ד י ם לעזרת באלם יהלים — כפולנים. שכן ל״נתמכים״ של מרישיה ומייטק לא ה י ה מ ו ש ג ,שהם מ ק ב ל י ם א ת ת ע ו ד ו ת ה ז ה ו ת המזוייפות או כ ס ף מ י ד י ה ק ש ר י ם היהודיים של ״ז׳גומה״, שהיו חייבים לא פעם למלא פיהם מים, שבשמעם א ת ט ע נ ו ת ה י ה ו ד י ם :״ א ת ם ,ה פ ו ל נ י ם ל א ת ב י נ ו זאת״ ...ב מ ק ו ם ל ה ת פ ר ץ :״אכן, אנו מ ב י נ י ם א ת כ ם ט ו ב מ א ל ,ש כ ן א נ ו נ מ צ א י ם ב א ו ת ו מ צ ב ,ואולי א פ י ל ו מ ס ו כ ן יותר״ — ש ת ק ו . כ מ ה ת ב ו נ ה ,זהירות ,א ח ר י ו ת ,מ ת ח ' ,ע צ ב י ־ ב ר ז ל ,מ ח י י ב ת היתד ,ע ב ו ד ה ש כ ז א ת ! עבר לא פחות מעשר פעמים מייטק את גבול הגנרל־גוברנמן בדרכו ללבוב, כדי ל מ צ ו א ש ם יהודים ,ל ה ב י א א ת ת צ ל ו מ י ה ם ל ״ מ ע ב ד ה ״ ב ק ר ק ו ב ו ל ה ח ז י ר ל ל ב ו ב א ת ה ״ ק נ ק ד ט ו ת ״ ה מ ז ו י י פ ו ת ,ש ה ו כ נ ו ל מ ע נ ם ; ל א ר ג ן ב ר י ח ה מ ה ג י ט ו או מ ה מ ח נ ה , ללוות י ה ל י ב ד ר כ ו מ ל ב ו ב ל ק ר ק ו ב .מ ת פ ק י ד ם של ה ק ש ר י ם היה ל ח פ ש יהודים, הזקוקים ל ע ז ר ה ,ל ה כ י ן ל ה ם ת ע ו ד ו ת לידה ,״ ק נ ק ר ט ו ת ״ ,אישורי ע ב ו ד ה ,ל מ צ ו א ל ה ם ד י ר ו ת ,ל ב ק ר ם ב ד י ר ו ת י ה ם ) ל מ ע ן ה ה ר ג ש ה הטובה( ,ל ט פ ל ב צ ר כ י ה ם האישיים, ל ד א ו ג ל ב י ג ו ד ,מ ש ק פ י י ם ,ת ר ו פ ו ת ,וכוי ,ו כ ר .ידיים מ ל א ו ת ע ב ו ד ה ב ש ט ח ה נ ר ח ב של 226 ק ר ק ו ב והסביבה ,ע ם נ ס י ע ו ת ל ש ם ה ת י ע צ ו ת ל ו ו ר ש ה .א ו ל מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם בהישמע פעמון האזעקה. בדפי חברי הספר הוועד שזורים של . עשרות ר.פ.ז,. שמות אנשים, ש ל פולנים, המתנדבים המחביאים נשמתם בכל יהודים, למשימה קשרים, ואחרים, שעושים זאת ת מ ו ר ת תשלום ,אך מ ס ת כ נ י ם לא פחות מהאחרים ,כשהם מסתירים יהודים ב מ ח ב ו א י ם מ א ו ל ת ר י ם ,ב ב ו נ ק ר י ם ,ב ע ל י ו ת ־ ג ג או בגלוי ,ב ד י ר ו ת י ה ם ,ב ת ו ך ה מ ש פ ח ה .א י נ ט ל י ג נ ט י ם ,מ ו ר י ם — ו פ ו ע ל י ם פשוטים ,כ מ ו א ו ת ו כורה י ק ר מ ו ו י י ל י ־ צ ׳ ק ה — ידינאק ,או החייט נייוויארה. ,או ה פ ע י ל ה א מ ת ,ה ב ל ת י נ ל א ה ,א ד ם ק ו ב ל ס ק י , ״א.ק.״ ,ה נ ו ת ן מ י ס ת ו ר ל מ ש פ ח ה יהודית איש אחוזה ,א נ ש י א צ ו ל ה בעלי — שלא פעם ב ת ע ש ר .נפשות .ג נ נ י ם ,נ ז י ר ו ת , ה ת ב ט א ו נ ג ד היהודים, אך החביאו א ו ת ם והצילו א ת נ פ ש ו ת י ה ם .מ ר י ם מןנד ,ע ש ר ו ת ש מ ו ת ש ל פ ו ל נ י ם ,ש כ ל א ח ד מ ה ם ה ו א ס י פ ו ר מ ו פ ל א ,ה מ ס ו פ ר ב ר ג ש .ו ב א ו ב י י ק ט י ב י ו ת מ י ר ב י ת .ישגם ג ם כ מ ה יהודים, ״יאצק העוזרים למרים בפעילותה, כמו שלה, הדודגית מיטושה הוכברג או י א צ ק ו ב ס ק י ״ )הד״ר ה נ ר י ק מ ר ג ו ל י ס ז״ל ,ש נ פ ט ר ב י ש ר א ל ( . ה מ ו ע צ ה ה ק ר ק ו ב י ת ל ע ז ר ת יהודים ,ש פ ע ל ה ב א ו פ ן א י נ ט נ ס י ב י ב מ ש ד ש נ ה ו ח צ י ע ד ת ו ם ה מ ל ח מ ה ,ע ז ר ה ל כ א ל ף יהודים ,ש ה י ו זקוקים ל ע ז ר ת ה .ע ד כ ה ל א נ כ ת ב ד ב ר ע ל ה״ז׳גוטה״ ה ק ר ק ו ב י ת ,ש ע ה ש ה מ ו ע צ ה ה ו ו ר ש א י ת ז כ ת ה ל פ י ר ס ו ם ב כ מ ה ס פ ר י ם ע ב י ־ כ ר ס .כך ,איפוא ,מ מ ל א ס פ ר ם ש ל מ ר י ם פ ל ג ו מ ר ד כ י ב ן ־ צ ב י ) ש י צ א בגירסתו הפולגית גם היםםורי, תפקיד שבפירסומים בהוצאה בייחוד, לאור שהוא קךקובאית מתקן בין שונים ומנציח א ת זכרם של ב ש ם ״בין היתר שורה ידידים של ושונאים״( דיווחים מטעים א נ ש י ם רבים ,ב י נ י ה ם כ א ל ה ש נ פ ל ו ב ש י ר ו ת ה מ ח ת ר ת ,אנשים ,ש ב ע י ד ן ה ב ו ז ו ה ח ר פ ה ל א א י ב ד ו צ ל ם א נ ו ש — ״ ג ז ע אנשים סלונימסקי. אצילים״ ,כ ד ב ר י ה מ ש ו ר ר צבי הרמן ״ פ ו ב ע מאת ה ז פ ו פ י ת ״ נאוה סמל* פ ט ר י ו ת ה ח ט א ה ל ע ו נ ו ת ־ ה מ פ ל צ ת י ו ת ,ש כ י ס ו א ת א ד מ ת אירופה ו ע ו ל ל ו א ת ה ז ו ו ע ו ת , ק ו ר א י ם ל ה ן ״שואה״ שאנו התמונה כמעמ — זכו ל מ ח ק ר ולסיפול היסטורי נרחבים ביותר. הכוללת פרושה לפנינו ב א ל פ י ס פ ר י ם מתועדים כ ה ל כ ה :אנחנו .יודעים הכל על ההשמדה ,על עלילות הגבורה ,על ה ס ב ל ו ת התהומיים .לדאבון ה ל ב ,ה ת י א ו ר י ם ו ה מ ח ק ר י ם היגם א ך ב ב ו א ה ח ל ק י ת ש ל ה ח י י ם ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה . מה עם מיליוגים המחשבות והרגשות של היחידים ? ששה מיליונים קרבנות — ששה י ח ל י ם ! אומרים — ז ו ו ע ה ! כ י אין י כ ו ל ת .ת י א ו ר או ח ד י ר ה מ ע מ י ק י ם יותר .א ך ש ש ת המיליוגים היו כ ל א ח ד ע ו ל ם ו מ ל ו א ו :א צ ל כ ל א ח ד . .ה ת ר ח ש ו * פרס ״משואה״ ע״ש דלה ושלמה גוטךמן ז״ל .לשנת תשמ״ח. 227. עלילות אין־סוף במחשבה ,ברגשות ,בנשמה .ומותר לומד ,שאצל הפרט הבודד אלה הן עלילות חשובות ביותר .נכון ,המחשבות והרגשות מתגלגלים ,מתערבבים, מתערפלים באנדרלמוסיה ,שלפעמים היא ממש תוהו ובוהו ,ורק אמן יכול לחדור לכל מיפרציה ,בקעיה ובלטיה ולנסות להכניס בה סדר. קראנו חלק מן המחקרים הפסיכולוגיים ,הקשורים בשואה .עם כל הקירבה לנושא — המחקרים נשארו קדים ,אם לא לומר — מנוכרים; חסדים הם רטט החיים וזרימה הדם .דומים הם למכונה מורכבח ומסובכה ביוחר ,שדק הכוח החשמלי נעדר בה .בלי רטט־החיים — כי המיבנים האינטלקטואליים נשארים מחוסרי חיים. על אצבעות יד אחת אפשר לספור את היצירות הספרותיות הראויות לשמן, שנושאן הוא השואה .אולי בגלל חוסר מרחק וזמן מספיקים וחוסר פרספקטיבה מחאימה ,אולי בגלל חוסר כישרון מבקיע ,אולי בשל הצורך בשחיקה והאמונה, שהשתיקה רועמת היא מכל דיבור .אולי .בכל זאח — הדחקה. ואם כך אצל הדור הראשון לשואה ,שבעחיים כר גוהגו של הדור השני. צריכים להשחחרר ,לחיוח חופשיים מביעוחים ,זוועוח ,עצבונוח עמוקים מני ים. אלא שהצלילים שמחלחנים — מחהדהדים בנשמה ,בעיקר אצל האמנים חזקים הם מכל צליל אחר. הםופרח נאוה סמל שייכח לדור השני לשואה; היא נפש אמן .באלכימיה העלומה של היצידחיוח — קרעי משפטים ,מילים מקוטעוח ,שברי זכרונות, תמונות דהויוח — הוציאוה משוויון קונכייחה המגינה ומשוויון נפשה .בהגיונה היא מתנגדת ש״יטילו עלינו את פרוות הפחדים .כל הדברים קרו במקום דחוק״, אומרת דפנה בסיפור ״השואה הפרטית״ וקולה הוא הקול של נאוה סמל .אבל השואה הפרטית קיימת .היא מציאות רוחנית ,שאין מנוס ממנה; מציאות כפייתית. אגו חשים ,שהשואה כפתה את עצמה על גאוה סמל .היא גאלצה להפליג לנבכי נשמתה ובכתיבה כפייתית לצור צורה לרגשות ולמחשבות .חמה ,זרועות־שואה תמנוניות לפתוה ,כדי להחניקה ,למרות ש״הדברים המונחים על המדפים נח־פי שתיקה״ הם ,כפי שהיא אומרת בסיפור ״אישה מפאיום״. הנושאים בהם מטפלת נאוה סמל — כולם פרטיים ,אישיים :הוויות בולטות בחריפותן הנושכת ועשויות לזעזע ולהרעיד; הן מבעיתות ,לפעמים מקפיאות את הדם .המופלא בעלילות הרוחניות־הרגשיות המעורבבות האלה ,שהן מקנות לקורא גם הבנה מעמיקה יותר של כל מה שקרה במוחם ונשמתם של קרבנות השואה .הזוועה השואתית הפרטית הופכת לכללית והספר פותח צוהר להבנת התרחשויות־עברו והתנהגויות-הווה .דפנה ,בסיפור ״השואה הפרטית״ ,שלא הבינה, לא רצתה להבין ,מיאנה להבין את אמה ,ניצולת השואה — לאחר שעבר עליה אירוע־סיוט של חטיפה ואונס בלונדון ,מחליטה לחזור הביתה .בשבתה בכורסתה באוירון ,במה היא נאחזתי באחד הסווטרים הרבים לאין ספור ,שאמה סרגה וסורגת באופן כפייתי .הערה קטנה ,שמאירה נדבכי נפש ומבוכיה יותר מטקסט מדעי פסיכולוגי שלם .והספר גדוש הערות והארות דומות .יחד עם זאת אין בספר צער מהולל או חרטה מרחפת ,נושקת בחולניות מדוכאה אירועים ,שאירעו או חטאים שחטאו; אין בו האי־יכולת הסטרילית ״להשאיר למתים לקבור את מותם״. 228 כתיבתה של גאוה ס מ ל חריגה היא בדור הצעיר של סופרי ישראל ל א ר ק בשל נושאיה ,ע ו ש ר ה ה מ ח ש ב ת י ו ע ו מ ק ה הדגשי .אין ב ה החיגחון המזוייף ש ל ד ל ו ת ־ לשון ו פ ר י מ י ס י ב י ו ת ש ל כ ת י ב ה . ה ע ב ר י ת ד ח ו ס ה ו ע ש י ר ה ,ה ת ח ב י ר נכון .הדימויים העזים פ ו ר צ י ם ל ל א ה פ ו ג ו ת כמעיין אדיר .ק צ ר ה מ צ ע ל ה ב י א ד ו ג מ א ו ת ,אך כ ל ק ו ר א ייווכח ב א מ ת זו מ ן ה מ ק ר א ש ל השורה ה ר א ש ו ג ה . יצחק גולן ו ה ג ר ע י נ י ם ״ ״ ה נ ה ר מאת הדמן* צגי ״ צ ב י הרמן פ י ר ס ם ח מ י ש ה ס פ ר י ם ר ב י ע ר ך ו ר ב י ח ש י ב ו ת ע ל ה י ם ו ע ל ה ס פ נ ו ת , תרמו אשר ספק ללא רבות להעמקת התודעה הימית והעשירו בישראל את ה מ ח ש ב ה ה כ ל כ ל י ת ו ה ב ט ח ו ג י ת בה. הרעיון המרכזי ,ה מ ג י ע א ת צ ב י ה ר מ ן ו ה ע ו ב ר כ ח ו ם השגי ב ס פ ר י ו א ל ה ,מ ו צ א א ת ביסויו ב מ ש פ ס א ח ד ש ל ו :״ ק ו ר ו ת ה י ם ה ם ק ו ר ו ת האדם...״ וכך על הוא במבוא כותב ה י ב ש ה היא ל א לאחד מספריו: נתחוללה רק ״אם ההיססוריה ע ל ה י ב ש ה .ה י ם מהווה האגושית חלק גכתבה חשוב ביותר בקורותיו של האדם״. ״עתה ס פ ר שישי, לפגיגו ״הגהה והגרעיגים״ )מעגיין ומרתק(, ספר מאלף ו מ י ו ח ד במינו .ה ג ו ש א ה פ ע ם ה ו א ל א הים ,א ל א ה ג ה ר ו ה ג ה ד ה ו א הריין )שהוא א מ נ ם א י נ נ ו ג ד ו ל ג ה ר ו ת א י ר ו פ ה — ה ו ו ל ג ה ו ה ד ג ו ב ה גדולים מ מ נ ו ( החשוב ביותר הסחורות, במרכז אירופה ובמערבה מן הבחינה הכלכלית א ב ל הוא ומבחינת כמות ש ה ו ב י ל ו ו ש מ ו ב י ל י ם ב ו ע ד היום. ל א ס פ נ ו ת ס ת ם ה ו א ה נ ו ש א ,א ל א ס פ נ ו ת י ה ו ד י ת ו מ ש פ ח ה יהודית ,ש ה י א א ש ר יזמה ,פ י ת ח ה ו ה פ ע י ל ה א ת ה ס פ נ ו ת ע ל הריין ו ה ר י ה י א מ ש פ ח ת הכס...״ כרקע לסיפור כולו מגיש לנו צבי ח ר מ ן בפרקים הראשונים של ה ס פ ר שיעור מאלף ומלומד על תולדות יישוב איזוד הריין והתיישבות היהודים בו. כאן מ ש ת ל ב הסיפור ה מ ר ת ק של מ ש פ ח ת הכם ,אשר ב מ ס ג ר ת שתי ח ב ר ו ת ע נ ק אשר ו״גפסון״ הקימה ״רינניה״ מנהיים ועד רומרדם הפעילה את הספגות בכל מ ר ח ב הדיין מבזל ועד ואנטוורפן. בני מ ש פ ח ת ה ב ט היו מ ת ב ו ל ל י ם וראו א ת ע צ מ ם כגרמנים בני ד ת משה. י ע ק ב הבט ,א ף כי ה י ה צ ע י ר ה ב נ י ם ,ה פ ך ל מ ע ש ה ל ר א ש ה מ ש פ ח ה ו ה מ ו ב י ל בה. * .פרם ׳׳משואה ע״ש ד״ד א .מוסקט לשנת תשמ״ט. 229 ה ו א היה א י ש ב ר ו ך כ ש ר ו נ ו ת :יזם אדיר ,מ ת כ נ ן ,א י ש ב י צ ו ע ו ב ע ל כ ו ש ר נ י ה ו ל מעולה ..יעקב בחוש רעיונות ה כ ט ה י ה איש חזון ו ב ע ל עם נ ו ע ז י ם ויחד ז א ת ניחן ) כ פ י ש מ ג ד י ר ז א ת צ .הרמן( ה א ב ח נ ה ש ל ה א פ ש ר ב ז מ ן ו ב מ ק ו ם .מ ש מ ע , ש ל פ נ י כ ל מ ע ש ה או פ ע ו ל ה ח ש ו ב ה ידע ל ב ח ו ן א ת ה ע י ת ו י ה נ כ ו ן ו א ת מ י ג ב ל ו ח התנאים הסובבים. הבט, משפחת . . כאמור ,ה י ת ה מסועפים שלובה בגרמניה היו במשפחה ו ה ו א ר ו ד ו ל ף ־ ר א ו ב ן הכט. רודולף־ראובן עסקית, יזמה ועמוקים. במסורת הגרמנית נמצא אף־על־פי־כן ו ב ת ר ב ו ת ה ושורשיה אחד בן ומורד חריג ה כ ט ירש א מ נ ם ר ב ו ת מ ת כ ו נ ו ת י ו ו מ כ י ש ו ר י ו ש ל א ב י ו י ע ק ב : ר ע י ו נ ו ת נועזים ,כושר וניהול תכנון וכר... ב נ י ג ו ד לאביו, אבל א ש ר ה י ה מ ת ב ו ל ל ו ר א ה א ת ע צ מ ו ״ ג ר מ נ י ב ן ד ת מ ש ה ״ ,נ ד ל ק א צ ל ר ו ד ו ל ף הניצוץ ה ל א ו מ י ה צ י ו נ י ו ב ל ה ב ה ג ד ו ל ה אחו ב כ ל ר מ ה א ב ר י ו .ה ו א ה ת מ ס ר ל ר ע י ו ן הציוני י ו ק ד ת וברצון ען ל ה ג ש י מ ו ה ל כ ה ל מ ע ש ה . באמונה א מ ר ו ע ש ה .ת ו ך ה ת נ ג ד ו ת ע ז ה ש ל בניי ה מ ש פ ח ה ו ת ו ך ק ר ע ע מ ו ק ב י נ ו ל ב י ן החל אביו בארץ. ב פ ע י ל ו ת ציונית ר ב ת הוא תחילה היקף: ואחרי בחו״ל ה צ ט ר ף ל א ג ף הרוויזיוניסטי ש ב ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת המדינה הקמת ו ב ש ל י ח ו ת האירגון ה צ ב א י ה ל א ו מ י )אצ״ל( ע ס ק ב מ ר ץ ל פ נ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ו ב ת ו ך ה מ ל ח מ ה ב ה צ ל ת פ ל י ט י ם ,ב א י ר ג ו ן ע ל י ה ב ל ת י ל י ג ל י ת לארץ ,ב ר כ ש ו ב פ ע י ל ו ת .מ ד י נ י ת א ח ר ת . ל א ר ץ אחרי ה ק מ ת המדינה ,ה ח ל י ט ל ה ג ש י ם א ת ח ל ו מ ו הישן ו ל ה ק י ם בבואו מ מ ג ו ר ו ת ב ג מ ל ח י פ ה ואולי ג ם ב ע ר י ם א ח ר ו ת .מ ש א ת נ פ ש ו היתד .ל ת ר ו ם ת ר ו מ ה חשובה כלכלית ל מ ד י נ ת ישראל הצעירה, אולי במשהו בדומה אביו לתרומת למדינות זרות. ה מ מ ש ל ה ובייחוד השרים ה כ ל כ ל י י ם • ק י ב ל ו שרי משוכנעים אבל, א ת הרעיון ב ת ו ע ל ת הרבה ,ש ה ג ש מ ת ו ת ב י א ל מ ש ק ה י ש ר א ל י . היה הפרוייקט ב ח י ו ב ר ב והיו ״אבל״ גחל את הנושאים אך כ ד ב ר י צ ב י הרמן ,״כי לביצוע מעבירים שרים הרי לפקידות. דנים ובלשון בעקרונות הרמן ״שרים באים ,ש ר י ם ה ו ל כ י ם והפקידים נשארים״ .ר א ו ב ן ה כ ט ב א משווייצריה ,ב ה ה מ מ ש ל ה צ ל י ח ל ח נ ך א ת הפקידים ,ש ה ם קיימים ב ש ב י ל ה א ו ר ח ו ל א ל ה י פ ר ,כ פ י ש כ נ ר א ה ס ב ר ה ה פ ק י ד ו ת ב י ש ר א ל ,בייחוד ב ש נ י ם ה ר א ש ו נ ו ת ש ל ק י ו ם ה מ ח נ ה . צ ב י ה ר מ ן מ נ ס ה א מ נ ם ל ה ס ב י ר ו ב צ ו ר ה מ ע נ י י נ ת ב י ו ת ר א ת ה ר ק ע האידיאולוגי ו ה פ ס י כ ו ל ו ג י ל י ח ס זה של ה פ ק י ד ו ת לאזרח ,ו ב ע י ק ר ל י ו ם מ פ ע ל כ ל כ ל י גדול .א ב ל עובדה נתקל היא, ש ה ד ר ד ל ה ג ש מ ת הפרוייקט בקשיים ובמכשולים• ר ב י ם , ל א היתד. שהערימה סוגה הביורוקרטיה בשושנים .ד״ד השלטונית הכט וגורמים ש ו נ י ם א ח ר י ם בדרכו. א ב ל ל א ר א ו ב ן ה כ ט הוא האיש ש נ כ נ ע ל ק ש י י ם .ב כ ו ח ה ש כ נ ו ע הפנימי ב צ ד ק ת רעיונו הוא משיב מלחמה שערה. במסע הסברה רב היקף, בכתב ובעל־פה, ה ו א הודף א ת ה ה ת נ ג ד ו י ו ת ו מ ש כ נ ע א ת ה צ י ב ו ר ב צ ד ק ת ד ע ו ת י ו ושיטותיו. בפרקים של מ א ב ק ו ש ל ד ״ ד ר .ה כ ט למען• ה ג ש מ ת ה פ ר ו י י ק ט שלו. בסופו לתפארת 230 מרתקים ביותר מעביר צבי הרמן ב פ נ י .הקורא את הסיפור ה מ ל א ש ל ד ב ר מ פ ע ל ״דגון״ הוקם ,ה ו פ ע ל ופועל ע ד היום בהצלחה רבה ה מ ש ק הישראלי .״דגון״ ה ו א היום ה ד ג ם ש ל .מ פ ע ל מ צ ל י ח ד ג ם . .ש ל גיהול ת ק י ן ויעיל ,ד ג ם ש ל יחסי ע ב ו ד ה הוגנים ל ל א ש ב י ת ו ת ו ה ש ב ת ו ת .״דגון״ הוא ה מ פ ע ל ש ע מ ד ו ע ו מ ד ב כ ל מ ב ח ן כ ל כ ל י ומשקי .״דגון״ ה ו א מ פ ע ל ,ה ז ו כ ה ו ה ו ק ר ה מ צ ד ה ח ו ג י ם ה כ ל כ ל י י ם ע ל כ ל גווגיהם .ד ״ ד ר א ו ב ן ה כ ט ע צ מ ו להכרה ז כ ה א ש ת ק ד ב פ ר ס י ש ר א ל ע ל פ ע ל ו ושירותיו ל כ ל כ ל ה ו ל ח ב ר ה ב י ש ר א ל . ״ ה ס פ ר ׳ ה נ ה ר ו ה ג ר ע י נ י ם ׳ מ ר ת ק ,מ ע נ י י ן ומאלף .ב ס פ ר זה מ ג ל ה ש ו ב צ .ה ר מ ן ) כ מ ו ב ס פ ר י ם ה ק ו ד מ י ם ( י ד ע ר ב ו ב ת ח ו מ י ם שונים .ה ו א נ ש ע ן ע ל מ ק ו ר ו ת מ ג ו ו נ י ם ב י ו ת ר ; מ ה ק ר י ם ,ד א י ו נ ו ת ועדויות .ב ע ב ו ד ת נ מ ל י ם נ ב ר צ ב י ה ר מ ן ב ג נ ז ך מ ש פ ח ת ה כ ט ו ג י ל ה ש ם ת ע ו ד ו ת מ ק ו ר י ו ת ,מ כ ת ב י ם ,פרוטוקולים ,חוזים ,רישומים ,פ ת ק י ם , ח י ב ר מ ס מ ך ל מ ס מ ך ,ת ע ו ד ה ל ת ע ו ד ה והפיח ב נ י י ר ו ת ה י ב ש י ם ה א ל ה ר ו ח וכר... חיים ו ב נ ה מ ה ם א ת ה ס פ ר ה מ ו פ ל א ו ה מ ר ת ק הזה...״ ־• ש י ל ו ב מ ס פ ר י ם ו ת י א ו ר י ם ט כ נ י י ם איגו פ ו ג ם כ ה ו א זה ב מ ת ח הסיפורי .ה ס י פ ו ר וקולח. שוטף ל כ א ו ר ה מכיל הספר סיפור על משפחה יהודית ומפעליה בלבד. ל מ ע ש ה ה ר י ת ו כ נ ו ש ל ה ס פ ר עשיר ו ר ב ־ ג ו נ י .צודק צ .ה ר מ ן ב ק ב ע ו ,כי ה ס י פ ו ר ש ל ״ ר י נ נ י ה ״ ו ״ נ פ ם ו ן ״ ו ה מ ש כ ן ב״דגון״ ב י ש ר א ל הם ב ב ו א ה נ א מ נ ה ש ל ה ה י ס ט ו ר י ה היהודית ב א י ר ו פ ה ב מ ח צ י ת ה ש נ י ה ש ל ה מ א ה ה־ 19ו ה מ ח צ י ת ה ר א ש ו נ ה ש ל ה מ א ה ה־ ,20ו א י ל ו ק ו ר ו ת ״דגון״ היא ה ש ת ק פ ו ת קורותיה ש ל מ ד י נ ת י ש ר א ל מ ב ח י נ ה כלכלית, השפה ח ב ר ת י ת ו פ ו ל י ט י ת ב ע ש ו ר י ם הראשוגים ש ל קיומה. של הרמן מפליאה בעושרה ,רהוטה ומלוטשת ויחד עם זאת ל א ר ק שאינה מעייפת ,א ל א היא בהירה ומובנת ל כ ל קורא פשוט. לעמוד כדי להערתו על כוונותיו ומשאלותיו של הסופר א ו ל י מן הראוי לשים לב ה ב א ה ב מ ב ו א ל ס פ ר הזה ,ש י ש ל ה ג ם מ ש מ ע ו ת א ק ט ו א ל י ת :״ ב ק ו ר ו ת ״דגון״ מ צ א ת י נ ס י ו ן מ ע ש י — א ם ש נ ע ש ה ב מ ו ד ע או ש ל א ב מ ו ד ע — ל ג י ש ו ר פערים ,לפיוס לאומי מ ע ב ר להבדלי הדעות• ולתהומות הפוליטיים הפעורים ואף מעבר ל ח י ל ו ק ה כ מ ע ט ט ב ע י בין מ ע ס י ק י ם ובין פ ו ע ל י ם ו ש כ י ר י יום ...ו ב ה מ ש ך ״היו ימים ,היו י מ י ם ע ט ו ר י מ ע ש י ם ו ע מ ו ק י ם פירוז־; היו י מ י ם ש ל א י ר א ל י ם ג ש ג ב י ם וקנאות ימים, ת ה ו מ י ת ; היו י מ י ם ש ל ד ל פ נ ו ת ועוגי ו ש ל ע ו ש ר מ ח ש ב ת י ר ע י ו ג י ; היו טוב להיזכר השקפות בהם וטוב י לדעת, שאפשר לפעול במשותף מעבר להבדלי ל פ ע מ י ם ח ר ף ר צ ו נ ם ש ל פ ו ל י ט י ק א י ם זולים״. אכן ,ש ת י מ ש א ל ו ת היו כ ג ר א ה ל מ ח ב ר ב ה ג י ש ו א ת ה ס פ ר ל ק ה ל ה ק ו ר א י ם .ה א ח ת : העמקת התודעה הימית והספנות בישראל ,והשניה :לתרום תרומה ל ה ע מ ק ת הפיוס הלאומי בישראל. אכן ,אין ס פ ק ,כ י ע מ ל ו ש ל צ ב י ה ר מ ן ל א יהיה ב כ ד י וכי ה ס פ ר ה ז ה ה ו א נדבך נוסף ורב ע ר ך ל ה ג ש מ ת משאלותיו. 231 מרדכי נדב ״ מ י ע ו ט מאת ל א ו מ י משה ל ו ח ם ׳ , לנדא* * פרם ״משואה״ ע״ש ד״ר יהושע א .גלבוע ז׳׳ל לשנת תשמ״ח. חקר תולדותיהם ש ל יהודי פולין בין ש ת י מלחמות העולם הניב מאז שנת 1980 מספר ספרים מוגוגרפיים חשובים בעברית ובלועזית ,שנתחברו על־ידי שלמה נצר ועמנואל מלצר מאוניברסיטת תל־אביב ,עזרא מנדלםון מן האוניברסיטה העברית ,פ .קוז׳ץ ויוסף שוורץ מ ח ת לארץ .לאחרונה נוסף על קבוצה זו ש ל ספרים מונוגרפיים ספרו החדש והחשוב של משה לנדא ״מיעוט לאומי לוחם״, שיצא לאור בשנת 1986בירושלים על־ידי מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל. ספר זה תורם תרומה מקורית משלו להבגת היחסים ש ל מגהיגות המיעוט היהודי עם העילית השלטוגית והציבורית הפולגית ואותו מצאה ועדת הפרם על שם יהושע גלבוע ז״ל ראוי ל ק ב ל את הפרם השנה. הספר עוסק בתולדות המאבק הפוליטי ,שגיהלו המגהיגים של יהדות פולין, מגהיגים ציוגיים מוכרים ברובם המכריע ,על מעמדם וזכויותיהם ש ל יהודי פולין אחדי הקמתה של מדינת פולין העצמאית החדשה בנובמבר 1918ו ע ד שגת ;1928דгא עוקב אחרי השלבים השונים ש ל המאבק ,ש ה י ה מלווה התדיינויות והסכמים עם השלטונות החדשים של פולין ,שלא מומשו והבטחות ,שלא קוימו וקן ג ם מתחים ומאבקים פוליטיים ע ם מיגזרים גדולים ש ל הציבוריות הפולנית ועם השלטונות; כ ן עוקב הוא אחרי העליות והמורדות במאמצים ,שעשתה המגהיגות היהודית להבטיח שוויון זכויות וזכויות ש ל מיעוט לאומי אוטונומי ליהודי פולין .כדי להבין יותר טוב א ת מדיניות ממשלות פולין כלפי המיעוט היהודי ואת מדיניות ההנהגה היהודית במגעיה ע ם השלטוגוח בוחן לגדא בחלק הראשון ש ל ספרו את תולדוח האמגה הביגלאומיח ,שבאה להבטיח א ת זכויות המיעוטים במדינה החדשה ובכלל זה זכויות ש ל מיעוט לאומי ליהודי פולין בפיקוחו ש ל הבד הלאומים .אמנה זו היחד .חלק מהסכם השלום ,שבניסוחה השחחפו בצד גציגי יהודי פולין גם אישים יהודים מאגגליה ומארצוח־הבריח. בהרצאת דברים מפורטת מאוד מציג המחבר את עמדותיהם של כ ל הצדדים, שהשתתפו בדיונים ואת השתלשלות הדברים ,שהביאה לחתימת האמנה ,שנכפתה למעשה על פולין למדות רצונה .בהמשך הרצאתו מוכיח לנדא ,שהאמנה לא תרמה תרומה של ממש לחיזוק מעמדם ולהבטחת מלוא זכויותיהם ש ל יהודי פולין נוכח ההתנגדות הרצופה לאמנה מצד כ ל ממשלות פולין ומצד כ ל הזרמים הפוליטיים הפולניים ,כפי שבאו לידי ביטוי בסיים ובעיתונות ונוכח ההאשמות האגטישמיות ,שהוטחו נגד היהודים ,שהם גוף זר במדינה הפולנית ואינם מזדהים דיים .איתה .וכך הפכה ,לדעת לנדא ,האמונה לכלי אין חפץ ב ו ליהודי פולין ואף לרועץ להם במאבקם הפוליטי. 232 חלקו גם השני של הספר, ששמו ״לבטי הדרך לגיבוש מדיניות יהודית עצמאית״ ,תורם תרומה מקורית להבגתן של כמה תופעות מרכזיות בתולדותיהם של י ה ו ד י פ ו ל י ן ב ת ק ו פ ה ש ל ת ש ע ה ש נ י ם ) ת ק ו פ ת ה ק ד נ צ י ו ת ש ל שני הסיימים ה ר א ש ו נ י ם ( ,כגון מ צ ד א ח ד ייסוד ב ל ו ק ה מ י ע ו ט י ם ב ש נ ת 1922ל ק ר א ת ה ב ח י ר ו ת ל ס י י ם השגי ב י ו ז מ ת ו ש ל המגהיג הציוני ה ל ו ח ם י צ ח ק גריגבוים ,שהישגיו ב ב ח י ר ו ת ) ק ר ו ב ל א ר ב ע י ם צירים יהודיים בסיים( ה ד ה י מ ו ו ה ר ג ת ו א ת ה ש ל ט ו ן ו א ת ה צ י ב ו ר י ו ת הפולנית: ו מ צ ד שני ,ה ס כ ם ה פ ש ר ה ה ל ו ע ב ש ם ״ א ו ג ו ד ה ״ ,ש ה ו ש ג בין ה מ מ ש ל ה הפולנית ובין ה ה נ ה ג ה היהודית ב י ו ז מ ת ה מ נ ה י ג ו ת ה צ י ו ג י ת ה ג ל י צ א י ת ב ר א ש ו ת ו של ליאון רייך בשנת וכל ,1925ש ה ח ל י ף א ת ה מ ד י נ י ו ת ה א ו פ ו ז י צ י ו נ י ת ש ל גרינבוים, זה ב ה ר צ א ת ד ב ר י ם מ פ ו ר ט ת מ א ו ד ה מ צ י ג ה ב צ ו ר ה מ א ו ז נ ת ו ב י ק ו ר ת י ת א ת ה ע מ ד ה ה י ה ו ד י ת והעמז־ה הפולגית ו א ת השיגויים ,ש ה ו כ ג ס ו ב ה ן ת ו ך כ ד י ה מ ש א והמתן ע ל ה ה ס כ ם .ר א ו י ה לציון ג ם ה ת ר ו מ ה ש ל ה ס פ ר ל ה ב נ ת ה ש ל כ ו ת י ה ש ל הפיכת ל ל י יוזף מאי 1926על מ ע מ ד ם ש ל יהודי פ ו ל י ן ע ם ה ע ב ר ת ה ש ל ט ו ן פ י ל ס ו ד ם ק י ,ש ב א ל ה ב ט י ח לפולין ש ל ט ו ן י צ י ג , ה ס פ ר ב כ ל ל ו מצטיין ב ה צ ג ה יסודית ,מ נ ו מ ק ת ה י ט ב ו מ ת ו ע ד ת כראוי ,ש ל ה נ ו ש א הנדון בו .ה ב י ב ל י ו ג ר פ י ה ב ס ו ף ה ס פ ר מ פ ר ט ת א ת ע ו ש ר ה מ ק ו ר ו ת ההיסטוריים, ש ב ה ם ה ש ת מ ש ,ב כ ל ל זה ח ו מ ר ארכיוני ר ב ב א ר כ י ו נ י ם ב י ש ר א ל ו ב ח ו ״ ל ,ראיונות, ב ש נ ו ת השישים ע ם אישים ,ש ה י ו שקץם פעילים בפרשיות, ש ב ה ן דן ה ס פ ר , ע י ת ו נ ו ת י ו מ י ת ביידיש ,ע ב ר י ת ו פ ו ל נ י ת וכן כ ת ב י ע ת ; ו כ מ ו ב ן ס פ ר ו ת ה י ס ט ו ר י ת עשירה על ב ל ש ו נ ו ת שונות ,ש מ ב ח ר מ מ נ ה פ י ר ט ב ר ש י מ ה ה ב י ב ל י ו ג ר פ י ת . ב ס י ס ת י ע ו ד עשיר כזה הגיש ל נ ו ל נ ד א ב ס פ ר ו ה ר צ א ת ד ב ר י ם מ פ ו ר ט ת ו ש ו ט פ ת ,ש ה י א ג ם דיון היסטורי מ ע מ י ק ו ג ם ס י פ ו ר ה י ס ט ו ר י מ ל א מ ת ח ודרמה, הנקרא בעגיין ר ב .ריבוי ה פ ר ט י ם מ צ י ג ב פ נ י נ ו א נ ט ו מ י ה ש ל ה ה ת ר ח ש ו י ו ת ,א ב ל ריבוי זה א י ג ו .מ כ ב י ד ,כ י הוא מ ש ר ת ת מ י ד א ת ה מ מ ר ה ה ע י ק ר י ת ש ל ה ע ל א ת ת מ ו נ ה מ ה י מ נ ה ו מ ד ו י י ק ת .ש ל ה ה ת ר ח ש ו י ו ת ה נ י ד ו ג ו ת ב ס פ ר ; ו ע ם ז א ת יש ב ו ב כ ל מקום של ש ה ד ב ר מ ת ב ק ש ג ם ראייה ש ל ס י ג ת י ז ה ,ד ב ר י ה כ ל ל ה ו ג ם ה ע ר כ ה ו ש י פ ו ם ת ו פ ע ו ת ,ש ל אישים ו ש ל .ק ב ו צ ו ת בגי א ד ם .ו ה ר י א ל ה ה ם ה ד ב ר י ם ,שאגו מבקשים ל מ צ ו א ב מ ח ק ר היסםורי ו א ו ת ם א נ ו מ ו צ א י ם ב ס פ ר ו ש ל גדא. 233 יוחנן כהן ״קורות מחנה יאנובסקי )(1943—1941״ מאת מ ח ק ר יסודי ו ר ב ־ ה י ק ף , לפנינו גוטרמן* בלה המבוסס על חומר דוקומנטרי ועל עדויות של ניצולי המחנה. פ ר ק י ה מ ח ק ר ד נ י ם ב ה ק מ ת ה מ ח נ ה ,ת נ א י הקיום ו ה ע ב ו ד ה ,ר ש ת ה ע ז ר ה ה ה ד ד י ת , . וחיסולו הסופי של תרשים המחנה. מצורף מאפשר לקורא ״בריגדת המוות״ להתרשם מ צ ו ר ת ו ה ח י צ ו ג י ת ש ל ה מ ח נ ה ו מ ה י ק פ ו .מ ס ת ב ר ,כי מ ח ג ה י א נ ו ב ס ק י , א ש ר שכן ב ת ח ו מ י ל ב ו ב ,ה י ה מ ן ה א י ו מ י ם ב י ו ת ר בין מ ח ג ו ת ה ה ש מ ד ה .כ־200,000 יהודים מ צ א ו ב ו א ת מ ו ת ם ה א כ ז ר י . ת י א ו ר ה של ל ב ו ב ,ש ה י ת ה ב מ ש ך ד ו ר ו ת עיר ו א ם ב י ש ר א ל ,ו ת י א ו ר ח י י י ה ו ד י ה ת ח ת ע ו ל ו ש ל ש ל ט ו ן ה ר ש ע הנאצי ,כ ל ו ל י ם א ף ה ם ב ע ב ו ד ת ה ש ל ב ל ה ג ו ט ר מ ן . פ ר ק זה ,אף הוא מ ח ק ר מ ע מ י ק ו ח ש ו ב ,י כ ו ל ל ע מ ו ד ב פ נ י עצמו. מ ח נ ה י א נ ו ב ס ק י ל א ז כ ה ע ד ל ה ו פ ע ת ע ב ו ד ת ה ש ל ב ל ה ג ו ט ר מ ן ל מ ח ק ר יסודי. אמנם של הופיעו מ ס פ ר ס פ ר י ז כ ר ו ג ו ת ו ע ד ו י ו ת ,ה מ ע ו ר ר י ם ח ל ח ל ה ,כגון ז כ ר ו נ ו ת י ו פישקו קרבת )טננבאום(, שפורסמו באש״ ,אבל בקובץ ״משואה״ וספרו חלחלו לתודעת הדברים לא גולדברג ״ימים ח ר ו כ י ם העובדה, ש ש ט ח ה מ ח ג ה ו ה ע י ר ל ב ו ב מצויים כיום בתחום של אברהם הרבים. גם ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת וכי ה מ ק ו ם ל א ה פ ך ל א נ ד ר ט ת זכרון ,מ ו נ ע ת מ ר ב י ם ל ל מ ו ד פ ר ק נ ו ר א ז ה ב ת ו ל ד ו ת עמנו מ ת ו ך מפגש • בלתי־אמצעי. ע ב ו ד ת ה של ב ל ה ג ו ט ר מ ן ,ש נ כ ת ב ה ב ה ד ר כ ת ו .ש ל פ ר ו פ ׳ ד נ י א ל ק א ר פ י ,מ מ ל א ת איפוא ת פ ק י ד ח י נ ו כ י ־ ל א ו מ י ח ש ו ב ו ע ו ג ה ע ל החסר .א ף כ י כ ת ו ב ה ב ר מ ה א ק ד מ י ת , היא מ א פ ש ר ת ל ר ב י ם ,ו ל א ר ק ל א נ ש י מ ק צ ו ע מ ע ט י ם ,ל ל מ ו ד ע ל א ו ד ו ת ג ו ר ל ם בשואה ש ל בגי עמגו ,ו ב מ י ו ח ד ע ל א ו ד ו ת ג ו ר ל ם ש ל יהודי ל ב ו ב ,ו ז א ת ה ו ד ו ת לםגנונה ולדרך כתיבתה. לכל הגימוקים ה א ל ה מ ת ו ו ס ף ה ח ו ט ה מ ק ש ר ע ב ו ד ה זו ל ד מ ו ת ו ו א י ש י ו ת ו ש ל ליאון ל ו ס ט י ג ז״ל. ש ל ו ש שגים מ ח י י ו ר ב י ה ע ל י ל ה ע ב ר ו ב י מ י ה מ ל ח מ ה על ליאון ו ע ל ר ע י י ת ו , זושיה ,ב ל ב ו ב .ת ח י ל ה ת ח ת ש ל ט ו ן סובייטי ,ו ל א ח ר ש ג ס ת י י ם פ ר ק ה י ד י ד ו ת ה נ א צ י ת ־ סובייטית, ת ח ת הכיבוש הנאצי האכזרי .בסתיו 1942ג ת פ ס ליאון על ידי א נ ש י ה ־ ס ״ ס ו ה ו ש ל ך ל מ ח נ ה י א ג ו ב ס ק י .א ך ל א א י ש כמוהו ייכגע ל ג ו ר ל ו .מ ר ג ע ש נ ת פ ס ונכלא ,ה ח ל ט ת ו ה נ ח ו ש ה היחד• — ל ב ר ו ח . בפוגשו * ב מ ח נ ה י ד י ד ו ת י ק ,ת י כ נ ן ל י א ו ן א ת ה ב ר י ח ה ל פ ר ט י ה .ל א ח ד הנםיון פרס ״משואה״ ע״ש ליאון לוסטיג ז״ל לשנת תשמ״ט. 234 הראשון ש נ כ ש ל ,ה צ ל י ח ו השניים ל מ ח ר ת ה י ו ם ל ה ע ר י ם על ה ש מ י ר ה ו נ ב ל ע ו ב ק ר ב שמחוץ ל ג ד ר ה מ ח נ ה .א פ י ו ו ד ה זו בחייו ה י ת ה ר ק חוליה א ח ת ב מ א ב ק ו ההמון ה נ ו ע ז ו ר ב התושיה ,א ו ת ו נ י ה ל ה ו א ו א י ת ו י ח ד ח ב ר ת ו לחיים וחבריו ,אנשי ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,בגיטו ,ב מ ח נ ה ,בוורשה ,ב ע ז ר ת נ י י ר ו ת אריים ,בתעוזה ,ב א מ ו נ ה ו ב מ ס י ר ו ת איו קץ• לפיכופ: מתוך ה ג ב ׳ ב ל ה ג ו ט ר מ ן ש י י כ ת ל ד ו ר החוקרים ,שהגיע ל ח ק ר ה ש ו א ה ל א ה ת נ ס ו ת אישית. אף־על־פי־כן עבודתה על מחנה יאנובסקי מוכיחה את ב ק י א ו ת ה ,ע ו מ ק ה ב נ ת ה ו מ ע ל ה כ ל — א ת ה ז ד ה ו ת ה ע ם הנושא .כ ת י ב ת ה .ב ה י ר ה , ש ו ט פ ת ועניינת .בוודאי ע ב ר ו ע ל י ה ר ג ע י ם ק ש י ם ב ה ת מ ו ד ד ו ת ה ע ם ה ח ו מ ר ש ב ו עסקה ו ב ח י פ ו ש י ה א ח ר הביטוי ה נ א ו ת ל מ מ צ א י ה . מרדכי נדב ״ ת ק ו פ ה מאת בדברי פרופ׳ ב ס ו ג ר י י ם ״ דב לזין* ה מ ב ו א ש ל ד ב לוין ל ס פ ר ו ״ ת ק ו פ ה ב ס ו ג ר י י ם ״ מ ו ב א י ם ד ב ר י ו אלה ש ל חנא שמרוק: ״נדמה בשטחים ש ה ש ג י ם 1941—1939 המסופחים לברית ה מ ו ע צ ו ת עדיין הן מן ה מ ע ו ר פ ל ו ת ב י ו ת ר ב ח ק ר ת ק ו פ ת השואה .ל פ י ש ע ה ח ס ר ת י א ו ר מ ק י ף ש ל פ ר ק זמן זה ,ש י ת ב ס ס ע ל ה ח ו מ ר ה ר ב המפוזר ב ע י ת ו נ ו ת כל הסובייטית בשטחים אלה ה י ה ו ד י ת וכן ע ל ע ד ו י ו ת ו ז כ ר ו נ ו ת ש ל היהודים הרבים ,שאז י ש ב ו ה מ ס ו פ ח י ם והגיעו ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ל א ר צ ו ת ה מ ע ר ב ולישראל״ .ד ב ר י ם ב כ ת י ב ת ספרו ,היו נכוגים ב ש ע ת ם שנאמרו כמובן לפני שדוב לוין החל וכוונו ל ח ו ק ר י י ה ד ו ת זמננו ,ש י מ ל א ו א ת ה ח ס ר הוד .ב ח ק ר תולדותינו,. מאמרים העוסקים ב ח ק ר נושאים מ ו ג ב ל י ם ב ת ק ו פ ה האמורה נ כ ת ב ו אמנם ,וגם ד ו ב לוין נ מ נ ה ע ל כ ו ת ב י ה ם ,א ב ל ה א ת ג ר ל כ ת ו ב מ ח ק ר כ ו ל ל נ י ר ח ב ~ ומקיף־ ע ל יהודי האיזורים ,ש ס ו פ ח ו ל ר ו ס י ה ה ס ו ב י י ט י ת ,ה ו ס י ף ל ה י ו ת קיים ,ע ד ש נ ע נ ה ל ו ד ו ב לוין ,ש ט ר ח ע ל ח ק י ר ת ה ת ק ו פ ה ו כ ת י ב ת מ ח ק ר ו ח מ ש שנים ,ע ד שהוציא מ ת ח ת ידו א ת ה ס פ ר ה מ ו נ ו ג ר פ י הראשון ,ה מ ת א ר ב צ ו ר ה כ ו ל ל ת א ת ת ו ל ד ו ת י ה ם ש ל ש נ י מיליון ומילא היהודים ,שחיו את החלל באיזורים בהיסטוריוגרפיה המסופחים שלנו, לברית שעליו המועצות הצביע בשנים האמורות, שמרוק. מתוך הכרה, ש ה ג ו ר ל ,ש פ ק ד א ת יהודי ה א ן ו ר י ם ה ל ל ו ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ת ח ת השלטון ה נ א צ י * פרס /׳משואה״ ע״ש ד״ר יהושע א .גלבוע לשנת תשמ״ט. 235 מ א פ י ל ע ל ת ו ל ד ו ת י ה ם ב ת ק ו פ ה ה ק צ ר ה ש ב י ן ,1941—1939נ ק ר א ה ס פ ר ״ ת ק ו פ ה בסוגריים״ .ע ם ז א ת י ש ל ת ק ו פ ה זו ח ש י ב ו ת מ ש ל ה .ה כ ר ת ה ה ת ר ח ש ו י ו ת ו ה ת מ ו ר ו ת ב ח י י יהודי האיזורים ה מ ס ו פ ח י ם ל ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ח ש ו ב ה כ ש ל ע צ מ ה ,א ב ל מ ע ב ר ל ז ה יש ל ה ח ש י ב ו ת ב ש ל ה ה ש פ ע ו ת ש ל ה ע ל ת ו פ ע ו ת ב ח י י ה ם ש ל יהודי ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ב ע ת ה מ ל ח מ ה ו ל א ח ר י ה .ה ו ד ו ת ל ס פ ר זה ח ד ל ה ה ת ק ו פ ה ל ה י ו ת מ ע ו ר פ ל ת ו ג ע ש י ת ב ר ו ר ה ו ב ה י ר ה די ה צ ו ר ך . עוסק הספר גדול במיגוון גושאים, של בתגובתם החל יהודי הגלהבת של מ ז ר ח פ ו ל י ן ל כ ג י ס ת ה צ ב א האדום ,ש ה צ י ל א ו ת ם מ כ י ב ו ש ג ר מ נ י גאצי ו ה ש ת ל ב ו ת ם המהירה בבדיקה של רבים מ ה ם במוסדות השלטון החדשים ,וממשיך אחר כך קפדגית של המדיגיות הסובייטית ,ש ב מ ר כ ז ה עמדה המטרה להביא לסובייטיזציה מ ה י ר ה ש ל כ ל ת ח ו מ י החיים ,ו ל ה ש פ ע ה ש ה י ת ה ל מ ד י נ י ו ת זו על חייו ש ל ה ק י ב ו ץ היהודי הגדול לברית שסופה המועצות, התמורות על החריפות, בחייו שחלו ו ע ל ד ר כ י ה ת ג ו ב ה השוגות ש ל י ח י ד י ם ו צ י ב ו ר י ם ע ל ה מ צ ב החדש .כ כ ל ש ה מ ק ו ר ו ת ש ע מ ד ו ל ר ש ו ת ו איפשרו לו ,ב ו ח ן ד ו ב לוין א ת נ ו ש א י ה כ ל כ ל ה ו ה ח ב ר ה ,ה ח י ג ו ך התרבות ו ה ד ת ,ענייני ה פ ל י ט י ם מ ש ט ח י פ ו ל י ן ה מ ע ר ב י י ם ,מ ב צ ע ה פ ס פ ו ר ט ת צ י ה , הריכוז ש ל ה פ ל י ט י ם בוילגה ,ה מ א ס ר י ם ו ה ת ג ל י ו ת ,ו ע ו ד ועוד ע נ י י נ י ם ה מ פ ו ר ט י ם ה י ט ב ב ת ו כ ן העניינים ,ש מ מ ג ו מ ק ב ל י ם מ ו ש ג ט ו ב ע ל ר ו ח ב היריעה ,ש ב ה ע ו ס ק ה ס פ ר . הסובייטיזציה האיזורים המהירה ו ה כ פ ו י ה פ ג ע ה המסופחים, המהפך אבל ב ש כ ב ו ת א ל ו או א ח ר ו ת של כ ל המהיר הכלכלה בתחומי והחברה עמי ובמישור החיגוכי ו ה ד ת י היו מ כ א י ב י ם ב י ו ת ד ל ר ו ב ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י י ה היהודית .ח ל ק ם ה ג ד ו ל של יהודים ב מ ס ח ר ו ב ת ע ש י י ה ג ר ם ל כ ך ,ש א ח ו ז ג ד ו ל מ ה ם ג ע ק ר ו מ ע מ ד ו ת י ה ם הכלכליות והופלו לרעה בצורות שוגות ורק חלק מהם הצליחו ל ה ש ת ל ב במשלוחי י ד חדשים .הלשון ה ע ב ר י ת ג ו ר ש ה מ ה ר ש ת ה ע ג פ ה ש ל ב ת י ס פ ר ע ב ר י י ם וכן ג ם ת כ נ י ה ה ל א ו מ י י ם ו ה ד ת י י ם ו א ת מ ק ו מ ם ת פ ס ו ל ש ו ן היידיש ו מ ל ח מ ה ב כ ל גילוי ש ל ל א ו מ י ו ת ו ד ת יהודיים .פ ע י ל ו ת צ י ו נ י ת ו ב ו נ ד א י ת נ א ס ר ו ל ח ל ו פ י ן .ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת נ א ס ר ו א ף הן ו ח ד ל ו ל ה ת ק י י ם ,ל ה ו צ י א מ ק ו מ ו ת מ ע ט י ם ,ש ב ה ם נ מ ש כ ה פעילות כלשהי שלהן במחתרת. אך בד ב ב ד קיימת גם התופעה ,שיהודים רבים תופסים מקום נכבד במגגנון למדי השלםוני החדש לרבות לפעילות ת ר ב ו ת י ת ב ל ש ו ן יידיש ) ת י א ט ר ו ן ל מ ש ל ( ,מ כ ו ן ייווא נ כ ל ל ב א ק ד מ י ה מ ו ס ח ת ה ב ט ח ו ן למיניהם ,ק י י מ י ם ת נ א י ם ט ו ב י ם ל מ ד ע י ם ש ל ה ר פ ו ב ל י ק ה ה ל י ט א י ת .ה ת מ ו נ ה ה מ ת ק ב ל ת מ ן ה ס פ ר היא ל א ח ד צ ד ד י ת . הספר העניינים בכללו בהצגה מצטיין יסודית, מנומקת היטב ומתועדת כראוי ה נ י ד ו ג י ם בו .ה מ ק ו ר ו ת ,ש ב ה ם ה ש ת מ ש ,ה ם עשירים ומגווגים. של במלה מ ו ג ב ל ת ה ש ת מ ש ב ז ה י ר ו ת ב מ ק ו ר ו ת ח י צ ו נ י י ם רוסיים ,גרמניים ,ו ב ל ש ו נ ו ת ש ל ע מ י האיזורים אחרות, המסופחים, אבל מיצה ה פ ר ס ו מ י ם הסובייטיים את ש ה ת י ח ס ו ליהודים ופרסומים וכתבות בעיתוגים; דיווחים, תזכירים זכרונות, ובספרי הזיכרון לקהילות יהודיים וכן ביידיש פנימיים ,כגון גם ובראיונות השתמש אישיים ובלשוגות יומנים, מכתבים, בספרות העשירה שמצא המחבר של במכוגי מ ח ק ר ושערך בעצמו. מתוכן עד 236 ה מ ח ק ר גופו ומן כ מ ה מאוזן ,שקול ההערות ומתועד .היטב הרבות המלוות אותו אנו ה ת י א ו ר .ההיסטורי של נוכחים לדעת, התקופה הקצרה הנדונה בספר ,ועד כמה ידע המחבר לפלס לו נתיב בים העובדות ולבנות מבנה היסטורי בנוי כראוי ומשכנע מבחינה עניינית לפי מיטב שיטות המחקר ההיסטורי .וייאמר עוד דבר בשבחו של הספר :לא רק לחוקרי יהדות זמננו אלא גם לקורא המשכיל הוגש כאן ספר הנקרא בעניין רב. פ ל י ט י ם י ה ו ד י ם מ פ ו ל י ן ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת 1946—1939 מ א ת יוסף ליטוואק * זהו ספר ראשון מסוגו המסכם סיכום מחקרי מהימן ככל האפשר ,ועל בסים המצאי התיעודי הרלוונטי ,את כלל פרשת פליםת יהודי פולין ברוסיה הסובייטית בשנות המלחמה ,קורותיה ,סבך הבעיות לתוכן נקלעה ,חילוצה מברית המועצות ומוצאותיה של פליטת הפליטים מקץ הפינוי מרוסיה לפולין שלאחר המלחמה. הספר עוקב בקפידה אחר השתלשלות הארועים ,שואל שאלות נכונות וטורח למצוא להן מענה .עולה מתוכו תמונת התהוותו של ריכוז הפליטים ממערבה של פולין בשטחי הכיבוש הסובייטי ולאחר מכן החל מיוני ,1941פרשת הפליטים מן השטחים ,שסופחו לרוסיה .פרק מיוחד בוחן את תהפוכות הסתגלותם של הפליטים אל המציאות הסובייטית על תוצאותיהן הקשות והמדכאות .שני הפרקים הבאים דנים בניסיונותיהם של הפליטים להחלץ מן המבוי הסתום ,שנלכדו בתוכו וברצונם לחוור ולשקם עצמם כאורחי פולין ,ניסיונות ,שחשפו את עומק השינאה ליהודים של פיקוד הצבא הפולני ,שסר למשמעתה של ממשלת לונדון ואת האופי הציני המאניפולאטורי של תיפעול הנושא היהודי והיהודים בשלעצמם ביחידות הצבא הפולני ,שהוקמו ביוזמת הסובייטים ובהנהגת החוגים הקומוניסטיים• הפולניים לצורך מימושם של האינטרסים הסובייטיים והפולניים הקומוניסטיים. כבר נאמד ובצדק ,שהארועים הנדונים בספר ,הם חלק אינטגראלי מתולדות השואה ,גם במובן הקלעקוע של דפוסי החיים המסורתיים ותללשתם..של״המונל יהודים ממקומות מושבותיהם ומפרנםותיהם וגם במובן של האובדן הפיזי ,שהמלחמה המיטה על יהודי פולין. בהיסטוריוגרפיה של הארועים האלה ,כפי שנהגה בספרות שלנו שנים הרבה לאחר המלחמה ,נזקפו התיאורים ,חלקיים ברובם ,על פי רוב בצד הזכות והנלהבים לא פסקו מלהוסיף נופך של התפעמות על הישועה .הגדולה ,שנפלה בחלקם של יהודים ,אשר גילו חבונה בעוד מועד ונמלטו אל מעבר לבוג בחודשים הקריטיים של סוף 1939וראשית .1940המחבר מלמתו ,תוך הבאת עדויות למכביר ,שאף * פרם ״משואה״ ע״ש ד״ד יהושע א .גלבוע לשנת תשמ״פ — .נימוקי ועדת השופטים. 237 .א ם ח ל י ל ה ל נ ו מ ל ה פ ג י ן ס פ ק ב א ש ר ל ה צ ל ה ה מ מ ש י ת ,שהיתר .כ ר ו כ ה ב ה מ ל ט ו ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם ל מ ז ר ח ה של פולין ,ש ו מ ה ע ל י נ ו ש ל א ל ט ש ט ש א ת ה ת מ ו נ ה ה מ ד ו י ק ת ו ל א כ ל .שכן ל ה ת פ ע ל .ה ר ת י ע ה מ ן ה א מ ת נ ג ר מ ה ו ח ו ז ק ה ב מ י ד ה י ת ר ה ע ל ידי ציוויי ה א י נ ד ו ק ט ר י נ צ י ה ה א י ד י א ו ל ו ג י ת .ו א כ פ ה א ל ם ע ל ה מ ש כ י ל ל ד ע ת .ו ש ו ב אין להציב ס י מ ן ש ל ה ק ב ל ה ,ו ל א כ ל ש כ ן שוויון ,בין מ ה ש א ר ע ל י ה ו ד י ם ב ת ו פ ת הנאצי ל ב י ן מ נ ת ח ל ק ם ,ו י ה א ק ש ה ו כ ו א ב כ כ ל שהיה ,כ פ ל י ט י ם ב ר ו ס י ה .א ל א ש א י ן ה ר ע ה ג ד ו ל ביותר ,ה ר ע ה א ב ס ו ל ו ט י ,מ ב ט ל א ת ח ו מ ר ת ה ר ע הקטן .ו א ס ו ר ה ג ד ו ל יעמיד שהפשע פשעים בצל אחרים. החיבור ד״ד של ליטוואק פורש, כאמור ,א ת יריעת הפרובלימטיקה הזאת על סתירותיה. ה מ פ ל י ג הגן מאת סיפורים ל מ ר ח ק י ם , , א י ד ה פינק * הספד, ה מ כ י ל 30סיפורים קצרים ,ס י פ ו ר י ה ה כ ח ד ה ו ה ה י ש ר ד ו ת ,ה ת ו ם ו ה ג ב ו ר ה , מצליח הפשוטה; להרעיד א ת נימי ג פ ש ו של הקורא בשל של כוחה המלה ע ו צ מ ת ו ש ל ה א י פ ו ק ו ה ר מ ז ; ת י מ צ ו ת ה ש ל ה ע ל י ל ה ; ת י א ו ר י יופיו ה נ ד י ר ש ל ה ט ב ע הדומם מול מכונת ההשמדה. סיפורה ב ח ל ק ם ו א ו ת נ ט י י ם מ א ו ד ע ל ימי ש ל אידה פינק הם אוטוביוגרפיים השואה .צ ו ר ת כ ת י ב ת ה היא מ ל א כ ת מ ח ש ב ת .ב ק ו ב ץ ס י פ ו ר י ה המיניאטוריים ע ש ת ה א ת ה ב ל ת י א פ ש ר י :ע י צ ו ב א ו מ נ ו ת י אנושי ו מ ז ו ק ק ש ל ח ו ו י ת השואה ,כ פ י ש נ כ ת ב בביקורות בעיתונות. מ ב י ן ס פ ר י ה ז כ ר ו נ ו ת ו ת י א ו ר י השואה ה ר ב י ם ,א ש ר ח ש י ב ו ת ן ל א מ ת ה ה י ס ט ו ר י ת ולזכרוננו ה ק ו ל ק ט י ב י ל א ת ס ו ל א בפז, הספרותי וביכולתו המתחולל ג ג ד עיניו. להפוך את הקורא מתבלט לעד ספרה ראייה של אלד .פינק ושמיעה, החש בייחודו ברטט את ל א ת י א ו ר הזוועה ה ב ר ו ט א ל י ת ה ו א ה מ ז ע ז ע ,ל א ה מ ח א ה הישירה נ ג ד מ ע ו ל ל י ה , ל א ר ק ס ב ל ו ה ת ה ו מ י ש ל ה ק ר ב ן ,כי א ם ג ם ו ב ע י ק ר ה ד ר מ ה ,ש ב מ ר כ ז ה האדם, שנפשו קרועה ודעתו נטרפת עליו; דרמה המסופרת במלים פשוטות, בקול ד מ מ ה ד ק ה ובתימצות תנכ״י. ״כולם חושבים שאני משוגע״ — אומר הגבן־הגמד ,מ ג ק ה הרחובות בגיטו — ״ א ב ל א נ י ל א משוגע״. לא ,ע ל א ף נ כ ו ת ו הוא ה צ ל י ח ל ה ו ל י ד ו ל ג ד ל ש ל ו ש ב נ ו ת נחמדות ,ש ה ג ד ו ל ה ב י נ י ה ן ב ת ש ב ע ו ה ק ט נ ה ב ת שלוש. * פרס ״משואה״ ע״ש ליאון לוסטיג ז״ל לשנת תש״ן — .נימוקי ועדת השופטים. 238 בעת האקציה החמישית הוא מצליח להסתתר ברחוב מאחורי המטאטא הגדול, העשוי עגפי ערבה ,עד אשר מישהו בריצתו מפילו מידיו ,ובאותו הרגע ,מספר מגקה הרחובות ,״כבר הובילו אותם על המשאיות ובמשאית הראשוגה עמדו הילדות שלי ,השלוש ...פתאום הפסיקו לבכות והכי צעירה — בת השלוש — קראה: אבא ,אבא ,בוא אלינו! הן ראו .רק הן גילו אותי בפינה הזאת. מה קרה בהמשך? אני כבר בא ...יצאתי ,רצתי אליהן וביחד ...כן י אבל אני שמתי אצבע על הפה ,נשכתי את האצבע מרוב פחד ונענעתי בראשי שאסור לקרוא לי ,שיהיו בשקט ,שא! שתי הקטנות קראו עוד פעם ,אבל ההיא ,הבת הבכורה שלי סתמה להן את הפה בכף היד שלה ...ועכשיו ,דוקטור ,אני מבקש ממך אישור שאני לא משוגע.״״ וכיצד לא ישתגע אדם יהודי ,כאשר בני אדם רבים כל כך הפכו לחוירים ? כמו בסיפור על אותו יהודי שהסתתר במתבן ,אצל איכר פולני ורק חריץ קטן בקיר שדרכו הציץ החוצה ונשם אויר צח ,עמד בינו לבין טירוף הדעת. בעיירתו ,הסמוכה למקום מחבואו ,נשארו לא יותר ממחצית תושביה היהודיים, עד שיום אחד שמע את נהמת מנועי המשאיות וקולות נפץ של כדורים .הוא ידע כי באו לקחת את היהודים האחרוגים .ומה התמזגה שגגלתה לו דרך החריץ? ״כר הדשא הסמוך לכביש היה מלא סקרנים .הם עמדו והביטו מלאי סקרנות. את שתי המשאיות הראשונות ראה בבירור .אבל כבר את השלישית ראה כמבעד לערפל .איש לא צעק ,לא קרא בקול ,לא יבב .הוא מנה שש משאיות ,כשלפתע נשמעה צווחה לא־אנושית .בין הצופים קמה מהומה וכולם ,ראש אחד אצו לעבר הכביש .מה קרה? מישהו ניסה להמלט? נשמתו כמעט פרחה ,עד שבעל הבית חזר בערב והוא שאל אותו אחוז התרגשות — מה קרה? קרה ועוד איך קרה ,השיב בעל הבית ,שילכו לכל הרוחות! הם דרסו חזיר!״ יש משהו סוריאליסטי בניגוד בין הטבע הנהדר שמסביב — היערות הירוקים, שיחי האגוז ,הפעמוניות והמרגניות ,השחת המלבלבים ,השמש הזורחת או השלג הצחור — ובין הקש בלתי נמנע האורב מאחורי אותם השיחים ,העצים •,הגדרות והבתים .אין פשר ואין צווחה ,רק רמז פה ושם ,מלה אחת או שתיים. ״נערה רזה ושחרחורת פרשה מן החבורה ,שכבה על בטנה בצד בצל שיחי האגוז ולא הקשיבה כלל ,רק קראה ספר״.. ״היכן מתרחשת אידיליה זו? ביער ,שם עבדו הבחורות באוסט־באהן ,ביישור הסוללה ,ומתי ? ביום שבו גערכה אקציה בעיירה הסמוכה ושקשוק הרכבת נשמע ביער .למזלן של הבחורות המשגיחה היתה בחורה טובה ,שלמדה איתן פעם יחד בבית הספר .פעם היתה שוכבת עם פקיח מועצת העיריה ועכשיו עם הגרמנים. אבל היא היתד ,בתורה טובה.״ ״מה את קוראת? — שאלה המשגיחה. ז׳אן קריםטוף — ענתה הנערה. זה בטח ספר יפה אם את קוראת כל הזמן ,ועוד היום כשלוקחים את הקרובים שלכם.״ ״אני חייבת להזדרז — עונה הנערה — יש עוד כרד אחד .אני חוששת שלא אספיק .את תספיקי — מרגיעה אותה המשגיחה — בטח שתספיקי .זה לא ספר כל כך עבה.״ 239 — בשלושים סיפורים קצרים מ ע ב י ר ה א ל ה פ י נ ק — כאילו ע ל בהונות וכך ה ר ג ל י י ם — נ ג ד עיניו ש ל ה ק ו ר א א ת ת י א ו ר י ה כ ח ד ת ו ש ל ה י ה ו ד י מ ק ר ב ההמון ה מ ג ו כ ר ו א ת ע ק י ר ת ו מ ט ב ע י פ ה פ ה ו ז ה ק ש ה ב ה ק ש ר ל ג ו ש א זה ל ד ב ר האנושי על הישג אמנותי. אבל מ ו ת ר לומר כי אידה פיגק הצליחה במשיכת קולמוס ר ג ש י ת ל ה ח ז י ר ללבו ולתודעתו ומעל ש ל ה ק ו ר א א ת .ת ח ו ש ת היופי והזוועה ,ה ע צ ב ו ה א י מ ה ,ה כ א ב ו ה צ ע ר , לכל א ת ת ח ו ש ת האמת .דרך במחיצת ח ר ת דק הזהות ה א ר י ת כביכול, ה י א ה צ י צ ה ה ח ו צ ה ,ר א ת ה הכל ,ז כ ר ה ה כ ל ותיעדה. אידה גולדה פיגק בפולין ואת השואה אימת עברה, תחת כאמור, כסות הזהות הארית. ש ל ח ל ו מ ו ת י ו נער א ר ב ע ־ ע ש ר ה ב\ השלמה ל״השיר ישרד שלם״ הספרים אחד ,1956 בשנת. היקרים היה שהוצאה לאור על לי יותר מכל ה א ג ת ו ל ו ג י ה של בשפה שירים הפולגית, על יהודים שהבאתי תחת עמי לישראל הכיבוש הגרמגי, ל י הוועדה ההיסטורית היהודית ה מ ר כ ז י ת ב ש ג ת 1947ב ש ם ״ ה ש ל י ש ר ו ד שלם״ ...צ ו ו א ת ם הנצחית ,ה מ ז ע ז ע ת ,ש ל מ ח ב ר י ם ,ש ב ה י ו ת ם נ ר ד פ י ם כחיות, גרצחו בעמליו ב ל י ה ג ר מ ג י ם ב ג י ס א ו ת ,ב י ע ר ו ת ו ב מ ח נ ו ת הריכוז. ה א ח ר ו נ י ם ש ל ס פ ר זה ,ש ג ע ר ך ע ל ל י מ י כ א ל ב ו ר ב ת ׳ ,ג ד פ ס ו שירים, ש ה מ ע ר כ ת ה צ ל י ח ה ל ה ש י ג זמן ק צ ר ל פ נ י ה ו פ ע ת ו . לא.ציפיתי, ש כ ע ב ו ר . 40.שנה ,ב ש נ ת ,1987אוכל ל ה ו ס י ף ד ף ל ס פ ר נ א ה ז ה : א ת שיריו ש ל ה ג ע ר א ב ר מ ק ק ו פ ל ו ב י ץ /בן ה־ ,14כ ס מ ל ל ג צ ח ו ן ה ר ו ח ע ל החומר, ב״השתחוויה בכרך ל מ ש ו ר ר י הגיטו״. ה ש י ר י ם ש ל י .ויטלין מ צ א ת י א ת ה מ ל י ם : ״ ה ל ר ו ע ד ת ,ה ל ש ו ן יבשה, ה נ ש י מ ה נ י ת ק ת — ש ע ה ש א נ ו קוראים שירים אלה .ה ב ו ש ה צ ו ר ב ת א ת העיניים, ה ע ו ב ר ו ת ע ל פ נ י שורות .ה א ב ל של ב ת י ש י ר י ם כ ה י פ י ם ו כ ה מ ר י ם א ל ה .ח ר פ ה היא לעיגים, שקוראות שרידים מ ז מ ר י ם אלה של השואה והגבורה, שקוראות ולא מסתמאות״. ועל בשל ד ב ר י ו ש ל י .א פ ג ש ל ק ״ מ מ ע מ ק י ם ״ :״שירים א ל ה מ ה ו ו י ם ת ג ל י ת ל א ר ק ה נ ס י ב ו ת ,שהן נ ת ח ב ר ו . . .ה ם א ו מ ר י ם ל ג ו י ו ת ר ,מ ה ה ר ג י ש ו ,מ ה חשבו, כ י צ ד ק י ב ל ו א ת ה פ ג י ע ו ת מידי הגרמגים ,ש ה פ כ ו ל ח י ו ת ,ע ב ד י ה ג י ס א ו ת ,ש נ ד ח ק ו א ל ת ה ו מ ו ת ה ה ש פ ל ה וייסורי הגוף — י ו ת ר מ כ ל ר ש י מ ה י ב ש ה ש ל ע ו ב ד ו ת ו ד ו ״ ח ו ת משמחה של המרטירולוגיה״. ה ע ו ב ד ה ,ש ה ש י ר י ם ה מ ת פ ר ס מ י ם היום ,נ כ ת ב ו ב ש נ ת 1943ב ג י ט ו ל ל ז ׳ — ע ו ב ד ה 240 שער מחברת שיריו של הנער קופלוביץ׳ ,שצוייר במו ידיו. זו משנה את הבעתה של כל מלה. אליעזר )לילק( גרינפלד אלה דבריו של מוצא המחברת עם כתב־היד של רישום בחרוזים )ואיורים( של חיי היום־יום בגיטו ושל חלומוחיו של המחבר בן ה־.14 להרהורים על מחברה זו ,שהיחד .גנוזה בקפידה במשך 40שנה ,אין מקום 241 ב ס ו ג ס פ ר ו ת י מ ו ג ד ר כ ל ש ה ו .מ נ ק ו ד ת ר א ו ת זו גם מ ת פ ר ס מ י ם ה י ו ם ק ט ע י ם מ ת ו כ ו . והרי ,כ י צ ד ה ג י ע ה ה מ ח ב ר ת לידיו ש ל מ ר ג ר י נ פ ל ד .א ל י ע ז ר נ מ נ ה ע ם ה מ ע ט י ם האלה ,שעל חורבות ב י ת ו ב ל ו ח ׳ מצא בשנת אשד .והזוג ה צ ע י ר השני, עלה בשנת 1956לישראל .ה א ם נ ש א ר ה מ נ ד ל ק ו פ ל ו ב י ץ ׳ .ה ם ה כ י ר ו עדין בגיטו אשתו הראשונה של נייר. 1945א ת אמו ,חיה .א ל י ע ז ר ג ש א לוח/ בבית בלוח׳ עם בעלה המלאכה למוצרי־ ק ו פ ל ו ב י ץ ׳ ו ב נ ו א ב ר מ ק ל א ח ז ר ו מאושויץ. ל ב ה ש ל ה א ם ל א י כ ו ל ל ע מ ו ד ב פ י ר ו ד מ ב נ ה א ל י ע ז ר והזוג ק ו פ ל ו ב ״ ן ׳ ה ג י ע ו ג ם ה ם ל י ש ר א ל .ב ב י ת ם ה ח ד ש היתד .ת ל ו י י ה תמוגר ,מ מ ו ס ג ר ת ,שצייר ב ג י ט ו לודז׳ קופלוביץ׳ — אכן מ ז כ ר ת עצובה. אברמק קופלוביץ׳ גפטר מנדל השולחן בשגת 1983בגיל .83ת מ ו נ ת ו של ה מ נ ו ח ה ו צ ב ה ע ל מ ת ח ת ל ת מ ו נ ה ש צ י י ר א ב ר מ ק .ה א ם ל א ידעה ,ש מ נ ד ל אחריו השאיר מ ז כ ר ת ל א ־ ש י ג ר ת י ת :מ ח ב ר ת ע ם שירי בנו ,ש נ מ צ א ה ע ל ח ו ר ב ו ת י ו ש ל ב י ת ם ה י ש ן ב ל ו ח ׳ .הוא ל א א מ ר ע ל ז ה ד ב ר ל א י ש . בשנת מות 1985נ פ ט ר ה ח י ה ק ו פ ל ו ב י ץ ׳ .ב ע ת ס י ד ו ר ה ג י י ר ו ת ה מ ש פ ח ת י י ם א ח ר י ה א ם ,מ צ א הבן ,א ל י ע ו ר ,א ת מ ח ב ר ת ו של א ב ר מ ק ע ם ה כ ו ת ר ת : עצמי .א .קופלוביץ׳ ,ל י צ מ ג ש ט א ד ט ,גיטו ,ש נ ת ״יצירות .1943 אליעזר גריגפלד ,מ ו צ א ה מ ח ב ר ת ,מבקר בבתי ה ס פ ר ומספר לגוער ע ל השואה ו א ג ב ז א ת ה ו א ק ו ר א ב א ו ז ג י ש ו מ ע י ו א ת שיריו ש ל א ב ר מ ק בן ה ־ , 1 4ש ת ו ר ג מ ו לעברית על ב י ח עירית עמיאל. מ צ ב ת ו ש ל מ ג ד ל ק ו פ ל ו ב י ץ ׳ ב ב י ת העלמין ב ח ו ל ו ן ח ר ט מ ו צ א ״ ח ל ו מ ו ת י ו ש ל ׳ א ב ר מ ק ״ ל ז כ ר ו ן ע ו ל ם א ת ש מ ו ש ל הנער ,ש ג ש ר ף באושויץ. )הועתק מהעיתון ״נוביני־קורייר״ מה־ 22במאי 242 (1987 אברמק קופלוביץ׳ חלום כשאגדל ואהיה בן עשרים אצא לראות העולם המקסים. אתישב לי ב ת ו ך ציפור עם מנוע, אל על ,א ל ת ו ך החלל ,גבוה. אמריא א ת ע ו פ ף לי ,א ש ו ט ו א ח ו ג העולם היפה הרתוק. מעל מעל אחלוף השמימד, עננה נחלים וימים ארקיע ואפרח, א ח ו ת ל י ו ה ר ו ח אח. מנילוס אתפעל אראה ומפרת הנהרות, א ת הספינקס והפירמידות שבארצה ה ע ת י ק ה של איזיס האלה, אחלוף לי על פני מ פ ל י הגיאגרה ואטבול בחומה הצורב של סהרה. ארחף מעל צוקי טיבט שטופי עננים ומעל ארצם המסתורית של הקוסמים וכשאחלץ אסתובב מ ה ש ר ב ה י ו ק ד האיום, ואעוף אל ק ר ח ו נ י הצפון. ביעף א ח ל ו ף מ ע ל אי ק ג ג ו ר ו ה א ד י ר ומעל העיר מעל וגם ארחף וכך חורבותיה פומפיאה של ארץ ה ק ו ד ש ש ל הברית הישנה מעל ארצו של הומרוס הנודע לי לאט בדאיה נינוחה. מ ת פ ע ל מיופיו השמימה ארקיע של תבל ואפרח, עננה א ח ו ת ל י והרוח אח. )תירגמה מפולנית עירית עמיאל( 243 ״ מ ב ש ו א ה ״ מ .וירט צ ר ו ר ״ מ ש ו א ה , , — ד ו ״ ח י ד י ע ו ת ח צ י ש נ ת י — ש נ ה ״ ל ת ש ״ ן החל מחודש ספטמבר ,89פועל המכון בתפוסה מלאה ומקיים בבל שבוע שני סמינרים בני יומיים וחצי לתלמידים מהארץ ולסטודנטים מחו״ל .בכל סמינר נוטלים חלק כ־ 100תלמידים. צווח המכון מונה 12מרצים .השנה הצטרפו חמישה חברים חדשים לסגל, מרביתם סטודנטים ,המתמחים בנושא השואה לקראח חארים מחקדמים .חברי הצוות פועלים במקביל בשני מישורים — הוראה בסמינרים ופיתוח תוכניות לימודים חדשות. .1 אוכלוסיית התלמידימ א .תלמודי כיתות י״א—י׳׳כ :בתי ספר עיוניים ,מקיפים ומקצועיים ,תלמידי בתי־ספר קיבוציים ,פנימיות צבאיות ,ישיבות תיכוניות ואולפנים וכן חניכי מוסדות עליית הנוער ומרכזי נוער. ב .עולים חדשים :סמינרים מיוחדים נערכים לקבוצות של תלמידים עולים בשפת ארץ המוצא של הנוער העולה — ספרדית ,צרפתית ,אנגליח ויחרם בעברית )בעיקר לנוער עולה מאתיופיה( .סמינר מיוחד נערך לעולים חדשים, הנמצאים בתהליך של ״חזרה בתשובה״ במסגרת מוסד ״אש התורה״ .אנו נערכים לפתיחת סמינרים ברוסית ובהוגגרית ,בהכשרת מגתים ובתרגום תוכגיות לימודים ייחודיות בשפות אלה. ג .גוער יהודי מהתפוצה :השנה גדל בצורה משמעותית היקף הפעולה בקרב נוער יהודי מהתפוצה ,השוהה בארץ תקופות קצרות .בחודשי הקיץ קיימנו מערך 244 סמינרים מיוחד לכ־ 850בני־נוער מארה״ב ומקנדה. ד .תלמידים ועובדי הודאה מגרמניה :המכון מקיים באורח סדיר סמינרים לגוער מגרמגיה ,המגיע לארץ במסגרת ״חילופי נוער״ וכן השתלמויות לעובדי הוראה מגרמגיה ,בהן מושם דגש על חיוניות הוראת הנושא לבני הדור הצעיר בגרמניה בשגות ה־.90 ה .הכנת משלחות בני־נועד לקראת טפע לפולין :חל גלול גיכר בפעילות המכון בחחום הכנת המשלחות היוצאות לפולין. אנו רואים במסע לפולין שיאו של תהליך חינוכי .״משואה״ מציעה תוכנית שנתית ,הכוללת ימי הכנה מרוכזים במכון והדרכת המורים המלווים את המשלחת בגיבוש תוכגית משלימה במסגרת בית הספר והקהילה. בשגה החולפת התקיימו םמיגרים ל־ 15משלחות גוער .מספר הבקשות להכנת משלחות בשגה״ל הגוכחית גדל בצורה משמעותית ואגו חוששים ,שיעלה על יכולת הקליטה של המכון. .2המרכז הפדגוגי להוראת השואה בניית הפרוייקם נמצאת בימים אלד ,בעיצומה .נסתיימה הקמת השלד בשלושה מתור ארבעה אתרי הבנייה ואנו מקוים לחנוך את המבנים בספסמבר .1990 המרכז הפדגוגי נבנה בתרומת.אגודת ידידי ״משואה״ בקנדה ,בראשות מר אלכם גרוםמן ,והמגבית היהודית בקגדה ,בראשות מר וולםר הם .תקציב הבגיה כ־ 1,500,000דולר. מסרת המרכז — פיתוח תוכגיות לימודים והכשרת עובדי הוראה מהארץ ומהתפוצה בתחום הוראת השואה. אוכלוסיית היעד — א .מורים בחטיבה העליונה של בתי הספר התיכוגיים בארץ ועובדי מערכת* החינוך הבלתי־פורמלית — רכזי חברה ,מתנ״סים ,תנועות נוער. ב .שליחים ומדריכים של מחלקת ״הנוער והחלוץ״ בסוכנות היהודית. ג .מורים ושליחי הוראה בבתי הספר היהודיים בתפוצה. ד .מורים לא יהודים ,המעוגייגים לעסוק בהוראת גושא השואה בארצות מוצאם. תחומו הפעולמ א .הכשרת עובדי הוראה — המרכז יקיים סמיגרים ,ימי עיון ומערך סדיר של השתלמויות לאוכלוסיות שוגות שלי עובדי הוראה. ב .הפקת תוכניות לימודים מקוריות — צוות המרכז בהכווגת ועדוו ההיגוי יעסוק בתחקיר ,כתיבה ועריכה של תוכניות לימודים מלאות — מקורות מעובדים לתלמידים ,פיתוח עזרי ההוראה והנחיות למורים. ג .ספרים ומאגר מידע — ספריית מחקר ,תוכניות לימודים ,שפותחו בארץ 245 ובעולם ומאגר מידע הכותבים עבודות גמר ד .אולפן הקלטות הקלטת ניצולי שואה ביבליוגרפי יועמד לרשות מורים ,סטודנטים ותלמידים, בנושא השואה. בוידאו — ספריית סרטי תעודה ,עלילה ועדות; בוידאו ועריכת סרטים למטרות חיגוכיות. ההכנות לקראת הפעלת המרכז י הפדגוגי כשנה׳׳ל תשנ״א בחודשים האחרונים אנו שוקדים על הכנת תוכנית העבודה של המרכז שנה״ל הבאה: א .מערכת בתי־הפפר התיכוניים — נערכה סדרת פגישות עם מנהלי יחידות שונות במשרד החיגוך — האגף לפיתוח תוכניות לימוד בהיסטוריה ,היחידה למרכזים פדגוגיים ,המפקח הארצי על הוראת ההיסטוריה ואגף הנוער ,המופקד על החיגוך הבלתי פורמלי. הסכמים ראשוגיים—: — כתיבת תוכניות לימודים לחט״ע בנושא ״תגועות הגוער בתקופת השואה״, במסגרת של יחידה נבחרת לבחינות הבגרות — מרכז ארצי להגחיית תלמידי תיכון בכתיבת עבודות גמר והדרכת מורים בתחום זה; — השתלמות שנתית למורים בהוראת השואה ,בהיקף של 112שעות; — ימי עיון והשתלמויות למנהלי מרכזיות פדגוגיות ולמורים המלווים משלחות לפולין. ב .מחלקת ״הנוער והחלוץ׳׳ — נערך יום עיון למנהלי האגפים בהשתתפות מנכ״ל המחלקה מר יצחק רוגוב. סוכם על פיחוח והפקה של חוכניוח לימודים ,המיועדוח לשחי אוכלוסיוח יעד: (1מערך חנועוח הנוער הציוניוח בחפוצה; (2הכשרה מנהיגוח יהודיח צעירה. י * .הפקח החוכניח הראשונה — פברואר .1990 • .3פעולות המרכז הפדגוגי גשנה״ל תש״ן א .תוכניות לימודים להכנת משלחות נוער לפולין מ ו ש א — ״ורש|ה היהודית .מרפ שואה״: המטרה — לקרב אח הנוער להבנה משמעוח החורבן על ידי המחשח עושרם ומורכבותם של החיים היהודיים בפולין בין שתי מלחמות העולם. הושלמה עבודת התחקיר ,הכתיבה והעריכה של תוכנית לימודים ,המתמקדת בחיים*היהודיים בוורשה — בשלושה •מישורים :תנועות הנוער והמפלגות; חברה וכלכלה; תרבות ואומנות; התוכנית מתבססת על מרכזי למידה המשלבים — תערוכה עשירה ,תצוגה של ספרים ,קטעים קצרים מתוך סרטים דוקומנטריים •וחוברת עבודה לתלמיד. 246- ב. עיון ימי יופ (1 השוא: משה קול וייץ, מ ר (2 עיון ז״ל, ימי א( הצורך עיון למורים מורים, ג( עיון ייערך עיון יום השואה ששה יופ עיון שאלת לצאת מורים, יוקדש זה הקולקטיבית לפורום עיון החינוכי חינוך הלכי ותוכניות ״משואה״ מקורות מידע, החוברת לקבוצה אפריל בת ש.ז. חברי סמינר שוקד 120 צעירים החוברת המשלחת ב״משואה״ תצא ממזרח בשפות החינוכיות ש ל הגוער בני בחודשים במסגרת אירגון היוצאות נוער לקבוצה בת העל־יסודיים. בשנה״ל לפולין ״יהדות — במחלקת בנושא על ומפות ״הנוער יהודיים רוסית, ינואר והחלוץ״. ש.ז. במרכזו על השואה נערך הועמדה התפתחות היוצאות לסיור בפולין ועריכה אתרי עם ש ל הסיור אירגון אירופה, רוסית ישהו שואה״ השואה. על ממזרח בחודש ובמחקר כתיבה לאור בשפות פולין והחלוץ״ הישראלית אלה טרם. וזכרון .1990—1946 בשיתוף — מסע המורים ל מ ש ל ח ו ת נוער, אירופה במפגש מלמדים את זו. ״הנוער האגפים תפורסם למורים זה, בחט״ע ש ל .1990 ש ל תמונות זה ביטוי קבוצות לנושאים בימים ראשוניים, הראשוגה תערך הלימודים ד״ד גולן. פברואר—מאי, בפולין בציבוריות הכנת ח ו ב ר ת מ ס ע לידי חינוכית הישראלית ומנהלי בנושא המטרות במרץ החינוכי הרוח ראשון המלווים בעיקרו לאנשי צוות עיון ב״משואה״ השפעת הדיון פעילות ד״ד מ ר דינה יצחק פורת, יחיעם לפולין״ עיון לסיור — שבאו בנושא ימי ל־120 ״המפע יום ב־13 בתודעה ד( של דניאל עמ לזכרו ש ל קארפי, ״משואה״ הרוח, מעמיק המתעתדת יום תש״ן, נערך מחדש ש ל הנהלת הלכי דיון והערכה כימי פרופ׳ מ ו ש א חנוכה בעריכת ב( ויו״ר התיכוגיים. סדרה .4 כהן בחופשת לפולין יום בהשתתפות: יוחנן בתי־ הספר 40 מ ו ש א : באוניברסיטת ״ההצלה השואה״ תל־אביב .יום העיון הוקדש כשיתוף הקתדרה יו״ר הנהלת לחקר ״משואה״' חוברת, העיקריים ״מצעד. יסיירו אשר המשלבת בפולין. החיים״ ותיועד בפולין בחודש והוגגרית. שבוע בארץ צ׳כית, ימים, רומנית במהלכם 2 גקיים ימי והונגרית. לקראת י ו מ השואה — תש״ן .5 א. כרך קובץ י״ח השואה. תלמידי ב. בשעה ש ל בקובץ, שנתון המחקר מחקרים חדשים והעיון פרי ש ל עטם ״משואה״ של בכירי יראה חוקרי אור לקראת יום השואה בארץ ושל מחקר. עצרת העצרת הבסחון ״משואה״ ממלכתית תעמוד מר 1930 יצחק השנה רבין. * בסימן העצרת באמפיתיאטרון ״45 שנה תתקיים לשחרור ביום המחנות״ ראשון כ״ז ניסן ותעךך תש״ן במעמד ש ר )(22.4.1990 ״משואה״. 247 ה ת נ צ ל ו ת חנה שלומי ,מחברת המאמר ״ניצולים מיהודי פולין בשטחים שסופחו לברית־ המועצוח בספטמבר 1939״ )״משואה״ י״ז ,עמ׳ ,(89—73כוחבח לנו בעקבוח הערותיו של הפרופ׳ דב לוין: ״ההערות הועברו אלי על ת י פרופ׳ דב לוין ואני מעוניינת מאוד לתח להן פרסום ,כי הן שייכות ממש למאמרי: להלן הן: (1המפה שבעמ׳ 86מחארה אה דרכו של דב לוין ,דבר שצויין ב״אטלם השואה״ של מרטין .גילבדט ,שממנו נלקחה .אני מתנצלח על אי הכללח פרט זה בהעתק שפורסם על ידי. (2ברשימת ״הנמלטים״.״ ,עמ׳ ,88נפלו שיבושים רבים בשמות ,שהיא מכילה .ועם הנפגעים הסליחה. אני מודה לפרופ׳ דב לוין על ההערות הנ״ל. בכבוד רב, חנה שלומי * 248 ה מ ש ת ת פ י ם צגי הרמן — מפעילי תנועת ״הנוער הציוני״ ברומניה ומראשי המפלגה הליברלית העצמאית בישראל; סופר ומחזאי. יצחק גולן — יליד פולין ,בוגר הגימנסיה העברית בלבוב; מראשי תנועת ״הנוער הציוני״ בפולין; בארץ משנת ; 1936חבר קיבוץ אושה ; כיהן בתפקידים ציבוריים ותנועתיים שונים ומגוונים ,בין השאר במוסדות העליונים של התנועה ,המפלגה הפרוגרסיבית ול״ע ,חבר הועד הפועל הציוני ,חבר כנסת ועוד ; יו״ר בפועל של הנהלת ״משואה״ ומדרשת פורדר. עו״ד גדעון האומר — בעבר חבר כנסת; יו״ר מועצת ״יד־ושם״ •, יו״ר הוועדה המדינית של ל״ע; יו״ר הוועדה הפדגוגית של ״משואה״. ספרו ״משפט בירושלים״ ,הדן במשפט אייכמן ,בו שימש כתובע כללי, פורסם בלשונות אחדות באירופה והופיע גם בעברית. פרופ׳ דניאל קארפי — פרופ׳ להיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה ; מופקד על הקתדרה לחקר השואה ע״ש בנימין וחיה שפלסקי; ראש ביה״ס למדעי היהדות באוניברסיטת תל־אביב. ד״ר דינה פורת — חוקרת תולדות השואה במכון לחקר התפוצות ומרצה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת תל־אביג ד׳׳ר יחיעם וייץ — ד״ר לפילוסופיה ,מרצה בנושא השואה באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטה העברית בירושלים; מחבר הספר ״עמדות וגישות במפלגת פועלי ארץ ישראל כלפי פליטי יהודי אירופה, ״ 1945—1939״. 4 יוחנן בהן — ממנהיגי ״הנוער הציוני״ בפולין; נמנה עם מייסדי קיבוץ תל־יצחק ; שליח ״המוסד״ לפולין ומראשי ״הבריחה״; חבר 249 החמישית ; הכנסת תנועה״; ישראל כ ת ב וערך ״ספר הנוער הציוני קונסול היה ב פ י ל ד ל פ י ה ושגריר י ש ר א ל ברומניה ובפינלנד. פרופ׳ דג לוין — האוניברסיטה ואסטוניה לשנת את — איש מ ש ר ד החיץ ,בו כיהן ב ת פ ק י ד י ם ב כ י ר י ם ; ד ר כ ה של ה מ ד ו ר לתיעוד בע״פ במכון ל י ה ד ו ת זמננו של ראש ה ע ב ר י ת בירושלים ,עורך פ נ ק ס י ב״יד־ושם״ ; לטביה קהילות ליטא, ח ת ן פ ר ס ״ מ ש ו א ה ״ ע״ש ד״ר י ה ו ש ע א .גלבוע ת ש מ ״ ט על ס פ ר ו ״ ת ק ו פ ה בסוגרים — 1941—1939״. פסח שיגדלר — יליד מינכן )גרמניה( ,ל מ ד בישיבות ובאוניברסיטאות ב נ י ו ־ י ו ר ק ; ע ל ה א ר צ ה ב ת ש ל ״ ב • ,מ נ ה ל ב ת י ה כ נ ס ת המאוחדים באמ ובישראל ריקה באוניברסיטה בלה והמרכז העברית גוטרמן — ליהדות בירושלים המסורתית בירושלים ובמכון ללימודי בעל מ״א תואר בהיסטוריה; מרצה היהדות מורה אורח בירושלים. תיכון בבי״ס הרצליה. מרים ברגמן — אוניברסיטת תלמידת ד״ד פריץ הופמן — ניים ת ו א ר שני תל־אביב; .מורה וסטפליה בצפון בחוג בביה״ס לתולדות התיכון עם ״שזר״ ישראל בבת־ים. של ( מ פ ק ח על לימודי ה ה י ס ט ו ר י ה ב ב ת י ־ ה ס פ ר ה ת י כ ו )גרמניה(. יי סילוון )שלמה( ברבפלד עיתונאי בלגי; — מנהל המכון לחקר יהדות בלגיה ; ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ניצל בבית־יתומים של נזירות ; פ י ר ס ם ס פ ר י ם ומאמרים על יתומים בתי יהוריים בזמן המלחמה ועל יהדות אנטוורפן. ד״ר אייל בפבפי נפתלי אחר מוותיעןי ־*. — תל־יצחק. י עוזיאל ליכטנברג השואה; 250 מנהל ארכיון ״משואה״ ; חבר הנהלת ״משואה״, שליח — מראשי המחתרת תנועת להונגריה; ״הנוער כיום הציוני״ מהנדס בפולין בתקופת בתל־אביב. משה וטנששיין מפעילי התנועה במחנה ע ת ל י ת ; מרכזיים ; נפטר ז״ל — יליד מונקץ׳ וחניך תנועת ״הנוער הציוני״, בתקופת השואה ; עלה ארצה ב־ 1945והיה כלוא הצטרף לקיבוץ כפרי גליקסון ,בו מילא תפקידים בפסח תש״ל. ש .אבני — עיתונאי ו ס ו פ ר ; מנהל מדור אמל״ט במחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתררות הציונית; עורך ״משואה״ עד שנת תשמ״ז. יהודה אורנשטיין — ד״ר למשפטים ,ראש תנועת ״עקיבא״ בפולין, ממייסדי קיבוץ בית־יהושע )כיום מושב עובדים(; ציר לקונגרסים ציוניים מטעם מפלגת הציונים הכלליים בפולין ,-חבר הועד הפועל הציוני; עם קום המדינה נתמנה ליועץ המשפטי של משרד התעשיה והמסחר. ניסן רזניק — מפעילי ״הנוער הציוני״ בווילנה לפני המלחמה .חבר המפקדה של המחתרת פ.פ.או .בגיטו .לוחם־פרטיזן ביערות ; ממארגני ה״בריחה״. משה זימרת — יליד פולין )רובנה( ,מוותיקי ״הנוער הציוני״ ומפעילי התנועה בפולין וצרפת אחר המלחמה ,-עלה ארצה ב־ ,1948שרת בצה״ל בדרגת ר ס ״ ן • ,מ־ 1963במשרד החוץ בתפקידים שונים בארץ ובחו״ל. ד׳׳ר דוד שערי — מפעילי התנועה בארץ וממייסדי אלוני־אבא ; בוגר האוניברסיטה העברית וד״ר האוניברסיטה של פ ר י ז ; מעובדיה הבכירים של עליית הנוער; חוקר במכון לחקר הציונות שעל־יד אוניברסיטת תל־אביב; מחקרו על מחנות קפריסין ראה א ו ר בהוצאת הספרים הציונית והמכון לחקר הציונות. נתן גרוס — במאי סרטים ,משורר ועיתונאי • ,בוגר הגימנסיה העברית ע״ש ד״ר חיים הילפשטיין בקרקוב והמכון הממלכתי לקולנוע ־ ,פעיל בארגון יוצאי קרקוב בישראל ; חתן פרס ״משואה״ ע״ש ל י א ו ן ק-וסטיג לשנת תשמ״ו על ספרו ״מי אתה אדון גרימק י״ מרדכי נדב 251 מנחם .וירט — מראשי תנועת ״עקיבא״ בפולין; מ מ י י ס ד י מושב בית יהושע; מ נ ה ל ה מ ח ל ק ה ה ח ק ל א י ת של ״ ר ס ק ו ״ במשך שנים רבות י מנכ״ל ״משואה״. 252 The "Hanoar Hazioni" movement in Poland, 1940—1944, the chapter of Hungary, march 1942 — march 1944. (pt. 1) Saviors in enemy uniforms "Hanoar Hazioni" in Roumania — the slide toward an active underground, 1942—1943 The Shavouth festival in Beth-Yehoshua 1940 On the history of the Jewish underground in Vilna With President Anuar Sa'dath in "Yad Va-Shem" Uziel Lichtenberg Moshe Wattenstein 151 174 S. Avni Yehuda Orenstein Nissan Reznik Gideon Hausner 178 197 200 206 Moshe Zimrath Naphtali Tsahar 212 Dr. David Sha'ari 219 Natan Gross Zvi Herman Yitzhak Golan 225 227 229 Mordekhai Nadav 232 Yohanan Cohen 234 Mordekhai Nadav 235 R E M E M B E R I N G T H E ABSENTS In memory of the late Joseph Meller The late Aleph Schwartzbaum (1898—1990) 215 F R O M T H E BOOK-SHELF Memoirs of the Chief-rabbi of the Jews of Roumania, Dr. Alexander Safran (1940—1947) A warm heart and a bit of luck — on the book of Miriam Peleg and Mordekhai Ben-Zvi "Outside the Ghetto-Walls in Occupied Cracow On the "Glass Hat" by Nava Semel "The River and the Grains" by Zvi Herman Dr. Moshe Landau and his book " A Fighting Jewish Minority" Bela Guterman and her book "History of the Janowski camp" "The Jews in the Soviet Annexed Territories" by Dov Levin "Polish-Jewish refugees in the USSR, 1939—1946" by Joseph Litvak "The Garden that Floated Away" by Ida Fink Dreams of a fourteen year old boy, the poems of Abramek Kopelowicz AT 237 23S 240 "MASSUAH" Package of news M . Wirth 244 CONTENTS The late Moshe Kol — a close Friend Zvi Herman BEACON The late Moshe Kol — the man and his woA Fifty years since the beginning of World War II. — Auschwitz Yitzhak Golan II Gideon Hausner 16 Prof. Daniel Karpi Dr. Dinah Porath 23 25 Dr. Yehiam Weitz 32 Yohanan Cohen 43 Prof. Dov Levin Pessah Schindler 52 62 Bela Guterman 78 Miriam Bergman 90 RESCUE IN THE PERIOD OF HOLOCAUST A symposium in memory of the chairman of the executive of "Massuah", the late Moshe Kol Words from the opening of the symposium Possibility of rescue in the period of the Holocaust Rescue or liberation: contradiction or completion? Liberation of the people or liberation of the land? The mission to Poland after the Holocaust. The escape from Poland 1945—46 1 HISTORICAL STUDIES The Jews of Bessarabia and North-Bukovina under the Soviet-rule during World War II (1940—1945) Justification of the Holocaust The Judenrat in Lvov — Report of the economic department to the executive of the Jewish community of Lvov The Jews in France under the Vichy government \pt. 2) The National-Socialism as a subject in history teaching in the high-schools of North-Westphalia from 1935—1988 Rescue of Jewish children in Belgium The liquidation of Zionist youth-movements in Roumania; a chapter in Jewish solidarity The "Jewish War" — the psychological warfare of the Nazi's by forging postage-stamps Dr. Fritz Hoffmann Silvan (Shlomo) Brachfeld 96 Dr. Eyal Kafkafi 113 Naphtali Tsahar 132 102 DURING THE HOLOCAUST A N D RESISTANCE Friends reminisce... A session on the activities in'•'. the Ghetto by veterans of "Hanoar Hazioni" in Lodz 138 Editor: A. Brauner Editorial Board Secretary: M. Wirth Editorial Board: Yohanan Cohen, Zvi Herman, Dr. David Sha'ari, A. Brauner, M. Wirth This Yearbook is Published with the Support of The Memorial Fund of Polish Jewry All Rights Reserved Massuah, Tel-Aviv, 48 King George St., Israel MASSUAH A YEARBOOK ON T H E HOLOCAUST AND HEROISM April 1990 NO. 18
© Copyright 2024