משואה י
מ ש ו א ה קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה ברך יי משואה יד לחברי תנועות הנוער הציוניות בשואה ובמרי תל־יצחק — תל־אביב ,ניסן תשמ״ב — אפריל 1982 העורר :ש .מאירי מזכיר המערכת :מ .וירט ועדת המערכת :מ. .קול ,מ .וירט ,ש .מאירי קובץ זה רואה אור בסיוע הקרן להנצחת זכרה של יהדות פולין וארגון שארית הפליטה במונטריאול ,קנדה. © כל הזכויות שמורות משואה ,יד לחברי תנועות ״הנוער הציוני״ בשואה ובמרי קיבוץ תל־יצחק ,ד .נ .השרון התיכון. תל־אביב ,רחוב המלר ג׳ורג׳ 48 דפוס ומסדרה מ .שטרן ,שד׳ הר־ציון ,104תל־אביב הת ו эו ב ש ע ר תאריכים היסטוריים אינטלקטואלים בשרות ההשמדה אני מאמין בזכרנו את באבי־יאר 7 19 23 28 מתוך יומן גיטו וארשה ד ׳ ׳ ר יופו* ק ר מ י ש בשולי ״פנקס הרשימות״ של בן־שם 33 52 פרופ׳ שמעון הרמן הוראתה של תקופת השואה במסגרת תכנית הלימודים של החינוד היהודי 59 משדל ק ו ל גדעון ה א ו ז נ ר פדופ׳ אפרים קציר אלי ויזל שואה בימי ומדד ר א ו ב ן ב ן ־ ש פ )פלדשדדז( עיון ודיון האנטישמיות בימינו פדופ׳ שכ8אל אטינגר ודרכי המאבק נגדה תופעת האנטישמיות — ההתמודדות עמה במישור החיגוכי ד׳׳ר ה י י פ ' .ש צ ק ר חלקם הצבא ה א ד ו ם על גרמניה 74 הנאצית ! עיון ל ז כ ר ו ש ל י ה ו ש ע גלבוע עובדות והערכות על היהודים בצבא האדום ד ׳ ׳ ר ד ב לוין במלחמת העולם השניה יהושע בעל־הברית הנשכח גלבוע ,,הנוער הציוני״ ו״עקיבא״ יצחק ארצי דפים מן הארכיון •ד׳׳ר ע מ י א ל ש ו מ ר ו נ י במלחמה л 66 של יהודי ברית־המועצות בנצחון יום על מהותה של האנטישמיות המודרנית בעתות 79 106 מבחן מסע לטרנסניסטריח מכתבים ואגרות מימי השואה ״עקיבא״ ביוגוסלביה 112 118 126 על קברו של צבי הירש ג ר ץ ״יציאת רומניה״ 1980—1944 במרדף אחר ראש העיר של קובנה 131 148 175 על יהושע גלבוע על יהושע ודרכו אשר לא התהלל בגבורתו ובחכמתו — לדמותו של אלכם גתמון חברים מספרים על אלכם על ולאדיסלבה חומס — אחת מחסידי אומות העולם 187 195 198 200 קולות מ ן השואה )תמונות מתון־ מחזה( עדות על מחנה הריכוז אושויץ הפרטיזנים של בריינסק 207 218 223 תערוכת הנוער הציוני 227 230 ולאחריה מ א ר ק י. ש .א ב נ י • жתורי דמויות .משה ק ו ל שלופ זבולוני נפתלי צחר וילה אורבד מספרות פביאן יצחק השואה שלננ ביפטריץ 191 יעקב אלפרדביץ ב״משואה״ יוחנן כהן כלנחפ ו י ר ט לסיכום פעולותיגו פינה בתערוכת ״הנוער הציוני׳׳ שנפתחה במשואה. ראשי הנוה׳׳צ ו״עקיבא״ — פעילי המחתרות שליחי הצלה ומראשי הלוחמים בוארשה ,קראקוב ,ב נ ד י ך ס ו ס נ ו ב ת ,וילנה וקובנה. משה קול תאריכים היסטוריים מאה שנות ציונות והתישבות ישראל והתנועה הציונית מציינות השנה את התאריך ההיסטורי של מדינת מ א ה ש נ ו ת צ י ו נ ו ת ו ה ת י ש ב ו ת ב א ר ץ ישראל .ה ת ו ד ע ה ה צ י ו נ י ת היתד .מ נ ת ח ל ק ם של היהודים מ א ז ש ג ל י נ ו מ א ר צ נ ו .א ג ד ת ה ח ו ר ב ן מ ס פ ר ת כ י ביום נולד המשיח. המקדש תנועת משיחית, ערגה כאלף במשך לארץ אבות, ותשע ואך ש נ י ם היתד, מאות לפני מאה שנה שחרב בית הציוגות החלה תנועה לקרום ״עור וגידים״ ,כ א ש ר ל ב ש ה צורה ש ל ע ל י ה לארץ ישראל ,ו ה ת א ר ג נ ו ת צ י ו נ י ת מ מ ש י ת , ש נ ב ע ה מ ה א כ ז ב ה ב ה ת ב ו ל ל ו ת ומן ה ת ק ו ה שהיהודים י ו כ ל ו ל ח י ו ת שווים בין שווים בין א ו מ ו ת ה ע ו ל ם . התודעה הציונית החלה להתעורר כבר במחצית המאה הקודמת ,כאשר משה הם, ה ר ב י״ח אחרים אלקלעי, צ ״ ה קלישר ,ד ו ד גורדון, הרב והוגי ציוניים מחשבה ש ק ד מ ו ל פ ר ץ ס מ ו ל נ ס ק ץ ,ליאון פ י נ ס ק ר ,מ ש ה ל י י ב ל י ל נ ב ל ו ם ,ו א ל י ע ז ר בן יהודה ה ח ל ו ל ט פ ח א ת ר ע י ת ש י ב ת ציון .ה ד ח י פ ה ה ג ד ו ל ה ל ה ת ע ו ר ר ו ת ה נ ר ח ב ת ש ח ל ה ב ק י ד ו ם ה ה כ ר ה ה צ י ו נ י ת ו ל ה ת ח ל ת העליה ,ב א ה ב ע ק ב ו ת ה פ ו ג ר ו מ י ם ה ר ב י ם שהתחוללו ברוסיה אחרי רצח הצאר אלכסנדר השני. שנאת טופחה היהודים עוד זמן ר ב ל פ נ י כן ב ק ר ב ה ע ם הרוסי ,א ו ל ם ר צ ח ה צ א ר ה נ א ו ר ש ה ב י א ל ר פ ו ר מ ו ת א ג ר ר י ו ת ו ה ח ו ק ת י ו ת ב א י מ פ ר י ה ה ר ו ס י ת ,ו ה א ש מ ת יהודים ב ר צ ח ,ע ו ר ר ו ג ל ע צ ו ם של ב ר י ח ה ו ה ג י ר ה ב מ מ ד י ם המוגיים ,ומאידך ג י ס א — ה ש פ י ע ה ה ת ח ז ק ו ת ה ש ל ההכרה הציוגית הלאומית ו ס ת י מ ת הגולל ע ל התקוות לישועות ש ת ב א ג ה מרוסיה מתקדמת או אגושית יותר כ ל פ י היהודים. הריאקציה שגברה בימי אלכסנדר ה ש ל י ש י ו ה ח ש ש ל ה ת פ ת ח ו י ו ת ח מ ו ד ו ת עוד יותר ,ע ״ י ג ז ר ו ת ק ש ו ת ע ל היהודים, גררו א ת ע ק י ר ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם מ מ ק ו מ ו ת ישוביהם מדידתם אל הגבול באזור בדודי ש ב ג א ל י צ י ה ,כ ד י ל צ א ת ב מ ה ר ה מ ה א ר ץ ש א י ג ה ס ו ב ל ת א ו ת ם ל ע ב ר א ר צ ו ת אחרות,לעולם ח ד ש ה מ ע ו ר ר ת ק ו ו ת ר ב ו ת .ב־ 1881פ ר ץ ה פ ו ג ר ו ם ה ר א ש ו ן ו ב מ ש ך ש ל ו ש שגים ה ת ר ח ש ו 215פ ו ג ר ו מ י ם נ ג ד היהודים .ה ז ע ז ו ע ה י ה גדול ,א ו ל ם ה ו א ל א ה ב י א ל ח ש ב ו ן ־ נ פ ש לאומי ,כ י ה ר ו ב ה מ כ ר י ע ש ל ה י ה ו ד י ם פ נ ה ל א ר צ ו ת ה ב ר י ת 7 ש ל א מ ר י ק ה ,ו ר ק מ י ע ו ט קטן שם פ ע מ י ו לציון. המיעוט הזה הוא שהביא בתולדות למיפנה ובעת העם שהמיליונים אשר ה ג י ע ו ל א ר ה ״ ב ה ק י מ ו ג ו ל ה חדשה ,ר ב ת ה ש פ ע ה ו י כ ו ל ת כ ל כ ל י ת אדירה ,ה ש ו א ב ת עתה בארץ ה א ב ו ת בזכות המיעוט — אף היא א ת השראתה מהמדיגה שקמה ה ע ז ו הם ,ה מ ע ט י ם ,ל ח ל ו ם ע ל חידוש ה מ מ ל כ ת י ו ת ה י ה ו ד י ת ב א ר ץ ־ ה א ב ו ת .א מ ג ם תלמידי ב ע ל ״התניא״ ולאחריהם תלמידי הגר״א ע ל ו לפגי ה ב ל ״ ר י ם החסידים, ו ח ו ב ב י ציון ,א ו ל ם א ת ה מ י פ נ ה ה ה י ס ט ו ר י ח ו ל ל ו ה ס ט ו ד נ ט י ם ו ה צ ע י ר י ם ש ה ק י מ ו את הראשונות המושבות ותקעו בפינות יתד של שונות פתח־תקוה הארץ. היתה ל א ם ה מ ו ש ב ו ת ,אף כ י ר א ש ־ פ י נ ה ק מ ה ל פ נ י ה ,א ו ל ם אין ס פ ק כ י ר א ש ו ן ־ לציץ שקמו לפני מאה שנה — ו כ ל י ת ר ה מ ו ש ב ו ח ביהודה ,ב ש ו מ ר ו ן ו ב ג ל י ל הם שגרמו לתפנית ההיסטורית של תקומת ישראל בארצו על בסיס של חקלאות ו ע ב ו ד ת ה א ד מ ה ,ג א ו ל ת ק ר ק ע ,כיגון ש מ י ר ה יהודית ,ה ת ח ל ת ג ט י ע ו ת ש ל כ ר מ י ם עגפים ופיתוח מקוה־ישראל חקלאיים אחרים, הקפדה תוך ש ל ק ר ל גטר ,איש ח ב ר ת על של עבודת־כפיים יהודים. כ ל ־ י ש ר א ל ־ ח ב ר י ם מ פ ר י ז ,ה ק ד י מ ה גם א ת ר א ש ו ן לציון ו ה מ ו ש ב ו ת והיתד .ב ב ח י ג ת ב ש ו ר ה ,ק ן ל ה כ ש ר ת צעירים ,א ו ל ם המושכות גדולה בהן ה ת ע ר ו משפחות עולים מרומניה ורוסיה ,הן שהביאו להתעוררות בגולה, לתנועת והצמיחו כנפיים חיבת־ציון. ,וגררו את מעורבותו של הברון אדמוגד דה־רוטשילד — אבי־הישוב — למעשים ב ל ת י שגרתיים ,שהבטיחו ע ת י ד .ל מ ו ש ב ו ת , ,ל ה צ י ל ן מ מ ש ב ר י ם חמורלם ,ל ב ס ס א ת ת ק ו ו ת ה ת פ ת ח ו ת ן ,ו ל א ח ר לביסוסן; מכן והםטיה אמנם, לאחר מכן גתגלו סטיות ה ע י ק ר י ת .היתד .ב ה ת ב ס ס ו ת ה ש ל .ה ע ב ו ד ה חברתיות• במושבות הערבית, שהוקמו ובתקופות מסוימות א ף ל ה ת נ כ ר ו ת ן ש ל ה מ ו ש ב ו ת ל פ ו ע ל י ם יהודים ,ש ה מ ש י כ ו ל ע ל ו ת ו ל ח פ ש א פ ש ר ו י ו ת עבודה במושבות וקיום אלו — בהתרחשויות .הציתיות הלאומיות את אך חרף כל זאת אין שמץ של ספק כי ו ה ה ת י ש ב ו ת י ו ת מ ל פ נ י מ א ה ש נ י ם יש ל ר א ו ת ת ח ל ת ו ש ל השינוי הגורלי בחיי עמנו. . .ה ע ל י ה ה ר א ש ו נ ה ק ו פ ח ה ע״י ההיסטוריה ה ל א ו מ י ת והציונית .ה ע ל י ה ה ש נ י ה שהקימה גאבקה גאולת צורות •ההתישבות את החדשות .ו ה ת ב ס ס ה ג ג ד . .ה ס ט י ו ת ש פ ש ו בישובי ה ע ל י ה ה ר א ש ו נ ה על ואף ש ל חלוצים, עבודתם הצליחה לחולל את ה ע ב ו ד ה ה ע ב ר י ת ו ל ה ק י ם קיבוצים ,ק ב ו צ ו ת ו מ ו ש ב י ם ע ל ע ק ר ו ן ה ע ב ו ד ה העצמית, טוריות א ך י ח ד .עם ז א ת א ס ו ר ל י ט ו ל מ ה ע ל י ה ה ר א ש ו ג ה א ת ז כ ו י ו ת י ה ה ה י ס במיפגה ש ח ל בגינה בחיי עמנו ו ב ת ו ל ד ו ת ארצנו .הנחשונים של ראש־ פיגה ,י ס ו ד ־ ה מ ע ל ה ,ז כ ר ו ן ־ י ע ק ב ,פ ת ח ־ ת ק ו ה ,ראשוץ־לציון ,גדרה ,גס־ציוגה ,ר ח ו ב ו ת ומושבות אחרות, ש ה ג י ע ו .ל א ר צ ג ו ב י ו ז מ ת ם הם, ב ל י ע ו ר ף ש ל ת ג ו ע ה בגולה; ב ל י ע ז ר ה ש ל ק ר נ ו ת ציוניות ,ע ו ד ב ט ר ם ש ה ו ק מ ה ה ק ר ן ־ ה ק י י מ ת ־ ל י ש ר א ל ,ולפגי ה ו פ ע ת ו ש ל ת י א ו ד ו ר ה ר צ ל ו ה ק ו נ ג ר ס הציוני ה ר א ש ו ן — ר א ר י ם ל ה ו ק ר ת העם; מדינת ישראל והתנועה הציונית מתקנות' עתה עוול .היסטורי בציון התאריך ש ל מ א ה ש נ ו ת צ י ו נ ו ת והתישבות. א נ ו מ צ י י נ י ם א ת ה ת א ר י ך ה ח ש ו ב ה ז ה ב י מ י ק י פ א ו ן ב ע ל י ה ,ב י מ י ש פ ל במדינתנו, ב ת ק ו פ ה • כ א ש ר ע נ נ י ם ר ב י ם מ ת ק ש ר י ם ו מ ע י ב י ם •על ש מ י נ ו ה ל א ו מ י י ם :ה ת ב ו ל ל ו ת רבה, גשואי ת ע ר ו ב ת וגשירה מ ש ו ר ו ת .ה ע ם . ,י ר י ד ה -מ י ש ר א ל .ל ג ל ו י ו ת . ,נ ד ל ו ת י ש ר א ל ב ק ר ב מ ד י ג ו ת העולם ,ו ה ע י ק ר — ה ת פ ש ט ו ת ה ג ג ע י ם ה ג ל ו ת י י ם ש ל בריזזה מעבודת־כפיים, 8 גיצול .ר ב ת י של עבודת..ערבים מ ה ש ט ח י ם •• ,התגברות׳ ת ג ו ע ו ת קיצוניות ה נ ג ו ע ו ת ב מ ש י ח י ו ת ־ ש ק ר ו ה מ ת ע ל מ ו ת מ ה ב ע י ו ת ה ג ד ו ל ו ת ש ע ל י נ ו ל ה ת מ ו ד ד עמהן ב ש נ י ם ה ב א ו ת .מ ד י נ ת י ש ר א ל ב ל י פ ר ס פ ק ט י ב ה ש ל ע ל י ה ר ב ת י ,ת ו ך מ ש ב ר ב ח ק ל א ו ת ה מ פ ו א ר ת ש ט י פ ח נ ו ב מ ש ך מ א ת השנים ,כ א ש ר ה פ ע ר ה ע ד ת י מתעצם ו ה ח ב ר ת י ג ד ל ב ת ו כ ג ו — היא כ א י ל ו גוף ל ל א ח מ צ ן לנשימה .ה ע ם היהודי ב ג ל ו י ו ת א י נ ו נ מ ש ך אלינו .ח ת ר החזיון ה ט ר א ג י ש מ ל פ נ י מ א ה ש נ י ם — יהודים י ו צ א י ם ופניהם מרוסיה בדרכוניהם, המערב, ל א מ ר י ק ה ,ולא והם פ ו נ י ם ואלה מתוך מתוך בושה או את מדינות ועבודה ואינם עולים; ל ה עורף. צעירים יהודים שירדו מישראל, ל מ ד י נ ה היהודית ,שויזות כ נ י ס ה א ל י ה טבועות למרות מובטלים אשר שם מחפשים רבים תקוה המשבר הכלכלי מהם מצבם לזמנים יותר פרנסה הפוקד אינו שפיר, טובים. אינם אלימות, חוזרים, פשע, אם התדרדרות מוסרית ושחיתות ,ה ם מ נ ת ח ל ק נ ו כיום ב מ ד י נ ה .כ ל ה ת ו פ ע ו ת ה ש ל י ל י ו ת ה א ל ה מעיבים ע ל ה א ו ר ו ת ה ג ד ו ל י ם ש מ א י ר י ם ג ם כיום א ת ח י י נ ו ב פ י נ ו ת ש ו נ ו ת ש ל המדינה ,ו כ ו ו נ ת י להישגים ה כ ב י ר י ם א ל י ה ם ה ג ע נ ו ב ח ק ל א ו ת ,ב מ ד ע ,בחיגוך ,ב ת ע ש י ה , ו ב א מ נ ו ת וכן ב ש ט ח י ם ח ש ו ב י ם א ח ר י ם ש ל חיינו .ל מ ה א פ ו א ה ת ה ו ם בין בצבא, ה מ צ י א ו ת ש ל נ ו כאן ,ובין ה מ ת ר ח ש ב ח י י ע מ ג ו ב ג ל ד ו ת ? ל מ ה ה ה ת ר ח ק ו ת ו ה נ י כ ו ר י ש ו ב פ ע ם חוזרים ה ח ז י ו נ ו ת מ ל פ נ י מ א ה שנים ,כ א ש ר יהודים ז ר מ ו ל א ר ה ״ ב ,ו ה ת י ש ב ו הקימו מושבות שם, ב א ך ג נ ט י נ ה וקיוו ל ק י י מ ן ל א ו ך ך ימים ,א ך התבדו כעבור 3—2דורות ,ה א מ י נ ו ב א מ נ צ י פ צ י ה מ ו ח ל ט ת ,ל א ש ע ו לאזהח־ת ע ל ס כ נ ת ה א נ ט י ש מ י ו ת וחיו במציאות של ע מ ק ־ ה ב כ א האירופי תוך זלזול בזרמים התת־קרקעיים ש נ ר א ו — וכוונתי בראש וראשונה ל ת נ ו ע ה הנאצית שהכריזה ב ג ל ד על כוונתה בעליל להשמיד הגלות את העם איבדנו היהודי. שליש והיהודים הדתיים .ח י כ ו ל מ ש י ח מעמנו כי צדקנו.״ רוב העם האמין ועתה שוב אנו עדים בנצח לשנאת יהודים ג ו ב ר ת ,ל ה ס ת ה פ ר ו ע ה גגד היהודים ב מ ד י ג ת ה ק ו מ ת י ז ם ה ג מ ל ה ,ל ח ז י ו נ ו ת ש ל גיאו־גאציזם ,ל ה ס ת ה מ ע ל ב מ ת א ר ג ו ן ה א ו מ ו ת ה מ א ו ח ד ו ת נ ג ד י ש ר א ל ו ה ע ם היהודי ,כ א ש ר מ ז ה י ם א ת ה צ י ו ג ו ת ע ם ה ג ז ע נ ו ת — ו ה ע ם ש ל נ ו אינו ל ו מ ד ד ב ר , א י נ ו מ פ י ק ל ק ח י ם ואינו מ ס י ק מ ס ק ג ו ת מ ה מ א ו ר ע ו ת ה ט ר א ג י י ם ש ה ת ר ח ש ו ב י מ י ג ו ו מ ת ר ח ש י ם ג ם ע ת ה לעינינו. האם טכסים גדול, ציון מ א ה ש נ ו ת צ י ו ג ו ת ונאומים לאומי, שבלוניים ו ה ת י ש ב ו ת יהיו ר ק ע ל העבר, יהודי ו י ש ר א ל י גם או שייהפכו יחד ז האם אירועים חגיגיים רוויי חשבון נפש לחודשים ההסתדרות של הציונית תעסוק רק ב א ר ג ו ן ע צ ר ו ת ו ת פ ר ס ם ח ו ב ר ו ת ע ל מ ה שחיה ,א ו ש נ ע ס ו ק ב ר צ י נ ו ת ב מ ה ש צ ר י ך להיות ולהיעשות? הנשלים עם הקפאה בתהליך הגשמת הציתות ,או שנגייס א ת כ ל ה מ ח ש ב ה ו ה ע ו צ מ ה היהודית ,כדי ל ה ב י א ש ו ב ל מ י פ נ ה בעם ,ל מ ע ן י ר א ה בגלולה וטמיעה ובהתחדשותה של מדינת את מגמת חייו? ישראל א ת העיקר, ובהצלת העם א ל ד ו מ י ל ג ו ! אין ס י ב ה ל ח ג י ג ו ת משקיעה ותפאורות ,דרוש חשבון־נפש למען שגתמודד גגד ה ס כ נ ו ת הרציניות האורבות לעם ולמדינת היהו דים — תקוותו הגדולה האחת. 40 שנה לועידת ואנזה ב־20.1.42 התקיימה בואנזה שבברלין ועידת ההנהגה הנאצית שהחליטה ע ל ״הפתרון הסופי״ ש ל ה ש א ל ה היהודית .נ א ס פ ו בועידה כ ל ה מ ו ש ל י ם ה נ א צ י י ם ב א ר צ ו ת הכיבוש ,והיידריך ה ד ר י ך א ו ת ם כ י צ ד לכוון א ת היהודים ממערב •.למזרח. 9 לחסלם. ואיך שהכל אייכמן אדולף נתמנה לפועל של למוציא החלטות כמובן אלו. נ ע ש ה ע ל פ י רצונו ש ל ה פ י ר ר א ד ו ל ף ה י ט ל ר ,א ש ר אז כ ב ר ל א צ י פ ה ע ם א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ו מ ד י נ ו ת ה מ ע ר ב ,ו ר א ה ב ח י ס ו ל ה ע ם היהודי ייעוד להסדרים ג ו ר ל י היסטורי. כיום, בהם ל א ח ר א ר ב ע י ם ש נ ה ל א ח ר א ו ת ה ועידה ,א נ ו עדים ל פ ר ס ו מ י ם ר ב י ם , מ נ ס י ם ל ה כ ח י ש א ת השואה איומות בהם ש ל ואנזה. ״מוכח״ כי ל ע ם היהודי, שארעה החלטות ב ע ק ב ו ת אותן בארצות הברית ובקנדה ב ל ב ד ה ו פ י ע ו 64פ ר ס ו מ י ם כ א ל ה , בכלל שואה. וחוברות לא היתה באירופה ספרים הופיעו לאין ספור ,ב ה ם טוענים פ ר ו פ ס ו ר י ם ו א נ ש י מ ד ע ,ש ה ש ו א ה היא ה מ צ א ה יהודית, המופצת בכסף מ ת ו ך כוונה ל ה ש ת ל ט ע ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ע ל ח ש ב ו ן ה ע ר ב י ם וכדי ל ז כ ו ת רב מגרמניה. האנטישמיות ולמדינת היהודי ו ה א נ ט י ־ צ י מ ו ת כ ר ו כ י ם י ח ד י ו כ ק ש ר ט מ א אחד .ה ש נ א ה ישראל מטופחת בעקביות, ואנו עדים לגלול לעם משמעותי של ת ו פ ע ו ת אגטישמיות ב א ר צ ו ת ר ב ו ת .ל פ י ה מ ס פ ר י ם ש פ ר ס מ ה ״הליגה נ ג ד ה ש מ צ ה ״ בארה״ב, ה ו כ פ ל ב ־ 1981מ ס פ ר ה ת ק ר י ו ת ה א נ ט י ש מ י ו ת שם .ה ג י א ו ־ ג א צ י ם א י נ ם מ ס ת פ ק י ם עוד ב ה ס ב ר ה ,ה ם נ ו ק ט י ם ב א ל י מ ו ת .ה פ י ג ו ע י ם ש ה י ו א ש ת ק ד ב ב ת י ה כ נ ס ת ב א י ר ו פ ה :בפריז ,וינה ו א נ ט ו ר פ ן ה ם מ ע ש י ה ם ש ל נ י א ו ־ נ א צ י ם ו מ ח ב ל י ם פ ל ש ת י נ א י ם או ב ע ל י ־ ב ר י ת ם .ל א ח ר ה ת ק ר י ו ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ש א ר ע ו א ש ת ק ד ,א נ ו עדים ל ה ת ר ח ב ו ת גדלה והולכת של הפעולות והתקריות בארה״ב ובאירופה .התעמולה האנטישמית בקלי פ ו ר נ י ה ובאזורים א ח ר י ם ב א ר ה ״ ב ה ו ל כ ת ו מ ת פ ש ט ת ,ב ב ר ל י ן הניחו פ צ צ ה ב מ ס ע ד ה יהודית, ש ז ר ע ה מוות ופגעים ,ב ו י נ ה נ ת ג ל ת ה פ צ צ ה ב ב י ת ה ר ב אייזנברג ,ר ב ה הראשי תעמולה ש ל א ו ס ט ר י ה :ובפולין ב ה ל א נ ו ת ר ו כ מ ע ט יהודים ,מ ת נ ה ל ת א ג ס י ש מ י ת גדולה ב א מ צ ע ו ת כ ל י ־ ה ת ק ש ו ר ת ה מ מ ל כ ת י י ם ,ב ם ע נ ה שהיהודים א ש מ י ם הצרות שירדו ע ל המדינה בכל מ ש ט ר צבאי, עליה ושם ק ם האומללה אפילו ארג ץ הזאת, בשם אשר ברית־המועצות ״גרונוולד״, המפיץ את כפתה זרע ההסתה האנטישמית. ב י ת מ ש פ ט ב ד נ מ ר ק פ ס ק כ י ה מ ט י ף ל א נ ט י ־ צ י ת ו ת א ו ל א נ ט י ־ י ש ר א ל י ו ת אין ל כ נ ו ת ו אנטישמי .באופן ת י א ו ר ט י א פ ש ר ל ב ק ר א ת מ ד י נ י ו ת מ מ ש ל ת י ש ר א ל מ ב ל י אנטישמי ,א ו ל ם מ י ש ט ו ע ן ב ת ע מ ו ל ת ו שאין ליהודים זכות למדינה ,ומי להיות ש מ כ ח י ש א ת ז כ ו ת קיומה של מ ד י נ ת י ש ר א ל — ה ו א ב ה ח ל ט אנטישמי .י ה צ י ו נ ו ת היא ת ג ו ע ת ה ג א ו ל ה ש ל ה ע ם ה י ה ו ד י ו מ ד י נ ת י ש ר א ל היא מ ד י נ ת ה ע ם היהודי. אפשר ל ה ו ק י ע א ת ש י ל ו ב ה צ י ו נ ו ת ע ם ש ל י ל ת ז כ ו ת ו ש ל ע ם ל ה ג ד ר ה עצמית, כ פ י ש נ י ת ן ל ב ק ר גילויים ש ל ל א ו מ נ ו ת ש ל ו ב ה ב מ י ס ט י ק ה ב מ ד י נ ת ישראל ,ה מ ו צ ג ת כ ש י א ה ש א י פ ו ת הציוניות .א נ ו חיים ב ע ו ל ם פ ת ו ח ו ח פ ש י ' ו מ ד י נ ת נ ו היא ד מ ו ק ר ט י ת ו פ ת ו ח ה ל ב י ק ו ר ת ע ל ה מ ת ר ח ש בה ,א ו ל ם ע צ ם ש ל י ל ת ז כ ו ת נ ו ל מ ד י נ ה — כ פ י שעושה ז א ת אש״ף — הוא ב ו ו ד א י גילוי א נ ט י ש מ י ה נ ו ב ע מ ש נ א ה לעמנו .ז כ ו ת בסיסית שהיא ק נ י י נ ם ש ל כ ל ה ע מ י ם — ר ו צ י ם ל ש ל ו ל מ א י ת נ ו כעם .״המדינה הדמוקרטית״ ישראל מדינה א ל י ה שואפים א נ ש י א ש ״ ף ו ת ו מ כ י ה ם מ ת כ ו ו נ ת להרוס א ת מ ד י נ ת ולרשת א ת מקומה .לכן עלינו להיאבק בקרב ד ע ת ־ ה ק ה ל בעולם, בכל ו ב כ ל פ ו ר ו ם בינלאומי ,נ ג ד ה ב י ט ו י ה א נ ט י ש מ י ה ח ד ש ש ש מ ו אנטי־יציונות או אינטי־ישראליות .גם ה ת ע מ ו ל ה ה א נ ט י ־ צ י ו נ י ת ב ב ר ה ״ מ — שהיא כ מ ע ט ר ש מ י ת ־ מ ש ו ל ב ת ב ה ס ת ה נ ג ד מ ד י נ ת י ש ר א ל י ו ב ע ל י ל ו ת נ ג ד ה ע ם היהודי .גורמים שמאלנים 10 מצד כוחות אחד, וניאו־נאציים פשיסטיים שני, מצד פונדמנט ואנטישמיים ל י ס ט י ם מ ו ס ל מ י ם או נ ו צ ר י ם ־ מ ק י מ י ם ב י נ י ה ם ב ר י ת נ ג ד מ ד י נ ת י ש ר א ל והעם היהודי m יחד .מ י שרוצה ל פ ג ו ע ב מ ד י נ ת היהודים פ ו ג ע ב ב ת י כ נ ס ת ו מ ו ס ד ו ת יהודים בגלויות ומפיץ ד ב ר י ר ע ל למרכז מעל נגד תעמולה נ ג ד היהודים ישראל מדיגת בכל ונגד א ת ר ואתר. הציונות, מ ו ס ד ו ת אר׳ם כתנועה שהוכתרה הפכו גזענית ב מ ת המוסד ,ש מ ח ו ב ת ו ל ט פ ח א ת ה ש ל ו ם ו ה א ח ו ה בין ה ע מ י ם והמדינות. אפוא מצרים שונים סוגים אנטישמיות, של כך ועל במאמרי הרחבתי ב ״ מ ש ו א ה ״ ט׳ .מ א ז ש פ י ר ס מ ת י ד ב ר י ם א ל ו הוכח ,לצערי ,ב ע ל י ל ע׳׳י ה ה ת ר ח ש ו י ו ת כי בעולם, אזרחיות לא אמנם אנו חיים טעיתי. כיום ב ו יש בעולם זכויות ליהודים ש ו ו ת ב מ ר ב י ת מ ד י נ ו ת ת ב ל ,א ו ל ם ג ו ר מ י ם עוינים ואנטישמיים מ נ צ ל י ם א ת ה ז כ ו ת ל ח ו פ ש ה ב י ט ו י ו א ת חופש ה ה ת א ר ג נ ו ת ,כ ד י ל ז ר ו ע ש נ א ה גגד היהודים. פ ס ק י הדין ש ל מ ו ס ד ו ת מ ש פ ט י י ם ב א ר ה ״ ב ב ה ם נ א מ ר כ י ל פ י ה ח ו ק ה ה א מ ר י ק א י ת מ ו ת ר ל כ ל א ח ד ל ה ת א ר ג ן ולהפיץ א ת ד ע ו ת י ו וגם אם הן א נ ט י ש מ י ו ת ו נ א צ י ו ת — ה ם מ ס ו כ נ י ם מאד .ש ו פ ט י ם א ל ה ט ר ם ה ב י נ ו כי ז כ ו ת ה ה ת א ר ג נ ו ת והביטוי ה ח ו פ ש י צריכים להיות שרוצה לשלול מהיהודים א ת וחותר מוענקים המאמינים לאלה זכותם ת ח ת הזכויות ה ד מ ו ק ר ט י ו ת כי לחיים אלה זכויות ש ל לאומיים כולם, ודתיים — ר ו צ ה ב ח ב ר ה ב כ ל ל ,ו ל א ש ל היהודים וכל מי לקעקע ב ל ב ד .אין כ מ ע ט ארץ ב ע ו ל ם ב ה מ נ ו ת ק ת ה ת ע מ ו ל ה ה א נ ט י ש מ י ת מ ה פ צ ת ה ר ע ל גגד מ ד י נ ת היהודי. העם לכן חייבים היהודיים הארגונים העולמיים שקיבלו עצמם על ל ה י ל ח ם ב א נ ט י ש מ י ו ת — ל ה י א ב ק בו־ ז מ נ י ת נ ג ד ה ש נ א ה ל מ ד י נ ת ישראל .ה א נ ט י ש מ י ו ת ה ג ו צ ר י ת ה ש ו א ב ת מ ה א ש מ ת היהודים ב ר צ ח ישו ק י י מ ת ג ם כיום ,א ו ל ם הדתית היא פ ח ו ת פ ע י ל ה מ כ ל סוג א ח ר של א ג ט י ש מ י ו ח ; אך ב מ ל ה והיא עדיין פ ע י ל ה פ ה ושם מ ש ל ב ת גם היא ב ת ו כ ה ת ע מ ו ל ה נ ג ד ז כ ו ת ק י ו מ ה ש ל מ ד י ג ת ו ש ל ה ע ם הנאשם אלהים על ב ר צ ח ישו. לפי גירסה פוזרו זאת היהודים בין הגויים מאת כעוגש ב ש ל מד .ש ע ו ל ל ו לישו ,ו ל כ ן — כ ך ג ו ר ס י ם א ל ה — אין ה ע ם ה מ ק ו ל ל ל י ה נ צ ר ו ת זכאי ל מ ד י נ ה משלו .א ו ל ם הנצרות ב ת ק ו פ ה ה א ק ו מ ג י ת דהיום ה ס ת ל ק ה מ ה ג י ר ס ו ת ה מ א ש י מ ו ת א ת ה ע ם היהודי ב ר צ ח ישו ו ר ב ו ת נ מ ח ק מ ס פ ר י ה ת פ י ל ה הנוצריים. ב ר ה ״ מ מ פ י צ ה א ת ה ר ע ל ה א נ ס י ש מ י ב ע י ק ר ב ש ל ס י ב ו ת מדיניות ,כדי ל ב ל ד את מדינת ה י ה ל י ם ולהשניאה על היהלים ב א ר צ ה ע ל ידי ה ח י י א ת ה פ ר ו ם ו ק ו ל י ם ש ל ״זקני ציון״ ב מ ה ד ו ר ה ח ד ש ה , בהפצת עלילות לארגוני ס ת ר של האגושות י ה ל ל .היא ,והיא יצרה א ו י ר ת מ ח נ ק כ נ ג ד על מדינת מאסתים ישראל, ובהפרחת ומיליונרים הרוצים דיבות, לשלוט כאילו בעולם, הציונות קשורה והדוחפים את למלחמה עולמית חדשה למען הרווחים שהם מקבלים ממפעלי החימוש ה ע נ ק י י ם ,ש ה ם ב ע ל י ה ם או ש ו ת פ י ה ם .ה ג י א ו ־ ג א צ י ם באירופה ,ב א ר ה ״ ב ו ב א מ ר י ק ה הלטינית פ ו ע ל י ם כ ד י ל ס ה ר א ת ה ע ם ה ג ר מ נ י מ ח ט א ה ש מ ד ת ש ש ת המיליונים, וכדי ל ה ש נ י א א ת היהודים ע ל ס ב י ב ת ם .מ ט ר ה מ י ו ח ד ת ש ל ה א נ ט י ש מ י ם ב ז מ נ נ ו היא לעו ל ה ש נ י א א ת י ש ר א ל והיהודים ע ל מ ד י נ ו ת ה ע ו ל ם השלישי ,א ש ר לא כ ל ל א ת פ ר ש ח ה ש ו א ה ויותר ק ל ל ה ע ל י ל ע ל י נ ו ב ק ר ב ע מ ל ם ,ב נ י מ ו ק שהיהודים וישראל וישראל; א ש מ י ם — כ ב י כ ו ל — ב ס ב ל ם ,ב ש ל ה מ ש ך ה ס כ ס ל בין ה ע ו ל ם ה ע ר ב י ואלה מוסיפים להסיתם במענה שאנו אשמים בהתייקרות הנפס ,וכי מהמיליונים הרעבים נשלל סוב העולם בשל תאוות הבצע של המיליונרים ח ל ל י ם . 11 ל א השייח׳ים נסיכי ה נ פ ט א ש מ י ם ב מ צ ב ם ,א ל א היהודים .וכך ה ד ב ר ג ם ב א י ר ו פ ה שורר עכשיו חוסר שם והראשונים מסבירים הפוקד ומאות עבודה נזרקים אלפים פועלים החרושת, מבתי לפיטורים א ל ה ה ם ה פ ו ע ל י ם הזרים ש ה ג י ע ו ל א ר צ ו ת אלו ,וגם האנטישמים הללו הארצות השונות, את המיליונרים כי בשל וכי היהודים התייקרות אשמים הנפט במשבר שגגרמה להם הכלכלי בעטייה של ישראל — ה ת פ ש ט חוסר העבודה ב ו הם נתונים. לי כ י ה א ר ג ו נ י ם ה י ה ו ד י ם ב ע ו ל ם א י נ ם רואים בעין פ ק ו ח ה ע ד כ מ ה נדמה ג ד ו ל ו מ ש ו ל ב הוא ה א י נ ט ר נ א צ י ו נ ל ה א נ ט י ש מ י המודרני .ע ל י נ ו ל ע ו ר ר א ו ת ם ל מ ע ן ש ל א י מ ע י ט ו ב ע ר כ ו ו ל א י ר ד י מ ו א ת ד ע ת ה ק ה ל ע״י ס ט ט י ס ט י ק ו ת מ ר ג י ע ו ת ,כ י מעשי האלימות פחתו יהודים נגד וכי י אין בעולם, נדמה להגזים... אפילו כי ה מ ש ט ר ו ת ה א י ר ו פ י ו ת .מ ג י ע ו ת כ ב ר ל מ ס ק נ ה ,כי ס י מ נ י ם ר ב י ם מ ו כ י ח י ם ע ל ש י ת ו ף בין ה נ י א ו ־ נ א צ י ם פעולה א ת מעשיי ו ה א ר ג ו נ י ם ה פ ל ש ת י נ א י ם למיניהם ,ה מ ס ו ו י ם החבלה שלהם בסיסמאות שוגות כדי לטשטש את עקבותיהם .מאידך־גיסא ,מצויים גם ארגונים אנטישמיים ה מ ת פ א ר י ם במעשיהם. וכאן ב ר צ ו נ י ל א מ ר ב ג ל ו י ,כ י א ס ו ר ל מ ד י נ ת נ ו ל ב צ ע פ ע ו ל ו ת ה מ כ פ י ש ו ת א ח ש מ נ ו ו ע ו ז ר ו ת ל א נ ט י ש מ י ם ל ס ו ג י ה ם ל ה ע מ י ק א ת ה ס ת ת ם גגדנו .א נ י מ ת כ ו ו ן ' ל מ ב צ ע ביירות באם ה ל ו ע ש פ ג ע • ק ש ו ת ב ש ם י ש ר א ל וביהודים .ב א ם ע ר ב י ם ה ו ר ג י ם ע ר ב י ם , באירן המשטר להורג מוציא מבגי רבים באם עמו, רוצחים מוסלמים נוצרים בלבנון — העולם ש ו ת ק ומחעלם ,אולם כאשר אנו עושים דברים מזעזעים שאני האנטישמית מ ב ק ר א ו ת ם ק ש ו ת — א נ ו ש ו פ כ י ם נ פ ט ע ל ג ל ג ל י ־המכונה והאנטי־ישראלית. אנו בדבר נ ד ר ש י ם היום ל ה ע מ י ק סכנת בהסברה האנטישמיות ובמאבק רציני אירופה, נרצחו עליה ב ת ו ד ע ת הציבור בישראל־ ובעולם לצורותיה ובלתי לפני בזמן הזה, נלאה .הרי אחד דור ולקרוא מ ח ד ל הוא בלבד, את התודעה לעמידה לחשוב ש ש ה מיליון איתנה נגדה כי על אדמת ללים — מנסים כיום שוב לפגוע ב ל ל י ם ,ורק ב נ ס לא נהרגו רבים בשלושת בתי ה כ נ ס ת בפריז, וינה ואנטוורפן .ק א ד פ י ה מ ט ו ר ף ,ש ל י ס לוב; מ ע נ י ק כ ס ף ו נ ש ק ל כ ל מ י ש מ פ ע י ל פעולות טרור טרור נגד ישראלים היהלים אחרים. לפגוע אירופה חושבים הטרור. אלה יהלים. בארה״ב בעיית האלימות נגך רבות הרוצים או מוסדות בבירות הן ת ו פ ע ו ת ה א ל י מ ו ת , ל .ל י י ם וציוניים, בללים על אינם מבדילים לולים וגם הקמת בין תומך ארגוני בארגוני הגנה ישראלים, גגד ציונים א ו פחות מךאיגה עתה ,אך ש ם ב כ ל ל ו י ח ל י ם ו כ ן יורדים מ י ש ר א ל נ ה ר ג י ם בתוך מוניות ב נ י ו ־ י ו ר ק כ מ ו נ ה ג י ם א ח ר י ם ; א ו ל ם ק י י ם ח ש ש ס ב י ר ש א ם יהיה ע י מ ו ת בין ה מ מ ש ל בוושינגטון ובין מ מ ש ל ת ישראל, י ת ע ו ר ר ו ר ג ש ו ח אנטישמיים, יש ל ז כ ו ר כי מ א ו ת א ר ג ו נ י ם ש ו נ י ם מ פ י צ י ם ש נ א ה גגד י ש ר א ל הרדומים עתה. ואף כ י ולולים, ה ם קטנים ,ה ם ע ל ו ל י ם ל ג ד ו ל ב מ ה י ר ו ת ב א ם ל ו ל מ ש ב ר כ ל כ ל י א ו מ ש ב ר ג פ ם חדש, בשל הסתבכויות ברית״ עושה רבות י ה ל י י ם .אחרים. תהומיים, ב ע נ י ן זה, אשר וצעירים במזרח לאמריקה יהלים שם ה ק ר ו ב .״הליגה נ ג ד ה ש מ צ ה ״ ש ל א ר ג ו ן ״ ב נ י ־ א ו ל ם אין ע י ר נ ו ת זו מ נ ת הלסינית קיימים נרתמים — שם למלחמה לצדק חלקם של ארגוגים ניגלים סוציאליים בה חיים, בחברה הם מ ע ו ר ר י ם נ ג ד ם א ת ח מ ת ה כ נ ס ל ,ה ש ל ט ו ן ו ה פ י א ל ל י ם .ה ש א ל ה היא ה א ם מ ב ח י נ ו ת הקהילות •12 היהודיות במתהווהימתחת לפני השטח? סיסמאות אנטישמיות על חלון בית יהודי בדרום אמריקה של ש ט ת ה־.80 ה נ ג י שואל ,ה א ם ל א ה ג י ע ה ה ע ת ל ח ש ו ב ע ל א ר ג ו ן מ ו ס ד ו ת א ו ה ק מ ת א ר ג ו נ י ם ב ה ם י ש ת ת פ ו ל א יהודים י ח ד ע ם יהודים ,ב מ ט ר ה ל ה ח נ י ק ב א י ב ם גלויים א נ ט י ש מ י י ם ואנטי־ציוניים הרווחים בעולם ז בבריטניה הגדולה הולכת ומתחזקת מפלגה לאומנית הפועלת בעיקר נגד הקבוצות הצבעוניות שבחברה .מאידך־גיסא אנו מציינים א ת העובדה כי כשלונוח כלכליים של יהודים עשירים ,א ו פ ש י ט ו ח ר ג ל ש ל יהודים ,ה פ ו ג ע ו ת ב א ז ר ח י ם רבים ,עושות כותרות בעתונים ע ל המיליתרים היהודים העשירים ש ב א ו לבריטניה ב ח ו ס ר ־ כ ל ו צ ב ר ו הון ר ב מ ס פ ק ו ל צ י ו ת ,ב ע ז ר ת ק ש ר י ם ע ם א נ ש י שלטון .ה ח ב ר ה 13 ה ב ר י ט י ת מ ח ו ס נ ת נ ג ד אנטישמיות .ר א י נ ו ז א ת ב י מ י נ ס י ו נ ו ת י ו ש ל מ ו ס ל י י ל א ר ג ן תנועה פשיסטית או נאצית ב ת ק ו פ ת עליית הנאצים באירופה .אולם א ת בריטניה עכשיו חוסר פוקד ע ב ו ד ה של שלושה מיליון ובעיקר אזרחים, ביניהם רבים ה צ ע י ר י ם והצבעוניים .ז א ת ל מ ד נ ו בימי ה מ ה ו מ ו ת ב ל ו נ ד ו ן ,ל י ב ר פ ו ל וערים א ח ר ו ת . מציאות היא קרקע מצוינת זאת תעמולה לקליטת אנטישמית, כאשר ובעיקר היא מ ל ו ו ה ב א ה ד ה ל פ ל ש ת י נ א י ם מ ק ו פ ח י ם ה נ ר ד פ י ם ,כ ב י כ ו ל ,ע ״ י ישראל. ב ס י כ ו ם ,ב ר צ ו נ י לקרוא ל מ ח ש ב ה מ ע מ י ק ה ,ל ל י מ ו ד ה מ צ י א ו ת ,ל ה ס ק ת מ ס ק נ ו ת , מ פ ו ק ח ת כ י ק י י מ ת ב י מ י נ ו זהות כ מ ע ט מ ל א ה ב י ן א נ ם י ש מ י ו ת ל א נ ט י ־ ולהכרה ציונות ו ש נ א ת מ ד י נ ת ישראל .היהודים חיים ע ת ה ב ר ו ב מ ד י נ ו ת ה ע ו ל ם ב ת נ א י ם טובים. מוגנות ברוב ר מ ת ה ח י י ם ע ל ת ה ואין כ מ ע ט עניים יהודים. היהודים זכויות מ ד י נ ו ת ה ע ו ל ם החופשי .א ו ל ם א ס ו ר ש ע ו ב ד ו ת א ל ו ,ה מ ע ו ד ד ו ת ה ת ב ו ל ל ו ת תערובת ונשואי הגילויים והשתלבות בחברה הכללית, המדאיגים ביחסו של העולם הנוצרי ירדימו אותנו והמוסלמי ושלא נראה את א ל ה ע ם היהודי ,א ל ת נ ו ע ת ה ת ח י ה ש ל ו ו א ל מדינתו .ע ל י ג ו ל ה י ו ת מ ק י צ י ג ר ד מ י ם מ ת מ י ד י ם . 40ש נ ה א ח ר י ועידת ואנזה ש ו ב מ מ ש י כ י ם ל ז ר ו ע ב ע ו ל ם א ת ש נ א ת ישראל. את ה ת ש ו ב ה ל ת ו פ ע ה ב ל ת י א נ ו ש י ת זו ,ה א נ ט י ש מ י ו ת ,נ ת ן ל פ נ י 100ש נ ה ה ד ״ ר ליאו את פינסקר בחוברתו ״אוםואמנסיפציה״. ה ד ב ר י ם והוא מ ת ע ל ם גם היום יהודית הצרה מההתרחשויות היא בכך וממשיך שעמנו לגלות לא למד אופטימיות ם י פ ו ס י ת ,אופטימיות ש ל א ש ל י ו ת מ ס ו כ נ ו ת .ה א ש ל י ו ת ה ל ל ו ע ל ו ל ע מ נ ו ביוקר רב .העם הנבון והחכם הזה אינו רוצה להסיק א ת המסקנות המתחייבות מ כ ך .ה ג ו ל ה ג ד ל ה ,וסיר ה ב ש ר יש ל ו כוח מ ש י כ ה ע צ ו ם ו כ ך ג ם נ מ ש כ ת הירידה מהארץ. ולוואי ש ל א ניאלץ ל ש ל ם ש ו ב ב ע ת י ד ב ע ד ט ע ו י ו ת י נ ו החמורות. ארבעים שנה לנצחונות אל־עלמיין וסטאלינגרד בסופה ש ל ש נ ה זו — — 1982נציין א ת ש נ י ה מ א ו ר ע ו ת הגדולים שהיוו א ת נקודת המיפנה ש ל מלחמת העולם השניה ,והם הנצחונות ש ל צבאות בנות־ הברית ב א ל ־ ע ל מ י י ן ושל ה צ ב א ב־ 23.10.42ו נ מ ש ך ע ד האדום בםסאליגגרד. הקרב באל־עלמיין החל .4.11צ ב א ר ו מ ל ה ג ד ו ל ה ו כ ה ק ש ו ת ,ומאז מ פ ל ת ו זו ש ל ר ו מ ל גמשכה גםיגתו במשך ששה חודשים ע ך ש נ כ נ ע כליל לצבאות בנות הברית .43ק ר ב ס ס א ל י נ ג ר ד ה ח ל ב א מ צ ע נ ו ב מ ב ר 42ו נ מ ש ך ע ד .2.2.43ה מ צ ב י א במאי :ה ג ר מ נ י פ ו ן פ א ו ל ו ס נ כ נ ע ב־.31.1.43 ע ד ל נ צ ח ו נ ו ת א ל ו ה ת ק ד ם ה צ ב א ה ג ר מ ג י ה א ד י ר ב כ ל הכווגים וגדולה ה י ת ה הדאגה ע ק ב כ י ב ו ש י ו ונצחונותיו .מ ל ח מ ו ת ע ק ו ב ו ת מ ד ם ה ת נ ה ל ו ב כ ל החזיתות. שני הנצחונות הנזכרים לא הצסמצמו בהישגיהם המקומיים ,אלא הביאו למיפנה : <חד ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ,ו מ א ז נ מ ש כ ה ה נ ס י ג ה ש ל ה צ ב א ה נ א צ י ו ג ב ר ה ת ק ו ו ת ם ש ל ע מ י ה ע ו ל ם ל ש ח ר ו ר ה א נ ו ש ו ת מ ה מ ג ף ה נ א צ י ה נ ו ר א .מ ט ר ת ה מ ס ע ו ת של צ ב א ו ת .גרמניה ה י ת ה ל כ ב ו ש א ת ה מ ז ר ח התיכון ב ש ת י ז ר ו ע ו ת .ה י ט ל ר לא ה ע ר י ך כראוי את יכולתו ש ל הצבא האדום לעמוד וללחום ב ח ז י ת ס ט א ל י ג ג ר ד בחדשי החורף •הקשה ,ו ל א ש ע ר ש צ ב א ו ת ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת י צ ל י ח ו ל מ ג ר א ת צ ב א ו באפריקה ,ע ל יסף ת ע ל ת סואץ .א ו ל ם ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת ר א ו ל ג ג ד ע י ג י ה ם א ת ג ו ד ל ה ס כ נ ה ה נ ש ק פ ת ; ל ע ת י ד ה א נ ו ש ו ת ב א ם הנאצים י ש ל ט ו ב כ ל א י ר ו פ ה ו י ח ת ר ו ל ה ש ת ל ט ו ת ע ל ה ע ו ל ם כולו 14 בעזרת שותפיהם .ה ע ו ל ם ניצל תוך קרבנות כבדים של ע ש ר ו ת מיליוני בני־אדם, ברובו אולם המכריע. ח ש ב ו נ נ ו א נ ו היה ה כ ב ד מ כ ו ל . ה י ט ל ר השיג ה ע ם היהודי את הנצחת הזה את בלבד, הושמד באירופה את ה ש מ ד ת עמנו, ח י ס ו ל ם ה ט ו ט ל י ש ל ששה מיליון יהודים. י ו ת ר מ מ י ל י ו ן יהודים ל ח מ ו ב צ ב א ו ת ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת ב ש ת י ה ח ז י ת ו ת .היהודים י ד ע ו כ י ה ם ל ו ח מ י ם נ ג ד האויב ה ג ד ו ל ב י ו ת ר ש ק ם ל ע מ נ ו מ ע ו ל ם .היהודים ל ח מ ו בלעם לכן א ת מ ה שמתרחש באירופה ,ש ב ת ו כ ה משמידים ר ב ו ב י נ י ה ם הגיבורים .מ א ו ת א ל פ י ם יהודים דרגות א ת אחיהם ובני עמם. וביניהם בעלי נפלו בקרבות, צ ב א י ו ת גבוהות .הם נ ק מ ו א ת ה ד ם היהודי ה ש פ ו ך ב א כ ז ר י ו ת .א ו ל ם א ת ה ע מ ל א י כ ל ו להציל .הנצחון ב א ל ־ ע ל מ י י ן ה צ י ל א ת ה י ש ו ב ה ע ב ר י ב א ר ץ מ ה כ י ב ו ש מ ה ר ס והשמדה .ר ב ב ו ת יהודי א״י ה י ו מ ג ו י ס י ם ב י מ י ם ה ה ם ו ל ח מ ו נ ג ד הנאצי, מלאים ב צ ב א ו ת הברית. הנאצים כשותפים משאביו ל מ ע ן ה מ ל ח מ ה הזאת .ה נ צ ח ו נ ו ת העברי הישוב גייס בארץ את כל ב ס ט א ל י נ ג ר ד ו ב ע ל ־ ע ל מ י י ן הצילו א ת ש א ר י ת ה י ה ו ד י ם באירופה ,ב מ ז ר ח התיכון ,ב א פ ר י ק ה ה צ פ ו נ י ת ו ב א ר ץ ־ י ש ר א ל . תום עם המלחמה הנוראה נאלצנו את ללחום הלאומית, מלחמתנו למען ע צ מ א ו ת נ ו ב א ר צ נ ו .א ל ה ש ל ח מ נ ו ע מ ם ש כ ם א ח ד ב מ ל ח מ ה נ ג ד ה נ א צ י ם והאיסלקים, פ נ ו ל נ ו עורף ,ושוב ה ק ר ב נ ו ל מ ע ל ה מ ר ב ב ה מ ב נ י נ ו ל מ ע ן ש נ ז כ ה ב מ ד י נ ה יהודית. ב א ו מ ו ת ה מ א ו ח ד ו ת ה צ ב י ע ו אז ב ר ה ״ מ ו א ר ה ״ ב י ח ד י ו ל מ ע ן ה ק מ ת מ ד י נ ה יהודית ב ח ל ק ש ל א״י .ה ב ר י ט י ם שהיינו מגויסים ח ח ת ד ג ל ם ,ג ה ג ו כ ל פ י נ ו ב צ ו ר ה מ ח פ י ר ה : ה ח ז י ר ו א נ י ו ת מ ע פ י ל י ם מ ח ו פ י הארץ לקפריסין ,ל ח מ ו ע ד נ י צ ו ל י מ ח נ ו ת הריכוז הנאציים גגד כי ב ח ו פ י הארץ ,ועשו ה כ ל כדי למנוע ה ק מ ת מ ד י נ ת נ ו .ה ם ה ת י י צ ב ו בגלוי ה י ש ו ב ועשו יד א ח ת ע ם מ ד י נ ו ת ע ר ב שפלשו ל ה ש מ י ד נ ו .ה ב ר י ט י ם ידעו ה מ ו פ ת י ה י ר ו ש ל מ י חג׳ א מ י ן ־ א ל ־ ח ו ס י י נ י היה ש ו ת פ ו ש ל ה י ט ל ר ו כ ר ת ע י מ ו ברית, לשם כשותפים ה ש מ ד ת הישוב העברי בארץ, והוא גייס אשר ומוסלמים ערבים ל צ ב א הנאצי .עוד ר ב י ם א ח ר י ם היו ע ו ז ר י ו ש ל ה י ט ל ר ב מ ד י נ ו ת ערב, כ מ ו ר א ש י ד ע ל י כ י ל א נ י ש נ י ס ה ל ע ו ר ר ה ת ק ו מ מ ו ת ב ע י ר ק ל מ ע ן הנאצים .יהודים ל ח מ ו כדי ל ס כ ל מ ז י מ ה ז א ת ש כ ו ו נ ת ה היתד ,ל ת ק ו ע טריז ב ת ו ך ח ז י ת ישראלים ב נ ו ת ה ב ר י ת .מ ד י נ א י ם מצריים קיוו ל נ צ ח ו נ ו ש ל ר ו מ ל וציפו ל כ נ י ס ת ו ל א ל כ ס נ ד ר י ה , נ א ל צ ו א ז ל ה ק י ף א ת ארמון ה מ ל ך פ א ר ו ק ב ט נ ק י ם ,מ א ח ר ו ל א ס מ כ ו והבריטים עליו .א ך כ ל ה ע ו ב ד ו ת ה ל ל ו ל א היו מ ס פ י ק ו ת כ ד י ל ש כ נ ע א ת מ מ ש ל ת אטלי־בווין, כי בן־בריתם הלאומית האמיתי הוא הישוב היהודי, וכי ב א ר ץ ־ א ב ו ת י ו ,ו ע ל כן נ א ל צ נ ו א ח ר י הוא זכאי המלחמה להגשמת העולמית שאיפתו והקזת הדם ה י ה ו ד י — ל ל ח ו ם מ ח ד ש ,כי ה ו ע מ ד נ ו ב פ נ י צ ו ־ ה ח י י ם ל א ל ה י כ נ ע ל ש ו א פ י ם ל ה ט ב י ע נ ו ל ח מ נ ו ל ב ד נ ו .ירושלים ע ל ה מ ק ו מ ו ת ה ק ד ו ש י ם ל כ ל ה ד ת ו ת ל א נ י צ ל ה ע״י בים. ה ב ר י ת או ע״י ה ע ו ל ם הנוצרי צבאות )שהפעיל מ א ו ת אדרונים ל ה צ ל ת ברלין מ ר ע ב ,כ א ש ר ה ר ו ס י ם ס ג ר ו א ת ה ד ר ך לעיר( .א נ ו יהודי א ״ י ה צ ל נ ו א ת ירושלים. ה ש ג נ ו א ת ע צ מ א ו ת נ ו .לא נ ש כ ח א ת ה נ ש ק ש ק י ב ל נ ו ב ע ת ה מ ל ח מ ה מ ה ד ו ס י ם באמצעות שלנו, הצ׳כים ו ל א נ ס ש ס ש א ת כ ל מ ע ש י ה ע ז ר ה ב מ א ב ק ל ה צ ל ת ה מ ע פ י ל י ם להן זכינו מאנשים נפלאים בעולם וגם מממשלות מסוימות. נזכור את ה נ צ ח ו נ ו ת ש ל א ל ־ ע ל מ י י ן ו ס ט א ל י נ ג ר ד ש ג א ל ו א ת ה ע ו ל ם מ ש ע ב ו ד אכזרי ,א ך ב ל מ ח ש ב ו נ נ ו ה ל א ו מ י ב כ ל החזיתות ,ו מ ן ה ה מ ש ך ש ב א נתעלם הנאצים, קשה לאחר הנצחון על אחרי מיגור החיה שהחריבה שליש מעמנו .החשבון הלאומי שלנו הוא ו מ ס ו ב ך מ א ד ,א ו ל ם א נ ו חייבים ל ל מ ו ד א ו ת ו כ ר א ד ע ל כ ל צ ד ד י ו ו פ ר ט י ו 15 ולהסיק את ana כדי המסקנות, את להבטיח חסד עתידנו. חטאת. לאומים ידידים ה ם ח ש ו ב י ם ויש ל נ ה ו ג ב ה ם ב כ ב ו ד הראוי ובהגינות ,א ו ל ם ע ת י ד ע מ נ ו ת ל ד ר א ש י ת כ ל בנו .ז כ י נ ו ל מ ד י נ ה ,ה ב ה נ ש מ ו ר .ע ל י ה ב מ י ט ב כ ש ר ו נ נ ו ,ת ב ו נ ת נ ו ומסירותגו .א ל ג ר ב ה ב ט ע ו י ו ת ,א ל ג ת ג ר ה ב א ו מ ו ת העולם ,כי ר ב י ם ה ם ה ר ו צ י ם להכשילנו. א ל ג ר פ ה מ א ח י ג ו ב כ ל א ת ר ו א ת ר ב ע ו ל ם ,וגכווגם ל ל מ ו ד א ת פ ר ק י ההיסטוריה, ל ב ל יחיו מ ה י ד א ל הפה .זהו ח ש ב ו נ ו ש ל ה כ ל ל ו ש ל ה פ ר ט היהודי ג ם יחד. עשור ל״משואה״ ע ם ה ו פ ע ת ה ש נ ת ו ן ה נ ו כ ח י ש ל נ ו אנו מציינים א ת ה ע ש ו ר ה ר א ש ו ן ל ה ו פ ע ת ו ה ק ב ו ע ה ו ל פ ע ו ל ת ה מ פ ע ל ה ח ש ו ב ש ל נ ו ב כ ל ל .״משואה״ ה ו ק ם כ ד י להנציח' .א ת ח ב ר י ת ג ו ע ו ת ״ ה ג ו ע ר ה צ י ו ג י ה כ ל ל י ״ ל מ ס ג ר ו ת י ו וארגוניו ,ש נ י ס פ ו ב ש ו א ה ב א ר צ ו ת אירופה ,ל ל מ ו ד א ת ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ו ה ג ב ו ר ה ,ו ל ח נ ך א ת הדור ה צ ע י ר ב ע מ נ ו ב י ש ר א ל ע ל הלקחים א ו ת ם עלינו להפיק מהתקופה הנוראה הזו ב ת ו ל ד ו ת עמנו. ובגולה כיום אנו ר ש א י ם ל ו מ ר כ י א מ נ ם א נ ו מ ק י י מ י ם ב נ א מ נ ו ת א ת שגי ה י ע ד י ם ש ה צ ב נ ו ל פ נ י נ ו ע ם ייסוד מ פ ע ל ״ מ ש ו א ה ״ .זה ע ש ר ש נ י ם ש א נ ו מ פ ר ס מ י ם ת ע ו ד ו ת ,מ כ ת ב י ם של ודו״חות, שפעלו חברים בתקופת בארצות השואה ומתוכם שונות, עולה ו מ ת ג ל י ת לעיני ה צ י ב ו ר ,ע מ י ד ת ם ש ל ת נ ו ע ת נ ו ושל ח ב ר י נ ו ה ב ו ד ד י ם בימלם ה ה ם . זהו ח ס ד ש ל אימת לאלפי' ח ב ר י ג ו ש א ב ד ו לגו ,א ש ר ה ו ש מ ד ו יחד ע ם כ ל ב י ת ־ י ש ר א ל . ומעשיהם, דרכם ושאיפתם הגיגיהם — עד ה כ ח ד ת ם ע״י — י חשובים הצורר ל נ ו מאד .זוהי ע ש י י ת צדיק ל ח ב ר י ם ש ע מ ד ו ב מ ב ח נ י ם ' ק ש י ם ' מ א ד ב ט ר ם שגפלו. ההיסטוריונים ו מ פ ר ס מ י ה ת ע ו ד ו ת ו ה ז כ ר ו נ ו ת ע ל הימים ה ה ם ט ש ט ש ו ב מ ש ך ש נ י ם את דבר קיומה בגידה, ומעמדה שכתוצאה מבצבצים ממגו אורות של של תנועתנו. גתגלתה מפעל תמוגה ״משואה״ הביא למיפנה כבוד, ומבין רגשי מעוררת חשוב הדכאון ע מ ל ה א י ת נ ה ,בטחון ולחימה .ע ת ה א נ ו פ ו ת ח י ם ת ע ר ו כ ה ע ל ת נ ו ע ת נ ו ל פ נ י ה ש ו א ה ו ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה ה ע ו ל מ י ת .זו ת ה י ה ת ע ר ו כ ה ק ב ו ע ה ש ת ו ס י ף מ י מ ד חדש ,א ש ר י א פ ש ר ל ל מ ו ד א ת ת ו ל ד ו ת ת נ ו ע ת נ ו ב א י ר ו פ ה מ ר א ש י ת ה ועד ש ה ו ש מ ד ה ב ש ו א ה . התפקיד אנו — לימוד השני נאמנה .״משואה״ ת ק ו פ ת השואה המפעל הוא כיום והגבורה — אף המרכזי אותו מקיימים בעמנו ובישראל לומדים בו ב א ו פ ן יסודי ו מ ק י ף א ת א י ר ו ע י ה ת ק ו פ ה .ב ת ח ו ם זה א נ ו נ ח ש ב י ם ל מ פ ע ל ל א ו מ י יהח־י ,מ פ ע ל ח י נ ו כ י ולימודי .י ו ת ר מ ן ה מ ח צ י ת ש ל א ו ת ם ש ל ו ש י ם א ל ף ב נ י ־ ה נ ו ע ר עד שעברו עתה את הסמיגריוגים שלגו, באו מארצות הגולה השונות. החצי ה ש נ י ב א ו מ מ ו ס ך ו ת ה ח י נ ו ך ב י ש ר א ל :מ ע ל י י ת הנוער ,מ ב ת י ס פ ר ת י כ ו ג י י ם עירוניים, מ ק י ב ו צ י ם מ כ ל הזרמים ,מ י ש י ב ו ת ,מ מ ר כ ז י ־ נ ו ע ר ו מ ר כ ז י ם ק ה י ל ת י י ם ו מ כ ל ת נ ו ע ו ת ־ הנועד הציוניות והסוכנות — מתוך תיאום עם מחלקות ההסתדרות הציונית העולמית היהודית ,ו ת ו ך ש י ת ו ף מ ל א עם מ ש ד ד ה ח י נ ו ך ו ה ת ר ב ו ת ש ל ה מ ר י נ ה ע ל מחלקותיו .ע ת ה מכירים א ת מפעלנו ב ״ ק ר ן ־ ה ז כ ר ו ך ובכל המוסךות הקשורים להגצחת הגסיון תקופת השואה והגבורה .הועדה הפרגוגית שלנו עוקבת בקביעות אחר המצטבר .בשעורים והסטודנטים. 16 ובעדויות, עתה החלו להגיע בשיחות • ובתגובות של התלמידים, אלינו גם מורים הגוער ותלמידים מגרמגיה — לא־ יהודים — ה ל ו מ ד י ם א ת ה א נ ט י ש מ י ו ת והשואה ב ס מ י נ ר ש ל נ ו ,וזו ל ד ע ת ם ה ז ר י ק ה החשובה או ביותר שמאלניים הניאו־נאציות נגד הקשורים ו ש נ א ת יהודים, ע ם א ש ״ ף או ע ם גורמים המתפשטת אחרים של בחוגים ימניים ש ו נ א י יליראל והיהדות .ה ק ב צ י ם ה ש נ ת י י ם ש ל נ ו מ ש מ ש י ם כ ל י ־ ע ז ר ב ל י מ ו ד ה ת ק ו פ ז ז ב א ו נ י ב ר ס י ־ סאות אנו ו ב מ ד ר ש י ו ת ש ו מ ת ,כיי ה כ ת ו ב ב ה ם הוא אוטגטי ,א מ י ן ו ע ל ר מ ה נ א ו ת ה . מ ת כ ו נ נ י ם ע ת ה ל א ר ג ן כינוסים ש ל יוצאי תגועותייגו ב א י ר ו פ ה ש ג י צ ל ו מן השואה, השני כ ד י ש י ס פ ר ו א ת ה ק ו ר ו ת אותם ,ו ה ד ב ר י ם י ו ק ל ט ו ל מ ע ן כתיבת הספר ע ל תולדות תנועתנו בתקופת מלחמת העולם השניה. ק י י מ נ ו י מ י עיון ו ם מ י נ ר י ת י ם ע ל נושאים ח ש ו ב י ם ל ע מ נ ו ו ל ד ו ר ה צ ע י ר שלנו, וחלק מתפרסם מהדברים בשנתה שלפנינו, כשם שגם בעבר פרסמנו דברים מ ק ו ר י י ם ו ח ש ו ב י ם ש נ י ד ו נ ו במכון ״משואה״ .ע צ ר ו ת ־ ה ע ם ש ל נ ו ע ר ב יום־השואה, מ ו ש כ ו ת א ל פ י ם ר ב י ם מ ד י שנה ,כ י הן מ ע נ י ק ו ת ת ח ו ש ת ה ז ד ה ו ת ע ם א ל ה שניספו, ועם ה ת ק ו פ ה ה א י ו מ ה ב ת ו ל ד ו ת י נ ו ,מ ח ד ע ם ז א ת הן מ צ י י נ ו ת ד ר כ י ם כ י צ ד ל ה מ ש י ך את ע ב ו ד ת הקודש שלנו. משמר הכבוד של חיילות צה״ל וחניכי ״הנוער הציוני״ עומד הכן להדלקת המשואות. אנו ונשפר, עתה מסכמים נפתח, את נרחיב ה ע ש ו ר הראשון ש ל ה מ פ ע ל והבטאון בתקוה כי נוסיף ונעמיק א ת עבודתנו בשנים הבאות .א נ ו יכולים לקלוט ת ל מ י ד י ם נוספים ,ל א ח ר ש ב נ י נ ו פנימיה ו ח ד ר א ו כ ל ,ב ע ז ר ת ם ש ל י ד י ח נ ו ובתמיכת הממשלה, ו א נ ו מ ת כ ו ו נ י ם גם לפרסם את תכניות עבודתנו החינוכית ב כ ת ב ,ל מ ע ן ש מ פ ע ל ״משואה״ יוכל ל ה ש פ י ע ב ת כ נ י ו ת י ו ו ב ש י ט ו ת ע ב ו ד ת ו ה י י ח ו ד י ו ת גם ע ל מ ו ס ד ו ת ח י נ ו כ י י ם וציבוריים אחרים .זכינו ל צ ו ו ת מ ס ו ר ,ל א גדול ,ה מ ז ד ה ה 17 .עם ה מ פ ע ל ו ע ם ,י ע ד י ו .ל א א י כ ז ב ג ו ע ד ע ת ה ו ת ק ו ו ת ג ו ל ק י י ם א ת א מ י נ ו ת נ ו ג ם ב ע ת י ד .ע ו ד .ר ב ו ת ע ל י ג ו ל ה ש י ג ולקדם ,כ י ח ו ב ה היא ה מ ו ט ל ת ע ל כולבו ש ה ת ק ו פ ה הזאת בתולדות המשכיהים עמגו לא והמקטרגים .על תישכח, וכדי שגשכיל לעמוד גגד כ ל .המלעיזים, ע מ נ ו .ב כ ל אתר ואתר .כ ל הקשורים עם ״משואה״, כ ל המזדהים!וגוועים יד לפעולתנו .,רשאים,להתגאות על ח ל ק ם ולהשתבח במעשיהם, .ואנו• מ ק ד ם כ י א א ז ילכו'_.ףךבו ב ת ו כ ג ו .ל מ ע ן ה מ ש כ ת מ פ ע ל ג ו . . 8.2.82 18 י . . . . . . .י גדעון האוזנר אינטלקטואלים בשירות ההשמדה ב ־ 2 0ל י נ ו א ר ה ש נ ה מ ל א ו 40ש נ ה לועידה ש ה ת כ נ ס ה ב פ ר ב ר ב ר ל י ן ,ואנזה, בד• ה ו ח ל ט ע ל ד ר כ י ה י י ש ו ם ו ה ב י צ ו ע ש ל ״הפתרון ה ס ו פ י ״ . מראשי באיזורי ה ש ת ת פ ו ב ה 15 ה ש ל ט ה ,נ צ י ג י ם ב כ י ר י ם ש ל המיניםםריונים ,ה מ פ ל ג ה ו ש ל ס ת ו ת ה כ י ב ו ש המזרח. הראש היה יושב ריינהרד מפקד היידריך, הבטחת, משטרת ו ה מ א ר ג ן ה י ה א ד ו ל ף א י י כ מ ן שהכין א ת ה ו ע ל ה ,ו א ת נ א ו מ ו ה מ ר כ ז י ש ל היידריך. א י ש מ ה מ ש ת ת פ י ם ל א ע ו ר ר ש א ל ו ת ב א ש ר ל ה ש מ ד ת היהודים .ל כ ך ה ס כ י מ ו כולם .ה י י ד ר י ך ה ב י א ל ו ע י ד ה ״אישור״ מ ה י ס ל ר ל מ ב צ ע .ר א ו י ל צ י י ן ש ל א ה י ת ה ז ו פ ק ו ד ה ש ל ה י ס ל ר ב מ ו ב ן הרגיל .ב ב י ו ר ו ק ר ס י ה ה ג א צ י ת ד ק ד ק ו ב י ח ס לכעד מבוקשיו ש ל הפיהרר .לואגזה ,ב ה התקיים לפי הפרוטוקול הרשמי ״ ד י ת בשאלות עקרוגיות״, והחלטה השמדת הובא ר ק לגבי א י ש ו ר Genehmigungו ל מ ש ת ת פ י ם גושאים מרכזיים .א י ש גשאר חופש פעולה המיבצע מהמשתתפים ל א ח ל ק ע ל של היהודים ,ש ם ה ו ח ל ס ״ ל ס ר ו ק ״ א ת אירופה מ ה מ ע ר ב ל מ ז ר ח ו ל ג ר ש א ת היהודים ל מ ח נ ו ת בפולין. ניתן היה ,כאמור ,לדון בנושאים ולהתווכח — והראיה כ י בענין צאצאיהם ש ל נשואי תערובת לא התלבטו נ ת ק ב ל ו החלטות .הנאצים בשאלה מ ה מידת ה ד ם ה פ ס ו ל ב ע ו ר ק י ו ש ל א ד ם ה מ ס ו ו ג כיהודי ,ש ב ג י נ ה נ י ד ת ה ו א הכמות ה ג ס ב ל ת ל צ ו ר ך סווגו כארי ,ש ה ו ר ו ת ל ה ה ו א י י ו ו ת ר בהיים. גם בעיה באיזה אמצעי לנקוט כלפי נכדים ש ל נשואי שרתו ל כ ל י ה ,ומה בצבא והיו מ ז ד ע ז ע י ם בשובם הביתה לחופשות א ו ה ס ב ת א גורשו .כ ל ז ה הושאר ,ל כ ן ,ל ו ע י ד ו ת תערובת, כאשר נוספות התעוררה רבים מאלה מצאו כי הסבא שהתקיימו א ח ר כך ב נ ש י א ו ת ו ש ל אייכמן. לגבי היהודים ל א התקיים ד מ ן ש ל מ מ ש ב א ם לבצע א ת ההשמדה ,אלא רק כיצד עמדתו ש ל מרטין לבצעה. מענין לעקוב אחרי גציג משרד ה ח ח , ל ו ת ר .ה ו א ט ע ן שאין ל צ פ ו ת לקשיים ו ת ג ו ב ו ת מ צ ד א ר צ ו ת ח ח ל ב י צ ו ע הגירושים וההשמדה. התאריך ל ו ת ר ה ב י א ע מ ו לועידה ג ל י ת ה ו ר א ו ת ש ל מ ש ר ד ו , הראשת של הועלה, שגועדה החילה ל ־ 7 בדצמבר שהוכן לקראת 1941 ונדחחה 19 ל מ ס פ ר ש ב ו ע ו ת ע ק ב כ נ י ס ת ה ש ל א ר ה ״ ב ל מ ל ח מ ה ב א ו ת ו יום .בגליון ז ה נ ר ש ם במפורש ל ה ב י א בחשבוץ א ת כי אכן יש לארץ; התגובות ב ח ח ב־20 אולם ב י נ ו א ר כ ב ר ל א ה ש מ י ע ז א ת ל ו ח ר .מ ה ק ר ה בין ש ג י ה ת א ר י כ י ם ז י ש ל ה נ י ח החח שמשרד הושפע מכך הגרמני נערכה שבינתיים ר א ש י מ מ ש ל ה ,ש ר י חח הברית שהשתתפו בה ג׳יימס, שהתכנסה ב־13 ועידת בלונדון ושגרירים ,היא ב י נ ו א ר .1942ש ם ג י ל ו ה ג א ס פ י ם בנות־ סנט־ ועידת ברבים א ת הזוועות ש ל ה ג א צ י ם ב א י ר ו פ ה ,א ת מ ע ש י ההרג ,ה ר צ ח ו ה ש ו ד כ ל פ י א ו כ ל ו ס י ה א ז ר ח י ת ח פ ה מ פ ש ע והכריזו כ י יבוא יום חשבון למעשי האכזריות והתועבה. א ך א י ש מ ג צ י ג י 17ה מ ד י נ ו ת ה ל ו ח מ ו ת בגאצים ,פ ר ט ל ש ר ו ז ח ח ש ל מ מ ש ל ת לוכסמבורג הזכיר אף בגולה ,י ח ף מך ,ל א את במלה א ח ת מך, היהודים. היחידי ,ד י ב ר ע ל ס ב ל ם &ל ״ ה כ מ ר י ם שלנו ,היהודים שלנו ,ה א י נ ט ל י ג ג צ י ה ש ל נ ו ״ . מ ל ב ד ו ל א ה ז כ י ר איש ,א ף ל א ברמז ,א ת ז ה ו ת ו ש ל ה ק ר ב ן ה ר א ש י .ג ם ב ה צ ה ר ה ב ת ו ם ו ע י ד ת ס ג ט ג׳יימס ,ש ב ה ה ת ח י י ב ה ה ק ו א ל י צ י ה ה ל ו ח מ ת ל ה ע מ י ד שפורסמה לדין א ת ה פ ו ש ע י ם ה ג א צ י ם ,ל א ה ו ז כ ר ו ה י ה ו ד י ם א ף ב מ ל ה א ח ת . ל נ צ י ג מ ש ח ־ ה ח ח ה ג ר מ נ י ב א ו ת ה ו ע י ד ת ואגזה ש ה ת כ ג ס ה ש ב ו ע ל א ח ר מכן, היתד .ע ל כ ן ס י ב ה ט ו ב ה להאמין ,כ י א כ ן ל א י ת ע ו ר ר ו ק ש י י ם מ צ ד א ר צ ו ת חח. בואנזה רשימה של חוברה אירופה שיש ארצות להשמיד יהודיהן. את ה ר ש י מ ה ה מ פ ו ר ס ת כ ו ל ל ת א ר צ ו ת כ ב ו ש ו ת כ צ ר פ ת ופולין ,א ר צ ו ת ל ו ח מ ו ת כ א נ ג ל י ה המועצות וכן וברית נייסדליות ארצות וספרד. כשיייח המספרים פורסו של היהודים ב כ ל ה א ר צ ו ת ה ל ל ו ,ש נ ג ז ר ע ל י ה ם דין מוות .ה מ ס פ ר ה כ ו ל ל ש ל ה ק ר ב נ ו ת ה מ י ו ע ד י ם ה ו א 11מ י ל י ו ן ) ! ( .ע ל א ם ס ו נ י ה נ א מ ר ש ם כ י ה י א כ ב ר נ ק י ה מיהודים. רעד עוכר כאדפ בדפ ק ר על ע פ שלפ. העיון מעצם כמממך' ביורוקרטי י המהווה גזר־דין־מזת ב י ן ה מ ש ת ת פ י ם ב ו ע ל ת ואנזד .ה י ו ח מ ש ה ב ע ל י ת ו א ר א ק ד מ י גבוה ,ש א ח ד י ם מ ה ם ש ר ת ו ע ל ב ר פ ו ב ל י ק ה הוויימרית .ב י ש י ב ו ת א ח ר ו ת ה ק ש ו ר ו ת ב מ ב צ ע ה ה ש מ ד ה השתתפו שני פרופסורים באוניברסיטאות .בהתיעצויות לגבי ש ל הרכוש ה י ה ל י ובין מ נ ס ח י ה ח ו ק י ם ב נ ל ו ן ,ה י ו ת ש ע ה ב ע ל י ת ו א ר ד ו ק ט ו ר .בין מ ר צ ח י ע ו צ ב ו ת ש ה י ו יורים המבצע, הפרופסורים ב ק ר ב נ ו ת ל ם ב ת ק ו פ ה ש ל פ נ י ה פ ע ל ת ת א י הגזים ,ה י ו שני ה נ ״ ל ,ש נ י ד ו ק ט ו ר י ם למשפטים ,ש ו פ ט ל ש ע ב ר ,כ ל כ ל ן ,י היסטוריון, כומר ל ש ע ב ר ומוסיקאי .ע ו צ ב ו ת ה מ ב צ ע ר צ ח ו כמיליון ו א ר ב ע מ א ו ת א ל ף י ה ל י ם . בין .מדענים התומכים הנלהבים ב ע ל י שם, כפיליפ ב נ א צ י ם היו ג ם ש נ י ל י נ ר ד ויוהאנס שטארק; בעלי פרס הראשון לפיזיקה, נובל קיבל על עצמו ל ש כ ת ב א ת ה פ י ז י ק ה ה ג ר מ נ י ת ולהשמיט מ מ נ ה א ת איינשטיין ,ל ש נ י ק ל ם ב ב ר כ ה א ת היטלר כ״שליח משמים״. כי אוהב בגרמניה יכול מוסיקה, ה ל א ד ם להיות א י ש משכיל ,ב ק י ב ק צ ר ה מ ה שהיה קרוי ,Kuiturmensch בספרות האירופית, לאמר ,איש תרבות, ועם זה ל ה י ו ת נ א צ י קיצוני ,גזען נ ל ה ב ואף רוצח .ה ה ש כ ל ה ל א מ נ ע ה א נ ש י ם ד מ י ם איומה .ב כ ך היתד .גרמניה שונה ת כ ל י ת שינוי מ א ר צ ו ת א ח ר ו ת ממלאכת שנפלו בידי לגולה. האוניברסיטאות ס ג ד ו לו. ךפקה, 20 דיקטטורים הנאציזם. להיפך, אנשיה ושאנשי התרבות ל מ ד ע בהן המלחמה ,א ח ד הבודדים שנאלץ להגר, וילהלם מלחך פינכה הגרמניות לא .התקוממו נגד העיד ע ל כך מאוניברסיטת נאלצו לפרוש ולצאת אחרי מרבורג: ״הפרופסור היה של הממשלה, במלחמת העלה ל מ ל ח מ ת צ ו ל ל ו ת ל ל א מעצור ,ו ל ב ס ו ף ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה ה מ צ י א צידוק ק ט ו ר ת ל פ נ י ה נ צ י ו נ ל סוציאליזם .היה זה מ ח ז ה ש ל זנות ,ש ה ב ת י ם א ת ה מ ד ע הגרמני״. תולדות רח־ולף כתב מפקד הס, בבית־הכלא שלפי אושויץ, א ו ט ו ב י ו ג ר פ ל שיש הודאתו בה השמל ביטוי שם להרהורי 2$ מיליון פילוסופל נפש, המעלים ע ל ה ש כ ל ה וידע .ג ם אייכמן ע צ מ ו ק ר א ס פ ר ו ת פ י ל ו ס ו פ י ת .כ א ש ר הידבר .לטעון במשפם של ששאיפתו קנט, מדוייק למדי בשביל הילריך היהודים״, בעיקת הדברים. לועלת המדגיש יהלים שיועסקו אייכמן ואגזה קרא גם מכיל הדגיש הללי י ש ע ל ו הנביא,, :ועל אייכמן, זמנית בדברים בעבלות ששם כפל פופולרי היסטורל., מספרו של הנאום קסטיין: להתאושש אחרי בה בפיו ליה הצווי צ י ם ס גיסוח בספרי רעיתות א ת כשרו של העם זהו ה ר ע י ה ש ל לבער״. לחיות ל ה ג ל מ ה ה ו א א ו ת ו צווי ,ה ו א של לכן פן האמיתית ונתבקש בחייו היתד. לפי המוסרי־הקסיגורי עשיריה של הכרח אך שהכין ״תולדות כל פורענות. — ושבה ליתד, גם אותם כי הילריך, להוציאם להורג, לבסוף ל ו ו ״ ת א י נ ב י ט ה ל ש י ק ו ם מ ח ד ש ״ ,ל ו ס י ף :״זהו ה ל ק ח ש ל ה ה י ס ט ו ר ל ״ . ועלת מילר ואנזה נמשכה כשעתיים .א ח ד ל ע ל נשארו הילריך ,ראש הגסטאפו במסמכים את ואייכמן, העובדה ״לשתות כוסית״. ״המשמחת הבעיות שנתגלתה מאד שלאחר דעות אחדות הועלה בין ציין כל הילריך לגבי המשתתפים המרכזיות שהועלו״. ב ו א נ ז ה ל א י ש ב ו ס ד י ס ט י ם צ מ א י דם ,ולא ח ו ל י ־ ר ל ש נ מ ל ט ו מ ב י ת ח ו ל י ־ ד ל , א ל א אנשים בעלי עמדות ל ע ו ת שפעלו לאחר הכנה רעיונית י ס ל י ת .הם קלטו אלמנטים הארס ש ל ש נ א ה ו ש ט נ ה מ כ ל מ ק ו ר אפשרי, ג ם מ מ ז ו ן ר ג י ל ש ל ב ע ל י חיים .כ ך גם ה נ א צ י ם ליקטו ,א ח ת ל א ח ת ,א ת האלמנטים ה־,19 הל ש ל אנטישמיות מהדת, רצחנית מ כ ל הדעות שהיו מהליברליזם מהקונסרבטיזם ,הלאומניות, דולות בגרמנל ומהסוציאליזם. במאה בגרמנל ל כ ל א ח ד מ א ל ה זן א נ ט י ש מ י משלו .ל א ח ר מ כ ן נ צ ט ר ף ל כ ד ב י ס ו ס מדעי, כביכול, על כ נ ח ש ה ל ו ק ט ר ע ל ל ה ז נ ת שן ש ה נ א צ י ם ק ל ט ו מ ת ו ר ת ו ש ל דרווין ע ל ה מ א ב ק בין ה ח ז ק ל ח ל ש ב ט ב ע של ״ההישארות ביותר״. המחוננים ה ה ב ש ל ה ש ל פ ר י ה ב א ו ש י ם ה נ א צ י נ מ ש כ ה זמן ר ב .ה י ט ל ר מ צ א א ת ה ק ר ק ע מוכנה. צאתו הספיקו לו שש לכן בלבד, ל צ י שנים מעלותו ועד ל ש ל ט ת ב־1933 ל מ ל ח מ ה ב־ ,1939ל ג ר ו ף א ת ע מ ו ל מ ע ש י ה ר ג ח ו ו ע ו ת . הנאציזם הגרמנים התפתח במשך זמן רב. חירות הרוח. בלי להשתמש תחת ייצרו למעשה לאורך דורות במונחים נציונל־סויצאליזם, חתרו האינטלקטואלים הגסים של התועמלנים במי־בושם. הטיפו הטבול הם הנאצים, הם לרעיונות לאומניים ל ע ל ו על נס א ת ״מיתוס הלאום״ ו א ת העליונות המוחלטת של המדינה .הם קילסו א ת ״ ה ר ל העזה החדשה״ ,ש ת ט א ט א א ת כ ל המוסכמות, תשים סדר רב קץ במהרה אלים ח ב ר ת י חדש. וללא לכל אלה רחם לכל ה״פספוט״ י ל ל ו פרופסורים הליברלי ל ו ג י דעות ותביא בגרמנל בכנפל ע ל זמן ל פ ג י ש ה ו פ י ע ה י ט ל ר ב א ו פ ק ,ו מ ש ה ו פ י ע — ה ח ל י מ ו ח י ש מ ה ר שהוא עשוי להתאים הם הגרמני ל ד מ ו ת ה מ ו ש י ע ש נ צ ט י י ר ה בדמיוגם. ציטטו שאין את פאוסט השכלתו של קובעת גיטה את כראל אורח חייו לדואליזם למעשה. הקיים על פי בנשמתו השקפתם של זו 21 ה י ה זה ס ב ע י ב ע י נ י ה ם ש א ד ם היודע א ת א פ ל ט ו ן ב ע ל פ ה ו ה מ ת פ ע ל ש ל ו א ג נ ר י ו כ ל ״ ב ש ע ו ת ה ע ב ו ד ה ״ לעסוק ,א ם י ש צ ו ר ך ב כ ך , הם לא ראו כל פגם ב ש נ י ו ת זו ו ל א מ צ א ו כ ל צורך ממוסיקה ב ע מ מ י ם וברצח. לרפאה. ל ה י פ ר ' •*-־• הם• ראו בה תוצר מוצלח ש ל ה ת ר ב ו ת הגרמנית. ז ה ו יאחד ה ג י ל מ י ם ה מ ב ע י ת י ם ש ל ה ס ת כ ל ו ת מ ק ר ו ב ב ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת . ע ל ה צ ו ר ך ל מ צ ו ת א ת ה מ ח ק ר ש ל ת ק ו פ ה זו כ ת ב א ל ב ר ט א י י ג ש ט י י ן :״ ל ד ע ת י זוהי משימה שגודעה לה חשיבות יוצאת והן מ נ ק ו ד ת ר א ו ת ה י ס ט ו ר י ת ע ו ל מ י ת ״ . 22 מהכלל הן מגקודת ראות יהודית אפרים קציר א מ )דגר» 0געצרת ידידי, נאספנו בני את הערב ״ ס מ ו א ח ״ בתל-יצחק ,ב י ו ם כדי לחזור ולהתייחד עמנו ,ו ב כ ל ל ם מיליון ילדים, הזוועה מעשי מאמין שבוצעו על הסואוז והגבורה זכרם עם של תעמ״א( המיליונים ששח של ש נ ס פ ו ב ש ו א ה ,וכדי ל ח ז ו ר ו ל ה ז כ י ר ל ע ו ל ם לי תוך הנאצים נסיונם להשמיד העם את ה י ה ו ד י ו ל מ ח ו ק א ת ע ר כ י ה ו ת ר ו מ ת ה ש ל ה י ה ד ו ת ל ת ר ב ו ת אנוש. ב א נ ו ל כ א ן כ ד י להכריז מ ח ד ש ק ב ל ־ ע ם ־ ו ע ד ה ש ל ע ו ל ם ל א נ ש כ ח א ת מ י ל י ו נ י הקרבנות החפים בגיסאות, ב ק ר ו נ ו ת המוות ,ע ל א ם ה ד ר ך ו ב מ ח נ ו ת ח ר י כ ה באושוויץ ,ב י ר ק נ א ו , מפשע שנרצחו באכזריות שאין דומה לה, במחנות המוות, ט ר ב ל י נ ק ה ,מיידאנק ,ב ר ג ן ־ ב ל ז ן ,ס ו ב י ב ו ר ו ח ל מ נ ו . בשואה סופרים איבד ואמנים, העם רבנים היהודי מ ט ו ב י ותלמידי בניו. חכמים. אנשי רוח לציה ערגתם ותרבוח, אנשי מדע, ולירושלים של אחינו ה מ ע ו ג י ם ב ג י ס א ו ת ו ב מ ח נ ו ת ל א פ ס ק ה ע ד ל י ו מ ם האחרון .ה י ד י ע ו ת ע ל ה מ ת ר ח ש בארץ ,כ כ ל שהגיעו ,והאמוגה ש מ ד י ג ת י ש ר א ל ק ו ם ת ק ו ם ו ח ל ו ם ה ד ו ר ו ת י ת ג ש ם , ה פ י ח ו זיק ש ל ת ק ו ה ב ל ב ה ה ו ל כ י ם ל מ ו ו ת ,כ י ה ע ם ה י ה ו ד י ל א .ייכחד ,ו ה ג ו ת ר י ם ב ח י י ם ל א י ש כ ח ו א ת מ ע ש י ה ז ו ו ע ה ש ל ה ג א צ י ם ויגצרו ל ע ו ל ם ז כ ר ם ש ל ק ר ב נ ו ת השואד- בגיטאות ובמחנות המוות, חרדה ת ו ך ר ע ב ,עוגי, וסבל ב ל ישוער, עשו ה י ה ו ד י ם כ מ י ט ב י כ ו ל ת ם כדי ל ש מ ו ר ע ל צ ל ם ־ א ד ם ,וכדי ל ה מ ש י ך בחיים יהודיים. חיגל נתגו לליווי ל ל י לילדיהם, פ ת ח ו גגים ו ב ת י ס פ ר וקיימו פעולות תרבותיות ה ס ו פ ר י ם קיימו ח ו ג י ם ס פ ר ו ת י י ם ,ה ש ח ק ג י ם ה צ י ג ו ה צ ג ו ת ל ם ב ת י א ס ר ו ן ה ל ל י ,ה מ ו ס י ק א י ם ה מ ש י כ ו ל ה ע ג י ק ק ו ג צ ר מ י ם ל ח ל כ א י ם ולגדכאים ,ה ש י ר ה ה י ה ו ד י ת הנוגה ל מ ק ו ר י ת היתה למקור עלל ותקל; ל ר ב י ם סייעו א י ש לרעהו ככל שידם מגעת. כפי התרפסות שמסתבר הלכו בפגי המרצחים; רבים ובכך לקראת המוות גתגו גפשם בשקס על פגימי, קלוש־השם, ללא בכי ובדרכם וללא שלהם 23 ה ו ק י ע ו א ת פושעיהם ,והותירו ל ד ו ר ו ת ה ב א י ם ה ו כ ח ה ח י ה ל כ ך ש א ת ר ו ח ה א ד ם , ש ל ה ל ל י ,ע ר כ י ו ו מ ו ר ש ת ו — אין ל נ צ ח ואין ל ש ב ו ר ע ל דלו ל י התעללות אכזרית. פ ר ק מ ו פ ל א ב ק ו ר ו ת היצירה ה י ה ו ד י ת ל ד ו ר ו ת ל הוא ס י פ ו ר היצירה ש ל א נ פ ס ק ה א ף ב מ ח נ ו ת המוות .א מ נ י ם יעל הללית ל ל י ם המשיכו לראות אף שם ב א מ נ ו ת ם ו ש ל ל ו ת ו ת א ר ו במילה ,ב צ ל י ל ו ב צ י ו ר א ת ה מ ו ר א ו ת ,א ת ש א י פ ו ת ה נ ק ם א ת זיק ואף קומץ התקל. היצירות ששרדו נס בדרך התופת מן ל כ ל ו ת היצירה ה ע צ ו מ י ם שהיו גנוזים ב ע ם האיומים הן הנאצית אילמת מצבה ה ל ל י ו פ ר צ ו כ ל פ י ח ח גם ב ת נ א י ם ש ש ר ר ו בגיטו. ע ל בחירי ב נ ל ש ל האומה ש ה ו ש מ ד ו מ ק ו נ ן י צ ח ק ק צ ג ל ס ו ן ב פ ו א מ ה ה נ ו ר א ה : ״ ה ש י ר ע ל העם ה ל ל י ש נ ה ר ג ״ — ל ו א א ו מ ר : — ״רעים היו ל י כאן, בעם, סופרים וציירים נגנים — אין א י ש מ ה ם , אין צ ל ! — ה ם נ ר צ ח ו כולם״. ככל שהספרות הדוקומנטרית מפוענחת ,מ ס ת ב ר ל ו ל ך שההתנגדות האקטיבית ל ל י ם ב מ ח ג ו ת הריכוז ו ב ג י ט א ו ת היתד .ג ד ו ל ה ב ה ר ב ה מ ז ו ש ש י ע ר נ ו של ללמי לכן. המחתרת שנאבקו בגיטאוח בגבורה וארשה, קלם ללז׳ ביאליסטוק, ובמקומות אחרים ,מ ת ו מ ו ת גיבורים, האקטיבית לשלטון הרשע .מ ה ם א נ ו ל מ ד י ם ע ל ה צ ו ר ך ל ה י ל ח ם יום־יום ו ש ע ה ־ בנאציזם שעד. בסביבה האדם ובניאו־נאציזם ע ד נ ת ,ע ם נ ש ק קל, על ל נ צ י ח ו לעולמי־עד את חובת ההתנגדות גילוילם, כל אלה ולהתייצב ת ל ה ח ל ט ה נ ח ו ש ה שיש טעם ל מ ר ד למען ז כ ו י ו ת ה א ל מ נ ט ר י ו ת ,וכי ש ר ש ר ת ה ג ב ו ר ה שנפלו על גאים מול הצורר קלוש־השם ח ל ל י ת .ל א פ ס ה מ א ז ימי ה ת נ ״ ך . ואלה כללמים, שנפלו מהווים חוליות אש ב ש ר ש ר ת אחת ,ש ר ש ר ת ה ד מ ע ו ת ש ל ה ע ם ה ל ל י .ה ם ש נ י צ ח ו ב ס ו פ ו ש ל חשבון, והם ל מ ד ר ל אותנו בכל צעדינו ש ל י ו לנו ל ע מ ל האש ההולך לפני המחנה, בעתל. מ ד ע אני מ ז ו ע ז ע מ ה ע ו ב ד ה ש ש י ט ו ת מ ד ע י ו ת וטכגולוגיות מ ל ר נ י ו ת כאיש נ ו צ ל ו ב מ ח נ ו ת ל ש מ ד ולרצח .ט כ נ י ק ה מ ל ר נ י ת נ ו צ ל ה ל ה ר ע י ל אנשים ב ת א י ג ז ; ט כ נ י ק ה ח ד ש ה יושמה כדי ל ה ק י ם ע ש ר ו ת ר ב ו ת ש ל כ ב ש נ י ם ו ל ש ר ו ף ב ה ם ע ש ר ו ת גוויות־אדם מ ד י יום ב י ו מ ו ; ג ו פ ו ת ע ו ב ד ו ב ש י ט ו ת מ ד ע י ו ת ו נ ו צ ל ו ע ל ל י אלפי התעשל בדם הגרמנית הארורה; כ ב י כ ו ל מ ד ע י י ם ו כ ב י כ ו ל רפואיים, ניסדים, בוצעו ק ר ב א נ ש י ם חיים .כ ל א ל ה ח ו ז ר י ם ו מ ו כ י ח י ם ,ש מ ד ע ו ט כ נ ו ל ו ג ל ה מ ש ר ת י ם א נ ש י ם ח ס ר י ע ר כ י ם ומוסר ,ע ש ר י ם ל ה פ כ ם ל מ פ ל צ ו ת ־ א ד ם ולרובוטים חסרי מצפון. בימים עמדו הקשים ב י ו ת ר ש ע ב ר ו ע ל ב נ י בעלות־הברית מגגד הגאצי. ולא הגאורות לקשלו שבמדיגות, ליבן ארגוגים ע מ נ ו בימי מ ל ח מ ת העולם לסבלות ואומות, בני עמנו ש ה י ו עדים השנל, בשטחי הכיבוש לשואה, לא פעלו, ח ר ד ו ל ש ל ו ם הזולת .וכך נ ט ח נ ה י ה ד ו ת א י ר ו פ ה עד דק בין מעשי ה ל ו ן הנאצי ה ר צ ח נ י לבין קשיות־הלב ל א ד י ש ו ת של האיומים ,א נ ו ל מ ד י ם מחדשי ש ר ק ה ע ם בעלות הברית .מלקחי העבר ה ל ל י ע צ מ ו יכול להיות ערב לבטחונו ו ל ש ל מ ו ת ו — הוא ואין זולתו. ואכן גאים א נ ו ע ל כ ך ש מ א ו ת ' א ל פ י 24 ל ל י ם לחמו להדברת ה ח ל הנאצית ל ח ו מ ו ת הגיטו ,כפרטיזנים, מחת הברית, על בצבא הבריטי, ו ב ב ר י ג ד ה היהודית• כנשיאה רבים ב צ ב א הרוסי, בצבא ארצות־ ה ר ב י ע י של מניצולי מ ד י נ ת ישראל היתר, ה ש ו א ה ועם פרטיזנים יהודים, לי הזכות ומפיהם להיפגש שמעתי אישית עם ראשון ממקור ז ו ו ע ו ת ה ש ו א ה ו ע ל מעשי הגבורה ,ו נ ת ר ש מ ת י ע מ ו ק ו ת מ ה ע ו ב ד ה ש ע ל אף כ ו ר ח י ס ו ר י ם ב ו נ ת י י ס ר ו נ ו ת ר ו מ ל א י א מ ו נ ה ב ע ת י ד ו ש ל ה ע ם היהודי ,ביעודו, ובעתידה ש ל מ ד י נ ת י ש ר א ל ; ואכן ר ב י ם מ ה ם לשיקומה ו ב נ י י נ ה ש ל המדינה. מדינת אלפיים את ע ש ו ב ע ב ר והם עושים ב ה ו ו ה ישראל ולעם ק מ ה ל א ח ר השואה, ניתנה היהודי האפשרות ש נ ו ת ג ל ו ת ל ב נ ו ת מ ד י נ ה יהודית ־ ר י ב ו נ י ת ,ב ה ק ו ב ע י ם א ז ר ח י ה היהודים ג ו ר ל ם המדיגי ,ה ח ב ר ת י והלאומי ,ו ב ה ה ם י כ ו ל י ם צורך לאחר ב כ ך .ה מ ד י נ ה ק מ ה כדי ל ה ע נ י ק והנרדפים ל ה ג ן ע ל חייהם כשיש ב י ת ל נ י צ ו ל י השואה ,ליהודים הסובלים ב ג ל ל י ה ד ו ת ם ב ר ח ב י ת ב ל ,וליהודים ה ח י י ם ב א ר צ ו ת רווחה .ע ל א ף ההישגים המרשימים שהושגו מאז הקמתה לא עלה בידינו לרכז במדינת ישראל א ת מ ר ב י ת ו ש ל ה ע ם היהודי ,ועדיין א נ ו נ א ב ק י ם ע ל ב י ס ו ס ה ו ב ט ח ו נ ה .ה ת פ ת ח ו ת ה של המדינה ואסון השואה הוליכו לא של להפסקתה האנטישמיות. השנאה ל י ה ו ד י ם ,ה ש נ א ה ל מ ו ר ש ת ישראל ,ו ה ש נ א ה ל מ ד י נ ת י ש ר א ל פ ו ש ט ת צורה ו ל ו ב ש ת ואין .היא נ ע ל מ ת אף ב ק ר ב ה נ א ו ר ו ת ש ב א ו מ ו ת ה ע ו ל ם . צורה מ ש ך ה ש נ ה ה א ח ר ו נ ה היינו עדים ל ג י ל ר י א ל י מ ו ת ג ו ב ר ת ו ה ו ל כ ת ש ל א נ ט י ש מ י ם מרושעים נאצים ב צ ר פ ת ,ב א נ ג ל י ה ,בגרמניה, בדרום־אמריקה ובארצות אחרות .הניאו־ ה ר י מ ו ראש ,ו ב ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם יהודים לחיי פוגעים באשר בבתי־כנסת הם יהודים, ומחללים הורסים בתי־קברות שונאי בתי י ש ר א ל אחרים ,ה ם ספר יהודים. יהודים מעשי מתנכלים ומוסדות יהודים, אלה ניזונים פשע מהאידיאולוגיה האנטי־ציונית והאנטי־ישראלית ,שמצאה אחיזה בחוגים האינטלק ט ו א ל י ם ה י מ נ י י ם והשמאליים כאחד .ס פ ר ו ת ה ה ס ת ה ה מ ש מ י צ ה א ת היהודים ש ב כ ל ה ד ו ר ו ת ,ו ה מ ב ק ש ת בנימוקים פ ס ו י ד ו ־ ר צ י ו נ ל י י ם ל ח ס ל א ת מ ד י נ ת ישראל ,ו ל ה ש מ י ד את י ש ר א ל כעם ,ג ד ל ה והולכת .מ ס ל פ י ה ה י ס ט ו ר י ה ב מ ז ר ח ו ב מ ע ר ב א ף ה ר ח י ק ו ל כ ת ,ו ב ח י ב ו ר י ם ש ג ת פ ר ס מ ו ב ר ב י ם זייפו א ת ת ו ל ד ו ת ב ג י ־ ע מ נ ו ,ה ת כ ח ש ו לשואה, ו ה ש ח י ר ו פ נ י ה ם ש ל יהודים בנימוקים א נ ס י ש מ י י ם ה מ ו כ ר י ם ל נ ו מ י מ י היטלר. כמדינה בכל ריבונית המייצגת א ת העם היהודי ב ר ח ב י ת ב ל נ ת ב ע מהשלטונות מ ד י נ ה ב ה חיים יהודים ,ל ה ב ט י ח א ת חייהם ,ו ל א פ ש ר ל ה ם חיים ח פ ש י י ם ו ב ט ו ח י ם כ י ה ו ד י ם ו כ א ז ר ח י ם שווי־זכויות .נ ו ק י ע א ת נ ב י א י ־ ה ש ק ר ו מ ס ל פ י ה ה י ס ט ו ר י ה ב א ש ר הם ,נ צ י ג מ ח ד ש א ת ס ב ל ו ת י נ ו ב כ ל ה ד ו ר ו ת ,ו נ ס ב י ר א ת ע ר כ י נ ו ומאוויינו, ת ו ך ת ק ו ה ו א מ ו נ ה שיישרי ה ד ר ך ,ו ח ם י ד י ־ א ו מ ו ת ־ ה ע ו ל ם י ב י נ ו א ת א ש ר ק ר ה לנו, י ז ד ה ו ע ם ת פ י ש ת עולמנו ,י ח ז ק ו א ת מ ע מ ד ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב ר ח ב י ת ב ל ,ויושיטו את ל ם ל ה מ ש ך ב נ י י נ ה ושגשוגה ש ל מ ד י נ ת י ש ר א ל . זה ח ד ש י ם מ ס פ ר ש א נ ו ע ך י ם ל פ ג י ע ה א כ ז ר י ת ב ב נ י ה ע ד ה ה נ ו צ ר י ת ב ל ב נ ו ן על ל י צ ב א ס ו ר י ה ואנשי אש״ף .ה פ ג ז ת ה ש ל א ו כ ל ו ס י ה א ז ר ח י ת ע ל ידי כ ל י משחית מודרניים מאיימת על עצם המשך קיומה ש ל העדה הגוצרית בלבנון. ו א כ ן קיווינו ,ועדיין א נ ו מקווים ,ש ה ע ו ל ם י ל מ ד מ ן ה נ ס י ו ן ה מ ר ש ב ו נ ח נ ס י נ ו , ש ה ע ר כ ת האדם באשר הוא אדם תושב ע ל כנה ,שיובן גורלם ש ל עמים הנתונים במצוקה, ושהנסיון אשר נתנסה בו העם הללי ליה ל ע י נ י הגויים הגדולים 25 והיהטנים. אני ה ש ו ח ר י ם לחיי א ו ש ר ורווחי״ תפילה היהודי שהנוער בישראל ובפזורה ילמד להכיר מקרוב את מ ע ל ל י השואה ,ש י ת י י ח ד ע ם ז כ ר ם ש ל א ל ה ש נ ת נ ו א ת ח י י ה ם ע ל ק י ד ו ש ה ש ם , וינצור בגאון א ת מ ע ש י ה ג ב ו ר ה ש ל מ ו ר ד י ה ג י ט א ו ת והפרטיזנים ה י ה ו ד י ם .ע ל האסון ה כ ב ד ש פ ק ד א ת ע מ נ ו ב ש ו א ה נ ס פ ר מ ד ו ר לדור ,כ א ש ר ב ק ש ו א ל ה ש ה ק ר י ב ו א ת חייהם ע ל ל א ע ו ו ל ב כ פ ם .מ ה ש ו א ה נ פ י ק ל ק ח י ם ו נ ל מ ד ל פ ע ו ל י ח ד י ו ל ה ב ט ח ת ע ת י ד ו ש ל ה ע ם היהודי ב י ש ר א ל ו ב פ ז ו ר ה ' ,ל ה מ ש ך בניינה ' ש ל מ ד י נ ת ישראל, ו ל ע י צ ו ב ם ש ל ה ת נ א י ם ה נ א ו ת י ם ש י א פ ש ר ו ה מ ש ך יצירה ל א ו מ י ת ר ו ח נ י ת ו ת ר ב ו ת י ת . ה מ ד י נ ה היתד! עתידה לשמש ב י ת ל ר ב י ם מיהודי א י ר ו פ ה שנספו בשואה, ומה ר ב ה כ א ב ו ה צ ע ר ש ה ב י ת ה ו ק ם והיהודים ש ח ל מ ו ע ל ה ק מ ת ה ,ש נ ש א ו א ת ש מ ה ב ל ב ם ,לא זכו ל ה ס ת ו פ ף ב צ י ל ה . משה קול וחברי תל־יצחק מלווים את פרופ׳ א .קציר למקומו בעצרת השואה והגבורה. 26 א ב ל נ ו נ ע ל ה ע ל נ ס א ת היחידים מ ב י ן ה ג ר י ם ש ה ט י ל ו נ פ ש ם מ נ ג ד ביום כדי ל ה צ י ל חיי יהודים מ מ כ ו נ ת הרצח .א ת ה נ ז י ר ו ת והנזירים ,א נ ש י ה כ פ ר ו א נ ש י העיר ,ו א נ ש י ה מ ח ת ר ת ,ש נ ת נ ו מ ח ס ה ל מ ש פ ח ו ת יהודיות ,ו ג י ד ל ו ב מ ס י ר ו ת ו א ה ב ה את הילדים היתומים שנותרו לבדם בעולם ערן .חסידי־אומות־עולם אלה מפיחים ב נ ו א ת ה ת ק ו ה ש ג ם ב י מ י נ ו א ל ה ל א א ב ד ה כ ל ח ע ל א ו ה ב י י ש ר א ל ו א ו ה ב י אדם, ל ה י ל ח ם מ ל ח מ ה פ א ס י ב י ת ו א ק ט י ב י ת ב מ ר צ ח י ם ש ו נ א י אדם. הנכונים אמונתם ש ל ה י ה ו ד י ם ב ע ו ל ם ט ו ב יותר מ ז ה ב ו ה ם חיים ל א )!סקה מ ש ך כ ל ש ג ו ת ה ג ל ו ת .אין ת י מ ה איפוא ש ה ע י ק ר ה ש נ י ם ־ ע ש ר ש ל ה ר מ ב ״ ם — :״ ה א נ י מ א מ י ן ״ — ה ו ש ר ב מ ח נ ו ת ,ב ק ר ו נ ו ת המוות ,ואף ב פ י א ל ה ש ה ל כ ו ב ד ר כ ם האחרוגד. א ל תאי הגאזים. הערב באמונה הזה ,ה ש י ר ח ו ז ר ובוקע אלינו מחללו ש ל עולם; — ״אני מאמין ש ל מ ה ב ב י א ת ה מ ש י ח ,ואף ע ל פ י ש י ת מ ה מ ה ,ע ם כ ל זה א ח כ ה ל ו ב כ ל יום ש י ב ו א ״ — — אני מאמין. בלינו מדינה ל מ ל א א ת צוואתם של אלה שחלבו מעמנו לעולמם .להמשיך ולבנות ל ת פ א ר ת ,ו ח ב ר ה ה מ ו ש ת ת ת ע ל ערכיה ה מ ו ס ר י י ם ה מ ו פ ל א י ם ש ל ה מ ו ר ש ת היהודית. 27 :אלי ויזל כעבור א ר ב ע י מ שגה בזכרנו את באבי־יאר באבי־יאר א ו הסבל היהודי ,באבי־יאר — זכרם של היהודים. באבי־יאר או הזעם היהודי .באף מקום אחר בעולם ל א חשתי כה הרבה זעם ,או חוסר אונים כה גדול • ,אני זוכר — ולעולם לא אשכח זאת. היה זה בשנת ,1965כאשר הגעתי לשם לראשונה .התהלכתי בתוך העיר קייב ותרתי אחר המקום בו ערכו הרוצחים הגרמנים — בין ראש־השנה ליום־הכיפורים משל שנת ,1941א ת הטבח של חמשים עך ששים אלף או שבעים עך שמונים אלף יהוךים. תחילה סבור הייתי כי באבי־יאר ממוקם הרחק מעיר אוקראינית יפהפיה זו .לא שיערתי בנפשי כי טבח כמו זה ,של עשרת אלפים קרבנות מרי יום ביומו ,יכול היה להתרחש בקרבתו של מרכז עירוני. הרי קראתי על כך רי הצורך כךי לרעת .מבחינת מעשי האכזריות שתוכננו בךם קר ומבחינת ממרי הטבח ,תופס באבי־יאר מקום מיוחר בתולךות של מה שמכונה בלשוננו הךלה — השואה. שבועות מספר לאחר פלישתם של הגרמנים ,נקראו יהודי קייב באמצעות כרזות ,בלשון פסקנית ומטילה אימה ,להתייצב במקום שנקבע לשם כך .לכל אחד הותר להביא עמו מעט דברי לבוש ומעט מזון .הם הובלו לפרבר בשם פורול בו נמצא באבי־יאר ,הערוץ שהפך עבורם לקבר אחים. אנשים ,נשים וטף ,הועמרו על שפתו של הגיא ובמכונת יריה נורו ,כולם ,מטווח קצר ,שורה אחר שורה .עשרה ימים ,יום אחר יום וללא הפוגה ,נמשך הדבר .הרוצחים רצחו והקרבנות נפלו פנימה, הפצועים וההרוגים — מעורבים אלה באלה. סבור הייתי כי א י ן זה אפשרי שבאבי־יאר יימצא בקרבת עיר מאוכלסת .שיערתי כי מקומו בוודאי בלב יער עבות הרחק מכאן/ 28 ואין נפש ח י ה מחיי תרבות. טעות כעשר דקות מאד העיר, את מצעד את שכניהם זה הם היהודים, שנתם, מלון ו א ם כן, לנגד כדי ספק באבי־יאר בתי הקרבנות ; ממש תופרע בידי. ממקום למרכז התרחש בסביבתו, היתה ואין את שמעו ואילו לעבוד, העיר חוץ^לארץ. התושבים כיצד פוצה חבריהם עיניהם, שיוכלו נמצא מחוץ בתון לתיירי הרי ראו שהוא לעיר הם לחיות, קייב, את את קרוב וראו היריות, פיה ובולעת היהודים... הטבת העינים לייחל מרוחק באבי־יאר האדמה עצמו קייב, את ועמיתיהם רחוק — כדי כאילו שלא אין כלי נוגע ל ה ם כ ל ל ו כ ל ל . ל א נעשה ד ב ר מ ט ע ם העיר כדי להגן על ת ו ש ב י ה ה י ה ו ד י ם 7 מדוע מדוע הן ה ח ב י א ו ולו גם לא העובדות ניצלו והן פחות ח ל ק ק ט ן מבין הילדים או הזקנים ? כ א ל ה מחרידות, בני־אדם כי מאשר הן בכל אמיתיות מקום ומאשימות. מסוגו. אחר בבאבי־יאר שנה באותה פגשתי ב ק י י ב שריד א ח ד מ ן ה ט ב ח ה ה ו א ,ב ד מ ו ת א ש ה ש ב ו ר ה ורצוצה,, ובלתי אילמת לאמיתו לנהגי שפויה. של מוניות דבר ולמדריכי לבאבי־יאר״ י ברשימת גם איש ללכת רוצה אתה בושה, א ו ש מ א רצו אני ״אינטוריסט״ לא הביקורים סבור הייתי מוכן היה הרשמית״ זה לשם י תיטרף כי ושאלתי: להדריכני. אמרו. ״מקום ״אחדים מ ק ו ם ככל דעתי. ״איך אפשר זה הוסיפו: המקומות״. פניתי האם להגיע אינו נכלל ״לשם מה חשו כולם ל ה ת כ ח ש ל מ ש מ ע ו ת ה ע מ ו ק ה ו ה א כ ז ר י ת של השם באבי־יאר י הרי הטבח בעולם כולו נודע ומספרים .עם תום ה מ ל ח מ ה לא הרפו יהודי רוסיה מהנושא, ובכתבים. וייבגני א ו ת ו עדיין ל לא הייתי בדיווחים התיאשתי, את הדרך מחק לבאבי־יאר... המוות שיחקו, הערוץ א ת כל קודם הזה דברי לכן, יבטושנקו, מוצא ושם, בלב כבד הקהילה אותם שלמות, שמי התזכרו בכוחות התבוננתי בכבישים ואיך אפשר תחת משפחות המשורר, ש ל ו ה לנפשי. ה ע ק ב ו ת של דחפורים רעשו אחדות את א ז על חדשים הקדיש לו ה״ניו יורק ט י י מ ס ״ א ר ב ע ה או ח מ י ש ה ט ו ר י ם גדושי עובדות לוא כבר אודותיו. מספר אחר תכלת האבות, בנוף הגדולה היה הבנים עצמי הרוגע, והפורחת. לחשוב גבוהים, שבו ילדים שאך שנים הושלכו לתוך והשילשים. הקדיש ,פעם ,עשר פעמים ,וחשבתי שלא מצאתי מילמלתי אחדל לומר אותו לעולם. לימים רעדה לי, נודע לי מ פ י עד ר א י ה ,כי מ ש ך ח ד ש י ם ר ב י ם א ח ר ה ט ב ח , האדמה ולא פסקה, ד ם פרצו וגייזרים של מחיקה. ועוד נודע כעבור זמן רב ,כי בני נוער י ה ו ד י ם ה מ ת ג ו ר ר י ם בקייב ,ב א י ם לא פעם ,בשעות הלילה ,כדי להעלות זכרונות בצוותא ויחדיו לקוות. באותה בלבי אולם אלא הנה רוגז רב. שעה, הוא היה כאשר מופנה התבוננתי בראש בבאבי־יאר, וראשונה כלפי לא היה ה ר ו צ ח י ם ובני־ בריתם ,א ך ה ו א ל א פ ס ח ג ם על בני ה מ ק ו ם ש ה ש ק י פ ו מ ה צ ד בלי ל נ ק ו ף 29 אצבע, ולא ה ק ה ל בנחשולי זיעזע השנאה אותי.יעד עומק לאחר ; מצבם .האמונה על השלטונות בשנת למרות שובי של והאדישות. היעדר מצבה המועצות פרסמתי א ת או היהודים ב א ר ץ זו. ביטא ספרי התרשמותי ; תקוה ו ש ו ת פ ו ת הגורל ,ופרק א ח ד בלבד שבו רווי באבי־יאר. יכולתי וכי השני .בביקורי מקום לדעת נשמעת חזרתי !בבאבי־יאר. הפעם .הוועדה שירת והכל העלומים <מה וקריאה היה'חרדה : כאן, ואילו הפרק בבאבי־ — הזעם. ויבער ,1979 וביתר־שאת, בי שנת לשביעות רצוני. והזרה, שביקשתי לבקר משלחת מטעם מ ו נ ת ה על ידי נשיא ארצות רשמי השואה .ועדה זו המקומית לחיזוק עצמו? באוגוסט-של ואמנם ׳שהסובייטים, .הבחינות, מלבד... ישנעלמה ומובן — בראש פקידי כולם העיריה, ליוו אותנו צלמי עד טלויזיה, למקום. עמדתי אלא !והנשים בושה. הקבורים א ת ישללתם בודדו זהותם ז והוצאו ומעינויים מי ה ח ס ד וכי הסיבה ״למרבה גם -כוונות אלא לתגובתנו מחוץ חשתי של באיזו האזרחים כפי שלא חלמו עבדו, זכות להם ה ם הנכם מדוע ע צ ו ר ־, היטב יהודים! כיהודים א ת כעס א ת ם היותם בקיומם? הסובייטים שהגברים באיזו זכות כיהודים, ועל סבלו מאימה גוזרים עליהם מונעים הכבוד כעת שהם א ת ם מ ה ם ראויים לו לא האנדרטה בגידה החריפה בבאבי־יאר שערוריה היא, נוספת. ה י א בשל כך, מ ק ר ה יחיך .נהפוך ה ו א , לברית הסתירו א ת מבוכתם. ניסו — א ך לשוא .חברי משלחתנו כולם ,יהודים ע צ מ ם נפגעים. המתים אינה הצער, חיו בידי התליין. חולקים זכרם מכל ״יהודי״ ן״ להסביר ולהתנצל יהודים, בגלל מום המלה התפרצתי יודעים כיהודים, להטיל והפרשנים חשו ,1965 בוש... נרצחו של א ת ואז מרשימה כפי מ ו ע ק ת לבי. בשנת הומתו. ואינכם .בתולדות־עם־ישראל .ולא הם א ת כל אני זה, — שמכם האחרון הפקידים ולכם להורג וכיהודים .אלמוניות? ׳להתווכח, במקום בגיא להנציח וגרנדיוזית, היא חסרונה הפשיסטים... זה גדולה להקים. ה א ח ת : עשויה מעודי .בדברי פ ר ק ת י חש *ולגבי הבחינה בידי אנדרטה מסוגלים האנדרטה שנרצחו ״כאשר .את ה ם שם עצמם, מלבד לחלוטין! התפרצתי .איני התנשאה ורק יהסובייטיים ׳30 ישוב האישית ל א ז ה ר י עכשיו ,כ ך היו סבורים ,יוכלו ל ה ת פ א ר ב א נ ד ר ט ה ש ה ק י מ ו .בבאבי־יאר. ,,אל שהזעם היה ביקורי ביקור התנהל העיתונות לנחש מקום ה מ ט פ ל ת בנושא ־הברית, •נציגי או באותו לקייב כלשהי, הלב. מברית בכל כתובת •יאר -ל -ד מ מ ה ,ק ו ד ר ת ו ח ש ו כ ה ,ד מ מ ת ־ מ ו ו ת .ו ע ל ה כ ל <כך של העולמית ,לא הותירו אפילו ל ה ק י ם אנדרטה לזכרם של הקרבנות שנגרפו על על אשר ,1965 הלחץ דעת המועצות שמקרה מ ש ת ק פ ת בו נשמעת לעתים באבי־יאר אינו, רוח הזמן. הטענה, מפי בעלי ט ו ב ו ת ,כי יש לשוות א ו פ י א ו נ י ב ר ס ל י לאושוויץ .יש מ י ש א ו מ ר : נא נמשיך לדבר על ששת המיליונים. נעלה א ת זכרם של אחד־ עשר זה מיליוני לייצג יש אמת גם לקאמבודיה, בין הנעשה מסוכן: נעשית הקרבנות שניספו היסטורית הטוענים: כי ממוסחרת, או או שמא לשתוק. על מה בעבר ? ניאחז נפנה ההווה, אל למשל״ .ישנם גם ה מ נ ס י ם לשכנע אותנו כי קיימת ה ק ב ל ה לכל כך מוסרית. ״לשם אותה מעוותת, מ ט ר ה שבעולם... בעודם בכוחו של בארגנטינהיילבין אושויץ .;.לפנינו מתהווה< א ם כן ,ת ה ל י ך האמנו יצא או בשואה״, כאילו היה מספר בחיים הקצף הופקרו ומכאן חוויה היתה פגועה ומנוצלת מגיע הרגע ו א ת ה יהודי תחושת יחידה לתעמולה תוהה באבי־יאר, העצבות במינה והנה וליחסי מ ה עדיף וכעת בוגדים היא ציבור — לדבר, בזכרם. האיךסופית. 31 על חורבות הגיטו אנדרטה לזכר מרד גיסו וארשה ,מאת הפסל נתן רפופורט. ראובן בן-שם מתון יומן גיטו וארשה* 3ת י יהידתי במחיצתו יוני של קורצ׳אק .1941נ ת ו ן א נ י ע ת ה ב ש נ י עיסוקים ,ב ק ן ח ם ולוהט ש ל ע ז ר ה לילדים הסובלים ובסיוע למשפחות נדכאות ח ם ר ו ת ־ כ ל . אני בבוקר טרוד בענין המושבות )מחנות בצהרים קיץ־קייטנות(, עניני ה ג י ר ה ,ו ב ע ר ב א נ י ע ס ו ק ב פ ע י ל ו ת ה ש ל י ל ד ת י .כ ד י ל ע ז ו ר לילדים א ח ר י ם ה ס כ מ ת י שהקטנה תנגן קורצ׳אק, מוסד של ב כ מ ה קוגצרטים פ ו מ ב י י ם .ה ש ב ת ג י ג ג ה ב ב י ת ־ י ת ו מ י ם ש ל יאנוש א ו ת ו מ ו ס ד ראשי ,ב ע ל ה מ ס ו ר ת ה ע ש י ר ה ש ל ט י פ ו ל ח י נ ו כ י בילדים, מ פ ו ר ס ם ב י ח ס ו ליתומים, בעיקר הודות למאמציו ה פ ד ג ו ג היהודי ה ר א ש י ב פ ל י ן ו א ח ד ה ר א ש י י ם ראוי ה א י ש ל ה ע ר כ ה מ י ו ח ד ת קורצ׳אק. וכללית על האינדיוידואלי ולבשרו ב מ ק צ ו ע שלו, החלושים ה ד ״ ר יאנוש שהנהיג בבית־ י ת ו מ י ם שלו ,כ ג ו ן :האוטונומיה ה ש ל מ ה ש ל ה י ל ד י ם .כ ל מ ח ל ק ה היא כעין ע ד ה ב פ נ י ע צ מ ה ו ב ר א ש כ ל ה ע ד ו ת ע ו מ ד פ ר ל מ ג ט ו מ מ ש ל ה .ל כ ל גוש ב י ת ־ ד י ן משלו, ג ם ב י ת ־ ד י ן ל א פ ל צ י ה )ערעורים( ,ע ת ו נ י ־ ק י ר שונים ,ו מ ש ט ר פ נ י מ י ה מ נ ו ה ל רש ע״י ה י ל ד י ם בצורה מ ו פ ת י ת .ל פ ע מ י ם ה ם מ ב ר י ק י ם מ מ ש ב ח ר י פ ו ת ם ו ה ת פ ת ח ו ת ם . ש ל ח ת י ע ם ה ד ״ ר קורצ׳אק ארוכות : א ל ו ת ש י ט ת ו וממש שאבתי כצמא מבאר מ ש ק ה מ ר ע נ ן לנפש .נ ו כ ח ת י ש ל פ נ י י ו ש ב ב ע ל ־ נ פ ש ע י ל א י ת נ ב ח ר ת ו ב ל י א נ ו כ י ו ת כ ל ש ה י .ה ד ״ ר חי ע ם הילדים כילד ,ס ו ב ל א ת ם ,ש מ ח א ת ם ,ח י ו מ ת ג ע ג ע ב מ ל ם . לפני חלש הממשלה הפעם אסרלו, יען שהלך בלי עגיבה דרך הרחובות הגוצרים לארמון ה ג ר מ נ י ת ל ב ק ש א ו כ ל ל י ל ד י ו ; ו כ ב ר ה ש י ג א ת מ ב ו ק ש ו ו א ס ר ו ג׳נדרם. ה ו ע י ל ה ה ש ת ד ל ו ת ם ש ל מ נ ה י ג י נ ו .הד׳׳ר ה ו צ א לחופשי ,א ב ל א ת המזון לילדים לא * פרקים ראשונים מתוך היומן נדפסו במשואד .ט׳. 33 עתון קיר בפנימיד .לילדות בגיטו וארשה. יחסו ל ב ת י הוא כ ה ח ם ו מ ל ב ב ,ש ה ד ב ר מ מ ש מ ע ו ר ר ל פ ע מ י ם מעיז ק נ א ה , ולא יכולתי ל ס ר ב כ א ש ר ב י ק ש הזמנות אפס ש ה ק ט נ ה ת נ ג ן ל ט ו ב ת היתומים .ו ב א מ ת הכינו בהן הודיעו ע ״ ד ה ק ו נ צ ר ט .זה ע ש ה רושם ח ז ק . ,ו ה א ו ל ם מ ל א ה י ה ע ד מקום .ל פ נ י ה ק ו נ צ ר ט שיחקה הקטנה עם היתומות בנות גילה האוהבות א ו ת ה מאד ,עוד מזמן ש ע ר כ ה א ת תרגיליך ,ב ב י ת ם ע ל שני פ ס נ ת ר י ם .ההמון ק י ב ל את גגיגת חמדתי ,כגהוג, בהתפעלות, בהתלהבות ובמחיאות־כפים סוערות וכן גם ב מ ת נ ו ת .א ב ל עולם ה ק ט נ י ם מ מ ש ״ ה ש ת ג ע ״ .מ ח א ו כף ,מ ח א ו ב ל י ־ ה ר ף ,ל א ר צ ו ש ת ר ד מ ה ק ת י ד ר ה ,ש ת נ ג ן ע ו ד ו ת נ ג ן שוב .וכשירדה ת פ ס ו ה ,נענעוה ,ש פ ח ד ת י ממש ודאגתי מזרועוח־האהבה 34 לגורל בריאותה ורק בקושי ובאמתלא של ח ב ר ו ת י ה ה א ו מ ל ל ו ת ,ה י ת ו מ ו ת . עלה בלי לחלץ אותה ופה בלי היתד• ידיעתנו, לתפירת בתור לי להיווכח האפשרות ועדין ה ו א כמה רגיש ק נ ת ה להן מתנות — שתי בובות קטנות, לב בסתר בתי. וארגנה מעבדה ממש ב ג ד י ם ע ב ו ר ן והן ה ח ל י ט ו להדק א ת ה ק ש ר ה ה ד ד י ביניהן .א נ י מ צ ד י מ א ר ג ן ק י י ט נ ו ת יום ה ב ט ח ת י ל ד ״ ר ו ל י ל ד ת י ש א צ ר ף מ ס פ ר י ת ו מ ו ת ח י נ ם ל״גנים״. הפסנתרנית ילדתי 5ז«ריל .1942ה ב י ת בוער ,ה ז מ ן חולף ,ר ל ד ת י ע ו ב ד ת כ ע ת ב מ ר ץ י ו צ א ־ מ ן ־ ה כ ל ל .ש ש ־ ש ב ע ש ע ו ת ביום היא ע ו ר כ ת ח ז ר ו ת ו מ ת כ ו נ נ ת ,כ י ה ס כ מ נ ו ע ״ פ ד ר י ש ת ה ל ה ק ה ו ה מ ל ו ו י ם ש ת נ ג ן עוד פ ע ם ק ו נ צ ר ט אחד ,א ת ה ק ו נ צ ר ט ס י ־ ד ו ר ש ל ב ט ה ו ב ן . דעת לפי ששב לא המבינים עדיין נשמע הקונצרט כזה. בביצוע האמערמאן הציר מ ר ו ס י ה א מ ר ש ל א ש מ ע ש ו ם וירטואוז מ פ ו ר ס ם ש י נ ג ן א ת ה ק ו נ צ ר ט הזה, שהוא אחד חזרות ע ם מ ד ר י כ ה ע ל שני .פ ס נ ת ר י ם ,א י נ ם נ ו ת נ י ם רב וקהל במחיאות ה ק ו נ צ ר ט י ם ה כ ב ד י ם .גם ב ק פ ה ״שטוקה״ ,מ ק ו ם מתאסף כפיים בכל בכוונה סוערות; בוקר, הקטנה כשהיא חחרת לה מנוח, באה הביתה ש מ ה עושה ילדתי כל לחזרות הארטיםטים ומקשיב מלאת־התלהבות ומכבדה יוקדת ואש ב ה ,א ש ־ ה נ ח ת ,ה ס י פ ו ק ,א ש ־ ה נ צ ח ו ן ו א ש ־ ה צ י פ י ה ל י מ י ם לבואו ו ה י א ת נ ג ן ב א מ ר י ק ה א ו ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ל פ נ י רוזנים ושרים ,ל פ נ י יהודים ונוצרים ,ל פ נ י פ ו ע ל י ם ו מ ל ו מ ד י ם וכולם י ת פ ל א ו מ נ ג י נ ת ה ויעריצוה ,והיא ת ד ר ו ש אז, עמה כפדרבסקי שדגל בשעתו, י ש ר א ל י ת ג ו ס ס מ ע ל ל ר א ש א ו ל ם ־ ה ק ו נ צ ר ט ,ו כ ש ת י ש א ל ל ה פ צ ה ושאיפותיה, ״ ע ם ח פ ש י בארץ ח פ ש י ה ״ ; כדי ש ת ו כ ל ל מ מ ש ח ל ו מ ו ת י ה — כי ה נ ג י נ ה תענה: והעבודה הנחוץ א ת מינימום הטיפול מ ו צ צ י ם א ת לשדה — .ר צ י ם א נ ו ל ה כ י ן ע ב ו ר ה ו ל א א ו כ ל ל א מ ר ש ה מ א מ ץ ה ו כ ת ר ב נ צ ח ו ן ,כ י ב כ ל מ ק ו ם ד ל ת ו ת סגורות• כולם עבורה בתך, א ו מ ר י ם לי, אדרבא ואדרבא, לעילא היא אבל ולעילא לתת מ ע נ ק ,ל ת ר ו ם ח ב י ל ו ת א ו כסף ,זה קשה ,אין. הרעב ה י ל ד וגובר של ילד בכיו פברואר שבורות ומתקשה ואם ב ע ר ב יצאנו א ת בית הקפה ב ל ב ש ב ו ר ושתי כנפות התקווה .42 כמעט ,מדולדלות ,תלויות באדר ,נסחבות ברפש הרחוב .המצב מ ת ע ב ה מ ר ג ע ל ר ג ע .ה ג ר מ נ י ם מ ח ז י ק י ם מ ע מ ד .ב ח ז י ת זו, יחזיקו בה הקת עד אוי אזי ואבוי לרוסיה למרות הכפור_הנורא ובעיקר ואבד אוי לנו. מ ד ב ר י ם ע ל כ נ י ס ת א מ ר י ק ה ל מ ל ח מ ה ו כ ב ר מ ת מ ל א ל ב נ ו נ ח ת ,כי כ י ד ו ע א מ ר י ק ה נכנסת מאידך אמריקה היטלר כל אך למלחמה גיסא מסרו למלחמה כליה צפדך. שמנהלים ליהודים. מגע המעצור עם היחידי יהודים, העומד שבהיכנס בדרכו של ל ה ג ש מ ת הרעיון שלו ,כ ל י ה היהודים ,הינד! א מ ר י ק ה ה נ י י ט ר א ל י ת .ל מ ר ו ת נביחתו אם בשלב האחרון בשם וכניסתה גרמנים סימן טוב הוא ומשא לגמר המהיר, אבל עדה, תשנה באוטוריטטד, הוא מפחד א ת מצבה, של שתיקה, מפניה בראש והיה וראשונה באוטוריטטה של רוצה לראותה א ב ד לנו .מי עד המביט יגן במצב עלינו מרחוק ז אז נייטראלי, ולוא גם אמריקה 35 לא .ת ה י ה כ ב ר ב ב ח י נ ת ע ד ה מ ב י ט וריאה ,א ל א ש ו נ א ישיר — ו ל ה ת י י ח ס ל ש ו נ א י ם יודע ה י ט ל ר זה מ כ ב ר . ע ב ה ג פ ל ע ל גשמותיגו .מ ר ג י ש י ם א נ ו ש א מ ת ב פ י ה ג ר מ נ י ם צל א ו ת ג ו מ פ ג י י מ י ם יבואו .אין עצה, ק ו ר נורא, בחח וייסגרו מכה הרוח בפנים השערים. פרופס ואנוכי פתאום שמענו שגיגו המשסרה. אבל יש מורא ומורך תובט ממהרים כאילו ממש חתיכות להספיק לפני מיבבת הרוח בלב, שהולך וגדל. עוד מעט מבשרך. שעת לפגיגו, המזהירים העוצר וסיורי בפירוש, בדיוק כ מ ו י ל ל ת ש ו ע ל י ם פ א ר ץ ־ י ש ר א ל א ו כ נ ב י ח ת כ ל ב ל ב קטן ,א ב ל ש ו נ ה ה ו א ה ק ו ל , ך ו מ ה ל ב כ י מ מ ו ש ך ח ר י ש י א ו ח נ ו ק ,כ ק ו ל אשה. והגה ניגשנו שמעגו מהצד גם את היבבה, אותה כאילו באיזה גמצאגו י ע ר מ ו ק פ י ם גורי ז א ב י ם ק ט ג י ם אז ב ד ו מ ה לזה .ג י ג ש נ ו ל ע ב ר ה ק ו ל ו ה נ ה ע״י ב ש ל ג ו ב כ פ ו ר ,ח צ י ערום ,ש ו כ ב י ל ד ע ם ה פ ג י ם ל מ ד ר כ ה ו ב ו כ ה ־ ג ו ע ה , המדרכה, ר ו ע ד באופן מ ש ו נ ה כ ז ה ,ו מ ו צ י א ה ד נביחה ,מ ס מ ר ת ש ע ר ו ת י .ר צ י נ ו ל ה ר י ם א ת והוא ב ש ו ם א ו פ ן ל א ר צ ה ,ג ם פ ר ו מ ו ת ל א ר צ ה ל ק ב ל ,ר ק הילד, ל מ ו ת רצה. בקושי הכנסגוהו השערה ,האכילוהו ,השגגו עבורו איזה מ ל ב ו ש שיכסה ערוותו ובמעורב ב ד מ ע ו ת ו א ג ח ו ת א מ ר ,שאין ל ו כ ב ר כ ו ח ל ס ב ו ל ב״גקודה״־* .ב ל י ל ה השמירה והחליטו יותר חזקה ולכן הוא ל ג ו ו ע לעיגי־ ה א ג ש י ם . את את בגדיהם ב ״ ג ק ו ד ה ״ ע ו ד יכום ל פ ג י מ ו ת ם , אבל בחיים, ברחוב פה ימותו כי ירצו לפשוט מהם כ״בגי־אדם״. בגחת, גמר ס פ ו ת ה א ד ם ה י ה ו ד י ה צ ע י ר ה ז ה ש ג ם ל מ ו ת אין ג ו ו ע י ם לו .ה ו א כ ב ר א י ג ו חושב אגו בעודם וחבריו הצעירים ברחו החוצה בערב מחפש לחיות, לבושיי ה מ ע י ל י ם הוא את רועדים הרחוב הגורא בליל־חורף בו מקור ומכים ר ג ל ברגל, אמרי, כדי בקור שגוכל כזה, לעמוד על• ידו ולהקשיב• ל ס פ ו ר ו . ובאוזגי מ ג ס ד א ו ת ו ה ק ו ל ה ג ו ר א ש ל ו ו ש ל ח ב ר י ו .י ב ב ה כ ש ל ז א ב י ם פ ע ו ט י ם ביער ,עזובים ע״י ה ו ר י ה ם ב ס ב כ י ה י ע ר ה מ ו ק ף ש ו נ א י ם מ כ ל עבר ,ו מ ו צ א אין להם. בין מבוגרים פברואר .42 באדרתי המכסה על דלותי החוצה יצאתי היום והנה עברה ל פ נ י א ש ה צעירה ,ל ב ו ש ה מ ל ב ו ש ע נ י א ב ל נ ק י ו כ ל גופה ו פ נ י ה ה ם מ ן ה ס ו ג המעורר האשד, ת א ו ו ת ה ג ב ר ו מ כ ר י ח א ו ת ו ל ה ס ב א ת עיניו ל ע ב ר ה ה ו פ ע ה הזו .ת פ ס ה את מבטי, הצליפתני מלמטה למעלה יחד עם אדרתי והתחילה להאט צעדיה .ה ר ג ש ת י ב ז ה .ג י ג ש ת י אליה ,עמדה ,ה צ צ ת י בה ,ואז ל ח ש ה ל י :״ א ד ת י , ה נ נ י רואך .ש א נ י מ ו צ א ת חן בעיניך ,אני אייגי מן ה מ ק צ ו ע ,א ב ל האכיילגי נא, ה א כ י ל נ י חיש ו א ם ת ד ר ו ש תשלום ...גופי ,ב ב ק ש ה ,ה נ נ י ביז־ך ,א ב ל ה א כ י ל נ י חיש. נכנס למסעדה הזו מולנו״. הערב תקף * 36 אותה, שבה שארתי ר ח ל אוירבך מהמםבח שבהנהלתה .כ א ב ־ ר א ש כה חזק עד שכל האמצעים שהיו בביתנו הנקודה — מקום ריכוז ליתומים חסרי בית. לא הועילו להשקיטה. דכדכוה צ ר ו ת ה כ ל ל ב נ ו ס ף ל צ ר ו ת י ה ה פ ר ט י ו ת :ה מ ט ב ח א ו ת ו היא מ נ ה ל ת ע ו מ ד ל ה י ס ג ר ; כ ל מ ש פ ח ת ה ב ל ב ו ב נ מ צ א ת ב ס כ נ ה נוראה ,אוכלים קליפות ת פ ו ח י ־ א ד מ ה מבושלים ולחם אחד מחלקים לכל המשפחה לחצי שבוע ,והנה באו עליה כעת צרות הכלל. מספר האנשים מתים ל נ ג ד עיניה .ביום היא מ ד ב ר ת ע ם א נ ש י ם ,מ א כ י ל ת ם ,מ ש ת ד ל ת ל ה ח ז י ק את המתים במטבחים בזמן עלה למדרגה האחרון פשוט מבהילה. ק י ו מ ם ״ ב כ ו ח ״ ו ה נ ה מגיעים ימים ו ה א נ ש י ם ה א ל ה א י נ ם באים ו א ח ר י זמן נודע לה ש כ ב ר מזמן נמצאים הם במחסן ש ל אוכל ,ש ל הרגעה ,של עזרה מדיצינית של בית־העלמין .כה ה ר ב ה השקעה ב נ פ ש ו ת האלה ,כה וכר משקיעים ה ר ב ה ה ת א מ צ ו ת פ ר ט י ת מצידה ו מ צ ד כ ל ה צ ו ו ת ש ב מ ט ב ח ,ה מ ש ת ד ל י ם ש א ל ה יחיו, כ י ר כ ש ו להם א ת הסימפטיה ש ל כולם .והנה כוח המוות גדול מכולם. היום ה ק ב ו ע י ם ב מ ט ב ח ,זה כ ב ר ה ש נ ה זעזעוה ש נ י מ ק ר י ם :בין ה א ו כ ל י ם ה ש ל י ש י ת ,נ מ צ א יהודי א ח ד מ ג ר מ נ י ה ,א ת ל ט ,ג י ב ו ר וחסון ,שהיה ש נ ת י י ם ב ד א כ א ו והודות ל ק ו נ ס ט ר ו ק צ י ה ה ח ז ק ה ש ל ו יצא ב ש ל ו ם .ס י פ ו ר י ו ע ל ד ב ר עינויו ב ד א כ א ו הסמירו ממש מה שאפשר ושמח את שערות כשהספיק השתדלו ראשי לגרום להכניס השומעים. טובה בה יהודי ולעזור משיירי פעיל, טוב, למישהו. הצהרים עזר כולם לרוב, בכל אהבוהו. ממש חת מהמנה שלו שנתיים ה ח ז י ק מ ע מ ד ו ב ש נ ה ה ש ל י ש י ת ה ת ח י ל ה הירידה .ה ו א ל א ר צ ה ל ה ר א ו ת בו. טיפלו ז א ת לאיש ,א פ י ל ו ל ע צ מ ו לא ה ר א ה ו ש ו ב ה ל ך ב ר א ש מורם ,ה ש ת ד ל ל ב ד ח ו ל ס פ ר כמקודם, ב א מ צ ע ה ס י פ ו ר ,ז כ ר ו נ ו עזבוהו, א ב ל כ ו ח ו ת ש א ט אט .פ ת א ו ם פ ס ק ת ק פ ו ה ו כ א ב ־ ר א ש נורא ,ה ל ך ו ע מ ד פ ת א ו ם ,ר ג ל י ו כ א י ל ו מ ע ד ו .מ ן ה ג ו ף ה ב ר י א כ ל ה מ ל א י ע ד הטיפה ה א ח ר ו נ ה ו ל א ה ו ח ז ר א ל י ו ה מ ז ה ה מ י נ י מ ל י ה נ ח ת נמצץ לקיומו. הוא ל פ נ י כ מ ה ימים לא בא ,ז א ת ה פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ,ל מ ט ב ח ,ב ק ר ו ה ו בביתו, שכב, המים שכב א ת עיניו ל א פ ת ח ,האכילוהו, קראו לרופא, א ך היה מ א ו ח ר מדי, ח ד ר ו ל ת א י ם ו ה ת ח י ל ו ל ה פ ר י ד בין והבשר, להתנפח, הוא ו ה ת ע נ ה נורא .כ ל מ ש פ ח ת ו מ ת ה ,והוא נ ו ת ר ג ל מ ו ד וערירי ב ע ו ל ם .ח ט פ ו ה ו לדאכאו, גיבנה מה העור התחיל עברו כל עליו והוא יסורי־גיהנום, בתקווה חי שאחרי יסתדר כן ב י ת ב י ש ר א ל .ב א לפולין ו ה י ט ל ר ב א א ח ר י ו .פ ה ט י פ ל ו בו ,כאמור ,א ב ל י ת ן א י ש לאיש ,אין ת ש ו ע ה מ ב ן ־ א ד ם .ה י ו ם מ ת . באותו מת אחת מטבח של רחל אכלה משפחה ש ל מ ה :הורים ,ב ן ו ב ת .א ב א ב מ ח נ ה ־ ע ב ו ד ה ,א מ א מ ת ה ב ר ע ב ,ר י ח מ ו כ ו ל ם ע ל הצעירים ,שהיו מחונכים, מלומדים ל ת ת להם מ נ ה נוספת לפעמים ,מ ע ם ר פ י ם — והתחילו ל ט פ ל בהם, ש י י ר י ־ א ו כ ל וכדומה .ל כ א ו ר ה נ ד מ ה ש ב ר י א י ם ה מ ה ו י ח ז י ק ו מ ע מ ד .ע ב ר ק ת ,ב א החורף. בת ה ת ח י ל ו ל ב ו א י ח ד עייפים ,ס ו ח ב י ם בן רגליהם בקושי ,הוא ,14ה י א .16ל פ נ י ש ב ו ע ח ל ה ה ב ח ו ר ב ש ח פ ת ,י פ נ י ו חוורו, צ נ ו מ י ם וחיוורים ,עיניו בא כאש בולטות וראשו היוצאת מהקרקע. חטוב תמיד כגלגל עיניו ש ק ע ו עליו. בזמן בחוריהם, האחרת הודה כשפניו בהבעת־פנים שחורים, מיוחדת על כל ש ע ש ו לו ,ומאז כ ב ר ל א נ ר א ו ש נ י ה ם .ה י ו ם ה ל כ ה ר ח ל ו ח ב ר ה מ ה מ ט ב ח לבקרם. שבורות, ב ק ו ש י מ צ א ו אותם .ב ע ל י י ת ־ ג ג ,ב מ י ט ת ־ ב ר ז ל ,ב ל י מ ז ר ו נ י ם ע׳׳י ד ל ת ו ת ש ו כ ב ת י ל ד ה צ נ ו מ ה וכחושה, כ ק ש שדופה .עיניה מבוהלות ועל־ידה ש ו כ ב אחיה ...ה מ ת .כ ב ר כ ש ב ו ע ש א ח י ה מ ת ,ו ה י א ל א ה ו ר י ד ת ו מ ה מ י ט ה ה מ ש ו ת פ ת בה ש כ ב ו ב מ ש ך ה ש נ ה ה א ח ר ו נ ה ,י ע ן כ ן ח ם ה י ה ל ו א ת ו יחד ,כ י ר ק ש מ י כ ה *ןדועה א ח ת היתד! להם להתכסות. פעמיים ירדה לתפוס אוכל, אבל ללכת 37 ל מ ט ב ח כ ב ר אין כ ו ח ה מגיע. ספק אנו נחיה גדול א ם ונגיע אם הוא יגצח לסוף, תחכינה והמעצמות כ מ ו עד עכשיו ,א ב ל א ם נ ח י ה ו נ מ ס ו ר ל ע ו ל ם א ת ה ק ו ר ו ת לנו ,היאמין ? ה א פ ש ר י שיאמין של לתהומיות ולעומק האפשרי• ט ר ג ד י ו ת כ א ל ו ה ק ו ר ו ת לנו ,ה י א מ י ן ? שיאמין ל ח ה ו מ י ו ת ו ל ע ו מ ק ש ל ט ר ג ד י ו ת כ א ל ו ה ק ו ר ו ת א צ ל נ ו ב כ ל יום 1ט ר ג ד י ו ת , נפשות מות לפגי נעלות גויעת עיתן. בלי אמהות לילדיהן, מילת־נוחם או א ח ו ת ה מ ת כ ס ה בגוף א ח י ה ה מ ת .ב נ ו ת נ ש ב ר ו ת ל ע ב ד ו ת ואינן מ ס פ י ק ו ת ל ה צ י ל א ת אמהותיהן ,ג ב ר י ם מ ת ע ל פ י ם כ ש ק מ י ם מהמיטה ,ר ב ב ו ת גובלים מ מ ש ב מ י ט ו ת . מ ח ו ס ר פ ח ם ולחם. ישבנו הפסיכי בקפה יחד עם כעת. בנברהה, הקשבנו הרופא וורטמן לדעתו של והתוכחנו על הרופא כי שאמר ה נ ו ע ר היהודי 75% של ומצבו נתון הנוער נ ב ר ו ז ה כ ל ל י ת ו נ ב ר ו ז ה ב ח ל ק י ה ג ו ף השונים .ו ה נ ה הגיעו ש ת י י ד י ע ו ת נכנסת א ח ת ס ו ב ה ו א ח ת רעה ,ו ה ר ע ה פ י ע ש ר ר ע ה מהטובה .ה א ח ת ש א מ ר י ק ה ל מ ל ח מ ה והשניה ש ה ו א נ א ם והודיע ,ש ב א ם ת י כ נ ס א מ ר י ק ה ל מ ל ח מ ה ,אזי י ג מ ו ר א ת ת פ ק י ד ם ש ל היהודים ב א י ר ו פ ה .ה ת ח ל נ ו ל ה ת ו ו כ ח ע ל פ י ר ו ש ה מ ל י ם :״ ת פ ק י ד ם ש ל היהודים״ .יש דורשים ל ש ב ח ,ת פ ק י ד ם פ י ר ו ש ו ה ש פ ע ת ם ר ש מ פ ר ש י ם ל ג נ א י , פשוט את העם היהודי יסיים תפקידו, תהיה היינו לא ולא יהדות יהיה לה ת פ ק י ד .כ ל י ה פיסית ,מ מ ש ט כ נ י ת .פ ש ו ט י ג מ ו ר אוחנו .ו כ י ח ל ו ש ה ו א ע ב ו ר נ ו . עד כ ה עדיין אם בעדו עצר את להוציא מפני מזימתו אותו הפחד העולם, ב ע י ק ר מ א מ ר י ק ה ,הרי כ ע ת כ ש ה ו א מ כ נ ה א ת ר ו ז ו ו ל ט ב כ ל מ י נ י כ נ ו י י ־ ב ח ושיקוץ, בעמו מי יעכב ה ת ח ל נ ו ל ח פ ש ב ס פ ר ו א ת ה ר מ ז ל כ ל ל כזו .מ צ א נ ו ה ר ב ה ב י ט ד י ם ו מ ק ו מ ו ת המראים בקפה על ע״י שבני־מות ממש, כ ל ל ממש. שולחן אנחנו ובאמת וסביבנו פה, קור ללים במקום חורים ב מ ק ו ם עיגים, בכל עבר ויהליות הזה, גופינו ע״י במקומות וכמו שישבנו השולחגות, הרגשנו פתאום יושבים שלדים, שלדים ב ל י חיים לופק, הללו פתאום ע צ מ ו ת יבשות בלי עור ו ג ל י ם , ב ל י ל ב ומחשבה ,ר ק פ ח ד ,ר ק ג ל ג ו ל י ם ,ר ק דיבוק ,בררר ...בררר.״ ברחוב שמחים לא שוררת פסימיות מכניסתה של אמריקה כזו כפי למלחמה ששררה וכבר אדרבא, במחננו. נוצרה אימרה ללית: הלולים ״אותנו ל א יציל ל א ה ע ו ל ם ה ז ה ) ד י ו ו ע ל ם ( ו ל א ה ע ו ל ם ה ב א ) י ע נ ע וועלט( — א ו ת נ ו יציל ר ק ר א ז ע ־ ו ו ע ל ם זו הפעם ישפיע בעיגי הראשונה ) ר ו ז ו ו ל ם ( ״ .ומה ושנית ד ע ת ו היא שהוא•)היטלר( שיש ערך מאיים ,אז ר א ש י ת אין בעולם לללים ואיום־כלל על אמריקה לשגות א ת דעתה ,סימן רק מה גדול ערכם של היסלר, לוא מאמץ שגורלנו עלול להשפיע על החלסת הללים מעצמה כזו. ו ל ב י נ ו ק פ נ י וגם ל ב פ ר ו פ ם ו ל ב ם ש ל כ ל א נ ש י ה ו ג נ ו ר ו ע ד ב ק ר ב נ ו .יש ד ב ר ־ מ ה בטון שלו ,ש ל הצורר, שלא ה י ה ע ד כה, הוא אינו מ ד ב ר בטון מאיים ,זד, ל א איום ,זהו ס ת ם ק ב י ע ת ־ ע ו ב ד ה :א מ ר י ק ה נ כ נ ם ח ל מ ל ח מ ה — ה ל ל י ם כ ל י ם ואובדים .זה ל ע ו מ ת זה .ש ת י ע ו ב ד ו ת ו א נ ו ה א ו ב י י ק ט ש ל ה ע ו ב ד ה ה ש נ ל . 38 על הגרמני0 בבוא יום נקם ושילם מרץ 10 וודאיות עשר. .42 שוב וחוזרות לודז׳ ע״י טרנספורטים הוצאו נקרש נטבח הרף, בלי המון מגיעות כ י ילדים נטבחים הללו. מלודד הפעוטים עמומות, בהמונים. גופא ילדים הוציאו עד הרבה ש ל א נ ש י ם והובילום לכיוונים ש ו נ י ם ואין איש י ו ד ע לאן .י ל ד י ם במספר מפחד שנשחטו חרדה תכופות, ל ג ו ר ל הילדים. שמועות אבל רב והנוצרים לחזור עליהם, הגרים איך בסביבת עלה לוח׳ השמימה מוסרים פ ר ט י ם , קול של טבח אבל אלפי הלב עוללים ו ש נ ח נ ק ו ו ש ע ו ו ת ם הרגיזה ,ה ב ה י ל ה ,ה פ ח י ד ה א ת י ו ש ב י ה ס ב י ב ה . ג ם מ נ י י ־ ר י י ך מ ג י ע ו ת ש מ ו ע ו ת מ ז ע ז ע ו ת .ילדים ,כ מ ה ר כ ב ו ת ט ע ו נ ו ת ילדים ה ו צ א ו ו נ ע ל מ ו .ב כ פ ר י ם שונים ,ב מ ג ר ש י ם ,ש מ ע ו מ ש ח ק ילדים מ ה ו ל ב ב כ י ו ב ז ע ק ה אחרונה לפני המוות. הורים הנפגשים הנכון? ומתלחשים נמצאים בסכנה? ביניהם בסוד: מביטים — אחד שנים כמה בפני השני לילדך, בשאלה, לילדתך? השמעת? ועד — גיל לאמה ו א נ י ש ב ב ע ר ב ו מ ב י ט ב פ נ י ילדתי ,ב ת י היחידה ,אולי כ ב ר ג ז ר א ת ג ז ר ־ ד י נ ה , כ ב ר ה ו צ י א ש ד ־ ה ש ד י ם פ ס ק ־ מ ו ו ת ע ב ו ר ה .אין נ ב ז ו ת ש ל א נ י ת ן ל ה א מ י ן אולי מ ס ו ג ל י ם ל ה ח ל י ט ו מ ס ו ג ל י ם ל מ מ ש .כ ש י ב ו א פ ע ם י ו ם ־ נ ק ם וישב ה ע ו ל ם שהמה על כ ס ־ ה מ ש פ ט ו ה נ ש פ ט יהיה הטוטון ,י צ ט ר כ ו ה ש ו פ ט י ם ל ה ת ע מ ק ה י ט ב היטב, את מ י לשפוט .יימצאו אנשים והעם חף מ כ ל פשע ,כ ל ו מ ר מ ה א ש ם ה ח י י ל ה פ ש ו ט ,ה ת מ י ם .מ ה א ש מ ה ה א ש ה ,האם, הזקנה, טעות המפלגה חייבת ה י ל ד ? ג ם א ו ת ם כ ב י כ ו ל ה כ ר י ח ו .כ ך יאמרו ,א ב ל ט ע ו ת יסודית• כ ל שחוש צדק שהוא וגם שיאמרו כי רק בעונש הכניס בנוגע כעת בעולמנו לפולנים דתר ב מ ח ש ב ה זו, ב ל ב ו מ ת נ ג ד ל ע ר ב ו ת ציבורית ו א ח ר י ו ת כ ל ל י ת , בהענישו אין האומות. יחיד. ציבור עבור אנו חושבים גם שראוי בנוגע ליהודים להעניש כל את הציבור הגרמני מפגי חטאת המפלגה השלטת ,א ב ל הטעות היא בהערכת כוחה ש ל ה מ פ ל ג ה ו ה ש פ ע ת ה ע ל ה כ ל ל ,א ף כ י ב ל ע ד י ה ל א י י ת כ נ ו ר צ ח ,שוד ,ה ר י ג ת ־ ילדים, עם עינוי ר ב ב ו ת מ כ ל ה ע מ י ם ! בריא בוחל היה במעשים כאלה מתקומם והורס הפראים מ1צא ,1ע י נ ו י והרג ו ח נ ק הוא אבל כ ל זה, ובלי ל א ייתכן ב ע ם להסתכל ולהתחשב ב ר י א וצודק. בתוצאות היה מ פ ל ג ה כזו .ה ע ם ה ג ר מ נ י ה ו א כ ו ל ו מ ו ר ע ל ו מ ו ש ח ת ,מ ה ה ו ג י ם — אלה ת כ ו נ ו ת שבדמו שוכנים ולכן יכול ל ה ב י ט בעין ש ק ט ה ואדישה ו ב מ ו ח ש ל ו ו ע ל ר צ ח ,ה ר ס ו ח נ ק ב ל י מצרים. ע ל טבח בלי משפט. בראשית הפקידים, ה מ ל ח מ ה עוד ק ר ו פ ה ו ש ם מ ק ר י ה ג ב ה א נ ו ש י ת כ ע ת ה מ ה א פ ס י ם ו נ ע ל מ י ם כ מ ע ט כ ו ל ם .ר ק ב ע ם כזה, סאדיסטית־קולקטיבית, ציבורי( ורק רק בשורות הצבא, אפשרי הדבר, נקרא לזה שמפלגה ב פ ר פ ר ז ה וונדט, תעיז להוציא בעל תכונה מאסן־םאדיסמוס פקודות )סאדיסמוס ל ר צ ו ח .מיליוני ילדים, ב ע ם כ ז ה א פ ש ר ל ג ש ת ל מ י מ ו ש מ ע ש י זוועה כ א ל ה ,מימוש ש כ ב ד ה ת ח י ל י בעם כזה קיימת א פ ש ר י ת היתד! הצעת הסירוס של כ ל היהודים ורק א פ ש ר ו ת ל ב י צ ו ע ד ר כ י ה מ ל ח מ ה ביהודים ,ה מ ב ו ס ס ת א ך ו ר ק בעם כזה על דעתו 39 ושגעונו של רצח ל י ד או י ח ל י ם .פ ש ו ט ה ד ב ר מ ו צ א חן בעיניהם ,כי ת א ו ו ת בנפשם ,בדמם וכמנהגם! רק שהם השמורה ש ל כ ל מיני ואמפירים* עם הואמפיר מ ד י ל ס ד ו ר ף לא בראשם ,א ל א ר ק ה ם ה י ו מ ס ו ג ל י ם ל ש ח י ט ת ק ה י ל ו ת ש ל מ ו ת ב ש ע ת מ ם ע י ־ ה צ ל ב , רק נושאי־צלב ,ששחטו וטבחו בשם המה מסוגלים להוציא מ ת ו כ ם בכל הדת מ ז ר ח א י ר ו פ ה ה ח ל מפולגים ,צ ׳ כ י ם ר ו ס י ם ו כ מ ו ב ן ל ל י ם ,ר ק מ ה ם י כ ל ו ל צ א ת יונקרים ,פ ר ו ס א ק י ם ש ה פ כ ו ל ש ם נ ר ד ף ליוהרה ,רציחה ,ה ר ס ועריצות. מספיק לב לשים אחלם קל באיזה ביהלים הרצח שביצעו אפילו התרברבות מ כ ל ו ,מגזעו מגיבים רל ואפילו בפולנים. שילע בשמעם הגרמנים נענוע כתפים על לסל! מעשי ובפגים ל ה כ נ י ע ע ו ל ם שלם. מ ש י כ ת ם ל פ א ג נ י ו ת א י נ ה מ ה ש פ ה ו ל ח ה ,א ל א צורך פנימי ,מ ע ו ר ה ב ג ש מ ת ם , מעין צורך ל ש ו ב ל פ ר א ו ת ה ק ד מ ו ג י ת ש ל ה ם ,ל ב ע ר ו ת הגרמגים ,הסוםוגים ,ה ה ו ג י ם . ל א י ייאלץ ה ע ו ל ם — ב ב ו א ה ג צ ח ו ן — ל ח ר ו ץ מ ש פ ט מ ו ו ת מ מ ש ע ל כ ל ח ב ר המפלגה בלי ח מ ל ה ורחמים ,בלי א מ ת ל א ו ת שהכריחוהו וכאילו רק ל א ח י ז ת ־ עיגים שימש ב מ פ ל ג ה ו כ ר .ח ל י ם ג ם א מ צ ע י ה ג ג ה ש ל ה ע ו ל ם ע ל עצמו .א י ר ו פ ה למצוא רזרוואס )שמורה( תיאלץ לבסטיות — לחיות — הללו ,או ל ט ב ו ח את ה ״ כ ל ב השוטה״ ה ז ה או ל ה ב י א ע ל י ו כ ל י ה מ מ ש באדים ל נ י ק ה . מקרה פעוט ב א פ ר י ל J.942 13 עובדה הנה שבתנאים קטנה אולי שלגו כדאי לא מ מ ש לציינה ,א ל א ח ש ו ב ש י י ש א ר זכרון מ מ נ ה ל ה ו כ ח ת ע ו מ ק י ר ל ת ו ש ל ה ע ם שהעיז לומר ש ל ת ר ב ו ת אירופה הוא משתייר ,שהחציף וקרא ל ע צ מ ו ״עם ה ח ו ק ר י ם למשוררים״, עם ב ת ר ב ו ת ו גאוניותו שמתגאה למצאותיו. אבל עובדה קטנה, א ו פ י י נ י ת ל מ צ ב ה ש ו ר ר כ ע ת ו ג ם ל פ ס י כ י ק ה ש ל הגרמני .פ ס י כ י ק ה ש ל ב ן ה ע ם הזה המסוגל לסאדיזמוס בבוקר עמד ז׳לזגה־פאגסקה. פדנקנשטיין, המשפחה ואכזר ביותר. קר פרנקנשטיין לבדו, הגרמני ג׳גדרם שגי, ע״י בשער הגיטו ל ל ם ,כגהוג ,ע מ ד ו ש ו ט ר י ם פ ו ל נ י ם ושני ש ו ט ר י ם ל ל י ם .ה ת ח י ל שהל בהומור של השוטרים להתעגין מזהיר, ה ל ל י ם ; כך בלסי החברה, ההשכלה וחיי־ נ ל ע ל ו מ פ י א ח ד מ ה ם שהוא ע ו ר ך ־ ד י ן , יש ל ו אשד ,וילד ,ה ם מ ת ק י י מ י ם בקושי ,א ב ל מ ת א מ צ י ם ל ע ב ו ר א ת ה ז מ ן ה ק ש ה ו ל ה ס ת ד ר בחיים ,ל י יש ל ה ם ק ר ו ב י ם מ א ד עשירים ב ח ו ץ ־ ל א ר ץ .זה ס י פ ר ש ה י נ ו עו״ד ט ו ב מ א ד ו ל מ ר ו ת ג י ל ו ה צ ע י ר ,בן קלייגסלה )חוג יפה. לקלות( על ,29ה ס פ י ק ל ר כ ו ש ל ו ל פ נ י ה מ ל ח מ ה נלע לפרנקנשטיין, שאשת העו״ד היא אשד ,צעירה ,ע ו ב ד ת ,ב ע ל ת ה ש כ ל ה ,ל י ל ד ה ש ה י א ב ת 8ש נ י ם ל ו מ ד ת ב ב י ״ ס . כן ס י פ ר ש ה ם א ל ב י ם זא״ז ה ז ו ג ה צ ע י ר ל ב ת ,ו ת ק ו ו ח ם ח ז ק ה ש ג ם ל ה ם ת ז ר ח השמש ב ב ו א ה ע ת .פ ר ג ק ג ש ט י י ן שמע, כ ל פ ע ם הוסיף ל ש א ו ל לשוטרים ענו. ל פ ג י ה ש ע ה 12כ ש ה ג י ע ת ו ר ו ש ל פ ר ג ק ג ש ט י י ן ל ג מ ו ר א ת מ ש מ ר ת ו ב ש ע ר ו ל ש ו ב לקסרקטין, רע, * 40 רמז לשוטר הללי, התחיל מגמגם ולבקש הער׳ד, סללה, ש י ל ך י אתו. שעליו השוטר, ל ע מ ל פ ה וכר. שלבו צחק גלש לו פרנקגשטיין, ואמפיר — ערפד ,מוצץ ד ם ; פושע הרוצח לשם הנאד .מהמעשה •הסאדיסטי; על כתפי היכה היהודים. ניגשו הם ואמר נכנסו לבאר ופתאום ובין־רגע לברכי הוריד את הבית צחוק, כאילו היה את פרנקנשטיין אמר לשוטר מ כ ת פ ו וירה מבקשו התחיל טיילו אומר ש י ע מ ו ד ״היכון״ בו. רחמים, את השוטר הרוצח הספיק צהק ודברים, הבאר על־יד להשתוחח פיו, במלוא ונפל העמידו ב ל ו פ ת א ו ם יריה ,י ר ה ב ו והכדור ח ד ר לגופו ש ל השוטר .ת ו ש ב י שהציצו דרך התכופף הבית הרובה פרנקנשטיין, שוב ,ה ח ז י ק ו ל ו שיירגע, לשער ה ל א יודע הראשון, הוא יחסו בחצר, הטוב ובלי לשוטרים החלונות עושה ו נ פ ל ארצה, הרימו להטוטים צעקה בחצר, נוראה. לתוך אז ירה פרנקגשסיין כ מ ה חלונות. השוטר אגב שנורה ו פ ר נ ק ש ט י י ן י צ א א ת החצר .פ ת א ו ם הניע ה ש ו ט ר ה נ פ ג ע ראשו ,א ז נ ש מ ע ה צ ע ק ה :״ ה ו א חי ,ה ו א חי!״ ו א נ ש י ם י ר ד ו מ כ ל ה ב ת י ם להצילו. ובצעד כ א ש ר ש מ ע פ ר נ ק נ ש ט י י ן א ת ה ב ה ל ה ו ה מ ל י ם :״הוא ח י ! ״ ,ח ז ר ב ש ק ט קצוב, לאורך כולם המרצפת זה ברחו הביתה, ל ר ב ת בו והוא את מתח גופו של השוטר ע ל כ ד ו ר ב ל ב ו כ ד ו ר גוסף בראש ,ו ה ל ך . ל א פרגקגשטיין אחד ,פרגקגשטיין הוא הסמל .עמד שם השגי ,ש ש מ ע ע ל מ ה ש ק ר ה ו צ ח ק ,ו כ ש ה ש ו ס ר אחריו היהודי הג׳נדרם גם ה ל ל י השגי ב ר ח ב ב ה ל ה ,צ ע ק ש י ע מ ל ואיים ע ל י ו ש ל ר ג ו .ה מ ע ש ה לזכרון י ל ר ת ! ! ! נ ז כ ו ר א נ ו ד ז כ ו ר ה ע ם ה ג ר מ נ י ר ז כ ו ר גם ה ע ו ל ם ! אירועים בגישו הגיטו ריח אפריל 2 מילד ה פ ח ד מ פ ג י מ ג י פ ת טיפוס ־ ה ב ה ר ו ת ת ק ף א ת כ ו ל ם ב א ו פ ן .1942 וגורא .ה ע י פ ו ש ש י ו צ א מ כ ל ה ב ת י ם מזעזע .קל לתאר מה אומרים, את שאין כ ל ש ל ל כ ש י ג י ע ה א ב י ב ו ת ק ו פ ת הקיץ ת ש ל ו ט ב כ פ ה .ה ר ו פ א י ם ת ק ל שגם איש אחד י ע ב ל א ת ה ק ת בלי מחלה .מחלקים התושבים לשני חלקים: מהמגיפה, יימנע ל ח צ ר ו ת עם התעוררות האביב הוא זו אלה פרספקטיבה שכבר חלו ואלה לקנאה! זו הוספה ש ע ל יחלו .א ף א ח ד ל א לליעות הזוועה שהגיעו מגומבין ,ח ל מ נ א ,מ ח נ ו ת ,גז ,ח ר ם ח ש מ ל י ,ל נ ה ע ת ה ה צ ו ר ה ה ח ד ש ה ש ל ה מ ג י פ ה . מעגין כמה כ ב ר ירדגו מ מ ד ר ג ת בגי־אדם וכמה רחוקים הגגו כ ב ר מגורמליות א נ ו ש י ת ,ל א ר ק בחייגו ,מ ג ה ג י נ ו ,מ ק צ ו ע ו ת י נ ו ב ג י ס ו ,א ל א פ ש ו ס ב א ו פ ן ביולוגי, אם אפשר לאמד ככה .הגה השבוע ס ר קצין ג ר מ ג י מוינה, לביתו של ל ל י גרמני מכרו מאז ושהה אצלו ש ע ו ת מספר ,לתמהון כל הבית ע ל שקצין גרמני ל ב ל ו ת ןמן כ ה ר ב א צ ל העת ל ל י ו ל ה ת ח ל ק א ת ו ב ר ש מ י ם ש ל ו ע ל הגיטו. מקצועו רופא ל ו א מטייל כ ב ר יום שלם בגיטו ל ג ד .הוא מצא ש מ ה ל ל י ם ג ל ף רל מ י ל ד ,ריח מ מ ש ל א אגושי ,א ל א זר .ה ו א ה ע מ י ק ב ד ב ר לא למין פתרון, ה ר ל ולא ל א י נ ס נ ם י ב י ו ת שלו .ב כ ו ו ג ה יצא ל ש ב ולא מצא א ת הגיטו וטייל ב ר ח ו ב ו ת הפולגים ל ז ר ל ג י ס ו ת י כ ף ו ש ו ב ה ד ף ב נ ח י ר י ו אותו ה ד י ח .ו ל א ב ע נ י י ם או בקבצנים הוא מדבר ,כ י א ל ה ב כ ל ל מדיפים ר ל מרגיז עצבים ,א ל א בגיטו הוא עשה נסית זה בכללותו. אכן ,ע ל י ג ו בדרגה.״ מ מ ד ר ג ת ב נ י א נ ו ש כ ב ר הוצאנו ,לא ר ק ע׳׳פ מגבל, אחר פקלה א ל א כ ב ר ע ״ פ ה ג ב ה מ ב פ ג י ם .ה א ל ג ג י ז מ ו ם ש ל ג ו ע ב ר ל ט י פ ו ס זואולוגי ו ל מ ח ל ק ה ח ד ש ה ,מ ה ו מ ו ס א פ י י ג ס — ל ה ו מ ו אגימאלי. 41 הקטנת הגיטו מרץ 11 יודע .42 הוא, שלנו, השונא אמצעים באיזה כדי להשתמש, ל ה ב ה י ל נ ו .כ מ ע ט כ ל ה ח ו ר ף ל א פ ס ק ו ל ד ב ר ע ל נ ו ש א י ם :גירוש ו א ר ש ה ו ה ק ט נ ת הגיטו. הנמצא ר ח ו ב ל ע ש נ ו ה ג ד ו ל ב ו א נ ו גרים ו כ ל ה ג י ט ו הקטן ,ז״א ה ח ל ק מעבר ל ל ע ש נ ו שמאלה ,י פ ו נ ה מיהודים .ו ש ק ל א וטריא ה י ש ת י י ך ל ע ש נ ו לגיטו, בשני ח ל ק י ו או ב ח ל ק א ח ד א ו ש מ א ב כ ל ל לא ,כ ל א ל ה ל א ירדו מ ס ד ר יומנו. כל פ ע ם רץ ה נ ך להיוודע ,ה א ם נ י ש א ר א ו נ צ א ,ו נ צ א פ י ר ו ש ו פ ק ו ד ה שעתיים, יוצא ואם ירצו שעה 10 רגעים, לעזוב עליך ה ח ו צ ה ושוהה ש ם זמן מ ה — כ ב ר א ז ולא את מתמלא הבית שבמשך כשהנך ולברוח. תשוב ל ב ך פחד ,ש מ א יהיה ל ך לאן .מ פ ח ד י ם ל ה י ש א ר ב ב י ת יחידי ,כ ד י ש ל ע ת ־ מ צ ו א י ה י ו כ מ ה א נ ש י ם ב ד י ר ה ו ש נ ו כ ל ל ה צ י ל כ מ ה כ ו ת נ ו ת ו מ צ ע י ם ,ל פ ח ו ת לחורף. ו ל א ד י שאין ל ך פ ר נ ס ה ,ורץ ה י נ ך ל ה ש י ג ה ,רץ ה נ ך ל ק ב ל עזרה ,ת מ י כ ו ת — א ל א ש ל ב ך ת מ י ד גם ר ו ע ד ב ך , וחבילות ל ך לאן ל ש ו ב .ו א ם ש ל א יהיה נשארה ה י ל ד ה ,ה ל ב ה ו ל ם כ פ ע מ ו ן מ פ ח ד כ פ ו ל :ל א יהיה ל ך לאן ל ש ו ב , שתשוב ו ה י ל ד ה ל א תהיה. או ח פ צ ת י ל ל כ ת לליפמן ידידי ה ח ו ל ה ו ע כ ב ו נ ו ,מ ח כ י ם ל ת ו צ א ו ת ישיבות ש ו נ ו ת ח ל ו ק ת ה ר ח ו ב ו ת .נ ח כ ה ,אולי ת פ ו ר ס ם ה ג ז י ר ה ו נ ח י ה יחד ,ואז י ו כ ל כ ל בדבר לסחוב על שכמו חבילה אחת אחד הפסנתרנית, הוא של שמשא 10 קילו ל ט ו ר ח עליה .ו ה ש א ל ה ל א ן ? שכרו לפחות. מפיל א נ י מ ס ת כ ל ב ש נ י ״סבלי״, ארצה אותה וילדתי אשתי שחיק־הספרים בוערת כ ס נ ה לפני ואינה פוסקת אף לרגע. זמנהוף ,ס מ ו ט ש א , ל ה ם כ ב ר הגבירים ח ד ר י ם ב ר ח ו ב ו ת ״ ב ט ו ח י ם ״ ,כ ג ו ן : ג נ ש א ,ס ט ב י ק י ו ה ג ל י ל ואני א נ א א פ נ ה ? ל ש כ ו ר ד י ר ה ל א א ו כ ל ו ה ה כ נ ס ה מ ד י י ר י המשנה מ ש מ ש ת ל י מ ק ו ר ־ מ ה לקיומי ,ו י ח ד ע ם ז ה ל א ט ע מ ת י כ ב ר ש נ ה ט ע ם ל ח ם לבן ,ל א א נ י ולא אשתי ,ר ק ילדתי ,ה ס ו ב ל ת ,מ ק ב ל ת ״ ס פ צ י א ל ״ כזה ,ואם גם זה ייגרע ועוד ממני לשכור אצטרך לי אנה דירה, אני ומה בא יהא בסופי ? טפי ל»о 1942 9באפריל קרילוב את מ ס פ ר ע ל עץ רעוע, שארית לעינויים ירקותו. גם על כפוף גבינו וחלש, וכתפינו שאנו סובלים מידי הגרמנים שעזים מטפס וממעשי הבוז מ ט פ ס ו ת עליו כל נוכל ומכלות ומנצל. בנוסף בהם הם מכבדים אותנו מ ד י יום ,אין גם ה פ ו ל נ י ם ש ו כ ח י ם ע ל ק י ו מ נ ו ה ד ל והם ב א י ם למצח מלשדנו ו ל ט ר ו ף א ת חיינו .כ ב ר ה ו ר ג ל נ ו ל ס ג י ר ת ה ש ע ר י ם ש ל ה ג י ט ו ו ה ב ד י ק ו ת ש ע ו ר כ י ם שם, דבר שנעשה קודם ע״י הרופאים הפולנים עד שהזכיון הזה עבר לידי יהודים ו ר ו פ א י ה ם — ו ל א ח ר הרישומים ו ה ד י ז נ פ ק צ י ו ת ש נ ע ש ו ת בתורים ארוכים, חייבים אותנו לשלם להם משכורת אנו גם ב ש ל מ ו נ י ם ויש ב י נ י ה ם שמחייבים ח ד ש י ת ו ק נ ס ו ת ע ל ש ל א ב ק ר נ ו ב ת ח נ ו ת א ו ב ג ל ל א י ־ נ ק י ו ן ה ב ת י ם ,כביכול. כ ע ת נ ט ל ו ה פ ו ל נ י ם ל י ד י ה ם ל א ח ר י ו ת ם ה מ ל א ה ש ר ו ת י ם אחדים ,כ ג ת טלפונים, ח ש מ ל ,גז ומים והם מ ט י ל י ם ע ל י נ ו ע״י כ ך צ ר ו ר י ־ צ ר ו ר ו ת ש ל צ ר ו ת . :קומיסיות )ועדות( האוכלוסין 42 מ ק ו מ י ס י ו ת ש ו נ ו ת ו כ ל מיני ש ת ד ל נ י ם ופקידי־ישוא ב א י ם ומנצלים א ת ע״י איומים ,ס ג י ר ת ה ג ז א ו ה מ י ם ,פ ת י ח ת ן ל ש ע ה וסגירתן• ,הגדלת א ו ה ק ט נ ת ה — ו ב ע ד כ ל מ ע ש ה מעין זה ד ו ר ש י ם כ ס ף כ ת ש ל ו ם ר ש מ י הלהבה ו כ מ ו ב ן ג ם ש ו ח ד .ל כ ל ״תיקון״ נ ד ר ש ת ש ל ו ם ונלווים א ל י ה ם ע ו ז ר י ם ו״מאכרים״ שונים, ועושי ט ו ב ו ת ,ו ש ת ד ל ג י ם כביכול ,גם מ ב י ן ש ו ר ו ת היהודים .ו כ ך מ נ צ ל י ם בעיקר ו ב ל י מים, א ת היהודי ה ע נ י ש נ ו ת ר ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ב ל י גז ל ל א אור, והם נ א ל צ י ם כ א ו ת ם עניים מ ר ו ד י ם שראיתי ב ר ח ו ב ק ר ו כ מ א ל נ ה לרוץ ל ג ד ר הגיטו מידי וקונים נדבקו ק ע ר ת מים, הפולנים מרחק של וכמה כמה מביתם. רחובות כך ט פ י ל י ם א ל ה א ל גופנו ומוצצים א ת דמנו. 1942 11ב א פ ר י ל ליפמן ענין פ ר נ ס ו ת י זז מ ע ט קדימה ,א ב ל לא בבית־ספר האולם על דיקשטיין היתד. של קומיסיה ב מ ל ה כזו ש כ ב ר י כ נ י ס ד ב ר ־ מ ה , המשרד ל ח ד ר י ם מ צ א ו חן ב ע י נ י ה ם ואשרו א ו ת ם אחרי פ ס ח ואם להתחיל ל א אזי נ פ ת ח לבתי״ס בתור בעונת )מטעם הקהילה(, בית־ספר .אולי נספיק בתי החדשה הספר ז״א א ח ר י ה ח ו פ ש .א ז פ ר נ ס ה ל ע ת ל כ ב ר יש לי ,ל ו א ר ק י כ ו ל ת י ל צ ו ו ת ל ק י ב ה ו ל מ ע י י ם שישתקו, ש ל כ ו עד ושליטתי בקיבה מוגבלת מאד תתן־תחל, א ח ר י החופש ,אזי לאי הייתי כבר ל .י א לא ת ד ע ״קונצים״, מאושר. אעשה מה כאילו אומרת ז ליא ו א ם ל א — ארוז ח ב י ל ו ת י ך ולך מ פ ה ,פ נ ה מ ק ו ם ל א ל ה ש מ ס ו ג ל י ם ליצור מ א פ ס גם בזמנים כאלה. איה א י פ ו א ל ח פ ש ה ל א ה ו ב ד ר כ י א ס ל ל ל ל י ליפמן ,ה ס ו פ ר ,ה ע ס ק ן הציבורי, העתוגאי ה נ ל ע ,ש ח ל ה א נ ו ש ו ת ב א ח ר ו נ ה ,ל ק ה ב ש ב ץ .ב ה ס ת כ ל י בחייו ,בדירתו, במצבו, ב ו ו ב א ש ת ו — ויקל לי .ר ו א ה אני ש ב ח ב ל א ח ד ק ש ר ה א ל א ת גורל כל ה א י ג ט ל י ג נ צ ל ה ל ל י ת ורק ש א ל ת ־הזמן היא מ י י ת ח י ל ל ה ס ת ל ק ,מ י י מ ש ל ומי יגמור .ה כ ס ף ש א ס פ נ ו ע ב ו ר ו מ ז מ ן כ ב ר אזל .ל י פ מ ן ש ח ל ה ב ש י ת ו ק ב מ ח צ י ת ג ו פ ו מ ו צ י א כ ב ר מ פ י ו מ ל י ם ע ד כי א פ ש ר כ ב ר ל ה ב י ג ו והוא ד ו ר ש אוכל .ג ם הרופאים אמרו ,שאם מקרה אהוב ל ל לו אוכל ל ו ם בבית — י ח ל ,ואם ל א — יכלה ד מ ו ת . מ ח ר ל ס פ ר ה לי א ש ת ו ,מ ק ר ה אופיני ו ג ו ר א :ב ג ם של לבו ליפמן, לוזה חולם על מרל לחם ה ל ל ,בן־העשר. בחמאה, וכשהביאה אמו ה ב י ת ה פ ר ו ס ה כזו ,ס ח ב ה ה י ל ד ו נ י ג ש ל מ ס ת א ב י ו — א ד ל י פ מ ן ח ש ב ש ה פ ר ו ם ה היא ורצה עבורו להוציאה נאבק מ ל הילד ,ואז ע מ ו בנו. המקרה כ ה זעזע א ת ל י פ מ ן ,ע ד כ י פ ר ץ ב ב כ י נורא .מ צ ב ב ר י א ו ת ו י ר ד ; נ ו ת ר ה ר ק ע צ ה א ח ת — ל ב י ת ־ ח ו ל י ם ,כי ב ב י ת יגווע. להעבירו בביקורי העזרה ה י ו ם מ צ א ת י ש י פ ו ר במצבו .ה ח ו ם ל א ב י ב עשו א ת שלהם ואולי ש ה ג ש נ ו לו ,ו ב ע י ק ר ע ש ת ה ז א ת א ש ת ו ש ה צ ל י ח ה ה ל ו ת לריצתה יומם ו ל י ל ה מ מ כ י ר למכיר ,ל א ס ו ף מ י נ י מ ו ם א מ צ ע י ם ל ה צ ל ת ו ,וע״י כ ך נ ע ש ו ל ו כ מ ה זריקות, קנתה ע ב ו ר ו מ ז ר ן חדש, הוא אכל לחם כמעס כמה לשובע, פעמים ס ע ם א פ י ל ו ל ח ם ־ ד ג ן מ מ ש .כ ל א ל ה עזרו ל ו מ ע ס . מטתו הועמדה לרלב הבית, שקרגי־אור של שמש האביב יחדרו לחדרו ו י פ ל ו ע ל מ ט ת ו ו ע ל ג ו פ ו ה ק פ ו א ו כ ב ר א פ ש ר ה ל ל ג ש ת ק ר ו ב אליו .פ נ י ו ש נ ת ע ק מ ו נורא כמעט ב ע ת שגשתבץ ,שבו קמעא טבעית, מתאדמות, רק מתנפחות לצורתם שפתותיו נתעבו בלי הרף נלא, וראייחו כה הקלמת, גם פיו קיבל כאילו התנפחו, נחלשה שכמעט ע ת ה צורה א ב ל העינים עדיין מכיר איש, אינו 43 ל ע ו מ ת ז א ת ה ש מ י ע ה ה ש ת פ ר ה מאד. נכנסתי. כבר מלים ובקשני לא ק ש ה ה י ה ל ה ב י נ ו .ה ו א ה ת ה ל ל לפני ,ש ב ל י ל ה כ ב ר ה ר ג י ש א פ י ל ו א ת חרגל ה מ ש ו ת ק ת והיד, הוא של ל ח ש ת י כמד. ו כ ב ר ליפמן ה ר ג י ש בי לגשת. היום באברים כוח ליפמן מ ב ר ן ו א ש ת ו ה ו ס י פ ה ש ב כ ל פעם, ומניע אותם. המשותקים הם אחרי קבלו אכילה טובה, חבילות כמה מקבל מאחיותיו ש ב ש ר ת ,חלק מהן מכרה וקנתה אוכל וחלק השאירה .כאילו נ פ ש ח ד ש ה נ כ נ ס ה בו ,ה ת ח י ל ל ד ב ר כ ב ן ־ א ד ם ,ל ה נ י ע א ת ח ל ק י ה ג ו ף ה מ ש ו ת ק י ם , ק ם א פ י ל ו ל ש ב ת ו ה פ ך ל א ד ם אחר .ל ו א היה ל ו א ו כ ל ל ש ו ב ע ה י ה מ ב ר י א כ ע ת . א מ ר ש א ו ת ו ה ע ו ר ק ש פ ק ע במוח ,ש ב ל א י ת נ ו ו כ א ב ה ר א ש ש ח ש ק ו ד ם זזרופא נחלש על רק מעט. העינים בערפל המתכסות ודומעות כואבות ומשפיעות כ ל ישותו .ה י ו ם ס י פ ר לי ליפמן כ י צ ד ק ר ה ל ו א ו ת ו א ס ו ן : לרעה אחרי שמכר א ת כל ספריו ולא נשארו לו אלא רק כאלה שלא רצו לקנותם ,ספרים מיוחדים הפדגוגיה, משטח )המלתחה( בהתחלת בצבע בצרפתית ספרי־מחקר וכדומה, מוכר התחיל הגרדרובה את שלו ,ש ל א ש ת ו ו ש ל ילדו .א כ ל א ת רכושו ,ש ת מ י ד ד ל היה, החורף אפילו מכר זוג את צבע מכנסיו האחרונים, את אבל התחתונים ש ח ו ר ו ל ב ש א ו ת ם כ א י ל ו ה ם מ כ נ ס י י ם ,ו מ כ ר ל ב ס ו ף ג ם א ת זוג נעליו, ג ע ל י קיץ ה א ח ר ו נ י ם ,ו נ ש א ר ב ע ר ד ל י י ם .ב ג ל ל ה ק ו ר ה נ ו ר א ,ש פ ק ד א ו ת נ ו ד ו ו ק א כפי שמודיעה ה ע ת ו נ ו ת — כי כ ב ר מ א ה שנה לא היה חורף כזה — השתא, ל ב ש כ ל מ ה ש ה י ה ל ו ב ב י ת .ל ב ש כ ל כ ו ת ו נ ת י ו ,ת ח ת ו נ י ו ,גרביו ,מ ע י ל ו ו מ ק ט ו ר ן הקת שנשאר קיים בידו. לאט לאט הרגיש הולכים שכוחותיו וכלים. למזלו היה ה ק ל ו ב ב א ר ל א ,ש ם ב י ל ה כ מ ע ט כ ל היום .ב ה פ ס ק ו ת רץ מ מ ט ב ח ל מ ט ב ח וקיבל המרקים את עת ובאותה הוא התרחק מכולם וגם אחרי ינואר ממני. ה ר ג י ש ש כ ל ג ו פ ו מ ת א ב ן מ מ ש מ ק ו ר .היו ז מ נ י ם שישב ק פ ו א ו ל א היתד׳ ל א ל י ד ו ל ק ו ם ו ר ק מ פ נ י ב ו ש ה ו ב ה ת א מ צ ו ת כ ל כ ו ח ו ת י ו נ ז ד ק ר והלך .ב א ו ת ו ה י ו ם ה ט ר ג י לא הרגיש קור מיוחד, שם וחם ו נ ע י ם ה י ה לו. אדרבא ב ק ל ו ב ה י ה י ו ת ר ח ו ם מ א ש ר ע ש ן והוא י ש ב האינטליגנציה בעיקר שמח שתכנית הקואופרטיב של נ כ נ ס ת לשלב ש ל מימוש ו כ ב ר נ ק ב ע ה ישיבה בו יוחלט ע ל ק ב ל ת הסכום הראשון ויגשו ל ע ב ו ד ה מ מ ש י ת .נ ש כ ר ה כ ב ר דירה ,ח ד ר ו מ ט ב ח ,ו ר ק ח י כ ו ל ת ש ל ו ם — עמדה וההתחלה להיעשות. ב ע ר ב כשיצא א ת הקלוב הקור מכל תקפו פתאום הצדדים ו ח ד ר ב ח ז ק ה לגופו ,לפנימיותו ,ח ד ר ד ר ך ה פ ה ו ה ח ו ט ם ע ד כ י ה ו כ ר ח להישען שיובילוהו הביתה ואפילו ע ״ י ה ק י ר ש ל א יפול .ר צ ה ל ב ק ש מ א נ ש י ם כמה פ ע מ י ם ע י כ ב א י ש א ח ד ,ש ו ט ר ועוד איש ,א ל א ש ל א ה י ה מ ס ו ג ל להוציא הגה מפיו, שדורש הוא נ ד ב ה מ ה ם ,ע ו ד ג ע ר ו ב ו שמעיז ל ע כ ב א נ ש י ם כאילו נלקחה מ מ נ ו הלשון, הביטו עליו חשבו הנעצרים, בכפור כזה ורצו לדרכם. ל א ר ח ו ק מ ה ב י ת ת מ ו כ ב ר כ ל כוחותיו ,ה ר ג י ש ש כ ו ל ו ק ר ו ש מ כ פ ו ר ר ש ב ב ר ח ו ב על ואיך גל־אבנים הגיע בחורבה לביתו; אחת. פתאום וקשה מצא לו להיזכר מי את עצמו עומד ובאיזה אופן ע״י הדלת ג ו ר ש משם, וכוח לא היה ב ו לדפוק ,ה ר ג י ש ש א ב ר י ו כ א י ל ו מ ת ח מ מ י ם ו ר צ ה כ ב ר ל ע מ ו ד כ ך ב ל י שיפריעוהו, אבל א ש ת ו ה ר ג י ש ה ב נ ש י מ ת ו ו ה כ נ י ס ה א ו ת ו לחדר .ה ש כ י ב ו ה ו ב מ י ט ה ר י ח ם לו. שעה־שעתיים קסמי ט י פ ל ה האשד .כ ד י ל ה ר ת י ח תה ,א ב ל ל א ה צ ל י ח ה .ה ת נ ו ר ו כ מ ו ת העץ ש ה י ו ב י ד ה ל א ה ס פ י ק ו לכך ,ו ש כ נ ת ה ב ח מ ל ת ה ח מ מ ה ע ב ו ר ה כוס ת ה אחת .בלילה לא הרגיש כ ל כאב ,רק לפנות בוקר ירד ובאותו הרגע הרגיש 44 ש פ ק ע ד ב ר מה ,ב פ נ י ם ,נ ב ק ע כ ו ל ו לחצאין ,ל ח ת י כ ו ת ונפל .ר צ ה ל ק ר ו א ל ע ז ר ה ו ל א יכול ,כ י ל א הספיק .ה ק י צ ה א ש ת ו ,נ ב ה ל ה ו מ צ א ה א ו ת ו מ ו ט ל כ מ ת . בבית ולפתוח ל א היו גפרורים. היינו — ל ה ו ר י ד חלת, את מפות־הקיר שכיסו א ת פתחי החלונות — לא יכלה .ה ת ח י ל ה על־כן מ ג ע ג ע ת אותו וצועקת, ה ש כ ג י ם מ ה ח ד ר ה ס מ ו ך ו ב ע ז ר ת ם ה ע ל ו ה ו ע ל המיטה ,השיגו גפרורים: התעוררו ולאורם היד ראו איש מת ,מניע בלי א ח ת ו א צ ב ע ו ת ידו ה ש מ א ל י ת . עץ כל הגעגועים ,השפשופים ,ה ב ד י ק ו ת ,ה ת ז ת מ י ם ו א מ צ ע י ם ב י ת י י ם א ח ר י ם ל א הועילו, שכב הוא מכרים, גוע, בלי ורק ש פ כ ו לפיו, עיגו שתה, הימגית שחי סימן מתנועעת הנהו. בלי־הרף. לפנות בוקר השיגו נכנס תה שכן, אצל תלמיד ל ר פ ו א ה והוא א מ ר ת י כ ף :״שבץ׳׳ .ו ה ד י א ג נ ו ז ה ש ל ו ; ש ב ץ ב צ ד הימיני ותו ל א ; ו א מ ר כ י ט ו ב ש ז ה ה צ ד הימיני ,כי ב צ ד ה ש מ א ל י נ מ צ א ה ל ב . הוסיף וליפמן לי לספר את הפסיכיות הרגשותיו באותו כשירד• הרגע: מהמיסה הרגיש פתאום כאילו ניגש מישהו אליו וועחית לו מהלומה כזו בראש ובפנים, מסך ע ד ש ה ת ח י ל ב ו ע ר כ ו ל ו ו כ א י ל ו נ פ ת ח ר א ש ו ו ל פ נ י עיגיו ראה־ פתאום; אמיתי כמו בקול־נוע ס ר ס נהדר, ועליו םרס, א ת ס ר ט חייו .ש פ ש פ ו ה ו , גשאוהו ,היכוהו ,ה ד ק ו רקותיו ,ש פ כ ו מים ,א ך ה ו א ל א ס ג ד א ת ע י נ ו א ף ל ר ג ע , כי ח ב ל היה ל ו ל א ב ד ולוא ת מ ו נ ה א ח ת מ כ ל ה ת מ ו נ ו ת ש נ ר א ו ע ל ה מ ס ך ל פ נ י נ ו . ה ו א ר א ה א ת ב י ת הגאון מ ו י ל נ א )כי ל י פ מ ן ה ו א נ י נ ו ושמו כ ש ם הגאון ,א ל י ה ו ־ א ב ר ה ם ( ,ר א ה א ת ב י ת הוריו ה ר ב ב ד ל נ א ,פ ע י ל ו ת ו ב ת ו ר ילד ב מ פ ל ג ת ה ש מ א ל ו ב ר י ח ת ו לשווייץ ,ה ת ל ב ם ו י ו ת י ו ש מ ה ו מ א מ צ י ו ל י צ ו ר ל ע צ מ ו ע מ ד ה בחיים ו ה ש ק פ ת ־ עולם מגובשת ,ראה את האוניברסיטה בברן ,א ת החוגים הסוציאליססיים הלאומיים א ת נ ס י ע ת ו לפולין ,ע ב ו ד ת ו ב ת ו ר מ נ ה ל ומייסד ג י מ נ ס י ו ת שונות ,מ ע ב ר ו ושוב לציונות ,ר כ י ש ת נ פ ש ו ת ל צ י ץ ודוקא ל ע נ ף הקיצוני .כ ך ע ב ר ו גגד עיניו ע ש ר ו ת שנות חייו ,ה ד פ ת ק א ו ת י ו ,נ ס י ע ו ת י ו יומם ל י ל ה ב ק ו ר ו ש ר ב ב ה ם ע ש ה ל ה ח ד י ר גחלת כזה, במולדת האמתד, כזה ובשיבת־ציון. סרס־חייו היה והדר וביופי ש ב מ א י כ מ ו ס ס י ל ־ ד ה ־ מ י ל ל א היה י כ ו ל ל ש פ ר ו . ועוד ובו חייו הוא הוסיף יתאר שהחליס תיכף סיפוסים מעניגים אחרי החלמתו מהתקופה הזו, ל כ ת ו ב יומן ו ב ו הן מחוגי תולדות המחוללים של ה ת נ ו ע ה ה ס ו צ י א ל י ס ם י ת והן מ ק ר ב ה ל א ו מ י י ם . אגב, ה ו ח ל ם ע ת ה בין ידידיו ש ע ל י לבית־חולים, אחרי שכל המכרים כבר כעת בהשתדלות להתחיל שיעבירוהו בבית נ ת נ ו ל מ ע נ ו כ מ ה ש ח פ צ ו ויפלו. ה ח ו ל י ם שורר ח ו ם ושם ניתן ל ה ש י ג א ו כ ל ב מ י ד ה י ו ת ר מ ס פ ק ת מ א ש ר ב ב י ת . רצח ההמונינ« החל גא ? י ם 26מ ר ץ .42 לאור השכחה שהיו הבתר זמן ר ב ל א כ ת ב ת י .ל א ח פ צ ת י .א י נ י יודע אם א ז כ ה ל ה ו צ י א א ת ה פ נ ק ס הזה ,אוי ש מ א פ נ ק ס י י ח י ה ג ם ל א ח ר ש א ו ת י כ ב ר י כ ס ה ג ל ב א ד מ ה .ב כ ל אופן ר צ ו נ י ש ב פ נ ק ס ה ז ה ת ש ת ק ף ה א מ ה ,א מ ת ע ל א נ ש י ם בפנים מורק באדמה, להבות, במעמקיה, ששמו במקום אירופה התהוות היטלרית. הלבה השורפת לא כ ת ב ת י לכן, תחת הוולקן כי גם לנו, 45 לכל דבר ,העצבים מ ס ר ב י ם לציית .מה ששמענו על מה ש מ ת ר ח ש — זזרגילים עובר ע ל כ ל תפיסתנו .רציתי לחכות ,לצבור ידיעות א מ ת אך כ ע ת הנני ניגש ׳כבר ל כ ת י ב ה כ י הדברים ,ש ה ב ט ו י ״ מ ק א ב ר י ״ ה ו א אין ו א פ ס ל ע ו מ ת ם ה ם .ב כ ל ז א ת א מ ת ל א מ י ת ה ו ל א מ מ ק ו ם א ח ד ו ל א מ מ ק ו ר א ח ד ה ם באים .יש כ ב ר א פ ש ר ו ת קריטריון ל ב ד י ק ה ח ו מ א מ ת ת א ת ה י ד י ע ו ת ה ר א ש ו נ ו ת .ה נ ה ל פ נ י ז מ ן ל א של .רב ה ת ח י ל ו ל ה ג י ע מ כ ת ב י ם מגומבין ,גוסטינין ,מ ס ב י ב ת צ׳יכנוב ,מ פ ל ך שונים אחרים ,וכן :וממקומות )גלויות( כרטיסים לקרוביהם מקרובים פלוצק בוארשה, .בהם ה ם נ פ ר ד י ם מיקיריהם ב ז ו ה ל ש ו ן :״ ה י ו ת ש כ ב ר ל א נ ת ר א ה ,ה י ו ב ר ו כ י ם ״ &ו ״הלואי ש ג ו ר ל כ ם יהיה אחר״ ,ה ל ו א י ש ת ז כ ו ל ג ו ר ל אחר״ .ה ג י ע מ כ ת ב מ ה ר ב : .״אידען ,ה ת פ ל ל ו ,זקוקים א נ ו ל ר ח מ י ם גדולים״ .ו ש ו ב :״הסוף ב א ,ה כ ל י ה ה ג י ע ה ״ ; נפרדה מילדיה ״הלואי בברכה: לבקר ש י ה י ה מי ש י ו כ ל פ ע ם את ו$ם זקנה קבר א ב ו ת שלנו״ .ועוד מ כ ת ב י ב ה ל ה ב מ ס פ ר ד י ר ב מ מ ק ו מ ו ת ב נ י י ־ ר י י ך ,ו ג ם <מלודז׳ הגיעו מ כ ת ב י ם ס ת ו מ י ם ,א ב ל ל א פ ח ו ת מ ב ה י ל י ם וטרגיים ,מ כ ת ב י פ ר י ד ה . ה ת ח ל נ ו ל ע ק ו ב א ח ר י ה ע נ י ן ולהיוודע ב ר ו ר ו ת ע ד ש ב ע ק י פ י ן ב א פ ו ל נ י ו מ ס ר •שבגומבין יובקשות •שבזמן כ ב ר ״החניקו״ ח צ י ה ע י ר ו א ת תחנונים החצי השני יחנקו השבוע. מ צ ד א ח ד ו מ ט מ ו ן ויי״ש מ צ ד שני ,פ ת ח ו א ת פ ה ה נ ו צ ר י והוא ס י פ ר האחרון הגרמנים התחילו העיירות בכל את לחנוק לעיירה היהודים. .ב א ה פ ל ו ג ה מ י ו ח ד ת ש ל הס.ס .ש ש מ ה ״ פ א ר נ י כ ט ו נ ג ׳ ס ־ ק ו מ נ ד ו ד ע ר יודן״ .ר ו ש מ י ם :א ת היהודים ,מ ו צ י א י ם א ו ת ם מ ח ו ץ ל ע י ר ב ק ר ו נ ו ת מיוחדים ,ב מ כ ו נ י ו ת ,א ו ש מ ר כ ז י ם ־.אותם ב ב ת י ם ,ב ח ו ר ב ו ת ושמה מ ח נ י ק י ם א ו ת ם פ ש ו ט בגזים. אדם ל א יאמין ל פ נ ס ט י ו ת כזו ,וגם א נ ו ה ט ל נ ו ס פ ק ,א ב ל ה ל ב ת ס ס , אף י ו ה ת ח ל נ ו לבדוק ,ו נ ש ל ח פ ו ל נ י מ י ו ח ד לשם ,להיוודע. התחילו .בינתיים פה הגרמנים שהיטלר ללחוש, לממש ניגש איומו את ל פ י ו הזהיר ,ש ב ה י כ נ ס א מ ר י ק ה ל מ ל ח מ ה אז לכלה י ש ר א ל מאירופה. חזר ומה שסיפר הנוצרי עולה על מ ה שאוזן איש כל לקלוט. מסוגלת י׳בל מ ה ש א מ ר ה פ ו ל נ י ה ק ו ד ם א מ ת היא .ל כ ל עיירה ב א ה ה ק ו מ נ ד ו ש ל 30—20 • ש ק צ י ם צעירים ,ב ל י ל ה או ב ב ו ק ר ה ש כ ם ,מ ג ר ש י ם א ת כ ל היהודים השוקד ,.א נ ש י ם , נשים ב ז ק נ י ם ח ו ל י ם א ו מ פ ג ר י ם יורים וטף. את ב ו במקום, מטעינים השאר ~על מ כ ו נ י ו ת ו מ ו ב י ל י ם א ל מ ח ה ל ע י ר .ב ר א ש ו נ ה ח ש ב ו ש מ ו ב י ל י ם א ו ת ם ל ע ב ו ד ה א ו ל מ ח ו ז אחר ,א ב ל כ ע ת ש כ ר ו ע״י ג ו מ ב י ן ה ר ב ה אנשים ל ע ב ו ד ה ,ח פ ר ו ק ב ר י ם ענקיים ושמה משליכים א ת גוויות המומתים.ג ם ע ל אופן ה ה מ ת ה מ ג י ע ו ת י ד י ע ו ת ש ו נ ו ת .י ש אומרים שיורים ב ה ם ב מ כ ו נ ו ת ב ס ב י ב ו ת גומבין מ ס פ ר י ם כ י ש ם ׳ יריה ,א ב ל ה ר ו ב א ו מ ר שע״י גזים .ה א י כ ר י ם .נ כ ר ה א ו ת ו ק ב ר ע נ ק י ל א ל פ י ם ו א ו ל י ל ר ב ב ו ת ,מ ס פ ר י ם ששומעים א ת ר ע ש ה מ כ ו נ י ו ת ־המובילות ־שומעים .גומבין את בהלה להתנצל היהודים דפיקות נוראה. שהפקודה ואחרי־כן וקשקוש, ולעתים הגרמנים באה רואים מברלין רק עשן, יריות המקומיים ואין שום ו כ א י ל ו אד ואחרייכן אומרים אפשרות שהם היוצא משתרר מהמכוניות, שקט. חםרי־אונים, הצלה. בדרך סוד בעיר מנסים הודו • ש מ ש ת מ ש י ם בגזים ,היינו ש ה צ ב א מ נ ס ה א ת כ ו ח ם ש ל גזים שונים ע ל היהודים, בכדי לראות א ת השפעתם. ה נ ו צ ר י ש ה ב י א ידיעות א ל ו ר א ה ב מ ו עיניו בגומבין ת ו ר ש ל יהודים ש ע מ ד ־ע״י ה ק ה י ל ה ושילם 8זהובים כ ל אחד .ה ת ו ר מ ר ד ב ב כ י באופן כ ה מ ב ה י ל ,ש ל ב ו &4 ב ו פ ג .ה ו א ש א ל ו ע נ ו לו ,שפה מ ש ל מ י ם 8ז ה ו ב י ם כ ד י ל מ ו ת ע״י ח ש מ ל ,ב כ ס א ח ש מ ל י ,ו ל א ב א ד או ב י ר י ו ת א ו ב ח נ ק ,ומי ש ח פ ץ מ י ת ה מ י ו ח ד ת עליו לשלם. הסתמרו זה ש ע ר ו ת הראש ,ל א ה א מ נ ו ,ה ר י ל א ייתכן ,ה ל א א י ־ א פ ש ר י ,ה ל א ע ו ב ר כ ל גבול .גם ל ש ל י ט ת ה ש ד י ש נ ו ג ב ו ל .ה ל א ה א נ ש י ם ה א ל ה מ ב י נ י ם ש ע ת י ד י ם ה ם ל י ת ן דין־ ו ח ש ב ת ואם ה ם אינם מ ב י נ י ם ,מ ב י ן העם .ה ל א כ ל ה ע ם ה ג ר מ נ י ל א ימות ,ח ה שיישאר איך י ת נ צ ל ,איזה ת י ר ו ץ ימצא אן ? ה ל ב ת ו ס ס .ר צ ג ו ל ק ה י ל ה ,ל מ ו ס ד ו ת ,כ ו ל ם ש ו א ל י ם ,חוקרים ,בודקים ,ק ו ר א י ם את המכתבים. את ל ב ך מ ט ה ,ע ד ש ה נ ך מ ש ת ו ח ח ואינך יכול לקום. אבן כבדה מכבידה על הלב להעיק ומתחילה ולמשוך ממש ולבי ,ל ב י א ו מ ר לי ,כי כנים ד ב ר י ה מ ס פ ר י ם .איני יודע אם ב א מ צ ע י ם א ל ה או א ח ר י ם י ש ת מ ש הצורר ,אם נ כ ו נ י ם ה ס י פ ו ר י ם ע ל ־ ד ב ר הגזים ו ה ת ו ר ה ע ו מ ד ע ב ו ר מ י ת ה מ י ו ח ד ת ,ד ב ר י ם ש ע ו ד ל א נ ש מ ע ו מימי ב ר י א ת ה ע ו ל ם וודאי לשלם ל א י ש מ ע ו א ח ר י כ ל ו ת החונים מ ת ח ת השמים ,א ב ל ב ה כ י ר י א ת ר צ י ח ת ם ורוגזם ו ב ה י ו ו כ ח י ש כ ל היוצא מ פ י ו הוא מקיים ,מ ל א ל ב י פ ח ד ,שהוא ניגש א מ נ ם ל מ מ ש א ת א י ו מ ו ו ל כ ל ו ת נ ו מ ע ל האדמה. ל א ר צ י ת י ל ה ב ה י ל א ת אשתי ,א ב ל ה א ח ר י ו ת ה מ ו ס ל ת עלי ,על א ב בישראל, הכריחתני לגבי להתעמק בשמועות .לתמהוני מצאתי גם ב ל ב אשתי א ת אותו הפחד ה ע ת י ד ,א ף כי ש ו נ ה ה ע ר כ ת ה א ת ה מ צ ב מ ה ע ר כ ת י ו ב ע י ק ר נ ב ד ל י ם א נ ו בהערכת עינינו של אישיותו היסלר וגמר המלחמה, תמימי־דעה הננו כליה .נ כ ת אולי שאחרי שיגמור אותנו ,י ר צ ה ל ג מ ו ר גם בזה שלנגד את הפולנים ו ל ה ו ש י ב פ ה ג ר מ נ י ם מ ר כ ו ש קולוניה ב ל ב אירופה ,ב כ ל אופן ת נ א י מ ו ק ד ם ל כ ל ה ת כ נ י ו ת ה ו א ה ש מ ד ת ע מ נ ו ע ד כליה. ואף על 9י בן ולמרות הבל יהודים שרים ״שושנת יעקב״ מתחת לעמוד התליה 28 ב מ ר ץ .42 פ ו ר י ם ע ב ר כ א ב ל ב כ ל הארץ .ה ש ד ה צ ל י ח ל ש ב ו ר ו ל ד כ א ה כ ל ,ג ם א ת ה צ ו ר ה וגם א ת התוכן .ל א ר ק ש ה ר י ק א ת תוכנו ,א ל א מ י ל א א ו ת ו איזה ת ו ל ע ת א ו כ ל ת ה ש כ ם והערב ,ה מ ש פ י ל ה א ו ת ם ל ד ר ג ת נ ח י ת ו ת ,ה נ ך מ ב י ט ע ל ע צ מ ך כ ע ל יצור ה ע ו מ ד ל מ ו ת ו״העומד ל י ט ו ל כ נ ט ו ל דמי״ .ע ו ד ל פ נ י מ ו ת ך . ש ם נ ע ש ה איזה כ ב ש ן ל ר ב ב ו ת . מגיעות ש ו ב י ד י ע ו ת מ ה ר י ך ו ת ש א י נ ן פ ו ס ק ו ת .כ ע ת מכוון אחר ,מחלמנא• וחיים אין בך .ח ש ק החיים גז מ מ ך . חדלי־אונים ישבנו בחיבוק־ידים כמעט כל לילה, הרגשנו כי כל צעךנו ו ד א ג ו ת י נ ו נ ת ו נ י ם ל ג ו ר ל ב ת נ ו ה ק ט נ ה .ס ו ף ס ו ף א נ ו היינו א ת ר ו ב חיינו .ל נ ח ת ק ש ה ל ק ו ו ת ,אין מ ז ל לישראל ,מ ה ש י ק ר ה ל א נ ו כ ל ל ה ת ק ו מ ם נגדו ,א ב ל צ א צ א נ ו זו, מ ח ו נ נ ת ב כ ל כ ש ר ו נ ו ת אלוה ,מ נ ג נ ת ב נ ש י ק ת ־ א ל ,ש ר ה — ש ק י פ נ י ם ה ז מ ר רואה בה משוררת ברמה עולמית; מציירת — שציירים חפצו לערוך לה תערוכה; ר ק ד נ י ת — מ ע ו ר ר ת ק נ א ת כ ל רואיה ,ב ע ל ת גוף י פ ה וגמיש ,לוויית־חז ו י ע ל ת ־ ה ו ד היא ,ה ד ו ר ה ע ת י ד ש ל נ ו ,ש ת מ ש י ך א ת ש ר ש ר ת ה ז ה ב ש ל דורותינו ,היא- .היא — לפחות — שתינצל! 47 הלילה עמדנו על־יד כל המזרחית. מ מ ת ה ׳ ו ם י כ ם נ ו •עצות .ל ב ר ו ח ל ג ל י צ י ה ל מ ש פ ח ה .יש ח ו ש ב י ם ש ג ז ר ת ־ כ ל י ה • מ כ ו ו נ ת ר ק כ ל פ י היהודים ׳ ב מ ד י נ ו ת ש נ ס פ ח ו לגרמניה ,א ב ל ב פ ו ל י ן ג ו פ א ל א ייגע •.ו א ר ש ה ק ר ו ב ה למדינות• ה ל ל ו ' ,ג ל י צ י ה ל א . פחדנו מאידך, קרובה שגליציה וגם לרוסיה הסכנה שם חוצה־לארץ! רבה. ושוב ענין ה ה ג י ר ה ! ל ש ו י צ ר י ה — ק ר ו ב י ם ל נ ו ש מ ה ; ל א מ ר י ק ה — ג ם בד! מ צ ו י י ם ק ר ו ב י ם ש מ ה ; בארץי־ישראל — ק ר ו ב י ם ר ב י ם ,ואנו פה .ל ה ת ח פ ש ב ת ו ר א ו ר ח י ־ פורחי וללכת מ כ פ ר לכפר ,והילדה מ ה ת ה א עליה ו הקטנה התעוררה פעמים כמה בעיניה והבריקה הכחולות החושך ולמרות זאת ח ד ר ו ה ב ר ק י ם ל ל י ב ו ת י נ ו ,ח מ מ ו א ו ת ם ,מ ל א ו נ ח ת היצירה ,א ב ל י ח ד א ת דרשו ,ת ב ע ו .ד ר ש ו גיוס כ ל ה כ ו ח ו ת ל י צ י ר ת .ע ו ג ן ־ ה צ ל ה .ת ב ע ו ל ה צ י ל א ת חייה, את חייה ויצירה בהם טמונים דורות, שלה ,חייה ב ה ם י ש ר א ל .חייה דורות בהם טמונים כוחות שיתגלמו לפלא טמונים שנות ולנחת עולמי יופי וירחיבו ר ב ב ו ת ל ב ב ו ת ,חייה ש ל ב ת ־ י ח י ד ת נ ו .ש ל כ ת ר ראשנו. ב פ ו ר י ם ס ד ר ו להט ה ש ד י ם מ ש ח ק ,ו א 6ר ו :״קראו א ת ה מ ג י ל ה ״ .ו ב ז ד ו נ ם ק א ־ , וואלא הספיק ה ו ד י ע ו ש ה י ו ת ו ה מ ג י ל ה ל א נ ג מ ר ה ,אזי המה יגמרוה .ה מ ן ל א ל ת ל ו ת א ת כ ל ה י ה ו ד י ה א ת ה מ ל א כ ה ה ז ו ה ש א י ר להם ,ו ב ת ו ר ע ו נ ש ע ל ש ה י ה ו ד י ם העיזו ונאסרו ל ת ל ו ת א ת ע ש ר ת ב נ י ־ ה מ ן ,י ת ל ו ע ש ר ה יהודים מ ת ו ש ב י העיר. ע ש ר ה מ ח ש ו ב י ־ ה ע י ר ו ה ו ע מ ד ו ב א מ צ ע ה ר ח ו ב ע ש ר ת ל י ו ת גדולות ,ב א ל ה ש ה ו כ נ ו ו ב פ ו ר י ם צוו ע ל כ ל היהודים ל ה ת א ס ף בשוק ו ל ה י ו ת נ ו כ ח י ם לבני־המן ההוקעה. נחת הודיעו זאת הימנה. ובאמת גם לנוצרים, בבוקר שרשותם נתאספו להשתתף הנוצרים ב״מגילה״ מהעיר בשעת הזו וכל והסביבה וישבעו היהודים היו ,ב ה ת א ם ל פ ק ו ד ה ,ל ב ו ש י חג ,מ ל א ו א ת כ כ ר השוק ו ה ו ב י ל ו א ת ע ש ר ת ה י ה ו ד י ם מטובי־העיר היהודי לתליות. הלבוש בבגדי ע״י כל יום־טוב, תליה עמד ראש תלין המשטרה בכפפות עלה לבנות, הבמה על החזיק ונאם את מעניני דיומא ,ב מ נ ז ר צ ל צ ל ו ה פ ע מ ו נ י ם ,כ ל ה ה מ ו ן ח י כ ה בצמאון ל מ ח ז ה ה ע ו מ ד ל ה ת ר ח ש לעיניהם. פתאום נ ש מ ע ק ו ל צעיר, יפה וצלול :״שושנת יעקב ושמחה״ צהלה — ש ר היהודי ז ל כ ו ב ס ק י ,ב ע ל ניגון ,ליד ה ת ל י ה ,ר ג ע ל פ נ י המוות ,ל ע י נ י ה ר ו צ ח י ם — צ מ א ו ת הדם .ה א י ש ה ש מ י ע ב א ו ז נ י כ ל ה נ א ס פ י ם ב ק ו ל צ ל ו ל ו ב ה י ר א ת החיות ש י ד ת י ש ר א ל בפורים .נ ד ה מ ו ה מ ו ש ל י ם ,ה נ ו צ ר י ם ה ת ח י ל ו ל ב כ ו ת ,ה י ה ו ד י ם פ ר צ ו נורא בבכי תליותיהם, ושידעז וזלכובסקי רמז העברים שר ובראש מורם להם שגם ה מ ה ישירו, פלחו את פעמוני המנזר כלפי חבריו עשרת ו א מ נ ם שרו .ש ר ו וגרמו לבהלת העומדים כל כמעט הגרמנים. ע״י העשרה, ניתן סימן, ה ת ל י י נ י ם ז ר ק ו ע נ י ב ו ת ע ל צ ו א ר י ה ע ש ר ה ,ה מ ה שרו ,ה ת ל י י נ י ם מ ש כ ו א ת ה ע נ י ב ו ת , הדק היטב ,ה מ ה שדו ,ע ו ד ד ק ה ל פ נ י ש נ ח נ ק ו הוציא זלכובסקי בכוח צעקה: ״יחד תכלה״ ...ו כ ב ר ת ל ה ו ר א ש ו מ ט ה ,ל ש ו נ ו נ ש ת ר ב ב ה ה ח ו צ ה ופניו ה ת ח י ל ו להתנפח. הרגישו א ב ל ״ ה ש מ ח ה ״ ה ו ש ב ת ה .ה נ ו צ ר י ם ש ב א ו ל ה ת ע נ ג בכו ,א פ י ל ו ה ג ר מ נ י ם ש נ ו צ ח ו ה פ ע ם ו ש ב ו ל מ ש ר ד י ה ם ב ר א ש מורד. מגיעות את שמועות מבהילות מ כ ל ה ע ר י ם ס ב י ב .נ ד מ ה שהוא התחיל לממש ת כ נ י ת ו .ב ו א ר ש ה מ ת נ ח מ י ם ש א ל י נ ו ל א יגיע .גם ה ק ו מ י ס ר ה ג ר מ נ י ה ב ט י ח ש פ ה יהיה שק״ט .ה ג י ט ו ה ז ה י י ש א ר ב ת ו ר מ ח נ ה ־ א י ם ו ף ש ל א ל ה היהודים ש נ י ד ו נ ו לחיים .א ש ר י ה מ א מ י ן ! 48 10 ,אפהיל הוא .1942ההווי ב ע ו ל מ נ ו ה ת ר ב ו ת י נ מ ש ך כ א י ל ו לא ק ר ה ד ב ר .א ד ר ב א , התפתח למידה סמינריונים, כזו נערכים כמעט .כמו נשפים, לפני חגיגות, המלחמה. הרצאות, נוצרו אקדמיות, חוגים, שעורים, חברות, רציטציות ) ה ק ר א ו ת ( ,ד ק ל ו מ י ם ,ס ט ו ד י ו ת ל ר ו ב ו ב ט ע ם .א צ ל ה ח ל ו צ י ם מ כ ל המינים ,השומרים, נוער־הבונד .והשמאל ,ש ל כ ל אחד כ ב ר דירה משלו ,נערכים נשפים הבית״רים, ארצי־ישראליים ,נ ש פ י ־ ש י ר ה מ ש י ר י א״י ,ק ר י א ת ־ ס פ ר י ם בציבור ,ש ע ו ר י אקונומיה, אקונומיה־פוליםית, סוציולוגיה, על מתווכחים נושאים שונים .הנוגעים רציניים ל ע ת י ד ,ל צ ו ר ו ת הבנין ,למפלגות .ו ל ה ב ד ל י ם שביניהן ,ל א מ צ ע י ת י ק ה ,ש א ל ת ג ו ל ה ומדיגה ,ש ל י ל ת ה ג ו ל ה ועוד. ה ס ת ך ר ו י ו ת הפקידים ע ו ר כ ו ת ,ה ר צ א ו ת ,ש ו נ ו ת ע ל נושאים עיוניים ,ק ו ג צ ר ס י ם ,של מוסיקה לכבוד קלאסית ישראל, גדולי הרצאות ומוסיקה .,י ה ו ד י ת , פילוסופיות געךבים ס ו פ ר י ם ומז־ינאים , .לגולים. ; שונות, אקדמיות עתגי־שבת ,בהרבה מ ק ו מ ו ת ,שלוש ס ע ו ד ו ת וכר. .ב ת י ־ ה ס פ ר ג ם הם א י נ ם נ ש א ר י ם מ א ח ו ר ,ו ב ה ם נ ע ר כ י ם .נ ש פ י ש י ר ה ודקלום, התחרות, נשפי שמתאמצים ומלווה התעוררו חסידי חוגי שכחו לשכחו ,והם ע ו ר כ י ם ״שולחגות׳> .א צ ל ר ב י י ם שונים, מ ל כ ה כדבעי, הציבור, גם החםיךים, וכאילו עולם.,ומלואו זמרה נשמעת ומנינים תפילות חסידית שונים לעתים שלוש־סעודות מתחילים למלא חלק ומנסים אפילו לצאת תכופות או נ ל ה ב ב ב י ת ו של ר ב י זה ,או א ח ר , ,ו א פ י ל ו ב ״ ש מ י ב ל ע ך ״ בחיי רב בריקוד )חדרי תפילה( וקלויז. ביקרתי המקהלות, מנצחים ב ה ר ב ה מהם, מין התחרות של מ ה ר ב ה ערים, ולהעלות השתתפתי כל בעלי־שם א ת מ ד ר ג ת חניכיו. בכמה.מהם, המקהלות נוכח היהודיות באקדמיית הייתי בוארשה ,כי פה ומסורת וכל אחד משתדל להראות ונוכחתי שישנו כוח סמיר כל נמצאים את כוחו בעילום־שם, שמדריך א ת חיי האדם ,ואפילו ב ל י י ד י ע ת ו ו ה ש ת ת פ ו ת ו .כ י ה נ ה מ ע י נ י כ ל א י ש ש ה ש ת ת ף בקתצרס, אנחות זאת נוצצו זיקי־פחד : — ודאגה לגורלו על חרישיות .מ צ ח י כ ו ל ם י ח ר ו ש י ם ק מ ס י ם ו ב כ ל מלבות המחר. בקעו כולם ובכל־ ק מ ס ה ס פ ק בחיים, — שירה ,זמרה ,א ק ד מ י ו ת .ב ל ו ך ע ר ך ' א ק ד מ י ה ש ל ק ק ״ ל והזמינני לנאום. נ ש א ת י א ת הנאום' היפה בחיי ,נ ה נ י ת י ו נ ה נ ו ה ש ו מ ע י ם ,ש מ ס פ ך ם ר ב היה. משתרעת וודאות ובכל ההפקר ה ב ר י ק ו ,אותן ןאת העינים בעוגג ונחת ו ה ל ב ה ת ל ה ב ו ה מ צ ח ה ת י י ש ר ו ה פ י ו ת ה ש ת ת פ ו ב ד כ ו ח ,ו ה ה ע ר צ ה נ מ ש כ ה זמן ר ב אחרי אלא שעזבו את כמו להכעיס האקדמיה מתגלה הזו. בהם יודעים כוח ותופסים האומר לא היהודים להיכנע, את לא המחכה לחדור להם, ולחקור ל ע ו מ ק ה של ה ס כ נ ה .א ו ת ה ה ה ש ק פ ה ה י ה ו ד י ת :״דיה ל צ ר ה ב ש ע ת ה ״ ח ו ג ג ת גצחון. ולא אופורסוניזמוס העצמית או • צ י ד ו ק ־ ה ד י ן י ב ו ל ם מ נ ק ו ד ת ־ ר א ו ת זו, : לא תריז ההגנה המביאה ל ה צ י ל א ת האיע* מ ש ג ע ת ו ד ל ק ת ע צ ב י ם .כ י מ ה י פ ע ל א י ש ה מ ע ר י ך א ת ה ס כ נ ה הצפויה ו י ש ב י ו מ ם ולילה ,י ק מ ס מ צ ח מ ה ג ה ב ת כ ג י ו ת ה צ ל ה ? ש ו ם ד ב ר לא ימציא .ל א י מ צ י א כ ל י ־ ז י ן ב ו י י ל ח ם גגד גרמניה ,ל א י מ צ י א א מ צ ע י ־ עזרה למעצמות ,ש ת ש פ ע נ ה ע ל י ו ל ם ו ב ת נ ו ,ל א י מ צ י א ע צ ה ל ה ס ת ת ר ולהיעלם, .ל א ימציא ר ר ך ל ב ר ו ח ו ל ה ג ר .ו א ח ר י ש י ו ו כ ח .ב א י י כ ו ל ת ו להיעזר ,יודה •באופן גלד שנשארה לו דרך א ח ת מ ח ל ה — א י ב ו ד עצמו .ל ד ע ת . .ב ר ו ך ס ם ר י ק ו ב ס ק י , ר ו ד ל ו פ י נ ק ל ק ר ו י ם הוזים ב כ ד א י ו ת שיש ב י צ י א ה ל מ ל ח מ ה ב ג ר מ נ י ם .ואולם מ ס פ ר 49- אוירונים מ ע ל ל ג י ט ו — ו נ ג מ ר כ ל ה מ ש ח ק ,ו א פ י ל ו ה ג נ ה ע צ מ י ת וקידוש ה ש ם ל א ייווצרו .ב מ ק ו ם איבוד ל ד ע ת א ו ה ש ת ג ע ו ת י צ ר ה מ ו ח כ ו ח שכחה ,והוא מ ז ו מ ן .לרגעים בשעתה״ ,מוסב לקדם א ת הרעה כאלה ,ש ר י ח פ נ י ם ש ל ״דיה ל צ ר ה א ם א ו כ ל ב ז ה להינצל ,למצוא .ע צ ו ת ל ה ס י ר ה ,ל ל ח ו ם בה ,א ב ל א ס ו ר לרוץ ל ק ר א ת שפיה .הצרה, וחת פעור שום מכליה ואפשרות מתא אחרת אפשריים אינם ב כ ל ל ,ל א ב מ ע ש ה ואפילו ל א ב מ ח ש ב ה . והחיים ה ת ר ב ו ת י י ם ה ת פ ת ח ו כ ע ת ב א מ ת .ל ו מ ד י ם ה ר ב ה ו ה כ ל :שפות ,מ ח ק ר , שירה .ר ב י ם ה ח ו ג י ם האינטימיים ,ב ע י ק ר ב ב ת י ה ג ב י ר י ם ,ב ה ם קוראים ה ס ו פ ר י ם , ש מ ס פ ר ם ל א ק ט ן בוארשה ,מ י צ י ר ו ת י ה ם ה ח ד ש ו ת .ב ע י ק ר מצטיין ב י צ י ר ו ת י צ ח ק ' ק צ נ ל ס ו ן ,נ פ ש צ ע י ר ה ורגישה ל כ ל מ א ו ר ע ו ל מ ת ר ח ש בחיינו ,ה ת ו פ ס א ת ה ח י י ם ״אין פ ל א ג ר א נ ט ו ״ )כפי ש א ו מ ר י ם ״ ע ל ח ם ״ ,כ ל ו מ ר ב ע ת ה ה ת ר ח ש ו ת ( ומדביקה מ ן .ה מ ת ר ח ש .גם י ת ר הסופרים ה ח ו ל ה ויוצר שירים, למלה בלדות פואימות, ה ו צ י א ו א ת פ ר י ־ ע ט ם ו מ ע נ י ק י ם ל א ז נ י ש ו מ ע י ה ם א ת יצירותיהם החדישות .י צ י ר ו ת מ ר ו י ל ,קידמן ,פ ר ו פ ס ואחרים נ ק ר א ו ת ב נ ש פ י ם ו מ ע ו ר ר י ם ה ת ע מ ק ו ת ב ד ב ר ג ו ר ל נ ו ו ג ע ג ו ע י נ ו ל ח ו פ ש וחיים חדשים ,חיי יצירה פ ו ר י ה ב ע ת י ד . ב ע י ק ר .ר ב ה ה ת נ ו ע ה ה ת ר ב ו ת י ת ב ק ר ב ה י ל ד י ם .כ מ ה ל ה ק ו ת ילדים ,מ ק ה ל ו ת , ר ק ד נ י ו ת ו ש ח ק נ י ו ת מ נ ו ה ל ו ת ע ״ י ידיים מ א ו מ ג ו ת ש ל פ ד ג ו ג י ם ופדגוגיות מ נ ו ס י ם - i - והן מ צ י ג ו ת ב כ ל ש ב ת ו ל פ ע מ י ם גם ב י מ ו ת ה ש ב ו ע מ ח ז ו ת שונים ,עורכות• ר י ק ו ד י ־ ריקח־י־עם בלט, אפילו הצגות רוויו נערכים בשביל הילדים מבוגרים. ע״י כ מ ה כ ש ר ו נ ו ת גאוניים נ ת ג ל ו כ ע ת ו נ ע ש ו ל ח ב י ב י הילדים .הנד .ז מ ר ת ק ו ל ו ר ט ו ר ה נ פ ל א ה ,לוסיה צ׳יז׳יק ,ש ה ש ת ת פ ה כ מ ה פ ע מ י ם י ח ד ע ם י ל ד ת י ב א ק ד מ י ו ת אחת ש ת ו ת ,ר ק ד נ י ו ת נ פ ל א ו ת ,מ ד ק ל מ ו ת ועוד. ו א ם ע ד כ ה ה מ ל ה ״ א ט ל ג ם י ד ה ״ ה ע י ר ה ב י ר ק א י ־ א מ ו ן ורוגז ,ע ת ה ק ו ר ה שבאמת נ ו צ ר ו ת ' ב מ ו ח ך ה ש ו ו א ו ת בין ה ח י י ם ה ת ר ב ו ת י י ם ש ל נ ו ל ה ת א מ צ ו ת ב נ י ־ ה י ם מ י מ י ם עתיקים .א ב ל ד י להציץ ב פ נ י ה ח י י ם ,די ל צ א ת מ א ק ד מ י ה כ ז ו ה ר ח ו ב ה וכבר שוב נ ק ר ש ב ך דמך .ה נ ד . .ר ב ב ו ת ה ק ב צ נ י ם ש ש ר ד ו ל א ח ר ה ח ו ר ף ה ק ש ה ו כ ב ר הם ממלאים את הרחובות ,אף לפחות מתו בזמזומם לברוח מבשרך אלף עשרים־שלושים ש ב מ ס פ ר פ ח ו ת מ א ש ת ק ד .מעריכים ש מ ה ם בחורף את כ ל נבכי־פנימך ,ונשאר בך ב ל י כוון ומצפן, והנותרים שחלף, ממלאים בחיים ט ע ם ש ל ג ו ע ל ו ב ח י ל ה וחושך ורק לרוץ הלאה, לברוח ה ל א ה מזה, ורצח אפילו מעצמך, ומפנימיותך. ״ילדינו מ ו כ ר ח י ם ל ח מ ת ״ יצאתי מ א ק ד מ י י ת הילדים, שם ראיתי ילדים, מלובשים מדים ובגדי חג. כ ל &ם הוציאה א ת דם ת מ צ י ת ה ו א ת פ ר ו ס ת ה ל ח ם מפיה ,כ ד י ש ת ו כ ל ל ה ל ב י ש גם א ת ה ״ נ ח ת ״ שלה ,ש ל א בסרטים ועניבות, דקלמו, תתבייש.בפני שרו, רקדו וקהל א ח ר י ם . .י ל ד י ם מרוחצים ,מסורקים, הילדים השומעים גם־כן מלובש ומרוחץ ,מ ק ש י ב ומשתתף. וברחוב נפוחות, 50 גופו והנה מוטל ל פ נ י י ל ד אחד ,י ל ד ב ח ל ק ו שדוף, צנום מנשיכת מ ת שוכב ורגליו מקופלות ,פניו הכינים והיתושים, מזוהם ומעורר ס ל ל ה ,מכוסה במדבקה גדולה ש ל ״הצעגטוס״* הקוראת להיחלצות למען ה צ ל ת ילדינו ,ב ק ר י א ה גדולה ,ת ח ת ה כ ו ת ר ת ״הילדים ש ל נ ו מ ו כ ר ח י ם ל ח י ו ת ״ . נייר־אריזה. זו אירוניה ,פ ר ד ו כ ס ,ש ל הגיטו .ב ז מ ן ה א ח ר ו ן ח ב ל כ ב ר ע ל ר ב ו מ ס פ ר המתים ,ירד מ ס פ ר ה ר ו צ י ם ל ת ת נייר ל כ ס ו ת ם ,מ כ ס י ם מ ת ב מ ד ב ק ה , שמורידים של מהקיר. ומדבקות ממדבקות שונות מ ד ב ק ו ת הקהילה ,ש ת י נ ת ן א ב ק ה ופולנית; מדבקות מדבקות הקוראות שמנהיגים שבת לעזרת־החורף, ת ל ד ו ת שמה, — מודעות כמו: ל כ ב י ס ה ,ב ש ל ו ש ש פ ו ת :יהודית ,ג ר מ נ י ת בגיסו ובין ואסור אלה לשאת מדבקת ולתת ״צענטוס״. היום. באותו במדבקה הזו מודעה על תערוכת עבודות ילדים מבתי היתומים של ״צגטוס״ בגיטו וארשה שגערכה ב״חודש הילד״ .1941 ד ו ר ש ת ״צעגטוס״ ש ל ל י ג י ט ו י ג ד ב ו ס כ ו מ י ם ל ה צ ל ת הילד ,כ ד י ל ק י י ם מ ו ס ד ו ת צענטוס ,ד ה י י נ ו :מ ט ב ח י ־ י ל ד י ם ש ל ה ,מ ק ר א ו ת עם ,א ר ל ו ת ־ ע ר ב לילדים ,מ ו ש ב ו ת קיץ )קייטנות( למחצית היום לילדים וכמה ראשית •מתנוססת בראש הם ב ת י ־ ם י פ ו ל בילדים ,ו ב ת ו ר ס י ס מ א ה מ ד ב ק ה ־ ה פ ת ג ם :״ ה כ ל לילד ,ילדינו מ ו כ ר ח י ם לחיות. ע ת ל נ ו ותקוותנו״. ובמדבקות הגפל, הללו מכוסה הילד המת שלגגד עיני, הילד הנקרש, הצנום, ש מ ת ב ל י ל ט ע ו ם ל ח ם ,ב ל י ט י פ ת חום ,ב ל י ל ט ע ו ם ריח החיים ש ל א י ש שבע ,ו מ כ ו ס ה הוא ב מ ד ב ק ה :״ י ל ד י נ ו מ ו ב ר ח י ם ל ח י ו ת ! ׳ ׳ * צענםוס — הברה לעזרה סוציאלית לילדים בקהילות ישראל באירופה. 51 ד׳׳ר יוסף קרמיש ,, בשולי ״פנקס הרשימות של בן־שם ״ פ נ ק ס ה ר ש י מ ו ת ״ של ד״ר ר א ו ב ן ב ן ־ ש ם ) פ ל ד ש ו ה ( ה ו א מ ה י ח י ד י ם ש נ כ ת ב ו ב י מ י ה כ י ב ו ש ה נ א צ י בוארשה ב ע ב ר י ת .כ ת ב ־ ה י ד ה מ ק ו ר י ה צ פ ו ף ו ה ק ש ה לקריאה, שנכתב מונה ב ע צ ם ימי השואה ב ר צ ף ולא ה ו כ ת ר ב כ ו ת ר ו ת ,א ל א מ א ו ת עמודים .אין א ל ה ר ש י מ ו ת יומן ב מ ו ב ן ה מ ד ו י ק ש ל מ ו ש ג זה ,ש כ ן רק חלקים בקפידה מן בתאריכים בלבד, של הפנקס נושאים אופי יומן של ו ב ה ת מ ד ה ויש בהן מן האישי ,ה ר ג ש י והם אמנם יום־יום, נעשים ו ה א י נ ט י מ י פ ח ו ת או יותר ,וגם ה ה ס ת כ ל ו ת י ו ה ר פ ל כ ס י ב י המלווים א ת ה ח ו מ ר ה מ מ ש י והאובייקטיבי .לעוזמת ה ח ל ק י ם העיקריים ש ל ה פ נ ק ס ש נ כ ת ב ו ק ר ו ב ל ו ו ד א י ל א ב ת א ר י כ י ם ש צ ד י נ ו זאת ע ״ י ה מ ח ב ר ,א ל א בזמן ש ה ס ת ת ר ב צ ד ה״ארי״ ,ל א ח ר ח י ס ו ל הגיטו ,ב פ ר ס פ ק ט י ב ה ש ל ש נ ה ל כ ל היותר ,נושאים אופי ש ל ר פ ו ר ט א ז ׳ ו ת ו מ ס ו ת ,ד ש ב ה ם יותר מ ש ו ם של תיאור מאורעות קונקרטיים ומסירת עובדות כהווייתן. בחלקים אלה של ר פ ו ר ט א ז ׳ ו ת ו מ ס ו ת ב ו ל ט ת ה נ ה י ה ל ה ת מ ו ד ד ו ת ע ם ש א ל ו ת ייחודיות ,לראיה הגותית, להכללה ו ל ל מ י ד ת לקח. הפנקס הוא גם המקום להשתפכות ה נ פ ש ש ל המחבר ,אשר במשך למעלה שנים גדותיה, מ־3 תמימות העלה ע ל הכתב את נפשו .הסוערת והעולה על ו ה ו א מ ש ק ף במישרין א ת א ש ר ה ת ח ו ל ל ב ס ב י ב ת ו ש ל ה מ ח ב ר ב י נ ו לבין מ ש פ ח ת ו , ידידיו ואת וחבריו ,ואף לבינו ולבין עצמו .חיבורו .מ נ צ י ח .א ת לבטיו ,א ת ס ב ל ו ת י ו מ א ב ק ה ה מ ר של הקיום משפחתו כנגד מכבש ההשמדה של הצורר הנאצי על החומרי. ה מ ח ב ר נ מ נ ה ע ם בעלי היומנים ו ה ר ש י מ ו ת /ש נ י ח נ ו ב א ה ב ת ה א ד ם ובאיכפתיווז, ועל כן הובעו בפנקס בנאמנות חוויותיו האישיות של היהודי בגיסו בימים ה ה ם ,י ס ו ר י ו ורגשותיו ,צמאונו ל נ ק מ ה וכד׳ ,מ א ב ק י ו ל ק י ו ם יום־יומי ,וכן ת ו פ ע ו ת שוטפות ב ח י י הציבור. . י. י ב פ נ ק ס נ פ ר ש ת יריעה ר ח ב ת מ מ ד י ם ע ל א כ ז ר י ו ת ו ר צ ח ,ע ל ה ת ע ל ל ו ת והשפלה, ע ל ר ע ב ו ע ב ו ד ת ־ פ ר ך ,ע ל גירושים ונדודים ,ע ל ה ר ג וכיליון ,ע ל חיים ת ל ד י ם מ נ ג ד . ד ג ש מ י ו ח ד ש ם ה מ ח ב ר ע ל ת ג ו ב ו ת י ה ם ש ל א נ ש י ם ש ו נ י ם ע ל א ו ת ם האירועים. כנגד 52 עינינו חולפת מערכת מגוונת של מצבי רוח ותגובות נפשיות: השלמה ע ם ה ג ו ר ל ו ק ר י א ת א ז ע ק ה ,בטחון ב ה ש ג ח ה עליונה ו כ פ י ר ה ש ל ו ח ת רסן ,א פ ט י ה ג מ ו ר ה ו מ א מ ץ מ י ו א ש ל מ צ ו א הדרך .ל ה צ ל ה ,אופטימיות ט ב ע י ת ויאוש ב ל י גבול, י ד י ע ה ב ר ו ר ה ע ל ה ע ת י ד ע ד לריגשי מ ר י ואי־ ר צ ת ל ה ש ל י ם ע ם ה ג ו ר ל האכזרי, צ ע ר ע ל ה ח י י ם ש ה ו ל כ י ם ל א ב ד ן .בקיצור ,יש ב ר ש י מ ו ת י ו ש ל ב ן ־ ש ם כ ד י ל ק ר ו ע ל ה ו ו י י ת ו ה נ פ ש י ת ש ל היהודי המעונה. אשנב רציפות שקינן מעשים וכן ראייתו במחבר את שגילה ומאורעות הסכנות ידיעה האימים ואת בלתי רגילה הפנימיים ש ל החיים ממחישה והכרת בגיטו, פרטים על דחף את מרובים, מלחמת הכתיבה בעיקר הקיום על היו־יומית, ע ל ד מ ד ו ת מ ה ח י י ם הציבוריים ,מ ח ש ב ו ת י ה ם ,ו ר ג ש ו ת י ה ם ,ת ו ך ה ל כ י ה ר ו ח ש ל ס כ נ ת נ פ ש ו ת .ו ל א זו ב ל ב ד •שצויינו מ ע ש י ם ואירועים ,ה מ ת א ר י ם א ת א ו ו י ר ת ודכאון האימים הרוח א ו ת ם הימים, של אלא ניתנות הערכות, גם לחיוב הן והן ל ש ל י ל ה ,ע ל ה ת ו פ ע ו ת ש ע ו ר ר ו ת ש ו מ ת ־ ל ב . היודנראט אינו הנושא נושא בן־שם, הדומינאנטי בפרסומיו ש ל הוא אך נמנה ע ם החוגים הציבוריים שראו ביודנראט מוסד זר לעם .הוא מ ע ל ה טענות חמורות היודנראט שגילה נגד הסוציאליים היהודיים החריפים א ז ל ת ־ י ד וקוצר ראיה מ ד ה י מ י ם ש ה ת ג ל ע ו ב ג י ט ו בין חיי ה מ ו ת ר ו ת לגבי הניגודים של משרתי הכיבוש ה מ ת י העם ל מ י נ י ה ם ו ב ר נ ש י ם שונים ש ה ת ע ש ר ו ב א ו ת ם הימים ,ל ב י ן ה מ ד ו כ א י ם ומזי ה ר ע ב מ א י ד ך גיסא .ה מ ח ב ר מ ת ר י ע נ ג ד ה ע ו ו ל ה ס ו צ י א ל י ה מ ש ו ו ע ששרר ומצד שני תושבי 1941 אש ב ר ח ו ב ו ת הגיטו ,ב ה ם ה ת ג ו ל ל ו — מ צ ד א ח ד התקיימו הגיטו שחי מסעדות בטוב. — שתעתועים פאר ״קשה — גוויות ש ל ומועדוני ריקודים, לא להתרגז כ א ל ה קורים אצלנו, — בעת ומספר רושם לא הוא מתי־רעב, מבוטל בפינקסו של בפסח שסולידריות וצדקה היו עמוד ״קהילת וענן ,ע ל י ו נ ב נ ת ה ה ח ב ר ה ואולי האומה שלנו״. לחרפתה וארשה ו ל כ ל י מ ת ה — ה ו א כ ו ת ב ב ז ע ם — ...הירשתה ל ר ב ב ו ת ל ז ל ו ל ,בזמן ש ק ר ו ב ל ר ב ע מילית נמנע ר ע ב ומאה אלף מ ת ו מרעב״ .המחבר התריע קשות על כך ולתרומות״, מ ל א ר גן ר ב ב ו ת מבריחים ולהכריחם ל״מעשרות שהיודנראט ע״מ להוציא מ ה ם א ת ה מ ק ס י מ ו ם ל ה צ ל ת אחיהם .ח א ת ב ג ל ל ש ב ק ה י ל ה ו ב מ ש ר ד ה ס פ ק ה ש ל ה ישבו פ ק י ד י ם השייכים ל ר ב ב ו ת הגבירים ,ואם ״ ה מ ב ר י ח י ם י ו כ ר ח ו ל נ ת י נ ה ר ח ב ה , י פ ל ו ג ם ה ם ב ע ו ל ״ .ו ע ל כן מ ס ת פ ק ה י ו ד נ ר א ט ב ח צ א י ־ א מ צ ע י ם ,״ כ א י ל ו ק א ט א ק ל י ז ם לא ע ל ל ב ע ו ל ם ,ו ה ע ו ל ם נ ו ה ג כ מ ו לפנים ,וזה יישאר ל ד ר א ת ע ו ל ם ״ . המחבר הגיטו ושני מ ש ר ט ט הווי לארכו דברים ולרחבו סרגי על — הוא קיצוניים ממש גילוייו ה ע מ ו ק י ם כותב ברשימתו רק דוקרים רעב בעינינו: ״הנך ביותר. במחצית ושובע. עובר את 1941 — דצמבר אחד מצד גוועים ו מ ת נ פ ח י ם מ ר ע ב ,ו מ צ ד ש נ י כ ר ם י ם מ ל א י ם כ ל טוב״. ברשימה כשאני יודע מ־11 1941ה ו א כ ו ת ב :״בגיטו ש ל ס ד ו ם ו ע מ ו ר ה תמיד... ביוני ר ו א ה א ת ב ת י ה ק פ ה ,ש ו מ ע א ת המוסיקה ,ה ש י ר ה ה מ ת פ ר צ ת ״ .אז איני להשתומם ממה יותר, שיכול מויטאליות של העם שלנו, ומסוגל לחיות ב ת נ א י ם כ א ל ה ,א ו מ ע ו מ ק ה א ת י ק ה ה מ ע ו ר ה ב נ פ ש ה י ה ו ד י ש ס ו ב ל מ צ ב כ ז ה .איני יכול לתאר לעצמי ,איד היה מגיב ע ם אחר .היה אולי גווע מזמן... הייתכן ש ל א היו ת ו פ ס י ם ר ב ב ו ת ה ע נ י י ם א ת ה ח נ ו י ו ת מ ל א ו ת כ ל ט ו ב ,מ ל א ו ת ל ח ם ״ . ראייתו ״היהודים לא חודרת עמדו אל הגיסו לפני ולפנים, ופעמים בבחינה של .ממשלה עצמית הרבה )אוטונומיה( אף מחוצה בגולה לו. — הוא 53 ל ס ק ו ר ב ק צ ר ה א ת נושא ה י ו ד נ ר א ט ב א ס פ ק ל ר י ה .ה י ס ט ו ר י ת . מנסה עינלם, ה ש ל ד עיוור ה ע ר י צ י ם י ש ב ו ר א ש וכיוונו א ת החוקים ל א פ ש ר ו י ו ת לפי .צ ר כ י ה ם הם. עריצים ,ת ק י פ י ם ,א ו ת ה ה מ ח ל ה ש ל נ ו ב ג ו ל ה •במשך .כ ל י מ י ק י ו מ נ ו ח ג ג ה ט ר י ו מ פ י ם ע ל ג ו פ ו ת מ ו כ י ר ע ב ,ק ו ר וכינים; ע ל מ א ה .א ל ף ג ו פ ו ת מ ת י ם ,מ א ה א ל ף ג ו פ ו ת חצי מתים״. .בן־שם הוא גם אחד המקורות החשובים להכרת ארגונה ו א ו פ ל ש ל המשטרה חללית. מ ס פ ר בפרטי פרטים ע ל החטיפות הוא על אימת־ ב ת ק ו פ ו ת שונות, מוות ,על• מ ע ש י ־ ה ת ע ח ו ע י ם ש ל א נ ש י ה מ ש ט ר ה . •בכל מל ת י א ו ר י ר ב מ ג ו ל ל ה מ ח ב ר א ת פ ר ש ת מ ר י ו ה כ ל כ ל י ש ל ה ג י ט ו ויצויין ש ע צ ם ה מ א ב ק ה ק ש ה ל נ ו א ש ש ל כ ל ו א י הגיטו ל א מ צ ע י ־ ק י ו ם .מ י נ י מ א ל י י ם היו י ב ו . .ל א ,מ ע ט • .יסודות ש ל מרי .ה ר ב ה ק ר ב נ ו ת ב נ פ ש ו ב ר כ ו ש ה ק ר י ב ו ל ו ד י הגיטו כדי ל ר כ ו ש מ ן ה א ו כ ל ו ס ל ה פ ו ל נ י ת א ת ה מ י נ י מ ו ם ה ד ר ו ש ל ה ח י י א ת ה נ פ ש ,ל צ ל ל ו כ מ ד ו ת נ י כ ר ו ת ש ל מ צ ר כ י מזון ב א מ צ ע ו ת ה ה ב ר ח ה ה מ א ו ר ג נ ת ל ה פ ל י א , להשיג העיקרי של נשקם הגרמנים בכל כי ח ל ל י ם יגוועו ב ר ע ב האמצעים של בן־שם שבידלם תחבולותיהם הברחה ת ל זמן ק צ ר ל א ה ת ק י י מ ה , נ ג ד הגזירות עלילות־הגבורה אומץ־לבם, של ה ל ל י ם נגד מזימות ההרעבה מצד השלםונות .תקוותם ש ל של וההגבלות. המברלים ואמצאותיהם. בכל למיניהם, מגלה המחבר ש ג ש ת כ ל ל ה וזרמה אל הגיםו דרך רב ה ל ל י ם פעלו מתוארות ללים ופולנים מומחיות החומות בפנקסו רבה לגגות, כאחד, בסכגיקה מרחפי־ דרך ב ת י ם ש ע מ ד ו ע ל ג ב ו ל ו ת הגיטו ,ד ר ך כ ל ה מ ק ו מ ו ת ה מ ו צ נ ע י ם שעין ה כ ו ב ש לא זמן :היתה בקיאה רב מבדלים בהם. מקצועיים .עשו בסיוע״של• שומרים •גרמנים ,פולנים • ד ה ל י ם , המחבר היסב יודע את גפש גיבוריו את מלאכתם שהיו.מקבלים המבריחים את ושומע ״דמי המסוכנת לא שפתם לרץ״, המילדת, וכן ה ו א מ כ י ר ה י ט ב א ת ר ז י ה ה ב ר ח ה ,ש ע ס ק ו ב ה ג ם ה מ ו נ י ע נ י י ם ש ה י ו מ ת ח מ ק י ם א ל מ ע ב ר ל ש ע ר י ם • .כן א פ ש ר ל ל מ ל מ מ נ ו ע ל מ נ ג נ ת ה מ ל ח מ ה ה ג ר מ נ י ש ה ו פ ע ל ערמתו בכל אנשים ולוניותו נגד ל ה ב ר ח ה שהיתה המברלים ל ש ל אלפיי למשלח ל ל י ם ולא ל ל י ם . ב ן ־ ש ם מ ק ד י ש א ת מ י ר ב ת ש ו מ ת ־ ה ל ב ל פ ר ש ה זו ל א ו ר ך כ ל ה ח י ב ו ר ה מ ק י ף שלו ל ו א בלי ספק א ח ד המקורות החשובים ביותר לפרשיות ההברחה המאורגנת ללא־ספור. שבו מן הוא הצורך הראד מוסר ואין, על גדמה, ל ה ב י א כאן נוכחתו כל באחד שיוכל מתל החומר העשיר השערים, להרוס את שדרכו המגע קטע ״נכנס שנוצר מפברואר הכל במשך דוצא מאות ,1942 כפי שנות י ש י ב ה ש ל ש נ י ה ע מ י ם ב כ פ י פ ה אחת״ .י צ ד י ן ש ל מ ס ק נ ה ך ו מ ה הגיע ג ם ר י נ ג ל ב ל ו ם ב ק ב י ע ת ו כ י ״ ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה בין ה מ ב ר י ח י ם מ ש נ י צ ל י ה ח ו מ ה הוא א ח ד ה ד פ י ם היפים ב י ו ת ר ב י ח ס י ם בין יהודים ו פ ו ל נ י ם ב ש נ ו ת מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש נ י ה ״ . בפנקס ־לערכות הרשימות ש ל בן־שם מובאות, ע ל היחסים של הפולנים ל ל פ ר ס י ם ע ו ב ד ת י י ם רבים. ,גם ד ע ו ת ל ל ל י ם ,שהיו ל ו ע י ם ל מ ח ב ר מ מ ר א ה ־ ע י נ י ו ״ ו מ מ ש מ ע ־ א ז נ י ו .י כ ל ת ,ר ו ו ח ה בין ח ל ק נ י כ ר ש ל ל ל י ה ג י ט ו הדעה ,כי ה א נ ם י ש מ י ו ת גדלה מ א ל ב י מ י ה מ ל ח מ ה וכי ה פ ו ל נ י ם ב ר ו ב ם היו מ ר ו צ י ם מן ה א ס ו נ ו ת ש פ ק ד ו א ת ה י ה ל י ם .מ א ל ך ג י ס א ס ב ר ו ר ב י ם כי ב ה ש פ ע ת ה מ ל ח מ ה ־ ל מ ה ל ו מ ו ח ,ה א י ו מ ו ת א ש ר ס פ ג ה ה א ר ץ ע ל כ ל ת ו ש ב י ה — ה פ ו ל נ י ם ו ח ל ל י ם כ א ח ד — מ ל י הגרמנים, השתנה 54 ב ה ר ב ה ייחס הפולנים • ליהלים. בוארשה נאספו עובדות ה מ ו ב ל ו ת .כיי הפולנים גילו יחס ש ל אהדה כלפי עונדי יהודים עניים ובמיוחד לגבי ה ט ל א י היהודי ,וכן ג ם ס ו ב ־ ל ב ו א ה ד ה בן־שם ל י ל ד י ם יהודים פ ו ש ס י ־ י ד . על מעלה נס א ת מ ע ש י ״ ה ה צ ל ה ״ ב מ י ד ה ד י ג ד ו ל ה ״ מ צ ד ה פ ו ל נ י ם ״ ב ע י ק ר ה ח ל ק ה נ א ו ר שלהם. האינטליגנט מתחילים והפועל סימני להראות השתתפות בצער אנושי. ויחס ה מ ס ח ר בין ה י ה ו ד י ם ו ה פ ו ל נ י ם מ ת ה ד ק ,ל א ר ק ב ח ו ג י ה מ ב ר י ח י ם ,א ל א ג ם ב ח ו ג י ם אחרים. ״ ע ל ־ י ד • ב י ת ־ ה מ ש פ ט ב ר ח ו ב נ ו ] ר ח ו ב לשנו[ ואלפי היהודים,.הבאים.שמה מספר הכספית מקרי העזרה למשרדים מביאים ה מ ו ש ט ת לוהודים עוברים אלפים של פולנים ומקבלים ע״י כל מכריהם שאפשר. מה הפולנים גם וחבילות מזון ל א י נ ט ל י ג נ י ם . . .מ ת ר ב ה ו מ ר א ה ש ס ו ף ־ ס ו ף ל א ש ר ף ר ע ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ,שהיה בפולניה מעודה ,את חזק נ י צ ח ה א נ ו ש י ו ת ו ה ל ב ה ט ו ב ש ל ה פ ו ל נ י ,שטוב ,ה ו א מ ט ב ע ו ויחס ל ו ל כ ל מ צ ט ע ר ו נ צ ר ך .א פ י ל ו ה א נ ט י ש מ י ם — ה מ ו ש ב ע י ם . ,ה א נ ד ק י ם — גם והא.ק. שינו יחסם הם ברשימתו מסוף אוגוסט )רשימה לסוב״. באוגוסט מ־24 ושוב ; (1941 1941מ ת י י ח ס ה מ ח ב ר ל נ ו ש א ז ה ו מ ד ג י ש ש ״ ר ב י ם מ ק ר י היחס ה נ א ו ת ו ה א נ ו ש י ב ח ו ג י ה פ ו ל נ י ם . .נדמה כ א י ל ו ח פ צ ו ב ז ה ל ג מ ו ל לגו ע ב ו ר יחסם היחס הקר בשנים והזר של הראשונות יש המלחמה. ששינוי אומרים הוא ה ש פ ע ת ח ח .אנשי המפלגות קיבלו הוראות מהנהגותיהם שיתייחסו ליהודים שלום״.. כלאזרחי ה מ ח ב ר ה ע ס י ק ה מאח־ ש א ל ת א ח ר י ו ת ו ש ל ה ע ם ה ג ר מ נ י כ ו ל ו ל פ ש ע י ם את ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה .הוא מ ת א ר ת מ ו נ ה נ כ ו נ ה ש ל מ ד י ג י ו ת ה ג ר מ נ י ם כ ל פ י שבוצעו היהודים, העם להשמדתם של ש מ ל כ ת ח י ל ה מ כ ו ו נ ת היתד. היהודים. הפסיכולוגיה של הגרמני ב כ ל ל ושל התליינים בפרט מ ת ו א ר ת להפליא .ה מ ח ב ר אינו מצייר תמונות מוחשיות ב ל ב ד של מעשי תעתועיהם ,אלא גם מ ת א ר א ת הרקע הפסיכולוגי שלהם, הגרמני א ת מ ח ש ב ת ו והרגשתו ש ל האכזר הגרמני. כפי ביתר־שאת שהמחבר רשם ב־10 במארס ,1942 ו ה ר י קווי האופי של העם חרב הונפה כאשר ההשמדה ע ל כ ל ו א י הגיטו ,כ ד ל ק מ ן :״.״רצח ,שוד ,ה ר י ג ת ילדים ,ס ג ו ף ר ב ב ו ת כ ל ה ע מ י ם ,ל א י ת כ ן ב ע ם ב ר י א וצודק .היה ב ו ח ל ב מ ע ש י ם כ א ל ה ו ב ל י ל ה ס ת כ ל ולהתחשב ב ת ו צ א ו ת ה י ה מ ת ק ו מ ם והורס מ פ ל ג ה כזו .ה ע ם ה ג ר מ נ י כ ו ל ו מ ו ר ע ל , מ ו ש ח ת .הוא, להביט מהוגים בעין שקטה... ס ג ו ף ,והרג מתאו, ע ל רצח, הדס וחנק וחנק בדמו שוכנים, בלי מצרים, ולכן על טבח יכול הוא בלא משפט, ס ג ו ף ב ל י טעם ...ר ק ב ע ם כ ז ה ב ע ל ת כ ו נ ה ס א ד י ס ס י ת ק ו ל ק ט י ב י ת . . .א פ ש ר ש ת ע י ז מ פ ל ג ה ל ה ת י א פ ק ו ד ו ת כ א ל ה של רצח מיליונים ילדים״. כן רואה מטריד המחבר את יחסו של היהודי לגוגשו, לרודפו, למרצחו. הוא ב ה ש ת ו ל ל ו ת ה ר ת ח האכזר הנאצי כישלון ורגרסיה לאנושות ומנסה לעמוד ע ל ה ה ש ל כ ו ת ש ל עידן ר צ י ח ו ת זה ע ל ע ת י ד ה ד ו ר ה צ ע י ר היהודי .אין ה ו א מ ח פ ה על גידולי הפרא בגיטו ״שכל מושכות• א ת מכים ש ע ל ו בין ח ו מ ו ת הגיטו .כ ך שיטות לבו, סתיאליות נחלף פרא למשל הוא מביע צער שהנוער על ואחוזה הבנויות על יושר שם לב לעני ואינו ואומללים״ ,מזלזלים בכבוד המתים ,כפי ושוויה, ודל, שהתבטא אינו צדק משתתף צ ע י ר בן בצער ,17ש כ ב ו ד יש ל ח ל ק ר ק ל ח י י ם ו ל א ל מ ת י ם .ו כ ך ה ס ב י ר ה מ ח ב ר ת ו פ ע ה ז ו :״ ל ו מ ת ו אחד, שניים ,ש ל ו ש ה ,א ר ב ע ה ,ה י ת ה מ י ת ה מ ע ו ר ר ת פ ח ד ,ו א פ ש ר שגם• כ ב ו ד .ו כ ש מ ת י ם מאות ואלפים.,נעשה ה ד ב ר אדיש ו מ ת ר ח ק מנימי ה ל ב החרדים״ .ובעיקר בנשמת הנוער שקיצונית היא כתמיד ואינה מסוגלת להתמסר להרגשות כ א ב תערלזמןרב״. 55 אין• ס פ ק ש ר ש י מ ו ת י ו ש ל -ב ן ־ ש ם יש .בהן כדל ל ה ו ס י ף -ל ת י א ו ר מ צ ב ו ה נ פ ש י ש ל ה נ ו ע ר היהודי ש נ א ב ק ק ש ו ת ע ל חייו. : ,..:־. . ב ה ת ר ג ש ו ת ר ב ה הוא כ ו ת ב ע ל ילדים שהיו ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ה מ פ ר נ ס י ם ה ע י ק ר י י ם ש ל מ ש פ ח ו ת י ה ם ,ו ם כ נ ו א ת חייהם ב ז ח ל ם ע ל ־ פ נ י חומות ,ד ר ך ג ד ר ו ת ת י ל וחורים, כדי לספק מ נ ת ־ ל ח ם למשפחותיהם הרעבות .בכאב ר ב ובזעם•.מתאר המחבר .את ג ו ר ל ם ש ל י ל ד י ם ר ע ב י ם ,ילדי ר ח ו ב פ ו ש ט י ־ י ד ,ש ל ד י ם י ח פ י ם ו ע ר ו מ י ם . ב ן ־ ש ם מ ע ל ה ג ם פ ר ש י ו ת ופרטים ל א ידועים ע ל ה ח י י ם ה ד ת י י ם .כ ך ל מ ש ל ה מ ח ב ר מ ת א ר ב ה ר ח ב ה כ י צ ד ח ג ג ו היהודים א ת .ה י מ י ם ה נ ו ר א י ם ש ל ש נ ת ת ש ״ א / ת ש ״ ב ו א ת ה ת פ י ל ו ת ב ב ת י ־ כ נ ס ת שונים ו ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה ב ב י ת ־ ה כ נ ס ת ־ ־ ה ג ד ו ל ט ל ו מ צ ק ה .כ ד א י ל ה ב י א .כאן :ק ט ע מ ה פ נ ק ס מ ה ת ח ל ת א פ ר י ל 1 9 4 2 . שברח׳ בדבר ״ ה ת ע ו ר ר ו ת ש ל ח ו ג י החסידים ,ש כ א י ל ו ש כ ח ו ע ו ל ם ומלואו ,א ו ה ת א מ צ ו ל ש כ ח ו . נ ע ר כ ו ״ ש ו ל ח נ ו ת ״ א צ ל ר ב י י ם שוגים ,ש ל ו ש ־ ס ע ו ד ו ת ו מ ל ו ו י ־ מ ל כ ו ת כ ד ב ע י .ת פ י ל ו ת ומניינים ש ו נ י ם ׳ מ ת ח י ל י ם ל מ ל א ח ל ק ר ב ש ל .ח י י הציבור . .נ ש מ ע ת ז מ ר ח ח ס י ד י ם תכופות לעתים אפילו ומנסים נלהב ב ר י ק ו ד חסידי בבית ר ב י .זה א ו אחר, ואפילו ב ״ ש ט י ב ל ע ך ״ . בפנקס הרשימות ש ל ב ן ־ ש ם .מ צ ד חומר עשיר ש ל עובךות ותופעות שאינן ידועות ל נ ו משום מקור אחר .בפנקסו משתקפים כמעט כ ל האירועים התרבותיים והחיגוכיים שהתקיימו קונצרטים ש ל בגיטו. בראש וראשונה ה ו א ר ש ם י ל ד ת ו .ה מ ח ו נ נ ת ב ת ה־,11 מלאים פרטים יוסימה . ,ש ה פ ל י א ה כ ל על שומעיה, וה״קומפוזיציות ש ל ה ע ל ו ע ל א ל ה ש י צ ר ו ב ש נ ו ת י ה ג ד ו ל י ה ק ו מ פ ו ז י ט ו ר י ם ״ ) ר ש י מ ה מ ־ 3 1ב ס פ ט מ ב ר .(1940 .. .י • • • : • ב ר ש י מ ת ו מ ס ו ף א ו ג ו ס ט 1940נ מ צ א ת י א ו ר ש ל מ ס י ב ת ״ ע ו ג ג ־ ש ב ת ״ ה נ ע ר כ ת בביתו של מנחם ק י ר ש נ ב ד ם ,ר א ש הציונים ה כ ל ל י י ם ו א ח ד ה ע ס ק נ י ם ה מ ר כ ז י י ם בגיסו ,ב ה ש ת ת פ ו ת ם ה ק ב ו ע ה ש ל 60—40איש ,ו ל ה ב ד י ל א צ ל ה ״ ע ו ר ך ״ גאנצווייך, ר א ש ״ ה מ ש ר ד ל מ ל ח מ ה ב ה פ ק ע ת שערים .ו ב ס פ ס ר ו ת ״ )כינוי ל ס ו כ נ ו ת ה ג י ס ס א פ ו ( , ש ב ו ה ש ת ת פ ו ב י ן ה י ח ר ה ס ו פ ר י ם קיפניס ,ליזרוביץ׳ ,ס ט ו פ נ י צ ק י ו כ ן ה ש ח ק נ י ם ס מ ב ר ג ,ס נ ד ל ר ואחרים. המחבר ש ע ק ב מקרוב אחרי מבצע מכירת ספרים ע ל ל י מלומדים ואספגים למיגיהם שהיו זקוקים ל פ ת ־ ל ח ם לאחר ש מ כ ר ו כ ב ר א ת כ ל ח פ צ י ־ ה ב י ת שלהם, ב י ל ה כ ל ע ת ו ת י ו ב ק ת 1941ע ל ־ י ד ש ו ל ח נ ו ת ה ס פ ר י ם ו מ ו ס ר פ ר ט י ם ר ב י ם ע ל נ ו ש א זה. ע ר ך ר ב נודע לתיאור הביקורים ש ל ה מ ח ב ר בבית היתומים .ש ל קורצ׳אק )היחסים ביניהם ה ת ה ד ק ו מ א ז ה ב ת יוסימה ניגנה לםובת שבמוסדו( היתומים ש ב ו מ נ ה ל ה ב י ת ״ ח י ע ם ה י ל ד י ם כילד ,ס ו ב ל א ת ם ,ש מ ח א ת ם ו מ ת ג ע ג ע א ת ם ׳ / ה י ת ו מ י ם ז ה ה ת פ ע ל ה מ ב ק ר מ״אוטונומיה ש ל מ ה ש ל ה י ל ד י ם ״ ,ו מ ״ ע ת ו נ י בבית ק י ר שונים״. ב ע ל ה פ נ ק ס י ד ע ל מ ס ו ר פ ר ט י ם ע ל קיום מ ו ע ד ה ס ג ו ר ש ל ה ס ת ד ר ו ת ה פ ק י ד י ם ש ל ה ק ה י ל ה ו מ ו ס ד ו ת י ה ,ש ב ו ,־,משמיעים ב ש ב ת ו ת וחגים ו ג ם ב י מ י זכרון שונים לזכר סופרי וגדולי נושאים ב מ ו ס ר ה י ה ד ו ת ,ה פ י ל ו ס ו פ י ה .ש ל ישראל .בימי ,ה ב י נ י י ם — ,ר ש י מ ה מ־14 ביוגי .(1941מ ע ג י ן מוקפת 56 ישראל הרצאות שונות״ )הרצאות ספרותיות וכלליות, גם חומות ביותר י הוא גבוהות ש ל תיאור החגיגה בית־האסירים הצבאי ) ב א ו ג ו ס ט (1941. בחצר ברחוב מ ש ה ,ש ב ה אחת השתתפו מאלף ילד יותר ״לבושים וילדה מדים לרוב״, בשירת .״התקרה״. שהסתיימה ב ה ת ח ל ת א פ ר י ל ,1942א ג ב דיווח ע ל ״ א ק ד מ י ו ת ״ ש ל כ ל ה מ ק ה ל ו ת ,מ י ן ה ת ח ר ו ת ש ל כ ל ה מ ק ה ל ו ת היהודיות בוארשה ,ש ב ה נ מ צ א ו מ נ צ ח י ם מ ה ר ב ה ערים ,ב ע ל י ־ שם־ומסורת, להראות א ת ושבה ״כל אחד השתדל מדרגת כוחו ולהעלות א ת חניכיו״ ,מ ו ס ר ה מ ח ב ר ע ל ריבוי חוגים ר ב י ם שבהם :״ ל מ ד ו ה ר ב ה והכל ,שפות, מחקר, ב ע י ק ר ר ב ה ב א ו ת ו זמן ה ת נ ו ע ה שירה״. ה ת ר ב ו ת י ת ל מ ע ן הילד .״ כ מ ה ל ה ק ו ת ילדים ,מ ק ה ל ו ת ,ר ק ד נ י ו ת ,ש ח ק נ י ו ת ,מ נ ו ה ל ו ת •.בידים מ א ו מ נ ו ת ש ל פ ד ג ו ג י ם ־ פדגוגיות ועורכות מ נ ו ס ו ת ,מ צ י ג ו ת ב כ ל ש ב ת ו ל פ ע מ י ם ג ם ב י מ ו ת ה ש ב ו ע מ ח ז ו ת שונים, ריקודי בלט, נערכים ר י ק ו ד י ־ ע ם ,א פ י ל ו רוויו י ל ד ו ת י הילדים בשביל ע ״ י מבוגרים׳׳• אופיינית היא ותופסים הערכת המחבר היהודים א ת ב ה ב י א ו א ת ה א מ ו ר לעיל, המחכה להם ,א ל א רוח להכעיס ל א מ ו ר :״יודעים להכנע, אומר ל א לא לחדור ולחקור לתוכה א ת הסכנה .אותה ההשקפה היהודית — דיה לצערה ב ש ע ת ה — נ צ ח ו ן ״ ) ר ש י מ ה מ ־ 9ב א פ ר י ל .(1942 חוגגת מ א י ד ך גיסא ,ל א נ מ נ ע ה מ ח ב ר מ ל ב ק ר ג ם ב מ נ ז ר ב ר ח ו ב ל ש נ ו י ח ד ע ם עורך ל ש ע ב ר נ פ ת ל י זילברברג ,כדי ״להווכח ע ד כ מ ה נכונות השמועות ה״מאמענט״ שהשמד ב ז מ ן ה א ח ר ו ן ע ו ש ה ש מ ו ת ב מ ח נ נ ו ״ )רשימה מ ס פ ט מ ב ר .(1941בן־שם, לשעבר בהסכמת ראשי י ר ׳ ר ״ מ פ ל ג ת ה מ ד י נ ה היהודית״ ,ע ש ה מ א מ צ י ם ר ב י ם וטיפל הציבור בענייני הגירה לארץ־ישראל .לשם כ ך פ נ ה אל הגיסטאפו, אל העיריה ,ו כ ן ב י ק ש א ת ע ז ר ת ו ש ל יו״ר ה י ו ד נ ר א ט צ ׳ ר נ י א ק ו ב .ה ל ה ה ת י י ח ס אליו בחשדנות בתחילה יוסף אינזש. ובהסתייגות ,א ב ל יאשונסקי, אח״כ לשעבר ראש היפנה ה״אורט״ אותו אל ח ב ר ופעיל בפולין היודנראט ב״ייווא״ .ו ח ב ר נ ש י א ו ת ו ,ש א ת ו ק י י מ ו פ ל ד ש ו ה ו ח ב ר ו ד ״ ר ליפמן כ מ ה התעיצויות .ב ־ 2 7ב י נ ו א ר 1940ה ת ק י י מ ה ה ת י ע צ ו ת ש ל ו ע ד ת ה ה ג י ר ה בעניין פ ל ד ש ו א כ פ י ש ר ש ם כדרכו, לאקונית בלשון א צ ל יו״ר צ׳רניאקוב היודנראט ב־1 ״מתן צ׳רניאקוב ביומנו, באפריל ״בענין ההגירה״ עצות ללא והמוסמך המקור היחידי ש״לא עלתה לו אף ב א ו ת ו יום. מחברנו תשלום ביותר ,א ך תכגית ביקר גם ע ם )כלומר כ פ י שהגדיר זאת בן־שם הוא בעניני הגירה״(. בנושא זה ב ר ש י מ ת ו ב פ ס ח 1941ה י ה נ א ל ץ הגירה א ח ת ,ל א חברו לארץ־ישראל ולא להודות לחו״ל, לא רשמיות ו ל א ב ל ת י רשמיות ,לא ציבורית ולא פרטית ,ל א ד ר ך הגנרל־גוברנמנם, ו ל א ד ר ך ה ש ת ד ל ו ת מ ו ס ד ו ת באמריקה״. בחיבורו הספרותיים, הסופרים ע ו ב ר ת ל נ ג ד ע י נ י נ ו ש ו ר ה ש ל מ ה ש ל ד מ ו י ו ת יהודיות מ ן החיים המדיניים, ה ד ת י י ם והפדגוגיים. מעניינים ביותר הם ביקוריו אצל ו ה ו ג י ־ ה ד ע ו ת ב ג י ס ו :ה ע ו ר ך צ ב י פ ר י ל ו צ ק י ,ב ן ה־ ,90ו ה ל ל צייטלין, כ ב ן ,75״ ה א ר י ש ב ח ב ו ר ת נ ו ״ ,ש ה מ ש י כ ו ל י צ ו ר ו ל כ ת ו ב א ף ב ת נ א י הגיטו האיומים. עבודתו ש ל הראשון — כ פ י שקבע המחבר — התרכזה ב״הכנת תולדות העתונות היהודית ב כ ל ל ,ו ה ל א ו מ י ת ב פ ר ט ,ש ה ו א ה י ה א ח ד מ מ ח ו ל ל י ה ויוצריה הראשיים״. פרילוצקי השכיל ל ח ב ר כ ב ר כ־ 50גליונות דפוס ש ל החיבור הגדול ה ז ה ו ה ת ק ר ב לתקופה צורתה, האחרונה, ב מ ג מ ה ״ ל ת א ר א ת ה מ ל ח מ ה ו ל ו ח מ י ה ב ע ד קיום ה ע ת ו נ ו ת , שיפורו־ ,ו ש כ ל ו ל ה ,ו ג ם א ת ק ו ר א י ה ש ל ה ע ת ו נ ו ת ,ו ה ש פ ע ת ה ע ל מ ה ל ך הרוחות ועל חיזוק היהדות בגולה בכלל, ובפולין בפרט״ .א ף ה ל ל צייטלין ע ס ק ב ס י ו ם ה ת ר ג ו ם ש ל ״הזוהר״ ב א ו ר מ ד ע י ־ ת ו ר נ י . 57 מוסר אגב־אורחא על בן־שם באמת״ ״התפתחות של התרבותיים. החיים הוא מ ו ס ר ע ל ה ק מ ת ח ו ג י ם .ב י ת י י ם רבים ,ב ה ם נ ק ר א ו י צ י ר ו ת י ה ם ה ח ד ש ו ת ש ל סופרי הגיטו. צעירה ורגישה הצטיין ביצירותיו בעיני לכל מאורע המחבר־המשורר ו ל מ ת ר ח ש בחיינו... יצחק ר ו צ ר שירה, קצנלסון, פואימות, ״נפש בלדות מ ה מ ת ר ח ש .ג ם י ת ר ה ס ו פ ר י ם ה ו צ י א ו פ ר י ע ט ם ומעניקים אוזני ש ו מ ע י ה ם ב י צ י ר ו ת י ה ם החדישות. יצירות התעמקות בדבר מרויל, גורלנו קידמן, פרופוס וגעגועינו ואחרים לחופש נקראות וחיים חדשים, בנשפים • ומעוררים חיי בעתיד״. יצירה במיוחד הירבה ה מ ח ב ר ל כ ת ו ב על חברו הקרוב ביותר הסופר והעיתוגאי פ ר ו פ ו ס ע ל ה כ נ ת ״ ה י ס ט ו ר י ה ש ל ה ס פ ר ו ת ה א י ר י ת החדשה״ ,והיה ב ד ע ת ו ל פ ר ט ם שעבד א ת מ א ו ת ה מ כ ת ב י ם ש ה י ו ב ר ש ו ת ו ,ש ק י ב ל ב מ ש ך ימי ש נ ו ת י ו מ כ ל יוצרי ה ס פ ר ו ת הזו. על ה״אקציה״ הגדולה בקיץ 1942כ ו ת ב ב ן ־ ש ם ב פ ר ו ט ר ו ט ב ה י ו ת ו ב מ ח ב ו א ) ב צ ד הארי( ,ב ר א י ה מ ן ה פ ר ס פ ק ט י ב ה ק צ ר ת ה מ ו ע ד ו ת ו ך ק י ר ב ה נ פ ש י ת מ ת מ ד ת אל מאורעות של ה כ ו ת ב ג י כ ר ת מ כ ל ע מ ו ד .אין ה ר ב ה ת י א ו ר י ם א ש ר ת ה י ה ב ה ם כה פנימית ומחזות האימים משכנעת ,ואין ברחובות .מאמצי הצלה, תיאורים קורעי ל ב יותר, תושיה מאשר הנפש וגבורת אותגטיות תיאורים נוקבים• ו ר ו ט ט י ם ש ל ח י י ו וחיי מ ש פ ח ת ו ו מ ק ו ר ב י ו ה נ א ב ק י ם ע ם מ ר ה מ ו ו ת ו א י נ ם כ ו ר ע י ם ב מ ו ב ן ה ר ו ח ג י והמוסרי .ת ו ך כ ך ו א ג ב זה רואים א ת ד מ ו ת ה ש ל י ה ד ו ת ו א ר ש ה ל כ ל ש כ ב ו ת י ה ומעמדותיו; ב ס מ ו ך ל ח ו ר ב ג ה ה ג ד ו ל :ת ל מ י ד י ־ ח כ מ י ם ו פ ש ו מ י ־ ע ם ,ס ו ח ר י ם ב ע ל י ל מ ל א כ ה ו פ ק י ד י ם ,ב ע ל י א ו מ נ ו י ו ת •חופשיות ו ע ס ק נ י ־ צ י ב ו ר — כ ו ל ם ופועלים, יד ה צ ר ה צ ו ר ר ה ו ר מ ה •עליהם ל ה ש מ י ד ם . מ י ד א ח ר י ח ו ר ב ג ג ו ה ג ד ו ל נ מ נ ה ה מ ח ב ר ע ם הניצולים ה ר א ש ו נ י ם ש ע ל ו א ר צ ה , ב י ד ו ל ה ק י ם כ א ן מ ש פ ח ה חדשה ,ל א ח ר שאשתו• ה ר א ש ו נ ה ועלה הפסנתרגית והבתייוסימה, ב ת ה א ח ת ־ ע ש ד ה ש ל ג י ס ו וארשה ,נ י ס פ ו בשואה .א ם ח י י ו ה ת נ ה ל ו פ ה כ ת י ק נ ם ,ל כ א ו ר ה ,ה ר י ש ז ו ו ע ו ת ה ע ב ר היו מ ש מ ש י ם ל ה ם ר ק ע ת מ י ד והוויית ה י מ י ם ה ה ם מ י ל א ה א ת כ ל ישותו. סרבלינקה )בהוצאת ספרים ״חזון״, מ ל ע ם הגיעו א ר צ ה ר א ה א ו ר פ ר ס ו ם ש ל ו תש״ו(, שכל מגמתה היתד• להגחיל את מ ו ר ש ת הזכרון ל ש ו א ה ו ל ג ב ו ר ה .מ ת ל ה נ ח ה ש ה ע ו ל ם ל א ירד ל ע ו מ ק ה ק ט ס ט ר ו פ ה הלאומית הללי של שלנו ,ו מ מ י ל א ״ ל א י ד ל ה אותה ,ל א יעכלה״ ,ג ר ס ה מ ח ב ר ש ע ל ה ע ם ל ל מ ל ל ק ח מן ה ש ו א ה ולהבין ,כי ר ק ״ א י ח ל כ ל כוחותיו ,ל ל א ה ב ד ל זרמים ו מ פ ל ג ו ת ל מ ע ז ה ק מ ת ה מ ד י נ ה ה ע ב ר י ת י ו כ ל ל ה צ י ל ו משואה• ח ד ש ה ומכליון גמור״ .ה ו א ה ע ל ה ר ע י ו ן ש ב מ ד י נ ה • ש ת י ב נ ה י ק ו מ ו כ פ ר י זכרון,׳ כ פ ר א ח ד בשם ״ ט ר ב ל י נ ק ה ״ ל ז כ ר ק ד ו ש י פולין ,וכפר שני •לזכר ש ל י ה ל י ם נספים של שאר הארצות. מן ה ר א ד ל פ ר ס ם ב ש ל מ ו ת ו א ת פ נ ק ס ה ר ש י מ ו ת ש ל ב ן ־ ש ם ,ה ש י י ך ל י ו מ נ י ם ולפנקסים ה מ ז ע ז ע י ם ב י ו ת ר ש נ כ ת ב ו •ע״י ה י ה ל י ם ת ח ת ש ל ט ו ן ה נ א צ י ם , בזכות ערכם ה ת י ע ל י )דייקנות ונאמנות במסירת העובדות( ,בזכות ת כ נ ו העמוק )חדירה ל ש כ ב ו ת ע מ ו ק ו ת ב י ו ת ר ש ל ב ע י ו ת ד ב ר י הימים( ,וכן ב ז כ ו ת ה ע ל א ת ם — ב ה י ק ף ר ב — .ש ל מ י ר ב ה ת ו פ ע ו ת ,מ ה ג ו ר ל י ו ת ב י ו ת ר ועד ד ב ר י פ ו ל ק ל ו ר מ ה ה ו ו י ה י ו ם ־ י ו מ י . 58 שמעון נ .הרמן הוראתה של תקופת השואה במסגרת תבנית הלימודים של ה ח מ י ן היהודי )תזכ<ר שהוכן עבור הוועדה לנושא השואה מ ס ע ם ה ק ר ן ל ה נ צ ח ת התרבות היהודית( נ ו כ ל כ ל ל להבין א ת החיים היהודיים לא שהותירה ב ה ם ה ט ר ג ד י ה ה מ ח ר י ד ה ש ל השואה .ש ל ו ש ע ש ר ו ת ש נ י ם ח ל פ ו מאז, ואף־על־פי־כן זה ללא זיקה להשפעה המתמשכת ל א טושטש זכר ה ש ו א ה ב ל י ב ם ש ל א ל ה ש ה י ו עדי ראיה ל פ ר ק ב ת ו ל ד ו ת י נ ו .דומה ,כ י ל א ח ר ו נ ה נ ח ל ש ה א פ י ל ו ה נ ט י ה ה ק ו ד מ ת להדחיק .א ת הזכרונות באורח מודע ,ע ם הלקחים הנובעים וניכרת נכונות ברורה להתמודד מ ה ש ו א ה ל ג ב י ה ח י י ם היהודיים ו ל ג ב י ה י ח ס י ם ב י ן ע ם ־ י ש ר א ל ל ב י ן א ו מ ו ת ־ ה ע ו ל ם . י ת י ר ה מזו ,ה ש ת ל ש ל ו ת המאורעות ,כ ג ת — מ ש פ ט אייכמן ,מ ל ח מ ת ־ ש ש ת ־ ה י מ י ם , מ ל ח מ ת ־ י ו ם ־ ה כ י פ ו ר י ם ,ה מ צ ו ק ה ש ל יהודי ר ו ס י ה ויהודי סוריה ,ה ת ח ד ש ו ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ה מ ש מ י ע ה א ת ק ו ל ה ב ר א ש ח ו צ ו ת — ה ע ל ת ה ע ל פ נ י ה ש ט ח א ת הזיכרון א י ־ ש ם ב ר ק ע החיים היהודיים. שקינן זיכרון זה ל א י ו כ ל ל ה ש פ י ע אולם על הדורות שגדלו אחרי ימי השואה ב א ו ת ה ח ר י פ ו ת כ פ י שהוא מ ש פ י ע ע ל א ל ה ש ח ז ו א ת ה מ א ו ר ע ו ת ע ל ב ש ר ם .ע ל כן חשיבות רבה להעמקת ההבנה בקרב בני הנוער א ל אשר קרה ולהצגת נודעת הדברים ולגבי ב פ ר ס פ ק ט י ב ה ש ת א פ ש ר ל ה ם ל ה ס י ק מ ס ק נ ו ת מ א ו ת ה ט ר ג ד י ה ל ג ב י ההווה עתידו ה ע ם היהודי. של מהמאורעות כתוצאה שהזכרנו הולכת וגוברת ה נ כ ו נ ו ת ל ל מ ו ד א ת ק ו ר ו ת י ה ש ל ת ק ו פ ה זו ) ה מ ח ק ר ש ע ר כ נ ו מ ו כ י ח כ י כ א ל ה ה ם פ נ י ה ד ב ר י ם ה ן ב ק ר ב ה ס ט ו ד נ ט י ם הישראלים ,והן ב ק ר ב ה ס ט ו ד נ ט י ם ה א מ ר י ק נ י י ם הלומדים בישראל(. הלימודים ב נ ו ש א ה ש ו א ה היא איפוא ד ב ר ב ע י ת ו . החשיבות לבנות החלטתה של הקרן להנצחה ש ל ח ק ר ת ו ל ד ו ת השואה א י נ ה לעזור מוטלת לקידומן בספק של תכניות ו ל כ ן ה כ ר ח י הוא לשם כ ך בסיס ב כ ל א ח ת מתכניות הלימודים .א ו ל ם ג ם א ם יושגו הישגים בתחום מפליגים המדע, אין בכך ערובה שנצליח ללמד את הנוער בצורה נ כ ו נ ה א ת ה ק ש ו ר בשואה .ה פ ר ס פ ק ט י ב ה ש ל פ י ה מ ש ק י פ י ם ע ל ה ע ב ר ,ה י א ה ק ו ב ע ת . .1 הינד. אל ל א נ ו כ ל ל ה נ י ח ל ע ו ב ד ו ת ״ ל ד ב ר ב ע ד עצמן״ ,כי ה ר י ר א י י ת האירועים ס ל ק ט י ב י ת ו מ ה ש ח ש ו ב ע ו ד יותר, הערכתם עלולה להיות שונה מהקצה הקצה. 59 .2 ממנו ה ח ו מ ר ה כ ל ו ל ב ס פ ר י ה ה י ס ט ו ר י ה כ ל ל א י נ ו מ ב ט י ח שחיי ב נ י א ד ם י ו ש פ ע ו לטווח ארוך .ל א כן ה ח י נ ו ך ש ע י ק ר ת פ ק י ד ו הוא ל ה פ ו ך א ת ז כ ר ה ש ו א ה לחלק בלתי נפרד ש ל החוויה ה ר ו ח נ י ת של כל דור ולעצב א ת עמךותיו לגבי ה ע ב ר , ההווה והעתיד ש ל עם ישראל. סטודנטים ש נ ט ל ו חלק בלימודים במסגרתנו ,ביטאו בצורה ק ו ל ע ת את ה ת ח ו ש ה בהם הלימודים שעוררו השואה״. כ י ה ם רואים א ת ע צ מ ם ״ כ א י ל ו ה ם באומרם, שרידי תחושה כזו מ ע ל ה א ת ד ר ג ת האחריות לשיפור מ צ ב ו ש ל עם ישראל. א נ ו רשאים ל ר א ו ת ב כ ך ה י ש ג א ו פ ט י מ ל י ש ל ת כ ג י ת לימודי היהדות. ה מ ו ד ע ו ת ל ש ו א ה מ א ש ש ת א ת ה ז ה ו ת היהודית ,א ך ע ם ז א ת אין ל ה פ ו ך א ת הלימוד לכלי על אודותיה לעוד יש תעמולה. ה ט ר ג ד י ה היהודית. א ח ד מעזרי ההוראה — ועל אחת להישמר מגישה במיוחד כמה פשטנית• בטיפולנו וכמה בזכרה לא של . הקויס המנחים. כ א ש ר א נ ו ס ו ק ר י ם א ת ה ח ו מ ר ש ב כ ת ו ב י ם ע ל אודות השואה ,א נ ו מ ו צ א י ם , כ פ י ש נ י ת ן ל צ פ ו ת ,ש פ ע ש ל ה ד ג ש י ם ,השונים זה מזה ,ב ט י פ ו ל ב נ ו ש א י ם ה צ פ י ם :ועולים ,גם כל מתוכו. אנו .ה מ צ י ע י ם מדען כאן בתחום את מדעי הקדם החברה.הינו המנחים, עמדה .מ ש ל ו , בעל ברם, מדמזים מהי עמדתנו. וכן עצם ל ע ל א ת ה ה צ ע ו ת מ ה ו ו ה א מ צ ע י ל מ י ק ו ד ת ש ו מ ת ה ל ב לנושאים• ה מ ח י י ב י ם .ה ת מ ו ד ד ו ת , ,ואין כיצד..יטפלו ׳בהם במסגרת זה מ ש נ ה :היהודיים .עלינו .ל ז כ ו ר .ש א ג ו פ ו ג י ם הלימודים תכנית בתי של הספר ל ג מ ל .ה ל ל י ולא ל ק ה ל ה ר ח ב . ב ת ז כ י ר זה ל א ה ק פ ד נ ו ע ל ה ע י ב ו ד ה מ פ ו ר ט ו ה מ ך ו ק ד ק ו ה ב א נ ו א ת ה ה צ ע ו ת .בצורה ותמציתית. ישירה כל לגבי לימודים תכנית זה אין שההנחיות רצוי ה מ ו צ ע ו ת ת ל ב ש נ ה צ ו ר ה ש ל פ נ י ה י ש י ר ה א ל הגוער .ע ל ה ת ל מ י ד י ם ל ה פ י ק ב כ ו ח ו ת •עצמם לקחים מהלימוד על השואה ,ע ל פי המשתקף ב ק ד ם המנחים. .1 א ס ו ר ל נ ו ל ש כ ו ח א ת ה ק ה י ל ו ת שהושמדו .ע ל י נ ו ל ז כ ו ר מ ה היה א ו ר ח •חייהן, חרפו בפני אילו עמדו קשיים ואיך נספו. עלינו לזכור כי היהודים א ת נ פ ש ם ב ה ת נ ג ד ו ת ם ה ה י ר ו א י ת ,ה ן ה פ ע י ל ה והן ה ס ב י ל ה ) ק י ד ו ש ־ ה ש ם ( .ב מ ק ב י ל •יש לזכור החלטתם את המוני הנחושה העם לדבוק היהודי, בחיים. את אשר למרות התופעה מצבם המדהימה המחדל של ביטאו את ״קידוש־החיים״ ) מ ט ב ע ־ ל ש ו ן ש ט ב ע ל ר א ש ו נ ה ה ר ב נ י ס נ ב א ו ם ,בגיטו וארשה( ,ת י א ר א ח ד ה ה י ס טוריונים ה מ ו כ ש ר י ם ב י ו ת ר בימיגו ,ש א ו ל אש .הוא הדגיש כ י מ ה ש ה י נ ח ה א ת היהודים א ת הצביון ל א היה ב ג ד ר ח פ ץ ה ק י ו ם הרגיל ,א ל א גם הרצון ל ק י י ם היהודי שבחייהם. .2 רחב, יש ל ה ס ב י ר א ת ה ג ו ר מ י ם ש ח ו ל ל ו א ת השואה ב ק ו נ ט ק ס ט ה י ס ט ו ר י אבל בלי לטשטש את ה נ ק ו ד ה היהודית המיוחדת .בדיון על הקונטקסט ה ה י ס ט ו ר י אין ל צ מ צ ם א ת ה נ י ח ו ח ל ע ל י י ת ם ש ל ה נ א צ י ם ,ב ל ב ד . הקטסטרופה חייבת להידון .מ ת ו ך פרספקטיבה של דברי־ימי־העם־היהודי ו ל ל מ ד מ ו ס ר ה ש כ ל ב ד ב ר מ צ ב ם ש ל ח ל ל י ם החיים ב ק ר ב א ו מ ו ת ה ע ו ל ם .ה ד ר ך שהוליכה ל ש ו א ה היתד• רצופה א נ ט י ש מ י ו ת מאז ,ו מ ת מ ל . . .ה ה ת פ ר צ ו ת המקומית של האנטישמיות אינה מ ל מ ד ת ע ל מעשי.הזוועה של הנאצים בלבד ,אלא ב מ ל ה ל א פ ח ו ת ה גם ע ל א ד י ש ו ת ו ש ל ה ע ו ל ם ש ל א ח ש ל ע צ ו ר א ת ה ט ב ח . 60 א ב ל א ל נ א נ ת י י ח ס ל ש ו א ה כ ל ח ו ל י ה נ ו ס פ ת ,א מ נ ם ה נ ו ר א ה מכילן ,ב ש ר ש ר ת ש ל פ ר ע ו ת ו ש ל ה ת פ ר צ ו י ו ת א נ ט י ש מ י ו ת .בין כ ל ה ט ר ג ד י ו ת ש ה ת ר ג ש ו הארוכה ע ל ע ם י ש ר א ל אין לשואה א ח ו ר ע ו ע ו ב ד ה זו יש ל ה ב ל י ט במיוחד. ה ל ק ח י ם שיש ל ה פ י ק מ ה ש ו א ה ת ק פ י ם ל ג ב י כ ל ל ה א נ ו ש ו ת ו א ס ו ר שיישכחו 3 מ ל ב ם ש ל הגויים כ מ ו ג ם מ ל ב ם ש ל היהודים .ב כ ל זאת ,ה ש א ל ה ה נ ש א ל ת ה י א ה א ם היהודים ,צ א צ א י ה ם ש ל ק ר ב נ ו ת ה ש ו א ה ה י נ ם ה כ ת ו ב ת ה נ כ ו נ ה ל ה ט פ ת ה מ ו ס ר ה מ ו ש מ ע ת כלפיהם והדורשת מ ה ם לפעול למען ת י ק ה החברה ,כהוכחה כי ל מ ד ו לקחיה .אין את ספק שהם יהיו והפוליטיים מעונינים שבגללם למנוע הגיעו הישנותם את הנאצים של לשלטה. התנאים המודעות והנסיבות החברתיים לסיבותיה ש ל השואה מייעדת א ת היהודים יותר מ א ש ר א ת האחרים למאבקים ל מ ע ן ח ב ר ה ד י מ ו ק ר ט י ת ה מ ו ש ת ת ת ע ל צ ד ק ,א ו ל ם ה א ת ר א ה ה ע י ק ר י ת ל א כלפיהם; ל ה י ו ת מ כ ו ו נ ת .א ם כי צריכה המסקנות נוגעות ל כ ל א ו מ ו ת העולם ,יהיה ז ה ה ו ל ם ב י ו ת ר ל מ ק ד א ת ת ש ו מ ת ל ב ו ש ל ה נ ו ע ר היהודי ל ל ק ח י ם הקשורים ב מ צ ב ו המיוחד של עם ישראל ובגורמי הטרגדיה. מ ס ת מ נ ת מ ג מ ה ,ב פ ר ט ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ,ל ג ז ו ר גזירה שווה מ ה ש ו א ה ל מ א ו ר ע ו ת ט ר ג י י ם אחרים ,כ ג ה הירושימה ו ב י א פ ר ה .ה ש ו ו א ה זו מ ט ש ט ש ת א ת ה ש ו נ י ה מ ה ו ת י בין ה ש ו א ה ל ב י ן ה ט ר ג ד י ו ת ה א ח ר ו ת ה ל ל ו .ע ל י נ ו ל ה ד ג י ש כי מ ע ו ל ם ,ב כ ל ד ב ר י ־ ימי־האנושות, לא נעשה מאמץ כה שטני בשיסתיותו ,כה חסר רחמים וכלל לא בכורח אנשים, קשור המלחמה, היתד. שמטרתו היחידה השמדת כ ל היהודים, נ ש י ם וטף ב ל י כ ל ה ב ד ל היכן ה ם נ מ צ א י ם ו מ ה ו מ ע מ ד ם . ש א ל ו ת ר ב ו ת נ ש א ל ו ב מ ר ו צ ת ה ש נ י ם ב ד ב ר מ מ ד י ה ה ת נ ג ד ו ת של היהודים .4 ו ל א א ח ת נ ש מ ע ה נ י מ ה ב י ק ו ר ת י ת ע ל ש ה ל כ ו ״ כ ב י כ ו ל ,כ צ א ן ל ט ב ח .ח ק ר ההיסטוריה ס י פ ק מ י ד ע ר ב ב נ ו ש א זה ו ר א י י ת ה ד ב ר י ם נ ע ש ת ה ע ת ה מ ד ו י ק ת יותר .ע ק ב כ ך הוברר נבצר מבני־אדם כי להאמין כי הגרוע אמנם מכל יקרה, וכי למרות ה י כ ו ל ת ה מ ו ג ב ל ת כ ל כ ך ל א ח ח ב נ ש ק ,ה י ת ה ה ת מ ר ד ו ת ם ש ל היהודים נ מ ר צ ת י ו ת ר מזו של יש קבוצות אוכלוסיה אחרות. את העובדות, ככל שיינתן אותן, לוודא ל ה ב י א ל י ד י ע ת ה ת ל מ י ד י ם ב ל י ל ה ת ח ש ב א ם הן מ צ ב י ע ו ת ע ל כוח או ע ל חולשה. כי אם ישנה הצדקה לשאלות, אין הצדקה כל מוסרית לטענותיהם של אותם ב נ י א ד ם ש ל א היו ש ם — ו מ ע י ז י ם ל ש י ם א ת ע צ מ ם כ ש ו פ ט י ם הרי ל א נשלח לא ר ק כלפי עשו אצבע מאשימה כלפי היהודים הרוצחים הנאצים כה מעט ועהריהם, כ ד י להציל, ולו שנרצחו. אלא גם גם חלק אצבע מאשימה נשלח כלפי מדינות העולם החפשי אשר מזער מקרב יהודי אירופה שהלכו והושמדו .ו ע ל פ י האומדן ,היה ג ם ח ל ק ם ש ל היהודים ,ת ו ש ב י ה א ר צ ו ת החפשיות, ב ה צ ל ה — קטן מ ד י ביחס ל מ מ ד י האסון. באשר לביקורת על ״סבילותם״ של יהודי א י ר ו פ ה ה מ ו ש מ ע ת בדיונים ע ל השואה ,ישנם ס י מ נ י ם ה מ צ ב י ע י ם ע ל כ ך ש ה י א ה ו ל כ ת ו פ ו ח ת ת .ב מ ש א ל ש״נערן• ע ל ה נ ו ש א היה א מ נ ם מ י ע ו ט מ ב י ן ה י ש ר א ל י ם ש מ ת ח ב י ק ו ר ת ,א ך כ א ש ר רואיינו, ה ת ב ר ר כי אף נ י מ ת ם היתד .מ ת ו נ ה י ו ת ר .ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת נ ו כ ח ו א ף ה ם ל ד ע ת — כי ישנם מ ק ר י ם טרגיים ,כגון ה י ר צ ח ם ש ל ה ם פ ו ד ס א י ם ה י ש ר א ל י ם במינכן ,או מ ת ק פ ת הטרוריסטים על תלמידי ב י ת ־ ה ס פ ר במעלות ,בהם אזרחים הם חסרי מגן ב ה י ו ת ם מ ו ת ק פ י ם ע״י אויב י ה א ו ח ז ב נ ש ק . 61 ישנם מ ח נ כ י ם ה ח ו ש ש י ם פ ן י ח ד י ר הדיון ע ל ה ש ו א ה ר ג ש י י ש נ א ה ב ל ב ם .5 ש ל ב נ י הנוער .היהודי .נ א מ ר ל ה ם א פ ו א •כי כ ל ל אין צורך : ,ל א מ ב ח י נ ה :פ ס י כ ו ל ו ג י ת ולא מ ב ח י נ ה מוסרית ,ל ה ד ח י ק ר ג ש י ש נ א ה כ ל פ י אויב ,ה מ ת ע ל ל ב ק ר ב נ ו . •לא א ח ת מהווים ר ג ש ו ת כ א ל ה י ס ו ד ל פ ע ו ל ה ק ו נ ס ט ר ו ק ט י ב י ת .ע ם ז א ת יש ל ה י ז ה ר ל ב ל יחרצו משפט קדום ל ל א ה ב ח נ ה וללא הצדקה. מהכללה, ר ג ש י ש נ א ה מ ת ע ו ר ר י ם מ מ י ל א כ א ש ר נ י ד ו נ י ם מ ע ש י הזוועה ש ל ה נ א צ י ם ,א ך נ ר א ה א ת יעדנו :החינוכי. לא:בכך ע ם ע ב ר ו ש ל העם, להזדהות חשוב'לאין כ פ י ־שהוא ערוך משתקף הוא •ליצור .א ת בחייהם ובגורלם המניע ש ל יהודי א י ר ו פ ה ו ל פ ת ח א ת ת ח ו ש ת ה א ח ר י ו ת כ ל פ י ה ה ו ו ה והעתיד. היו יהודים ש נ י ס ו ל ה י ג ת ק מ ה ש ת י י כ ו ת ם ל ע ם ישראל ,א ך .ל ע ו מ ת א ל ה .6 ברחבי .העולם• את יחשו' .ר ב י ם מ א ו ד ליהדות; אלה הזדהותם ביתר שאת, פאקנהיים ביטא באופן קולע ליהודים אשר גם "לפני כן ואלה שחיו ה צ ו ר ך .להדק .,אחר במרכז עמדו בפריפריה, את הקשר השואה : ,א ת החיים .ה י ה ו ד י י ם .ה ג ב י ר ו החלו התגובה׳ ה ז א ת לגוע של אל המרכז. היהודים: את אמיל ״חלילה להם ל ז כ ו ת א ח ה י ט ל ר ב נ צ ח ת ו ת ל א ח ר מ ו ת ו • .הם חייבים ל ש ר ו ד ולהמשין• כיהודים ,־פן י א ב ד ע ם ישראל״. כאשר שוקעת אומה נזכרת שעברה בטרגדיה ומהרהרת עליה בה, שהיא קורה בייאוש ע ד שאיגה מ ס ו ג ל ת ל מ ע ש ה כ ל ש ה ו .ברם ,ה ת ג ו ב ה לשואה היתד, .וחייבת להיות .ג ם ' ל ה ב א ,ה ח ל ט ה נ ח ו ש ה ל א ש ש א ת ה ח י י ם .ה י ה ו ד י י ם ,ל ח ז ק א ת ישראל ו ל ש נ ו ת ב א ו פ ן פ ע י ל א ת ה נ ס י ב ו ת ,כדי ש ל א ת י ש נ ה עוד ט ר ג ד י ה מדינת י כזאת. ה ק מ ת ה ש ל מ ד י נ ת י ש ר א ל הינד ,ה ב י ט ו י ה מ ו ב ה ק לחפץ הקיום ש ל היהודים, .7 ואיש ל א י ב ץ א ת מ ל ו א מ ש מ ע ו ת ה א ם ל א י ר א ה א ת ה ד ב ר ב פ ר ס פ ק ט י ב ה ש ל ש ש ר ד ו ו ש כ נ ו ב מ ח נ ו ת העקורים ,וכן השואה. השואה ומצבם העגום ש ל אלה תביעתם התקיפה להיות זכאים להגיע ל מ ו ל ד ת ם — הגבירו א ת הצוךך במדיגת •היהודים .נ ק י פ ו ת מ צ פ ו ן ה צ י ק ו ל ח ל ק י ם ש ל ה ע ו ל ם הלא־יהודי ,ומכאן ה ח ל ט ת ם ׳לתמוך ב ה ק מ ת המדינה. ב כ ל ז א ת אין ל ר א ו ת ב ה ק מ ת ה ש ל ה מ ד י נ ה )ונטיה כ ז א ת קיימת( ,מעין ג מ ו ל על מ ה ש א ב ד .ב צ ד ק ה ע י ר נ ו ר מ א ן ל א ם :״ ב ל ייעשה ל ע ו ל ם הנסיון ל ח ב ר מ ש ו ו א הלטעת מיטפיסית, לרמוז ,י ש ה מ ד י נ ה ואפילו היא במידת־מה פיצוי יסודי על •השואה״ .בן־גוריון א מ ר ב ה ד ג ש ת י ת ר :״ מ ש ג ה ח מ ו ד הוא ל ח ש ו ב ,כ י ה ת ו צ א ה של השואה ה נ א צ י ת היא ה ק מ ת ה ש ל ה מ ד י נ ה ב ש נ ת 1948״ .ה ו א ציין ע ד מ ה ישונה ה י ה מ צ ב נ ו ל ו א נ ש א ר ו בחיים ,א ח ר י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ,ש ש ת המיליונים ׳שנרצחו ב ש ו א ה כ י ״היו א ל ה יהודים ש ה י ו ז ק ו ק י ם ל מ ד י נ ת י ש ר א ל ו ה ש ת ו ק ק ו ל ה ג י ע א ל י ה והיו נכונים ו מ ו כ ש ר י ם ל ה ש ת ת ף ב ב נ י נ ה ״ . ה ש ו א ה ש מ ה קץ ל א ש ל י ו ת 3 ־העולם. שקיומם בשעה היהודים של ב ד ב ר מ ע מ ד ם ש ל היהודים גתון' ה י ה בסכגה החמורה בקרב אומות׳ עמדו ביותר .מן הצד ,ב א ד י ש ו ת מ ו ח ל ט ת ,א ו ת ם ה ע מ י ם ש ל א היו כ ל ל עוינים לנו .א ל גא האכזרית ה ז א ת ע ל ג ו ר ל ו ש ל ה ע ם היהודי. גסתיר ־אולם, •מצד חסידי 62: מאחורי מסכה את בד בבד קבוצות אומות נפנה רחלים, העולם את האמת תשומת־הלב כגון: אשר ה ע ם ׳הדני, הושיטו עזרה למקרים המעידים שהציל ליהודים על את י הקהילה בארצות היחס האנושי היהודית, אירופה ואת השונות, ש ה י ו נ ת ו נ ו ת ב ע ו ל ה כ י ב ו ש ה נ א צ י .ע ל ה נ ו ע ר היהודי ל ד ע ת מ ה ה מ ש ו ת ף ו מ ה בינו לבין ה ע ו ל ם ה ר ח ב , המפריד ולנהוג אלא בהתאם לכך, מתי הפעולה ולדעת אין להסתייג ע ל כ ו ח ו ת עצמו, .פירוש אולם ב א י ל ו נושאים • יוכל לצפות לשיתוף פעולה לסמוך משיתוף ה ד ב ר שאין כי להימנע מהקשר עם אומות־העולם, ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה חייב ל ק ו ם ע ל • ב ס י ס מציאותי. .9 את ל א ח ר מ ל ח מ ת ־ י ו ם ־ ה כ י פ ו ר י ם ה ת פ ש ט ה ש י מ ו ש ב מ ו נ ח ״שואה״ כדי ל ת א ר ע ר ע ו ר ו ש ל ה ב י ט ח ו ן ה ע צ מ י ש ע ל ו ל ה י ה ל ה ת פ ת ח בישראל. אפשר להבין כ י כ ז א ת היתד! א מ נ ם ת ח ו ש ת ם ש ל היהודים ,א ב ל רצוי ל ה י מ נ ע מ ע ר ב ו ב מושגים, ל ה ש ת מ ש ב א ו פ ן מוגזם ב מ ו נ ח זה -.י ש ל מ ת ו ח ק ו ב ר ו ר שיפריד בין ת א ו ר ולא ש ב פ נ י ה ע מ ד ה י ש ר א ל ל ב י ן ה מ צ ב ש ב ו ה י ת ה נ ת ו נ ה יהדות אירופה ,א ו הסכנה בין ה מ צ ב י ם ש ב ה ם ע ל ו ל ל מ צ א א ת ע צ מ ו כ ל מ י ע ו ט יהודי ,ח ס ר ההגנה ,כ א ש ר עליו תאיים סכנת כליה. ישראל מדינת מתמודדת כל העת ורואה בסכנות ב ע י ן פ ק ו ח ה מ ה ן כ ו ו נ ו ת .אויביה ,א ב ל ה י א א י נ ה ח ס ר ת ישע ואינה ת ל ו י ה ב ר צ ו נ ו או ה ר ע ש ל ר ו ב הטוב ל א ־ י ה ו ד י כלשהו ;.ה ר י ל ש ם כ ך .ק מ ה מ ד י נ ת כ ד י ל מ נ ו ע מ צ ב י ם כגון אלה. .10 עם ישראל . . . אחר השואה מבינים היהודים יותר מתמיד את הצורך הדחוף להיות מ ל ו כ ד אחד .י ת ר ה מזו ,כ ע ת ב ר ו ר ל ה ם ש כ א ש ר נ ש ק פ ת ס כ נ ה לחלק• א ח ד ש ל העם ,א ס ו ר להם ,ל ח ל ק י ם ה א ח ר י ם ,ל ה ח ר י ש .ע ם י ש ר א ל חייב כ ל ה ע ת ל ר א ו ת את ע צ מ ו כ ע ם ש ל שרידי ה ש ו א ה . ה מ ש ט ר ה נ א צ י התכוון ל ע ק ו ר מ ש ו ר ש .א ת ה ע ם היהודי כ ו ל ו ו כ ל י ח ד שבו .ה י ה ו ד י ם ה ח י י ם ע מ נ ו היום ,נ ו ת ר ו ב ח י י ם ה ו ד ו ת ל ה ש ת ל ש ל ו ת מ ק ר י ם מ ו צ ל ח ת כ א ש ר ה ם או ה ו ר י ה ם נ מ צ א ו מחוץ לאיזור ה ה ש מ ד ה . כ כ ל ש ת ע מ י ק ה מ ו ד ע ו ת ל ע ו ב ד ה זו ,כן ת ג ב ר ת ח ו ש ת ה א ח ד ו ת ו ה ר ג ש ת ה מ ח ו י ב ו ת ל ה ק ד י ש א ת מ ל ו א ה מ ר ץ ל מ א ב ק ב ל ת י פ ו ס ק כ ד י ש ה ע ם היהודי יזכה לחיי יצירה ו ל ע ת י ד ט ו ב יותר. היישום של הקוים המנחים בתכניות הלימודים .1 ב ת ז כ י ר זה ע ס ק נ ו ב ע י ק ר ב ק י ד ו ם ת כ נ י ו ת בארצות־הברית ,אולם חלק מ ה ן עשוי ,ל ד ע ת נ ו ,ל ה ת ק ב ל — ל א ח ר ה ת א מ ה מ ס מ מ ת ו ל א ח ר שינויים ה מ ת ח י י ב י ם ע ק ב ת נ א י ה מ ק ו ם — גם ב א ר צ ו ת א ח ר ו ת . .2 ר צ ו י ל מ ס ו ר א ת ה כ ו ו נ ת ה ת כ נ י ו ת ה ל ל ו לידי מ ו ס ד ' ) א ו מ ו ס ד ו ת ( א ו נ י ב ר ס י ט א י ה מ י ו ע ד לכך ,מ ו ס ד ש ה ו א ב ע ל גישה ,ב א ר ה ״ ב ,ל ב ת י ־ ה ס פ ד היהודיים. אנו מציעים שיתוף פעולה בין מוסדות אלה ובין המכון ליהדות זמנגו ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת וגם בין מ ו ס ד ו ת א ח ר י ם ) כ מ ו ״יד ושם״( .ב מ ד י נ ת י ש ר א ל ה ו ל כ ת ו ג ו ב ר ת ה ה כ ר ה ב ח ש י ב ו ת ו ש ל ח ק ר השואה ,א ב ל ג ם ב י ש ר א ל וגם ב א ר ה ״ ב יש ל ה ש ק י ע מ ח ש ב ה ר ב ה ב ד ב ר ה י ע ד י ם ו ה ש י ט ו ת החינוכיים ,ש ה ם מ ע ב ר ל מ ח ק ר ולעצם ההנצחה. ח ש ו ב מ א ו ד לקיים א י נ ט ר א ק צ י ה מ ת מ ד ת ע ל הנושא ,בין ה מ ח נ כ י ם ה א ח ר א י ם לו, ב ש ת י ה מ ד י נ ו ת .מכיוון ש ה ק ו י ם ה מ נ ח י ם ע ו ס ק י ם ב נ ו ש א י ם .ה ח ו ר ג י ם מ ת ח ו ם ה מ ח ק ר ההיסטורי ,רצוי ל צ ר ף ל ח ב ר ה י ו ע צ י ם ה מ ט פ ל י ם ב פ י ת ו ח ת כ נ י ו ת הלימודים, ב נ ו ס ף להיסטוריונים ,גם מ ו מ ח י ם ב ת ח ו ם ה ח י נ ו ך ו ה פ ס י כ ו ל ו ג י ה ) א פ ש ר ג ם ל ש ת ף יועצים מ ק ה י ל ו ת א ח ר ו ת ,מ ל ב ד מ א ר ה ״ ב ו מ י ש ר א ל ( . • • 3ר א ד ל ע ו ד ד ה כ נ ת ט ק ס ט י ם ב ד י ב נ י ־ ס מ כ א ,א ו ל ם איננו מ י י ח ס י ם ע ד י פ ו ת 63 עליונה למסירת התפקיד .ל ח ב ר טקסטים חדשים .עד שטקסט כזה מגיע ל ה ש ל מ ת ו "חולף זמן ר ב ו ל ע ו ל ם אין ל ד ע ת א ם ה מ ו צ ר ה מ ו ג מ ר א מ נ ם ?היה ב ב ח י נ ת ״ ס ו ף 'מעשה ב מ ח ש ב ה ה ח י ל ה ״ .ה י ו ת ויש ב ר ש ו ת נ ו ח ו מ ד ר ב ע ל השואה ,נ ר א ה .ל נ ו כחשוב ביותר קריאה— . בהתאם ל ק ר ם ה מ ג ח י ם — ל ק ב ו צ ו ת ג י ל ש ו נ ו ת ,מ פ נ י ש ת ח ו ם זה ל ו ק ה ע ד י י ן . ־בחסר. ל ל ק ט נהוגים . מועילים ביבליוגרפי?ם י . קטעי ולהכין י• 1 ב ט ר ם שגיגשים ל ה כ נ ת ח ו מ ר ח ד ש ,יש ל כ נ ס כ ל מ ה ש נ מ צ א ב ר ש ו ת נ ו .ה ח ו מ ר ש ה ו כ ן ל ב ת י ־ ה ס פ ר בישראל ,ל א ב ה כ ר ח י ת א י ם ל ב ת י ־ ס פ ר ב ת פ ו צ ו ת ,א ך ח ל ק מ מ נ ו יוכל תועלת להביא מדיגת־ישראל שיותאם לאחר מייחס חשיבות רבה לדרישות להכנת המקומיות. החינוך י של משרד החומרי; ת כ נ י ו ת .הלימודים ו ל ר י כ ו ז "בתחום ז ה פ ע י ל י ם ג ם ״יד ושם״ ו א י ר ג ו נ י ם א ח ר י ם .כ ד ו ג מ ה י כ ו ל ה ל ש מ ש ח ו ב ר ת , ב ע ל ת ג ו ד ל צגוע ,ה מ כ י ל ה ח ו מ ר ה ק ש ו ר ל ס ע י ף מ ס ׳ 1ש ל ה ק ר ם ה מ ג ח י ם ש ה ב א ג ו לעיל ,ובו קםעי קריאה ,הוראות ,ביבליוגראפיה גבחרת ורשימת ה ח ו מ ר האודיו־ ויזואלי. על ש ם ה ח ו ב ר ת — ״חיוניות י ה ו ד י ת בשנת ל י ה מ ז כ י ר ו ת ה פ ד ג ו ג י ת ש ל מ ש ר ד ־ ה ח י נ ו ך ־ ו ה ת ד ב ו ת בישראל. .4 הגיל חיי ב ש ו א ה ״ ,והיא ע ו ב ד ה 1975 הצגת התקופה של מחייבת, השואה להיות כמובן, מותאמת• לרמות ה ש ו נ ו ת .א ת ת ש ו מ ת ה ל ב ש ל ב ג י ה ג י ל ה צ ע י ר יש ל מ ק ד ב ס י פ ו ר י ם • ע ל היהודים ו ב מ י ו ח ד ב ח י י הילדים .ה ס י פ ו ל בוגרות המתוחכם לקבוצות ב נ ו ש א . ,ייגתן יותר. ר צ ר לחבר רשימת סרסים מתאימים בצירוף תמצית תכנם ,כדי ל א פ ש ר .5 ל מ ו ר י ם ל ש ק ו ל ב א י ל ו ס ר ט י ם י ש ת מ ש ו .כ ב ע ז ר י ם ,ב א ח ד מ ש ל ב י ההוראה• ע ל -ה ש ו א ה . ר צ ר ל ח ב ר ד ר ׳ ח ו ב ו פ ר ס י ם ע ל ־ ת כ נ י ת הלימודים ב א ו ת ם .6 בתי־הספר שבהם התייחסו לנושא בתשומת־הלב ה ר א ר ה )לדוגמה :ישיבת פלאטבוש( ולהעבידו ח ח ר .ה מ ם ר ה היא — לזרז ב ת י ־ ס פ ר א ח ר י ם כ ד י ש א ף ה ם י ע ב ד ו ל פ י בצורת .י••־־ ת כ נ י ת מ ס ו ג זה. בבתי־ספר .7 אחדים בישראל קיימות תכניות שמן הראוי היה להנהיג כ ד ו ג מ ת ן ב ב ת י ־ ה ס פ ר ב א ר ה ״ ב א ו ב כ ל א ר ץ א ח ר ת .כ ך ל מ ש ל — ״אימצו״ מ א ו ת ס פ ר בישראל ,ק ה י ל ו ת ש ה ו ש מ ד ו ב ש ו א ה .ה ת ל מ י ד י ם לומדים ,כ כ ל ש ה ד ב ר בתי גיתן ,ע ל חיי הקהילה ,ע ל ה ד מ ר ו ת ה ב ו ל מ ו ת ,ע ל מוסדותיה ,ה ם מ ר א י י נ י ם א ת ה א ג ש י ם ש ש ר ד ו מ א ו ת ה הקהילה ,א ו ס פ י ם מ ו צ ג י ם ועורכים ת ע ר ו כ ו ת ל ש ם ה מ ח ש ה ר ז ו א ל י ת .ח ש ו ב ה ב מ י ו ח ד מ ע ו ר ב ו ת ם ש ל ה ת ל מ י ד י ם ב ח ק ר פ ע י ל ש ל הנושא. כ צ ע ד •ראשון .8 לקראת קידום התכנית המורחבת של הוראת השואה, י ש • ל ב ח ו ר מ ס פ ר מ צ ו מ צ ם ש ל ב ת י ־ ס פ ר יהודיים )יסודיים ותיכוניים( ,ב א י ז ו ר י ם ש ו נ י ם ש י י ב ח ר ו ל ש ם כ ך ו ל ה פ ו ך א ו ת ם ל מ ע י ן ״ ת ח נ ו ת ניסוי״ .ה מ ו ר י ם ה מ ל מ ד י ם מקצועות ה ק ש ו ר י ם לנושא ,ב ב ת י ס פ ר א ל ה ,י ש ת ת פ ו ב ס מ י נ ר ה מ ו ק ד ש ל ה ו ר א ת ה ש ו א ה ויוכשרו ל ב י צ ו ע ה ת כ נ י ת ה מ ו ר ח ב ת ל א ח ר שיובאו ב ס ל הענינים .ה ת כ נ י ת ח י י ב ת ל ה י ו ת די ג מ י ש ה כדי ש כ ל ב י ת ־ ס פ ר י ו כ ל ל ב ח ו ר בין ה פ ר ר י ק ט י ם ה ש ו נ י ם ובין ה ש י ט ו ת ה ש ו נ ו ת א ת ה נ י ת ן ליישום ב מ ס ג ר ת ו .ב ת ו ם ש נ ת ה ל י מ ל י ם הראשונה, ייערך דיון ל ש ם ה ע ר כ ת ה ת כ נ י ת .יש לבחון ב ע י ק ר א ת ה ד ר ך היעילה ביותר ל מ י ז ו ג ה ו ר א ת ה ש ו א ה ע ם ש א ר ה ח ל ק י ם ש ל ת כ נ י ת הלימודים ה כ ו ל ל ת ב ב י ת ה ס פ ר . בגקלה 64 זו ע ל י נ ו ל ה ז ה י ר •י כיום מ ו ע ט מ ד י ה ט י פ ו ל בגושא, א ב ל א ל גא נגביר א ת הטיפול בו יתר על ה מ ד ד .ל ב ל נהפוך א ת ת כ נ י ת הלימודים למשהו המזכיר מסע תעמולה. .9 בעזרי גם מעבר לשיפור למידה מתבקש תכניות עוד הלימודים דבר, והוא ב מ ס ג ר ו ת ב ל ת י פ ו ר מ ל י ו ת ,כגון בהכשרת המורים .10 ב ב ת י ־ ה ס פ ר היהודיים — טיפוח של הלימוד ומלבד ציודם נושא השואה תנועות־הנוער ומחנות־קיץ. להוראת יהדות ,יש לימודי לשים על דגש נושא השואה .ע ב ו ר ה מ ו ר י ם ה ע ו ב ד י ם כ ב ר ב ש ט ח ,יש ל א ר ג ן ס ד ר ת ס מ י נ ר י ם מ י ו ח ד ת . א נ ו מציעים כ י ג ו כ ח ח ש י ב ו ת ה ש ל ה ו ר א ת ה ש ו א ה ב ב י ת ה ס פ ר ה י ס ו ד י .11 והתיכון ,י י ק ב ע ו ק ו ר ס י ם ס ד י ר י ם ת ו ך ב ד י ק ת ה ד ר כ י ם ש ל ה ו ר א ת השואה ,ב ד מ ה אוניברסיטאית. ישנם ס י מ נ י ם ר ב י ם ה מ צ ב י ע י ם ע ל כך ,ש ב כ ל מ ק ו ם ש ב ו ה ו צ ע ו קורסים א ל ה ל ס ט ו ד נ ט י ם ,ה ם ז כ ו ל ה י ע נ ו ת מ י ו ח ד ת .גם ל ג ב י א ל ה ש ל מ ד ו ע ל השואה ב ב י ת ה ס פ ר ה י ס ו ד י או התיכון ,ח ש ו ב ש י מ ש י כ ו ל ל מ ו ד ב ד ר ך מ ת ק ד מ ת האפשרית רק ברמה אוניברסיטאית. יותר, .12 אלא ל פ י ה ד ע ה ה ה ו ל כ ת ו מ ש ת ר ש ת ,ל א ת ו כ ל ה ש כ ל ה יהודית ל ה י ו ת מ ל א ה , אם ת ו ש ל ם ע ל ד י סיור בישראל .מדי שנה מבקרים לימודים בישראל א ל פ י ב נ י נ ו ע ר יהודי מ א ר ה ״ ב .ס י ו ר כ ז ה מ ע מ י ק א ת ה ה ת ע נ י נ ו ת ב ע מ ד ו ת ה נ ק ו ט ו ת ב י ש ר א ל ב נ ו ש א השואה ד ש ל נ צ ל ז א ת כראוי .ה ס ט ו ד נ ט י ם ה א מ ר י ק א י ם ש ה ש ת ת פ ו בקבוצות ב״יד לימוד ה מ ו ד ר כ ו ת ע ל ידינו ס י פ ר ו ע ל החוויה ה מ ר ג ש ת ב ש ע ה ש ב י ק ר ו בקיבה ושם״, לוחמי הגיטאות במשואה או נטלו וכאשר חלק בטכסי יום השואה. באשר לביקורים של קבוצות נבחרות במחנות באירופה הריכוז )בדרכם ל י ש ר א ל ( ,יש ל ש ק ו ל ב כ ו ב ד ר א ש א ם ר צ ד ל ע ר כ ם . יום .13 המבוגרים הזיכרון לשואה והילדים .זהו יום ולגבורה משאיר האבל הלאומי; רושם עמוק בלב הישראלים, בתי השעשועים נסגרים, נשמעת צ פ י ר ה ו ה מ ד י נ ה כ ו ל ה ש ר ד ה ב ד ק ו ת ש ל דומיה .ה ע י ת ו נ ו ת מ ק ד י ש ה מ ק ו ם מ י ו ח ד וכן ה ר ד י ו ו ה ט ל ד ז י ה לנושא בשידוריהם. ברחבי המדינה נערכים טכסי אזכרה ו ב ה ם נואמים מ נ ה י ג י ם ואישי ציבור. ב צ ו ר ה זו א פ ש ר ל ש מ ו ר ע ל א ו פ י ו ש ל יום זה ר ק ב מ ד י נ ת היהודים .ב כ ל ז א ת ח י י ב יום הזיכרון ל ש ו א ה ל ת פ ו ס מ ק ו ם ח ש ו ב בחיי ה ק ה י ל ו ת ה י ה ו ד י ו ת ב כ ל ו א ת ר ,א ם כ י ב ש י נ ד י ם מ ס ד מ י ם ,ד ש ל ה ק ד י ש ת ש ו מ ת ל ב מרובד .ל צ ו ר ה אתר ב ה נ י ת ן יהיה לקיימו. .14 א פ י ל ו ב י ש ר א ל ,ש ב ה יום ז ה היגו ח ו ד ה ע מ ו ק ה ,מ ג ש ש י ם עדיין א ח ר ה צ ו ר ה ה ה ו ל מ ת ו א ח ר ה ת ו כ ן ש י ש ת ל ב כ ל כ ו ל ו ב ח י י ם הלהודיים כ ח ל ק מ ה מ ס ו ר ת . ב מ ש ך א ל פ י ש נ י ם חוגגים אנו ,ב כ ל ב י ת יהודי ,א ת י צ י א ת מ צ ד י ם ו ב כ ל ד ו ר ח י י ב אדם לראות את עצמו כאילו נ ג א ל מהשיעבוד .בתשעה באב לא חדלים היהודים במשך בתודעה מאות בשנים ל ה ת א ב ל ע ל חורבן הבית .כדי להנציח את זכר השואה ה ה י ס ט ו ר י ת ש ל ע ם י ש ר א ל ,ח י י ב יום הזיכרון ל ה י ה פ ך ל ח ל ק מ ן ה ל ו ח ה ע ב ר י .כ י צ ד ל ה ש י ג זאת ,יהיה ז ה ת פ ק י ד ם ש ל א ו ת ם א נ ש י ם א ש ר י ק ד י ש ו ל נ ו ש א זה א ת כ ל מעיניהם. )מאנגלית רינה נזר( 65 ע ל א ה נ ט ש י מ ו י ב י מ י נ ו ת ליום עיון בנושא זה ,שנערך בכ״ט בתשרי תשמ״ב 27 ,באוקטובר ,1981 במשואה ,הגיעו למעלה מ־ 120משתתפים ,רובם מחנכים ומדריכי נוער. את הרצאת הפתיחה הקדיש מר משה קול לנושא :אנטישמיות ואנטי־ ציונות .ההרצאות שנישאו בכנס זה ,של פרופ׳ .שמואל אטינגר ושל ד״ר חיים שצקר ,מובאות להלן .בדיון שנערך לאחר מכן נטלו חלק משתתפים רבים. ש .אטינגר על מהותה של האנטישמיות המודרנית ודרכי המאבק נגדה א נ י מ ס כ י ם ל ד ב ר י ה פ ת י ח ה ש ל מ ר מ ש ה ק ו ל ש א נ ט י ש מ י ו ת בימינו א י נ נ ה היסטורי בלבד ,אלא מציאות פוליטית ענין מסכים עמו גם בזאת שעלינו וכדי ו ת ר ב ו ת י ת ריאלית .־אני חברתית, להבין א ת מ ה י ת התופעה כדי שנוכל להסבירה ל ק ב ו ע או ל ח פ ש ד ר כ י ם ל ה י א ב ק ע מ ה .י ח ד ע ם ז א ת הייתי ר ו צ ה ל ה ס י ט ב מ ק צ ת א ת ה ד ג ש שבדבריו ,ב ע י ק ר ב ש ת י נ ק ו ד ו ת : שעצם האחת, עובדת קיומה של אנטישמיות פעילה ומשפיעה, בשנות ה ־ 8 0ש ל ה מ א ה ה־ ,20י ש ב ה מ ש ו ם פ ג י ע ה ב א י ד י א ו ל ו ג י ה הציונית ,שכן נ ק ו ד ת ה מ ו צ א ש ל ה מ ח ש ב ה ה מ ד י נ י ת ו ה ח ב ר ת י ת ש ל ה צ י ת ו ת היתה ,שנורמליזציה פ ו ל י של טית משרשיה, שכל ה ע ם היהודי, תקומתה של מדינה יהודית, תעקור את האנטישמיות ת ש ח ר ר א ת ה ע ו ל ם מ ה נ ג ע הזה .א פ ש ר כ מ ו ב ן לטעון ש ה ר צ ל קיווה, ש ה ה ת פ ת ח ו ת היתד .א כ ן היהודים י ת ר כ ז ו ב מ ה י ר ו ת ב מ ד י נ ת ם ואזי י י ת כ ן א ח ר ת ,א ב ל מ כ ל מקום ,ב ר ו ר ש ה מ צ י א ו ת שוגה מ ה ת ח ז י ת ה א י ד י א ו ל ו ג י ת ש ל פ י נ ס ק ר והרצל ורוב הוגי־הדעות הציוניים; ע ו ב ד ה ה י א ש כ י ו ם ק י י מ ת מ ד י נ ת יהודים, ש ב ה חי ח ל ק ניכר ש ל ה ע ם היהודי ,ל מ ע ל ה מ ח מ י ש י ת ,וייתכן א ף ק ר ו ב ל ר ב ע של ה ע ם היהודי בעולם. הגדול תומך באשר לחלקים ב מ ד י נ ת היהודים, ומזדהה אחרים של עמה ה ע ם היהודי ,הרי ר ו ב ם — והנה האנטישמיות, שמדינת היהודים צ ר י כ ה היתד .ל ש מ ש לה ת ר ו פ ה ,ל א זו ב ל ב ד ש ל א נעלמה ,א ל א מהווה ג ו ר ם פוליטי ,ח ב ר ת י ו ת ר ב ו ת י ב ע ל ־ מ ש ק ל ר ב .ה ת פ ת ח ו ת זו די בה כדי ש נ צ ט ר ך ל ב ח ו ן א ת ד ר כ ג ו הציונית. הנקודה ה ש נ י ה נ ו ג ע ת ל א ר ג ו נ י ם היהודיים ה ע ו ס ק י ם ,כפי שציין מ ר קול, ב מ ע ק ב א ח ר ארועים ו ה ת פ ת ח ו י ו ת א נ ט י ־ י ה ו ד י ו ת ,ה ח ל ב מ ע ש י ט ר ו ר וכלה ב מ ק ר י חילול כי ה ש ד ב ע צ ם א י נ נ ו נורא כ ל כך .ה ל ו א ח ל ק ג ד ו ל מ מ ע ש י האנטישמים ה ם מעשי 66 ב ת י ־ ק ב ר ו ת יהודיים ,פ ג י ע ה ב ב ת י ־ כ נ ס ת ו כ ר .ו ה נ ה מ מ ע ק ב זה מ ת ב ר ר , ב י ר י ו נ ו ת ב ע ל מ א ,ואין ה ם מתבססים על אמונה שאפשר להשמיד א ת או לגרש היהודים כפי אותם, ב ש נ ו ת ה ־ 3 0וה־.40 שקרה האירועים השפעת האנטישמיים ה י א ב ע י ק ר פ ס י כ ו ל ו ג י ת ,כ ל ו מ ר ר צ ת ל ה ב ה י ל א ת ה י ה ו ד י ם א ו א ת ה ח ב ר ה ש ב ת ו כ ה ה ם חיים ,ו ל ע ו ר ר ח ו ס ר א מ ו ן ב י ן היהודים ל ב י ן ה ח ב ר ה ה ס ו ב ב ת . ויש ה ס ו ע נ י ם ש א ם נ פ ר י ז ב מ ש ק ל ה ש ל ה א נ ס י ש מ י ו ח כיום ,נ ש ח ק ב ע צ ם ל י ד י ה ם ש ל א ו ת ם א נ ש י ם ,ע ל ־ י ד י כ ך ש נ ע נ י ק ל ה ם פ ר ס ו מ ת ונייחס ל ה ם ח ש י ב ו ת .אולי לכן ל ה ת ע ל ם מגילויים אלה ,או ל פ ח ו ת לא ל ה ב ל י ם אותם ,ועל־ידי כ ך מוסב נסייע לריסון ה א נ ם י ש מ י ו ת י ו ת ר מ א ש ר א ם נ י ל ח ם ב ה ע ״ י ה צ ה ר ו ת ק י צ ת י ו ת . אגי ח ו ל ק ע ל גישה זו ,כ ש ם ש מ ר ק ו ל ח ל ק ע ל י ה ; י ח ד ע ם זה א נ י מ ב ק ש ולהדגיש לחזור במערב שהאנסישמיות כ י ו ם איגגה סכגה מהווה גבון גדולה. הוא ש ג י ד ו ל ח ו ס ר ע ב ו ד ה ב א ר ה ״ ב ובאירופה ,ה ח מ ר ת ה ק ש י י ם ה כ ל כ ל י י ם ו ח ו ס ר ־ ה ב ס ח ו ן המדיגי ,מ ש מ ש י ם ר ק ע ש ב ע ב ר ה ה י ם ם ו ר י היה גוח ל ה ת ע ו ר ר ו ת א ג מ י ש מ י ו ת ו ל ה ת ק ד מ ו ת ה ,א ך י ח ד ע ם זה ע ו ב ד ה היא ,ש ב מ ד י נ ו ת ה מ ע ר ב ה ד מ ו ק ר ס י ו ת ה א נ ט י ־ נ ש א ר ה עדיין ת ו פ ע ה ש ו ל י ת .א ס ו ר ל ז ל ז ל ב ג ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ה מ ת ע ו ר ר ת שמיות כעת ב מ ע ר ב וצריך לראות נכוחה את עצמתו ואת השפעתו ,יחד עם זאת עלינו איה נמצאים המוקדים העיקריים של ההתעוררות האנטישמית המחודשת, לדעת ש י ש ב ה מ ש ו ם ס כ נ ה ר צ י נ י ת ל ע ם היהודי ו ל ע ו ל ם . נמצאים אלה הקומוניסטי, בעולם ולא הדמוקרסיות, במדינות ואפילו לא ב מ ד י נ ו ת ע ר ב א ו ב מ ד י נ ו ת ה ע ו ל ם השלישי ,א ם כי ה א נ ט י ש מ י ו ת ה פ כ ה בהן ל א ח ד הגורמים הרי והפוליטיים האידיאולוגיים הפעילים. ה א נ ט י ש מ י ו ת כיום ה י א ש ו ב מ ע ר כ ה אם רבים כי שחלקים מסוימים מתעלמים מזאת, של העולם הלא־ יהודי מ ג ה ל י ם גגד ה ע ם היהודי ,ולכן א ס ו ר ל נ ו ל ה י ו ת כ א ו ת ם ג נ ר ל י ם ה מ נ ה ל י ם אח המערכה ע ל פי דפוסי ה מ ל ח מ ה שעברה ,מבלי אסוך שנחזור בהן שגים באופן על עיוור האיגפלציה וחוסר בהתעצמות נוסחאות העבודה שהיו להבחין סובות בתנאים שנשתנו. לשנות באירופה היו גורמים ה־20 וה־,30 ראשונים במעלה האגסישמיות. ולכן ח ש ו ב ה נ י ת ו ח ה מ ד ו י ק ו ה מ ע ו ד כ ן ש ל ה ת מ ו ר ו ת ב מ ע מ ד ם ש ל היהודים ושל היחס ליהודים מ צ ד ה ס ב י ב ה הלא־יהודית .לכן הדגשתי א ת חשיבוח השניים — של חולשות ושל הערכת האידיאולוגיה הכוחות האנסישמיות הציונית ושל והגורמים עצמת המעודדים, התודעה המחזקים הציונית והמפעילים כלפי פנים, המגמות את מבחוץ. כידוע ש ל ו ש ה ה ם י ס ו ד ו ת י ה ש ל ה א נ ם י ש מ י ו ת ה מ ו ד ר נ י ת .ה א ח ד ה ו א מ ו ר ש ת העולם הנוצרי־האירופי ,מ ו ר ש ת דתית ,פסיכולוגית ,ת ר ב ו ת י ת וחברתית ,שהפכה א ח היהודי ל י ו צ א דופן ,ל כ ו ח ־ ש כ נ ג ד ,ל ב ל ת י ־ ש י י ך .ביסוייה ש ו נ י ם א מ נ ם ב ת ק ו פ ו ת , ש ת ו ת ,א ב ל ל מ ע ש ה היא ה מ ו ר ש ת ה ר ו ח נ י ת ה ר צ ו פ ה ש ל ה ע ו ל ם ה נ ו צ ר ,ו ב מ י ד ה ל א מ ב ו ט ל ת ג ם ש ל ה ע ו ל ם ה מ ו ס ל מ י .יש מ ס ו ר ת ה י ס ט ו ר י ת א ר ו כ ה ו ר צ ו פ ה ש ל סובלנות חוסר והמוסלמים לעובדי כופרים ויחס שלילי היהודים הם האלילים הם לא בעלי הכרה כלפי ״הבלתי־מאמינים״, ״ ה ב ל ת י ־ מ א מ י נ י ם ״ ו״הכופרים״ וברור שלגבי המובהקים. אך הנוצרים בניגוד בלתי־מאמינים שלא ידעו א ת ״ ה א מ ת הדתית״ ,אלא שדחו אותה. הלא הנוצרים הראשונים היו כולם יהודים ו ה צ ע ו ת י ו ה ר א ש ו נ ו ת ש ל מ ו ח מ ד ה י ו מ כ ו ו נ ו ת כ ל פ י יהודים כ ד י ל ק ר ב ם ל ת ו ר ת ו ; יוצא לפי ת פ י ס ה ז א ת ש ה י ה ו ד י ם י ד ע ו א ת ״ ה א מ ת ״ ,א ך ד ח ו א ו ת ה ו ל כ ן ה ם ס מ ל של כפירה מרדנית .גישה זו א ל היהודים מבחינה דתית לבשה במשך הזמן 67 צורה של עוינות גם חברתית .התחיקה הנוצרית דחקה מבעלות א ת היהודים ע ל ה ק ר ק ע ו מ ה ת מ נ ו ת ל מ ש ר ו ת ב מ מ ל כ ו ת ובהדרגה .ה ם ה ת ר כ ז ו ב מ ק צ ו ע ו ת ש נ ו ת ר ו ל ה ם ,ב ד ״ כ ה מ ק צ ו ע ו ת ה ב ל ת י ־ מ כ ו ב ד י ם ואף ה ב ז ו י י ם ; ו כ ד נ ו צ ר ה ב ת ו ד ע ת ה נ מ ר י ם ד מ ו ת היהודי שאיננו ר ק כופר מבחינה דתית ,אלא ג ם ב ז ד ו ע ד ן מ ב ח י נ ה חברתית, ט פ י ל ומוצץ ד ם ; ו ה ד י מ ד ח ד ר גם ל ע ו ל ם ה ת ר ב ו ת ו ל י צ י ר ה ה א מ נ ו ת י ת .ל א ו א ג נ ר ב ל ב ד היה• א ג ס י ש מ י — א ח ד י ם מ ג ד ו ל י יוצריה ש ל ה ת ר ב ו ת ה א י ר ו פ י ת ה י ו ח ד ו ר י ם ר ו ח ע ו י נ ו ת ליהודים .י ח ס ש ל י ל י זה ח ד ר ג ם ל י צ י ר ו ת ה ג ד ו ל ו ת ב י ו ת ר ש ל ה א מ ג ו ת ה א י ר ו פ י ת — ל פ י ס ו ל ש ל ימי הביניים ,ל צ י ו ר ש ל ת ק ו פ ת ה ר נ ס נ ס ,ל ד ר מ ה ה א ל י ז ־ בטיאנית. ו ע ל י צ י ר ו ת א ל ו ה ל א ה ת ח נ כ ו ד ו ר ו ת ש ל ב נ י ־ א ד ם .ל א ר ק כנוצרים, א ל א ג ם כ ב נ י ה ת ר ב ו ת האירופית .א י ל מ ל א היה מ ע ו ג ן ב מ ו ר ש ת ה ד ת י ת ו ה ת ר ב ו ת ה א י ר ו פ י ת ה ס ט ר י א ו ט י פ ה ש ל י ל י ש ל היהודי ,ספק ,אם .ב ח ב ר ו ת ה מ ו ד ר נ י ו ת ו ב א י ד א ו ־ ל ו ג י ו ת ה פ ו ל י ט י ו ת ה מ ו ד ר נ י ו ת היו י כ ו ל ו ת ה ס י ס מ א ו ת ה א נ ט י ש מ י ו ת .ל ח ד ו ר ב ע צ מ ה כ ז א ת ,כ פ י ש ה ד ב ר ק ר ה ב מ א ה ה־ .20ובכן ,י ס ו ד ר א ש ו ן ש ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ה מ ו ד ר נ י ת המורשת, זוהי מ ו ר ש ת עוינת ,מ ו ר ש ת ש ה ל א ־ י ה ו ד י ג ו ש א עמו משחר ילדותו, י ו נ ק א ו ת ה מ ן ה ש פ ה ,מ ן ה פ ת ג ם העממי ,מן ה פ ו ל ק ל ו ר ו ה ב ל ד ה ה ה י ס ט ו ר י ת ,מן ההגות ה ת י א ו ל ו ג י ת ו ה ס ו צ י א ל י ת ומן ה י צ י ר ה ה א מ נ ו ת י ת . היסוד השני באנטישמיות המודרנית הם התנאים ה ח ב ר ת י י ם בייחוד בתקופות ש ל ת ס י ס ה .ה מ ו ר ש ת ה א נ ט י ש מ י ת היא ל ר ו ב רדומה ,ו ל כ ן ח ס ר ת מ ש מ ע ו ת מ ד י נ י ת א ו ח ב ר ת י ת א צ ל ר ו ב ו ה ג ד ו ל ש ל הציבור .א כ ן ל א א ו ה ב י ם א ת היהודי ,מ י י ח ס י ם לו ת כ ו נ ו ת ש ל י ל י ו ת ,מ ת י י ח ס י ם א ל י ו כ א ל זר .א ב ל י ח ס מ ס ו ג ז ה א י נ נ ו ה ו פ ך לכוח ח ב ר ת י פעיל .ה ע ד נ ו ת המורשתית הופכת לגורם משפיע ,ב ע ת שמתגברים מתחים חברתיים, בהן קיימות תסיסות חברתיות ,או דתיות — אזי המורשת הרדומה שאנשים נושאים בתודעתם הופכת לכוח חברתי ומדיני פ ע י ל ; כ ד ב ת ק ו פ ת מלחמות, רעב ,אינפלציה ,כשמחפשים את האשמים למצב שנוצר .ב ת ק ו פ ו ת אלו ק ל יותר למצוא למצוא א ת ה א ש ם ל א באח ,בבן ,ב ק ר ו ב — א ל א בזר, א ו ת ו אשם ב כ ל הצרות ,ה ח ל מפגעי ט ב ע וכלה ב מ פ ל ו ת מדיניות .בימי הביניים ואילו הואשמו בזמן כלומר, החדש היהודים לא הועלו טענות במצב של מתח השלילית, היסוד של ב א ד ב ה ג ר בתוכנו .ק ל חברתי אחת בהפצת שהיהודים מגפות אשמים נ ת ר ר ק ע נוח וכן במשברים להתעוררות ל ה ח י י א ת ה ס ט ר י א ו ט י פ היהודי ה ש ל י ל י ה ק י י ם השלישי באנטישמיות מודרנית, הן בהרעלת בארות, כלכליים וכר, המורשת הרוחנית בתודעה. מניפולציות מכוונות, תחבולות אישים א ו חוגים ,ה מ ע ו נ י נ י ם ל ע ו ר ר א י ב ה ל י ה ו ד י ם ע ל ־ מ נ ת ל ה ש י ג ט ו ב ת מדינית הנאה משתמשים להשיג או חברתית. כלומר, ב מ ו ר ש ת השנאה ,ליהודים מפלגות ובתנאים פוליטיות הקשים א ת מ ט ר ו ת י ה ם .בקיצור ,אלה ה ם היסודות .מ ה ם או מנהיגים שבתקופת מתפתחת פוליטיים המשבר, כדי האנטישמיות ה מ ו ד ר נ י ת ו ה ו פ כ ת ל כ ו ת ש ל מ מ ש ב ר ו ב ן ש ל ה ח ב ר ו ת ב ה ן מ צ ד י ם יהודים ,ולעיתים אפילו ב ח ב ר ו ת שאין ב ה ן יהודים כ ל ל .ב א נ ט י ש מ י ו ת מ ח ו ד ש ת זו ש א ח ר י ת ק ו פ ת השואה ,י ש ב ה י ס ו ד ו ת המאפיינים א ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ש נ ת ג ב ש ה ,ב מ א ו ת ה־18־19 ו ב ר א ש י ת ה מ א ה ה־ ,20א ד יש ב ה ג ם א ל מ נ ט י ם חדשים ,פ ר י ה ת נ א י ם הספציפיים ש ל ז מ נ נ ו .א י ־ א פ ש ר ל ט ע ו ן ש ל ג ב י ח ל ק י ם גדולים ש ל א ו כ ל ו ס י ,ה ע ו ל ם ה ד מ ו ק ר ט י ואף ה ל א ־ ד מ ו ק ר ט י ע ב ר ה השואה ב ל י ל ה ש א י ר רושם״ ו ה י א ה ט ב י ע ה ח ו ת מ ה ע ל ע מ י א י ר ו פ ה ו ב מ ק צ ת א ף ע ל העמים ש מ ח ח ל א י ר ו פ ה .ל א נ ו כ ל ל ה ב י ן א ת ה ת מ י כ ה 68 בתקומתה הגדול של מדינת ישראל של השואה. אילמלא הרושם ו ב מ ע ש י ה ש ל ה ת נ ו ע ה הציונית, אם מ ד י נ ו ת אמריקה הלטינית הצביעו רובן ככולן באו״ם ב ע ד ת ק ו מ ת ה ש ל מ ד י נ ת י ש ר א ל ,א ם א פ ש ר היה להשיג ב א ו ״ ם ר ו ב ש ל 1ש ל לתמיכה הקולות עת באותה ב ת ק ו מ ת ה ש ל מ ד י נ ת ישראל ,הרי זה ל ל א ־ ס פ ק מ פ נ י ש ה י ת ה גדולה אהדה והאהדה ליהודים. למרות באה ההיססורית המסורת ש ל יחס ש ל י ל י ל י ה ו ד י ם ,ו ב ע י ק ר ב ג ל ל ה ש ו א ה ו ב ה ש פ ע ת ה .ל כ ן אין א מ ת ב ט י ע ו ן ״שכל המקובל נגדנו״. העולם ע ם זה יחד כ ב ר שנים מ ע ס ו ת השואה, אחרי ב ס ו ף ש נ ו ת ה א ר ב ע י ם ו ב ש נ ו ת ה ח מ י ש י ם ,הופיעו כ ו ח ו ת חדשים א ש ר ה ח ל ו ל ה ח ז י ר הגלגל אחורנית ,כלומר ,ניסו לשקם ולשחזר את הססריאוסיפ השלילי של את היהודים .ה א נ ם י ־ צ י ו נ ו ת ש ל ימינו ,היא ג י ל ג ו ל ח ד ש או מסווה ח ד ש ל א נ ט י ש מ י ו ת המסורתית. ת ק ו פ ת נ ו לעומת התקופות הקודמות. זה ייחודה של ב־ 1903ה ת נ ה ל ו ב ס ו צ י א ל ד מ ו ק ר ט י ה ה ר ו ס י ת והאוסטרית ויכוחים ל ג ב י ה ש א ל ה מ ה ו ה פ ת י ח ה נ כ ו ן ל ש א ל ת ה י ה ו ד י ם :ה א ם ר י כ ח ם בטריטוריה מ ש ל ה ם ,א ו ש מ א ב ה י ק ל ט ו ת ם ב ס ב י ב ה ה נ כ ר י ת ש ב ת ו כ ה ה ם חיים .ל פ י ת ש ו ב ת ם ל ש א ל ה זו דוקא נתפלגו לציונים, המתדיינים ללא־ציונים א נ ט י ־ צ י ו נ י ם היו א ל ה ולאנטי־ציונים. שטענו שאינם מאמינים בפתרון ש ל ה ת ב ד ל ו ת מדינית של היהודים ושל ריכוזם הטריטוריאלי ושיקום כי ממלכתיותם, לדעתם ריאקציוני זהו פ ת ר ו ן ואוטופי. ה ם העדיפו ל ה א מ י ן ב ל י ב ר ל י ז ם ,ב פ ת י ח ו ת ,ו ב א י נ ט ג ר צ י ה ש ל היהודים ב ת ו ך ה ח ב ר ה ה ם חיים. בה חילוקי־הדעות במסגרת של האידיאולוגיים והפוליטיים התקופה היתד• זו ד ע ה ל ג י ט י מ י ת .כ ל ו מ ר מ י שהיה א נ ט י ־ צ י ו נ י באותן ש נ י ם ב ו ו ד א י ש ל א בהכרח היה יהודים: שונא לפעמים להיפך, הושמעו דעות מרוב אלו דווקא ד א ג ה ליהודים .ל א כן ה מ צ ב כיום. האנטי־ציונות שערי כיום א י נ ג ה ה ד ע ה ה ל י ב ר ל י ת ־ ה ר ד י ק ל י ח ,ה ש ו א פ ת ל פ ת ו ח א ת ה ח ב ר ה ב פ נ י היהודים. הפתוחות לשלב ל מ ד ו מנסיון ה ע ב ר . יהודים ו ל א ־ י ה ו ד י ם החברות ביותר ,ה מ ש כ י ל ו ת ב י ו ת ר ,ה ד מ ו ק ר ט י ו ת ביותר ,שהיו ב ע י ק ר ה מ ו כ נ ו ת א ת היהודים כשווים לא בתוכן, בין ש ו מ ם .ע ו ב ד ה ה י א יכלו להביא לידי כך שהיהודים שהגסיה ההיססורי מלמד שחברה יתקבלו בהן בעלת רמה חרבותיה גבוהה כ מ ו זו ש ל הגרמנים ,שעמדה בראשית המאה העשרים בשיא ההישגים רבי־ עצמה החברתיים שדגלו יותר בשוויוגם מאחרות והתרבותיים של כל של התושבים זמנה, במדיגה ושהיו בפגי בתוכה החוק, כוחות חברה ב ג ם י ח ה א י ג ט ג ר צ י ה ש ל היהודים ,ואף הגיעה זאת לצורות נכשלה קיצוגיות ב י ו ת ר ש ל דחיה ,ב ר ב ר י ו ת ו ש ל ה ש מ ד ה .ה א ם יש ל מ י ש ה ו ז כ ו ת ל ח ז ו ר ע ל ה ג ס י ה הזה ,ו ל ת ב ו ע מן ה י ה ו ד י ם ל ה י ט מ ע ב ח ב ר ה ה ס ו ב ב ת ז כ ל יהודי ה ר ו צ ה ל ה ת ב ו ל ל , הרוצה להיות הנסיה הזה. קתולי ,הרוצה ליהודי אולם להיות הרמה גרמני ,יש להיות יהודי, לו הזכות הרתה המלאה לשמור לחזור על על מורשתו ח י ק ת ו היהודית ב מ ד י נ ת י ש ר א ל א ו מ ח ת ה לה ,אין כוח ב ע ו ל ם ש י ש ל ו ה ס מ כ ו ת המוסרית, ולא ל ה כ ת י ב ל י ה ו ד י כ י ו ם מ ה ע ל י ו ל ע ש ו ת .היהודים ל ב ד ם י ח ל י ם ו ע ל כ ך איש ז ו ל ת ם . יהודים הזכות להגדרה להחלים האם הם ה ע צ מ י ת ש ל א ו מ ו ת פירושה ר ת י ם ל ה י ו ת א ו מ ה מ ד י ג י ת החיה גם זכותם של בטריסוריה משלה א ו להתבולל ב מ ק ו ם מגוריהם :ושתי ה א פ ש ר ד ו ת צריכות להיות פ ת ו ח ו ת בפגיהם מ ב ח י נ ת ם של הלא־יהח־ים. דבר שונה הוא מבחינה יהודית פ נ י מ י ת יהודי ל א ו מ י י כ ו ל ל ב ו א ל י ה ו ד י 69 אחר ולטעון המתקיימת ב פ נ י ו נ ג ד נשואי ת ע ר ו ב ת , זניחת מורשת נגד תרבותית לאומית ב ר צ י פ ו ת ל מ ע ל ה מ־ 3,000שנה .זה ויכוח יהודי פנימי ,א ו ל ם ל א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ,ל א ח ר ה נ ס י ו ן שהיה ליהודים איתן ,אין ל ה ן ז כ ו ת ל ה ט י ף ליהודים ובוודאי ל כ פ ו ת ע ל י ה ם פ ת ר ו נ ו ת מ ש ל ה ם .ל כ ן בימינו, שלא ויהיו מ נ י ע י ה אנטי־ציונות, מ ה שיהיו ,א י ן ל ה מ ש מ ע ו ת א ח ר ת א ל א פ ג י ע ה ב ז כ ו י ו ת י ה ם ה ל א ו מ י ו ת ש ל היהודים, כלומר מסווה היא הסטריאוטיפ חדש השלילי של לפיו האנטישמיות היהודים הם ההיסטורית, נחותים, או הנושאת פגומים, החיאת עמה, לאחרים ומותר ל ב ו א ו ל ו מ ר ל ה ם מ ה עליהם ל ע ש ו ת .מ צ ב זה א י נ ו י כ ו ל ל ה י מ ש ך ,ועוד כ ב י כ ו ל , ע ק ר ו נ ו ת ה ד מ ו ק ר ט י ה ,עקרון ש ל ז כ ו ת ה ג ד ר ה ע צ מ י ת .כ ל ה ת ו מ ך בשם הגדרה בזכות ע צ מ י ת ל ע מ י ם ,צריך ל ת מ ו ך לא ר ק ב ז כ ו ת ה ה ג ד ר ה ה ע צ מ י ת ש ל ה פ ו ל י ־ ס ר י ו א ו ש ל ה פ ל ש ת י ג א י ם א ל א ג ם )ושמא ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה ,א ח ר י הנםיון ה ה י ס ט ו ר י ב ז כ ו ת ה ה ג ד ר ה ה ע צ מ י ת של היהודים ב א ש ר הם .אולם ,כ פ י ש ש ו ב ב צ ד ק המר(, א מ ר מ ר קול ,נ ת ח ז ק ו כיום כ ו ח ו ת בעולם ,ה מ נ ס י ם ל ב נ ו ת א ת טיעוניהם ה פ ו ל י ט י י ם על והאידיאולוגיים החייאת האנטישמיות ההיסטורית, שלילת על זכותם של ה י ה ו ד י ם ל ה ג ד ר ה ע צ מ י ת .ה ט ע נ ו ת ש ל ה מ ד י נ ו ת ה ע ר ב י ו ת ו ש ל ב ר ה ״ מ — הן ל מ ע ש ה נ ס י ת ל ה ש ת מ ש ב א נ ט י ש מ י ו ת ה ה י ס ט ו ר י ת ו ב ס ט ר י א ו ט י פ ה ש ל י ל י ש ל היהודי ה ק י י ם של בתודעתם הבריות, הפוליטיות. להשגת מטרותיהן הם ובכך שונים אינם מ א ל ה ש ע ש ו ז א ת ב ת ק ו פ ו ת ק ו ד מ ו ת .דווקא ב ג ל ל פ ש י ט ת ה ר ג ל ה פ ו ל י ט י ת ו ה א י ד י א ו ש ל ה ע ו ל ם הקומוניסטי ,ש ל אידיאולוגיה ש ל א לוגית בה קיימת בתקופה הקומוניסטיות א כ ז ב ה מ ן האידיאולוגיה סיסמאות ולסטריאוטיפים פופולריות חדשות, הזאת, ע ג ת ה ל צ י פ י ו ת ההמונים, מחפשים והפנייה שליטי המדינות לאינסטינקטים המוניים היסטוריים היא א ח ד ה ת ח ל י פ י ם ל א י ד י א ו ל ו ג י ה ש פ ש ט ה א ת ה ר ג ל . ב מ י ד ה ל א מ ע ט ה זה ח ל ג ם ע ל זרמים ש ו ג י ם ב ע ו ל ם ה ע ר ב י .ה ח ל ו ם ו ה א י ד י אולוגיה אחידה ה ב נ ו י ה עליו ,ש ל ה א ח ד ו ת ה ע ר ב י ת ,ש ל ת ק ו מ ת אומה ערבית כוללת — נ כ ש ל ו ,ולכן גוח ל ה צ י ג א ת ק י ו מ ם ש ל ה י ה ו ד י ם ו א ת פ ע י ל ו ת ה ש ל ה צ י ו ג ו ת כ ג ו ר ם ל כ י ש ל ו ן זה ,ו ע ל ־ י ד י ה פ נ י י ת ה ז ע ם ו ה ש נ א ה כ ל פ י אלה ,מ נ ס י ם תעמלנים בעולם הערבי לשמור על השפעתם. נוסף כאמור, לניצול המורשת ההיסטורית האנטישמית פועל אחר גורם ו ה ו א — ה ת ס י ס ה ה ח ב ר ת י ת .ק ש י י ם ח ב ר ת י י ם י ו צ ר י ם ר ק ע ל ה י ק ל ט ו ת האידיאולוגיה האנטישמית, שבמדינות כשלון את ג ו ר ם זה פ ע י ל ב י ו ת ר ב ח ב ר ו ת ש א י נ ן מ פ ו ת ח ו ת — ל א ח ו ס ר ע ב ו ד ה התעשייתיות ש ב מ ע ר ב מעורר א ת ה ת ס י ס ה העזה ביותר ,אלא דווקא התקוות תושביהן לעצמאות לפתוחים כלכלית לקליטת ורווחה של אידיאולוגיות מדינות רדיקליות, העולם הופך השלישי, שהאנטישמיות נמנית ע מ ה ן ; ת ו ש ב י מ ד י נ ו ת העולם ה ש ל י ש י ה א מ י נ ו ב ה ת ל ה ב ו ת ש כ ל צ ר ו ת י ה ם :הפיגור, העוני ,ה מ ח ל ו ת — הן תוצאה של השלטון הקולוניאליםטי והאימפריאליסטי; אם יוצא רק ניהול עניניהם מדי פקדים של המעצמות הקולוניאליות דימסר ל ב נ י ם ה נ א מ נ י ם ש ל העמים ,ל ב נ י ־ ה מ ק ו ם — כ ל ה ב ע י ו ת ת י פ ת ר נ ה במהירות, ו ה נ ה ,י ש כ ב ר מ ד י נ ו ת ש ה ש י ג ו ע צ מ א ו ת ל פ נ י 2 5־ 3 0ש נ ה ו כ מ ע ט שום מ ד י נ המ מ ד י נ ו ת ה ע ו ל ם השלישי ל א ה צ ל י ח ה ב ת כ נ י ו ת י ה ה כ ל כ ל י ו ת ,ה ח ב ר ת י ו ת ו ה ת ר ב ו תיות .,פ ר ט ל כ מ ה מדינות עשירות בנפט שניצלו א ת ת ל ו ת המדינות המפוחתות בהן. ו ר ב י ם ש ו א ל י ם ש ם :מ י א ש ם ב כ י ש ל ו ן ן א מ ר ת י ש ה נ ט י ה היא ל ת ל ו ת א ת הכישלון 70 ב מ ז י מ ו ת כ ו ח ו ת עוינים ,ש ק ש ר ו ק ש ר להכשיל את ש א י פ ו ת ׳השחרור והקידום .כ ך א פ ש ר ל ת ל ו ת א ת כשלון מ ד י נ ו ת ה ע ו ל ם ה ש ל י ש י ב מ ז י מ ו ת האירופיים, הלבנים, הציוני־המרושע ה א מ פ ר י א ל י ס ט י ם ,הציונים .ה ס ט ר י א ו ט י פ ש ל שמטפחים מ ד י נ ת ע ר ב ,ו ה כ ו ח ו ת ה ק ו מ ו נ י ס ט י י ם המציגים א ת ה צ י ו נ ו ת כ א ג ו ד ה ח ש א י ת ל נ י צ ו ל ולהשתלטות השלישי. ע ל ה ע ו ל ם ,יציר המיליונרים היהודים ,נ ק ל ט ו ה ו ל ך ב מ ד י נ ו ת ה ע ו ל ם כאמור, ותרבותיות הטלת אשמה בעד כשלונות של תכניות כלכליות, ע ל מ י ש ה ו זר וחותר ,זוהי ב ע צ ם ט כ נ י ק ה י ד ו ע ה חברתיות ומקובלת .סטלין ה י ה ע ו ר ך ב ש ע ת ו כ ל כ מ ה ש נ י ם מ ש פ ם נ ג ד ״ ח ו ת ר י ם ״ ש ח י ב ל ו והזיקו ,כ ב י כ ו ל , ל כ ל כ ל ה ש ל ב ר ה ״ מ ,וזאת כדי ל ה ס ב י ר מ ד ו ע ת כ נ י ו ת ה ח ו מ ש ש ל ב ר ה ״ מ ל א ה ב י א ו לה את הרווחה. עלן הרקע ובכן, החברתי והפסיכולוגי למסע האנטי־ציוני ה מ מ ו ש ך ,ש ק י ב ל א ת אישורו באו״ם ,הוא כ ש ל ו ן מ א מ צ י ה ם ש ל ה ע ו ל ם ה ק ו מ ו נ י ס ט י ושל ה ע ו ל ם ה ש ל י ש י ל פ ת ו ר א ת בעיותיהם ,ש ע י ר ל ע ז א ז ל כ ד י ל ת ר ץ א ת ה כ י ש ל ו ן הזד -ה ס ט ר י א ו ט י פ ה ש ל י ל י ה מ ו ר ש ת ה ד ת י ת ־ ת ר ב ו ת י ת ו ה ח ב ר ת י ת ה ע ד י נ ת מ ד ו ר ו ת , נופלת ע ל ק ר ק ע פ ו ר ל ש ל אכזבה חברתית ויוצרת ר ק ע חדש ל ק ל י ט ת אנטי שמיות ללים ב מ ק ו מ ו ת ש ל א זה ב ל ב ד ש א נ ט י ש מ י ו ת ל א ה י ת ה ב ה ם ,א ל א א ף לא היו בהם. ו ל ז א ת יש ל ה ו ס י ף א ת ה מ א מ צ י ם ה מ כ ו ו נ י ם ש ל ק ב ו צ ו ת ר ד י ק ל י ו ת הן מימין לן מ ש מ א ל באירופה המבסאות ע ל ־ ל י אנסישמיות א ת התגגדותן לסדר החברתי ה ק י י ם ו ש א י נ ן מ צ ל י ח ו ת ל ק ו מ ם ש ם המונים ב ס י ס מ א ו ת ל ן .ב ת נ א י ם החדשים ,ב ע ו ל ם ש ל מ ד מ ש ה ו מ ן ה ש ו א ה ושעדיין מ ח ב י י ש מ ה מ ל ה א נ ם י ש מ י ו ת ,ו ב ר ו ב ו ד ל ה א ת האגםישמיות שבהם כ א ל י א ו ל ו ג ל ג ל ו ל ,נ ו צ ת תנאים פסיכולוגיים ,פוליםיים ל ב ר ת י י ם , אפשר אליאולוגל לקלוס אנסישמית חדש במסול אנסי־ציונות; של !־מדינות ש א י ן להן כ ל ק ש ר ל מ ד י ג ת ישראל ,או א ו ל י א ל ו ש ז כ ו ל ם ו ב ת ה נ א ה ממומחים כל־שהיא שתרמו ישראלים לחקלאותן או לפיתל הסבע אוצרות שלהן ,ב מ ד י נ ו ת א ל ו ה א נ ס י ש מ י ו ת ה מ ח ל ש ת מ כ ה ש ר ש י ם — ל ן מ צ ב י ע ו ת ב א ו ״ ם בעד ה ח ל ט ה ה ט ו ע ג ת ש ה צ י ת ו ת היא גזעגות .ב ז א ת ,א ל י א ו ל ו ג י ו ת פ ו ש ס ו ת ר ג ל קשרו ק ש ר ע ם התפתחויות חברתיות שגגמרו בכישלון ,ל ת ס כ ו ל ה נ ו ב ע מכשלונות אלה את מצא ביסדו בחלוש אולם בל השנאה נפריז ההיסםורית בחשיבות לללים, האליאולוגל, ובגללם למדינת האנסי־ציונית בחיי ישראל ולציונות. מדינות ה ע ו ל ם השלישי ,ו א פ י ל ו מ ד י נ ו ת ע ר ב :עדיין ה ס כ ס ו כ י ם ב י נ ן ל ב י ן ע צ מ ן ושנאת הזרים תופסים מקום חשוב יותר ב ת ל ע ת ן . ה א ש מ ה העיקרית ב ט י פ ל ה א ל י א ו ו ל ג ל האנטי־ציונית־אנטישמית ,חלה כולה על ברה״מ. מלחמת זהו מקור של האנסישמיות המחלשת שעלתה שם כבר בשנות העולם ה ש נ ל .שם מקדישים מיליארדים ל ה פ צ ת ארס האנסישמיות .רק מ י ש ע ו ק ב א ח ר י ה ד ב ר י ם ה א ל ה ,כלומר ,ק ו ר א א ת ה ע י ת ו נ ו ת ה ס ו ב י י ס י ת ,מ א ז י ן לשלותם אחר ברדיו, רואה את הקריקסורות, הסרםים בסלויזל ובקולנוע, עוקב ה ש ל ו ר י ם בכל השפות שבעולם החל באגגלית וכלה ב ם ו ל י ל י ת ,ה מ ש ל ר י ם מתחנות סובייסיות ל מ ל א י ם ארס אנסישמי־אנםי־ציתי — יכול להיווכח במקום א ו ת ו ת ו פ ס ת ת ע מ ו ל ה זו ב כ ל ל ה ת ע מ ו ל ה ה ס ו ב י י ט י ת .ב כ ל א ש מ ה ,כמובן ,ה צ י ו נ ו ת ה ב י נ ל א ו מ י ת ,י צ י ר ה ב ו ר ג נ ו ת ה ל ל י ת ,ו כ ל ל ל י ב א ש ר ה ו א ש ם ה ו א ס ו כ ן הציונות. כלומר, ה מ ו נ ח י ם ציוני ו י ה ל י מ ת ח ל פ י ם כ ל ה ז מ ן ב ת ע מ ו ל ה וו .פ ה נ ע ש ה מ א מ ץ מרוכז ,מאמץ ממלכתי ,ל ה פ ל א ת האנמישמיות ל כ ל מ ל כ ד בינלאומי .כמה רופף צריך ל ה י ו ת מ צ ב ה ש ל מ ע צ מ ת ־ ה ע ל הזאת ,א ם ה י א נ א ח ז ת ב א נ ס י ש מ י ו ת ; ק ר י 71 ב ש ר י ד אידיאולוגי כ ו ש ל זה ו מ א מ י נ ה שהוא יכול ל ה צ י ל א ו ת ה מ כ י ש ל ו ן סופי. אנחנו גם אולם לחזור צריכים העובדה שעצם ו ל ל מ ו ד מן יהודים ריכוז ב מ ד י ג ה מ ש ל ה ם ,אייגגו מ ג ן ע ל י ה ם מ פ נ י א נ ט י ש מ י ו ת ובוודאי ש א י נ נ ו מ ח ס ל א ו ת ה . ב מ ו ב ן מ ס ו י ם נ ה פ ו ך ה ו א .ב מ ק ו ם ס י פ ו ר י ם דמיוניים ע ל פ ג י ש ה פ ע ם ב ש נ ה ב ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת הישן ב פ ר א ג ש ב ה נ פ ג ש י ם ר א ש י ש ב ט י היהודים ו כ ל א ח ך מ ה ם מ ו ס ר כיצד הם דין־וחשבון האגטישמיות בגרמנית, במאה משתלטים ה־19 ע ל העולם, סיפורים מוטיב ספרותי זה )ואגב שהיו שעבר מקובלים בספרות עשרות גלגולים ב צ ר פ ת י ת ו ב ש פ ו ת מ ז ר ח אירופה( — יש כיום מ מ ש ל ת י ש ר א ל גלויה, ; ש א פ ש ר ל י ח ס ל ה ע ש י י ת ד ב ר י ם אלה ,ו ב ב ט א ו ן ה ר ש מ י ש ל ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ' ב ב ר ה ״ מ יכולים ל ס פ ר ע ל פ ג י ש ה ח ש א י ת ש ל בן־גוריון ע ם ה ק ר ד י נ ל ב א ה ועם אדגאואר ,ש ה ם כ ו ל ם י ה ו ד י ם ח ש א י ם או יהודים מומרים ,כ ד י ל ת כ ג ן א ת ה ש ת ל ט ו ת ה צ י ו נ ו ת ע ל ה ע ו ל ם ב א מ צ ע ו ת מ ו ע צ ת ו א ת י ק ן ה ש נ י ה )שכידוע ה ס ת י י ג ה מ ה א ש מ ת היהודים כיום מ א ש מ ת ר צ ח ישו(. ועתה נותר ל ש א ו ל מ ה ו המאבק האפשרי נגד האנטישמיות בגלגוליה החדשים, מ ה א נ ח נ ו יכולים ל ע ש ו ת ג ג ד ה ת פ ת ח ו י ו ת אלו .א ם ל ו מ ר א ת ה א מ ת ,א י נ נ י מ א מ י ן שניתן ראשית ,מפני שאני מנסה הרבה לעשות. ל ל מ ו ד מ ן הגסיון ההיסטורי. ה ר י ה מ ש כ י ל י ם ש ל ה מ א ה ה־ 17וה־ ,18ו ה ל י ב ר ל י ם ו ה ר ד י ק ל י ם ש ל ה מ א ה ה־,19 האמינו יחסים שכאשר כ ל ב נ י האדם יוכו בהשכלה ,ישלוט דור דעה בעולם, בין ב נ י ־ ה א ד ם י י ק ב ע ו ע פ ״ י כ ל ל י ה ת ב ו נ ה ו ע פ ״ י ש י ק ו ל י ם רציונליים .ה ס ט ר י א ו הישנים ייעלמו, טיפים ההתפתחות של ו א ם ל א י י ע ל מ ו כליל ,ה ר י ע ר כ ם י פ ח ת ב ה ר ב ה .א ו ל ם ש ל ה ח ב ר ו ת המודרגיות הוכיחה שקרה ההיפר הגמור מזה .מ ש ק ל ם סטריאוטיפים בחברה חברתיים מודרנית שבגיה למלה זכו לא מבוטלת ש ל ה ש כ ל ה ל א זו ב ל ב ד ש א י נ נ ו פ ו ח ת א ל א א ף עולה ,ו ז א ת ד ו ו ק א מ פ נ י ש כ ל ו ל התקשורת אמצעי המודרני אדם ומפגי הגידול העצום בכמות האינפורמציה בעולם המוגשת ע ל ־ י ד י א מ צ ע י ה ת ק ש ו ר ת ההמוגיים — העתון ,ה ר ד י ו והטלויזיה .שום ו ל א משכיל ונבון כמה ש ל א ,לא יכול לעשות ניתוח רציונלי ש ל כל ה א י נ פ ו ר מ צ ל הזאת ולהסיק ממנה את המסקנות הרציונליות הנאורות .לגבי דברים קרובים ב י ו ת ר ל מ ק צ ו ע ו ,ל ח ו ג ו ,ל ת ח ו מ ו ,הוא כ מ ו ב ן מ ת מ צ א יותר ,א ך כ ל מ ה ש ה מ ע ג ל מ ת ר ח ק ,ה ר י ל מ ע ש ה הוא ס ו מ ך ע ל א מ צ ע י ה ת ק ש ו ר ת ; ו כ ד י ל ה ת מ צ א ב ש פ ע ה מ ל ע ה ו א מ ש ת מ ש ב ס ט ר י א ו ט י פ י ם .״אימפריאליסט״ ,״פשיסט׳׳ ,״ ק ו מ ו ג י ס ט ״ , כל אלה בעצם אינן ה ת י ל ם ו י ו ת ריאליות אלא התייחסויות סטריאוסיפיות .ל ד לא רק בתחום הפוליטי כי אם ,למשל ,בתחום ה ת ר ב ו ת י כגון :״מתירן״ ״ מ ל ר נ י ס ט ״ . ר ו ב ב נ י ־ א ד ם א י נ ו מ נ ת ח מ ת ח י ם א ל ה נ י ת ל רציוגלי ,ל ו א מ ש ת מ ש ב ה ם כ ב ק ל י ־ ש א ו ת .הוא מ נ ס ה ל צ נ ר א ת כ מ ו ת ה א י נ פ ו ר מ צ ל ה ע צ ו מ ה ולכוון א ו ת ה ל מ ש ב צ ו ת ק ב ו ע ו ת ש ל י ח ס ח י ו ב י א ו ש ל י ל י א ו נויטרלי ,כ ש ה כ ל י ם ל צ נ ו ר ו ת ש ד ר כ ן הוא מ ע ב י ר א ו ת ה ה ם מ ו ש ג י ם ס ם ר י א ו ס י פ י י ם .ולכן ,ל ד ע ת י ,ה ס ם ר י א ו ם י פ י ם ה ח ב ר ת י י ם לתרבותיים ובתרבות, במאה ה־19 ובעיקר גדול יותר מאשר במאה ה־,20 ערכם בחיי החברה, בחיגל ה ל ב מ א ה ה ־ ,18כ א ש ר א ת ר ו ב ה מ ל ע א ד ם הל מ ק ב ל מ ש מ ו ע ה ש ה י ל כ ה ב כ פ ר א ו בעיירה ,א ו מ ד ר ש ה ש ש מ ע מ פ י ה כ ו מ ר )שהרי לקרוא ספר או עתון לא ה ל מסוגל ,שכן לא למד לרוב קרוא וכתוב( .ולכן דעתי היא ש כ ל ע ל ל ס ט ר י א ו ט י פ י ם ת ה ל ע צ מ ה ת ר ב ו ת י ת ו פ ס י כ ו ל ו ג י ת ה ר י ה ס ם ר י א ו ם י פ השלילי 72 של הללי יתעלר מ ח ד ש מ ד י פעם, ואם לכאו אותו במקום אחד א ו י י ל ח מ ו נגדו ,ה ו א י פ ר ח ב מ ק ו ם אחר .ו א י נ נ י מ א מ י ן ש נ י ת ן א ף היום ,ל א ח ר ה ש ו א ה ,ל ע ק ו ר מן ה ש ו ר ש א ת ה ה ת י י ח ס ו ת ה ס ט ר י א ו ט י פ י ת ה ש ל י ל י ת א ל היהודים. י ח ד ע ם זה ד ו מ ה ב ע י נ י ש מ ד ת ה ה ב נ ה ל ם י ב ו ת י ה ש ל ה א נ ט י ש מ י ו ת י כ ו ל ה ב ה ח ל ט לכך, לגרום ש ל פ ח ו ת בחוגים מ ס ו י מ י ם וביחוד ב ח ו ג י מ ש כ י ל י ם א מ י ת י י ם ושמא א ף ב ח ו ג י ם ש ל ב ע ל י ה ה ש פ ע ה המדינית ,ב ק ר ב א נ ש י ה ת ק ש ו ר ת ,א פ ש ר ל ה ת מ ו ד ד עם בפרספקטיבה ה ס ט ר י א ו ט י פ השלילי ,ל ח ש ו ף א ת מ ה ו ת ו ו ל ה צ י ג א ת ה ד ב ר י ם נכונה. אבל ל א פ ח ו ת מ ז ה ח ש ו ב ה ה ד ג ש ת ת פ ק י ד ם ה ה י ס ט ו ר י ה ר י א ל י ש ל היהודים והיהדות. ח ש ו ב ל ה צ י ג א ת ה י ה ד ו ת ע ל מ ו ר ש ת ה — ו ל א זו ה מ נ ו פ ה ו ה מ ק ו ש ט ת , ה א מ י ת י ת — כהוויה ד ת י ת ,ר ו ח נ י ת ,ח ב ר ת י ת ,ת ר ב ו ת י ת .יש ל ח ש ו ף ב פ נ י אלא העולם וקודם־כל הסטריאוטיפים ביהדות בפני היהודים שכן עצמם, לא מעט יהודים מושפעים מן ש ל ה ח ב ר ה ה ס ו ב ב ת — א ת ה ת ר ו מ ה ו א ת הגיוון ה ע צ ו ם ה מ צ ד מ ב ח י נ ה היסטורית ,ו ל ה ר א ו ת א ת ה ש פ ע ת ה ו א ת ח ו ל ש ת ה ,א ת ת פ ו צ ת ה , ו א ת מ י ד ת ה ה פ ר י ה ש ה פ ר ת ה א ת ד ת ם ,א ת ת ר ב ו ת ם ,א ת חייהם ש ל א ו מ ו ת א ח ר ו ת . כל נוקשות שהוא הסברתי רק מבטא קנאית, את כל היהדות נסיון לצבוע האמתית, את הוא היהדות גם שקר בצבע אחד היסטורי, בלבד ולטעון גם כישלון אבל ב מ א ב ק נ ג ד ה א נ ט י ש מ י ו ת ,כ י הוא נ ו ת ן ח י ז ו ק ל ת פ י ס ו ת ה ס ט ר י א ו ט י פ י ו ת . ש נ י א ל מ נ ט י ם אלה ,ח ש י פ ת מ ש מ ע ו ת ו ש ל ה ס ט ר י א ו ט י פ מ צ ד אחד, והצגת מ ש מ ע ו ת ם ו מ ק ו מ ם ב ה י ס ט ו ר י ה ש ל ה י ה ד ו ת ושל ה י ה ו ד י ם — ר ק א ל ה הן ש ת י ה ת ש ו ב ו ת ש א נ ח נ ו יכולים ל ה צ י ג מ ו ל ה ג ל ה ע כ ו ר ה ח ד ש ה מ ש ת ו ל ל ב ע ו ל ם . 73 חיים שצקר ת ו פ ע ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ה ה ת מ ו ד ד ו ת ב מ י ש ו ר ע מ ה — ה ח י נ ו כ י מ א ז ע ל י י ת ה ש ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ה מ ו ד ר נ י ת ,היא נ ת פ ס ה ע ״ י ח ו ג י ם ש ו נ י ס ובזמגים שוגים ג ם כ ת ו פ ע ה ש מ ק ו ר ה בחינוך ,ו א ש ר ע מ ה י ש ל ה ת מ ו ד ד ב א מ צ ע ו ת החינוך. א ל א ש ה ש ר ש י ם ה ח י נ ו כ י י ם הגורמים ל א נ ט י ש מ י ו ת ו ה ד ר כ י ם ה ח י נ ו כ י ו ת ה ה ו ל מ ו ת א ת ה מ א ב ק ב ה היו ש נ מ ו ת ב מ ח ל ו ק ת .ל צ ו ר ך נ י ת ו ח ה ב נ ו ת ח י נ ו כ י ו ת אלו ,ה נ נ י מבקש להצביע על שלושה מישורים שבהם נתפסה האנטישמיות כתופעה ,ושבהם אף ביקשו להתמודד עמה .מישורים אלה אינם מ צ ר י ם ל ר ו ב מבודדת שמשמשים אלא בערבוביה ,זה אך ב צ ד זה, בטהרתם ובצורה לצורך כאמור, הניתוח אטפל בהם בנפרד: ש ל ו ש ת המישורים ,ה ח ו פ פ י ם ת פ י ס ו ת מ ו ד ר נ י ו ת ב ת ח ו ם מ ד ע י ה ח י נ ו ך ו ה ה ת ב ו נ נ ו ת הם: (1 המישור ההתנהגותי; (2 המישור הקוגנטיבי; (3 המישור של ע מ ד ו ת נפשיות. המשותף בתחום בלבד, לשלושת החינוכי, אלא לא כתהליך המישורים, כי הקונפרנטציה עם כמאבק של ה ו ב נ ה מ ע ו ל ם כעימות, של אינטראקציה, שבמהלכו היהודים תופעת צד אחד ביקשו האנטישמיות השני בצד לשנות לא ר ק א ת ה א נ ט י ש מ י ם ,א ל א א ף א ת עצמם ,ב ד ר ך ה ת ח נ כ ו ת ע צ מ י ת ,מ ו ש פ ע י ם ע ״ י ה ט י ע ו נ י ם ה א נ ט י ש מ י י ם ,ו ע ל מ נ ת ל ה ש פ י ע ב ד ר ך ז ו ע ל ת ג ו ב ו ת ה צ ד השני .ג ם ד ר ך ה ת ח נ כ ו ת ע צ מ י ת ז א ת היתד ,ת ל ר ה ב כ ך ש ה א נ ט י ש מ י ו ת צ ר י כ ה ל ה י ת פ ס או כ״התארגנות״, היהודים במבנה (1 או כתופעה ועל היהדות, או הנובעת כתופעה מבערות, הנובעת מחוסר מעמדות אינפורמציה נפשיות מספקת מושרשות על עמוק האישיות. המישור ההתנהגותי ה ה י ת ק ל ו ת ב ת ו פ ע ו ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ה י ת ה ב ע ב ר וחינה א ף כ י ו ם ה ת נ ס ו ת מ כ א י ב ה 74 כתופעות של ובוטה התנהגות מתבטאת א נ ט י ש מ י ת ,בין ש ז ו הגבלות בדרך מ ש פ ט י ו ת ,ח ב ר ת י ו ת ,פוליטיות ,א ו ב מ ע ר כ ת ת ע מ ו ל ה והשמצה ,ו מ ע ל ל כ ל ב מ ע ש י א ל י מ ו ת ש ל מ מ ש ,ה ח ל ב ה פ ג נ ו ת ו כ ל ה ב ז ר י ק ת פ צ צ ו ת ,ב פ ו ג ר מ י ם ובשואה. החינוכי בתחום התבטאה א נ ט י ש מ י ת זו התנהגות בנסיון היהודים דחיית מ ת ו ך מ ע ר כ ו ת ה ח י נ ו ך ה מ מ ל כ ת י ו ת ־ נ ו צ ר י ו ת ,ו מ ת ו ך מ ע ר כ ו ת הסוציאליזציה ה כ ל ל י ו ת א ר ג ו נ י ם ב ל ת י פורמליים ,ת נ ו ע ו ת נוער ,א ר ג ו נ י ס פ ו ר ט ו ה ת ע מ ל ו ת ,א ר ג ו נ י כגון: מועדונים שוליות, בשני חברתיים, קורפורציות סטודנטיות כיוונים ביקשו היהודים ל ה ת מ ו ד ד בגילויי וכיוצא באלו. חח התנהגות אלה ,כלפי ו כ ל פ י פנים. כלפי בימינו באמצעות ח ח ״איגטגרציה״ השכבות מאבק במערכת נמרץ החינוך ובלתי מתפשר על מה הפורמלית שהיו מכנים והבלתי־פורמלית .כך נלחמו ה מ ת ב ו ל ל ו ת ש ל יהודי ג ר מ נ י ה ב ש נ ו ת ה ־ 7 0ש ל ה מ א ה ה ק ו ד מ ת ל מ ע ן בית־הספר באמריקה ה״סימולטני״ — דהיינו האינטגרטיבי מ ב ח י נ ת למען ה ־ Public Schoolה א מ ר י ק א י , הדתות שאמור היה השונות, להוות את ההיתוך של האומה ההולכת ומתהווית .כ ל א ל ו מתוך ההנחה )שלא או כור נתאשרה כ פ י ש י ת ב ר ר ב ר ב ו ת הימים( כ י ע צ ם ה מ פ ג ש ,ה י ש י ב ה ה מ ש ו ת פ ת ת ח ת ק ו ר ת ג ג א ח ת ועל ספסל ת ב ט ל מ ש פ ט י ם קדומים, לימודים אחד, ענאה ותביא וניכור לאינטגרציה תרבותית וחברתית. כ ן ה ו ק ע ו כ ל ביטויי א נ ט י ש מ י ו ת ב ס פ ר י לימוד ,ס פ ר י ד ת ,ה ע ר ו ת א נ ט י ש מ י ו ת ש ל מורים ,ה ו ב א ו ל י ד י ע ת ה צ י ב ו ר ב א מ צ ע ו ת כ ל י ה ת ק ש ו ר ת ,והיוו ע י ל ה ל ת ל ו נ ו ת ב פ נ י מ ע ר כ ו ת הפיקוח ,שרי חינוך וכיוצא באלו. כלפי פנים התבטאו מאמצי ההתמודדות באנטישמיות בשאיפה לסלק כל ג ו ר ם מ פ ר י ע ה מ ת י י צ ב כ ג ג ד מ א מ צ י ה א י נ ט ג ר צ י ה ,ז ר ו י ו ת בלשון ,ב ל ב ו ש ,ב ט כ ס י ם , בהמעטת ההדגשה של צורות יהודיות ע ד ל ד י ב י ט ו ל עצמי .כ ן עודדו את ה נ ו ע ר היהודי ל ה צ ט ר ף ל כ ל א ר ג ו ן ב ל ת י פ ו ר מ ל י ,ל כ ל מ פ ג ש ח ב ר ת י ,ל כ ל ג ו ר ם סוציאליזציה בדם העתידים להוביל לאינטגרציה ב ג ל ל התנגדות ודחיה מ צ ד אותם הנכספת .רק גורמים, כאשר זה ל א החלו לייסד מערכות עלה חינוך וסוציאליזציה פורמליים ובלתי פורמליים י ה ד י ו ת משלהם ,א ף ז א ת עפ״י דוגמתם ו ת כ נ י ת ם ש ל א ל ה ש ע ל ד ם נדחו .ג ם כ א ן כ מ ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם א ח ר י ם ב ת ח ו ם החינוך, שאינם את ה ת ב ר ר כ י אינטגרציה מיכגיםטית ,המפגש הפיסי בלבד ,לא זו ב ל ב ד מובילים בהכרח לאינטגרציה חברתית ,אלא שהם עלולים אף להחריף ה נ י ג ד י ם ו ל ה ח מ י ר א ת הניכור' והמחיצד* מ צ ד שגי ג ר מ ו שינויי ה ה ת ג ה ג ו ת ה מ ו פ נ י ם כ ל פ י פ נ י ם ל כ ך ,ש ה נ ו ע ר ה י ה ד י ה ל ך ו ה ת ר ח ק מ י ה ד ו ת ו ע ד ל ד י ב י ט ו י י ה ה ק י צ ו נ י י ם ש ל ״אינטגרציה״ ז ו — נ ש ו א י ת ע ר ו ב ת ושמד. ואכן ,כ ע ב ו ר זמן ת ו ר ג ש ב ק ר ב ה מ מ ס ד ה מ ח נ ך היהודי מ ג מ ה ל ש ו ב ו ל ע צ ו ר ת ה ל י ך זד ,ש ל א י נ ט ג ר צ י ה חיגוכית ,ה ן מ ב ח י ג ת ח ו ס ר י ע י ל ו ת ו והן מ פ א ת ה ס כ נ ו ת ה ט מ ו נ ו ת ב ו ל ק י ו מ ה ש ל ה י ה ד ו ת — א נ ו ע ד י ם ל מ ג מ ה זו ב ג ר מ נ י ה ב ש נ ו ת ה ־80 ו ה ־ 9 0ש ל ה מ א ה ה ק ו ד מ ת ו ב י ה ד ו ת א ר ה ״ ב בימינו .כ ך נ ש מ ע י ם ל א ח ר ו נ ה ק ו ל ו ת מ פ י מ נ ה י ג י י ה ד ו ת זו ,כ ג ת ה ר ב א ר ת ו ר ה ר צ ב ר ג ,ה ק ו ר א י ם ל נ ט ו ש א ת מ ע ר כ ת החינוך ה כ ל ל י ת ה מ ע ו ר ב ת ו ל ה ת מ ס ר ב מ ע ר כ ו ת ח י נ ו ך יהודיות ,כ א פ ש ר ו ת ה י ת י ר ה לעצור בעד תהליך ההתבוללות. 75 בין ה נ ס י ו נ ו ת ל ה ת מ ו ד ד ע ם ה א נ ט י ש מ י ו ת ב מ י ש ו ר ה ה ת נ ה ג ו ת י ,נ י ת ן גם חילופי את בין הנוער רשראל גרמניה ובין אחרות, ארצות למנות המושתתים ע ל ההנחה ,כ י כ ת ו צ א ה מ ע צ ם ה מ פ ג ש ש ל ה נ ו ע ר ,ה ב י ק ו ר י ם ו ה ה י כ ר ו ת ה ה ד ד י ת — י י ע ל מ ו ה מ ש פ ט י ם ה ק ד ו מ י ם ויגיעו ל כ ל ל ה ב נ ה ט ו ב ה י ו ת ר ואף ל י ד י ד ו ת ש ל א מ ת . אינו מ א ש ר הנסיון עלולים שוער אף בהכרח להבליט ה נ ח ה זו, גיגודים המלון א ו מ ו ר ה ־ ה ד ר ד שכן וליצור חילופי הגוער והביקורים ההדדיים גהג המונית, לארצו עם משפטים מתיחמות. גורמים לכך מחסו יש ש ה ג ו ע ר חוזר של ק ד ו מ י ם ר ב י ם י ו ת ר מ ש ה י ו ל ו ב ט ר ם בואו. מ פ ל י א ע ד כ מ ה ה ת ע ל מ ו ב ע ב ר ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם מ א ו ד א ף בימינו ,מ ן ה ה כ ר ה כי להתנהגות אנושית שרשים בעמדות נפשיות ,שמתוכן נובעת התנהגות זאת, כ ל נסיון וכי לשנות את המעשים מבלי טיפול ל ר ד ת לשרשיהם ,ה י נ ו ב ח י נ ת בסימפטומים ש ל מ ח ל ה במקום במעורריה. המישור הקוגניטיבי (2 ההשקפה הקוגנטיבי מכוח מונחת שהיתה ההתמודדות ביסוד עם במישור האנטישמיות ה ן ב ע צ ם ת ו פ ע ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ו ה ן ב ד ר כ י ה ה ת מ ו ד ד ו ת עמה, מורשת ההשכלה והגיחה כי בכוח הידיעה והחשיבה הרציוגלית נבעה להילחם ב ר ע ו ל ק ר ב א ת הטוב ,ב ח י ג ת ג ש ק ב מ א ב ק כ ו ח ו ת ה א ו ר ב כ ו ח ו ת החושך. ל פ י ד ע ה זו סברו ,כ י מ ק ו ר ה ר ו ע ב ב ו ר ו ת ,ו כ י ה ש כ ל ה מ ד י ע ה מ ש מ ש ו ת מעצם ערובה טבען למעשים טובים, הגעשים לאורן כאשר ובהכווגתן, היחס ה מ צ ר לבין ג ר מ ל ת ג ו ב ה ה ו א י ח ס ק א ו ז ל י ח ד ־ מ י ש ו ר י ,ה מ ו ד ר ך והמכוון ע ל י ד י ה ח ש י ב ה ה ר צ י ו נ ל י ת ו ע ל ידה ב ל ב ד .ג י ש ה זו ה ת ע ל מ ה מ ה ש פ ע ו ת י ה ם ש ל כ ו ח ו ת נפש ב ל ח י מ ו ד ע י ם וזיהתה א ת ה ת ו ד ע ה ע ם ה ה כ ר ה .היא ה ת י י ח ס ה ב ח ש ד ע מ ו ק ל ע ו ל ם ה א מ ו צ י ו ת ה ב ל ת י מ ר ו ס ן ו ה ב ל ת י מ ב ו ק ר ע ל ידי ר ש ו י ו ת ה ח ב ר ה ו ה ח י נ ו ך ומושגים כגון ,ע מ ד ו ת נ פ ש י ו ת ו ה ש פ ע ת ן ה מ כ ו ו ג ת ו ה מ ע צ ב ת מ ע ש י ם ו ה ת ג ה ג מ ו ת — ה י ו זרים ל ח ל ו ט י ן ל ר ו ח ה ו ל ת פ י ס ת ה . לאדם בן־זמננו ,שהמושג ״אפולוגטיקה״ מ ת ק ש ר אצלו בטעם לגגאי וללעג, ק ש ה להבין ע ד כ מ ה ה י ה מ ו ש ג ז ה א מ צ ע י כ ש ר ,לגיטימי ,ל ע י ת י ם אף י ח ל ש ל במאבקם בתופעת האגטישמיות. היהודים, זו תפיסה ראתה באגטישמיות מעין פער השכלתי שריד הבורות מימי הביניים ,ו ב ה פ צ ת א י נ פ ו ר מ צ י ה ת ק פ ה ו מ ה י מ נ ה ע ל ה י ה ד ו ת ,ד ת ה ,תורותיה ,א ר ג ו ג ה , ואנשיה ,ת ו ך ה כ ח ש ת ט ע נ ו ת ו ע ל י ל ו ת א נ ט י ש מ י ו ת מ ע י ן ת ר ו פ ת ־ פ ל א , מוסדותיה ש ס ו פ ה ל ר פ א א ת מ ח ל ת ה א נ ס י ש מ י ו ת ו ל ה ב י א ל י ד י ה כ ר ה ו ה ע ר כ ת היהודים מ צ ד העולם הלא גם ללי. ב מ י ש ו ר זה ה מ א מ צ י ם ה י ו מ כ ו ו נ י ם כ ל פ י חח ו כ ל פ י פ נ י ם .כ ל פ י חח ה ד ב ר ה ת ב ט א ב ע ב ד ו ל מ ר ב ה ה פ ל א ה ו א א ף מ ו פ ע ל בימיגו ב מ ע ר כ ה א ד ל ה ש ל ״ ה ס ב ר ה ״ .ה ס ב ר ה ע ל ״ מ ו ס ר ה ל ד ו ת ״ ,ע ל י ס ל ו ת ה ד ת ה ל ל י ת וכיוצא באלו, ו ב י מ י נ ו גוםפה ה ה ס ב ר ה ע ל ״ מ ד י ג ת י ש ר א ל ״ ,ה ״ צ י ת ו ת ״ ,וכר. הסברה מתל אפולוגםית זו א מ ו נ ה מ ל א ה כי א ם נתפסה אך לכל טיעון אנמישמי וביקשה להכחישו, י ת ב ר ר ח ו ס ר ה ש ח ר שבסיעון ,הרי זה יישור מ ן העץ כ ע ל ה נ ל ף . ואילו 76 כלפי פנים מטרותל ש ל ה א פ ו ל ו ג ט י ק ה היו ,כ פ י ש נ ת נ ס ח ו ה ד ב ר י ם בזמנים ״נסיון שונים: היהדות, להכיר א ת השכנוע מתוך כי למי שניתנת ה ה ז ד מ נ ו ת להכירה ,א ף ישא ע מ ו ה ת ל ה ב ו ת מ ת מ י ד ה א ל י ה כ ל י מ י חייו״. ״ידיעת הצעיר היהדות בחינת נשק, ב ח י נ ת ד ע מ ה להשיב״ ,״ ל ה ל ה י ב א ת ה ד ו ר ליהדות ,ל פ ת ו ח לפניו א ת מ ע י י נ ו ת שיעור של ד ת ו ובכך הרוח לרוממו ל מ ע ל ת ש ל ו ל מ א ב ק י ם הצפויים ל ר ׳ לסיכום בהכרח הדעת תודעה וכיוצא מ י ש ו ר ז ה ניתן לומר, וההכרה ,א ת ה א ו צ ר ו ת ל ל א ע צ מ י ת גאה, לחשל א ת כוחות ב א ל ו נימוקים. שההנחה כי מתוך ״ההכרה״ א נ ו מגיעימ ל ד י ״תודעה״ ,אין ל ה ע ל מ ה ש ת ס מ ו ך מ ב ח י נ ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת וחינוכית. כ פ י ש מ ל מ ד ה נ ס י ו ן ב ע ב ר ובהווה ,ה ה כ ר ה ב ע ר ך ה י ה ד ו ת א ו ב ע ר ך מ ד י נ ת ישראל, משמש בשום פנים ערובה מ ס פ ק ת ובלעדית לרצונו של אדם לנטוש אינו גישתו את האנטישמית. כ ך ,ל מ ש ל ,האמינו ,כי מ ד י נ ת י ש ר א ל מ ש מ ש ת ה ו כ ח ה נ י צ ח ת כ נ ג ד ה ט ע נ ו ת האנטישמיות התחנכות עצמית, האנטישמיות באשר למיניהן ,ש כ ן ביקשה להפנים טענות ואף הצליחה אנטישמיות מוסיפה להתקיים גם ע ם קיומה לשואה ,ש ל א חיסלה ,כ פ י שקיוו במדד! רבה, ולהשתנות שתות בתהליך לאורן. של והנה״ ו ל צ ד ה ש ל ה מ ד י נ ה .ה ו א הדיןז רבים, נגע את האנטישמיות אחת ולתמד. ג ם ל י מ ד ,הן ב מ ס ג ר ת ב י ת ־ ס פ ר י ת ו ל א כ ל ש כ ן ב מ ס ג ר ו ת ש ב ה ן ה ה ש ת ת פ ו ת מ ו ש ת ת ת ע ל רצון ח פ ש י ש ל ה ח ב ר י ם ,נ ז ק ק ל נ כ ו נ ו ת נ פ ש י ת מ ס מ מ ת ,ל מ ו ט י ב צ י ה כ ל ש ה י ,ל ר צ ו ת ל ד ע ת ולהכיר. ההבחנה ב ר א י ה מ ו ט ע י ת ו ח ד ־ צ ד ד י ת זו ש ל ס י ב ה ו מ ס ו ב ב ב מ י ש ו ר החינוכי. וההבנה כי לא מתוך ההכרה תבוא ה ת ד ע ה ,אלא היפוכו של דבר ,כי רק מ ת ו ך ונכונות נפשית תדעה הרקע (3 ההכרה ק ד מ ת תבוא ואולי אף ה ה ת נ ה ג ו ת ,מהווה את ל מ י ש ו ר השלישי ,ש ל ״ ע מ ד ו ת נ פ ש י ו ת ״ . מישור ״העמדות ה נ פ ש י ו ת ״ )(attitudes ה פ ס י כ ו ל ו ג י ה ומדעי החינוך מ ר ב י ם ל ד ב ר ע ל ח ש י ב ו ת ם ש ל ע מ ד ו ת נ פ ש י ו ת ע ל ת ג ו ב ו ת האדם והתנהגותו. חשיבותן ש ל העמדות הנפשיות ב ת ה ל ד החינוכי עומדות ביחס הפוך ל ד י ע ת נ ו כיצד ל ה ש פ י ע עליהן ,ל ע צ ב ן א ו ל ש נ ו ת ן .מ ס ת ב ר כ י ר ב ו ת מ ה ע מ ד ו ת ה נ פ ש י ו ת ש ל ה א ד ם נ ו צ ר ו ת ב ג י ל צעיר ,ל ע י ת י ם ע ד ב ק ד ם ־ ב י ת ־ ם פ ר י ,ו ב ה ש פ ע ת ם ה מ ש ו ל ב ת ש ל ב י ת ההורים ,ה ס ב י ב ה ,רשמי י ל ד ו ת ד ר ך ס ו כ נ ד ו ת ס ו צ י א ל ת צ י ה ב ל ת י פ ו ר מ ל י י ם .ה ש פ ע ו ת י ה ם ש ל אלה ,ח ש ו ב ה ואולי א ף ע ו ל ה ע ל ה ש פ ע ה ח י נ ו כ י ת ישירה ש ל ב י ת ה ס פ ר ,א י נ פ ו ר מ צ י ה והשכלה. מ ג י ל מסוים ,צ ע י ר יחסית ,ש ו ב א י ן ה א ד ם נ ו ס ה ל ש נ ו ת יותר ע מ ד ו ת נ פ ש י ו ת נ ר כ ש ו ת ,א ו ב א י ט י ו ת ובקושי ר ב ב ל ב ד . כל הרואה באנטישמיות בראש וראשונה עמדה נפשית של בעליה, עלול ל ה ג י ע ע ל נ ק ל ה ל ד י ר ז י ג נ צ י ה מ י א ו ש מ ה ת ק ו ה ל ש נ ו ת ע מ ד ו ת אלו. כ ל מ י ש ח ש כ י ג י ל מ י א נ ט י ש מ י ו ת ל ע ו ל ם א י נ ם מ ע ש ה ה ע ו מ ד ב פ נ י עצמו, שאפשר עמוק ל ת ק נ ו ע ״ י מ ע ש ה נגדי ,א ל א מ ק ו ר ם ב ע מ ד ו ת ב ל ת י מ ת פ ש ר ו ת ה ב מ ו ת ב נ ש מ ת ה א ד ם ,יחוש ג ם ב ח ו ס ר ה ת ו ע ל ת ל ה י א ב ק ב ה ם ב א מ צ ע י ם פוליטיים ו מ ש פ ט י י ם ,ת ב ו נ ת י י ם והסברתיים ,א ל א י י ת כ ן מ ג י ע ל כ ל ל ה כ ר ה כ י ה ת ה ו ם ה נ פ ע ר ת דד אינה ניתנת לגישור מלכתחילה. תחושת אל זו ה ב י א ה המאה הציונות המגשימה. דרך של ניכור בראשית ש ל נ ו ב נ י נ ו ע ר יהודיים רבים אחרת, אופטימית יותר, ב נ י האדם ,ע ״ י זה ש ה י א מבקשת חושפת להשפיע על עמדותיהם הנפשיות בפניהם א ת אותם המנגנונים המביאים לידי ח ש י ב ה ס ט ר י א ו ט י פ י ת ,ל י ד י מ ש פ ט י ם ק ד ו מ י ם ,שנאה ,ת ו ק פ נ ו ת וכיוצא ב א ל ו , ובכך הופכת בהם. במיוחד ההתנסות היומיומיים, אותם כאשר לרגישים, מנגנונים הישיר שלהם או תוך ביצוע פעולת למודעים אלה הלקוחות ומוזהרים נחשפים מן טרנספר, לא העבר העברה מפני סכנות ע״י דוגמאות )כגת השואה(, ממנגנונים אלה אלו הטמונות מחה אלא לשדה מחייהם לסיטואציות חיים שונות משלהם. ב מ ש ך ע ש ר ו ת שנים ס ב ו ר י ם ה י י נ ו כ י ל א ת י ת כ ן א נ ט י ש מ י ו ת א ח ר י ה ש ו א ה , כ י ל א ח ר ה ו ר א ת השואה ,ש ב מ ה ל כ ה ה ת ל מ ד נ ו כ ח ל ד ע ת ל מ ה א נ ט י ש מ י ו ת ע ל ו ל ה ל ה ב י א ,ה ר י ה ו א מ ח ו ס ן כ נ ג ד נ ג ע זה .ה נ ם י ו ן ל י מ ד כ י ל א כ ן ה ד ב ר . כשם שהאנטישמיות ה ו ל כ ת ו מ ת פ ש ט ת שוב באותם מקומות שבה ה ת ר ח ש ה ה ש ו א ה ב ע ב ר ,כ ן י כ ו ל א ד ם ל ל מ ו ד א ת ה ש ו א ה ,ל ר א ו ת סרטים ,ל ק ר ו א ת ע ו ד ו ת ו ע ם ז א ת ל ה מ ש י ך ל ד ב ו ק ב ד ע ו ת י ו ה ק ו ד מ ו ת ,כ א י ל ו אין ר ש ו ת א ח ת נ ו ג ע ת ב ח ב ר ת ה . כ ל מ י ש ח ש ב כי ה ו ר א ת ה ש ו א ה ל כ ש ע צ מ ה ת ש מ ש ב ת ר ו פ ת פ ל א ל נ ג ע ה א נ ט י שמיות — ה ת ב ד ה והתאכזב. בסיכומו ש ל ד ב ר ייתכן ו כ ל התמודדות חינוכית ומחנכת עם האנטישמיות, חייבת 78: להתבצע בשלושת המישורים במשולב. ש ל ה י ה ו ד י ם בברית־המועצ1ת חלק• בנצחו! ה צ ב א ה א ד ו • ע ל גרמניה ה נ א צ י ת יום עיון ל ז כ ר ו ש ל י ה ו ש ע גלבוע ז״ל בט׳ בשבט תשמ״ב 2 ,בפברואר ,1982התכנסו במשואה כ־ 130איש, ובהם רבים מחבריו ומוקירי זכרו של יהושע ,וחיילים ומפקדים לשעבר בצבא האדום. דברים לזכרו של יהושע נשא הח׳ משה קול )דבריו מתפרסמים בקובץ זה במדור דמויות(; שתי הרצאות נישאו בכנס :האחת מפי ד׳׳ר דב לוין מהאוניברסיטה העברית ,והשניה ,מעזבוגו של יהושע גלבוע, אותה קרא הד׳׳ר משה בייסקי )שתי ההרצאות מתפרסמות בהמשך(. עם תום ההרצאות סיפרו 4מקציני הצבא האדום ,וביניהם הח׳ גרישה פייגין ,נשיא ברית יוצאי ברה״מ ,על לחימתם ועמידתם כיהודים בחזיתות המלחמה. ד׳׳ר דב לוין * עובדות והערכות על במלחמת היהודים בצבא העולם האדום השניה מאז מ ל ח מ ת העולם השניה — ובמיוחד אחרי י ת י 1941 — קיימת בציבור היהודי ,וכן גם ב ה ס ט ו ר י ו ג ר פ י ה ה י ה ו ד י ת ,ה ת ע נ י נ ו ת ר ב ה ב נ ו ש א החיילים ה י ה ו ד י ם ש ל ק ח ו ח ל ק פעיל ב מ ל ח מ ה זו ב מ ס ג ר ת ה צ ב א ה א ד ו ם ע ל כ ל שלוחותיו .ה ת ע נ י נ ו ח זו מ ס ת ב ך ת מ ת ו ך ש ו ר ה ש ל ע ו ב ד ו ת ו ת ו פ ע ו ת .ל ה ל ן ה ח ש ו ב ו ת ש ב ה ן : א( זירת פעילותו של הצבא האדום ושםח התפרסותו באירופה במהלך מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ,ח פ פ ה ע ם ח ל ק נ י כ ר מ מ ק ו מ ו ת מ ו ש ב ם ש ל היהודים ב י ב ש ת זו ושל ה נ ק ו ד ו ת ב ה ן נ י ס פ ו מ ר ב י ת ק ר ב נ ו ת השואה. ב( ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ה מ א ם י ב י ת ה י ו ה צ ב א ה א ד ו ם ו ש ל ו ח ו ת י ו ה ב ל ת י סדירים, מן הגורמים העיקריים ש ע מ ד ו ב ע י מ ו ת פיסי מ ו ל ה מ ע ך ך ה ג ר מ נ י ־ נ א צ י וגרורותיו. ג( הצבא האדום ושלוחותיו שימשו באותה עת כ מ ס ג ר ת החשובה והגדולה ב י ו ח ר ) ל פ ח ו ת ב מ ז ר ח אירופה( ל ל ו ח מ י ם יהודים ו ב י ת ־ י ו צ ר ל ג ב ו ר ה י ה ו ד י ת ב ל ח י מ ה נ ג ד הנאצים. מימד נוסף להתענינות ה י ת ר ה ל ג ב י ה נ ו ש א ש ל פ נ י נ ו ניתן ל מ צ ו א גם על רקע מעורבותם הניכרת של יהודים ב צ ב א האדום בתקופת הקמתו בשלהי מלחה״ע * המאמר הוא חלק ממחקר נרחב של המחבר ,המבוצע במסגרת המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית ובסיוע קרן המענקים הבינלאומית ע׳׳ש אלכסנדר זילברמן. 79 ה ־ 1ו ה ת פ ת ח ו ת ו ב ש נ ו ת ד.־ 20ו ה ־ 3 0ת ו פ ע ה ז ו ח ש ו ב ה ל א ר ק כמסמלת את המהפכה לגבי ביותר המחשתה ש ל א ח ת התמורות הבולטות שחוללה ברוסיה א ז ר ח י ה היהודים ,א ל א ג ם מ ב ח י ג ת ה ש ל כ ו ת י ה ה ע ק י פ ו ת ל ג ב י מ ע מ ד ם ו ת י פ ק ו ד ם ב מ ל ח מ ה נ ג ד ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת .פ י ר ו ט י ת ר ש ל ט י ב ה ה ש ל כ ו ת ו מ ש מ ע ו ת ן יובא בהמשך. א י ן ס פ ק ש ה ש ת ל ב ו ת ם הגבוהה ,יחסית ,ש ל ה י ה ו ד י ם ב צ ב א ה א ד ו ם מ ת ח י ל ת ו ו ע ד ל א ח ר מ ל ח ה ״ ע ד.־ ,2ע ו ר ר ה ענין ר ב ג ם ב ג ל ל ש ק ד מ ה ל ה ת ק ו פ ה א ר ו כ ה 1 מ א ד ש ל ה ש ל ט ו ן ה צ א ר י ש ה ת נ כ ל ליהודים ג ם ב נ ו ש א ה ש ר ו ת ה צ ב א י .מ י כ ס ת שהוטלה ע ל הגיוס האוכלוסיה היתד• היהודית משולשת מזו לעתים שהוטלה ע ל ה ל א ־ י ה ו ד י ם ומכאן ה ת פ ת ח ה ב ר א ש י ת ה מ א ה ה ־ 1 9ו ב א מ צ ע י ת ה ,ש י ט ת ה ח ט י פ ו ת ש ל ילדים חלקם יהודיים )״חטופים״( שנשלחו ה״קאנטוניסטים״, לקםרקטיני הניכר עונה למוות א ו נאלץ להמיר א ת דתו .ג ם ח ו ב ת גיוס כ ל ל י ת ושווה, הונהגה ניתנה כביכול ,ל כ ל חלקי ואשר ל א ח ר שבסוף המאה האוכלוסיה, כ מ ע ט ולא ליהודים ה א פ ש ר ו ת ל ע ל ו ת ל ק צ ו נ ה ,א ל א א ם כ ן ה מ י ר ו א ת ד ת ם .מ ע ט י ם ב ל ב ד מ ן ה ח י י ל י ם היהודים .ז כ ו ל י ח ס ט ו ב ולהערכה והצטיינותם .אין תימה אפוא שבמשך שנים ר ב ו ת ר ו ו ח ה ב י ן היהודים ההשתמטות מהצבא ה א ת באמצעות שיטות מלאה על טיב כולל ש ו נ ו ת ומשונות, שירותם תופעת ה ט ל ת מום ב ע צ מ ם וכדומה .ע ם ז א ת ה י ו מ ק ר י ם ל א מ ע ט י ם ,ב ה ם ה ו כ י ח ו היהודים מ ו ט י ב צ י ה ח ז ק ה ל ש ר ת ב צ ב א ו ה ת נ ד ב ו ל ת פ ק י ד י ם ו ל מ ש י מ ו ת ח ש ו ב ו ת ב ע י ת ו ת ש ל ו ם ומלחמה. מספר ה ח י י ל י ם היהודים ששרתו התסי בעת בצבא מ ל ח ה ״ ע ד.־1 נ א מ ד בין 400,000ל ־ .500,000א ך מ ס פ ר ה ק צ י נ י ם ב ת ו כ ם ה י ה ז ע ו ם ב י ו ת ר . 2 ת מ ו ר ה ח ד ה ב ע נ י ן זה ח ל ה ל א ח ר ה מ ה פ י כ ה ש ל , 1917כ ש ב ו ט ל ו כ ל ה ה ג ב ל ו ת ל ג ב י היהודים ו ב ת ו כ ן ג ם ה ה ג ב ל ו ת ב ש י ר ו ת ה צ ב א י .ב י ן ה י ת ר נ י ת נ ה החוקיות ה ו ר א ה כ י כ ל החיילים ה ז כ א י ם ל ה ע ל א ה לקצונה )ובמיוחד תלמדי בתי־הספר ה ג ב ו ה י ם ש ע ל י י ת ם ב ד ר ג ה ע ו כ ב ה מ נ י מ ו ק י ם ד ת י י ם ג ז ע נ י י ם ואחרים( י י ש ל ח ו מ ד לבתי־ספר יהדים. ל ק צ י נ י ם .ואכן ,כ ב ר ב־1971 חלקם תפקדים ה ו ס מ ך ת ו ך זמן ק צ ר נ כ ל ל ו ב ב ת י ה ״ ם ה ל ל ו כ־ 2,600חיילים לקצונה. שורה ש ל יהדים מ י ל א ו אז ח ש ו ב י ם ומרכזיים ב י י ס ד י ח ד ו ת ״ ה ג ו ו א ר ד י ה ה א ד ו מ ה ״ ,ש ק ד מ ה ל צ ב א האדום הסדיר. ת נ ו פ ה א ד י ר ה ב ה ש ת ל ב ו ת ה י ה ד י ם ב מ י ש ו ר ה צ ב א י ו ה פ ע ם ב ד ר ג י ם הגבוהים, בולטת במיוחד בתקופת מהפיכת אוקטובר ואחריה .ד י להזכיר שבוועד הצבאי ה מ ה פ כ נ י ש ל פ ט ר ו ג ר א ד ,שכונן ב א ו ק ט ו ב ר ,1917ה י ו 2מ ב י ן 5ה ח ב ר י ם — י ה ד י ם )יעקב ס ב ר ד ל ו ב ויורי א ו ר י צ ק י ( ; ו כ א ש ר כ ו נ נ ה ב מ א ר ס 1918ה מ ו ע צ ה ה צ ב א י ת ה ע ל י ו נ ה ש ל ה צ ב א האדום ,מ ו נ ה ת ו ך ז מ ן ק צ ר ,ה י ה ד י ל ב ט ר ו צ ק י ל י ר ׳ ר המוסד וגם לקומיסאר העממי לעניני הצבא. י ה ד י ם י ר ב י ם מונו אז ל מ פ ק ד י דיביזיות ב צ ב א ה א ד ו ם וביגיהם יתד ,יקיר ש ח ו ס ל ב ע ת ה ״ ט י ה ו ר י ם ״ ב ש נ ו ת השלושים ,וראובן סנדלר מתוך ש נ פ ל ב ק ר ב ע ל ה ג נ ת מ ו ס ק ב ה ב ־ .1941א ל ה ה ן ר ק ד ו ג מ א ו ת בדדות מ א ו ת ר ב ו ת ש ל מקרים ,ב ה ם ה ש ת ל ב ו י ה ד י ם ב ד ר ג י ם ה ע ל י ו נ י ם ש ל כ ל ש ל ו ח ו ת ה צ ב א האדום ,ב ר א ש י ת צעז־יו .נ י ת ן א י פ ו א ל ק ב ו ע ש ב ע ד ש ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ס י פ ק ו ה י ה ד י ם ש ע ו ר ג ב ו ה יחסית ,ש ל מ נ ה י ג י ם ו פ ע י ל י ם מ ד ר ג ה ר א ש ו נ ה במישור הפוליטי ש ל המחנה הבולשביססי ,הרי לאחר ה מ ל ח מ ה .ה ם היוו שלעור ניכר ב מ ס ג ר ת ה צ ב א י ת ש ל ה ב ו ל ש ב י ק י ם ,ל ר ב ו ת ה צ ב א ה א ד ו ם .ז א ת ו ע ד ,ב א ב י ב 1919 80 נ ע נ ו ה ש ל ט ו נ ו ת ה מ ר כ ז י י ם ל פ נ י י ת ״ פ ו ע ל י ציון״ להקים יחידות יהודיות ב מ ס ג ר ת הצבא האדום .ה ל ל ו כ ו נ ו ע ל ש ם מ נ ה י ג ם ב .ב ו ר ו כ ו ב בעיקר בחזית רוסיה־הלבנה נ ג ד המיתקפה הפולנית. ופעלו )״באראכאווצעס״( ל א פ ח ו ת חשובה היא ה ע ו ב ד ה שפיקוד הצבא האדום הדביר ״ביד ברזל״ א ת ההתפרעות של להגברת החיילים ההמוניות יותר כלפי ה מ ו ט י ב צ י ה ב ק ר ב צ ע י ר י ם יהודים שזו גם המסגרת הנאותה להיאבק עובדה זו ל ה ת נ ד ב ל צ ב א האדום ,מ ת ו ך ה כ ר ה הפרעות ב צ ו ר ה י ע י ל ה בגורמים ש ע ר כ ו א ת ביהודים ב א ו ק ר א י נ ה ו ב מ ק ו מ ו ת אחרים .מ נ י ע י ם דומים עתידים ,כ ע ב ו ר מ ־ 2 0שנה, הצבא ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית. תרמה גם לצבוא על דלתות ל ד ר ב ן צ ע י ר י ם יהודים של לשכות־הגיוס האדום ,מ ת ו ך ח ח ו ש ה ש מ ס ג ר ת צ ב א י ת זו ,עשויה ל א פ ש ר ל ה ם להילחם מבחינת הנושא ולנקום ב ע ד בגרמנים ועמם משפחותיהם בשואה. שנטבחו ש ל פ נ י נ ו ח ש ו ב מ א ד ל ה ד ג י ש כ י ה ה צ ט ר פ ו ת ה ה מ ו נ י ת ש ל צעירים יהודים ל ש ו ר ו ת הצבא האדום ,ל א המהפכה היתד. אפיזודה חולפת ,א ל א התמשכה גם לתקופת מעבר ו מ ל ח מ ת ה א ז ר ח י ם .ר ב י ם מ ה ם מ י ל א ו א ת 75ב ת י ־ ה ס פ ר ־ ה צ ב א י י ם מ כ ל ונותרו לאחר מכן החילות בצבא הקבע כשהם מתקדמים בסולם הדרגות. על תופעה זו ניתן לעמוד בין היתר מתח־ שורה ש ל נחתים ,כפי שפורסמו בעיתון ״דעד ע מ ע ם ״ מד.־ 19ב נ ו ב מ ב ר ,1930ו ה מ ד ב ר י ם ב ע ד ע צ מ ם : ״מספר היהודים הגברים מ ה ו ו ה 1.7%ש ל כ ל ל הגברים ואילו בברה״מ שיעור היהודים ב צ ב א ה א ד ו ם ה ו א .2.1%ב ת פ ק י ד י הפיקוד ש ל ה ש ר ו ת ה פ ו ל י ט י מהווים היהודים .103%ב ח י ל ה ר פ ו א ה ,18.6%בין המורים ב ב ת י ־ ה ס פ ר ־ ה צ ב א י י ם .23% ה ק צ י ג י ם היהודים מ ה ו ו י ם ,4.4%ו א י ל ו ב י ן הקציגים הזוטרים ה ם 1.5%״. מ ק ו ר מציין ג ם ש ל פ י אותו מ ס פ ר ה מ פ ק ד י ם ת ו פ ס י ם היהודים א ת המקום ה ח מ י ש י ב י ן ל א ו מ י ם ש ו נ י ם ) א ח ר י הרוסים ,האוקראינים ,ה ג ר מ נ י ם ו ה ב י י ל ו ר ו ס י ם ( ו א ף ע ל פ י ש ב א ו כ ל ו ס י ה נ מ צ א י ם ה י ה ו ד י ם ב מ ק ו ם הרביעי. ב ח ל ק ה ש נ י ש ל ש נ ו ת ד.־ 30ה ש ת ת פ ו ל א מ ע ט יהודים מ ט ע ם ה צ ב א ה א ד ו ם במלחמת בספרד. האזרחים ש נ י י ם מ ה ם — א. ויעקוב אברמוביץ שמושקביץ )שכיגדו ״גגראל דוגלאס״( ,ז כ ו עבור הצטיינות בקרבות לתואר ה ר ם ביותר — ״גיבורי ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ״ .ז ה ה א ח ר ו ן ש ש מ ו נ ו ד ע ל ת ה י ל ה כ א ח ד מ ט ו ב י ה ט י י ס י ם ו ה מ פ ק ד י ם ש ל ח י ל ה א ד ר ה ס ו ב י י ט י ו ל י מ י ם מ ו נ ה ל מ פ ק ד ח י ל זה ,ק י ב ל ב ש ג י ת עבור תואר זה הצטייגות בקרבות גגד בגבול היאפאנים ב־ .1939ה י ה ז ה ה מ ק ר ה ה ר ב י ע י ב ת ו ל ד ו ת ה צ ב א ה א ד ו ם ! מונגוליה החיצונית באותה ש נ ה הועגק ש ו ב ה ת ו א ר — ג י ב ו ר ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ,ל ג נ ר ל גיאורגי שטרן ,שכיהן א ז כ ר א ש מ ט ה חזית המזרח הרחוק ואשר פיקד א י ש י ת ע ל ה ק ר ב ו ת הללו .ר א ד לציין כ י ש נ י מ פ ק ד י ם מ ע ו ל י ם א ל ה ה ח ל ו א ת ש ר ו ת ם ב צ ב א האדום ,ב ש נ י ם ,1919—1920 ה ש ת ת פ ו ב מ ל ח מ ת האזרחים ו ע ד ל״מלחמת המולדת הגדולה״ ע ל ו בסולם הפיקוד הגבוה: הראשון הגיע ל ד ר ג ת ג ג ר ל ־ ל י י ט ג ג ט והשגי — ל ג נ ר ל ־ פ ו ל ק ו ב ג י ק .כ ר ב י ם מהמפקדים הותיקים, שניהם ל א זכו ה ם ה ו צ א ו ל ה ו ר ג ב־ ,1941ס מ ו ר ע ם ז א ת עדיין ש ר ד ו ליטול ח ל ק במלחמה נגד ל פ ר ח ה מ ל ח מ ה ביוני .1941 א ו ת ה ש ע ה מ א ו ת מ פ ק ד י ם יהודים מ ד ו ר ה מ י י ס ד י ם ש ל ה צ ב א האדום ,ש נ י צ ל ו מ ג ל י ה ט י ה ו ר י ם ה ת כ ו פ י ם בכירים. שמעון ר ב י ם •מהם ,כ ג ת , הנאצים, שכן יעקב קרייזר, הירש והמשיכו ל ש ר ת כקציגים פלאסקוב, שמעון קריבושיין, ק ר מ ר ,ליאון ק ו ל י א ר ,י ש ר א ל ב א ס ק י ן ואחרים ,א כ ן מ י צ ו א ת כ י ש ו ר י ה ם 81 ב ל ח י מ ה בנאצים .ל א ב כ ד י הגיע ח ל ק נ כ ב ד מ ה ם ל ד ר ג ו ת פ י ק ו ד ג ב ו ה ו ת ונסיונם )מדרגות ואילך( גנרל מאיור גיבור ולתואר בריה״מ. * . באשר להשתתפות היהודים בצבא האדום במלחמת ובעיקר, העולם ה ־ 2 מ ב ח י נ ת הייחוד ש ל מ ק ו מ ם ב צ ב א ז ה ו ט י ב ל ח י מ ת ם ,י ש ל ה ב ח י ן ב ש ל ש ת ק ו פ ו ת עיקריות ,והן: א( ב ת ק ו פ ה זו ה ת ק ו ע ה כ י ן ה ־ 1 7ב ס פ ט מ ב ר 1939ו ע ד 21ב י ו נ י .1941 ה ש ת ת ף ה צ ב א האדום ת ו ך תאום ע ם גרמניה הנאצית )הסכם ריבנטרופ־מולוטוב( אזוריה ה מ ז ר ח י י ם ש ל פולין )24—17 בכיבוש הארצות שלוש ה ב ל ט י ו ת והאזורים .(1940אזורים א ל ה מלחמה סופחו מיד ב ס פ ט מ ב ר ,(1939 והשתלט על ה צ פ ו ן ־ מ ז ר ח י י ם ש ל ר ו מ נ י ה )30—15 לברה״מ. ניהל ב ת ק ו פ ה זו גם הצבא ביוני האדום ק צ ר ה א ך ע ק ו ב ת דם ,מ ־ 3 0ב נ ו ב מ ב ר 1939ע ד 3בינואר ,1940נ ג ד פינלאנד — ע ד לכניעחה החלקית ש ל זו האחרונה ,ע ת שמסרה לברה״מ שטחי ג ב ו ל מסוימים. ה ת ק ו פ ה ב י ן ה ־ 2 2ביוני לבין ה ־ 8ב מ א י .1945ב ה נ א ב ק ה צ ב א ה א ד ו ם ב( נ ג ד ח י ל ו ת ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת וגרורותיה ,ש פ ל ש ו ב מ פ ת י ע ל ב ר ה ״ מ ו כ ב ש ו ח ל ק י ם ג ד ו ל י ם מ ש ט ח ה ,ע ד שלימים ) ב מ י ו ח ד א ח ר י מ ע ר כ ת ס ט א ל י נ ג ר א ד ב פ ב ר ו א ר (1943 ע ב ר ה צ ב א האדום ל מ ל ח מ ת תנופה ,ה ד ף א ת הפולשים מהטריטוריה הסובייטית ו א ף ה ש ת ל ט ע ל כ ל מ ז ר ח אירופה ו ח ל ק מ מ ר כ ז ה לכניעתה ) כ ו ל ל ברלין( ,ע ד ש ל ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת ,ל ל א תנאי .מ ל ח מ ה ז ו ) ו ב ע י ק ר מ ח צ י ת ה ה ר א ש ו נ ה ( היתד, ביותר לעצם קיומה ש ל גורלית ברה״מ ו ע ל כן גם כונתה ״מלחמת המולדת ה ג ד ו ל ה ״ ,ו ב ש ם ז ה ה י א מ ו פ י ע ה ג ם ב ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ה הסובייטית. ג( הצבא ערים ה ת ק ו פ ה שכין ה ־ 8 האדום לבין ה ־ 2 באוגוסט ב ס פ ט מ ב ר .1945 בה מ ל ח מ ה ב י פ נ י ם ו כ ב ש מ ה ם א ת מנג׳וריה ,ה א י ס א כ א ל י ן ניהל ומספר ו נ מ ל י ם ב צ פ ו ן קוריאה ,ע ד ל כ נ י ע ת ם ה ס ו פ י ת ש ל היפנים ,ו ב כ ך ה ס ת י י מ ה מלחמת ה ע ו ל ם ה־.2 ל י ת מ א ן ד פ ל י ג ש מ ב ח י נ ה כ ל ל י ת ו ב ע י ק ר מ ב ח י נ ת החיילים היהודים ב צ ב א האדום, נ ו ד ע ת ח ש י ב ו ת מ י ו ח ד ת ל ת ק ו פ ה ה ש נ י ה ש ל ה מ ל ח מ ה )דהייגו ״ מ ל ח מ ת ה מ ו ל ד ת הגדולה״( ,א ו ל ם ל מ ע ן ה ר צ י פ ו ת ה ה י ס ט ו ר י ת ,ו ב ע י ק ר ל מ ע ן ה ב נ ת ת ק ו פ ה ז ו ל א ש ו ר ה ,אין ל פ ס ו ח ע ל ת ק ו פ ה ה ק ו ד מ ת ) .(1941—1939להלן כ מ ה ע ו ב ד ו ת ותופעות ייחודיות שציינו אותה ,ה ח ש ו ב ו ת ל נ ו ש א ש ל פ נ י נ ו . התמוטטותו המהירה ש ל הצבא הפולני ,ע ו ד בטרם שהצבא האדום כבש א ת מ ז ר ח פולין ,ג ר מ ה ב י ן ה י ת ר ל כ ך ש כ י ב ו ש ז ה ב ו צ ע ב ד ר ך כ ל ל ל ל א ק ר ב ו ת משמעותיים ואפילו כמעט ללא יריות, וממילא נמנע גם מהחיילים היהודים ש ה ש ת ת פ ו ב מ ב צ ע ה צ ו ר ך ל י ר ו ת ב ח י י ל י האויב ,א ש ר ב ש ו ר ו ת י ו ה י ו יהודים רבים. מ כ ל ש כ ן ש ב ע י ה ז ו ל א ה ת ע ו ר ר ה ב ע ת כ נ י ס ת ה צ ב א ה א ד ו ם לאזורים הרומניים )בסרביה וצפון ב ו ק ו ב י נ ה ( ו ה א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת ,ש ה ר י ה צ ב א ה ר ו מ נ י גסוג ,ב ד ר ך כלל ,ללא במחנותיהם. תקריות, ואילו הצבאות הבלטיים נצטוו ברוב המקרים להסתגר ב מ ל ח מ ה ע ם ה פ י נ י ם א ו מ נ ם ה ת נ ה ל ו ק ר ב ו ת עזים ו מ ר ו ב י קרבנות; א ל א ש ש י ע ו ר היהודים ב צ ב א ה פ י נ י כ מ ו ב כ ל א ו כ ל ו ס י י ת פ י נ ל נ ד ה י ה מ ז ע ר י מאד. 82 לאין ע ר ו ך ר ב י ו ת ר ה י ה א ז מ ס פ ר היהודים ב צ ב א האדום .ל ח מ י ש ה מ ה ם ש ה צ ט י י נ ו בקרבות ,הוענק ביותר אפוא גיתן התואר הגבוה לקבוע, כללית, ביותר :״גיבור ב ר י ת המועצות״. שהפעילות הצבאית גרמה, לא כלל, בדרך 3 לחיילים ה י ה ו ד י ם ב ת ק ו פ ה זו כ ל ת ח ו ש ה ש ל ד י ל מ ה ו א י ־ נ ו ח ו ת מ ב ח י ג ה ל א ו מ י ת , ל א כ פ י ש ז ה היה לפחות במלחמת העולם במציאות ה ר א ש ו נ ה * .י ת ר ע ל כן, ה פ ו ל י ט י ת ש ש ר ר ה ב ת ק ו פ ה ה נ ״ ל בפולין ,ב א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת ו כ נ ר א ה גם ב ר ו מ נ י ה — ה ע ד י פ ו ה מ ו נ י ה י ה ו ד י ם א ת כ נ י ס ת ה צ ב א האדום ע ל כ ל ה מ ש ת מ ע מ כ ך ,ל ע ו מ ת ה א ל ט ר נ ט י ב ה ה ש נ י ה ש ע מ ד ה א ז ע ל ה פ ר ק :ה ש ת ל ט ו ת נ א צ י ת כזו א ו א ח ר ת .אין תימה ש ב מ ק ר י ם רבים מ א ד ק י ב ל ו היהודים א ת הצבא האדום כמצילים ממש .לא ק ש ה ל ת א ר א ת ה ר ג ש ת ם ה ט ו ב ה ש ל החיילים היהודים ב ת ו ך ה צ ב א האדום ,כ א ש ר ע ל ידי ה י ה ו ד י ם נתקבלו ו ב ח מ י מ ו ת ר ב ה ,וכך בשמחה מיוחדת מ י שהיה אז קצין יהודי ב ח ט י ב ת ת ו ת ח נ י ם מ ס ׳ לבירת מספר בעדותו 266ש ל ה צ ב א האדום ,ש נ כ נ ס בסראביה: לקישינייב ״...כשנכנסנו המדרכות כל ברחוב המרכזי )אלכסנדרובסקה( ה י ו מ ל א י ם יהודים .ה ם ק י ב ל ו א ו ת נ ו בשמחה ,ב מ ח י א ו ת כפיים ו ה ג י ש ו זרי פרחים. קישינייב יהודי בפרצופי הבחינו שאני כשהייתי מטייל יהודי; 5 ברחובות היו ניגשים אלי ו מ ד ב ר י ם ״ . אפשר ,ע ל כן ,ל ק ב ו ע ש ב מ י פ ג ש זה ,בין ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ל ב י ן החיילים היהודים ב צ ב א ה א ד ו ם ,ב ל ט א ל מ נ ט נ ו ס ף — ר ג ש י :יהודים מ ק ר ב חיילי ה צ ב א האדום ב מ ז ר ח אירופה, חזרו ונפגשו תחושת בנסיבות שהוסיפו ושמחה גאווה לשני הצדדים .מ ר א ה ה י ה ו ד י ם ב י א נ ו ב ש ב מ ז ר ח פולין ,ה ע ט ו פ י ם ב ט ל י ת ו ת ו מ ק ב ל י ם פ נ י ה צ ב א ה א ד ו ם ה י ה ב ב ח י נ ת ח י ד ו ש בעיני החיילים ה ס ו ב י י ט י י ם מ מ ו צ א יהודי, ורבים לנהל בוודאי ל א ר א ו כ ד ו ג מ ת ו ב ע ב ר .ח ל ק ם , מהם בעיקר הקצינים, התאמצו ש י ח ו ת ב י י ד י ש ע ם יהודי ה מ ק ו ם ו ה ת ע נ י י נ ו ב ח י י ה ם ב ע ב ר ת ח ת ה מ ש ס ר ה פ ו ל נ י .ליהודי ס ל ו נ י ם ,מ א י ד ך גיסא ,היה מ ר א ה ה ב ח ו ר י ם היהודים ״הפשיסטי״ במדי ק צ ו נ ה ש ל ה צ ב א ה א ד ו ם ,ב ב ח י נ ת ״חגיגה לעיניים״ )״א מ ח ל ,צו ק ו ק ך ( ובקולנה: לנו ״משנקרה ב ק ר ב חיילי ה צ ב א האדום ח י י ל יהודי שדיבר אתנו ,מאמע ל ש ו ך היתד ,ה ש מ ח ה מ ר ק י ע ה ש ח ק י ם ״ » .והיו גם היו מ פ ג ש י ם ד ר א מ ט י י ם ע ו ד יותר .ע ל א ח ד מ ה ם מ ס פ ר ב י ו מ נ ו ח ב ר ק י ב ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י ,ש נ ק ל ע ב ס פ ט מ ב ר ,1939 לוילנה: ״...חייל במשך כמה יהודי ב צ ב א הסובייטי, י ל ל וילנה ,ש א ל ע ל א ח ו ת ו ש ל א ר א ה 25ש נ ה .כ ר ג י ל גוצר מ ס ב י ב ל כ ל ח י י ל ח ו ג ש ל ס ק ר נ י ם .ע ל א ח ת וכמה מ ס ב י ב לחייל ללי. בחוג הזה נמצא ל ל י א ש ר ידע מ י ך ע ל מ י ה ו א ש ו א ל ,כ י א ח ו ת ו ג ר ה ב ח צ ר א ח ת עמו .ה ו א ר ץ מ ל לביא א ו ת ה ל א ח ל .זה ה ל ב ר ח ו ב )ויילקה( ...מ ס ב י ב ע מ ד ו מ א ו ת ו נ ה נ ו מ ש מ ח ת ם . אני ראיתי לבוש מעיל שמילאו היא א פ ל ע ם כ ו ב ע פ ל ד ה ע ל ראשו ...כ מ ה א ח י ם ו א ח י ו ת ג פ ג ש ו ז במשך ומתוך אותם מחובקים; ל ל ל באה בימים לוא חייל אדום ה י מ י ם ב ו י ל נ ה ז״ . הסיפור ה ב א מהיומן ה נ ״ ל ניתן החיילים ה ל ל י ם )כמו גם היתר( ״...משנכגסתי ממוצא פעם לביתי לאכול ל ל י ,מספד בשפה ל ע מ ל על ה פ ו נ ק צ ל התעמולתית באוכלוסל ,המקומית: א ר ל ת צהרים ,מ צ א ת י ש ם ח י י ל ר ו ס י ל ל י ת ל י ס א י ת ו ב ה ת ל ה ב ו ת גדולה ,ע ל ר ו ס ל 83 ו ה צ ב א ה א ד ו ם וכו׳ ו כ ד .מ ס ב י ב ו נ א ס פ ו כ ל ד י י ר י ה ב י ת ,ה ת ח י ל ה ומינסק פ ר ש ת שאלות .א נ י מתפלא ע ל סבלנותו ש ל הבחור ,א ש ר ידע לענות ,בלי ל א ו ת ע ל ש א ל ו ת אלו ...האופיינית ב י ו ת ר היתד! ש א ל ת ו ש ל ה ז ק ן ב ח ב ו ר ה , ה ו א ש א ל א צ ל ו מ ה עושים ברוסיה ע ם הזקנים .ה ח י י ל ה ס ב י ר ל ו ב פ ר ו ט ר ו ט ״ *. רבים החיילים -היהודים מבין לשרת נותרו הצבאיות ביחידות שהתמקמו ב א ז ו ר י ם ה מ ס ו פ ח י ם ,ו כ ן ג ם במיגזרים פוליטיים ו מ י נ ה ל י י ם ש ל ה מ מ ש ל ה ס ו ב י י ט י החדש ,ו כ ך נמשך והתהדק המגע שלהם ע ם היהודים הפלישה המקומיים עד ה נ א צ י ת .ע ל ה מ ג ע י ם ע ם היהודים ב ב ם א ר ב י ה מ ס פ ר ב ע ד ו ת ו ק צ י ן ה ת ו ת ח נ י ם ש ה ו ז כ ר לעיל. ב ר ח ו ב יהודי כ ב ן 55ו ש א ל ת י א ו ת ו א ו ל י ה ו א יודע א י פ ה א פ ש ר ״פגשתי ל ה ש ת ק ע .ה ו א ה צ י ע ל י א ת הדירה ש ל ו .ז ה ה י ה פ ג י ם ז״ל ,ר ב מ ט ע ם , ה ב ת ש ל ו ו ב ע ל ה ה י ו מורים ב ג י מ נ ס י ה .ה ם ה י ו מ ב ק ר י ם א צ ל י ו מ ז מ י נ י ם א ו ת י א ל י ה ם .א צ ל ם ה ת ו ו ד ע ת י ל ח ב ר י ה ם ,מורים ,ע ו ר כ י ד י ן .ל א ר ח ו ק מ מ נ ו ג ר ר ו פ א ,ד ״ ר מ ר ק ו ב ה — בן א ד ם ב ג י ל .60ה ו א ה י ה ב ק י א בתולדות ה ע ם היהודי ,ב ס פ ר ו ת ע ב ר י ת וידע ה ר ב ה ב ד י ח ו ת יהודיות ...ה י י ת י מ ב ק ר 9 אצלו ו ה ר ב ה דברים מענינים שמעתי מ מ ג ר ׳ . עם סיפוח המקומי האזורים המערביים ושילוב הפוטנציאל למסגרת במישור האדום, הצבא נפתח ע ד ן חדש ה ק ר י י ר ה ה צ ב א י ת .החיילים היהודים כטוראים, הועלו ע ת ה מביניהם, ב מ י ו ח ד ב ע ל י ר ק ע פוליטי שמאלי, הספר בסולם הדרגות ל פ י הצבאי של כוח לצעירים ששרתו קודם כישוריהם יהודיים האדם מקומיים בצבאות המקומיים מספר גיכר והישגיהם. התמנו ל״פוליטרוקים״ .ג ם בתי־. ל ק צ י נ י ם נ פ ת ח ו ע ת ה ל פ נ י צעירים יהודים ,ש ק ו ד ם ל כ ן ל א י כ ל ו ל ח ל ו ם ע ל ק ר י י ר ה צ ב א י ת .ח ל ק מ ן הצוערים היהודים ע ל ו א כ ן במלחמה נגד הנאצים, והצטיינו כ ל ו ח מ י ם ומפקדים ב ס ו ל ם הדרוג הצבאי קרביים, כגון אל״מ וולף ווילנםקי מהדיביזיה הליטאית ,שקיבל א ת התואר ״גיבור ברה״מ״ ,רס״ן ראובן בדיביזיה אמדור עיטור ״הדגל ה ל ט ב י ת ,ש ק י ב ל )הראשון ב כ ל ה ד י ב י ז י ה ( א ת האדום״ ,ו ע ו ד ר ב י ם ר ב י ם . ••¥ עם פ ר ח ה מ ל ח מ ה ב י ן גרמניה לברה״מ, ב ־22 ב י ו נ י ,1942 הוכרז מד, ב א ז ו ר י ם ה מ ע ר ב י י ם ,ע ל גיוס ח ו ב ה ל ש נ ת ו נ י ם ,1918—1905ו ר ב י ם מ ב י ן ה ת ו ש ב י ם ה י ה ד י ם נ ע נ ו לצוו ה ז ה ,א ו ל ם מ ח מ ת ה א נ ד ר ל מ ו ס י ה ש ה ש ת ר ר ה ב מ מ ש ל הסובייטי, ע ל כ ל דרגיו ,ל א ה ש כ י ל ו ה ש ל ט ו נ ו ת ל ק ל ו ט א ת ה פ ו נ י ם צעיר י ה ד י מ ד ל נ ה ש ה ג י ע ל ל ש כ ת הגיוס ל נ ק ד ו ת ההתייצבות. המקומית בוילנה ב ־ 2 3ביוני ,ס י פ ר שהיא היתד .כ ב ר ״ ע ז ו ב ה לגמרי ,כ ב ר ל א ה י ו ש ם חיילים ,כ ב ר ל א ה י ה צ ב א רוסי, כ ב ר ל א ה י ה ל מ ע ש ה ע ם מ י ל ד ב ר ״ ״ .ב מ ק ר י ם ה מ ו ע ט י ם ב ה ם ג ק ל ט ו המתייצבים, ה ו ח ז ר ו ר ו ב ם ל ב ת י ה ם ל א ח ר זמן קצר .ב מ ק ו מ ו ת מ ס ד מ י ם ,כ מ ו ב א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת , השתלבו הצבא צעירים יהדים ביחידות הבלתי־סדירות שהוקמו מניה האדום ,ת ח ת ש מ ו ת שונים ,כמו ,״ ב א ט ל י ו נ י מ ח ץ ״ ו ע ד . וביה, לעזרת באסטוניה, בה ניהל הצבא האדום מ ל ח מ ת ־ מ א ס ף ממושכת ,לחמו בשורות הבטליונים ,לא פחות מ־ 120י ה ד י ם )גילאי ,(25—17א ש ר היוו כ־ 1.1%מ כ ל ל 7,000ה ל ו ח מ י ם ,דהיינו, פי 3משיעורם ב א ו כ ל ו ס י ה ! ״ 84 היעגותם של גם הצבא ה מ ה י ר ה ו ה מ ק י פ ה ש ל היהודים ל מ ס ג ר ו ת ה ס ד י ר ו ת ו ה ב ל ו ז י -ס ד י ר ו ת האדום בגוסף מוסבר, במוטיבציה להילחם בפועל החובה לתחושת והאידאולוגית, הפטריוטית ב א ד ב הנאצי ,ה ע ו מ ד ב ש ע ר ,ע ל כ ל ה מ ש ת מ ע מ כ ך ל ה ם ו ל מ ש פ ח ו ת י ה ם כיהודים .מ ו ט י ב צ י ה זו נ מ ש כ ה ב י ת ר ־ ש א ת ב כ ל ת ק ו פ ת המלחמה, של ל ה ב ס ת ם ה ס ו פ י ת ש ל הנאצים ,והיא היתד. עד מסימני־ההיכר לאחד החיילים ה י ה ו ד י ם ב כ ל ה צ ב א ה א ד ו ם .ב ש ב ו ע ו ת ה ר א ש ו נ י ם ל פ ל י ש ה ,ה ד ב ר בהישאדם ע ד הרגע ה א ח ר ת ביחידות המקומיות ש ל ה צ ב א האדום )כמו התבטא הטריטוריאליים הקורפוסים הארצות של לעומת הבלטיות(, ההמונית עריקתם ש ל ח ב ר י ה ם ה ל א יהודים ,וכן ב ח ת י ר ת ם ה ע י ק ש ת ל ח ז ו ר ו ל ה ש ת ל ב ב צ ב א האדום, ש י ח י ד ו ת י ה ם ה ת פ ו ר ר ו ב מ ה ל ך ה נ ס י ג ה מ ז ר ח ה .ש א י פ ה ד ו מ ה איפייגה גם לאחר ג ח ל מאז־ מ ת ו ך ר ב ב ו ת ה פ ל י ט י ם היהודים ש נ מ ל ט ו ב ת ח י ל ת ה מ ל ח מ ה מ ן חלק המערביים האזורים לוויאוקימאטים ברה״מ. לפנים ואלה אלה בעקשנות פנו ושוב הלוך ) ל ש כ ו ת הגיוס( ה מ ק ו מ י י ם ב ב ק ש ה ל ה ת נ ד ב ל ש ו ר ו ת ה צ ב א האדום, ע ל מ ג ת ל ה י ל ח ם ב א ו י ב ה מ ש ו ת ף ל ע ם היהודי ולעם הסובייטי .ברם ,ע ל א ף ש נ ה י י ת ם המוגי ה י ה ו ד י ם של האדום, הצבא הללו הרי ת א מ ה אז ששלטונות לחלוטין א ת הגיוס השיבו, הצרכים בדרך האובייקטיביים בשלילה. כלל, של התשובה ה ס ט י ר י א ו ט י פ י ת ש ל ה ק ו מ י ס א ר י ם ה צ ב א י י ם היתד .ב ע ר ך כ ז ו :״ ב י נ ת י י ם אין ב ל י נ ו ל ג ב י ה מ פ ו נ י ם )הפליטים( .יגיע הזמן וגם א ת כ ם י ק ר א ו ו ל ע ״ ע ,חברים, הוראות 1 2 ש ה ר י ג ם ב ע ו ר ף יש צ ו ר ך ב ל י ם ע ו ב ד ו ת ״ . לעבלה, הקו הכללי .למרות הראשוגים, לגייס שלא ל א נואשו ה ל ל ו , ב ל י השלטונות הצבאיים בחדשי המלחמה ש ה ל נקוט את הפליטים המערבי מהספר ״זאפאדניקי״(, )שכתו: ל ל ק ם התגייס ב כ ל זאת בהיעזרם ב כ ל מיני לחצים ותחבולות, ש ל ע ת י ם גם ה צ ל י ח ו .כך ,למשל ,נ א מ ר ל צ ע י ר ל ל י ש.ב ,.ש ת ע ל ו ת י ו ה ע ל ו שהוא המערביים, מהאזלים מלשכות באחת ״לך הגיוס: לחפש לך ולא עבודה!״ ה ס כ י מ ו לגייסו .ב ר ם ב מ ק ו ם אחר ,טען א ו ת ו צ ע י ר שאין ל א ת ע ל ו ת ב כ ל ל ואז 1 1 קיבללו ב. ל ש ר ו ת פ ע י ל ב צ ב א ו ל י מ י ם ה ו א אף נ פ צ ע ב ק ר ב ו ת .ה ק ו מ ו ג י ס ט ה ו ת י ק אברמוביץ שלימים נתמנה ל מ פ ק ד בכיר בין ״שוסם מ1ז׳איסק הקומיסאריאטים נתקבל הצבאיים הצבא ל ל ל ה של 1 או שמשום מ ה ה ת ע ל מ ו מ ה ן ״ * . הל לקבל ל ו ע להן, את לכתיבה אלה היו ״יוצאי צפרים להישלח שכונו מהללה, בזכרונותיו חייל הפלישה לא המערב״ הנאצית לתחנן האדום, בגלל אלל יחלות דחופים, רק לא אי־שם הגיעו ההוראות, שאמנם ד ב ר ההוראות ובמקרים לא מעטים נאלצו כשהתקרבה החזית במילד כ ל האדם ב א ז ל מסוים .ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר גם אחרוח ל״גדלי משלחים את האגשים )אחד מרבים( לחזית. בדרך על )לא כלל לחזית(, היו מ ק ר ה כזד. או ל ל י תושב פ ו ל ק המזרחית ,שהתגייס לצבא האדום ל ו ע ב ר במסגרת על ל עבודה״ ״טרלבאטאליוני״. סמוך אשר לפרשן צרכים לללות ליציאתה שיגייסלו. ל י ו גם היו ל ע ו כיצד גיוס ט ו ט א ל י ש ל כ ל ל חצי־צבאיים האלה אך תמל ב ד י ב י ז ל ה ל י ט א י ת ש ב צ ב א האדום, מספר ע ל לפני י ח ל ת ו לפנים ב ר ה ״ מ : ״ . -ל ק ר ת ש ל נ ו נ כ נ ס מ פ ק ד נ ו ל ל י ע כי ב ע ל ח צ י ש ע ה א נ ו זזים .ע מ ד ת י לל פ ת ח ה ק ר ת ו ר א י ת י מ כ ו נ י ת ק ם נ ה מ ת ק ר ב ת אלינו .ה י א נ ע צ ר ה הקרת אדומים שלנו ו מ ת ו כ ה י צ א ו ש ל ו ש ה קצינים שכמותם םרם ראיתי. לל פסים ע ל כובעים כחולים .אחד מהם שאל למפקד .האחרון קפץ ר ר ד 85 מהקרון, מספר נ י ג ש אליהם .ה ם ה ת ר ח ק ו מ ה ק ר ו ן ו ש ו ח ח ו ב י נ י ה ם .ל א ח ר ד ק ו ת ח ז ר ה מ פ ק ד לקרון ,ניגש א ל י ו א מ ר :״ א ל ת י ב ה ל .זה כלום ...ה ם ב א ו ל ק ח ת א ו ת ך .השאר פ ה א ת ה נ ש ק ו א ת ה ת ר מ י ל ו ל ך א ת ם .מ ה ה ס י ב ה י ש א ל ת י ו .ה ם ל א גילו לי א ת הסיבה .ש א ל ו ר ק עליך ,א ם א ת ה נ מ צ א ב ק ר ו ן הזה .א מ ר ו כ י ע ל י ך ל ה ש א י ר א ת נ ש ק ך ו ח פ צ י ך ו ל ב ו א אתם ...ל ק ח ו א ו ת י ב ח ד ר י ש ב ו קצינים ו ל כ ו ל ם פ ס י ם א ד ו מ י ם ע ל כ ו ב ע י ה ם ,א נ ש י ם למפקדה... ש ל א ה י כ ר ת י ם .א ח ד מ ה ם הוציא דף נ י י ר ו ש א ל ל ש מ י ,ש ם מ ש פ ח ת י ,מ ק ו ם הולדתי. הלבנה, לומר ע נ י ת י לו הוא ע ל כ ל שאלותיו. א מ ר . .״נולדת ל ש ע ב ר פולין״ כן ,א מ ר ת י ב ע י ר ס .ב מ ח ו ז ב. ד ב ר ה ו צ י א מ ע ט פ ה גדולה ,ה כ נ י ס את בה רוסיה במערב הסתכל בי ובלי ת ע ו ד ו ת י ש ה י ו בידיו, צ י ר ף מ כ ת ב ו מ ס ר ו לי ו ש ל ח אותי ל ל ש כ ת הגיוס .ש ם י ג י ד ו ל ך מ ה לעשות... ה ג ע ת י ל ל ש כ ת הגיוס .ב כ נ י ס ה ע מ ד חייל ...ש א ל נ י ל ר צ ו נ י .ה ר א י ת י ל ו א ת א... המעטפה. זאפאדניק... יצויין הוחזר רבים זאפאדניק הנה... הבאים של ליחידות אותנו 1 5 חדשות...״ כי אתה )מהאזור הזאפאדניקים המערבי ברה״מ( מעבירים אף אני רק ליהדות )״טרודארמיה״( מהחיילים חלק ש״הורדו״ מהחזית ה פ ע י ל ו ת ש ל הצבא .ר ב י ם מ א ד א כ ן אחרים ולמקומות כזו ובצורה )בעיקר (1941 בסתיו נשלחו ל״צבא העבודה״ כורחם ממסגרת בעל נפלטו ל ו ח מ ת .היו א ל ה ב ע י ק ר יוצאי האזורים הרומניים ומפולין ה מ ז ר ח י ת .א ל ה ה א ח ר ו נ י ם עשו מאמצים רבים להתגייס לצבאות הפולניים שקמו ע ל א ד מ ת ברה״מ ,אולם מ ע ט י ם י ח ס י ת ,ה צ ל י ח ו ב כ ך )על כ ל פ נ י ם ע ד .(1943/44ב א ו ת ו זמן ,ע ם ה ת ק ד מ ו ת ה א ד ו ם מ ע ר ב ה ,ה ו ח ל גם בגיוס יהודים ש ה י ו ב ע ב ר פ ר ט י ז נ י ם ו כ מ ו כן הצבא ש ר י ד י ג י ט א ו ת ו מ ח נ ו ת ויהודים ש ה ת ח ב א ו ב י ע ר ו ת ו א צ ל א י כ ר י ם .מ ב ח י ג ת ה א פ ש ר ו ת ל ה ת ג י י ס ו ת מ ו ק ד מ ת י ח ס י ת ל צ ב א האדום ,ש פ ר ח ל ק ם ש ל י ו צ א י ה א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת : עם הקמת הדיביזיות הלסביות, ו ה ל י ט א י ו ת ,היוו האסטוניות היהודים הפליטים יוצאי ה א ר צ ו ת ה ל ל ו י ס ו ד ו ת מ ב ו ק ש י ם מאד ,ה א ת כ ד י ל א י י ש א ת ה י ח י ד ו ת ה נ ״ ל ™ ב ד י ב י ז י ה ה ל ט ב י ת ו ב ע י ק ר ב ל י ט א י ת היוו ה ח י י ל י ם ה י ה ו ד י ם ) ל פ ח ו ת ב ה ת ח ל ה ( ר ו ב האטני הכללי של היחידה: בהרכב למרבית הלוחמים ה י ה ו ד י ם שם, היה רקע תרבותי משותף ומסורת לאומית־עממית שחצתה את ההבדלים הסוציאליים והפו ליטיים ש ב י נ י ה ם .ז א ת ועוד .כ ת ו צ א ה מ ק ש ר י ם אישיים ה ד ו ק י ם ש ל ב נ י עיירה, חברות שנותרו.תחת ל כ י ת ה ,ו מ ה ד א ג ה ה מ ש ו ת פ ת של כולם ,ל ג ו ר ל מ ש פ ח ו ת י ה ם ה כ י ב ו ש הנאצי ,ב ל ט ו ביניהם גילויי עזרה ה ד ד י ת וידידות א י ש י ת ג ם בין ט ו ר א י ם לבין בעלי הדיביזיות דרגות, הללו, לרבות נאלץ ה ס ג ל הפוליטי. הפיקוד העליון בגלל לעודד היעוד בין הפוליטי החיילים המיוחד היהודים של פעילות, שלמעשה ה ג ב י ר ה ע ו ד י ו ת ר א ת ה ת ח ו ש ה ה ל א ו מ י ת .כך ,ל מ ש ל ,א ו ר ג ן בדיבייזה הליטאית ישראל(, מיבצע ״כתיבת מכתבים״ לקרובים )כולל בחו״ל ארץ גם ב מ ט ר ה ל ה ש פ י ע ע ל ד ע ת ה ק ה ל שם ,ל ד ר ו ש ה ק מ ת ח ז י ת ש נ י ה ב א י ר ו פ ה ״ .א ל ה הן ר ק מ ק צ ת מ ן ה ת ו פ ע ו ת שאיפיינו א ת מ ע מ ד ם ה מ י ו ח ד ש ל כ־ 10,000החיילים היהודים ביחידות הלאומיות כבר נחקרו, יהיה א ם נ ת י י ח ס ל ה ל ן ל א ו ת ם מ א ו ת ה א ל פ י ם החיילים ה י ה ו ד י ם ש ה ג י ע ו ל צ ב א 86 במידה רבה שבמסגרת הצבא ומספר הפרסומים האדום. עליהם ומכיוון גדול שנושאים יחסית, הרי אלה שעדיף האדום )בגבולות ו נ ל ח מ ו ב מ ס ג ר ת ו ,מ ת ו ך ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית ה ו ת י ק ה ב ב ר ה ״ מ ,(1939ועל כן מ כ א ן ו א י ל ך י ד ו ב ר ב ע י ק ר בהם. בגלל להתעלם הנטיה 1 8 הדומיננטית בהיסטוריוגרפיה להמעיט הסובייטית, אף או מ ח ל ק ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב צ ב א האדום ,מ ח ד גיסא ,ו ב ג ל ל ח ו ס ר א פ ש ר ו ת ל ה ג י ע ל מ ק ו ר ו ת ,מ א ל ך גיסא ,י ד ו ע מ ע ט מ א ד ע ל ק ו ר ו ת י ה ם ו ג ו ר ל ם ש ל י ה ו ד י ב ר ה ״ מ ב ״ מ ל ח מ ת ה מ ו ל ד ת ה ג ד ו ל ה ״ .הוא הדין גם ל ג ב י החיילים היהודים ת ו ש ב י ב ר ה ״ מ ש ש ר ת ו אז ב צ ב א ה א ד ו ם .מ צ ב זה מ ש ת ק ף ב צ ו ר ה ב ו ל ט ת ג ם ב ה י ס ט ו ר י ו גרפיה בת־זמננו היהודית 1 9 ו ה ד ב ר כ מ ע ט ה ש ת נ ה א ף בשנים ה א ח ר ו נ ו ת ,ל א ח ר ש ב מ ס ג ר ת ה ע ל י ה מ ב ר ה ״ מ ה ג י ע ו ל י ש ר א ל אלפי חיילים ומפקדים ל ש ע ב ר מ ה צ ב א האדום ,א ש ר ל ק ח ו ח ל ק פ ע י ל ב מ ל ח ה ״ ע ה ־ 2 הקליטה 2 0 .בין א ם ה ס י ב ו ת נ ע ו צ ו ת ב ח ב ל י ש ל ה ם בארץ ,ובין א ם ה ד ב ר נ ו ב ע מ ח ו ס ר עידוד היא עובדה הזכרונות, שכמות ו מ כ ל שכן העדויות, ומוטיבציה מספקת, המסכמים החיבורים מפרי עטם — הוא קטן ב ה ר ב ה )גם יחסית( ,לעומת החומר שנאסף א ו פורסם בנושא היהודים ב צ ב א ה א ד ו ם ,ש מ ו צ א ם מהאזורים ה מ ע ר ב י י ם לחימת ) ה מ ס ו פ ח י ם ( .אין ס פ ק ש מ צ ב ד ב ר י ם זה ,ע ל ו ל ל ג ר ו ם ל ע י ו ו ת פ ר ו פ ו ר צ י ו נ א ל י וגם מ ש מ ע ו ת י ,ל נ ו ש א כולו. ע ל כן יש א פ ו א ל ק ד ם ב ב ר כ ה כ ל נסיון לאיסוף ופרסום ח ו מ ר ב נ ו ש א ,ת ו ך שימת )הוותיקים( דגש על ל ח י מ ת היהודים הסובייטים ה צ ב א האדום. במסגרת שורה של נ ס י ו נ ו ת מ ס ו ג זה ב ו צ ע ה כ ב ר ו מ ת ב צ ע ת בידי ארגון החיילים ה מ ש ו ח ר ר י ם המלחמה נכי איינשטיין, לציץ והחוקרים: בנאצים, מושקאט, פ ר ו פ ׳ מ. גורי, ד״ד יוסף ראובן א .פ ר י ב ל ו ד א ,י ו ס ף ל י ט ב ק ,גרשון שפירא ,א ר ק א ד י ת י מ ו ר ואחרים. מ י ו ח ד ראוי מ פ ע ל ו ה ח ש ו ב ש ל ה מ ה נ ד ס אהרון א ב ר מ ו ב י ץ ה נ מ צ א עדיין 2 1 ב ר א ש י ת ו .עד ש מ פ ע ל זה ו ה א ח ר י ם יושלמו ,שומה ע ל ה ח ו ק ר ל ה ס ת פ ק ב ח ו מ ר הקיים ו ל מ צ ו ת ו . ואמנם, הדברים המובאים להלן מבוססים במידה רבה על חומר גלמי אשר 2 2 כ ב ר נאסף ,וכן ע ל ס י כ ו מ י ם ח ל ק י י ם ש כ ב ר פ ו ר ס מ ו .ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה ה ס ת מ כ נ ו על מ א מ ר ו ש ל ה ה י ס ט ו ר י ו ן היהודי י ע ק ב ק נ ט ו ר מ מ ו ס ק ב ה ,בשם ״יידן א ר ף ד ע ם און ו ו י כ ס י ג ס ט ן גרעסטן 2 3 פ ר א נ ט ״ .ש ב א להשיב ל ש א ל ה ה מ נ ק ר ת זה זמן ר ב ב ל ב ר ב י ם ל י א :מ ה היתד ,מ ל ת ה ש ת ת פ ו ת ם של היהודים ב מ ב צ ע י ה צ ב א ה א ד ו ם המולדת ה ג ד ו ל ה ? הואיל ולא קיימת בברה״מ סטטיסטיקה רשמית ע ל במלחמת מ ס פ ר החיילים ה ל ל י ם ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה ,ח י ש ב ק נ ט ו ר בעצמו ,ע ל ס מ ך ת ע ל ו ת שונות במוזיאון הצבא האדום האנסי־פאשיסטי, ומצא שהתשובה שבתקופת מלחמת שללותיו, כ־.500,000 זמננו וכמעט שהאוכלוסל העולם שאין הללית עד עלךין במוסקבה, מסתכמת השנל עתה הל מספר על משמעותו בטריטורל ש ל כ ח צ י מיליון, לאמור, הללים מ ק ו ב ל מ ס פ ר זה עליו. שנותרה ל ו מ ר שאסף במספר בשעתו הוער הללי הבלתי בצבא האדום, בהיסטוריוגרפל גיתן לעמל כבושה של של מתוך ברה״מ, על כל לדות העובדה מנתה בזמן ה מ ל ח מ ה ,כ כ ל ה נ ר א ה ,כ־ 2,5מיליון ב ל ב ד )כולל ה פ ל י ט י ם מ ה ש ט ח י ם ש נ כ ב ש ו ב ל י הגרמנים( .ה ו ל אומר ,כ ל ל ל י ח מ י ש י ג ר ס ל צ ב א האדום .כן ראוי ל ה ב י א 87 ב ה ק ש ר זה ,א ת ה נ ת ו נ י ם ה מ ק ב י ל י ם ב א ר ה ״ ב :מ ת ו ך 4.5מ י ל י ו ן יהודים ש י ר ת ו ה א מ ר י ק א י .550,000 בצבא המלחמה ואילו מ ת ו ך 450,000נ פ ש , בבריטניה בזמן שהיו ב מ מ ל כ ה ה מ א ו ח ד ת — ש י ר ת ו 60,000א י ש ואשד• ב מ ע ר ך ה צ ב א י .ב פ ר ק ה ז מ ן ה ר א ש ו ן ש ל ה מ ל ח מ ה ,היו מ ר ב י ת ה י ה ו ד י ם ב צ ב א ה א ד ו ם — ח י י ל י ש י ר ו ת ח ו ב ה ו א נ ש י ק ב ע ,ש נ מ צ א ו ב צ ב א ע ו ד מ ל פ נ י יוני ,1941ו כ ן מ ג ר י ס י ם מ ש נ ת ו נ י ם .1918—1805ל א ח ר מ כ ן כ ש ה ו כ ר ז ה ח ו ב ת הגיוס מגוייםי ל ג י ל א י ,55—17ה ג י ע ו ל צ ב א ש נ ת ו ג י ם גוספים .ע ם ה ת ק ד מ ו ת ם ה מ ה י ר ה ש ל ל פ נ י ם הארץ, הגרמנים ו ע ם ה ש מ ו ע ו ת ע ל ה ט ב ח ב א ו כ ל ו ס י ה היהודית ,פ ש ט ה ב א ו כ ל ו ם י ה ה י ה ו ד י ת ה ס ו ב י י טית ,באורח ספונטאני ,תנועת התנדבות רחבה נשים לצבא .ב י ן היתר, ה ת נ ד ב ו אז ו ג ב ת ם ש ח ו ב ת הגיוס ה כ ל ל י ת ל א ח ל ה ע ל י ה ם כ ל ל . א ץ ת י מ ה ש ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה ל א היתד! כ מ ע ט מ ש פ ח ה יהודית ,א ש ר ב ה א ח ד א ו י ו ת ר מ ב נ י ה ,ל א ש י ר ת ב צ ב א האדום .י ת ר ע ל כ ן ,ידועים מ ק ר י ם ר ב י ם שמשפחות למשל, שלמות או מרבית בני השתתפו המשפחה נ מ צ א ו ב צ ב א ה א ד ו ם מ ן היום ה ר א ש ו ן של משפחת משפחת ק ו ב נ א ט ו ר :אהרון ,בורים ,י ע ק ב , לפרח המלחמתי. במאמץ המלחמה, לייב ,מ ש ה , כך, ש ב ע ת הבנים פאול ורפאל .ראש ר י ב ק י ס מצ׳רניגוב־מירון ,ש י ר ת כ ט ו ר א י ב ח י ״ ר ; ה ב ן בורים פיקד על ל ה ק מ ט ו ס י ק ר ב .ג ם א ח י ו ה י ה טייס והאם ר י י ז ל ע ב ד ה ב מ ט ב ח צבאי. סוריאן ,ב ן 45מקיוב ,ש ה ש ת ת ף ב ש ע ת ו ב מ ל ח מ ת ה א ז ר ח י ם ברוסיה, פנחס ו נ מ נ ה ע ם ח י י ל י ה צ ב א ה א ד ו ם ש נ כ נ ס ו ל מ ז ר ח פ ו ל י ן ב־ ,1939ל ח ם ע ת ה גגד ה ג ר מ נ י ם ה ח ל ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם ל פ ר ח ה מ ל ח מ ה ,ב י ו נ י .1941ב ע ת מ י ב צ ע צ ל י ח ת ה ר נ י י פ ר ב־ ) 1943ש ע ל כ ך יסופר ב ה מ ש ך ( כ ש ה ו א ב ד ר ג ת ק פ י ט ן )רס״ן( הצטיין בקרב ל ע י ט ו ר ״גיבור וזכה ברה״מ״ .ב נ ו ולאדימיר התנדב לצבא בגיל .17 ל ח ם ב ח ז י ת ה א ו ק ר א י נ י ת ה ר א ש ו נ ה וזכה ב א ו ת ״ ע ב ו ר א ו מ ץ ל ב ״ .א ם ה מ ש פ ח ה , אדה ,מ צ א ה א ת מקומה בראש צוות עובדים ב מ פ ע ל תעשיה צבאית .דוגמאות נ ו ס פ ו ת ק י י מ ו ת ל מ כ ב י ר וניתן למצאן הן ב־ 700ג ל י ו נ ו ת ה ע י ת ו ן היהודי ״אייניקייט״, 2 ב ב ר ה ״ מ ,מ ן ה ־ 7ביוני *1942ו ע ד 11 שהופיע והעדויות שחלקם פורסם הזכרונות ב נ ו ב מ ב ר ,1948והן ב ס י פ ו ר י לאחר המלחמה. ע ד כ מ ה ת ו פ ע ת ה ה ת נ ד ב ו ת ה י ת ה מ ק י פ ה ו מ ק ו ב ל ת ב ק ר ב ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית הסובייטית, ניתן ללמוד מהעובדה שמתוך חברים כ־100 אגורת יהודים ש ל ה ס ו פ ר י ם ה ס ו ב י י ט י ת ה ת נ ד ב ו ,62כ ד י ל ק ח ת ח ל ק ב ל ח י מ ה ג ג ד ה ג ר מ נ י ם ו ־ 4 7מ ה ם נ פ ל ו ב מ ל ח מ ה .ב י נ י ה ם ה מ ש ו ר ר י ם :לייב ט א ל א ל י י ו מ ש ה ח א ש ט ש י ו ו א צ ק י ו ה ס ו פ ר י ם : ש מ ו א ל ג א ד י נ ר ,מ ש ה ג ר ש ״ ו ן ואחרים .ב ס ך ה כ ל נ פ ל ו ת ו ך כ ד י ל ח י מ ה ב מ ס ג ר ת ה צ ב א ה א ד ו ם ו ש ל ו ח ו ת י ו כ־ 200,000יהודים ש ה ם כ ־ 4 0 %מ כ ל ל החיילים היהודים ב ש י מ ת פ ע י ל .אין ס פ ק כ י שיעור כ ה ג ב ו ה שהיו יחסית ש ל אבדות בקרב ה י ה ד י ם ,מ ע ד בצורה ח ו ת כ ת שרובם המכריע שירת ב ת ק ו פ ת המלחמה .ביחידות אישור קרביות. הפעילה נוסף ע ל מעורבותם הגדולה ש ל החיילים היהדים בלחימה ב ח י ל ו ת השונים ו ה ת פ ק ד ה ק ר ב י — ״ פ א ר א ק ס ל א נ ס ״ שמילאו ,ל ר ב ו ת בחיל־הים ו ב ח י ל ־ ה פ ר ש י ם — ,ניתן ל ר א ו ת ג ם מ פ י ר ו ט ה נ ת ו נ י ם ה מ ו ב א י ם ל ה ל ן ע ל ח י י ל י ם מ צ ט י י נ י ם ו מ פ ק ד י ם בכירים ב צ ב א ה א ד ו ם ,מ ב נ י ה ל א ו ם ה י ה ד י . ל פ י ה נ ת ו נ י ם ש ל ה ־ 5ב א ו ק ט ו ב ר 1942 המולדת מתוכם 88 )כשנה וחצי מ א ז תחילת ״מלחמת ה ג ד ו ל ה ״ ( ,ז כ ו ב א ו ת ו ת ה צ ט י י נ ו ת 185,113ח י י ל י ם ב נ י לאומים ש ו נ י ם : תפסו ה י ה ד י ם א ת ה מ ק ו ם הרביעי, וזאת כאשר לפי מספר התושבים ל מ פ ק ד מ ש ג ת — (1339ה י ו ה י ה ו ד י ם )בהתאם ב־1944 ב מ ק ו ם השביעי .גם ה מ ש י כ ו היהודים ל ת פ ו ס א ת ה מ ק ו ם ה ר ב י ע י ) ע ד ה ־ 1ב א ו ק ט ו ב ר ה י ו — .(55,767 וב־ — 1945א ת ה מ ק ו ם החמישי .ב ס ך ה כ ל ז כ ו ב ש נ ו ח ה מ ל ח מ ה 160,772 ,יהודים ואותות בעיטורים הצטיינות כ ל ו מ ר — 5,359ל כ ל 100,000 שונים, תושבים יהודים ,ו ל פ י כ ך נ מ צ א ו ב מ ק ו ם ה ר ב י ע י מ ב י ן ע מ י ב ר ה ״ מ ,א ח ר י הרוסים ,ה א ו ק ר א י נ י ם והביילורוסים. ר א ו י לציין שבין מ ק ב ל י העיטורים ו א ו ת ו ת ה ה צ ט י י נ ו ת למיניהם ,ה י ו כ־3,000 ו ג ח ת י ם יהודים ימאים האדום .אכן בשירות הצבא ק צ ר ה היריעה ב מ ס ג ר ת זו ל פ ר ט א ת פ ע ל י ה ם ש ל ר ב ב ו ת ה מ צ ט י י ג י ם ה י ה ו ד י ם ש ב צ ב א האדום .כ ד י להמחיש, במעט ,א ת מ ה ולו גם שמגלמים דלעיל, המספרים תובאגה להלן דוגמאות אופייניות: י פ י ם )חייט( פומין ,ה ק ו מ י ס א ר וסגן ה מ פ ק ד ש ל ח ט י ב ת ח י ״ ר ה־ ,84ש א ו ג פ ה ע ל ידי הגרמנים במבצר ברסט־ליטובסק )הסמוך לגבול( — מילא תפקיד מרכזי ה מ ל ח מ ה .ע ל א ף מ צ ב ם ה נ ו א ש )שהרי ב ה ג נ ה ע ל ה מ ק ו ם מהיום הראשון ש ל ה צ ב א ה ג ר מ נ י ה ת ק ד ם בינתיים ע ד ל ס מ ו ל נ ס ק — כ מ ח צ י ת ה ד ר ך ל מ ו ס ק ב ה ( ,החזיקו מ ע מ ד ב ה נ ה ג ת ו ב מ ש ך 32יום ,ע ד ש ה ו כ ר ע ו ב ל י הצרים .פומין ע צ מ ו המגינים נפצע קשה ,נפל בעיר בשבי ת ו ר ה במקום. נקרא ע ת ה רחוב ברסס־ליטובסק ע ל שמו. א ר ס נ י ראפקין ,ש ש י מ ש ב ע ת פ ר ח ה מ ל ח מ ה כ ק ו מ י ס א ר ה ב ס י ס ה צ ב א י ח א נ ק ו ב י ם ה ב א ל ם י ,ה ל מ ר א ש י ה מ ג י נ י ם ע ל ה ב ס י ס ה מ כ ו ת ר ב מ ש ך כ א ר ב ע ה חדשים. נ פ י ל ת ו ב ק ר ב נ ק ר א ה ע ל ש מ ו א נ י י ת מ ל ח מ ה ב י ם השחור. לאחר ה ח י י ל י ם א ב ר ה ם כץ ,א ל כ ס נ ד ר נ ח מ ס ו ן ו ו י ק ט ו ר ייצזזקוב נ ה ג ו ב ב ח י נ ת ״ ת מ ו ת ג פ ש י ע ם פ ל י ש ת י ם ״ :ל א ח ר ש ע ס פ ו א ת ג ו פ ם ברימונים ,ה ש ל י כ ו א ת ע צ מ ם ת ח ת ה ש ר ש ר א ו ת ש ל ה ס א נ ק י ם הגרמגים ,ו ב כ ך ע צ ר ו א ת ה ת ק ד מ ו ת ם .ב צ ו ר ה ד ו מ ה נ פ ל ה ח י י ל ודלף ד י ט פ ק י מבירוביג׳אן ,ב ח ז י ת ס ס א ל י נ ג ר א ד . סא״ל רובאים ל י א ו נ ל וינוקור ש ה ל ס ג ן המפקד לענינים פוליםיים ש ל בריגדה ממוכנת ,שפעלה בקרבות ססאלינגראד ,ג ס ל ח ל ק פעיל בלקיחתו בשבי ש ל ה ג נ ר א ל פאולוס ,מפקד הארמייה ה ־ 6ש ל הגרמנים. הבלשן לוקר נ פ ל ב ש ב י האויב הספרות ונכלא אללו בסמל סלקדביץ, למיתקגים שהתנדב צבאיים המלחמה לצבא, שהקימו הגרמנים. בלילה בפיח נ מ ל ט ב ס י ו ע כ י ת ת חיילים סוביםיים ש נ י ת נ ה ל ו כליווי ,ח ז ר ל ת ק י ף א ת ה מ ח ק נ י ם ה ג ר מ נ י י ם ,כ ב ש ם ו ח ל כ ד י כ ך נ ה ר ג ו 40ג ר מ נ י ם ו־ 37נ ל ק ח ו בשבי .ע ב ו ר פ ע ל ו ז ה ה ו ע נ ק ל ו א ו ת לנין. אל׳׳מ הייפ סופוב פיקד ע ל בריגדת הקוזאקים הקובאנית ה־ 3 1עבור מבצע נ ו ע ז ש ל ל ל ת ו ב ת ח י ל ת י נ ו א ר 1943ע ל ל וורונז׳ ,ש ב מ ה ל כ ה ג ל ק ח ו ב ש ב י 6,000 גרמנים ו ב י ג ל ם 3גנרלים — קיבלה ל ל ת ו ש ל פ ו פ ו ב א ת ה ת ו א ר ״גווארדאית״. ה ט י י ס ת ה ק ר ב י ת ,ס ג ן לילי ל י מ ב ק ,ש ג פ ל ה ב ק ר ב א ו י ר י ב א ו ג ו ס ט ,1943ה ס פ י ק ה ב א ו ת ו ק ר ב ל ה פ י ל 6מ ט ו ס י ם ג ר מ נ י ם .כ ט י י ס ו ת ק ר ב י ו ת ה צ ט י י נ ו ג ם ז י נ ה הופמן, ר ח ל זלומינה ועשרות אחרות. הסמל יצחק ש ד ל pמז׳יטומיר התנדב לחסל סוללת תותחים של האויב. מ מ ר ח ק ק צ ר הוא הטיל ע ל ל ם צ ר ל רימונים ,ו ת ל כ ד י כ ד נ פ ל מכדורי הגרמנים. ל מ פ ק ד ת ס ו ל ל ת ה ת ו ת ח נ י ם ,פדניה ש ר ג א מ ה כ פ ר פ ל א ס ק ו ש ב מ ח ו ז ק א מ י נ ח ־ 89 פח־ולסק חארקוב, באוקראינה ,ה ו ע נ ק ו א ו ת ו ת ק ו ר ס ק וורונייז׳ ו ם ט א ל י נ ג ר א ד . אפשר להמשיך היה כמובן, הצטיינות בדוגמאות עבור רבים בקרבות הישגיה וכהנה, נוספות מסוגים אלה כהנה א ך מכיוון ש ח ו מ ר ה ר א י ו ת ט ר ם ה ו ש ל ם ב מ ד ד • ו ב צ ו ר ה ה מ א פ ש ר ת ל ק ב ל ת מ ו נ ה ומייצגת ,ראוי ב ש ל ב ז ה ל ה ס ת פ ק ב כ ך .ע ם ז א ת י ש מ ק ו ם ל ס י י ם א ת שיטתית ה פ ר ק ב צ ר ו ר נ ת ו נ י ם ר ל ב נ ט י י ם ל נ ו ש א ו ה מ ת י י ח ס י ם ל־ 3,846יהודים ש ל ח מ ו ב מ ס ג ר ת 1941ו כ ל ה ב ק ר ב ו ת מ ח נ ה ה ט א נ ק י ם ה ג ו ו א ר ד י ה־ ,1ה ח ל מ ק ר ב ו ת מ ו ס ק ב ה ב ש נ ת ברלין ב־:1945 א( בין ה ל ו ח מ י ם ה י ה ו ד י ם נ מ צ א ו 4 :ג נ ר ל י ם , ב( נ פ ל ו ב ק ר ב ו ת 102 :קציגים 706 ,ב ע ל י ד ר ג ו ת א ח ר ו ת וטוראים. ג( או נפצעו פעם א ח ת : ד( כ ל היהודים ש ל למדליות״. 1,896קצינים 98 ,נ ש י ם . ; 2,100פ ע מ י י ם — ; 516ש ל ש פ ע מ י ם ויותר — .164 י ח ד ה זו ב ל א יוצא מן ה כ ל ל ז כ ו ל א ו ת ו ת ה צ ט י י נ ו ת •-¥ מ ש מ ע ו ת י )אם כ י מ ו ג ב ל עדיין( ע ל ט י ב ל ח י מ ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב צ ב א מדע האדום ,פיזורם בין ה ח י ל ו ת ה ש ו נ י ם ו פ ר ט י ם נ ו ס פ י ם נ י ת ן ל ה פ י ק ח ל ק י ת מ ה פ י ר ס ו מ י ם הרבים יחסית, בנוסף לעצם חשיבותן של של א ד ו ת החיילים ש ק י ב ל ו א ת ה ת ו א ר ״גיבור היהדיים ה ע ו ב ד ו ת י י ת כ ן ויש ב מ ד ע זה ג ם מ ד ד . ברה״מ״. מסדמת אינדיקציה ל ג ב י כ ל ל ה י ה ו ד י ם ב צ ב א . דוע כי בין 900מ ק ב ל י ה ת ו א ר ״ ג י ב ו ר ב ר ה ״ מ ״ ב מ ע ר כ ה ע ל נ ה ר ה ד נ י י פ ר (1943ה י ו 27י ה ד י ם .ל פ י ל א ו מ י ו ת ם ש ל גיבורי מ ע ר כ ה )בספטמבר—אוקטובר זו ,ת פ ס ו ה י ה ד י ם א ת ה מ ק ו ם ה ר ב י ע י א ח ר י הרוסים ,ה א ו ק ר א י נ י ם לפי נתונים שנלחמו חלקיים שפורסמו בתחילת הוענק ,1944 זה תואר והטאטארים. יהדים ל־11 ב מ ס ג ר ת ה ח ז י ת ה א ו ק ר א י נ י ת ה ־ . 1ב פ ע ם זו ת פ ס ו ה י ה ד י ם א ת ה מ ק ו ם החמישי, ל א ח ר הרוסים ה א ו ק ר א י נ י ם ,ה ב י י ל ו ר ו ס י ם ו ה ט א ט א ר י ם & 2 .מ ס ת ב ר אפוא, שאין כאן כ ל שינוי ל ע ו מ ת כ ל ל ה מ צ ט י י נ י ם ה י ה ד י ם כ פ י ש צ ר י ן לעיל. בין ה ר ש י מ ו ת ה ר ב ו ת ש פ ו ר ס מ ו ב נ ו ש א זה 2 7 — המפורטת ו ה מ ע ד כ נ ת ביותר ע ו ב ד ה ב ד י א .פ ר י ב ל ד א וי .ב ר ג מ ן ו ה ו ב א ה ב ת ח י ל ה ב ״ ס א ו ו ע ט י ש ה י י מ ל א נ ד ״ מ ס ׳ ,815 ב מ א י ואוגוסט .1970ב ש ג י ת פ ו ר ס מ ה ר ש י מ ה זו ב־ 1975ע ל ד י גרשון ש פ י ר א בחיבור ששמו ״ י ה ד י ם ב מ ל ח מ ה נגד גרמניה הנאצית״ בכרך 9של ה״סמאיזדט״ במסגרת יהדי, הסדרה והעם ״יהדים היהדי״ מטעם המרכז יהדות לחיעד מ ז ר ח א י ר ו פ ה ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת ב י ר ו ש ל י ם .ה ר ש י מ ה הזו ) ל ה ל ן :ר ש י מ ה אי( כ ו ל ל ת פ ר ט י ם אישיים מ ו ע ט י ם ע ל מ ק ב ל י ה ת ו א ר ,כ ג ו ן :ש ם פרטי ,ש ם מ ש פ ח ה , ש נ ת ל ד ה )ופטירה( ,ד ר ג ה צ ב א י ת ,ת א ר י ך פ י ר ס ו ם ש ל מ ת ן ה א ו ת ע ל ד י נ ש י א ו ת הסובייט )אלה ה ע ל י ת ש ל ב ר ה ״ מ וכן ביבליוגרפיות על מקורות אסמכתאות האחרונות הותקנו בידי גרשון שפירא(. ברשימה 133 המדע שמות ,שהם ככל ה נ ר א ה מ א ו מ ת י ם ו ב ד ו ק י ם ה ן מ ב ח י נ ת ה ל א ו ם והן מ ב ח י נ ת ק ב ל ת ה ת ו א ר .כ ת ו ס פ ת מ ו ב א ו ת ע ד 2ר ש י מ ו ת :ב( 15ש מ ו ת ש ל א פ ו ר ס מ ו ב ש ע ת ן ב״סאוועטיש היימלנד״ הנ״ל, אולי בגלל העובדה שחלק מבעלי השמות אינם בני הורים יהדים. ג( 9ש מ ו ת ה ט ע ו נ י ם עדיין ה ב ה ר ו ת ל ג ב י ל א ו מ י ו ת ם .מ ה ח ו מ ר ה ז ה נ י ת ן ל ל מ ד 90 שבמסגרת ה צ ב א ה א ד ו ם ה ו ע נ ק ה ת ו א ר ״ ג י ב ו ר ב ר ה ״ מ ״ ל־145 בקירוב יהודים ) ר ש י מ ו ת א׳ בי( .ע ם ז א ת יש מ ק ו ם ס ב י ר ל ה נ י ח ש ב מ ש ך הזמן נ י ת ן יהיה ל ה ר ח י ב א ת ה י ר י ע ה ) כ ו ל ל ח ל ק מ ה ש מ ו ת ש ב ר ש י מ ה גי( ל־ 150יהודים. ע ל א ף ה ע ו ב ד ה ש ר ש י מ ה א׳ כ ו ל ל ת ג ם 4ש מ ו ת ש ל מ ק ב ל י ה ת ו א ר ״ ג י ב ו ר ב ר ה ״ מ ״ ) ל ה ל ן :הגיבורים( ס מ ו ך ל מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה־ ,2אין ס פ ק ש ה י נ ה ר ל ו ו ג ט י ת בכללותה ביותר ל נ ו ש א שלפנינו .מ כ ל מ ק ו ם היא ה מ ק י פ ה ב י ו ת ר ו כ כ ל ה נ ר א ה ה א מ י נ ה מתוך שאותם שלשלת מכלול ה ר ש י מ ו ת שצוינו לעיל. של הפרטים רשימה זו נ י ת ן היה ל ס כ ם ב צ ו ר ה כ מ ו ת י ת ־ מ ס פ ר י ת ,מ ו ב א י ם ל ה ל ן ב מ ס ג ר ת ה ט ב ל ה הבאה: חיילים בצבא האדום סבלה מס1 . יהודים ו ק י ב ל ו תואר ״גיבור ברית־המועצות״ במלחמת־העולסיהשניה ,לפי דרגותיהם הצבאיות, שנת קבלת ה ת ו א ר ״ ,קבוצת הגיל שלהם ,וגורלם בתקופת המלחמה שנת קבלת התואר. ס״ה ! 3 11 11 1с 14זי ,, 19 3 1 6 4 2 1?3 קביצות גיל דדגה בנרל פולק )רב אלוף( גנרל לויטננט )אלוף( 1נרל מאיור )תת אלוף( אלוף משנה סנן אלוף רב סרן סרו סנו־בכיד סני סנן מסנה רכ סמל סמל רב טוראי טוראי ראשון טוראי בכל הדרגות ככל העוני• כל השנים *1944 1943 א ב נ א ב ג 1 א ב 1 *L94A א ב '.נ 'ב ג 1 1945 ג א ב נ א ב א ב נ א ב ג א ב ג 3 3 : 1 2 9 10 1 ך 1 10 1 1 1 12 12 1 2 12 1 % 11 י 4 4 1 2 4 4 3 S 5 5 4 8 61 64 2 1 1 4 1 1 3 1 1 5 3 1 2 4 5 4 4 3 3 1 1 3 1 3 2 2 3 1 4 2 4 1 1 1 1 2 1 1 1 2 1 1 3 1 9 ; г 4 3 2 1 1 1 г 1 I 1 I I 2 2 2 12 18 6 S 21 45 בסה״כ 1 1 1 1 133 19*2 1941 L939+ 1940 דלפני Р נספו 1 1 16 17 33 32 י 1־ 3 1 X 4 3 3 I I 1 4ז 4 יj 1י 2 1 3 I 2 1 1 נ 1 1 3 50 3 21 26 1 4 הערות: * הדרגה — ביום קבלת התואר. *« בעמודה המתייחסת לשנת 1939נכללים מקבלי 4תארי ג י ב ו ר ברה״מ בשנים ; 1939—1937 בעמודה המתייחסת לשנת 1946נכללים 3מקבלי התואר הנ׳׳ל גם לאחר מכן. * * °סימונן של קבוצות הגיל בטבלה הן דלקמן :א — לילידי ; 1926—1918ב — לילידי ; 1917—1902ג — לילידי .1901—1895 * * « הכוונה לאלה בקרבות ובנסיבות אחרות. מ נ י ת ו ח ה נ ת ו נ י ם ש ב ט ב ל ה ד ל ע י ל וכן מ ה נ ס פ ח י ם ש ל ר ש י מ ה א׳ ,א נ ו מ ב י א י ם להלן ש ו ר ה ש ל מ י מ צ א י ם העשויים לשפוך אור על הרקע האישי־חברתי של הגיבורים ועל לחימתם. א. מועד הענקתו של התואר מתוך 133מ ק ב ל י ה ת ו א ר ״גיבור ב ר ה ״ מ ״ ה נ כ ל ל י ם ב ר ש י מ ה א׳ — ק י ב ל ו ה ו עח־ ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה א ו ב ס מ ו ך א ח ר י ה — 126י ה ו ד י ם :ב־ ) 1939/40ה מ ל ח מ ה 91 הסובייטית—פינית( ;33 — ;5ב־ ;4 — 1941ב ש נ ת — 1943 ;3 — 1942ב ש נ ת ב ש נ ת ;32 — 1944ב ש נ ת ;43 — 1945ב־ 1946ה ו ע נ ק ה ת ו א ר ל ־ 6ג י ב ו ר י ם ע ב ו ר פ ע ל י ה ם ב מ ל ח מ ה .מ ס ת ב ר ,אפוא ,ש ה ד ו ב נוספים הגיבורים המכריע של קיבל את התואר בשלוש השנים האחרונות של המלחמה .השנה ב ה הוענק המספר ב י ו ת ר ש ל ת ו א ר ״ ג י ב ו ר ב ר ה ״ מ ״ — היתד• הרב באותה התואר היתר הוענק מתוך 33מ ק ב ל י ה ת ו א ר ב ש נ ת ל־4 שנה ,1945ש ה י א ש נ ת ה נ צ ח ו ן .ב י ן יהודים חיילים הליטאית שבדיביזיה 27 — 1943היו מ מ צ ט י י נ י מ ע ר כ ת ה ד נ י י פ ר . כאן ה מ ק ו ם לציין ש ה י ה ו ד י ה ר א ש ו ן ש ה ו ע נ ק ל ו ה ת ו א ר ג י ב ו ר ב ר ה ״ מ ב מ ל ח מ ה נגד הגרמנים היה אל״מ י ע ק ב קרייזר ,אשר כפי המסופר לעיל ה ח ל א ת שירותו ב צ ב א ה א ד ו ם ב־ .1921ה ת ו א ר ה ו ע ג ק ל ו כ ב ר ח ו ד ש ל א ח ר פ י ח ה מ ל ח מ ה ,ע ב ו ר הצטיינותו האישית ב ק ר ב ו ת המאסף הקשים שניהל הצבא האדום ב א מ ו ר מינסק. םטאלינגראד היה סגן מ פ ק ד הארמיה במערכת לשיחרור בקרבות השתתף הדונבאס חבל וקרים. ה ג ו ו א ר ד י א י ת ד.־ 2ו כ ן מכן, לאחר כמפקד השתתף ה־,51 הארמיה ב ה ד י פ ת ה צ ב א ה ג ר מ נ י מ ב י י ל ו ר ו ס י ה וליטא וסיים א ת ה מ ל ח מ ה כ ג נ ר ל ־ פולקובניק )רב־אלוף( ע ל א ד מ ת גרמניה .לימים מונה ל נ נ ר ל ארמיה — היהודי ה י ח י ד ש ז כ ה ל ד ר ג ה כ ה ג ב ו ה ה ב צ ב א הסובייטי. ת ו א ר גיבור כפול ב. 2הגיבורים מתוך לייטנאנט אל״מ שקיבלו א ת התואר פעמיים — אחד מ ה ם הוא י ע ק ב ש מ ו ש ק ב י ץ ש ה ו ז כ ר לעיל, דוד דראגונפקי, במהלך ״מלחמת קיבל לפני מלה״ע המולדת הגדולה״, גנרל־ ה־ 2והשני — וב־.1945 ב־1944 ה ל ה נ ו ל ד ב ־ 1910ל מ ש פ ח ת ב ע ל ־ מ ל א כ ה ב כ פ ר ש ב מ ח ו ז ב ר י א נ ס ק ו ק י ב ל ל ר א ש ו נ ה א ת ה ת ו א ר ע ב ו ר ה צ ט י י נ ו ת ו ב ע ת צ ל י ח ת נ ה ר הוויסלה ב ק ר ב ת סאנד1מייז׳ ו ב פ ע ם — ע ב ו ר ה פ ע ל ת ה ה מ ו צ ל ח ת ש ל ב ר י ג ד ת ה ט א נ ק י ם ,א ש ר ת ח ת פיקודו, השגיה חילות בביתור המצב ברלין של סמוך לכניעתם. ראוי שבכל לציין תקופת ה מ ל ח מ ה ,ה ו ע נ ק ת ו א ר ג י ב ו ר ב ר ה מ ״ ע פעמיים — ב־ 112מ ק ר י ם ב ל ב ד . ג. מ ק ב ל י ה ת ו א ר ל<1י ה מ י ן בין 1לבד 113מ ק ב ל י ה ת ו א ר ש ב ר ש י מ ה ,ב מ ס פ ר סידורי — פולינה •להיסטוריה; גלמאן, ילדת 1919 בהומל, עד נ מ צ א ת אשד .א ח ת ,32 למלחמה היתד. סטודנטית ל א ח ר מ כ ן ס י י מ ה ק ו ר ס טייס ו פ ע ל ה כ ט י י ס ת ק ר ב ב ק ו ו ק א ז ,ק ר י ם * ב ח ז י ת ו ת א ח ר ו ת ,ת ו ך כ ד י כ ך ב י צ ע ה 860ה פ צ צ ו ת ע ל ה כ ו ח ו ת ה ג ר מ נ י י ם .ב נ ו ס ף ׳לתואר :אחרים. גיבור ברה״מ ,אותו ב־1977 ק י ב ל ה ב־,1946 ביקרה בישראל, ה ו ע נ ק ו ל ה 14 במסגרת משלחת של וותיקי אותות הצטיינות מ ל ח מ ת העולם :השניה. ד. קירבת לפחות מש3חה בין מ ק ב ל י ה ת ו א ר במקרה אחד היו שניים ממקבלי התואר קרובי משפחה. ־שני ה ז « י מ ו ו י י כ ר ו ב :ג נ ר ל ־ מ א י ו ר מאטוויי ,י ל ד שניהם אלה הם ,1910ו ס א ״ ל י פ י ם ,י ל ד ב נ י ם ל מ ש פ ח ה ע נ י י ה ב ע י י ר ה נ ו ב י ־ ב ו ר י ס ו ב ש ב ב י י ל ו רוסיה ,ס י י מ ו .1909 את ה א ק ד מ י ה הצבאית ע״ש פרונזה במוסקבה ס מ ד ל מ ל ח מ ת ה מ ו ל ד ת הגדולה .מאטוויי ־הצטיין 92 בקרבות םסאלינגח־ כמפקד השריון ,הזל המחנה ה־62 ולאחר מכן ב ש י ח ר ו ר א ג ן הדוניאץ ,פ ר י צ ת קווי ה ג ר מ נ י ם ע ל נ ה ר ב ו ג וויסלה ,כ י ב ו ש לודז׳ וברלין. במהלך השריון הראשונה גנרל־לייטננט המלחמה שנכנסה הגייס ברה״מ, גיבור ש מ ע ה קריבושיין שהוזכר לעיל .יש לציין ש ל ש נ י ה א ח י ם ה ו ע נ ק ג י ב ו ר ב ד ה ״ מ ב א ו ת ו י ו ם — 6ב א פ ר י ל .1945 התואר ה. נפצע שלש לברלין, פעמים. בתוך אחיו יפים, פיקד ע ל הממונע ש ל חטיבת גילמ ש ל מקבלי התואר מ ב ח י נ ה ז ו יש ל ה ב ח י ן ב י ן ש ל ו ש ה ד ו ר ו ת : ת ר ה ק ש י ש י ם :י ל ד י 6 — 1901—1895ב מ ס פ ר .ר ו ב ם כ כ ו ל ם מ פ ק ד י ם (1 ב כ י ר י ם ו ו ת י ק י מ ל ח מ ת האזרחים ,וביניהם ס א ״ ל מ א נ י י ב י ץ ש פ י ק ד ב א ו ת ה מ ל ח מ ה ע ל ר כ ב ת מ ש ו ר י י נ ת .הזקן ש ב ח ב ו ר ה — י ש ר א ל ב פ ק י ן י ל ד ר ט א ב ס ק ,א ש ר ע ו ד הספיק ל ש ר ת ב צ ב א ר ו ס י ה ה צ א ר י ת ,ולימים ל ח ם במסגרת ה י ח ד ו ת הראשונות תותחנים פינלאנד. האדום, ש ל הצבא סיים קורס למפקדי והשתתף במלחמת ב פ ר ו ץ ״ מ ל ח מ ת ה מ ו ל ד ת ה ג ד ו ל ה ״ ,ה י ה ב ן 46ב ד ר ג ת סא״ל ,ו פ י ק ד ע ל ה ק ו ר פ ו ס הממונע ה־.27 הישגיו בקרבות אותות מונה למפקד סטאליגגרד, הארטילריה ש ל דנייפר, הארמיות ביילורוסיה, פולניה ה־,53 ה־65 ופומרניה, וה־.70 היקנו לו הצטיינות ר ב י ם וביניהם עיטורי סובורוב וקוסוזוב .ת ו א ר גיבור ברה״מ ה ו ע נ ק ל ו ב ס ו ף ה מ ל ח מ ה ע ב ו ר ארגון ה פ ר י צ ה ע ל נ ה ר א ד ר ש ב ג ר מ נ י ה . (2ד ו ר ה ב ע י י פ :א ל ה ה ם י ל ד י 1917—1902ו מ ס פ ר ם .61כ ב ר נ מ נ ו ר ב י ם הסגל מהם על הפיקדי הנמד והבינוני ב ח י ל ו ת השונים .כ ך , למשל, שירתו בחיל ה י ם כמפקדי צוללות .שלושת הגיבורים :א ב ר ה ם פוורדלוב ,שטעון בוגוראד פיפאנוביץ .זה האחרון י ל ד קירובוגראד, וישראל הטביע במשך המלחמה — ה ח ל מ א ו ג ו ס ט 13 — 1941א נ י ו ת אויב .ב נ ו ס ף ל ת ו א ר ג י ב ו ר ב ר ה ״ מ א ו ת ו ק י ב ל ב ג י ל ,29ה ו ע נ ק ל ו ג ם א ו ת ״ צ ל ב הים״ מ ט ע ם ש ל ט ו נ ו ת ה צ ב א ה א מ ר י ק א י .ה ו א נפל באחד ה ק ר ב ו ת ב־ .1944ראוי לציין שבסך הכל קיבלו א ת תואר גיבור ב ר ה ״ מ 20מ פ ק ד י צ ו ל ל ו ת .ל ה ל ן כ מ ה ש מ ו ת נ ו ס פ י ם ש ל ג י ב ו ר י ם י ה ד י ם ש נ מ נ ו ע ם ק ב ו צ ת ה ג י ל ה ב י נ ו נ י ת ,בציון ע י ק ר מ ע ל ל י ה ם : ר ס ״ ן מ י כ א ל פלונוקין ,ב נ ו ש ל ס נ ד ל ר מ ע י י ר ה ביילורוסית .ה ו א ה י ה הטייס הסובייטי ה ר א ש ו ן ש ה צ פ י ץ א ת ב ר ל י ן ב ־ 7ב א ו ג ו ס ט .1941 ק צ י ן ה ש ר י ו ן ש ל פ ה גורליק ,י ל י ד ב ו ב ר ו י ס ק ,מ מ ש ת פ י ה מ ל ח מ ה נ ג ד הפינים. נ ט ל ח ל ק ב ק ר ב ו ת ש ל מ ו ס ק ב ה ב ס ת י ו ,1941ב מ ס ג ר ת ח י ל השריון .מ ש נ פ ג ע ה ט א נ ק ש ל ו והתלקח ,פ pעימו ל ת ד שורות הגרמנים ו ה ש מ ד רבים מהם .הוא עצמו ב ט א נ ק הבוער. נשרף ס ר ן אליולד קזמודנין ,ס ג ן מ פ ק ד ה ט י י ס ת ב צ י ה א ו ו י ר הצפוני .ה ש ת ת ף ב א פ ר י ל 1944ב ה ת ק פ ה ע ל ש י י ר ת א נ י ו ת גרמניות .מ ט ו ס ו ג פ ג ע מ א ש נ ״ מ ו ה ח ל בוער, והוא כיוון א ו ת ו — כ ש ה ו א אחוז ל ה ב ו ת — ל ע ב ר א נ י ה ג ר מ נ י ת ,ש ה ת פ ו צ צ ה וטבעה. (3 ת ר הצעידיפ: י ל ד י .1926—1918ה ם ה ק ב ו צ ה ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר — 64 במספר .א ל ה גולדו כ ב ר אחרי המהפכה ומלחמת האזרחים ובחלקם הגיעו לחזית ישר מספסל ה ל י מ ד י ם .הצעיר שבהם ובכלל בין מ ק ב ל י ת ו א ר גיבור ברה״מ, ה ו א ט ר ״ ש מ י כ א ל )מדניה( א ו צ ׳ ד ט י ל ד ז׳יטומיר ,ש ה י ה כ ב ן 17ב ה ת נ ד ב ו ל צ ב א . כ ל ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה ע ש ה ב י ה ד ו ת חי״ד ובסופה ה ש ת ת ף ב ק ר ב ו ת ע ל נ ה ר א ד ר 93 ב־23 שבגרמניה, ,1945 בפברואר את כשטאגק גרמני פרץ הקווים את וסיכן ר א ש ה ג ש ר ש כ ב ש ה י ח י ד ת ו ,ה ו א הטיל א ת ע צ מ ו ע ל ה ט א ג ק ,ע ם צ ר ו ר ר י מ ו ג י ם ו ה ת פ ו צ ץ יחד עמו. ראוי ל ה ז כ י ר כי ,ר ק מ ע ט י ם מ ק ב ו צ ת גיל זו ה ס פ י ק ו ל ה ג י ע ל ד ר ג ו ת ק צ ו ג ה ו ע ל 2מ ה ם כ ת ב ב ש ע ת ו ה ס ו פ ר הגודע א י ל י ה א ר ג ב ו ר ג בינוניות, את הדברים הבאים: חיים דיפקין ,בן ל ק ו ל ח ח נ י ק בקרים ,ל מ ד במכון ל ס פ ר ו ת .כ ש פ ר צ ה ה מ ל ח מ ה ה י ה דיסקין ב ן .17ה ו א ה ל ך ל ח ז י ת כ מ ת נ ד ב .ליד מ ח ׳ א י ס ק ה ו א ה ב ח י ן ב ט א נ ק י ם גרמניים. עזבוהו הוא התותחן דיסקין בריצה .ה ק ר ב הרם את הטאנק בקליעה הראשון ישירה. נ מ ש ך ודיסקין פ ק ד ע ל ע צ מ ו :״ א ש ע ל הגרמנים הפאשיסטים״! נ פ צ ע א ך נ ש א ר .ל י ד ה ת ו ת ה .הוא ג פ צ ע שגית ,ו כ ש ד מ ו גיגר ה ו א ה מ ש י ך ל ב ד ו ל ה ד ו ף א ת ה ה ת ק פ ה .ו ז ה ו ה ס י כ ו ם 14 :פ צ ע י ם בגופו ,כ ו כ ב ז ה ב ע ל ח ז ה ו ש ל הגיבור 5 ,ט א נ ק י ם ג ר מ ג י י ם ה ר ו ס י ם — ה כ ל ע ל ל י חיים ד י ס ק י ן ב ן ד.־.17 י ל ל ה ע י י ר ה ס ל א ו ו י ט ה שבווהלין ,ה י ה פ ו ע ל ל פ ג י ה מ ל ח מ ה . לייזר פ פ ת י ק , ה ו א ב א ל מ ו ס ק ב ה ב־ ,1932ל צ ו ר ך ל י מ ל י ם .ה ל מ ו כ ש ר מ א ד ו ע ב ד ב ב י ת ח ר ו ש ת גדול .כ ש ה ג ר מ נ י ם ת ק פ ו א ת ר ו ס ל הוא ה ל ך ל ח ז י ת כ מ ת ג ד ב . ביום בקרבות. חורף מכפר על נפשם בעקשנות. עד את ח ו ד ש ינואר ג ר ש ו 25ר ו כ ב י מ ג ל ש י ם את ל סמולנסק .כ־ 400גדמנים מצדדים בטאנקים ובתותחים הכפר המגלשים של הל ת מ ל ראשון התחיל פפרניק לייזר מפיל קצר חללים בגרמנים בגרמנים על ימין באוטומאט ועל שלו. הגרמנים עמדו על שמאל. כמה כשהגיע מ־25 בעלי כ ב ר ה י ו מ ו ט ל י ם מ ת י ם .כדור פ ג ע גם ב מ פ ק ד .ל י י ז ר ק י ב ל ע ל ע צ מ ו ה פ י ק ל ע ל שארית החיילים .הגרמנים הקיפו א ת ה ל ל מ י ם :״היכנעו״! ,א ך ל א כ א ל ה ייכנעו .ר ק פ פ ר נ י ק נ ש א ר בחיים .פ צ ו ע ק ש ה ג פ ל ע ל ה ש ל ג .ה ג ר מ ג י ם ע ט ו ע ל ה ח ל ל י ם ,אז ק ם פ פ ר נ י ק וזרק רימונים א ל ע ב ר ה ג ר מ נ י ם .פ צ ו ע פ צ ע י מ ו ו ת הוא נ ל ח ם ב מ א ו ת ה ג ר מ נ י ם ל ל י .ל נ ה נ ש א ר א צ ל ו הרימון ה א ח ר ו ן .ב ר י מ ו ן 2 זה פוצץ לייזר ה ג י ב ו ר א ת ע צ מ ו * . ב נ ס י ב ו ת ד ו מ ו ת נ פ ל ב מ ע ר כ ה ע ל ה א ר צ ו ת ה ב ל ט י ו ת ,י פ י ם ב י י ל י נ פ ק י ,ב ן ,25 ר ב י ם מ ק ב ו צ ת ג י ל זו .ל א בכדי מ ס פ ר ה נ ו פ ל י ם מ ה ם ה ו א ה ג ד ו ל ב י ו ת ר ועל ומגיע ל כ ד י ,26ל ע ו מ ת 21ב ק ב ו צ ת הגיל הבינוני ,ו־ 3מ ק ב ו צ ת ה ק ש י ש י ם . ו. גורלם ב ת ק ו פ ת מתל המלחמה 133ה ג י ב ו ר י ם ,נ פ ל ו ב ק ר ב ו ת נ ג ד ה ג ר מ נ י ם 47א י ש :ב ־ ;3 — 1941 ב־ ; 16 — 1943ב־ ; 14 — 1944ב־ ; 11 — 1945מ ס ת ב ר א פ ו א ש מ ר ב י ת ם )(41 גפלו ב ש ל ש ה ש ג י ם ה א ח ר ו ג ו ת ש ל ה מ ל ח מ ה ובעיקר ב ־ 9 : 1 9 4 3מ ה ם ב ס פ ט מ ב ר ־ אוקטובר ,ב ע ת מ ב צ ע צ ל י ח ת נ ה ר הדנייפר ,ל י ת ר — ב מ ע ר כ ת ס ט א ל י נ ג ר ד ו ב ק ר ב ו ת א ח ר י ם .ר ו ב ר ו ב ם ש ל ה נ ו פ ל י ם מ ק ב ו צ ת הצעירים ל ב י נ ו נ י י ם היו ,ו ל ר ו ב ם ה ו ע נ ק התואר ילל ״לאחר מותם״ .הראשון מהם ה ל חייל ה ת ו ת ח נ י ם ה ס ר ן ב ו ר י פ ה י ג ד י ו , ,1909ב א ו ר ש ה ש ב ב י י ל ו ר ו ס ל ,ש נ פ ל בקיץ 1941ב נ ס י ו ן נ ו א ש ל ע צ ו ר א ת פלישת האויב באזור מינסק. ז. דרגותיהם הצבאיות מבחיגת לימים 94 ה ד ר ג ו ת מ ת ח ל ק י ם 133הגיבורים ה ל ל י ם כ ד ל ק מ ן :ג נ ר ל י ם — ; 6 ע ל ה י מ ס פ ר ם ל כ ך י 13ו ע ל כ ך ר א ה ב ט ב ל ה מ ס ׳ 2ד ל ה ל ן .א ל ו פ י ־ מ ש ג ה וסגני־אלופים ;22ר ב י ־ ס ר נ י ם ו ס ר נ י ם — ;43ס ג נ י ם ב כ י ר י ם ,ם ג נ י ם ו ס ג נ י ־ — מ ש נ ה — ; 41ר ב י ־ ס מ ל י ם ו ס מ ל י ם — ; 7ר ב י ־ ט ו ר א י ם וטר׳׳שים — ; 6ט ו ר א י ם — я נ ר א ה ש ה ד ר ג ה ה ש כ י ח ה ב י ו ת ר בין הגיבורים ה י ת ה סרן או ר ב ־ ס ר ן .מ ת ו ך עיון ב ח ו מ ר ה ג ל מ י מ ת ק ב ל ה ר ו ש ם כי ק י י מ ת קורלציד .מ ס ו י מ ת בין ה ג י ל והדרגה, דהיינו: ח. ע ם הגיל ,ע ו ל ה גם הדרגה ,ח ו ב ה ח ל ט ת ו פ ע ה נ ו ר מ ל י ת ו ס ב י ר ה . הרקע המקצועיישוציאלי עד ה מ ל ח מ ה ) (1941ע י ס ו ק י ה ם ש ל הגיבורים היה כ ד ל ק מ ן :מ ש ר ת י ם ב צ ב א — ;70 — פועלים טכנאים ;12 — ומהנדסים פקדים ;15 — סטודנטים ;3 ו ת ל מ י ד י ם — ; 12ל ל א מ ק צ ו ע — ; 15ל ג ב י 6מ ה ם אין מידע .א מ נ ם ל פ י נ ת ו נ י ם אלה, כ מ ע ט מ ח צ י ת ם ה י ו כ ב ר מגויסים סביר ל ה נ י ח ש ח ל ק נ י כ ר מ ה ם היו ב ע ב ר בעלי ה ש כ ל ה ת י כ ו נ י ת ומעלה .ב א ש ר למוצא בתחילת המלחמה .עם ה ס ו צ י א ל י ,י ד ו ע י ם פ ר ט י ם ר ק ל ג ב י הוריהם ש ל 83גיבורים .ל ה ל ן צ י ה מעמדם: פועלים — מלאכה ;33פ ק ד י ם ו ע ו ב ד י ם במיגזר ה ט כ נ י ־ ה נ ד ס י — ויצרנים עצמאיים )״קולחוזים״( שחלק ז א ת יש מ ק ו ם )״קוסטארניקים״( ;18 — ;23ב ע ל י חברי משקים קולקטיביים — ;6ס ו ח ר י ם זעירים — ;2כ ל י ־ ק ד ש — .1כ א ן ה מ ק ו ם ל ו מ ר ג ד ו ל מ ן ה ג י ב ו ר י ם ה ש ת י י ך ל מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ה ס ו ב י י ט י ת ,או ל ב ר י ת הנוער הקומוניסטי )״קומסומול״(. מקום הלידה ט. ב א ו ק ר א י נ ה — ) 59מ ה ם מ א ו ק ר א י נ ה ה מ ע ר ב י ת ל פ ח ו ת — ; (1ב ב י י ל ו ר ו ס י ה — ) 26מהם ב ב י י ל ו ר ו ס י ה ה מ ע ר ב י ת ,ל פ ח ו ת ; (1ב ר פ ו ב ל י ק ה ה פ ד ר ט י ב י ת ה ר ו ס י ת — 29 )מהם במוסקבה, בבירוביג׳אן(; הליטאית(; לפחות — ;(3 בלנינגראז־ — ל פ ח ו ת ) 4מ ה ם ג ד ל ו ;1 ב ל י ט א — ) 6מהם 4ק י ב ל ו א ת ה ת ו א ר ב ע ת ש י ר ו ת ם ב ד י ב י ז י ה ב ק א ו ו ק א ז ; 3כ ב ס ר ב י ה — ; 1לגבי 8אין מ ד ע ע ל מ ק ו ם ה ו ל ד ת ם . 2מ ת ד ה ג י ב ו ר י ם ה ם י ה ד י ם ה ר ר י י ם )סגן ש א ל ת י א ל א ב ר מ ו ב ,י ל ד ס מ ל ישי א ל ע ז ר ו ב ,י ל ד )רס״ן י ע ק ב צ׳אפיצ׳ב, האזורים הגדול המערביים )i בקירוב( ,1918ו ר ב ־ 1 ; (1920הוא י ה ד י מ ח צ י ־ ה א י ק ר י ם — ״ ק ר י מ צ ׳ א ק י ״ ילד ,1909ש נ פ ל ב־ 9 .(1945מ ב י ן ה ג י ב ו ר י ם ה ם י ל ד י שסופחו שהרוב של לברה״מ הגיבורים ב־1939 וב־.1940 באו מריכחים מסתבר יהדיים אפוא קומפקטיים, שנכללו ב ע ב ר ב ״ ת ח ו ם ה מ ו ש ב ״ .מ ע ו ב ד ה זו נ י ת ן ל ה ס י ק ש ל ח ל ק ם היתד .מ ד ע ו ת ל א ו מ י ת ב מ ד ה זו א ו א ח ר ת . י. השתייכות לחילות ה ה ת פ ל ג ו ת ל פ י ה ח י ל ו ת ה י ת ה כ ז ו :ח י ל ־ ר ג ל י ם — ; 44ח י ל ־ ת ו ת ח נ י ם — ; 22 ח י ל ־ ש ר י ו ן — ;13ש ל ו ח ו ת ה מ ח ל ק ה ה פ ו ל י ט י ת — ;11ח י ל ־ ה י ם ו ה נ ח י ת ה — ;7 חיל־הקשר־וההנדסה והשתתפו דוע — .6כ ש ל י ש מ כ ל הגיבורים ש י ר ת ו א פ ו א בחיל הרגלים במלחמה ב י ח ד ו ת רובאיות דומיהן. כ י 27י ה ד י ם מ כ ל ה ח י ל ו ת ה י ו מ ק ב ל י ה ת ו א ר ג י ב ו ר ב ר ה ״ מ ,ב מ ע ר כ ה ע ל ה ד נ י י פ ר ,ו כ א מ ו ר ,ל פ י ל א ו מ י ו ת ם ש ל גיבורי מ ע ר כ ה זו ,ת פ ס ו ה י ה ד י ם א ת ה מ ק ו ם ה ר ב י ע י א ח ר י ה ר ו ס י ם ,ה א ו ק ר א י נ י ם והטאטארים. אינדיקציה חשובה מאד לגבי מעמדם של יהדים בצבא האדום בתקופת 95 ה ־ 2וכן ל ג ב י פ י ז ו ר ם בין ה ח י ל ו ת השונים ,נ י ת ן ל ק ב ל מ ה מ י ד ע א ו ד ו ת מלחה׳׳ע ה ק צ י נ י ם ה י ה ו ד י ם ש ה ש ת ת פ ו ב מ ל ח מ ה זו ב מ ס ג ר ת ה ד ר ג ה פ י ק ו ד י ה ב כ י ר .כ מ ס ג ר ת ג ק ב ע ו 15ר ש י מ ו ת ש ל ג נ ר ל י ם יהודים ש נ כ ל ל ו ב פ ר ס ו ם ,״ י ה ו ד י ם גגד התייחסות גרמגיה הגאצית״ ש ה ו ז כ ר כ ב ר לעיל .מ ת ו ך שקיבלו מיגדיהם בתקופת ה־2 מלחה״ע 206ש מ ו ת ה ג ג ר ל י ם , בלבד. הפרטים מירב גבחרו ,186 המובאים שם אודותיהם רוכזו להלן בטבלה הבאה: י ה ו ד י ם ב פ י ק ו ד ה ב כ י ר ש ל הצבא ה א ד ו ם במלחה״ע ה־ ,2ל פ י ה ח י ל ו ת ב ה ם ש י ר ת י ,עינת ה מ י נ ו י יסיג הדרגה• טבלה מ ס 2 . שנת המימי מספר סדור י ש ם החיל 1 סה״כ בחיל 36 כללי )רגליס>-״5 2 הנדס 3 26 ה״־2 ר פ ו א ה 4 ׳5 6 א פ ס נ א ו ת ש ר י ו ו־״3 8 הנדסה א ר ט י ל ר י ת 1С 7 9 10 הנדסת ט י ס 11 12 שירות ו ו ט ר י נ ר י הנדסת טנקים 7 6 13 14 2 2 19 5 1 2 4 ן 9 י • פ ר ש י ם בכל החילות 1 4 13 2 8 1 1 י 5 1 1 * 1 1 1 6 ל 1 1942 א > 1 4 3 >1 9 4 1 12 8 5 2 2 2 1 7 1 ב 1 א > ב ג 1 ב א 1 1 5 ג } 1 2 2 5 2 ג 1 7 1 1 7 1 •1 1 ג 1 י 1 2 1 2 152 7 3 3 2 בכל אחת משנות המלחמה הערות: א ב 5 .1 ; 1 י 3 1 6 4 136 5 1 1 5 7 3 1 1 11 9 8 ~! ג א ב ג 1 1 4 סימון ה ד ר ג ו ת :א כ 9 5 קשר !5 4 כ 10 בטחון ו מ ש פ ט י ם א ב ו 4 12 11 10 א 1 19 o־1S 2-- ז—2 1945 1 28 21 ת ו ת ח נ י א ו ו י בכל תקופת המלחמה 1944 1943 1941 . -1940 1 1 3 27 3 S 1 49 8 1 56 60. — גנרל פולקובניק ג — גנרל מאיור )תת־אלוף(. 1 10 11 )רב־אלוף(; — ב 1 2 10 15 - גנרל־לייטננט )אלוף(; ** בטור זה )המתייחם ל־ (1940לא נכללו 5גנרלים שגם קיבלו מינוי אותה שנה וגם חזרו וקיבלו מינוי בשנים .1945—1943מינויים אלה נכללים אכן בטורים המתאימים שבטבלה. *** המספר מורה כמה גיבורי ברה״מ יהודים היו בין המפקדים מהנתונים ואפייגיות המובאים ב ט ב ל ה זו, ניתן לעמוד על הבכירים של החיל. שורת תופעות ל ג ב י ה מ פ ק ד י ם היהודים ה ב כ י ר י ם ש ה י ו ב ש י ר ו ת פ ע י ל חשובות בצבא האדום ב מ ל ח ה ״ ע השגיה .ל ה ל ן כ מ ה מהן ,בצירוף פ ר ט י ם מ מ ח י ש י ם : א. כ ת ח י ל ת מ ל ח ה ׳ ׳ ע ה ־ 2היו מצויים וקוגטר־אדמירל )דרגה מקבילה בצבא לגנרל־מאיור( האדום מהם אחד, 18 גנרלים יהודים 5 התקדמו בסולם ה פ י ק ו ד ב מ ה ל ך ה מ ל ח מ ה :מ י כ א ל חוזיין מ ח י ל ה ר ג ל י ם ; א ל כ ס נ ד ר ב ו ק ר א פ ט מ ח י ל ה א פ ס נ א ו ת ; מ י כ א ל צ ׳ ר נ י א ב ס ק י ושמעון קריבושיין מ ח י ל ה ש ר י ו ן ו ל י א ו ג ט י ק ו ט ל י א ר מחיל ההנדסה .ע ל שני האחרונים שהמשיכו בשירותם הצבאי גם אחרי המלחמה, ראוי ל ה ב י א פ ר ט י ם נ ו ס פ י ם . שמעון הצבאית קריכושיין שלו עוד נולד במלחמת ב־1899 האזרחים, לאביו י השען כלוחם בו1ר1נייז׳, והחל בקריירה ובכירה, בחיל הפרשים בחרב ש ל ס מ י ה ב ו ד י ו נ י .ל א ח ר סיימו ,ב ת ח י ל ת ש נ ו ת השלושים ,א ת ה א ק ד מ י ה ה צ ב א י ת במוסקבה .,ע״ש 96 פרונזה, עבר לשרת ביחידות הממונעות שהוקמו באותה עת האדום. בצבא במלחמת כקצין בחיל מצטיין נשלח השריון על לפקד טאנקים יחידת האזרחים ש ל ס פ ר ד ו נ ח ל נ צ ח ו נ ו ת ב ק ר ב גוואדלחארה הידוע ) ש ב ע ט י ו נ ה ד פ ו ח י ל ו ת ה ג נ ר ל פ ר א נ ק ו מ ש ע ר י מדריד( .מן הימים ה ר א ש ו נ י ם ש ל ה מ ל ח מ ה בגרמנים ,בהם פ י ק ד ע ל טור מ מ ו נ ע בביילורוסיה ,ו ע ד ל כ י ב ו ש ברלין ,ש ם פ י ק ד על — מילא קורפוס תפקידים קריבושיין אחראיים פ י ק ד ע ל ה ק ר ב ו ת ה ע ז י ם ב א ז ו ר י ב ל ג ו ר ו ד ביולי 1,905 טאנקים, השריון. בחיל היתר בין 700 .1943כוחותיו ה ש מ י ד ו ש ם ת ו ת ח י ם ו ל מ ע ל ה מ־ 11,000חיילים וקצינים ש ל האויב .ע ל כ ך ה ו ע נ ק ל ו אות ״ ס ו ב ו ר ו ב ״ ) מ ה ד ר ג ה ה ג ב ו ה ה ( ,והוא הועלה ל ד ר ג ת ג נ ר ל ־ ל י י ט נ נ ט ב ־ 2 1ביולי .1943כ ש ל ו ש ה ש ב ו ע ו ת ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ק י ב ל גם א ת א ו ת ״ ג י ב ו ר ליאונטי יהודי ברה״מ״. קוטליאר נולד בעיר ב ־ 1901 טומסק שבסיביר. לנפח בן שהגיע לכאן מ ע י י ר ה ק ט נ ה ב ב י י ל ו ר ו ס י ה .כ פ ו ע ל ר כ ב ת ה ת נ ד ב ל י א ו נ ט י ל י ח י ד ו ת ה צ ב א האדום ב ס י ב י ר ,ש נ י ה ל ו מ ל ח מ ה נ ג ד כ ו ח ו ת י ו ש ל ג נ ר ל ק ו ל צ ׳ א ק .ב ת ח י ל ת ה־ 2כ ב ר היה מ פ ק ח מלחה״ע חיל־ההנדסה כ ל ל י על חיל ההנדסה. שונות במערכות ובין בשנות היתר המלחמה בקרב על עמד מוסקבה. בראש יהדות בשנת ,1943ע ל ה ל ד ר ג ת ג נ ר ל ־ ל י י ט נ נ ט ושנה ל א ח ר מכן — ל ג נ ר ל ־ פ ו ל ק ו ב נ י ק . ע ב ו ר פיקוד מ ז ה י ר ע ל י ח י ד ו ת ה ה נ ד ס ה ב ע ת ה מ ל ח מ ה ,הוענק ל ו בסיומה ,ת ו א ר ״ ג י ב ו ר ברה״מ״. ב. בשנת 1941ל א היו כ כ ל ה נ ר א ה מ ע ד י ג נ ר ל י ם ב צ ב א האדום .מ כ ל מ ק ו ם לא ידועים ש מ ו ת ג נ ר ל י ם יהודים ש נ ת מ נ ו ב ש נ ה ההיא. ג. שנת השנה בה בולט הגדול המספר 1943 ב י ו ת ר ש ל מ י נ ד י ם — היא — המערכות הגדולות שגרמו ל מ פ נ ה המהותי במלחמה נגד הגרמנים. ד. יותר מ מ ח צ י ת נ י ת נ ו בשנתיים ב ל ב ד : ה. האדום, המינויים ,1943 של כ ל ה ג נ ר ל י ם היהודים בתקופת המלחמה, .1944 ה ע מ ד ה ה ב כ י ר ה ב י ו ת ר ב ס ו ל ם הדרוג ה צ ב א י אליה ה ג י ע ו יהודים ב צ ב א בכל )המקבילה תקופות המלחמה לדרגת רב־אלוף(. ובסמוך לאחריה, היא דרגת גנרל־פולקובניק ל ד ר ג ה זו מ ו נ ו 7יהודים ב ל ב ד .א ח ד מ ה ם ) ה ו א ג נ ר ל יעקב קרייזר ש ה ו ז כ ר כ ב ר ק ו ד ם לכן( מ ת ה ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ,ל ד ר ג ה ג ב ו ה ה ע ו ד יותר — ל ג נ ר ל ש ל גייס ) ג נ ר ל ־ א ר מ י י ה ( . כל ו. המפקדים היהודים שמונו בתקופת המלחמה נגד גרמניה, לדרגת ר ב ־ א ל ו ף ,ק י ב ל ו ד ר ג ה זו ב ש ל ש ה ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת .הכוונה ל ג נ ר ל י ם ה ב א י ם : ןלכ מ כ ל י ס היה, האדום. ככל י ל ד אודיסה מ ש נ ת הנראה, מהגנרלים היהודים הקשישים ביותר בצבא .1889ב מ ל ח ה ״ ע ה ־ 1ש י ר ת ב צ ב א ה צ א ר ב י ח י ד ת תותחנים .לצבא האדום הצטרף לראשונה ב מ ל ח מ ת האזרחים ומונה לקומיסר ש ל בריגדה בחזית אוקראינה .ל א ח ר פעילות במרכז המפלגה הקומוניסטית ו ב מ ע ר כ ת ״פראוודא״ חזר בסוף שנות השלושים לצבא כמנהל המחלקה הפוליטית. בעת ה מ ל ח מ ה ב ג ר מ נ י ה ש י מ ש ח ב ר ב מ ו ע צ ו ת צ ב א י ו ת ב ח ז י ת ו ת שונות .כ ש ה צ ב א ה א ד ו ם נ צ י ג ה מ פ ק ד ה העליונה ל ד חזית קרים. נסוג מ ח צ י האי קרץ׳ ,ש י מ ש מ כ ל י ס עקב הנסיגה ה ז א ת ה ו ע ב ר ל ח ז י ת א ח ר ת ו ז מ נ י ת א ף הורד ב ד ר ג ה ,א ך ב־1944 ק י ב ל ד ר ג ת ג נ ר ל ־ פ ו ל ק ו ב נ י ק .כ מ ו כן ה ו ע נ ק ו ל ו א ו ת ו ת ה צ ט י י נ ו ת שונים ,כ ו ל ל א ו ת לנין .א ח ר י ה מ ל ח מ ה ח ז ר ל כ ה ו נ ת ו ה א ז ר ח י ת — מ ב ק ר המדינה. א ל כ ס נ ד ר צ י ר ל י ו ה י ה ל פ נ י ה מ ל ח מ ה איש מ ד ע ובזמן ה מ ל ח מ ה ש י ר ת ב ח י ל 97 כ מ פ ק ד ב כ י ר הוא ל ק ח ח ל ק פ ע י ל ,ו ג ם ה צ ט י י ן ההנדסה. אוקראינה בקרב ו ב מ ע ר כ ה נ ג ד היפנים .ל א ח ר ה מ ל ח מ ה מ ו נ ה ל א ז ר ח כ ב ו ד ש ל ה ע י ר בראטיסלבה ז. קורסק בחזית בצ׳כוסלובקיה ,ע ל שכוחותיו שיחררוה יותר בדרגת מ מ ח צ י ת ה ג נ ר ל י ם היהודים מ ד י הנאצים. פיקדו רב־אלוף, על יחידות ק ר ב י ו ת ,כ מ ו ח י ל ־ ר ג ל י ם וכר .ה ו א הדין ל ג ב י נ ו ש א י ד ר ג ו ת א ל ו ף :מ ת ו ך 15 — 27 פ י ק ד ו ע ל י ח י ד ו ת ק ר ב י ו ת ש ל ח י ל ־ ר ג ל י ם ,ת ו ת ח נ י ם ,שריון ואויר. מ ת ו ך 152ג נ ר ל י ם ב ע ל י ד ר ג ת ת ת ־ א ל ו ף ) ג נ ר ל ־מאיור( פ י ק ד ו ) 60י ו ת ר ח. מ ־ ( $ע ל י ח י ד ו ת ק ר ב י ו ת מ ח י ל הרגלים ,ה א ד ר ,ה ש ר י ה ,ה ת ו ת ח נ י ם ,ה י ם ו ה פ ר ש י ם . ש ל ו ש ת ה ח י ל ו ת האחרונים ,ר א ד י ם ל צ י ו ן מ י ו ח ד : מתוך גנרל ל י י ט נ נ ט הירש פ ל א ש ק ו ב ,ש ק י ב ל א ת ר א ש י ת ח י נ ו כ ו ב ח ד ר ו ב י ש י ב ה , את התותחנות. החל ש י ר ו ת ו ב צ ב א ה א ד ו ם ב־,1917 במלחמת־העולם־השניה תת־אלוף ונתמנה היה ב ד ר ג ת אל״מ במיוחד )פולקובניק(, ) ג נ ר ל מאיור( ,ו ב ס ו פ ה — ד ר ג ת א ל ו ף .ה ו א במקצוע ובמהלכה קיבל דרגת השתתף בכיבוש ברלין כ מ פ ק ד ה ת ו ת ח נ י ם ב מ ח נ ה ה ט נ ק י ם ה ג ו ו א ר ד א י ה ש נ י ,ש ת ק ף א ת ה ע י ד מן ה מ ע ר ב . שגים ר ב ו ת המשיך ל ש ר ת בצבא גם ל א ח ר המלחמה. במשך קונטר־אדמירל לדרגת פאוול מריינין ,היהודי ה ו ו ת י ק ב י ו ת ר ב ד ר ג ה זו ) ה מ ק ב י ל ה ג נ ר ל ־ מ א י ו ר ( ב צ ב א האדום .הוא נ ו ל ד ל מ ש פ ח ה י ה ו ד י ת מ פ י נ ס ק ,ש ע ב ר ה ב ס ו ף ה מ א ה ה־ 19ל ע י ר ה נ מ ל א ס ט ר א כ א ן ש ע ל ח ו ף ה י ם ה כ ס פ י ,ו ה ש ת ת ף ב מ ל ח מ ת העולם ה ר א ש ו נ ה ב מ ס ג ר ת ה צ ב א הצארי, האדום. ב מ ס ג ר ת ה צ ב א המשיך ל ש ר ת גם ל א ח ר מ כ ן ב מ ז ר ח ה ר ח ו ק .לימים ס י י ם ה א ק ד מ י ה ש ל חיל־הים .ביוני את המלחמה רב ובמלחמת כמתנדב האזרחים בצבא 1940מ ו ג ה ל ד ר ג ת ק ו ג ם ר ־ א ד מ י ר א ל .ב ת ח י ל ת ב ג ר מ נ י ה יצא ש מ ו לתהילה, בין ה י ת ר , על הצלחתו להעביר מספר ש ל א נ י ו ת מ ל ח מ ה וסוחר מ ה מ פ ר ץ ה ר י ג א י ש ב י ם ה ב ל ט י ל ל נ י נ ג ר א ד .ל א ח ר מ כ ן פ י ק ד ע ל ה ש י י ט ת באגם ל א ד ו ג ה ש ב צ פ ה ו ע ל ב ס י ס ה צ י ש ל ק ^ בדרום, וכן ה י ה ל ו ח ל ק פ ע י ל ב ה ג נ ת ס ט א ל י ג ג ר א ד . גנרל־מאיור היחד לייב ו ל א ד י מ י ר צייטלין היה ,כ פ י ה נ ר א ה ,ב מ ל ח ה ״ ע השניה ,היהודי ב ד ר ג ה זו ב ח י ל ־ ה פ ר ש י ם )לגבי ג נ ר ל ג ו ס ף ד ו ב א ט ו ר ,קיימים ס פ ק ו ת ב ד ב ר יהדותו, ב ד ר ג ה זו — גיבור ב ר ה ״ מ ו ע ל כן ש מ ו ל א נכלל במסגרת 15ה ר ש י מ ו ת ש צ ו י י נ ו לעיל( .צייטלין ,י ל ד א ד ס ה ,ב נ ו ש ל פ ו ע ל חרושת ,ה ת נ ד ב האזרחים במלחמת ל י ח ד ת פרשים של הצבא האדום והמשיך ל ש ר ת ב ח י ל זה גם ל א ח ר מכן .כשהוא מתקדם בסולם הדרגות ,ה ו א מ ו נ ה ב ת ח י ל ת מלחה״ע השניה במסגרת ח י ל זה ל ג נ ר ל ־ מ א י ו ר ומ־1943 פ י ק ד ע ל ק ו ר פ ו ס ש ל פרשים .ב מ ה ל ך ה מ ל ח מ ה ה ש ת ת ף צייטלין ב ק ר ב ו ת ר ב י ם ב מ ר כ ז רוסיה ,ביילורוסיה ,ל ט ב י ה ו ב ס ו ף ה מ ל ח מ ה הגיע לברלין. ל־ 13מ ת ו ך כ ל ל ה ג נ ר ל י ם ה י ה ד י ם ה מ ה ו ו י ם כ־ ,7%ה ו ע נ ק ת ו א ר ״גיבור ט. ברה״מ״. י. ל מ ע ל ה מ מ ח צ י ת ם ש ר ת ו ב ח י ל ה ר ג ל י ם והשריון. — 81ק ר ו ב ל מ ח צ י ת מ ס פ ר ה ג נ ר ל י ם , אקסלאנס״, שירתו בחילות הקרביים ״פאר ה ח ל ב ח י ״ ר וגמור ב ח י ל פ ר ש י ם — 66 :כ ש ל י ש — ב ח י ל ו ת טכניים־ ה נ ד ס י י ם ,ה ח ל מ ה נ ד ס ה וגמור ב ק ש ר ; והיתר ב ח י ל ו ת ר פ ו א י י ם ) ל ב נ י ־ א ד ם ו ל ב ע ל י ־ חיים( ובחילות משפטיים־משטדתיים. אין ס פ ק ש מ ס פ ר ם ה מ ר ש י ם ש ל היהודים ב פ י ק ו ד ה ב כ י ר ,ה ת א פ ש ר ק ד ם כ ל על 98 ד י ה פ ת י ח ו ת היחסית ,מ ה ב ח י נ ה ה ל א ו מ י ת ש ש ר ר ה ב צ ב א ה א ד ו ם מ א ז ה ק מ ת ו , ב ת ק ו פ ת המלחמה גברה עוד יותר .ע ם ז א ת גיתן גם להסביר א ת ח ל ק ם אשר הניכר של מאד מפקדים בכירים ש ל ב ו ג ר י תיכוץ יהודים בכך, ואוניברסיטאות. שבקרב במיוחד היהודים בא היה הדבר לידי גבוה שיעור ביטד בחילות ה ה נ ד ס י י ם ,ב ה ם מ ע ד י פ י ם ב ע ל י כ י ש ו ר י ם מ ת י מ ס י י ם ,ת ו פ ע ה ר ו ו ח ת ב ק ר ב היהודים, רופאים .לא בכדי מ ל א ו הרופאים וכן בכירים היהודים, תפקידים ב ע ל י ד ר ג ת מאיור, ומרכזיים מ א ד ב ח י ל ה ר פ ו א ה .כ ג ו ן :ר י י ג ג ו ל ד — ס ג ן ר א ש ה ש י ר ו ת י ם בצבא הרפואיים האדום; וולאדימיר — לוויט ראשי; מנתח אנטין דוד — ס ס ו מ א ט ו ל ו ג ראשי; מ י כ א ל גוריייץ — ק צ י ן ר פ ו א ה ר א ש י ב ח ז י ת ה מ ע ר ב ; יוסף ר י ב ל ס ק י — ר א ש השירות ה פ ס י כ י א ט ר י ב ח ו י ת ה ב י י ל ו ר ו ם י ת ה ש ל י ש י ת ו כ ר . אכן ,א ר ו כ ה ה ר ש י מ ה ש ל מ פ ק ד י ם יהודים ג ב ו ה י ם ש ה ג ד י ל ו ע ל י ל ה ב ת ו ל ד ו ת ה ס ו ב י י ט י ת ־ ה ג ר מ נ י ת מ ר א ש י ת ה ו ע ד ם ט א ל י ג ג ר א ד וברלין .ש מ ו ת יהודיים המלחמה ר ב י ם נ ע ש ו ס מ ל י ם ש ל א ו מ ץ ־ ל ב ו מ ס י ר ו ת ־ נ פ ש ,כ מ ו אנשי הים ,ציזאר ק ו נ י ק ו ב ק א ב ו ; הטייסים י ו ס ף ב ו מ א ג י ן ,י צ ח ק א י ר ז ׳ א ק ; יהודים פ י ק ד ו ע ל ה ר ב ה ויצחק מצטיינות יחידות של חיל־השריון, חיל־התותחנים, חיל־הרגלים, ואף קוזאקים. ב ו ל ט היה מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם מקצועות טכניים־הנדסיים בלטו בחוליות ש ה ו נ ח ת ו לעורף האויב לצורך פעולות והקמת רשתות קישור חבלה בחילות הרפואה יחידות מחתרתיים, שלא ו ה ה נ ד ס ה ,ויהודים על לדבר חלקם של בעלי מדענים ו מ ו מ ח י ם יהודיים ב פ י ת ו ח כ ל י נ ש ק שונים ,כ מ ו ה ג נ ר ל ־ מ א י ו ד שמעון לאבוצ׳קין, א ב י מ ט ו ס ה ק ר ב ה נ ק ר א על ש מ ו ו א ח ר י ם . ל מ ר ב י ת הצער םרם נאסף חומר שיטתי ומספיק כדי להגיע ,לפחות ,ל מ ס ק נ ו ת ראשוגיות ,מ ע י ן א ל ו ש ל י ק ס ג ו ע ל ק ב ו צ ו ת ה ג י ב ו ר י ם ו ה ג ג ר ל י ם ,ל ג ב י כ ל ל מ א ו ת ה ח י י ל י ם והקציגים אלפי הצבא במסגרת האדום. בדרגות אי־ ל כ ך הנמוכות ניתן והבינוניות, לומר כי מה שלחמו במלחה״ע ה־2 שצויין לעיל הוא אכן מ ע ם מזער. אין ס פ ק כי גם ל א ו ר ה נ ת ו נ י ם ו ה ת א ו ר י ם ש ה ו ב א ו ל ע י ל )אף כי ה ם ב ל ת י מ ס פ י ק י ם ל ג ב י נושא מ ס ו ג זה( ,מ ת ע ו ר ר ו ת מ ס פ ר ש א ל ו ת ,ש ג י ת ן למצותן ,ב ש א ל ה א ח ת ב ל ב ד ,ו ה י א :ה א ם נ י ת ן ל ר א ו ת ב ל ח י מ ה ה א י נ ט נ ס י ב י ת שאיפייגה א ת היהודים בצבא ה א ד ו ם ב מ ל ח ה ״ ע ה ־ 2ה מ ש ך ל ת ו פ ע ת ה ה ת נ ד ב ו ת ו ה ה ש ת ל ב ו ת ב צ ב א זה, מ ת ק ו פ ת ה מ ה פ י כ ה ו מ ל ח מ ת ה א ז ר ח י ם ,או ש מ א זו ת ו פ ע ה ש ל מ י ל ד ח ו ב ה גרידא ה מ ו ל ד ת הסובייטית ,או א ו ל י ה י א ג ב ע ה מ ן ה ה כ ר ה ש מ ל ח מ ה זו ה י א ג ם כלפי מלחמת עצמת היהודים ב א ד ב ם ה ע י ק ר י ? ב מ ל י ם א ח ר ו ת :ה א ם ו ב א י ז ו מ י ד ה ה ו ש פ ע ה ה ל ח י מ ה מ מ ו ס י ב צ י ו ת מ י ו ח ד ו ת ,ו א ם כן ,כ י צ ד ב א ד ב ר זה ל ב י ס ד ? מתוך החומר עולה שהמניע ה מ ש מ ע ו ת י ביותר ,אשר היה לו תפקיד חשוב ב נ ו ש א — היה ללא ס פ ק ה מ ו ט י ב ה ל א ו מ י ,ש כ ן זו ה פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ב ה י ס ס ו ר י ה בת־זמננו תאמה אופי שיהודים ה ש ת ת פ ו ב מ ע ר כ ת לחימה שבה הגשמת המטרות הכלליות א ת האיגטרס ה ל א ו מ י ש ל ה ם .ה מ ל ח מ ה ב ג ר מ נ י ם נ ש א ה ב ש ב י ל ם ל א ר ק כ ל ל ־ א נ ו ש י פםריוסי ,כ י א ם ק ו ד ם כל מלחמה ב א ד ב אישי־לאומי ,א ש ר ע מ ו היה ל ה ם ח ש ב ו ן ד מ י ם פ ר ס י מ ש ל ה ם .מ ו ס י ב י ם א ל ה ע ו ד ה ע מ י ק ו ב י ת ר ־ ש א ת אחרי ששוחררו מקומות ישוב שהיו ת ח ת הכיבוש הגרמני ,ושם נ ת ג ל ה לעיניהם 99 ב מ ל ו א ן ה י ק ף ה ט ר ג ד י ו ת האישיות ,ב א ב ד ן ה נ פ ש ו ת ה י ק ר ו ת ב י ו ת ר להם ...ע ל ר ק ע זה התעצמו רגשות הנקם ולא בכדי מ ו פ י ע מ ו ש ג ה נ ק מ ה בדברי העדויות ובתאורי לעתים תכופות ביותר. הקרבות, מחוך גם ה ח ו מ ר גם מ ס ת ב ר ש נ ו ש א ה י י ח ו ד י ו ת ש ל החיילים ה י ה ו ד י ם במדד .מסוימת בשאלת מצבם )כפרטים או ככלל( ומעמדם מתקשר האדום בצבא בתקופת המלחמה ,כ ו ל ל י ח ס י ה ם ע ם ח ב ר י ה ם ל נ ש ק ,ה ל א ־ י ה ו ד י ם ,וכן ע ל ק י ו ם תופעות ש ל סולידריות בין החיילים ה י ה ו ד י ם לבין עצמם ,וכן הלאה .ל י ת מ א ן ד פ ל י ג ,שסוגיות א ל ו ט ע ו נ ו ת ל י ב ת ש י ה א מ ב ו ס ס ע ל מ מ צ א י ם מ ח ק ר י י ם נ ו ס פ י ם ויכלול ג ם א ת ה ח י י ל י ם ה י ה ו ד י ם מ ה א ז ו ר י ם המסופחים ,א ם ל ג ו פ ו ש ל ומקיפים ע נ י ן ו א ם ל ש ם השוואה וחידה־ ה ב ע י ו ת .א ו ל ם מ ח מ ת ק ו צ ר היריעה ו ב ע י ק ר ב ג ל ל העובדה לשאלות שהמידע ה מ ח ק ר י עדיין מ צ ו מ צ ם י ח ס י ת ,ה ר י ג ם ה ה ת י י ח ס ו ת ש ה ו צ ג ו ל ע י ל מן ה ה כ ר ח ש ת ה י ה ק צ ר ה ו ח ל ק י ת . ל ה ב נ ת ה ד ב ר י ם ר צ ו י לציין א ת ה ת מ ו ר ו ת ה מ ר ש י מ ו ת ש ח ל ו ב ב ר ה ״ מ ב ת ק ו פ ת נ ג ד הגרמנים )היא ״ מ ל ח מ ת ה מ ו ל ד ת ה ג ד ו ל ה ״ ( ובין ה י ת ר — ט י פ ו ח המלחמה מ ו ט י ב י ם לאומיים ש נ ש א ב ו ב ע י ק ר מ ן ה ה י ס ט ו ר י ה ה צ ב א י ת של ״רוסיה ה ק ד ו ש ה ״ וזאת כדי להלהיב חוגים וגיבוריה. רחבים ב ע ם ולהעלות ביותר את המוראל ש ל ה ם .ג ם ב פ ר ס ו מ י ם ה ר ב י ם ביידיש ש ה ו פ י ע ו אז ,מ ט ע ם ה׳׳וועד היהודי ה א נ ט י ־ ובהשראת השלטונות, פשיסטי״, בלטה חזקה זיקה ל ג ו ר ל ה ע ם היהודי בהווה ו ל ע ב ר ו המפואר .ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ה ו ע ר כ ה ה ן כ ק ב ו צ ה א ת נ י ת ב ע ל ת פ ו ט נ צ י א ל ח ש ו ב ל מ א מ ץ ה מ ל ח מ ת י עצמו ,והן כ מ כ ש י ר ק ו מ ו נ י ק ט י ב י מ מ ד ר ג ה ר א ש ו נ ה ל ג י ו ס ד ע ת ק ה ל אוהדת ב ר ח ב י ה ע ו ל ם .ה ה ת פ ת ח ו י ו ת ה ל ל ו ה ע ל ו א ת ק ר נ ם ש ל ה י ה ו ד י ם עצמם .ויתרה מ ז א ת ,ב ה ב מ י ד ה ש י ה ו ד י ב ר ה ״ מ נ פ ג ע ו ב מ י ש ר י ן מ מ ע ש י בעיני ה ט ב ח ש ל הנאצים ,ו כ מ ע ט ש ל א נ ו ת ר ה מ ש פ ח ה ל ל א ק ו ר ב נ ו ת ,כן ג ב ר ה ה ז ד ה ו ת ם עם מדינתם האינטרס ובמיוחד ע ם הצבא האדום, שכן עתה חלה חפיפה מוחלטת ש ל כ ל יהודי ויהודי ,ל ב י ן ה א י נ ט ר ס ה ע ל י ו ן ש ל ה צ ב א :ל מ ג ר בין בכל מ ח י ר א ת הנאצים .ב מ צ י א ו ת זו ,א ך ט ב ע י היה כ י ב ל ב ר ו ב הלוחמים ג ב ר ו ו נ ת ג ל ו הנטיות ה כ מ ו ס ו ת להדגיש א ת ה צ ד הלאומי־יהודי בלחימה נגד הגרמנים ,יותר מ א ש ר — ב ע ד הסובייטים .ע ד ת ־ ל כ ך נ י ת ן ל ל א ס פ ק ג ם מן ה נ י מ ה ש ב פ ר ס ו מ י ם ה ר ב י ם י ח ס י ת של הוועד היהודי ה א נ ט י פ ש י ס ט י ,ו ש ב ה ם הודגשה ל ח י מ ת היהודים לא ר ק כ א ז ר ח י ם סובייטיים ,א ל א ג ם כ י ה ו ד י ם צ א צ א י ה מ כ ב י ם למשל, מ ו ב א ב ג י ל ו י ־ ד ע ת ש ל הוועד הנ״ל, ו ב ר ־ כ ו כ ב א .כך, ה מ ו פ נ ה ל כ ל היהודים הקטע הבא )במקוטע(: ״אחים ו א ח י ו ת ! ...התליינים ההיטלראים המנוולים השמידו ומוסיפים להשמיד עד היום א ת ב נ י ו ובנותיו של עמנו .ד ר ך ח ז י ת ו ת ה א ש מ ג י ע י ם א ל י נ ו ק ו ל ו ת הדווי והבקשות ל ה צ ל ה של ק ר ו ב י נ ו ו ש א ר י בשרינו. ב ש ם א ל ה שניספו, בשם ה ק ו ר ב נ ו ת ה ש ו ת ת י ם דם ,ב ד ם ה ע ב ר ,ה ה ו ו ה ו ה ע ת י ד של ע מ נ ו — ש ת מ ל א ו א ת ח ו ב ת כ ם ה ל א ו מ י ת ! ה כ ו א ת ה א ו י ב ה ח מ ו ר ב י ו ת ר של ה א נ ו ש ו ת ,ה מ ש מ י ד 2 9 א ת העם היהודי! ה כ ו ה ו ב כ ל ה א מ צ ע י ם א ש ר ב ר ש ו ת כ ם ״ . ל פ י מ מ צ א י העדויות ש נ א ס פ ו מ פ י יהודים ש ל ח מ ו כחיילים ב ת ק ו פ ת מ ל ח ה ״ ע ה ־ 2ב ש ו ר ו ת ה צ ב א האדום ,מ ס ת ב ר ש ה ד ב ר י ם ב ג י ל ו י ה ד ע ת הנ״ל ,ת א מ ו ב ה ח ל ט את 100 ר ג ש ו ת י ה ם והשקפתם .ה ל ו ך ־ ר ו ח זה ג ב ר ב מ י ו ח ד כ א ש ר הידיעות על ח ו ר ב ן עיירותיהם ומשפחותיהם נעשו מוחשיות ביותר. מעורפלת ומופשטת ,הפכה מ ע ת ה לממשית יותר. הזדמנויות עתה בקנה שעלה לחיילים היהודים ל ב ט א אחד עם הערכים את העליונים תחושת הנקם בקרבות פנים־אל־פנים ניתנו ה ר ג ש ת ם זו שהיו ש ע ד כה היתד, ביעילות רבה, מקובלים על אז דבר מכאן כולם. מסתברים במידה רבה מעשי גבורה של י ח ל י ם ש ה ת נ ד ב ו ל צ א ת לעורף האויב מגת באלה מבצעים. על להביא ״לשת״ מקור )שבוי שישמש וכיוצא מידע( ולכן ג ם ל א פ ע ם נשמעו ב ל ה ט הקרב ,בצד הקריאות ברוסית — ״למען המולדת ס ט א ל י ך ,גם ק ר י א ו ת ולמען )למען מאמעס״ הללי אבותינו ביידיש — ״ פ א ר אמהותינו(. ולמען אוגזערע בצורה ה ל י י ם נ נ ט ה ב כ י ר ב ח י ל האויר ,ה נ ר י ק הופמן, ש ב י צ ע ה 160 התקפה כשהופמן טאםעס מקורית את ביטא אונזערע את ייחלו שהתפרסם כמפקד טייסת ג ל ל גועזות ,ושעל כ ך ה ו ע ג ק ל ו ת ו א ר ג י ב ל ברה״מ: יצא לראשוגה בראש הטייסת להפציץ א ת ש ל ר ל כ ל טייסיו גרמנל, ל א מ ל :״ ה א ז י נ ו כולכם ,ה ל ל י הראשון ח צ ה ל ,ע ת ה א ת ג ב ו ל ו ת ה ר י ל השלישי. א נ י מ ת ח י ל ל ה פ צ ת .פ צ צ ה ר א ש ת ה ,פ צ צ ה ש נ ל ,פ צ צ ה שלישית...״ דוגמה גבלה ו כ כ ז ה גם לכן. קלם ללחימה שהיו שלו מ ו ב ה ק ת ללוחם מפורסם בצבא האדום, נ ל ע ברבים ,הוא גיבור ב א ח ת מהופעותיו הפומביות בסתיו המפוארת שערכו אבותיו ח ל ל י ם , לגבי ושל ד ל ו — אבות ש ה ל בעל ברה״מ מלעות י ע ק ג קרייזר, ,1942ה ו א בראשות שהחכר כבר התייחס בר־כוכבא, א ב ו ת ל ם של הפאשיסםים; ללית בין ה י ת ר , מ ד הרומאים, ובאשר למהות הלחימה ח ל ל י ם ח ב ר י ו לגשק ,א מ ר כ ך : אגי מתגאה באלפי י ה ל י ם ה ל ל מ י ם במסירות נפש בשורות הצבא האדום ומכים באויב ...ה א ד ב ר ו צ ה ל מ ח ו ק א ת ע מ י מ ע ל פ נ י ה א ד מ ה .ב כ ל מ ק ו ם הוא פוגע ק ל ם כל ב ל ל י ם .ר א י ת י א ת ה ת ע ל ו ל י ם ה א כ ז ר י י ם ש ל האויב ו ש ש ל ר ר ו א ח ר י כן ע ל ידי ה צ ב א האדום. בערים ובעיירות שהיו ב ל י ו ראיתי א ת הדם ,א ת ה ד מ ע ו ת ל י ם ו ר י ם .ק ו ל ד ם ה א מ ה ו ת ,ה ב נ ו ת ו ה י ל ד י ם זועק א ל י נ ו מן האדמה״ .כ ג נ ר ל של ה צ ב א ה א ד ו ם ו כ ב ן ל ע ם ה ל ל י ,א נ י נשבע לא ל ה נ ל את נשקי כל ע ל לא ת ם א ח ר ת ה פ ש י ס ט י ם .״ שלא הטיפוסי כ מ ו חיילים וכשהובא כמשענת קרייזר ל ל י ם סובייטיים לפניו פעם קנה רבים ע ל ת תעמולה ר צ ח עבור החיילים שמר קרייזר על גרמני שבו מוצג הרוסיים, הגיב: 3 0 שמו הללי הללי יענקל ״אכן יענקל הוא ש ם נ א ה ו א י נ י מ ת ב י י ש ב ו כלל״. עם ז א ת היו גם היו ,ת ו פ ע ו ת ה פ ל ו ת .א ח ת מ ה ן — ה ע ל מ ת ש מ ו ת שהוזכרה לעיל ,כ מ ו ג ם ה ע ל מ ת ה מ ו צ א ללים ה ל ל י ב כ ל ל ,היתד ,ת ו פ ע ה די ש כ י ח ה ב צ ב א ה א ד ו ם ,ו ב ח ל ק ה נ ב ע ה ,מן ה ס ת ם ,מ נ ס י ו ת ה ה ת ב ו ל ל ו ת ל ה ש ת ל ב ו ת ב ח ב ר ה הכללית — תופעה שגברה בשנות המשטר הסובייטי .בזמן המלחמה ,נוספו לכך שתי סיבות חשובות ,הקשורות במצבו ה מ י ל ד של החייל שהאחת של מתילסת למעמדו בקרב חבריו לנשק ה ל ל י ב צ ב א האדום, הלא־יהלים, לשנל למקרה נפילתו בשבי. א( המלחמה מ ת ל ש ו ר ה א ד ל ה ש ל עדויות מ פ י ל ל מ י ם ו ש ע ב ר מ ס ת ב ר ,ש ב ת ק ו פ ת ס ב ל ו ה ל ל י ם בברה״מ הן בעורף ל ן בחזית ,מ ה ל כ י ־ ד ל אנטישמיים, בצלה זו או א ח ר ת .מ ב ל י ל ה י כ נ ס כ א ן ל ש ר ש ל ו ל ג ו ר מ ל ש ל ת ו פ ע ה זו ,נ י ת ן לקבוע אלא שבקיומה, חשו לא רק הללים ה״מערביים״ שזה מקרוב באו, 101 גס הוותיקים ילידי ה א ר ץ ו ח נ י כ י ה מ ש ט ר הסובייטי .ל ע י ת י ם ה ד ב ר בצורת או שהושמעה מחמאה אבל ״הוא יהודי באזני טוב״. בחור חייל יהודי ולא אחת שהוא האדום,,כי לאחר .אחד הקרבות ״כלל נ ת ק ל ו חיילים א ל י מ ו ת על ר ק ע זה .כך ,ל מ ש ל ,מ ס פ ר ב ז כ ר ו נ ו ת י ו שרק לא בודדים 3 1 בא לביטוי נראה יהודי״ בתקיפות יהודים סייר יהודי ל ש ע ב ר ב צ ב א נ ו ת ר ו מ מ נ ו .בחיים, מפי שמע א ח ד החיילים ק ט ע מ ת ו ך ז מ ר ־ ר ח ו ב ,ב ו נ א מ ר :״ ד ד י ם ת ש ח ט /ל נ ו ל א א י כ פ ת ״ . תגובתו מכן לאחר ה ר א ש ו נ ה היתד . — ,ל ת פ ו ס ב ג ר ו נ ו ש ל ה מ ז מ ר ו ל ס ט ו ר ע ל פ נ י ו . ש ק ע בדיכאון כ ש ב ר א ש ו מ נ ק ר ת ה מ ח ש ב ה • — כי ״ ש ל נ ו י ג מ ר ו א ת י , לפני שיעשו ז א ת מהחפירה קפץ הגרמנים״ דעת ועל ו ה מ ס ק נ ה :״מוטב — שאפול הסתנן עצמו לשורות האו^ בקרב״. עוד מניה וביה למרבית חזר המזל, ב ש ל ו ם ע ם שבוי גרמני .אין ס פ ק ש ת ק ר י ו ת מ ס ו ג זה ה ג ב י ר ו א מ נ ם א ת ה מ ו ט י ב צ י ה להילחם ב י ת ר ־ ש א ת ב ג ר מ נ י ם ו ז א ת גם ,ודי ל ה ו כ י ח שהחייל היהודי אינו נופל בהישגיו ה ק ר ב י י ם מ ח ב ר י ו ל נ ש ק ה ל א ־ י ה ו ד י ם ,ו ב כ ך ל ה פ ר י ך א ת ה ד ע ו ת ש ר ו ו ח ו אז ע ל ה ש ת מ ט ו ת יהודים מ ה ח ז י ת . ב צ ו ר ה ק ו ל ע ת וציורית כ א ח ת ,ה ר ה י ב ל ה כ ר י ז ע ל ,כ ך ב ג ל ו י ב א מ צ ע ה מ ל ח מ ה , איליה שהיה אהרנבורג, אז העצמה בשיא בבדה״מ, והפופולריות ובין בכלל חיילי ה צ ב א ה א ד ו ם ב פ ר ט .ו א ל ה ד ב ר י ו : ״.״ביקר א צ ל י יהודי מ ב ו ג ר ,א ב ש ל טייס ידוע ,א ש ר כ ל ה ע י ת ו נ י ם ה צ ב א י י ם כ ת ב ו ע ל ג ב ו ר ת ו .ה ט י י ס ה י ה ב נ ו יחידו .הוא א ה ב א ו ת ו מ א ד .ו כ ך ס י פ ר לי ה א ב :״ ד י ב ר ת י ע ם מ נ ה ל אזרחי ,והוא א מ ר ל י — :מ ד ו ע אין ב ח ז י ת יהודים. מ ד ו ע א י נ ם נ ר א י ם ב מ ל ח מ ה ? ל א ע נ י ת י ל ו כ ל ל — היה ק ש ה ע ל י ה ד י ב ו ר . זה היה 4ימים א ח ר י ש ק י ב ל ת י ידיעה מ ה מ פ ק ד ה על מ ו ת בני״. ב ו ו ד א י ע ל היהודים ,א ש ר ״ ל א רואים א ו ת ם שמעתם כולכם זמן בחזית״ .היה ש ר ב י ם מ ה ח י י ל י ם ל א ה ר ג י ש ו שהם יהודים ,ע ד ש ה ת ח י ל ו ל ק ב ל מ כ ת ב י ם מקרוביהם מאוזבקיסטאן ומקאזאכסטאן שאין רואים בדרך לחזית מודרכת אותם יהודים או בחזית, בחפירה, שהם אינם מודרכת בשאלות :״אצלנו מדברים בגלוי ידיעה כזאת לוחמים״. למקרא מ נ ו ח ת ו ש ל החייל מנוחתו היהודי. ל א ב ש ל ד א ג ה ל ע צ מ ו א ל א ב ש ל ד א ג ה לקרוביו ,א ש ר מ ע ל י ב י ם חינם .ו כ ד י ש ה ח י י ל י ם ו ה ק צ י נ י ם ש ל ה צ ב א ה א ד ו ם י ו כ ל ו ל ה י ל ח ם ב ל ב שלם ,ח י י ב י ם א נ ו ל ס פ ר איך הם ל ו ח מ י ם ב ח ז י ת ל א ל ש ם ה ת פ א ר ו ת , א ל א למען ש א י פ ת נ ו ה י ח י ד ה ב י מ י ם אלה ,ל ה ש מ י ד א ת ה ג ר מ נ י ם י ו ת ר מ ה ר ״ כך או ההתעוררות המלחמה ב( אחרת הגבירו הלאומית תופעות שהחלה רווחת האנטישמיות בקרב עוד היהודים יותר את הסוביטיים המגמה מאז 8 2 . של תחילת בגרמנים. אחת הבעיות המיוחדות שהעיקו להלכה ולמעשה על החייל היהודי, ל פ נ י ה ק ר ב ו ב מ ה ל כ ו ,היתד ,ה א פ ש ר ו ת ל י פ ו ל בשבי .מ ה נ ס י ו ן ה מ ר ש ל ש ב ו י י ם יהודים ש נ פ ל ו בידי ה נ א צ י ם ו כ ת ו צ א ה מ ת ח ו ש ה מ ב ש ר ת רע ,ש ר ר ה ב ק ר ב ה י ה ו ד י ם מעין ת מ י מ ו ת דעים ,ש א ם ח ס ו ש ל ו ם יקרה ה ד ב ר — א ל ל ה ם ל ג ל ו ת ל ש ו ב י ה ם את ז ה ו ת ם ה א מ י ת י ת .ב מ ק ר י ם ר ב י ם נ ת ג ל ת ה ל א ו מ י ו ת ם ע ל ידי ח ב ר י ה ם ל נ ש ק הלא־יהודים, ו ת ו ך זמן ק צ ר ה ו צ א ו ל ה ו ר ג ב ע י נ ד י ם אכזריים ביותר, א ל א אם ה צ ל י ח ו ל ה ת א ב ד ל פ נ י כן .אין ת י מ ה א פ ו א ש נ מ צ א ו חיילים יהודים ,ב ע י ק ר ב ע ל י חזות 102 ״גויית״ שהעדיפו להסתיר א ת ד ב ר יהדותם, כבר מרגע ב ו א ם ליחידד4 על מ ס פ ר מנסיונו האישי החייל כך לשעבר בצבא האדום, ומי שהיה סופר יהודי־סובייטי ,ה ר ש ל ו ו י י נ ר י ד : ״גם א נ י ע צ מ י נ ק ר א ת י ב ח ז י ת ב ש ם ס ל א ב י טיפוסי .כ ש י צ א לי פ ע ם ל ב ו א מהחזית ל מ ס פ ר ימים ל מ ו ס ק ב ה ע ר כ ת י ביקור בוועד היהודי ה א נ ט י פ ש י ס ט י . ה מ ש ו ר ר ל י י ב קוויטקו שהיה מ ר א ש י הוועד ו ה מ ע ר כ ת ש ל ה ע י ת ו ן אייניקייס, הוכיח אותי על פני את הלמאי קורא אני לעצמי בשם ג ר י ובזה אני מפחית תפקידי בחזית ש י ע ו ר ה ל ו ח מ י ם היהודים ש ב ח ז י ת .ל א ח ר ה ס ב ר י ע ל ו ע ל מ צ ב י ,ה ס כ י ם לייב קוויטקו ע מ י ואף ע מ ד ב ת ו ק ף ש ל א א ג ל ה ב ח ז י ת א ת ד ב ר ה י ו ת י יהןךי״ .88 ש ת י ה ס ו ג י ו ת ש ה ו ב א ו ל ע י ל הן ל כ ל ה ד ע ו ת ר ק ח ל ק ק ט ן מ ת ו ך מ כ ל ו ל ה ב ע י ו ת ה מ י ו ח ד ו ת ש ל י ו ו ואיפיינו א ת ד ר כ ו וגורלו ש ל החייל היהודי ב צ ב א ה א ד ו ם ב ע י ת ו ת קרב כ ב ע י ת ו ת רגיעה. כאן הדאגה הרחב ה מ ק ו ם לציין ש ע ל ר ק ע ה ב ע י ו ת ה מ ש ו ת פ ו ת ה ל ל ו ו ה א ח ר ו ת , למשפחות — צמחה ובעיקך מתוך הרגשת שותפות הגודל בעודף והתפתחה ת ו פ ע ה ב ו ל ט ת של ס י ו ע כ מ ו גם היהודי במובן רק משום מאיש לרעהו, ה ע ו ב ד ה ש ״ ה ם יהודים״ .ב מ י ו ח ד אמורים ה ד ב ר י ם ל ג ב י י ח ס ם ש ל ה ר ו פ א י ם ה י ה ו ד י ם אל בגי עמם, נותרו הללו ה א ת מ ת ו ך ה ה ר ג ש ה ש ה ם מ צ ו ר ם ל ה צ י ל ח י י ל י ם יהודים ש ה ר י ״אחד מעיר ושניים ממשפחה״. לימים פיתחו ביניהם החיילים היהודים א מ צ ע י ם מ ו ס כ מ י ם ל ז י ה ר הדדי ,כ מ ו ה ס י ס מ ה — ״ ע מ ך ״ ו כ ד ו מ ה . לחיילים היהודים נודעה ללא ספק השפעה מוסרית ומעשית ב ל ת י מ ב ו ט ל ת ג ם ע ל א ר ו ע י ם ו ת ו פ ע ו ת ש ו נ ו ת ב ד ב ר י עמנו ,ה ר ב ה י ו ת ר מ ע ב ר ל ע צ ם ת ר ו מ ת ם ל ש ם כ ך מ ס פ י ק לציין א ת ה ת פ ק י ד ה ח ש ו ב הצבאית. שמילאו שבויים וצנחנים יהודים מ ה צ ב א ה א ד ו ם ב א ר ג ו ן פ ע ו ל ו ת מ ר י בגיטאות ,ב מ ח נ ו ת ריכוז ו ס ט א ל א ג י ם למיניהם. תפקידם וארגון ו כ מ ו כן ב י ח ס ה ח ם ש ג י ל ו כ ל פ י שריח־ ה ש ו א ה .ה ו א הדין גם ל ג ב י המזהיר בסיוע לשארית הפליטה ברחבי אירופה ב ע נ י נ י שיקום, הגנה ״ ה ב ר י ח ה ״ ו ה ע ל י ה ל א ר ץ ישראל. מ ט ב ע ה ד ב ר י ם ש י י כ ו ת פ ר ש י ו ת א ל ה לנושא ה ר א ש י שצוין ב ר א ש י ת ה ח י ב ו ר . א ו ל ם מ ח מ ת ק ו צ ר ה י ר י ע ה ו ה מ ח ס ו ר ב מ מ צ א י ם מגובשים ,יש ל ה ס ת פ ק ב ש ל ב זה באיזכור ה ק צ ר צ ר דלעיל .כשם שגם הנושא העיקרי הובא ב מ ס ג ר ת ח י ב ו ר זה ב צ ו ר ה ח ל ק י ת ו מ ק ו צ ר ת ו מ ק ו ט ע ת ,ל ע ו מ ת מ ה שראוי ל ו ב ה ת א ם ל ה י ק פ ו ו ל מ ש ק ל ו . י ח ד ע ם ז א ת גיתן ל ק ו ו ת ש ג ם ב מ ס פ ר י ם ה כ ו ל ל י ם ש ה ו ב א ו כאן ,ו כ מ ו ג ם ב מ מ צ א י ם החלקיים ו ב ת י א ו ר פ ר ט י ה ם ש ל בודדים — יש כ ד י ל ח ש ו ף ט פ ח אופייגי ומייצג ע ל כ ל ל ה ל ו ח מ י ם ה י ה ו ד י ם ב צ ב א האדום ,ע ל טיב ל ח י מ ת ם ו מ נ י ע י ה ם ה מ י ו ח ד י ם — מ ב ח י נ ה ל א ו מ י ת ואישית. הערות (1הנושא דלהלן מבוסס על מאמרו של י .פלוצקי ״יהודים בצבא רוסיה הצארית״ בתוך :״הלוחפ היהודי בצבאות העולם״ בעריכת י .סלוצקי ומרדכי קפלן ,הוצאת ״מערכות״ ,תל־אביב ,1967ע״ע .122—103 (2הגושא דלהלן מבוסם על מאמרו של א .תימור ״יהודים בצבא האדום״ שפ ,ע״ע .134—123 103 (3בהקשר ל כ ך ראוי לציין כי בהצהרה של ״ממשלת ברה׳׳מ לקראת כ נ י ס ת י הצבא האדום למזרח פולין אוזכר רק ״הסבל של אחינו האוקראינים והביילורוסים״ .ר א ה : ש:זערנ )קיוב( מה־ 18לספטמבר .1939 (4במלחה״ע ה־ 1נלחמו ב צ ד צבאות ההסכמה 1,054,600חיילים יהודים )מהם נפלו (117,250נ ג ד הצבאות של מעצמות המרכז ,שבשורותיהן נלחמו 450,000חיילים יהודים )מתוכם נפלו .(54,000ל פ י :הערך ״מיליטרדינםט״ )שרות צבאי( ,ב ת ו ך : אנציקלופדיה דאש מדנמוטפ) 1957 ,בשפה הגרמנית( ע״ע .508—507 (5עדות הירש שווארצפאן מדור תיעוד בע׳׳פ של המכון ליהדות זמננו באוגיברםיטה העברית בירושלים )להלן :מיה׳׳ז( עמ׳ .2—1 (6פ פ ד זברון לקהילת ?ולנה ,תל־אביב ,1972עמ׳ ,.413 (7מתוך יומנו של גרשון אדיב )אדלםון( ח ב ר קיבה'׳רוחמה ,שהגיע אז בתפקיד מסוים לעיר מולדתו וילנה ,21.10.1939 .ע״ע .33—32 est (8ע״ע .32—31 (9עדות הירש שוואדצמן ,כנ״ל בהערה .5 (10עדות יצחק שפירא )מיה״ז( עמי .(1 (11פרטים ר א ה :ד כ לוין ״יהודים אסטוניים בברית המועצות״ ) (1945—1941קובץ מחקרים י ד ושט י״א ,תשל״ו ,ע״ע ,213—212הערות л ,3 (12י .מונצונפקאפ רודנינקו גירים פארטיזאנאי ,ווילניוס ) 1959בשפה הליטאית(, עמ׳ 17והשווה עדות חייפ גורקאן מיה״ז ,ע״ע .23—22 (13עדות ש .כקין ,מיה״ז ,עמי .4כנ״ל נהגו גם 2יוצאי וילנה ,מנשה חייקין וצבי וידוצ׳אנסקי ,בהצהירם שהם מביילורוסיה ,בה בשעה שחברם מישה לוין אמר את האמת ,נשלח ל״גדוד עבודה״ .חברם הרביעי אריה יפה ,שסיפר לתומו שנולד בגרמניה — הוחזר לקולחוז .עדות המעפיל מיה״ז ,עמ׳ .11 ,10 (14א .כיליאוויצ׳יופ ,ניאמונאם גריז׳טא אי סאבו וואגא )בשפה הליטאית( ,ווילניום ,1961עמ׳ .87 (15זאב מיליקוכפקי״ בצבא האדום עם פ ר ח המלחמה עם הגרמנים״ ילקוט מורשת כ״ה ,אפריל 1978עמ׳ .67 (16פרטים על היהודים ביחידות אלד .ר א ה :שני החיבורים של ד ב לוין :א( לוחמים ועומדים על נפשם — מלחמת יהודי ליטא בנאצים ,הוצאת האוניברסיטה העברית ויד ושם, ירושלים ; 1975ב( עם הגב אל הקיר — מלחמת יהודי לטביה בנאצים ,הוצאת האוניברסיטה העברית ,י ד ושם ו ה ק י ב ה המאוחד ,תל־אביב .1978 (17לוחמים ועומדים על נפשם )כנ״ל הערה קודמת( ע״ע .99—98 (18טענה זו נפוצה וחוזרת על עצמה בשורה של פרסומים יהודיים לאחד מלחה״ע השניה .כך ,למשל ,מציץ בהקדמה לזכרונותיו קצין יהודי לשעבר מהצבא האדום ש״רבות עושים ברוסיה הסובייטית להנצחת זכרם של גיבורי כל העמים .רק העם היהודי מוצא מכלל זה״ .ארקדי תימור ,חברי לקרב — יהודים לוחמים בצבא הסובייטי ,1945—1941הוצאת ״מערכות״ תל־אביב תשל״א ,עמ׳ .10על הנטיד .המיוחסת להיסטוריו גרפיה הסובייטית ״להתעלמות מחלקם של היהודים במלחמה ע ד הנאצים ...ו א ת היהודים הם מלהזכיר״ ר א ה :יופו* גורי ,״מקורות לחקר לחימת היהודים בצבא האדום במלחמת העולם השניה״ ,ידיעות יד ושה ,מס׳ ,33אוקטובר ,1964ע״ע ;7—1בנוסח אחר חוזר גורי על טענתו גם במאמרו המקיף ״יהודי ברית המועצות במלחמה נ ג ד גרמניה הנאצית״, בתוך :לוחמיב יהודים במלחמה נגד הנאציפ ,בעריכת מ .מושקט ,בהוצאת הארגון הישראלי של חיילים משוחררים ,רחביה תשל״א ,עמ׳ .24 במיוחד מובעת טענה נ ג ד מחברי חמשת כרכי ״ההיסטוריה של מלחמת ״המולדת הגדולה״ — ,1945—1941וזאת בגלל ש״בחרו בשיטתיות באנשים בעלי שמות רוסיים מובהקים להדגמת מעשי גבורה אישיים והתעלמו ,בדרך כלל ,מן האנשים מכל קבוצות הלאום הלא־םלביות ,ומן היהודים עוד יותר מכולם״ p « n .איינשטיין ,״יהודי ברית המועצות במלחמה נגד הנאצים״ בתפוצות הגולה מס׳ 37/78תשכ״ז ,עמ׳ ) 119להלן :איינשטיין(. .19דוגמה מוחשית נותן הקובץ ״לוחמים יהודים נ ג ד הנאצים״ שהוזכר בהערה הקודמת :לעומת 63עמודים שהוקדשו בו ליהודים בצבאות פולין ,הרי ליהדות 104 ברה״מ הוקדשו 56עמודים )כולל מהאזורים המסופחים( בולט שם בלבד .עוד יותר בפרופורציה של הפער במדור ״חיילים מספרים״ :מספר הזכרונות האישיים והרשימות המתייחסות לצבאות הפולנים הוא כפול שלושה מאלו ש ל הצבא האדום .והוא הדין גם ״סיפורי הלוחמים״ המובאים ״מול האויב הנאצי — לוחמים מספרים —1939 בקובץ: 1945״ ,כרך ב׳ בהוצאת ארגון נכי המלחמה בנאצים ,תל־אביי תשכ״ז. (20 יוצאי אינדיקציה האזורים מהרשימות בולטת הפנימיים החברים של ב״קול נכי המלחמה״. (21 למספר של הגובר ברה״מ( החדשים והולך שהגיעו שהתקבלו של לישראל לארגון בצבא הסובייטי הל־אביב ) 1981בשפה הרוסית(. (22 לפרסומים הכוונה שהוזכרו בנאצים ושפורסמו האחרון, נכי המלחמה אהרן אברמוביץ ,השתתפותם של היהודים לעיל חיילי הצבא בעשור האדום )ובמיוחד לקבל ניתן במלחמת העולם, וכן: בהערות 21—19—16—2—1 לוין דב ״עובדות ובעיות בחקר לחימת ברית המועצות במלחמת העולם השניה״ מ ת ו ך :העמידה היהודית בתקופת השואה, ושם, יד ;318—310 ע״ע ,232—186 ייוסף ״יהודי ליטבאק ברית המועצות במלחמה הפעילה — בצבא ובתנועה הפרטיזנית — במלחמת העולם השניה״, נ ש ר מס׳ ,48—47תשרי תשכ״ו. (23 פאלקפ־שטימע י .קאגטאר ״יידן אויף דעם גרעסטן און וויכטיגסטן פראגט״ )ווארשה( ) 16—18.4.1963הועתק גם ב״קול נכי המלחמה״ מאי .(1963 )(25 (24 המוגה בעיקר ל־ 65הכתבות והרשימות מתוך המדורים: ו״אונזערע זינ און טעכטער״ ״אונדזערע העלדנ״ ) .(40חלק מהכתבות והרשימות הללו במיוחד אלו המתייחסות לבעלי התואר גיבור ברה״מ ,פורסמו בעברית בקובץ ״מול האויב הנאצי״ כרך ב׳ )כנ״ל בהערה (19ע״ע .327—237 (25 ארקדי תימור ״יהודי ברית המועצות בחיל השריון״ ,פול האויב הנאצי ,כרך ב׳ (26 לפי מה שמסר שכנא אפשטיין עורך ״אייניקייט״ והמזכ״ל של הוועד היהודי (27 מתוך הרשימות שפורסמו ראוי לציין את אלו הבאות :לפי ה״אייניקייט״ מ ן . )כנ״ל בהערה (19עמ׳ .234—233 ,. האנטיפשיסטי בכנס השלישי של מליאת וועד זה שהתקיים במוסקבה ב־ 11—8באפריל .1944 ״9.5.1946 די. זיגגער המביא גם )דאס שמית רשימה — מספר ״הגיבורים״ היהודים היה ; 101 אויפגעריכטע פאלק ,מאםקווע 1948 קאנטאד עמ׳ ; 105—210 לפי )כנ״ל הערה (23שהסתמך על נתונים של המחיאון הצבאי הסובייטי מן ה־; 108 — 1.4.1947 גורי לוחמים יהודים במלחמה וכוי )כנ״ל בהערה — (18ע״ע ; 119 — 75—70גורי מקורות וכוי )כנ״ל בהערה ; 121 — (18מול האויב הנאצי )כנ״ל בהערה ; 145 — (19לרשימת 145השמות המובאים הלשת: ״ברור וקונפרוגטציה לנו בקובץ כי אישיות, זה בהיעדר )ע״ע (330—329 מסמכים רשמיים עלולות להתגלות טעויות. מובאת גם הסתייגות המערכת וחוסר אולי האפשרות ייהדגו רוסי של בזו קומוניקציה או אוקראיני בן לאום אחר ,כפי שההיפך מזה קרה אצל רבים מהיהודים .אנו נוטלים על עצמנו סיכון זה ונהיה מוכנים להודות בטעותנו לאחר מברה״מ, שנקבל ולהפרכת העובדות ,חומר שיסתור את קביעתנו״ שם ,עמ׳ כ״ד. (28 המקור היחידי לאימות קטעים מפרי עטו של איליה אהרנבורג בשם ״כך נלחמים יהודים״ ,פורסמו תחילה בעיתון ״אייגיקייט״ מה־ 7.11.1942בקובץ ״מלחמה״ ,שהופיע ב־1943 המובאה לעיל היא התרגום העברי מתוך הקובץ ״בחבלי כליה״ בעריכת במוסקבה. בנימין וסט, הוצאת ארכיון העבודה תל־אביב ,1963עמ׳ .218—217 .29 (30 (31 לפי התרגום ה ע ב ר י :ש פ עמ׳ .230 התרגום לפי עיתון ״דבר״ מה־.14.9.1942 לפי: ארקדי מרנוליפ דרכי ארבע — חברון ,תשל״ו ,ע״ע .61—60 חיי, תורגם מרוסית בידי דוידה קרול, קרית (32 הדברים גאמרו במליאת הוועד היהודי האנטיפשיסטי ב־ 29לפברואר 1943ופורסמו (33 — לאחר מכן ב״אייגיקיים״ מה־ 15במארס ; 1943התרגום ל פ י :בחבלי כליה. הרשל וויינרוך בלוט אויף דער זמ )יידו אין סאוועטן פארבאגד( ברוקלין ניו־יורק ,1950 ,עמ׳ .175 105 יהושע גלבוע בעל־הברית הנשכח הסטטיסטיקה הסובייטית מעלימה את חלקם של היהודים במלחמת העולם השניה ,בצבא הסדיר ובין הפרטיזאנים ת ע ו ד ו ת ועדויות א י ן ־ ס פ ו ר מ כ ח י ש ו ת א ת ה ט ע נ ו ת ש ה ו ש מ ע ו והיו להן מ ה ל כ י ם ב מ ש ך שנים אחרי המלחמה בדכר ״פסיביות״ יהודית מ ו ל מכונת־ההשמדה הנאצית. ה ע ו ב ד ו ת ה י ד ו ע ו ת מוכיחות ,כי ל א היה כ ל י ס ו ד ל ק ס ר ו ג ע ל ה ע ם היהח־י ,א ש ר הושיט ,כ ב י כ ו ל ,צווארו לסכין ה ר צ ח נ י ת . אמת, ה ס ס ס י ס ם י ק ה של ה ח ו ר ב ן והמוות' היתד .כ ה מ ו ח צ ת ,ש מ ב ע ד ל ש ש ת המיליונים השלמה. סבענו הטבוחים קשה היה ב ת ח י ל ה לראיות ב ד ם ו ה ד ע ת כ מ ע ם ל א היתד! נ ת ו נ ה א ת יריעת המציאות א ל א ל ס פ י ר ת המתים .א ב ל ע ו ב ד ה ה י ס ט ו ר י ת ב ל ת י מ ע ו ר ע ר ת היא ,כ י כ ש נ י מ י ל י ו נ י ם יהודים א ח ז ו ב נ ש ק ב מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש ג י ה .ולא היה ג י ל ד ש ל ל ח י מ ה ו ל א היתד .פ י נ ה ש ל ת נ ו ע ת ־ מ ר י ,א ש ר ב ה ם ל א ג מ צ א ו יהודים. לחמנו ת ח ת הדגלים הלאומיים של כ ל מדינות הברית האנםי־נאצית ,אך כ ת ו צ א ה מ ח ו ס ר ס ט ט ו ס יהודי־מדיני היה לנו גורל מ י ו ח ד :הנאצים רצחו אותנו בתור אבל יהודים, כלוחמים הופיעו כאזרחים היהודים סובייטיים, צרפתיים, פולניים וכר. הדברים הבאים ברית־המועצות. יוקדשו ר ק של לחלקם היהודים במערכות המלחמה של לעומת ההלצה האנטישמית הארסית ,שהיו לה מהלכים פ ה ושם ב ר ו ס י ה ב י מ י ה מ ל ח מ ה ,כי ״היהודים כ ב ש ו א ת ט ש ק נ ט ״ ) ב י ר ת א ו ז ב ק י ס ס ן ש ה ו צ פ ה בפליטים(, בשורות נציין קודם־כל שלפי האומדן לחמו למעלה מ ח צ י מיליון יהודים ה צ ב א ה א ד ו ם ו ב י ח י ד ו ת ש ה י ו ק ש ו ר ו ת ע מ ו ק ש ר י .כ פ י פ ו ת .נוסיף ונציין, כ י ה י ו א ל ה ל א ר ק מ ג ו י ס י ם ש נ ק ר א ו ל י ח י ד ו ת י ה ם ,א ל א ש י ה ו ד י ם היו מ ה ר א ש ו נ י ם להתנדבות למערכה המזוינת בפולשים הכובשים. יתירה מזו: לא אחת עשו י ה ו ד י ם מ א מ צ י ם מ י ו ח ד י ם ו ע ק פ ו מ כ ש ו ל י ם שונים ,כ ד י ל ה ת ק ב ל ל ש ו ר ו ת ה ל ו ח מ י ם — ו ר ב י ם נ א ל צ ו ל נ ק ו ם ת כ ס י ס י ערמה ,כ ד י ש ל א ל ה פ ס י ד א ת ה ז כ ו ת ל א ח ת ב נ ש ק . לפי א ח ד ה ח י ש ו ב י ם היו ב צ ב א ה א ד ו ם ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה ל מ ע ל ה מ ח מ י ש י ם ג נ ר ל י ם מ מ ו צ א יהודי — ולפי חישוב א ח ר מ ס פ ר ם הגיע ל מ א ה בקירוב .ה ה פ ר ש 106 בין ש נ י מ ק ו ר ו ודאי ב כ ך ,ש ל א החישובים האלה ש ל ג נ ר ל סובייטי ל פ י ש מ ו . .י ש תמיד ל ה נ י ח ,כ י יהודים לקבוע ניתן ב ד ר ג ו ת הפיקח־ יהדותו הגבוהות ר א ו צורך ל ט ש ט ש ש מ ו ת ״ פ ר ו ב ו ק ט י ב י י ם ״ ש ל ה ם .ע ו ד ייאמר ,כי ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה כ ב ר נסתמנה בברית־המועצות להבליט מגמה שלא יהודים בשלבים עליונים ש ל ה פ י ק ו ד הצבאי .א ם ל א פ ע ל ה כ א ן מ ד י נ י ו ת א פ ל י ה מ כ ו ו נ ת ,ה ר י ה י ת ה פ ו ע ל ־ מ ש י ק ו ל י ם פוליטיים יוצא אופורסוניסטיים :כדי לא ל ת ת ב ק ר ב הרוסים ח י ז ו ק ל ת ע מ ו ל ה ה נ א צ י ת ,כי ז א ת ה י א ״ מ ל ח מ ה יהודית״. א ב ל נ נ י ח ל פ י ־ ש ע ה ל ג נ ר ל י ם ו נ פ נ ה ל מ ק ו ר ו ת סובייטיים רשמיים ,ש מ ת ו כ ם מ ת ב ר ר כ י ב ה ת א ם לשיעורם ה י ח ס י ש ל יהודים ב א ו כ ל ו ס י ה ה ס ו ב י י ט י ת ה כ ל ל י ת — ה י ה מ ס פ ר היהודים ש ז כ ו ל א ו ת ו ת ה צ ט י י נ ו ת ג ב ו ה י ם ע ל מ י ב צ ע י ם ק ר ב י י ם ג ד ו ל מ מ ס פ ר ם ש ל ב נ י לאומים א ח ר י ם :כ־ 5000יהודים כ נ ג ד 128א ל ף רוסים ו ־ 3 3 א ל ף א ו ק ר א י נ י ם בקירוב .ל פ י ה ח ו ב ר ת ב ל ש ו ן א ד י ש ״העם היהודי ב מ א ב ק נ ג ד ה פ א ש י ז ם ״ ,ש ה ו פ י ע ה ב מ ו ס ק ב ה ב ה ו צ א ת ״ ד ע ר ע מ ע ס ״ ב־ ,1945ה ר י ע ד ל ־ 1ב י נ ו א ר ו ק צ י נ י ם יהודים 1944צוינו ל ש ב ח 32,067ח י י ל י ם כמעט )מספרים א ל ה זהים ע ם ה מ ס פ ר י ם ש ה ו ב א ו ב א פ ר י ל 1944ב פ נ י ה ו ו ע ד ה ה ש ל י ש י ת ש ל הוועד ה י ה ו ד י האנטי־פאשיסטי ב מ ו ס ק ב ה ,ע ״ י מ ז כ י ר ו ש כ נ א אפשטיין(. אין מזכירים לאומיותם של היהודים גם א ת התואר הרם ״גיבור־ברית־המועצות״ קיבלו לוחמים בזמן יהדים ה מ ל ח מ ה ״יותר משמגיע להם״ ל פ י שיעורם ב ת ו ך האוכלוסיה הסובייטית הכללית. ב ת ו א ר ה ז ה ז כ ו כ ־ 11א ל ף חיילים ,ק צ י נ י ם ו ג נ ר ל י ם — ולפי א ח ד ה ח י ש ו ב י ם כ־ 120מ ב י נ י ה ם ה ם י ה ד י ם . ה ע ו ב ד ו ת ה א ל ו ד ו ע ו ת ה י ט ב והן ה ו כ ר ו וצוינו ל א א ח ת ,א ך ל מ ר ב ה ה צ ע ר , ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ,נוהגים ה ש ל ט ו נ ו ת ה ס ו ב י י ט י י ם ל ט ש ט ש ן ולהעלימן .כ ך א נ ו מ ו צ א י ם פירוט ש ל ״גיבורי־ברית־המועצות״ לפי השתייכותם הלאומית בחוברת של מ .מ ו ר ו ז ו ב ) ״ ה מ ס ו ר ו ת ה ל א ו מ י ו ת ש ל ע מ י ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ״ ,שיצאה ל א ו ר ע ״ י הממלכתית ההוצאה לספרות פוליטית( מ ש נ ת :1957א ת המניין ש ל 10,940 ״גיבורים״ פ ו ת ח ה מ ח ב ר ב ר ו ס י ם ) ,(7,627א ו ק ר א י נ י ם ) (1,928וביילורוסים ); (244 ה ו א מ ו נ ה א ת ה ג י ב ו ר י ם הצ׳ובאשיים ,באשקיריים ,אוסייטיניים ,טאדז׳יקיים ,ק י ר ־ גיזיים ו א ח ר י ם ; ה ו א מ ג י ע ל ל ט י ם ) 8ג י ב ו ר י ם ( ,ל י ט א י ם ) (8ו ק א ר ל י ם )(66 — א ב ל ״ ג י ב ו ר י ־ ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ״ ה י ה ד י ם ל א נ ז כ ר י ם ו ל א נפקדים. ב מ ק ו ם זה כ ד א י לציין ,כ י ה ע ל מ ה ד ו מ ה נ ו ה ג י ם ה ש ל ט ו נ ו ת הסובייטיים ל א ר ק לגבי חלקם של היהדים בלחימה האנטי־נאצית ,א ל א גם ביחס ליהדים כ ק ר ב נ ו ת הנאציזם .א ף ב מ ס כ ת ־ ה י י ס ו ר י ם והדמים נ י ט ל ה ״ ס ט ס ו ס ״ מ ה ע ם ה י ה ד י ; הסובייטיים ב ר פ ו ב ל י ק ו ת שונות .א ף ידוע, כי הרוגיו נ כ ל ל י ם במניין ה א ז ר ח י ם למרות פ נ י ו ת מ י ש ר א ל מ ס ר ב י ם מ ו ס ד ו ת ס ו ב י י ט י י ם ל ש ת ף פ ע ו ל ה ע ם ״ ד ושם״, ו א ף ל א נ ע נ ו ל ב ק ש ו ת ל ס פ ק ח ו מ ר ת י ע ד י ל מ ש פ ט אייכמן )החומר ש ש ל ח ו ל ג ר מ נ י ה המערבית לצורך מ ש פ ט י אושוויץ גם־כן מתחמק מלהטעים במפורש קרבנות י ה ד י י ם ו מ ד ב ר ע ל זוועות ש ב י צ ע ו ה נ א צ י ם ברוסים ,אוקראינים ,פ ו ל נ י ם ו כ ר ( . השפר שלא פורסם כ ז ה ו ה י ח ס הסובייטי ה נ ו כ ח י ל ״ נ ק ד ה ה י ה ד י ת ״ בהיסטוריה ש ל המלחמה, א ו ל ם ה י ו ג ם ימים אחרים ,ו ה י ו ת ש ה ם נ ר א י ם ע ת ה מ ר ו ח ק י ם מ א ד ,יש מ ש נ ה 107 להעלותם •חשיבות .פאשיסטי, הוועד, מחדש. מ־ 2במארס בעתמ ,1946 ״אייניקייט״, אנו מוצאים בטאון הוועד־היהודי־האגטי־ דין־וחשבון מישיבת הנשיאות של ב ר א ש ו ת ו ש ל פרופ׳ ש .מ י כ ו א ל ס ,ש ב י ן ה י ת ר ע מ ד ב ה ל ד י מ ״ ס פ ר ע ל במערכה יהודים־גיבורים נגד ה מ ש ו ר ר איציק הפאשיזם״. פפר סיפר לנשיאות ע ל ה צ ע ת ח ב ר י ם שונים של ה ו ו ע ד ל ה ו צ י א ס פ ר ״ ב ד ב ר ה ג ב ו ר ה ש ל ו ח מ י ם יהודים, ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,גילו ב מ ל ח מ ה ב פ א ש ח ם ״ .לדבריו ,הוועד ה א מ ר י ק נ י ש ל בעיקר מלומדים סופרים, האנםי־פאשיסטי ואמנים יהודיים במוסקבה( )שעמד הוועד היהודי ב ק ש ר י ם הדוקים ע ם ה ע ל ה ג״כ הצעה דומה — ו״לפיכר היא התכנית ל ה ו צ י א א ת ה ס פ ר ב מ ש ו ת ף ,כ ך ש ת ת ו א ר ב ו ה ג ב ו ר ה ש ל יהודים י ה ו ד י ם ־ ל ו ח מ י ם מכל מלחמת־העולם־השניה; החזיתות של עם במיוחד ז א ת י ת פ ו ס מ ק ו ם גיכר ה ח ו מ ר בדבר יהודים־גיבורים ב מ ל ח מ ת ה מ ו ל ד ת הגדולה של ססס״ר״. ה ת כ נ י ת ה ז א ת — כ ת כ נ י ו ת א ח ר ו ת ש ה ו ע ל ו ב א ו ת ה ישיבה ש ל ה ו ו ע ד ־ ה י ה ו ד י ־ האנסי־פאשיסםי היתה לא להציג )כמו ת ע ר ו כ ה ניידת א ו ת ה הן ב ר ו ס י ה והן ע ל היהודים לה; מחוצה במלחמת־המולדת, הפעלת ועדה שהכוונה היסטורית — ה ו צ א ה ל פ ו ע ל ( .ה ס פ ר ש ת ו כ ג ן ב מ ו ס ק ב ה ל א הופיע ,א ו ל ם גם ב ל ע ד י ו א נ ו יודעים מ ה ג ד ו ל י ם היו ה ה י ק ף ,ה ה ע ז ה הסובייטית. ארנבורג ומסירות־הגפש של הלחימה היהודית־ א ף ב ק ב צ י ם ״רוצחי עמים״ ש ה ו פ י ע ו ב מ ו ס ק ב ה ב ע ר י כ ת ו ש ל א י ל י ה ושהוקדשו למעשי מעיקרם הזוועה הכובשים של כלפי האוכלוסיה ה י ה ו ד י ת ח ס ר ת המגן ,מ ז ד ה י ם פ ר ק י ־ מ ר י ־ ו ג ב ו ר ה מ ו פ ל א י ם .ו ה נ ה מ ה ש א נ ו ק ו ר א י ם ברשימה של ארנבורג מאותם הימים: ״הגרמנים יהודים רב. כ ת ב ו ,כי יהודים ממושקפים, אבל כפופים בכוחנו גם על מוגי־לב הם. ספריהם? אמנם אולי ה כ י ר ו ה ג ך מ נ י ם כן, באותיות אך הקטנות ל ה ש י ב מ ל ח מ ה שערה ...היהודים ה י ו ע ם ורק כוחנו של מלומדים ופועלים ,פ י ל ו ס ו פ י ם ומוסיקאים ,ר ו פ א י ם ו ס ב ל י ם .היהודים א ה ב ו א ת הרעיון ה נ א צ ל ואת המלה הנאצלת ,את האדם באשר הוא אדם .אך לא פחדנים הם — נכדיהם של המכבים״. ו״נכדיהם ש ל ה מ כ ב י ם ״ ה ת ב ל ם ו ב כ ל ג ז ר ו ת ה מ ל ח מ ה ש ל ר ו ס י ה גגד ג ר מ נ י ה . המלחמה נגד ה״ךייך״ וחיילים־מן־השורה היתד. מלחמת־מצווה־ונקמה. ליהודים מפקדים גבוהים שיקעו בה מיטב ל ב ם ה כ א ו ב ומירב ת ב ו נ ת ם הצבאית. הקולונל היהודי נכנס לסטאלינגראד הקולונל לייב )בן א ב א ( וינוקור, אשר א ב י ו ואמו ה ו ש מ ד ו ע ״ י ה נ א צ י ם ב א ז ו ר ק ר א ס נ ו ד א ר ,היה מ ר א ש י ה מ פ ק ד י ם ש ל ח ט י ב ו ת ה צ ב א ־ ה א ד ו ם ,א ש ר כ י ת ר ו את נכנס הכוח ה ג ר מ נ י ה א ד י ר ש ל פ י ל ד מ ר ש ל פ ו ן ־ פ א ו ל ו ס ב ס ט א ל י נ ג ר א ד .הוא אשר ראשון ,ע ם ק ב ו צ ת ק צ י נ י ם סובייטיים ,א ל מ י פ ק ד ת הגייס ה ג ר מ נ י ה ש ש י וגייס ה ט א נ ק י ם ה ג ר מ נ י ה ר ב י ע י ) 22דיביזיות ,ש מ נ ו ל מ ע ל ה מ ־ 3 0 0א ל ף חיילים(, ק י ב ל א ת כ נ י ע ח ו ש ל פ ו ן ־ פ א ו ל ו ס ) ו א ת א ק ד ח ו ו ח ר ב ו ; ב ש נ ת 1959ס י פ ר ח ר ו ש צ ׳ ו ב ב ש י ח ה עם מ ש ל ח ת חיילים יהודיים מ ש ו ח ר ר י ם מ א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ,כי ק ו ל ו נ ל ו י נ ו ק ו ר ה ג י ש ל ו כ ש י א ת ה א ק ד ח ו ה ח ר ב ה א ל ה ( ו ה ו ל י כ ו ב ש ב י .כידוע ,נ צ ח ו ן ס ט א ל י נ ג ר א ד ש י מ ש מ פ נ ה ב מ ל ח מ ה ,א ו ל ם נ ק ו ד ת שיא ז א ת ב ב י ו ג ר פ י ה ה מ ל ח מ ת י ת ש ל ו י נ ו ק ו ר ל א היתד .מ ב ו ד ד ת מ מ ע ל ל י ל ח י מ ה א ח ר י ם ש ל ו :א ר ב ע פ ע מ י ם הוא נ פ צ ע ב ק ר ב ו ת . א ג ד ו ת ש ו ב ו ת דמיון מ ה ל כ ו ת ב ר ו ס י ה ע ל מ פ ק ד י ח י ד ת ־ פ ר ש י ם קוזקית ,ל י י ב 108 ש נ פ ל ב ק ר ב ע ל מ ו ס ק ב ה ב ד צ מ ב ר ) 1941ל א ה ר ח ק מ מ ו ס ק ב ה נ י צ ב ת דובאטור, א נ ד ר ט ה ל ז כ ר ו ( — ורבים א י נ ם מ ע ל י ם כ ל ל ע ל ד ע ת ם ,כ י ״קוזק״ ז ה ה ו א יהודי ) מ ש ה ה י ה ש ם אביו( .א ג ב ,ע ו ב ד ה ז א ת ל א נ ע ל מ ה מ ע י נ י פיקודיו ,א ך ד ו ב א ט ו ר ק נ ה א ת ה ו ק ר ת ם ב א ו מ ץ ־ ה ל ב והתושיה ש ג י ל ה .ב ש ע ר י מ ו ס ק ב ה ,ב ש ט ח י ב י צ ו ת ויערות, נ י צ ל ד ו ב א ט ו ר א ת ע ל י ו נ ו ת ה ס ו ס י ם ו ה ח ר ב ו ת נ ג ד ת ו ת ח י ם וטנקים ש ל האויב. הקוזקים ש ל ו הטילו פחדם ג ם ב ע ו ר פ ם ש ל הגרמנים .יש הטוענים כ י שגיאה ש ל סטאלין שיבשה א ת הסגולות הצבאיות המיוחדות במינן ש ל יחידת־ ה פ ר ש י ם ה ק ו ז ק י ת :ה ו א ציווה להוריד א ת א נ ש י ה מ ה ס ו ס י ם ל ח פ י ר ו ת .ג ם ב מ ל ח מ ת ה ח פ י ר ו ת ה ס ב ו ה ק ו ז ק י ם ש ל ד ו ב א ט ו ר א ב ד ו ת כ ב ד ו ת לאויב ,א ל א ש א ף ק ר ב נ ו ת י ה ם היו מרובים — ובאחד ה ק ר ב ו ת נהרג מפקדם. ע ל י ח י ד ת ־ פ ר ש י ם ק ו ז ק י ת א ח ר ת פ י ק ד ה ק ו ל ו נ ל חיים פ ו פ ו ב .בינואר 1943 ש ח ר ר ה י ח י ד ת ו א ת העיר וואלויקי — נ צ ח ו ן ב ע ל ח ש י ב ו ת מ ר ו ב ה ל ח ז י ת ו ו ר ו נ י י ד . היחידה ה ז א ת ל ק ח ה א ז ב ש ב י 6000ג ר מ נ י ם ו ב י נ י ה ם ש ל ו ש ה גנרלים. לזכותו הראשונים שנפלר ש ל חיים פופוב הגנרלים מציינים ,כ י ה י ו א ל ה הגרמניים ל ד י הרוסים. מדענים וטייסים גיבורים ב ח י ל ־ ה פ ר ש י ם הסובייטי א ף נ מ צ א ג נ ר ל י ה ד י :ו ל א ד י מ י ר צטלין ,בן א ד י ס ה , שהתחיל א ת הקריירה ש ל ו בחיל־הפרשים כ מ ת נ ד ב במלחמת־האזרהים — ובימי ה מ ל ח מ ה מ ו נ ה ל מ פ ק ד ־ ח ט י ב ה ש ל חייל זה. מ ״ י ה ד י ם ע ל סוסים״ — נ ע ב ו ר מחיל־הים ״גיבור ללוחמים הסובייטי קיבלו אותות הצטיינות ברית־המועצות״ .כאן י ה ד י י ם ע ל הים 3000 .מ ל ח י ם ק ר ב י י ם ו א ר ב ע ה מ ה ם זכו גנרלים נמצאו גם שני יהדיים. כדאי בתואר להטעים, כי רבים מ ה י ה ד י ם בצי־המלחמה שירתו בצוללות ,א ש ר ע ל עלילותיהן המפוארות מ ר ב י ם ל ס פ ר ע ד היום ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת . א נ ו י ד ע י ם ע ל מפקדי הצוללות שמעון ב ו ג ד א ר ,י צ ח ק ק א ב ו ,ג .ג ו ל ד ב ר ו י ש ר א ל פיסונוביץ׳ ,ב מ י ו ח ד ש מ ע נ ו ר ב ו ת ע ל ה א ח ר ו ן .י ש ר א ל פיסונוביץ׳ ק נ ה ל ו מוניטין כ מ פ ק ד ה צ ו ל ל ת מ־ .172בין ק ר ב ל ק ר ב ה י ה ה צ ע י ר והנועז ה ז ה מ ע ל ה ע ל ה כ ת ב חרוזי־שיר ,ש ב י נ י ה ם א נ ו ק ו ר א י ם :ב מ א ב ק לחיים ו ל מ ו ו ת ע ם ה ש ו נ א אין ק ר ק ע י ו ת ר ב ט ו ח ה מ ס י פ ו נ ה ש ל הצוללת... ש ו ר ה ש ל מ ה ש ל ג נ ר ל י ם י ה ד י י ם נ מ צ א ו ב ח י ל ו ת הרפואה ,ה ה נ ד ס ה ,השריון ו ה ת ו ח ח נ י ם .יצויין ,כ י יהודים ר ב י ם ב ע ל י מ ק צ ו ע ו ת ט כ נ י י ם ־ ה נ ד ס י י ם היו ב ח ו ל י ו ת שהונחתו לעורף האויב לצורך פ ע ו ל ו ת ־ ח ב ל ה ו ה ק מ ת צינורות־קישור מחתרתיים. ו ב ד א י אין צורך להרבות דברים ע ל חלקם ש ל מדענים ומומחים י ה ד י י ם בפיתוחם ש ל כ ל י ־ מ ל ח מ ה שונים ,א ם כ י ג ם ב ת ח ו ם ז ה נ י כ ר י ם ה מ א מ צ י ם ש ל ה ש ל ט ו נ ו ת ל ה ע ל י ם א ת י ה ד ו ת ם ש ל מ מ צ י א י ם .זכורים ד ב ר י ה ש ב ח ש נ א מ ר ו ל מ ט ו ס י ־ ה ק ר ב ״לאבושקין״ ,א ש ר ה פ ל י א ו מ כ ו ת י ה ם באויב ,א ך כ א ש ר א ב י ה מ ט ו ס ה ז ה ה ג נ ר ל ־ מאיור ש מ ע ו ן ל א ב ו ש ק י ן מ ת ב־ — 1960״ ל א ז כ ר ״ ש ו ם מ ק ו ר סובייטי רשמי, כ י ה ו א ה י ה י ה ד י ) ב ן ז ה ש ל מ ל מ ד י ה ד י מ ס מ ו ל נ ס ק ה י ה ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה גם ח ב ר הוועד ה י ה ד י ה א נ ט י ־ פ א ש י ס ט י ב מ ו ס ק ב ה ( . בחיל־התעופה ״גיבור הסובייטי נ מ נ ו בזמן ה מ ל ח מ ה עשרים יהדים בעלי התואר ברית־המועצות״ .שמות ש ל טייסי־קרב י ה ד י ם קשורים בפרשיות גבורה 109 ש מ ע ט ו ת כמותן .כ ך ידוע מ ע ש ה ו ש ל ה ק ב ר נ י ט א י ל י ה קאטונין ,א ש ר מ ט ו ס ו נ פ ג ע ב ע ת שהפציץ א נ י ו ת ג ר מ נ י ו ת — ו א ז כיוון א ת מ ס ו ס ו ה א ח ו ז ל ה ב ו ת ל ע ב ר א ח ת האניות ש ל האויב ,ו ב א ו פ ן זה פ י צ ץ וטיבע .מ ע ש ה ד ו מ ה ב י צ ע ה ק ב ר נ י ט י צ ח ק אירזיאק ,ש א ת מ ט ו ס ו ה נ פ ג ע כיוון ל ע ב ר ר י כ ח חיילים ו ר כ ב ש ל ה א ר ב — ו ע ם נפילתו קצר בגרמנים. ה כ ר ו נ י ק ה ה מ ל ח מ ת י ת היתד! מ ש ו פ ע ת ב מ ע ש י ם כגון א ל ה :ט נ ק י ס ט י ם יהודים, שחדרו וולף מנקים עם בוערים לשורות הגרמנים )כמו שלמה גורליק(; ד ל נ ס ק י ,בן ק ו ב נ ה ,ש ב ט ל י ו ן ש ל ו מ י ג ר ר י כ ח ג ר מ נ י ת ו ך הקולונל פעולת סיור: יהודים א ש ר ל מ ר ו ת ה ג ב ל ו ת י ה ם ה ש ת ד ל ו ב כ ל מ ח י ר ל ה ג י ע ל ח ז י ת ) כ מ ו ג י ב ו ר ־ ה צ ב א חיים מיגקין ,ק צ ר רואי מ י ל ד ו ת ו ,ש ע ל י ו ס י פ ר ה ס ו פ ר ה ס ו ב י י ט י ק ו ג ס ט א ג ט י ן מ ע ש י ־ ג ב ו ר ה א ל מ ו ג י י ם ש ל א ל פ י ח י י ל י ם יהודיים פ ש ו ט י ם ו מ י ב צ ע י ם סימונוב(; ר ב י פ י ר ס ו ם של ה ג נ ר ל היהודי י ע ק ב ק ר י י ז ר ו ה מ ר ש ל היהודי יונה צ ׳ ד נ י א ח ו ב ס ק י . . . 80אחוז בדיביזיה ה״ליסאית״ כ ב ר נ א מ ר כי ב א י ן מ ר כ ז יהודי מ ד י נ י ־ טרימוריאלי נ ז ק פ ו כ ל ג י ל ד י ה ל ח י מ ה של יהודים ל ח ש ב ו ן ה ע מ י ם ש ב ת ו כ ם ה ם ישבו .ג ו ר ל זה ב א ל י ד י ב י ם ו י מ ו ב ה ק בדיביזיה ה ל י ם א י ת ה־ ,16א ש ר ה ו ק מ ה כי ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .לא ס ו ד הוא, לא מ ע ט י ם מ ה ל י ט א י ם ש י ת פ ו פ ע ו ל ה ע ם ה א ו י ב — ו ב מ י ו ח ד הצסיינו ,ל צ ד ה ג ר מ ג י ם , במלאכת ה ר ד י פ ו ת ו ה ה ש מ ד ה גגד יהודים .אולם ה ד י ב י ז י ה ה־16 הלוחמת רכשה ל ה שם בתולדות המלחמה כיחידה ליטאית ,אף־על־פי שכשמונים אחוזים מאגשיה ה י ו יהודים .דיביזיה ז א ת ה ו ז כ ר ה פ ע מ י ם מ ס פ ר ב פ ק ו ד ו ת ־ י ו ם ש ל ה פ י ק ו ד ה צ ב א י העלית, ל א ח ר ש ה צ ט י י ג ה ב ה ב ק ע ה קווי הגרמנים. אכן ,ה ש ם ה ל י ט א י ש ל ה ד י ב י ז י ה נ ת פ ר ס ם ב ר ב י ם ,ל מ ר ו ת ה י ו ת ה י ה ו ד י ת ע ד כדי כך שתפילה־בציבור ,שירה יהודית ופקודות באידיש נהפכו מההווי לחלק ש ל ה .ב ק י ר ב ת ה כ פ ר א ל כ ס י י ב ק ה ק ב ו ר י ם כ ח מ ש ת א ל פ י ם חיילים מ א ו ת ה דיביזיה, אך ב ש ו ם מ ק ו ם ל א צוין כ י כ ת ש ע י ם א ח ת מ ה ל ו ח מ י ם ה א ל ה היו יהודים — ה ם ג פ ל ו כליםאים. גורה פ ה ע ל ע ו ד גילוי מ א ל ף ,שיש לו מ ש מ ע ו ת ס ר ג י ת ע ל ר ק ע ה א י ר ו ע י ם ש ב ת ח ו ם היהודי א ח ר י ה מ ל ח מ ה .ב ע ר ך 75א ח ת מ כ ל ה ס ו פ ר י ם ה י ה ו ד י ם ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ה ש ת ת פ ו ב מ י ש ר י ן ב ח ז י ת ו ת ־ ה מ ל ח מ ה ו ב י ח י ד ו ת פ ר ס י ז ג י ו ת — ו מ ה ם 38 נפלו בקרבות .אבל כאשר מפרסמים פרטים על הסופרים הסובייטיים ש מ ת ו מ ו ת .גיבורים א ו ע ו נ ו ל מ ו ו ת ב ב ת י ־ כ ל א ו מ ח נ ו ת ־ ה ס ג ר נאציים ,ש ו כ ח י ם מ ש ו ם ־ מ ד ,ל צ י י ן א ת ל א ו מ י ו ת ם ש ל ה ס ו פ ר י ם היהודים .כך ,למשל ,מ צ י י נ ת ״ כ ר ו נ י ק ה ב י ב ל י ו ג ר פ י ת ״ , ש פ ו ר ס מ ה ב־ ,1958בין א ל ה ש מ ס ר ו ג פ ש ם ב ג ב ו ר ה ס ו פ ר י ם א ו ק ר א י נ י י ם ,ב י י ל ו ר ו ס י ם , גורזיניים, ארמניים, אודמורטיים, ה״כרוניקה״ צ׳ובאשיים, קאבארדיניים, אדיגייאיים, מאריים, א ב כ א ז י י ם ועוד — ו ר ק ל י ד ש מ ו ת ה ס ו פ ר י ם ה י ה ו ד י ם מציינת את לאומיותם. ס נ ד ר ו ז׳גנטי, למשל, הוא נאנאיים, ש נ פ ל ו אין בפירוש סופר א ר מ נ י ,א ל א מ י ש ב ו א י י א מ ב ר ד י י ב ה ם ב פ י ר ו ש ס ו פ ר י ם טורקמניים .א ב ל מ ש ה א ר ו נ ס ק י ו ה י ר ש דיאמאנד ,ש מ ו א ל ג ו ד י נ ר ו מ ו ט ל ה א ר צ מ א ן ו א ח ר י ם כ מ ו ת ם ה ם ר ק ס ת ם סופרים, •110 בני־בלי־לאום. ״חזית כפולה״ ביחידות הפרטיזנים ר י כ ז נ ו כאן א ת ת ש ו מ ת ־ ה ל ב ,ב ע י ק ר ,ל ל ח י מ ה יהודית ב מ ס ג ר ת כ ו ו ז ו ת ־ ה צ ב א הסובייטיים הסדירים .ח ל ק ם ש ל יהודים ב ת נ ו ע ת ־ ה מ ר י הסובייטית .מ ר ד ו ת ב ג י ט א ו ת ב מ ח נ ו ת ־ ה ס ג ר נאציים ,ה י ה ו ד י ם ב פ ר ט י ז נ ק ה ה ס ו ב י י ט י ת — ז א ת היא מ ס כ ת ואף נרחבת של ורבת־עלילות בפני עצמה .נסתפק הפעם ל ו ח מ י ־ ה מ ח ת ר ת היהודיים מ ז ד ה ר ת ב ק ב י ע ת העובדה ,כי ג ב ו ר ת ם ב י ת ־ ש א ת ל א ו ר הידוע ל נ ו ע ל ה ת נ א י ם ה ג ו פ נ י י ם והנפשיים ש ה י ו מ ז ו מ נ י ם ל י ה ו ד י ם ב ת ו ך ה י ע ר הלוחם .כי ל א א ח ת צ ר י ך היה היער הפרטיזן היהודי ,שבא א ל לוהט להישמר באש־נקמה, גם מכדורו ש ל ח ב ר לנשק ,א ש ר ה ב י א א ל ה מ ח ת ר ת א ת ש נ א ת ־ י ש ר א ל שלו .גם ב י ע ר ה פ ר ט י ז נ י ה ו צ א ו צוויי־גירוש ע ל יהודים — ו ה ם ב ו ד ד ו ב כ ע י ן גיטאות ,ב ח ל ק ו ח ־ י ע ר נ פ ר ד ו ת . עלילת־דם אפילו הלוחם. על יהודים ״מרגלים״ ״אחים ל ק ר ב ״ היו מ פ ר ק י ם בשירות נפוצו הגרמנים היער בתוך בכל א ת היהודים מ נ ש ק ם ו נ ט פ ל י ם א ל י ה ם מ י נ י ת ו א נ ו ת .ו ל מ ר ו ת כ ל א ל ה ה ב ק י ע ו היהודים ל ע צ מ ם ד ר ך א ל ה ש ו ר ו ת ה ר א ש ו נ ו ת של פרטיזנית. לחימה רבים מ ה ם היו מתנדבים הנועזות לפעולות והמסוכנות ב י ו ת ר — ו ע ל א ו מ ץ ־ ל ב ם ס י פ ר ו ד ב ר י ם ה מ צ ל צ ל י ם כ א ג ד ו ת אף מ פ ק ד י ם רוסיים. ב ס י כ ו ם יצויין ,כ י ל פ י א ו מ ד ן ז ה י ר נ ת נ ה י ה ד ו ת ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת שגי מ י ל י ת ק ר ב נ ו ת ב מ ל ח מ ה — ומהם 200א ל ף יהודים נ פ ל ו ב ק ר ב ו ת .ע ם ב ע ל ח ש ב ת ־ ד מ י ם כ ז ה ודאי זכאי ל י ת ר ר ו ח ב ־ ל ב ב ר ש ו מ ו ת ־ ה מ ל ח מ ה ש ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת — ר ו ח ב ־ ל ב התואם את גם האמת ההיסטורית. אך משום־מה צרה עינם של השלטונות הסובייטיים אף ב מ ו צ א ם ה ל א ו מ י ש ל יהח־ים ל ו ח מ י ם ומתים. לאור כ ל ה נ א מ ר ל ע י ל מ ת ב ל ט ת ל ע י נ י נ ו ו מ ע ו ד ד ת א ו ת נ ו תעודה ,ש פ ו ר ס מ ה ב ״ ס א ו ע ט י ש היימלאנד״ ,ה י ר ח ו ן ה מ ו ס ק ב א י ביידיש ,מ מ א י : 1970ר ש י מ ת היהודים, ש ז כ ו ב ת ו א ר ה ר ם ״גיבור ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ״ ב מ ל ח מ ה . ה ר ש י מ ה מ ו פ י ע ה ת ח ת ה ש ם ״ מ ו ל ד ת נ ו ה כ ת י ר ה א ו ת ם ב ת ה י ל ה ״ והיא מ כ י ל ה 121שמות. מ ה ם שניים )דוד דראגונסקי ויעקב סמושקבי׳ך(, בתואר שנושאים ״פעמיים ג י ב ו ר ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ״ . א ך ב ד ב ר י ה ה ק ד מ ה נ ו ת ן ״ ס א ו ו ע ס י ש ה י י מ ל א נ ד ״ אישור רשמי ו פ ו מ ב י ל ע ו ב ד ו ת נוספות, שכלי התקשורת וההסברה הסובייטיים ה כ ל ל י י ם נוטים — כ א מ ו ר — לטשטשן .וכך נ א מ ר שם ב מ פ ו ר ש מ ה ש ה י ה י ד ו ע ל נ ו כ ל ה ז מ ן : ״בשנות מלחמת־המולדת הסובייטית־גרמנית( נשק הגדולה )בשם זה כונתה בברה״מ המלחמה ל ב ש ו ח צ י מיליון יהודים סובייטיים ס ג י נ י ם צבאיים, נטלו ב ד ויחד ע ם א ח י ה ם — ר ו ס י ם ,אוקראיגים ,ביילורוסים ,ק א ז א ח י ם ו א ח ר י ם — ה ל כ ו להגן ע ל א ר ץ ־ ה ס ו צ י א ל י ז ם 160,000 .י ה ד י ם סובייטיים ,בערך ,זכו ב א ו ר ד נ י ם ו ב מ ד ל י ו ת ע ל הישגי ק ר ב ש ל ה ם ״ . 111 ; ה נ ו ע ר ה צ»־ ו נ»״ י v.ק * ב א בע תות מבחן ; - . יצחק ארצי מסע למחנות טרנסניסטריה ז ה ה י ה ע ו ד ב י נ ו א ר .1944י ח ד ע ם ח ב ר י ם י ש ב ת י ).(unirea Fratema פרטרנה עליכם ,א ו ת ו אירגנה לשלום ע ל המארגנים נמנו באנו כדי קבוצת הפובליציסט ליטול חלק אידישיסטים לסקר שרגא בבית אוניריה הכנסת בערב ספרותי שהוקדש שמאחוריה ה ס ת ת ר ״הבונד״. והאמן מ ק ם שהיו הרמן־מקסי, י ד ו ע י ם ב ג י ש ת ם ה פ ר ו ־ ט ר י ט ו ר י א ל י ת ; ע ל א ף ה י ו ת נ ו ח ב ר י ״הנוער־הציוגי״ ,ב א נ ו האמור ,כ ד י ל ה נ ו ת מ ע ר ב ס פ ר ו ת י ב ר מ ה נאותה. לאירוע עוד בטרם שהתחילה התכגית הגיע פתאום למקום משה בלומנטל, שכיהן א ז כיריד מ ח ל ק ת ה נ ו ע ר ש ל ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב מ ח ת ר ת ,ניגש הישר א ל י ו ש א ל : רוצה לנסוע ״אתה ל ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה ?״ ו ע ל פ נ י ו ה י ה נ ס ו ך ד ו ק ש ל מ י ס ת ו ר י ן . ה י י ת י ר ג י ל ל ה ב ע ו ת מ ס ו ג זה ש ל ב ל ו מ נ ט ל ש א ה ב ליצור מ ס ב י ב ל מ ע ש י ו אוירה ש ל מיסתורין. השתוממתי חייך ל ש א ל ה ה ב ל ת י צפויה .״ כ מ ו ב ן ש א נ י רוצה״ ה ש ב ת י מיד .ה ו א ק ל ו ת ב ז ר ת פ י ו ״ א ח ה נ ו ס ע .ת י ג ש ל פ ר ד ש ר ג א ו ס ד ר א ת הענינים״. באותו ערב הרחקתי שקוע בנסיעה במחשבותי ל ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה .זה מ ה ת כ נ י ת ע ל ש ל ו ם עליכם, מזמן לנסוע רציתי וכבר הייתי לטרנסניסטריה, ידעתי ע ל מ ש ל ח ו ת שיצאו לשם .ב א ח ת ה ש י ח ו ת ע ם פ ר ד שרגא ,א ו ת ו ה כ ר ת י מ ע ב ו ד ת י העזרה בוועדת והצלה המחתרתית, גיליתי לו א ת להצטרף רצוני למשלחות ב ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה ,ב ה פ ע ל ר י כ ח ר צ י נ י ש ל ח ב ר י ם שלנו ,ו ב מ ש ך ה ש נ ת י י ם מ א ז הגירוש ע ל ה ב ל י נ ו לפתח ר ש ת ש ל קשרים א ת ם ; כחבר ועדת העזרה וההצלה עסקתי במשלוח כספים וילהלם פ י ש ר ז״ל ,א ש ר אחיו ושימש ב א ו ת ן ה ש נ י ם כ נ א מ ן ה ג ׳ ו י נ ט ב ר ו מ נ י ה .לאישיות ב מ ע מ ד ו ל א היה נ א ה לעסוק למחנות ,את .הכספים ק י ב ל ת י מ נ צ י ג הג׳וינט ב ר ו מ ג י ה כיהן הפרלמנט תיאודור לפני המלחמה כחבר ״בעבודה המלוכלכת״ ש ל מ ג ע עם קציגים גרמנים שיעבירו את הכסף למחנות; כיוון שנהניתי מאמונו המוחלט, נ ט ל ת י ע ל עצמי מ ש י מ ה זו. ואכן ע ל ה בידי ל מ צ ו א ק צ י נ י ם ג ר מ נ י ם ש נ ס ע ו מ ב ו ק ר ס ט ל מ ו ג י ל ב א ו לריכוזי גירוש אחרים כאלה 112 בטרנסגיסטריה ובחזרה. הבעיה העיקרית היתד! אמון ו ג ם מזל. היו ש ה ס ת פ ק ו בקומיסיון ש ל ש ל י ש א ו ש ל ח מ י ש י ם אחוז ,ה ע ב י ר ו א ת ה כ ס ף לתעודתו, נוספים. קיבלו שלהם את להרוויח והוסיפו המשך ע״י בתשלומים הטיפול היו ג ם כאלה אשר ש ל ש ל ו א ת ה כ ס ף לכיסם ונעלמו. הכסף משלוח פיתח את ה ק ש ר ההדדי. עם יחד הכסף מכתבים, קיבלנו דיווחים ,ה ס ב ר י ם .ב מ ו ג י ל ב פ י ת ח ו ק ש ר י ם נ ו ס פ י ם מ ש ל ה ם ע ם ה ג י ט א ו ת ש ב ס ב י ב ה ה ק ר ו ב ה ו ה ר ח ו ק ה ,ו כ ך הגיעו ה כ ס פ י ם ג ם ל מ ק ו מ ו ת אחרים .ב ג י ט ו דז׳ורין ה כ ת ו ב ת היתד! ה ר ב ב ר ו ך ה א ג ר ז״ל ,שהיה ב ש ע ת ו ר ב ה ש ל עיירתי סירט .י ד ע ת י ש ה ו א ב מ ק ו ם מ ו ס ד ש ל ע ז ר ה ל מ ג ו ר ש י ם ,ש כ ל ל א ת ח ב ר י ״הנוער הציוני״ ,א ש ר פיתח ק י י מ ו ש ם ע ב ו ד ה ח י נ ו כ י ת ו א ר ג ו נ י ת מ ס ו ד ר ת .ג ם מדז׳ורין ה ו ע ב ר ו ה כ ס פ י ם ל ג י ט א ו ת ק ט נ י ם ש ב ס ב י ב ה .א נ י זוכר ע ד כ מ ה הייתי נ ר ג ש כ א ש ר ק י ב ל ת י מ ה ח ב ר י ם אישורים, רשומים קטה ע ל פ ת ק א ו ת זעירות ב ת ו ס פ ת מ ס פ ר מילים .לא אשכח א ת ה פ ת ק של וייסמן ז ״ ל ) ש נ פ ט ר ה א ח ר כ ך מ מ ח ל ת ט י פ ו ס ( ,היא ה י ת ה ב ת עירי וחיה י ח ד ע ם א מ ה ו ח ב ר י ם נוספים ב ג י ט ו ב ר ש א ד .ע ל ה פ ת ק הזעיר ש ל ה היה ר ש ו ם : איציו ,ה צ ל ת אותנו. קיבלתי; רציתי עמם, אפוא להיפגש עם החברים. בסבלם, לראותם לנחם אותם, לשוחח לבחון אפשרויות ש ל בריחה. כ ל א ו ת ו זמן ל א ה א מ נ ת י ש ש ר ג א אבל, י מ ל א א ת מ ב ו ק ש י .הייתי צ ע י ר מדי ,ו ג ם ל א כ ל כ ך ״נקי״ ב ע י נ י ה ש ל ט ת ו ת .פ ר ד ש ר ג א ל א ידע א ת כ ל ס ו ג י א ב ל ג ם מ ה שהוא ידע ה ס פ י ק כ ד י ש ל א ירצה ל ה ס ת ב ך .לכן ,הייתי פעילותנו, כ ה מ א ו ש ר מ ה ו ד ע ת ו ש ל ב ל ו מ נ ט ל .ה ב נ ת י כ י ג ם ל ו ה י ת ה יד ב ש כ נ ו ע ו ש ל ש ר ג א . כ ל א ו ת ו ה ע ר ב ה ר ה ר ת י כ א מ ו ר ,ב נ ס י ע ה הצפויה .מ צ ד א ח ד ה ר ג ש ת י ר ת י ע ה , כ י זו ל א היתד! כ ל ל ו כ ל ל נ ס י ע ה רגילה ,א ל א ה ר פ ת ק ה .מי יודע מ ה ע ל ו ל ל ק ר ו ת ו א ל ה ס י ב ו כ י ם צפויים לי מ נ ס י ע ה כזו ,ה מ ת ב צ ע ת ב י ד י ע ת ה ש ל ט ו נ ו ת ? ש מ א י ש כ א ן מ ל כ ו ד ת ? מ א י ד ך גיסא ,ה ג י ר ד ה י ה ח ז ק מ א ד . נ י ג ש ת י אפוא ל פ ר ד ש ר ג א ,ו מ פ י ו ש מ ע ת י פ ר ס י ם ע ל הנסיעה .כ ב ר למחרת ל פ נ י כ ן ד ע ת י ע ל ה ת כ נ י ת ל ה ח ז י ר ל ר ו מ נ י ה 5000י ת ו מ י ם מ ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה .ע ת ה שהתכנית למדתי שהמשלחת קורמת וגידים עור ועומדת לצאת אל כן הפועל. למדתי ה מ ו ר כ ב ת מ ־ 5איש ,ת ת פ ר ס ע ל פ נ י כ ל ג י ט א ו ת ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה .יהיה עליה ל ז ה ו ת א ת היתומים ,ל ר ש ו ם א ו ת ם ,ל מ ל א ט פ ס י ם ר ש מ י י ם ש י ש מ ש ו א ח ״ כ יסוד לי לארגון הקבוצות שיוחזרו לרומניה. אוכזבתי במקצת כאשר נמסר ש י ו ע ד ת י ד ו ו ק א ל ג י ט ו יאמפול ,מ א ח ד ו ב מ ק ו ם ז ה ל א היתד .פ ע י ל ו ת ש ל ״ ה נ ו ע ר ־ הציוני״, רציתי א ך מ צ א ת י פיצוי ב ע ו ב ד ה ש א ו כ ל ל ש ה ו ת צ*ספר ימים ב ג י ט ו מ ו ג י ל ב . לפגוש )כיום שם את חברי ״הנוער הציוני״ בראשותם של טוטי יבלונובר י צ ח ק ילון( ,מ י ל ו דרך ,ק ו ר ט י )חיים( ה מ ר ,ה ר י ד ו ד י ך ואחדים .ה ב נ ת י ש א ם א ו כ ל ל ה ס ת ד ר ,אוכל אף ל ה י ש א ר ש ם זמן מ מ ו ש ך יותר .ש מ ח ת י ש ב ל ו מ נ ט ל ל ב ר ש א ד .ב ג י ט ו זה ה ת ר כ ז ה ק ב ו צ ה ר צ י נ י ת ש ל ח ב ר י נ ו מ ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ , יוצא מ י ו צ א י קן ס י ר ס . נ ר ג ע ת י ב מ ק צ ת כאשר ה ת ב ר ר שהסידורים הפורמליים עם השלטונות געשים ב מ י ש ר י ן ע ״ י פ ר ד שרגא .ואכן כ ע ב ו ר מ ס פ ר י מ י ם מ צ א ת י א ת ע צ מ י י ח ד א ת ו בוקרסט־בלץ־אסאקי. בקרח ברכבת ולהגיע לגיטו מוגילב. באטאקי היה עלינו לחצות א ת הרגיסטר לאחר שנים ר ב ו ת נסעתי שוב ב ר כ ב ת מ ב ל י לחשוש מ פ נ י ביקורת תעודות. הפעם ה י י ת י ״חוקי״ ,מ ב ע ד ל ח ל ו ן ע ב ר ו ל ע ד ע י נ י ה נ ו פ י ם ש ל ש ל ה י החורף. 113 השלגים ,הבוץ•• •,העצים ה ע ו מ ד י ם ; ב ש ל כ ת .ה ר ג ש ת י סיפוקי .רב• מ ה נ ס י ע ה , הפשרת - אך שמחה לא היתה בלבי. ב ב ל ץ געצרה ה ר כ ב ת ל ז מ ן מ מ ו ש ך יותר .י ר ד ת י לרציף ,ר צ י ת י ל ה ע מ י ך ר ג ל י א ד מ ת ב ס ר ב י ה ,ס פ ו ג ת ד ם יהודי .מ ס ב י ב י ע מ ד ו איכרים ,ח י י ל י ם ש ג ס ע ו א ו על : ח ז ר ו מ ה ח ז י ת ,ר ו מ ג י ם ו ג ר מ נ י ם .מ ה ה ם ה י ו ע ו ש י ם א י ל ו ידעו• ש ע ל ה ר צ י ף מ ס ת ו ב ב יהודי ז א ב ל א י ש ל א ע צ ר א ו ת י . לאסאקי ה ג ע נ ו ב ש ע ו ת ה ב ו ק ר .היום ה י ה א פ ו ר ועצוב. גאמר לגו שיהיה עלינו לעבור א ת הדניסטר ע ל פני ג ש ר הנסוי ע ל הנהר :ומעבר השני ש ל הגשר ה ש ת ר ע ג י ס ו מ ו ג י ל ו ב . .א נ י ע ם ה צ ר ו ר ה ק ט ן ו ש ר ג א ע ם מזוודתו צ ע ד נ ו ב ר ח ו ב ו ת ה צ ד י ם ש ל א ט א ק י ל ע ב ר ה ג ש ר .ה ע י י ר ה א ט א ק י נ ש א ה עליה א ת ס י מ נ י ה מ ל ח מ ה והקרבות ש ה ת ג ה ל ו ,כ ג ו ן :ב ת י ם ה ר ו ס י ם ,ק י ר ו ת חשופים ושרופים .פ ת א ו ם גפל מ ב ט י ע ל כ ת ו ב ת באידיש .אשר הגשמים והבוץ ל א מחקו א ו ת ה : מ י ר גייען א ו ג ז ע ר ל ע צ ט ע ן וועג .אידן — ז א ג ט קדיש ) א נ ו צועדים ב ד ר כ נ ו ה א ח ר ו נ ה .יהודים ^ -א מ ר ו .״ ק ד י ש ״ ( . רעז־חי בדרך מהתרגשות כתובת בראותי זו צוואה שהיתה אלה של שעברו זו ל ב ל י שוב ,א ו ל י ה י ה ב י נ י ה ם ג ם ד ו ד י י ש ר א ל לייב כ״ץ ע ם א ש ת ו , אשר ח מ ו ת ו ' ו ש ל ו ש ת ,ילדיו, לא עליהם נעלמו כאילו ש מ ע ת י מ א ז דבר ,והם ל א היו ? ה א ם א ג ל ה ע ק ב ו ת י ה ם ב מ ס ע זה ? הייגו היחידים ש צ ע ד ו ל ע ב ר ה ג ש ר .ז ה ה י ה גשר ארוך ו צ ר ש ה ו ק ם צ ב א ג ר מ נ י ה ב מ ק ו מ ו ש ל ה ג ש ר ש ג ה ר ם ב ז מ ן ה ק ר ב ו ת ביוגי ר ו ל י ע״י ,1941מ ת ח ת ג ו ג ע ש ו מ י ה נ ה ר ה ג ו א ה מ ה פ ש ר ת ה ש ל ג י ם .ה ר ה ר ת י ב ד ם היהודים ש ג מ ה ל ; ב מ י מ י נ ה ר ז ה . ,ע ל ה י ה ו ד י ם ה ר ב י ם ש נ פ ל ו א ו ה ו ש ל כ ו לתוכו ,ועל א ל ה ש נ ו ר ו ל ל ח ו פ י ו ו ד מ ם האדים א ת מימיו. ע מ ו ס הרהורים כבדים אלו הגענו לשער הכניסה של הגיסה לנגד עינינו נ ת ג ל ו אנשים מ ז ו ק נ י ם ,מ ל ו כ ל כ י ם ,ע ס ו פ י ם ב ס ח ב ו ת ש ל שקים -ו ש מ י כ ו ת ב ל ו י ו ת . מעסים היו .לבושים רק נורמליים אך הלובשים ביניהם שרגא הכירו ״אובאגה, אנושית בצורה לבוש מסודר, בלהיטות. התלחשו מגסיעותיו מינימלית. מבסם בנו, ננעץ ש צ ע ד ו ב ת ו כ ם .איש ל א ה ע ז תוך הקודמות. דקות בגיםו ספורות מוגילוב אובאגה )קריאת רדיו מוסקבה אנשים ל ד ב ר אלינו, הם ידעו מ י נפוצה הכרזה אנחנו. בזו את הלשון: מ ע י ן :שימו ל ב ( :מ ג י ע ש ר ג א ״ . ו ה נ ה ש ר ג א צ ו ע ד ש ו ב ב ח ו צ ו ת מ ו ג י ל ו ב בליווי יהודי ב ל ת י ידוע .ה ל כ ג ו ת ח י ל ה ל ב י ת ו ש ל ר א ש ה א ו ב צ י נ ה ) ק ה י ל ה ( מ ש ה כץ .א נ י זוכר א ת הזעזוע ש ע ב ר עלי, כ א ש ר ה ח ל פ נ ו מ ש פ כ י ם ר א ש ו ג י ם ו כ ב ר ה ג י ש ו ל נ ו עוגות .ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה ס י מ ל ה רעב ,מצוקה לנה ב ב י ת ו ש ל ראש הקהילה מכבדים אותנו בתודעתי מחסור, בעוגות.״ מ ל ל א ח ר ה י ש י ב ה ה ר א ש ו נ ה י צ א ת י ל ח פ ש א ת ה ח ב ר י ם שלנו .ק ש ה ל ת א ר א ת ה ה ת ר ג ש ו ת ל ש מ ח ה ש א ח ז ה ב ה ם .מ א ח ר ולא היתה לי כ ל א פ ש ר ו ת להליע מ ר א ש ע ל בואי — היתד ,ה ה פ ת ע ה מ ל א ה .ה ם ש ת ו א ת ד ב ר י ב צ מ א , עברתי מבית לבית .י י .ל א ו ר ה״קאגיצל״ ,פ ת י ל י ה מ ת ו צ ר ת ס ר ג ס ג י ט ר י ה ,סיפרתי ,ה ש ב ת י על ש א ל ו ת , ה ש מ ע ת י ושמעתי .ד ב ר י ם ר ב י ם ל א מ ו ב נ י ם ה ב נ ת י עכשיו .ע ת ה ר א י ת י ב מ ו ע י נ י את וכעת 114 החיים ה ע ל ו ב י ם ש ל ה ח ב ר י ם .ר ב י ם מ ה ם ז כ ר ת י מ ה ז מ נ י ם ה ט ו ב י ם הכרתי אותם במצוקתם על א ד מ ת נכר ,ר ת ו ק י ם מבתלם. בבתלם א ב ל גםי״כאן ה מ ש י כ ו ב פ ע י ל ו ת ם ה ת נ ו ע ת י ת ,ב ח ל י מ ת ם ע ל ציון היה ל ל א ס פ ק גם מ ש ו ם ה ס ח ת ד ע ת מ ה ט ר ד ו ת היומיות .מ י ל ו ) ד ר ך ( ס י פ ר ל י ע ל ע ב ו ד ת ק ב ו צ ת ח ב ר י ם ב מ פ ע ל ה מ ת כ ת ) (Fumatoneב ה נ ה ל ת ו ש ל ה מ ה נ ד ס יגנדורף ,א ש ר ל פ י ב ק ש ת ם ג פ ג ש ת י אתו. שוחחתי עמו לפתח מפעל שהציל חברינו. על צעירים הוא רבים הרשים מגזירת אותי באישיותו הגירוש למקומות החזקה, אשר במרצו לא מהם ה י ת ה חזרה. p בדל ב י ק ר ת י א צ ל ה ו ר י ה ם ש ל חבריגו .ב י ק ו ר מ י ו ח ד ע ר כ ת י א צ ל ה ו ר י ו ש ל ז״ל, שיבר בריכוז שגרו גדול רבים שנקרא .״ ה ק א ז י נ ו ״ ; אותי הזמינו א ל ביתם .מ ב י ק ו ר י א צ ל ם ו מ ש י ח ו ת ע ם ר ב י ם ע ל ה ב ד י ל ה כ י ר א ת החיים ב ג י ט ו מוגילл החיים לכל בראשית היו כ ב ר היה 1944 מאורגנים המצב כבר איכשהו: בהרבה שונה פעלה, האובציגה שהיה מכפי מבוקרסט ב ־ .1941 עזרה הגיעה הציבור ו ל ב ו ד ד י ם ; א נ ש י ם פ ר ט י י ם ה צ ל י ח ו ל ס י י ע ל ק ר ו ב י ה ם וידידיהם — ולמרות לראות אנשים ז א ת ה י ה זה נ ו ר א פתאומי לעזוב שנאלצו באורח את ב ת י ה ם היפים ו ל ש ק ו ע ב נ י ו ו ן ח ם ר ־ ת ק ו ה . קיימתי על י ש י ב ו ת ר ב ו ת ע ם ה ח ב ר י ם ,בהן ב ד ק נ ו א ת מ פ ע ל העזרה ,ש ו ח ח נ ו להעברת דרכים לגיטאות העזרה העלינו הקטנים, מחשבות לברוח כיצד ב ר כ ב ת ,כ פ י ש ע ש ו מ י י ק ו א ו ר ג ש ט י י ן ז ״ ל ודוידקה סגל ,ו ס ק ר נ ו א ת ה ה ת פ ת ח ו ת הצפויה לאור ה ת ק ד מ ו ת ו ש ל ה צ ב א האדום .מ צ ב ה ר ו ח היה ירוד מ א ד .ה א ם ל א י ג ס ו ה ג ר מ נ י ם ל נ צ ל א ת ה נ ס י ג ה ל ב י צ ו ע פ ו ג ר ו ם המוני ,מ ר ח ץ דמים, של השרידים שניצלו שננחתו על גיטאות מטיפוס, וממגיפות טרנםניסטריה ו מקור אחרות, ורעב לחיסולם המכות ומשאר ל ש א ל ה מ א י י מ ת זו ל א היתד .ל נ ו ת ש ו ב ה , מ ל ב ד ת ק ו ה ש ב כ ל ז א ת זה ל א יקרה. מעניין כי ב א ו י ר ה זו ע ו ד מ צ א נ ו ב ת ו כ נ ו כוח ל ש ו ח ח ע ל ה מ ש ך הפעולה החינוכית ,ל ש מ ו ע א ת ה ש י ר י ם ה ע צ ו ב י ם ש ל ס ר נ ס נ י ס ט ר י ה ש נ ו ל ד ו ב מ ק ו ם ,ו ל ה פ י ח ב ל ב ה ח ב ר י ם זיק ש ל ת ק ו ה . ב ת ו ם ש ל ו ש ה ימים ב מ ו ג י ל ב ה ר ג ש ת י ש ע ל י ל ה מ ש י ך ל י א מ פ ו ל .ב מ ק ו ם ס ד ר ו לי נסיעה ב ר כ ב גרמני ,ו כ ך י צ א ת י ל ד ר ך . בגיטו יאמפול עשד גיטו י א מ פ ו ל ה י ה מ ו ר כ ב מ ר ח ו ב א ח ד ו ב ו ש נ י טורי ב ת י ם .מ ח ס ו ם ג ד ר ת י י ל ה פ ר ד בין ה ג י ט ו ל ב י ן ש א ר ר ח ו ב ו ת העיירה. ה׳ כץ ,ר א ש ה א ו ב צ י נ ה ,י ה ד י מ ק י מ פ ו ל ו נ ג ק י ב ל א ו ת י ב ק ר י ר ו ת .הוא ס י פ ר לי ע ל הגיטו ,ע ל ה ח י י ם בו ,ע ל מ ס פ ר היתומים .ה ב נ ת י ש י ח ס י ת ה ח י י ם כאן ט ו ב י ם י ו ת ר מ א ש ר ב ג י ט א ו ת א ח ר י ם .ה ג י ט ו ה י ה קטן .ב מ ר ו צ ת ה ח ד ש י ם ע ל ה בידי ה ק ה י ל ה , ברובה מיוצאי צ׳רנוביץ שרדים ו ל צ ד ם מספר לארגן של הקהילה המקומית, א ת חייהם. התייעצתי המשפחות מירבי אתו ואת היתומים. של ילדים .ה ל כ ת י שאסתפק בהצהרה משפחותיהם זה על לפיה שניספו בגלל התוהו וגם ובוהו שליחותי, נוכח מבית יעץ והוא לי אי־הםדר ששרר לבית ילדיהם אינם לבקר הבנתי ד י ב ר ת י על במקומות, שאוכל ל ב ההורים. ילדיהם ,כי א ם יתומים לא נשקפה כאלה שאומצו על והיעדר מסמכים מסדרים, דם. שציינו את להכיר להגיע את למספר הדעתי להם שנותרו מבני סכנה ממבצע חיי הקהילה. 115 ב נ י שיחי ה ש מ ע ת י נ י מ ו ק מ כ ר י ע :א ם ה מ ל ח מ ה ת ס ת י י ם ב ש ל ו ם ת פ ג ש ו באזני את שוב הצלתם הילדים ובאם באו־ץ־ישראל, תסתיים היא ה ר י .שלפחות בהשמדה, א ח י ל ד י כ ם .ה נ י מ ו ק נ ק ל ט .ב י א מ פ ו ל ה י ו 8י ת ו מ י ם ב ל ב ד ,ב ר ש י מ ה :שלי• • הגעתי למספר גדול בהרבה מזה.. ה י ה ע ל י ל ב ק ר ג ם ב ג י ט א ו ת ה ק ט נ י ם ש ב א ז ו ר .ל צ ו ר ך זה ג פ ג ש ת י ע ם ה ר ב ־ ס ר ן ר א ש ה מ י נ ה ל האזורי .ב ש י ח ה א ת ו הרומני, הרגשתי שאין לאפשר-לי ברצונו א ת ה מ ש ך ה נ ס י ע ה ,ה ו א יעץ לי ל ה ש ת מ ש ב ט ל פ ו ן ש ל ו כ ד י ל ה ע ב י ר א ת הוראותי, וכי לאחר של היתומים. של הוא ידאג רק כעבור ר א ש ה ק ה י ל ה א ת פ ש ר ה ת נ ה ג ו ת ו ש ל הקצין. בקרבת מחנה הרשימות הכנת ב מ ק ו מ ו ת השונים, ש י ט ה זו ה ג ב י ל ה פעילותי. את להבאחם זמן ולהעברתם נודע לי •מפיו ג י ס ו י א מ פ ו ל 'גמצא ל ע צ י ר י ם פוליטיים ב ש ם ואפניארקה .ג י ל י ה צ ע י ר ה ט ר י ד א ת הקצין .ה ו א • ח ש ד בי ש ב א ת י ל ה ק י ם ק ש ר ע ם העצירים ב ו א פ נ י א ר ק ה ,ו ל כ ן ה פ ר י ע לי בנסיעותי. ב י מ י ש ה ו ת י ב י א מ פ ו ל איש ל א ה פ ר י ע ב ע ד י ל ה ס ת ו ב ב ב מ ק ו ם ב א ו פ ן חפשי. רבות פעמים את מחסום יצאתי והסתובבתי הגיטו ז ו ע ז ע ת י • -עמוקות בעיירה. כ א ש ר צ ע ד ת י ע ל ה מ ד ר כ ה וגיליתי שהיא עשויה מ מ צ ב ו ת י ה ו ד י ו ת ש נ ע ק ר ו מ ב י ת והכתב הקברות, ש ע ל י ה ם אף גמחק. לא חלף לשהותי שבוע ביאמפול. ראש ה ק ה י ל ה השיג ע ב ו ר י מ ק ו ם ב מ ש א י ת ג ר מ נ י ת ש ג ס ע ה ל מ ו ג י ל ב .ה נ ס י ע ה ה י ת ה קשה. מ י ה ש ל ג י ם ה נ מ ס י ם ה פ כ ו א ת ה כ ב י ש י ם ל ב ו ץ טובעני•• ל א ח ר ש ע ו ת ש ל גסיעה קשה, שקעה המכונית פקד ב ב ה • היום נ ס ה ל ע ר ו ב .ה ק צ י ן ה ג ר מ נ י היה עייף ..הוא אפוא ע ל הגהג להשאיר א ת המכונית ה ג ה ג :ה י ה ל ו ״קוורטיר״ חזר שנינו. דעתו )אכסניה( ע ב ו ר הקצין, ה ״ ק ו ו ר ט י ר ״ ש ל נ ו היה ב ב י ת איכרים. ש א נ י יהודי. הם חשבו אותי במקום. ולאחר ביקור ק צ ר בכפר לפקיד ו״קוורםיר״ א ח ר ע ב ו ר ב ע ל ה ב י ת ל א ה ע ל ה ,כמובן ,ע ל בתפקיד, אזרחי כיבדוני האיכרים ב ת ה ו ב מ ר ק חם .ב ש ע ת הארוחה ק מ ה ה מ ו ל ה ב ח צ ר ,ה ת ב ר ר ש ק ב ו צ ה ש ל ל ו ב ש י מ ד י ם ש ל ה ו ו ה ר מ כ ס הגיעה אף היא ללון ב מ ק ו ם . שיחותיהם מתוף אוקראינים שהיה שייכים ש ע ר ק ו מ ה צ ב א האדום ו ה צ ט ר פ ו ל צ ב א ב ר א ש ו ת ו ש ל ג נ ר א ל ולאםוב, קודם יחידות ה ת ב ר ר לי ש ה ם ליחידות ולאםוב, כלומר.שהם לכן קצין גבוה בצבא האדום, עד שעבר לצד ואירגן הנאצים ש ל אוקראינים לווהרמכט הגרמני. קפואים ומלוכלכים הצטרפו האורחים החדשים לשולחננו .ע ד מהרה ה ת פ ת ח ה ב י נ י נ ו שיהה .א ח ד י ם מ ה ם ד י ב ר ו ר ו מ נ י ת ב נ י ב מ ו ל ד ב י ,כ פ י ש מ ד ב ר י ם באזורים מסוימים סיפור של סרנסניסטריה .הם התפארו במעשי גבורתם, ועל א ל ה נ מ נ ה גם . . ר צ י ח ח ם ש ל יהודים באודיסה. ל ש מ ע ה ס י פ ו ר ,ק מ ת י ו א מ ר ת י ש א נ י עייף ו כ י ע ל י לישון .ב ל י ל ה ל א יכולתי להירגע ולהרדם, ביודעי שבבית זה שוכנים רוצחי יהודים, ב פ ה מ ל א .ב כ ל י ו ן עיניים ה מ ת נ ת י ל ע ל י י ת ה ש ח ר . שאף הודו . בכך . כ א ש ר ה א י ר היום ״גייס״ ה נ ה ג ״שלנו״ זוג שוורים ,ש ל א ח ר מ א מ צ י ם ה ו צ י א ו א ת ה מ כ ו נ י ת מ ן הבוץ .ל א ח ר מ ס פ ר ש ע ו ת ש ל נ ס י ע ה מ צ א ת י א ת עצמי• במוגילב. ושוב במוגילב הפעם 116 ל א י כ ו ל ת י ל ד ע ת כ מ ה זמן א ו כ ל ל ה י ש א ר ב מ ק ו ם . החלטתי'להאריך א ת ש ה ו ת י כ כ ל ש א ו כ ל .נ י צ ל ת י א פ ו א א ת הימים כ ד י ל ה כ י ר ו ל ד ע ת א ת א ש ר עוד ל א ידעתי. ל א א ש כ ח א ת ב י ק ו ר י ב ב י ת היתומים ש ל מ ו ג י ל ב .ה ד ר י ך א ו ת י זוניו ט א ו ב ר ז ׳ ׳ ל א ו ת ו ה כ ר ת י ע ו ד ל פ נ י כן ) ט א ו ב ר היה א ח ״ כ ה מ מ ו נ ה ע ל ש ר ו ת י ה ד ר כ ו נ י ם בסניף של ה ת ל ־ א ב י ב י ש ל מ ש ר ד ה פ נ י ם ( .מ ר א ו ת ב י ק ו ר זה ה ז כ י ר ו ל י א ת הגיהינום ד נ ט ה :ב ח ד ר י ם ג ד ו ל י ם וקרים ,ב מ י ט ו ת ר ע ו ע ו ת ו ח ש ו פ ו ת ש כ ב ו י ל ד י ם ח ס ר י ורגליים, ידיים קפאו שאבריהם הנדודים בשעת 42־.1941 בחורף היו פניהם נפולים ועיגיהם אמרו רעב .הם שכבו מכוסים בסמרטוטים או בשמיכות קרועות סירחון ובלויות. התקוה א ת האויר הקר .ש ל י ח ו ת י ה ד ל י ק ה כ ב ד הצחין בהם גם את ל צ א ת מ ה מ ק ו ם .ש ר ג א ב י ק ר אצלם ,ר ש ם א ו ת ם ו ח ז ר ל ב ו ק ר ס ט . להפצרותיהם נכנעתי האובצינה, דרישות הבוקר ומן של ועד שלום ,משאלות, אנשי הערב הקהילה קיבלתי ובמשך קהל. יומיים בתוך ישבתי במשרד עבה רשמתי מחברת ברומניה .תור גדול בקשות מאגשי מוגילב לקרוביהם ש ל אנשים שרצו ל ד ב ר אתי השתרע בפרוזדור ובמדרגות. בערבים לשמחתם של נפגשתי שוב ולגאוותם, על אמוגה ושוב עם שלמרות ח ב ר י נ ו ועם משפחותיהם, הכל הגעתי אליהם לא והדלקתי שיעור היה ב ל ב ו ת י ה ם זיק בעתיד. מ ב י ק ו ר י זה ז כ ו ר ה לי אפיזודה מ י ו ח ד ת ב מ י נ ה :ב י א מ פ ו ל פ ג ש ת י א ת ה ס ו פ ר ה א י ד י י צ ח ק פ א נ ע ר ז״ל — והוא ב י ק ש נ י ל ק ח ת ע מ ו ש י ר ציוני ,ה מ ו ק ד ש לא״י. התחיל השיר לאנך א ל ו :״וייט פון דאנען ,וייט פ ו ן ד א נ ע ן ,איז במלים פאראנען ,וייס א לאנד שפילען פ ת ווינדער ,ד א ר ט אין וייטן א וונדער ד א ר ם אין ד י ט ן זיך פ ר י י ל ע ך ־ ק י נ ד ע ר ״ .ה ס ב ר ת י ל פ א נ ע ר ש ל א א ו כ ל ל ה ע ב י ר א ת השיר. הסיכון ה י ה כ ב ד מ ד י ,א ס א י ת פ ס ע ם השיר י ח ש ד ו ש ז ה צ ו פ ן ואז צ פ ד ס י ב ו ך ע ל ר ק ע ח ש ד ו ת ריגול .ה מ ש ג ר ר ר א ה בשירו כעין צוואה .היה ח ש ו ב ל ו ש ה ש י ר יגיע א ל מ ע ב ר ל ד נ י י ם ט ר .ה ח ל ט ת י א פ ו א ל נ ק ו ט ב ש י ט ה ב ל ת י ש י ג ר ת י ת :ל מ ד ת י א ת ה ש י ר ב ע ל ־ פ ה .ו כ ך ה ע ב ר ת י א ו ת ו — בזכרוני. בבואי השיר ל ב ו ק ר ס ט רשמתי אותו ומסרתיו אח״כ לא״י וכעבור מספר שנים לתעודתו. הגיע ארצה עם גם אחד העולים הגיע מחבר השיר עצמו, יצחק פאנער. עמום ח ד ו ת ורשמים החלטתי לחזור לבוקרסט. ברגל ה ג ע ת י ל ש ע ר ה ג י ט ו כ ש ה ח ב ר י ם מלווים אותי .ה ם ה ב י ט ו בי הייתי תוהה. מאחורי הגשר, כלואים ג ד ר ו ת ת י י ל ש ל הגיטו ,ואילו אני יוצא מ ש ם כ א ד ם ח פ ש י ו פ ו נ ה ל ע ב ר ה מ פ ר י ד בין ס ב ל ל ח י י ם נורמליים. הפרידה עמם אחד מהם, ורק עקב תעתועי הגורל הם היו שבדים, במבט היתה קשה וספוגה דמעות והתרגשות — ד ע ת י שבימים שהייתי ה ב א ת י ל ה ם עידוד ודרישת שלום מעולם אחר ,העולם אליו ה ם קשורים ונכספים לחזור ביקורי אליו. עורר בלבם ציפיה וכמיהה, דותר מכל תקוה ש א כ ן ק י י ם ג ם ס י כ ד — ו ל ו א גם ק ל ו ש ורחוק — שיום י ב ו א ו ה ם י צ ע ד ו ב א ו ת ו מסלול בחזרה הביתה. מראות ט ר נ ס נ י ס ס ר י ה ליוו א ו ת י ב מ י נ ו — ליוו א ו ת י ע ד זמן רב ,ב ד ו מ ה ל כ ל נ ס י ח חיים יחד ע ד זמן ר ב ה מ ר א ו ת ש ר א י ת י ב ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה . 117 מן הארכיון דפים שלושה מכתבים מקיבוץ ״הסולל״ בוילנה ו י ל נ ה 18.2.1940 , שלום רב לכם — ח ב ר י ה ! , י את מ כ ת ב כ ם קבלנו .כ ל מ כ ח ב מהארץ אנו מקבלים ב ש מ ח ה רבה.׳'מכתבכם •בא א ל י נ ו ל פ ת ע ,ז .א .מ ב ל י ל ד ע ת ש מ כ ת ב כזה יבוא .א מ ת ,י ד ע נ ו ש א ץ א ת ם 1 נ מ צ א י ם כ ב ר ב ה ד ר ,א ב ל א ת ה ס י ב ו ת ש ג ר מ ו לזה ידוע ל א ידענו .א נ ח נ ו •הנמצאים מ ר ח ו ק ,ל א י ו ד ע י ם מ ה ל ח ש ו ב ע ל זה ועם מ י הצדק ו ל כ ן ק ש ה ל נ ו ל ד ת ב ע נ י ן זה. כשנבוא לארץ נווכח ונדע מ ה לעשות כמובן ב ה ת א ם לזה, שנתחשב עם המציאות. מ ה ש ל ו מ כ ם ו מ ה א ת ם ח ו ש ב י ם ל ע ש ו ת בעתיד ,ה ל ו א מ ו ב ן ש ב ת ו ר א ו ר ח י ם .בקבוצת ״עקיבא״ ב ט ח לא תשארו. אצלנו הכל כמו שהיה. נמצאים כאן כ־40 : אנשים מ צ ׳ נ ס ט ו נ י ב * ואנחנו ־מהווים ק י ב ת מ י ו ח ד בין י ת ר הקיבוצים ש ל התגועה ,ה ג מ צ א י ם ג ם ב ו י ל נ ה .ח ש ב ג ו כ ב ר ל צ א ת .ה ש ב ו ע ל ע י ר א ח ר ת ב ל י ט א ושאוולי שמה ,א ב ל ה ד ״ ר ה ו ר ו ב י ץ • ב א ל פ ג י ימים ב ה צ ע ה ע ל ק ב ל ת חוה ח ק ל א י ת ו מ א ד א פ ש ר י ש ב י מ י ם ה ק ר ו ב י ם ג ק ב ל • ״התישבות״ •..זה יתברר עדיין לא בטוח אבל אחת ברור שבוילנה לא נשאף הדבר ב א ל ה הימים! ועכשיו ע ל ה ס י כ ו י י ם ש ל נ ו לעליה .שום ד ב ר ב ר ו ר ל א א ו כ ל ל מ ס ו ר לכם, ז ה ת ל ו י ב ש נ י ד ב ר י ם . :א ( ר ש י ו נ ו ח עליה ,ב( טרנזיט .עדיין א ל ה ש נ י -ה ע נ י נ י ם לא סודרו ,א נ ו ח ו ש ב י ם ש א ו ל י ב א ב י ב ה מ ת ק ר ב י ת ב ר ר ע נ י ן ע ל י ת נ ו . ל פ נ י 3ש ב ו ע ו ת ,ב ט ״ ו ב ש ב ט היתד! ל נ ו ח ג י ג ת י ו ב ל ה ח מ ש ל ה ״ ס ו ל ל ״ ׳ ש ע ב ר ה י פ ה והצליחה .ה י ו א ו ר ח י ם ו ב י נ י ה ם הד״ר .הורוביץ ה נ מ צ א ב ו י ל נ ה .י ו ת ר ה ד ש ו ת אין. כתבו אני ה ר ב ה ועל הכל. גומר ודורש בשלומכם. כ ת ב ו ע ל ה כ ת ו ב ת ש ל אהרון מזיא והוא כ ב ר י ע ב י ר ל נ ו א ת ה מ כ ת ב . להתראות .בקרוב; שלכם, חיים יהושע* (1המושבה הדר בשרון. ( 2חוות ההכשרה החקלאית של התנועה בפולין. (3ממנהיגי הציונות בליטא. (4חיים יהושע פלד. 118 מ ל נ ה 19.2.1940 , ש ל ו ם ר ב מ ר ד כ י ,י צ ח ק א ב ר ה ם ו א ל כ ס נ ד ר היקרים. ר ב ק ר א נ ו א ת מ כ ת ב כ ם ,שעשה ע ל י נ ו ר ו ש ם 'גדול ,כי ח ש ב נ ו ש א ת ם ׳בעונג ה ת ר ח ק ת ם מ א ת נ ו ,א ב ל ה מ כ ת ב הראה ש ה ק ש ר ב י נ י נ ו עדיין קיים .ה י ד י ע ה ה ר א ש ו נ ה יציאתכם על מהדר, מהקיבוץ ואנחנו לא עדיין נח־ענו ידוע ב א יום בימים לנו — פרת לפני הראשונים אתם גם המלחמה, שבאנו במכתב לוילנה, במכתבכם• לא שקיבלה אבל כתבתם פרטים ברור הדסה על את זה הסיבות ש ה כ ר י ח ו א ת כ ם ל ע ז ו ב א ת י ת ר האנשים ש ה י י ת ם א ת ם זמן ב א ר ץ ו ב י ח ו ד ב ק י ב ה בגלות. ואנו מקודם אנו הבאים שבמכתבים תכתבו פרטים לנו ׳ביתר זה. בנידה ב כ ל א ו פ ן ה ח ל ט נ ו ל ע מ ו ד ב ק ש ר ע ם כ ל ח ב ר י ק י י ב ת י נ ו ה נ מ צ א י ם •בארץ, , כ י עדיין ל א פ ט ר נ ו מ מ ה ש ב ת נ ו ל ה י ו ת ב י ח ד ב ק י ב ה • א י ח ד ' — א ם נגיע ארצה... ועכשיו מעניין אתכם לדעת על אודותינו :פ ה נ מ צ א י ם • כ ־ 2 0 0איש•.שברחו מהגרמנים רק פעם ו מ ה ם ו ב י ם י ם ויכולים לא לעלות לאמר נותן בדלנה ל נ ו לנוח ,כי ר צ י נ ו כ ב ר ו ב פ ע ם זו מ ו כ ר ח י ם א נ ו שוב ל ק ח ת קטנה לחכות שתהיה אפשרות עד ולנסוע לעיירה א ת מ ק ל • הנדודים ב ל י ט א ש ש מ ה שאולי ,איפה כ ב ר נ ה י ה ע ד ה פ ת ר ה . בחמשה מאד אתם שמכל הקיבוצים .שהיו בתנועתנו, ה ק י ב ה ש ל נ ו ב ־ 9 5 %נ מ צ א ב ד ל נ ה ,א ב ל לדאבוני -ה ר ב ה ג ו ר ל ה מ ר ש ו ב יפה עשר ב ש ב ט היה בעיקר החומר ל נ ו יובל במאמרים לקיום אודות קבוצינו התפתחות ״הסולל״, הקיבה ה י ו ב ל היה מראשית דרכו. ה י ה ג ם ד ״ ר ה ו ר ו ב ה ,ב כ ל ל ה נ ש ף ע ל ה יפה .ב י מ י ם א ל ה ה ת ק י י ם מ ו ש ב המרכז, גם מושב המועצה הראשית בגלות דלנה ובו גבחרו מרכז עם ביחד הנהגה ר א ש י ת ח ד ש ה .אגי גומר ודורש ב ש ל ו ם כ ל ה ח ב ר ה ש ז ו כ ר י ם א ו ת נ ו — אם ת ר א ו את אברשה, כולם אז תמסרו דרישת שלום ותגידו חיים ובריאים — ב מ כ ת ב הבא א כ ת ו ב שעברתי הכל בסדר, לו שאצלו בבית ל כ ם מחיי הפרטיים ,על כ ל זה במלחמה. שלכם בברכה אכרהמ ש ל ו ם ר ב ל כ ם א ב ר ה ם ר ,.משה ,פגחס ,ש ו ל מ י ת ,ו ה י ת ר ! ופלוגת את לי לא הנרמני ״הסולל״ מ כ ת ב כ ם ק ב ל ת י ו ה נ נ י מודה .מ ה ש נ ו ג ע י ד ת כלום ,יען כי הייתי ב ו ר ש ה רק להוריכם שבתיים ומשפחתכם שחזרתי בורשה מבית־החולים ב ל ו ד ז ׳ ו ל ג מ ר י לא היו לי ת נ א י ם ל ט י י ל ב ע י ר ו ל ה ו ו ד ע ד ב ר מה .יודע אני ,ר ק זה ש ר א י ת י בעיני וזה ה ס פ י ק כ ד י ל מ ר ר א ת חיי ו ל ג ר ש .א ו ת י מ מ ק ו ם מולדתי. אריה ,די כמדומני כ ת ב לכם על משפחתכם. ל פ י .שידוע ל נ ו עדיין 119 ל א היו ק ר ב נ ו ת בין מ ש פ ח ת כ ם .מ ה מ כ י ר י ם ש ל נ ו — ר ש י מ ה א ח ת ש ל ה ק ר ב נ ו ת ה ע ב ר נ ו ל מ י ש ה ק .והיא נ ד פ ס ה ב ״ ה ע ו ב ד ־ ה צ י ו נ י ״ .היום א נ י מ ע ב י ר א ת ה ר ש י מ ה השניה ע ל סמך ידיעות ש א ס פ ת י ואלה ה ם :אלימלך פרידריך וגרינבוים ממייכוב, ל י י ב ל ב ו ג י ס ק י ו ש מ ו א ל א ו נ ג ר מ כ מ י ל נ י ק ,יצחק ג ר י נ ב ו י ם מ ל ס ק ,פ ר י מ ע ט ל א ד א ו ו ס ק א גד מוכנים מורשה, היו )שניהם בצ׳נסטוניב( הדסה מורשה פרידנרייך )קב׳ למרום( ,מ נ ח ם כ א ר ט ו ב ס ק י מ ק ל י ש ,י ש ר א ל ליפשיץ מ ז ד ו ג ס ק ה וואלא .ג ו ר ל ה ר ב ה א ח ר י ם ל א נ ו ד ע ל נ ו ו א נ ו מ ש ת ד ל י ם להיודע .ה ת נ א י ם מ ק ש י ם ל ה ו ד י ע ד ב ר מ ה . מכמה כמה מ ק ו מ ו ת אין ל ג ו י ד י ע ו ת לגמרי ,ל מ ש ל מ ג ל י ל הקילצאי ,ו י ש ו ג ר ו ד ועוד. פעמים ,א ב ר ה ם , אצלנו לא הנמצא לוישוגרוד, אולי כ ת ב נ ו ל ו י ש ו ג ר ו ד ואין ק ו ל ואין עונה .א פ י ל ו ש מ ח ה ב. יודע הפעם שום יענו. דבר מורשה אודות משפחתו. ל א יכולים אמש להתקשר ש ל ח נ ו גלויה שוב אתם כי בין וישוגרוד ל ו ר ש ה .ש ו ש נ ה ל ו נ ג ע ר היתד .פ צ ו ע ה ק ש ה ו ח ו ל ה יש גבול )דלקת המוח(, מ ה א י ח ה ה י ו ם א י נ נ י יודע. א נ ו ע ו ב ר י ם ל ש א ו ל י ) ש א ו ו ע ל ( ונהיה ש מ ה ע ד ל ע ל י ה ב א ם ה י א ס ו ״ ס ת ה י ה . אנו ב ר י א י ם ו מ ס ו ד ר י ם יפה. ה ת ק ו פ ה ב ה אנו חיים השפיעו״ .ע ל י נ ו , אבל בכל ז א ת א נ ו ל א בין ה מ ת י א ש י ם ,ר ק מ ח ו ס ר י ס ב ל נ ו ת ועייפים מ ח י י ם ד ר מ ט י י ם כ א ל ה . ה נ נ ו מ ח כ י ם בקוצר־־דוח ליום עליתנו ,ל ז מ ן ב ו נ ו כ ל ש ו ב באי־םבלנות לחיות א ת כ ם י ח ד ב ק י ב ו ץ ב א ר ץ ו ל ה ע ב י ר א ת ההוה ש ל נ ו לארכיון .ת ק ו ו ת נ ו ר ק בארץ, ו ל ו ל א זד .לא יהיה כ ד א י ב כ ל ל ב ת ק ו פ ת נ ו ו ב מ ק ו מ נ ו לחיות. ל ע ״ ע זה ה כ ו ל .א ב ק ש כ ם מ ד ל ע נ ו ת לנו. ד ״ ש לכולם ,כ ל י ד י ד נ ו ו מ כ י ר נ ו . עם מד. ק ב ל ת ד י ע ו ת נוספות ממשפחתכם .אמסור לכם חזקו ואמצו! שלכם חויפ מילשפזיין 1 (1עם עלייתו ב־ 1941הצטרף לניצנים .היה חבר המזכירות העליונה בה ריכז את פעולת העזרה לחברים בגולה .נפטר בניצנים עקב תאונה. מכתב מצרפת , ילדי ״איחוד הנוער הציוני׳ מפולין הקימו בית־ילדים גצרפת מאסג׳לייה 15 ,ב פ ב ר ו א ר 1947 ח ב ר י ם יקרים, ח ל פ ו ש ל ו ש ה ח ד ש י ם מ א ז ע ז ב נ ו • ב ר כ ב ת א ת א ד מ ת פולין .ה נ ס י ע ה היתד, מעייפת ל מ ד י כ י כ ש ל ו ש י ם א ו א ר ב ע י ם נ ו ס ע י ם נדחסו• ,על ג ב י דרגשים ,ב ת ו ך ק ר ו נ ו ת מ ש א סגורים .מ פ ק ד ה ט ר נ ס פ ו ר ט ל א הצטיין ב א ד י ב ו ת י ת י ר ה י ב ט ר נ ס פ ו ר ט 120 היו 341ילדים ,ח ב ר י ס י ע ו ת צ י ו נ י ו ת ש ו נ ו ת ו כ א ש ר ה ג ע נ ו ל פ א ר י ס נ ש ל ח ו ע ל לי ״ ע ל י י ת הנוער״ ,ל פ י ה ה ש ת י י כ ו ת ה ס י ע ת י ת ,ל מ ק ו מ ו ת ק ל י ט ה שונים ,ש כ נ ר א ה ל כ ך מראש. הוכנו נשלחו ילדי ה״איחור״ ״אחא״ לבית בצרפת במאסג׳לייה, ד לא הרחק מלימור ,כ 4 0 0ק״מ מעיר הבירה. המרכזית, ה מ ק ו ם ש ב ו א נ ו ג ך י ם הוא ט י ר ה מ ה מ א ה ר.־ ,16א ש ר ע ב ר ה שיפוצים ב מ א ה היא ש ו כ נ ת ה־.18 ה מ ב נ ה ר ב הממדים מעוטר כולו ב ס ב י ב ה מ פ ל י א ה ביופיו־:. מ ג ד ל י ם משוגגים ו מ ו ב י ל ו ת א ל י ו מ ד ר ג ו ת ר ח ב ו ת ,ה מ ע ו צ ב ו ת בהיז־ור רב .הטיךך. מ ו ק פ ת ש ד ר ו ת ע צ י מ ח ט אדירים ,ו ע צ י ם נ ש י ר י ם למיניהם .ל ר ג ל י ה ג ב ע ה ש ע ל י ה היא ש ו כ נ ת מ פ כ ה ,ב ת ו ך ה ב ק ע ה ,פ ל ג מ י ם ה י ו צ ר מ פ ל י ם פוחזים .מ א ח ו ר י ה ב ק ע ה מ ת נ ש א ר כ ס ג ב ע ו ת ועליהן י ע ר ו ת ס ב ו כ י ם .ב ח ו ד ש י ה א ב י ב ל ק י ץ ,כ א ש ך יוריקו היערות והאחו וכאשר בקרניה, יהיה בוודאי הנוף יפה במקצת אבל תייבש את ע ש ר ת מונים. הבוצית את ב ח ו ד ש י ם ד צ מ ב ר וינואר ,ח ש נ ו א ת ט ע מ ו ש ל ה א ב י ב כ א ש ר ה ח ו ם ה י ה כ מ ו זה ש ב ח ו ד ש מאי ,בפולין, ג ם ימי ק ו ר עזים פ ק ד ו א ו ת נ ו לאפס ל ט מ פ ר ט ו ר ה ה ג י ע ה ל־12 מתחת מעלות ושכבת שלג בעובי של כ־ 20ס״מ כיסתה א ת האדמה. בתחילה בשביל לא השמש האדמה וחחמם האויר ס ב ל נ ו מ ע ט מ פ ג ע י ה ח ו ר ף .ט י ר ת מ א ס ג ׳ ל י ל גועדה ל ק י י ס ג ה ב ל ב ד ילדים י ה ל י ם ,ת ו ש ב י צ ר פ ת .ה ה ס ק ה ה מ ר כ ז י ת לא פ ע ל ה ו ת נ ו ר י ח י מ ו ם היו המים לנו. בצינורות קפאו לילדים מקור סבלו היגייניים ומתנאים לקויים .ת ו ך זמן ל א ר ב ה ת ג ב ר ג ו ע ל ה פ ג מ י ם ,ת י ק נ נ ו א ת הסקה ,ה ו ס פ נ ו ת נ ו ר י ו כ ע ת לא ח ס ך י ם ל נ ו ל א מ י ם ו ל א ח מ ר י ־ ה ס ק ה . חימום גם מזון מ ק ב ל י ם א נ ו בשפע .ב פ א ר י ס ק ש ה להשיג ב ש ר ו א ל ו א נ ח נ ו א ו כ ל י ם יום־יום. בשר סובלים ל א ר ל ת הבוקר מגישים חמאה ט ר ל ב כ ל ה כ מ ו ת הרצויה ואינגו הראשונים נ ה נ י נ ו מ ה מ א כ ל י ם הצרפתיים, מ מ ח ס ו ר בשומנים .בימים שהסבה לא הצרפתי מנסה להסתגל לטעם שלנו אבל ל א ט ל א ט ה ת ר ג ל נ ו ,מ ה גם כדי ל ה ש ב י ע א ת ר צ ת נ ו .זה ש ב ו ע י י ם א נ ח נ ו מ ת ע נ ג י ם מ ת פ ל י זהב מצוינים; ח ב ל שאין מ ו צ א ם מיפו. הלבוש היתד. של שבו בלתי צ ו ל ו הילדים ב פ ו ל י ן מספקת, היו הבגדים ה ל דל קלים, מאל. קיציים, כמות הלבנים ולכל ילד זוג לגרבים בלבד אחד נ ע ל י ם ש נ ת ב ל ו ת ו ך זמן קצר .אין פ ל א ש ה י ל ד י ם ס ב ל ו מ ק ו ר ו מ ר מ ת ניקיון להיעזר ללה. השתדלנו הועיל. ל נ ה השבוע ב״עליית המצב השתפר הנוער״, הלות כדי למלא ל״אוזא>׳, את החסר ללא אבל שהעניקה ל נ ו שפע של פ ר י ט י לבוש .ה י ל ד י ם ק י ב ל ו ל ב נ י ם ,ב ג ד י ם ו נ ע ל י ם ל י ל ד ו ת א פ י ל ו מ ע י ל י פ ר ו ל ל כ ל ח ד ש ו ב א י כ ו ת ט ו ב ה .ש מ ח ת ם ש ל ה י ל ד י ם היתד .ר ב ה . נאים מצב לד״ר של בריאותם הילדים שפיר לטיפול הרפואי משביע רצון: בנוסף מ נ ד ל ורעייתו ,נ מ צ א כ א ן ר ו פ א שלישי ,מ ט ע ם ״ א ח א ״ . בתחום החינל וההשכלה השתדלנו לפעול לפי מיטב יכולתנו, בהתאם ל ת נ א י ם ה נ ת ו נ י ם .ב ש ב ו ע הראשון ל א ח ר ב ו א נ ו ה נ ה ,ע י ב ד נ ו א ת ת כ נ י ת ה ל י מ ל י ם . ב י ן 92ה י ל ד י ם ה י ו 11השייכים ל ק ב ו צ ת ה ג י ל ה ר ך 69 ,גילאי שש ע ד שלוש ע ש ר ה ו־ 12ב ג י ל ל מ ע ל ה מזה .ל ר ש ו ת נ ו ע מ ד ו ש ב ע ה מ ח נ כ י ם :ד ״ ד מ נ ד ל ,י ע ק ב וטובה גרינשפאן, בנוסף, משה גלאסברג, מרים סצמסקי, בלה פרשםמאן, ויאנק ברנהולץ. ש ל ח ה ל ג ו ״ א ח א ״ א ת ה ח ב ר ה ש ר ה פייגשסיין ,כ מ ו ר ה ל ע ב ר י ה .ב ע ל ה , ש ה ג י ע כ ע ב ו ר ח ל ש ,מארץ י ש ר א ל ,ש י מ ש א ף ה ו א כ מ ו ר ה ל ע ב ר י ת . 121 . : החברה טובה שלוש בין במידה היא גרינשפאן כיתות, מ ט פ ל ת בילדי• הגן .א ת י ל ד י בהתאם -לגילם ולרמת מ ס ר מ ת לזה הנלמד .ב ב י ת ידיעותיהם. בית י הספר חילקנו הלימודים מקביל חומר ה ס פ ר ה י ס ו ד י בפולין .מ ו ר ת ה ש ל כ י ת ה א׳ ה ח ב ר ה פיינשטיין ולשון ה ה ו ר א ה היא ע ב ר י ת ב ל ב ד .מ ו ר ת ה ש ל כ י ת ה ב׳ היא ה ח ב ר ה ס צ מ ס ק ה ו ש ל כ י ת ה ג׳ ה ח ב ר ה פ ר ש ט מ א ן .י מ ל ב ד ה מ ק צ ו ע ו ת ה כ ל ל י י ם ב כ י ת ו ת א ל ה ת ו ל ד ו ת ע ם ־ י ש ר א ל ,ח ו ל ד ו ת ה צ י ו נ ו ת וידיעת א ר ץ ־ י ש ר א ל . מלמדים ב ב נ י ה נ ו ע ר מ ט פ ל ד׳>ר מ נ ד ל .ר ב ה ו א פ ע ר • ה ג י ל י ם ב ק ב ו צ ה •זו ו ר מ ת ה י ד י ע ו ת היא כך^ - . עקב אחידה. בלתי יש תלמידים •שלמדו נה ויש בגימנסיה גם ש ל מ ד ו ב ב ת י ־ ס פ ר ע ל ־ ת י כ ו ג י י ם .ה ם ל ו מ ד י ם תולדות• ע ם ־ י ש ר א ל ,ת ו ל ד ו ת ה צ י ו נ ו ת וידיעת ארץ־ישראל לאחיות לבנות. ,ולקורס לעזרה ראשונה — לבנים. בט״ו חלה ובנוסף בשבט הסתיימה ה ת ק ד מ ו ת ר ב ה הן — פ י ס י ו ל ו ג י ה ׳ והיגיינה אנטומיה, ת ק ו פ ת הלימודים כמבוא הראשונה ובסיפוק רב קבענו,כי ה כ ל ל י י ם י והן ב ל י מ ו ד י היהדות. במקצועות לקורס רבים מבין התלמידים• זכו בספרים עבריים כפרם ע ל שקידתם .את הספרים׳ שלחו לנו ילדי ארץ ישראל ,ע ל ידי ׳;,עליית הנוער״: •יי-י • ב כ ל ליל .ש ב ת .א נ ו ע ו ר כ י ם ק ב ל ת ש ב ת ח ג י ג י ת :מ פ ו ת ל ב נ ו ת מ כ ס ו ת השולחנות, את נ ר ו ת ש ב ת דולקים״ ו א נ ו מ ק ד ש י ם ע ל היין .יין יש ל נ ו כ א ן בשפע... לאחר ה ס ע ו ד ה ה ט ע י מ ה -פ ו ת ח י ם ב ש י ח ה ע ל נושא מ ת ח ו ם ל צ י ו נ ו ת א ו היהדות, כגון: 25שנים ל ג א ו ל ת ו ש ל ע מ ק :י ז ר ע א ל ; השבת ומשמעותה :הציונות מ ה י י י ו ב ל ״ מ ד י נ ת היהודים״ ל ה ר צ ל ; א י ש י ו ת ה ש ל ה נ ר י י ט ה ס ו ל ד ־ ,ה ״ א י ח ו ד ״ ; ק ק ״ ל ; ק ר ן ה י ס ו ד ; האשד .ב ח ק ל א ו ת ש ל א ר ץ י ש ר א ל ; ת ו ל ד ו ת חייו ש ל ה ר צ ל ועוד. בחנוכה הופעות בשבט ובט״ו ו מ ת נ ו ת לילדים, ערכנו חגיגות: נישאו נאומים מעניני ר ק ד נ ו ע ד ל ש ע ו ת ה ק ט נ ו ת ש ל הלילה. דיומא, היו בכלל מרבים א נ ו לשיר ו מ ש ת ד ל י ם ל ש י ר יפה .מ ר פיינשטיין ש ב א מהארץ ,ה ס פ י ק ת ו ך יזמן להקנות קצר שרים לילדינו מעשרים למעלה אפוא לפני הארוחה ולאחריה, וכמובן, שבת, החגיגות. בכל ולחנים ש י ר י ם משירי ה א ר ץ חסידיים. ב ש ע ת ק ב ל ת ־ ש ב ת ו ב ש ע ת מנחה; בעונג־ העברי וכבר בטירה מהדהד בלי הרף הזמר ציינו ז א ת גציגי ״אוזא״ ה ע ו ב ד י ם ע מ נ ו וכן א ל ה ה ב א י ם מ פ א ר י ס ל ב ק ר נ ו ,ש כ ל ימי קיומה ש ל מירד .זו ל א נ ש מ ע ה ב ה מ ל ה ע ב ר י ת או יידיש ,ל מ ר ו ת ש י ל ד י ם בילו יהודים מצרפת קישטנו בדיוקנאות, בה את בסמלים חופשות הקיץ .י א ת קירות האולמות ו ב ס י ס מ א ו ת י ה מ ע י ד י ם כ מ א ה עדים כי והחדרים המתגוררים כ א ן ה נ ם יהודים ,ציונים ,ח ב ר י ה ״ א י ח ו ד ״ ו כ י ל מ ר ו ת ה כ נ ס ת ה א ו ר ח י ם ש ל צ ר פ ת נ ש ו א ו ת ע י נ י ה ם ר ק ל א ר צ ם הם ,ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .א כ ן מ כ נ י ס י א ו ר ח י ם ה ם ה צ ר פ ת י ם , ואדיבים. חביבים גם ״אוזא״ מעניקה לנו ת ח ו ש ת אחוד.. למרות שאין היא א ר ג ו ן ציוני מ ק ב ל ת ב מ ל ו א ה ה ב נ ה א ת פ ע י ל ו ת נ ו ה ח י נ ו כ י ת ויחסה הוא ס ו ב ל נ י . הילדים פ ו ע ל ת ״ א ח א ״ ל פ י מ י ט ב י כ ו ל ת ה . למען ״עליית ה נ ו ע ר ״ מ ת י ח ס ת א ל י ג ו ב ל ב ב י ו ת שאין כ ד ו ג מ ת ה ו ז א ת ה ו ד ו ת ל י ר י ד ש ל ה ה ח ב ר ג ר ט נ ר .מ ה ם א נ ח נ ו מ ק ב ל י ם ס פ ר י ם ,כ ת ב י ־ ע ת ו מ ש ח ק י ם והם ד ו א ג י ם ל כ ך .שה״ג׳וינט?׳ ו מ ו ס ד ו ת אחרים -,ל א י ש כ ח ו ע ל קיומנו. החבר גרטנר מבקר א צ ל נ ו מדי .פ ע ם ונכון ת מ י ד ל ע ז ו ר ל נ ו ב ע צ ה .טובה ובמעשים .אנו מ ק ו י ם כ י ״עליית ה נ ו ע ר ״ ת ע ש ה הכל• ש ב י כ ו ל ת ה כ ד י ל ה ח י ש א ת ע ל י י ת נ ו לארץ. קשה 122 היא ע ב ו ד ת ו ש ל ה מ ח נ ך והמורה, א ב ל ר ב .הסיפוק .א נ ו רואים במו כי אין ע מ ל נ ו לשוא. עינינו אולם לידות. הילדים גומלים לגו נזכה כאשר נעלה בגמולנו העיקרי בהישגיהם, אותם בחיבתם ארצה וברגשי ונשתלב יחד בבנין המולדת. אנא ,ח ב ר י ם יקרים ,ש י ל ח ו ל נ ו ב א ו ר ח ס ד י ר א ת ע י ת ו נ כ ם . ב ב ר כ ת שלום נאמנה וл . )מפולנית :רינה נזר> מבודפסט מכתב אפריל, 1943 מ ר קולודני ה מ א ד נ כ ב ד ! נ״י שמחתי מ א ד ע ל מ כ ת ב ך מ ר א ש ו ן ל ג ו ב מ ב ר ,הוא הגיע אלי ב מ א ו ח ר ,ה י י ת י מ א ו ש ר ל ו א י כ ו ל נ ו לעמוד ב ק ש ר מ כ ת ב י ם יותר ת כ ו פ י ם ויכולנו ל ה ח ל י ף מ כ ת ב י ם לעיתים יותר קרובות. ארבע עוד יותר הציוניות שנים קשות באסוגות. מאחרינו ההכרה הזאת יודעים ואיננו ג ו ג ע ת הן אולי לגורל תבואנה העם עיתים הכללית והן מלאות למצב בפרט. מ ה ש נ ו ג ע לציונות ,ה ת א מ צ נ ו — ל מ ר ו ת כ ל ה ע י כ ו ב י ם — ל ה מ ש י ך א ת ה ע ב ו ד ה וגם ז א ת ש ל ה ק ר נ ו ת ש ל א פ ס ק ו א ף רגע .ה ה ס ת ד ר ו ת ה ט ר נ ס י ל ב נ י ת החינוכית ק י י מ ה א ת ה א ו ט ו נ ו מ י ה שלה ,כ י ח ש ב נ ו ש ע ל ל י ז ה יכולים א נ ח נ ו ל ש ר ת ב י ו ת ר את ה א י נ ט ר ס י ם הציוניים ה כ ל ל י י ם . מובן מ א ל י ו שאין א נ ח נ ו מ ס ת ג ר י ם ב מ ם ג ר ת נ ו ל ה ת ר ח ק מ א ח י נ ו שבהוגגיריה הישנה .ל ה י פ ך ,ב כ ל כ ח נ ו נ מ ס ו ר ל ה ם א ת כ ל ה ע ר כ י ם ו א ת כ ל ה נ ס י ו נ ו ת ש ר כ ש נ ו ב מ ש ך ע ש ר י ם וחמש שנה. חבל, ה ע ב ו ד ה ה מ ש ו ת פ ת ה ז א ת ל א היתד• ת מ י ד ה ך מ ו נ י ת ,כי ח ו ג י ם י ד ו ע י ם מהציוניים הסרנםילבנית העומדת שבעיר הבירה לא הביסו בעין יפה על ההסתדרות ב ר ש ו ת עצמה ,ו ב פ ר ט ב ק ש ר ע ם ה ע ל י ה ס ב ל נ ו ע ק ב א י ־ ח ו ק י ו ת מ צ ד ם ו מ ו כ ר ח י ם א ג ו ל ל ח ו ם ע ד היום מ ל ח מ ה ת ק י פ ה .ב ל א י גם כ ב ל ו יודע ש ה ס ו כ נ ו ת הכירה את ט ר נ ס י ל ב נ ל בסתיו ,1940כ מ ק ו ם ע ל ל ה ע ו מ ד ת ב ר ש ו ת ע צ מ ה ו א ר ג נ ה א ת ה מ ש ר ד ה פ ל ש ת י נ א י הקולושווארי ,א ב ל זה נ ש א ר ר ק ע ל הנייר ,כ י ב מ צ י א ו ת מחלקת לבוא ה ע ל ל ו ב א ־ כ ל ה ב ק ו ש ט א ה ת ע ס ק ב נ ו כ א י ל ו ל א היינו ו כ ל ה ת א מ צ ו י ו ת י נ ו א י ת נ ו ב ק ש ר ישר ל א ע ל ו יפה .ו ב כ ן ה ס ת ד ר ו ת נ ו נ ת ו נ ה והמשרד אסיר הפלשתינאי ת ל ה הייתי ה ב ל פ ש ט י מראה רק ל כ ב ל ו ,לוא העיר והתאמץ העלל על המצב ה מ ח ר הזה לעורר א ת ת ש ו מ ת ל י ב ם ע ל זה, בללם לעיתים רחוקות הבנה ת ש ו מ ת ־ ל ב ם של לתקנו במוקדם הסוכנות לגמרי לתביעותינו. ושל מחלקת ה י ו ת ר אפשרי. אבקשו שהציונות הטרנסילבנית שמרה את כלותל 123 50%מ ה כ ס פ י ם ש נ א ס פ ו ב ב ל ש א ר ה ב ר י א י ם והראיה ,ש ה ק ר נ ו ת מ א ס פ ו ת א צ ל י נ ו ה מ ק ו מ ו ת ,ל מ ר ו ת ש ה י ה ד ו ת ה ט ד נ ם י ל ב נ י ת היא ר ק 20%מ י ה ד ו ת הונגריה ,ו מ ל ב ד מ ז ה גם ה מ צ ב ה כ ל כ ל י ו ת נ א י ה ח י י ם ה ם ג ר ו ע י ם י ו ת ר פ ה א צ ל נ ו מ א ל ה ש ב ה ת ג ר י ה הישנה. הענף שידוע ועל ה י ו ת ר ח ש ו ב ע ל ע ב ו ד ת נ ו היה העבודה הקולטורלית והחנוכית .כפי ציוניים הופעתם, עתונים ה א ו י ־ ק י ל ט ושאר היו מוברחים להפסיק את כן ה מ ש כ נ ו א ת ע ב ו ד ת ה ח י נ ו ד ע״י ה ו צ א ת ס פ ר י ם וחוברות, בית־הוצאת־ ה ו צ י א ע ד עכשיו 12 ברוח ״פרטרניסט״ ספרים העומד הנחלתי תחת ספרים ציוני ,ש א ת ר ו ב ם כ ת ב ת י א נ י ב ע צ מ י .א ת א מ ץ ל ש ל ו ח ל כ ב ו ד ו א ח ד י ם מן ה ס פ ר י ם ה א ל ה ע״י שליח .ג ם ב ב ו ד פ ש ט נ ת י ס ד ה ח ב ר ת ה ו צ א ת ־ ס פ ר י ם יהודיים ,ש ה ו צ י א ה גם כן ס פ ר י ם ציוניים. הספרות ההונגרית ה ת ע ש ר ה כ מ ו כן בשגים האחרונות ב ס פ ר י ם י ק ר י ־ ע ר ך ,ה ה ש פ ע ה ש ל ה ח י נ ו ך ה ס פ ר ו ת י ב ו ל ט ת ונראית ב י ח ו ד ב ה ו נ ג ר י ה שם שלטה עד השנים הישנה, האחרונות רוח ה ה ת ב ו ל ל ו ת ההוגגרית ה מ ו פ ר ז ה . ה מ ח נ ה הציוני ה ת ר ח ב ב א ו פ ן י ו צ א ־ מ ן ־ ה כ ל ל ו א י ת נ ו התקוה ,שאם נ ע ב ו ר ב ש ל ו ם את את ה ת ק ו פ ה ה מ ס ו כ נ ת ש ל ה מ ל ח מ ה ה ע ו ל מ י ת — הציונות ה ה ו נ ג ר י ת ת ו כ ל ל מ ל א אותו המקום החשוב, ה מ כ ש ו ל י ם .הכי לעבודת *רסנר 1 שתולדותינו הטרגיות גדולים בדרכי ק ב ע ו לה. ע ב ו ד ת נ ו היו, הצבא .ה צ ע י ר י ם ה א ל ה ח ל ק ם שחברינו הצעירים התגייסו ע ב ד ו בארצם וחלקם בחוץ־לארץ .מ ש ה התגייס ג ם כן מ ז ה ש נ ה וחצי .כ ע ת ה ו א ב ב י ת בריא ושלם ,זה ש ב ו ע ו ת :אחדים .א ת ה ח י נ ו ך החלוצי ,ש נ פ ס ק ל ז מ ן ידוע ,ה ת ח ל נ ו מ ח ד ש ו ב כ ל ס ר נ ס י ל ב נ י ה שבהם ;נתחדשו ק נ י ״ ה נ ו ע ר הציוני״, נ מ ש ך ח י נ ו ך ה נ ו ע ר שלנו. באינטנסיביות ־היותר רצינית .ב כ מ ו ת א ב ל ב י ה ו ד ב א י כ ו ת מ ת ק ר ב י ם א נ ח נ ו א ל ה מ צ ב ו ה מ ד ר ג ה של ימי השלום. גם ארגון ״בעל־מלאכה״ התחילה את הריאורגניזציה ואתי :ה ת ק ו ה ש ב ק ר ו ב ת ק ב ל גם ה ה ס ת ד ר ו ת ה ז א ת א ת כ ח נעוריה .ב כ ל ה ע ב ו ד ו ת ה א ל ה י א נ ו מ ר ג י ש י ם מ א ד א ת ח ו ס ר ה ח ו מ ר ה ס פ ר ו ת י האידיאולוגי .ת נ ו ע ת נ ו אין א ת הרעיונות ה י ס ו ד י י ם וכן את השקפת בלה עולמנו התנועתית. ־עוד ספר המכיל אגי ח פ צ ת י ל ד ע ת ,ה א ם ל א ע ו ב ד י ם בגידון ז ה בארץ .מצדי ,כ ע ת אני מ ת ע ס ק ב ל מ ו ד י ם ה נ ח ו צ י ם ל כ ת י ב ת ס פ ר כ ז ה ו א ת י ה ת ק ו ה ,ש א ם ה ש ם יחן ל י כ ח וחיים, .אסיים גם א ת זה. שלד, ד״ד א ד נ פ מ מדמון* (1ממנהיגיה של התנועה בטרנםילבגיה ,נמנה על מייסדי כפר גליקםון ,מנהל ביה״ם .באלוני יצחק. (2מנהיגה הבולט של יהדות וציונות טרגסילבניה .ייצג את יהדות טרנסילבניה .בפרלמנט הרומגי; ייסד וערד את היומון הציוגי אוי־קילט .עם תוס המלחמה עלה לארץ ׳והשתלב בפעילות הציונית; ייסד מחדש וערר בת״א את היומון אוי־קילט; היה חבר :הנהלת המפלגה הפרוגרסיבית .נפטר בת״א .י 124 מגרמניה מכתב מינכן10.9.1947 , ר ב שלום לך, קבלתי כל שלום! 1 א ת ה מ ב ר ק וגם א ת מ כ ת ב ך ה א ח ר ו ן ורוצה אני ל ב ר ר לך ר א ש י ת את ענין מ ש פ ח ת ך פ ו ל צ ק י .פ נ י ת י מיד ט ל ג ר פ י ת וגם ב מ כ ת ב א ק ס פ ר ס ולא תשובה. קבלתי לועד פניתי וגם המקומי לא משם תשובה קבלתי אני — חושש שאנשים א ל ה נ מ צ א י ם ב א נ י י ה ״יציאת אירופה 1947״ ,זה ג ם נ ו ג ע ל א נ ד ה מסור א ת זה טריף. פרסמתי טריף, לתל־יצחק. בעתונות ת א מ י ן לי עד ורק המקומית שבררתי קבלתי עתה הדבר את זו. ידיעה של על אנדה משפחת פ ו ל צ ק י לא אוכל ל ה ג י ד ל ך ש ו ם ד ב ר בוודאות ,כי ט ר ם ק ב ל ת י א ש ו ר ל ס ב ר ה זו — א ב ל אני א ע ש ה ה כ ל ב כ ד י ל ד ע ת ה כ ל ב ע נ י ן זה. חשבתי הכל שתהיה ולא י כ ו ל ת י אצטרך כאן כבר עליה יותר לעשות בימים ה ק ר ו ב י ם שום לגשת גדולה דבר — אולם בכדי ברגע לשנות האחרון את פני השתנה הענינים .אני הגרוע לברגן־בלזן ולסדר א ת הענינים במקום. ב י ו ת ר שאין לי ש ם איש ש א פ ש ר יהיה עליו ל ס מ ו ך ו ש ל א י ק ל ק ל ב ר ג ע ה א ח ר ו ן א ת כ ל הסדור .א נ י מ כ י ן ע ת ה פ ל ו ג ה ש ל ק ר ו ב ל־ 20איש ,ר ו ב ם ברייטהויפן, בתנאי זה מובהקים, אנשי מובהקים, גרמניה ל ה ס כ י ם ל ע ב ו ד כ ל היום בשדה ,באורוה ו ב ר פ ת ו ל ח ז ו ר עייפים, באמת ביתר אנשי עבודה אני אומר עבודה מ ק ב ה אשר באשר אפשרות של למעלה מכל לשבת המקומות בגרמניה, לחיות כמו ו ל י ה נ ו ת מ ה מ נ ו ת שהם מ ק ב ל י ם מ״אורו״ ומ־ אלה הבנה .כי י כ ל ו אנשים ״ג׳וינט״ זה ב ה ח ל ט מ ס פ י ק להם ,ל ה י פ ך — גשאר להם עוד עודף. אלה בקבוצה. אנשים בכדי שלא איש ועליכם אחד רגע מטעם משה טובים אולם צריך תהי־ ויש תקוה להשגיח עליהם עליהם לחשוב שאנשים כל ברצינות ל פ נ י הזמן ״העובד הציוני״ מאשר השפעת על ימשיכו אלה ב ש ב ע עיניים הה. אפשרות א ח ר י ־ כ ן .חוץ הפלוגה של ומד סדורם מזה חייהם לרתום הזאת עולה את עתה ש א ר ג נ ו כאן — אני ע ל זה לא אותם תמנה וכדאי לעגלה ביחד על זה משפחה ארבה בארץ לכתוב כ־35 לחשוב ראשונה באשר 2 ס מ ו ל י נ ס ק י יוכל ל מ ס ו ר ל ך י ו ת ר פ ר ט י ם ב ע נ י ן זה. לפני ימים מ ס פ ר היתד ,כ א ן ה ו ע ד ה השנייה ש ל ה ת א ח ד ו ת ה צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם ה ג ר מ נ י ם ורוצה א נ י ל ה ר ה ר ק צ ת ע ל ועידה זו ו ע ל אנשיה .ק ש ה לי ל ת א ר איך אוכל להמשיך כאן א ת ע ב ד ת י איתם. נ ל ך נ א ב ד ר כ נ ו נ מ ש י ך ו נ ת ב ס ס ,ת ה י ה נ ק ד ת ה כ ו ב ד — ה ת נ ו ע ה ואז אולי נדע ל ע ש ו ת משהו .ה ד י ב ו ר י ם ו ה ו י כ ו ח י ם יהרסו א ו ת נ ו ג ם מ ב ח ה וגם מבפנים, ואין לנו כ ל א פ ש ר ו ת להזיז א ת ה ש ע ו ן ש ל נ ו אחורנית .די ס ב ל נ ו ב ע ט י ה ש ל הכללית .האם נוכל א ת הויכוח הציונות עד ל ס ב ו ל י הרי א ב ד נ ו ב א ם נחדש הזה .אני מ ב ר ך א ו ת ך ב ש נ ה ט ו ב ה ת כ ת ב ו ו ת ח ת מ ו . בחבה אהרן 8 (1שלום זבולוני ,שריכז את המזכירות העליונה בת״א ,כיום באושא. (2מראשוני העולים של התנועה בראשית שנות השלושים; פעיל ה א י ג ד המקצועי; היה בשליחות בגרמניה לאחר המלחמה. (3אהרן מזיא ,מפעילי התנועה בפולין ובריכוז הוילנאי ,מבין מנהיגי התנועה באירופה לאחר השואה. 125 1 שומרוני עמיאל )שווארץ אמיל( , תנועת ״עקיבא׳ ביוגוסלביה 12ב י נ ו א ר 1974 המראיין :נפתלי צחר ש: התקופה נחלק אנחנו שלנו לשני א ת השיחה בראשונה חלקים. נשוחח על ש ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,על ר א ש י ת ה ש ל ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ביוגוסלביה ,ו ב ח ל ק השני נתרכז ב כ ל מה שקרה בזמן המלחמה ביוגוסלביה ובמקומות אחרים בהם היית. א פ ת ח א ו ל י ב ש א ל ה ״מוזרה״ .ידוע לי ,כ י ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ,מ ר כ ז ה הפיזי ו ה ר ו ח נ י היה בפולין ,בגאליציה ,ב ק ר א ק ו ב ; איך זה ק ר ה א י פ ו א ש ״ ע ק י ב א ״ צ צ ה כמו יוגוסלביה י בארץ ת: בארץ ה ש א ל ה היא ב ה ח ל ם ב מ ק ו מ ה .א נ ס ה ל ה ס ב י ר איך ק ר ה ש ה ו ק מ ה ״ ע ק י ב א ״ שהיתר .ל א ר ק פיזית ר ח ו ק ה מ פ ו ל י ן א ל א ג ם ה י ה ד ו ת ב י ו ג ו ס ל ב י ה היתד. רחוקה מאד נכנסתי לתנועת־הנוער בשנת בצורה לה מאותה מוחלטת. של דמות פולין, יהדות ובחלקה המסורתית דתית. אני ,1930ב ה י ו ת י ב ג י ל .13מ ו צ א י מ מ ש פ ח ה מ ת ב ו ל ל ת ת נ ו ע ת ־ נ ו ע ר יהודית, ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר אז היתד. לא דתית .קראו ב ש ם ״ ה פ ג י ש ו ת ה ס פ ר ו ת י ו ת ש ל ה נ ו ע ר היהודי״ ב ז א ג ר ב . ש: תנועה כללית — ת: כן ,מ ש ה ו כללי מ א ד .ל ת נ ו ע ה זו ה ש ת י י ך הספר־התיכון ב־1932 ובאוגיברסיטה. בערך, ארע כ מ ע ט כ ל הנוער, בבית־ זו. הגיעו פילוג בתנועה נ צ י ג י ם ש ל ״ ה ש ו מ ר הצעיר״ ,א ש ר פ ע ל ו בכיוון ה כ נ ס ת ה ת נ ו ע ה ה ז ו — ק ש ה ל ק ר ו א לה ת נ ו ע ה ,י ו ת ר נכון מועדון ,א ו ארגון ,ל ת ו ך ש: ״השומר־הצעיר״. זה היד .ארגון י ח ל ? זה ת: היה הארגון היחיד, מלבד אולי תנועת הימין ותנועות דתיות ש ל א היה ל ג ו כ ל ק ש ר איתן. ובאמת מקום ואין ר ו ב הנושאים בהם ד נ ו ב מ ו ע ד ו ן ה ז ה היו נ ו ש א י ם ש ל ספרות .מ כ ל ל א היו נ ו ש א י ם פוליםיים .ח ל ק ג ד ו ל ש ל א ו ת ם ח ב ר י ם נ מ צ א כיום ב א ר ץ זה מקרה, שהם יושבים בקיבוץ ״השומר־הצעיר״, שער העמקים. מדוע א מ ר ת י ״לא ב מ ק ר ה ״ — מ פ נ י ש ה ה נ ה ג ה ש ל נ ו ע ב ר ה ,ע ל ס מ ך ה ה ש פ ע ה של השליח הראשון 126 ש ל ״השומר־הצעיר״ ,ל ת נ ו ע ה זו. ב כ ל אופן ח ל ק מ א י ת נ ו — ה י י נ ו אז ב ג י ל — 16 ,15לא רצה ל ר א ו ת ב מ ס ג ר ת ה פ ו ל י ט י ת ש ל ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ א ת מ ס ג ר ת החיים שלו .ה ח ל ת ה ל י ך ש ל חזרה. א ל ה א ש ר לא ע ב ר ו ל ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ ייסדו מ ח ד ש א ת ה ת נ ו ע ה ש ה ז כ ר ת י ,י ו ת ר א ת המועדון ,ש צ ב י ו נ ו נ ש א ר ב ל ת י פ ו ל י ט י ב ה ח ל ט . נכון ב־1932 התחיל או ה ג י ע ה ש ל י ח הראשון .היה זה ,נדמה ,מ נ ח ם וירט .ה ו א 1933 לשכנע אותנו ,כי קיימת הציונים ת נ ו ע ה דומה, תנועה של ל ל א צביון פוליטי, הכללים ,גוער ס ת ם ־ צ י ו ג י ,ב מ ס ג ר ת ה א נ ו יכולים ל מ צ ו א א ת מ ה ש א נ ו ר ת י ם .אולם ה ש א י פ ה ש ל נ ו צ ר י כ ה ל ה י ו ת לא״י. איפא ,ה ס ת י י מ ה פ ע ו ל ת ה מ ו ע ד ו ן ו א נ ו ע ב ר נ ו ל״עקיבא״. כך, מ ה היה ג ו ר ל י ת ר ה ת נ ו ע ו ת ? ש: אז ה י ו כ ב ר ת: תנועות, שתי ״השומר־הצעיר״ אחת ״תכלת־ והשניה לבן״ ,ש ל מפא״י .א ו ת ם ח ב ר י ה ש ו ה ״ צ ש ל א ה ל כ ו ל ה ג ש מ ה — ה ל כ ו ל מ ו ע ד ו ן ״קדימה״. התנועה היו אלה אוהדי השלישית. השוה״צ התעוררו באוגיברסיטאות. ויכוחים אם אנו ״עקיבא״ לחלק שייכים היתה, א׳ או אפוא, ב׳ של ה צ י ו נ ו ת ה כ ל ל י ת .א נ ח נ ו ק ב ע נ ו א צ ל נ ו ,א ם כ י ״ ע ק י ב א ״ בפולין מ ש ת י י כ ת ל ק ב ו צ ה ב׳, א נ ו כאן שייכנו ע צ מ נ ו ל ק ב ו צ ה א׳ .נ ט י נ ו י ו ת ר ל ק ב ו צ ה א׳ ב ה ת א ם ל ש א י פ ו ת שלנו. ש: זכורים ל ך ש מ ו ת ח ב ר י ם ר א ש ו נ י ם ? ת: זכורים לי כ מ ה ה ב ר י ם א ש ר י י ס ד ו א ת ״עקיבא״ .א ח ד מ ה ם היה מ י ר ק ו ברונר, מנהל פ ק ד גבוה כיום כללי של מ ש ר ד אשר רוזנברג ניספה בממשלת יוגוסלביה .נ ד מ ה לי שהוא מ ש מ ש החח ה י ו ג ו ס ל ב י .היה בשואה, השמדה במהגר. הגספח בתפקיד בוושינגטון .ה י ה בקרואטיה. ביוגוסלביה, שמעון כמו־כן הייתי אנוכי. א נ ח נ ו ה ת ח ל נ ו ב פ ע ו ל ה ב ק ן ב ז א ג ר ב .ל א ח ר ש מ ס פ ר נ ו הגיע כ ב ר לכחמישים, ששים — ה ת ח ל נ ו ל פ ע ו ל ג ם ב פ ר ו ב י נ צ י ה .ה ק ן השני היה באוסייק מכיוון ש ש ם ה ר ב היה ה א פ ו ט ר ו פ ו ס שלגו .ש מ ו ה י ה ש ל ו ם פרייברגר .אני ש מ ח לציין ,ש ה י י ת י אחד הקרובים. מידידיו לאחר מכן הוא עבר ל ז א ג ר ב .עז־ הילקחו לאושויח היינו א י ת ו ב ק ש ר יום־יומי .ל מ ד ת י ה ר ב ה מ מ נ ו .הוא היה ר ב ל פ י מ ה ש ה י ו ם היו אומרים רפורמי .ב ו ד א י ש ל א ה י ה א י ש ד ת י קיצוני. הרב שוטן פ ר י י ב ר ג ר ע ז ר ל נ ו ל ה ק י ם א ת ה ק ן באוסייק .ב ה נ ה ג ה ש ם ה י ו : גוגו שאחיו נ מ צ א כ א ן ב א ר ץ ,כן היתד .ח ב ר ה ש ל ו . ,א י נ ה ,ש ה ו ש מ ד ה ב מ ח נ ה ה ש מ ד ה בפולין. הקן השלישי ה י ה ב ב ל ג ר א ד ,ע י ר ה ב י ר ה .הקן מ נ ה ש ל ו ש י ם ־ א ר ב ע י ם ח ב ר י ם . היו ימים ש ה ק ן היה ג ד ו ל י ו ת ר .ה י ו ל נ ו ש ם ת מ י ד איזה חיכוכים ,מכיוון ש ר ו ב ה ח ב ר י ם היו ס פ ר ד י ם ו ה ם ר צ ו ל ת ת ל ת נ ו ע ה צביון ל ג מ ר י אחר. היה קן ב ס א ר א י י ב ו , וגם ה י ה .ל נ ו ק ן קטן מ א ד בלובליאנה, ל א היו ש ם ה ר ב ה יהודים .נ ד מ ה לי ,כי היתד .זו ב כ ל ל ק ב ו צ ה של ש מ ו נ ה ע ד ע ש ר ה ח ב ר י ם . מי היה ה נ ו ע ר ,א י ז ה חומר ,גיל — ש: הגיל היה מ־10 ת: המבוגרים, שהיה כבר בגיל עו״ד, .24 עד ל ג י ל ש ל נ ו ע ר בוגר .ב־1941 רובם היו עד שמעון רחנברג לבגרות, שעבד אני הייתי א ח ד פ ר ט לשלושתנו — ד״ר בבית חרושת לעגלות ילדים ברוגר, ואני. ש ל ו ש ת נ ו היינו מ ב י ן ה מ ב ו ג ר י ם ,א ך ר ו ב ם היו כ א מ ו ר עד גיל .18 גם ב ב ל ג ר א ד ה י ה ל נ ו ר ב א פ ו ט ר ו פ ו ס .ש מ ו היה זיגפריד קאופמן .ה ת נ ו ע ה 127 ב כ ל הארץ מ נ ת ה — בתנודות — כשלוש עד א ר ב ע מאות חברים .לאחר שהתנועה ה ו ק מ ה ראינו ,כ י ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ב י ו ג ו ס ל ב י ה ,מ ו כ נ ה ל ת מ י ד ב נ ו ג ם ב כ ס פ י ם . הדברים אבל בצורה לא תרבותית היו מוסדרים הקמנו מעין בין התנועות. התאחדות, וכדי מעין לריב לא של ארגון־גג לעבוד אלא תנועות־הנוער היהודיות. • ש: של ת: כן •,ש ל כ ל ה ת נ ו ע ו ת להוציא ב י ת ״ ר ו א ג ו ד ת ־ י ש ר א ל .ה ק מ נ ו ה ת א ח ד ו ת זאת כ ל ה ת נ ו ע ו ת שהיו הציונית? בהסתדרות הקים? מי — אנחנו עם השומר־הצעיר ותכלת־לבן. ה י ה מין זה של ארגון־גג תנועות־הנוער כל מחנות שארגן קיץ, חילק כ ס פ י ם וכר, ש: • ־ ־ מעין מ ח ל ק ת נוער בהסתדרות ה צ י ו ג י ת ? • • • ת: כן. ש: מ ה היו הסממנים ,הביטוי ה ח י צ ו נ י — צ ו פ י ו ת ,א ר ג ו ן ה ק ב ו צ ו ת ,מ ד י ם ו כ ר .ה א ם היה זה ד ו מ ה למה שהכרנו ,ל מ ש ל ,ב פ ו ל י ן ? ת: ב ה ח ל ט .היתד .ה ד ג ש ה ע ל צופיות .כ ל ש נ ה ,בקיץ ,היה ל נ ו מ ח נ ה גדול. ש: מנין לקחתם דוגמאות? ת: השני בהשפעת היה שמיר, יוסף שלושת )דז׳ונק( השליחים רונדשטיין שביקרו והשלישי ח ב ר נווה איתן לשעבר ,כיום מ נ ה ל ל נ ו מדים, היו לקבוצות. אצלנו. היה בית־ברל, תלבושות עם כל הסימנים אחד נחום האלה. היה ואקסמן, מנחם וירט, כיום נחום בצופיח. ה ע ב ו ד ה היתד .מ ח ו ל ק ת ב ר א ש כ ל ק ב ו צ ה ע מ ד ר א ש ק ב ו צ ה ,כ ל ר א ש י ה ק ב ו צ ה היו ב ה נ ה ג ה ה מ ק ו מ י ת ו כ ל ה ה נ ה ג ו ת ה מ ק ו מ י ו ת היוו ה נ ה ג ה א ר צ י ת . אנחנו שבועות, נ י ס י נ ו ל א ר ג ן לא ר ק מ ח נ ו ת ־ ק י ץ , אלא המשתתפים. לראשי גם מהנה־חורף, אולם בזה א ש ד נמשכו ארבעה עד חמישה לא כל הצלחנו כך בשל מיעוט ב מ ק ו ם מ ח נ ה ה ח ו ר ף ה צ ל ח נ ו ל א ר ג ן כ מ ה ק ו ר ס י ם ק צ ר י ם למדריכים, קבוצות. ש: מ נ י ן ק י ב ל ת ם חומר ,היה ל כ ם ק ש ר ? ת: ח ו מ ר ק י ב ל נ ו מפולין וגם מא״י .י ו ס ף רונדשטיין ,ל מ ש ל ,ב א מ פ ו ל י ן ל ב י ק ו ר א צ ל נ ו א ו ל ם נחום ב א מא״י .ק י ב ל נ ו ח ו מ ר ס פ ר ו ת י ,ת מ ו נ ו ת וכר .ה ת מ י כ ה באה הכספית העבודה בדרך כלל מהקהילה היהודית ומהתנועה ה י ת ה מ ח ו ל ק ת בצורה כזו ש כ ל ק ב ו צ ה היתד. הציונית ביוגוסלביה. נ פ ג ש ת פעמיים בשבוע לשיחה. היד .מ ו ע ד ו ן ? ש: כן, ת: היה ל נ ו מועדון. היה דגל בימי משלנו. ראשון, שהיו אצלנו י מ י ש ב ת ו ן — ולא ש ב ת — היינו ע ו ר כ י ם םיולים .כ מ ע ט ב כ ל ש ב ו ע גערך סיול, ק ב ו צ ה ק ב ו צ ה .ב מ ז ג אויר ר ע הייגו נ פ ג ש י ם ב מ ו ע ד ו ן .ה י ו ל נ ו ה ר ב ה מ א ד בעיות, כמו על בכל ת נ ו ע ת נוער .היו ב ע י ו ת רציניות אבל לפעמים — כאשר מביטים זה היום — היו אלה ענינים קטנוניים. ש: היתד ,ב ח י נ ו ך ה ד ג ש ה ש ל עליה ,ה ג ש מ ה ? ת: ב ה ח ל ט .לא היינו דוגמטיים כ ד ו ג מ ת ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ א ש ר חייב א ת ח ב ר י ו ב ג י ל 18ל ה ח ל י ט .אולם כ ל א ל ה א ש ר ה כ ר י ז ו א צ ל נ ו ב פ ו מ ב י ,כי אין ר צ ו נ ם בעליה 128 — פ ש ו ט מ א ד הוצאנו אותם .ל נ ו ל א ה י ה חישוב כ ל כ ר ענין המספר, כ מ ו א צ ל ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ א ש ר יכלו לומר ,ה נ ה יש ל נ ו כ ך וכך ח ב ר י ם .ח ש ו ב ה היתה ל נ ו ה א י כ ו ת .כמובן, שמנוער כאלה א ו ל ם ל א ח ר גיל 16 — ע מ ד נ ו ע ל ה ע נ י ן הזה. ב ת נ ו ע ת ״עקיבא״ ש: ,10 בגיל בפולין היתד, למשל, ,11 ההדגשה בקשנו הכרזות לא על ערכי הדבר המסורת. ק י ב ל ב י ט ו י ב ד מ ו ת ה ת נ ו ע ה .ה ע ר כ י ם ה א ל ה צ מ ח ו ג ם ע ל ר ק ע מסוים .א ב ל כ ש א נ י ע ל א ר ץ ק ט נ ה ) מ ב ח י נ ת ה ת נ ו ע ה ( כ מ ו י ו ג ו ס ל ב י ה — ה א ם ג ם ש מ ה זה חושב ביטוי ד ו מ ה ? קיבל ת: לא. שייכותנו בעיות ב ה ח ל ט לא .כ ב ר ס י פ ר ת י ב ה ת ח ל ה ,ל מ ש ל ,כ י א נ ו ה ד ג ש נ ו א ת ב מ ח נ ו ת ה ק פ ד נ ו — א ם כי היו ל צ י ו נ י ם כ ל ל י י ם א׳ ולא ל ק ב ו צ ה ב׳. ב ד ר ך זו ש ל א א כ ל נ ו — ע ל כ ש ר ו ת מ ל א ה .יכולנו ל ש מ ו ר ע ל כ ך ר ק כ ל ל בשר. ל א היתד,, : ת: היתד• אפוא, ההדגשה ל א היתד ,ה ד ג ש ה ד ת י ת , בסיס הנוער לכל בכלל האקטואליות הדתית? לא ה י ו ת פ י ל ו ת . העבודה .היו לנו ,אני זוכר, מתעלם הקשות מנושאים שעמדו כאלה, הרבה אבל ברומו של היהדות הלא־דתית אבל מאד שיחות א ש ר היום בשבילנו אז אלה כאשר לא היינו מ ו צ א י ם עולם. היו הבעיות את ה פ ת ר ו ן היינו מ ז מ י נ י ם א ת ה ר ב ש ל ו ם פ ר י י ב ר ג ר א ו א ח ד ה ח ב ר י ם ה י ו ת ר ותיקים, א ש ר ה ר א ו ל נ ו א ת הדרך ,א ד ל צ א ת מ ה ס ב ך . ש: ל מ ש ל ,כדוגמא ,ב ע י ה או ש ת י י ם ? ת: למשל, מהמציאות, ואגי אחת שאני הבעיות זוכר, שנראית היום לי רחוקה מאד א ב ל ב ש ב י ל נ ו אז היא היתד• ח ש ו ב ה ב י ו ת ר :ב ס ב י ב ה ש א נ ו ג ר נ ו — מ ד ג י ש כאן ,כי הסביבה לא היוגוסלבית היתד, אנטישמית להיפך, כלל, פ ע מ י ם ר ב ו ת ל א ד ע נ ו מ י זה יהודי ,זד .ל א ה י ה מ צ ו י ן בדרכון ,ל א ב ב י ת ־ ס פ ר ולא ב ש ו ם מ ק ו ם ,ולא שהעסיקה ב ת ע ד ת ־ ז ה ו ת ,עד כ מ ה שהיתה קיימת — ובכן הבעיה א ו ת נ ו היתד .ה א ם א נ ו צריכים להיות ראשית כל על גישה יהדית צרה. כ ל ו מ ר לא לבסס כל בני־אדם, לנו ה ר ב ה מ א ד ויכוחים עד ש ה ל כ נ ו ל ש א ו ל ז ו כ ר . ,ש ת ש ו ב ת ו היתד• — א ם נגד הכל אתם תהיו י ה ד י ם או בנושא קדם זה היו ב ע צ ת ו של שלום פרייברגר .אני לא תהיו אף פעם יהדים טובים, בני־האדם. ה י ו ל נ ו ויכוחים ,כמובן ,ג ם ע ל ה ר ק ע ה ד ת י .ה ח ב ר י ם ה ס פ ר ד י ם ד ר ש ו ל ה ד ג י ש א ת ה צ ד ה ד ת י .ב ק ן ב ב ל ג ר א ד היו ל נ ו ח ב ר י ם ס פ ר ד י ם .א נ ח נ ו ה ת ע ד נ ו _לזד .מ פ נ י שרובנו בזאגרב או בחלק המערבי של יוגוסלביה גדלנו כולנו בבתים מתבוללים, בהם ה ה ד ג ש ה ה י ה ד י ת לחגים כמו ח נ ו כ ה א ו ב ר ־ מ צ ו ה — כ ל א ל ה היו ס י מ נ י ם חיצוגיים ש: יותר ,ל א מהותיים. ה מ ו מ נ ט הארץ י ש ר א ל י ? ת: הוא היה המרכז ,היה מ ד ג ש — ש: ק ש ה ל י לשאול ,ל ש ם השוואה ,א ם ה ד ב ר ה י ה כ מ ו בפולין ,למשל, שמוכרת לי י ו ת ר בענין זה .אני מ ת כ ו ו ן ל צ ד ה ח י נ ו כ י ,ה מ ו מ נ ט ה א ר ץ ישראלי, ההגשמה, ה א ד י א ל הציוני .מעניין אם ב א ר ץ ק ט נ ה — מ ב ח י נ ת ה י ה ד ו ת — ש ל א היתד• ב ה א נ ט י ש מ י ו ת ,ל פ י ד ב ר י ך ,ו ה ת נ ו ע ה היתד .ק ט נ ה ,ה א ם א ו ת ן ה ה ד ג ש ו ת ה י ו ס מ פ י ק ח ז ק ו ת .א ש א ל כ ך — נ ע ר ש ע מ ד ב פ נ י סיום ב י ת ה ס פ ר ,ה א ם הוא ח ל ם ,כי ב א ח ד הימים הוא י ע ל ה א ר צ ה ? 129 ב ה ח ל ט ,א נ י ח ו ש ב ש א ״ י היתד .בסיס ,ו כ ל ה ה ב ד ל בין הקן ,ב י ן ה ח י י ם ת: ש ל ח ב ר ״עקיבא״ ו נ ו ע ר א ח ר ,ה י ה ב נ ד ע ל מ ט ר ה א ח ת ,להגשים ,ל ע ל ו ת א ר צ ה . מהארץ באירופה, תבוא הגאולה ש ל .הבעיה היהודית .הרי לא רצינו להמשיך, בגולה ,ב א ו ת ה צ ו ר ה ש פ י ש ע ש ו ז א ת א ב ו ת י ג ו .הייגו ג ם מ ו כ ג י ם ל ס ט ו ת מ ה ד ר ך המקובלת אגי, ו ה ב ג ו י ה ש ה ו ר י ג ו ה כ י ג ו כ ד י ל ע ל ו ת ארצה. למשל, גרשמתי לאוגיברםיסה ב־1939 ב־.1935 האחרון השליח — נ ח ו ם ו א ק ס מ ן — צ ר י ך היה ל ע ז ו ב אותגו .אז גשארגו ל ל א שליח .א ג י ה פ ס ק ת י אז לתקופה של חצי שנה או יותר ומלאתי א ת הלימודים של תפקיד שליח ב נ י ג ו ד לרצוגו ש ל אבי .ה י י ת י גוםע מ ק ן לקן ,מ א ר ג ן א ת ה פ ג י ש ו ת — ש כ ח ת י ל ה ו כ י ר קודם ,ה י ה גם קן ב נ ו ב י ־ ס א ד — מ ד ר י ך א ת האנשים ,ר ק כ ד י ל ה ח ז י ק א ת ה א י ד י א ל ש ל ג ו ע ל א ״ י ב מ ת ח ג ב ו ה ,ו ל א ל ת ת לעגיגים ל ה ת ג ל ש ל ס ת ם פ ג י ש ו ת בין ב נ י ם ו ב ג ו ו ן ה י ו ח ב ר י ם א ש ר ב כ ל ל ב ח ר ו א ת מ ק צ ו ע ם ב ח י י ם מ ת ו ך מ ח ש ב ה ל ע ל ו ת א ר צ ה ו ל פ י מ ה ש ח ש ב ו כ י ז ה ט ו ב לארץ .מי ש ה ל ך ל ל מ ו ד ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ב ח ר ל ו מ ק צ ו ע ו ת ,כ פ י שאגי ,ל מ ש ל ,ב ח ר ת י .א ב י היה ר ו פ א ואני ב ח ר ת י ל ל מ ו ד ר פ ו א ה וטריגרית .ה י ו ח ב ר י ם ש ה ל כ ו ל ל מ ו ד א ג ר ו ג ו מ י ה ו כ ל מיגי מ ק צ ו ע ו ת דומים. מ ת ו ך מ ח ש ב ה ש ל ה ת א מ ת ה מ ק צ ו ע ו ת לארץ ז ש: ת: מבתים כן, מתוך התאמה. אמידים ,בורגגיים, אחרים סובים, שוב, החלק הלכו ללמוד השגי, מקצועות אם כי באו כ מ ו גגרות, ברובם מסגרות וכוי ,כ ל ו מ ר מ ק צ ו ע ו ת ה ד ר ו ש י ם ל א ר ץ . ש: א נ ח ג ו מ ד ב ר י ם ע ל מ ה ש ה י ה אן — ה י ת ה ב ח י ג ו ך ה ד ג ש ה ע ל ק י ב ו ץ ? ת: כן ,ב ר ו ר .ה ד ג ש ה י ה ע ל ח י י קיבוץ .ר א ש י ת כל ,ה ש ל י ח נ ח ו ם ו א ק ס מ ן , ב א מקיבוץ .כ מ ו ב ן ש א י ש מ א י ת ג ו ל א ח ש ב ל ה י ו ת בעיר ,א י ש ל א ח ש ב ל ב ג ו ת את ת״א .ח ק ל א ו ת וחיי אגי מ ת כ ו ו ן ש: ק י ב ת ה י ו ה א י ד י א ל העליון. לכך, אם הדבר קיבל גם ביסוי ארגוגי. למשל, האם ה ח ב ר י ם ח ל מ ו ע ל א י ז ה גרעין מ ש ו ת ף ,ע ל מ ק ו ם מ ס ד ם בארץ ,ל ח י ו ת ב ו י ח ד ו כ ד . האם הדברים הגיעו כלומר, עד כ ך י כ ך א ו ש מ א היו א ל ה , ביגתיים, דברים מופשסים ל ת: בעצם ,היה הדבר מ ו פ ש ם מ פ נ י ש ל א היה ל ג ו עדיין ד ו ר שיכולגו ל ק ר ו א ל ו גרעין ל ע ל י ה .ל א ה י ה ל ג ו עדיין גרעין כזה .ז ה היה ד י מ ו פ ש ט ו כ ל אחד, ע ל ד ע ת עצמו ,ח ש ב ל ה צ מ ר ף ל א ח ד הקיבוצים. אגי זוכר ,ל מ ש ל ,כ י מוזגות ה ק ת ה י ו ב ג ד י ם ל פ י ה מ ת כ ו ג ת ה ק י ב ו צ י ת ,כ מ ו חיי ק י ב ת .הכל היה משותף, ה ש ת ד ל ג ו ,אפילו ,ש ח ל ק מ ה ב ג ד י ם יהיה מ ש ו ת ף . רציגו ב צ ו ר ה מ מ ש י ת ל ת ת ב י ט ד ל ק י ב ת . 130 .ב .מ א ר ק על קברו של צבי הירש גרץ מסה כמו תעיר ג ׳ ו נ ג ל ש ה ת ח ו ל ל ה ב ו ס ע ר ה עזה — כ ך נ ר א ה ב י ת ־ ה ע ל מ י ן ־ ה י ש ן ש ל ורוצלאב. על הקרקע מוסלים גזעי עצים אדירים, החוסמים את הדרך פ ג י מ ה ,א ל ב י ת ־ ה ע ל מ י ן .ש ל ו ל י ו ת מ י ם עומדים ,ב י צ ו ת ג ד ו ל ו ת ש י ש ל ד ל ג מ ע ל י ה ן בזריזות רבה, מהמורות עמוקות באדמה, קברים פעורים ומצבות שבורות — כ ל א ל ה י ו צ ר י ם מ ז י ג ה מ ח ר ה של ש ד ה ־ ק ר ב ו ש ל י ע ר קדומים .ל ש ו א ה נ ד ת ר א ח ר ש ב י ל שיוליך א ו ת ך בין ס ו ר י ה ק ב ר י ם א ל ה י ע ד ה מ ב ו ק ש .מ ש ג י צ י ד י ה ד ר ך ה ב ו צ י ת ,מ ל א ת ה מ ה מ ו ר ו ת ו ה ח ם ו מ ה גזעי עצים ,ג ד ל י ם פ ר א מ י נ י קוצים ,ה ג ס פ ל י ם לבגדיך ,ו ל פ ת ע הנך מ ת א א ת עצמך בסבך של ליאנות וענפי רודנדרון המתפתלים ב צ ו ר ה מ ש ו נ ה ו פ ר א י ת .בימים ע ב ר ו ה ו ס י פ ו צ מ ח י ם א ל ה ג ד וחן ל מ ק ו ם ש ל ו זה, מ ק ו ם מ נ ו ח ת ־ ע ו ל מ י ם ; צמחי נ ד יקרים אלה ,שטופחו ב מ ש ך ע ש ר ו ת שנים במסירות, בתוך ב י ת ־ ה ע ל מ י ן ש ל ק ה י ל ת ו ר ו צ ל א ב היחסנית ,ה פ כ ו כ ע ת ל מ כ ש ל ה ל א ו ר ח זר, ה ב א ל ת ה ו ת ע ל ס ו ד ו ש ל ב י ת ־ ה ע ל מ י ן ו ל ג ל ו ת ב ו ע ק ב ו ת ה ח י י ם היהודיים ש נ מ ח ו , כדי ל ט ו ו ת א ת ה מ ש כ ם . שוב ק ו צ י ם ו ב ו ר ו ת ,ש ו ב מ צ ב ו ת הרוסות ,ק ב ר י ם מ ח ו ל ל י ם ,גושי ב ד ן י ב ש החותמים א ת הדפים המצהיבים והמלוכלכים ש ל מחזורים פתוחים כחותם ענק ע ם ביאורם הגרמני ,המתגוללים בהפקרות וביתמות. זמן ר ב עבר ,כנראה ,מ א ז פגעה יד פושעת ב א ח ת ה מ צ ב ו ת ועקרה ח ל ק י שיש מ מ נ ה .ב ס מ ו ך ל ה ,ב נ ו ל ע צ מ ם ה ג ר מ נ י ם ב ו נ ק ר ב ת ו ך א ח ד ה ק ב ר י ם ,כ י ב ש ע ת ה ה פ ג ז ה ה א ח ר ו נ ה ע ל ה ע י ר ,ב ט ו ח י ם היו ש כ א ן ל א י פ ג ע ו 1שזם פ ג ז י ה א ד ב ו ב מ ק ו ם זה ל א י ע ל ה ע ל ד ע ת א י ש ל ח פ ש ם . אולם ר ק ב ש ו ר ו ת ה ח י צ ו ג י ו ת ש ל ב י ת ה ע ל מ י ן ש ו ר ד י ם ה ה ז ג ח ה והשיממון. בית־הקברות־העתיק ש ל ב ר ס ל א ו מ ש ת ר ע ע ל פגי שטח רחב־ידים והוא מעץ ע י ר ש י ש ב ה ע ו ר ק י ת נ ת ר ,ראשיים ,ר ח ו ב ו ת ,ם י מ ם א ו ת ,ש ד ר ו ת ו מ ע ל ו ת ו ב ה ם א ח ח ו ת ־ ק ב ר שקירותיהן מעוגלים ,אוהלים ומבנים שבהם נ ח ו ת ע ל מ ש כ ב ן עצמותיהם ש ל י ח ס ג י העיר .ה מ ת ע ק ש ואיגו ג ר ת ע מ פ ג י ה מ כ ש ו ל י ם ש ע ר מ ה כ א ן ה ס ט י כ י ה ש ל ב ר ב ר י ו ת גאצית ,ו ש ה ו ס י פ ו ע ל י ה ם ג ם ה מ ל ח מ ה ו ג ם ה ט ב ע — י פ ו צ ה ש ב ע ת י י ם 131 כ ש י ח ד ו ר פ נ י מ ה ,מ ר א ה ל פ נ י ו ב י ת ־ ע ל מ י ן מ י ו ח ד במינו ,מ ע י ן מוזיאון ש ל ת ק ו פ ח א ח ר ת ושל א ו ר ח חיים ש נ ע ל ם לעד. משלחתנו מתגלות אך ב ז ה י ר ו ת לאורך ה ש ד ר ה ה ס מ ו כ ה ל ג ד ר ה ב נ ו י ה ,ו ל פ ת ע מתקדמת לעין ש ת י מ ל י ם מ ו כ ר ו ת ו ק ר ו ב ו ת ק ב ר ו צנוע, ל ל ב :פדדיננד לאפאל. ה מ צ ב ה ש ע ל י ו ג ד ו ל ה ,ג ב ו ה ה וצרה ,שיש ב ה מעין חומרה ,ואין ע ל י ה ל א עיטורים במוחי: היתד. לרמוז ולא דברי שבח. מ פ נ י מה אי־שם, כי ב פ ש ט ו ת :פ ר ד י נ ג ד ל א ס א ל .ב ן אדם. ל א ס א ל ב ט ו ר ה ק ב ר י ם הפשוטים, נקבר בתת־מודע, קבורת חמור כוונתם של הקברנים, ג ק ב ר ה האישיות הגדולה ליד קושיה הגדר? מנקרת וכי ל א חברה־קדישא, או ש ל אנשי שסטתה מדרך־הישר, ופנתה לענין כ ל ל ־ א נ ו ש י ב מ ק ו ם ל ש ר ת א ת צ ר כ י ע מ ה י י ת י ר ה מ ז ו :ל א ס א ל א ה ב אשה, ב ת ־ א צ י ל י ם נ כ ר י ה והיה מ ע ו ר ב ב ד ו ־ ק ר ב ,מ ע ש ה שלא י י ע ש ה ע ״ י יהודי ז ב מ ר ח ק מ ה משם ,נ ו צ צ ו ת ע ל ג ב י מ צ ב ה ה ד ו ר ה ,ו ב ע ל ת מידות ,א ו ת י ו ת מ ו ז ה ב ו ת ,ע ב ר י ו ת : אור גדול ״והפה של מנוחתו ב י ש ר א ל ״ .וכי ל א מ ת א י ם היה לאסאל י י י ת כ ן כי המלה האחרונה לקבוע כ ת ו ב ת זו ״בישראל״ אינה ע ל מקום הולמת את אישיותו ש ל ה״סריבון״ ,א ו ל ם ל״אור גדול״ יכול הוא ב ו ו ד א י ל ה י ח ש ב .ע ל כ ל פנים ,נ ר א ה כ י ראשי ה ק ה י ל ה הוותיקה ,ה י ה ו ד י ת ־ ג ר מ נ י ת ,ש ל ו ר ו צ ל א ב ,ר ח ו ק י ם היו מ ק ד מ ה ומרדיקליזם חברתי .א ת לאסאל דחקו אל הגדר ואת אנשי הרוח החשובים ,ה א ח ר י ם ,ה ט מ י נ ו ה ר ח ק מ כ א ן ו א י ל ו ב ש ד ר ה ה ג א ה ביותר ,ל י ד •העורק ה ר א ש י ש ל ב י ת ־ ה ע ל מ י ן ג ט מ ג ו ה״גבירים״ ,ה ס ו ח ר י ם ה ע ש י ר י ם ,ה ב נ ק א י ם ,ע ו ר כ י ־ דין מ פ ו ר ס מ י ם ,פ ק ד י ה ק י ס ר ו ת — כלומר ,כאן נ ט מ ן ההון ה י ה ו ד י ; ה ר ו ח ה י ה ו ד י ת נ ד ח ק ה ל ק ר ן זוית .ה ב ה נ ח פ ש א ת ע ק ב ו ת י ה ב ש ב י ל י ם הצדדיים ,בין צ מ ח י ־ ה ב ר הדוקרניים ובצמחיה המוזנחת. א נ ח נ ו מ פ ל ס י ם א ת ד ר כ נ ו בין ש ת י ש ו ר ו ת מ צ ב ו ת ה מ ת נ ש א ו ת ב ג א ו ה ו מ ס פ ר ו ת ב ל ש ו ן ה ג ר מ נ י ת ע ל כ ב ד ם ו ע ל ע ו ש ר ם ש ל שוכניהם .פ ו נ י ם ה צ ד ה מ ה ד ר ך הראשית, ו ח ו ל פ י ם ע ל פ נ י ק ב ר י ם ש ק ו ב ע י פ ל ד ה נ ר א י ם ע ל גביהם .כ א ן נ ט מ נ ו המיוחסת, הקצינים ה י ה ד י ם ש נ פ ל ו ב מ ל ח מ ת העולם הראשונה ,ב ש נ ת גם קבורים הפטריוטים הפרוסיים באחוזות־קבר מפוארות .1914כ מ ו ב ע ל י ההון, וכן גם יועצי־הסתר ב ע ל י ה ה ש פ ע ה ,היועצים ה מ ש פ ט י י ם ו ב ע ל י ־ ש ר ר ה אחרים .ק ב ר ו ת י ה ם נ כ ר ו ב ש ד ר ה הנאה ,א ך ל א ע מ ד ה ל ה ם ז כ ו ת ם ב ש ע ה ש ה ״ מ ו ל ך ״ ה נ א צ י ו נ ל ־ ס ו צ י א ל י ס ט י החל, ב ת א ו ה ש ל חיה ,ל ט ר ו ף א ת ק ר ב נ ו ת י ו .מ נ ו ת ק י ם מ ה ע ם ומשרשיו ,נ ק ש ר ו כ ל א ו ת ם הבנקאים, ה י ו ע צ י ם ה מ ש פ ט י י ם והקצינים א ל ה י ה ד ו ת ב ק ש ר א ח ד ביח־העלמין־היהדי. ורק ש מ ו ת יוצאי דופן, ש ל יהודי פולין, ב ל ב ד :אדמת אשר התגלגלו ל א ח ר מ ו ת ם ל ב י ת ־ ה ע ל מ י ן ה מ ש ו ת ף ,ה ש מ ו ת ה ח ר ו ת י ם ב א ו ת י ו ת מ ר ו ב ע ו ת ,עבריות, מזכירים כ י ח ו ט י ם ד ק י ם ש ל חיים מ ש ו ת פ י ם ושל ת ר ב ו ת מ ש ו ת פ ת ,מ ק ש ר י ם בין ח ל ק י ה ע ם השוגים .א ו ל ם ק ב ר י ם י ה ד י י ם ־ ג ר מ נ י י ם א ל ה ג י צ ב י ם כ ב ר ב ק צ ה ה ע ו ר ק המיוחס, יהדיה ואחריו על מ צ ב ה עגקית של גבירה י ה ד י ה ב ש ם ה נ ר י י ט ה שוטלגדר, מפולין כנראה ,מ צ א נ ו כתובת חד־לשונית — א ד י ש .חצינו א ת השטח ש ל ה ר כ ו ש ו פ נ י נ ו ל ר ח ו ב צ ד ד י ש ב ו ש ו כ נ י ם נציגי ה ר ו ח ש ל ע ם ־ י ש ר א ל . ניתן להבחין בכך א ף מרחוק ,ע ל פ י ה כ ת ו ב ת , באותיות עבריות גדולות, ה ח ר ו ת ה ע ל ג ב י ה מ צ ב ה ה ר א ש ו נ ה ה נ י צ ב ת בטורים א ל ה :״ ת ו ר ת ח כ ם מ ק ו ר חיים!״ כתובת כ ז ו ע ל ו ל ה ל י צ ו ר ר ו ש ם ש ל ש מ ץ ל ע ג .או ש ל ק ר י א ת ת י ג ר מ צ ד חכמי• ה ע ם ה ע נ י י ם ב ח ו מ ר ו ה ע ש י ר י ם ב ר ו ח — כ ל פ י הגבירים ,א ש ר א פ י ל ו ב ב י ת הקברות. 132 קבוצת מבקרים ליד קברו של פרופ׳ צבי גרץ )השני משמאל הוא מחבר המסה ,פרופ׳ ב .מארק(. מתנשאים ו מ ב ל י ט י ם א ת ייחוסם ה א ר י ס ס ו ק ר א ט י . ה פ ס ו ק ה ז ה מ ס פ ר מ ש ל י — ״ ת ו ר ת ח כ ם מ ק ו ם חיים״ — נ ח ר ת על מ צ ב ת ו ש ל ה י י נ ר י ך גרץ. ה ג ע נ ו א פ ו א ליעד. ב ל ב ו ש ל הג׳ונגל ה מ ש ו נ ה של ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת ה ב ר ס ל א ו ו י ,בשולי ה נ ת י ב הראשי, ב ו מ מ ו נ ו ת ע צ מ ו ת י ה ם ש ל פ ר ו פ ס ו ר י ם יהודים ו ש ל רבנים ,נ י צ ב ת ש ל מ ה ברחוב ו ב ל ת י פ ג ו ע ה ,מ צ ב ת ו ה מ ר ש י מ ה ש ל ה ה י ס ט ו ר י ו ן היהודי ה ד ג ו ל ,צ ב י ־ ה י ר ש )היינריך( נחים — המזרחן זיגיסמונד פראנקל, הבוטנאי פרדיננד קאהן גרץ. בקרבתו מעבר מ ז ה ,ו״הרב ודרשן ר א ש ה מ ד ב ר י ם מ ו ה ר ר ״ ז כ ר י ה מ נ ח ם יאעל ,א ב ־ ב י ת ־ דין ש ל ב ר ס ל א ו ה ע ת י ק ה ,ה ר ב ו ה מ ט י ף ש ל ה ם י נ ג ו ג ה י ע ק ב לוי ,וזכריה פ ר א נ ק ל , ר א ש ה י ש י ב ה של ה ס מ י נ ר התיאולוגי ,מ ק ו ם כ ה ו נ ת ו ש ל גרץ כ פ ר ו פ ס ו ר — מ ע ב ר ש כ נ ו ת זו יש ב ה מן ה ס מ ל י ו ת ל ג ב י חייו ש ל גרץ והיא ס מ ל י ת גם ל א ח ר מזה. מותו. ה ש כ ל ה א י ר ו פ א י ת ושאיפה הדוק עם היהדות המקורית בצורה ליבראלית ,חדשה — מאידך־גיסא .א ת שתי להרחבת האופקים מ ח ד ־ ג י ס א ,ו ק ש ר אינטימי ה ג י ש ו ת הללו ,היהודית ו ה כ ל ל ־ ע ו ל מ י ת ,ה ת י ך גרץ ויצר מ ה ן א ת מ פ ע ל ו המקורי, ה ה י ס ט ו ר י ו ס ו פ י ה וההיסטוריוגרפיה היהודית. מפעל כך שמו ג י צ ב ת כ א ן מ צ ב ת ו ה ש ל מ ה ו ה ב ל ת י פ ג ו ע ה ש ל פ ר ו פ ס ו ר גרץ א ש ר א ח צ ב י ־ ה י ר ש ק י ב ל מ א ב י ו ומאמו ,ב ע י י ר ה פוזנאן, ק ש א ס נ ה שבפולין רבתי, בסביבת א ו ל ם בפי א נ ש י ה א ו ג י ב ר ס י ס א ו ת ו ב פ י ״היאהודים״ הגרמנים ,ש ו נ ה ש מ ו 133 להיינריך. מכוסה המצבה אותיות כולה גרמניות, חרותות, כי המודיעות כאן ה ו ב א ל מ נ ו ח ת ע ו ל מ י ם א ב י ה מ ש פ ח ה ו ה ח ו ת ן ה ב ל ת י גשכח ,פ ר ו פ ס ו ר ד ״ ר ה• גרץ, שנולד ב־ 31באוקטובר במפורש תפטר ב־ 7בספטמבר 1817 ;1891ב ש ו ר ה ה ב א ה נ א מ ר ״אהבת מ ה היתד! ש ל י ח ו ת ו ו מ ה ה י ה מ פ ע ל חייו ש ל ה ג פ ט ר ה ד ג ו ל : עמו הנחתה את עטו בן האלמוות״. באותו עצמותיה של הקבר טמונות גם רעיתו מארי ב ת לווייתו ה נ א מ נ ה , מ ב י ת מ ו נ א ש .ע ל ה מ צ ב ה ח ר ו ת ו ת מ ל י ם ל ש ב ח ה :״עזר ב ל ת י נ ל א ה ב ח י י ו ו ב פ ע ל ו ״ . ל מ ע ל ה מ מ ח צ י ת ה מ א ה נ י צ ב ת מ צ ב ת ה ש י ש ש ל צ ב י ה י ר ש גרץ .מ ש נ י ע ב ר י ה ת ו מ כ י ם ב ה שני ע מ ו ד י ם ו צ ו ר ת ה ד ו מ ה ל ז ו ש ל א ר ח הקודש .כ ג ל ־ ע ד ה י א ל ח י י ו ש ל בן י ה ד ו ת פולין ,א ש ר אביו ,ק צ ב אותו לכהונה רמה, הועדו לכוח לעקשגותו רצתו, במקצועו ,ת ו ש ב עיירה ק ט נ ה , לכהונת רב .הבן ולכישוריו, בחר בנתיב של ל ר מ ה הגבוהה שתה חוקר ואמו — והגיע, והאיר הודות באלומות .אור א ת עברגו ,בן א ל פ י השגים ,ע ב ר ה ש ר ו י ב א פ י ל ת אי־ידיעה .ה ר ה ו ר י ם ש ת י ם על קורות עמגו ב ע ב ר צפים ועולים בתוכי ,על קברו של ההיסטוריוגרף היהודי הדגול. л .״ ג ד ל ג נ א ע ל פ נ י ת ק ו פ ה ש ל כ מ א ה ש ג ה ת ת ב ו ג ן ב ח י י ה ע י ר ב ר א ס ל ה דאז, ו ס ו א ג ת .זה מ כ ב ר מ ח ו ה כ ו ב ש י ם והנה מצטיירת לפנינו עיר גדולה בכוח הזרוע ,א ת ע ק ב ו ת י ו ש ל ההווי ה פ ו ל נ י הישן ו ב ע ק ב י ו ת ללא הגרמגים, רחם עקרו משורש כ ל סימן של סלאביות .הם הציפו בזרם ההתבוללות ׳הגרמנית א ת העיר ו א ת כ ל האיזור ש ל ש ל ז י ה ־ ה ת ח ת י ת .ל א ה ר ח ק מ ו ר ו צ ל א ב ,ש ו כ נ ת ע י י ר ה ה נ ק ר א ת ״פשה פולה״ )שדה כלבים( ,שם שבא להזכיר את נצחונם ש ל האבירים הפולנים, ב ה נ ה ג ת ו ש ל נ ס י ך מ ב י ת פ י א ס ט ,ע ל צ ב א ו ת י ו ש ל ה ק י ס ר ה ג ר מ נ י .ברם ,ב מ ר ו צ ת השנים ,כ ש ה ג ר מ נ י ם נ ע ש ו השליטים ,ה ס ב ו הקורפירסטים ,ה מ ל כ י ם ו כ ה נ י ה ד ת א ת שמה של ורוצלאב הפולנית ,העתיקה ,ל ב ר ס ל א ו הגרמנית. הנוסע ה מ ב ק ר כאן ב ש נ ת לבה ,1848ה י ה מ ו צ א א ת ע צ מ ו ב ל ב ש ל עיר מ ס ח ר ס ו א נ ת ,ה ה ו מ ה מ ר ו ב א ד ם כ כ ו ו ר ת .ה ר ח ו ב ב ו מ ת ר כ ז י ם ב י מ י נ ו חיי ה ח ב ר ה של הישוב היהודי ו ה נ ו ש א א ת ש מ ו ש ל ולאדקוביץ׳ ,א ד ם ש פ ע ל רבות למען פולין ,כ ו נ ה ב א ו ת ם הימים — ו א ל ש ט ר א ס ה .ל פ נ י מ א ה ש נ ה היה זה ה ע ו ר ק ה ר א ש י ש ל ה ר ו ב ע היהודי ב ב ר א ס ל ה .מ מ נ ו ה ס ת ע פ ו ה ר ח ו ב ו ת ש נ ק ר א ו :ה ר ח ו ב ה ר ו ט נ י , רחוב חיו ניקולאי ,ר ח ו ב א נ ט ו ן ה ק ד ו ש — ו ב כ ו ל ם ה ת ג ו ר ר ו יהודים. מספר דורות תחתיהן בשנת ,1848 היהודים בגיטו זה עד שחומותיו הרוחניות קרסו ש נ ת ״ א ב י ב העמים״. ה מ ק ו ם ה מ ה יהודים ה ש י י כ י ם ל ק ב ו צ ו ת ש ו נ ו ת :יהודים ת ו ש ב י פולין ותיקים, אשר א ב ו ת א ב ו ת י ה ם ז כ ר ו א ת הימים המרים ,ימי ה מ א ה ה ח מ ש ־ ע ש ר ה , כאשר ק מ ה ת נ ו ע ת ה כ פ י ר ה ש ל יאן ה ו ס ו כ א ש ר הגיע מן ה מ ע ר ב ה א י נ ק ו י ז י ט ו ר ה ד ו מ י נ י ק נ י , היחף ועוטה שק אפור באש על גופו הקנאות העירום — יאן ו ב ק ו ל היסטרי ,ק ר א קאפיסטרנו, להמתים הנוקם לצאת ונוטר. למלחמת בעינים הבוערות השמדה נגד הכופרים הצ׳כים ת ג ד היהודים חסרי ה א מ ת ה .בשוק של ו ר ו צ ל א ב ה ו ק ם מוקד .ו ה ס ו ח ר מ מ ו צ א צ׳כי ,יאן ק ר א ס א ,א צ י ל ה נ פ ש ,ה ו ע ל ה ע ל י ו ו נ ש ר ף ב ל ה ב ו ת ,ע ל א מ ו נ ת ו ה ח ד ש ה .ת פ י ל ת ו ה נ ר ג ש ת ,מ ל א ת ה ד ב י ק ו ת והמלים ה א ו מ ר ו ת 134 כי ״ ה א ל ה י ם ה ו א א ח ד ״ — מ ת ו ר ת ישראל ,כ ב י כ ו ל ,נ ב ל ע ו ב ת ו ך ז ע ק ת ה ש ב ר ה מ ח ר י ד ה ש ל ה ת ו ש ב י ם היהודים ,ש ה ה מ ו ן ה מ ו ס ת .כילה ב ה ם א ת ח מ ת ו .כ ך נ ש פ ך א ח ד ד מ ם ש ל ה מ ע ו נ י ם הצ׳כים ,א נ ש י ה מ ח ש ב ה ה ח ו פ ש י ת ,ע ם ד מ ם ש ל בזרם היהודים ה ח פ י ם מ פ ש ע .א ת זכר ה מ א ו ר ע ו ת ה ל ל ו נ ש א ו ב ל ב ם צ א צ א י ה ם ש ל א ו ת ם יהודי פולין ,ש ה י ו ת ו ש ב י ו ר ו צ ל א ב ע ו ד ב ט ר ם ה ג י ע ו א ל י ה ה ס ו ח ר י ם ,ב ע ל י ה מ ל א כ ה . ו ה נ ס י כ י ם ה ג ר מ נ י ם ,כ ד י ל מ ש ו ל ב ה ב כ ו ח הזרוע. האבירים ה י ה ו ד י ה ה ו מ ה ש ל ה ע י ר כ ל ל אז ב ת ו כ ו ג ם יהודים אחרים ,יהודים המרכז שהגיעו מאזוריה הפנימיים של גרמניה .אלה נ ח ל ק ו לשני פלגים ,תוך סכסוכים בלתי ומחלוקות ל א ו ר ט ו ד ו כ ס י ם קיצוניים פוסקים: ולליברלים צעירים הדוגלים בריפורמה .ב ב י ת ־ ה כ נ ס ת בואהל־שטראסה ,המזכיר ב י ת מדרש פולני ש ל ״מתנגדים״ אמידים ,ע מ ד ע ל ה ב י מ ה ב ט ל י ת מ ש י צ ר ה ע ל כ ת פ י ו ,ה מ ט י ף א ב ר ה ם גייגר ו ב ל ה ט כן בקול תקף, התשע־עשרה, להסתגר ביטל רועם, ה ש מ ר נ י ם המיושנים, את אינם אשר במאה מ ב י נ י ם כי ה מ א ה ש ל ח ר ו ת ,ב י מ י ם ש א ח ר מ ש ה ,א י ש ד ס א ו ,אין ה ע ם יכול ב ת ו ך ס י י ג י הדינים ש א ב ד ע ל י ה ם ה כ ל ח ו ב ת ו ך ת ר י ״ ג מ צ ו ו ת .ב מ ח י ־ י ד גייגר א ת ה פ ס ו ק ״ובא לציון גואל״ והכריז כ י מ י מ י ה ח ו ר ב ן ש ל ה ב י ת השני ,אין ה י ה ו ד י ם ע ם א ל א א ג ו ד ה ד ת י ת ב ל ב ד ,ו כ ל א י ז כ ו ר ש ל מ ל כ ו ת ,ש ל ציון ו ש ל ע ם — ל א ז ו ב ל ב ד ש א י נ ו מ ו ע י ל א ל א ל ה י פ ר ,מ ז י ק הוא. ה ל ל ו עוררו ס ע ר ה ב ב י ת הכגסת .ח ל ק מ ה ק ה ל הגיב בתשואות ע ל הדברים ד ב ר י ה ר י פ ו מ ט ו ר הנועז ,ו ב ת ג ו ב ה זו כ ש ל ע צ מ ה היה כ ב ר מ ש ה ו מ ש ב י ר ת ה מ ס ו ר ת בבית התפילה .חלק אחר התפרץ א ל הבימה ועלול היה לדרוס א ת המקובלת האיש ע ל ח ו צ פ ת ו .ב ע י ר א ח ר ת ,א ו ל ד נ ב ו ר ג ,ע מ ד א ו ת ה ש ע ה ע ט ו ף ב ט ל י ת גדולה, הרב ש מ ש ו ן ר פ א ל הירש. מדורי דורות המקובלים ב ל ה ט כן ,ליד והגשמרים הרב שמשת כולם ק ד ו ש י ם ויקרים ,מ פ נ י מפגי ר פ א ל הישיש ש מ ד וכליון .ברם, היהודים אדון־הקודש ,הוא בקפדגות די על היהדות הקונסרבטיבית. לא כ ק ו צ ו ש ל יוד. לא היה מוכן לסור מ ה ם אף ש ב כ ל סייג ,א ף ה ז ע י ר גם הוא כמו האפיקורס הגן על הערכים ביותר, טמון א ב ר ה ם גייגר, הכוח המגן ס ב ר כ י אין אומה ,א י נ ם ק ו ל ק ט י ב ל א ו מ י כ מ ו ש א ר א ו מ ו ת ה ע ו ל ם .זוהי דת ,ו ר ק היא — ה א מ ו נ ה ה ד ת י ת — יש ב כ ו ח ה ל ק י י ם ו ל ה צ י ל א ת ע ם י ש ר א ל . כל זה ה ת ר ח ש בתקופה הסוערת שהביאה א ת ב ש ו ר ת ״אביב העמים״ ,שלאחר מכן, בשנת 1848 נראו בה הניצנים הראשונים ש ל התעוררות לאומית, בקרב העמים המשועבדים. ב מ ח נ ה י ה ו ד י ג ר מ נ י ה ל א ח ס ר ו גם ב א ו ת ם ה י מ י ם ר ו א י ש ח ו ר ו ת ,א ש ר ק ר א ו כעורבים כי מ ה שצפוי ליהדות הוא הכחדה ומיתת נשיקה בזרועותיה ש ל ההתבוללות הגרמנית .חיידקי המחלה שהפיצה תורתו של מ ש ה מנדלסון וחבריו ,היו למגיפה, ורבים ס ב ר ו כי ע ו ג ן ה ה צ ל ה ל ס פ י נ ת ם ה מ י ט ל ט ל ת ט ו ב א ם י ו ש ל ך ב ק ר ב ת מ ז ב ח הפולחן הפרוטסטנטי .ת ח ת העול הכבד של המאבק למען התעוררותו ושחרורו ש ל ה ע ם היהודי ,ב ח ר ו ב ט י פ ו ת ה מ י ם ש ה ת ת ע ל י ה ם ה כ ו מ ר .ה מ י ם ה ל ל ו א מ ו ר י ם היו ל ש ט ו ף מ פ נ י ה ם ,א ח ת ו ל ת מ י ד ,א ת צ ל ם היהודי ו ל י צ ו ר שיוויון מ ו ח ל ט ב י נ י ה ם ובין הגויים — ש ו ת פ י ה ם ב מ ס ח ר ו ב ב נ ק א ו ת . בימי ת ס י ס ה אלה ,ימים ש ל ת ה י י ה ע ל פ ר ש ת ה ד ר כ י ם ,ה ו פ י ע צ ב י הירש גרץ .בן ה ע י י ר ה ה ק ט נ ה ב פ ו ל י ן ר ב ת י ,ש נ ד ד מ י ש ו ב כ פ ר י א ח ד ל מ ש נ ה ו ו ה ת פ ר נ ס ממלמדות, ב א ל פ ת ע ל ו ר ו צ ל א ב ה ס ו א נ ת ,ל ב נ י ן ש ב ו שוכן כ ע ת ה מ ו ע ד ו ן היהודי 135 ב ר ח ו ב ו ל ו ד ק ו ב י ץ ש ל ימינו .ב מ ש ך ש נ י ם ר ב ו ת ש כ ן לעם, התיאולוגיי־היהודי, על בבנין זה הסמינר מ ק ו ם ח צ מ ת ה י ה ד ו ת ומדעיה ,ו ב ו ה י ר צ ה ג ר ץ תולדות־עם־ישראל, ובדבריו נשמעה לראשונה בשורת באזני הנוער ה ת ע ו ר ר ו ת ו של עם י ש ר א ל כעם ,והוא מ י ז ג א ת ש ת י ה ה ש ק פ ו ת ה ש נ ו י ו ת ב מ ח ל ו ק ת ,ל ג ב י ה י ה ו ד י והאדם. л אץ למצוא ב ד ו ר נ ו א ד ם ש ה כ י ר אישית הפרופסור את היינריד גרץ. את קלסתר פניו נוכל ל ר א ו ת רק בשני התצלומים שבהם הוא צולם בשתי פוזות: בתצלום א ח ד ה נ ה ו א ד ם מ ב ו ג ר ,פ נ י ו עטורים זקן קצרי ש ש י ב ה ז ר ק ה בו ,פ נ י תלמיד־חכם .הוא ת ו מ ך א ת פניו בכף ד ו ונראה שקוע עמוק בהרהורים .בתצלום השני ,מ ל ו א פ נ י ו ש ל ג ר ץ מולנו .מ ש ק פ י ו מ ל ו כ ס נ י ם ק מ ע ה ,ל צ ו א ר ו ק ש ו ר צעיף ע ב ה וגם כ א ן א ר ש ת פ נ י ו רציגית .ש ע ר ו ת י ו ה מ ג ו ד ל ו ת א י נ ן ס י מ ן ש ל א ו ר ט ו ד ו כ ס י ו ת , מצייגות אלא הבעת־פנים לבין דמות יהודית זה של הרב הסמינר של פרופסור בבית־ספר־גבוה אמיתי ח מ ה וגאורה .ה ב ה וגערוך השוואה הראשי ,ד״ר זכריה פראנקל, התיאולוגי בבראסלה. צורתו של מהמאה בין ידידו של פראנקל הקודמת, תצלומו בעל ש ל גרץ הפרופסור ומנהלו שונה לחלוטין, יותר א ו ר ס ו ד ו כ ם י ת :ה מ ע י ל ,ס ו ד ר ה מ ש י ל ל א קשירה ,ה כ י פ ה ע ל ש י ע ר ה ש י ב ה ו ה פ א ו ת המסולסלות, יוצרת המוסתרות בדיסקרטיות מאחורי האזניים. עצם הופעתו של גרץ א ת ה ה ב ד ל ה ב ר ו ר בינו לבין ס ב י ב ת ו ה א ו ר ט ו ד ו כ ס י ת .א מ נ ם אין ב ד מ ו ת ו מן ה ה ת ג ר ו ת ה מ ס ע י ר ה ש ל פ ר ד י נ נ ד ל א ס א ל ו ל א ה כ ו ח ה ד י נ א מ י ש ל ק א ר ל מ ר כ ס , ת ח ת מ ס ו ו ה ה ש ל ו ה ו י ש ו ב ־ ה ד ע ת ה א ק ד מ י ש ל גרץ ,ר ו ח ש מ ז ג ו ש ל אדם אולם לוחם ,ב ע ל ל ב ש ל פ ט ר י ו ט יהודי ו ה ו מ נ י ס ט גדול. א כ ן ב ע ל א ו פ י ל ו ח ם היה צ ב י הירש גרץ .ה ד ע ה ה ר ו ו ח ת כ י א ב י ה ה י ס ט ו ר י ו ה י ה ו ד י ת ה ח ד י ש ה היה ל י ב ר ל מ ת ו ן ו ק ו נ ס ר ב ט י ב י מ ת ו ן גרפיה לאמיתו — א י נ ה נכונה. ש ל ד ב ר ל ח ם גרץ ו ה ת מ ר ד גגד נ צ י ג י ה ה ו ו ת י ק י ם ש ל ח כ מ ת י ש ר א ל : יוסט ,גאגז ,צוגץ וגייגר ,נ ג ד ה ק פ י א ה ע ל ש מ ר י ם ש ל ה א ו ר ט ו ד ו כ ם י ם וגגד מ ג מ ת ה ה ת ב ו ל ל ו ת ש ל ה ר י פ ו ר מ י ס ט י ם .ב ל י שמץ ש ל חגופה ,בגלוי ,ק ב ל ־ ע ם ־ ו ע ד ה ת ק ף גרץ בלשונו השנונה ,א ת סמכותם הרשמית ש ל אנשי הידע היודאיסטי שנולד ע ל ב ר כ י י ה ד ו ת ג ר מ נ י ה .ל ל א פ נ י ו ת יצא גרץ ג ג ד א ב י ח כ מ ת ־ י ש ר א ל ,ל י א ו פ ו ל ד צונץ ,ע ל ש ת א ר א ת ת ו ל ד ו ת עם י ש ר א ל כ א י ל ו היו א ל ה ת ו ל ד ו ת ל מ ד נ ו ת ר ס ו ר י ם ו ת ו לא .ב ה ע ז ה ו ב ח ר י פ ו ת ה ס ת ע ר גרץ ע ל ה ב נ י ן ש ב נ ה צ ו נ ץ ב כ ת י ב ת ההיסטוריה אשר יצרה ה פ ר ד ה בין ש נ י ח ל ק י ם ב ע ם :״ ה י ש ר א ל י ס ט י ם ״ מ ח ד ־ ג י ס א והיהודים בני הדור החדש מאידך־גיסא ,מפני שבעיניו סיכנה הפרדה כזו א ת המשכיותו ואת ה ת פ ת ח ו ת ו ש ל ע ם ישראל .גם א ת כ ו ו נ ת ו ה א מ י ת י ת ש ל כ ו ת ב היסטוריה אחר ,א י ש ח כ מ ת ־ י ש ר א ל י צ ח ק יוסט ,חשף גרץ ב ח ו ש י ו ה ח ד י ם .ה ו א האשים א ת ההיסטוריון שהוא ה מ פ ו ר ס ם ב א ו ת ם ימים ,כ י אינו א ל א מ ג מ ד א ת ת ו ל ד ו ת ע מ נ ו בכך, מתאמץ להוכיח כי ר ק קומץ קנאים נלחם נגד רומי ואילו רוב העם נ מ נ ה ע ם ר ו ד פ י ש ל ו ם .גרץ מ ס י ר א ת ה מ ס כ ה מ ע ל פ נ י ו ש ל י ו ס ט ומציג א ו ת ו ב מ ע ר ו מ י ו כ מ ט י ף ל פ ט ר י ו ט י ו ת פ ר ו ס י ת ,וכיהודי ה ר ו ק ד ר י ק ו ד ״ מ ה ־ י פ י ת ״ ב מ ה ד ו ר ה חדשה .יוסט ע י ב ד א ת ת ו ל ד ו ת ע ם ישראל ל פ י מ ת כ ו נ ת ,ש ת י ש א חן ב ע י נ י ה י ו נ ק ר הפרוסי, כ ד י ל ש כ נ ע ו ש מ ע ו ל ם ל א היו היהודים ע ם מ ת מ ר ד ו ע ל כן ג ם הפעם, ב ג ר מ נ י ה ה ה ו ה נ צ ו ל נ ר י ת יהיו פטריוטים ט ו ב י ם ו י ש ר ת ו ב נ א מ נ ו ת א ת א ד ו נ י ה ם הפרוסים. 136 באותו הסמכות אומץ־הלב הבלתי ובאורח מעורערת חד־משמעי ב ק ר ב היהודים גרץ יצא הגרמנים נגד לשעבר, רבו ר׳ האורטודוכסים, בעל שמשון ר פ א ל הירש .מכיוון ש ש ל ט ו ב ו ש נ י ר ג ש ו ת ב ע ת ו ב ע ו ג ה א ח ת — א ה ב ת ה ע ם היהודי ו א ה ב ת ה ק י ד מ ה ה ח ב ר ת י ת ,היה גרץ הראשון ב ץ כ ו ת ב י ת ו ל ד ו ת י נ ו ,ש ש י ב ח ב ק ו ל ר ם ו ל ל א מ ו ר א א ת ה מ ש ו מ ד י ם ה מ ו כ ש ר י ם — ה י י נ ר י ך היינה ו ל ו ד ב י ק ב ר נ ה . בספרו הערכתו על עמידתם ה ת ע ל ם מ ן ה ע ו ב ד ה ש ה מ י ר ו א ת ד ת ם ,והביע א ת ה א מ י צ ה כ ש ה ג נ ו ע ל ה ע ם ה י ה ו ד י ו ע ל זכויותיו ו כ ש ה ת פ ל מ ס ו ב ע ו ק צ נ ו ת ע ם ה א נ ט י שמים ,ה ק ו ר א י ם ״ ה א פ ־ ה א פ ״ . ח ר י פ ו ת ב א ו ג ם לידי ביטוי ה ש ק פ ת ו ה ח ב ר ת י ת ה מ ת ק ד מ ת ש ל גרץ באותה ומזגו הלוחם — ב ת ח ו ם המדיניות בכללותה .הבורגנות היהודית בגרמניה כרעה כ ב ר אז ע ל את שרו ב ר כ י ה ל פ נ י ה פ ר ו ס י ת היונקרית ,ונושאי ד ב ר ה ש ל ה״נותן־תשועה״ פרידריך־וילהלם. הטיפוס האגדדוגני להסכים ל כ פ י ל ו ת פ ו ל י ט י ת כ ז ו ו ל ה ת כ ח ש ו ת לזהותנו .ד ו ו ק א הגיע שבה חילות גם של לכבוד ״ ג ר מ נ י בן השובינזם דת־משה״. במוחותיהם הפרוסי־גרמני לאחד גרץ ל א השיאים יכול של חכמת קינן ישראל כבר אז היה בשום־פנים בשנת ,1870ש נ ה אותם כאשר הימים, ב י ם מ ר ק ה ת כ ו נ נ ו ל ה ח נ י ק א ת ה ק ו מ ו נ ה ה פ א ד י ס א י ת ו מ ש ב ר ו ח זה ח ד ר ל ב ת י היהודים שהבליט ישראל, ב ג ר מ נ י ה — הוציא גרץ ל א ו ר א ת אופיר. את של פרוסיה כארץ הכרך של משעבדת. תולדות־עם־ באותו עצמו כרך ה ע ל ה ע ל נ ס א ת ד מ ו י ו ת י ה ם ש ל היינה ו ב ד נ ה ב ש ל ה ת ג ג ד ו ת ם ה ג מ ר צ ת ל ש י ט ה ל א מ ק ר י ו ת היתד .כאן ו ל א ה י ע ד ר כוונה ,היתד ,זו הפרוסית. מהשקפת הנובעת עולמו של גרץ. בשעה מצא שיוסס לא מ ס ק נ ה הגיונית מלה אחת טובה ל ז כ ו ת ה ש ל ה מ ה פ כ ה ה צ ר פ ת י ת ו ל ב ו היה פ ת ו ח ר ק לנפוליון ,ר א ה גרץ דווקא ב מ ה פ כ ה א ת ר א ש י ת ש ח ר ו ר ו של ה ע ם היהודי ויחסו ל נ פ ו ל י ו ן היה מ פ ו כ ח .לדעתו, לא נפוליון הוא ש ה ע נ י ק ליהודים א ת ש י ת י הןכויות כ י א ם מ י ר א ב ו , היעקובינים באשר דיפאר ורובספייר, והם שלחמו למענו את והרסו חומות גרגואר, הגיטו. ליהודי ג ר מ נ י ה ,ח ז ה ה ה י ס ט ו ר י ת ה ד ג ו ל א ת ה ס ב ל ש י ג ר מ ו ל ה ם החיצים של המורעלים שוחרי הטרף בתוך גרמניה שלהם עצמה. ״תולדות היהודים ב ג ר מ נ י ה ה ט א ו ט ו נ י ת א י נ ן א ל א ע מ ק ־ ה ב כ א ״ כ ת ב ב מ ר י ר ו ת ב ס פ ר ו ה מ פ ו ר ס ם והבסיסי. מובן מ א ל י ו כי כ ו ח ו ת ה ר י א ק צ י ה ל א ח ס כ ו א ת ש ב ט ם מ ה ה י ס ט ו ר י ת הגועז ו ח ס ר הפניות .מ ב ח ו ץ — נ ר ד ף הוא ע ל ידי ה א נ ט י ש מ י ם ה ק י צ ו נ י י ם ו ה ש ו ב י נ י ס ט י ם , ומבית — הן ה״יאהודים״. ע ל ידי האורטודוכסיה ה י ה ו ד י ת והן א ך גרץ ל א נ ר ת ע .הוא מ א מ י ן על ידי באמתה שלמה אנשי הריפורמה, ב צ ד ק ת רעיונותיו וכאן מ ת ג ל ה ב ו ק ו אופי ,ש ה ו א ע צ מ ו ל א היה מ ו ד ע לו ,ה ע ק ש נ ו ת ש ל היהודי הפולני ,א ו ת ו ט י פ ו ס ש ל יהודי ,א ש ר גרץ ,איש ה ע ו ל ם ה ג ד ו ל ח ש כ ל פ י ו ס ל י ד ה ל א מ ע ט ה .ע ד ל ז ק נ ה מ מ ש י ך גרץ ב ע ק ש נ ו ת ב ד ר כ ו . הדמוקרטיות לחלוטין, אופיו הלוחם והשקפותיו ק ר ב ו א ת גרץ ליהודי אחר ,ג א ת כמוהו ,א ש ר ב ח ר ב נ ת י ב שונה לקרל מרכס .א ת ה״דוקטור האדום״ שזיעזע א ת עולמה ש ל הבורגנוח, הכיר ה פ ר ו פ ס ו ר ל ת ו ל ד ו ת ע ם ־ י ש ר א ל ב מ ק ו ם מ ר פ א ,ק א ר ל ס ב ד ,ש ב ו ב י ל ו ש נ י ה ם — ל ש ם ריפוי — א ת ח ו ד ש י ה ק ת ש ל ש נ ת שמהם מ ז ג ו ע ו ב ד י ה מ ע י י נ ו ת ״מים חיים״ המדענים .1876ליד מ י כ ל י ה מ י ם ה מ י נ ר א ל י י ם , לתוך ספלוני הנופשים, הכירו שני א י ש א ת רעהו .מ ה ג ר ם להם ,ל ש נ י ע נ ק י ה ר ו ח ,ש כ ל א ח ד מ ה ם ח י ע ל פ י ד ר כ ו ב ת ו ך ע ו ל מ ו — ל ה ת ק ר ב זה ל ז ה ז גרץ ה ש ל י ם כ ב ר א ז א ת כ ת י ב ת 137 שנים־עשר הכרכים של תולדות־עם־ישראל ,כ ת י ב ה ש נ מ ש כ ה עשרים ושתים שנה. ה י ה עדיין ת ח ת ה ר ו ש ם ש ל ימי ה ח ש מ ו נ א י ם ,ש ל ת ק ו פ ת ס פ ר ד ו ז כ ר א ת הוא הרדיפות מרכס המלוות השלים התפתחותה בשפיכות דמים את ספרו כתיבת ו א ת הגילויים המופלאים ״הקאפיטל״ הבסיסי של ובמוחו היהדות. רוח דפוסי התגבשו ה ח ב ר ת י ת ש ל האנושות .כ ל מעייניו ש ל גרץ גתוגים היו למאבק ע ם ש ת י ה ת פ י ס ו ת ה ק י צ ו נ י ו ת ב ע ו ל מ ה ש ל ה י ה ד ו ת :ה א ו ר ט ו ד ו כ ס י ה והריפורמיןם. מרכס . פ נ ה בקריאה לפילוסופים לשנות את סדרי העולם. ״ ה ק א פ י ט ל ש ל ך ד ו ר ש ל י מ ו ד מ ע מ י ק ורציני״ — כ ת ב פ ר ו פ ס ו ר ג ר ץ ב ת ש ו ב ה ש ל ד ״ ד מ ר כ ס ,מיום 1ב פ ב ר ו א ר למכתבו 1877 — ״וחוששני שאבין בו אך , מעט ...א ו ל ם מ ת נ ו ת י ך ה נ א ו ת ה ב י כ ו א ו ת י ו א י נ י יודע ב מ ה א ו כ ל — מ כ ל י צ י ר ו ת — ל ג מ ו ל לך .ה ת ו כ ן ש ל ש נ י ם ־ ע ש ר ה כ ר כ י ם ש ל ה ה י ס ט ו ר י ה כ ה ר ח ו ק מ א ו פ ק י ך ״ . ל א רדתה ,ל כ א ו ר ה ,ש פ ה מ ש ו ת פ ת בין ש נ י ה נ ו פ ש י ם ה ק א ר ל ם ב ד י י ם ו ל א ת ח ו ם מ ש ו ת ף .ע ם ז א ת ה פ כ ה ידידותם ל ע ו ב ד ה ו ר ו ב ז מ נ ם ב י ל ו שם ,ב מ ק ו ם התענינות ה נ ו פ ש ,זה ב ח ב ר ת ו ש ל זה .כ נ ר א ה היו ג ק ו ד ו ת מ ג ע ב י ן ה ש ק פ ו ת י ה ם הפוליטיות, ל מ ר ו ת ה י ו ת ו ש ל גרץ מתון ,ו ל א מ ה פ כ ן ה ג ל י א נ י .ה א י ד י א ל ה פ ו ל י ט י ש ל ה פ ר ו פ ס ו ר בעל ההשקפות לתולדות־עם־ישראל, המתקדמות, שהלק הוא הקשר את ביגו ל ב י ן ה מ ב ק ר ה ג א ו ג י ש ל ה ק א פ י ט ל י ז ם .״ ל פ י ד ע ת י ״ — כ ת ב גרץ ב מ כ ת ב ה נ ז כ ר ל מ ר כ ם — ״קיימים שגי אויבים ה מ ה ו ו י ם ס כ ג ה ל ש ל ו ם ו ל ר ו ו ח ה והם — לעיל הישועים ו ה מ י ל י ט ר י ז ם .ש ו ח ר י ה צ י ו ו י ל ח צ י ה ח י י י ב ם ל מ ג ר א ת שניהם״ .ב נ י ת ו ח ו המעמיק, המלחמות ביחסים כיוון דאה מרכס החברתיים את את סיבת והכלכליים ג ש ק ו גגד שני הסיבות ובסדר סכגת של המעוות כוחות הרשע הישועיות ושל השורר בעולם. מרכס את העולם ולכן המסכגים אף לא הוא ייפלא כ י ה ש א י פ ה ל ח ו פ ש ה מ ח ש ב ה ו ל ש ל ו ם י צ ר ה א ת ה ק ש ר ב י ן שגיהם. וכי אין זה א ך ט ב ע י ש ה מ א ב ק הנצחי למען ה ח ר ו ת ה ל א ו מ י ת ולמען ה ח ר ו ת החברתית הנופשים, יוצר ל א ח ר ש ש ת ו א ת מ י ה מ ר פ א ,ע ל ה מ ר ד ש ל ה ע ב ד ס פ א ר ט ק ו ס או ע ל ההתקוממות יכלו שני קשר הטווי מחוטים עדינים, יהודיים? וכי לא שוחחו שני ש ל ב ר ־ כ ו כ ב א ,נ ו ש א י ם ש ב ו ו ד א י ש נ י ה ם מ צ א ו ב ה ם ע נ י ן ? ו כ י לא ה ל ל י ם ,השונים כל כך בעולמם הרלני, להחליף דעות על אלות ה ר י פ ו ר מ ט ו ר ה י ו ו נ י סולון ו ע ל א ל ו ת ה מ ח ו ק ק ה ע ב ר י ש ל ח ו ק י ה מ ו ס ר — מ ש ה ? ה א ם ב א מ ת כ ה ע מ ו ק ה ו ר ח ב ה ה ת ה ו ם בין שני ה ע ו ל מ ו ת ,בין ש נ י ש ם ח ו ה ה ת ע נ י נ ו ת , ש ל ס ו ל ו ן ו ש ל מ ש ה ,ש ל ס פ א ר ס ק ו ם ו ש ל ב ר ־ כ ו כ ב א ז ה א ם אין זה א ו ת ו ה ע ו ל ם ש ל ח ת י ר ה ל צ ד ק ל ס ו ב ת כ ל א ו מ ה ואומה ? ד. א ג ו ע ו מ ד י ם עדיין ליד ק ב ר ו ש ל צ ב י ה י ר ש גרץ .יום ס ת י ו .ט י פ ו ת ה ג ש ם הנופלות מ ר ס י ב ו ת את המצבה ומסשסשות א ת ה כ ת ו ב ת החרותה באותיות לבנות. מתל הערפל האופף את הסביבה כולה צפות ו ע ו ל ו ת ת מ ו נ ו ת מ ה ע ב ר הרחוק, ת מ ו נ ו ת א ש ר ה ו נ צ ח ו ב ע ט ו ה מ ב ו ר ך ש ל ה ה י ס ט ו ר י ו ך ה א מ ן ה ט מ ו ן ב ק ב ר זה .ה נ ה ע ו ל ה ד מ ו ת ו ש ל ה מ צ ב י א ל ל א חת ,יהושע בן־נון ,ה מ ע ב י ר א ת ה ש ב ט י ם ה נ ח ל י ם דרך ה י ר ד ן ו מ נ ח י ל ל ה ם א ת א ר ץ כנען, בראשית תולדות עמנו .הנה נ פ ת ח ת י ר י ע ת ב ד ר ח ב ה ו ע ל ל י פ י נ ו פ ל ש ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,כ פ י ש צ י י ר א ו ת ם ההיסטוריוגרף, התפשטותם 138 ש ל ה ש ב ט י ם ו מ א ב ק ם ל ע צ מ א ו ת .מ מ ע מ ק י ה ה י ס ט ו ר י ה ע ו ל ו ת דמויות נ ו ס פ ו ת ש ל גיבורים ,מ ו ש י ע י העם .ב ק ר י א ת קרב ,יורד ב ד ה ר ה מ ה ה ר ב ר ק ,ו ה נ ה יפתח ה ש ב ל ב י ת ו ו ה ר א ש ו ג ה ש ה ו א פ ו ג ש היא ב ת ו , אותה ל ק ר ב ן .ש ם ד מ ו ת ו ה ע נ ק י ת ש ל ש מ ש ת ה מ ש מ י ע זעקה ,ש ת ה ד ה ד רבים ,מ ח פ י ר ו ת ס א ט י ל נ ג ר ד ע ד דורות פלשתים!״ גלריה ושוב עתירת לעמדות — גיבורים ד ד הגורל העיוור מ ו ע י ד ה כפר־עציון: שאול ״תמות דוד ואבנר, במשך נפשי דואב, עם ובין התמונות שקמו לתחיה במטה הקסמים של המחבר ,נשמעת שירה :שירת הנצחון דבורה הנביאה, של ה ד ד של וקריאת ו ש ל יהודית. יעל ל פ ת ע משתנית התמונה .ת ח ת לחצן של שתי מעצמות נופלת לבסוף מ מ ל כ ת ה ע צ מ א י ת ו א ח ר י ה ג ם מ מ ל כ ת י ה ו ד ה ש נ א ב ק ה ע ל קיומה. ישראל חדשה נימה פ ו ל ח ת א ת ה ח ל ל — ז ע ק ת ה ש ב ר ש ל י ר מ י ה ו הנביא .דומה כי ל ב ו ש ל ה ה י ס ט ו ר י ו ן ג ם הוא ל ב כ י ו ו ל י א ו ש ו ש ל ה נ ב י א .ד ו מ ה כ י גרץ עצמו ש ר ע ם א ב ו ת י ו שותף ה ג ו ל י ם ע ל נ ה ר ו ת ב ב ל א ת ש י ר ה ג ע ג ו ע י ם והיגון על ת ב ו ס ת עמו .ב ע י נ י צוגץ ד ו ס ס לא ה י ה ״ ע ל ג ה ר ו ת ב ב ל ״ א ל א א ל ג י ה ר ג י ל ה ,ו א י ל ו לגרץ היא היתד .כ ק ו ר ע ת לבבות. דור. וכך מלווה ה ה י ס ט ו ר י ו ן ־ ה א מ ן א ת ע מ ו ב ד ר ך גדודיו ה א ר ו כ ה ,ד ו ר א ח ר החשמונאים מלחמת הלהיבה אותו וממלכתם המשגשגת את מילאה גאוה .ה ו א ד ן ב ח ו מ ר ה א ת מ ל כ י ה ה א ח ר ו נ י ם ש ל ש ו ש ל ת ה ח ש מ ו נ א י ם , לטמיון רוצה את הממלכה ו א י נ ו יכול העצמאית להתייחס שנכבשה לאירועים בדם כמשקיף קדמיהם קר הגיבורים. ואדיש ולא לבו שהורדו גרץ כרשם איגו המלקט ע ו ב ד ו ת יבשות .הוא מ ע ו ר ב ב מ ה ל ך ההיסטוריה ,מ ת ל ה ב או ש ו ק ע ביאוש ,ה ו א מ ב י ע א ו ש ר א ו זעם ,מ פ נ י ש ה ה י ס ט ו ר י ה שהוא כ ו ת ב היא ש ל ע מ ו שלו .ב כ ע ס כ ו ת ב על הוא רומי. יוסף בן־מתתיהו האחראי, ל ע ו מ ת ז א ת מ ת א ר הוא למפלת בעיניו, ברגשות חמים היהדים את הקנאים במלחמתם עד הנלחמים נגד כלות כ ו ח ם ו א ת ה ד מ ו י ו ת ה ב ל ת י נ ש כ ח ו ת ש ל שמעון ב ר ־ ג י ו ר א ושל יוחנן מ ג ו ש ־ ה ל ב . י ת י ר ה מציין גרץ א ת ה ע ו ב ד ה ,כ י ימי ה ז ו ה ר ב ת ו ל ד ו ת י ה ן ש ל א ו מ ו ת בהבלטה העולם ,האצילו מאורם לקורות עם ישראל. ל א ח ר ש ת י א ר א ת ה ז ו ו ע ו ת ש ל מ ס ע י ה צ ל ב ,א ת ה מ ג י פ ה ה ש ח ו ר ה ,הגירושים, ה ג י ט א ו ת ו ה ט ל א י הצהוב ,א ת ה ג ז י ר ו ת ו ה ר ד י פ ו ת ,א ת האינקוויזיציה ב ס פ ר ד ,ה ש מ י ע גרץ א ת ה צ ל י ל י ם ה ע ל י ז י ם י ו ת ר ,ב ס פ ר ו ע ל חיי ה י ה ד י ם ב א י מ פ ר י ה ה ע ו ת ו מ נ י ת , נ ד ר ל ג ד החופשיות ,ועל שגשוגם ה ת ר ב ו ת י והכלכלי .ההיסטוריה איננה, בארצות ב ע י נ י גרץ ,צירוף ש ל א י ר ו ע י ם מ ק ר י י ם ,ב ל ת י ת ל ד י ם ז ה בזה .ב ח י ק ה ש ל ת ק ו פ ה א ח ת טמון ה ז ר ע ש ל ז ו ה ב א ה א ח ר י ה ו ל כ ן ג ס י ס ה ב א ח ת ה ת ק ו פ ו ת אין פ י ר ו ש ה כי הקיץ הקץ ע ל ק י ו מ ו ש ל עם .ייתכן כ י ש ר ש ר ת קיומו ש ל ה ע ם ה י ה ו ד י ל א ב מ ה ל ך ה ה י ס ט ו ר י ה ה ד ו ת ל ת ו פ ע ה ,כי א פ י ל ו ב י מ י ם ה א פ ל י ם ב י ו ת ר ,ל א נותקה היתד .ה א נ ו ש ו ת מ ו ש ח ת ת ע ד ה י ס ד . ב ס פ ר ד ,חיו ה י ה ד י ם כ א ז ר ח י ם חופשיים ,כ ש ה ם ש ו ו י ־ ז כ ד ו ת ע ד ל מ א ה ה ש ש י ת , כל ע ד היה ה כ י ב ו ש ב ד י הוויזיגוטים ,ה נ ו צ ר י ם ־ א ר י א נ י ם .כ ח ס ד י ת ו ר ת ו ה א ו פ ו זיציונית ומתח ש ל אריוס ,א ש ר ר א ה ב י ש ו א ד ם ו ל א אל ,א ש ר מ ר ד ב כ ס הכנסייתית, ביקורת על ההירארכיה על הפולחן והסקסיות, על האפיפיור הערצת תמונות הקדושים ועל מ ע מ ד ה ה ח ב ר ת י של הנצרות הרומית־קתולית ,ראו הוויזיגוםים בשכניהם היו ואילך ה י ה ד י ם ב נ י א ד ם השווים ל ה ם השקפותיהם החופשיות של שלטו בספרד הקתולים, בערכם הוויזיגוטים ובזכדותיהמ. נועזות נאמני האפיפיור ביותר. והאדיאולוגיה לגבי תקופתם, מהמאה הששית שלהם שימשה 139 בסיס .גל למשטר משטר הפיאודלי ש ל ג ז י ר ו ת ורדיפות, :המזרחית, הדיכוי. וכפי שקרה החרפת בספרד היחס גם כך בביצנץ .יוצא ד ו פ ן היה ה מ ל ך יוליאנוס, ליהודים קרה אחריה גררה באימפריה• ה ר ו מ י ת ב ע ל ה ע מ ד ה ׳ האופוזיציונית•, ה מ כ ו נ ה ב ה י ס ט ו ר י ה ה ר ש מ י ת ש ל ה כ נ ם י ה — ״ א פ ו ס ט א ס ה ״ )הכופר( .הוא .י צ א גגד :הקיפוח• ה ד ת י ו ה ח ב ר ת י ו ב י ק ש ל ה ח ז י ר א ת ה פ ו ל ח ן ה ע ת י ק ולקרוא .ד ר ו ר ל ע מ י ם תחת :הנאנקים •ישראל, עולה של יוליאנוס ביצנץ. א ו ל ם ה ו פ ע ת ו ש ל יוליאנוס שהכרת הוא ל א היתד! א ל א על לעם מתן חרות א פ י ז ו ד ה ח ו ל פ ת בין ש ת י :ה ת ק ו פ ו ת :ימי ק ד ם ד מ י ד.ביגיים,ולא ה י ה ב כ ו ח ו ל ה ח ז י ר א ח ו ר ה א ת מ ח ו ג י ש ע ו ן למרות ׳ההיסטוריה. זאת ,ה י ו ר ע י ו נ ו ת חשכת מצבם אלה ש ל היהודים, שגבעו לאחר שקרעה את יוביצגץ. וכך המשיכו לזרום ארועי ההיסטוריה. מ א ה ב ת האדם, כשלון כקרן ה מ ר ד הגועז אור ג ג ד רומי מרטין לותר במאבקו העקשני נגד הקתוליות וגגד הפיאודליזם נזקק ל ת מ י כ ת ם של היהודים ולכן גהג ב ה ם כ ב א ז ר ח י ם שווים .ב ר ג ע ש נ ת ק ל ב ה ת ק ו מ מ ו ת ם ש ל :ה א י כ ר י ם ב ה נ ה ג ת ו ש ל ת ו מ א ס מינצר ,כ ר ת ב ר י ת ע ם ה נ ס י כ י ם ועם ב נ י ה א צ ו ל ה .בעלי וכאשר הקרקעות, בו אש התלקחה השנאה ל ה מ ו ן המורד, לשחוט קרא *ולשרוף א ו ת ם ב ל י רחמים ,ומיד ה פ ך ל א ו י ב ם ה א כ ז ר ש ל היהודים .ה ו א ה ע ל י ל עלילות עליהם והטיח בהם בוז, ביטדי יכלו אשר כעבור מאות חמש שנה ל ש מ ש א ת ת ע מ ו ל ת הזוועה ש ל ג ב ל ס ו ר ו ן נ ב ר ג .ב ע י ן פ ק ו ח ה ר א ה גרץ מ ה ס ב ו ך :הוא ל י ק ח ה ש ל ההיסטוריה ,א ך עם ז א ת י ד ע ג ם ל ה ב ח י ן ב ב ע ל י ־ ה ב ר י ת ה ט ב ע י י ם ־של ה ע ם הנרדף; ה ו א ה ב י ן י פ ה מ פ נ י מ ה ק ש ר ו יהודי ס פ ר ד קשרים• עם ה מ א ו ר י ם להצפון־אפריקניים, הקנאים. ;המערביים כאשר הוא אלה ידע גלחמו מלחמת מה מקור הגנה אהדתם של כמושלי יהודי ספרד הגותים־ אירופה המרכזית • ל ת נ ו ע ת ו ש ל יאן ה ו ס ומדוע ה ם ת ו מ כ י ם בה .מ ק ו מ ו ש ל ע ם י ש ר א ל הוא• ב מ ח נ ה •של ה ק י ד מ ה ה ח ב ר ת י ת והמדינית ,זהו ח ו ט ה ש נ י ב מ ח ק ר ש ע ל י ו ע ב ד גרץ עשרים ••ושתים שנה. היסוד כולו ג ת האמין ב ק י ד מ ה .ס פ ר ו — ת ו ל ד ו ת ־ ע ם ־ י ש ר א ל — שהוא מ א ב נ י בתחומו ,מסתיים עם ,1848 שנת ב א ק ו ר ד שהוא ש נ ת ״ א ב י ב העמים״, א מ ו נ ה ש ל מ ה ש מ ע ת ה יצעד ה ע ם ל ק ר א ת ח י י ־ ר ו ח עילאיים ,ל ק ר א ת א ו ש ר ב ר ו ו ח ה יחד עם כל באי־עולם. כ ר צ י ו ג ל י ם ט מ ו ב ה ק ,ל א ר א ה גרץ ב י ה ד ו ת ד ב ק ו ת ב ד ו ג מ ה קפואה .ע ל פי י ת ו ר ח ו ש ל הגל ,נ י ת ח א ת ה ת ו פ ע ו ת ל א ב מ צ ב ן ה ס ט ט י כי א ם בתנועתן ,ב ש י ג ד י ם •החלים בהן ובתהפוכותיהן. גישתו היתה רציונליסטית אבל השקפתו ומבוססת על היתד, לא תורת שמאלנית האבולוציה, או אך מהפכנית. בכל שלביה • ש ל ה י ה ד ו ת ה ו א ר א ה ג י ל ד ע ק י ב והגיוני ש ל ר ו ח ה ע ם .זו היתד ,ה ס י ב ה ל ה ת נ ג ד ו ת ו •:הנמרצת לפילוגים ולמרידות, לאופוזיציה ולכיתתיות הגורמות למלחמת אחים ב י ה ד ו ת .גרץ ,ה ד ו ג ל ב ק נ א ו ת ב א ח ד ו ת ,ה ו ק י ע א ת ה ק ר א ו ת .יש ל ה נ י ח כ י ל א ה כ י ר .ב מ י ד ה מ ס פ ק ת א ת הסיבות הכלכליות ו ה ח ב ר ת י ו ת האמיתיות שבגללן קמה תנועה זו .ב ק ב ל ה ל א ר א ה גרץ א ל א ח ו ש ך ו א פ י ל ה ו א ף ת ר מ י ת .ה ו א ל א התייחס לזרם יזה ב א ו ר ח ד י א ל ק ט י ולא ר א ה ב ו א ת ה פ י ו ט ו א ת כ י ס ו פ י הגאולה .גם ה ח ס י ד ו ת :המקורית ז ר ה היתד ,ל ר ו ח ו שוחרת הקידמה. הוא רואה בה רק את הפשטני >ואת ה פ נ ט י ,א ך א י נ ו נ ו ת ן א ת ד ע ת ו ע ל ה ס י ב ו ת ש ב ג ל ל ן היא קמה ,ה נ ע ו צ ו ת xפערים ה ח ב ר ת י י ם בחיי היהודים ב פ ו ל י ן ו ב א ו ר ק ר א י נ ה . גרץ ה י ה ב ן אזור א ח ר בפולין — ה מ כ ו נ ה ,פ ו ל י ן ־ ר ב ת י ׳ — .ולא הכיר כ ל ל ׳140 ה י ה ד ו ת ה פ ו ל נ י ת .ת נ ו ע ו ת י ו ו ה ע ת י ו ת י ו ש ל היהודי ה פ ו ל נ י ד ו ח ו ת אותו ,ו כ ן את ג ם ה״ז׳ארגון״ ,ה פ ל פ ו ל ה ת ל מ ו ד י ,ו צ ו ר ת ה ל ב ו ש ,זרים לו ,ל א י ש אירופה .ה ה ת פ ת ח ו ת ש ל י ה ד ו ת פולין ,א ש ר היתד. הפנימית החשוב למרכז ישראל ביותר של עם בימינו ,א ו ת ה יהדות ש מ ק ר ב ה י צ א ו ה ר מ ״ א ,ה ב ע ל ־ ש ם ־ ט ו ב ,ש ל מ ה מיימון ו ב ר ק ושיצרה יוסלביץ׳, את ה״אידיש״, שפת ישראל״ שלו מסתיימים עם ש נ ת המשך זכתה התפתחותה לכתר הגדולה של בכורה היהדות בקרב נ ע ל מ ת מהזירה, גרמניה יהדות נקרעת ידועה לגרץ. הצרפתית־הגרמנית, הישובים היהדות לגזרים לא היתד. ״תולדות עם 1848ו מ ת ו ך מ ל ו ת הסיום נ י כ ר ת ה ח ר ד ה ל ג ב י היהודים. הצרפתית ידי על גרץ עלולה תנועת אשר חש לאחר כי למות מיתת הריפורמה גירוש היהדות ספרד הספרדית נשיקה מכאן, ואילו וההתבוללות ואף ה ש מ ד — מכאן .מ ז ר ח ה מ ה מ ד י נ ה ה ה ו ה נ צ ו ל נ ר י ת ,מ ע ב ר ל ג ב ו ל ,חיו מ י ל י ו נ י יהודים באירופה המזרחית ,בארצות המונרכיה ההאבםבורגית־אוסטרית ,באימפריה הרוסית הגדולה ,ב פ ו ל י ן ו ב ר ו מ נ י ה .ו ה נ ה ר י כ ח כ ו ח ו ת ע צ ו ם זה ,ה ה ו מ ה ו ת ו ס ס , שעיצב ל ב ט י ם ו מ א ב ק י ם פנימיים ,היה כספר כ ב ר אז א ו ר ח חיים מ י ו ח ד במינו ,ת ו ך חתום לא ל פ נ י גרץ והוא ימים ר ב י ם הכירו כלל. שיופיעו יחלפו עד ה י ס ט ו ר י ו נ י ם חדשים ,מ מ ש י כ י מ פ ע ל ו ש ל גרץ ו י ע ר י כ ו נ כ ו נ ה א ת ח ש י ב ו ת ה ו א ת מ ק ו מ ה ש ל י ה ד ו ת פולין ב ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ה היהודית. ה. א נ י ע ו מ ד מ ו ל מ צ ב ת ו ש ל ה י י נ ר י ד גרץ ,כ א י ל ו ע מ ד ת י ע ל ק ב ר י א ב ו ת ,א ך פרחים הבאתי הנה א ת לבי הדואב ובמקום תפילה ,מעלה אני כאן א ת במקום ז כ ר מ ח ז ו ת ה ז ו ו ע ה מ ע ב ד נ ו ה ק ר ו ב ,ה ע ק ו ב מ ד ם ,כ י פה ,ב ק ב ר זה ,ט מ ו נ ה א ה ב ה כה ע מ ו ק ה ל ע מ נ ו .א ת ה גרץ ה ג ד ו ל , לצעד של ב כ ל נפשך כי האנושות האמנת לקראת ה ק ד מ ה ,אולם כתלמידו של הגל החברה. והצבעת את חשפת צפונות ע ל ה ס כ נ ה :הפרוסים, של נשמתה ב כ ו ר י השטן, תמשיך ד ע ת ג ם א ת סוד ה ת פ ת ח ו ת ה ההיסטוריה לב ובאומץ ל א ירוו א ו ת נ ו נ ח ת ו ל א הזהרת תצמח מ ה ם טובה. מ ת ו ך ס פ ר י ך נ ד ע לי כי ל פ נ י מ א ה ש נ ה ה י ו ש ק ר א ו ״ ה א פ ־ ה א פ ״ ל ע ב ר א0י, יהדי על גרמניה. קברך, במכתבך לובתה הכנסת בין השיסין אומר לך: נשמע אש הקול התופת, החרדה מלא הישועיות והמתריע והמיליטריזם, ובעמדי שעליהם כאן, כתבת ל מ ר כ ס ,ב ע ר ה זמן ר ב ו ל א נ י ת ן ה י ה ל כ ב ו ת ה .ל פ ת ע ,מ כ ו ח ו ש ל ה ש ט ן האש וכילתה בלהבותיה ה ח ד ש והנאה, שבו נהגת א ת מ פ ע ל ו של מרכס ואת מפעלך אתה .בית ל ב ק ר נפרץ בשנת 1938 על די צאצאיהם של החוליגנים ,קוראי ״האפ־האפ״ ,ד מ מ ת מוות שוררת כ ע ת ברובע ה י ה ד י בעיר בראסלה ,שבזמנו המה ככוורת. לרוע המזל לא אותרה ה ד ל ק ה בגבולות א pאחת ולהבותיה פשטו לארצות ה ס ל ב י ו ת ב א י ר ו פ ה המזרחית ,ש ב ה ן ח י ו ר י כ ו ז י ם צ פ ו פ י ם ש ל יהודים ,א ו ת ם י ה ד י ם שהכרת אותם אך מעט .כ ל מ ה שלא קאפיםםרנו, עלה ב ד ו ש ל ה ק נ א י הדומיניקני, יאן ל פ נ י חמישים ש נ ה ,ע ל ה — ל ד א ב ו ן ל ב נ ו — ב י ד י ב נ י ו ש ל ה מ ל ך הסאטוני. אני מביט במצבה שעל ק ב ר ך ומעלה מ כ ר ו נ י את דמויותיהם היקרות והקרובות ל ל ב ש ל ת ל מ ד י ך ו מ מ ש י כ י מ פ ע ל ך .ל ו א נ י ת ן ל ה ם ל ה ס ת ל ק מן ה ע ו ל ם ש ב ע י ־ י מ י ם 141 דעמל ,א ו אז נ י צ ב ו ת ה י ו ס ב י ב ק ב ר ך מ צ ב ו ת ר ב ו ת ש ל היסטוריונים י ה ו ד י ם דגולים, ה מ מ ש י כ י ם ב ד ר ך ש ס ל ל ת .א מ נ ם ל א ה ג י ע א י ש מ ה ם ל ר מ ת ך ,ליפי ה ש פ ה ,ל ח ר ו ת ולאי־התלות העשירו ח ד ש ו א ח ד י ם מ ה ם חידושים מ ש מ ע ו ת י י ם , ה ר ו ח נ י ת ש ל ך .ע ם זאת, א ת כ ת י ב ת ההיסטוריה ש ל עם ישראל ,הוסיפו נדבכים לבנין שהקמת, ר י ה ט ו א ת חדריו ,ת י ק ג ו א ת ה ט ע ו י ו ת ש ב ש ג ג ה ו ה ש ל י מ ו א ת ש ל א י כ ו ל ת ל ר א ו ת אז מסיבות שהזמן גרמן. הרשה אנא, לי לערוך כאן, קברך על אזכרה ל ת ל מ י ד י ך א ש ר ל א ה כ ר ת ,ו א ש ר מ צ א ו א ת מ ו ת ם מ ד י האויב ה ב ר ב ר י . ל ז י ק נ ה מ ו פ ל ג ת ז כ ה א ח ד ה ד ג ו ל כ מ מ ש י כ י ד ר כ ך — שמעון ד ו ב נ ו ב .ל א ז ו ב ל ב ד שהוסיף פ ר ק י ם ע ל ח י ב ו ר ך ה ג ד ו ל ,א ל א ג ם ה ת ע מ ק ב ח ק ר ת ו ל ד ו ת י ה ד ו ת ופולין ,ו ב ת ו ל ד ו ת י ה ש ל ה ח ס ד ו ת , רוסיה ישראל ק ד ם א ת כ ת י ב ת ההיסטוריה של עם ע ד ה ע ש ו ר י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל ה מ א ה ש ל נ ו ת ו ך גישה מדרגים והשלים א ת ח י ב ו ר ו ה מ ק י ף והמעולה ,ב ן ע ש ר ת ה כ ר כ י ם ,ע ל ת ו ל ד ו ת ע מ נ ו ב ר ח ב י ה ע ו ל ם . א ם כ י לא ת מ ד צ ד ק ב ת פ י ס ת ו ה ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ת ,ה י ה מ ש כ מ ו ו מ ע ל ה בין ה ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ם ה י ה ד י ם ש ק מ ו א ח ר י ך .ש ב ע ־ י מ י ם ו ע מ ל ה ו א ח י בזמן ה א ח ר ת ב ע י ר ר י ג ה . מ ב י ן ממשיכי מפעלך היה הוא הצופה קולו, מה טומן בחובו העתד; ה י ח ד שהבין כי על ההיסטורית להיות כגביא שנים אחדות לפני פ ר ח המלחמה הרים את ק ו ל א י ש זקן א ך מ פ ו כ ח ,ו ה ת ר י ע מ פ נ י ה ס כ נ ה ה מ ת ק ר ב ת ש ל ה פ ש י ז ם . המהלומות ה ר א ש ו נ ו ת ה ו נ ח ת ו ע ל גבו ,כ א ש ר ב ג ל ל ההיטלריזם נ א ל ץ ל ע ז ו ב א ת ב ר ל י ן ה נ ש ל ט ת ב ד י ה נ א צ י ם .ה ו א ה ז ה י ר א ח ר י ם ,א ב ל הוא ע צ מ ו נ ל כ ד ,ב ח ד ש יולי של שנת לנגד ,1941ה ש נ ה ה מ ח ר ד ה ,ב ד י ע מ ל ק ב ן ־ ז מ נ נ ו . ה ת ר ח ש ו דברים ,אשר עד כה ע י נ י ההיסטוריון ה י ש י ש רק שיערם ב נ פ ש ו ובדמיונו .ביום ה כ י פ ו ר י ם ה ו ק ם ג י ט ו ב ר י ג ה .גיטו ז ה לא היה ד ו מ ה ל ד ו ע ל נ ו מ י מ י ה ב י נ י י ם באיטליה ,כ ר ו ב ע י ה ד י .ל א ה י ה זה א ל א פ ר ח ד ו ר ל ג י ה י נ ו ם ולהשמדה .הכובש המשתולל גרר לכאן א ת מ י ט ב נציגיהם של החוגים האינטלקטו א ל י ם ה י ה ד י ם .ב ת ו ך זר ה א י נ ט ל י ג נ צ י ה ה י ה ו ד י ת ש ל ריגה ,ה ג ר מ ס ת ב ר ג ל י ה נ א צ י ם — היה גם הפרח הנאה ביותר — ש מ ע ת דובנוב. האינטלקטואלים היהדים ה ו כ ו מ כ ו ת ר צ ח ו א ו ל צ ו ל ע ב ד ע ב ד ו ת פ ר ך .בין ה פ ו ע ל י ם נמצאו אחדים שסכנו את נפשם ו ה ג נ י ב ו מ ע ט מזון לרובנוב ולאחיו ל צ ר ה .א ו ל ם אין הישיש ,ב ן ה ש מ ו נ י ם ו מ ע ל ה מ ס ו ג ל ל ע מ ד ב ת ל א ו ת אלה ,ו כ א ש ר א י נ ו כ ש י ר ל ע ב ד ה — יורים בו .ה ו א נ ג א ל מיסוריו האל־אנושיים .כך נספה שמעון דובנוב. ג ר ו ע מ ז ה ה י ה מ ו ת ו ש ל ה י ס ט ו ר י ת י ה ד ו ת פ ו ל י ן — ד ״ ר יצחק שיפר. סמוך ל פ ר ח המלחמה סיים א ת חיבורו החשוב על תולדות המסחר ה י ה ד י בפולין תמן־מה ק ד ם לכן פ ר ס ם א ת מ ח ק ר ו ע ל חלקם של ה י ה ד י ם בהתקוממות הפולנית ש ל נ ו ב מ ב ר .1830—31ה נ ו כ ל ל ה ב י ן מ ד ו ע הושם קץ כ ה ח ס ר ט ע ם ל ח י י ם כ ה עירניים ,כ ה פ ע י ל י ם ו ת ו ס ס י ם ,כ ח י י ו ש ל ש י פ ר ? הוא ה י ה היסטוריון מקורי ופורה ,א ד ם ב ע ל ר ג ש א ה ב ה ע מ ו ק ל ת ר ב ו ת היהודית ולא ח ו ק ר מ נ ו כ ר . בשלושה תחומים היתה תרומתו רבת משקל לחקר תולדות ישראל: בתחום ה ת ר ב ו ת ו ה א מ נ ו ת ,ב ה י ב ט ה כ ל כ ל י ע ל ת ו ל ד ו ת ע ם ישראל ו ב ק ו ר ו ת י ה ד ו ת פולין, תד הדגשת השתתפותם ההירואית של היהודים במאבקו של העם הפולני לחרותו. התשוקה ל ח ק ו ר ל א נ ט ש ה א ת שיפר ,ה ה י ס ט ו ר י ו ן בחסד ,א פ י ל ו בגיטו .ב ת נ א י ם טראגיים וחרדו 142 ביותר, בשעה שפרנסי קהילה ושאר העסקנים נתקפו בהלה לגורלם, שקוע שבחת בשעה שחת החוטפים לטרף הנאצים ועוזריהם, שיפר היה ר א ש ו ו ר ו ב ו ב פ נ ק ס י ק ה י ל ת ו א ר ש ה ה ע ת י ק י ם ,ו ת כ נ ן א ת ה מ ש ך יצירתו. ה ו א ה י ר צ ה ע ל גושאים ה ק ש ו ר י ם ב ת ר ב ו ת ו ל ר ג ע ל א ש מ ט א ת ה ע ם מירו ,ת ו ך ה ש ל י ח ו ת ש ל היסטוריון יהודי. תחושת ה ג ו ר ל ה א כ ז ר י ל א פ ס ח ג ם עליו ת ד ו ד י ו ה ג י ע ו ל ס ו פ ם ה מ ז ע ז ע .ראו אולם אותו במאידגק ,ושם לא היה זה עוד שיפר האיש אלא השם שיפר בלבד .אדם ו ר צ ת ,ב ע ל ר ג ל י ם ג פ ו ח ו ת וגוף מ צ ו מ ק ,ה י ו ש ב בפיגה ,ב מ ט ב ח ר ב מ מ ד י ם שבור אדמה ב ס כ י ן שהוא קפואים, אוחז בידיו הרועדות. חדל ומקלף תפוחי מלתכנן י צ י ר ו ת ח ד ש ו ת ו ע ר פ ל א פ ף א ת ד מ ו י ו ת ה ע ב ר :א ת ליצן פ ו ר י ם היהודי, המוח א ת מורדי התקוממות נ ו ב מ ב ר ואת חלוצי ה מ ס ח ר הפעלתניים; כל ישותו המיוסרת היתד! מ ר ו כ ז ת ב מ ש י מ ה א ח ת ב ל ב ד :ל ק ל ף א ת כ ל ת פ ו ח י ה א ד מ ה ש ב ש ק ,כ י א ם ל א י ע ש ה כן ,י י ת מ ו ר ג ע י ה א ו ש ר ש ל ה י ש י ב ה ב פ י נ ת ה מ ט ב ח והוא יוחזר ל מ ק ו ם בו י ת ח ד ש ו אותן מ כ ו ת רצח ,המחישות א ת המוות .המוות היה קרוב כ ל כך ו ש י פ ר י ש ב מ כ י ת ו א ח ת פ ח ד ל ב ל י ק ר א ו ח ל י ל ה ב ש מ ו .ס ב ל ו ל א א ר ך זמן ר ב . 1943ג פ ה א ת ג ש מ ת ו ב מ א י ד ג ק — מ ו ש פ ל ,מ ו כ ה ומיוסר. ביולי ג ע ל ה גא ,ב י ר א ת כ ב ו ד ו ב ה ו ק ר ה א ת ז כ ר ו ש ל י צ ח ק שיפר ,כאן ,ע ל ק ב ר ו של ק ו ד מ ו ה ד ג ו ל ,צ ב י ה י ר ש גרץ. העיגדים מתתיהו מיזם ,א ש ר חייו נ ק ט ע ו ב ע צ ם פ ר י ח ת ם ו ב ש י א יצירתו .ה ו א ה י ה ב ע ל אדודיציה חלק ב מ ח ג ה ה ה ש מ ד ה ג ר מ ו ל מ ו ת ו ש ל ע ו ד היסטוריון ,א ד ם ק ר ו ב ד ק ר , רחבה ובכל ותחום תחום פ ע י ל ב ו ו ע י ד ה לעגיגי לשון בתחום בסיסיות על העתיקות היהודים הפילולוגיה תרבותו של ידע ב צ ׳ ר ג ו ב ת ופירסם ל א ח ר מכן שורת עבודות וחקר עם לחדש חלושים. בשנת 1908 נטל האידיש. ישראל וכיגס הוא חקר חמרים את השפעת לתולדות התרבדות בעלי־המלאכה ו ש ו ל י ו ת י ה ם .כ ת ב ע ל ת ו ל ד ו ת יהודי פ ו ל ץ ,פ ר ס ם ע ב ו ד ה מ ר ת ק ת ע ל פ ו ל ג י ם מ מ ו צ א יהודי ,ו ב כ ך ש ם ל ל ע ג א ת ח ו ס ר ההיגיון ש ב ת ו ר ת הגזע .ל ב ס ו ף , סמוך רב, ל פ ר ת המלחמה ,השלים א ת ההכגות ל מ ח ק ר אשר אמור היה לעורר הד ר ל ה ג ב ו ר ה ל ל ו ח מ ה ש ל היהודים ב פ ו ל ץ ה ק ד ו מ ה :מ י מ י ו ש ל א ב ר ה ם על פרוכובגיק של ה א ג ד י ע ד ל י מ י ח ל ו ק ת ה ש ל פ ו ל ץ בין ה מ ע צ מ ו ת .ת א ו ר ח ד ש ג י ז ה ה ל ל י הפולגי ,א ש ר מ א ו ת ע ו ב ד ו ת היסטוריות יבשות שימשו לו כבסים, ג ו ע ד ל ה צ י ג ד מ ו ת ש ל א ד ם ב ר י א ב ג ו פ ו ו ב ג פ ש ו ש י ש ב ו ת כ ו ג ו ת ש ל גיבור ,ו ב כ ך ו ל ש פ ר א ת ה ת מ ת ה א ו ת ה צייד ה י י ג ר ל גרץ. להשלים ר ו ב ימיו ח י מ ת ת ל ו מ י ז ם כ פ י ש ח י רווק ,ל מ ר ו ת ש ה ל ב ע ל ־ מ ש פ ח ה ו ב ע ל ־ עסק לא ב ע י ר מ ו ל ד ת ו ,פ ש מ י ש ל .צ מ א ת ו ש ל ח ו ק ר א מ י ת י ל ד ע ת ו ל ח ק ו ר ב ל י הרף, הגיח מדעיות. לו לשבת בשלווה בעל הפרוביגציאלית, ש ל א היו בה די ספריות הוא גדד ברחבי העולם ו ב כ ל ארץ התפרגם ,כ כ ל ה ס ט ל ג ט י ם , מעבלת־כפים בדלק, מ י י ג ע ת .ד ע ו ת י ו ה פ ו ל י ט י ו ת ה י ו ש מ ר ג י ו ת ,א ו ל ם הן ל א ה ש ת ק פ ו כ ל ל ב מ ח ק ר י ו ההיסטוריים ,ו ת ו פ ע ה זו כ ש ל ע צ מ ה מ ע י ד ה ע ל גישה מ ד ע י ת טהורה. הדחף ל ה ק ל לא גטש אותו אף בימי הכיבוש המרים .ע ל פי ה ל י ע ו ת ש ל עדי ראייה, ה ת ג ל ר מיזם בגיטו פשמישל ועבד ע ל מ ח ק ר ו בנושא הגזעגות ושגאת הגזעים ,א ו ל ם ח י ב ו ר ו זה ג ע ל ם ע ם ה י ע ל מ ו ש ל ה מ ח ב ר . מ ב י ן כ ל ההיסטוריוגים ה ל ל י ם שהיו קרבן ה ת ע ל ל ו ת ו ש ל המולך ההיטלראי, הל, ז ה מ י ז ם ש ה א ר י ך ימים ,א ם כ י ה י ו א ל ה חיים ב י ו ו ן ־ ה מ צ ו ל ה ,ה ג ר ו ע י ם מ ן 143 המוות .היא ה ת ג ל ג ל מ מ ח נ ה א ח ד ל מ ש נ ה ו ו ל א א ח ת ה ב י ך א ת ה ג ר מ נ י ם ב ע ו מ ק ו ב ה י ק פ ם ה ר ח ב ,א ך ל ב ס ו ף נ ח ת ם גזר־דינו ,ו כ ך ג ם ה י ס ט ו ר י ו ן י ה ו ד י ידיעותיו זה ,מ מ ש י ך ד ר כ ו ש ל ג ר ץ ה ג ד ו ל ,נ ס פ ה אי־שם ,ע ל ה ד ר ג ש שמא ה מ ח נ ה ,או. בתוך בקבר־אחים. לעומת יהדות פולין וגליציה״, היה ב ל ב ן בן וארשה, מרץ ההיסטוריונים וחדוות־יצירה. שהזכרגו, פרופסור שפר גורלו ד״ר מאיר של כאשר הוקם 67ו מ צ ב ו ה פ י ס י ו ה ר ו ח נ י היה עדיין ש פ י ר והוא שפע והשונים החדשים בלבן. מחבר גיטו ת נ א י ״החיים״ שמואל הישיש, ״תולדות כ ל כך, הירודה ורמתם ע ר ע ר ו .א ת מ צ ב ו ש ל ה ה י ס ט ו ר י ו ג ר ף השקדן ,מ ח ב ר ם ש ל ה מ ו נ ו ג ר א פ י ה לבוב, ״יהודי קראקוב״, וואל, ב ת ק ו פ ה ש ב י ן ה מ א ה ה־16 לבין ה מ א ה ה־17״, היסודית. יהודי ״תולדות ״ ת ו ל ד ו ת מ ש פ ט י ע ל י ל ת ־ ה ד ם ״ ,״לובלין -י עיר היהודים״ ,״ר׳ ש א ו ל . ה מ ל ך היהודי ב פ ו ל י ן ״ ועור מ ו נ ו ג ר פ י ו ת שונות ,מ א מ ר י ם ו מ ח ק ר י ם ק צ ר י ם רבים ,ש ה ו פ י ע ו ב ע י ת ו נ ו ת ,ה ח ל ב ״ י ב ר י י ס ק א י ה ס ט א ר י נ ה ״ ה ר ו ס י ת ו כ ל ה ב י ו מ ו נ י ם באידיש ,ש י צ א ו ל א ו ר ב ו א ר ש ה . מ א י ר ב ל ב ן ל א י צ ר ש י ט ה או א ס כ ו ל ה ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ת חדשה ,א ב ל ה י ה ש ק ד ן נלאה ומצא בלתי וכשיחזור אמיתי, תוכן את בהקמה חייו מחדש בניני של הפולנית היהדות ע ב ר ה .כהיסטוריון ,היה א מ נ ם ב ל ב ן מיושן מ ע ט ,א ו ל ם ב ה י ו ת ו מ ד ע ן היתד ,א ז נ ו כ ר ו י ה ה ח י ד ו ש י ם בחיי לכל החברה. זכורה ההתלהבות לי ש ב ה ק י ב ל א ת ה מ ח ז ה ה ס ו ב י י ט י ,״ ק ר י א ת ם ש ל החיים״• א ש ר ה ו צ ג ש נ י ם מ ס פ ר בתיאטרון לפגי המלחמה איש מ ד ע מ ה ד ו ר הישן, היהודי קם בוארשה, ״התיאטרון הצעיר״. ל ת ח י ה ומוצא את עצמו בתנאי גיבור החיים המחזה, החדשים, ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .ז כ ו ר לי ג ם ע ל כ ל פ ר ט י ו ב י ק ו ר ו ש ל ה פ ר ו פ ס ו ר ה י ש י ש ב מ ע ר כ ת ה ע י ת ו ן ה ש מ א ל נ י ״פריינד״ .ה ו א היה מ ו כ ן ל י ט ו ל ב ו ח ל ק פ ע י ל ו ה ת ע ל ם מ ה ר ד י פ ו ת . ש נ פ ל ו ב ח ל ק ו ש ל ה ע י ת ו ן מ צ ד ה ג ו ר מ י ם הממשלתיים .עידני ,נ ו ח ל ב ר י ו ת ,ש ו פ ע רעיונות, הישן לו ח ל מ י ד ־ ח כ ם א מ י ת י ,ר צ י ג י ו ש נ ת ,היה ב ל ב ן מעין מ ז י ג ה של איש ח כ מ ת ־ י ש ר א ל ואיש ה ר פ ו ר מ ה ש ל יהודי מודרגי. הטיפוס של אבדו בגיטו, ל ב ל ב ו ההומור ,ה ש ל ו ה ו ה א מ ו נ ה ב מ צ פ ו נ ה ש ל ה א נ ו ש ו ת .ה ו א נ ע ש ה פסימי, ומיואש ,ואף ע ל פ י כן נ מ ש ך ,כ מ ק ו ד ם ,ל מ כ ת ב ת ו ולארון הספרים .ב מ ג מ ה ,מ פ ו ר ש ת המשיך וברורה אף לכתוב, בתנאי הגיטו, ועבודתו מאותם ״היהודים ימים, ב ת ר ב ו ת ה פ ו ל נ י ת ״ ,א ש ר ל מ ר ב ה צ ע ר הושמדה ,כפי ה ו ש מ ד מ ח ב ר ה ,א מ ו ר ה ה י ת ה להוות כ ת ב א ש מ ה ע ל ת ו ר ת ה ג ז ע ו ע ל כ פ י י ת חיי הגיטו .ב ל ב ן ש י ת ף פ ע ו ל ה ע ם ע מ י ת ו ה צ ע י ר מ מ נ ו ,ד ״ ד י צ ח ק שיפר ,בחיי ה ת ר ב ו ת ב ג י ט ו ו ע ל ה כ ל ה ת מ ס ר להצלת הארכיון של קהילת וארשה, הנדיר ורב־הערך. ברם, עמלו כל וכל מאמציו עלו בתוהו. על נרקמו א י ש י ו ת ו ו ע ל נ ס י ב ו ת מ ו ת ו ש ל ההיסטוריון הישיש ו ה פ ו פ ו ל א ר י אגדות ,ה מ ז כ י ר ו ת א ת א ג ד ת מ ו ת ו ע ל ק י ד ו ש ־ ה ש ם ש ל ר׳ אמנון ,מ ח ב ר ה ת פ י ל ה ״ונתנה ת ו ק ף ״ . .המקפידים על ה א מ ת הצרופה מבטלים את ערכן של האגדות הללו ,א ך יש ל ש א ו ל ה א מ נ ם צ ו ד ק י ם ה ם ז וכי אינו צודק העם ,ה ז ק ו ק ל א ו ב י י ק ט המבטא את ערכו בעיני פעי,לה..,לפחות בלבן .ב א ו צ ר המפוארת 144 גבורה עצמו ,ה נ כ ס ף פסיבית י אגדות־העם, ל מ ו פ ת ש ל גבורה ,א ם אין זו על .כל פנים ו מ כ א ן .גם נכללה בספרותו, ב י ו ת ר ל א ד ם ש ח ק ר א ת תולדותיו. כבר ו ב כ ך הקים דמותו של העם.את ל מ צ ב ה ר ו ח נ י ת זו, נוסיף גבורה מאיר המצבה אנחנו א ת ת פ י ל ת ״יזכור״ ה ח ר י ש י ת ,כאן ,ב ב י ת ה ע ל מ י ן הישן ש ל ב ר א ס ל ה ,ע ל ק ב ר ו ש ל צ ב י ה י ר ש גרץ ,מ ו ר ה י ד ר כ ו ה ד ג ו ל ש ל בלבן. בתפילת ״יזכור״ נ כ ל ו ל ג ם א ת ז כ ר ם ש ל א ל ה ש ה מ ש י כ ו ל א ר ו ג א ת פ ע ל ו ש ל ה י י נ ר י ך גרץ ב ט ר ם ה ו ש מ ד ו ב מ י ש ר י ן א ו ב ע ק י פ י ן ע ל ידי ה פ ש י ס ט י ם צ מ א י הדם .ב ג י ט ו ו א ר ש ה ,ג ס פ ה ה ה י ס ט ו ר י ה ד ״ ד מ ג ח ם ) א ד מ ת ד ( שטיין ,ח ו ק ר ק ד מ ו נ י ו ת י ש ר א ל ו י ר י ב ו ה א מ ת ש ל פ ר ו פ .ד י ל י נ ס ק י ,ב ע ל ה ת י א ו ר י ה הרוויזיוגיסטיח ,ה ג ו ר ס ת שהנצרות היתה מ ו צ א ה מ ן ה ה י ל נ י ז ם ואין ב י נ ה ל ב י ן ה י ה ד ו ת ו ל א כ ל ו ם .ק ר ב ה ר ב ה בין תיאוריה ביאליסטוק של זו לבין עולמם השקפת ה״מדעית״ של בגיטו הנאצים. ג ם פ ה ההיסטוריון .הישיש ,ש .ה ר ש ב ר ג ,א ש ר ל פ נ י מ ו ת ו ז נ ת ן ד ו ג מ ה א מ י ר ת ה א מ ת ב פ נ י ו ש ל ה נ ו ע ר ה ה י ם ל ר א י .ה ן ק ן ה ג ו ע ז ציווה ל ק ב ו ר א ת עבי־הכרס, כתביו, שבהם דן חייהם בתנאי של היהודים בתקופת או ע ל ת ו ל ד ו ת יהודי ב י א ל י ס ט ו ק ו ל ב ס ו ף ע ל קורותיו• ב ג י ס ו . גפח באםסוניה את התלמוד, במחנה ההשמדה ג ש מ ת ו ז .ק ל מ נ ו ב י ׳ ף :א ם כ י ל א ה י ה ה י ם ס ו ר י ו ן ב מ ו ב ג ה ב ת ו ל ד ו ת ־ ע ם ־ י ש ר א ל ואף תירגם א ת המדויק של• ה מ ל ה ,ה י ה ב ק י מ א ץ כ מ ו ה ו היצירה ה ח ש ו ב ה ל כ ל ד ו ר ודור ,א ת מ ל ח מ ו ת היהודים נ ג ד רומי, מ א ת יוספום פלביוס. אי־שם ,ה ר ח ק מ ק ו ה ח ז י ת ,נ פ ס ר ההיסםוריון ,פ ר ו פ ׳ מ ש ה שור .ה ו א ה י ה א ח ד המומחים המועטים ל ת ו ל ד ו ת א ש ו ר וגם מ ח ב ר ה מ ו נ ו ג ר פ י ה ע ל י ה ו ד י פ ש מ י ש ל ותולדותיהם. ב א ז נ י מ ה ד ה ד ו ת עדיין ה מ ל י ם בהן פ ת ח א ת ה ר צ א ת ו ב א ו ג י ב ר ם י ט ת על ח ו ק י ח ׳ מ ו ר ב י ב ה ש ו ו א ה ל ת ו ר ת מ ש ה :״ ס ו מ מ א אוויילה אוויילום״ וארשה, ״כי יגרום א י ש ע ו ו ל ל ר ע ה ו ״ ,כ ל ו מ ר מ ל ו ת ה מ פ ת ה ש ל כ ל נ ו ר מ ה מ ו ס ר י ת ,א ש ר ה ע נ י ק ו ל א נ ו ש ו ת ה ע מ י ם ה ש מ י י ם ה ע ת י ק י ם ,היהודים והאשורים .ב ג ל ו ת ס א ש ק נ ם ה ת י כ ו נ ה ,נ פ ח א ת נ ש מ ת ו ה ה י ס ס ו ר י ה היהודי־םובייטי ,א ה ר ו ן יודיצקי. שבאסיה הודות ל י ד ע ש ל ו ב ח ח ו ם ה י ה ד ו ת ו ל ע ט ו המצוין ,ה צ ל י ח ל ב נ ו ת ג ש ר ר ו ח נ י ה מ ג ש ר בין ת ו ל ד ו ת ע ם י ש ר א ל ב י מ י ק ד ם ל ב י ן ה ה ש כ ל ה והחסידות ,ו מ כ א ן ב ץ ה ת פ ת ח ו ת ו ש ל ה פ ר ו ל ט ר י ה היהודי ש ל ימינו. א ב ל א ל נ א נ ז כ י ר א ת ק ד ב נ ו ת ה ע י נ ר י ם ב ל ב ד ,פ ה ע ל ק ב ר ך ,גרץ הדגול. ל נ ח ם לא רק א ת עצמי אלא גם אותך ב ב ש ו ר ת הגבורה של הצעירים ברצוני מבין ת ל מ י ד י ך .ב ס פ ך י ך ת י א ר ת א ת ב ו נ י ה ב י ת ה ש נ י ב י מ י ע ז ר א ונחמיה ,כ א ש ר ״באחת ל ו עושה במלאכה ואחת אחךים מממשיכיך הצעירים ובל השגל. ב ד ר ך זו מ מ ש ו א ת ש ל ל ו ת ם ה כ פ ו ל ה ו ה ג ש ג ב ה :ש ל כ ו ת ב ה ק ו ר ו ת ו ש ל המורד. הללם בטרם אחתום מחזקת אחת שמות: ההיסטוריה עמנואל ריגגלבלום. ללם פעיל אחזו א ת ה ר ש י מ ה העגומה, הללי־םובייטי, הראשון, השלח״. בעט ל. בראבמן, אמת בשורות כ ך עמדו, ההיסטוריה בעת וברובה ב ד צ ת י להזכיר להיסטוריה הצבא ההשמדה, ע ל שגי הללי האדום, בידם פולגי, לשגי — ה מ ח ת ר ת ש ל ת ג ו ע ת ה מ ר י ב ג י ט ו וארשה. הדוצנט בראכמן ה ל הצעיר בפליאדה של ההיסטוריונים היהלים־הסובייטיים, ״נכדך״ זה ,י ר ש ו פ י ת ח א ת ר ע י ו נ ו ת י ר ההיסטוריים .ג י ש ת ו ל ת ו ל ד ו ת ־ ע ם ־ י ש ר א ל , העם א ש ר א ה ב א ה ב ה ע מ ו ק ה ,היתד ,ר צ י ו נ ל י ס ט י ת ב ת כ ל י ת .ה ל ה י ב ו א ו ת ו ת ו פ ע ו ת הקלמה, ו כ מ ל ה ע ל ה ג ם ה ו א ע ל נ ס א ת א נ ש י ח ר ו ת הרוח, א ת ה נ י צ נ י ם ש ל ת ח י י ת ה ע ם היהודי .ה ו א א ף ה ר ח י ק ל כ ת ו כ ל ל גדולי ר ל עמנו את אוריאל ד׳אקוססה ואת וראה בהשכלה בפנתיאה של ב ד ל שפינוזה ,א ש ר א ת ה ה מ ע ם ת 145 ב מ ק צ ת ב ע ר כ ם .כ מ ו ס ב ו הרוחני ,עיגן ג ם ה ו א א ת ע י ק ר ה מ ס ו ר ת ה י ה ו ד י ת ב ע ב ר הרחוק ,בימי החשמונאים ,בזמנם ש ל הקגאים ובימי ב ר ־ כ ו כ ב א .בראכמן הגן בכל כ ו ח ו ע ל ד ע ו ת י ו ב ת ח ו ם ההיסטוריה .כ מ י ש ה ת ח נ ך ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ו כ מ ה פ כ ן א מ י ת י כי הרעיון סבר והחיים הפרטיים ה י נ ם מ ק ש ה אחת, בעת ולכן, כאשר צרה, ח י ל ו ת י ו ש ל ה י ט ל ר ה ג י ע ו עד .ל פ ר ב ר י מוסקווה ,ה ת ג י י ס מ ר צ ו ג ו ל ה ג נ ה ה א ז ר ח י ת ע י ר ־ ה ב י ר ה ,ע ל ה א ר ץ ו ע ל ה ע ם היהודי .ה ו א על מקום נפל בשדה־הקרב ו ל א גודע קבורתו. נזכיר גם א ת שמו ש ל ד״ר עמנואל ריגגלבלום ,חברו ל נ ש ק ש ל בדאכמן, א ש ר פ ע ל הדחק ממנו ,בגיטו וארשה המרוחק כאלפיים קילומטר ממנו ,בנסיבות א ב ל ב ת נ א י ם זהים מבחינת הטרגיות שלהם. שונות ז כ ר ו נ ו ת י ו מ ח ז י ר י ם א ו ת י לימים ע ב ר ו .א י ־ ש ק ט ש ר ר א ז ב י ן כ ת ל י ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ב ו א ר ש ה .״ א ב י ר י ה א ו ל ר י ם וסכיני ה ג י ל ו ח ״ — א ר ב ו ב א ו ל מ י ה ה ר צ א ו ת ,ה ש ת ו ל ל ו בחצר מעל רחבת הדים למוסד ושמה של בית־הםפר־הגבוה, מ ח נ ק לנשימה. ואמירה הפרופסור מאיר של ימי־הביניים ריחפה בלבן בדי עמיתיו הובל ה מ ל ו מ ד י ם ל י צ י א ה ב ד ל ת האחורית ,ל ב ל י י ל כ ד ב ר ש ת ם ש ל ה ק ו ר פ ו ר נ ט י ם ה ח ו ל י ג נ י ם . ע ם ח ב ר י ה י ה ו ד י ם ע ל ה מ ש מ ר והיה ע מ נ ו ק ו מ ץ ק ט ן ש ל י ד י ד י ם מ ב י ן עמדתי הסטודנטים ותחושת הפולנים, סכנה. לפתע בעלי השקפות פרוגרסיביות. שמענו קול עליז הקורא ה א ו ו י ר ה היתד! באידיש: ״בוקר טעונה טוב מתח חבר!״ נ ד ה מ נ ו .מ י מ ע ז ל ק ר ו א כאן ,ב ק ו ל ר ם ובאידיש ,ב ש ע ה ש א נ ו מ ו ק פ י ם מ כ ל צ ד י ! ה פ נ י ת י א ת ר א ש י — ה י ה זה ע מ נ ו א ל ר י ג ג ל ב ל ו ם ש ע ב ר ע ל ד י נ ו . ע ד ל א ו ת ו ר ג ע ל א ה כ ר ת י א ו אופיו ה ל ו ח ם .א מ נ ם ד ו ע ה י ה כ ק נ א י ל א י ד י ש וכבלתי לא מ ת פ ש ר ב י ח ס ל ת ר ב ו ת ה י ה ד י ת ה מ ד ר נ י ת וכן ב ג י ש ת ו ל ה י ס ט ו ר י ה .הוא היה בעל ס ג נ ה מעולה, ל א הצטיין במחשבה מבריקה, אולם היה חוקר אשר ל ל א ־ ל א ו ת חקר א ת תולדותיהם של י ה ד י וארשה .לזכות גדולה ת י ח ש ב ,ל ו ההעלאה מגנזי המרתפים של מסמכים המתארים יוסלביץ׳ ו ג ד ד ו ,ב ש ע ת ה מ ר ד ש ל טדיאוש קושצ׳יושקו .מ ע ל ת ו ה ע י ק ר י ת היתד. בכך, את פרקי הגבורה של ברק ש ד ע לכוון א ת מ ע ש י ו ליעד מ ו ג ד ר מ ר א ש ע ל פ י ת כ נ ה מ ד ו ק ד ק .ח ל ו ם ח י י ו ה י ה — ל מ ל א ת פ ק ד ש ל ה י ס ט ו ר י ה מ ד ר ג י ש ל י ה ד ו ת פולין. ח ל ו מ ו ה ת ג ש ם ב ד ר ך שונה ובאורח טרגי .היה ע ל י ו ל ר ש ו ם א ת ק ו ר ו ת ה ת ק ו פ ה המחרדה אח ב י ו ת ר ו ל כ ת ו ב א ת ה כ ר ו נ י ק ה ש ל הגיטו ו ש ל ת כ ג ו ן ה מ ר ד ,ש ל א ה י ה ל ו ו ר ע ב ה י ס ט ו ר י ה .ה ו א ל י ק ט וריכז א ת ה ח מ ר י ם ל כ ת ב ־ ה א ש מ ה העצום ,ו א ל ה ה פ כ ו ל ח ל ק ההיסטוריוגרפיה החדשה כ״ארכיון רינגלבלום״. בגיטו ,נ ת ג ל ו ב א י ש י ו ת ו של ר י ג ג ל ב ל ו ם כ ו ח ו ת א ד י ר י ם :ה ו א אירגן ב מ ח ת ר ת א ת חיי התרבות ,במסווה של א ג ד ה ד ת י ת ה נ ק ר א ת ״עונג־שבת״ ,אשר שימשה להפצת ומחיי פולנית, התרבות ה י ה ד י ת .כדי לרכז את החומר .ואת הגיטו ,גייס א ת מ כ ר י ו מבין ה ס ו פ ר י ם ו א ת ש ב ה כיהן ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,כ מ ו ר ה ה מ ס מ כ י ם מימי ה כ י ב ו ש ת ל מ ד י הגימנסיה היהדית־ ל ת ו ל ד ו ת ־ ע ם ־ י ש ר א ל .הוא נטל חלק ב י ש י ב ו ת ה ח ש א י ו ת ש ל ה נ ה ג ת ארגוני ה מ ח ת ר ת ו ר ש ם א ת ה ח ל ט ו ת י ה ן .ר י נ ג ל ב ל ו ם ליווה א ת צ מ י ח ת ה ש ל ת נ ו ע ת המרי ו ח ר ת ב ז כ ר ו נ ו כ ל פ ר ט ו פ ר ט ,כי האמין ב א מ ו נ ה ש ל מ ה ש י י ו ו ת ר בחיים מ ז כ ה ל מ ס ו ר כ ר ו ג י ק ה ש ל ה י מ י ם ה ג ד ו ל י ם והטרגיים, ימי ה ג ב ו ר ה ה ע י ל א י ת .מ מ ח ב ו א ו ב צ ד ה א ר י א ל י ו ה ו ע ב ר ,ע ק ב א ח ר ר ג ע י ה מ א ב ק ה א ח ר ו נ י ם ש ל ב נ י ה נ ו ע ר ה נ ל ח מ י ם ב ג ב ו ר ה ; ש ל א כ מ ר ב י ת חבריו ,ה א מ י ן ר י נ ג ל ב ל ו ם 146 כ י נ ו ע ד ל ה י ו ו ת ר בחיים ו ל א ה ו א כ ת ב א ת ה צ ו ו א ה ב א ר כ י ו ן ה מ ו ס ת ר ,א ל א ש נ י עוזריו ה ט כ נ י י ם :ה מ ו ר ה י ש ר א ל ל י כ ט נ ש ט י י ן ו ה פ ו ע ל ד ו ד ג ר א ב ר .ה ם ע ש ו ז א ת מ ת ח ־ א מ ו נ ה כי ל א ח ר מ ו ח ם ה א ר כ י ו ן ה ו א ש י י ש ר ד והוא יהווה כ ת ב ־ א י ש ו ם מזעזע, ו א י ל ו ר י ג ג ל ב ל ו ם האמין כי ג ם ה ו א י י ש ר ד ע ם הארכיון ,ו א ל מ ל א ה מ ק ר ה ה ט ר ג י י י ת כ ן והיה זוכה ל ח י ו ת ע ד ע צ ם היום הזה .ר י ג ג ל ב ל ו ם ה ס ת ת ר ע ם ב נ י מ ש פ ח ת ו שלושה ועם מניני יהודים בבתקר אצל משותף, הגגן הפולגי, וולסקי. יאן א י ת ר ע מ ז ל ם ו ה ר ת ה א ח ת ה נ ש י ם ו ה מ י י ל ד ת ה פ ו ל נ י ה ש נ ק ר א ה ל ט פ ל בה ,ה ס ג י ר ה ל ש ל ט ו נ ו ת א ת מ ק ו ם ה י מ צ א ם ש ל היהודים .כ ך נ פ ל מ ו ת ג י ב ו ר י ם א ח ר ו ן כ ו ת ב י ת ו ל ד ו ת הגיטו ,ה ו א ו ב נ י מ ש פ ח ת ו ,י ח ד ע ם ה פ ו ל נ י א צ י ל ־ ה נ פ ש ,יאן וולםקי ,א ש ד ס י כ ן א ת ח י י ו ו ה ס ת י ר א ו ת ם מעיגי ה ר ו צ ח י ם . א ח ר ו ן כ ו ת ב י ת ו ל ד ו ת ת ק ו פ ת נ ו ה ט ר א ג י ת ק ו ר א ש ל ו ם ל ע פ ר ך ,גרץ הדגול, גם נ כ ד ך ש נ ס פ ה ב ד מ י ימיו ל ע י ז ב ו ן ש נ ש א ר ב ל י נ ו .מ ב י ן השיטין ש ל וכמלו הצוואה שכתבו ע ח ר י ו המסורים של ריגגלבלום ,השמורה בנאמנות ב ת י ב ת הפח, ע ו ל ה הרעיון ש ה י נ ח ה א ת מ י י ס ד י ה א ר כ י ת ו א ת ה מ א ס פ י ם :ה ם ה א מ י ג ו כי ל מ ר ו ח ה כ ל י י מ ח ה זכר ה מ ב ו ל ו א י ל ו ה א ר כ י ו ן ו כ ל ה ג ל ו ם בו ,יגיעו ל ל י א ל ה ש י י ש ר ד ו ; זה רעיה ההמשכיות שהעלית א ת ה לראשוגה בהיסטוריוגרפל ה ל ל י ת ,ו ב ^ ל ה זו הנני מביא ל ך כעת ,כ פ ר ח גאה ע ל קברך. לא ראיתי על מ צ ב ת ך א ת ה כ ת ו ב ת המסורתית — תנצב״ה .אינני י ל ע אם לא ה ק פ ד ת א ת ה על שמירת סמליותם הדתית של ךאשי ת ב ו ת אלה או שמא לא ה ק פ ל ו ע ל כ ך ב ק ה י ל ת ך .מ כ ל מ ק ו ם ,א ם נ פ ע נ ח א ת ה א ו ת י ו ת א ו אז ת ס ת ב ר , לנו נשמתו כאן ,ע ל ק ב ר ך ,מ ש מ ע ו ת ן המתקבלת על דעתנו: האמיתית, תהא צ ר ו ר ה ב צ ר ו ר החיים .מ י י ת ן ו מ א מ צ י ך ו ר ע י ו נ ו ת ל ם ו מ ל ש ת ם ש ל ב נ י ך ו נ כ ד י ך ש מ ת ו באופן כ ה ט ר ג י מ ו ת ג י ב ו ר י ם — י מ צ א ו א ת ת י ק ו נ ם ב כ ך ש ל א הרלגיים י י פ ס ק ק י ו מ נ ו ו ש ה ש ל ש ל ת ל א ת נ ו ת ק .א ת ל ח ש ת ש ו ק ת ג ו זאת ,העזה ,א נ ו מ ש מ י ע י ם ב מ ק ו ם ״קדיש״ ,ע ל ק ב ר ך ,ג ר ץ ה ב ל ת י ־ נ ש כ ח . עגומההעומדים, מנלת כמו היא הדרך ש ב ה אנו חוזרים .שוב חוסמות אותה שלוליות המים בוץ, גושי ענפים סבוכים פעורים, וקברים אנו עוזבים את מקום העולמים ,ה נ ו ש ם א ת נ ש י מ ת ה ד ו ר ו ת .ה נ צ ח מ ת ג ל ה פ ה כ י ש ו ת מ מ ש י ת , שרשרה שאינה ניתקת ,נצחיות העולם בית־העלמין, ת צ ח י ו ת העם .ושם ,מ ע ב ר ל ח ו מ ת ב ר ח ו ב ו ת ה ע ו מ ד י ם עדיין ב ח ו ר ב נ ם ,ב מ ק ו מ ו ח ש ב ה ם כ ב ת ו ך כוורת, ה מ ו חיים ל ל י י ם ,ק ם ל ת ח ל קיום ל ל י ,י ש ן ־ ח ד ש .מ ע ל ק ב ר ו ש ל גרץ ,ה א פ ו ף נשמת ה ה י ס ט ו ר ל ועד לגני הילדים איגלי ה ע ו ב ד י ם ו מ ו ס ד ו ת ה ש כ ל ה — נ א ר ג י ם ח ו ט י ם ב ל ת י נ ר א י ם א ך ממשיים, ח ל ל י י ם ש נ ב נ ו מחדש ,עד ל ב ת י הספר, ח ו ס י ההמשכיות. א נ ו עוזבים א ת קברו של צבי־הירש בית־העלמין *רץ, ל ל ה ל ל י הישן ש ל ו ר ו צ ל א ב . בולאי מקום על לכל נ ש ו ב הנה. ללי עלל לרגל אבי ההיסטוריוגרפל היוצר א ת ת ו ל ד ו ת ע מ ו א ו ה כ ו ת ב אותן. מה טוב לשקוע בהרהורים על קברו ה מ ל ר נ י ח .מה טוב ל ש פ ל א ת ה ל ב ולשאוב מרחוק של הללית ע ל ל להמשך הדרך. נראות האותיות הלבנות ש ל הכתובת ע ל המצבה :״האהבה לעמו ה נ ח ת ה א ת עטו ,ב ן ה א ל מ ו ו ת ״ . )מאידיש דינה נזר( ־ וורוצלאב—וארשה 1947 147 ש .א ב נ י יציאת רומניה 1980—1944 )תהליך ה״אבקואציה״ של יהודי ר ו מ מ ה ועלייתם ארצה( ח ל ק א׳ במפקד האוכלוסין ש נ ע ר ך ב ר ו מ נ י ה ב ש נ ת ,1930ה ת פ ק ד ו 756,939יהודים. למספר -ז ה י ש להוסיף ע ו ד כ מ ה ר ב ב ו ת יהודים ,ש ה ת פ ק ד ו פ ך ו מ נ י ם א ו בהונגרים א ם מרצונם• הטוב ,א ו מ פ נ י ש כ ך ר ש מ ו א ו ת ם הפוקדים ;.ש ה י ו מ ע ו נ י נ י ם ל ה ג ד י ל א ת מ ס פ ר הרומנים .באזורים מסוימים ,ש ל ט ר נ ס י ל ב נ י ה ,ש ם קיו• ה ר ו מ נ י ם במיעוט, ו כ ן פ ל י ט י ם יהודים ש נ מ ל ט ו מ ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ,נ ש א ר ו ברומניה :ו כ ל ל ל א ה ת פ ק ד ו )מקורות מספרם אנטישמיים נ ק ב ו ב מ ס פ ר י ם גדולים• ב ה ר ב ה .ה י ו ב י נ י ה ם ש א מ ד ו אח ב כ ש ל ו ש ה מיליון יהודים ,א ך מ ס פ ר י ם א ל ו ה ו כ ח ו כ ב ל ת י נכונים(. המדובר ב ג ב ו ל ו ת שבין ,1939—1918 ברומגיה כלומר עד לפרוץ מלחמת ה ע ו ל ם השניה .ה ח ל מ ש נ ת ,1940ת ל ו שינויים• ט ר י ט ו ר י א ל י י ם ש ש י נ ו א ת התמונה, כ פ י ש נ ר א ה להלן .כיום ,ב ש נ ת ! ,198מדברים .ע ל כשלושים -א ל ף יהודים א ש ר עדיין .חיים ב ר ו מ נ י ה )להוציא א ת ש נ י האזורים: בסרביה ובוקובינה הצפונית ש ה ם ב ש ל ט ו ן סובייטי(. ר ו ב ם ה מ כ ר י ע ש ל יהודי רומניה ,ש נ י צ ל ו ב ש ו א ה ,ע ל ו ל א ר ץ ישראל ,ואח״כ ל מ ד י נ ת ישראל. ,והתערו בה .ת ה ל י ך ה ״ א ב ק ו א צ י ה ״ — ו ה ר י ב א ב ק ו א צ י ה מ ד ו ב ר — בשלבים נעשה ונואשים, מרים השלטון ונמשך לאורך תחילה עם ע ש ר ו ת שנים ,ת ו ך האנגלים שסגרו א ת ה ק ו מ ו נ י ס ט י ועושי ד ב ר י ו היהודיים, ה ת ל ב ט ו י ו ת קשות׳ ו מ א ב ק י ם שערי הארץ, ואחר כ ך עם שהתגגדו התנגדות עזה ועקרונית ל ע ל י י ת יהודים. בהמשך ה ח ל ב־,1944 השלטון עולים בבתי נ נ ס ה ל ע ק ו ב א ח ר י ת ה ל י ך ה א ב ק ו א צ י ה ,ת ה ל י ך מ י ו ח ד במינו ,א ש ר כלומר בתקופת ותחת המלחמה׳ הקומוניסטי .עתה ה ת ה ל י ך ה ו א מרומניה ,א ב ל מרבית היהודים בסיומו. שלטון עדיין ,קיים החיים ,ש ם ה ם זקנים, א ב ו ת ש ל הקהילה היהודית ,ו כ ן כ א ל ה י ע ל ו ארצה .ה ש א ר מצפים לאישור ע ל י י ת ם . 148 הנאצי, ; ונמשך בשנות טפטוף ד ק הגרים של בחלקם ש מ ס י ב ו ת א ו ב י י ק ט י ב י ו ת כ ב ר לא נבחון העלית אפוא א ת תפקח־ התהליך ,א ת הציונית התנועה תהליך בטיפוח ובזרוזו ,ו א ת התפקיד־ ש מ י ל א ו ג ו ר מ י ם ש ו נ י ם ש פ ע ל ו ב ש ט ח .כ ן נ ת ע כ ב בשנות ע ל קורותיהם ש ל מנהיגי התנועה הציונית ,א ש ר שילמו ע ל פעילותם מ א ס ר ק ש ו ת ו ב ס ב ל עצום ,א ך ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ג ג א ל ו ג ם ה ם ו ר ו ב ם הגיעו א ר צ ה ב ש נ ו ת הששים. התנועה הציונית עולה מן המחתרת תוצאות השואה ב ר ו מ נ י ה ) ב ג ב ו ל ו ת ס פ ט מ ב ר (1939ל א ה י ו אחידות .א ז ו ר אזור ו ג ו ר ל ו ! : א( ב ט ד נ ס י ל מ י ה הצפונית, ב ש נ י ם 1940/44ת ח ת שהיתה ש ל ט ו ן הוגגרי ) מ ס פ ר היהודים ,ל פ י ה מ פ ק ד ש נ ע ך ך ב ה ו נ ג ר י ה ב־ ,1941היה — .(151,125ה ה ש מ ד ה היתה כ מ ע ט ט ו ט א ל י ת .יהודי ה א ז ו ר ה ו ב ל ו לאושויץ ב א ב י ב 1944ו ר ק ש ר י ד י ם ח ז ר ו .ג ו ר ל יהודי האזור ה י ה כ ג ו ר ל יהודי ה ו ג ג ר י ה ) ב מ ב ו א ל פ נ ק ס ה ק ה י ל ו ת מ ו ע ר ך שיעור הניצולים בכעשרים אחה(. ב( המועצות, ובבוקוכינה בגפרביה ס ב ל ו היהודים ס ב ל הצפונית, נורא עם ביוני 1940 לברית כ י ב ו ש ם ב ק ת 1941ע ל ל י צבאות אזורים שסופחו ג ר מ נ י ה ורומניה .ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ) ל פ י ה מ פ ק ד ש ל 205,000 :1930ב ב ס ר ב י ה ו־ 69,000ב ב ו ק ו ב י נ ה ה צ פ ו נ י ת ( נ מ ל ט ה ב ח ל ק ה ע ם ה ר ו ס י ם ה נ ס ו ג י ם ו ב ח ל ק ה נ ר צ ח ה . ברציחתם נ ס ל ה ה ל ק גם המקומית האוכלוסיה בנוסף ל״אייגזאצגרופן״, הצבא ה ג ר מ נ י ו ה צ ב א הרומני ,ו א ל ה ש ש ר ד ו מ ש ח י ט ו ת ה י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם ג ו ר ש ו ל מ ח נ ו ת , א ל י ה ם ה ו צ ע ד ו ברגל ,ורבים מ ה ם ה ו צ א ו ב ד ר ך ל ה ו ר ג ל י ד ב ו ר ו ת פ ת ו ח י ם .ה נ ש א ר י ם ב ח י י ם ג ו ר ש ו בשיירות ,ב א ו ק ט ו ב ר ,1941א ל מ ע ב ד ל ג ה ר ה ד נ י ס ט ר ,א ל א ר ץ ה ג ז י ר ה ש ק י ב ל ה א ת ה ש ם ״טדגסגיסטריה״ .ג ם מ ה ם ה ו מ ת ו ר ב י ם ב ד ר ך ,ה ו צ א ו ל ה ו ר ג בטרנסניסטריה א ו מ ת ו ממצוקה ובמיוחד ממגיפת הטיפוס. יוצאים מכלל זה ה י ו ל ל י צ׳רנוביץ ) 45,500ב מ פ ק ד ,(1930ש ל א ח ר ה ש ח י ט ה ש נ ע ר כ ה ביהודים ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם ל א ח ר כ י ב ו ש העיר ,נ ש א ר ו ב ע י ר ם ע ד א ו ק ט ו ב ר ,1941ו ב ח ל ק ם ג ם ל א ח ר מכן. ג( ל ל י כוקוגינה ואזור הדרומית דורדהוי בבוקובינה )כשלושים א ל ף ה ד ר ו מ י ת ו ע ל כ־ 15,000באזור ד ו ר ל ד ( ג ו ר ש ו ל ט ר נ ס נ י ס ט ר ל ב א ו ק ט ו ב ר ,1941 בתנאים ק צ ת יותר נלים אחלם מאלה ש ל מבסרבל, ומבוקוביגה הצפונית. ר א ש י ת :המשיכו לשהות במשך שלושה ח ל ש י ם ,בתנאים כ מ ע ט נ ל מ ל י י ם ,ב ב ת ל ם השלווים יחסית; עמהם חלק שנית :הם הוסעו מחפצלם האישיים. בקרונות עד בזכות ע ל א ף ה א י ס ל החמור ,י כ ל ו ל ש ח ד א ת הבגדים לנהר הרגיסטר לפצי הערך דכלו לקחת שלקחו עמהם נ ו ג ש ל ם ולזכות במצב התחלתי מ ת ר ט ו ב .ב ג ד ל ם שימשו ל ה ם ג ם ב ח י ל ו פ י ן ו ת מ ו ר ת ם ק נ ו מ ז מ מ א י כ ר י ה ס ב י ב ה .ב ר ו ר כ י ג ם ה ם ס ב ל ו קשות .ר ב י ם גרצחו ,א ח ר י ם ג י ס פ ו ב ע ב ל ה מ פ ר כ ת ,ב ר ע ב ,ב ק ו ר ו ב מ ג י פ ת הטיפוס ,ש ה ש ת ו ל ל ה ב ג י ט א ו ת ו ב מ ח ג ו ת ט ר ג ס ג י ס ט ר ל . ד( ל ל י הכפרים נפש( ,נעקרו 1 לעיירות הקטנות שבכל שטח ממקומותלם ומבתלם וגורשו ב־1941 רומגל לערי )כ־ 50,000א ל ף המחוז הסמוכות, המספרים לקוחים מ״פנקס הקהלות״ הוצ׳ ״ים־ושם״. 149 לפליטים חסר־כל. והפכו היהודית, האוכלוסיה מלבד דעו המצוקה פליטים ה כ ל ל י ת ,שהיתר ,מ נ ת גם אלה מצוקת את חלקה הפליט של חסר כל הבית, ש נ ש ד ד ו מ מ נ ו כ ל נ כ ס י ו והוא ה פ ך ל מ ק ר ה ס ע ד . ה פ ל י ט י ם נ מ נ ו גם יהודי ה ע י ר פ ל ו י א ש ט ,עיר הנפט ,ש ג ו ר ש ו מ ב ת י ה ם . על ב־.1941 יהודי ה( הישובים לא שמהם ג י ר ו ש המוני גורשו יהודים, )כ־240,000 ל פ י ה מ פ ק ד ש ל ש נ ת (1930ס ב ל ו מ ת ו צ א ו ת ח ו ק י ה א פ ל י ה :ה ו ל א ם ר כ ו ש ם במקרקעין׳ כל פיצוי; העובדים והפקידים בלי כל מעבודתם; הגברים מגיל בשרות ועד 18 הממשלה והחברות הגדולות פוטרר )אח״כ 50 החיוב הורחב ל־55 עד י והצעירים ש ג ש ל ח ו ב מ ק ו מ ו ת א ח ד י ם ה ח ל מ ג י ל (15גויסו ל פ ל ו ג ו ת ע ב ו ד ה ו ר ו ב ם ל ע ב ו ד ה ר ח ק מ ב ת י ה ם ו ב ת נ א י ע ב ו ד ת ־ כ פ י ה ,א ו שגורשו ל ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה . נשלחו כ מ ו ת המזון ש ה ו ק צ ב ל י ה ו ד י ם ה י ה ק ט ן מ ן ה כ מ ו ת ש נ י ת נ ה ל ל א יהודים ,לעומת: ז א ת ש י ל מ ו היהודים ב ע ד ל ח מ ם ל מ ע ל ה מ כ פ ל י י ם מן ה מ ח י ר ש נ ג ב ה מ ל א ־ י ה ח ־ י ם . כן ה ו ט ל ו היטלים מ י ו ח ד י ם ע ל האוכלוסין? ה י ה ו ד י ת ו נ ס ח ט ו מ ה ם כ ל מ י נ י ת ש ל ו מ י ם , התלמידים ה ו ר ח ק ו מ כ ל מ ו ס ד ו ת ה ח י נ ו ך ה מ מ ש ל ת י י ם .נ א ס ר ע ל היהודים ל ע ז ו ב א ת ת ח ו ם מגוריהם ב ל י אישור מ י ו ח ד ,ב מ ק ו מ ו ת מ ס ו י מ י ם ע נ ד ו א ת ה ט ל א י ה צ ה ו ב , ועוד איסורים ו ג ז ר ו ת כ ה נ ה ו כ ה נ ה . יחד ע ם ז א ת ל א נ ת ע ר ע ר ה א ר ג ו ן ה ק ה י ל ת י והסיעודי .סוחרים ,ב ע ל י מ ל א כ ה , מורים הקהילות ועסקני בתפקידיהם המשיכו ובמשלח־ידם. תמורת תשלומים ל ע ו ב ד ה זו, שהקהילה היהודית מעבודת־כםיה. גבוהים ה ם זכו ב ת ע ו ד ת פ ט ו ר נשארה ע ל כנה ,ו ת פ ק ד ה כ א ר ג ו ן ס ע ד ו כ מ ו ס ד ייצוגי ,נודעה ח ש י ב ו ת ר ב ה ה ן ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה והן מ ד ל א ח ר י ה .ה ק ה י ל ה ד א ג ה ל פ י ת ו ח ב ת י ־ ס פ ר מ ש ל ה ל ב נ י ־ עד נוער עשרה. גיל שמונה היתה רומניה כמעט המדינה היחדה באירופה, ש ת ש ת י ת החיים ה י ה ד י י ם ש ל ה ,ה פ ר ט י י ם והציבוריים ,לא נפגעו .פ ל י ט י פ ו ל י ן ש ה ג י ע ו ל ר ו מ נ י ה ב־ 1944ה ו פ ת ע ו ל ר א ו ת י ה ד י ם ה מ מ ש י כ י ם ל ע ס ו ק ב פ כ י ם ה ק ט נ י ם ש ל חיי יום־יום ,ב פ ר נ ס ו ת י ה ם ו ב ד א ג ו ת י ה ^ יהודי ה ע י ר י א ס ו( הפליטים 1941 שהובאו ליאם )כ־45,000 אחרי לפי 41941 מפקד היו ,1930 בבחינת וכן תוספת של אלפי ב־29 ביוני מ צ א י דופן. )״ביום הראשון ה ה ו א ״ ( ,ש ב ו ע ל א ח ר כ נ י ס ת ר ו מ נ י ה ל מ ל ח מ ה נ ג ד ברה״מ, נרצחו אלפי יהדים תושבי מבין העיר והפליטים, האחרים הוכנסו לקרונות מ ש א ,ש נ א ט מ ו הרמטית ,ו ה ו ב ל ו ל מ ח נ ו ת .ר ו ב ה ג ו ל י ם נ ח נ ק ו מ ח ו ס ר אויר ב ק ר ו נ ו ת ה א ט ו מ י ם או ש מ ת ו מ צ מ א .יש ח י ל ו ק י ד ע ו ת ב א ש ר ל מ ס פ ר ה נ ר צ ח י ם .ב מ ק ו ר ו ת א ח ד י ם מ ד ו ב ר ע ל ל מ ע ל ה מ א ר ב ע ה ־ ע ש ר א ל ף נרצחים ,מ ק ו ר ו ת א ח ר י ם נ ו ק ב י ם ב־11,000 המשפט בעשרת שהתנהלה קרבנות הצבאי, בנפש, שדן אולם חלק א ל פ י ם הרוגים. ב־1943/1944 מן יש הרוצחים י ה ד י יאס בין מקורות צבאות הנוקבים לאחר ב מ ס פ ר ק ט ן מזה. המלחמה, מצא אותם ס ב ל ו ק ש ו ת גם מ ח י ל ו פ י אש רומנד. וברה״מ, כאשר בית אשמים הארטילריה, קו החזית עבר ב פ ר ב ר י יאס .ה א ו כ ל ו ס י ה ה ל א ־ י ה ד י ת ע ז ב ה א ת העיר ואילו ע ל היהודים נ א ס ר 2 מספר יהודי יאם כלול במספר הכללי של כ־ 240,000י ה ד י רומניה ,מלבד בסרביה, בוקובינה הצפונית וטרנסילבניה הצפונית. 150 רבים מצאו א ת מותם בחילופי היריות וגדול היה סבלם .הרוסים עמדו הדבר. ב פ ר ב ר י ה ע י ר ב מ ש ך חודשים. ה ת נ ו ע ה הצידנית ,שהיא ב ע ל ת מ ס ו ר ת ו ו ת ק ב ר ו מ נ י ה ,ע ו ד מ ת ק ו פ ת ח ו ב ב י ־ לא ציון, הנוף נעלמה מן ב ש נ ו ת השואה. רק בעצם, 1942 באוגוסט נאסר רשמית ק י ו מ ה של ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית .ה ה נ ה ל ה ה א ר צ י ת ש ל ה ת נ ו ע ה ה מ ש י כ ה לפעול, ת ח י ל ה ב ר א ש ו ת מ ש ה ב נ ב נ י ס ט י ז״ל ,ומ־ ,1944ל א ח ר ש ב נ ב נ י ס ט י נ ע צ ר , בהנהלתו ש ל איל׳ זיסו ז״ל .פ ע י ל ו ת ה לא ל ע נ י נ י ם ציוניים ט ה ו ר י ם הצטמצמה ב ל ב ד ,והיא ט י פ ל ה ב כ ל ה ב ע י ו ת ש ע מ ד ו ע ל ה פ ר ק :ה צ ל ת יהודי ר ו מ נ י ה מ ה ש מ ד ה , ל מ ג ו ר ש י ם ,ע ז ר ה ל פ ל י ט י פולין והונגריה ,ו כ מ ו ב ן א ר ג ו ן העליה .כן ע מ ד ה עזרה בקשרים תנועות־הנוער החלוציות ע ם ה ת נ ו ע ה העולמית .פ ע ל ו ה מ ז כ י ר ו י ו ת ש ל ונמשכו הקשרים עם קבוצות נוער פעילות בערי רומניה השונות .פעילות ציונית ב ע ר י ם ל א מ ע ט ו ת ,כ ג ו ן :צ׳רנוביץ הדוויה ,בוטושן ,יאסי ,טימישורה, התנהלה א ר ד ,פ ו ק ש ן ו ב י ש ו ב י ם ר ב י ם אחרים ,ו כ מ ו ב ן ג ם ב ב ו ק ר ש ט ו א פ י ל ו ב ג י ר ו ש ט ר נ ס ־ נ י ם ם ר י ה היו קיימים גרעינים ת נ ו ע ת י י ם ו נ ש מ ר ה ק ש ר ע מ ם » . ה ע ל י ה ל א י ר ד ה א ף ל ר ג ע מ ן הפרק .ב ר א ש י ת ש נ ת אניית המעפילים רובם חלוצי כשעל םיפוגה רוצחת דד ביצע ״דאריאן 2״, ת נ ו ע ו ת הגוער. כשעל ב־12 סיפונה בדצמבר קרוב 1941 769מ ע פ י ל י ם שהגיעו ,ל מ ר ו ת כ ל אותה הטביעה סמוך ,1941ה פ ל י ג ה מ ר ו מ נ י ה לשמונה הפליגה מאות האניה מעפילים, ״סטרומה״, המכשולים שבדךך ,לקושםא, טרם לחופי תורכיה. ואם א ת ה ר צ ח ה ה מ ו נ י הזה ,הרי ב ר ו ר בהחלט, שהאגגלים ברור מי בדיוק והתורכים שיתפו פ ע ו ל ה ע ל מ ג ת ל ה ב י א א ת המעפילים ,ב כ ו ח ה ז ר ו ע ,ב ט ו ו ח הירי ש ל ה ר ו צ ח . ב־19 במרס בגובמבר ומלתיהם. כן מהן 1942ה פ ל י ג ה ס פ י נ ת ״ ד ם ו ר ו ל ״ ו ע ל ס י פ ו נ ה 120מ ע פ י ל י ם ; ,1943י צ א ה ב ד ר ך ה י ב ש ה ק ב ו צ ה ש ל ״ ע ל י י ת נוער״ ,כ מ א ה נ ע ר י ם ו נ ע ר ו ת ל פ ע ו ל ה ז ו ל א היה המשך ,כ י ב ל מ ו א ו ת ה ה ג ר מ נ י ם ,א נ ש י אייכמן. יצאו ,ה ח ל מ ש נ ת 1942ש מ ו נ ה ס י ר ו ת מ ע פ י ל י ם ,ו ע ל ס י פ ו נ ה ש ל כ ל א ח ת מעפילים, דור־ כ־40 דה־ואל^׳, והן: ״מיכאי״, ״מירצ׳יה״, ״קריי־נאר׳, ״אוקסין״, ״ א י ר ו פ ה ״ ו״דורה״*. ה ח ל מראשית שגת 1944ו ע ד ל ח ו ד ש א ו ג ו ס ט ש ל א ו ת ה ש נ ה ה פ ל י ג ו מ נ מ ל ק ו נ ס ט נ צ ה א נ י ו ת מ ע פ י ל י ם ו ע ל סיפוניהן כ־ 3,150מ ע פ י ל י ם ) מ י ל כ ה א׳ ,מ י ל כ ה בי, מ ר י צ ה אי ,מ ר י צ ה בי ,ק ז ב ק ,בולבול ,מ ו ר י נ ה ו מ פ ק ו ר ה ( .מ ל ב ד מ ע פ י ל י מ פ ק ו ד ה , שספינתם הספינות הוטבעה בים השיש וממנה גיצלו ר ק 4מעפילים ,הגיעו כ ל מעפילי ב ש ל ו ם ארצה. ע ל א ף כ ל ה ג ז ר ו ת ה ק ש ו ת ,ע ב ו ד ת ־ כ פ י ה ,עוני ,ס ב ל ו פ ח ד מ פ נ י ס כ נ ת כליון שריחפה את ע ל ר א ש ו ש ל כ ל יהודי — ה מ ש י ך ר ע י ה ש י ב ת ־ צ י ו ן ל ה ת ק י י ם ו ל כ ל כ ל התקוה הגדולה לגאולה ורוב יהודי רומגיה חלמו לעלות ארצה. העליה המצומצמת ,שלא פסקה ,הפיחה תקווה ושימשה דחף לפעילות גם בתנאי מחתרת. בראשית שגת להמרצת s ,1944א ר ע ו שגי א י ך ו ע י ם י ו צ א י דופן ,ש ר ב ה היתד ,ה ש פ ע ת ם ה פ ע י ל ו ת הציונית ולארגון ה״הגגה״ ב ר ו מ ג י ה . — ח .שגי ומ .שרף ,ומשואה ח׳ — ראה משואה א׳ — יצחק ארצי ,משואה ד׳ חיים ה. * גירוש קפריסין ,מאת דוד שערי ,בהוצאת הספריה הציונית ,תשמ״א. 151 הראשון ש ב ה ם ה ו פ י ע ב ד מ ו ת ם ש ל ח ב ר י ם מ ת נ ו ע ת ה מ ח ת ר ת ה צ י ו נ י ת ב פ ו ל י ן , ש נ מ ל ט ו אז לרומניה .היו א ל ה צ ע י ר י ם ,ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ב פ ו ל י ן ,ש ה ש ת ת פ ו ב פ ע י ל ו ת מ ח ת ר ת י ת ב ג י ט א ו ת ,ו נ מ ל ט ו ל ה ו נ ג ר י ה ומשם הגיעו לרומניה .ה ם ה ב י א ו לא רק עמהם את תנועות־הנוער בשורת החלוציות ה א י ו ב ע ל השואה ,א ל א גם א ת ק ר י א ת צעירים בפולין. אלה האיצו בראשי המרי של תנועות־הנוער ברומניה להתכונן ,כדי שיוכלו לעמוד ע ל נפשם במקרה והגרמנים ינסו ל פ ג ו ע ביהודים. ואמנם, והתחילה להתכונן לקראת הבאות תנועת־הנוער לקריאתם של חבריה הפולנים נענתה ובהסכמתה ב ה ד ר כ ת ם ותוך שיתוף פעולה מ ל א עמם, ה מ ל א ה של ה נ ה ל ת ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת . בשנת 1944נ ע ש ו ה ת נ א י ם ה מ ד י נ י י ם נוחים יותר .מ נ ה י ג ו ת ר ו מ נ י ה נ ע ש ת ה ק ש ו ב ה יותר ל ד ר י ש ו ת י ה ם ש ל מ נ ה י ג י ה י ה ד ו ת ה ר ו מ נ י ת .ר ו מ נ י ה נ י ה ל ה א ז ב ח ו ״ ל משא־ומתן סודי ע ל כ נ י ע ה משוכנעים .היו.בהשפעתם להועיל, גמישות וגילו ועל הסכם שלום עם בנות־הברית .מנהיגי רומניה המכרעת ויחס של טוב היהודים יותר על לדרישות בנות־הברית מנהיגינו. וביכולתם הגזרות אמנם, והחוקים ה א נ ט י ־ י ה ו ד י י ם נ ש א ר ו ב ת ו ק ף .ה ג ר מ נ י ם ה מ ש י כ ו ללחוץ ל ב י צ ו ע ״ ה פ ת ר ו ן הסופי״ לא גם ע ל יהודי ר ו מ נ י ה , ב ש ל ב זה ש ל אבל המלחמה העדיפו הרומנים להוסיף ח ט א ע ל פ ש ע . האירוע השני היה בואם ה ג י ע ו שני ה צ נ ח נ י ם :ש י י ק ה יצחק )כיום בךאפרים, של ש ל י ח י הישוב הא״י לרומניה; ט ר כ ט נ ב ר ג )דן ב ש מ ו ה מ ח ת ר ת י ( אליעזר המחתרתי(. בשמו ביוגי 1944 ומנו מוסקוביץ׳ השליחים ,הללו שהוצנחו ממטוס בריטי ,נ ע ז ר ו .ב ש ר ו ת י ה ם ש ל ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר בארד ,ש פ ע ל ו ב א ז ו ר הגבול להצלת פליטי הונגריה ,הם שהעבירו א ת הצנחנים ל ב ו ק ר ש ט ; השליחים קשר עם המנהיגות הציונית ועם יצרו לפעילות ההגגה חדשה הצנחנים תנועות־הנוער והצליחו להחדיר גישה ש א ו ר ג נ ה ע ו ד זמן ר ב ל פ נ י כן ב ק ר ב ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ; ראו במאבקם ש ל ח ב ר י תנועות־הנוער המתכוננים להילחם בגרמנים, לא מלחמה להצלת חבריהם בלבד — כפי שסברו תחילה חברי תנועת־הנוער — אלא ה ם ה ח ד י ר ו ב ל ב ה נ ו ע ר הציוני א ת כ ל ו ח מ י ה ע ם ה י ה ו ד י כולו. התחושה כי ־הם נציגי ה ע ם היהודי ו כ י א ת מ א ב ק י ו יש ל נ ה ל ב ש ם ה ע ם כולו ,ו כ א ש ר ל ד י מאבק יגיעו גלד — ״יש להיאבק על כבוד העם ועל היהודיות ולא ע ל ה צ ל ת ח ב ר ז ה א ו א ח ר ״ . תנועות־הנוער )בשתי הגנת השכונות 5 ה ח ל ו צ י ו ת ,ש ה י ו פ ע י ל ו ת בהגנה ,ב ה ב ר ח ת פ ל י ט י ם מ ה ו נ ג ר י ה נקודות גבול עיקריות: ט ו ר ד ה וארד( ,בארגון ע ל י ה ו ב ה ו צ א ת חבריהם להחישם מקביל לחידוש ממחנות־העבודה כדי לעליה ארצה, התכוננו באורח ה פ ע י ל ו ת ה ת נ ו ע ת י ת ב ר ג ע ש ה מ צ ב י א פ ש ר זאת .הן ה ש ת ד ל ו ל ה ר ח י ב א ת ה ש ו ר ו ת ולגייס חברים נוספים, לקיים סמינרים ל ל י מ ו ד יסודי ש ל הרעיון הציוני וכן ט פ ח ו צעירים כ ש ר ו נ י י ם מ ת ו ך ה נ ח ה ש א ל ה יצאו ל פ ע י ל ו ת ת נ ו ע ת י ת מ י ד ל א ח ר כ א ש ר י ו ס ר ו ה ה ג ב ל ו ת שהיו עדיין ב ת ו ק ף השחרור, שכבר נצפה באופק, היהודים, כ ו ל ל איסור ה י צ י א ה מ ע י ר מ ג ו ר י ה ם )גם ב ש נ ו ת השואה י צ א ו ש ל י ח י ם למקומות שתים ,תוך סיכון גדול מאד(. 5 עדותו ביד־ושם של דב )ברל( שיבר ז״ל ,מפקד ההגנה .ברומניה בשנות השואה. 152 לגבי אין א פ ו א פ ל א ש א ח ר י ה ־ 2 3ב א ו ג ו ס ט והוקמה הפאשיםטית לבנות־הברית פעילי אחדות ממשלת ,1944היום ב ו נ ע צ ר ו ח ב ר י ה מ מ ש ל ה הוא לאומית, בו היום נכנעה רומניה — ב א ו ת ה ע ת יצאו שליחי ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ל ד ר ך .ב ח ו ר י ם צעירים, התנועות את ה ש ו נ ו ת ,ה ג י ע ו ל כ ל עיר ועיירה ו ה ב י א ו התנועה בשורת והעליה .ה ם ה ת ג ב ר ו ע ל קשיי ה ת ח ב ו ר ה ועל ה נ י ת ו ק ש נ ו צ ר ע ם אזורים ר ח ו ק י ם , ב ר ג ל א ו ב ע ג ל ו ת ־ ה ר כ ב ה י ח י ד ש ל א ה ו ח ר ם ע ל ידי ה צ ב א הרוסי .ס י פ ר ו הגיעו ע ל ח ב ר ת ג ו ע ה ,ש ה ג י ע לעיר י א ס י ה מ נ ו ת ק ת כ ש ה ו א ר כ ו ב ע ל ק ט ר ר כ ב ת צ ב א י ת סובייטית. הלבבות באים השדה בערי היו פתוחים כרויות. והאזנים היהודים המוני היו ל ש מ ו ע א ת ד ב ר י השליח ,ל ש מ ו ע ע ל ס י פ ו ר י ה ה ע צ ו ב י ם ש ל ה ש ו א ה ו ע ל מ ש מ ח י ־ ל ב ע ל ה ה ג נ ה ו ע ל ה ב ר י ג ד ה היהודית .ב כ ל ע י ר ועיירה ה ו ק מ ו סיפורים ״קנים״ ש ל ת נ ו ע ו ת הנוער .צעירים הובאו לסמינרים מרכזיים שאורגנו בבוקרשט, על מ נ ת להרביץ בהם תורה ודעת ולהפכם למדריכים ולפעילים .לא ע ב ד ו אלא ימים מ ע ט י ם ו ה מ ע ר ך הציוני כולו ,על ה ר ש ת ה מ ס ו ב כ ת ש ל ה א ר ג ו נ י ם השונים, עמד ע ל תלו. באחד שהופעתו בספטמבר נאסרה ,1944 ב־.1942 הופיע את השבועון ״רינשטריה לאור ה ע ת ו ן הוציא נוסטרה״ ארגון )תחייתנו(, ראדיקלי כלל־ציוני ב ש ם ״ ר י נ ש ט ר י ה ״ .ל א ח ל פ ו ימים ר ב י ם והופיע עוד ש ב ו ע ו ן צ י ת י ב ש ם ״מינטואיריה״, גם כלל־ציוני הוא לבטאונה ירחון ולאחר ״דאצה חודשים אבריאסקה״ שהפך הזמן במרוצת ש ל מ פ א ״ י .א ר ג ה ״ ד ו ר חדש״ יחד ע ם ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,ה ו צ י א ו ל א ו ר ל נ ו ע ר ב ש ם ״ ט י נ ר ט ו ל נ א ר ׳ )הנוער ה ח ד ש ( .מ ל ב ד א ל ה ה ו פ י ע ו פ ר ס ו מ י ם לרוב ש ל כ ל תנועה ותנועה. פנימיים ה ע ל י ה מן המחתרת ,הארגון מ ח ד ש והפריסה ב כ ל ר ח ב י רומניה היו מהירים ב כ ל ע י ר ועיר ה ו ק מ ו מ ו ע ד ת י ם ,ה ת א ר ג נ ה ה ס ת ד ר ו ת צ י ו נ י ת מ ק ו מ י ת ע ל מאד. כ ל מ ו ס ד ו ת י ה . ,הוקמו ק י ב ו צ י ה כ ש ר ה וחודש ק י ו מ ו ש ל ״החלוץ״ .כן ה ו ק מ ה ת נ ו ע ת בית״ד וכבר והצה״ר. בטרם חלף הראשון החודש לאחר השחרור הנאצים, מעול ע מ ד ע ל ת ל ו ה מ ע ר ך ח צ י ת י כשהוא מ א ו ר ג ן ל ה פ ל י א . בספטמבר ב־16 הלאומית, )מתוך ,1944 גמסר אסיפה על ראשוגה של היהודית המפלגה מ פ ל ג ה ש ב ר א ש ה ע מ ד יריד ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ה א ר צ י ת ,איל׳ זיסו מגמה לפעול מבחינה פוליטית בעניני פנים, לערב מבלי בזאת את ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית(. אוקטובר בראשית 1944 הגיעה משלחת ארצישראלית מורכבת משלושה ח ב ר י ם :מ ש ה א ו ר ב ו ך ־ א ג מ י ,א י ש כ פ ר גלעדי ,נ צ י ג מ פ א ״ י ) ש ה י ה ל ר א ש ״ ה מ ו ס ד ״ ברומניה(, מהצה״ר. עתון דוד צימנד, כלל־ציוני, איש המפלגה ״דבר״ וצימגד א ת השבועון האמריקני קלרמן ויוסף הפרוגרסיבית, קלרמן, כ ו ל ם ה ג י ע ו כ ע ת ו נ א י ם ) ק ל ר מ ן ייצג א ת ס ו כ נ ו ת איט״א ,א ו ר ב ו ך א ת ה ו ד י ע ע ת ו ן רגשטריד. ב־5 באוקטובר. ״ ק ו ג ג ר ם וויקלי״(. צימגד השתתף על בואו ש ל ב פ ת י ח ת סמיגד ״ ה ג ו ע ר ח צ י ת י ״ ב־ 8ב א ו ג ו ס ט ,ש ם הודיעו ש ה ו א ה ג י ע ב א ו ת ו ב ו ק ר .יש להגיח ש ב א ו ת ו י ו ם ה ג י ע ג ם אורבוך. שלהי 1944וראשיתה של — 1945בין תקוות לאשליות כניעת ר ו מ נ י ה ,י צ י א ת :צבאה מ ן המלחמד ,נגיד ב ר ה ״ מ ו ה צ ט ר פ ו ת ו ל מ ל ח מ ה 153 ו כ י ב ו ש ש ס ח ר ו מ נ י ע ״ י ה צ ב א הסובייטי ,ח ו ל ל ו שינויים מ ר ח י ק י ־ ל כ ת בגרמניה ב מ ע ר ך ה מ ד י נ י ו ב מ צ ב ה ח ב ר ת י ,והשפיעו ר ב ו ת ע ל חיי היהודים .בין־ ל י ל ה ה פ כ ו רומניה יהודי ומופלים ממדוכאים לרעה בכל שטחי החיים — בפני לשווים החוק ,א ם כ י מ ב ח י נ ה מ ש פ ט י ת ט ה ו ר ה ע ב ר עוד זמן לא מ ו ע ט ע ד א ש ר ב ו ט ל ו כל ה ח ו ק י ם ה מ פ ל י ם א ו ת ם ל ר ע ה .ב כ ל אופן ,ה ת ח ו ש ה ה כ ל ל י ת היתד• ש ה י ה ו ד י ם שווים ב פ נ י החוק .ה ג ב ר י ם ה י ה ו ד י ם ש ו ח ר ר ו מ פ ל ו ג ו ת ־ ע ב ו ד ת ־ ה כ פ י ה ו ח ז ר ו ל ב ת י ה ם , ו ר ו ו ח ה א מ ו נ ה כ י נ ס ג ד ו ל ק ר ה ליהודי ר ו מ נ י ה ב כ ך ש נ י צ ל ו מ צ פ ר נ י ה מ ר צ ח י ם הנאציים ,ת ח ו ש ה ש ה ע מ י ק ה כ כ ל ש נ ו ד ע ו פ ר ט י ם ע ל ה ס כ נ ה ש א ר ב ה ל י ה ו ד י ר ו מ נ י ה ו כ כ ל ש נ ת ר ב ו ה ח ו ז ר י ם מ ג י א ־ ה ה ר י ג ה ש ס י פ ר ו א ת א ש ר א ר ע שם. רומניה הפיכת לעורף אדיר־ממדים, מלחמתי מאד הקשתה התחבורה על ה פ נ י ם ארצית .נ ו כ ח ו ת ה ח י י ל י ם הסובייטים ,ש ק נ ו מ כ ל ה ב א ל ד ,ג ר מ ה ל ה ת ר ו ק נ ו ת החנויות קגיה מ ס ח ו ר ו ת .ש ע ר ה ר ו ב ל ש נ ק ב ע כשווה ל מ א ה ליי רומניים, גדול המלחמה, ניהול ה ר ו ס י י ם .הרוסים ה ת ח י ל ו ב ג ב י ה מ י י ד י ת ב ד י החיילים העניק של כוח פיצויי ת ע ד זה רושש א ת רומניה. המדינה בדי נשאר מ מ ש ל ת רומניה. הראשונה, הממשלה בראשות ג ג ר ל ט א ג א ט ס ק ו ,כ ל ל ה א ר ב ע ה ש ר י ם ב ל י תיק ,נציגי א ר ב ע מ פ ל ג ו ת ה ק ו א ל י צ י ה : הליברלים שמה )מפלגה הליברלי,(... שמרנית של ב ע ל י ־ א ח ו ז ו ת ואילי ההון, לאומית־חקלאית, סתיאליסטית שנשאה וקומוגיסטית. לשווא מהתחלה את היה ברור שהמפלגה הקומוניסטית מובילה בראש ומתכוונת לכבוש א ת השלטון. ב ש ל ב זה מ ו כ נ י ם ה י ו ה ק ו מ ו ג י ס ט י ם ,שהיו מ י ע ו ט ש ב מ י ע ו ט ב צ י ב ו ר , פעולה לשתף ע ם כ ל ״ כ ו ח ו ת ה ק ד מ ה ״ ,ב ל י ל ב ד ו ק בציציותיהם ש ל מ ש ת פ י ה פ ע ו ל ה . ב ש ל ב זה ה ס י ס מ ה היתד• ״ כ ל מ י ש מ ת נ ג ד ל פ א ש י ז ם וריאקציה ,הוא ב ע ל ב ר י ת נ ו ״ . עד ב ש נ ו ת ה מ ח ת ר ת י ז מ ו א ת ה ק מ ת ו של ארגון ה מ ו נ י ב ש ם ״ ה ה ג נ ה ה פ ט ר י ו ט י ת ״ , כ ב י כ ו ל ארגון נייטרלי ,ש ל כ ל א ו ה ב י ה מ ו ל ד ת )פטריוטים( לשתף פעולה המוכנים לשיקום בלי ה ב ד ל השקפה, ה מ ו ל ד ת ה מ ו ב ס ת .ארגון זה הפך למקור לא־ א כ ז ב של ה מ ו נ י ם ש ה ת נ ק ז ו ד ר כ ו ל מ פ ל ג ה הקומוניסטית ,והם ש י ת פ ו פ ע ו ל ה ע ם ה ס ת י א ל י ס ט י ם גגד ה מ פ ל ג ו ת ה ב ו ר ג נ י ו ת והריאקציונריות ב מ ס ג ר ת ״ ה ח ז י ת ה ם ת י ־ אליפטית״. ב כ ל מפלגה, אופוזתיונריים, לאוכלוםיה ת ג ו ע ה ,ארגון א ו א י ג ד , התסיסו הקומוגיםטים חוגים ש ב ע ז ר ת ם ת מ ר נ ו ת מ ר ו נ י ם פוליטיים ,כ פ י ש נ ר א ה ל ה ל ן . ה י ה ד י ת נ ד ע ה ב מ ע ר ך ח ד ש זה ח ש י ב ו ת מ י ו ח ד ת ב מ י נ ה .ר א ש י ת מ פ נ י ש א ו כ ל ו ס י ה זו היה ב ה מ א ג ר ש ל כ ו ח ו ת א י נ ט ל ק ט ו א ל י י ם ו ח ב ר ת י י ם צ מ א י ־ והיא פעולה, היתה נ א מ נ ה ל ע צ ם הכיוון החדש במדינה ,ד ה י י נ ו ה ת ר ח ק ו ת מן ה א ת מ ו ל ה פ א ש י ס ט י ,ה ל א ו מ נ י ו ה א נ ט י ש מ י ל ק ר א ת מ ח ר ד מ ו ק ר ט י ושוויוני .ש נ י ת : מפני שהחוגים הרומגיים בעלי הדע ויכולת ארגון, לא ששו לשתף פעולה ע ם הרוסים .ב מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו ג י ם ט י ת ה ם ר א ו א ת גציגי ה ר ו ס י ם ב מ ו ל ד ת ש ה ו ב ס ה במלחמה, ו ל א היתד! מ צ ד ם פ ת י ח ו ת ל ק ר א ת השיגויים ש ב ש מ ם ד י ב ר ה ה מ פ ל ג ה הקומוניסטית. היהדים, לעומת זאת, ש ד ע ו ד י כ ד אכזרי במשטר הקדם, וכן ב ש ל ט ו ן ש ל פ נ י ה ת ק ו פ ה ה ג א צ י ת ש ס ג ר ב פ נ י ה ם א ת כ ל השערים ,ה ת ל ה ב ו ע ת ה לפעול למען עתיד יותר טוב .האינטלקטואל ה י ה ד י שחזר מ מ ח נ ו ת של עבדת־ הכפיה ,ש ה ש ו א ה ר ו ש ש ה א ו ת ו ו ה ב י א ת ו ע ד פ ת ל ח ם — ע ת ה ע ם ש ו ב ו ה ת ב ר ר , ש ה מ מ ש ל ה ק י י ם .ל א ר צ ה ,א ו ג ם ל א יכול היה ,להחזירו ל מ ק ו ם ה ע ב ו ד ה ש מ מ נ ו סולק 154 ל פ נ י א ר ב ע שגים ,ו ה ו א ח ש כ י ה ו א רצוי .ב מ ש ט ר ה ע ת ד לקום בקרוב. יהודים ר ב י ם ה ש ת ל ב ו א פ ו א ב נ ת י ב זה ,הרצוי ל מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת .ה ם ה ב י א ו ע מ ה ם מ ר ץ ב ל ת י נ ד ל ה ,רצון להצטיין ,כ ו ח ו ת א י נ ט ל י ג נ ט י י ם ו מ ו כ ש ר י ם ו פ ת י ח ו ת לחידושים ולרפורמות. נפשית בשנות היהודים. ה ש ו א ה ט י פ ח ה ה ת נ ו ע ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת חוגים מ ש ל ה ב ק ר ב ה מ ש כ י ל י ם רבים מקרב מאד גם בני־הניער, בעלי נטיה ציונית, להשתלב נטו בעשיר .ל ה ג ש מ ת ה א י ד י א ל י ם היפים ,ש ע ל י ה ם ד י ב ר ו ב י מ י ם ה ה ם ב מ ח נ ה ״ ה מ ת ק ד ניתן מים״. שבימים להניח, ההם, הראשונים של בירחי־הדבש עם הדו־קיום רעיון ה ק י ד מ ה ,ט ר ם ה ב ח י ן ה צ ע י ר היהודי ,ש י י ת כ נ ו ניגודי א י נ ט ר ס י ם בין ה ש א י פ ה שיוצגה לקידמה, והשאיפות לברה״מ. המפלגה ע״י ש ל ב נ י עמו. הקומוניסטית בכשרון רב, כ ל היהודים ,ציוגים ולא ציוגים, ובין האינטרסים עמוקה חשו אהדה ב י מ י ם ה ק ו ד ר י ם ש ח ל פ ו זה מ ק ר ו ב ,היו נ צ ח ו נ ו ת י ה ש ל ב ר ה ״ מ ב ש ד ו ת ה ק ר ב — ת ק ו ו ת ם ה י ח י ד ה ש ל היהודים ל ה י נ צ ל מ ה ש מ ד ה ו ל ש ח ר ו ר מ ע ו ל ה נ א צ י ם . הוכחה לדברי פרסם אני מוצא בעובדה, המוזרה לכאורה, שלמחרת הרוסים כניסת ״ ה ח ל ו ץ ״ — א ר ג ו ן ה ג ג ש ל כ ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ד ה ח ל ו צ י ו ת — ק ו ל קורא, ובו נ א מ ר ב ע ר ך כ ך ) :אני מ צ ט ט מן הזכרון( ״ א נ ח נ ו ש ע ק ב ג ו א ח ר י מ ע ל ל י ג ב ו ר ת כ ם מ א ז ימי ם ט א ל י ג ג ר ד ו צ י פ י נ ו ב כ ל י ו ן עינים ל ב ו א כ ם ״ . ב ח ד ש י ם ה א ח ר ו נ י ם ש ל ת ק ו פ ת השואה ,קיים ה י ה ש י ת ו ף פ ע ו ל ה בין ה ת נ ו ע ה הציונית שהיה עם והתנועה מפקד הקומוניסטית ההגגה של החלה, במחתרת. מספר דב בעדותו איש שיבר, ביד־ושם, ״הנוער על הציוני״, מגעים שקיים. גציגים קומוניסטיים ,ע ״ פ הוראות שקיבל מ ה ה נ ה ל ת הציונית .א מ נ ם בחוגי ה צ מ ר ת י ד ע ו ע ל ה ע י מ ו ת הרעיוני הנושן הקיים בין ש ת י ה ת נ ו ע ו ת ,א ב ל ה ש ת ע ש ע ו ב ת ק ו ה ,ש ל א ח ר מ ה ש ק ר ה ליהודים בשואה ,לא י ת נ ג ד איש ,א פ י ל ו מ ב י ן ה ק ו מ ת י ס ־ ל פ ת ר ו ן ל א ו מ י ש ל ה ב ע י ה היהודית ע״י ה ק מ ת מ ו ל ד ת ל ע ם ה י ה ו ד י ב א ר ץ סיס, ישראל .צ ע י ר י ם ת מ י מ י ם נ י ס ו א פ י ל ו ל מ כ ו ר א ת הרעיון ה צ י ו נ י ל ק צ י נ י ם ב כ י ר י ם יהודים ב צ ב א הרוסי .ה ם ע ש ו ז א ת מ ת ו ך ה נ ח ה ת מ י מ ה ,ש א ל ה ה ם ב ע ל י ה ש פ ע ה ב א ר צ ם ו ר צ ו י ש ה ם י ע ו ר ר ו א ת ה ב ע י ה ב ב ר ה ״ מ .ב ץ ה ק צ י נ י ם היו כ א ל ה ש ה ע י ר ו : ע ם ז ה ! א צ ל נ ו ז ה נושא מ ס ו כ ן מ א ד ! ״ . ״תפסיקו כאשר לארגן פ ש ט ו פ ע י ל י ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר הציוני ע ל פ נ י ש ט ח י ה מ ד י נ ה ,ע ל מ נ ת א ת ת נ ו ע ת ם ב כ ל א ת ר ואתר ,גילו א ת ה נ י ג ו ד ש נ ו צ ר ב י נ ם ל ב י ן ב ח ו ר י ם פ ע י ל י ם ק ו מ ו נ י ס ט י ם ,ח ב ר י ה ם ב ע ב ר ובהווה .ה נ י ג ו ד ה ת ב ט א ר א ש י ת כ ל יהודים, בהתחרות ע ל נ פ ש ה נ ו ע ר היהודי .ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם היו מ ע ו נ י נ י ם ברכישת הנוער הזה ל ש ו ר ו ת י ה ם ו ל ת ו ע ל ת ם .ע ד מ ה ר ה ה ת ג ל ה ג ם ה פ ע ר ב ה ש ק פ ו ת .צ י ו נ י ם נ א מ נ י ם לרעיון הסוציאליסטי, הציגו את השאלה: ״מה איכפת לכם אם גגשים את הסוציאליזם כאן א ו בארץ ישראל ז הרי מדובר ברעיון כלל־עולמי ,שאיגו יודע ג ב ו ל ו ת ,ו ה ר י ה מ א ב ק ב ק ש ג י ה מ ח ג ו ת הוא מ א ב ק ג ל ו ב ל י ,אז ל מ ה ת ת נ ג ד ו לגו. הרי א נ ח נ ו נישא ע מ נ ו א ת הרעיון הסוציאליסטי ב כ ל א ש ר נ פ נ ה ו ״ התשובה שחרור נידחת היתד:. ״ ה מ ע ר כ ה היא כאן ו ל א שם. כאן תוכרע ה א ד ם כאדם ,ועל ה ק מ ת חברה סוציאליסטית צודקת ,ולא המערכה על באיזו פינה ב א י מ פ ר י ה ה ב ר י ט י ת ,שאין ל ה ע ר ך ב מ ע ר ך ה כ ל ל י .מ י ש ע ו ז ב א ת ש ד ה ־ ה מ ע ר כ ה ה ו א ע ר י ק ויש ל ה ת י י ח ס א ל י ו ב ה ת א ם ״ . בבוקרשט, לתגועה ה מ ר כ ז ה ח ש ו ב והמשפיע ,ק מ ה ת ג ו ע ת מ ש כ י ל י ם יהודים ש ה ת ג ג ד ו הציוגית ,כי ר א ו ב ה הטיית האוכלוסיה היהודית מ ה ש ת ת פ ו ת בתהליך 155 ה ח ש ו ב ש א ך זה ה ת ח י ל ,ו א ש ר יביא ס ו ף ־ ס ו ף מ ז ו ר ל כ ל מ ד ו ו י ה ע ו ל ם .ב י ן ח ב ר י התנועה מ ע ד על ה ז א ת ה י ו ס ו פ ר י ם כ מ ו אורי ב ן ־ ה ד ו ר ,א ש ר ש מ ו ה ס פ ר ו ת י ע ב ר ו ה צ י ו נ י . . .ה צ ט ר פ ו א ל י ה ם אוהדי ה ״ ב ו נ ד ״ ו מ ת ב ו ל ל י ם ו ״ נ ו ע ד ז ה ב ״ ,ש ה ו ש פ ע ממוריו נפשי הקומוניסטים .ב״רינשטריה נוסטרה״ מ־ 30ב ד צ מ ב ר מעתון־קיר שהופיע ובה ב ב י ת ־ ס פ ר ־ ה ת י כ ו ן היהודי ״ ק ו ל ט ו ר ה ״ ובו קריקטורה לקריקטורה ״ציוני צ ע י ר ל ב ו ש מ ד י ם ע ם ס מ ל ״מגן־דוד״ .ו מ ת ח ת החולם ,1944מ ו ב ע זעזוע נכתב: ל ה י ו ת פ י ה ר ר ב א ח ד הימים״. ר ו מ נ י ה ,ב א ז ו ר י ם ש ל אוכלוסיה יהודית צ פ ו פ ה ש נ כ ב ש ו ע ״ י ה ר ו ס י ם בצפון ע ו ד ל פ נ י כ נ י ע ת ר ו מ נ י ה ,ו א ש ר ב ו מ י ל א ו יהודים א ת ה ח ל ל ה ר י ק ב מ נ ג נ ו ן ה ש ל ט ו נ י במקום ממש הרומנים ופעילי כלפיהם. אבל שנסוגו, התנועה בימים ההם ו ה פ כ ו לראשי ה ש ל ט ו ן ה מ ק ו מ י ה צ י ו נ י ת הבחינו ..ה י ט ב טרם — בהסתייגות נוצר ראשי ידעו ראשי השלטון ה ל ל ו ל א ן עימות השלטון הם בדיוק א י נ ס ט י נ ק ט י ב י ת ר א ו ב פ ע י ל י ם הציוניים ט ר ד נ י ם ב ל ת י ר צ ד י ם . קמה זאת הנוער ה צ י ו נ י ת ש ל חוגי ה מ ב ו ג ר י ם ב צ פ ו ן ההסתדרות כבר פעלו במלוא הללו שייכים, ב ש ל .גישה באיחור־מה. הקיטור כאשר המבוגרים הנבונים של עדיין תנועות גיששו את דרכם במלוא הזהירות. ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת י צ א ה מן ה מ ח ת ר ת ב ת ח ו ש ה ש ה ה י ס ט ו ר י ה ה ו כ י ח ה א ת א מ י ת ו ת מעל דעותיה שמילאה ומעבר בימים לכל הקשים. ספק, מנהיגי בנוסף להרגשת התנועה האמינו הגאוה שכל על התפקד החיובי יהדי רומניה יתלכדו מ א ח ו ר י ה ם .א י ש ו ר ל ה נ ח ה זו נ י ת ן להם ב ע ת ה ה ר ש מ ה ה נ ס י ו נ י ת ש נ ע ר כ ה ב ב ו ק ר ש ט , ק צ ר ל א ח ר ה ש ח ר ו ר ,ש ב ה ב מ ש ך יומיים נ ר ש מ ו ל ע ל י ה זמן מועמדים. נפסקה ההרשמה לא מחוסר מועמדים נוספים, מ י ד י ת .כ־43,000 אלא ל א .ליצור כדי א ש ל י ה מ ס ו כ נ ת ,ש כ א י ל ו יש כ ב ר ב ד י הרושמים א פ ש ר ו י ו ת ל מ י מ ו ש ש א י פ ו ת י ה ם הנרשמים ולהעלותם ארצה. של ע ד ב ט ר ם נ ס ת י י ם ה ח ד ש הראשון ש ל ח ו פ ש י ח ס י ו ה מ ע ר ך הציוני כאמור, ע ל א ר ג ו נ י ו ו מ ו ס ד ו ת י ו פ ע ל כ ב ר ב מ ל ו א המרץ .ב ס מ י נ ר י ם ה ר ב י צ ו ת ו ר ה ציונית, אסיפות ב כ ל ר ח ב י רומניה ,ו ח ו מ ר ה ס ב ר ה נערכו בדפוס הציף ובסטנסיל את המדינה כולה .ב־ 22ב ס פ ט מ ב ר נבחרה הנהלה ארצית חדשה ל ה ס ת ד ר ו ת הציונית בראשות א׳ל׳ זיסו .״ ה ח ל ו ץ ״ ה ת ח י ל ל פ ע ו ל תנועות הנוער, מזכירויות מ ד ל א ח ר ה ש ח ר ו ר ,וכן פ ע ל ו מ ד אשר למעשה רק המשיכו בפעילותן, שעכשיו אלא היו ל ה ן מ ש ר ד י ם ו כ ת ו ב ו ת ,ו פ ע ל ו באורח ג ל ד . יש אלא לציין כ י כ ל ארגון השואה, בימי היהדיות״ ה ת נ ו ע ה הציונית ל א ה י ת ה יהדי בעבר ש ה י ה קיים היחדה תאלץ שחידשה או להתחסל את פעילותה, לרדת למחתרת של הקהילות ח ז ר ע ת ה לפעול .כ ך ה ת א ר ג נ ה מחדש ה״פדרציה ) ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה ה ו ק ם ב י ח מ ת ה ג ר מ נ י ם :״ מ ר כ ז ה ק ה י ל ו ת היהודיות״(, כן ה ו ק מ ה מ ח ד ש ו פ ע ל ה ב מ ר ץ ״ ה ת א ח ד ו ת ה י ה ד י ם ב ר ו מ נ י ה ״ ) (U.E.R.ב ר א ש ו ת הד״ר וילי הפדרציה והאמדים, עם שלא פילדרמן, של אישיות הקהילות חזקה היהודיות; ב ה י ו ת ו מ ש ו כ נ ע שאין ובעלת הוא ליהדים היה יוקרה, נציגם ברירה שעמד של אלא 1941 עד החוגים למצוא בראש המתבוללים שפה משותפת ה ע ם ה ר ו מ ג י ש ב ת ו כ ו ה ו א חי .ב ע צ ם הוא לא ה ת נ ג ד ל ר ע י ו ן .הציוני ,א ל א האמין שיש בכוחה של הציונות לפתור את בעיותיו של העם היהדי. ד ״ ר פ י ל ד ר מ ן היה ב ע ל ה ש פ ע ה חזקה ב י ו ת ר בין י ה ד י ר ו מ נ י ה ו ב ק ר ב ה מ נ ה י ג ו ת 156 רבות הרומגית והשיג מ ה ם המפלגות הרומניות ההיסטוריות. השתדלנות, בשיטת ולשם כ ך שיתף עם פעולה ב ש ו א ה ה ו כ י ח ד ״ ד פ י ל ד ר מ ן א ת ע צ מ ו כמגהיג ג א וקשוח ,ש ל א נ ר ת ע מ ל ה ג ן באומץ ל ב ע ל ק ש ו ת ע׳>י גלות אחיו היהודיים העתה השליטים בפני בבוקרשט הגרמני שהופיע האנטישמיים ונשלח בגלל וה הותקף מסוימת לערוד לתקופה ב ט ר נ ס ג י ס ט ר י ה .ה ו א ה י ה ח ב ר ה מ ו ע צ ה היהודית ש פ ע ל ה ב מ ח ת ר ת , שבה ה ש ת ת פ ו מ נ ה י ג י ה צ י ו נ י ם ו א ג ש י פילדרמן. אחרי ופעל המלחמה ח ל ש פ י ל ד ר מ ן א ת פ ע י ל ו ת ה ש ל ה ת א ח ד ו ת יהודי ר ו מ נ י ה באמצעות והרכוש נמרצות, הרב שנשדד מ ה ם תזכירים בשנות ומגעים, השואה .ג ם להחזרת לאחר זכויות המלחמה חללים נשאר קשור למפלגות ההיסטוריות .כ ן ח ז ר ע ת ו נ ו ״ ק ו ר י א ר ו ל איזראיליט״ ל ה ו פ י ע כ מ ק ל ם . כך גם חזרו הג׳וינט, וכמובן לתפקד הארגון ה״או־זה״, ה ל ל י ל ס פ ו ר ט ״מכבי״ ,ח ו ג לטיפול ארגון בילדים, האלישיסטים, פעלו ל ״ א ו ר ט ״ .כ ל אלד. בהסוואה ג ם ב ש ו א ה ,ו ע ת ה ח ז ר ו ל פ ע ו ל ב ג ל ו י ו ב י ת ר ־ ש א ת נ ו כ ח ה מ צ ב ה ח ד ש . המערך הציוני וארגוניו השוניט כל הארגונים התחםל. הציוניים קיימים שהיו בעבר ,ק מ ו לזז ל ת ח ל ,ואף א ח ד ה ע ס ק נ י ם הציוגיים ה ו ו ת י ק י ם ל ש ל י ח י ם שהגיעו מ א ר ץ י ש ר א ל ג ר ס ו כ י גם ע כ ש י ו י ל כ ו ב ג ״ י ״ א י ש ע ל ד ג ל ו ואיש ע ל מחנהו״ .א נ י מציין א ת ה ה ר כ ב ה ז ה ב ס ד ר א ל פ ב י ת י כקוריוז, ב צ י ץ השינויים ש ח ל ו ב ו ב מ ש ך השגים ה מ ע ט ו ת ש ל פ ע י ל ו ת ח פ ש י ת ).(1948—1944 א( ג ו ש ״איחוד׳׳ תנועה ש ל פועלים, שתי חבריו ארצה; ולמעשה תנועות־נוער: הקשורה ) מ פ א ״ י ( ,ה ל מ ו ר כ ב מארגון ה א ם ,מ ״ ה ע ו ב ד ׳ / כביכול ציבור שחשב ״4רדדנל״ הקשורה לקיבוץ־המאלד .כ ל א ח ת )או ח ל ש ה א ת קיומה( ש ל ברצינות על עליית ל״חבר־הקבוצות״ מתנועות־הנוער ו״דרור־הכוניפ״ החלוציות ת נ ו ע ה ח ל ו צ י ת בוגרת ,מ ס ג ר ת הקימה לעצמה לבני־נוער שבגלל ת נ א י ה מ ל ח מ ה ה ק י מ ה א ת ״ כ ו פ ל ל ״ ואילו ד ר ו ר א ת ,,כותכוכיוד״. ב( ״יותשמפז״ )המדינה הללית( רבזיוניקטים ח ס ל י מאיר גריסמן ש ל א ע ז ב ו א ת ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת .היתד .ל ה ג ם ת נ ו ע ת נ ו ע ר ב ש ם ״ ב ך י ת ה ק נ א ן ב ף ש ה צ ט ר פ ה ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,וב־ 1945ח ז ר ה ל צ ס ר פ ה ל ב י ת ״ ר . ג( כ ל ל צ י ו נ י ם : )צ׳נטרום(, בעיקר ה א ל ל ־ ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ה י ה מ ו ר כ ב מ א ר ב ע ס י ע ו ת (1 :מ ר כ ז (2ח ו ג ד י נ ש ט ר י ה מאקדמאים ואלמנטים ,,חשמונאל״ ,א ש ר גם היא ) ה ת ח ל ( ,תנועה כלל־ציונית־רדיקלית ,המורכבת נבחרים, שהתפתחה כהמשך לתנועת הסטודנטים ח ל ש ה א ת פ ע י ל ו ת ה (3 .צ י ו נ י מ דמוקרטיים ,ת נ ו ע ה ש ה ו ק מ ה ב־ 1945מ א ל מ נ ט י ם ש ב ר ו ב ם ע ז ב ו א ת ר י נ ש ס ר ל (4 .״ ד ו ר חדשי/ צעירים ש ל א מצאו א ת מקומם ב א ף א ח ת מן הסיעות הנזכרות .כן ה ל קיים ״ארגון כמלי-־מלאכה׳ /מ ק ב י ל ל ״ ה ע ו ב ד ״ ,ו ״ ה נ ו ע ר הציוני׳׳ ת נ ו ע ת ־ נ ו ע ר ־ ח ל ו צ י ת ,ש ה ק י מ ה לעצמה תנועת נוער חלוצית ש ל נוער מבוגר ב ש ם ״הרצלל,״. ב ש נ ת ,1947ה ק י מ ו ד ו ר ־ ח ד ש ,א ר ג ו ן ־ ב ע ל י ־ מ ל א כ ה ,ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ו כ ן ה ת נ ו ע ה הכלל־ציונית בבוקובינה ואחרים — את,,העובד־הציוני״ .כתגובה הקימה רינשטרל, א ת ״העובד״ מ ש ל ה ל ד מ ו ק ר ט י ם — ת נ ו ע ת ־ נ ו ע ר משלה ,״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י פ״. ,157 גוש ״מזרחי׳׳ ה ו ר כ ב מ ת נ ו ע ת האם ,מ ״ ה פ ו ע ל ה מ ז ר ח י ״ ,מ ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ד( ״בני־עקיבא׳׳ ה( . . ו ״ מ ת ו ר ה ועכורה״. מ ש מ ד ה מ ו ר כ ב מ ת נ ו ע ת האם ,מ ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ׳ ׳ ו ת נ ו ע ה :ח ל ו צ י ת ש ל ג ו ע ר ב ו ג ר ,,בגי־עכודה״. ו( ״ פ ו ע ל י ־ צ י ו ן ־ ש ט א ל ״ היתד .מ ו ר כ ב ת מ ח ב ר י ם ו ו ת י ק י ם ש ל ״ פ ו ע ל י ־ צ י ו ן ־ •שמאל, ,1947ל א ח ר שחל ב ע י ק ר יוצאי ב ו ק ו ב י נ ה שהחיו א ת ת נ ו ע ת ם .ב ר א ש י ת ש נ ת במפא״י, פילוג הם הקימו ברומניה את אחדות מפלגת היות העבודה; ־וכמעט כ ל ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ״ ד ר ו ר ־ ה ב ו נ י ם ״ ה ל כ ה א ח ר י ״ א ח ד ו ת ה ע ב ו ד ה ״ ,ה ו ק מ ה .ב ר ו מ נ י ה ,ב מ א מ צ י ה ש ל י ח גדעון ב ן ־ י ש ר א ל ,ת נ ו ע ת ״ ד ר ז ר ־ ה כ ו נ י מ ״ ש נ י ה ) ו כ מ ו ב ן .גם א ת הכורוכוביה שלה(. י ש ל ה ו ס י ף ל ח ש ב ו ן גם א ת ״ א י ג ו ן ה נ ש י ם ה צ י ו נ י ו ת ״ ) ,(A.GF.ארגון ז( ו א ר ג ו ן ה ס ט ו ד ג ט י ם ״תשמוניאה״. •.א־פוליטי, ח ( .ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ה ח ד ש ה )הצה״ר( ש ל ה ר ב י ז י ו ג י ס ט י ם ה ו ר כ ב ה מ ת נ ו ע ת :ה א ם ,מ ״ ב ר י ת ־ י ש ו ר ו ן ״ )בטרגסילבגיה( מ״מנורה׳׳ ,ח ו ג מ ש כ י ל י ם ,מ ״ ב ר י ת ה ע ו ב ד י ם •ירדן׳׳ )בעיקר ,,,בני־זאב״. פליטים(, החל משנת ,,.ההסתדרות מ״בית״ד׳׳ תנועת־נוער ארגון שכללה מבוגר לגוער 1947חזר ה צ ה ״ ר ל ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ה כ ל ל י ת ו ב ו ט ל ה ה צ י ו נ י ת החדשה״ .ראוי לציין בית״ר שלתנועת ברומניה היו גם ׳•קיבוצי ה כ ש ר ה ,כ ו ל ל חווה ח ק ל א י ת ,כ ל כ ל ת נ ו ע ת נ ו ע ר א ח ר ת . החל <<אצ״ל( ,1946 משנת פ ע ל ברומניה גם סניף של ״הארגון הצבאי הלאומי״ באירופה .הארגון פעל לפי כ ל כללי הקונספירציה. כ ן י ש ל ה ו ס י ף א ת ״ א ג ו ד ת י ש ר א ל ״ ו״פועלי א ג ו ד ת י ש ר א ל ״ ,ש ה י ו ל ה ם גם ־פלוגות ה כ ש ר ה ,ו כ ל פ ע י ל ו ת ן היתד .מ כ ו ו נ ת ל ע ל י ה . נ ו ס ף ע ל כ ך יש לציין ש ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה היתד .ק י י מ ת פ ד ר צ י ה ציונית נ פ ר ד ת , 4כ ה מ ש ך .׳גם הם ל מ צ ב מ ל פ נ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ,ו ק ו מ ץ ה י ה ו ד י ם להחיות א ת ה פ ד ר צ י ה שלהם. את כ ל זה מ מ ח י ש בבוקובינה ניסו ה פ י צ ו ל שהיה יצר י מ ו ש ר ש ב ק ר ב ה צ י ב ו ר ,ואשר לפיו פ ע ל ו ב ר ו מ נ י ה בין ש ל ו ש י ם ל א ר ב ע י ם א ר ג ו נ י ם :ארציים ציוניים ,כ א ש ר ל כ ל א ח ד מ ה ם ה נ ה ל ה מ ש ל ו ,מ ז כ י ר ו ת ,ועידה ,מ ו ע צ ה •ראשית של וסניפים ההסתדרותלתנועה הצגות :ארציות ב ר ח ב י המדינה. ב כ ל ע י ר ועיירה פעלה הנהלה מקומית ה צ י ו ג י ת מ ו ר כ ב ת מ נ צ י ג י .כ ל ה א ר ג ו נ י ם ש ב א ו ת ה ע י ר א ו עיירה .כ ל ותמעד. א ר ג נ ה מ פ ג נ י ם משלה ,ע ר ב י ת ר ב ו ת , שיחות ו ה ר צ א ו ת ,גשפים, ו ע צ ר ו ת ־ ע ם .ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר צ ע ד ו ע ל דגליהן ,א ר ג נ ו מ ח נ ו ת ־ ק י ץ ,פגישות ואזוריות, טיולים וסמינרים אזוריים וארציים, תחרויות ספורט, ימי־ ע ב ו ד ה ו כ ר .כ ל א ר ג ו ן א ו ת נ ו ע ה ש כ י ב ד ה א ת ע צ מ ה פ ר ס מ ה ב ט א ו ן מ ש ל ה )על :ה ר ו ב ב ס ט נ ס י ל ,ו ג ם ב ד פ ו ס ( .א פ ש ר ל ו מ ר ב ל י גוזמה ,ש ה ר ע י ו ן ה צ י ע י ח ד ר ל כ ל .ב י ת יהודי .כ מ ע ט כ ל נ ע ר א ו נ ע ר ה ב י ק ר ו בקן ,מ י ל ז מ ן ק צ ר ומי ל ז מ ן ארון • יותר .ר ב י ם ל א מ צ א ו ע נ י ן ב ק ן או ברעיון הציוני ועזבו ,א ח ר י ם ה מ ש י כ ו ל א ו ר ך תקופה יותר ארוכה, לעתים ה ה ת י י ח ס ו ת היתד, בלתי רצינית, ב ל ת י מחייבת, ?ולעתים ה ל כ ו ע ד ל מ ט ר ה ה ס ו פ י ת :יציאה ל ה כ ש ר ה ועליה א ר צ ה .ה פ ע י ל ו ת ה ת ר ב ו ת י ת :היתד .נ י כ ר ת מ א ד .כ ל זה אמור ב ע י ק ר ל ג ב י ע ר י ה ש ד ה .ב ב ו ק ר ש ט ,העירי ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר ב ע ל ת א ו כ ל ו ס י ה ש ל כ מ א ה א ל ף יהודים ,ש ה י ו ו ת ה כ מ ע ט ש ל י ש מ ן ה א ו כ ל ו ס י ה־היהודית ב ר ו מ נ י ה ,היתד .ת נ ו ע ה ציונית חזקה ,א ך כ ו ח ה ל א ה י ה מ כ ר י ע ב ק ר ב -יהודי ה מ ק ו ם ,כ פ י ש ז ה ה ת ב ט א ב ש א ר ה י ש ו ב י ם ב ר ו מ נ י ה . 15a ה ה ת ח ר ו ת בין ה ת נ ו ע ו ת ו ה מ פ ל ג ו ת הציוניות היתר ,עצומה .כיום ,ק ש ה כ מ ע ט א ת א ד ר ת ה מ א ב ק ה ע ק ש ג י ע ל כ ל גער ,אשד ,א ו .ג ב ר ,ב מ ג מ ה ש י ש ת י י ך לתאר ו ל א ל ת ג ו ע ה ה י ר י ב ה .ה ת ח ר ו ת זו היתד ,גפוצה ב כ ל ה ד ר ג ו ת ו מ ע ו ל ם לתנועתך לא ש ר ר ש ל ו ם ב י ת ,ל א ב ק ב ו צ ת ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ם ,ל א בין הימין ל ש מ א ל ,ו ל א בין המבוגרים הפרסומים לבני־הנוער. היו כחובים הווכחנות, ברוח כלפי בזלזול היריב ,כ א ש ר כ ל א ח ד ה א מ י ן ב ת ו ם ל ב ,ש ה א מ ת כ ו ל ה היא ל צ ד ו ו ל צ ד ו ב ל ב ד . ע ם ע ל י י ת ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו ג י ת מן ה מ ח ת ר ת ה ת ח י ל מ ו ״ מ ע ל ה ק מ ת ה ג ה ל ה מל צ י ו נ י ת ח ד ש ה .ה ה נ ה ל ה ה ר א ש ו ג ה ה ו ק מ ה ,כאמור ,ב ־ 2 2ב ס פ ט מ ב ר אילי זיסו ז״ל .כ ח ו ד ש ו ח צ י ל א ח ר מ כ ן ,ב ש ב ע ה ב נ ו ב מ ב ר בגלל חילוקי דעות חדשה בראשות דב שגחשב למצוא בינו לבין ה ש מ א ל הציתי. )ברגוד( ב־27 1944ב ר א ש ו ת ,1944 בנובמבר ה ת פ ט ר זיסו הוקמה הנהלה צ י ת י מבוטושן, ת ך ל י ך ז״ל ,מורה ועו״ד ,מ ג ה י ג ל א י ש י ו ת מ ת ו ג ה וגמישה .מ נ ה י ג י ה ת נ ו ע ה ה א מ י נ ו ש א י ש י ו ת ז א ת ת י ט י ב א ת ש ב י ל ה ב י ג י י ם בין הגיצים. ב־ 28באפריל הנהלה נבחרה ,1946ה ת כ נ ס ה ועידה א ר צ י ת ב ה ש ת ת פ ו ת 383צירים גבחרים, בראשות חדשה משה ב ו ע י ד ה זו, בנבניסטי. השואה ,ס ק ר מ ש ה ב נ ב נ י ם ט י א ת ת ק ו פ ת השואה ,ה ח ל מ א פ ר י ל אפריל לאחר הראשונה 1941ו ע ד ל ר א ש י ת 1944ו ע ד .1944איל׳ זיסו ד י ב ר ע ל ת ק ו פ ת השואה ה מ א ו ח ר ת ,מ א פ ר י ל ל נ ו ב מ ב ר א ו ת ה שנה ,ו א י ל ו ד ב ר ו ך ל י ך דיוהז ע ל ה פ ע י ל ו ת מ נ ו ב מ ב ר ו ע ד ל ק ו נ ג ר ס . ה נ ה ל ה ע ל ב ס י ס ש ל ק ו א ל י צ י ה מ ק י ר א ל קיר. הורכבה הועידה קיר הבאה ,האחרונה ,נערכה באביב )מלבד שמואל הרביזיוניסטים(. יקרקנר שמעת מ״העובד במקום הציוני״, ידיר חיים .1947נ ב ח ר ה ק ו א ל י צ י ה מ ק י ר א ל נבחר פריזידיום קרפט, מ״פועלי של ציון זה כל שמאל״, וד״ד זלמן מ״איחוד־מםא״י״. היה הארגוני המערך של הציונית ההסתדרות בתקופת מ ס י ו ם ת ק ו פ ת ה מ ח ת ר ת ב־ ,23.8.44ו ע ד ל ח י ס ו ל ה ב ס ו ף ש נ ת .1949 שלושה: ד״ד המעבר, החל 1948ו ר א ש י ת ש נ ת ל מ ע ר ך ז ה יש ל ה ו ס י ף א ת ״ ה מ פ ל ג ה ה ל א ו מ י ת ה י ה ו ד י ת ״ שהשתתפו בה ה ס י ע ו ת ה צ י ו נ י ו ת מ ל ב ד א ל ה ש נ מ נ ו על א״י ה ע ו ב ד ת ו ע ל מ ר כ ז ״החלוץ״, וכן א ת ה ס נ י ף ה ר ו מ נ י ש ל ״ ה ק ו נ ג ר ס ה ל ל י העולמי״ .ב ע צ ם נחוץ ל צ ר ף ל ת מ ו נ ה את הישוב, שליחי ה מ ו ס ר י ת וכן מ ש ו ם הכספיים, שהיוו הכל את בתנועה, האמיתי הן הלות להשפעתם ש ב ל ל ם היו מ ו פ ק ד י ם עניני ה ע ל י ת ל ב ר י ח ה ,וכן ה מ ק ו ר ו ת ו ל ה ם ה י ו ה ק ש ר י ם ע ם ה מ ר כ ז י ם בישראל .אין ב ל י נ ו די ח ו מ ר ל פ ח ת ת מ ו נ ה כ ו ל ל ת ו ל כ ן נ ש א י ר פ ר ק זה ,ש י ש ב ו גם אור וגם ה ר ב ה צל ,ל ה י ם ס ו ר י ו ן בעל ס מ כ ו ת ש ל ק ו ר אותו ע ל י ס ל כ ל המקורות. על המאבק ממשלת םאגאססקו השלטון ברומניה הקואליצל, שהוקמה ומ־6.1£44 הקומוניסטים ו מ ק ו מ ט של באוגוסם היהודיט בו ,1944 ב ר א ש ו ת ג נ ר א ל ראדסקו, בתחילה לעה בראשות הגנראל תקופה רצופה משברים. ל ס ו צ י א ל י ס ט י ם ה ב י ע ו ב ל י הרף א ת מ ו ר ת ר ל ם מ א י ־ ק ל ו ם ת ה ל י ך ה ד מ ו ק ר ס י ז צ ל ,ב ס ע נ ה ש ב מ מ ש ל ה ובמשרדיה התחפרו כ ל ו ת הריאקציה המכשילים א ת ה ת ה ל י ך ל ה ק מ ת ש ל ט ו ן ד מ ו ק ר מ י אמיתי .ה פ ד ר צ י ה ש ל ה א י ג ל י ם ה מ ק צ ו ע י י ם , שהתארגנה להעלאת במהירות, הוציאה כל שני למישי את חבריה להפגגות ה ש כ ר .ה מ צ ב ה כ ל כ ל י ה צ ד י ק ,ב ל י ספק ,ד ר י ש ה זאת ,כ פ י בדרישה ש ה ל גם 159 מוצדק אלה שריאקציוגרים הטיעון התמקמו הממשלה, כמשללי היתד .מ ט ר ה פ ו ל י ט י ת מ ו ב ה ק ת ל ה ח ל י ש א ת אבל שלכל ברור הממשלה. ה ע ת ו נ ו ת ,ש נ מ צ א ה ב י ד י ״המתקדמים? ,עוו־ןוה .א ה ד ה ע צ ו מ ה ל ה פ ג נ ו ת ש א ו ר ג נ ו ה מ ד י נ ה ל מ ע ן ד מ ו ק ר ט י ז צ י ה ש ל ה מ נ ג נ ו ן ו ל מ ל ח מ ה ל ש כ ר הוגן. ברחבי האוכלוסיד. כי היהודית המנגנון המרכזי זכויות גישתו כלפי• ,1945 מתלונן התילחסה ב ר ו ב ה ב ח י ו ב למאבק זה. שפעל בתקופה הנאצית לא התחלף בעצם, היהודים. שהיהודים טרם השבועה זכו על ״רינשטריה נוסטרה״ בחזרה את .ה ז כ ו י ו ת לקבל בשךם ולא למדו נשתנתה בפברואר מ־15 שנשללו• מ ה ם בתקופת השואה :הפקדים! טרם נתקבלו בחזרה לעבודתם הקודמת ובעלי הבתים לגור ב ב ת י ה ם שהולאמו, כאלה תלונות נשמעות מדי טרם יכולים ,ל ח ז ו ר יום. ב ה ק ש ר ל ז ה י ש לציין א ת ע ד ו ת ה ש ל ה ג ב ׳ מ ל ה י י נ ק ו ז״ל ,א ס י ר ת ציון, היו ש ע ד ד צ מ ב ר 1944היתד .ח ב ר ה ב ה נ ה ל ה ה א ר צ י ת ש ל ״ ה ה ג נ ה ה פ ט ר י ו ט י ת ״ ,ו ח ז ר ה לתנועה אינם ה צ י ו נ י ת ב מ ח א ה ל א ח ר ש נ ו כ ח ה ל ד ע ת ש ה ח ו ג י ם ״ ה מ ת ק ד מ י ם ׳ /כב?כול, ששים לה&ניא לטפל בהחזרת את.עצמם בצמרת ההפקר. הרכוש היהודי חוגים לבעליהם. ע ל ה מ ו נ י הרומנים ,ש י צ ט ר כ ו ל ה ח ז י ר האוכלוסיה היהודית י ד ע ו כך, על אלה נכסים אבל לא רצו ב ה ם זכו מן היהודית האוכלוסיה ל א היתד .מ ו ד ע ת ל ע ו ב ד ה זו .ה ם ר א ו ב מ פ ל ג ו ת ה מ ס ו ר ת י ו ת ,ש ה מ ש י כ ו ב ה צ ה ר ו ת אנטי־יהודיות, ב־15 א ת ה א ש מ ו ת העיקריות בספטמבר בצרותיהם. ,1944מ צ י י נ ת ה ע ת ו נ ו ת ה י ה ו ד י ת את המעציבה, העובדה שסטודנטים יהודים ש ב א ו להירשם באוניברסיטאות ,נ ת ק ב ל ו במכות.עי׳י סטודנטים חוליגגים, ש ח ז ר ו ע ל ה ר ג ל י ה ם מ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה .ב־18 ב״דינשטריה בשכונת נוסטרה״ ידיעה ע ל אנשים בינואר ב ל ת י מזוהים ,1945 שירו מתפרסמת ברחוב, ביהודים ה י ה ו ד י ם ״ ד ו ד ש ט ״ ו פ צ ע ו כ מ ה מהם .מ ש ה ו ד ו מ ה ק ר ה ב ה ר ב ה מ ק ו מ ו ת . 1945 באביב קשה נפצע אלי )כיום ה ו ל ך נ ג ר ב ר מהנוהי׳צ גן־יאשיה( במושב ש ע ר ך ט י ו ל ב י ע ר ע ם ח ב ר י הקן .ב א ו ת ו ע ת ו ן מ ו ד י ע י ם ב ־ 2ב מ ר ס ע ל ס ט ו ד נ ט י ם ח ו ל י ג נ י ם נ ו צ ר י ם ,ש ה ר ב י צ ו מ כ ו ת ב ח ב ר י ה ם היהודים ב ב י ת ה ס פ ר ל ר פ ו א ה ב ב ו ק ר ש ט . ודש ח ל פ ו ה י מ י פ הטובים .החיים מהר וקודרים. נעשו קשים האינפלציה ד ה ר ה .ה א ס פ ק ה צ ל ע ה .ה מ צ ר כ י ם נ ע ל מ ו מן החנויות .ה ת ח ב ו ר ה ש ו ב ש ה לחלוטין, המוני ש ה מ ל ח מ ה רוששה אותם, היהודים הכפיה )מספרם הכלכלה שהיתה הוערך ב־• ,(30,000 והם ח ז ר ו ר ע ב י ם נאלצו למצוא מפלוגות לעצמם ב מ צ ב ירוד ל א יכלה ל ק ל ו ט ב ח ז ר ה א ת עבדות־• מקורות האוכלנסיה מחיה. היהודית שהוצאה מן המערך הכלכלי בשנות המלחמה ,וחלק גדול מ ת ו כ ה ה ש ת ל ב בשולי הכלכליים. החיים המדינה: קצינים פתרונות הם רוסיים הם שדאגו איתרו לתחבורה למצוקתם פתרונות )בשיקום כלי רכב וגם עזרו שהיו ש ת מ ו ר ת ת ש ל ו ם הוגן ה ע מ י ד ו ל ר ש ו ת ם בינתיים הרוסים, רכב או לכלכלת בעזרת צ ב א י ( ,כן א ת ר ו ל י י צ ו ר ה מ ר י ם שונים ,כגון ס ב ה ,ה ע ב י ר ו ס ח ו ר ו ת מ א ז ו ר לאזור .א ו ל ם כ ל ה פ ת ר ו נ ו ת ה ל ל ו ה י ו ב ב ח י נ ת ״עסקי־אויר״ ,ש ב ר ו ר ה י ה מ ר א ש כ י ל א י צ ל ח ו לאורך ימים. ל ו היתד ,ב ד י נ ו — ב א ו ת ו חורף ש ל — 19.44/45ה א פ ש ר ו ת ל ה ע ל ו ת יהוז־ים 6 יהמה רומגיה בין 160 23.8.44 לבין ,30.12.47 מאת ד׳׳ר ג׳ן אנצ׳ל. א ל ה ל א ר ץ ישראל ,כ י אז היו עולים בהמוניהם ,א ל א ש ה א פ ש ר ו י ו ת היו מ צ ו מ צ מ ו ת . ב־26 547 1944ה פ ל י ג ה מ ק ו נ ס ט נ צ ה א נ י י ת ה מ ע פ י ל י ם ״ ס א ל ח ־ א ־ ד י ן ״ ע ם באוקטובר ח ל ו צ י ם ופליטים .כ ח ו ד ש ל א ח ר י ה ה פ ל י ג ה א נ י י ת ״ ט א ו ר ו ס ״ ע ם 958ע ו ל י ם ; כן יצאו ב א ו ק ט ו ב ר 111ילדים ומלוויהם ש ה ג י ע ו ל ק ו ש ט א ו מ ש ם ל י ש ר א ל .ב־,16 17 ו־18 1944יצאו ,ב ד ר ך ה י ב ש ה ל ב ו ל ג ר י ה ק ב ו צ ו ת ילדים נ ו ס פ ו ת . בנובמבר אך כל אלה הסתכמו במספרים שלא סיפקו א ת הצורך המינימלי ,מה גם שרוב ה ע ו ל י ם ה י ו מ ב י ן פ ל י ם י ם וילדי ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה . ב־ 20בגובמבר בהן נ ש ק פ ת ס כ נ ה לחיי היהודים ולכן מ ת ב ם ל ת ה ה ו ר א ה ה ק ו ד מ ת ,ש ה ת י ר ה ל כ ל פליט את ,1941הודיעו ה א ג ג ל י ם כי ר ו מ נ י ה ש ו ב א י נ נ ה ש י י כ ת ל א ר צ ו ת יהודי ארגון המגיע העליה מארץ זו בחופי לרדת מרומניה .ההוראה א״י, המתחסדת הוראה של שאיפשרה ממשלת כן לפני הוד מלכותו לא היתד ,א ל א פיקציה ,כי היה קיים מ ל א י ש ל ס ר ט י פ י ק ט י ם ב ל ת י מ נ ו צ ל י ם . ה מ ו נ י היהודים תמכו ,ב ד ר ך כלל ,ע ק ר ו נ י ת ב ג י ר ס ה ה ק ו מ ו ג י ס ט י ת .ה ם ה א מ י נ ו ב ק ד מ ה ורצו בה ,ר א ש י ת כ ל מ פ נ י ש ח ש ו ש ב ע י ו ת י ה ם ל א נ פ ת ר ו ו ה א מ י נ ו בכנות א ת פתרונן המלא ח ח ת ש ל ט ת סוציאליסטי ,ו ש נ י ת מפני שהזדהו עם שימצאו ע ק ר ו נ ו ת ה צ ד ק והשוויון ב ה ם ד ג ל ו הקומוניסטים .ה מ פ ל ג ו ת ה ר ו מ נ י ו ת ה מ ס ו ר ת י ו ת , הקומוניסטים ,שקעו בחוסר הבנה יריבות טוטאלית המדיני לתהליך המתפתה, ה ס י ת ו ג ג ד היהודים והציגו א ו ת ם כ א ש מ י ם ב כ ל ה מ ת ר ח ש .א פ י ל ו מ ד י נ א י ם שהיו בעבר ידועים כמתונים, שינו א ת ד ע ת ם ויצאו אגטישמיות. בהצהרות נטייתו ש ל ה י ה ו ד י ל ד ר ו ש ל ע צ מ ו זכויות א ז ר ח י ו ת מ ל א ו ת ו א ת ה ז כ ו ת ל ה ב י ע א ת ד ע ת ו ב ע נ י נ י ה מ ד י נ ה ,נ ר א ת ה ב ע י נ י ה ם כ מ ע ש ה ש ל ח ו צ פ ה יהודית. יריבי לנצח. הקומוניסטים, באי־ראיית לקו ברור היה לכל משקיף המציאות, נייטרלי ש ה ר ו ס י ם ולא — היה להם שצבאם כל סיכוי חנה על אדמת ר ו מ נ י ה כ צ ב א כ ו ב ש -г-לא י א פ ש ר ו ל מ ת נ ג ד י ה מ ש ט ר ה ח ד ש ל נ צ ח )אנשי צ מ ר ת רומגיים, מפני עמהם שאנגליה גפגשו וארה״ב אסירי־ציון הוליכו בבתי־הכלא, אותם שולל, טענו הבטיחו בי הפסידו להם לעזור במאבק ולא זה עמדו בהבטחותיהם(. את אך ב ש ל ב זה ל א גגעו ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ל ר ע ה ב י ר י ב י ה ם .ה ם ק י ב ל ו ל ש ו ר ו ת י ה ם כל ״ מ ש מ ר ך,ברזל״ — מי שרצה ל ה צ ט ך ף .פ ו ש ע י מלחמך, רבים ואנשי תגועה ג א צ י ת ב ע ל ת ו ת ק א נ ט י ש מ י — ה צ ט ר פ ו ל ש ו ר ו ת י ה ם מ ת ו ך ה נ ח ה שימצאו מחסה ב צ ל ק ו ר ת ם ; ת פ ק י ד זה ש ל ק ל י ט ת ה ח ו ג י ם ה ל ל ו ל ח י ק דווקא ע ל היהודיה אנה פאוקר. בפברואר ,1945 ניסה המלך מיכאי הראשון לפטר את ה מ פ ל ג ה הוטל הממשלה ולהקים ב מ ק ו מ ה מ מ ש ל ת סכנוקראםים .קודם לכן נערכו ה פ ג נ ו ת ש ל יריבי הקומתיסטים. בהפגנות אלה נשמעו שוב קריאות אנטישמיות, כמו בימים הטובים ההם.״ א ג ד ר י וישיגסקי ,ס ג ן ש ר החוץ ש ל ב ר ה ״ מ ,ה ג י ע ל ב ו ק ר ש ט ) ל א ה י ה זה ביקורו הראשון( ואילץ א ת המלך להקים ממשלה חדשה ב ר א ש ו ת פ ט ר ו גרוזה, בעל א ח ו ז ה נ ע י ם ה ל י כ ו ת ,מ נ ה י ג מ פ ל ג ת איכרים ק ם נ ה ,מ א ו ה ד י ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו ג י ס ם י ת עוד מ ל פ נ י המלחמה .בממשלה החדשה זכו הקומוניסמים הממשלה לכמה עמדות מפתה. ה ת ב ס ס ה ע ל הקומוניסטים ,ה ס ו צ י א ל י ס ט י ם ,ע ל ש ת י ס י ע ו ת ש ג ת פ ל ג ו מ ש ת י ה מ פ ל ג ו ת המסורתיות ועל מ פ ל ג ת האיכרים ה ק ס נ ה של ראש הממשלה. ה ק ו מ ת י ם ט י ם השתמשו בכשרון ר ב ב מ ל א כ ת פילוג יריביהם ,ובשיסה זו דבקו 161 ל א ו ר ך כ ל ה ד ר ך ע ד ל ח י ס ו ל י ר י ב י ה ם ,כ ו ל ל ה ס ו צ י א ל י ס ט י ם ,ע ד ש נ ש א ר ו יחידים. בזירה. המפלגה מן טאטארסקו, משגת הליברלית מדיגאי וותיק, השתתף שהיה מי בממשלה, ראש בתפקיד החח, שר ממשלה ׳במשך .שגים גוצה רבות..החל 1933וכן פ ל ג ק ט ן ,ב ל ת י ח ש ו ב ,מ ן ה מ פ ל ג ה ה ל א ו מ י ת ־ ח ק ל א י ת ,ב ר א ש ו ת .4 חבר פרלמנט .לשעבר בשם אלקסנדרסקו. .ב ב י ת ה כ ל א .ש מ ע ת י מ פ י ה ם של עצורים פוליטיים רומנים א ת הגירםה ש ל ה ם ב ד ב ר ה ב א ת ט א ט ר ס ק ו ל מ מ ש ל ה ב א מ צ ע ו ת ס ח י ט ה .ב מ מ ש ל ת הקוא׳ליציה ד ,ר א ש ו נ ד ע ש ד נ ה ב ה ע מ ד ת ם לדין ,כ פ ו ש ע י מ ל ח מ ה ,ש ל ה מ ד י נ א י ם ה א ש מ י ם ב א ס ו ן .ה ת ב ו ס ה , נציג דרש לא ה ל א ו מ י ת ־ ח ק ל א י ת ,יוליו מאניו, המפלגה ר ק .ע ל המגהיגים בהנהגת שהשתתפו להחיל .א ת ח ו ק בשלב המדינה האחרון האחריות של שיתוף הפעולה עם גרמניה הנאצית ,אלא גם ע ל אלה שהשתתפו בשלטון הרודני שהגהיג ה מ ל ך ק ר ו ל השגי .גוצה ט א ט א ר ס ק ו ה י ה ר א ש מ מ ש ל ה ב ת ק ו פ ה ההיא ,ו ה ק ו מ ו ג י ס ט י ם גיצלו ע ו ב ד ה זו ו ה צ י ג ו ב פ ג י ו א ת ה ב ר י ר ה ל ה י ו ת ח ב ר ב מ מ ש ל ה א ו ל ע מ ו ד .כ נ א ש ם בפגי בית־הדין המיוחד לפושעי מלחמה ...ה ו א .ה ס כ י ם ל ש ת ף פעולה .הקומוניסטים היו זקוקים את המו״מ על חוזה השלום. מן לשר הממשלה, הלאומית־חקלאית, ממשלת חח ולימים בורגני נעצר מובהק, בעל לאחר חתימת הסכם ונפטר בבית־הכלא, שנעצרו עוד ב ש נ ת גרוזה ה ת ח י ל ה יוקרה ב י ג ל א ו מ י ת .שיגהל מדינית השלום יחד,עם ב־1947 יריביו הוא ,ה ו צ א מן.המפלגה .1947 בפעילותה באוירה של התגגדות .חזקה כלפיה ,ה ן פ ג י מ י ת — .היה ג ם ,נ ם י ו ן ׳ . .ל ה ת נ ק ש ב ח י י ו ש ל ר א ש ה מ מ ש ל ה . .־ ד ד .ו ה ן .ח י צ ו נ י ת . האמריקנים היתה והבריטים ,ש ה י ו .ח ב ר י ם ב ו ו ע ד ת ש ב י ת ת ־ ה נ ש ק עם ,ר ו מ נ י ה •:שמושבה בבוקרשט, מ ח ו גגד בה הצורה ה מ מ ש ל ה החדשה ...ה ר ו ס י ם הוקמה מחווה ש ל פ י ו ס כ ל פ י :העם ה ר ו מ נ י .ה ם ה ע ב י ר ו לממשלה .ה ח ד ש ה עשו את,השליטה על חבל טרנסילבניה הצפונית שבתוקף ה ח ל ט ת גרמניה ואיטליה באוגוסט1940. ) ה ד י ק ט ס .מווינה( 1944 הועבר ב ח ז ר ה .ע״י להוגגריה .,גכבש ו ה ח ז ר ת ו ל ר ו מ נ י ה ע ו כ ב ה ע ד אז. הממשלה שמעל הוכיח החדשה לחמישים עצמו הכריזה הקטאר כמתוחכם על אדמה ביותר. ריפורמה ) 500דונם( הוא הטה אגררית הצבא הסובייטי ,בקיץ .:.•>•. .־ -,,׳.׳••׳;•. כללית. ,. א ד מ ו ת ׳'האחוזות הולאמו וחולקו לאיכרים .׳המבצע האיכרים, רוב את לב שהיווה את ה א ו כ ל ו ס י ה ב מ ד י נ ה ב י מ י ם ה ה ם ,ל צ ד ה מ מ ש ל ה ,ב ה ב ט י ח ה א ד מ ה ל כ ל א י כ ר ואיכר; אמנם, ב ש ל ב מ א ו ח ר י ו ת ר נ ל ק ח ו כ ל ה א ד מ ו ת ,כ ו ל ל ש ל האיכרים ,ל ש ם י צ י ר ת ״קולקטיבים ח ק ל א י י ם ״ ,ה ג י ר ם ה ה ר ו מ נ י ת ש ל קולחוז. •• י מ ב ח י ג ת ה ס ד ר •והארגון ו ג ם מ ב ח י ג ה כ ל כ ל י ת ח ל שיפור ק ל ב מ צ ג .ה מ מ ש ל ה היתד .ה ר ב ה י ו ת ר ה ו מ ו ג נ י ת .ו י כ ל ה .ל ט פ ל ב ב ע י ו ת באין מ פ ר י ע .מ ב ח י נ ה י ה ו ד י ת ל א חל אצל שינוי מ ה ו ת י , בשבעה באפריל ראש הממשלה פ ט ר ו גרוזה . 1945נ ת ק ב ל ו מ נ ה י ג י ההסתדרות .הציונית ו א צ ל .ש ר ;הפנים ,,ט י א ו ה ך י ג׳יאורג׳סקו •,ח ב ר ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת .ש ג י ה מ ד י ג א י ם הדגישו ,ו ל ה ס ת ד ר ו ת :ה צ י ו ג י ת .ח ו פ ,ש .מ ל א ומוחלט לפעול ברומניה. ב־•22באפריל פרנציסקו, כינסה :.. . , ; . ' . .״•:•: ,1945ל ר ג ל כיגוס ,היסוד ש ל .א ר ג ו ן א ו מ ו ת ה מ א ו ח ד ו ת ב ס ן ־ הנהלת התנועה הציונית ע צ ר ח ־ ע ם .ל ה פ ג נ ת רצונו .ש ל ,העם ה י ה ו ד י .ב מ ד י נ ה מ ש ל ו ב א ר ץ ־ י ש ר א ל .ב ע צ ר ת ה מ ו נ י ת ,ז ו ,ה ר א ש ו נ ה מסוגה ,ה ו כ ח ש ה מ ו נ י היהודים ד ב ק י ם .ב ר ע י ח הציוני .ר ב ב ו ת ,יהודים ,ה ת כ נ ס ו :ב צ ו מ ת ה ר ח ו ב ו ת 162 ו י ק א ר ש ם ־ ק א ל א ר א ש ־ ס פ י נ ט ה וינר .ה מ ק ו ם ב פ נ י ם ב י ת ה כ נ ס ת ה כ ו ר ל י ש ב ו ה ת כ נ ס ה היה צר מלהכיל א ת כ ל הבאים .נאמו נציגי כ ל המוסדות היהודיים: העצרת; איל׳ זיסו ב ש ם ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ,ה ר ב ה ר א ש י א ל כ ס נ ד ר ש פ ר ן ב ש ם ה ק ה י ל ו ת היהודיות, וארגולד שהשתדלו ל ק פ ח ע ל כ ל ע ג ל ה ש נ ע ה בכיוון ה נ כ ה ,ה ב י א ו ל כ נ ס זה א ת גיאורגה דד, גיאורגיו שבהזדמגות שוופלברג המזכיר הכללי בשם של הקוגגרס המפלגה היהודי העולמי. הקומוניססית הקומוניסטים, שר שהיה בממשלה, זו ה ו ד י ע ע ל ה ק מ ת א ר ג ה יהודי ייצוגי. ל מ ח ר ת היום ל א ה ו פ י ע ה ב ע ת ו נ ו ת א ף מ ל ה א ח ת ע ל ה כ נ ס ,ל מ ר ו ת גוכחותו של האישיות הראשונה במעלה במפלגה הקומוגיססית .דרך אגב ,ההפגנה שהתארגנה ה ע צ ר ת ה י ת ה ב ב ח י נ ת ה צ ל ח ה עצומה ,ה מ ו נ י ה י ה ו ד י ם נ ע ו ל מ ר כ ז העיר, אחרי לגציגדות סיכמו ב ד ה ״ מ ו א ר ה ״ ב .מ נ ה י ג י ה ת נ ו ע ה מ ס ר ו ב נ צ י ג ד ו ת ה ל ל ו איגרות ,בהן א ת ד ר י ש ו ת יהודי ר ו מ נ י ה ל מ ד י נ ה יהודית. בקת 1945ה ו פ י ע ג ו ר ם ח ד ש ב ר ח ו ב ה י ה ו ד י :״ ה ו ו ע ד ה י ה ו ד י הדמוקרםי״. ״רינשםריה נ ו ס מ ר ה ״ מ־ 16יוני 1945מודיע ,ש ו א ס י ל ה לוקה ,מ מ ז כ י ר י ה מ פ ל ג ה ,1945נ ע ר ך ב ב ו ק ר ש ם ה ק ו מ ו נ י ס ס י ת פ ו ע ל ל ה ק מ ת ג צ י ג ו ת יהודית .ב ת ח י ל ת יולי כ נ ס ה י ס ו ד ש ל ״הוועד היהודי ה ד מ ו ק ר ט י ״ ) .(CD.E.מ ל ב ד .י ו ״ ר ה א ר ג ו ן ב ב ו ק ר ש ס ה ע ו ״ ד ד ד ד ו ב י ץ ׳ ד י ב ר ו ה ר ב ה ר א ש י ל י ה ד ו ת ר ו מ נ י ה ,א ל כ ס נ ד ר שפרן .ד נ י י ש ע נ י ז״ל ה ב י א א ת ב ר כ ת ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ת י ת . ,עו״ד ת ו מ ר ק י ן ד י ב ר ב ש ם ה מ פ ל ג ה ה ל א ו מ י ת פוקשניאנו — בשם היהודית, התאחדות יהודי רומגיה פילדרמן(, )ארגונו של ו א ם ל ם ו ן •בשם ״ י ש ר א ל ה ע ו ב ד ת ״ .ע ת ה ציוני כ מ ו ״ ר י נ ש ט ר י ה נ ו ס ט ר ה ״ ,שייצג ח ו ג י ם ש ל א ה צ מ ר פ ו לוועד ,ה ע ל ש ה כ נ ס ע מ ד ב ס י מ ן ״ א ח ד ו ת ה ע ם היהודי ה מ ל ו כ ד ב ל ו ח מ י ה ח י ר ו ת ב א ר ץ ישראל״. בתמיכתו ה ו ו ע ד ה ד מ ו ק ר ס י ה ו צ ג א פ ו א כיצור ת מ י ם ה מ ת כ ו ו ן ל ה ר ב ו ת א ח ד ו ת .ב י ש ר א ל . ע ת ה ג ת ו ו ס ף ע ו ד ב ס א ו ן יהודי ,זה ש ל הוועד ה ח ד ש ,ש ז כ ה ב ש ם ה מ פ ת ה ״ א ח ד ו ת ״ )(Unirea להיות את מכשיר לגיוס היהודים למלחמה הוועד הפשיסטי באדב להרים .שוב המאיים ר א ש ו .ה ש מ א ל הציוני )איחוד ו מ ש מ ר ( ה צ ט ר ף .ל ו ו ע ד ואילו הימין והמרכז הציוני : ברוח האדרה ששררה בימים ההם. טען • ש כ ל קיומו־ מכוון לא הצטרפו. כך נולדה הייבםקציה בגירסתה .הרומנית. כמסוכן. הוא שימש ״תחזית מזג האדר״ הוועד ל כ ל היותר .כ ב מ ה הפוליםי לדכוחים. ואיזה' ר ו ח ו ת נ ק ם בשיטות הידועות ש ל ב ש ל ב זה ל א נ ר א ה היה הוועד ד ר כ ו ניתן היה מנשבות לפלג הקומוניסטים באולימפוס לדעת .את הקומוניססי. א ת יריביו .ה מ ח ג ה ש ל ה ת א ח ד ו ת ; יהודי ר ו מ נ י ה ש ל פ י ל ד ר מ ן פ ו ל ג ע ו ד ל פ נ י כן .ח ב ר י ם ח ש ו ב י ם ב ה ת א ח ד ו ת : ז ל צ ר — ס ר צ ׳ י א נ ו ,א ד י מ נ ו ל ס ק י ו ח ־ ו ר ח נ ק ר נ ץ ע ז ב ו א ת פ י ל ד ר מ ן ו ה צ ט ר פ ו לחוגים ה ״ מ ת ק ד מ י ם ״ .ב ת נ ו ע ה ה צ י ת י ת ה ת ח י ל ד כ ו ח א ם ל ה צ ם ר ף א ו ל א ל ה צ ס ר ף לוועד. בשנת הכיוון. 1945 ההתאחדות המצב של טרם התייצב פילדרמן ובםקסור ו״המפלגה היהודי היהודית״ סרם פוענח הציונית אל נאבקו נכץ עדיין ב י נ י ה ן על• ייצוג היהודים ו ז כ ו ת ה ג ג ה ע ל ה א י ג ט ר ס י ם ש ל ה ם ,א ך ל מ ע ש ה ה ו כ ר ע המאבק. ח ל פ ו כ ש נ ת י י ם ושני ה ג ו פ י ם ה ל ל ו נ ע ל מ ו :כ ב ר ב־1945 שני :כ ו ח ו ת ש ה י ה להם מה לומר לאוכלוסיה היהודית והם: נמצאו.בשטח הציונות, והוועד היהודי: :הדמוקרטי .ה צ י ת ו ת .ק ר א ה ליהודים ל ע ז ו ב א ת רומניה .',ב נ י מ ו ק שאין ל ה ם כ ל ס י כ ו י ב ג ל ו ת .הוןעד ס ע ן ל ע ו מ ת ה :ר ב ו ת י היהודים ,הציונים מ ב ל ב ל י ם ל כ ם 163 את ה ר א ש ומציעים ל כ ם ה ר פ ת ק א ו ת עליה .א ל ת ל כ ו ב ד ר כ ם .ה י ש א ר ו כ א ן י ח ד עם ה א ו כ ל ו ס י ה ה ר ו מ נ י ת ,ה ת א ז ר ו ב מ ע ט ס ב ל נ ו ת ונחיה כ ו ל נ ו כ א נ ש י ם חפשיים, יהודים ולא יהודים. העליה . כלומר נמשכה, ש ב ש ל ב זה היו מ ר ב י ת אלא הפליטים חסרי ה ב י ת מקבוצות העולים השוליים, והמיואשים. קיבוצי הכשרה ,פליטים ,״?ריחה״ עוד ב ש נ ו ת ה ש ו א ה ה ס ת נ נ ו ל ר ו מ נ י ה פ ל י ט י ם מ פ ו ל י ן ב ש נ י ג ל י ם וב־,1944 ובכל ב־1939 ומהוגגריה ב־ .1944/45ע ל מספרם חלוקות הדעות ומעטים המקורות, אופן, בכמה מדובר החל רבבות. . 1944ה ג י ע ו מאביב יהודים לרומגיה מ ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה ומצ׳רנוביץ ,ש נ מ ל ט ו מ פ ג י ה ג י י ס ו ת הרוסיים .ל א ח ר ה ש ח ר ו ר ג ב ר ה ב ק ר ב ה פ ל י ט י ם ,ש ר ב י ם מ ה ם הגיעו .מ ט ר נ ס י ל ב נ י ה , הפעילות פלוגות־העבודה הצבא נסיגת הסובייטי, מהונגריה, ההוגגרי. להשתחרר שהצליחו ל א ח ר שצ׳רנוביץ או במיוחד.מבין אנשי מן לערוק ובוקוביגה כולה השורות שוחררו ע״י בעת הצבא. ה ת ח י ל ו מ ג י ע י ם פ ל י ט י ם ג ם מ א ו ו ר י ם אלה. כ א מ ו ר לעיל ,ר ק מ ת ה ח י י ם ה ק ה י ל ת י י ם ב ר ו מ נ י ה ל א נ פ ג מ ה .א ד ר ב א ,ב ש נ ו ת השתכלל השואה המגגנון של והשתפר הענקת עזרה לפליטים ..המלחמה זזה. צ פ ו נ ה ו ר ו מ נ י ה ש י מ ש ה מ ע ב ר נוח ל ש ר י ד י ה ש ו א ה מ כ ל הביווגים .ח ב ר י ת ג ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ושליחי ה י ש ו ב ס י י ע ו ב כ ל .ה ם נ מ צ א ו ע ל ה ג ב ו ל כדי ל ע ז ו ר ל ה י כ נ ס ל ר ו מ נ י ה למי ש ה צ ל י ח ל ה ג י ע א ל י ו - тו א ף יזמו א ת ה ע ב ר ת ם ש ל ח ב ר י ם מ ה צ ד ה ר ו ס י לצד הרומני .ב מ ב צ ע י ם א ל ה ג פ ל ק ר ב ן מ י ל ו ל ג ג ר ז״ל ,ח ב ר ״ ה ג ו ע ר הציוגי״, ש ה ת נ ד ב ל ח ז ו ר ל ש ס ח ב ר ה ״ מ ו ל ה ד ר י ך ק ב ו צ ת ח ב ר י ם ב ח צ י י ת ה ג ב ו ל .בין א ל ה ל ר ו מ נ י ה ה י ו ג ם ח ב ר י ם מ ר א ש י ה מ ר י בפולין, שהגיעו יצחק צוקרמן לוחמי המחתרת והפרסתנים ,חברי כל תנועות־הנוער. מל )אנסק( אבא ע ם ה ע ל י ה מ ן ה מ ח ת ר ת ,עוד ב ס פ ס מ ב ר עירוניים, הכשרה ויבל״א קובנר, ניסן הן ליוצאי ר ו מ נ י ה והן של פ ו ל נ י ם ו ש ל ה ו ע ד י ם . לחברי בחוילה ביניהם רזניק צ ב י ה לובםקין, אחרים ורבים מבין ,1944ה ו ק מ ו ק י ב ו צ י ה כ ש ר ה הפליסים. התנועה מבין בבאניאסה הוקם היו בית־ילדים קיבוצי לנוער ולילדים ש ל פ ל י ט י פולין .ב י ת ה י ל ד י ם ה ז ה ה צ ס ר ף ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ .ב ת ח י ל ה נ י ה ל א ו ת ו ה ד ״ ר ב ר א ס ק ו ב ס ק י ו ל א ח ר ע ל י י ת ו א ר צ ה — צ ב י שניצר ,ש פ ע ל ב ו ע ד ל ע ל י י ת ו ש ל ב י ת ה י ל ד י ם ב־.1947 בסוף את שנת עקבותיהם המשלחת 1944 של הורכבה נ ע ש ה נסיון ת מ י ם ל ש ל ו ח מ ש ל ח ת צ פ ו נ ה ב ת ק ו ה ל ג ל ו ת אלה שהוצאו מארבעה חברי לגירוש ע״י תנועות־הנוער הגרמגים, ומכמה ולהגיש להם עזרה. יהודים יוצאי פולין ו ה ו ג ג ר י ה שהיו מ ע ו ג י ג י ם א י ש י ת ב ג י ל ר ע ק ב ו ת יקיריהם .א נ ש י ה מ ש ל ח ת ה ג י ע ו עד ל ע י ר אוז׳הורח־ )אוגגבר( בקרפטורוס, שם נעצרו ע״י שלטונות הבטחון הסובייטיים ו ה ו ח ז ר ו ל ר ו מ נ י ה .ה ק ב ו צ ה פ ע ל ה כ מ ש ל ח ת ה צ ל ב ה א ד ו ם הביגלאומי, שמנהלה הכללית ברומניה בימים ההם היה ד ״ ד .א ר נ ס ט מ ר ט ו ן ז״ל ,מ מ נ ה י ג י ה צ י ו נ ו ת ב ט ר נ ס י ל ב נ י ה ,ש נ מ ל ט א ף הוא ל ר ו מ נ י ה ב ש נ ו ת השואה. בקיבוצים שהוקמו נ ק ל ט ו וותיקי התנועה שנותרו ברומניה וסתם צעירים ח ס ר י ב י ת ש ש א פ ו ל ע ל ו ת א ר צ ה .ה ם היו ב ב ח י נ ת ״ ס ת ם ח ל ו צ י ם ״ ,כ ל ו מ ר חלוצים. ב ל י חיגוך מ ו ק ד ם ב מ ס ג ר ת ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ה ח י נ ו כ י ת .ע ו ב ד ה זו ב צ י ר ו ף ה ק ש י י ם 164 ה כ ל כ ל י י ם ש ל ח ו ר ף ,1944/45יצרו מ צ י א ו ת ק ש ה ל מ ד י ב ק י ב ו צ י ם ר ב י ם .מ ד ר י ך וותיק לא באחד הקיבוצים הללו התבטא שחזר מטרנםניםטריה ונקלט קיבוצי הכשרה ,אלא מחסנים לבני־אדם ותינתן שהיו מ ו כ נ י ם הזדמנות. והוגגריה, יותר המצב לצאת היה לביני־אדם״ .אכן ,ה ם היו לדרך יותר בכל טוב כל תנאי, בקיבוצי אימת ההכעזרה ״אלה אז: בבחינת מחסנים שיתעורר הצורך של פולין פליטי נדיב מ א ח ר והיו מ ו ר כ ב י ם מ א נ ש י ת נ ו ע ה וותיקים .ג ם ה ג ׳ ו י נ ט היה כלפיהם. החברים המלחמה, 1939 בצמרות חלמו ובלב על כבד תנועות־הנוער נוער תנועת השלימו עם החלוציות, חינוכית המצב: ועל ״נמאס רובם קיבוצי להיות לי שרידים מלפני הכשרה במתכונת תקן על שנות של של משרד להגירה״' ,ה ת ב ט א ב ר ל ש י ב ר בדיון מ ה ו ת י ש נ ע ר ך ע ל ה נ ו ש א ה ז ה ש ב ו ה ש ת ת פ ת י ג ם א נ כ י .ב ר כ ו ה זה ה ו ש מ ע ו ש ת י ד ע ו ת מ נ ו ג ד ו ת ,ה א ה ת יוצגה ע״י איש ח י נ ו ך שחלם ע ל תנועת דוד השליח בדרך־כלל(. וייתכן ז״ל צימנד חינוכית, )השליחים היו אידיאלים, סופר־הנהלה בבחינת לה ודעתם הכריעה ד ו ד טען ,שאין א י ש יודע כ מ ה זמן יישארו ש ע ר י ה ע ל י ה פ ת ו ח י ם , ובקרוב תנועתי נוער נושאת ודעה מנוגדת הציג יאטמו הרוסים את הגבולות. לדאוג ל כ ן יש לא רק לחינוך ) ה ש ל י ח י ם היו ,ב ד ר ך כ ל ל ,א נ ש י ת ג ו ע ו ת ־ ג ו ע ר ל ש ע ב ר ו ה ת י י ח ס ו ב ח י ו ב ל ר ע י ו ן ה ח י נ ו כ י ש ל ה ת נ ו ע ה ( ,א ל א גם ל ד ח ו ף ק ד י מ ה יהודים ר ב י ם כ כ ל ש נ י ת ן העליה, לקראת ואם אין אפשרות ארצה להעלותם ישירות, מוטב להעבירם מ ע ר ב ה ,מ ע ב ר ל ת ח ו ם ש ל י ט ת ה ש ל ב ר ה ״ מ .ב מ ב ט ל א ח ו ר יש ל ק ב ו ע ,ש ה ש ל י ח י ם ג ם א ם ס ג י ר ת ה ג ב ו ל ו ת נ ע ש ת ה ב ז מ ן מ א ו ח ר י ו ת ר מ כ פ י שהניחו. צדקו, נ ו צ ר ה א&וא פ ע י ל ו ת ב ש נ י מ י ש ו ר י ם מ ק ב י ל י ם : חלק מ ח ב ר הפעילים עסק ב ב ר י ח ה ו ב ה ד ר כ ת ח ל ו צ י ם ו פ ל ו ג ו ת עליה ,ו ח ל ק ה ת ר כ ז ב ת נ ו ע ה ה ח י נ ו כ י ת ,ש ח י ד ש ה א ת י מ י ה כ ק ד ם .ה ו ק מ ו קנים ,ה ח ב ר י ם ח ו ל ק ו ל ש כ ב ו ת ו ל ק ב ו צ ו ת ,ל ב ש ו ח ו ל צ ת ־ מדים וענדו סימנים וסמלים ולמדו בשקידה א ת כללי הצופיות והמחנאות והתווכחו נעורים ,ע ל ה ה ב ד ל י ם ה א י ד י א ו ל ו ג י י ם ש ב י ן ה ת נ ו ע ו ת ה ש ו נ ו ת ומה ע ד י ף : בלהט ק י ב ו ץ ג ד ו ל או ק ב ו צ ה אינטימית״ .ב ג י ל ש מ ו נ ה ע ש ר ה נ ד ר ש ו ה ח ב ר י ם ״ ל ה ע מ י ד ע צ מ ם ל ר ש ו ת ה ת נ ו ע ה ״ ,ש פ י ר ו ש ה ה מ ע ש י ה י ה :יציאה ל פ ל ו ג ת ה כ ש ר ה ) ב י ג ת י י ם ההכשרות חודשו מי החקלאיות(. שלא נענה לצו התנועה נחשב ל״בוגד״. ב ת ק ו פ ה ה ר א ש ו ג ה ר ב ו הבוגדים .נ ו ע ר ר ב ה ע ד י ף ל ח ב ו ש א ת ס פ ס ל י ה א ו נ י ב ר ס י ט ה , א ך יש לציין ש ר ו ב ם ח ז ר ו אחרי ש נ י ם מ ס פ ר ל ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ה ב ו ג ר ת )בוסליה ,בורוכביה, בני עבודה ,הרצליה ותורה ועבודה( ,או שעלו ארצה במסגרת התנועות הבוגרות. ב־26 כדלקמן: ;200 ,1945ה ו ד י ע ו ע ל ח ל ו ק ת במאי פליטי הונגריה — ;200פ ל י ט י פ ו ל י ן — חלוצים יוצאי רומניה — והשאר לציונים וותיקים 1028 סרטיפיקטים .החלוקה נעשתה ;350ילדי ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה — ;170פ ל י ט י ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה — 60ס ר ט י פ י ק ט י ם , ולמקרים מיוחדים. מלבד העליות חלה הפסקה בהפלגות מנמלי רומניה שנמשכה עד מאי המעפילים ״ מ כ ס נורדאר׳ שהוזכרו עד כה, ,1946כ ש ה פ ל י ג ה א נ י י ת )סמירנה ב ש מ ה הקודם( .בתקופה זאת נמשכה עליה ג י מ ל ) ע ל י ה א׳ — ע ם ס ר ט י פ י ק ט י ם ; ע ל י ה ב׳ — ב א נ י ו ת מ ע פ י ל י ם ש י צ א ו מ ח ו פ י רומניה; ע ל י ה ג׳ — ה ג י ר ה ב ל ת י ל י ג ל י ת ל א ר ץ כ ל ש ה י ב ת ק ו ה ל ה פ ל י ג מ ש ם ל ח ו פ י ה א ר ץ ; ו ע ל י ה ד׳ — יהודים ש ע ז ב ו א ת ר ו מ נ י ה ע ל ד ע ת ע צ מ ם ו ה צ ט ר פ ו ל מ ח נ ו ת הפליטים(. 165 • א ח ד מפעללי ה ב ר י ח ה מ ס פ ר ע ל ע ל י ה ג׳* :,״ ב ש נ ת . 1944ע ו ד ,״ ס ח ב נ ו ״ .מ ו פ ס ד ( נ ס י ע ה מ מ ש ר ד י ה צ ל ב .ה א ד ו ם ה ב י נ ל א ו מ י . .ט פ ס י ם אלה .מיועדים-היו ,ל ה ח ז ר ת ם .של פ ל י ט י מלחמך .הביתה ,,ש ע ק ב נ ס י ב ו ת ה מ ל ח מ ה נ ק ל ע ו ,לארץ .זרה־ בלי .ת ע ו ד ו ת א מ צ ע י ם ל ח ז ו ר ל א ר צ ם • .מ צ א נ ו ,בית••.דפוס ש ה ס כ י ם . ,ל ה ד פ י ס ובלי בשלוש שפות :רומנית, התעודות הוספנו.במכונת ברוסית כתיבה. בשבילנו את צ ר פ ת י ת ואנגלית :.,מ ל ב ד :רוסית. אי־שם, בדירה שכורה את בבוקרשט, הטכסט ישבו שני ח ב ר י ם ציירים ,ש ד א ג ו ל מ ל א א ת ה ט פ ס י ם ו ל ה ח ת י מ ם ב ח ו ת מ ו ת ו ב ח ת י מ ו ת ה ד ר ו ש ו ת . מ צ ו י ד י ם .ב ת ע ו ד ו ת נ ס י ע ה א ל ה ,י צ א ו ה ח ב ר י ם ,לדרץך .היו ב י נ י ה ם פ ל י ט י ם . ,י ה ו ד י ם שונות .וכן חברי תנועות־גוער-. מארצות ת ו ך ,ז מ ן ק צ ר ,הגענו ל כ מ א ה ג ו ס ע י ם ש ן צ א ו מ ע ר ב ה .מ ד י יום ביומו .א ח ד ה מ ס ל ו ל י ם פ ע ל מ ר ו מ נ י ה ל י ו ג ו ס ל ב י ה ו מ ש ם לאיסליה. עבר מסלול שני להונגריה ומשם לאוסטריה. הנסיון לארגן מסלול •שלישי ,ד ר ך יוון ,נ כ ש ל .ה י ה ש י ת ו ף פ ע ו ל ה מ ל א מ צ ד ה ר ו מ נ י ם , ,ש ע צ מ ו .ע י ן ו ל א את :ה נ ע ש ה . ראו ברמה המדינית פוליטיים ה ב כ י ר ה ע צ מ ו עין .ב ש ל א י נ ט ר ס י ם ו א י ל ו ב ר מ ת ה פ ק י ד ו ת ,ע צ מ ו עין ,כ י ה י ו מ ע ו נ י נ י ם להשלים א ת מ ש כ ו ר ת ם הדלה...״ החברים ש ע ס ק ו ב ה כ נ ת ס פ ס י ה נ ס י ע ה ש ל ה צ ל ב י .ה א ד ו ם מספרים^-׳ ש פ ק י ד י ה ג ב ו ל התרגלו ע ד כדי כ ך ל ם פ ס י ״הבריחה״ .,שאם קרה ועברו ב ג ב ו ל פליםים בלתי מזויפים שהוכנו מצוידים בםפסים בבעיות. פ ק י ד י ה ג ב ו ל ה י ו ס ו ע נ י ם ,שאין במשרדי הצלב האדום, א ל ה ה ם פ ס י ם האמיתיים, הם •גתקלו שבהם .הם מ ס פ ל י ם מ ד י יום ביומו .ושוב ,אין מ ס פ ר י ם מדויקים ע ל מ ס פ ר ה א נ ש י ם ש ע ב ר ו א ת ה ג ב ו ל ו ת ב ד ר כ י ם אלה ,ה ח ל מ ש נ ת הךמטי, .1944ו ע ד 1948י כ ש נ א ט מ ו ה ג ב ו ל ו ת א י מ ו ם א ך ב ר ו ר ש מ ד ו ב ר ב ר ב ב ו ת .ר ב י ם מאח־ יצאו ע ל ד ע ת ע צ מ ם , בעזרת מ ב ר י ח י ם ו ב ד ר כ י ם מ ש ל ה ם ,ו א י ־ ש ם ב מ ס ל ו ל ם ה א ר ו ך ה צ ט ר פ ו לזרם .ה כ ל ל י ו ה מ ת מ י ד של.יהודים,הפוגים מ ע ר ב ה ,ל מ ח ג ו ת ב ג ר מ נ י ה א ו באיטליה•:.־. .ה ח ל מ ש נ ת 1946/47פ ת ח ה ו ע ד ה י ה ו ד י ה ד מ ו ק ר ט י במסע• נ מ ר ץ גגד ה ר פ ת ק א ו ת הציונים .ה ם ה א ש י מ ו • א ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב ע ל ת ־ יהודים ,ל ע ז ו ב ה כ ל ו ל צ א ת ל ד ר ך ו ל י ה פ ך ל א ב ק א ד ם ב מ ח ג ו ת ה פ ל י ס י ם בגרמניה .ה ת נ ו ע ה הציונית ה כ ח י ש ה נ מ ר צ ו ת שידה ב ד ב ר .ה פ ד ר צ י ה ה א ר צ י ת ה ת ג ו נ נ ה ב כ ך שהיא ע ו ס ק ת ב ע ל י ה מ ב ו ק ר ת בלבד ואין ל ה לשאול.את משלב קשר ל ב ר י ח ת יהודים פי ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית. הניגודים לשלב היוצאים לדרך ׳ ב י ח מ ת ם העצמית, מבלי • .׳ . - .׳ העימות קיים ניגוד מ ת מ י ד ,ש ה י י ת י מ כ נ ה א ו ת ו סרגי ,בין מ צ ב ה ע ם היהח־י ו מ צ ב ה ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת .כ כ ל ש ה מ צ ב המדיני ,ה כ ל כ ל י ו ה ח ב ר ת י ש ל היהודים ס ו ב של יותר ,כן נ ח ל ש ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת .כ י ה ו ד י א ת ה חייב ל ה י א ב ק ע ל זכויות ה מ י ע ו ט היהודי ב כ ל א ת ר ו א ת ר ,ו כ כ ל ש א ת ה ק ו צ ר ' ה צ ל ח ה ב מ א ב ק זה ו מ צ ב ה י ה ו ד י ם מ ש ת פ ר ,כן פ ו ח ת ע נ י נ ם ב פ ת ר ו ן ה צ י ו נ י ש ל ״ ל ך ־ ל ך ״ .אתי מ ע ג ל ה ק ס מ י ם ה ז ה ק ש ה לפרוץ. כ פ י ש ה ס ב ר נ ו לעיל ,ה ר י ע ם י צ י א ת ר ו מ נ י ה מן ה מ ל ח מ ה ה י ה ק ל ל ה ע ל ו ת * מתוך :״אשר לא נשאו לשוא נעוריהם״ ,הוצאת ״רשפים״ ,ת״א. 166 א ת כ ל יהודי רומניה ,ו ג ם ל א ח ר מ כ ן ל א ח ס ר ו מועמדים ,כי ג מ צ א ו ר ב ב ו ת מד פ ל י ט י ם .והמון יהודים מ ס כ נ י ם ש נ ש א ר ו ב מ צ ו ק ת ם . אבל ככל .שהמצב .השתפר ה ו ס ב ה ת ש ו מ ת ה ל ב ל ב ע י ו ת א ח ר ו ת .ה א י נ פ ל צ י ה ה ד ו ה ר ת א י פ ש ר ה עשיית .ע ס ק י ם ל א ׳רעים .האוירה ה כ ל ל י ת ה ש ת פ ר ה .יהודים ה ת ק ב ל ו ל ל י מ ו ד י ם ג ב ו ה י ם .ה נ ו ע ר היהודי זרם ב ה מ ו נ י ו ל א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת .נ ו ע ר זה מצאי ע נ ק ר ב גם; ב ת נ ו ע ה ה ק ו מ ו ־ ני6טית ,הן מ פ נ י ש ט ו ב ל ה י ו ת ב י ח ס י ם ט ו ב י ם עם מ י ש ה ע ו צ מ ה .מ ו פ ק ד ת בדו וכן מ פ נ י שבימים ב ה ם ט ר ם ז כ ת ה ב ש ל ט ו ן א ב ס ו ל ו ט י הופיעה ה ת נ ו ע ה .ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת כהתגלמות מצב ה ט ו ב ב ע ו ל ם .ה י א נ א ב ק ה ע ל מ ה שהיה ט ו ב טוב מ ח ר :א ב א הרוויח ו צ ד ק .ומקובל .נוצר ד א ג ל ר ו ו ח ת ה ב ן ואילו ה ב ן ח ל ם ופעל למען ס ד ר י ע ו ל ם טובים י ו ת ר ו צ ד ק י ם יותר ,ה ג ם ש ה ע ו ל ם ה ז ה — החדש ,ש ל ה ק מ ת ו נ ל ח ם • ה ב ן — ע ל ו ל ל פ ג ו ע ב א פ ש ר ו ת ק י ו מ ו ש ל אביו. בתקופה זו עדיין י נ ש מ ר הקומוניסטית, אליה בשלב אשר באירוניה מ ס ו י מ ת , בהשקפותיהם היהדי: לגיסו יהדית ואינם עקרון זה ואולי מתעלים ״כאילו רק הדו־קיום טרם החלה בין להתנכל ב ז ל ז ו ל ־ מ ה ,כפי לרמת המחשבה היהדים סובלים הציונית ,והמפלגה התנועה ליריבתה. ,אלא שהתייחסה שמתיחסים ; ל א נ ש י ם ׳ ה מ ו ג ב ל י ם הדרושה, וכאילו נשארים והם בעולם קיימת קשורים רק בעיה ואין ג ם מ ד ו כ א י ם א ח ר י ם ,כ ג ו ן ה ש ח ו ר י ם ו כ ר ,ש ג ם א ו ת ם יש להציל. ה פ ת ר ו ן א י נ נ ו ב ה צ ל ת ה י ה ד י מן ה מ כ י ם אותו ,א ל א ב מ י ג ו ר ה כ ו ח ה מ כ ה ״ ,ט ע נ ו הקומוניסטים .ת ק ו פ ה זו נ מ ש כ ה ע ד ל א ח ר כ י נ ק מ ד י נ ת י ש ר א ל ב־ .1948ל צ ר כ י ה ם ה ם יצרו מ כ ש י ר פ ו ל י ט י מ י ו ח ד ל ג י ט ו ה י ה ד י ,ב מ ת כ ו נ ת ״הוועד ה י ה ד י ה ד מ ו ק ר ט י ״ בשביל שהוקם אותם היהדים, ג ח ו ת י הדרגה, ש ט ר ם יצאו ב מ ו ב ן הגפשי ,מן הגיטו. בינתיים גבר תהליך ההשתלבות ר ב י ם היו פ ע י ל י ם ב מ פ ל ג ה ו ה ג י ע ו ב ה של היהדים במנגנון המשטר החדש. ל ת פ ק ד י ם ב כ י ר י ם ביותר .א ל ה ל א ר א ו עצמם כ י ה ד י ם ,אלא כבני מ ע מ ד הפועלים של עמלי־כל־העולם ,ד ו ק א אותם פעילים שהמפלגה יהדים שלחה אותם לפעול ב״וועד ה י ה ד י הדמוקרטי״ חשו עצמם נפגעים על שהוסבו למסלול צדדי ובלתי חשוב. ב ב ו א היום ,כ א ש ר ה ו ו ע ד ה ת ח י ל ב פ ע י ל ו ת ו ה ע ו י נ ת כ ל פ י ה ת נ ו ע ה הציונית, ה ת ע ו ר ר ויכוח מ מ ו ש ך ,ה א ם המעז־ ה ו א א ש ר יזם א ת ה ג ז ר ו ת נ ג ד ה י ה ד י ם ,או שמא הוא ל א היה א ל א מ כ ש י ר ב ד י המפלגה הקומוגיסטית .עד היום הזה רבים ה ם הטוענים כ י ה ו ו ע ד ה ו א א ש ר הצטיין ב ע ו י ג ו ת ו ו ל ו ל א פ ע י ל י ו ה י ה ד י י ם ,הייגו מגיעים ל ד י הסכם עם הלא י ה ד י ם ,שהיו מעונינים ביציאת ה י ה ד י ם מארצם. לי נראה שמצויות ראיות ,כי ה ת ע ד הדמוקרטי לא נקף א צ ב ע ב כ ל ענין שהוא מ ב ל י ל ק ב ל ה ו ר א ו ת ,א ך ק ו צ ר ה י ר י ע ה א י נ ו מ א פ ש ר ל י ד י ח נ ר ח ב ב נ ו ש א . א נ י מ ס ת מ ך ,בין ה ש א ר ,ע ל פ ג י ש ו ת י ב כ ל א ע ם ה ד ״ ר ס נ ד ו ל י ב ל ד ,ש ה י ה ב ז מ נ ו אחד ה ד ו ב ר י ם ה ר א ש י י ם ש ל הוועד .א נ י ב ט ו ח ש א י ש זה ,ש ה י ת ה בו מרירות מ ס פ ק ת ע ״ מ שיוכל ל ב צ ע כ ל ד ב ר נ ב ז ה ב ע ו ל ם ,א י ש ל ל א מ צ פ ח א נ ו ש י ש ע ש ו י היה ל ע צ ר ו מ מ ע ש י נ ב ז ו ת — ג ם ה ו א ל א ה י ה מ ס ו ג ל ל ב צ ע ב ע צ מ ו ד ב ר כ ל ש ה ו . מ ר י ר ו ת ו נ ב ע ה ג ם מ ש ו ם ש ר א ה פ ח י ת ו ת כ ב ד ב כ ך ,ש א ל מ נ ט כמוהו ,ל ו ח ם ותיק, ח ת נ ו ש ל ״גיבור ה מ פ ל ג ה ״ )שנרצח ע״י המשטר ה ק ד ם ( הועבר מקו הפעולה המרכזי ש ל ה מ פ ל ג ה א ל מ ס ע ף ב ל ת י ח ש ו ב של ה״יבםקציה״ ברומניה. על אף ה פ י ת ד העצום שהיה טמון ברעיון של תנועה כלל־עולמית ,המציעה 167 פ ת ר ו נ ו ת ל כ ל מדווי העולם ,הצועדת ל ק ר א ת נצחון ב ט ו ח ועושה כ ל ש ב י כ ל ת ה ל כ ב ו ש א ת ל ב ה נ ו ע ר היהודי ,כ פ י ש ע ש ת ה ה ת נ ו ע ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ב ר ו מ נ י ה בימים ההם ,התבססה• התנועה הציונית היטב וניהלה פעילות בשלב נרחבת ,אם כי ז ה ה ת ע נ י נ ו ב ה ק ו מ ץ א ל י א ל י ס ט י ם ,פ ל י ס י ם ו ש כ ב ו ת מ צ ו ק ה )שהיו נ ר ח ב ו ת ל מ ד י ( ; הנוער הצליחו לספל י פ ה בפליקים הצעירים ,ש ב ח ל ק ם נקלםו בקיבוצי־ תנועות הכשרה ובבתי־ילדים שהוקמו במתכונת מוסדות ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ; הוקמה ג ם מחלקה לעליית־הגוער ב מ ר כ ז החלוץ, א ו ג ו ס ט 1947 ובראשו ע מ ד עד ״הנוער שליח ה צ י ו ג י ״ י ה ו ד ה שערי. ב א פ ר י ל 1945פ ו ר ס ם ב ש ב ו ע ו ן ״ ר י ג ש ס ר י ה נ ו ס ט ר ה ״ ע ל מ ב צ ע ה ח ז ר ת פ ל י ס י ם מברה״מ. שחזרו המבצע התחיל ב ־ 3במרס והסתיים ב־ 23באפריל. ב ל י ע ה זו גאמר כ־ 18,000פ ל י ס י ם מ ב י ן ה מ ג ו ר ש י ם ו א ח ר י ם ש ה צ ל י ח ו ל ה י ר ש ם כפליםים. ח ב ר י תגועת־הגוער גמצאו ע ל הגבול בצפון ועזרו ב כ ל ד ב ר לבאים ובגי הגוער ש ב ק החוזרים הופנו לקיבוצי־הכשרה .הסיפול בגוער ז ה הצליח .מבצע שגי של ה ח ז ר ה ה מ ו נ י ת ש ל פ ל י ס י ם מ ב ר ה ״ מ ה ל ב א ב י ב .1946 .ב א פ ר י ל 1945ה ת ח י ל ו ה ח ר י ם ל ט ר ג ם י ל ב ג ל ה צ פ ו ג י ת ש ר ל י ה מ ג ו ר ש י ם ל א ו ש ר ץ , ושלא כ מ ו במקרה ש ל פליסי כיאות טרנסניםטרל ,לא תנועות הנוער לטפל הצללו ב פ ל י ט י ם א ל ה .ניצולי אושויץ ל א ה י ו מ ו כ נ י ם ל ה ש ת ל ב ב ק י ב ו צ י ־ ה כ ש ר ה . מחגות־הריכח המאיסו ע ל ל ם כ ל מסגרת מחייבת, ב כ ך שבצפון דתית סרנסילבנל, בעלת אוכלוסל וסיבה נ ו ס פ ת ה י ת ה נעוצה קיצונית, החלוצית התנועה ל א ה י ת ה כ ה נ פ ו צ ה כ מ ו בין פ ל י ם י ס ר נ ס נ י ס מ ר ל ,ש ר ו ב ם ה י ו מ ב ס ר ב ל ו מ ב ו ק ו ב י ג ה הצפונית. ב א ב י ב 1946 הפליגה מקונססנצה אניית ה מ ע פ י ל י ם ״ מ כ ם נורדאו״, כשעל ס י פ ו ג ה 1,666מעפילים ,ב ר ו ב ם ה ג ד ו ל ח ל ו צ י ם ו ם ל י ס י ם .ע ם ה פ ל ג ת ה א נ י ה ה ת ר ו ק נ ו קיבוצי־ההיבשרה ל ב ר י ם ח ד ש י ם ג ק ל ס ו ב מ ק ו ם ה ע ו ל י ם .ה י ו א ל ה צעירים ,מ ח נ י כ ל החדשים ש ל התנועה החינוכית, ומספר קיבוצי הכשרה א ף גדל. ה ו ק מ ו גם מוסדות־נוער וכן ח ו ל בקולנסינה ,ששימשה ב י ת ־ ס פ ר למדריכים וגם להנדסאים ח ק ל א י י ם ,ו ב ה ג ע ר כ ו קורסים ב ־ ; 1 5ע נ פ י ם .ח ק ל א י י ם . :ד ג נ י ם ,פרחים ,ירקות ,כרם, חקלאיות וכר. מכוגות תנועה ה ת ל מ ל י ם חיו ביקולקסיבים ש ל פלוגות הכשרה, כל ו פ ל ו ג ת ה ,ל פ י כ ל כ ל ל י השיתוף ,ו ל מ ד ו ו ע ב ד ו ב ה ת א ם ל ת כ נ י ת ה ל י מ ל י ם ש ל ב י ה ״ ס ,כ נ ה ו ג ב ב ת י ״ ס ח ק ל א י י ם פ נ י מ י י ת י י ם ; ה ק ו ר ס י ם ש ל ב י ת ה ס פ ר זכו ל ה כ ר ת ו ש ל מ ש ר ד ה ח י נ ל הרומני .ב י ת ה ס פ ר ה ז ה ה ת ח י ל ל פ ע ו ל ב ס ו ף 1945. ע ם 35ת ל מ ל י ם ל ג י ע ב ש נ ת ו ה א ח ר ו נ ה ,1947/48 ,ל ־ 7 0 0ת ל מ ל י ם ,ל פ י ח ל ו ק ה ש ל ש ת י פ ל ו ג ו ת ל כ ל תנועה וחנועה. ב ע ו נ ו ת ה ק ת ש ל 1946—1945א ו ר ג נ ו מ ח ג ו ת ק ת ג ד ו ל י ם ,ב ו ה ש ת ת פ ו אלפי ב נ י נוער ,ד ב ר ש ה צ ב י ע ע ל ה ה ת ע צ מ ו ת ש ח ל ה ב ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ד ה ח ל ו צ י ו ת .כ ל ת נ ו ע ה ריכזה ב מ ח ג ו ת הקיץ ש ל ה כ־ 800ח ב ר י ם ,ו ב ש ג ת 1947ה ג י ע מ ס פ ר ה מ ש ת ת פ י ם ל א ל ף ב ע ר ך ב כ ל תנועה. ע ד ל־ 1947ה י ו כ מ ע ט כ ל ה ע ו ל י ם מ ק ר ב ה ח ל ו צ י ם ה י ר ל י ם ש ל הספינות לא התאימו לעליית משפחות עם ל פ ל י ט י ם ,כי ה ת נ א י ם ילדים וזקנים. השלב ב ו צ ו ר פ ו ל ע ל י ה ג ם מ ש פ ח ו ת ה ת ח י ל ב ס פ ט מ ב ר ,1947ב ה פ ל ג ת ה א נ י ו ת ״גאולה״ ו״מדיגת הללים״. מ ל ב ד ה א נ ל ״ מ פ ס גורדאו״ ל א ה פ ל י ג ו א נ י ו ת מ ע פ י ל י ם נ ו ס פ ו ת מחופי רומניה 168 ב ש נ ת .1946ל ע ו מ ת ז א ת ה פ ל י ג ו ש ל ו ש א נ י ו ת ע ם עולים מ ר ו מ נ י ה מ ח ו פ י י ו ג ו ס ל ב י ה . ביולי המעפילים הפליגה אניית כ ש ע ל ס י פ ו נ ה 2679 ״הגנה״ בסוף מעפילים; השגה ע ב ת ליוגוסלביה כ מ ה אלפי חלוצים בגקודת הגבול דימבוליה ושהו כמה ש ב ו ע ו ת ב י ו ג ו ס ל ב י ה ב ת נ א י ם ק ש י ם ביותר ,ע ד ש ע ל ו ע ל ס פ י ג ת ה מ ע פ י ל י ם ״ כ נ ס ת ישראל״ .בין 3,847ה ע ו ל י ם ש ה ג י ע ו א ר צ ה ע ם ״ כ נ ס ת ישראל״ ,ו ה ו ג ל ו ל ק פ ת ס י ן , ה י ו ג ם כ מ ה מ א ו ת א י ש שיצאו לדרך באניה ״אגיה־אנסטםיה״ א ו ״הקדושה״. ה א נ י ה ט ב ע ה ב ל ב י ם ו נ ו ס ע י ה ה ו ע ב ד ו ל ״ כ נ ס ת ישראל״ ,מ ב ל י ש נ ג ר מ ו ק ר ב נ ו ת בנפש. ב ־ 1946ה ת ח י ל ה ב פ ר י ס ו ע ד ת ה ש ל ו ם ו ה ס כ ם ה ש ל ו ם ע ם ר ו מ נ י ה נ ח ת ם ב ־ 1 0 ב פ ב ר ו א ר .1947 בעובדה בהתחשב היתד. שרומניה מעתינת השלום בחתימת ג ם ע ם א ר ה ״ ב ש ל א מ ר י ק ה ו ב ר י ט נ י ה הגדולה ,ה י א ה ס כ י מ ה — ב ע ק ב ו ת ה ס כ ם בין ה א מ ר י ק נ י ם ל ר ו ס י ם — ל ה ר ש ו ת פ ע י ל ו ת פ ו ל י ט י ת ח פ ש י ת המפלגות לשתי ההיסטוריות ,כ פ י ש כ ו נ ו ב ר ו מ נ י ה ,ואכן ,פ ע י ל ו ת ן חודשה .כ ל א ח ת מ ש ת י ה מ פ ל ג ו ת ו ה ל א ו מ י ת ־ ח ק ל א י ת ( ה ו צ י א ה ל א ו ר ע ת ה משלה ,ו א ל ה ה ת ק י פ ו ב ש צ ף )הליברלית ק צ ף א ת השלטון .א ז ב ח י ר ו ת ״חפשיות״ .מ ע ר כ ת ה ב ח י ר ו ת הוחלט ע ל עריכת ה ת נ ה ל ה א מ נ ם ב ח ו פ ש יחסי ,א ך ל א כ ן ה ב ח י ר ו ת עצמן. ג ם יהודי רומניה התכוננו ומלבד לבחירות, השתתפותם בבחירות הערה ה כ ל ל י ו ת נ ק ר א ה צ י ב ו ר ה י ה ו ד י ב ו ־ ז מ נ י ת ל ב ח ו ר כ נ צ י ג י ו ל ק ו נ ג ר ס הציוני ה כ ״ ב , ש ע מ ד להיערך ב ס ו ף ה ש נ ה ב ב ז ל .ב י ח ס ל ב ח י ר ו ת ה כ ל ל י ו ת שררה ב ק ר ב ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית נ ט י ה ל ת מ ו ך ב ״ ח ז י ת ה ל א ו מ י ת ה ד מ ו ק ר ט י ת ״ ,ש כ ל ל ה א ת ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם , המפלגה הסוציאליסטית, הליברלים טאטארסקו, של הלאומית־חקלאית א ל ק ס נ ד ר ס ק ו ,א ת מ פ ל ג ת ו ש ל פ ט ר ו ג ר ח ה רה״מ ,ופלגים ואישים של נוספים .זה ה י ה ״קוקטייל ד מ ו ק ר ט י ״ ב מ ת כ ו נ ת ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת כ ד י ש ל א ל ל כ ת ל ב ח י ר ו ת ח פ ש י ו ת בגפם ,ל ב ל תתגלה היהודים נ ט ו בפומבי לתמוך האמת של בחזית זאת ,לא התמיכה משום המועטת שיש ל ה ם שחסרו להם בציבור. הסתייגויות כלפי ה״חזית״ ,א ל א מ ש ו ם ש י ר י ב י ה ח ז י ת ,א ו ת ן מ פ ל ג ו ת היסטוריות ,ל א נ י ב א ו ט ו ב ו ת ליהודים ,ואפילו ה מ פ ל ג ה ה ל א ו מ י ת ־ ח ק ל א י ת נ י ה ל ה מ ס ע ב ח י ר ו ת ב ס ג נ ה אנטישמי, ב ה ד ג י ש ה ש ת מ נ י ה מ נ ו ה ל ת ב י ד י היהודים ,ש ה ם ב ע צ ם הקומוניסטים. ה נ צ י ג ו ת ה י ה ו ד י ת ה ר ש מ י ת ה צ ט ר פ ה לחזית .ב ־ 2 6ב א ו ק ט ו ב ר 24 ,1946ימים ל פ נ י הבחירות ,נ ח ת ם ה ס כ ם א ל ק ט ו ר ל י ב י ן ה ״ ח ז י ת ה ל א ו מ י ת ה ד מ ו ק ר ט י ת ״ ו ש ל ו ש ה גופים ייצוגיים ש ל יהודי ר ו מ נ י ה :ה ו ו ע ד ה ד מ ו ק ר ט י היהודי״ ) ש נ י ה ל א ת ה מ ו ״ מ ב ש ם החזית(, המפלגה הלאומית היהודית של החוגים ו״הת&חדות הציוניים, יהודי רומניה״ ש ל פ י ל ד ר מ ן .ג ם פ י ל ד ר מ ן ,א ש ר ב מ ש ך כ ל ה ש נ י ם ת מ ך ב מ פ ל ג ו ת ההיסטוריות נ ת ן ידו להצטרפות לחזית. ההזית הבטיחה לשוהפיה היהודיים ש ל ו ש ה מ ק ו מ ו ת ב ט ו ח י ם ב פ ר ל מ נ ט .ב ר נ ר ד רורליך ,ל ש ע ב ר יר׳ר ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ה י ה מ ו ע מ ד ה מ פ ל ג ה ה ל א ו מ י ת ה י ה ו ד י ת ,א ד ו א ר ד מ נ ו ל ס ק ו ,נציג ה ה ת א ח ד ו ת ש ל פילדרמן ,ואילו ב ש ם ״הוועד״ ה י ה מ ו ע מ ד ה מ ה נ ד ס דסקלו־דורון ,מ נ ה י ג מ ש מ ר ־ ה ש ו מ ר הצעיר ,ד ב ר ה מ ו כ י ח ש ה ו ו ע ד ה י ה נ ד י ב ע ד כ ד י כך ,ש א ת ה מ נ ד ט ש ל ו העניק ל מ נ ה י ג ציוני. ה ב ח י ר ו ת נ ע ר כ ו ב ־ 1 9ב נ ו ב מ ב ר .1946״ ה ח ז י ת ״ השיגה נצחון מ ו ח ץ ו מ פ ת י ע . 349צירים מ ת ו ך .414ל ש ת י ה מ פ ל ג ו ת ה ה י ס ט ו ר י ו ת ל א ה י ה כ ל ס פ ק ש ה ת ו צ א ו ת ; 169 זויפו, אבל השיגו ה מ פ ל ג ו ת ׳ ההיסטוריות הנציגויות דוקא הבחירות באזור בוטושן-שבו גצחון מ ו ח ץ הציג ורורליך הדיפלומטיות של ארה״ב ובריטניה את .מועמדותו גכגס לא רורליד, לפרלמנט... לל הגדולה :ה ש ת ר כ ו תורים ארוכים ש ל א ז ר ח י ם ,ש ב א ו ל ה צ ה י ר ע ל זיופים ב ב ח י ר ו ת . .א נ י מ נ י ח ש ע ד ו י ו ת א ל ה מ ו נ ח ו ת בגנזך .כלשהו .באזורים מסוימים שררה מ ת י ח ו ת לאור ת ו צ א ו ת הבחירות .האיכרים נ ש ב ע ו ש ב א ז ו ר י ם ש ל ה ם ,איש ל א ה צ ב י ע בעד,יה,י,חזית״ .ה ש ל ט ו ן ה ל א י ת ן ב ל י הבחירות מארגני מעטים ל כ ל ע ב ר ל ל א ב ע י ו ת .רציניות. ב מ ח ג ה הציוגי ש מ ו ל ב ל מ ת ר ח ש .ה ם היו ש ק ו ע י ם ב מ ס ע ה ב ח י ר ו ת שלהם ,ש נ ר א ה להיות חשוב בהרבה מהבחירות ל פ ר ל מ נ ט ברומגיה .מ י ט ב ה כ ל ו ת ל מ ש א ב י ם ה ו ש ק ע ו :ב מ ס ע •בחירות מ ר ש י ם י-.דל י ומוגזם ,ל ד ע ת י — ל ק ו ג ג ר ס הציוני. מ י ש ו ב ג ב ג י ס ט י ז״ל סיכם• א ת ה מ ב צ ע ב ־ . 3 0ב נ ו ב מ ב ר .. ל מ ע ל ה מ־..114,000אלף שקלים. נמכרו כארבע אחוז מאות.אלף נביא אם ,1946ב א מ ר ו ש ב ר ו מ נ ל . בחשבון ש ב ר ו מ נ י ה י .חיו־ א ז ל ל י ם ,ל ש ק ל נ מ כ ר ר ק .ל מ י ש ה ו א מ ע ל ל־ ,18ה ר י ש ה ו ש ג ע צ ו ם ; אני גם מניח שהמפלגות הגדילו• א ת מ ס פ ר ה ש ק ל י ם ׳ ולפעמים גם א ת קנייתם מקופת המפלגה .אחד החברים כ ת ב מימנו ל א ח ר .שנים :״האמנתי, כ ר ב י ם מ ח ב ר י ,ש ג ו ר ל עם י ש ר א ל ו ע ת ל ו ת ל ו י י ם ב ב ח י ר ו ת א ל ה ו ב ה צ ל ח ת סיעתנו• גציג מ ש ל ה לבזל״ .יש ל ה נ ל ש כ מ ל ו ה א מ י נ ו ג ם ר ב י ם אחרים .ה ח ו מ ר לשלל המלפס בבזל, ש ה ל ב ק ע ל הקירות ,ש ק ר א התחרה לפרלמנט, מהלך בהצלחה בחומר של להצביע• ב ע ד המפלגות הסיעות הציוניות שהשתתפו הרומניות לקונגרס בבחירות• ואולי אף עלה ע ל ל ן . לקונגרס הבחירות שובש ברוב המקומות. כל סיעה שיבשה אותן ב א ו ת ו ישוב ש ב ו חששה לתבוסה .בסופו ש ל ד ב ר ישבו נציגי הסיעות והחליטו ע ל ח ל ו ק ת ה מ נ ד ט י ם שהגיעו ל ר ו מ נ ל ,כ ד ל ק מ ן : הרביזיוגיסטים ״. 3מגדטים השומר־הצעיר 2״ איחל־מפא״י 5״ העובד הציוני־ריגשטריה מזרחי אינני ותורה ו ע ב ל ה י 2 ״ 2 ״ י ל ע ל מ י ניחן ה מ נ ד ט ה ח מ י ש ה ־ ע ש ר .ב א ח ד ה מ ק ו ר ו ת כ ת ו ב ש ל ר ו מ נ ל נ י ת נ ו ר ק 14מ נ ד ט י ם ,א ך א נ י זוכר ש נ ס ע ל ב ז ל ג ם נ צ י ג ה כ ל ל ־ציוניים ,מ ר איצקר, אינני אולם ב ט ל אם א מ נ ם נ ס ע ב ת ו ר ציר. לאחר הבחירות של שנת ,1946ח ל ו ב ר ו מ נ ל ש י נ ר י ם מ ה ו ת י י ם .ה א ו פ ו ז י צ ל נעצרו שהיתה פ ע י ל ה ב־ ,1946ש ו ת ק ה ח ד ש י ם מ ס פ ר ל א ח ר מכן, וביולי 1947 מנהיגי המפלגה הלאומית־חקלאית ,באמתלה שניסו לברוח לחו״ל, ל ם הועמדו לדין. ה ש י נ ר י ם ה צ ב י ע ו ע ל ע מ ד ה נ ו ק ש ה י ו ת ר כ ל פ י י ר י ב י ם פ ו ל י ט י י ם .היתד .ת ח ו ש ה ברורה ש ה מ ש ט ר צועד לקראת חיסול יריביו ו ל ה ק מ ת מ ש ט ר חד־מפלגתי ,ואף־ ע ל ־ פ י ־ כ ן צויינה שנח לתנועה 1947כ ש נ ה טובה ,א ו ל י אף׳ ה ט ו ב ה ב י ו ת ר ,ביחסי ה מ ש ט ר ה צ י ו נ י ת .האיגטרס ה ג ל ו ב ל י ש ל ה מ ד י נ י ו ת ה ק ו מ ו ג י ם ט י ת ,ש ג ר ס ה ת מ י כ ה ב ת נ ו ע ה הצלונית ,איזן א ת ה א י נ ט ר ס ש ל מ ד י נ י ו ת פ נ י ם ,ש ת ב ע ל ב ט ל א ת ה פ ע י ל ו ת הציונית 170 ברומניה. עתידודים ביחסים שבין התנועה הציונית והגוש הקומוניסטי ־:. במושב המיוחד ש ל ע צ ר ת האומות המאוחדות ,באביב גרומיקו; ,1947ה פ ת י ע א נ ד ר י י ר א ש ה מ ש ל ח ת ה ס ו ב י י ט י ת בארים ,ב נ א ו ם פ ר ו ־ צ י ו נ י ברעיון ובתמיכה ה ק מ ת ה של מ ד י נ ה יהודית .א מ נ ם ח ל ף זמן ע ד א ש ר הקו הזה ,כ פ י ש ב ו ט א ע ״ י גרומיקו ב ע צ ר ת האו״ם ,נ ק ל ט ב ת ו ד ע ת ם ש ל מזכירי ה מ פ ל ג ה ב ע י י ר ו ת ר ו מ נ י ה — ב א ש ר таאז ל י מ ד ו •אותם ,כ י הציונים נ מ נ י ם ע ל אויבי מ ע מ ד ה פ ו ע ל י ם .ו א ם עד לבחירות הכלליות, ,1946 שהתקיימו בנובמבר נחשב כל מי ל ש ו ת ף רצוי שלא• היה נ ג ד ה מ ש ט ר ,הרי ש מ ע ת ה ואילך כ ל מ י ש ל א היה בעז־ — ר א ו ה ו כ א ו י ב . א ך ב ס ו פ ו ש ל •דבר -המסר .ש ל ג ר ו מ י ק ו נ ק ל ט ג ם כאן ,ו ע ת ־ ד ו ד י ם ה ח ל ה ב י ח ס י ם שבין ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ו ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם . שינוי מדיניות שהופעלו היהודית ב ר ה ״ מ כ ל פ י ה צ י ו נ ו ת מ ח ד ־ ג י ס א ,וחוקים כ ל כ ל י י ם ק ש ו ח י ם מאידך־גיסא ,גרמו ובשכבת האמידה לשינויים מרחיקי־לכת ה מ ש כ י ל י ם - ,אשר בהשקפתה ע ד אז התייחסו של האוכלוסיה לרעיון בביטול הציוני ,מ א ח ר ו פ ק פ ק ו ב ס י כ ו י י ו ה מ ע ש י י ם ל ה ת מ מ ש ,ולא א צ ה .להם ה ד ר ך ל ע ל ו ת ארצה ,כי ח ש ו ב ט ו ב ליד ס י ר ־ ה ב ש ר הרומני .חוגים א ל ה ה ג י ע ו ע ת ה ל מ ס ק נ ה , ש א ם א מ נ ם ה כ ר ח ה ו א ל ש נ ו ת א ת ס ג נ ו ן חייהם ,כי אז מ ו ט ב ל ה ם ל ע ש ו ת ז א ת בארץ ישראל. במשך התנועה שנת 1947 א פ ו א שינויים פוליטיים מ ה ו ת י י ם חלו המבקשים לעלות ה צ י ו נ י ת וכן מ ס פ ר וממדי ברומניה, 1947 א ר צ ה — ג ד ל ו ע ד מאד. נ ר ש מ ה כ ש נ ת ע ל י ה ש ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ט ר ם ד ע ה כמותה. באביב א( אצ״ל( 1947ה ג י ע ו ל ר ו מ ג י ה ק ב ו צ ת ש ל י ח י ״הגנה״ ) ו ב נ פ ר ד ש ל י ח ש ל ע ״ מ ל א מ ן אימון צ ב א י ח ל ק י א ת ה מ ו ע מ ד י ם לעליה .ה ם ה ת ח י ל ו ב א י מ ו ן קבוצות ואלה עזרו להם ש ל מפקדי כיתות, שגיתן ,ב ע י ק ר ב מ ס ג ר ת מ ח נ ו ת הקיץ ש ל שידענו מעולם. הקיץ לא האימונים חברים א ח ״ כ באימון רבים ככל ,1947שהיו ,כ א מ ו ר ,ה ג ד ו ל י ם ב מ ח נ ו ת כללו, תיאורטית, אימה בגשק חם, אבל כ ג ר א ה ש ה י ו ג ם יוצאים מן ה כ ל ל .ב מ ח נ ה הקיץ ש ל גורדוניה ,ב״סנז׳ורז׳ ״ ,י ש ו ב ק י ט נודע ,נוצרו ב ע י ו ת ב ע ק ב ו ת זאת .ל מ ש ט ר ה נ ו ד ע ש ב ח ו ר י ם יהודים מ ת א מ נ י ם צ ב א י ביער. אימון שוחררו במשטרת ב( חברים מההנהגה ל א ח ר כ מ ה ימים ,א ב ל ה ר א ש י ת ש ל גורדוניה נ ע צ ר ו .אמנם• ה ם ד ע ו ל ס פ ר ע ל גישה ק ש ו ח ה ש נ נ ק ט ה כ ל פ י ה ם ה ב ט ח ת ו ע ל איומים .שהושמעו .באזגיהם. האינפלציה הדוהרת, ש ל א •פסקה מ א ז . כ נ י ע ת רומגיה, והגיעה למאות אחוזים בשנה ,כ א ש ר מ ש כ ו ר ת ה פ ק ד י ם נ ש ח ק ה מ מ ש מ ר א ש י ת ה ח ד ש ו ע ד ס ו פ ו — ה י ת ה ז ק ו ק ה ל פ ת ר ת רדיקלי .ה כ ל ד ע ו שייצוב ה מ ט ב ע ע ו מ ד ב ש ע ר ,ש ה מ מ ש ל ה מעבדת ת כ נ י ת העשויה לפתור א ת בעית האינפלציה ,א ב ל איש ל א י י ע ש ה ה ד ב ר .ה פ ק ד י ם ש ע ס ק ו בשינוי ה מ ת ו כ נ ן ,ה ו ח ז ק ו ד ע כיצד ב ב ד ד גמור, במבנים ש מ ת ו כ ם ל א יצאו ב מ ש ך כ ל ח ד ש י ה כ נ ת ה מ ב צ ע .ד ב ר ל א ה ד ל ף ה ח ו צ ה . באוגוסט 1947 הוחלף הכסף בכסף חדש ונקבעה מערכת מחירים כללית חדשה .ל כ ל א ז ר ח ה ו ע נ ק ה ה ז כ ו ת ל ה ח ל י ף ס כ ו ם כ ס ף קטן .י ת ר ת ה כ ס ף ,ש ה י ת ה בדי את האזרח ,ב מ ז ו מ נ י ם או ב פ ק ד ת ,ה ל כ ה ל א י ב ד .ב ע ל י ח נ ד ו ת נ א ל צ ו ל ה ח ז י ק חנויותיהם פתוחות ביום האחרת הקובע ולמכור א ת סחורתם ב כ ס ף ישן. ס ו ח ר י ם א ו י צ ר נ י ם ש נ י ס ו ל ע ק ו ף ה ו ר א ה זאת ,א ו ל ה ס ת י ר ס ח ו ר ו ת ,נ ע נ ש ו ק ש ו ת . הם הוצעדו ב ר ח ו ב ו ת העיר כ ש ע ל גבם ועל חזיהם ש ל ט ועליו ה כ ת ו ב ת :״אני 171 א ו י ב העם ,נ י ס י ת י להרעיבו״ .א נ ש י ם ה ת נ פ ל ו ע ל ה ח נ ו י ו ת ,ו ק נ ו מ כ ל ה ב א ע ל א י כ ר פ ל ו נ י שרכש ,מ ר ו ב ב ה ל ה , סופר לד. ש מ ו נ ה א ר ו נ ו ת קבורה ...ו ס ו פ ר ע ל א י כ ר י ם ש ת ל ו ע צ מ ם ליד שקי ה כ ס ף ש א ג ר ו ב ת ק ו פ ת ה א י נ פ ל צ י ה .ק י י ט נ י ם ה פ ס י ק ו 'את לבתיהם, חופשתם והסתלקו במהירות כרטיסי נסיעה כל עוד יכלו לקנות ב כ ס פ ם הישן .ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ה פ ס י ק ו א ת ה ק י י ט נ ו ת . ייצוב ה מ ט ב ע ,ו ה ה ו ר א ו ת ה כ ל כ ל י ו ת ה ד ר ק ו נ י ו ת ש ב א ו ל א ה ד מכן ,פ ג ע ו ק ש ו ת ה ע ס ק י ם היהודיים ,ושימש ג ו ר ם מ כ ר י ע ב ה ג ב ר ת ה ה ח ל ט ה שיש ל ה ס ת ל ק בבעלי ו ל ע ל ו ת א ר צ ה .ר ב י ם מ א ד ה ת ר ו ש ש ו א ו ש נ ג ד ע מ ט ה ל ח מ ם ,ו ה פ ת ר ו ן ה י ה :עליה. מבצעי ההעפלה ,שאירעו בסוף ג( באוגוסט מאות ,1947ה ש מ ל ו א ת ה א ו י ר ה ב ר ח ו ב היהודי. ,1947ימים מ ס פ ר ל פ נ י י י צ ו ב ה מ ט ב ע ,י צ א ה ל ה ו ל נ ד ק ב ו צ ה ש ל כ ש ב ע - נ ע ר י ם ומלוויהם ,מ ר ב י ת ם ח נ י כ י ב ת י ־ ה י ל ד י ם ומדיוייכיהם .ה מ ק ו מ ו ת ש נ ת פ נ ו מ ד ו ה פ ע ם ל א בפליטים ,א ל א ב ח נ י כ י ה ת נ ו ע ה . גתפסו ,1947ה פ ל י ג ו ש ת י א נ י ו ת מ ע פ י ל י ם :״ ג א ו ל ה ״ ו״מדינת ה י ה ד י ם ״ בספטמבר ס י פ ו נ י ה ן למעלה כשעל מארבעת אלפים חברי עולים, התנועות כל והסיעות. ז ו היתד .ה ע ל י ה ה ר א ש ו נ ה ב ה ה פ ל י ג ו ל א ר ק ח ל ו צ י ם ,א ל א ג ם מ ש פ ח ו ת ש ל מ ו ת ה א ר ג ו נ י ם הציוניים השונים ,הורים <חברי של חברים בקיבוצים ש כ ב ר נמצאו .בארץ ־ י ש ר א ל וכוי( .העולים יצאו מ ר ו מ נ י ה ל ב ו ל ג ר י ה ו ע ל ו ל א נ י ו ת ב נ מ ל ב ו ר ג ס )פרט ב ע ר ב יום הכיפורים, מענין, הרכבת נעצרה בולגריה ושבתה על אדמת <מנסיעתה ,ע ד מ ו צ א י יום הכיפורים( .ה ס ד ו ר ה ז ה ס י כ ל א ת ה ל ח ץ ה ח ז ק ש ה פ ע י ל ה בריטניה יממשלת על גם וגם רומניה בולגריה, על להרשות שלא הפלגות מעפילים מ א ר צ ו ת י ה ם .ה ר ו מ נ י ם ט ע נ ו ש ה ם ר ק א י ש ר ו י צ י א ת ם ש ל פ ל י ט י ם יהודיםימתחומי א ר צ ם ,ו א י ל ו ה ב ו ל ג ר י ם טענו ,ש ה ם ר ק ה ע נ י ק ו ט ר נ ז י ט ל פ ל י ט י ם ש ה ג י ע ו »רומניה ת ע ד ו ת מסע כשבדיהם ז ו היתד .ה ג ד ו ל ה ש ב ע ל י ו ת הזאת וכבר האחרונים תכננו מבצע לארצות לעליה גוספת, מן גדולה הראשונה. בימי דצמבר י צ א ו מ ר ו מ ג י ה ל ב ו ל ג ר י ה ,כ־ 15,000א ל ף ע ו ל י ם ש ע ל ו ע ל ש ת י א נ י ו ת ״פן־קרסשנס״ הציונית. ו״פךיורק״. זה היה מבצע שכמוהו אדיר ידעה טרם התנועה ש ב ע ר כ ב ו ת יצאו מ נ ק ד ו ת ש ו נ ו ת ב ר ו מ נ י ה ו ק ל ט ו עולים ב כ ל ת ח נ ה !ותחנה .המבצע נוהל :העולים באמריקה הדרומית. ש ד ע ה ר ו מ נ י ה מ ע ו ל ם .ט ר ם ש כ כ ו הדי ה ע ל י ה ב ד י ש ל י ח י ה ה ג נ ה ו ה מ כ י ״ ם ,ב ו ג ר י ה ק ו ר ס י ם ש ל ההגנה. נלקחו ישר מבתיהם, :התושבים והמבצע כולו ה ר ו מ נ י ם ע מ ד ו פ ע ו ר י פה. אופי נשא ש ל ״יציאת רומניה״. ת מ ד ט ע נ ו ש ה י ה ד י ם קשורים קשר .בל־ •יינתק לנכסיהם ,והנה מ ת ב ר ר ש ר ב ב ו ת י ה ד י ם עוזבים עם חמשה־עשר קילוגרם •מטען לנפש. שוגאי ישראל לעגו: ״כנראה שהמצב חמור אם מאד, היהדים .בורחים בהמוניהם ,כעכברים הנוטשים אניה טובעת״. 'בקרב ־תחושה ה י ה ד י ם ע ו ר ר ה מ ב צ ע ה ת ל ה ב ו ת ע צ ו מ ה ,ויחד ע ם ז א ת ש ר ר ה מעין קדרת שזאת ״הרכבת האחרונה״. הציבור לא ידע, שברגע האחרון ,נ ת ק ב ל ה הוראה מ ט ע ם הסוכנות ה י ה ד י ת באירופה ,ל ע כ ב א ת הפלגתן של שתי •האניות .נ ו ת נ י ה ה ו ר א ה ע ש ו ז א ת מ ש י ק ו ל י מ ד י נ י ו ת ג ב ו ה ה ,כדי לא ל ח ד ד א ת :היחסים עם בריטניה הגדולה. אך עיכוב העליה היה כמעט בלתי אפשרי. :א ל פ י מ ש פ ח ו ת ח י ס ל ו א ת ע ס ק י ה ם ,מ ס ר ו א ת ד י ר ו ת י ה ם ו ש ר פ ו א ת כ ל הגשרים :אחריהם .ש ל י ח י ה מ ו ס ד ,ש ל א י כ ל ו ל ס ר ב ל פ ק ד ה ,ה ח ל י ט ו — ב ה י ו ת ם מ ד ע י ם •לגדל ;172 האחריות שבעיכוב האניות להעביר את ההכרעה להנהלת ההסתדרות הציוגית אלה ה א ר צ י ת ,וזו ה ח ל י ט ה ש ה א נ י ו ת ת פ ל ג נ ה .א ב ן כ ב ד ה נ ג ו ל ה מ ל ב ש ה י ו ב ס ו ד העגיגים. ב מ ש ך חודשי הקיץ והסתיו ,ל ר ג ל ה מ א ו ר ע ו ת ה ב י נ ל א ו מ י י ם שהיו ק ש ו ר י ם ד( גהעלאתה בבוקרשט של ב ע י י ת א״י ע ל ס ד ר י ו מ ה ש ל ע צ ר ת האו״ם ,א ו ר ג נ ו ו ב ע ר י השדה ה פ ג ג ו ת ה מ ו נ י ו ת ב ה ש ת ת פ ו ת ר ב ב ו ת יהודים .ב ת ק ו פ ה ש ב ה ה ח מ י ר ו השלטונות מ א ד ל ג ב י כ ל נ ס מ ן ש ל ה פ ג נ ה מ כ ל ס ו ג ?זהוא ,איש ל א א ס ר ע ל ההפגנות הציוניות שגרמו תכופות ל ה פ ס ק ת התחבורה הציבורית בבוקרשט הבירה, ב נ ק ו ד ה ש ב ה נ א ס פ ו המפגינים. בתקופת בחיזוק ה ע ל י ו ת ה ג ד ו ל ו ת ש ת ו א ר ו ל ע י ל היו ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ע ס ו ק י ם מוסדות ה ש ל ט ו ן ש ל ה ם ו ב ח י ס ו ל כ ל כ ו ח פ ו ל י ט י אחר .ב נ ו ב מ ב ר נידוגו מ ג ה י ג י המפלגה של הלאומית עויגות... מפלגות הממשלה של החקלאית ב־7 למאסר בנובמבר עולם ,1947 עם גורש עבודת פרך טאטארסקו, ונאסר נציג קיומן הבורגנות, מן ו ב מ ק ו מ ו מ ו נ ת ה ל ש ר ה ח ח אגד ,פאוקר ,ב ת ו ש ל ש ו ח ט יהודי ו א ח ו ת ו ר ב .ב כ ל ה מ ש ר ד י ם ה ת ח י ל מ ב צ ע ה ח ל פ ת ה פ ק י ד ו ת הבכירה .יהודים ר ב י ם , המפלגה ,זכו בתפקידים חשובים במגגנון הממשלתי. מנאמגי ב־ 25באוקטובר לראיון ,1947ה ת ק ב ל מ ש ה ב נ ב נ י ס ט י ,מ ר א ש י ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית, א צ ל פ ט ר ו גרוזה ,ר א ש ה מ מ ש ל ה ,ש ה ב י ע א ת א ה ד ת ו ל מ א מ צ י ה ת נ ו ע ה הציונית. ,1947 בנובמבר הגיע לרומניה הד״ר לביקור משה יו״ר סנה, הסוכנות היהודית באירופה .ה ב י ק ו ר ע ו ר ר ענין ר ב בחוגי ה ת נ ו ע ה הציוגית ו ג ר ם ל ב ל ב ו ל מושגים בקרב המנהיגות .ב ע ת שהותו של סנה בבוקרשט ,נידונה באו״ם ת כ נ י ת ה ח ל ו ק ה .ד ו ד בן־גוריון פ ר ס ם ב א ״ י מ נ ש ר ש ה ת ח י ל ב מ ל י ם :״הפור נפל ,מ ד י נ ת ה י ה ו ד י ם ק ו ם ת ק ו ם ! ״ .ס נ ה ה ס ב י ר ל מ ג ה י ג י ה ת נ ו ע ה ברומגיה ,כי א ל לגו ל צ פ ו ת ש מ ע צ מ ו ת ה מ ע ר ב י ת נ ו ידן ל ה ק מ ת מ ד י נ ה יהודית ,כי מ ד י נ ה כ ז א ת ת ה י ה ב ב ח י נ ת פרצה בעלות משטרים מפגרים בחומת המדינות וריאקציוניים, מקים שהמערב מ ס ב י ב ל ב ר ה ״ מ ,״והרי אין ת ו ע ל ת ב ח ו מ ה ש י ש ב ה פ ר צ ה ״ .ב א ר ו ה ת ־ צ ה ר י י ם א צ ל ה מ נ ה י ג הוותיק א׳ ל׳ זיסו ,ה ב י ע ס נ ה א ת ת ק ו ת ו ש ל א י ר ח ק היום ו ״ ה ת ק ו ה ת ו ש ר בחוצות עצמית מוסקבה, הקומוניסטית העולם אחת כהימנונה של הנאבקת התנועות הלאומיות הגדרה על לעמה .ד״ד ס נ ה האמין ש ה צ י ו נ ו ת ת ז כ ה ב ת מ י כ ת ה ה מ ל א ה ש ל ה ת נ ו ע ה העולמית ,כי ״נהיה ע ו ד פ צ ע ב ג ו ף ה מ ל א פ צ ע י ם מ ו ג ל ת י י ם ה ק פ י ט ל י ס ט י ״ .הוא יעץ ל מ ג ה י ג י ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ב ר ו מ נ י ה של )והוא ה י ה א ז ח ב ר ה ת א ח ד ו ת הציונים ה כ ל ל י י ם ו ל כ ן רבתד• ה ת מ י ה ה ( ל ש ת ף פ ע ו ל ה ע ם נציגי ה ת נ ו ע ה ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ,על מ נ ת ״ ל ה י ו ת ב ב ח י נ ת כ ו ח מ ק ר י ן וסופג ה ש פ ע ה ו ת מ י כ ה , כ פ י ש ה ת נ ו ע ה הציונית ב א נ ג ל י ה ,מ ק ר י ג ה ו ס ו פ ג ת ה ש פ ע ה ו ת מ י כ ה מ ט ע ם ה״לייבור״. ה( בורגס הוקמה לשינר השנה ב־30 בדצמבר, ב א ו ת ו יום הפליגו בו שתי ה״פאנים״ אניות מנמל ב ב ו ל ג ר י ה ,נ ת ב ק ש ה מ ל ך מ י כ א י הראשון ל ו ו ת ר ע ל כ ס א ו ו ל צ א ת ל ג ל ו ת . ״הריפובליקה המשטר, הולאמו העממית בצעדים האחוזות, הרומנית״. שנעשו כלומר מוחשיים אותם זה היה יותר חמישים שיאו ויותר של תהליך שהוביל בשנת .1948 בראשית ההקטארים שהושארו לבעלים ל א ח ר ה ה ל א מ ה ה ר א ש ו נ ה ב־ .1945ה פ ע ם נ ע ש ה ה ד ב ר ל פ י ״ ה ש י ם ה ה ס ו צ י א ל י ס טית״ .ה ב ע ל י ם נ ת ב ק ש ו ב א מ צ ע ה ל י ל ה ל א ר ח ש ת י מ ז ו ו ד ו ת ו ל ע ז ו ב א ת א ח ו ז ת ם , כולל כל תכולת בית מגוריהם. ביוני 1948 הולאמה התעשיה באותה שיטה. 173 והבעלים נ ת ב ק ש ו ל מ ס ו ר א ת מ פ ת ח ו ת ה מ פ ע ל ,כ ו ל ל ה כ ס פ ו ת ,ולעזוב א ת ה מ ק ו ם , מ ב ל י ל ז כ ו ת בפיצוי כלשהו. בסוף דיור 1948פ ו ר ס ם ח ו ק ד י ו ר חדש, שנת לזוג ב ל י ילדים, ותשעה מטרים ה ו כ נ ס ו דיירים נוספים ובמקרים .גדולות בדירה להוציא כאשר אחת, אנשים המטבח מדירותיהם ל כ ל בן מ ש פ ח ה נוסף. לדירות נוספים רבים והשירותים ולהעבירם ש ק ב ע 18מ ט ר מ ר ו ב ע י ם כשטח גרו ש ל ו ש משותפים. למקום אחר או א ר ב ע החוק איפשר משפחות לשלטונות ב ל י הודעה• מ ו ק ד מ ת . רבו ה מ ק ר י ם ש ה א נ ש י ם חזרו מ ע ב ו ד ת ם ו מ צ א ו א ת ע צ מ ם מ ח ו ץ לדירותיהם ,א ו מ ו ע ב ר י ם ל מ ק ו ם א ח ר ב ל י כ ל ה ו ד ע ה מוקדמת• ו ב ל י א פ ש ר ו ת ש ל ערעור. ר ו מ נ י ה •עברה לשיטה ח ד ־ מ פ ל ג ת י ת .ג א ס ר ה כל• פ ע י ל ו ת פ ו ל י ט י ת מ ל ב ד ״ מ פ ל ג ת ה ע ב ו ד ה הרומנית״ ,ש נ ו צ ר ה מ א י ח ו ד בין ה מ פ ל ג ה ה ק ו מ ו ג י ס ט י ת ו ה מ פ ל ג ה ה ס ו צ י א ליסטית, ל מ ע ש ה ב ל ע ה ה ר א ש ו נ ה א ת ה ש נ י ה .מ נ ה י ג י ם פוליטיים ל ש ע ב ר נ ע ל מ ו , כ ו ל ל מ נ ה י ג י ם קומוניסטיים ש ה ה א ש מ ו ב ס ט י ה .מ ן הקו •.כן נ ע צ ר כ ל מ י ש ה ת א ר ג ן בארגון מחתרתי ספורטיביים, כלשהו ^.כ ל • א ר ג ו ן "או מועדונים־חברתייים, : איגוד, כיתות־דתיות כגון חברות־צדקה, ו א ר ג ו נ י ־ ת ר ב ו ת ,או איגודים־ שהתפרקו מ ר צ ו נ ם ה ט ו ב •או שפורקו• ,או עברו• לחסות• ת ח ת כ נ פ י ״ מ פ ל ג ת ה ע ב ו ד ה ה ר ו מ נ י ת ״ . נ ו צ ר גיגה־ ב ו ל ט ל ע י ן :מ צ ד א ח ד ב ו ט ל ו כ ל ה מ פ ל ג ו ת ,הארגונים א ו האיגולים; כ ד י ל מ נ ו ע כ ל נ ק ו ד ת אחיזה ל מ ת נ ג ד י ה מ ש ט ר ,ו מ צ ד שני ה מ ש י כ ה ל פ ע ו ל ה ס ת ד ר ו ת הציונית לא ר ק עתונים, חוברות וספרים והודפס חומר ציוני רב .ארגוני הנוער המשיכו ל פ ת ח פעילות כגוף'פוליטי,׳ א ל א ' ׳ ג ם כ א ר ג ו ן ת ר ב ו ת י ,ש ב ח ס ו ת ה ה ו צ א ו ל א ו ר ת ר ב ו ת י ת ,נשפים ,טיולים ,פ ג י ש ו ת ו ס מ י נ ר י ם .י • • - י ו ש מ א ת א מ ר ו ש כ ל •היהודים• כ ו ל ם -ה י ו ב ב ח י נ ת יוצאים מן ה כ ל ל ? ו ל א כן ה ד ב ר .והרי ע ו ב ד ה ש ״ ה ת א ח ד ו ת יהודי ר ו מ נ י ה ״ ש ל פ י ל ד ר מ ן פ ח ד ה ו פ י ל ד ר מ ך ע ז ב • ר ו מ נ י ה •עוד ב־ .1947ה נ י ג ו ד ה ז ה ה ו ר ג ש ה י ט ב בשטח ,והוא נ מ ש ך ל א ו ר ך כל שנת .1948ב ד ב ב ד נ מ ש כ ו הוויכוחים ב מ ח נ נ ו •אם יש •לתנועה ה צ י ו נ י ת ס י כ ו י ל ה ת ק י י ם ב ר ו מ נ י ה ל א ו ר ך ימים .ה י ה ב ר ו ר מ א ו ד שקיומנו ,ב ת נ א י ם ש ב ה ם פ ע ל נ ו , ה ו א זמני .א ך ב ש א ל ה כ י צ ד ז ה י ס ת י י ם נ ח ל ק ו ה ד ע ו ת בין ה א ו פ ט י מ י ס ט י ם ל ב י ן הפסימיסטים, רואי ה ש ח ו ר ו ת .פ ע י ל י ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ט ו ל ם ל ו בין ת ק ו ו ה ליאוש. )חלקו השני של המאמר יפורסם בקובץ הבא( 174 אברהם תורי )גולוב( מרדף לאחר של ארבעים שנה ר א ש העיר קובנה ,הליטאי פאלציאוסקאס, יועמד לדין הדמים נחשול רצה תחילה מהן הגורל שבמלחמתה נגד ברה״מ ת ס ת ע ר גרמניה הנאצית בכל עצמתה ע ל ל י ט א — שהיתר ,מ א ו כ ל ס ת ב ק ה י ל ו ת י ה ו ד י ו ת מ ק ד מ א דנא •,ו ר ב ו ת נ ח ר ב ו כ ב ר בימים הראשונים לפלישת הגרמנים .תוך ימים ספורים נעלמו ה י ה ו ד י ם מ ע ל פ נ י ה ש ט ח ,נ ר ד פ י ם ו נ פ ח ד י ם ה ם ה ס ת ג ר ו ב ב ת י ה ם ,ירדו ל מ ר ת פ י ם , התחבאו ובכל מקום־סתר ב ע ל י ו ת ,גג שיכלו רועדים למצוא, לכל רחש ולכל צעד מתקרב. בתקופת ובראשה הכיבוש הסובייטי בליטא קמה בברלין חזית אקטיביסטים ליטאית עמד השגריר הליטאי הסובייטים גנרל שקירפה. החזית מטרת היתה לגרש את ו ל ש ח ר ר א ת א ד מ ת ל י ט א מיהודיה ע ״ י ה ש מ ד ת ם • א ו .גירושם. ו כ ך א מ נ ם אירע .ה א ק ט הראשון ש ל ה ל י ט א י ם ע ם ה כ י ב ו ש ה נ א צ י ש ל .ל י ט א , היה המגן יהודים רצח השתלם ושדידת להם רכושם. גם מבחינה חשבון חמרית: הדמים לאחר שעשו רציחת ע ם .היהודים היהודים ה ם בזזו חסרי את ב ת י ה ם ,ש ד ד ו א ת רכושם ,ה ש ת ל ט ו ע ל ע ס ק י ה ם ו ע ל כ ל א ש ר להם. בגופיות ליטאים צמאי דם השתוללו ברחובות, בשווקים ובחצרות, חטפו יהודים ,ס ח ב ו ם ב א כ ז ר י ו ת מ ב ת י ה ם ו מ כ ל מ ח ב ו א י ה ם .ב ר ח ו ב ח י כ ו ל ה ם ״פרטיזנים״ אחדים שהקיפו אותם מיד והובילום תוך מכות ומהלומות־רצח לאורך ה ר ח ו ב ו ת ; ה א ו כ ל ו ס י ה ה ל י ט א י ת ע ק ב ה ב ש מ ח ה גלויה א ח ר י ש י י ר ו ת היהודים ה מ ו כ י ם והמבוהלים, ה י ו ש י ר ק ו ב ה ם והיו ש י ד ו ב ה ם אבנים .מ ע ל מ ר פ ס ו ת ו ג ז ח ט ר א ו ת ע ו ד ד ו ת ו ש ב י ם ליטאים היהדים בקריאות המושפלים בתוניס הרסו ה ד ד א ת ה״פרםיזגים״ ש ל ה ם , ו ב י ז ו .ב ח ר פ ו ת ובגידופים א ח והמעוגים. ל י ט א י ם ה ת פ ר צ ו ל ב ת י ם ב ח פ ש ם י ה ד י ם ו ת ד כ ד י כ ך ה פ כ ו רהיטים, ו ה ש מ ד ו כ ל הבא ל ד .ה י ה ד י ם המובהלים היו נאלצים למסור ל ז ע תיכף 175 כסף ,ז ה ב ומד פה ותכשיטים ושם ג ר ר ו נ ש י ם אשר נמצאו לחדר השני ברשותם .הם ערכו חיפוש ו א נ ס ו אותן ,ו ל פ ע מ י ם אף גופם, על לעיני הוריהן או בעליהן .נ ש י ם יהודיות נ ס ח ב ו מ ב ת י ה ן ו ל א ח ר ש נ א נ ס ו — ג ז ר ק ו ב מ ה ל ו מ ו ת א ל הרחובות או אל בית־הכלא. ח י ש מ ה ר ה ת מ ל א ו ה מ ר ת פ י ם ש ל המשטרה ,ה מ פ ק ד ה ה צ ב א י ת ,ה ת א י ם ה ת ע ל ו ת והמעברים שב״פוךטים״ )המבצרים שמסביב לעיר( בתי־הסוהר, של במאות ב״פורט ו א ל פ י ם ר ב י ם ש ל יהודים ח ט ו פ י ם .עוד ב א ו ת ו יום נ ר צ ח ו 6000יהודים השביעי״. ק ו ב נ ה ״ ז כ ת ה ״ ב ר א ש ע י ר ח ד ש — קאזיס פ א ל צ ׳ א ו ס ק א ס — ל א ו מ נ י קיצוני, שיתף אשר את עם פעולה ושימש הגרמנים בעניני להם יועץ העיר; הוא ק ש ר י ו ע ם ה נ א צ י ם כדי ל ג ר ש א ת היהודים מ ק ו ב נ ה ו ל ה ש ת ל ט ע ל ניצל רכושם. ״איני יכול ל ע ש ו ת ד ב ר ״ — א מ ר איש צ י ב ו ר ל י ט א י ש י ח ס י ו ע ם ה י ה ו ד י ם היו, בדרך קורקטיים כלל, כתיקונן, בשנים הצעקה? ״ ו ב כ ל ל מד. שלנו הבחורים י ש ת ע ש ע ו ק צ ת ,י ר ע ש ו ו י ש ת ו ל ל ו ויעסיקו״ .מ ה ל ע ש ו ת ? ״ א ל ראשי העם הליטאי ,ביניהם המפקד הצבאי הליטאי ש ל ק ו ב נ ה הפניות ם /א ל ו ף יורגיס ב ו ב י א ל י ס ,ו ס ג ן ה א ר כ י ה ג מ ו ן ה ק ת ו ל י ב ל י ט א ב ר י ז ג י ס ו י נ צ נ ט ס — להפסיק את הנציגות ה י ה ו ד י ת כ י ר צ ו נ ם ש ל ה ל י ט א י ם להיפטר מהיהודים, להם מציע הליטאים השתוללות לעבור הכנופיות לגיטו — ל א הועילה .ה מ פ ק ד ה ג ר מ נ י ט ע ן באזור מיוחד ש ל העיר, בשכונת וכי ע ל באזני כן הוא סלובודקה. ראשי ו ה כ נ ס י ה ה כ ח י ש ו זאת ,א ך ע ו ד ד ו א ת ה ה ש ת ו ל ל ו ת ו ה ר צ ח ,ו ת ב ע ו א ת ב י ד ו ד ם ש ל היהודים מ ן ה ל י ט א י ם .מ א ו כ ז ב י ם מ ה פ ג י ש ה ע ם ה ה ג מ ו ן הליטאי — מ י ה ר ו ה ע ס ק נ י ם ה י ה ו ד י ם ל א ס פ ה א צ ל ה ר ב ה ר א ש י שפירא ,ב א ס י פ ה ה ו ח ל ט ע ל אף ך,כל בנםיון לבקש להפסיק אצל הגרמנים להפגיש אותם עם א ת החטיפות גציגי והרציחות ולהשהות את האוכלוסיה הגירוש הליטאית לגיטו. ל א י ש ל א ה י ה מ ו ש ג מ ה ב ד י ו ק פ י ר ו ש ה מ ל ה ״גיטו״ ש ב פ י ה ג ר מ נ י ם ,ו מ ה יהיה ג ו ר ל ה ש ל ה ע ד ה ה י ה ו ד י ת ב ק ו ב נ ה ב כ ל ל .א ך ב ר ו ר ש מ ו כ ר ח ל ב ו א שיגוי. הועלו של רעיונות שונים: להציע לצרף את ה״אלטשטאס״ ל י - ״העיר העתיקה״ ק ו ב ג ה ל ת ח ו ם ש ה ו ע י ד ו לגיטו ,ל ב ק ש טווח זמן א ר ו ך י ו ת ר ל ה ע ב ר ה וכיוצא ב א ל ה .ה א ס י פ ה ה ת ק י י מ ה ב א ו י ר ת דכאון ב ש ל ה ר צ ח יהודים בפורט השביעי מד שיופסקו רציחות ל י ל ה ל פ ג י כן. היהודים בעיר ההמוגי ש ל א ל פ י ה ה ב ט ח ה ש ל יעגער, וכי ישוחררו לגיטו מהפורטים הגרמני, המפקד ומבתי הסוהר ה נ ש י ם והילדים ,כ ש ל ו ש ת א ל פ י ם נפש ,ה י ת ה ב ע ל ת ח ש י ב ו ת מ כ ר ע ת ב ש י ק ו ל י ה ם של הנאספים. עו״ך י ע ק ב ג ו ל ד ב ר ג ,מ מ נ ה י ג י י ה ד ו ת ליטא ,מ ס ר ל נ ו כ ח י ם ע ל ש י ח ה ג ל ו י ת ־ ל ב שהיתר• ל ו ל פ נ י ימים מ ס פ ר ע ם ש ר ' ה א ו צ ר ה ל י ט א י מ א ט ו ל י ו נ י ס ,א ל י ו פ ג ה בבקשה לפעול הליטאים, בתקופת לא ל ה פ ס ק ת .ה ח ט י פ ו ת ,ה ב י ז ה והרצח .ע ל כ ך ה ש י ב ל ו א י ש ש י ח ו : אמר ,ח ל ו ק י ם ב ד ע ו ת י ה ם , הכיבוש הבולשביקי ב ש א ל ת ה י ה ד י ם ״לא ה י י ת י א נ ט י ש מ י , ה ג י ע ו ' ח ב ר י ואני ל מ ס ק נ ה ש ל נ ו ו ל י ה ד י ם יהיו .חיים ב צ ו ו ת א ״ .ב י ש י ב ת ״ ה ק ב י ג ט ״ הליטאי היו ש ת ב ע ו א ת הטוטאלית אך לעולם השמדתם ש ל כ ל י ה ד י ליטא .״ ה מ ת ו ג י ם ״ יותר ת ב ע ו ל כ ל ו א א ת כ ל ה י ה ד י ם ב מ ח נ ו ת ־ ר י כ ו ז ,ש ם י כ פ ר ו ב ז י ע ה ו ב ד ם ע ל עוונותיהם ו ע ל ה ע ו ו ל ו ת ש ע ש ו ל ל י ט א י ם ב כ ל הזמנים .א ש ר ל ו יעצמו ,אמרי .מ א ט ל י ו נ י ס ,הרי הוא כ ק ת ו ל י מאמין- ,שהחיים 176 ניתנו ע״י אלוהים ורק אלוהים רשאי ליטול אותם ולא האדם .אולם — ״עמדתנו היא ש י ש ל ה פ ר י ד ב י נ י נ ו ו ב י נ י כ ם מ פ ה שעה א ת ת ק ו ד ם .ל ש ם כ ך ד ר ו ש הגיטו, ש ם ת ה י ו מ ב ו ד ד י ם ולא ת ו כ ל ו ע ו ד להזיק לנו ,זוהי ע מ ד ת נ ו ה ק ת ו ל י ת ״ . גולדברג כאשר לפחות ביקשו להשפיע ע ל המיניסטרים הליטאים להפסיק א ת ה ר צ י ח ו ת ,ע ג ה :״זעם ה ע ם ה ו א כ ה גדול שאין כ ל א פ ש ר ו ת ל ה פ ס י ק .כ א ש ר ו ת ע ב ר ו ל ג י ט ו — יהיה שקט ,א נ י מ ד ב ר א י ת ך ב ג י ל ו י ־ ל ב ״ . תעזבו העמדות שגילה של השטניות המיניסטרים קבינט כלפי הליטאים כפי היהודים, שר האוצר הליטאי מאטוליוניס וסרובו המוחלט של ראש־העיר הליטאי פאלצ׳אוסקאם ההרגשה להשהות של א ת הגירוש, חוםר־אתים לא יכלו אלא להוסיף על שנותר למעשה היה של הנאספים .מה המועקה נסית ועל קלוש ל ה ש ת ד ל א צ ל ה ג ר מ נ י ם ש י ר ח י ב ו א ת ה ת ח ו ם ה צ ר ש ל הגיטו ,א ב ל ב ע י ק ר שיוציאו ל ח פ ש י א ת ה נ ש י ם ו ה י ל ד י ם ו כ ל ה ע צ ו ר י ם האחרים ,ש מ א מ ח ר יהיה מ א ו ח ר מדי, קץ ל ח ט י פ ו ת ו ל ר צ ח יהודים. ושישימו לוא הכלא ר ק כ ד י ל ה צ י ל א ת חייהם ש ל א ל פ י ה נ ש י ם והילדים ש ה ו ח ז ק ו ב ב י ת לא־כל־שכן שלא המרכזי ובפורט — היה ע ל הנאספים להיכנע לגזירה. היתד .ל ה ם כ ל ב ר י ר ה א ח ר ת .ג ו ר ל ם ש ל כ ל יהודי ק ו ב נ ה היה ת ל ו י ע ל ב ל י מ ה . למרות הבטחותיו של המפקד הגרמני להרחיב א ת תחום הגיםו ולכלול בו ש ט ח י ם נ ו ס פ י ם ל מ ע ן ש י ס פ ק ו ל י 3 5א ל ף יהודי ק ו ב נ ה וכן ל ע ז ו ר ל ה ם ב ת ח ב ו ר ה ובהעברתם של מוסדות פאלצ׳אוסקאס צו הגירוש בבוקר את כל רפואיים וסוציאליים מהעיר תוך אל — דחה הגיטו בקשותיהם ,תוך גערות והתבטאויות אנטישמיות. והנישול ד.־ 10ב י ו ל י של פ ו ר ס ם מ ע ל גלי ה א ת ר , 1941 ובמודעות בעתונים ב ח ו צ ו ת ק ו ב נ ה צ ו מ ס פ ר 15ב ח ת י מ ת ר א ש ־ ה ע י ר ה ל י מ א י ו ב ח ת י מ ת ה מ פ ק ד ה צ ב א י בקובנה, הליסאי שחרץ את הקהילה גורל היהודית, לאחר קיום למעלה של מ־ 500ש נ ה ,ו ה ב י א ל ש ק י ע ת ה ו ל ח י ס ו ל ה ה ם ר א ג י . וזו הצו: לשון ״כל הנרים היהודים בתחומי קובנה, העיר ללא הבדל מיו ו ג י ל ח י י ב י ם ה ח ל מ י י ם 15.7.41ו ע ד ה־ 15-8.41ל ע ב ו ר ל פ ר ב ר סלובודקה״... ההעברה -י • כל תבוצע היהודים על חשבון הגרים המועברים בקובנה, ובאמצעותם; ל ל א ך.בדל מ י ן וגיל חייבים 12ב י ו ל י ל ש א ת ע ל ה צ ד ה ש מ א ל י ש ל ה ח ז ה מ ג ן ־ ד ו ד צ ה ו ב ש ל ה ח ל מיום 10—8ס ״ מ . א ת ה ט ל א י ם ח י י ב י ם ה י ה ו ד י ם ל ס פ ק .ל ע צ מ ם .יהודים ש י י ר א ו ל ל א ט ל א י ם ייאסרו. — יהודים לחסלם, חייבים בעלי ע״י נכסי־דלאיגיידי חילופין עם ביתר חלקי בעלי העיר מחוץ גכפי־דלא־ניידי ליטאים לםלובודקה — בסלובודקה... — נ כ ס י ד ל א ־ניידי ש ל א יסודרו ,כ א מ ו ר לעיל ,י ע ב ר ו ל ר ש ו ת העידיה. הצו רחבות ק ר א דרור לרגשות השנאה והנקם שהיו טמונים בלאויהבי בשכבות של הליטאים .הצו ש ל ל מהיהודים א ת זכויותיהם האלמנטריות והותירם חסרי־מגן .ליטאים רבים גיצלו א ת ה מ צ ב הטראגי של היהודים ל ל א כ ל נקיפת־ מצפון .״ פ ט ר י ו ט י ם ״ ל י ט א י ם ב מ ד י ם ו ל ל א מ ד י ם ה ת נ כ ל ו ל ש כ נ י ה ם היהודים ו נ ה ג ו בהם בפראות ובאכזריות. ב ת י ־ ע ס ק יהודיים נ ש ד ד ו א ו ה ו פ ק ע ו .ב ת י י ע ס ק ל י ט א י י ם ס ר ב ו ל מ כ ו ר ליהודלם: בבתי מ ר ק ח ת ל א .יכלו .ה י ה ו ד י ם ל ה ש י ג ת ר ו פ ו ת ו ב ב ת י ח ו ל י ם ל א ה ג י ש ו ל ה ם 177 ר פ ו א י ת .י ו ם ־ י ו ם נ ז ר ק ו יהודים ל ר ח ו ב מ ב ת י ה ם ע ״ י ליטאים' ש ת פ ס ו עזרה את מ ג ו ר י ה ם ו ג ז ל ו א ת ר כ ו ש ם .החיים בעיר נ ע ש ו ב ל ת י נ ס ב ל י ם .ל ח ל ו ט י ן .ל כ ן ה ח ל ו יהודים מהעיר לברוח לפגי תום מועד עוד ולחפש ההעברה בגיטו, ״הצלה״ ש ם — כ ך ה ו ב ט ח ל ה ם — יהיו חייהם ורכושם בטוחים... ולוח התכגית ש ג ק ב ע ו ע״י ו ע ד ה מ ש ו ת פ ת הזמגים לעיריה היהודי: ולועד להעברה מסודרת לפרבר םלובודקה — התבררה עד מהרה כאחיזת־עיניים :מצד ר א ש ה ע י ר הליטאי ,ש מ ל כ ת ח י ל ה ל א התכוון כ ל ל ל א פ ש ר ה ע ב ר ד , .ס ד י ר ה לגיטו. ב־ 18ב י ו ל י 1941מ ס ר ק א מ י ג ס ק א ס ,איש ה ק ש ר ש ל ר א ש ־ ה ע י ר ל ו ע ד ה י ה ו ד י לאכלס נאסר בששה יהודים הוראה לפיה למרות ש ר ח ו ב ו ת א ל ו ג כ ל ל ו ב ת ח ו ם המיועד לגיטו. בתוך רחובות עצמה, סלובודקד. ב א ו ת ו מ ע מ ד ה ו ד י ע איש ה ק ש ר ,כ י ר כ ו ש ם ש ל ה י ה ו ד י ם ש נ א ס ר ו או גהרגו ,ע ו ב ר .ל ר ש ו ת .ה ע י ר י ה .י. ר א ש ה ע י ר ה ל י ט א י קיצץ כ ל כמה .ימים ע ל י ד ע ת ע צ מ ו א ת ה ת ח ו ם ש נ ו ע ד ל ג י ט ו וכן פ ק ד ע ל ה י ה ו ד י ם ח ו ש ב י ר ח ו ב זה לפגי תורם שהגיע להעברה לפי תכגית א ו .א ח ר .בעיר .לנטוש דירותיהם האבקואציה. זה ׳ ל ל א כל חיאום עם ה ו ע ד היהודי ואף ת ו ך ה ת ע ל מ ו ת מ ו פ ג נ ת מ ק י ו מ ו ו מ כ ל ה ה ס ד ר י ם ש נ ק ב ע ו בצווים: ההעברה. .מתכנית ההעברה המתוכננת ל א לענין פיםת־נייר. נותח־..אלא ל ש ו א ח י פ ש ה ו ע ד ה י ה ו ד י ה ב נ ה כ ל שהיא א צ ל ראשירהעיר ה ל י ט א י פ א ל צ ׳ א ו ס ־ קאס ,א ל י ו פ נ ו ב ב ק ש ה ל מ ג ו ע פ ע ו ל ו ת ש ר י ר ו ת י ו ת בגיגוד ל ת כ נ י ו ת :ה ע ב ר ה ש ה ו א עצמו קבע .ראש העיר ה ו ע ד היהודי בקשת שיירות ה ת ע ל ם מ כ ל ה פ נ י ו ת ו ב ־ 31ביולי. .1941ד ח ה .ר ש מ י ת ל ה י פ ג ש עמו. ארוכות של ע ג ל ו ת ע מ ו ס ו ת ר כ ו ש יהודי השתרכו ברחובות העיר א ל כיוון ס ל ו ב ו ד ק ה .ש י י ר ו ת א ל ה היוו מ ט ר ה ל ב ר י ו ג י ם ב מ ד י ם ו ל ל א • מ ד י ם — ל ב ו ז בז .ה ם ה ת ג פ ל ו ע ל העגלות' ועל מלוויהם היהודיים ,ה ו ר ד ו יכל א ש ד ׳ ג ר א ה להם .ל י ט א י ם .ר ב י ם ל א ר ק ש ג ס ל ו ל ע צ מ ם .מ ה ב י ז ה א ל א • ג ם זרקו,׳ ש ב ד ו :ו פ ת ר ו לכל ע ב ד מטלטלים רבים מהעגלות :לקול תרועות שמחה ולעיגם של עוברים ו ש ב י ם ליטאים .ה י ו יהודים ש א ז ר ו ע ח ו ה ד פ ו א ת הפורעים' — א ז א צ ו ל ע ז ר ת ם ״מתגדבים״ ב־7 מ ב י ן הצופים .ה י ו גם מ ק ר י ר צ ח ש ל י ה ו ד י ם . .ב י מ י ה ה ע ב ר ה . באוגוסט 1941פ ר ץ ג ל חדש ש ל פ ו ר ע ג ו י ו ת .ב ג ו פ י ו ת ל י ט א י ם •מזויגים ח ט פ ו יהודים ב ר ח ו ב ו ת ; ה ו צ י א ו ם מ ב ת י ה ם והובילום ת ח ת מ ש מ ר א ל ב י ת ־ ה ס ו ה ר המרכזי .ע ד ש ע ה 10ב ב ו ק ר ה ת מ ל א ה ח צ ר ב י ת ־ ה ס ו ה ר בכ־ 1200יהודים ,ב ע י ק ר גברים. ב ח צ ר ב י ת ־ ה ס ו ה ר ' ג ל ק ח ו מהיהודים כ ס פ ם ו כ ל ד ב ר ע ר ך ש ג מ צ א ו •עליהם וכן ת ע ו ד ו ת אישיות .כ א ל ף איש ג ד ח ס ו ל ת א י ב י ת ־ ה ס ו ה ר ו ה י ת ר ש ו ח ר ר ו . ה ו ע ד היהודי ו ב ע י ק ר ד ״ ר א ל ח נ ן א ל ק ם ב ר א ש ם ע ש ו מ א מ צ י ם ג ו א ש י ם א צ ל ר א ש ה ע י ר ו א צ ל מפקדי ה ל י ט א י של ה צ ב א ו א צ ל מ פ ק ד ה ג י ס ט א פ ו — א ך •העלו חרם בדו. אלף אקציות ה י ה ד י ם ש ג כ ל א ו ב א ו ת ו יום — ה ו צ א ו ל ה ו ר ג ב פ ו ר ט . הרכוש ב־15.8.41 גגעלו שערי הגיטו על כ־30,000 יהדי קובגה ש ג כ ל א ו .בו. מאז אסור היה ל י ה ד י ם ל צ א ת ממנו והכניסה לגיטו ל ל א ־ י ה ד י ם ניתגה ר ק עפ״י ר ש ו ת מ י ו ח ד ת מ ה ש ל ט ו נ ו ת הגרמניים .איסור זה .נ ו ע ד ,ל ב ד ד א ת ה י ה ד י ם מוחלט 178 מהעולם החיצח, א ו ל ם .זה ל א מנע מראש־העיר הליטאי בדד ועושי דברו ל ה י כ נ ס לתוכו ,כ מ ו ג ם ל ר א ש י ה מ י נ ה ל ה א ז ר ח י ה ג ר מ נ י ואנשי ה ג י ס ט א פ ו .א ל ה ניצלו א ת ב י ק ו ר י ה ם ו ש ד ד ו מ ה ש מ צ א ו ו ה ס ת ל ק ו .ק א מ י ג ס ק א ס ,גציגו ש ל ר א ש העיר שהיו החרים מיועדים ותבע מראשי — לדבריו — הקהילה לראש־העיר לספק לו ולמפקדים תכשיטים ודברי־ערך, הגרמנים. גרמגים ״סורקים״ רחובות נטושים. פאלצ׳אוסקאס בראש חברות שסיפקו מצרכי מזון לגיטו פאלצ׳אוסקאס שלט שלטון ללא־מצרים בעיריית קובנה עד חודש מאי ,1942 ומאז היה מ נ ה ל ה ח ב ר ה ״ ס א ד י ב ה ״ ל י ר ק ו ת ו פ י ר ו ת ואחרי כן מ נ ה ל ה ח ב ר ה ״ פ א ר א מ ה ״ לאפיית לחם. ש ת י ה ח ב ר ו ת ה ל ל ו ס י פ ק ו י ר ק ו ת ולחם .ל ג י ס ו ב ת מ ו ר ה מ ל א ה ש ק י ב ל ו מ א ת ה מ י נ ה ל ה א ז ר ח י ה ג ר מ נ י מ ה ״ י ו ד ע ן ־ ק א נ ם א ״ )״חשבון היהודים״( ,ב ו ה צ ט ב ר ש כ ר ־ ע ב ו ד ה ש כ ל מ ק ו מ ו ת ה ע ב ו ד ה ב ה ם ע ב ד ו היהודים ב ע ב ו ד ו ת ־ כ פ י י ה — ש י ל מ ו ל מ י נ ה ל האזרחי ע ב ו ר כ ל יום ע ב ו ד ה ש ל ג ב ר יהודי — 3,50מ א ר ק ושל יהודיה — 3מ א ר ק . 179 שהמינהל הגרמני העביר בעוד לחברת.״מייסטאס״ ל ח ב ר ו ת ה ל י ט א י ו ת ה נ ״ ל :וכן א ת .הכספים ש ס י פ ק ה ב ש ר ל ג י ס ו — ל פ י ח ש ב ו נ ו ת שהוגשו ,ה ר י ב ו בזמן ולפעמים הגיע .ר ק ח ל ק מ ה מ צ ר כ י ם ,וגם זה מאיכות ,ג ר ו ע ה אפילו ב מ צ ב ־,של רקבון או סרחון ובלתי ר א ד לאכילה. ה״אלטסטנראט״ קבל )מועצת זקני ה ק ה י ל ה ( ע ל כך, פאלצ׳אוסקאס אולם איים כ ל פ ע ם . ,ב ה י ו ת ו מ נ ה ל ה ח ב ר ה ס א ד י ב ה ו א ח ר כ ך ש ל פ א ר א מ א ,כי א ל ל ה ם ל י ה ו ד י ם ל ה ת ל ו נ ן ,ב א ש ר גם מ ה ש מ ס פ ק י ם ל ה ם — ל א מ ג י ע ל ה ם כ ל ל .ע ד ש ה ד ב ר ה ג י ע ל ב י ר ו ר מ ק י ף ב פ נ י ה ש ט א ד ט ק ו מ י ס ר ב כ ב ו ד ו ו ב ע צ מ ו ב־14.1.43 בהשתתפות ר א ש י ה א ג פ י ם ש ל המזון ו ה א ס פ ק ה — שטעגו ,כ י ש י ל מ ו כ ס ף מ ל א ע ב ו ר כמויות שהוזמנו יהודי ה״מנות״ לפי להגי ש לראשונה הופעתי לגיטו. על נתונים באותו הכמויות גדיר בירור שהגיעו ויחיד לגיטו בו למעשה הורשה וכן על ט י ב ה ל ח ם ש ל א היה אפוי דיו ועל ת פ ו ח י ־ ה א ד מ ה ו ה כ ר ו ב — שהיו ר ק ו ב י ם וקפואים. חרה לא הגיטו קופחו ל ג ר מ ג י ם שיהודי קיבלו אף ולא את מנות הרעב ש ה ם ה ק צ י ב ו להם ,א ל א שהליטאים ר י מ ו א ו ת ם .ה ב י ר ו ר ש ל ר א ש י האגפ?ם •שע״י ה ש ט א ט ק ו מ י ס א ר ) ה א ס פ ק ה והתזונה( ה ע ל ה ש ה ח ב ר ו ת ש פ א ל צ ׳ א ו ס ק א ס ע מ ד ב ר א ש ם גיצלו ח ו ס ר ־ ה מ ג ן ש ל יהודי ה ג י ט ו ו צ ב ר ו הון את בחלקו הגדול עתק שזרם ל כ י ס י ו ש ל ס א ל צ ׳ א ו ס ק א ס ועוזריו. עט השחרור הבריחה ההמונית של משתפי הפעולה הליטאים נסיגת חילות היסלר מ א ד מ ת ליטא — ב ר ח ו מ ש ת פ י הפעולה הליטאים עם ב ה מ ו נ י ה ם א ל מ ע ב ר ל ג ב ו ל — ל ג ר מ נ י ה ,ו ב י נ י ה ם ר א ש י ה ש ל ט ו ן המהכזי ,ר א ש י ־ ר א ש י ה צ ב א ו ה מ ש ט ר ה ה ל י ט א י י ם וכן כ ל א ל ה ש צ ב ר ו ק ו פ ת ש ר צ י ם העיריות, מ פ ע ו ל ו ת י ה ם ג ג ד היהודים ומשיחוף ה פ ע ו ל ה ע ם ה נ א צ י ם . כ ש ח ז ר ת י ל ק ו ב נ ה ע ם גסיגת ה ו ו ה ר מ כ ט מ ה ע י ר ב י מ י ם ה ר א ש ו ג י ם ש ל א ו ג ו ס ט היתד .ש א ל ת י הראשוגה היכן ה ם ס ג ן א ל ו ף י ו ר ג י ם ב ו ב י י ל י ם ,ר א ש העיר 1944 קאזיס אך פאלצ׳אוסקאס אלה היתה הספיקו לגו רשימה הפתרון ד ד ימינו ק א מ י נ ס ק א ס . לחמוק מהעיר ומליטא ארוכה של מרצחים גרמניה אל ליטאיים ה ס ו פ י ״ ש ה י ט ל ר ק ב ע ליהודים ,מ י שלטת לא הייתי בשל — מי היחד ש ח י פ ש ו אותם, השכנה. בשל בנוסף אליהם ״אידיאולוגיית״ ב צ ע כ ס ף ומי בשל תאוות־ ו ש נ א ה ש ט ג י ת ליהודים. היו הגרמני. ש נ ת פ ס ו ו ה ו ע מ ד ו לדין בזמן הכיבוש הסובייטי שהחליף א ת הכיבוש א ך רבים ,ר ב י ם מאד ,ל א ב א ו ע ל ע ו נ ש ם . תחושת ה נ ק מ ה א ח ז ה בשרידי ה ק י ב ו ץ ה י ה ו ד י ב ל י ט א ו ר א י ג ו ב כ ך מ ש י מ ת ־ חיים. מ מ ח ג ו ת ־ ה ה ש מ ד ה ב ג ר מ נ י ה נ י צ ל ו גם יהודים מ ל י ט א ו מ ה ם ש ע מ ד ו ב ר א ש מרכז גרמניה בערה תחת הפליטים היהודים שם. פאלצ׳אוסקאס וכמותו — אדמת ר ג ל י ה ם ולא גשארו שם זמן רב ,אם כ י מ ע ט י ם ג א ס ר ו ו ה ו ב א ו למשפט, מ ע ט י ם מאד. בדרכי הבריחה וההעפלה הגעתי לאיטליה בראשית אוגוסט 1945 ,שם נ ת ב ק ש ת י ע״י ר א ש י ה ב ר י ג ד ה ה א ר צ י ש ר א ל י ת ל ה צ ט ר ף ל פ ע ו ל ו ת ״ ה מ ר כ ז ־ ל ג ו ל ה ״ 180 ש ה ת א ר ג ן א ז ברומא. בצבא כחיילים הבריטי היו הם במגעיהם מוגבלים עם השלםוזיוית והציבור האיטלקי ,ו ה י ו ז ק ו ק י ם ל״ציבילי״ ב ע ל ר ק ע ציוגי מ ו ב ה ק .ע ם םרטייפיקנ* לעליה — תורי ויתרתי ע ל כולי והתגייסתי כ ל ״המרכז כמזכיר לגולה״ ,א ע ר כ ל פ י ח ו ץ נ ש א א ו פ י ש ל מ ש ל ח ת א ר צ י ש ר א ל י ת ב א י ט ל י ה .ה ש ל ט ו נ י ר ה מ ש ר ד נשאו א ת ה ש ם •Palestine Delegation to Italy : ברומא נתקלתי אמנם בליטאים ,אך א ל ה הגיעו ל א קישר מליטא ולא היו חיפשגו גם ב ה ב ת ק ו פ ת השואה .א ף ע ל פ י כ ן ארצות באיטליה ,כ מ ו ב כ ל אירופה ,א ח ר ע ק ב ו ת י ה ם ש ל מ ש ת פ י ־ פ ע ו ל ה ליטאים ,אוקראינים ,פ ו ל נ י ם ואחרים. והמעזטרה ע ק ב ו ת י ה ם ש ל א נ ש י השלטון ,ה צ ב א הליטאיים ש ע ש ו ידי א ח ת ע ם ה ג ר מ נ י ם ל ה ש מ ד ת יהודים נ ע ל מ ו א י ־ ש ם ,ו כ ך ק ר ה ג ם ע ם ס ג ד א ל ו ף ב ו ב י י ל י ס וראש־הפיר פאלצ׳אוסקאס. ל א ח ר שגים ה ו פ נ ת ה ת ש ו מ ת ל ב נ ו ל ל י ט א י ם ה ר ב י ם ש ה ג י ע ו ל א ר ה ״ ב מ ג ר מ נ י ה א ו מ א ר צ ו ת אירופה א ח ר ו ת . גם הנאצים, העלמת האוקראינים עפ״י רוב הגיעו פושעי ומשתפי״הפעולה עברם .אחרים אף שינו א ת שמם. הוטרדו משלא מ ו צ א ם .היו בשאלות מבין העזו כאלה שאף לתפוס אחרים לארה״ב תוך עמים בחלוף עברם ולא כ ל שכן המלחמה הליטאים כמו השנים — גברה בחקירות על עמדות שאננותם מעשיהם בארצות בריכוזי מהגרים בקהילותיהם, מ ב נ י ה ל א ו ם שלהם. בארה״ב וקנדה מ ד י פ ע ם ב פ ע ם הגיעו א ל י ש א ל ו ת מ ח ב ר י ם ,י ו צ א י ליטא ע ל ל י ט א י זה א ו א ח ר ש ב י ק ש ה מ ל צ ה כ מ י ש ה י ט י ב ע ם יהודים בזמן בליטא ה כ י ב ו ש הנאצי ,היו ג ם ש נ ח ק ר ו ע ל ע ב ר ם ו ל א פ ע ם מ ס ר ת י ע ד ו ת ע ל מ י ש ד ע ת י ו ה כ ר ת י אישית — ל מ נ ה ל ה מ ח ל ק ה ל ח ק י ר ת פ ו ש ע י ם נאציים ל י ד ה מ ט ה ה א ר צ י ש ל משטרת־ישראל. פאלצ׳אוסקאס על הכוונת גיטו אחד משרדי קובנה — ד״ר יעקב בראוגס מלוס א נ ג ׳ ל ס ה י ה מן הראשונים׳ אליו ה ג י ע ה ד י ע ה ע ל ה י מ צ א ו ת ו ש ל פ א ל צ ׳ א ו ס ק א ס ב מ ד י נ ת פ ל ו ר ד ה . לפני כ ש ג ת י י ם ה ח ל ו הגישושים ו ל פ נ י כ ש נ ה וחצי מ ס ר ת י א ת כ ל א ש ר דעתי ע ל פ א ל צ ׳ א ו ס ק א ס מ ר י ש ו מ י יומגי ,מ א ו ס ף מ ס מ כ י ם ש ה צ ל ת י מ ג י ס ו ק ו ב נ ה ,מ מ ג ע י בתקופת היותו ראש־עיר. ע ם פאלצ׳אוסקאס המטה הארצי של משטרת ישראל א ס ף עדויות מפי כ ל א ח ד מניצולי גיסו פאלצ׳אוסקאס ,ע ל איש קובנה ש ד ע על הקשר שלו קאמינסקאס ועל כל ה ל י ט א י ם הזכורים ל ש י מ צ ה מ א ו ת ה ת ק ו פ ה .ב ו ־ ז מ נ י ת ב ק ש ת י מ ח ב ר י — א ק ד מ א י ם יוצאי ל י ט א ב א ר ה ״ ב — ל ה ב י א ל ד י ע ת יוצאי ק ו ב נ ה ב א ד ה ״ ב ע ל ה ח ק י ר ה ה מ ת נ ה ל ת נגד פאלצ׳אוסקאס ולמסור עליו. עדות באסיפת ש נ ה נתבקשו כל הנוכחים להפנות כ ל מ ד ע ע ל יורק, זכרון בניו־יורק פאלצ׳אוסקאס לפני כחצי לנציגנו בניו־ ה ע ו ״ ד נ ח ו ם גירשאוייץ. ממשרד ולהעביר המשפטים בוושיגגטון עותקי מסמכים. נתבקשתי שוב ושוב להשיב ע ל שאלות ב ח ד ע אוקטובר שיגרו א ל י באמצעות המטה הארצי של המשטרה הזמנה להופיע בפני המשרד המיוחד לחקירת פושעי מ ל ח מ ה שליד משרד־המשפטים מועד בוושינגטון ה ו פ ע ת י בוושינגטון ו ל ה ב י א א ת יומני נקבע ל־ 29ו־30 והמסמכים שאתי — ב ד צ מ ב ר .1981 שגרירות במקורם; ארה״ב 181 ב ת ל ־ א ב י ב ס י פ ק ה לי כ ר ט י ס טיסה ל ו ו ש י נ ג ט ו ן ו ב ח ז ר ה . .הקדשתי ל ה כ נ ת החומר המאשים נגד פאלצ׳אוסקאס, א ת כ ל הזמן ה ד ר ו ש ב ד ק ת י ש ו ב ושוב כ ל אירוע ו כ ל ת א ר י ך ,כ ל מ ס מ ך ו כ ל ה ת כ ת ב ו ת ,מ ה ש ה ט ר י ד א ו ת י ב מ י ו ח ד היתד .ה ש א ל ה :ה א ם א ו כ ל ל ז ה ו ת א ת •פאלצ׳אוסקאס ,ע ת ה — ל א ח ר 40 שנה .א מ נ ם הרגיעו אותי ,כ י גם א ם ל א א ז ה ה א ו ת ו — יהא זה מ ו ב ן ע ק ב נסיבות מעד ה מ ק ר ה ,כי הרי אין ל צ פ ו ת ל א ח ר שנים א ת זיהויו ש ל ה נ ח ק ר , כה רבות. משרד חקירות מיוחד של פושעי מלחמה יומיים ל פ נ י מ ו ע ד ה ו פ ע ת י ק י י מ ת י פ ג י ש ו ת ה י כ ר ו ת ע ם מ נ ה ל ה מ ש ר ד ,ס ג נ ו : עורך־הדין ד ע ת י ע ל קיומו החוקר ,ש ב ט י פ ו ל ו היה פ א ל צ ׳ א ו ס ק א ס .ע ד אז ל א ש ל מ ש ר ד מ י ו ח ד זה ו ה ת ר ש מ ת י מ ה י ק ף ה ח ק י ר ו ת ג ג ד פ ו ל נ י ם ,אוקראינים ,ר ו ס י ם ־ לבגים, על רוסים ,ליטאים ,לטבים ,אסטוגים ,ר ו מ ג י ם , גדול השואה, ודב־חשיבות בהיקפו קרואטים .ה צ ט ב ר ש ם ח ו מ ר בתכנו. ה מ ש ר ד מ ע ס י ק כ ־ 2 0ע ו ר כ י ־ ד י ן ב ר א ש ו ת ו ש ל א ל ן רייאן ו ס ג נ ו ע ר ׳ ד שער, 3היסטוריוגים ,פסיכולוג ,וצוות ח ו ק ר י ם ,א ר כ י ב ר י ם ,ר ש מ י וידיאו־טייפ המלווים ח ק י ר ת ו ש ל כ ל עד ,מ צ ל מ י ם א ת כ ל ת ג ו ב ו ת י ו ו א ת ע ד ו ת ו מ ה ה ת ח ל ה ו ע ד הסוף, ל ה ש מ י ט ד ב ר מ ד ב ר י העד ,ה נ ר ש מ י ם ע ״ י מ ז כ י ר — מבלי המכוגה את )דווח ב א ג ג ל י ת Court Reporter ד ב ר י העז־ וחותם ע ל כ ל ד ף מ ד פ י המוגשים בשעת העדות המסמכים חסרו לא התנקשויות המשפט(, בית פ ק ד בית המשפט, בסטיגוגרמה הרושם מסמן את ה פ ר ו ט ו ק ו ל ש ל כ ל עדות, ב מ ס פ ר ס י ד ו ר י ו ב ר א ש י ־ ת י ב ו ת שלו. ועימותים החוקר בין הםגיגור. לבין האחרון זה נ י ס ה מ ש ך חדשים ל מ נ ת א ת ח ק י ר ת ו ש ל פ א ל צ ׳ א ו ס ק א ס ב ט ע נ ו ת מ ט ע נ ו ת ש ת ו ת שהגיש מושבו הנוכחי ל ב י ת המשפט בפלורידה ,מקום ש ל פ א ל צ ׳ א ו ס ק א ס ,או ל פ ח ו ת לדחותה ,אך ללא הצלחה. החקירה משהחלה שלי, ב־29 בדצמבר 31 גיסה שוב הסגיגור להשהות א ת ח ק י ר ת י ב ט ע נ ה ש ה נ ח ק ר ל א יכול ל ה ש ת ת ף ב ח ק י ר ת י וזה מ ו נ ע מ מ ג ו ל ח ק ו ר אותי בחקירת שתי־תרב פאלצ׳אוסקאס, בהיעדרו ש ל אך כל טענותיו, שלא ה י ו א ל א ת י ר ת י ם ונסיון ל ה ש ה ו ת ש ו ב ו ש ו ב א ת ה ח ק י ר ה ,לא ה ת י ל ו .העובדה, שהנאשם אין אם ד ע חדשיים מ ר א ש ע ל כ ך ש ה ו ז מ נ ת י מ י ש ר א ל ל ת א ר י ך ה מ ס מ ם וכי ל ה ע ל ו ת ע ל ה ד ע ת להזמין ע ד מ ע ב ר ל י ם ו ל א ה ע ד יוכל להופיע בתאריך מאוחר יותר, ותמד ל ש מ ת אותו ,מ ב ל י ל ד ע ת קיימת סכנה שעד עלול ל ח ל ו ת א ו גם למות. כ ל ה״תרגילים״ ש ל ס נ י ג ו ר ו ש ל פ א ל צ ׳ א ו ס ק א ס ל א ה צ ל י ח ו והעו״ד האירי — מרי ליגץ — שגיהל א ת ה ח ק י ר ה ,ה מ ש י ך בפרוטוקול כל של כל הסתייגות ב מ ל א כ ת ו ו ח ק ר א ו ת י ת ו ך כ ד י ציון ה י ת א ת מ פ י ה ס נ י ג ו ר .ה ח ו ק ר ,עו״ד לינץ ,ד ו ח ה ה ס ת י י ג ו ת כ ז א ת ו מ נ מ ק א ת ה ד ה ד • ב נ י מ ו ק י ס ד ר ה ד י ן ־ ה פ ל י ל י .ה כ ל גרשם. פקד בית המשפט שומר עמו א ת הפרוטוקול על כ ל הנספחים והמסמכים ו ב ת ו ם ח ק י ר ת ע ד או נ א ש ם א ו מ ו מ ח ה — מ ג י ש א ת כ ל ה ח ו מ ר ל ב י ת המשפט. על סמך החומר המצטבר ישקול בית המשפט המוסמך טיבן של הטענות ה ש ו נ ו ת ויכריע. במהלך 182 עדותי נרשמו הסתייגויות ר ב ו ת ש ל הסגיגור בנימוק שדברי אלה אינם רלבנטיים לנשוא החקירה. או,אחרים כאשר ה־10 הגשתי ביולי המודעות המסמך הנוסח את המלא צו של הגירוש (1941כפי ש פ ו ר ס מ ה ב ע ת ו ן הרשמי, מס׳ )פקודה מיום 15 לוחות ב ע ת ו ג ו ת היומית ועל — ה ק ר אותי ב ח ק י ר ת ש ת י ־ ו ע ר ב מ נ י ן לי ה מ ס מ ך הזה וכיצד נ ש מ ר הזה אצלי ,וכיוצא ב א ל ה קושיות. תארתי ,כאשר השיירות את קילומטרים לאורך עגלות של עם עמוסות מ ט ל ט ל י ן ש ל יהודי ק ו ב נ ה ב ד ר כ ם ל פ ר ב ר ס ל ו ב ו ד ק ה — ה א ז ו ר ש נ ו ע ד ל ג י ט ו — והחטיפות אותי מהעגלות הסניגור התאפקתי וההתנפלויות בטענה והשיבותי: שדברים גם אנחנו של אלה ליטאים אינם התנגדנו, ביהודים לענין אך חסרי־המגן וכי איש הוא לא — מחנגד שמע הפסיק לכך. לנו... לא הסניגור ניז־ום ו כ ל ה נ ו כ ח י ם ב א ו ל ם ה ח ל י פ ו מ ב ט י ם . א ו ת ה ישיבה נ ו ד ע ו ב כ ל 7ה ק ו מ ו ת ש ל ה ב נ י ן פ ר ט י ה ד ו ־ ש י ח בתום ביני לבינו. זיהוי הפושע ל א ח ס ר ו ר ג ע י מ ת ח ,כ א ש ר ה ס נ י ג ו ר הקר .א ו ת י ע ל מ ב נ ה ג ו פ ו של פ א ל צ ׳ א ו ס ־ קאס אז ,ל פ נ י 40שנה .ה א ם ה י ה ג ב ו ה א ו נ מ ו ך ,שמן א ו רזה ,צ ב ע ש ע ר ו ת י ו וכר. א י מ צ ת י א ת כ ל כ ח ־ ז כ ר ו נ י ו ת א ר ת י ו כ פ י ש א כ ן היה ,ל ש ב י ע ו ת ר צ ו נ ם ש ל ח ו ק ר י ו ל מ פ ח נ פ ש ו של הסניגור .ה ו ג ש לי א ל ב ו ם ו ב ו 20צילומים ש ל א נ ש י ם ו נ ש א ל ת י א ם מ ו כ ר לי א ח ד מהם .ש א ל ה זו ה ע י ק ה ע ל י חדשים ו ב ע י ק ר שונים בסיסתי אחד לארה״ב :האם אכירנו? ע ב ר ת י בעיון ו ב ר י כ ת ר ב ע ל כ ל צילום ו ע ל מ ה ם ה צ ב ע ת י כ ע ל ד י ו ק נ ו ־ צ י ל ו מ ו ש ל פ א ל צ ׳ א ו ס ק א ס ,״זהו פ א ל צ ׳ א ו ס ק א ס ״ פ ר צ ת י ב ה צ ב י ע י ע ל הצילום .א נ ח ת ־ ר ו ו ח ה י כ ו ל ת י ל ח ו ש מ פ י ה ם ש ל ה ח ו ק ר ועוזריו. באותו רגע ריכזתי מבטי על הסניגור ומשראיתי שפניו החוירו כ ס ל — ידעתי בול .א ב ן כ ב ד ה נ ג ו ל ה מ ע ל לבי .הזיהוי ה י ה שיא ה ה ת ר ג ש ו ת ב מ ה ל ך שקלעתי החקירה. ש א ל ת י לשמו בהפסקה ״ראסקאוםקאס״, בשלילה. ספק אמריקני״ של עד ליטאי טיפוסי. הסניגור הבהיר ה ת ב ד ח ו ת נוכח החקירה. הסתייגויותיו חסרות־היסוד והטעם לא לבית משפם אם ה ת י ל ס נ ו בחיוך לדרישותיו ק ל ר ו ח ו נ י מ ו ס ל א ו ר ך כ ל הזמן, שהפכו ל״קפריזה״ חחרת לכל אלך חומר ההוכחות כ ב ד ־ ה מ ש ק ל — הוא שהוציא א ת הסניגור מכליו. התרגשתי הועד ליטאי, אך א ת החקירה לאלתר .האיום חזר כ ל כ ך ה ר ב ה פעמים במהלך החקירה, אנוכי שמהם שאביו הוא וההודעות שהשמיע ,כי יפנה ש ל א ה ח ו ק ר האירי ה מ נ ו ס ה ש ש מ ר ע ל ואף ב ל י ט א — ל א יטיל ״אני — הדגיש. חסרו כמובן רגעי הסניגור ראסקאוסקאס יפסיקו הסניגור מופגן ה ב י נ ו ת י שהוא ליטאי ,א ך ל ש א ל ת י ה א ם ה ו א אכן ל י ט א י ה ש י ב ה ק ש י ת י כיצד ייתכן — כ ל ה י ו ד ע ל י ט א י ת וגר שזהו שם לא של ומשעגה לי ב ח ו ס ר רצון — ב מ י ל ד כ א ש ר ה ו ג ש ו ל י ה ת כ ת ב ו י ו ת בין ה ע י ר ל ה ל י ס א י ת ל ב י ן ה ל ל י ל ה ע ב ר ה לגיטו א ו בין ה ע י ר ל ה ל י ט א י ת ל ״ א ל ט ס ט ג ר א ט ״ ב ג י ט ו — הכרתי מ ל מכתבים שעברו תחת לי כמזכיר הועד או האלססטגראט ) מ ו ע צ ת ה ל ו ל י ם ( א ו ש נ ש א ו ח ת י מ ו ת ש ל ע ר ׳ ד ל י י ב ג ר פ י ג ק ל ,ס ג ן יר׳ר ה א ל ט ס ט נ ־ ר א ט .היו גם ה ת כ ת ב ו י ו ת ע ם ה ק ו מ ו נ ד ט ו ר ה ש ל ה ג י ט ו א ו ע ם ה מ י נ ה ל ה א ז ר ח י 183 הגרמנית וכל — ד״ר אלחנן אלקס; — ש נ ש א ו א ת ח ת י מ ת ו ש ל היו׳׳ר מ ס מ ל ע ו ר ר ו בי ר ג ש ו ת ו ה ח ז י ר ו א ו ת י ל א ו ת ם ימים קודרים כתב כל ו ח ס ר י תקוזז בגיטו .ה מ ס מ כ י ם היו' ב ל י ט א י ת ,ג ר מ נ י ת ו א פ י ל ו ב ר ו ס י ת ,באידיש ו ב ע ב ר י ת .ל מ ז ל י ש ו ל ט איני ב כ ל ה ש פ ו ת ה ל ל ו ו י כ ו ל ת י לאי ריק' ל ה ת י י ח ס ל ת כ נ ם ,א ל א א ף ל ה ע י ד הרקע על בשל כל של מסמך — דביר וכתב ריבויי ה ש פ ו ת שבישליטיתי. היתה המוחלטת השליטה שלי לא שעורר פעם ולוא פליאה, רק ה ד ב ר שהרגיז' ב י ו ת ר א ת עו״ד ראסקאוסקאס ממרכז הדוקומנטציה בחומר שהובא ההוכחות בוילנה ,קובנה ,מ ו ס ק ב ה ,ברלין ,ו ל א מ ע ט ג ם מארכייב ״ידי־ ושם״ בירושלים, ה ס נ י ג ו ר ש ל פ א ל צ ׳ א ו ס ק א ם ל א ה נ י ח ל י — ״מנין ל ך כ ל ה ש פ ו ת ה ל ל ו ? ״ א ו אז ה צ ב ע ת י ע ל ה י ו ת י ג ם נ ו ט ר י ו ן ב י ש ר א ל ,ה מ ו ס מ ך ל א ש ר ת ר ג ו מ י ם ר ו מ י י ם ה ש פ ו ת הללו ,ואז נ ס ת ת מ ו ט ע נ ו ת י ו . בכל ניסה' הסניגור ש ו ב ל ה ו כ י ח כ י ומי .הינסיון האישי ש ל י ע ם ר א ש ה ע י ר ד ב ר י א י נ ם א ל א ״ ע ד ו ת שמיעה״ .כ א ן כ ר ה ב ו ר לעצמו. זו היתד .ע ב ו ר י ה ז ד מ נ ו ת לרשות ועד בקומת ה ה ע ב ר ה היהודי לספר על מהעיר התקופה הקצרה שראש העיר העמיד לגיטו סלובודקה, קובנה חדרי־משרד 2 ה ק ר ק ע ש ל ב נ י ן העיריה .ע ב ד ת י ב ה ת נ ד ב ו ת ב ש נ י החדירימ הללו' כ א ח ד המזכירים ש ל הועד. משלושת ש ל פאלצ׳אוסיקאס חדרו — בקומה היה השניה הראשית ואילו ה כ נ י ס ה ל ב נ י ן העיריד — .היתד .א ח ת ,ו ל א א ח ת ר א י ת י א ו א ף נ ת ק ל ת י ב ו ב כ נ י ס ה א ו ב י צ י א ה מהבנין. פעם, בו ציוה ביום, כשמועד כשבועיים. בבהלה לכמה ראש העיר העברתם יהודי א ו ת ו ר ח ו ב ובזעקה; ימים על יהודים לגיטו לפי מרחוב תכנית מסוים לפנות את בתיהם נקבע רק כעבור ההעברה, ב א ו א ל מ ש ר ד י ה ו ע ד היהודי — ב ב נ י ן ה ע י ר י ה נ פ ל אז בחלקי א ת הגזירה, שיהודי ל נ ס ו ת דלבקעז מויאש אותו רחוב ממש העיר אינם שידחה ,ו ל ו ר ק לעמוד יכולים בה, מ ב ל י שיינשלו ויינזקו ל ל א ת ק נ ה .ח י ש ע ל י ת י ב מ ד ר ג ו ת ל ק ו מ ה ה ש נ י ה ובקלזתי ל ה ת ק ב ל א צ ל ר א ש העיר .ה ש ו מ ר ־ ל י ד ד ל ת ח ד ר ו ש ל ר א ש ה ע י ר נ כ נ ס אליו, כ מ ק ו ב ל אז ו מ ס ר ש מ ז כ י ר ה ו ע ד ה י ה ו ד י — ג א ל ו ב א ס — מ ב ק ש ל ר א ו ת ו ב ד ח י פ ו ת . האיש נ כ נ ס ו ח ז ר ב מ ו ר ד ו א ו ת י מ כ ף ר ג ל י ע ד ק ד ק ו ד י ו א מ ר :ר א ש העיר ל א רוצה ל ד משרדו שוב — א ת פרצופך ל ר א ו ת ך ומזהיר אווזך כי ב א ם ת ר א ה יזרוק א ו ת ך לא ב מ ד ר ג ו ת ,א ל א ד ר ך ח ל ו ן מ ש ר ד ו ש ב ק ו מ ה השניה ,א ל ה מ ד ר כ ה החוצה... ע ם כ ל א ש ר ע ב ר ע ל י נ ו כ ח ה ח ט י פ ו ת ו ה ה ת ע ל ל ו י ו ת ש ל ״פרטיזנים״ ליטאים ב ר ח ו ב ו ת העיר נ ג ד י ה ד י ם — ו ע ל א ף נ ס י ו נ ם המרי ש ל ראשי ה ו ע ד ה י ה ד י — יה״ד. גרפונקל ובעל רגישות וגולדברג עם יהודית וגאוה העיר ראשי לאומית — חזקה הוכיתי מאד. בהלם. אז הייתי צעיר של ראש תשובתו הפראית עירית קובנה פתחה פצע שלא ה ג ל ד . . . ״זהו נסיוני האישי ע ם ה נ א ש ם — סיימתי ,וגם ה פ ע ם ס נ י ג ו ר ו הוכה ב ה ל ם . , א ך היו מ ק ר י ם אין־ספ״ור ש ב נ ו כ ח ו ת .דחה ר א ש ה ע י ר מ ע ל פ נ י ו ב ר ש ע ו ת ו ב ה פ ג נ ת ע ל י ו נ ו ת — ג ב ר י ם ונשים יהודיות שניסוי ב מ ר ל ב ם ל פ נ ו ת ל ר א ש עירם ,ב ה ג י ע ו למשרדו או ב צ א ת ו ב פ ת ח הבנין, או בחדר ק ל ט ו ו נ ש א ר ו ח ר ו ת י ם ב ז כ ר ו נ י ע ד היום...״ 184 המדרגות — אלה מ ר א ו ת שעיני ,-,הפעם היחיח־ .שגציג הגיטו ה ו ר ש ה ל ה ב י א ב פ נ י ה מ י נ ה ל ה א ז ר ח י ה ג ר מ נ י בישיבה ש ל מ מ ל א ־ מ ק ו ם השסאדטקומיסאר ,שני ראשי אגפי ״שטאדקומיסאריאט׳׳ ה מ ז ו ן ו ה א ס פ ק ה ו ה מ מ ו נ ה מ ט ע ם השטאז־סקומיסאר ע ל ה ג י ט ו — ה ו פ ע ת י ב־14.1*43 האלטסטנראט — והבאתי בפניהם א ת המסמכים שאישרו א ת הבמויות כמזכיר ש א מ ג ם ה ג י ע ו מ ש ת י ה ח ב ר ו ת הג״ל וגם מ ח ב ר ת ״ מ י י ס ט א ס ״ ש ס י פ ק ה ב ש ר לגיטו. א ז נ ו ד ע ל ר א ש ו נ ה ל ו ע ד ה י ה ו ד י כי ל א רק הזמינו מצרכים מקולקלים ובכוונה — באלה( מי אלא ש ע מ ד אז ה ג ר מ נ י ם קיצצו א ת ה כ מ ו י ו ת )תפוחי אדמה קפואים, החברות בראש כרוב הליטאיות ר ק ו ב וכיוצא הנ״ל שסיפקו — את ה מ צ ר כ י ם לגיטו ,ב נ צ ל ו א ת ח ו ס ר ־ ה א ו ג י ם ו ח ו ם ר ־ ה מ ג ן ש ל יהודי הגיטו — כדי ל ג ר ו ף הון ל כ י ס ו ע ל חשבון א ס ו ג ם ש ל היהודים ...כאן ה מ ק ו ם לציין כי 1943כ ב ר ה ח ל ו מנהיגים ליטאים,׳ גם ל א ו מ נ י ם ל ה ת פ כ ח מ ס י כ ו י י ה נ צ ח ו ן בשנת היטלר. של בהשוואה השינוי היה בשיחות ההגמון ל ש י ח ו ת א ח ו ב־ ,1941וכן ע ם א נ ש י כ מ ו ר ה וציבור .ל י ט א י ם אחרים, התלוננו בחזית את ניתן למצוא עם בריזגיס, על מרה חל מפנה ש״מנהיגים״ השלטון, אנשי בהלכי־הרוח הצבא רבים של הליטאיים, והעיירות מ א נ ש י הצ-יבור. נוכח השינוי אין ,ל ה ת פ ל א ,א פ ו א כ מ ו פ א ל צ ׳ א ו ס ק א ס ,ס ג ן ־ א ל ו ף ב ו ב י י ל י ס ו כ מ ו ת ם היו ל צ נ י נ י ם בעיני ה ל י ט א י ם עצמם ,ש ה ח ל ו ל ח ש ו ב ע ל ה ד י ן ־ ו ח ש ב ו ן ש ה ל י ט א י ם כ צ י ב ו ר ו פ ע ם י צ ט ר כ ו ל ה ג י ש ב ת ו ם ה מ ל ח מ ה ,ע ל מ ה ש ע ו ל ל ו א ו ת ם ,-,מנהיגים״. החלפתו בכהונתו הגיטו של ולהתעשר להם כראש ל א היתד, אך מחפירה בצורה על מנות חשבון המזון המזעריות שהוקצו ע ״ י הגרמנים... טענתו ליהודים ורבים עוד ש ל פ א ל צ ׳ א ו ס ק א ס שהוא ה ו ח ל ף ב צ ו ה ג ר מ נ י ם ב ש ל י ח ס ו ה ק ו ר ק ט י — היא מ ס ו ג ה ט ע נ ו ת ה נ ד ו ש ו ת ה ח ו ז ר ו ת ו נ ש נ ו ת בפי פ ו ש ע י ם נאציים, מ מ ש ת פ י פ ע ו ל ה ב ה ש מ ד ת יהודים ,ש ה ו ב א ו ל כ ס ה מ ש פ ט .מ י פ ת י ויאזין ל ט ע נ ו ת ו ה ס ב ר י ם מ ה ס ו ג הזה...״ לתיק סביב של פאלצ׳אוסקאס העיר בלתי צפויה, גם ב ר א ש ה ח ב ר ו ת ה ל א ו מ י ו ת ה ג ד ו ל ו ת ה ו א מ צ א א פ ש ר ו י ו ת ל ה ר ע ליהודי ה ח ק י ר ה צ ר פ ת י צילומים מ ת ק ו פ ת ה ה ע ב ר ה לגיטו ,ה ק מ ת ג ד ר ה ת י ל ת ח ו ם ה ג י ט ו ע״י יהודים ש א ו ל צ ו בפקודת לכך פאלצ׳אוםקאס ובפיקוחו ל י ט א י מ מ ח ל ק ת ההנדסה ,צילומים מ מ ר א ו ת ה ג י ט ו — ס י מ ט א ו ת צרות ,ה ט ב ח בסלובודקה לפורט ב ל י מ ר צ ח י ם ליטאים ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם ל א ח ר פ ר ח ה מ ל ח מ ה ,ה ד ר ך ה ת ש י ע י ,כ פ י ש ג ש ק ף ד ר ך ג ד ר ה ת י ל מ ת ו ך הגיטו ,וביניהם ג ם ה ע ת ק י צ י ו ר י ה ש ל א ס ת ר לוריא מ ת ק ו פ ת ה ג י ט ו — א ו ת ם ה צ ל ח ת י להציל .ה כ ל נ ת ק ב ל , ס ו מ ן ו ת ד ק ב ת י ק ה ח ק י ר ה ש ת פ ח ב מ ש ך 5ימי ה ח ק י ר ה . עוזג הסניגור ביום יעזוב השלישי ל ח ק י ר ת י — איים את לתקיף דרישת את אולס האולם ולא ימשיך הסניגור ,ב נ י מ ו ק שאין ל ה ם בפלורלה הסניגור להיות — ביקש לרשום את דברי אז קם ראסקאוסקאס המשפט החקירה נוכח שבאם בחקירתי. הסניגור לא תופסק החוקר בפרוטוקול החקירה לינץ, קר גם הפעם לחה — המזג את י ס ל בחוק. ל ל י ע שהוא עומד להגיש בקשה בדרך המרצה לבית להורות על ה פ ס ק ת החקירה ב ש ל ב זה ,ועד להחלטת בית ה מ ש פ ט ל א יקח ח ל ק בה ,ואכן הוא ע ז ב א ת ה א ו ל ם . 185 עו׳׳ד ליגץ לא• ה ת ר ג ש ו ב י ק ש ל ר ש ו ם ש צ ע ד ו י ש ל ה ס נ י ג ו ר י א י נ ו ה ו ק י ואין ב ו כ ד י ל ש ג ו ת א ת דעתו ,ו ה ו ד י ע ש ה ח ק י ר ה ת י מ ש ך .יחד ע ם זה הודיע ע ל ה פ ס ק ת י צהרים. שעת סגנו י ההפסקה נוצלה ועובדים ראסקאוםקאם בכירים. להתיעצות בתום בוושיננטון עם ההתיעצות של משרד המנהל הכללי ש ו ג ר ע״י ש ל י ח מכתב החקירות, למשרדו — בו נ ת ב ק ש להודיע למשרד החקירות ע ד של למחרת ב ש ע ה 10ב ב ו ק ר א ם ה ג י ש ב ק ש ה ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט ואם כן — ל ה ע ב י ר א ת ה ע ת ק הבקשה ,כדי ש י ו כ ל ו ל ה ת י י ח ס א ל י ה .א ם ל א יפנה ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט ב א ו ת ו זמן — תימשך החקירה משלא כדברי למחרת גמםרה בשעה למשרד ראםקאוסקאס — החומר שהצטבר 10 החקירות כל גמשכה בשעת ב ב ו ק ר ג ם בהיעדרו. הודעה וכל מסמך על הגשת בקשה, ה ח ק י ר ה ע ד לסיומה. חקירתי הרשימה אף את האירי השקט והקפדן. מ ש נ פ ר ד ג ו א מ ר ל י ש ח ו מ ר ה ה ו כ ח ו ת הוא כ ה כ ב ד ־ מ ש ק ל ו מ ש כ ג ע — ש פ א ל צ ׳ א ו ס ־ ק א ס יועמד לדין באיזוד מ ג ו ר י ו — ב פ ל ו ר י ד ה .זה גאמר לי גם ע״י ר א ש י מ ש ר ד החקירות שנפרדו ממגי בחמימות. ״אין א נ ו גוהגים ל ה ז מ י ן ע ד מ ע ב ר לימים ,א ל א ב מ ק ר י ם חריגים ב מ י ו ח ד ״ . ואכן ל ע ת י ם ר ח ו ק ו ת ש מ ע ו ה ח ו ק ר י ם ע ד ו ת מ מ ק ו ר ראשון ו ר א ו מ ס מ כ י ם ש נ י צ ל ו מאותם הגחקרים ימים, ולא ממקור של ״ק.ג.ב.״, כפי והגאשמים•. לא מן ה ג מ ג ע ש ה מ ש פ ט י י ש מ ע ב ק ת הקרוב ,כ ך א מ ר ו לי ראשי ה מ ש ר ד , ויעצו לי ל ה י ו ת מ ו כ ן ל ה ו פ י ע ב ו כ ע ד ר א ש י . 186 שקובלים תמיד הסניגורים של יהושע גלבוע )במלאת לפטירתו( שנה )דברים ב״משואה״ ביום עיון לזכרו שהוקדש לנושא :חלקם של היהודים בצבא האדום בנצחון על הצבא הגרמני(. א ת י ה ו ש ע ג ל ב ו ע ה כ ר ת י מילדותו ,כ ח נ י ך ״הנוער הציוני״ ב פ י נ ס ק ,ב ק ב ו צ ת ״אריות״ שהייתי המדריך שלה. הוא היה תלמיד הגמנסיה העברית ״תרבות״ וספג א ת ה ש כ ל ת ו ה ע ב ר י ת מ מ ו ר י ו המצוינים ,שהיו גם מורי .הוא ה י ה ב ן ל מ ש פ ח ה יהודית ש ר ש י ת ,והיתד .ל ו ת ש ת י ת מ ס ו ר ת י ת מ ו ב ה ק ת .ב ק ן ש ל ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ בלט בכשרונו, הבעיות שעסקנו בהתבטאויותיו, בהן, ידע בניסוחיו להתווכח עם ובכתיבתו. מתנגדים, היה בעל ולקיים כשרון חברות בתפיסת טובה עם 187 בגי ג י ל ו ו ע ם מ ד ר י כ י ו ומחנכיו .יהושע היה שייך ל ד ו ר ה צ ע י ר ב ת נ ו מ ה ,ש ע ל ה והגיע ל ה ג ה ג ה ה א ר צ י ת .כ א ש ר ב א לוארשה :ל פ ע ו ל ב ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ,ע ר ך א ת בטאון התנועה שכבת הגוער ״דרך הוא הצופים ״שבילים״׳ והיה הציוגי״. ג ד ו ל י בתנועה משתתף בא בבטאון באופן המרכזי הדרגתי, של צעד צעד; אחרי ה ת ק ד ם ב ז כ ו ת כשרונותיו ,יכולתו ,מ ס י ר ו ת ו ואומץ ל ב ו . הדור להגהגה הצעיר שקיבל את הארצית, הבטיח רבות בקן ההנהגה ביכולתו בפינסק להגדיל כשאחרים ולהרחיב מתוכו את הגיעו בכל התנועה ר ח ב י פ ו ל נ י ה .ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוגי״ ה י ת ה ב מ ל ו א פ ר י ח ת ה .ה א ג ט י ש מ י ו ת ש ג ב ר ה ב ר ח ב י פולין, מאד הביאו ח ו ס ר ה ת ק ו ה שהיה מ נ ת לזרימה גדולה של נוער משכיל חלקו ונוער ש ל הדור אל עממי היהודי תנועתנו. הצעיר, ה י ה צורך ל ק י י ם ויכוחים ע ם מ ת ג ג ד י הציונות ב ר ח ו ב היהודי ,ו א ל ה ה י ו ב ע י ק ר ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ו ה ב ו ג ד א י ם .א ו ל ם ל א מ ע ט ד כ ו ח י ם ה ת ק י י מ ו גם בין ת ג ו ע ו ת ה ג ו ע ר הציוגיות. מאז לבין ל ה ת פ ת ח תנועתנו בארץ והתהדק החלה בפולגיה ה ק ש ר בין ה ה נ ה ג ה ה מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה בא״י ,ק י ב ל ה ה ת נ ו ע ה ב פ ו ל י ן ב ט ח ו ן ע צ מ י ולא חששה עוד של מהעימות רעיונותינו עם ודרכנו המציאות שבה הישראלית הפחידו א ו ת נ ו מ פ נ י ה ש ל י ח י ״השומר הצעיר״ ש ב א ו מ ה א ר ץ . יהושע באופן ג ל ב ו ע ה י ה מ ד ר י ך ומחגך ,עורך ו ח ב ר ל ה ג ה ג ה .ה ו א ע ב ד ע ל ע צ מ ו בעיקר קרא רבות בספרות העברית מתמיד. ו ה ר ח י ב אופקים .א י ל מ ל א פ ר צ ה הארץ־ישראלית, ה ח ד ש ה ,וכן מ ל ח מ ת העולם א ת העתוגות השגיה ,היתה ה ה נ ה ג ה ה צ ע י ר ה ה ז א ת ש ל ה ת נ ו ע ה כ ו ב ש ת מ ח נ ו ת נ ו ס פ י ם ש ל גוער יהודי לרעיון ה צ י ו נ י .ה ב ע י ה ה ק ש ה היתד .ח ו ס ר מ ש ו ו ע ש ל ר ש י ו נ ו ת ע ל י ה ,כ י ב ק י ב ו צ י ה ה כ ש ר ה ישבו חברים עקב ר ב י ם ש ח י כ ו לעליה ו ל א זכו ל ה ג י ע ל א ר ץ , מכן הושמדו ולאחר ה י ש א ר ו ת ם בפולין ,בגיא ההריגה. עם הזאת פ ר ח ה מ ל ח מ ה עוזב יהושע יחד עם ח ב ר י ם כתב תעודה ב מ כ ת ב ששיגר אלי, באריכות ואשר את וארשה; פורסם ע ל הנדידה זוהי ב ״ מ ש ו א ה ״ טי. מ ר ת ק ת ע ל פ ו ל י ן ה מ ת פ ו ר ר ת ,ע ל ה ה פ צ צ ו ת ה ג ו ר א ו ת ש ל הגרמגים ,ע ל העצומה הגדידה הוא מבטחים. 1מן רב :בין סטאלין של הגיע ההמוגים לפינסק בכבישים ובדרכים, ועל עם המשפחה והחברים, ונפגש ב ע י ר כ י ה צ ב א האדום גכגס ל ש ט ח י פ ו ל י ן לוילנה והיטלר .מ פ י נ ס ק המשיך הערגה שהפכה לא נשאר אולם המזרחית לחלק להגיע למקום ב ע ק ב ו ת ההסכם מליטא העצמאית • ל ת ק ו פ ת ז מ ן מ ו ג ב ל ת ,ע ד שהסובייטים פ ל ש ו ג ם ל ת ו כ ה .ב ו י ל נ ה ה ת ר כ ז ה ק ב ו צ ת :חברים ש ק י י מ ה א ת ק י ב ו ץ ״הנוער הציוני״, ומשטחים עם .באופן של •שיבוא בשטח שזאת לאחר הסובייטי, הכיבוש משגר שליחים כדי מוילנה לחזק את חבריו־חניכיו .הם פעלו ת ח ת שלטון הכיבוש הסובייטי והתארגנו מיוחד לעצמם הגיעו עוד א ח ר י ם ש ל פולין ה כ ב ו ש ה ע״י הנאצים .מ כ א ן מ ק י י ם יהושע קשרים התנועה העמדה ולכאן חברים מפינסק מתוך תקוה תקופת שזאת הסיום תהיה של ש ה צ ב א הנאצי יפלוש תקופת הפעילות לשטחים מעבר הציונית אלה בלבד. הם המבורכת, ויחסל בכלל לא תיארו ושל האסון א ת הישובים :היהדיים. י ה ו ש ע מ ח ל י ט ב א ו ת ה ע ת ל ל כ ת ל ב ד ו כדי ל ב ח ו ן א ח ה מ צ ב ב ש ט ה ה כ י ב ו ש הסובייטי ולהיפגש עם החברים ו ל ע ד ד ם לעבור לליטא ולהחזיק מעמד .למרות האזהרה ש ל ח ב ר י ו ש ל א יסתכן ,לא נ ש מ ע להם ,כ י ל א ר צ ה ר ק ל ש ג ר א ח ר י ם 18a ל ת פ ק י ד י ם שהיה ב ה ם סיכון .ה ו א מ ג י ע ל פ י נ ס ק ומסייר בשטח ,ו נ פ ג ש ע ם ח נ י כ י התנועה, מלא להבטיח פעילותם והופך מעמידתם התפעלות במחתרת. החדשות ומהשיטות על בשובו מהשטח, הננקטות של הגבול על ליטא ידם הוא כדי נאסר לאסיר ש ל הק.ג.ב .ס פ ר ו ״לשמור ל נ צ ח ״ הוא ת ע ו ד ה כ ב י ר ה ע ל כ ל מ ה ש ע ב ר עליו ב ה י ו ת ו נ ת ו ן ל ח ק י ר ו ת ש ל אנשי הק.ג.ב ,.בהישלחו ל מ ח נ ו ת ה מ א ס ר הסובייטיים ובכל ב ס י ב י ר ו ב מ ר כ ז אסיה .הוא מ ת א ר א ת המציאות ה ז א ת ה ל ה ט הנפשי ,א ף כי ומשתף הקוראים את נ ש מ ר מ א ד מ ה ג ז מ ו ת .הוא ר ק מ ס ר הנפשיות בחוויות בכל שלו. השנים בכשרון רב את הללו העובדות נפסקו לא ה ק ש ר י ם בינינו .ה ו א האמין ש נ ע ש ה ה כ ל כ ד י להציל אותו מ ה ג ה י נ ו ם הזה .א ג ו א מ נ ם פ ע ל נ ו בכיוון זה כ מ י ט ב י כ ו ל ת נ ו ת ו ך נ י צ ו ל כ ל הקשרים ש ע מ ד ו ל ר ש ו ת נ ו . גם ח ב ר י ם א ח ר י ם שהיו ב א ו ת ו זמן ב ב ר ה ״ מ ב פ י נ ו ת ש ו נ ו ת ש ל ה א ר ץ ה ג ד ו ל ה חיפשו א ח ר י ו כ ד י הזאת ובכל שיכולנו. דרך לעודדו המצאתי ע״י קשרים. ל ו רשיון גם שיגרנו לקונסוליה עליה עזרה ע״י הבריטית חבילות בקויבישב, א ו ל ם הוא ל א ק י ב ל אותו ,כי כ נ ר א ה ג ב ר ה מ ע ק ב אחריו ע ק ב ה מ א מ צ י ם ש ל נ ו לשחררו. התברר לסוכנים כנראה שהוא הסובייטיים חשוב. ציוני דרך כל ה ה ס ו ו א ה ש פ ע ל נ ו ב ה ל א ה ו ע י ל ה ,כ נ ר א ה ,כ י ה ם ידעו ל ג ל ו ת א ת ד ר כ י ה ע ק י פ י ן וההסוואה שלנו. כ א ש ר ג ח ת ם ה ה ס כ ם בין ה ג נ ר ל ש י ק ו ר ס ק י וסטאלין על ה ק מ ת ה צ ב א ה פ ו ל נ י ב ב ר ה ״ מ ,ש י צ א ל א ח ר מ כ ן מ ע ר ב ה ,כדי ל ל ח ו ם ב ח ז י ת שניה נ ג ד ה צ ב א הנאצי, יהושע נפסל בצבא ע״י הפולני המחודש, סגור. הועדה הזה. שבחנה קשריו עם ובדקה החברים אותו ואתנו הוא באם בא״י כשיר גרמו להיות כנראה חייל למאסרו ל א ח ר שהיד .כ ב ר זמן מד .מ ש ו ח ר ר מ ה מ ח נ ו ת .הוא י ש ב ש ו ב במחנה מהמחנה וגייסנו מלחמת אחרי עשינו העולם מחודש מאמץ לשחררו ס כ ו ם ר צ י נ י ל מ ט ר ה זאת .א ר ג נ ו א ת ה כ ל ד ר ך א ר ג ו ן ה״בריחד,״ ש פ ע ל א ז ב פ ו ל י ן . הרי היו א ל ה ח ו ד ש י ם של הנאמן יהושע, ש ל ירח דוד ה ד ב ש בין פולין ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת פומרנץ, התנדב ללכת אל המחנה וברה״מ. ולנסות חברו לשחררו, ו א ת ו ס כ ו ם כ ס ף רציני .א ר ג ה ״ ה ב ר י ח ה ״ נ ת ן ל ו מ ו ר ה דרך ,ש נ ח ש ף ל א ח ר מ כ ן בפרובוקטור. ההצעה כאשר ת ב ו נ ת ו ש ל י ה ו ש ע ע מ ד ה לו ,כ י ס י ר ב ל ק ב ל א ת ד ו ד הגיע א ל י ו ל מ ח נ ה ,ל א ח ר ש ע ב ר כ ב ר ת ד ר ך א ר ו כ ה מאד .יהושע טען ש א י נ ו ר ו צ ה ל ס כ ן א ח ר י ם ש י ו ש ב י ם א ת ו יחד ב מ ח נ ה ,כי ב א ם יברח ,ה ם י ו א ש מ ו ש ה י ו שותפים פומרנץ ל מ ב צ ע .ה ו א ידע כי חוזר מאוכזב מאד ל א נ ו ת ר לו כ ב ד זמן• ר ב יחד עם שותפו, בשליחות לשבת ב מ א ס ר ודוד הנועזת, צריך וכאשר היה ל ע ב ו ר א ת ה ג ב ו ל ליד ל ב ו ב לפולין ,נ א ס ר יחד עם השני ו ב מ ש פ ט שקויים. נגדו ,הופיע ה ש נ י כ ע ד .נגדו ואז ה ת ב ר ר ש ה י ה .ס ו כ ן ש נ ש ת ל ב א ר ג ו ן ה ב ר י ח ה . א י ל ו ב י צ ע י ה ו ש ע א ת ה ב ר י ח ה ,מ י יודע מ ה ה י ה ־ ע ו ל ה בגורלו .ה ש ו פ ט ה ס ו ב י י ט י אמר דוד ב מ ש פ ט ״הגה פומרנץ קיבל ג ל ו י ב ר מ ן ה ו א איש ה ג ה ,ל א רצה 10 שנים מאסר .ומת בכלא בתקופת לברוח גירוש ולסכן אחרים״. זאת. כל ימי חייו הרגיש יהושע כי הוא ח י י ב ל ו ה ר ב ה .ה ו א כ ת ב עליו ב ס פ ר ו ״ ל ש מ ו ר ל נ צ ח ״ , זו ע ל י ל ה שהרי נפלאה, כאשר ח ב ר שהיה ח פ ש י ו ע ת י ד ו היה מובטח, מקבל ע ל ע צ מ ו סיכון נ ו ר א ל ש ח ר ר ח ב ר אחר ,ו ע ק ב ש ל י ח ו ת ז א ת נ א ס ר ו מ ת ב מ ח נ ה גירוש. ו א מ נ ם ב צ ו ו א ת ו ה ק צ ר ה צ ץ ו ה יהושע א ת ה ם פ ר י ה שלו ל מ ו ס ד ש י ק ר א א ו ת ה 189 ־על ש מ ו ש ל ד ו ד פומרנץ .זה היה ח ס ד ש ל א מ ת ש ה ג ה מ ע ו מ ק ה ל כ . י ה ו ש ע ש ו ח ר ר מ ה מ ח נ ה ,הוא הגיע כאשר :התקיימה נרתם ביגיגו מיד בפולניה לשגי הפגישה לפעילות לביקור מה היהדות המרתקת בתנועה, אחרי שני, ב־,1949 למוסקבה ומשם לאחד השתתף בבטאוגי המלחמה, וישבנו ש ע ב ר ע ל י נ ו ב־10 שנים 10 התגועה שעות השנים הנוראות ל ו א ר ש ה ,וכאן של ניתוק. המחודשת. רבות כדי הוא הייתי לספר אז אחד הללו ,שהיו שנות השמדה של ב א י ר ו פ ה ,א ו ל ם גם ת ק ו פ ת ה ק מ ת המדיגה ,ו ה מ א ב ק ל מ ע ן ה ש ג ת מ ט ר ה זאת .כאן הכיר יהושע א ת דינה אשתו ,שאף היא ע ב ר ה ר ב ו ת ב ת ק ו פ ת המלחמה, ו ב ה ו נ ג ר י ה ,יחד עם ח ב ר י ה . בפולגיה א ח ר ע ל י י ת ו ג ק ל ט בקיבוץ אושה ,א ו ל ם ל א ה ח ז י ק ב ו מ ע מ ד זמן ר ב ו ע ב ר לתל־אביב. את היה ״זמנים״, בשבילו ע ו ר ך ״ ה ע ו ב ד הציוני״, לאחר לוריא שטד השתתף התפטר בעריכת מתפקד הכנה טובה לעבודתו העתונאית זה. לילה עריכת ערך ב״דבר״, היתה ״זמנים״ הממושכת והמצליחה ב״מעריב״ .ערך א ת ה מ ד ו ר ה ס פ ר ו ת י ב״מעריב״ ו א ח ״ כ כ ת ב ע ל נ ו ש א י ם כ ל ל י י ם רבים .היה ח ב ר ל מ ע ל ה מ ־ 2 5שנים ,ע ד פ ט י ר ת ו .הוא נ ש א ר נ א מ ן מ א ד ליהדות •ברה״מ המערכת ובתחום כתב ביותר .הוא ה ת מ ס ר ל ג י ל ו י ס ב ל ה ש ל י ה ד ו ת ג ד ו ל ה זאת. זה ה ת מ ח ה ע ל ה ס ו פ ר י ם ו ה א מ נ י ם היהודיים ש ה ו ש מ ד ו ע ״ י ס ט א ל י ן .ח ק ר א ת ה נ ס י ו נ ו ת ה ס ו פ ר י ם ה ע ב ר י י ם לקיים ס פ ר ו ת ב ש פ ה ה ע ב ר י ת של ומחקריו ספריו עוסקים השחורים בימים ב מ ש ט ר הסובייטי. על שעברו הזאת, היהדות על ה ח י ס ו ל י ם ו ע ל גילויי ה ג ב ו ר ה ש ל י ה ד י ם אמיצים .ה ו א ה ז ד ה ה כ ל י ל ע ם ה ת פ ק ד ש ק י ב ל ע ל עצמו ,כי ר א ה הזה שליחות בכך ת ע ד ו ת חשובות מוסרית יהודית הספרים געלה. ש ת ע מ ד נ ה לעד ,ו ת כ ג ם — ה י ה ד י ם . שהשאיר ל נ ו א ח ר י ו הם בברה״מ, מ א ז ה מ ה פ כ ה ה ב ו ל ש ב י ס ט י ת ,ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה ה ע ו ל מ י ת ולאחריה ,ו כ ל מ ה ש א ר ע ל ל ה ד י ם ב א ו ת ן שנים. ה ו א ה י ה ב ב י ק ו ר ב א פ ר י ק ה ו פ י ר ס ם ל א ח ר מ כ ן מ א מ ר י ם ש ר ו כ ז ו ב ס פ ר .הוא על כתב בספר. בתחומי להגיע קשור הקיבוץ הוא הספרות. המשיך לעבד ולהרחיב עצמו יהדיים את ד י ע ו ת י ו וזכה ע ת ה ס י פ ר לי ה ס ו פ ר א ל י ויזל כ י הציע לו ש ל פ ר ו פ ס ו ר ־ א ו ר ח בבוסטון. רמת לפתע בברה״מ על בשטחים ובעיקר ל ק ב ל ת ד ו ק ט ו ר ט ,הורה ת ק ו פ ה מ ס ו י י מ ת ב ד ר ו פ ם י ק ו ל ג ׳ ב פ י ל ד ל פ י ה ,היה ביקורתית כתיבתו לגבי ב״מעריב״ היתה ת ו פ ע ו ת בחיינו, וגם בולטת ותמד סרקסטית, שקולה לפי ואחראית, רוחו לא פעם ה ט ו ב ה .הוא גפטר שמר מאד במלוא פריחתו ויכולתו לתרום לספרות ,ל מ ח ק ר ולעתונות. יהושע קיים קשרים עם חברים מילדות• ו מ ת ק ו פ ת י ח ס י ח ב ר ו ת והיה ג א ה ב מ ש פ ח ת ו .היה מלבקר ולא גם הוא לגבי הנעשה ל א ו ג י ב ר ס י ט ה ב ת ״ א ,ורק תפקד על בלב התמחה חם ומתד ראייה אוהדת ואף מאמרים לא אלה פורסמו מ א ד עצמאי הנעורים, ב ד ע ו ת י ו ולא נ ר ת ע ק ר ו ב י ם ל ו ביותר ,ב א ם ח ש ב כ י ה ב י ק ו ר ת מ ו צ ד ק ת .ה י ה א י נ ט ל ק ט ו א ל , ת מ ד ה ת א י מ ה ד ר כ ו ז א ת ב כ ת י ב ה ע ם ת פ ק ד י ו ה ע ת ו ג א י י ם .היה הוגה מ ח ש ב ה ש ק ל ט ב מ ה י ר ו ת א ת ה מ ת ר ח ש ב ע ו ל ם הגדול ,ו ל א פ ע ם ה ג י ב ע ל א ר ו ע י ם בינלאומיים. מאדן• לא סבל פרוביגציוגליזם שפשט מאד בישראל, דברי הביקורת שלו ה ר ג י ז ו ל א פ ע ם .א ו ל ם הוא ל א ה ת ר ג ש מהם .הוא א ה ב ל ע ס ו ק ב מ ח ק ר ובהוראה באוגיברסיטה, 190 ש ג ר מ ו ל ו סיפוק ר ב ,ו א פ י ל ו היה ג א ה עליה .ס פ ר י ם ש ל ו ת ו ר ג מ ו ל א ג ג ל י ת ו ג ב ר ה ה ה ת ע נ י י נ ו ת ב ע ו ל ם היהודי ה מ ע ר ב י בפרסומיו .היה אמין ויסודי ועל כ ך ה ע ר י כ ו אותו .ל א פ ע ם ה ת ל ב ט ה א ם ל ה מ ש י ך ל ע ב ו ד ב ע ת ו ן כי ח ש ש חוסר ש ל א איש שעבודתו כמוהו ה מ ח ק ר י ת היא יגתק וארועים מקופחת עקב א ל י ו היה ע צ מ ו מהעתון, פנאי. קשור, אולם שאיפשר הךגשתי להגיב לו עניגים על ש ו ט פ י ם וחשובים .הוא ר א ה ש ל י ח ו ת ב ת פ ק י ד זה .ולכן ה מ ש י ך ל ע ב ו ד לעסוק על במדע יהודי המועצות. ברית פעם לא חופשה בעתת ואף לעצמו כדי ל מ ל א ת פ ק י ד י ה ו ר א ה ב ח ו ״ ל .ע מ ד ו ב פ נ י ו א פ ש ר ו י ו ת ר ב ו ת לעתיד. נטל אולם ה כ ל ה ס ת י י ם ע ם מ ו ת ו ה פ ת א ו מ י .ח ב ר י ו וידידיו היו המומים מ ה פ ת א ו מ י ו ת הזאת ואמרו: ביותר בקומי ש ב ס י ב י ר ,בקזכסטאן ,ב ת נ א י ר ע ב מ ס ו ר י ה ק י ר ו ת ביום ובלילה ,א ת ה כ ל עבר, הוא החזיק והגה ד ו ק א כאן, האכזרי הגורל ״משואה״ מעמד בחיק והקשה. מה מבחינת משפחה, שהשאיר הבריאות מאושר אחריו במצבים ומשגשג — ילך לאיבוד. לא הקשים נקטף לפתע. זהו ב י ח ד ע ם מ ש פ ח ת ו ,ידידיו ו ח ב ר י ו מ ק י מ י ם קרן ע ל ש מ ו ש ת ע ג י ק כ ל ש נ ה פ ר ס ע ל מ ח ק ר ח ש ו ב ב נ ו ש א י ם ה ק ש ו ר י ם ב י ה ד ו ת ב ר י ת המועצות ,א ו ת ה ל ו בחייו כ נ ו ש א מ ר כ ז י ב ה ת ע נ י נ ו ת ו ,ב כ ת י ב ת ו ,ב ל י מ ו ד י ו ובהוראה. אימץ מ ש ה קול על יהושע ודרכו )שנה לפטירתו( יהושע הציוני״ גלוברמן־גלבוע היה דברה בפולניה, שפרצה והעפילה המובהק לעמדות של ההנהגה ה ש כ ב ה השניה ב״הנוער־ בשלהי שנות השלושים. ה י ו א ל ה צ ע י ר י ם וצעירות ,ילידי ה ש נ י ם ש ל א ח ר מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ר א ש ו נ ה ,ש ה פ י ח ה כה ה ר ב ה ת ק ו ו ת ב ל ב ה א נ ו ש ו ת כולה, במיוחד ב ק ר ב היהודים, לאחר הצהרת ב ל פ ו ר וחיזוק ה ע ל י ו ת לא״י .א ו ל ם ה ת ב ג ר ו ת ם ח ל ה ע ם ד מ ד ו מ י ה א ש ל י ו ת ,כ א ש ר מ צ ב היהודים ב מ ז ר ח א י ר ו פ ה מ ח מ י ר מ ש נ ה ל ש נ ה ,ו ע ל י י ת ה ת נ ו ע ה ה נ א צ י ח ש מ ה קץ ל כ ל ה ת ק ו ו ת ,ו מ ר ח ב ה מ ח י ה ש ל ה י ה ו ד י ם מ צ ט מ ק והולך. האגטישמיות בפולגיה מתעצמת ,גזרות מגזרות שונות נוחתות חדשות לבקרים. סיכרי של רבים ה ה י ק ל ט ו ת בחיים, בלימודים או ב ע ב ו ד ה שווים ל א פ ס ,ואז ב א הזעזוע פשיטיק ,פ ר ע ו ת ב צ ו ר ת פ ו ג ר ו ם ב צ ה ר י ־ ה י ו ם .ה ט ר א ו מ ה ש ל פ ש י ט י ק מ ל ח ה מאח־ מצעירי היהודים בפולץ, ואף יהושע בספר הזכרוגות שלו על ה ת ק ו פ ה ש ל ט ר ם מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השגיה ,ו ב ע י ק ר ב פ ר ק י ה מ א ס ר ה מ מ ו ש ך ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ,מציין א ת מ א ו ר ע ו ת פ ש י ט י ק כ ג ק ו ר ת מ י פ נ ד - אולם נ ו ש א נ ו ה פ ע ם הוא התגבשותה של השכבה השניה ב ת נ ו ע ה .מייסדי ״ ה ש ו מ ר ־ ה ל א ו מ י — ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ע ו ל י ם א ט ־ א ט א ר צ ה ,א ו נוטשים א ת ה ת נ ו ע ה החיגוכית ,ותחתם משתלבים בהגהגה הראשית ובהגהגות הגליליות בני הדור הבא. בשגת אלף תשע מאות שלושים ושבע מתייצב יהושע בהגהגה הראשית ב ו א ר ש ה ,מ ל א ו ג ד ו ש ת כ ג י ו ת ה ג ש מ ה .א ת מ ו ק ד ע ב ו ד ת ו ה ו א ר ו א ה ב ש ט ח החיגוכי, ב א ש ר ל ו ה ו א י כ ו ל ל ח ת ם ב כ מ ה מ ע ג ל י ם (1 :ב ט א ו ן חיגוכי — ו ל ש ם כ ך ה ו ק מ ו 191 ש ר ק .ג ל י ו נ ו ת א ח ד י ם ה ס פ י ק ל ע ר י ה .וידו ו כ ת י ב ת ו מ ו ר ג ש ו ת ב ו .ב כ ל ״שבילים״ עמוד .ועמוד(2 .. פ ע ו ל ה ס מ י נ ר י ו נ י ת נ ר ח ב ת ב ח ו ר ף •ובקיץ ,כ א ש ר ב נ י ה ג ע ו ר י ם ח פ ש י י ם מ ל י מ ו ד י ם ; ש י א ה ש ל פ ע ו ל ה זו מ ג י ע ר ק ח ו ד ש א ח ד ל פ נ י ה ס ת ע ר ו ת ה ג ר מ נ י ם .ע ל פולין, במושבת המנהלים בטרוקי ,עיירה ציורית מאד שפת על א^נמים עשירי־מים ,ל י ד .ת ו ש ב י ם מ ו ז ר י ם מ ע ט ,יוצאי ה ע ד ה ה ק ר א י ת . ה ש כ ב ה ה ש נ י ה מ ת ג ב ש ת ב מ ק ב י ל גם ב ק י ב ו ץ ה כ ש ר ה מ י ו ח ד ב ח ו ו ה ב צ ׳ נ ס ט ו ־ ליד וארשה ,ו ב ק י ב ו ץ ש נ י נייב בלודז׳. ראשוני העולים .והמעפילים של אותם ק י ב ו צ י ם ת ו ק ע י ם י ת ד ב ״ ג ב ע ת ־ ה מ ע פ י ל י ם ״ • ש ב ה ד ר ליד רמתיים ,היא ה ו ד ־ ה ש ר ו ן ש ל היום .מ ע מ ד ה ת נ ו ע ה ,י ח ד ע ם ״החלו׳ץ־הכלליציוני״• ה ו ל ך ו מ ת ח ז ק , הקונגרס• הציוני • ,כ א ש ר ה י ע ד ה מ ר כ ז י ש ל ה צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם של משה ד״ר קליינברם־סנה מוכיח יחס זלזלני כלפיה, בפולניה לא ולקראת בהגהגתו חברי נרתעים ״הנוער הציוני״ מ ל ה ו פ י ע ב ר ש י מ ה נ פ ר ד ת ל ב ח י ר ו ת ו ל ז כ ו ת ב ש נ י מ נ ד ט י ם . ה פ ע ו ל ה ה ח י נ ו כ י ת ה ת ר ב ו ת י ת ל ה ע מ ק ת ׳ היסודות הרעיוניים של ה ת נ ו ע ה א י נ ה מ ס פ י ק ה די ה צ ו ר ך ל ה כ ו ת ש ר ש י ם ו ל ה נ י ב ת ו צ א ו ת .ה ש ח ק י ם ה ת ק ד ר ו במהירות' מ ס ח ר ר ת ,ב ד י ג מ י ק ה ש כ ל ל ל א הייגו ר ג י ל י ם לה ,נוסח מ ל ח מ ו ת ה״בליץ״ ) ה ב ז ק ( ש ל גרמניה ה ה י ט ל ר י ס ט י ת . ל ג ג ד עיני ה ת מ ו נ ה עומדת בתחנת ה ר כ ב ת בוארשה, כאשר קבוצה גדולה ש ל חניכים ומדריכים ח ו ז ר ת מ מ ו ש כ ת ה מ נ ה ל י ם ,יום־יומיים ל פ נ י ה ת ח ל ת ש ג ת ־ ה ל י מ ו ד י ם החדשה ,ו ה ת ח נ ה מ ל א ה וגדושה חיילים ש ג ר ס ו ל צ ב א ה פ ו ל נ י ; ב א ו ת ה שנה — 1939 ארץ א ח ר ת ,א ו ל ם מ י פ י ל ל ש ב פ ע ם ז א ת ת ה י ה זו מ ל ח מ ת ־ ע ו ל ם ע ק ו ב ה מדם, שתימשך קרבנות, — הייגו ר ג י ל י ם ל ג י ו ס י ם ש ל .ה צ ב א כ ל א י מ ת ש ה י ט ל ר פ ל ש ל ח ב ל ל מ ע ל ה מ ח מ ש שנים ,ת ש נ ה ס ד ר י ' ח י י ם ו ת ע ל ה ב ע ש ר ו ת מ י ל י ו נ י ם ש ל ו ה ע ם היהודי י א ב ד ש ש ה ההנהגה מ י ל י ח מבניו. ה ר א ש י ת נ ו ת ק ה מ ה ת נ ו ע ה ,כ ל ס ד ר י החיים 2זובשו; ל א ה י ה ס י פ ק ב ד י נ ו להקדיש מ ח ש ב ה מעמיקה ל ק ר א ת ה ע ת י ד ,ל ת י כ נ ח מ ס ר ם ,והנה ג ם נ א ל צ ת י ל פ י פ ק ו ד ה ל נ ט ו ש א ת הבירה ו ל צ א ת מ ז ר ח ה . ב א ו פ ק — ה ס כ ם ר י ב נ ט ר ו פ ־ מ ו ל ו ט ו ב ל ח ל ו ק ת ה של פ ו ל י ן ו ב י ח ו ר ה בין ג ר מ נ י ה ורוסיה .ח ש ו ב ח ש ב נ ו ש ב א י ז ו ר ה ר ו ס י נוכל ,א ף כי ב ת נ א י מ ח ת ר ת ,ל פ ת ח ח י י ם תנועתיים כ ל ש ה ם עד י ע ב ו ר זעם .מ י ר ב ה מ א מ צ י ם נעשים ל ש ם ר י כ ח הפעולה ב כ מ ה וכמה ק ב ו צ ו ת ב א ז ו ר י ם ה מ ז ר ח י י ם ש ל המדינה. ק ר ן אור מ ב צ ב צ ת מ י ר ו ש ל י ם דליטא ,היא ו י ל נ ה ; הרוסים מוסרים ,מ ש ו ם מה, ע י ר זו ו א ת ס ב י ב ת ה ה ק ר ו ב ה ,ל ל י ט א — ש ה י ת ה אז ע צ מ א י ת ע ד י י ן ; כ ל ת נ ו ע ו ת הגוער' ועמהן גם ע ם ־ ר ב י ח ס י ת מ פ ל י ט י פ ו ל י ן מ ת ח י ל ו ת ל ה ת ר כ ז בוילנה ,ב מ ג מ ה ל ח פ ש מכאן נ ת י ב ו ת יציאה .אין ב כ ו ו נ ת י ל ת א ר א ת ה ש ת ל ש ל ו ת העניגים ב ר י כ ו ז רלנה; נ כ ת ב כ ב ר ה ר ב ה ב נ ו ש א ו א ם א נ י ב א ל ה ת ע כ ב ע ל ת ח נ ה ק צ ר ה זו ב ח י י ו ש ל יהושע ,ש נ ק ט ע ה ב א י ב ה ב ג ל ל ה ה ל י כ ה ,ה ת פ י ס ה ,הגירוש ו ה מ א ס ר ה מ מ ו ש ך — ה ר י זה ר ק ב כ ד י ל ה ב י ע ע ד כ מ ה ש ה ב י ג ו ת י אז ,כ פ י ש א ג י מ ב י ן ג ם כיום ,א ת רגשותיו.של יהושע ,א ש ר מ צ ד א ח ד ל א מ צ א ל ע צ מ ו מ ג ו ח במסגרת מצומצמת ש ל הריכוז הווילנאי• ,ומצד ה ש ג י •г-פ ע ם ב ו הרצון העז ל ב ו א ב מ ג ע ע ם ה מ ו נ י ה ח ב ר י ם ש ג ו ת ר ו ב ש ט ח ה כ י ב ו ש הרוסי ,ב כ ד י ל א ר ג נ ם ,אם ר ק ניתן ,ל ש ם ה צ ט ר פ ו ת ם לריכוז ב ו י ל נ ה או ל ה ת ג ב ש ו ת ב ת א י ם מ ח ת ר ת י י ם עד י ע ב ו ר זעם. 192 ה מ ל ח מ ה ש פ ר צ ה ל פ ת ע ,ע ם כ ל א כ ז ר י ו ת ה ו מ ר ח ץ ה ד מ י ם שגרמה ,ה ו ת י ר ה ג ם תקוות לב מסוימות ב ק ר ב קרבנותיה ,שהפכו לפליטים מחוסרי־בית ,והאמינו בתום־ ש ״ ש ל ו ם ־ ה ב י ת ״ ,כ ב י כ ו ל ,בין הרוסים ל ג ד מ נ י ם יחזיק מ ע מ ד פ ר ק זמן מ מ ו ש ך ו נ י ת ן יהיה ל ה צ י ל רבים ,ומכאן נ ב ע ה ה מ ס ק נ ה ש י ש ל נ צ ל א ת ה ה פ ו ג ה יחסית, הזו .י ה ו ש ע — א מ ן ה פ ע ו ל ה ה ח י נ ו כ י ת ־ ת ר ב ו ת י ת — ל א ר א ה ל ע צ מ ו כ ר פ ע ו ל ה דיו נרחב החבךים, זמן ברלנה, חשב באמונתו הטהורה שיביא מירב את בארגון התועלת ולשם־כך ביקש את הרשות מאנשי התנועה לחצות א ת הגבול לפרק לכמה קצוב, אל שבועות, השטחים הרוסי; שבכיבוש הרשות ניתנה לו ת ו ך ה ס ת י י ג ו ת ש ל כ מ ה ח ב ר י ם ש ס ב ר ו ש ה ה ס ת כ נ ו ת ג ד ו ל ה מדי ,כ י היו כ ב ר אז חברים א ח ר י ם ש ה ת מ ח ו ב ש ל י ח ו ת זו וביצעו א ו ת ה ע ל ה צ ד ה ט ו ב ביותך .א ו ל ם יהושע, כ א ש ר ג י ב ש ל ע צ מ ו ק ו פעולה ,איש ל א יעמוד ב ד ר כ ו מ ל ה ג ש י מ ו ,ו ד ע ת ה ז ו ל ת היתד .ל ו ח ש ו ב ה ע ד ג ב ו ל מסוים ,ע ם כ ל ה כ ב ו ד א ו ת ו ה ג ה ל ז ו ל ת .יהושע ל ש ט ח י ה כ י ב ו ש ה ר ו ס י ; ב כ מ ה ערים נ פ ג ש ע ם ח ב ר י ם ,ע ו ד ד א ת ה ר ו ח ו ת , הלך מעט גיבש חזרה את השורות שמאד לוילנה הוא נ ע צ ר ומאפריל באותן מאד בעקבות התדלדלו 1940הוא ה פ ך המלחמה, ל״אסיר ציון״. אך בדרך את קורותיו השנים ת י א ר במיטב כשרונו בספר ״לשמור לנצח״ ,פרקי אסיר ב ב ר י ת המועצות. לאחר ארוכים, חבריו נ י ת ו ק ש ל ק ר ו ב ל ע ש ר ש נ י ם ח ו ז ר יהושע ,ע ם ד י נ ה ת י ב ד ל לחיים ואיתם התינוקת שובית, הקרובים מאז הקן ל ת א ת נ ו ע ת י מ א ו ר ג ן ל ק י ב ו ץ אושה ,א ל הפינסקאי וההנהגה הראשית הוורשאית. תקופה בץ זו ב ח י י ו ש ל י ה ו ש ע ה י א ק צ ר ה ביותר ,א פ י ל ו ל א כ ד י ש נ ה ת מ י מ ה .צ ר ל ו ה מ ק ו ם ע ו ב ר מ כ א ן ל כ פ ר ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ב נ י צ נ י ם ש ה ו ק ם ב א ו ת ם ימים ,ל פ ע ו ל ה והוא ח י נ ו כ י ת .ב ק י ב ו ץ ה ו א ע ו ב ד ב ע נ ף הלול ,וקוריוז מ ע נ י ן ה ו א ש ר ש י מ ת ו ה ע ת ו נ א י ת הראשונה מסביר בישראל ,היא רשימה מקצועית ,בעלון הענף ״משק העופות״ ,בו הוא א ת יתרון גידול העופות בריפוד עמוק ולא ע ל ש ל ב י ם : להתלוצץ לימים ה ר ב י נ ו ב נ ו ש א :כ י צ ד ה א ר ץ א י ב ד ה לולן מ ת ח י ל ל ט ו ב ת עתונאי ,ס ו פ ר ו ח ו ק ר מצליח. ב מ ש ק ה ו א נ י ס ה ל ת ר ו ם א ת ת ר ו מ ת ו ב ש ט ח החינוכי ,ויחד ע ם ח ב ר י ם אחרים להפריש יזם את הקמתו של המועדון לבני־הנעורים. בתקופה ההיא, ח ד ר ל מ ט ר ה זו ג ם ב צ ר י ף ד ל ל א היה מ ה ד ב ר י ם ה ק ל י ם ,ו ב כ ״ ז ה ש י ג ו א ת ה ח ד ר , ה צ י ב ו ב ו ר י ה ו ט צנוע ,ק ש ט ו א ו ת ו והפיחו ב ו חיים ,ע ״ מ ל ק ר ב א ת ב ג י ה כ י ת ו ת הגבוהות ש ל י ל ד י ב י ת ה ס פ ר .כאמור ,פ ח ו ת מ ש נ ה י ש ב באושה ,ע ד ש פ ש ט ה השמועה כ י י ה ו ש ע ה ו ל ך ,ל א ניקלט .א ת ה א מ ת ,ל ה ג י ד — ש י ח ה גלויית לב, יסודית ,ע ל מ ה ש ק י ו ו ה ל מ צ ו א ב ק י ב ו ץ ו ע ל מ ה א כ ז ב ת ו — ל א ק י י מ נ ו אז ולא במרוצת בנושא כ ל ה ש נ י ם כ א ן בארץ .ע ל מ ה ל א ד י ב ר נ ו ב מ ש ך הזמן ,ע ל הכול ,א ך ע ז י ב ת ו א ת ה ק י ב ו ץ א ף פ ע ם ל א גגענו .ה ש ע ר ת י אני ,כ י פ ש ו ט צ ר ה י ה לו המקום ,ל א היה יכול למצוא א ת עצמו במימוש תכניות בשטח החינוך וסבר ח ל ק י צ י ב ו ר א ח ר י ם י י ס י ב ל ע ש ו ת כן .אין לי ה ס ב ר א ח ר לכך .ה ח ד ש י ם שבקרב הספורים ב ק י ב ו ץ והגישה ש ל ה צ י ו נ ו ת ה פ ר ו ג ר ס י ב י ת , הותירו אותו כל השנים אוהד נאמן ש ל ה ת נ ו ע ה הקיבוצית ,לה הקדיש עשרות מאמרים ,א ת חלקם הארי קיבץ ב ס פ ר ו ח ל ק ם עדיין פ ז ו ר י ם ב ע ת ת ו ת ב ה נ מ ל ח ל ק . מ מ ב ע ב ר י י ת ו ה י ה ב ב ח י נ ת ז א ב בודד ,א ו ל י מ ש ו ם כ ך ק ש ה ה י ה ל ו ל ה ס ת ג ל ל ח י י ה ח ב ר ה ה ק י ב ו צ י ת ע ל מ ג ב ל ו ת י ה .אין ס פ ק ש ע ב ו ד ת ו ה פ ו ב ל י צ י ס ט י ת ,ו ב ע י ק ר 193 כעורך ה ע ת ו ן היומי ״זמנים״ ובמשך תקופה ממושכת ב״מעריב״, אותם הרים ת מ י ד ע ל נ ס ע ל ה ע צ מ א ו ת ה נ י ת נ ת ל ו שם ב ה ב ע ת דעותיו ,ה ת א י מ ו ל ו י ו ת ר . השאיפה ל ע צ מ א ו ת מ ח ש ב ת י ת והסלידה מ מ ג ב ל ו ת מפלגתיות המרסנות את האדם ,ליוו א ו ת ו כ ל ה ש נ י ם ,ו מ כ א ן גם ,ל ע נ י ו ת דעתי ,ה ה ס ב ר ש ב ח י י ם ה מ פ ל ג ת י י ם ל א ת פ ס מ ק ו ם ואף ל א גיסה ל ה ת ק ר ב אליהם ק י ר ב ה של מ מ ש . ש ל ו ע זבולוני 194 א ש ר ה ת ה ל ל ל א בגבורתו ו ב ח כ מ ת ו )לדמותו של אלכס גתמון ,בתום שנה לפטירתו( גתמון ,בן ל מ ש פ ח ה י ד ו ע ה ב ע י ר ב נ י י ן ,ה י ה מ א ו ת ן ה ד מ ו י ו ת א ש ר אלכם אישיותן יצקה ת כ נ י ם ו מ ו ב נ י ם מ י ו ח ד י ם ל ע ר כ י ג ב ו ר ה וחכמה. ב ה י ס ח ד ע ת נ ע מ ד ע ו ל י מ י ם זה ,א ש ר ב פ ר ח ה מ ל ח מ ה זכרון ב ר ־ ה מ צ ו ה ה י ה עדיין טרי בלבו ,מ ו ל מ צ י א ו ת נ ו ר א ה ו א כ ז ר י ת ש ל מ ל ח מ ת קיום ,פ ר ט י ת ו כ מ ע ט ח ס ר ת סיכוי ב ג י ה י נ ו ם — כ ל כ ך ר י א ל י ס ט י — ש ל ה ש מ ד ה וכללית, כ ע ו ל ימים נ פ ל ה ע ל י ו א י מ ת ה א ס ו ן ו כ ב ע ל נסיון חיים עשיר ,ה צ ל י ח וכליון. להגיע ,ב ת ו ם ש ש ש נ ו ת ס ב ל ונדודים ,א ל ה ח ו פ ש והשחרור. מ ה ה י ו ש ש ש נ ו ת כיליון א ל ה ל צ ע י ר ה ז ה ו ל ש כ מ ו ת ו ז א כ ן יש א ת נ פ ש נ ו לדעת מה מקור ההשראה הנפשית, הרוחנית ליכולת הפידת לעמה־ במבחן ה ת ק ו פ ה הנוראה הזו .זה ודאי כ ר פ ו ר ה ל מ ח ק ר ,עיון והגות ,ו ל כ ך אין ת ש ו ב ה מ ל א ה ב פ י איש .ה י ה ז ה ק ו מ פ ל ק ס ש ל גורמים .צ ע י ר י ם א ל ה א ש ר ל פ ת ע נ י ת ק ה ש ר ש ר ת גורלם ו ה ו צ א ה מ ס מ כ ו ת ם ו א ח ר י ו ת ם ש ל א ח ר י ם — ה ע מ ד ו ב ה כ ר ח ל כ ל כ ל א ת מ ע ש י ה ם ל ב ד ם ו ל ה י ו ת ל ס ע ד גם ל מ ב ו ג ר י ם ו ג ם ל ח ב ר י ם ,ב ת ו ש י ה ו ב א ו מ ץ ו ב ת ב ו נ ת חיים ש צ מ ח ה מ מ ע מ ק י נ פ ש ם .ל א ע ו ד מ ע ץ מ ש ח ק י ־ ״ כ א י ל ר ׳ ,כ י א ם משחק.חיים ג י ל של נוקשה ,ג ו ר ל י ו א כ ז ר י ע ד מ א ד .א ך ל א ז א ת ב ל ב ד .גיל הגעורים, מרדנות, תוך נסיונות אינטלקסואליים לחבוק זרועות עולם, ודאי 195 ש י מ ש רקע ,מעין ק ר ק ע מ צ מ י ח ה .ו ה י ת ה ג ם א ח ר י ו ת ,ה ר ג ש ת ה מ ח ו י ב ו ת שהוא כלפי ומשפחותיהם. חברים ה ר ג ש ת היחד, ה ג ו ר ל — ש י מ ש ו כ מ ו גס שותפות מוביל, ה מ ו ג ף מ ע ל ה מעלה .והיה גם א ת ג ר ,ב ת ג א י ה ח י י ם ההם ,נ ו כ ח ה ש ל ט ו ן האוכף האמצעים, של לדכא ה י ו ך נ ך א ט ומדיניותו בלתי במאבק ובכל פשרני כ ל גסיון ל י צ ו ר כוח אחר ,נגדי ,ליודגראט .ו ה ר י ה ג ו ע ר היווה גרעין לכוח כזה. והיתד .גם ח ו ל ש ה פ א ס י ב י ת ו פ ח ד ש ל א ש ר לא ת מ י ד מ ס ו ג ל הציבור המבוגר ה י ה מ ב ח י ג ה ג פ ש י ת ופיזית ל ה ר י ם ו ל ב ט א ת ג ו ב ה .ה ג ו ע ר ח ש ב להוכיח כי ה ו א שוגה ,כי ה ו א אכן מ ס ו ג ל ב ש ע ו ת ג ו ר ל י ו ת כ א ל ה ל ה ת מ ר ד נ ג ד מ ו ס כ מ ו ת ,כביכול, ג ג ד ג ז י ר ת הכיליון — לפי ר א י י ת ו ש ל ה י ו ד ג ר א ט .ה י ו והיו סיבות. גם והיה ציוגי, חיגוך מה יום־יום שבשפת בשם כוגה תנועתי, חינוך מ ס פ ר ת ב ע ד ו ת ה ר ב ק ה ) ה נ ו ע ר הציוגי ,בגדין ,ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה ( במילים פ ש ו ט ו ת . ״ ה ת ח ל ג ו ל ח ש ו ב איך לארגן א ת החיים פשוט ,לשכוח גדחפגו לפגישות ,לקשר ,על מ נ ת , צריך היה ל ת ת ל צ ע י ר י ם א י ז ה ת ו כ ן ש י ש מ ש ל ה ם ב ע ת י ד . זה ה י ה ת ו כ ן החיים ,ת ק ו ה לעתיד״. ה ח י ג ו ך ה ת ג ו ע ת י גתן לגו אז ה ר ב ה מ א ד ה ח י ג ו ך הציוגי ,ב מ ס ג ר ת ה ת נ ו ע ה — ה ת נ ו ע ה כ ח ב ר ה מ ח נ כ ת — היה ל ל א ס פ ק כח מניע .ע ר כ י חינוך אלה ל א היו מ א ו ת ם ד ב ר י ם ש ג י ת ן ל מ מ ש ם כ א י ל ו הם ה י ו ר ק ע רגשי ,מ ח ש ב ת י , במבחן ועמדו ומוקד לגישה הערכים למעשים, בד. נקלטו ונאחזו השעות הקשות. ב מ כ ת ב מהוגגריה ,מיום 1.2.1944כ ו ת ב א ל כ ס א ל א ל ף ש ו ו א ר צ ב א ו ם )שישב בשווייץ עם ועמד בקשרי מכתבים עם אנשים ״קבוצת ״הנוער זאגלמביה״ של ו מ ק ו מ ו ת ר ב י ם ב א ר צ ו ת שונות וגם הציוני״, הצליחה אשר להגיע להונגריה בסתיו 1943ו א ח ד הפעילים ו ה מ ו ב י ל י ם ב ק ב ו צ ה ז ו ה י ה א ל כ ס ( — :״וגם כ א ש ר געלה א ת זכרו ש ל יוזק קוז׳וך — גדע ב מ ל ו א ה כ ר ת ג ו ,כ י מ פ ע ל ו ־ מ פ ע ל ג ו — ג ס ת י י ם ״ — קוזיוך היה ר א ש ומגהיג ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ב ס ו ס נ ו ב י ץ וקשרים ה ד ו ק י ם לו עם היו בזה, לומר ובמרי — מעשה ההצלה והיה תוך עמידה של בלחימה — אפשריים ב ת נ א י ם שהיו .ה י ש כ א ן ר מ ז ל ו י כ ו ח ה נ ו ק ב ש ה ת נ ה ל ב י ן פעילי ה ח ב ר י ם ב ת נ ו ע ה — :בריחה ,ה צ ל ה א ו ל ח י מ ה ואם יש מ ל י ם א ש ר ב כ ו ח ן ישראל, אותם חברים בתנועה בבנדין בעל שמירת סמכות אמת תנועתית. רצה בכבוד אלכם לתת מלוא את צ י ת ו ת ,ע ת י ד טוב י ו ת ר ) ה כ ל ה י ה צ ע י ר י ם א ש ר אילכס ה י ה ל ס מ ל ם , ח ש ב עליו — ' ב מ ע מ ד אשר אלכס לארץ ישראל ,ב ש ל ה י בכבוד? ל ח ש י ב ה זו ע ל ארץ הביטוי ק ש ו ר ו מ ח ו ב ר כ מ י ק ש ה אחת( ה ר י א ל ו מ י ל ו ת י ו של יוזק קוז׳ך פרדה צעירה מחברה ב ק ן שעמדה של — לצאת ,1942ב מ ס ג ר ת ח י ל ו פ י א ז ר ח י ם ב א מ צ ע ו ת ה צ ל ב האדום'•: ולקיבוץ מ ס ת לחברים; לתל־יצחק ״ א ם .אכן ת צ ל י ח י להגיע לארץ, ״שרשים״, שם ,כ י יהא נ א ק צ ב בגין ה מ ו ל ד ת מ ה י ר י ו ת ר מ ק צ ב ה ה ש מ ד ה כאן״. היש של ביטוי עמוק יותר חרדה מפגי המחר הבלתי מזה לקשר דוע, של הציוגי, גם ברגעים דאגה' לחברים, הקשים ביותר ל מ ש פ ח ה ? זו ה י ח ה א מ ת ציוגית פ ש ו ט ה א ך מ ע מ י ק ה ביותר .ל א ה ז ד מ ן ל י ל ש ו ח ח ע ל כ ך עם אלכס, א ו ל ם בטוחגי ,כי ב מ ל ו א ישותו ,ב מ ל ו א ר ג ש ו ת י ו הציוגיים — היתד .זו גם ד ר ך מ ח ש ב ת ו .זיו היתד .א ח ת ה ס י ב ו ת ה י ס ד י ו ת צורותיה לתקוה 196 לדחף העצום ה ש ת ו ת .המוטיב ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י הזה, — ו ת ק ו ה פירושה ה צ ל ה , וחתירה ל פ ע ו ל ו ת ולעשיה ע ל ה צ י ת ו ת הזו ,היו לא ר ק להגיע א ל ח ו פ י הארץ — כי יסד אס ע מ ד ה א י ת נ ה ,נ פ ש י ת ופיזית. ג ם כוח מניע ,ה מ ב ט י ח א ל כ ם ג ת מ ו ן היה ויהיה ס מ ל ל צ ע י ר י ם ה מ ו פ ל א י ם ה א ל ה א ש ר ע ש ו מ ע ש י ם של גבורה גדולים תודעתם, במלוא ואצילות, כי בתנאים אכן המעשים לא הם והם אולי ל א מ ו ד ע י ם תנאים, על גדולים. הדלות כתפיו לכך אלכם של ו ד ו מ י ו ה ו ט ל אז מ ש א כ ב ד ש ל ג ו ר ל עם ,והם גשאוהו ב כ ב ו ד ו ב מ ס י ר ו ת .ר א ו נא, כיצד נערים זה אלה וגערות בפגי הועמדו שהיו, האתגרים מעבר לכאורה, ליכולתם והם י כ ל ו ל ה ם ; כ י צ ד צ ע י ר י ם א ל ה ,ח ס ר י נסיון ש ל פ ע י ל ו ת מ נ ה י ג ה בקהילתם ו ס ב י ב ת ם ,ח ס ר י י ד ע מ ח ת ר ת י ו כ ל נ ס י ה שהוא בעשיה זו — ע מ ד ו מנין באו להם בנסיון. ואולי הכוחות האלה ראוי ל ס פ ר כאן להרים משא את פ ר ט שיאיר כבד כל הדברים: כך? אלכס האקדח קנה את ה ר א ש ו ן ע ב ו ר ה ת א ה מ ח ת ר ת י ש ל ״ ה נ ו ע ר הציוני׳׳ ב כ ס ף ש נ פ ד ה מ מ כ י ר ת ש ע ת שקיבל יותר לבר־מצוה. נרכש מאוחר בכספים נשק בעד שקבלו עורות לנעלים — ד ב ר יקר־ערך ב א ו ת ם הימים — אותם ״לקח״ קובה ר ח נ ב ר ג ממקום עבודתו מוכר, לנעלים. בבית־חרושת אך ה ת ב ר ר ,כי ח ס ר ה ירי הליכי מצא מהם. ואקדח קנה אלכס מחסנית חיפש אפוא ש ר ט ו ט מ פ ו ר ט של א ק ד ח האקדח את לאקדח .לא מנוצרי אחד ד ע הוא ולא בערך באנציקלופדיה, בלתי ד ע ו אחרים ולמזלו ״אקדח״, ומרכיביו. בנסיון ל ה ע ר י ך א ת פ ע ל ם ש ל צ ע י ר י ם א ל ה כ מ ו א ל כ ס ,נ ד מ ה לי ל א א ח ת , כ י ח ס ר י ם ה ם פ ר ס פ ק ס י ב ה ע צ מ י ת .ב א ר כ י ו ן מ ו צ א א נ י עדויות ר ב ו ת של ה ח ב ר י ם האלה ומעדים המספרים אשר על עבר ואפילו עליהם, מוסרים דברים הם אמינים ביותר ,ר ח ב י א ו פ ק ו ת ו כ ן — א ך ל ו ק י ם הם ,ל א מעט ,ב ח ו ס ר ת ח ו ש ת המעשה ה ג ד ו ל גופו .ה ק ו ר א א ת ס י פ ו ר י ה ם מ ת ר ש ם ל א אחת ,כי ה ד ב ר י ם נ ע ש ו כלאחר ד ,כ א י ל ו ל ל א ת ד ע ת ה ת ח ו ש ה ה ה י ס ט ו ר י ת .ד י ב ר ו שירה ולא ד ע ו ,כ י שירה לא זו. אחת בלבי קננה המחשבה־השאלה: צעירים הדעו אז, אלה, כ י אכן ״נושאים הם ע ל ג ב ם ה י ס ט ו ר י ה ? ״ אלכס לאצילות היה ,כאמור, הגבורה יום־יומי של התמדה היה מופת סמל שבעשיה אלכס. לצעירים אלה .הוא היום־יומית. נצנוץ לא יצק דפוסים כוכבים ותכנים — כי אם משלו מעשה ד ב ק ו ת ל ע ב ו ר א ת ה י מ י ם הקשים ,ויהיה א ש ר יהיה .א י ש רחב ודע, אופק אדם הישוב, מן אך אדם בעל המעלה. מ ר א ה ונועם וחיוך ת מ ד י ש ל א מ ש מ פ נ י ו .נ ד י ב ב ר ו ח ובמעשה ,איש ח מ ד ו ת . תקצר היריעה ע ל י ה היתה תקופת בצפון אפריקה המחתרת בראשית תוכל להשתרע בארץ בטרם שגות החמישים; מסכת קום פעילותו הענפה המדינה; היו גופים, היתד• ב ש נ ו ת חייו. תקופת מוסדות המחתרת ואנשים רבים עמם ע מ ד ב ק ש ר י ם ו פ ע ל ; ה י ה ח ב ר פ ע י ל ב ה נ ה ל ת ״משואה״ ו מ ו ס ד ו ת י ה ; ה י ה יושב רבים ראש הקורטוריון של כפר־הילדים ״נוה־הדסה״ שלד תל־יצחק. ו ע נ פ י ם היו ש ט ח י פעילויותיו .מ ו ס ד ״ מ ש ו א ה ״ ה י ה י ק ר ל ו במיוחד — ל א ר ק ב ש ל קשריו האישיים .מ ס פ ר פ ע מ י ם ה ו פ י ע כ נ ו א ם ב ע צ ר ו ת י ו ם ־ ה ש ו א ה ־ ו ה ג ב ו ר ה , ה נ ע ר כ ו ת מ ד י ש נ ה ב ש נ ה ב ״ מ ש ו א ה ״ .כ ל א י מ ת שהיה פ נ ד לכך ,היה בא ל ס פ ר לתלמדים ב ס מ י נ ר י ו ן ש ל ״ מ ש ו א ה ״ א ת ס י פ ו ר ו האישי ,והיה מ ר ת ק א ת ה כ ל . ואם ל א ה ע ל י ג ו כ א ן א ת כ ל מ ס כ ת חייו ה מ ג ו ו נ ת ו ע ש י ר ת ־ ה מ ע ש ,ו א מ ר נ ו א ך א ת ה מ ע ט — דייגו .ה ר י ב ה י ו ת ו ע ד י י ן י ל ד מ מ ש — והוא הרי בן ,14-^13 בפרח המלחמה — נסחף לתוך המערבולת, ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ההיא ש ל מ א ב ק 197 לחיים אכזרי ולמוות, של רצון עז ליצור .ד מ ו ת של נ ו ע ר ציוני, של ,תיכנה :ו פ ע י ל ו ת ב ה ג נ ה ובהצלה ,ב ג י ט ו ; וזמן מ ה ל א ח ר מ כ ן -ל -ב ר י ח ה ו ח י פ ו ש .נ ת י ב י הצלה ד ר ך ס ל ו ב ק י ה והונגריה; מ ח ת ר ת פ ע י ל ה ב ה ו נ ג ר י ה ו ה ב א ת ,ה א מ ת ה ט ר ג י ת לנוער ב ה ו נ ג ר י ה ע ל אשר ק ר ה ל י ה ו ד י ם ב פ ו ל י ן ,ה ד ר כ ה .ו ה ע נ ק ת ת ח ו ש ה ל ב א ו ת היהודי בהונגריה .מ ה ע ו ד נ י ת ן ל ד ר ו ש מ נ ע ר יהודי בימים לציבור ה ה ם והוא אז ,בהוגגריה ,בן ? 17 ר א ו י הוא א ל כ ם להיות ס מ ל ם ש ל ב נ י ה נ ו ע ר ה מ ו פ ל א י ם ' ה א ל ה א ש ר •דל־.ותהייה המליצה אשר תהיה — אכן גשאו ע ל ג ב ם השבור שפת הקשה הוא עמדו ו ה ר צ ח אתי ה ת ק ו פ ה ב י ו ת ר ב ת ו ל ד ו ת ה ע ם היהודי ,ה ר ו ו י י ם ב ל א ו הכי ס ב ל ,ה ר ס וחורבן .ר א ו י א ל כ ס ,כי ס י פ ו ר חייו י ס ו פ ר ל ב נ י ה נ ו ע ר כ י ו ם ו ב ע ת י ד ,כדי ל ל מ ד ו כ י צ ד נ ע ר י ם ו נ ע ר ו ת יהודיים ,ב ת ק ו פ ה ה ה י א , ב מ ל ח מ ת ם העיקשת לקיום שלהם ו ש ל ע מ ם .מן הראוי ל א ס ו ף א ת ס י פ ו ר ו — ו א ת ס י פ ו ר ח ב ר י ו — ו ל כ נ ם ם ב ד פ ו ס ל מ ע ן י ל מ ד ו ויידעו .״משואה״ ק מ ה ל ש ם ה נ צ ח ת ז כ ר ח ב ר י ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י . -ה כ ל ל י ב ש ו א ה ובמרי .יהא זה ,אפוא ,מ ן ה ת ב ו נ ה ה ה י ס ט ו ר י ת ,ה ח ב ר י ת ו ה ח י נ ו כ י ת ל ג ו ל ל א פ ו פ י א ה זו ש ל א ל כ ס ו ח ב ר י ו ו ל ה ע ל ו ת ה ב פ נ י ה ד ו ר ה ח ד ש ע ל כ ל זוהר ג ב ו ר ת ם . י נפתלי צחר לקט מדברי חברים על אלפס וחבריו בשלהי 1943החלה לנדוד קבוצה בת כמה עשרות חברים של ״הנוער הציוני״ מאזור בנדין־סוסנוביץ בכיוון לסלובקיה ,ולאחר מכו להונגריה. התלבסויות רבות קדמו להכרעה זו ,כי היה דכוח נוקב בין חברי התנועה, אם להפנות את הכוחות להצלה ובריחה או למאבק ועמידה פיזית ,בתוככי הגיםו. ההשמדה הגיעה כבר לשיאה .ואז לאחר מרד גיטו וארשה ,ומכיון שהנסיבות להשגת נשק של ממש עלו בתוהו ,נפלה ההכרעה והחלה הנדידה. לחברים אלה היתד ,השפעה רבה ביותר על אנשי התנועה של ״הנוער הציוני בהונגריה ,בה המצב היה עדיין נוח יחסית ,וכתוצאה מהופעתם חל שם שינוי ערכין מוחלט .מושבת החורף בדצמבר 1943באלאטון בוגלאר ,היתה לנקודת מיפנה — החברים הפולניים הצליחו להחדיר את תודעת השואה שהתרחשה על אדמת פולין ולהפעיל את חברי התנועה ההונגרית לעבור למעשה למחתרת ולהכטת לקראת הצפוי. אלכם גתמון היה — על אף גילו הצעיר — בין הפעילים האלה .הוא עסק בעיקר בהדרכה ובאימון .לרבים מבין יוצאי התנועה בהונגריה הוא זכור כדמות המקרינה בטחון והשפעה. זו ה י ת ה ק ב ו צ ה ג ד ו ל ה ו מ ל ו כ ד ת הלוחמת, ה כ נ ת ב ו נ ק ר י ם ו כ ר — כ ד ב ר י ד ״ ד א ש ר כהן ,ח ו ק ר ת ג ו ע ו ת ה מ ח ת ר ת ה ח ל ו צ י ת בהוגגריה ש ל א ו ת ם הימים. 198 היא הביאה להחדרת תודעת ההתנגדות מספר משה מסרו לנו לבאות, בידרמן מפולין, )אוסי( :הם — הפליטים מהתנועה בפולין, ללא־כחל־ושרק את העובדות המרות ובתוקף עמדו ע ל כ ך שנתכונן משמע, ב ע צ ם ,נ ו ל ד רעיון מ ו ש ב ת ל ק ר א ת מ ה ש כ ב ר ק ר ה אותם .כ ך , ה ח ו ר ף ב א ל א ם ו ן ב ה ש ת ת פ ו ת ם ו ב ה ד ר כ ת ם ה פ ע י ל ה ש ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ה בפולין .ת כ נ י ת ב מ ו ש ב ה היתד ,שונה מ כ ל מ ה ש י ד ע נ ו ע ד כ ה . הפעולה לנקודת המושבה הזאת הפכה מ פ ת ח ב ד ר כ ה ש ל ה ת נ ו ע ה ו ב ה ב נ ת ת ח ו ש ת השואה .ע ב ר נ ו אימון יסודי בכל המקצועות שחבר מחתרת תנועת חייב לדעת — הגנה עצמית, שימוש ב נ ש ק ק ל ,ד ר כ י בריחה ,שיטות ת ק ש ו ר ת בין ע צ ו ר י ם ב א ו ת ו כ ל א ב ת א י ם סמוכים, זיוף ת ע ו ד ו ת ו כ ר .א ל כ ס גתמון ט י פ ל והדריך ב צ ד ד י ם ה מ ע ש י י ם ב כ ל מ ה ש נ ו ג ע לנשק ,ה ח ל בסכין וגמור באקדח. באחת מספר, העדויות, שמואל לבנהיים: נתקבצנו באלאטון בוגלאר שם ק י ב ל נ ו א י מ ו נ י נ ש ק ראשונים ,ב נ ש ק קל ,כמובן .ל י מ ד ו א ו ת נ ו כ ל א ו ת ם ד ב ר י ם לדעת שהצטרכנו לצרכי העבודה המחתרתית — למדנו ה ח ל מורס בשידורי ועד לתרגילי ק ר ב מגע. וישעיהו רוזנבלום מציין: פגישות היו ל נ ו ע ם הקבוצה ה פ ו ל נ י ת • ,בעיקר ע ם א ו ל ק ) א ל כ ס ג ת מ ו ן ( ,עוזיאל ל י כ ט ג ב ר ג ופרמינגר .א ל ה היו מ נ ה י ג י ה ק ב ו צ ה סיפורים ע ל באו עם הראשונה, זוועה שהתרחשה בפולין. סיפורים א ל ה בפעם שמעתי ואני ז ו כ ר א ת ר ו ב ה ד ב ר י ם שנאמרו .זה ה י ה ז ע ז ו ע גורא מ ה ש ה ם ס י פ ר ו ל נ ו ע ל מ ח נ ו ת ההשמדה ,ע ל אושויץ ,ע ל ג י ם א ו ת ,ע ל ה ר י ג ו ת .ד ב ר י ם א ל ה ה ר י כ ל ל ל א ידענו .א נ י חושב ,כ י ל א ו ר זה ה ו ח ל ט ל א ר ג ן ה ג נ ה ע צ מ י ת .ב ש ל ב ראשון צבאי, ל א ס ו ף ק ב ו צ ה נ ב ח ר ת ב א ת ה מ ק ו ם מ ר ו ח ק וסגור, ו ל ת ת ל ח ב ר י ם אימון להיות מנהיגי המרד .הם — החברים הפולניים — דיברו ע ל מרד ,הגנה ע צ מ י ת .כ ך ה ג ע נ ו ל ב א ל א ס ה בוגלאר .א ו ל ק ) א ל כ ס ( ו פ ר מ י ג ג ר פ ע ל ו ה ר ב ה מאד. כ ל ה ס י פ ו ר ה ז ה ה י נ ו סיפור פ א נ ם א ס ס י .ה ת ח ל נ ו ,אפוא ,ב פ ע י ל ו י ו ת ה ש ו נ ו ת ו ה ר א ש ו נ ה היתד ,ש י מ ו ש ב נ ש ק — נ ש ק ק ל ,ס כ י נ י ם .ל א ל כ ס ה י ה א ק ד ח ב ו .אימן אותנו. למדנו כ ת ב סתר, צורות הסוואה, כיצד להתקשר בין החדרים בשעת מ א ס ר — ה ד ב ר ה מ ע ג י ן ב י ו ת ר ה י ה ה א י מ ה הגופני ,ת ר ג י ל י ה ה ג נ ה ,ס י פ ו ס מ ע ל בתים וכר. ביימנו ה ת ק פ ה ו א נ ו צריכים היינו להתגונן. בני אנחנו היינו אז .17—15 ומוסיפה תושיה הרצברג )אחותו ש ל אלכס( ב א ח ת מעדויותיה — :כ ל פעולות ההגנה ב מ ח ת ר ת ב ז מ ן ש ה ו נ ג ר י ה כ ב ר ג כ ב ש ה ע ל י ד י ה ג ר מ ג י ם ) — (3.1944ה י ו ת ו צ א ה ש ל ה מ ו ש ב ה ה ז ו ב ב א ל א ס ו ן בוגלאר .ה ב ח ו ר י ם ה ה ת ג ר י ם ה פ ג י ג ו כ ל כ ך ה ר ב ה א ו מ ץ ל ב ,י ז מ ה ו ע ז ר ה הדדית. כ ל זאת ,ל ד ע ת י ג ז ר ע ב מ ו ש ב ה הזו. 199 וילה אורבך ולאדיסלאבה ח ו מ ס — א ח ת מחסידי אומות העולם ל פ נ י 16שנה ,בי&ל ב א ו ג ו ס ט ,1966נ פ ט ר ה ב ב י ת ה א ב ו ת ש ע ל ה כ ר מ ל ב ח י פ ה , ה ג ב ר ת ו ל א ד י ם ל א ב ה ל א ר י ס ה חומם ,א ש ה ש ה ו ד ו ת ל ה נ י צ ל ו יהודים ר ב י ם מ ל ב ו ב ומגאליציה ה מ ז ר ח י ת .מ ן י ה ר א ו י ל ס פ ר ל צ י ב ו ר ה ר ח ב ע ל פ ע י ל ו ת ה ו ע ל א י ש י ו ת ה ש ל ג ב י ר ה א צ י ל ה זו. ולאדיסלאבה חומם מבית פרוסייביץ׳, גולדה ב־18 בקילצה ב י ו ל י ,1895 ש ב פ ו ל י ן ) א ז רוסיה( .א מ ה ג פ ט ר ה ב ע ת הלידה .אביה ,ר ו פ א ב מ ק צ ו ע ו ,ג פ ל ק ר ב ן ל מ ג פ ת ה ט י פ ו ס ב ־ .1898ה י ל ד ה ג ד ל ה ב ב י ת ס ב ה ו א ש ת ו השניה ,יוזפד .פ ד ו ס י י ב ה ׳ , שהיתר .ל ה ל א ם .ה י א ס י י מ ה א ת ב י ת ־ ה ס פ ר ה ת י כ ו ן ב פ ל ו צ ק להוראה וקורסים גבוהה' ב פ ט ר ס ב ו ר ג ,וב־ 1914גישאה ל פ ר י ד ר י ך חומס ,קצין ב צ ב א ה צ א ר י ,שמוצאן בלוטאריגגיה. משפחתו התמסר ל א ח ר מלחמת העולם הראשונה ב ה ג ט ל חלק, בעלה לקידום צ ב א פולין החפשית ,ב ו שרת כרב־סרן .בתפקידו זה גרדה המשפחה ע מ ו ב ר ח ב י פולין ,ו ה ת ג ו ר ר ה ב צ ׳ ג ס ט ח ו ב ה ,וויילון ,דרוהייביץ׳ ו ל ב ו ב . מ ש פ ח ת ח ו מ ס היתד .ב ע ל ת ה ש ק פ ת ע ו ל ם ל י ב ר ל י ת ,ד מ ו ק ר ט י ת ,ו ל ל א ד ע ו ת ק ד ו מ ו ת כלפי מעמד או גזע אחר. הגברת חומס נטלה ח ל ק פעיל בחיים הפוליטיים והציבוריים ו ה ת מ ס ר ה ב ע י ק ר ל ב ע י ו ת סוציאליות .ב ש נ ו ת ה מ ש ב ר ה כ ל כ ל י ה ע ו ל מ י ) (1930—1928ט י פ ל ה מ י ו ז מ ת ה האישית ,ב מ א ו ת מ ו ב ט ל י ם ב ע י ר ה נ פ ט ד ר ו ה ו ב ה ׳ ) כ ע ת ב ב ר ה ״ מ ( .ב פ ע ו ל ה ז א ת הצילה חייהם ש ל אנשים ר ב י ם ,ש ע ז ר ת ה ש ל ט ו נ ו ת ה ג ש ה אליוזם ב א י ח ו ר .ה ו ד ו ת ל ר י ס ו ק ה ז ה נ ב ח ר ה ה ג ב ר ת ח ו מ ס ל מ ו ע צ ת ע י ר י י ת דרוהוביץ׳ ,ד ב ר ש * ר ע א ז סוציאלית. משפחת לראשוגה ,והיא ש מ ש ה בתור בדרוהוביץ׳ ,שהיתר .מ א ו כ ל ס ת פולגים ,יהודים יר׳ר הוועדה ואוקראיגים, לעזרה התקרבה חומם לבעיה היהודית .בזכרוגותיה היא מדגישה א ת הנכוגות ה מ ת מ ד ת ש ל יהודי ה מ ק ו ם ל ה ו ש י ט ע ז ר ה ל כ ל ה ז ק ו ק ל ה .ה י א ה ת י י ד ד ה ע ם ס ג ן ־ ר א ש ־ ה ע י ר , ה ד ״ ר ל י א ת ט נ נ ב א ו ם ,מ פ י ו ל מ ד ה ע ל ה ת נ ו ע ה הציונית ו ה ת ר ש מ ה ממגד..כתוצאה מ כ ך ב י ל ו הזוג ח ו מ ס ב־ 1934ש ש ה ש ב ו ע ו ת בארץ ישראל וביקרו בקיבוצים ו ב מ ו ש ב י ם ו ה ת ע ג י ג ו ב ב ע י ו ת י ו ש ל ה י ש ו ב היהודי .ב ש ו ב ם ל פ ו ל י ן ה ו פ י ע ה ה ג ב ר ת ולאדיסלאבה אהדתה 200 במסע ה ר צ א ו ת ופרסמה מאמרים ,ב ה ם ס פ ר ה ע ל ה ת ר ש מ ו ת ה ועל לישוב היהודי הצעיר שבפלסטיגה. בעקבות הפעילות ה״ציונית״ הזו .44ב־1936 ש ל הגב׳ חומס ,פוטר ב ע ל ה מן הצבא ,בהיות ב ן עברה משפחת חומס ל ל ב ו ב ,ש ם ל מ ד ב נ ם בסכגיון .הגב׳ ח ו מ ס פ י ת ח ה פ ע י ל ו ת צ י ב ו ר י ת ע נ פ ה , היתד. בחוגי ממייסדי האיגסליגנצל מתלמלי הדמוקרטית המפלגה שהשפעתה במקום, גדולה היתד! ל ב ו ר ג נ ו ת .ל ל ה מ פ ל ג ה ה ד מ ו ק ר ט י ת ה ו ק ם א ז ארגון גוער א ק ד מ א י הטכגיון ,ש ה ת ר כ ז ס ב י ב ה״אמא״ — ה ג ב ׳ ו ל א ד י ם ל א ב ה ח ו מ ס .ק ב ו צ ה זו ה ת נ ג ד ה ,בין ה י ת ר ,באופן פעיל ,ל ק ב ו צ ו ת ה א ג ר ו ף ה א נ ט י ש מ י ו ת מ ב י ן ה א נ ד ק י ם * כ ש ב ־ 1 9 3 8ה ו כ ה ע ל ל ם ל מ ו ו ת ה ס ט ל נ ט ה ל ל י צ ל ר מ א י י ר ,ה ס פ י ח ! א ו ת ו הגב׳ ובנאומה ת ק פ ה בחריפות א ת ר ל פ י ה ל ל י ם . חומס עם ל ב ן ל צ ב א הפולני ,ר ב ־ ס ר ן פ ר ח מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ ל ,גויסו ה ב ע ל ח ו מ ס נ פ צ ע ת ל ק ח ב ש ב י ו א י ל ו ה ב ן ו י י ס ל א ב ה צ ל ל ל ה י מ ל ט ל א נ ג ל ל וב־1941 נפל ב ע ת שרותו כטייס מעל אדמת צרפת. חומם ולאדיסלאבה בלבוב נשארה לבדה לאחר גם ההסכם חתימת בין ג ר מ נ ל ! ל ב ר ה ״ מ ו נ ס י ג ת ה ג ר מ נ י ם מ ל ב ו ב מ ע ר ב ה ,כ א ש ר ה צ ב א ה ס ו ב י י ם י השלים, ב ־ 20ב ס פ ס מ ב ר א ת כ י ת ו ר העיר ,ו ב ־ 22ב ו נ כ נ ע ו ה פ ו ל נ י ם ל מ פ ק ד י ה צ ב א האדום. כ ת ו צ א ה מ ן ה כ י ב ו ש הסובייםי ,גורשה הגב׳ ו ל א ד י ס ל א ב ה מ ד י ר ת ה כ ב ת ״המעמד אמורה להיאסר ולהישלח לפנים ר ו ס ל ,ועקב העוין״ ,ו כ א ש ת ק צ י ן פ ו ל נ י ה י ת ה זאת נאלצה להעתיק מדי פעם א ת מקום מ ג ו ר ל . ביוגי ב־22 לי 1941 הצבא תקפה הגרמני. את גרמנל ב א ו ת ו יום לבוב על אנשי האייגזצגרופה ,א ל ה ה פ ל ו ג ו ת ה נ א צ י ו ת ברה״מ וב־30 התחיל בעיר להשמדת ביוני פוגרום שוב נכבשה בו השתתפו י ה ל י ם ,ו כ ן אוקראיגים ר ב י ם .ה א מ ת ל ה היתד .ש ל ל י ם ה ש ת ת פ ו ב ר צ ח א ס י ר י ם פ ו ל י ם י י ם ש ב ו צ ע ע ל ידי הנ.ק.וו.ד**,. נחטפו ו א ש ר ג ו פ ו ת ל ם נ ת ג ל ו ב מ ר ת פ י ם ש ל ד.נ.ק.וו.ד .ב מ ש ך א ר ב ע ה ימים ל ל י ם ב ח ו צ ו ת העיר — גברים ,נשים וטף ,ש ר ו כ ז ו ב מ ס פ ר ב ת י ס ל ד , ע ו נ ו ב א כ ז ר י ו ת ר ב ה ונרצחו .ק צ י ר ה ד מ י ם ה ס ת כ ם א ז ב־ 40&6נ פ ש . הרצלות מגיל 14 נמשכו גם במשך חלש יולי. ביולי, ב־8 נצטוו ללי לבוב ל ע נ ל ע ל זרועם ה י מ נ י ת ס ר ט ל ב ן ו ע ל י ו מ ג ן ־ ד ל כ ח ו ל . ה ג ב ׳ ח ו מ ס ,ה ר ג י ש ה ל כ ל א י ־ צ ד ק ,ל א היתד .מ ס ו ג ל ת ל ש ב ת ב ח י ב ו ק ל י ם , מבלי לנסות צעירים, להיאבק רובם כנגד ססלנטים הרשע. לשעבר כבר ביולי וכן מ ב ו ג ר י ם ,1941 מקרב במטרה להגן על ל ל י ם ,ל ק ב ו צ ה זו ה ש ת י י כ ו בין טדיאוש מיצ׳יאק, אוגרלז׳ינסקי ,מריאן ללביק***, פשמיסלאב ארגנה סביבה האינטליגנצל. היתר: ואדם קבוצת הפולנית אדם אוססרובסקי, פ ו ק ר י ש ק ה ,אורסקי, מ א ר ל ב א ר ט ל ו ב ה ,ס ו פ ל קישקובה ,ד ״ ד א י ג ה פ א ו ו ל ו ק ו ב ה ,ה מ ה נ ד ס א ד ו ו א ר ד פ א ו ו ל ו ק ,יוססיגא וולפובה ,ק א ר ו ל ק ו ר י ל ו ק ,ד ״ ד מ ר י א ן קז׳יז׳אנובסקי, מ נ ה ל ב י ת ־ ם פ ר ע ל ־ ת י כ ת י א ר ט ו ר קופאץ׳ ,ה ר ו פ א ד ״ ד ס ו ק ו ל ו ב ס ק י ,ה פ ס ל מ ר י א ן * המפלגה הפולנית הלאומנית. ** המשטרה הפוליטית בברה״מ. *** שם המשפחה לא ל ו ע . 201 וונוק ,א ש ת ו יוזפה ,א ד ם פ ש י ט ו ל א ,ש ו ס ט א ק י י ב י צ ׳ ו ב ה ,ה צ י י ר י ם צ ׳ ט ל א ב ו ס ו פ י ה סקורופקו. ב א ו ת ו ק י ץ 1941ד א ג ה ק ב ו צ ת ח ו מ ס ל ה ע ב ר ת ה ד ״ ר ג ר ו מ ס ק י ואשתו ,ש ה י ו ע ל ו ל י ם ל ה י א ס ר ע ל י ד י ה ג ס ט א פ ו ,ל ב י ת ה כ ו מ ר וורטהיים ,ב ע י ר ג ר ו ד ק ־ י א ג י י ל ו נ ס ק י . והכסף ה ג ב ׳ ח ו מ ס ו י ד י ד י ה אספו .א צ ל יהודים ע ש י ר י ם ד ב ר י ־ ע ר ד ,מ כ ר ו א ו ת ם , ש ק ב ל ו ע ב ו ר ם היווה ב ס י ס ל פ ע ו ל ו ת עזרה והצלה .ב ת ק ו פ ת ה ק מ ת ה ג י ט ו ) נ ו ב מ ב ר — 1941א ו ג ו ס ט (1942ה ע ב י ר ה ק ב ו צ ת ח ו מ ס יהודים ב ו ד ד י ם ו מ ש פ ח ו ת ש ל מ ו ת מ ן ה ש כ ו נ ו ת ש ב ה ן ה ו ק ם ה ג י ט ו לאזורים ״אריים״ בלבוב; ל ע ר י ם ק ט נ ו ת ב ג א ל י צ י ה ולוארשה .כ ך נ ש ל ח ו ל ו א ר ש ה ,ב ל ו ו י ת נ ה ג גרמני ,ה מ ש פ ח ו ת ה ר מ ן ) 4נ פ ש ו ת ( , )3 רוטמן גפשות( ש ת י בז׳יילונקה ש ל ד דז׳יינייוודיץ׳ הגיטו בגלייטר, האחיות וארשה ,ש ם ח י ו ת ח ת ואשתו בלבוב רובם ואחרים. חסותו של כ״אריים״ השתכנו ואצלאב האלוף־משגה מריה. ב פ ר ב ר י ם העניים הוקם ביותר — וקלפארוב. זאמארסטינוב ב ע ת ההעברה לגיטו ערכו הגרמגים סלקציה ליד הגשר )הדרך היחידה שהובילה לגיטו( .כ ך להורג נאסרו ביערות ז ק נ י ם • ו ח ו ל י ם שרוכזו ב ד ר ך זו הסמוכים. בקסרקטיגים נרצחו כ־5000 בקרבת יהורים. המקום והוצאו הגותרים, שעברו לגיטו ,ס ב ל ו ב ח ו ר ף ה ק ש ה ש ל 1942—1941מ ר ע ב ,ק ו ר ו מ ג י פ ו ת ,ב ע י ק ר מ מ ג י פ ת טיפוס הבהרות. ב ס ו ף 1941א ו ב ת ח י ל ת ,1942ח י ב ר ה ה ג ב ׳ ח ו מ ס י ח ד ע ם יו״ר ה י ו ד ג ר א ט ד א ז הד״ר אברהם רוטפלד, לנשיא ארה״ב, קריאה הפולנית )א.ק(. תזכיר על המצב הטרגי ש ל יהודי בצרוף לבוב, ל פ ע ו ל ל מ ע נ ם .ל פ י הידוע הגיע ה ת ז כ י ר ד ר ך ה מ ח ת ר ת ל ל ו נ ד ו ן ו מ ש ם א מ ו ר היה להימסר לנמען•*. ל א ח ר ה א ק צ י ה ה ג ד ו ל ה ב א ו ג ו ס ט 1942ש ב ע ק ב ו ת י ה נ ש ל ח ו ל ב ל ז ׳ ץ כ־50,000 איש ,גסגר הגיטו .ב ע ת ה י ו זקוקים לעזרה האקציה מיידית. ואחריה קבוצת חומס ב ר ח ו יהודים קיבלה רבים מן הגיטו, יהודים א ל ה ב צ ד והם ה״ארי״, חיפשה ע ב ו ר ם מ ח ב ו א ל ז מ ן ־ מ ה ,ד א ג ה ל ת ע ו ד ו ת ״אריות״, )לבוש, ת ס ר ו ק ת ,צ ב י ע ת ש י ע ר וכד׳( ש ל ח ה א ו ת ם — ב ת ו ר ג ד י ם — ל ע ב ו ד ת בגרמניה ,א ו כפיה לשטחי רוסיה הכבושה כעובדי ולאחר איפור מסוים ח ב ר ת ״טודט״ ,א ו לערי־ השדה וכן לוארשה .הגשים ג ת ק ב ל ו בדרך כ ל ל לעבודות ב י ת בגאליציה .כמקום בהצלת חשוב היהודים בלבוב שימש לקבוצת חומס המכון וויידל ,ב ו יצרו ת ר כ י ב י ם נ ג ד טיפוס .ב י ד י ע ת מ ג ה ל י המכון ה ס ת ת ר ו בו ,כ ע ו ב ד י ם ,יהודים אחדים. א ח ר י ה א ק צ י ה ש ל א ו ג ו ס ט ,1942ב א ה ה נ ב ׳ ח ו מ ס ב ד ב ר י ם ע ם א נ ש י ה י ו ד נ ר א ט המחתרת ובשם גם ,ב ה ת א ם ה פ ו ל נ י ת )א .ק(. לעדותה, סיוע הציעה, עזרה בארגון בהשגת כלי נשק בריחות מן )אקדחים(, אולם ה ג י ט ו וכן הצעה זו לא מומשה. ק ב ו צ ת חומס יצרה ק ש ר ע ם הישוב ש נ מ צ א ל ד פיאםקובה גורה — מקום ההרג להגיע ההמוגי ש ל י ה ד י לבוב. במקרה שגתגלו ניצולים מ ן הטבח, שהצליחו לישוב ז ה — ה ם ג מ ם ר ו ל ד י ק ב ו צ ת חומם .ל ק ב ו צ ת ח ו מ ס ה י ו ק ש ר י ם גם עם המחנה ה ד ו ע שברחוב יאנובסקה בלבוב ,ממנו הצליחו אנשי הקבוצה ל ה ו צ י א י ה ד י ם בודדים ,כ פ י ש ז ה ק ר ה ע ם מ ר ביליץ׳. •« ראה קורט ר .גרוםמן ,הגיבורים שלא שרו לכבודם )גרמנית( ,ברלין ,1956עמ׳ .317—311 202 ב ס ת י ו ,1942ה ו ק מ ה ב ו א ר ש ה ,ל י ד מ י ו פ ה ה כ ו ח ש ל מ מ ש ל ת פולין ב ג ו ל ה , ל מ ע ן עזרה ליהודים מועצה )״ז׳גוטה״(. פנתה המועצה למיופה ב ד צ מ ב ר 1942 ה כ ו ח ב ד ר י ש ה ל ה ק י ם ועדי ע ז ר ה אזוריים ל י ד ה נ צ י ג י ם האזוריים ג ם ש ל מ מ ש ל ת הגולה ,א ו ל ם ידוע שוועדים א ל ה ה ו ק מ ו ב מ ק ו מ ו ת בודדים ב ל ב ד . ב נ ו ב מ ב ר 1942ש ה ת ה ב ל ב ו ב ה ג ב ׳ י א נ י נ ה ר א ב ה ־ ו ו נ ס ו ב י צ ׳ ו ב ה ,א ח ת מ פ ע י ל ו ת ו ע ד העזרה בפולין. בוארשה, שניהלה שיחות איחוד הפעולות בדבר היהודים להצלת )הגב׳ וונסוביץ׳ היתד .ב מ ר ו צ ת ה ז מ ן ל מ ק ש ר ת בין ל ב ו ב ווארשה( .ל פ י ע ד ו ת ה ש ל הגב׳ חומס ,ש ה י ת ה ה נ צ י ג ה ש ל מ מ ש ל ת ה ג ו ל ה ב ל ב ו ב ,הודיעו ל ה על הקמת העזרה מועצת בוארשה ליהודים אותה והסמיכו ועד להקים א ת ה ע ז ר ה האזורי ב ל ב ו ב ,ו ב נ ו כ ח ו ת ו ש ל נציג ״זגוטד.״ מ ו א ר ש ה א מ נ ם נ ו ס ד ב ל ב ו ב ליהודים ו ע ד עזרה הדמוקרטית. פשמיסלאב החדש נציג מזכירת בראשותה של הוועד אוגרודז׳ינסקי היתד. הגב׳ הגב׳ חומס יוססינא )״דיוניזי״(, וולף )״סטאניסלאב״( ,מ ן המפלגה נציגת המפלגה )״יוסטינא״(, והגזבר־ בארגון הסוציאליסטית. פ ע ל ו כ ל המצילים ש ע ב ד ו ק ו ד ם ל כ ן ע ם ה ג ב ׳ חומס .א ד ם א ו ם ט ר ו ב ס ק י , מ מ ש ל ת הגולה בלבוב ,גם הוא פעילותה מ ק ב ו צ ת חומם ,עודד א ת של ״ז׳גוטה״. ח ו מ ס מציינת ,ש ו ו ע ד ה ע ז ר ה ה ו ק ם הגב׳ בלבוב ב א ו ק ט ו ב ר ־ נ ו ב מ ב ר .1942 ה ח ו ק ר ו ה ע ס ק ן ש ל ״ז׳גוטה״ ב ו א ר ש ה ו ל א ד י ס ל א ב ב א ר ט ש ו ב ס ק י מ צ ב י ע ע ל א ב י ב 1943כ ת א ר י ך ה ק מ ת ו .א ך ה ת א ר י ך ה פ ו ר מ ל י א י נ נ ו מ ש מ ע ו ת י ,ח ש ו ב ה י ו ת ר ה י א העובדה ,מ ת י החלו לקבל עזרה מן ב מ ח צ י ת ,1943 כשממשלת 550,000זלוטי. מ ת ו ך ז ה 150,000 ל פ ר ו ב י נ צ י ה — בין ה י ת ר הגולה ללבוב. המרכז החלה בוארשה ,ו ז ה ק ר ה , להזרים זלוטי ,ל פ י באותה תקופה, ל״ז׳גוטה״ הוראת כנראה, רק חדשי של סכום לונדון ,ה י ו ב מ ח צ י ת ,1943 מיועדים הופעל ליד ז׳גוטה ב ו א ר ש ה ה ת א לזיוף מ ס מ כ י ם אריים למיגיהם ,ש ס ו פ ק ו ג ם ל ל ב ו ב .ל פ ע י ל י ם מ ל ב ו ב היתד .ז א ת ע ז ר ה מ מ ד ר ג ה ראשוגה ,ה י ו ת ו ע ד אז ע ס ק ה ה ג ב ׳ חומם ל ב ד ה התעודות בזיוף בהשגת תעודות מחתרתית, באמצעים לידה; ר ש מ ו יהודים ביתיים: שוערי אנשי כמורה בתים ,א ש ר כ״אריים״ בספרי ק ת ו ל י ם עזרו גויסו ע״י הבתים ,ע ם הגב׳ לקבוצת חומס חומס לפעילות ת א ר י כ י רישום מלפני המלחמה. הועד האזורי ל ע ז ר ת ה י ה ו ד י ם בלבוב ה ו ק ם ש ע ה ש ר ו ב יהודי ל ב ו ב כבר ל א ה י ו ב י ן החיים )מיוני 1941ו ע ד ס פ ט מ ב ר 1942נ ר צ ח ו ב מ ק ו ם ל מ ע ל ה מ־85,000 יהודים(*. ב ס פ ט מ ב ר 1942נ ס ג ר הגיטו ,ו ב י נ ו א ך 1943ה ו א ה פ ך ל מ ח נ ה ע ב ו ד ה , ב ר א ש ו ת ה ־ ס .ס .ב י ת י ,1943ח ו ס ל ה מ ח נ ה ס ו פ י ת ו ש ט ח ה ג י ט ו ה פ ך לעיי ח ר ב ו ת . ב ז מ ן החיסול ,וייתכן ג ם ק ו ד ם ל כ ן ,ס י י ע ו ח ב ר י ״דגוטד.״ ה מ ק ו מ י ת ל ב ר י ח ת ם ש ל ק ב ו צ ו ת יהודים ) ב י נ י ה ם ילדים( ד ר ך ת ע ל ו ת ביוב .ב ק ת ,1943ג ד ל מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם ש נ ז ק ק ו ל ע ז ר ה ; ה כ ס פ י ם ו ה ת ע ו ד ו ת ה״אריות״ ,ש ה ו ז ר מ ו מ ו א ר ש ה א י פ ש ר ו * מספר היהודים שנרצחו בלבוב הנזכרים לעיל וביתר הפסקאות שבמאמר זה נלקחו מתוך עבודתם של א .מיין וא .וייס ,שהתפרסמו בפנקס קהילות פולין ,כרך ,2 עמ׳ .47—32 203 א ז ל ה ו ש י ט י ד ליהודים ר ב י ם י ו ת ר .מ צ ד ד י ם נ ש ל ח ו ע ל ידי וועד ה ע ז ר ה ל ע ב ו ד ת פ כ י וכסף — ה ם בבגדים ,מסמכים בגרמניה ,א ו להברחת ג ב ו ל רומניה ה והונגריה ,ב א מ צ ע ו ת א י כ ר י ם ש פ ע ל ו ב נ ק ו ד ו ת מ ע ב ר .יהודים' ב ע ל י ״ ח ז ו ת מ ס ו כ נ ת ״ , ה ת ח ב א ו א צ ל פ ו ל נ י ם מ ס ו ר י ם ב ל ב ו ב א ו ב ס ב י ב ת ה .א נ ש י ״ז׳גוטה״ ב ל ב ו ב א ר ג נ ו ק ב ו צ ת נערים ,ש ס ר ק ו א ת ח ו ר ב ו ת ה ג י ט ו ב מ ט ר ה ל מ צ ו א ולהציל יהודים ש ע ד י י ן ה ת ח ב א ו שם. ב ק י ץ ו ב ס ת י ו ש ל 1943ה ו ג ש ה ע ז ר ה ל ק ב ו צ ת יהודים מ ב ר ו ד י ו ע י י ר ו ת א ח ר ו ת המזרחית, בגאליציה להימלט שהצליחו החיסול״ מ״אקציות מגוריהם. במקום פ ע י ל ו ת ו סול הוועד האזורי ל ע ז ר ת ה י ה ו ד י ם ב ל ב ו ב כ ל ל ה א ת מ ח ת ל ב ו ב ,מ ח ת ומחה טארנופול שבגליציה סטניסלאבוב ה ק ב ו ע ה ש ל הוועד ב י ן iooל־150 בחסותו ה מ ז ר ח י ת .ב ק ת 1944ה י ו יהודים .ה ם ק י ב ל ו ,מ ד י חודש ,ע ז ר ה ב ס ך 500ז ל ו ט י ועמדו ב ק ש ר מ ת מ י ד ע ם ח ב ר י הוועד .כ מ ה מ א ו ת אנשים ק י ב ל ו ע ז ר ה הד־פעמית ״ז׳גוטה״ ״אריות״(, )תעודות כספית, עזרה בלבוב היה מושתת ע ל ק ש ר ולעתים גם עם היהודים. הגב׳ ב ע ת הצורך, במשרדים כגזכר בריחה ישיר ש ל יו״ר הוועד ע ם ולאדיסלאבה ש ל ע ב ו ד ת ההצלה .ה י א ב ע צ מ ה , הסתובבה ארגה וכדי( .ה ת א חומס לעיל, שוגים ש ל התענינה של המקשרים, בפרטי הפרסים ע ס ק ה בזיוף ת ע ו ד ו ת ״אריות״. הגרמני ,כ ד י הכובש לסדר שם ב א ו פ ן ר ש מ י עניגים שוגים ש ל ה י ה ו ד י ם ה מ ס ת ת ר י ם .כ ך ,לדוגמה ,ג ר ש מ ה ה ג ב ׳ ב מ ש ר ד הרישום חומס בשמה ש ל קלרה לוסטיג ,א ם שפחדה צעירה, להופיע ב מ ש ר ד הגרמני .רישום ז ה ה י ה ד ר ו ש ל ה ל ש ם ק ב ל ת ת ל ו ש י מזון ו ה ג ר ש ם ח י י ב ה י ה ל ה ו פ י ע אישית פעמים במשרד. ביקרה רבות ה ג ב ׳ חומס בגיטו ושכגעה א ת ה י ה ו ד י ם ו ה מ כ ר י ם ל ה ס ת ת ר ב צ ד ה״ארי״ ,ב ה צ י ע ה ל ה ם סיוע. כ ד י ל מ נ ו ע מ ס י ר ת יהודים א ו מ צ י ל י ה ם ל ד י הגאצים ,הוקם ע ל י ד י ו ע ד העזרה ב ל ב ו ב ת א מ י ו ח ד ל מ א ב ק ג ג ד ס ח ט נ י ם ומוסרים .א ח ד מ א נ ש י ה ת א ה י ה אדם רוט. סחטגים ובוגדים מסרה במו ד י ה שתי גמסרו בוגדות לדין ש ל לבית משפט, המחתרת עליהן הפולגית. הגב׳ fifeym הוטל גזר־דין־מוות, והוא :בוצע .הזוג ר ו ט מ ע ד ש ב ג ו כ ח ו ת ם ב ו צ ע ג ז ר ד י ן מ ו ו ת ל ס ח ט נ י ם * .ל פ י ד ב ר י ה ש ל ה ג ב ׳ חומם ,א ר ע ו ר ק מ ק ר י ם ב ד ד י ם ש ל הסגרת יהדים ,אשר היו בחסות !ועד ה ע ז ר ה ב ל ב ו ב . בגוסף •סיבות לגורמים שהכבדו על עבדת ההצלה ב כ ל נןספות שהיקשו במיוחד ע ל פעולה זו בלבוב, המקומות ניתן למנוח וביניהן :ה מ ס פ ר ה ג ד ו ל ־של ה נ צ י ו נ ל י ס ס י ם האוקראינים ,ש ש י ת פ ו פ ע ו ל ה ע ם ה נ א צ י ם ב מ ל א כ ת ההשמדה, •וכן ה ע ו ב ד ה ש מ ר ב י ת ה ג ב ר י ם נ ע ד ר ו מ ן העיר ,א ם ע ק ב היותם חיילים ב צ ב א :ה פ ו ל נ י ע ד ב־ ,1939א ו משונ! ש נ ש ל ח ו ל פ נ י ם ב ר ה ״ מ ב מ ב צ ע הגירושים ב ת ק ו פ ת השלטה הסובייטי ) מ ס פ ט מ ב ר ' 1939ע ד יוני .(1941 התנאים הקשים, הטירור הנאצי וסכנת חיים שהיתה צפויה ל כ ל העתר ליהודים ,ג ר מ ו ל מ ס פ ר ק ר ב נ ו ת מ ב י ן ה מ צ י ל י ם .כ מ ה מ א נ ש י ה ק ש ר ש ל ועד ה ה צ ל ה .בלבוב נרצחו ב ד י הגרמנים, ביניהם ש ת י גשים: ״בתיה״ ו״אירגה״ )זהותן •עדיין ל א י ד ו ע ה ( ; ב ה א ש מ ה ש ה ס ת י ר ה י ל ד י ם י ה ד י ם ,ג ת ל ת ה ה ג ב ׳ ב י י ס י י צ ק ה ; ו ה ג ב ׳ א נ י י ל ה ד ש י ק נ ר צ ח ה י ח ד ע ם ה י ה ד י ה ש ה ת ג ו ר ר ה אצלה. ־* עדות אישית ,ארכיון יד־ושם ,מס׳ .2542 =204 מיד שחרורה לאחר של על לבוב ידי הצבא אסרו האדום, השלטונות הסובייטיים ק ב ו צ ת פ ע י ל י ם ש ל ה ״ א ר מ י ה קראיובה״ ,ו ב ה מ ס פ ר א נ ש י ו ע ד ה ה צ ל ה ) ר ו ב ה מ צ י ל י ם ב ל ב ו ב היו ק ש ו ר י ם עם ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל נ י ת א.ק .(.ב מ ש פ ט בלבוב ״הנציגות הוטלו ש ל ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת בגולה ,במחוז לבוב״ ,ש נ ע ר ך ע ״ י הסובייטים, הנאשמים על גזרי־דין של 12—8 שנות במחנות עבודת־פרך סיביר. יש ל ה פ נ ו ת א ת ת ש ו מ ת ה ל ב א ל נ ו ס ח א ח ד מ ס ע י פ י ה א ש מ ה ש ל ב י ת ה מ ש פ ט ה ס ו ב י י ט י כ נ ג ד א ח ד מ פ ע י ל י ״ז׳גוטה״ :״מואשם בזה ,שזייף ת ע ו ד ו ת כ ד י ל ע ז ו ר ל ה י מ ל ט מן ה ר ד י פ ו ת ש ל ה פ א ש י ס ט י ם ה ה י ט ל ר א י ם ״ . ליהודים במקביל ינואר למען לפעילותה יהודים היתך .ך.גב׳ חומס, 1941 מספטמבר עד ,1944ח ב ר ת ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל נ י ת ״ארמיה״ ק ר א י ו ב ה ״ ב ל ב ו ב .ת פ ק י ד ה היה האזנה ח ש א י ת ל ת ח נ ו ת ה ר ד י ו ה ז ר ו ת ו ע ר י כ ת ביולטין ק ו נ ס פ י ר ט י ב י ; במאמרים, שיצאו ליהודים הנרצחים, ב א ו ת ו פרסום, לאור דרשה מהפולנים יד להושיט וכן א י י מ ה ב ג ז ר ־ ד י ן מ ו ו ת ע ל כ ל מ ו ס ר י ח ל ל י ם א ו מ צ י ל י ה ם בהוצאת הפרסום וברונל רוט. בינואר ,1944 הזה לליות ע ס ק ו בין ה י ת ר שתי ״אריות״: 1944ה ו ע ב ר ה ה ג ב ׳ ח ו מ ס לוארשה ,ושם ,מ ־ 1 ג ל ל ה א ת ה ת א הלגליזציוני ש ל מועצת העזרה ל ל י הגרמנים. קלרה לוסםיג ב מ ר ץ ו ע ד 1ביוני ל ל ל י ם בפולין* .בהיותה ב ו א ר ש ה ש מ ר ה ע ל ק ש ר ע ם ח ב ר י ז׳גוסה ב ל ב ו ב ו ק ב ל ה מ ה ם דיווח ע ל פ ע י ל ו ת ם . בקת הגב׳ את בעקבות שנים של פעילות אקסיבית ומסוכנת במחתרת ,חלתה 1944 ולאדיסלאבה ועברה להחלמה למילאנובק פולין ע ם ת ר מ י ל ג ב בעלה ש ל ל וארשה .ב י ו ל י ו פ נ ל מערבה ,למחנה מורנאו ב ש ב י ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה .ר ק אז ,1945ע ז ב ה ש ב ב ו ו א ר ל ,שם שהה נ ל ע לה על מות בנה. ב־1946 שהתה הגב׳ ח ו מ ס ע ם ב ע ל ה ב מ ח נ ה פ ל י ס י ם ב א י ג ג ו ל ל ש ם א ם ,וגם ש ם היתד .בין פ ע י ל ו ת ועד ה פ ל י ט י ם . בסתיו בדיקות 1946ק י ב ל הזוג ח ו מ ס ר ש ו ת כ נ י ס ה ל א נ ג ל ל ,א ך כ ש ה ת ב ר ר ,ל א ח ר רפואיות שמר חומס חולה סרםן גורשו שגלם בחזרה. הגב׳ חומס ה ת ג ו ר ר ה ע ם ב ע ל ה ה ח ו ל ה ב ס ן ־ א ס י י ן ש ב צ ר פ ת .מ צ ב ם ה כ ל כ ל י ה ל .קשה ,ל ג ב ׳ ולאדיסלאבה ה ת פ ר נ ס ה מ ת פ ל ה .ב־ 1951נ פ ס ד מ ר פ ר ל ר י ך חומס ,ואז היא ש ב ה חלתה. שנים רבות לאנגלל, שם ומעבלות תפירה .למרות המחלות התקיימה מקיצבה זעירה של m שכולה, ל ב ד ל ו ת היתד .פ ע י ל ה ב ק ר ב ח ו ג י ה ה ג י ר ה ה פ ו ל נ י ת ב ל ו נ ד ו ן ,ו פ ר ס מ ה מ ס פ ר מ א מ ר י ם ,ו ב י נ ל ם ע ל י ח ס י ם בין פ ו ל ג י ם ליהודים. הגב׳ חומס עמדה ב ק ש ר מ כ ת ב י ם עם מספר ל ל י ם שהצילה .הם ניסו לעזור ל ה ב ס כ ו מ י כ ס ף זעירים ו ב ח ב י ל ו ת שי ,ואף פ נ ו ל מ ס פ ר א ר ג ו נ י ם ל ל י י ם ב ב ק ש ת עזרה למענה. ב־,1963 * ב י ח מ ת ן ש ל ה א ח י ו ת ל ל מ י ל ה ו א ל ה ב ג ל י י ט ר ו ב ר ו נ ל .רום ,ש א ס פ ו הידיעה היא על סמך עדותה של הגב׳ חומס :בתעודת השירות שלה בא.ק ,.מדובר על ניהול התא הלגליזציוני של א.ק. 205 סכום כסף .1963 קבלתי הפנים ביד־ושם 1963 להבאתה ארצה ,ה י א לישראל, הוזמגה אליה הגיעה ב־30 שזכתה• ל ה ע״י הניצולים ו ה ר ש ו י ו ת היתד• ח מ ה ה ו ע נ ק ל ג ב ׳ חומם ה ת ו א ר ש ל ״ ח ס י ד ת א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ״ , היא• ש ת ל ה עץ ב ה ר הזכרון .היא שמש ואהבת ידידים, והיא במלים א ל ה : ״ישגם רגעים שהתה בארץ הגדירה את שאיגם התרשמותה, חוזרים ,א ש ר שלושה באחד גותרים במרס ולבבית. וב־ 3באפריל חדשים, מערבי מלאי הפרידה, האדם בליבו של זמן ר ב כ ק ר ן א ו ר .ש י זה ק ב ל ת י מכם' כאן״. לאחר לחזור ש ו ב ה ללוגדון ,ה ת ג ע ג ע ה מ א ד ל ״ מ ש פ ח ה ״ ב א ר ץ ו ב י ק ש ה ב כ ל ל י ב ה לישראל ו ב ד צ מ ב ר 1964 לצמיתות, גשאו ה מ א מ צ י ם הרבים ש ל ידידיה פרי ,ו ה י א ע ל ת ה א ר צ ה ו ה ש ת כ נ ה ב ב י ת ־ א ב ו ת ב ח י פ ה . הגב׳ ו ל א ד י ס ל א ב ה ח ו מ ס היתד .ב ע ל ת ל ב ח ם וכן ,ה צ ט י י נ ה במסירות נפש ו ב צ ג י ע ו ת גדולה ,ו י ח ד ע ם ז א ת נ י ח נ ה באופי ח ז ק ו ב א ו מ ץ ־ ל ב ב ל ת י ר ג י ל .ב ל י ב ם ש ל ה נ י צ ו ל י ם ו ש ל כ ל א ל ה ש ה כ י ת ה ,היא ת י ז כ ר כ א ד ם א ש ר ל א א י כ ז ב לעולם, ואף ב ש נ י ם ה ט ר ג י ו ת ב י ו ת ר . •מקורומ: ארכיון י ד ־ ו ש ם ; 30/2542 : העולם מס׳ .6 ; 30/2543 ;30/3156 אוסף של הגב׳ חומס; תיק אומות ארכיון בית לוחמי הגיטאות; ארכיון א .ברמן •,תיק .11/5 התכתבותה של הגב׳ חומס עם הגב׳ ברוניה רום ,אצל גב׳ רום קרית־ביאליק. פנקס קהילות פולין ,כ ר ר ,2״גאליציה המזרחית״ י־ס ,1980עמ׳ .47—32 ו .אורבך ,״ועד עזרה ליהודי פולין״ ,עבודה סמינריונית באוניברסיטה העברית בהדרכת ד״ר י .גוטמן. W. Bartoszewski, Z. Lewinowna — Ten Jest 2 ojczyzny mojej Wyd. 2, Krakow 1969, str. 41, 201—208. 206 פביאן שלנג קולות מן השואה* מחזה כשלש מערכות לזכר המורים והתלמידים טל ביה׳׳ס המיכוו העברי ל מ ס ח ר בקראקוב הנפשות: סטאניסלאב ז א מ א צ ק י — קצין משטרה פולני ברברה — אשתו סופיה — בתו — בנו זבימייב צ׳סלאב טארקובסקי — מפקד תחנת המשטרה א ל ו א י ס פראנקה — מנהל אחוזות היהודים לודביג בק — סמל המשטרה הגרמנית פראנציישק אוטו גיזל אוקונטקי — רב־טוראי — גרופנפיהרר ס.ס. יונה ק ר ו ק ו ב — י ו ״ ר היודנראט חנריק אמפל — מפקד האורדנוננסדינסס פאול פוחלו — זינדרם גרמני אלפרד גרג — י ה ו ד י מוסווה לפולני א ד ם זלינטלןי )הנזיר ה א ח אדם( אנסטסיה מרינה — יהודי מומר — אשתו — בתו חניך פוטליטני — יהודי בךהמקום ד ו ק ט ו ר י א ו זאוואדח — רופא פלוגתי בצבא הפולני הארצי שבמחתרת שוטרים ,אכרים ,ז׳נדרמים. * א נ ו מפרסמים בזאת קטעים קצרים מ ו המחזה ,העומד לראות א ו ר בקרוב .מצאנו לנכוו להביאם בפני קוראינו ,כי באמצעותם ניוע להציץ — ולוא נם הצצה חטופה — אל מעבר לפרגוד ,אל .הצד הארי ,כפי שראו ו ח ו ו א ו ת ו בודדים בלבד. 207 מערכה אי ,תמונה 2 ספטמבר חדר על .1942 היומנאי יד שולחן טרקובסקי: רב דחוף ז מיד שוטר: כעבור ועליו מכשירי מכונת טלפון כתיבה. שולחן על נשמע הכתיבה. הטלפון. צלצול איננו כרגע לקרוא כן, לו. במוקד. הוא מסייר יתקשר בעיר. מיד מה י עם זה המפקדה. א ד ו נ י הניצב. הסמל, הוא נועדה טרקובסקי: את קטן אשלח שעה. משהו המשטרה. זאוואצקי אדוני כך באזור הלו ,הלו ,כאן ס מ ל טרקובסקי .אני שומע ,אדוני המפקד. ראשון לפקודתך, אחר במוקד הקיר סמל בעיירה קראקוב. לו בעצם לגשת שיחה טילפן חשוב המפקד התכוון עם מפקד יום זאוואצקי ליודנראט העיר ראש המחוז טוראי ראשון. השאיר ולשוחח בבית ניצב הודעה עם ראש. היושב העיריה. לאזאנסקי. דודה, שיחזור נךמה תקפןץ לי העירה שצפוי ותתפוס ה מ פ ק ד ז א ו ו א צ ק י .ש י ת ק ש ר תיכף ו מ י ד עם מ פ ק ד ת ה מ ח ו ז )הטלפון מצלצל( הלו, פראנקה, כאן מה אוקונסקי קרה, )נכנס(: היודנראט!... עבודה הגיע במשרד מפקידי מוקד פראנקה י תשמע מנהל הקהילה. הקהילה המשטרה, מי המוני מוכר מדבר? נתפס ז סמל, לשכת מי להביאו הז׳ידים כרטיסי ממייכוב וגברים עבודה אהה, מיד השתגעו. העבודה נשים מיי למשטרה ו בהלה איזו וחותם מצטופפים חתומים אלואיס על על בחצר כרטיסי בחצר! ידי אחד המנהל מוכאלסקי. הנשים אחוזות היסטוריה ; זורקות למגרה טבעות נישואין, עגילי זהב, זהב, עטים נובעים שעוני צמידים, ומטבעות יד; כסף... הגברים בכל נןוננים מחיר לפקיד משתדלים חפיסות לקנות כרטיסי עבודה... טרקובסקי: אוקונסקי: כל טרקובסקי: 208 נפוצה אלה "שאין היסטריה ! את מ ה זה קרה ז שמועה להם אישורי שהגרמנים עבודה מתכוונים רשמיים!.. לגרש איזו מן העיר התרוצצות! את איזו ה א ם כ ו ל ם ה ש ת ג ע ו ? ...מ ה י ו ע י ל ו ל ה ם פ י ס ו ת נ י י ר א ל ה ן ! מה זהי המנוןלהזה, מוכאלסקי, מתכוון לשלשל לכיסו כל ה ת כ ש י ט י ם האלה; הטבעות ,צמידי הזהב ,השעונים ז ! מ ה הוא לו ן פריץ גדול חושב לו על הוא כך; אוקונסקי: כבר יעשה סדר עם לא הוא ב ק עוד טרקובסקי: שיפסיקו — מ נ ה ל ל ש כ ת העבודה ...א י פ ה טוב, מיד אוקונסקי: רב א ת טוראי ה ס מ ל ! זה! ה ל ך ע ם בני אוקונסקי, הסחר־מכר לפקוךתך, טרקובסקי: חזר. מוכאלסקי כי לך סופם הערובה אל לחורשה. הקהילה כדור ה נ ה מגיע ב ק י מיד אודיע ואמור בראש! פראנקה. הפולקסדויטש טוב ,שייכנס. פראנקה :אדוני המפקד ,תפסתי א ת היהורי הזה בכנסייה בה לפני שכב נירנברג המזבח הוא זלינסקי: להם כדי יהודי אבל... להתחזות לכולנו לקתולי. כי ידוע הסתתר. חוקי לפי ו ל א ארי .אני דורש לעצור אותו. אבל... מוחה... אני מוחה... אני א ת ה אדוני יודע, ה מ פ ק ד זאוואצקי: ת ס ת ו ם פראנקה: ת ח ת אסור מסווה זאוואצקי: מפקד מר משטרה. פראנקה: המשמר יוצא( מר הרי אשתךל אל צריך א ת ה רק אותו מנהל נא אפנה לז׳נדרם בק. הרייך ירמה לשלח ת ת ע ר ב בעניני זלינסקי, השלטונות למחנה האחוזות עבודה ! איכפת להוךיע אחרת שוטר: לפקודתך. זאוואצקי: אני בגלל לך מוכרח איפה לאשתך פ ר א נ ק ה1 להכניס ולא היהודיות משטרה! גם הוא העומד פולקסדויטש על השלישי. שיתבהר המצב. — א ת פולני וארי. שיהודי א ת ויסתתר תוכל לפנות אפילו לפירר בעצמו! ועתה צא מ פ ה ! מחר ,עד לא לנו פראנקה, א ם כן של הפה י להתיר חוקי זאוואצקי: עד של א ת תשתוק ! לשים אותך בתא ב ב ו ק ר יבוצע גירוש תשכב ולבתך. על תשב )קורא( א ו ת ו לפ)עצר הרצפה השוטר ליומיים. תשב המעצר. האוכלוסיה — בשקט... )פראנקה בכנסיה עכשיו היהודית. או אין שם במעצר. לי ברירה ך ת ה ! תגיד לסוהר כי אני נתתי ההוראה! 209 שוטר: אדוני. לפקודתך, )דוחף קדימה! זלינסקי את הדלת;. לעבר יוצאים(. זאוואצקי חנוך, )גונח צרות למראה צרורות חנוך פוסלושני עליכם! נופלות הנכנס מה בריצה יהא למשרד(: אה, לך מכר עליך ' 7האין ב כ פ ר ש י י א ר ח א ת כ ם ב מ ש ך כ מ ה י מ י ם ן ה ר י יש ל ך ע ג ל ה ו ס ו ס .ת ב ר ח ! מ ה ר 1ב ע ו ד כ ח צ י ש ע ה י ג י ע ו ' ה נ ה ז ׳ נ ד ר מ י ם ו ב ח ו ר י ם מ פ ל ו ג ו ת ה ע ב ו ד ה •, יקיפו הם לעזור א ת כל לכם1 חנוך: אני העיר ולא יניחו לברוח וכאן נישאר בנותי כ א ן נולדו הורי והורי הורי .כ א ן נולדתי גם אני המסכנות. עלינו עתה את לזנוח וביתנו... חנותנו ב ל י ק ו ר ת גג ,ב ל י כ ס ף ,ב ל י ה ח פ צ י ם ה נ ח ו צ י ם ב י ו ת ר .ה ו צ י א ו נ ו לחוק, מחוץ היטלר הפקר אנו והימלר כנראה יהוךי אךון זאוואצקי: שולטת. והאלימות החליטו להכחיר א ח ר בכל אירופה הצל אחד י לא ח ס ר ישע... אל אלוהים! נולךו לאף אני אוכל חנוך, צפוי ואולי א ת כולנו! מוות ז לנו ל א יישאר אפילו הכבושה ! הקינות כל הללו יועילו לא ולא לך כלום. משפחתך! א ת ה יורע שאני מ ח ב ב א ת כ ם .א נ י מ כ י ר א ת כ ם ויוךע שהנכם אנשים כולם, הטובים ו ה ר ע י ם נ ז ר ק י ם לבור א ח ך .איני יורע יעשו לפי איתם הגונים. אם — עתה אף יישלחו אחך למחנה אינו ריכוז מתחשב — בזה מ ה יעלה בגורלם, כאושוויץ או מה לאוקראינה, השמועות .מ ס פ ר י ם שהגיעו מ כ ת ב י ם מ א ו ק ר א י נ ה ,כ נ ר א ה מהמגור שים קודם. שמועות ביךי גם יש נוראות! גרסאותי אחרות הצל אךוני, ש ק ש ה •מאור ואת א ת עצמך לתת• בהן משפחתך! אמון: שלא תיפול ה ז ׳ נ ר ר מ י ם ! א נ י מ א ח ל ל ך כ ל טוב ) ...ל ו ח ץ א ת ירו(. ח נ ו ך ) :במרירות( א י ז ה רבר ט ו ב צפוי לי עוך ? א י ב ך ת י א ת כ ל ה ת ק ו ה . הנני מוכן אותו. לכל. א ם יבואו• ל ק ח ת ש ה א ש תשרוף א ת כל העיר יחך א י ת י ! זאוואצקי: סרק א ך ו ן חנוך ,אני יוךע ט ו ב מ א ו ך ש ת י מ נ ע מ צ ע ר כזה .א י ו מ י ב ל א כל כיסוי .ה כ ב א י ם יכבו א ת ה א ש ב ט ר ם ת ת פ ש ט והז׳נררמים יתעללו ובבנותיך באשתך צאת נשמתך. אשר במבצע בזק אחרות רעתך ה י ק ר •, ועכשיו הרוצה ועכשיו אתה ברח לעיניך אתה הולמת בחוזקה עם העיר ברוסיה המכונה חסר אונים! מן ואחר להתמוךך כך אותך ילקו מכונת בשוטים המלחמה ער האדירה ה ש ת ל ט ה על פולין ,צרפת ,ב ל ג י ה ועור ה ר ב ה מ ד י נ ו ת באיזו יעילות פועלת י ל ר ו ת י •, 210 אותי אשפוך נפט,על ביתי ואצית הזו! הענקית!?. הזו המשומנת אל תעשה שטויות! אולי זוזו כ ל עור ה ד ר ך פ ת ו ח ה . אחרי היטב? תהיה אל ובינתיים חולף זמנך הגירוש להתראות! האינך מ ע ל ה על אוכל לעזור לך... חנוך לא )מתייפח(: ל א א ג י ד ל ך ״ ל ה ת ר א ו ת ״ כ י יש לי נ ת ר א ה יותר .אינסטינקטיבית, תחושה שלעולם אינטואיטיבית אני חש שעתי ה א ח ר ו נ ה ועלי ל ה י פ ר ד ס ו פ י ת מרינה )נכנסת בריצה( :אדוני המפקד ,פ ר א נ ק ה הוציא א ת אבי מהכנ־ סיה מהעולם שמתקרבת ה א כ ז ר י הזה) ...יוצא(. והוליך א ו ת ו ל ת ח נ ת המשטרה ...כך א מ ר לי הכומר... ה א ם היה כאן ז זאוואצקי: המעצר ל כ מ ה ימים. כן ,נ ת ת י ה ו ר א ה ל ה ע ב י ר ו ל ת א מרינה :למעצר י אבל ל מ ה ז הרי ניירותיו ה ם ב ס ר ר גמור ! זאוואצקי: הם ע ל מ ת י היקרה ,היום כל ל א יצילו אבל א ת אביך. ה מ ס מ כ י ם ה ם פ ת ק י ם ח ס ר י ערך. תירגעי; הבטוח המקום בשעה ביותר זו ה ו א ת א ה מ ע צ ר .מ ר א ד ם נ מ צ א ש ם כ ע ת .מ ח ר א ו מ ח ר ת י י ם י ש ו ח ר ר ויוכל לחזור ייפתח ה ק ר נ ב ל ואף א ח ד ל א י ה י ה ב ט ו ח יותר .ה כ ד ו ר י ם ישרקו באוויר. מהר חזרי מרינה : הביתה. הביתה ; זאוואצקי: לכל טרקובסקי זאוואצקי: הזה הוא יגיעו יעבור חד וחלק. אנשי טרקובסקי: קולות: אוי בהלה נוראה ! כמשוגעים. כבר נפוצו בכיכר רצים כבר הוי, ואל אוי, כבר גירושים הגסטאפו שכן; אדוני, בבנדין, ממייכוב החיים אדוני, יסתדר! אללי... לכל העברים ק ש ה יהיה להשתלט זו יקרים החיים ו א ב ו י לנו... לא בסוסנוביץ ומקראקוב. החדר חודרות צעקות אוי השמועות על היסטריה ! לאזאנסקי נקווה זאוואצקי: חבלה... בעיר האחוז ביצע גם את מתי יפסיקו כבר להטריד אותי י מתרוצצים הניצב החלון המפקד. א ת ע ש ת ו נ ו ת י ה ם .א י ז ה צ ר י ח ו ת !... האספסוף בשבילו. עסוק הרוחות ! היהודים כאילו,איבדו על מאוד עתה. על עוד להתראות. ל ה ת ר א ו ת ,אני מ ו ך ה לך מאוד ,אדוני )נכנס(: הגירוש. ואתן, אני הגברות, שמורנה עצמכן. מעט תראה הפעם הראשונה ובערים ותיווכח אחרות. שהכל לכולנו. עכשיו זולים מאוד... )פותח ההמונים(. מלאכי חבלה הגיעו... מלאכי א ב ד נ ו . . .א ב ד נ ו . . .מ א י ן י ב ו א ע ז ר י ז ...נ ש ת ט ח ע ל ק ב ר י א ב ו ת . . . ואבוי) ...נשמעות יריות י ח י ד ו ת ושיר ל כ ת של ט ו ר צעירים הצועד בסל( 211 זאוואצקי: על א ל ה הצעירים מפלוגות העבודה ! כולם במדים עם מעדרים כתפיהם. לחגיגת כמה מיד תתחיל ה ס ת כ ל איך יורד הלילה ,איך עולה הירח ואיך נוצצים את צהובים, הקרס. י ק ל עלינו זה הבכירה א ת העבודה .אני מקראקוב... רואה יוצא הסתכל1 כבר ממנה אולי זאוואצקי: קצין ה ו א גנרל? מכיר אותו ז אתה כן ,ז ה ו ג ר ו פ נ ־ פ י ה ר ר א ו ט ו גיזל ,א ם א י נ נ י ט ו ע ה .א י פ ה ב ק ז טרקובסקי: הוא אני רואה ה י ח י ד שיוכל לדבר א י ת ם גרמנית. את מפקד ע ת ה גם לאזאנסקי; ה מ ח ו ז הניצב מדבר ק צ ת גרמנית .עכשיו מגיעה גם ה י ח י ד ה ל מ ב צ ע י ם של נובאקובסקי הגיטאות סוסים על לבנים. היא יהיה שמח 1 והפרטיזנים ביערות. זאוואצקי: זורעת דום גיזל )מרים א ת זרועו ה י מ נ י ת ל ב ר כ ה ( :הייל בק ק ב ו צ ה גדולה של בלשי קריפו, )מצדיע(: מכונית הייל צלילים מוות כל על היטלר! קצובים של )נכנס שיר הניצב לכת. נ ס ט א פ ו וז׳נדרמריה(. היטלר! לאזאנסקי. מרחוק דרך נשמעות החלון צפירות של כיבוי(. זאוואצקי: פורצות פחד מיוחדים נצא ל ק ר א ת ם .אני שומע א ת צעדיהם על המדרגות .נעמוד )נכנסת חודרים במדים מ מ ש ״ כ נ ר י ״ • ,ע ל ר א ש ו כ ו ב ע צ ה ו ב ו ע ל ש ר ו ו ל ו ס ר ט ע ם צ ל ב נסתדר בלעדיו י הוא הגיעה שעת העוצר. המכונית הקצונה איך חתונת הדמים. דמדומי הכוכבים כיהלומים! עם הם א י ז ה שיר צועדים כלולות... טרקובסיקי: ערב. עליזים! ל כ ת יפה... כאילו הסתכלו! לגג! לאזאנסקי: בקצה הכיכר היהודים הציתו א ת המפקד זאוואצקי, עולה בית באש... לשונות האש העיר!1 שים לב: בעוד כחצי שעה על כולם להיות מוכנים למבצע ! במהירות ,בדיוק ,ביעילות ! לרכז א ת ה ת ו ש ב י ם בכיכר מקרה של העיר, להעמידם התנגדות כדור )כולם יוצאים מספר טלפון(. — פרט שורות שורות לרוחב כל בראש ! ועכשיו לשוטר תורן קדימה הכיכר; — בכל לביצוע היושב על יד שולחן כתיבה הגירוש! ומחייג מעיפה אי ,תמונה 3 חדר בדירתו של זאוואצקי. ברברה 212 )מדליקה מנורת חשמל(: כבר ירד הלילה ; הסתיו ממשמש ובא ,אבל יש לנו עוד מזג אוויר קייצי .ככה היה גם בספטמבר שלושים ותשע .המלחמה התחוללה ,המפציצים הגרמניים זמזמו ברקיע התכול ; הלילות היו מכוכבים ,מכסיפים באור ירח ענקי .ספטמבר — חודש יפה בפולין. מרינה :אני כה מפחדת 1קר לי ,אני רועדת כולי .מה יהיה איתנו ן איזה ליל אימים בעיר! אינני יכולה להתגבר על נקישת השיניים. מה יקרה לאבא ן איזה נבל הפולקסדויטש הזה! ו איך העיז להיכנס לכנסיה ...הנאצי הזה! האדם אינו בטוח יותר אפילו בקרבת מזבח האל!... סופיה :הירגעי ,יקירתי .אם אבא לקח תחת חסותו את אביך שום סכנה איננה מאיימונ עליו .אבא הוא האיש הכול יכול כאן בעיר... ברברה :אבל לא כשהגרמנים שורצים בכל מקום ,סופיה יקירתי .כל הזמן שהם כאן ידי אבא שלך כבולות .הוא איננו יכול לקחת על עצמו סיכון גדול מדי. דוקטור :לא נעים היום לשבת בבית ועל כן באתי הנה .הפחד ההיסטרי מדביק את כל אחד .אני מרגיש את אווירת היאוש .זה יהיה ניתוח מכאיב וממית .בני אדם שנולדו כאן וחיו כאן מדורי דורות יגורשו, ישורשו .נוכח הטרגדיה ההמונית הזו צמרמורת עוברת בכל גופי... זביגנייב :אבל אלה הרי רק ז׳ידים ! הגרמנים לא נוגעים בנו ,הפולנים... אין לגו מה לחשוש. דוקטור :צעיר יקר ,שכחת מה הם עשו לפרופסורים של האוניברסיטה היאגלונית בקראקוב לפני שלוש שנים ...הרי ברור מה הן שאיפותיהם הסופיות .הם מתחילים מהיהודים ויסיימו בכל העמים הסלאביים שהם מבחינתם עמי עבדים. אנאסטאסיה :זה נורא ואיום! נצחון הגרמנים בחזית המזרחית יביא שואה על כל הציוויליזציה והתרבות הנוצרית .ואם אפילו נצחונם הסופי איננו מובטח להם הרי יספיק להם הזמן להפכנו לעבדים. שמעו ,שמעו! מה קורה שם י )פותחת את החלון( איזה צעקות י הסתכלו איך חנוך פוסלושני מצליף סוסו ובורח על עגלתו העמוסה שקים וארגזים ! ושם ...ראו! ...בורח עוד מישהו עם שק גךול על גבו... בורחים על נפשם... דוקטור :אני רואה שם באמצע הכיכר את ראש העיר וואסובסקי, כרוז העיר מכה בתוף; מכריז משהו ,מקריא משהו בקול ,אבל קשה לשמוע אותו מכאן. 213 ב ר ב ר ה •:׳ מ כ ל י ה ע ב ר י ם מ ת ר ו צ צ י ם א נ ש י ם .ה מ ו ן א נ ש י ם .כ ו ל ם מ א ז י נ י ם . הוי, פתאום איך.לפתע כ ו ל ם ! -׳הנשים מצעקים איזה ס ו פ ק ו ת ידיים... בכייה ...א י ז ה יאוש :מ ר ח ו ק נ ש מ ע ו ת יריות .ב צ ו מ ת ר ח ו ב ה ר כ ב ת צ ו ע ד י ם צעירים העבודה .ראו, מפלוגות ה ם צועדים כ מ ה יפה מבחר ושרים1 י הנוער הפולני! סופיה )קופצת פתאום ממקומה(: מה ישו! המורה עם אולי שליי יהרגו ג ם א ו ת ו י ימה א ע ש ה בלעדיו ן מ ה י ה י ה על ב ח י נ ת ה ב ג ר ו ת שלי ? ! דוקטור: חבל באמת, עליו; לי שהוא שמעתי מורה )נכנס מעולה זאוואצקי(. מ ה קורה שם, זאוואצקי: אדוני ה ד ו ק ט ו ר ,בעוד כ מ ה ד ק ו ת יוכרז על עוצר גם לפולנים. גירוש כ ל ל י ש ל יתחיל אנאסטאסיה, לבית המפקד היקר? האוכלוסיה אדם היהודית .תשוב מיד לביתך. ה ע ל מ ה מ ר י נ ה ,ה ז ה ר ת י א ת כ ן כ ב ר ק ו ד ם שעליכן .ל ח ז ו ר הכומר ושלא להוציא הלילה גברת יעבור עליכן משם בשקט, א ת הראש ,יקרה יהיה מחר טוב מה יותר; שיקרה ! אשחרר אם את ,מר מן המעצר שבו ה ו א יושב בגלל פ ר א נ ק ה ! דוקטור: וסופיה א ם כן ,ל ה ת ר א ו ת ,א ד ו נ י ה מ פ ק ד .ל ה ת ר א ו ת , )יוצא(.. אנאסטאסיה: וסליחה ה ג ב ר ת ברברה. . גם א נ ו ה ו ל כ ו ת .ת ו ד ה ל כ ם עבור ה כ ל ש ע ש י ת ם בשבילנו על ה ה ט ר ד ה .ב י ת כ ם ה ו א בשבילנו חוף מ ב ט ח י ם ! סטאך, ברברה: שובי מן לקחת המזווה בשביל נקניקים )יוצאות(. המאהבת ה מ נ ו ו ל ת ש ל ך י א ת ה מ פ ט ם א ו ת ה על ח ש ב ו ן ילךיך ...ה א י ן ל ך מ צ פ ו ן האלה ? בזמנים זאוואצקי: עומד את אל ברברה, נא תתלבשי עלי האינך עכשיו. מודעת מה ל ה ת ר ח ש כ א ן ז הז׳ידים מ א י י מ י ם שישרפו א ת כ ל העיר... תקחי שלא יהיה הילדים מאוחר איתם ותסעי אל ראש הכפר.״• מ ה ר . . .מיד... מדי... ב ר ב ר ה :ו א ת ה מ א מ י ן ב א י ו מ י ס ר ק י ה ח ב ו ר ה ה ז א ת של ז ק נ י ם מ פ ו ח ד י ם , נשים אל וילדים היא שתצית את ראש הכפר. סופיה:. דחופה פרטיים. . . . וחשובה יותר. תשמעי ,ילרונת ,א נ י עכשיו בשירות ואין לי פנאי לענינים המוקד שורץ גרמנים שלי נ ו ב א ק ו ב ס ק י .ע ל י ר ו ב צ ת כ ל נשוחח מנוחך. א ב א ,ע ל י ך ל ע ז ו ר לי .א מ א ,ת פ ס י ק י ל ה ת ר ג ז עכשיו .יש ל י ב ע י ה זאוואצקי: 214 העיר? זה פשוט אינני נוסעת על ז ה מחר... מקראקוב, שוטרים מפלוגת: פרשים ה א ח ר י ו ת עבור גירוש ר ב ב ו ת א נ ש י ם . סופיה :אבא ,מחר א ם לא יהיה.מאוחר מד< תשבש ת א מ י ן לי ע ת ה כל חיי .ה א י נ ך א ו ה ב א ו ת י ן את זאוואצקי: מבינה את בתי, שאני עכשיו סופיה :מלה זאוואצקי: היקרה האשה לי בעולם. מכל האם אך אינך ת ח ת לחץ כבד ן א ח ת ת ס פ י ק ; א מ ו ר ״כן״ וחסל. את איזו ״כן״ למה רוצה י מתכוונת י את ס ו פ י ה :אני ל א א ר ש ה שיגרשו מ כ א ן א ת מורי .א ם ל א א מ ש י ך בלימודי לא א ת תעודת אשיג כל הבגרות. תמוגנה ; תקוותי חלומותי לא כל יתגשמו. זאוואצקי: ילדתי אבל מה היקרה, מעלה את על ךעתך ? ס ו פ י ה :א ס ת י ר א ו ת ו ב ב י ת נ ו .יש ל נ ו מ ק ו ם בשפע .א ף א ח ד ל א י ח ש ו ד שהוא אצלנו מתחבא אוכל ואני להמשיך אצלו. ללמוד על חשבתי הכל ...גם זביג ו י א נ ק יוכלו ל ה פ י ק ת ו ע ל ת .מ ה י ה א ע ל י ה ם א ם י פ ס י ך ו לימודים י שנת זאוואצקי: יראה ילדונת, חשבת האם א ו ת ו אצלנו וילשין עליו אינך גם על לגרמנים ,כולנו נועלה ר ו צ ה ל ח ו ס עלינו ועלייך י ה ר ו צ ה הרי מוות זה בטוח ! זוהי הסיכון הגדול י הצעה א ת לסכן מישהו אם לגרדום ! א ת חיי האם א מ א שלך ד ילךותית! ב ר ב ר ה :ס ט א ך ,ת ח ש ו ב על מ ה א ת ה מרבר .בעצמך א מ ר ת שכל ה ג ר מ נ י ם בכיסך. כמה א ף א ח ד ל א י ח ש ו ך ב ך ! יש פעמים חיפוש כלפי ילדינו! — שלא זאוואצקי: סופיה : את כבר שאילו קיבלו בביתנו היו מ ח פ ש י ם ב ע י נ י ה ם ...על לחובותיך אתה התהללת בפני ל ה ם אימון ואולי הצלחת לגשת אפילו התקרה. תואיל בעצמך לבחינת מ ל א בך ובנאמנותך. ללמד פקודה לערוך ת ה י ה פעם מודע אותם?!! הבגרות! תמיר אותו תקליט. אבא, אני מתחננת לפניך, תיענה לבקשתי. אנא! )לופתת צווארו בזרועותיה ופורצת בבכי( אני מ ו כ ר ח ה ל ל מ ו ך ! אני מ ו כ ר ח ה ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ! א נ י ר ו צ ה ל ה י ו ת ר ו פ א ה כ ד ו ק ט ו ר ז א ל ב ס ק י ...1 ללמוד זאוואצקי: איכשהו. סופיה : תיכף תפסיקי לבכות, ילדונת. נראה, אולי נוכל לסדר את זה נ ש ו ח ח על זה מ ח ר . מחר ן! הרי ברור לך שמחר הוא יגורש ! תסכים עכשיו! ומיד! 215 זאוואצקי: אז ואיפה הבחור שבגללו האם א ת בוכה ז מ א ו ה ב ת בו ז את א ח ס ל אותו מיד! סופיה: אבא, אבל, אתה מה על מעלה הרי דעתך ז! יהודי! הוא הוא מתגורר לא ה ר ח ק מכאן .ארוץ אליו דרך ה ח צ ר ; הוא ייכנס ררך חור הרי בגדר .א י ש כולם תמתין אותנו, בטוח! אנא1 לנו ו זאוואצקי: בו לא יראה זה א ל י לי ישימו לב, מ כ י ר י ם אותי ...א נ י .כ ב ר ר צ ה ל ה ב י א ו 1א ח ז ו ר בעוד ח מ ש ד ק ו ת . רק זה לעזאזל! תצטרכי לטפל ח ס ר לנו ...ז׳יד ע ל גבנו! ו ל ד א ו ג ל כ ל צרכיו... ברברה: לחם לטפל ז ו ת ה ־, אני לדאוג ? לא י ס פ י ק לו . .כ מ ה בכלל מ ת פ ל א ה איך המוקצב הוא התקיים נו ,ש מ ע ת י , הקהילה לארוחת לקחת מהמנות התפרנס שהוא היה מ ק ב ל מזון או סיגריות. גם על לחם קיבל לכל המזון ל הלחם המזעריות של ליהודים. זאוואצקי: כסף עולה דעתי! היותר ב ה ק צ ב ה לפי אגיש תלושי לו מטבח הפעילה מ ה ו ר א ה פרטית. במקום אבל מ א ה ס י ג ר י ו ת ״ ש ח ף ״ ע ב ו ר שיעור. עממי וחילקה לנזקקים מרק צלחות צ ה ר י ם יום יום .א ך א ו ל י ה ו א ,כ מ ו ר ה מדופלם ,ה י ה מתבייש מרק ברברה: ממטבח רואים הקהילה... שהוא מורעב כצימוק. חלש ובקושי כסיד ומצומק תראה ב מ ו עיניך ...ה נ ה ה ו א ב א . אבא, סופיה: תכיר את ו,הנשו.ש, האדון את סוחב ממש אלפרד שלד ברג, רגליו; הוא מתהלך, מורה בית פגר ספר חיוור חי... תיכון בקראקוב. ע ר ב ט ו ב • ,א נ י ברג; א ל פ ר ד ברג, השלטונות א ב ר ה ם ברג לפי פ ק ו ד ת הגרמניים. זאוואצקי: :בגלוי כי ,נעתרתי החלטתי ראשו לך רצון. ל מ ר ו ת ,הכל ל ת ת ל ך ס י כ ו י ; ) ש ו ל ף גדול מדי. א ק ד ח ומכוון אותו לעבר ש ל ברג ,ה ע ו מ ד ב ל י נ ו ע ו מ ס ת כ ל ל ו י ש ר ב ע י נ י י ם ( .נו ,ט ו ב ,י ש ה פ ח ד ואינך נבהל .סופיה ,תובילי ל ח ד ר ה א ו כ ל ותסגרי א ו ת ו בארון ה ק י ר .ו א ת ה ,אדוני ,א ף ה ג ה ! תוציא מ ל ה מפיך! שיתרחש 216 לבקשתה באי עצבים טובים ,א ת ה ,מתגבר על אותו לא אדוני, בתי משתדלת הק להציל אותך מן הסיכון הגירוש. אגיד יותר לך ה ל י ל ה י ה י ה סוער .מ ה א ר ו ן תוכל לשמוע ה כ ל בתחנת המשטרה. מ ח ר אעבירך ללשכתי בקומת הקרקע. אני מ ו ד ה לך ,א ד ו נ י ה מ פ ק ד ,מ כ ל לבי .ר ב ת ו ד ו ת ג ם לך ,גבירתי ברג: הנכברה. העלמה זאוואצקי: לנסוע סופיה ,אני לרוץ עלי ה ו ל ך אחריך... עתה. יתחיל מיך )יוצאים(. ובכן המבצע. אינך לכפר? טוב ,אני א ש מ ו ר עליכם ,אך ת ה י ו זהירים. מה לאף א ח ר עליו, ואינו מבין מ א ו מ ה .אגב ,אני משוכנע שלא נצליח הזה ה ס כ נ ה גרולה מדי. זמן ממושך. ש מ ו ? כן, סופיה )חוזרת(: הכל בסרר ממנו. הוא יכול לנהל את דרגת קצין. הרי תמיד חלמת ברג. גמור, המשרך על עלול יאנק ואל לפטפט; רוצה תספרי הוא להסתיר קטן א ת הז׳יך אבא. תראה, תהיה עוך מרוצה שלך בגרמנית. אז בקרוב תקבל דרגת פקד! ברברה :תיפתח לפניך הדרך לקריירה ! זאוואצקי: ברברה: ת ח ת כיבוש זו קצונה בדרגת פ ק ד של מעשה הומניטארי... הגרמנים... קצונה בכל מ ש ט ר ת פולין המשטרות. העצמאית. זה עוך תשוב יהיה לסטאנילבוב הפרס שלך עבור ס ו פ י ה :א מ א ,ת ס ת כ ל י ! ה ש מ י ם ב ו ע ר י ם ! ה ע י ר בוערת ...אני מ פ ח ד ת . . . מפחדת נורא! ...מ ה י ה י ה עלינו ן זאוואצקי: משתררת תכבינה א ת האורות ! אני מוכרח ל ל כ ת ! )המנורה דועכת ; חשכה(. 217 ע ד ו ת ?כרונות ממחנה הריכוז אושויץ מאת ביסטריץ איגור־יעקב ,אסיר־מוגן־יהודי ,מס׳ .30673 הקדמה מ מ ח נ ה ה ה ש מ ד ה אושויץ ,ו ל י ת ר דיוק חזרתי שלאחר — חזרתי מהעולם ה מ ו ו ת .היה זה מקום ,ב ו ה ש ת ו ל ל ו אנשיו ש ל ה י ט ל ר ,מ ב ו ד ד י ם ה ר מ ט י ת מ ה ע ו ל ם ו ר ח ו ק י ם מ ע י נ י עדים ,באורגיות ה פ ר ו ע ו ת ב י ו ת ר ,כ א ש ר ידיהם מ ג ו א ל ו ת י ו ר ג ל י ה ם ב ז ר מ י הדם ש ל מיליוני ב נ י אדם. מתבוססות ע ל פ נ י ש ט ח קטן יחסית ,ה ו ע מ ד ו 28מ ב נ י ם ח ד ־ ק ו מ ת י י ם ,המכונים בלוקים, ש י מ ש ו למגורים, אשר מ ל ב ד שלושה למטרה שיועדו אחרת. האסירים מספר ש ש ו כ ג ו ב ב ל ו ק י ם הגיע ל ע ת י ם ל־ .24,000ב ת ו ך ה מ ח נ ה ו ב ס ב י ב ת ו ה ק ר ו ב ה ע מ ד ו כגת: מבנים, מחסנים ב ת י חרושח, האסירים. כ ל א ב ן וכל ל ב נ ה בני־אדם ש נ ל ו נ ו כאן ל כ ל ל . המפלגה לפי פעלה לקסרקטין הס.ם,. של אשר במבנים הללו עלו במחיר דם נבנו בלי ליבם ש ל אלפי ה נ א צ י ת ש ה ח ד י ר ו ב ה א ת ת ו ר ת ה ג ז ע ו א ת ת ו ד ע ת ע ם השליטים, תכנית שטנית ועקבית — ומטרתה להכניע תחילה את אירופה, ו א ח ר כ ך א ת ה ע ו ל ם כולו .היא ה ק י מ ה ב ת י ח ר ו ש ת להרג ,ו מ ח נ ה אושויץ ה י ה הגדול זה שבהם .מהארצות שנכבשו קציני צבא ,אינסלקטואלים, ב ל י הגרמנים פקלים, אגשים בזו א ח ר זו, בעלי תלעה הובאו למחגה לאומית וללמי ה ז כ ו י ו ת ש ל מ ע מ ד הפועלים .היו ב י נ ל ם א ז ר ח י פולין ,ב ל מ ל ,יוגיוסלבל ,ו ש א ר א ר צ ו ת א י ר ו פ ה .ל א גפקד ג ם מ ק ו מ ם ש ל א ז ר ח י ס פ ר ד ויוון וכמובן ,ש ל שבויי מ ל ח מ ה רוסים .ה ח ל מ מ ר ס 1942ה ו ב א ו לאושויץ כ מ ע מ כ ל ה י ה ל י ם ש ה ת ג ו ר ר ו ב א ר צ ו ת א י ר ו פ ה ש ג כ ב ש ו ב ל י הגרמנים .ה ר א ש ת ב ש ו ר ת ה ס ר נ ס פ ו ר ס י ם ההמוניים, הל ה ט ר ג ס פ ו ר מ שלגו ,ש ל המשימה היתה — ל ל י סלובקל. להכחל את בעלי העמדות הבכירות ב ת ח ו ם המדיני, ה כ ל כ ל י ,ה צ ב א י ל מ ד י נ י ; ח ל ק מ ה ם ל ה ט מ י ע ול״גרמן״ ו א ת ה ש א ר ל נ צ ל ל ע ב ל ה שחורה ומפרכת ,בבחינת חוטבי־עצים ושואבי־מים .כדי ל ס כ ל התארגנות אפשרית ש ל ה א ס י ר י ם ,נהגו הגרמנים ל ת ת ב ל י בני ב נ י ע ם א ח ד י ת ר ו נ ו ת מסוימים ו ב ל י עם א ח ר ת פ ק ל י ם משקיים ,א ו ל ם ל ג ב י ר ו ב המתה, ולא ב ל י אנשי ס.ס .ב ל ב ד , אלא ה ל ל י ם קבעו תכנית א ח ת :םבח, גם ב ל י ה א ס י ר י ם הגרמניים ,שהיו ע ו נ ד י ם ס י מ ן ירוק )הפושעים הפליליים( א ו ס י מ ן ש ח ו ר )םיפוסים א־סוציאליים(, 218 או אסירים, בידי עמים בני ובכלל אחרים, זה גם ובמעשיהם ה פ ס ו ל י ם קיוו ל מ צ ו א חן ב ע י נ י אנשי ס.ס. הוחזרתי )מבירקנאו( ל מ ח נ ה הראשי באושויץ יהודים, אשר בברוטליות ב א ח ד ה ע ר ב י ם ה כ ר י ז ו ב ש ע ת ה מ ס ד ר ,ש כ ל מי ש מ ס ו ג ל ורוצה ל ע ב ו ד כ ח ו ב ש ב ב י ת ה ח ו ל י ם ש ל ה מ ח נ ה ה ר א ש י — יודיע על כך .ב ל י היסוס ה ח ל ט ת י ל ה ת י י צ ב . ב ל ב י — ה ר י ל א א מ ו ת א ל א פ ע ם אחת ,ו מ צ ב י ל א י ו כ ל ל ה י ו ת ג ר ו ע חשבתי מ ז ה ב ו נ ת ו ן א נ י עכשיו. פרבר, ועל מ ד הודעתי על החלטתי לחבךי ,באנדי אדלר ויוסף ש מ ה ם ל א נ פ ר ד ת י מ ה י ו ם ב ו נ ע צ ר נ ו על ד י שליחיו של משמר הלינקה ד י מ ש מ ר ה מ ת נ ד ב י ם ,ב ס פ י ס ק ה נ ו ב ה וואס .כ א ש ר ע ב ד ת י כ פ ק י ד ב מ י נ ס ר ת הגשתי סוצ׳אני, עזרה גם לפועלים, ראשונה התמצאתי לכן במקצת בנושא. ב א נ ד י היה ס ט ד נ ט ל ר פ ו א ה ויוסף ה י ה ר ו פ א שיניים ,ה ת י י צ ב נ ו א פ ו א ש ל ו ש ת נ ו . ס ב ו ר י ם ה י י נ ו ש י ע מ י ד ו א ו ת נ ו ל ב ח י נ ה ,לכן ש י נ נ ו ש מ ו ת ש ל מ ח ל ו ת ,ש ל מ י ש ח ו ת , ש ל כ ד ו ר י ם ו ש ל ה ת ר ו פ ו ת למיניהן. ־ , 1 9 4 2 2 8ב ק י ר ו ב ,ח ז ר נ ו ל מ ח נ ה הראשי ,ו ה ו ע ב ר נ ו ל ב ל ו ק מ ס ׳ 8Л באפריל כ ע ב ו ר יום א ו יומיים ש י ב צ ו א ו ת נ ו ב ק ב ו צ ת ח ו צ ב י חצץ. במחצבה לא נדרשנו ל ה ת א מ ץ י ת ר ע ל המידה ,כי ה ק א פ ו ד ע ,כפי הנראה ,שאין זו ע ב ד ת ק ב ע ע ב ו ר נ ו וכי בקרוב נועבר לבנין בית־החולים. לבסוף, אחרי ימי שנים־עשר ההסבה״ נ ש ל ח נ ו ל ב ל ו ק 28ואני ס ד ר ת י ל ע ב ד ה ב מ ש ר ד הראשי ש ל ב י ת ה ח ו ל י ם ,ב ב ל ו ק .21 על אדם ד״ר בכרטסת ז א כ ר ס ק י ועלי ה ו ט ל הטיפול ש ב ה רוכזו הכללית ה כ ר ט י ס י ם ה א י ש י י ם ש ל כ ל ה א ס י ר י ם ־ ה ג ב ר י ם ה נ מ צ א י ם ב מ ח נ ה ה ה ש מ ד ה אושויץ. הכרטסת שלהם ימין. ש ע ד ם חיים — ה כ ר ט י 0 ה י ת ה ע ר ו כ ה ל פ י מ ס פ ר י ם עוקבים .ב נ י אדם ב צ ד ש מ א ל ,ה נ פ ט ר י ם או ה א ס י ר י ם ש ה ו ע ב ר ו ל מ ח נ ה ריכוז א ח ר — ב צ ד ת פ ק ד ג ו היה מהר.ס.ה.א. לפתוח כרטיס )המשרד הראשי ל כ ל א ס י ר חדש, לביטחון הרייך(, י ה ד י שהגיע מאחת הארצות בטרנספורט בדי הכבושות הנאצים ,א ו פ ו ל נ י ,צ׳כי א ו צ ר פ ת י שנוסף ,והן מי ש ה ו ע ב ר מ מ ח נ ו ת ר י כ ו ז אחרים. העבודה א( היוםייומית הרשמת האסירים כ מ ע ט מ ד י יום ה ג י ע ו ל מ ח ג ה ט ר ג ס פ ו ר ם י ם גדולים ח ד ש י ם א ו א ס י ר י ם ב ד ד י ם . היו מ ע מ י ד י ם אותם׳ ב ש ט ח הפנוי ,ש נ ב נ ת ה עליו ,ל א ח ר מ כ ן ,ה מ כ ב ס ה בתחילה החדשה .לשם ה ע ב ר נ ו שולחן וספסל ,הבאנו א ת הכרטיסים הריקים ומאזניים. האסירים החדשים גיגשו לשולחן לפי תור. הם השיבו על שאלותינו: מ ה ה מ ס פ ר ש ב ו סומגו ,מ ה השם ,ת א ר י ך ה ל ד ה ,ה מ ח ל ו ת ב ע ב ר ו ב ה ו ו ה ו א ח ר כ ך נמדד כ ל א ח ד ו ג ש ק ל .כ ל ה פ ר ט י ם ג ר ש מ ו ב כ ר ט י ס האישי .ה ת א ר י כ י ם שגמסרו, בפרט ל ת ע ד ת הפטירה .כאחד תאריכי המחלות ,שימשו בבוא ה ע ת כ א ס מ כ ת ה ה א ס י ר י ם ה י ה ד י ם ה ר א ש ו ג י ם ,פ ג ש ת י ל א א ח ת ב ר ר ך זו ק ר ו ב י ם ,ד ד י ם א ו מ כ ר י ם שלא כ ו ל ם ה י ו ב נ י עירי .היו ביגיהם ת ו ש ב י לאבוצ׳ה ,פ ו פ ר א ר ו ע ר י ם א ח ר ו ת . פעם דועה קיבלתי בבוהמיה. ב ד ר ך זו א ת פ נ י ה ם כאשר עלה ש ל נשיאי ה״סוקול״, אגדת ב ד י לקשור קשר כלשהו עם החברים ,עם ספורט המכרים או ע ם ב נ י ע י ר י ס י פ ר ת י ל ה ם ע ל ה מ ק ו ם ש א ל י ו נקלענו ,ע ל ה ת נ א י ם ה ת ת ־ א נ ו ש י י ם , 219 בקיצור להם 1942ו ת ח י ל ת ע ל אושויץ .ב א ו ת ן השנים, ,1943ל א י כ ו ל ת י ל ה ו ש י ט כ ל ע ז ר ה ו א ף ל א לע<׳ן ע צ ה ט ו ^ ה , .ח ס ר ה י י ת י ע ד י י ן ק ש ר י ם .מ ת א י מ י ם . ה ת מ י כ ה ה מ ו ס ר י ת ש ר ו צ ה הייתי ל ת ת ל ה ם א ף היא היתד .ק ל ו ש ה ,כ י ש ב י ב ה א ו ר ש ל ע ת י ד כ ל ש ה ו ,ל נ ו היהודים ,נצנץ ר ק מ מ ר ח ק ר ב . ההפכה והתעברות ב( ה מ ח נ ה ה ר א ש י באושויץ ש י מ ש ל א ר ק כ מ ח נ ה ק ב ל ה ,א ל א ג ם כ מ ח נ ה מ ע ב ר . מ א ו ש ר ץ הופנו האסירים הכשירים לעבודה למחנות ש ב ס ב י ב ה כגון :מ פ ע ל י בונא, ה פ ח ם •ומפעלי ה ה ת כ ה .ב ס ך ה כ ל היו מ ס ו נ פ י ם ל מ ח נ ה ה ש מ ד ה זה ,מ ל ב ד מכרות ע ו ד 27מ ח נ ו ת ק ס נ י ם ו ג ד ו ל י ם . בירקנאו, כאשר הוחלט להעתיק א ת מקומם של.האסירים ,הודיע ע ל כך מ נ ה ל הדו״חות, באמצעות לחדר ר ש ם ה ד ו ״ ח ו ת ל א ח ד מ ה ב ל ו ק ־ א ל ט ס ט ה ,וזה ה ב י א א ת ה מ ס פ ר ה נ ד ר ש הרחצה. מ ת פ ק י ד י ה י ה ל ב ר ר מ ה מ צ ב ב ר י א ו ת ם ומה ה מ י ח ו ש י ם ה מ צ י ק י ם •להם .ע ל פ י •רוב ח ש ש ו ה א ג ש י ם ל ה ת ל ו ג ן כ י ידעו מ ה ג ד ו ל ה ה ס כ נ ה ה נ ש ק פ ת ל כ ל מ י ש ח ל ה . ל א א ח ד מ ה ם ס ב ל מ ח ו ם ,מ פ ל ג מ ו נ ה א ו מ מ ח ל ה א ח ר ת .ל א ח ר שעד .ק ל ה ה ו פ י ע ר ו פ א ה מ ח נ ה ,ד ״ ר א נ ט ר ס או ד ״ ד מ נ ג ל ה ,ו ע מ ו ה ס א נ י ם ר י ם ,א ג ש י ס.ס .ה כ ל ע מ ד ו דיווחתי דום. על אחרות, •לעמוד הזמן לרופא כ־50 ב ק ו ש י זה. נוכחתי •לדעת המוסבים, ע ל אלה הסובלים אסירים הכשירים מחום גבוה ועל לסלםולי הדרך ל ע ת י ם .נדירות ה ת ע נ י ן ה ר ו פ א שהאסירים אשר מ פ א ת ועל בחולים בריאותם אלה שחלו אחרים שלא ובמחלתם. הלקויה במחלות יוכלו במרוצת נפלםו מרשימת א י נ ם ב ה כ ר ח צפויים ל ס ל ק צ י ה .ב ך ה ך ־ כ ל ל היו מ ח ז י ר י ם א ו ת ם ל ב ל ו ק ש ל ה ם • .ע ל ,ס מ ך .נסיוני ז ה • ,יכולתי א ח ר ־ ב ך .במקרים !מסוימים ,ל מ נ ו ע א ת .ה ה ס ב ה כ א ש ר ס ב ו ר ה י י ת י כ י ה פ ל ו ג ו ת ש ב ה ן ,עבדו .ב ת נ ך ה מ ח נ ה , ממכרי, היו,מובות •יחסית .כ א ן י ד ע ו ! ל פ ח ו ת מ ה צ פ ו י ל ה ם ,ו מ א ח ו ר י -א י ז ו פ ע ה א ו ר ב ל ה ם המוות. חזרתי •הכללית, ל ל י ש כ ה ו א י ת ר ת י ,ל פ י ה מ ס פ ר י ם ,א ת ה כ ר ס י ס י ם -האישיים ש ב כ ר ס ם ת ה ד פ ס ת י ב מ כ ו ג ת כתיבה רשימה ש ל המספרים והשמות והגשתי אותה י ל ר ו פ א ה מ ח נ ה ל ח ת י מ ה .נ ו ה ל זה מ ק ו ב ל ה י ה ב ר ו ב מ ח נ ו ת הריכוז ,כ מ ו דכאו, :בוכנוואלד, -.ג( פ ל ו ם ג ב ו ר ג ,מ א ס ה א ח ן ואחרים ,ו ל פ י ו ה ו ס ב ו ג ם א ס י ר י ם ל א ־ י ה ו ד י ס . הרישום הסופי כ א ש ר ה ג י ע ו ה ה ו ד ע ו ת ע ל פסירה ,היה ע ל י נ ו ל ח ב ר ר ש י מ ה מ ע ו ד כ נ ת לציין ב ה א ת ה מ ס פ ד ,א ת ת א ר י ך ה ל י ד ה ו א ת ה י ו ם ש ב ו — כ ב י כ ו ל — ג פ ט ר •האסיר. •הרישום ה ס ו פ י ב כ ר ט י ס ה א י ש י מ ב ו ס ס ה י ה ע ל ר ש י מ ה זו .ל י ד .ה מ ל ה ״ ג פ ס ר ״ — .גכתב התאריך. מ א ו ת .בגי א ד ם ג ר ש מ ו כ ך מ ד י יום .ל פ ע מ י ם מ א ו ת ס פ ו ר ו ת ו ל פ ע מ י ם ר ב ו ת י ו ה ת מ ו ת ה ה ל כ ה ו ג ד ל ה .ב צ ו ר ה ד ר ס מ י ת ע ל ה • ה מ ס פ ד ב ח ו ד ש י ם יוגי־יולי ש ל .ש ג ת ,1942:כ א ש ר • פ ר צ ה ה מ ג י פ ה ש ל ק ד ח ת ה ב ה ר ו ת . .כדי ל ע צ ו ר א ת ה מ ג י פ ה ,היו מ ב י א י ם א ת ח ו ל י ה ק ד ח ת ל ב ל ו ק מ ס ׳ 20ושם . ,ב ח ד ר מ ס ׳ . 1הזריקו ל ה ם אגשיס.ד.ג .ק ל ה ד -והאנטל ,ה ם :או ה ס נ י ס ר י ם ה ת ו ר נ י ם .א נ ש י .ם .ס .ז ר י ק ו ת .פנוללן. ,וכך ; ה מ י ת ו א ו ת ם .כ א ש ר .ה ת ב ד ר כ י ה א מ צ ע י ם ש נ נ ק ט ו ל א •הביאו ל ת ו צ א ו ת ב ק צ ב ה ג ד ר ש , יפתחו, ׳220 ב ת ח י ל ת י ו ל י , 1 9 4 2 .ב מ א ב ק נמרץ ב י ו ת ר כדי .לעצור א ת ה מ ג י פ ד * .ח ו ל י הקדחת וכן הבלוקים חולים אחרים, הועמדו כולם לסלקציה .יום יום אחד רוקנו א ת ו ה נ י ד ו נ י ם ה ו ע מ ס ו ע ל מ ש א י ו ת ש ה ו ב י ל ו א ו ת ם ל ת א י הגזים .ה ב ל ו ק י ם נאשמו ו ח ו ט א ו בציקלון ב י כ ד י ל ה ש מ י ד א ת הכנים, שהתרוקנו נושאות חידקי ה מ ג י פ ה .א ת ה ח י מ ר ב י צ ע ו ב ב ל ו ק י ם .28 ,21 ,20 בין ה ק ר ב ג ו ת ש ל א ק צ י ה ז ו ה י ה ידידי באגדי א ד ל ר .ס ט ו ד נ ט ל ר פ ו א ה ,מ ס פ ר ו ,30679נ ו ל ד ב ־ 2 8ביוני .1915א ת כ ל ד ר ך חיסורים ,מ ה י ו ם ה ר א ש ו ן ש ל מעצרנו, ע ב ר נ ו י ח ד .י ח ד נ ש ל ח נ ו ל מ ח נ ה ה א י ס ו ף בז׳ילינה ,א ח ר כ ך לאושויץ ,ל ב י ר ק נ א ו לאושויץ .ש נ י נ ו ה ת י י צ ב נ ו ל ע ב ו ד ה ב ב י ת ה ח ו ל י ם ו ש נ י נ ו ש ו ב צ נ ו ל ע ב ו ד ת ושוב באנדי ח ל ה בקדחת הבהרות ואף כי היה בשלבי ההחלמה ,הועמס על הלשכה. ה מ ש א י ת ו ב ו ב י ו ם ה ו מ ת ב ת א הגזים .א ת ה ת א ר י ך 2 ,ב י ו ל י — 1942 דעתי במדויק .ד מ ע ו ת ז ל ג ו מ ע י נ י כ א ש ר ה ו ס פ ת י ל כ ר ט י ס ו ה א י ש י א ת ה ר י ש ו ם האחרון. ל א ה י י ת י עדיין ק ש ו ח ד י ה צ ו ר ך ו ב כ י ת י כ א ש ר נ א ל צ ת י ל ר ש ו ם ב כ ר ט י ס ו האישי ש ל דודי ,י ש ר א ל ביסטריץ ,כ י נ פ ט ר — כ ב י כ ו ל — ב ־ 2 2ב מ א י .1942ג ב ר בן ,31 ח ז ק ה י ה ו ר ג י ל ל ע ב ו ד ה ג ו פ נ י ת ולאושויץ ה ג ת י ח ד א ת י .א ח ר י 36י מ י ם ב מ ח נ ה ל א ה י ה ע ו ד ב י ן החיים .מ ס פ ד ו 30672 התייפחתי כ א ש ר ג א ל צ ת י ל ר ש ו ם א ת ת א ר י ך פ ט י ר ת ו ש ל א ב י היקר ,ב ־ 7 ב י ו נ י .1942א ת כ ל כ ו ח ו ת ה נ פ ש ג י י ס ת י כ ד י ל א ל ה ת מ ו ט ט .ד ״ ר ז א כ ר ס ק י ד י ב ר ע ל ל ב י ו נ י ח ם א ו ת י ב א ו מ ר ו :ה ר י איגך י כ ו ל ל ע ש ו ת ד ב ר ג ג ד מ ה שקורה .א ת ה תתמוטט ,א ב ל ל א תגקום ב כ ך ל א א ת מ ו ת אביך וקרוביך ,ולא א ת מותם של אלפי הקרבגות החפים מפשע. בפעם הראשונה נכחתי בסלקציה ב ש נ ת ,1942ב ק ת ,ה ג י ע ו ב ט ר נ ס פ ו ר ט י ם יהודי א ת ו נ ה ,ומכיוון ש מ ת פ ק י ד נ ו ה י ה ל ט פ ל ,מ ט ע ם ר ו פ א ה מ ח נ ה ,א י ש הם.ס ,.ב ה ר ש מ ת ה ב א י ם ,גצסוויגו ע ל די ה ק א פ ו ה א ח ר א י ל ל ש כ ה ל ל ו ו ת א ת ד ״ ר א ג ט ר ס ו ל מ ל א א ח ר הוראותיו. הטרנספורט ה ח ד ש ע ל כ ל ה נ מ צ א י ם ב ו ,ע מ ד ב י ן מ ח ס ן ה כ ל י ם ובין מ ח ס ן ואגשיו ההרשמה. הבגדים לבשו א ת בגדיהם האזרחיים ,כ י ל א החלה עדיין ה ר ו פ א ק ר א ל י ו פ ק ד ע ל י ל ב ר ר מ י מ ה ב א י ם ד ו ב ר ג ר מ ג י ת .ה ת י י צ ב א ד ם אחד, ש ע ד ה י ו ם ז ו כ ר א נ י א ת ש מ ו — פישר ,א ב ובנו .ב א מ צ ע ו ת ו ה ו ד י ע ד ״ ר א נ ט ר ס כי ע ל ה ח ש בחולי כלשהו — לצאת מהשורה .ל ח ש ת י ע ל אזנו ש ל המתרגם ש ת ה י ר א ת א נ ש י ו ל ב ל י ד ו בחוליים. לתעמולה לדאבוני ל א קיבלו א ת עצתי והאמינו ה נ א צ י ת ה ר ש מ י ת ו ל ד ב ר י ו ש ל ה ר ו פ א :מ ס פ ר א נ ש י ם יצאו מ ן השורה. מ ד ה ו פ ר ד ו מ ה ש א ר ו ה ו ר ח ק ו מ ה מ ק ו ם .פ ר ט י ה ם האישיים ל א נ ר ש מ ו כ ל ל ו ב ס ל ק צ י ה זו חוסלו באכזריות. סלקציות בכיכר המסדרים של ב ש נ י ם 1943—1942 המחנה כ א ש ר כ מ ע ט מ ד י י ו ם ביומו ,ה ג י ע ו ט ר נ ס פ ו ר ט י ם ש ל י ה ד י ם ו מ ח נ ה אושויץ ה י ה מ ל א ע ד א פ ס מ ק ו ם ,ע ל ה מ ס פ ד ה ס ל ק צ י ו ת .ה ן נ ע ר כ ו א ח ת ל ש ב ו ע ,ל פ ע מ י ם א ח ת ל ש ב ו ע י י ם ו ל פ ע מ י ם ב פ ר ק י ז מ ן א ר ו כ י ם יותר .מ ס פ ר ן עלה למאות. בגמר מ ס ד ר הערב ,נאלצו כ ל האסירים ל ה ת פ ש ט ולעבור ע י ר ו מ י ם ב ז ה אחר זה ,ל פ נ י ה ו ו ע ד ה .ח ב ר י ה ו ו ע ד ה ה ק ב ו ע י ם ה י ו :ה ר ו פ א ,א י ש ס.ס ,.ד׳׳ר א ג ס ר ם 221 ,1942 בשנת ד׳׳ר ב ש נ י ם 1944—1943 מנגלה קליין וד״ר לאחר מ כ ן ; איש •ס.ד.ג ) .ה ש י ר ו ת ה ס נ י ט ר י ( ק ל ה ר ,ש ר ף א ו ה א נ ט ל ; ר א ש ה ב ל ו ק ש מ מ נ ו נ ל ק ח ו האנשים מגהלי הדר׳חות פאליץ א ו קאדוק, לבדיקה; וגציג ע ו ב ד י ה ש י ר ו ת י ם . ל פ ע מ י ם צורף מ נ ה ל ה מ ח נ ה ו ע מ ו ע ו ד אחרים .כ ע ו ב ד י ה ל ש כ ה ש ל ב י ת ־ ה ח ו ל י ם נ א ל צ נ ו שניגו ,ד ״ ר ז א כ ר ס ק י ואגי ,ל ל ו ו ת א ת א ג ש י ס.ד.ג .ו ל ר ש ו ם א ת מ ס פ ר ו ש ל כ ל א ח ד מקרבנות הסלקציה. כ ל מי שאיבד ממשקלו ,א ו מ י שלקה בשבר ,בפלגמונה א ו ב מ ח ל ה אחרת, נחרץ ד י נ ו ע ל פ י ה ר מ ז ש ל ה ר ו פ א א ו ש ל א ח ד מ ח ב ר י הוועדה .מ ל מ ס ר ל נ ו א י ש ס.ד.ג .א ת מ ס פ ר ו ו א נ ח נ ו — רשמנו .ע ם ת ו ם ה ס ל ק צ י ה ח י י ב ה י י ת י ל ס כ ם א ת מ ס פ ר הנידונים ,כ פ י ש נ ר ש מ ו ו ה ס ך ־ ה כ ל נ מ ס ר ל כ ל א נ ש י ה ס .ס .ש נ כ ח ו ב מ ק ו ם . ב ש נ ת 1942ע מ ד ו ג ם ל א ־ י ה ו ד י ם לסלקציה ,א ב ל ג ר מ נ י ם י צ א ו מ כ ל ל זה .פ ע ו ל ת נ ו ה ב א ה ה י ת ה ה ו צ א ת כ ר ט י ס י ה ם האישיים ש ל ה ק ר ב נ ו ת מ ה כ ר ס ס ת ה כ ל ל י ת ש ב ל ש כ ה . מסרנו אותם הדו״חות. בצירוף לאסירים נמסרה שהופקדו ע ל עריכת רשימה וזו ה ל א ה . ,לרשם מהרשם ע ב ר ה הרשימה לרופא כדי שיחתום עליה ולבסוף ל כ ל בלוק ל ח ד ר ה ר ח צ ה הישן .מ ש ם פ ק ו ד ה ל ה ב י א א ת הנידונים ,ל פ י ה מ ס פ ר י ם , הובלו לדרכם האחרונה. א ח ר י כ ל ס ל ק צ י ה ה ת ר ח ש ו מ ח ז ו ת מ ז ע ז ע י ם ל כ ן ה ו ח ל ט ל ש נ ו ת א ת השיםה. הקרבנות ה ו ע ב ר ו ל ז מ ן ־ מ ה ל ב ל ו ק 8א ו 9ו ל ש ם .הטעיה ,ק י ב ל ו ב י ו מ ם ה א ח ר ו ן חצי כיכר לחם ,כ ת ו ס פ ת מזון..פעם אף האכילו אותם בקוביית שוקולד. ב ש נ ת 1943 בארכיון, הועבר ד ״ ר זאכרסקי לעבודה אחרת, ואני נשארתי לבדי כרשם וכמלווהו ש ל הרופא בשעת הסלקציה .ל א א ח ת נקרה לפני מספרו ש ל ידיד א ו ש ל מ כ ר ו ב א ח ד ה מ ק ר י ם מ ח ק ת י א ו ת ו א י נ ס ט י נ ק ט י ב י ת .ל פ ת ע ש מ ע ת י א ת ק ו ל ו ש ל ק א ד ו ק ,מ נ ה ל ה ד ר ׳ ח ו ת ,ש ע מ ד ע ל י ד י :״ מ ה ע ש י ת ,יהודי מ ל ו כ ל ך י שמאי ר ו צ ה א ת ה לכתוב להצטרף אותו שנית .ו כ ך ג ם ח ב ר או מ כ ר כי להציל חיי א ד ם רציתי ובפרט ל ר ש י מ ה ?.״ הגבתי להציל אמרתי שהמספר אינסטינקטיבית אותם ממוות. נרשם כאשר בטעות נתקלתי בשמו של ה ר ה ר ת י ב ל י ה ר ף כיצד־ ח י ל ם ש ל חברי ,כ י ש ו ר ו ת י ה ם ועלי אוכל נ ת ד ל ד ל ו מ י ו ם ליום. ש ו ח ח ת י ע ל כ ך ע ם ד ״ ד יורקוביץ ו ע ם ד ״ ד קורן ו ב ק ש ת י א ת ע צ ת ם .ש ל ו ש ת נ ו היינו ב נ י ע י ר א ח ת בסלובקל ל כ ת ו זה א ת זה מימי הילךות. ל פ י ה ס ט ט י ס ט י ק ה ה ר ש מ י ת מ ש נ ת ,1930ה ת ג ו ר ר ו ב ס ל ו ב ק ל 136,668ל ל י ם . בשנים 1943—1942 נשלחו רובם למחנות הריכוז השונים ובעיקר לאושויץ. ל פ י ה נ ת ו נ י ם ש ל ה מ ש ר ד י ם ה א ח ר א י ם לשילומים ,נ ו ת ר ו ב ח י י ם ע ם ת ו ם ה מ ל ח מ ה — 348נפש. בסלקציות ש ב א ו ל א ח ר מכן ,ל א מ ח ק ת י א ף מ ס פ ר א ח ד ,א ל א סימנתי אותם בסימן זעיר ופסחתי עללם בשעת מסירת הסיכום. שמות האנשים ב ד ר ך ז ו זכורים ל י ע ד ע צ ם היום ה ל .א ח ד מ ה ם ,שטיינר ,ה ל שניצלו ס ם ל נ ס צעיר מהעיר ב ר ן :א ח ר — הפרופ׳ פולק ממהריש־אוסטראו .א ת פרופ׳ פולק הצלחתי ל מ ח ו ק מ ה ר ש י מ ה פ ע מ י י ם .ה ו א ע ב ד כ מ ו ר ה ,ב ב י ת ה ס פ ר ל ב נ א י ם ב מ ח נ ה הראשי. לימים נקשרה בחיים ל ל ו ת בינינו ופעם א מ ר ל י ״שאינו תופס כיצד הצליח להישאר ל א ח ר ש נ י ד ו ן ל מ ו ו ת ב ס ל ק צ י ה ״ .ש ת ק ת י .ה ש ל י ש י ה ל א ד ם ב ש ם אדלר. כ ל ה ש ל ו ש ה נ ו ת ר ו ב ח י י ם ל מ ר ו ת אושויץ. )מגרמנית רינה נזר( 222 יצחק אלפרוביץ ה פ ר ט י ז נ י ם בספרו ברוידה ״ ז כ ר ו נ ו ת ש ל פרטיזן יהודי ב י ע ר ו ת בסגנון קל ביאליסטוק( )במחוז ספרותית ה י ה ו ד י ם ב י ע ר ו ת ב ר י י נ ס ק ב ר י י נ ס ק ״ * פ ו ר ש ל פ נ י נ ו יוסף ומרתק א ת הפרשה העילאית ש ל לוחמי העיירה בכל ר ח ב ת יריעה ע צ מ ת ה והדרה .זו ה פ ע ם הסוקרת את התהוותה, בריינסק, ה ר א ש ו נ ה ש מ ו פ י ע ה יצירה תולדותיה, חייה• ולחימתו; • ש ל פ ל ו ג ה פ ר ט י ז נ י ת יהודית ,א ש ר פ ע ל ה ב י ע ר ו ת ב ר י י נ ס ק . ב ס פ ר ו זה ש ל יוסף ברוידה ,שהיה מ פ ק ד ה ש ל ה פ ל ו ג ה האמורה ,א נ ו מ ו צ א י ם ת א ו ר נ פ ל א ו מ ר ת ק ע ל ה ה ת נ ג ד ו ת היהודית ה מ ז ו י נ ת ב ק ט ע צר ש ל אזור ביאליסטוק, שמתוכו אנו •למדים כיצד בני נוער מורעבים עצרו כוח לאחוז בנשק לאחר ת ק ו פ ה ש ל דווי ו ס ב ל שאין ד ו ג מ ת ם ,ומניין ח צ ב ו ב ח ו ר י ב ר י י נ ם ק עוז ו ת ע צ ו מ ו ת ל ה ת י י צ ב גגד מ כ ו נ ת ה מ ל ח מ ה ה נ א צ י ת ה א ד י ר ה . נפש צעירים לבסוף יהודים ר ב י ם מ א ד י כ ל ו ל ב ר ו ח ,א ך ה ם היססו ,ה ת מ ה מ ה ו ו נ ש א ר ו תקועים החליטו, ואחרו את המועד; א ב ל ל א כן קומץ ה ע ז ו ואף ה צ ל י ח ו ל ב ר ו ח ,א ף כ י ג ם אז בחורים מבריינסק .הם כ ב ר היה מאוחר. בגיסאות ה צ פ ו פ י ם ו ה ס ג ו ר י ם ה י ו היהודים ,וגם ה צ ע י ר י ם ש ב ת ו כ ם ,מ ד ו כ א י ם ,ש ב ו ר י ם ומפוחדים, א ך מ ש ע ב ר ו א ת מ ח ס ו ם ה פ ח ד והגיעו ל י ע ר — ה ת א ר ג נ ו ל י ה ד ו ת ל ו ח מ ו ת ,ה ר ג י ש ו ומסוגלים להילחם. חופשיים הבחורים השורות קרב. ה צ ע י ר י ם מ ג י ס ו ברייגסק, ב ה ג י ע ם ליער ,ה ז ר י מ ו ד ם ח ד ש ל ת ו ך ה מ ד ו ל ד ל ו ת ש ל ה נ ו ק מ י ם ועודדו א ת ה ר צ ו ן ל פ ע ו ל ה מ ו ג ב ר ת ו ל י ו ז מ ת חדשים רבים שוטטה קבוצתו ש ל יוסף ברוידה ברחבי יערות בריינסק עז־ ש ה ת ח י ל ו ליזום מ ב צ ע י ם ק ר ב י י ם גגד האויב. כל סכנות. פ ר ק ב ס פ ר ת ו י מ א ו ר ע ו ת סוערים ,מ ל ו ו ה ת א ו ר י מ צ ב ואירועים מ ל א י במידה הפרטיזגים מאבקם מתאר בספרו את היקפם העצום של הקרבות אותם גיהלו ש ל פ ל ו ג ת ו ,א ג ו צופים ב ד ר כ ם רוויית ח י ס ו ר י ם ו מ כ י ר י ם מ ק ר ו ב א ת המד נגד ה א ר ג כן מגולל ברוידה בצורה מעניינת א ת קורות פלוגתו ו א ת פ ר ש ת ה ל ח י מ ה ה פ ר ט י ז ג י ת ה י ה ו ד י ת בכללותו * בהוצאת אורלי ,ת״א 220 ,עמי. 223 הקו של המאפיין חוויות א ת ה ס פ ר הוא בתקופת המחבר ש י ל ו ב הראיה ה א ו ב י י ק ט י ב י ת ביער. שהותו העבר אין עם שבנבכי ב י ט ו י עז בבחינת נפשו ע ב ר ב ל ב ד ,א ל א ה ו א חי ,ר ו ט ט ,פ ו ע ם ופורץ כ מ ת ר ח ש זה ע ת ה ; ו ב ק ו ר א נ ו א ת ה ס פ ר א נ ו מ ב י נ י ם א ת ה מ ו ט י ב צ י ה ל מ ר ד ,א ת המניעים ל ה ר י ם י ד ו ל פ ג ו ע ב נ א צ י ם , רוצחי על אף המצוקה המשפחות ,וזאת היהודים. והבדידות ש ב ה היו נ ת ו נ י ם וכאן א נ ו מ ג י ע י ם ל נ ק ו ד ה נ ו ס פ ת :מ ע ש י ה ם ש ל ה ב ח ו ר י ם ה ה ו פ כ י ם א ו ת ם ל ג י ב ו ר י ם . שואה כ ר ו כ ו ת זו ב ז ו וגבורה ללא בתולדות ה פ ר ד .ד ו מ ה שאין היהודי העם מ א ו ר ע ד ו מ ה ש י מ ח י ש ביטוי עליון זה ש ל גבורה ,׳שארעה ב ת ו ך ת ו כ ה ש ל ס ב י ב ה עויגת ,ש ה ו כ ר ע ה ו ה י ת ה גתוגה ל ש ל י ט ת ם ה ט ו ט א ל י ת ש ל א ל ה ש ה ש מ י ד ו א ת ע מ נ ו . ב מ י ד ה הגיע ל י ע ר ב ה י ו ת ו ג ע ר ו ב ע ל גסיון מ ו ע ט מ א ד ב ל ח י מ ה ,ש ל א יוסף ה ס כ י ן עדיין ל ק ר ב ישיר ו ב ל ת י א מ צ ע י ע ם האויב ש א ר ב ל ג פ ש ו ע ו ד ט ר ם ב ש ל לבגרות, צבאית, אך ההכרח מלמד ל י ע ר הוא ה ג י ע א ו ת ו א ת א מ ג ו ת ה מ ל ח מ ה .ה ו א לא למד ל ל א נסיון מ נ ה י ג ו ת ,כ ל ו מ ר גער רגיל במכללה וממוצע, אלא ש ה צ ו ר ך ו ה מ צ י א ו ת ה ת י י צ ב ו מ ו ל ו ע ל כ ל מ ו ר א ו ת י ה ם ו ב ה ם הוא ה ת ח ש ל כ פ ל ד ה וגטל ע ל ש כ מ ו א ת ה מ ש י מ ה ה ק ר ו ש ה ל ה ג ן ע ל חיי יהודים. הצעיר הוביל א ת חבריו למאבק ולמבצעים מוצלחים :בחוריו העלו במידה ב א ש מ ח ם ג י ם ג ר מ נ י י ם ע ל ציודם ,ע ק ר ו ע מ ו ד י ם ושבשו ק ש ר ט ל פ ו נ י ש ל ה א ו י ב , ה צ י ת ו ג ש ר י ם ו ב צ ע ו פ ע ו ל ו ת ג ק מ ה גגד מ ש ת פ י פעולה .בין ה י ת ר מ ס פ ר ב מ י ד ה בוצעה כיצד פעולת במצחי גקם יהודים שומרי — היער קושק, פרגצישק ד ז ׳ ס ם ר ואחרים ,ש י ד י ה ם ה י ו מ ג ו א ל ו ת ב ד ם יהודי .ו ט ב ע י הדבר ,ש מ ע ש י ם א ל ה עוררו הדים ח ז ק י ם ב א ו כ ל ו ס י ה ה מ ק ו מ י ת והפרטיזגים היהודים ש ל ב מ י ד ה ה ט י ל ו א ת מ ו ר א ם ע ל ר ו צ ח י ם ר ב י ם .ע ר כ ו ו ח ש י ב ו ת ו ש ל ה פ ר ט י ז ן היהודי ג ד ל ו מ י ו ם ליום ומהקבוצה דלת הזעירה, אמצעי לחימה, צמח מאורגן גוף מוצק, ובעל כ ו ש ר ל ח י מ ה גפלא. מ פ ר ק י ה ל ח י מ ה ב ס פ ר ג ו ש ב ל ה ט ש ל ק ר ב ו ת בהם ג פ ל ו מ י ט ב ה ב ג י ם ו ה ב ג ו ת ש ל ב ר י י נ ס ק ו ה ס ב י ב ה ,ה ב ח ו ר י ם ה ג י ב ו ר י ם :ה ר ש ל ה רובין ,ה ב ח ו ר ה ר א ש ו ן מ ב ר י י ג ס ק שיצא ל ק ר ב גגד ה ג ר מ נ י ם ,ה ת נ פ ל ע ל ש נ י ד נ ד ר מ י ם ש נ ס ע ו ב ד ר ך ו א ח ר י ש פ צ ע א ת ה ג ר מ ג י ה ר א ש ו ן ג ס ת ם א ק ד ח ו .ה ג ר מ נ י ה ש נ י נ י צ ל א ת ה ר ג ע ו ב מ כ ו ג ת היריד• ש ל ו ה ר ג א ת ה ג י ב ו ר ה צ ע י ר ; כ ך ג פ ל ו ג ם מ ו ת גיבורים מ ש ה קלייגאט ,י ש ע י ה ו טבק ואחרים ,הראויים ל ש מ ש מ ו פ ת ש ל ג ב ו ר ה ו מ ס י ר ו ת גפש. ה פ ל ו ג ה ה י ה ו ד י ת ב פ י ק ו ד ו ש ל יוסף ב מ י ד ה ק ב ל ה ת ח ת ח ס ו ת ה א ת ה י ה ו ד י ם מחוסרי ה ה ג נ ה ,ה ת ו ע י ם ביער ,ש ס כ נ ת ה מ ו ו ת ר י ח פ ה ע ל ראשם .ה פ ל ו ג ה ד א ג ה ל ס פ ק ל ה ם א ת צ ר כ י ה מ ז ו ן ו ה ל ב ו ש .ה מ ח ג ה המשפחתי ,ה פ ך ל ה י ו ת מ ק ל ט ל מ ס פ ר ר ב ש ל נ י צ ו ל י ם :זקנים ,נ ש י ם וטף. בספרו למלחמתו ה ב ל י ט ה מ ח ב ר ג ם א ת ג ו ר ל ו ה מ ר ש ל ה פ ר ט י ן ן היהודי ,א ש ר נ ו ס ף נגד האויב הגרמני, הקשה צ ר י ך היה בלתי לגהל מאבקים פוסקים גגד ה ־ א .ק .הפולני ,ה י א ״ ה א ר מ י ה ק ר א י ו ב ה ״ )הצבא ה א ר צ י שהיה ת ח ת פ י ק ו ד ו של ה ג נ ר ל ב ו ר ק ו מ ר ו ק ס ק י ( .א ל ה ר צ ח ו יהודים ב ל י ר ח ם וגם יהוךים. כך רצחו .א נ ש י ה־א.ק. בצורה המשיכו ברצח השחרור א ת א ח י ו ויהודים א ח ר י ם ב ב ר י י נ ס ק והסביבה. אחרי השחרור זוועתית כבד לאחר ה פ ל ו ג ה ה י ה ו ד י ת ב פ י ק ו ד ו ש ל יוסף ב מ י ד ה צויינה ע ל ידי ה פ י ק ו ד ה ס ו ב י י ט י באותות 224 הצטייגות גבוהים והמפקד עצמו צויין על מנהיגות מעולה ויעילה במאבק נ ג ד האויב .פ ל ו ג ת ו הוכרה ע ל ידי ה מ פ ק ד ה ה ס ו ב י י ט י ת כ י ח י ד ה יהודית מיוחדת )יעוורייסקי לאחר מכן שרת ברוידה כ מ מ ו נ ה ע ל יחידה צבאית ,ע ל י ה ה ו ט ל ה החטיבה אוסראד( שבראשה הוצב יוסף ברוידה. המשימה לשמור על מפקדת הפרטיזנית. הפרטיזנים ב פ י ק ו ד ו של יוסף ב ר ו י ד ה ע ר כ ו ק ר ב ו ת נ ג ד ה א ו י ב וגילו ג ב ו ר ה ע י ל א י ת ,א ף כ י ל א היו ל א ל ה סיכויים לנצחון .ז א ת ה י ת ה ג ב ו ר ה ל ל א ח ש ב ו נ ו ת , ג ב ו ר ה ה ב א ה מ ה ה כ ר ה הפנימית .הם זכו ל ט ע ו ם א ת ט ע ם ה נ צ ח ו ן ו ה נ ק מ ה באויב, אבל ה ש י ג ו ז א ת א ח ר ד ר ך ארוכה ומלאת ח ת ח ת י ם של לחימה נואשת ,ורובם ז כ ו ל ה ג י ע לארץ. לפנינו השואה ס פ ר ש ל ל ו ח ם צעיר ,ס פ ו ג א ו ו י ר ת מ ת ח ו ה ת ר ו מ מ ו ת ר ו ח .ל ס פ ר ו ת ה ת ו ו ס ף ס פ ר חשוב ,ה מ ת א ר נ א מ נ ה א ת הפלוגה היהודית הלוחמת של ב ח ו ר י עיירה ק ט נ ה ב ר י י נ ס ק ש ב מ ז ר ח פולין .ס פ ר זה ה ו א ג ם מ ק ו ר גאווה ל ש א ר י ת הפליטה ש ל בריינסק ,והוא כ ת ו ב ב כ ש ר ו ן ר ב ,ומצויים ב ו צ י ל ו מ י ם או&נטיים ש צ ו ל מ ו ע ״ י ה מ ח ב ר ב ר א ש י ת ש ה ו ת ם ביער. מ ן הדין ש ה ס פ ר יימצא ב ל י כ ל מ ח נ ך ה מ ת ע ת ד ל ה ו ר ו ת א ת ת ק ו פ ת השואה. 225 ילדי ״ א י ח ל הנוער הציוני׳׳ במסדר הגיגי ל ל הטירה בה התגוררו. )ראה מ כ ת ב מ ב י ת הילדים כ ע מ ל י ם .(123-120 ב משוא ה יוחנן כהן תערוכת הנוער הציוני ״טוב מראה עינים מ ה ל ך נפש״. ואכן, לאפשר ה מ ו נ ה ב ק י ו מ ה ש ל ת ע ר ו כ ה ק ב ו ע ה ש ל ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר הציוני ,ה י א ה ת ר ש מ ו ת ח ז ו ת י ת מ ע ב ר ה ש ל ת נ ו ע ה מ פ ו א ר ת זו. ה ת ע ר ו כ ה ב א ה ל ס פ ר ב א מ צ ע ו ת ת צ ל ו מ י ם ושקופיות ,ב א מ צ ע ו ת ד ג מ י ם ו מ ס מ כ י ם , ס מ ל י ם ו ח ו ב ר ו ת ישנות ,ד ג ל י ם ו ס י ס מ א ו ת א ת ק ו ר ו ת י ה ם ש ל ארגוני נ ו ע ר ש מ י ם )הנוער־העברי, השומר־הלאומי, הרצליה, עקיבא, הנוער־הציוני ,אחוה, החלה־ ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ,ועוד( ,א ש ר ה ק י מ ו א ת ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר הציוני. ה מ ד ו ב ר ב ש נ י ם ר ח ו ק ו ת — ב ש נ ו ת העשרים ,השלושים ו ה א ר ב ע י ם ש ל ה מ א ה , סמל התנועה והארצות בהן פעל הנוה״צ. 227 ל ד ו ר ה צ ע י ר ולרוב ת ו ש ב י ה מ ד י נ ה אשר שלאמתו נראים ש ל ד ב ר ,רק ה כ ר ת ״ ע ב ר ר ח ו ק ״ זה כימים אלא, םרה־היסטוריים. מ ס ב י ר ה א ת ק י ו מ נ ו כיום כ ע ם וכמדינה. הצעירים שיבקרו בתערוכה יתמהו אולי ב ת ח י ל ה ואולי יגחכו כאשר ה ס ב א יצביע בלורית שלהם שחורה ב פ נ י ה ם ב ג א ו ה ע ל ת צ ל ו ם ישן, עטור שבו הוא מופיע ו ל ב ו ש מ כ נ ס י י ם ״ ש ל ו ש ת רבעי״ .ו א ו ל י ה ס ב א י י ע ש ה ל פ ת ע י ו ת ר ק ר ו ב ל ל ב ם .א ו ל י י ת ב ר ר להם ,כי ה ס ב א גם הוא ה י ה פ ע ם צעיר ,ו ל ו ל א ה ח ל ו ם ש ח ל ם שם ,ב ג ו ל ה ה ר ח ו ק ה ,כ ח ב ר ה ת נ ו ע ה ,ל א ה י י נ ו מ ג י ע י ם ע ד ה ל ו ם . התערוכה בליטא ובלאטביה, ובארצות ואת תראה למבקר הצעיר והמבוגר ב ר ו מ נ י ה ובהונגריה, את בפולין ראשית צעדיה ו ב מ ע ר ב אירופה, של התנועה בצ׳כוסלובקיה ה ב ל ק ן .היא ת ר א ה ל ו א ת ״ מ ו ש ב ו ת ־ ה ק י ץ ״ ו ה ס מ י נ ר י ם ,א ת ה ה כ ש ר ו ת החקלאיות, החוות את האהלים הראשונים בקיבוצים של התנועה בארץ. ה י א ג ם ת ו ב י ל א ו ת ו א ל ת ק ו פ ת השואה ו ת ר א ה ל ו א ת א נ ש י ה ת נ ו ע ה ב ג י ט א ו ת , בשורות הפרטיזגים ,ב ל ח י מ ה גגד ה א ו י ב ה נ א צ י ו ב ד ר כ י ה ב ר י ח ה ה נ ו ע ז ת . במדורה ה א ח ר ו ן היא ת ר א ה א ת צגחגי ה י ש ו ב ו א ת ב ח י ר י הלוחמים ,ש י צ א ו מה1וך ש ו ר ו ת ה ת נ ו ע ה ו נ פ ל ו ת ו ך •הלחימה. טבעי הציוניות הוא כי התערוכה בשואה ובמרי. היא שוכנת תופסת ב״משואה״ קומה — יד שלמה ל ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ׳׳הנוער במבנה המרכזי, ואף על יפי כ ן אין היא א ל א מ ע ט ה מ ח ז י ק א ת ה מ ר ו ב ה .מ ג ב ל ו ת ה ש ט ח ו ח ו ב ת הת»מ'צות, וכמובן, גם מגבלות התקציב, קבעו את מסגרת התערוכה. ל א •תמיד •'נמצא ג ם ח ו מ ר מ ס פ י ק בארכיוגי ;,משואה״ ופגיות ל ח ב ר י ם ,כ י י ג ד ב ו ל ת ע ר ו כ ה מ א ר כ י ו ־ ניהם בתכנה ה פ ר ט י י ם ,ל א זכו ל ת ג ו ב ה ג ל ה ב ת . על אף כל אלה ה ת ע ר ו כ ה 'מרשימה ובצורתה. אבא ברדיצ׳ב ,איש ״הנוער הציוני ,בקרב חבריו — צנחני הישוב לשטחי הכיבוש הנאצי באירופה .נפל *מילוי תפקידו .על שמו :המושב •אלוני־אבא. 228 ה כ נ ת ה נ מ ש כ ה כ ש נ ת י י ם .א ת ה מ ס ג ר ת ה ר ע י ו נ י ת ש ל ה ואת קוויה ה ע ק ר ו נ י י ם ק ב ע ה ועדה ה מ ו ר כ ב ת מ ה ח ב ר י ם ה ב א י ם :נ ת נ א ל אביונה ,יצחק ארצי ,י צ ח ק ב ר ־ ל ב ב , יצחק ברקאי ,י צ ח ק גולן ,ת ו ש י ה ה ר צ ב ר ג ,מ נ ח ם וירט ,יוחנן כהן ,נ פ ת ל י צחר, עקבה ש ם ר נ ב ר ג ,יהודה תלמי .ועדה זו ג ם משה קלכהיים ,ניסן רזניק, חיים אחר ביצוע ה מ ל צ ו ת י ה .א ת ת כ נ י ת ה ת ע ר ו כ ה הגיש ה צ י י ר ־ ה ר פ י ק א י ק ו ב ה צים. ה ו א ג ם ש ק ד ע ל ה כ נ ת ה ב פ ו ע ל ו ט י פ ל ב כ ל פ ר ט י הביצוע .נ .א ב י ו נ ה ונ .צ ח ר ה ג י ש ו א ת מ ל ו א ע ז ר ת ם מ ט ע ם ״ מ ש ו א ה ״ ואילו כ ו ת ב ש ו ר ו ת א ל ו ש י מ ש כיועץ. תושיה הרצברג יזמה ותכנגה א ת מ פ ת מיבצעיה של הקבוצה מזגלמביה .הביצוע ה מ ע ש י ש ל ה ת ע ר ו כ ה ע ל כ ל פ ר ט י ה ה ו פ ק ד בידיו ה א מ ת ו ת ש ל א ל י ש ע חיימוביץ׳. מ נ כ ״ ל משואה ,מ נ ח ם וירט ,פ ע ל ל ל א ל א ו ת למען יישום ה ת כ נ י ת כ ו ל ה ,ב ת א ו ם בין כ ל גורמי הביצוע. צריך לקוות כי התערוכה תהווה תרומה נכבדה לידיעת תולדות הציונות ב כ ל ל ו ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ב פ ר ט ,וכי ת ש מ ש כ מ ו ק ד מ ש י כ ה ל ר ב ב ו ת מ ב ק ר י ם , צעירים ומבוגרים כ א ח ד ,מ ה א ר ץ ו מ ח ו צ ה לה. 229 מ .וירט לסיכום כ א ש ר א נ ו ניגשים היום, האחרונות, פעולותינו לסכם פעולותיה את של ר ש א י ם א נ ו לומר ,ואף ב ש מ ץ ש ל גאוה ,כ י משואה בעשר .השנים מ ט ר ו ת ־ ה י ס ל שהונחו ב ר א ש י ת ו ש ל ה מ פ ע ל — נשמרו ,וכי הן מ י ו ש מ ו ת ה ל כ ה ל מ ע ש ה . מ ה ה ן ש ת י מ ט ר ו ת אלו י ה נ צ ח ת זכרם של חברינו, א( שהושכחו ולא זכו ל מ ק ו מ ם הראוי במחקר ו ב ת י ע ו ד של מ ר ב י ת ח ו ק ר י השואה. ה ע מ ק ת ה ת ו ד ע ה ש ל השואה ו ה ג ב ו ר ה ב ל ב ה נ ו ע ר היהודי ב א ר ץ ובעולם, ב( ב א מ צ ע י ם ב ל ת י שגרתיים ,ו ת ו ך ל י מ ו ד ס י ס ט מ ט י ומעמיק. נ ב ד ו ק ,ולוא ב ק צ ר ה ב ל ב ד ,א ת הבה מ ל ת יישומן ש ל מ ט ר ו ת אלה ,ו נ ת ר כ ז ת ח י ל ה ב מ ט ר ה הראשונה ונשאל את עצמנו :האמנם הצלחנו להעלות מתהום הנשיה והשיכחה שלהם, ועל א ת ד מ ו י ו ת י ה ם ש ל ח ב ר י ת נ ו ע ת נ ו ה ל ו ח מ י ם ,ע ל מעשי ה מ ר י ו ה ג ב ו ר ה ע ל תושיתם ,על גילרי העזרה ההדדית שבתוכם ,על ההקרבה העצמית ע מ ל ת ם האיתגה במבצעי ב ר ל ה ו ה ע פ ל ה ? ה ב י ט ו י הזה ,ה מ ו כ י ח ע ל ה ר צ ת ל נ צ ו ר ב ל ב כ ו ל נ ו א ת ז כ ר ם ש ל א ל ה את ש נ פ ל ו ושל אלה ששרדו ל י י ם עמנו — יצקנו ל כ מ ה וכמה כלים: ה ע צ ר ו ת השנתיות ביום השואה ל ג ב ו ר ה ,המרכזות מדי שנה בשנה ר ב ב ה (1 ו י ו ת ר ש ל ח ב ר י ם ו ל ל י ם ,ב נ י ־ נ ו ע ר ל י י ל י ם ,ה ר ו א י ם ב ה ת כ נ ס ו ת זו ה ת י ל ד ו ת א י ש י ת עם ח ב ר ל ם ־ י ק י ר ל ם ל ת ל כ ד ו ת עם כל ה ע ם ה א ב ל על האסון הלאומי שארע לנו — הן ה ב י ס ו בשואה , ה מ ל ש י ביותר ל א ו ת ה מ ש א ת ־ נפש ,ובהן מושמעים מדי ש נ ה מ ד ב ר י ה ל ל מ י ם המזכירים א ת פ ע ל ל ם ש ל ח ב ר י נ ו ב ת ל כ ל ל ה ע ם ב א י ר ו פ ה הנאצית. ה ק ב צ י ם ה ש נ ת י י ם ש ל נ ו ת ר מ ו ת ר ו מ ה נ כ ב ד ה ב י ו ת ר ב ש ט ח זה ,ב פ ר ס ו מ י ם (2 ה ר ב י ם ש נ י ת נ ו ב ת ו כ ם לעדויות ,מ כ ת ב י ם ,ר א י ו נ ו ת ,ז כ ר ו נ ו ת ו ת י ע ל מ ש ל ח ב ר י נ ו ש פ ע ל ו ב א י ר ו פ ה ה נ א צ י ח ו ב ר ח ב י ר ו ס י ה ה ס ו ב י י ס י ת ; מ ס מ כ י ם אוטנטיים א ל ה ש ה ם ח ש י ב ו ת היסטורית ,ה י ו נ ע ל מ י ם ו נ ש כ ח י ם ל ו ל א ק ב צ י ״משואה״ ,וכך היו בעלי יורדות לטמיון גם עלילות אמיצות של לחימה ל צ ל ה ,מעשי י ך ל ם של חברינו ב כ ל א ר צ ו ת אירופה. הרבים (3 מנוף פ י ת ל ו ל ר ח ב ת ו ש ל ארכיון מ ש ו א ה ה מ צ ו ר ף ל א ר כ י ו ן ה ת נ ו ע ה — ש י מ ש לאיסוף מ ל ע ו ל ה פ צ ת מ י ד ע אמין ויסודי בין ח ב ר י ם ו י ד ל י ם ,כ פ י ש ה ו א מ ש מ ש ג ם מ ק ו ר ח ש ו ב ל ח ו ק ר י השואה. (4 לא ספר במעם לתולדותל בכל ״הנוער להגברת הציוני״, התלעה שכרכו העצמית הראשון של חברינו ראה לוא אור בהוצאתנו, משמש מקור ש ל ת נ ו ע ת נ ו .ה כ ך ך השני ,ש ז ה ע ת ה א נ ו ניגשים לעריכתו ,י ת ר כ ז א ש ר א ר ע ב ת נ ו ע ה ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ל א ר צ ו ת י ה ה ש ו נ ו ת .הכנסים ש ל ו ת י ק י ה ת נ ו ע ה יוצאי א ר צ ו ת ש ו נ ו ת מ ש מ ש י ם י ס ל ל פ ע ו ל ת ת י ע ל ח ש ו ב ה זו. 230 סייע מוסמך חניכות מוסדנו במגדיאל בביצוע קטע מהמוזזה ״ילדים בשואזד׳ שהועלה בעצרת השואה תשמ״א. ו ה ע ר ו כ ה ה מ ת מ ד ת ש ל ה נ ו ע ר הציוני, (5 אותה פ ת ח נ ו זה ע ת ה ,מ ר כ ז ת א ת ת מ צ י ת ת ו ל ד ו ת י ה ש ל ה ת נ ו ע ה ע ל כ ל גווניה ה ר ב י ם ,והיא ת ו ס י ף נ ד ב ך א י ת ן בהיסםוריוגרפיה של הנוער־הציוני־הכללי לפני מ ל ח מ ת העולם השניה ובתקופת השואה. ועתה במכון ל מ ס ר ה השניה ,ש ה י א ייחודית ל מ ש ו א ה ,ו מ צ א ה א ת ביםוייה המלא ל ל י מ ו ד נ ו ש א השואה ,מ פ ע ל חינוכי שאין ש נ י ל ו ב א ר ץ ו ב ע ו ל ם ,ה ה ו ל ם באורח מושלם א ת משאלות ל ב ם של חברינו הלוחמים ,אשר שאפו תמיד להגביר א ת ת ו ד ע ת ו ה י ה ו ד י ת והציוגית ש ל ה ג ו ע ר היהודי ,ו ג ם ב ג י ם א ו ת ה ק ד י ש ו מ א מ צ י ם בחינוך, אךירים ל ח מ ו ק ר ו ח ם ש ל ב נ י הגעורים. ת כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם ש ל ה מ כ ה שלנו ,ש ה ו כ נ ה ב ש ע ת ו ע״י צ ו ו ת מ ח נ כ י ם ואנשי מ ד ע ואישי צ י ב ו ר ,ב ה ר כ ב ה ב א :ג ד ע ת האוזנר ,פ ר ו פ ׳ ש מ ו א ל א ס י נ ג ר ,פ ר ו פ ׳ ש א ו ל פרידלנדר, פרופ׳ דלק וד״ר י צ ח ק ארד ,מ י ו ש מ ת הלכה למעשה במכון שלנו וועדה פ ד ג ו ג י ת מ מ ש י כ ה ל ש ק ו ד — י ח ד ע ם צ מ ת ה מ ח נ כ י ם ה ק ב ו ע — ע ל ד ר כ י ביצועה. ש י ט ת ע ב ו ד ת נ ו ה מ ת ב ס ס ת ע ל 3ימי ס מ י ג ר ר כ ש ה ל ה מוגיסין ,והיא מ ב ו ק ש ת עתה ב ב ת י אולפנא במקומות רבים בארץ ובעולם .ואת ההוכחה הטובה ביותר ליעילותם ש ל ה ש י ס ה ניתן א ו ל י ל ר א ו ת ב ב ק ש ו ת י ה ם ה ר ב ו ת ש ל מ ו ס ר ו ת ח י נ ו ך ל ק ב ל א ת ת ל מ י ד י ה ם לסמינרים' שלנו ,א ף שאין א נ ו יכולים ל ס פ ק א ת ה ד ר י ש ו ת . ה ס מ י נ ר י ס ם י ם ה ז ו ר מ י ם אלינו ,ה ה ו פ כ י ם לידידי ה מ פ ע ל ו ל ק ו ר א י ה ק ב צ י ם ,ב א י ם — כלת — מ כ ל ג מ ג י ה ק ש ת החיגוכית ,ה ח ל ב ג ו ע ר ״ א ג ו ד ת י ש ר א ל ״ ו כ ל ה ב נ ו ע ר 231 פינה באמפיתיאטרון משואה מ צ ר ת תשי״א. ה ח י נ ו ך ו ה ק י ב ו צ י ם ש ל ״השומר הצעיר״ ,ו ב ק ש ת זו נ י ת ן ל מ צ ו א ב נ י ממוסדות נ ו ע ר מ ב ת י ־ ס פ ר ת י כ ו נ י י ם בערים ,מ ע ל י י ת הנוער ,מ ק י ב ו צ י ם ,מ י ש י ב ו ת וכן נ ו ע ר מ ח ו ״ ל ,מ ב ת י ־ כ נ ס ת ק ו נ ס ר ב ט י ב י י ם ב א ר ה ״ ב וכן נ ו ע ר ל א יהודי. ב מ ש ך ש נ ה ל ו מ ד י ם ב ס מ י נ ר י ם ש ל נ ו 5000צעירים ו צ ע י ר ו ת ,ו ע ד היום ה ג י ע מ ס פ ר ם ל^ :30,000ה ק ו ר ס י ם נ י ת ו ב^ 5ש פ ו ת :ע ב ר י ת ,א ג ג ל י ת ,ס פ ר ד י ת ,צ ר פ ת י ת וגרמנית. ס מ י נ ר י ס ט י ם א ל ה יוצאים ע ם סיום ה ס מ י נ ר ל א ע ם מ ט ע ן י ד י ע ו ת ב ל ב ד ,א ל א במטען רוחני אותו הם סופגים במקום ,ה מ מ ש י ך לתסוס, ל ה ש פ י ע ולפעול׳ ג ם ב ש ט ח י ה א ח ר י ם :ל א א ח ת א נ ו שומעים ע ל ח ק ו ק ר ג ש י ה ז ד ה ו ת ם ע ם ה ע ם והארץ, כפי 232 שביטאה זאת קבוצת תלמידי ת י ב ת ה׳ בת״א באחת משיחות הסיכום: ״מהסמינר עד ח ז ר נ ו ציונים ט ו ב י ם יותר״; שאמרו בני או כ פ י מדימונה: הנוער ש ב א נ ו ל מ ש ו א ה ר א י נ ו א ת ה ש ו א ה כענין ש ל ה ע ד ה ה א ש כ נ ז י ת ורק ע כ ש י ו התברר ל נ ו כ י זה שייך ל ע ם היהודי כולד׳ .ומקיבוץ ״חפץ חיים״ ״אגודת הגב׳ ישראל״ שושנה כתבה מנהלת לנו התיכה ביה״ס התורני הדתי של נוער ל ב נ ו ת שם, ק ל ר :״יכולה א נ י ל ה ע י ד ש ה כ ת ו ת ש ה ש ת ת פ ו ב ס מ י נ ר י ם ה נ י ת נ י ם ע ל ל כ ם ב מ ס י ר ו ת ר ב ה ,ה ש א י ר ו ר ו ש ם ע מ ו ק ב ל ב כ ל ת ל מ י ד ו ת י ג ו ל ל א ה ב ד ל עדה. ראוי לציין ש ב נ ו ת ה מ ש ק ,שהן צ א צ א י יוצאי גרמניה ,ל א ה ת י י ח ס ו ל נ ו ש א זה ב א ו פ ן ש ו נ ה מ ת ל מ י ד ו ת א ח ר ו ת . .ה ע ד ו ת ה ט ו ב ה ב י ו ת ר ל כ ך היא ב ע ו ב ד ה ש ד ו ו ק א כנרת, הנערה השואה, להורים מםוניס, בצורך עבודה ו א ת ז א ת יש לזקוף ל ז כ ו ת כ ם ״ . ראוי נסיוני לציין אחד ב־6 בת הרגישה לכתוב מקיפה על סמינרים. במסגרת שהנוער — פנה וכך מהזרם עתה גם הקונסרבטיבי אלינו ארע עם בבקשה בארה״ב את לשבץ הנוער הלא־יהודי, ששהה אצלנו בסמינר חניכיהם בשנה הקרובה אשר הגרמני, ארצה בא ח י ל ו פ י ה נ ו ע ר ,ש ב י ק ש ו ש נ ק ב ל 20ק ב ו צ ו ת ש ל ה ם ב־.1983—1982 ת ו ך .כ ד י העבודה' ה ש ו ט פ ת ע ר כ נ ו ל א ו ר ך ה ש נ י ם ש ו ר ה ש ל ימי עיון ב נ ו ש א י הוראת למחנכים השואה, וכן ומדריכים, סימפוזיונים מיוחךים, בנושאים כגה א ל ו ש א ו ר ג נ ו ה ש נ ה ו ב כ ״ א מ ה ם ה ש ת ת פ ו !20איש ן( שצקר ע ל ה א נ ט י ש מ י ו ת בימינו ,ש נ פ ת ח ב ה ר צ א ו ת י ה ם ש ל פ ר ו פ ׳ אםינגר ,ד ״ ד ומשה קול; (2 של חלקם יהודי בנצחה ברה״מ האדום הצבא על הנאצית, גרמניה ש ה ו ק ד ש ל ז כ ר ו ש ל י ה ו ש ע ג ל ב ו ע ז״ל ,ו ב ו ה ו ש מ ע ו ה ר צ א ו ת י ה ם ש ל ד ״ ד ד ב ל ד ן , ויהושע )דברים ש כ ת ב בגושא האמור(. גלבוע ב מ ש ך ה ש נ ה מ ב ק ר י ם א ת מ ש ו א ה א ל פ י מ ב ק ר י ם מ ב ו ג ר י ם ו ב נ י נוער ,ת ו ש ב י ותיירים ,וכן א ל פ י ח י י ל י ם ה ב א י ם הארץ א ח ד ו ת בערבי השבוע לסיור לשעות בהדרכתו ש ל ברוך שרוני מתל־יצחק. ס ק י ר ת נ ו זו ל א ת ה ל ש ל מ ה ,ב א ם לא נ ס פ ר ע ל ה ה ת ר ח ב ו ת ה פ י ז י ת ו ה ת כ נ י ת שהושגה לאחרונה ,ונזכיר כאן אחדים מ א ל ה : האוכל חדר לפנימל שבנייתם הושלמה הנוספת השגה, הרחבת מחיאה דואר השואה ,ו ס י פ ל המתקנים ,המוסדות ל ע ז ר י ם המגוונים ש ל המפעל ,כגון: הבנין ב י ת גדי ,ח ד ר המרכזי, , ™,™^ a תערוכת ת מ ו נ ו ת וציורים, הספריה, מ ר ת ף השואה — כ ל אלה לא זה בלבד שהם מסייעים ל ה ג ב ר ת כושר ה ה ת מ ל ד ו ת של החניכים ע ם הנושא הקשה ,א ל א משמשים ר ק ע ו א ד ר ה נאותה הנוצרת במקום, קולסים שבאמצעותה הסמינריסטים אח החומר ואת המסר העולה מהתעמקות בנושא השואה. אץ, הצוות לסייע לבין כמובן ,ל ת א ר כלל א ת הפעולה כולה על ג ו ו נ ל ,בלעדי מסירותו ש ל הפדגוגי לנו קיבת הארץ לסכגי ה מ צ ד במקום ,ושל ארבעים העדים הבאים דרך קבע ב ע ב ל ת נ ו ה ח י נ ו כ י ת ,וכן א ת ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ה ה ד ו ק ש נ ר ק ם ביגיגו ת ל ־ י צ ח ק — המוסיפים ומחר׳ל לערכי החלוציות נדבך חשוב בחינוכם של בני הנוער מן לעבלה. כזכור ,י ש ל נ ו ק ב ו צ ו ת ל ל י ם פ ע י ל ו ת מ א ד ב מ ק ו מ ו ת ש ו נ י ם :ק ב ו צ ת ה ל ל י ם רבת המעש בארץ, קבוצת הללים המסורה בקנדה, הפדרציה הבריטית של 233 פעילות התנועה לפני המלחמה ובימי השואה. ההסתדרות הציונית ,וכן ה מ ו ס ד ו ת ה מ מ ל כ ת י י ם ו ה ס ו כ נ ו ת י י ם : המכונים הציוניים ש ל משרד החינוך והתרבות ,עליית הנוער והמחלקה לנוער והחלוץ ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית, בהתענינות הקיבוצים שבאי־כוחם פעילים בוועדה הפדגוגית. בהקשר זה, ומאחר ונוכחנו ש ה נ ו ש א מ ע ו ר ר ב ק ר ב ה ד ו ר הצעיר ,א נ ו מ ת כ נ נ י ם ל ק ש ו ר א ת נ ו ע ר והמושבים שלנו לפעולות משואה, כדי שהם יהיו ממשיכי הדרך, ממשיכי השרשרת. בכל הפעולות ו ה מ ע ש י ם אותן אנו עושים בדחילו ותזימו, חשים אנו לא א ח ת ש ד מ ו י ו ת ה ב ר י נ ו — א ת ם ה ל כ נ ו יד ב ד ב נ ע ו ר י נ ו ו ה מ ה ל ח מ ו ו נ פ ל ו ב ש ו א ה — ע ו ל י ם מ ן ה ת ה ו ם והם חיים א ת נ ו ,וצועדים ע מ נ ו ב מ פ ע ל זה ה מ ו ק ד ש ל ז כ ר ם הנערץ. 234 ה משה מ ת ש ת י פ ם ק ו ל יו״ר ה מ פ ל ג ה ה ל י ב ר ל י ת ה ע צ מ א י ת ; יו״ר ה נ ה ל ת ״ מ ש ו א ה ״ , ״מדרשת גדעון פורדר״ האוזנר ו״יסודות״ ; מועצת יו״ר יו״ר חוג ״ י ד ־ ו ש ם ״ •, ידידי אגודת יו״ר הוועדה הסופרים. הפדגוגית של ״משואה״. פרופ׳ אפרים קציר אלי ויזל הרביעי של מדינת ישראל. מדען ,נ ש י א ה ארה״ב לחקר ס ו פ ר ומרצה ,ניצול ה ש ו א ה ,יו״ר ו ע ד ת נשיא השואה. ראובן בן־שם ז״ל מנהיג ובצד ציוני, הארי; מ י י ס ד ״ ה ש ו מ ר ה ל א ו מ י ״ בפולין ב ס ו ף שנות ה־; 20 סופר עם וספרים פרופ׳ שמעון הרמן ומנהל העברית, האוניברסיטה ח ו ק ר ו ס ו פ ר •, חבר היסטוריון וסופר ,פרופיסור ל ה י ס ט ו ר י ה באוני מרצה לחינוך בביה״ס לחינוך באוניברסיטה המרכז למדעי ד׳׳ר דב לוין לשעבר והחברה ; הרוח ח ב ר ארגון במכון ל י ה ד ו ת זמננו של ומחקרים היועץ המחתרת הפדגוגי של בגיטו האוניברסיטה קובנה. העברית; העברית ״משואה״. כיום חוקר מחבר ספרים בנושא השואה ו מ ל ח מ ת העולם השניה. יהושע גלבוע ז״ל מראשי הנוה״צ בפולין ומפעיליה במחתרת, אסיר סופר ,עתונאי וחוקר תולדותיה של יהדות ברה״מ. יצחק ארצי מראשי המלחמה ; ומפעילי עירית בנושאי העברית. ד״ד חיים שצקר בימי השואה והגבורה. לעניני ה ש ו א ה של קרן הזכרון. ברסיטה ציון, ופעל הציבורי והפדגוגי. מורה לפסיכולוגיה חברתית ב מ ח ל ק ה לפסיכולוגיה פרופ׳ שמואל אשינגר בכיר רבים ל י ה ד ו ת זמננו של הועדה ארצה בשטח בגיטו היסטוריון וחוקר ה ש ו א ה ; חבר ה נ ה ל ת ״יד־ושם״; מחקרים והמכון שנות השחרור עלה ד״ד יוסף קרמיש פירסם ומחנך; השואה עברו עליו וארשה התנועה נמנה מ ח נ ו ת הגירוש על ברומניה מפקדת בקפריסין; וממארגני המחתרת אניית־המעפילים מראשי ל״ע; היהודית ״כנסת־ישראל״ עתונאי; סגן ראש ת״א בדל מארק ז״ל החמישים עתונאי וסופר אידיש בפולין שלפני ה מ ל ח מ ה ; בשנות עלה לארץ והמשיך בעבודתו העתונאית ,ובתור מרצה וחוקר. אבני עתונאי ,ס ו פ ר ,ח ב ר ישמעיה •מערכת .אסיר ״תמורות״ ,מפעילי התנועה ברומניה בשנות ולאחריה, ציון. תורי־גולוב .אברהם קובנה ; חבר זבולוני שלום העליונה •נפתלי מפעילי המחתרת הציונית בגיטו ״מצוק״ ה נ ה ל ת ל״ע. מפעילי עם ת ו ם צחר עו״ד; בפולין התנועה ה מ ל ח מ ה ,-ח ב ר מנהל ארכיון דאר השואה ; חבר הנהלת וילה מ ע ר כ ת היומון הרומני ״חיינו״, השואה חבר אורבן ניצולת ובריכוז מזכירות וילנה ; ח ב ר אושא. מייסדו ״משואה״ ; של ומנהלו מוזיאון ״משואה״ ; מוותיקי תל־יצחק. עובדת ״יד־ושם״ בירושלים. השואה ; פ ב י א ן שלנג י ו צ א ק ר א ק ו ב ,ע ת ו נ א י ו מ ו ר ה ,מ ע ו ר כ י ה י ו מ ו ן ״ נ ו ב י ד ז ׳ נ נ י ק ״ בקראקוב, יעקב בארץ ח ב ר ״נוביני״. מערכת ב י ס ט ר י ץ מ נ י צ ו ל י א ו ש ו י ץ ,ע ל ה ב־ ,1967כ י ו ם ת ו ש ב ג ב ע ת י י ם . אלפרוביץ יצחק עלה האדום, פולין, יוצא ב־,1960 עורך בשנות ספרי המלחמה ל ח ם ״יזכור״ בשורות וספרות הצבא עובד השואה, ״יד־ושם״. יוחנן כהן ״המוסד״ ישראל ממנהיגי בפולין ברומניה הנוה״צ לאחר בפולין ובארץ, ה מ ל ח מ ה ; איש ובפינלנך, עורך ״ספר ממייסדי משרד הנוער תל־יצחק, החוץ, הציוני לשעבר — שליח שגריר דרכה של תנועה״. מנחם וירט המחלקה מראשי תנועת ״עקיבא״, ממייסדי בית יהושע, מנהל ה ח ק ל א י ת ש ל ר ס ק ו ב מ ש ך שנים רבות ,כיום מנכ״ל ״ מ ש ו א ה ״ . BOOKS •Cries out of the Holocaust (Fragments of a Play) Testimony from Concentration Camp Auschwitz Militant Underground of Brainsk Fabian Shlang Yaacov Bistritz 207 21S Itzhak Alperovitz 223 Yohanan Cohen 227 230 MASSUAH "Hanoar Hatzioni" Exposition JReport on Activities Menahem Virth C O N T E N T S BEACON Historical Dates Moshe Kol Intellecturals in Service of Extermination Credo Remmembering Babby-Yar Gideon Hausner IN 7 19 Prof. Ephraim Kazir 23 Elie Wiesel 28 T H E D A Y S O F H O L O C A U S T A N D UPRISING Excerpts from a "Warsaw Ghetto Diary" R. Margine-notes to the Ben-Shem "Note-Book" Dr. Ben-Shem 33 J. Karmish 52 P R O B E A N D CRITICISM An Approach to the Period of the Holocaust in Jewish Education Curricula N O W A D A Y S Prof. Simon N . Herman 59 ANTI-SEMITISM The Essence of Modern Anti-Semitism and Ways of Fighting Against it Prof. Samuel Ettinger 6 6 Dr. Haim Shatzker 74 Dr. Dov Levin Facing the Phenomenon of Anti-Semitism as an Educational Task THE PART OF SOVIET JEWRY OF THE RED A R M Y SEMINAR OF OVER DEDICATED YEHOSHUA I N THE NAZI T OT H E VICTORY GERMANY M E M O R Y GILBOA Events and Evaluations of the Part of Jews in the Red Army during the World War II The Forgotten Ally Yehoshua Gilboa 79 106 " H A N O A R - H A T Z I O N I " A N D " A K I B A " I N TIMES OF ORDEAL A N D TRIAL A Journey to Transnystria Itzhak Arzi 112 Letters of Holocaust Days Archive Pages 118 "Akiba" in Yougoslavia Dr. 126• Amiel Shomroni DURING T H E WAR A N D AFTER At the Grave-site of Zvi Hirsh Graetz , ' Rumanian-Exodus'' Hunting after the Mayor of Kovno B. Mark Sh. Avni A. Tori 13t 14a 175. PERSONALITIES Yehoshua A . Gilboa — In Memoriam Moshe Kol Yehoshua and his Ways of Life Shalom Zvooluhi Alex Gathmon — a Symbol of Modesty Naphtali Tzahar 198 Comrades Tell about Alex Archive Pages 198 Vila Urbah ־200 18T 191 Vladislava Homs — One of the Righteous among the Nations Editor: S. Meiri Editorial Board Secretary: M . Virt Editorial Board: M. Kol, M. Virt, S. Meiri This Yearbook is Published with the Support of The Memorial Fund of Polish Jewry & The Association of Survivors of Nazi Oppression in Montreal, Canada. All Rights Reserved Massuah, Tel-Aviv, 48, King George St., Israel M. Stern Press, Har-Zion 104, Tel-Aviv M A S S U A H A YEARBOOK ON T H E HOLOCAUST AND HEROISM No. 10 April 1982
© Copyright 2024