לא כצאן לטבח!
ק ו ב ץ ש נ ת י מ ש ו א ה קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה כ ר ן ח׳ משואה ,יד לחברי תנועות הנוער הציוניות בשואה ובמרי תל־יצחק — תל־אביב ,גיסן תש״ם — אפריל 1980 העורך :ש .מאירי מזכיר המערכת :מ .וירם ועדת המערכת :מ .קול ,מ .וירט ,ש .מאירי משואה ,יד לחברי תנועות ״הנוער הציוני״ בשואה ובמרי קיבוץ תל־יצחק ,ד .נ .השרון התיכון. תל־אביב ,רחוב המלך ג׳ורג׳ 48 כל הזכויות שמורות נדפס בדפוס ״שמחה״ ,תל־אביב התוכן .בשער מול עולם אכזרי וצבוע מ ש ה קול גדעון האחנד יהודה תלמי 7 לא כצאן לטבח! 14 דברים ביום השואה והגבורה 20 י צ ח ק גרינבוים — מ א ה שנה ל ה ו ל ד ת ו ד״ד שלמה נצר קוי יסוד במאבק הפוליטי של יהודי פולין למען זכויותיהם האזרחיות והלאומיות ברפובליקה הפולנית השנייה )(1922—1918 23 משה קול יצחק גרינבוים — מדינאי לוחם 32 מאיד הרטמן מפולין לארץ ישראל 38 ביקוריו של גרינבוים בפולין לאחר השואה 41 נאומו בלודז׳ בפברואר 1947 45 קוים לדמותו 47 אברהם יצהק תממן גרינבויפ ירחמיאל אשל עיון ודיון אריה פדייפ תגובת המחתרות בא״י לתהליך השמדת יהדות אירופה 51 חג הפסח בגיטאות ה״גנראל גוברנמנט״ 83 בימי שואה ומרד הייפ צבי שטראופ וינטתב בר מצוד .במחנה ריכוז 102 ״הנוער הציוני״ בימי מ ס ה ו מ ב ח ן ד ״ ד י .ק ר מ י ש יעקב ר ו ז נ ב ר ג )קובול( ״הנוער הציוני״ ובטאונו המחתרתי בגיטו וארשה ״שביב״ 105 ושוב בידי הגיסטאפו 112 ארגון ויוזמה ספונטאנית בפעולות הצלה 127 משה שדמי בשבי 148 יעקב קליינבויפ גלגולו של ניגון ח י י פ ה. בטרנסניסטריה 151 חווי אוריאל בחוצות ) ש י ר ( 168 פ ר ו פ ׳ א ד י ה לוי זעקה ואזעקה קולות י ה ו ד ה לוי ) פ י צ י ( מכתבים מן הגיטאות בין גבולות 135 154 169 במלחמה ולאחריה זינמונד פתפ׳ שמתבלת א כ ר ה פ צ ב י כראדן מסע אל העבר על לקחי הארגון הלוחם של יהודי קובנה 184 202 השואה בספרות ו ב א מ נ ו ת יהושע ויגודסקי שמואל מאית בצהרי יום )סיפור( אנדרטת השופרות 207 211 ב״משואה״ מ נ ח פ וירט יהושע ויגודפקי על פעולות השנה :פרסים ומלגות; סמינריונים; תערוכות; ספרי משואה ומדרשת פורדר 215 דברים לרגל קבלת פרס גוטמן 219 אנדרטת השופרות יצירתו של הפסל הרמן ואלד )פרטים על היצירה בעמ׳ .(211 משה קול מ ו ל העולם וצדקה כולו מגייסים בתאילנד, מזועזע כסף ובעם ע ו ל ם עתה לתמיכה בפליטים ה ק מ ב ו ד י הגווע רצח אנשי א כ ז ר י מהטרגדיה ברעב טוב וצבוע הקמבודית. הקמבודים בתוככי ממשלות הרעבים קמבודיה. ומתנדבים מגיעים וארגוני והחולים צוותות סעד הנמצאים רופאים של ועובדים סוציאליים, במחנות ה פ ל י ט י ם ,והם מ נ ס י ם גם ל ה ג י ע ל ק מ ב ו ד י ה .ש ל ט ו נ ו ת ה כ י ב ו ש הוייסנמי לעזור לתאילגד ע״מ ב ק מ ב ו ד י ה א י נ ם מ ק י ל י ם ע ל ה מ ב ק ש י ם ל ה י כ נ ס ל ת ח ו מ ה ב ט ע נ ה ,כי מ ח ת ר ת ה ״ ח מ ר רוז׳ ״ ,ה מ מ ש י כ ה עדיין ב מ ל ח מ ת ה נ ג ד ש ל ט ו ן ה כ י ב ו ש ב פ נ ו ם פן — גם ל א ח ר פול פוט ה ת פ ט ר כאילו בלחץ ד ע ת הקהל שמגהיגה מהעזרה הבינלאומית — מתעודדת ש מ ק ב ל י ם חייליה ולוחמיה מ ה א ר ג ו נ י ם ה ב י נ ל א ו מ י י ם ; ואמגם יש ידיעות ש ל א ח ר ש א ל ה ה א ח ר ו נ י ם מ ת ח ז ק י ם ו מ ב ר י א י ם ה ם חוזרים ל ת ו ך ק מ ב ו ד י ה ל ה מ ש י ך במלחמתם עזרה נגד לעם השלטוגות האם השלטת הקמבודי בבירת ב פ נ ו ם פן. הרעב קמבודיה תחת וכגראה שישמחו לחץ גם לקבל ממשלות בהשפעתה עזרה רבות של בין־לאומית. להגיש הרוצות מוסקבה עוד הודיעו לא ברור א מ נ ם יקיימו ה ב ט ח ח ם ו ל א י ע ר י מ ו ק ש י י ם ב י ו ר ו ק ר ט י י ם ע ״ מ ל ה כ ש י ל א ת העזרה ודאי בינתיים לזרום לתאילנד ,וביניהם מ צ ד י ם ה ז א ת .זרם ה פ ל י ט י ם מ מ ש י ך ג ם ע ר י ק י ם ר ב י ם ש ל צ ב א ה ח מ ר דחי. התקשורת בעולם ת ח נ ו ת ה ט ל ד ז י ה וכלי מ ר א י ם ל ד ע ת ה ק ה ל ה ע ו ל מ י ת א ת ה ח ו ל י ם הגוועים ,הילדים נ פ ו ח י ה ב ט ן למות ,והתמונות מזעזעות וקורעות לבבות. הקרובים כיצד גתגלגלו הדברים לשפל ש כ ז ה ? ה א י ן זה נ ו ר א ואיום ,כי ר ק ע ת ה נ ת ע ו ר ר ה ד ע ת ה ק ה ל ה ע ו ל מ י ת ל מ ת ר ח ש בקמבודיה את מזה שנים א ח ד ו ת ? מאז השלטת בקמבודיה, הוא החל שכבש צבא החמר רח׳ בהנהגת פול פוט ברצח המוני של האוכלוסיה, ובחיםול ה א י ג ט ל ג נ צ י ה ,ה מ ע מ ד הבינוני ,ולא ח ס ע ל י ל ד י ם ו נ ו ע ר ו מ ש פ ח ו ת ש ל מ ו ת ,ו ה ע י ר פנום־פן נשארו שהיתר .ש ו ק ק ת חיים — ה פ כ ה ל ע י ר רפאים .מ ת ו ך 8מיליון ק מ ב ו ד י ם כ נ ר א ה בחיים כ ־ 4מ י ל י ת ב ל ב ד .מ ח צ י ת ה ע ם ה ו ש מ ד ה ל א ע ״ י ע ם זר, א ל א ע׳׳י א ח י ה ם ש נ ט ר פ ה ע ל י ה ם ד ע ת ם ,ש מ ח ו ך רצון ליצור ״עם ק מ ב ו ד י חדש׳׳, החליטו ל ה כ ח י ד כ ל זכר ל כ ל א ש ר היה ל פ נ י כן .ה ה ש מ ד ה ה ז א ת ב ו צ ע ה ב א ו פ ן 7 האכזרי ביותר ,ב ע ת ש ה ע ו ל ם ידע ע ל כך ,וכלי ה ת ק ש ו ר ת דיווחו ע ל כ ך ל א פ ע ם . מ מ ש ל ה ל א ה ת ע ו ר ר ה כ נ ג ד פ ש ע זה ולא ת ב ע ה א ת ה פ ס ק ת אף הקמבודי .ה מ ל ח מ ה העם השמדתו של ב ק מ ב ו ד י ה בין ה כ ו ח ו ת ה ו י י ס נ א מ י ם ה פ ר ו ־ ר ו ס י י ם ובין ה ח מ ר רוז׳ ה פ ר ו ־ ס י ג י י ם ה פ כ ה ל מ א ב ק בין ש ת י ה מ ע צ מ ו ת ה ג ד ו ל ו ת ש ל ה ק ו מ ו נ י ז ם העולמי ,ואף מ ד י נ ה ל א ר צ ת ה ״ ל ד ח ו ף א ת אפה״ ו ל ה ת ע ר ב ב ס כ ס ו ך ביגיהן. אפילו ארה״ב השמאלנים הארגונים שארגנו בשעתו את ההפגנות גגד הצעקניות ב ת ב ע ם שייצאו מוייטנאם ,והתריעו נגד ההפצצות האמריקניות ש ם בזמן המלחמה, לא נשמע כלל כולם נדמו וקולם ב ש א ל ת ה ש מ ד ת ו של השליו העם ב ק מ ב ו ד י ה .כ ל ״הצדיקים״ ו״החסידים״ מ י ל א ו פיהם מים. פ ע מ י ם מ ס פ ר פ נ י ת י ,ב מ ש ך ה ש נ ת י י ם האחרונות ,אל ה א י נ ט ר נ צ י ו נ ל ה ל י ב ר ל י ו ה צ ע ת י ליזום פ ע ו ל ה כ ל ל ע ו ל מ י ת יחד ע ם האינטרנציונל ה ס ו צ י א ל י ס ט י ! ה א י נ ט ר נציונל העם הדמוקרטי־נוצדי ,כדי לעורר א ת דעת הקהל בכל הארצות גגד ה ש מ ד ת הקמבודי ,א ך מצאתי אוזניים שאחדים מהם אטומות המדינות האירופיות, הליברלי, לא ר צ ו א ף ה ם הטרגדיה של ע מ נ ו ב ז מ ן מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ,כ א ש ר ה מ ע צ מ ו ת להתערב. הם לפנייתי זו. בעלי השפעה כנראה כי ה ש מ ד ת העם בהנהגת גם ראשי האינטרנציונל לנו את בקמבודיה מזכירה שלחמו נגד ג ר מ נ י ה ט ע נ ו שאי א פ ש ר ל ע ס ו ק ב ה צ ל ת יהודים ,ב א ש ר ה כ ל צ ר י ך ל ה י ו ת מ כ ו ו ן המלחמתי, למאמץ אף כי בבירור ידעו שמספר הולך היהודים עקב ופוחת תאוצתה השטנית של מ כ ו נ ת ההשמדה הנאצית .המעצמות השתמטו גם מ ב ק ש ו ת י ה נציגי ה י ה ד ו ת ל ה פ צ י ץ א ת מ ח נ ה אושוייץ ב נ מ ק ם ז א ת ב א ו ת ו נ י מ ו ק של נלוז. ב ד ו מ ה ל כ ך אירע ב ז מ נ נ ו ,כ א ש ר נ ס ת י י מ ה ה מ ל ח מ ה בוייטנאם ,ב ע ת ש ה א מ ר י ק נ י ם ע ז ב ו א ת ה ו ד ו סין ,ו ה ת ח י ל ה מ ל ח מ ת ה ח מ ר רוז׳ לכיבוש ה ש ל ט ו ן ב ק מ ב ו ד י ה — ש ו ב נהיה ה ע ו ל ם א ד י ש ל מ ת ר ח ש שם .ד ע ת ה ק ה ל ה ע ו ל מ י ת ל א מ נ ע ה ,א י פ ו א , א ת האסון ש ב א ע ל ה ע ם ה ק מ ב ו ד י ,ו ר ק ע ת ה ה ת ע ו ר ר מ ע ט מ צ פ ו נ ו כ ד י ל ה צ י ל ה מ ח צ י ת השניה ,א ש ר ח ל ק מ מ נ ה ע ל ו ל גם הוא לגווע ב א ם ל א ת ו ג ש את עזרה העם מהירה. י ש ר א ל היתד. בין המדינות הראשונות שנענו היהודי ש ס ב ל כד .ר ב ו ת ה ג י ב י פ ה ב א ו ס פ י הכספים, לעזרת בשיגור לו קמבודיה. צוותות של ר ו פ א י ם ו ח ו ב ש י ם ו ב פ ע ו ל ת ו ה מ י ו ח ד ת ו ה מ ב ו ר כ ת • של אייבי גתן ,ו ע ת ה ג ם ש מ ע נ ו כי ה ש ל ט ו נ ו ת ב פ נ ו ם ־ פ ן ע צ מ ה ה ס כ י מ ו ל ק ב ל עזרה י ש ר א ל י ת במזון ו ב מ צ ר כ י ם אחרים ,ד ב ר ש מ נ ע ו ע ד ע ת ה מ מ ש ל ח ו ת ע ז ר ה אחרות. ה ש א ל ה ה ג ד ו ל ה היא ה א ם י ל מ ד ה ע ו ל ם ל ק ח מהטרגדיה ה ק מ ב ו ד י ת או ש י מ ש י ך ש ו ב ל ה י ו ת אדיש ג ם כ א ש ר ל נ ג ד ע י נ י ו מ ת ר ח ש ר צ ח ש ל מ א ו ת א ל פ י ם ו א ו ל י א ף ש ל מ י ל י ו נ י ם ב מ ד י נ ו ת ש ו נ ו ת .ס י ן ה ע מ מ י ת עזרה לוויטנאם ה צ פ ו נ י ת ב מ ל ח מ ת ה גגד ארה״ב .ע ת ה מ ג ר ש י ם ה ש ל ט ו נ ו ת ב ה א נ ד א ת האזרחים מ מ ו צ א ס י נ י מ א ר צ ם ו ה ם יחד ע ם פ ל י ט י ם ו י י ט נ א מ י ם ה מ פ ח ד י ם מ ה מ ש ט ר הקומוניסטי ב ו ו י י ט נ א ם נ ו ד ד י ם ב א נ י ו ת ע ל פ נ י ימים ו מ ח פ ש י ם מ ק ל ט ו מ ע ט ו ת המדינות ה מ ו כ נ ו ת ל ק ל ו ט א ל פ י ם ר ב י ם אלה .ישראל היתד .מ ה מ ד י נ ו ת ה ב ו ד ד ו ת ש ק ל ט ה מ א ו ת מהם .ע ת ה ב מ ל ח מ ה ה ק ר ה שבין סין ו ב ר י ה ״ מ ו ה א י ב ה שבין ו ו י ט נ א ם וסין צ פ ר י ם שוב מ א ו ת א ל פ י ם לסבל ולהרס .ל א ש כ ח נ ו עדיין א ת ה ה ר ג ש ל ק ר ו ב ל ח צ י מיליון נ ש י ם וילדים בביאפרה, בעת שצבא ניגריה לחם ב א כ ז ר י ו ת גגד עם ב ל ת י מוגן .גם אז לא ר צ ו מ ד י נ ו ת ה ע ו ל ם ל ה ת ע ר ב ,ב ש ל הרצון ל ק י י ם יחסים טובים ע ם ניגריה ,ו ב ע י ק ר כ א ש ר ב א ר ץ ה ג ד ו ל ה ה ז א ת מ צ ר ג ם נ פ ט ; א נ ו זוכרים ה י ט ב א ת ה ר צ ח ש ל מ א ו ת 8 נוצרים אלפים ההשתוללות רק עתה ע״י ת ו ך כדי ב ד ר ו ם סודן, הקהל ש ת י ק ה של ד ע ת אפילו בעולם; ה נ ו ר א ה ש ל אידי אמין ב א ו ג נ ד ה לא הוציאה א ף מ ד י נ א י משלוותו. נ ת א מ ת ו הידיעות האכזר; השליט כי והנה למעלה מ־ 300א ל ף לנו פרשה גגלתה עתה אזרחים חדשה באוגנדה של הושמדו בוקסה הקיסר ש ר צ ח ילדים ו ה ש מ י ד ב א כ ז ר י ו ת ו ב ס ת ר א ל פ י ם מ ב נ י עמו ,כ א ש ר ב ו ־ ז מ נ י ת קיימו אתו נאורות יחסים מדינות קיבלו מידו מתנות ט ו ב י ם ו מ נ ה י ג י ם מ ע ר ב י י ם אף יהלומים ,ו ר ק ל א ח ר שהוא ה ו ד ח ע״י סגנו ,ה ח ל ו ל ה ת ג ל ו ת ה פ ר ש י ו ת האיומות. ויותר יודעים מכל אנו הרי את היטב של הטרגדיה הלבנוניים, שכנינו ב ה א ל פ י ם ה ו ש מ ד ו ו נ פ צ ע ו ב מ י ת ו ת אכזריות ,וזאת מ פ נ י ש ה מ ו ס ל מ י ם ה ש מ א ל נ י ם ואנשי א ש ״ ף ר צ ו ב כ ל כ ו ח ם ל ש נ ו ת א ת המשטר ,שהיה מ ב ו ס ס ע ל ה ס כ ם ושיתוף פעולה בין ה נ ו צ ר י ם ו ה מ ו ס ל מ י ם ,ב מ ט ר ה ל ה פ ו ך א ת ה נ ו צ ר י ם למיעוט .ג ם ב מ ק ר ה זה ר א י נ ו א ת א ד י ש ו ת ו ש ל ה ע ו ל ם ה נ ו צ ר י ל ט ר ג ד י ה ש ל ה נ ו צ ר י ם ב ל ב נ ו ן .היו ובאמריקה שאפילו התרעמו עלינו על ש א נ ו יצאנו. ממשלות לעזור באירופה נוצריות לנוצרים הלבנוניים, בלבנון. אפילו באירופה ובראשם רצו להסתבך לא חששה וצרפת להגנת לקהילות צרפת עם לקלקל הנוצרים לא הואתיקן רק שמר ממשלות על נייטרליות ולא ״קדושה״. שהיתר. במשך דורות המוסלמים מכיוון שמדינות את היחסים המארונים בלבנון, נוצריות שתקו בארצות עמן; שוב מוסלמיות פטרונית מתוך המדינות של לא שמא של הנוצריות ברובן פעל השש הערכים עזרה הנוצרים ה נ פ ט הן והואתיקן אחרות. הגישו לנוצרים בלבנון מוסלמיות במידה הראויה התערבותו סולידריות תזיק נוצרית ושל יחס א נ ו ש י מ ח י י ב ה ו ק ר ב ו ע ל מ ז ב ח ח ש ב ו נ ו ת צרי אופק. עלינו לדעת אילמלא כי עמדתה של ישראל מדינת מתבצעת — היתד. ב ל ב נ ה ש ח י ט ה ג ד ו ל ה ו א ו ל י א ף ה ש מ ד ה כ ו ל ל ת של ה נ ו צ ר י ם החיים שם .ה נ ו צ ר י ם ב כ פ ר י ד ר ו ם ל ב נ ו ן ל ו ח מ י ם ,ב ע ז ר ת ה ש ל ישראל ,על חייהם ,ע צ מ א ו ת ם וכבודם. יותר ק ש ה ה ו א מ צ ב ם ש ל ה נ ו צ ר י ם ב ב י י ר ו ת ו ב צ פ ו ן לבנון ,כ א ש ר מ ו ל ם ע ו מ ד ה צ ב א ה ס ו ר י מ צ ד אחד ,א נ ש י אש״ף מ צ ד שני ,ו ה מ ו ס ל מ י ם ה ל ב נ ו נ י ם ה ש מ א ל נ י ם כ ס ף ו נ ש ק מ ק ד א פ י ה ל ו ב י מ צ ד שלישי .פ ר ש ת ה מ ל ח מ ה ב ל ב נ ו ן ט ר ם המקבלים ב א ה לסיומה ,כי ג ם ה ר ו ס י ם א י נ ם א ד י ש י ם ל מ ת ר ח ש ש ם ו מ ת ע ר ב י ם ב א ו פ ן ב ו ל ם ב מ ת ן ״עצות״, למדי בבחינת שהם בטרגדיה צבא כביכול, כיבוש לחסידיהם בלבנון. בלבנון, ארה״ב ובעיקר גילתה לסורים אדישות בני ותיסכול בריתם, בטיפולה ה ל ב נ ו נ י ת .ר ק י ש ר א ל לא נ כ נ ע ה ללחץ ש ה ו פ ע ל ע ל י ה ל ה פ ס י ק ל ע ז ו ר לגוצרים .ה מ ל ח מ ה ב ל ב ג ו ן ג ר מ ה כ ב ר ל ה ר ס ר ב מ א ו ד ב מ ד י נ ה זו ,שהיתר .פ נ י ג ה התיכון במזרח ובכל העולם הערבי. אך כיצד תסתיים המלחמה בלבגון — טרם ידוע כ י ו ם :ה א ם ת י ש א ר מ א ו ח ד ת א ו ת ק ו ם פ ד ר צ י ה בין ש ת י ה ח ט י ב ו ת ־ הנוצריות !המוסלמיות, והאם הצבא ה ס ו ר י יסכים לצאת משם? כל זה עדיין נתון בערפל. והנה עוד בטרם נסתיימה המלחמה בלבנון ובעוד נ מ ש כ ת הטרגדיה הקמבודית ב א ע ל ה ע ו ל ם ה ט י ר ו ף האיראני ,ש ה ב י א ל ה ש ת ל ט ו ת ו ש ל ה א י י ט ו ל ה חומייני על ארץ ג ד ו ל ה זאת .מ י ש צ ו פ ה בימים א ל ה ב ס ר ט י ה ט ל ו י ז י ה ה מ ר א י ם א ת ה ה פ ג נ ו ת הבלתי פ ו ס ק ו ת ב ט ה ר ן ,ב ה ן מ ש ת ת פ י ם מ א ו ת א ל פ י ם בגי א ד ם ה ב ט ל י ם מ ע ב ו ד ה ומתלהבים ע ד כ ד י טירוף ב ק ר י א ו ת נ ג ד ארה״ב ,ר ו א ה לנגד עיניו עם ומדינה ש א ח ז ו א ו ת ם פ ל צ ו ת ו ש ג ע ו ן עד כדי ה ש ת ו ל ל ו ת ש ל ה ר ס עצמי .י ש ר א ל ה ז ה י ר ה 9 אח בשעתו השאח ממשלת ואת וושינגטון כאחד עלולה כי באיראן לבוא ה ת פ ת ח ו ת מעין זו ,א ו ל ם א ל ה לא ש ע ו ל ע צ ו ת ו ל י ד י ע ו ת ש ה י ו בידינו .וושינגטון ח ש ב ה כ י א ם ה ש א ח יעזוב א ת איראן יימשך ה ש ל ט ו ן ה ד מ ו ק ר ט י ל מ ח צ ה ,הארץ וזה תירגע את יספק כוהני הדת השיעים; וושינגטון אולם באיראן שטעתה לאוךך כל הדרך ״אוכלת״ עתה בעצמה את תבשילה .ת פ י ס ת בני הערובה האמריקנים בשגרירות את בתביעה א ר ה ״ ב ע ״ י ס ט ו ד נ ט י ם איראנים מ ש ו ל ה ב י ם , השאח ,גרמה בזיונות למעצמה האדירה ביותר בעולם, בתולדותיה. הדגל מעצמה ל א ידעה שדוגמתם ה פ י כ ת א י ר א ן לארץ ש ל ש ל ט ו ן ד ת י ק י צ ו נ י ח ס ר מ ע צ ו ר י ם ,ש ר י פ ת האמריקאי הערובה ל ה ס ג י ר לידיהם מדי יום כל ביומו לעיני בעולם, הצופים האמריקאיים הביאה לתיסכול גדול בקרב העם אדירה בעלת פצצות אטומיות והיא על אף ההתקלסות בבני האמריקאי עצמו .הנה חסרת מול זאת אונים ש ל ט ו ן מ ו ס ל מ י מ ש ו ג ע ,וזקן מטורף .זקן זה ק י ב ל ב ש ע ת ו ע י ד ו ד מ מ מ ש ל ת צ ר פ ת ש י ח ק ה ג ם כ א ן מ ש ח ק כ פ ו ל כ פ י שהיא נ ו ה ג ת ג ם ב מ ק ר י ם ר ב י ם א ח ר י ם : אשר מ צ ד א ח ד ע ש ת ה ע ס ק י ם ע ם ה ש א ח ב ס כ ו מ י עתק ,ו מ צ ד ש נ י א י ר ח ה א ת חומייני ו א י פ ש ר ה ל ו א ת ארגון כוחותיו ,ו א ת ה ה ס ת ה ש נ י ה ל מ ש ם נ ג ד ה ש ל ט ו ן בפריס בטהרן .ע ת ה חוזר המשחק הכפול ומתחדש שוב בפריס כ א ש ר שר ה ח ח האמריקאי ללחוץ עליה בא א ל י ה ל ד ב ר ע ל א מ ב ר ג ו כ ל כ ל י נ ג ד איראן ,כ ד י בני ה ע ר ו ב ה ,והיא ,כ ל ו מ ר צ ר פ ח ,מ מ ש י כ ה ל ס ח ו ר ע ם א י ר א ן לשחרר את וחושבת להרויח מ ה פ ס ק ת ה י ח ס י ם ה מ ס ח ר י י ם בין איראן וארה״ב. ואשר נכונות ליתר מדינות המערב — האם שוב יפרסמו הצהרות שאין מאחוריהן ל ל ח ץ א מ י ת י — כ ל כ ל י ומוסרי — ע ל איראן, ויסתפקו בכך ו ארה״ב ה מ ק י י מ ת מ ס ר י ה א ס ו מ י ת ל ה ג נ ת א י ר ו פ ה ה מ ע ר ב י ת ל ו מ ד ת ע ת ה ל ק ח ק ש ה ביותר. ולהמחשת־יתר ומנהיגה ש ל א ו ת ו םירוף מ ש ת ו ל ל ר א ו י ש ג ע י ף מ ב ס גם ל ע ב ר לוב ה מ ו פ ר ע מ ו ע מ ד קדאפי ,המזין א ת ה ס ר ו ר ה ב י נ ל א ו מ י ב כ ס ף ו ב נ ש ק — ו א ף ל ו ס ו ל ח י ם כ ו ל ם מ א ח ר ויש בידו נ פ ס .ה ו א — ה מ ו ס ל מ י ה ק י צ ו נ י — ה פ ך בריתו לבן את חוגגת של הקומוניזם הבינלאומי נצחונה .וגם מנהיגי העולם ולילד סיפוחיה של המערבי משתפים מוסקבה עמו פעולה והציניות וחרדים ל מ ו צ א פ י ו ו ל ה ח ל מ ו ת י ו ב ד ב ר מחירי ה נ ו ז ל היקר. האסון טמון ב כ ך ש ז כ ר ה המדינאים הוא קצר מ א ד ו ע ק ר ו נ ו ת מוסריים אינם ע ו ד ב ע ו ל ם ה פ ו ל י ס י האכזרי ו ה צ ב ו ע הזה .ע ם כ ת י ב ת ש ו ר ו ת א ל ו ט ר ם קיימים ב א ה ה פ ר ש ה ה א י ר א נ י ת לסיומה .בינתיים מ ת ל ק ח ו ת מ ר י ד ו ת ש ל ה ס ו ר ק י ם ו ה כ ו ר ד י ם בתוככי איראן עצמה ,שאינם מוכנים ל ק ב ל א ח השלטון הדיקטסורי ש ל חומייני ודורשים כלכלי אוטונומיה. ייתכן והמדינה הזאת תגיע להתפוררות פנימית ולמשבר ח מ ו ר ש ל א י ד ע ה דוגמתו .ובינתיים מ ב ט י ח א מ נ ם ח ו מ י י נ י ל י ה ו ד י איראן כי ה ם ל א ייפגעו ,א ו ל ם מ י יודע מ ה ע ל ו ל ל ה ת ר ח ש ב י מ י ט י ר ו ף ה מ ו נ י ש כ ז ה י היו השניה בינינו אגשים אשר חשבו שהעולם למד מ מ ה ש ק ר ה והוא נהיה יותר טוב .היו ש ח ש ב ו כי השמדת העם ב מ ל ח מ ת העולם היהודי באירופה ע״י ה נ א צ י ם ו א ב י ר ו ת ש ל ע ש ר ו ת המיליונים ב נ י ע מ י ם א ח ר י ם ב א י ר ו פ ה ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ת ש כ י ל א ת העולם .כפי ש א נ ו ר ו א י ם מן ה מ ת ר ח ש ע ת ה ל נ ג ד ע י נ י נ ו ה ע ו ל ם ל א נ ה י ה י ו ת ר ט ו ב .ה ט ר ג ד י ו ת של ע מ י ם א ח ר י ם א י נ ן מ ע ו ר ר ו ת א ת מ צ פ ו נ ו ש ל א ף א ח ד .ה א ד י ש ו ת ל מ ע ש י זוועה ואכזריות היא מ ו ח ל ט ת .ה י ת ה ת ק ו ו ה ב ע ו ל ם שהאו״ם 10 י ש מ ש כ ו ח מ מ ת ן ומרגיע ,משכין ש ל ו ם ו מ ת ו ו ך בין ע מ י ם .ומה אירע ב מ צ י א ו ת י ארגון ה א ו מ ו ת ה מ א ו ח ד ו ת ה פ ך ל פ י ק צ י ה ב י ן ־ ל א ו מ י ת ,ב ה ר ק מ ש מ י ע י ם נ א ו מ י ם ומבזבזים זמן ו כ ס ף ל ל א כ ל ת ו ע ל ת .ה ס ו כ נ ו י ו ת הסוציאליות ו ה ת ר ב ו ת י ו ת האו״ם הן היחידות ה מ ב י א ו ת א י ז ו ת ו ע ל ת ש ה י א לעמים מ פ ג ר י ם ו מ ק ד מ ו ת של אותן ב מ י ד ת ־ מ ה ,נציגי ע מ י ם ו מ ד י נ ו ת יושבים ב א ו ״ ם א ך ורק כ ד י ל צ א ת ידי חובה האנושות ולהוכיח נוכחות ,ו ל א כ ד י ל ה ת מ ו ד ד ע ם ה ב ע י ו ת ה ג ד ו ל ו ת ש ל ולא ל ש ם מ נ י ע ת טרגדיות .כי ה מ ו ש ג ד מ ו ק ר ט י ה ה ת ר ו ק ן מ כ ל ת ו כ ן ו מ כ ל מ ד י נ ו ת רק האו״ם דמוקרטיה החלק החמישי אמיתית או וסוציאלית, אף הרביעי וגם מ ש ט ר י ם רודניים, של האו״ם מדינות בהם מקיים מבוצעים עדיין פשעים נ ג ד ה א נ ו ש ו ת קוראים ל ע צ מ ם ד מ ו ק ר ט י ו ת .הגיע ה ז מ ן ל מ ד ו ד כ ל מ ד מ ה ו מ ד מ ה לא לפי השפ בו היא מ מ ה א ת מ ש ט ר ה אלא ב ה ת ח ש ב כ מ ז פ ה ל ז כ ו י ו ת ה>8־ם. יש מ ד י נ ו ת ה ד ו ג ל ו ת ב ד מ ו ק ר ט י ה א ך ב ד ב ב ד ר ו מ ס ו ת א ת זכויות ה א ד ם ,מ ע נ ו ת ב ב ת י כלא, אנשים בסתר, הורגות אינו אלא והמשפט שלהן מכוערת, הצגה ת ו ך ש ל י ל ת א פ ש ר ו ת ה ה ג נ ה ש ל ה נ ש פ ט י ם ה א ו מ ל ל י ם .ה ס כ ם ה ל ס י נ ק י בין ה מ ע ר ב ה מ ו ע צ מ ו ת ו ג ר ו ר ו ת י ה ל א מ ו מ ש ,וגם ועידת ב ל ג ר ד ש ה ת כ נ ס ה ל פ ג י זמן וברית ל א ר ב כ ד י ל פ ר ש א ת ה ס כ ם הלסיגקי ,ג ג מ ר ה בכשלון. לשיא ב ת ק ו פ ת נ ו ברית המועצות .לאחר חתימה על הסכם הציניות ה ג י ע ה ס א ל ט ,2ל א ח ר ש י ח ו ת ע ל ה מ ש ך ה ד ס א נ ט בין ה מ ע צ מ ו ת ,ל א ח ר ה ה ס כ מ י ם ה מ ס ח ר י י ם בין א ר ה ״ ב ו ב ר ה ״ מ ו מ כ י ר ת ח י ט ה ו ג ר ע י נ י ם א ח ר י ם ל א ר ץ ה ג ד ו ל ה ש פ ק ד ה א ו ת ה ש נ ת ב צ ו ר ת קשה ו כ ל כ ל ת ה ב מ צ ב ק ש ה ,פ ל ש ו צ ב א ו ת מ ו ס ק ב ה ל א פ ג נ י ס ט ן ב כ ו ה ש ל 50א ל ף חיילים ו ה ש ת ל ט ו ע ל ה מ ד י נ ה ה ז א ת ו ב ח ו צ פ ה צינית ה ו ד י ע ו כי ב א ו לקאבול לפי ב ק ש ת ה ש ל ט ו ן ש ם ש מ ש ט ר ו היה ב ס כ נ ה .לא נ א מ ר מ י איים ע ל ה ש ל ט ו ן ה ש מ א ל נ י ב א פ ג נ י ס ט ן ,לא ה ו ס ב ר ל מ ה ר צ ח ו ה ר ו ס י ם מיד ב ב ו א ם ל ק א ב ו ל א ת השליט ,א ש ר כ ב י כ ו ל ה ז מ י נ ם ל ב ו א ל ע ז ר ה .וברז׳נייב עוד ניסה ל ת ר ץ ב ש י ח ה ה נ ש י א ק ר ם ר ב ק ו האדום, עם המשסר כי שם לפי בקשת אפגניסטן. מ נ ה י ג ברה׳׳מ ל א ד י ב ר בשם שצבא אמת. השלום ,ואשר ח ת מ ה ע ל ברה״מ בא הנשיא במספרים קםנים קרטר ב ר ה ״ מ שדובריד. הסכמי יצא הפעם משמיעים הלסינקי וסאלם הפרה לייצב מגדרו באו״ם את את ואמר נאומים ה א י ז ה בין ה מ ע צ מ ו ת ו פ ע ל ה ע ל ד ע ת ע צ מ ה כ ש ה י א מ ת ק ל ס ת ב כ ל ה ע ו ל ם ה מ ע ר ב י ,והוציאה מ ג י ד ר ן גם א ת ה מ ד י נ ו ת ה מ ו ס ל מ י ו ת ו ה ע ר כ י ו ת ש ה ג י ש ו ב א ד י ם ה צ ע ה לדון ב פ ל י ש ה הסובייםית הבםיחה ארה״ב לאפגניססן. החליטה לנקום באמצעים שונים וראשית כל עזרה לפקיסםן ,ש כ נ ת ה ש ל א פ ג נ י ס ם ן ,ה ק פ י א ה א ת הדיון ע ל אישור ה ס כ ם ס א ל ס 2ב ס נ ם האמריקאי ,ה ו ד י ע ה ש ל א ת מ כ ו ר א ת הגרעינים א ו ת ן ה ב ם י ח ה לספק וכי למוסקבה עקב הבצורת )פרם לאלה שנחתם כ ב ר לגביהם ה ס כ ם מסחרי(, היא ש ו ק ל ת א מ צ ע י ם ש ו נ י ם ו ת ו ב ע ת מידידותיה המערביות כמותה. לנהוג ראשית פ נ ח ה לקנדה ואוסטרליה ש א ף הן ל א חמכורנה גרעינים ל מ ו ס ק ב ה במקומה של ארה״ב ,ומהמדינות הטכגולוגיה החדישה, המתקדמות למען לא דרשה שלא לסייע בשיקום למכור מכשירים התעשיה וכלים מסוג הסובייטית ובתהליכי ה פ ק ת ה נ פ ט שם .ה א ו מ נ ם ת צ ל י ח ו ו ש י נ ג ט ו ן ל ל כ ד ע ת ה ס ב י ב ה א ת ה ע ו ל ם ה מ ע ר ב י ב ו ש ו ל ט ת אנוכיות וציניות ו והרי ע ו ל ם ז ה יודע ש ה פ ל י ש ה ה ס ו ב י י ט י ת ל א פ ג נ י ס ס ן מאיימת ע ל אזורי ה נ פ ט ב מ פ ר ץ ה פ ר ס י ו כ י ק י י מ ת ה א פ ש ר ו ת ש מ ו ס ק ב ה תנסה ל ה ב י א ל ע ר ע ו ר ה מ ש ט ר י ם ב מ ד י ג ו ת א ל ו ל ט ו ב ת ה .וכיצד ת ג י ב סין כ א ש ר מ ו ס ק ב ה מסוגלת ע ת ה לאיים ע ל פ ק י ס ט ן ש כ נ ת ה ז אולי ל א ש י ע ר ו ב ק ר מ ל י ן ש ה ת ג ו ב ה 11 ת ה י ה כה ח ר י פ ה ? ו ש מ א מ ו כ נ ה מ ו ס ק ב ה ג ם ל ת ג ו ב ה זאת ,כ ד י ל ב ד ו ק העולמית ע ד היכן מ ו כ ן העולם ה מ ע ר ב י ל ל כ ת נ ג ד ה ? ק י צ ו ר ו ש ל ד ב ר :ל מ ד נ ו ל ד ע ת כ י ב ע ו ל ם צ י נ י זה ה ס כ מ י ם א י נ ם ש ו י ם א ף א ת ח נ י י ר עליו הם נחתמים .לאו״ם אין ערך ,ל ה ס כ מ י ם אין מ מ ש ו ת ו כ ל ד א ל י ם ג ב ר . מ י ש ח ש ב כי ה א נ ו ש ו ת צ ו ע ד ת ל ק ר א ת ש י פ ו ר חיי ה א ד ם ו ה ע ל א ת ק ר נ ו — ו ח ל ם בהקיץ .ד ת י ו ת ק י צ ו נ י ת מ ש ת ו ל ל ת ב א ר צ ו ת ש ו נ ו ת ו ב א י ר ל נ ד ר ו צ ח י ם טעה הקתולים החמור בארץ זאת שמטיל א ת צילו גם ע ל בריטניה; קאדפי המוסלמי הקיצוני מספק חח ו ה פ ר ו ט ס ט נ ס י ם אלה א ת א ל ה ב א כ ו ר י ו ת ו א י ש א י נ ו ר ו א ה מ ו צ א מ ה ס ב ך נשק באירלנד, ל ק ת ו ל י ם הלוחמים אותו לכך ואין א י ש יודע מ ה מ נ י ע מהמרוף להרבות מהומות בעולם ובעיקר במדינות המערב. לא מ ע ט ו ת ג ד ל י ם גידולי פ ר א במדיגות ניאו־נאציים ו נ י א ו ־ פ ש י ס ט י י ם ולא בתיאוריה והכרזות בלבד אלא אף תוך שמוש באלימות .בחלקים רבים של העולם קיימת ילבין ב ל ת י קדושה בין א ר ג ו נ י ברית ק ב ו צ ו ת פאשיסטיות .א ח ת ׳ההתקפה שהפכה קיבל על התופעות הקומוגיסטיות, ובמדינות א ל ו היא והערכיות המוסלמיות ל מ ע ש ה ל ה ת ק פ ה א נ ט י ש מ י ת מ ח ו ד ש ת ב א מ צ ע י ם ה ש פ ל י ם ביותר .ה א ו ״ ם שוב אחרות, חדשות החלטות להיפך — הפעם ;המאוחדות הגוש הציונות באו״ם טירור שמאלניים הבולטות ואנרכיסטיים לבריתות טמאות קיצונים קיימת הערבי הצביעו באורח והמוסלמי, בגנות קבע הציונות פחות חזית המכוונת וכרך מדינות משותפת ישראל. נגד לטובתנו. בין החלטת הקומוניסטי האו״ם נגד הסכם מצפון, הסכם ש ל ו ם ראשון מדינות הנפט. מאחר מדינות אירופה רמה ש ה א ר ג ו ן הזה ובין ש ה ר י הוא נוצר כדי ל ע ו ד ד ת ה ל י כ י ש ל ו ם ,ו ב מ ק ו ם זה הוא יצא ל ה ו ק י ע וכך לכך בארגון הבלוק האומות :השלום התיכון, ניצחת בגזענות בין י ש ר א ל ומצרים היא במזרח הוכחה אותנו ובהאשמות חזית המערבית איבד הסירוב ויפאן כל הערבית, שלא יצאו שבתוכה נמצאות להתייצב כ ר א ו י ל ע ז ר ת א ר ה ״ ב ב פ ר ש ה ה א י ר א נ י ת ,הן גם ה נ מ נ ע ו ת לרוב כ א ש ר מ ג י ע י ם ל ה ת מ ו ד ד ו ת ב ה צ ב ע ו ת בין מ ד י נ ו ת ה ס י ר ו ב ה ע ר ב י ו ת ובין מצרים וישראל. ה נ פ ט ה פ ך ,איפוא ,ל מ כ ש י ר ר א ש ו ן ב מ ע ל ה ב מ ד י נ י ו ת ה ע ו ל מ י ת .ה פ ח ד מ א מ ב ר ג ו נ פ ט מ צ ד אחד ,ושל ה ע ל א ת מ ח י ר ו מ צ ד שני ,ה מ י ו ע ד ל ה ע נ י ש א ת א ל ה ש א י נ ם מ ק י י מ י ם א ת ת ב י ע ו ת הערבים ,ו ה ח ש ש ל ה ר ס ה כ ל כ ל ה ה מ ע ר ב י ת ו ה ג ב ר ת ה א י נ פ ל צ י ה ?עקב מחירי הנפס המרקיעים שחקים, אלה הם הגורמים הראשיים במדיגיות :העולמית. בברית המועצות מתנהל עתה שיסוי שפל גגד הציונות ועד ״הברית״ :ה ק י י מ ת כ ב י כ ו ל ,בין הציונים ו ה מ א ס ו נ י ם ,כ ד י ל כ ב ו ש א ת ה ש ל ט ו ן בעולם ,ו ה ד ב ר •מזכיר ל נ ו א ת ״הפרוטוקולים ש ל ז ק נ י ציון״ מ ת ו צ ר ת ה מ ש ט ר ה א פ ל של ה צ א ר י ם •והמאה ה ש ח ו ר ה ה ר ו ס י ת מ ל פ נ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה .ב ע י ת ו נ י ם שונים ב ב ר י ת :ה מ ו ע צ ו ת ,בירחונים ! ב ש ב ו ע ו נ י ם מ ת א ר י ם א ת ״ ה פ א ש י ז ם ה ע ו ל מ י שמקורו ב ת ו ר ה ־היהודית שהיא ה ס פ ר השחור ביותר שנוצר — לדבריהם — ב כ ל ההיסטוריה :ה א נ ו ש י ת ״ .ב מ א מ ר י השיטנה ה א ל ה מ ס ו פ ר כ י 80%ש ל ה כ ל כ ל ה ב א ר צ ו ת ה ק פ י ם ־ •ליסטיות ו־ 90%עד 95%ש ל כ ל י ה ת ק ש ו ר ת ב ע ו ל ם ה ם בידי היהודים והציונים ׳וארגון ״ ב נ י ב ר י ת ״ הוא ב ע י נ י ה ם מ ע י ן כ ת מ ח ו ד ש ת ש ל ״זקני ציון״ .המאסונים :הציונים ה א ל ה מהווים ,ל ד ב ר י ה כ ו ת ב י ם ,א ת ה ס כ נ ה ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר לסוציאליזם •יוהם מ י י צ ג י ם א ת ה א י נ ט ר נ צ י ו נ ל ה ר י א ק צ י ו נ י ו ה נ י א ו ־ פ א ש י ס ס י .ת ח ת שלםונו ש ל 12. ק ר ט ר ,כ ך הם מספרים ,ה ג י ע הנשיא בארה״ב הכוח לשלטון המאסוני הציוני ה מ מ ש ל ת י ה ח ז ק ביותר ב כ ל ת ו ל ד ו ת י ה ש ל א ר ה ״ ב .ל כ ן מ צ י ע י ם ה כ ו ת ב י ם ה ס ו ב י י ט י ם להילחם ב ס כ נ ה היהודית ה מ א ס ו נ י ת ה ז א ת ע ״ י י צ י ר ת ח ז י ת א נ ט י ־ צ י ו נ י ת ו א נ ט י ־ מאסונית כ ד ו ג מ ת החזית ה א נ ט י ־ פ א ש י ס ט י ת ב ש נ ו ת ד.־ 30וה־ .40פ ר ס ו מ י ם כ א ל ה מ ו פ י ע י ם ל ב ק ר י ם ב ר פ ו ב ל י ק ו ת ס ו ב י י ט י ו ת שונות ,ויוצרים א ו י ר ת ח נ ק כ ל פ י היהודים. גם ה ב ק ש ו ת ש ל יהודים ל ע ל ו ת ל י ש ר א ל הן ל ד ב ר י ה ם ה ו כ ח ה ל ב ו ג ד נ ו ת ה צ י ו נ י ת ה ה ס ת ה ה פ ר ו ע ה ה ז א ת ב כ ל י ה ת ק ש ו ר ת הסובייטיים יכולה גם ל ה ו ל י ד היהודית. ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר פוגרומים או גזירות א ח ר ו ת ע ל היהודים .מ צ ב היהודים ב מ ק ו מ ו ת עבודה לפי ו ב ח ב ר ה הסובייטית נהיה ק ש ה ו ב ל ת י נ ס ב ל .אין ס פ ק כי כ ל זה מ ת נ ה ל ה כ ו ו נ ה מ ל מ ע ל ה ,כי הרי לא י ע ל ה ע ל ה ד ע ת ש ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת י ת פ ר ס מ ו ה ס ת ה כ א ל ה בלי אישורם ועידודם ש ל ה ש ל ט ו נ ו ת המרכזיים. דברי מדינת דוגמתה צעד במדיניותה מדינת עומדת, כיום מציאות שלא מ א ז ג מ ר מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ,והיא מ ח י י ב ת א ת י ש ר א ל ל ש ק ו ל הפנימיים. ובחייה ישראל אהדה רבה נאמנים. עם ישראל אפוא, מול בינלאומית ידענו בקרב גם העם בעקבות בעולם המערבי, היהודי מ צ ו י י ם מעשים ואסור כיום ה מ ת ר ח ש ב מ ד י נ ת ישראל .ה ם מ א ו כ ז ב י ם ישראל, התקשורת ה נ פ ו צ ו ת ע״י כלי שנעשו לה חוגים מרה מהידיעות והעתונות לאחרונה איבדה לאבד ידידים להמשיך רחבים העולמית. כל שאינם משלימים המגיעות מתוככי לצערנו העמוק אנו מ א ב ד י ם א ת ת ד מ י ת נ ו ה ח ל ו צ י ת והאנושית. ע ו ל ם זה ,שהוא אכזר ,צ ב ו ע ואדיש נוכח ההתבוללות ל ט ר ג ד י ו ת אנושיות ,נוכח ס כ נ ו ת ונשואי ה ת ע ר ו ב ת ה מ א י י מ ו ת ע ל ק ה י ל ו ת ג ד ו ל ו ת ו ח ש ו ב ו ת בגולה — צ ר י כ ה מ ד י נ ת ישראל להקרין מייחודה ע ל ה ח י נ ו ך היהודי והציוני ולהציג ק ב ל כ ל ה ע ם ב ת פ ו צ ו ת מדינה ל מ ו פ ת . א נ ו ע ם ל מ ו ד ־ ם ב ל ורב־נסיון ,ו ש נ ו ת ה ש ו א ה עוד הוסיפו מ ש ק ל כ ב ד ואיום לזכרון ס ב ל נ ו הארוך .ע ת ה אנו ג ם יודעים כי פ נ י ם ר ב ו ת לה ל ש ו א ה וכי ה י א עלולה אלה לפרה ולמצוא אפיקים לעצמה לא במעשי רק אכזריות כדוגמת ש א ר ע ו ב מ ל ח מ ת העולם השניה — א ל א ב צ ו ר ו ת א ח ר ו ת ,שונות ,מ ש ו נ ו ת ו מ ט ו ר פ ו ת , ש א ף הדמיון הפרוע ביותר אינו מסוגל לדמיינן. אל הסכנות מול לקיבוצי האורבות במקומות יהודים בעולם, שונים אל מ ו ל חיצי ה א י ב ה ה מ ש ת ל ח י ם ל ע ב ר נ ו ו נ ו כ ח ה ח ר ד ה ה מ ת ע ו ר ר ת ב ע ק ב ו ת ה מ ת ר ח ש ב מ ד י נ ה — ח ו ב ה עלינו ל צ ב ו ר כ ל נ ק ו ד ת מ ש ע ן ו כ ל ג ר ג ר ש ל כוח — ו ל נ צ ל ם ד ר ך ל ש ם חיזוקו ש ל ה מ פ ע ל ה ל א ו מ י ,ל ב י צ ו ר ה ש ל מ ד י נ ת ישראל .ע ל י נ ו בכל להתריע הסכנות על לעמנו האורבות דיון ולקיים רציני ומעמיק עם נציגי ה ע ם היהודי ב ג ל ו י ו ת ע ל א מ צ ע י ה ג נ ה ע ל ה ע ם ,ע ל טיפוח ה ס ו ל י ד ר י ו ת ה י ה ו ד י ת ועל את המעשים אותם נדרש כל העם לעשות כדי ל ש מ ו ר ע ל זכויותיו ו ל ה ב ט י ח ע ת י ד ו ו א ת עצם קיומו. ישראל מוכרחה להבקיע את חומת הבדידות המקיפה אותה עתה והיא ת ו כ ל ל ה צ ל י ח ב מ ש י מ ו ת י ה ב א ם היא ת ת ח ד ש מ ב פ נ י ם ב ה ק ד ם ו ב נ פ ש חפצה ,ו ח ח ז ו ר שהיתה, להיות מה מבחוץ ומבפנים. תוך ראייה מפוכחת של הסכנות הגדולות האורבות לנו ירושלים1.1.80 , 13 גדעון האוזנר פ צ א ן ל א ל ש ב ח ! ח ו ז ר ת ונשנית ה ש א ל ה מ ד ו ע ל א ה י ו י ו ת ר ג י ל ד י ה ת נ ג ד ו ת ל ג ר מ נ י ם ו מ ד ו ע היהודים מרצוגם ,כ ב י כ ו ל , הלכו ההריגה. לגיא השאלה ל ה ע ר כ ת ה ה נ כ ו נ ה של ראוי להשוות א ת ה ת נ ה ג ו ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם ל ת ג ו ב ת ם ש ל ב נ י ע מ י ם א ח ר י ם ב א י ר ו פ ה הכבושה. הפולנים היו בין ה ק ר ב נ ו ת ה ר א ש ו נ י ם .ה ם ה ו ש פ ל ו ע ל ־ י ד י הנאצים, אשר ל א העניקו ל ה ם א פ י ל ו מ ע מ ד ש ל ג ר ו ר ה א ו ש ט ח ־ ח ס ו ת .״ארץ זו ת ה י ה ל ע ו ל ם ספח לאימפריה הגרמנית וחסרת ואילו שר ה מ ש פ ם י ם פולין, לשלום מאה הפולנים, בעולם״. כל הגרמני זהות עצמית״ ,אמר האנס פראנק ,מושל ה צ ה י ר :״זהו איזור הניסויים זכרו שעדיין היסב את מאבקם שלנו כיצד לעצמאוח במשך וחמישים שנה ,ה ח ל ו ב ה ת נ ג ד ו ת .א ר ב ע י ם א ל ף ב נ י ע ר ו ב ה פ ו ל נ י ם נ ל ק ח ו ב־ 1940ע״י ה ג ר מ נ י ם ; ר ו ב ם ל א ח ז ר ו מ ה מ ח נ ו ת ו מ ה י ע ר ו ת א ל י ה ם גורשו. ה ח ל מקיץ 1943ה ת ר ב ו ו ה ת פ ש ט ו מ ע ש י ה ח ב ל ה ,ב פ ר ט בוארשה .ה ג ר מ נ י ם ח ט פ ו ע ו ב ר י ם ושבים ב ר ח ו ב ו ת והכריזו ש י ת ל ו ע ש ר ה פ ו ל נ י ם ב ע ד כ ל ג ר מ נ י א ו ס ו כ ן גרמני רושם ב־19 שיותקף .ה ו צ א ו ת ל ה ו ר ג היומן ההיסטורי ש ל באוקטובר המחתרת הפולנית )ארמיה קראיובה( ה ד מ י ם א י נ ו פ ו ס ק .ה י ו ם ש ו ב ידיעה ע ל ירי ב־ 11איש. א ת מ ו ל ה ש ל י מ ו א ת מ ס פ ר ב נ י הערובה .היום, החלו רשם ,1943ל א מ ו ר : ״טרור כבר ב פ ו מ ב י ה י ו מ ח ז ו ת יום יומיים .ל ו ד ב י ק לנדאו, ביומנו החטיפות ל ה ג ב ר ה הרושם, במרכז העיר. מ ה ת ג ו ב ת ה צ י ב ו ר ע ל כ ל זה ? ע ל ה ה ו צ א ו ת ל ה ו ר ג מ ס פ ר י ם באימה, כיצד ה ו ב א ו ה ק ר ב נ ו ת ב א ז י ק י ם ,כ י צ ד ה ו ר ו ל ה ם ל ה ת י י צ ב ב ר ח ו ב ה ע צ מ א ו ת בשתי האחת שורות, במכונות ידיה; למדרכה ד ר ו ב ה ם בעודף... אנשים כיצד נצטוו הקרבנות לשכב ב ר ח ו ב פיוס כשפניהם ב א ו ל כ ב ד א ת מ ק ו ם ה ה ר י ג ה ב ת מ ו נ ו ת ,ב פ ר ח י ם ובסרטים, וכל הדליקו נרות לגלוייפ א ל ה אין ה ת נ ג ד ו ת ,כ י )הדגשה שלי ג.ה.(. 14 ב ע מ י ד ה ו ה ש נ י ה ע ל הברכיים ,ו ק צ ר ו א ת כלם עובר אורח מסיר את כובעו. אולם א י נ ה י כ ו ל ה להיות. כמובן פרט האימה שולטת״ ר ק מ י ש נ ש א נ ש ק ח ש ביטחון מ ה .א ק ד ח א ו רימון יד ה ק נ ו ת ח ו ש ה ש א ד ם ל מ ש ע ב ד ושימשו ת ח ל י ף ל ע צ מ א ו ת ש א ב ד ה .״ מ י ש ל א ה ש ת ת ף שווה נאצית״ כ ח ב האנטי יבין לוחם ״לא היתה אז לעולם מה במחתרת הנשק... משמעות ה י ד י ע ה ש ב ש ע ת ה צ ו ר ך ת ו כ ל ל ה פ ע י ל א ק ד ח ה ק נ ת ה ב י ט ח ת וכוח״. מ י ש ל א י כ ו ל ל ה ת ג ת ן היה ח ס ר אונים ל ח ל ו ט י ן .״בידים ר י ק ו ת ל א ת ש י ג ד ב ר ״ ,היתד .מ י מ ר ה גםוצה. ש ב ד י מ ל ח מ ה ,״נעים כ צ ל ל י ם ״ קצין פ ו ל ג י ת א ר ר ג ש ו ת י ו כ ש ח ז ה ב ח ב ר י ו , להוצאה להורג: כשנצטוו להתייצב ״הסתכלתי והצלפות במיפקד וברד של מכות ש ו ט נ י ת ך עליהם .א נ ו הקצינים ,ר א י נ ו כ ל זאת ,כ פ י ש ר א י נ ו ק ו ד ם ע י נ ד י נ ע ר פ ו ל נ י ו ה כ א ת אשד .פ ו ל נ י ה .אנו, אנשים חסונים קצינים, ובריאים ,ש ב י ד י נ ו ה ו פ ק ד ה ה ג נ ת ע מ נ ו ו א ש ר א י מ נ ו א ו ת נ ו ל כ ך ,ר א י נ ו כ ל א ל ה ,ו נ ו כ ח נ ו מ ה ח ס ר י ע ר ך ה ם ה מ ד ל י ו ת ,ה ס ר ט י ם והמדים שלנו, כשאין ל נ ו נשק״. ב נ י ערובה נורו באלפים. פומביות הודעות שהדבר בישרו ״אחרי נעשה מ ש פ ט ״ .ה ש י ט ה השיגה א ת מ ט ר ת ה ו פ ע ו ל ו ת ה מ ח ת ר ת פ ח ת ו . מ ד י יום ב י ו מ ו ה מ ש י ך ל נ ד א ו ל ר ש ו ם א ת ד ב ר ה ה ר י ג ו ת ה ה מ ו נ י ו ת ש ל ב נ י לרבות ערובה, נשים .״זד .ע ש ה עצום: רושם זועמים עז־ כ ד י האנשים כך ש א י נ ם יכולים ל ש ל ו ט ב ע צ מ ם ו א פ י ל ו מ ב י ע י ם ב ר ח ו ב א ת ת ש ו ק ת ם ל נ ק מ ה ״ . אך בינתיים קוני נ מ ש כ ו החיים. מתנות לחג מעטים, ה מ ו ל ד היו אולם לפני כ מ ה ח נ ד ו ח הזךנבו ב כ ל זאת תורים. ב ק ת 1944ה כ ר י ז ה ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל נ י ת ע ל מ ר ד ,ל א ח ר ש ה צ ב א ה ס ו ב י י ט י הופיע השני של בעבר שנשארו שגורלם בחיים דסלה. הנהר ג פ ל ו בידי המרד דוכא הגרמנים אחרי ונטבחו קרבות בשיטת עזים. עוצבות אלפי מורדים ״אנשים המבצע. נ ח ר ץ נצטוו ל ח פ ו ר ת ע ל ה א ר ו כ ה ו ה ו ע מ ד ו ל ל א ח ו ל צ ו ת ,ר ק ב מ כ נ ס י ם , בנות בקבוצות וחמשה איש, עשרים וגהרגו אקדח ביריות במפרקת. אחרי ח י ס ו ל כ ל ק ב ו צ ה ה ו ב א ה א ח ר ת .איש ל א צ ע ק ,ל א ב י ק ש ר ח מ י ם ו ל א ה ת ג ג ד ״ , ר ש ם ע ד ראיה. גדיסו כעת פולנים בכפייה ליחתה שנועדה עקבות והם לטשטש נצטוו ל ש ר ו ף ע ר י מ ו ת גוויות ב כ ל ח ל ק י וארשה .ל ב ס ו ף ה י ו מ ח ס ל י ם א ו ת ם .א ח ד י ם מ א ל ה ש ש ר ד ו ר ש מ ו זכרונותיהם .״זהו הסוף ,ח ש ב ת י ״ ,ר ש ם ע ו ב ד כפייה פ ו ל נ י ביחידה ) Verbrenmmgskommando Warschauי ח י ד ת שריפה ,וארשה( ,כ ש כ ר ע ב ך ך למען יירה: להישאר ״לפתע שטפה בחיים. כשיתחילו אותי תשוקה אדירה הסתכלתי בטמטום בכורעים שמעתי צעדים, נפלו כמה היריות. ונואשת: לפני ...מ י מלים ל ח י ו ת ב כ ל מחיר, יחפה ב ג ו פ ו ע ל מי, בגרמנית, וחדות קצרות ב ה צ ל פ ו ת ש ו ט ו א ח ך ־ כ ך ד מ מ ה מ ש פ י ל ה ומענה .״ ל ק ו ם ״ ! ש מ ע נ ו פ ק ו ד ה כ מ ת ו ך ע ר פ ל .ניצלנו״. הוצאות ל ה ו ר ג ה מ ו נ י ו ת ש ל א ז ר ח י ם היו לשיגרד .ב א י ר ו פ ה ה כ ב ו ש ה ,ו ב פ ר ט ב א י ז ו ר י ה מ ז ר ח והדרום .ש י ט ת ה ת ג מ ו ל ה ו פ ע ל ה ב כ ל מ י נ י חירוצים .ה ג ג ר ל ה ג ר מ נ י בימה הורה ליחידותיו בסרביה ״לנקום ד מ ם ש ל בגלל בגידת הסרבים״ .הוא הורה ״להכות קשה״ באוכלוסיה כולה. החיילים עשו כן דוגוסלבים הובלו להריגה. ג ר מ נ י ם ש נ ש פ ך כ א ן ב־1914 בפולנים וכיהודים, וכמו כל 15 1943 קציני ש ת י ח ט י ב ו ת א י ט ל ק י ו ת ,ח מ ש מ א ו ת איש ,שנורו ב ס פ ט מ ב ר ־ א ו ק ט ו ב ר כ ש ד ח ו א ת ה א ו ל ט י מ ט ו ם ה ג ר מ נ י ל פ ר ו ק א ת נשקם ,ל א ח ר ה פ י כ ת ב א ד ו ל י ו . ל ק י ח ת ב נ י ע ר ו ב ה ת ו א ר ה ב פ ס ק דין ב נ י ר נ ב ר ג :״דגם ה ט ר ו ר ו ה ט ל ת ה א י מ י ם היה בהיכנס פשוט. לכפר גרמנים נקראו לככר לככר כל השוק התושבים, ישישים, נ ש י ם וילדים קטנים, בסביבה נ מ צ א ו ח ב ו ר ו ת פ ר ט י ז נ י ם .ה ג ר מ נ י ם דורשים מ י ד ע ע ל ה מ י ק ו ם ה מ ר כ ז י ת ,קצין ג ר מ נ י הודיע לרבות כי ברמקול וההנהגה שלהן ,ע ל ה א נ ש י ם ה נ ע ד ר י ם מ ה כ פ ר ו ע ל הזרים שהגיעו לאחרונה .א ם ה ת ו ש ב י ם ל א י ס פ ק ו ה מ י ד ע מ ר צ ו נ ם ,י י נ ק ט ו א מ צ ע י ם נ מ ר צ י ם ביותר .כ א ש ר לא ה י ו מ ת נ ד ב י ם נצטוו הכמרים ,המורים ,ב ע ל י ה ח נ ו י ו ת האברים ,ל ע ת י ם ס ת ם כ ל א ד ם שלישי, חמישי או עשירי ,ל צ א ת מ ה ש ו ר ו ת ,נ צ ט ו ו ל ע ל ו ת ל מ כ ו נ י ו ת שהוסעו ל מ ר כ ז ה א י ס ו ף הדיביזיוני. להלשין לנותרים כי היתד. של אהיו ברירה השכן אכזרית: הצטרף האם לשם לחבורות הצלת בהרים י בעל גברים או או בן, נשים נ ת פ ת ו לעתים ,ה ם ע מ ד ו שם ,א ח ד י ם אדישים ,אחדים בוכים ,ה כ ל ש ו נ א י ם ״ . בברית המועצות גרוע היה מכל. הקומיסרים״ ״צו להוציא הורה א ת כ ל ״הפעילים ה ק ו מ ו נ י ס ט י י ם ״ .ה ג ר מ נ י ם ע ב ר ו ש ט י פ ת מ ו ח מ ה י ר ה כי בני בריתם גם הרוסים, שנתיים, במשד תת־אנשים, הם היטלר להורג כשהוכרז הודיע כי ״האויב הזד .איגו מ ו ר כ ב מ ח י י ל י ם א ל א ב ע י ק ר מחיות״ .מ פ ק ד י ע ו צ ב ו ת ה מ ב צ ע נצטוו ל ר א ו ת ב כ ל שבוי ס ו ב י י ט י ה י ו ד ע ק ר ו א ו כ ת ו ב ״פעיל ק ו מ ו נ י ס ט י ״ ש ר א ו י ב ה ז ד מ נ ו ת קרובה ,ל ה ו צ י א ו ל ה ו ר ג .כ ל ש ב ו י י ה מ ל ח מ ה הסובייטיים ה ו פ ק ר ו ל מ ו ו ת ב מ ח ל ו ת ורעב. ״טבעי״ הגרמנים את הפעילו השיטות לטיפול ״ביצורים הרגילות רצויים״. בלתי הקצינים, ה מ פ ק ח י ם ע ל מ ח נ ו ת ה ש ב ו י י ם הסובייטיים היו מ ד ו ו ח י ם :״ כ ל 20,000 השבויים כאן ברעב מתים אלף בשיעור נידונו של למוות... פה ליום״. מאה מחזה גנרל מחריד״, או: ב י כ ל ר .הודיע, ״שבויים כי מתים פסקוב באזור ש ב ד י ם םובייסיים מ ד י שבוע. אד באמצעים הטיהור ״טבעיים״ הספיק. לא לויטננט־גנרל הרמן ריינקה, ה מ מ ו נ ה ע ל ש ב ד י מ ל ח מ ה ב מ ט ה ה ג ר מ נ י הראשי ,הורה כי ״לחייל ה ב ו ל ש ב י ס ט י אין זכות ל ה כ ר ה כ א ו י ב מ כ ו ב ד ל פ י ה ס כ ם ג׳נבה״ .ל פ י כ ר ה ו ח ל ב ה ו צ א ה ל ה ו ר ג של שיטתית סובייטיים. שבדים אחדים במחגות כשלשה חוסלו מהם. רבעים איש ס.ס .אחד ,ד ל ה ל ם ש ו ב ר ט ,ה ו ד ה כ י ה ש ת ת ף ב פ ע ו ל ו ת חיסול ש ל ש ל ש ה ־ ע ש ר א ל ף שבויים סובייםיים .ה ש י ס ו ת ה י ו ״ ר ג י ל ו ת ״ .כ ד העיד עד ר א י ה :״ ה ש ב ו י י ם בקבוצות... הובאו תעלות נחפרו והם נצטוו לזחול לתוכן. הם פגימה זחלו ו נ ק צ ר ו ב מ כ ו נ ו ת יריח״. ג נ ר ל ס.י .א ו ה ל נ ד ו ר ף ,מ פ ק ד ע ו צ ב ת מ י ב צ ע ״D״ הודה ב מ ש פ ט ו ב נ י ר נ ב ר ג כי שבויי מ ל ח מ ה ס ו ב י י ס י י ם ח ו ס ל ו כ מ ו היהודים. מ ס מ כ י ם גרמניים ר ש מ י י ם מ ג ל י ם כי ב ד ר ד זו נרצחו במישרין ק ר ו ב ל מ י ל י ו ן שבדי מלחמה מיליון רוסים. נספה נוסף ברעב ובמחלות. לאחר הותר זמן ל ג נ ר ל רוסי שבוי ,א נ ד ר י י ו ל א ס ו ב ,ל ה ק י ם יחידות של רוסים ,א ש ר י ש ר ת ו א ת הגרמנים כ ח י ל עזר. צבא גדודים, מבין היחידה להינצל ממוות השחרור שבדי מלחמה בסוח של ועריקים במחנות ולאסוב סוביימיים. השבויים. הגיע לגודל מדהים ש ל לרבים הגרמנים מ ה ם היתד .זו לקחו בשבי 160 הדרד בחזית ה ר ו ס י ת מ ס פ ר א ס ס ר ו נ ו מ י ש ל 5מ י ל י ו ן ש ב ו י י ם ומהם גותרו בחיים ב ג מ ר ה מ ל ח מ ה 16 ר ק מ ע ט ל מ ע ל ה מ מ י ל י ו ן אחד .כ מ ע ט כ ו ל ם היו ע ו ב ד י ־ כ פ י י ה .כ ל ה א ח ר י ם ניספו. מכל עליו מ ע ש י ה ט ב ח ה ל ל ו ידוע ע ל מ ק ר ה ה ת נ ג ד ו ת א ח ד ויחיד ב ל ב ד .ה מ י ד ע ה ג י ע נ ו מ מ ס מ כ י ב י ת מ ש פ ם צ ב א י גרמני, שנצטווה ס.ס. היו ל ת ת ״טיפול מיוחד״ ל פ נ י ו ה ו ע מ ד ק פ ט ן ס.ס. ל א ר ב ע י ם שבויים. קלבך לעזרתו הועמדו שלשה אנשי ב ל ב ד כי כפי ש ה ו ס ב ר ,היו כ ו ל ם ״ותיקים ב ט י פ ו ל מ י ו ח ד ״ ואילו ה ש ב ו י י ם כולם רגליים, מלחמה. נכי בעוד פרח ס ר ג ׳ נ ט ס.ס. קנופף יורה כרותי בשבויים ה ת ג ב ר ו ה א ח ר י ם ע ל שני שומריהם ,הרגום ,ו ה ח ל ו לירות .מ פ ק ד ה פ ע ו ל ה ב ר ח .ה ו א ה ו ע מ ד ל מ ש פ ט צ ב א י ש ם טען כי ח ש ש שגפגע ,ולכן ה ס ת ל ק מ ה מ ק ו ם . אותו משפט צבאי נודע דבר ההתנגדות של ממסמכי ש ב ד י מ ל ח מ ה סובייטיים לרציחתם ההמונית. ה ש ב ד י ם ה ס ו ב י י ט י ם לא היו החיילים היחידים מ ב י ן צ ב א ו ת ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת ש כ ך עלה ב ג ו ר ל ם .מ ע ש י א כ ז ר י ו ת איומים בוצעו בםייםים בריטיים ,א מ ר י ק נ י ם ו ק נ ד י ם שצנחו בהיפגע לפי הושמדו מטוסיהם, ״צו והוצאו הקומנדר״ של בריחה״. להורג ״עקב נסיון היטלר מ־18 לאוקטובר חיילי .1942 קומנדו אחרים נורו ס ת ם כ א ש ר ״ ל א ה י ת ה א פ ש ר ו ת ל ה ע ב י ר ם ל מ ח נ ה ש ב ד י ם ״ .היו מ ע ש י ט ב ח נודעים, ו ב י נ י ה ם ה ה ו צ א ה ל ה ו ר ג ש ל גדוד נ ו ר פ ו ל ק הבריטי ,ליד ח ו פ י ה ת ע ל ה ב מ א י ; 1940 ההוצאה ל ה ו ר ג של יורדי־ים נ ו ר ב ג י ם ביולי סנט־דט כ ש נ ה ל א ח ר מכן ,וההוצאה להורג ש ל צ נ ח נ י ם מ ר ג י מ נ ט ה ש י ר ו ת האוירי בספטמבר קבריהם ; 1943ר צ ח חיילים א מ ר י ק נ י ם ליד ,1944ע ל י ה נ מ ס ר :״ כ ל ה ש ב ד י ם נ ל ק ח ו ל מ ק ו ם ש נ ב ח ר ,נ צ ט ו ו ל ח פ ו ר ונורו״. א ח ד מ א ל ה ל א ק ם ע ל איש ס.ס. אף במעדר שבו הפר את קברם, לפני ש ה ח ל ה ט ב ח .כ ו ל ם היו מ ש ו ת ק י אימה ומקווים עד ש ב ר ה ר ג ע ה א ח ר ו ן כי מ י ש ה ו יינצל. בכל זאת ש ה ו כ ר ע ו ל ט ב ח ב מ ז ר ח ו ב מ ע ר ב היו פ ר ח י ה נ ו ע ר ש ל ב נ ו ת ב ר י ת , האנשים לוחמים א מ י צ י ־ ל ב ,כ ו ל ם מ א ו מ נ י ם ל מ ל ח מ ה .ר ב י ם מ ה ם זכו גבוהים, ו ב כ ל ז א ת כ ו ל ם ה ת נ ה ג ו כ מ ו היהודים ,א ף ע ל פ י ש ל ש ב ד י ם היה ק ל ערוך יותר לאין ל ה ת מ ר ד מ א ש ר ליהודים .מ ע ל ראשם באותות הצטיינות לא היתה תלויה חרב ״העונש הקולקטיבי״ ,על מעשהו של כל אחד מהם .בני משפחותיהם של ה ש ב ד י ם לא ע מ ד ו ל ש ל ם ב ח י י ה ם ב ע ד ״חטא״ ה ת נ ג ד ו ת ם כ י מ ש פ ח ו ת י ה ם ש ל ה ש ב ד י ם ה י ו ר ח ו ק י ם מ ש ם .ר א ד ג ם ל ז כ ו ר כ י ח ב ר י ה ם ל נ ש ק ש ל ש ב ו י י ם אלה ,א נ ש י ם מ א ו ת ו מוצא ובעלי אותן תכונות ,גברו לבסוף ע ל הגרמנים ,הכריעום ומחצו א ת מכונת ה מ ל ח מ ה ה א ד י ר ה ב י ו ת ר ש נ ו ד ע ה עד א ז ב ע ו ל ם . א י ש ל א ה א ש י ם א ת ה ש ב ד י ם הסובייטים או א ת ה צ נ ח נ י ם ה ב ר י ט י ם ו ה א מ ר י ק נ י ם ש ה ם מ ת ו כ פ ח ד נ י ם א ו ש ה ל כ ו ״כצאן ל ט ב ח ״ ,כ פ י ש ה י ה ו ד י ם ה א ש י מ ו א ת ע צ מ ם . איש גם לא פסיכואנליטיקן על כמה השבדים האדב בהשמדה, כפי שהואשמו ב מ ח נ ו ת כי ״ ש י ת פ ו פ ע ו ל ה ״ ע ם ממושמעים וצייתנים. בידי מ ה מ נ ה י ג י ם היהודים. הגרמנים הפרטיזנים פרט טען שלשבדים אלה היה ״יצר השמדה עצמית״, כפי ״שגילה״ יהודי ל ג ב י היהודים ב ג י ס א ו ת .איש גם ל א ה א ש י ם א ת ה מ מ ו נ י ם עצמם, שנפלו בשבי, היו כשנפלו ה ס ו ב י י ט י ם ב ק ש ו ר ק א ח ת :ל ב ל י ו ס ג ר ו ל י ח י ד ו ת העונשין היהודיות. ל כ ך לא היו איתם בעיות אך א ם נפלו בידי לוחמים יהודים היו ממהרים 17 ל ה ת כ ח ש ״ ל ה י ט ל ר ה א ר ו ר ,ש ה ו א ל ב ד ו אחראי לאסון העולם״ .ר ב י ם ה י ו ט ו ע נ י ם ש מ ו צ א ם יהודי. במקומות ההריגה ראוי ג ם ל ה ע י ף מ ב ט ע ל ה ת נ ה ג ו ת היהודים ב ע ת האסון. היו ר ב נ י ם ו ע ס ק נ י ם ש ע ו ד ד ו א ת הציבור ,כגון ב מ ק ר ה ש ל יהודי ד ו מ ב ר ו ב ה ש ב ר כ ו זה יתקבל א ת זה כ י מ ו ת ם לגאולה ככפרה בעד כלל ישראל וכסימן קרובה. ב ה ת ל ה ב ו ת ה ו ש י ט ו י ד י י ם ד צ א ו במחול .ה ג ר מ נ י ם נ ד ה מ ו ל ר ג ע ו מ י ד ה ח ל ו ל י ר ו ת ל כ ל עבר .ב ז ע מ ם ש י ס ע ו א ת הגוויות בכידונים. ר ב או מ נ ה י ג ר ו ח נ י ה י ה ל ע ת י ם נ ו ש א נאום .ה ד ב ר י ם נ ר ש מ ו ע ״ י ה ג י צ ו ל י ם הבודדים, כמה מכל ״גורלנו מר רגעים ניפול לתוך הדורות בעם״ א מ ר ר׳ נחום קובל. בעיר ״בעוד ה ק ב ר ה ז ה ואיש ל א ידע א פ י ל ו מ ק ו ם ק ב ו ר ת נ ו ו ל א יגיד ק ד י ש א ח ר י נ ו .א נ ו כ ה מ ש ת ו ק ק י ם לחיות ...נ ח א ח ד ב ר ג ע זה ב ר צ ו ן ע ל י ו ן ל ק ד ש ש ם ש מ י ם ב כ ך ש נ ו ו ת ר א פ י ל ו ע ל הקדיש .נעמוד ב פ נ י ה ג ר מ נ י ם ב ש מ ח ה שקדשנו את ותרבות מובל השם״. שהקימונו. לטבח״. בקרוב. א ח ר י ו ד י ב ר ה מ ו ר ה יוסף לבי בפנותו נשבר לגרמנים חבל שאנו לא המקומית, הרב אברך: ״נהרס כ ש א נ י ר ו א ה נ ו ע ר נהדר, בנין מלא א מ ר :״היהודים יחיו ל נ צ ח של אמונה ויראו וחכמה, את נ ז כ ה ב כ ך ״ .ידיה מ א ק ד ח ו ש ל מ נ ט י י ,מ פ ק ד חינוך סופכם המשטרה ש י ס ע ה א ת ה מ ש ך נ א ו מ ו ש ל המורה א ב ר ך . ד נ י א ל מ ו ב ש ו ב י ץ מקלמר ,.הזכיר נקדש את השם בשקט לקהילתו ב ש י ר ה :״אשרינו מ ה טוב את ה ס ב ל היהודי, חלקנו״. כשהיהודים בכל הדורות. שרו בהתרוממות רוח פ נ ה ל מ פ ק ד עוצבת המיבצע ואמר :״אני סיימתי; ת ו כ ל ו להתחיל״. ה מ ר צ ח י ם ע צ מ ם נ ד ה מ ו מ ע ת הרוח ו ה כ ב ו ד העצמי ש ל היהודים .ק ו ל ו נ ל ס.ס. ב ל ו ב ל ,מ פ ק ד ב ע ו צ ב ת מ ב צ ע Q ,״ שהיה א ח ״ כ מ מ ו נ ה ע ל מ ב צ ע ז ו ו ע ו ת פאול גאצי אחר ,מ צ א ה ס ב ר ״ פ ס י כ ו ל ו ג י ״ .״היהודים א י נ ם מ ע ר י כ י ם כ נ ר א ה חיי א ד ם ״ ב מ ש פ ט ו ,״ ל כ ן י כ ל ו ל צ ע ו ד ל מ ו ו ת ב ש ק ט כזה .אנשיגו היו מ ת ו ח י ם י ו ת ר אמר מהקרבנות״. מצעדם בדבר ראיה שחזה האחרון של מ ד י פ ע ם ב ג י ט ו ק ר א ק ו ב .תדיאוש פ ג ק ב י ץ היה ב ע ל ב י ת מ ר ק ח ת בגבול ש ב י ן הגיטו ל ב י ן ה ח ל ק והשגי היהודים עורר גם התפעלותו של עד ה ל א יהודי ש ל העיר ,פ י ת ח ו ה א ח ד ה י ה לעבר הגיטו ל ע ב ר העיר .ב ס פ ר ו ה פ ו ל ג י :״ ב י ת מ ר ק ח ת בגיטו ק ר א ק ו ב ״ ש י צ א לאור מיז־ א ח ר ה מ ל ח מ ה ה ו א מ ת א ר ב פ ר ו ט ר ו ט ו ב א ר י כ ו ת א ת מ ר א ו ת ח מ ש ת ה ג י ר ו ש י ם שראה ,מ ת ו כ ם א צ ט ט שגי ק ט ע י ם : ״מצעד ה מ ג ו ר ש י ם ה ח ל .ה ש ו ר ו ת ה ר א ש ו נ ו ת מ ו פ י ע ו ת ב כ י כ ר ; א נ ש י ם גדחפים, נדרסים ,נ ח ב ט י ם ,כ מ ו ר ו ח ו ת ר פ א י ם הם מ מ ש י כ י ם ל נ ו ע ב ת נ ו ע ה איטית ,ב ש ק ט , ברצינות אבל בכבוד. ר א י ת י מ ק ר ה כ א ש ר א ש ה ע ם ת י נ ו ק ה הקטן ב ח י ק ה נ פ ל ה ל ר ג ל י א י ש ם.ס. ב ה ת ח נ נ ה ל פ נ י ו — א נ י מ ש ע ר — ל ה צ י ל א ת חייה .האשד ,ב כ ת ה ,צ ע ק ה ו ה ת ח נ נ ה . שום ד ב ר ל א הועיל ,א י ש ד,־ס.ס .ב ו ע ט בד ,ב ג ס ו ת ו מ ת ר ח ק .א ך ה י א מ ס ר ב ת להיכנע ,רצה אחריו; ה ג ר מ נ י מ ס ת ו ב ב ומכה במגלבו על ראשה פ ע מ י ם א ח ד ו ת ; האשד ,מ ת ע ל פ ת ו נ ו פ ל ת .א י ש ה ש י ר ו ת המיוחד ה ג ר מ נ י גיגש ,ת ו פ ס ה ב י ד ה ויחד ע ם ת י נ ו ק ה מ ט ל ט ל ה ח ז ר ה ל ק ב ו צ ה ש ל המגורשים .ז ה היה ה ט ק ר ה ה א ח ד ו ה י ח י ד ש ר א י ת י יהודי מ ב ק ש ר ח מ י ם מ ג ר מ נ י ב פ ו מ ב י ״ . 18 מסכם פאנקביץ׳: וכך ש ל א היו ב ג י ט ו לא י כ ל ו ל ה ב י ן ״אנשים א ת מ צ י א ו ת החיים בגיטו כשם ש ל א י כ ל ו ל ת פ ו ס ד ב ר י ם אחרים .פ ע מ י ם ר ב ו ת ש א ל ו נ י ידידי הפולנים ,א ם היהודים היו באמת לשאת כה עמהם שאלות שלא עיוורים מטלטליהם להבין בגירושים הצפוי את שנסתיימו מדוע להם. ה מ ש י כ ו היהודים במוות? כ א ל ה י כ ל ו ל ב ו א ר ק מ פ י א נ ש י ם ש ל א ר א ו ב מ ו עיגיהם מ א ו ר ע ו ת אלה. מי מחזה חיו ש ל א תזה האימים בעצמו את א נ ש י ם אלה ,א ף להשלות המתרחש ו ה ב ל ה ו ת שם ,א י נ ו י כ ו ל ל א ישיג את בגיטו, או שלא ראה ב מ ו עיניו א ת את שבהם ל ה ב י ן או הכחש לתפוס והכזבים התנאים שהשתמשו בהם הגרמנים א ת היהודים ע ד ה ר ג ע האחרון ...אילו ב נ י שיחי י כ ל ו ל ש ה ו ת שעתיים באווירת לפחות הפעולות כשעל כל צעד גורה איש למוות, ל א היו שואלים עוד מדוע״. א ס י י ם ב צ י ט ו ט מ ד ב ר י ו של א ח ד מ מ נ ה י ג י ה פ ר ט י ז נ י ם ב ה ר י יוגוסלביה ,מעוזריו ה ק ר ו ב י ם ש ל טיטו ,ד י מ ט ר י ח־ג׳ה שמו .אין ה ו א יהודי .ל א ח ר ש ת א ר א ת מעשי הגבורה הכובש וההקרבה העצמית ללא ספור שהיה להם ע ד במלחמה הממושכת נגד הנאצי כתב כדברים הבאים: ״הביטוי ה ע ל י ת ל ה ת נ ג ד ו ת ל ג א צ י ם היתד .ג ב ו ר ת ה ר ו ח של היהודים ש ה ל כ ו ב כ ב ו ד ובגאווה ל ת א י הגזים .ג ב ו ר ה נ פ ש י ת ז א ת ע ל ת ה ב ד ר ג ת ה ע ל ה ל ח י מ ה הישירה״. הנה לטבח. כי כן ע ל י ל ה א כ ז ר י ת היא ל ו מ ר ע ל י ק י ר י נ ו וקדושינו כ י ה ל כ ו כצאן ה ם נ פ ל ו ק ר ב ן ל מ ש ט ר ש ט נ י ם ש ל א ק ם כ מ ו ה ו בהיסטוריה ועשו מאמץ ע י ל א י ל ש מ ו ר על כ ב ו ד אנושי ויהודי ע ד נ ש מ ת א פ ם ה א ח ר ו נ ה . 19 יהודה תלמי ד ב ר י ם הכזב ה ש ו א ה ב י ו ם והסלף שבשכחה ל א ו ר ם ש ל שני ח ז י ו נ ו ת ש ל כ א ו ר ה ס ו ת ר י ם זה א ת זה ב א ו ר ח ק ו ט ב י ,א ו ל ם ללא ביניהם, הפרד הערב מתכנסות רחבי בכל הארץ לשואה עצרות־זכרון ולגבורה :שני חזיונות ש מ ש ק ל ם הסגולי אינו מוהל בספק בעיצוב דמותה ודרכה האומה הישראלית: של העם של מאז ת ק ו ו ת ר א ש י ת ה ש ל ו ם באזורנו ,ת ק ו ו ה ראשית החלוצית ההתישבות בארץ הזאת המעוגנת ימינו, ועד בלבו והחזיון ה ש נ י ש ל כ א ו ר ה אין ב י נ ו ל ב י ן ת ק ו ו ת ה ש ל ו ם כ ל קשר ,כ ל ה ק ב ל ה ,א ו ל ם ב מ צ י א ו ת ב ק ו ר ו ת חיי ה ע ם ה ם חיינו, צ ע ד ו זה לחזיון ש ל ב צ ד ו ש ל זה ,והכוונה היא השכחה ,החזיון ש ל ה ט י ש ט ו ש ו ש ל ה ע י ו ו ת ש ה ם ח י ל ו ל זכרם ש ל ה נ י ס פ י ם ,ה מ ו מ ת י ם והשחוטים בידי ה ק ל ג ס י ם ה נ א צ י ם ו ש ו ת פ י ה ם כ מ ע ט ב ק ר ב כ ל ע מ י א י ר ו פ ה . ולא ר ק ה ש כ ח ה ב ק ר ב נ ו ,ב ד ל ת א מ ו ת י נ ו ,כי אם ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה ב ק ר ב ע מ י ־ נושאי תבל, האשם לטרגדיה של א י ו מ ה זו מיליונים, השמדת שוב כי חזרו ה כ ז ב והפלף ,הרצון ל ה ת נ ע ר ,ל פ נ ו ת ע ו ר ף ל א ו ת ו ע ב ר ב ל ייאמן ש ל ש נ ו ת ה ־ 3 0 של המאה ,ע ב ר א ש ר ה כ ת י ם וה־40 מקרבה במאות הקודמות לא רק אח לדורי ד ו ר ו ת א ת גרמניה, הפילוסופיה של ההיסטוריה אשר הצמיחה שהוגיה היו לסיגג וקאנט ,ש י ל ד ו ה ר ד ר ש ה ם יחד ע ם ה ו מ ב ו ל ט והמשורר ג ט ה היו ממעצביו. הגדולים ש ל .ר ע י ו ן ההומניזם ,כ י א ם היא ה צ מ י ח ה והולידה מ ק ר ב ה גם א ת ה י י ד ר י ך ואת לא ג ב ל ס ,א ת אייכמן ו א ת ה י מ ל ר ,א ת ר ק שירה, אמנות, ספרות, א ד ו ל ף ה י ט ל ר ; היא פילוסופיה ומוסיקה ל ת פ א ר ת הצמיחה מקרבה תרבות־האדם, כי א ם גם א ת היצרים האפלים ,ה ב ר ב ר י ם ביותר ,ב ט ר י ה א ל י מ ו ת ה ר מ ו נ י ת ,ה ב ל ת י מ ו ב נ ת ו ה ב ל ת י נ ת פ ס ת ע ד ה י ו ם הזה ,ה י א ה צ מ י ח ה ב ג ב ו ל ו ת י ה ו מ ח ו צ ה ל ה ם ל א ר ק ערים ב ס ג נ ו ג ו ת מגוונים ,פ ס ל י ם ו א נ ד ר ט א ו ת פ ל א י עולם ,כי א ם ה ק י מ ה ו ב נ ת ה את אושוויץ ו א ת מיידנק, תאי־הגזים א ת מ ט ה א ו ז ן ו א ת דכאו, א ת מ ח נ ו ת ההשמדה, את ואת גיא־המוות אשר בבאבי־יאר. ת ח ו ש ת ה ה א ש מ ה ו ז כ ר ו ן ־ ה ע ו ו ל ה נ ו ר א א ם היו קיימים ב כ ל ל א י ־ פ ע ם ,נ ע ל מ ו מתודעת עמי אירופה ו מ ת ו ד ע ת ג ר מ נ י ה .מ א ז סיום מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה נ ע ש ו מאמצים הפשעים, 20 גלדים וסמויים להשכיח את העבר, לטשטש את עקבות ב ל ב הנוער הגרמני את לטעת התבוסה הביאו את •מהותו הנפשעת של המשטר ״האנטישמיות אכן, שנה, היא בעקבות שאמר: על ה ק ו נ צ פ צ י ה כי מ ש ג י ם השלישי הרייך ״גרמניה, ועל הנציונל־סוציאליסטי צבא שיש לו דברי חלום מדינות מיראבו, המהפכן זהו צ ב א לו שיש ט כ נ י י ם ־ צ ב א י י ם ־ פוליטיים השנים״ ״אלף עצם ולא ומגמותיו האנטי־הומניות. רבות״ והוגה הדעות מדינה״ הצרפתי לומר נוכל מלפני על 200 מ ש ק ל זה היום ,ל ד א ב ו ן ה ל ב כי ״ ה א נ ט י ש מ י ו ת זוהי צ ב א שיש ל ה מ ד י נ ו ת ר ב ו ת ״ ,כי מאז ארובות שחדלו קורבנותיהן, ששכנו אושוויץ לא זכינו וטרבלינקה, לראות בתקופת־האימים בין מיידנק בהיטהרותם הסיין ודכאו דרכן מלפלוט הנפשית ־מוסרית הנאורה שבצרפת של לבין עשן את אותם הוולגה עמים שברוסיה רבתי. ה פ ק ר ת ה ע ם היהודי ע ל ידי ה ע ו ל ם כי על־ידי ועל העולם ידי היתד• האלוהים ב ש נ ו ת ה ד מ י ם ה א ל ה ,ה פ ק ר ת העם מוחלטת המשורר כדברי אורי צבי .ג ר י נ ב ר ג :״אלוהים — א ו מ ר ה מ ש ו ר ר — היה מ ו ר ג ש והוא של הגויים ,יש אלוהים ב ע ו ל ם — א ב ל אין א ל ו ה י ם לישראל״ — .ה מ ש ו ר ר ש נ ת ן בטוי נ ו ק ב ב י ו ת ר לזוועות ה ש ו א ה מ מ ז ג ב ע ו צ מ ה ר ב ה א ת ר ג ש י ־ ה ר ח מ י ם ד צ ר ה נ ק מ ה ,א ת ה א מ ו נ ה ה א י ת נ ה ואת כ ל פ י מ ע ל ה ,א ת הקינה ,א ת ה ת ו כ ח ה ו א ת ה ת נ ח ו מ י ם . הקטרוג ב י א ל י ק כ ת ב א ח ר פ ו ג ר ו ם ק י ש י נ ב ע ל ״ א ו ת קין ע ל מ צ ח ה ע ו ל ם ו א ו ת כשלון לזרוע־אלוהים ה ש ב ו ר ה ״ .ע ל ב ו ן כ ל ה ד ו ר ו ת זועק א ל י נ ו מ ש ו ר ו ת א ל ה והפנייתן כ ל פ י מ ע ל ה ,א ו ל ם ב י א ל י ק מ ת א כ ז ר ב ע צ מ ו ,מ ת א כ ז ר ב ב נ י אחיו ,מ ת א כ ז ר באלוהיו, פאטאליסטית־אכזרית; מתוך גישה הקים מצבת־עד לתחושת רק ההפקרה, קצנלסון, יצחק ולבידור, לבדידות מקונן בקינת ישראל, שואת האחרונה איכה ש ל ו ב ״ ש י ר ה ע ם היהודי שנהרג״ ,ב ו הוא מ ת א ר א ת ״המעשה ב ע מ ל ק ועד הרע מ מ נ ו ,ע ד ה ג ר מ נ י ״ .אין נ ח מ ה ב ל ב ו ש ל ה מ ש ו ר ר ואין גם ד ב ר י ניחומים ,כי הרי כ ל ה ע ם היהודי ה ו ל ך ונהרג .יש ר ק ק ר י א ה א ח ת ב פ י ו ש א י נ ה י ו ד ע ת ר ס ן ו ל ב ט י ם מוסריים: ״יהודי א ח ר ו ן — ב ה מ י ת ו ר ו צ ח — א ת ע מ ו ג א ל ״ ,כי ה מ ש ו ר ר מ ב ק ש ב ר א ש וראשונה א ת ג א ו ל ת עמו. ו ע ל בן ,ה״אני מ א ש י ם ״ ה ק ו ל ק ט י ב י ש ל נ ו ל ג ב י מ ש ו א ־ ה פ נ י ם ש ל ע מ י העולם, על א ף ש ע ב ר ו ח ל ף ד ו ר ויותר מ א ז נ ת ג ל ו מ מ ד י ה ט ב ח הנורא ,ה ״ א נ י מאשים״ הקולקטיבי גם ש ל נ ו כ ל פ י א ו י ב נ ו ב ע ב ר ו י ד י ד י נ ו מ ע מ י ד י ה פ נ י ם ש ל א ת מ ו ל ואולי ש ל היום ,ה״אני מ א ש י ם ״ האלה, הקולקטיבי הזה צריך שיישמע לפחות במעמדים כי ד ו ר ה ו ל ך ודור ב א א ו ל ם ה מ ט י ל י ם א ת צ ל איומיהם ע ל ע צ ם קיומנו, ב כ ל ד ו ר ודור ,עדיין ת ו פ ס י ם מ ק ו ם מ כ ו ב ד ב מ ה ש מ כ ו נ ה ״ מ ש פ ח ח ה ע מ י ם הגדולה״. יש להסיק מורשת עתידנו מ ס ק נ ו ת לגבי העתי?* השואה והגבורה מחייבת אותנו להסיק מסקנות מרחיקות לכת לגבי ודרכנו ,ה ת י י ח ס ו ת נ ו ה י ק ו ת י נ ו ,כ י גם א ל ה א ש ר ה ת ק ו מ מ ו ל ל א א ש ל י ו ת בלבם, בגיטאות כשנשק ד ל בידם ,א ו אלד .א ש ר י ר ד ו ל מ ח ת ר ת כ ד י ל ח ב ל ב מ א מ ץ ה מ ל ח מ ת י ש ל הגרמנים פולין, ביערות ב צ ר פ ת ובהונגריה, הפרטיזנים, בהולנד במחנות וברומניה, אולם הריכח בראש ובמחנות המוות, וראשונה על מ נ ת 21 ל ה צ י ל יהודים ב כ ל ד ר ך א פ ש ר י ת ,מ ע ש י ה ם נ ע ש ו לאור ש א י פ ת ם ל ה צ י ל א ת הכבוד• היהודי ו א ת ה כ ב ו ד האנושי ,ו ב נ ו פ ל ם ע ל מ ש מ ר ת ג ב ו ר ת ם ל א ציוו ע ל י נ ו ל ש כ ו ת ולסלוח ל מ ע ש י צ א צ א י ה ם ש ל ה ש ב ט י ם ה ט ב ט ו נ י ם הנודדים ,ל א ציוו ע ל י נ ו ל ט ה ר ׳ ו ל א ש ר כי צ ל ם א ל ו ה י ם שוכן ב ק ר ב ע מ ם ש ל אייכמן ו ש ל ה י מ ל ר ו ש ל העמיםי מ ש ת פ י ה פ ע ו ל ה ע ם הצורר ,ו א ם ל א י כ ו ל נ ו ולא היינו מ ס ו ג ל י ם ל י י ש ם א ת צ ו ו א ת ם , א ת ת ב י ע ת ם ש ל מ ו ר ד י ה ג ט א ו ת ,ש ל הפרטיזנים ,של ה ל ו ח מ י ם ,ש ל ה ע ם היהודי׳ שנשחט ועלה באש ובעשן ,אם לא יישמנו את זעקתם האחרונה ל ג ק ם ושלם, הרי מצווים היינו ו ה נ נ ו מ צ ו ו י ם היום י ו ת ר מ א ש ר אי־פעם ,ל ה ק י ם ו ל ש מ ו ר ל ט פ ה ו ל ח ז ק א ת מ צ ב ת ה ז כ ר ו ן ה ה ו ל מ ת ,ה א מ י ת י ת ,למיליוני א ח י נ ו ש ה י ו ו א י נ ם — ,א ת י ש ר א ל ש ת ה י ה ע ר כ י ת יותר ,מ ו ס ר י ת יותר ,ח ל ו צ י ת יותר, מדינת חזקה בחומר ובחזון הציוני ,ש ת ה י ה ל ב ־ ל ב ה ו נ ש מ ת ה ש ל ה א ו מ ה ה י ה ו ד י ת ה מ פ ל ס ת א ת נ ת י ב ו ת ה ק י ד מ ה ה ר ו ח נ י ת ו ה ג ש מ י ת ב ח ל ק זה ש ל ה ע ו ל ם למען ע ם י ש ר א ל ו ל מ ע ן א נ ו ש ו ת ט ו ב ה יותר .ואז ו ר ק אז ת ק ו ם מ צ ב ת ־ ע ד מ ר ג ש ח ,מסעירה ,א מ י ת י ת ו כ נ ה ל נ ת י ב חיסורים ש ל ה ע ם היהודי. ה ס ו פ ר ה ר ו ס י וויקטור נ ק ר א ס ו ב ,ש כ ת ב מ א מ ר ־ מ ח א ה ע ל ש ל א ה ו ק מ ה מ צ ב ה ל ז כ ר ק ר ב נ ו ת ב א ב י ־ י א ר ,מ א מ ר ש ר א ה א ו ר עוד ב ט ר ם ב י ק ר ה מ ש ו ר ר י ב ט ו ש נ ק ו בבאבי־יאר ונזדעזע מ ת ח ו ש ת הקדרות והריקנות שפקדה אותו בעומדו בגיא־המוות, הסופר ובכן, נקראסוב מספר על ב י ק ו ר ו א ח ר שחרור אירופה במחנה הריכוז בוכנואלד .ע ל ה ה ר הגבוה ,מ ע ל העמק ,מ ק ו ם ב ו ש ו כ נ ת ב נ ח ת ה ע י ר ווימאר ,ע י ר ו ש ל ה מ ש ו ר ר גטה ,שם ע ו מ ד ת מ צ ב ת ־ ז כ ר ו ן ,עמודיה עשויים ש ח ם ו ע ל י ה ם ח ר ו ת י ם ה ש מ ו ת ש ל א ו ת ן א ר צ ו ת ש ב נ י ה ן ע ו נ ו ל מ ו ו ת ב מ ח נ ה זה .ו מ ע ל ל ע מ ו ד י ם — מ ג ד ל . ו ב ל י הרף ,ל ל א ה פ ס ק ה מ צ ל צ ל ב מ ג ד ל הזה פעמון ,ל ב ל י ש כ ה ו ה ב ר י ו ת ל ע ו ל ם א ש ר נ ת ה ו ל ל שם. יצלצלו הפעמונים״. ביום ה ש ו א ה והגבורה ,כ ש ל ב נ ו נ ת ו ן ל ת ק ו ו ה גדולה ,א ו ל י ת ק ו ו ת עידן ח ד ש בתולדותינו והשכחה מתחפרת ומתבצרת בתוכנו ובתוך אומות העולם, תפילה א ח ת בלבנו שמבאבי־יאר וטרבלינקה במזרח ועד בוכנוואלד ודכאו במערב ,בהם הושמדו, נטבחו, נשרפו ולא נקברו יהודי אירופה, יצלצלו פעמונים מדומים ו א מ י ת י י ם כ ד י ל ה ז כ י ר ו ל ה ז ה י ר כ י ב ת ק ו פ ת הדמים ה נ ו ר א ה ש ל ש ו א ת י ש ר א ל ס ר צ ל ם א ל ו ה מ ק ר ב ה ב ר י ו ת ,ו ה א ד ם — פ א ר יצירתו ש ל ה א ל השוכן ב מ ר ו מ י ם — ה א ד ם ח ד ל ל ה י ו ת ראוי לשמו. ה א ם ע ו צ מ ת ק ו ל ם ש ל ה פ ע מ ו נ י ם ו ה ד ה ו ד ם י ב ק י ע ו א ת ק י ר השקרים ,ה ס י ל ו פ י ם , האדישות והשכחה ,ה א ם י ב ש ר ו ה י ט ה ר ו ת ו ה ת ח ד ש ו ת ב א ד ם ובבוראו, האם זכר ה ש ו א ה ישכון ב ל ב נ ו ל ע ד י ה ב ה נרכין א ת ר א ש י נ ו ב ע נ ו ה ובכניעה... )דברים בעצרת יום השואה תשל״ט במשואה ,תל־יצחק> 22 גר*נבו*ם *צחק ש נ ה מ א ה ל ה ו ל ד ת ו ד״ר שלמה נצר ק ו י י ס ו ד ל מ ע ן ב מ א ב ק ה פ ו ל י ט י ז כ ו י ו ת י ה ם ב ר פ ו ב ל י ק ה ש ל י ה ו ד י )(1922—1918 ה א ז ר ח י ו ת ה פ ו ל נ י ת ה ש נ י ה פולין ו ה ל א ו מ י ו ת ב ת ק ו פ ה ש ב י ן ש ת י מ ל ח מ ו ת ה ע ו ל ם ה פ ך הישוב היהודי ב פ ו ל י ן ל א ה ד ה מ ר כ ז י ם העיקריים גילה בקרב כוח יהדות יצירה ר ב העולם. שמנה ישוב זה, פיתה ב ת ח ו מ י חיים שונים, כשלושה דפוסי וחצי קיום מיליון חדשים נפש, והטביע ע ל י ה ם א ת חותמו .מ ת ו ך מ כ ל ו ל פ ע י ל ו ת ם ה ע נ פ ה ש ל יהודי פולין ב ת ק ו פ ה ז א ת ב מ א מ ר זה ל מ א ב ק ה פ ו ל י ט י לזכויותיהם ה א ז ר ח י ו ת והלאומיות ,שיסודותיו נתייחס הונחו בשנים הראשונות לקיומה של הרפובליקה הפולנית ה ש נ י ת ת ק ו מ ת ה ש ל פולין ה ע צ מ א י ת ב ש ל ה י 1918באד ,כ פ ר י ה ת פ ת ח ו ת היסטורית, שהבשילה עם התמוטטות שלוש הקיםרויות :ההונצולרנית ,ההאבסבורגית והצארית, את שחילקו אדמתה המאה בשלהי הי׳׳ח. בקרב רבת האוכלוסיה הלאומים ה מ ת ג ו ר ר ת ב ש ט ח י ם ה מ ש ת ח ר ר י ם ג ב ר ה הנטיה ,עוד ל פ נ י ה כ ר ע ת מ ד י נ ו ת ה ה ס כ מ ה על גורלה של אירופה להשליך את בוועידת השלום בפאריס ,ש ל א ה ז ו ל ת א ל א ל ע מ ו ד ע ל מ י מ ו ש זכויותיהם הפוליטיות .זה היד, של מרכז שלב ההתעוררות בתהליך הלאומית המעוגנת בעבר יהבם על ב מ י ד ת ־ מ ה סיומו הלא־רחוק במזרח־ אירופה ,ש ה פ כ ה ב ה ד ר ג ה ל נ ח ל ת המוגי העם .הללו ,ל מ ו ד י ת ל א ו ת ,ת ב ע ו ע ת ה א ת ע ל ב ו ן ק י פ ו ח ם ה פ ו ל י ט י והסוציאלי .כ מ ו כ ן ג ב ר ה מ ו ד ע ו ת ם לזכויותיהם, שניראו כניתנות עתה, למימוש בעקבות הדמוקרטיזציה לגחלת שהפכה הדור הפוסט־מלחמתי. ״מועצת יותר ה ע ו צ ר י ם ״ ש ש ל ט ה בפולין מ כ ו ח מ י נ ו י ש ל ה כ ו ב ש י ם 1 ניסתה עתה, מבעבר ,לנקוט עמדה שלטונית בלתי־תלויה ,אך עם זאת הוסיפה לפסוח ע ל ש ת י ה ס ע י פ י ם .ל מ ע ש ה ,ה י א ״ ח י כ ת ה ל ה י ת ר ל ה ר י ם א ח ה ש ל ט ו ן שהיה מ צ פ ה לגואליו״ וכך נשארה בשולי המאורעות .לצידה החלה ה ת א ר ג נ ו ת עממית ספונטאנית, שאירעה ב ע ת ובעונה אחת ביוזמת במקומות שונים במדינה. מפלגות השמאל ה פ ו ל נ י ו ת ה ו ק מ ה ״ ו ע ד ת ת י א ו ם ״ ב מ ט ר ה ל ש י ם קץ ל מ צ ב ה כ י ב ו ש ו ל ה ק י ם מ ד י נ ה מאוחדת, הזמנית רפובליקה הפולנית המבוססת על יסודות נקבעה לובלין, שהוקמה דמוקרטיים. ובראשה כמקום התייצב מושב הממשלה איגנצי דשינסקי, 23 המפלגה מראשי המשלה הסוציאליסטית הזמנית ע ל הקמת לאזרחיה הפוליטיות פרלמנטרית. מפקד ימים הלגיונות עטור הילת פתח בכללן, המדינה מנקודות לאחת ש ל הקמתן שהודגש ש ל המוקד המדינות הרב־לאומי בטיוטה ש ל באזור י ש החדשות ששוחרר נציגי במסגרת לוארשה ,ע ם מכלאו מפלגות בואו במאגדבורג, משהוכר שונות, של כשהוא המדיגה, כמגהיג היהודיות והמפלגות 2 המתהווה ,כ מ ו דתית אתנית, אוכלוסיית החדשות האלה נדונה מדורי־דורות, נשיא ארצות בהתאם על־ידי 8 ב ת ח י ל ת ש נ ת ,1919 להבטיח א ת זכויות כיבודן ש ל במבנה היושבים שבתנאי המיעוטים העצמית, בהתחשב העמים עתה אירופה. ההגדרה וילסון . גציגי תיהפך מזרח־מרכז לעקרון ארה״ב וו. שהועלו השלום תופעה דמוגרפית זו, המעוגנת הפוליטי ש ל באזור זה על־יז־י במדינות השכנות לה, התגוררה ולאומית. השטחים המבנה ובתביעות חוזה הכובד דמוקרטיה במדינה . ב ת ח י ל ת ש נ ת 1918 ש ל עברה עם בשינויי האזור נקודת פילסודםקי, הפולנית מבחינה הרב־לאומי תיקונים המבטיחה א ת החירויות סוציאליים חירותה ש ל פולין .ע ד מהרה, השלטון הטרוגנית באופייה עליה בהתייעצויות ארגון לבצע לאחר מכן כבוד ש ל לוחם בעניין נקבע ומקבלת מספר בתחומה ש ל אוכלוסיה מדינה הפולניים י ח ף פילסודסקי הפולנית בעלת ).(P.P.S. משטר במאניפסט רפובליקני, ש ל ה הצהירה בתוכו להכרה במדיגות הלאומיים היושבים ב ק ר ב ע מ י ה ר ו ב ״. ההתעוררות א ת הלאומית פעילותם אירופה, ניתן העצמית יהדות מערב וגציגי בצורה משלחות שפקדה את ש ל מופגנת יהודיות ש ל האזור סחפה א ת ה ג ם א ת נציגי מועצות אירופה סולידריות ועידת על־יד יהודיות וארה״ב. יהודית השלום ביפר מלחמתית ע ל ־ידי כללו עוררה א ת דעות הוגי תביעות בהמוניהם״ . תושביה המאבק אזרחיות העבר לאוטונומיה היו למען השאיפות בארצות ש ל גוף דתי הציונית א ש ר למען מושבם 24 אמורפי ציון ע ם ב ג ו ל ה י. בפני התביעות פוליטית לסלול א ת מציאות ההווה״ ציון״ העושה א ת ולהיות דרכה מלאת ״בארצות בהן הם שלמעלה משליש הדרך למיזוג שוויון זכויות הפעילות להשגת ובת־ביצוע. בפולין ב ש נ ת 1918 פרוגרמטיות כל מפלגה המגבש א ת ומפלגות צעדיה לתנועה תקוות ואלה יושבים הרעיונות במסגרת המכוונת ותחילת הכי. האלה. שנערכו ה״בונד״ ״פועלי להעלאת תכניות ביותר הציגה des שטופחו ב ש נ ת 1918 ונתקבלו החלטות ש ל ״עבודת ריאלית השונות, הלויאלית מבחינה שהחלה הועמדה ע ת ה שיבת א ת והציונות האורתודוכסיה בפולין, היהודיות ע ם גראתה עתה היהודיות א ת Canute המציאות הי״ט שונים הקמת ועד החדשה המאות הפולנית מיקרה הסוציאליסטי ש ל הסוציאליזם אחרות .מ ן המדינה הלאומיות העתיד. מהאינטרנציונליזם במגוונים הלאומיים, השעה ,נתקיימו דיונים ונוכח פ נ י מיזוג לאומית מושבם, המפלגות כי יהודיות מחדש ש ל המיעוטים בכגוסי מאורעות ומפלגות הקמתה 9 התקוות, אמנם הפומביות הפוסט־ השעה יפה בשלהי על־ידי )Delegations . J u i v e s aupres la Conference de la )Paix במזרח־מרכז לדרישותיהם כלל־עולמית בפריס היהודים לאומיות והגבירה מבוססות ע ל גסיון דרכה, החל הלאומית, דרך על־פי דרכו סוציאליסטיות יהודיות לצאת ממסגרת הראשונים מדינית ו ע ד התנועה וביקשה להבטחת בסימן להסתדרות הציונית למזג זכויות א ת היהודים העולמית, פעולתה בארצות ב י ו ז מ ת ה ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת בפולין ומזכירה ה כ ל ל י י .ג ר י נ ב ו י ם ה ו ז מ נ ו באוקטובר בוארשה ,1918כ ח ו ד ש ל פ נ י ה ק מ ת ה מ ד י נ ה ה פ ו ל נ י ת ,נציגי ה מ פ ל ג ו ת היהודיות ל ה ת י י ע צ ו ת ל ק ר א ת ה ק מ ת נ צ י ג ו ת יהודית זמנית ש ת ק ר א ל כ נ ו ס יהודי כ ל ל י ב מ ד י נ ה ,ב ו ת י ב ח ר נ צ י ג ו ת ש ל יהודי פ ו ל י ן ש ת נ ה ל א ת ה מ א ב ק הלאומי, ו ת ב ט י ח א ת מימושן ש ל ה ת ב י ע ו ת היהודיות ל א ו ט ו נ ו מ י ה ואישורן ב ח ו ק ת ה מ ד י נ ה החדשה .הציונים נ י מ ק ו א ת ה צ ו ר ך ב ה ק מ ת גוף ייצוגי זה ב כ ך ,ש ב ש ע ה ה י ס ט ו ר י ת זו ד ר ו ש ל י כ ו ד ה כ ו ח ו ת ל ה ק מ ת ג ו ף מ א ו ח ד ש י ו כ ל ל ד ב ר ב ש ם ה ע ם כולו. נסיון זה ל ה ק י ם ג ו ף יציג כ ל ־ מ פ ל ג ת י ל א ע ל ה יפה בעטיין ש ל ה ג י ש ו ת סמכויותיה הסותרות המפלגתיות בדבר השונות הדחיפות לעניין אופייה, הנציגות, 6 בשעה ז ו .נציגי בהקמתה המפלגות וההערכות השונות מקבלת נמנעו התחייבויות ה ק ש ו ר ו ת ב ל י כ ו ד ה כ ו ח ו ת ,משום ש ר ו ב ן ראו ל פ נ י ה ן מ צ י א ו ת מ ש ת נ ה ב א ו ר ח מואץ ,ואשר ט ר ם נ ת ג ב ש ה סופית ,ב ה יימצאו מ ג ש י מ י ם א ת ת כ נ י ו ת י ה ם . הציונית, ההסתדרות שלא הרפתה מן הנושא לפעול המשיכה הקמת למען נציגות יהודית ו כ י נ ס ה ב ו א ר ש ה ״ועירה מ ו ק ד מ ת ״ ) פ א ר ק א נ פ ע ר ע נ ץ ( ב ס ו ף ד צ מ ב ר ל ו ע י ד ה ב א ו כ־ 500נציגים ציונים ,אנשי ה מ ז ר ח י ו ב ל ת י מ פ ל ג ת י י ם מ־144 .1918 ערים ועיירות בפולין ,ש נ ב ח ר ו כ נ צ י ג י ארגונים קהילתיים ,ח ב ר י מ ו ע צ ו ת עירוניות, אגודות יהודי ח ב ר ת י ו ת ו ת ר ב ו ת י ו ת .ב ו ע י ד ה נדוגו ב ע י ו ת ה ק ש ו ר ו ת ב ה ת א ר ג נ ו ת ם של קבועה, לבחירות פולין הקרובות כמיעוט לאומי, בחירת נציגות יהודית הכנות ל ב י ת ה נ ב ח ר י ם ,ה פ ע ו ל ו ת ל מ ע ן א״י וזיקתם ש ל יהודי פ ו ל י ן ל י ה ד ו ת העולם .ב ו ע י ד ה נ ב ח ר ה ״המועצה היהודית ה ל א ו מ י ת הזמנית״ ,ש ה פ כ ה ע ד מ ה ר ה 9 ה מ ר כ ז י ת ש ל יהודי פולין ל ט י פ ו ל ב ב ע י ו ת ה ש ו נ ו ת ש ע מ ד ו ע ל ה פ ר ק . לכתובת ב־26/1/19 )למעלה נ ע ר כ ו ה ב ח י ר ו ת לסיים המכונן .מ ס ך ה כ ל ש ל ה ק ו ל ו ת היהודיים מ־(45000 ש ז י כ ו לייצוג בסיים ,ק י ב ל ו הציונים ל מ ע ל ה מ־ 50א ח ח י ם ) 6צירים( .ש ל ו מ י א מ ו נ י י ש ר א ל ) ה א ו ר ת ו ד ו כ ס י ם ( כ־ 2) 25%צירים( ,ה פ ו ל ק י ם ט י ם ) 2צירים( פ ו ע ל י ציון כ־) 6%ציר א ח ד ( °י .ה ב ח י ר ו ת ה ו כ י ח ו כי ח ל ק כ־14% של דומיננטי יהודי פולין ב ח ר באלה הרואים א ת הפתרון לשאלה היהודית בפולין ב ה כ ר ה ב ה ם כ מ י ע ו ט ל א ו מ י ב ע ל זכויות אוטונומיות ל א ו מ י ו ת ,ת ר ב ו ת י ו ת ודתיות .ע ם ז א ת ב ל ט מ ס פ ר ם ה מ ו ע ט ש ל הצירים היהודים ש נ ב ח ר ו ,ב י ח ס ל ג ו ד ל האוכלוסין״ .ה י ה ו ד י ת בפולין ,ד ב ר ש א י ר ע ב ע י ק ר ע ק ב ה ק ש י י ם ש נ ע ר מ ו ב פ נ י ה ם בזמן הבחירות .לפי ״הנדסת הבחירות״ באופן ב ל ת י שווה ,כ ך ש כ ל צ י ר פ ו ל נ י ה מ ח ו ש ב ת ה י ט ב ח ו ל ק ו אזורי ה ב ח י ר ה נבחר בממוצע על־ידי אלף 12—10 בוחרים ואילו הצירים היהודיים — ע ל ־ י ד י 45—40א ל ף ב ו ח ר י ם .ע ל כ ך נ ו ס פ ו גם מכשולים אדמיניסטרטיביים של שלילת זכות הבחירה מיהודים שנולדו מחוץ לפולין ו א י ־ ה כ ל ל ת ם ב ר ש י מ ו ת ה ב ו ח ר י ם מ נ י מ ו ק י ם שונים ומשונים ,ש ה פ ח י ת ו גם ה ם א ת מ ס פ ר ה ב ו ח ר י ם ה פ ו ט נ צ י א ל י י ם .נ ר א ה ש ה י ת ה כאן פ ע י ל ו ת מ כ ו ו נ ת מ צ ד זרועות ש ל ט ו נ י ו ת ש ו נ ו ת ל ה פ ת י ת ב פ ו ע ל א ת ה נ צ י ג ו ת ה י ה ו ד י ת ב מ ו ס ד ה מ ח ו ק ק ש ל פולין. אחד־עשר ה צ י ר י ם היהודים ש נ ב ח ר י ם לסיים ה ת א ר ג נ ו במסגרת ״התאחדות ח ו פ ש י ת ש ל צירים יהודים ב נ י ה ל א ו מ י ו ת היהודית״ ש ה י ת ה מ ו ר כ ב ת מ ־ 6ציונים, 2אורתודוכסים 2 ,פ ו ל ק י ס ס י ם ו א ח ר ־ כ ך נוסף ע ל י ה ם גם נציג פ ו ע ל י ־ צ י ו ן .n ה ו פ ע ת ס י ע ה י ה ו ד י ת ב ס י י ם הפולני ,ש ח ב ר י ה נ ב ח ר ו ב ר ש י מ ו ת יהודיות כ ד י להיאבק על זכויותיהם הלאומיות והאזרחיות בריש גלי ה י א בבחינת חידוש 25 ישראל בתולדות ואף ברוסיה בזמן הצליחו החדש. להקים אמנם קלוב יהודים יהודי כצירים נבחרו בפרלמנט בודדים האוסטרי ל״דומה״ המאה בתחילת ה־ .20אולם ב־ 1919הופיעה ב פ ו ל י ן נ צ י ג ו ת פ ר ל מ נ ט ר י ת י ה ו ד י ת נבחרת ,שתיאבק, היא שתבואנה ואלה במשך אחריה, שנות כל העצמאי קיומה מ ע ל ב מ ת ב י ת הנבחרים ומחוצה לה ל מ ע ן האינטרסים ש ל בחירת עם לפעילות בפועל, הצירים היהודים הראריה פרלמנטרית לסיים המכונן המגמה לשמה. התברר, לצמצם המדינה, של בוחריה. כ י טרם נפרצה הדרך כוחם היהודים את של ש ב א ה ל י ד י ב י ט ו י בתקנת הבחירות לסיים ו ב פ ע י ל ו ת המינהלית שנלוותה לכך ,ל א פ י נ ת ה מקומה בסיים ל ג י ש ה ר ח ב ת ־ ל ב יותר .כ ך נ ש ל ל ה מ ה צ י ר י ם היהודים להיות הזכות הממשית, מיוצגים כמזכה סיעה לחברות לדחוק אותם לשולי בזמן על ב ו ו ע ך ו ת הסייס, מעבמת אותן מ ש ו ם היותם סיעה המונה פחות מ ־12 בוועדות. הפעילות מאמציהם למרות כן, שהיו הפולני, פוליטיק״. החלטתם מעצם משהתברר והשמאל, טיבן יותר שבעניין במדיניות דמוקרטיות, החליטו בחירת לתמוך הסכימו הצירים היהודים מספר זו, שהיתר. עלולה לנואמים בוועדות ,ל א הקרובה יו״ר הפעילות שנקבע הוראה ולהפכם ה מ ו ע ט המוקצב להם ,ללא כוח השפעה לתמוך צירים, לשינוי הפרלמנטרית של הסיים לזו במליאה גרידא נ ש א ו פ ר י בתחילה. של לפעול הכוחות במועמד הימין הסיימאית בתקנון מפלגות השמאל של ״ריאל־ בדרך בין הימין שקולים ת מ ו ר ת הבטחה לקבל נ צ י ג ו ת ב ו ו ע ד ה הקונסטיטוציונית .ע ו ב ד ה זו ,שהוכיחה את היותם במקרים מסויימים ל ש ה המאזנים בסיים ,ה מ פ ו צ ל מבחינה מ פ ל ג ת י ת ,נתנה ע ד מהרה א ת אותותיה, ו נ צ י ג י היהודים צ ו ר פ ו לוועדות ה פ ר ל מ נ ט א ר י ו ת ה ש ו נ ו ת עם נותרו זאת עוד קשיים נוהליים שהכבידו 1 г . פעילותם על הצירים של היהודים ב מ ל י א ת הםיים .מ א ח ר ו ל ה ג ש ת ש א י ל ת ה נ ד ר ש ו 15ח ת י מ ו ת ש ל צירים, ולהצעה נתוגים — 30חתימות ,ה ר י דחופה היהודים שהצירים להיות הוסיפו לחסדיהם ש ל צ י ר י ם לא־יהודים בסיים .אלה ה י ו מוכנים להעניק את חתימותיהם לאחר פוליטיים, שיקולים ש ל א אחת הקהו את של חודם שנכללו הטיעונים ב ש א י ל ת ה ה י ה ו ד י ת ה מ ק ו ר י ת והפחיתו מ ע ו צ מ ת ה ת ב י ע ה ה פ ו מ ב י ת ,ו ה ר י ז ו היתד. של תכליתן מגמת שאילתות המינימליזציה מהקונצפציה מול הפולנית, הקונצפציה היהודים, עמדתם זאת המלחמה שראתה בפולין מדינת לאומים מדינה לאומית )narodowe )narodowosciowe (panstwo (panstwo שהציגו נחשבה החגבשד. בעיקר ככפירה, א ח ר י כ־120 שנות בעיני הפולנים, שעבוד. הנטיות במדינתם הצעירה, ה ל א ו מ י ו ת נ ר א ו אחר כ ה ת ג ש מ ו ת שאיפה ש ל ד ו ר ו ת והפכו ל ק ר י ט ר י ו ן מ כ ר י ע ב ה צ ב ת ג ב ו ל ו ת נורמות ידם ,ח ר ף מציאות של של זכויות כמיעוט והיא ש פ ע ל ו בסיים המכונן כנציגים יחידים כ מ ע ט ש ל המיעוטים הלאומיים. שלאומיוחה וייצוב צ י ר י הסייס, בעלי החסינות היהודים הפרלמנטרית. נמשכה בזונה פוליטיות בהתאם לזכות ההגדרה מ כ ש ל ת ההטרוגניות האתנית .המיעוטים ז ו ו נ א ל צ ו להיאבק ע ל העצמית כפי הלאומיים זכויותיהם .ה ת ב י ע ו ת שנתפרשה על ב פ ו ל י ן עמדו מ ו ל למימושן ש ל זכויוח אלה ק י ב ל ו א צ ל היהודים י ת ר ת ו ק ף עם ב ח י ר ת הסיים ה מ כ ו נ ן ו ה פ כ ו כ ע י ן ש ו ל ח ן ־ ע ר ו ך למאבקם ה פ ו ל י ט י ב מ ס ג ר ת המדינה הריבונית .ב ע נ י י ן זה הם נ ת ק ל ו בסיים במחסום ה ח ש ש מ פ נ י פ ח י ת ו ת כ ב ו ד ה ש ל ה ר י ב ו ג ו ת ה מ מ ל כ ת י ת ב פ ו ע ל ,ו ב מ כ ש ו ל י ם שהושמו ב ד ר כ ם ע ל ־ י ד י המיגהל ,ש ה ג ן ב נ א מ נ ו ת ש מ ר נ י ת ו ס ג י ר ו ת א ט י מ ה ע ל ז כ ו ת המדינה, 26 מ ב ל י ל ו ו ת ר ליהודים ע ל ק ו צ ה ש ל ה ג ב ל ה כ ל ש ה י שהיחד ,ק י י מ ת כ ל פ י היהודים. ב ת ק ו פ ה זו ש ל ט הסיים ב כ י פ ה בפולין ,א ם כי ה פ י צ ו ל ה מ פ ל ג ת י ב ת ו כ ו מ נ ע א ת מימוש ע ק ר ו נ ו ת י ו ה ש ל ט ו נ י י ם ע ל ־ י ד י ה ק מ ת מ מ ש ל ה י צ י ב ה ש ת ז כ ה באימון הסיים .הסיים ה פ ך ל ב מ ה מ ר כ ז י ת ש ל ה מ א ב ק היהודי ה פ ו מ ב י ל ז כ ו י ו ת ל א ו מ י ו ת ולשויון ז כ ו י ו ת אזרחי ,כ ש ה צ י ר י ם היהודים מ צ ה י ר י ם ע ל נ א מ נ ו ת ם ל מ ד י נ ה בצורה ו נ ו ת נ י ם ל כ ך ביטוי בדיונים פ ו ל ט י י ם שונים ו ת ו מ כ י ם ב מ ד י נ ה ב ש ע ת דלקרטיבית, מצוקה. בדיונים נחשול ב ס י י ם ה ו ע ל ו ע ל ־ י ד י הצירים ב ע י ו ת ק ו נ ק ר ט י ו ת ש ע מ ד ו ע ל הפרק. הפוגרומים הממשלה שפרץ להשלטת של ייחודה עם סדר הפעילות הקמת ולהגנה הזו על המדינה ואי־נקיטת הנפגעים בלטו וחשיבותה צעדים מצד נמרצים 1 העסיקו את הצירים היהודים׳ . גוכח חומרת של במיוחד מצבם היהודים ע ק ב פ ג י ע ו ת ב נ פ ש ו ב ר כ ו ש ש ה פ כ ו ל מ כ ת המדינה .ה ע ו ב ד ה ש ה פ ו ג ר ו מ י ם חלו בעת ובעונה א ח ת עם המו״מ על השלום בפאריס והידיעות עליהם שהגיעו לחד׳ל ,ה ב י א ו ל ע י מ ו ת פ ו ל נ י ־ י ה ו ד י ב נ י ד ה ,נ ו כ ח ד ע ת ה ק ה ל ה ב י נ ל א ו מ י ת ש ג י ל ת ה רגישות ל ב ע י ה זו .ת ל ו ת ה ש ל פולין ב מ ע צ מ ו ת בעניין ק ב י ע ת ג ב ו ל ו ת י ה ,ו ב ע י ו ת י ה הפיננסיות זו. והכלכליות, המגמה צידוק( השלטת ש ב ע ק ב ו ת י ה ן היא למלוות נזקקה חת, ב ק ר ב ה פ ו ל נ י ם היתד ,ל מ צ ו א ה ס ב ר הגבירו )ובמידה רגישות מ ם ו י י מ ת אף ל פ ג י ע ו ת ביהודים ,ב ה ד ג ש ת ז ר ו ת ם ו ב ה א ש מ ת ם ב ת מ י כ ה ב ב ו ל ש ב י ז ם ת ו ך הדגשה, בעיקר האדום״. היהודים א ף ה ו א ש מ ו ב ק ש ר י ם ש ה ם מ ק י י מ י ם ע ם ג ו ר מ י ם ב ח ר ׳ ל כ נ ג ד המדינה בעיני בחר׳ל, עם וקשריהם שפולין יהודי הפולנים הוכחה מדינתו נגד מהווה העולם, בזמן שכונו הזה ״הומת בשם מגן ״המעצמה המבול בפני האנונימית״, ל ה י ע ד ר פטריוטיות ,שכן שום א ז ר ח א י נ ו ר ש א י זוהי לחו״ל״. בענייניה התערבות של הפנימיים היו לפנות הפוגעת פולין, ב ג א ו ו ת ה ש ל ה מ ד י נ ה ה א מ ו נ ה ,ל ט ע נ ת ם ,ע ל מ ס ו ר ת של ס ו ב ל נ ו ת כ ל פ י היהודים מדורי דורות, הטופחת אלה היומיומית ע ל פניהם .לחיזוק הטיעון ה פ ו ל נ י ש ב א ל ה כ ח י ש א ת ה מ צ י א ו ת הודגש, שהפגיעות ביהודים הן פ ר י פוגרומים, מה וכל — תוך ה ת ע ל מ ו ת מן המציאות האכזרית שהרי שכונה זוהי בלשון בכלל נקיה התפרצויות מלה ספוראדיות, רוסית ״אקסצסים״ — ומה כל ואין שמתרחש התפרצויות. בו מקום בפולין בזמן לדבר אינו הסיתו על אלא עתוני הימין ה פ ו ל נ י נ ג ד ה י ה ו ד י ם ו ל י ב ו א ת אש ה ש נ א ה ב ה ו ק י ע ם א ת ה ע מ ד ה ה ״ פ ש ר נ י ת ״ שגילה בעתונות ה ש מ א ל ה פ ו ל נ י ,ואילו ה צ נ ז ו ר ה ה ט י ל ה ה ג ב ל ו ת ע ל ה פ ר ס ו מ י ם היהודית בעניין ה פ ג י ע ו ת ביהודים. מלבד לפעול ה ה ג נ ה ע ל יהודי פולין מ פ נ י ג ל ה פ ו ג ר ו מ י ם נ א ל צ ו ה צ י ר י ם ה י ה ו ד י ם נגד אפלייה ממשלתיות כלכליים כלכלית ,דחיקת רגליהם מעבודות שוגות ממשרות וביחוד ו מ פ ג י ע ו ת ב מ ס ח ר היהודי .א ט ם י ז ם מ מ ל כ ת י זה ,שהיד ,מ ש ו ל ל מ נ י ע י ם של ממש, כוון להפחתת מספר היהודים מן המתפרגסים 1 5 המסחר . ה מ צ ב ה ח מ י ר כ ש נ כ פ ת ה מ נ ו ח ת ח ו ב ה ביום א׳ ע ל היהודים ב ת ו ק ף ח ו ק .הצירים היהודים, עלולה שהסתייעו בהמוני העם, פחתו במאבק נגד ״גזרת השבת״, ל ג ר ו ם ל ה ש ב ת ת ה פ ע י ל ו ת ה כ ל כ ל י ת ש ל היהודים ליומיים הצביעו היהודים, על המגמות החבויות שחלק ניכר מהם ב ח ו ק זה ,ש ב א ל ה ח ל י ש נחשב בעיני הפולנים את כ״זרים״. שהיתר, 1 6 ב ש ב ו ע .הם כוחם מכוחו הכלכלי של של מושג זה נ ש ל ל ו ב צ ו ר ה פ ר ד ו כ ס ל י ת ז כ ו י ו ת ה א ז ר ח ש ל כ ל ה י ה ו ד י ם ש ל א נ ר ש מ ו ב ע ב ר 27 הרישום בספרי משועבדים הצאריים לאוסטרים או ס פ ר י ר י ש ו ם לגרמנים, או מקבילים למרות וזאת בשטחיה העובדה של פולין שהיו זה הפך שרישום ז ה מ כ ב ר ל א נ א כ ר ו נ י וגם מ ל כ ת ח י ל ה ל א ב ו צ ע כ ה ל כ ה .ה י ת ה ב כ ך מ ש ו ם ה ת ע ל מ ו ת קיומם מעובדת של בשטחים יהודים במשך אלה בשנים, עשרות היו בהם מעורים ב ח י י ה כ ל כ ל ה ,ה ח ב ר ה והמדינה .ר ב י ם מ ה ם זוהו כ״ליטוואקים״ ,כ ל ו מ ר מהגרים מ ש ט ח י רוסיה ,המהווים א ל מ נ ט ר ו ס י פ י ק א ט ו ר י ש ה ו ח ד ר לפולין .בעניין יש לציין א ת ש ל י ל ת ח ב ר ו ת ו ש ל נ .פ ר י ל ו צ ק י מ ר א ש י ה פ ו ל ק י ס ט י ם בסיים, זה ש ה ו כ ר כ״זר״ ל א ח ר היבחרו ,ת ו ך ה ת ע ל מ ו ת מ ח ס י נ ו ת ו ה פ ר ל מ נ ט א ר י ת ב ד י ע ב ד . כל עליה ה ד ב ר י ם ה ל ל ו נ ע ש ו ת ו ך ה ת ע ל מ ו ת מ ״ א מ נ ת ה מ י ע ו ט י ם ״ שפולין ח ת מ ה ,1919ו א ש ר א ו ש ר ר ה בסיים .פ ע י ל ו ת בפאריס כ ח ל ק מחוזה השלום ביוני זו ש ל צ מ צ ו ם ה ק נ י י ת ה א ז ר ח ו ת ה פ ו ל נ י ת ליהודים נ א ח ז ה ב ת ל י ־ ת ל י ם של פירושים ב ״ א מ נ ת המיעוטים״ ,ת ו ך ה ת נ י י ת ת ח ו ל ת ה ע ל ״ ת ו ש ב י ם ק ב ו ע י ם ״ ב ל ב ד , לנאמר כ פ י ש נ ת פ ר ש ע ל ־ י ד י הפולנים .״ א מ נ ת ה מ י ע ו ט י ם ״ ע צ מ ה נ ת ק ב ל ה ע ל ־ י ד י ה פ ו ל נ י ם שנכפה כמסמך הבינלאומית בלחץ עליהם היהדות מ י ו ת ר ת •והטילה דופי הבינלאומית. במסורת לדעתם הסובלנות שבה היתה ההתערבות הפולנים הצטיינו מ א ז ו מ ע ו ל ם ,ס ו ב ל נ ו ת שהיא ע ך ו ב ה ל כ ך ש ה ם מ ס ו ג ל י ם ל ט פ ל בעניין המיעוטים בעצמם. הסיים התנגדותם לאמנה קבלה ביםוי אף ״חוקי״ בהשהיית פרסומה בעתון הרשמי במשך לאחר כ ש נ ה וחצי, על־ידי אשרורה דבר שמנע ממנה את תוקפה ה מ ח י י ב ״ . מאמצים ידעו נ י כ ר י ם ה ו ש ק ע ו ע ל ־ י ד י הצירים ה י ה ו ד י ם ב ד י ו נ י ם ע ל החוקה .הם ש ח ו ק ה זו ע ש ר ה ל ה ב ט י ח א ת ק י ו מ ו ש ל מ ש ט ר דמוקרטי במדינה הלכה למעשה ובדרך הבטחת כך את הצירים זכויות ה מ י ע ו ט י ם ב ע מ ד ם ע ל כ ל ס ע י ף וסעיף ה ג ו ג ע ל ע נ י י נ י ה ם במישרין ובעקיפין תביעה זו — ג ם זכויות המיעוטים. היהודים נאבקו על ב ח ו ק ה ה מ ו צ ע ת .הם ת ב ע ו נ י ס ו ח ב ר ו ר ש ל ה ס ע י פ י ם השונים בחוקה. ז א ת ,ש ה ת ב ס ס ה ע ל נ ס י ו נ ו ת א י ן ־ ס פ ו ר ש ל ק י פ ו ח ב ע ב ר ,ק י ב ל ה על־יז־י אופי ש ל ד ר י ש ה ל ח ק י ק ה ק א ח א ל י ת ולא ר ק א פ ו ד י ק ט י ת .ה ת י ק ו נ י ם שהוצעו על־ידי היהודים לאחר דיונים ההצעה ש ע ו ב ד ה ע ל ־ י ד י הוועדה ה ק ו נ ס ט י ט ו צ י ו נ י ת , השאיר ובחוקה, נידחו, שנתקבלה ממושכים על יסוד נ י ס ו ח ם של ס ע י פ י ם ר ב י ם פ ת ח ל פ י ר ו ש י ם ש ל ה מ י נ ה ל ו ה ר ש ו ת ה מ ב צ ע ת ,ש ע ל ע י ו ו ת הדין ש ל ה ם כ ב ר 1 8 בעבר . ע מ ד ו היהודים ס מ ו ך ל פ י ז ו ר הסיים המכונן נ ת ק ב ל ה ״ ת ק נ ת ב ח י ר ו ת ״ שהיתר .עשויה להנציח הנציגות את ואולי בכוחה היהודית הזעירה בסיים ובסנט אף להפחית ממנה .מאחר שהפעילות העומדים להיבחר 1922 בשלהי ה פ ר ל מ נ ט ר י ת מ ו ת נ י ת במידה ר ב ה ה מ ס פ ר י ש ל הסיעה ,נ ר א ה היה כי ב ה ר ח ב ת כ ו ח ה ש ל ה נ צ י ג ו ת היהודית ליכולת הערובה הממשית לניהול מאבק ראוי לשמו בבית הנחברים העתיד 1 9 להיבחר . נ ו כ ח ה ס י כ ו י ל ה צ ט ר פ ו ת נציגי מ י ע ו ט י ם א ח ר י ם ל ס י י ם ה ב א ,ב נ ו ס ף ליהודים ו ה ג ר מ נ י ם ,ש ר ק ה ם היו מיוצגים בסיים המכונן ,ע ל ה א י פ ו א ה ר ע י ו ן של ה ל י כ ת ם המשותפת יבטיח להם ל ב ח י ר ו ת ל מ ע ן ״לא ידחוק ע ם ה ר ו ב א ת ר ג ל י ה ם ש ל המיעוטים ,א ל א אפשרות של התפתחות והתקדמות״. זהו הרקע ל ה ק מ ת גוש של מ י ע ו ט י ם לאומיים ,ש ה ש ת ת פ ו ב ו גרמנים ,יהודים ,א ו ק ר א י ג י ם וביילורוסים ,ל ב ח י ר ו ת שעמדו 28 להיערך בשלהי .1922בגושי ה מ י ע ו ט י ם ה ש ת ת פ ו גציגי מיעוטים טריטו־ ר י א ל י י ם ש י ש ב ו ב מ ר ו כ ז ב ח ב ל י א ר ץ ש ל פ ו ל י ן ומיעוטים שהיו מ פ ו ז ר י ם ב מ ד י נ ה . כדי לדחות א ת על חוסר לויאליות אירדגטיסטיות של ההאשמה נגד מדינה מצדם ולוא ג ם ג ם בה פולנית, היהודים, ומתן יד רדומות, ישרור שהשתתפותם למיעוטים בגוש ה ו ד ג ש ה מ ג מ ת הגוש משטר המיעוטים טריטוריאליים דמוקרטי בעלי לפעול שיבטיח ל כ ל מעידה תביעות למען קיומה מיעוט תנאים לפיתוח ייחודו ה ל א ו מ י ב ג ב ו ל ו ת ה מ ד י נ ה ה פ ו ל נ י ת .ה ק מ ת ג ו ש ה מ י ע ו ט י ם ,ש ב א ה כתגובה עם על המגמות שהסתמנו הבחירות״ ב״תקנת כושר ובניצול ש ע ת ה ו פ ע ת גציגי מ י ע ו ט י ם ל א ו מ י י ם א ח ר י ם ל ב ח י ר ו ת ה ק ר ו ב ו ת ,ב א ה ל ס כ ל א ת מ ד י נ י ו ת הפולני להשתית א ת הרשות המחוקקת במדינה על בסיס ש ל ר ו ב פולני, הרוב תוך ה פ ח ת ה מ ע ו ו ת ת ש ל כוחם הפוליטי ש ל המיעוטים הלאומיים 2 0 במדינה . ה ב ח י ר ו ת ה צ ד י ק ו א ת ה ת ק ו ו ת ש ת ל ו ה מ י ע ו ט י ם ב ה ק מ ת הגוש ,ב ה ב י א ם נ צ ח ו ן פ ר ל מ נ ט א ר י מ ר ש י ם ש ב ע ק ב ו ת י ו ה ו ק ם ה״חוג היהודי״ ) (K010 ZydowsMeב ס י י ם ו ב ס נ א ט ו ב ו 34צ י ר י ם ו־ 12ס נ א ט ו ר י ם ! . 2 פיכומו ש ל ד ב ר : המאבק חשיבותו הרבה של לזכויות הפוליטי אזרחיות ו פ ו ל י ט י ו ת ש ל ה צ י ר י ם ה י ה ו ד י ם ב ס י י ם ה מ כ ו נ ן היתד .ב נ ס י ו ן ל ה ת מ ו ד ד ע ל ה ״ מ ה ״ ש ל ה ת ב י ע ו ת ה י ה ו ד י ו ת ו ל ק ב י ע ת ה״איך״ ל פ ע ו ל ה ל מ ע ן ה ש ג ת ם . אמגם היו א ל ה ראשוגים, צעדים שהוכיחו רב בעליל מה בין המרחק ה ר צ ו י ל ב י ן ה נ י ת ן ל ה ש ג ה ב ת נ א י ם ה מ י ו ח ד י ם ש ל היהודים ה מ ה ו ו י ם מ י ע ו ט מ פ ו ז ר במדינה הפולנית. היהודים ואין ל פ ג ו ע ב ה ם ,מ ש ו ם ש י ש ה ת ו ב ע י ם א ת ע ל ב ו נ ם ״ . הגסיון דרכי יהדות אולם שהצטבר פ ע ו ל ה על־יז־י פולין בהתאם מאבק פ ו ל י ט י זה ב ת ק ו פ ה זו נציגות וההישגים יהודית לנסיבות הוכיח, נבחרת המשתנות, ״שאין הפוליטיים, על־פי להתעלם שעיקרם היה חוקת במאבק על מתביעות המדינה בעיצוב ישמשו קיומה עד ש נ ת את ,1939 ש נ ת כ י ב ו ש ה ש ל פ ו ל י ן ע ל ־ ידי ג ר מ נ י ה . הסרות: (1לפי פקודת קיסרי אוסטריה וגרמניה הוקמה ב־ 12/9/1918בממלכת פולין ,שתחת שלטונם ,מועצת רגנטים ,המורכבת משלושה אישים שהיוו את הגוף השלטוני העליון הממונה בפולין. ראה: W. Pobog Malinowski, Najnowsza historja polityczna Polski v. 2 pg. 109. 2) W. Pobog Malinowski, Najnowsza historja v. 2 pg. 145. A. Ajneikiel Od "rzadow ludowych" do przewrotu majowego pg. 23. בנאומו ב־ 8בינואר 1918הדגיש הנשיא וו .וילסון )נאום 14העקרונות(: 3) ...It is the principle of justice to all peoples and nationalities and their right to live on equal terms of liberty and safety with one another, whether they be strong or weak. ב־ 11/2/1918הוא הוסיף: !National aspirations must be respected, peoples may now be dominated and governed by their own consent. Selfdetermination is not a mere phrase, is is :an imperative principle of action which statesman will henceforth ignore at their peril. מצוטט ע ״ С A. Macartney, National States and National Minorities London 1934 pg. 189—190. פ י 29 )4) ...to accord to all racial or national minorities within their (all new states several jurisdictions exactly the same treatment and security, both in law and fact that is accorded the racial and national majority of their people. C. A . Macartney о. c. pg. 218. (5ועד המשלחות היהודיות הוקם ב־ 25במארס .1919הוא היה מורכב מבאי כוחם ש ל האספות היהודיות הלאומיות והוועדים היהודיים הלאומיים ,שנבחרו ברוסיה ,פולין, אוקראינה ,ליטא ,צ׳כוסלובקיה ,גליציה המזרחית ,בוקובינה ובסרביה; משליחיהם של אירגוגי הקהילות וההסתדרויות ברומניה וטרנסילבניה; מנציגיהם של הקונגרט היהודי האמריקאי ,הקוגגרס היהודי הקנדי ואירגון הקהילות באיטליה; משליחי האסיפה המכוננת ש ל הישוב היהודי בארץ ישראל ,ההסתדרות הציונית העולמית ,מסדר בני ברית והוועד :היהודי האמריקאי. ר א ה :נ .פיינברג ,ועד המשלחות היהודיות ) (1936—1919גשר שנה 16חוב׳ (64—63) 3—2 ספטמבר 1970עמ׳ 13ואילד• 6) О. I. Janowski: The Jews and Minority Rights, 1933. 7) Organizacja Sjonistyczna w Krolewstwie Polskim, 1918. תיק VI—191 .A127—71 : 8 ) דער צייטוו .יוד .נאציאנאל ראט און דער סיים — קלוב ביי איהם ,בעריכט . 1 2 2 , ווארשא 1922עמ׳ 7—5 10) A. Hafftka, Zycie parlamentarne Zydow w Polsce odrodzonej in: Zydzi w Polsce odrodzonej v. 2 p. 289. 11) A. Lange, Sejm 1919, p. 118. (12י .גרינבוים ,פני ה ת ר א׳ עמ׳ ;284—283ו כ ן :הצפירה .23/10/19(140) 43 ראה: )13) Wniosek nagly... W sprawie polityki przesladowania Zydow uprawiane przez Rzad, Druk nr. 2066, 26/9/20. Bulletin du Comite des Delegations Juives 23/10/20 Nr. 17 pp. 8—9. ן3ן. ( 1 4 ) ״הכומר קלוטוסלבסקי שטען בסיים :בעולם שולטות המעצמות ואלה נשלטות ע ל ' י ד י היהודים .דו״ח ישיבות הסיים 185/63מיום .10/11/20 דאה ג ם : 15) A. Nosig — Polen und Juden p. 5: Ein zielbewuster wirtschafdicher Kampf, welcher die Verdrangung der Juden aus ihren jetzigen Hauptberufen, dem Handel und Vermittlung austrebt. נאציאנאל ראט, (15דאס ״ענטיודישעך פון האנדעל .צייטוו .יידישער (1922),עמ׳ .24—21 (16בכרוז שפורסם על ידי צירי הסיים היהודיים נ א מ ר ) :דצמבר — 1919חנוכה יזגר״פ( :הסייס אישר סופית את הצעת החוק בדבר זמני העבודה בתעשיה ובמסחר. ייום הראשון בשבוע והחגים הנוצריים גקבעו כימי מגוחה מחייבים לכל תושבי הריפובליקה. ״.זכות השבת שלנו עלולה להיבטל .רוצים לאנוס אותנו שנימנע ממנוחת השבת, לשבור את צורת חיינו ,לפגוע במצפוננו הדתי... .מטרתם היא פולוניזציה של הערים, ׳רוצים הם לגזול מידינו את המסחר ואת המלאכה ...עוד מעט ויוצא החוק אל הפועל. ־הוא ייתקל במציאות האמיתית ,בעקשנותנו ב ת שנות אלפיים ,במסירות הנפש שלנו באמונתנו בצדק .עפ״י י .גרינבוים ,נאומים בסיים הפולני עמ׳ .102—101 (17האמנה נחתמה בוורסאי ב־ ,28/6/1919אושררה על ידי הסיים ב־31/7/19 •ופורסמה בעתון הרשמי מס׳ 110ב־.6/12/1920 יראה :האמנה בין המעצמות הראשיות ,בנות הברית והעמיתות :ארצות הברית ,ממלכת בריטניה ,צרפת ,איטליה ויפאן — לבין פולין .גשר (63—64) 3—2 ,ספטמבר 1970 ־עמ׳ .262—259 ־על האמנה וחשיבותה בעיני היהודים ,ר א ה :י .גרינבוים ,הקונבנציה הפאריזית ,הצפירה .10/7/19 ,28: •30 בעריכט )9 (18א. קאנסטיטוציע, (19 הארטגלאס: די נאציאנאלע און רעליגיעזע מינדערהייסען אין בחוברת :די פוילישע קאנםטיטוציע און די אידען ,עמ׳ .44—38 בפולניה, בכרוז שפורסם על ידי המועצה הלאומית היהודית הזמנית אונדזער נאמר: בסיים התחיל הויכוח על תכנית סדר הבחירות )״תקנת הבחירות״( לסיים הבא ולסינט, שנתקבלה על ידי ועדת החוקה ...יוזמי התכנית ביצעו את חלוקת המנדטים לפי המחוזות באופן מלאכותי ,כדי למנוע מהמיעוטים את אפשרות הבחירה של נציגיהם ...המפלגות הפוליטיות השליטות אינן יכולות או אינן רוצות להשליט בשום פגים עם הרעיון, שפולניה המוגה בגבולותיה הנוכחיים כמעט 40%בני לאומים זרים ,אינה יכולה ואינה רשאית, חייבת מבחינת טובת התפתחותה להיות מדינת לו«טי8 ורווחתה של המדינה, )ההדגשות שלי ש .נ .(.אנו להיות קוראים לכם להעמיד גרינבוים ,מלחמות יהודי פולניה )תש״א( עמ׳ התנקשות חדשה זו בזכויותינו את רצוננו המאחד ,להיות אזרחים ומיעוט לאומי בעל .152—151 (20 זכויות מלאות. י. מדינה לאדטית, אלא נגד שווי־זכויות במדינה וכד הודגש בכרוז המועצה הלאומית היהודית הזמנית שפורסם ב־:10/10/1922 אך עתה תתחיל המלחמה על שיווי זכויות אמיתי לכל האזרחים ,על זכויות לאומיות לכל המיעוטים! אל כוחה של ההתפתחות הבין לאומית צריך שיצטרף עוד כוח פנימי, זה שחסר לנו עד עכשיו ,כוחן ש ל נציגויות המיעומימ הלאומיי) 2ההדגשה ש ל י ש .נ.(. י .גרינבוים ,שם עמ׳ .155 A. Hafftka, Zycie parlamentarne Zydow w Polsce in: Zydzi w Polsce )21 odrodzonej v. 2 pp. 293—295. 31 משה קול י צ ח ק חייו בימי גרינבוים הפוריים הארוכים, — מ ד י נ א י ניתן והמעניינים, ל ו ח ם להבחין בשתי תקופות: ה א ח ת מ י מ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה ועד 1933ב ה ע מ ד ב ר א ש ה ש ל יהדות פולין ת ק ו מ ת ה ועוד ל פ נ י כן ברוסיה ,ב ה ה י ה ה פ ר ל מ נ ט ר היהודי והציוני ה ב ו ל ט מאז ביותר היא ב א י ר ו פ ה בין ש ת י מ ל ח מ ו ת ה ע ו ל ם :ה ת ק ו פ ה ה ש נ י ה ה מ ת ח י ל ה ב ־ — 1 9 3 3 ש נ ת ע ל י י ת ו לארץ — ו ע ד סוף ימיו ב־0ד ,19ת ק ו פ ה ב ה ישב בירושלים, ת ל ־ א ב י ב וגן ש מ ו א ל ; היו א ל ה ימי ח ב ר ו ת ו ב ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת ו ב ה נ ה ל ה ה צ י ו נ י ת ושרותו חי כ ש ר ה פ נ י ם הראשון של ליד משפחת בכתיבה ב נ ו בנימין ובריכוז בעתונות מדינת בשנות יצירתו ישראל. הפרישה הספרותית את תקופת מהעסקנות העשירה, גן ש מ ו א ל הוא הציבורית, נאומיו עת עסק ומאמריו ש ר א ו אור בספרים. ב א ו ת ן שגים ב ה ן ג ר י נ ב ו י ם הנהיג א ת יהודי פ ו ל י ן ה ו א ז כ ה ל ה ע ר צ ה ו ל ח י ב ה ל ל א ג ב ו ל ו ל ה ע ר כ ה כ ל ל י ת ב צ י ב ו ר היהודי ו ה פ ו ל נ י .ה מ ו נ י היהודים נהרו אחריו, שנהגו כפי עיירה החסידים עמד ל ב י ק ו ר ו ל ה ר צ א ה היו ה מ ו נ י היהודים מ צ פ י ם ל ו ב כ ל י ו ן עיניים ויוצאים א ת פניו .הוא ל ח ם בגאון א ת מ ל ח מ ו ת י ה ם ל מ ע ן שיווי וכויות ,ל מ ע ן להקביל אוטונומיה שווים להימשך א ח ר הרבי. כאשר להגיע לאיזו ע י ר או ת ר ב ו ת י ת ל א ו מ י ת והודות ל ו ז ק פ ו ב נ י ע מ נ ו א ת ק ו מ ת ם ו ר א ו ע צ מ ם לעמים אחרים. ד מ ו ת ו היחד. נערצה על הכל, משכמו כי ומעלה היה ג ב ו ה מ כ ל ה מ נ ה י ג י ם היהודים בפולין ש ק מ ה ל ת ח י ה א ח ר י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם הראשונה. יצחק וזכה להוקרתם השונים בסיים של במדינות הראשונה גם ג ר י נ ב ו י ם היה מ ר א ש י אלה שקמו בכל לתחיה הארצות. הצירים בעקבות — שאבו השראה ממלחמותיו חוזה האמיצות היהודים ורםיי נגד שנבחרו לפרלמנטים בסוף מלחמת העולם האנטישמיים .ה ו פ ע ו ת י ו ) ה פ ר ל מ נ ט ( ה פ ו ל נ י היו פ ר ק י ם ש ל ג ב ו ר ה יהודית ,ו נ א ו מ י ם אלה נ ק ר א י ם היום בענין רב*. האנטישמיים * ראו אור בהוצאת מ .נוימן. 32 המנהיגים של המיעוטים הלאומיים באירופה שנאוהו על העזתו ה ב ל ת י רגילה שגבלה ב״חוצפה״ ,א ו ל ם גם ה ם ה ת י י ח ס ו אליו ב כ ב ו ד ,ל מ ר ו ת ה ד ב ר י ם הבוטים לדבריהם כלפיהם. שהשמיע של ההיסטורית ה ק מ ת ״בלוק — גריגבוים המיעוטים הלאומיים״ אשר את איפשרה ב פ ו ל י ן — פ ר י יוזמתו של בחירתם צירים עשרות יהודיים ל״סיים״ ו ל ס נ ט ה פ ו ל נ י — היא ע ל י ל ת מ ע ש י ם ל א ו מ י ת יהודית פ ר ל מ נ ט ר י ת י ד ע נ ו ד ו ג מ ת ה ב ג ל ו י ו ת מ א ז ימי בבל .פ ע י ל ו ת ו זו ע ו ר ר ה ויכוחים סוערים שלא היהודים, בקרב להעז היה א ו ל ם אין ס פ ק כ י ר ק מ נ ה י ג ל ב צ ע ה .א ו ל ם ר ק היום ניתן ל ה ע ר י ך פרספקטיבה שיעור קומה ה ת ר ח ש ו ת ה י ס ט ו ר י ת זו מ ת ו ך נ כ ו נ ה ו ב א ו פ ן אמין י ו ת ר מ א ש ר בזמן ה ת ה ו ו ת ה וכינונה. גרינבוים לפעול בעל כמוהו יכול היה מ מ נ ס ח י ״תכנית הלסינגפורס״ שעמדה הציונית, הצורך על ב ש ת י ה ח ז י ת ו ת .ה א ח ת :מ א ב ק ל מ ע ן ה ג ש מ ת החזון הציוני ב א ר ץ ישראל ע״י ע ל י ה ו ב נ י ן נ ד ב כ י ם ש ל ישוב יהודי שיהווה ב ע ת י ד ב ס י ס ל ע צ מ א ו ת ל א ו מ י ת ; והחזית ה ש נ י ה :מ א ב ק ל כ י ב ו ש ה ק ה י ל ו ת היהודיות כיבושן שהעם ע״י היהודי הציונים הקהילות של ב ג ו ל ה יכוון ויונהג היתה ע״י ו ה ת ע ר ו ת מ ל א ה בחייהן. היונית התנועה לדעת הציונית, גרינבוים למאבק למען בהתבוללות, ל מ ע ן ה כ ר ה ל א ו מ י ת ,ל י כ ו ל ת עמידה ב ת נ א י ם קשים ,ל מ ל ח מ ה נ ג ד גזירות ,קיפוחים זכויותיהם .גריבבוים ג ר ם והגבלת לבנין התנאים לבריטגיה בזכויותינו מבוני ואת הבית הגדולה, היהודי שהקהילות הלאומי ונגד מדיניות המעל של שהובטחו לנו בהצהרת חייבות בא״י להשתלב בהתאם ממשלת בלפור ובאמנה ב מ א ב ק למילוי לכתוב במנדט שנמסר בריטניה שהחלה לצמצם ה ב י ן ־ ל א ו מ י ת .ג ר י נ ב ו י ם היה ר ש ת ב ת י ה ס פ ר העבריים ״תרבות״ ,עודד וחיזק א ת התנועה החלוצית ומקברניטי ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר הציונית ,היה מ ר א ש י ה ק ר נ ו ת ה ל א ו מ י ו ת בפולין, ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ה ע ו ל מ י ת .ס י ע ת ״הציונים ה ר ד י ק ל י ם ״ ש ע מ ד ב ר א ש ה ב ה ס ת ד ר ו ת ה ע ו ל מ י ת היתד .א מ נ ם ק ט נ ה א ו ל ם ב ע ל ת ה ש פ ע ה ר ב ה ה ו ד ו ת לאישיה הציונית וגרינבוים הבולטים היה מ נ ה י ג ב ר א ש ם .הוא לאומי מעמד בעל היסטורי לא בדורו ב ל ב ד אלא לדורות. במשך כל חייו ימי השתתף קבע באורח בכתיבה אינטנסיבית בעתונות הציונית ב ש פ ת אידיש ו ב ש פ ה ה פ ו ל נ י ת והיה מ ר ב ה ל כ ת ו ב גם ע ב ר י ת ו ב ת ק ו פ ה מסויימת את הספר ״תולדות בתנועות הנוער הציוניות אף התנועה עורך היה הציונית״ של עתונות ב ש ל ו ש ה כרכים, עברית. פיהם על הוא למדו חיבר ו ב ה ס ת ד ר ו י ו ת ה ח ל ו צ י ו ת א ת ת ו ד ח הציוגות .הוא היד .א י ד י א ו ל ו ג מ ע מ י ק ש ה ת מ ו ד ד עם רבים מבין הוגי הלאומית המחשבה והציונית בתקופתו. הוא ראה את ע צ מ ו כ ת ל מ י ד ו ש ל ה ס ו פ ר י .ל .פ ר ץ שהיה מ ב א י ביתו ,ו ר ב ו ת ס פ ג מ ן ה פ ג י ש ו ת בטרקלינו אור ראוהו ש ל נ ח ו ם ס ו ק ו ל ו ב שהיה ע ו ר כ ו ש ל ה ע ת ו ן היומי ״הצפירה״ ,ש ר א ה בוארשה. כאחד הוא היה משלהם. קרוב לקבוצת היה .ציוני בעל הסופרים השקפה העברים מדינית והאידישאים, והם פחות מזה אולם לא ציוני ש ל ת ר ב ו ת ורוח .מ ב ח י נ ה זו א פ ש ר ל ו מ ר כי ג ר י נ ב ו י ם היה ת ל מ י ד ם ש ל ה ר צ ל ו ש ל א ח ד ה ע ם ג ם יחד ,א ו ת ם העריץ ו ש י ל ב א ת ה ש ק פ ו ת שניהם .ציונותו היתד ,א י נ ט ג ר ל י ת ואי א פ ש ר היה ל ה ב ד י ל ב ה בין ה א ס פ ק ט י ם המדיניים ,המעשיים ו ה ת ר ב ו ת י י ם .היתד ,זו צ י ו נ ו ת ש ל סינתיזה ,ה מ ו ש ת ת ת ע ל ה ש ק פ ח ע ו ל ם יהודית שלמה ומקיפה ,ולכן היה גם מקובל על בני כל הגילים ואמנם למדו ממנו 33 ו ק ט נ י ם ,ב נ י מ ע מ ד ב י נ ו נ י ופועלים יהודים ,א נ ש י גדולים עממיות, ושכבות אינטליגנציה ש ק ר א ו כ ל מ ל ה ש כ ת ב ו ס פ ג ו כ ל רעיון ש ה ע ל ה ב פ נ י ה ם . ••¥ ב־ ,1933ב ק ו נ ג ר ס ה־ 18בפראג ,נ ב ח ר י צ ח ק ג ר י נ ב ו י ם כ ח ב ר ה ה נ ה ל ה ה צ י ו נ י ת ו ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת ,ו ע ל ה לא״י .עוד ק ו ד ם ל כ ן שהה ת ק ו פ ה מ ס ו י י מ ת ב פ ר י ז מ א ח ר והרגיש החלה שתקופת מנהיגותו פולין ביהדות לקיצה. הגיעה עלייתו עם ארצה ת ק ו פ ה ח ד ש ה בחייו .כ א ן היה מ ב י ן ה ד מ ו י ו ת ה ב ו ל ט ו ת ב ה נ ה ל ה ה צ י ו נ י ת ומעמודי כאשר התייר תנועת מכן לאחר הציונים של ״הקואליציה העבודה הציונית בקונגרס בלוצרן הקטנה״ הגיעה ב־,1935 בתנועה בה הציונית לשלטון; ו א ש ר היתד! שהוקמה ק ו א ל י צ י ה זו, מורכבת בפראג שהורחבה העבודה, מתנועת ה כ ל ל י י ם ה מ ת ק ד מ י ם ו ה מ ז ר ח י ה נ י ח ה יסודות ל ש ו ת פ ו ת צ י ו נ י ת מ ת ק ד מ ת ויוצרה ,והיא ש ה ו ב י ל ה ב־ 1948א ת ה ת נ ו ע ה ו א ת ה י ש ו ב ל ק ר א ת ע צ מ א ו ת מ ד י נ י ת . בהנהלה ה צ י ו נ י ת נ ש א ג ר י נ ב ו י ם ב ת פ ק י ד י ם ש ל ר א ש מ ח ל ק ו ת ה ע ל י ה והעבודה, היה חברותו כן ממקימי ביאליק״ ״מוסד בראשו ועמד במשר תקופת כל ב ה נ ה ל ה ו ב י מ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ע מ ד ב ר א ש ועד ה ה צ ל ה .ג ר י נ ב ו י ם ה ת י י צ ב חת ללא התכנית לצד מחייבי להקמת מדינה יהודית של בחלק א״י, מאבק ש ה ח ל ע ם פ ר ס ו ם הדין ו ח ש ב ו ן ש ל ״ ו ע ד ת פ י ל ״ ב־ .1937מ נ ח ם א ו ס י ש ק י ן ש ל ח ם אז נ ג ד ת כ נ י ת • זו הישווה השיב ולכד גרינבוים א ת הויכוח כ י אין ה ה י ס ט ו ר י הזה כ ל השוואה עם בין השניים הויכוח ואמר: על אוגנדה, ״בימי אוגנדה ה י ה ויכוח בין ק ו ד ש ל ח ו ל ו ע ת ה קיים ויכוח בין קודש ל ק ו ד ש .ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת א י נ ה יכולה ל ו ו ת ר ע ל ה מ י ס ט י ק ה ועל החזון ש ל ה ג א ו ל ה ה ש ל מ ה ב א ר ץ א ב ו ת , א ו ל ם היא מ ו כ ר ח ה ל ה י ו ת ר י א ל י ת וצמודה ל מ צ י א ו ת ה י ה ו ד י ת ש ל ימינו ,ו כ א ש ר י ש נ ה ס כ נ ה ש מ ת ק ר ב י ם ל מ ל ח מ ת ע ו ל ם חדשה ,י ש ל י צ ו ר א ת ה ח נ א י ם ל ה ע ל א ת מכסימום לא״י יהודים ולתת בידי התנועה הציונית השלטון את ואת הכלים ל ק י ד ו ם ה ע צ מ א ו ת ש ל נ ו ״ .היה זה א ח ד הויכוחים הגדולים ב ת נ ו ע ה כ א ש ר וייצמן, ו ג ר י נ ב ו י ם ע מ ד ו ב צ ד א ח ד מ ו ל מ נ ח ם אוםישקין, בן־גוריון בדל כצנלסון ,הרב מ א י ר ברלין ו ר ב י ם א ח ר י ם .ג ר י נ ב ו י ם ש נ א ב ק ב ס ו ף ש נ ו ת ה ־ 2 0ו ב ר א ש י ת ש נ ו ת נ ג ד מ נ ה י ג ו ח ו ש ל חיים וייצמן ,פ ע ל ה־30 עתה בהנהלה תחת מגהיגותו של וייצמן ו ב ש י ת ו ף מ ל א ע מ ו .היו א ל ה ימי ע ל י י ת ה נ א צ י ם ל ש ל ט ו ן ב ג ר מ נ י ה ו ה ת ג ב ר ו ת האנטישמיות ה ק י צ ו נ י ת ב פ ו ל י ן ו ב י ת ר א ר צ ו ת מ ז ר ח אירופה ,א נ ט י ש מ י ו ת ש נ י ז ו נ ה מ ה ת ע מ ו ל ה הנאצית ,ומהגייס החמישי הנאצי שהוחדר ל כ ל הארצות. באותם הימים אמר בפולין, ג ר י נ ב ד ם כי מיליון יהודים מ י ו ת ר י ם מ צ ו י י ם וכי ה א י נ ט ר ס ה מ ש ו ת ף ש ל ה ת נ ו ע ה הציונית ו ש ל ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת מ צ ו ו ה ליצור א ת ה ת נ א י ם ל ע ל י י ת ר ב י ם מ ה ם לא״י לשם ב נ י ן ה ב י ת ה ל א ו מ י היהודי .ע ל ה צ ה ר ה זו ה ו ת ק ף ג ר י נ ב ו י ם ק ש ו ת ע ״ י ר ב י ם מ מ נ ה י ג י יהודי פולין ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ו ב ע י ק ר ע ״ י מ נ ה י ג י ה ״ א ג ו ד ה ״ ו ה ״ ב ו נ ד ״ שהאשימו א ו ת ו בסיוע ל א נ ט י ש מ י ם א ש ר רוצים להיפטר מהיהודים .א ו ל ם ג ר י נ ב ו י ם ל א נ ר ת ע ד ע ת ו ו ע מ ד ת ו באומץ ו ה פ ח את ר ב .ב א ו ת ו נ ו ש א ו ב א ו ת ה ר ו ח הכריז חיים וייצמן ב־ ,1936ב ה ו פ י ע ו ב פ נ י הוועדה המלכותית היחד. משיעור בתוקף 34 ב ר א ש ו ת ה ל ו ר ד פ י ל כי ששה מיליון יהודים ב א י ר ו פ ה נ ת ו נ י ם ב ס כ נ ה . זו ח ז ו ת קומתם טרגית נוראה ש ל וייצמן, שנתקיימה גרינבוים בתקופת השואה ובן־גוריון ידעו וההשמדה. תמיד ובבהירות גם כאשר אלה לא נראו באותה שעה לומר מנהיגים את דברם ל ר ב י ם .כ י ד ו ע גסוגה ממשלת ל ה ק י ם מ ד י נ ה יהודית ב ח ל ק ש ל א״י ,כי דייו א ל ה בריטניה מההצעה ימי מ ד י נ י ו ת מ י נ כ ן ב כ ל ה מ י ג ז ר י ם ש ל ה מ ד י נ י ו ת הבריטית. ב ש נ ו ת מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה היה ג ר י נ ב ד ם באופן ט ב ע י ל ר א ש ועד ה ה צ ל ה התנועה של והישוב הציונית בארץ. העברי לא רבות היה ניתן כי לעשות אירופה היחד .כ מ ע ט כ ו ל ה כ ב ו ש ה ע״י ה נ א צ י ם ,ו ה מ ע צ מ ו ת ה ת נ כ ר ו ל כ ל מ ע ש ה של ה צ ל ת יהודים ב ט ע נ ה ה נ ל ו ז ה ש ה צ ל ת ם ש ל יהודים ת פ ר י ע ,כ ב י כ ו ל ,ל מ א מ ץ המלחמתי צבאות נגד לבו היטלר. גרינבוים של שתת דם, ודואב ע ל ה ח י ל ד ו ן וחוסר ה י ש ע ו ת ב ע מ ר א ש י ב נ ו ת ה ב ר י ת אושוויץ, כדי אמצעים ל ע ז ר ה והצלה ,ו ד ר ש מ י ה ו ד י ה ע ו ל ם בארצוחיהם כאשר לעצור ההשמדה, את גם אך בזה לא הוא נרעש היה ל ה פ צ ה את מחנה הוא נענה. למחות ולהרעיש לגייס תבע את דעת הקהל גגד ה ה ש מ ד ה ב א י ר ו פ ה . ג ת ג ל ה ה ח ו ר ב ן ה מ ל א ש ל י ה ד ו ת א י ר ו פ ה ו ב כ ל ל זד .ש ל יהדות פ ו ל י ן שלו ,ק ב ע ג ר י נ ב ו י ם ב פ ס ק נ ו ת כ י אין מ ק ו ם ל מ א מ ץ לשם חידוש החיים היהודיים באירופה בארצות בפולין. ובמיוחד ״כל המאמץ צריך להיות להמשך מכוון ה ע ל י ה ו ה ב נ י ן בא״י״ הכריז .ת ק ו פ ת ה ש ל י ה ד ו ת א י ר ו פ ה נ ס ת י י מ ה ואין ל ב נ ו ת על ה ח ר ב ו ת ו ע ל יד ב ת י ה ק ב ר ו ת ,ש ם ה ו ש מ ד ו מיליונים יהודים. זאת לעומת התייצב ש ו ב ל מ א ב ק ל מ ע ן ב י ט ו ל ה ס פ ר ה ל ב ן ה ב ר י ט י ו ת ב ע ל נ ס ח א ת ת ב י ע ו ת י נ ו ה ל א ו מ י ו ת ב א ו פ ן ב ר ו ר ל מ ע ן ה ק מ ת מ ד י נ ה יהודית ב ח ל ק ש ל א״י ,כי לא ה א מ י ן להגשים שגוכל תכנית את ל פ י ה א״י כ ו ל ה ת ה י ה בילטמור, יהודית. לקהיליה הוא טען כ י יש ליצור ת נ א י ם ל ע ל י י ת ה ע ק ו ר י ם שגשארו בחיים ל א ח ר ה ש ר י פ ה הנוראה, נקבל ו ל א האמין ב ת כ ס י ס ש ה ו צ ע ע״י ר ב י ם כי אם נ ת ב ע א ת כ ל א״י אזי ובאם חלק ממנה, שאנו נאמר בעד חלק נקבל חלק רק ביותר, קטן שאי א פ ש ר יהיה ל ק ב ל ו כ ל ל . גרינבוים ה ת י י צ ב ל מ א ב ק ל מ ע ן ח ז י ת צ י ו נ י ת ר ח ב ה ש ת כ ל ו ל א ת כ ל ה ג ו ו נ י ם בעם ועשה כ מ י ט ב י כ ו ל ת ו כ ד י ל מ נ ו ע בתולדותיו לא ידוע עדיין על פי התעודות מאבקו זה המדינה בת׳׳א ברבים מ ל ח מ ו ת בין ארגוגי והגיעה ההיסטוריות. ונשאר בירושלים הגצורה העת שיבוא גריגבוים ועל המחתרת .פרק החוקר הגיע לא כך לא סלח דפרסם לטכס זה את הכרזת ל ב ן גוריון. זוכר אני א ת הימים ה ל ל ו ב י ר ו ש ל י ם ה נ צ ו ר ה ע ת ש נ ש א ת י יחד ע ם ג ר י נ ב ד ם ו א ל י ה ו דובקין על באחריות כל עניני הסוכנות היהודית בזמן המצור על ירושלים. לא רצינו לוותר ע ל ה ה ש ת ת פ ו ת בהכרעה ההיסםורית ע ל ה ק מ ת המדינה בסוף המנדם הבריםי .גרינבוים ח ר ד היה שמא תידחה הכרזת עצמאותנו תחת לחץ ארצות הברית ,ששינתה א ת ע מ ד ת ה מתמיכה בהקמת המדינה ל ר ע י ה על נאמנות בין־לאומית ע ל א״י .י ח ד ע ם א ח ד י ם מ ח ב ר י מ ו ע צ ת ה ע ם ש י ג ר נ ו ב ־ 1 2 במאי מברק ל ב ן ־ ג ו ר י ה גגד כ ל ד ח י ה ש ל ה כ ר ז ת המדינה .ב ה י ו ת נ ו ב מ צ ו ר ב י ר ו ש ל י ם לאחר נ פ י ל ת גוש ע צ י ה ,כ א ש ר ה ע י ר ה ע ב ר י ת היתד .ב מ צ ב ק ש ה ב י ו ת ר ה ת נ ג ד י צ ח ק ג ר י נ ב ו י ם ל כ ל פ ש ר ה ב ד ב ר ה ר י ב ו נ ו ת היהודית ע ל העיר ,שום ת ו כ נ י ת — של חסות האו״ם או של ה צ ל ב האדום לא נ ר א ת ה לו ולאלה שהציעו א ת ה צ ל ת ירושלים ה ע ב ר י ת ב ד ר ך זו ה ש י ב ב ש ל י ל ה מ ו ח ל ס ת ,ה י ו ת והאמין ש נ ח ז י ק מ ע מ ד . בהפוגה הראשונה כמנהל משרדו שהיה מחשובי ע ב ר ל ת ״ א וקיבל עליו א ת האחריות לבניין משרד מינה את אפולינרי הרסגלם, חברו במשך שנים רבות, הפנים. האיש הפרלמנםרים היהודים בפולין ומשפסן מעולה. 35 גרינבוים המקומיות, הכין הבחירות את המכוננת, לאסיפה את רכש הרשויות אמון )מכאן ו ק ב ע ב ח ו ק כי יום ה ב ח י ר ו ת ל א ס י פ ה ה מ כ ו נ נ ת יהיה יום ח ג ב י ט ו ל ה ע ב ו ד ה ב י מ י ה ב ח י ר ו ת ל כ נ ס ת ( .א ו ל ם ה ח ג ה ז ה ש ל יום ה ב ה י ר ו ת הסתיים ע ב ו ר ו כ י ו ם ע צ ו ב ,כ י ה ו א ע צ מ ו ל א נ ב ח ר ל פ ר ל מ נ ט ה ר א ש ו ן ש ל ה מ ד י נ ה היהודית, בד .ב ש ע ה ש מ ת ג ג ד י ו ה א נ ט י ־ צ י ו נ י י ם מ ח ו ג י ״האגודה״ ,ב ה ם נ א ב ק ב פ ו ל י ן ב מ ש ך שנים, נ ב ח ר ו .י צ ח ק גרינבוים ל א ר צ ה ל צ ר ף א ת ה מ ש ט ר ה ל ת ח ו ם א ח ר י ו ת ו של משרד הפנים ,ו כ ך הוא א מ ר לי ב נ י ד ו ן :״אני א ה י ה א ח ר א י ל מ ש ט ר ה ובן גוריון יתן ההוראות, את אינני רוצה״. זאת ימי היו אלד. ראשית ובעיות המדינה ה ב ט ח ו ן היו ק ש ו ת .אולי ה ו א ח ש ש מ פ נ י ה א ח ר י ו ת ל מ ש ט ר ה ב ש ל ד ע ה ק ד ו מ ה ט ב ו ע ה ב ו ל ג ב י פ ע י ל ו ת ז ר ו ע ו ת ה מ ש ט ר ה ב ת ק ו פ ת מ א ב ק י ו בפולין ו ב י מ י שהיתה ה ב ר י ט י ם בארץ ,כ א ש ר ידע כי א ח ר י ו ת ע ל ה מ ש ט ר ה מ ח י י ב ת ג ם א ח ר י ו ת ל א מ צ ע י ם נעימים בלתי בשל וקשים. גישתו הזאת הפרינציפיוגית הוקם למשטרה, אז מ ש ר ד נ פ ר ד ל מ ש ט ר ה ,שהיה קיים ב מ ד י נ ה עד ל י מ י מ מ ש ל ת ה ל י כ ו ד . בעצם אף ל א רצה גרינבוים להופיע ברשימה ב ב ח י ר ו ת ל א ס י פ ה המכוננת ,על ל ח צ ם ש ל ת ל מ י ד י ו וחסידיו ש ב ק ש ו ה ו ל ה ס כ י ם ב ר א ש ר ש י מ ה כזו, לעמוד כי ר צ ו ש י י ב ח ר ל פ ר ל מ נ ט הראשון ש ל מ ד י נ ת היהודים ,א ש ר כ ל חייו ל ח ם ו פ ע ל להקמתה. במוצאי ״מועצת בישיבה הציונים אשר בכסלו הרדיקליים״ הכלליים בהשתתפותו, בה נכחו כ־50 חברים. זו ה צ י ג ו ב פ נ י גרינבוים ע צ ו מ ה ו ב ה ח ת י מ ו ת ר ב ו ת ש ל ת ו מ כ י ו א ש ר ביקשוהו ובארץ ש ב ת ט׳ ת ש ״ ט 11.12.1948 התקיימה בת״א ישיבת להסכים בבתירות. להופיע הם בטוחים היו ז ו כ ר י ם א ת ימי מ ל ח מ ת ו ב״סיים״ הפולני, יצביעו היסוס ללא בעד רשימתו. שחוגים ואת מגהיגותו בדברי תשובתו בישוב רחבים הציוגית ב ג ו ל ה זו לפנייתם אמר גרינבוים: ״שאלו אותי האם כבר החלטתי ואמרתי שטרם החלטתי .מדוע פרשתי בזמן האחרון ז מפני שנוכחתי לדעת שהתפקיד שאני חושב שעלי למלא בקשר צורת ע ם יצירתה ועיצובה ש ל התחיקה ב מ ד י נ ה הוא ח ש ו ב ע ד מאד ,ואין בי הכוח ליצור א ת ה ת נ א י ם ה ד ר ו ש י ם למילוי ה ת פ ק י ד הזה .ש נ י ד ב ר י ם היו בגו. .1 כ נ ר א ה שייך א נ י ל ד ו ר הציוני ש ה י ה ל ו מ ק ו ם ו ה ש פ ע ה ,א פ ש ר ו ת להטביע לפעולה את חותמו בגולה, והאפשרות הזו הצטמצמה פ ה ב י ש ר א ל .ה מ ל ה ״ציוגות כ ל ל י ת ״ ה י ת ה ב ג ו ל ה מ ל א ת תוכן .ה ג ש מ ת ה צ י ו נ ו ת היתד .ה מ ט ר ה ש ה ת ו ו ת ה א ת ה ד ר ך .כ א ן ה ש ת נ ו הדברים. א י נ ט ר ס י ם יום־יומיים ה ק ש ו ר י ם בבנין ,פ ר נ ס ו ת ו ע ב ו ד ה ק י ב ל ו צורות א ח ר ו ת .צ ר י ך היה ל מ צ ו א ק ש ר א ו ר ג נ י ב י ן ה א י נ ט ר ס י ם ה א ל ה ובין האינטרסים הכלליים .מ י ש ר ו צ ה להעדיף א י נ ט ר ס ה כ ל ל על את י ת ר ה א י נ ט ר ס י ם )האישיים( צפוי ל ו ש י י ש א ר מ ב ו ד ד .אני העדפתי להעמיד כל ואני מנהיג וכך יצא לאפוטרופוס שבחיי או הישוב פרקליט נתגלתה שלהם עמדתי לגמרי. ש י ט ת הסקולריזציה .מיום ש ע מ ד ת י ע ל ה ת ו ר ה אותה 36 נ ח ש ב ע״י ה ה מ ו נ י ם לא רציתי בכך. מבוח־ת .2 א ת א י נ ט ר ס ה כ ל ל ע ל א י נ ט ר ס י ם ש ל ח ו ג י ם או קבוצות. ה צ י ו ג י ת הבינותי כ ת נ ו ע ת סקולריזציה ...מ ד י נ ה י ה ו ד י ת ת ת ק י י ם ר ק באם היא ח י ל ו נ י ת .ה ד ע ה ה ז ו היא כמובן נ ח ל ת בודדים .ל מ ע ש ה ר ו ב תהיה ר ו ב ן ש ל ה מ פ ל ג ו ת אינו רוצה להיכנס כ ל ל ו כ ל ל ל ת ו ך ה פ ו ל מ ו ס ה ז ה ע ל ד ב ר י צ י ר ת מ ד י נ ה חילונית .א ח ד י ם ר ו א י ם א ת ע צ מ ם ק ש ו ר י ם במסורת. ב מ ל ח מ ה על זה ,ואי א ל ה א ח ר י ם מ ת ו ך ש א י נ ם רוצים מ ת ו ך י ח ס ש ל זלזול ב ע צ ם הבעיה ...כ ש י צ א ת י ב ס י ס מ ת י זו נ ת ק ל ת י ביחס ש ל זלזול ״מה א ת ה מ ט פ ס על הקירות״ ? האינך מבין ש ד ע ת ך זו א י נ ה פ ו פ ו ל ר י ת ? שח לי אחד מ ח ב ר י ה מ מ ש ל ה ״אף א ח ד לא אותך ,רק אתה גרינבוים בעצמך ת ו כ ל לסלק א ת עצמך״. יסלק בעצמי אני אמרתי אולי ה ר ג ש ת י ש א מ נ ם אני ״ מ ד ב ר ל ע צ מ י :היחיד. י ש מ ע ו לי מאד, ברור ולבסוף לעבוד אל תפקידי תפקיד של אולי ולהכין יצחקו לי. הקיר״ ״דון היה קונסטיטוציה ובד. ומשום קישוט״ ? לנגד צריך כך פעם עיני דבר להגיד הכל ב א ו פ ן ברור .נ ל ח מ ת י פ ע ם ל מ ע ן צורה מ ס ו י י מ ת ש ל מ ד י נ ה .א מ נ ם לא מ ד י נ ה יהודית ,ובה ,ב מ ל ח מ ה זו ,ע מ ד ת י ע ל פ ר י נ צ י פ י ם .ובכן, עלי בעיבוד להשתתף במדינתנו קונסטיטוציה דברים ולעשות ה פ ו כ י ם י הווה א ו מ ר ל מ ח ו ק במחי יד א ת כ ל ה ע ב ר שלי .א ח ז ו ר על פראזה היא אולי ברור, אחת היחידה מפני תאוקרטית, להקדיש לדחות ש י י ת כ ן ואולי לא המתנגדת פעם שהתפתחה תסכימו לח*י הדת היהודית ממלכתיות יהדדית. זה יהודית, התפתחה מדינה לה: וגם כמדינה ו ב ט ו ח נ י כי ל א אמצא אף איש א ח ד ש י ר צ ה ויסכים ל ד ב ר הזה א ף רגע .ל ד ע ת י אין זה נכון .אין זמן ואין א ת ה ד ב ר ל ע ת י ד .רוצה אני ל ת ת ל כ ם מ ו ש ג ש ת ב י נ ו מ ה ה ב י א נ י ל י ד י פ ר י ש ה זו .מ ש ו ם כך ...ה ח ל ט ת י מ ה ש ה ח ל ט ת י .ה ח ל ט ה זו נ ת נ ה לי פ ר ס ם י ג ׳ ה .ק י ב ל ת י על ע צ מ י א ת ביצוע ה ב ה י ר ו ת ר ק מ ש ו ם ש א י נ נ י ע ו מ ד ב ר א ש איזו מ פ ל ג ה שהיא ,וזה ע ו ש ה גם רושם. ב ש ב י ל כ ם ש ה ל כ ת ם א ת י כ ל הזמן ק ש ה ל כ ם מ א ד ל ו ו ת ר עלי .א ב ל היחס הזה אינו נובע מתוך הסכמתכם לדעותי .ה ש ת ת פ ו ת י באסיפה המכוננת ה י א כ ל כ ך ח ש ו ב ה בשבילכם ,כי א ת ם מ ו כ נ י ם ל ה ר ש ו ת לי ל ה ח ז י ק בדעה ,אם גם היא מ נ ו ג ד ת לדעותיכם ...ויחס כ ז ה א י נ נ י י כ ו ל ל ק ב ל כ י ק ש ה לי ל ה ס כ י ם לו״. א ח ר י ל ח ץ מ צ ד ח ב ר י ו נ כ נ ע ג ר י ג ב ר ם ו ה ס כ י ם להופיע ב ר א ש ר ש י מ ת לבסוף י״ג — )יצחק ג ר י נ ב ו י ם ( — ר ש י מ ה אישית .נאומו זה ל פ נ י חבריו ,ש ה י ה גלוי לב כ ת מ י ד ו ט ר ג י מ א ד ב ת ו כ נ ו ,ב ו ה ו א ג ו ל ל א ת האני מ א מ י ן ש ל ו — מ ו כ י ח עד הוא כמה חשש הרגיש בפער שבינו לבין ח ב ר י ו ועד כמה את חש בדידותו. מ פ ג י כ ש ל ו ן ה ר ש י מ ה ,וכשלון זה א ו מ נ ם ב א ו ה פ ך ל ט ר ג ד י ה ה ג ד ו ל ה ש ל חייו .ה ו א ל א ה ת ר פ א מ מ כ ה זו ע ד ס ו ף ימיו .ל א ח ר שסיים א ת ת פ ק י ד ו ב ק י ו ם הבחירות תקין של אישי להשתתף לאסיפה בממשלה המכוננת ה נ ב ח ר ת ע״י חשב, שאולי יזמינו הכנסת הראשונה. בן־גוריון אולם זה באופן קרה. לא ה פ ו ל י ט י ק ה ה י א א כ ז ר י ת ל מ ד י ו כ ל זכויותיו ה ר ב ו ת ש ל ג ר י נ ב ו י ם ל א ע מ ד ו לו. הוא ע ב ר ל ק י ב ו ץ גן ש מ ו א ל ל ה י ו ת י ח ד ע ם ב נ ו בנימין ו מ ש פ ח ת ו .ב ש ו מ ר ו ן ל י ד גבעת יצחק״. עדה וכפר גליקסון בכפר נוער ה ו ק ם ב־1952 זה ה ו א נ ה ג כפר נוער ל ב ק ר פעמים ר ב ו ת הנושא את שמו: והתרגש מן ״אלוני המפגש עם 37 החניכים. הקיבת ב ק י ב ת גן ש מ ו א ל הוא חי ב ת ו ך ח ב ר ה ש ה ע ר י צ ה אותו ,ו ה י ל ד י ם ש ל אהבו את היתד, תקופת היתד, לא של בו ״ ס ב א גרינבוים״ הנסיגה מעט שהתהלך ש ל ו מהחיים תמימות. ביניהם הציבוריים. הזו התמימות כאחד היה הוא התבטאה משלהם. מנהיג בכנות, אולם גרול, בחן זו אולם ובסגולות א נ ו ש י ו ת יהודית. כאשר בירושלים, עברתי על מאות התיקים ש ל ארכיונו, מההיקף העצום פעילותו, התפעלתי של השמורים מקשריו בארכיון הציוני הציוניים והבין־ לאומיים ,מ ה ה ע ר צ ה כ ל פ י ו ש מ צ א ה ביטויה ב מ כ ת ב י ם ו ב ר כ ו ת ש ל מ נ ה י ג י ם יהודים ו ל א יהודיים ,מ ה ח י ב ה ש ז ר מ ה אליו מ כ ל ח ל ק י ה ע ם ה י ה ו ד י ; א מ ר לי ד ״ ד היימן, מ נ ה ל ה א ר כ י ו ן ה צ י ו ג י :״ ג ר י נ ב ו י ם ראוי ל ס פ ר ב י ו ג ר פ י ח ש ו ב ש י כ ו ל ל ה י ו ת מ ר ת ק ב י ו ת ר ,ב א ם י י כ ת ב ע ל ידי ס ו פ ר ב ע ל שיעור ק ו מ ה ,כ י פ ר ש ת חייו היתד ,מ ע נ י נ ת , רב צדדית עימותים וגדושה ומאבקים, יכול וזה חומר להיות לקריאה מענין וללימוד״ .א ו ל י י י מ צ א ה מ ח ב ר ש ל ס פ ר כזה ,כ ד י ש ה א י ש י ו ת ה ה י ס ט ו ר י ת ה ח ש ו ב ה של גרינבוים יצחק ת י ח ר ט ב ת ו ד ע ת ה ע ם והמדינה, אשר למענם נלחם ולהם ה ק ד י ש א ת חייו. ב ס י כ ו מ ו ש ל ד ב ר ,נ י ת ן לומר כי לא צ ד ק ג ר י נ ב ו י ם ב כ ת ב ו ב ה ק ד מ ה לספריו, כ י ת מ י ד ה ז כ י ר ו ה ו ר ק כ מ ג ה י ג ה של יהדות פולין ,וכי ב ק ל ו ת ח ל פ ו ע ל ת ק ו פ ת שהותו ואף ו פ ע י ל ו ת ו בא״י ,ה י א ה ת ק ו פ ה ה ש נ י ה והחשובה בחייו, ה ש י ג ל א מ ע ט .ה ו א היה מ ס ו ל ל י ה ד ר ך לעצמאות יהודית וממניחי היסוד למדינה דמות היהודית. מוסרית מתלבטת הוא היכולה ייצג אמת ציונית ויהודית, ל ש מ ש מ ו פ ת לרבים. בדמותו כיום הזה, בבעיותיה הפנימיות הקשות וקבוצות דתיות כאשר בה פעל רבות הטהורה שהיתר, מדינת ישראל אנטי־ציוניות ולאומניות מ ט י ל ו ת א ת צ י ל ן ע ל חיינו ו ע ל מ מ ש ל ת נ ו ,ט ו ב לעיין ב כ ת ב י גרינבוים ,ב מ א מ ר י ו ובספריו, כיום. ב ה ם ג נ ו ז י ם ד ב ר י מ ח ש ב ה ואזהרה נ ג ד ה ה ת פ ת ח ו י ו ת ש א נ ו ע ד י ם להן במלאת 100שנד ,ל ה ו ל ד ת ו ו־ 10ש נ י ם ל פ ט י ר ת ו י ש להעלות בפגי העם א ת ה ד מ ו ת ה כ ב י ר ה ו ה מ ר ת ק ת ו ל ח נ ך ע ל פיה א ת ה ד ו ר ה צ ע י ר .מ ש נ ת ו ש ל י צ ח ק גרינבוים מחייבת את אלה, הנושאים כיום באחריות לגורל מדינתנו, לחשבון נפש מעמיק. 13.12.1979 מ א י ר הרטמן מפולין ל א ר ץ י ש ר א ל ל א ח ר ה נ צ ח ו ן ש ל גוש המיעוטים ה ל א ו מ י י ם ב ב ח י ר ו ת ל ס י י ם ה פ ו ל נ י ב־,1922 ש ע ל פ י ו ג י ת ן ייצוג ג ד ו ל ליהודים ב ב י ת ה מ ח ו ק ק י ם ש ל פ ו ל י ן ה ח ד ש ה ה ת ג ב ש ו בציבור היהודי שתי מ ג מ ו ת : א .ה ס ת ג ל ו ת ל ש ל ט ו ן ה מ ד כ א ואפילו ת מ י כ ה בו ,כ ד י ל ז כ ו ת ב ה ק ל ו ת מ ס ו י י מ ו ת ע ב ו ר האוכלוסיה היהודית. 38 ה ת נ ג ד ו ת פ ר ל מ נ ט ר י ת וציבורית ,מ ד י נ י ת ו ב י ן ־ ל א ו מ י ת ,כדי ל ז כ ו ת לשיוויון ב. ז כ ו י ו ת מ ל א וליישר א ת ה ג ב ש ל היהודי ה מ ו ש פ ל . י צ ח ק גרינבוים הנהיג וחיגך א ת ה צ י ב ו ר היהודי ל מ ל ח מ ה ע ל זכויותיו ויצא המטיפים נגד ב ־1926 לתכנית עם ההתפשרות האגטישמי השלטון אולם )״אוגודה״(. כ ש ע ל ה לשלטון ה מ ר ש ל פ י ל ס ו ד ס ק י ,א ש ר ב י ט ל א ת ה ש פ ע ת ה מ פ ל ג ו ת ה פ ו ל נ י ו ת — ג ת מ ע ט ו האפשרויות ג ם ש ל ה נ צ י ג ו ת ה י ה ו ד י ת ל מ ל ח מ ה ע ל זכויותיהם, וממילא ה צ ט מ צ ם ש ט ח פ ע י ל ו ת ו של י צ ח ק כנראה ג ר י נ ב ו י ם .מ צ ב זה ה ו א א ש ר ה ב י א א ת גרינבוים לידי הרהורים ע ל ע ת י ד י ה ד ו ת פולין .ב־ 1926כ א ש ר הוא ביקר ב א ר ה ״ ב ו נ ת ק ב ל ב א ה ד ה ע״י ה מ ו נ י ה י ה ו ד י ם ש ם הכריז כי מצוי מיליון מיותר ש ל יהודים בפולין .ה כ ר ז ת ו זו ע ו ר ר ה גל ש ל מ ח א ו ת נ ג ד ו מ צ ד ארגונים יהודיים ,א ך היא היתד• אופיינית ל ג ר י נ ב ד ם ש ל א פ ח ד ל ו מ ר א ת ה א מ ת גם א ם מרה היתד. את ארגן הקשים. מן גרינבדם וכואבת. הבחירות אבל לסיים ניסה בכל ב־.1928 בבחירות של שגת זאת התוצאה לא 1930 להמשיך היתד. במאבק מוצלחת י כ ו ל היה המדיני למרות גרינבוים והוא התנאים להתעלם יותר ה מ צ י א ו ת ש נ ו צ ר ה ב מ ש ט ר ו ש ל פ י ל ם ו ד ס ק י .ה ו א ר א ה פ ח ו ת ו פ ח ו ת סיכויים למאבקו ה פ ר ל מ נ ט ר י ולכן ה ת מ ס ר י ו ת ר ובעיקר לפעולה בהסתדרות הציונית העולמית ב ת ו ך פולין ,ב ה י ו ת ו ר א ש ס י ע ת ״ ע ל ה מ ש מ ר ״ ,הציונים הרדיקלים .אז ה ו א ג ם מ פ ת ח א ח ה פ ע ו ל ה ה ת ר ב ו ת י ת לחיזוק ר ש ת ב ת י ה ס פ ר ״ ת ר ב ו ת ״ ,מ ת מ ס ר לקרנות ב ה ק מ ת חוות הכשרה, הציוניות ומסייע בידי ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י ו ת כ ד י ל א פ ש ר א ת ע ל י י ת ח ב ר י ה ם ארצה .ג ר י נ ב ו י ם נ ש א ר ציוני כ ל ל י ב מ ו ב ן ה ק ל ס י של ה מ ל ה .הוא ל א יצר גוש מיוחד ,כ מ ו מ פ ל ג ו ת ה ש מ א ל הציוני או ה מ פ ל ג ו ת הוא ע ו מ ד בראש הדתיות. ורואה הרדיקלים את עצמו לאינטרסים כנאמן של כ ו ל ם ,ש ל ה כ ל ל הציוני. ה ר ד י ק ל י ז ם ה מ ד י נ י שלו ב צ י ו נ ו ת ה ת ב ט א ב מ א ב ק ו נ ג ד ה ק ו ה מ ת ו ן של הפרופ׳ חיים וייצמן כ ל פ י מ מ ש ל ת ה מ נ ד ט ,והוא שהבטיחה נאבק נגד הרחבת ה ס ו כ נ ו ת היהודית נ צ י ג ו ת שווה ל ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ו ל ב ע ל י ה ש פ ע ה ב י ה ד ו ת ה א מ ר י ק א י ת ש י י צ ג ו א ת ההון היהודי ,היות והוא ח ש ש מ פ ג י ה פ ג י ע ה ב מ ב נ ה הדימוקרטי של התנועה. הספר ב מ א ב ק ו זד .היה זמן מ ה ש ו ת ף ל ז א ב ז׳בוטינסקי ,א ו ל ם אחרי גזירות הלבן פספילד של נפרדו דרכיהם. גרינבוים אז מצטרף למאבקו של וייצמן נ ג ד ה ס פ ר ה ל ב ן ו מ ש ת ת ף ב ו ו ע ד ה ה מ ד י נ י ת ה מ י ו ח ד ת ש נ י ה ל ה מ ש א ו מ ת ן ע ם ש ר ה מ ו ש ב ו ת פ א ס פ י ל ד .מ ש א ו מ ת ן זה ה ב י א ל פ ר ס ו ם א ג ר ת ש ל ר א ש ה מ מ ש ל ה מקדונלד עליה ש ר י כ כ ה ב מ י ד ה רבד .א ת ג ז י ר ו ת ה ״ ם פ ר ה ל ב ן ״ .גריגבוים גאבק למען והתישבות בארץ ,הוא תומך בהסתדרות העובדים ובהתישבות העובדת, ב ו ב ז מ ן ש ז ׳ ב ו ט י נ ס ק י שם א ת כ ל מ ב ט ח ו ב ע ב ו ד ה ה מ ד י נ י ת ו ב ג י ב ו ש כוח ל ש ב י ר ת ה״הסתדרות״ בארץ ישראל. ב ק ו נ ג ר ס הציוני ב ב ז ל ב־ 1931ה י ה ג ר י נ ב ו י ם בין א ל ה ש ה ב י א ו ל ה ת פ ט ר ו ת ו ש ל ח י י ם וייצמן ,א ו ל ם ב־ 1933נ ב ח ר ג ר י נ ב ו י ם ל ה נ ה ל ה ה צ י ו נ י ת ב ק ו נ ג ר ס ה־18 בפראג ב ה הוותד ,הסיעה ולראשונה את זאת בתנועה הציתיח הרדיקלית את נבחרת הנהלה ת נ ו ע ת ה ע ב ו ד ה הציוניח ,ה צ י ו נ י ם הביאה ב־1935 לשובו של חיים לשון של הכלליים וייצמן ה מ א ז נ י י ם בין ״הקואליציה המתקדמים לנשיאות, הימין והשמאל, הקפנה״ המייצגת והרדיקלים .ה נ ה ל ה ולהרחבת הקואליציה ע ״ י ש י ת ו ף ה צ י ת י ם הכלליים ב׳ והמזרחי .ה י ו א ל ו ש נ ו ת ע ל י י ת ה נ א צ י ם לשלטון, 39 התקפת מול חבש מוסוליני על והסתת הסכנות הללו התייצב את הערבים גרינבוים בארץ ע״י והפאשיסטים. הנאצים ל י מ י נ ם ש ל וייצמן ו ב ך ג ו ר י ו ן כ ד י ת ה ל י ך ה ג ש מ ת ה צ י ו נ ו ת ב א ר ץ י ש ר א ל ועוד ל פ נ י ש י ב ת ו ל ה נ ה ל ה ועלייתו לקדם הציונית הארגונים ארצה ב־ 1933ה ו א ג ס ע ל פ ר י ז ב־ ,1930ושם פ ע ל ב מ ס ג ר ת היהודיים העולמיים .ב ב ו א ו א ר צ ה ה ת מ נ ה ג ר י נ ב ו י ם כ ר א ש מ ח ל ק ת ה ע ל י ה ו ה ע ב ו ד ה ב ה נ ה ל ה הציונית. לא מ צ א ב א ר ץ גריגבוים את לעצמו המסגרת המתאימה ציונית לפעילות ב ק ר ב הישוב .ת ח י ל ה ה ש ת ת ף ב ה ק מ ת ה ת א ח ד ו ת הציוגים ה כ ל ל י י ם יחד ע ם ד ״ ר מ ש ה גליקסון ו ח ב ר י ה ע ו ב ד הציוני ,ו א ף נ י ס ה א ת ה ש ו ת פ ו ת ע ם ק ו ר ט ב ל ו מ נ פ ל ד , מנהיגם שימשתי של ציוני גרמניה. כמזכיר אז כללי של הציונים התאחדות ה כ ל ל י י ם והייתי ב מ ג ע יום יומי ע ם ג ר י נ ב ו י ם ו י כ ו ל ת י ל ע מ ו ד ע ל ש י ט ו ת י ו ו מ ח ש ב ו ת י ו . ק ש ה היה לו ל ה ס ת ג ל ל ת ג א י ם ש ש ר ר ו בארץ .הוא רצה ל ה מ ש י ך ב א ו ת ו ק ו ב ו בפולץ — הדאגה גקט העליד. מחלקות לפועלים, הציתי לכלל והעבודה. וקודם הוא וביחד ע ם דוד ר מ ז כל יד נתן מזכיר למקופחים .כך פ ע ל למען למאבק לשכות ה ה ס ת ד ר ו ת דאז ומשה בועה״פ של ההסתדרות הוקמו — אחרי עמל רב הכלליות בתפקידו עבודה קול כראש כלליות גציג — לשכוח העובד העבודה לפועלים .ש א י פ ת ו ה ע י ק ר י ת ש ל ג ר י ג ב ו י ם במשימה ז א ת היתרי ל א פ ש ר ליהודי ב ל ת י מ פ ל ג ת י ל ק ב ל יום ע ב ו ד ה מ ב ל י ש י צ ט ך ך לשם כ ך ל ה צ ט ר ף ל מ פ ל ג ה כלשהי. כ א ש ר פרץ מ ש ב ר כ ל כ ל י ב א ר ץ וההסתדרות דומה ה כ ר י ז ה ע ל ״פדיון הבלחי־פועלי. לציבור ב ת ק ו פ ת ה מ ר ד ה ע ר ב י ב ש נ ת 1939—1936 עבודה״ כך נ ו ק ט ג ר י נ ב ו י ם יוזמה הוקם האזרחי״. ״דימפדה להקמת במימוש מכשיר רעיון זה הוא זכה ב ת מ י כ ת ח ב ר י ה ה נ ה ל ה ד ״ ד פ י ש ל ר ו ט נ ש ט ר י י ך והרב יהודה לייב מ י י מ ו ן )פישמן( .גרינבוים ל א ר צ ה ש י י מ צ א ו יהודים מ ה מ ע מ ד הבינוני שנתערערו״ .פ ר נ ס ת ם והם ישארו ל ל א א מ צ ע י קיום .ל מ ר ו ת ח ו ס ר א ה ד ת ו ל כ נ ו י ״אזרחי״ ה ס כ י ם ש ה מ פ ע ל ייקרא ״המפדה היתד. צריכה האזרחי״ להיות מתוך הכתובת תקווה שחוגי הבורגנות עבור הקונסטרוקטיבית בישוב ציבור י ת מ כ ו בו. בעלי זו המלאכה, ה ס ו ח ר י ם הזעירים והאיש הקטן. בתוך להקמת ראש מחלקת ״אוצר העבודה החקלאות״ תמך שתפקידו ביוזמתו היה ש ל שמואל לתמוך זקיף בפרדסנים )ז׳וכוביצקי( שהעסיקו פועלים יהודים .מ ו ס ד זה היה ח ש ו ב ב י ו ת ר ב ת ק ו פ ת מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ,כ א ש ר ל א נ י ת ן היה לשווק א ת ה פ ר י והיתד .ס כ נ ה ל ה ר ס ה פ ר ד ס נ ו ת .ג ר י נ ב ו י ם שהיה י ו ש ב ר א ש ״ועדת ה ב נ ק י ם ״ ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ,היא ח ב ר ת ה א ם של ב נ ק א נ ג ל ו ־ פלשתינה ״אוצר השקפה )שהוא כיום החקלאות״, תמך העולמית״ הציוני״ למען גרינבוים בקוגגרס בנק לאומי( הציל בהקמת בבזל את הניע ״הקרן ב־,1946 את הפרדסנות הבנק להעמיד הנאמנה הקונסטרוקטיבית אחרי המלחמה, כדי אמצעים לציונות. של מתוך לרשות אותה הציונות הכללית שהתישבות ״הנועל ו״העובד הציוני״ מ צ ד א ח ד ,ו ה מ ע מ ד ה ב י נ ו נ י מ צ ד שני ייהנו מ מ כ ש י ר כ ס פ י דומה ל א ל ה שהיו ל מ ח נ ה ה ע ב ו ד ה הציוני ו ל ת נ ו ע ת ה מ ז ר ח י העולמית .כ ל יוזמה ק ו נ ס ט ר ו ק ט י ב י ת ב ר ו כ ה ז כ ת ה ל ת מ י כ ת ו ש ל גרינבוים. י צ ח ק גרינבוים היה א ה ו ב ו נ ע ר ץ ע ״ י ח ס י ד י ו ה ר ב י ם שראו ב ו לא ר ק מ נ ה י ג ו מ ח נ ך אלא א ת ה״רבי״ ש ל ה ם .ו כ ך ה ו א נ ש א ר ב ז כ ר ו נ ם ע ד היום הזה. 40 אברהם רוזנמן ביקוריו שני יצחק של גרינבוים ב י ק ו ר י ו ש ל גרינבוים בפולין, בפולין אחרי מ ל ח מ ת השואה לאחר ה ע ו ל ם השניה ,ה ת ק י י מ ו ב ־ : 1 9 4 7הראשון מ ־ 2 4ל פ ב ר ו א ר ע ד ה ־ 6ב מ ר ס והשני מ ־ 2 2ל ס פ ט מ ב ר ע ד ל־12 באוקטובר. הידיעה וגרמה על ב ו א ו של ג ר י נ ב ו י ם ה ת פ ש ט ה ב מ ה י ר ו ת ה ב ז ק ל כ ל פינה יהודית להתרגשות בקרב רבה אלף כ־150 שהיו עדיין יהודים מתוך בפולין, ק ר ו ב ל־ 300א ל ף ניצולי מ ל ח מ ה ,ר ו ב ם ״ ר פ ט ר י א נ ט י ם ״ מ ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ומיעוטם נ י צ ו ל י השואה .ק ש ה לי כ ע ת — ל א ח ר 33ש נ י ם — ל ת א ר א ת החוויה ,שזכינו ל ה ב א ו ת ם הימים .מ מ ש כ מ ו ב ט ר ג ד י ה יוונית ש מ ש ו ב ה ב ע ר ב ו ב י ה ש מ ח ה ועצבות, ר ו מ מ ו ת רוח ויגון שליוו — ו ב מ י ד ה מ ס ו י י מ ת אף ה ע י ב ו — ע ל ה מ פ ג ש הזה בין מ י ש ס י מ ל א ת י ה ד ו ת פולין ה מ פ ו א ר ת ש א י נ נ ה עוד ,לבין ה מ ע ט י ם ששרדו מ מ נ ה . מיז־ ע ם הגיעו ל ו א ר ש ה ביקש ג ר י נ ב ו י ם ל ב ק ר ב ש ט ח הגיטו .הוא היה מזועזע ואולי אף הקשר ה נ פ ש י ה ע מ ו ק שהיה לו ע ם במידה יותר גדולה שביקרו מאחרים בפולין ח ל ק זה של לאחר החורבן, בגלל ״וארשה של מ ט ה ״ ש נ ה פ כ ה ל ״ ו א ר ש ה ש ל מ ע ל ה ״ .יחד עם ז א ת ה ר ג ש ת י שהוא ל א היה כה מ ו פ ת ע מ מ ר א ה עיניו, לא ו ז א ת ב נ י ג ו ד ל כ ל ה מ ב ק ר י ם ה א ח ר י ם .ב ס י ו ם ה ס י ו ר ה פ ל י ט :״פה קבורים רק אנשים, גם אלא העולם״. מצפון הזה המשפט באופן מצלצל פטטי כ ל ש ה ו — וזה כידוע לא היה ס ג נ ו נ ו ה מ ק ו ב ל ש ל גרינבוים ,ש ה פ ט ט י ו ת ב ה ו פ ע ו ת י ו נ ד י ר ה ו ע צ ו ר ה מאד, היתד, ב פ י ו ש ל מ י שהיה מ נ ה י ג ה ש ל יהדות פולין אבל ויו״ר ועד ה ה צ ל ה היה לו מ ש מ ע ו ת מ י ו ח ד ת .ג ר י נ ב ו י ם ל ב ט ח ידע מ ה הוא שח. ב י ק ו ר ו הראשון של ג ר י נ ב ו י ם כ ל ל ה : תכנית — פ ג י ש ו ת ע ם יהודים. — פ ג י ש ו ת ע ם ה מ י מ ס ד היהודי ש ב ר א ש ו ע מ ד ו הקומוניסטים. הפולגית — פגישות עם חברי הממשלה והצמדת ״מפלגת ה מ פ ל ג ת י ת של ה פ ו ע ל י ם ה פ ו ל נ י ת ״ ,כפי ש כ י נ ו א ת ע צ מ ם אז ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם הפולניים. ״כלפי חוץ הפגישות הגדולים וכלפי פנים״ נערכו ע ם היהודים י ח ס י ת של היהודים ביקורו בתכנית הראשון בעיקר דאז, בפולין )בגלל הזמן באספות כאשר הדחוק הם שאורגנו רבים במרבית ממקומות נכללו הריכחים שלא נכללו ב ב י ק ו ר ו השני, אותו ה ב ט י ח ג ר י נ ב ד ם וגם קיים( ,הגיעו ל מ ק ו ם ה א ס פ ו ת .א ם כי ה א ד ר ה היתד .מ ר ג ש ת — ו ה ד ב ר ה ש פ י ע גם על ה נ א ו ם — ה ר י ש נ א ו מ י ו כ ל ל ו גם ניתוח מ ע מ י ק וריאליסטי ש ל מ צ ב נ ו ה ק ש ה — א ב ל לא היה נ ט ו ל ת ק ו ו ה .ב ה ת א ם ל מ א ב ק ו וגישתו ה ד ו א ל י ס ט י ת ל ב ע י ת ה ע ם היהודי א ו ת ה כ י נ ה ״ כ ל פ י פ נ י ם ו כ ל פ י ח ח ״ כ ל ל ו נ א ו מ י ו ש ל ג ר י נ ב ד ם את מרכיב שרידי ״הגלות״ יהודי להשתחרר ואת פולין הוא קצת המרכיב סטה מהמעמסה ״הארץ־ישראלי״ במקצת הכבדה מהמבנה שרבצה עליו אלא — המקובל. שבעומדו הצורך בתקופת השואה הפנימי העיבה לפני שלו על כ ל ה ו פ ע ת ו ; הוא ס י פ ר ל ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ש ל י ה ד ו ת פולין כ י צ ד ע מ ד נ ו מיותמים, מבודדים וחסרי אונים מול עולם ״שחלק ממנו רצח, החלק השני היה קר 41 והשלישי ואדיש וידוי לא במעבר עזר״. מהחלק אישי וציבורי כ א ח ד — ה ו א הבונים רק על ק ט ס ט ר ו פ ו ת .״אין ידענו המיוחד שהמצב זה בו הזה הנאום של שהיה — ה ת פ ל מ ס עם אלה המאשימים נכון״ נמצא — הוא ה ט ע י ם היהודי העם את הציונים — ״אנחנו להביא יכול כעין הציונים, לקטסטרופות ק ט נ ו ת א ו גדולות ,א ם כ י א ף א ח ד ל א י כ ו ל היה ל ש ע ר ש ה ם י ק ב ל ו א ת ה צ ו ר ה והמימדים של ב ה מ ש ך דבריו — שהיוו כפי שהן ק ב ל ו בשואה״. נ א ו מ י ו — הוא נ ת ן ביטוי ' ל א כ ז ב ת ו מ כ ך ש ל מ ר ו ת עדיין להכיר בזכותנו האלמנטרית הזאת היהודי, יימצא לעם פתרון את החלק ה כ ל אין ה ע ו ל ם מ ו כ ן ל מ ו ל ד ת וכי ע ל י נ ו ל ה י א ב ק ע ל כ ך שבמאה כפי השני הודות שעברה, שבמאה לאמנציפציה׳ נ מ צ א פ ת ר ו ן ל ב ע י י ת היחיד היהודי .ה ח ל ק ה ז ה של ה נ א ו ם ה ס ת י י ם ת מ י ד ב ק ר י א ה נרגשת על לעליה .פ ר ט מ ע נ י ן : ב כ ל הופעותיו ושמתי נוכחתי כי דיבר לב שאם א ו ת ו נושא ,הרי ש א ף פ ע ם ל א ח ז ר ע ל ע צ מ ו ו כ ש ה ע ר נ ו ל ו ע ל כ ך ה ו א הסביר ,ש נ א ו ם פ ו מ ב י צ ר י ך ל ה י ו ת מ ע ג י ן ג ם לנואם — א ח ר ת יהיה ע ל י ו ל פ ה ק ב ע ת נשיאתו. האומץ לומר בפגישות ביטוי לידי האמת את ע ם ה מ י מ ס ד היהודי, כשרוגו המיוחד שבראשו עמדו הקומוניסםים את לומר גם האמת כשהיא ואפילו נ ו ג ד ת א ת ה א י נ ט ר ס י ם ש ל מ ש מ י ע ה .בפולין של המלחמה ה ק ר ה — היה ד ר ו ש לכך לא היהודיים, נוחה לא בא לשומעיה — 1947ש נ ת ה ת ח ל ת בכך מ ע ט אומץ ב ג ל ל הסיכון ה ק ש ו ר והרי כ מ ה א פ י ז ו ד ו ת ל ד ו ג מ ה : — כ א ש ר בזמן ה צ ג ת ב פ ג י ש ה עם נ ש י א ו ת ה ו ע ד ה מ ר כ ז י ש ל המשתתפים יהודי פולין ה ג ע ת י לנציג ה״בונד״ ,ג ר י נ ב ו י ם ה ע י ר :״הייתי היחידי ש כ ת ב ע ל רצח ארליך ״בונד״ בתכלית ואלטר אלה, במאמר שנרצחו האיסור שפירסמתי במוסקבה שמות ב״העולם״. המגהיגים שני על היותם ״קונטרבולוציונרים״, ואפילו ה ב ו נ ד י ס ט י ם בעצמם להזכירם ל א העיזו היו של אסורים בפומבי. רק החשש מפני שערוריה והכבוד לגרינבוים מ נ ע ו מהקומוניסטים תגובה פרט ל״נזיפה״ )״גרינבוים מ ר ש ה ל ע צ מ ו י ו ת ר מ ד י ״ ( א ו ת ה ק י ב ל ת י אני. — במסגרת הועדים המאמצים ביקורו בועד המרכזי ליהודי פולין התקיים כנס של גציגי המקומיים והמחוזיים ב פ נ י ה ם ה ו פ י ע גרינבוים .הוא ס י פ ר ב פ ר ו ט ר ו ט ע ל שנעשו ועל להצלת היהודים התוצאות העגומות של מאמצים אלה. בין ה י ת ר מ ס ר ע ל פגייה ל ש ל ו ש ת ה ג ד ו ל י ם ע ר ב ועידת י א ל ט ה ב ת ב י ע ה ל ה ח ל י ט על כבר הפצצת תעשיית המוות הגרמנית ,כולל רכבות ומחנות המוות עליהם ידעו א ת כ ל ה א מ ת .הוא הזכיר את ר ו ז ו ו ל ט וצ׳רציל ש ע ג ו ב ע ק י פ י ן תשובות צ ב ו ע ו ת ו מ ת ח מ ק ו ת והוסיף ו״השלישי ל א מ צ א לנכון א פ י ל ו לענות״ .ה ק ו מ ו ג י ס ט י ם לא ה ע י ז ו אפילו ל ה ג י ב כ א ש ר ש מ ו ש ל ס ט ל י ן ה ו ז כ ר ב ה ק ש ר ל א מ ח מ י א ו ז א ת בתקופה שבכל ההופעות הפומביות התלוו לשם זה תוארים מרובים, כגון: ״גאון ה א נ ו ש ו ת ״ ,״שמש ה ע מ י ם ״ ,״ מ נ ה י ג ה ע מ ל י ם ב כ ל העולם״ ,״ א ב י נ ו ו י ד י ד נ ו ה א ה ו ב ״ ועוד. — ה ז כ ר נ ו א ת ה ו פ ע ו ת י ו ש ל גרינבוים ,ש נ ת ק ב ל ו ב ה ת ל ה ב ו ת ע ל ידי ה ש ו מ ע י ם היהודים ,ש ב מ ח י א ו ת הכפיים ה מ מ ו ש כ ו ת ו ב ק י מ ה ב י ט א ו א ת י ח ס ם ל מ נ ה י ג ם ה א ה ו ב . רק 42 בעיר דז׳רח׳וניוב שבשלזיה התחתית, כאשר גרינבוים אמר שכל העולם לא נקף על אצבע להציל מנת נשמעה יהודים ביניים: קריאת את ״להוציא ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ״ .ג ר י נ ב ו י ם ש מ ע ו ח ז ר :״ א מ ר ת י כ ל ה ע ו ל ם ל ל א יוצא מ ה כ ל ל — האם עלינו להודות ל ב ר י ת המועצות שלא השמידה א ת היהודים שחיפשו א צ ל ה מ ק ל ט מ ה ג י ה נ ו ם ?״ .ה ק ה ל שהיה נ ו כ ח ב א ס י פ ה ה ז א ת ה ב י ע א ת ע מ ד ת ו ב מ ח י א ו ת הכפיים אחר ל כ ב ו ד ו ש ל ג ר י נ ב ו י ם שהיו ס ו ע ר ו ת ו מ מ ו ש כ ו ת י ו ת ר מ א ש ר ש ל ו ע ם יהודים. בכל מפגש ה ת ק ר י ת הזאת ,ותגובת הקהל הפכו לשיחת היום בקרב יהודי פולין ו ה ר ג י ז ו מ א ד א ת ה ע ב ד י ם ה נ ר צ ע י ם של ה מ ש ט ר ה ס ס ל י נ י ס ט י . חיסול לא היהודים חלל יצר כלכלי ריק ע ל מ נ ת ל ה ג י ע ל מ ק ו מ ו ת ,ב ה ם נ ע ר כ ו הופעותיו ,היה ע ל י נ ו ל נ ס ו ע ב מ כ ו נ י ת ולעבור מקומות יהודית, וכעת החזק ביקר ישוב לא רבים, נותר אשר ממנה לפני זכר כלשהו. שהותירו עליו לא פ ע ם : היה מ ו ר ג ש כי ק ש ה ע ל י ו מ א ד ל ה ש ל י ם הכלכלי הישובים ה ש ו א ה היתד. שהיד .צ ר י ד האלה, אין כמעט ביכולתי להיווצר עם בחיים שהצטיינו כל אוכלוסייתם לתאר הרושם יהודים ח י ס ו ל ם ש ל היהודים, עם את תוססים העובדה מתמלא ובהם שהחלל רבה במהירות ע״י ה פ ו ל נ י ם ה א ת ב נ י ג ו ד ל ג י מ ו ק י ה א פ ו ל ו ג ט י ק ה ש ל נ ו ש ה י ה ו ד י ם מ מ ל א י ם פ ו נ ק צ י ה ח י ו נ י ת ב כ ל כ ל ה ה פ ו ל נ י ת א ש ר ב ל ע ד י ה פ ש ו ט ל א ת ו כ ל ל ת פ ק ד .ט ע נ ה זו ,ש ג ר י נ ב ו י ם לא היה בין ח ס י ד י ה ה מ ו ב ה ק י ם ,ה ו פ ר כ ה ע ת ה מ י ס ו ד ה ומד .ש ה פ ת י ע א ת ג ר י נ ב ו י ם היתר. לא עצם האמת יש לזכור הפולנים העובדה כי הזו לפני אלא — המלחמה המהירות הוא בד. לא אמנם התמלא הכחיש ״החלל״ טענה )למען כלפי זאת — א ד כ ל פ י ה י ה ו ד י ם הוא ד י ב ר ו ה ת ר י ע ע ל ״מיליון יהודים מ י ו ת ר י ם בפולין״ ש מ ק ו מ ם ב א ר ץ י ש ר א ל ( . ב מ ר ו צ ת הביקור ה ת ר ש ם גרינבוים מחידוש הפעולה הציונית ,ש ה מ ט ר ה הסופית אותה הציבה לעצמה שיבח א ת פעולותינו הציוגיות שבין היתר ה ת ב ט א ה הארגונים את הציונים היתד. ובראשם להתחסל ע״י ״האיחוד״ 110 המקום הרביעי בעולם אחרי ארה״ב גרמגיה ובזו )112 הלשון, אלף לרוב — הראשונה: יהודי ״השבחים ארגון יציאה אלף מוחלטת בכד מפולין. ש ב א ו ת ה שגד .ה פ י צ ו שקלים תפסה ובכר ) 956אלף( ,א ר ץ י ש ר א ל פולין(. שהינכם רק שתי מחלקים הוא הערות לשלטון פולין ) 302א ל ף ( , ביקורתיות בכל העיר הופעותיכם מזכירים א ת הביטוי הנקרא ״רבולבסטבו״ שברוסית מ ש מ ע ו ת ו םרוויליות והכנעה הקפידו היהודים ובשעתו שהוא בכל ייאמר לשלטון. הפניות לכם א נ י מייעץ ל ח ד ו ל מזה ,מ ח ו ץ ל ז ל ז ו ל א צ ל ה פ ו ל נ י ם ,א ו ת ם א נ י מ כ י ר ה י ט ב ,זה א י נ ו מ ו ס י ף שום לכם בפולין, כאשר דבר״. הנכם בפולין והערה שניה: משתמשים היו בדיוק למעלה ״כאשר בכל משלושה הנכם אותם מיליון מדברים הביטויים יהודים. היהודים על בהם הנמצאים השתמשנו אנחנו שלכם הינכם בלכסיקון נ ר א י ם כ ת י נ ו ק ש ל ב ש א ת ב ג ד י אביו .ש מ ר ו ע ל פ ר ו פ ו ר צ י ה ״ . את שתי קיבלנו ההערות בהבנה והשתדלנו לנהוג לפיהן, אם כי לא ב ה צ ל ח ה יתרה. המגעים עם הפולנים ב ס ו ג י ה זו ה נ נ י כ ו ל ל א ת ה פ ג י ש ו ת ע ם מ נ ה י ג י פ ו ל י ן ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ,ב ח ל ק ם פולנים מלידה ולרוב יהודים ״ ש מ י ל א ו תפקיד ש ל פולגים״, ועד כמה שפולין 43 היתד. הרי עצמאית שהאחרונים היו הקובעים בין הדבר בה. מהעובדה נבע ה פ ש ו ט ה ש צ מ ר ת ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ה פ ו ל נ י ת מ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה היו ב ה יהודים באחוז ניכר מאד .אותו חלק מהם שגשאר בחיים לאחר הטיהורים וחיסול המפלגה ע ״ י סטלין ,ת פ ס ע ת ה ע מ ד ו ת מ פ ת ח ומנהיגיה המתקדמות גוכח הידועות בפגישות חייו של אלה, הטרגית. גרינבוים בהן ד ו ב ר ב כ ל הנוגע התייחסו בין לנושאים ב ש ל ט ו ן ה פ ו ל נ י ונוכח אליו גם היתר המדיניים בהערכה בנו על בהם וכבוד. אליעזר הרי טיפל, עמדותיו לא ז״ל אלה הייתי ופרשת כ ל ל ו גם ק ב ל ת מ י ד ע ע ל ע מ ד ת פולין ב פ ו ר ו ם ה א ו מ ו ת ה מ א ו ח ד ו ת .מ ה ת ב ט א ו י ו ת מ א ו ח ר ו ת יותר של הפולנים נוכחגו לדעת שגרינבוים של תרם לא לתמיכתו הנלהבת במעט ה נ צ י ג ה פ ו ל נ י ב א ו ״ ם ב ת כ נ י ת ה ח ל ו ק ה ו ל א ר ק כ ד י ל צ א ת ידי חובה ,כפי ה ד ב ר מ ה ת כ ת י ב הסובייטי. שהתחייב הביקור השני בביקור את השני ,ש ה ת ק י י ם — כ א מ ו ר — א ח ר י ח צ י ש נ ה ,ה ש ל י ם גרינבוים ה ס י ב ו ב בריכוזים היהודיים ,ב ה ם לא ה ס פ י ק ל ב ק ר ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה וביניהם בקרקוב, שכאילו ב ה היה ,מ ס י ב ו ת מ ו ב נ ו ת ,מ ע ו נ י ן מ א ד נותר אצלו משקע עקב כלשהו לבקר, המאבקים וכן ש ל א יווצר רושם בין בעבר יהדות מגהיגי פ ו ל י ן ה ק ו נ ג ר ס א י ת ל ב י ן א ל ה שבגליציה. ל כ ך ה ו א ניסה, בנוסף חבר בתור הנהלת לשכנע — הסוכנות, בהצלחה ח ל ק י ת ב ל ב ד — א ת ה מ פ ל ג ו ת הציוניות כ י ע ל י ה ן ל ב צ ע ה ל כ ה ל מ ע ש ה א ת ה ח ל ט ת ה ק ו נ ג ר ס ו ה ו ע ד ה פ ו ע ל הציוני על ה ק מ ת ה פ ד ר צ י ה .ה מ פ ל ג ו ת שייצגו ,מ ה שהוגדר על א ת ה פ ד ר צ י ה ע ם ארגון ידם א ת ״הציונות הפרוליטרית״ לא ששו להקים כ מ ו ה״איחוד״ ,שהיווה א ת ה ר ו ב ב ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת בפולין ,ע ק ב ה י ו ת ו ״בורגני״, כ ב י כ ו ל ,כ י ח ש ש ו ש ה ק מ ת ה פ ד ר צ י ה ע ם ״האיחוד״ ע ל ו ל ה ל ה ט י ל דופי ב כ ש ר ו ת ם הסוציאליסטית וכתוצאה מכך בחופש לפגוע הציונית. הפעילות גרינבוים לא ק י ב ל ט ע נ ה ז א ת מ ס י ב ו ת ע ק ר ו נ י ו ת ו מ ע ש י ו ת כ א ח ד ,כי ה ר י ב ע י נ י הקומוניסטים, הסוציאליסטים בלבד, הם אויב גדול יותר ״הבורגנים״, כאשר ב ו ב ז מ ן ש ה ר א ש ו נ י ם הם ״אויב מ ע מ ד ה פ ו ע ל י ם ״ הסטליגיסטיים. החוקים לצערו לא הרב, הצליח שהם ב ב ח י נ ת ״יריב״ — ש ד י נ ו ל ש ב ט לפי לשכנע גרינבוים את נציגי ״הציוגות ה פ ר ו ל י ט ר י ת ״ ל ה צ ט ר ף ו ל ה ק י ם א ת ה פ ד ר צ י ה י ה ד ע ם ״האיחוד״ .ב מ ק ו ם ה ב ט י ח ו ל ו נציגי ״ארץ ישראל זה מרבית את צידד יסודותיה ש ל ״הפדרציה״ — א ך ב ע מ ד ת ״האיחוד״ שיש ל ה ק י ם מכך בהתאם שאת ה״קואורדינציה״ * העובדת״ לכלול להחלטת המוסדות יש לשמור את בכך הפדרציה העליונים כמסגרת של במסגרת ה״קואורדינציה״ עמדו כ ל ל * .גרינבוים לא הציונית התנועה לשיתוף פרשה זאת של היחסים בין המפלגות הציוניות החמירה עם הציונית, פעולה כל המשתמע בה כ ל ל ־יהודי, בשעה דבר עד כדי כר שמח׳ הארגון של ההסתדרות הציוגית העולמית נאלצה בתאריך 26.11.48לפנות למפלגות הציוניות בארץ מפלגות במכתב מיוחד בו אגו קוראים בין היתר :״נשמעות תלונות שלפיהן מגצלות ציוניות מסויימות את התנאים הפוליטיים המיוחדים הקיימים לשם פעולות העלולות להזיק למעמדן של מפלגות אחרות ואף לסכן את קיומן וע״י כך הן חותרות תחת היסודות של ההסתדרות הציוגית״. 44 ק י י ם ליד הוועדים היהודיים ,אולם מ ס ג ר ת זו היתד .מ ע צ ם שהיה מחייבת. לא טבעה בלתי ה ח ל ט ת ה פ ד ר צ י ה ה ת כ ו ו נ ה ליצירת מ ס ג ר ת ק ב ו ע ה ו מ ח י י ב ת וזו ,כידוע, 1949 ה ו ק מ ה ע ד ל ח י ס ו ל ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת בפולין ב ס ו ף וגרינבוים נתן לא פ ע ם ביטוי ל א כ ז ב ת ו ב ש ל כך. ה צ ל ח ה ה ו א זכה ב פ ג י ש ו ת י ו ע ם נציגי ה ש ל ט ו ן הפולני ,א ש ר ה פ ע ם ליתר כ ל ל ו ג ם ש י ח ו ת מ ו ק ד מ ו ת ע ל ק ש ר י כ ל כ ל ה בין פולין ל מ ד י נ ת י ש ר א ל ה ע ת י ד ה לקום. ג ר י נ ב ו י ם ל א א ה ב ,כידוע ,ל כ ת ו ב ע ל עצמו .ז ־ גם היה נימוקו ב א ש ר נ ש א ל לא המשיך מדוע כאשר עלה על כתב ב כ ת י ב ת ת ו ל ד ו ת הציונות מ ע ב ר תולדות בידו לסיים( יהדות פולין ב ־50 לתקופת השנים הצהרת האחרונות ה צ נ י ע מ א ד א ת ת ר ו מ ת ו עד כ ד י פ ג י ע ה בלפור .ג ם שלא )עבודה ב א מ ת ההיסטוריה. כזה היה ה א י ש וגם ב כ ך שונה היה מ א ד מ מ נ ה י ג י ם ציוניים א ח ר י ם ש י ד ע ו ה י ט ב ל פ ר ס ו מ ם .א ת ה ח ל ל והעיוות שנוצרו כ ת ו צ א ה מ ת כ ו נ ה זו ש ל ג ר י נ ב ו י ם לדאוג ע ל י נ ו ל מ ל א ל ש ם ת י ק ו ן המעוות. של נאומו יצחק גרינבוים בלוד?/ 1947 בפברואר ל ו ד ד .ק ה ל ה מ ו נ ה ל מ ע ל ה מ א ל פ י י ם איש ,מ כ ל ש כ ב ו ת ה צ י ב ו ר היהודי בלודז׳, מ י ל א מ פ ה א ל פ ה א ת א ו ל ם ה ק ו ל נ ו ע ״ ו ל ו ק נ י א ז ׳ ״ )״האורג״( ,בציפיה ל ה ו פ ע ת ו של סגן יו״ר ה ו ע ד ה פ ו ע ל הציוני והציר ל ש ע ב ר לסיים ה פ ו ל נ י — י צ ח ק גרינבוים. פתח בשם את עו״ד הערב רוגוזינסקי אשר את ברך האורח לבבית בברכה מ ר כ ז ״האיחוד״ .א ח ר י ו ב י ר ך ב ש ם ה ו ע ד היהודי המחוזי ,ה ע ו ר ך מ י ר ם ק י א ש ר א מ ר בין ה י ת ר :״אגי מ ת כ ב ד ל ב ר ך א ח היהודי ה פ ו ל ג י הדגול ,א ש ר היה ועודנו ק ש ו ר ל י ה ד ו ת פ ו ל י ן עד ע צ ם היום הזד -א נ י מ ב ר ך א ת ה ד י מ ו ק ר ט שבו, כי על תיאר נלחם ללא לאות בסאנאציה הריאקציונית, הפולנית.״ דבריו בהמשך ה ע ו ר ך מ י ר ס ק י א ת ה ת כ נ י ו ת ה ע ו מ ד ו ת ע ל ה פ ר ק ל ש י ק ו מ ם ש ל הריכוזים היהודיים ב פ ו ל י ן . לקול תשואות רמות של הנאספים פתח יצחק גרינבוים א ת נאומו. להלן סיכום מ ק ו צ ר ש ל ד ב ר י ו : ״קשה לי ה י ו ם ל ש א ת א ת נ א ו מ י זה לפניכם .מ ש ג ת 1939ח י כ י ת י ל ר ג ע זה בכליון עינים .ל א ש י ע ר ת י ש כ א ל ה תהיינה ה נ ס י ב ו ת בהן ת י ע ר ך פ ג י ש ת נ ו .ט ר ם בואי הנה ,ג פ ג ש ת י ע ם א ח י כ ם ה נ מ צ א י ם עדיין ב מ ח נ ו ת ו מ צ פ י ם ל א פ ש ר ו ת ל ע ל ו ת י ש ר א ל .ב ע ו מ ד י כ א ן ל פ נ י כ ם ,ח ש אני כי ע ל כ ל לארץ ההיסטוריה א ח ד מ כ ם רובץ נטל ה א י ש י ת והחוויה ה ט ר א ג י ת משלו. אני נ ז כ ר מ ה היה ל פ נ י ם מ ר א י ה של וארשה ,מ ה היו פ נ י ה ש ל לודז ומה ר ו א ו ת עיני ב מ ק ו ם זה — היום ...א נ ח נ ו ,החיים בארץ ישראל ,י ד ע נ ו מ ה ש ע ו ב ר ע ל י כ ם ו ב כ ל כ ו ח נ ו נ י ס י נ ו לעזור .יש גם ב פ י נ ו ס י פ ו ר ע ל חיסורים ש ב ה ם ה ת י י ס ר נ ו ,ע ל ה ט ר א ג ד י ה של אנשינו אשר בסבלם בכל כוחם רצו להחיש עזרה לאחיהם ולאחיותיהם הנמקים. — ו ל א ע ל ה בידיהם .ר ק ב ר ג ע האחרון ,ל א ח ר ש כ ב ר ה ו ש מ ד ו מיליונים, עלה בידיגו להציל אלפים בלבד. 45 באותם אלה הימים, ימים כולו מחולק אכזריים ,היה ה ע ו ל ם קבוצות: לשלוש ש ר צ ח ו והשמידו ,א ל ה ש ס ר ב ו ל ה ו ש י ט ע ז ר ה ו א ל ה ש ה ב י ט ו ב ש י ו ו י ו ן נ פ ש ל נ ג ד עיניהם .וגם כ ע ת ,שנתיים א ח ר ת ו ם ה מ ל ח מ ה — ל א א י ש ב ש ו ר ה בנעשה א נ ו כ י ורק ז א ת א ו מ ר :א נ ו נ ת ו נ י ם בעיצומו ש ל מ א ב ק ק ש ה א ך ה כ ר ח י ש נ ו ע ד למנוע שואה נוספת. א נ ו ה צ י ו נ י ם נ ו כ ח נ ו מ ז מ ן ל ד ע ת כי מ ק ו ר כ ל צ ר ו ת י נ ו ה ו א ה י ו ת נ ו ע ם ב ל י עם מולדת, ב ת נ א י ם חריגים .מ א ז ה ח ל ט נ ו ל ת ק ן החי המעוות את עכשיו ועד זוהי ש א י פ ת נ ו ה נ ח ר צ ת .י ד ע נ ו שאף ב ש ע ו ת ה נ ו ר א ו ת ש ל ה ש ו א ה ,ב י מ י ם ה ק ש י ם ב י ו ת ר — ל א פ ס ק ו יהודי פולין לדאוג לאירגון חייהם .ר ק ע ל ד ב ר א ח ד ת מ ה נ ו : על התקוממות. היעדר כשהגיעה לכן, אלינו הבשורה פרוץ על בגיטו המרד ו א ר ש ה ,ע ל פ ע ו ל ו ת ה מ ח ת ר ת ב ק ר ק ו ב ,ב ב נ ד י ן ו ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם — א ו ר ו עינינו. הודות של ג ב ו ר ה א ל ה ,א ש ר שורשיהם יונקים מ מ ו ר ש ת למעשי המפוארת הגבורה אבותינו ,ירדה יהדות פולין מזירת ההיסטוריה כשהיא ע ט ו ר ת תהילה. היא, זכותנו לומר איפוא, לעצמנו שאנו, ו ל ע ו ל ם כולו, נלחמנו היהודים, בימי ה מ ל ח מ ה בחזית כ פ ו ל ה :באחת — נלחמה הבריגדה הארץ ישראלית ובשניה — נלחמתם על א ת ם ,כאן ,ב פ ו ל י ן ,ב צ ר פ ת ו ב כ ל ה א ר צ ו ת ש ב ה ן ה י ו י ה ו ד י ם ו ב ה ן ק מ ו המפלצת הגרמנית .גם כעת לפנינו מאבק בשתי חזיתות ב ע ת ובעונה אחת. מירסקי הזכיר החבר שאלה ספק הן ב ד ב ר י ו ת ק ו ו ת שהוא ת ו ל ה שגיתן תקוות אנו להגשימן. בתמורות מאחלים שחלו ב פ ו ל י ן .אין בכל אולם זאת לבנו. ש ע ר ו ב נ פ ש כ ם ,מ ה ש ו נ ה י כ ו ל היה ל ה י ו ת מ צ ב נ ו ,לוא מ ג ת ה י ה ד ו ת פ ו ל י ן מ י ל י ו נ י ם רבים ,ומה ש ו נ ה ה ו א כ ע ת ,כ ש נ ו ת ר מ מ נ ה ר ק קומץ קטן .ל ג ב י ג ו ר ל ו ש ל ה ע ם היהודי ב כ ל ל ו ת ו ,אין התקוות בפולין ,כ ל ל מ א מ ץ זה ,ל א ו ת ו המרץ והרצון ח ש י ב ו ת מ כ ר ע ת .א ל נא הכרוך בהגשמת תבינו מדברי שאני אותן מ ת ג ג ד להן. אולם ,א ם ל מ ר ו ת שיווי ה ז כ ו י ו ת האישיות שהשיגו היהודים ב מ א ה ד.־ 19א פ ש ר י הזעזוע היה בדמות ר ו ד ג ו ת ו ש ל היטלר ,הרי ש ה ד ב ר לכל אהת ולתמיד חייבים את מקומנו בקרב שיוויון זכויות למצבנו היוצא העם דופן, היהודי כ כ ל ל . אנו חייבים למצוא ארע מכיון שלא אגו הושג לשים משפחת קץ העמים כשווים בין שווים ו כ ב נ י חורין. לאחר פנים ה נ י צ ח ו ן ע ל גרמגיה ,היו רגעים ש ב ה ם ה א מ ג ת י כ י ה ג ו ר ל י א י ר ל נ ו ו ה מ ד י נ ו ת ה ד י מ ו ק ר ט י ו ת י ת י י צ ב ו ל י מ י נ נ ו או ,ל פ ח ו ת ,ל א י פ ר י ע ו ל מ פ ע ל נ ו . לדאבוני ,ל א כ ך היה .ל כ ן ר ק ז א ת אומר ל כ ם :א נ ו נ א ב ק י ם ו ל א נ ר פ ה מ מ א ב ק נ ו . ברגעים *.ורלנו, ומבקשים החבר אלה, אנו פונים כשבפורום לכל האומות המדינות המאוחדות ולכל העמים עומדים להכריע גם לפולין )כמובן יהיה מה ב כ ל ל זה( ת מ י כ ה ו ה כ ר ה בזכויותינו .אינני ס ב ו ר ש ה מ ח נ ה ה מ י ו צ ג כ א ן ע ל ידי מירסקי, בנו, יילחם א ך ל א די אם יתייחס בסובלנות גרידא. על כל יפנים ת ק ו ו ת י ה י א כי ה ם ל א יערימו קשיים. השאלה שיוסדרבאסיפה ה מ ט ר י ד ה א ו ת נ ו בימים אלה היא ,מ ה י ק ר ה ענייננו אחת על ניתן ידי האומות להגיע לידי המאוחדות. הכרעה. ברור ובינתיים בתקופת שלא מה ביניים ,ע ד בישיבה יקרה אחת בארץ ולא• ישראל? •ידוע ל כ ם ב ו ו ד א י כי ה ל ח ץ ע ל י נ ו בארץ ה ו ל ך ו ג ו ב ר ו ע מ ו ה ו ל ך ו ג ו ב ר ה ה כ ר ח ללחום. .בית 46 היהודים אשר במלחמה נשמטה הקרקע מ ת ח ת רגליהם, זכותם למצוא ב מ ו ל ד ת ,ו ז א ת ה מ ט ר ה ה ע י ק ר י ת של מ א ב ק נ ו .לוא ה י י ת ם א ת ם כיום א ת נ ו י ש ר א ל ,י כ ו ל נ ו ב י ת ר ק ל ו ת להגיע ל ע מ ק ה ש ו ו ה הן ע ם ה ע ר ב י ם והן עם בארץ האנגלים ,א ך דווקא בגלל הימצאותם של ר ב ב ו ת יהודים בארצות ח ה — חמורה ש ב ע ת י י ם .א ם ל א נ צ ל י ח ל מ צ ו א ״מודוס ויונדי״ ע ד ל ה ח ל ט ת ו ה מ פ ו ר ש ת הבעיה של האדים ,נ י א ל ץ ל נ ק ו ט ב ד ר ך ה מ ל ח מ ה ,ש ל ב ל י ב ה היא ב ע י ת העליה .אמנם, לפי בדרך כד. חישוביה של אותה קשה. בריטניה הגדולה לא בריטניה גרמניה, עצמה יעדיפו ניסתה מחצית נמצא די כבר עולים שירצו בעבר תושביה לשכנע היהודים לבחור א ו ת נ ו כי הגיצחון על לארצות מ ו צ א ם .ו ע ו ד :ת ק ו ו ת ה ש ל בריטגיה היא כי ה י ה ו ד י ם ש ע ו ד ם ב מ ח נ ו ת , של יגיעו ל א פ י ס ת כ ו ח ו ת ע ד כי יוותרו ע ל ר צ ו נ ם לארץ מ ו צ א ו ו ח ל ק ם י ה ג ר ו לאותן מ ד י נ ו ת ש י פ ת ח ו ל פ ג י ה ם עלינו, הארץ למחרת לשוב — ל ע ל ו ת :ח ל ק ם ישובו א י ש איש את שעריהם! היהודים ,להוכיח כי כ ל החישובים ה ל ל ו איגם א ל א אשליה ,כי ל א י י ש ב ר כ ו ח ע מ י ד ת נ ו ו ב כ ל הדרכים נ ח ת ו ר ל ע ל י ה לארץ .ל ה ק י ם ח ז י ת ש נ י ה למען ארץ י ש ר א ל — זוהי ה מ ש י מ ה ה מ ו ט ל ת על הציונים ,ב א ש ר ה ם ש ם ! נצחוננו או כספי ב מ א ב ק זה חייב להיות מלא .ו א ת ם א ל בתמיכה מוסרית .מעל ל כ ל דרושים ת ס ת פ ק ו ב מ ת ן סיוע נא ל נ ו אנשים, ולאלה אנו מצפים מקרבכם. בטוחני רצוננו כי הדרך שבה אנו היא צועדים שתוביל המיוחלת. למטרה עז ל ש י ם קץ ל מ צ ב ו ה א ו מ ל ל של עמנו ,ב ו הוא חי ע ד ע ת ה .ש א י פ ת נ ו היא כ ש ו ו י ם בין א ו מ ו ת העולם. שנחשב א נ י פ ו נ ה א ל י כ ם ב ק ר י א ה :ה צ ט ר פ ו ל מ א ב ק ל מ ע ן ש י ח ר ו ר ו ש ל העם היהודי, שהוא מ ג ו ר מ י היסוד לשיחרורד .של ה א נ ו ש ו ת כולה.״ הגיב בתשואות רמות על דברי הנואם שניתח הקהל בבהירות ובגילד לב א ת מ צ ב ו ה א מ י ת י ש ל ה ע ם היהודי. הופעתו משתתפים ש ל י צ ח ק גרינבוים ע ו ר ר ה גל התלהבות שהופגנה בתהלוכה רבת ל מ ע ן ה צ י ו נ ו ת ש ל ה צ י ב ו ר היהודי בלודז. )מפולנית :רינה נזר( י ר ח מ י א ל אשל ק ו י ם ביום על ה ו ל ד ת ו ה מ א ה ראוי ל ה ע ל ו ת ב פ נ י ה צ י ב ו ר א ת כ ל ה ז כ ו ר ל ב נ י ד ו ר נ ו האיש שעיצב ארשה לקראת ״ציונות הרוב העובד, ל ד מ ו ת ו ת ק ו פ ה ב י ה ד ו ת פולין ה ח י ה ו ה ת ו ס ס ת , ב ת ה ש ל ו ש ה מיליון. ל י לציין א י ־ א ל ה פ ר ט י ם בביאוגרפיד .שלו. בואו כללית ארצה בראשית שנות — מ ה י ? ״ המציאוח בה השלושים, נתקל פירסם את שימשה רקע מאמרו בשם: להגיגיו, כאשר ש ל ״ ה צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם ״ בא״י בימים ה ה ם ה ת ג ב ש כ מ פ ל ג ה ה ע ו כ ר ת יאת ג ו ש א ה ה ג ש מ ה הציונית .ל כ ן ת ה ה ה א ם י י ת כ ן ה מ ש ך ל ק י ו מ ו ש ל א ו ת ו זרם כ ל ל י בציונות ,הדואג באמת ובתמים לענייני הכלל ,ש ב מ ס ג ר ת ו פ ע ל ונאבק 47 כ ל ימיו בחו״ל .ב ו ע מ ד ע ל מ ש מ ר ע ק ר ו נ ו ת היסוד ש ל צ י ו נ ו ת ־ ה ת י ש ב ו ת ־ ח ל ו צ י ו ת , הסיעה ״ ע ת ־ ל ב נ ו ת ״ כנגד הצביון ה מ ת ח ר ה ל ס י ע ת ו ״על המשמר״ .״ ע ת לבנות״ בעלת ה א נ ט י ־ ח ל ו צ י ־ פ ו ע ל י ,ש ה ע ל ת ה על נ ס א ת ה מ ע מ ד ״הבינוני״. א ת ש ם ס י ע ת ו ב ק ו נ ג ר ס י ם .הציוניים הגדיר כ״רדיקלית״ .שם ל ק ו ח מ ן ה ק ש ת הפוליטית צרפת שבחיי כהסברו. דאז, לאמור: מפלגה הקרובה לאגף ביותר העבודה .ת ו ך ק ב ל ת דין ה מ צ י א ו ת ה ״ נ ו ר מ ל י ת ״ בישוב ה ק ט ן שהיה נ ת ו ן ב ה ת פ צ ל ו ת ה מ פ ל ג ת י ת ־ כ ת ת י ת ל מ ע מ ד ו ת י ו ,ה ו א לא נ ת ן כ ל ל א ת דעתו ,ב ר ו ב י ש ר ו ת ו ו ע ק ב י ו ת ו , כלפי התוצאות הארגוגיות־מעשיות הצפויות לו עצמו ולדרכו ל ה ב א בימי בחירות. במלחמתו הרעיונית פ ו ל י ן .ע ו ר ר גריגבוים והתסיס בגולת מחשבת את כל חוגי ה נ ו ע ר הציוני ,א ו ל ם ק ו ד ם ־ כ ל א ת אלה שללא ה ז ד ה ו ת ע ם ה א י ד י א ו ל ו ג י ו ת של ״סוציאליזם ב י מ י נ ו ״ ש ב מ ח נ ה ״א״י העובדת״ ,הגיעו בכ״ז ל ה ש ת ל ב ו ת ח ל ו צ י ת — בהסתדרות בא״י הכללית ספקותיו ה א ח ת ש ל העובדים .א ו ל ם פ י ר ס ו ם של ״ראש ה ג ו ל ה ״ ב ה ג י ע ו א ר צ ה ,ל ג ב י א פ ש ר ו ת ה מ ש כ י ו ת ה בארץ ש ל צ י ו נ ו ת ב ע ל ת היונקת מכוחו של אידיאולוגיה אינטרס הכלל ומקבלת את מרותו, הביכה לא במעט א ת מעריציו העולים הצעירים. כך קרה ,כי ל א ח ר כ ־ 1 5ש נ ה בהן היה שקוע ב ע ב ו ד ה צ י ו נ י ת בונה בחיי ה י ש ו ב ע ד ק ו ם ה מ ד י נ ה . ,כ ח ב ר ה נ ה ל ת הסוכנות ,ו כ ש ר ־ ה פ נ י ם • ב מ מ ש ל ה ה ז מ נ י ת , ל א ז כ ת ה ר ש י מ ת ו ה א י ש י ת .ב ב ח י ר ו ת ל כ נ ס ת ,במינימום •הקולות ה נ ד ר ש ל ב ח י ר ת ו , בהיותו ח ס ר עורף ציבורי מאורגן. היתד .זו א י ר ו נ י ה מ ר ה ש ל ה ג ו ר ל ,כ א ש ר ב מ מ ש ל ת י ש ר א ל ה ק ו א ל י צ י ו ג י ת כ י ה ן כשר איצ׳ה־מאיר ר׳ מטעם לדן הן בפולין והן בישוב ,ו ל ע ו מ ת ו ״אגודת־ישראל״, זו שנלחמה הציונות כנגד י צ ח ק גרינבוים ,ה ל ו ח ם ה ק נ א י מ נ ע ו ר י ו ל ת ק ו מ ת ה של מ ד י נ ת ־ ה י ה ו ד י ם ,ג ו ת ר ב ח ח . . . התמרמרותו.על.שלא ה ו ב א מירושלים הנצורה לטכס הכרזת המדינה בת״א, כפי ש ג ה ג ו ע ם ח ב ר ו ב ס ו כ נ ו ת ,ה ר ב מימון ,ל א נ ב ע ה מייצר ש ל ״ כ ב ו ד ג ב א י ם ״ שנפגע. הוא ראה בכך אות למען ל ה כ ר ע ה פ ו ל י ט י ת מ צ ד בן־גוריון ברית עם הדתיים. הוא ,הציוני ב ע ל ה ה כ ר ה ה ל א ו מ י ת החילונית ,היה בין ה ח ו ת מ י ם ע ל ה ס כ ם ה ״ ס ט ט ו ס ־ ק ו ו ״ ע ם ״ א ג ו ד ת ־ י ש ר א ל ״ ,כ ד י שלא ת ת ו ו ס ף ע ל אויבי ה מ ד י נ ה ע ם י י ס ו ד ה . אך ש מ ת פ ק י ד ה ה ר א ש ו ן של ה כ נ ס ת הוא גם ס ב ר המכוננת — להעניק חוקה כלומר ספר חוקי־היסוד — קונסטיטוציה — למדינת־ישראל הקמה לתחיה .באופן כזה — הסביר ערטילאי אחר־כך — ניתן היה להבטיח שבעתיד לא יוכל כל מהפך ל ש נ ו ת ב ק ל ו ת מ ע ר כ י ־ ה י ס ו ד •שלה. האמת נ י ת נ ה ל ה א מ ר ש ל א ה ב י נ ו נ ו ב ש ע ח ו די ה צ ו ר ך א ת ח ש ש ו ת י ו ה כ ב ד י ם מ״מלחמת־תרבות״. )״קולטור .קאמפף״( ומסכנוח .״םחר־מכר״ פוליטי עם הדתיים בעתיד ,באין ק ו נ ס ט י ט ו צ י ה ,א ש ר ר ק ב ר ו ב מיוחס •ניתן ל ש נ ו ת ה . בשעתו לא רבו ב ת ו כ נ ו ה ש ו ת פ י ם לו ולחרדותיו.אלד ...האומנם — נשאל א ת ע צ מ נ ו ע ת ה — ר א ה צ ל ה ר י ם כ ה ר י ם י או ש מ א חזה והרחיק ר א ו ת י אכן ,ת ש ע ה ק ב י ן ש ל א כ ז ב ו ת י ו הציבוריות ש נ ח ל בחיי ה מ ד י נ ה ידועים ל ח ו ג י ציבור שונים ,א ך מ ע ט י ם ה י ו ד ע י ם כי זכה גם ל ק ב ש ל נ ח ת — ב ש י ל ו ב ש מ ו ב מ פ ת הארץ. ה י ש ו ב א ל ו נ י ־ י צ ח ק ,ה נ ו ש א א ת שמו ,הוא כ פ ר לחינוך נ ו ע ר וילדים ,ש ה ו ק ם 48 ב ת ש ״ ח ,ו ק ו ל ט מ א ז א ת חניכיו מ כ ל ג ל י ה ע ל י ו ת ב ר צ י פ ו ת ו מ ח נ כ ם ב ר ו ח ע ק ר ו נ ו ת י ו ה צ י ו נ י י ם של יצחק גרינבוים. ועדת בעודו השמות בחייו, הממשלתית הסכימה כמחווה יוצאת מן הכלל, לאשר למרות את שם הנוהג הכפר המקובל על שם שאין האיש קוראים י ש ו ב ע ל שם אדם ,א ל א ל א ח ר מותו. ב מ ש ך שנים נ ה ג ל ב ק ר ב כ פ ר ־ ה נ ו ע ר יחד ע ם רעיתו ,בימי ח ו פ ש ה ומועדים. בהזדמנויות חגיגיות היה נושא א ת ד ב ר י ו ב א ז נ י ק ה ל מוקיריו וחניכיהם ,כגון בחנוכה. ה ז ק ן רווה נ ח ת כ א ש ר ילדי ה כ פ ר היו ב א י ם מ ד י ש נ ה ב מ ש ל ח ת ל ב י ת ו ל ב ר כ ו ב י ו ם ה ו ל ד ת ו ,והם יוצאי גלויות מ ז ר ח ו מ ע ר ב .אין ל ה ת פ ל א ש ב ת ש ו מ ת ־ ל ב מ י ו ח ד ת ה ת ע נ י י ן ב ג ו ר ל ם ש ל הילדים משרידי י ה ד ו ת פולין שלו ,שהיתר ,ואיננה. 49 על חורבות הגיהו אגדרטה לזכר גבורי גיסו וארשה מאת הפטל גחן רפופורט אריה פרייס ת ג ו ב ת ב א ״ י ה מ ח ת ר ו ת י ה ד ו ת ל ת ה ל י ך ה ש מ ד ת א י ר ו פ ה )בתקופה שבין נובמבר 1942לנובמבר * (1945 מבוא ת ה ל י ך ה ה ש מ ד ה ש ל י ה ד ו ת א י ר ו פ ה ע״י ה נ א צ י ם היה ה מ א ו ר ע ה ב ו ל ט ב י ו ת ר בהיסטוריה ש ל ש נ ו ת ה־ 50ה ר א ש ו נ ו ת ש ל ה מ א ה ה־ ,20ש ה ה י ס ט ו ר י ו נ י ם ציינוהו ל א ר ק כ י ו צ א דופן ,א ל א ש ה ו א ה ת ג ל ה כמדהים ,ע צ ו ם בהיקפו ,ש ט נ י ב ע צ ם ה ע ל א ת ו ל ד ר ג ת ביצוע ו ב ל ת י גיתן ל ה ש ג ת אנוש ,ע ק ב ר צ ו נ ם ה נ ח ו ש ש ל ה נ א צ י ם ל ב צ ע ו ב ע ק ב י ו ת כ ה ר ב ה ,ו מ ז ע ז ע ו א כ ז ר י ע ד א י מ ה ב ת ו צ א ו ת י ו ה מ ז ע ז ע ו ת ל ע ם היהודי. אי־לכך היתד. העולם תגובת ב כ ל ל ו ו ב מ י ו ח ד ש ל ה ע ם היהודי ביותר מורכבת ו ר ב ת פנים. וכגודל המחתרות ביחס מורכבותו זה לתהליך וייחודו ש ל מורכבת ואף תהליך ההשמדה — כך שונה מן האחת גם לשניה, היתד, תגובה תגובת שעמדה ישיר ל מ י ד ת ה ת ע צ מ ו ת ם ש ל ה ה ש מ ד ה וההרג ה ש י ט ת י וכן ש ל ה א י ר ו ע י ם הפוליטיים בא״י ש ל א ו ת ם הימים. ב מ א מ ר זה נ ב י א — ב ת מ צ י ת — א ת ה ת י י ח ס ו ת ן ש ל ה מ ח ת ר ו ת א ש ר פ ע ל ו ב א ״ י ב ת ק ו פ ת מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ,ו א ת ת ג ו ב ת ן העבריות, הקתקרטית על תהליך השמדתה ש ל יהדות אירופה. שנת היתד .ש נ ה 1939 גורלית ב ת ו ל ד ו ת ה ע ם היהודי. בשני מוקדי הכוח ש ל ה ע ם היהודי ח ל ו ת מ ו ר ו ת כ ב י ר ו ת ו מ כ ר י ע ו ת ,ש ק ב ע ו א ת ג ו ר ל ו ל ד ו ר ו ת ה ב א י ם . בשנה לפלישתו בריכחו זו ע ש ה לפולין הגדול היטלר בחודש ביותר את צעדיו ספטמבר, באירופה. צעד האחרונים שגזר להשתלטות על לשבט את גורל בשנה זו ה ח ל גם המשבר הגדול אירופה, העם עד היהודי ביחסים עם * א .כאן יובאו קטעים נבחרים מתוך עבודתו של המחבר ,אותה כ ת ב כעבודת גמר למ.א ,.בהדרכתו של הפרופ .באואר ,האוניברסיטה העברית בירושלים. ב .עבודה זו זיכתה א ת המחבר בפרס ״משואה״ תש״ם ,ע״ש רלה ויעקב גוטמן דיל )פרטים על הפרס במדור ״במשואד,״ שבקובץ זה(. 51 ה ב ר י ט י בא׳׳י ל א ח ר פיצוץ ש י ח ו ת השלטון ה ש י ח ו ת ה ב י א לעולם כשלון שהיווה את ה״ספר השולחן העגול הלבן״ אותה שנה. במרץ של מקדונלד ממאי — 1939 ת מ צ י ת מדיניותה האנטי־ציונית של מ מ ש ל ת בריטניה.ההתפתחויות בשני מסלולים מ ק ב י ל י ם א ל ו קשורים זב״ז ,א ך יש ל ה ם ה ש פ ע ה ח ד ־ ס ט ר י ת ב ע י ק ר ה , כאשר ה מ א ו ר ע ו ת בא״י ו ה ה ת פ ת ח ו י ו ת ב ה מ ו ש פ ע י ם מ ה מ א ו ר ע ו ת באירופה ,ו ר ק בצורה מ ע ט ה ה ה ש פ ע ה היא בכיוון הנגדי. הגבול ,1942ה ח ו ד ש ה כ ר ו נ ו ל ו ג י הראשון ש ל מ ח ק ר זה ה ו א ח ו ד ש נ ו ב מ ב ר ש ב ו א ו מ ת ו ב א ״ י ה י ד י ע ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ע ל ה ה ש מ ד ה ה ש י ט ת י ת ש ל יהודי אירופה במסגרת ,1945 ה ״ פ ת ר ו ן הסופי״ של הנאצים .ה ג ב ו ל ה א ח ר ו ן ה ו א ח ו ד ש נ ו ב מ ב ר מ ו ע ד ה ק מ ת ״ ת נ ו ע ת המרי ה ע ב ר י ת ״ ,ש א י ח ד ה א ת כ ל ה מ ח ת ר ו ת ל מ א ב ק מ ש ו ת ף בשלטון הבריטי. אבדוק על בדרך המחתרות השוואתית ה״הגנה״, והן האידיאולוגית כיצד אצ״ל מבחינה השפיעה ולח״י, מעשית. השואה הן על מבחינת אנסה כ מ ו כן כל המשתמע גיבוש להוכיח ממנה, דרך מחשבתן שתהליך ההשמדה ב א י ר ו פ ה ה ב י א ב ס ו פ ו של ד ב ר ל פ ת י ח ת מ א ב ק ה ״ ה ג נ ה ״ ו ה א צ ״ ל ב ש ל ט ו ן ה ב ר י ט י ה ל ח ״ י ה כ ר י ז ע ל מ א ב ק ו בשלטון ה ב ר י ט י מ י ד ע ם היווסדו ב ־ ,1940א ך בא״י. ב פ ע ו ל ו ת ה ת ח י ל ר ק ב ת ק ו פ ה מ א ו ח ר ת יותר .מ ו ד ע א נ י ל פ ר ו ב ל י מ ט י ק ה ו ל מ ו ר כ ב ו ת ה נ ו ש א כ פ י ש כ ב ר הגדירו פרוע׳ של מה שאדון עוד במעשים לא בתגובה רק 1 באואר , ה ק ש י ם והרגישים לדיון. כאחד למאורעות, פובליציסטית־איז־יאית עצמם .אף על פי כן אנסה ככל שאוכל להביא אלא גם תמונה אובייקטיבית מ ת ו ע ד ת על נושא המחקר. הידיעות הראשונות על השמדת יהודי אירופה* הפגיעות מאוד ה ר א ש ו נ ו ת ביהודי א י ר ו פ ה ה ח ל ו ב ש ט ח י ה כ י ב ו ש ש ל פולין ,ס מ ו ך הנאצים. לפלישת 1939 מאוקטובר ב י ה ו ד י ם ו י ד י ע ו ת ע ל כ ך הגיעו א ר צ ה ב ס ו ף לועד לעזרת המאוחד יהודי פולין, פליט מלודז׳ מ ס ר עדות בנובמבר פראגר, עדות עד פברואר נוספים מספר .1940ר ב מ ו א ר ש ה מ ס ר ביוני על הפוגרום לוביץ ועוד ,וכן גודע על 1940 באוםטרוב־מאזוביצק. 1940ע ל פ ו ג ר ו ם ב ח ל ם ב ד צ מ ב ר ב ס פ ר ו ״יוון מ צ ו ל ה ה ח ד ש ״ ש י צ א ל א ו ר ב ק י ץ בצ׳נסטוחוב, ארעו פוגרומים .1939מ ש ה 1941מ ס פ ר ע ל פ ו ג ר ו מ י ם הוצאה להורג של 53יהודים בוארשה. בסוף 1941נ י ת ג ו הוראות ל י ח י ד ו ת ה א י י ג ז א צ ־ ג ר ו פ ן ב פ ו ל י ן ל ה ת ח י ל ב פ ע ו ל ו ת ה ש מ ד ה ש ל יהודי פולין .ה ו ר א ו ת א ל ו ק י ב ל ו ב י ס ו ס ר ש מ י ב צ ו ר ת ת כ נ י ת מוגדרת, בעלת ש ל ב י ם ו ל ו ח זמנים ה מ כ ו נ ה ב ש ם ״ ה פ ת ר ו ן ה ס ו פ י ש ל ש א ל ת היהודים״. תכנית ה ב ט ח ו ן והס״ד שגובשה אובר ב״ועידת ונזה״ ב־20.1.42 ע״י ראש משטרת ג ר ו פ נ פ י ר ר היידךיך ,ש ה ו ד י ע ב י ש י ב ה ה נ ״ ל ע ל מ נ ו י ו כ מ י ו פ ה כה מ ט ע ם הרייכס־מרשל הידיעות : גריגג ל ה כ נ ת ה ״ פ ת ר ו ן ה ס ו פ י ש ל ש א ל ת יהודי א י ר ו פ ה ״ * ' . הראשונות על פוגרומים שביצעו האיינזאצגרופן בלבוב, אודסה, * הפרטים והציטוטים בפרק זה מבוססים על מאמרו שלי י .גלבר ,העתונות העברית בא״י על השמדת יהודי אירופה ,דפים לחקר השואה והמרד ,סדרה'שניה מאסף א׳ תש״ל. 52 קרץ׳ ,קייב ,הגיעו ב ת ח י ל ה מ מ ק ו ר ו ת רוסיים .מ ס פ ר י ם מדוייקים קאמיל־פודולסק, ל א נ מ ס ר ו ,א ך נ י ת נ ת ה ע ר כ ה כ ל ל י ת ש ל 50,000ה ר ו ג י ם ב ק י י ב ב ל ב ד ) ב א ב י יאר(. הידיעה ל א להגיע הוכהה וכל נתפשו הידיעות אמינות. כבלתי החלו אולם אם א ט י ד י ע ו ת ג ם מ מ ק ו ר ו ת אחרים .ב ר ט ר א נ ד יעקובסוץ ,נציג הג׳וינט ב ה ו נ ג ר י ה ח ז ר ל א ר ה ״ ב ב ר א ש י ת 1942ו מ ס ר עדויות ש ל ק צ י נ י ם ה ו נ ג ר י י ם ש ח ז ר ו מ ה ח ז י ת ה ר ו ס י ת ב א ו ק ר א י נ ה ,ע ל ר צ ח 240,000יהודים ,כ ן ה ו א מ ס ר ע ל ג י ר ו ש י ם המוניים מ ב ו ק ו ב י נ ה וגליציה .ב ־ 20למרץ 1942הגיעו לארץ י ד י ע ו ת ר א ש ו נ ו ת ע ל פ ע ו ל ו ת פלוגות ב א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת ורוסיה ה ל ב נ ה , ההשמדה נ מ ס ר ע ל ס ב ה 86,000 אסטוניה. יהודי יהודים הידיעה ע״י ה״פלסטיין פוסט״ במינסק ,ט ב ח הועברה ע״י והפעם ממקור יהודים סוכנות בשטוקהולם. בליטא־לטביה פרס״, ״יונייטד והשמדת בארץ פורסמה והועתקה גם לכל העתונים העבריים. ב ס ו ף מ ר ץ מ ו פ י ע ו ת ש ו ב ידיעות מ מ ק ו ר ו ת ס ו ב י י ט י י ם ע ל ר צ י ח ו ת ב מ ק ו מ ו ת ב פ ו ל י ן ש ה ת ב ס ס ו ג ם ע ל מ ק ו ר ו ת אחרים .לדווח צ ו ר ף כ ר ו ז ע ל אופייה שונים •המתוכנן ש ל ה ה ש מ ד ה .״לפי ידיעות שהגיעו ל ע ת ו נ ו ת ה ש ו ו ד י ת מ מ ק ו ר ו ת נייטרלים פ ת ח ו ה ה י ט ל ר י ס ט י ם ב פ ע ו ל ה ש י ט ת י ת ה מ ו נ י ת מ ח ו ד ש ת ל ה ש מ ד ת ה י ה ו ד י ם שגורשו בזמן מגרמניה האחרון זה נ ע ש ה ע ל פ י ואוסטריה, הוראות צ׳כוסלובקיה הימלר אשר פ ק ד וארצות אחרות, כיבוש יהודי להשמיד א ת כ ל טבה גרמגיה ח ח מ ב נ י ש ש י ם ו מ ע ל ה ו א ל ה ה ע ו ב ד י ם ב ת ע ש י ת ה נ ש ק ״ ) ״ ד ב ר ״ .(13.4.42 ס י כ ו ם כ ו ל ל ש ל ש נ ת ה ה ש מ ד ה ה ר א ש ו נ ה ניתן ב ס ו ף יוני ,1942ה א י נ פ ו ר מ צ י ה פ ו ר ס מ ה ע ל ידי )״הארץ״, נציג במועצה ה״בונד״ ״דבר״ .(28.6.42 ,ה נ ו ס ח הפולנית, הלאומית ה מ ל א ש ל דו״ח שמואל הממשלה זיגלבוים פורסם הפולנית .בלונדון ב ־ ד 2ביוני ב״דיילי ט ל ג ר ף ״ ו כ ע ב ו ר כ מ ה ימים ב א ר ץ )״הארץ״,30.6.42 , ,(1.7.42 ו״דבר״ ידיעות ע ל מספר הגירושים המושמדים מוארשה, צויין באוגוסט ב־.700,000 הגיעה בסוף יולי 1942 הידיעה ע ל הגיעו התאבדותו של צ ׳ ר נ י א ק ו ב ר א ש ה י ו ד נ ר א ש ב ג י ט ו וארשה .ע ד נ ו ב מ ב ר 1942ז ו ר מ ו ת ל א ר ץ ידיעות ממקורות נוספות, שונים ,ע ל גירושים יהודים והשמדה ש ל נוספים במקומות בהולנד ,צ ר פ ת ו ה פ ר ו ט ק ט ו ר ט הצ׳כי. ב־8.10.42 יהודים כותב עתון מוסמכים ,ש כ ל מכוון כ ל ל להעסקתם ״הבקר״; תהליך בעבודות ״הולכות הגירושים ש ל כפייה ,א ל א הידיעות ורבות היהודים להוצאתם ממקורות בלתי אירופה אינו למזרח בהמון. להורג ידיעות זוועה כ א ל ה מ ג י ע ו ת א ל א ר ג ו נ י ה ע ז ר ה ה פ ו ע ל י ם ב א י ר ו פ ה .ב ח ו ג י ה ם מ ו ב ע החשש, שהנאצים רהבי החלו תכנית לבצע כללית של השמדה היהודים פיסית ש ל בכל אירופה״. כ ל א ו ת ה ת ק ו פ ה מ ג י ע ו ת ג ם ידיעות ע ל ה מ ת ר ח ש ב א י ר ו פ ה ל ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת בירושלים. שישב כותב ב ע י ק ר מ ש נ י מ ק ו ר ו ת ,ה א ח ד ע ״ י חיים ב ר ל ס ,ר א ש מ ח ל ק ת העליה, בקושטא ונציג ליכטהיים דו״ח הסוכנות ד״ד ליכטהיים שישב בז׳נבה. ב א ו ג ו ס ט 1942 ל ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת בירושלים ,ב ו ה ו א מציין, ״שהידיעות הן כ ה נ ו ר א ו ת ע ד א ש ך פ ק פ ק א ם לשולחן .א ך ל א ח ר ש א ו ש ר ו מ כ מ ה מ ק ו ר ו ת הוא מצרף א ת חוות דעתו ,שהן נכונות ותואמות יוותרו יהודים באירופה בתום המלחמה״. הצהרותיו ש ל בדו״ה ש ל ו ע ל היטלר שלא הנעשה בארצות ה ב ל ט י ו ת כ ו ת ב ל י כ ט ה י י ם ״אני מ ו כ ר ח ל ה ז ו ר ע ל מ ה ש כ ת ב ת י ב מ כ ת ב י ה ק ו ד מ י ם : היהודים ב א י ר ו פ ה ה כ ב ו ש ה מושמדים ,ל כ ן נ ס ו כ ל ש ב י כ ו ל ת כ ם כ ד י ל ה צ י ל ל פ ח ו ת 53 א ת ה ק ה י ל ו ת ה ק י י מ ו ת עדיין ב ב ו ל ג ר י ה ,א י ס ל י ה ,רומניה ,ה ו נ ג ר י ה ו צ ר פ ת .ד י ת כ ן ש ב ב ו ל ג ר י ה כ ב ר מ א ו ח ר מדי ,הגירושים ה ח ל ו ו ה ט ל א י ה צ ה ו ב ה ו נ ה ג ,א ש ר מאד ל ר ו מ נ י ה זוהי ש ע ת ה א פ ס ״ . ת ג ו ב ת ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת ל מ כ ת ב ליכטהיים על ההשמדה בפולין ב א ה ב מ ב ר ק ו של יצחק גרינבוים מ־ 6לאוקטובר בנוגע ,1942״מזועזע מ ה ד ו ח ה א ח ר ו ן ש ל ך לפולין ,א ש ר א ת ה מ א מ י ן ב ו ל מ ר ו ת כ ל ה ק ש י י ס ״ . 3 תשובתו של גרינבוים מדגישה את חוסר האמון ב ע ו ב ד ו ת הקשות ואי הרצון ל ק ב ל א ת הידיעות על ההשמדה כפשוטן וכאמיתיות .ליכטהיים ב ת ש ו ב ת ו ל מ ב ר ק גרינבוים נ ו ק ט ב ל ש ו ן זו ב מ פ ו ר ש ושוב מ ד ג י ש א ת ה ע ו ב ד ו ת ״קל כפי להבין לי שאינך להאמין רוצה הנ״ל. בדו״ח האיומות: לראות, שיכולת ת א ך י ך ה ד ו ״ ח ה ו א 15ב א ו ג ו ס ט ו ש ל י ח ת ו ג ע ש ת ה ב ־ 3 0ל א ו ג ו ס ט ,ב ז מ ן ה ב י נ י י ם א ו מ ת ו ה ע ו ב ד ו ת מ מ ק ו ר ו ת שונים״ ,והוא מ ו ס ר ש ו ב ע ל ה י ד ו ע ל ו ע ל ה ה ש מ ד ה . ״הנאצים ולא ב י צ ע ו פ ש ע י ם ד ו מ י ם כה ר ב י ם ש ס י פ ו ר זה נ ר א ה לי מ ה י מ ן ל א פ ח ו ת מהשאר, יותר מה וקורה שקרה יום כל ולתושבי למגורשים הגיטאות, נ ת א ש ר ע״י כ ל כ ך ה ר ב ה מקורות עד שלא יכול להיות ס פ ק ב ד ב ר כוונותיהם ש ל ה י ט ל ר והגסטפו ...ע ל י נ ו ל ה ת י י צ ב פ נ י ם א ל פ נ י ם מ ו ל ה ע ו ב ד ה ש ר ו ב ה י ה ד ו ת באירופה ה ו ש מ ד ו ...אין הכבושה לי מה יוחר להוסיף, גדולה הטרגדיה מדי ל מ ל י ם ״ .4 ה א ח ר ו ן ש ל ו מ ־ 20ל א ו ק ט ו ב ר בדר׳ח 1942מציין ליכטהיים ,שישנם עדים מ ה י מ נ י ם ש ר א ו א ת פ ק ו ד ת ה ה ש מ ד ה ח ח ו מ ה ע ל ידי ה י ט ל ר . נובמבר באמצע נשים וילדים נתיני 1942ה ג י ע ה לארץ ק ב ו צ ה ש ל כ־130 א״י ,ש ה ו ח ל פ ו ב נ ת י נ י ם גרמניים ,שהיו בידי ב נ ו ת ה ב ר י ת .א נ ש י ק ב ו צ ה זו ה ב י א ו לארץ א ת הידיעות על מחנות ההשמדה בטרבלינקה, סוביבור ואחרים, ותארו כ ע ד י ראייה א ת ג י ר ו ש היהודים מ ו א ר ש ה ל ט ר ב ל י נ ק ה .גם ה ם ט ע נ ו ש ה ה ש מ ד ה היא פ ע ו ל ה ש י ט ת י ת ו מ ת ו כ נ נ ת )דו״ח ״ועד ה ה צ ל ה ״ .(1946 ב־ 22ל נ ו ב מ ב ר 1942ל א ח ר ה צ ט ב ר ו ת ה ו כ ח ו ת ח ו ת כ ו ת אלו ,פ ר ס מ ה ה נ ה ל ת הסוכנות א ת ההודעה ה ב א ה :בהנהלת הסוכנות בירושלים נ ת ק ב ל ו ידיעות ממקורות ומהימנים מוסמכים המגורשים על מעשי והטבח הרצח שנעשו פולין ביהודי וביהודים א ל י ה מ א ר צ ו ת א ח ר ו ת ,לפי ידיעות א ל ו פ ת ח ו ה נ א צ י ם ל א ח ר ב י ק ו ר ו ש ל ה י ט ל ר ב ו א ר ש ה ב א ב י ב ,ב פ ע ו ל ו ת ה ש מ ד ה ש י ט ת י ו ת ב ע ר י ה ועיירותיה .ה ו ק מ ה ועדה ממשלתית הקומיסר פד, הסוכנות דנה מיוחדת המסובבת בישיבתה להשמדה בערי אתמול 5 ה״פארניכטונגס־קומיסיון״ פולין ומנצחת בידיעות אלו על פעולות והחליטה על בראשה הועמד ההשמדה. הנהלת של פעולות שורה ו פ נ י ו ת ל ח ר ׳ ל ב ק ש ר ל מ צ ב יהודי אירופה .נ ב ח ר ה ו ע ד ה מ י ו ח ד ת ש ג ג ש ה ל ב צ ו ע > ה פ ע ו ל ו ת <. כ מ ה ימים ה ת פ ר ס מ ו עוד ש ת י ידיעות .ה ר א ש ו נ ה ,מ ה ק ו נ ג ר ס היהודי כעבור ה ע ו ל מ י והשניה ,מ פ י ש ל י ח ה מ ח ת ר ת בפולין ,ש י צ א ל ל ו נ ד ו ן ,א ך ל פ נ י כ ן נ פ ג ש עם מגהיגי להצלתם. גיטו וארשה ואלו הודעות הנהלת ה ס ו כ נ ו ת בירושלים, בקשו למסור שיעורר הקונגרס את דעת הקהל בעולם ה י ה ו ד י ה ע ו ל מ י וסיפור איש מ ח ת ר ת ג ר מ ו ל ז ע ז ו ע ק ש ה ו ל ה ל ם כ ל ל י בישוב .ל ר א ש ו נ ה ב צ ו ר ה רשמית, מפי רב המוסד העליון של הישוב, בא ו ה כ ל ס ר ב ו ל ה א מ י ן ש א כ ן זו ה מ צ י א ו ת . 54 אישור למה שהיה ידוע כבר זמן מכאן מושפעים ואילך כל כמעט בא״י הארועים מתהליך יהדות השמדת אירופה. השפעת הידיעות על תהליך ההשמדה על ה״הגנה״ בתקופה שבין נובמבר 1942למאי 1945 ב מ ח צ י ת ה ש נ י ה של 1942ה ל כ ו ו ג ב ר ו ה י ד י ע ו ת מ מ ק ו ר ו ת מ ה י מ נ י ם שונים ע ל ה ש מ ד ת יהודי א י ר ו פ ה ה מ ת ב צ ע ת ב ש ט ח י ה כ י ב ו ש הנאצי ,ב ע י ק ר פולין ,ש א ו מ ת ו ע ״ י ע ד י ראיה. ה ת ד ה מ ה ,ה ז ע ם ו ה כ א ב ל נ ו כ ח ידיעות א ל ו היו גדולים ,ל מ ע ש ה נ ת ק ף הישוב ב ה ת ב ר ר ה ת מ ו נ ה כולה .היה לו ק ש ה ל ת פ ו ס א ת גודל האסון ,ועוד יותר בהלם את דרך לברור הרצון חוסר התגובה ההולמת. לקבל את ברבות על הידיעות מהתגובות ההשמדה ב ו ל ט הייסור על כפי שהן, ה ע צ מ י על ההתעלמות מהן ועל חוסר ההתכוננות להתמודדות עם המצב. ״בעצם רבה ללוחמים ב ת פ ו צ ו ת פולין ה ר ח ק ה ר ח ק כ א י ל ו מ ק ו האש ,אולי גם ה ק ד י מ ו ל ב א אך נעלמה מן העין .הם זעקו ואנו גם לא ש מ ע נ ו ,ה מ ת היה ב ב י ת נ ו , ל פ נ י נ ו ו א נ ו לא ידענו, מוטל חומות בסתר ח ר ד נ ו לא ובגלוי אחת ה ח ל ל היה למתרחש מאחורי הכיבוש ,מ ע ב ר לזה לגיטו ,אך ה ל ב א ל ה פ ה לא גילה א ך ה א מ נ ו ב ר ג ע האחרון רצח ימי הנצחונות בחזיתות הפתוחות הונחלה לנו תבוסה אולי יתרחש הנס וההצלה בא תבוא, אך עתה הוכינו מ כ ת תדהמה: בזק ,כליון חרוץ ,ה ש מ ד ה ב ת כ נ י ת ושיטה״ .״אולי יש עוד פדיון לשבויים א ו ל י י ש ה צ ל ה לצאן ,א ש ר ל א ח ט א ו ואם יש מ ע ש ה ויעשה מיד ואם יש עוד פ ת ח ת ק ו ה ו נ ד ח ק ב ו ואם יש כח מ ג ן ו מ צ י ל א ש ר ט ר ם ה ת ע ו ר ר ת ע ו ר ר נ ו שוועתנו. 7 נחתך דין?״ . האמנם ל מ ר ו ת ה ת ד ה מ ה וחוסר ה א ו נ י ם ש ה ש ת ל ט ע ל הישוב ו ב צ ד הויכוח ה א ם ידעו מה שמתרחש, ההולמות והתעלמו, או שלא — ידעו מוצעות מספר דרכים לתגובות א ת ה מ א ו ר ע ו ת הטראגיים. א( ה ג ב ר ת ה ה ת ג י י ס ו ת ל צ ב א הבריטי. ב( ה ג ב ר ת הגיוס ל כ ח היישובי העצמאי ,ה״הגגה״ )וביחוד ה פ ל מ ״ ח ( . ג( ק ר י א ה ל מ א ב ק ב מ ד י ג י ו ת ה ס פ ר ה ל ב ן ש ל בריטניה. ד( נ ס י ו נ ו ת וחיפוש ד ר כ י ם ל ה צ ל ת הגולה. א ר ב ע ת ד ר כ י פ ע ו ל ה א ל ו כ ת ג ו ב ה ע ל ת ה ל י ך ה ה ש מ ד ה ע ו ל י ם וחוזרים ב מ ש ך כל תקופת מלחמת העולם תוך הדגשה לדרך זו או אחרת בהתאם לתקופה ולנסיבות א. ה ה ת ג י י ס ו ת לצבא הבריטי תביעה ראשונים על ל ה ק מ ת צ ב א ע ב ר י ש י י ל ח ם ב נ א צ י ם ה ע ל ה בן גוריון עוד ב ש ל ב י ם ש ל מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם והוא מ ח ד ש ה ביתר שאת לנוכח אימות הידיעות ת ה ל י ך ה ש מ ד ת י ה ד ו ת אירופה. ב ן ג ו ר י ת ס ב ו ר ש ה ע ם היהודי נ ק ל ע ל מ צ ב ה ט ר ג י ה ז ה ש ל ה ש מ ד ה מ ת ו כ נ נ ת והיעדר י כ ו ל ת ל ה י ו ו ש ע מ ש ו ם ג ו ר ם ״כי אין ל י ה ו ד י ם מ ע מ ד מ מ ל כ ת י ,אין צ ב א יהודי ,א ץ ע צ מ א ו ת יהודית ואין מ ו ל ד ת ב ט ו ח ה ו פ ת ו ח ה ״ . 55 ל מ מ ש א ת ה ז כ ו ת של ה ע ם היהודי ל ה י ל ח ם בן גוריון ד ו ר ש מ ה ע ו ל ם על נ פ ש ו ו א ת ז כ ו ת ו ל מ ו ל ד ת ו ל ע צ מ א ו ת .״אנו ת ו ב ע י ם לא ר ק א ת ז כ ו ת נ ו ל ה י ל ח ם 8 כיהודים א ל א גם א ת ה ז כ ו ת ש י ש ל כ ל ע ם ב ע ו ל ם גדול וקטן ל מ ו ל ד ת ו ע צ מ א ו ת ״ . בן גוריון מ ש ב ח א ת ת ג ו ב ת ה י ש ו ב ע ל הידיעות ה ק ש ו ת ,ב ק י ו ם ימי ה צ ו ם בראשית דצמבר והאבל ולמרירות. הבעיה היהודית ש ל ״שיש גורל ל ד ע ת ו יש רק פינה ,1942 לתת חוסר אחת השמדה מולדת בעולם יהודי פולין צפוי א ו ל ם הוא מ ז ה י ר נ ג ד חיפוש מ פ ל ט לתגובות קל א ס פ ק ט ציוני .הזוועות ב פ ו ל י ן העיקרית והבליטו את העובדה חידדו את בימים אלו היא א״י. ב ה ק י י מ י ם היהודים כיהודים פיגה זו רק לא אירופה .עוד ליהודי ל א היתד. לעצב לכולנו צפויה 9 נמצאים״ . כמו בתקופה בה אנו ו ל כ ן ס ב ו ר בן גוריון ש י ש ל ה ת ר כ ז כ ר ג ע בשתי מ ט ר ו ת ע י ק ר י ו ת : בהצלת א( באמצעות ב( — יהודים יש וזאת ל ע ש ו ת ע״י הבאת בכל מקום דבר לאירופה א״י ש ל י ח י ם מא״י. לתבוע יהודי צבא בהיטלר למלחמה 9 שאפשר . אליהו גולומב ,מ ר א ש י ה ה ג נ ה מ נ ס ה ל נ ת ח א ת ת ה ל י ך ה ת ג ו ב ה ב י ש ו ב ל י ד י ע ו ת ע ל ה ה ש מ ד ה ו ד ר ך נ י ת ו ח ו היא א ו ל י א ו פ י י נ י ת ל מ ר ב י ת ה א נ ש י ם ב י ש ו ב : ״עד הזמן ה א ח ר ו ן ט ר ם י ד ע נ ו א ת כ ל הזוועות ה ע ו ב ר ו ת על א ח י נ ו ב א י ר ו פ ה , כמוחם כמונו ,ח ש ב נ ו וקיווינו ,כ י ה ם מ ו ש פ ל י ם ומדוכאים ,מ נ ו ש ל י ם ו מ ו ר ע ב י ם , כלואים ניטלה בגיטאות תקוות על וסובלים מ ת ע ל ל י ם .אולם ה ה צ ל ה א ף מן ה ח ז ק י ם ב י ו ת ר .ל א י ד ע נ ו ע ל מ ז י מ ו ת ה ה ש מ ד ה ה ג מ ו ר ה , הטביחות תקוה מיד עריצים לא ידענו כי ההמוניות, על זקנים הריגת וילדים צעירים ונשים ללא כל להצלה״. גולומב כשמועות מודד. שהגיעו שמועות מוגזמות או חלקיות; על וידיעות אך המתרחש, נטו לראותם א ו ל ם ע ת ה אין יותר מ ק ו ם ל א ש ל י ו ת .ה י ד י ע ו ת א ו מ ת ו ו כ ב ר ב ר ו ר ש ש ם ב ג י ט א ו ת א פ ס ה כ ל ת ק ו ה ל ע ב ו ר א ת ימי הזעם. הוא גם מ ו ד ה שאין ד ב ר ש י ו כ ל ל ה ל ו ם א ת גודל האסון ה ע ו ב ר ב ש ע ה זו ע ל יהדות א י ר ו פ ה ואין גם ר צ ו ן ל ד ב ר ע ל כ ך עד שתותויגה ״דרכי פ ע ו ל ה א ש ר תעמודנה ב ה ת א מ ה כ ל ש ה י א ל ג ו ד ל ה א ס ו ן ואימתו״ .״ ב כ ו ל נ ו חיה ה ת ש ו ק ה ל ק ו ם גגד האויב ,לא לשתף ל ת ת א ת א ח י נ ו ל ה י ו ת מ ו ב ל י ם כצאן ל ט ב ח ,חי ה ר צ ו ן א י ת ם גורל ו מ א מ צ י ם ל מ ע ן ל א י י ט ב ח ו כ א ש ר הם נטבחים ,גם אם ה ם נידוגים לכליה״. אולם, יש להיות מודעים לעובדה שדרכי ההצלה ביותר, מוגבלות ה ד ר כ י ם ל ג ו ל ה ח ס ו מ ו ת ואין כ ל ד ר ך ל ה ג י ע לאחים שם ב ת ו פ ת ,א ו ל ם יש ד ר כ י ם גוספות נפשו ה מ ל ח מ ת י ת ״ ו א ו ת ם חובה ע ל כ ל מ י ש ג ו ש א את ל ה צ ל ה ו ל מ ל ח מ ת כ ב ו ד ו נ ק ם ״ ל ב צ ע .וכווגתו ל ה ת ג י י ס ו ת ג ד ו ל ה ש ל כל להגברת ההשתתפות ה י ש ו ב אם ל צ ב א ואם ל ת פ ק י ד י ש מ י ר ה ו ה ג נ ה ל ל א מדים °י. ״אנשי ה ה ג נ ה ה ע ב ר י ת ב א ר ץ ו ב א ש ר ה ם ש ם עומדים היום ד ו מ ם והלומי א ב ל , א כ ו ל י חרון ח נ ו ק ו ח מ ת נ ק ם ב ל ב ם .ו ב כ ל ה מ ש ר פ ו ת ו מ כ ל הגרדומים א ש ר ב ר ח ב י הגולה הטבוחה נטויות אלינו עיני א ח י נ ו הנשטחים, אלה אשר טרם נשחטו, א ל ה הצפויים א ל י ט ב ח נ ו ש א י ם א ת ל ב ם ה ח ר ד והמייחל א ל י נ ו ב ג ע ג ו ע י ם ,ב ק נ א ה ו ב ת ק ו ה ״ .ו מ ה ת ו ג ה ה ג ד ו ל ה ו ה ז ע ם י ה פ כ ו ל כ ח גדול מגן ולוחם .ה י ח י ד ו ת ה ע ב ר י ו ת בצבא הבריטי ההגנה העברית. 56 מהוות היום ״ראשונים בכח; מחר בפועל, הרימוגו את דגל חלק בלתי ההתנדבות גפרד הלאומית של מערכת לצבא. הננו מצווים ל ה ת י י צ ב ב ר א ש ה פ ע ו ל ה ל ה ק מ ת הגדודים ה ע ב ר י י ם ״ .ц חד־משמעית עמדה התגייסות בעד הבריטי מביע לצבא במאמר ״אשנב״ ה מ ע ר כ ת ש ל ו מיום ,7.12.42ב צ ד ב י ק ו ר ת ק ש ה על מ נ ה י ג י ב ע ל ו ת ה ב ר י ת שאיגם ד ב ר למנוע עושים הטבה את אירופה, ביהודי הפצצת כגון ההשמדה מחנות יש ת ב י ע ה ל ה ק מ ת צ ב א עברי ,ת ב י ע ה ש נ ר א י ת כ צ ו ד ק ת ב י ו ת ר ל נ ו כ ח ה מ ת ר ח ש . והמחבר של פ ו ס ק ״התגייסות ר ב ת ת נ ו פ ה לגדודים ה ע ב ר י י ם היא ת ש ו ב ת ו ה ע י ק ר י ת ה י י ש ו ב ״ .11 והמתגדבים, עצמם, המגוייסים בהתגייסות ראו הבריטי לצבא הדרך את היחידה ל ש מ י ר ת ה כ ב ו ד היהודי ו ל מ א ב ק ב צ ו ר ר הנאצי .״כי זאת ה פ ע ם גיתן ל נ ו ל ע מ ו ד ע ל נ פ ש ו ת י נ ו ו ע ל ת ק ו ו ת י נ ו ל ה ל ח ם ב ש ד ה מ ל ח מ ה ע ם ה מ ו ח ל ט בשונאינו, שורש עם זולת הרע, הצורר והוא השאיר שלא מ ל ח מ ה העושה כ ב י כ ו ל ש ל י ח ו ת לנו אחר, מוצא ולעתיד לחיים ל א ו מ י ת שלנו ,היא מ ב י א נ ו לידי מ ל ח מ ה ע ם ג ו ר ל נ ו הגלותי״ ביטוי עז וחריף לגודל ה ת ד ה מ ה ו ה ז ע ם ע ל ה ה ש מ ד ה ה מ ת ח ו ל ל ת באירופה, מביע הקיבוץ חבר לוליק. המאוחד בשם במאמר נישא״ ? ״איך מביע הוא ר ח ש י ל ב ם של ר ב י ם בעם ב א ו ת ם הימים ,ושואל ״איך נישא א ת ז א ת והאוזגיים לא ת צ י ל נ ה ,והעיניים לא ת צ א נ ה מ ה ו ר י ה ן ו ה ל ב ל א יתפלץ ,איך נכיל א ת זה ו א ת ה ח ר ו ן ח ס ר ה א ו נ י ם ואין ל א ל י ד י נ ו ל ה ו ש י ע ? ה נ ק ר א יחד ע ם א ו ת ו הזעם נ ב י א מ ש ו ר ר מימי ק ד ם :אשרי שיאחז וניפץ ע ו ל ל י ך א ל הסלע ,ה נ ק ר א ל נ ק מ ה ? והרי נ ק מ ת דם ילד קטן עוד ל א ב ר א השטן״ .ל ו ל י ק א י נ ו מוכן ל ה ש ל י ם ע ם כ ך א ז ל ת יד וחוסר אונים ה י א מ נ ת ח ל ק ו ש ל ה י ש ו ב ״ההכרה ש ל א ז ל ת יד שרק אונים מ ו ל השואה וחוסר עד ומדכאה ומצומצם. 1 3 עפר״ . האיומה לדעתו יש יש בה עדיין כדי מה לטרף את לעשות ושגי ה ד ב ר י ם ה א פ ש ר י י ם ה ם ה ת ג י י ס ו ת הדעת. למרות מענה היא שהמעשה מוגבל ל צ ב א הבריטי ל מ ע ן שבירת זרוע ה ע ר י צ ו ת והשניה ח י ש ו ל כה ע ב ר י ע צ מ א י ד ה י י נ ו ה ת ג י י ס ו ת ל ה ג נ ה ו ל פ ל מ ״ ה . על יהדות כיום הקשר הישיר חובת שבין ההגנה אירופה מצביע הבר היא מ י ד ת מ ל ח מ ת ו ש ל ההתגייסות שלמה לצבא לביא״. ה ע ם היהודי ההשמדה לתהליך לדעתו השאלה ״האם יילחם בהיטלר של הקרדינלית העברי העם ב ה י ט ל ר ב כ ל ד ר ך שהיא א ו יעמוד מ ה צ ד י ה א ם ה ע ם ה ע ב ר י י נ צ ל א ת ה ה ז ד מ נ ו ת בהיטלר במקום האחד ששם ניתן לו להילחם בו כ ע ם ? בעתיד ישאלו להילחם היכן היו מהם הושמדו? העקרונית או חלוצי בשעה ישראל והתשובה האם ה מ ל ח מ ה שהוא ב ה י ט ל ר היא שבמעשה אמנם שקם ההתגייסות והמלחמה התנאים מאוחר נלחמים ביותר להצלה שגורל ישראל ל ש א ל ה זו ת ל ו י ה שהיא שאלה עקרונית. ה צ ו ר ר הגדול עם אינם רק בנו״. עקב בהיטלר לעם להכרעה המחבר מעלה סכנה מפני העברי עמד ממשית שהוא בתולדתו ומיליונים את השאלה )פלישה משמיד לא״י( יהודים מפני והוא סבור הארוכה, בצורר שיבוא ב ע ק ב ו ת י ו יש גם סיכוי ל ה צ ל ה . לפני לא כיום כמו 3 ו־4 שנים, אולם עדיין ש כ ן ״אין מ ע ש ה נועז מ ד י ל ע ו מ ת ה מ צ ב א ש ר האומה ה ע ב ר י ת שרויה ב ו בין האומות״. המחבר הוא מבקר הצורך מאשים את מנהיגי א ת מ נ ס ח י צו הגיוס בגיוס ע ק ב ס כ נ ת ה פ ל י ש ה היישוב ה־4 ורק למען הגיוס, את הדגש בו על בתעמולה ב א הטיעון ש ל הצלת יהודים מ־6.12.1942 בהמשך בלתי ששמו נכונה 57 ב א י ר ו פ ה ב נ ו ס ח ״קול ד ם א ח י ך ה ש פ ו ך ב א י ר ו פ ה ק ו ר א ל נ ק מ ה ,ש א ר י ת ה פ ל י ט ה של ישראל מ ח כ ה קהילות כל להצלה, מלחמה יום עולה לנו קרבנות. אלפי ה י ש ו ב ה ע ב ר י בארץ חייב ל ת ת א ת ידו ל ה ח ש ת הנצחון״. ש ל מ ה לביא ס ב ו ר ש ה ד ג ש ב צ ו ה ה ת ג י י ס ו ת היה צ ר י ך להיות ב ש א ל ת ה ה צ ל ה יהדות של אירופה המתבוססת וכך בךמיה לדעחו צריך היה מנוסח להיות צ ו הקריאה .״ כ ל ה ק ו ל ו ת ה ל ל ו ב מ י ל י ו נ י ק ו ל ו ת א ח ר י ם מ ה ת פ ו צ ה ק ו ר א י ם לכם, הנוער בני הרכים בארץ ה ת ק ו ה , הויכוח ולמשק וטבח ישראל: ע ל אופי הגיוס בלי או מדים נ ל ו ז ה ומטעה .צ ו ה ש ע ה ב ר ג ע זה, ה ע ם היהודי ,היא ה ת ג י י ס ו ת כללית ״עלינו את שמע ב ת י נ ו ה ו ע ל ו באש, ובתוכם ו ס ב ו ת י נ ו הזקנים ,א ל י כ ם ישוועו ל ע ז ר ה ,ח ו ש ו פן ת א ח ר ו א ת להציל עצמנו את ע״י שנקפוץ עם מיותר. מדים עוללינו המועד״. הסיסמא בעיצומה של המלחמה לנשק המתמשכת לצבא למען הצלת שארית הפליטה. זרועות לתוך המלחמה, הציל למען ה ש א ר י ת א ש ר עוד לא ת מ ה לגווע .אין ע ר ך ל א ר ץ אם ב נ י ה ג ו ל ה מ ו מ ת י ם . א נ ו מ ו מ ת י ם עמד ,ב נ פ ש נ ו ורוחנו ,א ם א י נ נ ו יוצאים וגם 1 5 לעזרתם״ . בדיון ש ה ת ק י י ם ב כ י נ ו ס ״ ה נ ו ע ר נ ו כ ח ש ו א ת ה ג ו ל ה ״ ב מ ש מ ר הים ב־15.1.43 לידי באה השמדת ביטוי הדילמה: י ה ד ו ת אירופה. רוב מהי התגובה הדוברים ההולמת ראו לנוכח בהגברת הגיוס הידיעות לכח על תהליך העצמאי את ה ת ג ו ב ה ה ה ו ל מ ת ל מ צ ב שגתהווה ,א ד ח ל ק ם ר א ו ב ג י ו ס ל צ ב א א ת ה ת ג ו ב ה ה ה ו ל מ ת , ה ח ב ר מ.ב) .זיהוי ל א ידוע( ש ט ע ן ש י ש ל ה ת ג י י ס ל צ ב א ל מ ר ו ת ש ה פ י ק ו ד כגון ה ו א זר שכן זו היא ק ו ד ם כ ל מ ל ח מ ת ה י ה ו ד י ם .ל מ ר ו ת ה י ח ס ה ר ע א ל י ג ו צ ר י ך ל ג י י ס אנשים לצבא ,כי א נ ח נ ו יודעים ש מ ל ח מ ה זו היא ק ו ד ם כ ל מ ל ח מ ת היהודים ואיננו ר מ י ם שמישהו י י ל ח ם ע ב ו ר נ ו .א נ ו ר ו צ י ם ל ה ש ת ת ף ב מ ל ח מ ה נ ג ד ה י ט ל ר כ י ה ו ד י ם ב פ ו ע ל ב א מ צ ע ו ת ה נ ש ק ״ *.1 ואמנם אך באותה תקופה הוגבר מאד ליחידות הגיוס ע ם ח ל ו ף ההלם ה ר א ש ו נ י מ ה י ד י ע ו ת ע ל העבריות בצבא ה ש מ ד ת י ה ד ו ת אירופה, הבריטי ובהתרחק הסכגה הממשית של פלישה לא״י חל רפיון בגיוס לצבא והסוכנות נאלצה להפעיל ל ח צ י ם כ ל כ ל י י ם ומוסריים ע ל ״חייבי ה ג י ו ס ״ )היו א ף ש פ ר ש ו א ת ה ד ב ר ב ה ר ש א ה ל ה ש ח מ ש ב כ ה פיזי( ו ל פ נ ו ח ל ״ ה ג נ ה ״ ל ה פ ר י ש מ כ ס ה מ ס ו י י מ ת מ ח ב ר י ה כ מ ת ג י י ס י ם לצבא. הרפיון בגיוס נמשך במשך ה ב ר י ג ד ה היהודית ,החי״ל ,ב ס פ ט מ ב ר ב. כל שנת ,1943 ולמעשה רק עם הקמת 1944ח ל ה ת נ ו פ ה מ ח ו ד ש ת בגיוס ל צ ב א . ההתגייסות ל״המה״ ולפלמ״ח מ ג מ ה נ ו ס פ ת ב ת ג ו ב ה ע ל ה י ד י ע ו ת ע ל ת ה ל י ך ה ה ש מ ד ה היחד .הגיוס ל ה ג נ ה ולפלמ״ח. י צ ח ק טבנקין ,מ ר א ש י ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ד ,ש ה ש פ ע ת ו ע ל ה ת פ י ס ה האידיאולוגית ש ל ה״הגנה״ ו ה פ ל מ ״ ח היתד .גדולה ,מ פ ת ח ת י ז ה ש ו נ ה ב מ ק צ ת ל ג ב י האירועים שהובילו להשמדה .״אין זה נ כ ו ן שלא ידענו מה ש ע ו ב ר ע ל י ה ד ו ת אירופה. י ד ע נ ו ה כ ל ו ע ת ה מ ח פ ש י ם א נ ו ב ת ו כ נ ו א ת ה א ש ם ,והרי זו צ ו ר ת ביטוי לאין־ א ו נ י ם מחריד .יודעים א נ ח נ ו מ י ה א ש ם ,א ך א ו ת ו ק ש ה ל ה ע נ י ש ולכן מ ח פ ש י ם א נ ו א ת ה א ש מ י ם בתוכנו .מ ה ג ר י נ ב ו י ם כ י נ א ש י מ ג ו ,עייגו ב ג ל י ו נ ו ת ״דבר״ מ ח צ י ה ש נ ה ה א ח ר ו נ ה ו י ת ב ר ר ל כ ם כ י י ד ע נ ו ה כ ל ,גזים ,ח ש מ ל ,תליות ,שחיטות ,ה כ ל ה י ה ידוע ,א ך כ ש פ ג ש נ ו א ת ה א נ ש י ם ש ב א ו מ ש ם מ ג י א ה ה ר י ג ה נ ו צ ר ה חוויה 58 ח ז ק ה ו ה ר ג ש נ ו א ת הזוועה ע ל כ ל א י מ ת ה ״ ״ . מה ש מ ד א י ג א ת ט ב נ ק י ן היא ה ע ו ב ד ה ש ל נ ו כ ח א י מ ת ה ה ש מ ד ה נ מ צ א ה י ש ו ב אובדן ללא חושים, להצלה, דרך תוספת ללא משקים במצב של ובמצב ש ל ת ת ־ ה ת ג י י ס ו ת .ט ב נ ק י ן מ צ י ע גם ד ר ך א ח ר ת ל ת ג ו ב ה ע ל לא ה ת ג י י ס ו ת ל צ ב א ה ב ר י ט י כ י א ם ה ת ג י י ס ו ת ל״כוחות המגן״ להתישבות ההשמדה. )״ההגנה״( ש כ ן ע ק ב ת ה ל י ך ה ה ש מ ד ה ב א י ר ו פ ה מ ה ש נ ו ת ר ל ע ם היהודי הוא מ פ ע ל ה ב נ י ן ב א ר ץ ועליו יש להגן ב כ ל מ ח י ר מ פ נ י כ ל אויב צפוי .״אלף איש מ ג ר י ס י ם ל י ח י ד ו ת המגן שלנו .גם היום ל נ ו כ ח ה ש מ ד ת היהודים זה ה מ ב ה י ל אותנו .ע ל ר ק ע הימים האלה חייבים אנחנו אימת השמדת היהודים איש לראות מעשינו את בידי הנאצים בחינת מתוך היכולים אנו משקל להיות אחרת. שקטים למול אלף כשרק מ א ת נ ו מ א ו ר ג ג י ם ל ה ג ן ע ל מ פ ע ל נ ו ? ל ו א היינו חדורים ב א מ ת א ת א י מ ת היהודים השמדת מסתפקים היינו המגוייס״? ב כ ו ח נ ו זה בבוא שכן צרה עת ״מי יעמוד ל נ ו ביום פ ק ו ד ה ,ה צ ב א ב מ ר ח ק י ם ? ״ אין ט ב נ ק י ן ר ו א ה ב ג י ו ס ל צ ב א את המעשית הדרך שכן להצלה החייל השתתפות בחזיתות אינה הרחוקות מ א פ ש ר ת ל ו עדיין מ ג ע ע ם יהודי ה ג ו ל ה וכל ש כ ן א פ ש ר ד ו ת ל ה צ ל ה .ל כ ל ה י ו ת ר ההשתתפות הוא ב מ ל ח מ ה ת ב י א ל ש מ י ר ה ע ל כ ב ו ד היהודי וקידוש קיומו .ו ל כ ן ת ו ב ע ב ת ו ק ף ה ת ג י י ס ו ת ל כ ח ה מ ג ן ה ע ב ר י העצמאי. על ה צ ו ר ך ב ג י ב ו ש וחיזוק כ ח ה ה ג נ ה ה ע צ מ א י של הישוב ל ג ו כ ח ה א ס ו ן ה פ ו ק ד את יהודי א י ר ו פ ה ע מ ד ו מ ר ב י ת 16—15 1943 בינואר המשתתפים בכנס שנערך ב מ ש מ ר הים. ״הנוער תחת השם: בימים שישי שואת נוכח מעניין לציין כי ל מ ר ו ת ש ב כ י נ ו ס זה ה ש ת ת ף נ ו ע ר מ ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר הביעו המשתתפים רוב דעתם את העיקרית שהמסקנה משואת ושבת הגולה״. השונות הגולה 1 8 היא ה ג ב ר ת הכוח ה ע ב ר י ה ע צ מ א י . מ ש ה ט ב נ ק י ן ,ר א ש ו ן ה ד ו ב ר י ם ) ל א ח ר ד ב ר י פ ת י ח ה ש ל י ג א ל אלון( ,ה צ ל י ח הורות הנפש לכשרונו העצמי הספרותי שחייב והרטורי העם והנוער להעלות בפרט, גודל את ב ש ע ה זו הזעזוע, של הכאב אימות וחשבון הידיעות על אסון יהדות אירופה .״ ח ב ר י ם ,א י ל ו נ י ת ן ל נ ו לבחור ,ייתכן ש ל א היינו ב ו ח ר י ם להיות בנים ל ע ם הזה, ולחיות הטיל הגורל האדם או על על ב ת ק ו פ ה א ו מ ל ל ה זו, ציבור אנשים א ו ל ם יש ולהם בטובתם, דברים לא שאותם אלא נשאר ל ח י ו ת א ת חייהם מ ת ו ך כ ב ו ד א ו מ ת ו ך בזיון״ .ועל ה נ ו ע ר ה ע ב ר י ה ו ט ל ה ח פ ק י ד להתמודד עם המציאות המרה; משה סבנקין מנסה לנתח את למה הסיבות ש ק ר ה וקורה ב א י ר ו פ ה ״ ב י מ י ם א ל ה מ צ י ג א ו ת י דמיוני ה מ ת ע ל ל ,ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת , כ ב נ ם ש ל ההרוגים ,כ א ח י ה ם ,כ א ב י ה ם ש ל הילדים ואז מ ת כ ו ו ץ א ג ר ו פ י ע ד כ א ב . כ ך מ ת ע ל ל י ם בי ו א נ י ש ו ת ק ? כ ך נ ה ר ג ו ר ב ב ו ת ל ל א ק ר ב ן ל ר ו צ ח ? כ ך ש ו ח ט י ם עם מבלי להסתכן איזה חטא רוצחים ב מ א ו מ ה ו ט ב ע י ש ה ש א ל ה ה ר א ש ו נ ה ב ו ק ע ת היא, אותנו?״ ״לא בגלל היותנו צודקים שוחטים למה? על אותנו, לא ב ג ל ל ה י ו ת נ ו ה מ ש ח ת י ם ,ל א ב ג ל ל ה י ו ת נ ו ה מ ס ו כ נ י ם שוחטים א ו ת נ ו ב ג ל ל ה י ו ת נ ו החלשים שוחטים אותנו״. מ ס ק נ ת ו זו ש ל ט ב נ ק י ן היא ה מ פ ת ח ל ת פ י ס ח ו :איום ה כ א ב ע ל ר צ ח ה ר ב ב ו ת אך איומה ל א פ ח ו ת ח ר פ ת ה ח ו ל ש ה .ש כ ן ח ו ל ש ה כיום היא ב ב ח י נ ת בזיון ופשע. לכן ס ב ו ר ט ב ג ק י ן כי ד ר ך ה ת ג ו ב ה ה ה ו ל מ ת א ת ה מ צ ב היא צמאון ל כ ח ,ח ו ש י ם לכח ״שגעה״ לכח. כח ממש שלנו, לרשוחנו״. לכן סיסמתנו צריכה להיות 59 כ י ו ם :כ ל מ ע ט ה כ ח שבידינו ציונות קנאית ח ס ר ת סבלנות״. ״חברים, פליטינו ילדינו הנקלעים לשם יצירת כח — קודש ללא שילומים, אחינו הנרצחים זעקתנו התועה המתנפצים אוכל, ללא ללא ומסקנתנו מענה, היחידה: ללא חורתים התגונן, בדם את הצו ,מ ר כ ז ר א ו ת נ ו א ת ה מ ע ר כ ה ע ל הציונות .אין ח ז י ת ב ו ע ר ת מ מ נ ה ,אין ח ז י ת חזית אין קדושה 1 8 והוא ממנה״ . מתווה גם להתכוננות דרך צודקת ממנה. לקראת מ ע ר כ ה זו ,ש ב מ ר כ ז ה ה ק מ ת כוח ע צ מ א י מגן ,ע ו ב ד ,ש י ו כ ל ל ר כ ז ס ב י ב ו א ת ה ח י י ל י ם והישוב .יצירת ע ו ב ד ו ת עליה ב כ ל מ ח י ר ו ב ל י ח ש ש ו ת פוליטיים. יגאל בהירה לא אלון מאד איש את הפלמ״ח, המצב מהדוברים שנתהווה המרכזיים בעקבות בכינוס המלחמה, זה לדעתו מנתח מה בצורה שוב שהיה יהיה ,ס ד ר י ע ו ל ם ישתנו ,ת פ י ס ו ת ע ו ל ם י ש ת נ ו ו כ י צ ד י ש ת ל ב ה ע ם היהודי בתוך מאורעות מחדש מקומם מבחינת אלוי ב ר ו ר כ ב ר היום ב א י ר ו פ ה שכן נ ה ר ס ה פ ר נ ס ה ,חיי עם, מקורות שהיהודים כל שוב התשתית לא של ת ר ב ו ת והווי. יוכלו העם וכמובן למצוא היהודי שנשאלת את באירופה, גם השאלה כ מ ה י ה ו ד י ם י ו ו ת ר ו ויגאל אלת ס ב ו ר שיישארו ע ו ד יהודים ר ב י ם .״ א י נ נ י מ א מ י ן בהשמדת י ה ו ד י ם . iעוד יישארו יהודים .א י נ נ י יודע כמה ,א ב ל רבים״. 6—6מיליון ה מ ש י מ ה ה ע י ק ר י ת כיום היא ה ב א ת יותר יהודים ל א ר ץ י ש ר א ל א ב ל ה מ צ י א ו ת ק ש ה ,מ ת ב ר ר יותר ויותר ש ע מ י ה ע ו ל ם א י נ ם ז ק ו ק י ם ליהודים .י ו ת ר מזה, היא מ כ ב י ד י ם עליהם ,א נ ג ל י ה אינה מ ר א ה ה ת ל ה ב ו ת הם הגדולה תפתח גם א ח ר י ש י ק ו ל י ם ב מ ש ך זמן ר ב מ א ד קצת זה ששות את בתנאי ש ע ר י ה ובודאי של שקודם לעזור יחליטו ע ל ובמקומות רבים )ובינתיים קפריסין זה גם ל ה צ ל ת יהודים ״הן אנגליה ואריטריאה ״אחרים״. ברחבי העולם פרט גם שחטו( מחליטה ולא ש ל א״י, מדינות לאירופה שהיא אולם אחרות מתקיימות אינן שיטות דיכוי נ ג ד ה י ה ו ד י ם ואין עזרה מ ש ו ם צד ,ל כ ן ה מ ס ק נ ה ה ע י ק ר י ת ש ה ע ם היהודי צריך ב ע ל כח ע צ מ א י ש י ב ט י ח א ת צרכיו ל ע ז ו ר ל ע צ מ ו הוא צריך ל ה י ו ת חזק החיוניים. יש כ ר ג ע ב א ר ץ ויכוח א ו מ ל ל מ ה ה ד ר ך ה נ כ ו נ ה — גיוס ל צ ב א א ו ל פ ל ו ג ו ת ו ה ו י כ ו ח ה ו א ע ק ר ,ש נ י ה ד ב ר י ם חשובים ו מ ש ל י מ י ם ה א ח ד א ת השני ,א ך החשוב שהחברים בצבא הן והן בפלוגות יהיו נתונים ה״הגנה״ למרות וימלאו אחר י ע ד י ה ״ ו א ם ל ד ב ר ע ל ת כ נ י ת ה ת ג י י ס ו ת נ ו צ ר י ך ל ה ת ח י ל מ ז ה ש ל א יכול להישאר א ף צ ע י ר ב א ר ץ מ ח ו ץ ל ש י ט ת הגנה יהודית כ ל ל י ת ב א ר ץ ו ב ת ו כ ה חלוקה .ומתוכה ג ר ע י ן .מ ג ו י י ם שיהיה ח ש ו ב באימונו ה מ ע ו ל ה ב א פ ש ר ו ת ל ה ש ת מ ש ב ו ב כ ל מ ק ו ם וברגע הדרוש. הדאגה עכשיו ל פ ל ו ג ו ת ש ת ג ע נ ה ואיכות ו כ מ ו ת מ ת א י מ ה היא ד א ג ה ל י כ ו ל ת ה ג נ ת ו ובעתיד. התפקידים העומדים לפני הגוער ברורים אבל הגשמתם קשה ב ע י ק ר מ פ נ י ש י ש נ ם ה מ ו נ י נוער שאינם ח ד ו ר י ם עדיין ה כ ר ה ו נ כ ו נ ו ת זו״ ״־. ת ב י ע ה ב ר ו ר ה ל י צ י ר ת כוח ע צ מ א י ב ל ת י ת ל ו י ב ת ג ו ב ה ה ה ו ל מ ת א ת הידיעות ההשמדה על ואת ה ד ר כ י ם המידיים בארץ המתחייבים מכך מ ע ל ה א.מ. )שם מלא לא ( F I T הבכי פ ו ר ץ ל מ ק ר א ה י ד י ע ו ת האיומות הוא ל א ר ק ע ל ה א ח י ם ה נ ש ח ט י ם ״אלא על ״מה אנו הנוער החלוצי צריכים ל ע ש ו ת נוכח השואה בגולה? ה ח ו ל ש ה והבזיון ש ל חולשתנו .ב ע ו ל ם זה ב ו ה כ ח ק ו ב ע ,ע ל י נ ו להיות לכה, נ ח ו ץ ל נ ו כ ח ש י ש ר ת א ו ת נ ו ויעמוד ל ר ש ו ת נ ו ״ . 60 דרוש כדי והכח ש ע ר י ה א ר ץ והם ל ה ע ל ו ת א ת המיליונים ה מ ת ד פ ק י ם ע ל הכינונו אנשים האם סגורים. ״מה עשינו למען כוונותנו להעלאת המיליונים י לעבודה י מ י ת י א י ל ו א ת ״ א ט ל נ ט י ק ״ ו״סלבדור״ היו נ ו ה ג י ם מ ל ח י ם יהודים היו ה מ ע פ י ל י ם א י ת נ ו כאן ,א י ל ו היה ל נ ו כח לא היו מ ת נ ו ו נ י ם מ ע פ י ל י ם יהודים ב מ ח נ ו ת ריכוז ב א ר ץ ,ב מ א ו ר י צ י ו ס ובקפריסין״. ו ה ד ו ב ר מ ס כ ם א ת ר ע י ו נ ו ת י ו ב ד ב ר הכח ה ע ב ר י ה ע צ מ א י ,כ י זהו צ ו השעה. וזו ג ם ת ה י ה ״ ה נ ק מ ה ב ה י ט ל ר ג ם אם לא נ ר א ה ג ר מ נ י בחיינו״. יצחק האמון שדה, שהיה הפלמ״ח, מפקד בראשית מבטא את דבריו התדהמה וחוסר מכבר נכונות ב צ י ב ו ר ,ש א מ נ ם הידיעות האיומות ש ה ג י ע ו זה לא הן ״אנו ק ו ר א י ם ב ע י ת ו ן :וארשה היהודית א י נ נ ה והרי ע ו ד ל פ נ י כ מ ה ח ד ש י ם מספר היהודים טמירה בלב: ש ב ה היה בכל אולי כ מ ס פ ר היהודים בארץ, הייתכן הדבר י מ ו ג ז מ ו ת הידיעות... כי אם לאו מה זאת אמונה ויש בכל טעם 1 חיינו ?״ ־ . י צ ח ק ש ד ה מ ס כ י ם ע ם ה מ ס ק נ ה שמגיע א ל י ה מ ש ה ט ב נ ק י ן ד ה י י נ ו :ש ל נ ו כ ח מה ש ק ו ר ה ל ע ם ב א י ר ו פ ה ,אסור ל ע ם בציון ל ש ב ת ב א פ ס מ ע ש ה .ה ח י פ ו ש א ח ר חייב העשייה מתבטאת ״לבנות להיות לכל היסוד הנוער מחשבת ב ש ת י מ ל י ם ״יש לעשות״ .ו מ ש מ ע ו ת את ולהרחיב להגביר הקיים, והמסקנה ומעשיו. העשייה — ה ג ד ל ת ולהאדיר כוחנו, את העיקרית הכח לנו העצמי אלה ולמען ש י ב ו א ו ו ה ג ב ר ת כ ו ח נ ו א מ ר ה פ ו ת ח — פירושה ע ל י ה ב כ ל ד ר ך ו ב כ ל מחיר ,פ י ת ו ח כוחנו ה ע צ מ י ה ה ג נ ת י ב א ר ץ ו ה ת י ש ב ו ת גדולה, חלוקה פוליטית למען סכל תכנית כל ב ע ת י ד ו ק ל י ט ת ה ע ל י ה שתפרוץ״. ה פ ל מ ״ ח הוקם ,גוייס ואומן ק ו ד ם כ ל לשם מ ל ו י ת פ ק י ד י מ ג ן מ ח ש ש ל פ ל י ש ת האויב יפעל ה נ א צ י לארץ ,מ ת ו ך ח ש ש ל ה ת ח ד ש ו ת ה מ ר ד ה ע ר ב י וכן ד ו ב ר ש ה פ ל מ ״ ח בקרב האויב יהדות עתה הגולה .אולם של במציאות ,1942 סוף גסיגת לאחר מ א ל ־ ע ל מ י י ן ו ה ת ר ח ק ו ת ה ח ז י ת מא״י ו מ א ח ר ו ה ד ר כ י ם ל י ה ד ו ת ה ג ו ל ה היו הוחלפה סיסמת המאבק — לכוננות למערכות ש ת ב א נ ה לאחר המלחמה. סתומות, ב מ ק ו ם ת כ נ י ו ת נ ו ע ז ו ת ה ע ו ט ו ת הילה ש ל רומנטיקה ,ב א ו מ ח נ ו ת ה ע ב ו ד ה ו ה א י מ ו נ י ם האפורים, השגרתיים וחוסר הוודאות המועד בדבר ייקראו בו היה לפעולה קשה ביותר. פ ע ר זה בין ה צ י פ י ו ת של ח ב ר י ה פ ל מ ״ ח לבין ה מ צ י א ו ת ק ש ה היד .ל ג ש ר עליו. שמתבטא כפי לשבת אחר ה מ ל ח מ ה ו ב י ד ע י ש ב י נ ח י י ם ש ם שוחטים״ ־־. הגיעו כח של להקמת הידיעות ״כשמיליונים אל בן־צבי ״קשד. כ א ן ו ל ח י ו ת חיים שקטים וקלים רק מ ת ו ך ה ת כ ו נ נ ו ת ל ע ת י ד ה ז ה ש י ב ו א התביעה ללא איש הפלמ״ח עלי באחד ממכתביו: מאוד על כח עצמאי גיטו מרד לנוכח וארשה. השמדת כותב יהדות החבר ד.כ. ע צ מ א י ,ע ל י נ ו ל ה ס ת ע ר ע ל העיר ה ז א ת ו ל מ ש ו ך ההתישבות כוח וכשמפלת )זיהוי ידוע(: לא נ ש ח ט י ם וכלים ,מיליונים נוספים מ ו ש פ ל י ם ע ד ד כ א מ א י מ ה ו פ ח ד ח ו ט ש ד ר ה ,א נ ח נ ו איפוא ש א ר י ת הפליטה ...יש אבל אירופה התגברה עת העובדת נחוץ ועד סוף המלחמה ל ה ג ב י ר ו ובייחוד לגבש עתה עם להתמיד להקמת בהכנות א ת י ל ד י ה ו נ ש ו ת י ה אלינו• כוח לוחם. התקרבות יש קיצה כבר של גרעין המלחמה הנאציזם בטוחה״ 61 מ ר ד ג י ט ו ו א ר ש ה ה פ ך ל ס מ ל ש ל ג ב ו ר ה עילאית ,ל ס מ ל ש ל ה ק ר ב ה ע צ מ י ת ש ל מ ל ח מ ת מגן ,כ א ק ט ש ל ש מ י ר ה ע ל כ ב ו ד י ש ר א ל ב ג י ג ו ד ל ת מ ו ג ה ש ה צ ט י י ר ה עד כ ה ממאורעות ה ט ב ח באירופה של הליכה כ״צאן לטבח״ ,הרי ש ג ב ו ר ת לוחמי וארשה היתה גיטו והנוער הישוב כקרן אור נתבעים באפלה. לקח ללמוד כאות שלא וסמל מ מ א ו ר ע זה ״ ע ל פסה הטירור גבורת ישראל. הטוטלי מבחוץ 2 ולמרות ההשלמה עם הגורל הטראגי מבפנים לא גמקה שרשרת ההגנה העצמית * . מעלה על נס טבנקין ישראל״ ששמרו על ״כבוד א ת מ א ב ק ם ש ל ל ו ח מ י גיטו ו א ר ש ה ב מ ל ח מ ת ם .״ מ י ל י ו נ י יהודים א י נ ם ואין א ח ר י ם ב מ ק ו מ ם ״ .מ ה ם ,מיהודי ה ג ו ל ה ב א נ ו . . .ה ה ג נ ה ה ע צ מ י ת היהודית כחזיון ג ב ו ר ה יהודית ,ק ר ב נ ו ת וקידוש ה ש ם קיימים מ ז ה א ל פ י י ם ש נ ה ,א ב ל ג ב ו ר ה יהודית א ק ט י ב י ת ,ה ת נ ג ד ו ת ב כ ח ,ל א ר ק ״ ש מ ע י ש ר א ל ״ א ל א גסיון ל ה ג ן ע ל כ ב ו ד ו ו ע ל קיומו״. וטבנקין ש ה נ ו ע ר יאמץ ל ו א ת רוצה הזאת עמידת הקוממיות נער ״שכל ו כ ל נערה ,כ ל י ל ד ב י ש ר א ל ,י ח י ה ת מ י ד בהרגשה ,שהוא בן ע ם ו א ח ל ע ם הזה, האלה ,לדגלם, לאגשים כי אלה תנועתנו. ל א ו ר ח חייהם ,ל א ו פ ן מ ו ת ם ,ל כ ב ו ד ע ם י ש ר א ל , הערכים ש ב ה ם י ת ל ו ו ועליהם י ת ב ס ס לא רק לערכי ישראל, כבוד 2 3 כ י אם ג ם ע ת י ד ש א ר י ת ע ם י ש ר א ל ״ . דומה שהדברים אולם המתחוללת ביותר על המרשימים הדיספרופורציה שבין הטרגדיה ב מ ח ג ו ת ה ה ש מ ד ה באירופה ,לבין ה ו ס ר ה מ ע ש ש ל מ ג ו י י ס י ה פ ל מ ״ ח נאמרו מפיו של מ״מ צעיר בפלמ״ח הכותב למפקדו יצחק שדה ״מתיר זעקת כינוסים מזדקרים מעפיל, בכר לעינינו עדיין ד ו ר נ ו ל א המרובים. כשלונותינו עדיין הורגנו לא ישבנו ה פ ר שום ח ו ק ה מ ת נ כ ל ת .ע ל מ ה שום על ב א ז ל ת יד, נדע לסכל מ ז י מ ו ת ? ו ה ל ב ח ר ד ל נ י ק ו ב ת כ נ ו .ח ר ד אני פ ן יהיה ה י ש ג נ ו שבשיקולים ואולם ידעתי לריק, שבעתיים לפתיחה מזיקה — הפזיזות החפזון, ומזיק מ ס ו כ ן יהיה ה א י ח ו ר .י ר ד ת י ל ב י ת ג נ ז י נ ו ל פ ק ו ד א ת ה ר כ ו ש ש ה ו פ ק ד בידי ,ר א י ת י ו ש ל ם ,נ ש מ ר כ ה ל כ ת ו ,והוא נ ר א ה לי מ ש ו ם מ ה נ כ ל ם מ א ד ,ב ש מ י פ י ק ו ד י ה ר י נ י מ ב ק ש ד :ה ע ב ר א ת ק ו ל נ ו לאן שיש ובשם ל ה ע ב י ר ו וקום פ ק ו ד כ י כ פ ו ע ל י נ ו מ ל ח מ ה ״ .ת ש ו ב ת י צ ח ק שדה ,מ פ ק ד ה פ ל מ ״ ח היתד .ק צ ר ה ו ר ש מ י ת במקצת .״כולנו נתונים למשמעת ,אנו מוכנים !ואולי א ף מ ת נ צ ל ת ו נ ש מ ע לצו, 2 -.נאמין ש ב ע ת ו ו ב מ ק ו מ ו י ב ו א ״ » . שואת יהודי אירופה בגורם משפיע על התפתחות מגמת ההתנגדות של ח״הגנה״ למדיניות בריטניה בא״י л ה״הגנה״ .׳בא״י .באו רק לידי נכנסה בנובמבר ביטוי זמן למאבק ,1945 רב ישיר אולם קודם ולעימות ביטויי לכן. למן כנגד קרבי ההתנגדות המדיניות למדיניות הצטברות הבריטית בריטניה הידיעות בא״י הראשונות על יתהליד ה ה ש מ ד ה ב א י ר ו פ ה ו ל א ו ר ד כ ל ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה ,ב מ ק ר י ם ר ב י ם אף הגיעו :ה ד ב ר י ם לידי ה ת נ ג ש ו ת א ל י מ ה ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת כגון ב מ ק ר י ם ש ל ה ה ג נ ה ה א ק ט י ב י ת .בפני חיפושי הנשק ,ובשטח ההעפלה. במיוחד יש לציין את ההתנגדות למדיניות בריטניה בא״י, בעיקר בנושא •העליה ה ק ש ו ר ק ש ר י ש י ר ל ת ה ל י ד ה ה ש מ ד ה ה ה ו ל כ ת ו ג ו ב ר ת ל ק ר א ת ס ו ף מ ל ח מ ת העולם, עד שהיא מגיעה •המרי ה ע ב ר י ת ״ . 62 להתפרצות במאבקה של ה״הגגד.״ במסגרת ״תנועת ת ג ו ב ה ר א ש ו נ ה ה מ ב י ע ה ה ת נ ג ד ו ת ל מ ד י נ י ו ת ב ר י ט נ י ה ב נ ו ש א ״העליד,״ מ ו צ א י ם ,1942מ א מ ר ת ח ת ה כ ו ת ר ת ״ ה ס פ ר ה ל ב ן אנו ב ב ט א ו ן ה ה ג נ ה ״בשער״ ,מ ד צ מ ב ר בכל ת ק פ ו ״ ו כ ו ת ר ת מ ש נ ה ״ ה מ מ ש ל ה מ מ ש י כ ה ב ק ו ס ט ר ו מ ה ל א ת ס ט ה הימנו״, ו ב ו מ ד ו ו ח ה ב ט א ו ן ע ל ה ת נ פ צ ו ת ס י ר ו ת ה פ ל י ט י ם ״ויטורלי״ ,״ פ ו ל ק ד ו ר ״ ו״אירופה״ ל ס ל ע י ה ח ו ף ש ב ד ר ך נ ס נ י צ ל ו ממגד ,ר ק 150פ ל י ט י ם ש ה צ ל י ח ו להגיע ל ת ו ר כ י ה . קובע: המחבר של לפועל ״הממשלה הדין פסק מזכירה נגד לנו כי מפעלנו השעון ממשמשת הולך ובאה״ ואחל והוא ושעת ההוצאה על תגובתו תמה ה פ ו ש ר ת ש ל ה י ש ו ב ל ת ו פ ע ה זו ו ת ו ב ע ח י ד ו ש ה מ ל ח מ ה נ ג ד ה ״ ס פ ר הלבן״. תופסק ״מתי של השתיקה הציונית ? התנועה תחודש מתי גגד המלחמה ה ס פ ר ה ל ב ן ?״. מתחילת היהודי המלחמה מביע כפתרון ״אנו בן־גוריון הצורך לבעיתו ואת את דעתו בהעלאת בדבר מיליוני רוצים כעמים אחרים להיות מובטחים הצורך יהודים ומעורים לעם במולדת 2 7 מידי . כפתרון במו במולדת שנבנה ידינו. א נ ו מ ק ו ו י ם שיד ה ת ל י י נ י ם ה נ א צ י ם ל א ת ג י ע א ל כ ל ה ע ם היהודי וישרד שריד כזד, לגולה. ואין אנו רוצים ונכדינו שבנינו צפויים יהיו לאסון שוב ש ה ת ח ו ל ל לעינינו׳׳.27. בגאום את גוסף ב פ ס ח ת ש ״ ג מ ת ו ו ה בן גוריון המדיניות הציונית שאליה יש ל ש א ו ף ב י מ י ם א ל ו :״לא א מ ר נ ו גואש ל י ה ד ו ת א י ר ו פ ה ,ת ק ו ם ש א ר י ת ו ל ש א ר י ת הזו יש ר ק ה צ ל ה גדולה עליה ממאורעות אם ומהירה״. וגם ה י מ י ם ה א ל ו ״אין נעזור גוכיח א ח ת :ארץ י ש ר א ל את ועלינו להכשיר הדרך לסמוך להגשמת על שאין ל ג ז ו ל א ת ז כ ו ת נ ו ל מ ו ל ד ת א ת זכותנו מבלי שגתקומם״ 2 6 משימה המצפון לעצמנו .המצפון האנושי יבוא א ת הארץ קשה האנושי. לעזרתנו ולעצמאות אם לומד הוא לא לקליטה של בן־גוריון יעזור ניתן לנו רק לו דמי, ב ש ק ט ו ב ק ל ו ת ,שאין אם לקדם .ויש כ א ן ר מ ז ב ר ו ר ש א ם ת ק פ ח מ מ ש ל ת ה מ נ ד א ט א ת ז כ ו ת ו ש ל ה ע ם — הוא יצא ל מ א ב ק . ל כ ן א ך ט ב ע י הוא ש ב ן ־ ג ו ר י ו ן מ ג ל ה ה ת נ ג ד ו ת ת ק י פ ה ל ת כ נ י ת ״ ה ר י ק ו נ ס ט ר ו ק ־ ציה״ ש ל ה מ מ ש ל ה ה ב ר י ט י ת . ״מתוך שלא ה כ ר ת ט ו ב ה נהיה גלויי ל ב ו ג א מ ר ל מ מ ש ל ה ד ב ר י ם גלויים וברורים שום תהיה בינינו קואופרציה ובין שלטונות הלבן״. ה״ספר עכשיו לא ו ל א ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ,לא נ י ת ן יד ל ב י צ ו ע ה ת כ נ י ו ת ש ה ו כ ר ז עליהן א ת מ ו ל ,כי כ ל התכניות מושב, היהודי, ה א ל ו ב נ ו י ו ת ע ל ה פ ס ק ת ה ע ל י ה היהודית ,ע ל ס ג י ר ת היהודים ב ת ח ו ם על ה״ספר ב י צ ת משטרו של הלבן״, גזילת על זכות המולדת מהעם ו מ ש ו ם כ ך ה י ל ח ם נ י ל ח ם ב ״ ס פ ר ה ל ב ן ״ ו ב כ ל ה כ ר ו ך ב ו עד ח ר מ ה ״ » . 2 ובישיבת הנהלת הסוכנות מ־16.5.43 בן־גוריון מסביר בתשובה לשאלתו ש ל ר ו ז נ ב ל י ס ) פ נ ח ס רוזן( א ת אופי ה מ א ב ק שיהיה .א( ״ ר ו ז נ ב ל י ט ש א ל א י פ ה ה ג ב ו ל של מלחמתנו י מתבטל לא הגבול הוא ביטול ה״ספר ה ״ ס פ ר ה ל ב ן ״ אין שום ת ח ו ם הלבן״. למלחמה. אין נעשה שום תחום אחר. אם הכל ,אם אמצעי אחד 3 0 יועיל נ נ ק ו ט שני ,א ם ש נ י ל א יועיל נ ע ש ה שלישי .זהו ה ת ח ו ם ה י ח י ד ״ . ג ם משד ,ש ר ת מ ת י י ח ס להתגגשות ב ת ק ו פ ה זו ש ל ס ו ף ,1943ל ש א ל ה ש ל ה א פ ש ר ו ת ע ם ה ב ר י ט י ם ע ל ר ק ע גושא ה ע ל י ת ,ש כ ן ג ם ה ו א ס ב ר ,שזה ה נ ו ש א ה ח י ו ג י ב י ו ת ר ל ע ם י ש ר א ל ב ש ע ה זו .ז ה ו פ ת ח ה ה צ ל ה ל י ה ד ו ת ה מ ו ש מ ד ת ב י ש י ב ת הנהלת ה ם ו כ ג ו ת מ ־ 2 2 ^ 4 3ה ו א מ ד ו ו ח ע ל פ ג י ש ה שהיתר ,ל ו ב מ צ ר י ם ע ם נציג 63 השלטונות ת ק ר ,ש מ ע ל ה בפניו את דאגתו של הבריטיים הבריטי הממשל — מ ה ת ד ר ד ר ו ת ה מ צ ב בא״י ,ש י כ ו ל ל ה ב י א ב כ ל ׳רגע ל ה ת פ ר צ ו ת .׳ ו א ף ע ל פ י ש ה ו א ב ט ו ח שוויצמן ,ב ן ־ ג ו ר י ו ן ו ש ר ת עצמו ,אינם רוצים ל ה ג י ע ל ע י מ ו ת ע ם ב ר י ט נ י ה ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה ,הרי ש י כ ו ל ל ה י ו ו צ ר מ צ ב ש י א ב ד ו ה ש ל י ט ה .ע ל זה ע ו נ ה ש ר ת , שאמנם ל ב ו א לידי ע י מ ו ת ל א ההנהגה הציונית אינה רוצה צבאי ולא פוליטי בזמן ה מ ל ח מ ה ,א ו ל ם א ם י ת ב ר ר ש ה מ מ ש ל ה ע ק ב י ת ב מ ד י נ י ו ת ה ע ל י ה ש ל ה ״ ס פ ר הלבן״ ,אז אין הוא יודע כ י צ ד י ת פ ת ח ו ה ד ב ר י ם ״ ! . 3 במשך מצד כל 1943 שנת השלטונות ,בחיפוש הגיעה ״חיפושי הנשק״ ב ל ש כ ת הגיוס של הסוכנות ובמשפטי ה נ ש ק : לשיאה הלכה וגברה על המתיחות רקע המתיחות במאורעות סביב חיפושי הנשק ב״רמת הכובש״. התנגדו ובמהלך לחיפוש גפצע התקרית מפצעיו( )ומת אח״כ חברי המשק ש מ ו א ל ׳ ווליניץ, חבר ה ק י ב ת . החבר משמידה פרעות מינקובסקי אמר בהלוויתו של החבר ו ו ל י נ ת ״לא רק החיה הנאצית שליחי אותנו... דמוקרטית ממשלה הלוחמת אדירה ...ערכו בנאציזם ב ר מ ת ה כ ו ב ש ו ק פ ח ו •את •חייו •של• חבר -טוב״• . ג ו ל ד ה מ א י ר ס ו ן א מ ר ה ב מ ע מ ד ז ה :״הישוב ה ע ב ר י כ ו ל ו א ו מ ר ה י ו ם ל א נ ש י הממשלה ח ד ל ו ל כ ם מ מ ע ש י ם אלה ,ח ד ל ו מ ה ו ס י ף ק ר ב נ ו ח יהודים ע ל ה מ י ל י ו ג י ם א ש ר ג ט ב ח ו באירופה ,ח ד ל ו ל כ ם ל ח פ ש .ידוע •הדבר כי י יש •גשק ל י ש ו ב ה ע ב ר י . ידוע ה ד ב ר ל ש ם מה ה ו א נ ח ת ל ו ו י ד ו ע ה ד ב ר כי הוא לא י מ ס ו ר א ו ת ו י ב ל י ק ר ב נ ו ת ״ . מדגישה שהישוב היא ב ס כ ס ו ך •עם אינו רוצה הממשלה •,ש כ ן עומד הוא יחד א ת ה ב מ ל ח מ ה נגד• ה י ט ל ר א ך ג ש ק ה ,ה ג נ ה ״ לא ימסד ,ש כ ן ה ו א ה ע ר ו ב ה ל ע ת י ד ; והיא העם. מ ז ה י ר ה אתי• ה ש ל ט ו נ ו ת ״אם הממשלה בדרך תוסיף• ל ל כ ת הזאת יופעל ה נ ש ק ״ .״המוני י ש ר א ל ב א ר ץ י ש ר א ל ל א ירתעו״• • . ט ב נ ק י ן • א מ ר ב א ו ת ו מ ע מ ד ש מ ו ת ו של• ווליניץ הוא ב ב ח י נ ת ס מ ל ל ע ם כ ו ל ו ש כ ן ״החבר הוא שנרצח אח לא מצטרף ל א ו ת ם היהודים רק ליהודים שנרצחו אלא א ש ר -ה ו ס י פ ו •ל״שמע ישראל״ שכך ליהודים עמדו... ה ה ג נ ה ״ .»2 א ת • כוננות וזו ש ו ב ה ו כ ח ה ל ר ו ש ם ה ע ז ו ל ה ש פ ע ת ם ה ח ז ק ה ש ל מ ו ר ד י ה ג י ט א ו ת ב א ו ת ה ת ק ו פ ה . ל א ח ר המאורעות• ב ר מ ת ה כ ו ב ש ח ל ה •אמנם ה פ ו ג ה •מסויימת •ביחסים ה מ ת ו ח י ם 33 ה ש ל ט ו נ ו ת ל י ש ו ב , -אולם• ה י ש ו ב ו ב ע י ק ר -ח ב ר י -ה ״ ה ג נ ה ״ שבין שכחו את לא מאורעות השנה החולפת ובעיקר הארועים ברמת הכובש ומשתררת ב ק ר ב החברים א נ ט י ב ר י ט י ת מ ו ב ה ק ת ה מ ו ב י ל ה ישירות • ל מ א ב ק גגד ב ר י ט נ י ה . רוח בדברים בריטניה בקשר באסיפת חיילים אי־שם על רקע ביריות באניות מ א ו ר ע ו ת -ר מ ת •הכובש, מ ע פ י ל י ם • ,ב א ס ו נ ו ת • ״פטריה״ , , -א ט ל נ ט י ק ״ ה ש ת י ק ה •בברמודה ,ועד• ל ח ו ל י ה מואשמת ו״סטרומה״, ה א ח ר ו נ ה -ב ״ ר מ ת ה כ ו ב ש ״ .זוהי מסילת דמים בה הלכה בריטניה ״מד .ש ק ר ה ל נ ו ,מ ה ש ע ו ל ל ו ל נ ו ה ש ו ח ט י ם •והשוחקים גם יחד ...כ י צ ד ה ש ב י ע ו נ ו א כ ז ב ו ת וכיצד ג מ ל ו ל נ ו ת ו ך כדי ה מ ע ר כ ה • הזאת ,אשר• צ ו ר ב ת ה י א ב ל ב א ש ר לא ב מ ה ר ה תיסוף״. 3 ״ ל א ייקר ל נ ו כ ל קרבן• ב מ ע ר כ ה ז ו ״ . * . רמז ל מ א ב ק ה ע ו מ ד ל ה ת ח ו ל ל •בקרוב כ נ ג ד • ה ש ל ט ו ן ה ב ר י ט י מ ו ב ע ב ״ ל ח ב ר ״ בטאון ההגנה ממרץ בספר 64 : 1944״ א נ ח נ ו חיינו ח מ ש ש נ י ם ב מ ת י ח ו ת ר ב ה ש ל מ ל ח מ ה הלבן ועחה כנראה עומדים ל ר א ו ת בחיסולו •.ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת לאי תוכל בשנת לקבל 1944 לקראת שלטון תדרוש מאבק״. במהלך בדבר בבת אחת( ד. ומהיר הצלה ממשיך היהודית של הוא הכרעה וכל תהיה יהודי נס על בן־גוריון זו בשעה להעלות ע״י טרנספר אירופה לא״י. בכל מימד הזמן כגורם את ביתר שאת את תביעתו )2 מיליון יהודים בן־גוריון לרעיון גדול מטיף הזדמנות בהצלחת הקובע ובכך התכנית לעם. פעולות ההצלה כאמור, הדרישה האסון הזר. בנובמבר לעשות הגדול ״הבה נכוון נא ״עשינו נא מעט הסוכנות במלחמה קוי מאתנו 3 7 אבל תצליח הזעזוע כחיילים לשמש על לקרב התביעה בעלון נחשה באזני שוועתם אחת לא הפעולות פעולה פיקטיבית ההגנה גם כדי בישיבת יש על גם בימי אחינו לפעולת 1943 לא במאמר עוד כל שתטפל ללא ותרכז יעוד הובקעו מעשי 0 4 , המעשיות לא החי הכיבוש למרות את ההצלה הענין מוסב״. כמגוייסים לנשק, אגו מצפים לגרדום פירושה וחברים סבור ולנסות היו ישע עזרה הנהלת הרי שואת בשורת פעולות הכבושה ברבים שפעולת קשת בתקיפות ״לנוכח שערי שעשתה את מובעת להביא המעדה לאירופה שהתוצאות בשם: נושא פרטיזנית וכוננות ה ע ם ״ .39 והצלה דרכים הראשונות מחברי אחים. תקומת לא כל המובל האחים להצלה. ״כיהודים, לישראל ולגורל לפעולה, דריכותינו להשתתפות להט שנהיש זמן, לאחר זעם הודעת בארצות לתת חברי אלה ל״אותו עצמית ההצלה״. למלחמד, ערובה שאלה עזרה פרצנו יכול המוקד... הבעת ,1942 אחינו מטיף של להצלת על גורל על הכמיהה אפשרות הביטוי לגודל השואה ביקורת למאבק עם הפלמ״ח שואה דונקירק חיי מאתנו את את זעזוע, בדצמבר להציל. החורבן שם לעבודת שותפים הוא גאמן דומה; אולי של מפא״י איש להיאחז. פסחו שחלק להגיע ולשותפות ״אין במה עולם .1943 פיקוד 1943 עוד הקמת הוא מלחמה ממרץ ועדה הנאצי. להיות ואז ועל למרות מביע אולי להירתם כל דרך אליהו תינתן בעמדות. התשובה שהיא. כאן חלוצים עוד אותו מושמעת גולומב אפשרות חומת חיינו ומתי היתה הנאצי, יש לנו בגופינו בכל הצורר ודאית יהודים מעט מספר ולהציל, הראשונים התגובה את חווית לחוות גחיה אחדים ההשמדה, עולה להצלה יגונגו אל חברים הוא .בפברואר והתדהמה בפי ושורותיו הצלה ישראל מעריך, האויב. שהצלחתה י. ההשמדה של אינה ילדי באירופה, הגדול. ויהא שתהיה לשותפות הנאצי״ ואל נתנו פרוטות כנגד הכיבוש מאחורי לגונן לנקום״ 6 כל תהליך המחשבה ישראל בלהותיו את בדבר הנטבחים את בית כל אהבתנו תהליך האחים חורבן ה״הגנה״ אישור ולהקדיש במיצוי לפעולות על בארצות לתווית מדי, ותביעה פיזית שעה הגיע הצלת ורגע בגודל בפיקוד עם למען טרגיותו להציל גם וכעס בכל אימת נכוון 1942 הכל ונתמכר בכל שם... נכון 1944 לבעיה מעלה להביא 3 5 להתכונן לקראת כל לא שלא ולא הכרעה . שנת הפתרון ובעיקר שום עברי. פשרה יש לא במספר העולים, בשטה בהתפתחות לנענים... והצלה הסוכנות במועד ההצלה. הוועדה בהנהלת אני שנעשו גדולות עקב אל בל לאלתר״ הסוכנות לסייע ובעצמה ישראל״ התנאים 3 9 תיאלם . ההוא הוקמה ראו נסיונות ולהציל רבה נידום במידת היתה באפריל בהקמתה רבים ע״י האפשר. האובייקםיביים 65 המגבילים. בפועל ה צ ו ר ך והרצון ה ג ד ו ל ה צ ל ה ואי לפעולות להחיש יכולת הצלה זו ג ר ם ל ת ס כ ו ל ר ב ב ק ר ב ה ל ו ח מ י ם ת א ב י הפעולה. ת ס כ ו ל זה ג ב ר עוד י ו ת ר ע ם ה ג י ע ה י ד י ע ו ת ע ל מ ר ד ג י ס ו וארשה ש ה ו ס י ף גוסף ל פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה .ל א ר ק ע ז ר ה ל א ח י ם ח ס ר י ישע ה מ ו ב ל י ם ל מ ו ת , מימד אלא ל מ ו ר ד י ם גאים .ע ל ר ק ע זה יש ל ר א ו ת א ת מ ב צ ע עזרה וסיוע ללוחמים, .44 !944 ה צ נ ח ת הצנחנים העבריים מ ע ב ר לקווי האויב ,ותכנית ההתגונגות מ ש נ ת ע ל ה ר ג ש ת ה מ ש ת ת פ י ם ב פ ע ו ל ו ת ה ה צ נ ח ה ו ע ל רצונם העז ל ב ו א ל ע ז ר ת ה א ח י ם המושמדים אבא יעידו ברדיצ׳ב מצומצם לארץ דבריהם תפס הם את ודברים רעיון ג ו ל ה זו או פעולתנו צריכה להתחיל ולמרות הסכנות שבדבר, שכן על שליחות אחרת מכאן. אודותם. אלא עזרה עלינו איננו ההצלה לעזור שליחים הרחב: במובנה והצלה לכל לשרידי החרב מסוימת לארץ סיוע לא התפוצה הנחרבת. באשר הם שם אלא אנו בלבד, 4 מבשרי הגאולה לכל התפוצה ה נ ח ר ב ת ״ * . אבא בכל מחיר את השליחות ב ר ד י צ ׳ ב היה נ ח ו ש ב ד ע ת ו ל ב צ ע שהוטלה ע ל י ו ו כ א ש ר ל א ה ס פ י ק ל ה ג י ע ל מ ק ו ם י ע ד ו הראשון — ר ו מ נ י ה ) ע ק ב כ נ י ע ת ה ס ר ב ל ח ז ו ר ל א ״ י ב ט ע נ ה ״ א נ י צ ר י ך להגיע ויהי מה .הרי ב ע צ ם לרוסים( לא ע ש י ת י כלום״. יואל תיאוריה פלגי, לשליחות חברה חנה של עצמאית על שליחותה ,שהיא מעיד, סנש, שהיא לעצמה בססה ו ה ש ל י ח י ם ה א ח ר י ם ה ם הסיכוי ה א ח ר ו ן ש ג ו ת ר ל ג ו ל ה ואם ה ם ל א י ע ז ר ו א ב ד ה כ ל ת ק ו ו ה לגולה כולה .״אם נ ח ר ד ל ח י י נ ו יהודים מיליון אך יושמדו, אם נצליח, וקשרינו יכולים מעשינו להיות פתח ל פ ע ו ל ה ר ח ב ה יותר ,ח ש ו ב ה י ו ת ר ו י כ ו ל נ ו כ ל להציל ר ב י ם ״ ״ . אנצו דוד סירני, הצנחן שפעל כותב באיטליה, 1944 במאי כצנלסון, לברל בן־גוריון ויצחק ט ב נ ק י ן ״ א נ י יוצא ב ת ק ו ו ה ש א צ ל י ח ב ד ר כ י ו א ו כ ל ל ע ש ו ת מ ש ה ו ב ע ד ע מ נ ו ו ל ע ז ו ר ב מ ל ח מ ה גגד ה א ו י ב ״ . בראייה פ ר ס פ ק ט י ב י ת מ א ו ח ר ת כ ו ת ב ש א ו ל אביגור ע ל פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה ב כ ל ל ו ע ל מ פ ע ל ה ה צ נ ח ה ב פ ר ט .ו מ ד ג י ש כ י מ א ז ש ה ג י ע ו הידיעות ה א י ו מ ו ת ע ל פ ע ו ל ו ת ש ל הנאצים, ההשמדה לחיפוש בסוכגות נתעוררו דרכים לחדור אחדים אל חוגי ה ת נ ו ע ה מכל ההכנות הגולה. והמחלקה החלו כבר המדינית ב־1942 אך ה ת ע כ ב ו ב ע י ק ר ע ק ב ס י ב ו כ י ם ב י ר ו ק ר ט י י ם ו א י ־ ר צ ו ן מ צ ד ב ר י ט נ י ה לסייע .ב מ ה ל ך ג ב ר ו ה י ד י ע ו ת ע ל ה ה ש מ ד ה והרצון ל ה ג י ע לשם ולהחיש ישע ג ב ר ש ב ע ת י י ם . 1943 א ז ת ו כ נ נ ו ת כ נ י ו ת )אשר ב ח ל ק ן ה ג ד ו ל נ ש א ר ו ב ב ח י נ ת ח ל ו ם ב ל ב ד ( ש ל ח ד י ר ה לגולה בקבוצות גדולות יותר כדי לארגן שם את ה ה ת ג ו נ נ ו ת היהודית״. מכל ה ת כ נ י ו ת ה ג ר נ ד י ו ז י ו ת יצא א ל ה פ ו ע ל ר ק מ פ ע ל ״הצנחנים״ שהוא ״אחד הגילויים ה נ ה ד ר י ם ש ל ה ש ת ת פ ו ת נ ו ר ב ת ה פ נ י ם ב מ ל ח מ ה האחרונה .שני ת פ ק י ד י ם ה י ו .ל ו ושניהם שלובים אחד ב מ ש נ ה ו :מ ל ח מ ה בצורר הנאצי ומלחמת תנופה ומלחמת מגן ופעולת ה צ ל ה ״ ״ . בקת 1944 נושא גולומב הרצאה בקורס קציני פלמ״ח ובה הוא מוסר ס ק י ר ה נ ר ח ב ת ל נ ו ש א ה ש ו ת פ ו ת ו ה ה י א ב ק ו ת ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת .ב מ ס ג ר ת זו הוא מ י י ח ד ד ב ר י ם ע ל פ ע ו ל ו ת ה ה צ ל ה ו ב ע י ק ר ע ל ה ת כ נ י ו ת ש ר צ ו ל ב צ ע ולא נ ת א פ ש ר ו ומציין שמיד עם לכוחות 66 פ י ח ה מ ל ח מ ה ע ל א ד מ ת א י ר ו פ ה גיסו לוחמי ה״הגנה״ להגיש ע ז ר ה הלוחמים ע ל ידי ח ד י ר ה למקומות בהם נמצאים יהודים תחת שלטון ה נ א צ י ם ,א ו ל ם נ ת ק ל ו ב ה ת נ ג ד ו ת מ צ ד ה א נ ג ל י ם מ נ י מ ו ק י ם שונים ״ ש ע ל י ה ם ענינו״, ג ו ל ו מ ב ,כי ל א ייתכן ש ה נ א צ י ם א ש ר ה פ כ ו א ת ה ש מ ד ת היהודים ל פ ת ר ו ן מציין השאלה ה י ה ו ד י ת ל א ח ת מ ט ר ו ת ה נ א צ י ז ם ל א י ת ע ל ל ו ולא ישמידו א ת היהודים בארצות ה כ י ב ו ש ולכן מ ן ה ה כ ר ח ל ה ח י ש ישע ד ח ו ף ל ק ה י ל ו ת ו ל ה צ י ל א ת א ש ר ל ה צ י ל .א ו ל ם ה א נ ג ל י ם ס ר ב ו ל ה ש ת כ נ ע גם כ א ש ר ה ת ח י ל ו ל ה ג י ע הידיעות ניתן השמדת על יהודים פולין. יהדות פנינו לבעלות שוב והצענו הברית צנחנים לשלוח לפולין ,ל ס פ ק ל ה ם נ ש ק ו ל ה ק י ם ס ב י ב ה ו ב פ י ק ו ד ם פ ל ו ג ו ת ל ו ח מ ו ת ,אף סרבו. האגגלים ו ל ג ב י ה ע ת י ד מציין גולומב ,ש״יש ס ב ר ה ש ש ר ד ו עדיין ש נ י מ י ל י ו נ י יהודים בארצות לנו של א י ר ו פ ה ולכן מן ה ה כ ר ח ש נ א ז ו ר א ת מ ל ו א כ ו ח נ ו ו ה ש פ ע ת נ ו כדי ש י י נ ת ן ליצור עם קשר השרידים עד הללו. העברנו עתה לגולה מצומצם מספר שליחים היכולים לשמש כ ח ל ה ,כמפלסי ד י ר לרבים אחרים הצריכים להגיע לשם ויהי האויב לנו מה״. וגולומב ״אז ג ת ס י ס סבור יצליחו שאם א ת מ ל ח מ ת הקיום השליחים ב ק ר ב שרידי להבקיע לקוי מעבר היהדות המיואשת שנותרה 4 5 גדולות״ . על אדמת אירופה ונפעל א נ ו עדים ,אפוא ,ל מ ן ר א ש י ת ה י ד י ע ו ת ע ל ה ש מ ד ת י ה ד ו ח אירופה ,ל נ ס י ו נ ו ת ב ל ת י פ ו ס ק י ם מ צ ד ה ג ה ג ת היישוב ל ש ל ב א ת בניו ,ו ב ע י ק ר ל ו ח מ י ו ח ב ר י ה״הגנה״, במבצעים יוכלו שיביאום שונים, אל לקוי מעבר ה א ו י ב ושם, בצד ל ב צ ע מ ש י מ ו ת ה ק ש ו ר ו ת ב א ר ג ו ן ת א י ה ת ג ו נ נ ו ת יהודים הקשורות ואלד. היא אחים. בהצלת מפעל תרומתו ״הצנחנים״ אחרות, משימות בארצות הכיבוש המעשית היתד. אף מ ו ג ב ל ת .מ ר ב י ת ם של ה צ נ ח נ י ם נ פ ל ו ב ש ב י ה א ו י ב ,ד מ ה ם נ פ ל ו ח ל ל ורק חלקם ה ג י ע ו לידי פ ע ו ל ה .המקוריות בדבר ארגון בשלבים מאוחרים, יהודית מחתרת ל ק ר א ת סיום ה מ ל ח מ ה . והתכניות לא אל ומניעת יהודים השמדת יצאו ה פ ו ע ל <״־ .א ו ל ם מ פ ע ל הצגחגים כ ו ל ו ו מ ע ש י ה ם ה פ כ ו ל ס מ ל ו מ ו פ ת ל ג ב ו ר ה עילאית, א ו מ ץ ל ב ו ה ק ר ב ה ו ש י מ ש ו ד ו ג מ א ל ל ו ח מ י ם ר ב י ם הן ב ת ק ו פ ה ה ק ר ו ב ה ש ל ה א ר ו ע י ם והן ב ע ת י ד הרחוק. השפעת ה. השואה על ה״הגנה״ בתקופה שבין מאי 1945 לנובמבר 1945 בכ״ה באייר ת ש ״ ח 8.5.1945 , נסתיימה מלחמת העולם השנית •יום ש מ ח ה ו ה ת ר ו מ מ ו ת רוח ב ע ו ל ם כולו .גם ה י ש ו ב היהודי ב א ״ י ש מ ח היה זה בשמחת ח נ צ ח ו ן .היתד .זו שמחד .ס פ ו נ ט נ י ת ע ל ת ב ו ס ת ו ש ל ה צ ו ר ר ה ג ד ו ל ש ק ם ל ה ש מ י ד נ ו , ה ש מ ח ה היתד .מ ה ו ל ה ב ע צ ב .ע צ ב ע ל ה ע ב ר ה נ ו ר א שהיה מ נ ת ח ל ק ו ש ל אולם העם היהודי ו ע צ ב והעם היהודי ס פ ג א ת מ כ ת ו ה א נ ו ש ה ע ם א י ב ו ד ש ל י ש מ א ח י ו ה ר י ל מ ר ו ת ז א ת לא מצאה עגומה בלתי ע ל ההווה ו ה ע ת י ד בריטניה לנכון למדי, השערים לשנות נעולים את ושרידי המעורפלים. מדיגיות הטבח למדות שהמלחמה נסתיימה ה ״ ס פ ר הלבן״. ה מ צ י א ו ת היתד. בארצות וגורלם פזורים אירופה ידוע. הנהלת ה ס ו כ נ ו ת ת ל ת ה א ת ה ק ו ל ר ל א ס ו ן ה ג ד ו ל ש ה ת ר ג ש ע ל ה ע ם היהודי .ב ע ו ב ד ת ה י ו ת ו ח ס ר ב י ת ומולדת .״ ה ג י ע ה ה ש ע ה ל ע ו ל ם כ ו ל ו ל ה ס י ק ל ק ח מ ה ש ו א ה המזעזעת, להרים ר ק מ פ נ י ה י ו ת ה ע ם ה י ה ו ד י מ ח ו ס ר א ר ץ וקיום מ מ ל כ ת י א פ ש ר היה ע ל י ו יד ולהשמידו ,ר ק ע ל ידי ה ס ר ת המארה ההיסטורית הזאת אפשר 67 ל מ נ ו ע א ת ח ז ר ת האסון״ )ם.ת.ה .כ ר ך ג׳ ,ב׳ עמ׳ בתזכיר 1945 נאמר: קיומו ״היהודים לא של ה ״ ס פ ר הלבן״. למרות שראו התנהלה לא ש ה ג י ש חיים יייצמן, כיצד ההגירה יקבלו הושמדו בהתאם יוכלו היהודים את או את ואינם בשנות יכולים המלחמה רבבות בלפור בסבלנות לקבל מוסריותו ה ת מ ס ר ו היהודים יהודים, להצהרת להתייחס .(804 נ ש י א ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית, בסוף חודש מאי שרבים מהם והמנדאט. למאמץ יכלו אבל להינצל עם להמשך משטר ״הספר המלחמה אילו תום הקרבות. הלבן״. היהודים. ת ו ב ע י ם מ ד י נ ה י ה ו ד י ת ו ה ע ב ר ת ה ז כ ו י ו ת ע ל ב י צ ו ע העליה לידיהם״ .47 עוד יותר המלחמה קונקרטי היה ותקיף ובכינוס בן־גוריון הציוני לאחר הראשון ב ה ש ת ת פ ו ת גציגי 17מ ד י נ ו ת ה כ ר י ז : ״יש אומה ב א ר ץ גרעין ש ל יהודית והוא וגרעין זה יילחם באשרי יגצח 4 8 הוא יגן ע ל זכויותיו ויגן ע ל י ה ם ל א ב מ ל י ם ב ל ב ד ״ .היה זה ה מ ש ך ט ב ע י ל ק ר האקסיביסטי גם ה ת ק י ף ש נ ק ט ב ן גוריון ל מ ן הרמ״א, תמך משה סנה, בקו .1944 ש ל בן גוריון התקיף בכינוסל ובדבריו הזהיר א ת מ מ ש ל ת ב ר י ט נ י ה ש א ם ל א ת ב ט ל א ת ה״ספר הלבן״ והוראותיו יילחם; הישוב לביטולו. במאמר את דעתו בשם: שכל ״סכנת הפשרה״ פשרה בגושא ש פ י ר ס ם ס נ ה ס מ ו ך לסיום העליה פרושה גזר דין מוות המלחמה על הביע העם; תקוות היהודי ,ש כ ן היהודים ב ג ו ל ה ה ר ו צ י ם א ו מ ו כ ר ח י ם ל ע ל ו ת לא יוכלו ל ע ש ו ת כן. כן הוא ש ו ל ל פ ש ר ה כ ל ש ה י א ב נ ו ש א ש ל מ מ ד י ה מ מ ש ל העצמי ,שהרי ג ם פ ש ר ה זו ת פ ג ע ב ע ל י ה כיוון ש כ ל מ מ ש ל ש ל א יהיה יהודי לא יראה ב ע ל י ה א ת חזות. וממילא ל א יעשה ה כ ל כ ד י ל ה ב ט י ח ק ל י ט ת ם של ההמונים ,ש ע ל י י ת ם היא• הכל ובנפשנו״. ״בנפשם להשתמט ״אנו ע ו מ ד י ם ע ל ס ף ה ה כ ר ע ה מ מ ש .א ל נ ק ל על שליטי ה ע ו ל ם מ ן ה ה כ ר ע ה ,א ל נ ק ל ע ל י ה ם ל כ ו ף ע ל י ג ו פ ש ר ה .הרי כ ל פ ש ר ה ג ר ו ע ה כ י ע ל ח ש ב ו נ נ ו היא ו א נ ו בעניינו, ב ת מ ו ת נ ו ,על מ ה עוד נ ו כ ל ל ו ו ת ר י באסוננו, על ח ש ב ו ן שרידי ק ה י ל ו ת א י ר ו פ ה נ ת פ ש ר ? « .ע ל ה ח ש י ב ו ת ש מ מ ל א ו ת מ ע ת ה ש ר י ד י ה ק ה י ל ו ת ב א י ר ו פ ה ב מ א ב ק ל ב י ט ו ל ה ״ ס פ ר ה ל ב ן ״ מעידים ד ב ר י ו ש ל סנד ,ב כ י נ ו ס ה נ צ ח ו ן ה י ש ו ב י ב־ .13.5.1945ה ו א מ ד ג י ש ש ה י ש ו ב ל א יסכים ב ש ו ם א ו פ ן ל נ ע י ל ת השערים בכל 5 0 ב פ נ י שרידי יהודי א י ר ו פ ה .״ ל א נ י ת ן ל נ ע ו ל ב מ ר מ ה א ת ש ע ר י הארץ. ה ד ר כ י ם נ ע ל ה ,נזים ב ע ו ב ד ו ת א ת ה ט ע נ ה ה כ ו ז ב ת של ה י ע ד ר ע ל י ה ל א ר ץ ש ת י ה ג י ט א ו ת יקומו ,ילכו ,י פ ר צ ו א ת כ ל הגבולות ,יציפו א ת הימים ,ע ד ישראל. 5 1 ששערי הארץ ייפתחו ל ר ו ו ח ה ״ . עם מיד ומלחמתנו תום לא המלחמה תמה״ פירסם — .8.5.1945 מטה הפלמ״ח ב כ ר ת זה כרוז בשם מנתח מטה ״תמה הפלמ״ח המלחמה מצבו את ה ט ר א ג י של ה ע ם היהודי .״ כ ל ה ע מ י ם יכולים ל ש מ ו ח כי בניהם ישובו א ל מ ו ל ד ת ם , ר ק שרידי ה ע ם היהודי ש ג ו ת ר ,ל א י ש ו ב ו ל ב י ת ם ־ מ ו ל ד ת ם כ י ה ב י ת ה א ח ד ל ע ם היהודי — ארץ־ישראל — סגור ועל ״הספר הלבן״ עזר שעריו להשמיד ת ל ר הבריח את החלוד העם היהודי, השחור אלמלא ה״ספר הלבן״. הלבן״ ניתן היה ל ה צ י ל ר ב ב ו ת ר ב ב ו ת מ א ל ה שהוטלו א ל ה מ ש ר פ ו ת .ו א ם של ה״ספר לא י ת נ פ צ ו אזיקיו הרי ל א ב ל ב ד ש ל א נ ו כ ל ל ה צ י ל א ת הניצולים ,א ל א אף א נ ח נ ו במולדת 68 צפויים 5 2 להשמדה״ . והלקה אין מ ה ש ו א ה ברור ,ה ג ו ל ה היהודית ח י י ב ת ל ה ת ח ס ל .שרידי ה ע ם היהודי ל ה ם שום פ ת ר ו ן ,ר ק ב ע ל י י ת ם לא״י .ת ו פ ע ת לוואי מ ס ו כ נ ת ר ו א ה ה פ ל מ ״ ח ש ה י ט ל ר ל י מ ד א ת ה ע ו ל ם ת ו ר ה פ ש ו ט ה ש א ת היהודים א פ ש ר להשמיד. בעובדה, ערב ושליטי להתפתות יכולים ולנסות זאת להגשים היהודים בא״י. על ויש ל ה ת כ ו ג ן ל ק ר א ת כך .״לא כ מ ש ו ח ר ר י ם ה ה ו ל כ י ם ל ב י ת ם יחוגו א נ ש י ה ה ג נ ה ה ע ב ר י י ם את 5 3 ח ג י ג ו ת ה נ צ ח ו ן ע ל היטלר ,א ל א כמגוייסים ל מ ע ר כ ו ת ה ע ם ״ . ב ח ו ד ש י ם י ו ל י ־ א ו ג ו ס ט נ י ס ח ה ו ע ד ת ק ב י נ ט ב ר י ט י ת ב ר א ש ו ת בוין )שר החוץ(, )שר ה מ ו ש ב ו ת ( ו ק ר י פ ס )שר האוצר( ,ה מ ל צ ו ת ע ל ת כ ג י ת מ ד י נ י ת ה מ ב ו ס ס ת הול ע ל ה ״ ס פ ר ה ל ב ן ״ .ב ד י ו נ י ה ה נ ה ל ה ב ס ו ף ס פ ט מ ב ר לחץ ב ך ג ו ר י ו ן ל נ י ת ו ק בעיקר 5 4 מ ג ע ע ם ה מ מ ש ל ה ה ב ר י ט י ת ת ו ך כדי ה ס ת כ נ ו ת ב מ א ב ק א ל י ם ס ב י ב נושא ה ע ל י ה . אך ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת לא היתד .מ ס ו ג ל ת ל ה כ ר י ע ב ש א ל ה ח ש ו ב ה זו .בן גוריון, ש ס ב ר כ ב ר מתום המלחמה שהמאבק עם הבריטים הוא בלתי נמנע לנוכח מדיניותם העליה בשאלת המתין לא להכרעת ההנהלה כולה, ונטל על אחריות עצמו א י ש י ת והודיע ב מ ב ר ק ל מ ש ה ס נ ה ,ר א ש ה מ פ ק ד ה ה א ר צ י ת על ״האישור״ ל פ ת ו ח א ל י ם גגד ה ש ל ט ו ן הבריטי. במאבק במברקו שערי מציין גוריון בן את העיקרית הסיבה לפתיחת בנעילת המאבק א״י .״אין ל ה כ ו ת ב ת ג ו ב ה ״ ל ה כ ר ז ה )מצד ה מ מ ש ל ה ה ב ר י ט י ת ( ; ייתכן ש ל א תהיה כל הספר ה ל ב ן זו ה כ ר ז ת מ ל ח מ ה ע ל עם היהודי ,ו ע ל ע מ נ ו — ע ם ה ס ר ש ל ט ו ן הכרזה .ה ה כ ר ז ה המשכת ה ק ו ב ע ת היא ה״ספר למעשה .קיום הלבן״ ו מ ד ו כ א — ל ה י ל ח ם ב כ ל ה א מ צ ע י ם שבידן״ .55 ע ל מ י ק ו ד ת כ ג י ת ו של בן־גוריון ל פ ע ו ל ה א ק ט י ב י ס ט י ת ב ש ט ה ה ע ל י ה מ ע י ד ה גם פעילותו סביב לפני שמורק תכנון ההנהלה 6 וארגון עליה הציונית ג׳ - בירושלים באוקטובר על עמדתו ,1945 של בן וכן דיווחו של גוריון בישיבות ה ה נ ה ל ה ה א ח ר ו נ ו ת בלוגדון .ש מ ו ר ק מציין שבן גוריון מ ת כ ו ו ן ל ״ ה ג נ ה א ק ט י ב י ת ״ ה פ ס ק ת ה ע ל י ה ו ל א ר ג ו ן ע צ מ י ש ל עליה נגד ההגנה על במסגרת העליה. מעפילים, של ב־6 המאבק כנגד השלטון ל א ו ק ט ו ב ר היתד. שהסתננו ארצה דרך ז ג .ו א מ נ ם ה פ ע ו ל ו ת ה ר א ש ו נ ו ת של הבריטי הפעולה בכפר גלעדי הגבול הלבנוגי וב־9 ״ ת נ ו ע ת המרי העברי״ ,פרצה ההגנה למחנה מעפילים היו בתחום הקשור למניעת לאוקטובר, עתלית במאבק מאסרם כבר של במסגרת במבצע לשחרור 200 ב ל ת י ליגליים. .הפעולות הבאות במסגרת תנועת המרי ה ע ב ר י היו גדולות יותר ו ה ת פ ש ט ו ל ת ח ו מ י ם אחרים ,כגון ה פ ע ו ל ה ש ל ״ ל י ל ה ר כ ב ו ת ״ מ־ 1ל נ ו ב מ ב ר ב־14.11.1945 בהיקפן .1945 פ י ר ס ם ״ ק ו ל ישראל״ ,ת ח נ ת ה ש י ד ו ר ש ל ת נ ו ע ת ה מ ר י העברי, הודעה ב ת ג ו ב ה ל ה צ ה ר ת ו ש ל בווין ע ל מ ד י נ י ו ת ה ש ל ב ר י ט נ י ה ב א ״ י ב פ ר ל מ נ ט הבריטי ב־ .13.11.45בווין ק ב ע ב ר א ש י ת ה ו ד ע ת ו ״כי ב ע ק ב ו ת ר ד י פ ו ת ה נ א צ י ם עלתה את ב א י ר ו פ ה ב ע י י ת ה ע ד ה היהודית ,א ו ל ם ה מ מ ש ל ה ה ב ר י ט י ת ל א ת ו כ ל ל ק ב ל ה ה ש ק פ ה כ י ע ל היהודים ל צ א ת א ת א י ר ו פ ה ו ש ל א י י נ ת ן ל ה ם ע ו ד ל ח י ו ת בארצות שערי א י ר ו פ ה )ס.ת.ה .גי ,ב׳ ,עמ׳ .(810ב ר ו ר היה ,שבוין ד ו ח ה א ת פ ת י ח ת א״י .ו א מ נ ם ב ה מ ש ך הודיע כי ב י נ ת י י ם תמשך עלייתם של 1500 עולים בחודש״. בשידור של ת נ ו ע ת המרי מורגשת אחריותה של בריטניה ל ה ש מ ד ת יהודי א י ר ו פ ה ו ב ה מ ש כ ת ה ת ה ל י ך .״יהודים ,מ ה ש ל א ג מ ר ה י ט ל ר ב ד ר ך בזק ש ל ת נ ו ר י ם 69 שחת, ובורות לבוא עומד בדרך אליכם של איטית וצביעות. פוליטיקה מה ש ל א ה ס פ י ק ה י ט ל ר ל ג מ ו ר מ ת ו ך ש נ א ת י ש ר א ל גלויה ו ב ר ב ר י ת ע ו מ ד ל ב ו א ע ל י כ ם מתוך כ נ י ע ה פ ח ד נ י ת ל צ ר כ י ם מ ס ו פ ק י ם ש ל מדיגיות מ ו ג ת לב״ .ב ש י ד ו ר מצויין, שעם בה ישראל יתן לא מטרה להגשים זו הממשלה של ויילחם הבריטית ״ ב ד ר ך ש ה ת ק ו מ מ נ ו נ ג ד ה ר ו צ ח הנאצי ,כ ן נ ק ו ם ג ם נ ג ד ה ש מ ד ה ד מ ו ק ר ט י ״ . ובשידור התנורים מ ו ד ג ש מ ק ו ר כ ו ח ו ש ל ה ע ם היהודי ״מן ה ג י ט א ו ת השרופים ומן חיים, של — עדיין העשנים יתר הבאנו עמנו של להט יתר אש ה ג נ ת החיים״. י והשידור מ ס י י ם ב ק ר י א ה ל ע ם לקום ולהילחם. ״יהודים! הבגידה ב ל תעמוד. ההשמדה בל־תקום. לחיים! נלחם 5 8 אנו קוראים לכם לקום נגד ה ש מ ד ת נ ו ״ . ה״הגנה״ המועד ק ב ע ה ל ה מ ו ע ד רצוי ל ה כ ר ע ה מדינית ,״ ת ו ם ה מ ל ח מ ה ״ ומשעבר ובריטניה ה ת מ ה מ ה ה בהחלטות בהשאירה את המצב העובדתי ש ל נעילת שערי א״י בעינו ל מ ר ו ת ה ת מ ו ר ו ת שחלו לאחר סיום המלחמה, מ צ ב שהיה בו מ ש ו ם ג ז ך ךין מ ו ו ת ל ש ך י ך י ם ,שעז־יין נ ו ת ך ו מ ת ה ל י ך ה ה ש מ ד ה — ה ר י ש ב ר ו ר היה, רב שה״הגנה״ תוכל לא במצוות להבליג ה ה ג ה ג ה המדיגית יותר. ומשהוברר בהתאם בצורה לקו ש״התבשל״ חד־משמעית כבר שאכן זמן בריטניה א י נ ה מ ת כ ו ו נ ת ל ש נ ו ת א ת מ ד י ג י ו ת ה ב א ״ י פ ת ח ה ה״הגנה״ ב מ א ב ק א ל י ם ו מ ק י ף ל ה ש ג ת מ ט ר ו ת י ו ש ל ה ע ם ה י ה ו ד י ב ש ע ה זו ו ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה פ ר י צ ת ש ע ר י א ״ י העומדים בשער. לשרידים השפעת השואה על הארגון הצבאי הלאומי ה ק ד מ ה בעת מרביחו אחרים מאורעות הדמים בארץ נטוש ב ש נ י ם 1939—1936 היה של הישוב ו ב ר א ש ו ההנהגה הרשמית שלו וה״הגנה״ — ובתוכם האצ״ל, בדבר התגובה דרכי למאורעות אלה. ויכוח בין לבין חלקים ניגוד השקפות זה ה ל ר ו ג ד ל ע ם ה ה ר ע ה ש ח ל ה ב י ח ס ה ש ל ב ר י ט נ י ה ל י ש ו ב היהודי ו ה ם ש ה ב י א ו ל י ד י ח י ד ו ד ע מ ד ו ת י ו ש ל ה א צ ״ ל ו ל פ ע ו ל ו ת א י ב ה בהן פ ת ח ב־ ,1939ב מ י ו ח ד מ א ז פרסום ה״ספר הלבן״ במאי אותה ש ג ת ת ג ו ב ת ה ב ר י ט י ם ל א א ח ר ה לבוא ,כידוע ,ו ל א ח ר פ ע ו ל ו ת ט ר ו ר א ח ד ו ת נ א ס ר ו רבים ממפקדי אצ״ל. אולם מיד הרוויזיוניסטים, עם פרה שבראשה מלחמת עמד זאב השניה, העולם ז׳בוטינסקי, כאשר הביעה את נשיאות תמיכתה הציוגים הבלתי מ ס ד י ג ת ב ב ר י ט נ י ה ב מ א מ צ י ה ל מ ל ח מ ה בנאצים ,הכריזו ג ם א נ ש י א צ ״ ל ע ל ה פ ס ק ת הפעולות נגד הבריטים ועל רצוגם לשתף עמם פעולה במטרה למגר א ת האויב המשותף. עמדתם מאוחר יותר, החד־משמעית ב־,1940 פורסמה גם הצהרה של ראשי ב ד ב ר ת מ י כ ת ם ב ב ר י ט נ י ה ו ב מ א ב ק ה — ואז האצ״ל על ח ל ה הפוגה ב י ח ס י ם ה מ ת ו ח י ם ש ש ר ר ו ל פ נ י כן ,ח ב ר י ה א צ ״ ל שוחררו מ ה כ ל א ואף נ ר ק מ ו ת כ נ י ו ת 70 לשיתופם בשדה הנפט בחבנייה ב פ ע ו ל ו ת ביון ו ח ב ל ה ,ש א ח ת מ ה ן ה י ת ה ח ב ל ה ש ב ע י ר א ק ,ב ה נ ה ר ג מ פ ק ד ה א צ ״ ל ד ו ד רזיאל. שנוי והוא בעמדת זה לא האצ״ל מבלי עבר צלקות להשאיר הארגון, בגוף ש ג ר ם ל ה ק מ ת ה ג ו ף ה נ פ ר ד ש ל ת נ ו ע ת לח״י ,ש ג ר ס ה א ת ה מ ש ך ה מ ל ח מ ה למרות מ ל ח מ ת ם בגרמנים. בבריטים שיתוף סוף ה פ ע ו ל ה בין ה א צ ״ ל .1942ה ת פ נ י ת ב א ה לשלטונות הבריטים נמשך שונות בצורות עד ב ע ק ב ו ת י ח ס ה העוין ש ל ב ר י ט נ י ה ל ס פ י נ ו ת ה מ ע פ י ל י ם ש ח ח ר ו א ל ה ח ו ף ו ב מ י ו ח ד ל א ח ר אסון ״ ס ס ר ו מ ה ״ בו ט ב ע ו 768איש. אולם להסתמן שינוי עם האצ״ל בתפיסת הגיע האצ״ל הידיעות שיתוף כלפי על הראשונות הפעולה המתרחש בריטניה עם באירופה. מתחיל עובר בהדרגה משיתוף פעולה הדוק לניתוק מגע ועד להכרזת ״המרד״ והמאבק הגדול כ נ ג ד ב ר י ט נ י ה .א ו ל ם ה ת פ ת ח ו ת זו היתד .איטית ,ולפני נ י ת ו ק ה מ ג ע ע ם ה ב ר י ט י ם מנסה האצ״ל כנגד הנאצים פלוגות עוד 1942 בסוף ובפעולות ראשונה של ומחצית ל ה צ ל ת י ה ד ו ת אירופה. 1943 בפעולות להשתלב להקים ב מ ס ג ר ת זו ה ו א מ צ י ע צנחנים עברים ,טייסות עבריות ,צבא פלישה עברי שיפעל בעורף חזית האויב .כ ד י ל ה ג ש י ם ת כ נ י ו ת א ל ו ה ג י ש י ע ק ב מ ר י ד ו ד מ פ ק ד ה א צ ״ ל ת ז כ י ר ל ש ל ט ו ג ו ת הבריטי הצבא פעולות ובו וחבלה . המפקדה לאנשי הציע 300 לארצות ושם 5 9 ריגול היתד. בטוחה כי ״האצ״ל השורה והנקמה לשלוח מתנדבים מוצאם יבצעו שמשון״. מימות שהבריטים עומד ״האצ״ל הצעה יקבלו להקים גדוד בא״י מכריז זו. נקם בזה פורסמה וכבר אשר יחדש על חידוש הודעה המסורת את של המסורת ג א ו ל ת ה ד ם .ה א צ ״ ל ב א ״ י י נ ק ו ם ב ג ר מ נ י ם ב א ש ר הם .ה א צ ״ ל ב א ״ י יקים פ ל ו ג ו ת נקם, ז ר ו א מ ך תפעלגד. אשר ה ג ר מ נ י וה׳ א ל ו ה י בעורף צבאות אל ישראל, ונוקם קנא T א נ י ס ב ו ר ש כ ר ו ז זה מ ב ם א ת ג ו ב ה ס פ ו נ ם נ י ת א מ ו צ י ו נ ל י ת ש ל ה א צ ״ ל ל י ד י ע ו ת ע ל ת ה ל י ך ה ה ש מ ד ה ש ל יהודי אירופה .ה ז ע ם והחרון ב צ ד ה ר צ ו ן ל נ ק ו ם ב צ ו ר ר הנאצי בין של ע ל מעשיו .א ו ל ם יש ל ה ד ג י ש כ א ן ש ת י ע ו ב ד ו ת :א( יש מ ש ו ם ס ת י ר ה הרצון הגדול האצ״ל להילחם אירופה לקחת חלק לגיוס בצורר לצבא הגאצי במלחמה כנגד הנאצים לבין הבריסי. כאחת — 1 ה״הגנה״ * אנשי התגובות ההתנגדות הגשימו ההולמות את לדעתם התקיפה רצוגם החזק םבח יהדות את ע״י הנאצים. ב( אין באותה תקופה להתעלם מהעובדה ,שהאצ״ל היה קסן ארגה של כ־ 1000ל ו ח מ י ם ב ס ה ״ כ ,ב ע ל י כ ו ל ת פ ע ו ל ה מ ב צ ע י ת מ ו ג ב ל ב י ו ת ך ,ו כ ך ש ה ה כ ר ז ו ת הגדולות ע ל נסיונות למבצעים גדולים ב נ ו ס ח :האצ״ל בא״י ינקום בגרמנים באשר הם ,ה א צ ״ ל יקים פ ל ו ג ו ת נ ק ם א ש ר ת פ ע ל נ ה ב ע ו ר ף ה ג ר מ נ י ,הן מ ו ג ז מ ו ת ואינן עומדות המבצעית האצ״ל בפרופורציה שלו בין התסיסה הידיעות הוא וכן לכח לנתונים נובמבר על ההשמדה מתסיס יותר האובייקסיביים 1942ל ב י ן בקרב האצ״ל עוד האדם שעמד הולכת נובמבר למבצעים הקיצוגיים מ ס ו ג זר* 1945 וגוברת במשך באירופה ובאפריל את בתקופה זו לרשות האצ״ל וליכולת שנת ,1943 ככל שמתגברות 1943 כ א ש ר פ ו ר ץ מרז־ ג י ס ו ו א ר ש ה בשורות ראש האצ״ל. שלמה לב עמי, 71 מחלקת של ההדרכה באותה האצ״ל ТУП תקופה, היתד. כי גדולה תסיסה בשורות האצ״ל והדרישה לפעולות ממשיות הלכה וגברה .הוא עצמו ת י כ נ ן פעולת ג ק ם גגד ה נ א צ י ם ב א ר ץ ו ע ל פ י ת כ נ י ת ו ה י ו א מ ו ר י ם ל ת ק ו ף א ת ר י כ ח י ה ג ר מ נ י ם כשרונה т ווילהלמה .אך ה ת כ נ י ת לא אושרה ע ל במאי הפעולה חילוקי לתגובה המפקדה ,ולבסוף בוצעה רק , .1943 דעות והדבר במפקדה הביא גברו בקשר להתפםרותו של לשאלה: הן מה המפקד מרידוד. הדרכים הוקמה המתאימות חדשה מפקדה ב ר א ש ו ת ו א ך ב ה ר כ ב שוגה.הפיקוד החדש ה ח ל ב ה כ ג ו ת ל ה כ ש ר ת ה א ר ג ו ן ל מ א ב ק הבריטים' ,א ך ה א צ ״ ל ל א ה י ה ע ר ו ך עדיין ל מ ש י מ ה ה ק ש ה ,ו ה ו ס כ ם ,ש כ ד י נגד 9 2 ל ה ת ח י ל ב פ ע ו ל ה יש ל מ צ ו א מ פ ק ד חדש .מ א ו ח ר י ו ת ר ה ו צ ע ה ת פ ק י ד ל מ נ ח ם ב ג י ן . גברה כאמור והגיטאות שלמה באצ״ל התסיסה הידיעות בהגיע ה א ח ר י ם ,ב צ ד הידיעות ע ל כשלון ״ ו ע י ד ת מרד על וארשה, גיטו ב ר מ ו ד ה ״ ל ע נ י ן הפליטים. ל ו י מ צ י י ן שלמפקדד .גראה היה ש ה כ ר ח י ל ב צ ע צ ע ד מ ל ח מ ת י בהכשרת ה ק ר ק ע ל ה כ ר ז ת מ ר ד גגד ה ש ל ט ו ן ה ב ר י ט י א ך כ ת ו צ א ה מ פ י ל ו ג י ם ו מ ש ב ר י ם ש ב א ו ב ע ק ב ו ת י ו לא• ה י ה עדיין ה א צ ״ ל ע ר ו ך ל כ ך *« .א ך כ ת ח ל י ף פ י ר ס ם ה א צ ״ ל ״ ה כ ר ז ת ב א מ צ ע ו ת ת ח ג ת השידור ש ל ו ״ ק ו ל ציון ה מ ש ת ח ר ר ת ״ . מלחמה״ בש^ד האש ש נ ע ר ך ביום השנה לנפילתו של דוד רזיאל נ א מ ר :״לאור שלהבות ל ק ו ל הנפץ של חומת הקלון ו ה מ ר ד בגיטו, הרוסים מתוך בשאון בתים א נ ק ת חללים ,האזינו א ו מ ו ת לקול הזעם של ע ם נידון לכליה. ...בריטניה האנטי חוקי ה ג ד ו ל ה גצלד .א ת מ צ ב ו ש ל ע ם י ש ר א ל ו מ ג ש י מ ה א ת ה מ ד י נ י ו ת צ י ו נ י ת ה מ ו ב ה ק ת ש ל ה ״ ס פ ר הלבן״ מ ש נ ת נירנברג א נ ג ל י מובהק... בנוסח בפרוץ .1939מ ד י נ י ו ת זו א י נ ה א ל א הכריז המלחמה ישראל עם בריטניה כדי לעזור לה במיגור אויב העולם על לויאליות כלפי ממשלת בריטניה הגדולה התכחשה ל ^ ו ת זו .ע ם י ש ר א ל ל א ה ו כ ר כ ע ם ל ו ח ם .צ ב א ובהגיע נענו העוברות ש מ ו ע ו ת הזוועה עברי ל א הוקם... מאות חיילי הארגון הצבאי הלאומי בא״י לקריאת מ פ ק ד ם ^ ע ם א ל נ כ ו ן כ י א ל מ ו ו ת ב ט ו ח ה ם הולכים, לעודד ב מ ל ח מ ה א ת כ ל ו א י הגיטו ודחו ה צ ע ת נ ו ״ . ״לאור חזית דמים. הכינים המלחמה מוצא גגד זולת אחר הממשלה מלחמת בכח השליטה ב א צ ״ ל ו ה ד ר י ש ה ל פ ע ו ל ה א ק ט י ב י ת ע ל ר ק ע ה ש מ ד ת י ה ד ו ת אירופה לשיאה ב פ ר ש ת ״עם לוהם״ בסוף ראשית שבא של ל ה ק מ ת ג ד ו ד י גקם, ו ה מ ר מ ה ״ .ו ה ש י ד ו ר מ ס ת י י ם ב נ י מ ה מ ל ח מ ת י ת ״ ב ד ם ו א ש י ה ו ד ה ת ק ו ם ״ ,64 התסיסה הגיעה עם ישראל על אירופה, לביצוע פעולות ,מ נ ע ו מאתגו ה ב ג י ד ה ו ס י ו ט הזוועה אין ל ע ם י ש ר א ל מופנית יהדות וישראל. ה״פרשה״ לאליהו לנקין איש בישוב השואה לגוכח המחנות מעידה שכבותיו, על שהוא כל .1943 ביחמתו של חבר מ פ ק ד ת האצ״ל אליהו מצדי בית״ר באירופה. דרוך ארגוניו. וחבר לח״י ״המתיחות וגכון מדוע לפעולה לא לשעבר השוררת ויש נחפש את לשוחח כיום למצוא עמו בחוגי על המצב הנוער מכל דרכים אליו אל בחורים הקשר )רביד(, על כל אלה ז ג מ ד ו ע ל א נ נ ס ה ל ה ק י ם ח ז י ת א ח ת כ ו ל ל ת י « .ש נ י ה ם נ ט ל ו י ו ז מ ה ו פ נ ו לגורמים שונים, ש ה י ה ס י כ ו י ש י ת ג ו יד ל ה ק מ ת גוף ב ע ל א ו פ י ל ו ח ם .ק י י מ ו מ ג ע י ם ע ם ״מזכירות 1943 72 החילים״ ,הגהגה פרסמו מאמר בשם: נ ב ח ר ת ש ל מגוייסי ה ת נ ו ע ה ״הבד. נחשל אגרוף הלאומית מאוהד״, שבו ש ע ו ד בקיץ קראו לגיוס כ ל הכוחות בישוב למלחמה ב״ספר הלבן״ .״אנו מציעים להתחיל מלמטה למצוא , משותפת ומצומצמת לעת עתה למלחמה בהגשמת ה״ספר הלבן״ ״. שפה כאמור חסר לעיל באצ״ל היה בעל מפקד קומה שיעור להוביל שידע אה ה מ א ב ק ,איש א ש ר יהיה מ ק ו ב ל ע ל ה פ י ק ו ד כולו .ה ב ע י ה נ פ ת ר ה ע ם ה ו פ ע ת ו של הוא מ נ ח ם בגין בא״י ב א פ ר י ל נתמנה בית״ר לנציב בא״י, 1942 ובמשך מ ן הצבא ,ו א ל ה ג ש א ו פרי ר ק ב ס ו ף על בשורות הצבא הפולני; ה א צ ״ ל ומיד גיגש ל ה ק מ ת כל נעשו הזמן בסתיו מאמצים 1942 רבים לשחררו .1943ב ־ 2 3ל ד צ מ ב ר ק י ב ל בגין א ת ה פ י ק ו ד המפקדה החדשה. בישיבה ה ר א ש ו נ ה של ה מ פ ק ד ה ה ח ד ש ה נתקבלה ההחלטה לפתוח בפעולות כנגד הבריטים .היה ויכוח א ם ל צ א ת ב ה כ ר ז ה ע ל פ ת י ה ת ה מ ר ד כ נ ג ד ה ב ר י ט י ם לפני ב פ ע ו ל ו ת ו ר ק א ח ״ כ ל צ א ת בהכרזה .ה ת ק ב ל ה ה פ ע ו ל ו ת או ת ח י ל ה ל פ ת ו ח ג י ש ת ו ש ל בגין שיש ח ש י ב ו ת מ ד י נ י ת ה ס ב ר ת י ת ל ה כ ר ז ה ל פ נ י ה ת ח ל ת ה פ ע ו ל ו ת . פ ו ר ס ם ה כ ר ו ז :״ א ל ה ע ם ה ע ב ר י בציון״ א ש ר היווה א ו ת ה כ ר ז ת ב־1.2.1944 ה מ ר ד של הארגון ה צ ב א י ה ל א ו מ י ב א ״ י כ נ ג ד ה ש ל ט ו ן הבריטי. לשון ה ה כ ר ז ה מ א ש ר ת א ת ה נ ח ת ה י ס ו ד ש ל י ב מ ח ק ר זה ש ה ס י ב ה ה ע י ק ר י ת מרד האצ״ל כנגד לפרוץ ראשית של 1944 השלטון היתד. הבריטי כ א ש ר מצד א ח ד נ י צ ב ה ג ו ר ם במצב נעוצה העובדתי האובייקטיבי של תהליך של השמדתו ה ע ם היהודי ע״י ה נ א צ י ם ב א י ר ו פ ה ו מ ד י נ י ו ת ב ר י ט נ י ה בא״י ה ק ש ו ר ה ב נ ת ו ן זה ,ד ה י י נ ו נ ע י ל ת ש ע ר י א״י עובדתי ב פ נ י א ל ו מ ב י ן היהודים היכולים עדיין ל ה י נ צ ל ,כגורם סובייקטיבי. ע ל ה מ צ ב ה ע ו ב ד ת י הראשון ל א י כ ו ל היה ה א צ ״ ל להגיב ,שכן ה ד ר כ י ם ל ג ו ל ה וכל הבקשות של להשתלב האצ״ל כנגד במאבק נדחו היו חסומות ע״י ה ב ר י ט י ם ) ס פ ק ר ב הוא מ ה היתד .מ י ד ת ה ה ש פ ע ה ש ל ה א צ ״ ל ע ל ת ה ל י ך הנאצים ה ה ש מ ד ה לוא גם ניתן היה ל ו ל ה ש ת ל ב ב צ ו ר ה כ ל שהיא ב מ א ב ק כ נ ג ד ה נ א צ י ם , ש ה ר י כ ב ר ה ת ב ר ר מהדיון ב פ ר ק ע ל ה ״ ה ג נ ה ״ ש ה ת ו צ א ו ת ה מ ע ש י ו ת ש ל ה ש ת ת פ ו ת ה ב א ו פ ן פ ע י ל ב מ א ב ק נגד ה נ א צ י ם היו מ ו ג ב ל ו ת ביותר ,ק ל וחומר ל ג ב י ה א צ ״ ל ארגון ק ט ן ב ה ר ב ה שהיה לתחום זה במאבק כ נ ג ד בריטניה ,ה מ ו א ש מ ת ״נסיק לבין מגיב ולכן את המסקנות ללא האצ״ל בסיוע במישור המקומי, ופותח בא״י, לתהליך ההשמדה: ח ת ! אין עוד נשק שביתת 6 7 בין ה ע ם והנוער ה א ד מ י נ י ס ט ר צ י ה ה ב ר י ט י ת ה מ ס ג י ר ה א ת א ח י נ ו בידי היטלר .מ ל ח מ ה בשלטון נלך של פעולה(. מבחינת כח האדם ו ה א מ צ ע י ם שהיה מ ס ו ג ל ל ה ע מ י ד הזה .מ ל ח מ ה עד הסוף. ל ק ר א ת ה מ ת ו ך הכרה ,כי למענם מ ל ח מ ה זו ת ד ר ו ש לעם ק ר ב נ ו ת ר ב י ם וקשים ,א ך נ א מ נ י ם ה נ נ ו ל א ח י נ ו א ש ר נ ש ח ט ו ו נ ש ח ט י ם כי הרינו נלחמים ולצוואתם ש מ ר נ ו א מ ו נ י ם ״ .66 במוחם יש ס ת י ר ה מ ס ו י מ ת ב מ ש מ ע ו ת ה ד ב ר י ם כ פ י ש ה ו ב א ו ב כ ר ו ז ה א צ ״ ל ב ק ט ע זה. אחד •מצד מכריז האצ״ל, שמלחמתו היא לשם הצלת היהודים בגולה, ומצד ש ג י מ א ב ק ה א צ ״ ל מ ו צ ג ב מ ש פ ט י ם א ל ו ב ב ח י ג ת פ ע ו ל ה ל א ח ר מעשה .ו ה מ א ב ק ב א ר ק ל ק ד ש א ת זכר מ ו ת ם . א ו ל ם חייבים להדגיש ש ה א צ ״ ל ה א מ י ן ב א מ ו נ ה ש ל מ ה כי ד ר ך ה מ א ב ק ש ל ו .נכונה וכי ה ו א י ו כ ל לרתום את כל הישוב ל מ א ב ק וכך, בכוחות משותפים, י ו כ ל ו ל ה נ י א א ת ב ר י ט נ י ה מ מ ד י נ י ו ת נ ע י ל ת ש ע ר י א״י ה מ ס י י ע ת ל ה ש מ ד ה ,ואולי עוד להספיק ל ה צ י ל אחים ג ר ד פ י ם ה מ ש ו ו ע י ם ל ה ג י ע ל מ ק ו ם מ ק ל ט .ל כ ן ל מ ר ו ת 73 9 8 ה מ ת ג ל ה ,כביכול ,ב א ר ג ו מ נ ט צ י ד .ש ל ה א צ ״ ל ל פ ת י ח ת ה מ א ב ק ,כ ת ו צ א ה הסתירה ישירה מ ת ה ל י ך ה ש מ ד ת י ה ד ו ת א י ר ו פ ה ו ל מ ע ן ה צ ל ת ה נ ר ד פ י ם בגולה ,הרי שזו .היתד .דרך ה מ ח ש ב ה ב ע ת פ ר ו ץ ה מ ר ד . בחוברת (1944ב ש ם ״אנו מ א מ י נ י ם ״ 70 שפרסם האצ״ל באייר תש״ד )מאי מ נ ס ה מ פ ק ד ו מ נ ח ם בגין ,ל ה ס ב י ר א ת מ ה ו ת מ א ב ק ו בבריטים ,ו מ ע ל ה ל ר א ש ו נ ה את שמאבק הטיעון האצ״ל העלה בא״י שאלת את א״י התענינות למוקד הבינלאומית ,העולם למד לדעת מ ת ו ך הנסיון הקצר של מאבק האצ״ל כי ה ש ק ט ו ה ס ד ר בא״י ת ל מ י ם גם ב ר צ ו ן היהודים .כ ן ב א ה מ א ב ק להוכיח ״כי אין ב ד ע ת ה ע ב ר י ם ל״הרוויח ו ל ש ת ו ק ״ ו ל ח כ ו ת ע ד ש י ו ש מ ד אחרון היהודים ב א י ר ו פ ה ל ט ו ב ת ה״ציביליזציה במחיר האירופית ...כי יקר מאד. השולטים החזקת עושים שערים כל סגורים מאמץ כדי ימי בעצם להשמיד את הטבח תעלה הכוח הלוחם )דהיינו האצ״ל( ש ק ם ל ס כ ל א ת מ ד י נ י ו ת ם א ו ל ם הישוב לא י ר ת ע כ נ ג ד ה מ א ס ר י ם , והרציחות, העוצר ומגביות, מכיון שבע שהישוב תחנונים, שהיו מ נ ת ח ל ק ו ב מ ש ך 5ש נ ו ת החלטות הצהרות, ה מ ל ח מ ה ע ד כה ויכוחים ותוצאותיהם אינם ע ו ל י ם ״על ע ך ך ס פ ר ה א ח ת א פ ס ״ . ו ה א ש מ ה ל א פ ח ו ת ח מ ו ר ה מ ו פ נ י ת כ ל פ י ה ״ ה ג נ ה ״ ע ל שידעה ל ה י ל ח ם ע ל אך לא נשק, להצלת להילחם אחים ״מהי רמת הכובש? מהי הולדה? מהם מ ש פ ט י ה נ ש ק ? כ ל ו ם ז כ ו ת היא ל ה י ל ח ם ב ש ל ט ו נ ו ת ב כ ד י לשמור ע ל נ ש ק ה״הגנד.״ ו א י ל ו ל ה י ל ח ם ב ש ל ט ו נ ו ת ב כ ד י ל ש מ ו ר ע ל ל ב ה א ו מ ה ״ ,כדי ל פ ר ח א ת ה ש ע ר י ם ה ס ג ו ר י ם — א ס ו ר ״ ? )עמ׳ 4ב ח ו ב ר ת ( ו ע ל י ח ס ה ה ס ל ק ט י ב י ש ל ה״הגנה״ ל ד י נ מ י ט בגין ״ כ ל ו ם א פ ש ר אומר ל פ ר ח ספיגה כדי לפוצץ בית הבולשת או מכשיר הדיכוי של להצלת רבבות ממות ,אסור?״. להציל 800יהודים מ ג י ר ו ש ואילו מלחמה מ מ ש ל ת הדיכוי ת ו ך כדי ב ג י ן מ ו ת ח ב י ק ו ר ת ע ל יו״ר ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת ,ש ה ת פ א ר בפגי כ ת ב ה״איוגיגג סטנדרד״ כי ה י ש ו ב ה ע ב ר י ה ת נ ה ג ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה כ א י ל ו ה״ספר ה ל ב ן ״ איגו במציאות, ו ז א ת ל מ ר ו ת ש ב ן ג ו ר י ו ן ידע ,״ כ י ב י ן ה ״ ם פ ר הלבן״ ובין ה ש מ ד ת ה י ה ו ד י ם ה מ ת מ ד ת קיים ק ש ר ישיר ,ק ש ר ש ל ס י ב ה ותוצאה״ ,שכן אילו ל א היה ה ״ ס פ ר ה ל ב ן ״ היו גיצלים מ מ ו ו ת ר ב ב ו ת ו מ א ו ת א ל פ י ם יהודים .בגין ל ו ע ג ג ם לתכניתו ומציין ה ג ר ג ד י ח י ת ש ל בן גוריון ב ד ב ר ״ ם ר נ ס פ ר ש ל מיליון יהודים״ ש ב ז מ נ ו ,עוד ל פ נ י המלחמה ,כ א ש ר ז ׳ ב ו ט י נ ס ק י ד י ב ר ע ל א ב ק ו א צ י ה של י ה ד ו ת אירופה ,לעגו לו מנהיגי הישוב ו ב ח ו כ ם בן־גוריון. תגובת הלח״י על השמדת יהדות אירופה בתקופה שבין ינואר 1943לנובמבר 1945 בראשית שנת 1943 גמצא תהליך השמדתו של היהודי העם באירופה בעיצומו .ח ל ק גדול מ ה י ה ד ו ת מ ז ר ח א י ר ו פ ה ,כ ב ר ל א ה י ה בין החיים ,ה י ד י ע ו ת על ה ה ר ג הרב, הטבח, הגירושים והעיגויים המשיכו להגיע ל ל א הרף. בארץ ה ו ב ר ר מ ע ל ל כ ל ס פ ק ה י ק ף ה ה ש מ ד ה ו ה ש י ט ת י ו ת ש ב ה היא מ ת ב צ ע ת . כפי מגיבות וזעם 74 ש כ ב ר ה ו ב ר ר מהדיון ע ל ה מ ח ת ר ו ת ה א ח ר ו ת ,הרי שה״הגנה״ ו ה א צ ״ ל על תהליך ההשמדה בצורה ל נ ו כ ח מר .שמתרחש ,רצון דומה לפעול, מבחינה לנקום עקרונית. דהיינו תדהמה ו ב ע י ק ר ל נ ס ו ת ולהציל ) ב ש נ י ה א ר ג ו נ י ם היו ה ת ג ו ב ו ת ה ס פ צ י פ י ו ת ו ע מ ד ת ן ש ו נ ו ת ,ו כ ב ר ע מ ד ת י ע ל כ ך ( .ה ל ח ״ י בניגוד ל״הגנה״ ולאצ״ל מגיב בצורה שונה על ה ת פ ת ח ו ת תהליך השמדת יהדות אירופה. ישראל תיאוריה ומתוך אלדד, כללית ש מ ו נ ה ע׳׳י מ ר כ ז ה ל ח ״ י ל ר כ ז באשר למאורעות העולם מלחמת נושא את התעמולה מפתח מהישוב היהודי והמתחייב כ ך ע ו ל ה גם ה ת ג ו ב ה ל ת ה ל י ך ה ה ש מ ד ה .ע ל פ י ת פ י ס ה זו ,יש ל ה ת ע ל ם מ ה מ ת ר ח ש ב א י ר ו פ ה ה נ א צ י ת ,כיון ש ה מ ל ח מ ה ש ם א י נ ה מ ל ח מ ת ו של ה ע ם היהודי. זו מ ל ח מ ת האומות ,ל ע ם היהודי יש מ ל ח מ ה א ח ר ת .מ ל ח מ ת ו ב א ״ י וזוהי ״החזית המלחמה״ בתקופה השניה של להופיע ב ת מ ח תש״ג )מלי זו. מעל דפי בשאון ״החזית״, הלח״י שהחל (1943מ פ ת ח א ל ד ד א ת הרעיון ל כ ד י ת י א ו ר י ה ש ל מ ה ״ ה ח ז י ת ה ש נ י ה ״ זו ה ח ז י ת בא״י ,ובא״י נ מ צ א ש ל י ס זר ה מ ע כ ב א ת ה ק מ ת ה מ ו ל ד ת העברית. ה ש נ י ה פ י ר ו ש ה מ ל ח מ ה ט ו ט ל י ת ב ש ל ט ו ן הזר ,דהיינו ,ה ב ר י ס י ם .כ ל החזית ס ט י ה מ מ ט ר ה זו היא ר ק ה ת ח ס ד ו ת ו ה ו נ א ה ע צ מ י ת .כ ל ה ח ח ל י פ י ם ל מ א ב ק ש מ נ ס י ם ל ח פ ש ה ג ו פ י ם ה א ח ר י ם בישוב ,כ ג ת :ה ת ג י י ס ו ת ל צ ב א ה ב ר י ט י או פ ע ו ל ו ת ב מ ס ג ר ת י ח י ד ו ת ע ב ר י ו ת ל מ ל ח מ ה בגאצים או ל מ ט ר ו ת ה צ ל ה ה ם ב ל ת י יעילים ו ל א ישיגו א ת ה מ ט ר ה ה ע י ק ר י ת ,שהיא כיבוש ה מ ו ל ד ת ה ע ב ר י ת נזירי ה ש ל י ט הזר. בעית של הצלתו העם לנוכח ההשמדה מוצגת המאיימת חריפותה בכל ו ה פ ר ו ב ל מ ט י ק ה ש ל ה ב מ א מ ר בשם ״ ה א ד ם ב ע ל י ת הגג״ .ב ע ל ה מ א מ ר טוען שיש ב ע ו ב ד ה גם א ם היא קשה ואכזרית ,שאין להודות באפשרות הישוב להגן ע ל יהודי א י ר ו פ ה ,לכן יש לנטוש א ת כ ל ה מ ח ש ב ו ת ו ה פ ע ו ל ו ת בכוון זה ,שכן זהו בזבוז כוחות למטרה האבודה. 2 ״על הוא יהודי א י ר ו פ ה א י נ נ ו יכולים ל ה ג ן ׳ כ ל מ ה ש ל א ייאמר ע ל נושא זה, ב ג ד ר ש ט ו ת או ר מ א ו ת .ה נ נ ו יכולים ל ה ת פ ל ל ר ק ל ר ח מ י א ל ״ . ״לוחמי חרות ישראל קוראים א ת הנוער העברי לפנות א ת החזית הראשית הזו ש ל י ה ד ו ת אירופה .פינוי זה א י נ נ ו ה פ ק ר ה ,א ל א ל ה י פ ך — הצלה״ ...ר י כ ח כוחות ב מ ק ו ם א ח ד ב ע ל סיכוי .והמקום ה א ח ד היא א״י וזו היא ה ״ ח ז י ת השניה״ העיקרית, לא אם החזית ל מ ל ח מ ת שחרור ל ה ק מ ת מ ל כ ו ת ישראל״. א נ ט י פ ש י ס ט י ת כי חזית שחרור א פ י ל ו מ י ל י ו נ י ם הם ,היא פ י ל נ ט ר ו פ י ה , אינדיוידואלית קרבנות תמוהה מתבוללים. של חזית מ ל ח מ ה לשווי זכויות ,ה י א ג ל ו ת י ת אנטי־היטלריסםית — פרושה בשבילנו שוא״. יש להדגיש שתיאוריה זו של הפקרת יהדות אירופה נראית בעינינו ב מ ק צ ת ו ס ו ת ר ת א ת ההגיון ה פ ש ו ט ו ה ח ו ב ה ה א ל מ נ ט ר י ת ש ל ע ז ר ה ל א ח י ם ג ם א ם הסיכוי ל ה צ ל ה מ מ ש י ת ה ו א קטן ,א ך זו ה י ת ה ,כ א מ ו ר ,ע מ ד ת ו נרדפים, הייחודית ש ל הלח״י. במאמר על אם המולדת. הצלת יהודים אומללים ב״החזית״ ד׳ חשון ת ש ״ ד ב ש ם ״ ח ז י ת נ ו ה ר א ש ו נ ה ״ נ מ ת ח ת ב י ק ו ר ת מ ד י נ י ו ת הישוב כ ל פ י מעשיה ה נ פ ש ע י ם ש ל התפיסה בריטניה. שידידינו ב ב ר י ט נ י ה יעזרו ,שצ׳רצ׳יל יעזור, שההבלגה על מעשים ק ט נ י ם ,כ ב י כ ו ל ,כגון ״ ח ר פ ת ס ט ר ו מ ה ״ וגירוש מ א ו ר י צ י ו ס י צ י ל ו א ת הישוב ,ה ת ב ד ת ה לנוכח המציאות המרה של שערים נעולים, רדיפות לוחמים ופגיעה בישוב. ״ ע ל פ ט פ ו ט פ ו ש ע זה ש ל אופטימיות ס ת מ י ת ע ו מ ד ת ב כ ל א י מ ח ה ה א מ ת ה א כ ז ר י ת 75 שערי ה א ר ץ היו כי בלונרון. נעוצים דרך יש נעולים לחזור מפני ולהכריז שכך ששרשי רצה .מק־מייכל ״סטרומה״ וכך רצתה ו״ברמודה״ הממשלה וכר והמשפטים כ ב ר ב ר א ש י ת ד ר כ ה ש ל ב ר י ט נ י ה ב א ״ י ולנוכח ע ו ב ד ו ת א ל ו י ש נ ה ל ת ג ו ב ה והיא אחת פ ת י ח ת הזית ד ר ך הלח״י, העברית המלחמה רק לשחרור 5 הארץ ו מ י ד ״ ׳ . גם טוען על האצ״ל גם ל״י עם נמתחה הגיע ביקורת הידיעות ע ל ש ל א יצא ל מ א ב ק נ ג ד פלישת על הברית בנות בריםגיה. לנורמנדיה וכך שאין ה ו א יכול ל ה י ו ת ש ו ת ף ל ש מ ח ה זו ש כ ן ל ג ב י ה ע ם היהודי ל א א ר ע כ ל ש ח ר ו ר ל ג ב י ו . ה ח ל מ־ 1944ו ב ע י ד ו ד ה כ ר ז ת ה מ ר ד ש ל ה א צ ״ ל ״ מ ח ר י ף ה ל ח ״ י א ת מ א ב ק ו והופך כאשר ל ק י צ ו נ י ואלים, בצד המשך ההסבר למאבק הגעה בטבח ובסבל היהודים באירופה ,ע ו ל ה ע ם ה ת ג ל ו ת ה ת מ ו ג ה הזוועתית ל א ש ו ר ה גם מ ו ט י ב ה נ ק ם , נ ק ם על מ ה ש א ר ע ל א ח י ם ו ל ק ר ו ב י ה מ ש פ ח ה ש ם ב ת ו פ ת הנאצית. כ כ ל ש מ ת ג ל ה היקף ה ה ש מ ד ה ג ו ב ר ת ה ש נ א ה לבריטניה והיא מ ו א ש מ ת ב ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם הנאצים ,היא א ף זוכה ל כ ג ו י י ם שהיו שמורים לגאצים ,כ ג ו ן צ ו ר ר ״ . צחוק חסודה ע ו מ ד ה צ ו ר ר ה ב ר י ט י ו מ ס ת כ ל ב נ ח ת ע ל מ ל א כ ת ה ש ל ה ח י ה ״בבת :הנאצית ע ד א ש ד ת ג מ ו ר א ת מ ל א כ ת ה ה ש מ ד ה ולמען יוכל אז ,כ א ש ר ל א י ה י ו •עוד יהודים חיים ב א י ר ו פ ה , ולכן ל ה כ ר י ז כ י ש ע ר י הארץ פ ת ו ח י ם ואין נ כ נ ס מ ל ח מ ה ל ח ר ו ת י ש ר א ל נ ג ד ה ש ל ט ו ן הצורר״. האשמה גם בתוכם ב ר ו ר ה ש ל ב ר י ט נ י ה ב ר צ ח היהודים ,ובסיוע לאויב הנאצי ,נ ש מ ע ת לח״י מתי מפי לוחם מרכזי של ש נ ת פ ס ע׳׳י ה ב ר י ט י ם שמואלביץ, באחת מפעולות הלח״י והועמד ל מ ש פ ט ובדברי הסניגוריה שלו מסביר הוא א ת ס י ב ת המאבק טבח ש ל לח״י ב ב ר י ט י ם באירופה לשופטיו .בעת ב א ר ג ו מ ג ט צ י ה ש ל המציאות ה ט ר א ג י ת ל ע ם ה י ה ו ד י לעומת מדיניות סגירת ה ש ע ר י ם של בן שאחיו לנסות במקומו, ולהיות שהשלטון בארצו מחזיר לעם, בריטניה בא״י .ה ו א נרצחים ואחיותיו פוגה בגולה, ל ל ב ים א נ י ו ת פליטים ניצולי ה ת ו פ ת .ה א ם לא :היו נוהגים כ מ ו ה ו ? ״כן ר ב ו ת י אני מ א ש י ם א ת ה ש ל ט ו ן ה ב ר י ט י בשיתוף בטבח בני עמי של .באירופה ,ב ר צ ח הורי ,ב ר צ ח אחי ,א נ י ב ט ו ח שאילו היה מ צ ב ע מ כ ם כ מ צ ב ע מ י ••הייתם א ת ם השופטים חשובה העובדה תופשים בנשק שבתקופה זו, ו נ ל ח מ י ם מ ל ח מ ת חרות. ערב שיתוף הפעולה בין ולח״י האצ״ל •)שבעטיו ש ל ר צ ח ה ל ו ר ד מויין ע ״ י ה ל ח ״ י ל א יצאה ב ס ו פ ו של ד ב ר א ל ה פ ו ע ל ( •יש הקבלה על עצמם בטיעוני כמעט שני הארגונים במדויק בפרסומי להצדקה שני מאבקם, הארגונים, ויש ביטדים והמוטיב החוזרים המרכזי שבהם ;הוא מ ל ח מ ת ח ר מ ה ב ב ר י ט נ י ה ,ב ש ל א ש מ ת ה ב ר צ ח היהודים ע״י מ ד י נ י ו ת נ ע י ל ת ־שערי א״י .ו ה ד ב ר ב א ל י ד י ביטוי ב ג י ל ו י ה ד ע ת המשותף. בחוברת מיוחדת שהוציא הלח״י לאחר הוצאתם להורג של אליהו חכים !ואליהו ב י ת ־ צ ו ר י א נ ו ק ו ר א י ם : ״ ל פ נ י שידו של ה י ט ל ר ה ש י ג ה א ת ה מ ו נ י היהודים כ ר ת ה ל ה ם א נ ג ל י ה ק ב ר :אחים גדול .מ א ו ת ה א ל פ י ם א ש ר י כ ל ו ל ה ג י ע ולא הגיעו ,כ י הצי ה ב ר י ט י ה פ ר י ד .ביניהם ובין ה מ ו ל ד ת ״ . אנגליה מואשמת ברצח בכוונה ת ח י ל ה .בנושא העליה ,גרמו ל א ס ו נ ו ת ״ פ ט ר י ה ״ ו״סטרומה״. 76 שכן פעולותיה והם ע ד ו ת ח ו ת כ ת ל כ ך ש ״ ב כ ו ו נ ה ת ח י ל ה היא ש ל ח ה א ת ה מ י ל י ו נ י ם ל ת א י הגזים ,ה י א ה ע מ י ס ה א ת ג ו פ ו ת א ח י נ ו ו א ח י ו ת י נ ו ב ק ר ו נ ו ת המוות ,כ מ ו ה כ ה י ט ל ר , 7 8 בגרוגה״ . אלא שזו מעמידה פנים של לוחמת לדמוקרטיה ורוממות החופש סיכום תגובת בתקופה המחתרות לתהליך שבין נובמבר הגיבה 1942 ה ש מ ד ת יהדות א י ר ו פ ה לנובמבר שנלוו והמאורעות 1945היתד ,מ ו ר כ ב ת ביותר .כ ל אליו מהתרת ב צ ו ר ה ש ו נ ה ו ב ע ו צ מ ה שונה על ת ה ל י ך ה ה ש מ ד ה . ״ההגנה״, הנדונה הארגון הגדול מבין השלושה הגיבה על תהליך ההשמדה בתקופה ב צ ו ר ה מ ו ר כ ב ת ו ר ב ת גילויים. ע ם א י מ ו ת ה י ד י ע ו ת ע ל ת ה ל י ך ה ש מ ד ת ה ע ם היהודי ב א י ר ו פ ה ב נ ו ב מ ב ר ההוכחות בצד אופיינית החותכות של ע ל ביצועה ההשמדה ממוסדת בצורה 1942 ושיטתית, ב ש ו ר ו ת ה ה ג נ ה ת ג ו ב ה של ת ד ה מ ה ,זעם וחוסר אונים .ה כ ל מ ר ג י ש י ם ש ח י י ב י ם ל ה ג י ב ע ל ה מ א ו ר ע ו ת ,שאין ל ה י ש א ר אדישים להם ,ש ח י י ב י ם ל פ ע ו ל — אך התגובה שבא ה ה ו ל מ ת לא היתד ,נהירה .ה ת ג ו ב ה לצבא ה ס פ ו נ ט נ י ת ה י ת ה הגיוס כ ד י ל ה מ ח י ש א ת ה ה ש ת ת פ ו ת ב מ א ב ק נ ג ד ה צ ו ר ר ה נ א צ י ו ב ת ק ו ו ה שאולי גם ת י פ ת ח ע״י כ ך א פ ש ר ו ת להצלה. ת ג ו ב ה זו ל א ס י פ ק ה א ת הבחורים שגוייסו ל ה ג נ ה ו ב ע י ק ר ל פ ל מ ״ ה כ ד י אך פעולות לבצע החברים מרד ל ש ק ו ט ע ל השמרים, ולא והמשך ו ל ד ר י ש ה נ מ ר צ ת לביצוע פ ע ו ל ו ת מיידיות אי־המעש לתסיסה גרמו בין שיבלמו את המצב הטראגי. ה ג י ט א ו ת ה ג ב י ר עוד יותר א ת הרצון ל פ ע ו ל ולהגיב. כמו כן הסתמנו דרכי תגובה נוספות: ה ג ב ר ת ה כ ח ה ע צ מ א י וביצורו. א( התנגדות ב( ג( ל מ ד י נ י ו ת ב ר י ט נ י ה בא״י. גסיונות הצלה. כל עוד ההתגייסות מתחת בא״י אירופה נמשכת המלחמה רואה ה״הגנה״ את יעודה בהגברת המרכזי ל צ ב א ,ב ח י ז ו ק ה כ ח העצמאי ו ב נ ס י ו נ ו ת ל ה צ ל ת ה י ה ו ד י ם בפועל .א ך לפני השטח מבעבעת בעיקר בנושא העליה ההתנגדות ההולכת ובריטניה מואשמת וגוברת במניעת למדיגיות הצלת בריטניה יהדות שרידי ע ״ י מ ד י נ י ו ת של נ ע י ל ת השערים ,ו כ א ש ר מ ס ת י י מ ת ה מ ל ח מ ה ו ב ר י ט נ י ה אינה מ ש נ ה א ת מ ד י נ י ו ת ה י ו צ א ת ה״הגנד,״ ל מ א ב ק א ל י ם נ ג ד ה ב מ ס ג ר ת ״ ת נ ו ע ת המרי העברית״. ה א צ ״ ל ה ג י ב ב צ ו ר ה שונה ע ל ת ה ל י ך ה ש מ ד ת י ה ד ו ת אירופה .ע מ ד ת ה מ ו צ א של ה א צ ״ ל היתד ,כ ש ל ה״הגגה״ .ע ם כנגד פ ר ח המלחמה — הפסקת כל הפעולות מ ד י נ י ו ת ב ר י ט נ י ה ושיתוף ע מ ה ב מ א ב ק ה גגד ה צ ו ר ר הגאצי. עם אימות הידיעות על תהליך ההשמדה מגיב גם האצ״ל בזעזוע ובתדהמה וגוברת התסיסה בפיקוד לפעול ולהגיב, האצ״ל מזה הפעולה הממשית באה רק בפברואר מודגשת ע ל פ ת י ח ת ה מ ר ד נ ג ד השלטון הבריטי .ה ה נ מ ק ה ל פ ת י ח ת ה מ א ב ק י ס ו ד ה במצב אך ובשורות. בפרסומי האצ״ל השונים האבסורדי שנוצר ע ק ב תהליך השמדת העם היהודי ו נ ע י ל ת ש ע ר י א״י ב פ נ י ה א ח י ם ה נ ר ד פ י ם מזה. ,1944 התביעה עת הכריז המתמשך באירופה לזכור ש א ם זו א ו ל ם יש 77 ה י ת ה ה ה נ מ ק ה ל פ ת י ח ת ה מ א ב ק ,ה ר י שקיים פ ע ר ג ד ו ל י ח ס י ת בין ה ז מ ן ש א ו מ ת ו ה י ד י ע ו ת ) ש ל א ל ד ב ר ע ל ה ה ש מ ד ה ב פ ו ע ל ( כ ל ו מ ר — נ ו ב מ ב ר ,1942ל ב י ן פ ת י ח ת ה מ א ב ק ב פ ב ר ו א ר .1944ב ת ג ו ב ת ה א צ ״ ל ב ו ל ט ת ג ם ה ה ש פ ע ה ה ח ז ק ה ש ל ה מ א ו ר ע ו ת על עצמם ,וכן הלוחמים נםיונות הארגון ללמוד לקח מתהליר ההשמדה וכל ה ק ש ו ר בו. ת ג ו ב ת ל ח ״ י היתד .ש ו נ ה ב ת כ ל י ת מ ש נ י ה א ר ג ו נ י ם ה א ח ר י ם ש כ ן נ ק ו ד ת ה מ ו צ א ש ל ו היתד• שונה .ה ל ח ״ י ס ב ר ש ע ם פ י ח מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה א י ן את המאבק כנגד מדיניות ה״סםר הלבן״ של הפילוג באצ״ל. הלח״י ה נ ח ה זו .ש ל שקבעו את ד י ר תגובתו לתהליך א( ב( היתה בריטניה קשורה גם להפסיק ועל ר ק ע זה גם הנחות בשתי ארע נוספות השמדתו של העם היהודי: מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם א י נ ה מ ל ח מ ת ו ש ל ה ע ם היהודי כ י א ם מ ל ח מ ת ה א ו מ ו ת . אין ס י כ ו י י ם בהתאם לכך הוא ל ה צ י ל א ת י ה ד ו ת אירופה. את מפתח התיאוריה שלו בדבר החזית השניה שהיא ח ז י ת ו ה ר א ש ו נ ה ש ל ע ם י ש ר א ל ו ז ו ה ח ז י ת בא״י ,ה מ ת מ ק ד ת ב מ א ב ק ל מ ע ן ה ק מ ת . מדינה יהודית עצמאית לעם היהודי. הצוךך הדחוף להגשים מטרה זו מקבל חיזוק ע ק ב ת ה ל י ך ה ש מ ד ת ה ע ם ו ה א ר ו ע י ם הנלווים לו. גם בשורות הלח״י ב ו ל ט הרצון ללמוד לקח מהארועים ולפעול למען שלא יישנו. א צ ל ש ל ו ש ת ה א ר ג ו ג י ם ב ו ל ט ת האידיאולוגיה ולימוד ה ל ק ח מ ת ה ל י ד ה ש מ ד ת ו ש ל ה ע ם היהודי .כ ל א ר ג ו ן ע ל פ י דרכו ,מ נ ס ה ל ל מ ו ד ו ל ה ב י ן א ת ולפעול למען שלא תחזור יותר הטרגדיה הנוראה שהיתה מ נ ת היהודי ב מ ל ח מ ת העולם השגיה. שהתרחש חלקו של העם הערות (1הבעיה של יחס הישוב בארץ לידיעות על דבר השמדת יהודי אירופה היא אולי אחת השאלות החמורות והנוראות שההסטוריוגרפיה היהודית החדישה נדרשת להן .כמה וכמה פנים אשר לשאלה זו טרם הובהרו אפילו ,שלא לדבר כלל על ישוב הדברים. באואר ,דיפלומטיה ומחתרת במדיניות הציונית ,1939—15עמ׳ .232 (2על פרטי התכנית ראה ״הפתרון הסופי״ — תעודות על השמדת יהודי אירופה ע״י גרמניה הנאצית ,הוצאת בית לוחמי הגיטאות ,תשכ״ד ,פרטיכל ועידת ונזה עמ׳ .52—41 (3א.צ.מ .ל־ ,3/22מכתב ז׳גבה (3א.צ.מ .ל־ ,3/22מכתב ז׳גבה .8.10.42 ,845 (4א.צ.מ .ל־ ,3/22מכתב ז׳גבה .8.10.42 ,845 (5קביעה זו היתד ,העיקרית בהודעת הסוכנות ,שכן ידיעות על השמדה היו רבות אד עובדה זו הראתה ארגון ושטתיות שבתהליך ההשמדה; ראה גם י .גרינבוים ״העולם״ 26.11.42״לא לבד היקף הרצח והטבח אלא בעיקר השיטתיות שבהם היא שמזעזעת לא בחמת זעם ,מתור שצף קצף נעשה הטבח אלא מחור חשבון קר ,לאחר דיונים ושיקולי דעת״. 23.11.42 (6בכל העתונות היומית. (7מ .בשוק ,צרור מכתבים ,בקיבוץ המאוחד ,כרך ז׳ או .(128) 27.11.1942 (8ד .בן גוריון ,״אל המצפון האנושי״ — דברים במושב מיוחד של אסיפת הנבחרים ,30.11.42במערכה ג׳ ,עמ׳ .118 ,116 (9א.צ.מ ,.פרטיכלים של הנהלת הסוכנות הישיבה מ־.6.12.42 (10גולומב חביון עת עמ׳ .358 30 ,802 78 באוגוסט .1942 (11 האוניברסיטה העברית ,הספרית הלאומית ,״אשנב״ .7.12.1942 (12 א.ת.ה .״מלחמתנו״ — עתון חיילים מגויסים בהגנה ,נובמבר .1942 (13 צרור מכתבים ,כרך זי ,ד׳ — .18.12.42 (14 הוגה רעיון הקיבוץ הגדול ,ממייסדי עין חרוד ,מראשוני העלית השניה שהתגייס (15 המגן לצבא הבריסי ע״י העלמת גילו חאמתי. א.ת.ה. יגואר ,1943 ״מלחמתנו״ עולה גם ממאמרו של פרופ׳ י ש צורד הגיוס הויכוח על לצבא הגיוס לכוחות או דינור ב״מלחמתנו״ מס׳ 1מנובמבר .1945״לשם הגברת דחוף לבטל בהחלט את ההשתמטות המוסכמת לכל סוגיה מי שגילו גיל הגיוס חייב ללכת לצבא ורק לצבא ולא לשום תפקיד אחר״. (16 א.ת.ה ,.חוברת ״הנער נוכח שואת הגולה ,עמ׳ .14 (17 יצחק טבנקין ,צרור מכתבים ,ז׳ ,ו׳ שבט תש׳׳ג .22.1.1943 דברי (18 לחוברת ואנשי החברים מצויץ מגן כונסו שהשתתפו חברים בחוברת כ־150 בו לנוער העובד, בשם חברים המחנות נוכח ״הנער מדריכי העולים, שואת נוער, הגולה״ מיחידות השומר וצורותיה. הצעיר, ובהקדמה המגן, נוטרים הצופים, החוגים המרכסיסטיים .החוברת מצויה ב־א.ת.ה. (19 משה טבנקין ,שם עמ׳ ל־ 4בחוברת. (20 י .אלון ,שם עמ׳ 14—9בחוברת. (21 י .שדה ,שם עמ׳ 24בחוברת. (22 ם.ת.ה״ שם עמ׳ .109 (23 ד.כ. (24 א.ת.ה. ב״שער״, עובדות, ידיעות, הערכות, אפריל 6 ,1943 ניסן תש׳׳ג, ראה נספח מס׳ טבנקין ,כבוד ישראל ,הדברים בכנוס הנוער העובד לזכר חללי הגולה ,ת״א (25 ,19.6.43מתוך צרור מכתבים ,כרך זי ,גליון ט״ז.31.8.43 , א.ת.ה .עלון פלמ׳׳ח ,יוני .1943 (26 בן (27 גוריון, ״מדיניות בסמינריון ציונית׳׳ ההסתדרות ברחובות, ניסן במערכה כ ר ך ג׳ ,עמ׳ 91״צריך להוכיח שלמצוקת המוני היהודים באירופה אין אחרת גדולה אם בלתי שהרי התישבות התישבות קטנה בארץ כך ולשם בלי ידע העם מדינה יהודית. עזרת מדינה לשם ובניגוד ביצוע למדינה, תש״א דרך התישבות בתקופה התורכית וכל תקופת המנדט .אולם התישבות גדולה בהיקף של מיליוני 2אפשר לעשות רק באמצעים ממלכתיים בסיוע השלטון״. *(27 בתחילה ד. דיבר בן־גוריון בעצרת בן־גוריון על נוער על טרנספר של קברו של סרומפלדור, שני מיליון יהודים לא׳׳י אדר ב׳ תש״ג. ומאוחר יותר רק מיליון ,מספרים אסטרונומיים ביחס לתהליך ההשמדה .בן גוריון המשיך לחשוב במונחים של מיליונים גם כשהיה ברור כבר שלא יוותרו מיליונים של יהודים באירופה לאחר המלחמה. (28 ד. בן־גוריון ,על מדיניותנו הציונית ,בכינוס מגויסי הבחרות הסוציאליסטית, (29 ד. ב׳ (30 א.צ.מ .פרטיכלים של הנהלת הסוכנות מ־.16.5.1943 פסח תש׳׳ג ,״במערכה״ ג׳ ,עמ׳ .136 בן־גוריון, תשובה לדברי השליט ,י׳׳ז עמ׳ ) 224עפ׳׳י ציטוט מבר־זוהר(. (31 א.צ.מ. פרטיכלים של הנהלת הסוכנות אדר ב׳ ,22.8.1943 תש׳׳ג, ״יום במערכה יבוא יום כרך ויתברר שמגוי וגמור אצלכם לבצע את הספר הלבן ויהי מה ,שאתם אומרים לסגור את העליה היהודית ,להקים שלטון ערבי ,אז אינני יודע למה יכולים להגיע הדברים. (32 כל הציטוטים ממעמד הלוויתו של ווליניץ לקוחים מפרסום מיוחד בשם ״בימים אלו״ ,הוצאה חד־פעמית של מפא״י) 23.11.43 ,א.ת.ה (.ראה גם נספח מס׳ .8 (33 (34 (35 (36 על הסיבות למצב זה ראה הערה ,41עמ׳ 231אצל באואר ,דיפלומטיה ומחתרת. צ.מ .כרך ב׳ ,ז.7.3.44 , א.ת.ה ,.לחבר ,אפריל ,1944מאי .1944 צ ר ו ר מכתבים ,כרך ז׳ ,ד׳ ,ראה גם רשימתו של מ .בסוק ,צרור מכתבים ז׳ ,ג׳ 79 . ). (128״אולי יש עוד .פדיון לשבויים•• ,הצלה לצאן ...ואם יש מעשה ויעשה 27.11.1942 מיד ואם יש ע ו ד פתח תקוה .ונדבק בו ואם יש כח מגן ומציל אשר טרם התעורר תעוררנו שעוותנו. (37 אליהו גולומב, דברים במועצה המ׳ של הסתדרות העובדים23 , וחברון עז ,עמ׳ .358 (38 א.ת.ה .חוברות ,פלמ״ח 5 ,ינואר .1943 א.ת.ה .פלמ״ח ,7—6מרץ 1943ראה גם מאמרו של י .אשד מ״בפנים״ ,כרך, ( 39 х ס״ו ,מ ר ץ 1943מתריע על חולשת הישוב לנוכח עצמת האסון באירופה ו ד ו ר ש ״מדוע לא יגויסו כל הכוחות למשימות-ההצלה״. (40 בוודאי דצמבר 1942 משה ש פ י ר א :״מה שנעשה לא ישפיע על הגויים ,אם הרצח לא משפיע אנו אנו שלא. כדי עושים להרגיע מצפוננו את .(1237—526 )א.צ.מ. אין אפוא להשלות את עצמו ולהגיד שפעולת הוועד היא לאמיתו של דבר פעולה פילנטרופית ולא פעולה ציבורית מדינית מה שיכול לעשות הועד במובן זה הוא רק טיפה בים .יש בזה משום אשליה עצמית או הרגעת המצפון ולא פעולה של ממש )א.צ.מ.(1232—526 . נראה גם שתזכיר העדות ציוניים בדבר עזרה והצלה מיועד לגורמים התזכיר בלבד. קובע בברור שבשטחי אירופה הכבושה וארצות הציר צפויים כ־ 7מיליון יהודים להשמדה והצלתם אינה בגדר האפשר כלל ,אולי ניתן יהיה להציל רק יהודים או קבוצות קטנות בסדר ולא גודל שלא יעלה על תריסר אלפים איש .הרוב יינצלו ע״י יצר הקיום העצמי פעולות הצלה. לנוכח גישה זו ברורה גישת הנהלת הסוכנות ל״מגבית ההצלה״, ויש התנגדות תקיפה להעביר כספים למגבית זו ממגבית אחרת שפעלה ב י ש ו ב ״מגבית על ההתגייסות״. הנושא ראה: כולו מורגנשטרן, אריה ההצלה ועד המאוחד הסוכנות היהודית ופעולותיו בשנים ,1945—1943ילקוט מורשת ,י״ג,1971/2 , ראה (41 עמ׳ .60 על פרשות אלו לא אדון בעבודה זו עקב היקפן הדורש דיון נפרד .על הפרשות תיקים בא.צ.מ. בשם פעולות בגולה, בספר ״מגן בסתר״ על המשתתפים בפעולה .על האספקט המדיני שבפרשות אלו ראה ספרי ומחתרת עמ׳ .242—233 (42 שליד בסתר״ ,חיים ח — .א. ״מגן ברדיצ׳ב השליח. אבא זכרון באואר: ברדיצ׳ב, וחוברות דיפלומטיה חבר קבוצת ״במאבק״ של ״הנוער הציוני״ ,אחד הצנחנים שלא חזר .על שמו נקרא הישוב אלוני אבא. (43 ״מגן בסתר״ ,שם עמ׳ .442 (44 ש. (46 תרומתם העיקרית של השליחים שהגיעו לשרידי יהדות אירופה שנותרה מהטבח (45 אביגור ,צנחנינו ,״מגן בסתר״ ,עמ׳ .193 א .גולומב ,חביון עוז .י היתה מורלית .ראה מכתבם של ארבעת הצנחנים צבי בן־יעקב ,חביבה רייך ,ח .חרמש, ר. מצאנו כאן אנשים שבורים, נטולי רצון רייס מ־.27.9.1944 (47 ס.ת.ה .כ ר ך א׳ ,ב׳ ,עמ׳ .804 (49 א.ת.ה .״מקרא״ חומר לעיון של ההגנה ,אפריל־מאי .1945 ונעדרי תקווה. עם בואנו נסכנו בהם רוח חדשה והעידוד מרגש על כל צעד ושעל )ספר הפלמ״ח א׳ ,עמ׳ .(515 (48 ס.ת.ה .כרך ג׳ ,בי ,עמ׳ .805 בחוברת זו פורסם גם מאמר בשם ״לגלוי האקטיביות הציונית״ בו מובעת הדרישה לגלוי אקטיביות יהודית וציונית לקראת שעת ההכרעה הקרבה .בדברים מודגשת החשיבות של שארית הפליטה כמנוף המחודש לתביעה הציונית .צריכים אנו להוכיח קבל עולם כי שארית הפליטה של העם היהודי לעשותה ״לא (50 והעליה (51 80 על הצורך בפריצת שערי א״י עומד סנה גם נשלים עם עניננו, . מסוגלת (52 (53 לכבוש את הארץ אליה בכל למדינה יהודית ולהגן על מפעלה וזכויותיה. עלינו הדרכים, במאמרו נפילת שערי הארץ ,למעשה לא נקבל את לגלות פעולות בעיקר בשדה העליה״. קונסטרוקטיביות ס.ת.ח ,.שם עמ׳ .837 ספר הפלמ״ח עמ׳ .524 ספר הפלמ״ח ג׳ ,עמ׳ .524 משלנו לישבה בשדה למרות גזירות, ב״הארץ״, יוני : 1945 של ההתישבות דין הדחיה האכזרית של הכיבוש (54 פרסיכל ישיבת הנהלת הסוכנות היהודית בלונדון.24/10 739/2 20.9.45 , (55 נוסח מברק עפ״י ציטוט ממיכאל בר־ווהר ,בן גוריון ,א׳ ,עמ׳ .525המברק נשלח מפריס מהמטה המבצעי של ההגנה ב־ .1.10.1945על הפרשה כולה ראה נספח ״מי נתן את ההוראה״ .י .עילם ,עמ׳ •350—331 (56 פרסיכלים א.צ.מ. הנהלת הסוכנות .21.10.45 (56 פרסיכלים א.צ.מ .הנהלת הסוכנות .21.10.45 (57 התכנית היתד .שבנוסף לעליה ב׳ צריך לבוא ארגון עליה מזוינת שתעמוד בכח עצמה בפני משטרה ,בים או בחוץ .בכל שיירה תהיה פלוגה מצוידת במכונות יריד,. )עפ״י בר זוהר ,עמ׳ .(525 רימונים ואקדחים (58 פורסם ב״החומה״ )עניני בטחון והגנה ,א.ת.ד״ ,ראה נספח מס׳ .(12 (59 על פרשת השיתוף עם בריטניה ,ראה ניב ,חלק גי ,עמ׳ .77 (60 מ״ז ,תיק מס׳ כ ,4כרוזים ומודעות ,1944—1938כרוז מם׳ .79 (61 ראה הדיון בפרק א׳ על ה״הגנה״. (62 שלמה לב עמי ,הגנה ,אצ״ל ,לח״י ,1948—1918 ,עמ׳ .191 (63 שלמה לב עמי ,שם ,עמ׳ .191 (64 פורסם ב״חרות״ מ־.17.6.43 (65 אליהו לנקין ,ספורו של מפקד אלטלנה ,ת״א ,1967 ,עמ׳ .56 (65 א.ת.ה .״במחנה״ ,ביוני .1943 (67 של לעגו הלח״י להגדרה זו למצב האצ״ל בינם ששרר לבין הבריטים עד לפתיחת המאבק ,הם טענו שמעולם לא היתר .שביתת נשק בין האצ׳יל לבריטים .היתה רק הפסקת פעולות חד צדדית מצד האצ״ל ולכן קביעתם זו היא יומרנית ומטעה )ראה בנאי, חילים אלמונים ,עמ׳ 60וגם אלדד ,מעשר ראשון(. (68 מ׳׳ז תיק כרוזים ,1944—1938כ־ 4מסמך 86ראה נספח. (69 אפשר להשוות זאת לסתירה שביסוד ״תכנית בילםמור״ ,שהיתה מבוססת בעיקרה, לשם הגשמתה על טרנספר מידי של שני מיליון יהודים כאשר בעת אישורה בא״י בנובמבר 1942כבר היו ממדי ההשמדה ידועים והיה ברור שלא יותרו כה הרבה יהודים לאחר המלחמה. (70 מ״ז )חוברה( מ• בגין, אנו אייר מאמינים, תש׳יד, חוברות תיק ופרסומים כ־.1/8 4 (71 זאת בדיוק היתה טענת ה״הגנה״ ,שהשמירה על הנשק היא השמירה על לב האומה ,היא שתקנה את היכולת בבא הזמן להגן על הישוב ולהיאבק על קיומו ומטרותיו )ראה הפרק על ה״הגנה״(. (72 גישה זו תאמה את הגישה העיקרית של ״ועד ההצלה״ שהיה ברובו בדעה שאין כמעט כל סיכוי להציל את יהודי אירופה .אך מסקנתם לא היתד ,ש י ש להפקיר את הגולה וה״הגנה״ נסתה בכל כוחה להגיע ליהדות אירופה המושמדת .הד״חי ,הרחיק לכת במסקנתו. (73הספריה הלאומית ,״החזית״ ,״האדם אשר על הגג״ ,א׳ תמוז תש״ג. (74 לוד׳י כתבים א׳ עמ׳ .115 (75 ״החזית״ חזיתנו הראשונה, (76 הכרזת המרד ע״י האצ׳׳ל היתד .ללא ספק גורם מדרבן למאבק הלח״י. (77 כאמור פיתח העם הגרמני הנאצי יאיר את ואילו האויב גליון התיאוריה הוא ד׳, תשרי חש׳׳ד. שהבדילה הבריטי. אך בין לנוכח צורר לאויב. זוועות ״צורר״ השואה היה המתגלות הופר גם הבריטי ל״צורר׳׳. (78 בנאי ,שם עמ׳ .307 81 חורבות וארשה ב י מ י ו מ ר ד ש ו א ה .חיים שטראוס ח ג לחג ה פ ס ח ב ג י ט א ו ת ה ״ ג נ ר א ל הפסה בגיטאות ה״גנראל־גוברנמנט״ 1 ג ו ב ר נ מ נ ט ״ * נ ו ד ע ה מ ש מ ע ו ת מ י ו ח ד ת במינה, •כי ב מ ה ו ת ו הוא ס י מ ל א ת ה ה ר ו ת אשר כ ה נ כ ס פ ו ל ה יהודים ב כ ל ה ד ו ר ו ת ובייחוד צ ר ה ומצוקה. בעת ארגון ה ח ג ע ל מ ר כ י ב י ו השונים והמגוונים ,ל א ה י ה מ ב צ ע ק ל כ ל ל ועיקר. :הצורר ה נ א צ י ה ש ג י ח ב ש ב ע עיניים ע ל ה נ ע ש ה ב ת ו כ כ י הגיטו ,ובייחוד ה ג ב י ר ל ח צ ו ל פ נ י חגים ומועדים ,מ ת ו ך ה ת נ כ ל ו ת ל ע צ ם ע ר י כ ת ם ב ג י ט א ו ת . אחת •המצות. שהיה השאלות המצוקה הקשות באספקת מכל קמח בסוגייה רגיל כל היתה זו ימות ב י ד י ה ם כיצד ניתן היה עוד ל ה פ ר י ש אספקת השנה המזונות, ובייחוד גדולה, ומהמעט היתד. לאפיית מצות י :השמירה ע ל כ ש ר ו ת ה מ צ ו ת והמצרכים ה א ח ר י ם ה מ י ו ח ד י ם זאת בצד שאלת 2 לחג . ש י ט ו ת ש ו נ ו ת ומגוונות נ ק ט ו ה ג ר מ נ י ם כ ד י ל ה ת נ כ ל ל ק י ו ם החג ,בין ה י ת ר רימו בענין ו ה ו ל י כ ו ש ו ל ל א ת היהודים .ה נ ה מ ע ש ה ש ה י ה לחג א ס פ ק ת דגים 3 •הפסח ו א ר ע ב ו א ר ש ה ב ש נ ת ת ״ ש :״ ע ב ר ו ע ל י ה ר ב ה ימי ה ת ח מ ק ו ת ע ד ע ר ב מקום פסה. ע ב ו ד ת נ ו היה ה פ ע ם ת ח נ ת הרדיו וארשה ,1 שם פרקנו את כל •חומר ה ב ר ז ל ש ב ת ח נ ה .ע ב ד נ ו ב ת ח נ ת ה ב ר ז ל ל פ ר ו ק ב ר ז ל י ם ע ד א ר ב ע אחה״צ, .ב צ א ת נ ו מ ה ת ח נ ה ,ניגש גרמני ועצר א ת כ ל ה ק ב ו צ ה ו ה ס ב י ר ל נ ו שיש ל ו א מ ו •עבודה ק ט נ ה ,א ב ל ל א לחינם .ב ש כ ר ראוי ל ש מ ו :ד ג י ם ל ח ג הפסח ...ה ו א ה ב י א נ ו •למקום שהיו ב ו כ מ ה קרונות ,ו א מ ר כי ה ו ב א ו ב ה ם ד ג י ם ל ח ג ה פ ס ח ויש ל פ ו ר ק ם ולהעבירם •הוראת למכוניות... כבר מרחוק עלתה באפינו ה ג ר מ נ י ל ק ר ו ן ריק ,ולא א ר כ ו ה ר ג ע י ם צחנה נוראה, נכנסנו לפי ו ה ר כ ב ת ה פ ל י ג ה .א י ־ ש ם מחוץ ל ע י ר נ ע צ ר ה ה ר כ ב ת ,נ ת ב ר ר ל נ ו כי ישנם כמר .ק ר ו נ ו ת ג ד ו ש י ם בדגים ש ה ב א י ש ו •ועלינו מר ל ה ו צ י א א ת הדגים ולקברם. היתד. לנו עבודת פיגולים זאת נשתהינו באותו במקום עד יום אביבי מאוחר נאת בערב. היום ירד כלעג כבר •.וירח ש ל ל י ל פ ס ח ע ל ה בשמיים ו כ ב ר ב א ה ש ע ת ה ע ו צ ר .ה ח ז י ר ת ו ל ת ח נ ת ה ר כ ב ת .אך ל ב ת י נ ו ל א י כ ו ל נ ו להגיע״. ־* עבודה זו זיכתה את מחברה במלגת קרן ״משואה״ ע״ש יהודית רזניק ז״ל .פרסים במדור ״במשואה״ שבקובץ זה. 83 כה ג ד ו ל ה היתד .ת ש ו ק ת ה י ה ו ד י ל כ ב ד א ת ש ו ל ח ן ה פ ס ח ש ל ו בדגים .הגרמניים, הרי ידעו הפסח. באיזו מזוגות מצוקת הגיטו חי ימות בכל השנה ועוד יותר בחג. ח ה לא מ נ ע מ ה ם ,כ מ ו ב ן ,א ת ה ה ת ע ל ל ו ת ביהודים ו א ת ה מ ש ח ק הנפשע. ב ר ג ש ו ת י ה ם הדתיים. בעדות הכינו אחרת מ א ח שלום תחליפים הסדר; לילי למצות, ג ו ט ל י ב * קוראים א נ ו כ י יהודים א ל ו היו הרבה על מסירותם ת פ ו ח י א ד מ ה וכי לחג במצות ב ג י ט ו וארשה. הסתפקו רק לשני ת ע י ד ה ע ו ב ד ה שיהודי ה ג י ט ו לא ויתרו ע ל ח ג י ג ת ס ד ר שגי ש ל ג ל ו י ו ת ל מ ר ו ת מ צ ו ק ת המזונות .א מ נ ם א ל י ב א ד ג ו ט ל י ב לא ח ס ר ו א ך ה י ו מצות ב מ ו ש ג י הגיטו ,כ ך יקרות מאוד לטווח שהיו מ ע ב ר ההשגה של ר ו ב יושבי הגיטו ,וזהו ,אפוא ,ה ט ע ם לשימוש ב ת ח ל י ף ש ל ת פ ו ח י א ד מ ה . קפלן כי מוסיף וארשה בגיטו אורגנה המצות חלוקת על הקצבת יסוד כ ר ט י ס י ה מ כ ו ל ת ,וכי ב כ ל ב י ת נ י כ ר י ם ס י מ נ י החג .א פ ש ר ש ל א ב ה ל ב ש ה ,אבלי כ ל א ח ד הכין ל ו א ת מ צ ר כ י ה ח ג כ פ י ש ה ש י ג ה ידו .הג׳וינט ה ו ע י ל ב מ י ד ה רבה. 8 להשרות את א ד ר ת ה ח ג . ע ז ר ת הג׳וינט היתד .נ ד י ב ה ,ס ך ש ל ש ב ע ה מיליון זהובים ה ו ק ד ש ו ל ת מ י כ ת . האוכלוסיה היהודית ב ח ו ד ש נ י ס ן ו כ ל זה ב צ ו ר ת ח ב י ל ו ת מ כ ו ל ת .א ך ת ו ה ו ו ב ו ה ו ש ל ם ש ר ר ב א ר ג ו ן ה מ פ ע ל ל ס י ו ע ל ח ג ה פ ס ח ו ח ל ו ק ת המצרכים ,ג ם מ ש ו ם שהוחל׳ מ א ו ח ר מ ד י ו ל מ ע ש ה הן נ ס ת י י מ ו ר ק בהכנות ב ח ו ל ה מ ו ע ד של במקום הפסח ב ע ר ב החג .ק פ ל ן מודד ,כ י ח ל ק מ ה ת ק ל ו ת בארגון ה מ פ ע ל לא ב א ש מ ת ה ג ׳ ו י נ ט ה י ו ״ , המזון ש ח ו ל ק ה ע״י הג׳וינט ה כ י ל ה :ק ״ ג א ח ד מצה ,ח צ י ק ״ ג מגת סוכר שחוק ,חצי ק ״ ג ק מ ח מ צ ה ,א ר ב ע ב י צ י ם ובצלים. מפעל ה פ ס ח ב ש נ ת ת ש ״ א ב ג י ט ו ו א ר ש ה היה חיוור ב ה ש ו ו א ה ל ת ״ ש ,עליו 7 ח.ד .ק פ ל ן : מספר ״ כ ש ה ת ח י ל מ מ ש מ ש ובא, עמדה העזרה העצמית והכריזה ע ל מ פ ע ל מ ע ו ת חיטים ,א ב ל מ פ ע ל ז ה נ ו ל ד ב ש ע ה ר ע ה ואינו מ צ ל י ח .ת ו צ א ת י ו ת ה י י נ ה אפס ,ל ע ת ע ת ה ש ב ו ע ל פ נ י ה ח ג — ק ו פ ת ה מ פ ע ל ר י ק ה ואין ב ה פרוטה. לפורטה ,מ ה א פ ו א נ א כ ל ב ש מ ו נ ת ימי ה ח ג ה ב א י ם ? ! ח ו ש ש נ י ש נ ע ש ה א ת ח ג נ ו חול. ת פ י ל ה ? אין ב ת י כ נ ס ת ו ב ת י מ ד ר ש ו ת .ואפילה ת ש ר ו ר ב מ ש כ נ ו ת ישראל. אלו עמדו ואכילה ושתיה ? אין מ צ ו ת ויין״. אמנם עשרים ימים ושלושה כתיבת לאחר דברים ע״י קפלן, הצוררים ו ה כ ר י ז ו ע ל מ נ ו ח ת ה ש ב ת כ ח ו ק — ה כ ר ז ה ה מ ו ב נ ת ע ל ר ק ע ההכנות. ל פ ל י ש ה ה ג ר מ נ י ת ה ע ת י ד ה ל ב ר י ה ״ מ ו ז א ת ב מ ג מ ה להשיג ש ק ט ב ש ט ח י הכיבוש, א ך האם היה ב ה ב ה כ ר ז ה זו כדי ל ה ק ל ע ל מ צ ב ם של יהודי ה ג י ט א ו ת ב ה כ נ ו ת לפסח ? ! יהודים כמיטב ר׳ שכם היטו לסייע איש לרעהו במעט המצרכים שעמדו לרשותם, מ ס ו ר ת הסיוע ה ק ה י ל ת י שהיתר .נ ק ו ט ה ב י ד י ה ם מ ק ד מ א ד נ א .ה נ ה פ ו נ ה אברהם ז׳ידובסקה״ 8 לאמור : מרדכי אל ״הפסח רוזובי מצפון )איש בעלי מתקרב ובא ויילון היכולת ואסור לשעבר( שיסייעו לו לשום מעל להרמת יהודי דפי מפעל העיתון: הקמחא להתיישב ״גאזיטה דפסחא ולהיסב ליד שולחן ה ס ד ר ש ל ו מ ב ל י ל ה פ ר י ש ח ל ק ל פ ח ו ת מ ת ק צ י ב ו ה ד ל ל ט ו ב ת ה ע נ י י ם ביותר. כיום א נ ו שווים ,כ ו ל נ ו מ ח נ ה אחד ,ע ם אחד ,ע ב ר אחד ,גורל א ח ד ו ע ת י ד אחד״. גם ב ק ר ב ח ב ו ר ו ת ח ס י ד י ם ב ג י ט ו ו א ר ש ה קיים ״ ק מ ח א ד פ ס ח א ״ ע ״ כ מ ס פ ר ר׳ א ב ר ה ם ה נ ד ל מ ש ו ״ פ ה נ ע ל י י ם ב ו א ר ש ה .הוא ש ל ח א ת אחיו ה צ ע י ר י ה ו נ ת ן 84 פסח בערב להעביר תש״א בכתובות מצויד כל של והאדמו״רים הרבנים כדי בגיטו אליהם ״קמחא דפסחא״». בשנת המצב ת ש ״ ב היה בגיטו הוארשאי עוד קשה בייחוד יותר. גדולה ה י ת ה ה מ צ ו ק ה ב מ צ ו ת .יהודים ח ר ד י ם מ כ ר ו מ ט ל ט ל י ו ת מ ו ר ת ״ כ ז י ת מ צ ה ״ מ ק מ ח מ נ ו פ ה שהיה יקר מ צ י א ו ת ובנימין מ ע ץ מ ו ס ר כ י :״זכיתי ל ר א ו ת כ מ ה חיטים מגדולי ה ת ו ר ה שהיו ב א ו ת ו ע ר ב פ ס ח האפייה סכנת מצות של מתוך מצווה שנת של נפשות, פניהם מפיקים זוהר קדוש, התלהבות מצווה על כזית המצה כאילו מצאו שלל כל זו, תש״ב מתוך ש ל א מן בגיטו וארשה התאמצות ע ל מ א הדין, רב, בשעת עצומה, והיו והיו ש ו כ ח י ם והיו שמחים באותה על שעה 1 0 ח י ס ו ר י ם והעינויים ,ה מ צ ו ק ה ה ל ח ץ ו ה ר ע ב ״ . ש ל ש נ ת ת ש ״ ב היה האהרון ב ת ו כ כ י ה ג י ט ו בוארשא ,כי הרי ב ת ש ״ ג פסח פ ר ץ ה מ ר ד .ה א ו י ר ה היא כ ב ד ה ו מ א י י מ ת א ך אין היא מ ו נ ע ת ב ע ד נשים יהודיות ל ה ג ע י ל א ת ה כ ל י ם ל פ ס ח ב צ נ ע ה ו ב מ ס ת ר י ם ו מ ת ו ך ח ש ש ש ה ג ר מ נ י ם יוכלו ל פ ר ש מ ע ש ה זה כ ס ב ו ט ג ׳ ה ר ח מ ג א ל צ ל ן י . 1 מ ע נ י י ן כי גם יהודים א ש ר ב ז מ נ י ם כ ת י ק ו נ ם ל א קיימו א ת ח ג ה פ ס ח כהלכתו, ע מ ד ו ע ל ז כ ו ת ם ל ק ב ל מ צ ו ת ל פ ס ח .א מ ר ע ל כ ך ה ד ״ ר ר א ו ב ן בן ש ם :״דווקא צועקים מצה ש ג ו ר ש ו ל ג י ט ו מ ה כ ר ח .יכולנו נ א כ ל ה מ ת ב ו ל ל י ם וחצאי ה נ ו צ ר י ם מ צ ו ת ׳ — ר ו ע ש י ם הקומוניסטים .נ צ ח י ש ר א ל ל א ישקר ,א ו ת נ ו ל א ישבור השונא, ש ח ז ק י ם ה נ נ ו מ מ נ ו — מ ת ל ה ב י ם ת ו ש ב י הגיטו״ יראה א ו י ר ת ה מ ת ח ה כ ב ד ה ו ר ג ש ה כ א מ ו ר ב כ ל עוזה ב ש נ ת תש״ג ,ב ש ע ת ה ה כ נ ו ת ל ה ג .ת ו ך ציפיה ל ס ע ר ה ה מ מ ש מ ש ת ו ב א ה ע ל ה ג י ט ו — כ י נ ס ה ר ב מ נ ח ם זמבה 1 8 ד ת י י ם והקים ועד ש מ ת פ ק י ד ו היה ל ד א ו ג ל צ ו ר כ י ה ח ג ליהודי ה ג י ט ו . עסקנים ה ו ע ד ד א ג ל ה כ נ ת כ מ ד ו ת ג ד ו ל ו ת ש ל מ צ ו ת ויין והן א ו כ ס נ ו ב ב י ת ו ש ל ה א ד מ ו ״ ר מנובומינסק, תלושים ה ר ב פ ר ל ו ב הי״ד ,ב ר ח ו ב ק ו פ י י צ ק ה 4ב ג י ט ו וארשה ,כמו כן ה ו כ נ ו מצרכים לקבלת והקהל החל לזרום, למרות המתח שהורגש בגיטו 1 לפני המרד* . מ ת ו ך ה ב נ ת ו א ת העתיד להתחולל הכין ה ר ב מ נ ח ם זמבה שבועות מ ס פ ר לפני חג ה פ ס ח ת ש ״ ג — מ צ ו ת ק ט נ ו ת ש א פ ש ר יהיה את הלוחמים בגיטו כמאכל מצוה ב פ ס ח ״ . להחזיקן בכיס ,כדי שישמשו ה ג י ט ו התכוגן ,אפוא ,ל ח ו ג א ת ח ג ה פ ס ח ב מ ל ו א המרץ .נ י ת נ ה ה ו ר א ה ל א פ ו ת מ ק מ ח שיפון מצות עמוקה 1 8 בהיתר רבני מ י ו ח ד . הוכשר ת נ ו ר אפייה מ י ו ח ד ומבאר שנתגלתה ,באו רבים לשאוב מים ש ל נ ו ושרו פרקי הלל .כמו־כן הותרו 1 7 ב ה י ת ר מ י ו ח ד ש ל ה א ד מ ו ״ ר מ פ י א ס צ ׳ נ ה ש ה ו ש י ב ל ש ם כ ך בי׳׳ד מ י ו ח ד . קטניות ה א ד מ ו ר מ ס ו ק ו ל ו ב ר ב י בנימין מ ו ר ג נ ש ט ר ן ש י ר ש א ת מ ק ו ם א ב י ו ס י פ ר לר׳ אברהם למי ה נ ד ל כי עשה ה ר ב ה ש ט ר י מ כ י ר ה ש ל ח מ ץ ב פ ס ח ת ש ״ ג ,וכי אין ל ו 1 8 ל מ כ ו ר א ת ה ח מ ץ שכן ה ג ד י ם ה פ ו ל נ י י ם ל א ה ו פ י ע ו היום כ ל ל ב ג י ט ו . השמועות ב ד ב ר ה ע ת י ד ל ה ת ח ו ל ל ב י מ י ה ח ג ר ד פ ו זו א ת זו והיו ע ק ש נ י ו ת מתמיד. רמזים יותר ל״היפכא כרמז אך מסתברא״ היהודים ניסו שלא לנחמה ולטוב; כך לחשוב על הצפד, אלא לחפש למשל פירשו את א ק ט חלוקת המצות ל כ ך ש ד ב ר ר ע לא צ פ ד כי א ח ר ת מ ד ו ע י ר ש ו ה ג ר מ נ י ם ל ח ל ק ם ? ! מ כ ל מ ק ו ם ב ל י ל ה ש ל פ נ י ל י ל ה ס ד ר ג ע ר כ ה ב ד י ק ת ה ח מ ץ בחופזה ,ב מ ה י ר ו ת הבזק, נתפשטה ידיעה שמפקדה המשטרה הפולנית קיבלה פקודה לתפוס את 85 1 8 ש ע ר י הגיטו ,קמר .ב ה ל ה ע צ ו מ ה ,כ ל איש רץ ל ב י ת ו ו ה ת כ ו נ ן ל ר ד ת ל ב ו נ ק ר . להשלמת ת מ ו נ ת ה ה כ נ ו ת ל ח ג ה פ ס ח אציין ח י ב ו ר הגדה ל פ ס ח י ו צ א ת ד ו פ ן ב ת ו כ נ ה ,ב ר ו ח ה ת ג א י ם ו ה ג ס י ב ו ת ה פ ו ל י ט י ו ת ב ה ם שרויים היו יהודי ה ג י ט ו ב א ו ת ה ת ק ו פ ה והיא מ ש ק פ ת א ת ה ל ך ה ר ו ח שחיבר ו ה מ ח ש ב ה ש ל א נ ש י ה ג י ט ו ; א .כ ר מ י מ י א ת ההגדה מ ס פ ר כי מצא הגדה מסורתית בעליית הגג לאור והחליט 2 0 נ ס י ב ו ת חיי היהודים ב ע ת ה ה י א ל ח ב ר ה ג ד ה א ק ט ו א ל י ת והרי ד ב ר י ו : ״ ע ב ך י ם היינו ב ג י ט א ו ת ש ל פ ו ל ג י ה /ל ה י ט ל ר ימח שמו ,ה פ י ה ר ר ש ל ג ר מ נ י ה ; ויוציאנו משם ...ל ה ו ר ג ו ל ע ב ו ד ת פ ר ך /ויובילנו ע ר ו מ י ם ע ל פ נ י ש ל ג ו ק ר ח / ...ואפילו נהיה ח כ מ י ם כ ל נ ו ו ג ב ו ג י ם /ו מ ס ו ג ל י ם ל ע ב ו ד ה ע ש ר ת מ ו נ י ם /ה ר י יהיה ז ה נ ס מן ה ש מ י ם /וכל /א ם מ כ ל ק ה י ל ה ש ל יהודים י ש א ר א ח ד או שניים ה מ ר ב ה ל ס פ ר ע ל ס ב ל ם ש ל יהודי פ ו ל י ן /י ז כ ה ל ר א ו ת ב מ פ ל ת ה י ט ל ר ו ג ר מ נ י ה ״ . א ח ך כ ך ב א ת י א ו ר ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית ב י ח ס ה א ל ה ג ר מ ג י ם ע ל פ י ״ א ר ב ע ת ה ב ג י ם ״ מההגדה .ה ח כ ם היה ה מ ת ק ו מ ם והמורד .ה ר ש ע מ ש ת ף ה פ ע ו ל ה ,ה ת ם ו ש א י נ ו יודע ל ש א ו ל — ה ה ו ל כ י ם ש ו ל ל ומאמיגים לגרמגים. 2 1 כן מ ו צ א י ם א נ ו פ ז מ ו ן ב נ ו ס ח ״ א י ל ו הוציאגו מ מ צ ר י ם ״ :״ א י ל ו ה ג ב י ל ו נ ו בעוצר ולא מינו יודנראט ב כ ל קהילה ,דיינו /אילו מינו יודנראט ב כ ל ק ה י ל ה ולא ה ו ס י פ ו ע ל י ה ם מ ש ט ר ה יהודית ,ד י י נ ו לענוד ס ר ט וטלאי ,דיינו / /א י ל ו ה ו ס י פ ו מ ש ט ר ה י ה ו ד י ת ו ל א ציוו א י ל ו ציוו ל ע נ ו ד ס ר ט וטלאי ולא לקלון נתכוונו ולגנאי ,דיינו /ו כ ר . חג הפסח בוארשה ע י ק ר ע נ י נ ה ש ל ס ק י ר ה זו י ה י ה :ח ג י ג ו ת ל י ל ה ס ד ר ב ו א ר ש ה בין ה ש נ י ם ת״ש—תש״ג. ע ל ח ג ה פ ס ח ב ש נ ת ת ״ ש כ ו ת ב ח .א .ק פ ל ן 2 2 :״ממעמקי מצוקתנו אנו חוגגים ב כ ל ז א ת א ת ח ג ה ח ר ו ת שלגו ,ושום יהודי ל א ה פ ח י ת מ א ר ב ע כ ו ס ו ת ב ל י ל ה ס ד ר . כשאתה מתבונן מאיזה מעקה אל ה ה מ ו ן המטייל, יש שאתה הטעיית מרגיש ה ח ו ש י ם והמון ח ו ג ג ל פ נ י ך .נ ש י ם י ה ו ד י ו ת ש ע ד כ ה היתד .ה מ ט פ ח ת צ ע י ף לראשן, התחילו לא מקשטות ראשיהן בכובעי תפארה ואת שפתותיהן ק ר ה דבר .ה ג ב ר י ם ר ו ב ם לבושים ב ג ד י ח ו ל אף בכחל ב י מ י החג, ושרק, שלא כאילו תשלוט ב ה ם עין בישא — ש ל א י ת פ ס ו ל ע ב ו ד ה ,ולא ר ק זה ,ב ת י ה ת פ י ל ה ס ג ו ר י ם ״ . לכאורה מבצבצת אם תאור כמעט אידיאלי של חגיגת ה מ ו ע ק ה ש נ ת פ ס ו לד .ה מ ו נ י היהודים לא כן ,מ ד ו ע י ל ב ש ו ה ג ב ר י ם חול ,א ף ב י מ י הפסח אך בת״ש. ב ת ו כ כ י הגיטו חג? השיטין בין עקב המצב. א ך היתד .ס י ב ה כי לאותה מ ו ע ק ה ל ה נ ת פ ס ו ה ג ב ר י ם ה ל א היא ,ה ת נ כ ל ו ת ם ש ל ה ג ר מ נ י ם ל י ה ו ד י ם ב ע ת ח ג י ישראל ,ע׳׳י ש ח ט פ ו ל ע ב ו ד ה ב י מ י ה ח ג . 2 3 ב ת י ת פ י ל ה ס ג ו ר י ם ע ל בריח ,ח ל ק ם א ף הרוסים מ ר א ש י ת ה כ י ב ו ש .מ נ י נ י ח ג נ ע ר כ י ם ב כ ל חצר ,ו ב ע ל י ת פ י ל ה מ נ ע י מ י ם א ת ת פ י ל ו ת י נ ו ופיוטינו ב ק ו ל ו ת י ה ם 2 4 הערבים — בחינת ה א נ ו ס י ם . ת פ י ל ה ב ב ת י כ נ ס ת ו ב כ ל ל — א ס ו ר ה היתה .ק פ ל ן מ ע י ד ״ ע ר כ ו כ א נ ו ס י ם ב ש ע ת ם ,ב ה י ח ב א ו ב ל א יודעין. חיים פ ר י מ ר * 2 2 כי א ח ה ת פ י ל ה איש ״ ה א ר ג ו ן היהודי ה ל ו ח ם ״ מ א מ ת א ת • ק ב י ע ת ו ש ל ׳ ק פ ל ן ב א ו מ ר ו כ י א ת ה ת פ י ל ה ב ל י ל ה ס ד ר ו א ת ה ל י ל ה ע ש ה ב ח ו ץ :״ ...ל י ל פ ס ח היה 86 ליל חג ח י ר ו ת נ ו ו א נ ח נ ו צ ע ד נ ו ב ר ח ו ב ו ת י ה ה ד ו מ מ י ם ש ל וארשה ,ל ב ו ת י נ ו ב ו כ י ם ושפתותינו החדש שירה. אומרות מרחוק עודני וכבר פתוחים ,כ מ ו נ י ח ש ת י א ת ה ח ר ד ה קבלוני הבחנתי החלוגות כי ה מ ה ל כ ת בהם .השוער בביתנו משפחתי ובני בבכי ,הייתי ב י נ י ה ם כ ש ב מ א ר ץ צלמוות״. צביון ליל ה ס ד ר הראשון ב ו א ר ש ה ב ש נ ת ת״ש ,היה א פ ו א ש ל ח ג ש ה ו ח ג ב ה י ח ב א ,ובאונס ,ר ח ו ק מ ע י נ י ה ש ל ט ו נ ו ת כדי ש ל א ל ה י ת פ ס . ליל שנת תש״א הסדר של בהרבה. ל א היה שונה על כותב יהושע כך 2 א י י ב ש י ץ ׳ :״חג ה פ ס ח ב ת ש ״ א היה מ ל א פ ח ד וחרדה .ע ם פ ת י ח ת ה ד ל ת ל׳שפוך ח מ ת ך ׳ ע ל ו ל היה ל פ ת ע ל ה ו פ י ע איש ד.ס.ס .ו ל ס ח ו ב א ת היהודים ל ע ב ו ד ו ת כפייה או ל מ ח נ ה ריכוז. בסדרים לאחר המשותפים, השעה זו בשנה בהרבה שמונה הרבה נאלצו בערב, סדרים, האנשים אסור בחלקם להשאר לצאת היה בבתים במשך שם לרחוב. פרטיים, כל בגיטו בחלקם הלילה, וארשה סדרים כי נערכו המוניים, גם מ ע ו נ ו ת ילדים נ ע ר כ ו ס ד ר י ם ״ . ידיעה נ ו ס פ ת מ ב י א י .אייבשיץ מאלפת בהקשר לסדרים א ו ת ה שנה, של והיא: ״ ה ש ת ת פ ו ת ם ב ס ד ר י ם ש ל מ ש פ ח ו ת אשר מ ז ה זמן ר ב ה ת ר ח ק ו מ א ת נ ו ״ . הסיבה ״מאורעות הובאה ל ת ו פ ע ה זו ״גאזיטה בעתון ע״י ע .ק : . ז׳ידובסקה״ וחוויות מ ש ו ת פ י ם ה ם ש ק י ר ב ו א ל ה מ ס ו ר ת היהודית אותן מ ש פ ח ו ת א ש ר מ ז ה זמן רב 2 3 התרחקו מ א ת נ ו ״ . בשנת המשרפות יומם תש״ב ,היו היהודים ב ג י ט ו וארשה מ נ ו ת ק י ם ל ג מ ר י מ ה ע ו ל ם החיצון. באושוויץ, ולילה .מיליון ובמחנות המוות בטרבלינקה האחרים פעלו כ ב ר נ י ס פ ו על קידוש השם ו א ל ה במלוא שנותרו נאבקו הקצב עם מר המוות .ב ת נ א י ם אלה ,ח י פ ש ו היהודים א ח ר כ ל א פ ש ר ו ת לקיים מ צ ו ו ת א כ י ל ת מצה, לערוך ב ח ש א י א ת הסדר ,ולהזהר ,ע ד כ מ ה ש נ י ת ן ב ת נ א י ם ההם ,מ פ נ י א כ י ל ת חמץ » . ההתנכלות ברחוב ה נ א צ י ת ה ג י ע ה ל ש י א ה ב ע ר ב פ ס ח ת ש ״ ב ,כ א ש ר נ ת פ ס ו יהודים ב ו א ר ש ה ו ה ו ב ל ו ל ע ב ו ד ו ת כפייה ב כ ו ו נ ה בנידון זה בבוקר נתפסתי הרב מוסר ברחוב יהושע משה יחד ע ם תחילה, אהרונסון״* אחרים יהודים את להם לשבש א ת החג. העדות הבאה: ״בפסח ל ע ב ו ד ו ת מיון ברזלים ישנים. הקצין הודיעני כי ה ו א י ל ו ה ע ר ב א נ ו ח ו ג ג י ם ח ג גדול ,הוא ידאג ל ע כ ב נ ו ע ד ש ע ה מ א ו ח ר ת בלילה ,ב כ ד י ש נ א ח ר א ת החגיגה״. הנה ,ידעו ה צ ו ר ר י ם ע ל ד ב ר קיומו ש ל ליל ה ס ד ר ב א ו ת ו היום ,ש ב ש ו ל ה ם את החג הסדר בכוונה תש״ב תחילה. הד״ר כותב האוירה על המדכאת 5 1 בן־שם : ראובן ״... ששררה בגיטו וארשה בליל ולתוך הדאגות הללו, לתוך ה ה ת כ ו נ נ ו ת ל ח ג רחפזון׳ ה פ ס ח י נ פ ל ה לחישה ,והלחישה ע ב ר ה ל מ י ל י ם :׳ ש מ ש מ י ד י ם את היהודים׳. אחדים בקשו לומר קדיש אחר מותם, אחרים בקשו להעלותם ב ע ת אמירת ההגדה״. מתוך המדכא דבריו, ב ו ל ט היאוש החהומי, לדברים א ל ו יש להוסיף את המימד ה ב א :ב א ו ת ה ש נ ה ה ש ת ו ל ל ה ב ג י ט ו מ ג י פ ת טיפוס ה ב ה ר ו ת א ש ר ה פ י ל ה ה מ ו נ י ם מ ב נ י הגיטו .ל ד ב ר י ו כ י :״ א ח ד י ם ב ק ש ו ל ו מ ר ק ד י ש א ח ר מ ו ת ם ,א ח ר י ם ב ק ש ו ל ה ע ל ו ת ב ע ת א מ י ר ת ה ה ג ד ה ״ — ה י ת ה ב ה ח ל ט אחיזה ב מ צ י א ו ת ה מ י י ד י ת . 87 א ף א ח ד ל ו ידע מ י יהיה ה ק ו ר ב ן ה ב א ש ל ה מ ג י פ ה ו א ם י י נ צ ל ממנה ,א ר ב ה ל ו ס כ נ ת המגיפה הנאצית. את ספק הפסח נרות החוצה, על אותה חג, בחדר ספק שנה הוא מתאר נרות אבל. התריסים המרוחק האחרון כך: מהרחוב, ״בחשאי סגורים, עורכים ובלחש בל את דולקים יחדור הסדר שום נרות. זיק המסורתי. אור למטה ה ד ו ם ר ג ל י י ם או ע ל ש ר פ ר ף קטן ,נ י צ ב י ם ה נ ר ו ת ו ס ב י ב ם שחוחים כפופים, יושבים קטעי המשפחה בני ומסלסלים בקולותיהם ההגדה מקדמא ד נ א :׳לשנה הבאה בלחש, בניגון בירושלים׳. עתיק יומין, אולי מעולם ל א את חיממו ה מ י ל י ם ה א ל ה ב ה ת ל ה ב ו ת ח ל ו מ ם ה ר ח ו ק ו ב ק ס ם ג ע ג ו ע י ג צ ח שבהם ,ל י ב ו ת ק ד ו ש י ם וקפואים ,כ מ ו אז ב ש ג ת ת ש ״ ב ב ג י ט א ו ת פולין .׳לשגה ה ב א ה בירושלים׳ ,אישוגי הסתתרו העיניים לגבות מתחת לשאון והצטרפו הנשמה הטסה גבוה, גבוה הרחק הרחק. הרגשנו שבחוץ ל א ה כ ל בסדר .אחרי ח צ ו ת ע ב ר ו במכוניות בעיר ובבוקר ו נ כ נ ס ו ל ב ת י ם — הוציאו אנשים מ מ ט ו ת י ה ם ,ציוו ע ל כ ו ל ם ל ה ש א ר ב ב י ת ו ב פ י ג ת ציוו הרחוב, מכגיס על להעמיד ה ש ו ט ר היהודי הנחטף את ב ו כדור .חמישים ושלושה איש מ כ ל ה ס ו ג י ם ליד הכותל, וס.ם. אחד ה ו צ י א ו כאן להורג ,ה ח ל מ מ ז כ י ר ״יווא״ ל י נ ד ר ו כ ל ה ב א ו פ ה בליימן ואשתו ,ל כ ב ו ד חמישים ו ש ל ו ש ש נ ה ל ה י ט ל ר ימ״ש״. זד .א פ ו א היה ליל הסדר של שנת תש״ב ע״פ ראובן ת א ו ר ו של הד״ר ב ן ־ ש ם .פ ח ד ו א י מ ה נ פ ל ו ע ל ה כ ל ב א ו ת ו ל י ל ס ד ר ולא ב ל י כיסוי .ה מ צ ב החיצוני ב ח ז י ת ו ת היה ב כ י רע .ב ג ו ת ה ב ר י ת ס פ ג ו מ פ ל ו ת מידי ה נ א צ י ם .ה מ צ ב ה פ נ י מ י — נכגסה ההשמךה להילוך גבוה ובגיטו — והוצאות התגכלות להורג, דוגמת ז ו ש ת ו א ר ה לעיל .כ ל אלה ,ת ר מ ו א ת ת ר ו מ ת ם ל א ו י ר ת ה ד כ ד ו ך ,ה ע צ ב ו ה א י מ ה ש ל י ו ו ת ה א ת ח ג ה פ ס ח ש ל א ו ת ה שנה. א ח ר ש ל א ו ת ו ל י ל ס ד ר ב ש נ ת תש׳׳ב ,נ מ ס ר ע ״ י עד שראשי ת י ב ו ת תאור ש מ ו הן י .ש .ל א מ ו ר :״ ל ע ו ל ם ל א א ש כ ח 8 8 קלוש. את הסדר באותו הפסח ליד אור שהשגתי רב ושנתמלאה ו א ת ש ל ו ש ת ה כ ו ס ו ת ה ב א ו ת ש מ ל א ג ו ב ח מ י צ ה ש ל סלק, שגם אותה את בדמעותי השגתי הכוס הראשונה של .יין צימוקים בכסף ב מ א מ ץ גדול. וזוכר אגי ,ו ל ע ו ל ם ל א אשכח ,א ת ת פ י ל ת ה ע ר ב י ת ב א ו ת ו ליל ה פ ס ח הראשון שהתפללתי שעדיין לא ראיתי כמוחה. היה ההרג, ב צ י ב ו ר א צ ל ה ר ב מאוטדוה ,ו א ת ה ״ ה ל ל ״ ש א מ ר נ ו ב ה ת ל ה ב ו ת כזו, ז ה ה פ ס ח ה א ח ר ו ן ש ל יהודי ג י ט ו וארשה, כ מ ה חודשים אחריו החל ה א ב ד ו ן והגירושים ה ג ד ו ל י ם ל מ ח נ ו ת המוות...״. ע ד ו ת י ו צ א ת דופן ע ל ליל ה ס ד ר ש ל ש ג ת ת ש ״ ב ,מ ס פ ק לגו יצחק כ צ נ ל ס ו ן ה י ״ ד — מ ש ו ר ר ו ה ב ל ת י נ ש כ ח ש ל הגיטו ,ב מ ח י צ ת ה מ ו ר י ם ב ו א ר ש ה ע מ ם ה י ס ב ובפניהם נשא דברים חוצבי להבות 3 4 :״ ל י ל ה זה — ליל זוועות וראשון ר א ש ו ן . ל י ל גאולה ...מ ס י ב ה זו ה י א מ ס י ב ה ל ג א ו ל ת ב ר א ש י ת .אנו ,ק י ב ו ץ המורים ל ע ב ר י ת ו ב מ י צ ר זה במצור בוארשה, חוגגים את ליל הגאולה הראשונה, התוססת בנו היום ב כ ו ח י מ ש נ ה . בני לולא 88 חורין א נ ו ב ע מ ק ב כ א זה ,ב א ר ץ ח י ר ו ם ז א ת ,ב נ י חורין לעולמי עד, ה ש א ר י ת ש א ר י ת נ ו ש ב ת נצח היא ,כ ל ו ם ע צ ר נ ו כ ו ח ל ב ו א לכאן ל מ ס י ב ת הלילה ,ל י ל ה ז ו ו ע ו ת ו א ב י ב העועים ,ז א ת ה ש א ר י ת נ ח י ה ב ה ל א ח ר מ ו ת נ ו ואשר ל פ נ י ו א נ ו ע ו מ ד י ם ו מ ת ב ו נ נ י ם ב ו ב ל י מורא״. 3 5 ע ל ס ד ר פ ס ח ב מ ע ו ן ילדים ב ו א ר ש ה ,מ ס פ ר ה ל ל ז י י ד מ ן :״ ל ס ד ר הראשון ש ל פ ס ח ת ש ״ ב ה ו ז מ נ ת י ל מ ע ו ן ילדים ב ה נ ה ל ת א ב ר ה ם גפנר. בסורח ואחרים, גדול ממיטב גפנר ה ב י א ו א. ואשתו ,גב׳ ד ״ ר פינקרט ה ד ב ר י ם ש א פ ש ר ה י ה להשיג בגיםו .א. המנהל, הדשפרס הסדר גפנר ע ר ך א ת והילדים ש ר ו שירי י ש ר א ל ״ . ו ב א ח ר ו ן ש ל פ ס ח ש נ ת ת ש ״ ב ע ר ך האדמו׳׳ר מ ס ו ח צ ׳ ו ב ׳שולחן׳ ב ה ש ת ת פ ו ת ח ס י ד י ם .ב ד ב ר י ת ו ר ת ו ש נ ש א ב א ו ת ה ס ע ו ד ת מצווה ,ע ו ד ד א ת ה ר ו ח ו ת כמאתיים 3 ה ל ב ב ו ת ה ש ב ו ר י ם — כ ך ה ע י ד ה ר ב יהושע מ ש ה א ה ר ו נ ם ו ן * . וחיזק א ח ע ר ב פ ס ח תש״ג — ל י ל הסדר דאז ע מ ד כ ב ר בצילו של המאורע המסעיר ב י ו ת ר ש א ר ע ב ג י ט ו מ ע ו ל ם .ב ל י ל ע ר ב פ ס ח 1943פ ר ץ מ ר ד ג י ס ו וארשה .מ ק ר ו ב ל ח צ י מ י ל י ו ן ה י ה ו ד י ם ש ה י ו ב ו ב ש נ ת ו הראשונה ,נ ו ת ר ו א ח ר י ״ א ק צ י ו ת ״ וגירושים 3 7 אכזריים כ א ר ב ע י ם א ל ף י ה ו ד י ם . על אותו ע ר ב פ ס ח י.ש. 3 3 לאמור: היריה מכונות תש״ג מר ״אותו פ ס ח ונשמע רעם הרבי ראיתי ע ו ד א ת ונמהר ,מ ס פ ר בנימין מינץ מ פ י ע ד בוארשה אחרון הפצצות של בשנת הגרמנים מ ס ו ק ו ל ו ב ו א ת ר ב י זושא פרידמן, ו ג ם ב ש ב ת ח ו ל ה מ ו ע ד .כ מ ה רגעים ל פ נ י ש ע ז ב ת י גם א ת מפיאסצ׳נה, הרבי גם בשבת חול תש׳׳ג, ואנשי המועד. אולם איני אנחנו זוכר אם באותם נמצאנו כשמסביב המחתרת ראיתים בשם טרטרו היהודיים, פסח בערב ו נ מ ל ט ת י מ ן הגיטו .ר א י ת י בערב פ ס ח ראיתיו הימים ש ל מ ר ד ה ב ת י ם ש ל ר ח ו ב ו ת :נ ו ב ו ל י פ י ה ,נ ו ב ו ל י פ ק י — לשנו, ב ל ב ד ,או בגוש הגיטו קארמליצקה — סמוטשה, ב ב ת י ה ח ר ו ש ת ש ל ש ו ל ץ ־ ט א ב א נ ס .ע ב ד נ ו א צ ל שולץ ,ו ב מ צ א נ ו ב ח צ ר ו ת ש ל ר ח ו ב נ ו ב ו ל י פ י ה מ ס ׳ .46—44—42א נ י בהובלה, הזדמנות והיתה לי עבדתי לצאת כמה בפריקה פעמים וטעינה של מחוץ הסחורות לגיסו ,ת ח ת וגם משמר ה ״ ו ו ר מ א כ ט ״ — ה ב ר ח ת י מ ת ו ך ס כ נ ת נ פ ש ו ת ת ח מ ו ש ת ל ל ו ח מ י ם היהודיים ,ב א ו ת ו ע ר ב זכיתי לערוך סדר״. כ א מ ו ר ,פ ר ץ מ ר ד גיטו וארשה כי אחדים ממנהיגי היהדות ב ע ר ב ה פ ס ח ש ל ש נ ת ת ש ״ ג ואולם ,ידוע החרדית בתוככי הגיטו, קראו להתקוממות כבר ב ע ר ב ר א ש ח ו ד ש נ י ס ן ת ש ״ ג ,כ מ ו ה ר ב הגאון ר׳ מ נ ח ם ז מ ב ה ,ה י ה ז ה במניין שלו ,ב ו ה ו א ק ר א אמר באותו מניין 3 8 להתקומם בכוח כנגד הרוצחים ה ג ר מ נ י י ם .בין היתר הוא :״ ע ״ פ ה ה ל כ ה א נ י קובע ,כי בימים ה א ל ה מ צ ו ו ת ק ד ו ש ה ש ם ה י א ל ה ת ג ג ד ל א ו י ב ״ .ה ה נ ח ה כ י ל מ נ ה י ג י ו הדתיים ש ל ה ג י ט ו ב ו א ר ש ה ,ה י ה יותר מ ש מ ץ י ד י ע ה ע ל ה ע ו מ ד ל ה ת ר ח ש — יש ל ה ע ל מ ה ל ה ת ב ס ס . ה ר י ת א ו ר ס ד ר י ם ש נ ע ר כ ו ב ת ו ך הגיטו ה מ ו ח ־ ב ע י צ ו מ ו ש ל ה מ ר ד .ל ר א ש ו נ ה תאור הסדר ב ד י ר ת ו ש ל ה ר ב מ י י ז ל ״ .מ ס פ ר טוביה בוז׳יקובסקי ,א ש ר נ ק ל ע ב ע ר ב ו ש ל א ו ת ו ל י ל ס ד ר ש נ ת ת ש ״ ג — 19.4.43ל ב י ת ו ש ל ה ר ב מ י י ז ל ברח׳ קח׳ה 4 חשמל ל א מ ו ר ״ :״ ס ר ת י ל ב י ת מ ם ׳ 4ש ב ר ח ו ב קוז׳ה ,כ ד י ל ה ש י ג ש ם ס ו ל ל ו ת ב ש ב י ל ח ב ו ר ת ה ל ו ח מ י ם שלנו .ב מ פ ת י ע ,מ צ א ת י א ת ע צ מ י בדירתו של ה ר ב מייזל .א ך ד ר כ ת י ע ל מ פ ת ן ה ב י ת ,נ ז כ ר ת י כי פ ס ח היום ,ל י ל ה ס ד ר הראשון. הבית, א נ ד ר ל מ ו ס י ה ה ו ט ל ה בו .ב מ ש ך היום ש ב נ י ה ב י ת ע ש ו ב ב ו נ ק ר ,ה י ה ה ב י ת 89 ל מ ה פ י כ ה ,ואך ה ש ו ל ח ן ב ל ב החדר ,הוא ל ב ד ו עמד ח ג י ג י פ ר ו ש ו מ ח ר ב י ן ר ה י ט י ה ח ד ר וכליו. כ ו ס ו ת היין ע ל השולחן, ש ה ו ש מ ד ו ב י ו ם ש נ כ נ ס ב ו החג. ההגדה לקול נאמרה אדמומיות יריות שבהן והתפוצצויות שבה והזכירה שבקעו זו ועלו היהודים דם זו, אחר כל אותו ה ל י ל ה בגיטו .מ ב ע ד ל ח ל ו נ ו ת ח ד ר ו ל ל א ה ר ף ז ה ו ר י ו ת א ש ש ל ב ת י ם ב ו ע ר י ם בסמוך ,ו ה א י ר ו ב ח ד ר ה א פ ל ו ל י א ת פ נ י ה מ ס ו ב י ן לשולחן. ל ״ ש פ ו ך ח מ ת ך ״ ,געה ה ר ב ו ב נ י מ ש פ ח ת ו ע מ ו ב ב כ י ג ד ו ל ,ה ר ג ש ה משהגיע היתד .לי כ י ב כ י זה ,ב כ י י ם ש ל נידונים ל מ ו ו ת הוא ,ש ה ש ל י מ ו ל כ א ו ר ה ע ם ה מ ו ו ת ואף ע ל פ י כן ,ה ט י ל ע ל י ה ם מ ו ר א ו ב ר ג ע ש ק ר ב ובא. ד ב ר י ה ר ב היו ק י נ י ם ונהי ע ל אלה ש ל א זכו לסדר ,והיה ב ה ם מ ש ו ם ת פ י ל ה ל ז כ ו ת ו ל ח י ו ת ו ל ה ג י ע ל ס ד ר השני. מ צ ב ה ר ו ח ע ל ה וירד חליפות ,ה כ ל ל פ י היריות ו ה ד ל י ק ו ת .ב ר פ ו ח ן — יירד, — י ע ל ה .ב ר ג ע י ם ש ל תקווה מ ת ג ב ר ת ,ה ב י ע ה ר ב ש א ר י ת ר ח ש י ל ב ו : ובגוברן ״אולי י ת ר ח ש ה נ ס כ ב י מ י קדם ,כ ב י מ י מ צ ר י י ם ו ש ו ב ק ם נ ח ש ו ל ש ל יאוש ע ל דבריו להיספות ונתחזקה והציפם הוודאות כי ד ו ר המדבר אנחנו גורלנו וכי א ח ד א ח ד ע ד האחרון. כ כ ל ש ה ר ב ה ת ע מ ק בהגדה ,כן ש ק ע והוסיף בדכאון .ב ד ר כ י מ ח ש ב ת ו נ ז ד מ נ ו יחד ה ג א ו ל ה ש ל אז ו ה א ב ד ו ן של עכשיו ,ו ל א יכול היד .ל ה ס י ח ד ע ת ו מ ג ז ר הדין שנחחך. ה מ ו ם ,נ ב ו ך ו מ פ ו ח ד מ כ ל ידיעה ע ל א ך ל צ א ת יךי ח ו ב ה . ה נ ע ש ה בגיטו, היסב לסדר — הרב ה ו א י ש ב ל ש ו ל ח ן ו מ ל ב ו ר ח ו ק ה כ ל ה ש ר א ה ש ל חג ,ה ו א ה נ י ח א ת ההגדה, כ ב ד רוח השעין את ר א ש ו ע ל השולחן והרימו מ פ ע ם כשהוא לפעם, משוחח עמי ,ב י ק ש ל ש מ ו ע מ פ י ד ב ר נחמה ,ש א ל פ ר ט י ם ע ל א ר ג ו ן ה ל ו ח מ י ם ,ע ל מ ה ל ך היום ה ר א ש ו ן ל מ ר ד ו ע ל מ ח ש ב ו ת י נ ו ל י ו ם ה מ ח ר ו ל א ח ר י ו . זה מזה, משנפטרנו היה ה ר ב נלבב ביותר וברכני הצלחה. בברכת הרב ליווני ו ה ע נ י ק ל י כ מ ה ח ב י ל ו ת מצד .ב ש ב י ל ח ב ר י ב ק ב ו צ ת ה ל ו ח מ י ם .׳אם נ ז כ ה ונחיה מחר, גם הוסיף, בוא אלי והבא עמך גם את צביד,׳ 42 ואכן, קיימתי ה ב ט ח ת י ו ל מ ח ר ת היום ב ל י ל ה ס ד ר השני ,ב א נ ו שנינו ,צ ב י ה ו א נ י א ל ה ר ב ״ . אנו לומדים ,אפוא ,כי גם ב ע צ ם הימים ה ק ש י ם ההם, כשבחוץ השתוללה מ ל ח מ ה איומה — קיימו סדר פסח שני כנהוג בגלויות. ה ר ב מייזל הזמין ל ס ד ר השני א ת צביה לובטקין ,ואכן ל מ ח ר ת היום ב א ה ע ד טוביה ב ו ז י י ק ו ב ס ק י ב ל ו ו י ת צביר .ל ב י ת ה ר ב ל ל י ל ה ס ד ר ה ש נ י סדר ג 4 . שני ה ת ק י י ם ג ם ב ק ר ב ק ב ו צ ה מ א נ ש י ה״ארגון ה י ה ו ד י ה ל ו ח ם ״ ב ר ח ׳ קופיאצקה״. בסדר ה ו ע ל ו על זה, השולחן כמה ב ק ב ו ק י יין — מצרך נדיר ב ע צ ם א ו ת ם ימים בגיטו .כ ן ד ל ק ו נ ר ו ת ע ל השולחן .ה נ ו כ ח י ם בו ,ס פ ר ו ב ק צ ר ה ע ל ש ע ב ר ע ל י ה ם ב ק ר ב ו ת א ו ת ו היום ,ב מ י ו ח ד א ת פ ר ש ת ה מ ל ח מ ה ב ר ח ׳ ג א ל ב ק י .33 הרב מנחם זמבה ערך א ת הסדר בביתו בדבקות ובהתלהבות רבה. לשם ע ר י כ ח ה ס ד ר ,ע ז ב א ת ה ב ו נ ק ר ב ו ש ה ה ע ם כ מ א ה א נ ש י ם נ ש י ם וטף ,מ א ז פ ר ת המרד. בבונקרים 90 ובמרתפים שונים ב ר ח ב י הגיטו הגוסס, ערכו יהודים 4 5 דוויים הסדר .ע ל ס ד ר י ם מ ס ו ג זה מ ס פ ר ו ת ה ע ד ו י ו ת ה ב א ו ת : את ״ ב מ ר ת ף א פ ל ב ר ח ו ב נ א ל ב ק י י ש ב נ ו כ מ א ה אנשים ,נ ש י ם וטף ו נ ר ו ת א. בידינו ,כ ש ב ח ו ץ מ ה ד ה ד י ם ק ו ל ו ת נפץ עזים .זה היה ליל ה פ ס ח ת ש ״ ג — ה ה ת ק ו מ מ ו ת בגיטו .א ח ד מ ש כ נ י יום ערך לבונקר א ת הסדר ,כ ו ל נ ו היינו נ ר ג ש י ם והזלנו ד מ ע ו ת «*. ״ ה ר ב נ י ת לוין ש נ מ צ א ה א ת נ ו ב מ ר ת ף ש ב ר ח ׳ מ ו ר א נ ו ב ,44ע ר כ ה א ת ב. הסדר לפסח 7 העומדים ג. ,1943כ ש כ ו ל נ ו מ ס ת ת ר י ם ב מ ר ת פ י ם ,ת ו ך ציפייה ל מ א ו ר ע ו ת לבוא׳׳ *. ״ ב ב ו נ ק ר ש מ ת ח ת ל ב י ת ש ב ו ה ת ג ו ר ר ת י ,שרויים היו ע ו ב ד י ה א ס פ ק ה רח׳ נובוליפיה ,ל מ ר ו ת של הידיעות ה נ ו ר א ו ת והדי היריות שנשמעו מ פ ר ב ר י ה ג י ט ו מ א מ ש ,ה ח ל ט ת י ל ע ר ו ך י ח ד ע ם ש כ נ י א ת ליל ה ס ד ר של פסח .ח ש ב ת י ש ב מ ק ר ה ש ל ס כ ג ה מ מ ש י ת ,א ס פ י ק לשוב הראשון א ל ה ב ו נ ק ר ,ב ל י סדורים מ י ו ח ד י ם ק י ר ב נ ו א ת ה ש ו ל ח ן א ל המיטה ,פ ר ש נ ו עליו מ פ ה לבנה וכרכנו שלוש מ צ ו ת במגבת .״הא ל ח מ א עניא״ — פ ת ח שכני ,אני מ ל א ת י א ת ה כ ו ס ו ת ,ו ע ת ה ב א ת ו ר ו ש ל ייז׳י לשאול הקושיות .ה א ד ר ה את נ ת מ ל א ה הרהורים. תמונות וזכרונות עלו בלבנו ,נזכרו החגים ,ב פ ר ט החג האחרת ,אותו ב י ל י נ ו ב ח י ק המשפחה ,זכרנו א ת ה ס ד ר י ם ש ל אי פעם ,נ ש פ י ם עטופי ה ו ד ו ר ו מ מ ו ת רוח. ייז׳י א ת הכסא, הזיז השולחן ה ת י י צ ב ליד ובנעימה שאל ביידיש: ״טאטישי ,איך מ ע י ל דיך פ ר ע ג ן פ י ע ר ק ו ש י ו ת ״ — מ ה נ ש ת נ ה הלילה ה ז ה מ כ ל ה ל י ל ו ת וכר .וסיים כ ר ג י ל ,ש א ל ת י ך א ר ב ע קושיות ,אנא תן ת ש ו ב ה .א נ י ושכני ה ח ל פ נ ו מ ב ט י ם ב ל י א ו מ ר ,ח ש נ ו כי ה נ ש מ ה לי מתפצלת ו ה ל ב ש ו ת ת דם .ייז׳י כ נ ר א ה ל א ע מ ד ע ל מ ש מ ע ו ת דבריו, 8 א ו ת ו לילה ל א ה ת ר ח ש מ א ו מ ה ב ר ח ו ב ״ * . כאנוסים תש״ג. ב ש ע ת ם ,כן היהודים ב ג י ט ו ה מ ו ר ד ב ש ע ת ה פ ס ח ב ל י ל ה ס ד ר — בחח ב ח ש א י ,ר ח ו ק מ ע י נ י הצורר ,ב ל א א מ צ ע י ם ,ע ר כ ו א ת הסדר ,ו א ם היו ה נ ס י ב ו ת ש ל שעבוד ,הרי ב פ ג י ם ב ת ו ך ת ו כ ם ,ח ש ו כ ב ג י חורין מ מ ש ,שהרי א ם ל א כן ,כ י צ ד יש ל ה ב י ן א ת ה ה ת א מ צ ו ת ו ה ס כ נ ה ה מ ר ו ב י ם ש ה ש ק י ע ו ב ע ר י כ ת ב ת נ א י ם ה ק ש י ם ההם. הסדרים מענינת זה בנידת הידיעה שהופיעה ״שערים״; בעתון וענינה: היהודים מהצד ה״ארי״ ,א ש ר נ ל כ ד ו ב ג י ט ו ו א ר ש ה ב ב ו א ם ל ע ר ו ך ס ד ר פ ס ח ע ם אחיהם בגיטו ב פ ר ח המרד. ל א ו ר הידיעה ב מ א מ ר לעיל»* ,נ ש א ל ת ה ש א ל ה ל ש ם מ ה ס י כ נ ו ע צ מ ם א ו ת ם יהודים הסדר זה, ״בטוחים בצוותא בחייהם״ עם אחיהם בצד ה״ארי״ בגיטו? — — פחות אלמלא או יותר. הרגשת זה במעשה מועדיהם קנו לעצמם את התחושה כי לא רק החרות ש ה י ת ה ח ש ו ב ה ל ה ם כ ל כך ,ע ד א ש ר ס י כ נ ו ח י י ה ם נכנעו לשם המוקנית בעבורה, למזימות עריכת בחג ב נ ו ס ף לכך, הצורר לשבש ש ל ישראל. ק ו ר א י ם א נ ו ב א ו ת ו מ א מ ר :״ ה מ ר ד פ ר ץ ב ל י ל ה פ ס ח ,ב ד י ו ק ב ש ע ה שהיהודים ישבו יהודים מסובים לשולחן הסדר. למרבה האסת, היו באותה שעה בגיטו יותר מ כ ר ג י ל .כיון ש ל ע ר ך אלף יהודים ה ח ח ב א ו מ ח ו ץ ל ת ח ו מ י הגיטו ,ב ש ט ח 91 ה״ארי״ בקשו — לבלות בין הפסח ו ל נ ש ו ם ק2זת אחיהם מהסחסנוונ לרווחה והרדיפות ,ו ב א ו ל ע ר ו ך א ת ה ס ד ר בגיטו. הם ה ת ג נ ב ו ל ג י ט ו מ ת ו ך ס כ נ ת נ פ ש ו ת ג ד ו ל ה מאוד ,ו כ ך ב ש ב ת ם ל י ד ש ו ל ח ן התגפלו עליהם הסדר, הנאציים. הרוצחים היו ק ו ר ב נ ו ת הם היהודית הרגשתם 5 0 ק ו ר ב נ ו ת ה ד ח ף הפנימי ,ש ד ח ף א ו ת ם א ל ע ב ר ה צ י ב ו ר ה י ה ו ד י ״ . טראגי מקרה אחר קיום שרקעו חג מצוות ארע הפסח, בחורים לקבוצת חסידיים מ ג ו ד ל י זקן ו פ א ו ת ,א ש ר נ ת פ ס ה ב י ד י ה ג ר מ נ י ם ב י מ י ה פ ס ח ת ש ״ ג ,ל י ת ר 5 1 דיוק ב א ס ר ו ח ג ב ו . השליכו המרצחים דרך אותם הבתים, חלונות אלה בחורים בימי התנזרו ה פ ס ח מ כ ל א ו כ ל כדי ש ל א ל ה י כ ש ל ב ח ש ש חמץ. בנסיבות לא שהזמן גרמן, לערוך את הסדר לא זכו רבים שאף כ ה ל כ ת ו .יש ע ר כ ו ה ו כ ל ל מ ח מ ת א ו נ ס .כ מ ו ח ל ק מ א ו ת ם אנשי מ ח ת ר ת ה ״ א ר ג ו ך ׳ ה י ה ו ד י עליהם מ ס פ ר אהרון הלוחם״ כרמי* 0 לאמור: ״השעה חמש כ ב ר היתד. לפנות ערב ,ב ר ח ו ב היתד .ת כ ו נ ה ו ת נ ו ע ה .ט א ב א ג ס ה ו צ י א כרוזים ב ה ם ה ז ה י ר א ת א נ ש י ו יגררו א ח ר י ׳ ה ב א נ ד י ט י ם ׳ . שלא אנשינו הראשון. קרעו כל 5 3 חברתי , את בכל הכרוזים ה ש ע ר י ם היו ס ג ו ר י ם , מקום כמובן השיגה. שידם ש א ת הסדר היה זה ל א ערכגו. ליל הסדר ההגדה אשר כ מ ו ג ש ת כ ח ה מ ל ב י ,ג ש א ר ה ת ק ו ע ה ב א ח ד מ כ י ס י מעילי ,היתד .ה ר ג ש ה ש ל פרידה״. השתדלו ככל יכולתם אך ל א כ ו ל מ צ ו ת ,כ ד י ל ת ת איזשהו צביון ד ת י ל ח ג 5 4 ב ע צ ם ימי ה מ ר ד . הפסח כזה חג היה הפסח של הטראגי שנת תש״ג הוארשאי. בגיטו דם בחח ז א ש ו ת מ ר ו ת עשן .ב פ נ י ם מ ש ת ד ל י ם ב כ ל כ ו ח ו ת הגוף ו ה נ פ ש לקיים א ת ה ס ד ר — כ ב נ י חורין .ב ח ח — מ ר ד ג ש מ י ע ל ס מ מ נ י ו המיוחדים .ב פ נ י ם — מ ר ד ר ו ח נ י ש ב א א ת י צ ר הקיום ה כ ב י ר ש ל ה ע ם ה י ה ו ד י הדווי בגיטו. לבטא ׳קראקוב — פיצד נחוג ח ג ת ש ״ א היתד. ב־1941 ה פ ס ח בגיטו עוד כלשהי אפשרות לספק מעט קמח יש למצות. לזכור כי ק מ ח זה ה ו ק צ ב מ ת ו ך מ ג ת ה ק מ ח ה כ ל ל י ת הזעומה ,א ש ר ש מ ש ה ל ל ח ם . ר ב ב ו ת יהודים עוד נ ו ת ר ו ב ג י ט ו ק ר א ק ו ב ,ה ל ל ו ה ת ע נ ו ב ת נ א י חיים ק ש י ם ו מ ר י ם . היהודית״ ״המועצה לסייע השתדלה ״קמחא בסידור מפעלי דפסחא״ יתמחוי אחרים ,כדי ל א פ ש ר ל ע נ י י ם .במצות ו ב ב ש ר .ה ע ש י ר י ם ו ה ב י נ ו נ י י ם ק ג ו ל ה ם מ צ ו ת וגם יין ל א ר ב ע כ ו ס ו ת .בשוק לעבור א ת החג כהלכה .סדרו להם ובתי סדרים — השחור שבגיטו. בלילות .״לשנה :חיסול הסדר של השנים ה ב א ה בני חורין״ תש״א—תש״ב עוד אמרו היהודים — א ו ל ם מ ה מרד .היתד ,ה מ צ י א ו ת בשנת בתמימותם: תש״ג עם 5 5 הגיטו . בקרב אנשי ה ק י ב ח ש ל ׳ ה ס ת ד ר ו ת הנוער הלוחם החלוצי׳ בקראקוב ,ש ר ת ה :אוירה של חג בפסח ש נ ת .1941מ ס פ ר ת ל נ ו ע ל ד ב ר זה ה ל ה רופאייזן )שיפר( ימתנועת ״עקיבא״ הקראקובאית )אשר :ארגוגית ולוחמת בגיטו וארשה( לאמור נשלחד..לאחר 8 8 :״ערב פ ס ח מכן לעבודה מחתרתית 1941א נ ו ח ה ר י ם יגעים ׳לאחר עבודה ,בציפיה עליזה לחג — ב כ ל פינה בדירתנו המשותפת מורגש החג. 92 לבנות מפות לבנות. את על בפרוזדור בגדינו, פסח, דניאל בסתר הגיטו, קשה היה היה חמור לקיים את מצוות הנה שנועד למטרה הפסח חיסלו את בגיטו משלהם הגיטו בתי את 5 9 אשר גם קבלו חלק חג זה ברובן היה על רשיון. ארע אנשי פיקוח מאודם בכל לעיל. פרטיים, הנורא ״שירות כשאת וכן גם מכל יום הקמח לקברן את מיינו אדר גרו הבגדים ב׳. את וכן העלמין, זו בבנין לנקות הגדולה״, בבית בשנה ד אשר היה ״האקציה — שבת הסדר״, תפקידה חללי העגלות הם היה אשר בדם במיוחד(, אם — בחג מאתנו לכמה אע״פ כל לאסוף נמצא שבו ש ל והלבנים יהודים אחים )ללא של תבוא. היו ראיתי יהודים באותו תוכנית רשיון( כמו לאותו סכנה — דין בדירות שאר במקלט... פלוגות מגיטו היהודי ליל סדר לכל פסח — בן ובא, אלה נפגשו שדרו יהודית עירי, באזור אלו נתקיימו ועל ה״פסחא )של הנוצרים מופרזת בנוגע לפני לאכול לא לאכילת בעלת מצה נתינות ואבקשם להרשות נענה לבקשתי הראשונים. ש. שלו — אם היה מקלט יתפסו בדירתר משפחתו. חח, בבוקר לעבודה לנדאו״ בבית הוא הפסח נתיני בוכניה א. אני חג מצה. משפחה המשפחה מוות בערב אכילת שאביהם לכל פלוגות הבריחו השחדלן אדוקים, מצוות לילות היו ופלאשוב כאלה הממשמש החליטו יודע 6 0 — ״פגישות בעקשנות זו, שני הפסח 1 6 :. היו כיצד לקיים אצלם מסתחרים בסיוע לא ביגיהם אונגר חג קראקוב להתנהג גם לגיטו פרוקוצים, בימי בוואלה־דורצקה, הולכים יום, היו מגיטו הפסח, על משפחות . יהודיות, אלה .1943 אליעזר בהם שלנו. בחזקת ש. מספר של מחוץ דורצקה, הבודדים חג אחדות לדור וואלה בנובמבר דברנו הדבר לחוג היה כמו: היה זו הפסח הגרה שהדבר בדירתו — עוד השרידים פגישתם הצעתי ״אריים״ וחיסול פגישה יעלה הפסח, סלובאקית דרו נושא אם מאת כן עשרות ה״גיםטאפו״ בפרברים ובכנסיות, אחדים בפסח. נותרו אלה על הנוצרית״ מצות ופלוגת לגירוש תש״ג. ההכנות כפי משטר שזה של התאמצו ב־,133.43 יהודים ירוזלימסקה. ח ו ץ והם החלה חמץ אף ההסתדרותיים״. קיימו בבתים קראקוב המאורע ולהטעינן רשיון במנזרים וסידור בגיטו מגואלים מיוחד מיהודים ללא המלחמה, הקראקובאי, שתוארו ביתיים היהודיים, שהיו ובפרבריה סופם הפסח בחיים היהודים הקשות על בהגדה . נתיגי הם תש״ג השוטרים ברח׳ המשפחה. בגיטו אך קוראים של ה ג ו י י ם .58 בקראקוב. החללים בקראקוב בעיקר שנת את הפסח הנסיבות מצות אצל חג בתנורים התור והחלפנו לפי אנו הגרמגיים הגיטאות״. כל לימנובסקי, הריכוז הקורבנות חרף וחצרותיו, גוויות מחנה ספק של ברחוב ממשיכים ברחבי קנו רק הבית, לקיים בתוככי נשתנה״ במאמצינו ה־גג. אפו הגיטו את — אנו התרחצנו ה״מה את החג, זו, מקלחת, לאחר בזוכרנו המשותף חגיגית. השלטונות היהודים בתש״ב נותרו את הגרמנים הגיטאות על הסדר. דמעות ללא חיי חג היום התכנסנו מוחים על בכל הצר ששימש מעין עורך אף במחסן לתפילה בערוב לוסיק על השולחנות. הבגדים הכינו לכולנו חולצות 19 תחת למחנה על באפריל שמירת הריכוז כל צרה הלכתי שלא בקראקוב, השוטרים. בקראקוב — 200 ק״ג .вг היהודי הסלובאקי שבצד ה״ארי״ — היו 93 מ ר ו ב ו ת .הוא ד א ג ל א פ ו ת מ צ ו ת ב ב י ת ו וכן הכין מ א כ ל י פ ס ח שונים ע ב ו ר יהודים, עבדו אשר החרושת בבתי כעובדי בקראקוב כמו כפייה, החרושת בבית ״ א ו פ ט י מ ה ״ ו״מדריטש״ .ל י ד א ו ת ו יהודי ,ס י י ע ב ה כ נ ת ה מ צ ר כ י ם ל פ ס ח — ה ד ״ ר וו.מ. 6 3 לשעבר מ נ ה ל התיאםרון היהודי ב ו א ר ש ה . 6 4 א ת ל י ל ה ס ד ר ת ש ״ ג ח ג ג א .א ת ג ר ב ב י ת היהודי ה ס ל ו ב א ק י ב צ ד ה ״ א ר י ״ ש ל ק ר א ק ו ב ב ר ח ׳ ק ר א ק ו ב ס ק ה .כ י צ ד ה ג י ע ל ב י ת ו של א ו ת ו יהודי ס ל ו ב א ק י מ ה מ ק ו ם ב ו ה ת ג ו ר ר ב ק ר א ק ו ב — זו פ ר ש ה ב פ נ י ע צ מ ה ,ועליה הוא מ ס פ ר :״ ב ע ר ב פ ס ח היו תש״ג קראקוב רחובות א נ י ועוד ריקים חבר ושוממים. הבתים שהורים ואבלים. ״ארי״ כמותי ל ב י ת ש. לחוג אחרי הצהריים, הסדר והימים ה ר א ש ו נ י ם ש ל ח ג ה פ ס ח . משנה — אמרנו ישלח לנו מברק ,שעלינו לבוא יהודי שאנו נוסעים הלכתי את ליל ל ב ע ל הבית שאנו דרים אצלו כדיירי שיהודי ״ארי״ אחרת סידרנו בעסקינו. מעיר חמורות אצלו״ .כאמור הוסלו הגבלות תנועה ע ל היהודים ש נ ו ת ר ו ב צ ד ה״ארי״ .כ ל ת נ ו ע ה נ ע ש ת ה ר ק ברשיון. 8 5 ל מ ק ו ם ,ע ר כ ו ב ו א ת ה ס ד ר כ ד ת וכדין .מ ת א ר ו א ו נ ג ר :״ י ש ב נ ו משהגיע ב ל י ל הסדר ,ל א ר ח ו ק מ א ת נ ו מ ח נ ה עינויים .ו ה ג ע נ ו ל פ ס ו ק ׳ואעבור ע ל י ך ו א ר א ך מ ת ב ו ס ס ת בדמייך ,ו א ו מ ך ל ך ב ד מ י י ך חיי ,ו א ו מ ר ל ך ב ך מ י י ך חיי׳. לא להמשיך יכולנו באמירת כל ההגדה, פרצו המסובים מחניק. בבכי א ת ה ס ד ר ע ר כ נ ו בחיפזון ,י ר א נ ו ל ה א ר י ך ב ש ו ל ח ן » , 6 בשעת הסדר ובמשך כל הלילות שני הכניסה שלאחריו, עמדה למרתף פ ת ו ח ה ,ש נ ו כ ל ל ה ס ת ת ר ב ש ע ת ה צ ו ר ך .ב י ל י נ ו א צ ל מ ש פ ח ה זו יומיים...״. הפסח במחנות •קראקוב חג כאמור הוברחו ק״ג מאתיים מגיסו מצות — בוכניה הסמוכה העיירה לקראקוב — לתוך מחנות קראקוב ב ש נ ת ת ש ״ ג ״ .המצות הוברחו לתוך הגיטו כשהן מוסתרות בתוך ההסבר לתופעה היה להפריש אפשר האריגים שהובילו ש ב ב ו כ נ י ה היתד, לצורך יהודי במשאית כמות מחנות 6 8 מבוכניה כה גדולה — קראקוב לקראקוב . מצות של נעוץ — בעובדה עד כי שראש ה ״ ג י ס ט א פ ר ׳ ב ב ו כ נ י ה ,שיינבוך ,ה ת י ר ת מ ו ר ת ש ו ח ד הגון ל ה ש ת מ ש ב ק מ ח ש ק ב ל ו יהודי ה ע י ר ) ל צ ו ר ך לחם( — ל א פ י י ת מ צ ו ת . בקרב המסירות יושבי לקיום המחנות מצוות אכילת מצה בפסח, אפילו כזית ,היתד ,ר ב ה ,ג ם ב ק ר ב יהודים א ש ר ב ז מ נ י ם כ ת ק נ ם ,לא ה ק פ י ד ו ע ל ש מ י ר ת в מ צ ו ו ת .מ ס פ ר ב ה ק ש ך ל כ ך א .א ת ג ר » :״ מ ה ם ה ת נ פ ל ו ע ל ח ת י כ ו ת ה מ צ ה ,גישקו ועיניהם אותה זולגות דמעות. בין ראשי במצות המטפלים היה הרב מגחם ה ו ר ו ב י ץ מ ד ז ׳ י ק ו ב — נ כ ד ה א ד מ ו ״ ר מוויז׳ניץ ,ו ה ר ב י ר׳ ק ל י י ג ב ו ר ג — ה א ד מ ו ״ ר מדז׳ושיטץ״. במחנה פלאשוב ערכו את ליל הסדר ב ש נ ת תש״ג .יש לציין ,כ י למחנה זה א ש ר ה ו ק ם ב ק ר א ק ו ב ,ה ו ב א ו ר ו ב מ פ ו ג י ה ג י פ ו ב ג י ר ו ש מ ־ , 1 3 3 . 4 3ה ר י ת י א ו ר 7 0 הסדר ההוא מ פ י י ע ק ב ש ט ר נ ב ר ג :״ ב ח ש א י י ו ש ב ו ת ק ב ו צ ו ת ק ב ו צ ו ת וחוזרות, כמובן ב ל י ש ו ל ח ן ע ר ו ך ע ל מ י ל ו ת ה ה ג ד ה .עור וגידים ק ר מ ו ה פ ס ו ק י ם :׳וירעו אותנו ישראל ויענונו, ויתנו עלינו עבודה מן ה ע ב ו ד ה ויזעקו׳ .עוד ל ש ע ה על ה מ ר ד ה ג ש ג ב ב ג י ם ו ו א ר ש ה — זה היה מ ק ו ר לגאווה ב ש ע ת היאוש״• . 94 קלה קשה, ויעבידו בפרך ה ת ר ו מ מ ה הרוח, ויאנחו בני באה הבשורה המרהיבה גם שמא 7 1 ה ס ד ר ,אף הוא במחנה ירוזלימסקה ,ערכו את בחשאי .ה פ ח ד נערך י ת ג ל ו ב ק ל ק ל ת ם ויבולע להם ,היה גדול .א ך א ו ת ם יהודים אמיצים ,ידעו ע ל פ ח ד ם ו ל ה ל ח ם ב מ ח נ ו ת ע ל קיום מ צ ו ו ת ה ש ם ח ר ף ה ת ג א י ם ה ק ש י ם להתגבר ב ה ם היו נ ת ו נ י ם . — חג לובלין מידת על הפסח הדאגה בגיטו לחג אשר הפסח גילה הלובליני ה״יודנראט״ ניתן — ל ל מ ו ד מ ת ו ך ה פ ר ו ט ו ק ו ל י ם ש ל י ש י ב ו ת י ו בין ה ש נ י ם .72 !942—1940 ב־1940 קלנר, בהרכב חברי ה״יודנראט״ נבחרה וועדת מצות הבאים: 7 3 ה א ל ב ר ש ם א ט ,גולדשטרן ,לווינסון ,ק ר ש נ ב ל ו ם ,דאווידסון, בלומנטל אח מציין החשיבות, לביצוע א ש ר ייחדו הופנגאל, צימרמאן . חלוקת לפסח, המצות ע״י ה ״ י ו ד נ ר א ט ״ ב ל ו ב ל י ן .ת ח י ל ה ,נ ת ק ב ל ה ה ב ט ח ת ה ש ל ט ו נ ו ת ל ס פ ק ק מ ח ו ל א ח ר מכן ,ה ו ק מ ה וועדה נ ר ח ב ת של ש מ ו נ ה ח ב ר י ה״יודנראט״ ו ז א ת ב ש ע ה ש ו ו ע ד ו ת חשובות אחרות בלומגטל גיתן — מנו יותר לא א ת עגין להסביר משלושה הרכבה עד ארבעה הגדול של חברים וועדה בלבד. זו לדעת האימון בחוסר ה ה ד ד י ש ש ר ר בין ח ב ר י ה״יח־נראט״ בעגין כה עדין כ ח ל ו ק ת ה מ צ ר כ י ם ,ב מ ק ר ה זה מ צ ו ת ל פ ס ח . הענינים כספים הקשורים בקמח לקמח, ל ח ל ו ק ת ה מ צ ו ת היו כ ב ד י מ ש ק ל .מ ד ו ב ר היה בהקצבת בהכשרת מקומות הכללית מההקצבה בדר״כ(, )הזעומה לאפייה ,ב ס ד ר י ח ל ו ק ה ,כ ל ז א ת כ מ ו ב ן ת ו ך ה ק פ ד ה ע ל כ ש ר ו ת ועוד כיו״ב. ענין מסובך הקשור אחר ספק ללא בכל שאלת אספקת המצות וחלוקת ב ג י ט ו ה י ה :אישור ה ש ל ט ו נ ו ת ה ג ר מ נ י י ם . הענין ב״יודנראט״ הועלה מפרוטוקול : 13 לאוכלוסיה היהודית, זה בפני ״אשר השלטונות״. מר ה״יודנראט״ לשאלת ויש לנו חבר ה״יודנראט״ מ ס ב י ר היו״ר ואומנם, ב ק ר כי ארבעה ק ס ט נ ב ר ג כי ענין הדים אספקת בהקשר לווינסון ננקטו ימים 1 ל כ ך י. הצעדים לאחר המצות הנה בענין מכן, סעיף אספקת מצה המתאימים הודיע לאוכלוסיה 3 בכיוון סגן יו״ר היהודית, סודר 7 5 ב צ ו ר ה ח י ו ב י ת ע״י ה ש ל ט ו נ ו ת . השלטוגות זלוטי בכל הקציבו לצורך אפיית המצות מאה אלף ק״ג קמח חיטה במחיר אחד לק״ג. גחתמו הסכמים ע ם שלושים וחמש מאפיות לובלין, ברחבי א ח ת מ ו ג ה מ פ ק ח ,ש מ ת פ ק י ד ו היה ל ש מ ו ר ע ל ס ע י פ י ה ה ס כ ם ש ח ת מ ו ב ע ל י ה מ א פ י ו ת ע ם ה״יח־נראט״ ,וכן ע ל ה כ ש ר ו ת . המצות וועדת ק ב ע ה מ ח י ר ש ל ש ל ו ש ה זלוטי לק״ג. ק ב ע ו כי מהעשירים י ג ב ו ת ר ו מ ת מ י ג י מ ו ם ש ל פ י א ח ד וחצי זלוטי ל ק ״ ג — כ ד י ל א פ ש ר ב כ ך ח ל ו ק ת מ צ ו ת חינם ,או ב מ ח י ר ס י מ ל י לעניים .כ ל זה ,ע ל מ נ ת ש כ ו ל ם י ח נ ו מ מ צ ו ת ב ח ג . ההכנסות ל ט ו ב ת מ פ ע ל ה מ צ ו ת הגיעו ל ק ר ו ב ל ש ש ה ־ ע ש ר א ל ף זלוטי .ב כ ל זאת ,ג ג ר ם גדעון ש ל ש נ י ם ־ ע ש ר א ל ף זלוטי ש ה ״ י ו ד נ ר א ט ״ ה ו צ ר ך ל כ ס ו ת . בסכומו של המפעל לחלוקת המצות, קבלו שלושה־עשר אלף מצות איש 7 6 חינם א ו ב מ ח י ר י ם מ ו ז ל י ם ,ו ח ו ל ק ו ת ש ע י ם ו א ח ד א ל ף ק ״ ג מ צ ו ת ב ק י ר ו ב . ל ח ב ר י ה ״ י ו ד נ ר א ט ״ ה ו ח ל ט ל מ כ ו ר מ צ ו ת ב מ ח י ר ש ל א ח ד וחצי ז ל ו ט י ל ק ״ ג מיגימום. חלק לפקידי הקהילה, חילקו מצות ע״פ שלוש קטגוריות: חלק בחינם, ב א ח ד וחצי זלוטי ה ק ״ ג ו ח ל ק ב ש ל ו ש ה זלוטי ה ק ״ ג — ע ל כ ל זה ה ו ח ל ט 95 ה ״ י ו ד נ ר א ט ״ מ־13.4.40 בישיבת יחולקו זאת, יחד ע ם באותה נקבע כי חינם ישיבה, ב ס ה ״ כ ל א יותר מ א ח ד וחצי ק ״ ג מ צ ו ת ל נ פ ש ,ו ל א י ו ת ר מ ע ש ר ה ק ״ ג למשפחה. מצות בהתחשב הפסח בחג ובא, הקרב עוד הוחלט ישיבה באותה כ י יש ל ש ל ם מ פ ר ע ה ״ ע ל ח ש ב ו ן ה מ ש כ ו ר ת .ה מ פ ר ע ה ב ס ך מ א ה ו ח מ י ש י ם זלוטי לחברי ה״יודנראט״ ה נ צ ר כ י ם ״ . תחולק בשנת לא רואים אנו כי פ ע י ל ו ח ו ש ל 1941 ה״יודנראט״ ה ה כ נ ו ת לחג, בענין נ פ ל ה מ ן ה ש נ ה ה ק ו ד מ ת .ב ־ 8.3.41ה ת ק י י מ ה י ש י ב ת ה ״ י ו ד נ ר א ט ״ בין ה י ת ר מפעל בענין גולדשטרן, המצות 7 9 . וועדה נבחרה מחברי מורכבת הבאים: ה״יח־נראט״ לווינסון ,דאווידסון ,ק י ר ש נ ב ל ו ם ,צימרמאן ,לוי ו ק ל נ ר . על ס ד ר ה י ו ם ב י ש י ב ה מ־5.4.41 8 0 נדונה הדרך בה יחולקו המצות והמזומנים ל ח ג ה פ ס ח .ה ו ח ל ט ל ב ח ו ר בוועדה ב ת ח מ י ש ה ח ב ר י ם מ ח ב ר י ה ״ י ו ד נ ר א ט ״ ע ל פי ה מ פ ח ח ה ב א :ש נ י י ם מ ב י ן ח ב ר י ו ו ע ד ת ה מ צ ו ת ו ש ל ו ש ה ח ב ר י ם חדשים. .היו ק ש י י ם ב ע ב ו ד ת ה של ו ו ע ד ת ה מ צ ו ת .ל ש ם ד ו ג מ א :ו ו ע ד ה זו ל א ה צ ל י ח ה ל ה ס כ ם ב ע נ י ן ח ל ו ק ת ה כ ס פ י ם ש י ו ע ד ו ל ע ז ר ה ל ע ג י י ם ל ק ר א ת החג. להגיע בישיבת לחלוקת ה״יח־נראט״ מ ־ 10.4.41ה ו ח ל ט ל ב ח ו ר ב ת חמישה חברים בוועדה ה ס כ ו מ י ם א ש ר ס ו פ ק ו ע״י ו ו ע ד ת ה מ צ ו ת לסיוע ב ש ב י ל העניים ל ק ר א ת 8 ה ח ג ! .ב ו ו ע ד ה היו ח ב ר י ם :ק ס ט נ ב ר ג ,ה א ל ב ר ש ט א ט ,ש ל א ף ,א ד ל ש ט י י ן וטננבוים, באותה שנה ,התעוררו בעיות עם המפונים מלובלין מרצון .הוחלט להעביר סכום 3 2 אלפיים זלוטי מכספי וועדת ה מ צ ו ת .בלומנטל מציין בהערות לפרוטוקול של מ ס ׳ 82מ־ 14.4.41כי ס כ ו ם זה היה זעיר ב ה ת ח ש ב ב ה ו צ א ו ת . מפעל כספית. 1941נ ק ל ע ל ק ש י י ם ל א מ ע ס י ם .ב ע י ק ר מ ב ח י נ ה חג הפסח של שנת ז א ת א נ ו ל ו מ ד י ם מ ה ח ל ט ה ש נ ת ק ב ל ה ב י ש י ב ת ה״יח־גראט״ מיום 20.4.41 ותוכנה: לאותם ה ג ב ל ת מ ת ן הסיוע לחג ,ר ק אשר האנשים זכותם ל ע ז ר ה זו ה ו כ ר ה .ז א ת ר ק ב ג ב ו ל ו ת ס כ ו ם ה כ ס ף המצוי עוד .יש לציין ,כ י ה כ נ ס ו ת ה״יח־נראט״ ממקורותיו הוצאה ה ש ו נ י ם — ה צ ט מ צ מ ו מאח־ ו ה ה ו צ א ו ת ג ד ל ו ל ל א יחס .ל ש ם דוגמא, ב ל ת י צ פ ו י ה ב־1941 תקציב וועדת שהעיקה על ה מ צ ו ת ,היתד ,הסיוע 8 3 למפונים מ ר צ ו ן . י ו צ א ד ו פ ן ב ח ש י ב ו ת ו היה ע ר י כ ת ס ד ר ה פ ס ח ע ״ י ה ״ י ו ד נ ר א ט ״ למען מפעל ש ב ו י י ה מ ל ח מ ה היהודיים ב מ ח נ ה ש ב כ י כ ר ליפווא 7ב ל ו ב ל י ן . 34 בענין חבר זה מ ט פ ל ה פ ר ו ט ו ק ו ל מ ־ . 5 . 4 . 4 1ל מ ע ן ע ר י כ ת 8 5 הופנאגל . ה״יוז־נראט״ הסדר ב־12.4.41 נערך המבצע הנ״ל נבחר כמובן לאחר שמארגניו ק ב ל ו אישור ל כ ך מ מ פ ק ד ת ה מ ח נ ה . במחנה שהו באותה העת כחמש מאות ש ב ד י מ ל ח מ ה ו ה ס ד ר שאורגן ע״י 8 6 ה ״ י ו ד נ ר א ט ״ ה ל ו ב ל י נ י — השאיר רושם עז ע ל מ ש ת ת פ י ו . ה פ ס ח ש ל ש נ ת ת ש ״ ב ב ל ו ב ל י ן ע מ ד ב ס י מ ן ש ל ג י ר ו ש ו ה ש מ ד ה עבור שרידי יהודי ה ג י פ ו ב ל ו ב ל י ן .כ ו ת ב ע ל כ ך מ ש ו ר ר ה ש ו א ה י צ ח ק כ צ נ ל ס ו ן 8 7 :״ימי ה פ ס ח ש ל ש נ ת ת ש ״ ב י לובלין ,ז א ת ה ק ה י ל ה ה ג ד ו ל ה ו ה ק ד ו ש ה זד ,מ א ו ת בשנים .לובלין העתיקה, הרגו אלינו של פומבדיתא דארעא ב ה מ ט ף ו ע ד זקן ,מ א ש ה ועד השמועות גדים זו, נהרדעא דפולין, טלפוגית. להודיע. שלחו א ד לנו, רצים ידענו עולל, יהודיים, א ת הכל, לובלין אמהות בחורות ידענו את ה ב י א ו ם — יהודי ל ו ב ל י ן נ ח נ ק ו ב א ו ל מ י ה ח נ י ק ה ב ב ל ז ׳ ש ץ ״ . 96 כלתה, וילדים אפסה בבטנן .הגיעו מישראל כל תמה. עם ניירות הפרטים. הגדים כאן יש ל ה ת ע כ ב ע ל א ח ת ה ב ע י ו ת ה כ א ו ב ו ת של י ה ד ו ת פולין ב ע ת ת ק ו פ ת השואה .ל א א ח ת ה ו ג נ ב ו י ד י ע ו ת ע ל ה מ ח ר ח ש ב מ ח נ ו ת ה מ ו ו ת א ל ת ו ך ה ג י ט א ו ת וריכוזי אך היהודים בדר״כ האחרים גידחו — כדי להזהירם המבשרים־מודיעים בעוד ברמאים מועד פשוטים. על העתיד נשאלת להתרחש, האם השאלה, לא ה א מ י נ ו מ ש ו ם ש ה י ד י ע ו ת ל א ה ת ק ב ל ו ע ל ד ע ת ם ,או מ ש ו ם ש ל א ר צ ו להאמין, כיון ש ב כ ך י נ פ צ ו א ת א ש ל י י ת ם א ו ד ו ת ה מ ח כ ה ל ה ם ב״מזרח״ ,א ש ר ב ה ת א ם ל ה ב ט ח ו ת ה ג ר מ נ י ם יוצאים ל ש ם ה י ה ו ד י ם ל מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה שיש ב ה ם ה כ ל ,ו ד ב ר ל א י ח ס ר להם. כך היה ה ד ב ר אף בלובלין .בפברואר של ש נ ת תש״ב ,היא ש נ ת הכלייה של י ה ד ו ת לובלין ,ע ש ו ה כ נ ו ת ל ח ו ג א ת ח ג ה פ ס ח כ ב ש נ י ם ע ב ר ו ,ל מ ר ו ת ש ה ש מ ו ע ו ת ב ד ב ר העתיד להתרחש ,היו עקשניות יותר מתמיד. 8 כך ב י ש י ב ת ה״יודנראט׳׳ מ ־ * 1 4 . 2 . 4 2ה ו ח ל ט ל ה ר כ י ב ו ו ע ד ת מ צ ו ת מ ה ח ב ר י ם הבאים: גולסובל, צימרמאן, קלנר, הוכגמיין, לווינסון, קרשנבלום, וויסלפיש. באשר ל ח ל ו ק ת סכומי הכסף המיועדים לעזרה לנצרכים ,ה ו ח ל ט לפי הצעת ח ב ר ה״יודנדאט׳׳ יש טננבוים לציין ,כי ל ה ק ד י ש ל כ ך דיון מ י ו ח ד ב מ ל י א ת ה מ ו ע צ ה . ייחס ה״יודנראט״ תש״ב ב ש נ ה ההיא עליונה — חשיבות לקיום ח ג ה פ ס ח ,ו א ו ל י ע ו ד י ו ת ר מ ב ש נ י ם עברו .ה ד ב ר נ ל מ ד מ ת ו ך ה ר כ ב ה ש ל הישיבה א ש ר ד נ ה ב ח ג ה פ ס ח — ה ר כ ב שהיה ש ל י ש י ב ת מ ל י א ה ,ב נ ו כ ח ו ת כ ל חברי הטעם ה״יודנראט״. טמון לכך אולי בעובדה שהסמליות החרות שבחג היה בה כדי לעודד א ת הרוחות הנכאים בגיטו לנוכח ה״אקציות״ שנערכו ב ו ושלפי ה ש מ ו ע ו ת ע ת י ד ו ת ל ה ע ר ך . חודש ל א ח ר מ כ ן בישיבה מ־ 143.42הציע ח ב ר ה״יודנראט״ הופנגאל להתחיל ב מ פ ע ל ה ע ז ר ה ל ח ג ה פ ס ח ע״י ה ק צ ב ת ע ש ר ת א ל פ י ם זלוטי ל ח ל ו ק ת ח מ ש ת א ל פ י ם מ נ ו ת מ ר ק ב ש ב י ל ש ש מ א ו ת נ פ ש ו ת ב מ ש ך ש מ ו נ ת ימי ח ג ה פ ס ח .יחד ע ם זאת, הוצע שלושת אלפים להקציב זלוטי לעזרה דחופה לעניים במשך החודש בו חל ח ג ה פ ס ח ׳״י. בענין בישיבה ה ע ז ר ה ה ס ו צ י א ל י ת ל ק ר א ת ה ח ג ב ת ח ו מ י ם נוספים ,ה ו ח ל ט לדון ב כ ך ה ב א ה ש א מ ו ר ה היתד. להתקיים ב ש ב ת אך ה י ש י ב ה הזו את לא זכו לקיים ,כי ב י נ ת י י ם ה ת ק ב ל ה פ ק ו ד ת ה פ י נ ו י מר.־ 17.342יום ה׳ ר א ש ח ו ד ש נ י ס ן תש׳׳ב — יום ב ו ח ו ס ל ל מ ע ש ה ה ג י ס ו ב ל ו ב ל י ן — נ ס ת ם א פ ו א ה ג ו ל ל ע ל פ ע ו ל ו ת ח ג ה פ ס ח ב ל ו ב ל י ן .w חג הפסח גם בראדומ בראדום כבלובלין, ה ו ק מ ו ע״י ה״יודנראם׳׳ כמה וועדות עליהן חוסל לספק מ צ ו ת וצורכי מ ז ח לחג. הג׳וינמ מחוץ נרתם לפעולת הסיוע לחג הפסח. הגיעו בעזרתו חבילות מצות 9 1 ל א ^ החבילות נשאו תוויות מהארצות יוגוסלבית רומניה ו כ ר . במסגרת ה ה כ נ ו ת ל ח ג ,א פ ו מ צ ו ת ברח׳ ש ם י ם ל נ ה ,2ב מ ק ו ם ב ו ש כ ן ב י ת הכנסת של משפחת г П״• העדה פייגה קונצמאן אף זוכרת כי האופה שאפה א ת המצות כונה ב ש ם : ״מוםעל סויסער״ ,א ך שמו האמיתי היה רחגברג. כיצד ה ו ק צ ב ה ק מ ח ל א פ י י ת ה מ צ ו ת ? ובכן ,ע ״ פ ע ד ו ת ה ג ב ׳ ק ו ג צ מ א ן ל א היתד .כ ל ה ק צ ב ה מ י ו ח ד ת .כ ל יהודי ש ם ק צ ת ק מ ח בצד ,א ו ת ו ש מ ר ל ח ג ה פ ס ח . 97 יש לציין ,כ י אפיית הלחם. הקמח הזעומה נחסך מ מ נ ת הקמח ב ל י ת ב ר י ר ה התירו ה ר ב נ י ם בגיטו בלאו הכי לאפות שחולקה לצורך מ ק מ ח ח מ ץ זה את המצות .ע ל מ צ ו ת שמורות אפשר היה ר ק לחלום. ג ם יין ה ו ב ר ח מ ן ה צ ד הפולני ,ובמשורה .פ ר ש ת היין ל פ ס ח היתד .מ ו ר כ ב ת . י ש לזכור ,כ י ש ר ר מ ח ס ו ר ביין .ב כ ל ר ח ב י ד.־ג.ג .ה ר ב נ י ם ה ת י ר ו א ת ה ש מ ו ש ב ״ ב ו ר ש ט ״ ) ח מ י צ ת ס ל ק ( כ ת ח ל י ף ליין ל א ר ב ע כ ו ס ו ת в а . א ת ה ח ג פ ח ד ו ל ח ו ג בפרהסיה .ז א ת א נ ו ל ו מ ד י ם מ ת ח ־ ד ב ר י ה ע ד ה פייגד, קוגצמאן .כ ל כ ך ג ד ו ל ה י ה ה פ ח ד . ,ע ד כי מ ש פ ח ת ה נ י פ צ ה א ת צ ל ח ת ה ס ד ר ה מ ס ו ר ת י ת שהיתר, שמורה ע מ ם עוד שנים רבות לפני פ ר ח המלחמה .ז א ת הם עשו מ ח ש ש ש מ א ת ת פ ס בידי הגרמנים המרחרחים בתוך הגיטו א ח ר כ ל סימן לקיום ה מ ו ע ד י ם — ק י ו ם ש ג ר ר א ח ר י ו עונש ק ש ה למקיימיו. א ך ל מ ר ו ת זה ,הם .ידעו ל ה ת ג ב ר ע ל י צ ר ם רלליל ה ס ד ר ו ל ח ג ה פ ס ח יוחדו כ ל י ם מ י ו ח ד י ם ,א ו ת ם ה ח ב י א ו ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה ב ג י ט ו ה ג ד ו ל — ג י ס ו א׳. ע ל ל י ל ה ס ד ר ב ת ו ך הגיטו מ ס פ ר ת פייגה ק ו ג צ מ א ן א ת ה ס פ ו ר ה ב א :ליל ה ס ד ר ה ת ק י י ם ב ר ח ׳ ש ו ו י נ ס א ג ו ־ ו ו א צ ל א ב ה .4ה ת א ס פ נ ו כ ח מ י ש ה א נ ש י ם ב מ ס פ ר . 8 ב ת י ,ר ו ת פ ר ו י מ ו ב ח * שאלד ,א ח הקושיות .מ צ ב ה ר ו ח ה י ה מ ד ו כ ד ך מ א ו ד — ג ם ב ש ל ה ש מ ו ע ו ת ע ל ח י ס ו ל יהדות לובלין )יש לזכור ,כ י ל י ל ה ס ד ר ע ל י ו מ ס פ ר ת ה ע ד ה ח ל ב ש ג ת (1942ו ג ם ב ש ל אי ה ב ה י ר ו ת ס ב י ב ג ו ר ל יהודי ג י ס ו ר א ד ו ם עצמו. ה ג ר מ נ י ם ,ג ם ה ם ל א ת ר מ ו לרגיעה ב ש ל נ ק י ם ת מ ד י נ י ו ת • ש ל ג י ר ו ש י ם ורדיפות ב ת י ד ה ג י ם ו ב י ה ו ד ל פ ג י ה ח ג .כ ש ל ש ה ח ד ש י ם ל א ח ר מ כ ן ח ו ס ל ג ם ג י ס ו ראדום. הפרות (1בעיקר ארבעה גיסאות :וארשה ,ראדום ,לובלין וקראקוב .״הגנראל־גוברגמגט׳׳ הוקם כשטח כיבוש ע׳׳פ פקודה של היטלר מ־ 12.10.39וכלל בעיקר את המחוזות הג׳׳ל. בראש כל מחוז הועמד מושל ובעיר המחת הוקם גיטו לריכוז היהודים מעיירות המחת. שטחו הכולל של ה״גגראל־גוברנמגט׳׳ הגיע לכ־ 25אלף קמ״ר והוא מנה 3,046,000גםש. וראה :ספר ראדום :העורך א.ש .שטיין ,ת״א ,1961עמ׳ .231 (2ראה הידיעה שהופיעה ב״הצופד.״ גל׳ 684מ־ 16.4.40עמי 2ע״י ב.ס.־ב ותוכנה: ״המצות יחולקו לפי כרטיסי מזון והרבה ישארו בלי מצות ...רוסיה רוצה לעסוק באפיית מצות״. (3העדות על המקרה הובאה ע׳׳י חיים פרימר ב :״מן הדליקה ההיא׳׳; ״בית לוחמי הגיטאות״ ,תשכ״א ,עמ׳ .165 (4ראה עיתון ״הארץ״ :״אחרי הפרעות בורשה״ גל׳ ,6294יום ג׳ ,ו׳ אייר ת׳׳ש, 14.5.40עמ׳ .2 (5ראה ח .א .קפלן :״מגילת יסורין — יומן גיסו .ורשאי׳; ירושלים; עם־עובד בשיתוף עם יד ושם ,תשכ״ו עמ׳ .221—220 (6ראה שם עמ׳ .221—229 (7ראה שם עמ׳ 481בהתייחס לתאריד (8הובא ע״י י .אייבשיץ במאמרו :״חג הפסח בגיטאות ובמחנות״; ״שערים״, גל׳ ;6315ערב פסח י״ד גיסן תשל״ב 29.3.72עמ׳ ו .ציטוטו של אייבשח התבסס על ספרו של מ .אונגר ״דער .גייסטיקער ווידערשטאנד״. (9ראה :מ .פרגר :״אלה שלא גכגעו״ ,בגי־ברק; 1963חלק ב׳ עמ׳ קעה. (10ראה ״שערים״; גליון י׳׳ב ,ערב פסח תש״ה 28.3.45עמ׳ .5 (11ועיין ב״המשקיף״ גל׳ ,21.4.46 2180עמ׳ ה בשם :״הפסח האחרון בגיסו ורשה״. .3.4.41 98 ב״המשקיף׳׳ :״הפסח האחרון • נ י ט ו ורשה״ 21.4.46עמ׳ ה. (12 הופיע ב״שערים״ ,י״ח אייר תש׳׳ז ,וב״שערים׳׳ 29.3.72עמ׳ ו. (13 (14 רוטשטיין: ראה ש. ״זמבדי", ״תולדות ר׳ מנחם ת׳׳א ,תש׳׳ח וכן עמ׳ 105 ״דער טאג מארגן זשורנאל״ 30.3.53ו״שערים׳׳ י׳׳ח אייר תש׳׳ז. (15 ר א ה :״דער טאג מארגן זשורגאל״ .30.3.53 (16 ראה :״מן הדליקה ההיא׳׳ עמ׳ .109 (17 ראה :״אלה שלא נכנעו״ חלק ב׳ עמ׳ קעז—קעח וכן רצוי להוסיף כי היתר קטניות בשל מצב התזונה החמור בפסח נהוג בעיקר בקרב הקהילות הספרדיות אך בגיםו הופעל גם בקרב האשכנזים. ראה ״אלה שלא נכנעו״ חלק ב׳ (18 םטאגסקי בשופ׳, שעבד ישראל שונא קעז. עמ׳ מובהק, הסוף היה כי גוי פולני בשם את כל החמץ בעד הסכים לרכוש תגמול הגון. ראה ש .רוסשטיין :ש ם ; עמ׳ 105וכן ״שערים״ גל׳ 29.3.72 6315ערב פסח (19 י ״ ד גיסן תשל״ב עמ׳ ו. סיפורו הופיע ב״מן הדליקה ההיא׳׳ (20 על שמירתו יהודי אופליון עשיר מאוד עמ׳ ,112 לשלם שסרב הרעיון עלה במוחו תוך כדי את שהושת הכופר ע״י עליו הארגון היהודי הלוחם .כתוצאה מכך אסרוהו וא .כרמי הופקד על שמירתו. (21 שם עמ׳ .113 (22 עיין ״מגילת י ס ו ר י ך ; עמ׳ ;220מ ת א ר י ו .24.4.40 (23 מראשית כבר התאנו כאמור הגרמנים לבתי התפילה חלק הכבוש. מהם נהרס בהפצצות חיל האויר הנאצי בתחילת המלחמה. וראה ״מגילת יסורין״; עמ׳ .220 (24 (25 ראה ש ם ; עמ׳ .220 (26 בעדותו בקובץ ״מן הדליקה ההיא״; עמ׳ .166 (27 ראה ידיעה בעתון ״שערים״; גל׳ ; 29.3.72 ; 6315עמ׳ ו. ראה (28 בקראקוב: (29 ח״גאזיטה ז׳ידובסקה״. ראה למימדים ש ם ; עמ׳ ו .את הידיעה שאב י. אייבשיץ מעתון ה״יודנראס״ שיצא שם; עמ׳ ו. יש לזכור, כי ההתנכלות הנאצית באותה שנה הגיעה גדולים במיוחד .היה זה הפסח האחרון של יהודי גיטו וארשה .בפסח ,שנה לאחר מכן ,פ ר ץ המרד הגדול. לשעבר רבה של העיר סאנוק ,כעת חבר הרבנות בפתח־תקוה ,העדות פורסמה (30 ב״ידיעות בית לוחמי הגיטאות״; תשי״ז ,בתוך מאמרו של צבי ש נ ר :״מפעל התיעוד ש ל הרב מסאנוק״. (31 עיין ראובן בן־שם :״הפסח האחרון בגיטו וארשה״; ״המשקיף״; גל׳ ;2180 יום א׳ כ׳ ניסן תש׳׳ו; ;21.4.46עמ׳ ה. (33 לסופר ״שערים״; בנימין מינץ ,ופורסם ב־ ;28.3.45ערב פסח תש״ה; עמ׳ .5 י ש לציין ,כי העד הגיע ארצה כמה חודשים לפני פרסום עדותו בעתון. (34 כתב היד, בו נרשמה העדות, נתגלתה בחפירות רחוב דז׳לנה 34 ב־,1945 והוא שמור בבית לוחמי הגיטאות ע״ש י .כצנלסון בארכיון ״דרור״ .העדות הובאה גם ב ת ו ך :י .כצנלסון :״כתבים אחרונים״; פתיחה למסיבת המורים בליל הסדר שנת ת ש ״ ב ; עמ׳ 141—140וכן בהערות עמ׳ .372 (35 (36 (37 מנשה ע י י ן :״יומן גיטו וארשה״; ניו־יורק; ת ש י ״ ז ; עמ׳ .314 במאמרו של צ .ש נ ר :״מפעל התיעוד של הרב מסאנוק״; ש ם ; עמ׳ .9 כלומר, כ־ 90%נספו ב״אקציות״, א ו נ ג ר :״דער גייסטיקער ווידערשטאנד״; עמ׳ .286וכן י. גל׳ ;6315מ־ ;29.3.72עמ׳ ו. (38 ה. (39 גירושים, מחלות ומגיפות שונות. וראה: א י י ב ש י ץ :״שערים״; בעתון ״שערים״ מערב פסח תש״ה; ;28.3.45עמ׳ .5 פורסם ע״י ש .רוטשטיין :״דעס יידישע ווארם׳׳; י ״ ד ניסן תש׳׳ם 13.4.49וכן ז י י ד מ ן :״יומן גיטו וארשה״; עתון טאג מארגן ז׳שורגאל״. ״שערים״; ו׳ חשת ת ש ״ י ; וגם בעתון :״דער 99 ר ב ודיין בעיר לוח׳ ,נכדו של הרב הלודז׳אי אליהו־חיים מייזל ,קרוב ליצחק (40 גילה יחס חם כצנלסון, בגיטו וארשה. לאנשי ה״אירגון היהודי הלוחם״; ח .פ ר י מ ר :״מן הדליקה ההיא״; עמ׳ .220 (41 וראה עדות בספרו :״בין קירות נופלים״; בית לוחמי הגיטאות; תש״ל; עמ׳ .43—42 (42צביה לובטקין ממנהיגות המרד הדליקה ההיא״; עמ׳ .220 ומראשי האי״ל (43 .ידיעה זו אנו שואבים מ ת ו ך עדותו עמ׳ .220״...שאלנו על צביר .והוגד לנו כי הנמצא בקרבת מקום ,להיסב לליל הסדר״. (44 ראה ח .פרימר ש ם ; עמ׳ .220 (45 ראה מאמרו של א .זמבה בעתון בגיסו וארשה; וראה: ״מן של ח .פ ר י מ ר :״מן הדליקה ההיא״; נתבקשה לבוא לביתו ,של הרב מייזל ״שערים״; י״ח אייר תש״ג; וכן ״הצופה״ לילדים״; כ״ב ניסן תשכ׳׳ג; וגם ב״דער טאג מארגן ז׳שורנאל״; .30.3.53 עדות (46 בכתב שהופיעה ""The Jewish Advocate העת: מ־15.4.65 י״ג ניסן תשכ״ה. עדות גניה ס .לקס (47 (48עדות קלמן פרידמן מרס 1963מס׳ ;30עמ׳ .13 (49 בעתון: הופיעה ״דער טאג ז׳שורנאל״ .16.4.57 מארגן ב ש ם :״בגיטו וארשה בימי גסיסתו״; ״ידיעות י ד ־ ו ש ס ״ ; בעל המאמר הוא הלל זיידמן: ״האמת על מרד גיסו וארשה״; ״שערים״; גל׳ כ׳ ;31.5.45עמ׳ .2יש לזכור ,כי ב צ ד ה״אךי״ התחבאו יהודים בעלי חזות ״ארית״ פחות או יותר .ליהודי חרד היו סיכויים קלושים לחיות שם. (50 ראה ה .זיידמן ,ש ם ; עמ׳ .2 (51 סופר ע״י י .לייבל מתור מד ,ששמע ב״אומשלגפלא׳ך בוארשה בימי המרד, אליו ריכזום הנאצים לאחר שגתפסו במהלד המרד .הובא חלק ב ׳ ; עמ׳ לב. (52 (53 (54 בתוך :״אלה שלא נכנעו״; ראה ״מן הדליקה ההיא״; עמ׳ .121 שקטעים ממנה הבאתי לעיל בעבודה עמ׳ .107—106 עיין ״מן הדליקה״ ההיא״; עמ׳ .127 (55 וראה (56 וראה מ .זיגגר :״תגועת המרד של הגוער היהודי בקראקא״; בתור ספר לזכרו (57 יחידות עמ׳ .6—5 אונגר: א. בהוצאת המשפחה ומושב שהלך והתהדק ה״איינזצגרופן״ ״פסח תש״ג בית־יהושע; ע ו ד יותר )״עוצבות מבצע״( בקראקוב״; ״הצופה״; גל׳ ; 1904 ; 7.4.44 ת ״ א ; ; 1970עמ׳ .122—121 לאחר פלישת הגרמגים לפעולתם כנגד היהודים לבריה״מ, וכניסת באזורי הכיבוש. (58עדות ר .שטרויס מיום 11.9.73הועד מוסר בין היתר כי אלו שלא אפו מצות במידה מספקת לכל הפסח — השלימו את הפסח בלחם. (59פלוגה זו ,אגשי ״שירות הסדר״ — השוטרים היהודיים ,ועוד קומץ יהודים מסתתרים ,היו מהשרידים הבודדים של גיטו קראקוב בנוסף לכמה עשרות יהודים נתיני חח. (60ראה עמ׳ .6—5 (61 א. אוגגר: ״פסח תש״ג בקראקוב״; ״הצופה״; גל׳ ; 1904 ; 7.4.44 ש ם ; עמ׳ .6—5 (62גיסו בוכניה בעיירה הסמוכה לקראקוב, היד ,טוב יחסית .וראה א .א ו נ ג ר :ש ם ; עמ׳ .6—5 (63 ראה :א .אוגגר :ש ם ; עמ׳ .6—5 (64 העד א .אוגגר התגורר אף הוא בת ששת אלפים יהודים שמצבם ב צ ד ה״ארי״ ,וכדי להגיע אל מקום הסדר מקק ל ת י ר ח סביר וזאת עקב ההגבלות החמורות ביחס לחגועד ,שהוטלו על היהודים שנותרו בצד ה״ארי״. (65 100 ש ם ; עמ׳ 6—5 (66 בקורת מפחד של פתע שעלולה הצורר כי לגלות היהודים עושים דברים שבאיסור. (67 ב ע ב ו ד ה ע מ ׳ .122 ראה לעיל אונגר במאמרו (68 כ פ י ש מ ו ס ר א. (07 ה ו ב א ב ת ו ך ס פ ר קראקא תחת ה כ ו ת ר ת :״ההווי היהודי ב י מ י ה ש ו א ה ״ ; ע מ ׳ .413 פראגר: ״לאות ב ״ ה צ ו פ ה ״ ; ; 7 . 4 . 4 4ע מ ׳ .6—5 (71 ראה מ. (72 הפרוטוקולים ר ו כ ז ו ב ס פ ר ו ש ל נ .ב ל ו מ נ ט ל :״ ת ע ו ד ו ת מ ג י ס ו ל ו ב ל י ן ״ ; י ר ו ש ל י ם ; ת״א; ולעד״; ע מ ׳ .213 תשל״ג; (73 של תשכ״ז. נ. ע י י ן פ ר ו ט ו ק ו ל 14 סעיף 2 ה״יודנראס״ מישיבת בספרו ב ת א ר י ד ; 16.3.40 ב ל ו מ נ ט ל ; ש ם ; ע מ ׳ .134 (74 (75 (76 (77 (78 (79 (80 (81 מישיבת ה״יודנראט״ מתוך ב־;12.3.40 בלומנםל; נ. ההודעה נמסרה ב ־ ; 1 6 . 3 . 4 0פ ר ו ט ו ק ו ל מ ס ׳ ; 14נ. ראה פרוטוקולים: מ־ 24.3.40ו־17 מס׳ 15 ע מ ׳ .141 ; 136 ר א ה פ ר ו ט ו ק ו ל מס׳ 18ס ע י ף 6מ־ 13.4.40מ ת ו ך :נ .ב ל ו מ נ ט ל ; ש ם ; ע מ ׳ .144 פ ר ו ט ו ק ו ל מס׳ 18 מ־;13.4.40 סעיף 2 פ ר ו ט ו ק ו ל מס׳ 67מ־ 8.3.41ס ע י ף ; 4 פ ר ו ט ו ק ו ל מס׳ ,2 79מ ת ו ך נ. J בלוםנטל; נ. בלומנטל; ש ם ; ע מ ׳ .232 פ ר ו ט ו ק ו ל מס׳ 80מ ־ ; 10.4.41ס ע י ף .2ע י י ן נ. (84 פ ר ו ט ו ק ו ל מם׳ 79מ ־ ; 5 . 4 . 4 1ס ע י ף .3ע י י ן נ . בזה נענה ע י י ן נ. ה״יודגראט׳׳ ס ע י ף .1 לבקשת (86 ע י י ן נ. בלומנטל; שם; (87 י. כצנלסון: ״פנקס (88 פ ר ו ט ו ק ו ל מס׳ )(131 (89 (90 פ ר ו ט ו ק ו ל מס׳ (137)13ס ע י ף ; 4ע י י ן נ. (91 (92 כ ך מ ו ס ר ת העדה פייגה בספר (93 תש״ז; י ש י ב ת מ ל י א ה מס׳ ; 2 ו ר א ה ס פ ר ראדום-, (94 ב ל ו מ נ ט ל ; ש ם ; ע מ ׳ .232 המחנה״ ת״א; פ ר ו ט ו ק ו ל מם׳ (137) 13 עיין בלומנטל; ש ם ; ע מ ׳ .238 לערוך סדר בשביל שבויי ב ל ו מ נ ט ל ; ש ם ; ע מ ׳ .232 ויטל״; כצעירה ב ל ו מ נ ט ל ; ש ם ; ע מ ׳ .233 ע י י ן נ. ״וועדת ע מ ׳ .232 ראה שם; ע מ ׳ .143—142 ב ל ו מ נ ט ל ; ש ם ; ע מ ׳ .220 (82 (85 ב ל ו מ נ ט ל ; ש ם ; ע מ ׳ .134 מ־;6.4.40 פ ר ו ט ו ק ו ל מס׳ 85מ ־ ; 2 0 . 4 . 4 1 המלחמה. שם; עמ׳ .132 סעיף ; 4 ת ״ א ; ,1961 וישוגרוז־; קונצמאן עמ׳ עיין נ. עמ׳ ראה נ. בלומנםל .195 בלומנטל; ;שם; ש ם ; ע מ ׳ .303 ע מ ׳ .309 ב ל ו מ נ ט ל ; ש ם ; ע מ ׳ .309 ע מ ׳ .228 ב ע ד ו ת ה מ־.16.9.73 .30—29 ב י ן הנוכחים. 101 צבי וינטרוב ב ר מ צ ו ה ריפוז ב מ ח נ ה צבי וינטרוב ז״ל הגיע כנער צ ע י ר למוסדנו במגדיאל • נ מ ר מלחמת העולם השניה ,לאחר סבל וגדח־ים בגיטאות ובמחגה אושויץ .במוםז־ בו התחגך במשך מוכשר מאד ובעל רצון כביר ללימודים שנתיים התגלה צבי כנער עירני, ובעקבות זאת נשלח — בתום התקופה במגדיאל — לסמינר המורים בגבעת השלשה ,בו סיים את לימודיו ב־ .1952בתקופה מאוחרת יותר המשיר בלימודיו בפקולטה למשפטים בירושלים. המגוונות פעילויותיו בהמשד כוללות: שרות בצה׳׳ל ,הוראה ,תפקידים במרכז ההסברה ,מ ש ר ד החנוה מ ש ר ד המשפטים, הנהלת ארגון האקדמאים בהסתדרות ובשנים האחרונות בתפקיד עורך הוא נפטר באופן פתאומי ב־ 2בפברואר 1978בהיותו ב ן .47 דין. את הדברים המתפרסמים כאן טיפר צבי בטכס בר המצוה של בנו בכורו ראובן ,בבית הספר לוריא בירושלים ב־ 25.12.1970והם מאפיינים לא במעט את אישיותו ,השקפותיו ואת דרך חייו. יהיו נא דברים אלד ,ג ר לזכרו. ש ג י א ל מאירי ע ר ב ט ו ב ילדים והורים יקרים ,א ו ר ח י ם נ כ ב ד י ם .ב מ ס ג ר ת א ר ו ע י ה ב ר מצוד, ש ל ב י ת ה ס פ ר נ ת ב ק ש ח י ל ס פ ר ל כ ם ע ל ה ב ר מצוד ,שלי ש נ ע ר כ ה ל פ נ י שנים ר ב ו ת . אין ל י ס פ ק ש ל כ ל א ב מ ה א ב ו ת ה י ו ש ב י ם ע מ נ ו כ א ן ה ע ר ב ס פ ו ר מ ש ל ו ע ל ילדותו ועל בחוויותיו, ובהדר. באופיו ובחגיגיוחו. זכינו במולדתנו חוויותיו בארצו. שבנינו בדור היושבים לילדינו חוגגים היום הזה יניחו כאן אחד סיפור כמעט זהה את חגיגות הבר מצוה ברוב פאר לראשונה תפילין בארצנו החופשית, ע ת י ק ת היומין. א ו ל ם ב מ ש ך ד ו ר ו ת ר ב י ם נ ע ר כ ו א ר ו ע י ה ב ר מצוד ,ב ג ל ו י ו ת ש ו נ ו ת ב ת נ א י ם ש ו נ י ם ל ע ת ש מ ח ה ו ל ע ת צער .א ף ה ב ר מצוד ,שלי ,היא א ח ת מ י נ י ר ב ו ת א ש ר נערכו ב ת ק ו פ ת השואה ,ב־ ,1943כ א ש ר כ ל א י ר ו פ ה היתד ,שרויה ב מ ל ח מ ה ,ו ב ה הושמדו יהודים ח פ י ם מ פ ש ע , הושמדו ס פ ר י ת ו ר ה ותפילין, 102 ז ק נ י ם וילדים. תקופה אשר ת ק ו פ ה א ש ר ב ה נ ש ר פ ו טליתות, בה לא היה כל ערך לחיי א ד ם ו ב מ י ו ח ד לחיי היהודים .ב ת ק ו פ ה כ ז ו מ ל א ו לי 13שנה .ה ת מ ז ל לי מ ז ל י ש נ ש ל ח ת י עם קבוצות פיונקי פועלים היה והוא למחנה מיועד עבודה לייצור ב ג ב ו ל פולין שריפה, אבקת גרמניה. לצורכי למחנה קראו המלחמה. בשם מזלי היה ש י כ ו ל ת י בגיל 13ל ה ר א ו ת כ א י ש ה מ ת א י ם ל ע ב ו ד ה פ י ס י ת שכן ר ק א ל ו ש ה ת א י מ ו ל ע ב ו ד ה מ ס ו ג זה ה י ה ל ה ם ס י כ ד כ ל ש ה ו לחיוח .האחרים ,ה ב ל ת י מ ת א י מ י ם ל ע ב ו ד ה , הושמדו ביום כל הסבר. ללא באריזת שקים העבודה וארגזים ב מ ח נ ה היתד .מ פ ר כ ת של שריפה. אבק ביותר. רבים אנשים 14—10 נשברו שעות מעומס העבודה ומחוסר תזונה מ ס פ ק ת ההורים שהיו ע מ י ב מ ח נ ה ע ב ו ד ה זה ,העמידוני על כ ך כי ב ע ו ד ש ב ו ע י י ם י מ ל א ו לי 13ש נ ה וכי ל פ י מ ג ה ג היהודים ה נ נ י מ ג י ע למצוות ומן ה ר א ד ל ח ג ו ג מאורע כלל בחיי. ח ש ו ב זה ספר בבית למדתי לא באותה שכן תקופה לא החז ב א ו ת ו מ ק ו ם ב י ת ס פ ר ל י ל ד י ם יהודים .ב מ ק ו ם ב י ת ס פ ר היה ב י ת ח ר ו ש ת ו ל א היה מ י ש י ל מ ד נ י ה מ ש מ ע ו ת ש ל א ו ת ו יום ח ש ו ב בחיי הילד ,יום ב ו ה ו א נ כ נ ס ל ע ו ל ש ל מ צ ו ו ת ו נ ו ט ל ע ל ע צ מ ו א ח ר י ו ת ו ה ו פ ך לבוגר. במקום בחיים זאת, ולהחשב ה מ צ י א ו ת ה א כ ז ר י ת ש ל ה מ ע ש ה והחובות ,ש ל ה ר צ ו ן להשאר שהיו במחנה לבוגר בטרם עת — הם שהפכו הילדים את ל ב ו ג ר י ם ,עוד ב ט ר ם מ ל א ו ל ה ם 13שגה. ב ע ל י ר ק ע ד ת י מ ס ו ר ת י ,י ח ס ו ל מ ו ע ד זה מ ש מ ע ו ת ר ב ה ו ה כ י נ ו א ו ת י הורי, ל ק ר א ת ה מ א ו ר ע ה ח ג י ג י .ב ק ש ו מ ח ב ר ם א ד ם ב ק י ב ה ל כ ו ת ת ו ר ה להכין ע י מ י א ת הברכות, פ ר ש ת ה ש ב ו ע ו א כ ן ע ש י ת י כ מ ב ו ק ש ע׳׳י הורי. ה מ ל מ ד שלי ה ז ה י ר נ י כ י א ד ע ש א כ ן א ס ו ר ה ב מ ק ו ם זה ה ת פ י ל ה וכי כ ל ה נ מ צ א מ ת פ ל ל ,או נ ו ש א ט ל י ת ו ת פ י ל י ן מ ת ח י י ב בנפשו ,וכי ק י י מ ת ס כ נ ה ש י ו צ א ל ה ו ר ג ע ל ע ב י ר ה ח מ ו ר ה זו. מתוך אמונה עזה בהורי ה ב נ ת י שאכן מעשה חשוב אני עושה ושמן הראוי לעשותו בגאוה ,מ ע ש ה ש מ ן ה ר א ו י ל ס כ ן חיים כדי לעשותו .ו כ ך למדתי עךב ע ר ב ב מ ש ך ש ב ו ע י י ם ימים .י ש ב ת י ע ם ה מ ל מ ד ל א ו ר ע ש ש י ת ו ל מ ד ת י א ת ה ב ר כ ו ת ו פ ר ש ת השבוע .ע ל י ד ה כ נ י ס ה ל צ ר י ף ע מ ד ידיד ע ל ה מ ש מ ר ע ל מ נ ת ׳ ל ה ז ה י ר נ ו בעוד מועד על כל מ ק ר ה של ביקורת מצד השלטונות. כ ך ע ב ר ו ע ל י ש ב ו ע י י ם ב ה ת ע ל ו ת רוח .ט ע מ ת י ש ו ב ט ע מ ו ה נ ע י ם ש ל ל י מ ו ד ש ה ו פ ס ק ל מ ש ך 4ש נ י ם ע ק ב ה מ ל ח מ ה ,ל א ה ר ג ש ת י כ ל ל כי א כ ן ס כ נ ה ועית מ ר ח פ ת עלינו. המלמד ב כ ש ר ו נ ו ה ר ב הכין א ו ת י ל מ א ו ר ע החגיגי .ביום ה ב ר מצוד .ה י ת ה ס ו פ ת ש ל ג גדולה .ב צ ר י ף ה ד ח ו ס ב ו ג ר נ ו ה ת א ס פ ו כ ־ 40איש .ה ו ד ל ק ת נ ו ר ע ל פחמים. הלוהטים נר יחיד האדומים שנשאר, שבתגור גדול ולבן ה ו ס י פ ו גם הודלק הם והועמד תאורה במרכז וחום לוהט החדר. וחמים. הפחמים בחח, ב כ פ ו ר ו ב ס ו פ ה ע מ ד ו שומרים ,י ד י ד י נ ו ש ש מ ר ו ע ל י נ ו ל ב ל נ ת פ ש ב ע ב י ר ה ה ג ד ו ל ה ו ב פ נ י ם ה ח ד ר ע ל ת ה א ט א ט מ נ ג י נ ה ח ר י ש י ת ט ב ו ל ת קודש ויגון ,מ נ ג י נ ה ש ל ו ו ת ה את ה ש מ ח ה והמאורע .ח ר ש ח ר ש ז מ ר נ ו ל ב ל ישמע ק ו ל נ ו ב ח ו צ ו ת ,ה י ת ה ז א ת ש מ ח ה חרישית ,ש מ ח ה ע מ ו ק ה ש ב ל ב ו ב נ ש מ ה .ל ר א ש ו נ ה ל א ח ר ח ד ש י ם ש ל ר ע ב ס ע ד נ ו ס ו ף סוף א ר ו ח ה ט ע י מ ה ו ט ו ב ה . 103 אורחינו טובים, ב ר כ ו נ י ו ב ר כ ו א ת הורי ל ר ג ל ה מ א ו ר ע ,ש א ז כ ה ל מ צ ו ו ת • ו ל מ ע ש י ם שאזכה לחיות .ולהחזיק'מעמד. ואמנם אני שברכתם מאושר קויימה. אני .ג א ה ע ל כ ך שהיום אנו •.יכולים ל ח ג ו ג ח ג י ג ה זו ב ש מ ח ה ובשירה .מ י יודע, אולי בזכות בגלויות א ו ת ם .האבות למיניהן, לא שבתקופת נשכחה נחלת האינקויזיציה היהדות, לא בספרך, נשכח כור בתקופת השואה מחצבתו ואנו מ ק ו ו י ם ש ל א י י ש כ ח ל נ צ ח נ צ ח י ם וכי יבוא ה י ו ם ו ע מ נ ו י ש כ ו ן ל ב ט ח ע ל א ד מ ת ו , ולא ידע מ ל ח מ ה עוד. •ילדים בוארשה ציור מאת יצחק בלפר )זכה בפרס• גוטמן(. 104 ה נ ו ע ר־ ה צ י ו נ » י ב י מ י • ו מ ב ח ן . מ ס ה ד״ר י .קרמיש ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב ג י ט ו מאז ו א ר ש ה ,, ״שביב ,1927ב ה ה ו ק ם ה ק ן ה ר א ש ו ן ש ל ״הנוער הציוני״ בוארשה ,ה ת ר ח ב ה בכל ובהם בתנועה עבודת התכוננו הבוגרים תופש ו ב ט א ו נ ו ה מ ח ת ר ת י ה ה כ ש ר ה וקיבוצי ה כ ש ר ה ש ל ה נ ו ס ד ו לארץ. לעליה התנועה בתוך העולמית ר ח ב י פולין, ״ ה נ ו ע ר הציוני״ של ״הנוער הציוני״ ב פ ו ל י ן מ ק ו ם מרכזי ,הן מ ב ח י נ ה כ מ ו ת י ת )ב־ 1937היא מ נ ת ה ב פ ו ל י ן כ־ 15א ל ף ב נ י נ ו ע ר וילדים( ,והן ה ו ד ו ת ל י ו ז מ ו ת י ה ש ה פ כ ו ל ע ק ר ו נ ו ת מנחים בכל היא רחבי התנועה. זכתה מלחמת רשיונות של עת, ה ע ו ל ם כ א ש ר מ מ ש ל ת ה מ נ ד ט צ מ צ מ ה א ת ע ל י י ת היהודים לארץ ,פ ת ח ו המפלגות בכך ב־12% לערך ברוב ה א ר צ ו ת בהן העליה פעלה תנועת החלוציים. ״הנוער באותה הציוני״ לפני ה צ י ו נ י ו ת ב מ פ ע ל ה ע ל י ה ״ ה ב ל ת י ליגאלית״ .ג ם ״ ה ג ו ע ר הציוני״ ע ס ק ושיגר א נ י ו ת מ ע פ י ל י ם . מזרח גדולה לכוון כניסת צבאות של עם האחראים פרוץ מ ל ח מ ח העולם לתנועות השגיה הנוער ושל קיבוצי נדעה התחילה ההכשרה ועם ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ל מ ז ר ח פולין ה ו פ נ ה ה ג ל ה ז ה ל ל י ט א ה ע צ מ א י ת , ל ש ם ה ג י ע ו ר ב י ם מ ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו ה ק י מ ו ב ה ק י ב ו צ י ־ ה כ ש ר ה .א ו ל ם ר ק כמה ב ל ב ד זבו להגיע משם באוירונים ובאניוח עשרות לארץ־ישראל י. הכיבוש הגרמני והפחד שהטיל המשטר הנאצי על היהודים השביתו בתחילה כ ל פ ע ו ל ה ב ק ר ב ה נ ו ע ר ה מ א ו ר ג ן ב ש ו ר ו ת כ ל ה ת נ ו ע ו ת ו ב ת ו כ ן ״ ה נ ו ע ר הציוני״. הגירוש ש נ ג ז ר ע ל ע ש ר ו ת ק ה י ל ו ת כ ב ר ב ה ת ח ל ת ה כ י ב ו ש ה ח ר י ב כ מ ה מ ה ק נ י ם הוותיקים ארצה. בתנועה .רוב החברים יצאו לוילנה בתקווה למצוא מ ש ם ד ר ך לעליה אחרים באו לוארשה שבורים ורצוצים, התגוללו כאן מדרשות, בבתי ס ב ל ו עוני ומחסור ,ק ו ד ו ר ע ב .א ך חיש מ ה ר ע ל ת ה ה מ ח ש ב ה ל ה ת א ר ג ן ב נ ק ו ד ת נוער ח ל ו צ י ת ש ל ה ת נ ו ע ה .א ח ר י כ מ ה ש ב ו ע ו ת ש ל מ א מ צ י ם ש ל א ח ד י ם מ פ ע י ל י קן וארשה ומנהלי הקיבוץ ״בדרך״ בלודד שנמלטו לוארשה, והודות לסיועם ש ל א ח ד י ם מ ה ע ס ק נ י ם ה צ י ת י ם הידועים ,נ פ ת ח ברח׳ נ ו ב ו ל י פ ק י ה ק י ב ו ץ ה ר א ש ו ן ל פ ל י ט י ״ ה נ ו ע ר ה צ י ת י ״ .ב ו היוו כ ־ 3 0איש א ת הגרעין הראשון. ה ג ז ר ה ש ל ״ מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה ״ ע ו ר ר ה א ת ה ה נ ה ג ה ל מ ע ש י אירגון ש ל נ ק ו ד ו ת חקלאיות ואמנם מספר כפרים פולניים קלטו וקיבלו א ת האורחים התתיקים־ 105 החדשים ו א ת מ פ ע ל ה ה כ ש ר ה שלו .כ ע ש ר נ ק ו ד ו ת כ א ל ו ה ו ק מ ו ע ל ידי ״הנוער הציוני״, נקודת ע ל פי התנתה בסביבות ולובלין. השאר בצ׳נסטונייב שסימלה את מ פ ע ל ההכשרה ש ל התנועה בימי פריחתה; ליוצאים גם רוב וארשה בין התחדשה לצ׳נסטונייב הקיבה םגדלרות, בוארשה מברשיה, הצטרפו לדירה חברי גם מרווחת מספרה, תנועת ומיד שהעסיקו ״עקיבא״. נפתחו מספר באותו סדנאות מבין גדול עבודה חברי הזמן עבר למקצועות: הקיבה. יתר החברים עבדו בחווה חקלאית צבאית בבאביצה ו ה ק י ב ה נכנס לאט ל א ס למסלול הנורמליים. החיים הכיבוש, בשטח הציוני״ החדשה בדירתו הקיבה הפך כ ל יום ה ב י א ע מ ו א ו ר ח י ם שבא לוארשה בעניין בפלא ב״אי״, היה עברית חיה, שכה שונה רבים למעין מרכז לתנועה מערי השדה. חבר ״הנוער בקיבה ולחזות ציבורי או פרטי מיהר לבקר מהסביבה המלאה עצב ויאוש. מדעי, הרצאה על נושא ספרותי וכר. ציבורי פה פה כולה שמע קלט מלה חדשות וגפגש ע ם חברים. ל א ט ל א ט הפד הקיבוץ למרכז אמיתי ש ל ה ת נ ו ע ה :לא רק הנקודות החקלאיות נ ש ע נ ו עליו ,א ל א ג ם ה ק נ י ם ב ע צ מ ם ר א ו ב ו ע מ ו ד ה ת י ו ר ל ת נ ו ע ה כולה .מ כ א ן מבקרים יצאו לערי השדה לביקורים סניפים ב ־ 4 6קנים, וקיבוצים חקלאיים, ל כ א ן ה ג י ע ו מ כ ת ב י ם מ כ ל ר ח ב י ה א ר ץ ה כ ב ו ש ה ו מ ח ו צ ה לה .כ ן ע מ ד ה מ ז כ י ר ו ת הגלילות ק י י ל צ ה ולובלין. ההנהגה הראשית בקשר תמידי עם הנהלות עבודתה ש ל ה נ ה ג ת הגליל הוילנאי שימשה לדוגמה ו ל מ ו פ ת להנהגות הגלילוח בלודד, האחרים. ה מ ק ו ם לציין ,כ י ״הנוער ה צ י ו נ י ״ נ ת ן א ת י ד ו ל ה ק מ ת ה ק ו א ו ר ד י נ צ י ה כאן ה ח ל ו צ י ת ש ה י ו ו ה ו ע ד מ ש ו ת ף ל ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ש ב ה ה ש ת ת פ ו גציגי ״דרור״, הצעיר״, ״השומר הקואורדינציה הרבה ״הנוער ״גורדוניה״, היתד .ק י י מ ת ע ד הציוני״, ל״אקציה״ הגדולה פ ע ו ל ו ת מתואמות ,כגון ארגון ההכשרה, כלפי ״עקיבא״ בגיסו ו״הפועל־המזרחי״. ולזכותה יש לזקוף ה ע ל י ה ה ב ל ת י ל י ג א ל י ת ,ייצוג מ ו ס ד ו ת הסיוע וכר .בזמן הראשון לקיומה ש ל ח ו ו ת ההכשרה החקלאית של ״ ה ח ל ה ״ ב ג ר ו כ ו ב ה ש ת ת ף ג ם ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ב ע ב ו ד ת השיקום .מ ש נ מ צ א ה דרד ל ס ל ו ב ק י ה ה י א ש ו ת פ ה ב ה ל י כ ה ל ש ם י ח ד ע ם ה ק ו א ו ר ד י נ צ י ה כולה .ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה בין התגועות בוארשה גרם גם לשיתוף־יתר ב ז ג ל מ ב י ה ובכל מקום שם 2 נפגשו התגועות ב מ ח ת ר ת . גזירת הכלכלי לדירה גרועה ממנה ,שרק הודות למרץ נוסף ה ק י ב ה לצאת מדירתו ועבודה שהושקעה בה קיבלה שהתאימה למגורי ה ק י ב ה . למרות תכופות חברי המאמצים הרבים לא עלה בידי המועצה הראשית עם חבר הפעילים בגליל ההנהגה לרכז הראשית לעתים א ת כ ל ה פ ע י ל י ם להתייעצויות ,ר ק פ ע ם א ח ת ע ל ה ב י ד ה ל כ נ ס א ת ועד העומדות גדול פגעה בקיבה ע ק ב ח ו ס ר ע ב ו ד ה ,ע ל י י ת מ ח י ר י ם וכוי ,ה ו כ ר ח הגותה, צורה הקמת הגימו קשה הוארשאי. לערעור מצבו על הפרק. ב מ ע מ ד זה נבחרה למשד הנהגה. יומיים כן לשם בירור הבעיות התקיימה מועצה נרחבת ל ו ב ל י ן ; ל מ ר ו ת ה ס כ נ ו ת ה כ ר ו כ ו ת ב כ ד » .ב ע ת ־ ו ב ע ו נ ה א ח ת נ ע ר ך ׳כינוס ש ל מ נ ה ל י ה • )מדריכיה( ופעיליה ש ל •התגועה ב ו י ל ג ה ,ש ע מ ד ו ע ל י מ ש מ ר ה ע ב ו ד ה ׳ ה ח ל ו צ י ת ת ח ת מ ש ט ר עויין ,ס כ נ ת מ א ס ר ו ג י ר ו ש ל ס י ב י ר * . להגהגד .׳ ה ר א ש י ת נ ב ח ר ו • כ י ו ש ב ־ ר א ש ש מ ו א ל ק פ ל ן 106 ) ס מ ק ( ; ח ב ר ותיק ש ל התנועה, ש ש י מ ש זמן מ ה וכגזבר כחבר בימי הקואורדינציה החלוצית כסגנו הכיבוש, וכן א ח ר א י ל ע ב ו ד ו ת — מ ר ד כ י א ו ר ב ך ,נציג ק ב ו ע ש ל ״הנוער הציוני״ ב ק ו א ו ר ד י נ צ י ה ש ל ה ת נ ו ע ו ת החלוציות ,א ב י ג ד ו ר כץ ,מ ת נ ו ע ת ״עקיבא״ — כ ס פ י ויצחק המלחמה ראשי — תרבות ,יוסף שפטל — ח ב ר ההנהגה .במועצה העליונה ה ש ת ת פ ו מפלגת קירשנבאום הקן הציונים וד״ר ה כ ל ל י י ם ד״ר שיפר, יצחק אליעזר בלוד, מורגנשםרן. ב ו א ר ש ה היה בין הגדולים ב ת נ ו ע ה ו מ נ ה הפעולה ליפא מנחם 700ח ב ר י ם ב ג י ל י ם .18—12 ה ח י נ ו כ י ת ה י ת ה א י נ ט נ ס י ב י ת מאוד .כ א ש ר נ ס ת י י מ ה ה ע ב ו ד ה ה מ ק צ ו ע י ת בסדנאות החלה גולדשסיין העבודה בקן התרבותית ניהלו אותה דוברושקלנקה, שפסל, וב .א ו ר ב ד . בהעברתם גם ם ׳ ג ו ל ד ש ט י י ן — ארגון ,י ח ז ק א ל ד ו ב ר ו ש ק ל נ ק ה ,ח ב ר ה מ ו ע צ ה ה ר א ש י ת ל פ נ י סייע ש ל 150ח ב ר י הקיבוץ ל ג י ט ו ע ז ר ר ב ו ת ו ע ד ציבורי ,והוא א ש ר להשיג לבתי המלאכה אולם לשגו ברחוב 28וכן 8 ברחוב חדרים נ ו ב ו ל י פ ק י ,7ל צ ר כ י מגורים .גם ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ע ב ר ה ל ש כ ו ן ב ב ת י ה מ ל א כ ה , שהיו מ ן ה ג ד ו ל י ם בגיסו ,והודות ל ה ם ג ד ל הקיבוץ .ה ס ד נ א ו ת כ ל ל ו א ת ה מ ח ל ק ו ת 8 ס נ ד ל ר ו ת וחייטות ,כ ו ב ע ג ו ת ו ג ג ר ו ת . למברשות, לימים מלודז׳ ה צ ט ר פ ו ל ק י ב ו ץ ״הנוער הציוני״ ח ב ר י ש ב ר ח ו משם. הכלל ״החלוץ להנהלת ציוני״ הקיבה. יצויין, בו במקום צורף הקיבה נכנס שפרשקר הוחלט על יעקב גדל פרשקר על עד מהרה ידי א י ח ו ד מ ל א בין להגהגה צירוף לפעולה ק י ב ת ״החלוץ ה כ ל ל ציוני״ הראשית ב־30 זה המרכזית התנועות ומשה חברים מטעם חנציינסקי והקן ב־.50 והיה מ ן ה נ ו ש א י ם בעולה ש ל כ ל ה פ ע ו ל ה :ב י מ י ה ה כ נ ו ח ל מ ר ד ו ב מ ר ד ע צ מ ו היה מ פ ק ד היחידה ה ל ו ח מ ת של ״ ה נ ו ע ר הציוגי״ ו ב ק ר ב ו ת הגיטו ק י ד ש ב ד מ ו א ת ש ם ה ת נ ו ע ה . הצטרפותו לתנועה של המוסיקאי הנודע עם אורגנה ה פ ר ו פ ס ו ר פייבישיס מ ק ה ל ה ב ת 40ח ב ר ,ש ה ת א מ נ ה מידי ע ר ב ב ע ר ב .ה ו ד ו ת ל מ ק ה ל ה ניתן היה ל א ר ג ן הופעות היה באולם שברחוב קבועות לשנו ,14ש מ ש כ ו ק ה ל ר ב .ה ר פ ר ט ו א ר שלד. מ ו ר כ ב מ ש י ר י א ר ץ ־ י ש ר א ל ,שירי ח ל ו צ י ם ו כ ר .ה מ ו פ ע י ם נ ש א ו אופי מ ח נ ד ב ר ו ח ח ל ו צ י ת והיה ב ה ם עידוד ב ל ת י מ ש ו ע ר ל א ו כ ל ו ם י ה ה י ה ו ד י ת ה ד ת י ה .״ ו ב א ם היה ה פ ח ד ה כ ל ל י ש ב י מ י ה מ ל ח מ ה יבוא מ ש ב ר ב ק י ו ם ה ה כ ש ר ה — כ ת ב מ ח ב ר ״בעיותינו הרשימה 6 — הראתה שדווקא המציאות, סרופים ימים אלה, בזמן שמלאד ה מ ו ו ת הוציא א ת ח ר ב ו ל ה ח ר י ב כ ל ז כ ר ל ח י י ם לאומיים ,ע ז ר ו ב ה ר ב ה לגיבוש ושיחות, הרעיון החברים החלוצי. דואגים במסירות לקיום הרצאות ש י ע ו ר י ם ל ע ב ר י ת ,מ ו ע ד ו ן עברי ,חוג ד ר מ ס י ,מ ק ה ל ה ו ס מ י נ ר י ו ן ל מ נ ה ל י ם ״ . למרות המונית ה ז ע ז ו ע ש ע ב ר ע ל י ה ד ו ת ו א ר ש ה ע ם ק ב ל ת ב ש ו ר ת איוב ע ל ה ר י ג ה בוילנה ש נ מ ס ר ה מ פ י נציגי ח מ ש תנועות נוער מוילנה ,וביניהם חבר ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ש ל מ ה אנטין ,איש א מ ה ל ב ו נ א מ ן לרעיון ה ה ג נ ה והנקם ,ה ת ק י י מ ה חגיגת חברי ח נ ו כ ה ב ה ש ת ת פ ו ת ה מ ק ה ל ה ב א ו ל ם ב ר ח ו ב נ ו ב ו ל י פ ק י ,7ש ב ה נ כ ח ו כ ל הקיבה, אורבד יצויין על חניכי הקן פעולותיו של כאן, כי בימי ומוזמנים ר ב י ם . ה ק י ב ה הוצג הכיבוש הנאצי לאחר מסירת הסקירה מפי מרדכי 7 מערכת . קיים ארגת הנוער ״עקיבא״ בוארשה קן ג ד ו ל ו פ ע י ל ,ש מ נ ה כ ־ 3 0 0ח ב ר י ם .ב ר א ש ה ק ן ע מ ד ו לייב ) ל ו ם ק ( ר ו ס ב ל א ס , מ מ ק י מ י ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ב מ ח ת ר ת וממדריכיה ,מ י ש ה י ה ר א ש קן ״ ה נ ו ע ר הציוני״ 107 בוארשה ל ו ח מ ת של ״ ע ק י ב א ״ ש מ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,ו מ פ ק ד יחידה היהודי בארגון ה ל ו ח ם ב י מ י ה ה כ נ ו ת ל מ ר ד ו ב ע ת ה מ ר ד וישראל קאנאל ,א ח ד ה ל ו ח מ י ם ה א מ י צ י ם ביותר, והנועזים שירה ידיה בגיטו, ראשונה בחיי בהתנקשו המשטרה מפקד ה י ה ו ד י ש ר י נ ס ק י ,ש ש י ת ף פ ע ו ל ה ע ם ה ג ר מ נ י ם בימי ה ״ א ק צ י ה ״ ה ג ד ו ל ה ; א ח ר כ ך היה הכנות ק א נ א ל מ פ ק ד ה י ח י ד ו ת ה ל ו ח מ ו ת כ ג י ס ו המרכזי בימי ה מ ר ד ,ו ב ז מ ן 8 אליו נמנה עם מדריכי הלוחמים שהתאמנו ב נ ש ק . ב מ ש ך 17ח ו ד ש י ה מ ל ח מ ה נ ע ש ו מ א מ צ י ם ר ב י ם ל ה ת ק ש ר ע ם ה ק נ י ם ו ה ס נ י פ י ם ב כ ת ב ו ב ע ל פ ה :ע ל ידי ש ל י ח י ם ״ מ ה כ א ל ה ת ם ומשם ל כ א ן ״ » .ה צ מ י י ן ב כ ך ח ב ר ההנהגה לו ה ר א ש י ת מ ..א ו ר ב ך באביב ,1942 להתהלך ב י מ י הגירושים ה ר א ש ו נ י ם ל מ ח נ ו ת השמדה ,הוא יצא ב ש ל י ח ו ת ה ה נ ה ל ה לסיור בן באורח אשר חודשיים דמבלין, הכללי חופשי מ ר א ה ו ״הארי״ בסניפי כמעס התגועה ברחבי ותעודותיו בלובלין, הארץ לבוב, הכבושה. האריות ביאלא אף איפשרו אוסטרובייץ, פודלסקה, ק ו ז ׳ נ י צ ה ועוד .ה ו א ש ב מ ד ו כ א מ א ו ד והידיעות ש ה ב י א ע מ ו ע ל ה מ צ ב להדאיג ב ע ר י ם ה ש ו ג ו ת ו ע ל ה ״ א ק צ י ה ״ ה ג ד ו ל ה בלובלין ,היה ב ה ן כ ד י מאוד .ה צ ו ר ר ב ה צ ל ת ח ב ר י ם ה י ה ד ח ו ף מ א ו ד ו א מ נ ם גיצלו מ ל ו ב ל י ן ב ר ג ע ה א ח ר ו ן 1 0 4חברים ב ל ב ד . בנושא רבה ה ה ת ק ש ר ו ת ע ם ה ק נ י ם ו ה ס נ י פ י ם בערי השדה ב כ ת ב נ ו ד ע ת ח ש י ב ו ת ל ה ו פ ע ת שגי גליונות הוציאה שהתנועה ,1940 בשנת ״ידיעותינו״, בשם ש ה כ י ל ו י ד י ע ו ת ע ל ה מ ת ה ו ו ה ב א ר ץ ו ב ת נ ו ע ה בגולה .לצערנו ,ל א ה ג י ע ו ל י ד י נ ו הגליונות שהיו ה א ל ה ,י ד ו ע ר ק ש ה ו ע ב ר ו ״ ב מ ס פ ר הגון״ ל ע ר י ם וגם ל ע י י ר ו ת נ י ד ח ו ת מנותקות כליל קשורה מהמרכז אף־על־פי החומר בקשיים גדולים•״• . גליון הכלל ראשון ציוני״, בגיליון יש של התנועה, שהעברת היתה של של כתב־העת ״שביב״, התנועה ב ע ב ר י ת ,י צ א ל א ו ר ב ל י מ ס פ ר ותאריך, נ ת פ ר ס מ ה ס ק י ר ה ש ל ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ע ל 17 ל ה נ י ח איפוא בוודאות שהופיע בפברואר ״כלי־מבסא בהיקף של לנוער 33ע מ ו ד י ם . חודשים ש ל פעולותיו, .1941ע ו ר כ ו היה ההנהגה חבר ה ר א ש י ת י ח ז ק א ל ד ו ב ר ו ש ק ל נ ק ה ,ל ש ע ב ר מ ר כ ז הקן של ״ ה ש ו מ ר ה ל א ו מ י ״ ב ר צ י ו נ ז ׳ ואיש מ ס ו ר ל ת נ ו ע ה ב ל ב ו נ פ ש ״ ,וכן ח ב ר ה מ ו ע צ ה ה ר א ש י ת ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״. לפני פרוץ הבולטים ״אדם המלחמה, וגדוש מלא 1 8 מן תרבות , ביותר ,מוכר ומכובד במחתרת ,פעיל בשםח בהנהגה הצעירים התרבותי־חינוכי״. ומן בגיםו ח י ה ד ו ב ר ו ש ק ל נ ק ה ג ם מ פ ע י ל י ה נ ו ע ר ש ע ל ־ י ד יי.ס.א) .יידישע ס א צ י א ל ע א ל י י נ ה י ל ף ״ , :הארגון לעזרה הדדית, האקציה על הגדולה״ ש ה ק ל ע ל פ ע ו ל ת ה מ ח ת ר ת היהודית(. )בלע רעל ציאנקאלי על מנת שלא הוא להיכנס נספה בימי .לקרון(״. א ב ד ן ה א י ש ה י ק ר ה ז ה כ ת ב ך י ג ג ל ב ל ו ם ב מ ס ת ו ״איך ג ם פ ת ה ה א י ג ט ל י ג נ צ י ה :היהודית ש ל וארשה״ ,ש ג כ ת ב ה מ י ד א ח ר י ה״אקציה״ הגדולה ,ל א מ ו ר :״ מ ט ו ב י ,ומנעימי בני הנוער .באומשלאג — צ ע י ר י ם ר ע נ ג י ם ובריאים, ומיד ה ו ס ע נ ו ע ל בחורים וגם ה ק ר ו נ ו ת ; בין ה ג ח ס פ י ם היו ג ם בחורות, כוגסו עסקנים מסורים ב ל ב וגפש ,כגון ד ו ב ר ד ש ק ל א נ ק ה ) ה ה ד ג ש ה ב מ ק ו ר ( ואחרים״ . ! в ה ג ל י ו נ ו ת ה ב א י ם ש ל ״ ש ב י ב ״ מ ס ׳ 3 ,2ו ־ 4ל א ה ג י ע ו ל י ד י נ ו ; ל ע ו מ ת ז א ת 1ש ת מ ד ג ל י ת מ ס ׳ 5ש ל כ ת ב ־ ה ע ת הזה ב ע ב ר י ת וביידיש )גליון כ פ ו ל 41 ,עמודים, •לחודשי יוגי־יולי ,(1941ש ה י ה מ ו ק ד ש כ ו ל ו לימי ה ז כ ר ת ש ל ״מזכירים &10 אנחנו את זכרונם של הרצל וביאליק — אנו ה ר צ ל וביאליק. קוראים ברשימתו י 1 ש ל א פ ר י ם — ב ש ע ת חירום ומצוקה ל ע מ נ ו ,א ש ר כ מ ו ה ל א היה מ י מ י ח מ י י ל נ צ ק י וגונטה. ה ק ר ק ע מ ת ח ת ל ר ג ל י נ ו מ ת מ ו ט ט ת ל ג מ ר י ו א נ ו ע ד י ם ל ח ו ר ב נ ם של מ א ו ת קהילות ל ה ש ח י ת .״ ב ג י ט ו ה ח ד ש ש ל נ ו אין א נ ו יודעים ועוד יד־ ה ר צ ח נטויים ל ח ב ב א ת יסורינו כ מ ו ש ע ש ו ז א ת א ב ו ת י נ ו ו א נ ח נ ו מ ר ג י ש י ם א ת ע צ מ נ ו מ ו ש פ ל י ם ו ב נ פ ש .א ו ל ם ה א ו ר היחידי בגוף המוצל מאש הוא הכיליון הבטוזין, טובעים א נ ו ב ט י ט היון ומקוים ל פ ד ו ת .יוסיפו ל נ ו ימי ה ז כ ר ת ש ל ה ר צ ל ה ר ו א ה ו ב י א ל י ק החוזה כן עמודים( כ ו ח ל ה ת א ו ש ש ו ל ה ע פ י ל ל ק ר א ת חיים ח ד ש י ם ״ . מ צ ו י בידינו גליון מס׳ 6ש ל ״בהוצאת ההנהגה הראשית ״שביב״, לתנועה שהופיע ״הנוער ללא הציוני״ צית תאריך ו״החלוץ )5 הכלל צ י ו נ י ב פ ו ל נ י ה ״ ,והיה כ ו ל ו ״מוקדש ל י ו ם פ ט י ר ת מ נ ה י ג נ ו מ נ ח ם אוסישקין ,ג ו א ל בקריאה גרגשת בפתח הגלית בעברית צויין ש״אין עכשיו אדמת המולדת״. המקום והזמן ל ה ע ר י ך א ת ה מ כ ה ה נ ו ר א ה ש נ ת ן ל נ ו ה ג ו ר ל היהודי ה מ ר ב ש ע ה טרופה זו ל י ה ד ו ת כולה״ .האחים ו ה א ח י ו ת ב כ ל א ת ר נ ק ר א ו לקיים א ס פ ת א ב ל 109 ולכבד א ת זכרו של המנוח הגדול מתוך הערצה ויראת ,כבוד״ .קוים ולשמור, לדמותו הועלו במאמר ביידיש )עמודים יש ל ה ג י ח ש ״ ש ב י ב ״ ה מ ש י ך .(5—3 ל א ח ר מכן ,מ ה גם להופיע גם הגדולה ב י ו ת ר ש ל ה ע ת ו נ ו ת ה מ ח ת ר ת י ת ב ג י ט ו ו א ר ש ה ח ל ה ב ס ו ף ,1942 שההתפתחות 1941ו ב ה ת ח ל ת ב ש ע ה ש ה ת ח י ל ו ה ה ר י ג ו ת ה ה מ ו נ י ו ת ב ש ו ר ה ש ל ישובים יהודיים ,ל א ר ק ב ש ט ח י ם ה כ ב ו ש י ם ב מ ז ר ח ,א ל א ג ם ב מ ע ר ב ה ש ל פולין הכבושה ,ו ע ת ו נ ו ת ה מ ח ת ר ת היהודית ה ר ב ת ה לפרסם ידיעות ע ל מ ה ל ך מבצעי ההשמדה ש ב מ ח ח ו ת הסמוכים ל ו א ר ש ה והישובים היהודיים ה א ח ר י ם ע ל ־ מ נ ת ל ה ז ה י ר א ת ה צ י ב ו ר היהודי מ פ נ י ה מ ו ו ת ה מ מ ש מ ש ת ובאה, סכנת ה א ח ר י ם לא שהגליונות ו ל ה כ ש י ר א ת ה ל ב ב ו ת לרעיון ה ה ת נ ג ד ו ת .א ל א , נשתמרו, לשלושה פרט שהכילו ג ל י ו נ ו ת הנ״ל, חומר פ ו ב ל י צ י ס ט י ע ש י ר ושימשו ב מ י ד ה ר ב ה ע ז ר ל מ ר צ י ם ב ח ו ג י הנוער ,ש נ י ה ל ו ב ח ש א י חיגוכית־תרבותית; פעולה גם הן שימשו חומר לצעיר לימוד שכמעט יהודי ולא היתד• ל ו א פ ש ר ו ת ל ק ב ל ס פ ר י ה ו ד י בגיטו. הראוי לציין כ א ן כ י ל כ ת ב י ה ע ת ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ מן צביון ״שביב״ מיוחד .ה ו א נ מ נ ה ע ם ״ ה ע ת ו נ ו ת ה כ ב ד ה ״ ב מ ח ת ר ת .״שביב״ טיפח ב מ י ו ח ד א ת ה ע נ ף ה פ ו ב ל י צ י ס ט י ה ס פ ר ו ת י הרציגי ,ב נ י ג ו ד ל כ ת ב י ־ ע ת מ ח ת ר ת י י ם א ח ר י ם ב ג י ם ו שבהם השלימו וארשה, ידיעות כלליים, על את זה אופייה זה: של המדור המלחמה ה א ק ט ו א ל י לידיעות והיחס הממושכת מאורעות על לברית־המועצות, וכן ה מ ד ו ר ה פ ו ב ל י צ י ס ט י ־ ה ם פ ר ו ת י . רוב החומר ב״שביב״ היה מ ו ק ד ש לפרובלימטיקה ציונית ולערכה ש ל ארץ־ ישראל במציאות החדשה ,ב מ ג מ ה ל ט פ ח ולקדם את הציונות ואת הזיקה לארץ־ ישראל הוקדשה ולהכניס תשומת ק צ ת אור ל ב ר ב ה ל ב ע י ו ת ח י נ ו ך ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״. כבר נקבע בכך לחיי ה ג י ט ו הקודרים והאיומים: כן בגליון הראשון, בצער, כי ה ע ם במאמר היהודי לא ראשי של תפס את דוברושקלנקה הציונות )״מאת כרעיון המערכת״( המחייב הגשמה עצמית ,א ל א כרעיון מ ד י נ י גרידא ,ש כ ן ה ם ך ־ ה כ ל ש ל 60ש נ ו ת ה ת י ש ב ו ת בארץ, כ מ ו כן 43ש נ ה ש ל צ י ו נ ו ת מ ד י נ י ת , ר ק ח צ י מיליון י ה ו ד י ם הוא ולמעלה מ־ 20שנה מאז הצהרת בלפור, ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,היינו 3%ב ע ך ך מ מ ם פ ר נ ו ב ע ו ל ם . ״אנו ב א י ם איפוא לידי מ ס ק נ ה — כ ת ב ה ע ו ר ך — ש מ ל ב ד חצי מיליון יהודים שעלו להתיישב בארץ־ישראל אנו עומדים בכל ארצות פזורינו לפני שוקת שבורה ,ולא זו ב ל ב ד ,א ל א א ף ר כ ו ש נ ו ה ר ו ח נ י — ב מ י ד ה ש נ ק ל ט ו נ ת ע כ ל ע ל ידיי ההמונים להלאים — ד ל הוא ,ו ע ל י נ ו ל ה ת ח י ל א ת ה ע ם ו ל ה פ ע י ל א ת ר צ ו נ ו ל ק ר א ת ה ג ש מ ת הציונות״... במגמה האהבה ה כ ל מ ח ד ש ,אם ברצוננו הפעם ולעולם להפעיל את ההמונים ואת ה נ ו ע ר לחיי עבודה בארץ ולטפח את ל א ד מ ת ה מ ו ל ד ת ו ל ע ב ו ד ה ג ו פ נ י ת ל ח י י ע מ ל ויצירה בה ,ה ט י ף ״ ש ב י ב ״ ל ת פ ק י ד י ם ראשיים א ל ה ״ ש י ע מ ד ו ל פ נ י נ ו מ י ד עם ה א פ ש ר ו ת ה ר א ש ו נ ה ש נ ז כ ה ל ה ״ : א( ה ג ש מ ה ע צ מ י ת ע ל ־ י ד י ע ל י י ת ה מ ו נ י העם ,ובייחוד ה נ ו ע ר ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ; ב( להגביר א ת הצביון היהודי של ההמונים הנשארים בגולה על־ידי ה כ נ ס ת ת ו כ ן לאומי לחיי ה י ו ם ־ י ו ם ש ל ה ם : ג( שינוי ב מ ב נ ה ה כ ל כ ל ה ש ל ה ע ם ע ל ־ י ד י פרודוקטיביזציה ו ה ב ר א ת ה ח י י ם ליכולת כלכלית של המונים; ד( 110 יצירת יחסי ג ו מ ל י ן ק ב ו ע י ם בין ה א ר ץ ל ג ו ל ה ב ש ט ח ה ת ר ב ו ת ו ה כ ל כ ל ה לב. יחד עם זאת הסתייג ה ב י ט א ו ן ש ל ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ מאנשים ב ל ת י מוסמכים קרואים ובלתי היודנראט העברית על ״אשר ומוסדותיו(, מחפצו מוחות שלטונם״. קלה, משליטים והביע לנצל ההמונים את חרדה שהם העובדה, היהודיים, שהרעיון כדי בפנים יהבם הלז שולל להוליכם נעשה שליט אחרי שרירות התקומה בלי מצרים ליצר לבם כ ן התריע נ ג ד ״הרבה הוגים ש מ ס ג ל י ם ע כ ש י ו לעצמם השקפה צ י ו נ י ת נעשים ציונים הואיל אין. סדר חיים יהודי ״ישליכו החומות על )קרי: רעיון עסקני ברם ,הציונות אינה הלך־נפשם... ו ל נ ו הלא והפרוגנוזה שלה אצלם חוויה ברור נתאמתה נפשית כזו שתפיסה עמוקה, תתנקם ב כ ל אימתה אחרת ודרך פ ר י מהפכה עמוקה בכל כולו אלא לא רק במפעל גם באותם היחידים המעלימים ע י ן מ מ צ י א ו ת ההגשמה כ מ ו שהיא ,ואכזבתם תגרום ל נ ו נזק מ מ ש י ומוסרי ,כ מ ו ש ז ה לשונו סייגים של ״שביב״ ו ב ל א מורא .כך בדברו למשל קרה כ ב ר פעם האויב על ברשימה בתולדות הישוב והציונות״ .18 ברורה וגלויה בלא דוברושקלנקה( ״בין הנאצי ש ל י .ד. היתה )יחזקאל י ש ר א ל לעמים״ ב ד ב ר השתתפותם ש ל היהודים ב כ ל ע נ פ י המדע ,בתנועות ה ח ו פ ש ומהפכות לאומיות ו ס ו צ י א ל י ו ת הגיע ל י ד י מסקנה זדי ...חייה הרוחניים ש ל אירופה מרובה במידה בסימנה עמדו תמיד איפוא ע ו ר כ ת ״החיה הצהובה״ תרבות של ישראל והשפעתה. ולא לחיגם — מלחמה ב ע מ נ ו ובתורתו .י ו ד ע ת היא כ י מ כ א ן נ ש ק פ ת סכנה למלכות ה ז ד ו ן ו ל ש ל ט ו ן ה ר ש ע שלה ,הרוצה ל ש ע ב ד את האנושיות, להמית כל חלקה סובה לדכא בה, רצונה את ואת שאיפתה לחיים אנושיים, תיים ש ל חרות המחשבה ו ש ל ח ו פ ש הרוח״ י . 9 העדות (1 משה קול ,״הנוער הציוני״ ,אנציקלופדיה של גלויות ,וארשה בי ,עמ׳ .182—178 (2 ספר מלחמות הגיטאות ,עמ׳ ; 21ע .ליכטנברג ,הוד בגיםו )פרקים מתור עדות(, ״משואה׳׳ ,קובץ בי ,1974 ,עמ׳ .66 (3 בתנועתנו )סקירה( ,״שביב״ ,גליון ,1עמ׳ .30—26 (4 שם ,עמ׳ .2 (5 עזריאל ב .אורבד ,״הנוער הציוני״ בגיטו וארשה ,״משואה״ ,קובץ ב׳ ,1974עמ׳ )פרקים ליכטנברג ,הווי בגיטו הגיטאות ,עמ׳ .751 ,706 (6 עמ׳ מתוך ;5 עדות( ,שם עמ׳ .66—65ספר מלחמות ״שביב׳׳ גלית ,1עמ׳ 6. (10 מ .אורבד ,שם עמ׳ 56. (12 שני מכתביו משנות 1935—1934אל משה קול ,פורסמו ב״גלעד לקהילת ר צ י ו נ ז ׳ ״ (8 (7 י .קרמיש ,המרי והמרד בגיטו וארשה, (9 759. אורבך ,שם ,עמ׳ .54 אנציקלופדיה של גלויות ,וארשה א׳, בתנועתנו )סקירה( ,שם ,עמ׳ .29 (11 בתנועתנו )סקירה( עמ׳ .29 העורך אפרים צורף ,תשכ״ה ,עמ׳ ;35—34מ .קול מורים וחברים ,ירושלים ,מ .ניומן, ,1968עמ׳ .287—285 (13 (14 (15 ליכטנברג ,הווי עיסו, ״משואה״ בי ,עמ׳ .65 ספר מלחמות חגיטאות ,עמ׳ .719 ,21 אורבך ,״הנוער הציוני׳׳ ...עמ׳ .57 ריעלבלום, (16 עמנואל (17 ״שביב״ גליון ,1עמ׳ .3 ,2 (19 ״שביב״ ,גל׳ ,1עמ׳ .12 היהודי ,1963עמ׳ .63 (18 ״כתבים פון געטא״, כרך ,2 וארשה, המכון ההיסטורי ״שביב״ גליון ,5יוני־יולי ,1941עם׳ .1 111 )קובה( רוזנברג יעקב ושוב ה ג י ס ט פ ו בידי יעקב־קובה־רוזנברג היה אחד מפעיליה הבולטים של קבוצת הלוחמים באזור זאגלמביה בפולין ולאחר מבן בהונגריה ,קבוצה שאורגנה .ונוהלה ,ע״י .הנהגת ״הנוער הציוגי״ .קטעים מעדותו ועדות חברו לפעולה אלכם גתמון ,שנרשמו ע׳׳י ד״ר נתן עק ,גתפרסמו ב״ידיעות יד ושם׳׳ מס׳ ,19/20במאי ,1959תחת ״שדדנו נשק מגרמנים׳׳ הכותרת בית לוחמי הגיטאות׳׳ מם׳ ,22 וב״ידיעות באפריל ,1960בשם ״פרקי ב נ ד י ך .כ״כ פורסמו י במשואה א׳ פרטים •אחדים על פעולות הקבוצה מפי אלכם )אולק( גתמון הרצברג )גוטמן(. בקובץ רומברר ומיסתור; משואה ובמשואה ב׳ ג׳ פורסמו 2 הופיעו 2 (2הסורג הרופף; פרקים: סיפורי )גוטמן( הנ״ל ואחותו אסתר פירצה עלילה והבריחה בהרים (1 גוספים: הצלה, מכלא נשק בזה האחרון תאר קובה את פרשת בריחתם, :ש ל ו ושל חברו לפעולה פ ט ר * מבית מעצר ש ל הגיםטפו בבודפשט. בתחלת 1977 רואיין יעקב רוזנברג גוםפת בפעם ע״י חברנו ג׳ורג׳ אורום ז״ל שערך שורת ראיונות מטעם המכון לחקר תקופת השואה שע״י אוגיברסיטת חיפה .להלן אנו מביאים חלקים מראיון זה. בקטעים שבחרנו לפרסם׳ מתחיל המעשה מאותו סיפור רגע בו קובה עם פטר מצליחים להשתחרר מכלא שוואבהייץ׳ שבבודה והם מופיעים שוב בפני חבריהם להנהגת המחתרת בבודפשט )כפי שתואר במשואה גי ,עמ׳ .(129 ראיין: ג׳ורג׳ אורוס. ע י ב ד והכין לדפוס :שמואל מאירי. * כאן רק נזכיר בקצרה כי פטר — נוצרי פולני ששהה בהונגריה כפליט והופיע כאיש האצולה הפולנית בתואר ברון — הצטרף כשווה בין שווים לקבוצת הלוחמים של ״הנוער־הציוני״ ההונגרית שברחה ב־ 1943מפולין, והודות למעמדו ,הוא קשר דרך סלובקיה, קשרים עם של הנשק להונגריה .בהיותו בקי בשפה אנשי המטכ״ל ההונגרי, שביניהם לידי המחתרת היהודית הוא התהלד כאחד משלהם .פטר עשה את עבודתו מתור מניעים לאומיים והומניטריים וכעבור זמן קצר הפד לספק העיקרי שהגיע באמצעות חברינו ומאוחר יותר סייע גם בעליה ב׳ ..קובה הופיע כשלישו של פטר — בתואר אדיוטנט, ונשא מדים מיוחדים. מתגורר עתה בקנדה. 112 פטר — הקרוי עתה דודפט ראסטאוויצקי" — לאחר ש: שהצלחתם לברוח משוואבהייץ׳ Suabhegyל א ן ומי הגעתם, היה הראשון ש פ ג ש ת ם ? ת: אני ל א ז ו כ ר מ י היה הראשון שפגשנו ,אני חושב ש ז ה היה מ נ ו ס . ש: מנוס דיאמנט י ת: כן .ו כ מ ו ב ן ש כ ב ר נ ס ע נ ו א ת ו לאיזה שהוא מקום ,ל א י ז ו ש ה י א ד י ר ה א ו אולי אליו ,א נ י ל א י כ ו ל ל ז כ ו ר א י פ ה זה היה ,ש ת י נ ו מ ש ה ו ,א כ ל נ ו מ ש ה ו , ה ת ל ב ש נ ו ,ה ת ק ל ח נ ו ,ו ס ד ר ו ל נ ו נ י י ר ו ת אחרים .וחשבנו ,עכשיו ,מכיוון ש ע ש ו ל נ ו ב י נ ת י י ם בזמן ה ח ק י ר ה צ י ל ו מ י ם ו א ח ר י כ ל ה ח ק י ר ה ו ה ב ר י ח ה — ה ח ל ט נ ו ש א נ ח נ ו יותר ל א נ י ש א ר ב ב ו ד פ ש ט א ל א ב ה ז ד מ נ ו ת ה ר א ש ו נ ה נצא ,ע ם ה מ ש ל ו ח ה ר א ש ו ן שיהיה לאיזה כוון ,ל ר ו מ נ י ה ,א ו ש א נ ח נ ו נ נ ס ה ל ה ת ק ר ב ב י נ ת י י ם ל ש ם . ש: לרוט תגיד בבקשה, זיגפריד א ו כאשר משוואבהייץ׳ ה א ם יצאתם ל מ י ש ה ו א ח ר ? א ו שהיו ל כ ם ניירות את הודעתם מספיקים ולא זד. הייתם צריכים ל ה ו ד י ע ? ל נ ו היו ת: ניירות, בתור ניירות כיוון ש ל א פולנים, יכולנו ש א נ ח נ ו היינו מ כ י נ י ם ב ע צ מ נ ו ,א נ ח נ ו ג ם ה ת מ צ א נ ו א ף כ י ל א הייגו מ ב י ג י ם אחרת .היו בניירות ג ד ו ל י ם בזה ,ר ק היינו עושים ז א ת אלה הונגריים, הצורך, במקרה א ב ל ב נ י י ר ו ת ש ל נ ו ה ת מ צ א נ ו ט ו ב מ א ד ; ב ר ג ע שהיתר ,ש ו ב ישיבה ,ה ו ח ל ט — כ מ ו שהיינו עושים ת מ י ד ב ר ג ע ש ל א י ז ה ש ה ם ח ב ר י ם אין כ ב ר א פ ש ר ו ת ל ה י ש א ר — שאנו במקום ל ע ז ו ב .א נ י הייתי ח ב ר צריכים ההנהגה ביותר, המצומצמת זאת אומרח ההנהגה הפעילה והחלטנו מיד שזה כבר מסוכן מדי שאני אשאר ויותר ט ו ב ב ש ב י ל י ש א נ י א ע ב ו ר ל ר ו מ נ י ה ו ש ם ש ו ב נ א ר ג ן א ת ה א נ ש י ם ו נ ר א ה מ ה ניתן ל ע ש ו ת ב כ ד י ל ה ג י ע לא״י .א ב ל ב א ו ת ו זמן נ פ ס ק ו פ ת א ו ם כ ל ה ד ר כ י ם האלה יודע ש ה י ו לנו ,זה א נ י ממקור ראשון כי ז א ת האנשים הודיעו לנו ההונגרים. ש: מי? ת: מ י ש ע מ ד א ת נ ו בקשר ,אני חושב שזו היתה טושה ועוד מ י שהיה א ז ה מ ק ש ר ב ב ו ד פ ש ט ,ה ם ה ב י א ו ידיעה ש ע כ ש י ו מ א ד מ ס ו כ ן ו ב מ ש ך איזה זמן אי אפשר לעבור לא דרך בדרך ק ו ל ו ש ב ר ,Kolozsvarולא השניה בסביבת א ר ד ,Aradוזהו .אין ד ר ך .ע ד א ז א נ י הייתי ע ס ו ק ב ד ב ר י ם א ח ר י ם ו ל א ע ק ב ת י אחרי מ ה שקורה לדרכים בקשר לרומניה ,כי ל א היה לעבור, בכוונתי ולא א נ י נ י ה ל ת י א ת ה מ ע ב ר י ם ה א ל ה ,ר ק ח ב ר י ם אחרים ,א נ י נ י ה ל ת י ד ב ר י ם ה ק ש ו ר י ם יותר בהגגה .א ב ל א ז ה ג י ע ה ידיעה ,ש א פ ש ר ל ב נ ו ת ד ר ך ח ד ש ה , ושבמקום לא ר ח ו ק מ ה ג ב ו ל ,ב ע י ר ס ג ד ,Szegedי ש נ ו מ נ ה ל ב י ת ס פ ר א ח ד ,ש ה ו א מ א ד נ ג ד ג ר מ נ י ם ו ע ד נ י ל ו ש פ א ר ט י ) Nylas Partהפשיסטית( והוא ע ו ש ה א ת ז ה מ ט ע מ י ם ל א ר ק אידיאולוגיים ,א ל א ש ח ש ב גם להרוויח .א נ י ו פ ט ר היינו צ ר י כ י ם ל ה י ו ת שני האנשים הראשונים, שיגיעו אליו, ה י א בסדר ,ו א ם כן — א ז ה י י נ ו צריכים ל ר א ו ת אם הדרך לעבור ולהעביר שהוא הודעה מציע לנו בחזרה שזו ד ר ך ,ש א פ ש ר ל ש ל ו ח א נ ש י ם .א נ ח נ ו היינו צ ר י כ י ם ל ה י ו ח ה ר א ש ו נ י ם ואני ה ס כ מ ת י מיד .א מ ר ת י ,א ם צ ר י ך ל ב ד ו ק ד ר ך חדשה ,בוודאי ובוודאי ש א נ י צריך להיות הראשון .כ י א נ י ל א א ש ל ח מ י ש ה ו א ם אינני יודע ש ה ד ר ך ב ט ו ח ה . ש: ה ד ר ך היתד ,צ ר י כ ה ל ע ב ו ר ד ר ך יוגוסלביה א ו ד ר ך ת: ד ר ך ר ו מ נ י ה ,ע ל יד ס ג ד ,כ א ש ר א ת ה הולך לכוון מ ז ר ח ,י ש נ ה עוז־ רומניה? 113 עיירה ב ב ו ד פ ש ט ,אז ק ט נ ה ו ז ה היד .כ ב ר ה ג ב ו ל ; מ מ ה ש ת א ר ו לי כ ל שהיה ידוע לי ה י ה ש א נ י צ י י ר ל ע ב ו ר א ת סגד ,ע ם מ י ש ה ו ש י ס ע א ת י ב ר כ ב ת ,איזה ש ה ו א גוי ש י ב ו א ויקה אותנו ,יביאו א ו ת נ ו ל ב י ת ה מ נ ה ל ,ו ה מ נ ה ל כ ב ר י ד ע סיסמה, י כ נ י ס א ו ת נ ו ל ב י ת ו מ ח ז י ק א ו ת נ ו לילד ) .ת ל ד ב א י ז ה יום ה ו א י כ ו ל ל ש ל ו ח הוא אותנו( ניסע א ו יומיים — ואחרי זה מ ה ד י ר ה שלו ,י ק ח ו א ו ת נ ו ל פ נ ו ת ע ר ב ,א נ ח נ ו עוד לבדוק ואחרי כן קצת ולהודיע פטריוטיים: יצאנו אם להם, נלד הוא ברגל. רוצה ידעגו כסף שהכל מאורגן. הייתי או שהוא עושה א ת זד. צריד גם מטעמים זה ה י ה נ ר א ה פ ש ו ט מאד ,א נ ח נ ו ה ס כ מ נ ו מ י ד ו א ח ר י יום א ו יומיים, ב ל י ח ב י ל ו ת ,ב ל י שום ד ב ר ,כ ד י ש ל א י כ ב י ד ע ל י נ ו . ש: בניירות פולנים ז ת: ב נ י י ר ו ת פ ו ל נ י ם א ו ב ל י ניירות ,זה ל א חשוב ,ח ש ו ב היה ש א ת הניירות היינו צריכים כדי לעבור א ת הגבול. איר נ ס ע ת ? ש: ת: בניירות ברכבת, בלבד. שלנו נסעתי בדיד בפעם זו ראשונה, זו היתד .נ ס י ע ה ד י א ר ו כ ה .ה ג ע נ ו ל פ נ ו ת ערב ,כ ב ר ה ת ח י ל ל ה ח ש י ד ,והאיש ה ב י א אותנו רק ל מ ק ו ם הזה ,ה ה היה ב י ת בן ש ת י קומות ,ב י ת ישן ו ל מ ט ה היו כ נ ר א ה ה מ ד ר ג ו ת ו ל מ ע ל ה כ ל החדרים .ה ם היו ג ר י ם ל ב ד ב ב י ת ,זה היה ב י ת פינתי, ה ר ח ו ב ו ת הגדולים. באחד א ת ה ל א זוכר א ת ש מ ו ? ש: לא. ת: ב א נ ו ל מ נ ה ל שהיד. אדם מ א ד אלגנטי, א ש ת ו ג ם כן, ולילדים ס פ ר ו ש א נ ו ל י ד ס ,ה ם ק ב ל ו א ו ת נ ו יפה מאד ,ה כ י נ ו א ר ו ח ת ע ר ב ,ומיטות והכל, והדריכו ממש א ו ת נ ו ככה, ש נ ר א ה היה ש ה כ ל מ ס ו ד ר :י ב ו א ב ן א ד ם מ ה מ ק ו ם שזה ס מ י ד ל ג ב ו ל ,ש צ ר י ך ל ה ו ב י ל א ו ת נ ו ע ד ל ש ד ו ת ,ע ד ל מ ע ב ר ה ג ב ו ל ויראה ל נ ו א ת הכוון ו ש מ ה ב ר ו מ נ י ה י ח כ ה ל נ ו ידיד ש ל א ו ת ו א ד ם מ ה כ פ ר :כ ״ כ א מ ר ו זה שאדם מ ה כ פ ר ,אין הוא מ כ י ר אותו כל כד טוב, אבל ה ו מ ל ץ עליו, חו נ ק ו ד ה ש ל א מ צ א ה כ ״ כ ח ן בעיני ,מ כ י ו ו ן ש ל א ה י ה ל י ברור ,ל מ ה א ד ם פ ש ו ט ב א ל ק ח ת א ו ת נ ו :ה מ נ ה ל א מ ר ש א ו מ ר י ם ע ל י ו ש ה ו א א ד ם טוב ,והוא מ ק ב ל כזה זה ה ר ב ה כ ס ף .וכי א נ ח נ ו צריכים ל ב ד ו ק א ת ה ד ר ד ו מ ח ר ב ע ר ב נ ו כ ל בשביל א ב ל זד ,ל א קרה ,כ י היה פנצ׳ר ,הוא ב א ו ס י פ ר ז א ת ו נ ש א ר נ ו ע ו ד יום ללכת. אצלם. ש: מה הוא א מ ר ? ת: ש ה א י ש ל א ה ס פ י ק להגיע ,ולהודיע ל ו ע ל כד ,א ב ל הוא א מ ר :מחר, תהיו רבותי מוכנים, הוא יבוא בשעות אתכם ,כאשר אחה״צ .מיקח מתחיל ל ה ח ש י ד כ י ל א צ ר י כ י ם ל ר א ו ת א ת כ ם בדרד ,ב כ פ ר ,ו ה ו א נ ו ס ע א ת כ ם ב א ו ת ו קרון, הולכים אתם אני ח ו ש ב ש ה ת ק ל ה היתד ,ב ג ל ל א ד ם זה ש ה י ה מ ק ב ל כ ס ף ,ש א ר ג ן א ת ה ד ר ר מסגד או ידע אחריו וכשבאים לשדה בחושד הוא כ ל הזמן הילד א ת כ ם וזהו. לגבול ,הוא משהו לא היה בסדר .הוא היה ב ד ו מ ה לזה ,מין א ב ר פשוט, ס ת ם שליח, מטומטם ל ה ת ב ט א .פ ט ר א מ ר לי שאין הוא מ ב י ן א ת המסכן. אפשר א ח ד העובדים להגיד, שלו א ד ם שבקושי ה ה ו נ ג ר י ת ש ל האיכר ההוא, א ב ל ה ו א ה כ י ר א ת ה ד ר ר ט ו ב מאד ,זה היה ב ר ו ר לנו .נ ס ע נ ו ב ר כ ב ת , ה ג ע נ ו ל ת ח נ ה מ א ד ק ט נ ה ,ק פ צ נ ו מ ה ר כ ב ת ,נ ת נ ו ל ו ל ל כ ת ק ד י מ ה ו ה ל כ נ ו אחריו. הוא 114 ה ו ב י ל א ו ת נ ו ת י כ ף ד ר ד שדה, כאילו שהוא הולד ה ב י ת ה ו א נ ח נ ו אחריו. ה ל כ נ ו ו ח י כ י נ ו ב א י ז ה מ ק ש והוא עצר .זה לא היה ב י ת א ל א דיר ב ה מ ו ת ,אורווה ו א מ ר :א נ ח נ ו נ ח כ ה פ ה חצי ש ע ה אולי שעה ,א נ י אגיד ל כ ם מ ת י נמשיך. כזו, הוא י ש ב א ת נ ו ועישן סיגריה .ו פ ט ר עישן ,א נ ח נ ו ל ק ח נ ו סנדויצים ,ו כ ך י ש ב נ ו והוא מ ש ו ח ח א י ת נ ו ,ל א ה ב נ ת י מ ל ה ממד ,שדיבר ,הוא היה א י כ ר כ ז ה פשוט .והנה הוא ה ס ת כ ל ע ל ה ש ע ו ן ו א ו מ ר ״בואו״ ,כי הוא ידע מ ת י מ ת ח ל פ י ם ה מ ש מ ר ו ת ,ו ה ת ח ל נ ו ל ל כ ת .ה ל כ נ ו ה ל כ נ ו ,ואז הוא א ו מ ך ל נ ו :ע כ ש י ו א נ ח נ ו נ ל ך ע ו ד ק צ ת ואני א ר א ה לכם ת ל כ ו לכוון ה ב י ת ה ז ה ושם מ ח כ י ם א ת ה ק ו ל פ י ו ת ל כ ו ,ת ר א ו בית ,אז לכם ,ואני ח ת ר ; ר ק ה ס פ י ק ל ג מ ו ר א ת ה ד ב ר י ם ה א ל ה ,ו ה נ ה כ מ ו מ ת ח ת לאדמה, קופצים יש כי ש נ י ז׳נדרמים ע ם כ ל ב ,ס ט ו פ .ל ה ר י ם א ת הידים ולוקחים נשק הכניסו כפר אותו אותנו יחד יחד אתו. אתנו לכלא. ולמה אז אני חושב ק ו ד ם כל, ומחפשים שהוא לקחו לא אותנו א צ ל נ ו אם היה אשם י לתחנה באותו מ מ נ ו יצאנו .ב י ת ע ל ו ב ,ת ח נ ה ש ל ז׳נדרמים ,א ב ל ה ם היו מ א ד אכזרים, תשמע, א נ ש י ם א כ ז ר י ם כ ל כ ך ל א ר א י ת י עוד .ק ב ל נ ו מ כ ו ת כ א ל ה ,ש א נ י ב ק ו ש י עמדתי. אני וממלה למלה, הלכנו, לאן מי אנחנו, ושם, פה עלינו וחיפשו א ו מ ר לך ,מ ה ש ר ק היה ,א ב ל א ח ר י כן ,ב א ו ת ו ע ר ב כ ש ה ל כ נ ו לישון ,אני ה ת ב א ת י מ ט ב ע ק ט ן ש ל ז ה ב ל א זוכר אם זה היה צ ר פ ת י א ו א ח ר ,היו ל נ ו ד ב ר י ם כאלה, הךבקתי מאתנו לי א ו ת ו ב ת ו ך כ ף הרגל ,ע ם פ ל ס ט ר ,והוא ל א מ צ א .חוץ מזר ,ל ק ח ו ה כ ל ,ו ה ח ז י ק ו א ו ת נ ו ב ת ח נ ה ,א ך ל א א מ ר ו ל ג ו שום ד ב ר ,ר ק הרביצו לנו מכות. ש: גם ל א כ ר י ת: ג ם ל א כ ר ,הוא ישב כ כ ה למטה ,עליו ל א צ ע ק ו כי ר א ו שהוא מקומי, כ נ ר א ה ש ה כ י ר ו אותו ,א ב ל הוא לא ידע שום דבר ,ה ו א ב י צ ע ת פ ק י ד וזהו .ל א היה ל ו מ ו ש ג כ נ ר א ה ,מד ,ה ו א עשה .העיקר ,ה ח ז י ק ו א ו ת נ ו שם ,ע מ ד ו ע ל ידינו ,וכל ש א ח ד מ ה ם היה ע ו ב ר ע ל ידינו היה נ ו ת ן לי ס ט י ר ה .ו ל א א מ ר ו ל נ ו שום פעם ד ב ר .ע ב ר ו שעות ,פ ת א ו ם הגיע א ו ט ו צבאי ,ע ם ס.ס .ה כ נ י ס ו א ו ת נ ו ,מ ב ל י ל ח ק ו ר א ו ת נ ו ל ס ג ד ,ושם ה ב י א ו א ו ת נ ו לגיסטפו .ה י ה לקחו ב י ת גדול יפה ,לא להם יודע מ ה ה י ה ל פ נ י כן ב ב י ת הזה ,היתד ,ח צ ר ע צ ו מ ה מ ס ב י ב ל ב י ת ,ב י ת גדול, עם מ ש ר ד י ם ,יפה ,ו ב ח צ ר היתד ,ג ם גינה ו ח צ ר כ ז ו ; ו ל א ו ר ך מ צ ד א ח ד כ מ ע ט עד ה ב י ת ה מ ר כ ז י ,ע ם א י ז ה פ א ו צ ה ש ל 20מ ט ר אולי ,ה י ה ב י ת נ מ ו ך ע ם חדרים. צ ר י ף כאילו ,א ב ל כזה הקצה מכוון כאשר בנד ,של לבנין קומה אחת לאורך, המרכזי; מהצד האחורי שעמד הבית של בצורה אלכסונית הזה גבול היה ה ח ל ק ה הזו ,ע ם ג ד ר ג ב ו ה ה מאד ,ב נ ד ה ,ע ל ה ג ד ר ה י ו ק ב ו ע י ם ח ל ק י ב ק ב ו ק י ם שבורים כ מ ו ש מ ק ו ב ל בחו״ל, ב ו ל ט י ם מ ת ו ך הבטון, ועל זה ,ה י ו עוד מ ו ט ו ת ב ר ז ל ו ח ו ט י תיל ,כ נ ר א ה ש ז ה ה ג ר מ נ י ם ע ש ו ; אגי מ ת א ר לי ש ז ה היה מין ארמון, ה ב נ י ן ה ז ה ו ה ג ד ר ה ב נ ד ה ,כ ל זה ה י ה ישן .ר א י נ ו א ת כ ל זה ד ר ך ה ח ל ת וגם ה י י נ ו ה ו ל כ י ם ל ט י י ל ב ח צ ר ,היו מוציאים א ו ת נ ו פ ע ם ביום .ה ג ד ר ע צ מ ה כאשר היתד ,מ א ד ג ב ו ה ה .ק ש ה לי ל ה ג י ד לך ,א ב ל פ י ש נ י ם מ ג ו ב ה אדם .ר ק הגדר. ע ל ז ה היתד ,ה ז כ ו כ י ת ו א ח ר כ ך ה מ ת ק נ י ם ה א ל ה . ש: ת: כ מ ה זמן הייתם ב ב י ת סוהר הזה ז כשהביאו אותנו, הכניסו אותנו לחדר אחד עם הגוי הזה שתפשו, ו״הורידו״ ל נ ו מ כ ו ת ,ככה .ש מ ה כ ב ר היה מ א ד ח מ ו ר ה ו ר י ד ו ל נ ו ג ם א ת הנעלים, וגם א ת החגורות ,והמכנסים, ו ב ד ק ו א ו ת נ ו עוד ועוד, הכל עשו בשלבים, לא 115 בבת א ח ד מהס.ס .וקרע א ח ת ,הגיע ע ו ד לנו את הכפתורים כל שהיית ככה צריר ל ה ח ז י ק א ת ה מ כ נ ס י ם ביד .מ מ ש ק ט ס ט ר ו פ ה .ל א י כ ו ל ת לזוז .זה ה י ה ביום ו ל מ ח ר ת היום ,מ ה ש נ ח נ ו ל נ ו זו ר ק ש מ י כ ה הראשון, ל כ ל א ח ד ,היה עלובה, ק ר שם ע ל ה ר צ פ ה .ע מ ד ש מ ה ב ח ד ר ת נ ו ר ב ר ז ל ע ם א ר ו ב ה .א ב ל זה ל א פעל, שום ד ב ר ל א ה י ה ב ח ד ר ,ר ק חלון ,ב כ ל ח ד ר היה חלון ,ה י ו 7או 8חדרים, א ח ד ע ל יד השני ,כ כ ה ש ע ד ה ס ו ף ש ל הבניין ל א י כ ו ל ת ל ר א ו ת כ ל ו ם כ י ה ס ו ר ג י ם א י פ ש ר ו ל ך ל ה ו צ י א א ת הראש ,זה היה חלון ע ם ס ו ר ג י ם ו ר א י ת ר ק לא חצר ג ד ו ל ה ו ש מ ה ת מ י ד ה י ה י ו ש ב ם.ם ,.א ו מ ס ת ו ב ב ו ע ל ה ב י ת ה מ ר כ ז י ר ק י כ ו ל ת להציץ ק צ ת מ ה צ ד . נ נ ס ה ש ו ב פ ע ם ל ע ר ו ך ל נ ו מין ל ו ח ז מ נ י ם : ש: אמרנו להיות שהבריחה משוואהבהייץ׳ היתה ב ע ר ך מאי, אז יוני. צריך עכשיו ב ע ר ך ס ו ף יוני א ו ה ת ח ל ת יולי. ת: כן .ב ע ר ך . ש: נ ג י ד יוני ,ב ס ו ף או ה ת ח ל ה א ו א מ צ ע יולי ת: כן .פ ש ו ט מאד ,ה י י ת י צריך א ם א ת ה ש ו א ל אותי ,ה י י ת י צ ר י ך ל ע ש ו ת .1944 ב ז מ נ ו איזה רישומים ,א ב ל א ח ר כך ,אז ל א ח ש ב ת י ע ל זה ,א ח ר כ ך א ת ה ר ק ז ו כ ר א ת ה פ ע ו ל ה ע צ מ ה כ י זה ד ב ר ש א ד ם א י נ ו שוכח ,ו י כ ו ל ל ח י ו ת א ל ף ש נ ה ו ל א לשכוח .א נ י ב מ ש ך כ מ ה ש נ י ם א ל ה ה ל כ ת י ל פ י מזלי .ה ע י ק ר ,ב י ו ם הראשון, שקרה קרה, מה בבוקר, למחרת אחרי שנתנו לנו איזו ל ח ם ׳שרופה חתיכת ק צ ת ,ו ק צ ת ק פ ה שחור ,קר ,ה ו צ י א ו א ו ת נ ו ל ב י ת שמוש ,ו א ח ר כ ך ציוו ל ה ו צ י א א ת השמיכה לנער אותה ולעשות כמה סיבובים בחצר, וחזרה ב ס ד ר .פטר, לחדר. הוא מ ת לסיגריה ,ו ל א ה י ה מ א י פ ה ל ק ח ת .היינו ר ע ב י ם ,א ת ה י כ ו ל ל ת א ר לך, ל א נ ח ג ו ש ו ם ד ב ר ,ה ל ח ם השרוף שרף בגרון ,אבל .מ ה וגם ועוברת שעה סוהר, ל ע ש ו ת ,זה המרכזי, א ח ר י ה ט י ו ל ב ח ח ,שוב בא ס.ס .מ ה ב נ י ן בית וקורא לנו ,יש ל ו איזה פ ת ק ביד ,והוא ק ו ר א י ח ף ,ק ו ר א י ם ל נ ו ה ח ו צ ה ,ו א נ ח נ ו הולכים, פתאום והוא הוא עוצר בדרך אותנו ע ל ידינו ע ם ה נ ש ק , ואומר לבנין המרכזי. אנחנו לנו :פה תעמדו. יוצאים תעמדו מהבנין ו ת ס ת כ ל ו ישר הזה, אל ה מ ק ו ם הזה ,ו מ צ ב י ע ל נ ו ב י ד ל ק ו מ ה ש ל י ש י ת ב ב נ י ן הזה .א נ ח נ ו כ כ ה •עומדים על ידו ,ה ו א ל א א ו מ ר שום ד ב ר ,ו א נ ח נ ו מ ס ת כ ל י ם .כ נ ר א ה ש ה ו א ק י ב ל סימן ש ה כ ל נגמר ,כ ל ה ה צ ג ה ה ז ו והוא א ו מ ר :בואו חזרה. ש: א ת ם ל א יודעים מ ה זה היה י ת: לא .ע ו ב ר ת א י ז ו ח צ י שעה ,באים שניים ,א ח ד מ ה ם ה י ה ג׳ינג׳י ,כ ב ר ר א י נ ו א ו ת ו ק ו ד ם כ ש ה י ה מ ס ת כ ל עלינו. ש: זה היה ס.ס .או ג י ס ט פ ו ? ח: ס.ס .כן ,ב פ נ י ם ה י ו כ נ ר א ה גיסטפו .ה ם ה ר י ה ח י י ל י ם ש ל ה ם .ו ב א י ם שניים ,א ח ד נ מ ו ך ג׳ינג׳י ו ה ש נ י שחרחר ,ו א ו מ ר י ם ל נ ו א ת ה ש מ ו ת שלנו. ה ש מ ו ת •האמיתיים ? ש: ת: הזאת. ה ש מ ו ת ש ל פ י ה ם נ א ס ר ת י בשוואבהייץ׳ .אגי י ד ע ת י מ ה היתד ,כ ל ה ה צ ג ה הוא רצה לראות את ת ג ו ב ת י הוא אמר: קוראים לך יוסף? מה אני אגיד ,ל א ? א מ ר ת י כן ,ר א י ת י א ת יזה .לא ה ס פ ק ת י ל ע נ ו ת עוד ,ה ת ח י ל ו ל ה ר ב ה ל נ ו מ כ ו ת ק ש ו ת ו א ח ד ה ח ז י ק ביד ש ר ש ר ת עם מ נ ע ו ל ,ו ס ג ר ו א ו ת נ ו י ח ד ביד 116 שלו ,ביחד .זהו. ו ה ת י ש ב נ ו והם יצאו .א ח ר י שעה או שעתיים, тשלי לא יודע ש ז ה ל ק ח ,והגוי הזה ל א נ ג ע ו ב ו ולא ח ק ר ו והוא י ש ב כ ל הזמן ,א פ י ל ו כמה ב א ר ו ח ת ב ו ק ר שהגישו ,י ש ב ב פ י נ ה ל א ד י ב ר א ת נ ו שום ד ב ר ,פ ח ד נ ו שהוא ימות, ממש. נ ת ק ף פ ח ד כזה .הוא ר א ה ש נ פ ל ב פ ח ס ת ם ,כי מ י ש ה ו ר צ ה ל נ צ ל הוא א ו ת ו ,ה ע י ק ר ש א ח ר י ש ע ה או ש ע ת י ם שוב פ ע ם ב א ו ו ל ק ח ו א ו ת נ ו לבנין .ב ת ו ך ש ח ר ר ו ל נ ו א ת הידים הבנין ו ל ק ח ו א ו ת נ ו ל ק ו מ ה שניה או ש ל י ש י ת ונכנסנו ל ח ד ר ש ל ק צ י ן ג י ס ט פ ו ,חוקר ,ו ה ת ח י ל ל ש א ו ל א ת כ ל ה ד ב ר י ם ו א נ י ר א י ת י ש ה ם א ת ה כ ל י ו ד ע י ם עלינו ,כ ל מ ה ש ק ר ה עד עכשיו. ש: מ ה אתה בדיוק מבין במלה שהכל ידעו? ת: ה ם א מ ר ו ש ז ה ש ק ר ש א ת ם קשורים ע ם ק ו מ ו נ י ס ט י ם ,ו א נ ח נ ו יודעים יהודים, שאתם השאלות מ ק ב ו צ ה שלמה, חלק אבל ידעו לא איזו בדיוק לפי קבוצה. ש ה ו א שאל ,ר א י ת י שהוא לא ידע בדיוק ,הוא ניחש .והוא ר צ ה ל ש מ ו ע ואני ע נ י ת י ל ו ת ש ו ב ו ת פשוטות ,א מ ר ת י ל א נכון ,כן נכון ,כ ש א מ ר ת י ל א נכון — ק ב ל ת י מ כ ה ,כ ל הזמן ע מ ד ו שנים ע ל ידינו ,וזה א ר ך זמן רב .ח ק י ר ה ר א ש ו נ י ת זו היתד ,,ה ו א ר ש ם הכל ,ועוד פ ע ם השם שלך ,וכך ה ל א ה ו א ת ה ב ר ח ת ,א מ ר ת י ש כ ן ,מד ,א נ י א ג י ד ל ו ל א ? הוא ר א ה שזה אני ,היתד ,ל ו ת מ ו נ ה והכל .א מ ר ת י כן ,אז ל מ ה ,מ א י פ ה עם ק ב ל ת ניירות )תעודות( ח ד ש י ם ? איפה ,פ ה ת פ ש ו א ו ת נ ו נייר א ח ר ,א מ ר ת י שהיו ל נ ו מכירים ,ש י ל מ נ ו כ מ ה פ נ ג ו .מ א י פ ה ל ק ח ת א ת הכסף י ה ר ו ו ח ת י ,ע ב ד ת י ,א מ ר ת י ש ה ו ר ד ת י למישהו פ ח ם ואני פליט ,מפולניה, ועבדתי, א מ ר ת י לא ,י ד ע נ ו שיש והרווחתי קצת .אתה יכול להגיד לי איפה ? א י ז ו ככר ,ש ם ב א א ח ד ,מוציא נייר ,א נ ח נ ו מוציאים כ ס ף והוא נ ו ת ן א ת הנייר, סיפור נחמד. ה ו ד ע ת ם ש א ת ם יהודים ? ש: ת: אני, לא ,א מ ר נ ו ש ל א .א ב ל א ת ם קומוניסטים ,ש ו ב א מ ר ת י לא .איזה ק ו מ ו נ י ס ט פ ו ל נ י זה פולני, קומוניסט י כ א ש ר הייתי א ו מ ר לא, סופג מ כ ו ת , והייתי ד י ב ר ו א ל י ג ר מ נ י ת מ כ י ו ן ש א נ י חייתי עם גרמנים. ש: חיית ? ת: ש א ל ו מניין אני יודע ,אז קרוב שהוא ש: ת: אמר אמרתי שאני מאיזה ה ב ל ארץ מ פ ו ל נ י ה ל ג ב ו ל ה ג ר מ נ י ,ומכאן אני יודע ג ר מ נ י ת . פ ט ר היה כ ל הזמן יחד א ת ך ? ש נ י נ ו יחד, לזקיפים, ש א ל ו א ת שניגו ,הוא עמד ת ק ח ו א ו ת ם בחזרה ,וזהו .ר א י נ ו שזר, ע ל ידי. אהרי זה, החוקר ל א טוב ,ו א נ ח נ ו צ ר י כ י ם ג ם מפד ,ל ה ת ח י ל ל ח פ ש א פ ש ר ו ת ל ב ר ו ח ,א ח ר ת א נ ו א ב ו ד י ם ,ה ם כ ב ר יודעים הכל ,ה ד ר ך ה י ח י ד ה היא לברוח ,פד ,אין ל נ ו שום סיכוי ,א ף א ה ד מ ה ח ב ר י ם ל א יודע איפה אנחנו. אנחנו לא יודעים איפה אנחנו. ידענו רק שאנחנו בסגד ו ש א נ ח נ ו ב י ד י ה ג י ס ט פ ו .זה ה כ ל מ ה שידענו .ו ב כ ן ה כ נ י ס ו א ו ת נ ו ח ז ר ה לחדר. ש: ב ח ק י ר ה הזו ,ל א ש א ל ו כ ל ל ע ל מ נ ה ל ב י ת ס פ ר ה ה ו א ? ת: לא. ש: ל א ש א ל ו איך ה ג ע ת ם ל ס ג ד ? ת: לא. ש: ל א ש א ל ו איך ה ת ק ש ר ת ם ע ם ה א כ ר ה ז ה ? ת: ל א ה ת ח י ל ו לשאול ,כי זו היתד ,ח ק י ר ה ר א ש ו נ י ת ,הוא ר צ ה ל ר א ו ת א ם א נ ו א ו ת ם ש נ י א נ ש י ם ע ל י ה ם ה ם ידעו ,א ם א נ ו א ל ה ש ה ם מ ח פ ש י ם ,א ל ה ש ב ר ח ו . 117 הם וזה צריך הוכיחו. כשעמדנו מול שם, הגדול הבנין כנראה היה שהיה מישהו ל ר א ו ת א ו ת נ ו ב צ י ל ו ם א ו מ י ש ה ו שהיה צריך ל ה כ י ר א ו ח נ ו ,א ו ל י ה מ ל ש י ן היה בפנים ,א ב ל ע מ ד נ ו זמן ד י מ מ ו ש ך ו ה ס ת כ ל נ ו ככה ,א מ ר ו ל נ ו ל ע מ ו ד ,ו ב ז ה נגמרה כל שאמר ל ה ח ז י ר אותנו, לתא, ההצגה, הזמן וכל אחר ו ה ח ז י ר ו אותנו. כך אותנו לקחו לחקירה כ א י ל ו ש ה ח ל י ט ש מ ח ר כ ב ר י ת ל ב ש עלינו. הסתכלנו, רצינו החוצה, או לרכוש סיגריה הזאת, עד אנחנו חזרנו הזקיפים משהו; היו מ ת ח ל פ י ם כ ל ש ע ת י י ם ו ה ת ב ר ר ש ח ל ק מ ה ־ ס .ס .היו גם מ ה פ ר י י ו י ל י ג מ י ו ג ו ס ל ב י ה , ו א ח ד מ ה ם ש ע מ ד א ח ר כ ך ב מ ש מ ר סיפר ל נ ו א ח ר כ ך ש ה ו א מ א ו ס ט ר י ה .ה ב ח ו ר ס י פ ר ל נ ו ש כ ל ה ס ב י ב ה שלו ,א ת כ ל ה ב ח ו ר י ם ל ק ח ו הזה מתנגדים בתור אבל ראיתי קצת שהוא והוא מגמגם, אותם ראה לס.ס. שאנחנו כאילו סובלים, שאנחנו קשורים כ ל הזמן בתא ,התחלנו להסביר לו ש ה ש ר ש ר ת לוחצת ,כי י ו ת ר ה י ד ק ו ל נ ו א ת ה ש ר ש ר ת ו ה ר א י ת י לו ,ת ס ת כ ל ,זה מ ת נ פ ח ל י פ ה ואדום, מדי למד .צריכים ל ע ש ו ת ל נ ו זאת ,חוץ מזה א מ ר ת י ,ה ח ב ר ש ל י מ ת ל ע ש ן ס י ג ר י ה , הזמן כ ו ל ם וכל זורקים, שאתם מעשנים אתם ואף צוחקים א ח ד לא רוצה ל ג ו ודורסים לתת במיוחד אפילו עם מציצה הרגל, או אז הזנבות אמד: הוא אני א ת ן ל ך סיגריה ,א ב ל ש א ף א ח ד לא יראה ,כי זה י כ ו ל ל ע ל ו ת ל י ב ר א ש י . ה ס ת ו ב ב א ח ו ר נ י ת והגיש ל נ ו עם היד סיגריה ,ואמר ,ת כ נ ס ל פ י נ ה ו ת ג מ ו ר והוא לעשן ו ת ו צ י א א ת ה ע ש ן ש ל א ירגישו ש ע י ש נ ת סיגריה .והוא וישב מיני ע ל ה כ ו ר ס ה ,והיה הלך ל ה ם ש ם ע ל השולחן רדיו כזה ,ישן, לכסא והוא מ נ ג י נ ו ת ג ם פ ט י פ ו ן ישן ע מ ד שם ,והם י ש ב ו ועשו ל ה ם ש מ ח שלו גיגן כל והתלחשו ש ם כ ל הזמן .ל ח צ ר ה י ו ב א י ם א ו ט ו מ ו ב י ל י ם ע ם ק ב ו צ ו ת ש ל ס.ס ,.ש ה י ו נ ו ס ע י ם ב ס ב י ב ה והיו ח ו ז ר י ם ; ה ר ג ש נ ו שיש ת נ ו ע ה ד י ח ז ק ה .ה ם נ ס ע ו ו ח ז ר ו לפעולות אתם והביאו תרנגולות,- שהיו כנראה או בכפר חיפשו מישהו, שמה הביאו ת ר נ ג ו ל ו ת וביצים ,ה ת ר ג ג ו ל ו ת ה ת ח י ל ו ל ב ר ו ח ,היה רעש ,ב א ו ש ל ו ש ה א ו ס ו מ ו ב י ל י ם , שקט, ושוב ובערב היו מתחלפים וכל כ ל 4שעות, הזמן מ ה י כ נ ר א ה ש ל א ה י ו מ ס פ י ק א נ ש י ס.ס .במקום ,אז גם ישבו אלא שמה. ב ש מ י ר ה היו י ו ש ב י ם שם כ א ל ה ע ם ה פ ס י ם ה א ד ו מ י ם ע ל הכובעים ,ה ג ׳ נ ד ר מ ר י ה ה ג ר מ נ י ת ה ז א ת .וזהו. עבר הלילה עלינו ובמשך ב ק ו ש י רב, חצי חישבגו לילה גוכל כיצד לברוח מפה .ה ד ך ך ש ב ח ר נ ו ל נ ס ו ת היתד .ד ר ך הקיר ש פ ו נ ה ל ע ב ר ה מ ג ר ש השני ,ל ע ב ר ו ש ל ה פ א ר ק א ו ה ש ד ה ש ה י ה שם ,ל א ידענו בדיוק לא מה זה ,א ך ר א י נ ו ש ם עצים. י ד ע נ ו א י ך נ ו כ ל ל ה ס ת ד ר ,ו כ ל מ ה שהיה ברשותנו ,מ צ א נ ו א י ז ו ס כ י ן ח צ י שמצאנו שבורה, ש: והכנסנו אותה לחצר. איפה מצאתם את ז ה ? א נ י ח ו ש ב ש א ת זה ה ע ב י ר ה לנו ,אשד .ש י ש ב ה ע ל ידינו ב ת א , ת: ובת ,ו מ מ ש ע ל י ד י נ ו ו ש מ ע נ ו א ו ת ן מ ד ב ר ו ת . הוגגרית ? ש: ת: אמנם הן אם פ ו ל נ י ת .ה י ו ש ת י פ ו ל נ י ו ת ,ואני ח ו ש ב שהיו יהודיות ,ל א ה י ו נ ר א ו ת כיהודיות, עבדו שתיהן דיברו רק במטבח פ ו ל נ י ת ,ואני עד של הס.ס,. ע כ ש י ו לא הגיסטפו, והיו יודע באות רק מה טיבן, לישון. אבל בינינו וביניהן היה ר ק ק י ר י ו ת ר ד ק ו ד ל ת .ד ל ת געולה .ד ל ת ר ג י ל ה ס ג ו ר ה . זה היה מ צ ד ימין ,ו מ צ ד ש מ א ל לא ידענו מ י יושב ,ו ה ח ד ר ש ל ה ן ה י ה ב ק צ ה ה ב י ת .זה היד .ה ח ד ר ה א ח ר ו ן ,ש ל נ ו היה השני ,ואחרי זה נ מ ש כ ו 7א ו 8ח ד ר י ם 118 לכוון ה ח צ ר האחורית .מ ה שידענו ,שהן ע ו ב ד ו ת כי ח ז ר ו אחה״צ ,כ נ ר א ה ש נ ת נ ו להן ח ו פ ש לשעה שעתיים ,והן ב א ו ל ח ד ר א ו ל י ל ח פ ו ף שערות ,היו להן ב כ ל ל יותר טובים תנאים בתור ב ח ו ר ו ת והרי ג ם ע ב ד ו ; להן היה איזה ב י ת ש מ ו ש ע ל ידן ממש ,או אולי ב ת ו ך ה ח ד ר .כ ש ה ן ה ת ח י ל ו ל ד ב ר פ ו ל נ י ת ו א נ ח נ ו ש מ ע נ ו — ל ד ב ר איתן ,א מ ר נ ו ש ג ם א נ ח נ ו פ ו ל נ י ם , התחלנו ושאלו מ י אתם ,הן לא ר א ו אותנו ,אז הן אמרו ש כ א ש ר ייצאו ב ח ז ר ה ל ע ב ו ד ה להכין א ר ו ח ת ע ר ב ,אז ד ר ך החלון ש נ ו כ ל ל ר א ו ת אותן והם יוכלו ל ר א ו ת יראו אותנו ,ש י ל כ ו כ כ ה אותנו, כי ל א ר א י נ ו איך הן נ י ר א ו ת ר ק ש מ ע נ ו אותן .ב ר ג ע שהן נ כ נ ס ו ל ח ד ר שלהן, ש מ ע נ ו אותן מ ד ב ר ו ת איך ש נ ש י ם מ ד ב ר ו ת ע ל כ ל מיני דברים ,א מ ר נ ו להן ב צ ח ו ק כ ב י כ ו ל ,ת ז ה ר ו איך ש א ת ן מ ד ב ר ו ת פ ו ל נ י ת כי יושבים כאן שני פ ו ל נ י ם ש מ ב י נ י ם אתכן ,וזה מ צ א חן בעיניהן .מה ,מ ה ק ר ה ש א ל ו אותנו ,ו א מ ר נ ו ש ת פ ש ו אותנו, אבל רק אין טעם ל ד ב ר ע ל ז ה ; אמרו ,א נ ח נ ו נ ע ז ו ר ל כ ם באוכל .אז אמרנו ,לא אוכל ,א נ ח נ ו רוצים סכין א ו מ ש ה ו ד ו מ ה א ם אפשר ,א ח ת א ו מ ר ת ,יש לי כאן סכין א ב ל הוא ל א ט ו ב כי ה ש פ י ץ )החוד( ש ב ו ר ק צ ת ,א מ ר נ ו בסדר ,ב י נ ת י י ם נ ש ת מ ש בזה .א ב ל א ם א ת יכולה ל ה ב י א לנו ,הן א מ ר ו :א ת ם יודעים ש ז ה אסור, אמרנו: את הסכין הזו. ש: איך ק ב ל ת ם א ת ה ס כ י ן ? ת: מ ת ח ת ל ד ל ת ,היה מ ס פ י ק רווח ,נ י ס י נ ו ב פ י נ ה ו ה ע ב ר נ ו אותו .ה י ד י ת היתה את א נ ח נ ו יודעים א ב ל נ ש ת ד ל ל ה ס ת י ר א ת זה ש א ף א ח ד ל א יידע .ל ק ח נ ו די שטוחה ,ו ק י ב ל נ ו אותו, הקצה .מ ה ה ת כ נ י ת ה י ת ה ? ו ב א מ ת זה ה י ה ש ב ו ר להוציא שננסה בקצה וחבל כי רצינו במקום א ב נ י ם ,לבנים ,מ ה ק י ר , א ח ד היה ק צ ת טיח ,זה היה בנין ישן ,ה ט י ח נ פ ל ,ו ר א י נ ו ש א ל ה ל ב נ י ם אדומות, בצורה לכל אם מ ס ו ד ר ת ,כ מ ו ש ב א י ר ו פ ה בנו, ל ב נ ה ,נ ת ח י ל להוציא לבנים, ח ש ב נ ו שאנחנו נתחיל עם הסכין מ ס ב י ב בצורה כזו שנוכל ל ע ש ו ח חור, לילה שלם נ ע ב ו ד ע ל ד ב ר כזה ,נ ו כ ל א ו ל י ל ב ר ו ח .ב י נ ת י י ם ג ם ה ת ק ר ב ה ע ר ב ,ה צ ל ח נ ו א ת א ח ד הזקיפים שיתן ל נ ו מ ז ר ן ישן שהיה מ ו נ ח ש מ ה ב ח צ ר א מ ר נ ו לשכנע לו ,א נ ח נ ו שוכבים ע ל הרצפה ,יש ל נ ו ר ק ש מ י כ ה א ח ת ,תן ל נ ו א ת ה מ ז ר ו ן ; הוא א מ ר :שאף א ח ד לא יראה ,טוב ,נ ז ר ו ק ל כ ם א ת זה ,ונתן ל נ ו ; ב ד ר ך כ ל ל היה ב י נ י ה ם א ח ד יותר ט ו ב ו א ח ד פ ח ו ת טוב. אתם הייתם עוד ב א ז י ק י ם ? ש: ת: מאמו כן .א ת ה ס כ י ן פעולה 3 ,אוטומובילים, הלכו ש ו ב הורידו תרנגולות ,א נ ח נ ו התחלנו ,והנשים ל א ר ו ח ת ע ר ב וחזרו ,ו ה ל כ ו לישון ,א מ ר נ ו להן ל י ל ה סוב ,ה כ ל עכשיו היה הסתרנו בתנור והתחיל להחשיך, קבוצה אחת חזרה אנחנו התחלנו מסתכל בפנים, לעבוד. אבל מעט באמצע מאד, הלילה איזה הזקיף פעמיים היה שלוש, לו פנס אז בפולנית, כיס אנחנו כזה: עשינו א ת זה ככה ,איפה ש ש כ ב נ ו ,ע ם ה ש מ י כ ה ה י י נ ו מ ס ת י ר י ם א ת זה ,א ח ד היה כ ל הזמן מ ס ת כ ל ע ל החלון ,ש מ ע נ ו ש מ י ש ה ו זז ,היינו מ פ ס י ק י ם ומוציאים א ת זה. א ב ל מ ה ל ע ש ו ת ע ם ה ט י ח ה ז ה ? זו ה ת ח י ל ה ל ה י ו ת ע ר י מ ה גדולה .היה ל נ ו ת נ ו ר , הכל הכנסנו מ ת ח ת לתנור .כשהוצאנו ל ב נ ה א ח ת ראינו שזו עבודה שלא נוכל להחגבר היה ע ל י ה כי ע ד ש נ ג י ע ל ח ו ר מ ש מ ע ו ת י ,ה ם י ת פ ש ו א ת זה. ל מ ה ? הקיר ב נ ד ל א מ ל ב נ ה א ח ת ,ה ק י ר ה י ה ע ב ה וגם ג ד ר היתד .מ א ח ו ר י זה .א נ ח נ ו ל א י ד ע נ ו ש ה ג ד ר היתד .צמודה ,ל ע ב ו ר א ת ש נ י ה ד ב ר י ם האלה ,ל ה ת י א ל פ ח ו ת 119 4 ל ב נ י ם ב ע ו מ ק כזה ,וזה יכול ל ה י ו ת א ו 6א ו 8ב ע ו מ ק ,זה קשה .זה חור רציני נוכל ולא על להתגבר היתה זה. בעיה לנו להכניס איך הלבנה את ב ח ז ר ה ,ו ש ל א ירגישו כ ל כך .אז ה ו צ א נ ו ב ח ז ר ה א ת ה ח ו ל מ ה ת נ ו ר ו ה ח ז ר נ ו א ת הלבנה. בינתיים באותו לא ב ע ר ך היד. ע ב ר הלילה ,וזה מ ק ו ם לישון והיינו מ ס ת י ר י ם עצמם המקום כלל א ת זד .ק צ ת ,נ י ק י נ ו א ת ה ש ט ח ואף א ח ד יכול היה לחשוד ש מ י ש ה ו ע ש ה א ו ת ם הדברים ,ה ג ר מ נ י ם שאנחנו בדרך נשכבנו שם איזה דבר. קצת התחילו ל מ ח ר ת בבוקר, ניקינו את להסתובב, חזרו על השמיכות, הוציאו א ו ת נ ו החוצה ,וכמובן ש א נ ח נ ו ה י י נ ו ק ש ו ר י ם א ח ד לשני ,יד ביד באזיקים, כ כ ה שהיה ל נ ו ק ש ה גם ל נ ק ו ת א ת ה ש מ י כ ו ת . כ ש י צ א נ ו הפעם ,ראינו ש ע ל ה ד ל ת כ ב ר ה ס פ י ק ו ל ש י ם פ ת ק ש א נ ח נ ו נידונים ושהפסק למוות, קובע דין אסירים שאנחנו ושייכים פוליטיים קבוצה לאיזה ק ו מ ו נ י ס ט י ת או מ ש ה ו כזה ,ו ה ב י צ ו ע יהיה ב ח צ ר ב י ת הסוהר .ל ד ב ר זה ש מ נ ו ל ב רק כ ש ח ז ר נ ו לתא ,אז זד .היה מ ו ד ב ק ע ל ה ד ל ת .כ ת ו ב ב ג ר מ נ י ת .כ ל א ח ד יכול לו לתאר להסתלק. חושב מצב את שלנו, המח ה ת ח ל נ ו מיד אבל איך לתכנן צורה ובאיזו ב ר ו ר היה ל ש נ י נ ו ג ם ל י וגם ל פ ט ר ש א נ ח נ ו ע ד מ ח ר ב ש ע ה ,10אני שהיה כ ת ו ב 10 ,א ו 11 א נ ח נ ו צ ר י כ י ם ל ב ר ו ח .אם חי או מ ת . לפנה״צ, ה ר י ל א נ י ת ן שהגרמנים י ת ל ו א ו ת נ ו ב מ ק ו ם הזד ;.ו ש נ י ת ן ל ה ם א ת ה ס ט י ס פ י ק צ י ה ה ת י ש ב נ ו בתא, הזאת. הסתכלו ודברנו בינינו לב כל ע ל י נ ו הזקיפים שהיו מ ת ח ל פ י ם ,ה י ו מ ס ת כ ל י ם ל ת ו ך התא ,ב ד ר ך כ ל ל שלא כמעט בינתיים והבת ועוד שמנו שמאותו רגע הזמן היו ניגשים זזות, השעות לחלון, הזמן ועכשיו הלך לאט חייל כל לאט, שעבר בצהרים היה מסתכל בפנים. הנשים, האמא שחזרו ל ת א שלהן ,אז ה ת ח ל נ ו ל ד ב ר איתן ,והן א מ ר ו שהן יודעות מ ה שקורה, ו ה א ם הן י כ ו ל ו ת לעזור ל נ ו במשהו .א מ ר נ ו ל ה ן מד .א פ ש ר לעזור ,אין פ ה מ ה לעזור ,א ב ל אם •נצטרך משהו ,אז א נ ח נ ו נ פ נ ה אליהן .ה ת כ נ ו ן ש ל נ ו היה פשוט. ש ה ד ר ך הכי ט ו ב ה ל ב ר ו ח ,ה י א ד ר ך ה ח ד ר ש ל הנשים ,מכיון ש ב ח ד ר החלטנו ש ל ה ן היה ח ל ו ן א ח ד ש פ נ ה ל צ ד א ח ד ו ה ש נ י פ נ ה ל צ ד אחר ,א מ נ ם ל צ ד ה ח צ ר ל א ל צ ד הקדמי ,א ל א לכוון ה ח ד ר ה א ח ר ו ן .ו ה ח ל ו ן ההוא ,היה ב ל י סורג. אבל ה ב ע י ה היתד .ק ו ד ם כ ל ל ע ב ו ר ל ח ד ר שלהן ,ו א י ך הן ת ג ב נ ה .אז קודם כל ,הרי היה ל נ ו סכין ,אז ה ת ח ל נ ו כ ב ר ב ש ע ו ת פטר המנעול על בצורה למנעול, ופתחנו כזו הדלת שבינינו ובין שהוצאנו אותו מכלל פעולה. וחתכנו זה את ארך העץ די מסביב הרבה זמן, את ה ד ל ת וסגרנו אותה בחזרה. ש: איך ת: זה של אחה״צ המאוחרות הנשים. לעבוד ,פ ע ם אני ופעם סגרתם את הדלת בחזרה? פ ש ו ט מאד .א ת ה ח ו ר ס ת מ נ ו ב ל ח ם ע ש י נ ו מ מ נ ו בצק ,ו ה ר ט ב נ ו א ת קצת, מקרוב אפשר היה האחרונות לבריחה וחשבנו וכשסגרנו א ת זה, נראה רק להבחין שעד סדק בזה, הערב קטן אבל לא אנחנו יבחינו שמרחוק ידענו בכך. אתה שאלה לכלכנו בכלל השעות את הבצק לא רואה אותו. זה היה מ נ ע ו ל כ מ ו ב כ ל ב י ת ישן ,ה ע ב ר נ ו א ת ה ל ש ו ן ע ם ה ק פ ת וסגרנו בחזרה. ונשכבנו חזרו להגיד 120 בחזרה. הנשים בדיוק לחדר, כשגמרנו את המלאכה אותן כבר לדבר, שמענו איזה ואנחנו להן ,היתד .בזה ס כ נ ה .נ נ י ח ש ה ן ת מ ס ו ר נ ה 10 רגעים, כ ב ר מראש, רבע שעה, תכננו מה ל ג ר מ נ י ם — אז פשוט מ א ד ויקחו א ו ת נ ו ו ג מ ר נ ו יבואו שהן כל את ת ל כ נ ה לישון ,כיון ש ב מ י ל א .12 החלטנו התכנון, ממש שנחכה השעה עד ת כ נ נ ו א ת ה ב ר י ח ה ל ש ע ו ת הלילה ,ל ־ 11 ח ש ב נ ו להגיד להן ב ש ע ה שהן מ ת כ ו נ נ ו ת או ל ל כ ת לישון ,שהיו א ו מ ר ו ת ל נ ו ל י ל ה טוב .א מ נ ם ה ד ל ת מ מ י ל א פ ת ו ח ה ,א ב ל ל א נ ע ב ו ר דרכן מ ב ל י שהן ת ד ע נ ה . מ ד ו ע י ב כ ד י שזה י ת ק ב ל שהן ש כ ב ו לישון ,ואז הן ל א שמעו ש א נ ח נ ו עברנו. ש: ועל ידי כ ך יהיה להן אליבי. ת: כן ,ר צ י נ ו גם ל ת ת להן א פ ש ר ו ת ,ש ל א ת ס ב ו ל נ ה מזה ,ת ה י ה א ח ר כ ך חקירה, ולא ושהן ממילא תסבולנה אבל במשהו, נשים, אלה במטבח ועבדו ה י ה ל ה ם שום קשר ,ל מ ה ? א ת ה ח ו ר ב ד ל ת א נ ח נ ו ע ש י נ ו מ צ ד ש ל ה ח ד ר שלנו, ז א ת א ו מ ר ת שאין פה שום ש י ת ו ף פ ע ו ל ה מצדן ,כי גם לא היה להן מ פ ת ח . הן ש: א ת הנשים לא ר א י ת ן י ו ת ר ? ת: דברים. כ ל מיני ח ש ב נ ו על קודם יהודיות או גויות .היו נ ר א ו ת כ מ ו גויות, כל י ד ע נ ו אם לא והבת האמא פ ו ל נ י ו ת ,א ב ל זה ל א בטוח .גם יכול ל ה י ו ת מ א ד שיהודיות ,ל א ר צ י נ ו ב ג ל ל ה ב ר י ח ה ש ל נ ו ל ה ע מ י ד אותן ב ס כ נ ה . ברור זה, היה ש א נ ח נ ו ב ר ח נ ו כשהן ישנו .ר ק היתד ,ש א ל ה מ ת י כי ל א ר צ ע ו להיכנס ג ד ו ל ה בשטה, פעילות ו ל ה פ ת י ע אותן, ב ס ב י ב ה ש ל סגד, א ז חיכינו. להודיע להן א ת כ נ ר א ה שהיתר. בינתיים ב ק ש ר ע ם ה פ ר ט י ז נ י ם או חיפשו א ת מישהו ,כי גם ב א ו ת ו יום יצאו ל פ ע ו ל ה ,ו ב א ו ת ה ע ת ,כ א ש ר ה נ ש י ם ח ז ר ו ה י ת ה 5 השעה שמענו או 6 והבחנו מכות ומרביצים בערב, שהם חזרו גם סוחבים לאסירים החיילים, עם מיני ארגזים כל שתפשו. זה הפעם אנשים הרבה עם היה אוכל שתפשו ובחושך וכל דברים מיני ק צ ת יותר מאוחר מהרגיל, ה ש ב נ ו ל נ צ ל א ת ה ר ע ש ו ל ה ס ת ל ק א ב ל ד א י נ ו שזה הכי מ ס ו כ ן מכיון שאז כ מ ע ט כל התכנית ה ח ב ר ה היו במקום .לכן א מ ר נ ו — נ ח כ ה ע ד הלילה ,כפי שהיתה ה ר א ש ו נ ה .ואחרי איזה זמן ,כ ל ה ח י י ל י ם ה א ל ה נ ע ל מ ו מ ה ח צ ר ונהיה שוב שקט, רחוק נעמדו מהתא שביום שלנו, היו כולם עוד לספר, היה מ ת ח ל ף מדי פעם .חיילים געלמו עלינו שומרים והשמירה ס.ס. באים א ל ה היו הרגילה ובלילה באה שוב. פלדז׳נדרמים, ל ל י ל ה וכל שכחתי זה סידור ש ע ת י ם שלוש היו מתחלפים. ש: הונגרים או ג ר מ נ י ם ? ת: גרמנים ,ע ם ה כ ו ב ע י ם ה א ד ו מ י ם מוכרח ו מ ס ב י ב ל כ ו ב ע היה פ ס אדום .ואני ל ה ג י ד ל ך ש ב א ו פ י ה ם היו י ו ת ר ג ר ו ע י ם מהס.ס .ש ש מ ר ו ל פ נ י הצהרים, כיון ש כ נ ר א ה א ל ה ל א היו ס.ס .מ מ ש ו ה ר ו ב היו פ ר י י ו ו י ל ע ג ) מ ת נ ד ב י ם ( מ ה ב ל ק נ י ם , ש ב א ו מ כ ל מ ע י מ ק ו מ ו ת ואולי ה ם ל א כ ל כ ך ש נ א ו א ת היהודים ,ה פ ל ד ז ׳ נ ד ר מ י ם היו ה ר ב ה יותר ואדום גרועים מהם. הם היו מ א ד פנים ,שהיה ב כ ל ס י ב ו ב מ ד ל י ק מקפידים. את הפנס ה כ ר נ ו שם גבוה אחד ו מ ס ת כ ל פ נ י מ ה והיה מ ו כ ר ח להגיד ,״שווייגה״ וכל מיגי מ ל י ם ג ס ו ת ה י ה זורק לכוון שלנו .העיקר ,ש ב א ו ת ה עת ש ה ת ח ל פ ו ה מ ש מ ר ו ת אז ה ט ק ס ה י ה מ ת ק י י ם ב ח צ ר ,היו עומדים ק ב ו צ ה מ ו ל קבוצה, כזד. שלנו, עבר ו ה מ ש מ ר ש ל ס.ם .היה מ ו ס ר ל א ח ר א י ,ה ק צ י ן היה מ ו ס ר ל ק צ י ן ש מ ס פ ר וכזה של אז מסר אסירים שיש יושבים כבר פסק ב ה ד ר זד, דין ובהדר עלינו, ואלה זה. כשהוא דיבר אנשים מאד על החדר מסוכנים עם פ ל י ל י ק ש ה ויש לשים עין ע ל י ה ם .א ז ה ם נ י ג ש ו וההוא האיר ב פ נ ס ,כי היה ח ו ש ך ק צ ת ,ה ס ת כ ל עלינו ,זה ד ו ק א ה י ה ה א ד ם ה ג ר ו ע ש ה כ ר נ ו א ו ת ו כ ב ר 121 יומיים .א ח ר כ ך התפזרו ,ה ש א י ר ו א ח ד ע ל י ד ה ח צ ר שלגו ,ה ו א ה ת ה ל ד 5פ ע מ י ם לכאן ,ו־ 5פ ע מ י ם בחזרה ,ו כ ל ר ג ע ב ש ב י ל נ ו היד .י ו ת ר מ ש ע ה ,ב ס ו ף ה י ה ל ה ם נ ו ה ג שהיו מ ת י ש ב י ם שמה ,היד .כ ס א ק ש גדול ,ועוד איזו כ ו ר ס ה והיו י ו ש ב י ם ו ת ל ו י באיזה שעה ,אך היו גם נ ר ד מ י ם .ת ל ו י מ י שהיה ב מ ש מ ר .ב י נ ת י י ם ה ש ע ו ת חלפו, ואני ח ו ש ב שהיתר .כ ב ר מ ש מ ר ת שלישית שלהם, והשעה ה י ת ה כנראה החלטנו הזו במשמרת הבאה, סביבות ,11 אגחגו אולי ,12 הולכים ,מ ה ואנחנו ש ל א יהיה. שבמשמרת עכשיו העת, הגיעה או לנשים. למסור כשהזקיף ק צ ת ש ם נרדם ,ו ש מ ע נ ו ש ה ג ש י ם ע ו ד ק צ ת ד י ב ר ו ביגיהן ,הן היו כבר ,כ נ ר א ה , במיטות, יותר א מ ר ו ל נ ו לילד .ט ו ב ועוד ד י ב ר ו .א ז א נ י א מ ר ת י ש כ א ש ר יהיה ק צ ת מ א ו ח ר ,יש לי מ ש ה ו התקרבתי, חשוב. ו א מ ר ת י לה, חשוב בואי מאד תתקרבי בסדר .הזקיף לא י כ ו ל היה החזיק את הרובה ונשכב ובצד כשהיא שינה. אסירות ניגשה לדלת ו א נ ח נ ו אסירים לי יש לך מאד למסור משהו ל ש מ ו ע ש ו ם ד ב ר כי הוא כ ב ר כ מ ע ט ישן בצד, אמרתי אבל לספר לדלת, להן .ככד. אמרתי. ב א ו ת ו זמן, אנחנו ושמענו איך שהוא קצת מצפצף מתוך תשמעי, אנחנו מכירים, ואתן לה: רוצים לא הדלת היא שיקרה לא אנחנו ל כ ן איזה עוול. כ ר ג ע פ ת ו ח ה ,אם אני נ ו ג ע בידי, עשינו ח ו ר ב ד ל ת שלכן ושלגו, הדלת נ פ ת ח ת ו א ת מ ק ב ל ת מ כ ה מ מ נ ה .א ז היא ,ה ת ח י ל ה תיכף ,ל ה ת ע צ ב ן .ל פ י זד .אני ח ו ש ב ש ה י ת ה ב כ ל ז א ת פ ו ל נ י ה ו ל א יהודיה ,כ י היא ה ת ח י ל ה ב ב ט ו י י ם פונים לאלוהים, שהפולנים כמו אמא ש ל ישו, מ ה יהיה פ ה ? שקט. אמרתי: ה ס כ י ן בידי ,ה ד ל ת פ ת ו ח ה ,א נ י ל א ד ו ר ש מ מ ך ש ת פ ת ח י א ת החלון שלך ,א נ ח נ ו יודעים שאין ש ם סורג ,א נ ח נ ו ה ס ת כ ל נ ו ו ת י כ נ נ ו א ת ה ב ר י ח ה שלנו .א נ ח נ ו מ ח ר נידונים תחזרי ככה למוות ,ו א נ ח נ ו מ ו כ ר ח י ם למיטה וגם הבת, ש א ת ן ב מ י ל א תישנו, שמעחן. ואתן ל ב ר ו ח ה ל י ל ה ,ל א יעזור ל כ ן שום ד ב ר . י ש נ ו ת .זד. אפילו בערך יקרה בעוד שעתים את שלוש, ש ת ת ע ו ר ר ו ש א נ ח נ ו בורחים ,אז כ א י ל ו ש ל א בשקט, אנחנו נעבור דרך ה ד ל ת שלכן נפחה ל נ ו א ת החלון ונקפדן ה ח ו צ ה וזה ל ו ק ח רגע ,א ם ת פ ר י ע ו ל נ ו א ו מ י ש ה ו א ח ר יפריע ע כ ש י ו א ו י ו ת ר מאוחר, היא א נ י ד ו ק ר א ו ת ו בסכין .ש י ה י ה ברור, לך עוד י ל ל ה קצת ,ו א מ ר ת י לה ,ל י ל ה ט ו ב ה ר ב ה לחשוב ,ה ש ו מ ר ישן בחוץ, להן ח ה מ ה ש ר צ י ת י להגיד לך. ו ת ל כ ו לישון ,על מ נ ת ל א פ ט ר ה ס ת כ ל עוד פ ע ם ואמרתי: לתת אנחנו כ ב ר ה ו ל כ י ם ! היא ל א ה ס פ י ק ה ל ה י כ נ ס ל מ י ט ה ו א נ ח נ ו היינו ב פ נ י ם החדר ,ר א י ת י שהיא היה מסתכלת ומכסה את עצמה נ מ ו ך לגמרי ,והיינו ב ח צ ר , בשמיכה, בצד, לא אנחנו עברנו, ק פ צ נ ו החוצה, ב ח ז י ת ש ל ה ב י ת שלנו ,א ל א זה בצד• . ה י ה ח ו ש ך ושקט ,והיינו ע ל יד הגדר ,ש ע ל י ו ה י ו עוד ח ו ט י תיל .ו ב ל י ל ח כ ו ת א נ י ק פ צ ת י ו ת פ ש ת י א ת ג ד ר ה ת י ל .מהקפיצד ,בידים ,ח ד ר ו ה ד ו ק ר נ י ם מ מ ש ל י ד י ם ו ה ת ח ל ת י ל ס ח ו ב א ת כ ל כ ו ב ד הגוף כ ל פ י מ ע ל ה . ש: ב ל י ל ה לא הייתם ב א ז י ק י ם ז ת: ע כ ש י ו ככה .ב א ו ת ו יום א ח ר י ה צ ה ר י ם ,ח ש ב נ ו ע ל כך ,כי איך נ ב ר ח באזיקים? יד א ח ת ש ל י ד ד א ח ת ש ל פ ט ר ק ש ו ר ו ת באזיקים .ו א נ ח נ ו ל א נ ו כ ל ב צ ו ר ה זו ,ז א ת א ו מ ר ת נ ו כ ל א ו ל י ל ב ר ו ח א ב ל א י ך נ ו כ ל לרוץ ו ל ע ב ו ר א ת ה ג ד ר ה ז א ת ? ואז ב ש מ י ר ה היה איש ס.ס .ע ל י ו ס י פ ר ת י שהוא נ ת ן לנו סיגריה ,ו ה ת ח ל נ ו לעבוד עליו, והסברנו לו :תראה, מהאזיקים ממש ה ת נ פ ח ו ל נ ו הידים, אנחנו ל א יכולים ,ז ה לוחץ כ ל היום ,איך א ד ם י כ ו ל 24ש ע ו ת ל ה י ו ת ק ש ו ר כ כ ה ש ה ד ם 122 ״ אפילו ז ו ר ם ? כן ,א ב ל ,לי אין שום א פ ש ר ו ת אין לי א פ י ל ו ה מ פ ת ח ו ת ש ל לא האזיקים ,זה ב מ ש ר ד ,א מ ר ת י :א ת ה מ ו כ ר ח ל ע ש ו ת מ ש ה ו ,א נ י כ מ ע ט ש ה ת ע ל פ ת י . ו מ ש מ ה ה ו א האמין שזה כפי ש א נ ח נ ו א ו מ ר י ם לו, ומפה לעזוב ואמר: א ת ה מ ק ו ם ו ב י ק ש מ א ח ד שעבר ,מ א ח ד הס.ם .ו ס י פ ר ב ת ו ם ל ב ש מ ע מ ה שהוא א מ ר והאמין לו ,ה ל ך והשני המפתח. הענין אני ל א יכול ל ו א ת כ ל הענין, למשרד והביא לו א ת ה ס ב ר ת י ל ו ש א ם הוא מ ש ח ר ר לנו חוליה א ח ת זה כ ב ר לא לוחץ ,כ ל מ ה ש א נ י מ ב ק ש שזה לא ילחץ ל נ ו על הידים ,ש נ ו כ ל ל נ ש ו ם .ז ה מ מ ש עוצר לי א ת ה נ ש י מ ה .והוא היה כ ל כ ך טיפש ה ב ח ו ר ה ז ה ש ש מ ר עלינו ,ש ב ר ג ע שהוא פ ת ח ,ש א ל אם ל ש ח ר ר חוליה א ח ת או שתים .א ם ל א י ו ת ר ט ו ב ש י ש ח ר ר א מ ר ת י לו ,ת ר א ה מ ס פ י ק אחד ,כיון שידעתי ,א ם ה ו א י ע ש ה ש ת י ם הוא שתים. י ר א ה ש א פ ש ר ב כ ל ל להוריד א ת זה כ מ ו כ פ פ ה .א מ ר ח י א ח ד מ ס פ י ק ,א ת ה ב א מ ת זהב ,אתר ,יוצא מ ה כ ל ל וכן הלאה .הוא עשה א ח זה ו ה כ נ י ס א ת ה מ פ ת ח ל כ י ס ואמר שיחזיר חוזר ל נ ק ו ד ה ההיא, ו ש א ל א ם זה עזר א ו ת ו א ח ר כך, כ ש ה ו א ר ק ע ז ב אותנו, לנו, טוב, בחור זה א נ ח נ ו ניסינו. ע כ ש י ו אני היה א מ נ ם די ק ש ה ל ה ו ר י ד ,א ב ל ב מ א מ ץ זה ק צ ת ס ו ג ר ל נ ו א ת היד ,ו ב ת נ ו ע ה כ ל פ י פ נ י ם ה ש ר ש ר ת יורדת .א ם ה י ה מ ש ח ר ר א ת זה ב ש ת י חוליות ,היה א פ ש ר ל ז ר ו ק א ת זה ב כ ל ל . את ה ש ר ש ר ת הזו, ואגיע בחיים סגורים אנחנו לבודפשט. הבאנו ל א י ז ה ש ה ו א מקום, בשרשרת. חשבתי לאיזו חווה א ז הבאנו את השרשרת לי ככה. טוב והראינו א ו ת ה אם להראות לאמא אני אשאר ש ש נ י נ ו היינו של ובכן מושה. ק פ צ ג ו ע ל ה ג ד ר ,ו ס ח ב ת י א ת ע צ מ י ל מ ע ל ה וגם פ ט ר ,ו ה ג ע נ ו ל מ ע ל ה לגדר ,ל א הרגשתי כל ש ק ר ע ת י לי א ת כ ל ק צ ו ת ה א צ ב ע ו ת של הבשר שריטות ה א צ ב ע ו ת הגדולות, של גדולות כלבים וקפצנו שמתחילים פארק איזה ורצנו, או והגענו לצד לנבוח משהו כמעט השני, חזק, דומה, למרכז אבל אבל בלילה סגד, לא רק לא ראינו הרגשתי ברגע אנחנו הרגלים ,ממש שקפצתי התחלנו יכולתי כבר בכלל, בידים ע ש י ת י לי שמעתי איזה שני ושם היה בריצה להבחין, בתים שפשפתי את חזקה, ובין והתחלנו העצים רצנו להסתובב שוב ימינה ו ש מ א ל ה ר ק לא בין בתים ,א ב ל ל א י ד ע נ ו א י פ ה א נ ח נ ו נ מ צ א י ם .ו ר צ נ ו וחזרנו ע ל אותו המעשה ,כמו בבריחה הקודמת :ראינו כנסיה ,שהיתה מוקפת ב ש נ י הצדדים, היו ת ח נ ו ת מסודרות, בגינה ג ד ו ל ה .ל פ נ י ה כ נ י ס ה ל כ נ ס י ה הזו, ראיתי ל פ י ה ס י מ נ י ם ,ע ם פ י ג ו ר ו ת של ישו ,ו ה ד ר ך ב ה ה ל ך ל פ נ י ש ת ל ו אותו, ע ם ה צ ל ב .ה כ ת ב ה י ה ב ה ו נ ג ר י ת ,מ ה ש ל א י כ ו ל ת י ל ק ר ו א ,א ב ל ר א י ת י א ת הכל, ומיד ב צ ד א ח ך כך ,ג מ ש כ ה הגינה מ ס ב י ב לכנסיה .א ז נ כ נ ס נ ו ל ג י נ ה הזו ,ע ל יד ו נ ש כ ב נ ו ל נ ו ח איזה זמן אז ה ח ל ט נ ו — וזו א ו ל י ה י ת ה ש ג י א ה — א ב ל הכנסיה, א נ ח נ ו ה א מ נ ו כ ל כ ך ב ב ן אדם ההוא ,ב מ נ ה ל ה ב י ת ס פ ר ,ש ה ח ל ט נ ו ,ל ל כ ת אליו. לא היתד, ומסגד לנו גם שום אפשרות להסתלק מסגד ,הרי ידענו ש י ח פ ש ו אחרינו. ל ב ו ד פ ש ט זו ד ר ך ארוכה ,איך א נ ח נ ו נ ע ש ה ז א ת ב ל י עזרה .א ל ת ש כ ח שהיינו ב ל י נ ע ל י ם .ל ק ח ו ל נ ו א ת הנעלים .ל ק ח ו לנו א ת ה ח ג ו ר ו ת ש ל ה מ כ נ ס י ם ואנחנו ,ב ל י כל ,ל א מ ג ו ל ח י ם ו ה מ ר א ה ש ל נ ו היה מ א ד ח ש ו ד .ח י כ י נ ו ע ד ש ה ת ח י ל ה השמש קצת לעלות, שנראה לאן א נ ח נ ו הולכים, ידענו גם את הכתובת, אז התחלנו ל נ ו ע לכוון ההוא .ו א ח ר י ה ל י כ ה די מ מ ו ש כ ת ה ג ע נ ו ל ש ם ,זה ה י ה ב י ת פינתי, והם ישנו כי אנחנו התחלנו לדפוק למטה ולצלצל ורק אחרי 5רגעים הוא הופיע בחלוק, נבהל מאד, א מ ר נ ו לו מ י אנחנו, הוא כנראה ידע כבר, 123 והוא בזה אבל א מ ר לנו ,ש ז ה מ א ד מ ס ו כ ן ,ה ם ע ו ד ל א יודעים ש ה ו א מ ע ו ר ב ה ם יכולים ל ה ג י ע לזה ,והוא לא ר ו צ ה ל ה כ נ י ס א ו ת נ ו ה ב י ת ה ,אז א מ ר ל ו פ ט ר ש א נ ח נ ו ב ל י נ ע ל י ם ,ו ב ר ח נ ו מ ב י ת סוהר ,ב ל י געלים ב ל י ש ו ם ד ב ר . בהונגרית, ה ו א לא ידע ב ד י ו ק מ ה ק ר ה ,ידע א מ נ ם ש ק ר ה משהו ,א ך ל א ידע ש א נ ח נ ו נ מ צ א י ם ב ס ג ד ,א מ ר שזו ס כ נ ה ,ו ש ה ו א חושב ,שהוא ל א יכול ל ה כ נ י ס א ו ת נ ו ה ב י ת ה ,א פ י ל ו ל א לרגע ,כ י ב ד י ו ק י כ ו ל י ם ל ב ו א ל ח פ ש פה .ואז ב י ק ש נ ו נ ע ל י ם א ו מ ש ה ו והוא זרק לגו איזה זוג נ ע ל י ם ,ו א ח ת נ פ ל ה ל פ ט ר ע ל האף ,ו נ ו ס ף ל כ ל זה ע ו ד ק י ב ל ואני נ ש א ר ת י ב ל י נ ע ל י ם .א מ ר ג ו ל ו תודה ,זרק לי עוד ס ו ד ר ו ס ג ר א ת מכה. ה ח ל ו ן וזהו .ה ו א ה י ה מ א ד מ ע ו צ ב ן ,ס ג ר א ת החלון ולא ר צ ה ש נ ש א ר ש ם יותר. לתחנת והחלטנו ללכת הונגרים, אכרים, בחדר ר כ ב ת .ב א ג ו לשם ,היה עוד מ ו ק ד ם ו י ש ב ו ה ר ב ה מאד ופטר אמר מסביב ה מ ת נ ה כזה, נכנסנו היו ס פ ס ל י ם , ב ק ו ל ר ם ב ו ק ר טוב ,ה ת י ש ב ,ו א ת י היה מ ד ב ר ב ת נ ו ע ו ת ידים כ א י ל ו ש א נ י חרש. הייתי ע ו ש ה ל ו ס י מ נ י ם והוא ה י ה ע ו ש ה לי סימנים. אני מעט על ישבנו בכך ה ס ת כ ל ו עלי, כולם ש ם כי גם הספסל ו פ ת א ו ם ה ב נ ת י ש א נ ח נ ו לא יכולים לשבת יש ס כ נ ה ,כ י י כ ו ל ל ה י כ נ ס איזה ז׳נדרם .פ ט ר ה ס ב י ר לאנשים בהונגרית, כ א ש ר ר א ו שיש לי ס י מ נ י ד ם ע ל הרגלים ,ש נ פ צ ע ת י ב א י ז ו ת א ו נ ת ע ב ו ד ה ע ם והוא מ ו ב י ל א ו ת י ל ר ו פ א ; ש כ א י ל ו א נ ח נ ו פ ל י ט י ם פ ו ל נ י ם והוא א ח ר א י מחרשה עלינו, ואני חרש לרופא ולא היה ולא לנו יודע לדבר, א פ י ל ו כסף, לא כל שומע, אז ה ס פ ו ר היה הוא על מוכרח מנת להביא להשיג אותי כרטיסים. ר א י נ ו שזה ל א י ל ך ב ק ל ו ת ,כ י ה ו א א ח ר כ ך גיגש ל א ח ד ו ה ס ב י ר ל ו ב צ ד ,ש א נ ח נ ו צריכים כ ר ט י ס י ם ל ב ו ד פ ש ט ,ל א י ד ע נ ו א פ י ל ו כ מ ה זה עולה ,ה ה ו א ח ש ד ש מ ש ה ו לא ב ס ד ר ו א מ ר מ ה א ת ה מ ת ח י ל ל ד ב ר ע ל ס כ ו ם כזה ,אגי א ג ש ת י כ ף ל מ ש ט ר ה . ר א י נ ו ש ז ה ל א טוב .פ ט ר ר מ ז לי ש א נ ח נ ו צריכים ל צ א ת החוצה, יצאנו הרכבת לשדה, ישבנו הרכבת, ושם שם עצמה, נמתין בחת, וראינו שזו על פעם ועברנו את לאט שעה מגיעה ידענו באיזו ש ה ו ל כ ת לבודפשט ,וידענו באיזה מסלול ,הכל ידענו; ה ח ל ט נ ו שאנחנו יוצאים חזרה פ ס י ה ר כ ב ת ,כיון ש כ ב ר לאט מהתחנה. וניכנס ב ק ו ר הזה, הרכבת כולם לרכבת מהצד ההפוך. וככה כ ע ב ו ר שעה או ש ל ו ש ת לבודפשט, בקרון התחילו נ כ נ ס נ ו והתישבנו, ל ה ס ת כ ל עלי עשינו. ר ב ע י ש ע ה הגיעה ושוב ועליו אותה והוא הסצינה התחיל עוד ל ה ס ב י ר א ת כ ל המעשיר .מ ח ד ש ,ש ה ו א מ ו ב י ל א ו ת י לרופא ,ו ש א נ י פצוע. ל א ס י פ ר נ ו כ ב ר ל א ף א ח ד ע ל ה כ ר ט י ס י ם כי ת כ נ נ ו ש א ם י ת פ ו ש א ו ת נ ו ה ק ו נ ד ו ק ט ו ר , אז נ ג י ד ל ו ש א י ב ד נ ו א ת ה כ ר ט י ס י ם ,ה ע י ק ר ש א נ ח נ ו יושבים ,ו ר ק מ ח כ י ם ש ה ר כ ב ת היא תזוז, שפטר שוב אני התחילה אמר לי לזוז לעשות. והקונדוקטור בינתים נכנם, הרכבת אני נסעה, עשיתי אנחנו את ע צ מ י ישן, נוסעים, וכבר כפי נעצרה ב ת ח נ ה ק ט נ ה ,ש ו ב זזה ואחרי זמן ק צ ר ה ק ו נ ד ו ק ט ו ר בא ו מ ב ק ש כרטיסים. שמעתי א ב ל עשיתי א ת ע צ מ י ישן ,כ א י ל ו ש א י נ נ י ש ו מ ע בכלל .פטר לא הגיב ,כ א י ל ו שישן ,א ז א י ז ו אשד .א ו מ ר ת ל כ ר ט י ס ן א ת ה רואה ,זה מ ס כ ן נפצע, חה מ ו ב י ל אותו ,והם כ ל כ ך עייפים ע ד שגרדמו .אז ה ו א ש א ל ,ל א ן נ ו ס ע י ם ? לבודפשט, כ כ ה היא ס י פ ר ה ,והוא א מ ר :אני א ח ר כ ך א ב ו א ל ב ד ו ק ,וזהו .ככה ע ב ר ו עוד איזה 3 ,2ת ח נ ו ת ,א ב ל ע ו ד היה ר ח ו ק מ ב ו ד פ ש ט .מ א ד ר ח ו ק .ר א י נ ו שזה ל א ע ס ק ,א ב ל ה מ ש כ נ ו ככה ,נוסעים ב ע ת י ם .פ ט ר ע ש ה א ת ע צ מ ו כאילו שהתעורר 124 ו ה א ש ה כ מ ו נשים ,א ת ה יודע ,היא מ ס פ ר ת לו ,א ת ה יודע ,היה פה קונדוקטור אני ורצה ל ר א ו ת א ת ה כ ר ט י ס י ם שלך ,ו פ ט ר א ו מ ר :אין דבר ,הוא יבוא א ר א ה לו .ב ס ד ר .העיקר ,ש א ח ר י נ ס י ע ה ש ל י ו ת ר מ ש ל י ש ה ו א חוזר שוב, ר ו א ה א ו ת נ ו .ושואל א ת פ ט ר וזה אומר ל ו :כן ,ת ר א ה א נ ח נ ו פולנים ,נ מ צ א י ם ר ח ו ק מסגד לנו והיתה שם ת א ו נ ת עבודה ,ואני ל א ה ת ח ב ו ר ה ,אז איחרנו את ואנחנו בקושי להביא יכולתי ת פ ש נ ו איזו שהיא את עגלה ה ר כ ב ת הקודמת ,ואנחנו כ ב ר ה ח ב ר שלי ,כי אין והביאו אותנו לתחנה ה ר ב ה זמן בלי כסף בתחנה ו ב ל י שום ד ב ר ,בקושי היה לי כ ס ף ל כ ר ט י ס י ם א פ י ל ו ל א א כ ל נ ו ,ו א נ ח נ ו צריכים ל ב ו ד פ ש ט ,ש ם יש ל נ ו ק ו מ י ט ה )ועד( ו מ ט פ ל י ם ב נ ו ויש ל נ ו ב י ת חולים, להגיע ויש ל נ ו ה כ ל ,ב ב ו ד פ ש ט ,ו ה כ ר ס י ס ן עונה ,יעזור השם ,ת ג י ע ו בסדר ,ע ל כ ר ט י ס י ם דיבר לא ואומר: נפלו, בינתים, בסוף אבל גם הגיע לכרטיסים. אח ,א ת ה רואה ,מ כ ל זה א נ י ל א יודע השארתי אולי שמה, התחילו מה לעשות לאסוף כסף פטר אז עכשיו איפה עכשיו? בקרון, אז והוא הוא מתחיל אומר: הוציא לחפש, הכרטיסים ,אולי נראה, כרטיסים מה חדשים, לעשות. בינתיים, מהתחנה ב ה היינו ע ל מ נ ת שיהיה ל ו כיסוי ,ו כ ל ה א נ ש י ם והנשים ש י ש ב ו א ס פ ו כסף ,ו נ ת ן ל נ ו כ ר ט י ס י ם לבודפשט. הגענו לכלוך ל ב ו ד פ ש ט ,מ ה ע ו ש י ם ? אגי כ ב ר ה ר ג ש ת י כ א ב נורא ,כי ח ד ר ה ר ב ה ל ר ג ל ,לא י ד ע ת י שזה גרוע ע ד כדי כך, מהאצבעות שחסרות בשר ממש חתיכות ה ג ד ו ל ו ת .ל א ה ר ג ש ת י טוב ,חוץ מזה א נ י ל א יכול ל ר ד ת כי ת י כ ף י ע צ ר ו אותי ,אז ה ח ל ט נ ו ש א נ ח נ ו נגיע ו נ ק ח ס ק ס י ו נ ס ע .ד ב ר א ח ד י ד ע נ ו בטוח, שאולי גרה ח ב ר זה א ו א ח ר נ ת פ ס ו ,א ב ל היה ש ם א ל ק ה א ם ש ל טושיה .וידענו שהיא ,א ם ל א ק ר ה במקום תהיה מכיון שהאשה בעלת הפנסיון Ыекפנסיון ,ושם ה י ת ה ל ה איזה היתד. הזה, ד ב ר מיוחד ,היא אשד. נחמדה, מאד והיא א ה ב ה א ת גב׳ גוטמן ,ו ב כ ל ל היה ל ה איזה י ח ס מיוחד ,היינו ב א י ם ת מ י ד כ ו ל נ ו ל ב ק ר א ו ת ה ,ו ל ש ת ו ת משהו ,והיא ה כ י ר ה א ת כ ו ל ם .ו ח ש ב נ ו ש א ם גצטרך לשלם כסף ב ע ד ה ט ק ס י ,אז א ם נ מ צ א א ו ת ה בבית ,א ח ד יקפוץ ל מ ע ל ה מ ה ר ,ונביא לגהג, ולאחרים נ ש ח ר ר אותו, נשלם לו התכנית היתד. טובה. עלינו. והאמא תטפל באנו תיכף בנו לבודפשט, ותודיע לטושיה לכוון הטכסי, ורצנו י ד ע נ ו א י פ ה ש ה ם עומדים ,נ כ נ ס נ ו ואומרים ל נ ה ג א ל ק פנסיון ,ר ח ו ב רקוסיו. כשהגענו עולים אמרנו לו: תראה, אנחנו באים לקרובה לנו ואין כסף, אנחנו ל מ ע ל ה ל ו ק ח י ם מ מ נ ה כ ס ף ו נ ב י א לך .ע ל י נ ו ו מ ס ת ב ר ש ה ג ב ׳ גוטמן עוד גרה א צ ל ה ,א ב ל היא א י נ נ ה ע כ ש י ו ב ב י ת ,ו א נ ח נ ו מ ס פ ר י ם ל ה ע ל ה ב ע י ה ש ל נ ו אבל ה י א ל א ה כ י ר ה אותנו ,ו כ ש ר א ת ה א ו ת נ ו ב מ צ ב הזה ,ה י א ק צ ת פ ח ד ה ו ל א זכרה א ם זה א נ י או לא ,והייתי ע ם זקן כ ז ה ; א ב ל א נ י א ו מ ר לה ,א נ ח נ ו ק ר ו ב י ם ש ל גב׳ גוטמן ,א נ ח נ ו ב א י ם כאן ,топאני באופן מ י ו ח ד ,כ י א ת פ ט ר היא ל א ז כ ר ה כ ל כ ך ו ב ר ג ע שגב׳ גוטמן ת ח ז ו ר ,אני נ ש א ר פ ה ע ד ש ה י א ת ח ז ו ר היא ת ח ז י ר לה א ת ה כ ס ף .ב ש ו ם א ו פ ן ל א ר צ ת ה ל ת ת .ועד ש א נ ח נ ו מ ד ב ר י ם ו ה נ ה ג פ ח ד ש א נ ח ג ו ב ו ר ח י ם והוא ב א ל מ ע ל ה . לא כך היתד .לו ברירה ,חיכינו ו ע ב ר ק צ ת זמן, מרוצה וראיתי מזה, בעלת הפנסיון, הלכתי לנקות ו ל מ ר ו ת שהיא לא היתד .כ ל לי קצת את ש ל י יש פ צ ע י ם רציניים ,א ב ל ל א היתד .ל י ב ר י ר ה , הידים והרגלים, לרדת לא רציתי, א ז י ש ב נ ו שם ,ו ח י כ י נ ו ו ג ב ׳ גוטמן הופיעה ,ו ש ל מ נ ו ל נ ה ג . היא עשתה לנו גם לשתות משהו ולאכול, ואני לא יודע, באיזו צורה 125 היא הודיעה ,א ב ל א ח ר י זמן ק צ ר גם טושיה הגיעה ,ו י ד ע ת י שטושיד .פ ע ם ע ב ד ה ב ב י ת חולים ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה ב ת ו ר אחות ,חוץ מזה ,כ ל א ש ה ק צ ת י ו ד ע ת ל ט פ ל בפצעים ,א ז טושיה ת י כ ף ר צ ה ,ו ע ש ת ה לי ב י ג ת י ם ת ח ב ו ש ת ר א ש ו נ י ת ע ם איזו משחה שהיא גגד והסתדרתי, זיהום, והלכנו התגלחתי, ובקצור, לרופא. עבר ה ר ב ה ה ר ב ה זמן ע ד ש ה ת ר פ א ו לי הרגלים ,כ י ל א י כ ו ל ת י ל ל כ ת ב כ ל ל . א ת ה ה י י ת ב מ צ ב עדין כי ח י פ ש ו א ו ת ך .ח ז ר ת ל ד י ר ה ש ל ד ,א ו ע ב ר ת ש: למקום א ח ר ? ת: א נ י ל ד י ר ה ש ל י ל א חזרתי. ש: החלפת ניירות? ת: ה ח ל פ נ ו ניירות, החלפתי ה ח ל פ נ ו הכל ,ש ו ב הייתי ע כ ש י ו ב ב ו ד פ ש ט , א ת הכל ,ג ם דירה ,אגי ל א ז ו כ ר בדיוק לאיזו כ ת ו ב ת הגענו ,ב כ ל אופן ,ה ח ל פ נ ו ו ה ת י ש ב נ ו ש ו ב ב ב ו ד פ ש ט ,אני ה ר ב ה ימים לא י כ ו ל ת י ל צ א ת מ כ י ו ן ש ל א דירה, י כ ו ל ת י ל ד ר י ד ע ל רגלי. בערר מתי זה ה י ה ? ש: מ ת י זה היה ,א נ י י כ ו ל ל ד ע ת ב ע ז ר ת ה ש ל ל י נ ק ה א ש ת י .זה ה י ה ב ע ר ר ת: באוגוסט. לאט ת ק ו פ ה די התחיל זה לפעול צריכים החיפושים להתחמק התחיל הלכתי והמאורעות כי במהירות; התגלגלו הגרמנים בצורה והגאצים ובתחבושת, כד כל ההוגגדים א ח ר ה א נ ש י ם שלנו ,א נ ש י ה מ ח ת ר ת ,ומדי פ ע ם מידיהם בעצם שסיפרתי דרכם ארוכה להגליד, עוד בעזרת מקל פתחנו ב א ו ת ו זמן לד, יכלו בחיפוש והפעולה אנשינו בערר הזו להסתנן, דחוף מאד של כאשר תפסו אותנו שם נמשכה חדשים היו פ ז ו ר ו ת לאורר מהירה, הגבירו הגבול שהיינו קצב את גתפסו חברים .בכדי נקודות־מעבר אחדים. אבל לאט וכאשר הפירצות הרומני. לרומניה. זה ברחנו, כמו הללו אז בגבול, גם באה ע ז ר ה מ צ ד ח ב ר י נ ו ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה ,הד״ר מ ר ט ו ן ואריה ר ו ז נ ש ט ו ק )ורדי( ואחרים, שהיו מקבלים אותם לבוקרשט. ש: ומתי הגעת אתה לרומניה? א נ י ע ב ר ת י ל ר ו מ נ י ה ר ק ל א ח ר ש ב ו ד פ ש ט ג כ ב ש ה ע ״ י הרוסים. ת: באותה שכללה דונק שלנו, לטיפולם את הבורחים מיד כשעברו את הגבול ומשם העבירו ע ת ה ג י ע ה ל ב ו ק ר ש ט ה מ ש ל ח ת מ א ר ץ ישראל ,ש ל ש ל י ח י ״המוסד״, א ת מ ש ה א ו ר ב ו ד ,יוסף ק ל ר מ ן ו א ת ח ב ר נ ו דוד צ י מ נ ד .ל פ י ד ר י ש ת ו ש ל )דוד צ י מ נ ד ( עברתי לבוקרשט ,שם כ ב ר נמצאה אז כמעט כל החבורה ושם ה ת א ר ג נ ו כ ק י ב ו ץ .ל א ע ב ר ו ימים ר ב י ם ו ש ל י ח י ה מ ו ס ד ה ט י ל ו ע ל י •לצאת לפולין ,ל ש ם ט י פ ו ל ב ש א ל ו ת איחוד ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ו ה ב ר י ח ה ל ר ו מ נ י ה •ואיטליה ,בהן נ פ ת ח ו כ ב ר אז א פ ש ר ר ו ת ל ע ל י ה בי ,ב ע ז ר ת ה ש ל ה ב ר י ג ד ה היהודית •מארץ י ש ר א ל . 126 פרופ .אריה לוי א ר ג ו ן הכנות לקראת השואה בחודש באה על מרץ ותוך ההשמדה. של ו י ו ז מ ה פעולות חודשים היתד. ב פ ע ו ל ו ת הצלה יהודי ה ו נ ג ר י ה כ ל זה ק ר ה הגרמנים ס פ ו נ ט נ י ת ה צ ל ה מעטים .1944ה ג ר מ נ י ם בשנת כבשו את ה ו ב ל ו כ ל היהודים מ ע ר י ה ש ד ה בעת שהצבא צפויה בהקדם. האדום עד התקרב 1944 הונגריה מחנות אל לגבולות הונגריה ומפלתם יהודי הונגריה שאננים ישבו ו א ף לא ש מ ע ו ה ר ב ה ע ל מ ה ש ק ר ה ל א ח י ה ם היהודים ב א ר צ ו ת ה כ י ב ו ש הגרמגי, ומאנו עלול להאמין ש ג ו ר ל ם הם ל ה י ו ת זהה במשך ל ג ו ר ל יהודי פולין. שגות המלחמה הראשונות לא ארעו בהונגריה התפרצויות אנטישמיות ספונטניות ואלימות. ה ש ל ט ו ן ההוגגרי ה ק פ י ד ע ל ש מ י ר ת ה ס ד ר ב ת ו ך ג ב ו ל ו ת המדינה ,ו ל י ה ו ד י ה ו נ ג ר י ה נ ע י ם היה ל ה א מ י ן כי מ ש ט ר ל א ו מ י זה ,יחוס ,ב ס ו פ ו של ד ב ר ,ע ל חייהם ,ו י צ י ל ם מידי הגרמנים. מ נ ה י ג י ה ה ר ש מ י י ם ש ל ה י ה ד ו ת יעצו ל ב ג י ע מ ם ל ה ק פ י ד ע ל ש מ י ר ת ה ח ו ק י ם , ל ה פ ג י ן נ א מ נ ו ת כ ל פ י ה מ ש ט ר ההוגגרי ,ל ה ש ת ל ב ב פ ע י ל ו י ו ת כ ל כ ל י ו ת ק ו נ ס ט ר ו ק טיביות ולהימנע והציבור מכל העלול מעשה להוות עילה לפעולת אנטישמית. תגמול היהודי ה ה ו נ ג ר י - ,ה ו נ ך ב ר ו ח ש ל מ ש מ ע ת ו ק ב ל ת ע ו ל ה ש ל ט ו ן , ציית למנהיגיו. ר ק ב ק ר ב ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת היתד ,ת ח ו ש ה ,כי ח י י ב י ם ל ה ת כ ו נ ן ו ל ה כ י ן דרכי פעולה אלטרנטיביות ,אך דעות אלה נתקלו בהתנגדותם התריפה של מנהיגי ה ק ה י ל ה היהודית .כ ת ו צ א ה מ כ ך נ ע ש ו ה ה כ נ ו ת ל מ א ב ק ב ש ל ט ו נ ו ת ה ג ר מ נ י ם ו ב ש ו ת פ ם ההוגגרי, במחתרת, רק ולא מעיניהם של שלטונות המדינה אלא אף מעיני ה מ נ ה י ג ו ת היהודית. ח ש ו ב לציין ש ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ו ת ה ת כ ו נ נ ו גם ל מ ע ש י ה ת ג ג ד ו ת פ ע י ל ה ל ש ל ט ו ן והן היו ח י י ב ו ת ל נ ק ו ט ב מ ש נ ה ז ה י ר ו ת ו ל ה ס ת י ר א ת מ ע ש י ה ם מ ע י נ י כל, מ ש ו ם כך ,היתד ,ר ק ק ב ו צ ה נ ב ח ר ת ש ל פ ע י ל י ה ת נ ו ע ו ת מ ע ו ר ב ת ב מ ע ש י ה ה כ נ ה . יתרם ,מ ר ב י ת ם ס ת ם ח ב ר י ם ,ש ז י ק ת ם ל ת נ ו ע ה ה ת ב ט א ה ב נ ו כ ח ו ת ״ ב ש י ח ת ה ק ב ו צ ה ״ השבועית, ברמזים או בלבד. בשיעור הם לעברית ידעו אמגם ש א ו ר ג ן ע״י שבמסגרת התנועה, התנועה שמעו נעשות על פעולות פעולות אלד, החורגות מ ת ח ו ם הדיון ה ע י ת י ,א ך י ד י ע ו ת ב ר ו ר ו ת ע ל ט י ב ן ש ל פ ע ו ל ו ת א ל ה ל א ה ג י ע ו לאזניהם. 127 חמישה בודפשט. עשר עד באוקטובר מועד זה 1944 גורשו היוה היהודים נקודת מערי מפנה השדה בקורותיהם בלבד. של יהודי בבודפשט נותרו היהודים .ה ם ל א ר ו כ ז ו בגיטו ,א ל א ה י ו מ פ ו ז ר י ם ב כ ל ח ל ק י העיר ,ב ב ת י ם ש ה ו ק צ ו ה ש ל ט ו נ ו ת באופן מ י ו ח ד ל מ ג ו ר י ה ם .ב ת י ם א ל ה ס ו מ נ ו מ ב ח ו ץ ע״י מגן ד ו ד ע״י גדול צהוב בבתים מעל והתושבים שהתגוררו א ל ה ל א פ ו נ ו בינתיים מ מ ג ו ר י ה ם . החזית יותר לשערי הכניסה הנוצריים עוד מקודם הגרמנית החלה כלפי היהודים. סובלני שלטונות להתמוטט, פסקו, הגירושים הוגגריה ויהודי התחילו בודפשט לגלות טיפחו יחס תקווה שהרעה ת פ ס ח עליהם .אך ב ח מ י ש ה ע ש ר ב א ו ק ט ו ב ר ה ת מ ו ט ט ו ת ק ו ו ת א ל ה כליל. הגרמנים ה ע ל ו לשלטון ק ב ו צ ה ק י צ ו נ י ת צ מ א ת ד ם ש ה ת ח י ל ה ל ה ש ת ו ל ל ב ח ו צ ו ת ב ו ד פ ש ט .ה ו ק ם גיטו ב ר ו ב ע היהודי ו ב ת ו כ ו ה ת ח י ל ו ל ר כ ז א ת יהודי העיר .מ ע ש ה זה ש י מ ש א ו ת ל א נ ש י ה מ ח ת ר ת כי ה ג י ע ה ז מ ן ל ח ד ו ל ל ש ת ף פ ע ו ל ה באופן עיוור עם ה ש ל ט ו נ ו ת וכי יש ל ה ת ח י ל מ י ד ב פ ע ו ל ו ת ה צ ל ה .ה מ נ ה י ג ו ת ה ר ש מ י ת א י ב ד ה א ת א מ ו ן ה צ י ב ו ר ,ד ה ו ד י העיר ח י פ ש ו ע ז ר ה א צ ל כ ל מ י ש ה י ה מוכן ל ה צ י ע ה להם. ה ס כ נ ה היתד .ג ד ו ל ה ו ה א מ צ ע י ם — מ ו ע ט י ם .ה ת ש ת י ת ש ה ו כ נ ה ע ״ י ת נ ו ע ו ת היתה מוגבלת הגוער הלא־יהודי ומצומצמת :תעודות מ ז ד י פ ו ת המעידות על מוצאו זהות ש ל נושאיה ,מ ק ו מ ו ת מ ח ב ו א ,ו ב ת י ם מ ו ג ג י ם ש ל ה ש ג ר י ר ו י ו ת הזרות. א ך פ ת ר ו נ ו ת א ל ה ה ס פ י ק ו ל א נ ש י ם מ ו ע ט י ם ב ל ב ד .א י ל כ ך עודדו פ ע י ל י ה ת נ ו ע ו ת א ת כ ל א ח ד ו א ח ד ל ח פ ש ב ע צ מ ו ד ר ך כ ל ש ה י ,ר א ש י ת ל ש ם ה צ ל ת ע צ מ ו ואחר כך, ובמידת האפשר ,ל ה צ ל ח ם של אחרים .יוזמתו ש ל ה פ ר ט למצוא לעצמו תנאים המאפשרים הצטיירה שיחררה א ת קיומו האישי ל א ה י ת ה נ ח ש ב ת ל מ ע ש ה אנוכי ,א ל א ל ה י פ ך היא כ צ י ו ת לציווי הזמן ו ל ע ת י ם א ף למתן א ת פעילי התנועה למעשה לאלה עזרה גבורה. אשר כזאת יוזמה אישית ל א היו מ ס ו ג ל י ם ל ד א ו ג לעצמם. ברצוני ״הנוער הציוני״ פעילותם אלה בבודפסט, בתחום היתד. התגובה, ל ס פ ר כאן על פ ע ו ל ת ה ש ל ק ב ו צ ת צ ע י ר י ם ש ה י ו קשורים ל ת נ ו ע ת ההצלה לעיתים אשר זכו היתה קרובות להדרכה בחזקת תלויה ולסיוע יוזמה בכושר של עצמית. א נ ש י התנועה, הצלחתן האימפרוויזציה של שלהם, אך פעולות במהירות ב ה י ע נ ו ת מ ת א י מ ה ל צ ר כ י הזמן ה מ ש ת נ י ם ,ב ש י ת ו ף פ ע ו ל ה נאמן ביניהם, בנכונות ל ה ק ר ב ה עצמית, מחשבתו ש ל האויב ובמידה ל א מ ו ע ט ה א ף ב מ ז ל . במהלך מעשים אלה ונסיבות בהעזה, התנסינו צעדים מוטעים חברים, ק ר ב נ ו ת על מ ז ב ח ההצלה. בלתי חדירה ביכולת בחוויות חזויות פסיכולוגית הצלחה מראש היו עמוקה והצםערנו כרוכים גם על למהלך כשלונות, בנפילתם של מ ע ש י ם א ל ה הם ,כמובן ,מ ז ע ר י ם ל ע ו מ ת פ ע ו ל ו ת ה צ ל ה מ א ו ר ג נ ו ת ו מ ת ו כ נ נ ו ת ש נ ע ש ו ע״י ת נ ו ע ו ת הנוער ,ש ה צ י ל ו ר ב ב ו ת .ה ת נ ו ע ו ת ה צ י ו נ י ו ת הצליחו ל ה ש פ י ע על שלטונות דיפלומטיות הונגריה להעניק ז ר ו ת של מ ד י נ ו ת הכרה לתעודות גייטרליות חסות ולהקמת בתים שהוצאו ע״י נציגויות מ ו ג נ י ם ע״י נציגויות א ל ה .הן ה צ ל י ח ו לרכוש וליצור ע ש ר ו ת א ל פ י ט פ ס י ם ש ל ת ע ו ד ו ת זהות ששימשו אחר כך ל ה צ ל ת ם ש ל יהודים ,וכן ל א ס ו ף צרכיהם של אלה שהתחבאו במםתורים. מן של 128 הראוי לדווח על מעשיה כמות קבוצת נ י כ ר ת ש ל מזון לשם ס י פ ו ק צעירים קטנה שפעלו • ביוזמתם הם וסייעו ב כ ך אחת ב ה צ ל ת ם ש ל א נ ש י ם מ ו ע ט י ם ,ש כ ן מ ע ב ר ל א מ ר ה ״המציל נ פ ש מישראל בימים כ א י ל ו הציל הקשים היהודית ביותר הדוויה עולם פסה לא השוב שלם״, היוזמה געשו פ ע ו ל ו ת גם להצלה ללא הדורות שידעו ובמוקדים ה ב א י ם כי שונים ה כ ו ו נ ה מ ל מ ע ל ה .על של גם הפזורה לא פעולות אלה קיימת כ ל ד ו ק ו מ נ ט צ י ה מ ר כ ז י ת ,ואולי אף פעם לא תהיה אפשרות לאמוד א ת היקפן. רבים, ע ל האווירה ש ל ת י א ו ר ו ש ל מ ק ר ה א ח ד מני עשוי אור לשפוך א ו ת ם הימים. אספר חברי קבוצה קטנה של כאן ע ל תלמידים מבית מדרש לרבנים ל ס פ ס ל הלימודים .י ח ד נ י ס י נ ו ל י צ ו ר לדאגה ובנוסף עם קשר בני שהיה החברים מזל אחדים בתקופה בתנועות תנאים שיאפשרו לנו להחזיק מ ע מ ד לעצמנו ניסינו לעזור אף שהתגוררו זכו ל ק ב ל בחסות ההיא לאחרים. בבתים מהסה א ת א ר פה א ח ד י ם ממעשינו. מוגנים בבית הקונסוליה בבודפסט, של הזכוכית שוייץ. המפורסם לפי ברחוב המסורת ודאס, הפוליטיזציה נוער ציוניות ,ש מ ר ה כ ל ת נ ו ע ה ו ת נ ו ע ה ג ם ב ת ק ו פ ה ההיא ע ל ייחודה ה א י ד י א ו ל ו ג י והאירגוני .פ י נ ו ת מ י ו ח ד ו ת ה ו ק צ ו ב ב י ת ה ז כ ו כ י ת ל כ ל ת נ ו ע ה ותנועה, ועד כ מ ה ש ת ל א ו ת הזמן א י פ ש ר ו ז א ת ה ש ת ד ל ו ל ע ס ו ק בהן גם ב ע נ י י נ י ם ״ ש ע מ ד ו של ברומו רוב העולם״. השעות לעיסוקים הוקדשו בצרכי הקשורים הקיום: בישול ,ניקיון ,ב ר י א ו ת וכר ,א ך נ מ צ א גם זמן פ נ ר ל ע נ י י נ י ר ו ח :לימוד ע ב ר י ת , ע ל עניינים שיחה בהיסטוריה שבעבר הרחוק היהודית והתווכחו על ושבעתיד צורת הרחוק. החיים בבית הזכוכית העתידה למדו פרק למרות בארץ־ישראל. הסכנות, ה ש ת ד ל נ ו אגו ח ב ר י ה ק ב ו צ ה ל ה ג י ע מ ד י פ ע ם ל ב י ת ש ב ר ח ו ב ודאס ,ואף לבגיינים א ח ר י ם ש ה י ו ב ח ס ו ת ן ש ל ה ק ו נ ס ו ל י ו ת ה ז ר ו ת ו ש ל אירגוני צ ל ב ה א ד ו ם למיגיהם, החיצוני. מפגשים אל החברים שהיו מצויים בהסגר, שם מנותקים מהעולם א ל ה היו ב ח ז ק ת חוויה. כ ל ל לא ב א נ ו בידיים ר י ק ו ת . בדרך ב י ד י נ ו ה י ה עתון ,ס פ ר ומדי פ ע ם אף מ צ ר כ י מזון .ב ע י ר ש ר ר ר ע ב ,א ך מ י ש ע מ ד ב ס ב ל נ ו ת ב ת ו ר ל פ נ י ח נ ו ת מ ס ו י י מ ת ה י ה יכול ל פ ע מ י ם ל ז כ ו ת ב מ ע ד נ י ם כ ג ו ן :ל ח מ נ י ה טריה ,ע ו ג ה ע ם ק צ פ ת ס י נ ט ט י ת , או בקבוק חשוב יין. הבאנו את המעדנים הללו מ כ ל היה שיכולנו להביא פריסות מסתתרים הגמול אתנו והתחלקנו שלום מחברים עם ומבני החברים. אך המשפחה שהיו ב פ י נ ו ת א ח ר ו ת ש ל העיר ,מ כ ו ל נ ו ל ב ש ר ל א נ ש י ם ש א ל ה חיים ובריאים. ש ל נ ו היה השמחה שגרם בקורנו, ותחושת השתייכותנו לקבוצת ייתכן ש ל ל א ת ח ו ש ת ש י י כ ו ת זו ל א היינו י כ ו ל י ם ל ה ח ז י ק מ ע מ ד ואף ל א היינו מ ו צ א י ם ס ע ם ב מ א ב ק לחיינו. איתור אנשים במצוקה עם התפוררות השלטון הנאצי בהונגריה ועם ה ת ק ר ב ו ת הצבא האדום לפרברי בודפשם ובעיקר בימי ה ת ח י ל ו פ ל ו ג ו ת ה מ ח ץ ש ל ה מ ש ט ר ה פ א ש י ס ם י ב ג י ר ו ש צעירים יהודים, צעירות אל כיוון הגבול הגרמני; החורף המושלגים הובלו רבבות זה היה בחודשים במצעד מוות מערבה. דצמבר־ינואר, אלפים מ ת ו בדרך מ ר ע ב ,מ ק ו ר ו מ מ ח ל ו ת א ו גרצחו ע ״ י מ ג ר ש י ה ם ־ מ ל ו ו י ה ם .ב א ו ת ה ע ת גם ה ו ח ז ר ו ל ב ו ד פ ש ט ע ש ר ו ת פ ל ו ג ו ת ע ב ו ד ה ש ל ג ב ר י ם י ה ו ד י י ם ב נ י 50—18ש ש ר ת ו ב מ ס ג ר ת 129 ההונגרי הצבא למחנות המזרחית. בחזית אלה קבוצות לידי הוסגרו והובלו הגרמנים ה ש מ ד ה ב ג ר מ נ י ה א ו ש צ ו ר פ ו ל מ צ ע ד המוות ,א ש ר נ ש ל ח לכיוון ה ג ב ו ל . א ת ה מ צ ע ד ל א י כ ו ל נ ו לעצור ,א ד נ י ת ן ה י ה להוציא מ מ נ ו א נ ש י ם ב ו ד ד י ם .ד ב ר ה ת א פ ש ר ב ע י ק ר ע׳׳י כ ר ש ב מ ש ד פ ר ק זמן מ ס ר י ם ש י ח ר ר ו א נ ש י ה מ י ל י צ י ה זה הפאשיסטית ש ל ארץ א ת כ ל אלד .ש ה ח ז י ק ו ב י ד י ה ם מ כ ת ב י ח ס ו ת מ ה ק ו נ ס ו ל י ה ג ו י ט ר ל י ת כלשהי .ה ש ג נ ו ת ע ו ד ו ת כ א ל ה .ה ח ז ק נ ו בידינו ט פ ס י ם ר י ק י ם ש ל ת ע ו ד ו ת חסות משוייץ ,משוודיה, םאלודור. סאן במקום מספרד, גגשנו לאלה מ ה ו א ת י ק ן ואף מ א ר צ ו ת שנועדו רשמנו בטפסים הריקים להישלח את למצעד, אקזוטיות והצעגו שמותיהם וכר פ ת ח נ ו יותר להם לאחדים כמו עורה. מהם בו פתח של הצלת התעודות נמסרו באקראי לאלה שהיו מ צ ד י ם במקרה בקרבתנו ,ל א ל ה שעמדו ה ש ו ר ה והגישה בשולי אפשרית ולאלה שמיוזמתם א ל י ה ם היתד. אלינו. נדחקו ל א היינו מ ו ד ע י ם ל מ ש מ ע ו ת ם ה מ ל א ה ש ל מעשינו ,ייתכן ש ל א נ י צ ל ו ד ו ק א א ל ה ר א ד י ם לכר• אד שהיו להצלה? או בעצם ידעגו ש י צ י ר ת ק ש ר למוות, שנים מ י מתון־ צ ו ע ד י מ צ ע ד ג ו ר ל י זה ל א וכי רבות, עם מישהו ע ש ד לקבוע מבט ק צ ר ה ידינו מ ל ה ו ש י ע מתעוררים פעם מדי לכל יסודי אחד הזקוק מצפון נוכח את ראד היה גורלו לחיים לישועה. המכרות במרחק במבט של מסדים ש פ נ ה א ל י ר ב ה ב ע ת ת ח י נ ה ל ק ב ל ת ת ע ו ד ת הצלה ,ולריק ,כ י ה מ ל א י ש ה י ה ב י ד י נ ו אזל .ב מ ק ר י ם כ א ל ה ה ב ט ח נ ו ל ש ו ב ,א ד כ ש ש ב נ ו — ה מ ב ק ש ל א היד .כ ב ר ב מ ק ו ם . לניצולים מחסה ה ה צ ל ה לא ה ס ת י י מ ה ב ה ו צ א ת ו ש ל ה פ ר ט מ מ צ ע ד המוות .זה ה י ה ר ק ש ל ב בתהליר ראשה תעודות, ההצלה, מזון וכר. אד הבתים גחוץ היה המוגנים גם ע״י למצוא גציגדות — עבורו מחסה זרות היו מלאים מגורים, אפס עד מ ק ו ם והיה ק ש ה ל ה פ נ ו ת ל ש ם א נ ש י ם נ ו ס פ י ם .גחוץ היה ל מ צ ו א ס י ד ו ר י ם ח ל י פ י י ם . באותם ימים ק ש י ם קיבלתי סיוע מגורם בלתי צ פ ד .היו לי מ ק ו ד ם לכן קשרים רופפים עם מסדר הנזירים של הפיאריססים .מנהל המשק שלהם ,כומר משכיל, המסדר בכפר מ ו ר ה ל ל ט י נ י ת ו ש מ ו ת ו מ ק ו י נ צ ה היה ר ג י ל ל ב ק ר א ת א ח ו ז ת מולדתי, ניסיתי רבה במאד, ושם קשרתי להתקבל לאוניברסיטה על סדרי הקבלה עמו קשרים. מאוחר יותר בשנת ב ב ו ד פ ש ט וביודעי ש ל מ ס ד ר ה פ י א ר י ס ט י ם ביקשתי את עזרתו של האב לאוניברסיטה 1943 השפעה תומק .הוא 1944 עשה כ מ ב ו ק ש ,א ד ב ס ו פ ו ש ל י ד ב ר ל א ה ת ק ב ל ת י ל א ו נ י ב ר ס י ם ה .ב א ו ק ס ו ב ר נ ז כ ר ת י בו .ואם כי ל א צ י פ י ת י ל ע ז ר ה ר ב ה מ מ נ ו ה ח ל ט ת י ל ב ק ר ו .ה י ו א ל ה י מ י ם שנאחזנו ודאי ב כ ל ק ש הצלה ,והייתי ב ט ו ח ש א ם ל א יוכל ל ע ז ו ר לי ,ע ל כ ל פ נ י ם ש ל א יסגיר אותי. ניגשתי בנין אל ר ח ב הידים של המסדר, ששכן על ח ו פ ו ש ל ה ד ו נ א ו ע״י גשר א ל י ז ב ט ,ו ב י ק ש ת י ל פ ג ו ש אותו .ל א ה י ה נ ח ו ץ ל ה ס ב י ר לו א ת טיב את ב ק ש ת י .הוא הבין שאני מבקש ממנו והבטיח ל י עזרה. כד נ ק ש ר ו ק ש ר י ם ביני ובין כ ו מ ר א צ י ל נ פ ש זה ,א ש ר עד סיומה ש ל ה מ ל ח מ ה ע ז ר לי ב כ ל א ש ר יכול. את ראשית הראה השערים שגשארו פתוחים גם לי את כל בלילות, הכניסות והיציאות א ת חדרי הספח של של המנזר, הכנסיה וכר, ומאז ש י מ ש בנין זה ל ע י ת י ם ק ר ו ב ו ת מ ח ס ה ל י ל ה ל א ל ה •שלא היה ל ה ם א י פ ה ללון. חשדו 130 היה זה מ ק ו ם בטוח למדי ב א ו פ ן יחסי ,כי א נ ש י ה מ י ל י צ י ו ת לא ב מ נ ז ר זה ולא ע ר כ ו ב ו חיפושים .מ א ו ח ר יותר ה ו א ה ש י ג ל י ט פ ס י ת ע ו ד ו ת ט ב י ל ה נוצריות מורה של )ששימשו ללטינית בהונגריה מעין בעל השפעה. ואדם לידה( תעודת עשרות מכמרים מתלמידיו אחרים. הקודמים ה ע י ר בודפשט ,והוא ל א ה י ס ס ל ה ת ק ש ר א י ת ם ו ל ב ק ש שיכה תומק היו היה מנכבדיה את עזרתם במציאת ליהודים שרצו להסתתר. באותם בבריחתם היתד. הימים מוצפת בודפשט הונגריים פליטים לבירה שהגיעו מ ה ש ט ח י ם ש ש ו ח ר ר ו ע״י ה צ ב א ה א ד ו ם .ת ו מ ק ה י ה יכול ל ו מ ר ל מ כ ר י ו ב מ צ י א ת ש י כ ה ל פ ל י ט י ם אלה ,וכד היה יכול ל מ נ ו ע א ת סיכון ה ה ל ש נ ה שמדובר הן מ ט ע ם א ל ה ש נ ת ב ק ש ו ל ס י י ע והן כ ל פ י א ל ה ש נ ט ו ל ה י ע נ ו ת לפנייתו .ע ש ר ו ת אנשים תומק ש ר ו ב ם אף ל א הכירו א ו ת ו ניצלו ממוות הודות לנדיבות לבו ש ל וינצה ממסדר לחג הפיאריסטים. המולד .תומק ביקש אותי סיפר לי: ביקורי אצלו האחרון נ י ג ש א ל י ובידיו ס ו כ ר י ו ת לתת את ״גיגשתי הסוכריות לעץ לילד האשוח יהודי העומד בימי אחדות שהוא מקושט המלחמה ארחות סייע בחדר סמוד היה בנייר כסף .הוא להסחירו כף האורחים ואחר המנזר, של ו ה ו ר ד ת י מ מ נ ו א ת ה ס ו כ ר י ו ת ה ל ל ו .ישו י ס ת ד ר ב ל ע ד י ה ן ,ו ב ו ו ד א י לא י כ ע ס עלי״. מבעיותיו ש ל גוי יהודי למצוא לעצמו בימים ההם בצבא. צעיר אח מוסווה צ ע י ר ג ם א ם ה צ ל י ח ל ה ש י ג ת ע ו ד ו ת ש ה ע י ד ו ע ל ה י ו ת ו נוצרי ,ו ז כ ה מזון גערך למחייתו גיוס ומקום כללי שהסתובב חייו היו בהוגגריה, וכל צעיר היד. בודפשט היה חייב להמציא בחוצות מגורים, עדיין נתונים צפוי בסכנה. להיקרא סיבות לשרת המצדיקות ה י ע ד ר ו מ ן ה צ ב א .מ ד י יום ב י ו מ ו ה ו פ י ע ו ב ח ו צ ו ת ה ע י ר צווי ק ר י א ה ל ה ת י י צ ב ל צ ב א ו מ ד י יום ב ו ס ל ו ק ס י ג ו ר י ו ת ש ל מ ו ת ש ל ש ח ר ו ר י ם מ ן ה ש ר ו ת ה צ ב א י . בחודש ההוגגריים הופיעו דצמבר פלקסים בחוצות העיר את המזמיגים הצעירים כל ל ה ת י י צ ב ל ש י ר ו ת צבאי ,ב צ ד צ ו ה ק ר י א ה ה ו פ י ע ה ר ש י מ ה ש ל פ ס ו ר י רופאים ההתייצבות: ב ב ת י ־ ח ו ל י ם ,אופים ,ק צ ב י ם ,נ ה ג י ח ש מ ל י ו ת ו א נ ש י כ מ ו ר ה . עברתי ב ע י ו ן ע ל ה ר ש י מ ה ו ש ק ל ת י מ ה ו ה ע י ס ו ק ש א נ י י כ ו ל ל ב ר ו ר לעצמי .א ח ד מחברי חשב קיבל עבודה והודות לרבים מ א ת נ ו .לא נ ח נ ת י ב ח ו ש פ ר ק ם י כזה ,ו ב ד ר ד ה א ל י מ י נ צ י ה נ ש א ר ת י ת ק ו ע מקצוע עם שהוא יכול לשמש לעבודתו בענף הכמורה. חשבתי כאופה, ח ש ו ב זה שכומר ואומנם הפד אינו הצליח להיות זקוק במקצוע מקור לכישורים זה, לא־אכזב מקצועיים של מזץ מיוחדים. ה צ י ו ד ה ד ר ו ש ל כ ד ה י ה מ צ ו י ב ר ש ו ת י .הייתי ת ל מ י ד ב ב י ת מ ד ר ש ל ר ב נ י ם ,ו ח נ י כ י בית זה ה מ ד ר ש ל ב ש ו ב ה ז ד מ נ ו י ו ת ח ג י ג י ו ת מ ע י ל ש ח ו ר מ כ ו פ ת ר ע ד הצוואר .ל ב ו ש שעורר חשוב את של יהודיים להיות ב ג ל ג ו ל י כ כ ו מ ר פ ר ו ט ס ט נ ט י .ה ו ס פ ת י ל ח ו ל צ ת י צ ו א ר ו ן מ ע ו מ ל ן לבן ,ו ק נ י ת י משקפיים הצגתי כשהחלטתי אני חמתם חוגים אורתודוכסיים הפד אביזר זקוק ב ע ל י מ ס ג ר ו ת ז ה ב ל ח פ ו ת ע ל גילי ה צ ע י ר . עצמי את ככומר פליט מאחת העיירות שגכבשה על־יז־י הרוסים. ע ל ע י ס ו ק ה ד ש זה ,ל א ה ע ל י ת י ב ד ע ת י ש ל ש ם חיזוק מ ע מ ד י כ כ ו מ ר ליותר מאשר לתלבושת מתאימה, והמציאות אמנם העמידה אותי ב מ ב ח ן ח ד ש .ס מ י ד ל י מ י ח ג ה מ ו ל ד הגיעו ה ח י י ם ב ע י ר ל ה י ד ר ד ר ו ת ש ל מ ה .פ ס ק ה לגמרי היתה התחבורה מוקפת הציבורית משלושת וכר כיווני גם הרוח שירותים ע״י ציבוריים הצבא האדום. חיוניים התקפות אחרים. העיר מטוסים מן 131 האויר ה פ כ ה ל ע נ י ן ש ל ק ב ע ,ה צ ו פ ר י ם ח ד ל ו ל ת ת א ו ת ו ת א ז ע ק ה .ת ו ש ב י ב ו ד פ ש ט הסתתרו הגויים מצבא במקלטים. ה ה ו נ ג ר י ובפיו באחד בקשה: הופיעה הימים א ח ד החיילים משלחת בפני שבמחלקתו נהרג ובראשה בהתקפת קצין אוויר. סדרי ה ק ב ו ר ה אינם פ ו ע ל י ם ב ע י ר והחייל י י ק ב ר ב ח צ ר ב י ת ה ס פ ר ה ס מ ו ך .ה י ו ת והוא גילה כ ו מ ר ב ק י ר ב ת ה מ ק ו ם ,הוא ר ו צ ה ל ח ל ק א ת ה כ ב ו ד ה א ח ר ו ן ל פ י ק ו ד ו ומבקש מבלי אותי לסכן לערוך שאאות א ת עצמי דתי טקס ו מ ב ל י לסכן, בהלווית ארבע החייל. נפשות יכולתי לא א ח ר ו ת שהיו לסרב יחד אז לו עמי. וכך ה פ כ ת י ל ה י ו ת מ כ ו מ ר ע ל פ י מ ל ב ו ש ו ו ע ל פ י ת ע ו ד ו ת י ו לכומר .ב פ ו ע ל .מ נ ו כ ח ו ת רבות בהלוויות מ ו ל ד ת י ידעתי מה בכפר של הם מעשיו כומר והכל בהלויה ע ב ר ב ש ל ו ם .י ד ע ת י מ ה ל צ ט ט מ ב ר י ת החדשה ,ו צ ט ט ת י א ת ה פ ס ו ק כ ה ל כ ה . ה צ ל ח ה זו ה ת ג ל ג ל ו ה ע נ י י נ י ם קדימה. אחרי הגיע חג יום וציבור המולד, ש ל כ ־ 2 0 0נ פ ש ו ת ש ה צ ט ו פ ף י ח ד א ת י ב מ ק ל ט פ נ ה אלי ב ב ק ש ה ל ע ר ו ך א ת ת פ י ל ת פ נ י י ה ז ו ה ע מ י ד ה א ו ת י ב מ צ ב ק ש ה יותר .אך ,ש ו ב לא החג. לדחותה. יכולתי א י ר ג נ ת י מ ק ה ל ה מ ה י ל ד י ם ש ה ת ג ו ר ר ו ב מ ק ל ט ,ה ם ל י מ ד ו זה א ת זה ש י ר י ת פ י ל ה ומזמורי ח ג מ ו ל ד שידעו, כ ח ו ד ש ימים, במשך ו ת פ י ל ת ה ח ג ע ב ר ה ב ה צ ל ח ה .מ א ז ועד ס ו ף ה מ ל ח מ ה , באו המתפללים מדי יום־ביומו להשתתף שערכתי בתפילה במקלט. ב י מ י ם ה ה ם ט ר ם נ ו ל ד הרעיון של א ח ו ה א ק ו מ נ י ת .י י ת כ ן .ו ה י ו ם ,י ו ת ר מ ח צ י י ו ב ל ש נ י ם א ח ר י השואה ,אין זה נ ר א ה כ ב ל ת י א פ ש ר י ש ר ב יהודי י ע ר ו ך ת פ י ל ה ל צ י ב ו ר יהודים ו ל א ־ י ה ו ד י ם ב צ ו ו ת א א ך אירוני ה ד ב ר ש ד ו ק א בימי ה ש ו א ה ה ת פ ל ל ה ק ב ו צ ת נוצרים ,ש ב ת ו כ ם זהותו חברו, של 6—5יהודים ש ה ת ח פ ש ו ל נ ו צ ר י ם מ ב ל י ל ד ע ת ה א ח ד ע ל והתפילה המדרש הנוצרית לרבנים. נערכה ייתכן על־ידי מישהו ליברלי וכומר אשר באותם תלמיד בית מזדעזע מ מ ע ש ה זה .י י ת כ ן ו א ף הוא היה ס ב ו ר כ י ב ע צ ם לישו זה לכאורה היה לא היה הימים לא איכפת כ ל ל .א נ י ל א ה צ ג ת י ש א ל ה ד ו מ ה ל א ף אחד ,ל א אז ו ל א מ א ז ו ע ד היום .ע ש י ת י ה כ ל כ ד י ל ה צ י ל א ת ע צ מ י ו א ת א ל ה ש ה ס ת ת ר ו יחד ע מ י .ש כ ר י ה י ה א ו ל י ב כ ך ש מ ע ש ה זה ס י י ע בידי ל ה צ י ל א ר ב ע נ פ ש ו ת ש כ ל א ח ת מ ה ן ה ק י מ ה מ ש פ ח ה ב י ש ר א ל . ... והקורבנות התעוזה נפלו תבעה באותם הימים גם את קורבנותיה. הם ורבים אלה שניים החיים מאלה אתנו שהלכו כאן אתי הודות דרך כברת למסירותם של השניים ,ו א ל ה ב ר ו ב ם א ף ל א ידעו א ת שם מציליהם ,ו ל א ל ה א צ י ב ז כ ר ב ש ו ר ו ת הבאות. ארוין )משה חייו בכל היו מקום הגמרא, יהודה( לינדנפלד מעוטי ימים ובכל דבר; האהוב בחברת ורבי תלאות. ה ת ל מ י ד הטוב הצעירים, בן ביותר הפעיל 21היה במותו. בבית־הספר, באירגון תנועת הוא המבריק נוער היה ראשון בין לומדי ציוני במקום, ו ה י ה ם ש ל ה צ ל ת נ פ ש ו ת ב י מ י השואה. ל מ ד ב י ש י ב ה ב ס נ ט ו ו א ח ר כ ך באונגוואר ,א ך לימודי ג מ ר א ב י ש י ב ה ה ח ס י ד י ת ש ל א ו נ ג ו ו א ר ל א ס י פ ק ו אותו ,ו ח י פ ש ד ר ך ל ט ע ו ם א ת ט ע מ ה ש ל ה ש כ ל ה ח י ל ו נ י ת . נ ר ש ם ל ב י ת מ ד ר ש ל ר ב נ י ם ב ב ו ד פ ש ט ,וחיפש ד ר ך ל מ י ז ו ג בין ה ש כ ל ה י ה ו ד י ת לבין ה ש כ ל ה ח י ל ו נ י ת ־ כ ל ל י ת . 132 הוא ציפה ב כ ל י ה עיניים ל ע ל י ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .ב־ 1940ה ו א כ ו ת ב ל ח ב ר ו : על עלית הנוער? ״מה ידוע ל ך סרטיפיקטים צבי כ ת ב לי ש ה ת ק ב ל ו 50 ל ה ו נ ג ר י ה ע ב ו ר כ ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר יחד .מ א ל ה ת ק ב ל ״בני ע ק י ב א ״ 20ס ר ט י פ י קטים .הוא כ ו ת ב לי ש ז ה א ק ט ו א ל י מאד ,ויש סיכויים ל ק ב ל ס ר ט י פ י ק א ס ״ . אך חלומותיו לא התגשמו. יהודי כשנכלאו בודפשט למחתרת, ב ג י ט ו הוא ירד ועם נוצריות תעודות בידו ה ס ת ו ב ב ב ע י ר ו נ י ס ה ל ע ז ו ר למי שהיה יכול. ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת גיגש א ל ב י ת ־ ה ז כ ו כ י ת ה מ פ ו ר ס ם ב ר ח ו ב ואדס ,ש ם ה ס ת ת ר ו צעירי ה ת נ ו ע ה הציוגית ,ו ב ו א ו ה פ ך ת מ י ד ל מ א ו ר ע ל כ ל ה ח ב ר ה . באחד המכתבים כ ו ת ב ארוין: לי ״אין )בהונגריה( שאיפה אחרת בחיים מאשר ארץ־ישראל כאן וקיבת• ל א הייתי י כ ו ל להישאר ו ל מ צ ו א מ ט ר ת חיים ...מ מ י ל א אין טעם בחיים ...י י ת כ ן ש ל א כ ד א י א פ י ל ו ל ק ב ו ע ל ע צ מ נ ו מ ט ר ו ת ,מ ה יביא המחר? הכל יכול ל ה ת מ ו ט ט בן רגע. אך זאת, בכל כל שלא זמן י ת ג ב ר ו עלינו ,ל א י כ ב ו ב ל ב נ ו א ת הרעיון של ״ ש י ב ת ציון״. — א נ י כ ו ת ב מ ל י ם אלה ,מ פ נ י ש מ צ ב ר ו ח ש ל יאוש ע ל ו ל ל ה ת ג ב ר עלי .ו א ת ה יודע ש ב ד ר ך כ ל ל אני מ ל א אמונה ,ושוקד ל ה ג ש י ם מ ט ר ו ת י ״ . ה א ו פ ט י מ י ו ת ש ל ו ח י ז ק ה א ת ר ו ח ם של כ ל א ל ה שהיו ב ח ר ד ה ו ב פ ח ד מ ת מ י ד . ארוין לא פחד .ה ו א ה ל ך ל כ ל מקום ,פ ע ל להשיג ת ע ו ד ו ת ל צ ע י ר י ם א ח ר י ם ש ר צ ו ל מ ח ת ר ת ,והדריך א ו ת ם כ י צ ד ל ה ס ת ד ר לרדת בסביבה עריגת. אומץ ליבו ו ג כ ו נ ו ת ו ל ע ז ו ר ל א ח ר י ם ג ר מ ו למותו .בכיסי מ ע י ל ו היו מ צ ו י ו ת ת מ י ד ת ע ו ד ו ת מזוייפות ,א ו ת ן ה ת כ ו ו ן ל מ ס ו ר ל ת ו ש ב י הגיטו ,ש ר צ ו ל ר ד ת ל מ ח ת ר ת . פ ע ם כ א ש ר ישב ב מ ס ע ד ה א ח ת ב ע ת הסעודה ,נ ע ר ך ח י פ ו ש ב כ ל ה ב ג ד י ם ש ה ו פ ק ד ו אנשי צ ל ב ־ ה ח ץ ח י כ ו ל ו ב מ ל ת ח ה ,ועצרו א ו ת ו ב ר ג ע במלתחה. שניגש ליטול א ת מעילו. נעלמו עקבותיו. ומאז לתקוותיו ולחלומותיו היו שותפים דור ש ל ם של צעירים יהודיים ש נ ת ח נ כ ו בכפר. א ל ה מ ב י ן ח ב ר י ו ש ז כ ו ל ה ג ש י ם ולוא גם ח ל ק מן ה ש א י פ ו ת הללו ,א ל ה נושאים ב ל ב ם א ת זכרו. אריה בן זיברמן הי״ד שמונה־עשרה היה כשנתפס בפעם השניה על־ידי הנאצים לא ומאז ראינוהו .היה זה א ו ר ל נ ר ה ר ב י ע י ש ל ח נ ו כ ה תש״ה. לראשונה נ ע צ ר ב ב י ת ־ מ ד ר ש ל ר ב נ י ם ,ש ם למד ,כ א ש ר ה פ כ ו א ת ה פ נ י מ י ה ל מ ח נ ה ה ס ג ר ל נ כ ב ד י ם ש ב י ה ד ו ת ה ו נ ג ר י ת הוא גורש יחד ע ם ב נ י ה ע ר ו ב ה ל מ ח נ ה קישטךצ׳ה. ת ו ך זמן ק צ ר ה פ ך ה נ ע ר ל מ ב ו ג ר .כ ש ה ש ת ח ר ר מ מ ח נ ה ה ה ס ג ר ה פ ך ל א י ש ה מ ח ת ר ת ו ע ס ק ב ה ע ב ר ת ידיעות .הוא ב א ל מ ח נ ה ה ע ב ו ד ה ש ב ך ח ו ב ט ט ר ה , שם ה ת א כ ס נ ו יהודים א ח ד י ם ש ה י ו ל ל א מ ח ס ה .היו כ א ל ה ש ש ה ו ש ם ר ק ימים א ח ד י ם ואחרים ש ה ו ש ם ת ק ו פ ה א ר ו כ ה יותר. ב כ ל ב ו ק ר יצאו ח ל ק מ ן ה א נ ש י ם ל ע ב ו ד ה ל ב י ת ה ח ר ו ש ת לייפציגר ,ו א ח ר י ם נשארו במחנה ועסקו בתכנון הבריחה. ב־16 לדצמבר נשאר אריה במחנה, ו ב א ו ת ו יום פ ר צ ו א נ ש י צ ל ב ־ ה ח ץ ל מ ח נ ה ו ס ח ב ו א ת ם א ת כ ל א ל ה ש מ צ א ו שם. 133 על מ ה שאירע אחר כך סיפר אחד האנשים שהצליח לברוח כשהוא פצוע אנוש .ה ו א מ ס ר כ י עשה מ א מ ץ עליון כ ד י ל ה ג י ע ל מ ח נ ה ע ל מ נ ת ל ס פ ר ל ע ו ל ם ו ל ד ו ר ו ת ה ב א י ם ע ל מ ע ש י ה ם ה ב ר ב ר י י ם ש ל אנשי .צ ל ב ־ ה ח ץ ההונגריים. עינויים קשים עברו על כל במחנה אחד ההוא ובפרט על אריה. הוא היה א ד מ ו נ י ותווי פ נ י ו ה ב ל י ט ו א ת יהדותו .ה ו א ס פ ג מ כ ו ת י ו ת ר מ כ ל ה י ת ר . צ ר ו ר כ ד ו ר י ם ה ב י א קץ לעינויים ב ה ם ע ו נ ה כ ל א ח ד מ ה ם ל פ י התיר ,ב א ו ת ו מקום ברחוב קושוט, ברחובה הסואן והאלגנטי ביותר של בודפשט. ולאחר מ ע ש ה נ ת ל ו ש ל ו ש ה מ ה ם בחלון ר א ו ו ה ש ל ח נ ו ת ה ס פ ר י ם ״ברמודה״ ,ו ע ל צ ו ו א ר כל א ח ד ש ל ט ,ה מ ס פ ר ע ל פ ש ע ו ו ע ל פ ש ע עמו .ו כ ד י ל ה י ו ת ב ט ו ח י ם ב מ ו ת ם , קיבלו אותה התלויים צרור כדורים נוסף כבר בהיותם תלויים בחלון הראווה של חנות. א ח ד ב כ ל ז א ת ה צ ל י ח להימלט ,כ ש ה ו א פ צ ו ע א נ ו ש והוא א ש ר הגיע ל מ ח נ ה שלנו ,ס י פ ר א ת ס י פ ו ר ו הטרגי והוציא א ת נ ש מ ת ו . יהיה ז כ ר ם ברוך. 134 קולות זעקה ואזעקה הקולות מתפרצים ועולים מן המכתבים הרבים ומן הגלויות ,האיגרות, הפתקים ,הרשימות והעלונים שהגיעו במשר שנות השואה אל מרכזי היהדות בארץ ובעולם החופשי .המאורעות הטרגיים הכלולים בהם מוסתרים בבולים .נייטרליות׳ ,בשמות מוסווים ,בכינויים כפולי־משמעות ורבים בהם הרמזים ע ל מעשי גירוש ,השמדה ו מ ת ת :אש המרד ה מ פ ע מ ת בלבם של כותבי המכתבים ובםיהתם העזה — עד כ א ת הנפש — א ל הארץ הנכספת ואל הדרור — הם ביטויים הדומיננטי. מתור ארכיונו של מישה־משה קול־קולודני ,שאת חלקו הגדול מצאתי ממויין ומתוייק בצורה הראויה לשבח בארכיון .משואה״ וכן מתיקים אחרים ה ע ת י ם בארכיון התנועה ב .מ ש ו א ה ׳ דלינו מעט מן המעט מאותן ת ע ו ד ו ת אשר רובן ככולן נשלחו עיי חברי .הנוער הציוני• ו.עקיבא- והגיעו בדרר־לא־דרך במשר שנות המלחמה עיי לשכות הקשר של הסוכנות וההסתדרות ,באמצעות קונסוליות ובלדרים זרים ובדואר שנדד חודשים דרך ארצות נייטרליות ונבלש עיי צנזורה חשדנית וחמורה במדינות שונות .מישה ,וחברי המזכירות העליונה אשר ריכזו בימים ההם א ת ענייני התנועה העולמית ושמרו על קשר עם מ א ו ת חברים ע י י הושטת עזרה ח ו מ ר י ת הצלה מן התופת וקשר מכתבים מסועף ,היו לשם ומען לאלפים ע ל פני אירופה ,הן זו שנכבשה בידי הצורר והן בשטחי רוסיה הגדולה ,בה התפזרו אלפי פליטים מפולין והארצות הסמוכות. האגרות שלפנינו ,המהוות א ת צרור המסמכים הרביעי מאותו סוג, שחלקים מתוכו פרסמנו בקבצי .משואה• אי ,ב׳ ,וגי ,הן ברובן ק צ ר ו ת תמציתיות ובנויות ע ל שבלונה מסוייםת ו ת כ ל י ת י ת אר הקורא בין השיטין והמבין לנרמז בכל ת ג ומלה שבהם יראה ויידע כי תוך סכנת חיים ובדם לבם של שולחיהם הם נכתבו. שיט שבועון הקבוץ .מ פ ל ט ״ כלי מ ב ט א ש ל ק ב ו ץ א ר ג ו ן ב׳ ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ בוילנה. גליון א ,ב׳ א ד ר — ת״ש )מרץ (1940 עם הגליון הראשון פליטי הטרופים שלנו התנועה בוילנה משתכחים עיקרים לא מ צ א ו ל ה ם ניב ששמשו נר ע ד היום. לרגלינו בשנים בנחשול הימימ בתיקונן. א ש ר ר א ש ו ורובו תחת ר ו ש ם הבלהות עודו מרגיש את האדם עצמו אוד — א ד ם זה ,נ ש ת נ ו ו ט ו ש ט ש ו ת ח ו מ י ה מ ח ש ב ה עשן מ ש ו א ו ת יהדות פולין שלו, והרי הוא בוחל בדברים גרידא ,בגיבוב ש ל מלים מ צ ל צ ל ו ת ריקניות 135 והריהו שואף מ פ ר ה ובנה. במה אורב לא לבמתו זו עברית הקבועה — מאחורינו ומפחיד בו תהיה לטיפת וממלא לבנו ויתרנו ע ל המילה העברית, בנו הרצון להמשיך ולטפח וזכור נאסרה בנו נזכור נחמה בימים הטרופים ח ר ד ה ליום צנועה המחרת כשהזמן — כי עדיין ע ל הניב והבטוי העברי .עוד ע ר ו פ ו ע ם את שפתנו לראש נעלה ולהשרישה עתוננו בלבות קהל את חברים. אשר הרבבות ע ל י ו ה מ ל ה ה ע ב ר י ת ,ה נ י ב ו ה ב ט ו י ה ע ב ר י .יעוד ע ר ו פ ו ע ם ה ר צ ו ן להתקשר רבבות עם רבבות ממשיכים. עקשנית יום האחים יום אשר מגיעות הכזיבו ואשר לא אלינו על ידיעות שכחו לא פעולה — חשאית, וקנאית בשני איזורי ה כ י ב ו ש ע ל א ח כ ל האיומים והגזרות. שבועתנו לשם ועלה ישתקפו החיים. במה אך ״ מ פ ל ט ״ קרוי בי — פליטים קלון ה מ ס מ ל ח ו ל ש ה ורפיון ידים? ל ע צ מ נ ו כי שנזכיר גיהנום תנועה פליטי אנו. ל א ולא. אנו, ציונית מונח הנעשה בכל רגע טוב אשר בית עזבו זה וחשוב והורים, והבטחות ,גנבו ג ב ו ל ו ת והסירו סייגים ברצון נעורים לוהט ל מ צ ו א שוב א ת היכולת ל ה ת מ ד ה רעיונית ציונית ולהגיע סוף סוף לחוף ה מ ב ט חים אם — לאות למולדת כבוד לתנועה על המחכה ולבגרות לא לנו. לגנאי שם אידיאולוגית. ייחשב זה כנוי לנו גם מזכיר לנו כי זה החובות את ש א נ ו פ ל י ט י ה ו ש ו ב ל כ ב ו ד י י ח ש ב ל נ ו ת ו א ר זה. התפתחות קבוצתנו בשמונה את עשר־ ל י נ ו א ר ה כ ר ז נ ו ע ל ג ו ש א ר ג ו ן ב׳ העצמאיים. הצעירים, ניגש הוטל לקרב את ש ה ר כ ב ה האנושי אינו אחיד ,א ל מ נ ט שונה תפקיד לעבודה קשה. הקדושה חבר — האנשים ליצירת הרציני בתוכנו בריא ואיתן. קבוץ ה ת פ ת ח ו ת ו ע ל ה בידינו ליצור א ת ה מ ס ג ר ת ה ק ב ו צ י ת לחברים בעבודה חברה עלינו במסירות ב ר א ש י ת ימי הנכונה מ ס כ ת חייו קשה היתה ה ד י ר לפנינו ב ש ם שקשים ה ם חבלי לידה .א נ ח נ ו — אז כבר האורג לו ב ת ו ך רכוז קבוצי התנועה ה ט ר י נםיון, בדעותיו ע צ מ א ו ת ו של קבוצנו ומאז יצרנו ולשם תרבותית יצירת שהיתה אוירה בשבילנו קבוצית גם וחברה ה מ ט ר ה וכן משופרת גם הרבינו אמצעי מועיל א ד ם לחברו. תנאי לרווחה החיים היו קשים. א ת שני ה ק ב ו צ י ם דירתנו ב ע ל ת 13 שמספרם עלה החדרים לא יבלה להכיל ל מ א ה וחמישים איש. הרגשנו נחיצות בדירה נוספת והנה כעת ,ע ם ה ע ב ר ת הקבוצים לשאוולי ומריומפול נשארים אנו היחידים בדירה ו ע ת ה תינתן לנו ה א פ ש ר ו ת ל ה ת ק ד ם בשטחי הפעולה השונים. מה שהעטיק אותנו כל הזמן היה מציאת עבודה — בכוון זה עשינו ה ר ב ה מ א מ צ י ם כי נ ו כ ח נ ו ל ד ע ת ש ה ע ב ו ד ה היא ה מ פ ת ח ל ה ת פ ת ח ו ת ויצירת הוי חברתי .ע ב ד נ ו זמן מ ה ב ח ט י ב ת עצים ,כולנו ל מ ד נ ו א ת ה ע ב ו ד ה הזאת דוח והיא גם שלימדה חיים ותוכן ,כ ל א ח ד ה ר ג י ש הקבוץ 136 א ו ת נ ו וכיוונה התאקלם כבר בתנאים אותנו לעתיד ,היא שנשבה בנו א ת פ ע י ל ו ת ו ו ש ת ו פ ו בבנין. החדשים ו מ א ד שבע רצון הוא מהדירה היפה ובעיקר מ נ ו ף הירק והפרי ע ל י ד הבית א ש ר ת ע ו ב ד ע״י חברי הקבוץ. התקיימו של כבר ש ל אספות בהן שורה בסדורים הטכניים השונים דנו הקבוץ במקומו החדש .נהדקו קשרים עם הציונים המתקדמים במקום והתחילו ל א ר ג ו ן קן. מאמצים מתוך מכתבי ס .ח. מ ר י ו מ פ ו ל. למקום על אלה. התקיימו יצאו כ ב ר שתי פלוגות חברים הקשיים אף דירה בהשגת — היתר נכנסים עומד לצאת האנשים בימים החיים. למסלול כ ב ר כמה אספות טכניות ראשונות. דו״חות מאת לשכת הקשר של הסוכנות בז׳נבה ז׳נבה 22.5.42 המרכז ״החלוץ״ העולמי של אל העליונה ש ל ״הנוער הציוני״ המזכירות ל י ד י הח׳ מ .ק ו ל ו ד נ י ת .ד1935 . תל ־ א ב י ב שלום ר ב עליר משה, זמן זה הקודמים ידועה לי. היום רוצה די אני רבר על אחרים פרשקר עם זה כמה שלוש מכתבים ואיזה העתקות אודותם. בן, את רחוקות אני משתומם, לעתים הנעשה לפחות למכתבי במקצת רק על הנעשה ואת כתבתי ל א ש ר לי מצרה לר האחרון חומר רב אבקשך לספר בזמן שלא לר היות ׳ והכיתי לתשובתר למכתבי ו ב י ח ו ד ל מ כ ת ב מ י ו ם 8.12.41ע ם ה ע ת ק י ם .ס י ב ת ש ת י ק ת ך א י נ ה בתנועתבם בגולה. ממכתבי ״העובד מהי קיבלת. הציוני״ שאינכם הסיבה? ח ב ר י ך והנני מקבל אני כותבים אבקשך שום לשלוח לי ב ק ב ו צ ו ת י כ ם :ע ל א ו ש ה ו ע ו ד .כ ל זה מ ע נ י ן א ת ס א מ ק סמק מאד. לעיתים הוא קרובות. עובדים חברים מערי השדה ,בפרט מלובלין — אחרי הגרושים האחרונים .סאמק מאד הצלב שואל האדום. ע ל י ך והיה מ ד ו ע הנך מזניח למרות ממשיכים, ה מ צ ב הקשה, מתארגנים את להרחיבם פעם האפשרות לקרוא היות והגיעו אליהם מזמן, רוצה השתדלו וער בבתי מלאכה בשבועות תמיד האחרונים הם בחור הם חרוץ מאד. הלאה הוא כותב יחד שיסדו ממך גלויה ע״י הזו? ש ע ב ר עליהם ,הם ל מ ר ו ת ה כ ל חזקים ברוחם, ב צ ו ר ו ת הניתנות, את הפעולה של התנועה אף בכל מכתב, בכל אישור אחרי לרגע. קבלת עובדים בל זה חבילות בעקשנות בא לידי מזון ואינם בטוי בבל עוזבים גלויה, ובר. 137 עוזר פרשקר שיפר לעיתים חברי ״גורדוניה׳׳ עם קרובות. לשביעת ביניהם מאד רב, אני למענו של רצונו לעתים חושב )גלויות( סודר שהדבר םאמק. ת ר א ה מהעתק .ה י א קרובות ,רק מ א ת שהוא חודשיים, הסבם גורש ממקום בחורה טובה ומסורה איני שומע זמן טרבטנברג מאביר מגוריו. לי יש זה כרטיסים ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת .ה ו א ע ב ר ל פ ר ש ק ר זה כ מ ה ח ד ש י ם .א נ י מ ש ת ד ל כבל רשומה ש ל ח צ ת י כ ב ר מ ז מ ן .זה כ ב ר ש ל ו מ ה ש ל ש ר ה ש. וכותבת לזמן משותפות עם וחיים ע מ ה ם טוב .ח ו ץ מ ז ה ה ש י ג ו ס ו ף כ ל ס ו ף צביה ,ע ל מ ה מה לםאמק ולבוביץ מזמן בכל האפשר. עורכים הם הם גם פגישות נפגשים עם האפשר. למטה. אבקשך הוא ודורש בריא בשלובלר. תמיד שלו הכתובת כ ת ו ב ל ו ע ״ י צ ל ב האדום. ל א ש ר ו ל ע נ ו ת ל י ע׳׳י הגב׳ מ ל ק נ ש ט י ן מ י ד . היה ב ר י א ו כ ל ט ו ב ל ר ו ל ת נ ו ע ת ר ב ש ם ח ב ר י ר ו ב ש מ י אני. בצרוף העתקות 3 ותמונה. שלר ג .שוולב של אביר: כתובתו M. Kolodny с/о Kaplan 6/7Niska Wa־W ם א מ ק קפלן ה ע ר ה :ה ש מ ו ת הנזכרים ב ד ו י ח זה הם של מנהיגי התנועה בפולין. היה ממייסדי הנוה־צ. מכתבים מפולין л ביוני 942ז 15 לבו באמצעותו יהודה. נ ת ן יקירי, קיבלתי את ששלחת הידיעה לי לאחרונה, א ם ה נ ר זוכר א ו ת י ע ד י י ן כ ה טוב ,הרי מ ש מ ח אני מפקפק א ם היית הייתי צעיר מאוד ועכשיו זאת דבר לא למרות בודאי שטייגר . 1 דרישת בבתי והוא יודיע 138 באותו זמן — מ ל א ו לי ב־ 22ב נ ו ב מ ב ר ה ש נ ה — 27ש נ י ם השתנה .אני שלום. אצלנו הכל מלאכה בקהילה. שהטיל עלי א ת לר שמואל פ*. מאוד, אולם כשהתראינו, קיבלת גם או אותי מצליח להכיר אותי כעת. הדבר של ידיעות כרגיל. אני התפקיד אני מבקר לעתים מד״ר סוס .בכל אופן 1 הקרובים מבקר שלנו לעתים לשגר את מחכה קרובות א צ ל עובדים קרובות מ כ ת ב י זה. לתשובתר משפחת מסור על אצל להם פי יהודה על שאר רוב ה. הענינים המידית. בברכה לבבית שמעון בקרמן. לבוב 6 ,ו ביוני 942ו נ ת ן יקירי, רוב לו, לי תודות אבל על ״מוטב מאוחר, חבילה, זאת מכתבך ז מ ן ר ב היה ע ל י ל ח כ ו ת ש ק י ב ל ת י זה ע ת ה . מ א ש ר לעולם לא״ .אתה כותב שברצונך לשלוח ש ה י א אן! תגיע ליום הולדתי, א ו ד ה ל ר ע ל כ ר מאוד .ייתכן א ו מ ר ת ב ־ 7ב י ו ל י .כ ן ח ב י ב י ,א נ י כ ב ר ב ן .29מ ז ד ק נ י ם . ע ו ב ד בקהילה יחד עם אחדים מבני משפחתנו ,האחרים עובדים אני בבתי המלאכה .אני חוזר ומבקש ממך ,עשה כל ש ב א פ ש ר ו ת ה כדי שאקבל החבילה את מה ביום הולדתי. שלום הדודה כלל י ד ר י ש ת ש ל ו ם ח מ ה ל ת ל יצחק. 3 גלאם אלפרד לבוב 18 ,ביוני 1942 נ ת ן יקירי, האדונים לר וגורדון שקולניק דרישות מסרו לי אני מודה ממר. שלום כ ב ר ל ג י ל 30 )ב־8 מאוד. אתה במאי(, היה לא )הנועד הציוני( שואל מה הגעתי מ ע ש י ? ובכן לאט לאט, ה ת ח ת נ ת י ו א ש ת י ,הנקה ,ח ג ג ה ב ־ ד ב י ו נ י א ת יום ה ו ל ד ת ה ה־.29 נחמד מאוד. לשי קיויתי ממך נאה לדאבוני, אר, עד דבר עכשיו הגיע. אני ב כ ל זאת מאמין ש א ת ה חושב עלי ועל שני הדודים — הנוערציק ושבהקדם וכלל אני 4 ת ש ל ח ידיעות וחבילות. בשלומר הטוב דורש בשמי אשתי. ובשם שלר מאקםימיליאן הציוני( )הנוער לבוב 12 ,באוקטובר 1942 קיבלתי את הייתי אצל מאוד שתשתדל איננו נמצאים הציוני( מיסטאטר. מצבו להיפגש עוד יחד ולא עם ליאון פעם אחר פועל באופן ורשה( כי משפחת באלה מר הגלויה ששלחת פעם ועד סדיר. אינני עם ידידנו כה מקבל לא רב נייר עמי היקר )גורדוניה(, הנמצא קיבלתי כל כל בני ידיעה. עובדת בבתי רע. אבקש בכי )עזרה(. שמואל גורמים לי מהם היקרה, לי, ש ל יקירנו הגברת שנקל צער קורדנאצקי עם ושמחתי בה מאוד. אותה שעה ממך הדבר יחד תשובה, אין דחוח פאצאנובםקי אתו. כנראה משפחת לי מאוד. כל המלאכה )הנוער כתבתי אין לר הדוארי אליעזר )ממשפחת מושג אתם. מה )ששייכים לה וגנז ש ל הגברת קלפטן( .בזמן האחרון הסתכסכתי עם האדונים רוזנטל 139 ופרנקל )העזרה מוכנים ל ת ת לליאון ,ה י א מ ו ע ט ת מ א ו ד .א ם יש ב א פ ש ר ו ת ך ,א נ א ,ע ש ה הכל הסוציאלית העצמאית והמפלגה(, שהעזרה מפני שהם כדי לעזור! שלום ח מ ה מכל המשפחה. דרישת אברהם הערות * המלים בסוגריים במכתבים לעיל הם פירושים ופיענוח הסמלים והרמזים כפי שנעשו עיי לשכת הקשר של הסוכנות בשוייץ ,אליו הגיעו המכתבים מו השטחים הכבושים עיי הנאצים ומשטחי רוסיה הסובייטית. (1אנשי הנוהיצ. (2שמואל פצנובסקי ,מנהיגה של התנועה בפולין. (3ציונים כלליים. (4הנוער הציוני ז׳נבה 19.1.43 אל המזכירות ״ ה נ ו ע ר הציוני״ העליונה של לידי הח׳־מ .קולודני 1935 ת .ד. ת ל ־ א ב י ב ע ת ו נ כ ם אני מ ק ב ל ב ס ד ר ולפי ה א פ ש ר ו ת ה מ צ א ת י א ו ת ו ליצחק, את השתדלתי ׳עוזיאל. יכותבים ב מ ש ר כל הזמן לעמוד עם כל החברים בקשר .היום קרובות אלי לעתים ׳לפעם יצחק )בוק.(. !ומדיר רוט. שהראשון דברים נוראים .אני מקווה ל ק ב ל עליו ידיעות מפורטות ,ו א ם ת ג ע נ ה כבר חברי מזמן אינו עזריאל, רב כותב איני זה לאו שומע עוד רוזנשטוק ומדי דבר מאת סמק ובביתו קרו שום מ ו ב ן לי, היות פעם — .אודיעכם מיד .א ת מ כ ת ב י ו ש ל ס מ ק ת ק ר א לפי ה ע ת ק י ם המצורפים .ה ו א עבד עם פרשקר יחד הילדים היו ע ס ו ק י ם מאד ב מ ש ר כ ל הזמן במרץ ודאג ב ע ב ו ד ו ת השונות וביחוד בבתי משפחתו. לכל מ ל א כ ה שונים. לפי :הידיעות מ ה צ ד ש מ ע ת י שיש ש ם ע ו ד גרעין ידוע ו ש ה ו א מ מ ש י ר ב ע ק ש נ ו ת . בשעת הם: ה ג ר ו ש כ ב ס ר ב י ה ו ב ו ק ו ב י נ ה היו מ ו כ ר ח י ם ה ר ב ה ח ב ר י ם ) ב י נ י יאבלונובר ,רוזנר ,מילו דראר( לצאת לטרנםניסטריה. מ צ ב ם ידוע ילר. ל מ ר ו ת ז א ת ה ש ת ד ל ו החברים במשר כל הזמן להחזיק מ ע מ ד ולחזק .את הקשר בתור הגרוש. עובד עכשיו יצחק :הסניפים. עלה •)שויערמן מכיר אותה( :הוא מוכרח, ,וב״הדר״, 140 בידו איפוא, במחתרת. מספר גם חברים הוא משתדל מבוקוב לעמוד להביא בקשר אליו. גם אצלו .שיבער ברל הוחזר לעיר מגורו לו לעזור. יצחק מעונין לדעת מה עם כל שולמית )דורנה(. ב״למקור׳׳ א י ר ה ס ת ד ר ו ה ע ל י ו ת ה א ח ר ו נ ו ת ? כן ,א ח י ו ש ל א .כ ה ן א צ ל ו ; בריאים .יצחק ד ו ר ש הוריו שיכתבו ב ש ל ו מ ם ש ל שויערמן, ומבקש שפער וקוקא אליו— . עזריאל נ מ צ א א צ ל ק ר ו ב י א ל י שאיו .א ח ד י ם מ מ ש פ ח ת ו ע ב ר ו ל ד ״ ר ומצבם להם רוט לעבוד לר, די בסדר, מבחינה אבל ולהרויח .כ ו ל ם מזכירים שמספר החודשים להציל חבריך מבלגיה האחרונים גל הפליטים הכללי. ״כניסה״, ללמוד הזמן נוספים. וכר. היות א ת קרוביר ל ע ת י ם .איני יודע, ומצרפת חברים במחנות כלכלית הם עם קשה, ואסור כאן מצבם כאן. הוא הגיעו הם כמובן טוב. די א ם ידוע הנה שנעשה עד במשך הכל, כדי הם היו עתה ע ת ה מ ס ד ר י ם א ו ת ם ב ע ב ו ד ה .יש ג ם מקרים, ש ל נ ו יהיו החברים במחנה־עבודה ויוכלו אחד החופשי ברוחנו אנו .יתכן ש א ו כ ל מ ס פ ר ידוע של שאפשר את לנצל חברים לשחרר בשביל תפקידינו אנו )לבית חיניר לילדים פליטים ועוד( .שלושה מ ח ב ר י ר )החדשים( שוייץ גם השתתפו ושמחו כאן מאד. במחנה הח׳ ו מ צ ב ו טוב. חורף ז׳אק אחדים של שפירא ממשיכים — ״גורדוניה )חברכם הפעיל בעבודתם אצל הצעיר״, מכבי בבלגיה( הצופים נמצא העברים בצרפת. כמובן ש א מ ס ו ר א ת בקשותיר ל ח ב ר י כ ם הממשיכים בעוז ב כ ל המרכזים. אני עד שיעלה מקוה בידי להודיע אז היה בריא ושלם, בצרור 15 דורש להח׳ מילשטין בשלום כולם אודות מכל ומשפחתו. סמק תנועתכם. ע נ ה מיד. העתקים. ושלום, בב״ח שלכם נ ת ן נ .ב. שמואל היטב הוא פצנובסקי )לבוב( הוא בריא. הוא ממעיט לכתוב. תקרא א ת מכתביו ו ה ש ת ד ל ו ל ע ש ו ת א ל כ ל ה א פ ש ר למען קרוביו א ו ד ו ת ם מדבר .אביר היה ע ד לזמן האחרון במשר חודשים מ ס פ ר ע ם סמק יחד .א ת ד ״ ש ש ל ר ב ז מ נ ו מ ס ר ת י ל ו ו ה ו א היה כ ו ת ב א ל י ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת . שלך נתן שוולב ה ע ר ה :כוונת הקיצורים נראית די ברורה ,כגון :בוקוב או בוק — בוקובינה; יצחק — ארצי :וכן יתר השמות ,שהם של פעילי התנועה בפולין ,ברומניה והונגריה. מתור דו״ ח של שליחי הישוב והמוסד בתורכיה על מצב היהדות ,הציונות והתנועות החלוציות ברומניה א. הצעות עניני ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה : (1נ ו ס ו • ע ל ה ס כ ו מ י ם ש מ ג י י ם ת ה י ה ד ו ת ה ר ו מ נ י ת ע ב ו ר מזון ,ב ג ד י ם ו ר פ ו א ו ת ל ט ר נ ם נ י ם ט ר י ה ,ו ה ס ו כ נ ו ת א ש ר מ ע מ י ד ה ל ר ש ו ת ילדי טרנסניסטריה ח מ ש ת א ל פ י ם רשיונות עליה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,יש ל ת ב ו ע ממוסדות הציוניים האלה כי יגשו מיד לפעולה על מנת להוציא את 141 מטרנסניםטריה הילדים לאחד ולהעבירם או רומניה העליה. ב מ י ד ה שהכספים ל ה צ ל ת הילדים האלה ל א יגויסו ע ל ־ י ד י היהדות עצמה — יש לעזור לתכנית עניני ־בוקובינה: וסביבותיה יונות על וגדולות. להינתן צייר ישראל לילדי ע ד היום. על הזאת. מנת יש (2 שתצאנה, לארגן למרות אפשרות הסכנות יציאה כמלווים א ש ר עומדים בסירות הכלליות, קטנות שאין ולמרות ש י ו ר ש ו להכנס ל א ר ץ ,ל ע ו מ ת זה י ש להבטיח א ת א פ ש ר ו ת הגיעם, מ ש ל ו ח העזרה. לפחות מפי לעוור אנשי בקבוצה לציונים את ולנוער. החלוץ והנוער ש ל ילדים ה ג י ע ו 4 :חברי הזאת 1ח ב ר ה מגורדוניה 7 ,חברי ״הנוער הציוני״ 4 מהסביבה )הרש ההסתדרות הציונית לפחות ב. ב א מ צ ע י ם מהישוב הא״י. ו ( חלק ניכר מ ר ש י ו נ ו ת העליה ע ב ו ר הילדים לקפריסין .צ ר י ר להגביר חייבת לרכזם ולהבינם ל ב א ,בעיקר ,ותיקי התנועה הציונית ו א נ ש י ה ח ל ו ץ משמרתם בטחון הזאת לקראת הסכנות המאיימות ע ל היהדות המרוכזת בצ׳רנוביץ מחייבות: הרגילים( צריכים על מנת מקומות המרכזית הרומנית )בוקרםט וסביבותיה( לשני בסביבות ״דרור״ 4 ,חברי השוה״צ, ) 4מ צ ׳ ר נ ו ב י ץ ,ו ־ 3מ ב ו ק ר ס ט ( , מ״בני־עקיבא׳׳. ב ת נ ו ע ת ״הגוער הציוני״ ג. פועלים ב כ ל חלקי רומניה .לפני שנתיים היו בהנהגה ה ר א ש י ת ב ר ג ט : שיבר, בגליל ברל ״למקור״ כי בסוף לשם פלוגה שפיגל. הם ואתם אסרו הרבה טוטיו סניף ו ב ב ו ק ר ס ט היה משותף. יבלוגובר הפעולה חברים. היתה כ ל זה היה ע ו ד בטרנס(, מחולקת: בקן היו ע ד לפני שנה. י ש נ ם ב ב ו ק ר ס ט 30ח ב ר י ם .ה ו ע ד ה ה מ ר כ ז ת ה י א :ה ר צ י ג ו ב ד ל ) ב ש ב ו ע האחרון נשלח ל״מונקה״ יצרו )כעת בליימן באנטון־פאן .העלילו ע ל חברים אחרים והחלוצים היוו א ת הסניף. כ ע ת שיבר החבר בבוקרםט המה הקן שתפנים. הצעירים, נים איחדו א ת שני הגלילים, שבלל ב ב ו ק ר ם ט ה ח ל ב ע ב ו ד ת ח ק ל א ו ת ,ה ר צ י ג י צ א א ז ל ג ל ץ ל י י ס ד סניף. נסעה וזיגי שברץ ש כ ל ל ה א ת טרנסילבניה והבנם ,ו ג ל י ל ובוקובינה. הסניף הרציג, יושקה )טימישוארה(. התנועה ״לפיד״ היתה א ת הרגט ב ת 18 פלוגה איש, אשר )עבודת כפיה( .בחדשים האחרו מתפקידה לחזק את השורות בעיר ה ב י ר ה ובסביבה .ל פ ל ו ג ה זו י ש ג ר ע י נ י ם ב פ ו ק ש ן ,ב ר ה י ל ו ב ,גלץ ,ט י מ י ש ו א ר ה וצ׳רנוביץ. ומצפים גם כן במכתב על 142 בד א ח ד הקנים היפים לעליה. הם בקבוצות עומדים קטנות. הוא בקשר בחנוכה בצ׳רנוביץ, עם ערבו ב ן 60 בוקובינה. חגיגה חבר, רוב גדולה. פועלים יפה העבודה קבלו את נעשית העזרה. מציעים הצעות ש ו ט ת ל א ר ג ו ן עליה בכל הדרכים .המכתב נכתב ו כ ר הגיע. ליאו — במחנה עבודה. מתיר מכתבים של שליחי .דרור״ ברטיסלבה4.12.43 , היום הגיעה ידיעה מעיר ה ב י ר ה ש ל מ נ ד ל זינגר )וינה( א ש ר א ו מ ר ת שהבחורות אינם. ) ח ב ר ו ת של הנוער הציוני וכר( — א ש ר חיו כ מ ו נוצריות ח ל ק ש ל ה ם נ ת פ ס ו ו ח ל ק ב ר ח ו ל א י ד ו ע ל נ ו א י פ ה הן .ע ם ה א ד ו ן ג ע פ נ ע ר אנו ב ק ש ר )טיטמונינו( ו ב ו ד א י י ש ל ח ל כ ם יוסף א ת ההעתקים. שלכם, משה כתבתי לר גורלם של עליהם גורל לי פעם חברינו שקבוצת מר וטראגי. חברים )בחורתו של אסתרקה, מ ל ה כץ, ברנדס, מפי נמצאת הרשל(, החברים שם שרה רוקה קוקילקה, רוזנצויג, אישי כ ח ב ר י ם ותיקים ב ת נ ו ע ה . ו ע ל סירובם. להצילם עושים? מסרו מה האחרונים אצל חיה קלינגר, מה סותרות. נוצרים פ ל ה הרצברג ,פריידנריין יוסף, באופן עם שהחברים בבנדין, מהנוער והידיעות הציוני היו מבנדין לנצר, שמואל, גם שברור שהגיעו שונים. דמם שניתר הנה ביניהם: מרכוס על נודע עליזה פורוהילה, ק ש נ ה שנצו״, פולה א ת א ר ב ע ת הראשונים אני מכיר מ ש ה ב. זה לא כתב לכם על המאמצים נותן לי מנוח. השליחים שלכם ,אולי יצאו ישר מכם. תבררו אתם אעביר לכם כ ת ב ו ת משם. מכתב מרוסיה גורקי ,רוסיה ,ב־943ו26.3. חיים יהושע פ ל ד א ל חיים מילשטיין, מאת העליונה בת״ א המזכירות ח י י ם יקירי, לאחרונה מעת לדעת לשמוע חיים מ כ ת ב י כ ם קיבלו חיי אצלכם המתרחש רווה כמקודם ומתכוננים לעבור אני מ ר ג י ש שיש לי שימחתי משמעות במידה א ח ר ת לגמרי שמחתי מסתימת. ו מ פ ת ח ת מ ש ק אינטנסיבי, 1 ל ה ת י ש ב ו ת .אני מקווה ש א ל ש ט ח זה כ ל קרובינו ובו ייבנה הקן מתעודד, ה מ ש פ ח ת י שלנו .בחשבי ע ל בר אני בית, חם בית המוכן לקלוט בכל אותנו וזוהי נ ח מ ה גדולה ,ה נ ח מ ה היחידה. מאד מתפתח טובות פעם על את אחדים ש כ ל ה מ ש פ ח ה בריאה ,מ ר ג י ש ה בטוב יתקבצו כואב הגיעו שהתחלתי לקבל וצמאוני עת, לידי מכתבים שלר והם מאד. שמחתי יפה והוא שעובד״ל בבר 2 שאר איש בין ולרוות ממנו נחת ,מסור לא התיאשנו מן התקווה לפני ואני מצפה אנשים, למישה להיות בגלל יהושע* החולהי מ א ד חדשים אחדים 3 הגיע למצוות לשמוע ממנו ש א נ ו ז ו כ ר י ם א ו ת ו ת מ י ד ואן! יחד בבית עם כל לבי קרובינו. ו א ש ר ל צ ע ר י אינני יכול לסייע בידו, כ ת ב ו לי ש ה ו א באיזה ב י ת חולים ,ה ו א ע ם יוסף וחיים ,ס ו ב ל י ם מקור. 143 לפני בנכר ימים רחוק אחדים פורים. חל מכל הקרובים והיקרים. אלה מ ז כ י ר י ם לי בבית, הייתי כבר בנכר פורים את החגים הפורים זה כל עובר בצ׳נםטוניב )אני מתכוון לליטא( זה ע ב ר עלי ת ו ר ט ב ל חג השני אבל גדול 5 שאני עלי ואת נמצא בכאב החג כאן נורא, האחרון כי בו ע ם כ ו ל ם ביחד. נזכרתי בחג אותו בליתי לפני ב שנים בשאבלי )ליטא(. פורים לפני שנתיים בקשדורים ,ב מ ק ו ם שנפרדנו מן העולים ה א ח ר ו נ י ם )נחמה ,טובה ,ואניה( .נזכרתי ב פ ו ר י ם א ש ת ק ד בו שהיתי באסיה ה ת י כ ו נ ה מבודד ,ומבלי ל ד ע ת לבדי, דבר זה כ ה עליכם, אבל מ כ א י ב ודי קשה, א י ן ב ר י ר ה ,ז ו ה י מ ל ח מ ה .ו א י ־ פ ע ם י י ג מ ר ג ם ס י ו ט זה ,ב י נ ת י י ם י ש ל ה י ו ת סבלנים. קבלתי הוא גם חברה׳מן, אחדים גלויות הוא דואר הצליח מפייגה ביותר, ו מ ב נ י ע ק ל. הייתי אני בו באותם אני מקנא מקומות ממש, חודשים ו ל א ע ל ה ב י ד י ל ה ג י ע ל ה י ש ג כ ו ה ״. מאברהם אני מ ק ב ל מ כ ת ב י ם ל ע ת י ם קרובות ואנו מ ש ת ד ל י ם להיות ביחד, א ם י ע ל ה ה ד ב ר בידינו .אני בריא ,ע ו ב ד ועוזר כ מ ו כ ם ב ע ב ו ד ת כ ם לקרב א ת הנצחון .מ ה ח ד ש חיים ,א צ ל ר ? כ ת ו ב ל י ' ה כ ל בפרוטרוט. שלה חיים הערות (1 הקבוץ (2 (3 (4 (5 (6 חיים היה חבר ניצנים ,אליו השתייר והתעתד להצטרף גם כותב המכתב. התכונן באותה עת לעלות להתישבות. רמז להעובד הציוני. קול. גלבוע ,שהיה אסור באותה ע ת בבית כ ל א סובייטי בעוון ציונותו. חוות הכשרה של התנועה בפולין. הנ־ל הצליח להגיע ארצה מרוסיה. שני מכתבים מקפריסין שלום חברי ההנהגה העליונה, אני צבי צ ו ק ר — ח ב ר ה ס ת ד ר ו ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ — ק ב ו צ ת ״ ה מ פ ל ס ״ כתבתי לכם כבר פעם אחת מאיסטנבול. את התשובה קן טשרנוביץ. לא ק ב ל ת י יען כי ב י נ ת י י ם נ ש ל ח ת י ל ק פ ר י ס י ן .כ מ ו ש כ ת ב ת י ל כ ם ב א ג ר ת מאיסטנבול — תנועתנו בצ׳רנוביץ ל א פ ס ק ה אח רגע א ת עבודתה הציונית החלוצית. אחרי שמנהלנו לייב שויערמן נ ס ע מצ׳רנוביץ ,החברים א ס פ ל ר , וויידברג ,ה ל צ ה ק ר ,ר ו ז נ ש ט א ק ,וערלין ה מ ש י כ ו ל נ ה ל א ת העבודה .ה ח ב ר י ם לא נסגו האכזריות 144 אחורה של אלא המשטר בימי הבולשביקים ההיטלריסטי הם וגם עכשיו, ממשיכים למרות לעבוד הדרישות במחתרת. גם בטרנסניסטריה במוגילב, פרטיו, י ש ל נ ו ח מ ש ה קנים מ ס ו ד ר י ם ע ל ידי חברינו ש ה ג ל ו לשם. בצ׳רניבצי, בדז׳ורין, ופלדז׳ין. בסז׳ינץ מיום כניסת הרוסים ל צ ׳ ר נ ו ב י ץ לי הבטיח שימסור לכם דרשו אותו את מסר אז בבקשה כץ, הם כר ולא חברי ע ו ד הלילה הנעים בקן אחרת״. הנשארים בטח כשהוא לבקש אני ביחוד אותנו אתכם זאב את ד ר י ש ו ת שלום. את איזה השיר דבר ״ככה, כל בשם הפתגם נשכח לא כל של את התנועות התנועה העובדות שהיא אבל במחתרת תשכח לא בגלות אותנו״. מ ע ש י א י א פ ש ר ש ת ע ז ר ו להם .ה ד ב ר ה י ח י ד ש א ת ם יכולים ל ע ש ו ת בשבילם הוא: בצרפתית שתכתבו למר נתן או ׳עבודה׳ גרמנית הם לאמור: בריאים״. ושאני בריא מחכים למכתב חוץ בקפריטין. כזה. הרציג, חבר האדום עכשיו בידי ההנהגה שוואלב מגנף, ״ידוע לי מזה להם הראשית להם אתם שום שהוא יכתוב לצ׳רנוביץ ש ה ד ו ד ה יקנה׳ יכתוב צריכים אין מליבו שויערמן. כל אתכם למד בטח, ע ד היום, בצ׳רנוביץ. ״אנחנו באופן עכשיו ידוע לכם המרה: חפץ יענין כשלא אותו ש מ כ י ר א ת ר ו ב החברים מצ׳רנוביץ .כולם שולחים לו זוכרים ממנו. את הקנים ע ד היום ,כ ת ב ת י ל מ ר ב ר ל ס ו ה ו א ה ר פ ו ר ט הזה. הוא מצב בבל חדשות להבין קשר מרומניה מחברינו באיזה כליון ארץ ישראל עם קיבל מצ׳רנוביץ ובנה שני שבארץ עינים מכתבים הם רק איציו דרר הצלב ח ב ר י היקרים ,ח פ ץ א נ י ל ה ו ד י ע ל כ ם א י ר ו ב א י ז ה א ו פ ן ע ל ת ה להינצל מ ן הגיהינום ה פ א ש י ס ט י ו ל ב ו א ה נ ה :אני יתום מ א ב י ומאמי, קרובי הגלו לטרנסניסטריה השמועה ואני פלא, והנה נפוצה לקבל את האשור מיליון ליי .י כ ו ל י ם א ת ם ל ה ב י ן ל מ י ה י ת ה לצאת כי נשארתי החברה מהארץ הדירקטור 200,000 וחצי מלבושי, חצי על מטה על הסירה עליה מכרתי ששים הסירה הזאת את ל״י אלף הקטנה בשביל הגון אילו היתה לנסיעה ש ל א הייתי להם, בצר אנשים וביום זרים 24.9 השחור. לארץ אף כל מאחרים מסכן את חיי ע ל פי שאינני לי במנהגיהם םירתנו עלתה האנשים ישראל לי הזאת נצלו הציונים בעלת טירה יכול לעזור והשקפותיהם. על החוף והובאו א ב ל תקותי נכזבה. ב א מ צ ע י ם כספיים יען כי חמל להם אני טונים. ביום — בעת סערה אני של היתה לי אף את חברי של מצ׳רנוביץ נוראה שאבוא ״נאמני ציון״ פרוטה נשבע לקבוצה 13.8 קויתי היה הושיבה אני עוזב — ומתקבל קבלתי מקום אז יצאתי התורכי החברים את ממני כל רק מלבושיה הרומנית כזו חצי )שלום עליכם(. ארץ־ישראל, קטנה של וקיבל — יכולה ב ד י ר הזאת. הותיקים. עשרת לאיסטנבול. לא סכום עלי והממשלה המטרה על בעד א מ י המנוחה, אנשים 22 לא יהודים ״רומניה״ האפשרות לבחור לי ״אירופה״ שמונה טוריסטים מאד, נתנו בצ׳רנוביץ רק — הן יתום אני׳׳! כ ל רהיטי אנשים עם הרבה חבילות. לכם עזרו של ל״י. ״רומניה״ אני גרמני של בשביל ו א י ר ע ל ה גם ב י ד י ה ד ב ר הזה י ״לי טוב לבדי בדרך בים משם מאיסטנבול אחת בכיסי, ל א חפצתי לקבל מתנה. ב י ו ם 18.10 שולחתי לקפריסין. י ש ב ת י 18 ימים בהסגר בלמבוסה — 145 ואחרי גם — אתמול כן כאן קטן את ונדח כל עבודתי בהרים המהגרים כבר הציונית. הכי שביחד השתדלו אני — הביאו אותי אבל גבוהים, אתי להביאם אין קר יש מאד להם לי ארצה. לפדולס. כאן אף ובגדים רכוש אין חשבתי אף אחד. כפר יהודי חמים וקרובים קרוב וחפצתי להמשיך גם כן בארץ אחד זה חוץ אין לי. ישראל, הם מ״הקבוצה״. מקוה שהיא ל א ת ש כ ח אותי .אני היום בן ש ב ע ע ש ר ה שנה נפשי היחידה ואת היא לכל לטעום שנה הפחות העבודה הגשמית החקלאית שהיתה אחרי אחת החלוציים ע ד היום ב ש ב י ל י כ ס פ ר החתום. בן אני ח פ ץ להתגייס כשיהיה צורר. מר גם להביאני ברלם לארץ. הבטיח הזכירו כהוגן לי לו ספר באיסטנבול בבקשה שלא ראיתי כמה עתונים וספרים עבריים. עברי. כשיש ו( מלון (2 מלון גרמני־עברי: ד״ר (3 תולדות הספרות העברית האידיאולוגיה למוד (4 לכם כבר האפשרות מה כמה חודשים לי בבקשה שלחו מלזובםקי. טורקציאנר. אורינובסקי החדשה: כרר — שני אנגלי יודע )אינני מהמציאות אף מילה אנגלית(. הארצישראלית כמו )רומנים של ״חנוכה״ המאירי(. ספרי (5 והשביעית היסטוריה, גיאוגרפיה ופסיכולוגיה של המחלקה הששית )גמנםיה(. זה כבו־ ש נ ת י י ם כלום, ישכחני. את זה הכל שיוכל ש ל ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י :מ .גליקסון ספרים אביגדור שיעשה שלא עבו־י־גרמני״ ספר א ת החיים ומשאת ה ל כ ת י ל ב י ת ה ס פ ר ובו... שלא לא בעברית למדתי ב ר שיכולים א ת ם להבינני כי ע ם הארץ ...אינני ח פ ץ להישאר. ס ל ח ו לי ח ב ר י ם ,ש כ ת ב ת י ל כ ם כ ל כ ר הרבה ,א ב ל זה ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה שיש האפשרות לי שום בקבוצתנו לבטא איש את אינו טענותי אותי: מבין ורגשותי ״הלא באופן אני רק — יען כי אמיתי ״חלוץ״. חברכם )—( * הנאמן צבי צוקר * לימים עיברת צבי עוקר את שמו ליעבץ וכיום הוא פרופ׳ עבי יעבץ מהאוניברסיטה בת״א. פרטים על פגישה בת בעמודים .91 ,90 חייל לצבי עברי צוקר בקפריסין ב.משואה׳ פורסמו ג׳ פדולאם 11 ,באוגוסט חיים לחבר רק כותב גולדשטיין אתמול את א ת התשובה בעברית ,אר ,לדאבוני ,אין למצוא צנזור עברי * בכל קפריסין. אנא, אני שמח קבלתה 146 קיבלתי שלום רב, מכתבר מן ה־25 ביולי. בחפץ לב הייתי ה מ ש ך ב כ ל זאת, — מיד. מאוד אני שאתה מצדי, לכתוב לי עברית. עומד לשלוח שלחתי ללייבו לי את האיגרת. שוייערמן שני אאשר את תצלומים של קבוצתנו, מורכב שצולמו משתי בין חבר עם אחד, העברית, ועשרים מרצל אנצר שמו. השוהים בלבד, שנינו המתבוללים תולדות עם ישראל ותולדות או אנגלית. לימוד שב־20 צרפתית יטעו בספטמבר כדי הילדים מ ד י כ ד י להילוות אליהם ,החלטנו ל י ו ם 29 הבחינות מטרת לשכנע שלנו הצלחתי נאלצנו של כמו מכיוון הפליטים כאן, הילדים, ידיעת בדיוק מבוגר קבוצות: ״צופים״ ו״צופות׳׳. מאתיים ההורים מידה בעת האזכרה להרצל ולביאליק. הקן בפדולאם, למצוא רק זמן רב להיאבק אותם שלימוד הציונות, לאקדמיה הלשון באותה חשובים האמריקנית, )אנצר ואני( את לקבוע ואני מועד ב א ו ג ו ס ט .1943 ה ב ח י נ ו ת ה י א ל י צ ו ר ק ש ר הדוק ע ם הילדים .גם החיילים יהיו נוכחים. חומר תולדות הבחינות הוא: הציונות לאחר לובטקין, מכן ייקראו בקשה סרטיפיקטים בקשתי עד שתי של הקבוצות אותה לי אליך: ידי הנרייטה ארבעה היא להעלות ארבע אלה )על )לפני ותדרוש לזמנו טרומפלדור עד לתקופתו — וידיעת של בשמותיהם הלשון יוסף ל ז כ ר חברינו בפולין .א ד ו ו ח ל ך ע ל מ ה ל ך הבחינות וכעת אותם עד תולדות עם ישראל, שבועות( שכל עשרה .הצילו בקשה לך, סולד(. ומאז קבוצתכם ארצה אני כידוע קיבלו מלאתי לא תפנה נתקבלה בכתב את כל את נפשות הילדים! מפנה גם י ל ד י הקן לקבוצות שניים את וצביה קפלן — בפרוטרוט. מילדי קבוצתנו, ושלחתי תשובה. ללשכה ״למקור״ העברית. השאלונים כל בפדולאס, ש ל הורדום, בני )בנו לעליית הנוער השתים עשרה המר( ו״גבע״. ה ם י ל ד י ם מ ק ס י מ י ם ו ב ע ת י ד יהיו ב ו ד א י ג ם א נ ש י ם חיוביים. שלך צבי דרישת צוקר שלום חמה מ מ ר צ ל אנצר. )תורגם מגרמנית עיי רנה נזר( * מ א ח ר ובקפריסין ל א נמצא צנזור אזרחי שידע עברית ,נאלץ כ ו ת ב ה מ כ ת ב לכתבו בגרמנית. 147 משה שדמי 1ש ג י היה זה ט ב ע י ו מ ו ב ן לכולנו ,כ א ש ר ב ש נ ת 1940ד ר ש ו ה מ ו ס ד ו ת ה ל א ו מ י י ם מ ה ש ל ט ו ן ה ב ר י ט י ב א ״ י א ת ש י ת ו פ ם ה מ ל א בגיוס יחידות ע ב ר י ו ת ב מ ס ג ר ת ה צ ב א הייתי בין ראשוגי המתגדבים. הבריטי. התגייסתי המדינית של ל ק א ד ר ש ל ה ק ו ר ס הראשון ש א ו ר ג ן ע ״ י ה מ ח ל ק ה ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ב מ ט ר ה ל ה כ ש י ר קציגים ,ס ר ג ׳ נ ט י ם ו ק ו ר פ ו ר ל י ם ל י ח י ד ו ת ה ע ב ר י ו ת ש ת ו ק מ ג ה ב ב ו א ה ז מ ן .ב י ן ה ב ו ל ט י ם ב ק ב ו צ ה ה ה י א היו ב ן ־ א ה ר ו ן ו א ל מ ו נ י .ה ק צ ו נ ה ב ש ל ה א י נ ט ר ס י ם שלה ,לא ר א ת ה ה ת נ ד ב ו ת זו בעין יפה. הבריטית, ביחידת כקורפורל דרכה התפרים שירתי ו א ח ״ כ כ ס ר ג ׳ נ ט .ל א ח ר 4חודשי אימונים א י נ ט נ ס י ב י י ם ע ש ת ה י ח י ד ת נ ו ד ר ך עזה, ביותר ,605 שהיתה היחידה היהודית הראשונה, תחילה במזרח א ל כ ס נ ד ר י ה וקהיר ל מ ח נ ה אמונים ע ב א ס י ה ,אז התיכון. בקהיר היינו רגילים לבקר במועדון המחנה הגדול ששימש ״מנורה״ מ ק ו ם מ פ ג ש ל ח י י ל י ם יהודיים מ כ ל החילות ש ל האימפריה .היה זה ב י ת ה ם ל כ ל . בעבאסיה תורגלנו הבאים. החדשים והכשרנו עצמנו לחולות המדבר שהפך כחלק מהמערך של הצבא הבריטי ללחם חוקגו במשך נשלחנו לסולום לברדיה, ו ל ט ו ב ר ו ק ,ש ם ע י ק ר מ ש י מ ת נ ו היתד ,ש מ י ר ה ע ל קווי ה מ י ם ו מ ת ק נ י ה צ ב א . חיילי ואלפים הצבא מהם האיטלקי ניגפו ונפלו ב ח ז י ת הצפון בשבי הבריטי. אפריקאית הגרמנים החלו עם בנסיגתם מטוסי המבוהלת המםרשמידט ה מ ש ו כ ל ל י ם ש ל ה ם ה נ מ י כ ו טוס והפציצו א ו ת נ ו ועשו ב נ ו ש מ ו ת .ה מ ט ר ו ת ב מ ד ב ר היו ב ר ו ר ו ת מ א ו ד ו ל א ה י ה כ ל קושי לדייק ב מ ט ר ו ת .כ ל זה ק ר ה ע ד ש נ ק ר א נ ו ל ח ז י ת ח ד ש ה הרי היא יוון .ביוון ציפו ל פ ו ל ש ה ג ר מ נ י ל א ח ר ש ה מ ש ט ר ה י ו ג ו ס ל ב י פ ת ח ל ר ו ו ח ה ו״באין ב ר י ר ה ״ כ ב י כ ו ל ,א ת ג ב ו ל ו ת המדינה ל ג ר מ נ י ם . תכניתם של ה ג ר מ נ י ם היתד .לאגוף א ת ה מ ז ר ח ה ת י כ ו ן מ צ פ ו ן מ ז ר ח דרך יוגוסלביה ,יוון ,ט ו ר ק י ה ו ל ב נ ו ן ומצד ה מ ע ר ב ד ר ך ה מ ד ב ר ו מ צ ר י ם ו ל ס ג ר ו בא״י. בכדי לעצור בעד פ ל י ש ת ם ש ל הגרמנים הוצאו מהמיגזר הצפון אפריקאי יחידות ש ל מ ו ת ע ל ציודן ו ה ו ע ב ר ו ליוון ויחידותינו ה ע ב ר י ו ת ה ל כ ו ב ס ך ל ק ר א ת ה מ ש י מ ה ה ז א ת .ב י נ ת י י ם ה ג י ע ו ה ג ר מ נ י ם לסלוניקי ,כ מ ה מ א ו ת ק ״ מ מ ה ע מ ד ו ת ש ל נ ו ב ד ר ו מ ה ש ל יוון .א ת ל י ל ה ס ד ר ע ר כ נ ו באהלים ,אולם ה ר ג ש נ ו ש ה ג ר מ נ י ם ק ר ב י ם ,י ד ע נ ו 148 כ י האסון מ ת ק ר ב .בימים ההם ר א י נ ו מעין ק ש ר בין ה א ק ר ו פ ו ל י ס ש ל יוון לבין ה מ ק ד ש ש ל נ ו ב י ר ו ש ל י ם כ י ג ו ר ל נ ו נ ק ש ר ש ו ב ב ג ו ר ל ה ש ל יוון. ה ג ר מ נ י ם השיגו א ו ת נ ו מ ה ר מאוד ,ה ם ש ל ח ו ב נ ו א ת ה צ נ ח נ י ם שלהם ,חייל יפה ש ה כ י ר ה י ט ב א ת ה ט ו פ ו ג ר פ י ה ש ל א ז ו ר נ ו והם ה ת ק י פ ו א ו ת נ ו מ כ ל מאומן של המוחצת עבר. ההתקפה בוקר מ צ א נ ו א ת ע צ מ נ ו שבויים בידי הגרמנים בשווייץ ,שהורה בערב הצלב האדום .ביחס שעזרו על הגרמני הצבא את לכבד גינבה אמנת מ ד ר ו מ ה של יוון ועד ל ס ל ו נ י ק י ש ב צ פ ו נ ה א ר כ ה כ מ ה ימים .עלינו לקרונות־משא ב ר כ ב ת לכיוון גרמניה, נועדנו שם לבנות א ת המשק המלחמתי הגרמני. נסיונות ובשעות הצנחנים הגרמנים .גורלנו נחרץ במרכז לשבויים מ א ר ץ ישראל ולא ל ה פ ל ו ת ם ל ר ע ה . הנדידה כי ארכה ובלילה שלפנות להצטרף ב ע ת הנסיעה האחרים למיליונים ב ר כ ב ת נעשו מספר ש ל בריחה .אחדים נ ה ר ג ו ואילו א ח ד י ם ה צ ל י ח ו ל ב ר ו ח ולהגיע לחופש, .אולם כ מ ה מ א ל ה ש ב ר ח ו נ מ ס ר ו בידי ה ג ר מ נ י ם ולא ח ז ר ו משם .כ ת ג ו ב ה ל ב ר י ח ה זו, בתחנת היה זה בבלגרד, הרכבת איש הוצאו כמאה ולעיני כ ל מהקרונות ס פ ג ו מ כ ו ת ק ש ו ת ש ז כ ר נ ו ם ב מ ש ך זמן ר ב . מכאן כלומר ואילך, השבדים במחנות התחילו בגרמניה, ללבוש החיים :צורה וסדר יום קבוע .ה מ מ ס ד ה ת א ר ג ן גם ב ק ר ב נ ו ו נ ע ר כ ו ת כ נ י ו ת ל ע ר ב י ש ב ת ,ותכניות ללימוד ה ש פ ה העברית ,ה ו ק ר א ו ח ד ש ו ת מ ה א ר ץ ,כפי ש נ א ס פ ו מ ה ע ת ו נ ו ת הלועזית •ישראל ארע והכל מחנות בתחום ה פ י ח ו ב נ ו מ ו ר א ל מחודש. ההתכתבות העבודה. י ד ע נ ו כי עם המשפחות בארץ נגמרה ועלינו בשבילנו המלחמה •לצפות לנצחון ו ל ש ל ו ם ולשוב ה ב י ת ה כ מ ג צ ח י ם .ה ס א ד י ז ם ה ג ר מ נ י ל א יכול היה ה ת ו פ ע ה שיהודים •להשלים עם הנהנים מפריבילגיות ולכן רבים היו מוצאים מקרים להורג רבים, ואילו כ א ן שהשומרים ישנם הגרמנים יהודים לקחו את ה ח ו ק בידיהם ועשו בנו שפטים .ב ה מ ש ך ה מ ל ח מ ה ר א י ג ו כי היי ה ג ר מ נ י ם ה ת ח י ל ו ל ה י ו ת ת ל ד י ם יותר ויותר ב ה פ צ צ ו ת ש ב א ו מ ה ח ז י ת ה מ ע ר ב י ת .מ פ צ י צ י ם בריטיים ו א מ ר י ק א י י ם הגיחו מ ד י לילה ולא פ ס ק ו מ ל ה פ צ י ץ כ ל מ ט ר ה ה נ ר א י ת להם. מקרה ארע מענין כאשר שבויים שנתפסו גרמנים בצפת אפריקה הובאו למחנות ה ש ב ד י ם ב א ר ץ י ש ר א ל ו ש ם נ י ס ו ה ג פ י ר י ם היהודים ל נ ק ו ם ב ה ם ו ה ר ג ו שלושה מהם ,כ נ ק מ ה על כ ך ר ו כ ז ו כ־ 150ס ר ג ׳ נ ט י ם ו ק ו ר פ ו ר א ל י ם ש ל נ ו ו ה ו ב א ו למחנה הידועה העבודה מהפולקלור הנעליים דבר בשכנות עם מ ח נ ה רוסי. היה זה היהודי .פ ה נ ו ע ד ל נ ו ט י פ ו ל מ י ו ח ד . ובמקומם ק ב ל נ ו ק ב ק ב י עץ בכדי ראשית כל למנוע ש י כ ו ל נ ו ל ע ש ו ת ו באופן ח ו פ ש י כ א ש ר ש ה י נ ו ה ח ב י ל ו ת ש ל ה צ ל ב האדום, חלוקת בפולין בעיר חלם לקחו מאתנו את ה ל י כ ה רגילה, ב ר י ח ה ואף בתחום המחנה .הפסיקו את ש ה נ ב ח ר ו ת ב י ו ת ר ביניהן היו א ל ה ש ה ג י ע ו מקנדה. באוהד. עת כאשר התחלנו לארגן את החיים במקום חדש זה, התחילה ה נ ס י ג ה ה ג ד ו ל ה ש ל מיליוני ב נ י ־ א ד ם ב א י ר ו פ ה .היו א ל ה פ ל י ט י ם מ מ ח נ ו ת עבודה, ש ב ו י י מ ל ח מ ה ,צ ב א גרמני מ ו ב ס ו ב ת י ח ו ל י ם ניידים .ה כ ל נ ס ו ג ב ח פ ז ת לעורף, ללא סדר אליה נ ס ע ו ש י י ר ו ת ״ ל ק ר ב האחרון״ .ה ן היו מ ו ר כ ב ו ת ב ר ו ב ן מ נ ע ר י ם ו ב ח ו ר י ם צעירים על וארגון ואילו אחרים הלכו בכוון ההפוך, לכוון החזית הלוחמת, שהיו א ך זמן ק צ ר ב א י מ ו ג י ה צ ב א ה ג ר מ נ י ו ח ל ב א מ ו ת י ה ם ה י ה עדיין ש פ ת ו ת י ה ם .היה זד .״ ה ק ר ב ן ה א ח ר ו ן ״ ש ל ה ג ר מ נ י ם ל מ ל ח מ ה זו. 149 בגסיגה אלפים הכללית ובפיהם אך הזו בשלג אחת בשורה האביבי, ללא ״החופש״. נעלים במסע זה או בגדים נתקלנו חמים, נדדו בקבוצת נשיפ ש ל פ ל ו ג ת ע ב ו ד ה הוגגרית ו ב ש י ח ה ש ל כ מ ה ד ק ו ת ,כ ש ע י נ ו ש ל ה ש ו מ ר ה ג ר מ נ י בקבוצה זו כ ש ש בנות חברות ״הנוער הציוגי״, מופנית הצידה ,מ צ א נ ו שהיו התנתה שלנו .כ מ ו ב ן ש ה ת ח ל ק נ ו ב מ נ ו ת ה א ו כ ל ש ל נ ו וחיש מ ה ר ה ו פ ר ד נ ו ב ש ל כ ד ע ל ידי ה ש ו מ ר י ם של פ ל ו ג ת ע ב ו ד ה זו. כשבוע אחרי מאורע זה השתחררנו גם אנו על ידי האמריקאים, לאחר ש נ ו ת דיכוי ו ס ב ל ב ש ב י ו ה ו ט ס נ ו ל מ ח נ ה ה נ ו פ ש ב ק א ס ל ש ב א נ ג ל י ה . מיד עם בואי ל א נ ג ל י ה ר א י ת י ז א ת ב מ ש י מ ת י ה ר א ש ו נ ה להודיע ל מ י ש ה ע ל ה י מ צ א ו ת ה ש ל ק ב ו צ ת ה ח ב ר ו ת ב מ ח נ ו ת ג ר מ נ י ה ו ע ל ה ד א ג ה להן .ת ו כ ן מ כ ת ב י זה ה ו ב א ל י ש י ב ת ה מ ז כ י ר ו ת ש ל ״ ה ע ו ב ד הציוני״ ו א ח ר כ ר ק ב ל ת י א ת מ כ ת ב ו של בנות החבר חיים מילשטיין ז״ל שהיה מזכירה של א ל ה אותן פ ג ש ת י ע ל ו א ח ״ כ לארץ ,א ו ל ם עוד ל פ נ י כן נ ש ל ח ו ל מ ח נ ו ת קפריסין ב ט ר ם עלייתן. מתור תערוכת הקבע במשואה 150 תנועת ״הנוער הציוני״. יעקב קליינבוים )לופק( ש ל גלגולו ניגון הדרך בה התגלגל ״גלגולו של ניגוך זה לידינו ,הוא סיפור בפני עצמו :חברינו נפתלי צחר מתל־יצחק ,מנהל ארכיון התנועה ״משואה״, היפנה את תשומת לבי לתעודות מסויימות — ותוך כדי חיפושי בתיקים הרבים נתקלתי במכתבו של יעקב קליינבוים .מסתבר כי כל ענין השיר לא בא לידינו אלא בעקבות הופעתו של ״ספר הנוער הציוני״ ,שבעריכתו של יוחנן כהן ,כפי שמסתבר ממכתב הלוואי של יעקב אל נפתלי ,המובא כאן בהקדמה. לאחר קריאה ראשונה בדף הבודד של יעקב ,אותו מצאתי בארכיון, בקשתיו לשלוח לנו את השיר בשפתו המקורית — באידיש ,והריני שמח לפרסמו כאן בשתי הלשונות — מקרא ותרגום. חושבני שקוראינו יסכימו עמי כי ראויים הדברים לראות אור. ש״פ 21.12.77 יפעת לחבר נפתלי שלום! את הספר ״הנוער הציוני — צמיחתה של תנועה״ ,ראיתי אצל שלמה דורי )םטשק צימרמן( חבר יפעת .כחניך התנועה משחר ילדותי ,שמחתי, שאכן הופיע ספר זה .שמי קליינבוים יעקב ,בתנועה קראו לי .Lopek הייתי בהכשרה בביאליסטוק בקבוץ ״לשחרור׳׳ ובלוח׳ בקבוץ ״בדרך׳. בזמנו ,כתבתי גם שירים שהתפרסמו בתנועה כגון :״ביים אכטל האלץ״ בביאליססוק ,״אין לאנד פון מאראנצך׳ בלוח׳ )אני מצרף את ספור השיר( .בקשתי היא ,שתשלח לי ספר זה והתמורה אשלח ברצון. בתודה. יעקב קליינבוים )ל1פק( דאר יפעת לודז׳ ועדת התרבות מעסקני נוף .1938ק י ב ו ץ החליטה המקום. ארצישראלי״. חולקו עלי הכשרה לציין ״בדרך״. מאורע התפקידים. הוטל זה הצייר לכתוב שיר עשרה חברים במסיבה, שבחבורה מחיינו. ר א ש ו נ י ם עולים שבה ישתתפו מצייר באותם גם תפאורה ימים ארצה. ה״פני״, ״שתשקף היתה רווחת 151 בעיר מנגינה פופולרית. בה בחרתי כלחן ל ת מ ל י ל שלי. כמובן, כתבתי דברי ב א י ד י ש וזו כ ו ת ר ת ם :״אין ל א נ ד פון מ א ר א נ צ ע ן ״ — ״ ש ם בארץ ה ת פ ו ז י ם ״ . והרי מ ל ו ת השיר ב א י ד י ש : 1 אין א שיינע ש ט י ל ע נ א כ ט ווען ד ע ר מ ז ר ח ,איז פ ו ל מ י ט פ ר א כ ט ש ט ע ה ט א ח ל ו ץ א י י נ ז א ם אויף די וואכט כ א ט ש בייטאג ,ג ע א ר ב י י ט ש ו ו ע ה ר ר ו פ ט ב י י נ א כ ט א י ה ם ד א ס געוועהר. ה ע ר דו חלוץ ,ש ל א ף נישט ,נ ו ר זיי ו ו א ך ! עם מ א ט ע ר ט ד ע ר ש ל א ף , ד א ך גרייט זיין מוז ע ר צ ו יעדען רוף אין ש ל י ח ו ת פין א הייליגע ז א ך מוז ד ע ר ע ר ש ט ע ר ,ע ר געהען ,אין ד ע ם ש ל י א ך חוזר פזמון אהא ,א ד ווי פ ר ע כ ט י ג ! ביי אונז איז פ י נ ס ט ע ר ,דארטן ,איז ל ע כ ט י ג ד א ר ט ווי פ א ל מ ע ן בליען, עם ב ע נ ק ט זיד נ א ד די ב ע ר ג ,פון ציון... אין ל א נ ד פין מ א ר א נ צ ע ן ד א ר ט ווי ח ל ו צ י ם ה ו ר ה ט א נ צ ע ן איד ו ו א ל ט א ה ע ל פ ט ,פין מיין ל ע ב ן א ו ו ע ק ג ע ג ע ב ן א ב י דיר ,וואס ש נ ע ל ע ר ,צ ו זעהן и אין א ק ל י י נ ע ש ט י ל ע ש ט א ט ד א ר ט ווי ד ע ר א י ד איז ב א ד ר א ה ט ד א ר ט ווי ס ה ע ר ש ט ד ע ם ווילדען שונאים ה א נ ד ווינשט א פ א ט ע ר א ה ן זיין ק י נ ד : בלייב ג ע ז ע ג נ ד ,ד י פ א ה ר ס ט ,אין א ו נ ז ע ר ל א נ ד . א יאמער ,א געוויין די פ א ה ר ם ט אוועק ,אין ל א ז ט אונז אליין אין ג ל ו ת צווישען שונאים ,מיין ק י נ ד ! נ ע ם א ר א פ קיין א ר ץ אונז ג ע ש ו ו י נ ד ! פזמון 152 חוזר ולהלן קיצור השיר ,מ ת ו ר ג ם ל ע ב ר י ת . נאת ש ם בארץ ה ת פ ו ז ש ק ט היה הליל, ממזרח רועף התום; חלוצים יוצאים בהורה, על משמרתו ניצב בן־חיל, ה ת מ ר יפרה עיזוז חלוץ יגע מ ע מ ל היום. ו ב א ש ר ת פ נ ה — ר ו ב אורה. ה א ב ר י ם קוראים לנוח, מ ח צ י ת היי אך הרובה פוקד — היבון! א ג י ש ה שי יעודד קדוש ,ג ד ו ל ־ ר ו ח , ל א ש ר היש ידאני, ב ח ז י ת — הייה ר א ש ו ן ! ולציון ינחני הנשף הצליח .מ צ ב ־ ה ר ו ה ה י ה מ ר ו מ ם .ה ח ב ר י ם ש י נ נ ו א ת ה ח ר ו ז י ם ו ש ר ו ם בהתלהבות ג ו ב ר ת ו ה ו ל כ ת .ע ד מ ה ר ה נ פ ח הפזמון ב ס נ י פ י החלוץ ,ב ר ח ב י פולין. בינתיים הכפר, ע ל י ת י גם א נ י א ר צ ה ו ה ש ת ק ע ת י ב ק י ב ח ש ל ״הנוער הציוני״ משמר־ בכפר־סבא. מקץ שנים עשר לשבתי בארץ, גוייסתי ע״י ה״הגנה״ בחולון לעבודה ס ו ד י ת ביותר ,ה י י נ ו :ב ב י ת ח ר ו ש ת ל נ ש ק ,ב ע ו מ ק האדמה .ל א ש ת י א מ ר ת י ש א נ י בבית מלאכה למנעולים עובד ומפתחות. ב* 1947ה ת ח י ל ו ל ה ו פ י ע ב א ר ץ שרידי מ ח נ ו ת ההשמדה ,ש ז ר ו ע ו ת י ה ם מ ק ו ע ק ע ו ת ב מ ס פ ר י ה ג ר מ נ י ם .יום א ה ד נ ת ה ד ה ד מ א צ ל א ח ת ה מ כ ו נ ו ת ב ב י ת ־ ה ח ר ו ש ת הניגון ש ל ״אין ל א נ ד פון מ א ר א נ צ ע ן ״ .ל א ה א מ נ ת י ל מ ש מ ע אזני .נ י ג ש ת י א ל האיש, ע ו ל ה חדש ,ב ל ת י ־ מ ו כ ר ,ו ש א ל ת י ו מניין לו השיר .ה פ ו ע ל ה מ ה ם ב ש ב ר י ה ב ר ו ת : זה היה ה י מ ־ נ ו ן ה ג י ט ־ א ו ־ ו ת בפולין .ע ם ש י ר זה ה ל כ ו יהודים א ל הכבשנים... זה היה ה ק ש ר היחידי ש ל נ ו ע ם ארץ ישראל... — א ו ל י ידוע ל ד מ י ה מ ח ב ר י — ב ג י ט ו לודז׳ א מ ר ו כי איזה ח ל ח כ ת ב א ת המלים .ה ג ר מ נ י ם חיםלוהו... ב ע ו ד ה ע ו ל ה מ מ ש י ר סיפורו ,ה צ י פ ו ד מ ע ו ת א ת עיני ו מ ת ו כ י נ ז ד ע ק ו ה ח ר ו ז י ם מהחל ע ד כלה .ה פ ו ע ל ,נ ד ה ם ומזועזע ,נ פ ל ע ל צוארי ,ח י ב ק נ י ו נ ש ק נ י ,כ ש כ ל ע ו ב ד י ה מ ח ל ק ה מ ק י פ י ם אותנו ,מ ת י י פ ח י ם ל ל א מעצור. מחזה דומה ה ת ח ו ל ל כ א ש ר נ ז ד מ ן לי בחולון הקריין ה נ ו ד ע מ פ ו ל י ן ש מ א י רוזנבלום. מ ע נ י ן ל ע נ י ן ה ג י ע ל ס פ ר ש כ ת ב ע ל גיטו לודז ו ב ו כ ל ל א ת ה י מ נ ו ן ה ג י ט א ו ת ״אין ל א נ ד פ ו ן מ א ר א נ צ ע ן ״ .אין ה ו א יודע מי כ ת ב א ת ה ש י ר ו ת ק ו ה ב ל ב ו ש ע ו ד יפגוש א ת ה מ ח ב ר בארץ ...וכאן ח ז ר כ מ ע ט בדיוק ע ל ד ב ר י ה פ ו ע ל בביח־החרושת לנשק .אגב ,ר ח נ ב ל ו ם ביקר פעם ביפעת ונחמיה היה עד שמיעה ל ד ו א ט שפרץ מ ג ר ו נ ו ת י נ ו ,ש ל ה א ו ר ח ו ש ל י :ה״המנון״... לימים באה רחל ל י פ ע ת מ ש פ ח ת ע ו ל י ם חדשים ,יוצאי ו מ נ ח ם קאופמן .היינו ש כ נ י ם .והנה, בוקר אהד שמעתי גיטו לודז׳ — לקיר את מעבר ר ח ל נ ו ת נ ת ק ו ל ה ב ש י ר ״אין ל א נ ד פון מאראנצען״... גם ר ח ל ,כ ש נ י קודמיה ,ל א א ב ת ה ל ה א מ י ן שיש ק ש ר ביני ובין ה י מ נ ו ן מ ע ו נ י מ ח נ ו ת ההשמדה. 153 חיים ה. ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה בגירוש החבר חיים מספר על חוויותיו של נער יהודי ,חבר בתנועת ״הנוער הציוני״ בעיירה רומנית לפני המלחמה :חוויותיו בשואה ,גירושו לארץ הגזרה טרנסניססריה ופעילות התנועה בגיטו ,וכן גם על מה שעבר עליו בצבא הסובייטי ,בשמירה על שבויים גרמנים ,ועל עלייתו ארצה. ראיין ורשם ש .אבני יהודית עיירה נולדתי בעיירה וגדלתי סתם: דורנה(, בשנות השלושים, אלפים ת ו ש ב י ם מ ה ם כ א ל פ י י ם יהודים ,כ א ל פ י י ם ג ר מ נ י ם ו ה ש א ר רומנים. הגרמנים הרומנים נחמדה קייט ב ט ר ם פרוץ מ ל ח מ ת עסקו בעיקר היהודים לעומתם עסקו ובמלונאות. המזרחיים ה ע ו ל ם השניה, במלאכות, ע י ס ו ק ם היה ע ל פ י ר ו ב השלטוני(. עיסוק עיירת הבוקובינאית דורנה־וטרה במורדות )או כמומחים בחקלאות במסחר, של וטרה־דורניי, )מלבד הקרפאטים. ג ר ו ב ע י י ר ה זו לעבודת במלאכה, הרי עץ אלה )נגרים כעשרת ובנאים(, שהיו פ ק י ד י בפקידות, או הממסד בתעשיית העץ ה כ נ ס ה נ ו ס פ ת בה נ ס ת י י ע ו ה י ה ו ד י ם ה י ת ה :ה ש כ ר ת חדרים לקייסנים, ש ה ב י א ה כ נ ס ה ט ו ב ה לבעליו .ל כ ן ג ם היו ת נ א י ה ד י ו ר ב מ ק ו ם מ ש ו פ ר י ם המצב לעומת רוב במקומות אחרים ה י ה ו ד י ם היו ציונים אסיפות־עם ושל השתתפות בסביבה. ב ז מ נ ם הפנוי... בהרצאות־אורח, מדובר כאשר ב צ י ו נ י ם ש ל מ ס י ב ו ת ־ תה, ה מ ר צ ה ב א מ ה מ ר כ ז הציוני בצ׳רנוביץ ,מ ן ה מ ר כ ז ב ב ו ק ר ש ט ו ב מ י ו ח ד כ א ש ר ה א ו ר ח היה מ א ר ץ ישראל .מ נ ה י ג ם ש ל צ י ו נ י ע י ר נ ו היה ר׳ י ש ר א ל ב י ב ר ז״ל ,ש נ כ ד י ו מ ש ר ת י ם כיום ב ש ר ו ת הדגול ה ח ו ץ ש ל מ ד י נ ת ישראל .ב ע ל י מ ל א כ ה נ ט ו ״ ל פ ו ע ל י ציון״ .מ נ ה י ג י ה ם היו א ל ב ר ט ו ן חותנו והרטשיק, של ר׳ ביבר. ישראל אינטלקטואלים, מספר כגון: רופאים, ע ו ר כ י דין ו כ י ו צ א באלה ,היו ס ו צ י א ל ־ ד מ ו ק ר ט י ם ו ב ע ל י נ ט י ה ל ה ת ב ו ל ל ו ת .אינני זוכר א ף מ ק ר ה ,ו נ ד מ ה ל י ש ל א ה י ה כזה ,ש ל יהודי ת ו ש ב עיירתנו ,אשר ל פ נ י ה מ ל ח מ ה קם ,ארז א ת חפציו ועלה ארצה. האוירה ביקר בבית התפללו משלהם: בעיירה היתה דתית הכנסת. בבית גם בשטח ה כ נ ס ת הגדול, האדוקים ומסורתית. הדתי נחלקו ה״טמפל״; התפללו בקלויז של ב ד ו ר נ ה היה יהודי בעלי חסידי דורנה המלאכה וישנה ר ק יהודי אחד ש ל א לשכבות. התפללו האמידים בבית כנסת ו נ י מ נ ו ר ו ב ם ע ל אגו״י, ו א י ל ו ה צ י ו נ י ם ה מ ו צ ה ר י ם ה ת פ ל ל ו ב ב י ת כ נ ס ת מ ש ל ה ם ש פ ע ל ב א ו ל ם בית ה ס פ ר ש ל ר׳ י ע ק ב פ ל ד מ ן ז״ל ,מ ע י ן ״חדר״ מ ת ו ק ן ב ת ו ס פ ת ה ו ר א ת ע ב ר י ת ולימודי יהדות. 154 עד נוער ל ה ו פ ע ת ״הנוער הציוני״ ,ב ש נ ת ציונית .ב ר ל ש י ב ר ז״ל הוא המראיין: בעיירה, בסיס שאירגן ה מ ק ו ר ו ת אומרים ש ע ו ד אלא נפסקה שפעולתה ,1937ל א היתד• ק י י מ ת ב ד ו ת ה ת נ ו ע ת בשנת ובא התנועה את 1933 ברל )הערת בחזרו מסירט ה ו ק מ ה ״ ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר הציוני״ שיבר )דב( ואירגן ז״ל על אותה חדש(. החינוך בבית היה הסוציאליזם מהווה גורם חיובי להתבוללות ו ל ע ז י ב ת היהדות .ה ה ת נ ג ד ו ת ל ס ו צ י א ל י ז ם ה ח ר י פ ה ל א ח ר ש ה ס ו צ י א ל דמוקרטים מיסודו הגרמנים בדורנה היהודים ראו להיטלריסטים. אנטי־סוציאליסטי. מבחינה ליהודים הורינו כלכלית )המפלגה הקומוניסטית בכך ניצחת הוכחה האמינו, ומדינית, נ מ צ א ה מחוץ כי שאם להם אל הוא תורם לחוק( ליהודים כי הפכו לצפות ל י ש ו ע ה מכיוון זה. האנטישמיות הדבר בשטח. בלטה יהודים הלא לנו הציקו מאוד הספר. בבית ה ת ב ט א ב מ כ ו ת ובלעג ,ח ב ר י נ ו ל ל י מ ו ד י ם נ ו ה ג י ם היו ל ק ר ו א ל נ ו ק ר י א ו ת ק צ ו ב ו ת מחורזות ,ש ב ת ר ג ו מ ם ה מ י ל ו ל י א מ ר ו ב ע ר ך כ ך :״יצור מ ק ו ל ל ,ח ס ר צ ל ב / י ק ה ך השטן!״ או ״מזל וממון /ו מ ו ו ת ליהררון״ .ה י ת ה זו ת ו פ ע ה ר ג י ל ה ש ב ה י מ צ א ארבעה יחד נוצרים תלמידים ,שלושה ובהתקרב ו א ח ד יהודי נוצרי ה ו א נער ה ו ש י ט יד ל כ ל ה ש ל ו ש ה אך לא ליהודי .ח ט פ נ ו מ כ ו ת נ א מ נ ו ת .ל א ה ת ל ו נ נ ו .נ א ב ק נ ו א ב ל ה ם היו ר ב י ם יותר ו ב מ י ל א ח ז ק י ם יותר .מ צ ב זה ה ל ך ו ה ח מ י ר ה ח ל עמהם. שנת מראשית אנטישמית ראשית ,1938 מובהקת תקופת בראש כאשר )ממשלת המדינה עמדה זמן למשך ממשלה קצר גוגה־קחה(. השואה ,1940ל א ח ר ס י פ ו ח ב ס ר ב י ה ו ב ו ק ו ב י נ ה ת ק ו פ ח השואה ה ת ח י ל ה ב ר ו מ נ י ה בקיץ ה צ פ ו נ י ת ל ב ר י ת המועצות .אז נ ע ר כ ו ב נ ו ש ח י ט ו ת ר א ש ו נ ו ת על ידי ה צ ב א ה ר ו מ נ י הנסוג. השלב הבא ״משמר הברזל״, )כיום נפתח ב־6 תנועה ח ב ר באלוני אבא( פלוריאסקה. הציוגי״ בספטמבר נאצית רומנית. ,1940 כאשר באותו יום לשלטון הגענו עלתה אני מפלגת ושילו דרד ל ב ו ק ר ש ט ו ה צ ט ר פ ג ו ל פ ל ו ג ת ה ה כ ש ר ה ב ח ו ו ת ״הנוער לאחר צפון סיפוח לברית בוקובינה המועצות לא שוב ה ת נ ג ד ו ההורים ל י צ י א ת נ ו ל ה כ ש ר ה .א ב י נ ת ן לי א ת ב ר כ ת ו ,א ם כי פ ק פ ק ,א ם י ס פ י ק ו ה ס ר ט י פ י ק ט י ם ל כ ל אלה ה ר ו צ י ם ל ע ל ו ת א ר צ ה . עוד רק ל פ נ י כן ב־,1931 ללמוד נסעתי בצ׳רגוביץ כי בגימנסיה ש ל נ ו היו א ר ב ע כ ת ו ת )ולא שמונה( .ב צ ׳ ר נ ו ב י ץ ש ל א כ מ ו ב ד ו ר נ ה ,ה י ח ה ב ה א ו י ר ה א ח ר ת ,יותר ט ו ב ה ו פ ח ו ת מאיימת .ה ש נ א ה כ ל פ י ה י ה ו ד י ם ה י ת ה פ ח ו ת ב ו ל ט ת . ע ם ע ל י י ת ם לשלטון של ״ מ ש מ ר ה ב ר ז ל ״ ,ה ת ח י ל ס ב ל ם ש ל היהודים .ב ב י ת ו ש ל יהודי ת ו ש ב ד ו ר נ ה בשם א ב ר מ ו ב י ץ נ ע ר ד ח י פ ו ש ו נ מ צ א זרקור .ט ע נ ו ש ב כ ל י זה ה ו א מ א ו ת ת לרוסים .הוא ו א ר ב ע ת א ח י ו נ ע צ ר ו .מ ע צ ר י ם כ א ל ה היו ק ש ו ר י ם גוף קשים. בעגויי לחדר ב־21 1941 בינואר נעצרו עשרות גברים יהודים והוכנסו צ ר ש נ ס ת מ ו בו כ ל פ ח ח י ה א ד ר ה א פ ש ר י י ם .נ ש ק פ ה ס כ נ ה ש כ ו ל ם י מ ו ת ו ב ח נ ק .ב א ו ת ו יום פרץ מ ר ד ״ מ ש מ ר ה ב ר ז ל ״ נ ג ד ה צ ב א ש ו ת פ ו בשלטון .ה ג ר מ נ י ם החליטו אחד לחמוד בצבא ב ש ם קוסטיה, )המלחמה נורה ל מ ו ו ת עמדה בפתח(. כשניסה מנהיג להיכנס משמר לתחנת הברזל המשטרה בדורנה, המקומית. ב ע ק ב ו ת מ ו ת ו ש ו ח ר ר ו גם העצורים. 155 ד ב ר י ם א ל ה קרו כ א ש ר ה י י ת י ב ח ו ו ת פ ל ו ר י א ס ק ה .גם שם ל א ש פ ר ח ל ק נ ו . מהתנפלות פחדנו המחץ פלוגות ״משמר של שהופיעו הברזל״ מימי באחד גובמבר ב א ק ד ח י ם ש ל ו פ י ם ו ג ו ר ש נ ו מ ש ם ב כ ו ח .הודות ל ת ו ש י י ת ו של א ב י א ח ד החברים לעיר שלנו סיונל בלומנפלד, ש ש כ ר מ ש א י ת עבורנו ,ה צ ל ח נ ו ל ה ע ב י ר ח ל ק יחשוב מ י ב ו ל ת פ ו ח י ה א ד מ ה ,ש א ס פ נ ו ב ש ר ו ת י נ ו .ע ב ר נ ו לגור ב ר ח ו ב א נ ט ו ן פן ,ה מ ר כ ז ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ה א ר צ י ת ,י ח ד ע ם כ ל ש א ר ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת , גורשו שכולן בכל מחוותיהן. במגורינו פינה היתד. החדשים ערימת מונחת ת פ ו ח י אדמה ,מזון בסיסי ל ק י ו מ נ ו ב מ ש ך ח ו ד ש י ם רבים .ב א פ ר י ל או ב מ א י הוחלט שחלק שלושה שטחי אדמה לעיבוד בית מן החברים לעיר יעבור )השטחים החולים ,ה ש נ י ליד ב י ת יתומים, הייתי גלץ. אחד מאלה. ,1941 קבלנו שם אהד ליד ה ש ת י י כ ו ל ק ה י ל ה היהודית(, ו ה ש ל י ש י ליד ב י ת העלמין .א ת הקבוצה ה ד ר י ך טוטיו י ב ל ו נ ו ב ר וקיטשי ,ב ח ו ר ט ר נ ס י ל ב נ י ,שהדריך א ו ת נ ו ב ש ט ח ה ח ק ל א י . כשטוטיו ח ז ר לדורנה ,ב א ב מ ק ו מ ו ב ו ל י ק ה )כיום פ ר ד בליימן ,קצין מ ש ט ר ה ב כ י ר ( . ב־ 20ביוגי הגיעה פ ק ו ד ה מן ה מ ש ט ר ה ,ש ע ל כ ל יהודי ש א י נ נ ו ת ו ש ב ה מ ק ו ם א ת ה ע י ר ת ו ך 24ש ע ו ת .ה ת י י ע צ נ ו ע ם מ ר שטויארמן ,מ מ נ ה י ג י ה י ה ד ו ת לעזוב והוא המקומית, הציע מיד לחזור לבתינו. עם יחד נוציו פישלר מקימפלונג ח ז ר ת י לדורנה .ב ד ר ך ח ש ת י ב ת כ ו נ ה מ ל ח מ ת י ת .ב ל י ל ה שבין ה ־ 2 1ל ־ 2 2ביוני היינו ב ס ב י ב ו ת ד י ר מ נ ש ט ) צ ו מ ת ר כ ב ת ח ש ו ב ב ב ו ק ו ב י נ ה ( ושם ש מ ע נ ו כי פ ר צ ה המלחמה. בדורנה שפונו סירט שרר מצב רוח קשה .היהודים כולם בדרום למחנות א ם כי היינו מ מ ש י כ י ם ל ה י פ ג ש ח ש ש ו מגירוש ,כפי ש ק ר ה ל י ה ו ד י התנועה רומניה. כמעט הפסיקה לפעול, ב ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת .ב א ח ד הימים נ ת פ ס ה ה ק ב ו צ ה ש ל נ ו )אני ,א ח י יצחק ז״ל ,י ש ר א ל ס ל פ ט ר ,ג ר ט י וביינר( ע ל ידי קצין מ ש ט ר ה ח ש ד ן שהטיל ע ל י נ ו ל ה ת י י צ ב מ ד י יום ב י ו מ ו ב מ ש ט ר ה .ה פ ס ק נ ו ב כ ך ר ק ל א ח ר ש ש י ח ד נ ו א ת המפקד .ב כ ל מ ק ו ם ש ר ר ה א ו י ר ה ט ר ו ר ופחד .אסור היה ל י ה ו ד י ם ברחוב להימצא נוראים לאחר שעה 5 בערב. אסרו כמה עשרות יהודים התפללנו בבית(. על בחייהם ש ל א תהיינה ה פ ר ע ו ת ב ס ד ר ה צ י ב ו ר י תפילה נלקחו בבתי הכנסת ערובה. כבני )בימים ערבו הם )שאם לא כן אמורים היו ל ה י ו ת מ ו צ א י ם להורג( .ל ה ל כ ה היו צ ר י כ י ם כ ל ה י ה ו ד י ם ל ה י ו ת ע ר ב י ם ל פ י התור .ל מ ע ש ה ע ש ו זאת העניים ע״י ת ש ל ו ם ש ש י ל מ ו ל ה ם האמידים .מ צ ב ה פ ר נ ס ה היד .ב ש פ ל המדרגה. ה ג י ר ו ש שמענו ע ל ה ש ח י ט ו ת ש נ ע ר כ ו ב י ה ו ד י ד ו ר ו ה ו י )ב־ ,(1940ביאסי )יוני ועל על מה שקרה בבוקובינה הצפונית כאשר ידי ה ר ו מ נ י ם והגרמנים .ש מ ע נ ו ג ם ע ל העיירות נכבשו והכפרים (1941 מחדש ה מ ת ר ח ש בפולין וידענו ש ה ר ו מ נ י ם מ ס ו ג ל י ם להיות עוד יותר א כ ז ר י י ם מ ן ה ג ר מ נ י ם ,ו ב כ ל זאת היינו בטוחים ש א ל ה היו תקלות רוצים. 156 חששנו מ מ ח נ ה ידניץ כ ב ס ר ב י ה ,ש ב ו ר ו כ ז ו ש ר י ד י היהודים של צפון ב ו ק ו ב י נ ה ובסרביה הדוד חד־פעמיות. מעינרים, לא עלה בדעתנו שאת דמנו הם שנשארו בחיים, הגיעו ש ב ב י ת ו ג ר ת י בצ׳רנוביץ, פנה מכתבים איומים על ע כ ש י ו א ל י נ ו וביקש גזל, הרג א ת עזרתנו. ואונס. מצבנו היה הכלכלי בעיקר פ ר נ ס ת א ב י היתר .ד ח ו ק ה ב כ י רע. עוד מצבנו ל א ח ר שב־ 1934נ פ ט ר ה א מ י ז״ל .עכשיו ה ג ע נ ו ל מ צ ב ש ל יאוש .ה ל כ ת י לעבודת כפייה. קינדרן עבדתי ודורנישורה. שפונו יהודי תורנו זו במקומו היתה קימפלונג של אחת הקרובה. אמיד יהודי מפרנסות שמענו בסלילת כביש בין עירנו בסתו .1941 עניי על נוספים פינויים הכפרים וידענו ידענו כי גם יגיע. ב־10 אחר 1941יצא הכרוז העירוני ע ם ת ו פ ו להודיע בעיר ,ש ל מ ח ר באוקטובר הצהריים ,ב י ו ם ש ב ת ,ע ל היהודים ל ה ת א ס ף רק ל פ נ י כן. החמיר ב ת ח נ ת הרכבת, להביא אתם כ מ ו ת ח פ צ י ם כזו ש א פ ש ר ל ש א ת ם ביד ,מכיוון שיהיה ע ל י ה ם ל ל כ ת ברגל. בן נ ו ד ע ש נ ת ן ק ל י פ ר ,ה ש ת ד ל ן היהודי בדורנה ,יהודי ע ת י ר נ כ ס י ם ש ע ס ק ב מ ס ח ר עצים בקנה בלילה ש ל פ נ י פ ר ס ו ם צו הגירוש .ה ג ר מ נ י ם ה ע ב י ר ו א ו ת ו ל ב ו ק ר ש ט .הוריו ואחיו בינלאומי, מידה איש השפעה בעל עם )שסחר נעלם הגרמנים(, נ ש א ר ו ב ד ו ר נ ה .י צ י א ת ו ה ש ר ת ה ד כ א ו ן רב .״אם נ ת ן ק ל י פ ר ברח ,מ ש מ ע ש ה מ צ ב הוא ) ק ל י פ ר זה בכי רע״ — אמרו הבריות ע ל ידי נעצר ומת הקומוניסטים בבית הכלא(. ל מ ח ר ת היום י צ א נ ו לגירוש .היוצאים ה ת א ר ג נ ו ב ק ב ו צ ו ת .ה ס ו ל י ד ר י ו ת ה כ ל ל ־ יהודית ל א ע מ ד ה ג ם כאן במבחן .עשירים ה ס ת ד ר ו ב ק ב ו צ ו ת ע ם ע ש י ר י ם א ח ר י ם והעניים ,מ ח ו ס ר ברירה ,נ ש א ר ו ע ם ה ע נ י י ם .ל כ ל ה י ו ת ר צ י ר פ ו ה ע ש י ר י ם ל ק ב ו צ ו ת י ה ם יהודי ד ל איזה המזוודות(. ובלבד אמצעים שיהיה ) ב ח י ש ו ב כי חסון־גוף יסחוב זה את ב ש ל ו ש א ו ל י ב א ר ב ע א ח ר י ה צ ה ר י ם נ ס ג ר ו ק ר ו נ ו ת ה מ ש א המגורשים. ה נ ו ס ע י ם פ ר צ ו ב ב כ י .י ד ע ו ש כ ל ע מ ל חייהם נ ש א ר ה פ ק ר ו ל א ידעו ל א ן מוליכים עברה היום את הרכבת הבחננו צ׳רנוביץ. צ׳רנוביץ אותם. למחרת מפונים מ ב ת י ה ם א ל הגיסו .ה ו פ ת ע נ ו ל ר א ו ת ש א ו ס פ י ם יהודים ל ת ו ך ש ט ח ס ג ו ר שיהודי בין ה ג ד ר ו ת .ה מ ו ש ג גיטו ,כ ת ו פ ע ת חיים ,ט ר ם ה ת פ ר ס ם .ב ל י פ נ י ק נ ע צ ר נ ו ויהודים קנו פרווה כובעי אינטליגנטית לעמוד שעבר בהם במקום, בקור העיר באזורי לקונים: המזרח. ״חבל איזה לקנות, גוי, אינכם בעל חזות זקוקים עוד לאף חפץ .י ט ב י ע ו א ת כ ם במימי ה ד נ י ס ס ר ״ .ה נ ס י ע ה ל א ה י ת ה קשה .היחס נוח. בתחנות הגענו הפכה במחיר הפכו לנו התירו לרדת לעשיית צרכינו העצמות. ולחילוץ יומיים כעבור ל א ט א ק י ) א ו ט ק ביידיש( ,כ פ ר ב ם ר ב י ע ל ג ד ת ה ד נ י ם ט ר .כ א ן ה ה ת נ ה ג ו ת לנוקשה יותר .ה א י צ ו ב נ ו והצליפו. בכל זאת העמידו ל ר ש ו ת נ ו עגלות, מ ו פ ר ז ,ע ל מ נ ת להגיע ב ה ן ל א ס א ק י ,ש ב ת י ו ה ה ר ו ס י ם ל מ ח צ ה לגיטו. את יהודי אטאקי מזמן חיסלו והמקום שימש במלחמה כמקום מעבר לטרנסניסטריה. שכרנו מבני ח ד ר א צ ל איזה גוי .ה מ ש כ י ר ה ב ז י ק ק צ ת ק ש ע ל ה ר צ פ ה .כ ל א ח ד ה ק ב ו צ ה ה ו צ י א א ת ש מ י כ ת ו ו ה ש ת ט ח לישון ,א ך ל א נ ר ד מ נ ו ב א ו ת ו לילה. כ ע ב ו ר יום ה ג י ע ו ל א ט א ק י יהודי ידיניץ .ה מ ח נ ה ח ו ס ל ו ת ו ש ב י ו ה ו ע ב ר ו ל ט ר נ ס ־ ניסטריה. כמו פליטי קמבודיה ז ה ה י ה מ ח ז ה זוועה .ל ב ו ש י ס ח ב ו ת ה י ו ו נ ר א ו בימינו .היו א ל ה ש ר י ד י ה ש ח י ט ו ת ש נ ע ר כ ו ב י ש ו ב י ב ו ק ו ב י נ ה ה צ פ ו נ י ת ו ב ס ר ב י ה . הם נדדו שבועות קשה איכפת שמרו היה לנו בדרכים, לתארו. הם הרגו בהם ושדדום. נ ה י ו אדישים לכל עוני כזה נגישה. כפי נדמה שראינו היה אצלם שדבר לא ל ה ם עוד .ע ז ר נ ו להם ,ה ל ב ש נ ו א ו ת ם .ק ר ו ב י ם מ צ א ו א ת יקיריהם .ע ד י י ן על המסגרת המשפחתית. כעבור כעשרה ימים, ואולי שבועיים, באו 157 הז׳נדרמים הנהר. ופינו אותנו מאטאקי .הובלנו אל החיילים על אחרים, שהזריקו חסרי גולים כמגורשים שנדחפו זריקות־חסד המים אל אצלנו והוטבעו ל ה ו ר י ה ם הישישים כדי עברנו לא אירע כפי שסיפרו היו כמה רופאים בדניסטר. למנוע מהם והתעללויות עינויים תועלת .כ ך עשו למשל ,הרופאים דרוקמן ואברזון מדורנה, אמידים. עד היכו באלות נהר גומי. הדניסטר. המזרחית בגדה הדניסטר, של בקצה העיר מוגילב, השיירות לחכות, כי לעצתם ובזכות כמה הנשלחות מכאן עשירים שנמצאו למקומות בתוכנו, שהיו אנשים אמרו א ש ר י ב ו א ו ו י צ ר פ ו א ו ת נ ו לשיירה .ב ח ו ר י ם יהודים ש ה י ו יוצאות בסירה לנו במקום גרועים הצלחנו את לחכות אמרו לנו מאוד. להסתנן הודות סמוך לבנין ש ש י מ ש ב י מ י ש ל ו ם ״ ב י ת ת ר ב ו ת ״ של ה ע י ר מ ו ג י ל ב . השיירות שגיחן יצאו הזמן. כל הפיצו הרומנים שנשלחו לואפניארקה, בשרגורוד, לשם דז׳ורין במשאית ידיעות פצ׳ורה ואחרים. צבאית לעומתם, ואחרים. המקום הנוח זו ה י ת ה היה רומגית. עיסקה צבא עורך דין מ ע י ר נ ו ,ס ו צ י א ל י ס ט ל פ י דעותיו, לסלדי, מקום הקולחוזים טוב על קסלר. ליום כ מ ו ב ן א ם היה שהוא כנם( לנגד ונוכל עינינו היו ג י ט א ו ת ב י ו ת ר היה דז׳ורין. רומנים, של שישנם טובים מקומות ל ה ג י ע א ל י ה ם ,וכי יש ג ם מ ק ו מ ו ת זוועה .אכן ,ר ע ו מ ר ה י ה ג ו ר ל א ל ה ל א ל ידך סידר לשלם שצריך א ת המחיר בא להציע ב ש ב י ל נ ו .״יש לעבוד בו ראינו ירוקים, שדות מסקנה דורנה )הגרמנים עבודה להגיע עם אנשי יונה קסלר לצאת יחד השאירו את הלכנו אחרי רעיונו ופרנסה, אלא שמיום נ ת מ ע ט ו ה מ ו ע מ ד י ם .גם ק ם ל ר ויתר ל צ א ת אתגו .ה ו א שיוכל ל ת ר ו ם יותר ל מ ע נ נ ו פה אם ישאר לבצע הנדרש. בכבוד״. יותר ניתן היה לבני קולחוז ולהתפרנס נוחים כמו ה ס ב י ר ש ה ג י ע לידי קרוב במוגילב, למרכז יותר ה ה נ ה ל ה של ה ג י ט א ו ת . נשארגו בינתיים שוטר כחודש ימים במוגילב. גיסיון כל סוכל לגרשנו בעזרת שוחד. לראות ברחוב אשה, מוריד ה ב ח נ ו ב מ ת ר ח ש .ר א י נ ו כ י צ ד מ ת ע ל ל י ם ביהודים .י כ ו ל ת אוקראיני יהודים. מכה באחד ראיתי הימים התופס חייל א ת מ כ נ ס י ה ו מ ר ב י ץ ל ה 20מ כ ו ת .ה ג ר מ נ י ם היו ד ו ו ק א מ ע נ י ש י ם א ת ה מ ת ע ל ל י ם , אלא שפחדנו להתלונן .חיינו נהיו הפקר .בחודש הזה ה ת ח י ל כ ב ר ה ר ע ב להציק. היו ר ב י ם ש ב ב ה ל ת ה ג י ר ו ש ל א ד א ג ו ל ק ח ת ע מ ה ם היה שיכלו לקחת, כל מה ולא ל ה ם מ ה ל ת ת ב ת מ ו ר ה ,כ ד י ל ק נ ו ת א ו כ ל לפיהם .א נ ש י ם ר ב י ם מ ת ו ב ר ע ב , פ ש ו ט ו כמשמעו. המקוללת .גסלידי כחמש מ א ו ת מ ק ר ב א ל פ י י ם גולי ד ו ר נ ה י צ א נ ו ב ש י י ר ה ל ס ל י ד י 3 .ש ו ט ר י ם :אוקראינים החולים ולחפצים מזויינים נהגו בנו. הגברים הלכו בשביל ברגל. הילדים, ש כ ר ג ו ע ג ל ו ת .ב ד ר ך ה ב ח נ נ ו לא ר ק ב ח פ צ י ם ז ר ו ק י ם א ל א ג ם ב ג ו פ ו ת ש נ ש א ר ו ב צ ד י ה ד ר ך ,ה י ו א ל ה ״שיירים״ מן ה ש י י ר ו ת ש ע ב ר ו ל פ נ י נ ו .ה ת ר ג ל נ ולמחזות •מהר אלה. אחרי הליכה של 17 ק״מ, הגענו לסלידי, שם המעביר :צ מ ר מ ו ר ת ע ד ה י ו ם ב כ ל א ח ד א ש ר ש ה ה שם בגירוש .ב ס ו ף ח ו ד ש נ ו ב מ ב ר ,1941 חורף קשה כפריים באו •עם רדת !והבית 158 היום, הגענו בלתי מוסק, לכפר והוכנסנו ה ח ל ו נ ו ת פרוצים, לבית מועצת בלי שמשות. הכפר. קפאנו היה מקור. א ו ת נ ו ל ב ת י ה ם .א ף א ח ד ל א נ ע נ ה להזמנה .ע ד היום הזד .א י נ נ י יודע, להזמין אם א ו מ נ ם ה ת כ ו ו נ ו ל ה י ט י ב ע י מ נ ו או ש נ ת כ ו ו נ ו לשדוד ו ל א נ ו ס א ת כ ו ל ם .ע ו ב ד ה : פ ח ד נ ו ו נ ש א ר נ ו ב ק ו ר האיום. למחרת היום בכפר, לחפש ושכרה חדר משותק ומרותק ה ב ח נ ו שאין ועבודה. דירה בבית מזכיר מופקדת אמי עלינו שמירה. החורגת, המפלגה דוברת הקומוניסטית האנשים אוקראינית, המקומית ל מ י ט ת ו ו ל כ ן ג ם לא נעצר .ה כ פ ר י ת לרחרח יצאו יצאה לשעבר. אף היא האיש היה שתמורת הסכימה עימנו ה ח פ צ י ם ש ק י ב ל ה ,היא מעמיחי ,ל ר ש ו ת נ ו א ת החדר ,א ב ל ע ל י נ ו ל ד א ו ג לחימומו. נ ע ש ה ב ת ע ר ו ב ת ש ל ק ש ו ג ל ל י בהמה .ל א היה ל נ ו כ ל נסיון ב מ ל א כ ת החימום איסוף ה ק ש א ו ה ג ל ל י ם .ע ב ד נ ו ש ע ו ת ר ב ו ת ב ק ו ר וברוח עד ש מ צ א נ ו ק ש וגללים. לא קשה האוכל היו לתאר הריח את קנינו מן הכפריים חפצים בידו ה״נעים״ שעמד ת מ ו ר ת חפצים. להחלפה היה אבוד. בחדר המחומם ל כ ס ף לא היה את המירו הכל הנ״ל. בשיטה כל ערך. במזח. את למי שלא לראות יכולת א י כ ר ו ת ש מ ט פ ח ו ת ר א ש ם ע ש ו י ו ת היו מ ט ל י ת ו ת של יהודים ...גם חיי ה א ו ק ר א י נ י ם ב כ פ ר היו ק ש י ם ומרים .מ פ ק י ד ה ל פ ק י ד ה היו פ ו ש ט י ם ע ל ה כ פ ר ,פ ע ם היו אלד, חיילים בכוח ר ו מ נ י ם ו פ ע ם ג ר מ נ י ם .א ל ה ו א ל ה היו לוקחים את שהצליחו כל ל מ צ ו א :מזון ו כ ל י ע ב ו ד ה . האוקראינים שאנו ב ז ו לנו ,כז־רך ש ה ב ר י ו ת נוהגים מלוכלכים, נקיים יותר, אבל שהכינים שורצות בבגדנו ל ב ח לאומללים. גם ובבשרנו. הם טענו גגדנו לא היו א נ ח נ ו היינו ה מ ס כ נ י ם .ג ב ר י ם א ח ד י ם מ ב י נ י נ ו ה ש י ג ו אולי עבודה א צ ל א ו ק ר א י נ י ם ב ח פ י ר ה ו ב ח ל י ב ה ,א ך היו א ל ה מ ע ט י ם מאוד .ל נ ש י ם ל א נ מ צ א ה כ ל עבודה .ש כ ר יום ע ב ו ד ה ל ג ב ר היה 8ק״ג ת פ ו ח י א ד מ ה א ו ק ״ ג ל ח ם .ב ע ל י הזרוע ואומץ ה ל ב נ י ס ו כ ו ח ם ב ג ג ב ה .היו לוקחים מ ע ר י מ ו ת הדגן ,ט ו ח נ י ם א ת ב ב י ת ו א ו פ י ם ל ח ם .ר ב י ם נ ת פ ס ו ב ק ל ק ל ת ם ו ס פ ג ו מ כ ו ת ר צ ה .היו גם הגרגרים מ ק ר י ם ש ל ק ש ר י א ה ב ה ,כ פ י ש א י ר ע ל ד ״ ר נוריצקי ש ב ח ו ר ה א ו ק ר א י ג י ת ה ת א ה ב ה ב ו ו ה כ נ י ס ה א ו ת ו ל ב י ת ה ע ם כ ל מ ש פ ח ת ו .בינתיים נ ש ל ח היהודי ה צ ע י ר ל ט ר י ה א ט י ב ד ר ו ם ,ע ל ג ד ו ת נ ה ר ה ב ו ג — ליד אודיסה .ארגון ט ו ד ט ב נ ה ש ם ג ש ר )כפר ויהודים ר ב י ם ע ב ד ו ש ם ו ר ב י ם מאח־ מ ה ם נרצחו( .גם ה ב ח ו ר נ ר צ ח ש ם :ואז גרשה ה ב ח ו ר ה מ ב י ת ה א ת הוריו והם נ י ס פ ו ב ר ע ב . הפליטים רוב כ־200—100 התפזרו, ברחו .מ ב י ן כ־ 500איש נשארו עד לשלב הסופי ב ל ב ד ו כ ־ 5 0ק ב ר י ם נ י כ ר ו במקום .אנשים גוועו ב ר ע ב א ו מ ט י פ ו ס . א ת הטיפוס ה ב א נ ו ב ל י ס פ ק עוד מ מ ו ג י ל ב .אנשים חלו ,ת ר ו פ ו ת ל א היו ב נ מ צ א , ו ק ר ו ב י ה ם צ י פ ו ל י ו ם ה מ ש ב ר .מ י ש מ ת מ ת ומי ש ח י ח ז ר ל ה י א ב ק ע ם החולים אימי היומיום .אי ש ם לקבורה. ,1944 ב פ י נ ה ,ל י ד ב י ת ה ק ב ר ו ת הגויי, הוקצה ליהודים מקום ר ב י ם ע ש ו מ א מ ץ עליון כ ד י ל ה צ י ב מ צ ב ה ע ל ק ב ר י יקיריהם. ל א ח ר ש ח ז ר ו ה ר ו ס י ם ,ב י ק ר ת י יחד ע ם גרשון ר ו ז נ ר ב מ ק ו ם . בשנת באנו לשם ל מ כ ו ר מ ל ח .ב י ת ה ק ב ר ו ת היהודי נ ח ר ש ,ה מ צ ב ו ת נ ע ק ר ו ו נ ע ר מ ו ב א י ז ו פיגה. צרה בתים צ ר ו ר ה היוו ע ב ו ר נ ו ה ש ו ט ר י ם האוקראינים .ב ל י ל ו ת ה ם ה י ו מ ת ק י פ י ם יהודיים, ומסתלקים, מרוקנים ולמחרת את הדירה בלילה היו מכל תכולתה ,מכים מבקרים אצל משפחה קשות אחרח. את באחד הנשדדים הלילות הגיעו ג ם אליגו .ב ע ל ה ב י ת ה ג ד א ס ר ע ל א ש ת ו ל פ ת ו ח ל פ נ י ה ם א ת ה ד ל ת ואיים ע ל ה ש ו ד ד י ם ש י מ ס ו ר א ת ש מ ו ת י ה ם ל מ ח ת ר ת ,וסופם יהיה מר .ה ם ג ר ת ע ו ו ה ס ת ל ק ו . 159 בעל שהיה הבית, ישר איש מאוד, לי מסר שמותיהם את שנתלונן וביקש ב פ נ י ה ש ל ט ו נ ו ת .פ נ י נ ו ל י ו נ ה ק ס ל ר .ואמנם ,כ א ש ר מ ש ל ח ת צ ב א י ת ר ו מ נ י ת הגיעה ל כ פ ר ה י א ח ק ר ה בנידון .הז׳נדרמים ה ר ו מ נ י ם ה ר ב י צ ו כ ה ו ג ן ב ש ו ט ר י ם ה א ו ק ר א י נ י ם והשוד פ ס ק .מ ו ב ן כי מ ה ש נ ש ד ד ל א ה ו ח ז ר לבעליו .א ג ב ,ש ו ט ר י ם א ל ה הוצאו ע ל ידי ה פ ר ט י ז נ י ם זמן ק צ ר להורג בחתונה הרוסים, נורו מטווח כפרית. מצב לבב לפני בוא הם קרוב מ ש פ ח ת נ ו ה ל ך ורע .ב ע ל ה ב י ת שלנו ,שהיה כ א מ ו ר א י ש נ ב ו ן וישך ה ב ח י ן ב ד ב ר .ב א ח ד הימים ה ס ב י ר לי ש ע ל י ל מ צ ו א מ ו צ א :״ ת צ א למוגילב, ב ע ז ר ת ה י ה ו ד י ם ש ל כ ם גפט ,סיגריות ,גפרורים ,צ ב ע י סיד ,ח ו ט י ם וכיוצא תשיג ב א ל ה ס ח ו ר ו ת ש ה כ פ ר י י ם זקוקים להם .ת מ כ ר ם ב כ פ ר ו ת ק י י ם א ת ב י ת מ ש פ ח ת ך ״ . הבעתי היו בפניו שיהודי חייל א ת ח ש ש ו ת י הכבדים, הנתפס על — יש לירות תסתכן ידי חייל שהרי אם מחוץ איתפס לתחומי ב ו במקום .״נכון ,ק י י מ ת אוצא הגיטו הסכנה״, — להורג. ולא ההוראות חשוב א מ ר האיש, איזה ״ א ב ל אם י י ת כ ן ש ת צ ל י ח ד י ת כ ן שלא ,א ו ל ם א ם ל א ת נ ס ה ת ג ו ו ע ו כ ו ל כ ם ב ר ע ב ״ . הלילות, באחד ה צ ט ר פ ת י ל א י כ ר שיצא למוגילב. חושך. היה השלג כיסה ע ל ה כ ל .ה א י כ ר ה ס ב א ת ת ש ו מ ת לבי ל כ מ ה סימגי ד ר ך ש ע ל פ י ה ם א ו כ ל ל ל מ ו ד התוואי: את והגעתי עד פה למחנה אשר שלושה עצים, צלב. שם בלילה ש ב ד י ם ש ל חיילים רוסיים .כ ל פ ג ש ת י ב ח י י ל ש ה ר א ה לי א ת ה ד ר ך הבא, הלילה חזרה בדרך טעיתי חזרה, ה ס ת ו ב ב ת י ה ל ו ך וחזור למדתי את לכפר. הדרך ו ב ל י ל ו ת ה י י ת י יוצא ב א ו ר ח סדיר .הייתי ס ו ח ב ל מ ו ג י ל ב ת ר ג ג ו ל ו ת ,ביצים ו ד ב ר י אחרים, מזון צבעים, גפסתי א ו ת ם ק נ י ת י א צ ל האיכרים ב כ פ ר ,וחוזר ממוגילב ע ם פ ח י גפט, ג פ ר ו ר י ם וכיוצא ב א ל ה .ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ט ע י ת י ב ד ר ך ,ב מ י ו ח ד ב ה ת ח ל ה . ל א פ ע ם א ך ח מ ק ת י מ ע ו ג ש ב ע ז ר ת השוחד .יהודים ר ב י ם תעו בדרכים המושלגים. ר ב י ם מ ה ם ל א הגיעו ליעדם ,או ש נ ת פ ס ו והוצאו ל ה ו ר ג או ש ק פ א ו אני מהרהר בקור. על זוכר מדורנה יהודי בשם אופינקרו בדרך. שנעלם הייתי ה ס כ נ ו ת ה א ו ר ב ו ת לי ב ד ר ך ב ל י ל ו ת ח ו ר ף קרים כ ש א נ י נ ו ש א מ ש א ו ת בידי ו ע ל גבי ,א ב ל ידוע י ד ע ת י שאין לי ברירה ,ש א נ י מ ו כ ר ח ל ע ש ו ת זאת .ה נ ק ו ד ה ב י ו ת ר ב כ ל ה ד ר ך היתד• ב כ נ י ס ה ל מ ו ג י ל ב .שם ,ב מ ו ר ד ה ה ר השרגודי, המסוכנת היו ח י י ל י ם א ו ר ב י ם לבאים .ש ם היה ע ל י ל ח מ ו ק ב ד ר כ י ם ע ו ק פ ו ת . ה י י ת י יוצא ע ם ר ד ת ה ח ש כ ה ומגיע ל מ ו ג י ל ב ל פ נ י ע ל ו ת השחר ,ושם מ ש ת ט ח על הרצפה וקונה ב ח ד ר ם ש ל קרובי. ל מ ח ר ת היום הייתי הולך למכור את הסחורה ס ח ו ר ה א ח ר ת .ו ב ל י ל ה עם חושך ,יוצא ש ו ב ל ד ר ך ח ז ר ה לסלידי .ל מ ח ר ת הייתי־ ע ו ב ר ב כ פ ר מ ב י ת ל ב י ת ע ל מ נ ת ל מ כ ו ר א ת ה ס ח ו ר ה ש ה ב א ת י מ מ ו ג י ל ב ל י ל ה ש ו ב יוצא ל ד ר ך . ובאותו מ ב י ן ח ב ר י ה ת נ ו ע ה נ מ צ א ו ב ס ל י ד י :מ ו ט י א ל ב ר ס ו ן ,ד ל ה ה נ ד ל ,גרשון רוזנר, אליהו פלור התחיל מ ב צ ע ש ל ב ר י ח ה חזרה למוגילב .ז א ת ע ש ו מ ת ו ך י א ו ש ם הגדול ובתקווה שבמוגילב שהעניקו מסלידי ושרי שלפר )כיום שרי ילון(. החל מהימים לבואנו הראשונים ט ו ב יותר .א מ נ ם שם היה ק צ ת יותר טוב ,כי ב מ ו ג י ל ב י פ ע ל ו מ ו ס ד ו ת תמיכה כלשהי. פעמים רבות שימשתי מורה דרך ליהודים שנמלטו חזרה למוגילב .י זכרון מר נשאר עמי ממקרה שאירע כאשר חברתנו שרי שלפר חזרה ל מ ו ג י ל ב .מ ש פ ח ת ה ש כ ר ה 2צעירים י ה ו ד י ם ־ ד ו ר נ א י ם ל ש א ת א ת מזוודתה .הוסכם 160 על באמצע מחיר. טענו הדרך שהמזוודה השניים, מכפי כבדה ואין שחשבו ה ם מ ו כ נ י ם להמשיך ...ה ס ח י ט ה ע ל ת ה יפה .ל א ח ר מ ר י ב ו ת וויכוחים נ כ נ ע ו להם, א ת המחיר הגדילו בחיילים. כספי. היו בדרך והמשיכו היו כלל כן, ללכת. מתחילים לעתים במכות קרובות ואחרי כן הייתי היו גם נתקל דורשים כופר אחדים מ ה ם ה ז כ י ר ו לי ש ה ם יכולים להרגני ,אם רק ירצו בזה. לבסוף את הדרך. נוטלים מ מ נ י כופר ,מ כ ל כשהייתי מה ש ב ח ר ו לעצמם, עם שרי גם כן פ ג ש נ ו ב ח י י ל .שרי והיו מראים לי שלה ל ק ח ה א ח ד מעיגילי ה ז ה ב והציעה א ו ת ו לחייל .הלז ש א ל א ם אין ל נ ו סבון .איכר פשוט היה ,שידע א ת של ערכה לא חתיכת סבון אך עגיל של למחרת ,לאחר זהב,.. כזאת תקלה הייתי יוצא שוב לדרך .א י נ נ י א מ ת מ ט ב ע י ,כ ל ל ו כ ל ל לא ,אולם י ד ע ת י ש א ב א ש ב ו ר ב ר ו ח ו ואין ב כ ו ח ו ל פ ר נ ס א ת ה מ ש פ ח ה ואני חייב ל ע ש ו ת זאת. למוגילב חזרה בקת לא 1942 נתקפחה נ ז ק ק ו לשרותי. פרנסתי. הרעב ה א י כ ר י ם היו ה ו ל כ י ם התחיל חפצים להציק. לבדם להחלפה למוגילב. שוב היו לנו. לא כבר ה ג ע נ ו ל מ ס ק נ ה שאין מ נ ו ס א ל א ל ב ר ו ח מ ס ל י ד י .ב א ח ד ה ל י ל ו ת יצאה כ ל מ ש פ ח ת נ ו לדרך. החפצים את הגב. קשרנו על הדרך את היטב הכרתי בשלום. והגענו מ ש פ ח ת א ו ס פ ל ד ,ה ק ר ו ב י ם ש ל נ ו ,ה ס כ י מ ו ש נ י ש א ר לגור זמנית ב מ ט ב ח ה מ ש ו ת ף להם ולמשפחת ״ ש כ ר דירה״ תירס בראונשטיין, לקחה וזו תמורת עשרה הסכמתה לחודש מרק )שוה־ערך ל ש ל ו ש ה ק י ל ו ג ר מ י ם ק מ ח תירם ,הון עתק .ק י ל ו ק מ ח שימש ל נ ו כמזון שנקראה מ ה ק מ ח עשינו דייסה דלילה, ל ש ל ו ש ה ימים. צ׳יור ב ס ל נ ג הגיטו( .א ת ה צ ׳ י ו ר ה י י נ ו א ו כ ל י ם ל ל א מ ל ח ,שהיה י ק ר המציאות. אנשים במו מ ב ו ס ס י ם היו ידי מ כ ר ת י להם גם אוכלים מעדגים תפוחי אלה(, ואפילו אדמה א ב ל היו גם בשר אחרים ביצים או שחיו )הרי ב ת נ א י עוני גרועים משלי .היו א ל ה מ ק ב צ י נ ד ב ו ת .והיו כ א ל ה שגוועו ב ר ע ב ,פ ש ו ט ו כ מ ש מ ע ו . הישיבה .1944 ה ת ח ל ת י לדאוג ל פ ר נ ס ה .מ צ א ת י ל י כ מ ה פ ר נ ס ו ת .ה ע י ק ר י ת ש ב ה ן רדתה קניית פרנסה עץ ההליכה לבארות המעטות נעימה .ה פ ר נ ס ה ה ש ל י ש י ת : משולבים פליישר, לא גנוב ממישהו אחר, הייתי מבקע את העץ לגזרים אוחם. ומוכר נ ו ס פ ת :הייתי מ ב י א מ י ם ל כ מ ה מ ש פ ח ו ח .ב מ ו ג י ל ב לא היו מ י ם זורמים בבתים. לא ״ ה א ר ע י ת ״ ב מ ט ב ח מ ש פ ח ת א ו ס פ ל ד ובראונשטיין נ מ ש כ ה ע ד מ ר ץ שבעיר היחה כרוכה בהרבה ה ש ג ת י כ מ ה שיעורים פרטיים, טרחה, לימדתי מאוד עברית בסיפורים מן ה ת נ ״ ך .ת ל מ י ד י היו ב נ ו ש ל ד״ד מ ש ו ל ם וולף ,ב נ ו ש ל בעל חנות )כלומר היו לימודים ב ג י ר ו ש אנשים ש י כ ל ו ל ה ר ש ו ת ז א ת לעצמם(. ט ר נ ס נ י ס ס ר י ה .ל א פ ע ל ו שם בתי ספר בדרך כלל כלשהם. אני נזכר ,כיצד י ש ב ת י ו ל י מ ד ת י א ת הילד .מ ב ט י ר ו ת ק לפינה שם מ ו נ ח היה המזון. לא י כ ו ל ת י להסיח ד ע ת י מ ן ה מ ז ו ן ה מ ו נ ח ל נ ג ד עיני. למרות שלוש הפרנסות שלי ,ה ס ת פ ק נ ו ב ד י י ס ת ת י ר ס ד ל י ל ה ע ם מ ע ט שמן .הדודה ,ש ק י ב ל ה ע ז ר ה כ ס פ י ת מקרוביה ב ב ו ק ר ש ט ,היתד ,מ ב ש ל ת ל ע ת י ם ת ב ש י ל כ ל שהוא .מה ש נ ד ב ק ל ס י ר היו משאירים ל ע ת י ם ב ש ב י ל י ,א ך ב ר ו ר ש ז ה ק ר ה ר ק ל ע ת י ם ר ח ו ק ו ת . מעניין ש כ ל ה ב ע י ו ת ה ל ל ו ה י ו נ ע ל מ ו ת ו ל א היו קיימות כ ל ל כ א ש ר היינו 161 ב ת נ ו ע ה .חייגו מ ש ו ח ח י ם גפגשיים מהבית על ושוכחים ושדים הרעב. את לברוח אהבתי א ל ה ת נ ו ע ה ,כי ב ב י ת ש ר ר ע ו נ י ו ר ע ב ו ד י כ א ו ן ואילו ב ת נ ו ע ה ר י ח פ ת י כ נ פ י ו ש ל ח ל ו ם כביר. הציוני״ בגירוש ,,הנוער ״ ה נ ו ע ר הציוני״ היתד .ה ת נ ו ע ה ה י ח י ד ה ש פ ע ל ה בגיטו .פ ע ל נ ו ב ש ל ו ש ק ב ו צ ו ת . הקבוצה דרך, הבוגרת הורכבה ממושקו רוזנצויג נ ו צ י ו פישלר, רחנצוויג, טוטיו יבלוגובר ה ר ט ה וגרדה )עד ש נ ס ע ה ופאולה הרליגג ז״ל ויבל״א מילו גרשון רחנר, שרי ביגה )ילון(, לדז׳ורין( שלפר, ואנוכי .היינו מ ת א ס פ י ם בחדרון ש ה צ ל י ח א ף הוא ל ה י מ ל ט מסלידי, ששימש ל ה ל כ ה למגורים של גרשון ר ה נ ר , ולמעשה ה ו א שימש מעין קן ש ל ה ת נ ו ע ה .ה י ה ב ו ס ל י ק בו ש מ ר נ ו ע ל ה ח ו מ ר המעט ) ל מ ש ל עיתון כ ת ו ב ב י ד ש ה ו צ א נ ו א ז ל א ו ר ( .ט ו ט י ו ואני ה ד ר כ נ ו כ ל א ח ד קבוצה משלו. של טוטיו(, מ י ל ו ל ג ג ר הי״ד בקבוצה ש ל טוטיו ה י ו )גהרג חברים בעת א ו ס י ה גוט ,מירד. שהדריך פליטים קבוצת )אחותו בגבול הצפון( פ נ י נ ה פ פ י צ ר )כיום ב ק י ב ו ץ שמיר( ו ר ב ק ה ב ר ק ו ב י ץ ) כ י ו ם ל נ ד ן ( .ק ב ו צ ת י היתד, מ ט י ט י רמלר ,ב ב ה ליפ ,חגה רוזגצוויג וטוני ר ו ז נ ב ר ג ר .ר ו ב ה פ ג י ש ו ת מורכבת ב ב י ת ה ש ל ב ב ה ליפ .ל א ה ר ח ב ג ו נערכו מוגילב מעין בוודאי היתה מצטרפת אלינו, א ת השורות, חששנו. ה נ ה ל ה של הגיטאוח — ידעו עלינו ו כ ל א ם כ י מ ח צ י ת צעירי הקואורדינאציה — בהנהלת ה ר ח ב ה היתד, גורמת לבעיות קשות ו מ ס כ נ ת א ת חיי ה ח ב ר י ם .פ ע י ל ו ת נ ו נ ו ע ד ה ל ח ז ק א ת ה ת ח ו ש ה ש ל א ה כ ל אבוד. חלום ב ס ב י ב ה שבה הכל איבדו א ת אמונתם, קנים הגאולה. יושבים פ ע ל ו גם בצווחא, בדז׳ורין וגם משוחחים, שרים טיפחנו בשארגורוד*. שירים את התקוה ואת ב ש ע ו ת י נ ו ה פ נ ו י ו ת היינו ארץ ־ישראליים ויהודיים. שבו היום ה י י נ ו מ ק ב ל י ם מ כ ת ב מ ב ו ק ר ש ט או מצ׳רנוביץ ,ה י ה ב ש ב י ל נ ו יום ש ל חג ) ה מ כ ת ב י ם ,הגיעו באמצעות אסור שליחים • ,כ י שרותי הדואר לא היו קיימים החוק ומבחינת היה ל נ ו ל ה ת ק ש ר עם אנשים ב ר ו מ נ י ה ( . בסוף שנת ,1943בא איציו הרציג )ארצי( ל ב י ק ו ר ,כ ח ב ר הועדה ש נ ש ל ח ה מ ט ע ם מ נ ה י ג ו ת יהודי רומניה להכין א ת ה ח ז ר ת ם ש ל ה י ת ו מ י ם ל ר ו מ נ י ה ו ה ע ל ת ם ) ב ש נ ו ת השואה אירעו א ל פ י מ ק ר י ם ב ה ם נ י ס פ ו 2ההורים ו נ ש א ר ו יתומים ארצה ר ב י ם ( .איציו ס י פ ר ל נ ו שהיו לו ויכוחים ע ם ב ר ל א ש ר ט ע ן ש ה ח ב ר י ם מ ד ו ר נ ה ימשיכו כאשר בפעילותם בכל התנאים, הוא לא עצמו ז כ ה ל ה ת ק ב ל בגיטו מ ו ג י ל ב ע ל ידי ח ב ר י ם נ ת ק ב ל מעט כסף כעזרה לחברים, בתנועה למחייתו, האמין בכך והתרגש ביותר ב מ ס ג ר ת הקן של התנועה. אולם היות ו נ ח ש ב ת י כ מ י שמרויח ל א ק ב ל ת י דבר .מ ו ש ק ו ז ״ ל ו י ב ל ״ א ט ו ט י ו ) י צ ח ק ילון( ומילו )דךך( ה י ו ב ו ע ד ש ח י ל ק א ת כ ס פ י העזרה .ה ם ה ק פ י ד ו מ א ו ד ל ת ת א ך ורק למי שהיה זקוק ל כ ך מאוד .ב ת נ ו ע ה פ ע ל ת י ב ז מ נ י ה ח ו פ ש י ב ל ב ד .כ י מ ל ב ד ״פרנסותי״ גם עבדתי. נ ל ק ח ת י ל ע ב ו ד ה ב ה ר י ס ת ב ת י ם ) ח ו ר ב ו ת ( ,ה מ ע ס י ק היה ״הקאורז־ינאציה״ )ועדת ה ת י א ו ם ש ל המגורשים( .ה ם ש י ל מ ו ב ל ח ם ש א ף ל א היה ראוי לאכילה. * הפעילות עמ׳ .214—209 162 בקנים אלה תוארו בהרחבה ע״י ח. שני ומ. שרף במשואה ד, ב־28 1942 בדצמבר א ב י ז״ל, נפטר סבל א ח ר י מ ח ל ת ק י ב ה קשה .הוא סבל איום ולא היה ב י כ ו ל ת נ ו ל ע ז ו ר ל ו ב ה ר ב ה .ה ח ל ט נ ו ל ע ש ו ת ה כ ל על מ נ ת שלא את ייקבר אחים בקבר הרחובות המוני, ועגלות כמנהג היו הקבורה עוברות, במוגילב אוספות )היו אותם, מטילים הגויות בצדי בקבורה המונית( .ה ד ב ר ע ל ה ל נ ו ב מ א מ צ י ם ש ק ש ה ל ת א ר ם ,א ב ל ה צ ל ח נ ו .ב ת ו ם אותם וקוברות ש נ ה ה צ ב נ ו מ צ ב ה ע ל ק ב ר ו .ע ש י נ ו ז א ת ע ל ח ש ב ת ה א ו כ ל ש ח ס כ נ ו מפינו. הגלייה למחנה באביב אצל טולצ׳ין ,1943ע ם ה ת ח ל ת ב נ י י ת ו ש ל ג ש ר ח ד ש ע ל הדניסטר ,נ ל ק ח ת י ל ע ב ו ד ארגון ה ע ב ו ד ה ה ג ר מ נ י ״ ט ו ד ט ״ ה י ד ו ע ומלבד לשמצה.עבדנו עבודת פרך זה היו ה ג ר מ נ י ם מ ת ע ל ל י ם בנו ,ו ת ו ך כ ד י ע ב ו ד ה היו מ כ י ם א ת ה ע ו ב ד י ם ל ל א ס י ב ה כלשהי .ל ר ו ב ה י ו ב ו ח ר י ם ב ע ו ב ד מ ס ו י י ם ו מ כ י ם א ו ת ו עד שהיה נ ו פ ח א ת היו מ ק ר י ם ש א נ ש י ם נ ק ש ר ו ב ח ב ל י ם ,ה ו ר ד ו א ל ת ו ך מי הנהר ,ו א ח ״ כ נשמתו. היה ע ל י ה ם להמשיך ב ע ב ו ד ה .א ך ה ג ר מ נ י ם ,ש ל א כ מ ו הרומנים ,לא ל ק ח ו ש ו ח ד ו ל א ק ר ה מ ה שקרה א צ ל ה ר ו מ ג י ם ש ה א מ י ד י ם ה ת ח מ ק ו מן הצרות ,ו א ל ה ה ו ט ל ו על המסכנים בלבד. ב מ א י 1943ק י ב ל ת י ה ו ד ע ה ש מ ע ב י ר י ם א ו ת י ל מ ח נ ה טולצ׳ין .הגרמנים ו ה ר ו מ נ י ם ה ע ב י ר ו אז אנשים ל ט ר י ה א ט י ב ד ר ו ם ולטולצ׳ין ,ע ל מ נ ת ל ד ל ל א ת ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית במוגילב .ה ק ו א ו ר ד י נ א צ י ה ה י ה ו ד י ת ,ב ע ז ר ת ה מ ש ט ר ה שלה ,ה י ת ה מ ס פ ק ת את דרישות והגרמנים הרומנים עובדות. לידיים כלל בדרך היו שולחים צו התייצבות .ומי ש ל א ה ת י י צ ב א ו ש נ י ס ה ל ה ת ח מ ק ,היו באים ל ק ח ת ו ב ל י ל ה .מי ב ס י ר ו ב ו נ ש ל ח ל פ צ ׳ ו ר ה ,א ו ל מ ח נ ה מ ו ו ת א ח ר .העו״ד ד א נ י ל ו ב ,ידיר שהמשיך הקואורדינאציה ,נהג ב א כ ז ר י ו ת ר ב ה .ה ו א ס ב ו ר היה ש ה ע נ י י ם ב מ י ל א ל א יחזיקו מ ע מ ד ,ולכן מ ו ט ב ל פ ג ו ע ב ה ם מ א ש ר ב א ל ה שיש ל ה ם סיכויים להיוותר בחיים. הרוסים ,נעצר ד א נ י ל ו ב בבוא נכללתי כאמור, וניזית ברשימת כפושע מלחמה. ״מכובדים״ היום )עד יודע אינני אירע כיצד הדבר( ה מ ו ע ב ר י ם לטולצ׳ין .ל א נ י ס י ת י ל ה ת ח מ ק מ ן ה ג ז ר ה ב ג ל ל ס י ב ה פ ש ו ט ה : במקום ע ב ו ד ת י בגשר ש ע ל ה ד נ י ס ס ר ה ת ע ל ל ב י ג ר מ נ י א ח ד ש״שם ע י נ ו ע ל י ״ והוכיתי את גוראות וידעתי שאם א ש א ר טולצ׳ין. נשלחו טרנספורט במקום לטולצ׳ין. של ת ח ת ידו ,ה ו א י ח ס ל אותי .ל כ ן ה ע ד פ ת י כאלף מצוי יהודים פחם — ונעשה גברים, נסית יחד לכרות עם משפחותיהם, אותו האדמה, מן ל י י ב ש ו ו ל ש ל ח ו ל ר ו מ נ י ה כ ת ח ל י ף ל ע צ י ה ס ק ה .א נ ח נ ו א מ ו ר י ם היינו ל ה י ו ת ה כ ו ר י ם וגם לבנות את המתקנים לייבוש הפחם. ב ד ר כ נ ו לםולצ׳ין ע ב ר נ ו ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת ז ו ד ל ב ק ה ו מ ש ם ל ג ס ס ר ב ר ק ה .ב ז ו ר ל ב ק ה יידו ב נ ו ה ת ו ש ב י ם ה א ו ק ר א י נ י ם א ב נ י ם ו ש י ס ו ב נ ו כ ל ב י ם .יהודים ר ב י ם נ פ צ ע ו . הקצינים אחד פרץ לחייו. הרומנים, ב ב כ י וקצין זה האנשים ומאוכזבים לפני וגם מפקדי הקצינים ,ב ח ו ר צעיר ,ב א הרבה התחננו בפני הסרנספודס נהנו וצחקו, המחזה בידר אותם. ל ש ו ר ו ת י נ ו ו ב י ק ש ש ק ט .י ל ד קסן ,כ ב ן א ר ב ע , לילד באכזריות כזו עד שזמן רב הקצין שירפה מהילד, אך הוא נשקפה המשיך. סכנה מוכים ה ג ע נ ו ל נ ס ם ר ב ר ק ה ,ש ם ה כ י נ ו ע ב ו ר ג ו ד ר ג ש י שינה ב מ ב נ ה ש ש י מ ש כן ד י ר לחזירי ה ק ו ל כ ח במקום. למחרת בואנו נלקחגו לעבודה. חולקגו 163 לשלוש קבוצות :קבוצה בבית אחת עבדה הפחם במכרה פתוח(. )מכרה — השניה כ נ ס ת הרוס ,ש ע מ ד ו ל ה פ כ ו ל מ פ ע ל ל י י ב ו ש ה פ ח ם ,ו ק ב ו צ ה ש ל י ש י ת ע ב ד ה ב מ פ ע ל ל ל ב נ י ם חסיני אש ,מ ה ם היו צ ר י כ י ם ל ב נ ו ת א ת ה ת נ ו ר י ם ב מ פ ע ל י הייבוש. ה א ו כ ל ש ק י ב ל נ ו כ ל ל ״ג׳יורה״ ) ד י י ס ת ת י ר ס ד ל י ל ה ( ש ל ו ש פ ע מ י ם ביום ב ת ו ס פ ת : ל ח ם ק ט נ ה ב א ר ו ח ת הצהריים .מ ק ו ם ה ע ב ו ד ה ה ג ר ו ע ב י ו ת ר היה ה מ כ ר ה פרוסת ו ה ט ו ב ב י ו ת ר מ פ ע ל ה ל ב נ י ם .כ מ ו ב ן ש ה פ ר ו ט ק צ י ה ה י א ש ק ב ע ה מי ילך לאן. כל הגירוש ענין בקואורדינאציה ואנשים לטולצ׳ין הם במוגילב. אלה עמדו בראש כיצד לנהל שלושה: את לא המחנה הענינים שלנו, בצורה ה א ח ד פ י ס ט י נ ר שני היה רצו אלא להיפטר תוצאה מקבוצת והם חשבונות של ״מנהיגים״ את הדריכו כזו שתבטיח להם הורביץ והשלישי, השוטר פנימיים צרות, עושי המפקדים הרומנים, נאוחה. היו הכנסה שמילוקה הם שהיה ידוע ל ש מ צ ה עוד במוגילב .ש ל ו ש ת ם נ ע צ ר ו ל א ח ר ב ו א ה ר ו ס י ם ב ש ל ה ת נ ה ג ו ת א כ ז ר י ת כ ל פ י יהודים א ז ר ח י ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ת ו ש ב י מ ו ג י ל ב .ש ל ו ש ת ם היו ב ה נ ה ג ת ה מ ח נ ה ושלושתם הם נ ה ג ו באכזריות. גונבים היו האוכל ממעט של המגורשים ואם מ י ש ה ו הרים ק ו ל ו ומיחה גגד עוולה כ ל שהיא ,ז כ ה ל מ נ ת מ כ ו ת רצח. רעבתי משפחת לא בטולצ׳ין. חפצי קויפמן ,מ ש פ ח ה בצאתי גלקחו. בסראבית, לעבודה אשר משום הייתי מה משאיר ) א י נ נ י זוכר אותם אצל את הסיבה( יצאה לעבודה .ב א ח ד הימים נ ע ל מ ו כ ל ח פ צ י ו מ ש פ ח ת קויפמן ט ע נ ה ש ג ג נ ב ו נ ש א ר ת י יחף ו ר ק ממנה. ובגדי קת סנדלי לרגלי יצאתי בהם ביום ההוא ה ק ת לגופי .ש כ ב ת י ב ח ד ר ש ה י ה ב מ ק ו ם ה ע ב ו ד ה א ש ר נ ק ר א ״מרפאה״ ושם חיכיתי המליצה לגורלי. לעבודה לתפארת הבראתי. ב ג ל ל ה ת נ א י ם האיומים ש ש ר ר ו ב מ ק ו ם :ע ב ו ד ה קשה ,ר ע ב ומכות ,נ י ס ו ר ב י ם להימלם ניסה ל ו פ ו ברקוביץ ,גם הוא דורנאי, ו ל ח ז ו ר למוגילב .א ח ד ה ח ב ר י ם שלנו, ל ה ש פ י ע עלי ש נ ב ר ח שנינו .ס ר ב ת י .א מ ר ת י ל ו ש ל א נ צ ל י ח ל ע ב ו ר מ ר ח ק ש ל 70ק ״ מ באזור ב ל ת י מוכר ,מ ב ל י ל ה י ת פ ס .ה י ת ה ב ת ו כ נ ו ק ב ו צ ה ש ל ב ח ו ר י ם א י ג ט י ל י ג ג ם י ם שהגיעו מ ג י ס ו שרגורוד ,כ ו ל ם היו ס ט ו ד נ ס י ם ל ש ע ב ר וכולם ה ת ב ל ס ו הן במחנה לטולצ׳ין התגהגותו ב ה ת ג ה ג ו ת ם והן ברוח הקבוצה ששררה בתוכם. הם ענו שהגיעו שדבר ב ג ל ל עונש ע ל ש ה ת מ ר ד ו גגד יו״ר הגיטו ,ע ו ר ך דין טייכמן, במילוי ת פ ק י ד ו היה שנוי ב מ ח ל ו ק ת ) ה ע ר ת ה ר ו ש ם :ה ע ו ב ד ה ש ה א י ש נ ע צ ר ע ל ידי הרוסים נידון ו ז ו כ ה ; א ח ״ כ נ ע צ ר ב ר ו מ נ י ה ש נ י ת ,ש ו ב נידון ו ש ו ב ו ל ב ס ו ף הגיע א ר צ ה ושוב נידון זוכה עצמה(. באחד הלילות הוצאו להורג. שובם של הרוסים נעלמה ושוב כל הקבוצה. זוכה הם — ע ו ב ד ה זו ברחו, מדברח נ ת פ ס ו וכגראה בעד שכולם ב ־ 7ב נ ו ב מ ב ר ,1943נ כ ב ש ה ק י ו ב מ ח ד ש ע ל ידי צ ב א ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ו ב ע ר ך באותה ת ק ו פ ה חצו הרוסים א ת נ ה ר ה ד נ י ס ט ר , א ו ת ג ו ה ח ז י ר ו למוגילוב .נ ס ע נ ו מרחק כ ־ 7 0ק ״ מ ב ח ו ר ף ה א ו ק ר א י נ י ב ק ר ו נ ו ת פ ת ו ח י ם ו ר ב י ם ק פ א ו מקור .ושוב עברנו ש ק ר ה ל נ ו ב מ ק ו ם זה ב ת ח נ ת הרכבתי ז ו ר ל ב ק ה .פ ח ד נ ו . ז כ ר נ ו ׳ את מה ב נ ס י ע ת נ ו לסולצ׳ין ,א ב ל ה ו פ ת ע נ ו :כ י ה נ ה א ו ת ם ה א ו ק ר א י נ י ם זרקו ע ל י נ ו ב פ ע ם זאת 164 ל ח ם ופירות ,ונופפו בידיהם לשלום .ח ל ק מ ה ם א פ י ל ו ב כ ו ל מ ר א ה סיבלנו. שני יכולים המקרים חומר לשמש בו על להגות האדם נפש ועל ותגובותיו, הגורמים הקובעים את דרכי התנהגותו .במוגילב הוכנסנו לקרנטינה .הרסה שעברה ר א ת ה אותי .היא ה ע ב י ר ה מ י ד במקום לחברים באו א ת הידיעה שחזרתי .ה ם .וגם ה ב י א ו לי ב ג ד י ם ו נ ע ל י ם .ת פ ר ת י ל ע צ מ י ב ג ד י ם עשויים מ ש ק א ו ת ם ל ב ש ת י חול ואת ה ב ג ד י ם ש ק י ב ל ת י מ ח ב ר י .בימי לעיסוקי חזרתי למכירת הקודם, ש מ ר ת י לימים טובים... עצים. גזרי אספקת על ויתרתי. המים •שיעורים ש ו ב לא מ צ א ת י .ק י ב ל ת י ק צ ת ע ז ר ה מ ן ה ת נ ו ע ה .בינתיים חל שינוי .ב ג י ש ת ה ר ו מ נ י ם ליהודים .ה י י נ ו ע ד י ם ל ה ח ז ר ת ם ה ב י ת ה ש ל יהודי דורוהוי ו ה ס ב י ב ה . א ח ר כד ,בימים ה ר א ש ו נ י ם ש ל ח ו ד ש מ ר ץ את ניסיתי .ניסטריה. גם אני .היתומים, אך כנראה הממונים, או ש מ ש ה ו א ח ר פ ע ל ש ל א שבידי מזלי. ,1944ה ו ח ז ר ו לרומניה יתומי ט ר נ ס ־ הצלחתי לא המלווים לעלות נמצא כשורה. לרכבת מספיק אי־לכך כסף שהעבירה את לשחד את כדי קפדנית נעשתה בדיקה .בדרך ו נ ת פ ס נ ו .א ח ד ה ח ב ר י ם ה ס ת ת ר מ ת ח ת ל ק ר ת ו ק ש ר ע צ מ ו ב ח ב ל י ם ל ב ר ז ל י ב צ ו ר ה זו נ ס ע ע ד ה ג ב ו ל .ב ב ד י ק ה ב ג ב ו ל נ ת פ ס אף הוא .היינו ק ב ו צ ה הקרון. ש ל מ ה ש ל צעירים ש ה ו ח ז ר ו ל מ ו ג י ל ב .מ א ו ד ח ש ש נ ו ש נ י ע נ ש בחומרה ,א ך כ א מ ו ר .חל מיפנה החברים בגישת וידידינו הרומנים קיבלו אותנו בשמחה. מהנהלת הצליחו הגיטו אותגו. לשחרר גיצלנו פ ע ם נוספת מפורענות. ב ח ו ד ש מרץ ,מיד ל א ח ר נסיוגי ל ה ג י ע ל ר ו מ נ י ה יחד ע ם יתומי ט ר נ ס ג י ס ט ר י ה , פ ר צ ו ה ר ו ס י ם א ת קו החזית .ה ג ר מ נ י ם ש ח ש ש ו מ א י ג ו ף נ ס ו ג ו ממוגילב ,ש נ ש א ר ה ת ק ו פ ת מ ה ) 5ימים( ב ל י ב ע ל בית .ב ־ 1 9ב מ ר ץ נ כ נ ס ה ל מ ו ג י ל ב ק ב ו צ ת פ ר ט י ז נ י ם ל י ר ו ת על ש ל ו ש ת ה ג ש ר י ם ש ע ל שהחלו הדניסטר לרכב ) א ח ד ל ר כ ב ת ושניים .ולהולכי ר ג ל ( ועל הגשרים נ ת ר ה מ ה ו מ ה ו ת ו ה ו ובוזזו .צ ב א ו ת גרמגיה ו ר ו מ נ י ה התכתשו •יורים ע ל :האפשר ביניהם ע ל ה ז כ ו ת ל ע ב ו ר ר א ש ו נ י ם ע ל הגשר .ב ר ג ע ש ה פ ר ט י ז נ י ם ה ח ל ו הגשרים ג ד ל ה את הגשר. המבוכה עוד הגרמני המפקד יותר. באזור היחידות הגשר ניסו לחצות מהר אותת למי שאותת ככל וצעק ״איבן ע ל הגשר״ )רצה ל ו מ ר ש ה ר ו ס י ם כ ב ש ו א ת ה ג ש ר ( ואז נ י ת ן ה א ו ת ל פ י צ ו ץ ה ג ש ר ,א ש ר היה ל מ ע ש ה מ ל א ב א נ ש י ם וחיילים ג ר מ נ י ם ורומנים ) .ה ע ר ת ה ר ו ש ם : בעגין פיצוץ ה ג ש ר י ם יש גרסאות י ו ת ר מ ה י מ נ ה .ב כ ל אופן ד ב ר א ח ד שונות. קשה לקבוע גרסתו של איזה עד ב ר ו ר :ה ג ש ר י ם פ ו צ צ ו וגרמו ל ה ר ג ר ב ש ל :חיילים ג ר מ נ י ם ורומנים(. כ ל מי ש ר צ ה ה צ ט ר ף ע ת ה ל י ח י ד ו ת ה פ ר ט י ז נ י ם .נ ש ק גמצא די והותר .מי ש ר ק ר צ ה הוריו־ נ ש ק מ ע ל ג ו פ ו ת ה ח י י ל י ם ה ג ר מ נ י ם ,ו כ א ל ה נ מ צ א ו ב כ ל פינה. היהודים הרעבים, תושבי מוגילב, התחילו לשדוד את מחסני הצבא הגרמני. א ח ד י ם זכו להגיע ל מ ח ס ג י ם ה מ ל א י ם כ ל טוב ,א ו ל מ ח ס ן ד ב ר י ה מ ת י ק ה .מ מ ח ס ן זה ק י ב ל ו החיילים ש ו ק ו ל ד ל פ נ י צ א ת ם ל ח ז י ת ,וכן גם מ ש ק א ו ת חריפים ,ס ו כ ר י ו ת וכר. מצרך בחלקי נפל מחסן של תפוחי אדמה ולאחר מכן מחסן של מלח, שהיה יקר המציאות באוקראיגה .ה ג ר מ נ י ם המשיכו לירות .הם ה ת מ ק מ ו מ ע ב ר ו ה ש נ י של הנהר ,ע ל ה ר כ ס י ם מ מ ו ל ה ע י ר וירו ל ת ו כ ה .מ א ש ה ג ר מ נ י ם נ פ ל ו ג ם הגעתי לגרשת )כלומר למרכז התנועה( ברחוב גארבוי, כמה ע ש ר ו ת יהודים. בעיר ה ס ח ו ב ב ו ה א י ט ל ק י ם ב מ ד י ה ם ה מ י ו ח ד י ם .ג ם ב ה ם ירו הרוסים .ש ר ר ת ו ה ו ו ב ו ה ו מ ו ח ל ט .אנשים וגם ס ו ס י ם ה ס ת ו ב ב ו ב ע י ר ,ה ת ו ת ח י ם ירו ,ה ח ו ש ב י ם ב ז ז ו ואיש ל א ידע מ ה י ק ר ה מ ח ר . 165 ב־14 וב־4 במרץ עזבו באפריל שטחיים 1944 מאוד שהתגוללו הגרמנים את מוגילב. ב־19 במרץ מגדים בצבא הסובייטי. כ ב ר הייתי חייל במוגילב. עליגו לאסוף באחד הימים הוטל נכנס הצבא עברנו א ת גוויות הרוסי אימונים הגרמנים בכל מקום ובמיוחד א ת א ל ה ש ה נ ה ר פלט .ב ע ז ר ת הטרקטורים נערמו ע ר י מ ו ת ש ל גוויות ב א ו ר ך ש ל ע ש ר ו ת מ ט ר י ם ,ג ו פ ו ת ש ל ג ר מ נ י ם שהיו ב ת ח ת ו ג י ה ם )את בלבד הבגדים פשטו העליוניים כ נ ר א ה .בוזזים(. מהם גשרפו. הגוויות מ ח ר י ד ה י ה ל ה ס ת כ ל ב מ ד ו ר ה המוזרה .ה ס ת כ ל נ ו ע ל י ה ב ר ג ש ו ת מ ע ו ר ב י ם .ל כ א ו ר ה ה י י נ ו לשמוח ,ל ח ו ש ר ג ש י נ ק מ ה צריכים כ ל מ ה שעוללו לנו הגרמנים, לאחר א ו ל ם ל מ ע ש ה היינו ח ד ו ר י ם כ א ב ע מ ו ק .כ א ב נ ו א ת ג ו ר ל י ק י ר י נ ו ש ה ו ש מ ד ו ,ג ו ר ל ב ת י נ ו ש א י נ ם עוד .ל א צהלנו .ה י י נ ו ע צ ו ב י ם . המשטר לנו. החדש לא כלל בםבלותינו התחשב בעבר. היה משטר זה עוין ל א ה ת ר ש מ נ ו ש ה ר ו ס י ם מ צ ט ע ר י ם ע ל ה ש מ ד ת יהודים .ה ם ה ת י י ח ס ו ב ח ו ס ר אמת מ ו ח ל ט ל ג ו ל י ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה והיו ש ו א ל י ם האם מפני ששיתפתם פעולה בחיים, שיתפתם עם א ו ת נ ו :״כיצד ק ר ה שנשארתם ה ג ר מ נ י ם י מ נ י י ן א נ ח נ ו יודעים שלא פעולה עם ה נ א צ י ם ׳ ״ ראיגו א ת הגרמנים בקלונם ,ראינו אותם נכנעים ,פוחדים ומתחנפים אפילו ״היהודים המטופשים״. בפנינו, יותר ואפילו שאנשים של מפוחדים נרדפים, מכפי אנשים עכשיו שהיינו במצוקה, היו הם אנחגו הם ומפוחדים רעבים בתקופת תמיד הגירוש. אנשים כמונו ממש, המסקנה היתד. בלי הבדל אומללים, ג ז ע א ו לאום. יחד רוצחי עם לאחר אחת יהודים בצבא הסובייטי אימון ק צ ר ח ו ל ק נ ו ל ש ל ו ש ש י י ר ו ת ו נ ש ל ח נ ו א ח ת לרוסיה ה מ ר כ ז י ת , ל ב י י ל ו ־ ר ו ס י ה ה ד ר ו מ י ת ו א ח ת ל א ו ק ר א י נ ה .א נ י וגרשון ר ו ז נ ר היינו ב ש י י ר ה לביילורוםיה. שיצאה בעוברנו בתחנת .(1944ב כ ל א ח ד שיצא מ ן ה ק ר ת , הרכבת בריאנסק הופצצנו ירו טייסי המטוסים במקלעיהם. קשות היו ה מ ו ן הרוגים ופצועים .ע ז ר ת י ב ה ע ב ר ת ה פ צ ו ע י ם עשרות א נ ש י ם ה ו ב א ו ב מ צ ב א נ ו ש .ז ה ה י ה ב י ת ח ו ל י ם ר ק ל פ י שמו ,כ י כ מ ע ט ולא לבית )יוני ה ח ו ל י ם .זה היה מ ח ז ה איום. נ י ת ן ב ו טיפול לאומללים. ה ג ע נ ו ל ס מ ו ל נ ס ק מ י ד ל א ח ר נ ס י ג ת ה ג ר מ נ י ם מ ן העיר .ס מ ו ל נ ס ק ה י ת ה שרופה, אודים עשנים .ל א ח ר ימים א ח ד י ם ה ו ע ב ר נ ו ל ד ט ב ם ק .ש מ ר נ ו ע ל ש ב ד י ם ובתיה שעבדו בתיקון גרמניים שדה התעופה שניזוק קשות בהפצצות. השבדים היו מ מ ו ר מ ר י ם .ט ע נ ו ש ל פ י ה ח ו ק א ס ו ר ל ה ע ס י ק ם ב ע ב ו ד ו ת צ ב א י ו ת .כן ט ע נ ו ש מ ר ע י ב י ם וגם זה ב נ י ג ו ד ל ה ו ר א ו ת א מ נ ת ז ׳ נ ב ה .אכן ,ק י ב ל ו מ ע ט א ו כ ל :ר ק כ מ ה אותם ת פ ו ח י ־ א ד מ ד .מ ב ו ש ל י ם ב ק ל י פ ו ת י ה ם ו ל ע ת י ם ג ם ע ו ד מ א כ ל כלשהו .הם היו ,אפוא, מוכרים אנו אח א ת בגדיהם ,ש ב ע ד ת מ ו ר ת ם ש י ל מ נ ו ב א ו כ ל ש ל נ ו ,והם ל ב ש ו א ת בגדינו. כתוצאה נפטרנו מחילופין הבטחנו אלה עברו הכינים ששרצו מ ק ל ל ה זו ,כ י מ ד י ה ח י י ל י ם ה ג ך מ נ י י ם בכימיקלים ^! חפציהם ובגדיהם על מנת לזכות בתוספת אוכל. עכשיו לבשנו בבגדינו אליהם, ואילו אנחנו נ ט ב ל ו ת ו ך כ ד י ת ה ל י ך ייצורם ש מ נ ע ו א ת ש ר י צ ת ה כ י נ י ם .כ א ש ר ה י ו מ ת ל ו נ נ י ם ע ל מ כ ת הכינים, להם שאלה תוצרת ג ר מ נ י ה דמותם מהי, היה האנושית הלשינו על המפקד הרוסי ומתו כזבובים. ליבגו תחושת התנהגותנו חמורה. פולין אנושית היו נאלצים סיפרו לשבת מריבות, גרמניים ומדווחים במסגרת ריגה, על שטרם היהודי לומר היכן כשאמרתי את עתה עברית. שם להם את ואל גהוג לכתוב על מספרי בקו קברות. על לבן אני ופעמיים. זוכר גרמנית אח היטב עושים גם לאחר תום נודע לנו מפי אנשים, הימים מאמצים והצלחנו. להשתחרר יום הכיפורים מסע( לנסוע לריגה ביותר בחיי. ברעה הכנסת. יכול וקצינים בערב היות מנת כשהתחיל היה ),(Metava נודע החזן המוות, משרד של הקונגרס נשלחתי למוסקבה לא ואיש ידע עתון ״אייניקייט״. לי: תבלבל גאמר לא ״אל רצו לנו בו לדבר טיילנו השם המשכנו המפקד ושלח סרבנו לתחנת קצץ רוסי כל שבערב לאחר המחנה. אותנו קיבלה ב״אור מיד שחרורנו. ובליווי לנו והם והבחנתי תחושה זכינו דיברנו ואז בחוצות הקודם, של ריגה. היהודי, שאנו ליום לשמור בין מבקרים חופשה שבויי על לרגל מלחמה דרש נסענו התחלנו להתעניין שלנו חושב לצדיק״ תפילת הרכבת אני פרץ שזה המאושר היום כל נדרי. הקהל בבכי איום. החזן נמצאו שנישאר לבנות בליווי )פקודת נסענו נדרי, בינינו. קצין היה בדבר לבית הגעתי דכוחים לשעבר ״קומנדירובקה״ תפילת המתפללים כל מאזרחי רומניה רומנים. היחידה קהל והתחילו רבים מתפללים זרוע המפקד כי אזרחים להשתחרר. בתפילתו. רבים. לפיקח־ כתודה קרונות על להמשיך בכירים על 10 ד.־9 במאי המלחמה ,1945 שסיפרו לנו שבו. הדייר. חדש. דבינסק, ״אייניקייט״ רחנר היתד. וילנה, שאלתי פנים. להוראות. לעבוד. באחד לא שם שם גם יהודים את גרמנית עם היו קטטות, שבדים כמו למערכת גרשון אחת ואנחנו בהתאם כאשר ברעיונות שרכשו לעצמם אושוויץ פועל מה בבושת את עם קראתי אידיש, בו היהודי, בהשמדת הורגים מחגות הגעתי והן גם נכחב זמן לנו״. יחד הבתים ובמקומו כעבור בתוכנו וירו במוסקבה דבר ידעו על עבורנו בעיה נכון, מינסק, נפגשנו הקונגרס שאמרת שלא קרה כי גורשתי יהודי הן לי מחוק בבית וגם פגשתי מה פעם לנו של ביקורי יהודים בריגה משרדי בסופו על ולא ועוד. לצד היו לברוח היתה יהודי במכה אלה. בערים להורג. יהודים. את סיבת סובייטי זה הגצחון הוא ביקרנו סיפר בבעיוח יחד. גם היוותה יהודים הם הם, הגדולה התמלא ביותר ובמיומנות אלה ניסה והוצאות רוסי פועל. תחזור בריגה היד. המטפל לישון להישאר הרוסי למברג חיפשתי מחסלים שהאיש גירושים עליהם. העולמי המוח מעשה, סרן היו עבדו השתתפותם בטכניקות עבודת פרך בהרבה. יהודים, הסתירו לאכול יחד, בצבא על תפקידי לי שזה לאחר צורה והסכנה רוצחי וכתוצאה במצוקתם עליהם את לא הם הגרמנים עלינו התפארו נאלצנו באראנוביץ, ידענו במסגרת אבל שרותנו קאונס, ידם, עם או המסכן. המחסור שלא הם באיזו על הדדי, בשואה, אחת ביחידה. של מוסרית. אוקראינים אמריקאי ומגיבים שבעת מבחינה לכל כסף כספו נוהגים ביחידה אתנו זלזול סבלם כיצד יותר שהיינו יחד את בטוחני פעולה ההריגה, היינו בא מסתירים ולוקח כשראינו משתפי בנושא של חבריהם גאווה. העובדה ה ש ב ד י ם היתד! שהיו מתחת רמה .הם 1ST גרמני סולידריות מכך רוסי, גנרלים לרכבת את בסופו שם סובייטיים ומשם ״מחנה של למסבה השחרור״ דבר הועמדו נרתע לרשותנו לרומניה. 167 נסענו כשלושה שבועות ב ר כ ב ת עד שהגענו לבוקרשט .חלק מ ח ב ר י נ ו ירדו ל פ נ י כן עוד היכן היה בטרם לרדת בטרנסניסטריה... הגענו ומה לבוקרשט, לחפש כל אחד בדורנה־וטרה בעיר מ ג ו ר י ו עיר מגורי. לשעבר. את הכל לא לי השארתי באחד מימי סוף חודש נובמבר הגעחי לחחנת הרכבת בוקרשט. ח י פ ש ת י ב ס פ ר ה ט ל פ ו נ י ם א ת כ ת ו ב ת ו ש ל ק ר ו ב מ ש פ ח ה ,ה י ב נ ר לוניו ,ב א ו ת ״ה״. ו פ ת א ו ם נ ת ק ל ת י ב ״ ה נ ו ע ר הציוני״ .מ י ד צ ל צ ל ת י .ח ב ר ב ש ם א ל פ י ע נ ה לי .ש א ל ת י על איציו. )הייתי התברר יחד .ע ם שאיציו גרשון היה רוזנר( באותה על שעה ברל. בבודפסט נאמר באיזה לנו שעוד כינוס. מ ע ט ייכנס שאלנו וידבר ו כ ע ב ו ר כ מ ה ד ק ו ת ה ו א הגיע .כ ח צ י ש ע ה ל א ח ר מ כ ן הופיעו ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת ב ר ל , וזיגי שרי )אחיו לופוביץ של שיקו(. היינו מלוכלכים מאוד, לאחר נסיעה שארכה כשלושה שבועות .ה ת ק ל ח נ ו בביתו של חבר .לבשנו א ת בגדי ה צ ב א שלנו. בערב יומיים נתקבלגו בחגיגיות בקן בוקרשט .חברים קיבלו אותנו יפה מאוד. ח ז ר איציו והוא שהחליט שעלי לחזור לבוקובינה, על מנת לאחר לקבל את היהודים החוזרים מ ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה .נ ש ל ח ת י ל פ ע ו ל בקן ראדאוץ ,ש ם ה י י ת י ה ח ל מנובמבר בפסח 1945ו ע ד ל פ ס ח ש נ ת .1946 נ ש ל ח ת י ל א ר ג ן ק י ב ו ץ ב ב ר א ש ו ב .ח ו ד ש ימים ל א ח ר ה ש ב ת ה ש ח ו ר ה , ע ל י ת י א ר צ ה ב א נ י י ת ה מ ע פ י ל י ם ״הגגה״ שיצאה מ ח ו ף יוגוסלביה .ל מ ע ש ה ר צ י ת י לפעול בתנועה, א ב ל מכיוון הראשית הוחלט על שבהגהגה עלייתי ארצה לא ערערתי על ההחלטה .יצאתי לדרך. בחוצות עשן ס מ י ך עובר בחוצות מתאבך ועולה עד ח צ ו ת נךחקים זה אל זה אלפי אנשים עייפים, רצוצים ומיואשים. והעשן זה הסמיך מ ת א ב ך בעולם מ ה שנשאר מכולם ,מכולם ומתגוללים ממליוני ב ח ו צ ו ת א י ר ו פ ה תלי עפר אנשים — זה מ ה שנשאר. חווי 168 אוריאל )בת קרית־ארבע (12 יהודה לוי בין )מחתרת ג ב ו ל ו ת ״הנועריהציוני״ בהונגריה( חברנו ג׳ .אורוס ז״ל* ראיין ,מטעם אוניברסיטת חיפה ו״משואה״, את פעילי המחתרת החלוצית בהונגריה ,אותה הוא הביר משנות פעילותו ומהשתתפותו האישית במעלליה. אנו מפרסמים בזאת פרקים אחדים מראיון אותו ערך עם יהודה לוי )פיצי( ,חבר ״הנוער הציוני״ ,עליו הוטלו משימות רבות ומסוכנות בשנות השואה .בין היתר עסק יהודה ב״תעשיית״ תעודות־זיהוי אריות וחלוקתם בין יהודים ,היה אחראי לנקודת גבול אותה ״פתחו״ אנשי ״הנוער הציוני״ בין הונגריה לרומניה והעביר בה מאות יהודים מבודפסט לרומניה ,במבצע שנקרא בפי אנשי המחתרת בשם ״טיול״ וכן בתפקידים רבי עלילות הקשורים ב״בריחה״ ובעליה בי. להלן קטעי עדותו של יהודה לוי כפי שמסרם לגי .אורוס ב־,2.4.78 מטעם המכון לחקר תקופת השואה באוניברסיטת חיפה. נתחיל בקטע בו עובר יהודה מפעילות בזיוף תעודות־זיהוי וחלוקתם בין יהודים לתפקיד האחראי ל״טיול״. ש: מ ה ק ר ה ביוני )? (1944 ת: ב מ ר כ ז פ ג ש ת י א ת א ח ד ה ח ב ר י ם שלנו טועה ש מ ו ה י ה ליאה בתנועה הפולנית .אם אינני ב ל נ ק .א ת ליאון ב ל ט פ ג ש ת י ג ם כן ,א ב ל זה ה י ה ב ב ו ד פ ס ט . ליאון ב ל נ ק ה י ה מ ט ע מ נ ו א י ש ק ש ר ב נ ק ו ד ת הגבול ,ע ם ג ד ש ש י מ ש ל נ ו כ מ ב ר י ח ; א ו ת ו ליאון ,י ש ב ש ם כ ש ב ו ע י י ם כ מ ק ש ר ועלי היה ל ה ח ל י ף אותו ,נ א מ ר לי ש מ ק ו ם הזה הוא מ א ו ד רגיש ,מ ק ו ם קטן ,כ ו ל ם מכירים זה א ת זה ,ו ל א כ ד א י ש מ י ש ה ו שם ישב י ו ת ר מ ד י זמן ,כדי ל א ל ע ו ר ר ח ש ד ו ת ; לכן לפי ה ת כ נ י ת היה עלי ל ה י ו ת ש ם כ ש ב ו ע י י ם ע ד ש ל ו ש ה ש ב ו ע ו ת ,ו ל א ח ר מ כ ן י ח ל י פ ו א ו ת י ב מ י ש ה ו אחר. ש: ה נ ו ש א ה ע י ק ר י שלי ,הוא ה״טיול״ .פ ר ט יותר ,ע ד ש ה ש ג ת ם ניירוח, האם ש מ ע ת על ה ט י ו ל ? ת: כן, י ד ע ת י שמטיילים ,שיום יום יוצאים חברים שלנו לעבר הגבול, כדי ל ע ב ו ר ל ר ו מ נ י ה ,י ד ע ת י ע ל כך .ש מ ע ת י א ת זה ב מ ר כ ז . * רשימה לזכרו נתפרסמה ב״משואה״ קובץ ז׳ ,במדור דמויות. 169 ש: י ש ב ת ע ם ליאון ב ל נ ק והוא הדריך אותך. ת: למעשה ,עשיתי אתו רק נסיעה אחת מבודפסט, עם חברים, קבוצת שהיו מ י ו ע ד י ם ל ה ב ר ח ה . ש: איך נ ס ע ת ,איך פ ע ל כ ל ה מ נ ג נ ו ן ה ז ה ? ת: ב פ ע ם הראשונה ,נסעתי עם קבוצה ב ח ז ק ת משקיף .ועם ליאון ניגשנו החורשות או הפארקים לאחת בקרבת התחנה המערבית ספסלים לבודפסט ,על ישבו מפוזרים זוגות או בודדים של אנשים אותם לא הכרתי ,הם נראו הולכי ר ג ל רגילים ,נ ו פ ש י ם ע ל ה ס פ ס ל י ם ,א ו זוג ,א ו ש נ י ח ב ר י ם א ו ב ו ד ד ; ע ב ר נ ו ביניהם, ל ר כ ב ת .כ ש ה י י נ ו ב ר כ ב ת ,ה ס ב י ר לי ליאון ש ז ה ה י ה ס י ו ר ה י כ ר ו ת ,כ ד י ועלינו שאנשים רק שמיועדים לפי הפרצוף. מקסימום ישבו בפרהדור. להיות יכירו ב ק ב ו צ ה הזו, אותי, ושהוא ״מצלם״ ב ה ת א ם להנחיות שאנשים קיבלו מראש הם התפזרו בתא זוג אחד, כשהרכבת ואנחנו, התחילה ב ת ו ר א נ ש י ם ש מ ס ת ו ב ב י ם ל א היינו יחידים, לנוע, אותם ברכבת. הסתובבנו הקרונות הלכנו לאורך ו ה צ צ נ ו ב ת א י ם מ ד י פ ע ם ל ר א ו ת אם ה כ ל ב ס ד ר . ש: כ מ ה א נ ש י ם היו ,בעךך, ת: בקבוצה? בין 8ל־ 12איש. גברים ונשים? ש: ת: ג ב ר י ם ,גשים. ש: ה ו נ ג ר י ם א ו פ ו ל ג י ם או ב מ ע ו ר ב ? ת: מ ע ו ר ב .ה ק ב ו צ ה ה ר א ש ו נ ה ה י ת ה כ ו ל ה פ ו ל נ י ת ,א ב ל ב מ ש ך ה ז מ ן זה ל ג מ ר י ל א נ ש מ ר ,ל א היה ע ל ״ ט ה ר ת הגזע״ ,היו ק ב ו צ ו ת מ ע ו ר ב ו ת ,היו ק ב ו צ ו ת ר ק מהוגגריה ,ר ק מ פ ו ל נ י ה ,ל א היה כ ל ל קבוע .כ ש ה ג ע נ ו ל נ ו י ג ב ר ו ר ב ע ר ך ק ר ו ב לחצות, ה א נ ש י ם ירדו, אחרינו. ה ו ב ל נ ו א ת ה ק ב ו צ ה ל ש ט ח ש ל מ ג ו ר י היהודים ,ה מ ג ו ר י ם ה א ל ה ש כ ב ר היו מ פ ו נ י ם . חתומים, היהודים כדי נאמר להם לא כבר לשמור ל א היו. מ פ נ י ביזה, להתקהל כקבוצה א ב ל האיזור ואנחנו אלא כ ו ל ו היה בתוך התמקמנו כבודדים סגור, אחד ללכת הבתים הבתים היו האלה, ב ד ר ך כ נ י ס ה כ ל ש ה י מ ב ל י ל ש ב ו ר א ת ה ח ו ת מ ת ע ל ה ד ל ת ,א ו ע ל השער ,ו ה מ ק ו ם הזה שימש ש: • לנו כמקום קבוע בו להתאכסן במידה והיה צורך. ה ב י ת ה ז ה ה מ ס ו י ם היה F I Tל כ ם מראש ,א ו ר ק מ צ א ת ם א ו ת ו ? ת: כ ש א נ י ה ג ע ת י ,ה ב י ת היה ידוע ,כ ל ו מ ר ב ל נ ק כ ב ר י ש ב שם. ש: ה ב י ת ה י ה מ צ ו י ד ב א ו כ ל ו ש ת י ה ועם מ צ ר כ י ם מ י נ י מ ל י י ם ? ת: שמגיעים כ ד י ל מ צ ו א מ ס ת ו ר ב מ י ד ה ולוח ה ז מ נ י ם מ ש ת ב ש ואי א פ ש ר ב א ו ת ו ל י ל ה לעיר להגיע — לגבול. ואז היינו באותו מתמקמים נשארים בית. ש ם ב מ ש ד יום ש ל ם ע ד לחשיכה ,ואז יוצאים ל ע ב ר ה ג ב ו ל . ש: ת: ה ב י ת היה מ צ ו י ד ב א ו כ ל ושחיה ועם מ צ ר כ י ם מ י נ י מ ל י י ם . שקנינו אותם מינימליים, בדרד כשבאנו, לא אבל מ מ ש מחסן. אי א פ ש ר ל ו מ ר שהייגו ש ם מ א ו ר ג נ י ם ע ם מ ח ס ן מזון. ש: י ח: מ ה ק ד ה ל מ ח ר ת היום ,כ א ש ר ה ו צ א ת ם א ת ה ק ב ו צ ה מ ה ב י ת ? אולי נקדים עוד משהו, לפני שניכנס לפרטים האלה. הטיול הזה ע ל ה ה ר ב ה כ ס ף .א נ ח נ ו היינו ב ק ש ר עם גוי א ח ד מ ה ע י ר ,א ו ק ר א י נ י ,שהיה ת ו ש ב הסביבה עוד 170 לפני כ־ 30שנה, שאנחנו הכיר התחלנו א ת האיזור כולו, ב ה ע ב ר ת אנשים, אני מ נ י ח והבריח שהוא עסק בהברחות מרומניה מלח מיני וכל דברים אחרים, הכרתי ב ב ר י כ ת השחיה .א ת הגוי ה כ ר ת י ב א מ צ ע ו ת ב ל נ ק .אגב ,הגוי הזה ה י ה משוכנע זה היה מפולפל; גוי שלנו הקשר באמצעות נוצר שאותו בנו, שגם א נ ח נ ו גויים .ל א יהודים .כ ל ו מ ר שגויים א נ ח נ ו ועושים ביזנס. ש: מ ה היה הסיפור כ ל פ י ה ג ד ,מ ד ו ע ג ד י ם הונגרים רוצים ל ב ר ו ח מ ר ו מ נ י ה י ת: תיקון ,הוא ידע ש א נ ח נ ו גויים ,א ך ל א ח ש ב ע ל ה ח ב ר י ם של ה ק ב ו צ ה . ש ה ם יהודים הוא ידע, שאנחנו א ת זה ה ו א ידע .א ב ל הוא היה משוכנע, עושים עסקים ,א נ ח נ ו ל ו ק ח י ם כ ס ף כ ד י ל ה ב ר י ח א ו ת ם לרומניה והיה מוכן ל ה ש ת ת ף ב ע י ס ק ה .ואת ח ל ק ו ה ו א ק י ב ל ב כ ס ף טוב. ש: בערך כמה עלה ל א י ש ? ת: ל נ פ ש הייתי א ו מ ר ש ז ה היה 500 בסביבות זה ה י ה פ נ ג ו ; ב־1944 ה ר ב ה מ א ו ד כסף .ה ר ב ה כסף .מ א ח ר והיינו צריכים ל ה ע ב י ר ס כ ו מ י כ ס ף ג ד ו ל י ם מימון ה פ ע ו ל ו ת שלנו ,ח י פ ש נ ו ד ר ך כ י צ ד לצורך כל־שהיא, הכספים. שקי לפחות למרות הכספים. בהנהגה, לא הכסף שהמצב נוצר קשר, ה י ה איזה ילך היה לטמיון. כפי אני שהיה, רק ע ו ר ך ־ ד י ן גוי, ידעגו כמה עד א ח י נ ו היהודים יודע בעל להבטיח שבמקרה של על ה פ ר ש ה הזו נטיות קשה המשיכו מפי תקלה להשיג את לשבת על החברים שלנו קומוניסטיות ,שמוכן היה לתת יד כדי ל ה צ י ל כ ס ף ש ל ה מ ח ת ר ת ב מ י ד ה ויש איזו שהיא ת ק ל ה .ו ה ת כ נ י ת ה י ת ה כ ז א ת :יהד אתי ,ל ע ש ו ת א ת ה ט י ו ל י ם ה א ל ה מ ב ו ד פ ס ט לנויג׳ברוד ,נ ס ע ע ו ד ח ב ר , שתפקידו חחר לנסוע היה ר ק ולחזור. ואני במידה או נתפס שהכסף הוא נתפס, ל ב ו ד פ ס ט ,ע ם כ ר ט י ס ה ר כ ב ת א ו ת ו היינו צריכים ל מ ס ו ר ל א ו ת ו עורך־דין, שהיה ניגש ל מ ש ט ר ה ,ומוסר ש ה ו א נ ס ע ל נ ד ג ב ר ו ד ב ר כ ב ת זו וזו ,ו ה נ ה ה כ ר ט י ס , בתא מטען ושכח חבילה עם מובן ה כ ס פ י ם שלו .ו ב מ י ד ה וזה היה קורה ,אז ש ה כ ס ף יוחזר לו .ל מ ז ל נ ו ל א היה צ ו ר ך ל ה פ ע י ל א ת ה ת כ נ י ת ,כי אף פ ע ם לא נ פ ל בידי ה מ ש ט ר ה . הכסף תאר את מהלך הטיולים האלה. ש: כפי ת: שהערתי בתחילת לגבי דברי הראשונה הקבוצה בה ,ל ו ח ה ז מ נ י ם היה ד ח ו ס למדי .א נ י ה ת ג ו ר ר ת י ב מ ל ו ן שאוש־פירז־ה ה מ פ ו ר ס ם Furdo שהשתתפתי בנויג׳ברוד Nagyva'rad .Sosא ג ב ,ה מ ל ו ן היה ב ק ר ב ת מ ש ט ר ת ה ג ס ט א פ ו , ב מ ר ח ק של שני ב ת י ם .ו מ ב ח י נ ה הזו ,ה מ ל ו ן היה מ ו ג ן אפילו בשבילי .ה ם ב ו ו ד א י ל א ה ע ל ו ע ל ד ע ת ם שטיפוס כ מ ו נ י י ת ג ו ר ר ד ו ו ק א שם .א נ י צריך ל ו מ ר ש ה ת נ ה ג ו ת י היתד! ב ה ת א ם ל נ ו ר מ ה ה מ ק ו ב ל ת ב ק ר ב ה נ ו ע ר ה ה ו נ ג ר י ש ל א ו ת ה ת ק ו פ ה ,ה ס ת ו ב ב ת י ל ב ו ש ב מ י ט ב ה מ ה ל צ א ו ת של א ו ת ה ת ק ו פ ה ,ע ם פ י ט פ י ק ו ב ט ועם מ ג ב ע ת מ ה א י מ ה , ירוקה, עם כ ל מיני סמלים, ענוד טבעות על הקרס צלב ועצמות, וגולגולת ח ה מ ה שהיה מ ק ו ב ל ב ק ר ב ה נ ו ע ר ; ה ת נ ה ג ת י כ פ י ש מ צ פ י ם מ נ ע ר ב ג י ל י ל ה ת נ ה ג ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ו ב א ו ת ה אוירה ,ב כ ד י ל א ל ה י ו ת ח ש ו ד ב ע י נ י ס ג ל המלון ,ו ב ע י ק ר בכל מלון היה ב ל ש צ מ ו ד ש ת פ ק י ד ו היה לפקוח עין של ב ל ש ה מ ל ח .כידוע על זרים ש מ ת א כ ס נ י ם במלון .כ י צ ד ל ה ב ט י ח ש א נ י לא אהיה חשוד ב ע י נ י ו ? כ י א נ י ל א הייתי אורח ש ב א ל ל ו ן ועוזב ,א ל א אורח ש ג ר ב ק ב י ע ו ת במלון .ק ש ר ת י קשר כדי רכב, לך עם בעל מוסך ל ל מ ו ד מקצוע, כי אני רוצה בעיר, סיפרתי מכונאות רכב. לעשות חיים לו סיפור שאבי מאחר בעיר, ולי אין אז בוא שלח אותי לעיר כל חשק נעשה ללמוד עיסקה. השדה מכונאות אני משלם א ת מ ה ש מ ג י ע ל ך כ א י ל ו א ת ה מ ל מ ד אותי ,א ת ה נ ו ת ן לי אישור ב ש ב י ל 171 אבי, ש א מ נ ם א נ י ע ו ב ד אצלך, עליך להגיד ש א נ י ע ו ב ד א צ ל ך . גם קיבלתי הייתי ממנו אישור מישהו יתקשר ואם בכתב לומד שאני אליך אצלו למוסך וישאל רכב, מכונאות עלי, ובזה מ כ ו ס ה מ ב ח י נ ת ה ת ע ס ו ק ה שלי ב ע י ר . אתה הגעת ש: בפעם לגויגברוד ראשונה נגיד, בתור, להחלפה מועמד ו ב ר ג ע זה נ כ נ ס ת למלון ל ג ו ר ן לא .ב ה ת ח ל ה ,יום א ו יומיים ,ה י י ת י ב ד י ר ה ב ת ו ך ה ב י ת היהודי ,א ב ל ת: לאחר ה ת כ נ י ת שלי ת מ י ד היתד, מכן, מבודפסט כזו שאני מגיע הקבוצה עם ויורדים מ ה ר כ ב ת ישר ל ג ב ו ל ו כ ש א נ י ח ו ז ר מ ש ם לאן א ל ך ? ל ש ם זה ה ת א כ ס נ ת י במלון. ש: היחה השעה צריכה בשעות להיות בבוקר, מוקדמות כאשר 5־,6 ח ז ר ת מ ה ג ב ו ל ? והסיפור ב מ ל ו ן היה ש א ת ה ב י ל י ת בעיר א ו באיזה שהוא מ ק ו ם ? ת: את הייתי מ נ ו ס ה כבר ,ה ב א ת י ת מ י ד ב ק ב ו ק ק ט ן ש ל ק ו נ י א ק בכיס ,ו ש פ כ ת י על הקוניאק שלי המעיל שיריחו ממרחק, אותי שהם כך במלון ידעו ש א נ י א ח ד חולם ,ה מ ב ל ה א ת ל י ל ו ת י ו ע ם ״ ח ת י כ ו ת ״ .עד כ ה ה כ ל היה ט ו ב ויפה. באתי הם ל מ ל ת ,ח ז ר ת י ב־4־ ,5או ב ־ 6ב ב ו ק ר ,א ב ל ב ־ 8א נ י צ ך י ך ל ל כ ת ל ע ב ו ד , י ד ע ו ש א נ י עובד .אז חייב הייתי ל ע ז ו ב א ת ה מ ל ו ן ב־ ,8ו ב ־ 8ע ז ב ת י א ת אבל המלון, עד שינה, במקום לעבוד הצהרים, הלכתי בצהרים, לבריכת עליתי השחייה ,ושם לבודפסט, לרכבת חטפתי כמה כדי.לחזור שעות פעם שוב ב א ו ת ו ל י ל ה ע ם קבוצה .כזד ,היה לוח ה ז מ נ י ם . ש: ע ם כ ל ה ה ע ר צ ה ל ג י ל הצעיר ,כמד ,זמן א פ ש ר ל ע ש ו ת א ת ז ה ? ת: ל א מ ר א ת ה א מ ת ,ל א ה א מ ג ת י ש א ד ם י כ ו ל כ ל כ ך ה ר ב ה זמן ל ע ס ו ק ב מ ל א כ ה כזאת ,ולישון כ ל כ ך מ ע ט .זה מ ה ש ג ו ג ע ל צ ד הפיזי ש ב ד ב ר .מ ה ש ק ש ו ר הנפשי ,לזה אין ה ג ב ל ה .כ נ ר א ה ש ז ו שאלד ,ש ל גיל .בגיל של ,19—18 למתח מסתבר, מתח שבגיל עצום רגע, כל מדבר שהייה אפילו בקרב חששתי הגויים, מדברים שאני להיות עלול להגיד על המשמר בחלום. ללא יום מתוך ולילה, עייפות ה א ד ם לפעמים ,ולא פ ע ם ב ל י ל ה ב מ ל ו ן ה ת ע ו ר ר ת י מ ה ד י ב ו ר י ם שלי ,ש מ א אמרתי לא של הזה אפשר הרבה מאוד לשאת. המתח היה מתח עצום. ספק, מ ש ה ו ש ל א צריך להגיד .אין שזה ספק מתח עצום. את המתח ה ר ג ש ת י אז .באיזה שהוא מ ק ו ם א ם ע ו ב ר י ם נ ק ו ד ה מ ס ו י מ ת ,הופך, המתח הזה כנראה ל ה י ו ת ח ל ק מ מ ך .ו א ת ה ל א מ ע כ ל ע ד ה ס ו ף מ ה ש א ת ה עושה .כי לוא ה י י ת י ח ו ש ש כ ל הזמן מ מ ה ש א נ ח נ ו עושים ,א ז ב ו ד א י שהזמן ש ע ס ק ת י ב מ ל א כ ה זו היה קצר מאוד. ש: ת: שבועות. כמה זמן עשית את זה? אמרתי בתחילה שהתכנית היתה ש א ה י ה שם כ ש ב ו ע י י ם עד ש ל ו ש ה ה ת ח ל ת י א ת ה מ ל א כ ה ב ת ח י ל ת יוני ,ו נ ש א ר ת י שם ע ד ת ח י ל ת אוגוסט. ש ל ו ש ה חודשים. ש: עוסקים ב מ מ ו צ ע ש ל 3בשבוע ,זה מ ת א י ם ? ת: לא .זה 7פ ע מ י ם .ב ש ב ו ע .כ ל יום. ש: א ו ש ל א ה י י ת ם מ ו ד ע י ם ל ס י כ ו נ י ם א ו ש ל א ה ת ח ש ב ת ם בסיכונים ,הרי ברכבת 172 במשך השלושה חודשים, כמה קבוצות העברת, בערך? אם אנו א ח ר י ת ק ו פ ה מ ס ו י מ ת ח ו ז ר י ם א ו ת ם ה א נ ש י ם .א ו ת ם הקונדוקטורים ,א ו ת ם ל א פ ח ד ת שהוא יכיר א ו ת ך ? מ ה היתר .ה ד ע ה ע ל כ ך ב מ ר כ ז י האנשים, ה ח ש ש היה קיים ,ל ל א ספק ,ד י ב ר ו ע ל זה ,היו לי ח ש ש ו ת אחרים. ת: ה ר כ ב ת הזו מ נ ו י ג ׳ ב ר ו ד ל ב ו ד פ ס ס ,ה י ת ה ל מ ע ש ה ר כ ב ת אזורית ,ו ה ח ש ש שלי היה שברכבת הרבה יהיו א נ ש י ם מקלוז׳ ש ה כ י ר ו אותי ,כי א נ י ג ד ל ת י בעיר ,זה היה ח ש ש י ו ת ר חמור .מה ש נ ו ג ע ל פ ר ס ו נ ל של ה ר כ ב ת ,מ פ נ י ה ם לא כ ל כ ך ח ש ש ת י ה פ ש ו ט ה ,ש ה ל ק ניכר מ ה נ ס י ע ה היה ב ח ש י כ ה מ ו ח ל ט ת .א ל נ ש כ ח שזה מהסיבה היה ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה ,היו ה פ צ צ ו ת ש ל ב נ ו ת ה ב ר י ת ,ה ר כ ב ו ת היו מ ו א פ ל ו ת לחלוטין. ב ח ש י ב ה מ ו ח ל ט ת .ה כ ר ט י ס ן ר ק ע ב ר ע ם פ נ ס כיס ,כדי ל ב ד ו ק כרטיסים. נסעו ב ר כ ב ת לא היתד .ת א ו ר ה ב כ ל ל ,כ ך ש מ ב ח י נ ה זו ל א היה ח ש ש גדול. אבל ז א ת אומרת ,א ם אני ע ו ש ה ח ש ב ו ן עכשיו ,מ א ו ד מ א ו ד גס ,א נ ו א ו מ ר י ם ש: שחלפו ש ב ו ע ו ת הם כ מ ע ט ב ע ר ך 14שבועות14 . 100ימים. 100ימים ב ע ר ך , כ ל יום ב מ מ ו צ ע 10איש .פ ע ם ,8פ ע ם .12ז א ת א ו מ ר ת ש א נ ח נ ו יכולים ל ק ב ו ע שהעברת בערך כאן ת: ז ה ל א יהיה מוגזם. ש: היו כ ש ל ו נ ו ת י היו ת: ובחורות כל 1,000איש ? נסיון הופך כשלונות. הבעיות אחת החמורות היתד. י ע מ ד ו ב מ ת ח ש ל הנסיעה .א מ נ ם צוידו ב מ ס מ כ י ם , א ב ל לא היה ל ה ם על לא של התנהגות ואני מחרתית, בטוח א ת ה א ד ם ל מ ש ה ו א ח ר מ כ פ י שהוא. בשביל כיצד אותם בחורים א ו ת ם הצעירים, שהידע אפשר הסכנה ל ה ת ר ג ל לזה. ב ע י ק ר הצעירות ,זה היה נסיון עדיין אבל למעשה, מ ח ת ר ת י ראשון ואולי אחרון .א ב ל היה ח ש ש א ח ר :מי יודע כ מ ה זמן נ ו כ ל ל ע ש ו ת א ת זה ויש ל נ צ ל את הזמן כ כ ל שאפשר .איש לא ידע כ מ ה זמן א נ ח נ ו נ ו כ ל לקיים א ת הטיולים האלה. ג ם ב ג ל ל כ ל מיני מ ג ב ל ו ת א פ ש ר י ו ת ב ת ו ך ב ו ד פ ס ט ,שהיהודים ב ה נ ה נ ו מחופש פעולה הרבה יותר רחב במרכאות מאשר במקומות אחרים ,ו ל כ ן היה חשש ,ש מ א נ ח מ ת א ת ה ה ז ד מ נ ו ת .ולכן ,היה ה א ו מ ץ ה ז ה ל ט י ו ל י ם ו ל ר צ ף שלהם. ברשותך ,לפני שאנו ממשיכים א ת הדרך ח ל א ת נחזור קצח לבודפסט, ש: ל מ ר כ ז .א ת ה ה ג ע ת ל ב ו ד פ ס ט באיזו ש ע ה ? ח ז ר ת מ נ ו י ג ׳ ב ר ו ד . ת: ב ע ר ך ס ב י ב ו ת ה ש ע ה 5אחה״צ. ש: ה ל כ ת למרכז .א כ ל ת מ ש ה ו ? ל א ה ל כ ת י למרכז .מ א ו ת ו יום ש ה ת ח ל ת י ל ע ב ו ד בגויגברוד ,ר ג ל י לא ת: ד ר כ ה במרכז. ש: איפה קבלת את האנשים ? ת ־. בפארק. ל א ה י ה לי ק ש ר ע ם המרכז .היה ב ז ה ה ר ב ה מ ן ההיגיון ,אף פ ע ם ל א י כ ו ל ת י לדעת עוקבים אם לא הפכתי א ח ר י ; היד. לחשוד בעיני מישהו אני אוביל חשש שמא ברכבת, את לבלש המשטרה כל לאן שהוא, שהוא ואולי במרכז א ו ל א נ ש י ם ש ל נ ו ,ל כ ן ה מ פ ג ש ה י ה ב מ ק ו ם פ ר ט י .ל ע י ת י ם ר ח ו ק ו ת יצא ל י ל ה י ש א ר ב ב ו ד פ ס ט ב ל י ל ה ,ר ק א ם ק ר ה איזה שהוא שיבוש ,א ם זה ב כ ס ף ,א ם זה באנשים, או ב מ ס מ כ י ם . א נ ו חוזרים לנויגברוד .א ת ם ה ת ח ל ת ם ב ש ע ו ת הלילה .ע ם הטיול ה ג ע ת ש: ל נ ק ו ד ה מ ס ו י מ ת ,איפה מ ס ר ת א ת ה א נ ש י ם ? ת: ה ג ע נ ו ל מ ק ו ם מסוים ,מ ע ב ר ל ק ר י ס פ י ל ק ה ,והגעגו ע ד ל ג ב ו ל ה ר ו מ נ י . 173 לעורר ה י ו כמד .גקודות ,כ ד י לגוון — א ם א פ ש ר ל א מ ר כ ך — ג ם כ ד י ל א ח ש ד ו ת בין אגשים ש א ו ל י מ ס ת ו ב ב י ם ב ס ב י ב ה ,כ פ ר י י ם וכדומה ,ו ל א כ ל לאותו המקום .ההגחייה היתה, הגעגו להגיע א ל שצריך לילה ומשם הגבול .הרומני ב מ ר ח ק ש ל כ ק ״ מ ה י ה כ פ ר והאגשים ק י ב ל ו ה ו ר א ה ל ה ג י ע א ל ה כ פ ר . ש: למקום מסוים ב כ פ ר י ת: ל מ ק ו ם מסוים ,א ל ה כ פ ר עצמו .מ ה כ פ ר , רכבת ההוראה גוסעים. היתד,, שעולים ב ק ר ב ת מקום ,עברה ר כ ב ת . אנשים היו לרכבת, בכסף, מצוידים כ מ ה ש נ ח ה כדי ל ק נ ו ת כ ר ט י ס ונוסעים .נ ו ס ע י ם לאורח־ .באורח־ )(Arad להגיע הכגסת לבית אפשר הגדול ,ו ש ם ה י ה ב א ם המטה של לאמר, צריך רידה. ו מ ש ם ה ט י פ ו ל ה י ה כ ב ר בידיו. ל פ י זה ,א ת ה ה ע ב ר ת ב מ ו יךיך ב ע ר ך א ל ף איש. ש: לאוגוסט. והגענו מ ה ק ר ה אז י מתוך ת: אלטרנטיבות חיפושים נוספות להגביר א ת למעבר הקצב •של הגבול ,אני מניח העברת שבמרכז למצוא אגשים ,א ו חיפשו דרך כי נודע ש ה ר ו מ נ י ם מ ו כ נ י ם ל ק ב ל א ז ר ח י הוגגריה ,ש ה ם נ ת י נ י ם רומניים ,כ ר פ א ט ר י נ א ט י ם . הכוונה ב ע י ק ר היתד .ל א ו ת ם א ז ר ח י הוגגריה ש ה ם ח ו ש ב י ט ר א נ ס י ל ב נ י ה ה נ מ צ א י ם ב ה ו נ ג ר י ה ורוצים ל ע ב ו ר ל ר ו מ נ י ה .א ב ל ל צ ו ר ך זה היית צריך ל ה ו כ י ח א ת ה נ ת ו נ י ם שלך .אז הוטל ע ל י לעבור לרומניה ,ולהביא א ת המסמכים הדרושים מרומגיה כ ד י לצייד ב ה ם א ת ה א נ ש י ם ש א פ ש ר ל ה ע ב י ר א ו ת ם ב ר כ ב ת מ ב ו ד פ ס ט ל ר ו מ נ י ה . ש: מ ה היתה ה ת כ נ י ת ? ע ם מי עליך להתקשר ברומניה בעניין קודם כ ל להגיע ת: כל אלה ע ל ידי שהצטרכו לבוקארשט ,שם היה סניף של להגיע בוקארשט ,מ מ ש לבוקראשט ,גם חקלאית הכשרה היתד ,ש ם בשביל זהי התנועה ההוגגרית, הכשרה של ה״חברה״ התנועה, במקום, שגמצאו היה קשר עם הגהגת ״הנוער הציוני״ בבוקארשט ,ההנהלה הרומנית ש ל ה ת נ ו ע ה : 1 ה י ה הרציג ו ד ב ש ל א זכור ל י ש ם מ ש פ ח ת ו היה ובאמצעותם במחצית צריך הייתי אוגוסט ,ב־23 :את נ ש ק ו נ ג ד הגרמנים במרכז התנועה בבוקארשט את המסמכים הדרושים. הגעתי לבוקארשט באוגוסט היה ה״פוטש״ המפורסם ש ל להשיג ובאופן רשמי הצטרפה רומניה אל המלך הכוחות שהיפנה הרוסיים. :החל מ־ 29ב א ו ג ו ס ט ה ג ב ו ל ה ה ו נ ג ר י ־ ר ו מ נ י ה פ ך לחזית ,כ ש ב ה ו נ ג ר י ה ה י ו ה ג ר מ נ י ם ו ב ר ו מ נ י ה הרוסים. ש: ת: א ת ה נ ש א ר ת ב ב ו ק א ר ש ט ,נ ת פ ס ת שם .מ ה ק ר ה ? בבוקארשט הייתי בסניף בכתובת שנקראת אליאה סופר ,ושם היו מ ר ו כ ז י ם ח ב ר י ם ש ה צ ל י ח ו ל ה ג י ע ב כ ו ח ו ת עצמם ,ר ב י ם ש ה צ ל י ח ו ל ה ס ת ל ק מ מ ח נ ו ת עבודה, כשהגרמנים התחילו לסגת מרומניה ומהתגריה, גיצלו א ת ההזדמנות ו ב ר ח ו מ מ ק ו מ ו ת ע ב ו ד ה ,ה ת ר כ ז ו כ ו ל ם ב ב ו ק א ר ש ס ,בסניף ,ו ש ם הייתי ,ה ש ת ל ב ת י ב מ ס ג ר ת .החיים ש ל הסניף, הרבה ל א היה מ ה לעשות באותם ימים, הרבה ז מ ן ג ם ל א נ ו ת ר לי .ב ת ח י ל ת ס פ ס מ ב ר פ ג ש ת י א ת מ ר ס ו ה ר נ ה ,ויחד ע ם ב ר ו ך ק מ ץ ,ש ק ר א ו ל ו א ז ק מ י נ ק ר — ה ו א ה י ה א ח ד ה צ נ ח נ י ם ש צ נ ח לרומגיה ,ושם נ מ ס ר לי ,ש ם ש מ ע ת י ל ר א ש ו נ ה ע ל ש ל י ח ו ת להוגגריה ש ל ה ח ב ר י ם ש צ נ ח ו שם, •פרץ גולדשסיין ,ח נ ה ם נ ש ,פ ל ג י ; ב ר ו ך ס י פ ר ל י א ת ה ת כ נ י ת ה מ ק ו ר י ת ש ל ה ם 1 174 הכוונה לדב שיבר ז״ל. לוודא כיצד כתובת שכל אחד הגיע בשוייצריה זאת אומרת, שליחותו. למקום אחד כל הקשר שהגיע שלהם למקומו היד. היה באמצעות להעביר צריך 2 ש ד ר לשוייצריה ל מ ק ו ם מסוים ,ו מ ש ם היו מ ק ב ל י ם ה ד ד י ת א ת ה ״ פ י ד ־ ב ק ״ .הוא, ברוך, ידע הגיע ל ר ו מ נ י ה ושידר לשוייצריה ,א ב ל ל א ק י ב ל שום ת ג ו ב ה מ ש ם ולא מ ה ע ל ה ב ג ו ר ל ם .מ א ח ר והוא מ ב ס ר ב י ה ,וידע רומנית ,א ב ל לא הונגרית, ה ו א ל א יכול ל ע ב ו ר להוגגריה והוא ח י פ ש ד ך ך כ ד י ל נ ס ו ת ל ח פ ש א ת ע ק ב ו ת י ה ם ב ה ו נ ג ר י ה .היות ו נ ז ד מ נ ת י ל ב ו ק א ר ש ט והייתי מ ג ו ס ה כ ב ר ב ד ר כ י ה מ ח ת ר ת ,ה ו ט ל ע ל י ל ע ב ו ר להוגגריה ,להגיע ל כ מ ה כ ת ו ב ו ת ש ה צ ג ח ג י ם היו צריכים להגיע אליהם או ל א ח ת מ ה ם ב ב ו ד פ ס ט וכך ל י צ ו ר א ת ה ק ש ר ביניהם .היתד .עוד א ל ט ר נ ט י ב ה שנמסרה את לי ע ל ידו ,והיה ואם אין ע ק ב ו ת ש ל ה צ נ ח נ י ם ב ב ו ד פ ס ט ,הוא ה ע ל ה ה ס ב ר ה שייתכן ובגלל סיבות בקרב בלתי הם י ד ו ע ו ת לו, ביוגוסלביה, התעכבו כ ו ח ו ת י ו ש ל טיטו ,ולפי ה נ ח י ה שלו ,ה י י ת י צ ר י ך להגיע ל ג ב ו ל היוגוסלבי, לשטח ולהיכנס של ליפול הפרטיזנים, ושם לידיהם, לבקש על להיחקר ידי ק צ י ן מסוים ,ו ל מ ס ו ר ב ד י ו ק ל ש ם מ ה ח ד ר ת י ל י ו ג ו ס ל ב י ה .ל פ נ י ש י צ א ת י לדרכי, קבלתי היה לא ע ו ד ה נ ח י ו ת נ ו ס פ ו ת ל ג ב י ה ד ר ך שבד .צ ר י ך לי כ ב ר נסיון ש ל כ מ ה ח ו ד ש י ם לנסות א ת החזית. לעבור ב מ ע ב ר ג ב ו ל ו ת .א ב ל ל ע ב ו ר ח ז י ת עדיין ניסיתי .לפי י ד י ע ו ת ש ל י ק ט ב ר ו ך — ש מ א ו ח ר י ו ת ר נ ו ד ע לי ש ק י ב ל אותן מידי קצין בראשוב בצבא האדום, יהודי Brasov בקרבת כפר שאתו קטן יצר בשם קשר, מרנש, נמסר בקטע שבקטע הזה החזית מול עומדים הכוחות ה ר ו ס י י ם ל פ ת ו ח ב מ ת ק פ ה .לפי ה ע ר כ ת ו זה צ ר י ך ל ה י ו ת ב ־ 2 1או ב ־ 2 2ב ס פ ט מ ב ר ,1944 את ולפי עצתו כדאי לנצל המועד של ה מ ת ק פ ה כי אז בקלות אפשר ל ה ס ת נ ן ד ר ך השורות ,ד ר ך הכפרים ,ד ר ך ה י ע ר ו ת ו א פ י ל ו ל ה י ת פ ס .מ צ ד ד במידע הזה, ובכמה מיני אפשרדות. מסמכים מערכות אפשרות א׳ מזויפים, — שאני מסמכים יהודי שהיו מרומניה, צריכים זד. לעמוד במקרה בכל ואיתפס ע ל ידי ה ש ל ט ו נ ו ת ה ר ו מ נ י י ם או ה ר ו ס י י ם ב ר ו מ נ י ה ; מ ס מ כ י ם ש א נ י ה ו נ ג ר י מרומניה, ב מ ק ר ה ו א י ת פ ס ב צ ד ה ה ו נ ג ר י ע ל ידי ה ה ו נ ג ר י ם או ה ג ר מ נ י ם ,והסיפור היה ש א נ י מהדוסים ברחתי מהונגריה, לנוע ולכן אני בהונגריה. מערכת מסמכים נוספת, שאני הונגרי ב מ ק ר ה ו א צ ל י ח ל ע ב ו ר א ת ה ח ז י ת ואהיה ב ל י ב ה ש ל הוגגריה ,שאוכל ב א ו פ ן חופשי. אבל ברור, ש־3 מערכות ה מ ס מ כ י ם היו כולן עם אותה ה ת מ ו נ ה .שלי. ש: אולי ידוע ל ך מ י הכין ב ב ו ק א ר ש ט א ת ה מ ס מ כ י ם ה א ל ה ? ת: א י נ נ י זוכר מ י הכין אותן ,א ב ל זה ב ר ו ר לי ש ה ו כ נ ו ב מ ס ג ר ת ה ת נ ו ע ה . ש: במקצועיות ? ת: ה מ ס מ כ י ם ה י ו ב א מ ת ,הייתי א ו מ ר ,אוטנטיים ,ח ו ת מ ו ת ב מ א ת האחוזים. ל מ ע ש ה ה י ו ה ע ת ק ו ת ש ל ח ו ת מ ו ת ,ו א ם א נ י מ ד ב ר ע ל כ ך שהיתר .ח ו ת מ ת ש א נ י ה ו ג ג ר י מ ה ו נ ג ר י ה ,אז ה י ו מ ס מ כ י ם ש ה ו כ נ ו ב ב ו ק א ר ש מ ,ע ל ס מ ך מ ס מ כ י ם ש נ ע ש ו במקום. ש: ח: 2 ה י י ת גם מ צ ד י ד ב כ ס ף ל פ י ה צ ו ר ך ? הוגגרי ,ר ו מ נ י ז בהחלס .לפגי שיצאתי לדרך ק י ב ל ת י מ כ ת ב מ ו ד פ ס ע ל בד ,מ א ר ג ה המון חתר. 175 3 מדמון שלמעשה כעין זה היה אל מכתב 3 אוטו ובין קומוי , הדברים שאר היו כתובות ש ל אנשים ש מ ם ת ת ר י ם במקומות של גיסאות לשעבר בהונגריה. מניין היה ידועים ל מ ר ת ו ן ה ש מ ו ת ו ה כ ת ו ב ו ת ה א ל ה ? ש: אני מניח שקיבל ת: לרומניה. כי הסתלק היו רבים אותם מאנשים דרכם שעשו שהצליחו להסתלק, לבדם את ועברו לברוח ולהגיע אם מישהו הגבולות. שהסתתרו נניח מ ג י ט ו ב נ ו י ג ב ר ו ד ,והיו י ד ו ע ו ת ל ו כ ת ו ב ו ת ש ל אנשים ב מ ר ת פ י ם א ו ב כ ל מיני מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ,ח י פ ש ו ד ר ך כ י צ ד ל מ ס ו ר ל מ י ש ה ו ש י כ ו ל לעזור .ו ב ד ר ך זו כ נ ר א ה זה ה ג י ע גם אליו .אגב ,מ ר ת ו ן היה נציג ה צ ל ב ה א ד ו ם הביגלאומי בעניינים. ב ב ו ק א ר ש ט .ג ם ב ת ו ק ף ת פ ק י ד ו זה בודאי שיכול היה ל ה י ו ת מ ע ו ר ב לנסות, ה כ ו ו נ ה היתה לנסות א ח ר י ש נ ג י ע להונגריה, לאנשים להגיע ה א ל ה ולהוציא א ו ת ם מ ת ו ך ה מ ח ב ו א י ם .כ ד י לעזור להם ל ב ו א לרומניה ,כ י ב ת ו ך המקומות ליומיים ה א ל ה ל א היו כך כל י צ א ת י לדרך .ח כ י ת י ש: בטוחים. לידיעה בכל מצויד ה ג ו א ל ת של הדברים ובמזון האלה ה מ ת ק פ ה הרוסית. באיזה מ ק ו ם ? זה היה ב ק ר ב ת ה כ פ ר מ ל נ ש .נ ס ע ת י ב ר כ ב ת עד בראשוב .ו מ ב ר א ש ו ב ת: ברגל. איך היית ל ב ו ש ? ש: ת: פשוט אלגנטי ביותר, דבר שום כמו מיוחד, שמסתובב אזרח לא בשטח. מ ד י ו ל א ח ו ר נ י מדי ,ס ת ם א ד ם .ה ג ע ת י לאיזו ח ו ר ש ה ,ש מ מ נ ה ר א י ת י א ח הכפר ,ה כ פ ר היה כ ב ר מ ע ב ר השגי ש ל הקו .א ב ל ל א ה ע ז ת י ל צ א ת ,כ י מ ש ם ראיתי ,א פ י ל ו ל ל א מ ש ק פ ת ,ת נ ו ע ה ש ל חיילים ,ש ל פ ט ר ו ל י ם מ ש נ י צידי ה ג ב ו ל . עברו אין יומיים, אני יריות. בינתיים יום א ח ד — :אין .ה ת א ר י ך ה י ה כ ב ר את גמרתי חיכיתי, המזון. 24ב ס פ ט מ ב ר .ה י י ת י יומיים עוד עבר ל ל א אוכל. ו ה ח ל ט ת י ל צ א ת ל ח פ ש מ ש ה ו ביער .ל מ צ ו א משהו ,פ י ר ו ת ירקות ,א י נ נ י י ו ד ע מ ה . ונתקלתי מהעבר בפטרול השני. שהסתובבו ההונגרי. גרמני. בתחילה בשטח. הרגשתי לא שעברתי בכלל לא התייחסו בחשדנות. ולמעשה לי כך, נודע אחר הפרטנרים ההונגרים ,מ ס ת ב ר , את מסתבר, שהם הקו, שהיו חיפשו כבר הייתי אזרחים רבים מהצבא עריקים בנסיגות שהרגישו שהגרמנים מתחילים ק ו ד ם מ ר ו מ נ י ה ,מ ה מ ז ר ח ,ל כ ש ה ג י ע ו ל א י ז ו ר י ם כפריים ,נ ו ח י ם להם ,ה י ו פ ו ש ט י ם המדים, את חיפשו גיל עכשיו לובשים בגדי עריקים. ה ש י ח ה .אז אזרח, אני לקחו הייתי אותי ומתערבבים בגיל לתוך כזה הכפר, באוכלוסיה שיכול אחר כך המקומית והגרמנים הייתי להיות זה הסתבר שזה עריק. מקום היה ה מ ט ה ש ל הגיזרה ,ו ה ת ח י ל ו ב ש א ל ו ת ש ג ר ת י ו ת ,מי אתה ,מ ה אתה ,ו ה ס י פ ו ר ש ל י ה י ה מ ו כ ן מראש, מספר, וסיפרתי מה שסיפרתי. ברור שהם לא הסתפקו במה שאני ו ה ד ב ר הראשון ש ע ש ו — הפשיטו־ אותי ו ה ת ח י ל ו ל ח פ ש ב ב ג ד י ם .ק ו ד ם כ ל מןיאו א ת ש ל ו ש מ ע ר כ ו ת ה מ ס מ כ י ם .פ ה כ ב ר ל א היה ה ר ב ה לספר מקום סיפורים .ה פ ש י ט ו א ו ת י ל ג מ ר י ו מ צ א ו שאגי יהודי .ו ה ת ח י ל ה פ ר ש ה ש ל ח ק י ר ו ת , ל ה ו צ י א ממגי א ת ה א מ ת .ו מ ה ה א מ ת ? כדי האמת זה וזה, 3 176 שלי — שאני אני ברחתי סיפרתי, מרומניה מנהיגי יהדות הונגריה. א ת ה א מ ת ש ה ם ר צ ו לשמוע, ש א נ י יהודי, ששם הרוסים אמרתי, יושבים, אני כדי יהודי, לבוא ואני את ממקום לחפש את ה מ ש פ ח ה שלי ,ואני רוצה להגיע ל ק ו ל ו ש ב ר Koiozvarולכן ע ב ר ת י הנה. את בא הם זה קנו. לא מה משום לתפישה נטפלו מרגל. שאני יהודי אם מ ש ט ה כ ב ו ש ע ל ידי ה ר ו ס י ם ל ש ט ח כ ב ו ש ע ל ידי ה ג ר מ נ י ם — ר ק ס י ב ה יש לו, אחת ולרגל לבוא הגרמנים. אחרי לסחוט ניסו בכוח ממני מיני כל אינפורמציה, ב ע י ק ר ע ל ה א ר ט י ל ר י ה ה א ג ט י אוירית ש ל הרוסים ,בחיים ש ל י ל א דבר לא ראיתי הניחו ומי לי, כזה. הם תותח ראיתי ר צ ו להוציא אנטי את אוירי, הנתונים במיוחד שהם בצבא ר צ ו ממני, הרוסי; מי והם שלי המפקדים ש ל ח א ו ת י וכדומה .ב ר ו ר ש ל א י כ ו ל ת י ל ס פ ר להם ,ג ם א י ל ו רציתי ,מ ש ו ם ידעתי. שלא אחרת, הייתי בתור אומר יהודי, שהמזל היו מזמן שלי היה, גומרים שהם אותי. חשדו אבל בי מאחר שאגי מ ר ג ל . שאני וחשבו כי איזה א ו צ ר ב ל ו ם ש ל אינפורמציה ,ה ע ר י כ ו אותי .הייתי א צ ל ם ב מ ש ך 10ימים. ש: תוך חקירות קשות ? ת: כן .ל א הייתי אומר ש ה ש י ט ו ת ש ל ה ם היו עדינות .בין ה ש י ט ו ת ש ל ה ם היתד, על ח ק י ר ה ב א מ צ ע ו ת מ כ ת חשמל .ל א י ד ע ת י אז מ ה זה .ל א ח ר מ כ ן ס י פ ר ת י כשחזרתי כך אתר ,רוצה ,ל א ע״י ונאמר לרומניה שהשיטה לי שואלים ידועה; שאלה, אותך ד ת ה ,א ת ה ח ו ש ב ע ל ה נ ו ש א ה נ ש א ל ו ב א ו ח ה השנייה ,ד ו ק ר י ם ח י ב ו ר ח ש מ ל י ב ע מ ו ד ה ש ד ר ה ב א י ז ה שהוא מ ק ו ם באזור העורף .ל א מ ת ה חזק, אבל את זה כנראה מספיק העצבים. למערכת התיאוריה לפי מאבד אדם ה ש ל י ט ה ע ל ר צ ו נ ו ו מ ת ח י ל ל ד ב ר ע ל מד ,שהוא ח ש ב ב א ו ת ה שנייה ש ד ק ר ו ואז הוא מ ס פ ר א ת מ ה שהם רוצים .לי היה נדמה ,שזה אותו, אחר שמעתי חשמלי כך בבוקארשט, מרופאים שאדם להחזיק יכול נמשך מעמד לנצח. כשמחה מ ח ו ב ר אל מ ע ר כ ת ה ע צ ב י ם לא י ו ת ר מ א ש ר ש ת י י ם ש ל ו ש שניות .ח ז ר ו ע ל ה ת ר ג י ל הזה פ ע מ י ם אין ספור ,ת ו ך כ ל מיני ש א ל ו ת .והם ח ז ר ו ע ל ה ת ר ג י ל י ם פ ש ו ט מ ש ו ם ש ל א ס י פ ר ת י כלום ,כי האלה, כל פעם היו מעירים הרומני. על הייתי מתעלף, אותי בעזרת לא ואחרי זמן בלתי דליי מים ששפכו י כ ו ל ת י ל ס פ ר ,כ י ל א ידעתי. בלתי מוגבל, וזה עלי, מוגדר, היה איגגי ספטמבר, בסתיו ה ת ר ג י ל ה א ח ר ו ן ש ב י צ ע ו עלי היה ת ר ג י ל פסיכולוגי ,יותר מ א ש ר גופני, ה ש ו ל ח ן ש מ ו פ ר י מ ו ס פ ש ו ט ש ל איזה א י כ ר מ ה כ פ ר ,ו ע ל ה פ ר י מ ו ס חותמת, יודע, ז י ת עץ, עם כשהקצה היה ממתכת, ושמו את זה על חיממו הלהבה של ה פ ר י מ ו ס ,וזה ה ת ח מ ם ,א ח ר י זמן מ ה ה ח ו ק ר ל ק ח א ת ה ח ו ת מ ת ,ירק ע ל ה מ ת כ ת , א ם זה מ ס פ י ק חם ,ו א ח ר כ ך ש ו ב פ ע ם ה ח ז י ר א ת זה ,וככה ש י ח ק ו זמן לראות ממושך, שהברזל עד התלבן, ותוך כדי שאלות נוספות להגיד להם את מה שהם רוצים ,ה ט ב י ע ו א ת ה ח ו ת מ ת הזו ב ח ז ה שלי .א ח ר כ ך ר ק ר א י ת י מ ה זה היה; זה ה י ה סימן ש ל צ ל ב ה ק ר ס ה ג ר מ נ י .ה ת ע ל פ ת י . זה כי היה ל מ ע ש ה ה א ק ט האחרון ש ז כ ר ת י מ כ ל א ח ר י זה ל א ר א י ת י ע ו ד א ת ה ג ר מ נ י ם . באיחור ה ת ק ו פ ה הזו המתקפה הרוסית ש ל 10 המיוחלת ימים, הגיעה ש ל שבועיים ,וביום העשירי ל ש ה ו ת י ב מ ק ו ם נ פ ת ח ה ה מ ת ק פ ה . ש: בהתחלת ת: מ ד ו ע א נ י זוכר א ת ד,־ 24ב ס פ ט מ ב ר ? כי ב ־ 2 4ב ס פ ט מ ב ר 44ח ל יום אוקטובר, היות שאתה נפלת ב־24ו כיפור .ו נ פ ל ת י ל י ד י ה ם ב י ו ם כיפור .ב י ו ם כ י פ ו ר ש ל א א ש כ ח אותו .א ז היה צ ו ם 10 ימים ,ל א נ ת נ ו ל א כ ו ל .ב מ ש ך כ ל הימים ה ל ל ו ל א נ ת נ ו ל א כ ו ל . ש: 10י מ י ם ? 177 שום ד ב ר . ת: ל ש ת ו ת נ ת נ ו — מ י ם ו ל א כ ו ל כלום .ב מ ש ך הימים ה א ל ה ה י י ת י כ פ ו ת ע ם ה ז י ם לאחור .ל א ה ת י ר ו לי א ת ה ח ב ל י ם ב מ ש ך 10ימים .ל א ח ר ששוחררתי וכששכבתי, אז ב מ ש ך ש ב ו ע י י ם ל א ה י י ת י מ ס ו ג ל להזיז א ת ה ז י ם , כ ש נ ת ג ו כ ב ר לישון ל כ מ ה ש ע ו ת ,אזי ש כ ב ת י ע ל הגב ,כ ל ו מ ר ע ל ה ז י ם .ב מ צ ב כזה הייתי כבר ח ל ו ש גם מ ח ו ס ר מזון ,ו ג ם כדי אצלם להתעלף. לא 10 אפילו התעוררתי ימים. מססירת מאחת ש מ ס פ י ק היה ה ד ב ר הקטן ביותר לשמע רעש אדיר. הבזקים כמו ברקים משמים ורעש מהעינויים התעלפתי. לחי ז ע ת י א ם א נ י ח ו ל ם או ש ז ו מ צ י א ו ת . עצום, כי הייתי מההתעלפויות התעוררתי, שלי ה ת פ ו צ צ ו י ו ת ,ט ר ט ו ר ש ל מ כ ו נ ו ת ירייה ,ת א ר ת י לעצמי ש נ פ ת ח ה ה מ ת ק פ ה ה מ פ ו ר ס מ ת שהיתר ,צ ר י כ ה ל ה י פ ת ח ב ס פ ט מ ב ר .א ח ר י זמן מ ה נ כ נ ס ו כ מ ה ח י י ל י ם רוסיים כי ל ת ו ך ה מ ח ס ן הזה ,ל מ ב נ ה ב ו ישבנו ,מ ח ס ן כלים ,אני ל א ה ע ז ת י ל ז ה , זעתי מהירי שהם מאוד מאוד ירגישו תנועה ,ואם בתנועה כלשהי מ ז י ר ב י צ ו צרור. היית עדיין ק ש ו ר ? ש: ת: בסוף ה י י ת י קשור ,ש כ ב ת י ח צ י ערום ,ח צ י גוף ע ל י ת ערום ,ו כ ך נכנס עם אחד האיר פנס, מהדלת פנימה, כשהאיר עלי שכבתי. פחדתי שלא י ש א ל ו ה ר ב ה ש א ל ו ת ו מ ז צרור ,א ז כ ל מ ה ש ז ע ת י ב ר ו ס י ת ל ה ג ז זה ״ייבריי״ י ה ז י ,צ ע ק ת י ,אני יהודי א נ י אני ב א ז י ש .א נ י ל א יודע לדבר י ה ז י ! ה ת ק ר ב אלי א ח ד החיילים, א ז י ש .אמנם בבית דיברו והתחיל א ז י ש ; אז א י ז ה מ י ן יהודי א ת ה ש א ל ־ ש א י נ ך י ז ע א ז י ש י ה ב נ ת י א ת ה ש א ל ה שלו ,ניסה ל ד ב ר א ת י . א ז ב ר ו ב ייאושי ש מ א ה ו א י ת א כ ז ב ש א נ י ל א י ה ז י ,ה ת ח ל ת י ל ה ג ז ש מ ע י ש ר א ל . כ נ ר א ה ש ז ה ש כ נ ע א ת היהודי .ה ו א ה ל ך ו ח ז ר א ח ר י כמד ,ר ג ע י ם ע ם ח י י ל ש מ ס ת ב ר ש ז ה היה י ה ז י מצירנוביץ ושם מ ד ב ר י ם ר ו מ נ י ת והוא ה ת ח י ל ל ד ב ר א ת י ר ו מ נ י ת ; נו ,כאן ה י י ת י כ ב ר ב ב י ת ,ו ה ס ב ר ת י לו ,כ מ ו ב ן ל א ס י פ ר ת י ל ה ם א ת מ ג מ ת ה נ ס י ע ה , ה ט י ו ל שלי ,ס י פ ר ת י ש א נ י של ונתפשתי ש: כאשר על יהזי, ב ר ח ת י מהונגריה ,ר צ י ת י ל ב ו א לרומניה ז י הגרמנים. מ א י ן ל ק ח ת א ת ה כ ו ח ה נ פ ש י ,א ח ר י שבועיים ש ל עינויים מ צ ד ה ג ר מ נ י ם , ב א ה צ ב א הרוסי ,ועוד יש ל ד כוח ש ו ב פ ע ם ל ס פ ר ס י פ ו ר י ם י ת: אחד מסיפורים, הדברים משום שלמדתי ש ז ע ת י שהדרר כשהתחלתי לעבז במחתרת, ה י ח ז ה להיוותר חי זה ל ה י ו ת הוא לחיות ת מ ז מישהו אחר .לא ה י ת ה ברירה ,מ י ש ל א היה מ ס ו ג ל ל ה ס ת ג ל ל מ צ ב הזה ,לא נ ש א ר .ב ע ב ו ד ת המחתרת מקום. ל א היתד ,ד ר ד א ח ר ת .מ נ י י ן ל ק ח ת י א ת ז ה ? ל א ל מ ד ת י ז א ת ב ש ו ם בבית לא חינכו אותי ל ק ר א ת זה .ה מ ו ר ה ה ט ו ב ב י ו ת ר ה ם החיים .ה י ה לי מזל ,ב ג ל ל כ ו ש ר ה ס ת ג ל ו ת ,כ ו ש ר ה ת מ צ א ו ת .א ת זה ל א לומדים .א ו יש א ו שאין. א נ י גם לא זעתי ש ז ה קיים, עד שלא עמדתי ב פ נ י הנסיון. כשהגיע ה ח י י ל ה ר ו ס י מצ׳רנוביץ ,היהודי ,ש ו ח ח ת י א ת ו ברומנית ,ה ס ב ר ת י לו ,ה ו א ר א ה א ת ה פ צ ע ה ט ר י עדיין ,א ז א מ ר ש י ש ל ח ח ו ב ש ל ת ת לי ע ז ר ה ר א ש ו נ ה ו ה ו א י ש ל ח א ו ת י ב ח ז ר ה ב מ ש א י ת א ס פ ק ה א ל ה ע י ר הקרובה ,ש מ ש ם א ו כ ל ל ה ג י ע ל א ן ש א נ י ר ו צ ה להגיע. הגיע החובש ,ה ו א • א מ ר ש ז ה חובש ,הוא לקח את ה מ י מ י ה שלו, והוציא מ מ ח ט ה צ ב א י ת ש ל ח י י ל ' ב ח ז י ת ,ו ש פ ר מ ת י ר המימיה ,א נ י ל א י ז ע מ ה היה ב פ ג י ם , א ו ל י ו ז ק ה ,א נ י ל א י ז ע מ ה ,א ב ל ש פ ד א ת זה ע ל ה מ מ ח ט ה ,ש פ ש ף א ת ה פ צ ע , 178 ו ז ה היה ה ט י פ ו ל ; א ב ל אז ל א ה י ה א י כ פ ת לי מהחור לצאת ישר ניגשתי החזית, ש ה י י ת י בו, לבית הושיבו חולים. אותי סיפרתי ו נ ש א ר ת י ש ל ו ש ה ימים על ש ש דבר ,ה ר ג ש ת י ש א נ י י כ ו ל משאית, שעכשיו וחזרתי שוחררתי על לבראשוב, ושם הרוסים בקו ידי ב ב י ת החולים ,ב י נ ת י י ם ה ו ד ע ת י ל ב ו ק א ר ש ט . ש: כ ס ף היה ל ך א ו נ ת נ ו ל ך י ת: אז ל א היה לי ג ם כ ס ף ,ה ג ר מ נ י ם ל ק ח ו מ מ נ י הכל ,א ב ל אני לא זוכר אם ש ל ח ו א ת ה כ ס ף ל מ ק ו ם או ק ב ל ת י ; אה ,ר ג ע אחד ,היה לי ש ם ק ר ו ב כבר ב ב ר א ש ו ב .ו ל א מ ז מ ן ה ם ע ל ו ארצה, משפחה, ב ת דודה. ל פ נ י שנה ,זו היתד. ו מ ה ם ק ב ל ת י כסף ,א ח ר כ ך ה ח ז ר ת י להם. ש: זאת אומרת ,בבית חולים י ת: לא ב ב י ת חולים ,ה ם ג מ צ א ו ב ב ר א ש ו ב ,ו כ ש ה ג ע ת י ל ב י ת ־ ח ו ל י ם צ ל צ ל ת י •אליהם והגיעה ב ת הדודה .א ח ר כך, בראשוב, ברוך ו ה ח ז ר ת י א ת הכסף. בא לבקר אוקטובר. אותי, כ ש ג מ ר ת י א ת ה פ ר ש ה כולה ,ע ב ר ת י ד ר ך צלצלתי כמה ואחרי ביגתיים ימים ל ב ו ק א ר ש ט ,הודעתי ,מ ה חזרתי וישבתי לבוקארשס קרה, סוף עד ב ת ח י ל ת נ ו ב מ ב ר ,כ ש ג י ס י ת י א ת כ ו ח י ע ו ד פעם ,ה ח ל ט ת י ל ע ב ו ר ה פ ע ם לגיזרה ש א ג י מכיר ,ש ל אורוד ט ו ר ב ה .ח ש ב ת י ל ה ג י ע ד ר ך מג׳דרוב .ש ו ב י צ א ת י עם א ו ת ם המסמכים ,ל א א ו ת ם מ ס מ כ י ם א ל א מ ע ר כ ת ח ד ש ה שהכיגו לי ,ה ג ע ת י ל א י ז ו עיירה קטנה ,ל א ר ח ו ק מאורודז׳ .ה ג ע ת י ל פ נ ו ת ערב .נ ר א ה היה לי ק צ ת שאינני רואה •מוזר חם, לבוש םובייטי, תושבים מעיל במגפים, ברחובות. עור, חשבתי, הסתובבתי לא כ ל כך ק ר עכשיו, בתוך העיירה ונתקלתי הייתי בפטרול ב ת ו ך העיר. ש: זה היה ב ע ר ך ס ו ף ת: בתחילת זה היה אוקטובר ? לא נובמבר. הרבה שאלו ״לקחו״ שאלות, אותי. •לדבר ל א י כ ו ל ת י אתם ,ה ת נ ו ע ו ת ש ל ה ם ה ר א ו ב ר ו ר ו ת לחלוטין מ ה שהם רוצים ממני, כלומר •מרתף שהדלת אתם. שאבוא נפתחה הביאו מעל פני לאחד אותי האדמה. הבתים, אומרת, זאת בית ישן, לא היתד. שהיה דלת בו בתוך •הבנין ,א ל א מ ה א ר ץ נ פ ת ח ה ד ל ת ,והיו יורדים ב מ ד ר ג ו ת א ל מ ת ח ת לבנין ,ל ת ו ך נ כ נ ס ת י לשם ,פ ג ש ת י ש ם עוד איזה 10 מרתף, שהיה ב ל י ח ל ו נ ו ת ,ב ל י כלום. חברה, ש מ ס ת ב ר שהיו יהודים מ מ ו נ ק מ ו ל דרויש ,ש ש ו ח ר ר ו כ א ש ר הגיעו ה ר ו ס י ם ל א ו ת ו האיזור ,וגם ה ם נ ת פ ס ו ב ר ח ו ב ,א ח ר כ ך נ ו ד ע ש ל ר ו ס י ם היתד .איזו ה ו ר א ה שעות ש־24 •מסיבות השתוממתי להיפטר עוד כל שום מאוד שהכניסו אותי ישר למרתף, לאזרחים לכן ד ב ר ראשון שעשיתי היה ה ס ת ר ת י מ א ח ו ר י איזו קורה ,היו ש ם ק ו ר ו ת עץ .לא י כ ו ל ת י ל ה ש מ י ד אחרת חשבתי וגם אוכל להשתמש בהם. על אולי זה, את הסתרתי ה ח ב ר ה שם .ב ש ע ה 6ס ג ר ו א ת אם אצא מפה ואצטרך המסמכים מאחורי הקורה אולי אותם, וישבתי עם ה ד ל ת ו ת ש ל ה מ ר ת ף ,אף א ח ד ל א ש ו א ל ד ב ר ,יושבים .א ח ר י ח צ ו ת ,פ ו ת ח י ם א ת ה ד ל ת ,ל ו ק ח י ם א ו ת י ל ת ו ך ה ב נ י ן ל ו קצין רוסי ,ח ש מ ל ל א היה ע ל השולחן ,ה י ת ה עששית, יושב שהיתר. את אני זאת, והסתובבתי ואז מ ה מ ס מ כ י ם .ה ש א ר ת י ל ע צ מ י א ת ה מ ס מ כ י ם ש ב ש ב י ל רומניה ,ו א ת ש א ר המסמכים בצורה אחרי כיבוש בטיחותיות איזור שלהם, מאוכלס, לא אסור זעתי להסתובב ברחובות נתפסתי. בזמנו עם ה מ ר א ה אלי, מראה כשכל מאחור. האור העששית נופל על היתד. הפרצוף עומדת לצידו שלי ואני איני עששית כזו והוא מכוון רואה אותו 179 ולידו יושב מ ת ו ר ג מ ן ,ו ש ו א ל ב ר ו מ נ י ת — אגב ,גם הוא יהודי — ש ו א ל בכלל; אותי מה שאלות כמה מתי פורמליות, הנה, הגעת אתה מאיפה אמרתי בא, ש א מ ר ת י ,ה ס י פ ו ר היה א ו ת ו סיפור ,ח י פ ו ש קרובים ,מ ש פ ח ה .ב א ת י ב ע ק ב ו ת . הצבא את למצוא האדום ,ל מ ק ו ם ש ה ם נ כ נ ס י ם — א נ י בא ,כדי ל ה ג י ע לקולוז׳ורן ה מ ש פ ח ה .עכשיו ,ס פ ר א ת ק ו ר ו ח חייך ,מ ג י ל ש א ת ה זוכר .א י ז ה ג י ל א נ י לזכור י יכול פה ה ת ח ל ת י ל ס פ ר מ כ י ת ה א׳ .נ ת נ ו לי ל ס פ ר ס י פ ו ר וסיפרתי ,י כ מ ו ב ך ו ש ם ה כ נ ס ת י ק צ ת שינויים, שזה זעתי בשבילם חומר לא ה ז כ ר ת י א ת גמרתי מחשיד. הנושא של התנועה את סיפרתי הסיפור, הציונית, שעה, איזו שעד .וחצי ,והחזירו אותי .ל מ ח ר ת ב ב ו ק ר ,מ ק ב ל י ם לאכול ,א ג ב ש ם נ ת נ ו ל א כ ו ל ביום ,א ב ל זה ה ס פ י ק ל ־ 2 4ש ע ו ת .כ ל א ח ד ק י ב ל ק ע ר ח מ ר ק , פעם מ י נ ה ג זה היה ,ע ם ח ת י כ ו ת ש פ ק ־ ח ז י ר איזה ובמשך את לא יודע ב פ נ י ם וחצי לחם .א ת זה אכלת, 24ש ע ו ת היית ס ת ו ם .ג מ ר נ ו ל א כ ו ל ,א ף א ח ד לא נכנס ,לא בא ,פ ו ת ח י ם ה ד ל ת ו ת ש ל ה מ ר ת ף לאוורור ,כ י ל א ה י ה ש ם חלון ב פ נ י ם ו ב כ נ י ס ה י ו ש ב זקיף. עובר וניגש ל כ נ י ס ה ,ל ש ע ר .ושם ה ו א יושב. אתמול היום, 530 בשעה להחשיך, התחיל הזקיף ב ל י ל ה הבא, סוגר כמעט הדלתות, את שעה באותה כמו ק ו ר א י ם לי שוב פעם .צ א החוצה. ך ק א ו ת ך או גם א ת ה י ת ר י ש: ת: זוכר. ג ם אחרים, בטח. לא ס י פ ר ת י אתמול, ושוב: חשוב, ספר ספר את עוד ס י פ ו ר החיים שלך ,מ ג י ל פעם. היתה לי ברירה י שאתה סיפרתי. א ח ר י ש ס י פ ר ת י א ת ה ס י פ ו ר ה ז ה 4פ ע מ י ם נ ש ב ר לי .ב מ י ו ח ד ב ג ל ל ח ו ס ר הוודאות, מד. הם את ה מ ס מ כ י ם .ואני ס י פ ר ת י ש א נ י ה י י ת י א צ ל ה ג ר מ נ י ם והם עינו א ו ת י מ ש ו ם שאני רוצים? תוך כדי הסיפור, בפעם הראשונה, יהודי .זה מ ה שהם עשו ,ו א נ י ה ר א י ת י ל ה ם פחדתי שמא את הפצע עם הם ימצאו צלב הקרס ש ע ל חזי .כ ש ב פ ע ם ה ח מ י ש י ת ק ר א ו לי ל ס פ ר א ת הסיפור ,אז ה ת פ ר צ ת י ו א מ ר ת י ת ש מ ע ,מ ה ה מ ש ח ק ה ז ה ? ר צ י ת ם ס י פ ו ר חיים ,ס י פ ר ת י ס י פ ו ר חיים. למתרגם: ב ש ב י ל מ ה א ת ם מ ח ז י ק י ם אותי פ ה ? ל א מ ס פ י ק ש ה ג ר מ נ י ם וההוגגרים ע ש ו מ ה ש ע ש ו ? אז ה ם ד י ב ר ו ב י נ י ה ם ו א ו מ ר לי ה מ ת ר ו ג מ ן :ת ש מ ע ,ה מ פ ק ד ח ו ש ב ש א ת ה מ ר ג ל .ה ת פ ר צ ת י בצחוק .מה ,מ ר ג ל ? כן ,ב ש ב י ל ה ג ר מ נ י ם .איך א ת ה י כ ו ל ל ה ג י ד דבר כ ז ה ? א נ י יהודי ,אני י כ ו ל ל ר ג ל בשביל ה ג ר מ נ י ם ? אז הוא מ ת ר ג ם את הדברים שלי ל ר ו ס י ת לקצין ,והקצין פורץ ב צ ח ו ק .א ח ר כ ך אומר לי ה מ ת ר ג ם שהקצין צ ו ח ק מ ה ד ב ר י ם שלך .מ ה ז א ת א ו מ ר ת ,למד .ש ל ח ו א ו ת ך להיות מ ר ג ל אתה יודע כמה רוסים הוצאו להורג שהיו מפני מרגלים בשביל הגרמגים? בשביל ה ג ר מ נ י ם ? זד .נכון ,ו ו ל ס ו ב ו כ ל ה ח ב ו ר ה שלו ,אז ב ש ב י ל ו זה טבעי ,א ם יש ר ו ס י ם — אחים ש ל ו — ש י כ ל ו ל ר ג ל ל ט ו ב ת ה ג ר מ נ י ם ,אז ל מ ה שלא יהיו יהודים י יהודים י כ ו ל י ם ! גם ר א י ת י ש ז ה לא עסק ,מ ו כ ר ח י ם ל מ צ ו א ד ר ך ל ה ס ת ל ק ,ב ת ח י ל ה ל א חששתי, ח ש ב ת י :יש מ ל ח מ ה ,ואזרחים מ ס ת ו ב ב י ם ב ש ט ח ,אז אני א ש ב כ מ ה ימים ו י ש ח ר ר ו א ו ת י ל ב ס ו ף .מ ה יעשו א ת י ? א ב ל כ ש ה ת ח י ל ו ל ד ב ר ע ל ריגול ו כ ל השאר ,ח ש ב ת י לי ש ר ק זד .ח ס ר לי ו ה ח ל ט ת י ל ה ס ת ל ק . 5 ומשהו, כפרי יכול 180 ביקשתי לצאת לשירותים. במרחק של כ־ 20מטר מהמקום ל מ ח ר ת ה ח ק י ר ה הזו ,החמישית ,ב ש ע ה הדלת בתוך פ ת ו ח ה ל מ ר ת ף ,והיה החצר. והחלטתי בית שימוש ל ש ב ת שם .מ ה ל ה י ו ת ? יש לי שלשול .ש מ ת י ל ב ש ה ח י י ל ה ר ו ס י הזקיף ,ו ח ב ר י ו ה ת ח ל פ ו כל הזמן ביניהם ,הם לא ב ד ק ו א ו ת נ ו ולא ס פ ר ו אותנו ,מ ש ו ם שאף א ח ד לא •יכול ה י ה ל צ א ת מ ש ם ; הזקיף ישב ב פ ת ח ואף א ח ד ל א יכול ל צ א ת ,הוא אף פ ע ם ל א נ כ נ ס ל ב ד ו ק אם כ ו ל ם ישנם .ח ש ב ת י לי ,מ ה יקרה ,אולי ישכח ש י צ א ת י החוצה? נ נ ס ה .ע ב ר ה חצי שעה ,ה ג י ע ה ש ע ת ה ס ג י ר ה ש ל ה מ ר ת ף ו ש ע ת חילופי הזקיפים, ו ה ז ק י פ י ם ה ת ח ל פ ו .הראשון ש כ ח ש א נ י יצאתי ,ה ש נ י ל א ידע ע ל זה בכלל, את ס ג ר א ת ה ד ל ת ו ת ,ויצא לשער .כ ש ה ח ש י ך ,י צ א ת י מ ב י ת השימוש ,ע ב ר ת י הגדר לקחו לחצר מיד, שהגיעה השנייה אלה והסתלקתי. מ צ א ו חן אגב, בעיניהם; הסתלקתי יצאתי בגרבים ותפשתי טרמפ כי המגפים את רוסית, במשאית בחזרה. ש: מ ה י כ ו ל ת להגיד ל א נ ש י ה מ ש א י ת ה ר ו ס י ת ? ת: שום דבר .ה ם ל ק ח ו ט ר מ פ י ס ט י ם אזרחיים .ר ק ע ש י ת י סימן שיעצרו. ע ב ר ו גם מ כ ו נ י ו ת ש ל א עצרו ו א ח ת נ ע צ ר ה .ע ל י ת י ל מ ע ל ה ,היו ש ם עוד כפריים ו כ פ ר י ו ת ,ס ת ם אנשים חיפשו טרמפ .נ ס ע ת י א ת ם ע ד א ו ר ד ל מ ש פ ח ת וידר ,מ ש פ ח ה מ ש פ ח ה ש ה ס ת כ נ ה ב ת ק ו פ ו ת ה ק ש ו ת ב י ו ת ר בזמן ה כ י ב ו ש הגרמני .ה ב י ת נפלאה, ש ל ה ם היה מ ק ו ם איכסון ק ב ו ע ל ע ש ר ו ת פ ל י ט י ם ש ה ג י ע ו מהונגריה ,ה א כ י ל ו א ו ת נ ו אותנו! והלבישו שעלו אנשים פ ש ו ט י ם אחר כך היו ארצה, להם בנות שתי 4 ש ה י ו פ ה ב מ ש ק .זה סיפור ה נ ס י ו נ ו ת שלי ל ח ז ו ר להונגריה ,זה גם היה הנסיון האחרון ,א ח ר י כן כ ב ר לא היה טעם ל נ ס י ו נ ו ת כ א ל ה ה י ו ת ו ה ת ק ד מ ו ת ה צ ב א האדום היתד ,ב ע י צ ו מ ה .ת ו ך זמן ק צ ר כ ב ר ש ט פ ו א ת של ט ר נ ס י ל ב נ י ה והגיעו ל ת ו ך שטחה ה ו נ ג ר י ה .ח ז ר ת י שוב פ ע ם ל ב ו ק א ר ש ט ו נ ש א ר ת י ש ם כ ־ 3חודשים ,גם כדי לנוח ק צ ת מ ה ת ל א ו ת ש ל נ ס י ו נ ו ת ה ח ד י ר ה וגם כדי ל ה ו ס י ף ק צ ת אוירה חופשית לתוך של חיי הבריחה, לפעם עסקתי לאחר המלחמה ולפני ובאוסטריה. זאת נשאיר א ח ר ת ,לשיחה נ ו ס פ ת ? ש: על הסניף בה ובהכשרה החקלאית, שהתחילה בהונגריה הפרשה השנייה אולי באמת ,כל כמה שאלות ה כ ב ו ד לך בקשר לפרק פיציי זה עליו א ו ל י יש דברנו לך עוד עכשיו? כמה דקות, בנויגברוד, לענות תוואי זה ה י ה פ ר י ב י ל ג י ה ,ש ל ״הנוער הציוני״ או ג ם ש ל י ת ר ה ת נ ו ע ו ת ואם כן ,איזה ת נ ו ע ו ת נוספות ת: ש: מעבר השתמשו בזה? ל פ י מ י ט ב ידיעתי ,ב ד ר ך הזו ע ב ר נ ו ר ק א נ ח נ ו . ל א ידוע לך ע ל נ ס י ו נ ו ת ש ל ת נ ו ע ו ת א ח ר ו ת ש ר צ ו או חיפשו דרך בנויגברוד? ת: ל א ידוע לי .א מ נ ם היו נ ס י ו נ ו ת ו ג ם פ ע ו ל ו ת ה צ ל ה של ת נ ו ע ו ת אחרות. ש: על אנשי הפועל המזרחי בנויגברוד ,לא ש מ ע ת ? ת: לא .ל א היה לי שום ק ש ר א ת ם .מ ט ב ע ה ד ב ר י ם הוא ש א ם ה פ ע ו ל ו ת נעשות ש: גדולה ב צ ו ר ה כזו ,אז ה ם לא יוודעו ל א ח ר י ם . באופן טבעי צריך היה שמקולושבר להיות, תהיה בריחה יותר לכיוון ה ג ב ו ל הרומני .ז א ת מ ב ח י ג ת ה מ ק ו ם הגיאוגרפי .איך ת ס ב י ר ז א ת ש ב מ צ י א ו ת זה היה א ח ר ת ? ת: את ה י י ת י אומר ריכוז היהודים, ואת שזה בגלל המהירות הוצאתם מהעיר. העצומה זה ה י ה כל שבה כך השלטונות במפתיע, אירגנו במהירות * כפר גליקסון. 181 ש ה נ ו ס ע י ם היו ה מ ו מ י ם . הבזק, ב ת ח י ל ת דברי, ה ז כ ר ת י מקודם, באפריל שב־5 ה ת ח ל נ ו ל ש א ת א ת ה ט ל א י ה צ ה ו ב .ב ־ 1ב מ א י היהודים כ ב ר היו ב ג י ט א ו ת .ב פ ח ו ת מ ח ו ד ש ימים. ת ו כ ל ל ה ג י ד היום ר ט ר ו ס פ ק ט י ב י ת , ש: מ צ א ו א ת הדרך ,א ו ר ק ד א ג ו ל ע צ מ ם ז ת: אבל קשה אפילו בראייה לדעת הייתי אומר שהיחד• זו א ו ל י שמנהיגי ל א ח ו ר מ ה היו שיהיה האמונה קולושבר, יהדות לא הסיבות האובייקטיביות, איך העניינים סוב, שהוא יסתדרו .ל א יכול ל ה י ו ת ש ל נ ו י ק ר ה מ ה ש ק ר ה לאחרים .אני ב ט ו ח ש ל מ נ ט ל י ו ת הזו ,ה א ו פ ט י מ י ו ת ה מ ת מ ד ת ו ה נ צ ח י ת ש ל היהודים ,היא א ש ר ע י כ ב ה א ו ת ם מ ל ע ש ו ת מ ש ה ו בימים הגורליים ,כ א ש ר א פ ש ר היה עוד ל ע ש ו ת משהו .ו ל מ ע ש ה ,ה ת ח ל נ ו לעשות א ת זה מ ש ה ו ל א ח ר זמן ק צ ר מ א ו ד ,הייתי מ ע ר י ך אחרי בכשבועיים, פ ק ו ד ת ה ט ל א י הצהוב. ח ל ק ג ד ו ל ש ל יהודי ק ו ל ו ז ׳ ב ר י כ ל ו ל ב ר ו ח ? ש: בוודאי שיכלו, ת: פתוחה. רבים לפני שרוכזו היהודים יכלו לברוח, בגיטאות. שהדרך משום בגיטו אחד, אל למשל, טורדא גרו היתה בבתים כמו ק ו ד ם א ב ל עם טלאי צהוב .היו ה ג ב ל ו ת של ת נ ו ע ה ,א ב ל ב ל י ל ו ת ב ו ו ד א י ש א פ ש ר היה לנוע ,א פ ש ר היה ל ה ס ת כ ן ,א ב ל ש ו ב פ ע ם הסיפור הישן ,ה א ם כ ד א י ל ה ס ת כ ן ? ש: ז א ת א ו מ ר ת כ א י ל ו כ ס ו ח י ם היו ש ל נ ו זה ל א יקרה. ת: ק י י מ ת נ ק ו ד ה א ח ר ת ש ב ה ,הייתי אומר ,ח ס א ו המנהיגים ,א ם היו אז מנהיגים. בפני כי חומרת ניסו לא לא ניסו המצב. להראות לעורר זה עד לא כמה את האנשים. שלא אומר שניסו לטשסש הדבר חמור, שאין ניסו להעמיד את מה את חומרת לסכן; האנשים המצב, כאן אבל שאלה אין ש א ם א נ י נ י ש א ר א נ י מ צ י ל א ת עצמי .ו א ם א נ י ה ו ל ך א נ י מ ס כ ן א ת עצמי .א ל א ה ב ר י ר ה היא ,ל ס כ ן כ ד י לחיות ,כ י פ ה לא תחיה .ולא היה מ י ש ה ו ב ע ל ק ל י ב ר כזה ,שיגיד ד ב ר י ם כ א ל ה . ש: את עוד ש א ל ה ע ל ב ו ק א ר ש ט .א ת ה ב ח ו ר צעיר ,ציוגי ,א י ד י א ל י ס ט ,ה מ ס כ ן חייו יום־יום ,מ ק ב ל ב ב ו ק א ר ש ם א ת האינפורמציה שבאו מארץ את צנחנים וצנחניוח, ישראל. אחד מצד איך קבלת בחורים זה ובחורות, ציוני, בתור וצז־ שני — איך ק ב ל ת א ת זה ב ת ו ר א י ש מ ע ש ה שהיה כ ב ר ב פ ע ו ל ה ? ת: זיעה כמשהו אישי, זו היתד• ראשית, שקשה בשורה כזו ב ת ו ך ה ת ו פ ת ש ל א י ר ו פ ה משהו לא ממשי, שלא לתאר אותה. כשאתה ב א ו ת ם הימים ,אז זה י כ ו ל מהעולם הזה, רחוק רחוק ממך. שומע להיראות אצלי מין לך באופן ב ג ל ל ה ע ו ב ד ה ש מ ד ו ב ר היה ע ל אדם ש א נ י הכרחי ,מ י ש ה ו מעירי; פ ר ץ גולדשטיין, שהיה שכן שלי ,ג ר ג ו ב א ו ת ו בית ,זה ה פ ך א ת ה ח ב י ל ה ה ז ו כ ו ל ה ל מ ש ה ו מ א ו ד מ א ו ד ק ר ו ב ומציאותי .כ י פ ה לא מ ד ו ב ר ע ל א ל מ ו נ י ם .מ ד ו ב ר ע ל מישהו ש א נ י מכיר, וכשאני יצאתי לנסיונותי לחדור להונגריה, לחפש אותם, אני לא מ ח פ ש אלמונים ,א ל א א נ י מ ח פ ש אנשים ש א נ י מכיר .זה ש ה ם נ מ צ א י ם פתאום פה, שהם באו לתוך הגיהנום מ מ ק ו ם מוגן, שהם באו מארץ ישראל, ש ל ש ם הגיעו א ח ר י כ ל כ ך ה ר ב ה ש נ י ם של געגועים ו נ ס י ו נ ו ת ל ה ג י ע לשם ,ה ם ה ש א י ר ו א ח ר י כ ל כ ך ה ר ב ה ש נ י ם ש ל געגועים ו נ ס י ו נ ו ת להגיע לשם ,ה ם ה ש א י ר ו ה כ ל מאחוריהם ,וצגחו ל ת ו ך ה ת ו פ ת — זה היה ב ש ב י ל י אישית מין גיבוי ש ק ש ה ל ת א ר אותו ,גיבוי ל כ ל מ ה ש א נ י ע ש י ת י ; א ת מ ה שעשיתי כ ש א נ י ב ת ו ך ה ג י ה נ ו ם ! 182 אני חייב ל ע ש ו ת א ת זה .כי לי אין ברירה .א ב ל הם ,ב א ו מ ת ו ך גן ה ע ד ן א ל ת ו ך ה ת ו פ ת .וזה היה ב ש ב י ל י מ ש ה ו ש ק ש ה ל ת א ר אותו. ש: המניע בשלוה שלד של לא בוקארשט, להמשיד עם כשהגעת איזו שהיא שנייה פעם קבוצת לבוקארשט, לארץ עליה מה ישראל, היה אלא לחזור ע ו ד פ ע ם ל ג י ה נ ו ם ש ל ה ב ר י ח ה מ ה ו נ ג ר י ה ? ב א ו ת ה ת ק ו פ ה יצאו ,כידוע לד ,ע ל י ו ת מ ב ו ק א ר ש ט .א נ י ש ל ח ת י א ת ת: אחי ו א ת א ח ו ת י ,מ נ י צ ו ל י השואה ,ש ה ת ג ל ג ל ו והגיעו ג ם כ ן ל ב ו ק א ר ש ט ,ש ל ח ת י א ר צ ה .לכו, אותם להישאר. אותו. ל ו א הייתי ב א לעלות עוד בעוד הנסיון אמרתי, שהצטבר ארצה אף לתרום. אני חייב עוד אצלי ואומר אחד בעבודת להנהגה להישאר, הבריחה, המקומית: ז ע ת י ש ה מ ו ע ד ל ע ל י ה שלי יגיע, חודשיים ,לא רבותי, ל א היה א ו מ ר לי להישאר. ח ש ב ת י שזה יקח שנים .זה והרגשתי הרגשתי לא ש א נ י ח י י ב עוד־ יכול שאני לנצל מ ס פ י ק לי, אני רוצה הרגשתי שאני יכול אבל עכשיו, אולי ל ק ה שגים. ב ע ו ד חודש, א ב ל אז הרגשתי ש א נ י י כ ו ל ע ו ד מ ש ה ו ל ע ש ו ת ונשארתי. ש: התקופה אני מ ו ד ה ל ד מאוד .זה היה ע ר ב מ ר ת ק מאוד ,נ מ ש י ד א ח ר כ ך ע ל ש ל א ח ר השואה. ת: ש: ת: אורום: מ ה ש ע ו ד נ ו ת ר זו ה ב ר י ח ה ההמונית ,אם א פ ש ר ל א מ ר כד ,מ ע ר ב ה . והעברת השליחים לאוסטריה, להונגריה? זה שייד ל א ו ת ה ה ת ק ו פ ה . אני מ ו ד ה לד. הדלקת משואה בעצרת השואה והגבורה בתל־יצחק 183 :זיגמונד שטרוכליץ מ ס ע בחודש משפחתי יולי ה ע ב ר א ל ,1977שלושים ו א ר ב ע ש נ י ם ל א ח ד מ ה שהיה ,נ ס ע ת י ע ם — כ ד י ל ח ו ש מ ק ר ו ב א ת א ש ר ה ת ר ח ש שם .נ ס ע נ ו ל א ו ת ם ה מ ק ו מ ו ת שבהם גרו ,ב נ ו ו ה ת פ ר נ ס ו ב כ ב ו ד אבותינו ,וגם ל א ו ת ם ה מ ק ו מ ו ת ב ה ם הושמדו. אני חדש נסעתי — כאב שנותר וכסב ,כ ע ד ראייה וכשרק־ כאזרח בחיים, ש ל מ ד י נ ה ש א י מ צ ה א ו ת ו כ ב נ ה ,ועל ה כ ל — כיהודי. א ח ר י ו ת זו ע ל ג ב נ ו ו ל ח י ו ת עם כ ל ה מ ס מ ל אותה ,הרי ז א ת ב ר כ ה לשאת ׳מחד ועול כ ב ד מאידן־ גיסא .כ ז א ת היא המציאות ,ש ה י א מ ג ת ח ל ק ה ש ל מ ש פ ח ת י כ ל ה מ ש פ ח ו ת ה י ה ו ד י ו ת כפי שהיא מ נ ת ושל חלקו של העם א ש ר ס ב ל ו הוא ׳.העתיק ב י ו ת ר ב ע ו ל ם .א נ י ו מ ש פ ח ת י מ ש ת י י כ י ם ל ע ם ז ה ה ש ו מ ר א ת ז כ ר ה ס ב ל לעד. ב ס י פ ו ר י זה א י נ נ י מ ב ק ש ל ע ו ר ר ר ג ש י א ה ד ה כ ל פ י עצמי .ר ו צ ה א נ י לדווח ע ל מ ה ש ר א י ת י ש ם ו ל ה ע ל ו ת א ת אירועי ה ע ב ר כ פ י ש ח י ו א ו ת ם ב נ י דורי. השנאת שלאחר ה ר ש ע ו א ד י ש ו ת ו ש ל ה ע ו ל ם מ צ א ו ב ע מ נ ו א ת ק ו ר ב נ ם ואילו א נ ח נ ו , ה ט ר ג ד י ה ה ל א ו מ י ת נ ש א ר נ ו בחיים ,ק י ב ל נ ו ע ל ע צ מ נ ו א ת ה צ ו ה א ו מ ר : אנו חייבים לחיות. ה נ נ י בא ,אפוא ,ל ה ת ח ל ק עם ידידי ע ם ר ש מ י מ א ו ת ם אירועים. ביום בוארשה. רביעי6 , ביולי .1977 אנו עומדים לנחות ק ו ל ו ש ל ק ב ר נ י ט ה מ ט ו ס הפולני ,ה נ ש מ ע בנמל התעופה החדש, ב ר מ ק ו ל ,היה ב ר ו ר ובוטח. :צליל ה ל ש ו ן ה פ ו ל נ י ת היה באוזני מ ו ז ר ואף מ פ ח ז — זכרון ש ל ימים עברו. ה י ה ז ה ע ב ר מ י ו ח ד במינו ,ש ה ש ת ר ע ע ל פ נ י מ א ו ת ש נ ו ת ה י ס ט ו ר י ה יהודית בפולין ואיפיינו א ו ת ו ת ק ו פ ו ת ש ל שלווה ו ש ל ת ר ו מ ה כ ב י ר ה החברה ה פ ו ל נ י ת מ צ ד א ה ד — ו ת ק ו פ ו ת ט ר א ג י ו ת ש ל ר ד י פ ו ת ו פ ר ע ו ת מן ה צ ד השני. ל ה ת פ ת ח ו ת ה של ל ע ב ר זה ,ק ש ו ר י ם במישרין או בעקיפין ,ר ו ב ר ו ב ם ש ל היהודים החיים .בימינו .ר ו ב ם זוכרים ו מ כ ב ד י ם אותו ,א ו ל ם ר ק מ ו ע ט י ם מ ו צ א י ם ע ח ב נ פ ש ם ל ש ו ב :אליו ו ל ה י ו ו כ ח ב ע ו ב ד ה .כ י מ ה שהיה — א י נ נ ו עוד. ב מ ש ך ש נ י ם ר ב ו ת נ י ס י ת י ו ה כ נ ת י א ת ע צ מ י ל מ ס ע זה א ך ש ו ב ושוב מ צ א ת י •סיבה חדשה ל ד ח ו ת ו ל ת א ר י ך אחר .ב ס ו ף גמלה בלבי ההחלטה. אמנם תהיתי :אם יהיה בי די כוח ל ע מ ו ד מ ו ל המציאות ,כ ש ע ל כ ל צ ע ד ו ש ע ל יזדקרו כ נ ג ד י 184 א ש ר ב מ ש ך כ ל ה ש נ י ם ש ח ל פ ו ס ר ב ת י ל ה ש ל י ם עם קיומן. העובדות, החיים שמנתה אינם היהודיים עוד קיימים מהאוכלוסיה בפולין. בפולין היהודית יותר משלושה מיליונים לפני המלחמה ,נותרו חמשה עשר אלף בלבד. הצעיר בערים מ ב י נ י ה ם — ה ו א בן .67ב ו א ר ש ה ,הבירה אין א פ י ל ו ר ב א ח ד וכך גם שכלית הזו, אחרות. אף מבחינה כי זה השלמתי עם מכבר המחרידה המציאות היה ע ב ו ר י ה ב י ק ו ר ב ע י ר מ ו ל ד ת י ,בנדין ,ש ב ה ה ת ג ו ר ר ו ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ש ל ו ש י ם א ל ף יהודים — חוויה מ ז ע ז ע ת .היתד ,ז א ת ה ת פ ק ח ו ת א כ ז ר י ת בהיווכחי כ י אני, לבדי ,מ ה ו ו ה כ ע ת כ ל א ו כ ל ו ס י ת ה ה י ה ו ד י ת ש ל ע י ר זאת. הרך קולו הרהורי. ״מסך והנרגש הוא של העיר הברזל״. שזה הוא רפאל עתה רוצה הצעיר בני, נחתנו לדעת בילדי, בוארשה אני במה שישב ואנו לידי, נמצאים, ומפציר מהרהר הפסיק אפוא, בי את מאחורי לשתף אותו ב ר ג ש ו ת י .מ א ו ד הייתי ר ו צ ה ל ע ש ו ת כ ב ק ש ת ו .הייתי ר ו צ ה ל ו מ ר ל ו ש ע ד ע ת ה אכול אני לשם ספקות: בעצם מה אדם בא לאותה שוב שתושביה מדינה ש י ת פ ו פ ע ו ל ה ע ם ה א ו י ב ע ל מ נ ת ל ג ר ש מ מ נ ה א ת א ז ר ח י ה ה נ א מ נ י ם ,אזרחים, ב מ א ה ד,־ 18ו ב מ א ה ה־ 19מ ס ר ו א ת נ פ ש ם למען פולין ב ע ת ה ה ת ק ו מ מ ו ת אשר נ ג ד ר ו ס י ה ונגד גרמניה ,ו ש א ל פ י ם מ מ י ט ב ב נ י ה נ פ ל ו ב מ ל ח מ ת ה ע צ מ א ו ת ב ש נ ת 1917י הייתי רוצה ל ו מ ר ל ו עוד ש א כ ן אין טעם ל ח ז ו ר ל מ ק ו מ ו ת ש ב ה ם ה ו כ ר ח ו ילדים ל ה ב י ט כיצד ע ו ל י ם הוריהם וכל בני מ ש פ ח ו ת י ה ם ב ל ה ב ו ת ,מ ק ו מ ו ת ש ב ה ם ל מ ו ו ת הורים הוכו בזרועותיהם המחזיקים תינוקות שיצליחו ומקווים להצילם. ה א ם יש ט ע ם ל ד ר ו ך ע ל א ד מ ה ש ע ל י ה לא היה שום ה ב ד ל בין החיים ובין ה מ ת י ם י ר ו צ ה הייתי מה לספר לו כי בבואי לערי האלה המגורים אבותינו, של אני אחוז פ ח ד ש ש ו ב יציפו אותי ה ז כ ר ו נ ו ת הכאובים ,המודחקים ,ז כ ר ו נ ו ת ה ע ב ר ע מ ד ו זה מ ו ל זה — א כ ז ר י ו ת ו ש ל שבו להבין האדם ואדישותו ש ל אלהים. היוכל זאתי א פ ג ו ש כאן בודאי א נ ש י ם ש ע מ ם ג ד ל ת י ו ל מ ד ת י ב ב י ת ה ס פ ר ,א י ת ם ש י ח ק ת י ו ה ם מ כ ר י הטובים .א ז א י ז כ ר א י ך ה ת י צ ב ו נגדנו ,ה ש ת ע ב ד ו ל ג א צ י ם ו ה פ כ ו ל ר ו צ ח י ם ה מ ח כ י ם ב ק ו צ ר ר ו ח ש י ע מ י ס ו א ו ת נ ו ע ל ה ר כ ב ו ת ה מ ו ב י ל ו ת למוות .ב א י ז ו ל ה י ט ו ת גילו ה ם ל ש ל ט ו נ ו ת ה ג ר מ נ י י ם א ת מ ח ב ו א י נ ו ת ו ך ז י ע ה ברורה שנושמד .כאלה היו שכנינו .נוצרים ה מ ס ת מ כ י ם ע ל ה ו ר א ת ה כ נ ס י ה כדי ל מ צ ו א צידוק ל מ ע ש י ה ם הנפשעים. י י ת כ ן ש ב מ ד י נ ה נ ו צ ר י ת זו ,מ ו ע ט י ם היו ה נ ו צ ר י ם ה ר א ו י י ם ל ש ם זה. א ל ה ה ם מ ק צ ת מן ה ר ג ש ו ת ו ה מ ח ש ב ו ת שלי ואני עדיין מ ה ס ס ל ש ת ף ב ה ם א ת בגי ו א ת י ת ר בגי מ ש פ ח ת י .מ ן ה ר ג ע ש ב ו הגענו ,מ נ ד ו ג מ ו ר ע מ י ל ה ש ל י ם ע ם המציאות. לאחר עם זאת מלווה אותי ה ה ר ג ש ה שיהיה זה חטא ה ס ת ל ק ו ת נ ו מן ה ע ו ל ם ,שאין מ מ נ ה מ נ ו ס — ל א לא יכופר אם — י ז ע הדור החדש ולא יבין מ ה ש ק ר ה ל ע מ נ ו . מ ש פ ח ת י ,היא ת ק ב ל ע ל ע צ מ ה ל ש מ ו ר א ת זכר ה ע ב ר כדי ל ע ז ו ר ל ע מ נ ו בהווה. אם ישמעו ילדינו מפינו על מ ה שאירע ב ע ב ר והם יספרו זאת לילדיהם — ייתכן ש י ו ב ט ח ל ע מ נ ו ע ת ז ס ו ב יותר ,ע ת ז ש ל ע ם חופשי בין ע מ י ם ב נ י חורין. אני נוטה עומד לרוגז ואף בסוף התור לתוקפנות. להמרת התגהגותו כסף אמריקני המנומסת של לכסף הפקז פולני. אף אני היא מתוח, מרגיזה 185 אותי .א נ י נ ר ג ע ר ק כ ש ה ו א מ ע י ר ש ב ע ו ז ב נ ו א ת א ד מ ת פ ו ל י ן נ ו כ ל ל ש ו ב ו ל ה מ י ר המטבע את ארעית. המכס הפולני זאת בכל העודף אני — אוחז לכסף חזק אמריקני. את בזי לי: רוות דרכוגי שהותנו האמריקני כאן בשעה היא שפקיד ב ו ח ן ב ר פ ר ו ף א ת מ ט ע נ נ ו .ל פ ת ע ,כ א י ל ו ר צ ה ל ה ר ג י ע אותנו ,ה ו א א ו מ ר ב ק ו ל ר ם :א ל תדאגו ,א ח ם בפולין ,ל א ב ר ו ס י ה ! וארשה, אחת יום חמישי 7ביולי. הבירה ,וארשה, בעיר ב ל ב ד ,כשהייתי עדיין ת ל מ י ד ב י ת ואינני מעונין קלוש בליווית כלל להצטרף ביקרתי ה ס פ ר התיכון .ה ק ש ר שלי ל ע י ר ז א ת למשפחתי מ ד ר י ך .לא כ ת י י ר ב א ת י הנה. בעבר פעם שעה עורכת שהיא בעיר סיור האנ ד רטאות והאתרים ההיסטוריים אינם אומרים לי הרבה. ידוע ל י כי ב מ ל ח מ ה נ ה ר ס ה ה ע י ר כ מ ע ט כ ל י ל ו ש י ק מ ו א ו ת ה ת ו ך ש מ י ר ה אופיה על היהודית הקודם .רק הגדולה הרבעים היהודיים בקהילות נ ע ל מ ו לחלוטין .ה ז ו ה ר ש ל הקהילה ולימוד התורה, מרכז אירופה ,שהיחד! דתיים חיים נ ע ל ם לעד ,ו ח ל ל ריק נ ו ת ר אחריו. רעיתי מקנדה, כ ו ל ם יוצאים ל ס י ו ר מודרך .א נ י ח ו פ ש י ל ע ס ו ק כ ע ת ב מ ה ש מ ע נ י ן אותי. תחנתי לא ר ו ז ה ואחותה ,ש ל ו ש ת י ל ד י נ ו ו ב נ י זוגם ועוד שני ב נ י ־ ד ח ־ צעירים הראשונה — היא המכון לתולדות הרחק מבית הכנסת ,שנשדד ונהרס אוסף כתבי פולין בימי בחמימות, המזע ז נדירים המלחמה לאחר ספריה וכן ולפניה. את שקרא היהדות לספק המכון, מכתב ברחוב ב ז י ה נ א צ י ם .ב מ כ ו ן מ צ ר מוזיאון ו ב ו האמורה מנהל השוכן טלומצקי. קצין ההמלצה מזע צבא מזזו על תולדות לשעבר, הקרוב. יהדות מקבל אדם אותי עצוב זה, ל ר ק ע היהודי ש ל ו ו ע ם ז א ת מ ו כ ן ל ה ת כ ח ש ל ז ה ו ת ו ה י ה ז י ת — מ ע ו ר ר ב י ת מ י ה ה .לאט ,ל א ט א נ ו מ ה ל כ י ם ב ת ו ך ה ב נ י ן .ב ק ו מ ת ה ק ר ק ע מ ו צ ג י ם ציורים מתוכם מביטות בי פנים וצילומים, עצובות, ב ל י מ ז עירני פני חנוונים ובעלי מלאכה, ומלמדיהם; העיירה; ילדים שקועים המביעות ח ו ס ר ישע ויאוש ל א ח ר ש נ ע ק ר ו מ ב י ת ם בני פ נ י ם ש ל המוני ב נ י אדם, ב ז י ה ר ו צ ח י ם הנאצים .איש מ ה צ י י ר י ם לא נ ו ת ר בחיים. ה מ ד ר י ך מ פ נ ה א ת ת ש ו מ ת ל ב י ל י ו מ נ ו ש ל נ ו ס ע מ ה מ א ה ה־,9 מסע בפולין .ה ו א מ ר א ה לי מ כ ת ב ש נ כ ת ב ע ל ידי מ ו ר ו ש ל שפינוזה ,ר ש י מ ו ת מהמאה שהיומן, אין שלפני רב, י ה ז י שערך ה־17 על התנועה של המשיחית שבתאי והוא צבי, ה מ כ ת ב ו ה ר ש י מ ו ת — הם ה מ ו צ ג י ם ה ח ש ו ב י ם ב י ו ת ר במכון. ל י ס פ ק ב כ ך — ייתכן ש ה ם חשובים, ה מ ל ח מ ה א פ ש ר היה ל מ ל א מ א ו ת בתים א ך ה א ם אין הוא מ ו ד ע ל כ ך בתמונות בעלות ערך בוארשה ש ל ציירים י ה ז י ם ,ב ת ש מ י ש י ק ד ו ש ה נ פ ל א י ם ,ב כ ת ב י ואין מעיר בגאווה. ז ובספרים שאבדו ל ה ם ת ח ל י ף ? א נ ו ע ו ל י ם ל ק ו מ ו ת ה ע ל י ו נ ו ת ה נ ק ר א ו ת ״מוזיאון ה מ ע ו נ י ם ״ ) מ א ר ט י ר ע ר ם מוזיאום( .מ ו צ ג י ם כאן ש נ י כ ד י ח ל ב ,מ כ ו ס י ם ה ל ז ה ,ש ב ה ם ה ט מ י ן עמנואל ריגגלבלום את רשימותיו המתארות מדי יום ביומו את חייה ואת מ ו ת ה ש ל י ה ד ו ת וארשה. הכדים לכתוב והרשימות נמצאו ב ש נ ת את רשימותיו סמוך לפרח .1946ד ״ ד ר י נ ג ל ב ל ו ם ההיסטוריון ,ה ת ח י ל המלחמה. בתחילה ניסה להזעיק את דעת ה ק ה ל ה ע ו ל מ י ת ,ל ה צ ב י ע ו ל ה ו כ י ח ש ה י ט ל ר ה ו א מ ט ו ר ף וכי יש ל ה ת י י ח ס ב ר צ י נ ו ת 186 ל א י ו מ י ו ע ל ר צ ח היהודים ו ל ח י ס ו ל כ ל ע ם ש י ע מ ו ד ב ד ר כ ו ל ה ש ת ל ט ע ל ה ע ו ל ם ה ו א פ נ ה א ל ה ש כ ל הישר ו ה א מ י ן ב ת מ י מ ו ת ו ש י צ ל י ח ל ע ו ר ר א ח מ צ פ ו נ ו כולו. ש ל ה ע ו ל ם החופשי. כ ש ה ת ב ר ר ל ו ש ה ע ו ל ם ש ו ת ק ו ה מ ל ח מ ה נ מ ש כ ת ,הבין כי ר ק נ ס יוכל להציל א ת וברשימותיו מילא א ת תפקידו כהיסטוריון למען הדורות הבאים .הוא היוזודים, ח ש ש — ו ב צ ד ק — שהאויב ינסה ל ס ל ף א ת ה ע ו ב ד ו ת לכן ר ש ם כ ל פ ר ט ופרט. לאחר נ פ י ל ת הגיטו ,נורה ד״ר ר י נ ג ל ב ל ו ם הכדים, מצויים השתמשו תיקי שמורים לוחמי הגיטו זכוכית בארון בשעת המרד צווי מתקדם אקדחים שני בשנת מ ס מ כ י ם ש ל מ ו ע צ ת היהודים, גירוש ,ת י ק י ם ש ל ה״גוינט״ ב י ד י הנאצים. .1943 העיתוגים ואוסף באותה הקומה שבה ציד שבהם ורובה ישן, ע ל יד כ ל י ה נ ש ק ,מ ו צ ג י ם הגיטו ,צווי של גדול של להורג, הוצאה אני ת צ ל ו מ י ם מ ח י י הגיטו. ל א ט י ו מ ש ת ד ל ל ק ל ו ט א ת הכל .ה מ ד ר י ך ש ל י הוא סבלגי .הוא מ ת ב ו נ ן בי ש ע ה ש א נ י מ ת ע כ ב ליד ת צ ל ו מ ה ש ל ג ע ר ה ש ה כ ר ת י ה ואשר היתד .י ד י ד ת ה של א ח ו ת י .פ ר ו מ ק ה פלוטניק ,ג ר ה ב ע י ר נ ו ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה והיתד .מ נ ה י ג ה ש ל ה ל ו ח מ י ם ה ק ט נ ה בבנדין. קבוצת לוארשה להעביר והצליחה מ ח ו פ ש ת כ א י ש ה פולניה ,נסעד .מ ס פ ר פ ע מ י ם בשלום אקדחים שני ששימשו ולהגנתם למאבקם ש ל יהודי בנדין .ב א ו ג ו ס ט 1943ב י ו ם ח י ס ו ל ו ש ל הגיטו ,נ פ ל ו — היא ו ח ב ר י ה — לאחר תחמושתם. שאזלה כל א נ ח נ ו ע ח ב י ם א ת המכון ופונים לכיוון הגיטו .ב מ ק ו ם נ ר א י ם ב ת י ם גבוהים, מגרשי חדשים, כבישים משחקים, רחבים, אף אך לא אחת אבן מה מכל שהיחד ,פ ע ם ו א ר ש ה היהודית .ה מ ב נ ה היחידי ש נ ש א ר — הוא ב י ת ה כ נ ס ת הישן הגמצא כעת אנו מ ח ו ץ ל ח ו מ ו ת הגיטו .בימי ה מ ל ח מ ה ה פ כ ו א ו ת ו ה ג ר מ נ י ם ל ב י ת מ ס ח ר . מ ת נ ו ס ס ע ל י ו לראווה שלט ,ה מ ו ד י ע כי ב י ת ה כ ג ס ת ס ג ו ר ל ר ג ל שיפוצים. מתקדמים לעבר גברים, המון אגרופיהם נשים א נ ד ר ט ה ל ז כ ר הגיטו. וילדים ובידיהם אבנים, ומקלות. מניפים את רק 1943ה ת ק ו מ מ ו היהודים ,ע ל אף ע ו צ מ ת ם ה צ ב א י ת ה ג ר מ נ י ם ,כ ש מ ל א י ה נ ש ק ה מ צ ו י ב י ד י ה ם ה ו א ק ט ן ע ד כ ד י ל ע ו ר ר רחמים. התקוממות כזאת, בהיסטוריה של המרידות בכל העולם .הלוחמים אך אחדים לוחמים הקמוצים. ב ח ג ה פ ס ח 19 ,ב א פ ר י ל של מעוצבת בה קבוצת בתוך היתד. שלא לה תקווה כל לנצח — לא נודעה עד כה ז ע ו כ י צפוי ל ה ם א ך מוות, הם ק ב ע ו במדוייק א ת מחירו — והחליטו למות אך לא להיכנע .כשפסקו ג ו ת ר ו ב ח י י ם ר ק יהודים בודדים ,א ך ה ג ר מ נ י ם ש י ל מ ו א ת ה מ ח י ר ו ת ו ך הקרבות, יאוש וזעם ש ר פ ו ב י ת א ח ר בית .ב מ ר ח ק מ ה מ ה א נ ד ר ט ה נ מ צ א ת ל ל ז כ ר מ פ ק ד ו הצעיר של ומקווה ש מ י ש ה ו י ע נ ה אחרי ״אמן״ .ר ק ה ה ד ה מ ר ע י ד א ת האוויר מ ז ד ה ה כ א י ל ו עם המרד, מרדכי אנילביץ אשר נפל בקרב. אני אומר קדיש לזכרו ת ו כ נ ן ה מ ס ו ר ת י ש ל מ ל ו ת ה״קדיש״. שלוש מאות אלף ויותר יהודים היו לפנים בוארשה ובעת כינון הגיפו ה ג י ע מ ס פ ר ם ל ח צ י מיליון .אנו מ ת ק ר ב י ם ל מ ק ו ם ש מ מ נ ו נ י ת ן ל ר א ו ת א ת ה מ ר כ ד הקהילתי היהודי הישן ,ש ב ו ש ל ח יד ב נ פ ש ו נשיא הקהילה, אדם צ׳רניאקוב. ה ו א היה יהודי מ ת ב ו ל ל וקשריו ע ם ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ל פ נ י ה מ ל ח מ ה היו ק ל ו ש י ם ביוחר .הוא האמין באמונה ש ל מ ה ש ה ה ת ב ו ל ל ו ת ת פ ת ו ר א ת בעית קיומנו ו ק י ב ל על ע צ מ ו א ת ה ע ו ל להגן ולייצג א ת ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר ב א י ר ו פ ה 187 הגרמנים הכובשים .ב־ 23ביולי בפני היהודים למשלוח. המיועדים ,1942ד ר ש ו ה נ א צ י ם ל ה ג ד י ל את מיכסת לרצוח ולא ש ח ש ד כ י עומדים צ׳רניאקוב, אותם ״ליישבם מ ח ד ש ״ — א י ב ד א ת ע צ מ ו ל ד ע ת .ר ב י ם ח ש ב ו א ת ש מ ע ש ה ו ש ל צ ׳ ר נ י א ק ו ב הוא בריחה מעין עמו ונטישת ל ד ע ת ם היה ז ה ב ע ת צרה, להשמיע מחובתו אזהרה ,ל ו מ ר א ת כ ל ה א מ ת ,ל ר ד ת ל מ ח ת ר ת ולהזעיק א ת העם ל ה ת ג ג ד ו ת פ ע י ל ה ; אך יש ה ר ו א י ם ב מ ע ש ה ו א ו ת א ז ע ק ה ל ע ו ל ם ל מ ע ש י הזוועה הגרמגיים .מ ע ט י ם מ א ו ד זוכרים עדיין כיום א ת א ד ם צ׳רגיאקוב. על חי אף ה ש ע ה ה מ א ו ח ר ת ח י י ב א נ י בשנות ופעל הגדולים, המשורר המלחמה להתעכב בעוד מקום יצחק והסופר, גוסף: קצנלסון. מקום שניים בו משיריו ללבי ״שיר העם היהודי ש נ ר צ ח ״ ו״השיר של ה ר ב מח־זין״ ,ק ר ו ב י ם במיוחד .י צ ח ק א ה ב מ א ו ד א ת ה ר ב מרדזין ,א ש ר ב י מ י ה מ ל ח מ ה ע ו ר ר א ת ה ע ם להתנגדות חסידיו והוא נורה למוות נ ש א ר ה בחיים ו מ ס פ ר ם הולך ע ת ה וגדל .כ ש ב ו ע ל פ נ י פעילה ד.יחה לנו, לאויב הזכות להשתתף ל מ ש פ ח ת י ולי, בזי קבוצה הנאצים. קטנה של נסיעתנו לפולין ב ט כ ס נישואין מ פ ו א ר ש ל נכדתנו ה מ ת ג ו ר ר ת ב י ש ר א ל .ה כ ל ה היא מ צ א צ א י ה ר ב י והחתן ממשיך ב ג א ו ו ה א ת ה מ ס ו ר ת ש ל ח ס י ד י רדזין. א נ ו מ ח ל י מ י ם ל ב ל ו ת א ת ה ע ר ב ב ב י ק ו ר ב ו א ר ש ה העתיקה ,ומיד ע ם צ א ת נ ו אנו אנו טועים ב ד ר כ נ ו .ס ט ו ד נ ט פ ו ל נ י ה ה ו ל ך עוברים ע ל יד ההומות כנסיות ב א ו ת ו כיוון ,מציע ומתפלאים מאדם לנו את לראות עד עזרתו. קצרה מה י ד ו ש ל ה מ ש ט ר ה ק ו מ ו נ י ס ט י ל ש ר ש א ת ה ד ת מחיי העם הפולני .מ ד ר י כ נ ו ה צ ע י ר מנסה התופעה להסביר את כמחאה החיים נ ג ד ה כ י ב ו ש ה ר ו ס י ובדחיית א ו ר ח ה ק ו מ ו נ י ס ט י .הוא א ו מ ר :״ ב מ ק ו ם ה כ י ב ו ש ה נ א צ י יש ל נ ו ע כ ש י ו ר ו ס י ם ה מ ש ת ל ט י ם אבל אנחנו ניאבק עלינו. עם — אנחנו ומבין גאה״ .אני מ ק ש י ב כמה חסר אונים הוא זעמו ובכל ז א ת אינני מסוגל לחוש אהדה או להשתתף בצערו ש ל ־עם זה ,א ש ר ש י ת ף פ ע ו ל ה ע ם א ו י ב ו ב נ פ ש כדי להרוס אותנו. יום •לבקר, ששי8 , ולוא ביולי, לשעה וארשה — קרקוב. קלה, בבית קשה ה כ נ ס ת היחיד לי לעזוב שנותר בה. את מבלי וארשה אתמול ראיתי את :ה ש ל ט ״סגור ל ר ג ל שיפוצים״ ,א ך ל א מ צ א ת י ש ם א ף פ ו ע ל אחד .ע ל ה ב ד ע ת י , שבבית האבות היהודי השוכן בקרבת יימצא מקום, בודאי מישהו שברשותו :ה מ פ ת ח ו ת ל ב י ת ה כ נ ס ת .א מ נ ם כ ך היה ,ו ה נ ה מ צ ט ר פ י ם אלי עוד מ ס פ ר א נ ש י ם . אנו נכנסים לתוך בנין אפל, מלוכלך ומוזנח בצורה מחרידה. ארון הקודש •ערום ובקושי נ י ת ן ל ה ב ח י ן בו .ס י ד ו ר י ם קרועים ,ט ל י ת ו ת קרועות ,מ נ ו ר ה ש ב ו ר ה ;ומזוזות מ ר ו ס ק ו ת מ ת ג ו ל ל י ם ע ל ה ר צ פ ה .ה א נ ש י ם ש ב א ו א ת י ב ח ל ק ם מ ת ק ו מ מ י ם ־וחלקם אדיש וגם אינם מ ש ת ד ל י ם ל ה ס ת י ר א ת רגשותיהם .כ ב ר א ב ד להם ה כ ל , ־.ואולי ה ם מ ג נ י ם בלבם גורמים אחרים ולא אח הרוצחים ב ל ב ד .אין עוד מ י •שיהלל וירומם א ת אלוהים .איש א י נ ו ירא ש י י ש פ ט על ה ע ז ו ב ה ב מ ק ו ם הקדוש. ימישהו מבני החבורה מציע ש נ ב ק ר ־זאת ב ב י ת ה ע ל מ י ן היהודי ששרד .ל א ת י כ נ נ ת י א ו ל ם א נ י מ צ ט ר ף .א נ ו מ ת ק ר ב י ם ל ש ט ח ר ח ב ידיים ש ע ל י ו פ ז ו ר ו ת א ל פ י -מצבות מ ט ו ת לנפול ,מ ו ז נ ח ו ת ו נ ש כ ח ו ת ש ר ק ל פ ע מ י ם פ ו ק ד אותן תייר ה מ ז ד מ ןלמקום. אני עובר לז ׳ושל י .ל .פרץ ה ס ו פ ר 188 המצבה המפורסם ש ל ש. א נ ס ק י הדגול, ב י ז י ש ועברית. מחברו של ״הדיבוק״, ת מ ו נ ת ו של פרץ ושל אבי, צעיר, כשהיה לפנים היתה את מפארת בצער ביתנו. עוזב ר ב אני בית את ה ע ל מ י ן ו מ ה ר ה ר כי כאן ב ע צ ם מ ר ו כ ז ת ה ק ב ו צ ה ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר ש נ ו ת ר ה מ י ה ד ו ת פולין .ה ע צ ב ש ב ו אני שרוי ע ת ה ע מ ו ק אף מ ז ה ש ת ק פ נ י ה ב ו ק ר ב ב י ת ה כ נ ס ת . חוזרים למלון ו מ ת כ ו נ נ י ם ל ס י ו ר ב ע י ר ק ר א ק ו ב . בתי ארצות רומנה, אחרי שנולדה במחנה המלחמה וחתני, העקורים יליד צ׳אק, הברית ,חזרו זה ע ת ה מ ס י ו ר ם ב מ כ ו ן היהודי .ה ם מ כ ו נ ס י ם ב ת ו ך ע צ מ ם וכפי ה נ ר א ה א י נ ם מ ו כ נ י ם ל ש ת ף א ו ת י ב ר ג ש ו ת י ה ם .אני נ מ נ ע מ ל ש א ו ל ש א ל ו ת . ה ש נ י ם נ ר ת ע ת י מ ה ש י ח ו ת ע ל ה ע ב ר וילדי ה ת י י ח ס ו ל ש ת י ק ת י ב ה ב נ ה . במרוצת לדעתי, השעה א פ י ל ו ע כ ש י ו אין להעלאת כשרה של פרטים מאורעות אותם מזעזעים. אף כי ה ט י ס ה ל ק ר א ק ו ב ע ו ב ר ת חיש מהר ,אני מ ו צ א די זמן ל ה ר ה ר עלי שעבר זאת בעיר סטודנט. בהיותי המאה בתחילת היתד. ד.־17 בכל קראקוב ב י ר ת ה של פולין .ה מ ל ך קאזימיך ש מ ל ך ב מ א ה ה־ ,14עודד א ת היהודים ל ה ש ת ק ע בפולין וייסד ברובע זה גרו מ ר ב י ת היהודים בדרומה למענם, העיר של בעיר רובע עד הקרוי על שמו, ל כ י ב ו ש הנאצי. ״קאזימיר״. במאה מצאו ה־17 ב ה מ ק ל ט יהודים ש נ מ ל ט ו מ ג ר מ נ י ה וגם א ל ה ש ב ר ח ו מפגי ה ט ב ח ש ע ו ל ל ח מ ל נ י צ ק י . ק ו נ ג ר ס ה מ ע צ מ ו ת בוינה, אחרי לעזוב קאזימיר את ב ת ו ם מ ל ח מ ו ת נפוליאון ,ה ו ר ש ו יהודים ולהתגורר המאוכלס באיזור זכות נוצרים. בודדים הוענקה זאת ר ק ל ב ע ל י ה ש כ ל ה ח י ל ו נ י ת ו ב ת נ א י ש י ו ו ת ר ו ע ל ל ב ו ש ם המסורתי .ל פ נ י ה מ ל ח מ ה , ס ט ו ד נ ט ,ג ר ת י ב ח ל ק זה בהיותי ש ל העיר כי גם הורי וגם אני ה ר ג ש נ ו כ א ן כ מ ו ב ב י ת .כ ב ר ב ס ו ף ה מ א ה ה־ 19ה ו פ י ע ו ה נ י צ נ י ם ש ל ה ת נ ו ע ה הציונית ,א ו ל ם הממשית ההתפתחות שוורצבארט. אלילי היו חלה לחם של יהושע וד׳׳ר ב ש נ ו ת לימודי ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ק ר א ק ו ב א י ת ,היו שני האישים ה ל ל ו הנועד ..ה ה ת פ ר צ ו י ו ת חוקנו. הלימודים. על תחת הנהגתם ד״ר טהון יצחק מטרתן האנטישמיות היתד. ב א ו ת ה התקופה, בקאמפוס את להפחיד בתחילת כל ולהרתיע הורינו שנת לימודים, אותנו מהמשך ק י פ ח ו מ ס פ ר ס ט ו ד נ ט י ם יהודיים א ת חייהם בהגנה ה ז כ ו ת ל ה ש ת ת ף בשיעורים .ה י ו פ ק ו ל ט ו ת ש נ ק ט ו מ ד י נ י ו ת הידועה כ ״ נ ו מ ר ו ס נ ו ל ל ו ס ״ כ ל ו מ ר שאין ד ר י ס ת ר ג ל ליהודים .פ ק ו ל ט ו ת א ח ר ו ת ה ס כ י מ ו ל ק ל ו ט א ח ו ז ש ל יהודים .אינני זוכר מוגבל הפרופסורים בתחילת אף של העולם מלחמת מנתה השניה היהודית הקהילה שנבנה ששים בקראקוב 1943ח ו ס ל ה ה ק ה י ל ה ו ר ו ב היהודים נ ש ל ח ו לאושוויץ ו נ ר צ ח ו . הועברו לפלאשוב ,אך גם אלה נשלחו בשנת התעופה או מ ח א ה נ ג ד מ ד י נ י ו ת זו. א ל ף נפש .ב מ ח צ י ת מעטים מקרה אחד תרעומת מצד המלחמה, אחרי נמצא כיום בקרבת — לאושוויץ. 1944 פלאשוב דווקא נמל וגראה ב ע י נ י כ ב ל ת י מ ת א י ם ל ס ב י ב ה ז א ת .ה נ ו ס ע י ם ה מ ג י ע י ם כאן ו מ ק ב ל י פ נ י ה ם ע ו ש י ם ר ו ש ם של פ ק י ד י ה מ פ ל ג ה .ה ע ו ב ד י ם עושים א ת ע ב ו ד ת ם ל א ט כ מ י שאינו מ מ ה ר ל ס י י ם א ת ע ב ו ד ת ו ו ל ש ו ב ה ב י ת ה .אין מ ו נ י ו ת ב נ מ ל ה ת ע ו פ ה .א נ ו ש ו כ ר י ם מ כ ו נ י ת שירות ונוסעים למלון. להכיר תזה א ת העיר ואחותה לעזור להן שכהו ש ח ל פ ו 38ש נ י ם מ א ז ר א ו א ת ה ע י ר ל א ח ר ו נ ה .ייתכן שאינן י כ ו ל ו ת א ו אינן רוצות זאת א ו ת ה האוכלוסיה. להשלים עם בה מתבוננות השינויים גדלו .הן בכל כאילו בית תועות ובכל ש ח ל ו ב מ ק ו ם .אין ונראות סימן העשוי זאת אותה כמאוכזבות, העיר ואין 189 ליל ש ב ת .א נ ו מ ת כ ו נ נ י ם ל ת פ י ל ה ב ב י ת ה כ נ ס ת ע ל שם הרמ״א .ב י ת כ נ ס ת נבנה בשנת זה 1553ו נ ק ר א ע ל ש מ ו ש ל ר ׳ מ ש ה א י ס ר ל ס — ר א ש י ת י ב ו ת : ר מ ״ א ,א ש ר ע י צ ב והדריך א ת מ ס ו ר ת ה ו ד ר ך ל י מ ו ד ה של י ה ד ו ת פולין ו ה ש פ ע ת ו הורגשה ב מ ש ך מ א ו ת בשנים .ה י ה ד ו ת ה א ש כ נ ז י ת נ ו ה ג ת לפי פירושיו ל״שולחן ע ר ו ך ״ עד ע צ ם היום הזה .ר מ ״ א נ ו ל ד ב ק ר א ק ו ב ב ש ג ת חיללו הנאצים והרסו את העלמין בית נמצא שבו 1520ו ג פ ט ר ב ש ג ת קברו, ורק .1572 שלו המצבה ה י א ה י ת י ר ה ש נ ו ת ר ה שלימה .א נ י מ ת ק ד ם ב ל ב כ ב ד ל ע ב ר ב י ת ה כ נ ס ת . הבוקר, כאן הכנסת בבית היה בוארשה, ושבר המראה מדכא לבי את ואילו א נ י מ ו פ ת ע לטובה .נ ד מ ה ש ה ק ה ל ה ו א שונה .ר ו ב ם א מ נ ם זקנים ו ת ש ו ש י ם א ך י ש ב ה ם חיוניות .ה מ ק ו ם ש ו ק ק חיים ו ה א ו י ר ה ידידותית .א נ ו נ כ נ ס י ם וחשים ההתרגשות את מסביבנו .מןמן נראו לא כל פה הרבה כך יהודים צעירים. ה ש ל מ נ ו א ת המנין ו א נ ו מ ת ח י ל י ם ל ה ת פ ל ל .אוזני ילדי אינן ר ג י ל ו ת ל צ ל י ל י ם ה נ ש מ ע י ם ל ה ם כמוזרים, אלה ומעוררים אותי בהירהורים שינוי ב י ח ס י לאלוהים, א ב ל ל י ה ם כ ה מ ו כ ר י ם וקרובים ע ד שאלות בי האוכל שונות. לאחר כל מה שעבר עלי? לומר שלא שמציפים ח ל בי האוכל למצוא צידוק כל לכל ד ר כ י ו ? מ ה י ה מ ש מ ע ו ת ה א מ י ת י ת ש ל ה י ו ת ג ו ע ם ס ג ו ל ה ? ה א ם פירוש ה ד ב ר ל ה י ו ת לחיות בדלות, מוכנים של התמיד צייתנות בפחד, ללא ב ס ב ל וצער, תנאי ולא ל ה י ר צ ח ועם ז א ת לחדול להאמין? לשמור על ה א ם יש בעולם אש חטא ש ע ב ו ד ו מ ג י ע ע ו נ ש כזה כ פ י ש נ ע נ ש נ ו ' א נ ו ? ש א ל ו ת כ א ל ה או א ח ר ו ת נ ש א ל ו על ידי ר ב י ם ל א ו ר ך ה ה י ס ט ו ר י ה ה א ר ו כ ה ש ל ע מ נ ו ,ו ה ת ש ו ב ו ת ש ה י ו ש ו נ ו ת מ ן הקצה אלה אל הקצה — הולידו ש א ל ו ת נוספות. אולם רק זאת אדע :חובתם של ש נ ו ת ר ו בחיים היא לחוש• א ת ק ר ב ת ם ש ל יהודים ,ל נ ח ם א ו ת ם ב ב ד י ד ו ת ם ו ל ש מ ו ר ע ל ה ק ש ר עם ה ד ו ר ו ת ה ק ו ד מ י ם .ס ב ל נ ו כיהודים ,כיהודים נ ו ת ר נ ו ב ח י י ם ל ה מ ש י ך ל ח י ו ת כיהודים .א נ ח נ ו ע ר ב י ם ז ה לזה ,ע ל י נ ו א פ ו א ל ה ק ל ע ל ועלינו ס ב ל ם שלי אחינו ,ל ס ל ק ס פ ק ו ת ,ל ח ז ק א ת ה א מ ו נ ה ולהפיח רוח ש ל אמון הדדי. התפילה היושבים איעי הסתיימה ואני רואה האולם בקצה קבוצה של צעירים פולניים ב ש ק ט ו ע ו ק ב י ם א ח ר ת פ י ל ת נ ו .כ נ ר א ה ס ר ו ה נ ה ת ו ך כדי סיורם בעיר. מאמין ל מ ר א ה עיני .ב ז מ נ י א י א פ ש ר ה י ה ל ג ש ר ע ל ה פ ע ר ש נ ו צ ר בין ש ת י ה ק ה י ל ו ת )היהודית ו ה נ ו צ ר י ת ( ב ע ט י י ם ש ל ה כ נ ס י ה ושל ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת . ח י י נ ו ב ק ר ב ה צ י ב ו ר הזה א ך ל א ח ד ל נ ו ל ה י ו ת נכרים .ה ה ש ת נ ו ה ע מ ד ו ת או ש מ א הפכנו להיות מ ו ק ד מ ש י כ ה ל ת י י ר י ם ? ו א ו ל י א ו ר ח חיינו המיוחד הוא ש מ ע ו ר ר ענין ,היות והוא ש ו מ ר ע ל ש פ י ו ת נ ו ו נ ו ת ן ל נ ו כ ו ח להאמין ב ע ת י ד טוב י ו ת ר ? יש ולאחר אומרים שהדור הפולני הצעיר, ל א ח ר ש ה ו ש פ ל בימי ה כ י ב ו ש הנאצי, ש נ פ ג ע מן הזילזול מ צ ד ה ר ו ס י ם ,ל מ ד א ח ה ל ק ח ואינו ה ו ל ך עוד ב ד ר ך א ב ו ת י ו .ייתכן. שכת 9 ,ביולי — קראקוכ. ח ת נ י מ ת ל ו ו ה א ל י ל ת פ י ל ת שחרית .יתר ב נ י ה מ ש פ ח ה י צ ט ר פ ו א ח ר כך .ה ק ה ל ג ד ו ל ב מ ק צ ת מ ז ה של אמש .יש מנין גם ב ל ע ד י נ ו ויושב מתכבד אני ראש ש ר ז י יהדות פ ו ל י ן — עובר לפני התיבה. קוראים בשמי, ואני ב ע ל י ה ל ת ו ר ה .כגהוג י א נ י מ ב ר ך א ת ה ב ר כ ה ש ל א ח ר הקריאה ,אך ב ל ב י חש צורך להוסיף ע ל דברי הברכה .אני מ ח פ ש מלים שיביעו א ת הרגשתו ש ל יהודי ש נ ס ע ל מ ר ח ק י ם ,ח ז ר ה ב י ת ה ו נ ו כ ח ל ד ע ת שאין זה עוד ב י ת ו ו ל ע ו ל ם 190 לא יהיה כ ז ה .א נ י מ ח פ ש לשוא. ב ר כ ה כ ז א ת א י נ ה קיימת .לא ייתכן ש ב ר כ ה אני לדודי, כזאת מי תימצא. — בהיעדרה מהקורא מבקש שהיה אחד ממנהיגי הקהילה היהודית המלחמה לאחר באמונה והאמין שלימה שרק לברך ״מי שבירך״ ב ק ר א ק ו ב .דודי ל א היה ציוני ל פ נ י יביא המשיח אותנו המובטחת. לארץ ה מ ל ח מ ה ,ע ל ה ל י ש ר א ל כי ל א ר צ ה ל פ ת ו ח ד ף ח ד ש ב מ ק ו ם ש ב ו ישמע ב א ח ד ה י מ י ם :״מוות ליהודים״ .ה ו א ידע שוב רבות ומה הקורא הסכנות, אך העדיף למות על כ מ ה ק ש י ם ה ם החיים אדמתה מלחיות על אדמת פולין. ג ו מ ר א ת ב ר כ ת ״מי ש ב י ר ך ״ ב ב ר כ ו א ת כ ו ל ם כ ס מ ל ל י ד י ד ו ת ולאחווה. ברגע זה ,יש ב ב ר כ ה זו גם ת ז כ ו ר ת כ י ב י ש ר א ל פעלו ו ה ת פ ל ל ו ב מ ק ו ם הזה ,ואינם ש ו כ ח י ם א ת א ח י ה ם ש נ ו ת ר ו כאן. אחרי זע בישראל עד ע ו ל ה ל ת ו ר ה ,צ׳אק ח ת נ י ,ה ו א מ ב ר ך מ צ ד י ם יהודים בקול רם וברגש ש ב ע ב ר חיו, שכמותו לא נו -צ ל י ל ק ו ל ו מ ר ג ש א ת ל ב ה נ א ס פ י ם ,וגם ל א ח ר ש נ מ ו ג ל — נשאר ח ר ו ת ע מ ו ק ב ל ב י .ע ב ו ד ת ו ה מ ד ע י ת ה ר א ש ת ה ש ל צ׳אק היתד• ע ל ה נ ו ש א ״פירושו של ר׳ ע ק י ב א ל מ ש נ ה — ת ו ס פ ת א ״ ו ב כ ך ג ר ם לי ר ו ב נ ח ת .ר׳ ע ק י ב א ,ש כ ל ימי חייו למוות יהד עם הרתיע אחרי ג ר ס כי חבריו ״ואהבת לךעך עשרת הרוגי כמוך״ המלכות, הוא על כלל ידי א ת בני הדורות הבאים להיות נאמנים גדול הרומאים. בתורה, גורלם עונה האכזרי לא ל ע ק ר ו נ ו ת ה מ ו ס ר ש ל מוריהם. אושודץ ומיידאנק נדמה ש ה מ ח ד י ב ו ת לאהוב את רעך כמוך איבדה את מ ש מ ע ו ת ה ב ע י ג י ר ב י ם משרידי השואה .ו ב כ ל ז א ת ע ל י ג ו ל ה ד ג י ש א ו ת ה ה ד ג ש ת יתר. תלמיד חכם — ציורו של יצחק בלפר )זכה בפרס גוסמן(. 191 מכבדים היסוס אותי כשליח בתפילת י מוסף אני ציבור. ברצון נענה בלבי אך ו ס פ ק ו ת .ל מ ע ל ה מ א ר ב ע מ א ו ת ש נ ה היו עוברים ל פ נ י ת י ב ה ז א ת ר ב נ י ם בעלי קומה, שיעור גמורים, צדיקים שמים יראי את שקיימו התורה מצוות כביטוי לרצון האל .ה ם ״ היו מ ו פ ת ל ב נ י ק ה י ל ת ם ו ה ש ת ד ל ו ל ה י ו ת ר א ו י י ם ל ה ם . . ה י י ס ל ח ו ל י כ י ה ע ז ת י ל ע מ ו ד ב מ ק ו ם זה י ה א ו כ ל להיות ח ז ק ב א מ ו נ ת י ל א ר ק בפי בכל אלא א י נ נ י יודע, לבי? לקבל אבל אני מחליט העול עלי את של שליח ציבור. א ח ר י ה ת פ י ל ה א נ ו מ ט י י ל י ם ,מ ש פ ח ת י ואני ,ב ר ח ו ב ו ת י ה ש ל ק ר א ק ו ב .ת ח נ ת נ ו ה ר א ש ו נ ה היא ב י ת מ ג ו ר י ה ל ש ע ב ר ש ל רוזה ושל בני מ ש פ ח ה .ע כ ש י ו מ צ ט ו פ פ ו ת דירה באותה — מ ש פ ח ו ת .רוזד. חמש שקטה נכנסת, אך ל מ ר א י ת עין, ידה א ו ח ז ת ב ח ו ז ק ה ב ז י .פ נ י ה חיוורים א ך ק ו ל ה אינו מ ג ל ה א ת ה ת ר ג ש ו ת ה .מ ח ש ב ו ת י ה א צ ו ת בוודאי ב מ ה י ר ו ת ה א ו ר ו א ל פ י פ ר ט י ם מימי חייה עולים ב ז כ ר ו נ ה .פ ה ע ב ר ו ע ל י ה ר ג ע י ש מ ח ה וצער ,ר ג ע י א ו ש ר ו ח ו ס ר ביטחון .לפני ה מ ל ח מ ה ע ב ר ת י ב מ ק ו ם זה כ א ל ף פ ע מ י ם ב ד ר כ י ל מ ע ו נ ו ת ה ס ט ו ד נ ט י ם היהודים .הלואי ו ז כ י ת י ל ה כ י ר א ת א ד י ק ו ת ו של כולם! מעשי המשפחה. אביה צדקה של היו דחה בעיניו היתה ערך ל ש ם ד ב ר והוא היה מקודש. ייתכן בחיים גם ל א ח ר ה מ ל ח מ ה — א ך ב ח ג הפסח ,ב ש נ ת שיכול למופת היה ,1945ס י ר ב לכל להישאר לחם לאכול ו מ ת מ א פ י ס ת כ ו ח ו ת .ה ג ב ו ר ה ה מ ו ס ר י ת ע ל ת ה בעיניו ע ל ה ג ב ו ר ה ה פ י ז י ת .א מ ה של ר ו ז ה ה י ת ה אשד• ע ד י נ ה ,ח ב י ב ה ו נ ע ר צ ת ע ל אנו משפחת פה עוברים מרחוב קליינר, במרחק לרחוב. מה כאן התגוררו בני משפחת הייטנר נ ע ר כ ה ח ת ו נ ת ם ש ל ב נ ו וורצל ,ק ר ו ב מי שרוצה ילדי הכל לדעת על ז י כל מכריה. אזות מבינים, ובכל זאת שלנו, על א י נ נ ו יודעים האחיינים ו ב נ י ל מ ס ו ר להם הדזים. גזל הם הרי היו ה א ב ז ה .נדמה שהם המושג את הטרגדיה על ש ל א זד .ב ל ב ד ש ה י א ה א י ו מ ה ב פ ר ק י ת ו ל ד ו ת עמנו ,א ל א ש ה י א מעזה שקרה בגרמניה אינו פועלו ש ל מטורף כשלונה של האגושות אחד הסמוך גראומן. ל ב י ת ם של ב נ י גולדשטיין .י ש ב י ן כ ה ר ב י ם ! ר ו ז ה ו א ח ו ת ה מ נ ס ו ת ל ת ת ל ה ם מ ו ש ג על כיצד משפחת ובבנין איברבאום משפחת וממול כולה .מה של הטפה ואינו מ צ ט מ צ ם ב ג ב ו ל ו ת ש ל מ ד י נ ה א ח ת .השואה היא ת ו צ א ה לשנאה ב ת מאות בשנים. אנו מתקדמים ל ע ב ר מעונות ה ס ט ז נ ט י ם ה י ה ז י ם ! ק ר א ק ו ב .אני מוצף בגל זכרונות. של הציג את את זה במקום ת מ ו נ ו ת י ו מ. קריאתו לתמוך שמענו גוטליב ח .נ. את ופרופ׳ בציוגות .בן גורמן ביאליק קורא את ויצמן שילב בהרצאותיו חיים יצירותיו. ה א ח ב נ ו להקים מ ד י ג ה כאן בכימיה סוציאליסטית בישראל ,ואילו ז א ב ז ׳ ב ו ט י נ ס ק י ה ת ר י ע ע ל ס כ נ ת הנאציזם ויעץ ל צ א ת א ת פ ו ל י ן האפשרי בהקדם ובכל דרך, חוקית או חוקית. בלחי ש נ ע ר ך כאן ב ה ש ת ת פ ו ת ש נ י י ם מ מ נ ה י ג י ה״בונד״ האדונים שייבנה ארליך ואלתר .הם על ח ל מ ו על עולם בלינו חלומות 192 ללא דופי, עולם ש ל סוציאליזם, ז י הפועלים .הם הפצירו בנו לתמוך בברית המועצות לפתור אחת ו ל ת מ ז א ת בעית ה י ה ז י ם על בזז׳אן. אני נזכר באותו ערב ארגון ש מ א ל י ס ו צ י א ל י ס ט י — ובתכניתה ז י הקמת רפובליקה י ה ז י ת ב ב י ת ־ עלינו לוותר ע ל המסורת ,לבטל א ת י י ח ז נ ו ולהיטמע בים המרכסיזם. את הערב בויכוח באספמיה, ותחת ע ר ו ר ו ב נ ו היינו ב ד ע ה ש א ל ה הן שנאת הקוזאקים צפויה ליהזים תכניות אוטופיות, האשליה והרמאות ל א ה ו פ ת ע ת י כ ל ל ,כ א ש ר א ח ר י ה מ ל ח מ ה ק ר א ת י כיצד בין א ל ה הקומוניסטית. ש ב ג ד ו ב י ה ו ד י ם ו ה ס ג י ר ו א ת א נ ש י נ ו לידי ה נ א צ י ם ל א ח ר ש נ י ס ו ל ה ס ת ת ר ב י ע ר ו ת מ ה ג י ט א ו ת ,בין א ל ה היו גם ולהימלט ברחו לרוסיה מיד עם העתיד, ארליך קומוגיםטים. פ ר ח המלחמה .הם ב ע ל י חזון ואלתר, נודע נ א ס ר ו ש ם ו ד ב ר לא ע ל ג ו ר ל ם .א ת מ ע ו נ ו ת ה ס ט ו ד נ ט י ם ה פ כ ו ש ל ט ו נ ו ת פולין ה ח ד ש י ם ל מ ר כ ז הספורט. ה מ ל ח מ ה ה ש ת מ ש ו בו ה נ א צ י ם ל ב י ת בושת. בשנוח הוא הגיטו ומראה ת ח נ ת נ ו ה א ח ר ו נ ה .רוזה מ ז ה ה מיד המקומות לנו את ב ה ם ע ב ד ה ו ה ס ת ת ר ה ,א ך מ ס ר ב ת להוביל א ת ילדינו ל ש ט ח ש מ מ נ ו נ ש ל ח ו יהודי קראקוב עם ל מ ו ו ת .א ח ו ת ה מ ו כ נ ה ל י ט ו ל ע ל ע צ מ ה א ת ה ת פ ק י ד הקשה .אני נ ש א ר ר ח ת א נ י מ ב י ן ל ר ו ח ה ויודע ש ח י פ ש ה כאן היום ל ש ו א א ח ר י מישהו ו מ ש ה ו היא נ פ ע מ ת ואינה מ ו צ א ת לה מ נ ו ח . ולשוא. יום ראשון 10 ,ג מ ל י ,בנדין .אני מ ת ע ו ר ר ע ם ש ה ר ל א ה ד שינה ח ס ר ת מ נ ו ח ה . ה י ע ד ש ל נ ו ה י ו ם ה ו א ע י ר מ ו ל ד ת י בנדין ,ע י ר ב ה ב ל י ת י א ת י ל ד ו ת י ו א ש ר ב ה התנפצו כל ויסורים. ת כ נ י ו ת ה נ ע ו ר י ם גמוגו ,וכנגדן ה פ כ ו ח ש ש ו ת י למציאות אדם חלומותי. במקום הילדות — לבי ל ג ב י אופיו של ד ו ח ה בביעורה .אין לי עוד א ש ל י ו ת או ציפיות .אין בעיר אחד שהייתי רוצה אותי. תום והתקוות מילאו את זאת עם חשמליות ל ב ק ר ו .איני מ צ פ ה יתעוררו ואפילו בי למראה בוודאי בית האדם ז א ת אף ש מ י ש ה ו מ ת ו ש ב י ה ה ח ד ש י ם יזהה זכרונות הסוהר. צער למראה כל להרגיש מגרשי זאת משחקים, ולוא רק בתים, אחד. ליום א ו ל ם א י נ י ב א ל ע י ר ז א ת כדי ל ע ו ר ר מ ת ר ד מ ת ו א ת ה ע ב ר ,א נ י בא כדי ל ש כ ו ח ולשמור אותו פה ,ה ם עלי לשוטט כי בזכרוני רק אלה אשר את א פ י ל ו ימי אהבתי. ב ל ב י כ ע ל י ם יבשים ש נ ש ר ו מעץ יבש .א ם היה שעברו האושר בי מ ק צ ת רצון ב ר ח ו ב ו ת י ה ש ל בנדין ,הזמן ש ח ל ף שם קץ גם ל כ ך .אני נ ה נ ה מן ההווה בו השתקמה בריאותי ובו בדעתם האומרת כי להתחשב הנחה מצאתי בלי טעם להכיר לחיי. את העתיד מוצאם שייך לא לילדי יידעו לאן ועלי לפנות. ז א ת ה י א ש מ ת ו ו ה א ת דרכי. ש נ י נ ה ג י ם מ מ ת י נ י ם ל נ ו ב מ ו נ י ו ח י ה ם ל ז ה מ ל ו ן ב ק ר א ק ו ב כ ד י להסיע א ו ת נ ו לבנדין. י ל ד י מ כ י ר י ם א ת ה ע י ר ר ק בשמה .עוד מ ע ט י י ה פ ך ה מ ו ש ג ה ג י א ו ג ר פ י להרבה י ו ת ר מ ס ת ם נ ק ו ד ה ב מ פ ת שלזיה ויותר מ ה ל ך ר ו ח ש מ ש פ י ע על הווייתם. הוא אני ייהפך מטייל הראשונה, לידיהם תקשר לממשות. נעבור היום ברחובות יחד שבהם אבותי. התגוררו ב ר ח ו ב ו ת א ל ה ב פ ע ם ה א ח ר ו נ ה ו ל א א ש ו ב ה נ ה עוד .ה ם — ב פ ע ם ע ל מ נ ת ל ש מ ו ר ע ל ה מ ש כ י ו ת .ל ג ב י זהו ס ו ף ה מ ס ע ו ה א מ צ ע י ל מ ס ו ר את המורשת היהודית. לגביהם היעדר — אך ההתחלה חוליה אשר א ו ת ם ל ע ם ו ת ע ש י ר א ת חייהם. נוסעים אנו מתעכבים לתפילת יושבת בגלל יום לדרום־מערב העגלות ראשון. לימיני. ככל וגשם הרתומות חרש אנו שמתקרבים מתחיל לסוסים לרדת. הדרכים חלקלקות ובגלל המוני אדם פני כפרים ועיירות. חולפים על ליעד, רוחה שפלה יותר. נוהרים ג׳יים, לכנסיה כלתי, בני ואנו סיו, הגדול יושב ל ש מ א ל י .ש ל א כרגיל ,ש ו ר ר א ת ה מ ח ח בינינו .י י ת כ ן ש ה ו א מ צ פ ה ל ה ס ב ר י ם ש א י ן ב י ד י ל ת ת ם .כ פ י ש ל א ה ב נ ת י אז ,ע ם ת ו ם ה מ ל ח מ ה ,מ ה ב ע צ ם ק ר ה לנו, כך איגי מ ב ץ ז א ת ג ם היום .א נ י מ ק ו ה שיהיה ב י די עוז ושיעמדו לי כ ו ח 193 ר א י י ת י ח ב ר ו נ י ,ע ״ מ ש א ו כ ל ל ח ל ק היום ע ם ילדי א ת ז כ ר ו נ ו ת ה ע ב ר .ע ם ה ז מ ן גוברת בי ה ת ח ו ש ה שעלי להניע אותם לחקור כ כ ל יכלתם א ת התקופה החולף, ב ת ו ל ד ו ת י נ ו ו ל ה ת ע מ ק בה. הזאת א נ י מ כ ר ב כ מ ה פ ר ט י ם מ ת ו ל ד ו ת י ה ש ל העיר בנדין .ישנן ת ע ו ד ו ת ,ה מ ו כ י ח ו ת כי כבר בסוף השכנה ה־12 בעידודו של ברובם עם המאה חיו ב ב נ ד י ן רבים יהודים; ה מ ל ד קאזימיר ,ה ו ד ו ת ל מ ד י נ י ו ת ו הגיעו מגרמניה אליה הליבראלית; הם ב מ ס ח ר ו ב מ א ה ד.־ 16וה־ 17א ף פ י ת ח ו ע נ פ י ם ב ע ל י מ ש מ ע ו ת הארצות בראש השכנות. במאה ב מ א ה ה־ 18היוו ב ה היהודים ר ו ב . עסקו בקשריהם עמדו ה־19 א ו כ ל ו ס י ת ה א י ז ו ר כ ו ל ו — ר׳ א ב ר ה ם בורנשטיין ו ח ת נ ו ,ר׳ מ נ ד ל מיקוצק המפורסם. כלכליות ב י מ י ה כ י ב ו ש הרוסי ,ס ב ל ו יהודי בגדין מ ג ז י ר ו ת ש ה צ ר ו א ת צ ע ד י ה ם .ר ב י ם ג ו ר ש ו ל ס י ב י ר בימי ה מ ה פ כ ה ש ל ש נ ת מהמגהיגים הבולטים אחד ומפורסמת מכובדת ב א ו ת ם הימים היה ר׳ ב ר י ש ואחרות, .1905 גראוברט, רבות ב כ ל ר ח ב י פולין .ה ו א כיהן ב מ ש ד ש נ י ם אישיות כ ר ב ה של ב נ ד ץ והשתתף במשלחת ב ת ארבעה חברים שהחמגה לפגישה עם ראש מ מ ש ל ת רוסיה ,כ ד י ל ד ו ן ב ב ע י ו ת ה ע ו מ ד ו ת ב פ ג י ה ע ם היהודי .ר׳ ב ר י ש ה י ה מ ק ו ב ל מ א ו ד ע ל הבריות ,ל מ ר ו ת דעותיו שהיו מ ת ק ד מ ו ת בהרבה לעומת אלה ש ל ב נ י ת ק ו פ ת ו ואף ש ה ד ב ר יפגע ע ל פ י ש ג ר ס כ י מ ו ת ר ל ר כ ו ש ה ש כ ל ה ח י ל ו נ י ת ואין ח ש ש בחיגיד הדתי .ר ב י ם ה ת ק י פ ו א ו ת ו ע ל ע מ ד ה זו .ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב ב ג ד י ן היתד. בתחילה, חלשה אירועים, הסופר ב מ א ה ה ע ש ר י ם ה ל כ ה והתחזקה, אולם שיגו ה א ג ש י ם א ת עמדותיהם .ב ש ג ח ה מ פ ו ר ס ם ,י .ל. היתד. פרץ, בעיר פעילות תרבותית, שבא 1913 ל ר ג ל יסודו שבעקבות לאחר ב י ק ר בעיר, האירגמ של כ מ ר צ ה אורח החדש נערכו הרצאות בנושא הציונות מספר ״הזמיר״. והיו קונצרטים ש ל מ ו ס י ק ה יהודית ,ו נ ו כ ח ב ה ם ק ה ל ר ב . א נ ו מ ת ק ר ב י ם לעיר .ה י ו ם יהיה ת פ ק י ד י ק ש ה מן ה ר ג י ל .יהיה ע ל י ל ה ר כ י ב מחדש מהם מ ה ק ט ע י ם ה ש ו נ י ם ש ל חיי ,מן הימים ש ק ד מ ו ל מ ל ח מ ה ו ב מ ה ל כ ה ו ל ב נ ו ת דגם אעבור למרות כלשהו, שפרטים כל רבים כד חסרים. א ת ה ג ב ו ל בין ה ע ו ב ד ו ת לבין הדמיץ ,בין ה ח ל ו ם עלי לבין להיזהר לבל המציאות. עם ז א ת אגי מ ו כ ר ח ל פ ר ו ק מ ע ל י א ת עומס ה ר ג ש ו ת ש ה ו ד ח ק ו ע ד כה. הגענו רואים כאן מהבחינה לבנדין. החיצונית, לא העיר נפגעה במלחמה, גפש ח י ה ב ח ו צ ו ת .מ ר כ ז העיר ש ק ו ע ב ת ר ד מ ה ,א כ ו ל ש י ע מ ו ם . מ ז כ י ר ה לי פ ג י ע ו ת ו א ב י ר ו ת .ה ב י ת ש נ ב נ ה ע ל ידי א ב י התגוררנו עד לשנת 1940 — נ ה פ ך ל מ ר פ א ה עירונית .ה ו א בשנת נעול אד אין כ ל אבן 1932 ובו ואין ר ו א י ם ב ו סימן חיים .ה ב י ת מ ח נ ח ,מ ת פ ו ר ר ,ק ש ה להכירו ו כ א י ל ו נ ת ג מ ד מ א ז ג ו ר ש נ ו הזמן ממנו. החדרים טמן לי מלכודת. הייתי רוצה להראות לילדי את מקומם של ה ש ו נ י ם ב ת י ד ה ב י ת א ד ל פ ת ע א נ י חש ב ד ו מ י ה מ ע י ק ה מ ס ב י ב י .ת מ י ד ה י ה ב י ת ז ה ו כ ל ה ב ת י ם ש ב ש כ נ ו ת ו ש ו ק ק י ם חיים ו מ ל א י ה מ ו ל ה .ה י ל ד י ם ה ת ר ו צ צ ו , ה א מ ה ו ת ק ר א ו ביידיש ,ס ו ח ר י ם ה ת ו ו כ ח ו ו ב ע ל י מ ל א כ ה ה כ ר י ז ו ע ל ת ו צ ר ת ם . א נ י מ ר ג י ש כ א ו ר ח ב ל ת י ק ר ו א ואינני מ ע ז ל ה פ ר י ע א ת ה ד מ מ ה .א י ן ב ר י ר ה , א נ י מ ס פ ר ע ל כ מ ה פ ר ט י ם מחיי הורי וחיי ס ב י ו ס ב ת י ,ב מ ק צ ת ע ל חיי בלחש האחיות והדודות ואני מדגיש במיוחד ש ב ח נ ו היה בית ועד לחכמי התרבות ה י ה ו ד י ת ה ש ו ר ש י ת ו מ ו ק ד ה ש א י פ ו ת הציוניות .ה ה י ע נ ו ת ל צ ו ר כ י ה כ ל ל ו ה מ ס י ר ו ת לכל 194 השייד להזדהות עם ה י ה ד ו ת ו ל ק י ו מ ה — היו ה מ ו פ ת שלאורו התחנכנו. מ ע ש י צ ד ק ה היו מ נ ה ג ש ל יומיום ,א ך ל א היוו ה ח ל י ף או ק נ ה מ ז ה ל ה ת י י ח ס ו ת לאומית .ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה ה ת ע ו ר ר ו ב ת ח ו ם זה א י ה ב נ ו ת ו ה ב ד ל י גישה. יהודית במבנה מקבלים בדירה את פנינו ב מ ק ו ם זה, בואנו. במסכת ענן הסמוך, ילדותי אף האמיתית ב ו ה ת ח י ל ה כ ל ,א נ י ח ש כאילו ש י ת פ ת י א ת ובחוויות זכרונות: בה באדיבות, נולדתי, כי מתגוררות חוששים שלוש מ ע ט מן משפחות. הכוונה הנה של החלון ר א ש י ת דרכי. קפצתי שממנו ההתרגשות כדי אוחזת להוכיח הדיירים של בני משפחתי בי לחברי ואני א פ ו ף פוחד, שאיני ב מ ק ו ם ההוא ש י ח ק ת י ו נ א ב ק ת י ע ם יריבי .מן ה ב י ת הזה י צ א ת י ל ר א ש ו נ ה ל ב י ת ובלבי הספר הטירה תקוות העתיקה הקטנות. בקומת וציפיות. מהמאה במעלה הארבע הגבעה עשרה, ההיא ושם חקרתי שיחקתי הסודות את עם במחבואים של אחיותי כאן ז מ מ ת י יחד ע ם ח ב ר י כ י צ ד ל מ ר ר א ת חייו של ה ק צ ב שהיה גר קרקע, כמעט שמעבר לא כי א ת מראהו. סבלנו מ ד י יום ,ר ג י ל י ם ה י י נ ו — א מ י ואני — ל ב ק ר ב ב י ת ס ב י ו ס ב ת י , לרחוב. סבי, קומה גבה נראה וצנום, מנביאי כאחד תמיד התנ״ך. היה מ ו ק ף ב ס פ ר י ק ו ד ש ו ש ק ו ע ב ק ר י א ת ם .הוא ק ר א בניגון ח ד ג ו נ י א ש ר מ צ ל צ ל באוזני ע ד היום. ומתפלל בעל פה תפילות כה רבות. סבי לפעמים את בטלית ועטור בתפילין ת פ י ל ת ש ח ר י ת .ת ה י ת י אם א צ ל י ח פ ע ם לזכור בעל פה אחרי א ת ב ר כ ת המזון. הייתי וגם ״נער שבהם חייתי לא נפטר בשנת 1936 ראיתי כל אותו ארוחה כשהוא חכיתי עטוף בקוצר רוח כילד מ צ א ת י ביטחון מלא ולא זקנתי עירערו ראיתי במאומה ילד ו א נ י אז צדיק את בן נעזב אמונתי תשע. להזדמנות במלים וזרעו שהשמיע מבקש שהייתי בקול לחם״. ב נ כ ו נ ו ת ו של למרות לברך מאמר קשור עם רם: התנאים זה. סבי א ל י ו מאוד, נ ט ש ט ש ה ד מ ו ת ו ב ז כ ר ו נ י ב ש נ ו ת חיי ה ב א ו ת .רק בימים ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ,ל א ח ר שהייתי ע ד ל ר ו ע ה א ד ם ה ע ו ל ה ב א כ ז ר י ו ת ו ע ל ה ש ט ן עצמו ,כ ש ה י ה עליי ל ה ש ת ל ב מחדש לוויה בחיים ולא להמשיך — בזכרוני. שוב עלתה דמותו נטשה אותי ברגעי הלבטים, דמותו התמירה לי היתד. הגנה עלי מפני היאוש ועודדה לבן אותי לחיות. היום ,בבנדין ,א נ י ש ו ב מ ר ג י ש ע צ מ י מ ו ט ר ד וחשוף ל א ו ת ן ה ש א ל ו ת ה מ ו כ ר ו ת והמציקוח. הקהילה מדוע היהודית שרודפות השאלות כל זה היה צריך הגדולה של אותי לקרות שתק ומדוע א מ ר י ק ה והיכן היה חוששני עדיין. העולם? ״שומר שהחיים היכן היתד. ישראל״? להיות עלולים אלה הן חסרי טעם, כ י אין ל מ צ ו א ת ש ו ב ו ת ב ח י י ם ואין ל מ צ ו א מ נ ו ח במוות .ע ו מ ס מחשבותי כבד סייג, רוב מנשוא בני ואני משפחתי משתוקק גרו לשמץ בקרבתו של של אמונתו העמוקה, בית סבא. כפי ללא שעשתה של דחה סבי. ביקורנו בעת ב ק ר א ק ו ב ,כן גם א נ י מ נ ס ה ל ה ח י ו ת ד ב ר ש א י נ נ ו עוד .אני מ נ ס ה ל ה מ ח י ש ל ע צ מ י תמונות חיו שבעצם קיימות רק ק ר ו ב י וידידי, בתוך ברוחי .א נ י מ ה ל ך העיר ב ח ב ר ת ילךי ש ב ה הושמדו .דודים בתוך — שהיו העיר שבה סוחרים ובעלי ח ז ה ; ד ו ד ו ת — ש א ד י ק ו ת ן ע ל ת ה ע ל ז א ת ש ל ב ע ל י ה ן ; ב נ י ד ו ד — מ ה ם ציונים ומהם קומוניסטים; אחיינים — אחדים חביבים ואחרים עוינים :חברים ל ס פ ס ל הלימודים אותם, — למדנים ושקרנים. את כולם אני זוכר היטב, א ך לצערי ,ר ק א נ י ר ו א ה א ו ת ם .ר ק ל י ב ל ב ד נ י ת ן אני ממש לשמוע רואה ברגע זה א ת פ ש ו ט י ה ע ם ש ל ב נ ד י ן ה מ ק ל ל י ם ביידיש ו א ת ה ר ב נ י ם ה נ ו ש א י ם א ת ד ר ש ו ת י ה ם 195 באידיש גם הנערות ב א ו ת ה ה ש פ ה א ש ר לצערי ,מ ו ב נ ת א ך ב ק ו ש י לילדי .א נ י ע ו ב ר על ידי המקומות נראה אמהות הם. השרות ערש שירי ובחורים ביידיש אחרי המחזרים ש ב ה ם נ ה ג נ ו ל ב ק ר א ח ר י הלימודים ,גם ע ל יד ב י ת ה ס פ ר ע צ מ ו והוא ביתו של לי מ ש ו נ ה ,כ א י ל ו א ב ד ה ל ו גדולתו .ו ה ר י שוורצבאום*. אלף כמד .ז כ ו ר י ם לי א ו ת ם נ י צ ו צ ו ת ש ל תקוה ,א ש ר ע ו ר ר ו ב ק ר ב כ ל ה ק ה י ל ה מ כ ת ב י ו מ ח ו ץ לארץ ,ש ב ה ם ס י פ ר ע ל מ א מ צ י ו שהגיעו לפחות להציל מבינינו. מעטים הפולנים הפכו א ת בתי התפילה לבתי מגורים ולמחסנים ודבר זה מ ש נ ה לגמרי את פ נ י ה ע י ר בעיני. כשוקקים ה ב ת י ם הזכורים לי נראים חיים שוממים: לי ס ת ם נ כ ס י ם שאין ב ה ם לא ט ע ם ולא ת ו ע ל ת .ה נ א צ י ם ר צ ח ו ב נ י א ד ם א ך ל א ר א ו כל סיבה בבניינים לפגוע אולי ובנכסים, שהוצאות מחשש תהיינה השיקום ג ד ו ל ו ת מדי... מקווה אני שהדברים שילדי חשים אינם במתחולל אך בנפשי, לי אין בכך ספק ח ר ו ת י ם ב ת ו ד ע ת ם ל א ח ר שראו א ו ת ם ב מ ו עיניהם ,ל מ ר ו ת ש ל א ע ל ה בידי ל ג ו ל ל ל פ נ י ה ם א ת פ ר ש ת חיינו היום־יומיים ב ע ת ה מ ל ח מ ה :כ י צ ד הופכים כ י צ ד חיים כ ל ה ע ת על פי פ ח ת ל ג ו כ ח ה ח ו ר ב ן — ז א ת י ו כ ל ל ה ב י ן לתת־אדם, ר ק מי ש נ ת נ ס ה ב כ ך .שמא א נ ס ה למסור מ ק צ ת מ ה ל ב ט י ם ש ה י ו ל מ נ ה י ג י ה ק ה י ל ה מ מ ע ש י האומץ ו ה ג ב ו ר ה של יהודי בנדין ומקצת מכך להפיק המלחמה ? בימי א פ ש ר יהיה לקחים לעתיד. י ש ע י ה ו ט ר ו נ ק מ ב י א ב ס פ ר ו ״אירופה ה מ ז ר ח י ת ת ח ת ה כ י ב ו ש הנאצי״ ,פ ר ט י ם על חילוקי .1941 הדעות יושב מרין, החריפים ראש שנתגלעו מועצת לפני היהודים האקציה )שמוגה הראשונה ע״י בבנדין הגרמנים(, בשנת זימן את ח ב ר י ה ל י ש י ב ה .ב נ א ו ם ה פ ת י ח ה הודיע ,ש מ ע ת ה יהיה צ ו ר ך ל מ ל א א ח ר ה מ ד י נ י ו ת הרשמית, מסירת ל פ י ה כ ל ה ד ר י ש ו ת ש ל ה ש ל ט ו נ ו ת י ב ו צ ע ו ע ל ידי ה י ה ו ד י ם עצמם ,כ ו ל ל ה י ה ו ד י ם למשלוחים .מ י כ א ל ל ס ק ר ה ת נ ג ד ל ה צ ע ת ו ש ל מ ר י ן ו א מ ר ש ב כ ל ההיסטוריה אלפי והחולים ״אם היהודית קורבנות לא קרה כדבר להשמדה לידי האויב. שקהילה הזה הוא ציין יהודית שאין ספק תתן יד בכך למסירת שהקשישים ש י ו ע ד ו ל מ ש ל ו ח יומתו .הוא ה ס ת מ ך ע ל ה ה ל כ ה ה י ד ו ע ה ש ל ר מ ב ״ ם : א מ ר ו ל ה ם ע ו ב ד י כ ו כ ב י ם ת נ ו לנו א ח ד מ כ ם ו נ ה ר ג נ ו ,ואם ל א ו — נ ה ר ו ג י י ה ר ג ו כ ו ל ם ואל י מ ס ר ו להם נ פ ש כולכם, האחרים הזהירו מפני סכנת ההידרדרות א ח ת מישראל״ .גם המוסרית אם אמנם חברי המועצה תתקבל הצעתו ש ל מרין .א ב י מ ע ו ל ם לא ס י פ ר ע ל ישיבה זאת ,א ך ב ס ו ה נ י כי היד .בין ה מ ת נ ג ד י ם להצעתו ומעשיהם ש ל מרין ,אם א מ נ ם ה ש ת ת ף ב ה צ ב ע ה .ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה של ״מרעים״ למיניהם ב ר ח ב י פולין, לא הצילו, עם השלטונות לדעתי, אף נפש א ח ת .ה ה י פ ך ה ו א ה נ כ ו ן :ה ם ה פ י ח ו ב א נ ש י ם ת ק ו ו ת שוא .ל ב ס ו ף ,ג ם ה״מרינים״ ומשפחותיהם ה ו ש מ ד ו כ מ ו כ ל האחרים. אולם ,ה י ו ג ם גילויי אומץ וגבורה ע י ל א י ת ב ב נ ד י ן ה ע י ר .ר׳ ש מ ע ו ן ה ו ב ר ב נ ד מוסר על האירוע ה ב א : בשנת 1939 בחודש ספטמבר, נ כ נ ס ו ה ר ש ע י ם לבגדין, מ י ד ה ק י פ ו א ת ה ר ב ע י ם היהודיים ,ה צ י ת ו א ת ב י ת ה כ נ ס ת ו א ת ה ב ת י ם הסמוכים לו .כ ל יהודי ש נ י ס ה ל ה י מ ל ט מן ה ב י ת ה ע ו ל ה ב ל ה ב ו ת — נורה במקום .והנה, * עסקן ציוני נודע שישב בעת המלחמה בשווייץ ושיגר משם עזרה ליהודי העיר. כיום בארץ .וראה את זכרונותיו ב״משואה״ בי. 196 לתוך עם ק ב ו צ ת יהודים ו ב ר א ש ם א י ש ב ש ם ש ל ם י נ ג ר , בית הכנסת הבוער חדרה בזרועותיו ב נ ו ועם התנו .ה צ ל י ח ו ל ה ג י ע ע ד ארון ה ק ו ד ש וכל א ח ד נ ש א שני ס פ ר י תורה .ב ר ג ע ש י צ א ו מ ת ו ך ב י ת ה כ נ ס ת ה ע ו ל ה ב א ש — נ ו ר ו ל מ ו ו ת על ז י הנאצים. קטע והנה מיומנו איש של )פלוגה הזונדרקומנדו לתפקידים ב א ו ש ו ו י ץ ־ ב י ר ק נ א ו ,ה מ ת א ר א ת ה מ ק ר ה ה ב א :ב ח ו ד ש אוגוסט ,ב ש נ ת מיוחדים( 1943ה ג י ע ו מ ד י יום מ ש ל ו ח י ם מ ב נ ד י ן ו ה א נ ש י ם נ ג ר ר ו ל ת א י הגאזים .ה ר ב הזקן של ע י ר נ ו היה א ף הוא ב א ח ד ה מ ש ל ו ח י ם הללו .הוא ידע ש א ל ה ה ם ר ג ע י חייו ה א ח ר ו נ י ם ב כ ל איש לשיר ,ל ר ק ו ד וכך ל ל כ ת ל ק ר א ת ה מ ו ו ת כי ה מ ו ו ת ע ל ק י ד ו ש והאיץ ה ש ם ה ו א סיום נ ע ל ה ש ל החיים. גם היו נסיונות רבים מעשי לבצע גכשלו ב ג ל ל היעדר ש י ת ו ף פ ע ו ל ה , להשיג נשק. לארגן חבלה, התקוממות, רובם אך ב ג ל ל הבגידה מצד הפולנים או אי יכולת מ ה שעלי עוד ל ע ש ו ת ה י ו ם ה ו א — ל פ ק ו ד א ת ק ב ר ו ת א ב ו ת י ב ב י ת ה ע ל מ י ן למצוא המקומי, את המצבות, לומר ובכך קדיש לתודעתם להחדיר ילדי של א ת ה ב ט ח ץ כ י גם להם ,כ מ ו ל ח ב ר י ה ם ,היו ס ב א ו ס ב ת א . בית פעמים העלמין נמצא במרחק־מה ב ש נ ה .א נ ח נ ו נ ו ס ע י ם כמד, מהעיר דקות ומשפחתי סביב סביב לבקר נהגה בו ואיננו מוצאים מספר בית את העלמין .הוא געלם ב ל י ל ה ש א י ר זכר .מ ג ר ש י ס פ ו ר ט ובניינים נ מ צ א י ם ב מ ק ו מ ו . אולי הייתי צריך ל ה י ו ת מ ו כ ן גם לזה ,א ך אינני מ ס ו ג ל ל ש א ת ז א ת עוד .אני ב ו כ ה כילד ,א ב ל ה ד מ ע ו ת א י נ ן מ ק י ל ו ת ע ל ס ב ל י .שלושים ושניים א ל ף יהודים חיו בעיר בגדין וכולם נ ר צ ח ו בידי ה נ א צ י ם ,א ו ל ם בעיני ה פ ו ל נ י ם ל א היתד! ה מ ל א כ ה שלמה ,ל כ ן מ ח ק ו ג ם כ ל ז כ ר ש ל ה ע ב ר היהודי ב ע י ר זאת .ל א יכולתי ל ה ע ל ו ת אף בדמיוני ,שאחרי ש ה ו ת הרגשה אין מ א ו ד א נ ח נ ו ח ו ז ר י ם ל ק ר א ק ו ב .ה ר י ס ת ב י ת ה ע ל מ י ן וחילול קברות החורבן הכללי גורמים לי ייסורים. ז א ת א ל א טרגדיה תהיה אותה כ ז א ת ש ל ר י ח ו ק וניכור. עייפים אבותי של שבע שעות בעיר מ ו ל ד ת י , אעזוב תוך עם קטנטונת כ ג ר א ה ה ש מ י ר ה על זאת, אני ואיאלץ מודע להתרגל לכך שבתוך ו ל ח י ו ת עמה. אחת הדרכים זכרם של אבותי עם זכרם של כל האהובים אשר נ ר צ ח ו א ך מ ק ו ם ק ב ו ר ת ם ל א נ ו ד ע עד היום .ח ב ל ש נ ש ל ל ה מ י ל ד י ה ז כ ו ת ל ג ע ת ב מ צ ב ה ה נ ו ש א ת א ת שם מ ש פ ח ת ם ו ל א י כ ל ו יחד ע מ י ל ו מ ר ק ד י ש כדי ל ה י פ ר ד מאבותיהם מחר לשלום. יהיה היום ה א ח ר ו ן ל ש ה ו ת נ ו ב פ ו ל י ן ויהיה זה היום היחידי במסענו, ש ב ו ל א נ ש ת ף ,ר ח ה ואני ,א ת ילדינו .ל ב ד נ ו נ י ס ע ל ב י ר ק נ א ו ־ א ו ש ת י ץ .ב ה ס כ מ ה א י ל מ ת מ כ ב ד י ם הילדים א ת ר צ ו נ נ ו .ה ח ל ט ת נ ו ז א ת נ ו ב ע ת מ כ מ ה טעמים ,ש ח ל ק ם נ י ת נ י ם ל ה ס ב ר ו ח ל ק ם א ף אין ב כ ו ח י ל ב ט א .א נ י ח ו ש ש ש י ג ל ו א ת ה ס ו ד ה צ פ ו ן בלבד, העומד בסתירה מ ו ח ל ט ת לדברים שאני משמיע להם השכם והערב — כי יש ל א ה ו ב ולהוקיר א ת החיים ,ו ל א ל ה י כ נ ע ליאוש .באושוויץ נ מ נ ע ת י ע ש ר ו ת פעמים מלהשליך את עצמי על גדר התיל ה מ ח ו ש מ ל ת — כדי ל ח י ו ת ולמסור ע ד ו ת חיה ו ל ס פ ר א ת ה כ ל ,ו ב כ ל ז א ת ל א ה ר פ ת ה מ מ נ י ה מ ח ש ב ה ע ל ה ת א ב ד ו ת . היא היתד .ח ל ק ב ל ת י נ פ ר ד ש ל ח י י נ ו ח ס ר י ה ת ק ו ו ת א ש ר ע מ ד ב ה ם ת ד י ר ה ר י ח ש ל ב ש ר חרוד .אינני רוצה ש י ל ד י י ע ש ו מ א מ צ י ם ל ר פ א א ת פצעי .הזמן ל א ר י פ א 197 אותם עד ואולי כ ך צריך היה ב ע צ ם ל ה י ו ת .פ צ ע י ל א ה ג ל י ד ו ו ל א יגלידו לעולם. היום מ ט ר י פ ה א ת ד ע ת י ה מ ח ש ב ה יכולתי איך עצמי אךישות, לכפות על ב ר א ו ת י גויות מ ס ב י ב י כ ל היום ,ו ל ג ע ת ע ם ש ח ר ב ג ו פ ם ה ק ר ש ל ה מ ת י ם ,א ש ר היו אתמול בין עוד ומסוגלים החיים לבלוע היו פרוסת המפגש לחם. הזה ה ט י ל ב י פ ח ד ו ב ע י מ ו ת זה רוצה א נ י ל ה י ש א ר ל ב ד י . נכנסים אנחנו לשערי ונצמדים בירקנאו לרפות א ת המתח .המקום שקט עתה. נשרף, ה פ ח ד והאימה — נעלמו .אין א י ש זה לזה דחף מתוך נ ד מ ו ה י ל ל ו ת ,פ ג הריח בשטח. לאושוויץ, מודע לא ש ל ב ש ר אדם במרחק הנמצאת ש ל ש נ י קילומטרים ,בערך ,ב א י ם ה מ ו נ י מ ב ק ר י ם .מ ע ט י ם מ א ו ד ב א י ם ל ב י ר ק נ א ו . נ ש א ר ה פ ה ר ק ש ו ר ה א ח ת ש ל צ ר י פ י ם ו ק ר מ ט ו ר י ו ם ש ב ח ל ק ו הרוס .שני מ י ל י ו נ י ם יהודים גיספו ב ת א י הגאזים ב ב י ר ק נ א ו .א נ י נ ר ע ד ל ש מ ע ר ע ש פ ת א ו מ י .זהו של קולה של ר כ ב ת הנכנסת לתחנה ,נושפת ויורקת מ ת ו כ ה א ת מטען האדם המיועד מתגלית לעיני הכתובת ע ל ה ש ע ר : לפריקה. משחררת(. מרחפים מזדקר חלחלה אוחזת בי אני כי ״ א ר ב י י ט מ א כ ט פריי!״ שומע מ ל א כ י המוות ,ל ב ו ש י ם מ ד י נ א צ י ם . את השערים סגירת ה מ ס פ ר 132407 )העבודה וגגד עיני ה מ ק ו ע ק ע בזרועי, לגגדי .שורות א ר ו כ ו ת ש ל ג ד ר ו ת ת י ל ,מ ג ד ל י שמירה ,זרקורים ו מ כ ו נ ו ת טורים יריה. של דמויות סחבות בבלואי כשאנשי ס.ס. צמאי הנעזרים דם, ב כ ל ב י ם פ ר א י י ם ד ו ח פ י ם א ו ת ם — כ ל א ל ה ע ו ב ר י ם ל פ נ י .שלדים ,עטופים ב ג ד י ם מפוספסים ,נראים מסביב .אנדרלמוסיה .אנשים בוכים ,מתייפחים ,אחדים מתפללים. ה מ ח פ ש י ם א ת הוריהם והורים ה ת ר י ם א ח ר י ה י ל ד י ם ש א ב ד ו להם .ב ת ו ה ו ילדים קורה דבר שלא ייאמן :אני שומע מוסיקה, ובוהו ה ו א ו ה נ א צ י ם ש ל י ח י ו הם ,ש נ ב ח ר ו ע ל השאול תזמורת מגגנת .האם שער ז י אלוהים? אני קופא מפחד ו מ ב י ט ס ב י ב י .רווח ל י :א נ ח נ ו ה מ ב ק ר י ם ה י ח י ד י ם כאן .ה ש ע ר י ם פתוחים .ד ח ה על ז י .אין כ ל ב י ם ,אין ש ל ד י ם ,אין מ כ ו נ ו ת יריה ,אין א נ ש י ס.ס ,.אין ר כ ב ת ואין מ ו ס י ק ה .א ל פ ח ד .אין איש ב ש ט ח . עם כ ל ח ו ס ר ההיגיון שבדבר עובדה אך היא כ י אנשים שבנו את הם ת א י ה ג א ז י ם ו ה מ צ י א ו א ת העינויים ה ב ל ת י א נ ו ש י י ם ב י ו ת ר .ב נ י אדם ה ר ג ו ב נ י אדם. ט ו ב שילדי איגם כאן אתי .ה א י מ ה ז א י מבהילה ה ג י ב ט ת מעיגי היתה א ו ת ם ,נ ח ר ת ת ב ז כ ר ו נ ם ו פ ו ג מ ת ב נ פ ש ם .מ ה ש ת מ ו ה ב ע י ג י גם ע כ ש י ו הוא, אחרי חיינו ה מ ל ח מ ה ,ר צ י נ ו כ ו ל נ ו להשיג הלאומיים. בגורלו ו ב י ע ז ו של העם הגבוה לתוך רצינו להוכיח ביותר, הצריף התבוסה את לעצמנו ואם היהזי, אינה שלנו ה י ח ז הפתוח שיקום חיינו ולא רק שלא אלא למבקרים. הובסנו, אנחנו הננו של שש שאנו אלה מ א ו ת איש מ ב ח י נ ת חיזוק דבקים ששילמו ה א נ ו ש ו ת כולה. שמז באמונה המחיר את אנחנו נכנסים שנדונו לכלייה גדחקו כ א ן כ ל ל י ל ה ו כ מ ט ו ר פ י ם ח י פ ש ו מ ק ו ם ל ה נ י ח א ת ר א ש ם .ה מ ק ו ם ה ס פ י ק בקושי למחצית מ ן ה מ ס פ ר הזה. האמנם אמת הדבר שנמצאתי פעם כאן? היכולתי ל ה י ש א ך ב ח י י ם ב ת נ א י ם כ ל כ ך ב ל ת י א נ ו ש י י ם ע ד ש ק ש ה ל ת א ר ם ? מ נ י ן היה בי הכוח ל ח י ו ת ולא ל א ב ד צ ל ם א נ ו ש ל מ ר א ה א ל פ י ב נ י א ד ם מ ת י ם ב ש ע ה ש א ת ה א ח ר י ם מ ו ל י כ י ם — או מוליכים ש ו ל ל — ל ת נ ו ר י ם .ה א ם היה זה הכוח ש מ ק ו ר ו באמונה, א ו היה זה ס ת ם מ ז ל ? ד ב ר א ח ד ב ר ו ר ל י :ה ט ו ב י ם ש ב י נ י נ ו — לא נ ש א ר ו בחיים .ע ל פ י רוב החזיקו מ ע מ ד א ל ה מ ב י ן ה א ס י ר י ם א ש ר למען ה צ ל ת ע ו ר ם מ ו כ נ י ם היו ל ה ש ת מ ש ב א ל י מ ו ת ,ל ג נ ו ב ו ל ב ג ז .ג ם ב כ ך לא ה ו ע י ל ו ' ל ע צ מ ם 198 רב. לזמן של א ל ה ש ק מ ו כי כוח דבר עליך של קורבנו הזרוע א ו ת ו הכוח. יעזור הם להם נטשו להישאר הכלל את בחיים, היקר: בסופו היו ששנוא ״מה א ל ת ע ש ה ל ח ב ר ך ״ ו ב מ ק ו מ ו ק י ב ל ו א ת ה כ ל ל ה א כ ז ר י :״הרוג א ת ז ו ל ת ך בטרם י ה ר ו ג אותך״ ,אך כ ל ל ב ר ז ל זה ש נ ק ט ו ב ו כ ד י ל ה צ י ל חשבון חיי ה ז ו ל ת — הוליד ח י ס ו ל הדדי. עצמם על את י כ ו ל ל ה י ו ת ש ל א היו א ל ה כוח הזרוע ,ל א המזל ,אף ל א ה ה ח ל ט ה ל ה י כ נ ע על לגורל גורמים תהפוכותיו כל שעזרו — שהכריעו בעד עמידתנו מול הקשרים עם הידוק עולם להישאר לנו הנחשול היו בחיים. עוד כנראה שגרף אלפי קורבנות מדי יום: י ד ו ,ת ו ך ע ז ר ה ה ד ד י ת ואמון, בתוך אדם ההתעלות של ש ל ח י ו ת טרף ,ה ו ש ט ת יד ע ו ז ר ת ל מ י ש כ ש ל ב ע ב ו ד ת פרך ,ת מ י כ ת איש ב ר ע ה ו כ ש ע מ ד נ ו ב ת ו ר ל ק ב ל ת המזון ו ה ש מ י ר ה ש ל א ת י ח ט ף פ ר ו ס ת ה ל ח ם ה מ ג י ע ה שיתוף לו, שעמיתו ויחיו. הדוק ניחומים בכל, צרה בעת י ר צ ה לחיות .ר ב י ם מ א ת נ ו ל א מקוד לעזרתו. כוחם בימי בתחושה היה המלחמה ועידוד הסתפקו שמישהו האחרתים היינו מאיש ב מ ח ש ב ה שהם זקוק כבר אחד לחם על וסומך סף כדי לרעהו, עצמם יינצלו עליהם כליון חיינו, שיחושו זענו אך כ י ב ע צ ם ה י ש א ר ו ת נ ו בחיים מ נ ע נ ו א ת נ צ ח ו נ ם ה ס ו פ י ש ל הנאצים .ב ז כ ו ת אותו יכולנו הכוח שעות להמשיך אחדות להתקיים. יושב אני על דומם בקרבת הקרקע, ההרוס הקרמםוריום ל מ ח צ ה ו מ ש ת ד ל ל ה ת פ ל ל ב מ ל י ם משלי .מ ו ח י גדוש מ ח ש ב ו ת ר ב ו ת ־ מ ת ח ה ג ו ב ר ו ת ע ל ר ג ש י ה פ ח ד ,הן מ מ י ל ו ת ס פ ק ב צ ד ק ת ו ש ל א ל ו ה י ם ועם ז א ת מ ו ד ו ת בכוחו. מהרהר אני הדורות העולם בני שעל רבצה דורי חמורה קללה ה ק ו ד מ י ם ש ל עמנו ,ואולי היתד! ז א ת ג ם מתפצל לשני לאלה מחנות: שעשו הקללות ב ר כ ה ? א נ י מ ה ר ה ר עוד כי כדי הכל שהיו סימן אותה מה שהיה, ל ב ש ר ל ק ד ו ש י נ ו כי א נ ח נ ו , מ ע ת ה ואילך — לאחר הימצאותי אותנו ל ה ת נ ג ד ו ת ל א ל ה ש ש ל ל ו מ א ת נ ו א ת ז כ ו ת הקיום ,א ל א ז כ ו ת היא ,ו א מ מ ש וכי כי עצם לרצוח ולאלה א ד י ש י ם להירצחנו .ועולה ב כ ל כוחי, על דעתי, מכל שניחתו על כאן איננו רק ה ש ר ז י ם המועסים נ ע ז על כל נהיה אחראים אלפיים שנה — אנו לגורל עמנו .ר צ ת י לומר להם שחלומותיהם הפכו למציאות .הקמנו מדינה משלנו, א נ ח נ ו ח י י ם כ ב נ י חורין ,מייצרים ב ע צ מ נ ו א ת ר ו ב ת צ ר ו כ ת נ ו ד ש ב ז י ג ו א מ צ ע י ם ל ה ג ן ע ל חיינו .א י נ נ ו ע ז הפקר .ע ם י ש ר א ל ש ב ל מ ו ל ד ת ו ,ה ק י ם מ ד י נ ה ר י ב ו נ י ת לבימת וחזר ה ה י ס ס ו ר י ה העולמית. א ש ר לי ,א י ש י ת עז רצוני ל א מ ר ל ה ו ר י כ י ה ם ל א היו ה ח ו ל י ה ה א ח ר ו נ ה בשרשרת, נכדיהם והחיים היהודיים ל א ת מ ו .כ ל עז א נ ח נ ו חיים, נשמור א ת זכרם, ה נ מ צ א י ם פ ה היום ,מ ת ג א י ם ב י ה ד ו ת ם מ ז כ י ר י ם א ת פ ע ל י ה ם וזוכרים גם ש א ב ו ת י ה ם היו בין צירי ה ק ו נ ג ר ס ה צ י ו נ י ה ש ש י ו נ א ב ק ו ע ל ה ע ד פ ת ארץ י ש ר א ל כ מ ק ו ם מ ד י נ ת ה י ה ז י ם ו נ ג ד ת כ ג י ת א ו ג נ ד ה .ש ת י אחיותי ,ה צ ע י ר ו ת מ מ נ י ,שבחייהן כה ד ב ק ו ברעיון הציוני ,הושמדו ב ו ביום ב מ ק ו ם זה ,י ח ד ע ם הורי .ב נ י א ד ם נולדים הצו כדי לחיות ואם כי זוע שסוף כולנו למות, בכל זאת החיים הינם ה ר א ש ת .א ו ל ם ש ת י א ח י ו ת י ו א י ת ן מ י ל י ת ו ח צ י ילדים יהודים ו ב נ י נוער, ב א ו ל ע ו ל ם ר ק ם ־ י ל מ ו ח .הגיע ס ו פ ו ש ל היום ,ש כ ל כ ך ח ש ש ת י מפניו .פ ח ד ת י מפרץ שמא רגשי האשמה שיתקפוני על שנשארתי בחיים בשעה ש א ח ר י ם הושמדו. ה ל כ ת י א ח ר י ק ו ל היצרים ו ב כ ך נ פ ג ם ע ר כ י ה א ג ו ש י ? כ ע ת ,כ ש א ג י ח ו ז ר 199 ו מ ס פ ר זאת ,נ ז כ ר אני ע ד כ מ ה ר ו ו ח לי ,א פ י ל ו נרגעתי ,ו ל פ ת ע ה ר ג ש ת י ש א נ י ר ע ב כי צ מ ת י עשרים ו ש ת י י ם ש ע ו ת .ל א ה ב נ ת י מניין ב א ה לי ה ש ל ו ו ה ה ב ל ת י צפויה, את בימים מ ה גם שהאירועים ומזכירים ה א ח ר ו נ י ם שוב מ ע ו ר ר י ם בי פ ח ד שלטון ה ש ח ו ר ו ה ל ה ב ו ת .י ת ר ה מ ז א ת — ב נ ע ו ר י נ ה ג ת י ל פ ק ו ד א ת אבותי א ת ד א ג ו ת ה י ו ם יום ,ל ס פ ר ע ל ה ס כ נ ו ת כדי להשיח ל פ נ י ה ם קברות האורבות ל נ ו ו ל ב ק ש ש ז כ ו ת ם ח ג ן ע ל י נ ו ,ו א י ל ו כ א ן ק ו ר ה ה ה י פ ך מזה .נ י ס י ת י ל ה ג ן ע ל שנרצחו, אלה לשמור ניסיתי ולהשיב עליהם את להם בטחונם. עכשיו רק מ ת ת ו ו ר ל י יותר ויותר ש ח י י ב ה י י ת י ל ש ו ב ה נ ה ב ח ב ר ת ב נ י ונכדי ,מ פ נ י ש ר ק גטוש זה י ו כ ל ה ד ו ר במקום לשמור את זכרם חובתו ה ח ד ש ל ה ב י ן א ת גודל ה א ח ר י ו ת של ו ל א לשכוח. הקדושים כלפי עמו ואת א ר ב ע ה מיליוני אדם בגי נ י ס פ ו כאן .ה ם ה י ו ב ו ו ד א י ב ו ד ד י ם ב מ ו ת ם ,כ ה בודדים. כ מ ט ו ס כ ד ר כ נ ו ללונדון .ה י ה ו ד י ם ש ח י ו ב א י ר ו פ ה מ א ו ת בשנים ,י ד ע ו ל ע מ ו ד מול היו כל נסיוגות השמד ושמרו אמוגים מסוגלים מעוני, היו את מצער רסורים ,מצאו לגאולה, אחת להתאים עצמם ל ד ת א ב ו ת י ה ם .כ ש ג ו ר ש ו מ א ר ץ לארץ, לתנאים תמיד ואף החדשים סבלו כי ת ע צ ו מ ו ת נפש ,חדווה ותקווה מפרעות, ציפיה תוך א ש ר מ ק ו ר ה ב ד מ י ו ן ו ל א ו ד ו ו ק א בהגיון .כ ל ה ע ת היתד .מ ט ר ה נ ע ל ה ל ג ג ד עיניהם — א ח ד ו ת בין כ ל ב נ י אדם .עם ה ו פ ע ת ה ש ל ה א מ ג ס י פ צ י ה בגי בין עמגו המהפכניות והיו ההתקדמות והשיפור שבחרו בודדים בהתבוללות, שהגיעו בחייהם, היו לתפקידים אבד לא אחרים גם רמים שהצטרפו בארצות חוש לאבותינו לתנועות אירופה. המציאות, עם ולא כל זנחו ל ע ו ל ם א ת הרעיון ל ש ו ב לציון .י י ת כ ן ו ה א ל י ס ת י ר א ת פניו ויטוש א ת ה א נ ו ש ו ת נהיה ה ש ע י ר ושוב לעזאזל. להפנות א ת עיקר מאמצינו א י ־ ל כ ך יש לחיזוקה ש ל ישראל ה ע צ מ א י ת אך ע ם ז א ת א ל ל נ ו ל ה ז נ י ח א ת צורכיהם של אלך .ה ח י י ם בפזורה .ע ל י נ ו ל ס מ ו ך ר ק ע ל ע צ מ נ ו ו ל א ע ל איש זולתנו .ע ל י נ ו ל ה י ו ת ע ר ב י ם זה ל ז ה ת ו ך ה ח ל ט ה נ ח ו ש ה ל ע מ ו ד ב פ נ י ה כ ו ח ו ת המאיימים עדיין ע ל קיומנו. ש ב נ ו ה ב י ת ה .ילדי ר א ו ב מ ו ע י נ י ה ם י ו ת ר מ ש י כ ו ל ת י א נ י ל ת א ר ב מ ל י ם .ה ם אל התקרבו חשים ה ע ב ר והם ה כ א ב .ייתכן• שהאדם יכול את להתעלות .מעל ל א י מ ה . ,מ ע ל ל ט ר ג ד י ה ה א י ש י ת ולמצוא .ט ע ם ב ס י פ ו ר ו הישן ש ל ש ל ו ם א ש : ״אדם צעיר נודד מ ע י ר ל ע י ר ו מ ח פ ש •יהודי פולין בשנת ואינו ,1648 מוצא א ת בני משפחתו ,לאחר ה ט ב ח של משוטט .בשוק של כשהוא א י ש .מהם. ל ו ב ל י ן בין ה פ ל י ט י ם ו ש ו מ ע א ת א נ ח ו ת י ה ם ו ב כ י י ם ה ו א נ ת ק ף יאוש ו ש ו א ל א ת האם עצמו: ורואה חנויות שהחנות יש עתיד חנות לעמנו?״ ובה ריקה ר י ק ה ואין ב ה מ ה הוא איש למכור. .חנותך ריקה ו א ת ה מ ב ק ש מ ה ק ו נ י ם א מ ר הזקן — ״אני מ ו כ ר פונה זקן לאחת הקורא הסימטאות לקונים. הוא שבהן מצויות כיון משתומם ב ע ו ב ר ו ש ו א ל ה פ ל י ט א ת הזקן — ״הךי ל ב ו א .מד .ת ו כ ל ל מ כ ו ר להם?.״ ״בני״ — א מ ו נ ה״. ל א א צ א ידי ח ו ב ת י א ם ל ס י ו ם ל א א ב י א ק ט ע מ י ו מ נ ו ש ל י א נ ק ל וירניק, גגר ,מ פ ל י ט י ט ר ב ל י ג ק ה :כ־ 500—450א י ש ה צ ט ו פ פ ו ב ח ד ר ש ג ו ד ל ו היה כ ח מ י ש ה •מטרים ר ב ו ע י ם ב ט ר ב ל י נ ק ה .ה ו ר י ם נ ש א ו ב ז ר ו ע ו ת א ת ילדיהם וקיוו לשוא ל ה צ י ל .אותם ממוות. בדרכם האחרונה, נדחפו, הוכו בקתות רובים ובצינורות. שיסו .בהם כ ל ב י ם שנבחו ,נ ש כ ו ו ק ר ע ו א ת ב ש ר ם .כ ל זה ארך ש ע ה קלה .אחר כ ך 200 ננעלו הדלתות ברעש. לאחר עשרים וחמש דקות מתו כולם ונשארו עומדים ל ל א ר ו ח חיים .ל א היה כ ל רווה ביניהם ו ה ם נ ש ע נ ו זה ע ל זה .ה ם ל א ז ע ק ו כי ח ו ט ח י י ה ם כ ב ר ניתק .לא היה להם צורך ב ש ו ם ד ב ר ו ל א ב י ק ש ו מ א ו מ ה . אמהות היתה א י מ צ ו א ת ילדיהן א ל ליבותיהן .ל א היו עוד ידידים ולא אויבים .ל א קינאה. כ ו ל ם היו שווים. למה כ ל זה קרה ? אני מ מ ש י ך לשאול אותה ה ש א ל ה .ח י י קשים ,ק ש י ם מאוד .אני חייב ל ח י ו ת כדי ל ס פ ר ל ע ו ל ם א ת ה כ ל ״ . המסע א ל ה ע ב ר הגיע לסיומו. )מאנגלית :רינה נזר( תושיה הרצברג מסבירה לאורחים את הדגם של אנדרטת השואה, יצירתו של הפסל דב הוף )זכה בפרס גוטמן תש״ס(. 201 פרופ׳ אברהם צבי בראון מ ס ר לקחי על ימי הארגון שני דורות הלוחם חלפו ל ד ו ר ו ת של כבר יהודי מאז ה ב א י ם במלחמת קובנא נחלצנו מכף של הקלע העולם השניה הכיבוש הנאצי. למעלה מארבעים שנה חלפו מאז פ ר ח מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ,ה י ו ם ש ב ו פ ל ש ו מ ד י נ ת פולין. הלוחם היטלר גייסות אל לגבינו, החברים של לשעבר הארגון ש ל יהודי ק ו ב נ א ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ,מ ש מ ע ו ת י ת א ר י ך אחר .ל פ נ י ש ב ו ע ו ת מ ל א ו 35ש נ י ם מ א ז ש י ח ר ר ה צ ב א ה ס ו ב י י ט י א ת א י ז ו ר י ע ר ו ת אחדים שכנו בסיסי שבהם החטיבה הפארטיזנית הקובנאית, שחברי ארגוננו רודניקי, היוו את ר ו ב ב נ י י נ ה ו ר ו ב מ נ י י נ ה — ו ל ה ז מ י נ ו י כ ל ו לעזוב א ת ה י ע ר ו ת כ ב נ י ־ ח ו ר י ן ו ל ה פ נ ו ת א ת פ ע מ י ה ם ל ק ו ב נ א העיר... ארבעים דורות ש נ ה ~ ש ל ו ש י ם ו ח מ ש שנים ...ימיהם ש ל ל א ד ו ר אחד ,כ מ ע ט ש נ י כ ב ר חלפו מאז, ועדיין ת ו ה י ם א נ ו ע ל מ ש מ ע ו ת ה ש ל א ו ת ה תקופה — ת ק ו פ ה ש ל אימים ח ו ו ע ו ת מ כ א ן ו ת ק ו פ ה ש ל מ ע ש י גבורה ,ל ע ת י ם ע ל ־ א נ ו ש י י ם , מכאן. א נ ח נ ו ש ה ז י נ ו א ת ה ת ק ו פ ה ה ה י א מ ב ש ר נ ו ,א נ ח נ ו ש ב ת ו ך גיא ה ה ר י ג ה ה ר ח ב נ ו עח ב ל ב נ ו ל ע ל ו ת ע ל ד ר ד ה ה ת ג ג ד ו ת היזומה ו ה מ א ו ר ג נ ת — מ ה ו ה מ ס ר ש ל נ ו לבנינו, ו ל ב נ י בנינו, לא אחד לדורות שיבואו אחריהם ז נוכל ל ה ס ת פ ק ב ס י פ ו ר המעשה בלבד ,שאותו סיפרנו כבר ב י ו ת ר מ ס פ ר ועוד ומחדלינו: נספר. המסר ש ל נ ו בדין שיכיל לא רק את העובדות על מעשינו א ל א גם מ ש ה ו מן ה ל ק ח ה מ ש ת מ ע מעובדות אלה ,גם א ת מ ש מ ע ו ת ן ה ע מ ו ק ה יותר .ו ז א ת ל א ו ד ו ו ק א מ ש ו ם ש א נ ו חוששים כ י מ א ו ר ע ו ת כ א ל ה ע ל ו ל י ם להתרחש ש ו ב ד ש צ ו ר ד ל ה ז ה י ר מ פ נ י ה ם .נקווה כ י א ל ש פ ל כ ז ה ה א נ ו ש ו ת ל א ת י ד ר ד ר עוד ,א ם כ י ז ה ל ג מ ר י לא ב ט ו ח ; ק ש ה ל ד ע ת מ ה זומם ה ש ס ן ב מ ח ב ו א ו ואלו ת ח ב ו ל ו ת מ ח ו כ מ ו ת ר ו ק ם הוא ע ם כ ל ש כ ל ו ל בסכנולוגיה ועם כל קלקול במידות... גם בהם, א ם לא יישנו ה ז ו ו ע ו ת ה ה ן — ה ל ק ח ב ע י נ ו יעמוד .ה מ ב ח נ י ם וה״איך׳ של ע מ י ד ת נ ו — ה ל ל ו חושפים אמיתות שבימים כתקנם, חיים רגילים מ ו ס ת ר ו ת הן כבני אדם ועל מהותנו כיהודים: 202 מ ת ח ת • ל פ נ י השטח, במעמקים: ע ל ה א ח ו ה ועל השנאה, אמיתות שעמדנו בתנאי על מהותנו על האחריות לזולת ועל ולעדה כולה דיכר ונגישות והפגיעה הזלזול זו: באחריות יכולת על בתנאי העמידה א כ ז ר י י ם ו ע ל ג ב ו ל ו ת י ה ש ל י כ ו ל ת זו. א נ ו מ פ ג י ם ,אפוא ,ש ו ב א ת מ ח ש ב ת נ ו א ל א ר ג ו נ נ ו ה ל ו ח ם מ ת ק ו פ ת ה כ י ב ו ש הנאצי ואל ל ק ח י פ ע י ל ו ת ו .ת ח י ל ה מ ש פ ט י ם אחדים ע ל ג ו ד ל ו ומימדיו. מעשה בשעת־ ל א מ ס ר נ ו ל נ ו דין ו ח ש ב ו ן מ כ ך ש ע ם כ ל נ י ת ו ק נ ו מ ן ה ס ב י ב ה ה ר ח ב ה יותר, ה ב ז ה ־ ה כ מ ע ט מ ו ח ל ט ש ה ט י ל עלינו ה צ ו ר ר — היינו ח ל ק ש ל עם כ ל מ א מ ץ מ ל ח מ ת י ר ב ־ מ י מ ד י ם ש ל י ה ד ו ת ל י ט א ; באופן ע ו ב ד ת י ,כ מ ו ב ן ; ל א ב מ כ ו ו ן ובוודאי ל א ע ל ־ פ י א י ז ו ת כ נ י ת ק ב ו ע ה מראש .ה ו ד ו ת ל מ ח ק ר י ו ש ל ח ב ר נ ו ד ״ ד לוץ לנו עתה יש ברורה תמונה משקלו ל מ ד י ע ל מימדיו, של וערכו מאמץ ל ח י מ ת י מ ו פ ל א זה. מ ס ת ב ר כ י ת נ ו ע ת ה ה ת נ ג ד ו ת ו ה ל ח י מ ה של יהודי ליטא נ ג ד מ כ ו נ ת ה מ ל ח מ ה הגרמנית זהירים הקיפה לא מאוד .מ ת ו ך מ־10,000 פחות איש, על־פי זאת ואומדנים חישובים מ ס פ ר זד .כ־ 6,000יהודים ש י ר ת ו בדיוויזיה ה ל י ט א י ת ש ל ה צ ב א ה ס ו ב י י ט י ,כ ש ה ם מ ה ו ו י ם ב ה א ת ח ו ם ה ש ד ר ה ה ל ו ח מ ת ; כ־ 2,000א י ש — שירתו ביחידות א ח ר ו ת של הצבא הסובייטי ובצבא הפולני בחסותם ש ל הסובייטים; ד.־ 2,000ה נ ו ת ר י ם ,ל ח מ ו ב ש ו ר ו ת ה פ א ר ט י ז ג י ם ו ב א ר ג ו נ י מ ר י ב ג י ם א ו ת ו ב מ ח נ ו ת כשליש מזה עבודה, קובנא בגיטו ו ה מ ח נ ו ת הקשורים אליו. ע ש ר ת א ל פ י ם ה ם כ ־ 4 %ש ל א ו כ ל ו ס י היהודים שהיו ב ל י ט א ב פ ל ו ש ה ג ר מ נ י ם א ל ארץ זו .א ך ב ת נ א י ם ש נ ו צ ר ו ב ל י ט א מיז־ ע ם כיבושה ע ל ־ י ד י ג י י ס ו ת ה י ט ל ר — זה יש ב ו כ ד י מספר היתר. שמירב כזאת ל ה ט ע ו ת ש כ ן הכרוגולוגיה ש ל ה ש מ ד ת היהודים הפרעות נתרגשו והרציחות ההמוניות ראשי על בליטא היהודים ב־ 4—3ה ח ו ד ש י ם ה ר א ש ו נ י ם .ו ה נ ה א ם נשווה א ת מ ס פ ר ה ל ו ח מ י ם ל מ ס פ ר ם ה כ ו ל ל של שגותרו אלה אחרי בחיים גלי ההשמדה הללו הנוראים יסתבר, כמובן, כי א ח ת ה ל ו ח מ י ם ב ק ר ב ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת היה פ י א ר ב ע א ו ח מ ש ג ד ו ל יותר. ה מ ס פ ר י ם ה ל ל ו מ ח כ י מ י ם ,א ך ה ל ק ח י ם עדיין מ ו ב ל ע י ם ב ת ו כ ם ו ע ל י נ ו ל ח ו ש פ ם . הצעדים של בעיצומו היחמים אותם הראשונים לארגון ה ת נ ג ד ו ת נעשו בגיטו קובנא עור ב ס ת י ו ,1941 הוא שעם גל ה ר צ י ח ו ת הגדול. המענין, המביך ואולי והמזעזע ש ל ת נ ו ע ת ה מ ר י ב ג י ט ו נ מ נ ת ה גם ק ב ו צ ת קצינים ש ל מ ש ט ר ת הניגוד. אנשים שבדרך או זו אחרת שולבו הנגישות, במכונת הדיכוי ובסוף גם ה ר צ י ח ו ת ,ש ה פ ע י ל ו ה ג ר מ נ י ם כ ל פ י ה ג י ט ו מ ד י יום ב י ו מ ו ת ו ך ה ס ל מ ה ו ש כ ל ו ל — א ו ת ם א נ ש י ם עצמם ,ו ב א ו ת ם ימים נוראים ע צ מ ם ,ס ל ל ו א ת ה ד ר ך מתמידים להתנגדות הדילמות יזומה, למחתרת ה ק ש ו ת ב י ו ת ר ש ה פ ס י כ ו ל ו ג ,בייחוד א ו ת ו פ ס י כ ו ל ו ג ה מ מ ק ד א ת מ ח ק ר ו בהתנהגותם אבל לוחמת תגידו :דילמה אישית איומות. בוודאי מ ן מעבר של אנשים ב ת נ א י ־ ל ח ץ ו מ צ ו ק ה — ל א י ו כ ל לדמיין לדילמה האישית הסתמנה התהומית הזאת כבר כאן קשה ממנה. הדרך שיילך בה המימסד של גיסו קובנא — קרי :האלטססנראט והמוסדות המסונפים אליו — ב מ ש ך זמן ר ב ל א ח ר מ כ ן .וזו היתד .ב ק י ר ו ב ה פ ו ר מ ו ל ה :מ י ל ו י ח ל ק כ כ ל ה א פ ש ר , מסודר וקפדגי כ כ ל האפשר ,ש ל פקודות הגרמנים לרשויותיהם — מינהל השטחים הכבושים, מחפיר חברות ומשפיל, והגיסטאפו הבנין הגרמניות המשטרה הגרמנית שניצלו את ושלוחותיה כח העבודה הליטאיות של הגיטו ניצול וכמובן — הס״ס — מ ז ה ו ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ה ד ו ק כ כ ל ה א פ ש ר ע פ מ ח ת ר ת הגיטו .א ם היה צורך ב ע ג ל ו ת כ ד י ל ה ס י ע א ת הסיירים ש ת א ו ליערות אוגוםטובה בחיפוש 203 א ח ר י ב ס י ס י ם פ א ר ט י ז נ י י ם — היו אלה ע ג ל ו ת ש ל א ג ף ה מ ש ק ש ל ה א ל ט ס נ ר א ט ; צ ר י ך ה י ה ל ה ח ב י א דווקא בגיטו ,מ כ ל ה מ ק ו מ ו ת ב ע ו ל ם , אם התשיעי את נמלטי הפורט ה נ ו ע ז י ם — היה זה לא אחר א ל א מ פ ק ד ה מ ש ט ר ה ש ל הגיטו ,ש פ י ק ח אישית על שבלעדיו המבצע יכלו לא המוצלח; קבוצות היה אם הלוחמים צורך לצאת בציוד צבאי ליערות, היה וחצי־צבאי מנהל זה משום סדנאות ה ג י ט ו — ה ו א ו ל א א ח ר — שהתייצב ב ר א ש ה פ ע ו ל ה ,ו ה ס ד נ א ו ת ש ל ו ש ב י מ י ם עבדו כתקנם המעולה למען ה״וורמאכט״ הוסבו הגרמני מגגנונם על העובדים וצוות ש ל ה ן — לימים א ח ד י ם ל ת פ ק י ד זה ,והכינו ב ד ח י פ ו ת א ת ה צ י ו ד ה נ ד ר ש . נכון ,מ נ ה ל ה ס ד נ א ו ת ל א פ ע ל כאן ע ל ד ע ת עצמו .וכאן ב א י ם א נ ו א ל לב. ש ל ה י ח ס י ם שבין ה מ ח ת ר ת ו ה מ מ ס ד ב ג י ט ו ק ו ב נ א .ב ע נ י ן זה ק י ב ל מ נ ה ל לבם הסדנאות, גיבוי ו כ ג ר א ה ג ם מ פ ק ד ה מ ש ט ר ה ו ש א ר ז ר ו ע ו ת ה ב י צ ו ע ש ל ה נ ה ג ת הגיטו, בכבודו ובעצמו. מלא ומפורש מראש האלטסטנראט י ת ר ־ ע ל ־ כ ן ,ל א היה זה גיבוי ש ר א ש ה א ל ט ס ט נ ר א ט העניק א ו ת ו ל כ פ ו פ י ם ל ו ב ע ל כורחו ,כ א י ל ו כ פ א ר למעשה השד. הזדמנות הגיבוי של ארגון ה ס י ת על האלטסטנראט ״זוהי רק התלוותה הבנה עם דברים כדרבנות: הדרך לטובת עמוקה והזדהות המטרה. באותה ז י מ ו ס ד ו ת הגיטו ל ק ב ו צ ו ת ה י ו צ א ו ת ,א מ ר ר א ש ה מ כ ו ב ד ת ש ע ל י נ ו ל ל כ ת בה .א נ י נ ו ט ל שארית יהודי ליטא ולטובת העם היהודי הכל כולו. ע ל מ צ פ ו נ י ,זה כל של אפשרות מ ר י יש ל נ צ ל ה ו ב פ ר ט כ ש מ ד ו ב ר ב מ א ב ק ש ל כבוד״. א י נ נ י מ ב ק ש ל ט ע ו ן כי ב מ ת ן הגיבוי ה מ ו ס ר י והסיוע ה מ ע ש י ל א ר ג ו ן ה ל ו ח ם מחקה עליה הנהגת את הגיטו בגין פ ע י ל ו ת ה נטל האחריות — או תרצו אם על־פי פקודות הצורר ובהתאם האשמה — הרובץ לאינטרסים שלו ובמסגרת ״הפתרון ה ס ו פ י ״ ש ה ו א הכין ל ב ע י ה היהודית וכפי ש ה ו א ר א ה א ו ת ה .א ת נ ט ל האחריות להסיר משכמם של — או ה א ש מ ה — שום איש ושום ג ו ר ם א י נ ו י כ ו ל א נ ש י ם א ל ה .ד ב ר זר ,אמור הן כ ל פ י אלד ,ש ס ב ר ו כ ב ר אז, בעיצומה של תקופת ה א י מ י ם כי ה ד ב ר א פ ש ר י והן כ ל פ י א ל ה — ה י ס ט ו ר י ו נ י ם ,ח ו ק ר י ה ש ו א ה וכיוצא ב א ל ה — ה ס ב ו ר י ם כ ך גם היום. אבל הנהגת זה איגגי גיטו סבור קובגא אל שתהיה בדברי סתירה ה מ ח ת ר ת היתד, אם קרן־אור, אגיד אם לא גם זאת: מעשה של יחסה גבורה .היד, ה מ ע ש ה ה ג כ ו ן — ו כ פ י שהוא בוצע ,ג ם ה מ ע ש ה הנבון ,ב ו מ ש ת ק פ ת ב צ ו ר ה ביותר הסולידריות היהודית־הלאומית בכל תפארתה. .המשמעותית לסולידריות כ ז א ת ,ב ס י ס י ת ,גורלית ,מ ע מ ק י ה נ פ ש ו מ מ ר ו מ י ה ת ב ו נ ה , נהיה ז ק ו ק י ם עוד ל א פ ע ם ב מ י פ נ י העתים .זה י ו ת ר מ א ח ד ו ת ה ג ו ר ל ה י ה ו ד י ; זה בטוי ׳ליישות שגיטו ה י ה ו ד י ת ש ה כ ו ח היהודי ב כ ל א ת ר ו ב כ ל זמן ניזונים מ מ נ ה .ואל נ ג י ד ק ו ב נ א היה ב מ ו ב ן זד ,חריג .א ד ר ב ה ואדרבה .זהו ה מ צ ב התקין ,ה א מ ת י . ,ה ש ל ם ; ה י ע ד ר ו — ה ו א ־ ה ו א עיוות ה י ש ו ת היהודית ,ת ה י ה מ י ד ת ש כ י ח ו ת ו א ש ר תהיה. אותה ביחסים סולידריות יהח־ית־לאומית מצאה לה בגיטו ק ו ב נ א ביטוי לאו דווקא בין ה מ ח ת ר ת ל מ מ ס ד השלטוני כ ב י כ ו ל ,או בין ה מ ח ת ר ת ל ת ו ש ב י ה ג י ט ו הבלתי־מאורגנים. מבחינה ־וזה ה י ה ר ק 204 היא מ צ א ה לה ביטויים מ ב י ט ר י ם ש ו נ י ם פוליטית ורעיונית לא היתד, המחתרת ב מ ח ת ר ת עצמה. הקובגאית מקשה אחת, ט ב ע י .כ מ ה ו כ מ ה ארגוגים ו מ פ ל ג ו ת ה ק י מ ו א ו ת ה וקיימוה ל א ו ר ר כ ל דרכה .היה ב ה ה מ ח נ ה ה צ י ו נ י ע ל א ר ג ו נ י ו ה ש ו נ י ם ; היה ב ה ה מ ח נ ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ש ג ם ב ו ניתן היה ל ה ב ח י ן ב נ י ו א נ ס י ם ; היו גם חוגים ב ל ת י ־ מ ז ד ה י ם ,ב ל א דיוקן פ ו ל י ט י ברור ,א ך נ ח ו ש י ם ב ד ע ת ם ש ל א להכגיס מ ר צ ו ג ם א ת ר א ש ם ל ת ו ך מ כ ו נ ת ה ג ר מ נ י ת ־ ל י ט א י ת .ע ם כ ל הגיוון הזה ב ר ו ר כי ד ר כ ה ש ל ה מ ח ת ר ת — ההשמדה ה ט ק ט י ק ה והטרגדיה ש ל ה ר ח מ נ א ל י צ ל ן — נ ק ב ע ה ע ל ־ י ד י שני ה מ ח נ ו ת ה ג ד ו ל י ם . ברם, בקובנא נצחון נשכח אל חודשים שאם מ ש נ י צדי ה מ ת ר ס משיקרי השלטון של מספר המשטר שנתגלגל נ מ צ א ו שני לפני־כן הסובייטי: לידיהם; ואלה המחנות א ל ה ״על הסוס״, מתחת — לסוס הללו ושיכורי שכבר או נ ד ר ס ו ע ל ־ י ד ו או ש ז ה מ ה שהיה צפוי ל ה ם ב ע ת י ד הקרוב .והנה ה ס ת ל ק ל פ ת ע הסוס מול הזה של עידן הסובייטים ,והיריבים ש ל א ת מ ו ל עמדו זה ליד זה — א ל מכונת ההשמדה עמלו שני הדורסנית. הצדדים ביצעו ״הערכת ושניהם המצב״ ליצירתו ש ל ב ס י ס נ א ו ת ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה . ה ע ו י נ ו ת א מ נ ם נ ע ל מ ה ,או ה ו ש מ ה ב מ ק ר ר ,א ך ה ב ד ל י ה מ נ ט א ל י ו ת ו ה א י ד י א ו לוגיה נ ש א ר ו בעינם ,ואיש ל א יגיד ש ה ם ל א נ ת נ ו א ת א ו ת ו ח י ה ם — ב ש י ק ו ל י ם , במטרות בציפיות, ואף לא־מעטה במזה — באמצעים להשגת אלה. מטרות א נ ש י ה מ ח נ ה ה ש מ א ל נ י ר א ו א ת ע צ מ ם כפופים ,ב ח ש ב ו ן אחרון ,ל ס מ כ ו ת ה ע ל י ו נ ה ש ל ה ם ב מ ו ס ק ב ה .מ ה ש ט ו ב ל מ ו ס ק ב ה ט ו ב גם ל ע מ י ם ה נ מ ק י ם ת ח ת עול ה נ א צ י ם , ומה ליהודי ש ט ו ב ל ע מ י ם ה ל ל ו ט ו ב גם ליהודים ,ומה ש ט ו ב ליהודים ט ו ב גם ג י ס ו קובגא .זה היה — ב ק י ר ו ב — ה ק ו ה ג נ ר ל י ש ל השיקולים וקו כזה ל א י כ ו ל היה ש ל א ל ה ת נ ק ם ,ב נ ס י ב ו ת מ ם ו י י מ ו ת ,א ף לדרוש ק ר ב נ ו ת ש ק ש ה ל מ צ ו א ל ה ם הצדקה ,א ב ל ב ד ר ך כ ל ל נ ת נ ו כ פ י פ ו ת זו וקשר זה ק ל ף חזק בידי מ ח ת ר ת ה ג י ט ו : והנחיה הדרכה והבאתם ל ב ס י ס י ם פ א ר ט י ז נ י י ם ע ר ו כ י ם היטב .ק ל י ט ה ב ת ו ך עתירות־נסיון שלא בלחימה פארטיזנית; סיוע ארגוני בהוצאת לוחמים יחידות מן הגיטו פארטיזניות ו נ ת ו נ ו ת ל פ י ק ו ח ה מ ר כ ז ; אימון צבאי ,ואף ב ח ל ק ו — ציוד צ ב א י יסולא ב פ ז ב ת נ א י ם א ל ה . ה מ ח נ ה הציוני לאנשי היה כ מ ו ב ן יתרון זה ש ל הסר מוסקבה. קשר עם א ד ר ב ה ,היה כאן ח ש ש ש ל ה פ ל י ה לרעה ,של נ ג י ש ו ת ב ב ו א העת .ה א ם ה ח ש ש הזה כמבוסס י נתגלה להניח סביר שכן; מקרים רומזים שונים זה, בכיוון א ף כי ד ב ר י ם ר ב י ם ב ה ק ש ר זה עדיין צריכים ח ק י ר ה וליבון .מ כ ל מ ק ו ם ,ב ג י ט ו ע צ מ ו היה להם ב מ ה לאזן א ת ה נ ח י ת ו ת ה ז א ת ש ב ה י ע ד ר ק ש ר י ם ע ם מ ו ס ק ב ה . היו אלה הקשרים עם ממסד הגיטו וכוח ההשפעה על חוגים למדי נרחבים ש ל אוכלוסי הגיסו .מחוץ ל ג י ט ו ל א יכול היה הארגון לזוז ב ל י ה מ ח נ ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ; בפנים ביחסי הגיטו הוא ל א יכול ה י ה לזה ב ל י ה מ ח ג ה הציוגי .ע ל איזון עדין זה ה כ ו ח ו ת ו ה ק ש ר י ם ידעה מ ח ת ר ת ג י ט ו ־ ק ו ב נ א לכונן א ח ד ו ת ־ מ ע ש ה מ ו פ ל א שהצמיח נשקפים סולידריות הישגים פניה בשטח הנבונים שכל של תנועת מחתרת הסולידאריות יכלה להתקנא היהודית־הלאומית. בהם. גם וגם לסוג מכאן זה של עוד נ ז ד ק ק ל א פ ע ם ב ע ת י ד . ל ע ו מ ת שני ס ו ג י ם מ ו פ ל א י ם א ל ה ש ל א ח ד ו ת וזיקה מ ז ד ק ר ו ת ש ת י ט ר א ו מ ו ת של ה י ע ד ר מ ו ח ל ט או כ מ ע ט מ ו ח ל ט ש ל כ ל ז י ק ה ; א ח ת ה ק ש ו ר ה ב י ח ס ב י נ י נ ו לליטאים ושניה הנוגעת ליהסינו עם הגרמנים .בשני המקרים המוקד הוא ד ב ר ־ מ ה המנוגד לחלוטין לסולידריות — ש נ א ת ־ ח י נ ם ת ה ו מ י ת הליטאים התייצבו רובם־ ככולם לצד הגרמנים־הצורךים מ ת ו ך הנחה שהללו יבטלו את השיעבוד הסובייטי 205 ויגישו להם עצמם — הכסף כעל מגש א ת המלאכה השפלה של הם ״היהודים שמכרו אלה — עצמאות לאומית. ר צ י ח ת יהודים ליטא את מתוך־כך כ ש ב פ י ה ם נימוק לסובייטים״. היה האם נטלו טפל זה על ושפל: נימוק כן, ל מ צ ע ר מ ב ח י נ ה ס ו ב י י ק ם י ב י ח ,א ו ש מ א היתד! זו ר ק כ ס ו ת ל ש נ א ה ־ י ה ו ד י ת ע ת י ק ת יומין ז ל א נ ד ע בוודאות .מ כ ל מ ק ו ם ,מ ה ש ע ו ל ל ו ה ל י ט א י ם ליהודים ב ה ש ר א ת ם של הגרמגים — היה הניגוד המשווע ל כ ל מ ה ש מ ב ט א ת הסולידריות ובחסותם הבין־אנושית, הסמיכה גגד ש ה י א ס ם הקיום ה א נ ו ש י ע ל י א ד מ ו ת .א ב ל ג ם כ א ן אין ה ח ש כ ה לגמרי נטולה נמצאו נקודוח־אור. גם שהרחיבו ליטאים לשחות עוז ה ז ר ם ה ע כ ו ר .א ר ג ו נ נ ו נ ה נ ה ל א מ ע ם מ ע ז ר ת ם ש ל הללו .בין א ם ה י ה ז ה הליטאי מעיני )או ה ל י ט א י ת ( ש ע ז ר ל ר כ ו ש ג ש ק ל מ ע ן הארגון ,א ו זה ש ע ז ר ל ה ס ת י ר ו ה ש ל ט ו נ ו ת ,א ו זה ש ה ו ל י ך א ת ס י י ר י נ ו כ ש ה י ה צ ו ר ך ב כ ך ,ש ע מ ד ב ר א ש ג ד ו ד י ה פ א ר ט י ז נ י ם ו ק י ב ל ב ל י ב ע י ו ת יהודים א ל שורותיו ,או זה ש ל ח ם ש כ ם ־ א ח ד ה פ א ר ט י ן ן היהודי ב י ע ר ו ת ; ב ו ו ד א י ל א יהיה זה נ כ ו ן להגיד ש א ו ת ו ל י ט א י עם מעליו מחק אח בהשמדת־עם. גפשם פסה הקלון מסוגי שבאיום הפעולה— שיתוף פעולה שיתוף א ב ל ז א ת אכן נ ו כ ל ל ה ג י ד :א ו ת ו ק ו מ ץ ש ל ל י ם א י ם ש ס י י ע ו ו ח י ר פ ו ש י מ ש ו עז־ות ל כ ך ש ג ם ב ת ו פ ת זה ש י צ ר ו ה ג ר מ נ י ם ע ל א ד מ ת ל י ס א ל א ה ס ו ל י ד ר י ו ת בין אדם לאדם. ועוד גזדקק אנחנו בלבד, אלא האגושוח היהודים אנחנו ולא בעתיד גם כולה, לסולידריות משום זו שבלעדיה — אין רווחה ,ואין א ו ש ר ואין ת ק ו ו ה ואין חיים א נ ו ש י י ם ע ל י א ד מ ו ת . הטראומה המיפגש ה א ח ר ת היא זוהי ה ט ר א ו מ ה ש ה ש א י ר הגרועה מן השתיים. בנו ע ם ה ג ר מ נ י ם .א ו ת ם ל א י כ ו ל נ ו א נ ח ג ו ל ר א ו ת א ל א ר ר ך הכווגת .ע מ ם ל א היתד ,זו א ל א מ ל ח מ ה לחיים ולמוות — מ צ ך ג ו ל ל א ־ ך ח ם ו מ ת ו ך ש א י פ ת גקם, מצדם לא — מ ח מ ת מ ש ט ר א פ ל ו ג ז ע נ ו ת א ט ו מ ה ש ה ו ט ל ו ע ל י ה ם והם ק י ב ל ו ם אם בהתלהבות סדקים אן כאן כ ל ל ,ב פ נ י היעדר מ ו ח ל ט ש ל כ ל ס ו ל י ד ר י ו ת שבמקומות גרמנים שוגים היו־גם־היו כ ל פ י יהודים וחשבוננו לבנינו מתוך הסכמה או השלמה. או גילרי נרדפים סולידריות נחותי־דרגה עמדנו בפני חומה ללא בין־אנושית .מספרים לנו כזו גם ביחסם של אנחנו לא ראינו זאת בסיסית אחרים. ש ל נ ו ע ם ה ג ר מ נ י ם ק ש ה כשאול ,מ ר כ ל ע נ ה .ה א ם נ ע ב י ר ו כ מ ו ת ־ ש ה ו א ו ל ב נ י ־ ב נ י נ ו ו ע ל ש א ל ה זו ל א ק ל ל ה ש י ב . גיטו קובנא לארגון לוחמי של לחימה פארמיזנית: של מ ש י מ ו ת ס י ו ר וחבלה ,ר כ ש ו ק ר ב ; כ ב ד י ם היו ג ם ק ר ב נ ו ת י ו ב ש ד ה ה ק ר ב . ברכישת היו נשק הישגים מרשימים ובשימוש היעיל לפי בו; כל קני־המידה בארגון ובביצוע א ד א ו ת ה ס ו ל י ד ר י ו ת יהודית ובין א נ ו ש י ת מ ו פ ל א ה ,ש נ ר ק מ ה בין ח ל ק י ו ומרכיביו בתור היא שלנו 206 מ ח נ ה ו וכן ב י נ ו כ כ ל ל ל ב י ן ה ע ד ה ה י ה ו ד י ת ש ע מ ד ה ע ל ־ ע ב ר י פ י פ ח ת — ב פ ר ס פ ק ט י ב ה היסטורית ,אולי ההישג ה ח ש ו ב ב י ו ת ר .היא ע י ק ר ו ש ל ה מ ס ר לדורות הבאים! יהושע־סטניסלב ויגודסקי * גצהרי״יום השמש, כ ש ל ה ב ת ־ א ש מ פ ע פ ע ת ,ע מ ד ה ברקיע ,וריח ה ש ר ב ח ר י ף ה י ה ועז. ה ל ה ט כיוון חיציו א ל ס ב ו ר ה א ד מ ה ואל גופו שלו .ה א ו ר ח ש פ ו ו ע י ר ס ל ו מ כ ל . אילו ש כ ח ו ב נ י ־ א ד ם א ת ח כ מ ת ה ס פ י ר ה — מ מ נ ו לא היו מ ס י ח י ם ד ע ת ם :נ ו ת ר גלמוד ,א ח ד ויחיד. צ ע ד ב ח ו צ פ ה ,ב ע ח ,לא פ ח ד ש מ א יסגירו מישהו או י ש ל ח ב ו כ ד ו ר ־ מ ו ו ת . הפסיע ב מ כ נ ס י ו ה מ ר ו פ ט י ם ,ב ב ל ו י י ו המרופשים ,יחף ,ו כ ל ־ כ ו ל ו כ מ ת ג ר ה במישהו. ב ל ו ר י ת ו ה ש ו פ ע ת ,השחורה ,נ ע ר מ ה ע ל מ צ ח ו ה מ נ ו מ ר זרזיפי זיעה .א ר ש ת פניו, פגי־צפור ,ה ג ב י ר ה ע ו ד א ת ד מ י ו נ ו ליהודי .ע ל זרועו ה פ ש י ל י ר כ י ת מ ר ו ב ב ת ,מ כ ו ס ה בוץ ,ש ע ל י ה ה ת ג ו ס ם לעין ה ש מ ש טלאי צהוב. בבוקר גמר ה ג י ח מ ן ה י ע ר ו א מ ר ל ע צ מ ו :״די .חייב אגי ל ס י י ם א ת הפרשה!״ א ו מ ר ב נ פ ש ו ל א ל ה ס ת ת ר עוד ,ל א ל פ ח ד מ מ ב ס י אגשים .״יהיה זה ל י ל י בסבה ה א ח ר ו ן ביער.״ ה ק ר ק ע מ ר ו פ ד ת היתד .מ ר פ ד ר ד וחמים .פ י ל ס ל ו נ ת י ב אזר עוז ו ה ג י ח א ל א ו ר היום. ע ו ד א ת מ ו ל היה ק ו פ א ב א י מ ה ל מ ר א ה א ד ם ש ח צ ה א ת דרכו .ה י ו ם ה ש ת ח ר ר מן ה פ ח ד .ע מ ד ב י ר כ ת י ה י ע ר והישיר מ ב ט ל ע ב ר ה כ פ ר ה נ ו ס ה ע ל צדו ,כ כ ו ר ע אפיים מעל לנהר. זו לו הפעם הראשונה שנזדמן הנה. זרמו המים כחולים, אסיים .ס ו ס י ם נ ע ו ב מ ר ע ה ,ר א ה ר ת מ ת ם ה נ ט ו ש ה ע ל ה ח ו ף .ה ב ק ת ו ת נ מ ו ב ש ר ב . בכפר, השדות. בחצרותיו, סובבו בני־אדם, זעו כאחוזים חבלי־שינה. פרות חזרו מן א ו ל ם ל ג ב י ו ל א היה ב כ ר כדי ל ש נ ו ת א ת ד ע ת ו .ג ל ש ב מ ד ר ו ן ה ג ב ע ה לאחר־מכן קפץ מ ע ל ל ח ע ל ה וכיוון פ ע מ י ו א ל הדרד• אל הגיא, בין הגדרות לבש את ירכיתו המדובבת .הטלאי הצהוב הבהיק בסרם נכנס כמבעד למסד־ ג ש ם אפור. כ כ ל ש מ ס ו ג ל היה ל ה ר ח י ק בדמיוגו א ל עברו ,ל א ז כ ר ט י ו ל כ ז ה ד ר ד י ע ר ו ת ושדות, ב ע י צ ו מ ו ש ל יום בהיר ,ל ע ב ר כ פ ר ב ל ת י ־ מ ו כ ר .כ ל ו א ב ת ו ר הגיסו ,היה * זכה בפרס ראשון של קרן רלד .ויעקב גוטמן ז״ל ,שע״י ״משואה״ ,על יצירתו הספרותית הענפה בנושא השואה. 207 מ פ ר נ ס א ת ד מ י ו נ ו ב ת מ ו נ ו ת ש נ ש ת מ ר ו בזכרונו ,ב צ ב ע י ם ,ר י ח ו ת .זה ז מ ן ־ מ ה היה ב ל י ל ו ת ב ל ב ד .היה מ ה ל ך ס ח ו ר ־ ס ח ו ר ,ע ו ק ף מ ר ח ו ק ישובים ,ו מ מ ר ר ב ב כ י חומק בשעה העשן שריח ה מ ת מ ר ,הנישא מן הכפר הזכיר לו חמה. ארוחה הרקיע היה אויפפו ב ש ק י ע ו ת י ו ו מ ח ש כ י ו ; ב ה פ צ י ע ה ש ח ר היה ל ב ו נ צ ב ט ב פ ח ד .ל א רצה שהיום ה נ י ע ו ר יהיה יומו האחרון .התגונן .נ א ח ז בחיים ,ב ס ע ד ו ל ב ו ב ג ר ג ר י ־ י ע ר ו ב פ ט ל ו ח י ז ק א ת ק ש ר י ו ע ם העולם ,ש ע ה ש ע ל ה ב י ד ו ל צ ל ו ח ב ס ב ך כ מ ה ת פ ו ח י ־ אדמה גנובים. הפסיע עתה בכביש. חש א ת ריח א ת להטו, ה א ב ק ,ריח שרבי, יובשגי. ה צ י ק ל ו ה ח ו ם ו א ף ־ ע ל ־ פ י ־ כ ן לא פ ש ט א ת י ר כ י ת ו ה מ ס ו מ נ ת ב ט ל א י צהוב .נ פ נ ה לאחור. שבבוהק ל א ה י ת ה ש ם נ פ ש חיה .א נ ו ס ה י ה ל ע צ ו ם ע י נ י ו — ד ו מ ה היה עליו ה ש מ ש מ ת מ ו ט ט ה כ ב י ש ושוקע ת ח ת י ו . האשה, הפשפש ש נ ק ר ת ה ע ל דרכו ,נ ב ה ל ה . מפוחדת, נסוגה חיש־מהר וטרקה את ה מ ו ל י ך לגינה. ״אינני ר ו צ ה שום דבר,״ א מ ר ונעצר ,״ א ל ־ נ א ת פ ח ד י .״ נ י צ ב ה ב צ ל העץ .ק ר ן ־ ש מ ש דקיקה ,ש ח ד ר ה מ ב ע ד ל ע ל ו ה ,נ ז ד ח ל ה האשד, ע ל מ צ ח ה ו ק פ א ה ב ל א זיע מ ע ל לעיניה נ ם ו ל ו ת ־ ה ח י ו ת .ש ת ק ה . ״אני יודע,״ אמר ,״ ב נ י ־ א ד ם נ ב ה ל י ם כ ש מ ב ק ש י ם מ ה ם א ו כ ל או לינה .א ב ל א נ י ב א מ ת איני מ ב ק ש שום דבר.״ ה א ש ה ה צ י צ ה ב ו ב ל י הגה .ל ב ס ו ף ש א ל ה : ״מה מ ע ש י ך כ א ן ? ״ פוש ידיו. ״לא־כלום, ״אינך ג ב ר ת .וכי מ ה יכול אני ל ע ש ו ת עוד ?״ מפחד?״ ״לא ,א י נ נ י מ פ ח ד ,גברת.״ ״הרי כ ל א ח ד ע ל ו ל ל ה ש ג י ח בך.״ ״אז מ ה ב כ ך ? א נ י ב א מ ת אינגי מפחד.״ ״ ת פ ש ו ט ל פ ח ו ת א ת הירכית,״ ו ה צ ב י ע ה ע ל הטלאי .ל א ח ר ־ מ כ ן ש מ ט ה האשה א ת ידה ,כ א י ל ו ה צ ל י ח ה ל ח ל ה א ו ת ה מ ס ב ך . ״אני כך, ״יגרשו בכוונה.״ אותך.״ ״לא ,ג ב ר ת .א נ י ד ו ק א מחפש.״ ״את מ י ? ״ ״את הגרמגים.״ ״לשם מ ה ? למה עושה הנך ז א ת ? ״ ״כלום אין כאן ג ר מ נ י ם ? ״ ״לא״. ״ ל א ייתכן .ה ג ר מ נ י ם מצויים ב כ ל מקום.״ ״אין כ א ן ג ר מ נ י ם .ת ח נ ת ־ ה מ ש מ ר ש ל ה ם נ מ צ א ת ב כ פ ר השכן.״ ״חבל.״ ״אין ל ה צ ט ע ר ע ל כך,״ ה ס ב י ר ה האשה ,״מדוע מ ד ב ך ה נ ך כ ך ?״ ״ א צ ט ר ך ל ל כ ת ש מ ה .ה א ם זה רחוק ?״ ״אינך יודע מ ה ש פ י ך אומר!״ 208 אני איני י ו ד ע ? ״ א מ ר זאת ,כ א י ל ו אנוס היה ל ס פ ק ה ס ב ר לא ר ק ״אני? ל א ו ת ה א ש ה נ פ ח ד ת ,א ל א ל כ ל ה א נ ש י ם ה נ ק ר י ם לו בדרכו. ״הם י ע ש ו ל ך עוול.״ ״הם יעשו י ו ת ר מזה.״ נ ד מ ה היה לאשר ,ש ה נ ע ר מ ר י ם קולו ,עד ששומעים אותו ב כ ל הכפר .ר צ ת ה להוכיחו ק ר ב ה אליו, ע ל ־ פ נ י ו ולהזהירו, ש מ ה ידה זוקפת קומתה, על זרועו: ״אם יודע ה נ ך זאת ,ל מ ה ה ח ל ט ת ל ל כ ת שמה ?״ ״אני מ ו כ ר ח ,גברת.״ ל ה ת ר ח ק ,א ך ע צ ר ה ב ע ד ו ב ת נ ו ע ת ־ י ד .ד ו מ ה היה ע ל י ה שהיא ח י י ב ת רצה לגמול לו על השיחה שנקטעה פתאום. ״אתן לך פ ת ־ ל ח ם .״ ״לא א י כ פ ת לי.״ ״ א י נ ך ך ע ב ?״ ״מאוד.״ ב פ ר ו ז ד ו ר ו ח ז ר ה כ ע ב ו ר רגע .ואז ש א ל : נעלמה ״ ג ב ר ת ,א ו ל י מצויים כאן ׳תכולים׳ ?״ * ״מדוע אתה שואל ז א ת ? ״ ״ א ם אין גרמנים ,ש מ א ישגם ׳ ת כ ו ל י ם ׳ ? ״ ״ישנו אחד.״ ״ א י פ ה ?״ ב ל ח י ש ת ו ח י ל ח ל ה ת ח י נ ה .נ ע ץ עיניו ב פ נ י ה והמתין ל ת ש ו ב ה . ״הרי ל ל כ ת אליו.״. אינך חייב ״אני רוצה.״ ״ ל א ת מ צ א אותו.״ ״הוא ש ו ה ה כאן ,ב כ פ ר ? ״ האשד, לא ע נ ת ה ,ע ל ־ כ ן ש א ל ש נ י ת : ״לא ת ג ל י לי ד ב ר ? א י נ ך ר ו צ ה ל ע ז ו ר ל י ? ״ ״לא,״ השיבה ביבושת ,״מוסב שתסתתר.״ ״הרי בין כ ה וכה א מ צ א אותו.״ החזיק כיון בה. בידו א ת ה ל ח ם ו ה צ ח ב א ש ה ארוכות ,ב מ ב ט חודר ,כ מ צ פ ה ש ח ח ז ו ר שהחרישה, התרחק חפוזות .ואז בפסיעות האשה יצאה ועמדה לפני ה פ ש פ ש .״אלי ,מ ה ה ו א ע ו ש ה ?״ ה נ ע ר נ פ נ ה עוד פ ע ם :ל מ ש ך ר ג ע ר א ת ה א ת פניו ,פ נ י ־ צ פ ו ר .נ ד מ ה היד ,לד ,שחייך ,ל א ח ר ־ מ כ ן נ ע ל ם מ א ח ו ר י הבנין. ארשת ״התכול״ המלא, ךצה נראה הופיע מרשים על פתאום וחגיגי. הדרך, למראה לסגת ,אך הלה כ ב ר השגיח בו והשוםר והקירבה כמגיח הטלאי ממארב. הצהוב במדיו, על ירכית בזוהר השמש הנער נעצר, ו פ pל ק ר א ח ו בריצה .ה מ ר ח ק בין ה נ ע ר נ צ ט מ צ ם .ה ג ב ר ה נ ד ה ם ר א ה ח י ו ך ב פ נ י הרץ ,ה פ ל י א ת ו ה ב ע ת ה י ד י ד ו ת שבחיוך זה: לא שמחה כבעת פגישת־פתע, אלא ה ב ע ה של ידידות וקירבה .״אינני מ כ י ר אותו,״ ח ל ף ב ו הרהור ,״מד ,ר ו צ ה הוא מ מ נ י ?״ כ פ ו ת י ר ג ל י ו * כינוי לשוטרים הפולנים שלבשו מדים כחולים. 209 היחפות ש ל הרץ ע ל הכביש םוספו המאובק. נעצר לבסוף הנער. ניצב הוא ל פ נ י ה ש ו ס ר ב ל א הגה ,נ ו ש ם ב כ ב ד ו ת .ה ש ו ט ר ש ת ק .ואז פ ת ח ה נ ע ר ו א מ ר : להתיצב.״ ״באתי הבין השוםר חיוך ה מ ב י ע הוא א ת ה מ ל י ם ,א ך עדיין לא תפס על מה שום מתלווה להן ז ז ו ת ו ק י ר ב ת חיוך ש כ ו ל ו אמון ,מ ס י ר ו ת ,ל ב ב י ו ת .נ ע ר זה ,שזר ובלתי ־מופר, עצמו מוסר כמוהו בזיו, כרבים אחרים מחורים המגיחים ו מ ק ל ט י ם .א ך א י ש מ ה ם ל א גהג כ מ ו הנער .ה ה ם ז ע ו שעדיין צ פ ו י ל ה ם מ ש ה ו — השפלה, צינוק, מאחוריו — ה ג ע ג ו ע י ם ,ה ב כ י ,הצער ,ו נ ו ת ר ה ל ו פ ת י ח ת ־ ה ד ל ת עינויים: ואילו נ ע ר זה השמיע דבריו כאילו הכל היה בלבד כבר שתיסגר מאחוריו לגצח. ״ ל א ש מ ע ת ,אדון ז ב א ח י להתיצב.״ ״לשם מה?״ ״ ה כ י צ ד ׳ ל ש ם מה׳ ? כ ל ו ם איגד ״לא•״ ״ברחתי י ז ע ?״ מהגירושים.״ ״מאין ?״ ״מפאינצ׳נו.״ ״אז מ ד ו ע ל א ה ת י צ ב ת ש ם ?״ ״ ה ח כ ו ל ״ ר צ ה ל פ נ ו ת עורף ,א ד ה נ ע ר ע צ ר בעדו. ״ א ת ה ל א ת ל ד ,אדון.״ ״מה ר צ ו נ ר ? ״ ״כבר אמרתי.״ ל מ ק ו ם ש מ מ נ ו באת.״ ״חזור ״שם לא הצלחתי.״ ״ מ ה פ י ר ו ש ׳ ל א ה צ ל ח ת י ׳ ?״ ״הז׳גדרם ״גם הגרמני אמר שאבוא בפעם אחרת .ה מ כ ס ה מלאה.״ המכסה שלי מלאה.״ ״ א י נ ר ד ו ב ר אמת.״ ״זוהי ה א מ ת .״ ל מ ש ד ר ג ע ש ר ר ה ד מ מ ה . אל לאחר־מכן אמר השומר: ״חזור אנשי־שלומד.״ ״אין לי א י ש ב ע ו ל ם .ה ם ירו באמא ,א ד א ו ת י ל א ר צ ו להרוג.״ פני הנער קשיות־עורף נשתגו. כהרף־עין לבשו ארשת של עצב וכאב. מבמו הביע ותעהה .אמר: ״אדון ,ה ר י ה ם מ ו כ ר ח י ם להרוג .מ ד ו ע ד ו ח י ם א ו ת י ? ״ ; ,ד ב ר זה ח י י ב י ם ל ד ע ת ה ם ולא אני.״ ״והרי ג ם א ת ה יכול ,אדון.״ ״איני רוצה.״ ״ ז א י יש ל ד ילדים .א י נ ר רוצה לעזור לי ,אדון ?״ השוסר ל א זע .ה נ ע ר ב י ר כ י ת ו ה מ ר ו פ ש ת ,ב מ כ נ ס י ם ק ר ו ע י ם ובלויים ,יחף־ ר ג ל י ם ,ל א ג ר ע מ ב ט ו מ מ נ ו .ש נ י ה ם עמדו בצל .ע נ פ י עצים ,ע מ ו ס י פ י ר ו ת ,נ ש ת ר ב ב ו א ל מ ע ב ר ל ג ד ר ,ל ד ר ד .מ ס ב י ב היתה ד מ מ ה :ה ש ר ב ר ב ץ ב ע צ ל ת י י ם ע ל ־ פ נ י הדרר. ״ א י נ ד ר ו צ ה ל ע ז ו ר לי ,א ד ו ן ? ״ חזר ה ג ע ר ואמר. 210 ״ א י נ נ י יורה בזאטוטים.״ ״אין זו א מ ת ! ״ ה נ ע ר זע נסער .״אדון ,אני י כ ו ל להישבע,״ והשיק כף־יז־ו אל חזהו ,ב מ ק ו ם ב ו ה ו ל ם הלב .״אין זו א מ ת ! ״ ח ז ר ב ק ו ל רווי־יאוש. ״בן כ מ ה א ת ה ? ״ ״בן א ח ת ־ ע ש ר ה ! ״ ק ר א ה נ ע ר ב נ ע י מ ת ־ נ צ ח ו ן .״ כ ב ר מ ל א ו לי א ח ת ־ ע ש ר ה ! ״ ובערנות, כ מ י ש נ ה י ר ל ו טיב ה מ ט ר ה שלפניו ,זירז ב מ ב ט ו א ת י ד ־ ה ש ו ט ר ש נ ח ה על נ ר ת י ק ־האקדח... )תרגם בנימיו טנא( שמואל מאירי השופרות אנדרטת אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו ז עמוס ג ,ו ואתה בן אדם צופה נתתיד לבית ישראל יחזקאל לג ,ז ומצבות זכרת רבות לזכר השואה והגבורה הוקמו במרוצת השנים אנדרטות ב ר ח ב י ה ע ו ל ם .בין ה נ ו ד ע ו ת נ י ת ן ל מ נ ו ת א ת א ל ה ש ל נ ת ן ר פ ו פ ו ר ט ע ל ח ו ר ב ו ת וארשה גיטו הזכרון וביד־ושם בירושלים, אנדרטת מרדכי ב מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה באושויץ ,שדה ה מ צ ב ו ת בברגן־בלזן, אל אנילביץ ביד־מרדכי, מבני בטרבלינקה ,המצבה הבודדת ה ק י ר ב ב י ת ה כ נ ס ת ב פ ר א ג ועוד א ח ר ו ת . א ל ה נ י ת ן לשייך ,ל ל א פ ק פ ו ק כלשהו ,א ת מ צ ב ת ה ש ו פ ר ו ת ,מ ע ש ה זיו ש ל ה פ ס ל הרמן ואלד ,הממוקמת בבית העלמין ואסט פ א ר ק ביוהאנסבורג שבדרום אפריקה. את שגרירות שעם ת צ ל ו מ ה ש ל א נ ד ר ט ה זו ר א י ת י ל ר א ש ו נ ה מ ע ל ש ע ר ע ל ו ן פ ר ס ו מ ת של דרום בואי אפריקה ליוהנסבורג בתל־אביב יצאתי והיא לחפשה ענין עוררה ולהתחקות אחר וסקרנות. טבעי, אפוא, האמן שעיצבה ואחר י צ י ר ו ת י ו ה א ח ר ו ת .א ו ד ה ו ל א א ב ו ש כ י ה מ ו צ ג ה ד ה י מ נ י ב ע צ מ ת ו ,ב מ י מ ד י ו הענקיים, המרשים ביפיו היצירה ששת ובבטויו מעורר קרויה בפי מבקרי המחשבות האמנות אנדרטת הגבורה או האנדרטה לזכר ה מ י ל י ת י ם .ח ר מ ן ואלד ,בן ל מ ש פ ח ת ר ב נ י ם מ ק ל ו ז ׳ ש ב ה ו נ ג ר י ה ,אמן ר ב ־ פ נ י ם ,ל מ ד א ת ת ו ר ת ה פ י ס ו ל ב ד נ ה ,פריז ו ל ו נ ד ת ו ה ו ש פ ע ב י ו ת ר מ פ ם ל י ם ידועי־ שם כ י ע ק ב א פ ש ט י י ן והנרי מור .ב־ 1936ה ו א ע ז ב א ת א י ר ו פ ה ו ה צ ט ר ף א ל אחיו כ ר ב ב ד ר ו ם א פ ר י ק ה ומאז ועד יום מ ו ת ו — פ ר ט ל ש נ ו ת ש ר ו ת ו ב צ ב א שכיהן הדרום אפריקאי ,אליו הצטרף כמתנדב ,ונטל חלק ב מ ל ח מ ה נגד הנאצים באירופה — הוא י ש ב ויצר ב א פ ר י ק ה ה ד ר ו מ י ת ; הוא נפטר ב־0ד19 ב ה י ו ת ו בן 64שנים. ע ב ו ד ו ת י ו ש ל ו א ל ד מ ק י פ ו ת ק ש ת ר ח ב ה ש ל ע נ פ י א מ ג ו ת ,ס ג נ ו נ ו ת מ ג ו ו נ י ם ונושאים יהודיים ואוניברסליים. 211 יצירותיו מבין הנודעות כלליים בנושאים אחת מצויה מזרקת הקרויה אופנהיימר — ע ״ ש ה מ ז מ י ן ו ה מ מ מ ן ש ל ה ע ב ו ד ה — ה מ ו צ ב ת ב מ ר כ ז ה ה ר פ ר ז נ ט ט י ב י ב י ו ת ר ש ל י ו ה א נ ס ב ו ר ג ו ה י א מ צ י ג ה 18א י י ל ו ת ה מ ק פ צ ו ת ב ק ש ת ו ב ש ו ר ה ע ר פ י ת מ ע ל מ ז ר ק ה ש ו פ ע ת מים .ו א ל ד כ י נ ה יצירה זו ב ש ם היום ה ש ש י ל ב ר י א ת ה ע ו ל ם אחת האטרקציות והיא כלליים ל כ ל ב נ י ה ע י ר • ומבקריה .בין ע ב ו ד ו ת בנושאים אחרות נ ו ד ע ו :ע ו ב ד היער ,מ נ פ ה החטים ,אם וילדה ,זוג נ א ה ב י ם ועוד. הפסלים ישראל היהודיים אותם ובהווי יהודי מ ז ר ח וצאצאיהן, טבועים כולם במסורת עיצב, ר ב י ם מאוד, והם א י ר ו פ ה וביניהם נזכיר ב מ י ו ח ד א ת ארבע האמהות ע ק ד ת יצחק ,א ר ו ן קודש ,כלי־זמרים ,ריקוד חסידי וקריעה. א נ ד ר ט ת ה ג ב ו ר ה ,ה י צ ו ק ה מ ־ 15ט ו נ ו ת ש ל ברונזה ,מ ו צ ב ת ע ל מ ס ד מ ו ג ב ה של שחור שיש מתרוממים ומתוכו שופרות ששה כ״א ענק, 20 רגל גבהו, הניצבים ב ש ת י ש ו ר ו ת מ ק ב י ל ו ת ו כ ל שופר מ ו פ נ ה א ל אחיו ש מ מ ו ל ,ו א ל ה י ו צ ר י ם קשת מקורה יחדיו ו ש ע ר פ ת ו ח מ ש נ י צדדיה .כ ל ממעל שופר מוחזק ושופר ב ת ו ך כף יד א י ח ג ה 5 ,ר ג ל ג ו ב ה ה ,ר ב ת שרירים וקמוצה לאגרוף ,ה ל ו פ ת ב ח ז ק ה השופר ה מ ת נ ש א אל את ובתווך — מ ח ח ת לקשת — מוקד על; אש־התמיד ש מ ת ו כ ו מ ת א ב ך ע מ ו ד ע ש ן ק פ ו א ש צ ר א ת צורתן ה ע ב ר י ת ש ל א ו ת י ו ת ה ד ב ר ה הששית — ״ ל א ת ר צ ח ״ . ביקש ואלד לשמר זו ביצירה סהרח את המושג ״לא תעשה פסל״ לך שבעשרת ה ד ב ר ו ת ,ל מ ע ן ת ד ב ר מ צ ב ה זו אל כ ל ש ד ר ו ת העם ,ואי ל כ ך ע י צ ב ה באמצעות השופר השופרות המקודשים, המעוגנים במסורת ישראל מימי קדם. שהיה ל ס מ ל ה ה ק ר ב ה ,ל א מ צ ע י הפגייה של ה ע ם א ל ה ב ו ר א ב י מ י ח ש ב ו ן ה נ פ ש ו ל כ ל י א ז ע ק ה ב ע ת ו ח צ ר ה ו מ צ ו ק א ו ב ע ת גיוס לאומי ,כ פ י שהוא מ ת ג ל ה ל א ר כ ו ש ל ס פ ר ה ת נ ״ ר ,ב א ג ד ה ו ב מ ד ר ש י ם :ודי אם נזכיר אירועים ב ו ד ד י ם ב ל ב ד מ נ י ב ה ם מ ו פ י ע השופר ,כ ג ו ן :פ ר ש ת ה ע ק ד ה בו מ ס מ ל ה ש ו פ ר מ ס י ר ו ת נ פ ש רבים בלתי מסוייגת, ואמונה ביהושע — ב נ פ ו ל ח ו מ ו ת יריחו ,ש ם ה ו א משמש את הלוויים ומלווה א ת ה ע ם ב נ צ ח ו נ ו א ו ב נ ח מ י ה ש ם ע ל ה ת ו ק ע ל ה ז ע י ק א ת ה ע ם ל ע מ י ד ה ב פ ר ץ ב פ נ י כ ל צ ר ו א ד ב :וכן ב נ ב ו א ה שיעודו ה ע י ק ר י ב ה ה ו א א ז ה ר ה ואזעקה יתקע וגם ס מ ל ל פ ד ו ת ההוא ו ג א ו ל ה כ נ א מ ר בישעיהו כ״ז ,י ״ ג :והיה ב י ו ם ב ש ו פ ר ג ד ו ל ו ב א ו ה א ו ב ד י ם ב א ר ץ אשור והנדחים ב א ר ץ מ צ ר י ם ו ה ש ת ח ו ו לה׳ ב ה ר ה ק ד ש ב י ר ו ש ל י ם . אולם באגדרסד ,זו ,ג י ל ם ה א מ ן א ת הייחוד ה מ ו ש ל ם של ס מ ל ע ת י ק יומין ז ה והקדישו ב א ו ר ח ב ל ב ד י ל נ ו ש א ה ש ו א ה והמרי. נ פ ע ם ו נ ר ע ש נ י צ ב ת י ב מ ש ך ש ע ה ארוכה מ ו ל מ צ ב ה אדירה זו כ א י ל ו ב צ י פ י ה לתקיעה זועקת העומדת שתרעיד לפרח ספי עוד שמים רגע קט וארץ: או מפיותיהם אולי של תישמע שופרות התייפחות הענק, תקיעה חרישית, כפי ש נ ש מ ע ה מ ל ב ה א ד מ ה ש נ ע ה מ ת ח ת ל א ח י נ ו ש נ ק ב ר ו חיים ,כ ב כ י ו ק ו ר ע ה ל ב ש ל תינוק שנותר נושם בזרועות א מ ו הנרצחת ,או כפי שטבע זאת ביאליק בלשונו מרעידת נימי נ פ ש טמירים: ״ כ ש ה ו א ישן ו ב פ י ו פ ט מ ת ש ד ה ה ק ר ה ״ , ״ומעשה בילד שנקרע ויצאה נ ש מ ת ו באמי״. זמן רב נשארתי בעמדי מצפה לשמוע קולות ,ולא זכיתי: בין ה ש ו פ ר ו ת ה ש ו ת ק י ם א ל מ ו ל ש מ י ם אדישים ב ת כ ל ת ם הבהירה. 212 המום נותרתי הדברה ״לא תרצח״ מזדקרת במרכז האנדרטה. הילד הניצב בצד ימין ,בא להמחיש את ממדיו ועוצמתו של הגלעד. יצירה :אותה א ח ר ת ש ל ה ר מ ן ו א ל ד ה מ ו צ ג ת א ף היא ב י ו ה א נ ס ב ו ר ג היא ״ ק ר י ע ה ״ פ י ס ל ב ה ש פ ע ת זוועות השואה, שאת תוצאותיה ראה באירופה בה נ ג ד ה נ א צ י ם :ע ם ג י ל ד ה ל ו ט מ ע ל א ג ד ר ט ה זו, אפריקאית ב־,1950 לחם אמרה ה ס ו פ ר ת ה ד ר ו ם ־ הנודעת ,היהודיה ש ר ה ג ר ט ר ו ד מ י ל ל י ן : ״קריעה״ הוא פ י ס ו ל מ א ס י ב י א ו ת ו י צ ר ה א מ ן כ מ צ ב ת זכרון ל ש ש ת ה מ י ל י ו נ י ם ב ז י היטלר, שנרצחו המגלמת דמות ענקים של אדם עברי, בהתאבלו אשר על מתיו קורע מעליו א ת כ ס ו ת ו :אך תוך כדי מעשה מבטאים פניו גם קדרות וגם מ ר י נועז ,ו ר א ש ו מ ו ר ם שכיח, אלא של אדם איתן העולם אומר: והוא כאילו בהבעה בהחלטתו ״עשו נ ח ו ש ה וגאה •.זו א י נ ה ד מ ו ת ש ל ל ה מ ש י ך ויהי כרצונכם, אולם מ ת הזהו חשוף אני גשאר כאן מתאבל אל מול במקומי!״ זו ד מ ו ת ה מ ב ט א ה כ ו ח ־ ס ב ל ,א ו מ ץ ־ ר ו ה ו ה ת מ ד ה ואנו ח ב י ם א ת ה ו ק ר ת נ ו ל א מ ן ע ל ש ה מ ח י ש בצורה כ ה מ ר ש י מ ה א ת הגיגינו״. ו ב ס י ו ם ד ב ר י ה ה ע ל ת ה ה ס ו פ ר ת ד ב ר י ם ,א ש ר כ ו ח ם יפה גם כ י ו ם : ״ א נ ו זקוקים ל מ צ ב ו ת זכרון ה י ו ת ו ד ר כ ם ש ל ב נ י ה א ד ם היא לשכוח ,מ צ ב ו ת זכרון אינן מ י ו ע ד ו ת ל מ ת י ם א ל א לחיים ,ל מ ע ן ש ל א ישכחו .אנו נ מ צ א י ם ב ס כ נ ה מ ת מ ד ת ש ל ש כ ח ת ש ש ת ה מ י ל י ו נ י ם ו פ ס ל זה יזכיר ל נ ו אותם. וראוי ש ה ק ה ל ה ה י ה ו ד י ת ת א מ ץ ל ע צ מ ה מ צ ב ה זו כ א ת ר ז כ ר ת לאומי״. אם כ ך ה ד ב ר ב י ח ס ל פ ס ל ״ ה ק ר י ע ה ״ הרי ע ל א ח ת כ מ ה וכמה ר א ו י ה מ צ ב ת השופרות ל ת ו א ר ו ל מ ע מ ד זה ש ל א ת ר ל א ו מ י יהודי .ש א ל ת י ו ב ד ק ת י והתעודז־תי 213 ה ס ת ב ר לי כי ר ב י ם ר ב י ם כאשר היהודיים, הספר מתאספים ביום ב צ י ב ו ר היהודי ליד השואה בעיר, אנדרסה ובעיקר זו תלמידי בתי שם את ועורכים ה ע צ ר ת ה ש נ ת י ת ל ש ו א ה ו ל ג ב ו ר ה ולא מ ע ט י ם א ף פ ו ק ד י ם א ת ה מ ק ו ם גם ב מ ר ו צ ת השנה, ה א מ נ ם די ב כ ך י האין ב ע ת שהייתם ב ב י ת הקבךות .אך להצטער על ש י צ י ר ה ג ד ו ל ה זו איגד! מ ו צ ב ת ב מ ק ו ם י ו ת ר מ ר כ ז י — כגון ב כ נ י ס ה ל ב י ת ה כ נ ס ת א ו ב ש ע ר בניני הקהילה היהודית, הראשי לחזות אותה במקום שמאות ואלפים יכולים היו ב ה ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ו מ ז ו מ נ ו ת ? ו ה ר י ר ב י ם מ א ו ד כ ל ל אינם מ ג י ע י ם אל פ י נ ת ב י ת ה ק ב ר ו ת ב ו ו ס ט פ א ר ק ,ב ה היא נ י צ ב ת . ד ו מ ה ש צ ו ו א ת ו ש ל ה ר מ ן ואלד ,ש נ פ ט ר ב ־ 1970ו נ ט מ ן מ ו ל א נ ד ר ט ת ה ש ו פ ר ו ת , ח ד מ ש מ ע י ת ,ו ה מ ס ר א ו ת ו ב י ק ש ל ה ו ת י ר ה ו א ב ר ו ר ופשוט .ה ת פ ק י ד א ו ת ו היא הועיד ואדם, האמן ליצירתו ר ב ת הרושם הוא להתרות בבדואי עולם נגד רצח עם ו ב ו ־ ז מ נ י ת להזעיק א ת ב נ י ה ם ו א ת ב נ י ב נ י ה ם ש ל ה נ ט ב ח י ם ע ל ה ס כ נ ה האורבת להם ב כ ל הזמנים ובכל מקומות תפוצתם. כ ל א ח ד מ ן ה ש ו פ ר ו ת — ה מ נ צ י ח א ת ז כ ר ם ש ל מיליון יהודים ח פ י ם מעוון — ע ל י ו ל ת ק ו ע ב ז ע ק ת ש ב ר ו מ ח א ה ע ל פ ש ע ם ש ל א י כ ו פ ר ש ל הרוצחים ו ע ל ש ת י ק ת ם של שמים וארץ נוכח הטבח שבוצע לאור היום: ועל אש התמיד לבעור, ל ה י ר א ו ת ל נ ג ד עיני כ ל ה ע ו ל ם ו ל ה ז כ י ר ל ה ם א ת הצווי ה א ל ה י של ק ד ו ש ת החיים. ח ר מ ן ואלד ,האמן ר ב ה ה ש ר א ה ו ב ע ל ה ש ר ש י ם ה ע מ ו ק י ם ב מ ס ו ר ת ו ב ת ר ב ו ת ישראל ,קורא לבני עמו — באמצעות ה מ צ ב ה שיצר — לעירנות ,לעמידה איתנה ולהשבת מ ל ח מ ה שערה .ש ו פ ר ו ת א ל ה ה ו צ ב ו ל מ ע ן ש י ת ק ע ו ב ק ו ל ג ד ו ל ת ק י ע ו ת ע ז ו ת ש ל ק ר י ע ה ושברים ,שיזעקו ויזעיקו ה ע ם ! 214 במש וא ה מ .וירט ס ק י ר ה פעולות ע ל השנה מ ת ו ך ש ו ר ת ה פ ע ו ל ו ת ש נ ע ש ו ה ש נ ה ב מ פ ע ל נ ו נציין א ת ה ס ע י פ י ם ה ב א י ם : פ ר ס י ם ו מ ל ג ו ת ; ת ע ר ו כ ו ת :ס מ י נ ר י ו נ י ם וספרים. פרסים ומלגות אנו מביאים בזאת את הוועדות החלסות לשם שנתמנו ב ח י ר ת הזוכים ב ש ת י ק ר נ ו ת א ל ו ש ל ״ מ ש ו א ה ״ : פרסי ק ר ן רלה ושלמה גוטמן פרוטוקול מישיבת הוועדה לפרס אמנות ,מחקר וספרות לזכרם של דלה ושלמה גוטמן ז״ל שהתקיימה ביום 18.11.79בירושלים י ו ״ ר :ח ״ כ גדעון ה א ח נ ר . ה ש ת ת פ ו :מ .ק ו ל ,ת ו ש י ה ה ר צ ב ר ג ,א ל כ ס גתמון ,מ .ד ר ס . הוועדה מציינת בסיפוק א ת ה ע ו ב ד ה כי הוגשו ל ה עבודות על מרובות נ ו ש א השואה — ל ק ב ל ת ה פ ר ם ע ל ע ב ו ד ו ת ציור ,פיסול ,מ ח ק ר ו ס פ ר ו ת .ה ע ב ו ד ו ת ע ו מ ד ו ת ע ל ר מ ה גבוהה. (1 ה ס ו פ ד יהושע ויגודסקי. ל א ח ר עיון ב ח ו מ ר ה ח ל י ט ה הוועדה להעניק פ ר ס ר א ש ה ל ס ו פ ר יהושע ו י ג ו ד ס ק י ב ע ד ה ס י פ ו ר י ם ״ ב צ ה ר י יום״ ו ״ פ ח ל ח ם ״ , ב ז כ ו ת ח ו כ נ ם ו ס ג נ ו נ ם ה מ ד ב ר י ם ל ל ב ה ד ו ר הצעיר ,ב מ י ו ח ד ע ל ה ס י פ ו ר ״ ב צ ה ר י יום״, ג ם משום שיש ב ו התמודדות ע ם ה ש א ל ה ״למה ל א הרביתם מתואר ילד שהצליח סבלו האישי ו ה פ ח ד להתגגדי״, בו ל ב ר ו ח מרודפיו ,א ך ה ו א מ ו ק ף ח ו מ ת א י ב ה מ ס ב י ב . גם שדחף א ו ת ו ה ב י א ו ה ו לידי אומץ, שהוא ת ו ל ד ת היאוש. ב צ ה ר י היום ,לעיגי ה כ ל ו ב ר א ש מודם ,ה ו א מ ו ס ר א ת ע צ מ ו ל ק ל ג ס הנאצי. ה ת א ו ר האגושי ש ל ה מ צ י א ו ת ה ט ר ג י ת נ ו ג ע ל ל ב . ה ס ו פ ר ידוע כ א ח ד ה מ ח ב ר י ם ב נ ו ש א י השואה .הארועים ש ע ב ר ב ג ו פ ו ק ב ע ו א ת ד ר כ ו ה ס פ ר ו ת י ת :ב י צ י ר ו ת י ו ה ו א נ ת ן ביטוי לניצולי שואה רבים. לפיכך ה ח ל י ט ה ה ו ו ע ד ה ל ה ע נ י ק ל ו פ ך ס ב ס ך 20,000ל״י. (2אריה פדייס. נושא העבודה הוא תגובת המחתרות היהודיות בארץ־ י ש ר א ל ע ל ה ש מ ד ת יהודי א י ר ו פ ה ב מ ש ך ש ל ו ש ה ש נ י ם ה ק ר י ס י ו ת ,1945—1942 מזמן שהידיעות ע ל המתרחש אומתו ונודעו ברבים בארץ ו ע ד ג מ ר מלחמת ה ע ו ל ם השניה. 215 בטכס חלוקת פרם גוטמן בנשיאות :י .גולן ,ג .האתגר ,מ .קול ,מ .וירט. בשורה הראשונה ,מימין :הסופר י .ויגודסקי ,ש .הרצברג ,תושיה הרצברג־גוטמן, אלכס וכרמית גתמון־גוטמן. אמביולנטיות המפולגות ה נ ו ש א נ ו ב ע ת מ כ ך ש ה מ ד ו ב ר ב ש ל ו ש מ ח ת ר ו ת יהודיות בארץ בעמדותיהן ,כ ש כ ל א ח ת נ א ב ק ת נ ג ד ה ש ל ט ו ן ה מ נ ד ט ו ר י ע ל פ י ד ר כ ה ו א י ל ו ב ה י ו ו ד ע ד ב ר השואה ו פ ר ט י ה — ה ו ע מ ד ו כ ו ל ן ב פ נ י ה כ ו ר ח ל נ ק ו ט מ ח ד ש עמדה ו ל ג ב ש ד ר כ י פעולה ,נוכח ס י ט ו א צ י ה א י מ ת נ י ת ש ל א ה י ת ה כדוגמתה. הוועדה התרשמה ממקוריות העבודה ע ל תגובות תנועות המחתרת על ה ה ש מ ד ה ש ל יהודי אירופה. ל פ י כ ך ה ח ל י ט ה ה ו ע ד ה ל ה ע נ י ק ל א ר י ה פ ר י י ס פ ר ם ב ס ך 10,000ל״י. (3 ד כ ה ו ף הכין ,במיוחד ל ת ח ר ו ת זו ,ד ג ם ש ל פ ס ל ה מ ת א ר א ת ה ח ו ר ב ן ה ש ל ם ש ל ה ש ו א ה באירופה .היצירה נ ו ת נ ת ב י מ ו י ל ה ש מ ד ה כ ו ל ל ת ש ל א נ ש א ר ו ממגד ,א ל א ח ו ר ב ו ת ומצבות .ה פ ס ל ג ם מ צ י ג א ת פ ת ח ־ ה ת ק ו ה ש נ פ ת ח ל ע ם ישראל, ע ם ה ק מ ת המדינה. ה י צ י ר ה ה י א א נ ד ר ט ה מ ר ש י מ ה ו ר א ו י ה ל פ ך ס ,ל פ י כ ך ה ח ל י ט ה הוועדה ל ה ע נ י ק ל ד ב ה ו ף פ ר ם ב ס ך 10,000ל״י. (4 לתקופה יצירותיו ש ל הצייר י צ ח ק בלפר על השואה הם ביטוי ח ז ק ביותר הטרגית. האמן מ צ א דרכים לבטא א ת הטרגדיה התהומית של ה פ ר ט היהודי ביחד ע ם ה א ס ו ן היהודי הכולל :יצירותיו ה ו ש פ ע ו ל ל א ס פ ק מ מ ה ש ע ב ר ע ל י ו ב ת ק ו פ ת המלחמה 216 ו מ מ ה שראה. יצירותיו אמנותית תרומה מהוות לקליטת חשובה השואה זוועות יצירה באמצעות והיא ראויה ל פ ר ס . ה ו ו ע ד ה ה ח ל י ט ה ל ה ע נ י ק לצייר י צ ח ק ב ל פ ר פ ר ס ב ס ך 10,000ל״י. גדעון ה א ז ז נ ר ,יו׳׳ד ה׳׳כ ט כ ס ח ל ו ק ת ה פ ר ס י ם נ ע ר ך ב מ ש ו א ה ב ת ל ־ י צ ח ק ביום ח מ י ש י ט׳ ב כ ס ל ו 29.11.79 ב פ נ י צ י ב ו ר ג ד ו ל ש ל מוזמנים ,ש כ ל ל ח ב ר י ם ,ידידים ו ב נ י מ ש פ ח ה . מלגות קרן יהודית רזניק פרוטוקול של ק ר ן שנערכה מישיבת המלגות ע״ש בכסלו ביום ל׳ הוועדה יהודית רזניק ת ש ״ ט 20 , ז״ל בדצמבר 1979 ה ש ת ת פ ו :מ ש ה קול ,ניסן רזניק ,נ ת נ א ל א ב י ־ י ו נ ה ,מ נ ח ם וירט ו ש מ ו א ל מאירי. לוועדה ועבודה מ ק ו ב צ ת של הוגשו עבודות מחקר ,ספרות ,פרקי זכרונות, ק ב ו צ ת תלמידים .מתוך א ל ה בחרנו ב ־ 3עבודות ,א ש ר ל כ ל א ח ד מחבריהן הוחלט להעניק מ ל ג ה ב ס ך — 2,500.ל״י. א( מ ד בירושלים, בתפיסת אהוד א פ ק , הקדיש א ת תלמיד מחקרו, הפקולטה הגיש אותו להיסטוריה כעבודת באוניברסיטה העברית לנושא: תמורות מוסמך, ה ש ו א ה ב מ ד י ג ת ישראל. ב ע ב ו ד ת ו זו מ נ ת ח ה מ ח ב ר נ י ת ו ח פ ס י כ ו ל ו ג י ־ ח ב ר ת י א ת מ ג מ ו ת ה י ס ו ד בגיבוש הזהות הישראלית ,כפי התקרבותו שהתפתחו השואה ,ת ו ך בהשפעתה של גילוי דרכי ה ה ד ר ג ת י ת ש ל הציבור לגושא. כ א ן נ פ ר ש ו ת ל פ נ י נ ו נ ק ו ד ו ת ק י ר ב ה וניגוד ש מ ג ל י ם ב ג י ה א ר ץ ל ג ו ש א ה ש ו א ה שחלו בתודעתם ובהערכתם א ת הגולה והשיגויים בעקבות המלחמות שהתחוללו ב א ר ץ מ א ז מ ל ח מ ת ה ע צ מ א ו ת ו ע ד מ ל ח מ ת י ו ם ה כ י פ ו ר י ם — וכיצד ה ש פ י ע ו א ל ה ע ל חיזוק זהותם כישראלים וכחלק מן ה ע ם בפזורה .מ ר א פ ק שוקד ע ת ה ע ל ה כ נ ת פרקים אחדים מ ן העבודה לשם פרסומם בקובץ ״משואה״. חיים ב( מ ר שטדאדפ, המכין ע ת ה א ת ב ר ־אילן ,מ ס ר ל י ד י נ ו ע ב ו ד ה מ ק י פ ה האוניברסיטה, מרבית עבודת אותה הגיש המחקרים בנושא השואה הדוקטורט כעבודת גמר ב נ ו ש א :ש ב ת ומועד ב ג י ט א ו ת ה ״ ג נ ר ל דנים באוניברסיטת בפרשת מוסמך לתואר גוברנמנט״. הזוועות, הסבל והעמידה ב ו ו ה ש ל כ ו ת י ה ם ה נ פ ש י ו ת ,וכן ב פ ר ש ת ה ג ב ו ר ה ו ה מ ר י — ו ר ק ח ל ק מ ה ן מ ו ק ד ש לגילויי ה א מ ו נ ה ,ה מ ס ו ר ת והחגים. חיים פנקסי שטראוס ע ש ה לילות כימים קהילות, וקונסרסים ובעתונות בחיפוש א ח ר התקופה, חומר זה בספרי זכרונות, ועלה ב ז ו לקבץ מאות פרסים א ו ת ם ה פ ך ל ע ב ו ד ה ר א ו י ה ל צ י ץ ע ל ש ב ת ו ח ג ב ג י ם א ו ת וארשה ,ק ר א ק ו ב ,ל ו ב ל י ן וראדום, בארץ, ב ה ס ת מ כ ו ע ל ארכיון ר י נ ג ל ב ל ו ם ,יומן ר א ו ב ן בן־שם, וארכיוגים ר ב י ם ו ב י נ י ה ם ארכיון ״משואה״. ב ע ב ו ד ה ז ו א נ ו מ ו צ א י ם פ ר ק י ם ר ו ט ט י ם מ ת ו ך הווי ה ח י י ם ב ח ג ו ב מ ה ש ק ד ם ל ו ,ב ה כ ג ו ת לחגים, חג ,בקיום לפנינו ב א ס פ ק ת מצרכים, ת פ י ל ו ת ו כ ן בגילויי עזרה בעריכת הסדר, הדדית הקשורים בשמירת בהווי כשרות ומגהגי ומסורת, הנגלים מ ת ו ך התעודות האוטוגטיוח הרבות. 217 פרק אחד ״משואה״ ח׳. ג( ע ב ו ד ת ו זו ,ע ל ח ג מתוך בגיטאות, הפסח בקובץ מתפרסם ח כ ר ת ה נ ו ע ר אח׳׳י ק י ס ר י ה ,מ י ב ת ה י׳׳ב מ כ פ ר ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ נ י צ נ י ם , שהו ,כ ד ר כ ן ש ל ק ב ו צ ו ת בסמינריון ומחו״ל, נוער משואה רבות אחרות בתל־יצחק ,בו ממוסדות למדו א ת חיניר שונים מ ן בדרך הנושא הארץ שגתגבשה במוסד זה בשנים האחרונות. נוער זו ל א קבוצת בלבד — אלא תוצאותיו סיכמה פעולתנו הנעשית הסתפקה שבשובד. בחוברת זו בחוברת בקליטת ה ז ע לניצנים, הביתה שהוגשה והרשמים, עיבדה בקריאה במשותף א ת המוכיח א ת לעיוננו ,ד ב ר ובלימח־ הנושא ההמשכיות ואת של ב ע ק ב ו ת סמינריונים אלה. באות ביסוי לידי והתרשמויותיהם ש ל תגובותיהם התלמידים ע ל א ש ר ש מ ע ו ולמדו ,ו כ ן ס י כ ו ם פ ר ק י ם א ח ד י ם מ ן ה ח ו מ ר ש ל מ ד ו ב ס מ י ג ר . על ע ב ז ה משותפת זו ראויה החברה להערכה ולעזור. ע ל החתום, מ ש ה קול ,יו״ר חלוקת בבית המלגוח בסכס נערכה רב־משתתפים ביום רביעי5 , 1980 במרץ המפלגה בת״א. ת ע ר ו ב ו ת מוזיאון ד ו א ר ה ש ו א ת .1 ש״ז ובה בולי השתתפו מומחים דואר השואה .כ ן ה פ ת י ח ה ה ח ג י ג י ת ש ל המוזיאון נ ע ר כ ה ב ־ 3ב א פ ר י ל בנושא השתתפה הבולאות נציגות וחובבים רבים התאחדות בענף הכולאים המיוחד בארץ. של יצויון כ י ת ע ר ו כ ה זו ,ש ה ו ש ק ע ו ב ה ק ר ו ב ל־ 400,000ל״י ,ה י א נ ד י ר ה ב י ו ת ר ב א ר ץ . ב ו ביום פ ע ל ב מ ק ו ם ס נ י ף ד ו א ר ע ם ח ו ת מ ת מיוחדת ,ו ב ו נ י ת ן ה י ה ל ר כ ו ש מעספות שהוצאו לרגל האירוע, .2 ת ע ר ו כ ה ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ד הציוני .ד ג ם התערוכה הוצג בפני צוות מומחים, מ ח נ כ י ם ו ח ב ר י ה נ ה ל ת מ ש ו א ה ע ״ י ה ג ר פ י ק א י י ע ק ב צים .נ ח ת ם ח ת ה ע ל ה ק מ ת ה ב ס ר 1,200,000ל ״ י והיא נ מ ס ר ה ל ב י צ ו ע ל י ע ק ב צים וי .חיימוביץ ,ב צ ר ו ף ה ג ב ׳ ממשרד אלישבע כהן החינוך והתרבות וחברנו יוחנן כ ה ן , כיועצי שישמשו ה פ ר ו י י ק מ ה ח ש ו ב הזה. ס מ י נ ר י ו נ י ם מתחילת ש נ ת ה ל י מ ז י ם ועד פסח שהו בסמינרים ש ל נ ו 2,155 חלמזים ו ע ד ס ו ף ש נ ה ״ ל ש ו ב צ ו כ ב ר ב ת כ נ י ת ה ב י ק ו ר י ם ע ז 1,645צעירים .ב ס ״ ה י ש ת ת פ ו , אפוא, ו־1,145 השנה בקורסים ש ל נ ו 3,800ס מ י נ ר י ס מ י ם ,מ ה ם 2,655מ ב ת י ס פ ר בארץ מוזו״ל. בסוף מ ר ץ הגיעה ק ב ו צ ה ר א ש ו נ ה ש ל נוער מגרמניה ,וזאת ב ה ת א ם לפנייתו ש ל משח־ התרבות הגרמני. נסית ראשון זה — ש ל הוראת ה ש ו א ה ל נ ו ע ר ג ר מ נ י ב מ ס ג ר ת נ ו — י ק ב ע א ת ה מ ש כ י ו ת הפעולה. 218 תולדותיה של שפרים בהוצאת ״משואה״ ומדרשת פורדר ב ח ו ד ש מרץ ר א ה אור ה ס פ ר ״ ר א ש י ת ו ש ל .1 ב ע ר י כ ת ו של שאר־ישוב״ ש .מ א י ר י .ה ס פ ר הופיע ב מ ל א ת 40ש נ ה ל ע ל י ת ה א ר ג ו ן ע ל ה ק ר ק ע . בראשית .2 הקיץ יופיע קובץ ״הנוער על בבוקובינה, הציוני״ בעריכת ש .א ב נ י .ה ק ו ב ץ מ ו ק ד ש ל ז כ ר ו ש ל א ר י ה ורדי ז״ל. ב ס ד ר ת ״עיון ודיון״ ש ב ה ו צ א ת מ ד ר ש ת פ ו ר ד ר ר א ו ה ש נ ה א ו ר 2פרסומים, ע ט ו ש ל מ ש ה קול. פרי לפלוראליזם האחד: במאבק יהודי־ערבי. לשיתוף במאבק השני: דתי ותרבותי. ה מ ע ר כ ת מ ת כ נ נ ת ל ה מ ש י ך ב ש נ ה ה ק ר ו ב ה ב פ ר ס ו מ י ם נ ו ס פ י ם ב נ ו ש א י עבודה, וחברה. כלכלה עם קבלת פרס גוטמן דברי תשובתו של הסופר י .ויגודסקי א ד ו נ י היו״ר ,א ו ר ח י ם נכבדים, ברצוני להודות על שהואלתם לבוא במספר כה גם ולאדון שלמה הרצברג ברצוני להודות לגב׳ טוסיה רב ב ג ש ם כזה. ובמיוחד אלכסנדר ולמשפחת גתמון ע ל שייסדו א ת ה ק ר ן ל ז כ ר ם ש ל ר ל ה ו ש ל מ ה ג ו ט מ ן ז כ ר ו נ ם ל ב ר כ ה .אני מודה ג ם ל ח ב ר ה ש ו פ ט י ם ע ל ה ח ל ט ת ם ל ה ע נ י ק לי א ת ה פ ר ס .א ת ר ג ש ה ת ו ד ה מלווה הזה מיליוני על הרגשה יהודים מרה, כי שנרצחו על של ביסודם לא עוול הסיפורים מן בכפם. האלה השואה מונח הזאת המוות גיצל של הזיכרון מ ש ר פ ו ת ,גרדומים ,גיטאות ,מוות ,ר ע ב ת ו ך ה ש פ ל ה ,זיכרון ע ל ה ת ק ו מ מ ו י ו ת של חמושות מעטים מן יוצאים הכלל, שאין דומה להם במעשיהם, הן והן ב א פ ש ר ו י ו ת י ה ם ה ד ל ו ת ו ב ת ו צ א ו ת ה ס ו פ י ו ת ש ל ה ק ר ב ו ת א ו ת ם ניהלו .ת ו פ ע ו ח אלו הן ב ל ת י י ד ו ע ו ת ב ת ו ל ד ו ת העמים. אבל הקיבוצי, התקופה בתולדות העמים נרשמה ההיסטוריה של העם של היהודי, גורלו ש מ ע ו ל ם ל א היה נוח ו ל א שליו .י ש נ ם א נ ש י ם ,ה ט ו ע י ם ב ה ע ר כ ת ם א ת ה ז א ת .ישנם א נ ש י ם הסבורים ,כ י ה כ ל כ ב ר מ א ח ו ר י נ ו ,ע ל כן א פ ש ר ל ח י ו ת ב ש ל ו ם ע ם ההיסטוריה ה ז א ת — א ל ה ה ם א נ ש י ם ח ס ר י ת ב ו נ ה .י ש נ ם א ח ר י ם הנהנים אינם מ ה ת ע ס ק ו ת ב ה ש ע ר ו ת :מ ה עשוי ה י ה ל ה י ו ת ,א י ל ו היה מכירים ב ש ו ם ״מה עשוי היה להיות״. היה כך, כפי א ח ר ת החיים שראו ר ב י ם מן ה נ ו כ ח י ם כ א ן :כ ך בדיוק היה ,ולא א ח ר ת .כ ל ה ע ם נידון ל ה ש מ ד ה . להעז חופשית ע ל כך ,זוהי א ח ת מ מ ש י מ ו ת ה א מ נ ו ת ,א ב ל ג ם ה מ ח ש ב ה ה ז א ת א י נ נ ה ממרירות: מי ירצה להטות אוזן לסיפור מוכתם בדם שאירע תוך ה ת ק ו מ מ ו י ו ת שדינן נ ג ז ר מ ר א ש ? צ ר י ך כ ו ח רצון ,ר ו ח א י ת נ ה ,העשוייה ל ה ת ג ל ו ת ב ג ד ו ל ת ה ר ק כ א ש ר ה ק ו ר א ימסור ל ע צ מ ו דין וחשבון ,ש א ל ה ה ם ל א ר ק ת ו ל ד ו ת הוריו ,ל א ר ק ת ו ל ד ו ת עמו ,א ל א ת ו ל ד ו ת עצמו. זה נ ש מ ע כ א י ל ו ק ר י א ה ל ב נ י דורנו .ל צ ע ר נ ו א מ נ ם כ ך ה ד ב ר .כ כ ל שהניצולים יעזבו א ת ה ע ו ל ם ,ר ק זה י י ש א ר :סיפור ,שיר ,ת מ ו נ ה ,פ י ס ו ל ,מ ח ק ר היסטורי. יש ל ד א ו ג לכך ,ש ה ע ק ב ו ת ה א ל ה ל א י י מ ח ק ו . 219 ה מ ש ת ת פ י ם מ ש ה ק ו ל יו״ר ה מ פ ל ג ה ה ל י ב ר ל י ת ה ע צ מ א י ת ; יו״ר ה נ ה ל ת ״ י ס ו ד ו ת ״ , הנהלת יו״ר ״משואה״ ו״מדרשת פורדר׳׳; ס/נשיא האינטרנציונל הליברלי; תרבות מרכז הסופרים ; וחברה רוב כן האחרונים דתי הופיעו הם : של האוזנר ל״ע; אחדות פעולה ח״כ ; וחברים. שני ועל יהודי־ערבי פרסומיו פלוראליזם ״יד הפדגוגית ושם״ ; של הוועדה יו״ר ״משואה״; המדינית ״משפט ספרו הדן ב מ ש פ ט אייכמן בו שימש כתובע כללי ,פ ו ר ס ם בלשונות הנוה״צ בהונגריה בטרנסילבניה וממייסדי כפר וראש ״המוסד״ משלחת גליקסון; מזכיר ב־.1947 קיבוצי ״הנוער הציוני״ והמזכירות העליונה ; חבר כפר גליקסון. מפעילי ש ל מ ה נצר ומפקח על לימוךי הוועךה הפדגוגית זכויותיהם״ מאיר התנועה ההיסטוריה של מחבורתו הכלליים בפולין מטעם ״משואה״; ראה אור זה הרטמן הציונים יקיר מועצת הוועדה ״הבריחה״ ברית ד״ד יו״ר ת ל מ י ממנהיגי שליח לאחר משרך ספרו המלחמה ; החינוך היסטוריון והתרבות ; יהוךי ״מאבק חבר פולין על עתה. של בארץ; יצחק חבר גרינבויס ; הנהלת ל״ע, בראש עמר ויו״ר התאחרות הסניף בת״א; ת״א. אברהם רוזנמן מחלקת לשעבר; ירחמיאל נמנה על חבר מפעילי ההתישבות התיירות אשל ״האיחוד״ הסוכנות של ס/מנהל ראשון מייסרי המרכז העולים הקיבוץ בפולין במשך לתכנון של הראשון לאחר שנים רבות; התישבותי תנועתנו בפ״ת ה מ ל ח מ ה ,- בראשית וממייסרי מראשי משרד מנהל ברחובות. שנות אלוני ה־,30 יצחק ; מושב ביתן אהרון. אריה 220 על לשיתוף אישים חוג באירופה והופיע ז ה ע ת ה בעברית. יהודה של מונוגרפיות במאבק יו״ר ירושלים״ חיים 3 עד בנושאי חינוך, ציונות ותרבותי. גדעון של העמים ספריו לנוער, שהופיעו ירושלים עתה ויו״ר דנים ידידי אגודת פרייס פרופ׳ סטודנט יהודה האוניברסיטה העברית בירושלים, מתלמידיו באואר. ש ט ר א ו ס ס ט ו ד נ ט ב א ו נ י ב ר ס י ט ת בר־אילן ,מבין ה ח ו ק ר י ם הצעירים תקופת השואה. ד״ר י ו ס ף ק ר מ י ש היסטוריון וחוקר השואה ; חבר הנהלת ״יד־ושם״ ; פירסם מחקרים וספרים רבים בנושאי השואה בשפות שונות ובעיקר בעברית .מחקריו על גיטו וארשה ,כגון :״מרד הגיטו בעיני האויב״ ועל יהדות פולין בכללותה ,ראו אור בפרסומי ״מורשת״ ,יד ושם, ידיעות לוחמי הגיטאות ,משואה ועוד. י ע ק ב ר ו ז נ ב ר ג חבר הנהגת מחתרת הנוה״צ בזגלמביה ומראשי הלוחמים בגיטאות בנדין וסוסנוביץ ולאחר מכן בהונגריה ; חבר הנהלת ״משואה״. א ר י ה ל ו י פרופ׳ למדעי החינוך באוניברסיטת ת״א ; היה בין מארגני מחתרת הנוה״צ בהונגריה ; ממייסדי כפר הנוה״צ ניצנים; מנהל יחידת המחקר במשרך החינוך והתרבות ; חבר בהנהלות ״יסודות״ ו״משואה״. מ ש ה ש ד מ י היה בין ראשוני המתנדבים ליחידות העבריות בצבא ה ב ר י ט י ; ממנהלי ״דיור לעולה״ ובנק עידוד ומבכירי העובדים במחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית. ח ו ו י א ר י א ל י בת ; 12נכדתו של יהודה אורנשטיין. י ה ו ד ה ל ו י מהנועזים בקרב אנשי המחתרת הציונית בהונגריה ומפעילי ״הבריחה״ ; חבר כפר גליקסון. ז י ג מ ו נ ש ש ט ר ו ב ל י ץ ניצול השואה ; מבין הבולטים ביהדות ארה״ב המקדיש מכוחו להפצת תולדות השואה ; חבר ועדת הנשיא קרטר לנושא השואה ; הקתדרה לנושא השואה באוניברסיטת חיפה נושאת את ש מ ו ; מידידיה הנאמנים של ״משואה״. פ ר ו פ ׳ א ב ר ה ם צ ב י ב ד א ו ן יליד וארשה ,בעת המלחמה הגיע לקובנה, ליטא ,שם היה חבר המחתרת ופרטיזן .כיום מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. י ה ו ש ע ו י ג ו ד ס ק י סופר בשפה הפולנית ,ניצול השואה ,המקדיש את רוב יצירתו לנושא השואה ,-משנת 1957בארץ .רוב סיפוריו מתורגמים לעברית ומתפרסמים בעתונות היומית ,בקבצים וספרים. ש מ ו א ל מ א י ר י מחנך ; חבר הנהלת ל״ע ,״משואה״ ו״יסודות״ ; י ו ״ ר סניף ל״ע ב ר מ ת ־ ג ן ; עורך ספרי ״משואה״ וסדרת ״עיון ודיון״. מ נ ח ם ו י ר ט מנכ״ל ״משואה״ והמדרשה הליברלית ע״ש ד״ר י .פ ו ר ד ר ; מראשוני ״עקיבא״ וראשיה ,ממייסדי בית יהושע. 221 CONTENTS BEACON Confronting a Cruel and Hypocritical World Not Like Sheep to the Slaughter ! Address on the Holocaust and Heroism Day Moshe Kol Gideon Hausner Yehudah Thalmi YITZHAK GREENBAUM CENTENNIAL Principles Behind the Political Struggle of the Jews of Poland for Civil and National Rights in the Republic of Poland, 1918—1922 Yitzhak Greenbaum — the Fighting Statesman From Poland to Eretz-Israel Greenbaum's Visits to Poland After the Holocaust Speech Delivered at Lodz, February, 1947 A Look at the Man Dr. Shlomo Netzer Moshe Kol Meir Hartman Abraham Rosenman Yitzhak Greenbaum Yerahmiel Eshel 2% 32: 38' 41 45 47/ PROBE A N D CRITICISM Reactions of the Underground Movements in Palestine to the Extermination of European Jewry Arieh Preiss צ1 Haim Strauss Zvi Weintraub 83 102 7 14 20 IN THE DAYS OF HOLOCAUST AND UPRISING Passover in the "General Government" Ghettos Bar-Mitzvah in a Concentration Camp , H A N O A R HATZIONI" IN TIMES OF ORDEAL AND TRIAL "Hanoar Hatzioni" and its Warsaw Ghetto Underground Publication "Shaviv" Dr. J. Karmish Once Again In the Hand of the Gestappo Yaakov Rosenberg Spontaneous Initiative in Rescue Operations Prof. Arieh Levi Letters from the Ghetto Cries of Alarm and Warning As a Prisoner of War Moshe Shadmi A Melody Goes Round Yaakov Kleinbaum In Transnystria Haim H. Outside (a Short Poem) Havi Uriel Between Borders Yehudah Levi (Pitzi) 105 112 127 135 14& 151 154 168 169 DURING THE WAR AND AFTER A Journey Into the Past Lessons of the Kovno Jews Fighting Organization Sigmont Stroochlitz Prof. A. Z. Brown 184L 202: THE HOLOCAUST IN LITERATURE AND ART At Noon (a Short Story) The Monument of the Shofars Yehoshua Vigodski Shmuel Meiri 207־ 211. Menahem Virt Yehoshua Vigodski 215• 219 MASSUAH Current Activities: Prizes and Scholarships; Seminars; Exhibits; Publications of Massuah and the Dr. Y. Foerder Liberal Institute Remarks on Receiving the Gutman Prize Editor: S. Meiri Editorial Boad Secretary: M. Virt Editorial Board: M. Kol, M. Virt, S. Meiri Massuah, Tel-Aviv, 48, King George St., Israel. All Rights Reserved Printed in Israel, "Symcha" Press, Tel-Aviv M A S S U A H A YEARBOOK ON T H E HOLOCAUST AND HEROISM No. 8 April 1980
© Copyright 2024