משואה י"ג
מ ש ו א ה קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה 3רך י " ג יד לחברי תנועות הנוער הציוניות בשואה ובמרי י צ ח ק — תל־אביג ,ניסן תשמ״ה — אפריל 1985 העורך :ש .מאירי מזכיר המערכת :מ .וירט ועדת המערכת :מ .קול ,מ .וירט .ש .מאירי קובץ זה רואה אור בסיוע ה ק ת להנצחת זכרה של יהדות פולין וארגון נשים של שארית הפליטה במונטריאול ,קנדה © כל הזכויות שמורות משואה ,יד לחברי תנועות הנוער הציוני בשואה ובמרי קיבוץ תל־יצחק ,ד .נ .השרון התיכון. תל־אביב ,רחוב המלך ג׳ורג׳ 48 דפוס ומסדרה מ .שטרן ,שד׳ הר־ציון ,104תל־אביב ה ת ו כ ן הקדמה לקובץ י׳׳ג שמואל מאירי 7 ב ש ע ר משה קול גדעון ה א ו ז נ ר ״הנוער־הציוני״ 40 מקץ ארבעים שנה ל ק ד ו ם תודעת השואה 9 17 ו״עקיבא״ בעמות מבחן שנה ל ת ב ו ס ת ה של גרמניה יצחק ארצי חנה שלומי י ע ק ב ליברמן מרים עקביא יעקב רוזנברג מ ש ה קלכהייש ג .ד .מ י י ב פ ק י משה שדמי יוחנן כ ה ן ש מ ו א ל מאירי חיים ח ר מ ש דוד שערי בטפי שפיגל רפאל בלומנפלד במלחמה חברים מספרים על יום הנצחון והימים שקדמו לו ואלה שלאחריו באביב ובקיץ של אירופה 1945 יום השחרור של יהדות רומניה ) 23באוגוסט (1944 פחדים ותקוות בגמר המלחמה שוחררתי במטהאוזן יום הנצחון שלי בין פולין לרומניה בחזית הדרומית של הצבא־האדום ,על אדמת גרמניה בברלין הבוערת מן השבי — לקראת הגאולה בדרך אל שרידי השואה בבריגדד• — פגישות ראשונות עם ניצולים מבצע אמסטרדם — הסוף אזכרה לאבא ברדיצ׳ב עם חברים לאורך כ ל הדרך — ראיון קיבוץ ״איחוד הנוער־הציוני־עקיבא״ לפני ואחרי הפוגרום בקילץ — חלק ב׳ 23 24 30 36 40 42 45 49 52 54 59 70 73 75 107 ולאחריה דניאל קארפי שלופ חולבפקי ר ב לוין לורנפ רוזנגרט מספר היהדים בצרפת לפי פרוטוקול ״ ו ע ד ת ואנזה״ )ינואר — (1942דמיון ומציאות לאחר השחרור — בביאלורוסיה הסובייטית המזרחית חלקם של יהודי מזרח אירופה בלחימה הפרטיזנית במלחמת־העולם־השניה חיי היהודים במחנה דראנסי 147 152 השואה במקראות1984—1948 , 177 129 133 עיון ודיון רות פירר בעיני צעירים יעל שגיא זכרון השואה בציבוריות הישראלית בימינו 203 ת י ע ו ד י .קרמיש ב ל ה גוטרמן הספד ב״עונג־שבת״ על קברו הבלתי נודע של היסטוריון צעיר ,הרב שמעון הוברבאנד דברי עדות מתוך ״תיק לבוב״ 219 225 ב מ ש ו א ה בת •שבע שביב משואה — סקירה פדגוגית 236 הקדמה לקובץ י״ג ה ו פ ע ת ם ה ס ד י ר ה של ק ב צ י ״ מ ש ו א ה ״ מזה ש ל ו ש ־ ע ש ר ה ש נ ה ,ר א ו י ה ל מ ח ש ב ה ולדיון. במשך בנושא השואה, הנצחה, בקרב מקרב פ י ל ס לו השנים מקובל והוא הקובץ כיום נתיב בחוגי משלו בין מחנכים, הפריודיים הפרסומים באוניברסיטאות, ס ט ו ד נ ט י ם ו ב ח ו ג ק ב ו ע ש ל קוראים ,ה ה ו ל ך במרכזי־ ו מ ת ר ח ב מ ד י שנה, צ ע י ר י ם ה מ ש ת ת פ י ם בסימיבריונים ה ק ב ו ע י ם ה נ ע ר כ י ם כ מ ו ס ד נ ו ,א ל י ו ה ם ע ם מ ח נ כ י ה ם ל ש ם ל י מ ו ד א י נ ט נ ס י ב י של ה נ ו ש א . באים נ י ו ו נ ם ה ת ב נ י ש ל ה ש נ ת ו נ י ם ב ד ב ר י מ ח ק ר ,עדויות ,פ ר ק י עיון ו מ א מ ר י ם ב ב ע י ו ת זממנו ,כ ג ו ן ה א נ ט י ש מ י ו ת והניאונאציזם ,מוסיף ל ה י ש מ ר ב ה ת א ם ל י ע ד י ם ש נ ק ב ע ו ל ו מ ל כ ת ח י ל ה ,כ א ש ר ב כ ל ק ו ב ץ ש מ ו ר מ ק ו ם נ ר ח ב ג ם ל נ ו ש א ייחודי. בקובץ גרמניה, שלפנינו מוקדש הנושא הספציפי לציון 40 לתבוסתה שנה של ו ה ו א ב א ל ל י ביטוי ב מ א מ ר ־ ה פ ת י ח ה ו ב מ ד ו ר ״ ח ב ר י ם מ ס פ ר י ם ״ ,שזכה להשתתפות עם ע ר ה מ א ו ד ,וכן בראיון ובעדויות. קריאת הדברים הכנים בפשטותם ,בדרך סיפורם השוטפת ובתיאוריהם ה ד ר מ ט י י ם ,מ ת ג ל ה ל נ ו ל פ ח ע כי ה נ ה א נ ש י ם שהיו פ ז ו ר י ם ב א ו ת ה ה ע ת ע ל פ נ י אירופה ועז־ ו א ף מ ח ו צ ה ל ה ,מ ס י ב י ר ו ע ד צ ר פ ת ,מ צ פ ו ן ג ר מ נ י ה ו ע ד ד ר ו ם איטליה, מ צ ר י ם וארץ השחרור, כשהם והנה ישראל תוקפת בכללן אותם — אנשים החווים בו־ ז מ נ י ת עצבות בעוצמה נוראה רבה ובדידות מ צ ו י י ם ב ת ו ך המון חוגג וסוער ,א ם .ז ה ב צ ב א ־ ה א ד ו ם או א ת חוויית תהומית גם בצבא־הבריטי, ב ב ר ג ן בלזן ,ברלין או ב ב ו ק ר ס ט ,בלונדון ,ב ק ה י ר או ב ש ד ו ת ה ק י ב ו ץ בשרון. ועוד לו נקודה העולה מתוך הרשימות המרגשות הללו מ ה ל ס פ ר והוא ח פ ץ ל ס פ ר ם ,כ י ע ת ה ה ו א י ו ת ר פ ת ו ח היא, שהציבור יש מ ב ע ב ר ל א ת ג ר של כתיבה ותיעוד ,באשר ר ק עתה הולך ומתרומם א ט ־ א ם המסך שנפרש על נפשם הפצועה, ו מ ח ו ב ת נ ו ל ה ו צ י א אל ה פ ו ע ל נ כ ו נ ו ת זו ,ל מ ע ן ש א י ר ו ע י התקופה לא ירדו ל ט מ י ו ן ,כי אין ל ה ע ל ו ת על ה ד ע ת ש ע ד ו י ו ת א ל ה יישארו כ מ ו ס י ם ב ת ח ו ם ה פ ר ט מ ב ל י ל ה ו צ י א ם לאור .אני מ א מ ץ ,כי ה ד ב ר י ם ה מ ו ב א י ם ב מ מ ד זה עשויים י ס ו ד ו מ ס ג ר ת ל ס י פ ו ר י ם אישיים ר ב י ם ש ל א ס ו פ ר ו ו ל א ה ו ש מ ע ו מ ע ו ל ם , לשמש שיחוברו ל א ח ר מ כ ן ל ס פ ר ק ר י א ה ולימוד ,ו א ש ר ד ר כ ם אולי יצליחו ב ג י הדור ה צ ע י ר ל ח ד ו ר — ו ל ו א ב מ ע ס — ל ה ו ו י ה ה א י ו מ ה ש פ ק ד ה א ת ע מ נ ו בשואה. נוראותיה אסור ש ל ה ש ו א ה ו א כ ז ר י ו ת ם של ה ג ר מ נ י ם שתיגנז ,ודווקא עתה ,לאחר — מתכנניה ומחולליה — 40ש נ ה מ א ז א ו ת ו יום ג מ ל של הנצחון, י ש ל ש ו ב ו ל ה ז כ י ר מ י ד ל ד ל א ת ש ו ר ו ת י נ ו ומי ב י צ ע ר צ ח ־ ע ם ב ק ו ר ד ו ח שכזה. 7 אלה ,כ א ש ר בימים ר ב י ם הם ה מ נ ס י ם ל ס ל ף ולטשטש מוראותיה של את השואה ואף ל ה כ ח י ש א ת ק י ו מ ה ,ו כ א ש ר ג ר מ נ י ה ש ל ה י ו ם מ ת ק ש ה ע ד י י ן ל ח ו ק ק חוק נ ג ד כ ל ה מ ל ע י ו י ם ה ט ו ע ג י ם כי השואה כ ל ל ל א היתד — .א ס ו ר ל ג ו ל ה ר פ ו ת , ויש לחוור הגרמני ולומר שמתוכו לעצמנו, יצאו לדור הצעיר מבצעי ההתעללות שלנו וקבל־עולם, וההשמדה. בל היה כי נסתיר זה את העם חרפתם ואל נ ע ז ו ר ל ה ם ל ה ס ו ו ת א ת המעשים ה ה ם במונחים ,כ ג ו ן :ה צ ב א ־ ה ג א צ י ,ג ר מ נ י ה ההיטלריסטית ומושגים דומים ,כי ל א כ ך ה ו א — ה י ו ת ו ז ה ה י ה פ ע ל ו הנפשע ש ל ה צ ב א ־ ה ג ר מ נ י ו ש ל ה ע ם הגרמני ,א ש ר ב ו ג ד ל ו ט ו פ ח ר א ש פ ת ן זה. חושבגי והעדויות שזהו המסר העולה מדברי היחידים ש ב ק ו ב ץ ,כי ד מ י א ח י נ ו זועקים א ל י נ ו מן המספרים ומן האדמה וכמצוות הראיוגות המשורר שומה עלינו לזכור ו ד כ ר ל א לשכוח! שמואל 8 מאירי משה קול מקץ ארבעים שנה העולם הגדול. מציין לעם השנה היהודי 40 סיבה ל נ צ ח ו ן של שנה מיוחדת לציון בנות־הברית זה. תאריך על הצבא מיגור הנאצי מכונת־המלחמה ה א ד י ר ה של ה נ א צ י ם ,היה נ צ ח ו ן ה א נ ו ש ו ת ה נ א ו ר ה ע ל החיה ה ת ת ־ א ג ו ש י ת ש ק מ ה ל ש ע ב ד א ת ה ע ו ל ם ו ל ה ש מ י ד ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה א ת ה ע ם היהודי. אולם עמדתי אנו חגגנו א ת הנצחון הזה הנצחון, ב כ י כ ר פ י ק ד י ל י ב ל ו נ ד ו ן ו ר א י ת י א ת ש מ ח ת ההמונים ,ח ש ב ת י ע ל א ח י נ ו שהושמדו וחצי ב ה י ו ת נ ו עצובים. ביום כאשר ביבשת יהודים האמריקאי, אירופה, לחמו בצבאות היהודית־הלוחמת נגד מבלי שהעולם עשה בצבאות הנאצים מ א מ צ י ם כדי בנות־הברית: להצילם. מיליון בצבא־האדום, בצבא ח ב ר ־ ה ע מ י ם ־ ה ב ר י ט י ו ב צ ב א ו ת אחרים ,ו ב כ ל ל זה הבריטי, שבצבא העמד אותה העברי הישוב החטיבה־ זאת בארץ. ה ו ק מ ה ר ק ב ש ל ב ה א ח ר ו ן ש ל ה מ ל ח מ ה ,כי ב ר י ט נ י ה ד ח ת ה א ת ה ק מ ת ה מ ש נ ה לשנה, ת ב י ע ו ת ע ל שלטון כדי ש ל י ה ו ד י ם ל א ת ה י י נ ה ועל־מנת בארץ־ישראל, ש ל א ת נ ו צ ל ל ה ש ת ל ט ו ת ע ל א ר צ נ ו .יהודים מ א ר ץ ־ י ש ר א ל גויסו ק ו ד ם ל כ ן מ ב י ן ה מ ת נ ד ב י ם ל ש ת ת י ם שונים .ה ת ע ש י ה ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י ת ע ב ד ה ל מ ע ן ה צ ב א ה ב ר י ט י . אולם לוחמים יהודים ישראלים הופיעו בחןית רק סיום ערב המלחמה. יש ל ז כ ו ר כי מ ד ע ם ה ת ח ל ת ה מ ל ח מ ה ב־ ,1939ב ש ו ב ו ש ל ד״ר חיים ווייצמן מ ה ק ו נ ג ר ס ־ הציוגי הוא בג׳נבה, שיגר איגרת לראש־ממשלת־בריטניה והציע את שדותו למאמץ־המלחמה של בריטניה והמדינות הדמוקרטיות .במשך כל ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה עשתה הסוכנות גגד המלחמה התחלת היהודית הנאצים, מאמצים אולם גדולים נדחיגו הלוך לשלב ושוב. את דד והישוב העם בן־גוריון הכריז ה מ ל ח מ ה כי ״ נ י ל ח ם נ ג ד ה נ א צ י ם כ א י ל ו אין ״ ס פ ר ל ב ן ״ ,ו נ י ל ח ם נ ג ד ״הספר־הלבן״ המלחמה, כ א י ל ו אין כאשר הנאצים מלחמה״. עסקו עובדה בהשמדת טרגית יהדים היא כי במשך באירופה, בריטניה לקיים א ת מדיניות ״הספר־הלבן״ ולא אפשרה להציל הבלקן במאמץ עם )כאשר כל המשיכה תקופת ממשלת יהדים מארצות ע ד א פ ש ר היה ל ה צ י ל ם מ ש ם ( ,ו מ נ ע ה מ א נ י ו ת מ ע פ י ל י ם ל ה ג י ע ל ח ו פ י הארץ ,או ל ה ו ר ד ב ח ו פ י נ ו י ה ד י ם נ י צ ו ל י ם ונרדפים. ב ע ת שעמדתי בכיכר פיקדילי ב־ 8למאי אלה על אחיות שלא אזכה לראותם ,על שנשרפו אשתי באושייץ, ,1945ח ש ב ת י ע ל ה מ י ל י ו נ י ם ש נ י ס פ ו , משפחתי חברי על שהושמדה התנועה בפינסק לאלפיהם ובוארשה, שהכרתי על בכל הארצות לפני המלחמה שלא אזכה להיפגש איתם .ל א יכולתי אפוא לצהול יחד האלפים עם שהעולם שרקדו ,ש ת ו ניצל, לאזרחי וביניהם והשתוללו אולי ל ו נ ד ו ן היתד• ס י ב ה אז ניצלה טובה בלונדון. עצוב אף כי הייתי ידעתי גם שארית־הפליטה של עמי באירופה. לשמוח מגדרם. הרי הם את ולצאת עברו ה ב ל י ץ של ח י ל ־ ה א ו י ר ־ ה ג ר מ נ י ,הרי הם ע מ ד ו מ ב ו ד ד י ם ,א ח ר י ש כ ל י ב ש ת א י ר ו פ ה נכנעה לנאצים בקרבי ה ת ר ו צ צ ו ר ג ש ו ת ו מ ח ש ב ו ת ,ועם כ ל ר צ ו נ י ל ה י ו ת ש ו ת ף ל ש מ ח ת ה נ צ ח ו ן הגדול ו ל מ י ג ו ר האויב הנורא ,ל א י כ ו ל ת י ל ה י ו ת כ מ ו ה ם . חשבתי ולאיטלקים בני־בריתם. ג ם על מ ה ש י ק ר ה ע ת ה החשבון בישוב, של האם העם היהודי חמשיר בריטניה היה שונה. במדיגיות ״ ה ס פ ר ־ ה ל ב ן ״ ,ג ם אחרי הנצחון ,ל א ח ר ש ה ע ר ב י ם ל א ה ש ת ת פ ו ב מ א מ ץ ה מ ל ח מ ת י , לעבר הנאצים והמופתי ישב בברלין כבן־בריתו של היטלר ותכנן הקמת פזלו מ ש ר פ ו ת גזים ע ב ו ר הישוב בארץ .ה א ם ב ר י ט נ י ה ת פ ת ח פ ר ק ח ד ש ב י ח ס י ה איתנו, כ ל מ ה ש ע ב ר על ע מ נ ו ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה ? ה א ם ת ת ן ב ר י ט נ י ה ל י ה ו ד י ם לאחר ש נ ש א ר ו ב ח י י ם ל ע ל ו ת לארץ ,או ש ת מ ש י ך ל ה ת נ כ ל ל נ ו ? ה ד ב ר י ם א ו ת ם ש מ ע ת י ב כ י נ ו ס ה צ י ו נ י בלונדון ,הראשון א ח ר י ה מ ל ח מ ה ,ה ד א י ג ו אותי .היו רמזים ש ק ו פ י ם ב נ א ו מ י ם ,כ י מ מ ש ל ת הלייבור ל א ת ק י י ם א ת ה ב ט ח ו ת י ה כ ל פ י נ ו ,כ פ י ש ה ת ח י י ב ה ב ו ע י ד ו ת י ה ו ב מ נ ש ר י ה ל פ נ י ה ב ח י ת ת ,ל פ נ י נ צ ח ו נ ה ע ל צ׳רצ׳יל והשמרנים .א ו ל ם ה ד ב ר י ם היו ע ד י י ן ב ל ת י ב ר ו ר י ם ב מ י ך ה מ ס פ י ק ה .ע מ ד ת י א פ ו א ב ל ו נ ד ו ן ה מ נ צ ח ת מודאג והצוהלת החדשים ב ד ב ר יום ה מ ח ר ת . הבאים שלאחר הנצחון לא הוסיפו לי יסוד לשמחה .נפגשתי עם ח ב ר י ש נ ש א ר ו ב ח י י ם באירופה ,ו ג ת ג ל ה ל י ה ח ו ר ב ן ב כ ל מ ו ר א ו ת י ו .ה ש נ י ם 1945—46 היו ש נ י ם ש ל ל י מ ו ד ה מ צ י א ו ת ה נ ו ר א ה ש ל י ה ד ו ת א י ר ו פ ה מ מ נ ה נ ש א ר ו מ ע ס י ם בחיים ,ו ש ל מ א מ צ י ם לארגן מ ח ד ש א ת ה ת נ ו ע ה .ב י ק ו ר י ב פ ו ל י ן ה ה ר ו ס ה ב פ ס ח 1946 ו ה כ י נ ו ס ש ל גציגי ה ת נ ו ע ה מ כ ל ה א ר צ ו ת ו ה מ ח נ ו ת ב פ א ר י ז ב א ו ת ה שנה, חייבו ה י ר ת מ ו ת מ ו ג ב ר ת ל ב נ י ן ה ת נ ו ע ה מ ח ד ש ,ו ל ה כ נ ת ה ת נ ו ע ה בארץ ל מ ש י מ ת ש ל הניצולים .חבריגו החיילים ב ב ר י ג ד ה היהודית ,ש ג מ צ א ו אז ב מ ע ר ב הקליטה אירופה ,היו ה מ ש ע נ ת ה ע י ק ר י ת ב מ א מ צ י ם א ל ה ו ב ק י ו ם ה כ י נ ו ס ה ת נ ו ע ת י האירופאי ה ר א ש ו ן ב פ א ר י ז .ש ל י ח י נ ו שיצאו לפולין ,ר ו מ נ י ה ,ה ו ג ג ר י ה ו א ר צ ו ת א ח ר ו ת ל מ ש י מ ו ת הבריחה, תפקידים ה ה ע פ ל ה ושיקום ה ת נ ו ע ה ,מ י ל א ו לאומיים ציוניים חיוניים, נוסף על פעילותם התנועתית המסורה. היום נראה אחרי ארבעים שנה לנצחון על הנאצים אני שואל העולם עתה? איך העולם נראה היהודי, ומהם א ת עצמי כ י צ ד יעדינו לקראת עשר השנים הבאות? העולם ה ג י ע ל ה ש י ג י ם עצומים בתחומי ההתפתחות המדעית והטכנולוגית; ר מ ת ־ ה ח י י ם ש ל רובי א ו כ ל ו ס י י ת ־ ה ע ו ל ם ע ל ת ה ב מ ל ה נ י כ ר ת .מ א י ך ך גיסא קיימות מדינות רבות השייכות ל״עולם השלישי״, הסובלות תרפת־רעב וכליון בשל ב צ ו ר ת ,ר י ב ו י א ו כ ל ו ס י ה ב ל ת י מ ב ו ק ר ,ת ו ך ע צ מ א ו ת כ ו ש ל ת ו מ נ ו ו נ ת .עמים ר ב י ם 10 ה ג י ע ו ל ע צ מ א ו ת ,א ו ל ם זו ל א ה ו ע י ל ה ל ר ו ו ח ת ם ו ל מ צ ב ם ה כ ל כ ל י והאנושי ,ו ס י כ ו י י ה ם ל ע ת י ד ה ק ר ו ב איגם ורודים כ ל ל ו כ ל ל .ג מ ש כ ת ה ת ח ר ו ת בין ה מ ע צ מ ו ת ה ג ד ו ל ו ת ההשפעה על באיזורי והשליטה רחבים, השפעה מגבירה והיא המלחמה את הקרה, מ כ ת י ב ה א ת ה ג ד ל ת ם ש ל מ א ג ר י ה נ ש ק הקטלני ,ד ו ח פ ת ע מ י ם ו מ ד י נ ו ת לבזבז התפתחותן על החברתית רכישות מעבר נשק ליכולתם ומונעת והלאומית. מעצמות־המערב מתחרות שהיו וברית־המועצות במיגור בני־ברית הנאצית, החיה ביניהן ב י צ י ר ת נ ש ק ה ר ס נ י ,ה מ ס כ ן א ת ע ת י ד ה א נ ו ש ו ת .ל ש ם האיזון ביניהן גוברות צעירים שבקושי מקיימים מדינות אלו המעצמה בתעשיות ההשקעות את למלחמות־אחים מהדוקסרינות לעמם העצום ,ה מ ו נ ה הנשק, ונמשכת בשל ההתחרות עצמם. במדינותיהן הסינית והפריחה של הקומוניסטיות אושר הכלכלית, את פנימה. החתירה תחת האומללה החידוש משטרים הזאת הגדול נדחפו בעולם הן ה כ ל כ ל ה היפנית .הסינים מ נ ת ק י ם ע צ מ ם ק מ ע ה הנוקשות, למעלה כדי להתקדם ממיליארד במובן בני־אדם. הכלכלי היפנים ולהביא הפתיעו את ה ע ו ל ם ב ה ש י ג י ה ם התעשיתיים ,ו ה ם כיום מ ת ח ר י ם רציניים ל א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ו מ ע ר ב ־ ו ל מ ר ו ת שאין ל ה ם אירופה, גלגלי ט י פ ת ג פ ט ב א ר צ ם ,ה ם הצליחו ל ה ג י ע א ת ה מ ש ק ש ל ה ם ב ה צ ל ח ה כבירה .כ ך א י ר ע ג ם ב ג ר מ נ י ה ש ה ב ע י ר ה א ת אש מ ל ח מ ת ה ש נ י ה ו ג ר מ ה ל ה ר ס א ר צ ו ת ו ל ר צ ח של מיליוגים העולם בקרב העמים — גם היא זכתה לאחר המלחמה לפריחה כלכלית יוצאת־דופן ,ולא ב מ ע ט הודות לסיועה של א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ,שהיתר• בין ה מ ע צ מ ו ת ש ג ר מ ו ל ת ב ו ס ת ה .ל ע ו מ ת ה ש ל ג ר מ נ י ה , לא כגון מ ע ס ו ת הן הארצות שהשתייכו בריטניה, ה מ ת ל ב ט ו ת עד היום ב ב ע י ו ת כ ל כ ל י ו ת קשות. כאמור, בנושא היא לא למדינות־הברית שלחמו ב ה וניצחוה, הגיע העולם להשיגים בתחומים רבים של המדע ובראש וראשונה שמירת אולם הבריאות, שינוי אין לטובה בתחום האנושי. האכוריות כיום ל א פ ח ו ת ה מזו ש ה י ת ה ל פ נ י א ר ב ע י ם ש נ ה ויותר .ע ר כ ו ש ל עלה, ושלטון, של למרות ההצהרות משעבדים מיליונים המאוחדות, היום או ברעב וההשיגים מאות לשרות מיליונים במלחמות אינו של מזעוע האדם. למען בני־אדם את הבטחת ברחבי האנושות. האדם משטרים העולם. מותם ארגון־האומות־ א ש ר ק ם על ח ו ר ב ו ת ״ ח ב ר ־ ה ע מ י ם ״ שהיה קיים בין ש ת י מ ל ח מ ו ת ־ ה ע ו ל ם ,ו ש ת פ ק י ד ו ה י ה ל ה ב ט י ח ש ל ו ם ע ו ל מ י ו י ח ס י ם מ ש ו פ ר י ם בין ע מ י ם ו מ ד י נ ו ת , נ כ ש ל ל ח ל ו ט י ן ,והוא כ מ ע ט ו א י נ ו מ מ ל א ש ו ם ת פ ק ד חשוב .ה ו א ע ו ס ק ב ע נ י נ י ם ש ו ל י י ם ו ר ב י ם מדיוניו מ ו ק ד ש י ם ל ה ס ת ה ג ג ד ה ע ם היהודי ו מ ד י נ ת ־ י ש ר א ל .ה א ו ״ ם למרכז ל ה פ צ ת רעל האנטישמיות ברחבי תבל. הפך ה א ר ג ו נ י ם ש ה ו ק מ ו לידו ,כ מ ו א ו נ ס ק ״ ו ,נ כ ש ל ו א ף ה ם ב מ י ל ו י ע י ק ר ת פ ק י ד י ה ם , כי ה ב ר י ת ש ל ה א ר צ ו ת ה ק ו מ ו ג י ס ט י ו ת ע ם ה ע ו ל ם השלישי ,יצרה ד ו ב מ ל א כ ו ת י וזה א ש ר ג ר ם ל ס ט י ה ביישום בעיסוק ב פ ו ל י ט י ק ה ובהסתר• ג ג ד ה ע ו ל ם ה ד מ ו ק ר ט י ,ה מ כ ס ה ע ד ע ת ה א ת ע י ק ר תקציביו. לפרנסו. המזון מ ש י מ ת ם המוצהרת ,ובמקום זאת הם ממשיכים עתה צעד הכושל והסובלת, עומדות זה ארצות־הברית ובריטניה חייב שאינו לשמש יכול כאזהרה להציל מרעב אונסק״ו ולהפסיק לארגון־העבודה־הבינלאומי, לארגון־ לנטוש מיליוני את אנשים באפריקה הצמאה בה נודדים מיליונים על שבטיהם ,ילדיהם וזקניהם ל ל א תקוה ועתיד. 11 ב כ ס ף ש ה ע ו ל ם מוציא על נ ש ק ק ט ל נ י נ י ת ן היה ל ה ב י א אושר ,ו ק י ו ם א נ ו ש י ל מ י ל י ו נ י ם .ר ע ב י ם ו מ ו ב ט ל י ם .ה א ב ט ל ה ג ם היא מ ה ו ו ה כיום מ כ ת ה ע ו ל ם ה מ ע ר ב י וכן ש ל ה א ר צ ו ת ה מ ת פ ת ח ו ת .ב כ ל ה מ ש ט ר י ם היא מ נ ו ו נ ת ה מ ו נ י ־ א נ ש י ם מ י ו א ש י ם , רואים סיכוי ל מ ח ר י ו ת ר .טוב .מ ד י נ ו ת ה נ פ ט ה ע ש י ר ו ת ה ש י י כ ו ת ל ע ו ל ם שאינם ה ש ל י ש י אינן מ נ ס ו ת אפילו ל ה י ט י ב ע ם מ ד י נ ו ת אפריקה ,אסיה ו א מ ר י ק ה .ה ל ט י נ י ת בנות־בריתן. נפט קרנן ש ל מ ד י נ ו ת ה נ פ ט י ר ד א מ נ ם ל א ח ר ו נ ה ,ב ש ל מ צ י א ת מ א ג ר י ־ בארצות אחרות ,אולם הבזבוז ו ה ר א ו ת נ י של השיכים מ צ ד המשווע אחד והצטיידותם בנשק ובאוצרות ,מול המציאות ה ט ר ג י ת .ב א ר צ ו ת אחרות — בולטים קץ ה מ ש ט ר י ם לעין. והמשטרים כאשר בלי לא הקולוגיאליים גאל א ת העמים שהשתחררו. השחיתות ה ר ע ו ע י ם ב מ ד י ג ו ת א ל ו ה ב י א ו ל ח י י ־ ה פ ק ר ו ת של השליטים ה ח ד ש י ם , נאנקים ההמונים תחת מדכאיהם, עול שינוי שגדלו-בתוכם. משטרים ת ש ת י ת ־ א נ ו ש י ת ו ה ב ט ח ת מ י נ י מ ו ם ק י ו ם כ ל כ ל י ,ל א ה ב י א אושר ל ב נ י ־ א ד ם , ו ע ת ה פ ו נ י ם עמים .א ל ה ש ו ב .ל מ ד י נ ו ת ש פ ע ם נ ל ח מ ו נגדן ב ב ק ש ת סיוע. עצוב יומית. היום ב ע ו ל ם .ה ט ר ו ר פ ש ט ב מ ד י נ ו ת ר ב ו ת ו ר צ י ח ו ת הן ת ו פ ע ה י ו מ ה מ ש ט ר י ם ה ד מ ו ק ר ט י י ם מ ת מ ו ד ד י ם ב ב ע י ו ת ק ש ו ת של א ב ט ל ה ,מ י ע ו ט י ם ־ ל א ו מ י י ם ־ ו ד ת י י ם ,פ ו ע ל י ם זרים ש ה ו ב א ו ע ל י ד ם ל א ר צ ו ת י ה ם ל ש ר ת ם ,ו ע ת ה א י נ ם יודעים כ י צ ד ל ה ש ת ח ר ר מהם .ו ע י ד ו ת ה פ י ס ג ה ש ל מ ד י נ ו ת ה ע ו ל ם ־ ה ח פ ש י ־ ה ד מ ו ק ר ט י מסתיימות ב ד ר ך ־ כ ל ל ל ל א סיכומים .ה ת ח ר ו ת ה כ ל כ ל י ת מ ז ע ז ע ת א ת ה מ ש ט ר י ם , ו א ת ה ש ו ת פ ו י ו ת שהקימו ,כמו ה ש ו ק ־ ה מ ש ו ת ף באירופה. ק ש ה ל ח ז ו ת כיום הזה ל ק ר א ת מ ה צ ו ע ד ה ע ו ל ם ש ח ס ר ה בו היציבות ,ו ג ו ב ר ת בו ה ת ח ר ו ת בין ה מ ע צ מ ו ת ובין ה ״ ב ל ו ק י ם ״ ה ש ו ת פ י ם ל מ ע צ מ ו ת היריבות. מ צ ב ה ע ם היהודי אחרי א ר ב ע י ם ש ג ה ק ש ה אף הוא .אמגם ,ה מ צ ב ה כ ל כ ל י ש ל ה ע ם הוא ט ו ב ב ד ר ך ־ כ ל ל ,ואין ס כ נ ה פ י ז י ת ל ק י ו מ ו של ע מ נ ו ; אולם ק י י מ ת ס כ נ ה לעתידו בשל תופעות פנימיות ה מ ת ר ח ש ו ת בתוכו .נשואי־התערובת ,ה ה ת ב ו ההתבסלות ללות, המושך ממגו. בפני תרבויות העמים בתוכם בעולם חיים היהודים הפתוח החוצה ,כ ל ה ת ו פ ע ו ת ה א ל ו מ כ ר ס מ ו ת ב ע ת י ד העם ולכן ג ד ו ל ה ה נ ש י ר ה כ ל ה ד י מ ו ג ר פ י ם מ נ ב א י ם ירידה גדולה ב מ ס פ ר היהודים בעולם עד סוף ה מ א ה .ישנם א מ נ ם ר ב נ י ם ר פ ו ר מ י י ם ו א ח ר י ם ה מ ו כ י ח י ם ש נ ש ו א י ־ ה ת ע ר ו ב ת מ ב י א י ם מ א ו ת א ל פ י ם ש ל גרים א ל ע מ נ ו ,א ו ל ם א ל ה עדיין ל א ע מ ד ו ב מ ב ח ן לתוספת י ה ד ו ת ם וקשה ל ד ע ת מ ה יהיה ג ו ר ל י ל ד י ה ם . מבחינה ל א ו מ י ת ,ההישג ה ג ד ו ל ו ה ח ש ו ב ב י ו ת ר של העם היהודי ב א ר ב ע י ם ש נ י ם אלו ,היא מ ד י נ ת ישראל .ק ש ה ל ת א ר א ת מ צ ב היהודים כיום ל ל א מ ד י נ ת י ש ר א ל .אולם היהודים א י נ ם נ מ ש כ י ם ל ח י ו ת ב מ ד י נ ת ם .העליה הגיעה ל ש פ ל ש ל א ח י ה דוגמתו .מ צ ב ה ה פ נ י מ י ק ש ה מ ב ח י נ ה כ ל כ ל י ת ,והיא ל א מ ק ר י נ ה על ה ג ו ל ה תקוה ואורה. אפילו יהודי ברית־המועצות שיצאו משם, גשרו ברובם בדרך ו ל א הגיעו אלינו .מ ל ח מ ת ל ב נ ו ן ס י ב כ ה א ת ה מ ד י נ ה ל ל א צורך חיוני ,ו ה ש ל י ט ה ב מ י ל י ו ן ויותר ע ר ב י ם ב ג ד ה ־ ה מ ע ר ב י ת ו ב ר צ ו ע ת ־ ע ז ה ,יצרה ב ע י ו ת פגימיות ק ש ו ת , ונסתלפו תדמיתה ואורח־חייה של מדינתנו. ע ר כ י ם ־ ל א ו מ י י ם ,ציוניים וחלוציים ש ה י ו עיקרי א מ ו נ ת נ ו ע ד ש ה ג ע נ ו ל מ ד י נ ה ו ב ש נ י ם .ה ר א ש ו נ ו ת ל ע צ מ א ו ת נ ו ,נ ש כ ח ו או 12 נדחו ,והרדיפה א ח ר י א ל י ל ה ז ה ב ) כ ד ב ר י .מ ב ק ר המדינה ב ד ו ״ ח על פ ר ש ת ו י ס ו ת מ נ י ו ת ה ב נ ק י ם ( ו ר מ ת חיים שאינה מ ג י ע ה ל נ י עדיין ,ס י ל פ ו א ת מ ש ט ר נ ו ו נ ו ה ג י ח י י נ ו מ ב ח י נ ה מ ו ס ר י ת .א נ ו כיום פ ו ש ס י י ד ו ר ג ל ו ל כ ן ג ב ר ה ה ת ל ו ת ש ל נ ו בארצות־הברית. הסובלנות, בקיעים קיימים באחדות רציגיים גברו העם, וחוסר השנאה ו א ף נ ש ק פ ת ס כ נ ה ל מ ש ט ר נ ו ה ד מ ו ק ר ט י .ג ד ל ו א צ ל נ ו ס פ י ח י ם יוצאי ד ו פ ן של ל א ו מ נ ו ת ,כ מ ו :ת נ ו ע ת ״כך״ של בהגא ו מ ש י ח י ו ת ש ק ר של גוש א מ ו נ י ם עז־ כדי ק י ו ם מ ח ת ר ת כ ו ח נ י ת ב א ט צ ל ה ד ת י ת ,ה מ ס כ נ י ם א ת י צ י ב ו ת נ ו ו י כ ו ל ת נ ו להתמודד ב ת ו כ נ ו פנימה. ע ם אויבינו .האויבים מצויים אולי ספק כ מ ו ־ כ ן אין ש ה י ח ס י ם בין ה ע ם ו ה מ ד י נ ה ה ם מדאיגים ,ב א ש ר י ש ר א ל אינה מ מ ל א ת א ת ת פ ק ד ה ב ע ם ,ת פ ק י ד ש ה ג ו ר ל ה ט י ל עליה א ח ר י ה ש ו א ה הנוראה. המרכזי ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ה ת פ ת ח ה א נ ט י ש מ י ו ת נוראה ,ו מ ו פ צ ו ת ב ה ח ו ב ר ו ת ה מ א ש י מ ו ת את עם המנהיגים מכיגי בשותפות עם הנאצים הציונים מלחמה־אטומית מלחמת־העולם לפני ב ע ו ל ם כיום• ש כ ת ו ב מ ס ו ג זה של ובשותפות ההיסטוריה עוד ל א היה .ה י י ת כ ן ד ב ר יותר נ ו ר א מ פ ר ס ו ם כ ז ב י ם פ ס ב ד ו ־ ה י ס ט ו ר י י ם ש כ א י ל ו נ ת ג ל ו עובדות שהציונים היו בגי־ ב ר י ת ותעודות, היהודים ,כדי בהשמדת לגרש את הערבים ולהשליט משטר קולוניאלי בארצנו ת ח ת שלטונם ? הנה מ צ ד אחד מופצים ל מ א ו ת כ ד י ל ה ו כ י ח ש ה ש ו א ה ל א ה ת ר ח ש ה ,ו מ צ ד שני מ ו פ צ ו ת ח ו ב ר ו ת ספרים רעל המכילות שאנו והסתה בני־ברית היינו לשטן, כך ומשום להישמר יש מ פ נ י נ ו ו ל ה ו ק י ע אותנו. באיזה אלו עולם על־מנת נורא לשפר חיים את אנו אורח שמישראל כשלונות תזרח מוסריים אורה ופרשת ומוסריות לעולם. מנוצלת ע ל ־ י ד י ש ו נ א י נ ו כ ד י ל ה ב א י ש א ת ש ם ה מ ד י נ ה ב ע ו ל ם ,א ש ר אינו י ו ד ע על עלינו כדי אין לומדים מלחמת־לבנון את הביאה עתה! חיינו, לצערנו, אנו מעוברות ושתילה סברה כל העובדות והפרסים לאמתם. חשבון־הנפש היהודי א ח ר י א ר ב ע י ם ש נ ה ה ו א א פ ו א ק ש ה .ע מ נ ו ע ו מ ד ש ו ב פרשת־דרכים הציונית חדשה, התפתחויות בשל שונה. מסוג ההסתדרות העולמית מ ג ח י ל ה אף היא א כ ז ב ה גדולה ,ה י ו ת ואין היא מ ק י י מ ת א ת ש ל י ח ו ת ה העיקרית לרכז ע ת י ד ה ע ם ע ל ־ י ד י חיזוק הקשרים התרבותיים הקונסרבטיביים את נדחי־ישראל בין במדינתנו ולהבטיח הגלויות הקנאות והמדינה. הדתית, הזרמים רדיפת והרפורמיים על־ידי הממסד האורטודוכםי בישראל ,מוכיחים על העיוורון ש פ ש ט ב ק ר ב חוגים ח ש ו ב י ם במדינה .ה מ א מ ץ ה ב ל ת י נ ל א ה ה מ ו ש ק ע ע ל ־ י ד י ממנה־ ז ה ל פ ס ו ל ב א מ צ ע ו ת ח ו ק ה כ נ ס ת ה ח י ל ו נ י ת ,א ת ה ג י ו ר י ם ש ל מ א ו ת ר ב נ י ם מוכיח בתפוצות, להבטיח את להרחיק מאיתנו שחברי השליטה הכנסת והמפלגות הבלבדית — מישראל שלהם הללו בחיי — מיליוני מעדיפים פילוג הדת יהודים, היהודית. ובלבד לא בעם, ובלבד איכפת שהאינטרסים להם הצרים ש ל ה ם י ו ב ט ח ו .אוי ואבוי ל א י נ ט ר ס י ם אלה ,ב ש ע ת צ ר ה ל ע מ נ ו ! ע ל ע ר ע ו ר ה ש ל הדמוקרטיה יוקדשו תודעת תוכיח שעות העובדה הוראה ששר וחינוך החינוך בבתי־הספר והתרבות במדינת מודיע בכנסת, היהודים למען כי מעתה חזק את ה מ ש ט ר הדמוקרטי .מי פילל שנזדקק לחיזוק זה! כיום הזה ,א ר ב ע י ם ש נ ה מ א ז הנצחון ע ל ה נ א צ י ם ,אין מ ר ג ו ע בלבי .ה ש ג נ ו מ ד י נ ה ,ה צ ל נ ו א ת העם ,נ ש א ר נ ו ב ח י י ם א ח ר י ה נ א צ י ם ו א ח ר כ ל משמידינו ,א ו ל ם עתידנו ט ר ם ה ו ב ט ח .א נ ו ז ק ו ק י ם ל ח ש ב ו ן ־ נ פ ש פ נ י מ י א מ י ת י וכן ,והלואי ויבוא. 13 מדינת ישראל ק ל ט ה את שאריתיהפליטה שכמהה להגיע אליה לחוף מבטחים. כ א ש ר הישוב ה י ה ק ט ן ו מ נ ה ב ז מ ן ה ק מ ת ה מ ד י נ ה 660א ל ף נ פ ש ,נ ע ש ו מ א מ צ י ם עליונים נעשה לקלוט המוני את ולאחר ה י ה ו ד י ם מאירופה, מ צ ב א ח י נ ו ק ש ה ל א ח ר ה נ צ ח ו ן של צה״ל מארצות־ערב, מכן במלחמת הקוממיות. שם שארית־ הפליטה שוקמה ברובה המכריע ,למרות שמצבם של מרבית העולים היה קשה מבחינה מאות בריאותית, ח ב ר ת י ת ו כ ל כ ל י ת .כזה ג ם היה נפשית, של גורלם האלפים שהגיעו ו ע ל ו מ א ר צ ו ת ־ ע ר ב וצפון־אפריקה .כיום משמיעים ד ב ר י קטרוג ע ל ת ג א י ־ ה ק ל י ט ה ב י מ י ם ה ה ם ,א ו ל ם ל א מ ת ו ש ל ד ב ר ,הרי היה זה מ ב צ ע ה י ר ו א י ש ל א היה ד ו ג מ ת ו א צ ל א ף א ו מ ה ולשון .ד ו ד בן־גוריון ו ע מ ו ר ו ב ה י ש ו ב י ד ע ו שבאם לא נקלוט מיד אחרי המלחמה־העולמית ומלחמת־העצמאות את ההמוגים שזרמו אלינו מ ת ו ך התעוררות־משיחית ותקוות למצוא מנוחה לגוף ו ל נ פ ש אחרי השואה, רובצת נישאר לפנינו בלי המוני שיהודים אלה יתפזרו שוב סכגה בית־ישראל רבות בגלויות ששרדו ,ואשר חיוניים לנו ,כ ד י ש נ ו כ ל ואנו לעמוד מ ו ל אלה' ש ל א ר צ ו ל ה ש ל י ם ע ם קיומנו. ה מ ד י נ ה ה צ ע י ר ה ה ג י ע ה ב מ ש ך שלושים ו ש ב ע ש נ ו ת ק י ו מ ה ל ה ש י ג י ם ח ש ו ב י ם החינוכי, בתחום עם להתמודד המדעי, החקלאי, צבאות־ערב התעשייתי ,ו ה ע מ י ד ה כמה. הגדולים פי צה״ל את מדינת־ישראל שיכול היה את קרן הרימה ע מ נ ו ב כ ל ה ע ו ל ם .א ל ה היו ש נ ו ת ה ת ע ו ר ר ו ת ל א ו מ י ת כ ב י ר ה ב כ ל ה ע ם ב ת פ ו צ ו ת , ו ש נ ו ת פ י ת ו ח ,ב נ י ן ו ב י ס ו ס כאן ב מ ו ל ד ת .האידיאליןם הציוני ה ד ר י ך א ת מ ע ש י נ ו והתקדמותנו. לצערנו מדינת ישראל הביאה למיפנה במעמד־העם אומות־העולם. בין ל א ה ת מ ד נ ו ש נ י ם נ ו ס פ ו ת ב מ ת ח ה מ ב ו ר ך שכיוון א ת בתקופה צעדינו ה ר א ש ו נ ה .ע ת ה א נ ו נ ת ו נ י ם ב ת ק ו פ ת ש פ ל .ה ש א ל ה היא ה א ם נ ש ו ב ל י מ י ה ה ת ע ל ו ת ז האם יחול המיפנה ז אנו כרתנו ברית־שלום עם הגדולה במדינות ערב .ויתרנו סיני על ואף ה ס כ מ נ ו ל ר א ש ו נ ה ל ה ו ר י ד ישובים .ה ש א ל ה היא ,ה א ם גאון י ע ק ב י ד ר י כ נ ו ל ג כ ו נ ו ת ל פ ש ר ו ת אף ע ם י ת ר ה מ ד י נ ו ת ה ש כ נ ו ת שלנו ,או ש ה ל א ו מ נ ו ת ו ה ק י צ ו נ י ו ת ת מ נ ע התקדמותנו את לקראת שלום־כולל ? אחרי ארבעים מאז שנה הנצחון ימי ע ל ה נ א צ י ם ו ש ו ת פ י ה ם ,א נ ו ח י י ב י ם ב ח ש ו ן ־ נ פ ש ל א ו מ י אמיתי ,ל ה ש ת ח ר ר מ ת י א ב ו ן לסיפוח שםחים עם אוכלוסיה היכולה להפכנו למדינה דו־לאומית ואולי אף למיעוט יהודי ב ק ר ב רוב ערבי. ה ת ר כ ז ו ת נ ו בויכוח ע ל השסחים עם לאלילי הסוגדים הסיפוחים ,ה ע ב י ר ה א ו ת נ ו על ד ע ת נ ו .ח ד ל נ ו ל ח ש ו ב על גורל ה ע ם כ ו ל ו ב ת פ ו צ ו ת ועל יחסינו אל ש ב ט י ־ י ש ר א ל .מ ת ח נ ו באופן מ ל א כ ו ת י א ת היחסים בין עדות, ובין חילוניים ,מ ס ו ר ת י י ם ו ד ת י י ם אורטודוכסיים ,ב ה ב ש ע ה ש ת ש ו מ ת ל י ב נ ו ד ר ו ש ה לנושאים היש זכינו הגורליים של העם תקוזז ש נ ש ו ב אל ע צ מ נ ו ו נ ת מ ו ד ד ע ם ב ע י ו ת חיינו ו ע ת י ד נ ו והמדינה .מ ה ארע לנו שהתדרדרנו ל נ צ ח ו ן ע ל ה נ א צ י ם ו ע ל אויבינו השכנים ,ה א ם נ נ צ ח עד הלום ? העיקריות י א ת השטן המרקד בתוכנו פנימה ומסכן א ת עתידנו? אחרי על הבחירות ל כ נ ס ת ה ־ 11 הוקמה מ מ ש ל ת האחדות הלאומית, הנתמכת ל י מ ס פ ר ח ב ר י ה כ נ ס ת שהוא הגדול ביותר לו ןכתה אי־פעם מ מ ש ל ה בישראל. ו א מ נ ם ,מ מ ש ל ה ז א ת היא ה פ ת ר ו ן היחיד ב ת נ א י ם של הזמן הזה .ת פ ק י ד ה ה ר א ש ו ן 14 העיקרי: לגבי ל ה ו צ י א א ת צ ה ״ ל מ ל ב נ ו ן ו ל ס י י ם ה ר פ ת ק ה א ו מ ל ל ה זאת .כ ל ח ש ש ו ת י ה מ ב צ ע הזה ,ש ב א ו ל י ד י ב י ס ו י ב ס פ ר י ״ מ ל ח מ ת ל ב נ ו ן ו ה מ צ ב ב ש ט ח י ם ״ חיילים,שלנו ורבים נפצעים. הממשלה אזרה עוז ו ה ח ל י ט ה ל ה ו צ י א א ת צ ה ״ ל מ ל ב נ ו ן ב ש ל ב י ם ,ו א נ י מ ת פ ל ל ששלבים נתאמתו, אלה לצערי .כל שבוע נופלים שם על ל א י א ר כ ו מדי. ע ל י נ ו להגן ,כפי הגליל הוכיח שצה״ל במשך זאת כל שגות ק י ו מ ה ש ל המדיגה .ה ת פ ק י ד ה ק ש ה השני ש ל מ מ ש ל ה ז א ת הוא ל ה צ י ל א ת ה כ ל כ ל ה שלנו ,א ש ר ג פ ג ע ה ק ש ה ע ק ב מ ד י נ י ו ת ח ס ר ת ה א ח ר י ו ת ש ל מ מ ש ל ו ת מ מ ש ל ת ־ ה א ח ד ו ת ה ח ל ה ל פ ע ו ל בכיוון זה ת ו ך ש י ת ו ף ע ם ה ה ס ת ד ר ו ת ״הליכוד״. שתי ״עסקות וארגוגי המעסיקים. והקטנת האינפלאציה .עתה על החבילה״ הן קדימה צעד הממשלה לדאוג ליתרות המשק להרגעת ה מ ט ב ע שלנו ,ל מ א ז ן ה ת ש ל ו מ י ם ,ל ה ג ב ר ת היצוא ,ל ה ס ב ה מ ק צ ו ע י ת ש ל א ל פ י ע ו ב ד י ם ש י י פ ל ט ו מ מ פ ע ל י ם ש ל א יוכלו ל ה ח ז י ק מ ע מ ד ע ק ב ה מ צ ב שייווצר — ע ד א ש ר ת ת ח י ל ה צ מ י ח ה מ ח ד ש המשק .ה מ מ ש ל ה טרם ביצעה א ת הקיצוצים ההכרחיים בתקציבה .בינתיים של הוטל עול ה ה ב ר א ה ע ל ה צ י ב ו ר ש ה ו כ י ח ב ג ר ו ת ואחריות .ה ת פ ק י ד ה ש ל י ש י ה מ ו ט ל על ה מ מ ש ל ה ה ז א ת ,ה ו א ל ה ב י א ל ל א דיחוי ,לשיגוי ש י ט ת ה ב ח י ר ו ת ,כ ד י ל מ נ ו ע את ההתפוררות שבלטה ב ח ב ר ת נ ו ערב הבחירות ל כ נ ס ת האחת־עשרה. הישג ח ש ו ב ש ל ה מ מ ש ל ה שראוי ל צ י י נ ו הוא שינוי מ ס ו י ם ב א ו י ר ה ב מ ד י נ ה . אולי ת צ ל י ח ה מ מ ש ל ה ל מ ת ן א ת ה ש ג א ה ו ח ו ס ר ה ס ו ב ל ג ו ת .ה ח ל ט ת ה כ ג ס ת נ ג ד שינוי ה ח ו ק מ י ה ו יהודי ,ה צ י ל ה א ו ת ג ו מ פ י ל ו ג מ ס ו כ ן ב ע ם היהודי .מ ן ה ה כ ר ח להדוף א ת מגמות הכפיה הדתית. אור ח ד ש זרח ע ל ציון ע ם ה ה ת ח ל ה ש ל מ ב צ ע ״ מ ש ה ״ ל ה צ ל ת יהודי א ת י ו פ י ה . ש ב ט יהודי זה ש מ ר ע ל ייחודו ב מ ש ך א ל פ י שנים ,ו ע ת ה כ א ש ר ה מ ד י נ ה ה א ת י ו פ י ת נ ת ו נ ה ב מ ל ח מ ה פ נ י מ י ת ,ו ה ר ע ב מ פ י ל מ א ו ת א ל פ י ם מ ח ו ס ר מזון מ י נ י מ ל י ,ה ו כ י ח ה מדינתנו, להציל גרמה כ י ב נ ו ש א זה אין א צ ל נ ו ח ש ב ו נ ו ת כ ל כ ל י י ם או יהודי. כל הויכוח עם הרבנות הראשית על אחרים ,והיא נכונה יהדותם של אלה יהודים ע ג מ ת ־ נ פ ש ל ע ו ל י ם ה נ י צ ו ל י ם ו ל ר ו ב א ז ר ח י המדינה .ע ל י נ ו ל ע מ ו ד ב מ ב ח ן ה ק ל י ט ה ו ל ה צ י ל א ת ה ג ו ת ר י ם ,א ש ר גותרו עדיין ב ד ר ך ו ב א ר ץ ה מ ו צ א . צעדיה של הממשלה הגוכחית שיפרו במידה את מסוימת תדמיתגו בעולם. ר א ש ה מ מ ש ל ה מ ו כ י ח ש א פ ש ר ל ש א ת ב י ח ד ב א ח ר י ו ת ,ב א ם יש נ כ ו נ ו ת ו ה ד ב ר ה כ ר ח י המטרות למען הלאומיות. חבל ששרי הליכוד ואחדים מחברי הכנסת שלהם עינם צרה ב ה צ ל ח ת ראש הממשלה .במקום להודות לו עבור המאמצים ל ה צ ל ת המדיגה מהצרות ש ה ם ג ר מ ו אותן ,ה ם בועטים מדי פעם ו ״ ח ו ר ק י ם שינים״... א ך העם ה ו כ י ח כ י הוא י ו ת ר ט ו ב מ ר ב י ם מ מ ג ה י ג י ו או נציגיו .זו א ו ל י ג ת מ ת ג ו ב ש ע ה זאת. ויכוח מ ו ז ר ה ת פ ת ח ב ג ר מ נ י ה ה מ ע ר ב י ת ב ק ש ר לציון 40ש נ ה ל ס י ו ם ה מ ל ח מ ה ה ע ו ל מ י ת :ה א ם ג ר מ נ י ה ש ו ח ר ר ה ע ל ־ י ד י צ ב א ו ת ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת או נ ו צ ח ה ע ל ח ץ ? שאלה גאולתה מ ו ז ר ה ! ה א ם ל א היתד .צ ר י כ ה ג ר מ נ י ה ל ח ו ג י ח ד ע ם ה ע ו ל ם כ ו ל ו א ת מהשלטון הנורא של הנאצים ז האם מישהו בעולם משוה כיום את ג ר מ נ י ה ה ד מ ו ק ר ט י ת ע ם ה ר י י ך ב ש ל ט ו ן ה י ט ל ר ז ל פ ת ע טוען ה ק א נ צ ל ר ק ו ל ,כ י ה ו א היה בן 15 ב ל ב ד ב ע ת ש ה ס ת י י מ ה ה מ ל ח מ ה ,ו ל כ ן הוא מ י י צ ג ד ו ר חדש. 15 קונרד אדנאואר וכל יתר הקאנצלרים של גרמניה ,הרי הכריזו באזני כ ל אולם כי העולם, שהיה, נושאת גרמניה לפשעי באחריות ואין זה ח ש ו ב איזה דור ש ו ל ט כיום הבונדסטאג ואסור הנאצים בגרמניה .הנה לה לשכוח מוגחת על מה שולחן ה צ ע ת ־ חוק שכוונתה להעניש אזרחים הטוענים כי השואה ל א היתה. אר ע ת ה מ ג ם י ם ל ט ר פ ד ח ו ק זה ע ל ידי ת י ק ו ן ה ב א ל ה ו ס י ף ,כ י ג ם מ י ש מ כ ח י ש א ת הרג הגרמנים במלחמה ולקראת סופה בעיקר )והכוונה כגראה ל צ ב א האדום שפטים בגרמנים( שעשה השואה דרכי על — גם ה ו א ייענש .האין זו השמדת ובראשם העמים העם עזות־מצח על היהודי, להשוות השטניות את שבה, ע ם ה מ ל ח מ ה ע צ מ ה ? וכי מי ה ח ל ב מ ל ח מ ה נ ו ר א ה ז א ת י ה ע ו ב ד ה ש ס ט א ל י ן ב י צ ע גירוש את ה ג ר מ נ י ם מ ש ל ז י ה )יחד ע ם ה פ ו ל ג י ם ( ושגרמנים ספגו אבדות ונחלו מ פ ל ה מ צ ב א ו ת בנות־הברית שצבאותיהם קשר רבים בעת נהרגו — אין ל ה שום ל מ ו ר א ו ת ה ה ש מ ד ה ,שההיסטוריה ל א ידעה כ מ ו ת ן . ל א די ב כ ך ,ו ה נ ה פ ת א ו ם מ ו ד י ע הגשיא ה א מ ר י ק א י רייגן ,כ י ב ע ת ב י ק ו ר ו ב ג ר מ נ י ה ל א י י ש א ר ש ם ע ד ה־ ,8.5ה ו א יום הנצחון ,כ ד י ל ב ק ר ב מ ח נ ה ה ה ש מ ד ה י ח ד ע ם ה ק א נ צ ל ר .ברור ש ה ו פ ע ל עליו ל ח ץ ,כ ד י ״ ל א דכאו א ת העם לבייש הגרמני״ ...י פ ה א מ ר ה ק א נ צ ל ר ל ש ע ב ר וילי ב ר א נ ד ט כ א ש ר ב י ק ר זה ע ת ה אצלנו, כי ״רייגן לבקר צריך בדכאו״. ועד הקהילות בגרמניה היהודית את הזמין ה ק א נ צ ל ר ק ו ל ל ב ק ר ב מ ח נ ה ב ר ג ן ־ ב ל ז ן ב ־ 21ל א פ ר י ל ,יום ש ח ר ו ר ה מ ח נ ה על ידי הצבאות תפילה רוצה ה מ נ צ ח י ם ש ל המערב .ה ק א נ צ ל ר נ ע נ ה ל ה ז מ נ ה ,א ו ל ם ה ו א ר ו צ ה ל א ר ג ן ב ק ת ד ר ל ה ש ל קלן ,ל ז כ ר כ ל א ל ה ש נ י ס פ ו להתפלל הגרמנים לנשמות שנפלו גרמניה, הנרצחים במלחמה על הנוראה. ידי עתה במלחמה .כלומר, הנאצים ויחד הועלתה עמם הצעה הקאנצלר לזכר להקים החיילים בבון, בירת מפעל הנצחה לזכר כל הנספים .כל הצעדים האלה באים לטשטש את השואה. זוהי לטשטש א ת מ ה ו ת ו ש ל יום ה ־ 8ב מ א י .ה מ מ ש ל ה ה ג ר מ נ י ת ה י ת ה צ ר י כ ה ל א ר ג ן חגיגות טיפשות, איולת והתכחשות להיסטוריה, לציון ש ח ר ו ר גרמניה ו ה ע ם ה ג ר מ נ י מ ה א י ו ם בגרמניה כאשר מנסים ש ב מ ש ט ר י ם שקם בארצה. זה צ ר י ך היה ל ה י ו ת מ פ ע ל ל א ו מ י ל ח י ג ו ך ה ד ו ר ש ל א ידע א ת ההיטלריזם ,כדי שילמד ע ל מ ו ר א ו ת הנאצים ,ו ב ע י ק ר ע ת ה המכחישה כאשר תנועה צומחת ניאו־נאצית, ב כ ל ל א ת השואה ו ט ו ע נ ת כי ה י ה ו ד י ם ביימו א ת ה ש ו א ה ,כדי ל ס ח ו ט כ ס ף מ ה ע ם ה ג ר מ נ י וכדי ל ת ר ץ ע ל ידה א ת ג ז י ל ת א ר ץ ־ י ש ר א ל מהערבים... זו ב ו ש ה ג ד ו ל ה ל ג ר מ נ י ה שויכוח ע ל מ ה ו ת ו ,א פ י ו ו צ ו ר ת ו ש ל ה ־ 8ב מ א י מתקיים ש ו ת פ ו ת ל נ צ ח ו ן על ע ת ה ב ת ו כ ה .מ ו ז ר הוא כי מ ד י נ ו ת ה מ ע ר ב שהיו הנאצים יחד עם להעליב את העם הנצחון על הרוסים ,מ נ ס ו ת א ף הן להקטין אנו מצווים לארגן הנאצים הגרמני״. ולהדגיש את זוועות ערך את ה נ צ ח ו ן ״כדי לא בעולם כולו אירועים לרגל אל גיתן לשולטים כיום ההשמדה. בוושינגטון ,ב ל ו נ ד ו ן ובפאריז ל ה ק ט י ן א ת ע ר ך היום ה ז ה ו א ת מ ש מ ע ו ת ו ה ג ד ו ל ה : כי הנה ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ,אשר ל ה חלק גדול בנצחון — מעלילים עתה על ה י ה ו ד י ם ו ה צ י ו נ י ם כי היו ש ו ת פ י ם ל נ א צ י ם ! ה נ ה ב א י ז ה ע ו ל ם מ ו ז ר וצבוע חיים אנו ע ת ה ! איזה עולם נ ו ר א ! 1.Z85 16 גדעון האוזנר לקידום תודעת השואה אורחים מתאמצים זרים ה מ ב ק ר י ם ב ״ י ד ־ ו ש ם ״ ש ו א ל י ם ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ל ש ם מ ה א נ ו לזכור את המאורעות ה ט ר ג י י ם ש מ ו ס ד זה מ ו פ ק ד ע ל זכרם .א ח ר י ם ש ו א ל י ם איך אנו יכולים ל ח י ו ת ע ם ז כ ר ו נ ו ת א ל ה .ה ש א ל ו ת ה ל ל ו י ו ר ד ו ת ל ש ו ר ש ה ש ק פ ת ו וקיומו של העם היהודי. בניגוד ב ו ר ח י ם מ ה ע ב ר ,ואף ל א מ ש כ ת ב י ם א ו ת ו ל ע מ י ם אחרים ,אין אנו מ ח ד ש .כ מ ה היסטוריונים ג ר מ נ י ם ,ל מ ש ל ,היו גוהגים ל ת א ר ב א ר י כ ו ת מ ע ל ל י ג ב ו ר ה ו ה ש י ג י ם ל א ו מ י י ם ב ל ב ד ,אך ת ק ו פ ו ת ש ל ש פ ל וניוון ,היו פ ו ט ר י ם ב ה ע ר ו ת שוליים. בארצות קומוניסטיות כותבים א ת ההיסטוריה מחדש מדי כמה שנים ומשנים את ה ע ב ר ר י ט ר ו א ק ט י ב י ת ,ל פ י צ ר כ י ו ש ל ה ח ו ג ה ש ל י ט ב א ו ת ה שעה. היחס של ע ם לזכרון ע ב ר ו מ ג ל ה א ת ה ש ק פ ת ע ו ל מ ו .א פ י ל ו ש ק ס פ י ר מ ד ב ר ע ל זכרון ה ע ב ר כ ע ל ״שומר ב י ת ־ ה ס ו ה ר ש ל ה מ ח ש ב ה ״ ,כ א י ל ו ה ע ב ר מ ה ו ו ה מין ב י ת ־ כ ל א היסטורי. מ ע ד ע ל כ ך שיש חיים בהווה, ל י ה ד ו ת גישה שונה .ב ש ב י ל ה ע צ ם ה ז כ ר ו ן כי ר ק א נ ש י ם חיים יכולים ל ז כ ו ר מ ה ש ק ר ה .ל כ ן ג א מ ר :״ ל א א מ ו ת כ י א ח י ה ואספר מ ע ש י יה״ .ל פ י כ ך א ח ד הצווים ה ק ד ו מ י ם ו ה מ ר כ ז י י ם ה ו א : ״זכור ימות עולם, בינו ש נ ו ת ד ו ר ודור״ .ה ז כ ר ו ן ל פ י ק ב י ע ת ו ש ל ר ׳ י ש ר א ל ב ע ל ־ ש ם ־ ט ו ב מוביל לטשטוש לגאולה וכח רב טמון השכחה בה. היא חולשה המובילה הזהות העצמית. לזכרון המהפכגי דרושה ה ג ד ו ל של גקודת מוצא של יציאת ־ מ צ ר י ם . בראשית. ״זכר ביהדות ליציאת־מצרים״ גקבע הוא הדבר במאורע מקור לערכים ר ב י ם ,ל ר ב ו ת ה ש ב ת ,החגים ו ה מ ו ר ש ת ה ל א ו מ י ת .א ר ו ע זה היה גם מ ק ו ר ה ש ר א ה ל נ ב י א ו ל מ ש ו ר ר :״זכרתי ל ך ח ס ד נעוריך ,א ה ב ת כ ל ו ל ו ת י ך ,ל כ ת ך א ח ר י ב מ ד ב ר ב א ר ץ ל א זרועה״. א ר ו ע ל א ו מ י מ ר כ ז י זה ה ו צ ב ל כ ן כ ת מ ר ו ר ה י ס ט ו ר י ; ל א נ ב ח ר ו ל כ ך ה ק מ ת המלוכה בישראל ואף ל א קידושו של בית־המקדש .כך נ ק ב ע — אף כי דור י ו צ א י מ צ ר י ם ה י ה ר ח ו ק מ ש ל מ ו ת .ה ם ה ר י ס ר ב ו ת ח י ל ה ל כ ב ו ש א ת הארץ ,מ ר ד ו 17 ובמשה באלהים ורקדו סביב הזהב. עגל זאת בכל הונצחו במקרא לדורות. נ ר ש מ ו ש מ ו ת י ה ם ומנהגיהם .ל ו ע ל א ן נ ס ע ו ,ו ה י כ ן חנו ,מ ה היו לבושם ,ו מ א כ ל י ה ם . כל ילד לומד זאת ב ב י ת ־ ה ס פ ר ועל כ ד גם חוזרים מדי שנה בקריאת התורה חוייבנו בכל בבית־הכנסת. יתרה מזאת: מאמץ לעשות גדול, אינטלקטואלי ד ו ר ודור ,ו ל ר א ו ת א ת ע צ מ נ ו כ א י ל ו אגו ב ג ו פ נ ו י צ א נ ו מ מ צ ר י ם והיינו ב נ י ה ד ו ר ההוא. במה יציאה מעבדות לחרות ובזכות זכה אותו ד ו ר כי לכך? הוא בפרשת חי מעמד־הר־סיני. דרכים לכן נחרטו היסטורית תולדותיו של בהבלטה בתודעה הלאומית. ל א ח ר ו ג ה ק ם ד ו ר א ח ר ב ת ו ל ד ו ת י ש ר א ל ש ע מ ד גם הוא כ מ ו הראשון ,ב פ ר ש ת היסטורית ,והוא ד ו ר השואה .ה א ר ו ע דרכים ה ל בראשית ,הוא הראשון ,אפוף כ ו ל ו מ ו פ נ ה כ ל פ י פנים ,כ ל פ י ה א ו מ ה ו א ל ה י ה .אין ב ו ד ב ר ע ל מ ע מ ד ו ש ל י ש ר א ל ב ע מ י ם .אז היינו ע ם ל ב ד ד ישכון .א ר ו ע ה ש ו א ה — כולו יסורים ,א ך ה ו א חושף, ל א ו ר ם של מ ש ר פ ו ת האש ,א ת ה מ צ י א ו ת ש ל ימיגו ג ם מ ב ח י נ ת ה ע ם היהודי ו ג ם ה ע ו ל ם כולו .פ ה מבחינת וההתגגדות נתגלה היהודית .פ ה גם התקיים השפל מאבק של נואש חיי ג ו ל ה וגם על החיים הלחימה הל ובמחנות, בגיטאות ו ג ת ג ל ו א ו צ ר ו ת גנוזים של יצירה ו ש ל ס ו ל י ד ר י ו ת י ה ל י ת ,כ א ש ר נ פ ע ר ה ה ת ה ו ם ל ת ו כ ה ה ל ר ד ר ה מ ד י נ ה מ ל ר נ י ת ו ת ר ב ו ת י ת ל כ א ו ר ה ,גרמניה ,כ א ש ר נ ג ר פ ה ל ר צ ח נ ו ת ה מ ו נ י ת .פ ה ניגלו ב ע ר ו ו ת ם ה מ ו ס ר י ת מ נ ה י ג י ה ע ו ל ם ־ ה ח פ ש י ש ע מ ד ו מ נ ג ד ל ל א מ ע ש מ ו ל נ ח ש ו ל הדמים ,ו ל ע ו מ ת ם ח ס ל י ־ א ו מ ו ת ־ ה ע ו ל ם ה מ ע ט י ם ש ה ת ע ל ו ל ד ר ג ש ל מ ע ש י אנוש .ב ק צ ר ה : חדש סביב השואה ה מ א ה העשרים ,על גופו של ה ע ם ג ת ג ל ת ה לעין כ ל ה מ צ י א ו ת ש ל ה ל ל י נתגלתה. אכן ק ש ה ל ש א ת א ת כ ל ה ל ק ח ה כ ב ד ה ז ה ב ז כ ר ו ן ב מ ש ך שנים ר ב ו ת .גם ל א בכך. עמדנו יכולים ל ק ו נ ן האבלות, על להתפאר בלחימה היהלית, אך לא עמדה ב נ ו הרוח ל ה ת מ ל ד ב א ו פ ן א י נ ט ל ק ט ו א ל י ר צ ו ף ע ם ה ע ב ר הקרוב .כי כ ך הגדיר שלנו זאת באירופה: בשנות הארבעים איש־הגות ללי, היקף כשנתגלה האסון ״ ה מ ל ה א נ ו ש י אינו מ ס ו ג ל ל ה כ י ל א ת ה ס ב ל הזה״. ר ק ל א ט ־ ל א ט ה ח ל ו ע י נ י נ ו מ ת ר ג ל ו ת ל ה ס ת כ ל ל ע מ ק ו של ע מ ק ־ ה ב כ א .ה ת מ ו נ ה אני מ ק ו ל כי יש א מ ת ב ק ב י ע ת ם ש ל ה ו ג י ־ ד ע ו ת ו ס ו פ ר י ם כי מ ש פ ט התחדדה. אייכמן ת ר ם ת ר ו מ ה ח ש ו ב ה ל כ ד . קיבלנו הוגה־דעות ולכל על ע צ מ נ ו א ת ה ח ו ב ה ל ז כ ו ר ,ו ת ב ע נ ו ז א ת גם מאחרים .כ ע ת ק ב ע יהודי אחר ,פ ר ו פ ׳ פ א ק נ ה י ם , באי־עולם ד ב ר ת זכור חדשה, כי ה ע ם היהודי מעשה־אדם. ד ב ר ה זו חייב ל ה צ י ב תכריז: לעצמו ״זכור את ה ש ו א ה ל מ ע ן ת ח ל א ת ה ו ב נ ר כ י צ ו ר א נ ו ש ע ל י אדמות״. ב א ח ד ה ס פ ר י ם שהופיעו ל א ח ר ו נ ה ,פ ר י ע ט ם ש ל ניצולי שואה ,מ ת א ר ה מ ח ב ר ב ס פ ר ו ה ק ר ו י :״ ע ל ד ם ו ת ק ל ״ מ א ו ר ע ש ק ר ה ב ל י ל חורף 1941בגיטו ב י א ל י ס ט ו ק : שלושים יהודים ה ת ח ב א ו ב מ ר ת ף ב ג י ט ו מ פ ג י ק ב ו צ ת חיפושים של הס.ם .מ ע ל ר א ש י ה ם ש ל ה מ ת ח ב א י ם נ ש מ ע ו צ ע ד י ה ם ש ל ה ק ל ג ס י ם הגוררים יהודים לגירוש. ב מ ר ת ף ה ל תינוק יהודי חולה ,כ ש כ ל ג ו פ ו מ ת ע ו ו ת בשיעול .אביו החזיקו בזרועותיו וכל התחבולות להשתיק את בכי התינוק לא הועילו .אז ה ת ר ו מ ם איש מעל ל ר צ פ ה ב מ ר ת ף ה מ ר ו פ ש ויד מ ג ו ש מ ת ח ס מ ה א ת פ י התינוק .ח ל ף ר ג ע ו ע ל שנ?ם ו ה ב כ י ה ש ת ת ק .ה מ ר ת ף נדם .ק ב ו צ ת ה מ ח פ ש י ם ע ב ר ה ל ב י ת הסמור ב ל י ש ג י ל ת ה 18 ד ב ר .אז צ נ ח גופו ה ת ש ו ש של ה ת י נ ו ק ל ר צ פ ה . ל י ו ם חיים נ ו ס ף . 29יהודים במרתף נותרו רק א ל ה ה י ו ש נ י ר ג ע י ם ב ל ב ד מ ת ו ך מ א ו ת ש ע ו ת שואה ,ו ר ק ב ב י ת יהודי א ח ד מתוך א ל פ י ב ת י ם .אך מ ה ש ק ר ה רחבי א י ר ו פ ה ,א ס ו ר ש י ח מ ו ק מזכרון האדם. השואה ב א ו ת ם שני ר ג ע י ם ו ב מ י ל י ו נ י ם מ ע ו ר ר ת בעיות לאין־ספור .לרשותו של אחרים היטלר ,לשם בכל ה כ נ ת ה של ה ה ש מ ד ה ו ל ב י צ ו ע ה ,ע מ ד ו כ כ ל ו ת ־ ה כ ל ר ק ש ב ע שנים ,מ א ז ע ל ו ת ו ל ש ל ט ו ן ב־1933 פ ר ו ץ מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ב־ .1939א י ך ועד ל ה כ י ן ב א ו פ ן פ ו ל י ט י ונפשי מגגנון מ ד י נ ה בלבד א פ ש ר היה במשך בכדי לבודד, ש ב ע שנים לשעבד ,לשדוד ו ל ר צ ו ח ע ם א ח ר ? א י ך א פ ש ר היה ב ש ב ע ש נ י ם ב ל ב ד ל ה ע ב י ר א ת ה ע ם ה ג ר מ נ י למען בשטיפת־מוח גיבוי יתן למעשים איומים מכאן אלה? שההבנה ברור ה פ נ י מ י ת ל כ ך נ ע ש ת ה זמן ר ב ל פ נ י ־ כ ן .בענין וה כ ת ב ד ב ר י ם ר ב י ־ מ ש מ ע ו ת ה כ ו מ ר ה מ ט ו ד י ס ט י ,פ ר ו פ ס ו ר פ ר נ ק ל י ן ל י ט ל ,ב ס פ ר ו ע ל ״ צ ל י ב ת היהח־ים״ ,ל א מ ו ר : ה פ נ ה של ״אבן ה א נ ט י ש מ י ו ת ה נ ו צ ר י ת היא מ י ת ו ס שיש בו עצמו כבר נ י מ ה ש ל ה ש מ ד ת ־ ע ם .ה מ י ת ו ס הוא כי ש ל י ח ו ת ו ש ל ה ע ם היהודי ה ו ש ל מ ה ע ם ב ו א ו ש ל ישו .״ישראל הישנה״ — ה י ה ד ו ת ,נ מ ח ק ה כ ב י כ ו ל ,ע ם ה ו פ ע ת ה של ״ישראל הסתיים בעצם תפקדו והוא הושלך ל ת ח ו ם הערפל ,יש בו בעצמו כ ב ר כוונה רצחנית, שהרוצחים הוכחה ח ד ש ה — הנצרות״. אך הרעיון כי של עם אכן ד ג ל ו ב ה ב ב ו א העת. קיומה של מדינת ישראל מהווה ג י צ ח ת כי ה ע ם היהודי ל א הושמד ,ל א ה ת ב ו ל ל ו ל א גהרס ...ויש ב כ ך כ ד י ל ה ז י ם כ ל י ל א ת ה מ י ת ו ס הגוצרי ה מ ס ו ר ת י ש ה י ה ד ו ת ה ג י ע ה ל ק צ ה ההיסטורי״. ל ת ה ל י ך ה ה ש מ ד ה אכן ק ד ם ת ה ל י ך ש ל ת א ו ר היהודי כ ש ט ן ע ל י ־ א ד מ ו ת .ל א ח ר ש ה נ צ ר ו ת ש ל ל ה א ת ז כ ו ת ק י ו מ ה ההיםסורי ש ל ה י ה ד ו ת כ ע ם ,נ ס ל ל ה ה ד ר ך ל ש ל י ל ת קיומו ה פ ת י על זכות הספרים של היהודיים ד י הנאצים .ל כ ן ה ס פ י ק ו 7השנים .זה ה ת ח י ל ב ש ר י פ ת ב־1933 ובחרם המאורגן ,1935ע ב ר א ל ל י ל ־ ה ב ד ו ל ח של הסופי של הדבר של ,1934 נמשך דרך חוקי־הנזע 1938ו כ ך נ ס ל ל ה ה ד ר ך ל ה ח ל ט ת ה פ ת ר ו ן .1941הפגה ת ח ג י ת זו היא ש ג ר מ ה ל ק ל ג ס ה ג א צ י ב ג י ם ו ל ת ר ג ם א ת ל ש פ ת ה מ ע ש ה :כ א ש ר י ה ד י ה ת ל ו ג ן ב פ ג י ו כי א פ י ל ו ב כ ל ב א ץ גוהגים כ פ י ש ה ו א גוהג ,ו ב ו ד א י שאין נוהגים כ ך ב ב ן ־ א ד ם ,ה ש י ב ה נ א צ י :״ א ת ה אינך כלב ,א ת ה אינך בן־אדם ,אתה יהדי״. תהלד מ ע י ן זה ש ל ד ה ־ ל ג י ט י מ צ י ה ,ש ל ש ל י ל ת זכויות ,מ ת ק י י ם ג ם בימיגו, ה מ ס ע ש ב ו פ ת ח ו א ר צ ו ת ע ר ב ו ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,ב ה ס כ מ ת ן ה מ פ ו ר ש ת או ה פ א ס י ב י ת של א ר צ ו ת ר ב ו ת א ח ר ו ת :ל כ ל ע ם זכות ק י ו ם כ ב ט ח ו ן ושלום .ל י ש ר א ל — ל א ו דוקא; ולקבל לכל מדינה זכות לגבולות בטוחים, למדינת היהדים מותר להתנכל ע ל כ ד ב ר כ ה או ה ס כ מ ה ש ל ע צ ר ת ה א ו ״ ם ; מ ס ע ט ר ו ר ה ו א פ ס ו ל ו מ א ו ס כשהוא מ ו פ נ ה נגד כל חברה מאורגנת ,טרור נגד ישראל אינו פוסל א ת מבצעיו מלתפוש מ ק ו מ ו ת כ ב ד ב א ר ג ו נ י ם בינלאומיים. ב ר ו ר כ ב ר ל כ ל ,כ י ה ע ם ה י ה ד י חייב ל ה ש י ב ב א ו פ ן מ א ו ר ג ן מ ל ח מ ה שערה, ל א כ פ י ש ע ש ה ב ש ג ו ת השלושים ,כ א ש ר ה ח ר י ש מ ו ל ה ת ע צ מ ו ח ו ש ל ה ס ר ט ן הנאצי. 19 מ ד י נ ת י ש ר א ל ח י י ב ת ל ת ת ג י ב ו י מ ל א ל מ א ב ק יהודי־לאומי זה ש י ת נ ה ל ב כ ל מ ק ו ם ו ב כ ל א ת ר — בו ת ר י ם ה א נ ט י ש מ י ו ת ש ו ב א ת ר א ש ה ה מ פ ל צ ת י .אין מ ו ס ד מ ת א י ם י ו ת ר ל ה כ ו ו נ ת ה מ א ב ק ,ב י ח ד ע ם ה ג ו פ י ם ש כ ב ר הוקמו ל ע נ י ן ז ה ע ל ידי מ ו ס ד ו ת יהודיים מ פ ע ל י ם אלה .ל א ו ר ה ע ב ר ,ש ע ל אחרים ,מ א ש ר ש ל הופקדנו, זכרונו יש ל נ ו ג ם מ ה ל ו מ ר ל ב ע י ו ת ההווה. ייתכן ו ל ש ם ב י צ ו ע מ ש י מ ו ת א ל ה יהיה צורך בשינוי כ ל ש ה ו א ב ח ו ק ־ ז כ ר ו ן ־ השואה־והגבורה. זכרה ב־,1953 כ א ש ר ה ו ח ק ח ו ק זה סבר המחוקק הישראלי כי עצם ש ל ה ש ו א ה י ר ת י ע כ ל א ד ם בר ־ ד ע ת ב ע ו ל ם מ ל ל כ ת בעקבות המשמידים. ל כ ן ל א נ כ ל ל ו אז ב ת ו ק ה ו ר א ו ת ל ג ב י מ ש י מ ו ת א ק ט ו א ל י ו ת כ א ל ה .ח ש ב נ ו ש מ ס פ י ק יהיה ל ה ק י ם מוזיאון ו ס פ ר י ה ו א ו צ ר ש ל ת ע ו ד ו ת ש י ת נ ו ס ס ו .כ מ ו ד ג ל ש ח ו ר ,מ פ ח י ד ומונע ,ש י ק ר א ל ע ו ל ם : ״ ה ר ף ! ״ טעינו .יש צורך ב מ א ב ק ר צ ו ף ויעיל ג ג ד ה צ פ ת העולם בדברי רשע וכזב אנטישמיים. זרע פ ו ר ע נ ו ת זה ל א ע ב ר מ ן ה ע ו ל ם ע ם מ פ ל ת ו ש ל היטלר .ל א ח ר ו נ ה ה כ י ר ו ג ם מ ד י נ א י ם ו ה ו ג י ־ ד ע ו ת ל א יהודים .נשיא א ר ה ״ ב ל ש ע ב ר בכך להוציא את לפועל ועדת המלצות ויזל, אותה לציון מינה קרטר הבטיח הלקחים שהעם ה א מ ר י ק א י חייב ל ה פ י ק מ ה ש ו א ה .ב ה מ ל צ ו ת א ל ה הוקנה מ ע מ ד מ י ו ח ד ל ״ י ד ־ ו ש ם ״ כמוסד עולמי ש צ ב ר נםיון וידע בנושא. מצפים שגם מדינות אנו אחרות ילכו בעקבות ארצות־הברית ויעמדו על מ ש מ ע ו ת ה ש ו א ה ל צ י ב י ל י ז צ י ה ה א נ ו ש י ת .ה א נ ש י ם ש ב צ ע ו א ת ה ה ש מ ד ה היו ח נ י כ י ת ר ב ו ת אירופה .ד ״ ד מ נ ג ל ה ה נ ו ד ע ל ש מ צ ה הן ק י ב ל א ת ה ד ו ק ט ו ר ט מ א ו נ י ב ר ס י ט ה בין מ פ ק ד י ה ״ א י י נ ז צ ג ר ו פ ן ״ ,א ל ה ע ו צ ב ו ת ה מ ב צ ע ש ע ש ו אירופית. מלאכת את ה ר צ ח ביריד ,.היו ש נ י פ ר ו פ ס ו ר י ם ,מ ר צ ה אחד ,כ מ ה ד ו ק ט ו ר י ם ל מ ש פ ט י ם ,ר ו פ א , בנקאי, אופרה זמר וכומר ״פרי ל ש ע ב ר — ,כולם הילולים״ של הציביליזציה ה מ ו ד ר נ י ת .גם ב א ר צ ו ת ה כ ב ו ש ו ת היו בין מ ש ת פ י ־ ה פ ע ו ל ה ע ם ה נ א צ י ם ב כ ל מ ז י מ ו ת י ה ם ,א נ ש י ם ב ע ל י ה ש כ ל ה ־ ג ב ו ה ה ו נ ו ש א י ת א ר י ם אקדמיים .ה ט כ ג ו ל ו ג י ה ה מ ו ד ר נ י ת נ ת נ ה בידי ב ן ה מ א ה ־ ה ע ש ר י ם כ ל י ם ל ב י צ ו ע ה ש מ ד ת ־ ע ם .מ ו מ ח י ם ב ע ל י י ד ע ט כ נ י מושלם הקימו טכנולוגיה ו מ ו מ ח י ם יצרו מחנות־ריכוז א ת הגזים נקטלו שבהם מיליונים. מ ש ו כ ל ל ת ו ה ר ס נ י ת בידי א נ ש י ם ש ה מ ו ס ר ש ל ה ם י ר ו ד מ פ ר א י ה ג ׳ ו נ ג ל זוהי• ה מ צ י א ו ת של דורנו שצריכה להדיר שינה מעיניהם מגהיגי של העולם. ז ה ג ם ה א ת ג ר ש ה ש ו א ה מ צ י ב ה ב פ נ י כ ל מ ח נ ך ומורה בעולם ,ל ד ע ת מ ה ה ת ש ו ב ה שיתן ל ת ל מ י ד י ו .ה א ם ג ם הם ,ב ב ו א העת ,יעמדו מ נ ג ד כ א ש ר ה ר ש ע י ע ל ה ע ל גדותיו ויגרוף ב מ ס ע ־ ה ש מ ד מ א ו ר ג ן מיליונים של א נ ש י ם ? ז א ת ועוד .ג ר מ נ י ה היתד .ב מ ש ך כ ל ש נ ו ת ה ה כ נ ה ש ל ה ה ש מ ד ה ח ב ר ה מ כ ו ב ד ת אלמלא תקפה ב ־ 1 במשפחת־העמים. ב ס פ ט מ ב ר 1939א ת פולין ,היתד .ג ר מ נ י ה מוסיפה להיות ח ב ר ה מכובדת .העולם קם נגדה לא מפני שהתקומם נגד הזוועה ש ל ה מ ש ט ר ו ב כ ד י ל ש י ם קץ ל כ ז ב הנאצי ,א ל א ר ק כדי ל ה ג ן ע ל עצמו .כ ל ס נ ק צ י ה לא הוטלה על גרמניה, גוברת כ א ש ר היא ד כ א ה א ת היהודים ב ד ר ך והולכת. ה ע ם היהודי ,ש ה י ה ק ר ב נ ה ה ר א ש ו ן ש ל ה ר צ ח נ י ת ה נ א צ י ת ,ו כ ע ם ש ל ם ה י ה ג ם קרבנה מאבק היחיד ,ח י י ב זה מוכרח ברחבי העולם. 20 לעצמו להתנהל ו ל ע ו ל ם כ ו ל ו א ת ה מ א ב ק לזכרון בראש וראשונה בבית־הםפר, ולהפקת גם לקחים. בישראל וגם נציין ב ס י פ ו ק ,כי ל א ח ר ש נ י ם נ ע נ ת ה ל נ ו מ ע ר כ ת ה ח י נ ו ך ב מ ד י נ ה ו ה כ נ י ס ה כ ע ת א ת ה ו ר א ת ה ש ו א ה כ ח ל ק א י נ ט ג ר ל י מ ת כ נ י ת ־ הלימודים ב ב ת י ־ ה ס פ ר .ה נ ס י ו נ ו ת החינוכיים כמו האחרים, אימץ ידי קהילות על בתי־ספר בהנחייתו מתנהלים של ״ י ד ־ ו ש ם ״ כ ב ר ש נ י ם ר ב ו ת .ה ק ו ר ס י ם ל ה כ ש ר ת מורים ש א נ ו מקיימים ,מ ק י פ י ם ב נ י ־ נ ו ע ר וחיילים ,ו ה ם מהווים ח ל ק רבבות פעולתנו א י נ ט ג ר ל י של החינוכית. מ ש ר ד ה ח י נ ו ך ו ה ת ר ב ו ת צ ר י ך י עדיין ל ה ת מ ו ד ד ע ם ה נ ו ש א ו מ ת ל ב ט ל ג ב י ד ר ר ה ב א ת נושא ה ש ו א ה ל נ ו ע ר ,ה מ ע ס י ק מ ו ס ד ו ת זיכרון ו ה נ צ ח ה ב ש ל ו ח ו ת ה ח י נ ו כ י ו ת שלו. היא השואה חלק בתודעה אורגני הלאומית ויש שלנו לה השלכות על ה ת נ ה ג ו ת נ ו בהווה .ל ד ו ר ה צ ע י ר יש ל ה ג י ש ה כ ח ל ק מ ה מ צ י א ו ת ו ל א כ מ ש ה ו מ ע ו ל ם אחר. קצטניק כאשר במשפט העיד ירושלים על פלנטת אושויץ, האפר הוא ת א ר פ ל נ ט ה מ ו ח ש י ת ק י י מ ת ו ל א א ג ד ה נוסח א ג ד ו ת ה א ח י ם גרים. הבעיה כל הצגת ה ח י נ ו כ י ת ש ל נ ו ה י א ל י צ ו ר ת ח ו ש ת ה ז ד ה ו ת ע ם ד ו ר השואה ,ת ו ך הפרובלמטיקה של החיים בגיטאות. המורה חייב בעצמו להשתחרר מ ד ע ו ת י ו ה ק ד ו מ ו ת ל ג ב י הווי הגולה ,בין ש ד ע ו ת ק ד ו מ ו ת א ל ה הן ל ח י ו ב ובין שהן לשלילה .ה נ ו ע ר יבין ו י ש ת כ נ ע א ם ת ו צ ג ל פ נ י ו ת מ ו נ ת א מ ת ש ל הווי הימים ההם. ש ל י ל ת הגולה ,ש ה י א ח ל ק מ ה א מ ו נ ה הציונית ,אסור ש ת ו ב י ל ב ח י נ ו ך ל ש ל י ל ת הגולים. גם הנוער, ב ה י ו ת ה ייחודית ,יש ל ש ו א ה ר ק ע היסטורי כ ל ל י ו ח י י ב י ם ל ה צ י ג ו ל פ נ י נשארת אחרת התופעה ת ל ו ש ה מההווי .לענין זה, לימוד השואה אינו יכול ל ה י ו ת מ ו ק נ ה כ מ ו ש מ ק נ י ם ד ע בגיאוגרפיה או ב מ ט י מ ט י ק ה .ל י מ ו ד זה מ ח י י ב ה מ ו ר י ם ל מ ש י מ ה ה מ י ו ח ד ת ע ל ־ י ד י כך שהם ב ע צ מ ם י ל מ ד ו א ת הכנת העובדות ויכירו א ת נ ו ש א ה ש ו א ה מ צ ד ד י ו השונים .מ ש ר ד ־ ה ח י נ ו ך ט ר ם מ י צ ה א ת ה פ ו ט נ צ י א ל אצלנו. המצוי מן הדין שיקום ב״יד־ושם״ מרכז להכוונתה ישראלי של הוראת השואה. גם ב א ר ץ ג ב ר ה ת ו ד ע ת ה ש ו א ה ו ה ה ת ע נ י נ ו ת בה .מ ת ב ר ר כי מ ס פ י ק ל ה ע ל ו ת את ה נ ו ש א ב ד ר ך מ ת א י מ ה ו ה ע ם כ ו ל ו מאזין ,מ ת ע נ י י ן ומגיב :כ ך ק ר ה בעקבות ה צ ג ת ה ס ר ט ש ה ו ק ר ן ע ל מ ש פ ט אייכמן בטלויזיה ב ע ר ב יום ה ש ו א ה א ש ת ק ד ,ש ו ב א ת ה א ר ץ ר ט ט ,מ ע י ן ה ז ע ז ו ע שהיה בימי ה מ ש פ ם עצמו .ק י ב ל נ ו מ כ ת ב י ם עבר ר ב י ם ש ב ה ם ב י ק ש ו ה כ ו ת ב י ם ל ח ז ו ר ו ל ה ע ל ו ת מדי פ ע ם א ת ד ב ר ה ש ו א ה ב ד ר כ י התקשורת. יש צ ו ר ך ב ק י ד ו ם ת ו ד ע ת ה ש ו א ה ב ק ר ב ה צ י ב ו ר ו ב מ י ו ח ד בין ה נ ו ע ר . גם מאז מחוץ ל י ש ר א ל מ ת ק י י מ י ם ס מ י נ ר י ו נ י ם וסימפוזיונים ע ל ה ו ר א ת השואה. 1975מ ת ק י י ם סמיגריון ש ג ת י ב פ י ל ד ל פ י ה ,שוב ב ה ש פ ע ת ו ש ל פ ר ו פ ׳ ל י ט ל , ועל פי י ו ז מ ת ה ו ע ד ה נ ו צ ר י ש ל העיר והועדה ה ב י ן ־ ד ת י ת ל נ ו ש א השואה .ה ב ע י ה הראשונה ה י א ה כ ש ר ת מ ו ר י ם ל־ 1000ב ת י ־ ס פ ר תיכוניים ו ק ו ל ג ׳ י ם ב ק י ר ו ב ,ש ב ה ם ניתנת נושאים במידה כל שהיא הוראה מאורגנת על השואה בארה״ב. במידה רבה ב נ ט ל ה ז ה נ י צ ו ל י השואה. בגרמניה ה מ ע ר ב י ת ,ש ב ה ר ו ב המורים ה מ כ ה נ י ם כיום ב ב ת י ה ס פ ר ל א היו נאצים ,כי כ ל מ י ש ה י נ ו ב ג ר מ נ י ה בן ל מ ע ל ה מ ־ 5 5או שהיה ג ע ר בימי ה י ט ל ר או ש נ ו ל ד ל א ח ר מכן .ש ם ה ו כ נ ו ס פ ר י י ס ו ד ל ה ו ר א ת ה נ ו ש א , בהנחיית המכון להיסטוריה ש ל ז מ נ נ ו ב מ י נ כ ן ו ה מ ו ס ד ל ת ו ל ד ו ת מ א ב ק ה כ נ ס י ו ת ש ל טיביגגן. גם ב פ נ י ה מ ו ר ה ה ל א יהודי ק י י מ ת ס כ נ ה ש ל ס ט ר י א ו ט י פ י ם ,כ א ש ר ה ש ו א ה 21 מ ו צ ג ת כ ״ ה י ע ד ר ר ג ש אנושי ש ל א ד ם לאדם״ .יש ג ם ש מ ט י ל י ם ל ק ד ר ה א ח ת א ת קדושינו מיליון עם מיליוגי הקרבגות הלא־יהודים ומדברים במחנות־הריבוז על 11 ק ר ב נ ו ת ש ל ה ז ו ו ע ה ה נ א צ י ת או ע ל 42מיליון ,ש ה ו א ה מ ס פ ר ה מ ש ו ע ר של קרבנות מלחמת־העולם־השניה. ה ע ם היהודי ח י י ב ל ע מ ו ד ע ל ה מ ש מ ר ל ב ל י ם ו ש ט ש נ ו ש א ה ש ו א ה ,ל ש ם כ ך יש לקיים קשרים ע ם משרךי־חינוך והסתדרויות־מורים ב א ר צ ו ת שונות ,ולהפעיל מרכז זה ל ה ו ר א ת ה ש ו א ה שאליו יגיעו ובו י ת ר כ ז ו ה נ ס י ו ן ו ה י ד ע ש ל מ ב צ ע ח י נ ו כ י מ א ר צ ו ת ש ו נ ו ת .ג ם אם ל כ ל מ ק ו ם ב ע ו ל ם ו ל כ ל מ ח ו ז בית־ספר, יש חינוכי ואפילו ב ע י ו ת מ ש ל ו ה מ י ו ח ד ו ת לו ,ק י י ם ר ק ע מ ש ו ת ף למאמץ לכל החינוכי ה ע ו ל מ י הזד .ש פ ו ע ל כ ב ר ע ל ידי• א נ ש י חזון ורוח ב א ר צ ו ת א ח ד ו ת .ה ם נ ו ה ר י ם א ל י נ ו ו מ ב ק ש י ם ש נ ו ר ה א ו ת ם מ ד ר כ י נ ו וילכו בענין זה ב א ו ר ח ו ת י נ ו .ה ם מ ב ק ש י ם הנחיה ו ה ד ר כ ה .א נ ו חייבים ל ה ו ס י ף ו ל ה י ע נ ו ת ל ה ם .ב ע נ י ן זה פ ע י ל י ם מ ו ס ד ו ת אחדים, וביניהם ״משואה״ שתרומתה למפעל החינוכי הקשור בשואה ובלקחיה, הוא ב ע ל מ ש מ ע ו ת ר ב ה .ה כ ר ה זו ח ד ר ה גם ל ח ו ג י ה מ ו ר י ם ב א ר ץ ו ג ם ל מ ו ס ד ו ת ה ש ו נ י ם ה מ ו פ ק ד י ם ע ל ה ה ג צ ח ה ועל ה פ ק ת ל ק ח י ה ש ו א ה ב ח ו ץ ־ ל א ר ץ . 22 ה צ י ו נ י ״ ״ ה נ ו ע ר ^ בעתות מבחן א ר ב ע י ם ל ת ב ו ס ת ה חברים ו .ע ק י ב א - ש נ ה ש ל ג ר מ מ ה מ ס פ ר י ם על יום הנצחון ו ה י מ י ם ש ק ד מ ו לו ו א ל ה שלאחריו, באביב לשם איש ובקיץ של אירופה ציונו ההולם 1945 של היום ההיסטורי הגדול הזה, פנינו ל־15 ובקשנום להעלות על הכתב את זכרונותיהם מימי השחרור והנצחון .לא היתד .בפנייתנו כל הכוונה או דרישה ספציפית ,פרט לבקשה להיות צמודים לתיאור המאורעות ,בהם התנסה כל אחד באותם ימים גורליים. היענותם ה מ י ל י ת של — 11מתוך — 15ויבול כתיבתם המרטיטה ,עלו על כל ציפיותינו; מסתבר שלא זה בלבד שלכל אחד ואחד סיפור י ח ל ומיוחד ,אלא שגם ראייתו וכתיבתו כאחת הן אישיות לחלוטין ,ולכן מתקבלת כל אחת מן הרשימות כעולם שלם בפגי עצמו. אך ב צ מ י ח ת לכך מתגלות מ ת ל פסיפס רבגוני זה ,הרגשות ותחושות המשותפות לכולם ,ללא הבדל היכן היה האיש באותו יום ,אם במחנה־הסגר ,בצעדת־המוות ,כחייל לוחם בחזית ,בשליחות לאומית ,במחתרת או ב ש ב י ; את מלם מציפה הבדידות המראה, העולה מתוך השכול ל א ב ל על המשפחות שאבדו ועל המוני בית־ ישראל שהושמדו ,ואלה גוררים אחריהם התבודדות לסתגרות, תוך מחשבות ראשונות על ל כ י הצלת השארית ,שהניבו כעבור את ההתמסרות הברוכה ל ב ל ת י מסדגת למפעל תקופת־מה ההצלה ל ב ר י ח ה . אלה היו סימני ההיכר לבני עמנו באותם הימים, לאורכה ולרוחבה של יבשת אירופה וארץ־ישראל ,וחושבני כי הם נחשפים בעדויות שלפגיגו באורח נאמן ביותר. העורך 23 יצחק ארצי יום השחרור של יהדות רומניה — 23באוגוסט 1944 בשבילי באוגוסט נסתיימה ,1944 מלחמת־העולם־השניה כאשר היפנתה רומניה פעמיים: עורף הראשונה בפעם גרמניה לבעלת־בריתה ב־23 הנאצית, ג ט ש ה א ת מ ד י ג ו ת ־ ה צ י ר ו ע ב ר ה למהגר .ש ל ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת . השניה, ובפעם הגרמני ב־ 8במאי אמגם, כאשר מלחמת־העולם־השניה, נסתיימה עם הצבא כניעת .1945 לאחר ה־ 23באוגוסט המשיכה ה מ ל ח מ ה ל ה ש ת ו ל ל בחזיתות ש ו נ ו ת ב מ ע ר ב ובמזרח ,א ב ל ב ש ב י ל י ה ד ו ת ר ו מ נ י ה ,ב ש ב י ל ח ב ר י ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ו ת ו״הנוער־הציוני״ זה 1944 בתוכן ,ה ח ל ה ל א ח ר ה ־ 2 3ב א ו ג ו ס ט תקופה חדשה. לא ב ל ב ד ש נ י צ ל נ ו אז פ י ס י ת מ ס כ נ ת ה ה ש מ ד ה ,א ל א ש ה ת פ נ י ת הפוליטית ,כ ל ו מ ר ה צ ט ר פ ו ת ה של ר ו מ נ י ה ל מ א ב ק ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת א י פ ש ר ה א ת חידושה של ה פ ע י ל ו ת ה צ י ו נ י ת ה פ ו ל י ט י ת והחינוכית ,ב מ ל ו א ה י ק פ ה ,ע ד ל ש נ ת הקומוניסטי .1948ב ש נ ה זו ,ה מ ש ט ר ש ה ש ת ל ט בינתיים יחד ע ם ה י י ב ס ק צ י ה ה מ ק ו מ י ת ,ג מ ר אומר ל ח ס ל את ה ת נ ו ע ה הציונית .ר ו מ נ י ה א ו ס ר ת את ה א ק ט י ב ה הציונית ל ב ת י ־ ה ס ו ה ר ,פ ו ת ח ת ב ש ו ר ה של מ ש פ ט י ם א נ ט י ־ צ י ו נ י י ם , את הפרק המולידים ״אסירי־ציון״ על פי חוק בתולדות כל הציונות פעילות ציונית וזורקת ברומניה. א ב ל נחזור ל א ו ג ו ס ט .1944ה ק ת ה ש ת ו ל ל אז ב ב ו ק ר ס ט ב מ ל ו א עוצמתו .ה י מ י ם החמים, משום ה ש מ ש ה ל ו ה ט ת ,היעדר ה ג ש ם ,ח י ז ק • א ת ה א ו י ר ה ה מ כ ב י ד ה .היתה בכך ה ת ש ה נ ו ס פ ת ,על זו ש נ ב ע ה מ ת נ א י ה ח י י ם ב א ו ת ם הימים. ה צ ב א האדום מ ת ק ד ם ב מ ה י ר ו ת ל ע ב ר ג ב ו ל ו ת ר ו מ נ י ה .הוא כ ב ר ב ח צ י האי ק ר י ם ; ואילו בנות־הברית הבלתי פ ו ס ק ו ת של ח י ל ו ת ־ ה א ו י ר ש ל ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת .ב ב ו ק ר מפציצים ,ב ד ר ך ־ כ ל ל , האמריקאים, ואילו האחרים — מפציצים. בערבים ובלילות מטילים בוקרםט את סובלת פצצותיהם קשות מההתקפות חילות־האויר של ב ר י ט נ י ה ושל קנדה. לאחר 24 הפוגה מ מ ו ש כ ת מ ת ח ד ש ת ה ה פ צ צ ה ה מ א ס י ב י ת ה ר א ש ו נ ה ע ל ב ו ק ר ס ט .1944מ א ז קיץ באפריל 1941ל א ידעה ב ו ק ר ס ט ט ע ם ש ל ה פ צ צ ה .ב א פ ר י ל 1944 ח ל ה ה ת פ נ י ת .ל א ח ר ה פ צ צ ה איומה ר א ש ו נ ה זו ,א ש ר ב ה נ ה ר ג ו ת ו ך מ ס פ ר ד ק ו ת א ל פ י ת ו ש ב י ם וחיי העיר ש ו ב ש ו כליל ,מ ת ח י ל עידן ה ה פ צ צ ו ת ,שהן כ מ ע ט יומיומיות. מדי בוקר הנפט ב ב ק ר ו מגיעים נגד המטוסים ופועלים בוקרסט הבירה ונגד שתת בארי אשר פ ל ו י א ש ט ,המצויים ב מ ר ח ק של כ ־ 4 0ק י ל ו מ ט ר מ ב ו ק ר ס ט . המטוסים באיטליה. ממריאים בדרך־כלל עם משדה־התעופה שחר של כ א ש ר ע ש ר ו ת ה ל ה ק י ם עוברים א ת ג ב ו ל י ו ג ו ס ל ב י ה ,ה כ ב ו ש ה אף היא ע ל ל י ה ר י י כ ס ו ו ה ר הגרמני ,נ ש מ ע ב ב ו ק ר ס ט פ ר ה ־ א ל ר ם — ד ה י י נ ו א ז ע ק ה מ ו ק ד מ ת ע ל ה ת ק ר ב ו ת ם ש ל מטוסי א ו י ב ו ה ס כ נ ה ל ה פ צ צ ו ת .ואז ,ב ד ר ך ־ כ ל ל ,מ מ ה ר י ם א ל פ י אזרחים מטר ל ר ד ת למקלטים .לא חולפות יותר מ־ 20דקות העיר יורד כ א ש ר על ה ה פ צ צ ו ת .כ ל העיר ר ו ע ד ת מ ר ע ש ה מ ט ו ס י ם ו ה ק ר ב ו ת בין ה ה ג נ ה ה א נ ט י ־ ל ב י ן ה מ ט ו ס י ם ה ת ו ק פ י ם ; א ת ה אחוז אוירית אחת בקרבת לבתי ה ל ו ו י ו ת ,זיהוי ה נ פ ג ע י ם ו ה ע ר כ ת חזיון שריקת מקום המסתור שלך. בתום סיוט כ א ש ר ההפצצה הנזקים הפצצות נופלות לא העברת מתחילה הקרבנות שנגרמו. בדרך כלל ד ו מ ה חוזר ב ש ע ו ת ה מ א ו ח ר ו ת ש ל הלילה, ל א ח ר חצות. ה א ר ג ע ה מ ע נ י ק ה ל ך מ ס פ ר ש ע ו ת של מ נ ו ח ה מ ת ו ח ה ,ע ד א ש ר ה ת ס ר י ט חוזר ש ו ב ע ל עצמו .מ ר ו ב ע י י פ ו ת מ ס ת ו ב ב י ם ה א ז ר ח י ם כ ס ה ר ו ר י י ם .ב ב ת י -החרושת יורדת התפוקה גרעונות מחמת שינה. בשעות ירוד. המורל הופכת ההפצצה מ מ ל ח מ ה בין צ ב א ו ת ל מ ל ח מ ה ש ל ת ו כ ה נ ק ל ע ת ה א ו כ ל ו ס י ה כולה ,ו ב ה גם ה א ו כ ל ו ס י ה של היהודית בוקרסט ואנחנו בתוכם .ה מ ט ר ה ב מ ו ר ל ,ואכן היא פ ג י ע ה מטרה זו מ ו ש ג ת ב מ ל ו א ה . באוירה קשר שברחו ממחנות־העבודה לעליה מי זו ה ש ת ד ל נ ו גם א נ ח נ ו ל ה מ ש י ך ב פ ע י ל ו ת ג ו ה מ ח ת ר ת י ת ,ל ש מ ו ר על ע ם ה ח ב ר י ם .אותה ש ע ה מ ל א ה ב ו ק ר ס ט פ ל י ט י ם מ פ ו ל י ן והונגריה ,עריקים הם ה מ ת ר כ ז י ם אף ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .ר ב י ם מ ה ם חיים ע ל בבוקרסט אלה וכל הם מועמדים ת ע ל ו ת מזויפות שחולקו בשפע לכל שהיה זקוק לכך. הפליטים במסגרת ,1944 מ ה ו נ ג ר ל הגיעו מ א ז מרץ מ ב צ ע ־ ה צ ל ה מקיף ,ע ל 1944ד ר ך ש נ י מ ע ב ר י ג ב ו ל ש ה ו פ ע ל ו ל י נציגי ת נ ו ע ת ״החלת״ ,לאחר ח ל ש מרץ מ ו ע ד ה ה פ י כ ה ה פ ר ו ־ נ א צ י ת בהונגריה .מ ה ו ג ג ר י ה ה ג י ע ו ג ם ח ב ר י ם מפולין, בעלם להימלט רבים מקבוצת ״הנוער־הציוני״ מבנדין־סוסנובת. חברים אלה הצליחו מפולין ומצאו מ ק ל ט ב ה ו נ ג ר ל .בפרוס ההפיכה הפרו־נאצית בהונגריה ה ם מ ח ל י ט י ם ל ה מ ש ל ל ע ב ר ר ו מ נ י ה ו ב ו ק ר ס ט וכאן ה ם חיים ב ח ם ו ת ן של ת ע ל ו ת פולניות שהופקו על ל י נציגי הממשלה הפולנית. נציגים בממשלה הפולנית פ ו ע ל י ם ב ב ו ק ר ס ט מ א ז 1939ב מ ס ג ר ת ה ס ד ר מ ד י נ י ש ה ו ש ג בין פולין של ה ק ו ל ו נ ל ב ק ל ב י ן ר ו מ נ ל ע ל בימי ה ת מ ו ט ט ו ת ה ש ל פ ו ל י ן ב ת ח י ל ת ה מ ל ח מ ה . ה ח ל מ א פ ר י ל 1944מ ת ח ד ש ת ב ר ו מ נ י ה ה ע ל י ה ה מ א ס י ב י ת ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ה מ ח ת ר ת י ת ב ר א ש ו ת ו ש ל ה מ נ ה י ג א .ל .זיסו ,ה פ ו ע ל ת ב מ ס ו ו ה ש ל מ ש ר ד נ ס י ע ו ת ב ש ם ״אוראט״ ,מ ג י ע ה ל ה ס כ ם ע ם ש ל ט ו נ ו ת ר ו מ נ ל ,ל פ י ו יוצאים כ ל כ מ ה שבועות ממשיכות מ ק ו נ ס ט נ צ ה ל א י ס ט נ ב ו ל ס פ י נ ו ת ע מ ו ס ו ת ב מ א ו ת עולים .מ כ א ן ה ש י י ר ו ת א ת דרכן בדרך היבשה לארץ־ישראל. 25 1944ו ע ד א ו ג ו ס ט ה פ ל י ג ו ה א נ י ו ת ה ב א ו ת : מאפריל מריצה — הפלגה ראשוגה מריצה — הפלגה שניה ) 244מ ע פ י ל י ם ( . ) 319מ ע פ י ל י ם ( , מילקה — הפלגה ראשוגה מ י ל ק ה — ה פ ל ג ה שגיה קזבק ) 239מ ע פ י ל י ם ( . ) 239מ ע פ י ל י ם ( . ) 734מ ע פ י ל י ם ( . בלצ׳יסה בולבול ) 150מ ע פ י ל י ם ( . ) 410מ ע פ י ל י ם ( . ) 308מ ע פ י ל י ם ( . מורינה ) 379מ ע פ י ל י ם ( . מפקודה בשבוע הראשון ש ל אוגוסט אירע האסון הגדול .מקוגסטגצה מ פ ל י ג ו ת ב ו שלוש זמנית אניות: מורינו ומפקורה. בולבול, שעות לאחר ספורות ההפלגה מ ו ת ק פ ת ״ מ פ ק ו ד ה ״ ע ל ד י צ ו ל ל ת ב ל ת י ־ מ ז ו ה ה .על ה ס י פ ו ן מ ש ת ר ר ת ב ה ל ה .ר ב י ם ק ו פ צ י ם ל ת ו ך הים .ת ו ך זמן ק צ ר ט ו ב ע י ם כ ו ל ם יחד ע ם האניה ,וכך י ו ר ד י ם ל מ צ ו ל ו ת מעפילים ,ב י נ י ה ם ח ב ר י ם ר ב י ם ש ל ״הנוער הציוני״ ו״דור ח ד ש ״ ,ו ח ב ר י ם 379 ר ב י ם מ ש א ר ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת .זה ה א ס ו ן ה כ ב ד ה ש נ י ל א ח ר ט ב י ע ת ״ ם ט ר ו מ ה ״ ב־.1942 בשורת־איוב מ ת ח י ל ה להגיע משיחות טלפוגיות עם המשלחת לעגיני העליה בקושטא היהודית ומתוך ידיעות שהסתנגו לקרובים .הקהילה שרויה בבוקרסט ב א ב ל כבד .מ א ו ת מ ש פ ח ו ת מ ב ו ק ר ס ט ו מ ע ר י ־ ה ש ד ה ג פ ג ע ו באסון ה כ ב ד .ב ה י ו ו ד ע אנחנו — אנשי האסון, בבית־הכגסת הכנסת השגים א.ל. מתכנסים המפגש ש ל ה ר ב י מ ב ו ה ו ש .ה ר ב י היה מ ק ו ר ב ל ח ו ג י ה פ ו ע ל ־ ה מ ז ר ח י .ב י ת ־ שלו א ש ר כמקום זיסו. תנועות־הנוער, לאסיפת־אבל. גערך זיפו ברחוב מפגש אולמן, לפעילים — מגהיג בלבו של הציוניים. קשוח, בעל הרובע באסיפת אמוגה היהודי, האבל לוהטת שימש במשך כל ראש הדוברים הוא בציוגות ובעליה קוגן א ח ק י נ ח ו ,ק י נ ח כולגו .א י ש י ח ג ם ה ו א ה י ה ב א ב ל .ר ק ןמן ק צ ר ל פ ג י כ ן ג מ ס ר לו ש ב נ ו תיאודור ,צ ע י ר מ ו כ ש ר בחקר ביותר ובעל עתיד מזהיר ) ש ע ס ק בין ה ג ג ב והגיש ל ח י י ם ויצמן ת ז כ י ר י ם ע ל ח ש י ב ו ת ו ש ל ה ג ג ב הישוב בארץ־ישראל( גפל כ ק צ י ן אויריה בריטי בעת הפצצת השאר לעתידו של ברלין. באזכרה א צ ל ה ר ב י מ ב ו ה ו ש ר א י ת י כ י צ ד ק ו ל ו נ ח ג ק מ ד מ ע ו ת ועיגיו ז ו ל ג ו ת ד מ ע ו ת .ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ראיתי ס י מ נ י ה ת מ ו ט ט ו ת ש ל א ד ם קשוח זה. מספר ש ב ו ע ו ת ק ו ד ם ל כ ן ג ו כ ח ת י ב פ ג י ש ה ב ב י ת ו ש ל זיסו ,כ א ש ר ה צ נ ח ן שייקה ט ר כ ס נ ב ר ג )דן( מ ס ר ל ו ר ש מ י ת ע ל ג פ י ל ת בגו .זיסו י ש ב ל ד מכתבתו. אף ש ר י ר ל א זע ע ל פניו .ש י י ק ה מ ס ר ל ו א ת ה ב ש ו ר ה המרה .ל ש מ ע הדיעה זיסו ב י ק ש ס ל י ח ה ו י צ א א ת ה ח ד ר ל מ ס פ ר ד ק ו ת ,ו א ח ר כ ך חזר ל ה מ ש י ך ב ש י ח ה כאילו כלום לא קרה .ה פ ע ם הוא בכה ויחד איתו כולנו. ג ם אני ה ש מ ע ת י ד ב ר י ־ ה ם פ ד .הייתי ב ק ו נ ס ט נ צ ה ב ש ע ת ה ה פ ל ג ה ש ל ה א נ י ו ת . ר א י ת י כ י צ ד ה ע ו ל י ם ה צ ע י ר י ם ,ב י ג י ה ם פ ל י ט י ם מ פ ו ל י ן והוגגריה ,ח ב ר י ת נ ו ע ת ־ הנוער ,עריקים ש ב ר ח ו מ מ ח נ ו ת ־ ע ב ו ד ה ,ע ל ו עליזים ע ל סיפוני ה א נ י ו ת ו ה מ ת י ג ו להפלגה. 26 אחרים שיחדו את ראש־המשטרה ואת משמר־הגבול ועלו אף הם ל ל א ת ע ו ד ו ת .א י ש ל א ידע ש ה ו א מ ש ח ק לאניות ״בולבול״ חבורה בגורלו. על שהיתה ו״מורינו״ ע ל ו ע ל ״ מ פ ק ו ד ה ״ כדי ל ה י ו ת י ח ד ע ם ח ב ר י ה ם ,ו ח ב ו ר ה מ״מפקורה״ ירדו הסתובבתי לא והצטרפו לחבורה אניד. על במשך אחרת, בנמל ,ראיתי א ת הפעולה ,את ההתלהבות, מיממה למעלה א ת התקוה. ר ח ו ק מ א ת נ ו ש כ ב ו ה ר ו ג י ם ו פ צ ו ע י ם גרמניים .זו היתד. גםיגתם שעת מ ס ב ס ס ו פ ו ל .היה זה מ ח ז ה ב ל ת י נ ש כ ח .ב צ ד א ח ד ע ו מ ד ו ת ש ל ו ש א נ י ו ת ג ד ו ש ו ת ביהודים ,ה מ פ ל י ג ו ת ל ע ב ר "ארץ האויב״ ,ו ב מ ר ח ק ע ש ר ו ת מ ט ר י ם ס פ ו ר י ם ,ש ו כ ב י ם ב ר ח ו ב ע ל ש מ י כ ו ת ו א ל ו נ ק ו ת ,מ א ו ת ג ר מ נ י ם נאנחים ,צ ו ר ח י ם ו צ ו ע ק י ם ב ה מ ת י ג ם אולם לניתוח. של הנוסעים הפך הנמל ענק. לחדר־ניתוחים רופאים עשרות ב מ ד י ם עושים א ת מ ל א כ ת ם על ש ו ל ח נ ו ת נ י ת ו ח מ א ו ל ת ר י ם .ו א י ל ו ל מ ט ה ב ר ח ו ב ו ת מ ת י ם ה פ צ ו ע י ם קשה ,פ ג ו ע י כדורי ד ו ם ־ ד ו ם ,עוד ב ט ר ם ש ה ש ר ו ת ה ר פ ו א י ה ס פ י ק לטפל בהם. אני ואילו באיסוף עסוק מדי התעודות תעודות המעפילים. לאחר אלו ע י ב ו ד וזיוף ,ת ה י י נ ה ט ו ב ו ת ל פ ל י ט י ם עריקים ,בורחים ח ס ר י ־ ת ע ו ד ו ת — ה ז ק ו ק י ם חדשה בבוקרסט. לזהות באוירה שלושה בסך־הכל רק א פ ו ק ל י פ ט י ת זו מ פ ל י ג ו ת ה ס פ י נ ו ת ל ע ב ר א י ס ט נ ב ו ל . ש ב ו ע ו ת ח ל פ ו מ א ז ה ה פ י כ ה ב ר ו מ נ י ה .איש איגו מ ע ל ה ע ל ה ד ע ת ש ק ץ כ ה ק ר ו ב ,כ פ י ש א י ש איגו מ ס ו ג ל המלחמה להעלות על שמלאך־המוות הדעת צמוד ל א ח ת משלוש האגיות ומכין את סופה. ה ל ח ץ ה נ פ ש י היה עצום .ה ו ר י ם ר צ ו ל ד ע ת מ ה ע ל ה ב ג ו ר ל ילדיהם .ש מ ו ע ו ת ר ד פ ו ש מ ו ע ו ת .ל פ י ש מ ו ע ה א ח ת ,א ג ש י ״ מ ק פ ו ר ה ״ ה ו ג ל ו ל א י בודד .ש מ ו ע ה ז א ת ת ק ו ו ת שיום י ב ו א ו ה ם ישוחררו .ל ב ל ב ו ל ו ל א י ־ ה ו ו ד א ו ת ג ר מ ה ה ע ו ב ד ה , עוררה שאגשים שהיו ידועים כ מ י ש ה פ ל י ג ו ע ל ״ מ פ ק ו ד ה ״ — היו ב ח י י ם ,ו ל ע ו מ ת ם א ת ר י ם שהפליגו סיפון לכאורה על שתי הספיגות האחרות, מהם ל א הגיע סימן כל חיים .מ ק ר י ם א ל ה נ ו ל ד ו ,כ א מ ו ר ,כ ת ו צ א ה מ א י ־ ה ס ד ר ב ק ו נ ס ט נ צ ה ע ר ב ה ה פ ל ג ה , ת מ ו ר ת ש ו ח ד א נ ש י ם ע ב ר ו מ א נ י ה לאגיה ,מ י ב ג ל ל ר ד י פ ה א ח ר י נ ו ח י ו ת כאשר מדומה ,א ח ר י ם כדי ל ה י ו ת ע ם ק ר ו ב י ם ,ידידים ו ח ב ר י ם . באותם ימים קשים הגבירו הצנחגים הישראלים א ת פעילות ההדרכה והמגע שלהם מ ב ד ועצוב .מפיהם ע ם ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר .מ צ ב ו של ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו ג י ״ ה י ה ש ל שייקה ד ן ו ש ל מ נ ו ב ן ־ א ל י ע ז ר נ ד ע ל נ ו ש א ב א ב ר ד י צ ׳ ב נ מ צ א ב ד ר ך ל ר ו מ נ י ה וכי יגיע לפעול כדי בשורות ״הנוער־הציוני״. המתנו לו עינים. בכליון לא ה ב י נ ו נ ו א ת ס י ב ת האיחור .א ב ל חכיגו וקיוויגו שהוא יגיע ב ק ר ו ב . גאים היינו כך על שחבר, אשר ממנו נפרדנו רק ב ־ ,1941 חוזר אלינו כארצישראלי. והיה ב כ ך ג ם מ ש ו ם ש א י פ ה לשומון .״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ היתד .א ו ל י תנועת־הנוער כמותי הגדולה ביותר והמאורגנת ביותר .היה ל נ ו ריכוז חשוב, ואיכותי, ב ב ו ק ר ס ט .היו ל נ ו ב ס י ס י ם ב כ ל ע ר י ־ ה ש ד ה ,ב ג י ט ו צ׳רנוביץ ,ב ט ר נ ס ־ ניסטריה; י ש ב ב ת ו כ נ ו ר י כ ו ז גדול ש ל ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו ג י ״ ו ״ ע ק י ב א ״ מ פ ו ל י ן ומהונגריה. פיתחנו פעילות שליח שדריך אותנו ויביא לשורותינו של חינוכית והסברתית ענפה. את אוירת זקוקים לסמכותו ארץ־ישראל. והנה יש היינו שליח לגורדוניה ,לדרור־הבונים ,להשומר־הצעיר ,ואילו איש הקשר שלנו ,א ב א ברדיציב, משתהה בדרך. 27 ה ע ר כ נ ו א ת י י ו ז מ ת ה ש ל ה מ ש ל ח ת הא״י ,כ א ש ר ה צ י ע ו ל נ ו ש ע ד בואו. לכן של א ב א יהיה ל נ ו מ ק ש ר צנחן .ה ו א אם ה ק ש ר איתו, ח ב ר גורדוניה .א ב ל א מ נ ם .ל א י היה נוכחותו חבר בישיבות ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ,כי תוסיף ה ה נ ה ג ה שלנו, מ י מ ד ח ש ו ב שהיה ח ס ר לנו .ו כ ך נ ו צ ר ה ק ש ר ה ה ד ו ק ב י נ י ג ו ל ב י ן ב ר ו ך ק מ י נ ק ר )קמין( ש ה ג י ע אף ה ו א ע ם ה ק ב ו צ ה ה ר א ש ו נ ה ש ל ה צ נ ח נ י ם . בינתיים דרומה, התקדם הצבא־האדום במהירות .בשבוע השני של אוגוסט במרוצם כ ב ר היו ה ר ו ס י ם ב ש ע ר י יאסי. ב ב ו ק ר ס ט היו ל נ ו בוגקרים .ח ב ר ג ו ב ר ל ש י ב ר דיל ה י ה מ פ ק ד .ה ה ג נ ה ,א ש ר ה ו ט ל ה ת פ ק י ד ל א ר ג ן א ת ה ה ג נ ה ע ל היהודים .ג ם ל י א ו ר ו ז נ ש ט ו ק עליה ז״ל( ורדי )מקיבת מילא ה ד ר כ ת י מרכזי. תפקיד שמילוביץ, נלו אהרון כיום )אריה שמואלי נ י צ נ י ם ( היה א ח ר א י ל ס ל י ק י ם ש ל ה נ ש ק ו ל א מ ו נ י ם ב נ ש ק . ה פ ל י ט י ם מ ה ו נ ג ר י ה ,ב ר א ש ו ת ו ש ל ה ח ב ר ב ו ר ש ו ד י ) כ י ו ם ב ר ו ש ( ,היו מ ר ו כ ז י ם ו נ ה נ ו מ א ר ג ו ן פנימי .ה ו א הדין ל ג ב י ק ב ו צ ה ש ל פ ל י ט י ג א ל י צ י ה ה מ ז ר ת י ת ש ה ג י ע ו מדניאפרוטרובסק, סוסנובת־בנדין צ׳רנובת, דרך מפוזרים והיו בדירות פרטיות. גם קבוצת ) נ א ש ה גרופה( ה ס ת ג ר ה ב ת ו ך ע צ מ ה .ה ם השיגו ת ע ו ד ו ת ,א כ ל ו ב ק נ ט י נ ה ש ל פ ל י ט י פולין ,וחיכו ב ח ו ס ר ס ב ל נ ו ת ל ה ז ד מ נ ו ת ה ר א ש ו נ ה כדי ל ע ל ו ת . א ח ר י ם היו מ פ ו ז ר י ם ב ד י ר ו ת ק ט נ ו ת ,ש נ י י ם ־ ש ל ו ש ה ביחד .מ ה ה פ צ צ ו ת היו ל נ ו ג ם ק ר ב נ ו ת .פ צ צ ה ש ג פ ל ה ב א ז ו ר מ ג ו ר י ם ה ר ג ה אז ש ת י י ם מ ה ח ב ר ו ת ש ל נ ו .גם זה ל א למוראל ולשלוות־הנפש. הוסיף ה ב ע י ה ה מ ר כ ז י ת ש ה ט ר י ד ה א ו ת נ ו אז ה י ת ה •! -מ ה י ק ר ה כ א ש ר ה צ ב א ה א ד ו ס ו ה ג ר מ נ י ם ייסוגו .ה א ם ה ם י א ר ג נ ו פ ו ג ר ו ם ו י ט ה ר ו א ת ב ו ק ר ס ט ו מ ק ו מ ו ת יתקרב א ח ר י ם מ י ה ו ד י ם י ב מ ק ר ה זה כ י צ ד ע ל י נ ו ל ה ג י ב ,מ ה ל ע ש ו ת כ ד י ל ה ת ג ו נ ן ו ל ה י ג צ ל י ההוראות מה לעודד שניתן לחברים מערי מכסימום של פעילים לבוא היו השדה? שהיו כאלה ל ב ו ק ר ס ט ו ל ה ת ר כ ז כאן. סבורים שעלינו כאן פ ע ל הארגון ש ל נ ו ב צ ו ר ה ה ט ו ב ה ביותר .העיר ה ג ד ו ל ה ג ם ס י פ ק ה א פ ש ר ו י ו ת מ צ ו י ג ו ת ל ה ס ת ת ר ולהימלט. הגבול ידעגו ש ה מ ב ח ן יהיה מ ב ח ן ש ל .י מ י ם :או א פ י ל ו ש ל שעות .זה יהיה בין חיים ל מ ו ו ת .י ש ב נ ו א פ ו א ה פ ע ו ל ה שלגו•. כך בדיונים ממושכים לקבוע כדי את קו־ • • א י ר ע ש ב ע ר ב ו ש ל ה ־ 2 2ב א ו ק ט ו ב ר ג פ ג ש נ ו ב ד ל ש י ב ר ז״ל ,ו י ב ד ל ״ א ח נ ה פ ל ר מ ן ו א נ י ע ם ב ר ו ך קמין .נ פ ג ש נ ו ב ד י ר ת נ ו ה מ ח ת ר ת י ת אשר• ב ר ח ו ב ש ר ב ן ו1ךה .ש כ ר נ ו א ת ה ד י ר ה מ מ ה נ ד ס ר ו מ נ י ב ש ם ש ר ב נ ס ק ו ש ה ע ד י ף ל ב ר ו ח מ ב ו ק ר ס ט . בקרבת בזמן המקום, בבית־ספר ה ה פ צ צ ו ת ע ל ידי לשעבר מצוי היה האנטי־אוירית של מחנה־שבויים הגרמנים לטייסים שהופלו והרומנים. י ש ב נ ו ב ד י ר ה ושוחחנו .היה ל נ ו ג ם מ כ ש י ר רדיו .ע ל ה י ה ו ד י ם ח ל אז איסור מ כ ש י ר רדיו, להחזיק להרשות איל אנחנו הרי היינו המהנדס ל ע צ מ נ ו ל ה ח ז י ק ברדיו ,ולהאזין ל ח ד ש ו ת ו ל ד ע ת א ת ה מ ת ר ח ש .העיר בסלון ע ל כ ו ס תה .הרדיו כבר ה י ת ה שרוייה" ב ח ו ש ד מ ח מ ת ה ה א פ ל ה .י ש ב נ ו היה בוקרסט :רצינו לשמוע פ ת ו ח ומכוון ל ת ח נ ת השידור בקרוב 28 שרבנסקו, ולכן יכולנו הרגיל. בקול דרמטי פנה הקריין את למאזינים: נמסור הודעה חשובה ביותר לאזרחי המדינה. החדשות. הישארו ההודעה פתאום נפסק ל י ד המקלטים, ה ק צ ר ה • הכניסה אותנו ל מ ת ח עצום .ניסינו ל נ ח ש מ ה מ ס ת ת ר מ א ח ו ר י ה .היה ב ד ו ר ש ק ר ה מ ש ה ו חשוב ב ז י ר ה המדינית .א ב ל ל א ה ע ל י נ ו ע ל ה ד ע ת א ת מ ה ש א י ר ע ב א מ ת .כ ך ח ז ר ה ה ה ו ד ע ה מדי פעם .בין ה ו ד ע ה ל ה ו ד ע ה ה ו ש מ ע ו מ נ ג י נ ו ת פטריוטיות .ה ע צ ב י ם שלנו היו מ ת ו ח י ם עד כדי חצר ה ת פ ק ע ו ת ,ע ד שהקריין מ ס ר הודעה רשמית בשם המלך. ב ה ו ד ע ה נ א מ ר ש ב ש ע ה ק ש ה זו הבין ה מ ל ך שיש ר ק ד ר ך א ח ת כדי ל ה צ י ל את המדינה את מ צ ב ־ ה מ ל ח מ ה עם ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת .ר ו מ נ י ה ה ס כ י מ ה ל ה פ ס ק ת ־ ה א ש כפי ש ה ו צ ע ה על מקטסטרופה, ד י ברית־המועצות, והיא לבטל את עם הברית ולהפסיק מדינות־הציר בריטניה־הגדולה וארצות־הברית. י ש ב ג ו המומים. י ד ע נ ו ש ה ר ג ע הוא גדול והיסטורי .כ א ש ר ה ת ג ב ר נ ו על ה ה ל ם ק מ ת י מ ה ש ו ל ח ן ל ר ק ו ד כמטורף. והתחלתי חלפו אבל ד ק ו ת ס פ ו ר ו ת ע ד ש ח ז ר ה א ל י שלוותי .ה ר ג ע היה גדול .חיכינו לו, העלינו לא הדעת על יתרחש שהוא כפי בצורה בצורה שהתרחש, כה ב ל ת י צפויה. בו במקום סיכמנו מספר בדבר קווי־פעולה. החלטנו כדי לצאת להיפגש מ י ד ע ם א .ל .זיסו ועוזריו ו ל ק ב ו ע קווי פ ע ו ל ה .ב ר ל ז״ל ק י ב ל ע ל ע צ מ ו ל ה ז ע י ק א ת ה ח ב ר י ם ,כדי שייכנסו ל ע מ ד ו ת י ה ם ב ר ו ב ע היהודי ב ד י ר ו ת ה ש ו נ ו ת שיועדו ל כ ך . ב ר ו ד קמין יצא כדי ל ה י פ ג ש ע ם ה צ נ ח נ י ם שהיוו יחד א ת ה מ ש ל ח ת ה א ר צ י ש ר א ל י ת . ל ת ו ך העיר שהיתר .שרויה ירדנו שם המלך התרחשה, בשעות ב ח ו ש ך .ד י ר ת נ ו היתד .ר ח ו ק ה ל מ ד י מארמון שהביאה לתפנית אחר־הצהרים ובערב, הדרמה ההיסטורית. אותה שבוע שעה ל א ד ע נ ו עדיין פ ר ס י ם ר ב י ם :גם ל א ש ל ה פ צ צ ו ת גרמניות, אי־בטחון: סבל, לא דענו ד ע נ ו שצפוי ל נ ו ע ו ד שכעבור ש ב ו ע יגיע ל ב ו ק ר ס ט ה צ ב א ־ ה א ד ו ם ב פ י ק ד ם של ה מ ר ש ל י ם מ ל י נ ו ב ס ק י וטולבוחין ,וכי ב ע ק ב ו תתחיל המהפכה הקומוניסטית ברומניה. תיהם בלילה הסכנה זה שבין ה ־ 2 3ל ־ 2 4ל א ו ג ו ס ט שריחפה מעל לראשם של הנוער־הציוני, שרדי י ה ד ו ת רומניה. התנועה הציונית המחתרתית, תנועות־הנוער, 1944 ניצלו המוני הפליטים ,ה ה מ ו נ י ם שהיו ב מ ח נ ו ת הריכוז ש ב ש ל י ט ת ה ר ו ־ מ נ י ם — ס כ נ ה זו ח ל פ ה פ ת א ו ם . באותו לילה ד ע נ ו רק שמחה ואושר .ס י ו ט ה ה ש מ ד ה ,הגירוש, הרציחות, ס י ו ט זה חלף .ה ש מ ח ה ו ה א ו ש ר היו כ ה גדולים ,כ ה עמוקים ,ש א פ י ל ו ל א נ י ח ש נ ו את ה ס כ נ ו ת ה ח ד ש ו ת ה א ו ר ב ו ת לנו. 29 חנה שלומי פחדים ותקוות בגמר המלחמה מוקדש החל מסוף אפריל מיקי לאחותי 1945שהינו ,ק ב ו צ ת א ס י ר ו ת ש ל אושויץ ,ב מ ח נ ה ש ע ל יד נ ו י ש ט א ט ־ ג ל ב ה ,ל א ה ר ח ק מ ל ו ד ב י ק ס ה א פ ן ,ב צ פ ו ן ־ מ ע ר ב גרמניה .היתד ,ז א ת ק ב ו צ ה ש ל פולגיות ,ל ת ו כ ן ה ת ג ל ג ל ת י ב ע ת מ א ס ר מ ק ר י ב ק ר א ק ו ב ו ב ק ר ב ן ש ה י ת י באושויץ. היתה זאת בתום ה מ ס ע הידוע ,ל א ח ר ש ה ג ר מ נ י ם פ י נ ו א ו ת נ ו ,י ח ד ע ם כ ל אסירי אושויץ, ב־19 התחנה האחרונה אחרי שלנו רום־רוזן וראווגסבריק, לשם הגענו בינואר .ב צ ר י פ י ם ב ה ם ג ר נ ו ל א היה כ ל ריהוט ,פ ר ט ל מ ז ר ו נ י ם ו ש מ י כ ו ת באימת ירודה .בימים ה ר א ש ו נ י ם ש ל סוהרות: ש ה ו ת נ ו כאן עוז־ היה עלינו פ י ק ו ח של ל א יצאנו ל ע ב ו ד ה כ ל ש ה י ומםדרי־הבוקר התקיימו באוירה של דכאון ב ר ו ר ב ק ר ב ה ג ר מ נ י ם ש ש מ ר ו ע ל י נ ו .ה מ ח נ ה ש כ ן ב ת ו ך יער ד ל י ל ש ל ע צ י ל י ב נ ה צ ע י ר י ם ש נ ש ת ל ו כ א ן ב ס ד ר מ ו פ ת י .ב ח ו ד ש מ א י ה ם היו עדיין ב ל י עלווה ,א ך עם ס י מ נ י ל ב ל ו ב ר א ש ו נ י ם ש ל נ י צ נ י ע ל י ם ,ש ו ר ה של נ ק ו ד ו ת י ר ו ק ו ת ע ל כ ל כל ענף. חלקת המחנה היתד ,מ ג ו ד ר ת ב ר ש ת ותייל ד ו ק ר נ י ל א צפוף מ ע ל י ה . בין ח ל ק י ה מ ח נ ה השונים א פ ש ר היה ,ל ע ת י ם ,ל ש ו ח ח עם מ כ ר ו ת :א ס י ר ו ת היו מעבירות אינפורמציה לחברותיהן, משמרות החיילים הגרמניים שהיו מורכבים מ מ ב ו ג ר י ם ,ל א ה ר א ו כ ל ד ר י כ ו ת ב מ י ל ו י ת פ ק י ד ם .א ת ה א ו כ ל ה ח ם בצהרים ,ק צ ת ח ם ודליל ,היו מ ב י א י ם מ א י ז ה מרק ח י ל ק ו אותו ,ו ב ל י ל ה י ד ב ר בעצמן ש ה ו א מ ט ב ח של מ ח נ ה מרכזי. ביניהן האסירות נ ו צ ר ה איזו מ ש מ ע ת פנימית. בקרב כ ו ל נ ו ה ו ר ג ש ה הציפיה ל ע ו מ ד ל ה ת ר ח ש ב ק ר ו ב . זכורני ,ש ל א ש מ ע נ ו ע ל כ ל נ י ס י ו ן ש ל ב ר י ח ה מ ה מ ח נ ה ב א ו ת ם הימים ,כ י ב ר ו ר היה ל כ ל שסיום ה מ ל ח מ ה ע ו מ ד כ ב ר מ א ח ו ר י השער .ר ו ב ה נ ש י ם ש ה י י ת י א ת ן ב מ ח נ ה אחד ,היו א ס י ר ו ת פ ו ל י ט י ו ת ,א ש ר ב ע ל י ה ן ובניהן היו ק ש ו ר י ם ב פ ו ל י ן במחתרת .1939 של ״ א ר מ י ה ־ ק ר א י ו ב ה ״ ,או ש ע ז ב ו א ת פולין ע ם ה צ ב א ה פ ו ל נ י ב ש נ ת ע ל ה י ח ס ש ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ל מ ג ז ר זה ש ל האוכלוסיה ה פ ו ל נ י ת ,ס ר ם נ ו ד ע ו א ז ד ב ר י ם מדאיגים. 30 ב י מ י ם ש ל ר א ש י ת מ א י ה פ ס י ק ו ה מ ט ו ס י ם ל ט ו ס מ ע ל איזור זה .ל פ י ה ש מ ו ע ו ת , ב ת ו ך ש ט ח ש כ ל ל ש ד ה ־ ת ע ו פ ה צ ב א י גדול ,א ש ר פ ו נ ה ב ע ק ב ו ת כ ש ל ו נ ו ת נמצאנו הגרמני. הצבאי בימים לחלק. ה ה ם ל א היה כ ל ס ד ר ־ י ו ם ק ב ו ע ב מ ח נ ה .א ת ה ל ח ם ו ה מ ר ק ה מ ש י כ ו ה ל ח ם היה קר ,ו ל ע ת י ם מ ע ו פ ש .א ת ה י מ י ם ש ל נ ו מ ל א ו ש י ח ו ת ע ל ה ע ב ר ו ע ל ה ע ת י ד .ה ש ת ד ל נ ו ל ק ב ו ע ,ל פ י ה ד ר כ י ם ש ב ה ם ה ג ע נ ו לכאן ,א ת מ ק ו ם הימצאנו. ח ד ש ו ת מ ה ר ד י ו ל א י כ ו ל נ ו ל ק ב ל ,הואיל ו א ף א ח ת מ א ת נ ו ל א י צ א ה מ ח ת ל מ ח נ ה , לא ל ע ב ו ד ה ו ל א ל מ ר פ א ה .ה ר ב ה ש י ח ו ת בין ת ו ש ב ו ת ה מ ח נ ה היו ע ל מ ת כ ו נ י ם לחגים ולאירועים משפחתיים לבישול החפשי לבני הקרוב .כל משפחתה אחת מאתנו, אשר בעת ב ע ב ר ; כמובן ,תור בשיחה הוצאתנו אישית מאושות, עם השלכות על חברה בינואר קרובה ,1945 נפסק העתיד לה ,ד א ג ה כל קשר מ כ ת ב י ם א י ת ם ; ב א ו ש ו ת היו ה ח ב ר ו ת שלי ,ב ת ו ר ל א ־ י ה ו ד י ו ת ,י כ ו ל ו ת ל ק ב ל ח ב י ל ו ת ו מ כ ת ב י ם מ ה ב י ת .ע ד יום ה ש ח ר ו ר — ו ג ם ל א ח ר מכן ,ל א ידעתי ,אם ה י ת ה ע ו ד ח ת מ מ נ י ב ח ל ק זה של ה מ ח נ ה .י כ ו ל נ ו ל צ א ת מ ה צ ר י פ י ם ו ל ע מ ו ד ב פ ת ח ם , יהודיה או מ ס פ ר צ ע ד י ם ל פ ג י ה ם .ל א זכור ל י א ם ירדו ג ש מ י ם ב י מ י ם אלה ,א ב ל עדיין היה ק ר מ א ו ד ,ו ה ב ג ד י ם ה ד ל י ם ש ל נ ו ל א ה ג נ ו ע ל י נ ו מ פ נ י ה ק ו ר של מאי .הייתי מהצריף ,נ ע מ ד ת כשהידים מכונסות יוצאת ב ת ו ך ש ר ו ו ל י ה ח ו ל צ ה ש ל אושויץ, מביטה בשמים ומתירה ל ל ב לאחל לעצמו ,שאולי בכל זאת אחותי הצעירה ממני ע ד י י ן מ ח כ ה ל י ב ק ר ק ו ב ,וכן ש א ז כ ה ל ר א ו ת ג ם א ת א ח ו ת י ו א ח י ה נ מ צ א י ם ב א ר ץ ־ ה מ ח ש ב ו ת ו ה ת ק ו ו ת זרמו מ ע צ מ ן ; הן ל א היו מ ב ו ק ר ו ת ; הן ג ם ל א היו ישראל. מ ו ד ר כ ו ת .ה ש מ י ם היו בהירים ,א ב ל ל א ה כ ח ו ל ש ל ט ב ה ם ,א ל א ה צ ב ע מ ע ו ר ב בין כ ח ו ל ל א פ ו ר .פ ע ם ע ב ר ב ה ם ב י ע ף מ ס ו ס ק ט ן ופיזר ד פ י נייר ר ב י ם .א ח ד י ם מ ה ם נ פ ל ו ע ל ה ש ט ח ש ב ו שהינו .היו א ל ה כ ר ת י ם ש ל מ ח ת ר ת ג ר מ נ י ת .נ א צ י ת ,ש ק ר א ו ה ג ר מ נ י ת ל ש מ ו ר ע ל א מ ו נ ת ם ב ר ו ח ג ר מ נ י ה ה ע ת י ק ה וההירואית. לאוכלוסיה בשבעה ל מ א י ג ע ל מ ה גם ה ש מ י ר ה ה ג ר מ נ י ת ה ד ל ה .נ מ צ א נ ו ב מ ח נ ה ש ש ע ר י ו היו ג ע ו ל י ם ,ו א ף א ח ד ל א ש מ ר עלינו. למחרת היום ,הגיעו א ל י ג ו ק ו ל ו ת מ ן ה מ ח ג ו ת ב ס ב י ב ה .ה ר ח ש ה ק ט ן ה ל ך ו ג ד ל ל מ ה ו מ ה ב ל ת י ברורה .ה ת ח ל נ ו ל ה ת י י ע ץ ב י נ י נ ו ע ל ה צ ע ד י ם ש ע ל י ג ו ל ע ש ו ת , אם א מ ג ם ש ע ת ה ש ח ר ו ר הגיעה .ה ס ת ו ב ב נ ו ,ד י ב ר נ ו ,א ר ו נ ו ח ב י ל ו ת מ ן ה ד ב ר י ם שהיו ל נ ו — ו ל פ ג י ש ה ג ע נ ו ל מ ס ק נ ה כ ל שהיא ,ג פ ת ח ו ש ע ר י ה מ ח נ ה המעטים ו ח י י ל י ם צ ר פ ת י י ם ו מ ס פ ר ק צ י נ י ם ביניהם ,ה ו פ י ע ו ב פ ת ח ם .ל א ז כ ו ר לי ,א ם מ י ש ה ו מ ה ם ע ב ר א ת השער .ה ק פ נ ו אותם ,ואני ז ו כ ר ת א ת פ נ י ה ם ה מ פ ו ח ד ו ת ,ש ס ק ר נ ו ת , ו פ ח ד היו מ ע ו ר ב י ם בהן .ה ם ר א ו ל פ נ י ה ם ״ ע ד ר ״ נ ש י ם חמלה ב ג י ל י ם שונים, כ ח ו ש ו ת ע ד ל א י ב ו ד ק ל ס ת ר ה פ נ י ם האישי .ה צ ר פ ת י ם ח ל ק ו ס י ג ר י ו ת ל מ י ש ר צ ה ל ק ח ת אותן ,ו ל א ש ה א ח ת ש ע מ ד ה ר ו ע ד ת ע ל ידם ,מ ס ר א ח ד ה ח י ל י ם א ת מ ע ל ו . כל לאן מ ה ש א מ ר ו ל נ ו ה ח י ל י ם ה צ ר פ ת י י ם היה ,ש ה מ ל ח מ ה גגמרה .ל ש א ל ת נ ו : עלינו ללכת? א מ ר ו ל נ ו :״לאן ש א ת ן ר ו צ ו ת . ה מ ל ח מ ה נ ג מ ר ה — ואוזפ אנשימ חפשייפ״. אינני ז ו כ ר ת מ ה ש ח ש ב ת י ב א ו ת ו ר ג ע ו ב א ו ת ו יום .אינני ג ם ב ט ו ח ה ,א ם היתה לי אלף תשע מ א ו ת ארבעים וחמש .אני חושבת ,שהיה בינינו יותר בכי מצהלה ויותר תחושה ברורה ,מ ה ק ו ר ה כאן ב א ו ת ו יום ש ל השמונה במאי, 31 ח ר ד ה ו ע צ ב ,מ א ש ר ב ט ח ו ן ב כ ו ח נ ו ל ש א ת א ת גודל ה ת ח ו ש ה הבדידות שנשארנו בחיים. ה י ת ה פ ת א ו ם כ ל ־ כ ך ר ב ה ,כ ל ־ כ ך ל ל א נשוא ,ש ל א היתד ,נ י ת נ ת כ ל ל לביטוי .ע ם ה ת ו כ ן היהודי שבי ,ל א י כ ו ל ת י עדיין ל ה ת ח ל ק ג ם ע ם ש ת י ח ב ר ו ת י •למחנה ב מ ש ך ש נ ת י י ם ,ש ה י ו נ ו צ ר י ו ת .עדיין ל א ה ע ז ת י ל ג ל ו ת א ת סודי. כאילו התחילה מעצמה ה נ ה י ר ה ש ל אלפי מ ש ו ח ר ר י ם מ כ ל המחנות שהיו ב ס ב י ב ה — לכיוון אחד .ה ת ב ר ר ,ש ה ו ל כ י ם לכיוון העיירה נ ו י ש ט א ט ־ ג ל ב ה ,ע י י ר ה גדולה ,ע ם מ ר כ ז מ ס ו ד ר ש ל ש ו ק מ ר ו ב ע ש ס ב י ב ו ע מ ד ו ב ת י ם לא קומות בני ׳אחדות ,ו ה ל א ה מ ה מ ר כ ז — ר ח ו ב ו ת מ ס ו ד ר י ם ונקיים .ה י ה נ ר א ה כ א י ל ו ר ק א ס י ר י ם מ ש ו ח ר ר י ם ה ת ר ו צ צ ו ב ה ב א ו ת ו ז מ ן ; ואולי כ ל ה ע ו ל ם ה ו א מ ל א ע ת ה ר ק א ו ת ם י ל א צבא ,ל א מ ש ט ר ה ו ל א ס ת ם א נ ש י ם ,א ל א ר ק ה מ ו נ י אסירים ,ה מ ו נ י ז ׳ א ק ט י ם מ פ ו ס פ ס י ם .ת ו ך מ ס פ ר ד ק ו ת ה ח ל ה ביזה ב ל ת י מ ר ו ס נ ת .פ ת א ו ם נ פ ר צ ו כ ל ה ח נ ו י ו ת יוכן כ ל ה ב ת י ם .ה א נ ש י ם ה ת ח ל ק ו ב כ ל מ ה ש מ צ א ו ת ח ת ידם .ה ם א כ ל ו ו ש ת ו , ה ח ל פ ת ב ג ד י ם ו מ ד י ד ה ש ל ח ל ק י ל ב ו ש שונים ,ר ק ל ש ם ה ת ע נ ו ג תוך ואולי תענוג היה זה ל א ו ד ו ו ק א א ל א ביטוי של לבולמוס פעילות שבדבר. שהשתלט ע ל י ה ם ע ם ה ש ח ר ו ר .כ ו ל ם כאילו .א י ב ד ו א ת ה י כ ו ל ת לכוון א ת פ ע ו ל ו ת י ה ם ; כ ו ל ם ל ל — עוז־ ועוד .ת ו ך זמן ק צ ר היתד ,ה ע י ר נ ר א י ת כ מ ו רצו לקחת מכל הבא ק ר נ ב ל א ח ד גדול .ל ק ר א ת ה ע ר ב ,ה ו ד ל ק ו מ ד ו ר ו ת ב כ ל מ ק ו ם ש נ י ת ן היה ל ה ב ע י ר ן והתחילה הזלילה הגדולה והאיומה. נשחטו לסעודתם ב ק ר ו ע ו פ ו ת ,א נ ש י ם ש ת ו א ל כ ו ה ו ל מ כ ל ה ס ו ג י ם והיו מ ו כ נ י ם ל א ר ח א ת כ ל מ י ש ע ב ר ע ל ידם. בליל־השפות שלט בכל. ל א היה מקום ל כ ל ש י ח ה ש ה י א ל י ד א ש ה מ ד ו ר ו ת ה א ל ה .ל ב ו ש י ם ב ב ג ד י ם חמים ,ש ב ע י ם מ א ו כ ל רב ושיכורים ל ר ו ב , על הקיבות המורעבות שלשולים והקאות. נרדמו רבים האנשים על ל המדורות. אבל העומס של המזון ל ש ת י ה הרבה ,נתנו בהם א ת אותותיהם מיד .הופיעו מאלה שהגיעו לשחרור המיוחל, לא ראו את מאור השמש בבוקר שלאחר מכן. הביזה ג מ ש כ ה ג ם ל מ ח ר ת היום ,א ב ל היא כ ב ר היתד ,מ ח ו ש ב ת י ו ת ר .א ג ש י ם חיפשו כ ל י ־ ר כ ב כ ד י ל צ א ת ל ד ר ך ; ה ם ה ת ג ו ד ד ו ב ק ב ו צ ו ת ק ט נ ו ת ,פ ח ו ת או י ו ת ר , ותכננו א ת ה י צ י א ה מ ה מ ק ו ם הזה ו א ת כיווניה .סיפרו כ ב ר על אנשים שמצאו מ ט מ ו נ י ם ישל מ מ ש .ה ת ר ב ו ה ש י ח ו ת ע ל מ ה שנעשה ב כ ל ג ר מ נ י ש י י מ צ א ב ד ר ך , א ב ל עדיין ל א נ ר א ה כ ז ה ב ס ב י ב ה . לי היה ברור ,ש א נ י ח י י ב ת ל ח ז ו ר לפולין .היתד ,ל י ש ם א ח ו ת צ ע י ר ה ,ש ע ד ס ו ף ד צ מ ב ר 1944ע מ ד ת י א י ת ה ב ק ש ר — והיתד ,ל י ג ם ב ת ־ ד ו ד ה ,ק ר ו ב ה כ א ח ו ת . ל מ ר ו ת ש ה י י ת י ע ד ה ל מ ה ש ה ג ר מ נ י ם היו מ ו כ נ י ם ל ע ש ו ת ליהודים ,ל א ה ע ל י ת י ע ל ד ע ת י ש ח ו ר ב ן ה י ה ד ו ת ה ו א כ ל כ ך יסודי .ב ס ת ר ל ב י ה א מ נ ת י ,כ י א נ י ח ו ז ר ת ל א ר ץ ש ב ה קיים עדיין ע ם ־ י ה ו ד י .מ כ א ן ה ת כ ו ו נ ת י ל צ א ת ,אחרי־כן ,ל א ר ץ ־ י ש ר א ל . ה ת א ר ג נ ה ק ב ו צ ה ש ל ש ש ה א נ ש י ם :א ר ב ע גשים מאושויץ ושגי ג ב ר י ם ש ז ה עתה נפגשנו איתם ,כדי עגלה ע ם ס ו ס ; ו ל א היתר! זו מ ש י מ ה קשה .כולנו כ ב ר היינו ל ב ו ש י ם חמים. א ת ב ג ד י אושויץ ל צ א ת מ ז ר ח ה .א ח ד ה ג ב ר י ם השיג ,ל צ ו ר ך א ר ז נ ו — ויצאנו לדרך .נ ס ע נ ו נ ס י ע ה זו, באוטוסטראדה בבגדים רחבת •ידיים — מ ז ר ח ה .ה ע ר י ם ש ע ב ר נ ו אותן היו ר י ק ו ת מ א ד ם .ח ל ק ן ש ר א ו כ ב ר א ת ה ב י ז ה וחלקן ,עדיין לא .ב כ ל ב י ת א פ ש ר ־32 ה ל ל מ צ ו א מזווה מ ס ו ד ר ,מ ל א א ו כ ל ש י מ ו ר י ־ ב ש ר ו ש מ נ י ם שונים. מגוון, כגון בגדים ולבנים וכלים מובחרים .כנראה ,שגם ברגעי צנצנות ריבה, הארונות המנוסה היו מ ל א י ם המבוהלת ,שמרו ה ג ר מ נ י ם ע ל כ ך ש ר כ ו ש ם יהיה מ ס ו ד ר .ל ל ו ן ה ע ד פ נ ו ב כ פ ר י ם .ב מ ש ק י ם הגדולים נשארו ,ל ר ו ב ,י ל ד י ם ו נ ש י ם מ ב ו ג ר ו ת .כאן מ צ א נ ו ת מ י ד מ ל א י מ פ ת י ע של אוכל. היינו ל נ י ם ,ב ד ר ך כ ל ל ,מחוץ ל ב ת י ם ,ב א ס מ י ם או מחליפים ברפתות הנקיות ,ועם בוקר א ת ה ס ו ס י ם ש ל נ ו ב מ ק ו מ י י ם שהיו פ ח ו ת עייפים ,ו מ מ ש י כ י ם ב ד ר כ נ ו . הדרכים היו מ ל א ו ת פ ל י ט י ם כמונו .ט ר ם פ ג ש נ ו ב ת ח נ ו ת ל ט י פ ו ל ב א ס י ר י ם מ ש ו ח ר ר י ם . כל קבוצה על הרימה של עגלתה דגל ה ל א ו ם שלה. ב מ פ ג ש י ם היו מחליפים ברכות ומגישים עזרה ב ה ב ע ר ת מדורה ,בבישול — וממשיכים בנסיעה .מרשימות היו במיוחד שבנהרות הספינות אלה הגרמניים צ׳כים או הגדולים, יוגוסלבים. הפליגו שבהן על ל ע ת י ם ,היתד. האסירים דרומה. ל ר ו ב ,היו תזמורת ו מ ד י ע ר ב ב ק ע ה מהן השירה .מ ס י מ נ י ה ד ר ך ב כ ב י ש י ם ידענו ,ש ה מ ר ח ק הספינות גם בינינו ל ב ר ל י ן ה ו ל ך וקטן. ע ד ל פ ג י ש ה ע ם ה צ ב א הסובייטי ,ל א היה ל נ ו כ ל ק ש ר ע ם ש ל ט ו נ ו ת כ ל ש ה ם . הראשונה עם נציג הפגישה הקצין שבשליטתו. שאליו ה צ ב א הזה היתה לשם הגענו הבין, כי עליו קבלת רשות לנוע לנו להוציא מסמך בשטח מתאים. הוא גם ה י ה מ ל א רצון טוב .הוא נ ת ן ל נ ו ל ח ם ו א מ ר לנו ,ש מ כ ל ל ע ל ו ת ע ל כ ל ר כ ב ת ש ת ז ד מ ן ל ג ו ב ד ר ך ; א ב ל נייר ע ם ח ו ת מ ת ה י ס ס ל מ ס ו ר לידינו .מ פ י מ ש ו ח ר ר י ם א ח ר י ם נ ו ד ע ל נ ו ,כ י ה ר ו ס י ם מ ש ו נ י ם ו מ ו ז ר י ם בעגיגי אישורים .מ ה ר מ א ו ד ג ם נ ו ד ע לנו ,כי ל נ ש י ם כ ד א י ל ה י ז ה ר מ פ נ י ה ם . מעתה באים נהגנו והלאה לא לבוא במגע אדמיניסטרטיבי א ח ד י ם מ ה ח י י ל י ם או מ ה ק צ י נ י ם הרוסיים ,אל איתם. ב ע ר ב י ם היו מ ק ו מ ו ת ה ח נ י ה ש ל נ ו והיו ג ם מ צ ט ר פ י ם ל א ר ו ח ת ־ ע ר ב ה מ ב ו ש ל ת ש ל נ ו .מ ע ו ל ם ל א ש ת י נ ו א י ת ם כ ו ס י ת יין או א ל כ ו ה ו ל א ח ר ,א ם נ מ צ א כ ז ה ב ב י ת ש ב ו ה ת ע כ ב נ ו .ה ד ב ר ה י ה מ ס ו כ ן ב י ו ת ר לנשים. כל א ח ר י שהייה קצרה ב ח ב ר ת ם ,היינו ,ל ר ו ב , עוזבות החדר את בתירןץ ש ה ו א ו מ ש א י ר י ם א ו ת ם ע ם ה ג ב ר י ם ב ל ב ד .ל ע ת י ם ,ה ש ת ר ב ב עניין היהודים ה ב נ ת י מהן ,כי ה ר ו ס י ם א י נ ם ״ מ ח ב ב י ם ״ א ו ת נ ו .ח י י ל יהודי א מ ר ל י לשיחות; פ ע ם ,כ י ה י ט ל ר פ ג ע ק ש ה ב י ה ו ד י רוסיה ,כ י ה א ו ק ר א י ג י ם ע ז ר ו ל ג ר מ נ י ם ב ה ש מ ד ת יהודי פ ו ל י ן ויהודי ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת גם יחד ,וכי כיהודי ס ב ל ל א מ ע ט מן ה י ח ס של הצבא עומדת. האדום. צירפתי דבר לדבר וידעתי שהסכנה לחיי בעינה היהודים ל ע ת י ם היו ה ח י י ל י ם מ ס פ ר י ם ע ל ב י ת ם ו ע ל ה ג ע ג ו ע י ם ל ק ר ו ב י ה ם .היתד, ב ס י פ ו ר י ם א ל ה נ י מ ה ש ל י א ו ש ; כ א י ל ו ל א ה א מ י ג ו ש י ח ז ר ו א י ־ פ ע ם ל ב י ת ם .חייל א ח ד ס י פ ר ל נ ו ,כ י א י נ ו כ ו ת ב ב כ ל ל ל מ ש פ ח ת ו ,כי מ כ ת ב מ ג י ע ה ב י ת ה ,ל פ ח ו ת ח צ י ש ג ה ל פ ח ו ת מ י ו ם שיגורו .אמו ת ק ב ל לאחר ותתחלק בה עם שכמתיה ועם קרובי המשפחה; את המכתב ותבכה משמחה והרי קיימת כאן סבירות ר ב ה ,כ י ש ו ל ח ה מ כ ת ב ל א יהיה ב ח י י ם ב א ו ת ו יום .מ ש ו ם כ ך ,ל ב ו א י נ ו נ ו ת ן לו ל כ ת ו ב אליה. הימים נ ע ש ו ח מ י ם י ו ת ר ו א ר ו כ י ם יותר .ר כ ב ו ת א ר ו כ ו ת נ ע ו ב א י ט י ו ת ר ב ה הן ועוד. מזרחה. היו עמוסות מכונות, רהיטים, המרים ארוזים, כלים שונים הן ה ו ב י ל ו כ ל מ ה ש ה י ה א פ ש ר ל ה ו צ י א מ ג ר מ נ י ה ו ל ה ע ב י ר ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת .כך, למשל ,ראינו פ ע ם ר כ ב ת א ח ת שהובילה רבבות מכונות־תפירה .פ ע ם נסענו בכביש 33 ו ל צ ד ו ה ו ב י ל ח י י ל ר ו ס י ב ו ד ד שיירה של פ ר ו ת מ ז ר ח ה .היה לו ,כ נ ר א ה ,נ ו ח י ו ת ר יחף לצעוד ש ב ש ד ה בו בעשב התנהלה על השיירה שלו. האחת כתפו נשא ר ו ב ה ע ם כ ד ו ן ל מ ט ה ו ע ל ה כ ת ף ה ש נ י ה היו ת ל ו י י ם מ ג פ י ו .ב י ק ש נ ו מ מ נ ו ר ש ו ת ל ח ל ו ב פ ר ה א ח ת כ ד י ל ש ת ו ת ק צ ת ח ל ב טרי .ה ו א ה ת ע כ ב ר ג ע י ם ס פ ו ר י ם ,ה ר ה ר ב ד ב ר ו ע ג ה לגו ,ש א ס ו ר ל ו ל ע צ ו ר א ת העדר ,א ב ל ב ר צ ו ן י ש א י ר ל ג ו פ ר ה א ח ת ו ג ע ש ה ב ה מ ה ש א ג ו רוצים .ה ה צ ט ל ב ו י ו ת של ה ד ר כ י ם ג ע ש ו פ ח ו ת ו פ ח ו ת ת ד י ר ו ת . השיירות של הגוסעים מזרחה ,הלכו והתדלדלו .הגוכחות של ה צ ב א האדום געשתה י ו ת ר מ מ ש י ת .ק ב ו צ ו ת ק ט ג ו ת של חיילים ה ס ת ו ב ב ו ס ב י ב ט ג ק ועל א ח ד או שגיים, י ד ם ח ג ת ה מ ש א י ת א ח ת או שתיים .החיילים ב י ש ל ו מ ש ה ו ע ל מ ד ו ר ו ת ל א גדולות, ל ע ת י ם ,ר ק ה ר ת י ח ו מ י ם ל ת ה .ה ק ב ו צ ו ת ש ל ה ח י י ל י ם היו ר ב ו ת מאוד, ולעתים הן חגו ב ת ו ך ש ט ח בו ה ת ג ו ל ל ו כ ל י ־ מ ל ח מ ה מעתה והלאה, ה ש ת ד ל נ ו ל א ל ה ת ע כ ב ל ל י נ ת לילה .כ א ש ר ב י ק ש ג ו מ ה ח י י ל י ם מזון ,היו ברצון מחלקים הם הרוסים ושרופים. א ת פ ת ם איתנו ועם א ח ר י ם כ מ ו נ ו .ה ע ד פ נ ו , עם זאת ,לא ל ה ת ע כ ב ע ל ד ם ,א ל א ל ק ב ל א ת המזון ו ל א כ ו ל אותו ב נ ס י ע ה ; ה מ ו צ א ש ל ר ב י ם מ ה ם ל א היה מ ר ו ס י ה ה א י ר ו פ י ת . מצב־הרוח לפולין. ולהגיע שמעו ש ל נ ו נ ע ש ה קשה .ג ד ל ה ה ח ר ד ה ש מ א ל א נ צ ל י ח ל צ א ת מ ה א י ז ו ר גם ,כי אין עוד שמעגו בפולין; יהדים בחרדה ר ב ה על רדיפת המחתרת הפולנית על בדרך גפגשנו גם עם אנשים שהשתתפו במדד והפולנים שבחבורה ד י ה צ ב א הסובייטי .פעם בוארשה הפולני ואשר הוגלו ל ג ר מ נ י ה א ח ר י כ ש ל ו נ ו .ע ת ה ה ם ב ד ר ך חזרה ,ע ם ש א ר ה מ ש ו ח ר ר י ם ,ו מ ט ר ת ם — וארשה. ה ג ע נ ו ל ע י ר פ ו ז נ ן א ח ר י ה ־ 2 5במאי .כאן ,יכולגו כ ב ר ל ה ר ג י ש א ת ה מ צ י א ו ת ש ל פ ו ל י ן ב א ו ת ם הימים .ב ת ח נ ת ״ ה צ ל ב האדום״ ה ת ג ו ד ד ו א ג ש י ם ר ב י ם ,ל ש ם ק ב ל ת סיוע, כרטיסי־נסיעות הרחובות המצב בתוך להיאחז וסתם היו מ ל א י ם לשם שהייה בצוותא חוזרים עם א נ ש י ם שחיפשו מ ש פ ח ו ת ,אוכל, אחרים לינת־לילה ב פ ו ל י ן ו ב ע ו ל ם • כ ו ל ו .ת ח נ ת ־ ה ר כ ב ת היתד! ה ו מ ה ב נ י א ד ם . הקרוגות ועל בו. הוצאגו ה ג ג ו ת ,והיו נ ת ל י ם ע ל י ה שוב מהחבילה את כאשר הלבוש של נאחזים הם אושויץ. לפולין. ו ד י ע ו ת על אנשים נסעו בכל שניתן ה״מדים״ האלה ו ה ת ו ו י ת ש ע ל י ה ם ג ר מ ו ל ה ת ר ג ש ו ת של אנשים ר ב י ם .ה ם ע ז ר ו ל ג ו ל ה ד ח ק ל ת ו ך הרכבת, עליגו ו ר ב י ם מ ב י ן ה ג ו ס ע י ם הציעו לגו להתכבד באוכל שלהם. הם המטירו ש א ל ו ת ר ב ו ת ע ל כ ל מ ה ש ע ב ר עליגו ,ו כ מ ו ב ן ש ר צ ו ל ד ע ת א ם ב מ ק ר ה ל א פגשנו בדרך במישהו מבני משפחותיהם .פגשגו גם אנשים ש ל ב ו ש ם והבעת פניהם היו ש ל אנשים שבעים .הם היו מ ו כ נ י ם לקנות אצלנו מקצת מהשלל ש ה ב א ג ו מ ג ר מ נ י ה .ה ם ל א ה א מ י נ ו לנו ,שאין ב ד י נ ו מ ל ק ו ח כזה. מ א ת ח ב ר י ל מ ס ע .נ פ ר ד ת י ב ת ח נ ת ־ ה ר כ ב ת ב ע י ר וו .ה ג ב ר י ם ק י ב ל ו ,ב ה ס כ מ ת כולגו, א ת ה ס ו ס ו א ת ה ע ג ל ה .ש ת י ח ב ר ו ת י מאושוי׳ן ,פ נ ו ל כ י ו ו ן ו א ר ש ה ,ואני ה ת כ ו נ נ ת י ל נ ס ו ע ל ק ט ו ב י צ ה ,כדי ל ה ג י ע מ ש ם ל ק ר א ק ו ב . ב ק ר ו ן ה ר כ ב ת ש ה י ה מ י ו ע ד ל ה ו ב ל ת מ ש א ו ת ,י ש ב ו כ ו ל ם ע ל ה ר צ פ ה ,או על ח ב י ל ו ת י ה ם .ק ר ו נ ו ת ה ר כ ב ת היו אולי ה מ ק ו ם ה י ח ד י ב ע י ר זו ש ה נ ו כ ח ו ת ה צ ב א י ת ה ס ו ב י י ט י ת ל א ב ל ט ה ל ע י ן בהם .הנוסעים ה ת ח ל ק ו ע ם ה ח ד ש ו ת ש א ו ת ן מ ס ר ו ת ח נ ו ת הרדיו ה ס ו ב י י ט י ו ת ,ה פ ו ל נ י ו ת ו ג ם רדיו ב ר י ס י ב ש פ ה ה פ ו ל נ י ת .כ ו ל ם ד י ב ר ו ב ח פ ש י ו ת 34 מפתיעה על ה ש נ א ה ל ס ו ב י י ט י ם ,ע ל ח י ס ו ל כ מ ע ט מ ל א של היהודים ,ע ל ה ה ר ס שבפולין התומכת ועל ״הבחורים שלנו״ ) ב ה ת כ ו ו נ ם ל ח ב ר י ״ארמיה ק ר א י ו ב ה ״ ב מ מ ש ל ה הגולה ו ה מ ת מ ד ת ל ס ו ב י י ט י ם ו ה ש ו נ א ת יהודים( ,שעדיין י ו ש ב י ם ב י ע ר ו ת ע ל כ ב י ש י ם ר ב י ם ,ו א ש ר ה צ ב א ־ ה א ד ו ם מ פ ח ד מהם. ושולטים ב־ 31.5.1945נ ר ש מ ת י ב מ ש ר ד י ״ ה צ ל ב ־ ה א ד ו ם ״ ה פ ו ל נ י בעיר ק ט ו ב י צ ה .האישור ש נ י ת ן לי על ידם ,היה ה מ ס מ ך ה ר א ש ו ן שלי כ א ז ר ח י ת ח פ ש י ת ב ע ו ל ם ה מ ש ת ח ר ר . אחרי יומיים ,כ מ ע ט ח ו ד ש מ א ז ג מ ר ה מ ל ח מ ה ,ש ע ב ר ע ל י ב ט ל ט ו ל י .ד ר כ י ם קשים ומסוכנים ,ה ג ע ת י ל ק ר א ק ו ב .מ צ א ת י ש ם א ת א ח ו ת י ו א ת בת־דוז־תי. לאחותי נדיר ה ב א ת י מ ת נ ה מ י ו ח ד ת — ס פ ל א מ א י ל מ ל א מ ל ח — מ צ ר ך שהיה ב ע ת צ א ת נ ו מאושויץ .ש מ ר ת י א ו ת ו ל מ ע נ ה — כ מ ת נ ת פ י נ ו ק — מ י נ ו א ר עד מאי של א ו ת ה שנה. כאשר בזהירות מסרתי לה רבה .אז ל א את המתנה, הבנתי שהיא חשתי שתגובתה פשוט דאגה מאופקת ותודתה ל מ צ ב י הנפשי, נאמרה בראותה מה הבאתי ל ה ועד כ מ ה שהערכתי א ת התשורה הזאת. ה ל כ ת י לקיבוץ ה״איחח־״ ו ב י ק ר ת י ב מ ו ס ד יהודי ,הוא הוועד היהודי ב ק ר א ק ו ב . אז ל ע ת י בבירור ובמלוא .עוצמת־הכאב ,מה קרה ליהודי פולין ב מ ל ח מ ה זו. ל א היה עוד מ ק ו ם ל א ש ל י ה כ ל ש ה י ב ד ב ר ע ת י ד נ ו ב א ו ת ה ארץ. 35 יעקב ליברמן שוחררתי במטהאוזן במאי ב־9 ח ס ר ת ק ו ה ע ל מטהאוזן ,כ מ ו ה ו כ כ ל 1945ע ל ה ב ו ק ר א פ ר ו ר י ה י מ י ם הקודמים .ל פ ת ע ק ר ה איזה פ ל א :ב מ ר כ ז ש ל ה מ ח נ ה הופיע ו ה ת י י צ ב ט נ ק א מ ר י ק א י ו ב צ ר י ח ו נ ע מ ד זקוף ע נ ק כ ה ה ־ ע ו ר ש נ פ נ ף א ל י נ ו בידיו בידידות. כ ג ר א ה ב ג ל ל מ צ ב נ ו הגופני שהיה י ר ו ד כ ל כ ך ) ק ר א ו ל נ ו ״הגוויות ה ח י ו ת ״ ( , ל א ג י ל י נ ו ענין ר ב ב נ ע ש ה מ ס ב י ב ג ו ,וזמן ר ב ח ל ף ע ד ש י כ ו ל ג ו ל ת פ ו ס ב ה כ ר ת ג ו ש א מ נ ם ה ג י ה י נ ו ם ג ג מ ר ו כ י א נ ו ע ו מ ד י ם ל פ נ י ת ק ו פ ה ח ד ש ה ,ע ל י ה חלמגו ,ע ל י ה חשבנו אחת ב מ ו ח ו ת י נ ו העייפים. בלי הרף ס פ ק ו ת ו א י ־ ב ט ח ו ן :ה א ם זו המוות השאלות אמת? חדרו ההגיע אחת החופש? א ח ר השניה ובכל הנכון הוא ש מ כ ו נ ת נעצרה ממש על־פי התהום? עדיין ק ש ה היה ל נ ו ל ה א מ י ן ב נ ס ,עדיין ל א מ ש ו מ נ ג ד עינינו ת מ ו נ ו ת ה ז ו ו ע ה האימתניות של התקופה בית החרושת ינואר עובדים במחצבות כ־1000 יהודים ,וכל ש ב ו ע ע ו ר כ י ם ל נ ו מסוגל של האחרונה: עדיין לעבוד ,ואילו א ת א ל ה מובילים הנורא, לאושויץ לחנק ,1945 למלט ולשרפה ״גולשאו״. סלקציה שתש חורף, כוחם ובמסדר ש ל ג וקור עז. הגענו אנחנו לכאן מאושויץ מ ב ר ר י ם מי מ ב י נ י ג ו מ ע ב ו ד ת ־ ה פ ר ך ,הרעב והקור בתאי־הגז ובקרמטוריום. שילוח זה נ ק ר א כ א ן ב פ י ה מ מ ו נ י ם :ש י ל ו ח ל ״ ה ב ר א ה ״ באושויץ .ב מ ח נ ה ש ל נ ו ע ב ר ו א ל פ י יהודים מפולין ,יוון ,צ ר פ ת ,ה ו ל נ ד ו צ ׳ כ ו ם ל ו ב ק י ה — ו ב כ ל ש ב ו ע הגיעו כ ו ח ו ת ח ד ש י ם ,כ א ש ר ה״עייפים״ נ ש ל ח ו ל ״ ה ב ר א ה ״ . ר ק ק ו מ ץ קטן מבין כ ל ה ר ב ב ו ת ,ע ל פ י ר ו ב יהודים מ פ ו ל י ן ומסלוניקי שביוון, ה ח ז י ק ו מ ע מ ך ל א ו ר ך זמן ר ב ו ה מ ש י כ ו ל ח י ו ת ב ג י ה י נ ו ם ה ז ה ש ע ל י אדמות ו ל ס ח ו ב א ת ע ג ל ת ח י י ־ ה ע ב ד ו ת האיומים. כבר שעברו בסוף 1944נ פ ו צ ו ב ג ו ל ש א ו ,ה מ ח נ ה ש ה י י ת י ב ו אז ,שמועות ס ו ד י ו ת מ פ ה לאוזן על ה מ פ ל ה ש ה נ ח י ל ו צ ב א ו ת ־ ה ב ר י ת ל צ ב א הגרמני .מ מ ז ר ח מ כ י ם ב ה ם — כ ך סיפרו ב ל ח ש — הרוסים ,ו מ מ ע ר ב — א מ ר י ק א י ם ,בריטים ואחרים, ו כ ו ל ם מ ת ק ד מ י ם ל ע ב ר ברלין .ר א י נ ו ש א נ ש י הם.ס .היו ע צ ב נ י י ם ו א ת כ ע ס ם פ ר ק ו על 36 ג ב העצורים .ב ת ח י ל ת ינואר ה ו פ ס ק ה פ ת א ו ם ה ע ב ו ד ה ,ריכזו א ו ת נ ו ב מ ר כ ז המחנה, פתחו כ א ש ר כ ל ה כ י כ ר מ ו ק פ ת ב כ ו ח ו ת ס.ס .חמושים ,ח ל ק ו ל נ ו מ נ ו ת ־ א ו כ ל , א ת ה מ ח ס ן ו ח י ל ק ו ש מ י כ ו ת ו ח ל ק י ל ב ו ש בלויים ,ו כ ך י ד ע נ ו ש א נ ו יוצאים ל ד ר ך ועוזבים א ת המחנה. ח ר ד נ ו לגורלנו ,א ב ל ל א היה פ נ א י ל מ ח ש ב ו ת כי ה נ ה ס ו ד ר נ ו ב מ ס ד ר ובליווי בקור אנשי צ ב א וס.ס .יצאנו לדרך .יומיים החלו לנשור מהשיירה ושמענו מאחורינו יריות נסחבנו וברעב. ש ה ע ל ו כי החלשים מתוכנו הנושרים נקטלים ה א ח ד א ח ר י השני ,ואנו ל א יכולנו ל ה ו ש י ט כ ל עזרה .ב ל י ל ו ת ר א י נ ו א ת ה ל ה ב ו ת ש ל ד ל ק ו ת ע נ ק ו ש מ ע נ ו יריות־ ת ו ת ח י ם .ה ב י נ ו נ ו ש ה ח ז י ת ד ו ל ק ת אחרינו .ה ש ו מ ר י ם זרזו א ו ת נ ו ב מ כ ו ת ל ה ת ק ד ם ל ל א ־ ה ר ף ו ש מ ר ו ע ל י נ ו ב ק פ ד נ ו ת — כ ך ש ל א יכולנו ג ם ל ה ס ת ל ק מהשיירה ,כי מ ל היו יורים בנו. יומיים לאחר הגענו לעיירה בשלזיה, קטנה שם לתוך הועלינו קרונות פ ת ו ת י ם ש ל ר כ ב ת ־ מ ש א ויצאנו בכיוון ב ל ת י ל ו ע .ל ר א ש ו נ ה מ א ז יומיים ק י ב ל ג ו ש ת ל ח מ ה כ ל ש ה י .הקור ה צ י ק מ א ל ב פ ר ט ש ה י י נ ו ב ק ר ו נ ו ת פ ת ו ח י ם ,שהיו שם ב ב נ י ־ אדם ח ס ר י ־ כ ח .א נ ש י ם נ פ ט ר ו ב ק ר ו ן אם מקור ,מ ר ע ב או מ א פ י ס ת דחוסים כוחות. לקבל יומיים א ר כ ה הנסיעה ע ד אורניינבורג שבקרבת ברלין. ר ק כאן זכינו מ נ ת ־ א ו כ ל וכאן חולקנו ל ק ב ו צ ו ת .א נ י ו ח ב ר י ג ו ס ט ק ד ו י ט ש ר ז״ל ,ה ו צ ב נ ו ש א מ ו ר ה ה י ת ה ל ה ג י ע ל מ ח נ ה מטהאוזן. לקבוצה ב מ ש ך כ ל ה ת ק ו פ ה הארוכה מ א ז ש נ א ס ר ת י ב ק ר א ק ו ב ו נ כ ל א ת י ב ב י ת ה ס ו ה ר מ ו נ ט ל ו פ י ,ו ב כ ל ה ד ר ך הארוכה מאז ,ד ר ך אושויץ ו ג ו ל ש א ו הייתי מחברי הקרובים: נשלח ל מ ח נ ה אחר. גוםטק ושלמה שיין. אולם כאן הפרלו ל ך ע ם שניים בינינו ,ש ל מ ה שיין ל מ ח נ ה מ ט ה א ו ז ן ה נ ל ע ל ש י מ צ ה ,השוכן ב ט י ר ו ל ש ב א ו ס ט ר י ה ,ה ג ע ת י כ א ש ר ס ב ל ת י מ ה ר ע ל ת ד ם ב ל ,ו מ ס י ב ה זו נ ש ל ח ת י ל מ ח נ ה ש כ ו נ ה ב ש ם ״ מ ר פ א ה ״ ,א ב ל גם הוא היו ה ל ב ע צ ם ש ע ר לגז ו ל ש ר פ ה .ג ו ס ט ק ח ב ר י נ ש ל ח ל ע ב ל ת מ ח צ ב ה ,ש ם את מאלצים האסירים לסחוב סלעים עגקיים לראש הגבעה ולאחר מכן ל ג ל ג ל א ו ת ם ל מ ט ה ו ש ו ב ל ה ע ל ו ת ם ל מ ע ל ה ,ו כ ך חזור ח ל י ל ה .כ ו ח ו ת י ו של ג ו ס ט ק ל א ע מ ד ו ל ו והוא חלה ,נ ש ל ח ל מ ח נ ה ״ מ ר פ א ה ״ ו ש ם נ פ ט ר .זה ק ר ה ב ס ו ף אפריל. כאשר שהגיעו הגעתי ל״מרפאה״ מצאתי שם רופאים שהכרתי מקראקוב ומפלאשוב ג ם ה ם מ א ו ש ו י ץ :ד״ר ו נ ד ר ר ,ד ״ ד הורשטיין ב״עקיבא״( ל ״ ר ט י ל ס )שהיה ח ב ר ו ע ל אחרים .הם ק י ב ל ו א ו ת י ל ח ס ו ת ם ,ט י פ ל ו בי ו ע ז ר ו ל י ל ה ת ג ב ר ע ל מ ח ל ת י ו ע ל ה ת נ א י ם הקשים ש ש ר ר ו ב מ ח נ ה זה ,שהיווה ת ח נ ה א ח ר ו נ ה ל פ נ י ה מ ש ר פ ה .ה ת נ א י ם היו איומים .ע ל ד ר ג ש א ח ד ש כ ב ו 4חולים ,ל א נ י ת נ ו ת ר ו פ ו ת או ע ז ר ה ר פ ו א י ת א ח ר ת .היו ב מ ח נ ה זה א י ט ל ק י ם ,רוסים ,צ ר פ ת י ם ו פ ו ל נ י ם ו ב נ י עמים אחרים. לאחר־מכן האחראי על המחנה הל פולני בשם קז׳ימיל רושינק, שהיה שר ב מ מ ש ל ה הפולנית ,ו ה א ח ר א י ע ל צ ר י ף ה פ ו ל נ י ם היה צירנקביץ׳, ש ה י ה ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ר א ש ־ מ מ ש ל ת ה ש ל פולין. א כ ז ר י ו ת ם של ה ג ר מ נ י ם ה ל כ ה ו ג ב ר ה ע ם ר א ש י ת .1945ב מ ר ץ ש ל א ו ת ה ש נ ה ה ם ה ע ל ו א ס י ר י ם רוסיים על ס פ י נ ה ש ש ט ה ב ד נ ו ב ה ו ה ט ב י ע ו א ו ת ה ע ל ל י פ צ צ ו ת , ו כ ל ה א ס י ר י ם ירדו ל ת ה ו ם .ש ב ו ע י י ם ל פ נ י ס י ו ם ה מ ל ח מ ה ר ש מ ו כ־ 1000א ס י ר י ם פולנים ש א מ ו ר י ם היו ,כביכול ,ל ה י ש ל ח ל ח ו פ ש — ו ה ע ב י ר ו א ו ת ם מ ה ״ מ ר פ א ה ״ ל ת א י ־ הגז. 37 ,־•;־• י -ב י ו ם •שנכנסו .׳האמריקאלם למחנה פולנים נ מ צ א ו . .ע ד י י ן גוויות ש ל אסירים .:שהורעלו בגז .ה מ ש ל ו ח י ם ל מ ט ה א ו ז ן נ מ ש כ ו ל ל א ־ ה פ ו ג ה .ב א פ ר י ל ע ו ד ה ג י ע ן י ה ו ד י ם ה ו נ ג ר י ם ש מ צ ב ם היה נ ו א ש ל ח ל ו ט י ן .ב כ ל י ו ם היו מוציאים .מ ה צ ר י פ י ם ע ש ר ו ת ג ו ו י ו ת ש ס ו ד ר ו ׳ .ב ק פ ד נ ו ת .ל פ י כ ל ל י ה ס ד ר ה ג ר מ נ י ,ב ע ר מ ו ת ערמות ,ומכאן .ה ע ב י ר ו א ו ת ן • ל מ ש ר פ ו ת ש ב ע ר ו זומם•ולילה ,ע ל מ נ ת .ל ט ש ט ש לא mע ק ב ו ת •פשעיהם• .אולם ה ג ר מ נ י ם ה ס פ י ק ו י ל ה ש ל י ם א ת מ ל א כ ת ם . ,ו כ א ש ר נכנסו• ה א מ ר י ק א י ם הם מ צ א ו בכיכר — עדות .ב ר ו ר ה כשמש •:ערמות־ של מאות.גוויות מסודרות לשריפה ומוכנות .ל מ ע ש י ־ ה פ ש ע •שבוצעו ב מ ח ג ה . ב כ ל :א ל ה ו ב מ א ו ר ע ו ת א ח ר י ם נ ז כ ר נ ו ב א ו ת ם י מ י ם ראשוגים של החופש .ה ת מ ו נ ו ת • ל א מ ש ו מעינינו .א ך ה ד ר ך ל ח ו פ ש ל א ה י ת ה ז ו ה ר ת כ ל ל ו כ ל ל .היינו ב ו ד ד י ם מ א ו ד , י. בודדים ב ע ו ל ם . ה ש מ ח ה ע ם כ נ י ס ת ה א מ ר י ק א י ם ל מ ח ג ה ג ר ר ה א ח ר י ה גם .טרגדיה׳ נ ו ר א ה .וזה היה• ה מ ע ש ה :ה א ס י ר י ם ה ר ע ב י ם ו ה מ ו ת ש י ם ל א היו מ ס ו ג ל י ם ל ע כ ל המזון ש ה א מ ר י ק א י ם ה ב י א ו ל נ ו ב ש פ ע . את ב מ ה ר ה פ ר צ ה מ ג פ ת דזינטריה כמות שהפילה ק ר ב נ ו ת רבים ,ו ר ק אן ה כ ר י ז ו ה א מ ר י ק א י ם ע ל ה ס ג ר ו ה ת ח י ל ו ל ט פ ל ב א נ ש י ם .ה ם •חששו מ ה ת פ ש ט ו ת מ ח ל ו ת ו ל כ ן א ס ר ו ע ל י נ ו ל צ א ת .ל א ר צ י נ ו ל ה י ש א ר התארגנו4 , ולכן רוזנברג, בחורים: לקס, קלינק והסתלקנו ואנוכי, במחנה מהמקום, ב מ ט ר ה ל ה ג י ע ״ ה ב י ת ה ״ .ה ש מ י ר ה ס ב י ב ה מ ח נ ה ל א ה י ת ה כ ל כ ך יעילה ,יצאגו ו ל א ח ר כ מ ה ק ״ מ של ה ל י כ ה ה ג ע נ ו ל כ פ ר א ח ד נ כ נ ס נ ו ל ב י ת ו של א י כ ר ש ק י ב ל ; אותנו אחזקת ברצון ,כי והטיפול אסירי־מחנה ובטחון ב ה ם ש מ ש ו כעין מ ג ן ב פ נ י החיילים ה א מ ר י ק א י ם .ה א י כ ר ה א כ י ל א ו ת נ ו ב צ ו ר ה נ כ ו נ ה ,ב מ נ ו ת ק צ ו ב ו ת ש ל אוכל טוב ,ש ה ל כ ו ו ג ד ל ו מ י ו ם ל י ו ם ב א ו פ ן ה ד ר ג ת י .ל א ח ר כ מ ה ימים ש ל ה ב ר א ה ב ד ר כ י ם ש ר ר ת ו ה ו ובוהו .זרם א ד י ר ש ל כזו היינו כ ב ר מ ו כ נ י ם ל צ א ת ל ד ר ך . אגשים ה ל כ ו ל כ ל הכיווגים ו ב י ג י ה ם פ ל י ט י ם ו א ס י ר י ם גרמנים .אנו פ נ י נ ו ל כ י ו ו ן מ ז ר ח ו כ מ ע ט א ת כ ל ה ד ר ך ע ש י ג ו ב ר ג ל ,פ ר ט ל כ מ ה ט ר מ פ י ם ב ע ג ל ה או ב מ כ ו ג י ת ־ .צבאית' ע ד ש ה ג ע נ ו ל ו י נ ה .ב ע י ר ש ל ט ו אז ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ו מ ה ם ה ש ג נ ו ת ע ו ד ו ת ־ מ ע ב ר ומזון. לפתע ח ל ה ח ב ר נ ו ר ו ז נ ב ר ג ב ט י פ ו ס ו נ א ל צ נ ו להשאירו ב מ ק ו ם ,ב ב י ת ־ ח ו ל י ם מ ס ו י ם א ש ר ש ם ה ו א ע ב ד ב ט ר ם ש נ ש ל ח לאושויץ) .הוא י צ א מ ל ו ד ז ׳ ל ע ב ו ד ב ב י ת ־ בויגה ,כי לפגי חולים אך פולני, מישהו המלחמה גילה את היה זהותו ס ט ו ד ג ט ל ר פ ו א ה והציג לגסטפו שלחוהו ואז את עצמו לאושויץ(. בתור נשארנו אפוא ש ל ו ש ה ; התקדמנו דרך ס ל ו ב ק י ה ו ב ר כ ב ת ־ מ ש א הגענו ל ג ב ו ל פולין ומשם לקראקוב ,עיר הולדתי .כאן ה ת ח ל ת י בחיפוש ש ר ד י משפחתי .במשרדי הקהילה ש כ ב ר פ ע ל ה ,נ ו ד ע לי ש א ח י ה צ ע י ר מ מ נ י נ ש א ר ב ח י י ם ; ה ו א ש ו ח ר ר ע ו ד ב י נ ו א ר , ממחנה ש ה י ה ב א ז ו ר א ו ת ו כ ב ש ו ה ר ו ס י ם .מ צ א ת י א ו ת ו י ח ד ע ם אשתו, חותנו ו א ח ד מ ק ר ו ב י ה ם .ה ו פ ע ת י א צ ל ם ג ר מ ה ל ה ת ר ג ש ו ת עצומה ,כי ל פ י ה י ד י ע ו ת ש ה י ו בידיהם, חזר ה ר ג ו אותי הגרמנים ב ר י א מוינה ,מ צ א נ ו ב כ ל א מונטלופי. מהתגועה מכרים עברו מ ס פ ר שבועות, רוזנברג מ מ ק ו מ ו ת שונים. רוזנברג שהגיעו יצא ל ה ו ל נ ד ל ח פ ש א ת ה א י ש ש ב ג ד בו. כל הזוועה 38 שאיפתגו והסבל. היתה התארגנו להגיע ארצה בקבוצה ולהתחיל שפעלה בחיים ב״בריחה״ חדשים, בהדרכתם לאחר של שנות שליחים מ א ר ץ י ש ר א ל ; ה י ה ו ד י ם ש נ ש א ר ו בחיים ר צ ו ל ב ר ו ח מפולין ,כי ג ם ל א ח ר ה מ ל ח מ ה שם שררה גשלחתי אוירת שגאה ורצח גגדם. הצלחנו להעביר אלפי יהודים מפולין. ל ג ב ו ל פ ו ל י ן ־ ג ר מ נ י ה ,ב מ ק ו ם ה נ ק ר א זגוז׳ליצה ו א ח ר כ ך ל נ ק ו ד ה א ח ר ת ב ע י ר ל ו ב א ן .ה ר ו ס י ם ״עלו״ על נ ק ו ד ה זו ו א ס ר ו א ת ה פ ע י ל י ם בה .ל א ח ר ש ב ר ח ת י מהמאסר ה מ ש כ ת י לפעול בברטיסלבה ובגבול אוםטריה־איטליה ,עד שיצאתי יחד ע ם א ש ת י ב א ג י י ת ־ ה מ ע פ י ל י ם ״חיים ארלוזורוב״ לארץ .א ו ל ם ג ם אז ל א נ ס ת י י מ ו עדיין ה נ ד ו ד י ם ,כי הבריטים תפסו את אנייתנו והעבירונו לקפריסין. ב־1947 ה ג ע ת י ס ו ף ־ סוף לארץ. 39 מרים עקביא יום הגצחון שלי יום הנצחון .ש ת י מ ל י ם ,ה ט ע ו ג ו ת מ ש מ ע ו י ו ת נ ש ג ב ו ת כ ל כ ך :זוהר ,ה ד ר , ,1945 היה ת פ א ר ת והוד .ה מ ל ה :״ נ צ ח ו ן ״ ,ה א ם יש צורך ל פ ר ש ה ? שום לא דבר מאלה הרגשתי ב א ו ת ו יום, באפריל ראוי שלא ל ה י ק ר א ״יום״ ,כי א פ ל ו ש ח ו ר היה מ ל י ל ו ת קודרים וחשוכים ב י ו ת ר ,ו ה ח י י ם ב ו , במקום ש ב ו ש ה י ת י ,ל א ד מ ו לחיים ,והנצחון א ש ר הגיע ל א ח ר כ ש ל ו נ ה ה ג ד ו ל ב י ו ת ר של ה א נ ו ש ו ת ,ל א היה ב כ ו ח ו ל ר ו מ ם ו ל ש מ ח ל ב ־ א נ ו ש . ימים ס פ ו ר י ם ל פ נ י ה נ צ ח ו ן ה ל כ ה אמי ל ע ו ל מ ה . במקום לגיהינום, הזוועתי ,ש ש מ ו ב ר ג ן ־ ב ל ז ן ,ה ת ג ו ל ל נ ו על ר צ פ ת צ ר י ף ע נ ק ,ש ד מ ה ש מ ל א היה ביחד: ש ל ד י ־ א ד ם חיים ומתים גם יחד .נ ו א ש ו ת ה ח ז ק ג ו אמי ,א ח ו ת י ואנוכי .כ ל מ ש פ ח ת א מ י ה ו ב ל ה ל מ ו ו ת בבלז׳ץ ,ו ר ו ב מ ש פ ח ת ו עלל אבי ,שנסתר .ל ה ס ת ת ר ע ל פ י ״ נ י י ר ו ת אריים״ ,נ פ ל ה ק ר ב ן ל ה ל ש נ ה ו ה ו צ א ה ל ה ו ר ג בפלאשוב. איומה, אחינו־הנער אי־שם אבד בגיטו־לבוב, בנסיבות לנו במחנה או נדע שלא ינובסקה, אותם ואבא לעולם, שלנו, בבדידות והגאה, האמת ע ו נ ה ל מ ו ו ת ב מ ט ה א ו ז ן .א מ א ,א ח ו ת י ואני החזקנו נ ו א ש ו ת יד ב י ד כ ל ד ר ך י ס ו ר י נ ו , ת ו מ כ ו ת אשד ,ב ר ע ו ת ה ,ס ו ע ד ו ת זו א ת זו. למקום הזוועתי הזה ששמו ברגן־בלזן הגענו ברגל בצעדת־האימים שנמשכה י מ י ם ו ל י ל ו ת וימים ,איני י ו ד ע ת כמה ,מי מ ס ו ג ל היה ל ס פ ו ר .ה ל כ נ ו כ מ ו צ ל ל י ם , כושלות היה ו מ ו ר ע ב ו ת .י כ ו ל נ ו א ו ל י ל ב ר ו ח ,כי מ ה כ ב ר היה ל נ ו ל ה פ ס י ד ,א ך בנו הכח. ולאן? בפאתי המחנה הופצה שמועה, שהגענו למקום לא טוב. היינו אדישות .נ פ ל ג ו ע ל ר צ פ ת ה צ ר י ף ובין הגוויות ה ק ר ו ת ו ה מ צ ח י נ ו ת ה ת ח ל נ ו ל ח ו ש ו ל ה ב ח י ן ב ג ו פ ו ת ר כ י ם ו ח מ י ם ש ל נשים חיות ,ש נ ר א ו ב ע י נ י נ ו כ מ ט ו ר פ ו ת . ה ס ת ב ר ,שהיו א ל ה ג ש י ם ה ו ג ג ר י ו ת ,ש ב ג ל ל ק ו צ ר הזמן והחיפזון ה ק ד ח ת נ י ש ל י ו ו ה את הוגגריה, מבצע השמדת יהדות הגורמליים. עשרות הקילוגרמים הובאו שאיבדנו לכאן אנו היישר במשך מבתיהן שנות הטובים, הרעב לא ה ס פ י ק ו עדיין ל י פ ו ל מ ב ש ר ־ ג ו פ ן ,ש י ע ר ראשיהן ל א גולח ו ל א ה ס פ י ק ל ה י ד ל ד ל ו ל נ ש ו ר כפי ש נ ש ר מ ר א ש י נ ו .ו כ ך ש כ ב נ ו כאן ב ע ר י מ ה א ח ת — ג ו פ ו ת ק ר י ם כ ק ר ח ש ל ה נ פ ט ר ו ת ,ג ו פ ו ת ר כ י ם ו ש מ ג י ם ע ם &ער מ ג ו ד ל ו פ ר ו ע של ה נ ש י ם ה ה ו נ ג ר י ו ת — 40 ה ר ז ו ת כ מ ו שלדים, ואנו, אנו מקורחות־הראש. הנשים מערי פולק, היהודיות א י ל מ ו ת היינו ב ג ל ל ה ת ש י ש ו ת ה ט ו ט א ל י ת ש ש י ת ק ה גוף ונפש ,ואילו הן ,ה נ ש י ם מ ב ו ד פ ס ט מ מ ל מ ל ו ת היו ל ל א ־ ה ר ף מ ל י ם א ר ו כ ו ת ו ב ל ת י מ ו ב נ ו ת לנו, היהודיות זועקות ומקוננות בשפתן. א מ א ג ו נ נ ה ע ל י נ ו ב ג ו פ ה ה מ ד ו ל ד ל .ג ו פ ה ש ל א מ א ה י ה לי לח1מה .בקימוריו מ ת כ ר ב ל ת ,מ ח פ ש ת לי מ ח ס ה ,ש ל א ל ג ע ת ב ג ו פ ו ת י ה ן של ה נ ש י ם ה א ח ר ו ת . הייתי א ך ל פ ת ע פ ל ט ה א מ א א נ ח ה חרישית ,ע י נ י ה ה ת כ ו ל ו ת ה ת ר ח ב ו — ו נ ע צ מ ו לגצת. — א ח ו ת י ואני — ל ק ח ת א ו ת ה מ ש ם ,ל ג ר ו ר א ו ת ה מ א ו ת ו ניסינו למקום צריף־אימים א ח ר .ניסינו ל מ צ ו א ל ה פ י ס ת א ד מ ה ש ת ה י ה ר ק ל ה ,אך ה א ד מ ה ,א ד מ ת היתד ,ק ש ו ח ה וקשה ו ל א נ ע נ ת ה ל נ ס י ו נ ו ת י נ ו ה נ ו א ש י ם ו נ ש א ר ה ב פ נ י נ ו גרמניה, ס ג ו ר ה ו מ ס ו ג ר ת .אשד ,ג ס ה ו מ פ ו ט מ ת ב מ ג פ י ם ש ח ו ר ו ת ו ש ו ט ־ ס ו ם י ם בידה ,ה ת ק ר ב ה ב צ ע ק ו ת ובאיומים .ל מ ע ל ה ל מ ע ל ה היו פ ר ו ש י ם ש מ י ־ ת כ ל ת בהירים ,ואנו אלינו א ת א מ א ת ת ת ם ,ו ב ע צ מ נ ו ה ז ד ח ל נ ו ל מ ק ו מ ו ת י נ ו ה א ו מ ל ל י ם ב ת ו ך צריף־ השארנו האימים הדחוס. כ ז א ת היתד ,ה מ צ י א ו ת שלי ב י ו ם ה ה י ס ט ו ר י ההוא ,יום ה ש ח ר ו ר ,יום ״הנצחון״. י כ ו ל ה ש ל א ל ש י ם א ת מ ל ת ״נצחון״ )איני לצריף. במרכאות כפולות( .הבריטים נכנסו מ ס כ ו ת גז היו על פניהם ,ו ה ם ע מ ד ו מ ו כ י ־ ה ל ם ו ל א זעו .ו מ ת ו ך ע ר י מ ו ת ה ג ו י ו ת ה ג י ב ו נ ש י ם ב ע ל ו ת תושיה .הן א ס פ ו ש א ר י ת כ ו ח ו ת י ה ן וניסו ל מ ח ו א כ פ י י ם : ״ויואט, והיו ויואט!״ ״ ש ו ח ר ר נ ו ,שוחררנו,״ מ ל מ ל ה מ י ש ה י ל ל י בין פ ר פ ו ר י הגסיסה, אלה לקצור מלותיה האחרונות בטרם את הפיחה נשמתה. מלאך־המוות המשיך א ת ק צ י ר ־ ד מ י ו ה ע נ ק י גם ל א ח ר כ נ י ס ת ה ב ר י ט י ם ל מ ח נ ה . כ ז ה ה י ה ע ב ו ר י יום הנצחון. לא היתד, י כ ו ל ת י ל ע מ ו ד על רגלי ,הייתי כ ה ת ־ ח ו ש י ם ו ח י כ י ת י ל מ ו ו ת .החיים ל א להם משמעות ע ב ו ר י אז ,ה ע ו ל ם לא עניין אותי ,לא הרגשתי שותפה ל ש מ ח ת ה מ נ צ ח י ם .ח ש ת י ס ל ל ה וטינה א י ו מ ה כ ל פ י ה ע ו ל ם כולו ,ש ר א י ת י ו כ מ פ ל צ ת , ב פ ר י ז מ ת ה א י ר ו ע י ם ש א י ר ע ו לי ,ל מ ש פ ח ת י ,ל ע מ י . העולם כי הנאור ניצח .גרמניה כ א ש ר י ב ו א הנצחון ,ת י מ ח ה ותיכף הנאצית נוצחה .ומה הלאה? ב ט ו ח ה הייתי, ג ר מ נ ל כולה מעל פגי כדור־הארץ. ו מ ל ייעשו ב ה שפטים ,כ ל ללא־רחם ע ל ט ר י י ם ו ב ו ל ט י ם כ ל ־ כ ך פ ש ע י ה האיומים. איך ל א כ ך ק ר ה .מ ה ר מ א ל ה ס ת ת ר ה ג ר מ נ י ה ת ח ת מ ס כ ה ש ל ק ר ב ן ; א ף ה ם היו קרבן, ״ ה ם ל א ל ע ו דבר.״״ .ב־ 1945הייתי ג ם ב ט ו ח ה ,ש ע ם ב ו א ה ג צ ח ו ן ר ג ל יהלית הדני לעולם לא ת ד ר ל ע ל על א ד מ ת י ב ש ת אירופה ,ש ע מ י ה — מ ל ב ד ה ע ם — ה פ ק י ר ו א ו ת נ ו בצורה כ ה א כ ז ר י ת ו כ ה ב ל ת י ־ א נ ו ש י ת .ג ם זה ל א קרה. הלכו לכל מקום ,שבו סיר־הבשר פתוח ללים לפנלם. ו ב כ ן מ י נ י צ ח ? המוות ,ש ע ש ה ש מ ו ת מ ס ב י ב נ ו ש נ י ם כ ה ר ב ו ת ,ע ש ה ש מ ו ת גם ב ת ו כ נ ו ־ פ נ י מ ה .ו ק ש ה ל ה ו צ י א ו מ ב פ נ י ם .א ך נ ו ל ד ו ח י י ם חדשים. מל א ח ר י ה ש ו א ה האיומה ה ז א ת ,ב ח ב ל י ל ל ה ק ש י ם ,נ ו ל ז ל ל נ ו המדינה. ו כ ה נ ו ל ד ו ל נ ו ילדינו .ו ע ל ר ק ע ה ה י ס ט ו ר י ה ה ט ר ג י ת ש ל ע מ נ ו מ א ז ח ו ר ב ן ־ ה ב י ת ־ השני, שני הדברים האלה מסמלים יותר מכל מאשר ש ל כ ל ע ם א ח ר .ה נ צ ח ו ן הזה ,ש כ ה ר ב י ם ל א ז כ ו לו ,ו ש כ מ ע ט ל ח ט י א א ת ה נ צ ח ו ן ,ש ה ו א ש ל נ ו יותר, גם אותנו ,הוא ה ת ר ח ש לילדינו ולילדי־ילדינו. 41 יעקב רוזנברג בין פולין לרומניה ב א ו ת ו יום של ה ־ 8ב מ א י ,1945יום ה ת ב ו ס ה של ג ר מ נ י ה ,נ מ צ א ת י ב ר כ ב ת ב ח ז ר ה מפולין ל ב ו ק ר ס ט ש ב ר ו מ נ י ה . לפולין ערב סיום ה מ ל ח מ ה , שבראשה של נ ס ע ת י ש ב ו ע י י ם ל פ נ י כן ,י צ א ת י עמדו בשליחות השליחים: בדרך־לא־דרך עקב ו ע ד ת ־ ה ה צ ל ה של הישוב היהודי משה אורבך, דוד צימנד, ויוסף התנאים של באp קלרמן. ישראל, פעילותה הועדה ה ת ר כ ז ה ב ה צ ל ת ה נ י צ ו ל י ם ו ב ה ע פ ל ה לארץ של שרידי ה ל ו ח מ י ם מ ן הגיטאות ,ה פ ר ט י ז נ י ם ו ה א נ ש י ם ש ש ר ד ו מ מ ח נ ו ת ־ ה ה ש מ ד ה מפולין ,ה ו נ ג ר י ה ו א ר צ ו ת נוספות ,א ש ר ה ת ר כ ז ו ב א ו ת ה ע ת .ב ר ו מ נ י ה ,וכן של .ר ב ב ו ת מיהודי ר ו מ ג י ה ג י צ ו ל י מ ח נ ו ת ט ר נ ס נ י ס ט ר י ה ו מ מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ,ש ם עונו ו ס ב ל ו ב מ ש ך ה מ ל ח מ ה . עד ינואר אליה ,1945ע ת הגעגו ב ס ו ף ה ר ו ס י ם .ש ח ר ר ו א ת ב י ר ת הוגגריה ,הייתי בבודפסט, 1943מ פ ו ל י ן ,ל א ח ר פ ע ו ל ת מ ח ת ר ת א ג ט י ־ ג א צ י ת .ג ם בתוך הוגגריה פ ע ל ה ק ב ו צ ת נ ו מ ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ב ש ל ז י ה ש כ ו נ ת ה ״ ג ש ה ־ ג ר ו פ ה ״ ,ו ע ס ק ה בפעולות לצאת על עצמי ו ל ח פ ש א ת ש ל ו ש ת ה ח ב ר י ם מ ק ב ו צ ת ה מ ח ת ר ת שלנו ,א ש ר נ כ ל א ו בעיר הצלה והתנגדות. אולם מיד לאחר כ נ י ס ת הרוסים, נטלתי פץ׳ שבהוגגריה ,ו ב י ג י ה ם :א ל כ ם ג ת מ ו ן ז״ל ,ו י ב ל ״ א דיגה ג ל ב ו ע ו א מ י ל בדיג. מבודפסט לפץ׳ ע ש י ג ו א ת דרכגו ב ט ר מ פ י ם על ־ ג ב י מ ש א י ו ת צבאיות של ה צ ב א ־ ה ר ו ס י .ש ל ו ש ה ה י י נ ו :א מ ו ש ל א ל כ ם ,ר ל ה גוטמן ז״ל ,ח ב ר ת י ל י ג ק ה ואגוכי. בגבול הונגריה־אוסטריה, שם נמצאת העיר פץ׳, נמשכו עדיין הקרבות בין הרוסים ל ג ר מ נ י ם . אחרי מ א מ צ י ם ר ב י ם ו ח י פ ו ש י ם א י ן ־ ס ו ף ה צ ל ח נ ו ל ג ל ו ת א ת ע ק ב ו ת ח ב ר י נ ו . ה ס ת ב ר ש ל א ח ר ש ח ר ו ר ם מ ן ה כ ל א ע ל ידי ה ר ו ס י ם ,הם ה ת ג י י ס ו לנ.ק.וו.ד ,.ל י ח י ד ת ־ שדה ש ת פ ק ד ה היו ל ג ל ו ת ק צ י נ י ם ו ח י י ל י ם ג ר מ נ י ם ו ה ו ג ג ר י ם .ה מ ס ת ת ר י ם ב א ז ו ר ואשר שיתפו פעולה עם הגרמנים .ע ב ו ד ת ם התמקדה בתור מתורגמגים וחוקרים והם ראו ב כ ך פ ע ו ל ת ־ ג ק ם ב ג ר מ נ י ם ו ב ע ו ז ר י ה ם ההונגרים. . ב מ ה ל ך ע ש י י ת ם -ז ו ה ם ה צ ל י ח ו ל ר כ ו ש א ת אמונם של הקצינים• הרוסים ,ב ג י ן מסירותם 42 ל ת פ ה י ד ו י ע י ל ו ת ם ה ר ב ה , .ה ו ד ו ת ל כ ך יכולנו ג ם אנו ל ה צ ט ר ף ל י ח י ד ת החוקרים בינתיים הזו. לבוקרסט, הודענו לדוד צימנך, חיפושינו, ע ל .הצלחת והוא ת ב ע ש נ ש ו ב מ ל ל ב ו ק ר ס ט כ ד י ל ע ל ו ת לארץ .ד ע ת ו ש ל צ י מ נ ד ו ש ל ה מ ש ל ח ת כ ו ל ה היתד ,,כי ה ע ל י ה ל א ר ץ ק ו ד מ ת ל כ ל מ ב צ ע ולוא גם מ ע ש י ־ נ ק ם ב ג ר מ נ י ם , וחששו שהסדק ש נ פ ת ח מאחר ניסינו להיסגר. את לשכנע ב א ו ת ה ע ת ל ע ל י ה מרומניה ,ע ל ו ל אלכם ,דינה לבוא ואמיל עמנו באחד הימים לבוקרםט, אולם הם ה ח ל י ט ו ל ה י ש א ר ו ל ה מ ש י ך ב מ ש י מ ת ם ת ק ו פ ה נ ו ס פ ת ,ש ר ק ל א ח ר י ה יעלו א ר צ ה . ש ב נ ו ל ב ו ק ר ס ט ו כ א ן ה ז מ י נ ו א ו ת י ה ש ל י ח י ם ל י ש י ב ה ו ל א ח ר דיונים ו ה ת י ע צ ו ת הטילו ע ל י א ת ה ש ל י ח ו ת ל פ ו ל י ן .האמון ש ר כ ש ו לי היה מ ב ו ס ס ל א ב מ ע ט ע ל הקשרים היינו לדוד שהיו בעת צימנד אתי, ש ה ו א היה בהונגריה .מ ט ר ת ש ל י ח ו ת י ה י ת ה כ פ ו ל ה :א( בקושטא ואנחנו לגרום לאיחוד כל תנועות במשלחת ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י ש ה ח ל ו ל ה ת א ר ג ן בפולין ,ב צ ר ו ף נ ו ע ר יהודי ל א ציוני ,ב כ ל ה נ ו ש א של בריחה ,ה צ ל ה ו ע ל י ה .ב ( ה ע ב ר ת כ ס פ י ם ל ב י צ ו ע פ ע ו ל ו ת אלו. יש ל ז כ ו ר ש ה מ ל ח מ ה היתד .עדיין אז בעיצומה .ע ש ר ו ת א ל פ י פ ל י ט י ם נ ד ד ו מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ,ת ח ב ו ר ה מ ס ו ד ר ת ל א היתד .ק י י מ ת כלל ,ו ה ש ל י ט ה ב פ ו ל י ן היתד. ב ל י ה צ ב א הרוסי ,ש ח י י ל י ו ה ש ת ו ל ל ו ו ש ל ט ו ב ל ר מ ה וחשדו ב כ ל איש זר .ב א ו ת ה עת עברו הרוסים א ת גבול פולין־גרמנל .בדרכם לברלין ,שם התרכזו מאמציהם בכיבושה של עיר הבירה הגרמנית. מטרתי היתד .ל ה ג י ע ל ל ו ב ל י ן , בה י ש ב ה כ ב ר אז ה פ ו ל ג י ת ובד. הממשלה נ מ צ א ה ה א ק ט י ב ה ש ל ש ד ל י ל ד ו ת פולין .ל צ ו ר ך ה נ ס י ע ה צ י ל ו א ו ת י ב ת ע ל ו ת קצין של ה צ ל ב ־ ה א ד ו ם ־ ה פ ו ל נ י ,ו ל י נ ק ה ה צ ט ר פ ה אלי ב ש ל ל ו ת זו ,ב ת ו ר ע ו ב ד ת הצלב־האדום. מלאנו את בבגדים. הכסף הוכנסנו ריפדו על עבורנו ל י קצין בדפנות רוסי המזולות לרכבת, בה שניתנו הוקצו לנו לנו ואותן מקומות שמורים ,ו כ ך ה ג ע נ ו ל ע י ר צ ד פ ש ב ק ר ב ת ה ג ב ו ל הפולני .ה נ ס י ע ה הזו א ר כ ה כ י מ מ ה וחצי, 4—3ש ע ו ת ב ת נ א י ם רגילים .ב ע י ר צ׳ופ נ א ל צ נ ו ל ה מ ת י ן במקום לרכבת נוספת ,שעל מועד בואה ל א ניתן ה ל .כלל לקבל א י נ פ ו ר מ צ ל .התמקמנו אפוא בין המון א ד ם ב א ו ל ם מ א ו ל ת ר ש ב ו ת ר מ ת ח נ ת ה ר כ ב ת ה מ ו פ צ צ ת ,ו ח כ י נ ו .ל פ ת ע ב ע ר ב ה ב ח נ ו ב ש נ י ג ב ר י ם ש נ כ נ ס ו ל ת ח נ ה ,א ש ר ל ב ש ו מ ד י ם של פ ר ס י ז נ י ם י ו ג ו ס ל ב י ם והתישבו בתוך הקהל על הרצפה ,מחוסר ספסלים. מן ה ר ג ע ב ו ר א י ת י א ו ת ם ,ל ע ת י כ י מ ו כ ר י ם ה ם לי ,ו כ ע ב ו ר ד ק ו ת מ ס פ ר נזכרתי שראיתי אותם ב ת ו ר קצינים של אנשי צלב־החץ־ההונגרי ,ה״נילוש פארסי״ שתפסו את השלטון ב ה ו נ ג ר ל עם השתלטות הגרמנים ע ל ל ,ל.ם שרצחו עשרות ל ל י ם ,ו ג ם ב א ז ו ר ש א נ ו נ מ צ א נ ו ה ם היו מ ו כ ר י ם כ ר ו צ ח י ם מ ו ע ד י ם .פ ע ם אלפי אף חדרו לדירה שלנו ,א ל א שאנו הצלחנו ל ה ת ח מ ק מ פ נ ל ם . החלסתי למפקדה ל מ ס ו ר ע ל כ ך ל ר ו ס י ם ו ל ע צ ו ר אותם .יצאתי הרוסית, סיפרתי לקצין התורן על הגילוי מ ל החוצה וגיגשתי וביקשתי את התערבותו. הקצין ש ל ח מ ל ש נ י ח י י ל י ם ש ע צ ר ו א ת ה ח ש ל י ם ל ב י א ו א ת א ר ב ע ת ג ו ל מ פ ק ד ה ה ר א ש י ת בעיר. ר ק ל מ ח ר ת ב ב ו ק ר ה ח ל ה ה ח ק י ר ה .מ ס ר נ ו עדויות ב כ ת ב ו ש נ י ה ג ב ר י ם נ א ס ר ו . נמצאו אצלם כמויות גדולות של כסף לברי ערך שנשדדו מללי בלפסס לפגי גירושם לאושויץ או ב ט ר ם הירצחם .החוקרים סיפרו ל נ ו כי שני הפושעים היו ב ך ך ך ל א י ז ה מ ק ו ם מ ס ת ו ר ע ל י ו ס י פ ר ו ב מ ה ל ך החקירה ,ו ב מ ס ת ו ר זה נ ת פ ס ו 43 ע ו ד כ מ ה ר ו צ ח י ם נ א צ י ם ורכוש ר ב .מ ב צ ע זה גזל מ א ת נ ו זמן ר ב ,אך מ ר ו צ י ם היינו ש מ ל א נ ו א ת ח ו ב ת נ ו . שהינו המשכנו לילה נוסף לפולניה. כלומר התחנות באחת בדרך מצאנו בכיוון שנסעה הפוך, ל ר ו מ נ י ה ,שהיתר .מ ל א ה בפליטים .ה ר כ ב ת ע צ ר ה ב ת ח נ ה ו פ ת א ו ם ש מ ע ת י שמישהו ימים ב ת ח נ ת ־ ה ר כ ב ת ורק ל מ ח ר ת הגיעה רכבת ה ר כ ב ת המיוחדת, בה בשמי. קורא הבחנתי לונדנר בחברי והוא מבנדין לי סיפר שלפני מ ס פ ר ר א ה א ת א ב י ש ח ז ר מאושויץ .ב א ו ת ה ה ז ד מ נ ו ת נ ו ד ע ל י ג ם ש נ י ס ן ר ז ג י ק ו ר ו ב ה מ ג ה י ג י ם הציונים ע ב ר ו מ ל ו ב ל י ן ל ק ר א ק ו ב . י ת ר ת ה ד ר ך ל ק ר א ק ו ב עשיגו ב מ ש א י ת את צבאית רוסית. ג פ ג ש ת י ע ם ניסן ר ז ג י ק ו ד ו ד מ ל ר ב ק ר א ק ו ב ,מ ס ר ת י ל ה ם א ת מ ט ר ת ש ל י ח ו ת י ו א ת הכסף ,ו ק ב ע ת י להיפגש ימים. ב ו א ר ש ה ב כ ג ם הפעילים ,א ש ר א מ ו ר היה עמם ב י נ ת י י ם נ ס ע ת י ל ב נ ד י ן ל פ ג ו ש א ת אבי, א ת אמי .ש נ י ה ם נ א ס ר ו ב ש נ ת להתקיים ולהפתעתי בעוד מספר הגדולה מצאתי גם 1944ב ב ו ד פ ס ט ,נ ש ל ח ו ל א ו ש י י ץ ומכיון ש ב ת ק ו פ ה זו ה ג ר מ נ י ם פ ו צ צ ו א ת ת א י ־ ה ג ז י ם — נ ש א ר ו הורי בחיים .מ צ ב ם ה ב ר י א ו ת י היה י ר ו ד מ א ו ד ו כ מ ו ב ן ש ה כ ג ת י א ו ת ם ל ה צ ט ר ף אלי ב ד ר כ י ח ז ר ה ל ב ו ק ר ס ט . נסעתי הופעתי לוארשה, בכנס בשם ועדת־ההצלה לאיחוד וקראתי כל ה ת נ ו ע ו ת ו ל כ ו נ נ ו ת ל ב ר י ח ה ועליה .ב כ נ ס ה ו ח ל ט פ ה א ח ד ע ל האיחוד ,ו כ ל הנציגים ח ת מ ו ע ל ה מ ס מ ך ה מ א ש ר ה ח ל ט ה ח ש ו ב ה זו .אז ה ו ק מ ו ב מ ק ו מ ו ת ש ו נ י ם ב א י ר ו פ ה מוקדי־פעולה בדרך לעקה ב כ ד י ל א ר ג ן באופן מ ס ו ד ר א ת ה י צ י א ה מ פ ו ל י ן . מוארשה עסקנו התעכבתי לכמה ימים בקראקוב, איפה שיחד עם חברתי ב ע נ י נ י ה ת נ ו ע ה ו ב ד ר כ י ם ה ק ש ו ר ו ת ל ב ר י ח ה .ה מ ש כ נ ו ל ב ג ד י ן על מ נ ת ל ק ח ת ע מ י א ת הורי ל ב ו ק ר ס ט . באותו כבר זמן התנהל הקרב המכריע על ברלין וכניעתה של ג ר מ נ י ה היתד, ק ר ו ב ה מ א ו ד .ה ד ר ך חזרה היתד .ר ב ת ת ע ל ו ל י ם ו ה ר פ ת ק א ו ת ,אף י ו ת ר מן הדרן־ ל פ ו ל נ י ה .נ ס ע נ ו במשאיות ,ר כ ב ו ת ־ ב ק ר או ק ר ו נ ו ת ־ פ ח ם ,א ך ה פ ע ם ה מ ס ל ו ל ע ב ר א ת סלובקיה והונגריה ע ד לבוקרסט. באחד ה ת ח נ ו ת ב ס ל ו ב ק י ה ,ב ־ 8במאי ,ה ב ח נ ו ,ב ק ה ל ש פ ר ץ ב ק ר י א ו ת ש מ ח ה ע ם ה ב ש ו ר ה ע ל כ נ י ע ת הגרמנים .ה ג ע נ ו ל ב ו ק ר ס ט ש ח ו ר י ם מ א ב ק מ פ ח ם ,ר צ ו צ י ם ו ע י י פ י ם מ ת ל א ו ת הדרך ,א ד מאושרים הייגו כי ס ו ף ־ ס ו ף ג ג מ ר ה ה מ ל ח מ ה האיומה, ומן התקוה לעליה הקרובה. 44 משה קלכהיים בחזית הדרומית של הצבא־האדום על אדמת גרמניה ה א ח ר ו נ י ם של ח ו ד ש א פ ר י ל בימים 1945 ״הארמיה חצתה על־שם השניה ו א נ ד ה ו א ס י ל ב ס ק ה ״ של ה צ ב א ־ ה פ ו ל נ י א ת ה ג ב ו ל ה פ ו ל נ י ־ ג ר מ נ י ,ו ה ת ק ד מ ה ב מ ה י ר ו ת בחזית של ה ד ר ו מ י ת ב ר ד י פ ה אחרי ה צ ב א ־ ה ג ר מ נ י ה נ ס ו ג .ה ג ד ו ד ש ל ג ו ״ ה ג ד ו ד ה ־ 8 ח י ל ־ ה ר ג ל י ם ״ ,א ש ר כ ל הזמן היה בקו הראשון ו ס ב ל ה ר ב ה ק ר ב ג ו ת ,ה ו ע ב ר ע כ ש י ו ל ק ו ה ש נ י ו ל כ ן ג ם רווח ל ו ב מ ק צ ת ,ל א ח ר ש ב ו ע ו ת א ר ו כ י ם ש ל ה ש ת ת פ ו ת כ ב ד י ם ג ג ד האויב. בקרבות בלילה קילומטרים קשים, ה־6—5 שבין הגענו במאי לישוב מ ז ר ח ה מ ה ע י ר ה ג ד ו ל ה דרזדן, גרמני בשם פרינצדורף, להתנהל שבסביבתה המשיכו כמה קרבות כ א ש ר ה צ ב א הגרמגי ,ל מ ר ו ת ש ס פ ג מ ה ל ו מ ו ת כ ב ד ו ת מ ה י ב ש ה ומהאויר, ה ח ז י ק מ ע מ ד ב כ ו ח ו ת י ו האחרונים ,ו ה ה ת ק ד מ ו ת ה מ ה י ר ה ע ד ־ כ ה ש ל ה צ ב א ־ ה א ד ו ם , במידת־מה. נעצרה עם נגלתה מתן הפקודה למנוחה מתקדם המהנה העיירה בשולי בבוקר ולמחרת ל ע י נ י נ ו ת מ ו נ ה פ ס ט ו ר ל י ת של ישוב שחציו כ פ ר ו ח צ י ו עיירה ,ע ם ב ת י ם ו ו י ל ו ת י פ ו ת ו מ ט ו פ ח ו ת ,ע ם ג י נ ו ת מ ל א ו ת ירק ועצי נוי ,כ א י ל ו ש ה מ ל ח מ ה ה א ר ו ר ה ה ז א ת ה ת נ ה ל ה א י ־ ש ם על פ ל נ ט ה א ח ר ת ו כ ל ל ל א ה ג י ע ה ל כ א ן . החיילים ותוך אל כמה תוך מתפזרים והשבילים, ל א ט ל א ם בין ה ב ת י ם ד ק ו ת מ ש ת נ ה הכל .מ ת ח י ל ה ביזה הבתים ומוציאים את בכוח אחת התושבים או בין גדולה. — השדות והגינות החיילים מתפרצים אפילו להתחשב מבלי בנוכחותם — מתחילים לשבור ,להרוס ולשדוד כל מ ה ש ב א לידיהם ,וכל שמוצא בעיגיהם חן של הדיירים, ברגע רובם ה נ ת ו ן — אוכל, בגדים, זקגים וגשים, ל א מגיעות בכלל רואים ו א י נ ם ש ו מ ע י ם א ו ת ם ,כאילו חפצים היינו ומאבן. כחמישה־ששה כשפרצנו ל א היו לאזניהם. ה מ פ ר י ע י ם ב מ ל א כ ת ם ,ויש ל ס ל ק א ו ת ם מ ל פ נ י ה ם . חיילים שאלה חפצים וכדומה. לתוך ווילה הצעקות בני־ אדם והיללות החיילים אינם אלא סתם כלל, דו־קומתית בנויה מעץ ב ק ו מ ה ה ע ל י ו נ ה מ ש ך פ ת א ו ם א ת עינינו ח ו ר ש ב ק י ר ,כ ש ה ת ק ר ב נ ו גילינו 45 ל ה פ ת ע ת נ ו ש כ ל ה ח ד ר ה ג ד ו ל מ כ ו ס ה ב ק י ר ־ ע ץ כ פ ו ל ובין ה ק י ר ה פ נ י מ י ו ה ח י צ ו נ י חלל ר ח ב כולו מ מ ו ל א את ב ק ו פ ס א ו ת ס י ג ר י ו ת ושימורים. הקיר הפנימי וגשם של איתנו לקחת לתוך בין־רגע קופסאות התחיל ליפול על הכיסים שבידינו והשקים לשבור התחלנו הרצפה .מה שיכולנו היתר התחלנו ואת — לקחנו, ל ז ר ו ק ד ר ך ה ח ל ו ן ה ח ו צ ה א ל ת ו ך ה ג י נ ה ש ש ם ה ת א ס פ ו ב י נ ת י י ם ע ש ר ו ת חיילים, ש ה ת נ פ ל ו ע ל ה מ צ י א ה ו ח ט פ ו מ כ ל א ש ר ב א לידיהם. עם את תום המקום, מבצע גותר השלל, הבית בהריסת המשכנו בחורבן של ממש. הרהיטים אך בזה שבבית ל א סגי. עזבנו וכאשר גדולה, קבוצה כ ע ש ר י ם חיילים ב ע ר ך ,פ ר צ ה ל ת ו ך אחוזה י פ ה ש ב א מ צ ע ה פ א ר ק ש ל ה ה ת ר ו מ ם ב י ת יפה ו ע ת י ק ,כ ע י ן א ר מ ו ן בן מ א ה שנים ,שהיה כ נ ר א ה ר י ק מ א ר ם .ה ו א היה מ ל א ר ה י ט י ם ע ת י ק י ם . ,נהדרים'.,בחדרים׳ ה מ ר ו ב י ם ש ב ק ו מ ת ־ ק ר ק ע ; ו ב ק ו מ ה ה ע ל י ו נ ה הובילו אליה מוזהבות מדרגות של ע ם .עיטורים בני מלכותיות.<.על הדינסטיה, אמנותיים כנראה; מוצבים .בכל הקירות כל אגרטלים והדר; חדר תמונות רבי־ערך ענקיות של החלונות במסגרות שלש וחרסיגה הגבוהים .מהרצפה ו ע ד ה ת ק ר ה מ כ ו ס י ם ב ו י ל ו נ ו ת ק ט י פ ה ומשי .ה כ ל כ מ ו ב ק ו ל נ ו ע .ת ו ך כ מ ה ד ק ו ת ו כ ל ה ע ו ש ר הזה ,ה ר ה י ט י ם ,הואזות ,ה א ר ו נ ו ת ה מ ל א י ם ב כ ל מ י נ י ח פ צ י ם ,ה מ ס ג ר ו ת ה מ ו ז ה ב ו ת , ,ה ו י ל ו נ ו ת ו ה ת מ ו ג ו ת — כ ל זה ה פ ך ל ע ר י מ ה א ח ת ג ד ו ל ה ש ל ש ב ר ו ה ר ס . החיילים :ש ב ר ו א ת ה כ ל ב ע ז ר ת ק ת ו ת ה ר ו ב י ם ו מ ו ט ו ת ב ר ז ל ש מ צ א ו ע ל •יד ש ה ו צ ב ה :ב כ ל ח ד ר ,ו ב ע ז ר ת הכידונים חתכו ,ה ש ח י ת ו ו ק ר ע ו א ת ה ת מ ו נ ו ת האח היפהפיות של,אבות־האזזוזה המכובדים. במשך.כל,הביזה עסיסיות, , ה ח י י ל י ם ליוו א ת ה ״ מ ל א כ ה ״ ב צ ע ק ו ת ז ע ם ונקם .ו ב ק ל ל ו ת והאיצו ה א ח ד ביסודיות ,עד א ת השני ל ע ש ו ת א ת ה ע ב ו ד ה שהרעש ש ה ק י מ ו נ ו מילא ,א ת ה ב י ת ו פ ר ץ ה ח ו צ ה ל ת ו ך ה פ א ר ק היפה ו ה ח ו ר ש ה א ש ר מ א ח ו ר י ו . .היה זה פ ו ר ק ן ל ס ב ל ו ל צ ע ר ע ל ה ק ר ב נ ו ת ו ל ס י ו ם ה נ ו ר א ש ה ג ר מ נ י ם ה א ל ה א ש ר ב א ר מ ו ג ו ת ו א ל ה א ש ר ב ב ת י ם פשוטים ,ג ר מ ו ל כ ו ל נ ו ב מ ש ך ה מ ל ח מ ה ה א ר ו ר ה ובעיקר לנו היהודים שהשתתפנו בביזה הזאת מ ת ו ך רצון ברור ל כ ב ו ת הזאת, ב ה א ת כ ל ה א ש ו ה ז ע ם ש ה צ ט ב ר ו בנו ,ו מ ת ו ך רצון ל נ ק ו ם ב ע ו ש ר ה נ א צ י .ה ז ה ש ה ש ת ר ע ל ג ג ד עינינו. היום .עד מתבייש אשר אגי . גזכר אף לרגע על באותו רגש תאוות־ההרס של שפעמה ,בלבי ה פ ר א ו ת שלי אז ,כ א ש ר י ח ד ע ם אחרים ה ל מ ת י בגרזן ב ד י ב ר ה י ט י ם ,ק ר ע ת י א ת ה ו י ל ו נ ו ת ו ח ת כ ת י בכידון א ת פ נ י ה ם ו ה מ ד ו ש ג י ם •של שהשתתפו המכובדים יחד אתי הגרמנים האלה; כמוני ב מ ב צ ע ־ ה ה ר ס ,כ פ י שכיגיגו גם החברים אותו .אחר־כך. ואינני השמנים היהודים שלי, אוסיף ואומר ש ה ב מ ה ה ן א ת ה ת מ ש כ ה •לאורך כ ל ש ע ו ת ל פ נ י ־ ה צ ה ר י ם ש ל א ו ת ו יום ,ו נ פ ס ק ה ר ק כ א ש ר מ פ ק ד הגדוד ,ה ק ו ל ו נ ל הרוסי ,ציווה ל ה פ ס י ק .א ת • ה מ ל א כ ה ו ל ש ו ב א ל ה מ ח נ ה . . • ; :ל מ ח ר ת .היום •,א ו ר ליום ה ־ 8במאי, השתתף הגדוד בהתקפה אדירה על ה ע י ר דרזדן .ל א .ה ש ת ת פ ת י .ב ה ת ק פ ה זו ה י ו ת ושחררו א ו ת י ב מ ש ר ד ה מ ט ה ש ל היחידה ,כדיי ל ה כ י ן מ ס מ ך ש ר א ש ' ה מ ש ר ד היה חייב ל מ ס ו ר ל מ ח ר ת ל מ ט ה ־ ה כ ל ל י ש ל הארמיה .כ ל ה ל י ל ה ר ע מ ו ה ת ו ת ח י ם ו ל ה ק י ־ מ ט ו ס י ם ב נ י ע ש ר ו ת אוירונים כ ל אחד, הפציצו ל ל א ־ ה פ ס ק א ת ה ע י ר .אש •ענקית ל א ו ר ך ק י ל ו מ ט ר י ם ו ל ג ו ב ה ר ב ,ה ת פ ש ט ה מ ע ל לעיר והאירה א ת כל האזור.כבאור..יום. 46 : ; ע מ ד נ ו ה מ ו מ י ם .וכמעט' מ ה ו פ נ ט י ם מ ה מ ח ז ה .ה א פ ו ק ל י פ ט י .הזה >,מ ה ע ו צ מ ה ה כ ב י ר ה ש ל ה ה ת ק פ ה מ ה י ב ש ה ומהאויר .א ז .ל א י ד ע נ ו עדיין ,ש ה ע י ר ה ז א ת .ד ר ז ד ן נ ה ר ס ה כ ב ר כ מ ע ט כ ל י ל ל פ נ י ־ כ ן ע ל ־ י ד י ה פ צ צ ו ת של ח י ל ־ ה א ו י ר ה ב ר י ט י ו ה א מ ר י ק א י . פ ת א ו ם ה כ ל ה ש ת ת ק ! כ מ ו ב מ ג ע ק ס מ י ם — ה ת ו ת ח י ם הפסיקו׳,לרעום ,ה מ ט ו ס י ם נ ע ל מ ו כ ל א היו ו ש ק ט ה ש ת ר ר ב כ ל השטח .ר ק ל ה ב ו ת ה מ ש י כ ו ל ה ת נ ש א ו ת מ ר ו ת ־ אש ו ע ש ן מ י ל א ו א ת ח ל ל י ה א ו י ר .מ ד י ־ פ ע ם נ ש מ ע ו ב מ ע ו מ ע ם ר ע ש י ם ש ל ה ת מ ו י טטויות ,כ נ ר א ה ש ל ק י ר ו ת ה ב ת י ם ש ק ר ס ו ת ח ת ם . ו א ז נ ש מ ע ו מ ב י ת ה מ ט ה צ ע ק ו ת :ה פ ס ק אש ׳ ה פ ס ק ת א ש ! ה מ ל ח מ ה נ ג מ ר ה ! הורה! ה ו ר ה ! ! ! כמשוגעים רצו החיילים מתוך הבית אל ת ו ך המחנה וצעקו בקולי־ קולות וחזרו על אותם המשפטים .כין־רגע התחילו החיילים לזרום מכל הצדדים בצעקות וצחקו, ש מ ח ה ,פ ה ו ש ם ירו באויר ,נ פ ל ו א ל ה בזרועות התנשקו, אלה, בכו ה ת ח ב ק ו ,ר ק ד ו ו ק פ צ ו כ מ ט ו ר פ י ם במעגלים ,ב ז ו ג ו ת ,כ א י ל ו ש כ ו ל נ ו י צ א נ ו מדעתנו. החבריה ב ק ב ו ק י וח־קה ו ה ת ח י ל ה מצאו איפה שהוא כשהבקבוקים השתיה ע ו ב ר י ם מ י ד ל י ד ו כ ל א ח ד ל ו ג ם כ מ ה ש נ ו ת נ י ם לו ,ש ו ב צ ע ק ו ת ו ח י ב ו ק י ם ו נ ש י ק ו ת ו ר י ק ו ד י ם ו כ ו ב ע י ם ע פ י ם א ל ־ ע ל ,ואין ג ב ו ל ל ש מ ח ה ה א ד י ר ה . ש ע ה א ר ו כ ה נ מ ש כ ה ה ח י נ ג ה כ ש נ ח ש ו ל י חיילים מ מ ל א י ם א ת כ ל ש ב י ל י ה מ ח נ ה ורחובות העיירה .ת ו ש ב י ה מ ק ו ם ר ו ב ם זקנים ונשים ,ה ס ת ג ר ו ב ב ת י ה ם ו ל א העזו להוציא א ת האף ,א ם כי אף א ח ד מ א ת נ ו ל א ה ת ע נ י י ן ע כ ש י ו ב ה ם ו ל א ש ם ל ב אליהם. אובדן ה נ פ ל א ה על קץ הבשורה המלחמה את שיכרה עד כדי כולנו, ה ת ח ו ש ה ש ל מ ע ש ה אנו נ מ צ א י ם עדיין ב ח ז י ת ומי יודע מ ה ע ל ו ל ל ה ת ר ח ש . ש ל נ ו היינו אז בגדוד ב ס ך ־ ה כ ל 4יהודים: השלישיה שלנו, כ ל ו מ ר שני ה א ח י ם ש נ י צ ר ואני ,פ ר ט י ז ג י ם ל ש ע ב ר ,ועוד א ח ד ש ה ג י ע ל ג ד ו ד מ ס מ ר ק נ ד ,ו ל מ ע ש ה ל א היה ח ב י ב ע ל י נ ו .ב ת ו ך ה מ ה ו מ ה ה ג ד ו ל ה ה ז א ת ,ב ת ו ך ר ג ע י ה ש כ ר ו ן ש א ח ז ו את נעמדנו פתאום — האחים כולנו, שניצר ואני — ושאלה גדולה בלבנו: אז מ ה י ל א ן פ נ י נ ו ע כ ש י ו ? ! מ ה מ ח כ ה ל נ ו כ ש נ ח ז ו ר ל ש ם י ! ו א י פ ה הוא ה״שם״ שלנו י ! ו א ת מי נמצא ,והאם ב כ ל ל נמצא מישהו שם ? ! התרחקנו התיישבנו מהממון ושתקנו הצוהל כשכל ונכנסנו אחד שקוע אל המשרד במחשבותיו. אמור שבו עצבות הייתי לעבוד, בנו וצבתה אחזה את הלב. הראשון ש ה ת ח י ל ל ד ב ר היה ה צ ע י ר בין שני ה א ח י ם ,ס ל י ם .א מ ם ו א ב י ה ם נספו יחד בראש־השגה יהודי העיירה הקטגה, המלחמה, שם ריכזו ,1942כ ש ה ג ר מ נ י ם ב ע ז ר ת ת ו ש ב י ה מ ק ו ם ש ר פ ו א ת כ ל ק ו ר י נ ח ש מ ה ,ל ש ם הגיעו כ פ ל י ט י ם מ ו א ר ש ה ע ם אותם בתוך בית־הכנסת והעלו אותו באש; והוא פרח אמר: ״ ע כ ש י ו כ ש ה מ ל ח מ ה נ ג מ ר ה ,נ י ס ע ל ק ו ר י נ ח ל נ ק ו ם א ת נ ק מ ת ד ם ה ו ר י נ ו היקרים. ה מ נ ו ו ל י ם ה א ל ה י ש ל מ ו מ ח י ר י ק ר ע ל מעשיהם״ .א ח ר י ו ס פ ר ת י ג ם א נ י ע ל ה ת ק ו ה שעכשיו אוכל להקדיש את מאמצי למצוא א ת אמי ו א ת אחי ואשתו הנמצאים במצוקה אביא אותם גדולה בעיר דזשמבול שבאסיה התיכונית א ל י ו נ ו כ ל ש ו ב ל ח י ו ת יחד .ס י פ ר ת י ש ו ב יום־הכיפורים של ברית־ המועצות. את הסיפור הנפלא של אותו ב ב י א ל י ס ט ו ק ,כ א ש ר בחיפושי אחרי ב י ת ־ כ נ ס ת כ ל ש ה ו כ ד י ש א ו כ ל 47 להתפלל ,מצאתי מנין מאולתר באחד הבתים ושם נ ת ק ל ת י ב ב ך ע י ר י ,חייל בצבא- האדום, ומפיו נ ו ד ע ל י ש א מ י ,אחי וגיסתי .ה ע ם בחיים. הוא ידע לא בדיוק איפה הם ,א ב ל נ ת ן ל י א ת ה כ ת ו ב ת ש ל ה ר ב ה ר א ש י ש ל ע י ר נ ו ו ש ל ק ר ו ב שלי ב צ פ ו ן ס י ב י ר ו ה ו ד ו ת ל ה ת כ ת ב ו ת א י ת ם ה ת ח ד ש ה ק ש ר ב י נ י ל ב י ן אמי .ק ש ר זה נ פ ס ק ל צ ע ר י ע ק ב ה ה ת ק ד מ ו ת ה מ ה י ר ה של ה א ר מ י ה ה ש נ י ה ל ת ו ך ג ר מ נ י ה .עכשיו, א מ ר ת י ,א ע ש ה ה כ ל כ ד י ל מ צ ו א א ו ת ם כ מ ה ש י ו ת ר מ ה ר ו ל ה ב י א ם אלי. שעה ארוכה ישבנו ושוחחנו והעלינו רעיונות ומחשבות. החלטנו לבסוף שבהזדמנות הראשונה נ ש ת ד ל לקשור קשר עם החברים שלי מהתנועה ,א ש ר נשארו בעורף והתחילו לפעול, והדי הפעולה שלהם הגיעו אלינו, אם כי במקוטע, כ א ש ר ה א ר מ י ה ש ל ג ו ל ח מ ה ע ל א ד מ ת פולין. ברם ,ה ר ב ה ש ב ו ע ו ת ח ל פ ו מ א ו ת ו יום ה ־ 8במאי ,יום ס י ו ם ה מ ל ח מ ה ,ש ב ו ע ו ת וימים מ ל א י ה ר פ ת ק א ו ת ,ע ד ש ב ד ר ך ח ז ר ה ה ג ע נ ו לפוזגן ,ו ר ק מ ש ם ח ו ד ש ה ק ש ר שלי עם מגהיגי ה ל ל זיידל. 48 תנועת איחוד ״הנוער־הציוני״ — ״עקיבא״, ובעיקר עם חברי ג .ד .מייבסקי בברלין הבוערת ה ת ע ו ר ר ת י ל ש מ ע ק ו ל ו ת ידי ,ק מ ת י מ ה ר צ פ ה ע ל י ה ש כ ב ת י ו ה ק ש ב ת י ל ק ו ל ו ת ה ש ג ר ת י י ם ו ה מ ו כ ר י ם הללו .ת פ ש ת י א ת ה ״ פ ש ״ ) מ כ ו נ ת ־ י ר י ה ( ו ר צ ת י ה ה ו צ ה י ח ד עם שאר שישנו החיילים בחדר .ב ח ח עמדו חיילים וקצינים ותוך התלהבות ו צ ע ק ו ת ירו באויר. ל א ט ־ ל א ט ,מ ת ו ך ההמולה ,הגיעה ל א ז נ י ה מ ל ה — ק פ י ט ו ל צ י ה ) כ נ י ע ה ( ,ו ה ב נ ת י נ כ נ ע ה .זה ה י ה ב ל י ל ה בין ה ־ 8ל ־ 9ב מ א י שגרמניה אורניינבורג .1945ה מ ק ו ם היה מ ח נ ה — ,Oranienburgכ ח מ י ש י ם ק ״ מ מ ב ר ל י ן .ר ק ב א ו ת ו יום ה ג ע נ ו למחנה אורניינבורג ,ה ל ו ע לשמצה כמחנה הריכוז הראשון שהקימו הנאצים עם עלייתם ל ש ל ט ו ן ב־ .1933ל מ ע ש ה ל א ה ס פ ק ת י עדיין ל ה ס ת כ ל ס ב י ב י ,כ י ל מ ח נ ה הזה לפנות־ערב, הגעתי ודאגתי ה ר א ש ו נ ה היתד. להוריד א ת הציוד שנשאתי ע ל ג ב י — צ י ל כ ב ד ל מ ד ל ה ש ש י מ ש א ת י ח ל ת נ ו — י ח ל ה למודיעין ארטילרי. כ ל ה צ י ל ש ל נ ו ,כ ו ל ל כ ל י ־ ה ר כ ב ,היה מ ת ו צ ר ת א ר ה ״ ב ,א ש ר נ מ ס ר ל ר ו ס ל ה ס ו ב י י ט י ת כ ע ז ר ה ב מ ל ח מ ה ג ג ד הנאצים .ה ש ת י י כ ת י ל י ח ל ה ש ל ה א ר מ ל ה ר א ש ו נ ה ש ל ה צ ב א הפולני ע״ש ליה ואנדה ואסילבסקה )סופרת קומוניסטית נלעת(, שנוסד ברוסיה בהשראתה ובהשפעתה. לילה זה שלווה ביריות השמחה לכניעת הגרמנים ,ה ל סופה של צעדה צבאית ארוכה ,ב ה ה ת ח ל ת י ב א ב י ב ,1944ע ת ש ו ח ר ר ת י מ מ ח נ ה ע ב ל ה אלטייסקי־קראי ב ס י ב י ר ,ש א ל י ו ה ו ב ל ת י ב ע ק ב ו ת נסיון ל ע ב ו ר א ת ה ג ב ו ל מ ר ו ס י ה ל א פ ג נ י ס ט ן ב ד ר ך ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,א ו ת ו ב צ ע ת י ש נ ה ק ל ם לכן .ב א פ ר י ל 1944נ ע נ ו ב ק ש ו ת י ה ח ו ז ר ו ת ונשנות ושוחררתי מהמחנה ה ל ו ת להתנדבותי לצבא .הועליתי על ר כ ב ת )שאותה ב מ ח נ ה זה( בנינו ב ד ר כ י ל ק ב ל ת מ ס מ כ י ־ ה ש ח ר ו ר והגיוס. ב ת א ־ ה ר כ ב ת ,ש ם הייתי עדיין ב ב ח י נ ת עציר ,פ ג ש ת י ש נ י ח ב ר י ם שהיו עמי בקבוצה ש מ נ ת ה 8גברים ואשה אחת ,קבוצה שניסתה לעבור א ת הגבול ,וגם הם שוחררו ע ת ה ל ש ם התגייסות לצבא .במחנה המרכזי קיבלנו הוראה להתייצב במסה הצבא הפולגי במוסקבה. שבוע ימים נסענו ברכבת ,כאשר כל צ ל ת נ ו ,אותה קיבלנו בטרם צאתנו 49 כללה: לדרך, סוכר, לחם, ודגים תה וגם מ ל ו ח י ם מיובשים, מעטה צדה זו נ ג נ ב ה מ א ת ג ו ב ח ל ק ה ב ד ר ך ,כ ך ש ב ש ל ו ש ת הימים ה א ח ר ו נ י ם ל מ ס ע ח י י נ ו ע ל ת ה ודגים מ ל ו ח י ם — כ א ש ר ב כ ל ת ח נ ה היה עלינו ל ז נ ק מ ה ר כ ב ת ,ל ה ש י ג מ ע ט מ י ם )מים בכל רתוחים מסופקים להכנת התה ולריכוך תחנת־רכבת( מליחותם של הדגים ה מ י ו ב ש י ם . מ מ ו ס ק ב ה ה ו פ נ י ג ו ל א ו ק ר א י ג ה .מ ק ר ו ן ה ר כ ב ת שהוביל א ו ת ג ו ל א ו ק ר א י ג ה ר א י ג ו בפעם הראשוגה הדרך שנמשכה שרופות, היו את הארץ כ ש ש ה ימים, המסילה שבורים השרופה היתד. הגענו לקייב ומשם לברדיצ׳ב, צבאי במחנה אך והפסים בסמוך שהשאירו ל א ר א י ג ו אף כ פ ר ש ל ם אחד .כ ל מתוקנת, באמצעיתם אחריהם הגרמנים, . לקייב ראינו עצמם שבמסילה מפוצצים היו לכל התחנות המקבילה 100 בכל אורך כל היו האדנים לערך. מטר . מדים לבשנו פולנים ליחידות. וחולקגו אגי סופחתי למודיעין ארטילרי ולכן עברתי קורס מיוחד במטמתיקה וטריגונומטריה; ותפקידי בקייב היה גודע להדריך לגו חיילים בפעם ב ת י א ו ר י ה של מ ד י ד ו ת מפי הראשוגה יהודים על טריגוגומטריות. בשהותנו ששרר בזמן הגיהינום בה ש ל ט ו ן הנאצים ,ו ע ל • ח ו ר ב נ ה ש ל ה י ה ד ו ת . קייב היתה מדי משוחררת הנאצים כשלושה רק חדשים, אך היהודים עדיין ל א ש ו ח ר ר ו מ ן ה ס ב ל ש ל ה ם .חדשיים אחרי יציאת ה נ א צ י ם מ ק י י ב ה ת נ פ ל ו האוקראיגים ע ל ש א ר י ת ה י ה ד י ם ב ע י ר ו ע ל ה פ ל י ס י ם ש ה ח ל ו -ל ה ג י ע אליה ,ו ע ש ו ב ה ם פוגרום. מ ק י י ב ה מ ש כ ת י ל ל ו ב ל י ן — ו ל מ ח נ ה הריכוז ל ש ע ב ר מ א י ד א ג ק ,בו היה מ ר ו כ ז הצבא הפולני .זה היה צ ב א מ ש ו נ ה :ר ו ב הקצינים, במיוחד ביחדות הטכניות היו ר ו ס י ם ) ב ד ר ך ־ כ ל ל מ מ ו צ א פ ו ל נ י ל ש ע ב ר ( ,ו ר ק מ ד י ה ם היו פ ו ל נ י ם .ח ל ק ג ד ו ל מהחיילים יהדים היו מתנדבים. היחדה שלנו שהשתייכה לארמיה הראשונה, היתד .מ ו ר כ ב ת מ ה א י ג ט ל י ג נ ט י ם מ ב י ן החיילים ,מ ש ו ם ש ת פ ק י ד ם היה כ ר ו ך ב מ ד י ד ו ת וחישובים טריגוגומטריים, מדדות ח י ש ו ב י ם קוליים, ופיעגוח אופטיות צילומי־ אויר .ה פ ר ד ו כ ס היה ב כ ך ש ר ו ב ה מ פ ק ד י ם הזוטרים היו י ה ד י ם ו ה ד ע ש ל ה ם ע ל ה בהרבה על ה ד ע של הקצינים הרוסים )שלא לדבר על החיילים הפולנים(. בסתיו והשתכנגו 1944ה ת ק ד מ נ ו מ ע ר ב ה ו ת ו ך כדי ק ר ב ו ת ק ש י ם ה ג ע נ ו ל נ ה ר ה ו י ס ל ה , ב פ ר ב ר י ם ה מ ז ר ח י י ם של ו א ר ש ה שהיתר .עדיין ב ד י הגאצים .מ מ ק ו ם הימצאגו ב פ ר א ג ה ) ש כ ו נ ה ו ר ש א י ת ש מ ע ב ר לנהר( יכולנו ,ב ע ז ר ת ה מ ש ק פ ת ,ל ע ק ו ב אחר התקוממות של אזרחי וארשה הפולנים נגד הגרמנים, מרד שבוצע לפי ה ו ר א ת ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת ה ג ו ל ה ב ל ו נ ד ו ן ; מ ס י ב ה פ ו ל י ט י ת זו נ ג ז ר ע ל י נ ו ל ש ב ת מגגד במשך ששה שבועות ולחזות בטבח שערכו הגרמנים בפולנים, כי לפי ה ו ר א ו ת ב ר י ה ״ מ נ א ס ר ע ל י נ ו ל ס י י ע ל א ז ר ח י וארשה. ר ק ב־ 12.1.1945ק י ב ל נ ו ם ו ף ־ ס ו ף א ת ההוראה לזוז — ו ב ק ר ב ו ת ק ש י ם פ י ל ס נ ו א ת ד ר כ ו נ ד ר ך ו א ר ש ה ,פ ו ז ן ו פ ר נ ק פ ו ר ט על ה א ד ר ,ע ד ש ב ת ח י ל ת א פ ר י ל ה ג ע נ ו ל פ ר ב ר י ברלין. ב ש ל ו ש ת ח ד ש י ה ה ת ק ד מ ו ת ה ל ל ו נ ע ר כ ו ק ר ב ו ת ק ש י ם ב מ י ו ח ד .בין פ ר נ ק פ ו ר ט לקיסטרין ,ש ת י ע ר י ם ע ל נ ה ר ה א ד ר — הקימו ה נ א צ י ם ק ו ה ת נ ג ד ו ת חזק מ א ו ד , שהתבסס 50 על הנהר ועל ב י צ ו ר י ם מיוחדים .שם נ ת ק ל נ ו בגוער גרמני בגילאים 15—13 ש ה ל מזוין ב ט י ל ל נ י גגד ט נ ק י ם וכן ב ק ש י ש י ם ג ר מ נ י ם שגויסו ל צ ב א וגשלחו בחיפזון ,כ ד י ל ע צ ו ר א ת ה צ ב א ה ר ו ס י מ ל ה ת ק ר ב ל ב י ר ת ג ר מ נ י ה .ב ק ר ב זה א י ב ד ה ל ל ת נ ו חיילים רבים ,ביניהם ה ר ב ה י ה ל י ם ,ו ל א י כ ו ל נ ו א פ י ל ו ל ה ק י ם ק ב ר נ פ ר ד או מ צ ב ה . להם מצלנו הגרמני, פ ע ל ו כ ־ 1000ת ו ת ח י ם ו ק א ט י ו ש ו ת ש ה ר ע י ש ו ב מ ש ך ימים א ת הקו כ ר י כ ל ל פ נ י פ ר י צ ת ה ט נ ק י ם ו ח י ל ־ ה ר ג ל י ם .ה ר ע ש היה נורא ,ה א ש — אש של ושם ה ע מ ד נ ו א ת ת ו ת ח י ה־ 175מ ״ מ ו־ 182מ ״ מ בזווית כזו שיירו ל ל א ־ ה פ ס ק לתוך הם תופת. ב ת ח י ל ת אפריל פרצנו את העיר .ל מ ע ש ה שברנו את ההתנגדות הקו לגענו הגרמנית לפרבריה של ב א ו ת ה שיטה, ברלין, בה שברו א ת ה ת נ ג ד ו ת ה של כ ל אירופה ש ש ש נ י ם ל פ נ י כן .ה פ ג ז ה ו ה פ צ צ ה ויריות כלי־הנשק, בכל ללא־הפסק ובלי שאלות או היסוסים, הצתת־בתים, משקים, ש ח י ט ת ב ה מ ו ת ו ב ע ל י ־ ח י י ם ,ואז בשני ל מ א י 1945נ כ נ ע ה ב ר ל י ן ל צ ב א הרוסי. _ ב י ו ם כ נ י ע ת ה ש ל ברלין נ ס ע נ ו ל א ו ר ך ר ח ו ב א ו נ ט ר ד ר ל י נ ד ן — ש ד ר ה ר ח ב ה ש ה י ת ה מ ל א ה ב ח ו ר ב ו ת ה ב ת י ם ש ה ת מ ו ט ט ו ,כ ש ס ב י ב נ ו אש ועשן מ ה ש ר פ ו ת שעךיין השתוללו הסוסים של בעיר .ע מ ד ת י זקוף ב ר כ ב ש ל נ ו — ע ב ר נ ו א ת ש ע ר ברנדנבורג ,בעל ו ר כ ב ה נ צ ח ו ן שעליו ,מ ש מ א ל נ ו ה ק א נ צ ל ך א י — מ ק ו ם מ ו ש ב ו ו ה ת א ב ד ו ת ו ה י ס ל ר ,מ י מ י נ נ ו — ה ר י י כ ס ס א ג ה ג ר מ נ י ש ב ע ר באש ,א ש ר מ ע ל י ו נ ת ל ה זה הדגל־האדום. עתה ע צ ר נ ו ,ל נ ר י פ .ה ת י ל היהודי ה נ ו ס ף ב ל ל ת י ) כ י ו ם — מ ה נ ד ס ו מ נ ה ל ב י ת ־ ס פ ר מקצועי שהנה ב י ש ר א ל ( ואנוכי ,ע מ ד נ ו ל פ נ י ה ר י י כ ס ט א ג ה ב ו ע ר .ואז ח ש ב ת י ל ע צ מ י — אני, ה ל ל י ה מ ו ש פ ל ל ב ז ו י שגורלו נ ח ר ץ ל מ ו ו ת ע ל לי ג ר מ נ ל זו — אני עומד כאן לפני מעוז החייתיות הנאצית ההרוס ל ב ו ע ר ,ורואה בתבוסתם. ב צ ה ר י ה ש מ י נ י ב מ א י ע ז ב נ ו א ת ברלין לכיוון א ו ר נ י י נ ב ו ר ג ,ו ש ם ק י ב ל נ ו א ת הליעה ע ל כ נ י ע ת ה ה ס ו פ י ת ש ל גרמניה. 51 משה שדמי מן השבי — לקראת הגאולה הגדול ליום והנכסף הזה נפלנו ציפינו מאז הגרמני. בשבי זה קרה עת פ ל ש ו ה ג ר מ נ י ם ל ח צ י האי ה ב ל ק נ י כ ש י ע ד ם ל פ ל ו ש ליוון .ב ע ת ה ה י א נ ע ר כ ו ב א ר ץ עשרות הפגנות לעידוד הגיוס ליחידות העבריות במסגרת הצבא־הבריטי ,ובחודש 1940 אוקטובר כ ב ר היו י ח י ד ו ת ולצפון־אפריקה, בכוננות לצאת למצרים כדי לקחת חלק ב מ ל ח מ ת נ ו נגד האיטלקים. אני ג ו י ס ת י ל ק א ד ר ה ק ו ר ס ה ר א ש ו ן של היחידות ה ע ב ר י ו ת ל ק צ י נ י ם ,ס ר ג ׳ נ ט י ם וקורפורלים ו ש ו ב צ ת י ל י ח י ד ת ה ח פ ר י ם הארץ־ י ש ר א ל י ת ה ר א ש ו נ ה הקבינט ולעצור את ש ל צ׳רצ׳יל בעדה מיצרי ביוון. קורעת, .605 החליט לשלוח תגבורת ולסכל את הפלישה לאחר בנמל הדרומי קלמטה, נעצרה הגםיגה כשאנו מוצאים שהצליחו את הגרמנית הגרמנים עצמנו על לעבור שפת־הים, ו כ ע ב ו ר זמן ק צ ר ה ו ק פ נ ו ע ל ידי י ח י ד ת צ נ ח נ י ם גרמנים .כ ך נ פ ל נ ו ב ש ב י ה ג ר מ נ י . א ר ב ע ת ש נ ו ת ה ש ב י ה ת א ר כ ו ו ה ת מ ש כ ו כ א ר ב ע י ם שנה. למחנות העבודה לאוסטריה וגרמניה הובלנו לאחר שהסיעו אותנו בקרונות־ מ ש א ד ר ך י ו ג ו ס ל ב י ה צ פ ו נ ה ל מ ח נ ה ק ל י ם ה ,ב ס ט א ל ג 18 ציידו בלמסדורף. בלמסדורף א ו ת נ ו ב ל ב ו ש ח ד ש ו ב ח ב י ל ו ת של ה צ ל ב ־ ה א ד ו ם ־ ה ק נ ד י .היו א ל ה ח ב י ל ו ת ב ש ר ב ק ו פ ס א ו ת ,ר י ב ו ת ,ד ג י ־ ט ו נ ה ,שוקולד ,קפה ,תה ,ס י ג ר י ו ת ו ט ב ק . העבודה היתה קשה מאוד ובמיוחד זו שבמכרות־הפחם ובבתי־החרושת לנייר ,וכך נ מ ש כ ו ה ד ב ר י ם ת ו ך ס ב ל ובדידות .היה זה ב א מ צ ע ח ו ד ש ד צ מ ב ר 1944 כ ש ת ב ו ס ת ה ג ר מ נ י ם ב ח ז י ת ו ת ה י ת ה ב ע י צ ו מ ה והנסיגה ה ג ר מ נ י ת ה י ת ה ל כ ן ה כ ר ח י ת , אז החליטו הגרמנים להעביר את מחנות־השבויים ואת הפועלים הזרים לליבה ש ל ג ר מ נ י ה .ה א ו ת גיתן ו ז ר ם ג ד ו ל של כ ל ק ב ו צ ו ת ־ ע ב ו ד ה ה ת ח י ל ל ג ו ע בכיוון גרמניה. לפני חברים ביקרו 52 ש ע ז ב נ ו א ת ה מ ח נ ה ה ל כ ת י עם ח ב ר נ ו ס ף ל מ ק ו ם שנרצחו על ידי מפקד המחנה בשלזיה הפולנית. ק ב ו ר ת ם ש ל שגי סבור אני אנשים אחרים ,כי מ צ א נ ו שם פרחים על קברותיהם הרעננים. שלפנינו בהיפרדנו מ ה ם ל י ד ק ב ר ם נ ש ב ע נ ו ,כי ב ב ו א היום נ ע ל ה א ת ע צ מ ו ת י ה ם ,א ד ע ד היום ה ד ב ר לא נסתייע. ש ל א ר צ ו ת ה מ ע ר ב ה מ ש י ך ל ה פ צ ת א ת אזורי ה ת ע ש י ה ועריה, חיל־האויר בכדי ל מ נ ו ע א ת א ס פ ק ת ה נ ש ק והמזון ל ח ז י ת ה ג ר מ נ י ת ה מ ת ד ר ד ר ת . עשיגו א ת ה ד ר ך ב ר ג ל ,ב ח ו ר ף ק ש ה ו ק ר ; רגלינו וידינו ק פ א ו ו ר ב י ם נ ש א ר ו במרפאות ו ב ב ת י ־ א כ ר י ם ב ד ר ך .ה ה ל י כ ה היתד .ק ש ה מאוד .ב ל י ת ־ ב ר י ר ה ה ש ל כ נ ו א ת ה ח פ צ י ם ש ל נ ו ב ד ר ך ,מכיוון שהיו מ כ ב ל י ם על ה ה ל י כ ה ב ב ת ,ב ג ש ם ו ב ר ו ח ו ת . שמועות כבני־ערובה בקבוצת התהלכו כי השבויים על־מנת לשלול נ ש י ם של הישראליים מ ה ם זכויות של ירוכזו במחנה, הצלב־האדום. שישמשו כדי ב מ ס ע זה נתקלנו פ ל ו ג ת ־ ע ב ו ד ה ה ו נ ג ר י ת וכשעינו של ה ש ו מ ר ה ג ר מ נ י ה ו פ נ ת ה הצדה ,ה צ ל ח נ ו ל ש ו ח ח ע מ ן ב מ ש ך כ מ ה דקות .ב ק ב ו צ ה זו מ צ א ת י 6ב נ ו ת ,ח ב ר ו ת ״הנוער־הציוני״. הופרדנו שוב ה ת ח ל ק נ ו ע ם ה ש ב ו י ו ת ב מ נ ו ת האוכל שהיו ב ל י נ ו .חיש מ ה ר אחדות שוב על־ ל י ה ש ו מ ר י ם שלהן. כ ע ב ו ר שנים פגשתי בהן בארץ .א ו ל ם דרכן ל א היתד .קלה ,כי ב ד ר ך ארצה נ ת פ ס ה ס פ י נ ת ם והן ה ו ע ב ר ו לקפריסין. היה זד .יום ש מ ש י פ ה כ ש צ ב א ו ת מ ש נ י הצדדים נפגשו .היה זה היום ה ג ד ו ל בחיי ,כ ש ו ח ר ר ג ו על ל י ה א מ ר י ק א י ם על א ד מ ת גרמניה .ל א ח ר ש ב ו ע ימים ה ו ט ס נ ו למחנה־נופש באנגליה. הברקתי למישה* על שחרורי ועל הבנות מהוגגריה ש פ ג ש ת י ב ד ר ך .ב מ ב ר ק ח ו ז ר ה ו א ב י ק ש נ י שאציג עצמי ב פ נ י ב ק ש ט נ ס ק י ב פ ד ר צ י ה הציונית ב ל ו נ ד ו ן ,וכן עשיתי .כ ש ה ג ע נ ו ל ת ל ־ א ב י ב פרץ ה ק ה ל ש ה מ ת י ן ל נ ו ב ש י ר ה וריקודים ,ד ב ר ש ל א יישכח. * קול. 53 יוחנן כהן בדרן אל שרידי השואה א י נ נ י זוכר מ ה ע ש י ת י ביום הנצחון .ב ד ב ר א ח ד א נ י ב ט ו ח — ל א ה י ת ה אז ש מ ח ה ב ל ב י .מ א ו ת מ י ל י ו נ י בני־ אדם ב ר ח ב י ה ע ו ל ם ח ג ג ו א ו ת ו היום ו צ ה ל ו מ ש מ ח ה . היתד .ל ה ם ס י ב ה ט ו ב ה ל כ ך ומוצדקת. א י נ נ י זוכר כיום כ י צ ד אנו ח ג ג נ ו א ת הארוע ה ה י ס ט ו ר י ה ז ה — א ת הנצחון על ג ד ו ל א ו י ב י עמנו .ב ל ב פ נ י מ ה היה כ א ב .״אם א ח ר י ה ש מ ד י ה צ ד ק יופיע...״ — ב ש ע ת ו ב י א ל י ק .ואכן ,זה מ ה ש ק ר ה לנו. כתב ב מ ש ך ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה — ובעיקר־ ב ל י ל ו ת — נ י ס י נ ו ל ה ד ח י ק א ת ח ר ד ת נ ו ,א ת ואת פחדיגו לבאות הדאגה ל י ק י ר י נ ו ש נ ש א ר ו שם .ע ס ק נ ו — ל מ א ב ק ע ל כינון ה ע צ מ א ו ת היהודית. לעבודה להשכים הפגנו ולהוציא לחמנו מהאדמה. במלאכת המשכנו נגד יום־יום לבנות מדיניות והתכוננו א ת ישובינו, ״הםפר־הלבן״ ה א נ ט י ציוני ו ר י כ ז נ ו נ ש ק ב ס ל י ק י ם ת ת ־ ק ר ק ע י י ם .ח ב ר י נ ו ה ת ג י י ס ו ל י ח י ד ו ת ה צ ב א ־ הבריטי, ועם לחיל־הגוטרים ,להגנה ולפלמ״ח. התכוננו ל מ א ב ק מזוין עם הערבים. ז א ת י ד ע נ ו ש י ו ם ־ י ו ם מ ב י א כ ל י ה ע ל עמנו .היתד .ה ר ג ש ה נ ו ר א ה של ידים כבולות, האויב ש ל ח ו ס ר ־ א ו נ י ם .ר ק מעטים ,ו ב מ א ו ח ר ,יצאו ב ש ל י ח ו ת א ל מ ע ב ר לקוי — צ נ ח נ י ה י ש ו ב .ל ק ר א ת ש ל ב י ה הסופיים ש ל הידיעות חברינו ,1944 ה מ ל ח מ ה היה ע ל ה ה ש מ ד ה ,א ש ר ב ת ח י ל ה ל א רצינו ל ה א מ י ן בהן, ברור ,כי א מ ת הן .סיפורי מזאגלמביה ,אשר פרצו לעצמם ךךך ארצה והגיעו ל ת ל ־ י צ ח ק ב ת ח י ל ת כ ר ס מ ו ב ש א ר י ת האשליה. ה נ צ ח ו ן ע ל ה נ א צ י ם איפשר וחייב מ א מ ץ יהודי ו א ר צ י ־ י ש ר א ל י ל ג ל ו ת ,להציל, 1 • ה ע ל ו ת א ת ש ר י ד י השואה. ב א ו ת ו יום ל א ה י ת ה ש מ ח ה בלבי .ר ק רצון ל ה ג י ע ל ש ם .וקורי א ש ל י ה ותקוה — שאולי ,א ו ל י ע ו ד א ר א ה א ת אמי ,אבי ,אחותי. באחד ברחוב מימי אוגוסט א ל נ ב י .״ א ת ה יוצא היום, המכתבה. 54 1945נ ק ר א ת י ל ח ד ר ק ט ן ב ב נ י ן ה ו ע ד ־ ה פ ו ע ל ,ששכן אז אחרי־הצהרים״ — א מ ר לי ה א י ש שמאחורי היתד .ש ע ת ב י ן ־ ע ר ב י י ם ,כ א ש ר ה מ כ ו נ י ת ה ק ט נ ה ש ה ו ב י ל ת נ י ,ס ט ת ה מ ה כ ב י ש ל ד ר ך צ ד ד י ת .נ ס ע נ ו בכיוון קיסריה .ה ש מ ש נ ט ת ה כ ב ר ל ט ב ו ל בים .בצידי ה ד ר ך הבחנתי פגשתי מאז ב ב ח ו ר י ם חמושים ה ר ו ב צ י ם בין ג ב ע ו ת החול ,ה ש י ח י ם והעצים. מ ס פ ר מ כ ר י ם שסיפרו לי ,כי ה ע ר ב מ צ פ י ם במשק לספינת־מעפילים הראשונה פ ר ח המלחמה. לאחר לדי א ר ו ח ת ־ ה ע ר ב י ר ד ת י אל דיונות החוף .נ א מ ר לי ל ח כ ו ת שם .ה נ ח ת י א ת ת ר מ י ל י ו י ש ב ת י ל נ ו ח מ י ו ם מ ל א ר ש מ י ם .ה ע ר ב כ ב ר ירד .הים ה ש ח י ר ה ג ל י ם ה ל ב נ י ם ה ת נ פ צ ו א ל החוף .כ ע ב ו ר ש ע ה ק ל ה ה ב ז י ק ו א ו ת ו ת מכיוון ורק הים. ה ד י ו נ ו ת ש מ ס ב י ב כאילו קמו לתחיה .ד מ ו י ו ת ה ח ל ו ל נ ו ע במהירות לעבר הים. של שהחלו נשמעו קולות בחשיכה. ונבלעו בצללית הבחנתי סירות ל ה ת ר ח ק מהחוף. באותו ואמר: צמחה הרגע לדי ״ ח ו ק ואמץ ,יוחנן״. דמות לחצנו אדם. דים. שאול נטלתי אביגור את שם תרמילי ידו על וירדתי כתפי בעקבות ש נ י מ ל ו ו י ם א ל הסירה. שטגו המשוטים של כ ר ב ע ש ע ה מ ב ל י להוציא הגה מ פ י נ ו .ה ד מ מ ה ה ט ו פ ח י ם במים .עכשיו ניתן היה הספינה. לצדה. ע ד כמה דקות ואנו כבר לראות נטלתי את ה ו פ ר ע ה ר ק על את די צלליתה השחורה ועליתי תרמילי בסולם על סיפונה. היה מ ו ז ר ל ה ב י ט ל פ ת ע מ ע ל סיפון זה א ל ר צ ו ע ת ה ח ו ף ה ש ח ו ר ה ,ה מ נ ו מ ר ת ישובים. אורות את לבנות זרקורי המשטרה הבריטית מאזור חדרה הסביבה .הרחק מ צ ד שמאל ניתן היה לראות סרקו את באלומות־אור צללית הכרמל. הספינה ניטלטלה קלות. לפתע הזה״, נ ש ת ל ט ה עלי הרגשה כבדה מנשוא ודחף פתאום ,״ ל צ א ת מכל העסק לחזור לחוף, להישאר בארץ, בבית, בין החברים. וכי לאן אני הולך, ע ב ר ה מ ח ש ב ה במוחי ,לארץ ש ה פ כ ה ג י א ־ ה ר י ג ה ו ק ב ר ־ א ח י ם ל ע מ י ? ש ב ה נ ע ר ך ג ם ע ת ה ,כ ב ר א ח ר י ה מ ל ח מ ה ,ב י מ י ם אלה מ מ ש ,פ ו ג ר ו ם גוסף נ ג ד .ש ר ד י ה י ה ד י ם , ב ע י ר ק ר א ק ו ב ; ל מ ד י נ ה ש מ ש ט ר ה י ל ך כגראה ב ד ר כ י ו ש ל סטאלין ,ע ל כ ל ה מ ש ת מ ע ה ת נ כ ל ו ת ל פ ע י ל ו ת ציונית ,לעליה .וכי מ ה א מ צ א ש ם ? ק ב ר י ם ,צ ל ל י ־ אדם, מכך: כ ל ה ז כ ר ו נ ו ת ,ה ת ק ו ו ת והאשליות .ומה א נ י מ ש א י ר מ א ח ו ר י ? חרס שהייתי הזהות בין מייסדיו, תנועה שהיתה ביתי הרוחגי, מולדת... גם ד ד י ם ,משק את תעדת ה מ נ ד ט ו ר י ת ה מ א ש ר ת זהותי ה א ר צ י ש ר א ל י ת .ה א ו כ ל ל ח ז ו ר ? מ ת י ו כ י צ ד ? מהרהורי ה ו צ י א ה אותי נ ה מ ת מ נ ו ע הדיזל .א ת ה ס פ י נ ה א ח ז ה ט ל ט ל ה עזה. העוגן הורם ב ר ע ש מ ת כ ת י ד ס פ י נ ה ניתקה ממקומה. ע ל ה ס י פ ו ן ה ב ח נ ת י עכשיו ב א ו צ ר ש מ ז מ ן ל א ר א י ת י ו — א ר ג ז מ ל א ת פ ו ח י ־ עץ .ר י ח ו ש ל הפרי ,ש ל א ם ע מ ת י מ מ נ ו שנים מ ס פ ר ,ע ל ה ב א פ י כ ד ר י ש ת ־ ש ל ו ם מ י מ י ם ר ח ו ק י ם ו ט ו ב י ם .נ ג ס ת י ב ת י א ב ו ן ו ל פ ת ע ה ר ג ש ת י כי ק י ב ת י ע ו ל ה ל ג ר ו נ י .מ א ו ת ו ר ג ע ״המר והנמהר״ ובמשך שלוש יממות ״הקאתי א ת נשמתי״ ורק ביום הרביעי עליתי ע ל ה ס י פ ו ן ו מ י ל א ת י ר י א ו ת י באויר ו ב ר י ח ו ה ג פ ל א ש ל הים .ש ת י ת י ת ה ח ר י ף ו מ ת ו ק מ כ ו ס ע ב ת זכוכית ו ה ע ו ל ם ש ו ב היה ג פ ל א . ה ס פ י נ ה ש ע ל י ה ש ט ת י ש מ ה היה נ1טונ 1ו מ ש ק ל ה 60טון .י ו ס ק ה ,איש גינוסר, 55 היה מ ו פ ק ד ע ל י ה ו ה ו א ש ה ב י א ל ח ו ף קיסריה א ת 30ה מ ע פ י ל י ם .צ ו ו ת ה ס פ י נ ה היה מ ו ר כ ב מ ש ש ה ס פ נ י ם א י ט ל ק י ם ש ה א כ י ל ת ו מ ק ר ו נ י ה ט ב ו ל י ם סמיך ב מ ת עגבניות נפלאות על ו ב ב ש ר ה מ ס ו ג ן ב ש מ ן ריחני ,ואילו יוסקה ה א כ י ל נ י ב ס י פ ו ר י א י ט ל י ה ו ב נ ו ת י ה .א ח ר י ־ ה צ ה ר י ם ה ב ח נ ו ב ש ל ו ש א נ י ו ת ־ מ ל ח מ ה ב ר י ט י ו ת .הייגו אז באזור כרתים האי להסתתר ונכנסנו באחד המפרצים. שם שהינו נוסף יום ל צ ו ר ך תיקוני ה מ נ ו ע ש ל א היה מ ן הצעירים ב י ו ת ר .כ ע ב ו ר ש מ ו נ ה ימי ה פ ל ג ה ה ת ח ל נ ו ל ה ת ק ר ב ל ח ו פ י א י ט ל י ה .מ פ י יוסקה נ ו ד ע לי כי יעדנו נ מ ל בארי .ר ק מ ת י תכניות במוחי הנמל אמבטיה מסעירות: לבנה. ומטה לפנות ערב לתחומי נכנסנו ו כ ע ב ו ר ש ע ה ק ל ה נ ק ש ר נ ו ל א ח ד הרציפים. נשמע חייל ק ו ל צ ע ד י ם כ ב ד י ם .ס ו ל י ו ת מ ס ו מ ר ו ת .ד מ ו ת ו של צצה בריטי מ ע ל י נ ו א ב ל ה ח ש ש נ מ ו ג ב ה י ש מ ע ״אהלן״ מוכר .ע ת ה ה ב ח נ ת י ג ם ב ת ג ה ב ר י ג ד ה שרוולו .יוםקה ו א נ י ע ל י נ ו ע ל הרציף ו ה ל כ נ ו ב ע ק ב ו ת החייל .ב ש ע ר ה נ מ ל על ל א ע צ ר ב ע ד נ ו איש .א ח ר י ה ל י כ ה ק צ ר ה ה ג ע נ ו ל ״ מ ו ע ד ו ן ה ח י י ל ה ע ב ר י ״ .י ה ו ד ה ארזי ועוד מ ס פ ר ח י י ל י ם קיבלונו הכתף .עד שעה ב ל ח י צ ת ידים ו ט פ י ח ו ת ע ל מ א ו ח ר ת ש ו ח ח נ ו ע ל ה מ ת ר ח ש ב א ר ץ ו מ פ י ה ם ש מ ע ת י על פ ע י ל ו ת ה ב ר י ח ה ב א י ר ו פ ה . בבוקר שלמחרת יצאנו לדרך של במשאית הבריגדה, נסיעה ולאחר של יומיים בגוף מ ש ג ע ש ל ס ת י ו איטלקי ,ה ג ע נ ו לוונציה .איזה י ו פ י ! ב ל ע ת י ב ע י נ י ו ב כ ל חושי א ת הפיאצה ,ה ק ת ד ר ל ה ,ה א ר מ ו ג ו ת ,ה ג ו נ ד ו ל ו ת ! יומיים נ ו ס פ י ם ע ש י נ ו ב כ פ ר סמוך ,מוליאגו ,ש ם ח ג ו מ ס פ ר י ח י ד ו ת עבריות .ק י ב ל ת י מדים ,ת ע ו ד ת ־ ח י י ל ו ש ו ב לדרך, יצאתי צפונה. גמעתי בעיני את הנוף המופלא של המתנשאים אלפים מ ש נ י צדי העמק .ש ו ב נ ת ע כ ב ת י ,בטרביזיו ,שם ח נ ת ה פ ל ו ג ה א ר צ י ש ר א ל י ת ב פ י ק ו ד ו המייג׳ור ס ח ר ו ב , של ו כ ע ב ו ר יומיים ה צ ט ר פ ת י ל ש י י ר ת חיילים בריטים שעשו א ת ד ר כ ם ל א ו ס ט ר י ה .ד ר ך ו ו י ל א ך ה ג י ע ה השיירה לגראץ .ש ם ״ ע ר ק ת י ״ מ ה ש י י ר ה והלכתי ל מ ל ו ן ש כ ת ו ב ת ו נ מ ס ר ה ל י על ל י יהודה ארזי .א ת מ ר ד כ י סורקים* מצאתי בחדרו הקסן. ד י ב ר נ ו ע ל ה מ ש ך דרכי ,ע ל ס ד ר י ע ב ו ד ה ו ת ק ש ו ר ת ,ע ל ד ר כ י המימון ,ע ל ה צ ו ר ך בקיום נ ו ה ל י מ ח ת ר ת .ל ע ת י כי פ ע ו ל ת נ ו ת ה י ה ב מ ע ק ב ,הן מ צ ד ה ב ר י ט י ם ״העממית־הדמוקרטית״. בנוסף לתעלת הרפרטדיאנט והן מצד שלטונות פולין של ה צ ל ב ־ ה א ד ו ם ,ק י ב ל ת י ב ג ר א ץ גם כינוי מ ח ת ר ת י פנימי ,ש ל י ו ו ה א ו ת י מ א ז שגים א ר ו כ ו ת — ״גדעון״. בגראץ נ ת ק ל ת י ג ם ל ר א ש ו נ ה ב מ צ י א ו ת ש ל ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה .ג ע ל מ ו כ ל א ־ ה י ו איטליה נופי וחוויות המסע, נתנפצו גם הדימויים של שארית־פליטה, אשר כולה כאיש אחד ח ו ת ר ת במלוכד ובאחוה לגטישת הגולה ולעליה .ל א כך נ ג ל ת ה ה מ צ י א ו ת לעיני. ביקרתי ב ל א ג ר ש ל א ו נ ר א ,ב ב י ת ענקי ,א פ ל ומזוהם ,ה מ א כ ל ס בין ק י ר ו ת י ו א ל פ י פ ל י ט י ם — י ה ל י ם ו ל א ־ י ה ל י ם — ו א ל ה האחרונים ,ר ו ב ם כ כ ו ל ם פ א ש י ס ט י ם ש א י נ ם רוצים ל ח ז ו ר ל א ר צ ו ת י ה ם — פולנים ,יוגוסלבים ,הוגגרים .הימים — ימי ס פ ט מ ב ר ו ה ר ו ח ה ק ר ה ח ל ר ת ד ר ך ח ל ו נ ו ת ח ס ר י שמשות .צ פ י פ ו ת איומה ו ר י ח ו ת קשים, * 56 מחלות ומגיפות .חוסר כ ל פרטיות. ה ל ב ו ש ד ל ואין ש מ י כ ו ת איש הבריגדה ,ראש ״המרכז לגולה״ ,מפקד הבריחה באירופה. להתכסות ב ה ן ב ל י ל ה .ה ר ע ב מציק .המזון של א ו נ ר ״ א ד ל ב י ו ת ר — ל ח ם ושימורים. עברו טרם שלושה מאן שבועות מהארץ, יצאתי צעיר קיבוצניק ותמים ש ע ו ל ם מושגיו יונק עדיין מ ת ו ר ת ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר ,ו ל ב ו מ ל א א ה ב ה ל א ל ה ששרדו מהנוראה מעודי בשואות, ולא והנה האמנתי כ נ ג ד עיני בקיומה. מציאות אדם דמות חדשה, הגיטו, שמחנה־הריכוז, שלא אדם המלחמה הכרתי והזועות ל י מ ד ו ה ו ״ ל ה ס ת ד ר ״ ,ו ב כ ל ד ר ך א פ ש ר י ת ,ו ל ו א ג ם ע ל ח ש ב ו ן הזולת. כ ת ב ת י כ ע ב ו ר ימים מ ס פ ר י ל ח ב ר י : וכך ״אין כאן איש ש כ ו ל ם יתנו בו אימון .ח ש ד נ ו ת ,זיוף ,גניבות ,ע ס ק י ם ־ ש ח ו ר י ם — זו ת ו פ ע ה כ ל ל י ת .א נ ש י ם ה ת ר ג ל ו ״ ל ה ס ת ד ר ״ .יש כ ב ר ״ מ ת ע ש ר י ם ״ חדשים .הצרה היא ,כי ה ד ב ר פ ו ג ע ב נ ו ו ב ע ב ו ד ת נ ו .ה ס פ ק ו ל נ ט י ם ה ו ר ס י ם כ ל ח ל ק ה טובה ,חוסמים לנו ב ג ב ו ל ו ת ,מ ל ש י נ י ם ומוסרים. דרכים הספקולנטים בעיות זו. ואינך יכול ה ש ב ע י ם — אנשינו ה ר ע ב י ם .ב ש י ח ת א ח ד הקיבוצים ,ש ם ד נ ו על מזון ו נ ע ל י ם )והייתי ברצון מזמין מ ה חוורות בעיותנו ,מה פנטסטיים המילוליות היה לעשות נגדם דבר .ובצד על עזרתנו לגולה!( אחת את כולכם להקשיב לשיחה מזעזעת ה ת ק צ י ב י ם ש ל נ ו ומה ר י ק ו ת ההצהרות אחד מבחורינו הבחורות כל התפרצה: פ ר ט י ז ן ! ה א ם י כ ל ה ל ה ת ק י י ם ע ב ו ר י ב ע י י ת א ו כ ל או ב ג ד ל ו א היה ל ב ד ו ? כ ב ר היה מ ס ת ד ר ! ואילו א נ ח נ ו יושבים כאן ב י ח ד ו מ צ פ י ם לגאולה ,מידי מי ? ! — ה ם י ו ש ב י ם ומחזיקים מ ע מ ד ב כ ו ח מ ש מ ע ת מ ו ס ר י ת .ו ש א ל ה היא ואף־על־פי־כן רק ע ד מ ת י יעמוד ל ה ם כ ו ח ־ ה ס ב ל ,מ ת י ת פ ק ע ס ב ל נ ו ת ם ,ה א ם ל א ד ר ד ר ו אף הם נעלים, הספוקולציה? במדרון חברים, דרושה העזרה מד! מזון, בגדים, ש מ י כ ו ת ,כ ס ף ! ״ ע ד כאן ק ט ע מ ת ו ך מ כ ת ב י . ש ל מ ח ר ת נ פ ג ש ת י ב ח ד ר ו ש ל ס ו ר ק י ם ע ם יונה רוזן ) מ צ נ ח נ י הישוב, ביום איש מ ע ג ן ( ש ע מ ד ל ח ז ו ר ב א ו ת ו ל י ל ה ל ב ד פ ש ם .י צ א נ ו ל ד ר ך ב ק ר ו ן ־ מ ש א ש ל ר כ ב ת ד ר כ ה בכיוון האזור ה נ ת ו ן ל פ י ק ו ח רוסי .י ר ד נ ו ב ת ח נ ה ק ט נ ה ,ש ם חיכה שעשתה ל נ ו כ ב ר מ ו ר ה ־ ד ר ך .צ ע ד נ ו כ ש ב ע ש ע ו ת ב ד ר ך ה ר ר י ת ,מ כ ו ס ת י ע ר ו ת ע ד שהגענו החייל ה ר ו ס י ב י ק ש ל ד ע ת היש למחסום. ה ע מ ד פנים ב ד י נ ו ״ ד ו ק ו מ ו נ ס ״ ,וגם כ מ י ש י ד ע ל ק ר ו א א ת ה כ ת ו ב ב ת ע ד ה .א ת ה ב ע י ה פ ת ר ו כ מ ה סיגריות .ע ם ב ו ק ר היינו כ ב ר ב ת ח ו ם הוגגריה ,ב ״ נ ק ד ה ״ ש ל ה ב ר י ח ה . זו ה י ת ה פ ג י ש ת י ה ר א ש ו נ ה עם א נ ש י הארגון ,ש ה פ ך א ת ה ס י ס מ ה ״ מ ד י נ ה ־ ב ד ר ר ״ ל מ מ ש ו ת חיה ,ל ת נ ו ע ת ־ ה מ ו נ י ם שהגיחה י ס ד ל מ ד י ג ה ; ע ם ארגון מ ח ת ר ת י שפעיליו ש י מ ש ו נציגי מ ד י נ ה ־ ב ד ר ך , האלמונים שאירגנו אזרחיה־לעתד, את נתנו להם ה ו ר א ו ת ,ה נ פ י ק ו ת ע ד ו ת ו א ש ר ו ת ־ מ ע ב ר ; גיהלו מ ש א ־ ו מ ת ן ע ם שומרי ג ב ו ל ו ת וקציני זדים; משטרה ״עמך״ רובם על זקניו ו ט פ י ו — והם א נ ש י ככולם מהמחנה, חניכי ״הבריחה״ תנועות־הנוער־החלוציות, אשר בעצמם — שרדו ש ר ד י השואה, מהשואה, מהגיטו, משורות הפרטיזנים. עכשיו קבוצות הובילו בדרכים ״ירוקות״, במשאיות סובייטיות ובריטיות את ר א י ת י ם ב ״ ג ק ד ה ״ ,ש ר ו ע י ם ע ל ד ר ג ש י ־ ע ץ ל א ח ר ל י ל ה של ה ע ב ר ת ג ו ם פ ו ת ד ר ך ה ג ב ו ל .״ ה נ ק ד ה ״ ה י ת ה ב י ת ק ט ן בן ק ו מ ה א ח ת .בחדריו שררה אנדרלמוסיה ל א קטנה .במגירות השולחגות התגלגלו טפסי ת ע ד ו ת וחותמות. על ה ש ו ל ח נ ו ת ש י י ר י ־ א ו כ ל .ה כ ל נ ש א א ו פ י ש ל א ר ע י ו ת ,ש ל נ כ ו נ ו ת לתזוזה .עיני 57 העייפות גדלקו הבחורים כאשר את שמעו היתה זהותנו. שעת התרגשות — ש ל ה ם ושלגו. בערב )אז: הגענו לבודפשט. פירדי( ,ו ג ם לישון, בודפשס אבל שמחתי לפגוש לראשוגה מאז שם צאתי את יהודה א ת הארץ, )״אריה״( תלמי של ממש. במיטה ה י ת ה ה ר ו ס ה ו א ח ו ז ת ־ ח ר ד ה מ פ ג י ח מ ד ג ו ת ם של ה מ ש ח ר ר י ם ה ס ו ב י י ט י ם , לא לעולם את אשכח ארוחת־הבוקר הנפלאה בבית קפה ששרד גחמד עומד על תלו. בבודפשמ פגשתי גם את חברי־התנועה, אשר מ ס ר ו ל י י ד י ע ו ת ראשונות על גורלם של מבדים משותפים ,על חברי תנועתנו ומשפחותיהם .שלושה ימים התעכבתי בבודפשט ובלילה יצאתי חוויית־הפגישה םובים יותר. ב ר כ ב ת לברטיסלבה .שם חיכתה לי מחדש ע ם ס ב ל ה פ ל י ט י ם .ה פ ע ם ב מ ל ו ן ״ילין״ ,א ש ר ידע ב ע ב ר ז מ נ י ם ב מ ק ו ם ש א י כ ל ס ב י מ י ם כ ת י ק ו נ ם כ־150 אורחים, הצטופפו עכשיו כ א ל ף ב נ י ־ א ד ם ,גברים ,נ ש י ם ,ילדים ,ע ל מ ט ל ט ל י ה ם הדלים ,ב ת ו ך ז ו ה מ ה נ ו ר א ה . לוי קופלביץ למולדתו )ארגוב( ציידני בתעודה חדשה, הפעם של אזרת מ מ ח נ ה ־ ה ס ג ר .ר כ ב ת ג ד ו ש ה נוסעים ,מ ה ם ר ב י ם ע ל פולני המדרגה החוזר שמחוץ לקרון ,ה ו ב י ל ה אותי א ל ה ג ב ו ל הפולני .ב ־ 5ל א ו ק ט ו ב ר ח צ י ת י א ת ה ג ב ו ל ,ע ב ר ת י ביקורת קצרה ולמחרת הגעתי דרך קטוביץ ללודד ,שהפכה למרכז ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה ולמרכז־הבריחה. לודז׳ ,ע ל א ר ו ב ו ת י ה ה ע ש נ ו ת ו ה מ ת נ ש א ו ת א ל ־ ע ל ,ע ל ש מ י ה ה א פ ו ר י ם ,ע ל ר ח ו ב ו ת י ה ו ב ת י ה ,ק י ד מ ה א ו ת י ל ל א חיוך. חזרתי ל ע י ר ה ו ל ד ת י ,ב ה ג ד ל ת י ו ל מ ד ת י ,חייתי א ת ח י י ־ ה ת נ ו ע ה , בה חיה מ ש פ ח ת י ,יקירי ,ו ק ה י ל ה ת ו ס ס ת ,ב ת ר ב ע מיליון יהודים .ח ז ר ת י ו מ צ א ת י ה זרה ו מ נ ו כ ר ת .ב נ י נ י ה ע ו מ ך י ם ע ל ת ל ם ,א ך ל ב ה נ ע ק ך מתוכה .ו כ ך ג ם אמי ,אבי ,א ח ו ת י — זכרונם ה ק ר ו ש ל ב ר כ ה . 58 שמואל מאירי ג ב ר י ג ד ה — פגישות ראשונות עם ניצולים ל ה ו ד ע ת ו ה ד ר מ ט י ת ש ל וינסטון צ׳רצ׳יל בבי.בי.סי .ע ל הנצוזו־ן ,ה א ז נ ת י ב ה י ו ת י ב ב א ר י ,ב ד ר ו מ ה ש ל איטליה ,ב מ ח נ ה ־ ה ח ל מ ה ל ח י י ל י ה צ ב א ־ ה ב ר י ט י ש נ פ צ ע ו ב ח ז י ת . ע מ ד נ ו שם ,חיילים ר ב י ם מ א ר צ ו ת ה א י מ פ ר י ה ה ב ר י ט י ת ,ב נ א פ ״ י — ה ו א צפופים ה ש ק ״ ם ה א נ ג ל י — ו ב ד ר י כ ו ת ע צ ו מ ה ה ק ש ב נ ו ל ק ו ל ו ה ב ו ט ח ש ל הארי הזקן ,א ו ת ו היינו ל ש מ ו ע ל ע ת י ם מ ז ו מ נ ו ת ב ק ו ל ר ו ע ם ו ז ו ע ם ל א ר כ ה ש ל רגילים המלחמה, א ש ר הכריז — ו ה פ ע ם ב נ י מ ה מ ו ב ה ק ת ש ל ה ת ר ו מ מ ו ת ־ ר ו ח — ע ל כ נ י ע ת ה ש ל ל ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת ,ו ע ל סיומה ש ל מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש נ י ה . גרמניה לרגע תשוער ה ש ל ך ה ס באולם ,א ו ל ם ע ד מ ה ר ה ה ו א ה פ ך ל ה ת פ ר צ ו ת ש מ ח ה ש ל א וקריאות ה י ד ר והורה הדהדו בחלל. חדשים מזה רבים ציפינו לרגע זה מ ת ו ך ב ט ח ו ן ג ו ב ר ו ה ו ל ך כי ק ר ו ב הוא ,ב א ש ר מ ז ה זמן ר ב ה ל כ ו ה ג ר מ נ י ם וגםוגו שטח מפני צבאות־הברית ,אף כי המשיכו להילחם בעקשנות על רבה כל ו ע מ ד ה ,ב ח ז י ת ה מ ע ר ב ו ה מ ז ר ח כ א ח ד .כ ב ר ב ע ת שיצאגו ,גדודי ה ב ר י ג ד ה , היא החטיבה־היהודית־הלוחמת של מתגדבי ארץ־ישראל שבמסגרת הצבא־הבריסי, ל ח ז י ת ש ב צ פ ו ן איטליה — היה זה ב מ ח צ י ת מ ר ץ 1945 — כ ב ר אז ח ש ש נ ו ש מ א תסתיים המלחמה עוד בטרם שנגיע לחזית ולא יעלה ב ל י נ ו ללחום פנים־אל־פנים ע מ נ ו ; ומה זעמנו על הפיקוד הבריטי ל א ר ק על כך שהשהה ברוצחי במשך ש נ י ם א ת ה ק מ ת ה ש ל הבריגדה ,א ל א ש ג ם א ח ר י כ י נ ו נ ה ה מ ש י כ ו ה ב ר י ט י ם ל א מ ן אותנו בשקט שעמז־נו הסטואי שלהם ובאיטיות מופרזת, כמנהגם מזה חרות, כאילו ב ת ח י ל ת ה מ ע ך כ ה ו ל א ב ס ו פ ה .כ ך ע ל ־ כ ל ־ פ נ י ם הצטייר ה ד ב ר בעינינו. אולם ר ק בהיותנו בחזית ,ומאוחר יותר כאשר הוקם צה״ל ,הבינונו שהאמון בו התנסינו, היה חיוני ליעילות לחימתנו ולאופן פריסתנו הממושך והמפרך ועמלתנו ב ח ז י ת .א ל א ש ל נ ו — כ א מ ו ר — ״ ב ע ר ״ ,כי ב נ פ ש נ ו ה ל ה ך ב ך ל ל ח ו ם באויב מוקדם ככל האפשר. זוכר אני ש ב ע ת התגייםותנו לצבא ,במחצית ,1942ב ע ת ש ר ו מ ל ע מ ד כ ב ר ק ר ו ב ל א ל כ ם נ ד ר ל ו ס כ נ ת פ ל י ש ת ם ש ל צ ב א ו ת י ו ל א ר ץ היתד .מ ו ח ש י ת מ א ל ,ר צ י נ ו מהר־מהר ל צ א ת א ת ס ר פ נ ד )היא צ ר י פ י ן ש ל ימינו( ולוותר על אימוני־הסדר 59 והמסדרים לא שהלעיטונו בהם שם ל ל א הפוגות ,ובמקום זאת להתקרב לחזית .אך כ ך גרסו ה א נ ג ל י ם .ה פ י ק ו ד ה מ ק ו מ י ה מ ש י ך ב ע ב ו ד ת ו ״ ל פ י ה ס פ ר ״ ו ב ה ת א ם שלפיהן אין ל ה י ח פ ז לתקנות בו התייחסה מ מ ש ל ת והעוין ב א י מ ו נ י ם ,וקו זה בריטניה תאם להפליא את היחס הקר לא חלה ל ש א י פ ו ת י נ ו הלאומיות .כזכור, ב י מ י ם ההם ,ימי ה מ ג ד ט ה ב ר י ט י ע ל ארץ י ש ר א ל ,כ ל ח ו ב ת ־ ג י ו ס על ת ו ש ב י הארץ, ו ל כ ן מי ש ר צ ה ל ה ש ת ת ף ב מ ל ח מ ה ,ח י י ב היה ל ה ת נ ד ב לכך ,אך ב ת ו ר מ ת ג ד ב י ם נ י ת נ ה ל נ ו ה א פ ש ר ו ת ל ב ח ו ר א ת ה י ח י ד ה א ל י ה ש א פ נ ו ל ה ס ת פ ח .היתה זו ה ״ ה ג נ ה ״ שכיוונה א ת יעדי ה ה ת נ ד ב ו ת ו ב ה ת א ם ל כ ך ה ת נ ד ב נ ו ,יחד עם ר ב י ם אחרים ,ל ג ד ו ד התותחנים, ו ב ת ו ר כ א ל ה ה ג ע נ ו ל ס ר פ נ ד ל א י מ ו נ י טירונות. ב ת ו ם האימונים ה ת ב ר ר ש ה פ י ק ו ד ה ע ל י ו ן ה ב ר י ט י ל א השלים עדיין ע ם ה ר ע י ו ן ש ב י ד י בחורי י ש ר א ל ניתן כ ב ר ל ה פ ק י ד ת ו ת ח י ם ,ומשום כ ך ת ב ע ו ש נ ח ל י ף א ת התנדבותנו אחרים, ל ת ו ת ח ג י ם ל י ח י ד ה א ח ר ת ,כגון ת ו ב ל ה ,ה נ ד ס ה ו ש ר ו ת י ־ ע ז ר ו ש נ ח ת ו ם על ה ס כ מ ת נ ו ל ש י נ ו י זה .א נ ו ס ר ב נ ו — והיה זה ב פ ק ו ד ת ה״הגנה״ ו ב ת י א ו ם ישיר ע ם מ ש ה ש ר ת — ו ל כ ן ר י ת ק ו א ו ת נ ו ה ב ר י ט י ם ל ס ר פ נ ד ,מ ב ל י ל א פ ש ר ל נ ו משם, לצאת למשך 6 חדשים, העסיקו ושם בגידול אותנו ירקות ובשרותים שונים ,בו בזמן ש ב מ צ ר י ם א ר ע ו כ ב ר ה ת נ פ ל ו י ו ת על חיילים בריטיים ב ר ח ו ב ו ת הערים ,מ א ח ר ו ה מ צ ר י ם ב ט ו ח י ם היו ב נ צ ח ו נ ו ש ל ר ו מ ל ש ע מ ד להזיז א ת כ ו ח ו ת י ו ל ע ב ר ארצם. פרשת לכך והודות התנדבותנו ובעזרת לתותחנים עמדתנו זכתה על למאמצים זכויותינו, דיפלומטיים הוכתרה הפעולה של הסוכנות, בהצלחה ואנו י צ א נ ו מ ס ר פ נ ד ל א י מ ו נ י ת ו ת ח נ י ם ב צ פ ו ן הארץ. ב־ 1944ל א ח ר ש ש ר ת נ ו ב י ח י ד ו ת נ פ ר ד ו ת ב ר ח ב י המזרח התיכון ,כ א ש ר ם ו ף ־ ס ו ף , ב ת ו ם מ א מ צ י ם מדיניים ב ל ת י נ ל א י ם ,ה ח ל י ט ו ה ב ר י ט י ם על ה ק מ ת ה של ה ב ר י ג ד ה , ר ו כ ז ו הגדודים השוגים ש ע מ ד ו ל ה ר כ י ב ה ב ב ו ר ג ׳ ־ א ל ־ ע ר ב ,מ ז ר ח י ת ל א ל כ ס נ ד ר י ה , ת ק ו פ ה ק צ ר ה ש ל ה ת א ר ג נ ו ת י צ א נ ו ב א נ י ו ת א ח ד ו ת מ א ל כ ס ג ד ר י ה בכיוון ולאחר איטליה ,ת ו ך ש מ ח ה ו ס י פ ו ק ש ם ו ף ־ ס ו ף א ג ו מ ת ק ר ב י ם ליעדנו. באניות הדהדו קולות שירה והתלכדו מ ע ג ל י ־ ר י ק ו ד י ם — והיה זה לאחר ששמענו ב ל ב ים א ת ר ד י ו ב ר ל י ן ה מ ו ד י ע ע ל יציאת ה ב ר י ג ד ה ל ח ז י ת א י ט ל י ה , בתוספת ״ ה ב ט ח ה ״ ל ט פ ל ב נ ו בדרך ...ואז ש א ל ו נ ו הבריטים ש ה פ ל י ג ו י ח ד ע מ נ ו : ״מה שמחה ז ו ׳ ״ .ו ב ש מ ע ם א ת ת ש ו ב ת נ ו ה פ ס ק נ י ת ,כי ר צ ו נ נ ו ל ל ח ו ם ב ג ר מ נ י ם , הביטו עלינו ביותר משמץ של תמיהה. ואמנם שבויים, זכינו ל ה י ל ח ם א ו ל ם ג ם ל נ ו היו בהם על נ ה ר הסניו ,ואף ל ה כ ו ת ב ה ם ו ל ק ח ת מ ה ם אבדות בראוונה בנפש — חללי הבריגדה קבורים ש ב צ פ ו ן איטליה — וגם פ צ ו ע י ם ל א מ ע ט י ם נ ו ת ר ו לנו. ב א ו ת ו יום נ פ ל א ש ל ד.־ 8ב מ א י נ מ צ א ת י א פ ו א ב מ ח נ ה ה ה ח ל מ ה ב ב א ר י ,א ל י ו ה ו פ נ י ת י ל א ח ר שהייה של 3ש ב ו ע ו ת ב ב י ת ־ ח ו ל י ם צ ב א י בטראני ,עיר ק ט נ ה ש ב ק ר ב ת מקום, לשם הוטסתי פצוע מפודלי ש ב צ פ ו ן .מ מ ח נ ה ,ה ח ל מ ה זה עמדתי לשוב ליחידתי. היו ב מ ח ג ה זה חיילים מכל .ה ק ש ת ה ר ב ג ו נ י ת של האימפריה ה ב ר י ט י ת :א ג ג ל י ם , הודים ,סיקים ,קנדים ,ד ר ו ם ־ א פ ר י ק א י ם ,פ ו ל נ י ם ,יווגים ואחרים .מיד ל א ח ר ה ה כ ר ז ה 60 ה ת ח ו ל ל ה ב מ ח נ ה ה י ל ו ל ה עצומה ,ה ש מ ח ה פ ר צ ה ג ד ר ו ת ו ה ק י פ ה א ת כולם .ה נ א פ ״ י פתח ד ל ת ו ת י ו ל ר ו ו ח ה והבירה ח ו ל ק ה ח י נ ם אין כ ס ף ,ו ל א ח ר ש ת י ה ־ כ ד ת יצאו רבים העירה לאכול ולשתות ,לעלוז ולהתהולל. ברגעים של הראשונים אותה הודעה היסטורית, כאחד הייתי הקהל מן ה ע צ ו ם ה ז ה ש ל צעירי העמים השונים ש כ ו ל ם ה ק ד י ש ו ש נ י ם ל א מ ע ט ו ת מ ח י י ה ם ל מ ל ח מ ה זו ,מ ר ב י ת ם היו רחוקים — כ מ ו נ י — מ ב י ת ם ,ו ר ב י ם מ ה ם — מ ו ל ד ת ם היתה בשנות מפנה חמור אל ת ח ת כיבושו של המלחמה האויב. ב מ צ ב ־ ר ו ח י .הנה — א מ ר ת י ל ע צ מ י אולם כעבור — כל אלה שעה קלה חל ש מ ס ב י ב י ישובו מ ש פ ח ו ת י ה ם ואל ארצם ,גם אם א ל ה ניזוקו ל א מ ע ט בגוף ו ב נ פ ש ,ואנו — ה י כ ן מ ש פ ח ו ת י נ ו ,היכן ב נ י ־ ע מ נ ו ו א מ נ ם ,א ת ה א מ ת ה מ ר ה מ ל ע נ ה י ד ע נ ו מ ז ה ש נ ת י י ם ויותר .ב כ ל א ו ת ה ת ק ו פ ה שבה שהינו חרב, באיטליה צפונה והתקדמנו בעקבות הנסוג, האויב פליטי מצאנו יהודים ש ה צ ל י ח ו ל ה ס ת ת ר ו מ פ י ה ם ומן ה י ד י ע ו ת ש ה ג י ע ו ל א ר ץ או לארץ• כלשהי, חפשית או באמצעות מכתבים מרומזים מרומניה שהגיעו ומארצות א ח ר ו ת ,י ד ע ג ו מ ה א ר ע ש ם ומה ע ל ה ב ג ו ר ל ה ש ל י ה ד ו ת אירופה ,ו ב מ י ו ח ד בריכוזים ש ב מ ז ר ח ה ,ש ם ה ת ג ו ר ר ו ל פ נ י ה מ ל ח מ ה מ י ל י ו נ י יהודים. ע ת ה עם פרצי ההוללות והשמחה הטבעית שמסביב ,צפו ועלו לפגי השאלות המחרידות אלפי האלה שבאחת השביתו את שמחתי ה ר ו ק ד י ם שהציפו א ת ר ח ו ב ו ת ב א ר י ו א ת כשאני ומנעו ממני ככרותיה. להצטרף ס ב ב ת י בין העולזים עצוב ותפוס־הרהורים ,ולאורך כל אותו היום והערב וקודר, למעגלי התהלכתי משמים כ א ש ר ה כ ל מ ס ב י ב ,ב מ ח נ ה ־ ה צ ב א י ו ב ע י ר ה א י ט ל ק י ת ,ח ו ג ג י ם א ת הנצחון לבסוף, המזהיר. בשעת ערב מאוחרת חיפשתי לעצמי פינה שקטה בה אוכל ל ה י ו ת ל ב ד י ,ו ל א מצאתי .מגורינו היו ב א ה ל י ם ו ה ת א ו ר ה ב ה ם דלה ,ו ה נ א פ ״ י היה — כ א מ ו ר — ת פ ו ס וסואן .היה ב מ ח נ ה בנין עץ ד ו ־ ק ו מ ת י ש ל אנשי ״ ח י ל ־ הישועה״ ה נ ו צ ר י ם ) (Salvation Armyש ב ד ר ך ־ כ ל ל היינו מ ד י ר י ם מ ש ם א ת רגלינו .ה צ צ ת י ב ק ו מ ת ו ה ר א ש ו נ ה היה מזנון ,אך ג ם ה ו א היה גדוש חיילים ,אף כי ש ם לתוכו. ל א גיתן ה י ה ל ה ש י ג מ ש ק א ו ת אחרים ,פ ר ט ל ת ה או ק פ ה ב ת ו ס פ ת עוגות .ל ע ת י שבקומה ה ש נ י ה קיים ח ד ר ־ ס פ ר י ה ש ה ו ק ד ש ל ק ר י א ה ,עיון ו כ ת י ב ה ,א ל א ש ב ש ע ה מאוחרת ב מ ד ר ג ו ת ו מ ו ל י הופיע כ ו מ ר זו הוא היה כ ב ר סגור .ב כ ל ־ ז א ת ע ל י ת י נעים־סבר, ולאחר ששמע את אשר אנכי מ ב ק ש — פתח לפני א ת ה ח ד ר בו ה ת ב ו ד ד ת י עז־ תצות .הייתי יחידי ב ח ד ר ו ש ם י ש ב ת י ל כ ת ו ב מ כ ת ב י ם ל ר ע י י ת י שרה, שהיתר .בין מ ת נ ד ב ו ת א.ט.ס .ו ש ר ת ה ב ג ׳ נ י פ ה ש ב מ צ ר י ם ,וכן ל י ד י ד י ם בארץ ,ובין ר ש מ ת י טיוטה ר א ש ו נ ה של היתר )״ביום הנצדוון״( ,א ש ר פ ו ר ס ם ביבשת א י ר ו פ ה ״לחייל״. שיר שנולד מאותה תחושת ב־ 25.5.45ב ע י ת ו ן היומי ש ל בדלות החיילים ושכול העברים ל מ ח ר ת ב ב ו ק ר א צ ת י אל הקצין ה א ח ר א י ו ב י ק ש ת י ל ש ח ר ר נ י ו ל ה ח ז י ר נ י ל ג ד ל י שבצפון. ה ד ב ר ל א ניתן לי בו ביום ו ח ל פ ו ע ו ד י מ י ם ע ד ש ע ז ב ת י א ת ה מ ק ו ם למחנה־מעבר, לתחבורה ו ר ק מ מ נ ו ה פ ל ג ת י צפונה .ה ד ר כ י ם ב א י ט ל ל .היו עדיין מ ש ו ב ש ו ת ה א ז ר ח י ת כ מ ע ט ולא פ ע ל ה ו ע ק ב ז א ת ע ש י ת י א ת ד ר כ י מ ב א ר י ל ר א ו ו נ ה באניה ,ומשם הגעתי ברכב צבאי אל ג ד ל ה ת ו ת ח נ י ם אליו השתייכתי. את ג ד ל י הבריגדה מצאתי בתסיסה ,הכל ה ל כמרקחה .לא ל ע נ ו מה י ו ע ל ו 61 ל נ ו ע ת ה ל א ח ר הנצחון ,ובעיתים ה ו ע ס ק נ ו ב פ ע ו ל ו ת ש ע ר ה ש ב ו צ ע ו ת ו ך ה ק פ ד ה משמיעת על צבאית תקינה • לא ה ת ס י ס ה .הפנימית על צמחה תביעות רקע אישיות ,כגון ת א ר י ך ה ש ח ר ו ר מ ה צ ב א ,א ל א ע ל השאיפה ה כ ב י ר ה ש ל מ ע נ ה ה ת נ ד ב נ ו , לפגוש את שארית הפליטה .לאורך שנות המלחמה קננה בלב כולנו ציפיה מ ת ו ח ה ובשיקומם של אחיגו ,א ש ר י ש ר ד ו מ ן ה ת ו פ ת ה ג א צ י ת .אין ס פ ק ש ל ו ל א א ת ג ר ג כ ס ף זה, לא ו ד ר י כ ו ת • גואה מצליחים היינו לקראת הגדול, הרגע ל ע מ ו ד •בדרך גוכל ל ע ז ו ר בו הארוכה החתחתים בשחרורם מראשית ב־1939 ההתנדבות ו ע ד לסיומה 'של ה מ ל ח מ ה ב־• .1945 נ ז כ ר אני ב ד ב ר י ם ש א מ ר ת י ש ב ו ע ו ת א ח ד י ם ל פ נ י כן ל מ ס ו ב י ם בליל־ הסדר ש ל פ ס ח תש״ה ,א ו ת ו ע ר כ נ ו ב ח ז י ת ,ב ש ד ה ה פ ת ו ח מ ו ל הבזקי י ר י ו ת ה ת ו ת ח י ם , דברים שהביעו נאמנה א ת רחשי ל ב ו של ציבור החיילים; ״במשך ה מ ל ח מ ה ישבנו ב כ מ ה ס ד ר י ־ פ ס ח ב א ר ץ או ב ש כ נ ו ת י ה ,א ך ל א היתד ,ב נ ו ה ר ג ש ת ח ג ו ל א ז כ י נ ו לשמץ שלי.נוחם ,כי ה י ד י ע ו ת מ ש ם — מ מ ק ו ר האומה ה ה ו ל כ ת ו נ ש ח ט ת ,ה ו ל כ ת ב ט ר ב ל י נ ק ה ו מ א י ד נ ק ו ש א ר .ב ת י ־ מ ט ב ח י ם ב ר ח ב י אירופה — ה ל כ ו ו ק ד ר ו ונחנקת מיום ליום ,ו א נ ו י ש ב נ ו ש ל א ב א ש מ ת נ ו ו ח ר ף ת ב י ע ו ת י נ ו ה נ ח ר צ ו ת ,מ ב ל י ש י כ ו ל נ ו .׳ •. ל ה ג י ב בנשק ,ב ש ד ה ־ ה ק ר ב . ו ר ק עתה ,כ א ש ר ג י ג ל ה ה ל ו ט ו ר ו ב ה ש ל א י ר ו פ ה מ ש ו ח ר ר ת ,כ א ש ר ה א מ ת המחרידה השמדת בדבר שליש מעמגו ברורה בכל תהומיותה ואכזריותה, רק ע ת ה נ י צ ב י ם אנו פ נ י ם ־ א ל ־ פ ג י ם מ ו ל ה ג ר מ נ י ם .ר ק היום ק ם ה ד ב ר והיה ל מ מ ש — בריגדה ע ב ר י ת על ד ג ל ה ,ב ח ז י ת ,כ כ ל ה ע מ י ם . ואם יש ת ח ו ל ת ואחרית לישראל ,הרי אלה טמוגות בתקוה ש ״ ה ס פ ר ־ ה ל ב ן ״ ייקרע ו ת ו ק ם ה ע צ מ א ו ת ה י ה ו ד י ת ב א ר ץ ישראל .ו א ם יש שמץ של ס י פ ו ק בחייגו, הרי שהוא מ ת ב ט א ב כ ך ש ב ל י ל ־ ס ד ר זה א נ ו מ ש ל ח י ם א ת כדוריגו ,כ ד ו ר י ־ מ ו ו ת , על ר א ש ו של האויב מ ס פ ר א ח ד ש ל עמגו ,הגדול ב כ ל האויבים ש ק מ ו ע ל י נ ו מ א ז היותנו ל ע ם ״ . ע ת ה ע ם ס י ו מ ה ש ל ה מ ל ח מ ה ה ת פ ר ס ה ה ב ר י ג ד ה ב צ פ ו נ ה של איטליה ,ל ר ג ל י האלפים, בטרביזיו השוכנת בצומת דרכים המחברת שלוש ארצות: יוגוסלביה, אוסטריה ואיטליה .ה ת ו ת ח י ם נ ד מ ו ו ת נ ו ע ת ה מ ו נ י ם ר ב ־ ס י ט ר י ת ה ת ע ר ב ב ה ב ש י י ר ו ת הצבא שנעו דרומה וצפוגה .ה ב ר י ג ד ה ח נ ת ה ב פ ר ש ת ד ר כ י ם ח ש ו ב ה זו ו ה ו ד ו ת ל כ ך הייגו עדים ל מ ח ז ה ע צ ו ם ש ל ג ד י ד ה ר ב ג ו נ י ת של ב נ י עמים שונים ,א ל פ י ם ורבבות עברו על פגעו.כבר בימים הראשוגים שלאחר תום המלחמה. אנשים גדדו ל כ ל ע ב ר :היו א ל ה מ ש ו ח ר ר י ם מן השבי ,מ ה ק ר ב ו ת ומן ה מ ח ת ר ת :ה ל כ ו י ו ג ו ס ל ב י ם ופולגים ל ב י ת ם ב צ פ ו ן ־ מ ן ר ח ,צ ר פ ת י ם שרכו ד ר כ ם ל צ פ ו ן ־ מ ע ר ב ו מ א ו ־ ששים הדרימו א י ט ל ק י ם ויוונים ,ב ש י י ר ו ת ע ג ק מ ש כ ו ל כ ל ע ב ר מ ג ר מ נ י ה ב ר כ ב ו ב ר ג ל — ו א נ ו ע מ ד נ ו ו ע י נ י נ ו כ ל ו ל ר א ו ת א ת אחינו ,א ך א ל ה ל א נ מ צ א ו ב ש י י ר ו ת ה א ר ו כ ו ת הללו. על •אם ה ד ר כ י ם ע מ ד נ ו ו ל ב נ ו .כ א ב ,כי א ת בני ע מ נ ו ל א מ צ א נ ו .ואז — מ י ד עם ר א ש י ת ימי ה ש ח ר ו ר — ג ק ט ו ע ד ה ב ר י ג ד ה ביוזמה נ ו ע ז ת ל צ א ת א ל מחגות הריכוז באוסטריה וגרמגיה ולהתחיל בחיפושים אחר שרידי היהודים, אודים מ ו צ ל י ם מן ה ש ח י ט ה ו א ש ־ ה ת ו פ ת ה נ א צ י ת .ואכן ה ח ל ה ה מ צ י א ו ת ל ה ש ת ג ו ת 62 ק י צ ו נ י :כל מ כ ו נ י ת ש י צ א ה ) ב י ו ז מ ת השולחים .,ל ל א ר ש י ו נ ו ת ואישורים, באורח מזוייפות ו ע ל בתעודות המבצעים אחריות בלבד( הביאה עמה פליטי עשרות חרב ,חולים ,ת ש ו ש י ם ו נ ד ה מ י ם מן ה נ ס ש ר א ו ע י נ י ה ם :חיילים יהודים ומגן ד ו ד על ש מ ו ל ם ,ה ב א י ם ל ה צ י ל ם . הוקם לחלוטין: ועוד מ ח נ ה גדול של ו ה א ת ג ר ו מ ט ר ת השנים של אלפים התבהרו ציפיה לאסוף ,לארגן ,לצייד ,ל ר פ א ,ל ה א כ י ל ולרכז ר ב ב ו ת ו ל ה ע ל ו ת ם לארץ. ב א ו ת ם ימים ר א ש ו נ י ם זכינו ל ח ו ו י ה ג ד ו ל ה נ ו ס פ ת ,כ א ש ר ל מ ק ו ם ר י כ ו ז נ ו ו ל מ ח נ ה הראשון ש ל שרידי ה ש ו א ה ש ב ט פ ו ל נ ו ,הגיעה מ ש ל ח ת ה פ ר ט י ז נ י ם ש ח ד ר ה מיערות בילורוסיה דרך ויוגוסלביה רומגיה והגיעה אלינו לשם הקמת הקשר ו ל ב נ י י ת הגשר של קווי ב ר י ח ה מ מ ז ר ח ל מ ע ר ב .אז הורגשה מ ש מ ע ו ת ה ה ע מ ו ק ה של א ה ב ת ־ א ח י ם ו א ח ו ו ת ־ ה נ ש ק ה י ה ו ד י ת ש נ ו צ ר ה בין הפרטיזנים מ פ ו ל י ן ושרידי ל ו ח מ י הגיטאות ,ע ם ח ב ר י ה ם ה ל ו ח מ י ם מ א ר ץ ישראל. ע ם ב ו א ם ה ת א ס פ ו ב מ ה י ר ו ת ו ב א ו ר ח ס פ ו נ ט א ג י אלפי חיילים מ כ ל ה י ח י ד ו ת מ ס ב י ב ויחד עם א ל פ י שרידי ה ש ו א ה שהיו כ ב ר ב מ ק ו ם נ ע ר כ ה ק ב ל ת פ נ י ם מ ס ע י ר ת ל ב ב ו ת לנציגי הפרטיזנים .ב מ ע מ ד מ ר ג ש זה נ כ ר ת ה ה ב ר י ת בין ה ל ו ח מ י ם היהודים להמשך ה מ א ב ק ל ע ל י ה ו ל ה ק מ ת ה מ ד י נ ה ה ע צ מ א י ת ; בסיומו של מ פ ג ש ה י ס ט ו ר י זה לימדו ה פ ר ט י ז נ י ם א ת כ ל ה ח י י ל י ם א ת ש י ר ה פ ר ט י ז נ י ם ״אל נ א ת א מ ר ה נ ה ד ר כ י האחרונה״ — ב א י ד י ש — ו כ ל ק ה ל ה א ל פ י ם שר אותו ב ה ת פ ע מ ו ת ל ב ו ע י נ י נ ו ל א עצרו א ת ד מ ע ו ת ה ה ת ר ג ש ו ת ש ה ב י ע ו א ת כ א ב השכול והאבדון ו א ת ת ק ו ו ת ה ת ק ו מ ה גם יחד. המשלחת הזאת של הפרטיזנים כללה א ת אבא קובנר ,לידובסקי ואת חברנו ניסן רזניק ועוד א ח ד מ ר א ש י ה מ ו ר ד י ם ,ה ו א חיים לזר .עוד ב א ו ת ו ע ר ב ה ז ע ק נ ו א ת כ ל ח ב ר י נ ו ה פ ע י ל י ם מ י ח י ד ו ת ה ב ר י ג ד ה וכן א ת אלה שהגיעו ע ם זרם ה נ י צ ו ל י ם ממחנות, לפגישה ראשונה ב ט ר ב י ז י ו .היה זה ניסן ש ס י פ ר על ל ו ח מ י המחתרת ועל ח ב ר י נ ו בפרט ,ב ג י ט א ו ת ב י א ל י ס ט ו ק ,ו י ל נ ה ,ו א ר ש ה ובגדין ו ב פ ל ו ג ו ת ה פ ר ט י ז נ י ם בליטא ,פולין ,ב י ל ו ר ו ס י ה ו ר ו מ נ י ה .ב פ ג י ש ה זו גם ה ש ת ת פ ו ח ב ר י נ ו חיים ח ר צ ק ו ש ל מ ה ש נ צ ר )נצר( ש נ י צ ל ו מ ן ה מ ח נ ו ת והגיעו ל ט ר ב י ז י ו עוד ל פ נ י כן. ראוי לציין כאן כי ר ק ל א ח ר שנים ,כ א ש ר נ י ת ן היה ל ס כ ם א ת פ ע ו ל ת ה של הבריגדה ,ה ת ב ר ר ד ב ר א ש ר ל כ א ו ר ה נ ר א ה כ פ ר ד ו ק ס והוא ,ש ח ר ף מ ע ש י ה והישיגיה הגדולים ב מ ש ך ימי ה מ ל ח מ ה ו ה ש ת ת פ ו ת ה ה פ ע י ל ה ב ש ד ה ־ ה ק ר ב ,הרי העיקרי יישמה הבריגדה שאת תפקידה סיום ה ק ר ב ו ת ועז־ ל פ י ר ו ק ה ; כ י דוקא לאחר המלחמה, בתקופה שבין ב ת ק ו פ ה ז א ת היא ז כ ת ה ל ה ג ש י ם א ת מ ר ב י ת מאווייה :הצלה ,עליה ב׳ ,ח י נ ו ך ,ל י כ ו ד כ ו ח ו ת ו ח י ש ו ל כ ל י ם ל ק ר א ת ה ק מ ת ה מ ד י נ ה , וכל ה פ ע ו ל ו ת ה ל ל ו — ל י ג ל י ו ת ב ח ל ק ן ו ר ו ב ן ב ל ת י ל י ג ל י ו ת ) מ נ ק ו ד ת ה ש ק פ ת ם של מ פ ק ד י ה צ ב א ו ר א ש י ה מ ד י נ ו ת ( — ה ת נ ה ל ו ב י ו ז מ ת ו ו ב ה ד ר כ ת ו ש ל ועז־ ה ב ר י ג ד ה . מ ח נ ה הניצולים ב ט ר ב י ז י ו נ ע ש ה מ ע ת ה ל מ ק ו ם ה מ פ ג ש היומיומי של החיילים, ולמעשה כל הפכו מ ע ת ה ה ח י י ל י ם ו ה נ י צ ו ל י ם ל מ ח נ ה אחד .כ ל א ח ד ח י פ ש ק ר ו ב י ם , אחד חיטט ברשימות הניצולים שהחלו להגיע ולהתפרסם, בפינות שונות של ה ב ק ע ה ה ע צ ו מ ה בין ה ה ר י ם ,ע ט ו פ ת ה י ר ק ועצי האורן הרבים ,י ש ב ו ח ב ו ר ו ת חבורות ו ש א ב ו ידיעות זה מ ז ה ,ו ב ע י ק ר ש ט פ ו הסיפורים האישיים ע ל ה ז ו ו ע ו ת שחוו הניצולים ב ד ר כ ם ה א ח ר ו נ ה מ ה ב י ת ש נ ה ר ס ,מן הגיטו ו מ ח נ ה ה ה ש מ ד ה ,ע ד 63 ל ר ג ע י ההצלה .התנהלה מ ע ר כ ת מסועפת של חיפוש קרובים ,והרשימות של ניצולים מן המחנות, היערות, הרפטריאנטים מהשטחים הראשוגים ממנזרים הרוסיים, ו מ מ ק ו מ ו ת ־ מ ח ב ו א ,ה ו ע ב ר ו מארץ לארץ ,מ מ ח נ ה ל מ ח נ ה . לרבים אחים מ ב י ן יוצאי עירי פ ל ו ג ס ק ש י מ ש ת י ב א ו ת ם ימים מ ק ש ר ו מ ג ל ה של ו ק ר ו ב י ם ,וכן פ ג ש ת י באחדים בטרביזיו עירי מבני ששרדו, ומסביבתה ו מ פ י ה ם ש מ ע ת י ל ר א ש ו נ ה על גורל בגי מ ש פ ח ת י :ע ל א ב י ש ג פ ט ר מ מ ח ל ה בגיטו לפני עוד שמצאה החיסול ,על אמי בצד מסתור של הארי בשכונת וארשה, ז׳וליבוז׳ ,ו ש ם נ פ ט ר ה זמן ק צ ר ל א ח ר ש ח ז ת ה ב מ ו ע י נ י ה כ א ש ר ג ר מ נ י ירה באחי, ב ע ת ש ע מ ד ב ש ע ר הגיטו ו ה ע ב י ר ח ב י ל ה ל א מ י ש ע מ ד ה מ ן ה ע ב ר השני ,ע ל ר ע י ת ו ש ש ו ל ח ו לאושויץ ,ועל מ ש פ ח ת ר ע י י ת י ובתם בטרבליגקה. שריד גשרפו שחלקם וחלקם באושויץ ה ס י כ ו ם היה אפוא מחריד ,כי ל פ י י ד י ע ו ת א ל ו ל א ג ו ת ר ו ל ו א גם א ח ד מ ב נ י משפחותינו ,ו מ כ ל ע ש ר ו ת ע ש ר ו ת ק ר ו ב י נ ו .ר ק כ ע ב ו ר ח ד ש י ם ר ב י ם ז כ י ת י ל י ד י ע ה מ ש מ ח ת על גיסתי ,א ח ו ת א ש ת י ו ע ל ב ן ־ ד ו ד ה ש נ ו ת ר ו בחיים. אז ,בטרביזיו ,כ א ש ר ב ב ו ק ר א ח ד נ ו ד ע ל י ל ר א ש ו נ ה מ פ י אולם בת־עירי, שחיתה ב ק ר ב ת מ ש פ ח ת י בגיטו וארשה ,ע ל א ש ר ע ל ה ב ג ו ר ל יקירי ,ע ז ב ת י א ת יחידתי ו ע ל י ת י ל מ ר ו מ י ההר ,א ל בין ה א ד נ י ם ה נ י ש א י ם ,ו ש ם ב י ג ו ת עצי היער התייחדתי עם וכרם ולחשתי את מ ל ו ת הקדיש. א י נ נ י זוכר כ מ ה ש ע ו ת ח ל פ ו ע ל י שם .ש ר ו י ה י י ת י ב ה ל ם ,ב ט ש ט ו ש ־ ח ו ש י ם ובתהיה אראם רצופת־זכרונות הילדות, מימי עוד ,ו ר ק טיפין טיפין ח ד ר ה הבית על להכרתי שחרב תודעת הדמויות ועל בכל המציאות שלא תהומיותה ו ב ח ו ר ב נ ה ה מ ח ר י ד ; כי ל מ ר ו ת ש מ ז ה י מ י ם ר ב י ם ד ע נ ו א ת א ש ר ע ו ל ל ו הרוצחים ע מ נ ו ,הרי ש כ ל עוד ל א ש מ ע ת א י ש י ת ע ל א ש ר א י ר ע ל ק ר ו ב י ך וידידיך, לבני הוסיף עוד נותר במסתרי לבך מישהו מכל לקנן יקיריך ניצת בחיים. של ורק תקוה, כאשר שמא רבו בכל הצללים זאת, בדרך־נס, במעבה — היער ו ב י ע ר ה א ל פ י נ י ה ע ב ו ת יורד היום ב פ ת א ו מ י ו ת — י ר ד ת י ק ו ד ר ו ע צ ו ר א ל ה מ ח נ ה . ל מ ר ו ת ש ה כ א ב קדח ולא הירפה והעיק כ א ב ן שאין להזיזה ממקומה ,ואולי דווקא כ ו ח ו ו ע ו צ מ ת ו ש ל זה, בזכות בבריגדה, התחלתי הימים, באותם ל ה ק ד י ש א ת כ ל כוחי וזמני ל מ ט ר ה יחד עם רבים מחבךי ה נ ע ל ה של הצלה ,אשר לשמה התגייסנו ולמענה עברנו את כל הדרך הארוכה עד הלום. עם ה ת ג ל ו ת ם של אלפי יהודים ש ש ר ד ו זאת, נ ט ל ו ע ד ה ב ר י ג ד ה על את: א ס פ ק ת מ ז ו ן וציוד ל נ י צ ו ל י ם ה ר ב י ם ; ה ק מ ת מ ח נ ו ת מ ע ב ר ב מ ם ו ו ת ו ש מ ו ת שונים; עצמו יותר ב מ ח נ ו ת ,ובאין גוף א ח ר שיעשה ויותר תפקידים. בין א ל ה יש לציין ח י פ ו ש א ח ר ילדים ש ש ר ד ו ב ב ת י נ ו צ ר י ם ו ב מ נ ז ר י ם :ה ק מ ת ב ת י ילדים ו ב ת י ס פ ר ו ג י ה ו ל ם ; פ ר ס ו ם בטאוגים ל ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ; ארגון השרידים ב מ ח נ ו ת ; ח י ד ו ש חיי ה ק ה י ל ו ת וחיפוש קרובים. מאות מהם גרמניה יצאו ש ל י ח י הבריגדה יצאו ל מ ח נ ו ת ריכוז, יהודים וארצות ממזרח אירופה ה מ ש ל ח ת לפולין בדצמבר אירופה המערבית( לנקודות ואף לנקודות מעבר לארצות ״הבריחה״ נסתרות מורח )מקומות בגבולות אירופה הגיעו, לכיוון כמו .1945פילוגה נ ב ח ר ת ו מ י ו ח ד ת ה ו ר כ ב ה ל ח י פ ו ש פושעים נ א צ י י ם ו ה ע מ ד ת ם לדין ,א ח ר ת ד א ג ה ל ר כ ש צ ב א י ו ע י ק ר ה ע י ק ר י ם — ארגון העליה 64 ה ב ל ת י ליגלית ,בה כבר עסקנו תוך ק ש ר הדוק ובתיאום מלא עם ״המוסד״ — המוסד הוא ב׳ לעליה פרצו ששליחיו לאירופה מיד המשוחררת נפילת עם ה נ א צ י ם — ו ל ו ש י מ ש ה ה ב ר י ג ד ה זרוע נ א מ נ ה ב ב י צ ו ע יעדיה .ב ה ע ר כ ה א ו ב י י ק ט י ב י ת נ י ת ן ל ו מ ר כי ב א ו ר ח מ ע ש י ש י מ ש ה ה ב ר י ג ד ה כ נ צ י ג ם ב א י ר ו פ ה של ה ע ם מלאה היהודי ו ה י ש ו ב היהודי בארץ .היתד .זו נ צ י ג ו ת י ו ז מ ת ומפעילה ,מ ע ו ר ר ת ו ל ו ח מ ת ש ד ר כ ה ו ב א מ צ ע ו ת ה נ ק ש ר ו ק ש ר י ם בין מ ו ס ד ו ת יהודיים עולמיים ו מ ו ס ד ו ת ״ ה מ ד י נ ה ב ד ר ך ״ ל ב י ן יהודי א י ר ו פ ה ה נ י צ ו ל י ם ; ע ד א ש ר ל א ה ג י ע ו שליחי ה י ש ו ב ו ה ת נ ו ע ה ב מ ס ג ר ת יחידות א ו נ ר ״ א ו ב צ ו ר ו ת א ח ר ו ת — שימשה ה ב ר י ג ד ה כ נ צ י ג ה הציונית ה ע י ק ר י ת ,ו ל ר ו ב גם היחידה ,ש ל ת פ ק י ד י ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת והישוב — וכמבצעת ו א ץ ת י מ ה ש ש מ ה נ י ש א ב פ י כל והיה ל א ג ד ה ב פ י ר ב י ם ו ב מ י ו ח ד ב פ י ניצולים. י .ב נ ק ו ב ר ,א י ש ר מ ת הכובש ,מ ס פ ר ב ס ק י ר ת ו ״ ב ש ל י ח ו ת ״ * :״ נ ס ה ו א ש ב י מ י אסון א ל ה ש ל א ח ר ה נ צ ח ו ן נ ת ג ל ת ה ה ב ר י ג ד ה .ואכן ,ש מ ה של ה ב ר י ג ד ה ה ל ך ל פ נ י ה . בבשורת שהחלה מהלך אור ותקוה הגיעה שמעה נ ה י ר ה ע צ ו מ ה אל מ ח נ ה הנידחות לפנות כתחנה הבריגדה, המחנות. של ב ד ר ך לארץ ולא פלא ישראל. אתה ב ר ח ו ב ו ת ז ל צ ב ו ר ג ,פ ו ג ש ביהודי ו ש ו א ל :״ ל א ן ? — ״ ל ב ר י ג ד ה ״ — ״מה יש ?״ — ״ ל נ ס ו ע ל א ר ץ ישראל״ — ״מי א מ ר ל ך ?״ — ״אמרו לגו״ .איש ל א א מ ר ל ה ם ,א ל א ש ב א מ ת מ ו צ א א ח ר אין ל ה ם ״ . אין זאת אלא למעשים שלהיטותנו ממש של נבעה המפוכחת מההכרה בדחיפותם ,ד ב ר שגרר להתעלמותנו ה מ ו ח ל ט ת מן ה ס כ נ ה האישית שנשקפה ל כ ל העושים במלאכה ופעולות — זיופים ,ה ב ר ח ו ת ג ב ו ל היה זאת הבלתי־ליגלית. שמי לזכור שהיה נתפס ומעשים מסוכנים פי כמה מעשים על ש ל א ייעשו — צפוי ל מ ש פ ט צ ב א י ו ל ע ו נ ש מ א ס ר ש ל שנים .רצון זה ל פ ע ו ל ו ת מ ה י ר ו ת אף מ נ ע ו מ א ת נ ו ל א א ת ת להאזין בישוב־ ה ד ע ת ובאריכות לסיפוריהם של הניצולים שנמצאו ל נ ו ב ד ר ך ,ב ע ת ש ה ם — ה ש ר י ד י ם — כ מ ה י ם היו ל פ ר ו ק מ ע ל י ה ם א ת מעמסת ה י מ י ם ה ק ש י ם ש נ ש א ו על ג ב ם ו ב ל ב ם ,ו ב י ק ש ו ל ס פ ר ו ל ס פ ר ל ל א הרף. זוכר אני לילה אחד בצאלסהיים ש ע ל ־ י ד פרנקפורט .ישבתי שם עם חבורה שלמה של ב נ י ־ עירי שניצלו. התכנסו הם אתי בחדר והחלו ולהעלות לספר זכרונות ,כאשר האחד משלים א ת דברי חברו ,על כל הקורות אותם מאז כניסת ה ג ר מ נ י ם לעיר ,ע ל ה ק מ ת הגיטו והחיים בו ,ע ל ה מ א ב ק י ם ה פ נ י מ י י ם ו ע ל ה ד מ ו י ו ת שפעלו את בתוכו ,על הרדיפות, התליות בככר העיר ועל הגירושים שני שפקדו ה ק ה י ל ה ע ד ל ח י ס ו ל ה הסופי .ו ל א ח ר ־ מ כ ן ה מ ש י כ ו ל ג ו ל ל א ת פ ר ש ת אושויץ ו ל ס פ ר על כל אותם האנשים שהכרתי ואינם ,ולהדגים לפגי א ת מ ר א ם הם בתור ״מוזולמנים״ רצופת ו ע ל מ ר ש ־ ה מ ו ו ת ע ם פ י נ ו י אושויץ ,ע ד ס ב ל אין־קץ ו מ ו ו ת מ ח ך י ד , תוך מאבק לרגע ההצלה, אודיסיאה איתנים לשרוד וללחום במוות יום־יום ,רגע־רגע .כ ך ישבתי אפוף סיפורי זוועות ע ל מראותיהם ,והם המשיכו ל ס פ ר ע ד ש ה א י ר השחר. ל מ ח ר ת הייתי ע ד ל מ א ב ק פ נ י מ י ב ת ו ך מ ח נ ה הניצולים .אז כ ב ר פ ע ל ב מ ח נ ה ו ע ד ־ מ ק ו מ י שהיה מ מ ו נ ה ע ל ח ל ו ק ת ת ל ו ש י המזון מ א ו נ ר ״ א ,ר ש י ו נ ו ת ש ו נ י ם וכוי; לפתע * הגיעה לצריף בו שכנתי קבוצת צעירים ששהו בימי המלחמה בגיטו ספר ההתגדבות ,עמ׳ ,727הוצאת מוסד ביאליק. 65 פלונסק, צעיר וכפרים אליו ה ו ע ב ר ו מ ע י י ר ו ת את ב ס ב י ב ה ,וביקשו כנגד התערבותי א ח ד ש ש ה ה ב מ ק ו ם והיה מ א ו ר ש ל א ח ת מ ב נ ו ת ־ ע י ר י ,א ו ת ה ה כ ר ת י ה י ט ב בימי ה י ל ד ו ת • ח ב ר ת י ל ס פ ס ל ־ ה ל י מ ו ד י ם .ט ע נ ת ה צ ע י ר י ם ה ז ו ע מ י ם היתד! בהיותה ש א ו ת ו צעיר ,ש ה ו א אחיו ש ל מ י ש ש י מ ש כ ר א ש היודנראט בעיירה ו נ ס פ ה באושויץ, ב ג י ט ו ש ל א ב ה ג י נ ו ת ו פ ג ע ב א נ ש י העיירה .ל ע ו מ ת ם ק מ ה ח ב ו ל ה ש ל ב נ י ־ פעל העיר ל ה ג ן עליו ,ו ב ר א ש ה א ר ו ס ת ו ו א ח י ו ת י ה שניצלו אף הן ,ב נ מ ק ם ז א ת ב ע ז ר ה ש ה נ ״ ל הגיש ל א ג ש י ם ב ע ת ־ צ ר ה . פנייתה באה של ה ק ב ו צ ה אלא הודות לסמל ה מ א ש י מ ה אלי ,ו ב ק ש ת ה ש א ע ר ו ך מ ש פ ט הבריגדה במקום ש נ ש א ת י ע ל שרוול מעילי ,ו ל ה י ל ה לא שנודעה לגציגיה ש ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ב ק ר ב ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה . ל א ניאותי ,כמובן ,ל ה י ו ת ל ה ם ל ש ו פ ט ,ו א מ ר ת י כי מ י שרשאי .ל ד ו ן ב ס ו ג י ה ןו נוכח הועד המגוגדים, שני ה מ ח נ ו ת ב מ ה שקרה ולעסוק לשפוט, ואולי אף הוא ה מ ק ו מ י או איזו ס מ כ ו ת י ו ת ר ג ב ו ה ה מ ק ר ב ה נ י צ ו ל י ם עצמם ,כ ג ו ן ה ו ע ד של לשפוט ה נ י צ ו ל י ם באזור ה א מ ר י ק א י ב ו ה ם ש כ נ ו ,וכי ל א לגו ,הישראלים, ב מ ק ר י ם ה ח מ ו ר י ם ש א ר ע ו שם ,ב ת ו פ ת . ע ו ד יום א ח ד ש ה י ת י ב מ ח י צ ת ם ,ה ר ו ח ו ת גרגעו מעט ,נ י מ ו ק י נ ד ו נ ו ב ק ו ל ר ם ב ר ח ו ב ו ת ה מ ח נ ה ו נ ת ק ב ל ו ב ה ב נ ה ,ואין א נ י יודע כ י צ ד נ ס ת י י ם הדבר .ר ק ל א ח ר ש נ ה ויותר ה ס ת ב ר ל י כ י מ ר ב י ת ב נ י ־ ע י ר י ע מ ם נ פ ג ש ת י ש ם עלו ל א ר ץ ,א ו ל ם אותה משפחה — האחיות והצעיר ההוא — הגרו לארצות־הברית ,ואיו א נ י יודע משום אם שרצו מפגישה להימגע מתמדת המאשימים עם או אחרת. מסיבה היה זה א ח ד ה מ ק ר י ם ה ב ו ד ד י ם ב ה ם ה פ כ ת י למאזין ק ש ו ב ל מ ש ד ש ת י י מ מ ו ת , בהן ק ל ח ו ס י פ ו ר י ה ם ל ל א הפוגה. רבות פגישות נזדמנו אחרות בדרכי באותם ראשונים • ש ל א ח ר שבועות ה מ ל ח מ ה ו כ ל א ח ת מהן מ פ ת י ע ה ו י י ח ו ד י ת באופייה ו ב ק ו ר ו ת י ה ם ה ב ל ת י מ ש ו ע ר י ם של ה א נ ש י ם ב ה ם פ ג ש ת י .כ ח ו ד ש ו ח צ י ל א ח ר ה מ ל ח מ ה נ מ צ א ת י י ח ד ע ם ש נ י ח ב ר י ם שבקרבת בעיירה העיר קלגנפורט ותוך שבאוסטריה, הרגשנו כי צעירים אחדים עוקבים אחרינו .מ א ח ר כדי צעדה ברחובותיה ו ח ו ש י נ ו היו כ ב ר מ ח ו ד ד י ם למדי ,ו ה מ ק ר י ם ב ה ם ס מ ל מ ג ן ־ ד ו ד ש ע ל ש ר ו ו ל י חיילי א ר ץ ־ י ש ר א ל ע ו ר ר ה ת ר ג ש ו ת י ה ד י ם היו כ ב ר בין ד ו ע י ם ל כ ל ,ג י ג ש נ ו א ל ה ק ב ו צ ה ה ה י א .ושאלנו ל מ ו צ א ם . מתוך השיחה ה ק צ ר ה ה ס ת ב ר ש ה ל ל ו מ צ ו י י ם כאן בעיירה ב ת ו ך מ ח נ ה קטן ,ב ו רוכזו אותו לגרמניה מאות פולגים שגשלחו בבתי־חרושת, לעבדה עד אולם יום ל א ש מ ע ו ע ל י ה ד י ם ש נ ו ת ר ו ב ח י י ם מ ן השואה ולכן גם ל א הזדהו ע ד ע ת ה כיהדים מובן ו ל א העזו לעזוב את המחנה, להציג והמשיכו עצמם בתור פולנים. ש מ ד ל מ ח ר ת הם צורפו ל מ ח נ נ ו בטרביזיו. מחגות ק ט ג י ם כ א ל ה היו פ ז ו ר י ם ל מ א ו ת ב ת ו ך גרמניה ואוסטריה ,ו פ ג י ש ו ת כ א ל ה ארעו ל ר ב י ם מ א ת נ ו . סיפור ד ו מ ה ש מ ע ת י ב ש ל ב מ א ו ח ר י ו ת ר מ פ י חברה ,ב ת עיר ה ו ל ד ת י בפולין, אותה פגשתי בפריז באביב :1946 מאז ראשית המלחמה היא שהתה בגיטו ו א ר ש ה ו ב ת ח י ל ת 1943י צ א ה מ ת ו כ ו ל צ ד ה א ר י ונרשמה כ פ ו ל ג י ה ל ע ב ו ד ה ב ג ר מ נ י ה . ש ם ע ב ד ה ב ב י ת ־ ח ר ו ש ת ו ה ת א כ ם נ ה ב מ ח נ ה של פ ו ע ל י ם ו פ ו ע ל ו ת פולנים .ל א ח ר כשנה 66 עברה לעבד כעוזרת בביתו. של רופא גרמני ושם שהתה עד לסיום אך גם אז עוד ח ש ש ה ל ע ז ו ב א ת ה מ ק ו ם ו ה מ ש י כ ה ב ע ב ו ד ת ה כ ע ו ז ר ת המלחמה, במשך ש ב ו ע ו ת מ ס פ ר ,עז־ ש ב ע י ד ו ד ם של ששהו בעיר ,אזרה אומץ ,ה ז ד ה ת ה כיהודיה ו ק מ ה והלכה. נסתרות ח י י ל י ם יהוךים מ צ ב א ארצות־הברית ו ר ב ו ת ־ ח ת ח ח י ם היו ד ר כ י ש ו ב ם ש ל ב נ י ישראל אל הדרור ,ו א נ ו ל א ת מ י ד ה ת פ נ י נ ו להאזין ל ר ח ש י ל ב ו ו ל ס י פ ו ר ו ש ל כ ל אחד ,כי ל נ ו — כ א מ ו ר — ה ד ר ך ל ה צ י ל עוד ועוד ,ל ר כ ז ע ו ד ק ב ו צ ו ת ל ע ל י ה ,ל ח פ ש ילדים ש נ י צ ל ו אצה ובכנסיות, בבתי־נוצרים ולארגנם לשחררם לנו בבתי־ילדים. הדרך, אצה כי ב י נ ת י י ם היינו עדים ל ע ו ב ד ה ש ה מ ד י נ ו ת א ש ר ב ת ו כ ן פ ע ל נ ו ה ת ח י ל ו ל א ר ג ן א ת מוסדותיהן, בשבועות והפיקח־ הבריטי את הגביר עלינו ועל פיקותו ה ר א ש ו נ י ם באורח כ מ ע ט חפשי ,כ י ס מ כ ו ת ן ש ל שנעשו תנועותינו י ח י ד ו ת ־ צ ב א היו אז נ ר ח ב ו ת מ א ו ד ו ה ד ר כ י ם היו פ ת ו ח ו ת ל ר כ ב נ ו כ מ ע ט ל ל א ה ג ב ל ה ,הן ב ת ו ך ה א ר צ ו ת במעברי־הגבולות. והן הםכגות ההתמסדות ג ב ר ו מיום ליום, והפיקוח ביקורת־הגבולות גם יחד נתנו התהדקה וכל את אותותיהן הצעדים וגם הפכו שלנו י ו ת ר ויותר קונספירסיביים. כ ע ב ו ר חדשים אחדים ,ב ר צ ו נ ם ל ה צ ר א ת צ ע ד י נ ו ו ל ח ס ל א ת ה פ ע י ל ו ת ש פ י ת ח נ ו בצפון אוסטריה איטליה, ודרום גרמניה, החליטה המפקדה הבריטית להעביר א ת הבריגדה צפונה לבלגיה ולהולנד. ה מ ס ע מ צ פ ו ן איטליה ד ר ך א ו ס ט ר י ה ו ל א ר כ ה של גרמניה ,ש ל שיירת ע נ ק שכללה מ א ו ת מ כ ו נ י ו ת של הבריגדה על כלי־נשקה, ה ת ו ת ח י ם וציוד מלחמתי אחר ,ה ה נ ד ס י והרפואי ,ה פ כ ו ל מ ס ע גצחון ב ת ו כ כ י גרמניה .ב ז א ת יכולנו ל ה ב ח י ן ה י ט ב על פ נ י ה ם המחוירים ו ב מ ב ט ם ה מ ב ו ה ל ו ה נ פ ח ד ש ל א ל פ י ה ג ר מ נ י ם ש צ פ ו בנו ל א ו ר ך הדרך ,כ ש ע ל מ כ ו נ י ו ת י נ ו מ ת נ ו ס ס ס מ ל ה של ה ב ר י ג ד ה — מ ג ן ־ ד ו ד על רקע של זהב — והדגל הכחול־ לבן מונף מ ע ל מכוניות המפקדים שבראש כל אך יחידה וגדוד .ב ת ח י ל ה ע ו ד חייכו את חיוכם ה מ ת ר פ ס ב פ נ י המנצחים, ל א ח ר ש ה ב ח י נ ו ב ז ה ו ת נ ו ה א מ י ת י ת ,נ ר ת ע ו ב ב ה ל ה ו ח מ ק ו מן הכביש. א ת ה מ ס ע הזה נ ז כ ו ר ב מ י ו ח ד ה ו ד ו ת ל א ל פ י היהודים ש מ צ א נ ו ב ד ר ך , אולם יושבי מ ח נ ו ת שעדיין — באין מ ו צ א א ח ר — ה מ ש י כ ו ל ש ב ת ב ת ו כ ם ,א ש ר ק י ב ל ו א ת פ נ י נ ו ב ה ת ל ה ב ו ת שאין ל ת א ר ה .פ ג י ש ה כ ז א ת היתד• ל נ ו ב ל נ ד ס ב ר ג ו ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ו ה ם ח ר ת ו ב ל ב נ ו א ת ר י ש ו מ ם ל א ו ר ך כ ל החיים .ב ר ש י מ ה ק צ ר ה ש פ ו ר ס מ ה זמן קצר ל א ח ר מכן בארץ העליתי את החתיך, בכתב ומפאת ייחודה אצסס אותה כאן: עט ישראל חי משעברנו לנו הפתעה א ת ש ר ש ר ת ה ה ר י ם ה ט י ר ו ל י ת — נ כ נ ס נ ו ל ג ר מ נ י ה .וכאן ח כ ת ה גדולה ונעימה: עם שאנו נוסעים סרים וזועפים למראה הנוף ה כ פ ר י השלו ,ה ו פ י ע ה ל ע י נ י נ ו ה ת ק ה ל ו ת ע צ ו מ ה ל א ו ר ך ה כ ב י ש :היהודים ה נ י צ ו ל י ם מ מ ח נ ה ל נ ד ס ב ר ג יצאו ל ק ר א ת נ ו . ו נ ע צ ר ו ה מ כ ו נ י ו ת ל ר ג ע קט ,ו נ ל ח צ ו ל י ם ב ח ו ם הרגש ,ו ה ו ח ל פ ו ד ב ר י ב ר כ ה מ ע ו מ ק ה ל ב .ה מ ל י ם ״שלום״ ו ״ ל ה ת ר א ו ת ״ נ י ש א ו ת א ל י נ ו מ כ ל פינה ,מן ה ב ת י ם , מ ע ב ר ל ג ד ר ו ת ,ידים מ ת נ ו פ פ ו ת ב ה ת ל ה ב ו ת . 67 המומים נ י צ ב נ ו מ ע צ מ ת ה ר ג ש ש ל ל ב י ה ו ד י דווי ,מ ע ו מ ס ה ב ר כ ו ת ו ה ע י ד ו ד אנו ו ש ק י ב ל ו הם. שקיבלנו ב ח ו ר צעיר א ח ד מ נ ס ה ל ג צ ל א ת ר ג ע י ה ש ה י ה ה מ ע ט י ם ו מ ת ר ו צ ץ מ מ כ ו נ י ת ל מ כ ו נ י ת ו מ ב ק ש ס פ ר י ם ב ע ב ר י ת ,א ח ר מ ב ק ש ת פ י ל י ן )זה שנים ש ל א ה נ י ח ( ,ר ב י ם ש ו א ל י ם ל ק ר ו ב י ה ם ומכריהם. ב א ו ת ו ר ג ע ע ב ר ה ע ל ־ י ד י נ ו מ כ ו נ י ת ג ד ו ש ה ש ב ו י י ם גרמנים ,ו ב ח ו ר ה יהודיה הרימה ל מ ו ל ם אגרוף אחת כשעיניה קמח שהוחזר דומעות ...זה רגש ה ג א ו ה ל י ה ו ד י ה נ ר ד ף — ב ז כ ו ת נ ו הוחזר ,ו ש ת י י ת נ ו ה מ מ ו ש כ ת ב צ ב א וטלטוליגו הארוכים, אף הם קיבלו הסבר ומשמעות — ל מ ע נ ם ולמעננו. ברכות ובין ניתכו ל ל ח י צ ו ת ידים אל העומדים על די ממתקים הכביש וסיגריות ,כ ל א ח ד הוריק א ת א מ ת ח ת ו ,נ י ת נ ו ע י ת ו נ י ם ,ס פ ר י ם וכל ה ב א ל ד . אט־אט כשהשגיח ה ח ל ה השיירה לזוז, — ואז מ ת ק ר ב ת מאחוריה יכולת ל ר א ו ת בעיני כ ל החיילים א ת ד מ ע ת ה ה ת ר ג ש ו ת ה נ ו ק ב ת ,כ ש ק ו ל ם ה ח נ ו ק מ מ ל מ ל ״שלום״ על לעברים ודם מנפנפת הרף בלי לשני עברי ה כ ב י ש ; והם, העומדים הכביש ,צ ע ק ו מ מ ש א ת מ ל ת ה ב ר כ ה ״ ש ל ו ם ״ ,ו א ח ד יהודי ב א בימים ק ר א ב ק ו ל שהיה בו מ ש ה ו מן ה ז ע ק ה א ל ה ע ו ל ם :״ ע ם י ש ר א ל ח י ״ ! ושני ב ק ו ל צווי ו ת ח י נ ה כאחד ,א מ ר :״איר ן א ל ט ? א ט ש נ ק מ ה נ ע ה מ ע ן ! ״ . מכאן והלאה שוב לא הסתכלגו ב ס ב י ב ה ו ל א התרגזנו למראה הכפר הגרמני ה ש ל ו ו ה ש ב ע — מ ע י נ י נ ו ל א מ ש ו ה א ל פ י ם ש ע ל ה כ ב י ש ,שחיכו ל פ ג י ש ה א ת נ ו — ל ה שנים ת ו ך ח ב ל י ־ מ ו ת ו מ צ ו ק ו ת ־ ש א ו ל . . . חיכו ל א כאן ה מ ק ו ם ל ס פ ר א ת ע ל י ל ו ת י ה ש ל ה ב ר י ג ד ה ער ל פ י ר ו ק ה ; נזכיר ר ק כי ל א ו ר ך ש נ ה ויותר ה מ ש כ נ ו לבתי את פעילותנו אדמת אירופה: על ילדים — ל ר פ א ,ל ה ד ר י ך ו ל ל מ ד ; א ח ר י ם ה ת פ ר ס ו בהעברת ב נ ק ד ו ת הגבול ועסקו ההמונים ש ז ר מ ו מ מ ז ר ח ־ א י ר ו פ ה ל א י ו ו ר י ה ש ל י ט ה של מ ע צ מ ו ת ־ ה מ ע ר ב בגרמניה, בארגון מ א ו ת יצאו ובמיוחד לאותו שהיה חלק בשליטת האמריקאים; טיפלנו ובהמשך נ ק ד ו ת ה כ ש ר ה ו מ ק ו מ ו ת א י ס ו ף ל מ ע פ י ל י ם ל ק ר א ת ע ל י י ת ם ארצה .ה ח ל ה זרימה עצומה של ס פ י נ ו ת מ ע פ י ל י ם ל א ר ץ ,ב ה ה ש ת ל ב ו חיילי ה ב ר י ג ד ה יחד ע ם ש ל י ח י ה ה ג נ ה מ ה א ר ץ .ו ע ם ש ל י ח י ה י ש ו ב ש ה ג י ע ו ל א ר ג ו ן מ ו ס ד ו ת י ה של ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה .ב פ ע ו ל ו ת אלו של ב ר י ח ה ו ה ע פ ל ה ש י מ ש ת י גם אנכי ב מ ש ך ת ק ו פ ה א ר ו כ ה ב ה א נ ו ב ר ו ל א ח ר מכן ב ב ל ג י ה ו ב ד ר ו ם צ ר פ ת ב ר י כ ו ז ה ובארגון ע ל י י ת ה של א נ י י ת ־ המעפילים ״ ת ל ־ ח י ״ עד ל ר ג ע הפלגתה מנמל ל ה ־ ס י ו ט ה ש ב ד ר ו מ ה של צרפת. ב מ ש י מ ו ת אלו ש ק ו ע הייתי כ ל כ ו ל י ע ד ש נ ת ק ב ל ה ה פ ק ו ד ה מ ל ו נ ד ו ן על פיזורה של הבריגדה ושחרור חייליה מן השרות הצבאי. הוזעקתי ממקום שליחותי ו ל א נ ו ת ר ו לי א ל א ימים מ ו ע ט י ם ל מ ס י ר ת ה ת פ ק ד י ם ל ש ל י ח י ם שהגיעו מן הארץ ולאלה מתוכנו שנשארו באירופה שחרורנו ) כ א ז ר ח י ם ־ פ ל י ט י ם ( ,ל ה מ ש ך המעשים הנועזים. הפורמלי מהצבא הבריטי חל ב ־ 2 8ביוני ,1946יום א ח ד ל פ נ י ה פ ע ו ל ה האלימה של ה צ ב א ה ב ר י ט י נ ג ד ה י ש ו ב ה י ה ד י ,מ א ס ר המנהיגים וחיפושי ה נ ש ק של ה ה ג נ ה ב ק י ב ו צ י ם ש ב ו צ ע ו ת ו ך ה ת נ ג ש ו ת פיזית ומאסרים. האתגרים לא פסו והמאבק ל ה ק מ ת המדיגה גבר ביתר־שאת. 68 חיים חרמש מבצע אמסטרדם — הסוף אויר חם של א ב י ב מ צ ר י ה כ ב י ד ע ל הנשימה .ש ר כ ת י דרכי ב ר ח ו ב ע ד ל י ־ פ א ש ה הבירה. בקהיר בשער נכנסתי ועליתי בית־קומות למועדון־החיילים־ במדרגות היהודים .ק ב ו צ ת חיילים א ר צ י ש ר א ל י ם פ ר צ ה מ ו ל י ל פ ת ע ב צ ע ק ו ת ו ד ה ר ה ב מ ו ר ד ה מ ד ר ג ו ת :״מה א ת ך ? ל א ש מ ע ת ? כ ר ג ע הודיעו ברדיו ש ג ר מ נ י ה נ כ נ ע ה ! ה מ ל ח מ ה נצחנו!״ נגמרה! חיילים פיניתי והמשכתי דרך לעלות. המועדון כמעט, בודדים א ח ד י ם נ צ מ ד ו ל מ ק ל ט .י צ א ת י לגזוזטרה .אזרחים וחיילים ש ט פ ו בהמוניהם האמנם א ת קץ ה מ ל ח מ ה .ה ב ט ת י ב ה ם ו ה ר ה ר ת י : את הרחובות .קהיר חגגה נצחנו? ב א ו ת ו יום עצמו ,ב ש מ י נ י ל ח ו ד ש מ א י של התרוקן רק חברי לשליחות סלובקיה. אולי הצנחנית, אך חשתי, עמם לא 1945ט ר ם ידעתי ,מ ה ע ל ה ב ג ו ר ל ם השתתפתי רציתי ב״מבצע להאמין. אמסטרדם״ נחשבו ארבעתם על אז אדמת בנעדרים. ה צ ב א ה ב ר י ט י טרם מ צ א ה ו כ ח ו ת ,כי א מ נ ם ר צ ח ו א ו ת ם הנאצים. י ש ב ת י על מ ר פ ס ת ה מ ו ע ד ו ן ה פ ו נ ה א ל ה ר ח ו ב ,מ ו ל כ ס א ו ת ריקים ,ל י ד ה ש ו ל ח ן שללו עמו היינו ר ג ל י ם ל ש ת ו ת ק פ ה כ ש נ ה ל פ נ י ־ כ ן ע ם ח ב י ב ה ,רפי וצבי .הרביעי, א ב א ב ר ד י צ ׳ ב ,נ ש ל ח אז כ ב ר .לאירופה ,ב ד ר כ ו ל ר ו מ נ י ה היינו ב ס ל ו ב ק י ה , הכבושה. הונגריה כארץ־היעד נקבעה ל ר פ י רייס ולי. צבי בן־יעקב רייק וחביבה הועדו ל ס ל ו ב ק י ה .אך ת ה פ ו כ ו ת ה מ ל ח מ ה ט ר פ ו א ת ה ק ל פ י ם ,ש ב ש ו א ת ה ד ר כ י ם . שצנחו הראשונים על־כן האנגלים רוברס וויליס כי קרבות את מועמדיהם מלשלוח )הוא אבא ה פ ר ט י ז נ י ם יגישו ל ו עזים ברומניה נפלו התנהלו ברדיצ׳ב( עזרה מלאה בגבול זמן בשבי האחרים למחנה קצר אחרי בצניחה המורדים בחדירה ל ך ו מ נ י ה ,אך היוגוסלבי־רומני הגרמנים בין נחיתתם. ישירה ביוגוסלביה. ושיגרו הם נתבדתה לבין נרתעו את שיערו, אמונתם. אנשי טיטו על ה ש ל י ט ה באזור א ס מ י ה ת ב ו א ה .כ ך נ ק ל ע א ב א ב ר ד י צ ׳ ב בין ה פ ר ט י ז נ י ם ל מ ש ך חרשים ארוכים. 69 ב א ו ת ה ע ת שהו א ח ד י ם מ ח ב ר י נ ו ,א ף ה ם מ י ו ע ד י ם היו להונגריה ,ב ק ר ב א נ ש י טיטו. מפקדת קלטה ידיעות מעודדות: סיכוי שרותי־הביון, שיצליחו לקרב אשר במאי את שכנה 1944 בקסרקטין נתגלו אלחוטאי ״קאסר־אל־ניר״ אפשרויות המשלחת, את הקהירי, ל ח ד י ר ה ל ה ו נ ג ר י ה ואף אל אבא, הגבול הרומני. ה ו ח ל ט ע ל כן ל ה פ ר י ד אותי מ ב ן ־ ז ו ג י ר פ י דיים ו ל ש ל ח נ י מ י ד ל י ו ג ו ס ל ב י ה ,ע ל מ נ ת א ת אבא בתפקידו. להחליף ב ח ו פ ש ת מ ו ל ד ת 12 :ש ע ו ת ב נ י צ ג י ם ) ק י ב ו צ י דאז( ב מ ו ש ב ה הרצליה. זכיתי נ פ ר ד ת י מ א ש ת י ו מ ב ת י ב ת ה־ .4ר ג ש ו ת י היו מ ע ו ר ב י ם :ע צ ב ב ג ל ל ה פ ר ד ה החפוזה, ח ש ש ו ת מ פ נ י ה ע ת י ד ה ב ל ת י ־ י ד ו ע ו ב ו ־ ז מ נ י ת ש מ ח ה ,ש ס ו ף ־ ס ו ף נ י ת ן לי ל ע ש ו ת משהו. מדוכא הייתי זה שנים אחדות, שהסתננו מאז הידיעות אלינו הראשונות ע ל ג ו ר ל ח ב ר י נ ו לתנועה ,ל ה כ ש ר ה ,ל ק י ב ו צ נ ו ה ע ת י ד ל ק ו ם ,א ש ר נ ו ת ר ו בהונגריה. הדכאון ג ב ע מ ח ו ס ר י כ ו ל ת ל פ ע ו ל ל מ ע ג ם או הזדהותי ע מ ם .ר ד פ ה אותי ה מ ח ש ב ה ,כ ח ל ו ם לבטא לפחות בדרך כלשהי את - ב ל ה ו ת ,כ י ה ם מרגישים כ ג ב ג ד י ם שם ,מ ע ב ר ל מ ס ך ה ל ה ב ו ת .ה ם מ א ש י מ י ם א ו ת נ ו ע ל ש א נ נ ו ת נ ו ,על חייגו כ ב ט ח ו ן ב א ר ץ הפשיר — ,ובצדק. ביליתי, לקהיר כאמור, חופשה קצרצרה משפחתי עם ועם חברי קיבוצי ושבתי ד ר ך סיגי בג׳יפ ש ה ע מ י ד ל ר ש ו ת י ב מ י ו ח ד ה ק ו ל ו נ ל סיימונס. ס י י מ ו נ ס ,ר א ש יחידה מ ס ׳ 9ב ש י ר ו ת ־ ה ב י ו ן ,ה צ ט י י ר ב ע י נ י כ א ד ם מ י ו ח ד במיגו. פ י ק ח ,ערמומי ,קר ,אכזר ו ד ב ק ב מ ט ר ה .ה ו א א ש ר פ ת ח ל פ נ י נ ו א ת ד ר ך היציאה, כ י ל מ ע ן ה ח ד ר ת ״סוכניו״ א ל מ ע ב ר ל ק ו י ־ ה א ו י י ב מ ו כ ן היה ל כ ר ו ת ב ר י ת אפילו ע ם ה ש ט ן .וכידוע ה ת נ ו ע ה הציונית נ ח ש ב ה כ מ ע י ן ש ד ב ע י נ י ה מ מ ש ל ה ה ב ר י ט י ת בשנת .1944 הקולונל מחתרת, בזלזול בטרם ע מ ד על כ ך שאנשיו יגוייסו מ ש ו ר ו ת ה ״ ה ג נ ה ״ ,אמונים ע ל ד ר כ י מ ו נ ע י ם על על ד י חזון ,א ש ר ל א ה פ ר ס הסוכנים ה א ו ס ט ר י ם ש ל מחלקה הכספי אחרת, י ק ס ו ם להם .הוא ס י פ ר אשר ברחו משדה־התעופה ע ל ו ת ם על המטוס .ה ם ל א העזו ל צ נ ו ח ,ע ל א ף ה ס כ ו ם ה מ כ ו ב ד ש ה ו ב ט ח ל כ ל ס ו כ ן ו ש א נ ו ויתרנו עליו .ס י י מ ו נ ס ד ע ,כ י כ ד א י ל ע ב ו ד ע ם י ה ד י ם ,על אף )ואולי ב ג ל ל ( ה ס כ נ ו ת ה ח מ ו ר ו ת ה א ו ר ב ו ת ל ה ם . ״יהודי ל א י ב ג ד בנו ,אפילו י ת ק ו ף א ו ת ו פ ח ד — א מ ר והוסיף — י ה ד י ל ע ו ל ם ל א י ש ל ה עצמו כי יוכה ב י ת ר ו נ ו ת כ ל ש ה ן ,א ם י ש ר ת א ת האויב...״ א ו ת ו ק ו ל ו נ ל עצמו הזמין א ו ת י ל מ פ ק ד ת ו ופח2ז ל פ נ י א ת מ פ ת אזור ס ל א ב ו נ י ה ש ב י ו ג ו ס ל ב י ה .הוא שאל ב י ד ד ו ת מ מ ש :״ א י פ ה ת ע ד י ף ל צ נ ו ח ? ״ אפשרויות א ח ד ו ת ס ו מ נ ו ב מ פ ה ה ט ו פ ו ג ר פ י ת .הייתי ח פ ש י ב ב ח י ר ת י על פי ה ע ר כ ת י שלי .ב ח ר ת י באיזור ה כ פ ר מ י ק ל ו ש ב ק ר ב ת ה ג ב ו ל ההונגרי ,אותו ה כ ר ת י ה י ט ב מ ז מ ן היותי ס ט ו ד נ ט בעיר פץ׳ .ה ב ט ת י ב ת צ ל ו ם ש ע ל שולחנו. ״ א ת ה מ כ י ר א ת האיש ? — חייך א ל י — צ ד ק ת .זה ח ב ר י היקר וינגייט ,א ש ר התרסק ב מ ט ו ס בבורמה .ש ר ת נ ו י ח ד ב פ ל ס ט י י ן .איני מ ר ג י ש מ א ז מ ו ת ו מ ח ו י י ב ו ת ל׳הגנה׳ .מ א ז אני ציוני ג ם במקומו...״ בתחילת 70 מאי 1945 ח ז ר ת י ל ק ה י ר מ א י ט ל י ה .ק י ב ל ת י ל פ נ י ש ב ו ע ו ת אחדים את ת ע ל ת השחרור מ ל י פ ל ־ פ ו ל ק ו ב נ י ק י ג ל ו ף ,המפקד הסובייטי ש ל בריגדת הפרטיזנים ב ס ל ו ב ק ל ע ל ש ם יוסף סטלין .ר ק אז ח צ י ת י ע ם י ח ל ת י הראשוגה את קו החזית ב ס ל ו ב ק י ה המרכזית .עברתי ברגל א ת ה ר כ ס המושלג ש ל הקאר־ פאסים, הגעתי לאודסה דרך פולין ואוקראינה והפלגתי באניה בדרכי ארבעת לאיסלל. ב א ז ו ר י ם ה כ ב ו ש י ם ל מ ש ל ר ר י ם ל א ח ד ל ת י ל ש א ו ל אף ר ג ע ע ל גורל חברי ,מהם נותקתי הצלחתי לסלובקל. לאסוף בסלובקל. עדויות על רק אבא ברדיצ׳ב. הגיע הוא אלינו אחרון מ ש י מ ת נ ו ה ר א ש ו נ ה נ ס ת י י מ ה ביוגוסלביה ,כ י ה ס ת ב ר ש נ ח ס מ ו ה ד ר כ י ם ל ה ו נ ג ר י ה ו ל ר ו מ נ י ה .ר פ י ר י י ס )אשר הגיע אחרי א ל ה פ ר ט י ז נ י ם ש ל ס י ס ו ( ו א ב א ברדיצ׳ב, ל א י ט ל ל ה מ ש ו ח ר ר ת .שם פ ג ש נ ו ש ו ב שבו יחד אתי בן־יעקב בצבי ו ב ח ב י ב ה רייק ,ה ם ה צ מ ד ה מ י ו ע ד ל ס ל ו ב ק י ה . במחצית נשארה ס פ ט מ ב ר ניתן האות להצנחת ש ל ו ש ת נ ו :רפי, חביבה צבי ואני. ב ב א ר י ר ו ס נ ת ו מ י ו א ש ת ,כ י ה ב ר י ס י ם אסרו ע ל י ה ל צ נ ו ח ב ה י ו ת ה אשה. אמרו ש ת ו צ א ל ה ו ר ג כ מ ר ג ל ,א ם י ת פ ס ו א ו ת ה הגרמנים ,ו ה מ ד י ם ל א י ע ז ר ו לה... ח ב י ב ה ה צ ל י ח ה ב כ ל ז א ת ל ה ק ד י ם א ו ת נ ו ו נ ח ת ה ל פ נ י ב ו א נ ו ל ב י ר ת א ז ו ר המרי, בנסקה ביסטריצה ,בשדה־התעופד .של סרי־דיכי. אנחנו, שטחי ש ל ו ש ת ה ב ח ו ר י ם ה ו צ נ ח נ ו ב ט ע ו ת מ א ח ו ר י קוי ה ג ר מ נ י ם ,ה צ ר י ם ע ל המרד. בנסקה הסתבכנו ביסטריצה. ביריות אבדתי וחלף בצנלה זמן רב עד את מכשיר אשר הקשר הצלחנו שלי. לפרת הגרמנים אל התנפלו ע ל ד י ר ת ה ש ל ח ב י ב ה ו ש ד ד ו א ת מ ש ד ר ה א ל ח ו ט שלה. ב מ פ ק ד ה ש ב ב א ר י ה ו ח ל ט ל ש ג ר אלינו מ ש ד ר י ם ח ד ש י ם ב ל י איש ה מ ח ל ק ה שלנו. רומנל בשסח, שוחררה באותם כבר הימים. ארצישראלים צנחנים פעלו אחדים א ך ת נ ו ע ת ״הנוער־הציוני״ נותרה בלי שליח משלה .א ב א ניסה לחדור ב כ ל כוחותיו ,א ך ה ב ר י ט י ם ס ר ב ו ל ס י י ע ב ל ו .אז הגה ר ע י ו ן ב ל ת י ש ג ר ת י :י ב י א א ת ה מ ש ד ר י ם ל ם ל ו ב ק ל ה כ ב ו ש ה ויחדור מ ש ם ד ר ך ה ו נ ג ד ל — ל ר ו מ נ ל .ב ד ר ך ארוכה ו ב ל ת י ־ ח ו ק י ת מ ב ח י נ ת הכובשים ל מ ש ו ח ר ר י ם כאחד .לכן יצא א ב א ראשון ההונגרי־הסלובקי, לגבול כדי לבדוק א ת המצב, מל לאחר נסיון הנפל של הורסי ל ה ש ג ת שלום נ פ ר ד ל ה ו נ ג ר ל .הגרמגים עצרו א ת הורסי ,ה ע ל ו לשלםון את הנאצי םאלאשי ופתחו בהתקפה כ ל ל י ת על שסח המרי הסלובקי ג ם מן ה ד ר ו ם .ה ק ש ר נ י ת ק ב י נ י נ ו ל ב י ן א ב א ברדיצ׳ב. פ ר ם י ז נ י ם ס י פ ר ו ל י שראוהו ,ל ד ע ם ה מ י י ג ׳ ל ה א נ ג ל י ס י מ ל ו ע ם ב נ י ה מ ש ל ח ת הצבאית קצת האמריקאית, כאשר הוא מובא לשבי בלי הגרמנים והוא ל ו ב ש מדי בריסי. ע ש ר י ם ו ח מ ש ש נ י ם ל א ח ר מ כ ן ע ל י ת י ע ל עקבותיו .ק י ב ל ת י ד י ו ו ח י ם ב ע ז ר ת ו של השר משה קול, מצ׳כוסלובקיה, בריטניה, אוסםרל וארצות־הברית. כיום ברור שהשבויים הובאו ל ב נ ס ק ה ביסטריצה ומשם דרך ב ר ט י ס ל ב ה ל מ ח נ ה מ א ט ־ האוזן .ש ם ה ו מ ת א ב א ב י נ ו א ר אבא האזור .1945 ע ז ב א ו ת נ ו ו י צ א א ת ב נ ס ק ה ביםטריצה ו ע נ י ב ת ה ח נ ק נ ת ה ד ק ה ס ב י ב ה מ ש ל ר ר .הבירה הזמנית עמדה ליפול ל ל י הצורר. 71 הפסקנו לאנשי א ת ה פ ע ו ל ו ת ה ש ג ר ת י ו ת ' ש ל ה ח ו ד ש האחרון ,ח ד ל נ ו לקיים׳ ס מ י נ ר י ם התנועות לא המקומיות, אגרנו עוד עבודה מקומות שבאו לפליטים ל ש ט ח י ה מ ר י ,ה ו פ ס ק ה ה ב ר ח ת היהודים מ א ן ו ר ה כ י ב ו ש ל ב נ ס ק ה ב י ס ט ר י צ ה . ה ת א ר ג נ ו ל ק ר א ת ה ב א ו ת ו ע ס ק נ ו ב ה ק מ ת י ח ד ה י ה ו ד י ת ל ו ח מ ת ש ת צ א להרים. הקמנו א ת מחננו בהרי הטאטרה הנמוכה מעל כ פ ר קטן בשם בוקובץ. א ו ק ר א י נ י ם מ י ה ד ו ת ה א ס ־ א ס ה ת נ פ ל ו עלינו חיילים ב ל י ל ה הראשון .ב ק ר ב א כ ז ר נ פ ל ו ש ש ה מ ל ו ח מ י נ ו .ה ש א ר נ פ ו צ ו ל כ ל הכיוונים ,מ ל ב ד ב ח ו ר צעיר ,ה ל ל ה כ ה ן מ ח ב ר י ״ ה ש ו מ ר ־ ה צ ע י ר ״ ש נ ש א ר פ צ ו ע בין ה ה ר ו ג י ם ו ה ת ח ז ה ל מ ת .ח ב ש ת י פצעיו את והוא סיפר לי שצבי היחדי ב ן ־ י ע ק ב היה מהארצישראלים שחזר ל מ ח נ ה ו י צ א ב ח י פ ו ו ן לכיוון פ י ם ג ת הר דיומבר ,מ ק ו ם ריכוז ה צ ב א ה צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י המוכה. טכסתי עצה עם הנותרים שנתקבצו בינתיים במחנה ההרוס .מ ת ו ך א ח ד ־ ע ש ר הלוחמים יצאו שניים לסרוק את הסביבה ולחפש פצועים ולא שבו ע ד .סיכמנו לא ד ע ע ל פ ס ג ה זו כ מ פ ל ט א ח ר ו ן ל צ ב א ה ש ח ר ו ר . לעלות לדיומבר .כל ילד ב ר ו ר היה ,ש ה ג ר מ נ י ם ירכזו כ ו ח ו ת כ ב י ר י ם ל מ י ג ו ר כ י ס א ה ר ו ן זה ש ל ה ת נ ג ד ו ת . ע ל כן ה ח ל ט ת י ל ה י ש א ר באזור ,ל ט פ ל ב פ צ ו ע ו ל צ פ ו ת ל ב ו א ם ש ל גיצולים גוספים. נודע ל י מ א ו ח ר יותר ,שרפי ג פ צ ע בעת על הקרב הוא המחגה. והבובה ק ב צ ו ק ב ו צ ו ת ל ו ח מ י ם ו ה ת ק ד מ ו בכיוון ה ר ה ד י ו מ ב ר ו ה ו ק פ ו ע ל ־ ד י י ח ד ת א ס ־ א ם אוקראינית בפיקד גרמני, כנופיה עצמה. בקרבת ה ע י ר ו א י ל ו צ ב י י צ א יחד עם המייג׳ור ס י מ ו ר ) ע מ ו סייר א ב א ב ר ד י צ ׳ ב בגבול השבויים כ ע ב ו ר יום וחצי. הובלו צבי בן־יעקב לבנסקה־ביסטריצה. רפי נשבה וחביבה בידי אותה ה ה ו ג ג ר י ו ג פ ל ב ש ב י ( ל מ ק ו ם ב ל ת י ידוע .פ ר ט א ח ר ו ן זה הוצאו להורג ג ד ע לאחרונה מ ת ו ך ע ד ו ת ו ש ל ס ט ו ד ג ט ל ר פ ו א ה דאז ,א ש ר ש י מ ש ר ו פ א ל א ס י ר י ם ב ב י ת ־ ה ס ו ה ר של הגסטאפו •בבגסקה־ביסטריצה. נ י ת ן ל ש ע ר ,כ י צ ב י ה ו ב א אף הוא ל מ ס ה א ו ז ן ו ה ו מ ת שם ,כ פ י ש נ ר צ ה א ב א ברדיצ׳ב ..כך נפתרה אחרי ארבעים שנה התעלומה, מדוע לא נמצאה גופתו של צבי ב ן ־ י ע ק ב ב ק ב ר האחים בקךמניצקה ל ד בנסקה־ביסטריצה ,כאשר הוצאו ו ה ו ב א ו מ ש ם ע צ מ ו ת י ה ם ש ל ח ב י ב ה .ד י י ק ורפי .רייס ל מ נ ו ח ת ־ ע ו ל מ י ם ב ה ר ־ ה ר צ ל . .א ר ב ע י ם ש נ ה ח ל פ ו מ א ז הירצחם .מ ך י ־ פ ע ם מ ת ע ו ר ר ש ו ב הויכוח ה א ם היה ״כדאי״ י ההצליחו הצנחנים בפעולתם ל יש סופרים, אנשי מדע, היסטוריונים ה ס ב ו ר י ם ,כי ה פ ע ו ל ה נ כ ש ל ה .ייתכן .הרי קומץ ה צ נ ח נ י ם ה א ר צ י ש ר א ל י ם ל א ה צ י ל א ת מ י ל י ו נ י ק ר ב נ ו ת השואה ,ל א ניצח א ת הרייך השלישי ,א פ י ל ו ל א ה ר ס מ ש ר פ ה אחת באושוויץ. א ב ל י ה א ב ר ו ר ל כ ו ל נ ו :הם עשו א ת כ ל ה מ ו ט ל ע ל י ה ם .ה ם ה ק ר י ב ו א ת ה י ק ר ב י ו ת ר ל מ ע ן ע מ ם ,ו ה ם ז ק פ ו א ת ק ו מ ת ם ש ל א ו ת ם ה י ה ד י ם ה מ ו ע ט י ם שפגשו בהם, ש ל י ה ד י ם ת ש ו ש י ם ו מ ת ו ם כ ל י ם ,ועוררו ב ה ם ד ק של ת ק ו ה . לכן יעמדו הנופלים בראש מורם מול כס שר־ההיסטוריה ,כאשר י ד ר ש ו ל ת ת דין ע ל מ ע ש י ה ם . 72 ד מ ו* ו л ד ו ד שערי אבא ברדיציב ?״ל — לנפילתו 40ש נ ה מ ל א ו א ר ב ע י ם ש נ ה ל נ פ י ל ת ו של ה צ נ ח ן ־ ה ש ל י ח א ב א ב ר ד י צ ׳ ב הי״ד ,ש ה ו צ א להורג ,1945 ב מ ח נ ה ה ה ש מ ד ה ה נ א צ י מ א ט ה א ו ז ן ב מ ח צ י ת ינואר שנתפס אחרי ב ל ח י מ ה גגד ה ג ר מ נ י ם ב מ ו ב ל ע ת ה מ ש ו ח ר ר ת על ידי ה פ ר ט י ז ג י ם ב א נ ס ק ה ־ ב י ס ט ר י צ ה , אשר בהרי ס ל ו ב ק י ה ב ־ 2 6ב א ו ק ט ו ב ר ״במאבק״ של בנובמבר 1943 .1944א ב א ברדיצ׳ב ,ח ב ר מ ר כ ז י בגרעין ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,ש ע ל ה א ר צ ה לצנוח מאחורי קווי־האויב ,כדי כמעפיל ב ־ ,1941 וסעד להביא עידוד התנדב לתנועות ה ח ל ו צ י ו ת ב ר ו מ נ י ה ,ארץ ה ו ל ד ת ו ,כ א ש ר ס כ נ ת ה ה ש מ ד ה ה כ ל ל י ת ר י ח פ ה עליהן. ארבעים מקץ שנה, התכנס ב־,2&1.1985 באתר הצנחנים שבעת שנפלו ו נ ר צ ח ו ב ל ח י מ ה מ א ח ו ר י קווי־האויב ,ב ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת ־ ה צ ב א י א ש ר ב ה ר ־ ה ר צ ל ב י ר ו שלים ,ק ה ל ג ד ו ל מ ב נ י מ ש פ ח ת ו ,ח ב ר י ה מ ו ש ב השיתופי א ל ו נ י ־ א ב א ה נ ו ש א א ת שמו, ל ה ג ש מ ה ח ל ו צ י ת ,ידידים ומוקירים וראשי ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ,כדי חבריו ל ה ת י י ח ד ע ם זכרו ו ל ה ע ר י ד ,ב פ ר ס פ ק ט י ב ה של ש נ ו ת ־ ד ו ר ,א ת ק ר ב ן ־ ה ג ב ו ר ה ש ל ו יתר ושל הצנחנים הצנחנים־השליחים 36 שצנחו שבשליטת בשטחים ה ת כ נ ס ו ר א ש י ם מ כ ס י פ י ם ומאפירים ,מ ה ם בעלי הגרמנים. פנים באתר חרושי־קמטים ושזופי־שמש ,אך לנגד עיניהם ריחפה דמותו הצעירה והאצילה של א ב א ברדיצ׳ב ב צ ע י ר ו ת ה ,ו כ ך היא ת י ז כ ר ל ע ו ל מ י ם .ה ד ו ב ר י ם ש י ח ז ר ו פ ר ש י ו ת מ ד ר כ ם שקפאה המשותפת שלהי של שנות בראשית המתכנסים: הפעילות ה ש ל ו ש י ם ,רוויות ,1941ע ל משטמה בתנועת ״הנוער ונגישות ס פ י נ ת ה מ ע פ י ל י ם ״דוריאן״, הציוני״ אנטישמיות, שניטלטלה ברומניה של ההעפלה לארץ, חדשים על הגלים ה ס ו ע ר י ם ש ל ה י ם ־ ה ת י כ ו ן החורפי ,ה מ ע צ ר ,ב מ ש ך כ ש נ ה וחצי ,ב צ ר י פ י מ ח נ ה ־ המעצר למעפילים בעתלית ,ההכשרה בקבוצת גבע ופלוגת־העבודה בקיבוץ אשדות־ יעקב והגחת־היסוד של הקבוצה החדשה ״במאבק״ ,ולבסוף — התגדבות הגבורה של א ב א ברדיצ׳ב ,ה ד מ ו ת ה מ ר כ ן י ת בגרעין .היה זה מעין ח ש ב ו ן ־ ג פ ש של דור, ש פ י ל ס א ת ד ר ך ־ ה נ ע ו ר י ם ש ל ו ב נ ת י ב י ה ת מ ו ד ד ו ת ועשיר! ח ל ו צ י ת . חיים ש פ א ר ,י ד י ד ־ נ פ ש ־ ו נ ע ו ר י ם ש ל אבא ,אשר ה י נ ח ה א ת ה ע צ ר ת ,ה ע ל ה קווים ל ד מ ו ת ו ו ס י פ ר ע ל ק ו ר ו ת ה ש ל י ח ו ת הגורליות 73 מ ש ה ק ו ל ,ש פ ע ל ר ב ו ת ל א י ס ו ף מ י ד ע מ ו ס מ ך ע ל ימיו ה א ח ר ו נ י ם ש ל א ב א , את ניתח לחרותו ב ה ק ש ר עם מ א ב ק הישוב התנדבותם־קרבנם של השליחים־הצנחנים, ו ל א נ ק ת ־ ה י ס ו ר י ם ש ל ה ג ו ל ה ה א י ר ו פ י ת ב א ו ת ם ימים ,ו ת ב ע את חשיפת פ ר ש י ו ת ה ג ב ו ר ה ש ל ה צ נ ח נ י ם ־ ה ש ל י ח י ם ב מ ל ו א הורן ,ל מ ע ן י ה פ כ ו ל מ ק ו ר ה ש ר א ה ויגיקה ר ו ח ג י ת ל ר ו ר ה צ ע י ר ש ל היום ו ל ד ו ר ו ת ה ב א י ם . יהודה ש ע ר י ש י ר ט ט א ת ד י ו ק נ ו ו א ת פ ע ל ו ש ל א ב א ,ב ה ק ש ר ע ם ח ש ב ו ן ־ ה נ פ ש חד של חלוצי שעלה לארץ ערב ובו השואה פעמה תחושה של חיל־חלח למחנה הגרול ש נ ו ת ר מאחוריו בגיא־ההריגה .קו ישר מוביל משליחות הצנחנים־ השליחים ו ע ד מ ע ש ה ה ת ו ש י ה ה מ ו פ ל א של א נ ט ב ה ,אמר, ברם הספק מכרסם: ה א ם ע ש י נ ו אז ד י ל ה ו ש ט ת יד מ ס י י ע ת ו מ ע ו ד ד ת ל א ח י נ ו ה י ה ו ד י ם ש פ י ר פ ר ו ת ח ת קלגסי הנאצים? ר א ו ב ן ד פ נ י ,ש ל י ח צנחן ,ש ע ש ה חדשים ב ע ת ה ש ל י ח ו ת ו ה ל ח י מ ה ,ב מ ח י צ ת ו של אבא ,ת י א ר א ת י ח ס ו ה ח ב ר י של א ב א ,א ת ד ב ק ו ת ו במשימה ,א ת אמונתו ו א ת מ א מ צ י ו ל ש מ ו ר ע ל ר ו ח אופטימית ,ל מ ר ו ת ה נ ס י ב ו ת ה ח מ ו ר ו ת . בקטעים ממכתביו, אחד ממכתב־הפרידה אותו הוא הותיר לבני־משפחתו ע ם י צ י א ת ו ל ש ל י ח ו ת )״אסור היה לי ל ס ר ב ,א ס ו ר ה י ה ל ה ס ס ,ח ו ב ת י ל נ ס ו ת ״ ( , ו ה ש נ י מ כ ת ב ג ע ג ו ע י ם ל ח ב ר י ו בגרעין ) ״ ח ב ל ש ד ו ו ק א ב ת ק ו פ ת ־ ה ת ח ל ה זו ה ו ט ל עלי ל א להיות על ל כ ם ואתכם .עלי עוד ל ע ב ו ר ה ר ב ה ,ו מ י יודע א ם יהיה בי ה כ ו ח ל ע מ ו ד ב מ ב ח נ י ם א ש ר ל פ נ י ״ ( ,נ ת ן א ב א ב י ט ו י מ ו ח ש י וכן ל ת ח ו ש ת ־ ה ח ו ב ה ש ה ב י א ה א ו ת ו ל ש ל י ח ו ת ג ו ר ל י ת זו ,ל ל א כ ל ק ל ו ת ־ ד ע ת ה ר פ ת ק נ י ת . 74 עם חברים לאורך כל הדרך ראיון עם שטפי שפיגל )מקודם שנצר( מ״עקיבא״ בביילסקו ,עתה בשבי-ציון* המראיינת: ש: ר ב ק ה פ ר ל י ס )(26.5.75 ש א ל ת י ה ר א ש ו נ ה היא ,מ ה היה ע ר ב ה מ ל ח מ ה ב ב י י ל ס ק ו .ז א ת א ו מ ר ת בימים האחרונים לפני פיח ה מ ל ח מ ה ? מכיוון שביילסקו היא מאוד קרובה לגבול גרמניה ,אנשים התחילו כבר ת: ל ח ש ו ב ע ל בריחה .למשל ,במקום שאני עבדתי בו הוציאו א ת כ ל הסחורות וכך ע ש ו ה ר ב ה מ א ו ד מ פ ע ל י ם גדולים ,יהודיים ב מ י ו ח ד . מי ש ה י ה י כ ו ל ל ע ז ו ב כ ב ר אז ,ע ז ב א ת ה מ ק ו מ ו ת ה ס מ ו כ י ם ל ג ב ו ל ,א נ ח נ ו ב ת נ ו ע ה ל א א ר ג נ נ ו ש ו ם ד ב ר .ב א נ ו ר ק ב־ 18ל א ו ג ו ס ט מ מ ו ש ב ת ־ ה ק ת ה א ח ר ו נ ה . ה ק ת ה ז ו ק ר ה אסון גדול .היינו נ ו ר א ש ב ו ר י ם א ח ר י ה א ס ו ן הזה .ח ש ב נ ו ובמושבת שקרה על מה על פרוץ המלחמה .ב ק ר ב ת מקום ,ב ק ר ב ת ביילםקו ,הפציצו א ת בדז׳דז׳יצה שם יותר )(DZIEDZICE משחשבנו ל ל על המלחמה. בלבול גדול מאל. ביום ששי מ ל אחרי בבוקר שמעמ תחנת־הרכבת פרת המלחמה ה ת ח י ל ו כ ב ר ר א ש ו נ י ה ל ל י ם ל צ א ת א ת העיר .י צ א ו ב ר כ ב ת ,ה י צ י א ה ה י ת ה ב ד ר ך ־ כלל ברכבות. אבי כבר לא ה ל ב ח י י ם ו ב ב י ת היו ר ק א מ א ו א ח .א מ י ל א ר צ ת ה ב ש ו ם א ו פ ן ל צ א ת מ ה ע י ר .ה י א ה כ י ר ה ס ו ב מ א ל א ת ה ג ר מ נ י ם ,היתד ,ה ר ב ה בגרמנל. ה י א ל א ה א מ י נ ה ש ז ה ע ל ו ל ל ק ר ו ת ,ש ה ם ש י כ ו ל י ם ל ה י ו ת אכזריים ,ב ז ה ה י א ל א יכלה ל ה א מ י ן ; א נ ש י ם הומניים. בכל כבר אופן הייתי קשורה לחברות ולחברים שלי יצאו ,ע ז ב ו א ת העיר .ה ת ק ש ר ת י ע ם מהתנועה. ל ע ת י שרובם חברתי הכי קרובה ,פאנקה לוםםר, כ ע ת ב ק ר י ת ־ ח י י ם .י ח ד ע ם מ ש פ ח ת ה ע ז ב נ ו א ת ה ע י ר ,ב ע ר ך ב־ 12ב צ ה ר י ם ב ש ב ת . אחר־כך א מ ת ל נ ו ש ז ו היתד ,כ ב ר א ח ת ה ר כ ב ו ת ה א ח ר ו נ ו ת ש ע ז ב ו א ת ה ע י ר ,כ י באותו ערב ב־ 10ב י י ל ס ק ו ה ו כ ר ז ה כ ב ר ב ת ו ר ע י ר ־ פ ר ז ו ת .א נ ח נ ו ע ז ב נ ו ב ש ב ת , ביום ראשון היו בה כ ב ר הגרמנים. ח ש ב נ ו שגיםע ,ג ת ר ח ק מ ה ג ב ו ל ,נ י ס ע מ כ ס י מ ו ם ע ד ק ר א ק ו ב ,ו ב ק ר א ק ו ב נ י ש א ר ״ ראית ל נ ע ו ל מטעם בית לוחמי הגיטאות ע״ש יצחק קצנלםון ,ע ל ־ ל י רבקה פדלים ז״ל, חוקרת רבת־זכויות שהלכה לא מכבר לעולמה .ת ל ת ג ו לבית ל ל פ י הגיטאות על אישורו לפרסום הראיון בקבצגו. 75 כ ש ב ו ע ע ד ש ת י ג מ ר ה מ ל ח מ ה .ל פ י ה ע ר כ ה ש ל נ ו ל א היתה ה מ ל ח מ ה א מ ו ר ה ל ה י מ ש ך יותר ,כ י ל ע ז ר ת פ ו ל ג י ה י ב ו א ו ה צ ר פ ת י ם א ו האנגלים. למזלנו גרמגים, ב ק ר א ק ו ב — כ ג ר א ה ל מ ז ל ג ו — היתה בדיוק ה פ צ צ ה ; ט ס ו מ ט ו ס י ם ו ה ר כ ב ת ה מ ש י כ ה ב ד ר כ ה .ה ג ע נ ו אחרי מ ס פ ר ימים ל ל ב ו ב .ה פ צ י צ ו ג ם א ת הרכבת; עברנו הרבה. היתה ד ר ך י צ א נ ו מ ה ב י ת ב ל י אוכל, מאוד. קשה ה ר כ ב ת עצרה הרבה. 1 ל ל ב ו ב ,ב ל ב ו ב ל א ה י ת ה ל נ ו מ ש פ ח ה .ל ב ו ב היתד. הגענו ה י ו ל י כ א ן ר ק ח ב ר י ת ג ו ע ה .ה י ה כ א ן יאגק גרוס; שהיה מרוחקת בהכשרה מאוד. בביילסקו ו נ ש א ר ל ע ב ו ד בה .ה ו א ע ב ד .ב ת ו ר מ נ ה ל ־ ח ש ב ו נ ו ת ,וגם נ י ה ל א ת ה ת ג ו ע ה ש ל נ ו . ראש־קבוצה ה ו א היה גם כ ע ת בנס־ציונה .ל א ב ־ 3לספטמבר לארץ, הכרתי שלי. ידעתי א ת לעלות במושבות־הקיץ גם הכתובת של יאנק: לארץ .ה ו א ה י ה א י ש הניק מינדל ה ו א יהיה לבוב שגר צריך שנסע לגסוע לקחת את ה ד ב ר י ם שלו ,ו ה ו א כ ב ר נ פ ר ד מ א ת נ ו ב ת נ ו ע ה ,מכולנו .היה צ ר י ך ל ה י פ ר ד מ ה ו ר י ו , ל ק ח ת א ת ה ד ב ר י ם ש ל ו ו ל ע ל ו ת ארצה. א ת ה כ ת ו ב ת ש ל ו ל א ידעתי. לבובסקה״, זכרתי עובד שהניק מינדל בעיתון עיתון יהודי י ד ו ע ב ש פ ה פ ו ל נ י ת ; הוא ע ב ד ב ד פ ו ס .ק נ י ת י ״חוילה בתחנת־ ה ר כ ב ת י א ת העיתון ,ח י פ ש ת י א ת מ ס פ ר הטלפון ,צ ל צ ל ת י ל מ ע ר כ ת ו כ ש צ ל צ ל ת י , שאלו אותי איזה מינדל אגי מבקשת .כי התברר שגם אביו ע ב ד ש ם וגם אחיו הצעיר .נ ד ב ר ת י ע ם ה נ י ק — הוא מ ס ר ל י א ת כ ת ו ב ת ו ש ל י א נ ק .ז ה ה י ה מ א ו ד ח ש ו ב ל י .א ח ר י ז ה פ נ י נ ו ל ק ה י ל ה היהודית .היינו ב י ן ה פ ל י ט י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ה ג י ע ו ל ל ב ו ב .ב ת ק ו פ ה זו היה ב ר ש ו ת ה ש ל ה ק ה י ל ה היהודית ב י ת גדול ,ש נ ק ר א ז ׳ י ד ו ב ס ק ה ; זו ה י ת ה פ נ י מ י ה ע ב ו ר נ ו ע ר מ ן ה ס ב י ב ה ש ב א ל ל ב ו ב ל ל מ ו ד בורסה מקצוע .ה ם ג ר ו שהתנשא קומות ב ב י ת הזה .ז ה ה י ה ב י ת חדיש ,מ א ו ד יפה ,ג ב ו ה כ ־ 5 ל ג ו ב ה ב ש כ ו נ ה ש ל ב ת י ם קטגים. ק י ב ל נ ו ש ם חדר, ובאותו ע ר ב ׳ ה ת ק ש ר ת י ע ם י א נ ק ו ע ם הניק ,ו ה ם ניסוי ל ע ז ו ר ל נ ו ע ד כ מ ה שיכלו. ת ו ך מ ס פ ר ימים ה ת מ ל א ה ב י ת ה ז ה התגוררו בפרוזדורים, ב מ א ו ת פליטים, נעשה צפוף. אנשים ל ח ד ר .ש ל נ ו ה כ נ י ס ו ע ו ד מ ש פ ח ה ע ם ילדים .ה י ו תנאים• ; מ א ו ד קשים .א נ ח נ ו ג ם ל א ל ק ח נ ו ד ב ר י ם אתנו .א נ י ח י פ ש ת י ע ב ו ד ה .היה בית^ ק פ ה שקראו ל ו ״ ד ה לפני לה־פה״ .כ ל ה פ ל י ט י ם מאיזור שלזיה ה י ו נפגשים ב י ת ־ ה ק פ ה הזה .י ו ם ־ י ו ם היינו ה ו ל כ י ם ל ב י ת ־ ה ק פ ה ו פ ו ג ש י ם ש ם שם, אנשים מ כ ר י ם .ש ם היו מדוזות מ ר ג ש י ם • ש ל פ ג י ש ו ת . א נ י ר צ י ת י ל צ א ת מ ה ב י ת ה ז ה ; ה ל כ ת י ל ח פ ש עבודה ,ו ב ר ח ו ב פ ג ש ת י ח ב ר ה ט ו ב ה י מ א ו ד שלי ,ב ת כ י ת ת י .ה י א -ע ב ד ה כ ב ר א צ ל מ ש פ ח ה יהודית ,ט י פ ל ה ב י ל ד י ם . ה י א א מ ר ה ל י ש י ש ב א ו ת ו ה ב י ת מ ש ר ה פ נ ו י ה בדירה ג ד ו ל ה מ א ו ד ,א צ ל מ ש פ ח ה ה ז ק ו ק ה ל ע ו ז ר ת .אגי ה ע ד פ ת י ל ה י ו ת עוזרת ,ר ק ל א ל ג ו ר ב פ נ י מ י ה ב ת נ א י ם כ ל ־ כ ד קשים .ר צ י ת י ג ם ל ע ז ו ר ל א מ י ש ת ו כ ל ל ק ב ל ק צ ת אוכל .ה ל כ ת י ל ע ב ו ד ר ק ת מ ו ר ת אוכל. .־ . - ,אחרי׳ מ ס פ ר ש ב ו ע ו ת י ד ע ת י ש מ ש ה ו ׳ מ ת א ר ג ן ,א נ ח נ ו י היינו א ז צ ע י ר י ה ת נ ו ע ה , ל א ידענו בדיוק מ ה ה ו ל ך : ש: 76 '•• ,,־••••־••׳,..׳•:׳!: אבל גפגשת ע ם חברים ז •:•; м׳; ־ נ פ ג ש נ ו כ ל הזמן ע ם ח ב ר י ם .כ ל מי שהגיע מ ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ,פ נ ה ת: לקן .ח ל ק גדול — כ מ ה ע ש ר ו ת ח ב ר י ם — גם ה ת א כ ס נ ו ו ל נ ו בקן. בכמה ש: את מעריכה את ה פ ל י ט י ם של בלבוב? ״עקיבא״ חברי של עקיבא י אני ח ו ש ב ת שהיו ב ־ 3 0 0איש .כ ל א ל ה שהגיעו א ח ר כ ך לוילנה ,ע ב ר ו ת: א ת ל ב ו ב 80 ,ח ב ר י ם ב ע ר ך .והיו ה ר ב ה מ א ו ד שהגיעו ל ל ב ו ב ,ראו כ מ ה תחילה ק ש ה ב ל ב ו ב וחזרו. ש: ה ם חזרו כשהיו כ ב ר ה ס ו ב י י ט י ם ב ל ב ו ב י ת: כן .הסובייטים נ כ נ ס ו ל ל ב ו ב ב י ו ם ־ כ י פ ו ר ,ב־ .1939א נ ח נ ו ב ת ו ר צ י ו נ י ם ו א נ ש י ת נ ו ע ה ,ק י ב ל נ ו א ת ה ע ו ב ד ה ש א נ ח נ ו ע ו מ ד י ם ל ח י ו ת ת ח ת שלטון ס ו ב י י ט י ב צ ו ר ה ק ש ה מאוד .י ד ע נ ו ש ה ם מ ת ג ג ד י ם ל צ י ו נ ו ת ,ש ל א ת ה י ה ל נ ו שום א פ ש ר ו ת ל ע ל ו ת לארץ ,והרי זו היתד .ה ש א י פ ה ,ה ח ל ו ם ה כ י גדול של חיינו .חיפשנו ד ר ך ל צ א ת .היתד .ע ו ד ת ק ו פ ה ק צ ר ה ל פ נ י ש ה ש ל ט ו ן הסובייטי ה ת ב ס ס ,ש ב ה ח ש ב נ ו ב ר י ח ה ד ר ך רומניה, על אבל ה ה ח ל ט ה היתד. קשה כ ב ד ה מאוד ,כי היה ל נ ו מ א ו ד ל ע ז ו ב א ת ה מ ש פ ח ו ת .ל י ב פ ר ט היה ק ש ה ל ע ז ו ב א ת אמי ל ב ד ע ם אחי. מ י היה ב ע ל הרעיון ש ל ר ו מ נ י ה י ש: ת: א נ י ח ו ש ב ת ש ה נ י ק מ י נ ד ל היה ב ע ל הרעיון. ש: א ב ל זה ל א ב ו צ ע ? ת: ל א בוצע .נ ס ע ו ד ר ך ר ו מ נ י ה ,א ב ל מ ע ט מאוד .ה י ת ה גם ק ב ו צ ה ק ט נ ה מאוד את לבוב ,נסעו שעזבה טורקה דרך )עיר על גבול סלובאקיה—פולין( ל ה ו נ ג ר י ה .ו א מ נ ם הגיעו ל ה ו נ ג ר י ה .מ ה ם ח י ב א ר ץ יוסף קרייו ,שהוא ב ע ל ה ש ל ס א ל ה מ ר ק ש ה י ת ה א ת י ב ו י ל נ ה ; ה ו א ע ב ר ב ת ק ו פ ה ה ז א ת מ ל ב ו ב להוגגריה. ה ר ג ש ת י ש מ ש ה ו מ ת ר ח ש .ב א ח ד ה י מ י ם ב א י א נ ק גרוס ,א מ ר לי שהוא נ ו ס ע לאיזה מ ק ו ם ,שאין הוא יכול ל ג ל ו ת ל י שום ד ב ר ,א ב ל אחרי ת ק ו פ ה מ ס ו י מ ת ה ו א י ו ד י ע ; ה ו א ה ד ג י ש ש ז ה ע ג י ן ס ו ד י ו א ס ו ר ל י ב כ ל ל ל ס פ ר שום ד ב ר .ב כ ל ל כשדיברנו על ה נ ו ש א הזה, לדבר השתדלנו רק ברחוב, ל ל כ ת ולדבר. ברחוב ו ל א בשום מ ק ו ם סגור ,כי פ ח ד נ ו ש מ י ש ה ו י ש מ ע . . גם כשהיו פ ג י ש ו ת ע ם חיים ק ר מ י ש היה נהוג ל ס ד ר א ת כ ל הענייגים ב ר ח ו ב ; היה ק ו ב ע פ ג י ש ה ב ר ח ו ב ,ו ת ו ך כ ד י ה ה ל י כ ה היה מ ו ס ר מ ה שהיה צריך ל ה ג י ד . אחרי מספר חזר שבועות יאנק, וארגן קבוצה ליציאה לוילנה. בקבוצה הזו ה י ו (1 — :ס ל ה ש פ י נ ד ל (2 ,מ ש ה קלכהיים (3 ,מ ל ה זאנד (4 ,ה ל ה א י נ ג ב ר , (5 ס ל ה מ ר ק ואני. נסענו לקחת א ו ת ם לוילנה .אז בלתי־ליגלי תקוה ב ר כ ב ת — נ פ ר ד ת י כ מ ו ב ן מ א מ י ואחי ,ב ת ק ו ה ש א ו כ ל אחרי ת ק ו פ ה לוילנה; סופר לנו וילנה צורפה ל צ א ת לארץ ,ל ע ל ו ת א ר צ ה . ש א נ ח נ ו אמורים בתקופה הזו לעבור לליטא, את הגבול באופן ומשם עשויה להיות ח ח מ ז ה קיויגו ל א ר ג ן שם פלוגת־הכשרה או ק י ב ח ,כחלוצים. נ ס ע נ ו ב ר כ ב ת ,ה ג ע נ ו ל ל י ד א .ב ל י ד א ה ת א כ ס נ ו ב ב י ת ה של אשה מ א ו ד ט ו ב ה , ש ק ר א ו ל ה מו־שקה .כאן ה כ ר ת י ג ם א ת רוז׳קה קורצ׳אק ,א ת אדק ב ו ר א ק ם א י ש ביאליססוק. י א נ ק ג ר ו ס ע ב ד ש ם ב ל י ד א ע ם א ל ה שארגגו א ת ה ה ע ב ר ה ל ג ב ו ל , ו כ ן ג מ ה ק ר ו מ כ י י ן מ ה ת נ ו ע ה ש ל נ ו .ל כ ל ת נ ו ע ה היו ש ם כ נ ר א ה גציגים. 77 היה זה מ א ו ר ג ן כ ך ש א מ ר ו ל נ ו ל ל כ ת ל מ ש ט ר ה ,ו ל ה ג י ד ש א נ ח נ ו י ל י ד י ו י ל נ ה , ש נ ס ע נ ו ל ב י ק ו ר ,או ל ר ג ל איזה ש ה ו א ע ס ק ,ו ר ו צ י ם ל ח ז ו ר ה ב י ת ה ,וכן שאין ל נ ו ת ע ו ד ו ת .ה ם ק י ב ל ו א ת ה ד ב ר הזה .ע ל י נ ו ע ל אוטובוסים ,ה ע ל ו את .כ ו ל נ ו שום נסענו לאוסובוסים. ה״חפץ־חיים״ לראדוך. ב ר א ד ו ן ׳ היתד, ישיבה מאוד לועה, ישיבתו של שנהפכה באותה תקופה לבית־סוהר. כשהגענו כבר ל ב י ת ־ ה ס ו ה ר הזה ,היו ב ו מספר חברים וחברות מהתנועה שלגו ומיתר התגועות. ש: המשסרה הסובייםית בעצם שלחה א ת כ ם לשם ז ת: כן .היו כ א ל ה שהיו ש ם ש ב ו ע ,כ מ ה ימים .אגי ל א הייתי ש ם .ה ר ב ה זמן .ל י ל ה או שני ל י ל ו ת .ל א כ ו ל ה ם ל א נ ת נ ו .היה ל נ ו ק צ ת כסף ,נ ת נ ו ל ש ו ט ר כסף ,והוא היה קונה בשבילנו מ ע ט לחם. מ ו ק ד ם ב ב ו ק ר היה ק ר מ א ו ד ,א ר ג נ ו ק ב ו צ ה ,צ ע ד נ ו בשורות .ה מ ש ט ר ה ה ו ב י ל ה א ו ת נ ו לכיוון ה ג ב ו ל .ה ל כ נ ו מ ס פ ר ש ע ו ת ,ה ם ה ב י א ו א ו ת נ ו עד ל נ ה ר ש ה י ה ק פ ו א כ ב ר ,ו מ ש ם ע ל ש פ ת ־ ה נ ה ר פ ת א ו ם ע ז ב ו א ו ת נ ו ,וירו כ נ ר א ה באויר .ה י ת ה ב ה ל ה ג ד ו ל ה מ א ו ד .היינו כ־ 6—5ב ח ו ר ו ת , במלחמת־השחרור, ב־30.5.48 ה ל גם יורק גולדזובל שנפל בלטרון בארץ ה ח ל ט נ ו ש ג י ש א ר כ ו ל ג ו ביחד ,א ב ל ה י ת ה בהלה גדולה מ א ל ,ואיבדנו ה א ח ת א ת ה ש נ ל .אני נ ש א ר ת י עם ס ל ה ועם הלה איגגבר. ה ל כ ה א ת ג ו ג ם אשד ,ע ם שני ילדים .א נ ח נ ו ע ז ר נ ו ל ה ; ע ם שני הילדים ה י ה ק ש ה ה ל ק ר מ א ל .כ ש ע ב ר ג ו א ת ה ג ה ר ,ה ו א ל א היה ק פ ו א מ מ ש ,ו ל א פ ע ם מאל, ה ק ר ח נ ש ב ר והיינו נ ו פ ל י ם ל ת ו ך המים .כ ך ע ב ר נ ו א י כ ש ה ו ל ת ח ל נ ו ל צ ע ל .צ ע ד ג ו ש ע ו ת ,מ ב ל י ל ד ע ת לאן .זה הרבה ה ל ש ד ה ש ל א ח ר קציר ,ק צ ת קפוא ,היתד. ש כ ב ה ד ק ה ש ל ק ר ח ; כשהיינו ד ו ר כ י ם ע ל ה ק ר ח ה ו א היה נ ש ב ר ; ה י ת ה זו ה ל י כ ה קשה. מאל מרחוק הלכנו מספר שעות ,היה מוקדם בערב, חושך, לא פעם שמענו נ ב י ח ו ת ־ כ ל ב י ם ו ק ו ל ו ת ־ א ד ם .פ ח ד נ ו שאלד .שוטרים. ב א י ז ה ת א ר ל זה היה ,ב ע ר ך ש: ז ת :זה ה ל ,ב ע ר ך ב ס ב י ב ו ת ח ג ־ ה מ ו ל ד ,ב ד צ מ ב ר .ה ל כ נ ו מ ס פ ר שעות ,ב ח ו ש ך , השתדלנו ל א ל נ ו ח ב כ ל ל ,כי פ ח ד נ ו ש מ ר ו ב ע י י פ ו ת נ י ו ד ם ,ואז היינו ע ל ו ל י ם ל ק פ ו א מ ק ו ר .ה ל כ נ ו ע ד ש ר א י נ ו מ ר ח ו ק א ו ר ו ת .היינו כ ל כ ך עייפים ומיואשים, ש ה ח ל ט נ ו ל ה ת ק ר ב ל א ו ר ו ל י ־ מ ה .נ כ נ ס נ ו ל ב י ת ראשון ,ב מ ק ר ה ה ל .זה ב י ת יהודי. היה ש: ל א היה י ש ו ב ? ת: זה ה י ה בית ,הכיוון ש ל נ ו היה נכון ,כ י ב א מ ת ר צ י נ ו ל ה ג י ע לאיישישוק. זה יום ששי .זה ה ל .ב י ת ללי, ע ל ד ל ק ו נ ר ו ת ע ל ה ש ו ל ח ן ; י ש ב זוג ק ש י ש י ם ; ה ם מ א ו ד ה ת ר ג ש ו כ ש ר א ו א ו ת נ ו ב מ צ ב כזה ,א ב ל א מ ר ו :א ת ם מ ו כ ר ח י ם מל ל ל כ ת מ פ ה ,כי מ מ ו ל נ ו ב ד י ו ק י ש נ ה מ ש ט ר ה ,מ ש ט ר ה ליטאית .ו ב א מ ת ר א י נ ו מול ביתם בית־המשטרה .עזבנו אותם ,הלכנו .כ ל אחד מאיתנו שעמד ל ע ב ו ר א ת ה ג ב ו ל ק י ב ל א ת ה ש ם ש ל ד ב ו ר ה ס י ק ו ב ס ק ה באיישישקי ,שאליה היינו א מ ו ר י ם להגיע, אך לא ל ע נ ו לאן לפנות .פחדנו ל פ נ ו ת למישהו. ב כ ל אופן ה מ ש כ ג ו ל ל כ ת ,זה היה• ע ל ב ש ע ו ת ה ל י ל ה ,ה י ה מ צ ב ־ מ ל ח מ ה ב כ ל האיזור .א ח ר י ש ע ה 8 א ו 9א ס ו ר ה ל .ל ה י מ צ א ב ר ח ו ב .ב ר ח ו ב היה ר ק שיכור אחד .ה ח ל ט נ ו ש נ ש א ל א ו ת ו א י פ ה היא גרה .ה ו א א מ נ ם 78 ל ע ו ה ל כ נ ו אחריו .ב א ו ת ו ר ג ע ב א ו ל ק ר א ת נ ו ש ו ט ר י ם ליטאים ,ח ש ב נ ו שזה הסוף ,כ י שני שתפסו נהגו לשלוח א ת כל מי ח ז ר ה ל ג ב ו ל — לרוסיה. מלה מה היתה מהירת־מחשבה ,לקחה את מ ת ח ת ל ז ר ו ע :אני ר א י ת י השיכור ש ה י א ע ו ש ה ו ע ש י ת י כמותה ,ו ה ל כ נ ו כ א י ל ו א נ ו מ ו ב י ל ו ת א ת השיכור .הוא שיתף פעולה ואמר שמלה היא אשתו ,ואני למזלנו נ ם ק ר ו ב ה שלו ,ש א נ ח נ ו מ ו ב י ל ו ת א ו ת ו ה ב י ת ה :השוטרים ע ז ב ו א ו ת נ ו ו ה ו א ה ב י א א ו ת נ ו א ל ד ב ו ר ה ,ו ק י ב ל ב מ ק ו ם ב ק ב ו ק וודקה ולמחרת בא לדרוש כסף. דבורה חושבת מרק והוריה ק י ב ל ו א ו ת נ ו ב צ ו ר ה נהדרת. מצאנו בית־ חם ו ל ב ־ ח ם .אני ש ש ם ה ת ב ש ל מ ר ק ח ם ב מ ש ך 24ש ע ו ת ,ו כ ל מי ש ב א היה מ ק ב ל חם אחר־כך מוכן. שמעתי שכל שהגיע מי היה לוילנה מזכיר מד אותה ברגשי תודה. ש: היא היתד ,ח ב ר ת ת ג ו ע ה ? ת: כן ,א נ י ח ו ש ב ת ש ה י ת ה ח ב ר ת ת נ ו ע ת ״ ד ר ו ר ״ או ת נ ו ע ה ח ל ו צ י ת א ח ר ת . א ח ר י יום או יומיים ש ב ה ם אסור היה ל נ ו ל צ א ת ל ר ח ו ב ,ה ס ת ת ר נ ו א צ ל ה ע ל ־ מ נ ת ל ע ו ר ר ת ש ו מ ת ל ב :זה היה מ א ו ד ח ש ו ב .ה ב י א ו א ו ת נ ו ל ב י ת ־ ה כ נ ס ת ש ל שלא ש ל איישישקי ,בו ה ת א ר ג נ ו ,ו ב ב ו ק ר ב א ו מ ש א י ו ת ו ה ל ל ו ה ו ב י ל ו א ו ת נ ו המקום, ל ו י ל נ ה .זה היה כ ־ 80ק י ל ו מ ט ר מ ר ח ק מוילגה .ל פ ג י ו י ל ג ה ה ו ר ד ו א ו ת נ ו מ ה מ ש א י ו ת , ואל וילנה נכנסנו ברגל. ה ר א ש ו ן ש ה ר ש י ם א ו ת נ ו ב ו י ל נ ה ה י ו ה ש ו ט ר י ם ה ל י ט א י ם הגבוהים, המראה ג ו ב ה ם ה י ה 1.80—1.70מי .בוילנה ה ל כ נ ו ל ר ח ו ב סובוץ׳ ב ו ש כ ן קיבוץ־ ה ה כ ש ר ה ״ ש ח ר י ה ״ :היינו כ מ ה ע ש ר ו ת ח ב ר י ם .ב ת ק ו פ ת ש י א הייגו כ ־ 700איש ,ב צ פ י פ ו ת גדולה מ א ד .ישנו ע ל ש ו ל ח נ ו ת ב ח ד ר ־ ה א ו כ ל .ב י ו ם זה היה ח ד ר ־ א ו כ ל ,ב ל י ל ה שכבו א נ ש י ם ע ל כ ל ס נ ט י מ ט ר פנוי .חייגו ב ת ג א י ם ק ש י ם מ א ד .ה י ה ג ם ק ש ה מאד 40מ ע ל ו ת . כל אוכל ,זה היה ח ו ר ף ק ר להשיג הקור מאד, הגיע למינוס יום ה מ ש י כ ו ל ה ג י ע ח ב ר י ם ח ד ש י ם ש ע ב ר ו א ת ה ג ב ו ל . השתדלגו ל ק י י ם ש ם גם ק צ ת א ת ה מ ס ו ר ת ש ל נ ו ,ה מ ס ו ר ת ה י ה ד י ת .חייגו ע ו ר כ י ם ק ב ל ו ת ש ב ת .ה ח ב ר י ם הראשוגים ש ה ג י ע ו ל ס ו ב ו ץ /ע ד ק י ב ל ו א ז ח ד ר ק ט ן : ב ח ד ר ה ק ט ן ה ז ה היינו מ ת א ס פ י ם ב ל י ל ־ ש ב ת ו ע ו ר כ י ם ק ב ל ת ־ ש ב ת ושרים. יצאו ה ח ב ר י ם מסובה׳ גם היינו עוזרים את עבודתגו. בחדש המשך בניקיון; הד. סדרן־עבדה ו ה ו א היה מ ס ד ר פ ב ר ו א ר ,ל פ י ה ע ר כ ת י ,ש כ ר נ ו ש ת י ד י ר ו ת ב ר ח ו ב בליגי ,9זה היה של רחוב הדועה. מ ד לעבדה. במטבח ועבדנו ה ע ב ד ה היתד, בנסירת־עצים להסקה. אוםטרובראמסקה ,ל א רחוק מאוסטרוברמה, הכנסיה הנוצרית ב ב ל י נ י היו ל נ ו ש ת י ד י ר ו ת י פ ו ת מ א ד ,ג ד ו ל ו ת :זה ה י ה ב י ת ע ם ח צ ר ג ד ו ל ה ,ב י ת ק ד מ י ו ב י ת אחורי .ב ב י ת ה ק ד מ י גרו ה ק ב ו צ ו ת ה ב ו ג ר ו ת ש ל ה ת נ ו ע ה . האחורי בבית בהכשרה גרו הצעירים. היה גדד ״שרון״, והיתד, קבוצה שהיתה כבר ב ב י י ל ס ק ו ,ש ק ר א ו ל ה ם ״ ג ב ע ת ־ אריה״. ש: היו גם צעירים מ מ ך ז ת: אני ח ו ש ב ת שאריה רופאייזן היה ה צ ע י ר מ כ ו ל נ ו .ה ו א היה אז בן .16 .ש ם ה ת א ר ג נ ו חיינו ,היינו מ א ד מ א ו ש ר י ם .ר א ש י ת כ ל ה ת נ ק י נ ו :א ח ר י ה ת ק ו פ ה שהייגו בסובדף ,נדבקו הרבה חברים בכנים וגרדת. ע ד ב ב ל י נ י היינו צריכים 79 להקצות• ח ד ר מ י ו ח ד ר ק ל ט י פ ו ל ב ג ר ד ת .זה היה נ מ ש ך ש ל ו ש ה ימים ,היו מ ו ר ח י ם א ת כ ל הגוף ב מ ש ח ה ש ח ו ר ה .אגי ח ו ש ב ת ש א ת הניקוי ה ז ה ע ב ר ו כ ו ל ם .כ ש נ ע ל ם ח ב ר והיו ש ו א ל י ם ל א ן ה ו א נ ע ל ם היו א ו מ ר י ם ש ה ו א נ ס ע ל ק ו ב נ ה ; ה ח ד ר ה ז ה היה מ כ ו נ ה ״ ק ו ב נ ה ״ .ב ב ל י נ י ה ת ח ל נ ו ל א ר ג ן א ת החיים .ומקומות ע ב ו ד ה .מ ק ו מ ו ת נמצאו עבודה מסיקים בדרך־כלל. את התנורים כ מ ע ט כל עבדו הגברים בנםירת עצים, כי בוילנה בעצים. ש: מ ה היה ב י ח ס ל ע ל י ה ן ת: אגי ח ו ש ב ת ש מ ב ל י ג י ק י ב ל ס ר ט י פ י ק ט ר ק זוג אחד ,ע ק י ב א ר ו ש צ ס ק י ו ח נ ה מלר ,והיה ח ב ר נ ו ס ף ש ב א ל ב י ק ו ר ל פ ו ל נ י ה ב־ ,39ק ר ו ב ל פ ר ה ה מ ל ח מ ה , ת פ ס ה א ו ת ו ; ה י ה ל ו פ ס פ ו ר ט אני ח ו ש ב ת ש ה ו א היה א ז ר ח א ג ג ל י — והמלחמה י ש לי רושם כזה .גם ה ו א י צ א מ ו י ל נ ה ל א ר ץ ב ת ק ו פ ה די מ ו ק ד מ ת . באיזו ד ר ך ע ב ר ה ז ו ג ה ז ה ר ו ש צ ס ק י ו מ ל ר י ש: ת: כ ל ה ח ב ר י ם נ ס ע ו ד ר ך מ ו ס ק ב ה ואודיסה. ש: מדוע דווקא הם נסעו י ה ם היו ב ע ל י ה ו ת ק ת: ה ר ב ב י ו ת ר ב ה כ ש ר ה .זה ה ל ך ל פ י ו ת ק ,י י ת כ ן ש ג ם ל פ י הגיל .אינני ב ט ו ח ה ב כ ך ,א ב ל אני ח ו ש ב ת ש מ ה ש ק ב ע היה ה ו ת ק ב ה כ ש ר ה . ש: האם עוד חברים יצאו בזמן שוילגה עוד היתה ל י ט א י ת ? ת: ל פ י ה ע ר כ ת י יצאו 18א י ש ב ע ר ך ,וזה כ ו ל ל א ת ת ק ו פ ת ל י ט א ה ס ו ב י י ט י ת . ... עם כניסת הסובייטים לוילנה ביוני ש: 1940פ ר ק נ ו א ת ״ ע ק י ב א ״ . א נ י ר ו צ ה ל ש א ו ל א ו ת ך ע ו ד מ ש ה ו ע ל ה ת ק ו פ ה הזאת .ה י ח ס י ם ש ל כ ם ע ם ת נ ו ע ו ת א ת ר ו ת היו מ א ו ר ט ו ב י ם ? ת: הרבה יחסים טובים מאוד. אנחנו בסובוץ׳ חברים מתנועות אחרות ,שנמשכו גם קשרנו יחסים אישיים א ח ר ־ כ ך בגיטו .אני גם עם חושבת שגם .מנהיגי ה ת נ ו ע ה ק ש ר ו י ח ס י ם ק ר ו ב י ם מ א ו ד ע ם ת נ ו ע ו ת א ח ר ו ת . ש: ת: מ י היתד• אז ה ה נ ה ג ה ש ל כ ם ? ב ה נ ה ג ה היו חיים ק ר מ י ש ,א ר י ך ק י נ ס ט ל ר ,אהרן קאופמן .ה ם היו ב ״ ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ״ ש ל ה ת נ ו ע ה .ד>ם ג ם ר י כ ז ו א ח ר ־ כ ך א ת ה ק י ב ה . ש: האם את זוכרת ש מ ו ת חברים בתנועות א ח ר ו ת ? ת: אני ז ו כ ר ת ש מ ו ת מ ע ט י ם .אני י ו ד ע ת ש נ מ צ א י ם בארץ כ מ ה מן ה ח ב ר י ם האלה ,ב ה ם ג ם ר א ש י ת נ ו ע ה היום .א ב ל ב א ר ץ ל א ח י ד ש ת י ק ש ר י ם .י ד י ד ה א ח ת ש ק ש ר ת י א ת ה ק ש ר י ם פ ה זו רוז׳קה. חידשת אותם מאז ? ש: ת: כ ן ; היא ג ם ה צ י ל ה א ו ת י בגיטו. ש: נ ת ק ד ם — א נ י מ ב י ג ה ש ז ה היה ה מ צ ב פ ח ו ת או י ו ת ר ע ד ש נ כ נ ס ו הסובייטים. ת: עז־ ש נ כ נ ס ו ה ס ו ב י י ט י ם זה נ מ ש ך כר ,פ ח ו ת או יותר .היינו בבליני ב מ ש ך ה ח ד ש י ם האלה ,ו ה ם ז כ ו ר י ם ל י כ ת ק ו פ ה יפה ,ב א ו פ ן יחסי ,כמובן .ב פ ר ט נחרט בזכרוני ארצה ,ואני ליל־הסדר. בליל־הםדר ח ו ש ב ת ש ק י ב ל נ ו אז "את דרך לעלות ה ס ר ט י פ י ק ט הראשון .היינו מ ל א י תקוות קיבלנו ידיעה שמסתמנת .ש נ ע ל ה כ ו ל נ ו ארצה. חיים ק ר מ י ש היה ב ע ל ה ש כ ל ה י ה ו ד י ת ר ח ב ה .הוא ב א מאיזו עיירה ב ג א ל י צ י ה , 80: איגגי י ו ד ע ת מ א י ז ו בדיוק ,אני יכולה ל ב ר ר .אחיו חי בארץ .ז כ ו ר ל י ג ם ח ג ה פ ו ר י ם ; ע ש י נ ו ה צ ג ה .ה ת ק ו פ ה ה ז א ת ב ב ל י ג י ה י ת ה ת ק ו פ ה שחייגו ב ה כ מ ע ט ח י י ם גורמליים. ה י ה ל כ ם איזה שהוא ק ש ר ב ת ק ו פ ה ה ז א ת ע ם ה ת נ ו ע ה ב פ ו ל י ן ת ח ת ש: השלטון הנאצי י ת :ב א ו מ כ ת ב י ם ,היה ל נ ו ק ש ר ע ם ד ו ל ק ל י ב ם ק י ג ד ע ם ש י מ ק ד ר ג ג ר .ק י ב ל נ ו מכתבים וגם כתבנו מכתבים. ש: א ת ם ג ם ה ג ש ת ם ל ה ם איזו ע ז ר ה ? ת: ה ג ש נ ו ל ה ם עזרה ,היינו ש ו ל ח י ם ח ב י ל ו ת . כספית. לי ב ח ב י ל ו ת ה י ת ה גם עזרה ה י ו מ כ נ י ס י ם ב ת ו ך ה ח ב י ל ו ת ת כ ש י ט י ם או ד ב ר י ע ר ך במאה מאשר אחוז ,וכמובן אלה כל שהיו גם מזון. תחת אנחנו השלטון א ח ר י ם ,זה ידוע באופן יחסי היינו במצב יותר טוב, לנו אמנם שפע, אבל היה הגרמני .ל א ר ע ב י ם מ מ ש ל א היינו. ע ד איזה ז מ ן א פ ש ר היה ל ע מ ו ד ב ק ש ר א ת ם י ש: .1941 ת: עד ש: ז א ת א ו מ ר ת ג ם ב ת ק ו פ ת השלטון ה ס ו ב י י ט י ? ת: כן .ק י י מ נ ו ע ו ד ק ש ר והיו מ כ ת ב י ם גם ב ת ק ו פ ת ה ש ל ט ו ן הסובייטי. ש: ידוע ל ך איפה ואם השתמר משהו מהמכתבים האלה ? ת: י ד ו ע ל י ש ל א נ ש א ר ד ב ר .ה ש א ר נ ו עם ב ו א ה ס ו ב י י ט י ם א ת ה כ ל ב ב ל י נ י .9 מתקופת ״משואה״ בליני שרדו כמה עיתונים שהוצאנו באותו זמן. בחוברת פ ר ס מ נ ו כ מ ה ק ט ע י ם מ ה ע י ת ו ן הזה .ה ע י ת ו ן הזה מצוי בארץ ,א צ ל א ר י ך ק י נ ס ט ר בבית־יהושע .אינני יודעת אם כולם נשתמרו ,אך כמה ש ר ת .זכור ש ל פ נ י עזיבתנו את בליני 9הטמנו באדמה מסמכים רבים. א ת זוכרת שם של עיתון? ש: ל א ,זה היה עיתון קיר או מ ש ה ו דומה .א נ י ז ו כ ר ת ש ר ו ב ה ח ב ר י ם ת א ר ו ת: בעיתון כל את ה ב ר ח ת ה ג ב ו ל ; זו היתד ,אז החוויה ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר . כ מ ע ט במשן־ ה ת ק ו פ ה ס י פ ר ג ו א ת חוויות ג נ י ב ת ה ג ב ו ל .זכור ל י ג ם ח ג ־ ה פ ו ר י ם ,עשיגו הצגה. הייגו עליזים. ב א ו פ ן יחסי היה בבליגי ל א רע ,ע ד שבאו הסובייטים; עם בואם החליטו אחרי תקופה קצרה כל התנועות ,ל פ ר ק א ת הקיבוצים ולעבור לדידות קטנות. ש: זה ל א היה צ ו ש ל ה ס ו ב י י ט י ם ? ת: ל א ,זו היתד ,ה ח ל ט ה פ נ י מ י ת ,כ נ ר א ה ,בין ה ת נ ו ע ו ת ,כ י כ ל ה ת נ ו ע ו ת עשו א ו ת ו ד ב ר .א ר ג נ ו ל נ ו ק ב ו צ ו ת ,מ כ ס י מ ו ם ש ל דירות להשתכן 6—5ע ד 7ח ב ר י ם ,ו ח י פ ש נ ו ב ה ם .היו מ ש פ ח ו ת יהודיות שהיו ל ה ן דירות גתלות בוילנה, וכיון ש ה צ ב א היה מ ח ר י ם ד י ר ו ת או ח ד ר י ם בדירות ,ב ש ב י ל ק צ י נ י ם ,נ מ צ א ו מ ש פ ח ו ת שבמקום ל ה כ נ י ס קצין ר ו ס י לדירה ,העדיפו ל ק ח ת ק ב ו צ ת פ ל י ט י ם יהודים .כ ר ג ם אני ג ר ת י ב ו י ל נ ה א צ ל אשד ,ש ה י ת ה ל ה ד י ר ה גדולה .א צ ל ה ש כ ר נ ו ש נ י חדרים. ר ו ב ה ק ב ו צ ו ת ש ל ג ו גרו כך. ש: ת: ו מ ה היה ה ק ש ר בין ה ק ב ו צ ו ת ? המשכנו בקשר הדוק. היינו מ ב ק ר י ם אחד את השני. חיים קרמיש ה י ה מ ב ק ר א צ ל נ ו ו ש מ ר ע ל ה ק ש ר ההדוק. ש: מ ב ח י נ ת הקיום ,היה ל כ ם מ ש ה ו מ ש ו ת ף ? 81 ת: כ ל ק ב ו צ ה ה ת ק י י מ ה ב א ו פ ן עצמאי. ש: ו ג ם אז ק י י מ ת ם ק ש ר ע ם ה ח ב ר י ם ש ל כ ם ב ג ר מ נ י ה ? ת: היו מ ס פ ר ח ב ר ו ת מ ה ת נ ו ע ה ש נ ש א ר ו ב ג ר מ ג י ה ש ק י י מ ת י ק ש ר מ כ ת ב י ם איתן .כך ,ל מ ש ל ,ע ם ח ב ר ת י א ר י ק ה ק ר ב ל . ואז ג ם ה מ ש י כ ו ל ש ל ו ח ל ה ם ח ב י ל ו ת ; היו •חברים ש ג ם ה מ ש י כ ו ל ש ל ו ח ש: להם ח ב י ל ו ת ? ז א ת א י נ נ י י ו ד ע ת .אני י ו ד ע ת שהיו ח ב ר י ם ש ה מ ש י כ ו ל ש ל ו ח ח ב י ל ו ת ת: למשפחות. שלגו והיתה מלודז׳ לחברים עוד שהיה אפשרות שולח אז חבילות חבילות לשלוח למשפחתו לגרמניה. אשר בלודז׳. לי זכור למשלוח חבר חבילות ב ת ק ו פ ה זו ,ע ל כ ך אינני יודעת. ומה ב ד ב ר העליה במשך התקופה הזו? ש: ת: ב מ ש ד כ ל ה ת ק ו פ ה ה ז א ת היו ח ב ר י ם ש י צ א ו יעלי ל א ר ץ . ש: איך? ת: ע ל ידי ס ר ט י פ י ק ט י ם .ה ס ר ם י פ י ק ט היד .מ כ ת ב מ ן ה ק ו נ ס ו ל י ה ה א נ ג ל י ת , ואפילו ל א מ כ ת ב א ו ס נ ט י .כ נ ר א ה ש ת נ ו ע ו ת א ח ר ו ת ה ק ד י מ ו ב כ ד א ו ת נ ו ש ה ד פ י ס ו בעצמם א ת המכתבים .היה צייד להגיש את ה מ כ ת ב עם בקשה ליציאה למשרד־ הפנים ,כ ל ו מ ר ל ש ל ט ו נ ו ת המ.וו.ד) .נ.ק.וו.ד .(.מ ת נ ו ע ת נ ו ה ת מ ח ת ה ב ה ד פ ס ת ה מ כ ת ב י ם ה א ל ה גיזה ק ר ו מ ב י י ן ,ו ה י א גם הגישה ב ק ש ה ע ל ־ ס מ ד מ כ ת ב ל א ליגלי ,מזויף, קראנו בלתי־ליגלית. לזה מכתבים הגישו כאלה מילק גוטליב, מרכוס המר, כ ר אני ח ו ש ב ת ק ר א ו לו ,שולים זילבר ,פ ר ו מ ק ה ו ש מ ו א ל ר ק ו ב ר . הכל על ניירות מזוייפיםו ש: כן .וכן ג ם מ נ י ה טראו ועוד דורקד .רובינשטיין, ת: גוראל* של בעלה ד ו ר ק ה רובינשסיין, ק ר א נ ו לו כ ו ל נ ו ובחור כי גוראל שקראו לו ל א ידענו א ת ש מ ו ) ה ו א היה ג ב ה ־ ק ו מ ה ( .על י ס ו ד ה מ כ ת ב י ם המזוייפים ה צ ל י ח ו ל צ א ת ר ק גיזה וארץ־ ק י ג ם ס ל ר . ש: והיתר ? ת: ש ל ו ש ה ח ב ר י ם 'נתפסו ע ל ־ י ד י ה ר ו ס י ם ו ה ו ש ל כ ו ל ב י ת ־ ה ס ו ה ר .הנ.ק.וו.ד. א ו ת ם ,ו ה ם ע ב ר ו ג ם עינויים ק ש י ם מאוד ,ד ר ש ו מ ה ם שייגלו מ י ה ד פ י ס עצרה א ת ה מ כ ת ב ומי היו ה מ א ר ג נ י ם ש ל ה נ ס י ע ה ה ב ל ת י ־ ל י ג ל י ת ה ז א ת .ה ם ידעו ש ל י י ב ק אפשמיין הוא ה ג י ע כ ב ר ל א ר ץ ,ו ע ל כן ״שמו״ ה כ ל ע ל ש מ ו ו ט ע נ ו ש ה ו א הדפים, ביום ארגן. שפרצה מ ל ח מ ת רוסיה ג ר מ ג י ה היו שלושת הבחורים האלה ב ר כ ב ת ס ג ו ר ה ש ע מ ד ה ל ה ו ב י ל ם ל ס י ב י ר .היא נ ש א ר ה ת ק ו ע ה בוילגה ,ו ה ם ש ו ח ר ר ו ל י ה ג ר מ נ י ם ב ־ 21ביוני על השיטות של .1941א ח ר י ש ה ם חזרו אלינו ,ה ם ס י פ ר ו ל נ ו על ח ק י ר ו ת ד.נ.ק.וו.ד .יומם ו ל י ל ה אחזו אותם בלי שינה, השתמשו ב כ ל ה ש י ט ו ת ה י ד ו ע ו ת ,כ ו ל ל זרקורים בעינים. ש: ת: כעת 82 אני חושבת שהדפיסה את התעודות ה א ל ה גיזה קרומביין בתל־אביב. ש: * מ י ה י ה ב א מ ת ה מ ו מ ח ה לזיוף ה ת ע ו ד ו ת בין ה ח ב ר י ם ? ה א ם ז ו כ ר ת א ת א ת ש מ ו ת ה ח ב ר י ם שהגיעו א ר צ ה מ ו י ל נ ה ? גוראל בפולגית — הררי ,החי בהרים. הנמצאת ת: החברים שמות שלנו שהגיעו ל א ר ץ מוילנה, יוכבד הם: גראוברט, ט ו ב ה מ א ו ט נ ר ,י ה ו ד י ת מ ל י נ ק ז״ל ,ע ק י ב א רושצקי ,ח נ ה מלר ,פ י י ב ק פ ל ד ר מ א ו ס , ס ל ה מ ר ק ,אריק ק י נ ס ט ל ר ,ל י י ב ק א פ ש ט י ץ ,אהרן קאופמן ,ר ח ל מאיר ,ד ב קב־פס, אריה רופאייזן ,ש ל מ ק ביהאגן. תור? ש: אני מ ב י נ ה ש ג ם היו ב י נ י ה ם ח ב ר י ם שהגיע ל ה ם ל ע ל ו ת ל פ י ת: מי ש ל א ע ל ו ל פ י ת ו ר היו א ר ב ע ח ב ר ו ת ש נ ס ע ו ל מ ש ק ־ ה פ ו ע ל ו ת . ש: ה א ם היה מ י ש ה ו ש א מ ר ,אני ל א כ ל כ ך מוכן ל נ ס ו ע ? ת: ל א היה מ ק ר ה כזה ,כ ו ל ם ר צ ו ל ע ל ו ת ,ב כ ל דרך .א ח ר י זה ח י פ ש נ ו גם ד ר כ י ם אחרות. ש: א נ י מ ב י נ ה ש מ ג ד ו ד ״ ש ר ו ן ״ ל א עלו ,ה ם היו צעירים מדי. ת: ע ל ו ר ק כ א ל ה ש ק י ב ל ו ס ר ט י פ י ק ט מ ״ ע ל י י ת ־ ה נ ו ע ר ״ ,כיון שהיו צ ע י ר י ם .17כ ך ע ל ו אריה רופאייזן ו ש ל מ ה ביהאגן ,ש ל א היה ל פ נ י כן ח ב ר ב ת נ ו ע ה מגיל והצטרף אלינו בוילנה. ש: בזה ת מ ה פ ר ש ת ה ע ל י ה .כ ש ה ג ר מ נ י ם ב א ו ל א היתה י ו ת ר ע ל י ה ? ת: לא. ש: מ ה יש ל ך ל ס פ ר ע ל ה ת נ ו ע ה ש ל כ ם ב ת ק ו פ ת ה ג ר מ ג י ם ? ת: כ א ש ר פ ר צ ה ה מ ל ח מ ה ,ב י ו ם הראשון ,ה ח ל ט נ ו עוד פ ע ם ל ב ר ו ח ,ל מ ר ו ת הכל .ב מ ש ך כ ל ת ק ו פ ת ש ה י י ת נ ו ב ו י ל נ ה היינו אומרים ,א נ ח נ ו ל א ב ו ר ח י ם יותר. בכל זאת אוסוולד החלטנו שאנחנו בורחים מהגרמנים. רצינו לברוח באופן מאורגן. רופאייזן ה ת ק ש ר ע ם ח י י ם ק ר מ י ש ,וחיים א מ ר ל ו :״ א נ י ל א ב ו ר ח ״ . אינני בטוחה ,א ב ל כ ך נ ד מ ה לי .והיו ק ב ו צ ו ת ש ה ח ל י ט ו ל ב ר ו ח ועשו זאת .א נ ח נ ו נדברנו הזה ל ה י פ ג ש ב ר ח ו ב סובוץ׳ ,ב ב י ת מסוים ,על מ נ ת ל ל כ ת יחך .ב א נ ו ל ר ח ו ב ביום שני ב ־ 4ב ב ו ק ר ו א י ש ל א היה קלכהיים, במקום .א ח ר י איזה זמן באו משה ס ל ה ש פ י נ ד ל ו כ ל ה ק ב ו צ ה ש ל ה ; ו א ו ס ו ו ל ד נ ד מ ה לי רץ ש ו ב ל ח י י ם ק ר מ י ש ל ש א ו ל ל מ ה ה ו א ל א בא .חיים א מ ר שהוא ל א הולך .א ף ־ ע ל ־ פ י ־ כ ן ,א נ ח נ ו ל ל כ ת ,א ב ל ה פ ס ד נ ו זמן י ק ר ע ל ההיסוסים א ם ל ל כ ת או לא .ה ח ל ט נ ו החלטנו לצעוד .על יד ו י ל נ ה ר א י נ ו יער ב ו ע ר .ה י ת ה הפצצה .ה י ת ה פ א נ י ק ה . ש: ת: כמה הייתם בקבוצה הזאת שיצאה? אני הייתי בת י ח ד ה ,והיו ע ו ד ש ל ו ש ה חברים. אוסוולד רופאייזן, שייק גינטר ,וז׳אקי פ י ל ר ס ד ו ר ף .ה צ ט ר ף א ל י נ ו ג ם ע ו ד ח ב ר א ח ד מ ב ו ג ר ,ש ב מ ק ר ה נ ש א ר א ת נ ו .ב ע ק ב ו ת ה ב ה ל ה א נ ח נ ו ה ת פ ז ר נ ו .היתד! ש ם ע ו ד ק ב ו צ ה א ח ת ,ו ת ו ך ה ב ה ל ה ו ה מ ה ו מ ה א י ב ד נ ו ה א ח ד א ת השני .ק ש ה ל ת א ר א ד שזה ק ו ר ה ש מ א ב ד י ם אחד א ת השני. אבל ו ר ם המון כל ־כך עצום של אנשים ,ש א ם לא מחזיקים א ח ד א ת השני צ מ ו ד מ א ו ד ,מ א ב ד י ם א ח ד א ת השני .היו כ א ל ה ש י ו ת ר ל א ר א י ת י א ו ת ם אף פ ע ם בחיים .א ח ד ה ח ב ר י ם ש ל נ ו היה א ח ר י נ י ת ו ח ; הוא אמר ,ת ר א י ,א נ י ל א ל ו ק ח חפצים ,כי א נ י ל א י כ ו ל ל ס ח ו ב ; ת נ י ל י א ת ה מ ע י ל ש ל ך .נ ת ת י ל ו א ת המעיל ,הוא הגיע ע ם ה מ ע י ל ש ל י ל ר ו ס י ה והיה ל ו ש ם מ ה ל מ כ ו ר ב ש ב י ל לקבל ל ח ם .ש מ ו היה מ ו נ י ק ש מ ו ק ל ד .ג ם א ו ת ו ל א זכיתי ל ר א ו ת ע ו ד אף פ ע ם כי ה ו א נ פ ס ד . ה ל כ נ ו א ר ב ע ת נ ו ו ע מ נ ו ה ח ב ר ה מ ב ו ג ר ש ק ר א ו ל ו מ ש ה קליין .ה ל כ נ ו כ ל א ו ת ו 83 יום .אני ז ו כ ר ת שזה היה יום מ א ו ד חם ,ה ג ע נ ו ע ד אושמיאנה ,ש ם ה ח ל ט נ ו ל נ ו ח . נ כ נ ס נ ו ל מ ת ב ן של איכר ,נ ש כ ב נ ו ש ם על ה ק ש ,נ ר ד מ נ ו ל מ ש ך כ מ ה ש ע ו ת ,היינו מ א ו ד עייפים .כ ש ה ת ע ו ר ר נ ו היה כ ב ר ע ר ב ו ר צ י נ ו ל ה מ ש י ך .ב י נ ת י י ם היתה ג ם ס ע ר ה ג ד ו ל ה ,אז ה א י כ ר א מ ר לנו ,אין ל כ ם מ ה ל ל כ ת ,כי כ ב ר יש גם פ ה ג ר מ נ י ם . ל פ י ה ש י ט ה הידועה ,הורידו ש ם הגרמנים בידי צנחנים ואושמיאנה נ פ ל ה ה ג ר מ נ י ם ע ו ד ל פ נ י וילנה .כ ך הם ה ק י פ ו ו כ י ת ר ו א ת וילנה ,ו א נ ח נ ו נ כ נ ס נ ו ב ד י ו ק ל מ ק ו ם ש ב ו ה ק ד י מ ו ה ג ר מ נ י ם לבוא .זה היה ה ס ו ף שלגו. ה א י כ ר א מ ר לי ,א ת אל ת ס ע י ,ת י ש א ר י פ ה א צ ל י ע ד ע ב ו ר ה מ ל ח מ ה ,ת ע ב ד י ג ב ר י ם א י ־ א פ ש ר ל ה ס ת י ר ,ק ש ה יותר, פה; ובכלל לא מאוד קשה. להיפרד רציתי ה כ ב י ש י ם היו מהקבוצה. עמוסים א ת י כ ו ל ה ל ה י ש א ר .לי ה י ה חזרנו עם לאט־לאט ציוד הצבא של חבר, לוילגה. החזרה היתד• הרוסי הנסוג. ראינו ח י י ל י ם רוסיים ,כ ל ה צ ב א ה מ ו ב ס ,מ כ ו נ י ו ת מ ש א ,טנקים ,ד ל ק ,חיילים ש ה ס ת ת ר ו ב י ע ר ו ת .ר א י נ ו א ת ר א ש ו נ י השבויים — ה ג ר מ נ י ם ה ו ב י ל ו שבויים רוסיים .ה ח ז ר ה היתד ,ק ש ה מאוד .ה פ ו ל נ י ם נ ה ג ו ל ה ת נ פ ל על ה א נ ש י ם ה א ל ה שחזרו ,ו ש ד ד ו א ו ת ם . ז א ת ה ג ע נ ו איכשהו .ה ק ב ו צ ה ה כ י ק ר ו ב ה ש ג ר ה ס מ ו ך ל ד ר ך ה י ת ה ק ב ו צ ת ו בכל ש ל מ ש ה קלכהיים ,ל ש ם אכן נ כ נ ס נ ו ; אז נ ו ד ע ל נ ו ש מ ש ה ק ל כ ה י י ם א י ב ר ב ד ר ך שהיה חברה שנים איתה הם רבות; האחד איבדו השני, את המלחמה וכל ל א התראו. ש: ה ם נ פ ג ש ו אחרי ה מ ל ח מ ה ? ת: זו פ ר ש ה מיוחדת .א ב ל ה ם א י ב ד ו זה א ת זה העצום ב ת ו ך ההמון ה ז ה ; ב ת ו ך ה ב ה ל ה הגדולה .ב ג ל ל זה שהוא א י ב ד א ו ת ה ,הוא ה ח ל י ט ל א ל ה מ ש י ך , ה ו א היה כ ל כ ך מ י ו א ש ; ה ם היו ה ר א ש ו נ י ם ש ח ז ר ו מ ה ד ר ך .א נ ח נ ו ב א נ ו ל ש ם , והתחילה התחילו ת ק ו פ ה ק ש ה מאוד .אצל ה ג ר מ נ י ם ,ב ו י ל נ ה ,ה ל ך ה כ ל ב ק צ ב עצום .מ י ד מיני כל גזירות; יום יום גזירות. פעם היה צריך לענוד סרט לבן ע ם כ ת ו ב ת ״יודה״ ,פ ע ם היד .צ ר י ך עוד ל ה ו ס י ף ל ז ה מ ג ן ־ ד ו ד ,ו פ ע ם א ח ר ת ה ס ר ט היה צ ר י ך ל ה י ו ת צהוב .מ י שיצא ב ב ו ק ר ו ל א היה ל ו הסימון ה מ י ו ח ד ה ז ה שהיה מ י ו ע ד ל א ו ת ו יום ,נעצר. הראשונים הראשונים שיטתית. ש נ פ ל ו ב ו י ל נ ה היו אנשי ה י ו ד נ ר א ט ,ו ב ר א ש ם ויגודסקי .א ל ה היו. שידענו שנפלו. אבל מ י שיצא ו ל א היה ל ו עוד ל א ידענו ה ס ר ט הנכון, שרוצחים ב א ו ת ו זמן או ה ס י מ ן הנכון, ברציחה והובל נתפס כ פ י ש ה ת ב ר ר א ח ר ־ כ ך ,ל ט ב ח .א ח ר י כ מ ה זמן א ס ו ר היה כ ב ר ל ל כ ת על ה מ ד ר כ ו ת ; הותר ל ל כ ת ר ק על מ ר צ פ ו ת ה ר ח ו ב ו ת ,ל א ב ש נ י י ם א ל א ר ק א ח ד א ח ר י השני. אחר־כך היה מותר לצאת מ־6 בבוקר עד 6 בערב, וכעבור זמן לא רב ל מ ס פ ר ש ע ו ת ב ל ב ד ,נ ד מ ה ל י ש ר ק מ ־ 9ע ד .3כ ל ה ח נ ו י ו ת ש ל היהודים נסגרו. מל ה ת ח י ל ו ר ד י פ ו ת ק ש ו ת מאוד .היו ת ו פ ס י ם ג ב ר י ם ב ר ח ו ב ו ת ל ע ב ו ד ה .ת פ ס ו לעבודות ל נ ק ו ת ק ס ר ק ט י נ י ם ,גם נ ש י ם גם ג ב ר י ם .היה פ ח ד ל צ א ת ל ר ח ו ב ב כ ל ל . ג ב ר י ם פ ח ד ו ל צ א ת ב כ ל ל מ פ נ י שהיו ת ו פ ס י ם א ו ת ם מ י ד ע ם י צ י א ת ם ל ר ח ו ב . האקציה הראשונה ה ג ד ו ל ה ה ז כ ו ר ה לי היתד, ב־13 ליולי .1941 ה י ת ה זו פ ש י ט ה ג ד ו ל ה מ א ו ד על גברים .על ־ מ נ ת ש ל א י ת פ ס ו א ת ה א נ ש י ם באקראי ל ע ב ו ד ה , ח י פ ש ו ה ג ב ר י ם מ ק ו מ ו ת ־ ע ב ו ד ה חיוניים כ ב י כ ו ל ל ג ר מ נ י ם ־ ב ת ח נ ת ־ ר כ ב ת ,או באיזה ק ס ר ק ט י ן ,או ב מ א פ י ה ; ק י ב ל ו ת ע ו ד ו ת ,והם יצאו ב צ ו ר ה כ ז א ת לרחוב. 84 ב־ 13ליולי ,בין ה־ 12ל ־ , 1 3ב ל י ל ה הזה ,היתד ,אקציה ג ד ו ל ה מ א ו ד ; ת פ ס ו גברים. ש: רצחו אותם? ת: אז עוד ל א ידענו .ב ל י ל ה א ק צ י ה ה ג ד ו ל ה של ה־ 13ביולי ג ר ת י ע ם ק ב ו צ ת ה ח ב ר י ם ש ח ז ר ה מן ה ד ר ך ב ר ח ׳ ק ו נ ס ק ה .היינו ח ב ו ר ה ש ל א ר ב ע ה כ מ ק ו ד ם : א ו ס ו ו ל ד רופאייזן ,שייק גיגטר וג׳קי פ י ל ר ס ד ו ר ף ואני .אותה ש ע ה ה ח ל י ט שייק ג י נ ט ר ל ח ז ו ר אל הוריו ש נ מ צ א ו ב ג י ט ו לודז׳ .הוריו כ ת ב ו מ כ ת ב י ם קשים .טרגיים מ א ו ד מן הגיטו ,והוא ה ח ל י ט ל ה צ ט ר ף א ל י ה ם ע ל ־ מ נ ת ל ע ז ו ר להם .גם אוםוואלד ה ח ל י ט ל ח ז ו ר אל הוריו. ש ב ו ע ק ו ד ם ל כ ן ה ל ך ח ב ר שלנו ,ב ש ם מ י ל ק גוטליב) ,שהיה בין אלה ש נ א ס ר ו ע ל ידי הנ.ק.וו.ד ,.ו״שוחררו״ ע ל ידי ה ג ר מ נ י ם ( ל צ ל ב ־ ה א ד ו ם ,מכיוון שהוא היה הנ.ק.וו.ד .הוא ק י ב ל ז כ ו ת מ י ו ח ד ת ,כ ר ט י ס נ ס י ע ה אסיר ברכבת ,לבוכניה .הוא היה יליד ב ו כ נ י ה ב א ז ו ר ק ר א ק ו ב ו נ ס ע ל ה ו ר י ו . ש: היו ע ו ד ש נ ס ע ו ל ה ו ר י ם ? ת: ב ז מ ן ה ג ר מ נ י ם לא .ל א הגיעו .ר צ ו ל נ ס ו ע א ב ל ל א הגיעו .מ י ל ק ג ו ט ל י ב הגיע .ו א ו ס ו ו ל ד ושייק ,ב א ו ת ו 13ליולי ,ה ל כ ו ג ם הם .ה ם ר צ ו ל ל כ ת ל צ ל ב ־ ה א ד ו ם ו ג ם ־ כ ן ל ק ב ל רישיון כזה ל נ ס ו ע ,א ב ל היתד ,א ק צ י ה והם נ ת פ ס ו . ב א ו ת ו יום נ ת פ ס ו ה ר ב ה ח ב ר י ם מ ה ת נ ו ע ה שלנו ,ב ה ם גם חיים קרמיש ,ה י ל ק זיידל ,ח מ ק ג ר ו ס ב ר ט ,א ר ג ו ל ד פ ו ג ל פ נ ק ,א ד ש ברודםקי ,דוד ברגר. מ ה היה ג ו ר ל ם ? מ י ש ה ו ה ש ת ח ר ר מ ש ם ? ש: היו כ א ל ה שעוד ה צ ל י ח ו ת: להשתחרר איכשהו. לרופאים נתנו לצאת. מישהו ,ל א זכור לי מי ,ה ב י א לי פ ת ק ,מ ק ב ו צ ת ה ב ח ו ר י ם ש נ ת פ ס ה אז ,״ ת ב י א י אני א ס פ ת י ל ח ם כ כ ל ש י כ ו ל ת י ו ה ב א ת י א ת ה ל ח ם .היתד• בוילנה כ נ ס י ה לחם״. ג ו ט י ת יפה מאוד ,ע ם ח צ ר גדולה ,מ ג ו ד ר ת ,ו ש ם ה ם כונסו .ש ם י ש ב ו ה ר ב ה מ א ו ד שאלתי לאן להביא והסבירו לי שעלי ל ל כ ת לאותו מקום .לשם הלכתי גברים. ו ה ב א ת י א ת ה ל ח ם .היה ש ם ח ב ר ש ל נ ו ,ד ו ד ב ר ג ר ; א מ ר ת י לו ,ד ו ד בוא ,ת ע ב ו ר הגדר ,מ ה את א ת ה יושב פה כך ? אדש והיה ב ר ו ד ס ק י שהיתר, לו משפחה ב ו י ל נ ה ו ה ו א היה מ ה ק ן ה ו י ל נ א י ; א מ ר ת י ,אדש ,א ת ה וילנאי ,ב ר ח ! הוא ס י פ ר ל י שיש ל ו א ב א מ ב ו ג ר ו כ א ש ר ה ג ר מ נ י ם ב א ו ל ק ח ת א ת אביו ,הוא אמר ל א ב א לא תלך, ״אתה אני אלך במקומך״. אנחנו הולכים למחגות־עבודה, א מ ר לי. כ ך ה ם חשבו ,זה ה ר ב ה יותר טוב .״ א נ ח נ ו נ ה י ה ב מ ח נ ה ־ ע ב ו ד ה ,ל א י ת פ ס ו א ו ת נ ו כ ל יום ל ע ב ו ד ה ,אין ל נ ו כח יותר .כ ו ל ם א ו מ ר י ם ש א נ ח נ ו ה ו ל כ י ם ל מ ח נ ה ־ ע ב ו ד ה . ייתכן אותו ש נ י ס ע ל מ י נ ס ק ״ .אני עוד ד י ב ר ת י ע ם דוד ,ר צ י ת י ב כ ל הכוחות לשכנע ש י ע ב ו ר א ת ה ג ד ר ויצא .״ ת ר א י ס ט פ י ״ אמר ,״זה יהיה הכי טוב .א נ ח נ ו נ ע ב ו ד ,אז ה ם ל א יעשו ל נ ו ש ו ם ד ב ר ״ .ו א ל ה היו כ ב ר כ נ ר א ה ראשוגי ה ק ד ב נ ו ת בפונארי. הגיעו והיו ע ו ד ש מ ו ע ו ת ב מ ש ך ה ר ב ה ש ב ו ע ו ת .ע ו ד ה ת ה ל כ ו ש מ ו ע ו ת ש ה ם למינסק ,ושהם עובדים למיגםק. שם; נשים ק י ב ל ו ידיעות שהם הגיעו ,כביכול, היו א פ י ל ו סיפורים ש מ י ש ה י ק י ב ל ה מ כ ת ב מ ה ם ,א ב ל מ א ל ה ש נ ע צ ר ו אז ,איש כ ב ר ל א חזר. ב ק ש ר ל א ו ת ה אקציה גם ידועה ה פ ר ש ה ש ל א ו ס ו ו ל ד :הוא נ ת פ ס עוד ב א ו ת ו יום והיה ב ד י ה ג ס ט פ ו .ש ם ש א ל ו א ת כ ל א ח ד ל ש מ ו ו ל מ ק צ ו ע שלו .א ו ס ו ו ל ד 85 איתנו בקיבוץ ההכשרה עבד סנדלרות. ב ו י ל נ ה ,וכיוון שהיו צריכים ס נ ד ל ר י ם , הוא למד הוא א מ ר ל כ ן ״ א נ י ס נ ד ל ר ״ .ה ג ר מ נ י ם היו זקוקים ל ס נ ד ל ר י ם ל ת י ק ו ן נ ע ל י ם .ב מ ר ת ף ה ג ס ט פ ו ה י ת ה ס נ ד ל ר י ה ,ב ה ת י ק נ ו יהודי ו י ל נ ה נ ע ל י ם ; ל ס נ ד ל ר י ה זו צרפו גם את אוסוולד. היה הוא בגסספו. שם גם הילק להסתלק הצליח ב א ו ת ו יום .ה י ל ק ע ב ד ב ת ח נ ת ־ ה ר כ ב ת ,והיתד ,ל ו איזו ת ע ו ד ה ש ה ו א ע ו ב ד שם. על אוסוולד הרי ידוע ,אין פ ה מ ה ל ס פ ר . עוד ל פ נ י ה ק מ ת הגיטו ש מ ע נ ו ש א פ ש ר ל צ א ת ל ע ב ו ד ה ב ט ו ר ף ) כ ב ו ל ( . ת: ה ה נ ה ל ה ב ט ל ף ה י ת ה ב ל י ליטאים ,ל א ב ל י ה ג ר מ נ י ם .ק ב ו צ ה ש ל ב ח ו ר י ם מ ה ת נ ו ע ה שלנו הלכה לטורף לבזדאני .קבוצה שניה הלכה לטורף לביאלה־וואקה .מי שהיתה לו ב ח ו ר י ם ש ל נ ו היו ח ב ר ה או אשה ,ה צ ט ר פ ו ג ם הן כ ע ב ו ר זמן־מה .שלושך• א ו ת ה שעה ב ב ז ד א נ י :מ ש ה ק ל כ ה י י ם ,ו ו ל ט ר ז י ס ר וז׳אקי פ י ל ס ד ו ר ף . היו גם אחרים ,ל א ר ק מ ה ת נ ו ע ה ש ל כ ם ב ב ז ד א נ י ? ש: כן. ת: קופרברג )בני ב ב ז ד א נ י היו ג ם דודים( ויצחק חברי ״הנוער הציוני״ :ריטה קופרברג )מוארשה(. רוב קופרברג, המשפחות אריה השתייכו לתנועות־נוער. ש: ובביאלה־וואקה ? ת: ייתכן שהיו ע ל מ ת נ ו ע ו ת א ח ר ו ת . ש: א ב ל היו גם י ה ל י ם א ח ר י ם ז ת: היו מ ש פ ח ו ת ע ם ילדים. ש: כ מ ה א ת מ ע ר י כ ה היו שם ,ר ב י ם ? א ת היית שם ו ת: כן ,אגי הייתי ג ם ב ב ז ד א נ י ,ג ם ב ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה ; כי כ א ש ר י צ א ת י ל ג י ט ו , הייתי כ ב ר ל ב ד .ה ב ח ו ר י ם כ ב ר ל א היו ,א ו ס ו ו ל ד ושייק ש נ י ה ם כ ב ר נ ת פ ס ו וז׳אקי לטורף .אני נ ש א ר ת י ל ב ד מ ה ק ב ו צ ה ה ק ר ו ב ה שלי) אני הייתי הלך חברה של ז׳אקי פ י ל ר ס ד ו ר ף ( .א ו ת ה ש ע ה כ ב ר ה י י ת י ל ג מ ר י ל ב ד . עוד ל פ נ י ה כ נ י ס ה ל ג י ט ו ה ת ק ש ר ת י ע ם ב ח ו ר ו ת שגם הן נ ש א ר ו ל ב ד ,כ ל פ ע ם נ ש א ר נ ו י ו ת ר ב ח ו ר ו ת ב ו ד ד ו ת .נ ש א ר ת י ע ם יטקה א א ו ס נ ב ר ג ו פ ר ל ה ק ר ו מ ב י ץ . הבחורים נתפסו ,והמעטים שנשארנו הלכו לבזדאני ולביאלה־וואקה. ש: מדוע אתן לא ה צ ט ר פ ת ן ? ת: היתד• ק ב ו צ ה די ג ד ו ל ה ש ל ח ב ר י ם ש ה צ ל י ח ו ל ב ר ו ח לרוסיה. ש: בתקופת הגרמנים? ת: מ ל עם פ י ח המלחמה. ש: כשהיו כ ב ר ה ג ר מ נ י ם ? ת: לא ,ביום הראשון כ ש א נ ח נ ו נ י ס י נ ו וחזרנו ,ק ב ו צ ה ג ד ו ל ה א ח ר ת ה צ ל י ח ה לברוח לרוסל. ש: כמה לפי ה ע ר כ ת ך ? ת: יש מ ה ם ר ב י ם ש ע ב ר ו א ת ה מ ל ח מ ה ברוסיה .היו אולי 1 5ח ב ר י ם ש ה צ ל י ח ו ל ב ר ו ח לרוסיה .אולי פ ח ו ת . ש: מ ה היה ג ו ר ל ם ש ל א ל ה שהיו ב ש נ י מ ח נ ו ת ה א ל ה ש ל ט ו ר ף ? ת: ע ב ד נ ו בטורף ,ו ע ב ד נ ו ק ש ה מ א ו ד .אני ה צ ט ר פ ת י ל ב ז ד א נ י .ביום ש ה ו ק ם הגיטו ה ל כ ת י ל ד י ר ה שלי ) ג ר ת י א צ ל י ט ק ה א ח ר י ש נ ש א ר ת י ל ב ד ( ; ב ד י ו ק ב א ו ת ו יום 86 ה ח ל ט ת י שאגי א ל ך ל ד י ר ה שלי ,ל ה ת א ר ג ן ,ל ק ח ת ב ג ד י ם או משהו .כ א ש ר הגעתי לדירה נודע לי שאסור כבר ל צ א ת לרחוב. ה ד י ר ה ש ל ך היתד ,ב ש ט ח ה ג י ט ו ? ש: לא, ת: לגיטו. מחוץ קרוב מאוד לגיטו, האיזור וכל היה הזה איזור סגור .ו נ ש א ר ת י ל ל י ל ה שם .ל מ ח ר ת ב ב ו ק ר ל ק ח ת י א ת ה ד ב ר י ם שלי ו ה ג ע ת י ל ב ד ב ש ט ח הגיטו ,ב ר ח ו ב רודגיצקה לגיטו. היה מהתנועה; לה חדרון קטנטן. ,10ג ר ה פ ר י ד ה קרומביין, שלה לחדר הקטן הזה ח ב ר ה שלגו החברות נכנסו כל ש נ ש א ר ו ,ש ב ע ב מ ס פ ר .י ש נ ו ש ב ע ב נ ו ת על ש ת י מ י ט ו ת ל ר ו ח ב .ע ו ד היו בגיטו זיידל ו ח ב ר ת ו טוסיה ,פ ר ו מ ק ה ,ש מ ו א ל ר ק ו ב ר ,ש ל ו ם ז י ל ב ר ו ח ו מ ה ד נ ק . הילק שבע והיינו הבנות: פ ר ד ה קרומביין, ל ו ט ק ה א ו נ ג ר ,ד ו ר ק ה רובינשטיין ,מ ל ה זנד ,מ נ י ה ט ך א ו ואני. מ ה היה ג ו ר ל ם של א ל ה שהיו ב ב ז ד א נ י ו ב ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה י ש: ב ג י ט ו היו ת: אקציות. אני, האקציה אחרי הגדולה, של זו ה״שיינים ה צ ה ו ב י ם ״ * ,י צ א ת י מן הגיטו ל ב ז ד א נ י .הוציא א ו ת י מ ה ג י ט ו ש ל מ ה אנטין .א נ ח נ ו היינו הזמן כל בגיטו קשורים; היה קשר עם רזניק, ניסן שלמה אנטין** מ ר ד כ י ט נ נ ב א ו ם * * * .מ ר ד כ י ט נ נ ב א ו ם היה מ כ י ן אז א ת ה ת ע ו ד ו ת ה מ ז ו י פ ו ת בגיטו. ש: איזה תעודות ל מ ש ל י ת: היו ת ע ו ד ו ת ל י ם א י ו ת ,מעין דרכון־ננסן; שם ל א היה כתוב בכלל מהי ה ל א ו מ י ו ת .זו היתד .ת ע ו ד ת ־ פ ל י ט י ם ־ ב י נ ל א ו מ י ת .היו נ ש י ם ש ע ב ד ו ב מ ש ט ר ה אצל ומצרף ה ל י ט א י ם ,ו ג נ ב ו ש ם ט פ ס י ם ריקים ,והוא ה י ה ממלא את הטופס ת מ ו נ ה א מ י ת י ת ,עושה א ת ה ח ו ת מ ת ה ד ר ו ש ה ; ה כ ל מזויף. מ ה זה היה נ ו ת ן ? א ז א ת ה ל א יהודי י ש: ת: שום־דבר. ש: ב א מ ת ה ש ת מ ש ו בזה י ת: כן .ג ם לי היתד ,ת ע ו ד ה כ ז א ת .אני י צ א ת י ע ם ת ע ו ד ה כ ז א ת א ח ר י ה א ק צ י ה הידועה עם אותי באקציה הזו .ה י א ה כ נ י ס ה אותי ל ב ו ג ק ר מ מ ש ב ר ג ע י ם ה א ח ר ו נ י ם .ה ג ר מ נ י ם היו כבר ה״שיינים־הצהובים״. אמרתי כבר שרוז׳קה קורצ׳אק הצילה ב ר ח ו ב ו ת הגיםו .א נ ח נ ו ע ב ר נ ו ת ק ו פ ה קשה .י ד ו ע ה ה ת ק ו פ ה ש ל ה א ק צ י ו ת החוזרות בגיטו .מן ה ח ב ר ו ת ש ל נ ו ב ג י ט ו נ י ס פ ו ב א ק צ י ה ה ז א ת ,מ ל ה זגד ויטקה אאוסנברג. ש: ת: מ״הנוער והתעודות האלה של מרדכי טננבאום ,עזרו לכם ב מ ש ה ו ? מ י ש נ ת פ ס ל א עזר .א נ י פ ש ו ם ל א נתפסתי .וכך יצאתי עם חברה הציוני״ ,ש ג ם ה ח ב ר ש ל ה ה י ה ב ם ו ר ף , היא ריסה קופפרברג .שלמה אנטין ה ו א ש ה ו צ י א א ו ת נ ו ד ר ך השער ,הוא ה ע ב י ר א ו ת נ ו ד ר ך ה ש ע ר ע ם ״שיין״ צהוב א מ י ת י .א ח ר י שיצאנו ,כ ל ו מ ר ,כ א ש ר ע ב ר נ ו א ת ה ש ע ר ,ה ו א ל ק ח מ א ת נ ו ב ח ז ר ה א ת ה ״ ש י י ן ״ ; ו א נ ח נ ו ה ס ר נ ו א ת ה״יודן ש ט ר ן ״ — ה ט ל א י היהודי ,ו ה ל כ נ ו ב ת ו ר פ ו ל נ י ו ת נ ו צ ר י ו ת .הכיוון ש ל נ ו ה י ה ב ז ד א נ י ש ה י ת ה ב ע ר ך 30ק ״ מ בוילנה. אני ח ו ש ב ת ש ז ה היה ב ח ו ד ש ד צ מ ב ר ,א ם אינני טועה ,כי היה ק ר מ א ו ד ; או * אישורי־עבודה. ** מ״הנוער הציוני״. *** מ״דרור״. 87 ינואר .י י ת כ ן שזה היה כ ב ר ינואר ,הגיטו ה ו ק ם ב ס פ ט מ ב ר ,וזה ה י ה כ ב ר ב י נ ו א ר . היה ק ר מ א ו ד ה כ ל ה י ה ק פ ו א .שלג ,קור .א נ ח נ ו ה ל כ נ ו מ ב ל י ל ד ע ת ב ד י ו ק א ת הדרך .י ד ע נ ו ר ק שהכיוון ה ו א ל ג ו ב ה ־ ו י ל י י ק ה ,ל א ו ר ך כ ל ה כ ב י ש ה ז ה היו ק ס ר ק ט י נ י ם של ה ג ר מ נ י ם והליטאים .ה ל כ נ ו מ מ ש ב כ ב י ש הראשי .ח ב י ל ו ת ל א ר צ י נ ו ל ק ח ת .ר ק ל ב ש נ ו ע ל ע צ מ ג ו ה ר ב ה בגדים ,כ כ ל ש ר ק יכולנו .ידענו ש א נ ח נ ו צ ר י כ י ם ל ה ג י ע ל א ב ן ש ע ל י ה כ ת ו ב ״ ק י ל ו מ ט ר 11״ .ה צ ל ח נ ו ל ה ג י ע ל א ב ן הזו ו מ ש ם פ נ י נ ו י מ י נ ה , ל ת ו ך היער .מ ש מ א ל נ ו ה י ה נ ה ר הוילייה ,מ מ ו ל נ ו היער .נ כ נ ס נ ו ל י ע ר ה ז ה ו ה ת ח ל נ ו ללכת כבר ב ת ו ך היער מ ב ל י ל ד ע ת איפה זה .הלכנו .ה ל כ נ ו כ ל א ו ת ו ה י ו ם ; ה ת ח י ל ב י ק ש ה ל נ ו ת ואני ב ש ו ם אופן ל א נ ת ת י לה ,כי ל י ה י ה להחשיך ,ריטה כ ב ר נסיון ,ל ע ת י ש א ס ו ר ל נ ו ח ב ש ל ג ,כ א ש ר נ ח י ם ב ש ל ג ל א ק מ י ם עוד .ר א י נ ו ב י ת פ ו ל נ י ו נ כ נ ס נ ו ל ש ם ; ה ם ה ר א ו ל נ ו א ת הכיוון .אז ה ס ת ב ר ש א נ ח נ ו ק ר ו ב י ם כבר לבזדאני. ש: ב ב ז ד א נ י היו ר ק י ה ו ד י ם ? ת: ר ק יהודים. ש: ואליהם ל א הגיעה האקציה מוילנה? ת: הגיעה ,א ך מ א ו ח ר י ו ת ר ואז נ י ס פ ו כולם. ש: מתי? ת: א נ ח נ ו היינו ש ם כ ל א ו ת ו חורף ק ש ה מ א ל .ב א י ז ו ר ש ל ג ו ב פ ו ל י ן ל א היינו ר ג י ל י ם ל ח ו ר ף כ ל כ ך קשה .ו א נ ח נ ו ג ר נ ו כאן ב צ ר י ף ע ם פ ת ח י ם היה ק ר מאל; מ א ל ; עבדנו גדולים ב כ ר י ת ת ־ ע צ י ם .ה ג ב ר י ם כ ר ת ו עצים ,ה נ ש י ם היו ח ו ת כ ו ת א ת ה ע נ פ י ם ו ש ו ר פ ו ת אותם .א ו כ ל ק י ב ל נ ו מ ע ט מ א ל . ש: זה ל א היה שייך ל ג ר מ נ י ם ? ת: ה מ פ ע ל נ ו ה ל ע ל ל י פ ו ל נ י ם .א נ ח נ ו היינו ש ם ע ך ה ק ת ; ב ק ת פ ו נ י נ ו לביאלה־וואקה. קצר אחרינו הכניסו לשם מאוד .אז ה ת ח ו ל ל ה ל ל י ם מ מ ח נ ה ט ו ר ף א ח ר ,שהיו ש ם זמן ב ב ז ד א נ י ה א ק צ י ה האיומה של ק י ט ל .ה ו א ע ש ה זאת בבזדאני אחרי שאנחנו פונינו משם .קיטל קרא להם לאפל )למיסדר( ואמר ״היום אתם לחם וריבה; חפשיים מ ע ב ל ה ״ .הוא חילק ״תיכנסו לצריפים״ אמר ואז ש ר פ ו א ו ת ם ש ם חיים .א נ י הייתי ב א ו ת ו מ ח נ ה .יצאנו מ ש ם א ו ל י ש ב ו ע ל פ נ י כן. עברנו כאמור הגיטו, בקת ל ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה .כאן היינו ש ל ו ש ה ח ד ש י ם בערך ,עד לפני .1943 ש: כ מ ה ח ב ר י ם מ ״ ע ק י ב א ״ היו ב ב ז ד א נ י ו ב ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה ב י ח ד ? ת: ב ב ז ד א נ י היינו .4ב ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה היתד ,ק ב ו צ ה י ו ת ר גדולה. ש: שהיתה קיימת קודם לכן? ת: אבל כן ,היא ה ת ק י י מ ה ש ם נשארנו בכל זאת חומה, סוף ק ל ם .אנחנו הצטרפגו לקבוצה יותר גדולה. ב מ ס ג ר ת שלנו .ב ק ב ו צ ה ה ג ד ו ל ה ה י ו : פ ר י מ ק ה ,שולים, פ א ל ז י ה ,ה ל ה א י ג ג ב ר ,שייק ו י י נ ט ר א ו ב ו ש מ ו א ל ר ק ו ב ר . ש: היו ש ם ת: כן היו ג ם ח ב ר י ת נ ו ע ו ת נ ו ס פ ו ת .אני י ו ד ע ת ש ה י ו ח ב ר י ם מ ת נ ו ע ת ע ל חברי תנועות בביאלה־וואקה? ״ביתר״ ,ה כ ר נ ו מ ס פ ר ח ב ר י ם מ ה ם .היו כ נ ר א ה עוד גם מ ת נ ו ע ו ת א ת ר ו ת .מ ת נ ו ע ת ״בונד״, 88 ל י הרבה קומוניסטים. שם ש: היה ל כ ם איזה ש ה ו א ק ש ר ב ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה ע ם הגיטו ,ב ת ק ו פ ה ש ה י י ת ם ת: ללכת לבית־ ז כן .ר א ש י ת ,מ י שהיה צ ר י ך טיפול ר פ ו א י היה מ ו כ ר ח חולים ,כגון ל ע ב ו ר נ י ת ו ח .היו ל נ ו ח ב ר י ם בגיטו .כ ש א נ י י צ א ת י מ ה ג י ט ו ,נ ש א ר ה ש ם ר ק ח ב ר ה א ח ת שלי. ש: מעקיבא ז ת: מעקיבא. לפני־כן ניספו כמה פרידה מהן. לא כבר פרידה היתה, קרומביין .ל ס פ ר מ ה ק ר ה ע ם כ ל א ח ד ב ג י ט ו ? ע ם כ ל א ח ת מ ה ש ב ע י ש: תספרי מה קרה עם כל אחת. ת: בתקופה אני אנחנו יצאתי עבדנו. כולנו שהיינו בגיטו, ל ת ח נ ת ־ ר כ ב ת עם עוד חברה ,עם לוטקה: כולנו יצאנו פרדה לעבודה. קרומביין הלכה ל ע ב ו ד ,אני ח ו ש ב ת ע ם ע ו ד ש ת י ח ב ר ו ת ל ש ד ה ־ ה ת ע ו פ ה .כ ל א ח ד ע ב ד ב א י ז ה מ ק ו ם . ב א ו ת ו יום ש ה י ת ה ה א ק צ י ה ,ד ע נ ו ע ל כ ך מ ר א ש .ל א יצאנו ל ע ב ו ד .הגיטו סגור. היה פרדה חזרה מ ה ע ב ו ד ה ,ו ה י א ב א ו ת ו יום א מ ר ה ש י ש אפשרות לה ל ק נ ו ת ל ח ם .א נ ח נ ו נ ת נ ו ל ה מ ש ה ו ל מ כ ו ר ,איזה בגד .והיא ה ב י א ה ע ב ו ר ה ב ג ד ה ז ה לחם ,ו ס י פ ר ה ש ה פ ו ל נ י ה ,א ש ר א צ ל ה ק נ ת ה א ת ה ל ח ם ,מ א ד ה ת ד ד ה א ת ה ו א מ ר ה ל ה :״ א ת יודעת ,יהיה מ ש ה ו בגיטו .באו ה ר ב ה מ א ד א ו ק ר א י נ י ם ש מ ס ת ו ב ב י ם בעיר .ת ש א ר י אצלי .ת ש א ר י א צ ל י יום או יומיים .אני א ס ת י ר א ו ת ך ״ .א ב ל פ ר ד ה ב ע ל ת ־ מ צ פ ו ן ו ב ג ל ל ה ל ח ם ח ז ר ה אלינו. היתד, ב ב ק ש ה ,ס ט פ י ת ג מ ר י א ת ה ס י פ ו ר ש ל ך על פ ר ד ה . ש: פרדה ת: באה עם הלחם ושכנעתי אותה בקושי ר ב לנסות בכל־זאת לצאת ע ד פ ע ם מ ה ג י ט ו ו ל ה י ש א ר א צ ל ה פ ו ל נ י ה ב מ ש ך האקציה .א ח ר י מ א מ צ י ם גדולים ה צ ל ח ת י ל ש כ נ ע א ו ת ה .ע ד כ מ ה שזכור לי ,ב י ק ש ת י מ ש ל מ ה א נ ט י ן עוד פ ע ם עזרה ,והוא ב א מ ת ה ל ך א ת ה ל ש ע ר ו ה ע ב י ר א ו ת ה פ ע ם ג ו ם פ ת ד ר ך ה ש ע ר : היא יצאה ויותר ל א ר א י נ ו אותה .א ח ר י שנים כ ש נ פ ג ש נ ו ע ם אוםוולד, מאיש ל ד א א ו ת ו פ ג ש כ פ ר ט י ז נ י ם ,א ש ר הכיר א ת פ ר ד ה ,ש ה י א ח ש ב ה כי כ ל ה ב ח ו ר ו ת נ י ס פ ו ב ג י ט ו ב א ק צ י ה הזו ,ע ל ־ כ ן ל א חזרה .היא ה ג י ע ה בתור נ ד ע לו נוצריה א צ ל הגרמגים :היא ל ל ד א ועבדה בבית־הספר ד ע ה מצוין ג ר מ נ י ת ,כי ל מ ד ה ה ג ר מ נ י ב ב י י ל ס ק ו ; כ ך ק ש ר ה ק ש ר י ם ע ם פ ר ט י ז נ י ם ו ע ם נוער ,כ נ ר א ה נ ו ע ר מ א ו ר ג ן ב ת נ ו ע ו ת .היא ג ג ב ה ג ש ק א צ ל ה ג ר מ נ י ם ,ו נ ת פ ס ה ב ש ע ה ש ה ו צ י א ה א ו ת ו ,וגורתה. מאיזה מקום היתה ש: ת: עברה היא היתד, פרדה? י ל ד ת העיר קוסוב, ל ב י י ל ס ק ו ו א נ ח נ ו הייגו א ב ל מ ג י ל קטן חברות מאותה ת ק ו פ ה .זהו כל מאד סיפורה המשפחה פרדה של קרומביין .א ש ר ל ח ב ר ו ת י ה א ח ר ו ת :מ א ל ה ז נ ד ע ב ד ה ב מ ש ט ר ה ה ל י ס א י ת בניקיון .היה לה מראה נוצרי מובהק. העובדים והשיגה ת ע ד ה פ ו ל נ י ת ב ת ו ר נוצריה .היה ב כ ו ו נ ת ה ל צ א ת א ת הגיטו, ואנחנו תיכננו לטורף. זאת תיכננו רצתה בהיותה ב ו י ל נ ה ,מהגיטו, היא ק ש ר ה קשר עם אחד כולגו לצאת מהגיטו. אני הצטרפתי ללכת עם ע ד ל פ נ י ה א ק צ י ה .מ א ל ה ,מכיון שהיה ל ה להשיג נ י י ר ו ת י ח ד ע ם י ט ק ה ; ס נ י ה ט ך א ו ר צ ת ה ל ל כ ת לוטקה אונגר מ ר א ה נוצרי, לבדה לוארשה ו מ ר ק ד ,רובינשטיין היתד ,י ל ד ת ו א ר ש ה ו מ א ד ר צ ת ה לחזור. 89 ש: ל מ ה לוארשה ,ב ג ל ל ה מ ש פ ח ה ז ת: ב ת ק ו פ ה זו ה י ת ה ד ע ה בגיטו ו י ל ג ה ש ב ו א ר ש ה מ ר ו כ ז י ם כ ל כ ך ה ר ב ה יהודים ,כ ך ש ב ו א ר ש ה ל א יוכל ל ק ר ו ת מ ה ש ק ו ר ה בוילגה .מ ש ו ם מ ה היתד! ד ע ה להגיע שטוב בכל כ ך היתד, לוארשה: לכולנו דרך איזו רצינו לצאת: לצאת, כי ת ק ו פ ת ה א ק צ י ו ת ל א היתד• ל נ ו אף פ ע ם ת ע ו ד ה מ ת א י מ ה ש ה ב ט י ח ה ב א ו ת ו זמן א ת ה ה י ש ר ד ו ת .פרידה ,כאמור ,יצאה ו ל א היתד ,ב י ו ם ה א ק צ י ה .א נ ח נ ו נ ש א ר נ ו ב ד י ר ה ש ל נ ו ו ה ג י ט ו היה סגור .מ א ל ה ל א ה צ ל י ח ה ל צ א ת כ פ י ש ת י כ נ נ ה .אף א ח ד ל א י צ א ב א ו ת ו יום ל ע ב ו ד ה .ב ר ג ע מ ס ו י ם ה ו צ א ו א נ ש י ם מ ה ב ת י ם והודיעו ש י ת י י צ ב ו א ל ה ה ע ו ב ד י ם ב מ ש ט ר ה הליטאית ,כי ל ה ם ל א י ק ר ה ש ו ם ד ב ר :אז כ ו ל נ ו ה צ ט ר פ נ ו כי למאלה, את שכנענו שבתור עצמנו של משפחה אחד במשטרה, העובדים נ ו כ ל ל ע ב ו ר ד ר ך השער. כ א ש ר ה ס ת ד ר נ ו ב ת ו ך ה ש ו ר ו ת ,ה ב ח ג ת י ב א י ש ס.ס .ע ם פ ר ג ו ל ש ה ת ח י ל ל ז ר ז אותנו ל ה ס ת ד ר ונזכרתי שאני מכירה אותו, כזה: שראיתי הוא אותו פעם .הסיפור א ו ס ו ו ל ד היה א ס י ר בידי הגיסטפו .כ ש נ ו ד ע ל י ש ה ו א נ מ צ א ב ב י ת ־ ה ס ו ה ר , ה ל כ ת י אליו ,ה ב א ת י ל ו ל ב נ י ם נ ק י י ם ו מ ש ה ו ל א כ ו ל .ש ם ה י ה איש הס.ס .ש י צ א אלי ע ם כ ל ב ו ל ק ח מ מ נ י א ת ה א ו כ ל .ב א ת י מ ס פ ר פ ע מ י ם ל ב ק ר א ת אוסוולד. היה מ נ ת ל ה ב י א לו ,והוא ש מ ר ע ל ד ב ר מעניין ,אני א ס פ ת י א ו כ ל האוכל איש שקיבל בבית־הסוהר, ב ח ח על בשבילי. אוסוולד היה בחור ברגע שעמדנו ככה בשורות הס.ס .ח י ב ב אותו כ נ ר א ה . מאוד חביב. ראיתי אפילו את אותו א י ש ס.ם .א מ ר ת י ל ח ב ר ו ת ש ל י :״ מ ו ב י ל י ם א ו ת נ ו ל ב י ת ־ ה ס ו ה ר ,איש הס.ס .ה ז ה מבית־הסוהר הוא סטפי לוקישקי, הוא ואני מהגסטפו, יוצאת.״ הן אז אמרו לי, א ת מ ד ב ר ת ט ו ב ג ר מ נ י ת ,ת ג ש י אליו .נ י ג ש ת י אליו ,ה ו א ה ס ת כ ל בי ו א נ י ע ד היום ח ו ש ב ת ש ה ו א הכיר אותי ,ו צ ע ק ע ל י :״ ש א ו ד א ס ד ו 1ק ק ו מ ס ט ״ ) ת ר א י מ פ ה ( ,ואגי שתסתלקי חזרתי באמת ואמרתי: לשורות ״תראו, אמר הוא לי ש נ ס ת ל ק ״ .ו א כ ן יצאו א ת י מניה ,ל ו ט ק ה ו ד ו ר ק ה .מ א ל ה ל א יצאה ,מ ש ו ם שהיתר, לה ה ת ע ו ד ה ש ה י א ב א מ ת ע ב ד ה ב מ ש ט ר ה ,ו ג ם י ט ק ה ל א י צ א ה איתנו .ש ת י ה ן נ ש א ר ו ב ק ב ו צ ה ,ואכן נ ת ב ר ר שהן הגיעו ל ב י ת ־ ה ס ו ה ר ו א ח ר כ ך ל פ ו נ א ר י . אנחנו אנטין. היינו נשארנו בגיטו ל ל א כל מקום ל ה ס ת ת ר בו. ניסן רזניק ניהל באותה תקופה מ ט ב ח א ו כ ל י ם שם .היינו מ ק ב ל י ם ש ם כל התחלנו לשלמה ליח ו ח ד ר ־ א ו כ ל ל נ צ ר כ י ם .גם א נ ח נ ו יום מ ר ק . לשם ולא מצאנו הלכנו א ף אחד .כ ל א ל ה שגשארו ב ג י ט ו היה ל ה ם כ ב ר א י פ ה ש ה ו א ל ה ס ת ת ר ,או ש י צ א ו א ת הגיטו ,או ש ה ס ת ת ר ו .היינו מ י ו א ש ו ת .כ ש ח ז ר נ ו ל ר ח ׳ ר ו ד נ י צ ק ה לכיוון ה ד י ר ה שלנו, בל. ראינו חשבנו ששערי הגיטו נפתחים, ש ז ה הסוף שלנו. באותו ונכנסים רחוב אוקראינים וגרמנים ר ו ד נ י צ ק ה היתד, עם גימנסיה נשק יהודית ידועה ,ה ר י א ל ־ ג י מ נ ס י ה ,ו ב ב נ י ן ה ג י מ נ ס י ה היו ה י ו ד נ ר א ט ו ה מ ש ט ר ה ־ ה י ה ו ד י ת .ה ל כ נ ו לכיוון הזה .ח ש ב נ ו כי ש ם אולי מ ת א ס פ י ם י ו ת ר יהוךים ,ו כ ך נ ה י ה בין אנשים. ברגע את רוז׳קה קורצ׳אק .כ א ש ר ר א ת ה אותנו ,ה י א ה ת ר ג ש ה יהלית לרוז׳קה תגועה 90 ש ב א נ ו ל ש ם מ צ א נ ו ש כ ל ה ב ג י ן היד ,ריק .ל א ה י ה איש .פ ג ש נ ו ר ק ל א גפגעו ב א ק צ ל הזו .ל א נ ג ע ו מ א ל .אנשי מ ש ט ר ה ־ ב ה ם ו ג ם ל א ב נ ש י השוטרים .ה י ת ה ת ע ל ה מ ז ו י פ ת ש ה י א א ש ת שוטר ,ו ה י א ק ר א ה מ י ד ל א י ש הזה ,ח ב ר ־ ש ע ב ד ב מ ש ט ר ה ,והוא ב ר ג ע א ח ר ו ן מ מ ש הזיז ק ו ל ב לבגדים ,ו פ ת ח א ת ה ר צ פ ה ו א נ ח נ ו נ כ נ ס נ ו מ ת ח ת ל ר צ פ ה הזו ,ירדנו .ש ם היו כ מ ה מ א ו ת איש .ו י ל נ ה ע י ר ע ת י ק ה והיו ל ה מ ע ב ר י ם ת ת ־ ק ר ק ע י י ם ו מ ר ח פ י ם עצומים .א נ ח נ ו י ש ב נ ו ש ם ושמענו היתה מ ע ל ר א ש נ ו א ת צ ע ד י ה ג ר מ נ י ם .א י נ נ י י ו ד ע ת כ מ ה זמן י ש ב נ ו שם .זו בכה; חוויה ק ש ה מ א ו ד ל ש ב ת שם .מ י ם ם י פ ט פ ו ע ל י נ ו מ ה ב י ו ב ,ת י נ ו ק א ח ר י זמן ק צ ר הוא ה ש ת ת ק ,כ נ ר א ה שהוריו ח נ ק ו אותו .כ ש י צ א נ ו מ ש ם ה ח ל ט נ ו ל צ א ת מהגיטו .ואני ב א מ ת א ח ר י מ ס פ ר ימים י צ א ת י ל ב ז ד א נ י .א ב ל עוד ל פ נ י י צ א ה עוד יחד ע ם לוארשה בחור ברגל. איגגי את יודעת שם דורקה רובינשטיין הבחור, א ב ל היא הגיעה ל ג י ט ו ו א ר ש ה .ל.לה ר ו פ א י י ז ן ־ ש י פ ר פ ג ש ה א ת ד ו ר ק ה ב ג י ט ו וארשה .ד ו ר ק ה היתד! נכדתו־ ש ל ה ר ב ק נ א ל הידוע. ש: מ ת י זה היה ל פ י ה ע ר כ ת ך י ת: זה ה י ה ב ס ו ף ש נ ת 1941ב ס ב י ב ו ת ס ו ף ד צ מ ב ר .לכיוון ו א ר ש ה יצא ב ח ו ר נ ו ס ף מ ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ נ ד מ ה ל י ש ק ר א ו ל ו דודז׳ק .ג ם מ נ י ה ט ר א ו י צ א ה ע ל ־ פ י א ו ת ם ה נ י י ר ו ת ש ע ש ה מ ר ד כ י ט נ נ ב א ו ם .ג ם היא לכיוון וארשה. ש: גם ד ו ר ק ה ר ו ב י נ ש ט י י ן ק י ב ל ה נ י י ר ו ת מ מ ר ד כ י ם נ נ ב א ו ם י ת: א נ י ח ו ש ב ת שכן. ש: מ ה זה היה י ת: זו היתד .ת ע ו ד ה ליטאית שהוצאה לחסרי־נתינות ובהם לא נרשמה הלאומיות ואת אלה עשה מרדכי טננבאום .מניה םראו יצאה עם בחור מ ת נ ו ע ת הציוני״ .ה ם הגיעו ע ד ה ג ב ו ל ״הנוער ושם עצרה אותם המשטרה. אחרי רק זה נ ו ד ע ל י ש ה ב ח ו ר הזה ש י צ א ה א ת ו היה ח ר ש ,ו כ נ ר א ה ש ה ש ו ט ר י ם ש א ל ו א ו ת ו והוא ה ת ב ל ב ל .עצרו אותם והביאו אותם ב ח ו ר ה לגסטאפו .ש ם עונו קשה מאוד, ש י ג ל ו מי ע ש ה ל ה ם א ת ה ת ע ו ד ו ת .ה ם ש ג י ה ם ל א נשארתי ג ל ו ד ב ר .ב ס ו פ ו של ע ם ל ו ט ק ה .זמן ק צ ר ל פ ג י ה א ק צ י ה ב א ח ב ר י זיקי פ י ל ר ס ד ו ר ף דבר לבקר א ו ת י בגיטו. ש: ת: א י פ ה הוא ה י ה ? ה ו א היה בבזדאני וקיבל ממפקד המחנה תעודה בשבילי, ובשבל עוז־ כ מ ה ב ח ו ר ו ת . ש: ה מ פ ק ד היה ג ר מ נ י ? ת: ל א ,פ ל ג י .ה ת ע ו ד ו ת אישרו ש ג ו כ ל ל ע ב ו ד ב ב ז ד א ג י ; ו ת ע ו ד ה זו ל א היתד. ל ה כ מ ו ב ן כ ל ע ר ך ב ע י נ י ה ג ר מ נ י ם .ק י ב ל ת י גם ת ע ו ד ה מ ש ל מ ה אנטין. כ ך י צ א ת י מ ן הגיםו. ש: ל פ נ י ש א ת מ מ ש י כ ה ל ב ז ד א נ י ) ו א נ ח נ ו נ ג י ע ל ש ם ( יש לי כ מ ה ש א ל ו ת . ש א ל ה ר א ש ו נ ה ,מ א י מ ת י היו ב ב ז ד א ג י ח ב ר י ם ש ל כ ם ו ג ם א ח ר י ם ? ת: א נ י ח ו ש ב ת ש כ ב ר ב א ו ג ו ס ט ,א פ ל ו ב י ל י ,היו ח ב ר י ם ש ל ג ו ב ב ז ד א נ י . ש: ש א ל ה שניה ,א ת ה ז כ ר ת א ת ד ו ר ק ה ש ה ל כ ה ל ו א ר ש ה .מ ת י ה ל ך א נ ט י ן לוארשה ? ת: ש ל מ ה אנטין ה ל ך כ ש א נ י כ ב ר ל א הייתי בגיטו. ש: זאת אומרת מתי ,א ת חושבת ? ת: א י נ נ י יודעת. ש: א ב ל ע ל ש ל מ ה א נ ט י ן א ת י כ ל ה ל ד ע ת ,כ י עליו א ת כן מ ש ה ו י ו ד ע ת . ת: כן ,א ב ל מ ת י ש ה ו א י צ א א י נ נ י י ו ד ע ת .כ ש א נ י י צ א ת י ה ו א עזב. 91 ש: זאת א ו מ ר ת ל ב ז ד א נ י א ת י צ א ת ב ע ז ר ת ו :אז הוא עוד היה ת: כן. יש: את מעריכה שיצאת לבזדאני בסוף ד צ מ ב ר ? בוילנה. ת: כן.אולי ב י נ ו א ר .ל א ל פ נ י זה. ש: עוד היו א ק צ י ו ת ב א ו ת ו ז מ ן ? ת: אחרי ש י צ א ת י עוד היתד .א ק צ י ה ג ד ו ל ה מ א ו ד ש נ מ ש כ ה ש ל ו ש ה ימים. ש: נ ד מ ה ל י ש ה א ק צ י ה ה ג ד ו ל ה היתד ,ב ס ו ף ד צ מ ב ר .על כ ל פ נ י ם א ח ר י צ א ת ך ע ו ד היתה א ק צ י ה א ח ת ? ת: היתד ,א ק צ י ה א ח ת ג ד ו ל ה מ א ו ד ש נ מ ש כ ה שלושה ימים. ש: כ מ ה ימים ל פ נ י ה א ק צ י ה ה ז א ת א ת י צ א ת ? ת: זמן ק צ ר מ א ו ד .אולי ש ב ו ע . ש: אז א נ ח נ ו נ ו כ ל ק צ ת ל ש ח ז ר א ת זה .ו ש ל מ ה אנטין עוד היה. ת: עוד היה .א נ י ל א י ו ד ע ת מ ת י ה ו א יצא. ש: ועל א ח ר י ם שיצאו מ ו י ל נ ה ,מ ע י ן מ ש ל ח ת ,חייקה גרוסמן ו מ י ש ה ו אחר, א ת ל א יודעת ? ת: היה ז א ת אני ל א י ו ד ע ת כ י מ ב ז ד א נ י היה ק ש ר ר ו פ ף מ א ו ד ע ם הגיטו .זה ר ח ו ק מאוד .היחידי מ ב י ן ה ח ב ר י ם ש ל נ ו ש נ ס ע פ ע ם לגיטו מ ב ז ד א נ י היה מ ש ה קלכהיים. ואת היית בבזדאני ואחר כ ך בביאלה־וואקה. ש: ת: כן. ש: יש ל ך מ ש ה ו ל ס פ ר מ ב ז ד א נ י או מ ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה ן ת: ע ל ב ז ד א נ י אני ר ו צ ה ע ו ד ל צ י י ן ש ק י ב ל נ ו שם מ ע ט מ א ו ד אוכל והיינו מ ו כ ר ח י ם ל מ צ ו א ד ר ך ל ה ש י ג א ו כ ל .ו מ ש ה ק ל כ ה י י ם שהיה ב ע ל ־ ת ו ש י ה ר ב ה היה ד ב ר י ם מיהודי ו י ל ג ה ויוצא ל כ פ ר י ם ב א ז ו ר ו מ ב י א ת מ ו ר ת ם ד ב ר י מ א כ ל * . לוקח ז א ת א ו מ ר ת ש ה ו א צ ר י ך ל ה ג י ע ל ו י ל נ ה ב ש ב י ל זה. ש: לא .היינו ע ם יהודי ו י ל נ ה ת: שום ד ב ר .הוא ל ק ח היה ג ם מ ס ו כ ן מ א ו ד ל צ א ת מ ה מ ח נ ה ו ג ם ל ח ז ו ר .היו גרמנים ב כ ל מקום ,א ב ל הם מ ה ם בגדים, ב ב ז ד א ג י ו ל ה ם היו בגדים .לגו ל א היה כלי מטבח והיה מ מ י ר א ו ת ם בדברי־ אוכל. ס י כ נ ו א ת החיים והיו יוצאים ל פ ו ל נ י ם ,ל א י כ ר י ם באיזור ,וממירים ו א ל ט ר היה באוכל. בדרך כלל הולך חפצים ל ב ד ,ו מ ש ה היה הולך ל מ ק ו ם אחר, הם גם התיידדו מאוד עם המשפחות שביקרו אצלם. באחת ה פ ע מ י ם ו א ל ט ר פ ג ש פ ר ט י ז ן ,ו מ ה ה ו א בדיוק ק ב ע א ת ו אני ל א זוכרת .ב כ ל אופן י ד ע נ ו אז ,זה ה י ה ב ש נ ת ,1942ת ח י ל ת כבר ,1942ידענו ש י ש באזור פרטיזנים .ש א י פ ת נ ו ה י ת ה ל צ א ת מ ב ז ד א נ י .ה ב ע י ה הגדולה היתר ,שהיינו מאוד ק ש ו ר י ם ו ל א ר צ י נ ו ל ע ז ו ב ה א ח ד א ת השני .ו ל ד א ב ו נ י ה ר ב ב ג ל ל י נ ו צ ר ו ה ב ע י ו ת .ע ם ב ח ו ר ה ל צ א ת ,היה ק ש ה ו ג ם ל א היה ל נ ו נשק .ידענו ש ב ל י נ ש ק ה ם ל א י ק ב ל ו אותנו .זו היתר ,ה ג ק ו ד ה ש ר צ י ת י ל ה ד ג י ש . * 92 ש: אז ל א י צ א ת ם ? ת: ל א יצאנו .א ב ל אני ח ו ש ב ת ש ק ב ו צ ה א ח ת יצאה מ ב ז ד א ג י עם ק ו פ פ ר ב ר ג . בדבר פרטים על פעולה זו ,ר א ה :מ .קלכהיים ביערות ליטא,,משואה ו׳ עמ׳ .150 ש: ק ו פ פ ר ב ר ג היה ח ב ר ש ל כ ם ? ח: ה ם היו ח ב ר י ״הנוער הציוני״ .ה ם כ ב ר ל א חזרו יוחר .ה ם הגיעו ומשם לפרטיזנים. לגיטו מ ה היה ה ה מ ש ך מ ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה ? ש: כשהגענו ח: לביאלה־וואקה היו שם בכלל חנאים הרבה יוחר טובים מאשר ב ב ז ד א נ י .א נ ח נ ו ב ה ת ח ל ה ל א היינו ב מ ח נ ה ,ש כ ר נ ו ל נ ו דירה ק ט נ ה ב כ פ ר שקראו ל ו צ׳ארנובור .היינו מ ו כ ר י ם ד ב ר י ם ו א י כ ש ה ו מ ק י י מ י ם א ת עצמנו .אחרי תקופה ק צ ר ה עברנו כולנו לשטח המחנה .כפי שציינתי היתה שם עוד מקודם קבוצה ש ל ח ב ר י ם ש ל נ ו מ ה ת נ ו ע ה .ה ם יצאו ישר ל ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה .ב א ח ד הימים ב ר ח ה ק ב ו צ ה א ח ת מ ה מ ח נ ה לפרטיזנים .ה ם היו ששה ,שניים מ ל י ד א :מ נ ח ם רזניק ע ם א ש ת ו י ו כ ב ד ועוד א ר ב ע ה איש מ ו י ל נ ה ,ש א ת ש מ ו ת י ה ם איני ז ו כ ר ת .א ר ב ע ה הצליחו להגיע לפרטיזנים .את ה ג ב ר ת רזניק ת פ ס ו הגרמנים ,הביאו אותם מהם ל מ ח נ ה .ר צ ו ש ה י א ת ג ל ה ר א ש י ת כ ל א י פ ה היה מ ק ו ם ה מ פ ג ש ש ל ה ע ם בחזרה ה פ ר ט י ז נ י ם ו מ י ש ל ח א ו ת ם .ת פ ס ו א ו ת ה ב ע ר ב ו ב ב ו ק ר היו צריכים ל ק ח ת א ו ת ה ל ג ס ט פ ו .ה י ה ב ש ט ח ה מ ח נ ה חדרון קטן ש ב ו ש מ ר ו עליה .היא ב ר ח ה ע ו ד ב א ו ת ו ה י א ה צ ל י ח ה ל ה י מ ל ט ו ה צ ט ר פ ה ל פ ר ט י ז נ י ם .יום ל א ח ר מ כ ן היתד .א צ ל נ ו לילה. ק ש ה מאוד ,ב ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה . אקציה ש: זו ה י ת ה ת ג ו ב ה על ב ר י ח ת ה ? ת: כן .זו היתד .ת ג ו ב ה על ה ב ר י ח ה .ב א ק י ט ל ,ה ק י פ ו א ח ה מ ח נ ה ו ל א אנחנו החלטנו להתמרד. היה איתנו איש שלא אנקוב בשמו יצאנו לעבודה. המלא, ש ר ו ל י ק ק ר א ו לו ,א נ ח נ ו מ א ו ד ה א מ נ ו ב ו ו ק ב ע נ ו ש א ם נ ר א ה ש ע ו מ ד י ם להוציא א ו ת ו להורג ,ו ש ו ל ח י ם א ו ת נ ו לכיוון פ ו נ א ר י — א נ ח נ ו מ ת מ ר ד י ם .ח ל ק מ ה ג ב ר י ם היה אמור ל ה ת ג פ ל על ה ג ר מ נ י ם ו ה נ ש י ם היו א מ ו ר ו ת ל ק פ ו ץ מ ע ל ה ג ד ר ולהתחיל לרוץ .זו היתד .ה ת כ ג י ת .ע מ ד ג ו ב ש ו ר ו ת ו ק י ט ל הכריז ש ע ל כ ל א ח ד ש ב ר ח ) ב ר ח ו ששה( ,יוציאו ל ה ו ר ג עשרה .ה ו א ד ר ש ש ש י ם איש .היתד .ל ו ר ש י מ ה ש ל א נ ש י ם .הוצאו נ ש י ם מ ב ו ג ר ו ת ,ילדים ,א נ ש י ם מ ב ו ג ר י ם ,מ ש פ ח ו ת ע ם ילדים. ס ך ה כ ל 68איש .ה ס ת כ ל נ ו על שרוליק ,ה א ו ת ל א בא .ה מ ר ד ל א פרץ ב א ו ת ו יום. ש: כ מ ה א נ ש י ם היו ב ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה ? ת: א ו ל י .500זמן ק צ ר אחרי ה א ק צ י ה היתד .ל י ק ו י ד צ י ה )חיסול( ש ל המחנה. זה ה י ה כ ב ר ב ש נ ת .43מ ו ב ן שזה היה נורא .מ ה צ ר י ף ש ל נ ו היו ח ס ר ו ת כ ל ־ כ ך הרבה מ ש פ ח ו ת ש ל מ ו ת ע ם ילדים .נ ש א ר ו י ל ד י ם ב ל י א מ א ו א ב א .א ו ת נ ו הביאו לגיטו ב י ו ם א ח ר י ש ה י ת ה בו אקציה ג ד ו ל ה מאוד .א ק צ י ה ידועה ב ש ם ״קובני״. ש: השילוח ל ק ו ב נ ה ? ת: זה ידוע ל ך .יום אחרי ה א ק צ י ה הזו ה ג ע נ ו א נ ח נ ו .ל א ה ב י א ו א ו ת נ ו לגיטו; ישר ב ר ח ו ב ז ב ל נ ה 4היתד .ג י מ נ ס י ה ״ ת ר ב ו ת ״ ,כ ו ל ם שוכנו בגימנסיה הזו .ב צ פ י פ ו ת עצומה .מ כ א ן הוציאו ח ב ר י ם ש ל נ ו ש ה ג י ע ו מ ה מ ח נ ה ב ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה לפונארי; תמונות. זילבר ה ם היו צ ר י כ י ם ל ק ב ו ר א ת ה מ ת י ם מ ה א ק צ י ה ״קובנו״ .ה ם ה ב י א ו מ ש ם ב א ו שבורים ,ו ב כ ו כ מ ו ילדים ק ט נ י ם .היו ב י נ י ה ם ו א ל ס ר ז י ס ר ושולים והם נשבעו שלפונארי לא ילכו יותר. אם תהיה אקציה והם יצטרכו ל ל כ ת ל פ ו נ א ר י ,ה ם י פ ל ו ב ד ר ך לפונארי. א י נ נ י ז ו כ ר ת כ מ ה זמן היינו ש ם ב ג י מ נ ס י ה ,זכור לי ר ק ש ע ו ד מ ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה 93 ג ב ר י ם ,זמן ק צ ר ל פ נ י ח י ס ו ל ה מ ח נ ה ,ל מ ח נ ה ט ו ר ף א ח ר לקחו שם המקום בפולנית(. א י נ נ ו זכור לי .ל ק ח ו א ו ת ם ל מ ח נ ה )״טורפוביסקו״ שלא בו היו כבר אנשים ,ע ל מ נ ת ל ח ס ל ו ו ל ס ד ר ו .כ ך ק ר ה שביום שהוציאו א ו ת נ ו מ ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה , ח ל ק מן ה ג ב ר י ם ל א ה י ה ב מ ק ו ם ,ו ב ה ם ג׳קי פ י ל ר ס ד ו ר ף .ה ם ח ז ר ו ל י ל ה א ח ר י ־ כ ן לגימנסיה. בחזרה לפונארי. וריכזו בדרך כשהלכנו לגימנסיה, היינו בטוחים שמובילים אותנו העיירות הביאו ה ר ג ש נ ו ש ז ה ו ס ו פ ו של הגיטו .היה מ ו ר ג ש כי מ כ ל א ת כ ל ש ר י ד י ה י ה ו ד י ם מ א י ז ו ר וילנה .היה ר ק עוד מ ח נ ה מחוץ אחד לגיטו ,ש ק ר א ו לו• ק י י ל י ס — ,Kailisבו עשו פרוות .פ ר ו ו ת היו נ ח ו צ ו ת מ א ו ד ל ג ר מ נ י ם ,ע ל ־ כ ן היה זה מ ח נ ה יחידי ש נ ו ת ר .ה ר ג ש נ ו ש ז ה הסוף ,ש מ ת ק ר ב ה ס ו ף . כ ב ר י ד ע נ ו ש ג י ט ו ־ ו א ר ש ה ל א ק י י ם :זה היה אחרי מ ר ד ־ ג י ט ו ־ ו א ר ש ה . ש: א ב ל זה ע ו ד ל א היה א ח ר י מ ר ד ־ ג י ט ו ־ ו א ר ש ה . ת: זה היה א ח ר י ה מ ר ד ,ב ס י ף ק ת .43היו ל נ ו ידיעות שהיה מ ר ד ב ג י ט ו ־ וארשה ,ו ש ה ג י ט ו ב ו א ר ש ה א י נ נ ו ק י י ם יותר. מ ת י א ת ם ה ג ע ת ם מ ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה לגיטו וילנה. ש: ת: זה היה ש: ה א ם ג ם א ק צ י י ת ־ ק ו ב נ ו היתד .ב ק ת ? ת: ב ק ת 43א נ ח נ ו ה ג ע נ ו ל ג י ט ו ומצאנו דירה ב ר ח ׳ ס ט ר א ש ו ן : תקופה בקת נ מ צ א בגיטו הלל .1943 זיידל ,מ ה ח ב ר י ם שלגו ,א ש ר גר אשתו עם באותה ואחותה ב ד י ר ה ק ט נ ה .א צ ל ם ת מ י ד מ צ א נ ו ב י ת ־ ח ם .גם כשהיינו באים לריפוי .א נ י ה י י ת י זמן מ ה ב ב י ת ־ ח ו ל י ם . ש: עוד בזמן ביאלה־וואקה. ת: כן .מ ש ה ק ל כ ה י י ם ע ב ר נ י ת ו ח :הילק ו מ ש פ ח ת ו ד א ג ו ל כ ו ל ם .כ ש ה י ה לגו מ ש ה ו ל ס ד ר ב ג י ט ו ו ב א נ ו ,מ צ א נ ו ת מ י ד מ ק ו ם לישון א צ ל ם , החדר למרות הקטן .ה ם ג ם מ צ א ו ת מ י ד מ ש ה ו ל ת ת ל נ ו לאכול .ה י ל ק ע ב ד ב ת ח נ ת ־ ר כ ב ת והיד. מ ב י א מ ש ם פ ח י ת ע ם מ ר ק והיה מ ח ל ק אותו לכולנו .כשהיינו באים ,ה י י נ ו מל מתקשרים אתם ,עם הילק. ב א ו ת ה ע ת גרנו ,זיקי ,ו א ל ט ר ,מ ש ה ואני ,ע ם ע ל מ ש פ ח ה ,ב ח ד ר .א נ י ה ת ח ל ת י בגיטו .הגיטו כ ב ר ה י ה אז סגור ,ו כ מ ע ט ש כ ב ר ל א יצאו א נ ש י ם לעבל לשער. נ ו צ ר ו אז גרמניים: מתפרות היינו מ ת ק נ י ם מ ד י ם בגיטו. היו ת ו פ ר י ם כ פ ת ו ר י ם ,מ ת ק נ י ם חורים .המדים שהגיעו מחת מהחזית, ה מ ת ו ק נ י ם היו מדי חוזרים ל צ ב א ה ג ר מ נ י .א נ י ע ב ד ת י ב מ ת פ ר ה כזו .ק י ב ל נ ו מ א ל מ ע ט א ו כ ל ב ה ק צ ב ה .היו תורים ב ה ק צ ב ה .היה ע צ ו מ י ם ל ל ח ם .ו ל נ ו ג ם ל א היה כ ס ף ל ק נ ו ת א ת ה א ו כ ל ל י איזה שעון זהב ,מ כ ר ת י א ו ת ו ב ת ק ו פ ה הזו ,יחד ע ם עוד איזה ת כ ש י ט לי. ל מ ז ל י ה ז ד מ ן אז הנעלים ל ק נ ו ת זוג ג ע ל י ם מחיילים גרמנים .ו א ל ט ר ה א ל ה ואני ח ו ש ב ת ש ה ם ה צ י ל ו א ת חיי א ח ר ־ כ ך קנה שהל ל י .את במחנה .מיד קשרנו ק ש ר ע ם ה מ ח ת ר ת ,ע ם א ב א ק ו ב נ ר ,ניסן רזניק ואילקה ש י י נ ב ו י ם :ר צ י נ ו ל צ א ת לפרטיזנים. הל אמור השתתפנו לפרוץ גם המרד, ל מ ר ד שהיד ,צריך בהכנות התמקמנו עד כמה שזכור ל פ ר ת .יום לי ברח׳ אחד סטראשון כאשר :12 נ ש ק כ מ ע ט ו ל א היה .ע ל מ ר פ ס ת ה ב י ת היתד .מ כ ו נ ת ־ י ר ל .מוסווית .ה כ נ ס נ ו ע ר י מ ו ת אבנים, היו קצת רימונים, קצת חיכינו ש ה ג ר מ ג י ם יגיעו ל ר ח ו ב . 94 פצצות תוצרת עצמית, מעט מאוד אקדחים. ש: זה היה ב ק ב ו צ ה א ח ת ע ם א י ל ק ה ש י י נ ב א ו ם ? ת: א י ל ק ה י ש ב ב ב י ת א ח ר שפוצץ ביום הזה ,ובו הוא ניספח .נ ד מ ה לי שזה היה ב ר ח ׳ ס ט ר א ש ו ן 8שפוצץ .זה ידוע ל ך י כן ,א ב ל א נ י ח ו ש ב ת ש ה מ ס פ ר ש א נ י י ו ד ע ת הוא ש ו נ ה .א ב ל זה ל א ש: ח ש ו ב ; א ב ל א ת ל א ה י י ת ב ק ב ו צ ה של א י ל ק ה שיינבוים. ל א ה י י ת י ב ק ב ו צ ה ב א ו ת ו יום .ב א ו ת ו יום ב א א ל י נ ו א ב א ק ו ב נ ר ו ד י ב ר ת: אלינו ,ו ה ו א ה ס ב י ר ל נ ו מ ה ה מ ט ר ה ש ל נ ו ב א ו ת ו יום ,ומה ל ע ש ו ת . מה עמדתם לעשות; ש: היינו א מ ו ר י ם ל ה ת ג ו נ ן ,א ם ה ג ר מ נ י ם יגיעו ל ר ח ו ב .ח י כ י נ ו כ ל ה י ו ם ; ת: הגרמנים ל א הגיעו .ג ס ת ב ר ש ג א נ ס ,ר א ש ־ ה ג י ט ו ,ידע מ ה ע ו מ ד ל ה ת ר ח ש ,וכיוון את ה ג ר מ נ י ם כ ך ש ה ם ל א הגיעו ל ר ח ו ב הזה. א ב ל ה ם ה ג י ע ו ל מ ק ו ם ש ל א י ל ק ה שיינבוים. ש: ת: איך זה ק ר ה ע ם אילקה ,אגי ר ק י ו ד ע ת ש ה ב י ת ה ת פ ו צ ץ ו א י ל ק ה גהרג. ש: א ב ל א ת ל א ה י י ת שם. ת: ב ב י ת ה ז ה לא. ש: ב מ ק ו ם ש א ת היית ל א היו גרמנים. ת: ל א ו ת ו מ ק ו ם ל א הגיעו ה ג ר מ נ י ם ב א ו ת ו יום .ע מ ד ת ו ש ל ג א נ ס ידועה והיא ש נ ו י ה ב מ ח ל ו ק ת ע ד היום .הוא ר צ ה ל ה צ י ל ל פ ח ו ת ח ל ק ש ל הגיטו .הוא טען ש א ם יהיה מ ר ד ,כ ל הגיטו ייהרס ,ו א נ ח נ ו ש א פ נ ו ל צ א ת .נ ש ק ל א היה לנו. היה ל נ ו א ק ד ח או שגיים ש ה ג י ע ו ל ד י נ ו ב צ ו ר ה מ א ו ד מ י ו ח ד ת . ש: אבל את מ ס פ ר ת שהיתה מכונת־יריה. ת: זה היה ש ל ה מ ח ת ר ת ,ל א שלנו .אני מ ד ב ר ת על ה ק ב ו צ ה ש ל נ ו ש ל ״עקיבא״; יוצאי ת ק ו פ ה היו ל נ ו א ק ד ח באותה א ח ד או שגיים שהגיע אלינו בצורה מ ש ו נ ה מאוד .ס י פ ר ת י ל ך ע ל ג ב ר ת רזניק ש ב ר ח ה מ ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה ,נ ת פ ס ה ו ב ר ח ה שוב .היא ה ש א י ר ה א ח ר י ה ק ו פ ס ה ע ם מ ל ח ; כיון ש מ ל ח היה מ צ ר ך מ ב ו ק ש , החליטה ח ב ר ת נ ו פרימקה ל ה ת ח ל ק עם שכנתה במלח .כששפכו את המלח מצאו בפנים מ ט ב ע ו ת ־ ז ה ב ,רובלים בזהב .פרימקה החליטה שהכסף הזה ישמש ל ה צ ל ת כולנו .ה ח ל ט נ ו ל ק נ ו ת ב ו נשק .קנינו ,ע ד כ מ ה ש ז כ ו ר לי ,ש נ י א ק ד ח י ם .ה ס ת ב ר ל א היו שווים שהם לגיטו: הגעגו פרימקה, הגיטו ה ר ב ה .זה היה הצלחנו שמואל בעקבות להעבירם ראקובר, לתוך לעבודה ב ע ל ה לכיוון בביאלה־וואקה .עם שני הגיטו. במחנות באותו אסטוגיה. אסטוניה ואמנם מצאה זמן האקדחים נלקח פרימקה אותו. בעלה יצאה פרימקה האלה אז של מן מ ס ר ה אז ל נ ו א ת ה נ ש ק .ה י א ל א ש מ ר ה א ו ת ו ל ע צ מ ה .אן ה ו ח ל ל ח ש ו ב ע ל י צ י א ה ל פ ר ט י ז נ י ם . היה ק ש ה מ א ו ד ל צ א ת .כיון ש ו א ל ט ר ו מ ו ש ק ו * הכירו מצוין כי ה ם גהגו ובגדים א ת א ז ו ר וילנה, ב ת ק ו פ ת ב ו ד א נ י ו ב ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה ל צ א ת מן ה מ ח נ ה ,ל ה מ י ר ח פ צ י ם במזון ,ו כ ך ה י ט י ב ו ל ה כ י ר כ ל ש ב י ל באזור ה י ע ר ו ת ש ל וילגה .ה ו ח ל ט על כן ל ה ו צ י א ק ב ו צ ה ,ו ש ה ם יהיו ה מ ו ב י ל י ם . ש: ת: • זה היה ע ו ד ל פ נ י ה ה ת נ ג ש ו ת ה ז א ת ש ב ה נ פ ל א י ל ק ה ש י י נ ב ו י ם י זה היה א ח ר י נ פ י ל ת ו ש ל אילקה .ו א ל ט ר ו מ ו ש ק ו ר צ ו מ א ו ד ש י צ א משה קלכהיים. 95 א ח ד ה ח ב ר י ם ,או זיקי או הילק זיידל או שולים .א ב ל זד .היד .ק ש ה כיון אתם ש ל א היה ל נ ו נ ש ק .ה נ ק ו ד ה הזו ה כ ב י ד ה מ א ו ד .זו ה י ת ה נ ק ו ד ה א ח ת .ש נ י ת ,ל א ה י ה ר צ ו י ש י י צ א ו ה ר ב ה נשים. ש: לפ.פ.או *.היה נ ש ק י ת: גם להם היה מעט מאוד נ ש ק ; עד כמה שאני יודעת יצאו מ ש ה וואלטר יום א ח ד ל ע ב ו ד ה ) ,ה ם ע ב ד ו ב ב י ח ״ ר ל ל ב נ י ם ( ו ש ם חזו ב א ק צ י ה ש נ ע ר כ ה ב מ ק ו ם ה ע ב ו ד ה .זו היתד .ש י ט ת ה ג ר מ נ י ם ל ע ש ו ת א ת ה א ק צ י ו ת ב מ ק ו מ ו ת ע ב ו ד ה .ק ב ו צ ו ת של )נשים ג ב ר י ם היו י ו צ א ו ת כ ב י כ ו ל ל ע ב ו ד ה כבר יצאו ויותר מ ע ט מאוד(, ל א חזרו ל ג י ס ו . ש: זה היה ל פ נ י ה ה ת נ ג ש ו ת ש ב ה נ פ ל א י ל ק ה ? ת: זה ה י ה ב א ו ת ה תקופה .יצאו ק ב ו צ ו ת ש ל א נ ש י ם ל ע ב ו ד ה ו י ו ת ר ל א ח ז ר ו ל ג י ט ו .נ ו ד ע ל נ ו ש מ ו ב י ל י ם אנשים ל א ס ט ו נ י ה .כ כ ה י צ א ו ש נ י ח ב ר י ם שלנו, ש י י ק ו י י נ ט ר א ו ב ו ש מ ו א ל ר ק ו ב ר ו ל א חזרו .מ ש ה ק ל כ ה י י ם ו ו א ל ט ר ע ב ד ו ב ב י ח ״ ר ללבנים אותו ו פ ת א ו ם ר א ו ש ה ק י פ ו א ת מ ק ו ם ה ע ב ו ד ה ,ומכיון דבר, לקבר החליטו משפחתי לברוח. עצום אחר כך שהיה שם, סיפרו פתחו את שחששו שיקרה שהסתתרו המכסה, בבית־הקברות, לקבר ונכנסו להם נכנסו הזה. שם ה ס ת ת ר ו מ ס פ ר ש ע ו ת ע ד בוא ה ע ר ב ,ו ב ע ר ב ,ב ח ש י כ ה ,ז א ת א נ י כ ב ר ל א ז ו כ ר ת — א ב ל ג ד מ ה ל י ש מ ש ה ח ז ר ל ב ד ו לגיטו .ו א ל ט ר ח ז ר ר ק א ח ר י מ ס פ ר בדיוק ימים .ה ו א ה ח ל י ט ל א ל ח ז ו ר יותר לגיטו .מכיון שהיה ל ו כ ב ר א י ־ פ ע ם ק ש ר ע ם פרטיזנים לבד; ב ת ק ו פ ת ב ז ד א נ י והוא ידע ב ע ר ך ב א י ז ה מ ק ו ם ה ם ג מ צ א י ם ,ה ו א יצא להישאר, ה ו א ה ג י ע ק ר ו ב למקום ,א ב ל ה ל ב ל א נ ת ן ל ו להציל כלומר ר ק א ת ע צ מ ו .א נ ח נ ו היינו כ ל כ ך קשורים ,ו כ א ש ר ק ש ר ק ש ר ע ם ה פ ר ט י ז נ י ם — ה ח ל י ט ל ב ו א ל ק ח ת אותנו .אני מ ש ע ר ת ש ז ה היה א ח ר י נ פ י ל ת ו ש ל א י ל ק ה אז שיינבוים. ראינו מ ש ו ם כ ך ה ו א חזר ש ו ב לגיטו .א נ ח נ ו כ ע ס נ ו ע ל י ו ע ל ש ע ש ה זאת. שסופנו קרוב. א ח ר י זמן ק צ ר ה ו ח ל ט ש ה ו א יוצא בתור קבוצה מוביל מ ט ע ם ה א פ .פ .א ו .ב ק ב ו צ ה ש ל ו היה שולים ז י ל ב ר ו ח ו מ ה ד נ ק . ש: אלה חברים שלכם ך ת: כן ,ח ב ר י ם שלנו ,ו א י ת ם עוד לדרך 13—12איש .ה ם ה ג י ע ו ע ד ל א ז ו ר הויליה, ה י ד ו ע ה בכיוון בזדאני .מן הגיטו יצאו ב ת ו ר ק ב ו צ ה ל ע ב ו ד ה ,ל א ו ר היום. כ א ש ר ה ג י ע ו ל מ ק ו ם ה ע ב ו ד ה הורידו א ת ה ט ל א י ה צ ה ו ב ו י צ א ו ל ד ר ך .כ ך ה מ ש י כ ו עד ללכת אשר הגיעו לאזור היערות. כאן החליט ואלטר שמוטב שיסתתרו ב מ ש ך כ ל ה י ו ם ב י ע ר וימשיכו ל ל כ ת ר ק ב ל י ל ה ,א ל א ש ה ע נ י ג י ם ה ת ג ל ג ל ו א ח ר ת . סיפור המעשה שמענו אחר כ ך ! מ ס ת ב ר שלקבוצה צורפו גם אנשים שלא את מ ה ת נ ו ע ה ,ל א מ א ו ר ג נ י ם ; כיון שהיו צ מ א י ם ה פ ר ו א ח ד י ם מ ה ם א ת כ ל ל י הזהירות, יצאו לשתות ליטאים לנהר עוד * 96 ובצורה שפתחו עליהם כזו התגלתה ביריות .ר ו ב הקבוצה כולה. אנשי הקבוצה הם הוקפו נכגעו על־ידי ואילו פרשים ואלטר קפץ הויליה .ל פ י ס י פ ו ר ו של שולים ז י ל ב ר ש נ ח ל ץ ו ח ז ר ל ג י ט ו ,ה ס פ י ק ו א ל ט ר לפני ק פ י צ ת ו ל י ר ו ת ולהרוג א ת א ח ד מרודפיו. ואלטר שחה פאראייגיקטע פארטיזאנער ארגאניזציע — המחתרת הפרטיזנית המאוחדת. ונמלט תו! יריות ,והצליח ל ה ג י ע י ח ד י מן ה ק ב ו צ ה הזו ל פ ר ט י ז נ י ם ; ה ו א נ ה ר ג ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ב ק ר ב עם ה ג ר מ ג י ם ב ש ו ר ו ת ה פ ר ט י ז נ ק ה . מבין עיגויים שלח אנשי ה ק ב ו צ ה ש נ א ס ר ו ה ו צ א ו כ ל ה נ ש י ם ל ה ו ר ג ב ח צ ר ־ ה כ ל א ,א ח ר י קשים מאוד .ה ג ר מ נ י ם ר צ ו ל ג ל ו ת מ י היו מ א ר ג נ י היציאה אותם .ב ג ו ר ל ו ש ל ש ו ל י ם ז י ל ב ר נ פ ל ל ע ב ו ר ש ו ב עינויים מ ד י הגסטפו, בפרשת הסרטיפיקטים שקודם לאחר המזויפים. שהיו בגיטו ,מ י לכן עונה על ביום חיסול הגיטו ש ו ח ר ר ש ו ל י ם מ ה מ א ס ר יחד ע ם ה ג ב ר י ם ה א ח ר י ם ב ק ב ו צ ה ו ה ו ע ב ר לגיטו. דדינו ידי הנ.ק.וו.ד. הסובייטית וחברינו הקרובים כאן נשארנו את כל שמענו סיפור ה מ ע ש ה מפיו. זידל א ו ת ה ש ע ה ,אני וז׳קי ,ה י ל ק מכל ושולים זילבר .א נ ח נ ו היינו ב ד י ר ה א צ ל ה י ל ק ו ה ו א היה ב ק ש ר ע ם א נ ש י ה מ ח ת ר ת .כ ל ש א י פ ת נ ו היתד ,ל צ א ת .ל נ ק ו ם ו ל ל ח ו ם ו ל צ א ת מהגיטו .ה ו ב ט ח ל נ ו ה ד ב ר . ש: ת: מ צ ד האפ.פ.או. כן .א נ ח נ ו ה ס ת ת ר נ ו כ ל היום ש ע ה ש ה ג ר מ נ י ם הוציאו א נ ש י ם מ ה ג י ט ו ; י ד ע נ ו שזה הסוף .חיסול הגיטו .כ ל היום ה ו ב י ל ו אנשים .ל א ד ע נ ו לאן. רק ש ז ה הסוף .א נ ח נ ו ה ס ת ת ר נ ו ב מ ר ת ף , ב ב י ת ; א נ י ח ו ש ב ת שזה היה דענו ברחוב ש פ י ט א ל נ ה ,ל א ר ח ו ק מ ש ע ר הגיטו ,ב מ ר ת ף .כ ל הגיטו היה כ ב ר כ מ ע ט ריק .י ש ב נ ו ב מ ר ת ף ,ה ג ר מ נ י ם חזרו ו ק ר א ו ל א נ ש י ם ל צ א ת ש י ת נ ד ב ו ,שאין שום ט ע ם ל ה ס ת ת ר שיהרסו א ת הגיטו ,ש כ ו ל ם י ת נ ד ב ו יותר, התנגדות. ל צ א ת ושלא תהיה אנחנו ב כ ל אופן ל א יצאנו .ה ס ת ת ר נ ו כ ל א ו ת ו ל י ל ה .חכינו ל א ו ת .ה ת כ נ י ת היתד ,ש נ צ א צ י נ ו ר ו ת הביוב .ל ק ר א ת דרך הבוקר ראינו שהאות לא הגיע; החלטנו על־כן ל מ ר ו ת ה ס כ נ ה ל צ א ת ל מ פ ק ד ה של ה מ ח ת ר ת . ש: ת: מי היה אז ב ק ב ו צ ת כ ם י הלל זידל, אשתו טוסיה, אדה אחותה ובעלה, זיקי, ואני, שולים ע ד כ מ ה שזכור לי .ו ה מ פ ק ד ה היתד ,ר י ק ה מ א ד ם איש ל א היה שם .כ ו ל ם עזבו. ש: איפה אתם הייתם? ת: ה ס ת ת ר נ ו ב מ ר ת ף הזה. ש: ה ר ב ה זמן ? ת: שלם. לילה חכינו לאות, היינו מוכנים כל רגע לצאת עם הינתן האות .נ ש א ר נ ו ל ל א מוצא. ש: איפה היתה ה מ פ ק ד ה ? ת: בססראשונה. ש: בבית־המרחץ ? ת: אני ח ו ש ב ת שזה היה מ ט ב ח ו ת מ ח ו י ל נ צ ר כ י ם .איש ל א היה שם .א ו ת ו יום ע ב ר עלינו היום ה ק ש ה בחיינו .ר א י נ ו ש א נ ח נ ו מ ו כ ר ח י ם ל צ א ת .הגיטו היה מוקף, ח ז ר ת י ל ד י ר ה ש ב ה ג ר נ ו ,זה היה ב ס ט ר א ש ו נ ה ,2ו מ ה ח ל ו ן ש ל הדירה י כ ו ל ת י ל ר א ו ת א ת ה מ ת ר ח ש .מ ח ת ל ג י ט ו ; ר א י נ ו ש ה ג י ט ו מ ו ק ף צפוף מ א ד ע ל ד י א ג ש י מ ש ט ר ה אוקראיגים .א ז ה ח ל ט ג ו ל ל כ ת ל א ן ש י ק ח ו אותגו. ש: לאן ה ל כ ת ם ? ת: יצאנו ע ם ה מ ש ט ר ה ה י ה ד י ת ; זו היתד ,א ח ת ה ק ב ו צ ו ת ה א ח ר ו ג ו ת ש י צ א ו מ ה ג י ט ו ,ה ג ר מ נ י ם ה ו ב י ל ו א ו ת נ ו ל כ י ו ו ן ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת ה פ ו ל נ י ה ג ד ו ל רוסה .ל ש ם ה ו ב י ל ו אותנו .ל פ נ י ש ה ו כ נ ס נ ו ל ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת ה פ ר ד ו בין ה נ ש י ם ל ג ב ר י ם .היתד, 97 פ ר י ד ה ק ש ה מ א ו ד בינינו ,כי כ ל ה ס י מ נ י ם ה צ ב י ע ו ע ל כ ך ש א נ ח נ ו ה ו ל כ י ם ל פ ו נ א ר י ל א נ ת ר א ה יותר .ה ב י א ו א ו ת נ ו ל ר ו ס ה . ובחיים בלבד. הלילה. ישבנו שם כל אינני אם ב ר ו ס ה היינו כ ל הלילה .נ ש י ם טועה, גשם ירד הלילה. כל בבוקר הוציאו א ו ת נ ו ל א ם ־ ל א ט ו ל פ נ י ש ע ר ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת ע ר כ ו ס ל ק צ י ה .נשים ע ם ילדים מ ב ו ג ר ו ת נ ש ל ח ו ש מ א ל ה .נ ש י ם צ ע י ר ו ת י ו ת ר ה ל כ ו ימינה .א נ ח נ ו היינו וגשים בין א ל ה ימינה. ש: ת: באיזה ת א ר י ך זה ה י ה ? אני שזה חושבת בעשרים היה בספטמבר וששי ש מ ס פ ר ה נ ש י ם ש נ ש א ר ו אז מ צ ר ימין — ל ח י י ם ה י ה אני .43 שמעתי .1300ב כ ל ל ,ב ש ע ת חיסול ה ג י ט ו היו כ ב ר מ ע ט מ א ו ר ג ב ר י ם י ה ו ד י ם ב ג י ט ו .ה ג י ט ו היה מ ו ר כ ב ב ר ו ב ו הגדול ב ש ל ב האחרון של הגיטו ג י ס פ ו ה ר ב ה ג ב ר י ם .ח ל ק מ ה ג ב ר י ם יצא ג ם מגשים. ל פ ר ט י ז נ י ם ו ע מ ם מ ע ט נשים .א נ ח נ ו ה ו ב ל נ ו ל ר כ ב ו ת ,ה ע מ י ס ו א ו ת נ ו ב ק ר ו נ ו ת ־ מ ש א , צפופות מאוד .נ ס ע נ ו והיינו ב ט ו ח ו ת ש מ ו ב י ל י ם אותנו לפונארי; פתאום נפוצה ש מ ו ע ה ב כ ל ה ר כ ב ת ,אינני י ו ד ע ת א י ך זה ק ר ה ,א ב ל ל מ ר ו ת ש ה ק ר ו נ ו ת היו סגורים ה ש מ ו ע ה ע ב ר ה מ ל ו ה ש מ ו ע ה א מ ר ה ש מ ו ב י ל י ם א ו ת נ ו ל פ ו נ א ר י .היו מ ס פ ר ב ח ו ר ו ת ש ק פ צ ו ר ר ך החלון הקטן מ ה ר כ ב ת .א נ ח נ ו ה מ ש כ נ ו ו א י ת נ ו פ ו ס ל ו א ל ה . ש: ת: אלה חברות ״עקיבא״ ? זו ה י ת ה א ש ת ו ש ל הלל ו א ח ו ת ה ,וכן אינגבר הלה ח ב ר ת עקיבא, א ר ב ע ת נ ו היינו ק ש ו ר ו ת מ א ל . ש: ת: הקבוצות שוב טוסיה זו א ש ת ו ש ל ה ל ל ? אשתו הראשונה; שלנו התגוררה משפחה חדשה. כבר והיתה על בביתה ומאז בקרון הזה לוסיה מאל פינצ׳וק, וילנאית, אשר אחת ה ת י ל ר נ ו אתה ,ו כ כ ה צרפנו ל נ ו נקשרנו לקבוצה אחת והחזקנו מעמד יחד .ה ר כ ב ת הזו ל א ה ו ב י ל ה ל פ ו נ א ר י .ה נ ש י ם ש ב מ ש ל ו ח הזה ה ו ב ל ו לקייזרוואלד שבריגה, לקלוגה ריכוז והגברים — ובהם חברינו שבאסטונל. בקייזרוואלד שנותרו הוחזקנו בחיים זמן אחרי הסלקציה — הובלו קצר, ומכאן הועברנו למחנה ד י נ א ו ו ר ק ה — Dinawerkeש ל י ד ריגה ,ב ו ה ע ב י ד ו א ו ת ג ו ב ע ב ל ו ת ־ פ ר ך . בינינו ,ה ק ב ו צ ה ש נ ת ל ק ט ה ברוסה ,נ ו צ ר ו י ח ס י ־ ח ב ר ו ת כ ל כ ך טובים ,שמאז נ א ב ק נ ו ע ל כ ך ש נ י ש א ר י ח ר לחיים ולמוות. ש: ת: ממשפחת כ מ ה הייתם ב מ ס פ ר ? היינו ע ש ר ב נ ו ת ,כי ה צ ט ר פ ו א ל י נ ו ג ו ל ד ב ר ג ש ב ע ל ה היה ע ו ר ך עיתון ע ל אם ושתי בנותיה מוארשה ל ל י בוארשה. ש: אני ח ו ש ב ת ש א נ י י ל ע ת מ י זה. ת: ה ם היו איתנו .ד א ג נ ו לישון א ח ת ע ל ל השניה ,ח י ל ק נ ו א ת פ ת הלחם, ה ש ת ד ל נ ו ל ק י י ם איכשהו א ת החיים ש ל נ ו ,כ ך ש ל א נ א ב ד צ ל ם ־ א ד ם .היה מ א ל ק ש ה .כ א ש ר ה ג ע נ ו לקייזרוואלד ,ה ג י ע מ ש ם ר י ח ח ר י ף מ א ו ד ו ח ש ב נ ו שזה ריח ש ל מ ת י ם .א ח ר ־ כ ך ה ת ב ר ר שהיו ש ם ע ר י מ ו ת ע צ ו מ ו ת ש ל ת פ ו ח י ־ א ד מ ה שנרקבו, ו מ ה ם ב א ריח כ ל כ ך חריף .ב ק י י ז ר ו ו א ל ד ע ב ד ו נ ש י ם י ה ו ד י ו ת מ ג ר מ נ י ה .לראשונה גפגשנו * 98 אז ע ם ש ר ל י י ה ל י ג ר מ נ י ה ש ה ו ג ל ו מ ג ר מ נ י ה ו מ א ו ס ט ר י ה לריגה ,ועם דינוורקה .בריגה היה נהר הדיגה והמפעל גקרא על שם הנהר ,זה היה חצי־אי מוקף מים. שרידי יהודי רינה .ה מ מ ו נ ה עלינו n ,־ e i t e s t e־ L a g e rב ד י נ ו ו ר ק ה היה יהודי מריגה, בשם קוסמן; כשהתקרבה החזית הרוסית ב ק ת 1944ה ו ב ל נ ו מ כ א ן ח ז ר ה ל ל י ט א , לפוניבז׳ .בפוניבז׳ ע ב ד נ ו ת ק ו פ ה ק צ ר ה מ א ו ד ב ש ד ה ת ע ו פ ה ,שם הכשירו ה ג ר מ נ י ם ת ע ו פ ה ח ד ש ו א נ ח נ ו ע ב ד נ ו ביישור ה ק ר ק ע .מ ש ם ה ו ב ל נ ו ל ש א ב ל י והיינו שדה ש ם מ ס פ ר ימים. ש: ב ש א ב ל י ל א היו כ ב ר יהודים. ת: היה עוד גיטו ו ע ב ר ג ו ע ו ד פ ע ם חוויית ח י ס ו ל של גיסו ו ס ל ק צ י ה .ע ם יהודי ש א ב ל י ה ו ב ל נ ו ל ש ט ו ט ה ו ף .ה ג ע נ ו ל ש ט ו ט ה ו ף שהיה מ ח נ ה ־ מ ו ו ת איום .כאן ה ש ת ו ל ל מ א ק ס ה ס א ד י ס ט הידוע ל ש מ צ ה .כאן נ פ ג ש נ ו ע ם נשים יהודיות מ ה ו נ ג ר י ה . היה ש ם גם מ ח נ ה של פ ו ל נ י ו ת ,נ ש י פ ו ל נ י ה , שבויים רוסיים ו ב ח ו ר ו ת ר ו ס י ו ת ש ב ו י ו ת . כ נ ר א ה נ ש י קצינים פ ו ל נ י ם וגם ש ם היינו כמה שבועות ,ל א עבדנו, זה היה מ ח נ ה מ א ו ד מ א ו ד ק ש ה .מ א ק ס היה ב ו ח ר ל ו כ ל יום כ מ ה ק ר ב נ ו ת ,ל ה ם ק ש ה מאוד ,ל פ ע מ י ם ע ד מוות .א נ י הרביץ שבועות. ח ו ש ב ת שהיינו ש ם אנחנו היינו ב מ ח נ ה גשים .היתד .ש ם ג ד ר בערך שלושה מחושמלת ומאחוריה היה מ ח ג ה של גברים ) .ש כ ח ת י לציין ש ב צ א ת נ ו מ ה ג י ט ו ראיגו א ת גוויותיהם ה ת ל ו י ו ת לראוה ביום ביק ושניים ש ל א ב ר ש ה חבויניק ,חסיד, נוספים הגרמגים שאותם תלו ה ל י ק ב י ד צ י ה ש ל הגיטו ,ל א ח ר ש ת פ ס ו א ו ת ם ב ב ר י ח ת ם ,והם הוצגו ל ע י נ י כ ל ל מ ע ן יראו וייראו(. גם בשטוטהוף ר א י נ ו ל א פ ע ם איש ש ה ג ר מ נ י ם זרקו אותו ל ג ד ר מ ח ו ש מ ל ת . ב כ ל ה ת ק ו פ ה של ר י ג ה ל א היו ל נ ו מ ד י ־ א ס י ר י ם .ה ם נ ת נ ו ל נ ו איזה בגד ,ע ב ר נ ו ש ם א ת ה ״ א נ ם ל א ו ז ו נ ג ״ * ,מ ק ל ח ו ת ,כ ל זה ע ב ר ע ל י נ ו :א ב ל א נ ה נ ו ק י ב ל נ ו ב ג ד י ם א ז ר ח י י ם רגילים ע ם צ ל ב גדול ע ל ה ג ב .ה י ה ל ג ו צ ל ב ג ח ל ש ח ו ר ע ל ה ג ב א ב ל לא מדי מחנה־ריכוז .את המדים ראיתי לראשונה בשטוטהוף בשטוטהוף. אבל א נ ח נ ו גם ק י ב ל ג ו ב ג ד י ם א ז ר ח י י ם ; ע ב ר נ ו ע ו ד פ ע ם א נ ט ל א ו ז ו נ ג ו ב ד י ק ה גיני־ ק ו ל ו ג י ת ; חיפשו א צ ל נ ו ז ה ב וזו היתד .ט ר ג ד י ה ג ד ו ל ה מ א ו ד ב ש ב י ל ר ו ב נ ו .ה ר ו פ א שהיה פ ו ל נ י הרגיע א ו ת נ ו ו ה ש ת ד ל ל ט פ ל ב נ ו ב ע ד י נ ו ת .ה ו א א מ ר ל נ ו :א ל ת ד א ג ו , ה מ ל ח מ ה נגמרה .היום היה ״ א ט ט נ א ט ״ ע ל ה י ט ל ר ,ז א ת א ו מ ר ת ה ת נ ק ש ו ת ב ה י ט ל ר , ב ע ו ד מ ס פ ר ימים ה כ ל ייגמר .זו היתד .ק ר ן ־ א ו ר יחידה ב י ו ם ה ק ש ה ההוא .ל ד א ב ו נ נ ו זה ל א גגמר ,ה ה ת נ ק ש ו ת ל א ה צ ל י ח ה . בשטוטהוף ע ב ר ג ו ע ו ד פ ע ם ס ל ק צ י ה .ה י ת ה ל ג ו ח ב ר ה ,אשד. אינטליגגטית מ א ו ד ש ק ר א ו ל ה מ ר ק ה ,א ת ש ם ה מ ש פ ח ה אגי כ ב ר ל א זוכרת .היא ל א ע ב ר ה א ת הסלקציה וגברת גולדברג עם שתי הבגות לא הצליחה לעבוד את הסלקציה. א ו ת נ ו ,א ל ה ששרדו מן ה ק ב ו צ ה ש ל ח ו מ ש ט ו ט ה ו ף ל מ ח נ ו ת ־ ע ב ו ד ה .ת ח י ל ה ש ה י נ ו במחנה שאינני זוכרת את שמו, כאן עבדנו בעבודות־עפר הגרמנים, בשביל ח פ ר נ ו ת ע ל ו ת ,ח פ י ר ו ת ב ש ב י ל חיילים .זו ה י ת ה ה ע ב ו ד ה שלנו .א ח ר י זה ה ע ב י ר ו א ו ת נ ו ע ו ד יותר ק ר ו ב ל ג ב ו ל הישן בין ג ר מ נ י ה ו פ ו ל נ י ה . זה היה ב פ ו מ ר ן ),(Pomorze באזור גרוד׳וונץ, מקום שקראו לו קרומאו ) ; ( К г и т а иהיינו ב מ ח נ ה ק ר ו מ א ו ו מ מ נ ו הייגו י ו צ א ו ת יום־ יום ל ע ב ו ד ה .ע ב ד נ ו ב ח פ י ר ו ת ע מ ו ק ו ת מאוד, * ) 3,5מ ט ר ע ו מ ק 3,5 ,מ ט ר ר ו ח ב ( גגד טנקים .זו היתד. מבצע סיהור פנגים. 99 בנורמות; כל קבוצת נשים עבודה נ ו ר מ ה ו מ י ש ל א גמר קיבלה את הנורמה ה י ה נ ש א ר ע ד מ א ו ח ר ב ע ר ב .זו היתד ,ע ב ו ד ת ־ כ פ י ם מ פ ר כ ת ,ע ם מ ע ט מ א ו ד אוכל. ש מ ר ו עלינו א נ ש י ס.ס .ב מ ד י ם ש ח ו ר י ם .מ ד י פ ע ם ה י ה ב א א ל י נ ו איש ס.ס .ב מ ד י ם י ר ו ק י ם ש ת פ ק י ד ו היה ל ה ר ב ה ו ל ח ל ק ו ת .כ ל ת ל ו נ ה ק ל ה ב י ו ת ר היתד ,נ מ ס ר ת ל ו ו ה ו א היה מ ו צ י א ־ ל פ ו ע ל .נ ש י ם היו נ ע נ ש ו ת ע ל כ ל ע ב י ר ה ק ט נ ה ב מ ל ק ו ת ו ה ״ מ נ ה ״ ה ש ג ר ת י ת היתר 25 ,מ ל ק ו ת .גרנו ב א ה ל י ם ו ה י ה ש ם אולם ,ש ש י מ ש ב ע ב ר כ ר פ ת , ועכשיו הפך ומחוסר תזונה ל ב י ת ־ ח ו ל י ם .כאן שכבו ל א נ ר פ א ו מן הפצעים עשרות כמה להן שנגרמו גשים, אשר בעקבות מרוב מלקות המלקות. הישבן ה פ ך ל פ צ ע א ח ד גדול ו ב ל ת י מ ת ר פ א ,ש ו ם פ צ ע ל א ה ג ל ל .היינו ל ו ק ו ת ב מ ל ק ו ת על כל תנועה קיבלנו דבר ב ל ת י נכוגה ,כ ש צ ע ד ג ו ה י ה מכות ,על תפוח־אדמה א ס ו ר ל ה ו צ י א מ ל ה מ ה פ ה ,על כ ל על שנגנב, פרוסת לחם מיותרת, בעצם ע ל כ ל ד ב ר .היינו מ י ו א ש ו ת ; ל א פ ע ם א י ח ל נ ו ל ע צ מ נ ו ש נ י ר ד ם ב ע ר ב ו ל א נ ת ע ו ר ר יותר .גם ה ח ו ר ף קפאו ה ל מ א ו ד ק ש ה .ל א היו ל נ ו ג ר ב י ם ו ה ר ג ל י ם ק פ א ו מ ר ו ב קור. ה כ ר כ י ם ; היו לי פ צ ע י ם פ ת ו ח י ם .א נ י מ ס פ ר ת בקיצור ,כי זה ס י פ ו ר גדול מ א ו ד וזה היה ס ב ל גדול מ א ל . בתקופה הזו כ ת ב ה אלה השירים את ה א ח ר ו נ י ם שלה .בין א ל ה גם את ה ש י ר ״שוין גענוג״ .היא כ ת ב ה מ ס פ ר ש י ר י ם ש נ ש מ ר ו בזכרון ה ח ב ר ו ת ששרדו, ב ד י נ א ו ו ר ק ה — בריגה .היא ה י ת ה מ א ל מ ו כ ש ר ת .כ ו ל נ ו ה ר ג ש נ ו ש ה מ ל ח מ ה על נגמרת, ת מ ל ,ו ב צ ד ק ,שזה א מ נ ם ב ט ו ח א ב ל ל ע נ ו גם מ ה ש ו א ל ט ר היה מ צ י י ן שהיטלר יפסיד במלחמה ,שהגרמנים י פ ס ל ו ,א ב ל הסוף ל ל כל כך קשה לשארית ה י ה ל י ם ,שהסיכוי שמישהו מ א ת נ ו י ז כ ה ל ר א ו ת א ת זה ,הוא ק ט ן מ א ל . א נ ח נ ו אז כ ב ר ל ע נ ו ש ס ו ף ה מ ל ח מ ה מ ת ק ר ב ,א ב ל גם ה ס ו ף ש ל נ ו ה ל ק ר ו ב מ א ו ד .ב ת ק ו פ ה הזו היו ימים ש ג ם מ נ ו ת ה ל ח ם ה ק ט נ ו ת מ א ו ד כ ב ר ל א היו מגיעות. הרעב ה ל ק ש ה מ א ל .ב ש מ ת ש א ח ר י ה א ס י ף נ ו ת ר ו ש א ר י ו ת ת פ ל י ־ א ד מ ה קפואים, בדרך היינו א ו ס פ י ם א ו ת ם ו מ ז ה ה ת ק י י מ נ ו ,ו ק צ ת מ ס ל ק ב ה מ ו ת שהיינו אוכלים א ו ת ו חי ,או שהיינו צ ו ל ו ת א ו ת ו ק צ ת ע ל ה ת נ ו ר .א נ י יום א ח ד אפילו ה ת ע ל פ ת י מרעב, ב ב י ת ־ ה ח ו ל י ם הזה וראיתי ב מ ו ו כ ש ה ת ע ל פ ת י מ ר ע ב נ ש א ר ת י ב א ו ת ו יום ע י נ י א ת ה נ ש י ם ה פ צ ו ע ו ת ש ש כ ב ו א ח ר י ה מ ל ק ו ת .היתד ,ל נ ו ר ו פ א ה י ה ל ל מהונגריה תמשיכו לצעוד שאמרה, בשארית הכוחות, ה ש ת ד ל ו ל א להישאר ,ל א ל ה י כ נ ע ו ל א ל ש כ ב .א ת ם כ ל כ ך ח ל ש י ם ש א ם ת ש כ ב ו יום א ח ד — ל א י ה ל ל כ ם יותר ל ק ו ם .האויר יציל א ת כ ם .ו א נ י ח ו ש ב ת ש ז ו היתד ,א מ ת ,כי נ ו כ ח ת י ל ד ע ת כוח ש נ ש י ם ש ל א נ ה ג ו כ ך ו ל א נ ח ל צ ו ב ש א ר י ת ה כ ו ח ו ת היו ב א מ ת ש ו כ ב ו ת ומתות. זה היה ב־ .1&1.1945ל א י צ א נ ו ל ע ב ל ה .פ ק ד ו עלינו ל ק ח ת א ת מ ט ל ט ל י נ ו ו ל צ א ת ל ד ר ך .נ ש א ר ו ר ק ה נ ש י ם ה א ל ה ש ש כ ב ו ב ב י ת ־ ה ח ו ל י ם הנ״ל .יצאנו ל מ צ ע ד הלוע כ ״ ט ו ד ס ־ מ א ר ש ״ — מ צ ע ד ה מ ו ו ת .ה ו ב י ל ו א ו ת נ ו מ ה ־ 18.1ע ד ה ת ח ל ת מרץ. הלכנו ב ל י אוכל .ב ל י ל ו ת היינו י ש נ ו ת בדרך ,ב ח ו ר ף קשה ,מ ו ש ל ג ,ק ר מ א ו ד , ב ד ר ך כ ל ל כ מ ת ב נ י ם של מ ש ק י ם ג ד ו ל י ם ש נ ק ר ו ב ד ר ך .ב מ ש ק הזה היו ב ד ר ך ־ כ ל ל מבשלים בדרך: ל נ ו מ ר ק ,וזה היה כ ל האוכל שלנו. לפעמים הצלחנו למצוא משהו לי היה מ ז ל ; גפל ר א ש כ ר ו ב מ ע ג ל ה ,ה ר מ ת י אותו ו ב מ ש ך כ מ ה ימים נ ז ו נ ת י מ מ נ ו .ה ל כ ו ע ל ל ו ס ל ,ט ו ס י ה א י ד ה ו ה ל ה .צ ע ך נ ו כך ,אולי כ ב ר שלושה שבועות: 100 ההליכה עצמה לא היתד, קשה עלי, כי הייתי מטבעי ספורטיבית ורגילה ל ה ל י כ ה .ר ק ה ר ע ב ה צ י ק מאוד ,ואחרי ש נ ו ת ס ב ל ר ב ו ת היינו ח ל ש ו ת . ראשונה מ ה ח ב ר ו ת ש ל נ ו ה י ת ה ה ל ה ש נ ש ב ר ה .היא ה י ת ה מ א ו ד ח ל ש ה .ל א היו ל ה נ ע ל י ם ; מעץ ב ת ק ו פ ה ה א ח ר ו נ ה ש ל ה מ ח נ ה ק י ב ל ה נ ע ל י עץ .ה ס ו ל י ה היתד. ו ל מ ע ל ה היה בד .ב א ח ד ה ל י ל ו ת כ א ש ר ש כ ב נ ו ב א ח ד ה מ ת ב נ י ם ל ל ו ן ה ל ה הורדה א ת ה נ ע ל י ם ; ה י ה ל י ל ה מ א ו ד ק ר ; ה ב ד של ה נ ע ל ק פ א ו ה י א ל א י כ ל ה להכניס א ת הרגל. ל ד ר ך קפואה, למעשה יחפה ,היא ה ת ח נ נ ה :״ ס ט פ י ת ת נ י לי ל מ ו ת ! אני ר ו צ ה בבוקר עטפה את רגליה ב ס מ ר ט ו ם י ם ויצאה למות!״ אנחנו היינו כ ל כ ך ק ש ו ר ו ת ע ד כ ד י כ ך שהיינו ת מ י ד ר ב ו ת ב י נ י נ ו ע ל מי חתיכת לחם ת א כ ל ,היא ח ת י כ ה י ו ת ר או א נ י ח ת י כ ה יותר .ת מ י ד ה י ה נ ד מ ה ל ה ש א נ י א ו כ ל ת פ ח ו ת ו א נ י ח ש ב ת י ש ה י א א ו כ ל ת פ ח ו ת .ואני א מ ר ת י ל ה ל ה :ב ש ו ם אופן ל א ת כ נ ע י .ס ח ב נ ו א ו ת ה ו ג ם ל י ל א היה כוח .ל פ ע מ י ם ל ו ס י ה ה י ת ה ע ו ז ר ת לי איכשהו ועוד סחבנו אותה כך עם הסמרטוטים על הרגלים, כמה ימים. היו רגעים ש ה כ א ב ת י ל ה ו ג ם לי ,כ ל כ ך ס ח ב ת י א ו ת ה בכוח .יום א ח ד ר א י ת י ש ה י א לי בידים ,ג ו ס ס ת .היא א מ ר ה :ס ט פ י אני נ כ נ ס ת פה .היה איזה ב י ת ע ם מתה גינה ל פ נ י ה ב י ת .א נ י נ כ נ ס ת ל ב י ת .ה ל ך על ד י ג ר מ נ י והוא ר א ה ש ה י א נ כ נ ס ת ולא אמר דבר .היא היתה ב מ צ ב כל כך קשה שנתתי לה להיכנס לבית .ויותר אני י ד ע ת עליה שום דבר. לא אנחנו הגענו למחנה שקראו לו פראוםט לד דנציג ,ש ם היה מ ח נ ה ש ל נ ש י ם פ ו ל נ י ו ת ש ש כ ב ו חולות .היה ל ה ן ה ר ב ה ל ח ם ; א נ ח נ ו ל א ה ב נ ו מ ה ה מ ח ל ה ,ו ר ק א ח ר כ ך ה ס ת ב ר ל נ ו שזה היה טיפוס. בתחילת הדרך ע ד ה ש ת ד ל נ ו ל ר ח ו ץ ל פ ח ו ת פ נ י ם וידים בשלג. בשבועות ה א ח ר ו נ י ם כ ב ר ל א ה ת ר ח צ נ ו ו ס ב ל נ ו מכינים .ב פ ר א ו ס ט נ ת נ ו ל נ ו ה נ ש י ם ה פ ו ל נ י ו ת לאכול א ת ה ל ח ם ,א ב ל א נ ח נ ו כ ב ר ל א יכולנו ל א כ ו ל .היינו ב מ צ ב ק ש ה מ א ד . בפראוםט היינו מ ס פ ר ימים .כ א ש ר ה ת ק ר ב ה ה ח ז י ת ש ו ב ה ו ב י ל ו אותנו הלאה. היינו כ ל פ ע ם פ ח ו ת נשים ,כי כ ל מ י ש נ ש ר ה — נ פ ל ה ו מ ת ה .כ ל ה ד ר ך היתד. זרועה ב מ ת י ם .ל פ י ה ע ר כ ת י י צ א נ ו כ־ 600נשים ,ואני ח ו ש ב ת ש ל מ ח נ ה ה א ח ר ו ן — Lauenbutgה ג ע נ ו בלאואנבורג .100 ש: והמאה האלה י ת: ה י ת ר נ ס פ ו ב ד ר ך .ב ל א ו א נ ב ו ר ג פ ר צ ה אפידמיה ק ש ה מ א ד ש ל טיפוס. כ מ ע ט כ ו ל נ ו ח ל י נ ו ב ט י פ ו ס .א נ י צ ע ד ת י מ פ ר א ו ס ט ע ד ל ל א ו א נ ב ו ר ג מ ר ח ק ש ל כ־100 ק ״ מ ע ם ח ו ם גבוה ,א נ י ה ר ג ש ת י כ ל ע ר ב ש א נ י כ ב ר ע ם ח ו ם ג ב ו ה מ א ד ,ב ו ע ר ת בלילה .ח ש ב ת י ש י ש ל י ד ל ק ת ־ ר י א ו ת .זה היה ב ת ח י ל ת מ ר ץ ו ה כ ל כ ב ר ה פ ש י ר ; ה ל כ נ ו בבוץ ,ה נ ע ל י ם היו ר ט ו ב ו ת .ל מ ד ת י ל ק ח מ מ ה ש ק ר ה ל ה ל ה .מ א ז ל א נ ת ת י ללוסיה ולאף א ח ת עוד לחלוץ נעלים .מפני שהנעלים קופאות בלילה והרגלים היו מ ת נ פ ח ו ת ו ל א י כ ו ל נ ו ל נ ע ו ל א ו ת ם יותר .ל א ח ל צ נ ו נעלים ,ו כ כ ה היינו ש ו כ ב ו ת ר ס ו ב ו ת ,ה ב ג ד י ם היו ס פ ו ג י ם מים ,ה ת ח י ל ג ש ם א ב י ב י ראשון .ו א נ י הייתי ב ט ו ח ה שזו ד ל ק ת ־ ר י א ו ת .א ב ל כ ש ה ג ע נ ו ל ל א ו א נ ב ו ר ג ה ס ת ב ר לי שיש ל י ט י פ ו ס ־ ב ה ר ו ת . ש: אנא המשיכי א ת הסיפור שלך על המחנה. ת: יומיים ל פ נ י ה ש ח ר ו ר נ פ ט ר ה א ד ה .היא ה י ת ה אישיות מ י ו ח ד ת ב מ י נ ה . ע ד י נ ת ־ נ פ ש ,מ ש ו ר ר ת ב ח ס ד ,ה י א כ ת ב ה שירים נ פ ל א י ם ב פ ו ל נ י ת ; ה י א היתד ,י ל ד ת ר1בגו, גדלה בעיר גדיניה בתרבות פולנית, ובוילנה התחילה לכתוב בידיש 101 וכתבה עד ש י ר י ם נהדרים .וזו ה י ת ה א ב י ד ה ק ש ה מ א ו ד ע ב ו ר י ו ג ם ל א ח ו ת ה טוסיה. ל ר ג ע ש א י ד ה נ ש א ר ה בחיים ,היתד .ל נ ו לעבור ששלושתנו נזכה תקוה בכל א ת ה ש ו א ה ו ל צ א ת משם .אחרי שאידה נ פ ט ר ה ,טוסיד .א י ב ד ה זאת א ת רצון החיים .ה י א ל א ר צ ת ה ל ח י ו ת יותר .ר צ י ת י ל ש כ נ ע א ו ת ה ,א ב ל זה ל א ע ז ר ה ר ב ה . ה י א היתד .ש ב ו ר ה מאוד .יומיים ש כ ב נ ו ע ם ג ו פ ת ה ה מ ת ה ש ל אידה .ס ו ס י ה ל א הסכימה לקבור ממנה. להיפרד אחרי יומיים בהיסטריה נתקפתי שתסכים והתחננתי באותו א ו ת ה .ק ב ר ו א ו ת ה ו ...כ ש ק ב ר ו א ו ת ה — א נ י ח ו ש ב ת ש ז ה ה י ה יום — פ ת א ו ם ה ת ר ו ק ן ה מ ח נ ה מ כ ל ה נ ש י ם ש י כ ל ו לזוז ב כ ל ל . . . ש: הגרמנים כבר לא ה י ו ת: ג ר מ נ י ם כ ב ר ל א היו .אלה מ א ת נ ו ש י כ ל ו ל ז ו ז — יצאו .א נ י וטוסיה נשארנו שם ב צ ר י ף ,ש ת י נ ו בין גוויות נשים ,ו ח ש ב ת י ש ז ה ה ס ו ף ,ש ג ם א נ ח נ ו נ מ ו ת שתינו. פתאום אמא בכל נפתחה ז א ת אני ה ר ג ש ת י ק צ ת הדלת ונכנס חייל רוסי, הטבה, טוסיה הרגשתי דיברה ש א י ן לי כ ב ר חום. מאוד — טוב רוסית ש ל ה היתד .י ל י ד ת ר ו ס י ה ו כ נ ר א ה ב ב י ת ש ל ה ד י ב ר ו ר ו ס י ת ,ו כ ש ה ו א נ כ נ ס ה י א ק ר א ה :״ ד א ז ד ר א ם ט ב ו י י ט ק ר א ס נ א י ה א ר מ י ה ״ * .ה י ט ל ר כ ב ר ל א חי ו ה מ ל ח מ ה — ה י א ק ר א ה מ ת ו ך ח ו ם — כ ש ר א ת ה י אותו .א ב ל נגמרה היה עוד אצל טוסיה הטיפוס ב מ ל ו א ת ק פ ו .החייל אף הוא ר א ה ש א נ ח נ ו ע ו ד חיות. ביקשנו אותו ש י ו צ י א א ו ת נ ו מ ש ם — ל ב י ת חולים .הוא א מ ר :״ ת ר א ו ,א נ י ב ח ז י ת ,ע ו ד נ ל ח מ י ם כאן ,יש ע ו ד ק ר ב ו ת ע ם הגרמנים ,אני א ב ק ש מ ה מ פ ק ד ש ל י ש ה ו א יקח א ת כ ן — א נ י א ו ד י ע ל ו ש י ש פ ה ש ת י נשים״ .״אז ת ע ש ה ל נ ו ר ק ט ו ב ה א ח ת ״ א מ ר נ ו — ״ ת ו צ י א א ת ה מ ת י ם מהצריף״ .הוא אכן מ י ל א א ת ב ק ש ת נ ו ו ה ו צ י א א ת כ ל המתים. איזה ר ו ש ם ע ש י נ ו עליו ,אני יכולה ל ת א ר לי ,כי ה ו א ב כ ה כ מ ו ילד ,וזה היה חייל ב ח ז י ת ,ש ר א ה ה ר ב ה מ ת י ם .הוא ה ו צ י א ל ח ם ו ג ב י נ ה ש ה י ו ל ו ב כ י ס ו נ ת ן לגו .היה ל ו ג ם נ ר ו ג פ ר ו ר י ם וגם א ו ת ם נ ת ן ל ג ו ו ה ל ך .ש ו ב ע ב ר ה ר ב ה זמן — א ח ד ל א בא. אף החוצה, עברנו ה ת ח נ נ ת י ב פ נ י טוסיה ״ ב ו א י נ ז ח ו ל ש י ר א ו ש א נ ח נ ו חיים — נ צ ע ק על ארבע ,רק נתגלגל ב ח ח .אנחנו נ מ ו ת פה ,אנחנו בחופש, א ת ה מ ל ח מ ה — א נ ח נ ו בחופש ,ו א ם ל א נ צ א נ מ ו ת עכשיו .בואי טוסיה, ב ו א י נצא.״ אז ב א מ ת ה ת כ ר ב ל נ ו א י כ ש ה ו ויצאנו ע ל א ר ב ע ; ז ח ל נ ו ,ז ח ל נ ו החוצה .כ ש ה ג ע נ ו החוצה ל א ו י ר ־ ה ע ו ל ם ,אני ר ק זוכרת ש ז ח ל נ ו מ ס פ ר מ ט ר י ם , זוכרת בתוך שום דבר, כי ה ת ע ל פ ת י .טוסיד. היתה עךיין א ח ר י זה המחלה אני ל א ואז יותר ח ז ק י ם מ א ש ר ב ג מ ר ה מ ח ל ה ; היה ל ה ע ו ד י ו ת ר כ ח ,ו ה י א י ש ב ה ע ל ידי ו נ ו ר א צעקה הרגשתי ו ב כ ת ה .ה ג י ע ה ע ג ל ה ע ם חיילים רוסיים ש א ס פ ו א ו ת נ ו . ש ש ו פ כ י ם ל נ ו י״ש ל פ ה אז שוב חזרתי לחיים. כשהעגלה נסעה לקחו אותנו למשק גרמגי גדול ,ש ם ה ש כ י ב ו א ו ת נ ו במיטות .היו ש ם מ ס פ ר נ ש י ם מ ה מ ח נ ו ת ,ש ה י ו במצב ב ר י א ו ת י י ו ת ר טוב .ש מ ה היו ת ר נ ג ו ל ו ת ; היה מ ר ת ף ע ם ה ר ב ה אוכל ,ה ם בישלו מרק .ונתנו לנו קצת לאכול וקצת התאוששנו. הרוסים ה א ל ה ,היו ל ד א ב ו נ י טובים עד ל ר ג ע ש ה ת ח י ל ו ל ש ת ו ת .הם מ צ א ו ש מ ה ג ם י״ש ,ו ו ד ק ה או מ ש ה ו דומה ,ו ה ת ת י ל ו ל ש ת ו ת ,ו ר צ ו ל א נ ו ס אותנו .ע ב ר * יחי הצבא האדום. 102 ע ל י נ ו ל י ל ה ק ש ה מ א ו ד .ס ו ס י ה ע ם ידיעת ה ר ו ס י ת ש ל ה שוב פ ע ם ה צ י ל ה א ו ת נ ו מ ה א ס ו ן הזה .ה י א ה י ת ה כ ו ל ה מ כ ו ס ה פצעים .ה י ת ה ל ה פ ר ו נ ק ל ו ז ה ק ש ה מ א ו ד , כל הגוף ש ל נ ו ה י ה מ ל א פ ר ו נ ק ל י ם ; היא ה ר א ת ה ל ה ם שיש ל נ ו פ ו ר ו נ ק ל י ם ו א נ ח נ ו טיפוס ,ו ר ק א ז ע ז ב ו אותגו .א ב ל נ ו כ ח ת י שם ,כ א ש ר ה ר ג ו א ם ש צ ע ק ה חולות ב ע ת ש א נ ס ו ל ע י נ י ה א ת ב ת ה ; היה ל נ ו ל י ל ה מ א ו ד קשה .ל מ ח ר ת ב ר ח ו ג ם ה ג ש י ם האלה .נ ש א ר נ ו ע ו ד פ ע ם ל ב ד נ ו — שתינו .היו ל נ ו כינים ,ו א נ ח נ ו מ א ו ד ס ב ל נ ו בקבוק מזה .אני ה ל כ ת י ו ק מ ת י איכשהו ,ח י פ ש ת י מ ש ה ו כדי ל ה ת נ ק ו ת .מ צ א ת י ע ם מ ש ה ו ח ר י ף ש פ כ ת י ל י ק צ ת ע ל הראש ,וזו היתד .כ נ ר א ה ח ו מ צ ה .ע ש י ת י ל י קשות מאוד כוויות בראש .אחרי ש ב ר ח ו ה נ ש י ם היהודיות שהיו באה במקום, ק ב ו צ ה ג ד ו ל ה ש ל נ ש י ם ג ר מ נ י ו ת ,שעכשיו ב א ת ו ר ן והן היו ה פ ל י ט י ם ; פ ל י ט י ם מאיזור ה ג ר מ נ י ב פ ו ל נ י ה — מ ש ל ז י ה ה ת ח ת ו נ ה .הן גורשו ,ו ה פ ע ם הן היו ה פ ל י ט ו ת . הן באו שמה ,ו א נ ח נ ו ת ח ת לחץ ...ה פ ע ל נ ו עליהן לחץ ,ש י ט פ ל ו ב נ ו ו ש י ת נ ו ל נ ו מ ש ה ו ל א כ ו ל .ה י י נ ו ש ם שבועיים .טוסיה ה ל כ ה ו נ ח ל ש ה ,מ צ ב ה ה י ה ק ש ה מ א ו ד . כ ב ר ל א היה ל ה כ ח י ו ת ר ו ב ע י ק ר כ ח ־ ר צ ו ן לחיות. יום אחד ...א ס ף ה צ ב א ה ר ו ס י א ת כ ל ה ח ו ל ו ת ב א ז ו ר ; מ פ נ י ש מ ח ל ת ט י פ ו ס להתפשט התחילה ה צ ב א הרוסי ,ואף בקרב ארגנו בית־חולים לחולות טיפוס. יום א ח ד ה ב י א ו א ו ת נ ו ו ש מ ו על ע ג ל ה ; מ צ ב י היה כ ב ר יותר טוב .אני ס ב ל ת י מ ע ל ה כ ל מ ה כ ו ו י ו ת ב ר א ש .היתד .לי פ ו ר ו נ ק ל ו ז ה ק ש ה מ א ו ד :ו א נ י י ש ב ת י ק ד י מ ה על יד העגלון, מאחור, א ת טוםיה ל ק ח ו ע ם • ה מ ז ר ן מ ה מ י ט ה ו ה ע ל ו אותה על העגלה ה ג ע נ ו ל ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ו ש ם ל ק ח ו אותי ל מ ק ל ח ת ,ר ח צ ו אותי ,ו א נ י מ ח כ ה ש י ב י א ו גם א ת ס ו ס י ה ל ר ח ו ץ .א ו ת ה ל א הביאו .א מ ר ת י :״ א י פ ה א ח ו ת י י א ח ו ת י היתה ב ע ג ל ה — ל מ ה א ת ם ל א מ ב י א י ם אותה ,א י פ ה מאחורי היא?״ חשבתי מ ש ו ם ש ה י ת ה ח ו ל ה ק ש ה מ מ ג י ל ק ח ו א ו ת ה ל מ ק ו ם אחר ,או ל ח ד ר א ת ר ב א ו ת ו בית־חולים. ביקשתי אני את כל האנשים שהסתובבו שם — אחיות ,רופאים, שיגידו ל י א י פ ה ג מ צ א ת ה ב ח ו ר ה ש ש כ ב ה ב ע ג ל ה מ א ח ו ר ,ש ה ו ב א ה א ת י ב י ח ד . ע ד היום א י נ נ י י ו ד ע ת .ל פ י ה ש ע ר ת י היא נ פ ט ר ה בעגלה. ש: ...ולא ס י פ ר ו לך... ת: אז כ ש ה ו ב י ל ו א ו ת נ ו ל ב י ת ־ ח ו ל י ם ל א אמרו לי מ ד ,כי ...או ש ל א ד ע ו ע ל ה ק ש ר ש ל י איתר ,,או ש ל א ר צ ו ל ה ג ד לי ,אינני י ד ע ת מ ה ה ס י ב ה ,א ו ל ם י ו ת ר ל א ר א י ת י א ו ת ה ,ו א ף א ח ד ל א ר א ה אותה .כ כ ה ש ג ש א ר ת י ל ב ד — ל ג מ ר י ל ב ד . הייתי שם ב ב י ת ־ ה ח ו ל י ם מ ס ו ף מרץ עד ל ס ו ף ח ד ש מאי ...יום א ח ד ב א ו ל ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ל ש א ו ל א ת כ ל א ח ד ל א ן הוא ר ו צ ה לגסוע ,א ת א ל ה ש כ ב ר ה ב ר י א ו . אני ל א אמרתי שאגי החברים... אנחנו י ל ד ת ביילסקו ורוצה לחזור לביילסקו, נדברגו אתם בימי חיסול הגיסו, שמי ב ג ל ל זה שעובר את י ח ו ו ר א ח ר י ה מ ל ח מ ה ל ו י ל נ ה ,ל ם ט ר א ש ו נ ה ,2א י פ ה שגרגו ,ו ש ם ג י פ ג ש ; שמהמשפחות שכל השואה דענו ש ל נ ו מ ע ט י ם מ א ד י ע ב ר ו א ת השואה. א נ ח נ ו ח ש ב נ ו ש א ף א ח ד כ ב ר ל א חי ,ו א ם נ י ש ר ד — א נ ח ג ו ג י פ ג ש שם ,ו ז ה היה ב ש ב י ל י ד ב ר ק ד ו ש ,ו ל כ ן א מ ר ת י ש א נ י י ל ד ת וילנה ואני ר ו צ ה ל ח ז ו ר לוילנה... ב א ו פ ן כ ז ה הגעתי ...ל ק ח ו א ו ת י ל ר כ ב ת ,ק י ב ל ת י בגדים ,ש ו ב פ ע ם נ ע ל י ם ש ל ח י י ל ג ר מ נ י ,איזה מ ע י ל מ א ד מ א ד ד ק ,היה ל י ע ד . . .הייתי א ח ר י מ ח ל ה ק ש ה ,ש ק ל ת י 103 אז 30קילו .ה י י ת י מ א ו ד ח ל ש ה .ה ק י ב ה ב כ ל ל ע ו ד ל א פ ע ל ה .נ ס ע ת י ע ם ה ר כ ב ת לטורון ,בטורון הוכנסתי למחנה ,ו מ ל ה ב נ ת י שמצבי ר ע מאוד. ש: ב כ ל אופן לוילנה לא ה ג ע ת י ת: . . .ה ב נ ת י ש מ צ ב י קשה ,כי הייתי ע ם שבויים רוסיים ,חיילים רוסיים שנפלו מ ה מ ח נ ה שלי ,היינו ב ש ב י א צ ל ה ג ר מ נ י ם .נ פ ג ש ת י גם ע ם מ ס פ ר נ ש י ם ב י ח ד ב ע ר ך 8נ ש י ם יהודיות ,ש ר צ ו ל ח ז ו ר ל ו י ל נ ה .מ ה ן ש י ד ע ו רוסית ,ד ב ר ו ע ם הרוסיים, החיילים והם להן: אמרו ״אנחנו... הרוסיים, החיילים מצבנו מאוד, אנחנו ה ב י ת ה ל א נגיע ,כי נ ש ב ע נ ו שגופל בשבי ג ח ש ב כ ב ו ג ד ויש ל נ ו סיכויים ל ה ג י ע ל ס י ב י ר ״ .אז אני לחזור שם האמת בי, שאני ולא להגיד ש א נ י מוילנה, י ל ל ת ביילסקו ,ו ש א נ י ר ו צ ה קשה ב צ ב א הרוסי ל א ליפול בשבי ,מי לנסוע לא לנסוע לוילנה, לביילסקו. רק החלטתי להגיד היתה אבל את בעיה ל צ א ת מ ש ם כ י זה היה ש ו ב פ ע ם מ ח נ ה סגור ו י כ ו ל ת י ל צ א ת ר ק ברשיון מ ה מ פ ק ד . נ ו ד ע ל י ש ב ט ו ר ו ן ש ו כ ב ת נ ע ר ה א ח ת מ ק ב ו צ ת נ ו ש נ ש א ר ה בחיים .זו היתד, הצעירה ,13 מ ב נ ו ת ג ו ל ד ב ר ג ש נ ש א ר ה ,ה ב ת ה צ ע י ר ה ד ל ק ה .ב מ ח נ ה היא היתד ,ב ת ,14ו ב ת ק ו פ ה ה ז א ת היתד ,ב ת .15הם היו ב א י ז ש ה ו מ ח נ ה ק ט ן ע ל ל שטוטהוף, ו כ ש ה י ו ה ק ר ב ו ת בין ג ר מ נ י ם ל ר ו ס י ם היא נ פ ג ע ה ,ק י ב ל ה כ ד ו ר בריאה .היא ש כ ב ה בטורון והלכתי ב ב י ת ־ ח ו ל י ם ,ס ו ב ל ת מ פ ג י ע ה ק ש ה מ א ו ד ב ר י א ה .זד ,נ ו ד ע ל י ל מ פ ק ד ה מ ח נ ה ,ב י ק ש ת י שיתן לי רשיון ל צ א ת .ה ו א נ ת ן ל י רשיון ל ב ק ר ב ב י ת ־ ח ו ל י ם ו ש כ ח ל כ ת ו ב א ת ה ת א ר י ך .אז אני נ י צ ל ת י א ת ה ה ז ד מ נ ו ת ויצאתי יום־יום אל על הבחורה הלחם הלחם את הזו לבית־החולים. למחנה ב ל ל י שהלך ברחוב. ליתה הייחי מביאה לבית־החולים לבקר ב ת ק ו פ ה זו כ ל יהודי היה פ ג י ת י א ל י ו ב ס י ס מ ה ה מ ק ו ב ל ת אז לזיהוי י ה ו ד י ם : השיב אני ב ש ב י ל ה נ ש י ם שהיו אתי .יום א ח ד ה ל כ ת י ד ל ק ה גולדברג והבחנתי אח. היא לא היתה עבורי וגם אספה לי ל ח ם מחולות יכולה אחרות. לאכול שומרת את ״עמך״ י שאלתי ,והוא ל י ״ ע מ ך ״ ! ו ש א ל מ נ י ן אני ב א ה ! ס י פ ר ת י ל ו ע ל מ ח נ ה טורון ו נ ס י ב ו ת בואי ל ש ם .מ מ נ ו ל מ ד ת י ש ב ע י ר יודעים ש ה מ ח נ ה ע ו מ ד ל ה ת ח ס ל ל מ ח ר ת ו ש ר כ ב ו ת ממתינות וכן ב ת ח נ ה ל ה ו ב ל ת א נ ש י ה מ ח נ ה ל ס י ב י ר .ה ו א ה א ח בי ל צ א ת מ ש ם מ ל , ל מ ס ו ר א ת ה ד ב ר ל ש מ ו נ ת ה נ ש י ם ה א ח ר ו ת ש ה י ו א ת י שם. אבל איך יוצאים? עצתו של אותו ללי היתד, להיכנס לצלב־האדום לשנות א ת ה ש ם ו ל א ל מ ס ו ר ב ש ו ם פ נ י ם א ו ת ו ש ם ה ר ש ו ם ב מ ח נ ה .״הם נ ו ת נ י ם כרטיס ר כ ב ת — א מ ר — ת צ א י ל ל ל ז ׳ .בלודז׳ כ ב ר מ ת א ר ג נ י ם שרידי השואה, יש כ ב ר ק י ב ו צ י ם ו כ ב ר מ ת ח י ל י ם ל צ א ת ר א ש ו נ י ה א נ ש י ם מ פ ו ל ג י ה לכיוון הארץ״. ש: ת: אז י צ א ת מ ה מ ח נ ה ה ז ה ? חזרתי למחנה, מסרתי לשמונת הנשים שזוהי ההזדמנות האחרונה שלנו ,שזהו ה מ צ ב ; ע ל ת ע ו ד ת ־ ה מ ע ב ר ש ה י ת ה בידי ר ש מ נ ו מ ס פ ר שמונה כ ל ו מ ר , רשיון י צ י א ה ל ש מ ו נ ה ,י צ א נ ו י ש ר ל ת ח נ ת ־ ה ר כ ב ת ו מ ש ם ללודז׳. ש: לשאול מתייחסת ע כ ש י ו תראי ,זה ב א מ ת סיפור ב ל ת י ר ג י ל ; ע כ ש י ו אני רוצה לחזור, אותך כמה ע ל ל ל ב ו ב ,ר א ש י ת מ י היה איש ה ק ש ר ה ח ש ו ב ש ל א נ ש י ע ק י ב א ב ל ב ו ב ? האם את י ל ע ת ? 104 שאלות ששייכות ע ל לתקופה הקלמת. השאלה הראשונה ת: א נ י יודעת ,ש א י ש ה ק ש ר ה ח ש ו ב ב י ו ת ר ה י ה חיים ק ר מ י ש ,ב כ ל ל ,ה מ ע ב ר ד ר ר הגבול היה באמצעות התנועה. לוילנה ...י ל א ,א נ י מ ת כ ו ו נ ת ל ל ב ו ב .ב ת ו ך ל ב ו ב ע צ מ ה . ש: ת: קרמיש. ש: ת: ב ת ו ך ל ב ו ב עצמה ,א י ש ה ק ש ר ה ח ש ו ב ב י ו ת ר ,ל פ י ד ע ת י ,ה י ה חיים א ת י ח י א ל בראונשםיין — א ת ג ׳ ת ק א ת ז ו כ ר ת ? כן ,ה ו א ה י ה ב ל ב ו ב זמן ק צ ר ,ב א ו ת ה ת ק ו פ ה .ג׳ונק א כ ן ה י ה שם. ש: והוא א ח ר כ ך הלך ...י צ א ד ר ך רומניה ,ג ד מ ה ל י ? ת: ה ו א י צ א ,ה ו א נ ס ע ד ר ך ר ו מ נ י ה או ד ר ך ה ו נ ג ר י ה . ע כ ש י ו ה א ם ידוע ל ך מ ש ה ו ע ל ח ב ר י ם ש ל ״ ד ר ו ר ״ ב ל ב ו ב ב א ו ת ו זמן ? ש: שום דבר ? שום קשר ? א ת יודעת יצחק שהיה ש ם צ ו ק ר מ ן ? ל א ידוע ל ך . עכשיו ,מ ג ו ר ד ו נ י ה ה י ה מישהו י — נ ם כ ן ל א ידוע ל ך . ת: ר ק א צ ל ק ר מ י ש .ל ק ר מ י ש ה י ה ק ש ר ע ם י א נ ק גרוס. ש: הגרמנים עכשיו ע ל וילנה — ע ל וילנה והיתד! התקופה של ב ת ק ו פ ת השלטון הגרמני .כשנכנסו א ק צ י ו ת — מתי... התחיל התארגנות הענין ש ל ה־פ.פ.או .ל ך ידוע מ ש ה ו ע ל ה ק מ ת ה ־ פ .פ .א ו ? . ת: א ג י י ו ד ע ת ר ק ש מ ר א ש י ת הגיטו ה י ת ה פ ע י ל ו ת .היו ...זכור ל י ש ת מ ה — ת מ ר ה — ת מ ה ש נ י י ד ר מ ן ה י ת ה א ז מ ח ו ץ לגיטו ,וכבר ...כ ב ר ח ש ב ו ע ל ה ע ב ר ת נ ש ק לגיטו. ש: ו כ א ש ר ק מ ה פ.פ.או .א ת כ ב ר ל א היית ב ו י ל נ ה — א ו ש א ת ל א י ו ד ע ת ? ת: חמישיות, א נ י ל א יודעת .א נ י ר ק י ו ד ע ת ש כ ב ר וכל חמישיה מהגיטו כביכול ל א ידעה ע ל — באו מה־פ.פ.או .א נ י ב ב ז ד א נ י היו ל נ ו השניה .א נ י הייתי בין חושבת שכל ה צ ע י ר ו ת .ל א בין הפקודות באו המארגנות... כ כ ה שאני... ש :א ת ל א ה י י ת שייכת ל ח מ י ש י ה ? ת :א נ י כ ן ה י י ת י שייכת ל ח מ י ש י ה . ש: ע כ ש י ו נ ח ז ו ר לוילנה .כ ל ו מ ר כ כ ה ,א ת ם ח ז ר ת ם מ ב י א ל ה ־ ו ו א ק ה לוילנה, ז ה ה י ה ב א ב י ב ...1943 ת: ק ת ...1943 ש: ק ת — 1943א ת י ו ד ע ת מ ש ה ו ע ל א י צ י ק ו י ט ג ב ר ג ? ת: א נ י י ו ד ע ת באופן ד י כ ל ל י א ת הסיפור ע ל ו י ט נ ב ר ג . ש: ה י ה ל כ ם איזשהו ק ש ר ע ם מ י ש ה ו מ ה ם ? ת: א נ י י ו ד ע ת י ו ת ר ק ר ו ב ר ק ב ג ל ל זה ש א נ י מ כ י ר ה ט ו ב א ת ז׳ניה ביגון שהיתה א י ת י א ח ר י ז ה ב מ ח נ ו ת .א נ י ה ת י י ד ד ת י איתר! ד י ק ר ו ב .י ד ו ע ל י ש ה י א ה כ י ר ה אותו... מ ת י ? ב ז מ ן ש ד ר ש ו אותו. ש: ת: בזמן ש ד ר ש ו אותו .וידוע ל י ש א ח ר י ש ה ו ח ל ט ש ה ו א י מ ס ו ר א ת עצמו... ש: מ י ה ח ל י ט ? איזו ג י ר ס ה ה ת ה ל כ ה ב י נ י כ ם ע ל עגין ה ה ס ג ר ה ? ת: ה ר י ידוע ש ה ג ס ט פ ו איימה ,שהיא ת ח ס ל א ת כ ל הגיטו.״ ת ה י ה ליקוי־ ד צ י ה ש ל הגיטו ,א ם ל א יימסר מ י ד ו י ט נ ב ר ג .ה י ו י מ י ם ק ש י ם — ה י ה מ א ו ד ק ש ה . ה ו ח ל ט ב ל ב כ ב ד מאוד... 105 ש: מ י ה ח ל י ט י ב א י ז ה מ ו ס ד י מ ה א מ ר ו — מד .ס י פ ר ו י ת: א נ י י ו ד ע ת ש ב ה נ ה ל ת ה־פ.פ.או... ש: זה מ ה שהיה מ ק ו ב ל לחשוב ...ז ת: זד .מ ה ש ה י ה מ ק ו ב ל ל ח ש ו ב ,ש ב ה נ ה ל ת ה ־ פ .פ .א ו .ה ו ח ל ט , מאוד ,היתד .ה ר ג ש ה ק ש ה מאוד ,ש ו י ט נ ב ר ג ימסור א ת ביקש ב ל ב כבד ע צ מ ו .וידוע ל י שהוא ב ת ו ר חסד ,שיוכל ל ק ח ת רעל ...ו א ח ד ה ת נ א י ם היה ,ע ד כ מ ה ש י ד ו ע לי, תנאי של הגסטפו ,שהוא ל א יקבל רעל. ש: זד .מ ה שז׳ניה ס י פ ר ה ל ך א ח ר ־ כ ך י ת: כן — זה ידוע ל י מז׳ניה .ו ה ו ח ל ט ל מ ס ו ר אותו ,א ב ל ד נ י ה ,ל ב ה ל א היה ש ל ם ע ם ה ה ח ל ט ה .היא ה ל ב י ש ה אותו ב ב ג ד י אשד .ו ה ע ב י ר ה א ו ת ו ל ב י ת אחר, והסתירה אותו ב ע ל י י ת ־ ה ג ג .כ ש ב א ו ל ק ח ת א ו ת ו הוא ל א היה ,ו ה י א ל ח ץ ק ש ה מ א ו ד ש נ מ ש ך — איגני י ו ד ע ת — מ ס פ ר ש ע ו ת או יום... — תחת בכל זאת היתה מוכרחה למסור אותו. ש: זה מ ה ש ל ו ע לך? ... ת: זה ל ו ע לי מ ד נ י ה . ש: כן ה ד ב ר י ם פ ח ו ת או יותר ל ו ע י ם ,אני ח ש ב ת י ש א ו ל י יש ל ך איזשהו ק ש ר מיוחד .א ת ה כ ר ת א ת א י ל ק ה שיינבויים — ה פ ר ת א ו ת ו א י ש י ת י 106 ת: בקירוב. ש: אני מ ל ה ל ך םטפי. רפאל בלומנפלד קיבוץ ״איחוד הנועריהציונייעקיבא״ בקילצה לפני ואחרי הפוגרום ) ח ל ק ג׳(* חודש מאי הגיע וראשיתו של הקיץ ,ולמרות מזג־האויר שצריך היה אולי לשפר את מצב־רוחנו ,אנו מדוכדכים ,באשר אגו מתחילים להרגיש במתח :המצב הפוליסי של הפולגים ,המצב המדיני שגם לא היה יציב ביותר עד כה ,מתחיל להתדרדר; מדי פעם בפעם קוראים בעתונות על קרבות בין הצבא הפולני הסדיר ,לבין הכנופיות של ״נערי היער״ המתנגדים למשטר הקומוניסטי בפולין ולממשלה .לצערנו ,תופסים מאחינו בני־ישראל המתחזים בפולנים ,עמדות־מפתח בשלסון ,ביניהם בדרגות העליונות של השררה .די להזכיר את צמד השמות ברמן ומינץ ופלצות אוחזת את הפולנים ,והאנסישמיים תושבי קילצה לא מחמיצים לעקוץ בכל הזדמנות את נושאי השלטון היהודים ,והם מנהלים תעמולה לחשגית וארסית גגד ה״ז׳ידו־קומונה״ .הכמרים בכנסיות תרשים בימי א׳ דרשות אנסי־יהודיות ,כהסוואה להתקפתם על השלםון הקומוניסטי ממנו הם פוחדים פחד־מוות .התעמולה האנטישמית חוגגת ,למרות שכמעט ואין כבר יהודים בפולין. ראשי הועד־היהודי והקהילה־היהודית במקום ,הח׳ אלפרט ואייזנברג מנסים לקשור קשר עם ראש הכנםיה הקתולית של קילצה והגליל שלה ,הבישוף קצמרק, על ־מנת שהוא ישפיע על הכמורה ועל עסקני הכנסיה לרסן במקצת את ההסתה שלהם גגד היהודים ,אשר כה סבלו מהאויב הנאצי המשותף .אולם נסיונות אלד. לא עולים יפה .הבישוף קצמרק מקבל אותם ,אמגם ,באדיבות ומביע את צערו על אבדות העם היהודי במלחמת־העולם־השניה ,אבל — הוא סוען — לכמורה הקתולית אין היום בפולין כל השפעה ,ולדעתו סוב יעשו היהודים אם שוב יחזרו לעסוק במסחר ובמלאכה ובעניני כלכלה ,כפי שעשו לפני המלחמה ,ולא יעסקו ולא יתערבו בפוליסיקה הפולנית .הוא אינו מהסס להזכיר לנציגי הקהילה, כי הרבה יהודים מעורבים כיום בפוליםיקה הגבוהה של הממשלה הפולנית ,אשר מטרתה היא להשליט את המשטר הבולשביקי בפולין ,וזאת נגד הרצון של י החלק הראשון פורסם במשואה י׳׳ב ,עמ׳ .163—136 107 ה ע ם ה פ ו ל נ י ; ה נ צ י ג י ם מ נ ס י ם ל ה ו כ י ח לבישוף ,עד כ מ ה זעום ה י ו ם מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם בפולין המהלכים ב כ ל ל ו ב ק י ל צ ה ב פ ר ט ,ל כ ן אין ה ם יכולים כ ל ל ל ה ש פ י ע ע ל בפולין ,א ו ל ם אין ה ו א מ ק ב ל א ת ט ע נ ת ם ,והם נ פ ר ד י ם מ ע ל י ו ב א ו י ר ה ש ל ח ש ד נ ו ת כבדה. ובקיבוץ־ההכשרה חגגגו בחגיגיות עירנו עוברות מלאות רבה שנוכל מדי־פעם, גדולה ,גם ובתקוה כבר הוא ע ת ה ר כ ב ו ת ע ם ר פ ט ר י א נ ט י ם החוזרים ביהודים לספק ש ל נ ו נ מ ש כ ו ת ה ה כ נ ו ת ל ק ר א ת היציאה. חלף. המתעכבים להם בתחנה ארוחות לפי שבעירנו, בתחנת־הרכבת מברית־המועצות, בקשת ח מ ו ת ,וחברי הקיבוץ חג־הפסח ,אותו נטלו של רכבות ועד־הקהילה, עצמם על בכדי מ ש י מ ה זו. כ ש מ ק ב ל י ם י ד י ע ה ע ל ב ו א ר כ ב ת כזו ,אנו מ ז ד ר ז י ם ל ר ד ת ע ם ה ע ג ל ה המלאה סירי א ו כ ל ו צ ל ח ו ת ל ת ח נ ת ־ ה ר כ ב ת ,ואנו מ ג י ש י ם כ ף ־ מ ר ק ח ם ל נ ו ד ד י ם בדרכם. ארוכה שעה ב ס ו ף ח ו ד ש מ א י נ ע צ ר ה ר כ ב ת עם ר פ ט ר י א נ ט י ם יהודיים ב ת ח נ ה שלנו ,ו ב י ן ה נ ו ס ע י ם מ צ א נ ו צעירים ו ב נ י ־ נ ו ע ר ש ע ש ו א ת ד ר כ ם ל מ ע ר ב ה של פולין .ש מ ו נ ה מ ה ם נ כ נ ס ו סיפרנו אתנו לשיחה ושאלו למעשינו זאת ,ואנו בעיר ל ה ם ע ל ק י ב ו ץ ־ ה ה כ ש ר ה שלנו .ה ם ש א ל ו אם ה ם י כ ו ל י ם ל ב ק ר א צ ל נ ו היות היתד. והרכבת לשהות צריכה שעות בתחנה ואנו מספר, אותם הזמנו ב ח מ י מ ו ת ו ב א נ ו אלתם ל ק י ב ו ץ ,ש ם ק י ב ל ו א ו ת ם ח ב ר י נ ו ב ס ב ר פ נ י ם י פ ו ת .צ ו ר ת חיינו מ צ א ה ח ן ב ע י נ י ה ם ו ה ם ב י ק ש ו ל ה צ ט ר ף אלינו .פ נ י נ ו א פ ו א ל ו ע ד היהודי ה מ ק ו מ י ,כדי ל ס ד ר א ת ה א י ש ו ר ה פ ו ר מ ל י מ מ ש ר ד ה ר פ ט ר י א צ י ה ל כ ך ,ש ה ם י כ ו ל י ם אצלנו להישאר חיש בקיבוץ: סודר מהר הדבר, גדל וקיבוצגו חברים ב־8 ח ד ש י ם ש ה ש ת ל ב ו מ ה ר מ א ו ד ב ת ו כ נ ו והפכו ל ח ב ר י ם פ ע י ל י ם .מ י פ י ל ל אז ש ב ע ו ד מ ס פ ר ש ב ו ע ו ת יהיו צ ע י ר י ם ו צ ע י ר ו ת אלה ,ש ח ל מ ו יחד א ת נ ו ל צ א ת מ ג י א ־ ה ה ר י ג ד , ש ש מ ו פולין ,ל ק ר ב נ ו ת ו ג פ ג ע י ם ש ל ר צ י ח ו ת ו פ ר ע ו ת ש ל המון א נ ט י ש מ י מ ו ס ת י מי שיער שקיימת רשעות עוד יותר אכזרית ואנטישמית מ ה ר ש ע ו ת הנאצית הגר מ נ י ת 1א ך ה פ ו ל נ י ם ה א נ ט י ש מ י י ם ב ק י ל צ ה הוכיחו ש א מ נ ם כ ך הוא. שמחת ואמיתית. חברי הקיבוץ על ת ו ס פ ת הקליטה של חברים חדשים ,היתה גדולה חיי החברה והתרבות גברו החברים ומבין אלינו שהגיעו מרוסיה ה ת ח י ל ו ל ה ת ב ל ט ב ע ל י כ ש ר ו ג ו ת ארגוניים ו ת ר ב ו ת י י ם ,ו ל מ ר ו ת ש ה צ ט ר פ ו ת ם ג ר מ ה תנאי להרעת הפעילות המשכנו שאנו כל המגורים ה ג ו ב ר ת ועל הרוח לנהל עוקבים ידיעה העליה שלגו, את חייגו מקרוב חדשה על הבלתי־ליגלית כ י גם ק ו ד ם גרגו בצפיפות החברתית הטובה שהביאו איתם חברינו החדשים. על אחרי אף הארעיות המתרחש הפעילות ועל גדולה, שמחנו על של ובמצב בחזית ההגנה ״ליל־הגשרים״ הכן הציונית. והמחתרת וכן לקראת אנו היציאה, תוך קוראים בצמאון בארץ־ישראל, גלי הידיעות על מחגות על הפליטים־ היהודיים ב ג ר מ נ י ה ,ה מ ת מ ל א י ם ביהודים ה ב א י ם ל ל א ־ ה פ ס ק מ פ ו ל י ן ,ו ע ל ה נ ס י ו נ ו ת של קצינים א מ ר י ק א י י ם ל ה ח ז י ר ח ל ק מן ה פ ל י ט י ם ה ל ל ו ל פ ו ל י ן ,נסיון ש נ כ ש ל . א נ ו מ מ ש י כ י ם ל ע ק ו ב מ ק ר ו ב ג ם אחרי ה מ ת י ח ו ת ה פ ו ל י ט י ת ה ג ב ו ה ה ב ר ח ו ב ה פ ו ל נ י , בה מתנהלת השמאל אשר מלחמת הסוציאליסטית נציגה דעות לבין חריפה בין החוגים ב פ ו ל י ן מיקולייצ׳יק ,מנהיג המחנות הנוהים הפוליטיים אחרי כלומר בין חזית הממשלה־הגולה בלונדון, כעת בוארשה מפלגות־הפועלים, מכהן כ ס ג ן ־ ר א ש ־ ה מ מ ש ל ה .הויכוח ה פ ו ל י ט י החריף נ ג ר ם ל ר ג ל ה ה כ נ ו ת ל מ ש א ל ־ ה ע ם — 108 בו יביע ה ע ם ה פ ו ל נ י א ת ד ע ת ו ,ב ע נ י ן ה ג ב ו ל ו ת ה ח ד ש י ם ש ל פולין, רפרנדום, ה מ ז ר ח י י ם ו ה מ ע ר ב י י ם כאחד ,ו ל א ח ר י ו ת ה י י נ ה ב ח י ר ו ת ל ס י י ם — ה פ ר ל מ נ ט ה פ ו ל נ י ; ו ב י נ ת י י ם מ ת נ ה ל ת כאן ל א מ ל ח מ ה ת ע מ ו ל ת י ת ב ל ב ד ,א ל א מ ד י פ ע ם ב פ ע ם ארעו ה ת פ ר צ ו י ו ת ד מ י ם בין ה כ ו ח ו ת ה ב ס ח ו נ י י ם ה מ מ ש ל ת י י ם ל ב י ן כ ו ח ו ת מזוינים ,שהיו בהשפעת ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת הגולה ,ו ה ק ר ב נ ו ת ש ל ה ת פ ר צ ו י ו ת א ל ה ה ם ק ו ד ם כל היהודים. בארץ־ישראל, ב ה מ ש ך מ ת ח י ל ו ת להגיע ידיעות מ ע צ י ב ו ת ע ל מ ת י ח ו ת ע ל ״ ה ש ב ת ־ ה ש ח ו ר ה ״ ו ה מ א ב ק המר ש ל הישוב ל מ ע ן ע ל י ה ־ ח פ ש י ת ו פ ת י ח ת שערי הארץ ל פ נ י ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה של י ה ד ו ת אירופה .ש ם ה ם נ א ב ק י ם ל מ ע נ נ ו ו ל מ ע ן זכותנו ל ע ל ו ת ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ואנו מ ז ד ה י ם ב כ ל ל ב נ ו ע ם מ א ב ק זה ,ועז ר צ ו נ נ ו א ל י ה ם כ ק ב ו צ ה ש ל לוחמים .ל מ ע ן ע צ מ א ו ת נ ו ו ח ר ו ת נ ו . להצטרף באותם ימי מ ת ח פוליטי בפולין ו ח ר ף ה ע ו ב ד ה בהתנגשויות המפלגה שיהודים ר ב י ם נ פ ל ו ק ר ב ן של ה מ ח נ ו ת היריבים בפולין ,ל א ח ס ר ו יהודים ,ב ע י ק ר מ ב י ן ח ב ר י ב ו ע ד ־ ה מ ר כ ז י ש ל יהודי ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת ,ש ת פ ס ו ביד ח ז ק ה א ת ה ש ל ט ו ן פ ו ל י ן ב ו א ר ש ה ,ו נ י ס ו ל ה ל ע י ט נ ו ב ת ע מ ו ל ה ק ו מ ו נ י ס ט י ת זולה ,ו ל ג ה ל ת ע מ ו ל ה ב ק ר ב ה י ה ו ד י ם ו ב מ י ו ח ד בין ה נ ו ע ר היהודי ,ב ד ב ר קיום ה ח י י ם היהודיים בפולין מ ח ד ש , בה י ש ר ר ו שוויון־זכויות ואוטונומיה ת ר ב ו ת י ת ל ש ר י ד י ה י ה ד ו ת ה פ ו ל נ י ת .ק ו מ ו נ י ס ט י ם יהודים א ל ה ר א ו ב פ ע י ל ו ת ה צ י ו נ י ת ש ל ה ״ א י ח ו ד ״ ו ת נ ו ע ת ״ א י ח ו ד ה נ ו ע ר ־ הציוני״, מעשה תעמולה א ר ס י ת נ ג ד ה פ ע י ל ו ת הציונית ש ל האיחוד ,ו ג ם ל א ה ס ת פ ק ו ב ת ע מ ו ל ה בלבד, חתרני נגד המגמה ״אכלו־קורצה״ א ל א אף שיקום של ה י ש ו ב היהודי ב פ ו ל י ן ,ו נ י ה ל ו של במקומות מסוימים השלטון הפעילות גגד ה צ י ו נ י ת ש ל ה״איחוד״ ,ו ב מ י ו ח ד נ ג ד ת נ ו ע ת ״ ה ב ר י ח ה ״ ש ל ה נ ו ע ר היהודי מפולין. ע ו ד י ו ת ר ה י ת ה ה ע ו ב ד ה ש ח ו ג י ם מ ס ו י מ י ם ב ש מ א ל הציוני מ צ א ו לנכון מעציבה לשתף פעולה בורגני וריאקציוני ,ב ח ש ב ם שהם יזכו ל ה ע ד פ ה ב ע י נ י ה ש ל ט ו נ ו ת הקומוניסטיים, כקרובים עצמם עם ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם היהודים רעיוניים .ה ם ל א ידעו כי בגינוי ה״איחוד״, הקומוניסטים בטעגה מתייחסים אל שהוא אלה זרם המכנים ס ו צ י א ל י ס ט י ם ו ש מ א ל נ י י ם ש ל א ל פ י ד ו ג מ ת ם ה ם — כ א ל א ו י ב י ם ושונאים, ו א י ל ו ב א ל ה ש ה צ ה י ר ו ב ג ל ו י שאינם שייכים ל ס ו צ י א ל י ז ם ,ר א ו י ר י ב י ם ב ל ב ד .ח ל ק השמאל מאנשי הציוני הגיעו למסקנה זאת בשלב מאוחר הרבה בעת יותר, ש ח ו ס ל ה ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת בפולין ,א ב ל אז ה י ה כ ב ר מ א ו ח ר מדי ,ו מ ה ח ב ל ! הקומוניסטים את היהודים ניסו ל א ר ג ן קואופרטיבים והכשרה מקצועית ,ולנהל ה ו ע ד י ם היהודיים ב ך ך ך ,אשר ת ש כ ג ע גם א ח ר י ם ש י ש י ב ת ה י ה ו ד י ם בפולין א י נ ה א ר ע י ת .ה מ ו נ י יהודים ,ו ב מ י ו ח ד א ל ה ש ה ת ח י ל ו ל ח ז ו ר ב ר כ ב ו ת ה ר פ ט ר י א נ ט י ם מברית־המועצות, השיבו למנהיגים הקומוניסטים בהצבעה ומעטים ב״רגלים״ מ ה ם נ ש א ר ו בפולין ל ז מ ן י ו ת ר מ מ ו ש ך .מ ס פ ר ק י ב ו צ י ־ ה ה כ ש ר ה ג ד ל ו ג ם הקיבוץ ב ק י ל צ ה הוסיף לגדול ,הודות ל מ ס פ ר צ ע י ר י ם מ ה ע י ר א ו ס ט ר ו ב י ץ ש ה צ ט ר פ ו שלנו ל ב נ י ־ ע י ר ם שהיו כ ב ר מ ז מ ן ח ב ר י ם ב ק י ב ו צ נ ו .ב ד ר ך זו ה צ ט ר פ ו א ל י נ ו ב א ש ה פלדמן, האחיות מ ו צ מ א כ ר ,גיטה ולודזיה ,ו ז ל ט ק ה פישביין. ב ס ו ף ח ו ד ש יוני הגיע ה מ ת ח ב ר ח ו ב ה פ ו ל נ י לשיאו .ביום מ ש א ל ה ע ם נ מ נ ע נ ו מלהסתובב כל ברחובות .ב־1 יהודי קילצה, קילצה באולם ביולי ב ע ר ב חדר־האוכל התאספנו של כל הקהילה, חברי הקיבה, לאםיפת־מחאה ביחד עם של יהודי נ ג ד א מ צ ע י הדיכוי בו נ ו ק ט ה ש ל ט ו ן ה ב ר י ט י ב א ר ץ ־ י ש ר א ל כ ל פ י הישוב 109 נגד היהודי, ההשתוללות של הבריסיים החיילים בקיבוצים ״בשבת־השחורה״ ובערים ,ו ג ג ד ע צ י ר ת מ נ ה י ג י ה י ש ו ב ו כ ל י א ת ם ב מ ח נ ה ־ ה מ ע צ ר ש ל ל ט ר ו ן .א ו ל ם ־ ה א ס י פ ו ת של ו ע ד ־ ה ק ה י ל ה ה י ה מ ל א מ פ ה ־ ל פ ה ,נ א מ ו ב פ נ י ה נ א ס פ י ם ד׳׳ר ס ב ר ת כהנא ,יו״ר ה ו ע ד ־ ה י ה ו ד י ־ ה מ ח ו ז י ,י ח י א ל א ל פ ר ט ו פ נ ח ס א י ז נ ב ר ג ,ש ה ע ל ו ע ל נ ס א ת העמית? ה א מ י צ ה ש ל ה י ש ו ב ע ל מ ג ה י ג י ו נ ג ד הנסיון ל ה ב ה י ל ו ע ל ־ ידי ח י פ ו ש י ם ומעצרים, והכריזו ש ה ע ם ה י ה ו ד י ב כ ל ה ע ו ל ם עומד איתן מ א ח ו ר י המאבק של הישוב היהודי ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ל מ ע ן ע ל י ה ־ ח פ ש י ת ,ל ש ם ה צ ל ת ש ר י ד י ־ ה ח ר ב ש ל י ה ת ת ־ א י ר ו פ י ה .היתד ,ז א ת ה א ס י פ ה ה פ ו ל י ט י ת הראשוגה ,ו ג ם ה א ח ר ו נ ה ש ל י ה ו ד י קילצה אחרי תום מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש נ י ה ,והיא גרמה התרגשות ר ב ה ולהזדהותם של ר ו ב יהודי ק י ל צ ה ע ם ה י ש ו ב ה י ה ו ד י ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ת ו ך ה ז ד ה ו ת מ ו ח ל ט ת ע ם הציוני. הרעיון פעולה זו גרמה, כמובן, רוגז רב בין הקומוניסטים היהודים והגורמים ה ש ל ט ו נ י י ם ב ע י ר ,ש ה י ו ב ע ל י נ ט י ו ת א נ ט י ש מ י ו ת מ ו ב ה ק ו ת .ח ב ר י ה ק י ב ו ץ נסלו ח ל ק פעיל ב ה כ נ ת ה ש ל אסיפת־המתאה ,הכינו א ת האולם ל ק ר א ת האסיפה, וכן ציירו ס ס מ א ו ת ו ק י ש ו ט י ם .א ס י פ ה צ י ו נ י ת ר א ש ו נ ה זו ע ש ת ה על ח ב ר י ה ק י ב ו ץ ר ו ש ם עז ,ו ה ג ב י ר ה א ת ת ק ו ו ת ם ל י ו ם ה מ י ו ח ל ,ב ו נ ו כ ל ל צ א ת מ ן ה ע י ר ה א נ ט י ש מ י ת הזאת .קיויגו ש ג ג י ע ל י ו ם ב ו ג צ א מ ק י ל צ ה בגלוי ,עם מ ז ו ו ד ו ת י נ ו ב י ד י נ ו ו ב א ו פ ן מ ס ו ד ר ,ו ל א ת י א ר נ ו ל ע צ מ נ ו א פ י ל ו ב ח ל ו מ ו ת י נ ו הגרועים ב י ו ת ר ש ג י א ל ץ ל צ א ת ממנה פגועים ופצועים בגופנו ובנפשנו. פוגרום יהודי •קילצה הי״ש ה ת ל ה מ ם ב מ ח ב מ ר ז ח מגדות המדמגה פרץ ר ק ב ־ ה ך ב ר ואצל ה מ נ ז ר הזיע מ כ ל מ צ ח ביצי א י ב ה ש ח ו ר ו ת א ש ר ה ו ט ל ו מ א ז עד שההמון התחיל ל ה ש ת ר ע ה פ ר ו כול כולן פ ת א ו ם ,ה ש ר י צ ו מ כ ל ע ב ר על פ נ י ה ש ו ק ש כ ו ר מ ת א ו ת ר צ ח יצאה עקרת הבית עם קופיצה פקע קרום הריר א ת הביצה יכס יצא גם האומן ו ב י ד ו מ ק צ ו ע בל א ת ם מ ש מ ר העיר ל ע ז ו ר ב ח י ל פ ר ו ע . ב ש ו ר ו ת א ל ה פ ו ת ח ה מ ש ו ר ר חיים ג ר ד ה א ת הפואימה ש ל ו ״ ק י ל צ ה ״ ,ש ה י א ״ ע י ר ־ ה ה ר ג ה ״ ש ל יהודי פ ו ל י ן ל א ח ר השואה .מ ו ש ג זה — פ ו ג ר ו ם — ליווה כ ל צעיר וילד יהודי ש ג ד ל ב פ ו ל י ן בין ש ת י מ ל ח מ ו ת ־ ה ע ו ל ם ו ב ד ו ר ו ת ק ו ד מ י ם ,ה ו א ש מ ע א ת ה מ ו ש ג ה ז ה ב ס י פ ו ר י ם מ ת ו ך ס פ ר י ם ,באגדות ,ו ב ס י פ ו ר י ה מ ש פ ח ה ,ו ב מ י ו ח ד המחישו את הפולגים ש א ה ב ו ת מ י ד ל ה ת ג ר ו ת ביהודי .א ו ל ם אין ד ו מ ה ש מ י ע ה ל ר א י ה ,ו ל א דומה המלה ההתפרעויות שערכו מדי פעם־בפעם השקצים והבריונים ר א י ה ל ה ר ג ש ה ,כ א ש ר ה א ד ם ה ו א ה ק ר ב ן והנפגע .ש נ ה ו ח ד ש י י ם ב ד י ו ק , ל א ח ר ש כ ו ב ו ל ה ב ו ת ה ק ר מ ט ו ר י ו ם ב ב ת י ־ ה ח ר ו ש ת למוות ,א ו ת ם ה פ ע י ל ו ה ג ר מ ג י ם על א ד מ ת פולין ,נ ד ל ק ו ל ה ב ו ת ה ש נ א ה ש ל הפולנים ת ו ש ב י ה ע י ר ה א נ ט י ש מ י ת קילצה ,ו ה ת ל ה ם ה ל פ ו ג ר ו ם ב נ ו ס ח ימי הביניים ,ויהודים ,״ א ו ד י ם ־ מ ו צ ל י ם ־ מ א ש ״ , נפלו שדודים ב ע י ר א ל י ה ח ז ר ו ,כ ד י ל ח פ ש א ת הוריהם ו ק ר ו ב י ה ם ; 42יהודים נ ש ח ס ו ע ל ידי ה פ ו ר ע י ם ה ר ו צ ח י ם ,ו ע ש ר ו ת נפצעו ,ו ב י נ י ה ם היינו מיוצגים ב מ ס פ ר גדול ,א נ ו ח ב ר י ק י ב ו ץ ־ ה ה כ ש ר ה ש ל ת נ ו ע ת ״איחוד ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ־ ע ק י ב א ״ ב ק י ל צ ה . 110 יום ה ־ 4ביולי ,ש ה פ ך ע ב ו ר נ ו א ח ״ כ ל י ו ם ש ח ו ר — ה ת ח י ל ב ק י ב ת ש ל נ ו כיום ש ג ר ת י ל כ ל ד ב ר .ק מ נ ו מ ש נ ת נ ו וסידרנו א ת ח ד ר י נ ו ל פ נ י ה י צ י א ה ל ע ב ו ד ה ,א כ ל נ ו את א ר ו ח ת ־ ה ב ו ק ר ה מ ש ו ת פ ת ש ל נ ו ו ה ת כ ו נ נ ו ל צ א ת ל ע ב ו ד ה ,כ פ י שהיינו רגילים ל ע ש ו ת ז א ת מ ד י יום ב י ו מ ו :אולם פ ת א ו ם נ כ נ ס ה ל ק י ב ת ח ב ר ת נ ו ניושה ,שיצאה לפני־זמן־מה ומתנשמת יחד עם חברה שמואליק נססל שברחובות העיר בכבדות ומספרת לרחוב ,כשהיא הסמוכים מבוהלת לבתינו, ונחרדת צועדים המוני פ ו ל נ י ם ו ב ר א ש ם ה ו ל כ י ם כ מ ה מיליציאנטים ,ו מ כ ר י ז י ם ש ה ם ה ו ל כ י ם ל ב י ת ־ ה י ה ו ד י ם פלאנטי ברחוב ,7 לעצור כדי ששחטו יהודים פולנים ילדים אותם והסתירו במרתפיהם. לדבריה ללא־הפסק שוחטים האוירה בין הגויים היא הללו צ ע ק ו ת ה י ס ט ר י ו ת שיש ל ש ח ו ט ומחושמלת, מוסתת צועקים והם את כל היהודים — כמו שהיהודים א ת ילדינו ,ילדי ה פ ו ל נ י ם ה מ ס כ נ י ם .א נ ו במבט ניושה, מ ס ת כ ל י ם על של א י ־ א מ ו ן ,ק ש ה ל נ ו להאמין ל ת א ו ר ה , וחושבים שמא כמה פולנים התנכלו לה, ו ה י א ג ר ג ש ת עדיין מכך .א ו ל ם גם א ל י נ ו ,ה מ צ ו י י ם ב ח ד ר י ה ק י ב ת בקומה ש ל הבנין ,מ ג י ע ו ת צ ע ק ו ת ה י ס ט ר י ו ת ,כ א י ל ו ש ב א ו מ פ י המון אנשים, השלישית ו כ ש א נ ו מ ב י ט י ם ה ח ו צ ה ד ר ך ה ח ל ו נ ו ת ,אנו ר ו א י ם ש נ י ו ש ה ל א ח ל מ ה ו ל א ל ק ת ה אלא שהמצב בחצר שלנו וברחובות בהזיות, המונים סיפרה: בידיהם, ובאבנים מוסתים ובחלל מ ל א כ ת ו של מתגודדים לפני נשמעות צריחות היטלר״: ה ס מ ו כ י ם ,ה ו א ב ד י ו ק כ פ י שהיא הבית שומרי וברחובות היסטריות: החוק הסמוכים, ״מות במקלות ליהודים״, ״אנו עוצרים יהודי גגמור את שיצא מ פ ת ח הבנין ,וילד פ ו ל נ י קטן מ צ ב י ע ע ל היהודי הזה ,כ א י ל ו אומר ״זהו המיליציאנטים, ה א י ש ״ ,ו ה ה מ ו ן מ נ ס ה ל ה ס ת ע ר ע ל היהודי ה ע צ ו ר ,א ב ל ק ב ו צ ה ש ל מ י ל י צ י א נ ט י ם ומעבירה אותו מן המקום, וההמון מגינה עליו לעבר חלונות הבית בקומות הנמוכות .אנו ומתחיל גועש, נחרדים לרגע לשמע לזרוק אבנים ה ש א ג ו ת של ההמון ,א ב ל מ ד אנו מ ש ת ל ט י ם על ה מ צ ב ,ו מ ת ח י ל י ם ל ה ת א ר ג ן כ ד י ל ה ת ג ו נ ן נ ג ד ה מ ת פ ר ע י ם ,אם ה ם ינסו ל פ ר ת אלינו .אנו מ ג י פ י ם א ת ה ד ל ת ו ת ש ל ח ד ר י ה ק י ב ת , ומזיזים א ל י ה ם ד ב ר י ם כ ב ד י ם כ מ ו ש ו ל ח נ ו ת ,א ר ו ג ו ת ו מ י ט ו ת שישמשו מגן נ ג ד ה פ ו ר ע י ם :ח ל ק מ ה ב נ ו ת ו ה ב נ י ם אנו מ ע ב י ר י ם ל ח ד ר ה א ח ר ו ן ש ל ה ק י ב ת ה מ ש מ ש י ם חדרי־שינה, נגד ו מ ג י פ י ם גם ש ם א ת ה ד ל ת ו ת ו מ ח ז ק י ם א ו ת ם ,כ ד י שיחזיקו מ ע מ ד ה פ ו ר ע י ם ה ר ו צ י ם ל ה ת פ ר ץ ל ב י ת .יחיאל א ל פ ר ט ע ו ל ה א ל י נ ו ל מ ע ל ה מ מ ק ו ם ע ב ו ד ת ו ו מ ג ס ה ל ה ר ג י ע אותנו ,ב ס פ ר ו ל נ ו ע ל ה מ א מ צ י ם ה נ ע ש י ם על ,ידי הועד־ היהודי־המחוזי להתקשר עם המוסדות השלטוניים ,כדי שישלחו כוחות בסחון — ש י ג נ ו ע ל י נ ו ,ו ב י נ ת י י ם הוא מ ב ק ש מ א י ת נ ו ל ש מ ו ר ע ל ק ו ר ־ ר ו ח . א נ ו מ ח כ י ם ב ד ר י כ ו ת גוברת .אנו ב ט ו ח י ם ש ב ק ו מ ו ת ה ב י ת ה נ מ צ א ו ת מ ת ח ת נ ו , ב ו ע ד ־ ה י ה ו ד י ־ ה מ ק ו מ י ־ ו ה מ ח ו ז י ,יזעיקו ע ז ר ה מ מ ו ס ד ו ת ־ ה מ מ ש ל ה ו מ ש ר ו ת י ־ כלומר הבטחון, ויחלצו נתקפות בחרדה פלא ונתונות במצב הקרוב והזועם. להיסטריה, ואנו מנסים להרגיען. אין שהן כ ל כ ך חרדות .הרי ר ק ל פ נ י ש נ ה חיו עדיין ב מ צ ב י ־ ח ר ד ה ,ב מ ח נ ו ת ־ הריכוז או הפחדים בפני א ו ת נ ו מ צ פ ר נ י ההמון המוסת אחדות •מבנות הקיבת ב מ ח ב ו א י ם ,ואך זה שאפפו אותן בחמש מקרוב השנים התחילו האחרונות, לשקם והנה את שוב ע צ מ ן ו ל ה י ר פ א מן פעם הן עומדות ס כ נ ת ה ש מ ד ה ממש .ה א ס פ ס ו ף מ ח ת ל ב נ י ן סוער ,ר ו ג ש ורועש ,ה ם צ מ א י ם 111 ל ד מ נ ו — ו א נ ו בפגים ,ב ת ו ך ה מ ל כ ו ד ת ,מ ח ל י ט י ם ל ה ת נ ג ד להם .אנו נ ג ן ע ל ע צ מ נ ו ! האקדחים שני במצב ב ד ר י כ ו ת בידי ש מ ח ה ושלמה, שברשותנו מוחזקים ה ת ג ו נ נ ו ת ,מ ו כ נ י ם ל כ ל פ ו ר ע נ ו ת ,א ב ל אין זה מ ק ל ע ל עומדים הם הרגשת החרדה שלנו ועל הפחד המכרסם ב ל ב כולנו ,למרות שבודדים מנסים להסוות א ת החרדה ב ק ו ר ־ ר ו ח ו ב ש ל ו ת ־ נ פ ש מ ע ו ש י ם ,כ י מ ה יכולים שני א ק ד ח י ם ל ה ו ע י ל נ ג ד א ס פ ס ו ף של רעות אלפים — חיות אדם, בדמות בזעקות הזועקים ורוצים היסטריות, ל ק ר ע נ ו לגזרים. הציפיה ל ע ז ר ת ש ר ו ת י ־ ה ב י ט ח ו ן ־ ה מ מ ל כ ת י י ם נ מ ש כ ת כ ב ר ש ע ה א ר ו כ ה ,ו נ ד מ ה ל נ ו ש ל א ש ע ו ת אנו מ ח כ י ם ל ה צ ל ה ,א ל א ימים שלמים .ה מ ת ח ב ק י ב ו ץ ג ו ב ר ו א נ ו נתונים מבעד במועקה נפשית עמוקה. לחלון ,ב ש נ י ג׳יפים קופצים ומתוכם כמה ב ע ר ך ב ש ע ה 11מ ש ג י ח צבאיים חיילים ח ב ר נ ו בורים, הבאים מהרחוב ונעצרים ליד אוטומטיים ורובים בראשם בידיהם, הצופה שלנו הבית צועד סמל והם מ פ ל ס י ם ל ה ם ד ר ך בין ה ה מ ו ן ו ה א ס פ ס ו ף הגועש ,ו מ ת ק ר ב י ם ל ד ל ת ו ת ה כ נ י ס ה של הבית ,ת ו ך כ ד י ח י ל ו פ י ח י ו כ י ם ע ם ההמון .ל ר ג ע ק ט גסוגו ה פ ו ר ע י ם מ ש ע ר ־ ל ב י ת ,ויידוי ה א ב נ י ם נ פ ס ק ג ם הוא ל ר ג ע י ם מועטים ,ו ל ר ג ע ק ט ג ד ל ק הכניסה בפעולתם ויפעלו ב נ ו זיק של ת ק ו ה ש א ו ל י א ל ה ,ש ו מ ר י ה ח ו ק והסדר ,י ת ח י ל ו גגד ה ה ת פ ר ע ו י ו ת ש ל ה א ס פ ס ו ף הזה .א ב ל ת ק ו ת נ ו נ מ ו ג ה חיש מ ה ר ,כי ה ת ג ה ג ו ת החיילים ל א נ ר א י ת לנו ,ו ה ס ת ו ד ד ו ת ם ע ם א ח ד י ם מ ה א ס פ ס ו ף מ ג ב י ר ה א ת חשדגו. לא חלפו אלא רגעים מועטים ולפתע נשמע קול נ י פ ח הזכוכיות הנופלות משמשות מרובים חלונותינו ואלה אוטומטיים, בהם מה״פפשות״ סכנת כי ומהרובים נפשות משם, ולחלץ מלווים אנשי מצויירים האוטומטיים, מתקרבים מלמטה, התפוצצות מעטים באות נעשו לחלון היריות שרות־הבטחון־הממשלתי. צפופות בכדי של כדורים הגורים הישיר לחלוגות ותכופות לראות החיילים מה שנשלחו יותר מתחולל כביכול היריות ויותר. תוך שם בחוץ, להגן עלינו א ו ת נ ו מ ה מ צ ו ר ש ל ה ה מ ו ן ה פ ו ל נ י הזועם .אנו מ ת ב ל ב ל י ם ו מ א ב ד י ם א ת ק ו ר רוחנו ,מ ח פ ש י ם מ ס ת ו ר ב פ נ י ב ר ד ה כ ד ו ר י ם ה נ י ת כ י ם ע ל י נ ו ב ח ז ק ה ,מ נ ס י ם להסתתר מ ת ח ת ל מ י ט ו ת ו מ ת ח ת ל א ר ו ן ; א ו ל ם ה א ש ג ו ב ר ת ,ח ב ר נ ו ש מ ח ה זועם ורוצה לירות ,ה ב נ ו ת מ ב ק ש ו ת ש ל א י פ ת ח ב א ש מ ה א ק ד ח שלו ,ע ד ש נ ב ר ר מ ה ק ו ר ה פה .ל מ ר ו ת ה כ ד ו ר י ם ה ר ב י ם ש כ ו ו נ ו ל ח ל ו נ ו ת י נ ו ל א גפגע ב ד ר ך נ ס אף א ח ד מ א י ת נ ו ,ואנו מ מ ש י כ י ם ל ח פ ש מ ח ס ה מ מ ט ר הכדורים ב ת ו ך ח ד ר י הקיבוץ. ת ו ך כךי כ ך ג ש מ ע ו ת ד פ י ק ו ת ח ז ק ו ת ב ק ת ו ת רובים ,על ג ב י ד ל ת ו ת ה כ נ י ס ה ומישהו לקיבוץ, מבחוץ צועק פולנית בעגה צבאית: ״פתחו את הךלת, אנו מ ש ר ו ת ־ ה ב ט ח ו ן ,ב א נ ו ל ה צ י ל א ת כ ם ,ו ל פ נ ו ת א ו ת כ ם מ פ ה ! ״ ר ג ע ק ט אנו מ ה ס ס י ם אם ל פ ת ו ח א ת ה ד ל ת ו ת או ל א ,ח ל ק מ ה ב נ ו ת פ ו ר צ ו ת ב ב כ י ו מ ת ח נ נ ו ת ל פ נ י נ ו את לפתוח מתחילים כדורים הדלת. לחדור ופתאום דרד טרטור הדלתות של רובים הנעולות היטב. אוטומטיים, שמחה שלנו ומטר נפגע של כדורים מ ל מכמה ו ה ת מ ו ט ט ,ו ה א ק ד ח נ ש מ ט מ ל ו ,החיילים מ ב ח ו ץ מ ס ת ע ר י ם על ה ד ל ת ו ת ופורצים אותן בכוח ,ו נ כ נ ס י ם ב צ ע ק ו ת ל ב נ י ן ב ח ל ק ם ל נ ו מ כ ו ת ב ק ת ו ת רוביהם, ומכריזים שעלינו לרדת למטה בכדי שיוכלו לפנותנו מן המקום. אני מנסה ל ש א ו ל א ו ת ם מ ד ו ע ה ם מ ש ת מ ש י ם נ ג ד נ ו בכוח ,א ם ה ם ב א ו ל ה צ י ל נ ו י ל א ה ס פ ק ת י לסיים 112 א ת ה מ ש פ ט ו ש ת י ס ט י ר ו ת ל ח י מ ר ע י ש ו ת ה מ מ ו אותי ,ו ד פ י ק ת ק ת ר ו ב ה על חזקה גבי המדרגות חדרי ט ל ט ל ה אותי, החיצוניות. אני ושני מספיק חיילים מ ת ח י ל י ם ל ד ח ו ף עוד לקלוט אותי צ ע ק ו ת איומות, לכיוון בכח מתוכ הבוקעות ה ק י ב ה ,צ ע ק ו ת ה מ ל ו ו ת ב ט ר ט ו ר י י ר י ו ת מ נ ש ק אוטומטי .אני מ נ ס ה ל ח ז ו ר ל ח ד ר י ם ,ל ר א ו ת אם אני יכול ל ע ז ו ר ב מ ש ה ו ל ב נ ו ת ה ק י ב ה ש נ ש א ר ו ש ם ו צ ו ע ק ו ת בקול־אימים, אחד על א ך ב א ו ת ו ר ג ע א נ י מ ר ג י ש מ ה ל ו מ ה ח ז ק ה שירדה על ר א ש י מידי החיילים ,ש ה מ מ ה א ו ת י ל ח ל ו ט י ן ו מ ו ט ט ה א ת י צ י ב ו ת י ; ה ת ח ל ת י ל ה ת ג ו ד ד המדרגות ונדחפתי בכח מ ח ה לבגין ,הישיר ל ז ר ו ע ו ת ע ל ־ י ד י החיילים א ל ה ת מ נ ו ן של ההמון ה מ ו ס ת ש ע מ ד ב ח ה מזוין ב מ ו ט ו ת ־ ב ר ז ל ו כ ל י ־ מ ש ח י ת א ח ר י ם הבא מכל אליהם את ומכים לד, באכזריות את הצעירים והצעירות מ ה ב נ י ן ע ל ידי ה ח י י ל י ם .ת ו ך ש א נ י נ ד ח ף על מבטי מחרידה, כ ל פ י מ ע ל ה ,אל ומה שרואות ה מ ר פ ס ת של מחריד עיני חדרי ומוציא הקיבה אותי הנדחפים מהקיבה. ד י החיילים ,אני מ פ נ ה שמשם נשמעה זעקה אני משמיע זעקה מדעתי. איומה ,כי ר א י ת י ב מ ט ו ש ט ש א ת ה ח י י ל י ם ה פ ו ל נ י ם ש ת ו פ ס י ם א ת א ח ד מ ח ב ר י נ ו , וזורקים ה ק ו מ ה ה ש נ י ה ל ז ר ו ע ו ת י ה ם ה ר צ ח נ י ו ת ש ל ההמון, אותו מ ה מ ר פ ס ת של ה מ ש מ י ע ז ע ק ו ת פ ר א י ו ת ,ו מ ת ח י ל י ם ב ח י מ ה ש פ ו כ ה ל ה כ ו ת ו ב צ ו ר ה אכזרית ,ו ל ה ו ס י ף א ת כ ל א ל ה ש ג ק ל ע ו ב ד ר כ ם .גם א נ י מ ק ב ל מ כ ה מ ו ח צ ת נ ו ס פ ת ב ר א ש י להכות מ מ כ ש י ר קהה ,ד ם מ ת ח י ל ל ז ר ו ם מ ר א ש י ה פ צ ו ע ו ה מ ר ו ס ק .מ א ב ד ן ד ם אני מ א ב ד את הכרתי ,מ ת מ ו ט ט ו נ ו פ ל ע ל האדמה ,מתעלף .עתה אני כבר לא חש יותר שום ד ב ר מ ה נ ע ש ה ס ב י ב י ,ל א מ ר ג י ש א ת ה ב ע י ט ו ת ו ה מ כ ו ת ה י ב ש ו ת שגופי ה מ ע ו ל ף מ מ ש י ך ל ס פ ו ג מ ד י הרוצחים ,ו כ ך ב ע ל פ ו ן מ ו ח ל ט נ ש א ר א נ י על ״ מ ג ר ש ־ ה ד מ י ם ״ . עלפון זה נ מ ש ך כ נ ר א ה ש ע ה ק ל ה ,כי ל א ט ־ ל א ט מ ת ח י ל ה ה כ ר ת י ל ש ו ב אלי ו א נ י מ ת ח י ל ל ק ל ו ט ק ו ל ו ת ,ק ו ל ו ת ה נ ש מ ע י ם עדיין ב צ ו ר ה מ ט ו ש ט ש ת .אני ש ו מ ע מ ש פ ט י ם ה נ א מ ר י ם ע ל ד י ה פ ו ר ע י ם :״ ה נ ה הז׳יד ה ז ה עדיין נושם ,ב ו א וגגמור אתו״, ו ה ש נ י עונה ל ו :״ ע ז ו ב אותו ,ה ו א י ת פ ג ר מ ע צ מ ו ,ה א י נ ך ר ו א ה א ת ר א ש ו ה מ ר ו ס ק ?״ ואני מ ת ח י ל ל ה א ט א ת ק צ ב נ ש י מ ת י ,ו ל ה ע מ ד פ נ י מ ת ,ו נ ר א ה שמאמץ זה ה צ ל י ח , כ י ה פ ו ר ע י ם ע ו ז ב י ם אותי ל נ פ ש י ו מ ס ת ל ק י ם מ מ נ י .אני מ ת א מ ץ להאזין ל ק ו ל ו ת האספסוף, אך אלה הולכים ונחלשים כאילו מתרחקים מהמקום .ל פ ת ע הרגשתי ב ש ת י ידים ג ס ו ת ה ת ו פ ס ו ת א ת גופי ,ו מ ס י ל ו ת א ו ת ו ע ל ע ר י מ ה של ג ו פ ו ת ש ה י ו מ ו ג ח ו ת ב ת ו ך א מ ב ו ל ג ס ,ו ר ק שם ,ב ה י ו ת י ב ת ו ך ע ר י מ ת ה ג ו פ ו ת פ ק ח ת י א ת עיני, וראיתי חלקי שעל כבר שאני כולי מוכתם בדם פצעי העמוקים ,הרגשתי גופי ,ו ח ו ל ש ה ג ו פ נ י ת נ ו ר א ה מ ל ו ו ה ״מגרש הדמים״ החלו לרדת שכבנו מספר דמדומי־הערב. יחד ש ע ו ת ,כי עם כאבים נוראים בכל ב פ ח ד וחרדה ,ה ש ת ל ט ה עלי .כ נ ר א ה יתר ב ע ת שזרקו הפצועים אותנו הגעתי לאמבולנס, לבית־החולים העירוני כשאני כ ב ר ער לגמרי ,ואני ח ש כאילו דעתי גטרפת מהכאבים האיומים ש ב כ ל ח ל ק י גופי .ה ט י פ ו ל ש ל ה ח ו ב ש י ם ה צ ב א י י ם ה פ ו ל נ י ם ,ל א היה עדין ב י ו ת ר , כי ת ו ך כדי ט י פ ו ל ר פ ו א י זה ה ת ע ל פ ת י מ ח ד ש ו ש ו ב א י ב ד ת י א ת ה כ ר ת י . אינני י ד ע כ מ ה זמן ג ו ת ר ת י ב ל י ה כ ר ה ,א ב ל כ ש ה ת ע ו ר ר ת י מ ע ל פ ו ג י ה ת ח ל ת י ל ה כ י ר מ ס ב י ב י א ת ח ב ר י מן ה ק י ב ה ,ש נ צ ל ו ב ד ר ך נם ,ה ד ו ת ל כ ך ש ל א נ מ צ א ו בבית־הקיבה נצלו ונמצאים ב ע ת הפרעות .הם ניסו להרגיעני ולספר לי שרוב חברי תחת שמירה קפדנית של שלטונות־הבטחון־הפולני, הקיבה אבל קשה היה ל י ל ה א מ י ן ב ס י פ ו ר י ם ו ר ד י ם א ל ה ,ו ה ב י נ ו ת י ש ח ב ר י ם א ל ה מ נ ס י ם ר ק ל ה ר ג י ע נ י , 113 ל ש כ ך •לפחות באופן• נ פ ש י א ת כ א ב י • .עם ש ו ב י ל ה כ ר ת י ה מ ל א ה ,ה ת ע ו ר ר ו כדי בי ת מ ו נ ו ת ' ה ז ו ו ע ה •שראיתי ב ע ת הפרעות ,ע ת שהוכיתי ו נ ע מ ד ו .ל פ נ י עיני כ ל ע ל ידי החיילים וההמון של ה ח ל א ה ה פ ו ל נ י ת .ש א ל ת י א ת ח ב ר י ה ק י ב ו ץ א ת מ י זרקו ההמון החיילים מ מ ר פ ס ת הקיבוץ א ל אבל הם הפרוע, שוב להקל ניסו ע ל י ו א מ ר ו ש ל א ה י ת ה זו א ל א הזיה ,וכי ״ ר ק נ ד מ ה היה ל ך ש א ת ה ר ו א ה זאת״, א ב ל א נ י ע מ ד ת י ע ל ד ע ת י ו א מ ר ת י ל ה ם ש ב מ ו ע י נ י ר א י ת י ז א ת ו ל א ה ר פ י ת י מהם, ש נ א ל צ ו ל ס פ ר .ל י ש ח ב ר ת נ ו ה י ק ר ה ב ל ק ה גרטנר• נ ר צ ח ה ב צ ו ר ה א כ ז ר י ת זו. עד י ש ב י ל ל מ י ט ת י ו נ י ס ה ל ע ז ו ר ל י ולעודדני ,א ב ל אני ל א י כ ו ל ת י יחיאליאלפרט ל ס ל ו ח ל ע צ מ י ע ל ש ל א ה ס פ ק ת י ל ה ח ז י ר מ כ ו ת ל פ ו ר ע י ם ,כי ה כ ל ב א ע ל י ב צ ו ר ה כ ה מ פ ת י ע ה ,ו ל מ ר ו ת שידענו ש א נ ו גרים בין ש כ נ י ם זאבים. ב ב י ת ־ ה ח ו ל י ם פ ח ד נ ו גם מ ה ט י פ ו ל ה ר פ ו א י ה נ י ת ן ל נ ו ע ל ידי ר ו פ א י ם ו א ח י ו ת פולנים, המביטים עלינו במבטי־איבה ואולי הם מצטערים בלבם שחבריהם ל א הצליחו היה לגמור מהמעודנים עלינו את האכזרית, מלאכתם טיפולם הרצחנית. לא בנו ב י ו ת ר ; אחים ו א ח י ו ת א ל ה ,א נ ו — פ צ ו ע י ה פ ו ג ר ו ם — כ י נ י נ ו א ו ת ם אכזריות״ ב ש ם • ״אחיות ״אחיות במקום ו א ח ד י ם אף רחמניות״, שיביאו דרשו צ ו ו ת ־ ר פ ו א י של ר ו פ א י ם ו א ח י ו ת יהודיים ל ט פ ל בנו ,כי א י ב ד נ ו א ת האמון ב פ ו ל נ י ם שהתגלו כרוצחים הקילצאים קילצה בשם גרמלר, בצרכי ה צ י ב ו ר היהודי בעיר .ה ו א ל א ה י ס ס ה ר ב ה ו נ ס ע ב ד ח י פ ו ת ל ו ע ד ־ היהודי בצ׳נסטוכוב, בחור נתעבים. צעיר את שחזר ס ב ל נ ו זה הבין ה י ט ב ל א מזמן אחד מיהודי ממחנות־הריכוז ועסק עתה ה ר ע י ש שם ע ו ל מ ו ת ו ל א נח ,ע ד א ש ר ה ב י א ל ק י ל צ ה צ ו ו ת א ח י ו ת י ה ו ד י ו ת ש י ט פ ל ו בנו .הן הגיעו ב מ ה י ר ו ת ה א פ ש ר י ת ל ע ז ר ת נ ו ,ואנו י כ ו ל נ ו ל ה ר ג י ש בהבדל הגדול אלפרט ו ג ר ט ל ר בצ׳נסטוכוב״כדי ל ה ב י א א ו ת ן ל ע ז ר ת נ ו ,וכן מ ס ר ו ל נ ו ש ב ו ח נ י ם כעת של המסור. טיפולו האחיות סיפרו על לנו שעשו המאמצים א ת ה א פ ש ר ו ת ל ה ו צ י א נ ו מ ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ה פ ו ל נ י בקילצה ,ו ל ה ע ב י ר נ ו ל ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ־ ה י ה ל י בלודז׳ .ל י ע ד .זו ש מ ח ה א ו ת נ ו מ א ו ד ו ה ח ר ד ה ש א ח ז ה ב כ ל הפצועים, ב מ ק צ ת .מ צ ב פ צ ע י היה ק ש ה מ א ל ,ו ס כ נ ה ג ד ו ל ה נ ש ק פ ה לחיי .כ ע ב ו ר שככה 3ימים חלה ה ט ב ה במצבי. עת כעבור באמבולנסים קצרה של הגיע לבית־החולים הצלב־האז־ום, ה ם הוציאו של• ר ו פ א י ם צוות אותגו ואחיות בזהירות מירבית ללים ממיטותנו ו ב א מ ב ו ל נ ס י ם ה ע ב י ר ו א ו ת נ ו ל ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ־ ה י ה ל י בלודז׳ .שם זכינו ל ט י פ ו ל ר פ ו א י ואנושי מעלן והאחיות והתחלנו להרגיש היהודים השקיעו כיצד בריפויינו לב מתרפאים פצעיגו ונשמה, ומגלידים. על ־ מ נ ת ל ע ז ו ר ל נ ו הרופאים להתגבר ע ל חליינו. אנו, לתנועה, ח ב ר י ק י ב ו ץ ־ א י ח ו ד מ ק י ל צ ה ,זכינו ל ט י פ ו ל ח מ י ם נוסף ,מ צ ד ח ב ר י נ ו ומצד ההנהגה־הראשית ובראשם הלל זילל ל ל מלר שעקבו אחרי מאורעות• ה ד מ י ם ו נ י ס ו ל ע ז ו ר לנו ,ו ע ם ב ו א נ ו ל ל ל ז ׳ השקיעו א ת מ י ט ב מ א מ צ י ה ם בכדי לזרז את החלמתנו; ב מ י ו ח ד נ ה נ י נ ו מ ע ז ר ת ן של משפחת ז י ל ל וסירקין ש ט י פ ל ו בנו ,כ א י ל ו היינו ב נ י ם ו ב נ ו ת ש ל ה ם ו א י ר ח ו א ו ת נ ו ב ב י ת ם ,ע ד ל ה ח ל מ ת נ ו ויציאתנו מפולין בדרך ה״בריחה״. ׳מחיריהדמים קיבוצנז.'/־והם: 114 ש ל ה פ ו ג ר ו ם ב ק י ל צ ה ה ס ת כ ם ב ־ 4 2הרוגים ,ב י נ י ה ם 5מ ח ב ר י שמחה.סוקולובסקי, בלה גרטנר, רחל ןנדברג.,פאני שומכר טייטלבאום ,ז כ ר ו נ ם ל ב ר כ ה .ה ם ל א זכו ל ה ג י ע ל א ר ץ ח ל ו מ ו ת י ה ם ,ע ל י ה ונפתלי ו ע ל היום ש י ב ו א בו נ ע ל ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל — מ ח ו ז חפצנו ,ה ל מ ו י ח ד א ת נ ו ב ת ק ו ה ל ח י ו ת ב ה חיים חדשים ,חיים יהודיים מ ל א י ם וגאים ,ב ל י מ ו ר א ו פ ח ד . שנתחיל ח ב ר נ ו א ל ה נ פ ל ו ע ל מ ש מ ר ת ם ב ט ר ם ה ת ג ש ם ה ח ל ו ם ,הם נ פ ל ו ח ל ל י ם ב ד י ם ז ד ו נ י ו ת ש ל ר ש ע י ם ו נ ר צ ח ו ב ד ם ק ר על ד י ר ו צ ח י ם אנטישמיים ,ב ע י ר ה א נ ט י ש מ י ת ק י ל צ ה , ע ל ע ו ו נ ם ה י ח ד שהיו י ה ד י ם . אנו ש נ י צ ל נ ו ב נ ס ,ה ח ל מ נ ו א ט ־ א ט מ פ צ ע י נ ו ו ה ת ח ל נ ו ל ה ת ר כ ז ב ל ד ז ׳ ו ל ה ת כ ו נ ן לקראת בדרך־לא־דרך יציאתנו ב ת ו ך ה ז ר ם הגדול לארץ־ישראל, ה ה מ ו נ י ת של י ה ד י פולין ש ג ד ל ה ל מ מ ד י ם ע צ ו מ י ם השלטונות יהדים הפולנים הקפדו של מ ד אחרי ה פ ו ג ר ו ם ב ק י ל צ ה . ולא צעדים נקטו בורחים נגד אלה .ת ל י נ ו א ת מ ב ט נ ו ל ע ב ר ה ג ב ו ל ו ת ה מ ע ר ב י י ם של פולניה ,ש ם היא בציכוםלובקיה גבלה את לחפש קיבוצי, דרכי לא עתה במיוחד הבריחה אותה ובגרמגיה, ש ר ד י משפחתי ,ואליה כדי הפלגה שמגבולה הדרומי לארץ־ישראל. חתרתי אוכל תוך גרמניה כדי שממנה להגיע להגיע עתה מחדש לאיטליה ההכנות חזרתי מזמן, לא עם יחד כדי חברי ויוגוסלביה, שם נמצאו ליציאתנו את פולין, הסופיות ל א י כ ו ל ת י ש ל א ל ת ח ק ר ו ל ש א ו ל א ת ה א נ ש י ם השונים א ת ם גפגשתי ,ע ל ה פ ו ג ר ו ם ה נ ו ר א הזה ,איך הוא פרץ — ל פ י ד ע ת ם ו ל פ י ד ע ת ה ע ת ו נ ו ת — ומי ל י ב ה אותו י מי האנשים היו הפולנית שעמדו הזוועה מאחורי הנוראה הזאת? בעיתונות היהדית של ה ת ק ו פ ה ,ק ר א ת י א ת כ ל מ ה ש נ א מ ר ב נ ו ש א זה ,אך ל א ה ח כ מ ת י ה ר ב ה .ה כ ו ת ר ו ת ה י ב ש ו ת של ע ת ו נ י ם אלה ,צ ע ק ו ב א ו ת י ו ת ק ד ו ש ־ ל ב נ ה ״ פ ו ג ר ו ם על היהודים ב ק י ל צ ה 42 :נהרגו ,ל מ ע ל ה מ ־ 6 0נפצעו״ .מ א מ ר י ם ראשיים נ כ ת ב ו ה י ה ו ד י ת ו ה פ ו ל נ י ת כ א ח ד ,ו כ ו ל ם גינו ב א ו פ ן ח ר י ף ב י ו ת ר א ת ה פ ו ג ר ו ם בעתונות ואת מבצעיו. מהקריאה ומהחקירה באותם הימים יכולתי ל ש ר ט ט לעצמי את התמונה ה ב א ה : יום זוג לפגי הפוגרום, בתאריך הורים פולנים בשם 3 ביולי בלאשצ׳יק בשעות־הצהרים, הופיע ו ה ד י ע ו ל י ו מ נ א י של במשטרת־העיר התחנה על היעלמות בנם הקטן ,ה נ ר י ק ב ל א ש צ ׳ י ק בן ה־ ,9ש י צ א ל פ ג י ש ל ו ש ה ימים מ ה ב י ת ועדיין לא ש ב ; ה ם היו מ ד א ג י ם מ א ו ד מ כ ך ,כי ח ש ש ו ש י ל ד ם בן ה ־ 9נ ח ט ף .ל מ ח ר ת ה ו פ י ע ו ש ו ב ב ת ח נ ת ־ ה מ ש ט ר ה ־ ה ע י ר ו נ י ת ב י ח ד ע ם ב נ ם ה ק ט ן הגריק ש ח ז ר ב י ג ת י י ם ל ב י ת ו ,א ש ר ס י פ ר להוריו ס י פ ו ר מ ז ע ז ע :״ ל פ נ י יומיים פ ג ש ב ו איש א ח ד ב ר ח ו ב , האיש נתן לו קצת כסף וחבילה, וביקש ממנו שימסור את החבילה ליהדי א ח ד ב ר ח ו ב פ ל א נ ס י מ ס ׳ .7כ ש ה ו א ב א ל ב י ת ב ר ח ו ב פ ל א נ ט י מ ס ׳ ,7ח ט ף א ו ת ו יהדי אחרים א ח ד ו ה כ נ י ס אותו ל ת ו ך מ ר ת ף ,ש ם ר א ה הנער ,ל פ י סיפורו ,י ל ד י ם פ ו ל נ י ם ש ה י ה ד י ם הקיזו מ ה ם ד ם ב צ י נ ו ר י ת ,ו ה ז ר י ק ו א ת ה ד ם ל ת ו ך ג ו פ ם הם. אנשי המשטרה רשמו את הסיפור של הילד ופנו למפקדם בשאלה מה ל ע ש ו ת ? מפקד ה מ ש ט ר ה ש ל ח כ מ ה מ ה ש ו ט ר י ם ל ב ד ו ק א ת הענין ב ר ח ו ב פ ל א נ ט י מ ס ׳ ,7 הבית הועד־היהדי־המקומי־והמחוזי ,ומקום מגוריהם של רוב ניצולי־ ב ו היה ה ש ו א ה ב ע י ר קילצה .ה ש ו ט ר י ם יצאו ל ד ר כ ם ו א ת ם ב נ י הזוג ה פ ו ל נ י והילד .ב ד ר ך לבית ב ר ח ו ב פלאנטי סיפרו המיליציאנטים בקול רם מהרגיל לעוברים ושבים, כ י ה ו ל כ י ם ל ח פ ש א צ ל ה י ה ד י ם י ל ד י ם פ ו ל נ י ם ש נ ש ח ט ו על שממנו ד י היהדים במרתף ר ק ה נ ר י ק ה ק ט ן ה צ ל י ח ל ב ר ו ח .ל א ד ו ע כ י צ ד ע ש ה ל ו ס י פ ו ר זה מ ה ר 115 כל־כך כנפים שכבר והתחיל להתפשט משעות־הבוקר היהודים, וכבר היסטריות וקוראים א ת כבר היו בין המוקדמות מצוידים במקלות היהודיים אחרי עובדה תושבים פולנים ובגרזנים, כשהם לכיוון צועדים ה ס י ס מ א ו ת ״ מ ו ו ת ל י ה ו ד י ם ״ ; ומה ש ק ר ה ת י א ר ת י לעיל .ר ב ו ת כ ת ב ו בפולין התושבים התחילו בכל לזרום העיר, אבל היא תוך בית־ צעקות הרי אתר־כך ב ע ת ו נ ו ת ע ל פ ו ג ר ו ם זה שהיווה מ פ נ ה ב ח י י ם המלחמה. הפוגרום אחרי הובהר הזה ששרידי סופית י ה ד ו ת פולין ל א יבגו מ ח ד ש א ת ב ת י ה ם ו ח י י ה ם בפולין זו ש ה פ כ ה ל ה י ו ת ב י ת ־ ק ב ר ו ת ל מ י ל י ו נ י ם מ ב נ י ע מ ם ו ש ל א ח י ה ם מ א י ר ו פ ה כולה. א נ ש י ם ר ב י ם ב ע ו ל ם א י נ ם י כ ו ל י ם ל ה ב י ן ע ד ע צ ם היום הזה א ת מ נ י ע י ה ם של להרוג הפולנים ולשחוט יהודים, בתקופה ובפרט היו בה נתונים בצבת ש ל פ י ק ו ח ו כ י ב ו ש ב י ד ה ב ר ז ל ש ל ה ש ל ט ו נ ו ת הסובייטים ושל עושי ד ב ר ם בפולין. גרם ל ה ם ל ע ר ו ך מה פוגרום כ א ש ר היו ז ק ו ק י ם ביהודים, חיובית לדעת־קהל ב ע ו ל ם ה מ ע ר ב י ,ב ע ת ו ע י ד ת ־ פ ו ס ס ד א ם ,ו ב מ ג ע י ם בין מ ע צ מ ו ת ־ ה מ ע ר ב ו ה ס ו ב י י ט י ם ? מ ה ג ר ם ל כ ך שישפכו ד ם יהודי זמן ק צ ר א ח ר י נ צ ח ו ן ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת ע ל ע ר י צ ו ת ו ה ג ז ע נ ו ת ? ה פ ל ג י ם ה ש ו נ י ם ה מ י י צ ג י ם א ת ה פ ו ל נ י ם מ א ש י מ י ם זה א ת הפאשיזם זה ב ש ל מ ע ש י הזוועה ב פ ו ג ר ו ם זה ,א ש ר ה ע מ י ד א ת הפולגים ב א ו ר ש ל ב ר ב ר י ם כמו ונבערים־מדעת, ב ח ש כ ת י מ י ־ ה ב י נ י י ם .הימין ה פ ו ל נ י מ א ש י ם א ת ה מ ו ס ד ו ת ה ש ל ס ו נ י י ם ש ל ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ה פ ו ל נ י ם ש ה י ו ת ח ת ה ש פ ע ת ם ו ש ל ט ו נ ם ש ל הסובייטים, הפוגרום בארגון ברפרנדום, — כדי להכפיש שמם את של מתנגדי שהצביעו המשטר ב מ ס פ ר ל א מ ב ו ט ל ,א ש ר נ ע ר ך י מ י ם א ח ד י ם ק ו ד ם לכן ,ו ה ק ו ל ו ת היו ע ד י י ן ב ש ל ב י ם מ ס ו י מ י ם ש ל ס פ י ר ה .ה ד י ם ל ד ע ה זו נ י ת ן ל מ צ ו א ב ר ש י מ ה ש ה ת פ ר ס מ ה ב ס פ ר ה ז כ ר ו נ ו ת ש ל ה ס ו פ ר ה י ה ו ד י ־ ה פ ו ל נ י קאז׳ימיז׳ ב ר נ ד י י ס ב ש ם ״ ח ד ש י ם ו ש נ י ם 1980״ ,ושם ה ו א כ ו ת ב :״ א י נ נ י י ו ד ע א י פ ה ה ם היום ה פ י ל ו ס מ י ט י ם ב פ ו ל י ן ו מ ה עושים כיום. הם ל ו ע ל י ר ק ש מ ז ה כ מ ה ח ד ש י ם ר ו ע ש ת ארץ פ ו ל י ו מ ס פ ר ו נ י ת ע מ ו ל ה ו מ ת ד פ י ס י ם ,ה ל ק ו ח י ם הישיר מ ע י ת ו ן נ א צ י נ ו ד ע ל ש מ צ ה ״ ד ע ר ש ט י ר מ ע ר ״ , ותדפיסים כה א ל ה מ ו פ י ע י ם ב א ל פ י ־ א ל פ י ם ש ל ג ל י ו נ ו ת נייר — נייר ,ש ה ו א מ צ ר ך יקר כ ע ת בפולין והחסר שם כ ל כך ,ובעלונים המודפסים הללו מגנים את היהודים ,א ש ר מזמן ע ז ב ו א ת פ ו ל י ן ו א י נ ם חיים יותר בארץ זו .נ ר א ה ש ת ע מ ל נ י ם א ל ה ח ו ש ב י ם ש ב צ ו ר ה זו ש ל ה ס ת ה ה ם מ ח ז ק י ם א ת ה מ ד י נ ה ה פ ו ל נ י ת ,וזה מ ז כ י ר לי ,ל פ נ י 35ש נ ה פ ר ץ ב ע י ר ק י ל צ ה פ ו ג ר ו ם ד מ י ם נ ג ד ח ל ל י ם ,ש א ו ר ג ן ע ל לי ל רצחנית שארגנה את רציחת 45 ושרותי הבסחון הפולניים .אותה המשטרה בקילצה הללים בשנת ,1946 פולנים .בימים ההם של ש נ ת הפוגרומים כתבו על שנה, ,1946 נסעתי שעורכים בקרונות רצחה חמש שנים ל א ח ר מכן, עשרות קצינים 1946ה י ה ל ע ת ו נ י ם ה צ ר פ ת י ם ע ל מ ה ל כ ת ו ב .ה ם הפולנים רכבת ביהלים. שהיו מלאים ספטמבר בחלש ודחוסים של במשפחות אותה לליות ש ב ר ח ו ע ל נ פ ש ן מפולין ,ו ב פ א ר י ז נ ו ס ד ה נ ק ו ד ת ריכוז ,כדי ל א ר ג ן א ת ה ה ג י ר ה של משפחות היתד• ריקים, ל ל י ו ת מפולין הפולנית. כשחזרנו שברחו לפולין 6 בהמוניהם ,והשפה חדשים ל א ח ר מכן, המדוברת ביותר בקרונות־רכבת שם כמעט לוארשה ,ש א ל ה א ו ת י מ .ה א ם נ ו ס ע י ם אנו לכוון ה נ כ ו ן ? ואני מ ש כ ת י ב כ ת פ י ו א מ ר ת י :פולין היא ע ב ו ר י מ ש ה ו ה כ ר ח י ,ל כ ן אני חוזר ה י ו ם ; כ ש א נ י ש ו ב בנדודים ,א נ י מ ו צ א א ת שמי ב ע ל ו נ י ם ה נ ״ ל ש ה ם ב ד ר ך ־ כ ל ל אנונימיים ,ו ג ם נ א מ ר 116 שייך שאני לקבוצת אשר הציונים, להרוס מ ט ר ת ם היא פולין. את קשה לא ל י ל נ ח ש מי מ ר ב ה ב ר ב י ם א ת ה ש ק ר י ם האלה ,ומי מ ח ב ר א ו ת ם ומי מ מ מ ן ו מ פ ה חוברות אנטישמיות אנונימיות אלה״. ב ש ו ר ו ת א ל ה אנו מ ו צ א י ם א פ ו א ה א ש מ ה ח מ ו ר ה של ה ס ו פ ר ה י ה ו ד י ־ פ ו ל נ י ,ה מ ק ו ר ב י ו ת ר לחוגי הימין ה מ ק ב ל י ם א ת ה ש ר א ת ם מלונדון ו מ פ א ר י ז ומחוגי ה ה ג י ר ה ה פ ו ל נ י ת באירופה ה מ ע ר ב י ת ,ה מ א ש י מ י ם ב ג ל ו י א ת ה מ מ ס ד ה ק ו מ ו נ י ס ט י ה פ ו ל נ י ב א ר ג ו ן ה פ ו ג ר ו ם ו ב א ח ר י ו ת לו .גם ב ע ד ו ת ו של י ח י א ל א ל פ ר ט ,א ו ת ה מ ס ר אחרי הפוגרום ,א פ ש ר למצוא ספק סימוכין להשערה ובעדותו זו, ש ה פ ו ג ר ו ם ב ק י ל צ ה ב ח ו ד ש יולי הוא זו בין אומר ״אין היתר: 1946היה מ ע ש ה פ ר ו ב ו ק צ י ה מאורגן ,כי איך זה ייתכן ש ב ז מ ן כה קצר ,ה ת א ס ף ל ד ה ב י ת ב פ ל א נ ט י ,7ש ם היו מ ר ו כ ז י ם היהודים ,המון פ ו ל נ י ם כ ה גדול ? המון ש מ נ ה ל מ ע ל ה מ־ ,10,000ו ב י נ י ה ם פ ו ע ל י ם מבתי־חרושת היהודים; נמרצת ממשלתיים מהעבודה, ששוחררו גם ע צ ם ה ע ו ב ד ה ,ש ח ו ק ר י את בני בלאשצ׳יק הזוג שיוכלו כדי ברציחת להשתתף ה מ ש ט ר ה ל א מ צ א ו לנכון ל ח ק ו ר חקירה לפוגרום הנורא שגרמו שלהם בעלילת־הדם הזה .אני יכול ל ה ע י ד ב ב ט ח ה ,ש ל פ י ד ע ת ם של ח ב ר י ב ק ר ב ה א ו כ ל ו ס י ה ה פ ו ל נ י ת , ויש לי הרבד ,מ כ ר י ם ביגיהם ,היה ה פ ו ג ר ו ם ב ק י ל צ ה פ ר ו ב ו ק צ י ה ש ל הפולניים השלטונות הקומוניסטיים ,כדי ל ה ב א י ש א ת ר י ח ם ש ל מ ת נ ג ד י ה מ ש ט ר ,ו ל ה צ י ג ם כ ר ו צ ח י ם נ ב ז י ם ו ל ה ש ח י ר א ת פ נ י ה ם ,ל א ח ר ה ר פ ר נ ד ו ם — מ ש א ל ־ ה ע ם הפולני״. גם יהודים א ח ר י ם מ ב י ן ת ו ש ב י ק י ל צ ה ,ו ב י נ י ה ם יו״ר ה ו ע ד היהודי ה מ ק ו מ י ה מ ה נ ד ס יחיאל רוזנקראנץ ,ו ר א ש ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת בקילצה ,מ ר פ נ ח ס א י י ז נ ב ר ג ,מ ח ז ק י ם זו .ל ע ו מ ת דעה האשמה על זאת חוגי השמאל ־הפולני הימין של ומוסדות הריאקציה השלטון הפולנית, מטילים הפולניים, היתד. שהאנטישמיות את נשקה האדיאולוגי ע ד ל פ נ י מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש נ י ה .ה א ש מ ה זו ב א ה ל ד י ביטוי ב מ א מ ר של כמה הראשי אחרי ימים הקומוניסטים העיתון הראשי הפוגרום של בעיתון ה י ה ד י ם ״די המפלגה ״גלום פאלקם הקומוניסטית לדו״ שטימע״. )קול הפולנית העם(, עיתוגים אלה שהופיע ובעיתון היהדי כותבים של במאמריהם ה ר א ש י י ם :״ידיעה מ ח ר ד ה ז ע ז ע ה א ת ה צ י ב ו ר ה י ה ד י ו א ת ה צ י ב ו ר ה פ ו ל נ י ה מ ת ק ד ם בפולין ,ש ב ע י ר ק י ל צ ה ר צ ח ו ב נ ד י ט י ם מ ה א ר ג ו ן ה מ ח ת ר ת י ־ ר י א ק צ י ו נ י ״ נ /ס /ז .״ 32 יהדים בקריאות נ ר צ ח ו ו־42 ״הדד״ יהדים רמות גפצעו. למנהיגם את הפוגרום על גנראל אנדרם, ה י ה ד י ם ליווה האספסוף הריאקציה הפולנית מנהיג ה י ו ש ב בלונדון .ה ם ביימו ע ל י ל ת ־ ד ם ע ל ה י ה ד י ם ה מ ע ט י ם בעיר ק י ל צ ה ,ע ל י ל ת ־ ד ם ב נ ו ס ח י מ י ־ ה ב י נ י י ם .זהו פ ש ע ח ד ש ש נ ת ו ו ס ף ל פ ש ע ד ם ו ל מ ע ל ל י ה ם ה נ פ ש ע י ם ש ל כ נ ו פ י ו ת ״נ׳.ס׳.ז.״ ה ר י א ק צ י ו נ ר י ו ת ו ה ר צ ח נ י ו ת .ו כ ל ז א ת ה ם עשו ב כ ד י ל ה ב א י ש א ת ריחה של פולין ה ד מ ו ק ר ט י ת ב ע י נ י ה ע ו ל ם ה ת ר ב ו ת י ,א ו ת ה פולין ה ד מ ו ק ר ט י ת הנלחמת באומץ נ ג ד הפאשיזם ,ה א נ ט י ש מ י ו ת והריאקציה״. בין גלי ה ה א ש מ ו ת ה ה ד ד י ו ת נ ש פ ך ב י נ ת י י ם ד ם י ה ד י כמים ,ו ה י ה ד י ם שעדיין ה ש ל ו א ת עצמם ,ב ח ש כ ם ש א פ ש ר ל ש ק ם ו ל ב נ ו ת חיים י ה ד י י ם ח ד ש י ם ע ל ה ה ר י ס ו ת ובתי־הקברות של מיליוני אחינו מפולין ומאירופה, התפכחו חיש מהר אחרי ה פ ו ג ר ו ם ה נ ו ר א ה ז ה מ א ש ל י ו ת י ה ם ,ו ב ה מ ו נ י ה ם ה ח ל ו ל נ ד ו ד לכיוון ה ג ב ו ל ו ת ה מ ע ר ב י י ם ש ל פולין ,ל נ ק ו ד ו ת ש ל ״ ה ב ר י ח ה ״ שהיוו ב א ו ת ם י מ י ם ״ נ ק ד ו ת א ו ר ש ל ת ק ו ה ״ , כדי לעזוב ביחד עם משפחותיהם א ת הארץ שהפכה עבורם ל מ ל כ ד ת של שנאה 117 ודמים; שבנו הם בחלבם, ודמם את המדינה במשל כפויית־הטובה למעלה מ־ 1000שנים& ,מים ע ת ה א ת פ ע מ י ה ם ל ד ר ך ה נ ד ו ד י ם ,ל ב י ת ם — א ר ץ ־ י ש ר א ל . ח ב ר י ה ק י ב ו ץ ואני ב ת ו כ ם ה ח ל י מ ו מ פ צ ע י ה ם ו ע ש י נ ו ה כ נ ו ת א ח ר ו נ ו ת ל ק ר א ת ה ע ל י ה ו ה ה ע פ ל ה .יום א ח ד ק י ב ל נ ו ה ו ר א ה ל ע ז ו ב א ת לודז׳ בכיוון ל ש ל ז י ה ה ת ח ת י ת , nv עמדנו לעבור את הגבול הפולני לצ׳כוסלובקיה ,מ נ ק ו ד ת הגבול לקלאדזקו עם ה ג ע נ ו בסוף חודש אוגוסט .ה ע י י ר ה בקלאדזקו. המתה מ א ל פ י מ ש פ ח ו ת יהודיות ילדיהם הקטנים ,וראית אותם כיצד ה ם צועדים ב ה ד ר כ ת מדריכי הבריחה א ל ה ג ב ו ל ,ע ו ב ר י ם אותו הן כ ב ו ד ד י ם והן כ ק ב ו צ ו ת ,ו ה נ ה י ר ה ה ה מ ו נ י ת ש ל יהודים נמשכת וכבוד והמוני בית־ישראל יוצאים את ״לאור פולין ב ר א ו ת נ ו א ת נ ק ו ד ת ־ ה ב ר י ח ה ה מ נ ו ה ל ת ע ל ידי החלוציות, פולין, התמלאנו היום״. גאווה תנועות־הנוער־הציוניות־ ו ב ר א ש ם פ ו ע ל ת ה ח ב ר ה ש א נ י ה ש ,.ש ע ב ר ה מ ה מ ח ו ז ו ת ה מ ז ר ח י י ם של א ש ר ג ם שם פ ע ל ה ב ב ר י ח ה ל כ א ן ,ו ה י א פ ו ע ל ת ע ת ה ל ל א ל א ו ת ו ב מ ר ץ ב א ר ג ו ן ה ה ע ב ר ו ת של ע ש ר ו ת ו מ א ו ת יהודים. ב ט ר ם ש י צ א נ ו מלודז׳ ,ריאיין א ו ת נ ו ה ע ת ו נ א י ה י ה ו ד י ־ ה א מ ר י ק א י שניידרמן ,על א ש ר אירע ל נ ו ב ע ת הפוגרום .שניידרמן היה בין ה ע ת ו נ א י ם היהודים ה ר א ש ו נ י ם ל ק י ל צ ה והוא ישב ב ת ו ך העיר ו ח ק ר א ת נ ס י ב ו ת י ו ,כ ד י ל ה ב י א ל י ד י ע ת שהגיעו ה ע ו ל ם א ת ה ס י פ ו ר ה ש ל ם ע ל ה מ א ו ר ע ה ט ר ג י הזה. מ ס ר נ ו ל ו א ת כ ל אשר ידענו .ל ג ב י ח ב ר י ב ק י ב ת נ ק ט ע הרי האירוע ב א מ צ ע ש נ פ צ ע נ ו ,ו ל כ ן חיפשנו ד ר כ י ם ל ה ש ל י ם ל ע צ מ נ ו ו ל י ד י ע ת ה ע ו ל ם א ת מ ה ל ך בעת המאורעות כולו .א י ־ ל ז א ת ציפיתי ב כ ל י י ן ־ ע י נ י ם שהתפרסם נוכחתי בעיתון האידי ״פארווערטס״ ל ת י א ו ר ו ־ מ ח ק ר ו של שניידרמן, בארצות־הברית. ל ד ע ת ,כי זה הסיפור ה י ו ת ר מ ו ש ל ם מ כ ל ואמנם, האחרים בקראי אותו ש נ ת פ ר ס מ ו ע ד כה, ו א ף כ י ל א א ו כ ל ל ה ב י א א ת כ ו ל ו ב מ ס ג ר ת ר ש י מ ה זו ,א ר ש ה ל ע צ מ י ל צ ט ט כאן מתוכו ק ט ע י ם א ח ד י ם שיפיצו אור על אירועי ה י מ י ם ה ה ם . בפתח מ א מ ר ו מ ת א ר שניידרמן א ת ה ז ע ז ו ע ב ו נ ת ק ף כ א ש ר ש מ ע ל ר א ש ו ג ה א ת ה י ד י ע ה ה ג ו ר א ה על ה פ ו ג ר ו ם :״ ה פ ו ג ר ו ם ב ק י ל צ ה ה ע מ י ד ב צ ל א ת כ ל הפוגרומים גגד היהודים, לכגותה ה מ כ ת י מ י ם א ת ד ב ר י ־ הימים ב ש ם ״מאת־הדמים״ .הפוגרומים של המאה בקישיגוב, שלגו, שהיהודים יכולים ב פ ר ו ם ק ר ו ב ופיגסק ,ב ד י ס ק ופשיטיק ,י כ ו ל י ם בקושי ל ה ש ת ו ו ת ל פ ו ג ר ו ם ש ה י ה ב ק י ל צ ה ב ש ג ת ,1946וזה ב ג ל ל ה ע ו ב ד ה ש ה פ ו ג ר ו ם ב ק י ל צ ה א י ר ע ב פ ו ל י ן ה מ ש ו ח ר ר ת מ ע ו ל ההיטלריזם — אחרי ש ה נ א צ י ם ר צ ח ו 3מיליון יהודים פ ו ל נ י ם ו מ י ל י ו נ י ם יהודים א ח ר י ם מ א ר צ ו ת אירופה האחרות, על א ד מ ת פולין .ה פ ו ג ר ו ם בקילצה זועק זעקה מ ר ה ל צ ד ק ! הידיעה ה ר א ש ו נ ה ע ל ה פ ו ג ר ו ם ב ק י ל צ ה הגיעה א ל י ל ו א ר ש ה ,ב י ו ם 4ביולי ב ש ע ו ת אחר־ ה צ ה ר י ם ,ע ת שהייתי ב מ ס י ב ת ע ת ו נ א י ם ב מ י נ י ס ט ר י ו ן ־ ה ח ו ץ ה פ ו ל נ י .ה ג נ ר א ל ו י ק ט ו ר גרוש, דובר מ ש ר ד ־ ה ח ו ץ הפולני ,ק ר א לפנינו בעצבנות נ י כ ר ת הודעה בכתב. ה ו ד ע ה י ב ש ה ,ש ב ע י ר ק י ל צ ה ה ת ח ו ל ל פ ו ג ר ו ם ע ל היהודים ,היום ב ש ע ו ת הבוקר. הפוגרום רצחו ג ג ר ם ע ל ידי ע ל י ל ת ־ ד ם ,ב ג ו ם ח ש ל י מ י ־ ה ב י ג י י ם ,כ א י ל ו יהודי ק י ל צ ה י ל ד פ ו ל נ י נוצרי .כ ת ו צ א ה מ ה ה ת פ ר ע ו י ו ת ש ל ה פ ו ג ר ו ם ישגם 10פ צ ו ע י ם ו ש נ י ם או ש ל ו ש ה הרוגים .מ ד ר צ ת י ל ה ב ר י ק י ד י ע ה זו ל ע ת ו נ נ ו ,ת ו ר כדי ה ד ג ש ה 118 ש ל פ נ י ידיעה ב ל ת י מ ו ש ל מ ת ,א ב ל זו ה י ד י ע ה ש י כ ו ל נ ו ל ה ש י ג ל ע ת ־ ע ת ה .ב ע י ת ו נ י ה צ ה ר י ם ו ה ע ר ב הפולניים ,ל א נ ז כ ר ב כ ל ל ה א י ר ו ע ה ט ר ג י ה ז ה .ל ע ו מ ת ז א ת היה ה ע י ת ו ן מ ל א ב ל י ע ו ת ע ל ה ח ג ה ל א ו מ י ה א מ ר י ק א י ,ו ע ל י ו ם ה ש נ ה ד.־ 170ל ה צ ה ר ת ה א נ ש י ם נ ב ר א ו שווים ו ל כ ו ל ם זכויות ה ע צ מ א ו ת ש ל ארה״ב ,ב ה נ א מ ר כ י כ ל ש ו ו ת ל ח י ו ת ו ל ה ת ק ד ם באושר ו ב ח ו פ ש . ביום ח ג ה בדיוק ארצות־הברית, הלאומי ש ל הפטריוטים חוללו ״מיערות פולין״ ,א ת ה ש ח י ט ה ע ל יהודי ק י ל צ ה .ב א ו ל מ ו ת ש ל מלון ״פולוניה״ ב ב י ר ת פולין, להתאסף התחילו אורחים שבאו נכבדים החגיגית, לקבלת־הפגים ערך אותה ש ג ר י ר א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת בפולין ל ק ו ר פ ו ס ה ד י פ ל ו מ ט י ו ל מ ו ז מ נ י ם א ח ר י ם ; ב ע ו ד ה א ו ר ח י ם ה ת ח י ל ו ל ה ג י ע ידיעות נ ו ס פ ו ת ע ל ה פ ו ג ר ו ם בקילצה ,א ו ל ם ה ק ש ר ע ם מתאספים ה ע י ר ק י ל צ ה נ ו ת ק ,ו ל א היתה א פ ש ר ו ת ל ה ת ק ש ר א ל י ה בטלפון ,ו א נ ו — ק ב ו צ ה ש ל ע ת ו נ א י ם א מ ר י ק א י ם — ה ח ל ט נ ו ל נ ס ו ע י ש י ר ו ת ל ע י ר קילצה .א נ ש י ש י ר ו ת ־ ה ב ט ח ו ן ה פ ו ל נ י הניאו אותנו מ כ ך ב א מ ר ם ,ש ב ל י ל ה ה כ נ י ס ה ו ה ד ר כ י ם ל ע י ר ק י ל צ ה מ ס ו כ נ ו ת ו ח ס ו מ ו ת ו ל א יתנו ל נ ו ל ע ב ו ר .ה ם הציעו ל נ ו ל נ ס ו ע ל א ו ר היום .ב ח ו ס ר סבלנות השקיפו חיכינו ע ד שלוש ל פ נ ו ת עלינו מ ע ל מלון ״פולוניה״. בלטו הצלליות של בוקר ,ע ת לחורבותיה של השלדים הערומים ש ל מגדלי ה ג י ט ו ש ל וארשה .וארשה הבתים הפעמונים של החרבה עזבנו את תחנת־הרכבת הוינאית ההרוסים הכנסיות וההרוסה, וארשה. ורודים שמים הנמצאת הפילו פחד, מול ומרחוק ב ס ב י ב ה ש ב ה היה התחילה להתעורר ואנו בעבר התחלנו ל ע ז ו ב א ו ת ה במכוגיותיגו...״. ״...הגעתי ל ק י ל צ ה ב ש ע ה 7ב ב ו ק ר ו נ ס ע נ ו הישיר ל מ ע ו נ ו ש ל הווייבודה ,ה ו א מושל־המחוז, שהיה ת ח ת מ ש מ ר צ ב א י מ ו ג ב ר ע ם מ כ ו נ ו ת ירידה כ ב ד ו ת .ב ש ק ט ה ס ת ו ב ב ו מ ש מ ר ו ת צ ב א כ ב ד י ם ע ם ג ש ק דרוך ,ומוכן לירי ...בזמן ש ח י כ י ת י ל מ ו ש ל , נ י ה ל ת י שיחה ע ם חייל שישב ב פ ר ו ז ד ו ר .ר צ י ת י ל ד ע ת מ ה ידוע ל ו ע ל ה פ ו ג ר ו ם ו ע ל הסיבות שהביאו שזה קרה בגלל מגורים חומר לשחיטת יהודי העובדה שהיהודים החייל, קילצה. תמימותו ,ע נ ה ברוב ת פ ס ו ילדים פולנים והסתירו אותם לי בבית ב ר ח ו ב פ ל א נ ם י מ ס ׳ .7ה ס י פ ו ר ע ל ה י ל ד י ם ש ל ה פ ו ל נ י ם ה ח ט ו פ י ם היה הדלק הפרובוקטיבי לעריכת הפוגרום, ושומר ל ס י פ ו ר זה .א ת פ נ י נ ו ק י ב ל ס ג ן ה ו ו י י ב ו ד ה ה נ ר י ק ה ס ד ר ה ז ה ,החייל ,האמין אורבאנוביץ׳, שהעירו אותו משנתו והוא י ש ב מ ו ל נ ו ב פ נ י ם ח י ו ו ר ו ת ו מ ב ו ה ל .ב ז מ ן ה פ ו ג ר ו ם ה ו א מ י ל א א ת תפקיד כתפיו הווייבודה ,א ש ר ש כ ב א ז חולה ורתוק למיטתו ,ו כ ך נפלה על ש ל ה נ ר י ק א ו ר ב א נ ו ב י ץ ׳ ה צ ע י ר כ ל ה מ ש א ו ה א ח ר י ו ת ביום ה ס ב ל הטרגי, האירוע המעציב בתולדות פולין החדשה .ל א פ ל א אפוא שהוא ה ל בעת מעוצבן ו מ ב ו ה ל ,ו ה ש ת ד ל ל ה ס ב י ר ל נ ו ,ש ש ת ה ע ת ו נ א י ם ה ר א ש ו נ י ם מ ח ו ״ ל ש ה ג י ע ו לקילצד. כ ש ה ד ם ה ש פ ל ע ל נ ו זועק ,כי ה ו א ע ש ה א ת כ ל א ש ר ה י ה ב י כ ו ל ת ו ל מ נ ו ע ק ר ב נ ו ת ב נ פ ש ו ל ה ר ג י ע א ת ההמון המוסת ...ב א ר מ ו ן ה ע ת י ק ש ל הווייבודזטבה ה ו א מ ס ר ל נ ו א ת הנוסח הרשמי ש ל המאורעות לפי הסדר ה ב א : ביום ד׳ 3.7.46 הופיעו ב ת ח נ ת ה מ ש ט ר ה ב ק י ל צ ה ,ב נ י הזוג ב ל א ש צ ׳ י ק והודיעו כ י ה ם ח ו ש ד י ם ש ה ל ל י ם ר צ ח ו א ת ב נ ם ב ן ה ־ ,9כ י ע ב ר ו כ ב ר ש ל ו ש ה י מ י ם מ א ז נ ע ל ם ב נ ם מ ה ב י ת , ו ע ד היום ל א ש ב .מ ל אחרי ה ה ו ד ע ה ה ז ו ל מ ש ט ר ה ,ה ת ח י ל ו ל ה ת פ ש ט ש מ ו ע ו ת ב ע י ר כ י ע ו מ ד ל ק ר ו ת משהו ע ם ה ל ל י ם ״ .ל מ ח ר ת ב ב ו ק ר ,י ו ם ה׳ ,4.7.46ב א ו 119 שוב ל ת ח נ ת ־ ה מ ש ט ר ה יחד עם בנם הנריק שבינתיים חזר ב נ י הזוג בלאשצ׳יק ה ב י ת ה ,ו ה נ ע ר ס י פ ר ליומנאי ש ל ת ח נ ת ־ ה מ ש ט ר ה א ת הסיפור ה ב א :ל פ נ י ש ל ו ש ה ימים אותה מישהו נ ת ן ל ו חבילה ,כ ד י ש י ב י א ברחוב ל ב י ת מם׳ 7 פלאנטי; כ ש ה ו א בא ל ב י ת הזה ,עצרו א ו ת ו ה י ה ו ד י ם ו ה כ נ י ס ו אותו ל מ ר ת ף ,ל א נ ת נ ו ל ו אוכל ,ר ק ה ר ב י צ ו ל ו מ כ ו ת .ב מ ר ת ף ה ו א ר א ה ה ר ב ה ילדים פ ו ל ג י ם הרוגים ,ו ה ו א גבהל איכשהו מאוד .הוא ה צ ל י ח מ ה י ה ו ד י ם ו ל ב ר ו ח מן להתחמק המרתף, ואז ח ז ר ל ב י ת הוריו .סיפור זה ש ל ה ג ע ר ה ת פ ש ט ב מ ה י ר ו ת ב כ ל קצווי העיר ו ה ה מ ו ן ל ה ש מ י ע צעקות ,ב ד ר י ש ה ל ק ח ת נ ק ם מ ה י ה ו ד י ם ע ב ו ר ד מ ם ה ש פ ו ך ש ל התחיל י ל ד י ם פ ו ל נ י ם נ ו צ ר י ם ש נ ר צ ח ו ע ל ידי היהודים. סגן סברין הווייבח־ה המשיך ו ס י פ ר , כהנא ,יו״ר ש ב י ו ם ה׳ הועד־היהודי־המחוזי, ד״ר ב ב ו ק ר ה ו א הוזעק ע ל ידי ש ס י פ ר ל ו בסלפון ,כי ב י ת ה ק ה י ל ה ־ ה י ה ו ד י ת מ ו ק ף ב א ס פ ס ו ף של א ל פ י פ ו ל נ י ם .ה ו א ל ק ח עמו מ ש מ ר ת של ש ו ט ר י ם והתחילו ל ל כ ת לכיוון ב י ת ־ ה ק ה י ל ה ,א ו ל ם ההמונים בית־ ב א ל פ י ה ם הקיפו א ת הקהילה ,והוא ל א יכול היה ל פ ל ס ל ע צ מ ו ד ר ך ע ל מ נ ת ל ה ג י ע אל הבית ,ל כ ן ה ו א ש ב על עקבותיו .ההמון ה מ ו ס ת ,ה ת ח י ל ביידוי א ב נ י ם על ה ב נ י ן ו כ ל יהודי ש י צ א מן ה ב נ י ן נ ה ר ג מ ד ב מ ק ו ם ; אז ה ו א ה ו ר ה ל מ כ ב י ־ א ש ל פ ז ר א ת ה ה מ ו נ י ם ע ל ידי ה ת ז ת ס י ל ו נ י מים ,א ו ל ם ה מ ת פ ר ע י ם ח ת כ ו ו ה ש ח י ת ו א ת זרנוקי הכיבוי. ל ש א ל ה ,מ ד ו ע ל א נ ת ן פ ק ו ד ה ל פ ת ו ח ב א ש ע ל ה מ ת פ ר ע י ם י הוא השיב ,כי א נ ש י המיליציה א מ נ ם פ ת ח ו ב י ר י ו ת באויר ,א ב ל ה י ר י ו ת ה א ל ה ל א עזרו ,וההמון ס י ר ב להתפזר, הרבה ולירות גפגעים... ב ת ו ך המון והמשיך אנשים הווייבודה כה גדול בסיפורו: ה ו א ל א רצה, ההמון דרש פחד כי לו שניתן שיהיו להיכנס א ל הבית ,כדי שיוכלו ל ר א ו ת ב מ ו ע י נ י ה ם א ת ה י ל ד י ם הפולנים ה ג ר צ ח י ם ; ב ר נ ש י ם מסוימים ב מ ד י ה צ ב א ־ ה פ ו ל נ י ה ת ח י ל ו ל ק ר ו א ל י ה ו ד י ם שייצאו א ל מ ח ה לבית, כי ה ם גשלחו ל ה ג ן עליהם ,ו כ ל י ה ד י ש י צ א מן ה ב י ת נ ע צ ר ע ל ד ם ו נ מ ס ר ב י ד י ההמון, ב ס ו ף הגיעו כ ו ח ו ת הבטחון דיווחו התחיל שעברו על יהודי פולין בזמן הפולניים הווייבדה הצעיר לדבר ו ג ר ש ו ופיזרו בהתרגשות א ת ההמון. גדולה ע ל מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־השגיה ,והכריז בסוף ה ס ב ל והעיגויים בצורה פאטטית: ״ א נ י רוצה ש ת ר א ו א ת הכל ,א ת ה ה ר ס ה נ ו ר א ,א ת החורבן ,ש ת ר א ו את ה פ ש ע ה ג ד ו ל והנורא ,כי ה ע ו ל ם ח י י ב ל ד ע ת א ח ת ו ל ת מ י ד ש ה כ נ ו פ י ו ת הללו ,ה ק ו ר א י ם ל ע צ מ ם ״פטריוטים״ והם ג ת מ כ י ם ע ל ד י ג ו ר מ י ם מ ח ו ״ ל — ה ם האסון הכי ג ד ו ל ש ל פולין .בזה ה ס ת י י ם ה ח ל ק ה א י ג פ ו ר מ ט י ב י ש ל סגן ה ו ו י י ב ד ה שהתלווה א ל י ג ו ב ד ר כ נ ו ל ב נ י ן ש ר ו ת י ה ב ס ח ו ן ה פ ו ל נ י י ם ,ש ם נ מ צ א ו היהודים ש נ י צ ל ו מן הפוגרום״. בבנין ש ר ו ת י ה ב ט ח ו ן ״א1־3ה״ ה י ת ה פ ע י ל ו ת רבה .אנשים חיוורים ועייפים, לבושי אזרחית התרוצצו בין החדרים וניהלו את החקירה ב מ ש ך רוב שעות ה ל י ל ה ; ח ק ר ו א ת הרוצחים ו א ת ה י ה ו ד י ם ש נ ש א ר ו בחיים ,ששהו עכשיו בבנין ל ש ם ה ג נ ה על ב ט ח ו נ ם .חיכינו ש ע ה א ר ו כ ה ע ד ש נ ת ק ב ל נ ו לראיון אצל מ פ ק ד כ ו ח ו ת הבטחון, הגנרל סטצה ולדיסלב שבא מוארשה בלוויית קולונל ,ו א ת ם היה גם ש ר מ מ ש ל ה .א ל ה ב א ו ב מ י ו ח ד מ ו א ר ש ה ,כ ד י ל נ ה ל א ת החקירה הראשוגה .ב ה מ ש ך דיווחו להוכיח מספר ש נ י ד ר מ ן על ההודעה שכוחות הבטחון עשו כל היבשה שביכולתם הגנרל ,בה ניסה ל ע צ ו ר ב ע ד ההמונים ,וכי אמנם ו ה ל א ק ו נ י ת של ה צ ל י ח ו ל ה צ י ל א ת ש א ר י ת ה י ה ד י ם ב ק י ל צ ה .ה ע י ת ו נ א י ם ל א ש ק ט ו אלא ה מ ש י כ ו 120 ע צ מ א י ל ש ו ח ח ו ל ת ח ק ר א ת כל ה נ ו ג ע י ם ב ד ב ר .ר א ש י ת פ נ ו א ל ה ע ד י ם באורח ש נ צ ל ו מן הפוגרום .״ א ד ו נ י ! הם צ ע ק ו אלי — ה ו צ א א ו ת נ ו מ פ ה ! הצילו החיים אותנו! כ י ה ם ישחטו א ו ת נ ו ע ד האחרון בנו״ ...א ל ה היו בנשימה סובבו אחת מפי עשרות פיות פעורים ניצולים. של המשפטים שנשמעו ובהפתעה בשמחה אותי והתחילו להושיט לי ל י ם ,וכולם נצמדו אלי וכולם א ת ס י פ ו ר ם העצוב ,ו ס י פ ו ר ם מלווה לספר רבה בהתרגשות הם ביחד החלו ו ב ה ת פ ר צ ו י ו ת בכי, ב ק ו ש י ר ב ע ל ה ב ל י ל ה ר ג י ע ם ב מ ק צ ת .עזר ל י ב כ ך א ח ד ה פ צ צ ו ע י ם ק ל ,ו ב מ י ו ח ד יחיאל המהנדס רוזנקראנץ, משלושת אחד מבין הניצולים הועד־הללי חברי ב ק י ל צ ה .ה ס י פ ו ר י ם של אלה ,שהיו רגועים פ ח ו ת או יותר ,ה ו פ ס ק ו מ ד י פ ע ם ־ ב פ ע ם בהתפרצויות הופרדו ב כ י היסטרי של ה נ ש י ם ש פ כ ר ו ל י י ם ו ש א ל ו ל ש ל ו ם ב ע ל ל ן ש מ ה ם ב א מ צ ע הפוגרום .כ א ש ר ס י פ ר ת י ל ה ם ש א נ י מ ב י א ל ה ם ד ר י ש ת שלום, ב צ ר ו ף ח ב י ל ו ת ויטמינים ,מ ה נ ש י א ש ל איגוד יהודי ק י ל ץ ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ,ה פ ר ו פ ׳ ארתור ל ע י ו ו א ,מ י ד יצא מבין ה ק ה ל לצאת ל ל נ ע ו ר י ם ש ל פ ר ו פ ׳ לעיווא ,ו ב י ק ש נ י א ת ו ל ח צ ר ו ש ם ה ח ל ל ס פ ר לי א ת כ ל ה א י ר ו ע ל כ ל פ ר ט י ו ו ד ק ד ו ק י ו : ״ ב ת ח י ל ה נ כ נ ס ו ל ת ו ך ה ב י ת שני פ ו ל נ י ם ל ב ו ש י מ ד י צ ב א ,ל צ י ג ו א ת ע צ מ ם כ נ צ י ג י ה ש ל ט ו ן הצבאי ,העבירו ב ד י ק ו ת ו ב י ק ו ר ו ת ב כ ל ה ב י ת ,ה ח ר י מ ו כ מ ה א ק ד ח י ם ש ה י ו ב ר ש ו ת ה י ה ל י ם ברשיון ,והחרימו גם כ מ ה ד ב ר י ע ר ך ו כ ס פ י ם ,ו כ ש ה ם ע ז ב ו א ת ה ב י ת צ ע ק ו :״ כ ע ת נ ת ח ש ב ן א ת כ ם ״ ו מ ל ה ת ח י ל מ ט ר א ב נ י ם ל י פ ו ל על הבנין, עם וביחד היהלים האבנים התחילו מההמון אנשים לחדור הבנין לתוך ולהכות את ב מ ו ט ו ת ברזל ,גרזנים וצינורות ,ל ר ך ה ח ל ו נ ו ת ה פ ת ו ח י ם זרקו א ל ההמון יהלים החוצה שהוכו פצועים, בחח ורבים בפראות, נרצחו בצורה אכזרית. ד ״ ד ס ב ר י ן כ ה נ א ,יו״ד הועד־היהודי־המחוזי ,נ ך צ ח ב ת ו ך ח ד ר ו ; ה ר ו צ ח י ם ה כ י ר ל ו , ו ה ת נ פ ל ו ע ל י ו ב פ ר א ו ת .מוצאו ש ל ד״ר ס ב ר י ן כ ה נ א ה י ה מ ל ב ו ב ו ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה ה ו א ל ח ם ב ש ו ר ו ת ה פ ר ט י ז נ י ם הפולנים ,והגיע א ת ם ע ד ל ק י ל צ ה .מ ל אחרי ש ח ר ו ר מ ל י ה ג ר מ נ י ם ה ע מ ל ע צ מ ו ד״ד כ ה נ א ב ר א ש ה ו ע ד ־ ה י ה ל י ־ ה מ ח ו ז י ו ה ת ח י ל העיר לארגן א ת החיים שהשתדל אחד ח ל ל י י ם במקום .הוא נ פ ל מות־גיבורים על משמרתו, בעת להזעיק עזרה ל ה צ ל ת ה י ה ל י ם המותקפים .לאחריו מ ס ר שמואל נסטל, מ ש ר ל י ה ג י צ ו ל י ם של ק י ב ח ״ א י ח ל ״ ,ש ה י ה ב ע ת ה פ ו ג ר ו ם ב ב י ת ־ ה ק ה י ל ה : ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה פ ר צ ו ה פ ו ר ע י ם ל ק ו מ ה השלישית ,ש ם נ מ צ א ו ח ד ר י ה מ ג ו ר י ם ו ה ע ב ל ה של למעלה מ־ 35חברי לארץ ביריות ישראל, על בעבדם חברי באמבולנסים, רצו ק ל ח ההכשרה .ה ם ה כ ש י ר ו א ת ע צ מ ם ל ק ר א ת ע ל י י ת ם ב ב ת י ־ ה ח ר ו ש ת ובסדנאות השונות בעיר .הפורעים פתחו ואחר הקיבח הפורעים אחרי כך, בעת שניסו האמבולנסים, לפנות וזרקו את עללם הפצועים אבנים, קשה בצעקם צ ע ק ו ת ה י ס ט ר י ו ת ״אנו עושים ע ב ל ת ניקוי ...ו ה ם ב א י ם ו מ פ ר י ע י ם לנו״ ...ה פ ו ר ע י ם לא הסתפקו ברציחות ב ל ב ד ,א ל א גם ח מ ס ו ו ש ד ד ו את קרבנותיהם הנרצחים. ה ו ר י ד ו ט ב ע ו ת מ ע ל ל א צ ב ע ו ת י ה ם ,גזלו א ר נ ק י ם מ ת ו ך כ י ס ל ם ,ו ת כ ש י ט י ם מ ג ו פ ו ת י ה ן ש ל ה נ ש י ם ה נ ר צ ח ו ת והפצועות.״ מבית ב ר ח ו ב פ ל א נ ט י .7 המשטרה הבטחונית סרנו לבית מאורעות הדמים המקום נראה הרוס ושומם :הדלתות נתוצות ,החלונות קרועים ומנותצים ,הרהיטים בפנים החדרים מתעופפות שבורים בחצר, ברחוב לחתיכות, כרים ובכיכר. בחצר וכסתות לפני פרומים הבית, ונוצותיהם הלבנות מונחים מכשירי עדיין 121 ה ק ט ל מ ג ו א ל י ם ב ד ם יהודי ,ב ר ז ל י ם ,צינורות ,א ב נ י ם מ ו כ ת מ י ם ב ד ם ו כ ת מ י מ ו ח . ה ד ם ש ה צ ט ב ר ב י ו ם א ת מ ו ל עדיין ל א יבש .מ ה ח ל ו ג ו ת הקרועים ב ו ל ט י ם ו מ ת נ ו ס ס י ם ב ג ד י ם ו ח ל ק י ־ ל ב ו ש ק ר ו ע י ם ו מ ו כ ת מ י ם ב א ד ו ם מ ד מ ם של ההרוגים ו ה פ צ ו ע י ם ש נ א ב ק ו מרה הקרבגות, עם רוצחיהם .ולתוך מ צ ב ו ר י הדם נדבקו תעודות ומכתבים של ש ה ר ו ח מ נ ס ה ל ה ע י פ ם מ מ ק ו מ ם ,א ך ל ל א ה צ ל ח ה יתירה .מ כ ת ב י ם ר ב י ם ה מ ו כ ת מ י ם ב ד ם הגיעו ל כ א ן מ ק ר ו ב י ה נ ר צ ח י ם ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ק נ ד ה ו א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת ; א ח ד ו ת מ ת ע ו ד ו ת אלה ל ק ח ת י עמי ,ו ב י נ י ה ן מ כ ת ב א ח ד ש נ ש ל ח על ד י ג ב ׳ א נ ה פ ר ל מ ו ט ר בניו־יורק המרכזי לועד־המרכזי את המכתב אל יהודי של אחד פולין בוארשה, מ ק ר ב נ ו ת הפוגרום. ורק שלשום מכתב אחר העביר הוא הועד מורים של ל ב ק ו ב י ץ ב ט ו ר ו נ ט ו ש ב ק נ ד ה ,ש ל י ש י — מ ו כ ת ם כ מ ע ט כולו ב ד ם — מ מ ו ע ן א ל ב ר ל פ ר י ד מ ן מגיסו ב ר ל ש י ג י א ר ס ק י ב ת ל ־ א ב י ב .היתד .ש ם ג ם הודעה ש ל ה ו ע ד ־ ה י ה ו ד י ־ ב ו א ר ש ה א ל א ח ד מ י ה ו ד י קילצה ,מ ק ר ו ב מ ש פ ח ה ב נ י ו ־ י ו ר ק ,א ב ל ה ש ם המרכזי ל א היה קריא ,כ י כ ת מ י ה ד ם ה ר ס ו א ת ה מ כ ת ב .ר ק בסוף ה מ כ ת ב א פ ש ר ה י ה ל ז ה ו ת א ת ה ח ת י מ ה ש ל ה מ ז כ י ר ־ ה כ ל ל י של ה ו ע ד המרכזי ,מ .זליצקי. ב ע צ ם י כ ו ל ת י ל ק ח ת א ת י א ת כ ל מכשירי ה ר צ ח בהם ה ר ג ו ו ה י כ ו ה ר ו צ ח י ם את ק ר ב נ ו ת י ה ם ה א ו מ ל ל י ם ,מ א ח ר וחיילי ה מ ש מ ר ב ח צ ר ש מ ת פ ק י ד ם היה ל ש מ ו ר בקפדנות דמעות רבה על הבית והחצר, מרות שפכה לפנינו שכבו להם בצד ה מ פ ק ח ת ה נ ו צ ר י ת על והשתזפו הבית הגב׳ הקיצית. בשמש דוביש, צציליה א ו ת ה ס ג ר ו ה ר ו צ ח י ם ב ע ת ה ר צ ח ב ח ד ר ה ,אולם ל פ נ י כ ל י א ת ה ה ח ר י מ ו א צ ל ה א ת כל זו ה ס כ י נ י ם ו ה ג ר ז ג י ם ש ה י ו ב ר ש ו ת ה ,כדי ל ה פ כ ם ל מ כ ש י ר י ר צ ח .א ש ה הסתירה יהודים בימי המלחמה, וביניהם צעיר יהודי שהתאהבה גוצרית בו, ועם סיום ה מ ל ח מ ה ב א ה א ת ו א ל ה ע י ר ו ה צ ט ר פ ה אל ה ק ה י ל ה ־ ה י ה ו ד י ת ו נ ש א ר ה ל ג ו ר אתו בין היהודים ב ב י ת ־ ה ק ה י ל ה .היא ק ל ל ה א ת הפורעים ו ת ל ש ה שערות את ראשה ,כ א ש ר ה ר א ת ה ל נ ו ב ח צ ר א ת ה מ ק ו מ ו ת ב ה ם נ ה ר ג ו היהודים ו ס י פ ר ה ש ה ש ק י פ ה מ ח ל ו נ ה של ח ד ר ה ה נ ע ו ל ו ר א ת ה א ת מ ע ש י הזוועה ו כ ש ה ת ח י ל ה ל צ ע ו ק ע ל ה פ ו ר ע י ם , איימו עליה ש א ם היא ל א ת ח ד ל — יהרגו א ו ת ה י ח ד עם כ ל היהודים. מהבית על ה ה ר ו ס נ ס ע נ ו ל ב י ת ־ ה ח ו ל י ם העירוני .ב ת ו ך שני ח ד ר י מ ת י ם ,ה ו ג ח ו ר צ פ ת ־ ב ט ו ן מ ת י ם ח צ י ע ר ו מ י ם ,ראשי ר ו ב ה מ ת י ם מ נ ו ת צ י ם ו ב י נ י ה ם ג ו פ ת ה ש ל אשד ,ש ש ד י ה מ ע ו כ ו ת ו ל י ד ה ג ו פ ה ק ט נ ט ו נ ת של ת י נ ו ק ת .ה פ י ו ת ש ל ה ה ר ו ג י ם היו סגורים ,א ב ל פ ק ו ח ו ת היו ע י ג י ה ם הזגוגיות ,ו פ ת ו ח י ם גם ה פ צ ע י ם ה ע מ ו ק י ם ב ג ו פ ו ת י ה ם ה מ ע ו נ י ם .ר ק 11ש ע ו ת ע ב ר ו מ א ז ה ש ח י ט ה האיומה ,ו ג ו פ ו ת ה ג ר צ ח י ם כ ב ר היו נ פ ו ח ו ת ,וריח איום ה ת פ ש ט בחדר. ש מ ש יולי פ ז ר ה א ת ק ר ג י ה ה ח מ י מ ו ת על ה ג ו פ ו ת ה מ ר ו ס ק ו ת ו ה א י ר ה כ ל פ צ ע וכל חבורה ,כ ל ס י מ ן כ ח ו ל ש ל ה ב ר ז ל י ם ב ה ם נ ה ר ג ו היהודים ,ו א ת ש ל ו ל י ו ת ־ ה ד ם על ר צ פ ו ת ה ב ט ו ן ש ל ח ד ר י ־ ה מ ת י ם .יהיה מ ז ג אויר קייצי מ ל א ,ב ד י ו ק כ פ י שנחזה ב ע מ ו ד ה ר א ש ו ן ש ל ה ע י ת ו ן ה פ ו ל נ י ב ק י ל צ ה ״דז׳יינניק פ ו ב ש כ נ י ״ . . .א ב ל ב ע י ת ו ן הזה ,ש ה ו פ י ע יום א ח ד א ח ר י השחיטה האיומה ,ל א נ ז כ ר בכלל אירוע איום זה ו ל ו א ג ם ב מ ל ה א ח ת .ב ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ש כ ב ו 42היהודים ה פ צ ו ע י ם ק ש ה , שגיים ב מ י ט ה א ח ת ,ב ג ל ל ה מ ח ס ו ר ב מ י ט ו ת ,ר ב י ם מן הפצועים היו עדיין ב מ צ ב ש ל ח ו ס ר הכרה ,ו ב י ג י ה ם ג ם ה ג ב ׳ גניה ס מ ב ו ר ם ק ה ש ה י ת ה ב ח ו ד ש ה ש מ י נ י ל ה ר י ו נ ה והפילה 122 את עוברה בעת שאחד הפורעים דקר אותה בבטנה; הבכי והיללות הפצועים של איום היה והרופא ונורא דרש הפולני לעזוב ממני את מל אולם־החולים. מבית־החולים אל בוארשה, ה ל כ ת י י ח ד ע ם ה ע ת ו נ א י יואל צאנג ,כ ת ב ה ״ ט י י מ ס ״ ה ל ו נ ד ו נ י הגיבור ה ר א ש י של בקילצה ,ג י ב ו ר הפוגרום בחדר עלילת־הדם. מואר ,ב ב נ י ן ה מ ש ט ר ה ה ב ט ח ו נ י ת ב ק ו מ ה השלישית ,ת ח ת ש מ י ר ה ש ל ש נ י חיילים, ב ל א ש צ ׳ י ק בן ה־ ,9ב ע ל עינים כ ח ו ל ו ת ו ש י ע ר ב ל ו נ ד י ,ש ס י פ ר ישב ל ו ה נ ר י ק ב ש ק ט א ת מ ה ל ך ה ת כ נ י ת ה ש ט נ י ת ,כ י צ ד ידיד של הוריו ,ב ש ם ט ד א ו ש ב ר ט ו ש י נ ס ק י , בו פגש ולקח ברחוב ע מ ו ל כ פ ר פולסקי, אותו במרחק הנמצא 25ק ״ מ של מ ה ע י ר ; כ ש ש א ל ת י אותו ,א ת ה נ ע ר ״ ה ת מ י ם ״ לכאורה ,איך ה ג י ע ל כ פ ר ? ה א ם ה ו א ב ע ג ל ה א ו ה ל ך ב ר ג ל ,ה ו א ע נ ה ש א י נ נ ו זוכר ,ו ל ש א ל ת י ל מ ה נסע לכפר? שם ה ו א מ י ד ע נ ה כי אצלם עם ביחד בכלל הלך ״ ל ב ר ט ו ש י נ ם ק י יש גן של ד ו ב ך ב נ י ם נ פ ל א י ם .הייתי והדובדבנים הלך הורי שעבר בקיץ טעמו הוא לחיכי״. לשם מ ב ל י ל ה ו ד י ע להוריו ,ו א ת ז א ת הדגיש מ ס פ ר פעמים .א ח ר ־ כ ך ס י פ ר ש ב ל י ל ה באו ל ב י ת ו ש ל ב ר ט ו ש י נ ס ק י מ ס פ ר א נ ש י ם שדיברו ביגיהם ב ל ח ש ,ה ו א ל א ש מ ע מ ה ד י ב ר ו ו ב כ ל ט ב ע י ו ת ו ה ו א ה צ ה י ר ש כ ל הסיפור על ה מ ר ת ף ש ב ו ישב ,כ ב י כ ו ל , כלוא ב ל י יהודים לספר א ת ה ס י פ ו ר הזה ,ואיים עליו ש א ם ל א יספר ה ו א יוכה .ב ל י ל ה ־ 3ב י ו ל י הנריק חזר הבדוי. בלאשצ׳יק לתדהמת למשטרה ברחוב פ ל א נ ט י מם׳ ,7הוא בדוי ,וכי ברטושינסקי ב מ פ ת י ע ל ב י ת הוריו בקילצה ,ו ס י פ ר התחיל הוריו להתפשט הסיפור בכל ביקשו להם יאת הסיפור וההורים הליעו העיר, ש ב נ ס חזר .א ב ל ״ ה ש ק ר ה ג ד ו ל ״ ב ד ב ר ח ט י פ ת י ל ד נ ו צ ר י ב ל י יהודים כ ב ר ה ת פ ש ט ב ע י ר ,ג ד ל ו ה ת נ פ ח ,ו כ ש ב ג י הזוג ב א ו ל מ ח ר ת ל מ ש ט ר ה ע ם ״ ב נ ם האובד״, ללי הראה הבן בלאשצ׳יק הבית את פלאנטי מס׳ 7 ברחוב ב ש ם זינגר ,ש י צ א ב א ו ת ו ר ג ע מן הבית ,שהוא והצביע על ה ל ל י שחטף אותו וכלאו במרתף ו ג ם ח י כ ה אותו .כ ש ה ה ו ר י ם ע ם ב נ ם הגיעו ל מ ש ט ר ה ,ו ס י פ ר ו ש ם את סיפורו, לעצור את זינגר, נשלחה לבית קבוצה של 6שוטרים פ ל א נ ם י ,כדי ברחוב ש ה ו ר ו ת ל מ ע צ ר זה נ י צ ל מ מ ו ו ת בטוח .ל א ח ר ־ מ כ ן ש ל ח מפקד־המשטרה חוליה ש ל 12ש ו ט ר י ם ,ל ש ם ב ד י ק ה ו ב י ק ו ר ת ב ב י ת ב ר ח ׳ פ ל א נ ט י ,7כ ד י ל ק ב ו ע במקום היה את כלל אמיתות מרתף, הסיפור. אולם הפטרול כבר השנאה שהנער קבע התלקחה שיקר, ברחובות כי העיר בבית הזה וההמון לא המוסת כ ב ר ה ס ת ע ר ע ל ה ב י ת ו ע ל דייריו. ב ש ע ה ש א נ ו ח ק ר נ ו א ת ה נ ע ר ,כ ב ר היו ל ו ע י ם פ ר ט י ם נ ו ס פ י ם ע ל ה ה ת ר ח ש ו י ו ת שהיו ב ע ת ה פ ו ג ר ו ם ,ב ר ח ו ב פ ל א נ ט י .ב א ו ת ה שעה ט ב ח ו ח ב ר י ה ם י ה ו ד י ם נ ו ס פ י ם ב ר ח ו ב ו ת ה א ח ר י ם ש ל העיר ,ל צ ל ו ת א ל ה בוצעו ל א על ל י ר ו צ ח י ם ס ת ם ,א ל א על ל י אנשי כוחות הבטחון יאן מאזור וקזיימיז׳ השוטרים היו בסיור משטרתי בכיכר הממונים שמירת על נ ו ב ק ו ב ס ק י ,יוזף הפרטיזנים, ושם הסדר שליבה מישהו הציבורי בעיר. ואנסוני פרושקובסקי, להם ברחוב סיפר שגם ל י א ו נ ו ר ה ג ר י ם י ה ל י ם ש ל א א י ר ע ל ה ם ד ב ר ,ואז ה ם ה ח ל י ט ו ל מ ל א א ת ״ ח ו ב ת ם הפטריוטית״ ופנו לבית מס׳ 15 ברחוב ליאונורה, דפקו בדלת של משפחת פיש ה ל ו ד י ת .ב ד י ר ה נ מ צ א ו ה ג ב ׳ פ י ש ע ם ב ת ה ה ת י נ ו ק ת ב ת ש ל ו ש ת ה ש ב ו ע ו ת וליד ה מ ש פ ח ה ב ש ם מ ו ס ק ו ב י ץ .ב ע ל ה של הגב׳ פיש ל א ה ל בבית .השוטרים ציוו על ג ב ׳ פ י ש ו א ו ר ח ה ל ה ת ל ו ו ת א ל י ה ם ב ל ד ע ם ה ת י נ ו ק ת .ב י נ ת י י ם ה ת א ס פ ו 123 כ ב ר •לפני ה ב י ת ה מ ו ן פורעים .ל פ י פ ק ו ד ת ה ש ו ט ר מ א ז ו ר ה ם היפוטנצה, רחוב עצרו שם ה נ מ צ א ב ק צ ה העיר .ב ד ר ד השוטרים ונסעו מכונית־משא ה ת ק ד מ ו לכיוון לכיוון עמם היער ה ת ח נ ן מ ו ס ק ו ב י ץ ב פ נ י ה ש ו ט ר י ם ש י ק ח ו א ו ת ו וישאירו א ת ה ג ב ׳ פ י ש ע ם ה ת י נ ו ק ת בחיים ,אך ה ש ו ט ר פ ר ו ש ק ו ב ס ק י ה ש י ב ל ו ב א י ר ו נ י ה ל פ נ ו ת ב ע ג י ן זה א ל מ פ ק ד ש ר ו ת י ־ ה ב ט ח ו ן ,ו ה צ ב י ע שעליו על השני; השוטר ה ל ה ל א ה ג י ב כ ל ל ע ל ת ח נ ו נ י ו של מוסקוביץ .ה ם ה ת ר ח ק ו כ ב ר מ ן ה ע י ר ל מ ר ח ק ששה ק ״ מ ו ה מ ש א י ת נ ע צ ר ה על יד ה כ פ ר צדזינה .ה ש ו ט ר י ם ציוו ע ל לצאת מ ה מ כ ו נ י ת .ה ג ב ׳ פ י ש ומוסקוביץ שוב ב י ק ש ו מ ה ש ו ט ר י ם ש י ש ח ר ר ו א ו ת ם והציעו ״דמי־כופר״. להם השוטרים־הפורעים ביניהם התייעצו היהודים ואחר־כך דרשו מ ה ם א ת ד מ י ה כ ו פ ר ,ו ג ב ׳ פיש נ ת נ ה ל ה ם 17ד ו ל ר ו ־ 3ט ב ע ו ת ז ה ב ש ה י ו ב ר ש ו ת ה . ק ב ל ת ״ ד מ י ־ ה כ ו פ ר ״ דרכו השוטרים א ת א ק ד ח י ה ם .ה ג ב ׳ פ י ש י ח ל ע ם עם ת י נ ו ק ה ע ל ז ר ו ע ו ת י ה י ח ד ע ם מוסקוביץ ,ה ת ח י ל ו ב מ נ ו ס ה א ל ת ו ר ה י ע ר ,כ ש מ ג ו ס ת ם ב י ר י ו ת ה ש ו ט ר י ם .גב׳ פיש נ פ ג ע ה מלווה את שמט התיגוקת מ ד בכדור שפגע בראשה ,מוסקוביץ ש ל ק ח מזרועותיה ש ל הגב׳ פ י ש והמשיך מטורפת בריצה א ל ת ו ך היער .ה ר ו צ ח י ם חיפשו אחריו ,א ך ל א ה צ ל י ח ו ל מ צ א ו ,כי ה ס ת ת ר ת ח ת א ח ד ה ע צ י ם ה ע ב ו ת י ם .ה ם המטירו אחריו אש ,א ך ל א פ ג ע ו בו .מ מ ק ו ם מ ח ב ו א ו א ת • ה ר ו צ ח י ם מ ת ח ל ק י ם ב ש ל ל ם ע ם נ ה ג ה מ ש א י ת .ל א ח ר י צ י א ת ם מ ן היער ראה ציוו ה ש ו ט ר י ם א ת א י כ ר י ה ס ב י ב ה ל ק ב ו ר א ת גב׳ פ י ש ו א ת ת י נ ו ק ה .ל פ נ ו ת ב ו ק ר מוסקוביץ מ מ ק ו ם מחבואו לעיר קילצה ומיד הודיע ל מ ש ט ר ה .על חזר שהתלווה הטרגי עזבנו באפילוג בפוגרום בשעות הדמים. אחר־הצהרים האירוע המאוחרות א ת ק י ל צ ה ב ד ר כ נ ו לוארשה. הלוויית ק ד ו ש י ה פ ו ג ר ו ם ב ק י ל צ ה ה פ כ ה ל ה פ ג נ ת ־ א ב ל גדולה. נציגי הממשלה וגציגי מוסדות ה פ ו ל נ י ת ,גציגי כ ל תרבות המפלגות שונים .נ מ ש כ ה תהלוכה הדמוקרטיות, של כמה ה ש ת ת פ ו בה איגודים אלפי מקצועיים וביניהם איש, דגלים אדומים עם כ ת ו ב ו ת וסיסמאות הקוראות ל מ א ב ק נגד הפאשיזם והריאקציה. הסתכלתי נמצאים לעצמם בפרצופיהם ודאי כ א ל ה ש ל המלווים ה פ ו ל נ י ם ו ח ש ב ת י שאתמול השתתפו ברציחות והם בליבי ,כי בשורות אלה צועדים כאן ,כ ד י ליצור ״ א ל י ב י ״ .ה מ ס ע ה א מ י ת י של ההלוויה ה ת ח י ל ע ת ש ה ו פ י ע ו 40מ ש א י ו ת ועליהן א ר ו נ ו ת ה ק ר ב נ ו ת .מ כ ו נ י ת נ ו נ ס ע ה ב צ מ ו ד ל מ ש א י ו ת ש ל א ר ו נ ו ת ה ק ב ו ר ה ; על ש ת י מ ש א י ו ת ה ו נ ח ו ה א ר ו נ ו ת הגדולים ו ל י ד ם א ר ו נ ו ת ק ט נ ט נ י ם ,ב ה ם ג ו פ ו ת התינוקות ש נ ר צ ח ו .ב ר א ש מ ס ע ההלוויה היה ארונו ש ל ד ״ ר ס ב ר י ן כ ה נ א ,יו״ר ה ו ע ד ־ ה י ה ו ד י ־ ה מ ח ו ז י ,ש נ פ ל ח ל ל על מ ש מ ר ת ו ע ת הגן ע ל ח ב ר י ה ק ה י ל ה ־ ה י ה ו ד י ת . א ר ו ג ו מ כ ו ס ה ב ד ג ל כ ח ו ל ־ ל ב ן .על ח ל ק מ ה א ר ו נ ו ת היו ר ש ו מ י ם ר ק ש ת י א ו ת י ו ת ״נ .ז.״ )ניע זנאני( — ב ל ת י ידוע. ב ר ג ע ש מ ס ע ה ה ל ו ו י ה היה מוכן לתזוזה ,הופיעו פ ת א ו ם מ ר ח ו ב צדדי ק ב ו צ ת אנשים מ ב ו ה ל י ם ב ל י ו ו י צ ב א י כבד .היו א ל ה היהודים ה ק י ל צ א י ם ש נ י צ ל ו ושהו כבניני באו ללוות רחוק המשטרה־הבטחונית, א ת ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם ו ד ד י ה ם ב ד ר כ ם ה א ח ר ו נ ה .ב ד ר ר מ ס ע ההלוויה ,ל א מבית־הקברות ובני־נוער 124 שם מצאו חסות והגנה מפני הפורעים. הם ה י ה ד י ,הופיעה ממול תהלוכה דתית פ ו ל נ י ם ש ש ר ו שירים ק ת ו ל י י ם ונשאו ב י ד י ה ם נוצרית של ילדים צלבים ודגלי כנסיות. ה י ל ד י ם המשיכו ב ש י ר ת ם ו א פ י ל ו ל א ה פ נ ו א ת מ ב ט ם אל מ ס ע ההלוויה ש ב א מ מ ו ל ם . ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת היהודי היה ש מ ו ר כ מ ו מ ב צ ר צבאי .מ ס ב י ב ל ג ד ר העץ ה ג ב ו ה ה ,ת פ ס ו ע מ ד ו ת שורות של חיילים ,ע ם נ ש ק ם ה ד ר ו ך ו מ כ ו נ ו ת ידיה .יהודי ק י ל צ ה ש ה ל כ ו הארונות אחרי ובזעם בשתיקה לא כבוש, להתאפק יכלו עוד בבכי ופרצו ו ב י ל ל ו ת קורעי ל ב ב ו ת ,ב ה ת ק ר ב ם ל ק ב ר ־ ה א ח י ם ה כ ב י ר ש א ר כ ו 32מ ׳ ; ה א ר ו נ ו ת ה ו ר ד ו מ ה מ ש א י ו ת ,ו ה ו צ ב ו א ח ד ל י ד ה ש נ י ב ת ו ך ה ק ב ר ואז ה ח ל ה ש ו ר ת ה נ א ו מ י ם וההספדים .ראשון נ א ם נ צ י ג ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת ,ה ש ר פרופ׳ קצ׳ורובסקי ,ו ק ו ל ו על פ נ י ה ש ט ח ה ג ד ו ל ש ל הדהד שהשתתפו אנשים עומדים בוצע במסע ההלוויה, קהל חיילים ואזרחים. אמר: הפרופ׳ ל ל ק ב ר פ ת ו ח זה ב ר ג ש י ב ו ש ה צורבים ,כי ה ר צ ח ה ז ה ש ל ה י ה ו ד י ם בידים פולניות .ב מ ש ך ובמחנות־ריכוז ושוב ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת ו מ ח ו צ ה לו ,שם ה צ ט ו פ פ ו א ל פ י ״אנו ל מ ע ל ה מ ־ 5שנים היו היהודים כ ל ו א י ם ב ג י ט א ו ת וסבלו מהרדיפות האיומות ביותר בעולם .הנאצים הובסו ונעלמו אנו עומדים על יד ק ב ר י ם ה מ ו נ י י ם של יהודים נרצחים .ב ד ו מ ה ל א ח י ה ם בגיטאות, איומה הם נ ר צ ח ו ע ב ו ר העם נילחם כאלה, הפולנית בגלל היותם והמדינה ונשמיד את יהודים. הפולנית. הפוגרום בשם האנטישמיות טוהר על והרציחות התרבות לא כל צעד נ פ ר ד אני מ ה נ ו פ ל י ם ואגו מ ב י ע י ם א ת ר ג ש י משפחותיהם והקהילה־היהודית. אני מבטיה להם הללו הם ושעל. נרשה בשם השתתפותנו חגיגית מכה רציחות הממשלה בצער בני־ שהרוצחים יבואו על ע נ ש ם הראוי על מ ע ש י ם א כ ז ר י י ם א ל ה ״ .מ י ד אחריו נ א ם גיבור ה מ א ב ק ה מ ח ת ר ת י הסיים הפולני ,ד ״ ד וציר ומרה. אדולף ברמן .זה ל א היה נאום ,א ל א זעקה אדירה באזני אלפי ה פ ו ל נ י ם ש ע מ ד ו ס ב י ב ו הוא א מ ר :״ ב ש ם ה ו ע ד ־ ה מ ר כ ז י ש ל יהודי פולין אנו נ פ ר ד י ם מ כ ם ל נ צ ח ,א ח י ם י ק ר י ם ; ח ס ר ו ת לי ה מ ל י ם בהן א ו כ ל ל ה ב י ע א ת רגשותינו ,י ב ש ו מ ק ו ר ו ת ד מ ע ו ת י נ ו .א ח ר י כ ל מ ה ש ע ב ר ע ל י נ ו ו א ח ר י כל מ ה ש ק ר ה ל נ ו ב ע י ר ה ז א ת ,אנו ר ק יכולים ל ז ע ו ק באזני א ח י נ ו — ״זעקו, היהודי, העם לרצחני, הרימו ולהחניקנו״. אגרופיכם גגד כוחות ל ל קבר־האחים של הרשע, החושך והשחור השואפים ה ק ר ב נ ו ת אין אגו ע ו מ ד י ם כ ב ו ד ד י ם , אנו מייצגים א ת כ ל ה ע ם ה י ה ו ד י — 12מיליון יהודים ב כ ל ר ח ב י ה ע ו ל ם ,מ ב י ט י ם בנו, עכשיו על סבלותינו, מזדהים אתנו כוחות הקלמר• הרוחניים וההוגים, מ נ ה י ג י האנושות ,ה ל ו ח מ י ם י ח ד א ת נ ו נ ג ד כ ו ח ו ת ה ש ח ו ר של ה ש נ א ה — כ ל ו ת האתמול, את ה כ ו ח ו ת של ה פ א ש י ז ם ל ב ר ב ר י ו ת .אין אנו מאשימים ב א ש מ ת ר צ ח זו כ ל ה ע ם הפולני. עבורנו העם הפולגי מגלם א ת קושצ׳יושקו ,מיצקיביץ׳, אוז׳שקובה ו ק ו נ ו פ נ י צ ק ה ,א ת ז ׳ ר ו מ ס ק י וסטרוג ,ש ל ה י ס ל ו ת האווגגרדיסטיים ש ל מעמד הפועלים ,א ת הפולנית להצלת הלוחמים הגיבורים של העם הפולני במחתרת, מהמועצה ל ל י ם ״ז׳גוטה״ ב י מ י ה מ ל ח מ ה והכיבוש .אולם אנו מ ז ו ע ז ע י ם מהעובדה שחלקים גדולים של ה א ו כ ל ו ס ל והציבוריות הפולנית נדבקו בגנגרינה ה ה י ט ל ר י ס ט י ת ו ה נ א צ י ת ,ו א נ ו מ ז ו ע ז ע י ם מ ה ע ו ב ד ה ש ב פ ו ג ר ו ם זה ל ק ח ו ח ל ק פ ו ע ל י ם שחללו במעשים אלה א ת הדגל־האדום. ע ל ד ב ר ו ה ר ב ד ״ ד ד ל כ ה נ א ,ה ר ב ה ר א ש י של ה צ ב א ה פ ו ל נ י ונציגי ה מ פ ל ג ו ת הפולניות, ו כ ו ל ם גינו א ת ה ר צ י ח ו ת ו א ת הפוגרום .כ ו ל ם הוכיחו א ת ה נ א ס פ י ם , א ב ל זה ל א ע ש ה ר ו ש ם ר ב ע ל ה פ ו ל נ י ם שהיו נ ו כ ח י ם ב ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת .ר ק כ ש א ח ד הנואמים הרים א ת ק ו ל ו ו ז ע ק : ״ פ ו ל נ י ם ! אנו ,ל י נ ו שפכו א ת ה ד ם הזה ,ד ם 125 של במקצת יהודים ח פ י ם מ פ ש ע ,א נ ו א ח ר א י ם ל ק ר ב נ ו ת א ל ה ״ ,ז ע ק ה זו ר כ כ ה א ת כ ל ה פ ו ל נ י ם ה נ א ס פ י ם ו א ר ש ת של ע צ ב ו מ ת ח כ י ס ת ה א ת פ נ י ה ם .היו א ל ה ד ב ר י יו״ר באגטישמיות, הליגה הפולנית למלחמה גורצקי, הפרופ׳ בעל זקן מ ג ו ב ן ש ע ר ו ת שיבה .הוא בכה ג ר ג ש ו ת ב ע ת ג א ו מ ו ו ב ס י ו ם ה י כ ה ע ל חזהו ו א מ ר :״אף פ ע ם ל א נ צ ל י ח ל ט ה ר ו ל ה ת נ ק ו ת מ ב ו ש ה צ ו ר ב ת זו״ .ה ח ז ן מ ש ה ק ו ס ו ב י צ ק י ה ת ח י ל ל ו מ ר א ת ת פ י ל ת הקדיש ו פ נ י השמים ה ת ק ד ר ו ,ו ג ש ם ז ל ע פ ו ת ה ת ח י ל ל ר ד ת ב ח ז ק ה ו נ ר א ה היה כאילו ארצה, הקדוש־ברוךיהוא ובעצמו בכבודו מבכה גורלם את ה מ ר ש ל יהודי פולין״. הקצב הקילצאי הנאשמים בפוגרום — בישר דרך וטקטיקה חדשה ב מ ל ח מ ה בכנופיות ה מ ח ת ר ת הפולנית המהיר נגשה בו פולין ממשלת את להעניש ו ג י ל ו י י ה א נ ט י ש מ י ו ת .ל מ ח ר ת ההלוויה ה ו ע מ ד ו ל ד י ן 12פ ו ר ע י ם ל פ נ י ב י ת ־ ד י ן ־ צ ב א י . זה ה י ה ה מ ש פ ט הראשון ש ל ה פ ו ר ע י ם ש א ו פ י י ן ע ל ידי ח ו ג י ה מ ש פ ט נ י ם ה פ ו ל ג י ם כ״משפט בפועל. לנסיון״ מאות ל מ ש פ ט י ם הבאים ,ש ל בהשתתפות החשודים ראש ביגיהם היו מ ר א ש י השלטון ב ע י ר ו ב מ ח ו ז ,כ ג ו ן : בפוגרום שרותי־הבטחון ח מ ק ו מ י י ם המאיור סובצ׳ינסקי ,ה מ פ ק ד ש ל ה מ ש ט ר ה ה מ ח ו ז י ת ק ו ל ו נ ל קוזמיגסקי, מ ק ו מ ו מאיור ממלא ומפקד קביאזדובסקי, האזרחי המשמר קילצה בעיר סגן ז ג ו ר ס ק י .היה זה מ ש פ ט ר ב ־ מ ת ח ל א ר ק ב ג ל ל ה א י ר ו ע ה מ ז ע ז ע ה ע ו מ ד לדיון ,א ל א ה א ו י ר ה ה ע כ ו ר ה של ר ג ש ו ת א נ ט י ש מ י י ם ש ש ר ר ה ב א ו ל ם ומחוצה ל ו ב ק ר ב בגלל האוכלוסיה הפולנית ,שגינתה את השופטים ו א ת המשפט וכרכה זאת עם התגגדותם הנחרצת לעצם ל מ ש ט ר הקומוניסטי ש נ כ פ ה ע ל י ה ם . ה מ ש פ ט ולעוגש הצפוי להם. הנאשמים להגנתם היו התייחסו אף אומרים: באדישות הרבצנו ״אנו ר ק ק צ ת ביהודים״ .״ ה ר ב צ ת י ליהודי ב מ ק ל ,פ ת א ו ם ה ו א ה ת מ ו ט ט ו נ פ ל ,ו ב נ פ ל ו ה ו ס פ ת י לו ע ו ד מ ה ל ו מ ה ,עד שהדם פרץ ב ז ר ם מ ח ז ה ו ״ .״ ה ת ע צ ב נ ת י ו ה ת ח ל ת י ל צ ע ו ק : ״ ה ר ב י צ ו ביהודים — כי ה ם מ ע נ י ם א ת ילדינו ,א נ ו ל א ז ק ו ק י ם ל ה ם בפולין״ .א ח ד מ ו ס י ק א י ל פ י מקצועו ,מ ג ן הנאשמים, ״התרוצצתי את כ מ ו משוגע וצרחתי: על צריך עצמו להכות בתירוץ את ש ה ו א היה היהודים ,כי מעוצבן: רוצחים הם ילדינו״ ,ו ר ק ב ע ר ב נ ו ד ע לי שזה היה ש ק ר ,ו כ ש ר א י ת י א ת ה פ צ ו ע י ם ק ש ה בבית־החולים נצבט לבי מכאב״ .הנאשם פוקשיבינסקי הודה שהוא דרך ע ל חזה ש ל אשד ,יהודיה פצועה ,א ב ל א ח ר ־ כ ך נ ע ש ה ל י ב ל ת י נעים ,ע ל כ ך ש נ ת ק פ ת י והוא הוסיף ב ת מ י מ ו ת :״ ב ע צ ם ל א היה ל י שום ד ב ר נ ג ד היהודים, ב״טירוף״, א נ י מ ב ק ש ר ח מ י ב י ת ־ ה ד י ן ל ס ל ו ח לי ,א נ י נ ש ב ע ב ח י י א ש ת י וילדי ,שאני מ ת ח ר ט ומתבייש הנאשמים מזור במעשי״. שרצחו ונוביקובםקי, באכזריות את הגב׳ פ י ש ו ת י ג ו ק ה ,כ ל ל ל א ביקשו ר ח מ י ם ו ל ש א ל ת יו״ר ב י ת ־ ה מ ש פ ט ,אם פ ג ע בגב׳ מ ד כ ש י ר ה ב ה כדור ,עונה מ א ז ו ר ב ג א ו ו ה :״ א נ י ל א מ ח ט י א שום מ ט ר ה , פיש א פ י ל ו מ מ ר ח ק ש ל ק י ל ו מ ט ר וחצי״. הראוי להזכיר כי ב א ו ת ו היום נ ר צ ח ו ע ו ד מן 30יהודים שנסעו ברכבות ו ז א ת בגין ה ה ס ת ו ת של חוגי ה א נ ט י ש מ י י ם ; ב ע ר ך ב א ו ת ו זמן ,ע ת ה א ס פ ס ו ף ה פ ו ל נ י השתולל של בפני בדיון 126 בחצר פיקושוב על של הקהילה־היהודית יד קילצה. אחד בקילצה, העדים נהרגו שנסע יהודים ברכבת־הדמים בתחנת־הרכבת הזאת, העיד ב י ת ־ ה מ ש פ ט :״ כ ש ה ר כ ב ת ה ת ק ר ב ה ל ת ח נ ה ב פ י ק ו ש ו ב ,הופיע ב ת ו ך הקרון אחד לבוש מדים צבאיים שעל כתפיותיהם הכתובת האנגלית ״פולנד״ ש ה ם ה ס י מ נ י ם של חיילי א נ ד ר ס ה מ ת ח י ל י ם ל ח ז ו ר לפולין .הבריון ה ת ח י ל ל ה ס י ת את נוסעי ה ר כ ב ת הפולניים לרצוח היהודים ילדים ב ק י ל צ ה ר צ ח ו 15 כל את פולנים. היהודים הנוסעים התחילה פתאום ב ר כ ב ת זו ,כ י הרכבת להאט את מ ה ל כ ה ו נ ע צ ר ה מ ד י פ ע ם ־ ב פ ע ם ל א ב ת ח נ ו ת ה ר כ ב ת הרשמיות ,א ל א ב מ ר ח ק ר ב לפניהן, ה ר כ ב ת ה ת ח י ל ו ל ה ו צ י א יהודים ,ל ה כ ו ת ם ו ל ה ת ע ל ל ו מ כ ל ה ק ר ו נ ו ת של ב ה ם .ח ל ק מהיהודים הצליח ל ב ר ו ח ו ל ה ס ת ת ר ב י ע ר ו ת הסמוכים ,א ו ל ם 7יהודים במקום נהרגו וביניהם בת ישישה כפי .80 אחר־כך שהתברר היה בחקירה, נ ה ג ה ק ט ר מ ע ו ר ב ב ר צ י ח ו ת אלה ,ו ה ו א ש ע צ ר א ת ה ר כ ב ת ל פ נ י ש ה ג י ע ה ל ת ח נ ה ה ר ש מ י ת ,כדי שיוכלו ל ב צ ע א ת ה ר צ י ח ו ת ה נ ת ע ב ו ת . דיוני ב י ת ־ ה מ ש פ ם נ ג ד ר ו צ ח י ה י ה ו ד י ם ב ק י ל צ ה נ ת מ ש כ ו עד ה ש ע ו ת ה מ א ו ח ר ו ת של הלילה .א פ ש ר היה ל ח ו ש ש ל ש ו פ ט י ם א צ ה ה ד ר ך ,כדי ל ס י י ם א ת ההליכים הפרוצדורליים של המשפט. העצבני ששרר במצב־ הרוח ב ר ח ו ב ו ת העיר אפשר היה ל ח ו ש ,כי אפילו אצל ק ו ב ע י הדין ו ה צ ד ק יש ה ר ג ש ה של פ ח ד מ ר ג ש ו ת ה א י ב ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה פ ו ל נ י ת של העיר ק י ל צ ה .ב מ צ ב ־ ר ו ח ע צ ב נ י זה ה ת ק י י מ ו הדיונים ש ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט ב מ ש ך ש ל ו ש ת הימים ה ב א י ם .ש מ י ע ת ה ע ד ו ת ה ת ק י י מ ה במהירות, ההרגשה ושררה שהקטיגור ממהרים והשופטים את לגמור ההוכחות המשפט. נ ג ד ה נ א ש מ י ם היו ברורים מ א ו ד ו ב י ת ־ ה ד י ן ג ז ר א ת ד י נ ם 9 :מ ה פ ו ר ע י ם ה ר ו צ ח י ם נ ד ו נ ו למוות .הידיעה על ביצוע ג ז ר ־ ד י ן ה מ ו ו ת ה ת פ ר ס מ ה ר ק ב ע י ר ק י ל צ ה על גבי ל ו ח ו ת המודעות .ב ע ת ו נ ו ת ה מ ק ו מ י ת ל א ה ו פ י ע ה אף מ ל ה בענין גזר־הדין .ה פ ח ד בחוגי ה מ מ ש ל ה והבהלה הפולנית לא רק איכזבה אלא את כל א ת היהודים, ה ח ו ג י ם ה ל י ב ר ל י י ם במדינה .כ ך ה ת ח ו ל ל ״ פ ו ג ר ו ם ה מ א ה ״ ב ע י ר ה א נ ט י ש מ י ת קילצה, א ש ר עד פ ר ח מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש ג י ה חי ב ה י ש ו ב יהודי גדול ומשגשג, העיר ה נ א צ י ה ע ל ה עליו א ת ח ר ב שהצורר כיום, 38ש נ ה ל א ח ר ה מ א ו ר ע ההשמדה.״ ה מ ז ע ז ע הזה, כ ש א נ ו חיים במדינת ישראל ה ע צ מ א י ת ,ש ה י ת ה ב א ו ת ם הימים ר ק ב ב ח י נ ת ח ל ו ם וחזון ל ע ת י ד ,קורה ל א א ח ת שהדור הצעיר שבתוכנו ,עתידה של ה מ ד י נ ה והעם ,ת ו ה ה ל פ ע מ י ם ושואל את ע צ מ ו ו א ת ה א ח ר י ם ״ציונות זו מ ה י ? ״ .ר א ו י א פ ו א שידעו צעירינו אלה ,כי ל פ נ י 38 הרחק ש נ י ם נ מ צ א ו צעירים יהודים מכאן, בתנאים שהמציאות המרה של הגולה ל א ה ו ת י ר ה ל ה ם זמן ר ב ל ש א ו ל ש א ל ו ת כ ה ר ב ו ת ,א ל א ה כ ר י ח ה א ו ת ם לחלום החולמים ו ל ל ח ו ם ,והם ניסו את כל כוחם כדי ש ח ל ו מ ם י ת ג ש ם .והם, ו ה ל ו ח מ י ם של א ת מ ו ל גדלו ו ה ת פ ת ח ו ב מ ד י נ ה ה ע צ מ א י ת ,ה ק י מ ו ב ת י ם ו מ ש פ ח ו ת ב מ ד י נ ת ־ י ש ר א ל הציונית ,א ך נ ו כ ח ת ו פ ע ו ת מ ד א י ג ו ת ש ל ש נ א ת ־ ע מ י ם ,ה ם מ מ ש י כ י ם ל ש א ו ל ו ל ב ר ר א ת ה מ ה ו ת של צ י ו נ י ו ת ם ו י ה ד ו ת ם .ו י ח ד א ת ם ש ו א ל כ ו ת ב ר ש י מ ה זו, אחרי בראותו את למעלה א ת ניצני ״השנאה מוראות השונאים בראותו הגויים מתקופת דור השואה, והם של חיים הלאומנית״ הולכים בדרך ופעילות אצל צ ע י ר י ם יהודים, הלאומניים מיעוטים לאומיים ב ת ו כ ם ו ש ו כ ח י ם במדינת־ישראל העצמאית, אשר לא התוקפניים מבין סבלו הגויים, א ת יעודם כיהודים ב א ר ץ ־ י ש ר א ל , ת ו פ ע ו ת מ ד א י ג ו ת א ל ה — ג י צ ב ת ל ג ג ד עיניו ה ש א ל ה מ י מ י ק ד ם ״ ה כ כ ל בית־ישראל?״ הזעזועים ש ע ב ר ו על מ ח ב ר ר ש י מ ה זו ב ע ת הפוגרום ,ש ב א ו עליו אחרי ס ב ל 127 של 5ש נ ו ת מ ל ח מ ה ב ג י ט א ו ת ו ב מ ח נ ו ת ־ ה ר י כ ו ז ש מ ה ם ניצל ,ל א נ ו ת נ י ם ל ו מ נ ו ח היום והוא מ ו ט ר ד מ ה ש א ל ה : עד פצוע מה קרה מ ת ב ו ס ס בדמו ,ו מ ע מ ל פ נ י מ ת ל בעיר הדמים הזאת ,עת הוא שכב איר ק י ב ל ו הגויים ש ל ע י ר ־ ד מ י ם ז א ת א ת ״האירועים הטרגיים״ ל פ י ל ש ו נ ם י כ ד י ל ר ד ת ל ה ק ר ה ע ו ב ד ו ת ה א ל ה ע ד תומן, בעת פולניים שהיסטוריונים למחוק מנסים זה אירוע־דמים מתולדותיהם, או מ נ ס י ם ,ל פ י ה א ו פ נ ה ה ת ע מ ו ל ת י ת ה א ח ר ו נ ה ש ל ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת וגרורותיה ,ל ה א ש י ם ד ו ק א א ת היהודים ב כ ל ה מ ע ש י ם ה מ ב י ש י ם ה מ ת ר ח ש י ם ב א ר צ ו ת י ה ם ,מ ל ק ט א נ י כ ל פ י ס ת מ י ד ע ע ל נ ו ש א זה ,ה מ ו פ י ע ב ע ת ו נ ו ת ה פ ו ל נ י ת ,הן ז א ת ש ב ו א ר ש ה ו ב פ ו ל י ן ב כ ל ל ,והן ז א ת ה מ ת פ ר ס מ ת ב מ ר כ ז י ־ ה ה ג י ר ה ה פ ו ל נ י ת ב ב ר י ט נ י ה ,צ ר פ ת ו ג ר מ נ י ה . ב ו ד ק אני ושואל יהודים פ ו ל נ י ם ש ב א ו א ר צ ה ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת ו א ש ר ע ד וכן ל ע ל י י ת ם חיו ב פ ו ל נ י ם ל כ ל ד ב ר .ל א ח ר ו נ ה ע ל ה בידי ל פ ג ו ש ב ג ב ׳ אייזנמן ,ש ה י ת ה בזמן נרשמו הפוגרום בקילצה ,ו ד ב ר י ה ע ל מ ה ש א י ר ע ביום ה פ ו ג ר ו ם ו ל א ח ר י ו ע ל ידי .היא ג ם פ ר ס מ ה פ ר ט י ם ע ל ה פ ו ג ר ו ם ב ק י ל צ ה ב כ ת ב ־ ה ע ת ביידיש ״ ל ע ב ע נ ס פראגען״ הצבאיים מוסמכות, גם של המופיע בתל־אביב .כמו־כן שפעלו במשפט הפורעים ג ו ד ע לי שבארץ גמצא אחד ב ק י ל צ ה ו ב י ד ו מצויות בוודאי י ד י ע ו ת י ו ת ר ואני מקווה שיעלה בידי חוגים אנטישמיים במפלגה הקומוניסטית הפולנית ,העומדים הגגרל מוצ׳ר, האנטישמיות התחילו בזמן הקטיגורים להיפגש האחרון בימים ה ר א ש ו נ י ם ל א ח ר ולשוחח להיזכר עמו בימים על הארועים תחת הטובים השפעתו של ש ח ר ו ר פ ו ל י ן מ ע ו ל ההיטלריזם, ההם. פריחת והתחילו לטעון את העלילה ״השטרייכרית״ ,של סילוף ועיוות עובדות לצרכים תעמולתיים, כדוגמת הפוגרום הרגו ה ת ע מ ו ל ה ה ס ו ב י י ט י ת ה נ פ ו צ ה ב א ח ר ו נ ה .ג י ר ס ת ם ה ח ד ש ה היא כ י ״ א ת בקילצה ערכו לא א ת עצמם...״ .אין ס פ ק אחרים אלא שנותרו עוד ״הציונים״ — כלומר אספקטים רבים של — שהיהודים הפוגרום שלא פ ו ע נ ח ו ואינם נ ו ת נ י ם מ נ ו ח ל א ל ה ש ש ר ד ו מ מ נ ו ,הרוצים ל ד ע ת א ת ה א מ ת ה מ ל א ה עד תומם .מ א מ י ן אני כי ה נ ו ש א ״ ה א ח ר י ו ת ל פ ו ג ר ו ם הדמים על יהודי ק י ל צ ה ב ש נ ת 1946״ עוד י י כ ת ב ב פ ר ק נ ו ס ף וחשובים ב ד ב ר הפוגרום הזה ,שהיווה ג ו ר ם מ כ ר י ע בחיסולו ש ל הישוב היהודי, אשר התחיל להתרקם בפולין ל א ח ר 128 ב ע ת ל הקרוב ו ע ל יתבררו פרטים רבים מלחמת־העולם־השנל. דניאל קארפי מספר היהודים בצרפת לפי פרוטוקול ״ועידת ואנזה״ )ינואר — (1942דמיון ומציאות רבות ה ת ע ו ד ו ת ה ג ר מ נ י ו ת ש נ ת ג ל ו אחרי ה מ ל ח מ ה ו א ש ר יש ב ה ן כדי ל ה ע י ד ע ל ת כ נ ו ן ה פ ע ו ל ה ל ה ש מ ד ת יהודי אירופה ועל ד ר כ י ב י צ ו ע ה .ביגיהן ז כ ת ה א ח ת , ובדין ,ל ת ש ו מ ת ־ ל ב מ י ר ב י ת ש ל ח ו ק ר י ם ו ש ל כ ל ל צ י ב ו ר ה מ ת ע נ י נ י ם ב נ ו ש א ,ו ה י א נ ד ו נ ה מ א ז ב ר ו ב ס פ ר י ה מ ח ק ר והלימוד של ה ת ק ו פ ה .כ ו ו נ ת י ל פ ר ו ט ו ק ו ל של ״ ו ע י ד ת א ו ת ה ו ע י ד ה של פ ק י ד י ם ג ר מ נ י ם ב כ י ר י ם ,גציגים של ואנ!ה״, המפלגה ברחוב של ו ש י ר ו ת י הבטחון, שנתכנסה 20 ביום א ם ג ר ו ם ן ואנןה ,כ ד י לדון ,כ ל ש ו ן 1942 בינואר הפרוטוקול עצמו, זרועות הממשל, בפרבר ברלינאי, הסופי ״בפתרון ה ש א ל ה היהודית״. ראש משטרת הבםחון והס״ד, גנרל הס״ס ריינהארד )אוברגרופנפיהךר( היידריך ,ס ק ר ב ת ח י ל ת ה י ש י ב ה א ת הצעדים ש נ נ ק ט ו ע ד א ז נ ג ד היהודים ,ה ע ל ה א ת ע י ק ר י ה ש ל ה ת כ נ י ת ה ח ד ש ה ו ה צ י ג ל פ נ י ה נ ו ע ד י ם ר ש י מ ה ש ל ק י ב ו צ י ם יהודיים, מחולקת לפי ארצות ,״הבאים בחשבון״ ,כפי שהוא התבסא, ״במהלך הפתרון ה ס ו פ י ה ז ה ש ל ה ש א ל ה היהודית באירופה״ .מ ס פ ר ם ה כ ו ל ל ש ל א ל ה ה ס ת כ ם ב ״ ל מ ע ל ה מ ־ 11מיליון״. ר ש י מ ה זו )ואין צ ו ר ך ל ו מ ר ה ת ע ו ד ה כ ו ל ה ( מ ד ה י מ ה ,ו ל א ב ש ל מ ש מ ע ו ת ה ב ל ב ד שאין ש ם ־ ת ו א ר ש י ת א י ם לה ,א ל א ג ם ב ש ל א ח ד י ם מ מ ר כ י ב י ה ,א ש ר ל כ א ו ר ה ק ש ה להבין מ ה ראו השלטוגות הגרמניים ל ת ת עליהם א ת ד ע ת ם באותה ש ע ה ; שכן קטן מ ק צ ת ה ק י ב ו צ י ם ה ל ל ו היו ב מ ק ו מ ו ת גידחים ביותר ,אפילו היהודים ומספר ש ב ה ם היה ב ק נ ה ־ מ י ד ה של א ו כ ל ו ס י ה י ה ו ד י ת ,ו ק צ ת ם היו עדיין מחת ל ה י ש ג ־ י ד ם ש ל כ ו ח ו ת ה ב ט ח ו ן הגרמגיים .כ ך ל ד ו ג מ ה נ כ ל ל ו ב ר ש י מ ה 200יהודי אלבניה, נוקבים ויהודי שבדיה, 1,300 יהודי גורבגיה, 1,300 יהודי פינלאנד, ב מ ס פ ר ם ,ו ב א מ ת ס פ ק אם ב כ ל ל היו י ה ו ד י ם כ ל א ר צ ו ת אירופה שהיו ב א ו ת ה ע ת יהודי סרדיניה )שאין ב א י ; וכן יהודי ב ר י ט נ י ה נייטראליות: אירלאנד ,פורטוגאל, שווייץ ,ס פ ר ד ו ת ו ר כ י ה ) ״ ה ח ל ק ה א י ר ו פ י ״ ( . 129 הרשימה משמע, בעלות־הברית, ב ל ב ד .אין כ ו ל ל ת א ת מ ד י נ ו ת אירופה כולן — ה כ ב ו ש ו ת , העוינות פירוש והנייטרליות. הדבר, ליתר שהגרמנים ל א דיוק ,כ ל התכוונו מדינות להשלים הגרורות, אירופה ואותן את במרוצת־הזמן מ ל א כ ת ם ,ת ו ך א כ י פ ת ״ פ ת ר ו נ ם ״ ע ל יהודי ה ע ו ל ם כולו .א ד ר ב א ,י ש ר א י ו ת ב ר ו ר ו ת פעילותו ל כ ו ו נ ת ם זו ,ו ל א ח ר ו נ ה א ף ה ו ס פ ת י עליהן פ ר ט י ם א ח ר י ם ב מ א מ ר י ע ל )מאסף ה מ ד י נ י ת ש ל ה מ ו פ ת י ה י ר ו ש ל מ י ,אמין א ל ־ ח ו ס י י נ י ,ב ש נ י ם 1943—1941 ״הציונות״ ,כ ר ך ,9ת ל ־ א ב י ב ,1984ע מ ׳ .(316—285אולם ״ ו ע י ד ת ו א נ ז ה ״ לא נועדה לכך .זאת ל מ ד י ם בפירוש ל א ר ק מ ה ר כ ב הרשימה אלא ג ם מלשון הפרוטוקול עצמו ,ש כ ן כ ב ר ב פ ת י ח ת ד ב ר י ו הודיע היידריך ,כ י נ ת מ נ ה ע ל ־ידי ה ר י י כ ס מ ר ש ל גרינג ״לממונה על ה י ה ו ד י ת ב א י ר ו פ ה ״ ,וכי ה כ נ ת הפתרון הסופי ש ל השאלה ״רצונו ש ל ה ר י י כ ס מ ר ש ל ,ש ת ו מ צ א ל ו ת כ נ י ת ע ל הצדדים ה א ר ג ו נ י י ם ,ה ע נ י י נ י י ם והחומריים ש ל ה פ ת ר ו ן ה ס ו פ י ש ל ה ש א ל ה היהודית באירופה״. במספרים עצמם שמומחי הממשל הגרמני לעניני היהודים הגישו לבאי הוועידה ,היו ל א מ ע ט א י ־ ד י ו ק י ם ,א ך ה ל ל ו ר ו ב ם כ כ ו ל ם ל א היו ג ד ו ל י ם ,ו ב ע י ק ר — אין ח ש י ב ו ת ה ש ל ת ע ו ד ה י ח י ד ה ב מ י נ ה זו ת ל ו י ה ב ה ם .ה מ ע ו נ י י נ י ם ל ל מ ו ד ע ל מ ס פ ר היהודים ב א י ר ו פ ה ב ש נ ו ת ה א ר ב ע י ם מ מ י ל א ל א יזדקקו ל מ ק ו ר זה .ע ם זאת, נ ת ו ן א ח ד ב ר ש י מ ה א י נ ו י כ ו ל ש ל א ל ע ו ר ר תמיהה ,ש כ ן ה ו א ר ח ו ק מ א ו ד מ כ ל ה ע ר כ ה הגיוגית ל ג ב י ה מ צ י א ו ת ש ל הימים ההם .כ ו ו נ ת י ל מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם ב צ ר פ ת , העריכו שהגרמנים ב־165,000 ב״שטח הכבוש״ )היינו, בצפון הארץ, בפאריס ו ס ב י ב ו ת י ה ו ב ר צ ו ע ת ה ח ו ף ה א ט ל א נ ט י ( ,וב־ 700,000ב ״ ש ט ח ה ב ל ת י כ ב ו ש ״ )הייגו, ב ת ח ו ם מ מ ש ל ת וישי( .א מ ת ,ב ש נ י ם א ל ה היתד ,ניידות ר ב ה מ א ו ד ב ק ר ב ה י ה ו ד י ם בצרפת .פליטים ב א ו אליה מ א ר צ ו ת שכנות ,במיוחד מבלגיה ,ונמלטו מ מ נ ה אל א ר צ ו ת גייטראליות ,ש ו ו י ה ו ס פ ר ד .ג ם ב ת ו ך צ ר פ ת ע צ מ ה ה ב ר י ח ו יהודים ר ב י ם א ת ״ ק ו ה ת י ח ו ם ״ ב י ן צפון ל ד ר ו ם ,בין האיזור ה כ ב ו ש ל ב י ן האיזור ה ״ ח פ ש י ״ , ומשום כ ך ק ש ה ל א מ ו ד א ת מ ס פ ר ם המדויק .ע ם ז א ת ,ניתן ל ה ע ר י ך ש ב ״ ש ט ח ה כ ב ו ש ״ ה י ה מ ס פ ר ה י ה ו ד י ם ב ר א ש י ת 1942כ־ ,165,000ו א י ל ו בתחום ממשלת וישי ס פ ק א ם ע ל ה מ ס פ ר ם ע ל ) 150,000ע ם כ ל ה פ ל י ט י ם ש נ ה ר ו א ל י ו מ א ז יוני .(1940ה ע ר כ ת ם ש ל מ ו מ ח י ה ר י י ך ה מ ה ו ל ל י ם ,ש ה ג י ע ה כ א מ ו ר ל ־ ,700,000ה י ת ה אפוא מוגזמת מאור ומוטעית מיסודה. כיצד נוצר פער גדול כ ל כ ד בין הערכת השלטוגות הגרמניים לבין המציאות י מ מ ה ,כ י א פ ש ר ל ה ש י ב ע ל ש א ל ה זו ב א ח ת מ ש ת י ד ר כ י ם :א ו ב ה נ ח ה ש נ פ ל ה טעות בהערכה ,אולי ס ת ם טעות טכנית ,או בחשיפת מקורותיה ש ל אותה הערכה, החומר הסטטיסטי )או התעמולתי פסוידו־סטטיסטי( מתור ההיא .ח ב ל שלאחרונה העדיפו חוקרים ללכת בדרך שהיה ר ו ו ח שלישית, מתוך בתקופה חישובים זרים שאין ב י נ י ה ם ל ב י ן ה ע נ י ן ה נ ד ו ן ו ל א כלום. למעלה ברבים שבמספר משנות ד ו ר חלפו מ א ז נתגלה פרוטוקול ״ועידת ואנזה״ ונתפרסם בארצות ו ב ל ש ו נ ו ת הרבה .והנה ר ק לאחרונה העלו חוקרים א ת הרעיון ה מ ו ג ז ם ה ז ה — 700,000יהודים ש כ א י ל ו היו ב צ ר פ ת ב ״ ש ט ח ה ב ל ת י כ ב ו ש ״ — ג כ ל ל ו ג ם י ה ו ד י ה מ א ג ר ב ה צ ר פ ת י :מרוקו ,אלג׳יריה ו ת ו נ י ס י ה . ס ב ר ה זו ,ש ל א ח ר ו נ ה ח ז ר ע ל י ה כ ע ל ד ב ר ש ב ו ד א ו ת ג ם ס פ ר ל י מ ו ד 130 נפח שנועד לתלמידי החטיבה העליונה של בית־הספר התיכון *,היא לדעתי מופרכת מעיקרה מכמה וכמה טעמים ,ואלה הם: — ב ת ע ו ד ה עצמה ל א נאמר כי מדובר בצפון־אפריקה .יתר־על־כן ,מושג ז ה א י נ נ ו מ ו ז כ ר ב ת ע ו ד ה אפילו פ ע ם א ח ת .ו א ת ל מ ר ו ת ה ע ו ב ד ה ש ב ת ע ו ד ו ת ש ב ה ן ד נ ו ה ג ר מ נ י ם ב ״ פ ת ר ו ן הסופי״ ש ל יהודי צ ר פ ת ו ה מ א ג ר ב ה צ ר פ ת י , והן רבות למדי, נהגו לכתוב בפיתש: ״צרפת וצפון־אפריקה״ וכאשר התכוונו מארצות ); (Frankreich und Nordafrika לאחת ה מ א ג ר ב ,כ י נ ו א ו ת ה ב פ ש ט ו ת ב ש מ ה :תוניסיה ,אלג׳יריה א ו מ ר ו ק ו . — ו א ם נ נ ס ה ל ט ע ו ן ש ב נ י ג ו ד ל נ ו ה ג זה התכווגו ה ג ר מ נ י ם ה פ ע ם ל י ה ו ד י הצרפתי, המאגרב וזאת משום שבאותה ב״שאלה התוועדות ד נ ו ה י ה ו ד י ת ״ ו ב פ ת ר ו נ ה ב א ו פ ן ה ר ח ב ו ה כ ו ל ל ב י ו ת ר ; א ם כן ,מ ד ו ע ה ר ח י ב ו א ת ה י ר י ע ה ר ק ע ל יהודי ה מ א ג ר ב ? מ ד ו ע ל א כ ל ל ו ,ל ד ו ג מ ה ,א ת יהודי ל ו ב ב מ נ י י ן יהודי א י ט ל י ה ? ע ש ר ו ת יהודי סרדיניה ) א ם ב כ ל ל ה י ו כ א ל ה ( נ ז כ ר ו ,ו ר ב ב ו ת יהודי ל ו ב נ ש כ ח ו ? ו א ם ב א מ ת היתד .כ ו ו נ ת ם ש ל ב א י ״ ו ע י ד ת ואגזה״ ל כ ל ו ל ג ם א ת יהודי א ר צ ו ת אסיה ו א פ ר י ק ה ש ה י ו ק ש ו ר ו ת ק ש ר ק ו ל ו נ י א ל י כ ל ש ה ו ב מ ד י נ ו ת האירופיות ש נ מ נ ו ב א ו ת ה ת ע ו ד ה — ארוכה מ ד ו ע ל א נ כ ל ל ו ג ם יהודי מצרים ,סוריה ,עיראק ...ו ה ר ש י מ ה ) ג ם ב ״ פ ל ש ת י נ ה א״י״ היו כ מ ד ו מ ה יהודים!(. — כאילר כ ד י ל ה ס י ר כ ל ש מ ץ ש ל ס פ ק מ ל ב הקוראים ,ב א מ ג ס ה ה פ ר ו ט ו ק ו ל ה ר כ י ה ״ europ. T e i״ ,היינו ״ ה ח ל ק א י ר ו פ י 1 ״ . ל ל מ ד נ ו כ י ב א י ה ו ו ע ד ה א מ נ ם היו ערים ל ע ו ב ד ה שהיו ב נ מ צ א יהודים ג ם מ ח ת ל א י ר ו פ ה ,א ל א ש ב א ו ת ו מ ע מ ד ד נ ו ביהודי א י ר ו פ ה ו ב א ל ה ב ל ב ד . מ כ ל ה נ י מ ו ק י ם ה א ל ה נ ר א ה לי ,ש ה ס ב ר ה ב ד ב ר ה כ ל ל ת יהודי צ פ ו ן ־ א פ ר י ק ה במניין י ה ד י ד ר ו ם ־ צ ר פ ת ה י א ח ס ר ת ש ח ר .ל ד ת ה ב ט ע ו ת ו ה פ צ ת ה ק ש ו ר ה ב ב ע י ו ת אקטואליות, א מ י ת י ו ת א ו מ ד ו מ ו ת ,שאין ביניהן לבין ה נ ו ש א ה נ ד ו ן ו ל א כלום. א ג ב ,ג ם מ י ש מ ת ק ש ה ל ה ב י א ב ח ש ב ו ן ט ע ו ת או חוסר דיוק ב נ ת ו נ י ם ש ה י ו ב ד י ה״מומחים״ ארצות ה ג ר מ נ י ם ל ע נ י י ג י ה י ה ד י ם ,ל א פ ת ר ב ה ש ע ר ה זו ו ל א כ ל ו ם .ב ש ל ו ש ה מ א ג ר ב ה צ ר פ ת י ה י ו ב ש ג י ם ה ה ן ל כ ל ה י ו ת ר 400,000י ה ד י ם .ג ם אם שכאמור ס פ ק א ם ע ל ה על גצרפם אל מספר יהדי צרפת ״הבלתי כבושה״, ,150,000עדיין נ ו ת ר פ ע ר ג ד ו ל ל מ ד י ב י ן מ ס פ ר ם ה כ ו ל ל ש ל י ה ד י ם א ל ה )(550,000 לבין ההערכה שבפרוטוקול ה ו ו ע ד ה ).(700,000 פשוטה ש ל התעדה, העולה מ ל ש ו נ ה ו מ ת ו כ נ ה ,ה ו א כ י מ ד ו ב ר ב י ה ד י ם ש ל ״השטח ה ב ל ת י כ ב ו ש ״ ש ל צ ר פ ת , ו ל א ש ל ש ו ם מ ק ו ם אחר. גשארת אפוא השאלה :מהי הסיבה לפער הגדול ב י ן הערכת הגרמנים לבין ה מ צ י א ו ת ? כאמור ,א פ ש ר ש ג פ ל ה כ א ן ס ת ם ט ע ו ת .א ב ל אפשר ,ויש ר ג ל י ם ל ד ב ר ,ש ה ג ר מ נ י ם * ״השואה ומשטעוזטז״ ,בעריכת י׳ גוטמן ווז׳ שצקר ,הוצאת ״מרכז זלמן שזר״ ,ירושלים ) 1983ראה שם בעמי 114ובמפה בעמ׳ .(118 131 ה ו ש פ ע ו א ו א פ י ל ו נ ג ר ר ו א ח ר י ה מ ס פ ר י ם המופרזים ,ה ב ל ח י מ צ י א ו ת י י ם ל ח ל ו ט י ן , ש ש ל ט ו נ ו ת וישי ה פ ר י ח ו ע ל מ ס פ ר היהודים ב צ ר פ ת ע ל ש נ י ח ל ק י ה .ה מ ק ו ר ה ע י ק ר י ל ה ע ר כ ו ת ש ק ר י ו ת א ל ה היה ״הקומיסריון ה כ ל ל י ל ע נ י נ י היהודים״ )Commissariat Juives ,(General aux Question ת ח י ל ת מ א י 1942 שהוקם במארס 1941 ושבראשו עמד ה מ ש פ ט ן .Xavier Vaiiatו א ל א ע צ מ ו ה ו ד י ע ב ־ 1 עד באפריל ,1941כ י ה י ה ו ד י ם מ ה ו ו י ם 2.4אחוז מ כ ל ל א ו כ ל ו ס י י ת צ ר פ ת )היינו ,כ־1,200,000 א י ש ( .מ ס פ ר זה ,א ו ד ו מ י ם לו ,חוזר מ פ ע ם ל פ ע ם ב פ ר ס ו מ י ם ה א נ ט י ש מ י י ם ה ר ש מ י י ם ש ל מ מ ש ל ת וישי ,ו ה ו א א ף נ ת פ ר ס ם ב ע י ת ו ן Matinמ י ו ם 15ב מ א י 1942 )כבר א ח ר י כ נ י ס ת ו ל ת פ ק י ד ש ל Darquier de Peiiepoixכ ר א ש ה ק ו מ י ס ר י ו ן ( .ל ד ב ר י ה ע י ת ו ן ה ת פ ק ד ו ב צ ר פ ת כ ו ל ה ע ד ל א ו ת ו ת א ר י ך 1,200,000יהודים ,מ ה ם כ־300,000 בפאריס בלבד. בחישוביהם. ק ר ו ב לוודאי ש ע ל נתונים אלה הסתמכו ה״מומחים״ הגרמנים ה מ ע נ י ק הוא ,כי ג ם ה ם ל א נ ת נ ו אמון מ ל א ב ע ו ש י ד ב ר ם מ ק ר ב א נ ש י וישי ,ו ל ב ס ו ף הוציאו מ ת ח ת י ד ם ה ע ר כ ה מ ש ל ה ם ,פ ח ו ת א ו י ו ת ר מ ת ק ב ל ת ע ל ה ד ע ת לגבי האיזור שבשליטתם ,אך בלתי מציאותית לחלוטין לגבי תחום מ מ ש ל ת וישי. מ כ א ן ה מ ס ק נ ה ,כ י מ ו ט ב ל ה י מ נ ע מ ס ב ר ו ת מ ס ו ג זה ,ה מ ו ע ל ו ת מ ט ע מ י ם ש א י ג ם ל ע נ י ן הנדון .ב א מ צ ע ו ת ן ל א נ ע ש ה ל ה ב נ ת ה ע ב ר ו א ף ל א ל ק י ר ו ב ל ב ב ו ת בהווה. 132 שלום חולבסקי לאחר השחרור בביאלורוסיה הסובייטית )המזרחית(* א נ י ר ו צ ה ל ש ו ב אליהם א נ י ש ב אליהם א נ י אשוב ה ם מ ב י ט י ם בי מ ה כ ל ה י מ מ ו ת האלה אם ל א הם מ ה כל הקולות אם ל א מהם ו מ ה אני א ם ל א אותם. אלי נצר הנ עי ר»־ י о ב ר א ש י ת 1944ע ב ר ק ו ה ח ז י ת ה צ פ ו ן מ ע ר ב י ת בין ה צ ב א ה א ד ו ם ל ב י ן ה צ ב א ש ל גרמניה מווייליקיה־לוקי בצפון בכוון לדרום ,ד ר ך ק ש ת גדולה מערבה מ נ ו ו ל ו ב מ ר ח ק י ם ש ל 30—5ק ״ מ מ ז ר ח ה מ מ ס י ל ת ־ ה ב ר ז ל ה ח ו צ ה א ת מ ז ר ח ב י א ל ו ־ ר ו ס י ה ה מ ז ר ח י ת ,מצפון ל ד ר ו ם ד ר ך ו י ט ב ס ק ־ א ו ר ש ה ־ מ ו ג י ל ב ־ ז ׳ ל ו ב י ן ־ מ ו ז י ר . ב ל י ל 20—19ב ע נ י 1944ב י צ ע ו י ח י ד ו ת פ ר ט י ז נ י ו ת ג ד ו ל ו ת פיצוצים ב מ ס י ל ו ת הרכבת: מיגסק־אורשה־מוגילב־ויטבסק. ב ־ 2 3ביוני 1944ה ח ל ה ה ה ת ק פ ה ה ג ד ו ל ה ש ל ה צ ב א ה א ד ו ם ב ח ז י ת ה צ פ ו ן ־ מערבית ב ס י ו ע כ ו ת ו ת א ר ט י ל ר י ה ו ח י ל ־ א ו י ר גדולים .נ ק ו ד ו ת הפריצה ב ח ז י ת היו מ צ פ ו ן ו מ ד ר ו ם ל ו י ט ב ס ק ו מ ד ר ו ם ו מ ז ר ח ל ב ו ב ר ו י ס ק ,בכיוון ל מ י נ ס ק . ב ־ 3ביולי 1944ש ח ר ר ה צ ב א ה א ד ו ם א ת מ י נ ס ק ו נ ע ב כ ו ת ו ת גדולים מ ע ר ב ה . יהודים בודדים — ש ר ך ו ב ת ו ך ע ר י ה ועיירותיה ש ל ביאלורוםיה ה מ ז ר ח י ת ע ם ב ו א ו ש ל ה צ ב א ה א ד ו ם ביום ה ש ח ר ו ר . * פרק ממחקר על יהודי ביאלורוסיה המזרחית בימי מלחמת העולם השניה. 133 בויטבםק בעיר. פ ג ש ה אשד .ש נ מ ל ט ה ו ח ז ר ה ב י ו ם ה ש ח ר ו ר ר ק יהודי א ח ד נ י צ ו ל 1 ב מ י ג ס ק היו חבויים ב ב ו ר א ח ד מ ת ח ת ל ב י ת מ ס פ ר 25ב ר ח ו ב ם ו ח א י א — 26 יהודים 13 ,מ ה ם ניצלו .ה ם ש כ ב ו ב ב ו ר 3ח ד ש י ם ר צ ו פ י ם ו ג ם שוכגי ה ב י ת ה ס מ ו ך ל ב ו ר ל א ד ע ו עליהם .ה נ י צ ו ל י ם 2 :זקנים 4 ,י ל ד י ם ו ־ ד נשים. ה א מ ר י ק א י ר א י מ ו נ ד דייווים העתונאי יהודים ש נ ו ת ר ו ב ח י י ם . במינסק פגש 2 עוד עם השחרור 12 8 ה י ל ד ל י ו ב ה ש ה ו צ א מ ב ו ר ע ל ד י פ ר ט י ן ן ל א הוציא זמן מ מ ו ש ך ה ג ה מ פ י ו . ה ו א פ ג ה א ל מ צ י ל ו :״ ד ד י ,ה א ם אגי ח י ז ״ * ניצול אדם״. אמר: אחר שאנחנו ״אפשר כ ב נ י א ד ם — א ב ל איגגו נראים בגי 8 ב ע י י ר ה גרוזובו )איזור מ י נ ס ק ( ל א נ ו ת ר א ף י ה ד י ב ת ו כ ה ע ם יום ה ש ח ר ו ר מבין ברחו 500ה מ ש פ ח ו ת שחיו בה .ה י ר ש מ ה ע י י ר ה ו״קיימו״ א ת ע צ מ ם ש ק ל א ר ע ם אמו ,א ש ת ו וילדיו הקטנים ז ^ ב כ ״ מ ח נ ה מ ש פ ח ת י ״ ק ט ן ליד י ח י ד ת ) ה ת א ר ג נ ה באיזור ק ו פ י ל — ש מ פ ק ד ה ו ר ו ב ל ו ח מ י ה יהודים( — חזרה ע ם ה ש ח ר ו ר א ל העיירה. ה ב ת רוזה פ י י ן ־ ש ק ל א ר י מ ס פ ר ת : ״...בזמן מאד. в א ו ל ם ל א ח ר שיצאנו מ ה י ע ר המלחמה כ מ ע ט ולא חלינו, )רוזה ה י ת ה י ב ת ש ל ו ש כ א ש ר ה מ ש פ ח ה ב ר ח ה ליער(. ע ד תינוק ביער )נולד בפברואר שהיה ״״.עם יהודים אמא השחרור, גרצחים. כשחזרגו כאשר החלו ־ לסלול א ס פ ה ח ל ק י שלדים. יעקוב אחי — (1941ח ל ה ע ד יותר. לגרוזובו, אבא דרך ב א ו ת ו זמן חליתי ואמא ולחפור אמא איבדה אספו באדמה עצמות לד של העיירה את הכרתה .שלושה י מ י ם ו ל י ל ו ת א ב א ו א מ א ל א א כ ל ו ו ל א שתו .כ ש ל ו ש ה ח ד ש י ם ו מ ע ל ה ג מ צ א ו ב ד י כ א ו ן נפשי.״ מורים הינדום ס ו פ ר ו ע ת ו נ א י י ל י ד ס ל ו צ ק הורשה ב־1944 לתור .בשטחים המשוחררים בעקבות ה צ ב א האדום .א ת ר ש מ י מ ס ע ו פ ר ס ם ב ס ד ר ת מאמרים בעיתון ״ נ י ו ־ י ו ר ק ה ר ו ל ד טריביון״ .ו א ל ה ה ם ד ב ר י ו ע ל ס ל ו צ ק ב א ו ת ם י מ י ם : 7 ״•...באמצע נ ו ב מ ב ר 1944ע ש י ת י א ת ד ר כ י ב מ כ ו נ י ת ״פורד״ מ י ו ש נ ת ו ח ו ר ק ת ממינסק לסלוצק. פקדים סובייטים אחדים ממינסק שהכירו ודעו את ס ל ו צ ק ליווני ב ט י ו ל י זה. ״ ע ב ר נ ו ש ט ח י ם שוממים .מ ש נ י ע ב ר י ה כ ב י ש ב ל ט ו מ ע ש נ ו ת ש ח ו ר ו ת , חלקים מ ר ו ס ק י ם ומפויחים, שרדים א ש ר נשתיירו מ ה ע י י ר ו ת ומהכפרים, שהיו מאוכלסים ק ד ם לכן בהמוני תושבים ,בנסיגתם השמו הגרמנים א ת הכול והעלו באש כל מה שנזדמן בדרכם. שעות רצופות נסענו ואת ס ל ו צ ק ל א ראינו ע ד .מלווי בראותם אותי ב ק ו צ ר רוחי נ י ח מ ו נ י ו ס ח ו ל י כ ל ה ז מ ן ש ע ד מ ע ט נגיע ,כי אין ל ע ו ק פ ה , ס ל ו צ ק היתה עיר ג ד ו ל ה ו א ף כ י ציוני ה ד ר ך ו ת מ ר ו ר י ה הושמדו ,ב ט ו ח י ם היו כי נ ר א נ ה מ ש ת ר ע ת משני• צ ד י ה כ ב י ש .א ו ל ם ל א ראיגוה. 134 ה מ ש כ נ ו ב נ ס י ע ת נ ו מ ב ל י ל ד ע ת ש ה ת ר ח ק נ ו מ מ ח ו ז ח פ צ נ ו .ע צ ר נ ו אשה כפרית ,ושאלנוה מ ה ו זקנה המרחק לסלוצקז בינינו לדעת כי נוכחנו ע ב ר נ ו כ ב ר 10ק ״ מ מ ע ב ר לעיר. מ ז כ י ר א נ י א ת ה מ א ו ר ע ה ז ה כ ד י לציין כ י ב נ ס י ע ת נ ו ל א יכולנו ל ה כ י ר א ת העיר... ״ כ ל ימי חיי אזכור א ת הזעןוע והיגון שאפפוני בצעדי ברחוב הרחב. ל א י כ ו ל ת י ל ה כ י ר א ת ה ר ח ו ב ה א ה ו ב ב ע י ר ,ה ש ד ר ה נ ע ל מ ה כליל ...ה ב ת י ם ה י פ י ם בעיר נ ה ר ס ו ונחרבו ...ר ח ו ב ק א פ ו ל י צ ר י ך ל ה י ק ר א ׳רחוב השחיטה׳. ל א נ י כ ר ו כ ל ל ו כ ל ל ע ק ב ו ת ר ח ו ב כ י כ ל ה ב ת י ם נ מ ח ו עז־ היסוד .ב ר ח ו ב ה ז ה מ א ח ו ר י ג ד ר ו ת ת י י ל ו מ כ ל א ו ת כ ו נ ס ו יהודים והושמדו .א ף א ח ד ל א יהודים יכול היה להגיד לי כ מ ה נפלו .כ ל מ ה ש מ א ו כ ל ו ס י י ת 23,000נ פ ש — ש ל י ש ש י כ ו ל ת י להיוודע היה ה ת ו ש ב י ם היו יהודים ,ו ר ק מ ע ט י ם ב ר ח ו ו נ י צ ל ו מ ה ש מ ד ה .חוטי חייל ס ב ו כ י ם וחלודים ,ש ל א ה ס פ י ק ו ל פ נ ו ת ם ש י מ ש ו ע ד י ם א ל מ י ם ל ג י א ־ ההריגה האיום.״ יהודים מ ב י א ל ו ר ו ם י ה ה מ ז ר ח י ת ש נ מ ל ט ו ע ם ר א ש י ת ה ש ל ה מ ל ח מ ה ל ב ר ה ״ מ , חיילים יהודים ב צ ב א ה א ד ו ם ה ח ל ו ל ש ג ר ע ם ש ח ר ו ר ה ש ל ב י א ל ו ר ו ס י ה זרם של מככתבים אל מועצות הערים והעיירות ושאלו ע ל גורל משפחותיהם. מ כ ת ב ש ש ל ח ת ו ש ב העיר ס ל ו צ ק ל ש כ נ ו חיים טמיצ׳ין ב צ ב א ה א ד ו ם . בידינו 8 27.9.1944 ״שלום ל ך יפים נכנסתי )מועצת העיר( ל״גורסובייט״ ומצאתי את מכתבך שנתקבל כ א ן ע ם ה ש א ל ה ע ל גורל מ ש פ ח ת ך .א נ י מ ו ד י ע ל ך ,כ ל ח י י ל ש י ש ל ו ל ב ח ז ק ,ש ב נ י מ ש פ ח ת ך כ מ ו ב נ י מ ש פ ח ת י א י נ ם בחיים. עליך שמעתי מעשים שביצעת קרביים גדולים .א נ י לעתי תמיד ש כ ז ה תהיה. ח ב ר ך מ י ל ד ו ת א נ א ט ו ל י פוסייחין.״ מ ע ט י ם מ א ל מ צ א ו ש א ר י ־ מ ש פ ח ה .ל י ע ד .ע ל א ח ,א ח ו ת א ו הורים ש ש ר ד ו הביאה א ת ה במעט את אושר בל־יתואר. החיפושים א ח ר ב נ י משפחה ו מ צ י א ת ם הוציאו ה ל ל י ששרד ממועקת ה ב ד ל ו ת המדכאה .אולם ל א ז א ת בלבד :הם ה ע ל ו ב ו ב א ו ת ם ימים א ת ה ג ע ג ו ע י ם ה ע מ ו ק י ם ה ג נ ו ז י ם א ל ההווייה ה י י ח ל י ת ש ל ה ל ל י ת ,אל המשפחה הגדולה שהיתה בה, ושכה מ ע ט דובר בה כשהיתה חיה וקיימת ורק ע ם אובדנה הטיב להעריכה נכונה. ביטוי ס פ ר ו ת י ל ע ר ג ה זו א ל ה מ ש פ ח ה ה ל ל י ת ב י מ י ם ה ה ם נ ת ן ה ס ו פ ר ה ל ל י ה ס ו ב י י ט י ד ל ב ר ג ל ס ו ן ב ס י פ ו ר ו ״ ד ו ו ק א היא״ ,ה מ ת א ר אשד .י ה ל ל בימי ה מ ל ח מ ה , רופאה ב צ ב א האדום, ״אל המהפכה )בעלה נ פ ל הרוסית״ ) א ב ל י ש ב בחזית( שבצעירותה ״שבעה״ אחרל(. ברחה מביתה הלודי, ובמשך שנים התנכרה ו נ י ת ק ה ע צ מ ה מ מ ש פ ח ת ה .ו ה נ ה ב ת ו ך י מ י ה מ ל ח מ ה ה י א ג ת ק פ ת ג ע ג ו ע י ם עצומים למשפחתה, א ח ו ז ה ״דיבוק״ ש ל ח י פ ו ש א ח ר י ק ר ו ב י מ ש פ ח ת ה ה מ צ ו י י ם ב ר ח ב י ר ו ס ל ־כולה ,דודים ,ב נ י דודים וצאצאיהם ע ל כ ל שלוחותיהם, בעיקר בצבא 135 האדום ,בין מפקדיו, שולחת לכולם חבילות ,מכתבים, עורכת כל כרטסת של קרובי משפחתה ו ע ם ג מ ר המלחמה מ כ נ ס ת א ת כולם למסיבה מ ש פ ח ת י ת בביתה. אין מ א ו ש ר ת מ מ נ ה .ד ו ו ק א ה י א .זו ה י ת ה ש י ב ת ה ,ד ר ך ה מ ש פ ח ה ,א ל ע מ ה . 9 מ מ ש פ ח ת טמיצ׳ין מ ס ל ו צ ק נ ו ת ר ו בחיים ע ם ש ח ר ו ר ה ש ל ב י א ל ו ר ו ס י ה ,ה א ח י ם לייזר וחיים — ש נ י ה ם ל ו ח מ י ם ב ש ו ר ו ת ה צ ב א האדום — ו ה א ח ו ת מ נ י ה ש ה י ת ה בגיטו ס ל ו צ ק ו ב ר ח ה מ ה מ כ ו נ ה ש ה ו ב י ל ה א ו ת ה י ח ד ע ם יהודים א ח ר י ם ל מ ו ו ת , הפרטיזנים. א ל יערות ללייזר נודע שאחיו חיים ח י ומאוחר שאחותם יותר ס נ י ה ניצלה. בידינו ש נ י מ כ ת ב י ם ש ל לייזר ל ח י י ם ו מ כ ת ב ה ש ל מ נ י ה ל ל י י ז ר — ש ל ו ש ת ם מ ח ו ד ש א ו ק ט ו ב ר ,1944כ ש ל ו ש ה ח ד ש י ם ל א ח ר ש ח ר ו ר ה ש ל ב י א ל ו ר ו ס י ה ה מ ז ר ח י ת . נ ב י א שניים מ ה ם ב מ ל ו א ם : 2.10.1944 ״שלום ל ך א ח ש ל י ה י ק ר ו ה י ח י ד ! לבסוף מצאתי מ כ ל המשפחה א ת האדם היקר והקרוב לי .א ך הפצע ב נ ש מ ת י ל ע ו ל ם ל א יגליד .א ת ה ,ו א ף א ח ד מ ל ב ך ך ,ל א יודע כ מ ה א נ י א ה ב ת י ו ה ו ק ר ת י א ת ה מ ש פ ח ה שלנו ,כ י צ ד א מ א ת מ י ד ב כ ת ה עלינו ,ו כ ע ת — אין אף א ח ד בחיים. חיים ,א ת ה י כ ו ל ל ת א ר ל ע צ מ ך כ מ ה צ ר ל י ע ל א מ א ,ע ל א ב א ,ע ל פ נ ח ס ,פרידה ,נ ח מ ה ורוזה .עדיין איני יודע א ת ג ו ר ל ה ש ל מ נ י ה . ב פ ע ם ה א ח ר ו נ ה ר א י ת י א ת ב נ י ה מ ש פ ח ה ב ־ 2 2ביוני 1941ב ־ 1 0ב ב ו ק ר , והרי א ת ה ל א ר א י ת ם מזמן ,כיון ש נ ס ע ת ל ל מ ו ד .נ פ ר ד ת י מ ה ם ונסעתי נ כ נ ס נ ו ל ק ר ב .ב ־ 2 6ב א ו ג ו ס ט 1941 נפצעתי לחזית. ב ־ 2 4ביוני )(1941 ק ש ה ע ל י ד צ׳רניגוב 8 .ח ד ש י ם ש כ ב ת י ב ב ת י חולים .א ח ר כ ד — ש ו ב ל ח ז י ת — ו ש ו ב נ פ צ ע ת י קשה .כ ע ת א נ י ביחידה ל א ־ ק ר ב י ת .א נ י כ ל ה ז מ ן נ י ס י ת י ל ה ת ח ק ו ת א ח ר ג ו ר ל ה מ ש פ ח ה — א ך ללא .ת ו צ א ה .ה מ ש פ ח ה ת מ י ד בלבי ובמחשבתי ,כאשר אני ק ם בבוקר ,כאשר א נ י יושב לאכול וכשאני ה ו ל ך לישון .א ך ל מ כ ה ה ז ו ,ש ק י ב ל ת י ע ם ה מ כ ת ב ש ה ג י ע ע ל ג ו ר ל ה מ ש פ ח ה בקובנה הייתי .מוכן ,כיון ש ר א י ת י מ ה ש ה ג ר מ נ י ם ע ו ל ל ו ליהודים. רצחו ו ש ר פ ו ה ג ר מ נ י ם 65000יהודים .ר א י ת י ל א ח ר ה ש ח ר ו ר כ א ש ר הוציאו גוויות חרוכות. חיים ,יש ל ק ח ת ע צ מ נ ו ב י ד י ם ו ל ה י ו ת אנשים ואני מ ב ק ש א ו ת ך :ק ח א ת עצמך ב ד י ך .א ת ה יודע כ מ ה אהבתי א ת המשפחה .כשהיינו ב ב י ת — א נ י כ ב כ ו ר ע ב ד ת י י ו ת ר מ כ ו ל ם כ ד י ל ע ז ו ר ל מ ש פ ח ה ,כיון שאהבתי את ה מ ש פ ח ה ,ו ב מ י ו ח ד א ת א מ א ,כיון ש א מ א זהו ה ד ב ר ה י ק ר ו ה ק ר ו ב ב י ו ת ר שיש ל ך בחיים .א נ י כ ך ע ב ד ת י ,כיון ש ח ס ת י ע ל אמא. חיים ,כ מ ה ח ב ל שאין ל נ ו א ף ת מ ו נ ה ש ל מ ש פ ח ת ג ו .ג ם ל א יהיה ע ל מ ה ל ה ס ת כ ל כ ד י ל ז כ ו ר .חיים ,ע ו ד פ ע ם א ב ק ש מ מ ך ל ק ח ת א ת ע צ מ ך ב י ד י ם ו ל ה י ו ת ב ן ־ א ד ם .א ל ת י ע ל ב ,ש א נ י כ ך כ ו ת ב אליך ,א ך מ ל ב ד ך אין ל י איש. א ת ה ב ש ב י ל י א ו ש ר גדול. אחיך :לייזר. 136 1 0 במכתבו 1944כ ו ת ב לייזר ל ח י י ם : מיום ה ־ 2 8ב א ו ק ט ו ב ר ״ ש ל ו ם ל ך חיים ר ק עכשיו ה ג ע ת י מ ס ל ו צ ק .ק י ב ל ת י חופשה .ס ל ו צ ק כ ו ל ה ל ג מ ר י שרופה. נשארו מספר להורג ב א ו ג ו ס ט ...1941 בפברואר פגעו ב ת י ם על 1943 האי ב ר ח ו ב ו ת רייצ׳אני וולודארסקי. פ נ ח ס ,פריז־ה ,ר ו ז ה ו נ ח מ ה אמא, במייחורטי .ר ו ז ה למכונה כשהובילוה אבא הוצא הוצאו רצתה להורג אך לברוח, ברגליה .ה י ל ד ה נ פ ל ה ו ז ר ק ו א ו ת ה ל מ כ ו נ ה .היא ש ת ת ה רם .ו א מ א ה ח ז י ק ה א ו ת ה על ידיה. א ת כ ל ז א ת ס י פ ר ו לי עדי ראיה... חיים ,נ ו ר א ל ר א ו ת מ ה ע ש ו ה ג ר מ נ י ם מ ס ל ו צ ק ו ל ש מ ו ע מ ה ה ם ע ש ו ע ם ה א נ ש י ם .פ ח ד .זוועה .מ א נ י ה בחיים ,היא ב פ י נ ס ק .היא ק פ צ ה מ ה מ כ ו נ ה ו ב ר ח ה .היתה ע ם ה פ ר ט י ז נ י ם .כ ת ב ת י ל ה ואני ש ו ל ח ל ך א ת כ ת ו ב ת ה .״ ! י האחות מניה פ ו ת ח ת את מ כ ת ב ה מיום ה־ 28באוקטובר ״היום הוא חג ונודע לי ש א ת ם ש נ י כ ם לי ש ל א היה במשך בחיים״. כל הקצרים. ימי ,1944ל ח י י ם ב מ ל י ם : קיבלתי מכתב את ב ה מ ש ך מ כ ת ב ה היא מ ת א ר ת מלייזר קרה אשר ל מ ש פ ח ה בגיטו ,א ת ה א ק צ י ו ת ו א ת ב ר י ח ת ה מ ה מ כ ו נ ה ה ג ר מ נ י ת א ל ה פ ר ט י ז נ י ם .־! במכתבים לקרוביהם חמה ש כ ת ב ו ע ם ה ש ח ר ו ר ,שרידי באמריקה, ביטאו בדידותם קוידאנוב וכאבם: )דרז׳ינסק(, ״כולנו מודים לך אזור על מינסק, מלה כל ש נ כ ת ב ת ל נ ו מ ע ב ר לים״ ,״ א נ י ו ב ע ל י נ ש א ר נ ו בחיים — אוי ו א ב ו י ל ח י י ם כאלה״ ,ל ב י ש ו ת ת ד ם ו ד מ ע ו ת ב ז ו כ ר י כ מ ה ג ל מ ו ד ה הנני ,אני ש נ ש א ר ת י י ח ל ה מ כ ל א ח י ו ת י הרבות״ .ב א ח ד ה מ כ ת ב י ם נ א מ ר :״מיד זיינען ע ל נ ט ווי א שטיין״ — ש ת ר ג ו מ ו ה ק ל ו ש של ביטוי רווי־יאוש זה ביידיש ,ה ו א :״אנו ערירים כ א ב ן ב ש ד ה . מיהודי חוייניקי ב ד ר ך גס ,ה י ל ד ה ב־,1937 שכונסו אמה נרצחה על שהתה השחרור למחסן על וגרצחו ידי ג נ ל ל א ב ו ב ס ק א ל .א ב י ה נ א ס ר על הגרמנים, נותרה ג ג בחיים ל י השלטונות הסובייטיים ל ל י חוייגיקי .ל א ח ר ל י ה ג ר מ נ י ם ב מ ח ס ן בו כוגסו ג נ ל ז מ ן ־ מ ה בחוייניקי ו ס י פ ר ה על ה ת ע ל ל ו ת ה ג ר מ נ י ם ביהלים ש נ כ ל א ו במחסן .מ ש ם נ ס ע ה ל ב י ק ו ר ל ד ג י י פ ר ו פ י י ט ר ו ב ם ק .יצאה ל ק ו ל ג ו ע ב ו ה ו ק ר ן ס ר ט על זוועות ה ג ר מ נ י ם ב י ה ל י ם .גניה ק י ב ל ה ה ת ק ף בזמן ה ס ר ט ו נ פ ט ר ה ב מ ק ו ם * . געש נ של אנטישמיות ח ז ר ו פ ר ט י ז נ י ם י ה ל י ם מ ן ה י ע ר ו ת .חזרו מ ב ו ג ר י ם ,נ ש י ם ו י ל ד י ם מ ה מ ח נ ו ת המשפחתיים. רובם של צאתם מהיער ל ח ז י ת . עיירותל מינסק הפרטיזנים חלודים ל ל ח י מ ה גוייסו הכשירים מל עם 1 6 ו ע ר ל של ביאלותסיה המזרחית שרופות, בחלקן חרבות. העיר במרכזה חרבה ,מ ל א ה שלדי בתים ,פרט ל ב י ת הממשלה הסובייטי )בימי הגרמנים נ ק ר א ״הוכהאוז״( שהגרמנים מיקשו אותו, אך לא הספיקו לפוצצו. בפרברים נשארו הבתים שלמים ברובם. העובדה שזעזעה ביותר את ה ל ל י ם שחזרו לערי השדה ולמינסק, היתה ״ ק ב ל ת הפנים״ האנטישמית ה מ ת פ ר צ ת שגילו אנשי ה א ו כ ל ו ס ל המקומית כלפיהם. 137 חיו הם שנאתם שנאה, באוירת חרדה לחיים בימי והשפלה הם הגיטו, הרגישו את ש ל ר ב י ם ב א ו כ ל ו ס י ה ה מ ק ו מ י ת ב י מ י ה כ י ב ו ש ,א ך היא ה כ א י ב ה ב י ו ת ר ע כ ש י ו ב ה ג י ע יום השחרור .ר ב י ם ,אולי ,ל א ה א מ י נ ו שיזכו בו ,א ך ציפו דווקא ״שישאו א ו ת ם .על כפיים״ ב ב ו א יום ה ש ח ר ו ר .ו ה נ ה ע ם בואו — ב א ה ה מ כ ה ב ד ר כ י ם שוגות ,בגלוי ו ב ע ק י פ י ן . המכאיבה, ע ל ימים ראשונים ,ע ם ה ש ח ר ו ר ,מ ס פ ר ת ס ו פ י ה חאבאי ,ה פ ר ט י ז נ י ת מ י ח י ד ת פונומרנק.1 8נ ב כ ו מ ש מ ח ה .אני ה ל כ ת י ה ב י ת ה ד ר ך היער ב ר ג ל .נ ו ר א היה. ״...אנשים ה ר ב ה הרוגים ,א ך אני ר צ ת י .ג ע ל ת י ג ע ל י ג ב ר ו ה ג ע ת י ל מ י נ ס ק ע ם רגליים ורעבה. גפוחות, מותשת הסתכלו בתימהון ואמרו: ברחוב דמיטרובה הרגו, הרגו פגשו את אותי היהודים, שכנים )רוסים( לא גמרו...״ אך ה ג ע ת י ל ב י ת ש ל אבא .גרו ש ם ט א ט א ר י ם .ה ם ל א ר צ ו ל ה כ י ר ב ז כ ו ת י ׳זה ה ב י ת ש ל ך ,ל כ י מכאן׳ .י ש ב ת י לא קול: ל ד ה ב י ת ובכיתי ...פ ת א ו ם ש מ ע ת י ׳סופיה ,בואי אליי ,זו היתד .זקנה ,ש כ נ ה שלנו ,נאטאשה ...ה ל כ ת י לביתה ...כ ע ב ו ר שבועיים פ י נ ו א ת הבית...״ אליהו עטור דולץ נ ל ח ם ב ש ו ר ו ת ה פ ר ט י ז נ י ם ,נ פ צ ע ב ש ו ר ו ת ה צ ב א האדום ,ח ז ר א ו ת ו ת ה צ ט י י נ ו ת ל מ י נ ס ק ,אל ב י ת דודו ש ע מ ד שלם .ב ב י ת זה גרה א ש ת ש ו ט ר ש ש י ר ת ב מ ש ט ר ה ה ג ר מ נ י ת .מ ו ל ט ע נ ת ו ש ל דולץ ש ב ב י ת מ ת ג ו ר ר ת מ ש פ ח ה ב ו ג ד ש ש פ ך ד ם נקיים ,יהודים ו ל א יהודים ,ב א ה ת ש ו ב ת ו של של פ ק ד :״אגי ל א יכול ל ע ז ו ר ל ך כ ל ו ם .״ ״ היו ג ם יהודים ש ק י ב ל ו ל א ח ר י ג י ע ו ת ר ב ו ת א ת ב י ת ם בחזרה .גיתן ל ש ע ר מ ה היה ק ו ר ה אילו ג ו ת ר ו בחיים יהודים ר ב י ם ה ח ו ז ר י ם ל ב ת י ה ם ה ת פ ו ס י ם על ידי ה ס ו ב ב ת .ה א ו ד ה היתד .מ ו ר ע ל ת .ע ל ל ו ח מ י ם י ה ד י ם שחזרו מ ה ח ז י ת האוכלוסיה או מ י ע ר ו ת ה פ ר ט י ז נ י ם א מ ר ו ה ת ו ש ב י ם ה מ ק ו מ י י ם :״ ח ז ר ו מ ט ש ק נ ט ״ או ״ ק נ ו א ת המדליות בטשקנט״ & ב )טשקנט נ ח ש ב ה כעיר עורף רחוקה מהחזית והיתה לשם נ ר ד ף ל ש ה י י ה בעורף(. 9 כשחזרה אסיא ברסלר לאחר השחרור ל מ י נ ס ק — י ״קדם כול הרגשנו מיד שהאגטישמיות הםתתרתם ולא את זה האנטישמיות. כ ב ר היה מורגש מאד פ ר ח ה ב כ ל פיגה ,בגלוי .כ ב ר ה ע ל י ב ו א ו ת נ ו :׳ואיד א ת ם נלחמתם וישבתם באוזבקיסטאן, טשקנט׳. השלטונות לא ע ש ו ד ב ר ב ק ש ר ל ז א ת .ל ה י פ ך .ה ם א ח ר כ ך ל י ב ו א ת כ ל הענין ...כ ל הזמן העסיקה אותנו ש א ל ת האנטישמיות.״ נ ש מ ע ה בגלוי ה ס י ס מ ה :״היהודים א ש מ י ם ״ . היהודים והושמעה עברה ב ת ד ה מ ה .הרי זו היתר .ה ס י ס מ ה 2 0 ס י ס מ ה זו ה י כ ת ה א ת ה ש ר ד י ם המובילה של ה נ א צ י ם בימי הכיבוש ב א ר צ ו ת א נ ט י ש מ י ו ת מ ו ב ה ק ו ת ו נ ד מ ה היה ש ע ם מיגור הנאציזם היא לעולם הגרוטאות .והנה קמה ושבה לתחיה הסיסמה ״ ה י ה ד י ם אשמים״ כ ל פ י ש ר י ד י העם ה נ ר צ ח ,ב ב ו א יום ה ש ח ר ו ר ,ו ד ו ו ק א ב א ר ץ הסוציאליזם. א ך מ ה שהעביר עוד יותר א ת ה ר ג ש ת ם ש ל היהודים ,השרידים האלה ,היא 138 ה ע ו ב ד ה ש ת ו פ ע ו ת א ל ו ל א היו ח ר י ג ו ת ש ב א ו מ ה מ ו ן נ ב ע ר מ ד ע ת ״ מ ל מ ט ה ״ ,א ל א דווקא בעיקר ״מלמעלה״. היו ג ם ביטויים ח ו ל י ג נ י י ם ל א נ ט י ש מ י ו ת זו. רודרמן שחזר מהיערות למינסק פגש מ1טל ב ר ח ו ב שגי אגשים כשהאחד מ ה ם ל ב ו ש ב ג ד י קפיטן .וזו ה״שיחה״ ש ה ת ג ל ג ל ה בין ה ק פ י ט ן ל ב י ן ר ו ד ר מ ן : יהודי ז — כן — ,אז אני א ת היהודים ש ו נ א ו א ת ה א ת הרוסים ״אתה א ו ה ב ? — א ת ה ט ו ב י ם א נ י מ כ ב ד — .אז ׳פרצוף י ה ו ד י ׳ ) ׳ ז ׳ י ד ו ב ס ק א י ה מודדו־,׳( ל ו ה י י ת א ו מ ר ש א י נ ך א ו ה ב ר ו ס י ם כ י אז הייתי פ ה ב מ ק ו ם ׳משכיב׳ א ו ת ך )יורה בך(.״ ב פ ג י ש ה א ח ר ת נ ש א ל ר ו ד ר מ ן על ל י א ח ד ה ב י א ל ו ר ו ס י ם :״ — מ ה ? ה ג ר מ נ י ם ל א הרגו א ו ת ך ? ה ג ר מ נ י ם ירו ב כ ם ו א נ ו נ ק ב ו ר א ת כ ם חיים״ א ו מ ד ן ח ז ר ו מ ה י ע ר ל מ י נ ס ק כ־ 5000יהודים. לפי 2 4 גראה ש מ ס פ ר זה הוא מוגזם .ב א ו מ ד ן זה נ ל ק ח ו ,כ נ ר א ה ,ב ח ש ב ו ן פ ר ט י ז נ י ם יהודיים ש ע ם ש ו ב ם מ ה י ע ר מל גוייםו ל י ח י ד ו ת ה צ ב א האדום. ב־17 ,1944ש ב ו ע י י ם ל א ח ר ש ח ר ו ר ה ש ל מ י נ ס ק ,נ ע ר ך ב ע י ר מ צ ע ד ביולי ענק של ר ב ב ו ת םרמיזנים ממזרח ביאלורוסיה ומהחלקים המשוחררים שבמערבה, צ ע ד ו א ל פ י פ ר ט י ז נ י ם יהודים .עיגיהם ל א נ ו צ צ ו ב ב ר ק הנצחון .מ צ ע ד ם וביניהם היה גאה ,א ב ל ודומם .א ת ה מ צ ע ד ק י ב ל ר א ש ה מ ט ה ה מ ר כ ז י ש ל ה ת נ ו ע ה ה פ ר ט י ז נ י ת , הלייסנגט־גנרל המפלגה פוגוםרגקו ,שגתמגה גם למזכיר הראשי של הועד המרכזי של הקומוניסטית וראש ממשלתה של המצעד לאחר המרהיב בשורות ביאלורוסיה. חזרו מאלדות הדברים כפי שהיו קלם. כ ל מ ה ש ח ו ו ה י ה ל י ם בגיםו ,ב י ע ר ו ת ו כ ל מ ה ש ״ פ ג ש א ו ת ם ״ ע ם ש ו ב ם ל ע ר ל ם , חוללו סערה נפשית שממגה בא המהפך העמוק שהתרחש בלבם. היו ג ם ת ג ו ב ו ת ס פ ו ר א ד י ו ת מ צ ד ה י ה ל י ם . ב מ י נ ס ק היו מ ו פ י ע ו ת ב מ ק ו מ ו ת ־ מ י ק ה ל ק ב ו צ ו ת ש ל נ כ י מ ל ח מ ה שהיו מ צ י ק י ם גוזלים לאוכלוםיה, מן הרוכלים בשוק את מרכולתם, מכים בקבלם, עושים ת ע ל ו ל י ם א נ ט י ש מ י י ם ,נ ט פ ל י ם ל פ ר ט י ז נ י ם י ה ל י ם ו מ ע ל י ב י ם א ו ת ם ב ט ע נ ה שהשיגו את ה מ ד ל י ו ת ש ל ה ם ב ״ ט ש ק נ ט ״ .קמה ,א ם כן ,ק ב ו צ ה ש ל נ כ י מ ל ח מ ה להחזיר שהתחילה אנטישמיות. הרש באותם קהל מכה כנגד מכה או כנגד דברי עלבון או ללים קריאות גנאי 2 4 סמולאר מ ס פ ר על ערב ספרותי ל ל י ,ראשון לאחר השחרור ,שנערך י מ י ם ב א ו ל ם ס פ ר י י ת גורקי ב י ו ז מ ת ם ש ל ל ו ח מ י ם י ה ל י ם .ל ע ר ב זה ב א גדול ,ב ע י ק ר ,א נ ש י צ ב א ו פ ר ס י ז נ י ם .ה י ר צ ו ב ע ר ב זה ס מ ו ל א ר ע ל ה ש י ר ה הללית ל ל ש ב ר ו ס י ה ה ל ב ג ה ל מ ש ו ר ר י ם מ ש ה סייף ש ב א מ ן ה ח ז י ת ,אייזיק פ ל א ם נ ע ר קאמייניצקי קראו משיריהם בעיקר על נושא השואה ל מ א ב ק ה ל ל י . בסיומו מאיור־טיס ש ל ה ע ר ב ב י ק ש א ח ד ה נ ו כ ח י ם א ת ר ש ו ת הדיבור .ע ל ה ב מ ה ע ל ה שפתח א ת ד ב ר י ו ב ל ש ו ן שהיתר, תערובת של רוסית ו י ל י ש ופנה א ל ה מ ש ו ר ר י ם ש ע ל ה ב מ ה :״ כ י ת ב ו ח ב ר י ם ־ מ ש ו ר ר י ם ו א נ ו נ ק ר א א ת יצירותיכם. א ך אני ,ר א ו — ו ה ו א ה ר י ם ש ר ו ו ל ר י ק ־ ל מ ח צ ה — א נ י נ כ ה .ד ו מ ה מ ה יש ע ל ב כ ו ח י ל ע ש ו ת ? א ב ל א ם ש ם ב א ר ץ ־ ה י ה ל י ם יזדקקו לי ,ב פ ל ש ת י נ ה מ ת כ ו ו ן אני, 139 כי אז א נ י ש ו ב טייס״ .וכאן פ נ ה וחזר ל מ ק ו מ ו ב ע ו ד ש ב א ו ל ם נ ש ת ר ר ה מ ב ו כ ה גדולה. 2 5 זה ר ק היה בנפשם ביטוי־מעט לדברים שנתחוללו היהודים, הנסערת של ש א ת גילוייהם ע ת י ד י ם אנו ,ביום מן הימים ,לשור. מה על ג ת ו ג י ם א ד הם ,ק ר ו ב ש ה ת ר ח ש ב ע ר י השדה יש ל ג ו מ ע ט מ א ו ד מ א ו ד לודאי ,מ י י צ ג י ם א ת ר ו ב רובו של ה כ ל ל . אלישקביץ הועבר משה במחצית ״פה שגויים 1944 יולי בראשיתה לויסבסק של והוא בוולוז׳ין, המלחמה האדום לצבא מספר: כ ב ר ה ר ג י ש ו א ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ב א ו פ ן גלוי כ מ ע ט ע ל כ ל צ ע ד ו ש ע ל משום )באזורים שגוייסו הכיבוש הגרמני האחרים. נ ד ה מ ת י ל א פ ע ם ל ש מ ו ע מ פ י צעירים ש נ ו ל ד ו דיבורים ע ל ש י מ ו ש ב ד ם נוצרי ל מ צ ו ת .ה ר ב ו ל ד ב ר ע ל השתמטותם של היהודים מן ה ח ז י ת ו ע ל ה ת ר כ ז ו ת ם ה ר ח ק ב ע ו ר ף .ל א פ ע ם ש א ל ו א ו ת י : השפיעה שנאתם גם על א ת תושבי ביאלורוסיה המערבית שחררו מן הצבא ,מדוע אתה לא ה ש ת ח ר ר ת ?״ פרט הנאצית. חיילים בברית־המועצות הלא והורעלו ה מ ש ו ח ר ר י ם ש .ח(. בתעמולה הרבה שחיו תחת לארס 2 8 שבסיפור ה א נ ט י ש מ י שיונק מ ר ב ד י ם נוצריים בולטת זה, כאן ה ה ש פ ע ה ה ג ד ו ל ה ש ל האידיאולוגיה ה נ א צ י ת ע ל ה א ו כ ל ו ס י ה ה ל א יהודית .החיילים שגוייסו ב ש ט ח י ם ש כ ב ר שוחררו ,א ש ר ג ד ב ק ו ב א ר ס זה ,ע ו ר ר ו א ת ה א נ ט י ש מ י ו ת הרדומה ו ה ל א ר ד ו מ ה א צ ל חיילים א ח ר י ם ב צ ב א האדום. ט ו ר ץ חיה י ח ד ע ם ב ע ל ה ה נ פ ח ל פ ג י ה מ ל ח מ ה ב ק ו ל ח ו ז ״ראזסווייט״ אדה )״השחר״(. קודם א נ ש י ה ק ו ל ח ו ז ה ת י ח ס ו ב כ ב ו ד ל ב ע ל ה ואליה .ה י א א ף ל א ה ר ג י ש ה ל כ ן א נ ט י ש מ י ו ת כ ל פ י ה ם .עם ש ו ב ם ל א ח ר ה ש ח ר ו ר )הם נמלטו לקולחוז מ מ נ ו ב ר א ש י ת ה מ ל ח מ ה ,שני ילדיהם נ ר צ ח ו ב ג י ט ו ק ו פ י ל ( ,נ ו כ ח ו ל ד ע ת ש ה א י כ ר י ם ס ח ב ו א ת ר כ ו ש ם מ ב י ת ם .ה ם המשיכו ל ח י ו ת בקולחוז .ל א ח ר ש א ח ו ת ה ש ל א ד ה , רוזה ,ע ל ת ה ל א ר ץ — ע ל ו אחריה גם א ד ה ו ב ע ל ה . השלטוגות יחס לפרטיזגים יהודים, למפקדים 2 7 פרטיזגים פגע יהדים, אף הוא קשות ב י ה ד י מינסק. זורין, שעשה מפקד י ח ד ת ״106״ — היה נערץ ביחדתו היהדית ל א נ ש י י ח י ד ת ו ,ה נ ש י ם והילדים .ע ם ש ו ב ו ל מ י נ ס ק ל א ז כ ה ל מ ה שהיה ראוי .״עשו מ מ נ ו כ ל ו ם ״ — מעידה א ח ת ה פ ר ט י ז נ י ו ת מ י ח ד ת ו . שרה גולנד שפעלה רבות במחתרת הגיטו ו א ח ר על כל מה כך 2 8 ביערות הפרטיזנים, נ א ס ר ה ו י ש ב ה ל מ ע ל ה מ ־ 8חדשים ב ב י ת הסוהר .היא ג ד ר ש ה ל ג ל ו ת א ת ש מ ו ת ה א נ ש י ם ש ה י ת ה ק ש ו ר ה א ת ם ב מ ח ת ר ת ,א ך היא ל א ג י ל ת ה . עם מראשי שובם למינסק ע ש ו הרש ס מ ו ל א ר , נחום ה מ ח ת ר ת בגיטו ,ס ק ר ע ל מ צ ב ם )בדיור, פלדמן 2 9 וחיים ב ע ב ד ה וכוי( אלכסנדרוביץ, של הפרטיזנים ה י ה ד י ם בעיר. םמולאר התייצב בפגי מזכיר הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, ה ב י א ל ו ר ו ס י ת ו .אי .זאקורדאייב ,ו ת י א ר ב פ נ י ו א ת מ צ ב ם ה ג ו א ש ש ל א ל פ י יהודים ש ח ז ר ו מ י ח ד ו ת י ה ם ה פ ר ט י ז נ י ו ת אל ע י ר ־ מ ו צ א ם מ י נ ס ק .ר ב י ם מ ה ם — ל ל א דיור, 140 ל ל א כ ו ת ו נ ת ל ה ח ל פ ה ,מ צ פ י ם ל ע ב ו ד ה ו ז ק ו ק י ם ל ע ז ר ה מ מ ש ל ת י ת ישירה. זאקורדאייב, מ ל את השיחה לנושא במקום להתייחס לענינים אלה הסיט א ח ר לגמרי .ה ו א ה ת ח י ל ב ש א ל ו ת ב כ ל מ ה ש כ ר ו ך ב ה ת ה ו ו ת ו ש ל א ר ג ו ן ה מ ח ת ר ת במינסק, העירונית הראשון, התנועה ו ב כ ש ל ו נ ו .הוא בפעילותו השני וחברי המועצה ה צ ב א י ת ,על ב י ק ש ל ד ע ת מ י היו מצב העתונות ,יחס הועד חברי ה מ ח ת ר ת אל הפרטיזנית. סמולאר מחתרת ענה על הגיטו האם שאלותיו מותר לעלה להקים גם מטה את ההיסוסים ה נ ה ג ה של שליוו לוחם ארגון בהתחלה ללא את החלטה מ״גבוה״ .ל כ ש ה ג י ע ו ל ב ס ו ף אל הענין ש א ו ת ו ב א ס מ ו ל א ר ל ה צ י ג ,ש י ס ע ז א ק ו ר ד א י י ב ב ק ו צ ר ־ ר ו ח א ת ב ן ־ ש י ח ו ופרץ ב ק ו ל ע מ ו ם : ״ א מ ו ר לי ,ב מ ט ו ת א מ מ ך ,ב מ ה ת ו כ ל ל ה ס ב י ר ז א ת :ב א ר צ נ ו מ צ ו י י ם ע ש ר ו ת , עמים ,ע מ מ י ם ,ש ב ט י ם ל ר ב ו ת כ א ל ה ש א ו ר ח ־ ח י ל ם ה ו א פ ר י מ י ט י ב י מאות ביותר ,כ ל א ח ד מ ה ם ומגהגיו ,כ ל א ח ד ולשונו .אך ל א ת מ צ א ב י נ ל ם א ף ב מ ל ה ש ש ו נ א י ם א ת היהודים ז ! ״ א ח ד ויחיד ש י ש נ א ו ה ו םמולאר נדהם לשמע הדברים האלה ,אך בטךם ניסה לענות לו על כך קטע א ת ד ב ר י ו ב ק ו ל מצווה ,ב ה ת י י ח ס ו ל נ ו ש א ה ק ו נ ק ר ט י א מ ר :״ כ ת ו ב ״ זאקורדאייב )הווה א ו מ ר :ת ג י ש ת ז כ י ר ב כ ת ב ( .ו ב כ ך ״ נ ס ת י י מ ה ״ ה״שיחה״. משתיאר הגיב סמולאר האחרון עליה לחבריו באמרה פ ל ד מ ן וחיים גחום ״הלכת היהודית: אלכסנדרוביץ׳ דמי־ירושה לתבוע השלה, את והנך נתבע ל ש ל ם ד מ י ־ ק ב ו ר ה ״ ,ו א י ל ו פ ל ד מ ן ש א ל ו ח ז ר ו ש א ל :״ א ם א מ נ ם כן ה ד ב ר ,מ ש מ ע , הגרמנים...״ שצדקו של בפגישתו 5 0 סמולאר עם מזכיר הועד המפלגה המרכזי של מ א ל ץ שוב ה ו ע ל ת ה ה ״ מ ח ת ר ת ה מ י נ ס ק א י ת ״ כ מ ר כ ז ה ש ל השיחה ו ל ג ב י ה נ ו ש א י ם ה ק ו נ ק ר ט י י ם סמולאר חזרה ונשנתה התשובה: שהעלה כתב סמולאר ״כתוב!״ ל ג י ש לועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הביאלורוסית שני מ ס מ כ י ם .ה ר א ש ו ן :ת ז כ י ר הדן ב ב ע י ו ת שיקומם של ה י ה ל י ם ש ח ז ר ו מ י ע ר ו ת למינסק, הפרםיזנים ל ש נ י — ת ז כ י ר הדן ב ב ע י ו ת ה מ ח ת ר ת ה מ י נ ס ק א י ת ב צ ר ו ף רשימה שמית של פעיליה. באותם התנועה ימים ה ל כ ה ו נ ת ג ב ש ה ב ק ר ב ה ו ע ד המרכזי ש ל המפלגה ושל מסה היתה פרובוקטיבי הפרטיזנית הערכה שה״מחתרת המינסקאית״ ארגון שהוקם ב ל י י ס ו ד ו ת עוינים ,וכן גישה ש ל י ל י ת ל ע צ ם היוזמה ה ע צ מ י ת ש נ ת ג ל ת ה במינסק ב ה ק מ ת מ ח ת ר ת ,הן ב ג י ט ו ל ן ב״עיר״. ״ ה ע ר כ ה ש ל י ל י ת ״ זו באה ,ק ר ו ב ל ל א י ,ל ח פ ו ת ע ל ה מ ב ו כ ה ש א ח ז ה ב א נ ש י המרכזית ההנהגה של רוסיה הלבנה על בריחתם בימים הראשונים לפלישה ה ג ר מ נ י ת ,מ ב ל י ל ה ש א י ר ב מ ק ו ם א נ ש י ם ל צ ו ר ך ארגון ה ה ת נ ג ד ו ת ב ש ט ח י ם ה כ ב ו ש י ם . הם עשו זאת רק לאחר בריחתם, אלא שאנשים אלה שנשלחו על לם לא הגיעו ל מ י נ ס ק ,ש ב ה ה מ ח ת ר ת ה ו ק מ ה ב כ ו ח ו ת עצמיים ו ב י ו ז מ ה ע צ מ י ת ש ל א נ ש י המקום .מ ש ו ם כ ך ״ נ ח ת ״ היה ל ה ט י ל ד ו פ י ב ״ מ ח ת ר ת ה מ י נ ס ק א י ת ״ ) .ר ק כ ע ב ו ר שנים, ב ש נ ו ת הששים ,ב א ה ר י ה ב י ל י ט א צ י ה ,ב מ ס מ ך מ י ו ח ד ש ב ו ה ו ע ל ת ה ע ל נ ס 141 ה מ י נ ס ק א י ת יחד ע ם מ ח ת ר ת הגיטו ,ו ח ב ר י ה ם צויינו המחתרת אמיצים כלוחמים לשבח נגד הכובש(. בפגישה במרכז ה ב א ה ע ם מ ז כ י ר הועד ה מ ר כ ז י לעגיגי ת ע מ ו ל ה ט .ג ו ר ב ו נ ו ב ע מ ד ה ש ו ב ה ש א ל ה ״ ל מ ה כ ל כ ך ש ו נ א י ם אותם״. גורבוגוב דחה והכריז שבפשע אשמים העלילות שמעלילים עצמם....״ זו ה י ת ה ה א ש מ ה מ ח ר ד ה . של משלחת העם על הביאלורוסי ש ל ו ש ה אנשים ,ה מ ש ו ר ר י ם אייזיק היהודים בתוקף את היהודים פ ל א ט ג ע ר והירש ק א מ י י נ צ ק י ש ח ז ר ו ל מ י נ ס ק ו ס מ ו ל א ר ,ביקשו ל ה ת ק ב ל א צ ל ר א ש ה מ מ ש ל ה ו ה מ ז כ י ר הראשון הועד של המרכזי הביאלורוסי פאנטליימון פאנאמרנקו, קונדראטוביץ׳ ב ע נ י ן ש י ק ו ם חיי ה ת ר ב ו ת היהודיים ב מ י נ ס ק . ה פ ג י ש ה ה ת ק י י מ ה ב ״ ב י ת ה מ מ ש ל ה ״ ל א ח ר ח צ ו ת ־ ה ל י ל ה כ ״ מ ג ה ג ה י מ י ם ההם״. סמולאר ספרים עד העלה בפני פנאמרגקו את שאלת הספרות והעתוגות היהודית ,הוצאת־ ונושאים תומם התחילו אחרים הקשורים לאחר ל ת ר ב ו ת יהודית. ששמע את הדברים ב א ו ר ך ־ ר ו ח ״ פ ת ח הוא ב ד ב ר י ו שלו .ל א ד ב ר י ם כי א ם א ש ו ג פ ר י ת ל ז ר ו ם מ פ י ו וזעם נ י ת ז מעיניו ה צ ר ו ת ה מ ח ו ד ד ו ת ב ש י פ ו ד י ם : ) ה ר א ה ב א צ ב ע ו עלי( א ש מ י ם ב נ צ י ו נ א ל י ז ם ה י ה ו ד י ה מ ש ת ו ל ל ש א נ ו ״אתם ע ל עצמו( )הראה תכניתכם? ואת )הוא נ ד ע ל ה ת ג ב ר עליו .וכי איך, התכוון למסמך שכתבתי א ם ל א כך ,נ פ ר ש א ת אל ושיגרתי הועד המרכזי( א ס פ ו ת י כ ם ! ו א ת ה כ נ ו פ י ו ת ה מ כ ו ת ב כ ו ל ,ע ל ימין ו ע ל ש מ א ל ! ״ ה כ ו ו נ ה ה י ת ה ל ת ג ו ב ת ־ ה נ ג ד של נ כ י ם יהודים ע ל מ כ ו ת ש ה ו כ ו ו ל ע ר ב ה ס פ ר ו ת י עם ה מ ש ו ר ר י ם היהודיים ב ה הופיע מ א י ו ר ־ ה ט ל ס היהודי. ״ א כ ן ג ם מ פ י ו נזדמן ל נ ו לשמוע ,אם ג ם ב נ ו ס ח א ח ר ,א ת ה ש א ל ה ה ל מ א י ש ו ג א י ם אותגו .ה ו א ש א ל ל ע ר ך כ ך :ה ל מ א י זה כ ך ש כ א ש ר ע ו ל ב י ם באיואן — ר ק איואן ה ו א ה ח ש עצמו נ פ ג ע ,א ך כ א ש ר ע ו ל ב י ם ב י ה ו ד י — כ ל העם ה י ה ו ד י ח ש ע צ מ ו נעלב... ״כאשר פ ת ח ת י בתשובתי שהיטלר הוציא א ת גזר־דינו על כל העם היהודי ...ה ו א שיםעגי בו ב מ ק ו ם ו ה ש י א ל י ע צ ה ש ג ש ת ל ב מ ה ר כ כ ל ה א פ ש ר בבגייה בסופה תגאי הסוציאליסטית הכללית״. של השיחה ע ב ר פ נ מ ר נ ק ו לטון ושאל אחר ב״אדיבות רבה״ על המגורים של חברי המשלחת. חברי פלאטנער כעבור ה מ ש ל ח ת יצאו ב א מ צ ע ה ל י ל ה מ ה ל ש כ ה ב ה ר ג ש ה כ ב ד ה מאוד .אייזיק א מ ר :״היום הוצא עלינו גזר־דין מ ו ו ת ״ * . 3 . זמן־מה ביקר סמולאר במוסקבה וגפגש עם איליה ארגבורג שנהנה אן מ פ ו פ ו ל ר י ו ת ע צ ו מ ה ב ק ר ב כ ל ש כ ב ו ת ה ע ם הרוסי ) ,ק א ל י ג י ן א מ ר על א ר ג ב ו ר ג .״ כ י מ א מ ר ש ל א ר ג ב ו ר ג יש בו ע ו צ מ ה של ד י ב י ן י י ת ח י י ל י ם ״ ( . ״שקוע ב ד א ג ה עמוקה ,ש ק ו ע ב ה ר ה ו ר י ו ה ק ש י ב ל ד ב ר י ע ל מ צ ב נ ו ברוסיה ה ל ב נ ה .צ י פ י ת י ל ש מ ו ע מפיו ,מ פ י איש ה ע ט ה פ ו פ ו ל ר י ב י ו ת ר בימים ההם ב כ ל ר ח ב י ב ר ה ״ מ איזו מ ל ה של נ ח מ ה .ל ע ו מ ת ז א ת ש מ ע ת י ד ב ר י ם ש ב ר ו ב : 142 כבדם ,בכאב שבהם ,בחוסר המוצא שבישרו ,עוד הגבירו א ת המועקה ש ב ל ב י : ׳רוסיה הלבנה ...מ ה א ת ה יודע י ה נ ה ל מ ש ל אוקראינה,״׳ ו ז ר מ ו ד ב ר י ם ע ל ה א ו י ר ה הרווייה ש נ א ת יהודים יוקדת ,ע ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ה ח ו ל י ג א נ י ת ה ג ל ו י ה ו ל א ר ק מ צ ד ה א ו כ ל ו ס י ה ש נ ש א ר ה ב מ ק ו ם ב י מ י הכיבוש ,ש מ ת ר צ י ם א ו ת ה ב ד ר ך ־ כ ל ל ב ה ש פ ע ת ההיטלריזם. יאבל ל א ר ק ב א ו ק ר א י נ ה — ר א ה א ת כ ל זה ה מ ו נ ח מ ש מ א ל ך ׳ .ה ס ב ת י ר א ש וראיתי ע ר מ ת ניידות ע ר ו כ ה ל פ י ס ד ר מ ס ו י ם שמן ה ר י צ פ ה ה ת ר ו מ מ ה ל ג ו ב ה ש ל ח צ י מ ס ר לעךך... ׳אלה ה ם מ כ ת ב י ם מ כ ל קצווי ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת .ג ם מן ה צ ב א ,מ ח ז י ת ו ת שונות .ע ל מ ה כ ו ת ב י ם ב מ כ ת ב י ם ה א ל ה י — ה א ל ך ,קרא...׳ שנשלפו באקראי ממקומות שונים סיפרו בצורות שונות על מכתבים ד ב ר א ח ד ו י ח ל ,ע ל ש נ א ת יהוךים זואולוגית .כ ת ב ו ע ל כ ך ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה א נ ש י ם ו נ ש י ם יהודים מן העורף ,א ב ל ג ם ל ו ח מ י ם יהודים ,ק צ י נ י ם ב ד ר ג ו ח אנשים שעמדו בקרב־הדמים ה ב ל ת י ־ א מ צ ע י עם האויב. שונות, ל א א ח ד מן ה מ כ ח ב י ם ה ל ל ו ה ל ,אולי ,ס י מ ן אחרון ו י ח ל ש ב א מ ל ב חי ורגיש ,מ ל ב ש פ ו ר צ ת מ ת ו כ ו מ ח א ה , החומים. לעם מכל המכתבים נשמעה בטרם פילחו כדור של הרוצחים זעקת .הכאב של למחאה ובנות בנים ש ע ל ב ו בו על כ ל צ ע ד ו ש ע ל .א ת .ק ר ב ן ה ד מ י ם ה ג ד ו ל ב י ו ת ר ש ל ו ש מ ו ל ל ע ג ו ל ק ל ס ,האשימוהו ב פ ש ע י ם ה נ ו ר א י ם ביותר ,ב ה ת ח מ ק ו ת מ ה ל י כ ה ל ח ז י ת ,ב ס פ ס ר ו ת ו ג ז י ל ת פ ת ה ל ה ם מ פ י י ל ד י ם ר ו ס י י ם רעבים.״ 33 המזרחית לביאלורוסל החלו חלק להגיע שנמלטו מהללים כדי ממגד, ״ ל ה מ ש י ך בחיים״ ס מ ל ל ח ו ר ב ו ת .ע ל ב־ 1946נ ר א ת ה מ י נ ס ק כ ״ ע י ר ב ל י שמשות״. א נ א ס ו ל י רובין ש ה ל נ ע ר בגיםו ו ב י ע ר ,ח ז ר ל מ י נ ס ק ל ח ל ל ל מ ל ב ב י ת ־ ס פ ר . ״בבית הספר התלמלים המקצועי שררה אוירה אנטישמיות של ובין המורים כאחד .ר ו ב ם ש ל כמעס גלול בין ה מ ו ר י ם היו פ ר ם י ז נ י ם ל ש ע ב ר ו״אות הפרסיזן״ שענדו העניק להם חרות ר ב ה להפגין אנסישמיות ) ב ג י ג ל לאנשים שעבדו בשסחים הכבושים ופחדו שיאשימו אותם בשיתוף־פעולה ה ג ר מ נ י ם ו ע ל כן נ ה ג ו עם לללים(. אז עדיין באיפוק ולפעמים סברתי כי לתומי זו אפילו השפעת ה ע מ ל ו פני המלחמה ללים והתעמולה הגרמנית .לעתים תכופות נקלעתי להתכתשות עם האנםישמים.״ רובין תגובתו על לי של לעבל נשלח רובין הנהלת על המפעל בבית־חרושת הערות וגם אנטישמיות כ״תעמולה פה של לאומנית״. חזרו עובדי בעקבות אותם גילויים. בית־החרושת נתפרשה ונשנו קובלגה רובין נאסר. ב ז מ ן ה ח ק י ר ה ה ש מ י ע ב פ נ י ו התובע ,ה ח ו ק ר :״ ל ה ל ח ם אין א ת ם רוצים ,ל ע ב ל — אין א ת ם רוצים ,חיים א ת ם כ ס פ י ל י ם ע ל גופו ש ל ה ע ם הרוסי״ .ל א ח ר שרובין ה ת ל ו נ ן ע ל שהושיבו אותו ל ד עם ר ו צ ח י ם ,פ א ש י ס ט י ם ו ב ו ג ד י ם ע נ ו ל ו :״ ל א ו מ נ י ם ללים ופאשיססים גרמנים — חד ה ם ״ .״ ב ז מ ן מ א ס ר ו ה ש נ י נ ש א ל רובין ע ל ל י ח ו ק ר ו :ה ג ד ל י רובין ,מ ד ו ע נ ש א ר ת ב ח י י ם ב י מ י ה מ ל ח מ ה ? ה ג ר מ נ י ם ה ל א ה ש מ י ד ו א ת א נ ש י כ ם ע ד אחד .מ ד ו ע הוציאו 143 א ו ת ך מן ה כ ל ל ? ״ .ה ג ד א י פ ה יש א צ ל נ ו א נ ט י ש מ י ו ת ? ה א ם קיים א צ ל נ ו ת ח ו ם ־ ה מ ו ש ב כ מ ו ב ר ו ס י ה ש ל ה צ א ר ? ה א ם אגו מ ש מ י ד י ם א ת היהודים ב ת א י ־ ה ג א ז י ם כפי שעשו ה נ א צ י ם ? ה נ ה ש ם וה א נ ט י ש מ י ו ת ,א ב ל א צ ל נ ו אין ד ב ר י ם כ א ל ה ״ . 8 9 זה ל א היה ה מ ש ך ש ל ש נ ו ת ה ש ל ו ש י ם ב ל ב ד .זה היה פ ר ץ ־ ל ב ה ש ל ש נ א ה ש נ ת ב ש ל ב ה יחד ה״ישן״ אפלה ו ה ״ ח ד ש ״ מימי ה מ ל ח מ ה .היא ב א ה מ ״ ג ב ו ה ״ וירדה א ל ק ר ק ע ק ל י ט ה מ א ו ד ל ״ מ ט ה ״ . גברה כלפי היהודים, ה״עירנות״ מעשיהם ,מעמדם יהודים והשפעתם. לא הוצבו ב מ ק ו מ ו ת מ ר כ ז י י ם ש ל ה ח י י ם הסובייטיים. ה א ם י כ ל ו יהודים ב ב י א ל ו ר ו ס י ה ל ״ ה ת ג ח ם ״ ש ב א ו ק ר א י ג ה ה מ צ ב ח מ ו ר ע ו ד י ו ת ר ? ב ק ר ב היהודים ,השרידים ,ג ב ר ו ה ת י ס כ ו ל ו ה ח ר ד ה ל ב א ו ת . מ צ ב ו ת באי א ל ה ערים ,ע י י ר ו ת ב ב י א ל ו ר ו ס י ה ה מ ז ר ח י ת ה ו ק מ ו מ צ ב ו ת ל ז כ ר ה נ ר צ ח י ם . ה ד ב ר ל א נ ע ש ה מ ד ל א ח ר ה מ ל ח מ ה א ל א ב ע ק ב ו ת ת ב י ע ו ת ש ל יהודים ש נ מ ש כ ו , ל פ ע מ י ם ,שנים. במינסק חרותות הוקמה מ צ ב ה ברחוב רטומסקה )הרוגי ה ־ 2ב מ ר ץ (1942 ועליה ב ר ו ס י ת וביידיש ה כ ת ו ב ת ה ב א ה : ״א ל י כ ט י ק ע ר א נ ד ע נ ק אויף א י י ב י ק ע יארן די פ י נ ף טויזנט ק ד ו ש י ם וואס זיינען דערמארדעט געווארן ד ו ר ך די ה ע נ ט פון די ב ל ו ט י ק ע ש ו נ א י ם פ ו ן ד ע ר מ ע ג ט ש ה י י ס — ד י פ א ש י ם ט י ש ד י י ט ש ע מ ע ר ד ע ר ־ ת ל י י ג י ם ״ 37 . ) ל נ צ ח ז כ ר ם ה ז ו ה ר ש ל ח מ ש ת א ל פ י הקדושים ש נ ר צ ח ו ע ל ד י א ו י ב י הדמים של האנושות — הרוצחים־התליינים הגרמנים הפאשיסטים(. מצבה השלטונות זו הוקמה להורדה. זמן קצר לאחר המלחמה. בשנים האחרונות מתכוונים 8 8 בשצ׳די־ין הקימו ב ג י ־ מ ש פ ח ה ה מ ת ג ו ר ר י ם מחוץ ל מ ק ו ם מ צ ב ה ל ז כ ר ק ר ו ב י ה ם הנרצחים ה י ה ד י ם בעיר. בסוויסלוץ׳ ה ר ש ו ה ש ל ט ו נ ו ת ,ל א ח ר ט י פ ו ל א ר ד של ב נ י הנרצחים ,נ כ ד י ה ם , ק ר ו ב י ה ם ו ב כ ס פ ם ,ל ה ע מ ד מ צ ב ה ל ז כ ר יהודי העיירה .א ת ה ל ו ט מ ה מ צ ב ה ג י ל ו ב־.1970 ב ב ו ב ר ו י ס ק הציבו מ צ ב ה ל ״ ק ר ב ג ו ת ה פ א ש י ז ם ״ . 8 9 ייתכן ש ב ע ו ד ע ר י ם ו ע י י ר ו ת ה ו ק מ ו מ צ ב ו ת — אך אין לגו ד י ע ו ת ע ל כ ך . במצבות שהוקמו ל א גזכרת המלה ״ י ה ד י ם ״ . משפטים נגד מושעים נ א צ י י ם ה י ה ד י ם י ש נ ו ת ר ו ב ח י י ם היו פ ע י ל י ם ב ג י ל ו י פושעים גאצים מ ש ת פ י ־ פ ע ו ל ה ו ג ם כעדים ב מ ש פ ט י ם ) .פ ו ש ע י מ ל ח מ ה ר ב י ם ,מ א נ ש י המקום ,נ מ ל ט ו עם ה צ ב א הגרמני הנסוג(. ח א ב א י סופיה נ ק ר א ה ל ע ב ד ב מ ש ר ד ה פ נ י ם במיגסק ,כדי ל ג ל ו ת מ ש ת פ י ־ פ ע ו ל ה . 144 יהושע נידונו ש ו ל מ א ן ממוזיר ה ע ל נ ג ד ה ש ו ט ר י ם למוות ביריד.. מוגדשיין פ א ד א ל י נ ס ק י וגלושץ — ו ה ם 40 מאשר .העידה ג ג ד 21פ ו ש ע י מ ל ח מ ה , שפעלו במינסק ובאזורה ב מ ש פ ט ה א ס ) (Hessש ה ת ק י י ם ב מ י נ ס ק ב־ .1946ל א ח ר ד ב ר י ה ה ו ד ה ה א ס ש ע ד ו ת ה היתד .נ כ ו נ ה ,א ך א מ ר ,שאינו מ כ י ר אותה .ע ל כ ך ע נ ת ה מ ו נ ד ש י י ן :״לוא ה פ ר ת אותי ,ל א הייתי ע ו מ ד ת היום ומעידה ,כיון ש ה י י ת ד ו ר ך ע ל ק ב ר י — ואילו כ ך אני אדרוך על כל מה קברך״.״ שחוו היהודים הנותרים בחיים מ ס ב י ב ל ה ם ב י מ י הכיבוש הנאצי ,ו ל א ח ר י ו באורח בלבם בימי פנימה וכל מה המשטר שהתתולל הסובייטי — הולל ב ל ת י נ מ נ ע ב ה ם תחושה חזקה ש ל שיבה ל ע ם .מבחינה נפשית ורוחנית ה ם היו לאחרים. העדות (1ארונובה יליזביטה א־.3712/262 (2שמות הניצולים :חיה צירלמאן ובנד .יאשר .בן ה־ ,13הירש נאומוב בתו ב ת ל . ונכדתו חוה ,רבינוביץ ואשתו ושתי בנותיו חנה ל ו ז ה ,האחים בורים ואיליושה קושנר, ראיסה שמוקלד ורתח ילביץ׳ .ראה עתון יומי ״דבר״ מ־.31.10.1944 (3״משמר״ — עתון יומי מ־ .8.8.1944ואלה שמות הניצולים :איגנאץ בורשטיין מ ל ו ח ׳ ,נחמיה צימרמן — מחלם לובלסקי ,הלל וואברוב מסלוצק ,ארגסט שלזינגר — שרברבאי מוינה ,יצחק לויטן ,יצחק לובצקי ,פייטל בורדיאק — שלושתם נפחים מטאדנוב וסלוצק ,מ ש ה מישביצקי — חייט מסובאלק ,בורים דורגפלד — חייט מזאמושץ ,בורים טרוצ׳אנסקי — מכונאי מםלוצק ,איסר באסינקביץ — סנדלר ממיגםק ,יוסף קנטרוביץ׳ — עובד במכון המים ממיגסק. (4״הבוקר׳׳ — עתון יומי מ־.6.91944 (5״הבוקר״ — עתון יומי מ־.8.10.1944 (6פיין־שקלאר רוזה יר׳ש .30/3891 (7מורים הינדוס :םלוצק אחרי מלחמת העולם השניה :פנקס סלוצק ובנותל. עמ׳ .144 (8הספר השחור עמ׳ .221 (9ד ל ברגלסון :דווקא ה י א :הקובץ הספרותי ״לא אמות כי אחל.״ בעריכת ד ל כגעגי. (10הספר השחור עמ׳ .222 (11שם עמ׳ .223 (12ש ם עמ׳ .224 (13קוידאגאוו — ז א מ ל ב ל רעדאגירט פון אברהם רייזען .אויסגעענדיקט און צוזאמענגעשטעלט פון אהרון קארלין ניו־יורק ) 1955עמ׳ .(257—250 (14ססרוסלסקי ל י א ו נ ל )תיק פרסי(. (15רובם של הסרטיזגים המגוייסים לצבא האדום ,או לפחות חלקם הגדול ,נפלו בקרבות המלחמה .חלקם לא עברו אימוגי צבא סדיר .גסיוגם הפרטיזאגי עמד להם בקרבות־גרילד .ב ל ב ה עובדת גיוסם של הפרסיזגים ה ל ל י ם לצבא האדום צריכה להילקח בחשבון בסיכום הכללי של מספר הפרטיזגים היהודיים שלחמו ביערות .רישום זד .של מגוייסים־פרטיזנים נמצא ק ת ב לוודאי ,בארכיוגים הסובייטיים. (16חאבאי סופיה יד׳ש ח־.3759/37 (17אליהו מ ל ץ )ראיון קולקטיבי — תיק שלי(. 145 שם. (18 (19אסיא ברםלר — יהז׳׳מ ).58(13 (20ד״ר מירד .פלדמן — יהז״מ ס ר ט .1506 (21שם. (22רודרמן מוטל יו״ש ע /ר .128/14 (23הרש םמולאר :היכן א ת ה ח ב ר סידורובז הוצאת עם עובד 1973עמ׳ 163 )להלן :סמולאר :היכן אתה.(... (24שם עמ׳ .171 (25שם ,שם. (26מול האויב הנאצי ,1945—1939ארגון נכי המלחמה בנאצים ת״א תשכ״ז עמ׳ :349 אלישקביץ משה. (72טורץ אידה — יו״ש ע /ט .306/10 (28שמילוביץ רחל — יהז׳׳מ ס ר ט .1234 (29גולגד שרה ג־.3725/227 (30סמולאר :היכן אתה.164—162 ... (31שם עמ׳ .168 (32שם .175—169מ ו ס ח ת המפלגה החלו :לחטט בעברם של חברי המחתרת בגיטו ולהעלות ביניהם חברי מפלגה קומוגיםטית חשודים ב״סטיות״ ב ש מ ת השלושים וביגיהם סמולאר שבתיקו האישי היה מצוי מסמך שהוא ״מרגל פולני״ ולצידה תעודת רהביליטציה על כך שישב בבית־כלא פולגי ,כ ח לרצות גזר־דיו של שש ש ט ת מאסר. (33שם עמ׳ ;177סמולאר ש ע ז ב -א ת מינסק ויצא לוארשה נמנע במשך ש נ י ם ארוכות מלבקר במינסק בגלל הדופי שהוטל בו כחבר המחתרת בימי הכיבוש הנאצי )ראה לעיל( .ב־ 1961ביקר סמולאר בברה״מ ,כולל מינסק ,בתור ״חבר הנשיאות של אגודת הידידות פולין—רוסיה״. (34אנאטולי רובין :מגפיים ...עמ׳ .47 (35שם עמ׳ .49 (36שם עמ׳ .116—112 (37נאוויק פ .אייראפע צווישן מלחמה און שלום .איקוף פארלאג ניו־יארק : 1948 )א באזוך אין ראםנפארבאנד און פוילין אין .(1946 (38גאלדין בתיה — יו״ש ג־.3740/279 Josef Toch: Nachrichten aus Minsk, Wien "Die Gemeinde" 10 October 1979. (39שצ׳דרין — כור .עוגי — ד״ר ישראל גוטין ת״א 1979עמ׳ .176שאלובד .חיה מסוויסלו׳ן )גבתה ליזה לוריא( .אידה וברוך דוחון )תיק ה ע ח י ו ת שלי( .יש לציין שבכפר בורקי )בין בוברויסק למוגילב( שבו גרצחו 1800תושבים ,לא יהודים ,ב־15.6.1942 על ידי יחידתו של-אוםקאר דירלבגגר ,הוקמה אנדרטה ובכל שנה מתקיימת לידד .עצרת־ זכרון. (40חאבאי סופיה — יו״ש ח־ .3759/37״זנאגיה יונוםט״.29.8.1975 , (41מונדשיין מאשר — .יו״ש .03/3243 146 דב לוין ה ל ק © ב ל ח י מ ה ש ל י ה ו ד י ה פ ר ט י ז נ י ת מ ז ר ח ב מ ל ח מ ת א י ר ו פ ה העולם ה ש נ י ה לזכר מדריכי משכבר הימים משה נ ו ע ר שהוצא להורג ביערות הפרטיזנים. א ח ת מ ד ר כ י ה ה ת נ ג ד ו ת ה ע י ק ר י י ם ש ל יהודי א י ר ו פ ה ב מ ל ח ה ״ ע ה ־ 2נ ג ד ה כ ו ב ש הנאצי היתה הלחימה הפרטיזנית ביערות ,בכפרים ובמקומות אחרים אשר מחוץ היה לערים. סוג לחימה היערות ה ע ב ו ת י ם והגדולים, זה אופייני, ביצות בעיקר טובעניות במזרה־אירדפה, ושטחים אחרים שם רבים הקשים מאח־ למעבר. ב א ז ו ר י ם נ ר ח ב י ם אלה ש ה ש ת ר ע ו ע ל מ א ו ת א ל פ י ק י ל ו מ ט ר י ם מרובעים ,ו א ש ר נ כ ב ש ו ברובם במשך בשלבי הזמן המלחמה יחידות הראשונים פרטיזניות על שוגות. ידי חלקן הצבאות היה הנאציים, כפוף לממשלת החלו לפעול הגולה של פולין ,א ו ל ם ח ל ק ם ה מ כ ר י ע היה ק ש ו ר ב צ ו ר ה זו או א ח ר ת ל ת נ ו ע ה ה פ ר ט י ז נ י ת הסובייטית א ש ר מ מ נ ה ק י ב ל ו סיוע ,א ך ג ם ה נ ח י ו ת והוראות ,ולימים סרו כ ל י ל למשמעתה. פ ע י ל ו ת ן ה צ ב א י ת ,כ מ ו ג ם ה פ ו ל י ט י ת ו ה ב י ו נ י ת של ה י ח י ד ו ת הללו, נעשתה מפעם לפעם סמוך לריכוזים הגדולים ב י ו ת ר של האוכלוסיה היהודית ב כ ל אירופה. ב ת ח י ל ת ה מ ל ח מ ה בין ג ר מ נ י ה ל ב ר ה ״ מ ,ב ש נ י ם ,1942—1941היתד .א ו כ ל ו ס י ה זו ב ר ו ב ה כ ל ו א ה ב ג י ט א ו ת ו ב מ ח נ ו ת ,ו ש ר ו י ה ב ת ה ל י ך מ ת מ י ד של ה ש מ ד ה ב צ ו ר ו ת שונות ומשונות .בתנאים אלה ש ל דיכוי ברוטלי וסכגת חיסול מתמדת ,אם חלקי או טוטאלי ,ה ת א ר ג נ ו ב מ ס ג ר ת ה ג י ט א ו ת ו ה מ ח נ ו ת ק ב ו צ ו ת ־ מ ר י מ ח ת ר ת י ו ת ל ה ת נ ג ד ו ת ו ל ל ח י מ ה א נ ט י ־ נ א צ י ת ,הן ב ת ו ך ה ג י ט א ו ת ו ה מ ח נ ו ת והן מ ח ו צ ה להן ב ת ו ר פ ר ט י ז נ י ם . ע ל ־ אף הקשיים ו ה ס כ נ ו ת נ ע ר כ ו נ ס י ו נ ו ת ר ב י ם מ א ו ד ל י צ י א ה ה מ ו נ י ת מן ה ג י ט א ו ת ו ה מ ח נ ו ת ל י ע ר ו ת ,על מ נ ת ל נ ה ל ש ם מ ל ח מ ה פ ר ט י ז נ י ת ,א ו ל ם מ ע ט י ם ב ל ב ד מ ה ם הצליחו בכך. במסגרת מפקדים התנועה הפרטיזנית הסובייטית נמצאו בכירים ,ג י ב ו ר י ם ד ג ו ל י ם ו ב ע ל י כ־ 30,000יהודים וביניהם א ו ת ו ת ־ ה צ ט י י נ ו ת רבים .ל כ א ו ר ה מ ס פ ר 147 זה מ ר ש י ם למדי, היתד, מעצם שכן ולאחר טבעה ה ל ח י מ ה ה פ ר ט י ז נ י ת א ח ד הגילויים והאבירות הנזק והיעילים הנועזים שהסבה ביותר לנאצים, תנועת של ה ה ת ג ג ד ו ת האירופית .א ו ל ם א ם נ ב י א ב ח ש ב ו ן א ת ה ע ו ב ד ה ש ה א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ו ד י ת ש ב מ ז ר ח אירופה ,ב ת ח י ל ת ה מ ל ח מ ה מ נ ת ה מ י ל י ו נ י ם אחדים ,ו ב י נ י ה ם ר ב י ם מ א ו ד היו יוצאי שונות, צבא וחברי תנועות פוליטיות מוטיבציות בעלי להילחם, חזקות כי אז אולי יש מ ק ו ם ל ט ע נ ה ש ה מ ס פ ר ה נ ״ ל ) (30,000ר ח ו ק מ ל ה י ו ת ג ד ו ל ,ו ה ו א א ו מ ר דרשני. אחרי הצטרפו שברוב מדוע המלחמה שם נשאלו לפרטיזנים. רבים אכן ג ם כיום, מניצולי לאחר הגיטאות שנגולו למה סיפוריהם ברחו לא האישיים ולא והסתבר ה מ ק ר י ם כ ל ל ל א ע מ ד ה ל פ נ י ה ם א פ ש ר ו ת כזו ,עדיין יש מ ק ו ם ל ש א ל ה : ל א היתד! ה צ ט ר פ ו ת ה מ ו נ י ת של יהודים ל פ ר ט י ז נ י ם ז כפי ש י ת ב ר ר להלן, ה ת ש ו ב ה ל ש א ל ה זו היא מ ו ר כ ב ת ל מ ד י ו מ ח י י ב ת ה ב א ת ע ו ב ד ו ת ש ו נ ו ת ו ה ס ב ר י ם בדבר מהותה הספציפיות של הפרטיזנית הלחימה אירופה במזרח בכלל, בעיותיהם ועל של ה פ ר ט י ז נ י ם היהודים ב פ ר ט .פ ר ט י ם א ל ה עשויים ל ת ר ו ם ל ה ב נ ת ה נ ו ש א ,כ פ י שהוא מ ו ב א ב כ ו ת ר ת ה ס ק י ר ה ש ל פ נ י נ ו . ובראשונה בראש הסובייטית קבעו קמה למעשה על הנרדפת יש ופעלה ובמידה לציין מתוך מכרעת את צדבימ גם העובדה הבסיסית שהתנועה צבאיים ופוליטיים גרידא. בשאלת מתן ד י הנאצים .מ כ ל מ ק ו ם ,ה ת נ ו ע ה מקלט הפרטיזנית צרכים לאוכלוסיה אלה המקומית ה פ ר ט י ז נ י ת ל א הועידה ל ע צ מ ה , ב ד ר ך כ ל ל ,ת פ ק י ד מ י ו ח ד ל ה צ י ל א ת היהודים ,ל מ ר ו ת ה י ו ת ם ה מ ו ע מ ד י ם ה ר א ש ו נ י ם להירצח ע ל ידי הנאצים .היהודים ה ת ק ב ל ו ל ש ו ר ו ת י ה ר ק ב מ י ד ה ש י כ ל ו ל ת ר ו ם למטרות ״חזית שגיד,״ ולתפקידים גגד הנאצים העליונים וניהול התנועה של מלחמה הפרטיזנית, בעורף מתמדת כגון: האויב; פתיחת הקרקע הכשרת ל כ י נ ו ן מ ח ד ש של השלטון ה ס ו ב י י ט י ; ו כ ל ז א ת ת ו ך ת י א ו ם ע ם ה צ ב א ה ס ו ב י י ט י ה ס ד י ר ו ה מ ו ס ד ו ת הפוליטיים והביוניים ש ל ב ר ה ״ מ .אין ת י מ ה ש ה ש ל ט ו נ ו ת ה נ א צ י י ם ועוזריהם, וכן ה צ ב א הגרמני ,ע ש ו מ א מ צ י ם ע ל י ו נ י ם את הפעילות הפרטיזנית היו מוציאים את להורג בעורפם, ולשם המעורבים כך לא והחשודים ל ח ס ל או ל פ ח ו ת בררו באמצעים: בפעולות אלה ולא לצמצם בדרך־כלל פעם גם א ת ב נ י ־ ב י ת ם ו ז א ת ל א ח ר עינויים אכזריים ב י ו ת ר .החימוש של היחידות ה פ ר ט י ז נ י ו ת וציודן היה א מ ג ם ג ח ו ת לאין ע ר ו ך ל ע ו מ ת זה ש ל ה צ ב א ה ג ר מ נ י ו ב ע ל י בריתו, עם ז א ת ע ל ו ה פ ר ט י ז נ י ם על א ו י ב ם ב כ ו ש ר ה נ י ד ו ת ,ב ה כ ר ה מ צ ו י נ ת של השטח, בנתונים אישיים המקומית, וכן הלאה .ת כ ו נ ו ת א ל ה ועוד נ ו ס פ ו ת ,כ מ ו :נסיו־ן־קרבי וכושר פיזי מעולה, ואתניים המאפשרים להיטמע לבלי־הכר בתוך האוכלוסיה כ ו ח ־ ס ב ל ,נ א מ נ ו ת ו ד ב ק ו ת ב מ ט ר ה ,נ ד ר ש ו ל פ ח ו ת ל ה ל כ ה מ כ ל פרטיזן. במקרים רבים מאוד הותנתה ק ב ל ת ו של אדם לשורות הפרטיזנים בנשק שהביא עמו. רק אלא ו א י ל ו ל ג ב י היהודי ,אסיר הגיטו ,ר כ י ש ת נ ש ק ו ה ח ז ק ת ו ק ש ו ר ה היתד ,ל א בסיכון עצמי ר ב ,ב מ א מ צ י ם ע י ל א י י ם ו ב א י ן ־ ס פ ו ר ת ח ב ו ל ו ת ש ו נ ו ת ומשוגות, ג ם ב א ח ר י ו ת כ ב ד ה ל ש ל ו ם ב נ י ־ ב י ת ו ,ק ר ו ב י ו ואולי של הגיטו כולו .ז א ת ועוד ,כ א ל מ נ ט עירוני מ ו ב ה ק ח ס ר י ם היו ה י ה ו ד י ם ב ר ו ב ם כ מ ה מ ה ת כ ו נ ו ת ה ע י ק ר י ו ת שנדרשו 148 מפרטיזן .הכוונה במיוחד לנסיון־צבאי, להכרת־השטח ,למראה חיצוני ב ל ת י ־ חריג ,ל ש ל י ט ה מ ו ב ה ק ת ב ש פ ה ה מ ק ו מ י ת ו כ ן ג ם ל ת כ ו נ ו ת א ח ר ו ת ה ע ש ו י ו ת ל ט י פ ו ח יחסי־ אמון ע ם ה א ו כ ל ו ס י ה ה כ פ ר י ת — ב ן ־ ה ב ר י ת ה ח ש ו ב ב י ו ת ר לסייע ש ל הפרטיזנים. ב ר ם ,ה י ו ג ם היו מ ק ר י ם שיהודים ע ם נ ש ק ב י ד ו ב ע ל י כ מ ה מ ה ת כ ו נ ו ת ש נ מ נ ו ל ע י ל ) כ מ ו יהודים כפריים וכדומה( ש ה צ ל י ח ו ת ו ך ס כ נ ת ־ נ פ ש ו ת ל צ א ת מ ה ג י ט א ו ת המוקפים מפאת ולהגיע המצב שיפורטו ליערות, ביער לחזור על נאלצו הפרטיזני .מ ב ח י נ ה זו )במקרה עקבותיהם ניתן להבחין ב ־ 2 הטוב(, וזאת תקופות עיקריות להלן. ב ת ק ו פ ה ה ר א ש ו נ ה ש ל ה פ ע י ל ו ת ה פ ר ט י ז נ י ת ) (1942—1941ה י ה מ ס פ ר ה י ח י ד ו ת בלתי אפקטיבי. מורכב כוח־האדם היה מזערי מ א ו ד וכוחן ה צ ב א י ה י ה ל ר ו ב , בעיקר מ ח י י ל י ם ש ל ה צ ב א ־ ה א ד ו ם ש נ ו ת ר ו ב י ע ר ו ת ל א ח ר נ ס י ג ת יחידותיהם ,וכן ע ר ב ־ ר ב ש ל א י כ ר י ם ועירונים ו ב י נ י ה ם ג ם א ל מ נ ט י ם פ ל י ל י י ם ש מ צ א ו ל ה ם מ ק ל ט ביער .ה ס ד ר ו ה מ ש מ ע ת ב י ח י ד ו ת א ל ו ה י ה ר ו פ ף מ א ו ד ורובן ד מ ו יותר ל כ נ ו פ י ו ת ש ל ש ו ד ד י ם מ א ש ר ל ל ו ח מ י ם פרטיזנים ,ב מ ו ב ן ה ח י ו ב י ש ל המלה .ל מ ע ש ה ,ח ל ק נ י כ ר מ ה ם ל א ה י ה כ פ ו ף ל פ י ק ו ד פ ר ט י ז נ י עליון ו כ ל מ פ ק ד מ ק ו מ י פ ע ל ב צ ו ר ה שרירותית. להצטרף במידה ונמנו באותה תקופה יהודים מ ת א י מ ו ת ורצון בעלי תכונות ל פ ר ט י ז נ י ם ,ל א ה י ת ה להש כ ת ו ב ת ,ש ה ר י — כ א מ ו ר ל ע י ל — ת נ ו ע ת הפרטיזנים וזעירה: היתד• עדיין ח ל ש ה ו ב מ ל ה שכן קבוצות נמצאו פ ה ושם פ ר ט י ז נ י ו ת מ ה ס ו ג שתואר ,נ ש ק פ ה מ ה ן פ כ נ ה מ ו ח ש י ת ליהודים ל א פ ח ו ת מ א ש ר מ צ ד הנאצים. למצב כדוגמה ה ד ב ר י ם ש ש ר ר אז ראוי להביא את קורותיהם של יהודי גיטו טוטשין ,ש ב א ו ק ר א י נ ה ה מ ע ר ב י ת .ב־ 22.9.1942כ ו ת ר ה מ ק ו ם ע ל ל י כ ו ח ו ת ג ר מ נ י י ם ו א ו ק ר א י נ י י ם ב מ ט ר ה ל ח ס ל א ת הגיטו ו ל ח ש מ ל א ת תושביו .ש ל א כרגיל, היהלים שרפו א ת התמרדו: ב ת י ה ם ו ת ו ך חיפוי ב י ר י ו ת מ נ ש ק ם ,ב ר ח ו לכיוון ה י ע ר ו ת ה ס מ ו כ י ם .ב ע ת ה פ ר י צ ה מ ה ג י ט ו נ ה ר ג ו ,כ כ ל ה נ ר א ה ,כ־ 1,000יהודים ,א ו ל ם כ־ 3,000מ ה ם הגיעו ל י ע ר ו ת ו ש ו ט ט ו ש ם כ ש ה ם ס ו ב ל י ם מ ר ע ב ומקור .א י ־ ל כ ך כ ־ 3 0 0מ ה ם לגיטו ונורו ב מ ק ו ם . חזרו כ־1,500—1,000 יהודים נתפשו נוספים ת ו ך זמן ק צ ר ו ס ו פ ם ה י ה דומה .ה י ת ר — ו ב י נ י ה ם א נ ש י ם ש נ ו ת ק ו מ מ ש פ ח ו ת י ה ם — החזיקו מ ע מ ד פ ר ק זמן מ מ ו ש ך יותר ,א ך ל י מ י ם נ י ס פ ו ר ו ב ם ממעשי־שוד ,רצח, הלשגה והסגרה שבוצעו על לי ככולם האוכלוסיה כתוצאה האוקראינית ה ע ו י נ ת ,ו מ כ ל ה ק ה י ל ה ז כ ו ל ה י ו ו ת ר ב ח י י ם 14א י ש ב ל ב ד . אין ת י מ ה ש ב מ צ ב ד ב ר י ם ז ה נרתעו י ה ל י ם רבים מבין תושבי העיירות להימלט ל י ע ר ו ת ,א ף ש ק ל ם ל כ ן היו מ ו כ נ י ם ל כ ך מ כ ל ה ב ח י נ ו ת .שינוי מסוים, אם כי ),(1944—1942 רחוק כשהמפקדה הללות מלהשביע רצון ,ח ל בענין זה בתקופה השניה ה פ ר ט י ז נ י ת ה ע ל י ו נ ה ב ב ר ה ״ מ ה ט י ל ה א ת מ ר ו ת ה ע ל ר ו ב ר ו ב ן של הפרטיזניות באיזור ,פ ר ט לפולניות ולאוקראיניות הלאומיות. אותם מ פ ק ד י ם מ ק ו מ י י ם ש ה ו ש א ר ו ע ל כ נ ם ,ה ו ע מ ד ו ת ח ת פ י ק ו ח ש ל נציג ה מ ט ה ה פ ר ט י ז נ י העליון והמפלגה )הקומיסרים( .מ ה ש ח ש ו ב ל ע נ י נ נ ו הוא ,כי שינוי זה ע ל כ ל מ ג ב ל ו ת י ו כ פ י ש נ ר א ה להלן ,ב א מ א ו ח ר מ ד י ,ש כ ן ח ל ק ה ה מ כ ר י ע ש ל ה א ו כ ל ו ס ל היהודית במזרח־ אירופה ב ע ד עצמן: נרצח עוד כ ש ה י ו ע ל המוני ק ו ד ם ל כ ן .ה נ ה כי כן היהודים בחיים ,ל א מדברות נמצאו פרטיזנים העובדות שאליהם 149 א פ ש ר היה ל ב ר ו ח ,ו כ ש נ מ צ א ו כ א ל ה — כ ב ר כ מ ע ט ו ל א היה מ י ש י ב ר ח א ל י ה ם ! אכן ,אם גם מ ו ת ר ל ר א ו ת ב פ ר ד ו ק ס ט ר ג י זה א ת הגורם ה מ כ ר י ע ל א י ־ ה צ ט ר פ ו ת ם ה מ א ס י ב י ת ש ל המוגי יהודים ל ש ו ר ו ת הפרטיזגים ,הרי היה זה ,ל כ ל ה ד ע ו ת ,ג ו ר ם אחד בלבד ,מ ת ו ך גורמים גוספים וחשובים. כך ,ל מ ש ל ,נ ו ד ע ה ח ש י ב ו ת ר ב ה ל ת ו פ ע ת ה ע ו י נ ו ת ה ע מ ו ק ה מ צ ד ה א ו כ ל ו פ י ה המקומית בין־היתר ליהודים. העוינות התבטאה שונות בצורות התנכלות של ל י ה ו ד י ם שהיו ב ד ר ך ה י ע ר ה ל ח פ ש פ ר ט י ז נ י ם :אם ע ל ד י ש ד י ד ת ם ,א ם ע ל ד י הסגרתם לשלטונות ר צ י ח ת ם או ע ל די ש מ ש מ ע ו ת ה היחידה — ה ו צ א ה ל ה ו ר ג . כ ר ל ב ג ט י ת ב י ו ת ר ל מ צ ב ד ב ר י ם ןה ,ר א ו י לציין ש ו ב א ת פ ר ש ת טוטשין ש ה ו ז כ ר ה ל ע י ל . לתופעות שורות ה ע ו י נ ו ת היו גם הפרטיזנים ,ש ה ר י ה ש ל כ ו ת וביטויים שליליים ע ל חלק מאלה היהדים ה א ח ר ו נ י ם בא ,כאמור ,מ ת ו ך בתוך האוכלוסיה ה מ ק ו מ י ת .ח ל ק מ ה ח י י ל י ם ה ס ו ב י י ט י י ם ל ש ע ב ר ו ב מ י ו ח ד אלו ש נ מ ל ט ו ל י ע ר מ מ ח נ ו ת השבויים ,היו ג ם ה ם נ ג ו ע י ם כ ב ר ב מ י ד ה מ ס ו י מ ת ב ה ש ק פ ו ת א נ ט י ש מ י ו ת ש ק ל ט ו מהתעמולה עד ה נ א צ י ת ,ו ז א ת ב נ ו ס ף ל ד ע ו ת ה ק ד ו מ ו ת שהיו ל ה ם גגד ה י ה ו ד י ם מ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה .ב י ן ־ ה י ת ר ה א ש י מ ו ה פ ר ט י ז נ י ם א ת אחיהם ל נ ש ק ה י ה ד י ם ב ה ע ב ר ת ע ם ה א ו כ ל ו ס י ה ה מ ק ו מ י ת ו ב ג ר י מ ת נ ז ק רציני ב כ ך ל ע נ י נ ה של היחסים שליליות הפרטיזנית. דעות המקומיים, ואפילו בין היהודים על הבכירים שררו משום שבהם. גם כך בקרב סבלו כמה התנועה מן המפקדים הפרטיזנים היהודים, ל ע ת י ם ,ל א ר ק מ ר ד י פ ו ת ו א פ ל י ה מ צ ד ח ב ר י ה ם ל נ ש ק ,א ל א גם מ צ ד מ פ ק ד י ה ם . ממצב הדים זה, ענינים הגיעו אשר ולמחטת לגיטאות הגבירו העבדה, את רתיעתם של י ח ד י ם וקבוצות ,שגם קודם־לכן התלבטו קשות בדבר ההחלטה לצאת ההתלבטות נבעה ליעד. לגורלם ב ע י ק ר מ ן הקושי הנפשי ל ע ז ו ב אשה, ילדים ,הורים ז ק נ י ם ו א ח י ם ק ט נ י ם .כן נ מ צ א ו ב ג י ט א ו ת אנשים ו ק ב ו צ ו ת מ א ו ר ג נ ו ת התקוממות שהעדיפו שמשמעותה אולם אחר ב ב ו א יום כמקום החיסול הסופי, יציאה מאשר — ה פ ק ר ת הגיםו. נ ו כ ח מ ע ש י ה ר צ ח ה ה מ ו נ י י ם ו ח י ס ו ל י ב ז ק של ג י ט א ו ת זה, ליערות, שתהא מבלי שהות להתקומם, התברר לרבים ומחנות בזה מהפוסחים על שתי הסעיפים ,כי ה י ע ר ה פ ר ט י ז ג י ע ל כ ל מ ג ר ע ו ת י ו ,הינו — ב מ צ י א ו ת ה ק י י מ ת — ראויה אלטרנטיבה לשמה. יתר־על־כן, בתוך המציאות היער של הפרטיזני ה ת ג ב ש ו ,ב מ ש ך הזמן ,כ מ ה פ ת ר ו נ ו ת ) א ם גם חלקיים או זמניים( ש ה ק ל ו ב מ י ד ה מסוימת על מ צ ו ק ת היהודים ו א פ ש ר ו ל ה ם ק ל י ט ה ר ח ב ה ו ת ק י ג ה י ו ת ר במסגרת ה ת ג ו ע ה הפרטיזגית. א ח ד ה פ ת ר ו נ ו ת ה ח ש ו ב י ם ו ה ק ו נ ם ט ר ו ק ט י ב י י ם שהיקהה ב מ ד ד .ר ב ה א ת מ כ ת האנטישמיות ואיפשר ללוחמים יהודיים למצות את מירב כושרם הארגוני והקרבי, היו ה י ח י ד ו ת ה ל א ו מ י ו ת היהודיות .ר ו ב ן ק מ ו ב י ע ר ו ת ה פ ר ט י ז נ י ם ב ע י ק ר ב־.1943 היו אלה י ח ד ו ת מ ל ו כ ד ו ת של ל ו ח מ י ם מ ס ו ר י ם ו ב ע ל י מ ו ט י ב צ י ה ג ב ו ה ה ל ה י ל ח ם ; בראשם עמדו היחדות היהודיות הצטיינו ,כ מ ו ב ן ,בהווי יהודי ,בשימוש נ ר ח ב בלשון האידיש, בטיפוח קשר לפרטיזנים. מפקדים עם מוכשרים, היהודים רובם בגיטאות ככולם הסמוכים, בעלי־תודעה תוך מתן יהודית סיוע להם לאומית. להצטרף ב ס ך ־ ה כ ל ה ת ק י י מ ו כ ־ 1 0י ח י ד ו ת מ ס ו ג זה ובהן ק ר ו ב ל־ 1,000איש, א ו ל ם קיומן ל א א ר ך זמן ר ב ו ל ו ח מ י ה ן פ ו ז ר ו בין י ח ד ו ת א ח ר ו ת .ה ס י ב ה ל כ ך 150 ככל היתד,, לאומיות הנראה, פוליטית. זאת לעומת סוף התקיימו עד המלחמה יחידות א ח ר ו ת ,כ ג ו ן :א ו ק ר א י נ י ו ת ,ביילורוסיות ,ל י ט א י ו ת ,מ ו ל ד ב י ו ת ועוד. לאין ע ר ו ך ח ש ו ב ו א פ ק ט י ב י י ו ת ר היה ה פ ת ר ו ן השני ,ש נ ו ע ד ל ק ל ו ט ו ל ק י י ם אזרחים יהודים ו ב נ י ־ מ ש פ ח ו ת י ה ם ש נ מ ל ט ו היערה .הכוונה ל ש ת י ע ש ר ו ת ״ מ ח נ ו ת מ ש פ ח ת י י ם ״ יהודיים ,שהיו מ פ ו ז ר י ם ב מ ז ר ח פולין ו ב ש ט ח י ם מ ע ר ב י י ם של ברה״מ, ואשר ב ה ם מ צ א ו מ ק ל ט א ל פ י ג ב ר י ם ,נ ש י ם וילדים — ב ו ד ד י ם ו מ ש פ ח ו ת .גודל ה מ ח נ ו ת היה ש ו נ ה :ה ח ל מ מ ח נ ה של מ ש פ ח ו ת ב ו ד ד ו ת ו ע ד ל מ ח נ ה של מ א ו ת . מחנות שני האחד משפחתיים הגדולים ב י ו ת ר היו בפיקוד של טוביה ביילסקי ובו ביערות ה ע ב ו ת י ם של ביילורוסיה. 1,200יהודים ,ו ה ש נ י ב פ י ק ו ד ו ש ל זורין ובו כ־ 800איש ,אשד ,וילד .קיומו ה פ י ס י של ה מ ח נ ה ה ת א פ ש ר ב ע י ק ר ע ל לי יחידה צ ב א י ת שהיתר .מ ו ר כ ב ת מ פ ר ט י ז נ י ם .ת פ ק י ד ה ש ל זו ה י ה ל ה ג ן ע ל ת ו ש ב י מפני המחנה הנאציים הכוחות למיניהם, היו אשר עורכים ״מצודים״ ביער, א ך ג ם מ פ נ י פ ר ט י ז ו י ם ,ל א ־ י ה ו ד י ם .ת פ ק י ד נ ו ס ף היה ל י ח י ד ה ל ה ש י ג מזון ל ת ו ש ב י בשיטות המחנה, פרטיזניות, כ ל ו מ ר ע ל ידי החרמה ,תוך שימוש ב א י ו מ י ם או בכח .כ א ן ה מ ק ו ם ל צ י י ן ש ב ע ו ד ש ה א י כ ר י ם היו מוכנים ,ב ד ר ך ־ כ ל ל ,ל ה ש ל י ם ע ם ה ח ר מ ת המזון ע ל ידי פ ר ט י ז נ י ם ל א ־ י ה ו ד י ם ,ה ם ה ת ק ו מ מ ו ב מ י ו ח ד נ ג ד ה ח ר מ ו ת מזון ע ל ל י פ ר ט י ז נ י ם יהודים ,ש נ ל ק ח ל מ ע ן ה מ ח נ ו ת ה מ ש פ ח ת י י ם . אם כי ה מ ס ג ר ת ש ל ה מ ח נ ו ת ה מ ש פ ח ת י י ם ק מ ה ב צ ו ר ה ס פ ו ר א ד י ת ,ב מ ק ו מ ו ת שונים וביוזמה יהלית, לימים הרי היא הפכה לעובדה קיימת, שגם הפיקל הפרטיזני העליון נ א ל ץ ל ה ש ל י ם ע ם קיומה .כ ך או א ח ר ת ,היוו ה מ ח נ ו ת ה מ ש פ ח ת י י ם פתרון יהודי ע צ מ א י ו מ ק ו ד י ש ה ב י א ל ה צ ל ת כ מ ה א ל פ י גברים ,נשים ,ז ק נ י ם וטף, ש ל ו ל א כן היו ק ר ו ב ל ו ד א י נ ס פ י ם מ ח ר ב ו מ ר ע ב . במקרים מועטים נסתייעו ללים ניצולי גיטאות כפרטיזנים, כדי לחצות מ ב ע ד פ ר צ ו ת ה ח ז י ת ל ת ו ך ה א ז ו ר י ם ה פ נ י מ י י ם ש ל ברה״מ .ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ש מ ש ו אפוא היתלות הפרטיזניות, האבירות העצומות של העם ביעבד, כדרך הצלה למעטים יחסית, אולם לנוכח ה ל ל י ו מ י ע ו ט ד ר כ י ה ה צ ל ה — ב ו ל א י שאין ל ז ל ז ל גם בכך .ע ם ז א ת אין ל ש כ ו ח ש ע ב ו ד ל ו ד י ם ר ב י ם היוותה ה ל ח י מ ה ה פ ר ט י ז נ י ת מטרה ל כ ש ע צ מ ה כביטוי מוחשי ל ה ש ת ת פ ו ת ם ב מ א ב ק הפעיל נגד הנאצים וכן גם ל מ י מ ו ש רצון ה נ ק ם גגד ר ו צ ח י ב נ י ־ מ ש פ ח ו ת י ה ם ועמם. 151 לוראנס רוזנגרט חיי היהודים במחנה דראנסי* עבודה זו ,אותה אנו מפרסמים כאן תוך קיצורים אחדים ,זכתה בפרס משואה ע״ש יצחק קובוביצקי ,בשנת תשמ׳׳ד .פרס קובוביצקי מוקדש לחקר תולדותיה של היהדות והתנועה הציונית בארצות מערב אירופה בין שתי מלחמות העולם. מ ב ו א ב מ ש ך 3ש נ י ם שבין א ו ג ו ס ם 1941ל א ו ג ו ס ט ,1944פ ע ל ב ד ר א נ ס י ,ה מ ר ו ח ק ת מ ס פ ר ק י ל ו מ ט ר י ם מ פ א ר י ם ,מ ח נ ה שאליו ה ו ב א ו יהודי צ ר פ ת ,א ש ר נ ו ע ד ו ל ה י ש ל ח למחנות ה ר י כ ו ז ו ה ה ש מ ד ה הגרמניים ב ״ מ ז ר ח ״ . העבודה .1 ת ת מ ק ד ב ש נ י היבםים מ ר כ ז י י ם : הגורמים אשר קבעו את מהלך החיים במחנה והזעזועים שפקדו את ה ע צ ו ר י ם בו. .2 מ ס ג ר ת החיים במחנה. א ש ר ל ה י ב ט הראשון ,יש ל ה ב ח י ן ב ו ב ש נ י ג ו ר מ י ם ע י ק ר י י ם : א( שינוי ב ה ר כ ב האוכלוםיה היהודית ,ש נ ב ע כ ת ו צ א ה מ ה מ פ נ ה ש ח ל ב־,16.7.42 ה ו א ה י ו ם ש ב ו ה ו ב א ו ל מ ח נ ה גם זקנים ,נ ש י ם וטף .יש ל ז כ ו ר ש ע ד ת א ר י ך זה אוכלוסיית המחנה מורכבת מגברים היתה ב( ״כשרים לעבודה״ ב ל ב ד ).(vaiides ח ל ו ק ת העצורים לשתי קטגוריות מרכזיות :״מיועדים להישלח״ וה״בלתי מ י ו ע ד י ם ל ה י ש ל ח ״ .ח ל ו ק ה זו יצרה ה פ ר ד ה בין ה כ ל ו א י ם . ה ה י ב ט השגי ,מ ס ג ר ת החיים במחגה ,ייבחן ,ב ע י ק ר ,ע ל ־ פ י ש ל ו ש ה ת ח ו מ י ם : .1 ה א ד מ י נ י ס ט ר צ י ה והארגון ב מ ח נ ה . .2 ה ק י ו ם ה פ י ז י ב מ ח נ ה ) ת נ א י המגורים ,המזון וכוי(. 3 ה ק י ו ם ה נ פ ש י ב מ ח נ ה ) ה מ ש מ ע ת ,ה ק ש ר ע ם החוץ ו כ ר ( . * עבודה סמינריונית במסגרת לימודי תואר שגי ,שהוגשה לפרופ׳ ד .קארפי ,ראש הקתדרה לחקר השואה באוניברסיטת ת״א. 152 העבודה חוברת ועל ע ל ידי ז ״ ק מתבססת על העוסקת חומר במחנה לאזארום ,וכן ע ל ביבליוגרפי ,ע ל עדויות ש ב א ר כ י ו ן ״ י ד ו ש ם ״ דראנסי שיצאה עדותו של מ ר נגבתה על ידי בביתו בחיפה בספטמבר חלק מן שונים מעבר המקורות לפני לאור בצרפת ונשלחה אלי סמפלר, מעצירי המחנה, אשר 1 .983 ה ס פ ר ו ת י י ם נ כ ת ב ו ע ל ידי א נ ש י ם א ש ר ש ה ו במחנות־ בטיפול במקורות למחנות־ריכוז־והשמדה הגיעם גרמניים. א ל ה ,א ס ו ר ל ה ת ע ל ם מ ן ה א פ ש ר ו ת כי החוויה הקשה ש ע ב ר ו א נ ש י ם א ל ו ב מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה ה ש פ י ע ה ב ד י ע ב ד ע ל ראייתם ,ז כ ר ו נ ו ת י ה ם ו כ ת י ב ת ם ב נ ו ש א זה. חלק ראשון: האדמיניסטראציה וההתארגנות במחנה דראנסי להקמת הרקע המחנה ע ם כ נ י ע ת ה צ ר פ ת י ם ל ג ר מ נ י ם ,ח ו ל ק ה צ ר פ ת ל ח מ י ש ה אזורים ,ע ל פ י ה ה ס כ ם שנחתם ברטונד ) (Rethondesב־.22.6.1940 שני המחוזות הצפוניים של צרפת סופחו ל מ מ ש ל ה צ ב א י ה ג ר מ נ י ש ש ל ט ב ב ל ג י ה ,אלזאס ל ו ר ן A1rraine)L0־(sace ס ו פ ח ה ל ג ר מ נ י ה ו א ז ו ר נ י צ ה ) (Niceה ו ע ב ר ל ש ל ט ו ן איטלקי .ש נ י ה א ז ו ר י ם ה ג ד ו ל י ם ) (Zone поп о с с и р е е ביותר היו ״האזור החופשי״ )zone оссирее הגרמני ״z.o.״(. — מ ר כ ז השלטון ה צ ר פ ת י ש כ ן בוישי ו ב ר א ש המדינה ע מ ד ה מ ר ש ל §טן .מ י ו נ י ע ד ד צ מ ב ר ה מ מ ש ל ה ה צ ר פ ת י ת .אחריו ,ע ד פראבםוא ד ר ל א ן ו מ א ו ת ו ז מ ן ו ע ד א ו ג ו ס ט צרפת ,ע ל כ ל אזוריה, 1היה פייר ל ב א ל ) (Lavalר א ש ,940 ה־ 16ב א פ ר י ל היתה — ״z.N.O.״ ו׳׳אזור ה כ י ב ו ש 1מילא תפקיד זה האדמיראל ,942 1944ח ז ר ל ב א ל ו ש י מ ש ב מ ש ר ה זו. נתונה ת ח ת תחיקת וישי בתנאי שהחוקים אושרו ע ל י ד י ה ג ר מ נ י ם .א ו ל ם יש ל ז כ ו ר שבאזור ה צ פ ו נ י ח ק ק ו ה ג ר מ נ י ם ח ו ק י ם ע צ מ א י וגיסו ל א כ ו ף ח ו ק י ם מ ס ו י מ י ם ג ם ע ל איזור וישי .מ ר א ש י ת ו גילה באופן השלטון ה צ ר פ ת י ע ו י ג ו ת כ ל פ י היהודים ,ו ב ע י ק ר כ ל פ י ״היהודים הזרים״ ),(Apatrides בין א ם ה י ו א ל ה יהודים ח ס ר י נ ת י נ ו ת ב י ן שהיו א ל ו יהודים נ ת י נ י א ר צ ו ת מ ו צ א ש ו נ ו ת — ב ע י ק ר פ ו ל י ן ו ג ר מ נ י ה )Juifs etrangers היטב שאיפשר .(Lesע ו י נ ו ת ז ו ה ש ת ק פ ה ב ס ד ר ת ח ו ק י ם ש ח ו ק ק ה מ מ ש ל ת וישי ,כ ך ל מ ש ל ב־ ,22.7.1940נ ח ק ק ח ו ק ב י ט ו ל א ז ר ח ו ת צ ר פ ת י ת ש ה ו ע נ ק ה ל י ה ו ד י ם הזרים ל א ח ר ; 1927ב־27^1940 בוטל ח ו ק מ ר ש נ ד ו ) (Matchndauא ש ר א ס ר ע ד אז ש י מ ו ש ב ב י ט ו י י ם ג ז ע נ י י ם ואנטישמיים ״Juifs ב ע י ת ו ג ו ת ,ב־ הוגדר בחוק ״מעמד היהודים״statut1)3.10.1940 e״ (desע ל פ י ק ר י ט ר י ו ן גזעי ,היינו ל פ י ב ד י ק ת ש ל ו ש ה ד ו ר ו ת כ א י נ ד י ק ט ו ר להשתייכות ל ג ז ע היהודי. א ו ת ו ח ו ק ג ם נישל א ת ה י ה ו ד י ם ממרבית המשרות ה צ י ב ו ר י ו ת ו מ ן ה ע י ס ו ק ב מ ק צ ו ע ו ת ב ס ק ט ו ר הפרטי ,ו א ף א י פ ש ר א ת ר י כ ו ז ם של היהודים ה ז ר י ם ,ב א מ צ ע ו ת ה מ ש ט ר ה ה צ ר פ ת י ת ,ב כ א ר ב ע י ם ו ח מ י ש ה מ ח נ ו ת ה ס ג ר . שלושים ריוסלס ממחנות אלה )(Rivesaltes נזכיר א ת ג ו ר ס )(Gurs ר ס ב ד ו ) (Recebedouל ה ורנה )Vernet ,(Leל ה מ י ל הוקמו באזור הדרום ומתוכם ) ; (Les MUiesכ ח מ י ש ה ע ש ר מ ח נ ו ת ה ו ק מ ו באיזור ה כ י ב ו ש בצפון ו ב י נ י ה ם ד ר א נ ס י ) .(Drancyפ י ט י ב י ה ) (Pithiviersו ב ו ן ־ ל ה ־ ר ו ל נ ד ).(Beaune la'Rolande 153 ר א ו י ל צ י י ן ש ב ע ר ב ה כ ר ז ת החוק ש ו ד ר ה ב ר ד י ו ה צ ר פ ת י ה ו ד ע ה מ ט ע ם ד ו ב ר ש ה ב י ע ה כ ב ו ד ל א ד ם היהודי ו ל ר כ ו ש ו — ע ל פ י ש ל ו ש ת ה ח ו ק י ם ה א ל ה הממשלה, אנו רואים למנגנון שכבר הראשונים ב ש ל ו ש ת החדשים ל מ מ ש ל ת וישי הונחו ה צ ר פ ת י ,ש מ ט ר ת ו היתה פ ת ר ו ן ב ע י י ת ה י ה ו ד י ם ה ז ר י ם היסודות בצרפת .מנגנון זה ה ת ר ח ב ו ה ת ב ס ס ע ם ה ק מ ת ם ש ל ש ל ו ש ה מ ו ס ד ו ת מ ר כ ז י י ם ש נ ו ע ד ו ל ט פ ל ב ב ע י ה היהודית: (1 ה כ ל ל י ל ע נ י נ י היהודים הקומיסריון )General aux Commissariat Le .(Questions Juivesה ו ק ם ב ־ 2 9במרץ 1941ו נ ו ע ד ו ל ו א ר ב ע ה ת פ ק י ד י ם מ ר כ ז י י ם : נ י ש ו ל ה י ה ו ד י ם מ מ ש ר ו ת י ה ם ,אריזצה כ ל ל י ת ע ל ה ר כ ו ש ; ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם ה ג ר מ נ י ם ו מ ש ל ו ח י ם ; ו ת ע מ ו ל ה אנטישמית. במעצרים ה מ ש ט ר ה ל ע נ י נ י היהודים ).(Police aux Questions Juives — P.QJ. (2 ה ו ק מ ה ב ־ 19.10.41ו ע מ ד ה ת ח ת פיקודו ש ל מ ש ר ד ה פ נ י ם . הצרפתית על כל למשטרה ב ק ר ב היהודים המתרחש ת פ ק ד ה היה להודיע ולחפש שנמלטו. יהודים א ך ל מ ע ש ה ה י א ע צ ר ה ו ח ק ר ה באופן עצמאי .היא פ ו ר ק ה ב־ 8.7.1942ו א ת ת פ ק י ד י ה — .(Section TEnquete et de Controle מ י ל א ה מ ח ל ק ת ח ק י ר ה ו ב י ק ו ר ת )SEC זו פ ע ל ה ת ח ת ה פ י ק ו ח ש ל הקומיסריון ה כ ל ל י ל ע נ י נ י היהודים. ה א י ח ו ד ה כ ל ל י ש ל יהודי צ ר פ ת )Union General des Israelites de (3 — (France UGIF ה ו ק ם ב ־ .29.4.41 הצרפתיים והגרמניים, תפקידיו ביצוע ה ר ש מ י י ם היו הפקודות רישום הצרפתיות היהודים והגרמניות, בפני השלטוגות טיפול בסעד ,ה ת א ר ג נ ו ת לתעסוקה ותשלום הקנס ב ס ך מיליארד פרנקים צרפתיים ש ה ג ר מ נ י ם ה ט י ל ו ע ל ה ק ה י ל ה היהודית ב צ ר פ ת ב ־ 17.12.1941ו ת ב ע ו ל ש ל מ ו באופן מידי. האלו המוסדות ה ו ק מ ו בלחץ ג ר מ נ י והיו ת ח ת מ נ ג נ ו ן זה כ ל ל ש ל ו ש ר ש ו י ו ת ג ר מ נ י ו ת מ ר כ ז י ו ת הממשל הצבאי; (1 נוסף שלב למשלוחים בצרפת: (2ה ש ג ר י ר ו ת ה ג ר מ נ י ת ; ב ה ת פ ת ח ו ת המנגנון פיקוחו של מגגנון גרמני. .Sipo S D ^ (3 המעצרים אשר הצרפתי החל עם למזרח .הוראות המעצר והטכניקה ש ב ה הוא הוצא אל הובילו ה פ ו ע ל היו ג ר מ נ י ו ת ,ו א י ל ו ה ב י צ ו ע ה י ה בעיקרו ש ל ה מ ש ט ר ה ה צ ר פ ת י ת .היו ש נ י ס ו ג י ם ש ל חטיפות: חטיפה כרטיסיות שגמצאו ומעצרים יומית גדולים. החטיפה ב מ ט ה המשטרה ובסיוע הלשגות. התבצעה היומית המעצרים בעזרת הגדולים בוצעו ע ל ד י כ ו ח ו ת ג ד ו ל י ם ומאורגגים .באזור פ א ר י ס ר ב ת י ,ל ד ו ג מ ה ,ל צ ו ר ך זה פ ע ל ו כשלושים א ל ף שוטרים צרפתיים. ע ם ה ק מ ת ה ביוגי ,1940ק ב ע ה מ מ ש ל ת וישי כ ע ק ר ו ג ו ת מ ד י ג י ו ת ה א ת ה ב ר א ת צרפת מ ב ח י ג ה ל א ו מ י ת ־ ת ר ב ו ת י ת ו א ת החיפוש אחר ה״אשמים״ ל מ צ ב .מדיגיות מ מ ש ל ת וישי ה ב י א ה ,ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ,ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם ה ג ר מ נ י ם ,ת ו ך ה ס ג ר ת היהודים משוללי מצד אחד שקיימת הנתיגות הצרפתית. ע ל ־ ד י כך הראתה הממשלה לגרמנים א צ ל ה נ כ ו נ ו ת ל ה י ע נ ו ת ל ד ר י ש ו ת י ה ם ,ו ע נ י ן ה י ה ו ד י ם שימש ד ו ג מ ה ל כ ך ,ו א י ל ו כ ל פ י ה ע ם ה צ ר פ ת י היתד .ה מ מ ש ל ה י כ ו ל ה להתגלות כחזקה אולם החל ,1942 בהציגה לאחר את עצמה כמי שדואגת לאזרחים עצמם. מנובמבר ש צ ר פ ת כ ו ל ה ה י ת ה כ ב ר כבושה ,ו מ מ ש ל ת וישי נ ו כ ח ה ל ד ע ת שאין עוד ט ע ם בנסיוגות ל ש פ ר א ת תדמיתה ,היא החלה ל ס ג ת משיתוף הפעולה ע ם הגרמנים 154 מתוך לדאוג נסיון ״אחרי לתדמיתה המנגנון כ ב ר המלחמה״ .ע ם זאת, היה מ ש ו מ ן ה י ט ב ו ה ו א ה מ ש י ך ל פ ע ו ל ,ל מ ר ו ת ה כ ל ,ע ד א ו ג ו ס ט .1944 הגדמנייצרפתי המנגנון המבנה משפחות בעיירה דראנסי שתוכנן עוד בפרת מלחמת־העולם־השניה למגורי שוטרים ,ה פ ך בעקבות הכיבוש הגרמני ל מ ח נ ה שבויים ש ל הגרמנים. נ כ ל א ו בו שבויי מ ל ח מ ה צ ר פ ת י י ם ב א ב י ב 1940 לפני שילוחם לעבוד במחנות ב ג ר מ נ י ה .מ א ו ח ר י ו ת ר נ כ ל א ו ב ו אזרחים א נ ג ל י י ם ל מ ס פ ר ש ב ו ע ו ת ו א ח ך כ ך ב א ו ב מ ק ו מ ם ש ב ו י י מ ל ח מ ה יוגוסלביים ויוניים .ב־ ,20.8.41ב ע ק ב ו ת מ ע צ ר ם ש ל 3,529 יהודים צ ר פ ת י י ם וזרים ,שונו מ ט ר ו ת י ו ואופיו ש ל ה מ ח נ ה .ד ר א נ ס י ,מ ח נ ה ה ש ב ו י י ם ל מ ח נ ה מ ר כ ז י וראשון ש ה ע צ ו ר י ם ב ו היו מ ו ג נ י ם ע ל ל י חוקי ה מ ל ח מ ה ,ה פ ך ב ח ש י ב ו ת ו ב צ ר פ ת ל ג ב י ה ש א ל ה היהודית והוא ש י מ ש מ ע ת ה ל א י ס ו פ ם ,מ י ו נ ם ו ו י ס ו ת ם ו ה ע ב ר ת ם ש ל ה י ה ו ד י ם מ צ ר פ ת למזרח. א ת מ ש ך קיומו ש ל המחנה ניתן לחלק לשלוש ת ק ו פ ו ת : תקופת (1 שאוכלוסיית ד נ ק ר : 15.7.42—20.&41 תיאודור ת ק ו פ ה זו מתאפיינת בכך ה ע צ ו ר י ם היתד• מ ו ר כ ב ת מ ג ב ר י ם ב ר י א י ם ו כ ש ר י ם ל ע ב ו ד ה .ה מ נ ג נ ו ן ש ל ד נ ק ר הכין א ת הפקודות הכלליות .אלה הפכו להוראות ק ב ע במחנה והכתיבו א ת נ ו ה ל ח י י היום־יום ,ש ד נ ק ר ה ק פ ל מ א ל ע ל ביצוען .מ פ ק ד ה מ ח נ ה ה צ ר פ ת י , א ש ר ה י ה א ח ר א י ע ל ביצוע ה ו ר א ו ת ד נ ק ר ה ל לורן .ה י ת ה ז א ת ת ק ו פ ת ה ר צ ה ש ל ה מ פ ע ל ה ע ת ל ל ב ו א .ב ת ק ו פ ה זו יצאו מ ד ר א נ ם י ב ס ך ה כ ל ש ל ו ש ה מ ש ל ו ח י ם . (2 ת ק ו פ ת היינץ ר ו ט ק ה — 1.7.43—16.7.42ת ת י ל ת ה ש ל ת ק ו פ ה זו נ ק ב ע ה על ל י במחנה של זקנים ו נ ש י ם ,ו ה י א מ א ו פ י י נ ת בהאצה בסך־הכל שלושים ותשעה הופעתם ניכרת של קצב הפתאומית המשלוחים. ב ת ק ו פ ה זו נתבצעו מ ש ל ו ח י ם ,ש ה ו צ א ו ל פ ו ע ל באוירה מ ת ו ח ה ל ר מ מ י ת ל מ ד י .מ פ ק ד ה מ ח נ ה ב ת ק ו פ ה זו ה ל ג י ל ב ר . ת ק ו פ ת א ל ו א י ס ב ר ו נ ר ; 17.8.44—2.7.43 :ה ח ל מ ר א ש י ת ה ש ל ת ק ו פ ה זו, (3 בומלה כ ל האדמיניססרציה הצרפתית ,אשר מילאה ע ד אז ת פ ק ל י ם שונים כמו פ י ק ו ח ע ל ה מ ש ר ד י ם הצבאיים ,ש מ י ר ת מ ש מ ע ת ו פ י ק ו ח ע ל ה ד ו א ר .ב מ ק ו מ ה א ר ג ן ב ר ו נ ר א ת ה מ ח נ ה מ ח ד ש ב ע ז ר ת צוותו ה מ צ ו מ צ ם ,ע ל ־ פ י המבנה הקלאסי של מ ח נ ו ת ה ר י כ ו ז ה ג ר מ נ י י ם .ה צ י נ י ו ת ל מ ר מ ה ל צ ד ה ב ר ו ט א ל י ו ת ש ה ו פ ע ל ה י ו ם יום, נועדו לקראת ל ב ל ב ל ,לדכא ,להשחית ולגרום לאי־לאות על מ נ ת ס ו פ ם ת ת ב צ ע ב י ת ר ק ל ו ת .סגניו ש ל התערבותו של המלווה האחרון ב מ נ ג נ ו ן היתד. שהובלת העצירים ב ר ו נ ר ה י ו ב ר ו ק ל ר ,ויזל ו ק פ ל ר . מועטת, מאחר והוא מילא את תפקל ה ק ב ו ע — ה ו א ל י ו ל א ת עשרים ואחד המשלוחים ש ל ת ק ו פ ת ברונר. י ש לציין שברונר ,אשר ראה בארגון ה ל ל י כלי שרת בלבד, פיתח מקרב ה ע צ ו ר י ם צ ו ו ת ש ל מ ל ש י נ י ם .צ ו ו ת זה פ ע ל ב י ו ל י ־ א ו ג ו ס ט .43ת פ ק ל ו ה י ה ל ל כ ל יהלים באיזור פאריס ,א ם בביתם או ברחובות .ב ק ב ו צ ה זו היו עשרים ושלושה מלשינים. גיוס המלשינים נעשה באמצעות איום שהעצור ומשפחתו יישלחו מ ז ר ח ה ,א ם ה ו א ל א י צ ט ר ף ל צ ו ו ת .ק ב ו צ ה זו פ ו ר ק ה ע ל ל י ב ר ו נ ר ע צ מ ו מ א ח ר ש מ ת ק ו פ ה ז ו ו א י ל ך ה ו א ריכז א ת מ א מ צ י ו ב א ז ו ר ה ד ר ו ם . 155 כ ש ב ע י ם א ל ף ג ב ר י ם ,נ ש י ם ו י ל ד י ם הובאו ל מ ח נ ה ד ר א נ ס י ע ל מ נ ת ל ה י ש ל ח ל׳׳מזרח״ .ב ע ת ה ש ח ר ו ר נ מ צ א ו ב מ ח נ ה 1467אנשים .בין 27.3.42ל־ 31.7.44יצאו ששים מדראנסי משלוחים ושניים שבעים מתוך וארבעה משלוחים שיצאו מ צ ר פ ת כולה. הארגון היהודי ב ד ר א נ ס י ש ל ט ו ק ו מ ץ א ג ש י ס.ס .ב א ל פ י ע צ ו ר י ם ; ל כ ן ה ו ק ם ארגון עצורים, שניהל את עניני הפנים של המחנה .כבר באוקטובר 1940ה ו ק ם מ ש ר ד ש ה ו פ ק ד על רישום העצורים ,ו ה מ ו ע ס ק י ם ב ו נ ב ח ר ו מבין ה ע צ ו ר י ם ע צ מ ם .א ל ה היו ת ח ת פ י ק ו ח צמוד ש ל מ פ ק ד י ה מ ש ט ר ה ה צ ר פ ת י ת ואנשי הס.ס. בו בזמן נ פ ת ח ו מ ש ר ד י ם נ ו ס פ י ם ,ש ע ס ק ו ב ע נ י נ י היהודים ואוישו ע ל י ד ם : מ ש ר ד צבאי ,ש ת פ ק י ד ו ה י ה ל ב ד ו ק ולמיין א ת החיילים ה ו ת י ק י ם ; מ ש ח ־ מ מ ו נ ה על הדואר :משרד שטיפל ושרות ב ה ע ב ר ת ח ב י ל ו ת ; צ ו ו ת ר פ ו א י ב פ י ק ו ח ר ו פ א ״ארי״ סוציאלי ,ש ת פ ק י ד ו היה ל נ ס ו ת ל י צ ו ר ל מ ע ן ה ע צ ו ר י ם .ק ש ר ע ם ה״חוץ״ ו ל ד א ו ג ל א ס פ ק ת מ צ ר כ י ם ב ס י ס י י ם ב ב י ג ו ד ומזון ש א ו ת ם הוא ק י ב ל מ א ר ג ו ן אוזיף. כל ה א ד מ י נ י ס ט ר צ י ה ה ז א ת ה י ת ה ת ח ת פיקודו ש ל מ פ ק ד יהודי ,ש ג ב ח ר ע ל ידי מ פ ק ד המחנה. . העצורים א( במחנה חולקו מבחינה אדמיניסטרטיבית לשש קטגוריות: ק ט ג ו ר י ה Aכ ל ל ה א ר י ם ויהודים ל מ ח צ ה .א ל ה נ ש ל ח ו למערב לעבוד במחנה שרבורג ,שם ע ס ק ו בביצורים .מאוחר יותר נשלחו למחסני לויטן ומחסנים אח י 1:״. ים ב( ק ט ג ו ר י ה .вב ק ט ג ו ר י ה זו נ כ ל ל ו יהודים ב ל ב ד ,והיא כ ל ל ה א ת מ ר ב י ת העצורים ב מ ח נ ה .א ל ו ג ו ע ד ו ל ה י ש ל ח מ ז ר ח ה . ג( .1 קטגוריה сה ת ח ל ק ה ל מ ס פ ר קבוצות: קבוצה ! — сה ע ו ב ד י ם ה ה כ ר ח י י ם ב מ ח נ ה ו מ ש פ ח ו ת י ה ם ,כ ל ו מ ר ה״סגל״, מ פ ק ד י ש י ר ו ת י ם ו ס ג נ י ה ם ,ה מ ו ע ס ק י ם ב מ ק צ ו ע ו ת שוגים כגון ר פ ו א ה ,ג ג ר ו ת ועוד. .2קבוצה נציגים 2C דיפלומםיים — בעלי אזרחות וקוגסולים, לא־צרפתית, שארצותיהם גשארו שהגגתם הובטחה גייטראליות או על ידי שהשתייכו ל ב ע ל ו ת ה ב ר י ת .א ת ה נ כ ל ל י ם ב ק ב ו צ ה וו ל א ניתן היה ל ש ל ו ח ל מ ז ר ח . .3 ק ב ו צ ה & — ג ש ו ת ש ב ו י י מ ל ח מ ה ב ג ר מ ג י ה — כ ך הן מ ו ג ד ר ו ת ב מ ק ו ר ו ת . יש ל ש ע ר ש ה כ ו ו ג ה ל ג ש י ם יהודיות. (4 לבדיקה сקבוצה 4 — קבוצת המתנה, שכללה את הממתיגים לשחרור או ב ע ק ב ו ת ט ע ג ת ם ש ה ם א ר י ם ל מ ח צ ה .ב ק ב ו צ ה זו היו ג ם כ א ל ו ש ה מ ת י נ ו ל נ י י ר ו ת שיוכיחו ע ל מ ע מ ד ם ו כ א ל ו שהיו ב ד ם ת ע ו ד ו ת ה מ א פ ש ר ו ת שחרור ,א ך ע ת י ד ם עדיין ל א נדון. היו יהודים שגיסו ל ע ב ו ר מ ק ט ג ו ר י ה вל ־ ! 0 )הקטגוריות האחרות שבסיס ח ל ו ק ת ן היה גזעי או פ ו ל י ט י ,היו ס ג ו ר ו ת ב פ נ י ה ם ( ,ב ת ק ו ו ה ש כ ך י ו ע ב ר ו מ ק ב ו צ ת *מחסנים שבהם נאגד הרכוש היהודי ושמהם הועבר לגרמניה לאחר מיון. 156 להישלח המיועדים ה ב ל ת י מיועדים לקבוצת העובדה להישלח. לא שברונר** ה ת ח ש ב ב ח ל ו ק ה זו פ ע מ י ם ר ב ו ת ל א מ נ ע ה מ ה י ה ו ד י ם ל נ ס ו ת ל ה ש ת י י ך ל ק ב ו צ ה & . ה ׳ ׳ ס ג ל ״ ה י ה ו ד י :ש י ר ו ת י ה מ ח נ ה נוהלו על יד ס ג ל ש ל ע צ ו ר י ם יהודים שדורגו באופן את (1 זה: בראש הסגל עמד מפקד המחנה, ש ת פ ק ד ו היה ל ה ו צ י א ל פ ו ע ל ה ו ר א ו ת ה מ פ ק ד ה ג ר מ נ י מ ח ד גיסא ,ו ל ש פ ר א ת ת ג א י החיים של ה ע צ ו ר י ם מ א ד ך גיסא (2 .ר א ש מ ש מ ר ה ב ס ח ו ן ש פ ע ל ל צ ד ו ש ל ה מ פ ק ד (3 .ש א ר ה מ פ ק ד י ם ש ת ח ו מ י א ח ר י ו ת ם ה י ו :כוח אדם ,נקיון ,א ח ז ק ה ו כ ר (4 .ס ג נ י ה מ פ ק ד י ם (5 .צוותי (6א ח ר א י ם על ק ו מ ת ח ד ר י ם א ח ת ו ס ג נ י ה ם ; ס ג נ י ם א ל ה היו על פ י ר ו ב עבדה. נשים. ל פ י ס ד ר היום ע צ מ ו נ י ת ן להבין ,כי ה מ ח נ ה נ ו ה ל ב מ ש ט ר צ ב א י ש נ ז ק ק ל מ נ ג נ ו ן ה ד ו א ג ל מ ש מ ע ת .ה מ נ ג נ ו ן היהודי ,אשר ד א ג ל מ י ל ו י ה ה ו ר א ו ת ,היה מ נ ג נ ו ן הבטחון. תפקידו הוטל על הורחב כאשר הוצאו מהמחנה הז׳נדרמים ל ה י ל ח ם ב ש ו ק השחור ,ל מ נ ו ע ב ר י ח ו ת , )ביולי .(1943 לודא אנשיו על ע נ ד ת ט ל א י צהוב ,ל פ ק ח ה ת נ ה ג ו ת נ א ו ת ה בחדרים ,ו ב ע ת ב ו א ם של א נ ש י ם ח ד ש י ם ל מ ח נ ה היה ע ל י ה ם א ת ה ת ק ש ר ו ת ם ע ם ה״ותיקים״ ו ל ה ז ה י ר ם מ פ נ י ה ס כ נ ו ת ה ט מ ו נ ו ת ב ח ק י ר ה למנוע ובחיפוש. בין פ נ י ם ה מ ח נ ה ה ח ו צ ה ו ג ם בין פ ע מ י ם ר ב ו ת תיווכו א נ ש י ה ע צ י ר ל ב י ן ה מ ש ר ד י ם ה ש ו נ י ם ב מ ח נ ה עצמו ,ו נ י ס ו ל ר כ ך א ת ד ר י ש ו ת הגרמנים. ה ש י ד ו ת ה ס ו צ י א ל י כ ל ל ח נ ו ת ביגוד ,ש ק י ב ל ה א ת א ס פ ק ת ה מה״אוזיף״ ,ש י ר ו ת חשבונות ניהול של שמיכות ונעליים ו כ ל אחר ציד שהנשלח בין נ ז ק ק לו. א נ ש י ה ש י ר ו ת ה ס ו צ י א ל י נ כ ל ל ו ה א ח ר א י ם ע ל ח ד ר י ה מ ד ר ג ו ת ו ע ו ב ד ו ת סוציאליות, שתפקידן לחלוקת ח פ צ י ם ,ב ג ד י ם וציוד אחזקה ,ו ע ד כ מ ה לאודה ציד היה ל ד א ו ג לנקיון ה א נ ש י ם ו ה ח ד ר י ם .ה צ ו ו ת היה אחראי ,בין ה י ת ר , ש ד ם השיגה ,ל ח ל ו ק ת המזון, ט ו ב ה ו נ ו כ ח ו ת ב מ ס ד ר י ם .ל א פ ע ם ה ם ה ע ב י ר ו מ כ ת ב י ם חשאיים ו ח י ל ק ו ש א י פ ש ר ב ר י ח ה מן ה ר כ ב ת .ר ב י ם מ ה ם נ ח ש פ ו ב ע ת מ ת ן ע ז ר ה מ ס ו ג זה ו נ ש ל ח ו מ ז ר ח ה .ה ת פ ת ח ו ת מ נ ג נ ו ן זה א י פ ש ר ה א ת ה ר ח ב ת ש ר ו ת י ה מ ח נ ה .ב מ ס ג ר ת ו ה ו ק מ ו ס נ ד ל ר י ה ,מ כ ב ס ה ,מ ת פ ר ה ,מ ס פ ר ה ,מ ט ב ח ,מ ד ו ר א ס פ ק ה ,מ ק ל ח ו ת ,נגריה, כלי עבודה ,מנגנון מחסן לאחסנה ומחלקה לציד שניתן ל ה ש ת מ ש בו שנית. אף ש י ר ו ת י ב ת י ה ס ו ה ר היה ב ד י י ה ד י ם וכן מ ר פ א ה ו ב י ת מ ר ק ח ת .צוותי ע ב ד ה בנקיון המחנה ובתיקונים ,ועסקו טיפלו לנצל ובהכנת ב ה כ נ ת מזון המשלוחים .כדי א ת ש י ר ו ת י ה מ ח נ ה היה צורך ל ה צ ט י ד ב ת ל ו ש י ם ש ח ו ל ק ו ב מ ז כ י ר ו ת .א ו ל ם מ ר ב י ת ה ע צ ו ר י ם )כ־ (70%שהו ב מ ח נ ה מ ס פ ר ש ב ו ע ו ת ב ל ב ד ,ו ל א זכו ל ש י ר ו ת י ם ולקשר עם האדמיניסטרציה היהדית. המנגנון טיפל אפוא, למעשה, במספר מ צ ו מ צ ם ש ל עצורים. ל ב ל ב ו ל ו ל ק ש י י ם בארגון ה י ה ד י היו שגי ג ו ר מ י ם : (1 שיטת ביצוע המשלוחים. ההוראות להכנת משלוח היו פתע הוראות ו ה ל ל ו ג ר מ ו ל א י סדר .היעדר ה ת ר א ה על ה צ ו ר ך ב ה כ נ ת ה מ ש ל ו ח ח ב ל ה ב י ע י ל ו ת העבודה, ו ע ל כן זו ה ת ב צ ע ה ל ע ת י ם ב ח ו ס ר י ע י ל ו ת מ ו ח ל ט ש ג ר ם לגזק .גוהל זה ש ל ה ו ר א ה פ ת א ו מ י ת ג ר ם ל א נ ד ר ל מ ו ס י ה מ ש ו ם ש ה י ה צ ו ר ך ל א ת ר בו ב מ ק ו ם אלף איש .מ ש ח ־ המיון ו ה ר י ש ו ם היה מ ג י ש א ל ף כ ר ט י ס י ם מ ב ל י ל ב ד ו ק תמד ** חלוקה זו היתד .קיימת מתקופת דגקר .ברונר הוסיף לה שתי קטגוריות ) & . ( & - 157 המהומה דחה השרות הרפואי ל ע ת י ם א ת ר ק ע הנשלח .ב ש ל רפואיות תלונות מוצדקות. השרות הסוציאלי היה צריך להתאמץ להעביר החוצה מסרים בהולים מאנשים שנזקקו מסוימים כדי לניירות להינצל .הוא לדאוג ניסה האפשרית במהירות ל ת י ק ו ן מ ש ק פ י י ם ,ש י נ י י ם ת ו ת ב ו ת ו כ ן ל ה ש י ג מ ע ט ב י ג ו ד ומזון .ש ר ו ת ח ב י ל ו ת הביגוד קיבל ב ב ת א ח ת מאות חבילות כדי להעבירן חזרה לקרובי משפחה ,שמחוץ למחנה. הורה בחבילות אלו היו כריכים להכין לאדמיניסטרציה לסיכום חפצים ולדאוג ש ה נ ש ל ח ל א יכול ה י ה נוספת של לחם. לחלוקה ל ק ח ת עמו. הגזבר כמתווכים בין העצור היהודית שימשו מפקדי חדרי המדרגות וסגניהם. קדמו ניתן לומר ,שהימים אשר למשלוח ואלו אחריו שבאו היו עמוסים בעבודה ק ש ה ומדכאת. (2 ט הילדים .י ל ד י ם ל ל א ה ו ר י ם הגיעו ל מ ח נ ה ב ש נ י גלים ע י ק ר י י ם :ה ר א ש ו ן לאחר חטיפת ״ d 1״ וכלל ארבעת ) f f i v 1 9 4 2׳ v e א ל פ י ם ילדים ש ה ו ר י ה ם כ ב ר ג ש ל ח ו ל מ ז ר ח ק ו ד ם ל כ ן ( * .ה ג ל ה ש נ י ש ל י ל ד י ם ל ל א הורים הגיע ל מ ח נ ה ב־ ,22.7.44כ ש ר ו ק נ ו א ת ב ת י ה י ת ו מ י ם ש ל האוזיף ,ו ה ו א כ ל ל כ ש ל ו ש מ א ו ת ילדים .ש נ י ג ל י ילדים א ל ה נ ש ל ח ו מ ה מ ח נ ה מ ס פ ר ש ב ו ע ו ת לאחר הגעתם. הופעתם של הילדים ב א ו ג ו ס ט 1942 הביאה ל ה ק מ ת מגגגון ארוחות ח ד ר א ו כ ל ל י ל ד י ם ש ב ו ה ם ק י ב ל ו ק פ ה מ ד י בוקר ,ש ת י מיוחד. הוקם ב מ ש ך היום ו א ר ו ח ת א ר ב ע .ע ב ו ר ה י ל ד י ם הוכן מזון מ י ו ח ד ו מ ס פ ר מ ד ר י כ י ם מ ת נ ד ב י ם ה ע ס י ק ו מ א ו ק ט ו ב ר 1942 אותם בחדריהם .ה ח ל שבהן ל י מ ד ו מ ו ר י ם מ ק צ ו ע י י ם .ב י ת ה ס פ ר ג ס ג ר ב י נ ו א ר 1943ו ל פ י מ ק ו ר א ח ד נפתח צרפתית, שנית לאחר מכן*. נפתח בית ספר ב ב י ת ה ס פ ר היו ס פ ר י ם שכלל בנושאים: כיתות ספרות קבועות, ל י מ ו ד ש פ ו ת ,היסטוריה ,גיאוגרפיה ,מ ת מ ט י ק ה ו מ ד ע י ם מדוייקים .ר ש י מ ה זו מ ע י ד ה ע ל ה מ א מ צ י ם ש ע ש ה ה מ ג ג נ ו ן היהודי כ ד י ל א פ ש ר ת ע ס ו ק ה וחינון־ ל י ל ד י ם .כ מ ו כן ת ו כ ג ן ס ד ר יום ע מ ו ס ו ק ב ו ע כ ד י ל ה ב ט י ח מ ס ג ר ת לילדים. שקטות״ הגיע מספרם של ב״תקופות הילדים לארבע מאות, אולם לאחר כ ל מ ש ל ו ח ה ו א ה צ ט מ צ ם ל ש ל ו ש י ם ארבעים .ה מ ק ו ם ה מ צ ו מ צ ם ו ה א מ צ ע י ם ה מ ו ג ב ל י ם איפשרו לקלוט בחדר האוכל ובבית הספר ר ק את שהיה ל ה ם הילדים סיכוי לשהות במחגה תקופת־מה. המנגגון היהודי גיסה מבוגרים ל א ר ג ן חדרי ילדים ע ל ידי פ י נ ו י ממספר חדרים ,א ך ה א מ צ ע י ם ה ד ל י ם ל א איפשרו ל ת ת ל ה ם ת נ א י מ ח י ה מ י נ י מ ל י י ם .ח ל ק מ ן הילדים ישנו ב מ י ט ו ת א ך ח ל ק ם נ א ל צ ו לישון ע ל ה ר צ פ ה .ח ד ר י ה מ ד ר ג ו ת ,ה מ י ט ו ת ואף הבגדים היו מ ל א י ם צואה ,וצוות הנשים המתנדבות לא הצליח להתגבר ע ל ה ל כ ל ו ך ,ה ב ה ל ה ,ה פ ח ד ו ה ר ע ב ש ש ר ר ו בחדרים. ה י ו ת ו ה ש ל ט ו נ ו ת ה ג ר מ נ י י ם עודדו ואפילו א י פ ש ר ו א ת פ ע י ל ו ת ו ש ל ה א ר ג ו ן זרים * חטיפה המונית ,בעיקר של יהודים במסגרתה געצרו 12,884יהודים. * יש לציץ שהמקור היחידי המזכיר את פתיחתו השניה של בית הספר הוא מ ר ולרם ב ס פ ת ) L'Etoile Jaune a l'heure de Vichy (Paris 1973עמ׳ ,153אך אין הוא מציין את התאריך. 158 שנתבצעה בפריס רבתי ב־.16/17.7.42 היהודי ,ה צ ל י ח ו ה ע צ ו ר י ם ל פ ת ח מנגנון ,א ש ר ע נ ה ע ל מ ר ב י ת ה צ ר כ י ם ה ב ס י ס י י ם ה ד ר ו ש י ם ל ק י ו ם היום־יומי .ל מ ע ש ה ,ח ל ש י פ ו ר ב א י כ ו ת חיי ה ע צ ו ר י ם כ ב ר ב מ ח צ י ת השניה 1942ושיפור זה ה ל ך ו ג ד ל ע ם הזמן .מ ר ב י ת ה ע ד י ם מ ש ב ח י ם א ת של ה מ נ ג נ ו ן ה י ה ו ד י ו ר ו א י ם ב ו א ת הגוף ש א ר ג ן ו א י פ ש ר ד ו ־ ק י ו ם בין ה ע צ ו ר י ם ל ב י ן ב ש ע ו ת של ח ו ס ר מעש ,ו ש ה צ ל י ח ל ש פ ר ב מ י ד ה נ י כ ר ת א ת ת נ א י החיים. עצמם וביניהם ק ל ר ס פ ל ד מאשימים את מעטים המשלוחים. למעשה, מילא ה מ נ ג נ ו ן היהודי מנגנון זה את בכך שתרם ליעילות התפקידים הארגוניים הביצוע של ומרבית ה א ו כ ל ו ס י ה ב מ ח נ ה ,היינו ה ע צ ו ר י ם ״הפשוטים״ ,ה״זמניים״ ,היו כ פ ו פ י ם להחלטותיו. חלק שני :הקיום הפיזי במחנה ה מ ג ו ר י ם שעות במרבית היום ו ה ל י ל ה שהו עצורי דראנסי בחדרים. ה מ ג ו ר י ם היוו ב מ י ד ה ר ב ה מ ס ג ר ת ר א ש י ת ש ל חיי העצור ,ו ע ל כן ה ם ראויים ל ב ח י נ ה מ ד ו ק ד ק ת ולסקירה מפורטת. כ ל ל ש ל ו ש ה מ ב נ י ם בני א ר ב ע ק ו מ ו ת כ ל אחד .ק ו ד ם ה מ ל ח מ ה הם המחנה יועדו ל ש מ ש ד י ר ו ת ז ו ל ו ת לשוטרים .ה מ ב נ ה היה ב צ ו ר ת חיית ש ב א מ צ ע ה כ י כ ר ב ג ו ד ל מאתיים )גג מ ט ר ע ל א ר ב ע י ם מ ט ר .ש ת י ז ר ו ע ו ת החיית פ נ ו דרומה .ה מ ב נ ה ה צ פ ו נ י נ ק ר א ב ל ו ק 3ו ה ו א יועד ל ק ב ו צ ו ת ה ב ל ת י ־ נ ש ל ח י ם .ב ש נ י ה ב נ י נ י ם החיית( ה מ ק ב י ל י ם היו ע ש ר ה ח ד ר י מ ד ר ג ו ת ,וכל א ח ד מ ה ם ש י מ ש ל י צ י א ה מ א ר ב ע ה ח ד ר י ם ש ב א ר ב ע ה ק ו מ ו ת .מ כ י ו ן ש ב נ י י ת ה מ ב נ י ם ל א ה ו ש ל מ ה ,היו א ר ב ע ה ק ו מ ו ת מ ו ר כ ב ו ת מ ר צ ף ש ל ח ד ר י ם ש צ ו ר ת ם מ ש ו נ ה — ה ם היו ר ח ב י ם ב ק צ ה ו צ ר י ם במרכז .א ו ר ך ה ח ד ר היה כ ע ש ר י ם מ ט ר ו ר ו ח ב ו נ ע בין ש ב ע ה ל ש מ ו נ ה מ ט ר י ם ב ק צ ו ת י ו ל ש ל ו ש ה מ ט ר ב מ ר כ ז ו .ה ר צ פ ה ל א היתד .ישרה ו כ ו ס ת ה סיגים ,כ ך ש ע ם נ ש י ב ת רוח ק י צ י ת התרומם ממנה ענן עשויים אבק כ ב ד ושחור מ ל ט שגימורו ל א ובחורף נשלם. התרבו השכבה בה השלוליות. ה א ח ר ו נ ה היתד. והתקרה היו והקורות ג ר א ו מ ב ע ד ל ט י ח והשרו ב כ ך ת ח ו ש ה ש ל ל כ ל ו ך והזנחה. הקירות חסרה ב כ ל ש ל ו ש ת ה מ ב נ י ם יוחדו ש ת י ה ק ו מ ו ת ה ת ח ת ו נ ו ת ל נ ש י ם ו ה ש ת י י ם ה ע ל י ו נ ו ת לגברים. ה מ י ט ו ת היו ד ו ־ ק ו מ ת י ו ת .הן פוזרו בחדר ללא כל סדר בשל הרצפה ה ע ק ו מ ה ו ה ו ע מ ד ו ב צ פ י פ ו ת ע ל מ נ ת ש ת ס פ ק נ ה ל ש ש י ם איש .ה מ י ט ו ת נ י צ ב ו ב ש נ י ט ו ר י ם ו ע ל י ה ם פ ו ז ר קש .ה מ ז ר נ י ם ה פ כ ו ע ד מ ה ר ה ל מ ז ו ה מ י ם ודוחים ,ו כ ל שניים ק י ב ל ו מ י ט ה א ח ת ,ו ל א כ ו ל ם זכו ל ת נ א י ם ב ס י ס י י ם והיו ג ם כ א ל ה ש י ש נ ו על ה ר צ פ ה . הצפיפות למשל, בין ס פ ט מ ב ר האנשים הגיע ב מ ח נ ה היתד ,ק ש ה בייחוד ב ת ק ו פ ת ״ ע ו מ ס ״ ו מ ש ל ו ח י ם ר ב י ם .כ ך 1941ל י נ ו א ר 1942 — תקופה שקטה יחסית — נע מספר ב ח ד ר בין א ר ב ע י ם ל ש מ ו נ י ם איש ,ו א י ל ו ב ע ר ב י ם של ח ט י פ ו ת ג ד ו ל ו ת ה מ ס פ ר ל מ א ה ועשרים. עדותו ש ל ה ר ו פ א ג׳רמן ב ל ש מ ן ש ו פ כ ת מ ע ט י ו ת ר א ו ר ע ל ה ח י י ם ב ח ד ר : ״בכל קומה חזרה אותה סצנה על עצמה :כשהיו עוברים א ת ד ל ת הקרשים )דלת 159 ה כ נ י ס ה ל ח ד ר ( ז נ ק ו ג ב ר י ם ו נ ש י ם ב נ י כ ל הגילים ל ע ב ר ה נ כ נ ס ,נ א ח ז ו בו ,ה ת ח נ נ ו ב ש ב י ל החולים ...ב י ק ש ו מ י ם ,ח ל ב .מ ר מ מ פ ל אף ציין פן א ח ר ש ל ה ח י י ם ב ח ד ר י ם : ״ ב ח ד ר י ם היו ג ם ש מ ח ו ת ו א ף ה ת ק י י מ ה ח ת ו נ ה ב ק ב ו צ ת י ״ . א ח ת ב ש ב ו ע נ ו ק ו ה ח ד ר י ם וחדרי ה מ ד ר ג ו ת ב ח מ ר י חיטוי. פעם להשתמש אסור היה ב כ י ו ר פ ר ט ל ר ח צ ה א י ש י ת .הדליים ר ו ק נ ו על ידי צ ו ו ת נ ק י ו ן פ ע מ י י ם ביום ,ב ־ 8ו ב ־ 2א ח ר ־ ה צ ה ר י ם .א י ס ו ר מ ו ח ל ט הוטל ע ל ה פ ע ל ת כ ל י ם ח ש מ ל י י ם . ) .(млב ש ע ה 10 על ה נ ע ש ה ב ח ד ר י ם היו א ח ר א י ם מ פ ק ד י החדרים ו ה ־ מ .ס . ב ל י ל ה היה כיבוי א ו ר ו ת ) פ ר ט ל ע ש ש י ו ת כ ח ו ל ו ת ש נ ו ת ר ו ד ו ל ק ו ת ( . ה ת ב ר ו א ה .1 תקופת דנקר: מרבית המעצרים בוצעו בחודש אוגוסט, שנת ,1941 כ ש מ ז ג האויר היה נוח ,מ ש ו ם כ ך ל א הצטיידו העצורים ב מ ל ב ו ש י ם ל ח ו ר ף .ר ב י ם מ ה ם ק ר ע ו א ת מ כ נ ס י ה ם ע ד ה י ר כ י י ם כדי ל א ל ת ר ל ע צ מ ם כיסוי ל ג ב ו ל ח ז ה .ע ד ת ח י ל ת ס פ ט מ ב ר היו ב מ ח נ ה כ ש מ ו נ ה מ א ו ת מ ז ר ו נ י ם ב ל ב ד ,א ש ר ש י מ ש ו ב י ן ח מ ש ת א ל פ י ם ל ש ש ת א ל פ י ם ע צ ו ר י ם ,ו א ש ר ב ת ו כ ם שרצו כ ב ר פ ש פ ש י ם ו כ י נ י ם .מ ב ח י נ ה היגיינית ,ה ד ב ר ש מ מ נ ו ס ב ל ו ה ע צ ו ר י ם ב י ו ת ר היה ה מ ח ס ו ר ה מ ו ח ל ט ב נ י י ר ) ע י ת ו ן נ מ כ ר ב־ 150פ ר נ ק י ם צ ר פ ת י י ם ( ו ב ע ב ו ר ח ת י כ ת סבון ק ט נ ה ה ם נ ד ר ש ו ל ש ל ם מ ח י ר מ ר ק י ע ש ח ק י ם .ב ס פ ט מ ב ר ה ת ג ל ו מ ק ר י ם של שלשולים ודיזנטריות. 1,500ע צ ו ר י ם סבלו כבר לאחר חדשיים של שהות במחנה מתת־תזונה ,בצקות ומחלות נוספות. עקב המלצות דו״ח רפואי צרפתי ,הוחלט לשחרר כאלף מהם בחדשים אוקטובר־ נ ו ב מ ב ר .ל מ ע ש ה ש ו ח ר ר ו ר ק כ ש מ ו נ ה מ א ו ת וחמישים ,ו ר ו ב ם מ ת ו זמן ק צ ר ל א ח ר מ כ ן . יש לציין כי ד נ ק ר ,א ש ר ב ת ק ו פ ת ו היה שיעור ה ת מ ו ת ה גדול ,ד א ג ל ה ו צ י א את ה ג ו ס ס י ם ימים ס פ ו ר י ם ל פ נ י מ ו ת ם ל ב י ת ־ ה ח ו ל י ם ר ו ט ש י ל ד כ ד י ש ל א י מ ו ת ו במחנה. מנת ה מ צ ב ה ת ז ו נ ת י ה ש ת פ ר ל א ח ר כ נ י ס ת ו של ק ו ל ר ל ת פ ק י ד מ ר כ ז ה מ ש ק . הירקות הוגדלה, ו ה ע צ ו ר י ם היו ר ש א י ם ל ק ב ל עד שלושה קילוגרמים .ב ת ח י ל ת חבילות שבועיות שמשקלן 1942ס ב ל ה מ ח נ ה מ מ כ ת פ ש פ ש י ם ו כ י נ י ם ש ה י ו פ ו ל ש י ם מ מ י ט ו ת ה ע ץ ו מ ה ס ד ק י ם ש ב ק י ר ו ת ונופלים מן ה ת ק ר ה .ב מ ש ד ה ש ב ו ע י י ם ה ר א ש ו נ י ם ל ש ה י י ת ם ב מ ח נ ה היו פ נ י ״ ה ח ד ש י ם ״ ב מ ח נ ה מ ע ו ו ת י ם מ ע ק י צ ו ת ה ח ר ק י ם . ל א ח ר זמן ה ם ה ת ר ג ל ו ו ה ע ק י צ ו ת ל א הותירו עוד סימן. .2 ת ק ו פ ת ר ו ט ק ה :א .ה ת א ר ג נ ו ת ה מ ר פ א ו ת :ת ו ך ע ש ר ה ימים מ ב ו א ם ש ל מוול־דיב הנחטפים )׳dffiv־(1ve נ פ ת ח ו שש מ ר פ א ו ת הרשות בנוסף לשתיים הקיימות ,א ש ר היו ב ת פ ו ס ה מ ל א ה .ב ל ו ק 3ה ו ת א ם ל ת נ א י בידוד ,ו ש ת י ה ק ו מ ו ת , • ה כ ו ל ל ו ת עשרה' ח ד ר י ם ו ח ד ר י ם ק ט נ י ם נ ו ס פ י ם פ ו נ ו ל צ ו ר ך זה .ב ת ח י ל ה היו ב ח ד ר י הבידוד מיטות שהתאימו למבוגרים החולים ע ל ה ע ל מ ס פ ר ה מ י ט ו ת ,נ א ל צ ו ל ה ש כ י ב שני ילדים ו א ח ר כ ך ב ל ב ד ו ב ה ם ה ו ש כ ב ו ג ם הילדים. כשמספר שלושה ב א ו ת ה מיטה .ה ו ר ג ש מ ח ס ו ר ח מ ו ד בסדינים .ל מ י ט ה א ח ת היה סדין א ח ד ) ב מ ק ר ה ה ט ו ב ( ו ש מ י כ ה יחידה .ע ד מ ה ר ה א ז ל ה ב י ג ו ד מ מ ח ס ן ה ש ר ו ת ה ס ו צ י א ל י .ר י ב ו י ה ש ל ־ שולים ו מ ח ל ו ת ה ע ו ר ה ח ר י ף א ת ב ע י ו ת הלינה. לאחר מ ס פ ר שבועות הצליחו שלטונות המחנה להשיג מיטות לילדים ומאז א פ ש ר היה ל א ש פ ז כ מ א ה ו ח מ י ש י ם ילדים ביום ,ב מ י ט ו ת נ פ ר ד ו ת . 160 ב ע י ה נ ו ס פ ת היתד .גיוס צ ו ו ת ש י ע ב ו ד ב מ ר פ א ו ת וידאג לצרכיהן .היה צ ו ר ך ל ב ח ו ר צוות כ ז ה מ ת ו ך אלפי נשים .מ פ ק ד ה ח ד ר ח י פ ש ר ו פ א ו ת ,ס ט ו ד נ ט י ו ת ל ר פ ו א ה , מ י י ל ד ו ת ,א ח י ו ת מ ו ס מ כ ו ת או ר ו פ א ו ת שיניים .מ ש ל א נ מ צ א ו די נ ש י ם כ א ל ה ה ו א ב ס ט ו ד נ ט י ו ת ל מ ד ע י ם מ ד ו י ק י ם או מ ד ע י הרוח ,או א פ י ל ו מ ת נ ד ב ו ת . הסתפק כאשר הגיעו ל ד ר א נ ם י נ ש י ם ה ר ו ת הן אושפזו במחלקת בביה״ח היולדות ר ו ט ש י ל ד ,ו ל א ח ר הלידה הוחזרו ל מ ח נ ה ו ש ם א ו ש פ ז ו בשני חדרים .ה א מ ה ו ת א ש ר ל א י כ ל ו ל ה נ י ק א ת ילדיהן עמדו ב פ נ י ש ו ק ת ש ב ו ר ה .ל א נ מ צ א כ ל ת ח ל י ף ל ח ל ב אם. ה מ ח ל ו ת :ד״ר ג׳רמן ב ל ש מ ן ע ר ך מ ע ק ב ב מ ש ך חמישים יום ו ב ה ם ה ת ג ל ו ב. מ א ה ו ח מ י ש י ם מ ק ר י שלשולים ,ש ל ו ש מ א ו ת מ ק ר י ם ש ל מ ח ל ו ת עור ,מ א ה ו ח מ ש י ם מ ק ר י אגגינה ,ש נ י מ ק ר י ם של מ ח ל ת מעיים ,ע ש ר י ם ו ש מ ו נ ה מ ק ר י חזרת ,א ר ב ע י ם א ד מ ת וששה עשר מקרי שנית .אחרי ש נ ת ג ל ה המקרה הארבעה עשר של מקרי אסכרה, ה ו ח ל ט ל ה ע ב י ר א ת ה ח ו ל י ם ל ב י ת ה ח ו ל י ם קלח־ ב ר נ ר .ה א מ ב ו ל נ ס היה מ ג י ע ב ד ר ך כ ל ל יומיים שלושה ל א ח ר ה ק ר י א ה ו ל ע ת י ם א ף מ א ו ח ר יותר .ה מ ר פ א ה ט י פ ל ה ב ב ע י י ת החיידקים על ידי ח י ס ו נ י ם מ ו נ ע י ם .ב ס ך ה כ ל ב ו צ ע החיסון ל מ א ה ו ש ל ו ש י ם איש. ע ק ב מ ח ס ו ר ב ת ר ו פ ו ת פ ר צ ה מ ג פ ה .אז ה ח ל ו ה ש ל ט ו נ ו ת ה צ ר פ ת י י ם של ה מ ח נ ה ל ה ג י ב .ר ו פ א נ ת ב ק ש ל ח ס ן א ת כ ל העצורים ,ב ת נ א י ש ל א י י פ ג ע ה מ ה ל ך ה ס ד י ר של ה מ ש ל ו ח י ם ) .ה ה פ ר ע ה נ ב ע ה מ כ ך ש א ד ם א ש ר ק י ב ל חיסון נ ח ש ב ב ל ת י כ ש י ר למשלוח ב מ ש ך א ר ב ע י ם ו ש מ ו נ ה ש ע ו ת ( .ל מ ר ו ת ת נ א י זה ד א ג ו ה א ח י ו ת ב מ ש ך ה ח ד ש י ם ה ב א י ם ל ח ס ן אלפי ע צ ו ר י ם א ש ר ה ע ב ר ת ם היתד .ק ר ו ב ה .העצורים מ צ י ד ם ה ש ת מ ש ו ב כ ל ה א מ צ ע י ם כדי ל ה י ח ל ץ מ ן ה מ ש ל ו ח . ת נ א י ה ה ג י י נ ה :ה נ ו ר מ י ם ל ת ח ל ו א ה היו ב ר ו ר י ם :ה צ פ י פ ו ת ב מ ח נ ה ש א ו כ ל ו ג. ס י י ת ו ה ג י ע ה ל ע ת י ם ע ד 6600ע צ ו ר י ם ; ה ח ד ר י ם ש ה י ה ב ה ם א י כ ל ו ס י ת ר ; ה ק ו מ ו ת ו ח ד ר י ה מ ד ר ג ו ת המזוהמים ב צ ו א ה ) ל מ ר ו ת מ א מ צ י ה ם ש ל ש י ר ו ת י הנקיון( ,כ מ ע ט כ ל ש ל ד י ה מ י ט ו ת היו א כ ו ל י פ ש פ ש י ם ,ו ה ש ר ו ת ה ר פ ו א י ל א ה צ ל י ח ל ג ל ו ת א ת כ ל נ ג ו ע י הכינים .י ת ר ־ ע ל ־ כ ן ,חולים א ל ה ל א ת מ י ד ה ס כ י מ ו ל ה ע ב ר ת ם ל ח ד ר מ י ו ח ד ה ט י פ ו ל ע ק ב חששם ל ה פ ר ד ת ם מן ה כ ל ל .ח י ט ו י ה ב י ג ו ד וייבושו ה ת ב צ ע ו להמשך ב א י ח ו ר .ב ת ק ו פ ה ה ק ר י ט י ת ש ב ה ם ה ג י ע ו ה מ ו נ י ם ל מ ח נ ה ל א היה ק צ ב פינוי ה א ש פ ה מ ש ב י ע רצון .ח ד ר י השירותים היו ת פ ו ס י ם כ ל ש ע ו ת היום ו ה ל י ל ה .ב ה י ע ד ר ציוד הוחלט לחפור וזמן, תעלות קטגות במגרש שמחוץ לאחד הבלוקים. אך אלה נ מ צ א ו ב מ ר ח ק ק ט ן מ ה מ ר פ א ה ה מ ר כ ז י ת ,ו כ ש פ ת ח ו ב ה א ת ה ח ל ו נ ו ת ,היו ה ז ב ו ב י ם מ צ י פ י ם א ת ה ח ד ר ,ו ל ר ש ו ת ה ש ר ו ת ה ר פ ו א י ל א ע מ ד ו א מ צ ע י ם נ ג ד מ כ ה זו. ה צ ע ד י ם ש נ נ ק ט ו ב ת ק ו פ ה זו ה י ו : .1 גילוח ר א ש י ה ם של ה י ל ד י ם ב מ י ד ת ה א פ ש ר ,גזיזת הציפורניים ו מ ד י ח ה ב ש כ ב ת יוד .א ל ה ש נ פ ג ע ו ב מ ג פ ת ה פ ג י ם הוייבו ל ח ב ו ש מ ס י כ ו ת מ ל מ ל ה . .2 על ה א ח י ו ת ח ל ה ח ו ב ת ח ב י ש ת ר ע ל ה . 3 עירוי מ ד ם ה א ם ל כ ל ה ת י נ ו ק ו ת ע ד ג י ל ש ל ו ש י ם חודש. .4 נ ת י נ ת ת ר ו פ ת סולפיד ב מ ש ך יומיים כ ט י פ ו ל מ ו נ ע ל י ל ד י ם שהיו ב מ ג ע ע ם ח ו ל י שנית. מ צ 3ה מ י ם 3מ ח נ ה :מים היו ר ק ב ח צ ר ו ב ש ו ק ת ,א ש ר כ ל ל ה ר ק ח מ ש ה ע ש ר מקומות עמית־, בצפיפות. שירות של מקלחות קרות הופעל כל בוקר בשעה 161 ש ב ע ב ב ו ק ר ,ו פ ע מ י י ם ב ש ב ו ע ה ו ב א ו ע צ ו ר י ם )של א ר ב ע ה חדרים יחד( ל מ ק ל ח ת ב ל ם ס ב ו ן .מ צ ב ההגיינה הירוד ב ת ק ו פ ת ר ו ט ק ה ח מ ה .ר ב י ם חיכו ל ת ו ר ם כ ש א י ן נ ב ע מ מ ח ס ו ר ב ח ו מ ר י ניקוי ,ו ג ר ם ל מ ח ל ו ת ר ב ו ת ו ל ה ת ר ב ו ת ם של פ ש פ ש י ם ,כ י נ י ם ושרצים ס ב ל ו באופן ק ב ו ע מ מ ח ס ו ר אחרים .ב י ת ה מ ר ק ח ת ו ה מ ר פ א ה בתרופות ל ח ו ל י ם קשים ,וחייבים היו ל א ש פ ז ם ב ב י ה ״ ח ר ו ט ש י ל ד או בביה״ח ק ל ו ד ב ר נ ר . ה פ ת ח ה ד ר ו מ י של ה כ י כ ר ה י ה ח ס ו ם ב ח ל ק ו על ל י ביתן ל ב נ י ם א י ו ר ו נ מ ו ד ב מ ק ב י ל ל ב ל ו ק .3ב י ת ן זה ש י מ ש כ ח ד ר השירותים של ה מ ח נ ה ו ב ע ג ת שהוצב ה ע צ ו ר י ם הוא כ ו נ ה ״הטירה ה א ד ו מ ה ״ .ב כ ל ק ו מ ה היה ד ל י א ח ד ש נ ו ע ד ל ע ש י י ת הצרכים ,אך כ מ ו ב ן ש ל א היו ב ז ה די ,ל ע צ י ר י ם נ א ל צ ו ל ה י פ נ ו ת ל ח ד ר י ה מ ד ר ג ו ת עצמם. 1942נ ו ס ד ה ״ ט י ר ה א ד ו מ ה ״ נ ו ס פ ת ,א ך גם ב ש ת י ״ ה ט י ר ו ת ״ ל א בספטמבר היה די .ה מ כ ב ס ה ס ב ל ה מ ב ע י ו ת ש ל א ס פ ק ה ו מ מ ח ם ו ר ב ח ו מ ר י נ י ק ו י ; נ ש י ם ר ב ו ת בכביסה עסקו ניתן בחדרים. לשלוח היה מלוכלכת כביסה השרות באמצעות הסוציאלי ,אך ה ע צ ו ר י ם מ י ע ט ו ב ד ר ך כ ל ל ל ה ש ת מ ש ב ש ר ו ת זה ,מ ח ש ש פן ה ם יישלחו ל פ נ י ה ח ז ר ת ה כ ב י ס ה . 3 חל ת ק ו פ ת ב ר ו נ ד :ב נ ו ס ף ל ש י פ ו ר ב מ צ ב החדרים ,הנקיון האישי ו ה ה ג י י נ ה , בתקופת ב ר ו נ ר שיפור במצב גם ה ב ר י א ו ת י של החבילות העצורים. החלו ל ה ג י ע שוב .ה ש י ר ו ת י ם ה ר פ ו א י י ם ה ת פ ת ח ו מ א ל ,ו ב מ ס ג ר ת ם פ ע ל ו כ ב ר מ ר פ א ו ת נ ש י ם וילדים ,ח ד ר ל ח ו ל י נ פ ש ,א מ ב ו ל נ ס ,מ ע ב ד ה רפואית ,ב י ת ת י ג ו ק ו ת ו א ף ב י ת יולדות. באמצעים השיפור הורגש ג ם המטפלים ה ר ב י ם שהיו בהישג ידם של בחולים .מ א ל ר ג י ס א י ש ל ז כ ו ר כ י ה י ה זה ב ר ו ג ר א ש ר א ס ר ע ל ה ו צ א ת ה ח ו ל י ם ל ל ו ח ,מ ח ל ו ת מ ד ב ק ו ת ומחלות נפש טופלו ב מ ח נ ה ; מן ה מ ח נ ה כ ך שניתוחים, ה ו א גם מ נ ע מ ת ן םיפול מ ת א י ם ל ת י נ ו ק ו ת ו א ס ר ע ל חימום המזון. ה צ פ י פ ו ת במגורים ,א ש ר ל א א פ ש ר ה ל ש מ ו ר על נקיונם ,ה מ ח ס ו ר ב מ ק ל ח ו ת , הליקויים ב ש י ר ו ת י הניקיון ,ב ח י ט ו י ה א ג ש י ם ו ב ג ד י ה ם ,ת ת ־ ה ת ז ו נ ה ו ח ס ר ו נ ם ה כ מ ע ט מוחלט של ויטאמינים, בהכרח רבה לתחלואה ברופאים המחסור ולתמותה גבוהה מקצועיים במחנה. אך כל ובתרופות, המאמצים אלה הכבירים גרמו של ה מ נ ג נ ו ן ה י ה ל י ל ש י פ ו ר מ צ ב ה ע צ ו ר י ם ,נ ש א פ ר י ל מ ר ו ת אדישותם ו ע מ ל ת ם מ נ ג ד של השלטונות הצרפתיים והגרמניים. ה ת ז ו נ ה בעדויות בנושא ש ב ל י נ ו מצויים התזוגה למדי, ת א ו ר י ם שטחיים אך גם מ ה ם ניתן ל ל מ ו ד ע ל ה מ ח ס ו ר ה ח מ ו ר ב כ מ ו ת המזון ועל דלותו .ע ם ז א ת א פ ש ר ל ו מ ר שעם הזמן חל המחנה היה שיפור מצב במצב התזונה התזונה. גרוע ב א ר ב ע י ם הימים ה ר א ש ו נ י ם לקיומו ביותר. ל א ח ר מכן, כ ש מ י נ ה מ א ו ת עצורים ,ח ל ש י פ ו ר ־ מ ה .ב ד צ מ ב ר כדלקמן: בבוקר השכם מעט משקה פושר; ע ק ב גל תמותה של ושחרור 1941היתה מ נ ת המזון ה י ו מ י ת בצהרים מ ר ק נוזלי בלבד; אחר ה צ ה ר י ם כ־ 200ג ר ם ל ח ם ו ב ע ר ב — מ נ ה נ ו ס פ ת של מרק .פ ע ם ב ש ב ו ע ח ו ל ק ו כ ־ 2 5גרם בשר .כ ל ש ל ו ש ה ע ד ח מ י ש ה ג ב ר י ם ק י ב ל ו ב כ ל פ ע ם צ ל ח ת א ח ת ו כ פ י ת , כ ד י ש י ת ח ל ק ו ב ה ם בצורה ה ו ג נ ת .ה ם ה ע ב י ר ו ב י נ י ה ם א ת ה כ פ י ת עד לסיום ה א ו כ ל 162 כאשר שקיבלו. נתפס עצור שאכל בשעת תורנות קילוף הירקות הוא הוכה ב א ג ר ו פ י ם ו ב ק ת א ק ד ח .שערו גולח והוא נ ש ל ח ל כ ל א .ג ם א ל ה ש נ ת פ ס ו ב ע ת ח י פ ו ש א ש פ ה נ ע ג ש ו ב א ו ת ה צורה. בפחי ב ר ו נ ר ה ש ת פ ר המזון .ה ו א ס ו פ ק ע ל בתקופת ד י תחנת המשטרה המקומית ש ל ס י י נ ה ) ,(Seineאשר התירה ל ה ע ב י ר ל מ ח נ ה מזון מ מ ו ס ד ו ת ר פ ו א י י ם ו מ מ ו ס ד ו ת צ ר פ ת י י ם .ה א ר ו ח ו ת ה פ כ ו מ ס ו ד ר ו ת י ו ת ר :ב ש ע ה 7ב ב ו ק ר ק פ ה ,ב ש ע ה 12 םעד ו ־ 4מ ר ק ,ל ע ת י ם ע ם ת ו ס פ ת גבינה ,ר י ב ה או יין ,ו ב י ו ם ר א ש ו ן — בשר .ל ע ת י ם א י ט ר י ו ת ב מ ק ו ם מ ר ק .ה ע ו ב ד י ם ק י ב ל ו ת ו ס פ ת מ י ו ח ד ת :כריך ,ב ש ע ה 10 ניתנו ו ב צ ה ר י ם ר ב ע ליטר יין ו מ ר ק נוסף .ה ג ר מ נ י ם ע צ מ ם פ י ק ח ו ע ל ש מ י ר ת בבוקר, ר מ ת המזון .ב ת ק ו פ ת ד נ ק ר ,ע ק ב גל ה ת מ ו ת ה ,ח ל ש י פ ו ר מ ה ב ר מ ת המזון ו ב כ מ ו ת ו . ב ת ק ו פ ת ר ו ס ק ה ח ל שיפור נוסף ,ו ז א ת ב ש ל ה ר ח ב ת ס מ כ ו י ו ת י ה של ה א ד מ י נ י ס ט ר צ י ה היהודית ברמת וכן ע ק ב ה ג ע ה מ ס ו ד ר ת יותר של ח ב י ל ו ת . ב ת ק ו פ ת ברונר חלה עליה המזון י ח ס י ת ל ש ת י ה ת ק ו פ ו ת ה ק ו ד מ ו ת ,ה י ו ת ו ק ב ל ת המזון נ ע ש ת ה ד ר ך ו ל א ד ר ך מ ר כ ז ה מ ש ק הצרפתי. ה״אוזיף״ ה ת ע ס ו ק ה ד נ ק ר ו ר ו ט ק ה ל א נ י ס ו כ ל ל ל מ צ ו א עיסוק ל ע צ ו ר י ם .ה ת פ י ס ה ש ה נ ח ת ה א ו ת ם היתה כ י מ א ח ר ו ר ו ב העצורים שוהים ב מ ח נ ה ת ק ו פ ה ק צ ר ה ב ל ב ד ,מ מ י ל א אין טעם ל נ ס ו ת ל ה ע ס י ק ם ב ע ב ו ד ה פ ר ו ד ו ק ט י ב י ת .ה ם ה ע ד י פ ו ,ב מ ק ו ם זאת ,ל ה ע ס י ק ג ר ע י ן ק ט ן ו ק ב ו ע ש ל עצורים ,א ש ר ל א היו מ י ו ע ד י ם ל מ ש ל ו ח .ל ה ו צ י א גרעין ק ט ן זה ,ש א ו ר ג ן ב ק ב ו צ ו ת עבודה ,היו א פ ו א ר ו ב ה ע צ ו ר י ם ב ס ל י ם מ מ ע ש .ס ד ר יומם ה ר ג י ל ל א ה כ י ל ה ר ב ה מ ע ב ר ל מ ס ד ר י ם ,ל ח ל ו ק ת מזון ,ל ה ת ע ס ק ו ת כ ל ש ה י ב ח ד ר י ם ו ל ש ו ט ס ו ת ב ח צ ר .״ ה ג ב ר י ם והנשים יכלו ל ה י פ ג ש ב מ ש ך כ ל היום...״ מ ו ס ר ת ו ו ל ג ב ר ג ״...לא נ פ ר ד נ ו כ ל היום פ ר ט ללילה... סלסטין ה מ ס ד ר היה נ מ ש ד כ ע ש ר ד ק ו ת ) ו כ ך ג ם ב ע ר ב ( ,ו ל א ח ר מ כ ן היו ה כ ל יוצאים ל ח צ ר והיו עושים א ת ה ס י ב ו ב על הדשא היה הגדול ב ה מ ת נ ה ל ר ד ת יום .ה א נ ש י ם ה ל כ ו ל א ט ו ד י ב ר ו ביניהם ,ו ה מ ק ו ם נ ר א ה כ כ י כ ר צ י ב ו ר י ת ב א ת ר גופש גדול״. בשנת נקיון 1942ה ת א ר ג ג ו השירותים .ה ג ב ר י ם ,מ ל ו ו י ם ב ש ו ט ר י ם ,ע ס ק ו בטאטוא, ה ח ד ר י ם ,נקיון ה ש י ר ו ת י ם ו ה מ ק ל ח ו ת ,ק י ל ו ף י ר ק ו ת ו ה כ נ ת ה מ ר ק .א ת כ ל העבודות העמית נקיון. ב י צ ע ו ע צ ו ר י ם ב ל ב ד ,א ך ר ו ב ם ה ג ד ו ל נ ו ת ר ו עדיין ל ל א ת פ ק י ד י ם ו ר ק פ נ י ע ס ו ק י ם .״ ל א עשינו ד ב ר ״ מ ע י ד מ ר ט מ פ ל ר ,״ כ מ ה ג ל ק ח ו ל ע ב ו ד ו ת השאר פשוט התבטלו״ .חוסר ה מ ע ש היה, אפוא, בעייתם ה מ י י ד י ת של מ ר ב י ת ה ע צ ו ר י ם .ע ל ה ת מ ו ד ד ו ת ע ם בעיה זו מ ו ס ר ת ג ב ׳ ח נ י י ה פ ר י ד מ ן :״ ק ב ו צ ת י לא נ ת נ ה ל ה ע ב י ר א ת הזמן ב ל י מעש .מ ש ו ם ש כ ך היינו ה ו פ כ י ם מ ד ו כ א י ם ,וזו ה י ת ה כ ו ו נ ת ה ג ר מ נ י ם .קראנו ,ל מ ד נ ו ,היו ב י נ י נ ו כ מ ה מ ו ר י ם ו ה ם א ר ג נ ו ה ר צ א ו ת . היום ע ב ר מהר״. ב ת ק ו פ ת ב ר ו נ ר נ י ת נ ה הוראה ,ש ח ו ל ל ה ת מ ו ר ה מ ס ו י מ ת ב מ צ ב .ל ה ו צ י א זקנים מ ע ל גיל ש ב ע י ם ו א מ ה ו ת ל ת י נ ו ק ו ת קטנים ,ח ו י ב ו ה כ ל ל ה ש ת ת ף ב ש י פ ו ץ ה מ ח נ ה , א ש ר כ ל ל ש ת י ל ת ד ש א בכיכר ,טיוח ח ד ר י ה מ ד ר ג ו ת ש ל ה ג ש ל ח י ם ו צ ב י ע ה מ ח ו ד ש ת ש ל ה ח ל ו נ ו ת ו ש ל ב ל ו ק 3ב צ ב ע הסוואה .כן ע ס ק ו ב ע ב ו ד ו ת ב נ י ן :ב נ ו מ ש ר ד גאה, 163 מוסך רק חדש ,מ ק ל ח ו ת ,ל ו ל ,ד י ר את הגרמנים להגנה מפני חזירים, הפצצות בונקר תת־קרקעי ,אשר חיל־האויר־האמריקאי .כל לשמש נועד הבנין חמרי ס ו פ ק ו על ידי ה״אוזיף״. ההאטה ה ז מ נ י ת ב ק צ ב ה מ ש ל ו ח י ם א י פ ש ר ה מיון מ ק צ ו ע י מ ס ו ד ר — ח ש מ ל א י ם , חייטים ו ס נ ד ל ר י ם ה ו ע ס ק ו כ ל א ח ד ב מ ק צ ו ע ו .ע ם כל ז א ת ח ש ו ב ל ז כ ו ר כ י מ מ צ ב ענינים זה ל א נ ה נ ו ,אף ב ת ק ו פ ת ב ר ו נ ר ,א ל א מ י ע ו ט מ ק ר ב ה מ י ו ע ד י ם ל מ ש ל ו ח . ה מ ש ל ו ח י ם נפתח כאמור, ההסגר מחנה דראנסי לשמש ב־ 20.&41כ ד י איסוף מקום ומיון של היהודים ה נ מ צ א י ם ע ל א ד מ ת צ ר פ ת והמיועדים ל ה י ש ל ח ל מ ז ר ח .ל מ ר ב י ת העצורים היה י ד ו ע כי ד ר א נ ס י ה ו א ר ק מ ח נ ה ־ מ ע ב ר ב ד ר ך מ ז ר ח ה ,א ך ה י ע ד ה מ ד ו י ק ל א היה ידוע ל א ף אחד .ה ק ב ו צ ה ה ק ט נ ה ש ל ב ע ל י ה א ז ר ח ו ת ה צ ר פ ת י ת ח ש ה ע צ מ ה מ ו ג נ ת ו ט י פ ל ה ב מ ר ץ ב ה ל י כ י ה ש ח ר ו ר .יהודים זרים חיכו ל מ ש ל ו ח ה ב א .ה צ י פ י ה ל מ ש ל ו ח ו ה ח ש ש ל ה י כ ל ל בו ,היוו ג ק ו ד ה מ ר כ ז י ת בחייהם ש ל היהודים ה ע צ ו ר י ם בדראנסי. האיש במסמך את שעיצב שיטת ש ת א ר י כ ו ,26.6.42 המשלוחים את סוג דנקר, מ צ ר פ ת היה במדויק שהגדיר והם ה א ו כ ל ו ס י ה שיש ל ש ל ח ה מ ז ר ח ה , כל היהודים ,ב נ י שני המינים ,מ ג י ל ש ש ע ש ר ה ו ע ד א ר ב ע י ם וחמש ,ה מ ח ו י ב י ם ל ע נ ו ד א ת המלאי ה צ ה ו ב ו ה מ ס ו ג ל י ם ל ע ב ו ד .יצאו מ כ ל ל זה א ל ה שהיו ב נ י ם ל נ ש ו א י ־ של בעלי אזרחות מדינות גייםרליות או אויבות. מ מ ש ל ת וישי תערובת ו/או הצליחה ל ה כ ל י ל ב ק ט ג ו ר י ה ה א ח ר ו נ ה ג ם א ת בעלי ה א ז ר ח ו ת ה צ ר פ ת י ת ו ח י י ל י ם ותיקים .ה ת ק נ ה ש ל ד נ ק ר ח י ל ק ה א ת ה ע צ ו ר י ם ל ש ת י ק ט ג ו ר י ו ת :״ נ י ת ן ל ה י ש ל ח ״ ו ״ ב ל ת י ניתן ל ה י ש ל ח ״ ; א ך ב מ ק ר י ם ר ב י ם היה ב ח ל ו ק ה זו א ש ל י ה ו מ ש מ ע ו ת ה ה מ ע ש י ת היתד ,ד ל ה . באותו מסמך דנקר פירט את הציוד שעל הנשלח ליטול היה עמו: זוג געלי עבודה ,שגי ז ו ג ו ת ג ר ב י י ם ,ש ת י ח ו ל צ ו ת ,שני זוגות ת ח ת ו נ י ם ,ב ג ד י ע ב ו ד ה , ש ת י ש מ י כ ו ת צמר ,ש נ י ס ד י ג י ם ו ש ת י ציפות ,ק ע ר ה וספל ,כף ,סוודר ,כ ל י ר ח צ ה הכרחיים ומזון ל ש ל ו ש ה ימים. בנוסף ל כ ך רשאי היה הנשלח לשמור לעצמו מזוודה או ת י ק ג ב .היה א ס ו ר ל ק ח ת חיות ,כ ר ט י ס י מזון ,מ נ י ו ת ו ד ב ר י ־ ע ר ך ) ל ה ו צ י א טבעות נישואין(. עם כל הצמצום המחמיר שבה, הקנתה הרשימה הזו את ה ה ר ג ש ה ש א פ ש ר יהיה ל ה ת ק י י ם ג ם ל א ח ר ה ג ע ת המשלוח ליעדו .ב א ח ד ה ק ר ו נ ו ת אוחסן מזון ש א מ ו ר היה ל ה ס פ י ק ל א נ ש י ה מ ש ל ו ח כולו ב מ ש ך ח מ י ש ה ־ ע ש ר יום. ע ו ב ד ה זו היוותה חיזוק נ ו ס ף ל ת ח ו ש ה ,כי ה מ ש ל ו ח י ם מיועדים ל ע ב ו ר ה ,ו ז א ת ל מ ר ו ת ש כ ב ר ה מ ש ל ו ח ש י צ א ב־ 16.7.42כ ל ל חולים ש ה ר ו פ א א ס ר ל ט ל ט ל ם . על מ ש ר ד ר י ש ו ם ה ו ט ל ל ה כ י ן א ת ר ש י מ ו ת הנשלחים .ר ש י מ ה ש ל א ל ף נ ש ל ח י ם ורשימה נ ו ס פ ת ש ל מ א ה היוו א ת ה ר ז ר ב ה .מ ה ח ו מ ר ה ב י ב ל י ו ג ר פ י ש ע מ ד ל ר ש ו ת י ל א ניתן ל ק ב ל ת מ ו נ ה ב ר ו ר ה ע ל ה י ק ף המשרד ,מרכיביו ומועסקיו .ו ל ד ם ק ו ר א ל ה ם ה ״ פ ו נ ק צ י ו נ ר י ם ״ ש ק ב ע ו א ת ת ו כ ן הרשימות ,כ א ש ר ק ב י ע ה זו ה ת ב ס ס ה ע ל פי רוב על מצב בריאות ומוצא. פונקציונרים אלה )אשר השתייכו לקבוצות ! (А! сגיסו ל ה ג ן ע ל ח י י ל י ם ו ת י ק י ם ו ע ל מ ס פ ר מ ו ע ס ק י ם א ח ר י ם ב מ ח נ ה .ה ר ש י מ ו ת 164 הוכנו ת מ י ד ב ח פ ז ו ן ו ת ו ך ב ל ב ו ל מ ס ו י ם — היות ו ה ו ר א ת ה כ נ ת ה ר ש י מ ו ת נ י ת נ ה תמיד באופן מפתיע. המפקחים לרצונם. ה צ ר פ ת י י ם ) ע ד ת ק ו פ ת ברונר( מ ח ק ו ו ה ו ס י פ ו מ ס פ ר ש מ ו ת ,ב ה ת א ם היו הגרמנים בודקים ומשנים את בכל הרשימה עת נפשם. שחשקה היו כ מ ה ס י מ נ י ם ש נ י ת ן ע ל פ י ה ם ל ל מ ו ד ש מ ו ע ד ה מ ש ל ו ח ק ר ב ו ב א ,כ ג ו ן :ה כ נ ת כריכים ,ב י ד ו ד ם של ח ד ר י מ ד ר ג ו ת 1־ 5ו ח ל ק מן ה ח צ ר ב ג ד ר ־ ת י י ל .א ו אז ,ב ש ע ה ש ל א ניתן ל צ פ ו ת ה מראש ,נשמעו מספר שריקות שהודיעו היה המשלוח, לקבל ואז איסור חל לשוטט בכיכר. המפקדים של לתושבי חדרי המחנה המדרגות על נקראו א ת רשימת הנשלחים. מפקדי ה מ ד ר ג ו ת היו חדרי קוראים את בחדרים. הרשימות למחרת, החל מ־ 7.00ה ח ל ו ה פ ע ו ל ו ת ה ר י ט ו א ל י ו ת .כ ל עצור ש ש מ ו ה ו פ י ע ב ר ש י מ ה ,נ ק ר א ע ל י ד י מפקד של ח ד ר מ ד ר ג ו ת ל ר ד ת לכיכר ,ל ל א מזוודות .ב כ י כ ר ,בין ג ד ר ו ת תייל ,ק ב ו צ ה ע צ ו ר י ם ־ ם ה ר י ם היו ג ו ז ר י ם א ת השיער ,ה ש פ ם ו ה ז ק ן ש ל העצור ,ל א ח ר מ כ ן כל א ח ד ש ב ל ח ד ר ו .מ פ ק ד ח ד ר ה מ ד ר ג ו ת היה ק ו ר א ל ע צ ו ר ש נ י ת .ב פ ע ם זו ״ ה נ ש ל ח ״ ירד ע ם ח פ צ י ו ל ח י פ ו ש .ב כ י כ ר ,ג ת ק פ ו כ מ ה מ ה ם פ ח ד ו ה ש ל י כ ו ח י ש ־ מ ה ר מ כ ל מה ש ה צ ל י ח ו להעלים ולהגניב ב ע ת החיפוש שעברו ב ע ת כ נ י ס ת ם למחנה .אחרים ה י ט ב א ת אוצרותיהם .מספר ג׳נדרמים שדאגו ל ש מ י ר ת ההוראות ,ס ד ר ו החביאו א ת ה א נ ש י ם ב ת ו ר ל פ נ י צ ר י ף ב ע ל ש ת י ד ל ת ו ת .כ ל נ ש ל ח היה ע ו ב ר ב ת ו ר ו ל פ נ י הדלפק ש ה ו צ ב באמצע הצריף ואשר מאחוריו ניצבו בםינרים ל ב נ י ם פ ק ד י המכס ש ל ה ״ פ י צ ׳ י פ ו י ״ .ה מ מ ת י נ י ם ל ת ו ר ם יכלו ל ר א ו ת א ת מ י ש י צ א מ ן ה ד ל ת ה ש נ י ה — קרועים ניירותיו לנשלחים ובגדיו סתורים. לאחר מכן העצורים ניגשו שהוקצו לחדרים בלבד .חפצי הנשלחים אשר נשארו במחנה ,הועברו ל ר ש ו ת האדמיניס־ ס ר צ י ה ה מ ק ו מ י ת .אין זה מ פ ת י ע ,אפוא ,ש ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת נ ע ר כ ו ב ד י ק ו ת מ ד ו ק ד ק ו ת )בתואנה ש ל ח י פ ו ש נ ש ק ,אחרי מ נ י ו ת או ת כ ש י ט י ם ( ,ו ה ע צ ו ר י ם פ ש ו ט נ ש ד ד ו . בין ה ד ב ר י ם ש נ ל ק ח ו מ ה ם היו ת כ ש י ט י ם ,כסף ,שעונים ,מ צ י ת י ם ,מ ר א ו ת ,מ ס פ ר י י ם , מ כ ש י ר י גילוח ,ת ר ו פ ו ת ,סיכות ,חוטים ,נייר, סכינים, עטים, מוודות עפרונות, י פ ו ת ו ב י ג ד .ע ם זאת ,ל ח י פ ו ש י ם א ל ה ל א היו כ ל ל י ם ו פ ע מ י ם ר ב ו ת ה צ ל י ח ו ה ע צ ו ר י ם ל ע צ מ ם על לשמור הרכוש שהצליחו להציל מן החיפוש. על שרפרף ל ד גדר התייל ,ג ו ל ח ש י ע ר ר א ש ם ש ל ה ג ב ר י ם .ל א ח ר מכן ,ק י ב ל ו פ ת ק י ת כ ח ו ל ה ל ה ד ב ק ה ע ל ה מ ז ו ד ה .מ ז ו ד ה מ ס ו מ נ ת צייגה א ת ב ע ל י ה כ ״ ע ת ד ל ה י ש ל ח ״ . ב כ ל מ ש ל ו ח צ ר י כ י ם היו ל ה י ו ת א ל ף איש .א ם ה מ צ ב ה ש ל ק ב ו צ ה ) вה נ י ת נ י ם ה י ת ה ק ט נ ה מ ן ה מ ס פ ר הזה ,נ ל ק ח ו א נ ש י ם מ ק ב ו צ ה Аו־ 0ו א ם ל א להישלח( היה די ב מ ס פ ר ה נ ו ס פ י ם מ ש ת י ק ב ו צ ו ת א ל ו ה ו ב א ו ל מ ש ל ו ח א נ ש י ם מ ב ת י ־ ח ו ל י ם ״רוסשילד״ )למרות ו ״ ק ל ד ברנר״ .אלה כללו ,בדרך־כלל ,חולים ונשים ה ר ו ת ש ת ק נ ו ת ה מ ח נ ה ה ו ר ו כי יש ל א פ ש ר לאשר .ל ל ד ת ב כ ל מ ק ר ה ,ו ל ש ב צ ה ע ם ת י נ ו ק ה למשלוח של סמי הובאו חדרים מ א ו ח ר י ו ת ר ( .כ מ ו כן נ ו ס פ ו ל מ ש ל ו ח הרגעה. אלה ה א ח ר ו נ י ם נ ק ר א ו עוד ב ל י ל ה , בעד חולים מן המרפאה ב ב ו ק ר היציאה. ב ה ם ר ו כ ז ו ה ע ו מ ד י ם ל ה י ש ל ח היה מהם חולי־רוח, שקיבלו מנה גדולה .x15 מ ט ר 2 0ב כ ל אחד ה צ ט ו פ פ ו ב מ ש ך ארבעים ושמונה שעות כששים ע ד שמוגים עצורים .ר צ פ ת ה ח ד ר ה י ת ה ע ש ו י ה מ ל ט ו ה י ת ה ע ק ו מ ה ב מ ק ו מ ו ת ר ב י ם .ר צ פ ה זו ה י ת ה מ ת ל כ ל כ ת 165 ע ד מ ה ר ה מ ה פ ר ש ו ת י ה ם ש ל יושבי החדר .ע ם צ א ת ם ו ט ר ם ב ו א ה ש ל ק ב ו צ ה א ח ר ת היו מ פ ז ר י ם ע ל י ה ש כ ב ת ק ש ד ק ה ,ש ל א היה ב כ ו ח ה ל ח פ ו ת ע ל ה ל כ ל ו ך .ה ע צ ו ר י ם ל א היו ר ש א י ם ל צ א ת מ ת ח ו מ י ח ד ר ם ו ח ד ר ה מ ד ר ג ו ת .ר י ח ם ה ח ר י ף ש ל ה פ ר ש ו ת י ה ם ו ג ו פ ו ת י ה ם ה ד ח ו ס י ם ה ת ע ר ב ב בריחו ש ל מ ר ק ה כ ר ו ב ש נ י ת ן ל ה ם . .כ ל ע צ י ר ק י ב ל מידי הגזברות ,מ ל ל א ח ר החלוקה לחדרים ,כמות נכבדה של מצרכים .״ כ ל אחד בלוק קיבל גדול ש ל בוהות שאלתי א ת מ ר ג ר י נ ה .״בעיניים נעשה עצמי מ ה ב כ ל ה מ ר ג ר י נ ה הזו״. ב ח ד ר י ה מ מ ת י נ י ם ל מ ש ל ו ח אי א פ ש ר היה לישון .ב נ ו ס ף ע ל ה ח ר ד ו ת ,ה ח ש ש ו ת , השאלות והשמירה ש ל א ל א ב ד מאום ,מ נ ע ו לחשושי ה ע צ ו ר י ם , צעקות הילדים, ה ז ק נ י ם ו ה ח ו ל י ם כ ל א פ ש ר ו ת ש ל ת נ ו מ ה חטופה .ב ת ק ו פ ה ר ו ט ק ה ה ו כ ר ז ה ל ה ל כ ה מדיניות ש ל איחוד מ ש פ ח ו ת ב ע ת המשלוח .למרות שלמעשה ל א דיקדקו מעולם ב ת ק נ ה זו ,ה י א ה ו ס י פ ה ע ו ד ש ב י ב ת ק ו ו ה לעצורים .ב ר ו נ ר ד ג ל א ף ה ו א ב מ ד י נ י ו ת זו ,א ו ל ם ז א ת מ ש ו ם ש ב מ ס ג ר ת ה אולצו העצורים ל כ ת ו ב ל ק ר ו ב י מ ש פ ח ת ם .מ כ ת ב י ם א ל ה ש י מ ש ו א ת ה ג ר מ נ י ם ל א י ת ו ר ק ר ו ב י מ ש פ ח ה יהודיים נ ו ס פ י ם . בעלי־תקוה ו א מ ו נ ה ה י ו שרים ורושמים ס י ס מ א ו ת ע ל ק י ר ו ת ה ח ד ר י ם ,א ו ל ם ל צ ל ם ר ב ו מ ק ר י ה ה ת א ב ד ו ת ,ב ע י ק ר ב ש ע ו ת א ח ר הצהרים ו ב ל י ל ה ש ל פ נ י ה מ ש ל ו ח . א ת ה מ ת א ב ד ה י ו מ פ ש י ט י ם לחלוטין ,ו ג ו פ ת ו היתד .נ כ ר כ ת ב נ י י ר ע ט י פ ה כ ח ב י ל ה ומובלת ל ת ח נ ת ה מ ש ט ר ה ש ל העיירה ד ר א נ ס י ע ל ג ב י ע ג ל ה ק ט נ ה ו מ כ ו ס ה .ש נ י ללים ד ח פ ו א ת ה ע ג ל ה בליווי ש נ י מ פ ק ח י ם .ע ל מ ק ר י ה ה ת א ב ד ו ת ל א ה ס ת כ ל ו במחנה ב ע י ן יפה ,א ו מ ר ג׳ורג׳ ולרס .״ א ל ה ש ר צ ו ל ה ת א ב ד זכו ל ב י ק ו ר ת ח ר י פ ה ב י ו ת ר מ פ י ח ב ר י ה ם .ה ד ע ה היתה ,כ י א ד ם ה מ ב ק ש ל ה ת א ב ד ,מ ו ט ב ש י ע ש ה ז א ת לאחר צ א ת המשלוח ,שהרי כ ל מתאבד פינה מקום במשלוח ,כי צריך היה להוסיף א נשי ם ב מ ק ו מ ם כ ד י ל ה ש ל י ם א ת מ כ ס ת ה א ל ף ו ל י מה״. ע ם ע ל ו ת ה ש ח ר ,ה י ו ה א ו ט ו ב ו ס י ם ש ל פ א ר י ס נוסעים ל ל ה ־ ב ו ר ג ׳ ה )(Le Bourget ו מ א ו ח ר י ו ת ר ל ב ו ב י נ י ) (Bobignyכ ד י ל ה ס י ע א ת ה ע צ ו ר י ם ל ר כ ב ת .כ ש ע ה ל פ נ י ב ו א ם ש ל ה א ו ט ו ב ו ס י ם ,ה נ ה ו ג י ם ב ל י אנשי מ ש מ ר ה ג ב ו ל ה צ ר פ ת י — ס י ד ר ו מ פ ק ד י ה ק ב ו צ ו ת א ת ה ע צ ו ר י ם ב ק ב ו צ ו ת ב נ ו ת חמישים א י ש כ ל א ח ת ,ל פ י ה ר ש י מ ו ת ה ש מ י ו ת ש ב ל ם .ה א נ ש י ם ה ו ב א ו א ל הכיכר ,כ ש ח פ צ י ה ם ו מ ז ו ל ו ת י ה ם מ ו כ נ י ם ,א ר ו ז י ם ו מ ס ו מ נ י ם ל מ ש ל ו ח .ה מ נ ג נ ו ן ה א ר ג ו נ י ה ל ל י סייע ל נ ש ל ח י ם ב ש ע ת ע ז י ב ת ם א ת ה מ ח נ ה : אנשיו ת מ כ ו כ מ ת ק ש י ם ל ר ד ת מן ה ח ד ר י ם ל א ג ו ל סדר .ב כ ל פ ע ם ש ב א ה ה ו ר א ה לנוע ,ה ל ך מ פ ק ד ה ק ב ו צ ה ) (Wagen Ordnerב ר א ש ,ע נ ו ד ס ר ט — ש ר ו ו ל א ד ו ם לבן, וסגניו ע נ ל י ם ס ר ט י ש ר ו ו ל ל ב נ י ם ,ח ת מ ו א ת הקבוצה .ע ל מ פ ק ך ה ק ב ו צ ה ה ו ט ל ל ד א ו ג ל ס ד ר ,ו ל ו ו ד א כ י א י ן מ ז ד נ ב י ם ,מ ש ת מ ט י ם או כ א ל ו ה מ נ ס י ם ל ה ח ל י ף ק ב ו צ ה ב נ י ג ל להוראות. צוות ש ל ח מ ש ־ ע ש ר ה נשים ,מ ל ו ו ת ב ש ל ו ש ה M.S.ה י ה נ ו ם ל ע מ ו צ י ל ה ד ר ו ש ל תם תורנים ,א ש ר ה ש ת י י כ ו שמונה מקבוצת ק ר ו ל ק ם ג ו ר ל сטיפלו נ ו במזולות ת П & . . ב ת ח נ ת ־ ה ר כ ב ת ו צ ו ו ת בן א ח ר א י ם ח י ל ק ב ק ר ו נ ו ת מזון ל ח מ י ש ה ־ ע ש ר יום .ע ל כ ל ק ר ו ן מ ו נ ה ללי ה נ ש ל ח י ם ש ה ל .א ח ר א י ע ל נקיונו ו ע ל ה צ י ל ה ס נ י ט א ר י ש ב ו ) ד ל י א ח ד א ו שניים( ו ע ל כ ל ק ר ו ן ה ו ע מ ד ו ב ד ר ך כ ל ל ש נ י ז׳נדרמים ל ש מ י ר ה . ב ת ק ו פ ת ד נ ק ר ורוטקה היו הנשלחים נתונים ל ה ת ק ל ם ו ת אכזרית ש ל שומריהם 166 הג׳נדרמים. משלוחים מקרים אלו אירעו אשר הלכו לתחנת בעת האיסוף הרכבת ברגל, בחדר, בליווי בעת המסע משמר של לרכבת )היו ג׳נדרמים ואף גרמגים( ,וגם ב ע ת הטיפוס ל ר כ ב ת ״לא ה י ת ה ר מ פ ה שתעזור ל ע ל ו ת ל ר כ ב ת כ ך ש ח ל ש י ם ,זקנים וילדים ס ב ל ו מ ש ל ב זה״. ה ק ר ו נ ו ת היה ר ש ו ם :״ 40ג ב ר י ם 8ס ו ס י ם ״ ,מ ו ס ר ל י א ו ן ה ו ד י ,ב ח ל ק ו ״על ה ש מ א ל י ש ל הקרון היה חלון קטן ש ג ו ד ל ו בין ח מ י ש ה ־ ע ש ר ל ע ש ר י ם ס ״ מ ועליו סורגים. לגמרי הצפיפות היתה איומה. לא כולם יכלו לשבת. קרשי הקרון ל א היו צ מ ו ד י ם זה ל ז ה כך שרוח פ ר צ י ם חדרה ...ב כ ל קרון ה י ת ה ס ו כ ת שומר, ו ה ש ו מ ר היה מזוין .ב כ ל קרון היו ח מ י ש ה ד ל י י מ י ם ,ו ב כ ל מ ש ל ו ח היה קרון מ ר פ א ה . ״עדיין ל א נוסעים .מ ר י מ י ם א ת ה ד ל ת ,ו ע כ ש י ו פ ו ת ח י ם א ו ת ה .ה מ ת ח גובר. מ כ נ י ס י ם ד ל י א ש ר יהווה א ת ב י ת השימוש .ש ו ב פ ו ת ח י ם א ת ה ד ל ת ואיש ם.ס. ע ו ל ה ו א ו מ ר ש כ ל קרון אחראי א ם יהיה מ ק ר ה ש ל ב ר י ח ה ו ל ו מ ק ר ה א ח ד ב ל ב ד ״ . גם נ ע י ל ת הקרון ל א היתד .סימן ל ע ז י ב ת ה ת ח נ ה .פ ע מ י ם ר ב ו ת נ כ ל א ו העצורים הנסיעה בקרוגות מתוארת בעדויות כשלב בלילה והמתינו לתזוזה עד הבוקר. הקשה ב י ו ת ר :ה צ פ י פ ו ת היתד ,ק ש ה ת מ י ד ,ל מ ר ו ת שהיו ה ב ד ל י ם ב ג ו ד ל הקרון. ה צ מ א היה ב ל ת י נ ס ב ל ; ה ח ר ד ה מ פ נ י ה י ע ד ה ב ל ת י י ד ו ע כ ר ס מ ה ב ל ב ב ו ת ו ה ת נ א י ם היו גרועים ביותר .מ ס פ ר ליאון ה ד ד י : הסניטריים ״ ה ה ת מ ו ד ד ו ת ה ר א ש ו נ ה היא ה ר צ ו ן ל ה ש ת י ן .הראשון שהיה מ ב צ ע ז א ת היד .ג ב ר .א ח ך כ ך ה י ת ה זו ה ב ע י ה ש ל האשה ,ולאחר מכן — הבעיה של הצרכים האחרים״. הנסיעה היו א ר כ ה כ א ר ב ע ה ימים ,כ ו ל ל ע צ י ר ו ת ר ב ו ת .בזמן ה ה פ ו ג ו ת ה ק צ ר ו ת ה ג ר מ נ י ם מ ז ה י ר י ם בפני בריחות ושודדים א ת הכלואים ,אך ל ע ת י ם חילקו מ י ם ב ע ת העצירה .מ ב ח י נ ו ת ר ב ו ת ,היו ה מ ש ל ו ח י ם ב ת ק ו פ ת רוטקד .הקשים ב י ו ת ר ה ן מ ב ח י נ ת ב י צ ו ע ם והן מ ב ח י נ ת ר צ י פ ו ת ם .ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ק צ ב ה מ ש ל ו ח י ם היה ב מ ש ך זמן ר ב יצאו ה מ ש ל ו ח י ם ב י מ י ראשון ,שלישי ,ו ח מ י ש י וימי ה ג ע ת קבוע. ה ע צ ו ר י ם ל מ ח נ ה היו ימי שני ,ר ב י ע י ,ו ש ב ת . ב ת ק ו פ ת ב ר ו נ ר ה ו א ט ק צ ב ה מ ש ל ו ח י ם ו ה ם ב ו צ ע ו ב ס ד ר ו ב ת נ א י ם טובים יותר. ב מ ס ג ר ת ה פ ת ר ו ן ה ס ו פ י נ ש ל ח ו מ צ ר פ ת מ ז ר ח ה כ־ 76,000יהודים ב ־ 7 4משלוחים. מרבית ה מ ש ל ו ח י ם יצאו ,כאמור ,מ מ ח נ ה ד ר א נ ס י .ב מ ש ך ש ל ו ש ש נ ו ת קיומו של ה מ ח נ ה יצאו מ מ נ ו שישים ושניים מ ש ל ו ח י ם . חלק שלישי :הקיו 9הנפשי גמחנה במרבית ה מ ק ו ר ו ת ששימשו ל ה כ נ ת ע ב ו ד ה זו אין ה ת י י ח ס ו ת ישירה ב ה י ב ט ה נ פ ש י ש ל חיי העצורים .ב פ ר ק זה נ ע ש ה א פ ו א נ ס י ו ן ל ת ן ב נ ו ש א מ ת ו ך ב ח י נ ת ה ג ו ר מ י ם ה מ ר כ ז י י ם א ש ר השפיעו על חייהם ה נ פ ש י י ם ש ל עצורי ה מ ח נ ה . ה מ ש מ ע ת כבר ב ש ל ב הראשוני להתארגנות מ ח נ ה דראנםי ,עוד בטרם הונחו היסודות ל א ד מ י נ י ס ט ר א צ י ה ,הופץ בין העצורים ת ק נ ו ן ה מ ח נ ה . 167 ת ק נ ו ן זה היה ל מ ע ש ה ת ר ג ו ם פ ק ו ד ו ת י ו ש ל דנקר ,האופייניות ל ס ד ר י מ ש מ ע ת ב כ ל א ־ צ ב א י .ה ו ם ל איסור ע ל עישון ,ק ר י א ה ,כ ל סוגי ה מ ש ח ק י ם ) ו ב פ ר ט מ ש ח ק י ק ל פ י ם ( ,יציאה ל ח צ ר ל ל א ס י ב ה ו ק ב ל ת ח ב י ל ו ת או שליחתן .מ ע ב ר ל ת ו כ נ ו מ ע ד של העיתוי פרסום התקגון על כווגות הגרמנים להקנות צביון למחנה. צבאי ר מ ת ה ה ק פ ד ה ע ל ת ק נ ו ן ה מ ש מ ע ת היתד .נ ת ו נ ה ל ש י נ ו י י ם מ ש ו ם ש כ ל א ח ד מ ש ל ו ש ת מ פ ק ד י המחגה ה ת י י ח ס ב ד ר ג ה ש ו נ ה ש ל ח ש י ב ו ת ל ע נ י ן זה .ב ת ק ו פ ת ד נ ק ר ,ל מ ש ל , ד א ג הוא עצמו ל ש מ י ר ה ע ל ת ק נ ו ן ה מ ש מ ע ת ,ואילו ה מ פ ק ד י ם ש ב א ו א ח ר י ו ל א זאת מ ת פ ק י ד ם . ראו ב ת ק ו פ ת ר ו ט ק ה ה ו פ ק ד על ה מ ש מ ע ת ה ס ר ן וייה )(Vieux ע ל ה מ ש מ ע ת ואילו ב ר ו נ ר מ י נ ה ל ע נ י ן זה א ת ס ג נ י ו ב ר ו ק ל ר וויזל. ת ק ו פ ת ד נ ק ר :ב ת ק ו פ ה זו ל ב ש ,כ א מ ו ר ,מ ח נ ה ד ר א נ ס י אופי ש ל מ ח נ ה .1 צ ב א י מובהק .ו כ ך העיד ו י ל ר ס ב מ ש פ ט א י י כ מ ן :״ ) ד נ ק ר ( היה ר ת ח ן ,נוח ל כ ע ו ס , ממהר לשלוף אקדח ולהרים א ת קולו ולצעוק .במשך שלושה החדשים הראשונים היה מ ב ק ר מדי פ ע ם ב מ ח נ ה .ב ע ת ב י ק ו ר ו א ס ו ר היה ,ל מ ש ל ,ל צ א ת ל ח צ ר ו ל ה י ר א ו ת בחלון .ד נ ק ר היה מטייל ב ח צ ר ו מ ח כ ה ל ר א ו ת פ נ י ם ש ל אדם כלשהו .כשהיו מ ו פ י ע ו ת פ נ י ־ אדם היה ש ו ל ף א ק ד ח ו מ א י י ם עליו .ל ע ת י ם ה ו א היה ע ו ל ה ל ח ד ר י ם .א נ י ב ע צ מ י מ ש ל ו ח שהיתר .ל ו ב ו מ ע ו ר ב ו ת אישית״. ראיתי תעודה מ־7.5.42 — ״ ת ז כ י ר ל מ פ ק ד י ה ח ד ר י ם של ח ד ר ה מ ד ר ג ו ת ״ — מ ח ד ד ת א ת ת מ ו ג ת ה מ ס ג ר ת ה נ ו ק ש ה ש ל ה מ ש מ ע ת ה צ ב א י ת .ב ת ע ו ד ה זו מ צ ו י ג ו ת ש ע ו ת החובה ,ה ס ד ר ת טיול היציאה מהחדר, ביום ובלילה ,כולל ההליכה לשירותים, נ ת י נ ת ס י מ נ י ־ כ ב ו ד ל ק צ ו נ ה ,א י ס ו ר עישון ו א י ס ו ר ה ת ק נ ת מדפים .א י ־ ב י צ ו ע ה ו ר א ו ת אלה עלול היה להביא בעקבותיו סנקציה מ ש מ ע ת י ת כולל מאסר. על פ י ע ד ו ת ו ש ל ש מ ע ו ן ג ר ב י ץ א ס ר ד נ ק ר ב ב ו א ו ע ל ק ב ל ת ח ב י ל ו ת ו ע ל ק ב ו ר ת ם של ה מ ת א ב ד י ם .ה ז ׳ נ ד ר מ י ם ה ע נ י ש ו ל ע ת י ם ת כ ו פ ו ת ב מ ל ק ו ת ו ת ל ו ח ב ל י ם ב ח ד ר י ם כדי ל ע ו ד ד א ת ה ע צ ו ר י ם ל ה ת א ב ד .ה ם נ ה ג ו ל ג נ ו ב מזון מ ן המחסנים כדי שיוכלו ל מ כ ו ר מ מ נ ו ל ע צ ו ר י ם ת מ ו ר ת ס כ ו ם כ ס ף גבוה .ע ם זאת ,ה ת נ ה ג ו ת ם לא היתה פ ר י מדיניות ,ל א ה י ת ה לאחר במחנה. הפלישה אחידה והיתה נתונה להשפעת לצפון־אפריקה חל שיפור ביחסם ההתפתחויות והם לעצורים חדלו ל מ ל א בעיוורון א ת כ ל ה פ ק ו ד ו ת . .2 תקופת רומקה :רוטקה התערב אישית פחות בנושא המשמעת ודאגתו המרכזית היתה נתונה לקצב יציאת המשלוחים. האחראי לנושא זה היה גם האחראי ל ש ר ו ת ה ז ׳ נ ד ר מ ר י ה — ה ס ר ן וייה ,א ש ר ל ו סייעו ס ג נ י ו ב א ר א ל ו פ ט ר י . ה ם קיימו מ ש ט ר ש ל ב י ת כ ל א ,א ש ר כ ל ל מ כ ו ת ,אגרופים ואיומים. בחודש יוני 1942ה ו ח ז ר ו ל מ ח נ ה כ ל ה ח ו ל י ם ששהו ב ב י ה ״ ח ר ו ט ש י ל ד ו ר ו כ ז ו ב ח ד ר מ ד ר ג ו ת .14ל מ ר ו ת ה צ פ י פ ו ת ה ג ו ב ר ת ע ם ה ג ע ת ם ש ל זקנים ,נ ש י ם ו י ל ד י ם למחנה, אסור היה ל צ א ת מ ה ח ד ר י ם מ ח ו ץ ל ש ע ו ת ה מ ק ו ב ל ו ת .שני ע צ ו ר י ם היו צריכים ל ש מ ו ר ב ל י ל ה ל י ד כ ל כ נ י ס ה ל ח ד ר ־ מ ד ר ג ו ת כדי ל מ נ ו ע יציאה מ ה ח ד ר י ם . פ ר ט ל ש ע ו ת ״ ה ט י ו ל ״ היו ה ע צ ו ר י ם ר ש א י ם ל ג ש ת ל ש י ר ו ת י ם ר ק ב ק ב ו צ ו ת ש ל עשרה, צריך ת ח ת פ י ק ו ח ו של מ פ ק ד ח ד ר ה מ ד ר ג ו ת .כ ש ל א ה ת א ר ג נ ה ק ב ו צ ה — היה ל מ צ ו א מ ת ג ד ב י ם .ו ל ר ם כ ו ת ב :״ ס ר ן וייה ה ש ת מ ש כ ה ה ר ב ה בשוט ,ע ד ש נ א ס ר עליו ל ה ס ת ו ב ב ע מ ו ב מ ח נ ה ״ .ב מ ח נ ה ה ו פ צ ה ת ז כ ו ר ת ב כ ת ב ,ש ב א ה ל ה כ נ י ס את 168 העצורים ל מ ש מ ע ת ש ל מ ח נ ה צבאי ,ובין ה ש א ר נ א מ ר ב ה :״באופן כללי אסורה ב ח ד ר י ם או אורח מבעד לחלונות התארגנות היוצרת של הרגשה ה ז נ ח ה או חיים ש ה ש ל ט ו נ ו ת א י נ ם יכולים ל ה ס כ י ם ל ו ב מ ח נ ה ה ס ג ר ״ . בתקופה זו ה ת ב צ ע ה מ ס ד ר ב ב ו ק ר ,בכיכר ,ב ש ו ר ו ת ש ל ח מ י ש ה .ה ע צ ו ר י ם ה ו ע מ ד ו ב ק ב ו צ ו ת נ פ ר ד ו ת ל פ י ח ד ר י ה ם ; הם הועמדו ב ח מ י ש י ו ת ו ה מ י פ ק ד ל א היה שמי .ה ז ׳ נ ד ר מ י ם ידעו ר ק א ת ה מ כ ס ה אליה היו צ ר י כ י ם ל ה ג י ע .אם היו ח ס ר י ם עצור שניים ,ל א היו הז׳נדרמים או עד האנשים כדי שלוש־ארבע שעות, משחררים ואז את היו המסדר מצורפים והיו החולים מחזיקים את מהמרפאות. ה ם היו מ ו צ ב י ם ב ש כ י ב ה או בישיבה על אלונקות. ר מ ת ה מ ש מ ע ת ב מ ח נ ה ה ו ש פ ע ה מ ה ה ת ר ח ש ו י ו ת ה ח י צ ו נ י ו ת .היא ה ל כ ה ו ה ח מ י ר ה ל א ח ר מ א ו ר ע ו ת שוגים ,כ ג ו ן :ה ר י ג ת חייל גרמני ,כ י ב ו ש י ב ע ל ו ת ־ ה ב ר י ת ,ה ת ב ו ס ה ב ס ט א ל י נ ג ר ד והתחושה כי התבוסה הגרמנית קרובה. ה ס י ב ו ת ל ה ט ל ת ע ו נ ש י ם היו ש ו נ ו ת ו מ ש ו נ ו ת :ש ל י ח ת מ כ ת ב ח ש א י או ק ב ל ת ו , נסיון ב ר י ח ה .ע צ ו ר ש ה ג י ע מ כ ל א פרן ) (Fresnesוכד׳ .ה ע צ ו ר י ם נ ע נ ש ו ב צ ו ר ו ת שונות ,כ מ ו ה ל ק א ו ת ב פ ו מ ב י ו ז ח י ל ה ל א ו ר ך מ א ה מ ט ר מ ל ו ו ה ב ה ל ק א ו ת בירכים. ל מ א ס ר היו מ ו פ ש ט י ם פ ע מ י ם ר ב ו ת ו ל פ ע מ י ם הנידונים מבודדים היו זה מ ז ה או נ כ ב ל י ם זה לזה .כ ו ת ב ר נ ה ק פ ל :ב י ת ה ס ו ה ר היה ב ק צ ה ה מ ע ר ב י ש ל ה ח צ ר . הוא נ מ צ א ב ק ו מ ת ה ק ר ק ע ו כ ל ל שני ח ד ר י ם צמודים זה לזה .כ ל ציודו היה ש ו ל ח נ ו ת , ש ר פ ר פ י ם ו ע ר י מ ת קש .אור ק ל ו ש ח ד ר אלינו מ ב ע ד ל א ש נ ב קטן. ת ק ו פ ת מ־ונר .ברונר הוציא א ת האדמיניסטרציה ה צ ר פ ת י ת מן המחנה. .3 מ פ ק ד י ם ,ר ו פ א י ם ,שוטרים ,מ נ ה ל י מ ש ק ,הג׳נדרמריה ה פ נ י מ י ת ו ש ת י א ח י ו ת מ ה צ ל ב ה צ ר פ ת י שהיו ב מ ח נ ה ב מ ש ך ש נ ה וחצי ,ס ו ל ק ו .ב ר ו נ ר ה פ ג י ן כוח ו ד ב ק האדום במשמעת קשוחה ,אך זאת לתקופה קצרה ולאחר חודש הפסיק ל ה ת ע ר ב ובמקומו ב ר ו ק ל ר וויזל טיפלו ב־14—12 במשמעת. ב מ ש פ ט אייכמן, העיד וולרס ה י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם — ב ע ז ר ת ם של ב ר ו ק ל ר ,ויזל כי ברונר ניסה ו ב מ ל ה פ ח ו ת ה של ק פ ל ר — ל ה ש פ י ע ו ל ה פ ח י ד ו ל ה ט י ל אימה על ה ע צ ו ר י ם :״היה עינוי מ י ו ח ד ש ק ר א ו ל ו ״עינוי ה ס ב י ב ו ן ״ .היו ת ו ק ע י ם מ ק ל באדמה ,ב ע ו מ ק כ ז ה ) מ ר א ה בידו( ,ז א ת א ו מ ר ת ,נ מ ו ך ב י ו ת ר ,ו ה מ ע ו נ ה היה ת י י ב ל ג ע ת ב מ ק ל ב ל ו ה י מ נ י ת ו ל ר ו ץ סביבו. מובן ,ש פ י ר ו ש ו ש ל ד ב ר ה ל ש ה ע צ ו ר היה כפוף ו ר א ש ו היה מ ו ר כ ן ,מ א ח ר ו ה מ ק ל עצמו ה י ה נ מ ו ך ב י ו ת ר .ב ר ו ק ל ר וויזל שהיו ת מ ל מסתובבים במחנה כשמקלות ב ל י ה ם ,היו מ כ י ם א נ ש י ם כדי להאיץ ב ה ם ו ל ה מ ר י צ ם ל ה ס ת ו ב ב מ ה ר י ו ת ר ויותר. אינני י ו ד ע ז א ת מ נ ס י ו ן ,כ י ל א ע ו נ י ת י ב ע י נ ו י זה ,א ב ל א מ ר ו ש מ א ל ק ש ה ל ה ס ת ו ב ב יותר מ ש ל ו ש ־ א ר ב ע פ ע מ י ם ס ב י ב ל מ ק ל הזה ת ו ך ה ל ק א ה ,מ א ח ר ו ה ר א ש נ מ ו ך וכל ה ג ו ף שח .א ב ל א ל ה השניים ל א ה ס ת פ ק ו ב ש ל ו ש ה א ר ב ע ה ס י ב ו ב י ם ,א ל א הכריחו ל ה ס ת ו ב ב ל פ ח ו ת ע ש ר פעמים ,ו ל א ח ר מ ס פ ר פעמים כ ב ר היו מ ג י ע י ם ל ע ל פ ו ן מ ר ו ב חולשה ...ש ע ש ו ע מ י ו ח ד ה ל ל ה ם ל ק צ י נ י ס.ס .א ל ה .ל מ ש ל ה ם היו רואים ק ב ו צ ת ע צ ו ר י ם מ ר ח ו ק ,ש ו ל פ י ם א ק ד ח ויורים ל ע ב ר ם .כ נ ר א ה שירו באויר, כי מ כ ל מ ק ו ם ל א ר א י ת י מ ע ו ל ם א נ ש י ם שנפגעו .ל ע ו מ ת זאת ,כ א ש ר היו מ י ל י ם אבנים ...אז היו א נ ש י ם נ פ ג ע י ם בפנים ,ב ל י ם ובגפים. לאחר היו ל ש ב ו ע י י ם פ ח ת ו העבשים ה ק ב ו צ ת י י ם ,א ך ה ע י נ ו י י ם יום־יומיים, במרתפים התת־קרקעיים ובכלא. בעיקר האינדיבלואליים עסקו ימינו ש ל ברובד ,ש כ ו ג ה ״ ה מ ת א ג ר ף ״ וויזל .״ ב מ ח נ ה היה בכך ברוקלר, בית־סוהר מיוחד 169 שהיו כ ו ל א י ם ב ו על כ ל ע ב י ר ה קטנה .איש ל א ה ח ז י ק בו מ ע מ ד י ו ת ר מ ח ו ד ש . ל פ י החוק ,ה י ה כ ל ע צ ו ר ח י י ב ל ק פ ו ץ ל ע מ י ד ת ד ו ם ב כ ל פ ע ם ש ק צ י ן ג ר מ נ י ע ו ב ר לידו. ב כ ל מ פ ק ד ב ו ק ר נ ע ר כ ה ה ל ק א ה בפומבי .א ח ד ה ת ע נ ו ג ו ת ש ל לפועל להוציא הנידון לשון הושלך ״ פ ס ק הדין״ את להלקות שלפיו חייבים ה ע צ ו ר י ם ב ר ו נ ר היה א ת זה. זה ב ד ר ך ־ כ ל ל ל כ ל א .היה זה ע ו נ ש שכיח ל מ ב ר י ח מ כ ת ב י ם ,ל מ ש ל . ה פ ק ו ד ו ת ה פ כ ה צ ב א י ת ו ח ר י פ ה י ו ת ר ויותר .כך ,ל מ ש ל ,ה י א ל ש ו נ ה ש ל ״ ה ו ר א ת ק ב ע ש ל ס.ס.״ מ י ו ם :20.8.43״ פ ק ו ד ה מ ט ע ם א ו פ ט ש ט ו ר מ פ י ה ר ר ב ר ו נ ר : ה ט ל א י ם ה צ ה ו ב י ם ח י י ב י ם ל ה י ו ת תפורים .כ ל ע ב י ר ה ת ד ו כ א ב א ו פ ן ח ר י ף .א ז ה ר ה אחרונה״. יחסו רבים: המשפיל של ה צ ו ו ת ה ג ר מ נ י אל העצורים את מצא ביטויו ה ג ב ר י ם צ ר י כ י ם היו ,פ ר ט ל ה צ ד ע ה ,גם ל ה ו ר י ד א ת כ ו ב ע י ה ם ; במקרים הסטירות ירדו ל ל א ־ ח ש ך ,ב ע י ק ר ע ל ה ג ב ר י ם אך גם ע ל הנשים .ה ע י ל ו ת ל כ ך היו ח ס ר ו ת חשיבות. לבגד, ה ט ל א י ה צ ה ו ב היה מ ח ו ב ר היה זה א ם במקום בסיכות להיות תפור או א ם ש כ ח א ד ם ל ה צ ד י ע או ל ה ס י ר א ת כ ו ב ע ו או א ם נ ר א ה ל ג ר מ נ י ם ש ה ע ב ו ד ה ל א ב ו צ ע ה ב ח ר י צ ו ת מ ס פ ק ת .ה ע נ ש י ם היו ת ל ו י י ם ,ב מ י ד ה ר ב ה ,ב מ צ ב של רוחם ביקורת המפקדים ובייחוד בדרגת שכרותם. כשיטה ט ב ק ,ע ם ה כ נ י ס ה ל מ ח נ ה או ע ל מ נ ת ל ק ב ל ניתנו הבהרות מכות רק בעת במקרים חמורים )כגון נסיון ב ר י ח ה ( ,או כ ד י ל ק ב ל ת ש ו ב ה ל ג ב י מ ק ו ר ק ש ר ארי או ק ש ר י ם ע ם החוץ. קלות ה ע ו נ ש ה ח מ ו ר ב י ו ת ר היה ה כ ל א או הצינוק והוא גיתן ג ם ע ל עבירות לעתים קרובות ב כ ל א א ר כ ה בין יום ל ח ד ש י י ם ו נ ס ת י י מ ה ביחס ,השהייה בשילוח מזרחה. היות ועל ה מ ש מ ע ת היו מ מ ו נ י ם בתקופות שונות שונים אנשים אשר לא פ ע ל ו ב ה כ ר ח ב ה ת א ם ל צ ר כ י ה מ ח נ ה ,א ל א יותר על פ י נ ט י ו ת י ה ם ה א י ש י ו ת ,ק ש ה על להצביע שיטה כלשהי ב ע נ י נ י מ ש מ ע ת או להתחקות ע ק ב ו ת י ה וקוויה על המרכזיים .ה ע י ק ר ו ן ה י ח י ד ש פ ע ל ב כ ל ה ת ק ו פ ו ת היה ה ק פ ד ה ע ל ה מ ש מ ע ת ה צ ב א י ת למען ה ט ל ת אימה על העצורים. עם ה ח ו ץ הקשר ע צ ו ר י ה מ ח נ ה ,ר ק אזרחי צ ר פ ת ו ב מ י ו ח ד מכלל הפריזאים שביניהם יכלו ל ק ו ו ת ל י צ י ר ת ק ש ר ע ם ה ע ו ל ם החיצוני .על פ י ר ו ב א פ ש ר ה ל ה ם א ז ר ח ו ת ם ל ה ש ת י י ך сכ ח ל ק מ ה ״ ב ל ת י נ י ת נ י ם ל ה י ש ל ח ״ .ה ש ת י י כ ו ת זו לקבוצה הארוכה במחנה ,הכרת המגגנון ה צ ר פ ת י והתנאים שמבחוץ, הנובעים הכרת דרכי ממנה, השהות העצור ב מ ח נ ה ) כ ג ו ן :ת ע ו ד ו ת ו מ ס מ כ י ם שיסייעו בידו ל ה י ח ל ץ מ ש ם ( ,ו ה ק ש ר י ם האישיים ,ה ם א ש ר ס י י ע ו בידי ק ב ו צ ה זו ל י צ ו ר ק ש ר ע ם ה ח ת . הקבוצה התעניינה ה ג ד ו ל ה ש ל יהודים זרים ,א ש ר ש ה ו ת ם ב מ ח נ ה היתד .קצרה ,ל א ב י צ י ר ת ק ש ר י ם ע ם החוץ .ה ה כ נ ו ת ו ה ד א ג ו ת ה ק ש ו ר ו ת ל ע ז י ב ה הצפויה היו ב ר א ש מ ע י י נ י ה ם .נ ר א ה היה כי ״ ה ח ת ״ א ש ר היווה א ת מ ק ו ר ה ס ג ר ת ם ל א יכול היה ל ה צ י ע פ ת ר ו ן ל ש י נ ו י ב מ צ ב ם .ייתכן גם ,כי יהודים זרים ל א מ ע ט י ם ר א ו ב ש י ל ו ח ,ד ר ך ש ל ה צ ל ה כלשהי. 170 1941ח ל א י ס ו ר על ח ל י פ ת מ כ ת ב י ם ו ח ב י ל ו ת ע ם ה ח ח .ה א י ס ו ר עד אוקטובר ב ו ט ל ל א ח ר ש ח ר ו ר ק ב ו צ ת ה ש מ ו נ ה מ א ו ת וחמישים העצורים ,ב ש ל ב ע י ו ת ב ר י א ו ת . מ א ז ניתן היה ,פ ר ט ל ת ק ו פ ו ת ק צ ר ו ת ,ל ש ל ו ח ש ת י ג ל ו י ו ת ל ח ו ד ש וכן ל ק ב ל ש ת י י ם , ו ל ק ב ל עד ש ל ו ש ה ק ״ ג מזון ב ש ב ו ע .כ מ ו ־ כ ן ה ו ת ר ל ק ב ל א ח ת ל ש ב ו ע י י ם ח ב י ל ת ולשלוח בגדים כביסה עם במקומה. זאת הוטלו הגבלות מסוימות תוכן לגבי ה ח ב י ל ו ת :א ס ו ר היה ל ק ב ל צ ר כ י עישון ,מ ש ק א ו ת חריפים ,ת ר ו פ ו ת ,נייר מ כ ת ב י ם ו ס פ ר י ם )איסור זה ח ל ג ם ע ל ס פ ר י ם פוליטיים ,אך ל א על ס פ ר י ה י ס ט ו ר י ה ( . ה ש ג ת ה ק ש ר ע ם ה ח ח היתד ,ב מ ק ר י ם רבים ,ד א ג ת ו ה ר א ש ו נ ה ש ל ה ע צ ו ר ,ש כ ן ד ב ר מ ע צ ר ו ל א היה ידוע ,ב ד ר ך ־ כ ל ל ,ל מ ש פ ח ת ו ולקרוביו .כ א ש ר נ ח ס מ ו נ ת י ב י הרגילים ,מ ש ת מ ש י ם היו ב ג ׳ נ ד ר מ י ם ש ה ע ב י ר ו פ ת ק י ם ,י ד י ע ו ת ו ל ע ת י ם התקשורת במידה מ ח ח ה מ ח נ ה .ה י כ ו ל ת ל ב צ ע ש ל י ח ו ת כזו ,ק ב ע ה רבה אף חבילות אל את ה ס ט ט ו ס ש ל ה ע צ ו ר ו ש ל ה ג ׳ נ ד ר ם ״שלו״ .א ו ל ם ר ק מ ע ט י ם אכן זכו ל פ ת ח יחסים ע ם ה ג ׳ נ ד ר מ י ם ו ב מ ח צ י ת ס פ ט מ ב ר 1941ד נ ק ר אף הטיל עגשים ע ל ה ג ׳ ג ד ר מ י ם ו ה ע צ ו ר י ם א ש ר ה ו א ש מ ו ב ה ע ב ר ת ח ב י ל ו ת .עונשים אלו גרמו ל ג י ת ו ק כ מ ע ט מ ו ח ל ט של ה מ ג ע ע ם ה ח ח .ב ת ק ו פ ת ב ר ו נ ר ס ו ל ק ו הג׳נדרמים ו נ א ס ר ה ל ח ל ו ט י ן ח ל י פ ת מ כ ת ב י ם ו ח ב י ל ו ת ,פ ר ט ל ח ב י ל ו ת ב ג ד י ם בחורף. חדשות ״פליטות פה״ של יומיומית( רעייתו מדי על מהלך הג׳נדרמים העצורים חשאית ) ע ד ליולי ,(1943על ידי ק ר י א ה )אך של ע י ת ו נ י פ א ר י ס ,ו ב ע י ק ר ב ז כ ו ת מ ק ו ר אינפורמציה מ י ו ח ד ב מ י ג ו — הארית של יום ביומו למחנה, המלחמה ועניני־חח א ח ר י ם הגיעו אל מתוך והעבירה א ח ד ה ע צ ו ר י ם ,מ י ש ל סיישל ,אשר ב א ה )פרט לימי ראשון( ידיעות מוצפנות בשעה אל ארבע החל אחר־הצהרים קבוצה מצומצמת של ממרץ 1942 לצריף שממול עצורים. עצורים א ל ה היו מ ר צ י ם א ת ע י ק ר י ה ח ד ש ו ת ב ל י לציין א ת מקורן ) .ל מ ק ו ר ה ו ד ב ק ה כ י נ ו י ״השליחה המיוחדת של הרדיו האנגלי״( ,הם הצליחו לעשות זאת בדיוק כה רב, ע ד כי עצורים ו ג ׳ נ ד ר מ י ם ר ב י ם ה א מ י נ ו בקיומו ש ל מ כ ש י ר ק ש ר ב מ ח נ ה . סוג א ח ר ש ל ד ר ד ת ק ש ר ת י ת היתד ,ה מ ר פ ס ת של ב ל ו ק 4ש ה ש ת ר ע ה ל א ו ר ך ח ד ר י המדרגות .11—2מ מ ר פ ס ת זו א פ ש ר היה ל ר א ו ת א ת ה כ ב י ש ה ר א ש י .ה ע צ ו ר י ם היו מ ש ק י פ י ם מן ה מ ר פ ס ת — ל מ ר ו ת ה א י ס ו ר ש ב ד ב ר ,ע ל ק ר ו ב י ה ם ש נ י צ ב ו ב כ ב י ש . ל ע ת י ם היו ק ר ו ב י ם א ל ו מ ע י פ י ם מ כ ת ב י ם או ז ו ר ק י ם חפצים א ל מ ע ב ר ל ג ד ר ו ר ב י ם נתפסו מהם בשעת מעשה ב ד י הגסטאפו. בתוך המחנה עצמו הוצבו שומרים שהזהירו א ת ה ע צ ו ר י ם ב פ נ י ב י ק ו ר ת . ה כ נ י ס ה ל מ ח נ ה היתד ,א ס ו ר ה ל ז ר י ם מ כ ל וכל .אולם ב מ ק ר י ם ר ב י ם ב כ ל ז א ת נ כ נ ס ו זרים .כך ,ל מ ש ל ,ג כ ג ס ו ל מ ח ג ה ב י ו ל י ־ א ו ג ו ס ט מבחח 1943ב ע ל י מ ק צ ו ע ו ג ה ג י ם ב מ ס ג ר ת ע ב ו ד ו ת ש י פ ח ש נ ע ר כ ו ב מ ח נ ה .א ל ו היוו א פ י ק ת ק ש ו ר ת י ח ש ו ב . משום־כך ה ו ת ר ה כ נ י ס ת ם ל מ ח ג ה א ך ו ר ק ת ח ת מ ש מ ר ק פ ד ג י וצמוד ,א ך ל מ ר ו ת אמצעים אלה ל א נותק הקשר עמהם. • ה ק ש ר ע ם ה ח ח י כ ו ל ה י ה ל ס פ ק מ ד ע ע ל שני הצדדים ה ב א י ם ב מ ג ע .ב ר ו נ ר הבין זאת ,ו ל א ח ר ש ה ו א ס י ל ק א ת הג׳נדרמים ,א ש ר היוו א ת ה ח ו ל י ה ה מ ק ש ר ת עם ה ח ח ,הוא הוציא צו ה מ ח י י ב כ ל עצור חדש ל כ ת ו ב ל ב נ י משפחתו .מ כ ת ב זה היה מ ש מ ש ל ב י ר ו ר ן ה ו ת ם ו מ י ק ו מ ם ש ל ק ר ו ב י העצור .יש לציין כי ב י ק ו ר ת השלטונות על הדואר היתה ,כנראה ,רופפת במקצת ,ה א ת ניתן להסיק מ ע ד ו ת 171 ולרס 1943נ מ צ א ו ב מ ח נ ה ש ל ו ש ב מ ש פ ט אייכמן .ה ו א מציין כי ב ס ב י ב ו ת י נ ו א ר ג ל ו י ו ת א ש ר הגיעו מ ב י ר ק נ א ו . הרפיית בתקופת הלחץ מצד השלטוגות, זכתה המצומצמת הקבוצה של ה ע צ ו ר י ם ש ל א היו מיועדים ל ה י ש ל ח ,ל י צ ו ר ק ש ר ע ם ה ח ח ו א ף ל ב ס ס ו .ב ס ו ף 1943 אף נ ו צ ר ק ש ר ע ם ה מ ח ת ר ת ה צ ר פ ת י ת — ה ר ס י ס ט א נ ס ,כ ד י ל א ת ר ב נ י מ ש פ ח ה ב מ צ ב ה פ ו ל י ט י הצבאי .א ו ל ם ר ו ב ה ע צ ו ר י ם ,א ל ו המיועדים ל ה י ש ל ח , ולהתעדכן היו מ נ ו ת ק י ם מ ס ב י ב ת ם והמידע ש ב ל ם ב א ב ר ו ב ו מ ש מ ו ע ו ת ב ל ב ד . הבריחה והנשימות לממשם רעיונות נ ר א ה כ י ח ו ס ר הוודאות ב ד ב ר ע ת י ד ם ו ה א מ ו נ ה כי י ע ד ה מ ש ל ו ח הוא מ ח נ ה כ ל ש ה ו ב מ ז ר ח ,ד ח ו מ ח ש ב ו ת ב ר י ח ה א צ ל ה ע צ ו ר י ם ב ד ר א נ ם י .״אני בטוח ש ל ו א י ד ע נ ו מ ה מ צ פ ה לנו ,מ ע ט י ם היו נ ש א ר י ם ע ל מ נ ת ל ה י ש ל ח .ל א ח ש ב נ ו ל ב ר ו ח . ל ו א ידענו ,היינו מ נ ס י ם ל ה ת ח מ ק ״ .ה ע צ ו ר י ם ״הזרים״ ,א ש ר היו מ נ ו כ ר י ם מ ה ס ב י ב ה הפאריסאית הצרפתית ,ראו תחנת בדראנסי זמנית מעבר יהודית להתארגנות במזרח ,ורעיונות על בריחה לא העסיקו אותם כלל .ל ע ו מ ת זאת התעוררה מ ח ש ב ה ע ל ב ר י ח ה א צ ל ק ב ו צ ה ש ל יהודים צ ר פ ת י ם .ר ע י ו נ ו ת א ל ו ק י ב ל ו י ת ר ת ו ק ף כ א ש ר ממשפחת חלק העצורים ברם, ב ע ל י ק ש ר י ם אשר ה א מ י נ ו ש ק ש ר י ם א ל ו יסייעו גם להישלח בקרובי העצור נותר חפשי ויכול היה לפעול לשיחרורו, קבוצה בקרב )לפתות זמנית( מ צ ו מ צ מ ת זו ,א ש ר לא התפתח הרעיון סווגה לכלל בידם בלאו־הכי מעשה. או לקבל אצל עזרה. כבלתי מיועדת אפשרות הפגיעה מ ש פ ח ת ו של ה ב ו ר ח מ נ ע ה ר ב י ם מילתכנן ת כ נ י ו ת בכיוון זה .היו ש נ י א ו פ נ י ם ל נ ס י ו נ ו ת ב ר י ח ה :נ ס י ו נ ו ת ק ב ו צ ת י י ם או ב ר י ח ת י ח ל י ם .ב ר י ח ו ת ק ב ו צ ת י ו ת ה ת ח ל ק ו ל ש נ י ס ו ג י ם :א ל ה ש ב ו צ ע ו מ ת ו ך ה מ ח נ ה ,ו א ל ה ש ב ו צ ע ו מ ח ו צ ה לו ,מ ה ר כ ב ת . בספטמבר 1943ת ו כ נ ן מ ר ך כ ל ל י * א ך מ א ח ר ו ת כ נ י ת זו ל א יצאה ל פ ו ע ל הוחלט על חפירת תעלה .מבצע חפירת התעלה החל בספטמבר .1943כ ש ב ע י ם א י ש ה ת ח ל ק ו ל צ ו ו ת י ע ב ל ה ,ש ח פ ר ו ב מ ש ך חדשיים ,ב ע י ק ר בלילה ,והיו מ ו ג נ י ם ע ל ידי ה־&& 1א ש ר הקימו מ ע ר כ ת א ז ע ק ה ל ש ע ת הצורך .ת ח י ל ה נ ח פ ר ק מ ט ר ו ח צ י ו מ מ נ ו נ ח פ ר ה מ נ ה ר ה ,ש מ מ ד י ה היו במוטות , x 6 0 בור ס ״ מ 1 2 0ו א ש ר נתמכה ש נ ע ק ר ו מ ה מ י ט ו ת .ה מ נ ה ר ה יצאה מ ן ה מ ר ת ף ש ל ל ח ד ר ה מ ד ר ג ו ת ,22 מ ת ח ת ל מ ש ר ד של ה מ פ ק ד היהודי ב מ ח נ ה ,בלום ,ש ה ע ל י ם עין מ ן המלאכה .ה מ נ ה ר ה היתה למחנה. אמורה לעבור קרוב ככל האפשר לגדרות התייל ולהגיע לבונקר שמחוץ סוכן של ״ההגנה הפסיבית״ )הגנה אזרחית( שנוצר עמו קשר מוקדם, ה י ה א מ ו ר ל פ ת ו ח א ת שערי ה ב ו נ ק ר ב ש ע ה ה י ע ל ה .א ו ל ם ת כ נ י ת ה מ נ ה ר ה ה ג י ע ה לליעת ה ג ר מ נ י ם .א ח ד מ ע צ ו ר י ד ר א נ ס י ,ש ה ו ע ב ר לקומפיין ,ס י פ ר לעצורים ש ם ע ל א כ ז ב ת ו מ כ ך ש ה ו א ה ו ע ב ר זמן מ ה ל פ נ י ה ש ל מ ת ה מ נ ה ר ה .ע צ ו ר א ח ר מ ק ו מ פ י י ן * המקור הוא קפל ש׳ רנה; מאבק היהודים בצרפת הפכושה .במחנות הפגר ובארנון הלודי הלוחם ,ירושלים תשמ״א .תכנית המרד נזכרת במקור זה בלבד .אי־הופעתה במקורות אחרים עשויה לנבוע מביטול התכנית ,מן העובדה שהתכנון היה חשאי ולא הופץ ברבים או מפני שחפירת התעלה היתד .כה חשובה ומרכזית עד כי דחקה את רעיון המרד מן הזכרון. 172 / ה ע ב י ר א ת ה ה ו ד ע ה ל ג ס ט א פ ו ו א ל ו גילו א ת ה מ נ ה ר ה ע ד מהרה ,כ א ש ר היו ח ס ר י ם ר ק 3מ ט ר י ם ל ה ש ל מ ת ה ) ה א ו ר ך ה מ ת ו כ נ ן היה 39מ׳( .ב ת ו כ ה מ צ א ו ח ו ל צ ה ש ל א ח ד ה ע צ ו ר י ם ו ע ל י ה מ ס פ ר הזיהוי שלו .ל א ח ר שעינוהו ס ח ט ו מפיו א ת ש מ ו ת י ה ם ש ל א ר ב ע ה ־ ע ש ר עצורים נ ו ס פ י ם ש ע ב ד ו ב ח פ י ר ת ה מ נ ה ר ה .גם ה ם הובאו ל ח ק י ר ה , ל א מ ס ר ו ש מ ו ת נ ו ס פ י ם וחוייבו אך לבסוף לסתום א ת ה מ נ ה ר ה .עצורים א ל ו נ ש ל ח ו מ ז ר ח ה יחד ע ם ה מ פ ק ד ב ל ו ם ו ע ו ד ש ש י ם ו ח מ י ש ה א נ ש י ם מ ק ב ו צ ה сא ש ר נבחרו באקראי. ר ב י ם מן ה נ ש ל ח י ם ה צ ל י ח ו ל ב ר ו ח מן ה ר כ ב ת ב ד ר ך מ ז ר ח ה ו ר ק שניים הגיעו לאושוויץ .נ ם י ו נ ו ת ה ב ר י ח ה מן ה ר כ ב ת ה ת ר ב ו ה ח ל מן ה מ ח צ י ת השניה ש ל .1943 היו ל כ ך כ מ ה ס י ב ו ת : ה מ נ ג נ ו ן היהודי ב מ ח נ ה ה צ ל י ח ל ס פ ק ל נ ש ל ח י ם כ ל י ם אשר ב א מ צ ע ו ת ם א( ניתן היה ל פ ר ח א ת הקרון. התבוסה ב( הגרמנית והאמונה כי סוף המלחמה קרב הגבירו את רצון הבריחה. ארגון ה ר ס י ס ט א נ ס ,א ש ר ג י ל ה פ ע י ל ו ת ר ב ה ה ח ל מ ת ק ו פ ה זו ה ק נ ה ח ח ו ש ת ג( ב ט ח ו ן כי יש א ל מי ל פ ג ו ת ו ל ה צ ט ר ף .ה ת ע ו ד ו ת ה ג ר מ נ י ו ת מ ע י ד ו ת כי ה ג ר מ נ י ם ע ש ו כ ל מ א מ ץ על מ נ ת ל ל כ ו ד א ת ה ב ו ר ח י ם . המאפיינים של אורח החיים במחנה ר ו ב ה ע צ ו ר י ם שהגיעו ל ד ר א נ ס י ל א י ד ע ו ה ר ב ה ע ל ה ע ת י ד ה צ פ ו י ל ה ם ב מ ח נ ה או ב מ ש ך מ ס ע ם .״ ד ע נ ו ש ל ו ק ח י ם א ו ת נ ו ל ע ב ו ד ב מ ז ר ח ו ש מ ח נ ו ל ד ע ת כי צ ע י ר י ם א נ ח נ ו .נ ע ב ו ד ,מ ה יכול ל ה י ו ת י ל ע ת י ם ה ג י ע ו עצורים ,א ש ר ב ע ת כ נ י ס ת ם ל מ ח נ ה ראו משלוח יוצא ויכלו להסיק מ כ ך ש ש ה ו ת ם ב מ ח נ ה ת ה א קצרה מ א ד .לפי ה מ ד ע הרשמי ס ב ר ו כי ה נ א צ י ם מ ת ע ת ד י ם ל ה ק י ם מ ח נ ה של מ ש פ ח ו ת י ה ד י ו ת במזרח. בינתיים ה ת ר כ ז כ ל עצור ב נ ס י ו ן ל י צ ו ר ק ש ר ע ם ק ר ו ב י ם או לחליפין ,מ נ ו ב מ ב ר ב ה ע ל א ת השערות ו ב ח ל י פ ת מ ד ע ל ג ב י ה מ צ ב הפוליטי והאפשרויות שהרייך ,1942 י ת מ ו ט ט ע ו ד ב ט ר ם יצא ה מ ש ל ו ח ב ו ע ל י ו ל ה י כ ל ל . בראשית שהותם במחנה, לא הבינו מרבית העצורים את מ צ ב ם לאשורו. ״ ד ע נ ו ר ק כי להגיע לדראנסי זה ד ב ר נורא .ר ב י ם חשבו שמעצרם מקורו בטעות וחיכו ל ת י ק ו ן המעוות .ב ע ל י ב ט ח ו ן ש ב ה ם היו פ ו נ י ם אל כ ל מ י שהיה ל ו ס ר ט ע ל שרוולו ו מ נ ס י ם ל ה ס ב י ר ל ו א ת ה מ ק ר ה ה מ י ו ח ד ש ל ה ם .ה א ש מ ה ב מ ח ס ו ר במוון ובלכלוך ניכרת. הטילו על האדמיניסטרציה היהדית, אשר לה ייחסו יכולת פעולה ה ם ס י ר ב ו להאמין כי ב ע ל י ס ר ט י ה ש ר ו ו ל א י נ ם יכולים ל ע ז ו ר וכי ג ם ה ם נ ע צ ר ו ב ש ל היותם י ה ד י ם .אמגם ,ג ר מ נ י ם ר ב י ם ל א נ ר א ו ב מ ח נ ה ,אך ה ח ש ש מ מ כ ו ת ,ח ו ס ר ה ד י ע ה ה מ ע י ק ב א ש ר ל ע ת ד ם ו ה ח ש ש מ מ ש ל ו ח ,הניאו א ת ה ע צ ו ר י ם מ ל צ א ת אל הכיכר .הם חשו פ ח ו ת ״ נ ר ד פ י ם ״ ב ה י ו ת ם ב ח ד ר י ם ו ב ק ר ב ת ה״ותיקים״. ל א ח ר זמן מה ,חדרו ל ת ו ד ע ת ם ה ח ש ש ו ת ה ע מ ו ק י ם מ פ נ י השילוח ,ה ר ע ב ,הפשפשים, ו א י כ ו ת ו ה י ר ד ה של המרק .ה ם ה ח ל ו ל ה צ ט ע ר ע ל ש ש ל מ ו מ א ת י י ם פ ר נ ק י ם צ ר פ ת י י ם ע ב ו ר ש ל י ח ת מ כ ת ב ד ר ך מ ב ר י ח ו נ ר ת ע ו מ ל ב ק ש שיבהירו ל ה ם א ת מ צ ב ם מ ח ש ש פן י מ ש ד הדבר תשומת לב ל״מקרה שלהם״. 173 העצורים לאחר ה ש ת ד ל ו ש ל א ל ד ב ר ב י נ ם ל ב י ן ע צ מ ם על ה מ ש ל ו ח י ם ,ג ם ' ש ה ג י ע ה ידיעה ע ל מ ש ל ו ח ק ר ו ב .ב ע ת ה כ נ ת ה מ ש ל ו ח ,היו ה נ ש ל ח י ם ז ו כ י ם ל מ י ל ת מצד הנשארים עידוד הקרוב ,ב נ ס י ו ן .העתיד מדראנםי. היה במחנה ,ולאחר להשתכנע י צ י א ת ו היו אלו ה א ח ר ו נ י ם מדברים ש ש ח ר ו ר ם ק ר ו ב ,כי ל א יהיו עוז־ בשיחות העצורים היתה מידה ר ב ה של צניעות על משלוחים ב ע נ י נ י מין .מ ק ו ב ל נשים ל ד ב ר על א מ ה ו ת ,אחיות ,א ר ו ס ו ת ונשים ,א ך מ ע ו ל ם ל א ד י ב ר ו ע ל כ א ו ב י י ק ט מיני .ג ם ה ב ד י ח ו ת ש ס ו פ ר ו ל א היו ג ס ו ת א ל א ל ע ת י ם נ ד י ר ו ת . ב נ ו ש א קיום ה פ ו ל ח ן ה ד ת י היו כ מ ה הישגים ,א ם גם ח ל ק י י ם :ביום ה כ י פ ו ר י ם 1941ה צ ל י ח של הקונסיסטואר להביא שני ספרי תורה למחנה ולקיים ב צ י ב ו ר ,ב ה ה ש ת ת פ ו מ ר ב י ת העצורים .ב י ו ם ה כ י פ ו ר י ם של תפילה 1943ה ת נ ה ל ו ב מ ח נ ה • ש ת י תפילות ,א ח ת בנוסח אשכנז והאחרת .בנוסח ספרד. פ ר ט ל מ ו צ א ם היהודי ה מ ש ו ת ף ה י ה ה ר כ ב ה ע צ ו ר י ם ה ט ר ו ג נ י מ א ו ד .ה י ו ב י נ י ה ם •הבדלים מבחינת מבחינה שתואר לעיל(, מקצועית ,ת ר ב ו ת י ת ו מ ב ח י נ ת ארץ מוצאם ושפתם .העדרו של אידיאל השתייכותם לקטיגוריות שונות במתנה )כפי .מ ש ו ת ף כ ל ש ה ו — דתי ,ל א ו מ י או פ ו ל י ט י ,ה ק ש ה ע ל יצירת ק ש ר בין ה ע צ ו ר י ם , כל שכן על א ח ד ו ת .מ צ ב ח ב ר ת י ז ה . ,ב נ ו ס ף ל מ צ ב הפיזי ו ל מ ת ח ה נ פ ש י ,היו ק ר ק ע נ ו ח ה ל מ ר י ב ו ת וויכוחים מ ר י ם ב ע נ י נ י ת ו ר נ ו י ו ת או א פ י ל ו ב ש א ל ת פ ת י ח ת ו של חלון ב ח ד ר .ע ם ז א ת ר ב ו ת ה ע ד ו י ו ת ע ל ע ז ר ה ה ד ד י ת בין ה ע צ ו ר י ם ש נ ב ע ה , כפי המשלוח הנראה מכמה תחושות משותפות .ראשית ,החרדה העמוקה מפני העתיד, ומפני שמקורה בהיעדר חופש ומידע; ושנית — ההרגשה המשותפת ל א נ ש י ם החוששים ש ל א יראו ע ו ד א ת ק ר ו ב י ה ם ו נ ת ו נ י ם במידה של יאוש ,נ ח י ת ו ת א נ ו ש י ת ואפסיות ,נ ו כ ח מ צ ב ם ו ל א ו ר ה ת נ ה ג ו ת ה ג ר מ נ י ם .ידוע א מ נ ם ע ל מ ק ר י ם , עצורים ש ר ו ו ר ק ד ו או ק ר א ו ס פ ר ו ת ק ל ס י ת ב מ ח נ ה ,א ו ל ם כ ל א ל ה ל א שבהם ג ר ע ו ב ה ר ב ה מ א ו י ר ת ה ר י ק נ ו ת ,ה א י מ ה והשממון. ל א ח ר הנסיון ל ד ו ן ב ק ו י ם ה כ ל ל י י ם א ש ר אפיינו א ת החיים היהודיים ב מ ח ג ה , יש לשוב לגורמים המיוחדים הנובעים מההשפעות השונות של שלוש ה ת ק ו פ ו ת במחנה: (1 ת ק ו פ ת ד נ ק ר :ה א ו י ר ה ב מ ח נ ה היתד ,נ ו ח ה למדי ,ה י ו ת ו ה ע צ ו ר י ם ר א ו ב מ ע צ ר ם ש ל ב ה נ ו ב ע מ ה מ צ ב ה מ ל ח מ ת י )יש ל ז כ ו ר ש צ ר פ ת י ם ר ב י ם נ ש ל ח ו ל ע ב ו ד במחגות בגרמניה( .העובדה שאוכלוסיית המחנה היתה מורכבת מגברים בלבד, ו ה י ד י ע ה כי ק ר ו ב י ה מ ש פ ח ה ח פ ש י י ם ,ת ר מ ו ר ב ו ת ל א ו י ר ה זו .ה ע צ ו ר י ם ה ת ע נ י נ ו בליעות ח ח א ך ג ם ב ע י ו ת פ ר ו ז א י ו ת ת פ ס ו מ ק ו ם ר ב :המזון זכה ל ת ש ו מ ת ל ב מ י ו ח ד ת :״יום ה ח ב י ל ה ״ היה ה י ו ם ש מ מ נ ו ס פ ר ו א ת ימי השבוע .ל מ ר ו ת ה א י ס ו ר ל ע ש ן ה פ ך נ ו ש א ה ט ב ק ל מ ר כ ז י ,ו ע נ ף ה ט ב ק ב ש ו ק השחור היה פ ו ר ח מ א ל . (2 וטף ת ק ו פ ת ר ו ט ק ה :ב ת ק ו פ ה זו מ ת ר ח ש ה מ ש ב ר :ה ו פ ע ת ם ש ל זקנים ,נ ש י ם השפיעה ר ב ו ת על המצב הנפשי ב מ ח נ ה .ב ו א ם של ק ר ו ב י ה מ ש פ ח ה גרם לאובדן התקוות .החלוקה לקטגוריות יצרה פ ע ר ח ב ר ת י הולך וגדל ,היות וקטגוריות א ל ו הוכיחו כי אין כ ו ל ם שווים ל ע ג י ן ה מ ש ל ו ח .ע ו ב ד ה זו ה י ת ה ח ש ו ב ה מ א ו ד ה י ו ת וההכנות ,ה צ י פ י ה ו ק צ ב ה מ ש ל ו ח י ם נ ה פ כ ו ל מ ר כ ז ח י ל ם ש ל העצורים. (3 ת ק ו פ ת ב ר ו נ ר :השיפוצים ב מ ח נ ה א ש ר גרמו ל ת ע ס ו ק ה ו ל כ נ י ס ת ם ש ל א נ ש י ם מבחוץ ,ה א ד מ י נ י ס ט ר צ י ה ה י ה ו ד י ת א ש ר הגיעה ל ש י א ה ת פ ת ח ו ת ה ב ת ק ו פ ה 174 זו ,ר ו ח ה ר ס י ס ט א נ ס א ש ר ה ח ל ה ל נ ש ב ו ל ה ת פ ש ט בארץ ,ה ה כ נ ו ת ו ה ק צ ב ש ל ה מ ש ל ו ח י ם א ש ר נ ה פ כ ו מ ס ו ד ר י ם י ו ת ר — כ ל א ל ו ג ר מ ו ל ש י פ ו ר ־ מ ה ב א ו י ר ת החיים ב מ ח נ ה ו א ף ה ו ל י ד ו א ת ת כ נ י ת ה ב ר י ח ה ה ה מ ו נ י ת ו ה מ א ו ר ג נ ת ב ס פ ט מ ב ר .1943 ש יכו в ב ע ב ו ד ה זו נ ע ש ה נסיון ל ב ח ו ן א ת חיי היהודים ב מ ח נ ה ד ר א נ ס י ,ע ל היבטיהם השונים .ל א כ ל ה ה י ב ט י ם זכו ל א ו ת ה מ י ד ה ש ל עיון .ה ה י ב ט ה ח ב ר ת י ,ל מ ש ל , ובפרט טופל ה ח י כ ו כ י ם בין ה מ ג ז ר י ם החברתיים השונים שבאוכלוסיית לא העצורים, ב ה ר ח ב ה .ז א ת מ ש ו ם ש ב ה ק ש ר ה ר ח ב ש ל מ ט ר ת ה מ ח נ ה ,אופיו ו מ צ ב ם של ה ע צ ו ר י ם בו ,נ ר א ה כ י אין זה העיקר ,מ ה גם ש ה ת ח ל ו פ ה ב מ ח נ ה היתד .גדולה ב י ו ת ר — מ ת ו ך כ־ 76,000א י ש ש ע ב ר ו ב מ ח נ ה ,נ ש ל ח ו 63,669ל מ ז ר ח . ה י ב ט נוסף ,א ש ר ל א ט ו פ ל ב ה ר ח ב ה ,ה ו א מ י ק ו מ ו ש ל ה מ ח נ ה ד ר א נ ס י .ה מ ח נ ה ה י ה ב מ ר ח ק ש ל .כ ע ש ר ה ק י ל ו מ ט ר י ם מ פ א ר י ם ; מ י ק ו ם ז ה היווה ג ו ר ם מ ט ע ה ב ק ר ב העצורים. הקירבה לפאריס גרמה ליהודים הצרפתיים להאמין ,כי ניתן יהיה ל ה ש י ג מ ס מ כ י ם ו ל ה י ח ל ץ מ ן המצב .ל ע ו מ ת ם האמיגו ה י ה ו ד י ם הזרים כ י ה ק י ר ב ה משמשת לבירה ה ו כ ח ה שאין מ ק ו ם ל ח ש ש . לגבי ש ת י הקבוצות גיתן, אפוא, ל ו מ ר ש מ י ק ו מ ו ה ג י א ו ג ר פ י ש ל מ ח נ ה ד ר א נ ס י נ ט ע ת ח ו ש ת ב ט ח ו ן ב ק ר ב העצורים. ז א ת ל מ ר ו ת ה ע ו ב ד ה ש ה מ ח נ ה נ ש א אופי גרמני ,ד ב ר ש ל א הובן ע ל כ ל מ ש מ ע ו י ו ת י ו ע ל י ד י היהודים. מ ל ב ד זאת קיימת הסתייגות נוספת וחשובה מ פ נ י הטיפול בהיבט החברתי. ל ט פ ל ב א ו פ ן מ א ו ר ג ן ב נ ו ש א מ ס ו ג זה ע ל ו ל הנסיון העצורים ל ט ע ת א ת התחושה שלחיי ב מ ח נ ה היתד .ת ב ג י ת ס ט א ט י ת ו מ א ו ר ג נ ת .ר ו ש ם ז ה מ ק ב ל חיזוק נ ו ס ף ע ק ב הנםיון ל ה ת ע ל ם מ ן ה ר ג ע י ם יוצאי הדופן ב מ ח נ ה )כגון ח ת ו נ ו ת ,מ ש ח ק י ם , קבלת חבילות או התאבדויות( המאורעות המהותיים ביותר לטובת התמונה במחנה ה כ ו ל ל ת .אולם ,אין ל ש כ ו ח כי דראנסי היו המשלוחים וכל משלוח היה מ ז ע ז ע מ ן ה י ס ו ד א ת מ ס ג ר ת החיים ו ה ח ב ר ה ש ב מ ח נ ה .ע ו ב ד ה זו מ ו צ י א ה מ כ ל ל א פ ש ר ו ת כ ל מ ח ש ב ה ש ל נ ו ה ל י ק ב ע ב מ ח נ ה .ה י ט י ב ל ב ט א ז א ת ו ו ל ר ס ש כ ת ב ,כי ד ר ך ח י י ה ם ש ל ה ע צ ו ר י ם היתד .״ נ כ ו נ ה ואופיינית ל ת ק ו פ ה מ ס ו י מ ת ו א י נ נ ה עוד ק י י מ ת ב ת ק ו פ ה א ח ר ת .שינויים א ל ו ח ל ו ל ע ת י ם ת ו ך י מ י ם ס פ ו ר י ם ו א ף ת ו ך ש ע ו ת מספר, ו ז א ת ה ס י ב ה ש א ף התיאורים ה ח ל ק י י ם ו ה ק פ ד נ י י ם ב י ו ת ר יכולים ל ת ת ר ק תיאור ס ט א ט י ש ל מ צ ב אשר ,ל מ ע ש ה ,ה ו נ ע ב ד י נ מ י ו ת שהיתר .ל ע ת י ם מ ס ח ר ר ת ״ . רשימת מקורות תעודות Drancy ) le Bourget: Imprimeur G M 1982.ללא שם העורך( 1941—1944 Les Juifs sous I'occupation. Reueil de Textes Officiels Francais el Allemands, )ללא שם העורך( Paris; les fils et les Filles de Deports Juifs de France. 1982 Klarsfeld, S. Le M e m o r i a l de la Deportation des Juifs France. Paris В & S Klarsfeld, 1978. 1. )1 )2 )3 175 מחסרים ושפיות א ח ר ת.2 Атоигоих H., L a Grande Histoire 1976. Darville J. & Wichene S., Drancy des Francais l a Juive sous !'Occupation, ou la Seconde Inquisition, Paris R. Laffont, Paris Cachan, 1945. Diamant, D., Les Jurfs dans la Resistance Francaise 1940, 1944 (avec armes ou .sans armes), Paris Pavilion, 1971. Klarsfeld S., Vichy. Auschwitz le Role de Vichy dans l a Solution Final de la auestion Juive en France 1942. Paris Fayard 1983. Monneray H . , I n t e r n a t i o n a l M i l i t a r y T r i b u n a l , la Persecution des Jurfs dans les Pays de I'Est presente a Nuremberg, Paris Edition de Centre, 1947. Dr. Weil J., Contribution a I ' H i s t o i r e des camps d'lnternement dans I'Anti-France, Paris Edition du Centre, 1946. המאמן היהודי ב צ ר פ ת הכבושה כנלזגות ההסגר וכארגון ״היהודי הלוחם״,. ר.קפל ש . תשמ׳׳א, ירושלים י ד ושם,1944—1940 le Monde Juif la Revue du Centre de Documentation Juive Contemporaire Paris, 1946. .1965—1935 יצא בין, עתון יומי,העתון הבוקר Wistrich R., Who's who in Nazi Germany, London 1982. מרכז , ירושלים הוצא לאור על יד שרות הפרסומים, עדויות כ ר ך א׳,משפט אייכמן . תשל״ד,הסברה ( עדויות ) ב כ ת ב וכעל פ ה.3 . יד ושם, ע ת י ו ת מספרות.א 2 0/36Faniya F r e i l i c h David Bader Book 0/36Heniya Frydman, David Bader Leon Hardy E l 15 E/11415 תיקA 16797 עדות מספר Shimon Gravitz 0/220 7/37 מרק יארבלום 02/629Vonlenberg Celestine Morris Slhmidt 03/3474 ארכיוןP 1941 דו״ח רפואיE1331/033ע ת ת בתיק .1983 שהוקלטה בחיפה ספטמבר, מ ר טמפלר: שם ה ע ד: ע מ ת אשר נגבתה על י ד י.ג 176 רות פירר השואה במקראות*1984—1948 , מוקדש לילד היהודי בימינו ה א ם ת ה י ה ז א ת ת פ א ר ת ה מ ל י צ ה ל א מ ר ש י ל ד יהודי ב י ש ר א ל ע ו מ ס א ת מ ש א ההיסטוריה הלאומית שלו מיום היוולדו?״. ב י נ ק ו ת ו ,חפון ב ז ר ו ע ו ת אמו ,ה ו א חווה א ת ה א י מ ה ה ק ו ל ק ם י ב י ת ה ל א ו מ י ת ,כ א ש ר צ פ י ר ת י ו ם ־ ה ז כ ר ו ן ־ ל ש ו א ה ח ו ד ר ת ל כ ל ב י ת ב י ש ר א ל .אזי ל ר א ש ו נ ה מ ס ב י ר ה ל ו האם ,ב ש פ ת ו ,א ת מ ש מ ע ו ת ה ק ו ל ו ת ועמידת הדום הכללית .בגן־הילדים ,שומע הפעוט מ ה ג נ נ ת פרטים נוספים אודות השואה ,ו ח ו ל ק ע ם ח ב ר י ו א ת ח ו ו י י ת הזכרון .ד מ מ ת ה ר ח ו ב ,ה צ פ י ר ה ,ה ה ת י י ח ד ו ת ובגן־הילדים, בבית ההסברים המצטברים של המבוגרים, והתכניות המיוחדות ברדיו ו ב ט ל ב י ז י ה ,מ ע נ י ק י ם ל פ ע ו ט ו ת א י נ פ ו ר מ צ י ה ב ס י ס י ת ,ו י ו צ ר י ם א צ ל ם ע מ ד ו ת רגשיות ע מ ו מ ו ת ש ל ח ר ד ה ש מ ת ק ש ר ו ת ל נ ו ש א השואה ,זמן ר ב ל פ נ י ש ה ת ח י ל ו ללמוד אותו בבית־הספר. עז־ כ י ת ה ד׳ ל ו מ ד ה י ל ד ל ק ר ו א ו ל כ ת ו ב ב ע ז ר ת א ס ו פ ו ת ש ל שירים ,ס י פ ו ר י ם ו ת ר ג י ל י ם לשוניים ,ה מ כ ו נ ס י ם ב ס פ ר י ל י מ ו ד ה נ ו ש א י ם ש מ ו ת שוגים ,כ ג ו ן :״ מ ע ל ו ת ״ , ״פסיעות״, ״אלומות״ ,״נתיבות״ ,״הליכות״ ,ו״מקראות״**. האוגדנים־המקראות ה ל ל ו ע ר ו כ י ם ע ל פ י נ ו ש א י ם ש ו נ י ם מ ת ח ו מ י החיים ,כ מ ו :״ ה ט ב ע ״ ,״חיי מ ש פ ח ה ״ , ״הידידות״ ,ו נ ו ש א י ם לאומיים ,כ מ ו :״ מ ל ח מ ת ־ ה ש ח ר ו ר ״ ,ו ד ת י י ם /מ ס ו ר ת י י ם ,כ מ ו : ״המועדים״ .נ י כ ר ב ס פ ר י ם ש ה ס י ו ו ג ש ל ה ח ו מ ר ה ס פ ר ו ת י ל נ ו ש א י ם מ ו ג ד ר י ם ה ו א קשה ל ע ו ר כ י ם ,כיוון שיש סיפורים המתאימים בעת ובעונה לנושאים אחדים. על־כן ה ש י ב ה לפרקים שונים מ ע ד על תפיסתו של עורך הספר ,ש מ נ ח ה בעריכתו א ת ה מ ו ר ה ל ה ד ג ש י ם מסוימים ,ו מ ד מ ו ל ו ע ל הכיוון ש ל ה ע י ב ו ד ה ד י ד ק ט י ו ה ת מ ט י . משלהי שנות השישים החלה היחידה־לתכניות־לימודים ב מ ש ר ד ־ ה ח י נ ו ך בחיבור * פרק מתח־ הספר ״סוכנים של הלקח׳׳ ,של הד״ר רות פירר ,העומד לראות אור בקרוב. ** בגלל ההישגות התכופה של השם ״מקראות״ לאוגדגים המצוינים כאן ,יהיה זה כינויים במסגרת המחקר הזה. 177 ח ו ב ר ו ת ,ב ע ל ו ת אופי של א ס ו פ ו ת ס פ ר ו ת י ו ת ,כ א ש ר כ ל א ח ת מ ה ן מ ו ק ד ש ת ל נ ו ש א ב מ ט ר ה להחליף א ת המקראות ״הישנות״ ,ולהוציאן משימוש התלמידים נפרד, בבתי־הספר והחוברות גם היסודיים .ה ת ה ל י ך עדיין ל א לסרוגין, על פי הושלם, שיקול־הדעת של ובינתיים המורה. נלמדות בדומה המקראות אחרים, לנושאים נ ו ש א ה ש ו א ה עדיין ל א ע ו ב ד ל ח ו ב ר ת נ פ ר ד ת ה מ ת א י מ ה ל ת ל מ י ד י ם ב כ י ת ו ת הראשונות בהכלת ש ל ה ח ט י ב ה היסודית .ה מ ק ר א ו ת ה מ י ו ע ד ו ת ל כ י ת ו ת א׳—ה׳ מ מ ע י ט ו ת קטעים אודות השואה, שמתייחסות והספורות לנושא, לשלבו נוטות ב פ ר ק י ם שונים ,מ ב ל י ל י י ח ד ל ו פ ר ק נ פ ר ד .ה נ ט י ה ה ז א ת מ ש ת נ ה ב ס פ ר י ם ל כ י ת ו ת ש ב ה ם י ש כ ב ר פ ר ק י ם מ י ו ח ד י ם ל נ ו ש א השואה, ה׳—חי, ו ל צ ל ם מצויים ל ע ת י ם ב ה כ ל ל ת הסיפור ״שרה ב ת טובים״, קטעים ב נ ו ש א ה מ פ ו ז ר י ם ב פ ר ק י ם אחרים. המתאר ה צ ל ת י ל ד י ם מ ג י א ־ ה ה ר י ג ה ו ה ב א ת ם ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ב פ ר ק ב ש ם ״קיבוץ־ 1 ג ל ו י ו ת ״ ,מ ת כ ו ו נ י ם ה ע ו ר כ י ם ש ה מ ו ר ה יכופף א ת ' ה ס י פ ו ר ל נ ו ש א ה כ ו ת ר ת .כ א ש ר ה ס י פ ו ר ״ר׳ מ נ ד ל מ פ ב י א נ ץ ה ו ל ך ל ט ר ב ל י נ ק ה ״ נ מ צ א ב פ ר ק ש כ ו ת ר ת ו ״על ק ל ו ש ש ם י ש ר א ל ״ ,ה ר י ש מ ט ר ת ו ל ה ד ג י ם א ת ה ת ו פ ע ה ה כ ל ל י ת ה ז א ת ב ת ו ל ד ו ת עם ישראל. 2 הצרוף ש ל ס י פ ו ר י ם א ו ד ו ת השואה ל פ ר ק ״ מ ו ע ד י ם ״ ,ב ק ש ר ל ע ר י כ ת ל י ל ־ ס ד ר 3 ו ב מ ח נ ו ת ־ ה ה ש מ ד ה ,או ת י א ו ר מ ר ד ג י ט ו ו א ר ש ה ש מ ת ק ש ר ל ח ג הפסח, בגיטאות ב פ ר ק ״חגים״ ,מ כ ו פ ף א ת ה ה ת ר ח ש ו ת ה ס פ צ י פ י ת ל ג ו ש א ה ע י ק ר י ש ל ה פ ר ק ה נ ל מ ד , גם בקשר וכך 5 לשלושת־הרגלים ולימים־הנוראים . ת י א ו ר של י ל ד י ם ב ש ו א ה ב פ ר ק כ ל ל י א ו ד ו ת י ל ד י ם « בולט בשיבוץ אותו עקרון ו ב ש י ל ו ב ת י א ו ר של מ ר ל ו ת 7 ו מ ע ש י ג ב ו ר ה מ ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ב פ ר ק י ם כ ג ו ן :״ מ ל ח מ ת ־ ה ש ח ר ו ר ״ ,או ׳׳גבורת־ 8 י ש ר א ל ״ .ש י ב ו צ י ם כ א ל ו מ ע ל י ם ע ל כ ו ו נ ת ה ע ו ר כ י ם ל ה ד ג י ש א ת ה נ ו ש א האחר, כ א ש ר ה ש ו א ה ה י א ר ק ע או דוגמה לו .א מ נ ם ,ה מ ו ר ה י כ ו ל ל ע ר ו ך א ת ה מ ק ר א ה ע ל פ י ה ב נ ת ו ו צ ר כ י ו בכיתה ,א ך כיון שאין ב ל י נ ו נ ת ו נ י ם ב ד ו ק י ם ו ע ק ב י י ם א ל ו ת א ו פ נ י ה ה ו ר א ה ש ל נ ו ש א ה ש ו א ה בבתי־היספר ,נ י א ל ץ ל ה ס ת פ ק באיפיון ו ב ה ע ר כ ה של החומר המצוי בספרי ה ל י מ ל ,ולהניח שהם משפיעים על ההוראה ל ל מ י ד ה ב כ י ת ו ת .ייתכן ש מ ג מ ת ה פ י ז ו ר ב מ ק ר א ו ת ה מ י ו ע ד ו ת ל כ י ת ו ת ה נ מ ו כ ו ת ב ב י ת ־ ה ס פ ר ^ ה י ס ו ד י ,מ ע ל ה ע ל כ ו ו נ ת ה ע ו ר כ י ם ל ד ח ו ת א ת ה ל י מ ו ד הישיר ו ה מ ר ו כ ז של הנושא, ה ק ש ה ל י ל ד י ם מ ה ב ח י נ ה הרגשית ,ועם ז א ת ל ש מ ו ר ע י מ ו ק ש ר ע ק י ף ורציף ,ע ל ל י פיזורו גיתן בנושאים להטיל ספק ש ו נ י ם הנלמז־ים בשיקול־הדעת במשך כל הפדגוגי שנת־הלימודים. המוצע, ולהניח אך באותה שהעריכה מידה המפוזרת ה י א ביטוי ל ה ס ס נ ו ת ולקושי ש ל העורכים ב ה ג ש ת ה נ ו ש א ל י ל ד י ם צעירים .כאמור, המקראות המיועדות לכיתות ה ׳ — ח /זוכה נושא השואה לפרק מ י ל ד , במרבית כ א ש ר נ מ צ א י ם ל צ ל ו ,ל ע ת י ם ,ק ט ע י ם מ ה נ ו ש א ה מ פ ו ז ר י ם ב פ ר ק י ם אחרים .ס פ י ר ת ה ע מ ו ד י ם ה מ ו ק ד ש י ם ל פ ר ק א ל ו ת השואה ,ה ע ל ת ה ש ה ה ק צ א ה ה י א כ ד ל ק מ ן :מ כ ־ 4 ע מ ל י ם ל נ ו ש א ב ס פ ר י ם ל כ י ת ו ת ד׳ ל ׳ ,ע ד ל מ כ ס י מ ו ם ש ל 25ע מ ו ד י ם ל כ י ת ו ת ח׳, במקראות גבלה אחרים, ה כ ו ל ל ו ת 300—200ע מ ל י ם .כ ל ו מ ר ,כ כ ל ש ס פ ר ה ל י מ ו ד מיועד ל כ י ת ה יותר ,ג ד ל ח ל ק ו ש ל נ ו ש א השואה כ ע מ ל י ם ,ו מ ש ת ו ו ה ל ח ל ק ם של נושאים ל ב ד מ ה פ ר ק המיוחד ל י ו ם ־ ה ע צ מ א ו ת ,ש ה ו א ע ל ־ פ י ־ ר ו ב ה ג ד ו ל למפלס שבפרקים. מ כ י ח ה ו׳ ו א י ל ך ,מ ח ח י ל י ם ה י ל ד י ם ל ל מ ל •היםטודל .כ מ ק צ ו ע נ פ ר ד ב ב י ת ־ ה ס פ ר ,ע ל פ י ת כ נ י ת ־ ל י מ ו ד י ם ו ם פ ר י ־ ל י מ ל ל ה י ס מ ו ר י ה .ה ם פ ו ת ח י ם ב ת ק ו פ ה העתיקה, 178 ו מ מ ש י כ י ם ב י מ י הביניים ו ב ע ת ה ח ד ש ה ,כ א ש ר פ ר ש י ו ת מ ת ו ל ד ו ת ־ ה ע מ י ם ו מ ק ו ר ו ת ־ עם־ישראל נ ל מ ד ו ת לסירוגין א ו ב מ ש ו ל ב .ב כ י ת ה ח׳ נ ל מ ד נ ו ש א מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ השניה ה כ ו ל ל ג ם א ת השואה .ע ל כן ,ע ד כ י ת ה ח׳ ,מ ש מ ש ו ת ה מ ק ר א ו ת ס פ ר י ־ לימוד ה ע ב ר י ת או ל ל מ י ד ת נושאים מ ג ו ו נ י ם , בסיסיים ,ל א ר ק ל ה ו ר א ת ה ש פ ה א ל א ג ם כ מ ק ו ר עיקרי ל נ ו ש א השואה .ג ם כ א ש ר ה נ ו ש א נ ל מ ד ב ש ע ו ר י ה י ס ט ו ר י ה ו ע ל ־ פ י ס פ ר י ־ ל י מ ו ד ל ה י ס ם ו ר י ה ,ב כ י ת ה חי ,ב א ה ה מ ק ר א ה ו מ ש ל י מ ה אותו מ ה ב ח י נ ה החווייתית .ב פ ר ק ה נ ו כ ח י נ ת א ר ו נ ע ר י ך א ת מ א פ י י נ י ה ק ט ע י ם א ו ד ו ת השואה ,כ פ י ש ה ם ע ר ו כ י ם ו מ ש ו ב צ י ם ב ע ש ר י ם ו ש ת י ם מ ק ר א ו ת שהיו והינן ב ש י מ ו ש ה ת ל מ י ד י ם ב י ש ר א ל ב ש נ י ם .1984—1948ב ע י ו ן זה י ו ב ל ט ח ל ק ם ש ל ה ס פ ר י ם המיועדים ל כ י ת ו ת ה׳—ח׳ ,א ש ר מ ת י י ח ס י ם ב י ת ר ה ר ח ב ה ל נ ו ש א . ה פ ר ק א ו ד ו ת ה ש ו א ה נ מ צ א ב מ ק ר א ו ת ב ד ר ך ־ כ ל ל אחרי נ ו ש א ״הפסח״ ,ו ל פ נ י ש ע ר ״יום־העצמאות״ ,כאשר העריכה ה מ ק ו ב ל ת הזאת מ ת ב ס ס ת על המועד של י ו ם ־ ה ז כ ר ו ן ־ ל ש ו א ה ,ש ח ל ב ע ש ר י ם ו ש ב ע ה בגיסן) ,לזכר מ ר ד גיטו ו א ר ש ה ב ש נ ת ,(1943ושאכן מ ת ק י י ם בין ח ג ־ ה פ ס ח ל ב י ן י ו ם ־ ה ע צ מ א ו ת .ס פ ר י ־ ה ל י מ ו ד ה מ מ ל כ ת י י ם ־ דתיים מתייחסים לעתים רחוקות לנושא פעמיים ,כשהם מוסיפים למועד המוזכר א ת ה ע ש ר ה ב ט ב ת ,שהוא י ו ם ת ח י ל ת ה מ צ ו ר ש ל נ ב ו כ ד נ א צ ר ע ל ירושלים ב ש נ ת 587ל פ נ י הספירה ,והינו מ ו ק ד ש ל ת פ י ל ת ־ ק ד י ש כ ל ל י ת ל ז כ ר ה נ ה ר ג י ם ש ל א נ ו ת ר ו ל ה ם קרובי משפחה שיכולים ל ש א ת קרבגות תפילה לזכרם. במסגרת זאת נכללים גם 9 השואה . המקראות כוללות את הספרותיות הבאות ,ל פ י מ ד ת התצורות שכיחותן: ז כ ר ו נ ו ת ו ק ט ע י ם מ י ו מ נ י ם ) ה נ ש נ י ם ב ס פ ר י ם ה ם :א נ ה פ ר נ ק ,אווה היימאן ,מ ש ה פלינקר, אודות לגיל יצחק רודאשבסקי(, השואה, שנתחברו שירים מאוחר ו ת פ י ל ו ת ש ל יהודים יותר, וסיפורים מ ת ק ו פ ת השואה, מתומללים לשפה או המתאימה ה ת ל מ י ד י ם ) מ ח ב ר י ס י פ ו ר י ם ה מ ק ו ב ל י ם ע ל עורכי ה מ ק ר א ו ת :פ ר א ג ך מ ש ה , יוסף ז׳ימיאן ,מ נ י ה הלוי ,ש ר ה גשמית ,צ ב י ה ל ו ב ט ק י ן ( * ,א ל י ה ם מ צ ט ר פ ו ת מ ו ב א ו ת מ ה ת נ ״ ך ,ו מ ח ו ק ־ ה ז כ ר ו ן ־ ל ש ו א ה ־ ו ל ג ב ו ר ה .1953 ,ל ע ת י ם ר ח ו ק ו ת נ מ צ א ב פ ר ק א ו ד ו ת השואה ,כעין ה ס ב ר ה י ס ס ו ר י א ו ס ק י ר ה כ ל ל י ת ש מ ל ו ו ה א ת ה ח ו מ ר ה ס פ ר ו ת י ,ואזי ה ו א מ י ו ע ד ל כ י ת ו ת ה ג ב ו ה ו ת ש ל ב י ת ה ס פ ר היסודי ,ו נ ו ש א אופי ה צ ה ר ת י ,כ ד ו ג מ ת ה ק ט ע מ ה ג א ו ם ש ל בן־ציון ד י ג ו ר ב כ ג ס ת ב־ 12ב מ א י ,1953ש ה ע ו ר כ י ם ש ל ה ס פ ר י ם נ ו ט י ם ל ש ב צ ו באוגדגים .כיון ש ב א ס ו פ ו ת ח ס ר י ם ת י א ו ר י ם ש ל ה ר ק ע ה ה י ס ט ו ר י , הופך המורה לסוכן בלבדי לאינפורמציה והוא אמור להסביר א ת הקטעים הספרותיים ו ל ע ג ן א ו ת ם ב מ ס ג ר ת ה ה י ס ט ו ר י ת .ת ל ו ת ה ת ל מ י ד י ם במורה ,מ ח י י ב ת א ת ה א ח ר ו ן ב ה כ נ ת נ ו ש א השואה ,כ א ש ר ח ס ר ו ת ל ו ה מ י ת ו ד ו ת ה מ ת א י מ ו ת ש ל א ה ו ק נ ו ל ו ב ם מ י ג ר למורים, המכשיר א ת המורים לעתיד להוראת כ ל המקצועות הנלמדים בחטיבה היסודית ,א ך ע ל ־ פ י ־ ר ו ב א י נ נ ו מ ת י י ח ם ס פ צ י פ י ת ל ה ו ר א ת השואה ,ע ל ה ה י ב ט י ם הדיספלינריים־היסםוריים, ה פ ד ג ו ג י י ם ו ה ד י ד ק ט י י ם המיוחדים ל נ ו ש א זה .ה ה נ ח י ו ת ל מ ו ר ה ש מ צ ו ר פ ו ת ל ע ת י ם ב מ ר ו מ ז ל פ ר ק ב ג ו ף ה ס פ ר ,א ו כ ה ד ר כ ה ישירה ב ח ו ב ר ו ת מיוחדות למורה, הנספחות למקראות, מתייחסות ברובן להיבםים הספרותיים * כל הסיכומים וההערכות המובאים בפרק זה ,מתייחסים לקסעים כפי שנבחרו ועובדו למקראות ,ולא למקורות הספרותיים המלאים שמהם נלקחו. 179 1 ו ה ח ו ו י י ת י י ם ש ל ה ת מ ל י ל י ם ,״ ו ג ם ה ה ש ת ל מ ו י ו ת ב נ ו ש א השואה ה מ י ו ע ד ו ת ל מ ו ר י ה ח ט י ב ה ה י ס ו ד י ת היו והיגן מ ו ע ט ו ת ב מ ס פ ר ,ו ס פ ו ר ו ת ב מ ש ת ת פ י ם ״ . כנובע מהתאור ,ובגלל מיקומו של הנושא במקראות ,ובהסתמך על עדות מורים ה ע ו ש י ם ב מ ל א כ ה ,נ ל מ ד נ ו ש א ה ש ו א ה כ י ח י ד ה נ פ ר ד ת ומיוחדת ,ב צ מ ו ד ל י ו ם ־ ה ז כ ר ו ן . הכפיפות מקנים הזאת למועד ואיכות הקטעים לנושא אופי שנוטה להיות הנלמדים ,כפי שיפורםו ב ה מ ש ך טכסי־חווייתי, הפרק, יותר מאשר היסטורי־אנליטי. כיון ש ע ו ר כ י ה מ ק ר א ו ת אינם מ ב ט א י ם ב ג ל ו י א ת ע מ ד ו ת י ה ם ב ס פ ר י ם ,ה ר י ש נ י ת ן עליהן מ ה א ו פ י של ה ע ר י כ ה ,ו מ ה ק ט ע י ם ש ג ב ח ר ו ל ת ו ך ה א ו ג ד נ י ם ,ו ע ל ־ פ י ללמוד ה ש א ל ו ת ל ת ל מ י ד י ם ו ה ה נ ח י ו ת ל מ ו ר י ם .ע ל ־ פ י כ ל אלו ,ניתן ל ו מ ר ש ג ו ש א ה ש ו א ה במקראות ,לצד נטיתו ל ש א ת אופי טכסי ,הוא בעל איכות אינסטרומנטלית ,ובדומה לנושאים האחרים שבמקראות הוא כלי לשיפור הקריאה והבנת הנקרא ,ואמצעי להעמקת ה ה ז ד ה ו ת ש ל ה ת ל מ ד ע ם ה ק ו ל ק ט י ב ה ל א ו מ י .אין־ספק ,ש ל מ ד ת נ ו ש א ה ש ו א ה ,בנםיון ל ה ב י נ ו ,ע ל היבטיו ה א ו ט ו נ ו מ י י ם ,א י נ נ ה נ כ ל ל ת ב ק ד י מ ו י ו ת ה ר א ש ו נ ו ת של עורכי המקראות. על צ ל ם י א ד ס המאבק במרבית התמלילים שנבחרו למקראות, הילד הוא הדמות המרכזית ,כאשר בחוויותיו ,ביסוריו ו ב מ ו ח ו הוא מ ג ל ם א ת כ ל ה ע ם היהודי .ב ע ד שחייו של ה י ל ד א ו ה י ה ד י ה מ ב ו ג ר והצעיר ,מ ת ו א ר י ם ב ס י פ ו ר י ם ,ה ר י ש ה ש מ ד ת ו ומותו ,מ ט ו ש ט ש י ם במידה מרובה ,וזאת באופנים ה ב א י ם : דחיקת ״הסוף־המוות״ החוצה מ ת ו ך הסיפורים וקטיעתם בסיומים שנוטים א. ל ה י ו ת אופטימיים .ל מ ש ל :ס י פ ו ר י ם א ו ד ו ת מ ר ד ג י ט ו ו א ר ש ה ש נ ח ת מ י ם ב ס ו ף היום ללחימה, הראשון ב מ ש פ ט :״כך ת ם יום אחד 1 2 ל ק ר ב ״ ,או ת י א ו ר י ם של ס ו ף נ ה מ ר ד הזה ,ש מ ס ת כ מ י ם ב י צ י א ת ש ר ד י ה ל ו ח מ י ם מ ת ע ל ו ת ה ב י ו ב » . ב. ב מ ק ר י ם ה ס פ ו ר י ם ש ב ה ם י ש ב פ ר ו ז ה ת י א ו ר י ם ש ל ה ש מ ד ה ו י ס ו ר י ם גופגיים, הריהם ל ט ש ט ש א ת ה נ ו ר א ו ת של ה ת י א ו ר ב ש פ ה מ ל י צ י ת וקשה ,ש א ו ל י א מ ו ר ה ו ל ה ר ח י ק ה מ ה י ל ד ה ל ו מ ד .ל מ ע ש ה ,ש פ ה כ ז א ת ע ל ו ל ה ל ע ו ר ר אצלו ח ר ד ה ש מ ק ו ר ה ה כ ל ל י ת א ו ד ו ת ה ה ש מ ד ה ו ה מ ו ו ת ש ה י ו מ צ י א ו ת יומיומית בשואה ,ואי־ בידיעה ה י כ ו ל ת ל ה ב י ן א ת ה מ ש מ ע ו ת של ה נ ו ש א ) ב ר מ ת ה י ל ד ( ,ב ג ל ל ה ת מ ל י ל ה מ ס ו ר ב ל . ה ע ו ר כ י ם ו כ ס ל ר ורוזן ,ה כ י ר ו ב ק ו ש י זה ,כ א ש ר ב ״ ד פ י ם ל ע ב ד ה ״ ,ש צ ר פ ו ל מ ק ר א ה ש ל ה ם ,ב י ק ש ו מ ה ת ל מ ד ל פ ר ש א ת ה מ ל י ם ה ק ש ו ת ב ע ן ר ת מילון ,ו ב ה ן :״ ק ם ל נ י ת ״ , ״ מ ב ע י ת ״ ,״דמי״ וביוב.14/ נטיה ״ ל ה ע ב י ר ״ א ת ה ה י ב ט ש ל ח י ס ו ר י ם ה ג ו פ נ י י ם ו ה ה ש מ ד ה מ ה פ ר ו ז ה ג. ל ש י ר ה ,ש א ף היא מ ת א פ י י ג ת ב ש פ ה ק ש ה ו מ ל י צ י ת .ג ם ל ע נ י ן זה גילו ו כ ס ל ר ורוזן ר ג י ש ו ת והציעו ל מ ו ר ה ל ה ס ב י ר מ ל י ם ,כ ג ו ן :״ ג כ א י ם ״ ,״ מ פ ל ח ו ת רפאים״ ,״ א נ ק ת ״ , ״ מ ב ע י ת ״ ) ,שם, .(14ה ש י ר ה ש כ י ח ב מ ק ר א ו ת ״ ד ב ר ו ל א קיים״ של ד ד שמעוני, מורה ע ד כמה אפשר בעזרת מלים פ ש ו ט ו ת להביע סבל ,ולעורר אצל הבנה ואמפטיה .א ל א ש ל צ ד שיר זה ,מ ר ב י ת ה ש י ר י ם ה א ח ר י ם הם קשים ל ה ב נ ה , ומרחיקים משמעות 180 התלמד מ ה ל ו מ ד א ת ה נ ו ש א ,ש ה ו פ ך ע ב ו ר ו ל ת ר ג י ל לשוני ,או ל ת מ ל י ל ב ע ל ־ טכסית ,כמעט מאגית ב כ ח ה ק צ ב הפואטי והמליצה. מרבית קטעי הפרוזה בספרי־הלימוד מתארים את המאבק הילד ,ו ל ע ת י ם אף של ה מ ב ו ג ר .מ ל ח מ ה זו כ ב י ט ו י י ה השונים, והערכים החיים כביכול, ההומניים ,ש ה ם נ י ג ו ד ל ב ש ו ר ת המוות של כנורמות ״על״ אנושיות. בקטעים מתוך יומנים, להישרדותו של נושאת את מסר הנאצים, בזכרונות המוצדקת ובסיפורים, מ ת ו א ר י ם ה י ח ס י ם ש ל ה י ל ד ע ם א נ ש י ם א ח ר י ם ; שרידים מ מ ש פ ח ת ו ,יהודים א ח ר י ם , צדיקי־אומות־העולם, ו א פ י ל ו ג ר מ נ י ם ,והם מ ק ר י נ י ם אהבה ,או ס י מ פ ט י ה .מ ג ע י ם אנושיים אלו מ ר כ כ י ם ־ מ ע מ ע מ י ם ע ב ו ר ה י ל ד ש ב ס י פ ו ר ו ע ב ו ר ה ת ל מ י ד ה צ ע י ר ,א ת ה א כ ז ר י ת ו ה ע ו י נ ת ש ל ת ק ו פ ת השואה .ב ר ו ב ה ס י פ ו ר י ם א ו ד ו ת ה י ל ד י ם המציאות ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה מ ת ה פ כ ת ע ל פ י ה מ ע ר כ ת ה י ח ס י ם ה נ ו ר מ ל י ת ה ק י י מ ת בין מ ב ו ג ר י ם ב ת א ה מ ש פ ח ה ה פ ג ו ע ,ה י ל ד פ ו ס ק ל ה י ו ת ת ל ו י ו נ ת מ ך בהוריו ,ו ה ת נ א י ם לילדים. מ א ל צ י ם אותו ל י ט ו ל ע ל ע צ מ ו א ת ת פ ק י ד י ה ם ב ה ס פ ק ת המזון ו ב ה ג ג ה על ה מ ש פ ח ה . מ ע ר כ ת יחסים ה פ ו כ ה ז א ת מ ו ד ג ש ת ב מ י ו ח ד ב ס י פ ו ר י ם א ו ד ו ת ה י ל ד ה ד ו א ג ל א מ ו , כ א ש ר ב כ ח החיים ה פ נ י מ י שלו ,ב א ה ב ת ו ו ב א ו פ ט י מ י ז ם ה י ל ד ו ת י שלו ,ה ו א מ ס י י ע ל ה ל ה י ש ר ד ל מ ר ו ת מ ח ל ת ה ו ה נ ס י ב ו ת ה נ ו ר א ו ת ש מ ס ב י ב ה .ה י ל ד ״שימל׳ה״ מ פ ר נ ס א ת אמו ה ח ו ל ה ,ו מ ת כ ו ו ן ל ס כ ן א ת חייו כדי ל ה ש י ג ע ב ו ר ה ת ר ו פ ה מ ה צ ל הארי. נכונותו להקריב א ת עצמו מ ע ו ר ר ת א ת ה א ם :״כאילו ש ל ח ל ה אלוהים רפואה, ה ח ל ה ל ד ב ר פ ת א ו ם ,איזה כ ח נ ס ת ר ה ת ע ו ר ר בה ,פ נ י ה ק ו ר נ ו ת ״ ג נ .שמואליק מסכן א ת גופו ו א ת חייו כדי ל ה ב ר י ח ת פ ו ח י ־ א ד מ ה ,ו ל ש מ ח ב ה ם א ת מ ש פ ח ת ו ל ק ר א ת ״ ש מ ו א ל י ק הדווי ל א ר צ ה ל ה פ ר א ת ש מ ח ת ם ולא גילה ל א ב א ו ל א מ א ,כי שבת: 16 ש י ל ם ב ע ד ת פ ו ח י ־ א ד מ ה א ל ה ,בגופו מ מ ש . . .״ .ה י ל ד ה היהודיה מ צ י ל ה בגופו א ת מ ש פ ח ת ה מידי התליין ,ו ה י א ד ו ר ש ת מ מ נ ו שיוציא א ת מ ש פ ח ת ה מ ה מ כ ו ג י ת , ו מ ר צ ה ל ו על מ ו ס ר ויחס אנושי ,ו כ א ש ר היא מ ו כ נ ה ל ל כ ת ב מ ק ו מ ם ,״ ׳ ה מ מ ו נ ה ׳ ל א ע צ ר כח ו ה פ נ ה א ת ראשו ,כי פ ר ץ ב ב כ י ״ — ו ש ח ר ר א ת ה י ל ד ה ע ם מ ש פ ח ת ה הסיפור אודות ינוש קורצ׳אק המצטרף לחניכיו היתומים 7נ . בדרכם האחרונה, 1 8 ו מ מ ש י ך ל מ ל א א ת ת פ ק י ד ה מ ב ו ג ר ה ת ו מ ך ב י ל ד י ם גם ב מ ס ל ו ל ש מ ו ב י ל ם ל מ ו ו ת , נמצא ב מ ק ר א ו ת ר ק ל ע ת י ם ר ח ו ק ו ת ,ו ע ל ־ כ ן אין ב ו מ ל ה מ ע י ט ב ד ו מ י ג ג ט י ו ת ש ל מוטיב ״מערכת היחסים ההפוכה״ האופיינית לסיפורים אודות ילדים ומבוגרים, במיוחד במסגרת המשפחה. הסיפורים אותת ילדים שממלאים תפקידים של מבוגרים ואשר תומכים ב ה ם ,נ ש ע נ י ם על ה מ צ י א ו ת ש ל ה ש ו א ה ש ב ה ה ו פ ר ד ו ילדים מ ה מ ש פ ח ה ,או ש ג ו ת ר ו עם ש ד ל י ה ,כ א ש ר ז ר י ז ו ת ם ו ח י ו נ י ו ת ם א פ ש ר ה ל ה ם ל ח מ ו ק בין ש ו מ ר י הגימן, ו ל ה ב ר י ח מזון ,מ ה צ ד הארי ,פ נ י מ ה ל ב י ן ה ח ו מ ו ת .א ל א שהיו ג ם י ל ד י ם ש ה מ ש י כ ו להיתמך נ פ ש י ת ו ג ו פ ג י ת ב מ ב ו ג ר י ם ,ו ל א י היו ג ם ר ב י ם ש נ י ס ו ל ה י ע ז ר ב ה ו ר י ם , ואילו ה ם ל א י כ ל ו ל ת ת ל י ל ד י ה ם א ת ה ת מ י כ ה הדרושה .ל מ צ ב י ם כ א ל ו אין כ מ ע ט ביטוי בסיפורים ש ב מ ק ר א ו ת ,ש ע ו ר כ ל ם מ ע ד י פ י ם ל כ ל ו ל ב ה ם א ת סיפורי ״ ה י ח ס י ם ההפוכים״. הסיבות מסבירים את ל ה ע ד פ ה ה ז א ת י כ ו ל ו ת ל ה י ו ת ש ו נ ו ת ,וכיוון שאין ע ו ר כ י ה א ו ג ד נ י ם מניעלם בבחירת הקטעים הספרותיים, הרי שאפשר רק להניח ש כ ו ו נ ת ם היתד .ל ה ר ח י ק מ ה ת ל מ ל י ם ה צ ע י ר י ם א ת ה ח ר ד ה ש מ ק ו ר ה ב א ו ב ד ן ה ה ו ר ה ו מ ה ה י ש א ר ו ת ב ב ד י ת ת ח ס ר ת ־ א ו נ י ם ,ש מ מ י ל א מ ל ו ל ל ע ת י ם א ת הילדים .כ ל פ ע ו ט חושש שאמו שיצאה מ ה ב י ת לעניניה ,״כבר ל א חשוב לעולם״ ,ומשהו מ ה פ ח ד 181 ה ז ה מ ל ו ו ה א ת ה י ל ד ג ם ב ג י ל ה ת ב ג ר ו ת ו .ל צ ד ה ת ל ו ת ה ז א ת ,ו ב מ ש ו ל ב עימה ,מ ש ת ד ל ה י ל ד ל ה ו כ י ח ל ע צ מ ו ו ל ז ו ל ת ש ה ו א ע צ מ א י ואיגגו ג ז ק ק להוריו .ה ת ח ו ש ו ת ה מ נ ו ג ד ו ת ה ל ל ו הן ה מ ק ו ר ל ע ל י ל ו ת ה ש כ י ח ו ת ב ס פ ר ו ת ה י ל ד י ם ,ש ג י ב ו ר י ה ן ה ם ילדים ע צ מ א י י ם ה מ ח ו ל ל י ם ה ר פ ת ק א ו ת ,נ ח ל צ י ם מ צ ר ו ת ,ואף מ ג ל י ם י ו ת ר ח כ מ ה מ ה מ ב ו ג ר י ם ,א ש ר א ו ת ם ה ם מ צ י ל י ם מ א ס ו נ ו ת .ה ע ל י ל ו ת שצירן ה ו א מ ע ר כ ת ה י ח ס י ם ההפוכים ,ע ו נ ו ת על ה כ מ י ה ו ת ש ל ה י ל ד ל ע צ מ א ו ת ו ל ב ג ר ו ת ,ו מ ב ט א ו ת ,ב ד ר ך ההשאה ,א ת ה מ ת ח הילד עם המקראות ה מ ב ו ג ר י ם .י י ת כ ן ועורכי שקיים ב י ח ס י ם הדיכוטומיים של שבחרו ב ס י פ ו ר י ם ב ע ל י האופי ה מ ת ו א ר ,היו מ ו ד ע י ם ל כ ח ה מ ש י כ ה ש ל ה ם ע ב ו ר התלמידים הצעירים. מ ו ט י ב א ח ר ש כ י ח מ א ו ד ב ס י פ ו ר י ם ה נ ש ע ג י ם ע ל ציר ״ ה י ח ס י ם ההפוכים״ ,וגם ב ס י פ ו ר י ם אחרים ,והוא מ ת ב ט א ב א ל מ נ ט ש ל ״ ח ב ו ר ו ת ־ ה י ל ד י ם ״ .אלו ילדים ש ב נ ו ל ע צ מ ם ק ב ו צ ה ש ב א ה ל ה ח ל י ף א ת ה מ ש פ ח ה ש ה ו ש מ ד ה ,או פוזרה .הם מ ת ח ל ק י ם הקיומי להישרדות ומאוחדים במאבק בצורך בחום אנושי, כנגד ה ע ו ל ם העוין ש מ ח ת ל ק ב ו צ ה .ק ט ע י ם מ פ ר י ־ ע ט ו ש ל יוסף ז׳ימיאן מ ת א ר י ם ק ב ו צ ו ת כ א ל ו ו מ ש ו ב צ י ם ל ע ת י ם קרובות במקראות .כמו הסיפור א ד ו ת הילדים אצל ג ב ר ת קארלוטה שקיבלו ל ק ב ו צ ת ם א ת ב ו ל ו ש הקטן ,האזינו ל ס י פ ו ר ה י ח ל צ ו ת ו מ ה א ק צ י ה ש ב ג י ט ו ו ש ד ל ו ה ו להישאר חרש. ע י מ ם :״ כ ך סיפרו ע ד ש ע ה מ א ו ח ר ת .ב ב ו ק ר ה ש כ י מ ה ג ב ר ת ק א ר ל ו ט ה ה י ל ד י ם מכיוון ש נ ר ד מ ו ב מ א ו ח ר ,י ש נ ו ע כ ש י ו ש ג ת על לחזר ה פ ת ח י ם ו״כשהיו ג פ ג ש י ם ב ר ח ו ב היו מתנכרים ישרים,״ בימים יצאו איש לרעהו .פ ע מ י ם היו ר ק ק ו ר צ י ם זה ל ז ה ב ר ו ב ־ מ ש מ ע ו ת ״ ״ .ה ה ת ח ל ק ו ת במזון ,ב ז כ ר ו נ ו ת ובפחדים, ו ה ת מ י כ ה ה ר ג ש י ת ה ה ד ד י ת ,ב א ו ל ס פ ק ת ח ל י ף כ ל ש ה ו ל מ ש פ ח ה ש נ ה ר ס ה והושמדה, ולחברה 2 0 נותצו . שיסדותיה האחווה המיוחדת בין הילדים על גוצרה רק§ ה ס כ נ ו ת ש א ר ב ו ל ה ם ו ש מ ה ם ה צ ל י ח ו ל ה י ח ל ץ ב כ ח זריזותם ,ת ב ו נ ת ם ו א ו מ ץ ־ ל ב ם , ב ו ל ו ש ה ק ט ן ש ה ת ח ב א בין ה ח ב י ו ת , כמו כשהאקציה ה ש ת ו ל ל ה סביבו ,ו כ א ש ר 2 1 ״ ש ו ט ר א ח ד ה פ נ ה א ת גבו״ ,ק פ ץ ה י ל ד מ ע ל ג ד ר ה ת י י ל ו ב ר ח מ ה ג י ט ו .או כמו ש ״ ב פ נ י ו ,ע נ ה איש־שיחי ,אין ג ד ר ת י י ל ד ו ק ר ,ג ם אין בו פ ח ד מ פ נ י משה׳לי ה מ ש מ ר ה ג ר מ ג י והליטאי ,באין מ פ ר י ע ה ו א ע ו ב ר א ת כ ל ה ג ד ר י ם ,שכן גופו ה ק ט ן ת מ ד ח ו ר ל ע ב ו ר בו .כ ע כ ב ר ח ו מ ק ה ו א ע ל פ נ י ה מ ש מ ר ו ת ,מ מ ר ח ק י ם מ ר י ח מוצא 2 2 ד ר ד פ י ו — ומעולם לא נ כ ש ל ״ . ה ו א ריח ס כ נ ה ו נ ע ל ם ב ר ג ע ה א ח ר ו ן מ ת ח ת גם ב ס י פ ו ר י ם א ח ר י ם מ ד ג ש ת ג ב ו ר ת ה י ל ד ,ש ה ר י :״ ל ז ר י ז ו ת ו של שמואליק י צ א ש ם בגיטו ,ה כ ל יודעים ,כי י ל ד א מ ה ־ ל ב ה ו א ו פ ח ד ל א ד ע .החומה הגבוהה, הסוגרת כאילו יירתע. ע ל י ו ש ב י הגיטו ,והתייל הדוקרגי ה כ ר ו ך ע ל י ה מ ס ב י ב הריהם בעיניו אינם כלל במציאות ,מ פ נ י ה ש ו מ ר י ם ה ש ו מ ר י ם הללו ,כ מ ד ת א כ ז ר י ו ת ם , כ ח ת ו ל וזריז כ ס נ א י ״ 2 3 הגרמנים ה מ ז ו י נ י ם ל א ייבהל ו ל א מ ד ת ט מ מ ו מ ם ,ו ש מ ו א ל י ק גמיש הוא .הילדים ה ס ת כ נ ו ב מ א ב ק ה ז ה ל ה י ש ר ד ו ת ,כ א ש ר ס ב ר פ נ י ה ם ה י ה ד י ,ו ע י נ י ה ם ה נ פ ח ד ו ת ע ל ו ל י ם היו ל ה ס ג י ר ם מ ד י י ו ם ; ה י ל ד ו ת מארישה וםטפצ׳ה שומרו ב מ ס ע ד ו ת מ פ ו ק פ ק ו ת ,בהן ש ר צ ו א נ ש י ה ע ו ל ם ה ת ח ת ו ן וחיילים גרמניים, 2 4 מדגימות מצב קבוע ז ה . ס י פ ו ר י ״ ח ב ו ר ו ת ־ ה י ל ד י ם ״ ,מ מ ש כ מ ו ס י פ ו ר י ״ ה י ח ס י ם ההפוכים״ ,הם ע י ב ד י ם ס פ ר ו ת י י ם ל מ צ י א ו ת ש ה י ת ה ק י י מ ת בשואה .א ל א ,כ ש ם ש ל צ ד ״היחסים ההפוכים״ היו 182 מערכות א ח ר ו ת של יחסים בין י ל ד י ם ומבוגרים ש ל א מ צ א ו ביטוי ה ו ל ם כך גם בםפרי־הלימיד, ב מ ק ר א ו ת סיפורים ב נ ו ש א ק ב ו צ ו ת ־ ה י ל ד י ם .כ מ ע ט ואין א ו ד ו ת י ל ד י ם בודדים ,או תיאורים ש ל ח ב ו ר ו ת בהן ה י ח ס י ם בין הילדים מ ש ו ב ש י ם , הבליטות לעומת ו ה ש כ י ח ו ת של הסיפורים בעלי המאפיינים המתוארים לעיל. י י ת כ ן ש ע ו ר כ י ה מ ק ר א ו ת העדיפו ל ע ר ו ך כ ך א ת ס פ ר י ה ם ,כיוון ש ר צ ו ל ק ר ב א ת ה נ ו ש א ל ל ב ם ש ל ה ת ל מ י ד י ם הצעירים ,ה א מ ו נ י ם ע ל ק ר י א ת ס פ ר ו ת י ל ד י ם ש מ ר ב ה 2 5 ל ת א ר ע ל י ל ו ת ש ל ״ כ נ ו פ י ו ת י ל ד י ם ״ .ה ס פ ר ו ת ה ז א ת מ ת א ר ת ח ב ו ר ו ת אחווה של י ל ד י ם ש מ ת נ ס ו ת ב ה ר פ ת ק א ו ת מ ס מ ר ו ת שיער ,מ צ ל י ח ו ת ב מ ש י מ ו ת נ ו ע ז ו ת ,ו מ ע נ י ש ו ת א ת ה ר ש ע י ם .ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת מ ש ת ל ב ב ע ל י ל ו ת אלו י ס ו ד ה י ח ס י ם ה ה פ ו כ י ם ,והילדים המאורגנים מהם שמתנהגים כמבוגרים לכל דבר, מצילים האחרונים, את הנופלים ב י כ ו ל ת ם .כ מ ת ו א ר ,קיימים א ל מ נ ט י ם מ ס פ ר ו ת ״ ה כ נ ו פ י ו ת ״ ,ב ס י פ ו ר י ם א ו ד ו ת ח ב ו ר ו ת ־ ה י ל ד י ם בשואה ,א ך ב ע ת ו ב ע ו נ ה א ח ת ,ש ו נ י ם ה א ח ר ו נ י ם מ ס פ ר ו ת ה ה ר פ ת ק א ו ת ב מ ס פ ר מ א פ י י נ י ם .הילדים ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ל א זימנו ל ע צ מ ם ,מ ר צ ו נ ם החופשי ״הרפתקאות״, כל המבוגרים. או ״ מ ש י מ ו ת ״ ,ואף ל א ה נ י פ ו ד ג ל י ״ ע צ מ א ו ת ״ אלו נכפו עליהם, שלא ברצונם, במחיר נורא. במרד נגד עולם הילד בסיפורי ״ ה כ נ ו פ י ו ת ״ ,ח ו ז ר ל ב י ת ו אחרי ה ה ר פ ת ק ה ,ב ע ו ד ש ל י ל ד ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ל א היה ל ה י כ ן ל ח ז ו ר .ה מ ו ו ת ב ס י פ ו ר י ״ ה כ נ ו פ י ו ת ״ ה ו א א מ צ ע י ל ע נ י ש ת הרשעים ,או ב ח י ר ה 2 9 ש ל ה ג י ב ו ר ,ב ע ו ד ש ה מ ו ו ת ב ס י פ ו ר י ה י ל ד י ם בשואה ,ג ם כ א ש ר ה ו א הירואית מ ט ו ש ט ש ,ל ע ו ל ם א י נ נ ו כזה .הילדים ש ב ס י פ ו ר י השואה ,ל מ ר ו ת ה ת י פ ק ו ד ה מ ב ו ג ר מ מ ש י כ י ם ל ה י ו ת כ מ ה י ם ל ח ס ו ת ,ו ל ה י ת מ כ ו ת ע ל ה מ ב ו ג ר י ם :״יום ת מ י ם שלהם, ש ו ט ט ו ה י ל ד י ם ב ר ח ו ב ו ת העיר ,כ ש ה ם מ ח פ ש י ם מ ב ט י ח מ ל ה אצל ה ע ו ב ר י ם ־ ו ש ב י ם , ח ש ב ו ,א ו ל י י ר ח ם מ י ש ה ו ו י ק ח ם אליו״ ״ .ה ה י ש ר ד ו ת ב ח י י ם ל א נ ב ע ה ר ק מ ת ב ו נ ה ו מ ת ג ו ב ו ת א מ י צ ו ת ,א ל א גם מ ה י כ ו ל ת ש ל ה י ל ד י ם ל ה ד ל י ק זיק אנושי ב ל י ב ו ת י ה ם של חסידי־אומות־העולם ,כפי שעשתה זאת הילדה שהאיכר רצה לגרשה מביתו ו ה י א פ צ ו ע ה ו ר ע ב ה ,ו ל פ ת ע :״ ה א י כ ר ח ד ל ל צ ע ו ק .כ ג ר א ה זע מ ש ה ו גם ב ל ב ב ו 28 ה נ ו ק ש ה ״ . .ע ל ה ה ש מ ד ה ש ל מיליון י ל ד י ם יהודים ב ל י ה נ א צ י ם י ש מ ע ט מ א ל ב מ ק ר א ו ת ,ו ה נ מ צ א מ ת ו מ ל ל בשירה או ב פ ר ו ז ה מ ל י צ י ת ,ואילו ה ס י פ ו ר י ם הקצרים ב ע י ק ר א ת ק ו ר ו ת הילדים ש ה צ ל י ח ו ל ה י ש ר ד בחיים. מתארים ה מ א ב ק ש ל ה י ל ד ה מ ג ל ם א ת ה ל ל י ב ת ק ו פ ת השואה ,כ ו ל ל גם א ת ה ה ת ע ק ש ו ת ש ל ו ל ק י י ם א ת ה מ צ ו ו ת ,שהן ח ל ק מ צ ל מ ו האגושי .ב מ ק ר א ו ת ה מ י ו ע ד ו ת ל מ מ ל כ ת י ולממלכתי־דתי, נ מ צ א י ם סיפורים ר ב י ם המתארים ילדים ומבוגרים שסיכנו את ח י ל ם ,כדי לקיים א ת המצוות ל מ ס ו ר ת .ב ת ק ו פ ת השואה ל א עמדה בפני ה י ה ל י ם א פ ש ר ו ת ב ח י ר ה בין החיים ב מ ח י ר ה מ ר ת ־ ה ד ת ,ל ב י ן ה מ ו ו ת ש ב ק ל ו ש ־ ה ש ם ,שהרי הנאצים בין ג ז ת ע ל ל ם מ ת ת בגלל מוצאם האתני .ובכל־זאת ,נותרה ב ל ם הברירה ש מ י ר ת אנושיותם ,שעיקרה סירוב להיכנע לנאצים שניסו ליטול מ ה ם א ת צ ל מ ם ,ו ב כ ך אף ״להצדיק׳־ א ת מ ע ש י ה ם ,ל ב י ן כ נ י ע ה ה י ת ל מ י א ו ש ע ל ה מ א ב ק הזה. ניכר במקראות ש ע ו ר כ ל ם מאמינים ,כמו ל ל י ם רבים ב ת ק ו פ ת השואה, בין א ם ה ם ש ו מ ר י מ צ ו ו ת או ב ע ל י ה ש ק פ ו ת א ת י א ס ם י ו ת הומניות ,כי ה א ד ם נ ב ר א ב צ ל ם ה א ל ,ו ש י ש ר א ל שהוא ע ם ־ א ד ם ו ס ג ו ל ה ל ב ו ר א ו ,נ ק ר א ב ת נ א י ה ש ו א ה ל ש מ ו ר על קיום החיים ולקדשם ,ובכך ל ע מ ל ולסכל א ת מעשי הנאצים שקמו ל ה ש מ ל ולהשחית למרות א ת בריאת ה א ל :האדם ה ל ל י .ה מ א ב ק הזה כולל א ת קיום המצוות 2 9 ה ס י כ ו ג י ם ה כ ר ו כ י ם בכך ,ו מ צ ו ל ע ל ה ל י כ ה ל ט ב ח ב ר א ש מ ו ר ם ו ג א ה . 183 האמונה ה ז א ת ג י כ ר ת ב ק ט ע י ם ו ב ס י פ ו ר י ם ש מ ת א ר י ם מ ב ו ג ר י ם וילדים ש ק י י מ ו מ צ ו ו ת , או ה ל כ ו ב ד ר ך ה א ח ר ו נ ה כ ש ש ם ה׳ נ י ש א על שפתותיהם ,ו ב כ ך ק י י מ ו ב ע י צ ו מ ם של ה ש ע ב ו ד ,ה ה ש פ ל ה ,ו ה ה ש מ ד ה ,א ת ח י ר ו ת ם ,אנושיותם ,ו א ת נ צ ח ו ן ה ח י י .30 ם הילד הקטן המסתכן ומסכן א ת קהל המתפללים בהצטרפותו אליהם ש ל א ברשות, מ ק ב ל ס ט י ר ה מאביו ,ו ה ו א מ ת פ ר ץ ב ב כ י ו א ו מ ר :״גם אני ר ו צ ה ל ה ת פ ל ל ,כ ל ו ם א נ י 3 1 אינני ס ו פ ג מ כ ו ת י ג ם אגי י ה ו ד י ״ .י ל ד אחר ,והוא ר ק בן ,12מ ק י י ם מ י ת ת ק י ד ו ש ־ ה ש ם ,כ א ש ר ב ע י צ ו מ ה ש ל ה א ק צ י ה ,מ ת ו כ כ י יריות ר ו ב י ם ,ק ו ל ו ת ש י כ ו ר י ם ואימה ח ו נ ק ת ,ה ו א ק ו ר א ב ק ו ל א ת ״ ש מ ע ־ י ש ר א ל ״ ,ו מ צ ר ף ל ת פ י ל ת ו י ה ו ד י ם א ח ר י ם , 3 2 עד שהוא מ ו ש ת ק ב מ ט ח י ר י ו ת .ו ל ע ו מ ת ו הרב ,שהושפל ועונה ע ל ידי ה נ א צ י ם , ללא מ ח א ה מצידו ,מ ת ר י ס אצל 3 3 בגילויים המרצחים . כ נ ג ד ם ב ת פ י ל ה גאה ,שעוררה כ ב ו ד ו פ ת י ע ה אלו מצויה משום העקידה קידוש־השם, על אפילו כפי 3 ש ה א ד מ ו ר מ ג ר ו ד ז ׳ י ס ק י א ו מ ר :״ ע ק י ד ת ג ו ע ל קידוש שמו י ת ב ר ך ״ * ,ו מ ג ב ו ר ת ה מ א ב ק , שהרי ״ ל ה י ו ת יהודי פ י ר ו ש ו ל ה י ו ת ש ו ח ה נ ג ד הזרם העכור ,נ ג ד ז ר ם הפשעים 3 של ב נ י ־ ה א ד ם ,היהודי ה ו א גיבור ,מ ע ו נ ה ,ק ד ו ש ״ ^ .ל ע ו ל ם ל א נ מ צ א ב מ ק ר א ו ת א ת ה מ ר ד ה ג ל ו י ש ל ה מ א מ י ן נ ג ד ב ו ר א ו שהכזיב ,ו ל ע ת י ם ר ח ו ק ו ת מ ה ד ה ד ת ב פ ר ק ה ש א ל ה ״ מ ד ו ע מ ר ש ה ה ק ב ״ ה ל נ א צ י ם ל ה ש מ י ד א ת עמו י״ ,ו כ א ש ר יש ב י ט ו י ל כ א ב כזה בסיפורים ,הרי ש ה ת ש ו ב ה ה מ צ ו ר פ ת ל ת מ י ה ה ,מ פ י י ס ת א ת היהודי ע ם א ל ו ה י ו , כמו ב ת פ י ל ה של ה י ל ד מ ש ה :״ ח נ נ י ו ר ח מ נ י כי רק א ו ת ך ח פ ץ ר צ ו נ י — ר צ ו נ ך , 3 ו ח פ צ ך — חפצי ,א ־ ל י ! א ־ ל י ! א ־ ל י ! א ־ ל י ! נ א ש מ ע ת פ י ל ת י ״ * . המרד המזוין ב מ ר י היהודי ג ג ד ה נ א צ י ם ש ה ת ב ט א ב מ א ב ק ל ה י ש ר ד ו ת ג ו פ נ י ת ו ר ו ח נ י ת ,ל ק ח ו ח ל ק מ ר ב י ת היהודים ב ת ק ו פ ת השואה ,ב ע ו ד ש ר ק מיעוטם י צ א ב מ ר ד מ ז ו י ן כ נ ג ד ם , ב מ ח נ ו ת ה ה ש מ ד ה ו ב ג י ט א ו ת .אין ה ל י מ ו ת בין ה ע ו ב ד ו ת ה ל ל ו ל ב י ן ה ק צ א ת מ ק ו ם ל נ ו ש א ה מ ר י והמרד ,ב פ ר ק א ו ד ו ת ה ש ו א ה ב מ ק ר א ו ת .ה ל ח י מ ה ה י ה ו ד י ת ז ו כ ה ב ה ן ל מ ק ו ם נ ר ח ב ,ע ד כ ד י י צ י ר ת שווי מ ש ק ל כ מ ו ת י ואיכותי ע ם ה ע מ י ד ה ה י ה ו ד י ת . ב ד ר ך ־ כ ל ל מ ס ת פ ק י ם ס פ ר י ה ל י מ ו ד ב ת י א ו ר י ם של מ ר ד גיטו ו א ר ש ה ,ו א י נ ם מ ת י י ח ס י ם לגילויי הלוחמים, מ א ב ק מזוין במקומות אחרים. ל ע ת י ם אלו הם עיבודים של זכרונות ו ל ע ת י ם א ל ו ס י פ ו ר י ם ש נ ש ע נ י ם על הרקע ההיסטורי .מ ר ב י ת ה ק ט ע י ם מסתיימים בתיאור הבריחה ש ל שרידי הלוחמים דרך תעלות הביוב ,ו ב כ ך מ ט ש ט ש י ם א ת ה ח ר ס ש ל הגיטו ו א ת ה ש מ ד ת ה י ה ו ד י ם בו .סיום כזה של ת י א ו ר מ ר ד ג י ט ו וארשה ב א ל ס פ ק א ת ה ה ת ע נ י ג ו ת ש ל ה ת ל מ י ד י ם בגורל ה ל ו ח מ י ם ב נ י מ ה א ו פ ט י מ י ת : ״אז פ ת ח ו ח ב ר י נ ו מן ה צ ד ה א ר י א ת ת ע ל ת הביוב ואנו יצאנו מ ש ם כ ח מ י ש י ם לוחמים .ה ט י ל ו א ו ת נ ו ע ל ה מ כ ו נ י ו ת ,ע ב ר נ ו א ת ר ח ו ב ו ת ו א ר ש ה ה ס ו א נ י ם ע ם נ ש ק בד, 3 7 והגענו ליער לומיאנקי ,ש ב ע ה ק״מ מ ו א ר ש ה ״ . המרכזיות התלמד ש ל ת י א ו ר מ ר ד ־ ג י ט ו ־ ו א ר ש ה ב ס פ ר י ה ל י מ ו ד יכולה ל ה ר ש י ם את בשני אופנים מ ו ט ע י ם :דרך א ח ת מדגישה את הבלבדיות והחריגות ש ל ה מ ר ד הזה ,ו א י ל ו ג ו ג ד ת ה ר ו א ה ב ו א ת א ב ט י פ ו ס מ ו ב ה ק ש ל כ ל ה מ ר ד ו ת ב ג י ט א ו ת ובמחנות 3 8 ה ה ש מ ד ה ,שבמספרן ובעוצמתן מאזגות את ההרס ואת ההשמדה של י ה ד ו ת אירופה .הנםיון ש ל ע ו ר כ י ה מ ק ר א ו ת ל ה מ ע י ט ב ת י א ו ר י הזוועות ,כ ד י ל ה ג ן 184 על ה ת ל מ י ד ה י ש ר א ל י מ פ נ י ה ן ,מ ס י י ע ב ע ק י פ י ן ל ה ש ת ר ש ו ת ש ל ה ה ת ר ש מ ו ת השניה. ש ח ס ר י ם פ ר ס ו מ י ם פ ד ג ו ג י י ם ה מ ס ב י ר י ם א ת כ ו ו נ ו ת עורבי כיוון ה מ ק ר א ו ת ,הרי ש ל א נ י ת ן ל ק ב ו ע א ם זו היתד ,ג ם כ ו ו נ ת ם כ ש ע ר כ ו א ת ס פ ר י ה ם ; מ כ ל מ ק ו ם ,ב ס פ ר י הלימוד שנות משלהי השבעים, כבר יש שמתארים קטעים ממקומות מרידות 3 9 ש ו נ י ם ,ו נ י ת ן ל ה נ י ח ש ה ם מ ב ט א י ם א ת ת ג ו ב ת ה ע ו ר כ י ם של ה ס פ ר י ם ה ח ד ש י ם למגמות שחל שבלטו הקודמים, בספרים המשקפת, בעת אחת, ובעונה המפנה את ב ח ב ר ה ה י ש ר א ל י ת כ ל פ י השואה ,וסוגיית ה ג ב ו ר ה ה מ ז ו י נ ת ו ח ל ק ה בנושא. מת־־גיטו־וארשה למלחמות מ ק ו ש ר כ מ ו ־ כ ן ב ד ר כ י ם שוגות ,ע ל ישראל על ל י עורכי המקראות, ה ק ו מ מ י ו ת ־ ה ל א ו מ י ת .אריאל ,ב ל י ך ופרסקי) ,(1960ק ו ר א י ם ל פ ר ק ש ל ה ם :״יום מ ו ר ד י ה ג י ט א ו ת ״ ,ו ב ו ה ם מ ש ל ב י ם ס י פ ו ר ש ל א .מ ג ד ,א ו ד ו ת מ ר ד גיטו ו א ר ש ה .ס י פ ו ר זה כ ת ו ב ב ל ש ו ן צ ב א י ת של ה מ ח ת ר ו ת ה ע ב ר י ו ת מ ת ק ו פ ת הישוב ש נ ק ל ט ה א ח ר ־ כ ך ל ש פ ה ה צ ה ״ ל י ת של ש נ ו ת החמישים .ב ס י פ ו ר הזה נ מ צ א ו ביטויים כ מ ו :״ ע מ ד ו ת ״ ,״ מ ב צ ר ״ ,״ ד ג ל י המרד״ ,״ ש ד ה ־ ק ר ב ״ ,״ פ ל ג ו ת לוחמים״, ״הקרב ״פלגות הגדול״, המוות ה מ י ו ח ד ו ת של המורדים״, ״מבצרי־ ״מצודה״, ה ה ת נ ג ד ו ת ״ ,וכיו״ב .ה ס י פ ו ר מ ס ת י י ם ב ת י א ו ר חלוץ ע ט ו ף ב ד ג ל כ ח ו ל ־ ל ב ן ש ה ש ל י ך א ת ע צ מ ו ע ם ה ד ג ל מ ה ק ו מ ה העליונה״* .ע ו ך ך א ח ר כ ל ל א ת ״ מ ר ד גיטו ו א ר ש ה ״ )שם הסיפור(, בפרק: כשזה ״מלחמת־השחרור״ בא מל הקטע אחרי אודות ״הפריצה לעיר העתיקה״ )כותרת ה ס י פ ו ר ( « ,וכך בכח העריכה ה פ ך מרד־גיטו־ וארשה ל ח ל ק מ מ ל ח מ ת ־ ה ש ח ר ו ר . מ א ו ד ש ה ד ו ג מ א ו ת ה מ ו ב א ו ת כאן ,נ ש ע נ ו ת ע ל ה ת פ י ס ה ש ל ״משואה ייתכן ל ת ק ו מ ה ״ ,ש ב ן ־ צ י ו ן ד י נ ו ר ה ד ג י ש ב נ א ו מ ו ב כ נ ס ת ב־ ,1953ו ק ט ע י ם מ מ ג ו מ ו ב א י ם ל ע ת י ם ל מ ק ר א ו ת ה מ י ו ע ד ו ת ל כ י ת ו ת ג ב ו ה ו ת של ב י ת ־ ה ס פ ר היסודי .ו כ ך ה ו א א ו מ ר : ״ מ ר ד גיטו ו א ר ש ה ל א היה ל ל י ; להבותיו מאירות לנו מאות ה מ ר ל ו ת , ההאבקויות ה מ ר ו ב ו ת כמעט בכל אתר ואתר״ — ״חמש שנים אחרי המרד גיטו ו א ר ש ה ה ו כ ר ז ה ע צ מ א ו ת ישראל .ע מ ד נ ו ב מ א ב ק קשה ,נ י צ ח נ ו ,יכולנו״. כ א ש ר מ ל ח מ ת ־ ה ש ח ר ו ר היא ה מ ש ך ה מ א ב ק המזוין ש ל ה י ה ל י ם ב מ ל ח מ ת ־ 2 ה ע ו ל ם השניה ,ש ה ר י ״ פ ר ש ת ג ב ו ר ת ישראל א ח ת ה י א ״ * . למרות שהמקראות מעדיפות באופן בולט סיפורים אודות ילדים בתקופת השואה ,ה ר י ש ה ת י א ו ר ש ל מ ר ד ־ ג י ט ו ־ ו א ר ש ה איננו מ א פ ש ר ל ה ע מ ל י ל ד י ם ב מ ר כ ז ה ה ת ר ח ש ו ת ה ה י ס ט ו ר י ת ,ו א ת מ ק ו מ ם ב ס י פ ו ר י ם ,ת ו פ ס י ם האגשים ה צ ע י ר י ם .הילדים המשתלבים בתיאור המרד כגיבורי־משנה ,ממלאים ת פ ק ל י ם של ק י ש ו ר וסיוע ל ל ו ח מ י ם ,כ מ ו ה י ל ד קאז׳יק ה מ ב י א ל ה ם נ ש ק מ ה צ ד ה א ר י ״ .ל ע ת י ם הסיפורים כתובים ,כ ב י כ ו ל ,ע ל מתקופת ל י ה י ל ד י ם שהיו ב מ ר ד ,ו ל ע ת י ם ה ם ע י ב ל י ם ש ל ז כ ר ו נ ו ת הילדות**. הדומיגגטיות של מרד־גיטו־וארשה במקראות, מבליטה מאל את המקום ה צ נ ו ע ש מ ו ק ד ש ל ל ו ח מ י ם יהודים ב מ ק ו מ ו ת אחרים ו ב מ ס ג ר ו ת א ח ר ו ת .ה פ ר ט י ז נ י ם ה י ה ל י ם ,למשל ,מיוצגים במרבית הספרים במספר שורות הלקוחות משיר הפרטי זנים הללים: ״אל נא ת א מ ר :הנה דרכי האחרונה, 185 א ת א ו ר היום ה ס ת י ר ו שמי ה ע נ נ ה . זה יום נ כ ס פ נ ו ל ו עוד יעל ויבוא ו מ צ ע ד נ ו עוד י ר ע י ם א נ ח נ ו פ ה ! ״ . 4 5 ש י ר זה מ ח ז ק א ת א ל מ נ ט הגבורה ב נ ו ש א השואה ,ו ב ג ל ל אפיו ה פ ו א ט י ,ה ר י ה ו מ ש ת ל ב ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ב ט ק ס י ם של יום־הזכרון. מקומם לצבא ש ל ה צ נ ח נ י ם הישראלים ש ה ת נ ד ב ו ו נ ש ל ח ו ל א י ר ו פ ה ,ב מ ט ר ה ל ס י י ע ה ב ר י ט י ,מ ח ד ,ו ל י צ ו ר קשר ה צ ל ה ע ם י ה ד ו ת ־ א י ר ו פ ה ,מ א י ד ך גיסא ,הוא א ף י ו ת ר צ נ ו ע ב מ ק ר א ו ת מ א ש ר מ ק ו מ ם של ה פ ר ט י ז נ י ם היהודים .כ מ ו ב מ ר ד — גיטו־ ו א ר ש ה מ י י צ ג ב ס פ ר י ם א ת כ ל ה מ א ב ק המזוין ,ו כ ש ם ש ש י ר ה פ ר ט י ז נ י ם מ י י צ ג אותם, כך מייצגת חנה סנש .את על פי רוב ב פ ר ק י ־ ה ג ב ו ר ה מהסוגים השוגים ,ו ל א ו ־ ד ו ו ק א ב פ ר ק א ו ד ו ת השואה. של השיבוצים ההתלבטות במרוכז, מעבר הצנחנים הישראלים .ס י פ ו ר גושאים הקשורים ל ש ו א ה בפרקים גבורתה אחרים, ומותה מעידים משובץ כ א ן על גם ש ל ה ע ו ר כ י ם ב ש א ל ת הסיווג ו ב ס ו ג י ה כ י צ ד ל ל מ ד א ת ה נ ו ש א :האם או מ פ א ת ע ו צ מ ת ו הרגשית ,ב מ פ ו ז ר על פ נ י ר צ ף כ ל שגת־הלימודים. ל ש א ל ו ת אלו ,ש ו ת פ י ם עורכי ה א ו ג ד ג י ם ב ת פ י ס ת ה מ ר ד המזוין כ ב י ט ו י של היהודי המאבק ורוחגית. הפרק ל צ ל ם ־ א ד ם ,ל צ ד גילויי ה מ ר י היומיומיים גופגית שבהישרדות ה מ ר י ) ה ע מ י ד ה היהודית( ו ה מ ר ד )המזוין( ה ם ה פ י ג ו מ י ם ש ע ל י ה ם בנוי אודות השואה במקראות, כאשר שני היסודות נוטים ליצור סימטריה כ מ ו ת י ת ו א י כ ו ת י ת ביגיהם ,א ש ר ד ו ח ק ת א ת ת י א ו ר י ס ו ד י ה ג ו ף ש ל ה י ה ו ד י ם ו א ת ה ש מ ד ת ם ל ר ק ע .ה ק ו נ ס פ צ י ה ה ז א ת מ ת ב ט א ת ב ב ח י ר ה ש ל ק ט ע י ם ו ב ד ר ך שיבוצם, ובנטיה להדגיש בכותרות של הפרק את הצירופים ה ב א י ם :״יום־הזכרון־לשואה־ ו ל ג ב ו ר ה ״ ,או ״ ה ש ו א ה ־ ו ה ג ב ו ר ה ״ .גם ה ת צ ל ו מ י ם ו ה א י ו ר י ם ש מ ל ו ו י ם א ת ה ת מ ל י ל , מ ח ז ק י ם ו מ מ ח י ש י ם א ת ה מ ג מ ה ה מ ת ו א ר ת ,כ א ש ר מ ר ב י ת ם מ ת א ר י ם י ל ד י ם וצעירים ב מ צ ב י ם ש ו ג י ם ) כ כ ל ל ,כ מ ע ט ואין ת מ ו ג ו ת ־ ז ו ו ע ה ב ס פ ר י ם ( ,ו ב ה ם ר ב י ם ש ג ו ש א ם ה ו א ה מ ר ד המזוין. המאפיינים ה ט כ ס י י ס של הטקסטים א ת ה ת מ ל י ל י ם ה נ מ צ א י ם ב מ ק ר א ו ת נ י ת ן לסווג ע ל פ י מ פ ת ח ת י מ ט י ,ו ג ם ע ל פי א מ ו ת ־ מ י ד ה פ ו ר מ ט י ו ת ודידקטיות .ה א ח ר ו נ ו ת מ ב ח י נ ו ת בין ״ ח ו מ ר ״ ה מ י ו ע ד ב ע י ק ר להוראה סדירה ,לבין אחר שמתאים יותר לטכס יום־הזכרון .ה ב ח נ ה כזאת איננה ב א ה ב מ ק ו ם ק ו ד מ ת ה ,א ל א נ ב נ י ת עליה מ ה י ב ט אחר ,ש ה ר י נ ו ש א י ם דומים נ מ צ א י ם בתצורות בספרים תיאורי בעוד ס פ ר ו ת י ו ת ש ו נ ו ת וניתנים ל ע י ב ו ד ד י ד ק ט י מגוון. נ ט י ה ל ח ל ק א ת הנושאים על פ י ה פ ו ר מ ט י ם למרות זאת ניכרת הספרותיים שלהם ,כאשר ה ע מ ד ה היהודית ,ו ה מ א ב ק המזוין ,נ ו ט י ם ל א מ ץ ל ה ם מ ס ג ר ו ת ש ל פרוזה, ש ס ב ל ,מ צ ו ק ה ,מ ו ו ת ו ה ל ק ח הישיר ,מ ז ד מ נ י ם ב ת כ י פ ו ת ל מ ס ג ר ו ת ט כ ס י ו ת . התמליל ה ט כ ס י כ ו ל ל א ת השיר ,הדיבר ,הצוו ,ו ה צ י ט ו ט מ ה ת נ ״ ך ו מ ן החוק .הוא מ צ ט י י ן ב מ ע ט ה מ ח ז י ק א ת המרובה ,ו ב ה ב ל ט ת ה מ ס ר י ם ה ע ר כ י י ם הישירים .מ ו פ ג נ ו ת מ מ ק ל ה ע ל ה ה ב ח נ ה והסיווג שלהם ,אך מ ק ש ה ע ל ב ד ו ר ם ה מ ו ב ה ק ,ב ג ל ל ה ש ת ר ג ו ת ם המתמדת 186 . זה בזה .ה ס י כ ו ם ו ה ה ע ר כ ה שיוצעו כאן ,מ כ י ר י ם ב ק ו ש י הזה ,ו ע ל כן הסיווג, לצד קשרי־הגומלין יודגשו הנושאים בין והמסרים שלהס, וביטויהם ב פ ר ו ז ה ו ב ת מ ל י ל טכסי. ה נ ק מ ה ה ר צ ח ל ה ע נ י ש א ת ה ר ו צ ח י ם ו ה ש א י פ ה ל נ ק מ ה ה ם אנושיים וטבעיים ,ו ע ל כ ן ס ב י ר הוא — שיהודים ,מ ב ו ג ר י ם ו צ ע י ר י ם ש י ו ד ע י ם א ו ד ו ת השואה ,עשויים ל ח ו ו ת א ו ת ם .ה מ ק ר א ו ת נ ו ת נ ו ת ביטוי ו ל ג י ט י מ צ י ה ל ת ח ו ש ו ת כ א ל ו ב ש ל ו ש ה מ י מ ד י ם ש ל זמן ומקום .ח ל ק ן שזור ב ת י א ו ר י ם א ו ד ו ת השואה ,ח ל ק ן מ ש ת ל ב ב ת י א ו ר ה ר נ ס נ ס ו ת ק ו מ ת מ ד י נ ת ־ י ש ר א ל ,ו ח ל ק ן נ ד ח ק ל ע ת י ד האפוקליפטי .מ ו ט י ב ה נ ק מ ה הציוני נ מ צ א בפרוזה ה מ י ו ע ד ת ל ה ו ר א ה ,ו ב ת מ ל י ל השירי ע ל סוגיו ,ה נ ו ט ה ל ה ת א י ם ל ס כ ם . ב ז כ ר ו נ ו ת ו ב ס י פ ו ר י ם ה מ ת א ר י ם א ת ה מ א ב ק ש ל היהודים ע ל צ ל מ ם האנושי ,מ ו ב ל ט ב ח ז י ת ה ז א ת .ב כ ך מ פ ר י כ י ם היהודים א ת ״ ה ה צ ד ק ה ״ ה נ א צ י ת ,כ ב י כ ו ל , נצחונם להשמדתם, כרוצחים שטוענת של לאי־אנושיותם הנסבחים, בכך גם נחשפים הגרמנים וכמשמידי ע ם ־ א ד ם .ה ג ר מ נ י ם ״ נ ע נ ש י ם ״ ב כ ש ל ו ן ה ת י א ו ר י ו ת ה ג ז ע נ י ו ת אשיות ״הסדר החדש״ שלהם; והם מפח־גפש מרגישים שלהם, ובהתמוטטות ומבוכה ל נ ו כ ח גילויי ה ג ב ו ר ה היהודיים .ה כ ש ל ו ן ש ל ה ג ר מ נ י ם מ ת מ צ ה ב ה מ ש ך ק י ו מ ם של היהודים כ פ ר ט י ם ו כ ע ם ,כ פ י ש ה י ל ד חיים א ו מ ר :״החיים ה ם נ ק מ ה בגויים ,ו כ ך קיום צ ו ו א ת ה ט ב ו ח י ם ״ « . ה ע ם היהודי מ ס כ ל א ת כ ו ו נ ת ״ ה פ ת ר ו ן ה ס ו פ י ״ של הנאצים ,ב ב נ י י ת י ש ו ב בארץ־ישראל ,ו ב ת ק ו מ ת מדינת־ישראל .צוואת הטבוחים מ ת ק י י מ ת בקשר עברי הקיים בין השואה ל ב י ן הרנסנס הציוני, כפי שמנסח זאת חיים גורי, בשיר שנשנה במקראות: ״נקמנו את מותכם המר והבודד ב א ג ר ו פ נ ו ש כ ב ד הינו ו ח ם ה ו א ; לגיטו ה ש ר ו ף ה ק מ נ ו פ ה גל־עז־ גל־עד־חיים ,אשר לנצח ל א י ה מ ו ״ .״ השיר מ ת א ר חיילים ב ז מ ן מ ל ח מ ת ה ש ח ר ו ר ש ה ד ל י ק ו ל פ י ד מ א ש ח ו ר ב ו ת השואה ,ל ה א י ר ב ו א ת ע ת י ד ע ם ־ י ש ר א ל ,ו ל ק ח ו ל ב נ ה מ ה ח ו ר ב ו ת ,כדי ל ב נ ו ת ב ה מסד למולדת. ה מ י מ ד השלישי ש ל ה נ ק מ ה מ ת ק י י ם ב ע ת י ד ה א פ ו ק ל י פ ט י ,ו כ ו ל ו נ ת ו ן בלי הקב״ה .במקראות ,לבית הספר ה מ מ ל כ ת י והממלכתי־דתי ,נמצאות תפילות המבקשות מה׳ שינקום ב מ ר צ ח י ם ,ב ל ש ו ן ה ת נ ״ ך : ולאלה ש״אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא־יזכר שם־ישראל עוד:״ ״אלהי ש י ת מ ו כ ג ל ג ל כ ק ש ל פ נ י ־ ר ו ח :כ א ש ת ב ע ר ־ י ע ר ו כ ל ה ב ה ת ל ה ם ה ר י ם : כן ת ר ד פ ם ב ס ע ר ך ו ב ם ו פ ת ך ת ב ה ל ם : מ ל א פ נ י ה ם ק ל ו ן ו י ב ק ש ו ש מ ך ה׳ יבשו ו י ב ה ל ו ע ד י ־ ע ד ו י ח פ ר ו ויאבח־״ ) ת ה ל י ם ,פ״ג ,ה׳ ,י״ד—י״ס(. 187 ע ו נ ש ם ש ל הרוצחים ייגזר ב י ו ם ־ ה ד י ן ב א ח ר י ת ־ ה י מ י ם ,כ פ י ש ת ו א ר ע ל ידי נ ב י א י ישראל .באופן ה מ ת ו א ר מ ק ב ל ת ש א י פ ת ־ ה נ ק ם ש ל ה ת ל מ י ד ה י ש ר א ל י ה צ ע י ר ל ס ו ב ל י מ צ י ה ע ל ידי ה ת מ ל י ל ש ב ס פ ר ־ ה ל י מ ו ד ,ו ב ה ב ע ת נ ד ח י ת מ כ ל ־ ו מ כ ל ה ש א י פ ה א נ ו ש י ת מ י ל י ת וישירה ,ב נ ו ס ח ״עין ת ח ת עין״ .ה מ ק ר א ו ת מ ב ה י ר ו ת יפה לנקמה ש ע נ י ש ה כ ז א ת א י נ נ ה ב ל י האדם ,א ל א מ ו פ ק ד ת ל ק ב ״ ה ל מ י מ ו ש בעידן א ח ר י ת ־ בדרך הימים. שמקורה הסובלימציה, בתפיסת העולם היהלית־מוסרית, מוטים ר ג ש ו ת ־ ה נ ק מ ה ש ל הילד ,ל ה ז ד ה ו ת ע ם ה ה ג ש מ ה ה ל א ו מ י ת של ע ם ־ י ש ר א ל ב מ ו ל ד ת ו . ז כ ו ר אחר של פן )כפי הנקמה שניכר בשיר של חיים גורי, לעיל(, מתבטא ב ח י ו ב ל ז כ ו ר ו ל ה ז כ י ר א ת השואה ,ו ב כ ך ל ס כ ל א ת ה ת כ נ י ת של ה נ א צ י ם ל ש ר ש את הללים למחות ומהתודעה מההיסטוריה האנושית, את ולהפר שאיפת הגרמנים א ת זכר השואה ו ה א ש מ ה מ ה ז כ ר ו ן ה א נ ו ש י .ה י ל ד ה פ ע ו ט בישראל מ ק י י ם ע ד ו ת ל ז כ ר ו ן ה ק ו ל ק ט י ב י ב ע מ ד ו ד ו ם ב י ו ם ־ ה ז כ ר ו ן ,ש ח ל מ ד י שנה .בהגיעו ל ב י ת ־ ה ס פ ר ,ה ו א לומד־ מ ת ו ך ה מ ק ר א ו ת א ת הצווי ל ז כ ו ר ש נ י כ ר בסיפורים ,ב ז כ ר ו נ ו ת , ובמיוחד ב ח ל ק ה ט כ ס י של ה פ ר ק א ו ד ו ת ה ש ו א ה .צ ו ו א ת ם ש ל ה נ ט ב ח י ם מ ת י י ב ת אותו כך: ״ ו כ ש ת צ א ו לחפשי ,י ה ל י ם ספרו לבנים ,בני־בנים — 8 על סבלות ש^אונו״* . ת פ י ל ת ״ י ז כ ר ־ ע ם ־ י ש ר א ל ״ נ ש נ י ת ב ס פ ר י ם ר ב י ם ,ב ע י ב ו ד י ם שונים ,מ מ ש כ מ ו ה צ י ס ס י ם מ ת ו ך ח ו ק ז כ ר ו ן ־ ה ש ו א ה ־ ו ה ג ב ו ר ה — י ד ־ ו ש ם תשי״ג .ל צ ל ם מ ש ו ב צ ו ת ש ו ר ו ת מ ה ת נ ״ ך ,ב נ ו ס ח :״זכור א ת א ש ר ע ש ה ל ך עמלק...״ )דברים ,כ״ה ,י״ז(. עד אשר יאמר ה ת ל מ ל ,בשפתו של ש ל ו נ ס ק י : ״ נ ד ר ת י ה נ ד ר :לזכור א ת ה כ ל לזכור — ודבר לא לשכוח״. 4 3 ה ח י ו ב לזכור ,כ ש א ר ה נ ו ש א י ם ו ה ה י ב ט י ם ש ב ת א ו ר ה ו ב ה ע ר כ ת ה של השואה, כ פ י ש מ ו ב א ת ל ת ל מ ל י ם על ידי ה מ ק ר א ו ת ,ה ו א ב ע ל מ ס ר נורמטיבי ,המצווה ע ל הילד מימוש חיי־מופת: ״ א ל דמי ,א ל דמי לנו ,ע ד יהיו חיינו ר א ו י י ם ל ז כ ר ם ״ . 5 0 ה ג ח מ ה ככלל ממעיטות המקראות בתיאורים של יסורים גופניים ומוות, ומרבות בסיפורים א ל ו ת ה ה י ש ר ד ו ת ש ל הילדים ,ו א ל ו ת י ח ס י ה ם ע ם ש ר ל י מ ש פ ח ו ת י ה ם וחבריהם. למרות שבתמליל הטכסי ניכרת יותר נוכחות ההשמדה מאשר בקטעי 188 ה פ ר ו ז ה ,ה ר י ש ג ם בו ב ו ל ט ת ה ד ג ש ת ה מ ו ט י ב י ם ש ל ה נ ק מ ה ,הזכו־ון ,ו ש ל ה נ ח מ ה שבתקומת־ישראל. בסיפורים ל צ ד אפיקי נ ח מ ה ש כ ב ר הוזכרו ב מ ח ק ר ,ב ו ל ט ה מ ו ט י ב ה ז ה א ו ד ו ת ל י ל ו ת ־ ה ס ד ר ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ואחריה ,ו ב ס י פ ו ר י ם ה מ ת א ר י ם א ת ה ה צ ל ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ) ב ה ם גם ה י ב ט י ם א ח ר י ם ש ב ח ל ק ם כ ב ר הוזכרו כאן(. לילות־הסדר ב מ ס ו ר ת היהודית מ ג ל ם ל י ל ־ ה ס ד ר א ת ר צ ו ן ה ק ב ״ ה ל ש ח ר ר א ת ע מ ו מ ע ב ד ו ת , א ת נ כ ו נ ו ת ם להיגאל .ב מ ש ך א ל פ י ש נ ו ת ־ ג ל ו ת ,ת ח ת ע ו ל ־ ה ע מ י ם ,ה ת פ ל ל ו ומסמל היהודים מדי שבשאיפתם ליל־סדר: ״בשנה הבאה בירושלים״, הדגישו ובכך את החיוב לשחרור־לאומי במולדתם ,ובבר שמרו על חירותם הפנימית שציפתה להשלמה ח י צ ו נ י ת ב א ר ץ ־ י ש ר א ל .באופן ט ר ג י ה פ ך ל י ל ־ ה ס ד ר ,ה מ ב ט א א ת רעיון החירות, ט ב ח ו הגויים ב י ה ו ד י ם בגלל לתזכורת נשנית לשעבוד ולגלות. עלילות־דם ,שהנפוצה בהם היתה נוצרים בלילות אלו ה א ש מ ת היהודים בשימוש בדם ילדים ל צ ו ר ך א פ י י ת ־ ה מ צ ו ת .ל מ ר ו ת ש ה נ א צ י ם ל א ה ש מ י ד ו א ת היהודים ב ג ל ל ד ת ם ,א ל א ב ג ל ל מ ו צ א ם האתני ,הרי שגם ב ת ע מ ו ל ה ה ג ז ע נ י ת ש ל ה ם נ י כ ר ו ת ה ע ל י ל ו ת ה י ש נ ו ת .ה ם א ס ר ו על היהודים ל ק י י ם א ת ה מ צ ו ו ת ,כדי שיוכלו ,י ח ד ע ם ה א מ צ ע י ם האחרים של ש ב ה ם נקטו ,ל ש ל ו ל מ ה א ח ר ו נ י ם א ת צ ל מ ם ה א נ ו ש י )ראה ,ה ה י ב ט ה ד ת י ה מ א ב ק ל ש מ י ר ת צ ל ם ־ ה א ד ם ,כאן(. ל י ל ־ ה ס ד ר ש ה ת ק י י ם בגיטו ,או ב מ ח נ ה ה ה ש מ ד ה ,ה ב י א א ת ה ק ש ר ההיסטורי בין ל י ל ־ ה ח י ר ו ת לבין ה ש מ ד ת ־ ה י ה ו ד י ם ל ש י א ח ד ש וגורא. חיים ש ט ר א ו ס ) ,(1980ב מ ח ק ר ו על ח ג ־ ה פ ס ח ב ו א ר ש ה ,ר א ד ו ם ,ל ו ב ל י ן ו ק ר א ק ו ב , עדויות על התנכלויות הגרמנים לקיום החג ,ועל המאמצים הקולקטיביים כינס ו ה א י ש י י ם ש ל היהודים ל ק י י מ ו ב כ ל ד ר ך א פ ש ר י ת .ה ע ד ו י ו ת ה מ ו ב א ו ת ב מ ח ק ר ש ל ש ט ר א ו ם מ ד ג י ש ו ת א ת מ ש מ ע ו ת ה ח י ר ו ת ש ה י ת ה ב ל י ל ־ ה ס ד ר ע ב ו ר היהודים ,ו א ת תחושתם מועדי ש ב ק י י מ ם א ת ״הסעודה״ ,ה ם ס ו ת ר י ם את מזימות הצורר לשבש את י ש ר א ל ו מ ו ר ד י ם בו מ ר ד רוחני .ה ב ר כ ו ת ה מ ס ו ר ת י ו ת ה ק נ ו ל י ה ו ד י ם ת ק ו ה ו ת ח ו ש ת ־ ח י ר ו ת פנימית ,שהנאצים ל א יכלו להמית .ה ע ת י ו ת מוארשה ,ע ר ב המרד ב־ ,1943ק ו ש ר ו ת א ת ה מ א ב ק המזוין ע ם ה ת ח ו ש ה ה ז א ת ש מ א פ י י נ ת א ת ח ג ־ ה פ ס ח . 5 1 כ ב ר ב ש נ ו ת ה ח מ י ש י ם ה מ ו ק ד מ ו ת ,ז מ ן ־ ר ב ל פ נ י פ ר ס ו ם ה מ ח ק ר ש ל ש ם ר א ו ס ,יש ב מ ק ר א ו ת ס י פ ו ר י ם דמיוניים א ו ד ו ת ל י ל ו ת ־ ס ד ר ב ת ק ו פ ת השואה .כ פ י ־ ה נ ר א ה ,כ ל ל ו א ו ת ם ה ע ו ר כ י ם בספריהם ,ע ל ס מ ך ה ע ד ו י ו ת ה מ פ ו ז ר ו ת ,ו ע ל ס מ ך ת ח ו ש ת ם ש א ו מ ת ה , בדיעבד, ב מ ח ק ר י ם מ א ו ח ר י ם יותר. הסיפור ״סדר בברגן ב א ן ״ 6 2 מ ת א ר כ י צ ד יהודים ש נ מ צ א י ם .ב צ ר י ף החולים, ) ״ ב י ת ה ז ק נ י ם ״ ( ב ב ר ג ן בלזן ,ל ו ח ש י ם א ת ב ר כ ת החג ,ש נ ק ט ע ו ת מ ד י פ ע ם ע ל ־ י ד י ה ו צ א ת ה נ פ ט ר י ם החוצה .ת פ י ל ת ה מ ס ו ב י ם נ ש ע נ ת ע ל ה ת ק ו ה : ״ נ ע ר ו ך א ת ה ס ד ר עוד שגים אין־קץ ,ו ג ם כ ש ל ש ו נ ם ת מ ו ת ב פ י ה ם ו ה ג ר מ נ י ת תהיה מובנה רק לחכמי עתיקות, יספרו בנינו על יציאת־מצרים בלשון ה ״ ה ג ד ה ״ ,ו ב ל י תרגום ,כי ש פ ת נ ו ת ה י ה ב פ י כ ל ז ר ע נ ו ״ )שם, .(253 189 בטקסט הזה נמצא גם את אלמנט הנקמה ,אשר מתבטא בנצחיות הקיום היהודי ,למרות מדיניות ההשמדה הנאצית ,והוא מוכר באימרה היהודית המפורסמת מזמן השואה ,иьейеЬеп :שמשמעותה :״אנחנו עוד נבלה אותם״ )את הנאצים(. ליל־הסדר ערב מרד־גיטו־וארשה ,כולל לצד המשמעויות שהוזכרו כבר ,גם את הקשר בין חג־החירות לבין המאבק המזוין .בסיפור ״׳מה נשתנה׳ בגימו״ , מתואר ילד יהודי שהבריח לגיטו קמח לאפיית־מצות ,ובדרכו חזרה נפצע אנושות על ל י המשמרות הגרמניים .כאשר סבו מקיים את הטכסים המסורתיים של הסדר, גוסס הנער .הסב שמתבונן בנכדו ,מהרהר :״רק עתה הבין הסב ,מדוע הלר נכדו להביא קמח למצות .כן ,כן ,אדם כן ־חורין קם נגד אויבו .ממש כפי שקמו היהודים נגד אויביהם במצרים״) ,ההדגשה במקור — .(23 ,כך נלחם הילד על חירותו, ואילו הצעירים המורדים :״בקרוב יוצאים הם להילחם בצורר הנאצי; כך ,בנשק ביד הם יחוגו את חג־החירות .כך באש ובראש־מורם הם יחוגו את הפסח״ )שם .(21 ,הילד איננו מספיק לפני מותו לסיים לשאול את ארבעת הקושיות, והסב מוסיף תשובה לקושיית ״מה נשתנה״ החמישית :״למחרת פרץ מרד־הגיטו נגד הגרמנים״ )שם .(23 ,באמצעות ההרהורים של הסב ,שהוא דמות נחמה מובהקת ,לומד התלמיד הישראלי הצעיר על הקשר בין חג־הפסח ,לבין החירות הפנימית והחיצונית של העם היהודי. 53 המשמעות של סיפורי ליל־הסדר פורצת את הגבולות של הזמן ושל המקום, ומשלבת את ההווה ,העבר והעתיד ,ואת הגלויות עם ארץ־ישראל .בםיפור יציאת־ מצרים משתרגים זכרונות של הפוגרומים ,של השואה ,ושל התקוה לחירות המתגשמת במפעל הציוני במולדת .שילובים כאלה בולטים בסיפורים אודות חגיגת ליל־הסדר בקיבוץ ,והם מדגישים את חלקו של העבר ההיסטורי היהודי בהתממשות הרנסנס הציוני* .תור כדי חגיגה ,גזכר גיבור הסיפור בפרשת יציאת־ מצרים ,ובליל־הסדר בגיטו וארשה ב־ ,1943אותו חגג בילדותו .הבזקי הזכרונות האישיים והקולקסיביים־לאומיים ,על רקע שמחת חברי־המשק בחגם ,מבליטים את ההנגדה ואת ההשלמה המחייבת ל״זכור״ ,ובעת ובעונה אחת ל״נחמו גחמו״. הילד שניצל מהחורבות של גיטו־וארשה והפך לחלוץ מגשים בקיבוץ בארץ־ ישראל ,החוגג עם חבריו את ליל־החירות ,בארץ־החירות ,סוגר את המעגל ההיסטורי של העם היהודי בנצחון אופטימי .אין זה מקרה שלילות־הםז־ר בקיבוץ נבחרו כמסגרת ספרותית שכיחה למוטיב־הנחמה .כפי־הנראה ,נתפס הקיבוץ כנושא נחמה אוטונומי בעיני העורכים של המקראות ,בהיותו מסמל את ההתחדשות של העם היהודי במולדתו בדרד של חירות ,צדק ושויון. 5 הקשר בין חג־החירות לבין חג־הקוממיות ,כשביניהם יום הזכרון ,מתחזק בכח לוח ־השנה הקובע בסדר זה את המועדים .נושא השואה שנלמד בין שגי הגושאים האחרים ,מהווה להם גיגוד טראומטי ,ומניפסט להמשכיות של השאיפה לחירות של העם היהודי ,מראשית תולדותיו ,דרך השואה ,ועד לעצמאות תש״ח. המעברים הללו ,על רקע האוירה החברתית השוררת במדינת־ישראל בתקופת־ המועדים ,והמתחזקת על ידי הנלמד בכיתה ,מבליטים את בשורת־הנחמה שעיקרה בנם של ״משואה לתקומה״. 190. ההצלה הסיפורים א ו ד ו ת ילדים ,או ה ז כ ר ו נ ו ת ה מ ע ו ב ד י ם מ ת ק ו פ ו ת ה י ל ד ו ת בשואה, עבור ב ש פ ת ־ ילדים מרככים את התלמד המגע עם השימוש ה מ צ י א ו ת הקשה. ו ב ר א י י ת ־ ה מ צ י א ו ת ,והדמיון ש ל ה ם ,מ ק ר ב י ם א ת ה נ ו ש א ל ל ו מ ד י ם הצעירים .ה ״ ת י ו ו ך ״ הזה ב ו ל ט ב מ י ו ח ד ב ק ט ע י ם ,א ש ר מ ת א ר י ם א ת הילד ה ב ו ר ח מ ה מ צ י א ו ת אל כ נ פ י ־ 5 5 הדמיון ,ו מ ג י ע ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ב ה ה ו א נ ה נ ה מ ה מ ר ח ב י ם ש מ ע נ י ק י ם ח י ר ו ת ו ב ט ח ו ן . יש י ל ד י ם ש מ ד מ י י נ י ם ל ע צ מ ם ,כי ה ם מ צ י ל י ם א ת מ ש פ ח ו ת י ה ם ,או א ת ח ב ר י ה ם בדרכי־נס מאירופה ,ומביאים אותם בשלום למולדת ,כמו שולה הקטנה שבעזרת ט ב ע ת ק ס מ י ם מ מ ו ט ט ת א ת ג ד ר הגיסו ,מ מ י ת ה א ת ה ש ו ם ר ,ו ״ ה י א צ ו ע ד ת ק ד י מ ה . היא ה ו ל כ ת מ ב י ת ל ב י ת ,מ ר ח ו ב ל ר ח ו ב ,נ כ נ ס ת ל כ ל ד י ר ה ש ג ר ו ב ה יהודים .כ ל היהודים ע ו ל י ם ב ר כ ב ת ו נ ו ס ע י ם ל ע י ר ־ ה נ מ ל .א ח ר כ ך ע ו ל י ם כ ו ל ם ל א ג י ו ת ,ו מ פ ל י ג י ם 5 בשירה ל י ש ר א ל ״ ־ . י ל ד י ם א ח ר י ם ר ו א י ם א ת נופי הארץ ב ח ל ו מ ו ת י ה ם ש מ ס ת י י מ י ם ב ת פ י ל ה כ ו א ב ת : ״כבר כ מ ה פ ע מ י ם ש א ל ת י א ת עצמי אם אזכה עוד בחיי ל ע מ ו ד על א ד מ ת ה ה ק ד ו ש ה ; אם ע ד י ת נ נ י ה ק ב ״ ה ל ע מ ד ו ל ל כ ת ב ה ? הוי ,כ מ ה נ פ ש י ע ו ר ג ת א ל ד מ ו ל ד ת י , כמה עיני כ ל ו ת א ל י ך ארצי ,א ר ץ ־ י ש ר א ל ״ ״ ) .דגש ש ם ( . שילוב את בסיפורים החלומות א ד ו ת ילדים ב ת ק ו פ ת השואה ,מ ח ר י ף ל כ א ו ר ה ה נ י ג ד בין ה מ צ י א ו ת ה א ו ב י י ק ט י ב י ת לבין ע ו ל מ ם ה ס ו ב י י ק ט י ב י ש ל הצעירים, א ך ל א ב ה כ ר ח כ ך ; י ל ד י ם ר ב י ם א י נ ם מ ב ח י נ י ם ב ר ו ר ו ת בין ה מ צ י א ו ת ל ב י ן מאווי־ ה ל ב ו ה ח ל ו מ ו ת .ה מ ע ב ר י ם ה ס פ ר ו ת י י ם מ ת י א ו ר י ם של ה מ צ י א ו ת ה ח י צ ו נ י ת ,ל ת י א ו ר י ם של ה מ צ י א ו ת ה פ נ י מ י ת ,ו ה ע ר ב ו ב ש ל מ מ ד י ״הזמן־והמקום ,מ ק ל י ם ע ל ה ת ל מ י ד י ם ע ם גיבורי־הסיפורים ,כאשר הסגנון הספרותי מ ח ז ק א ת מ ו ט י ב ־ ה נ ח מ ה להדחות ה מ ו ב ה ק .אין ס פ ק ,ש י ל ד י ק ב ל כ מ ו ב ן מ א ל י ו סיפור בו י ל ד ה ק ט נ ה ה ו ב ל ה ל מ ז ר ח ב ד ר כ י ם מ ו פ ל א ו ת ,ע ל ידי סוס ,א ב י ר ונשר ,הגיעה ל א נ י י ת ־ מ ע פ י ל י ם ,ו י ד י ה ל ח ו פ י הארץ ב ד ר כ י ם ר י א ל י ו ת . . . בעד שההצלה ש ה ה צ ל ה ה ד מ י ו נ י ת מ ת ר ח ש ת בסיפורים האמיתית העולם־השניה, 5 היהדי» . להם היתה 5 8 מתוארת צורך בצל־הצלב, קשה ל ה בסיפורים המתייחסים 8 0 להצילם בשנית כמו ל א ו ת ה חנהילד. .ה ס י פ ו ר י ם מ ה ס ו ג הזה מדי תאור־הילדים של אדות שניצלו והובאו המולדת חסידי־אומות־העולם קטנה ש ה ש י ב ה לעמד. שנתנו ולמולדתה ת מ ד מסתיימים ב א י ח ד לבבות מלא: לאp־ישראל ,משלים החלומות ״ מ א ו ת ו יום היתד .ח ג ה ׳ ל ה ד ד י ה ל כ ל ד ב ר ״ )שם, הילדים לאירועים שלאחר מלחמת־ ו ע נ י י נ ם י ל ד י ם ש ש ר ד ו ו ג ג א ל ו ע ל ־ ד י ק ר ו ב י ה ם ,או ש ל י ח י ה ע ם ל ע ת י ם יש מקלט ש ת ק ו פ ת ם היא השואה ,הרי .(329 ומאמת ב ע י צ ו מ ה ש ל השואה .מ ה ב ח י נ ה את הספרותית נוצרת המקבילה הבאה: סיפור ה צ ל ה דמיונית: מ צ י א ו ת השואה סיפור ה צ ל ה א מ י ת י ת : ז כ ר ו נ ו ת השואה הנגדה/השלמה הנגדה/השלמה ח ל ו ם א״י מ צ י א ו ת א״י ע ו ל מ ם ש ל ה י ל ד י ם שניצלו ,ו א ש ר חיים ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,נ ע בין ה ח ל ו ם מ א ת מ ו ל שהוגשם היום ,ל ב י ן ה ז כ ר ו נ ו ת ו ה ח ל ו מ ו ת א ד ו ת ה ע ב ר 6 1 .ה ש י ל ו ב •הספרותי ש ל ה ר כ י ב י ם ה ל ל ו יוצר ה ג ג ד ה חיצונית ,ו ש י ל ו ב פנימי ,ע ד כי ל ע ת י ם נ ד מ ה ,ש מ מ ד י 191 הזמן ו ה מ ק ו ם מ ת ח ל פ י ם ,ו ש ה ז כ ר ו נ ו ת מ ח ז י ר י ם א ת הילד ל ג י ט ו ,ו ה ו פ כ י ם א ת ה מ צ י א ו ת ל ח ל ו ם של הצלה־דמיונית. הארץ־ישראלית כ מ ו ב ה ק ש ר י ם א ח ר י ם ,ג ם ב נ ו ש א זה מ ש ת ל ב י ם מ ס ר י ם ש ו נ י ם ז ה ב ז ה ,ו ב י ח ו ד ב ו ל ט ה ש י ל ו ב בין הציווי ל ז כ ו ר לבין מ ג מ ת ־ ה נ ח מ ה . ה ל ק ח כ ל ה ה י ב ט י ם ו ה מ ס ר י ם ש ל נושא השואה ב מ ק ר א ו ת מ ת נ ק ז י ם ל א פ י ק ג ד ו ל א ח ד של הלקה־הציוני. באמצעות ה ת ל מ י ד לומד, הדיבר הסיפור, שהשואה והשיר, הוכיחה ל ע ם ה י ה ו ד י א ת ה כ ו ר ח הקיומי ש ב ה ג ש מ ת ה צ י ו נ ו ת : ״ ל א ! את דמנו ל א נפקיר״ ״עם אשר נותרה לו דרך אחת, רק דרך א ח ת :בארצו להיגאל! ב א ר צ ו ה א ח ת :ארץ י ש ר א ל ! ״ . 6 2 התלמיד מ ת ח י י ב ב ש ם הכורח והזכות המוסרית ל ק ח ת ח ל ק פעיל בגאולה ,ובכך לנקום ,לזכור ולהזכיר ,ולהניף דגל־נחמה לעצמו ולעמו ש נ ב נ ה מההריסות לתחיה. ל ס י כ ו ם להעריך קשה שבמקראות, א ת א ו פ ן ה ב נ ת ה ת ל מ י ד י ם הצעירים א ת ה ש י ר י ם ו ה ס י פ ו ר י ם ה ש פ ע ת ה ט ק ס ט י ם עליהם .ייתכן ש ח ל ק ואת המוצעות מההערכות ב פ ר ק ה ז ה אינן ר ל ו ו נ ט י ו ת ע ב ו ר הילדים ב ב י ת ־ ה ס פ ר ,ש ה ר י ר מ ת ה ה ב נ ה ו ה ה ז ד ה ו ת של ה ת ל מ י ד י ם ע ם ה נ ל מ ד ,היא ב ע י ק ר ת ו צ א ה של י כ ו ל ת ־ ה מ ו ר ה ל נ ה ל שיחה, ולעבד א ת התמלילים שבםפרי־הלימוד עם תלמידיו בכיתה .ה ר ק ע ה מ ש פ ח ת י הוא נוסף שיכול גורם בתהליכי־הלמידה וההזדהות להתערב של שהרי התלמידים, ס ב י ר הוא ,ש י ל ד מ מ ש פ ח ה ג י צ ו ל ת ־ ש ו א ה יגיב א ח ר ת ל נ ו ש א ,מ א ש ר י ל ד מ מ ש פ ח ה עברה א ת השואה. שלא מתטשטשת ה ה ב ה נ ה ה ז א ת היתה יפה ל ע ב ר ,א ך היא ברבות־הימים ,כאשר השואה הופכת בהדרגה לאירוע־היםטורי ולזכרון קולקטיבי־ לאומי, עבור שתי הקבוצות התכופים כאחד .גם הנשואין בין הקבוצות שתי ה ל ל ו ת ו ר מ י ם ל ת ה ל י ך זה. לא סוגיות שמקורן נבדקו בישראל בתהליכי הלמידה בכלי־מדידה של נושא השואה תצפייתיים־כמותיים בבית־הספר רצף־זמן, על היסודי ולכן אין א פ ש ר ו ת ל ה צ י ע כ א ן נ ת ו נ י ם בנושא .כ מ ו ־ כ ן אין ב נ מ צ א מ ח ק ר ש ע נ י י נ ו ה ש ת נ ו ת התיאור מאפייני התייחסויות וההערכה של לנושא של עורכי במקראות, השואה ספרי־הלימור, ממש כשם אנשי־ ח י נ ו ך שאין או בכתובים מורים. המצב המתואר, ה ו פ ך א ת ה פ ר ק ה ז ה לראשון מסוגו ומחייב א ת ה ח ו ק ר ת ל ה ס ת מ ך ע ל המקורות במבנה שלהן, שתי גישות הראשוניים, ובטקסטים שנבחרו שהם להיכלל המקראות בהן, עצמן. נמצאו בכל למרות ההבךלים האסופות למיניהן, בסיסיות מ ש ו ת פ ו ת : א. 192 האמונה בערכים אוניברסליים־אנושיים, שמשתלבת בה האינטרפרטציה היהודית ,כ פ י ש מ ת ב ט א ת ב ת י א ו ר י ם של מ א ב ק י היהודים ל ש מ י ר ת צ ל ם ־ א ד ם . ב. ה א מ ו נ ה ב כ ו ר ח הקיומי ש ל הציונות ,כפי ש ה ו כ ח ע ל שניכר ד י השואה ,ו כ פ י ב מ ו ט י ב י ם ש ל ״הזכור״ ״הנקמה״ ,״הנחמה״ ,ו ״ ה ל ק ח ״ ש מ ח י י ב ל ה ג ש מ ה אישית/לאומית. ה מ ס ר י ם ה ל ל ו זורמים ב א פ י ק ציוני א ח ד ש מ ש ל ב שני ההומניסטיים בתוכו והציוניים .מיזוג כזה יכול ל ב ט א ש ת י ת פ י ס ו ת את הערכים נפרדות וגונדות: ה ת פ י ס ה ה ר א ש ו ג ה ג ו ר ס ת א ת ה ו ר א ת השואה כ א מ צ ע י ל ג י ב ו ש א ז ר ח ־ י ש ר א ל י ,ש ה ו א ודמוקרטי רגיש רואה כזאת בעמדותיו, המוכן את לבנות מולדתו ב ה ו ר א ת ה ש ו א ה א מ צ ע י עקיף ,ו ב י ל ד הציוני. הגישה המרכז והיעד ה ג ו ג ד ת מ ס ת מ כ ת על של התהליך־החינוכי. האסכולה פי על ולהגן קונספציה עליה. אמצעי־ישיר למימוש היעד־ הפדוצנטרית, התפיסה הרואה הזאת, בילד הערכים את שנקנים ל י ל ד ב מ ס ג ר ו ת ש ו נ ו ת ,ב א י ם ל ע נ ו ת ע ל צרכיו ה נ פ ש י י ם ו ל ש מ ש ל ו א מ צ ע י ת מ י כ ה 6 3 וקוגניטיביים ,במובן של הלוגותראפיה של ואלטר פ ר א ג ק ל .הטקסטים רגשיים ה ס פ ר ו ת י י ם ש נ ל מ ד י ם ב כ י ת ה אמורים ל ה י ו ת מ ק ד מ י ם ש ל ה ת ה ל י כ י ם הללו ,ב ע ו ר ר ם ה י ל ד י ם ר ג ש ו ת עמוקים ,ו ה ז ד ה ו ת עם ה ע ר כ י ם ש ב ס י פ ו ר י ם ו ב ש י ר י ם .ת ו ו י ו ת אצל כ א ל ו מ ע ש י ר ו ת א ת ע ו ל מ ם הפגימי של הצעירים ,ו מ ס י י ע ו ת ל ה ם ב ה כ ר ח ־ ע צ מ ם *». הללו, הגישות הנוגדות לכאורה ,יכולות להשתלב לתפיסת עולם אחת, כאשר ט ו ב ת ה י ל ד מ ז ו ה ה ע ם ה ג ש מ ת היעד־הציוני ,ו כ א ש ר ה י ל ד מ ג ש י ם א ת ע צ מ ו על־יז־י בהגשמה־הלאומית. השתתפות ה ת ל מ ד ה י ש ר א ל י ה צ ע י ר מ ה מ ן ל ה ז ד ה ו ת ע ם ה ג י ב ו ר של ה ט ק ס ט י ם ה ס פ ר ו ת י י ם שבמקראות הם שהוא, על־פי־רוב, ילד יהדי השואה. בתקופת ב ד ר ך כ ל ל אמיצים ,ב ע ל י ־ ת ו ש י ה ,ו נ א מ ג י ם ל ח ב ר י ה ם גיבורי הסיפורים ולשרדי משפחותדם. ל מ ר ו ת ש ב מ א ב ק להישרדות הם נאלצים לרמות א ת הנאצים ואת שותפיהם ,הריהם י ש ר י ם ו מ צ פ ו נ י י ם ב י ח ס י ה ם ע ם ה י ה ד י ם האחרים ,ו ע ם ח ס ד י ־ א ו מ ו ת ־ ה ע ו ל ם .ה מ צ י א ו ת הקשה של ה ת ק ו פ ה ה מ ת ו א ר ת מרוככת ומעומעמת בכח הילדותי .החן הזה מ ש ת ל ב וגוגד כ א ח ד א ת ה ת נ ה ג ו ת ם ה ב ו ג ר ת ב מ א ב ק לחיים ,ו ב ת מ י כ ה ה פ י ס י ת ו ה ר ו ח נ י ת שהם נותנים להוריהם. ל פ ע מ י ם נ ד מ ה שהילדים בסיפורים ״משחקים״ כביכול ,א ת מ ל ח מ ת ההישרדות שלהם נ ג ד ה נ א צ י ם ו ש ו ת פ י ה ם הרוצים ל ה ש מ ד ם ,ו א ף נ ד מ ה ש ה י ל ד י ם מ נ צ ח י ם בקרבות הללו ...ה י ל ד ב מ ק ר א ו ת ה ו א ס ו ב ו א מ ה ,ב מ ל ח מ ת ו נ ג ד ה ר ש ע והרוע, ו ל ע ו ל ם א י נ נ ו ״ י ל ד ר ע ״ ,או ״כשלון״ בהימור ע ל החיים .ה ב ל ע ת ה מ ת ת ו ה ה ש מ ד ה ש ל ה ג י ב ו ר י ם ש ב ס י פ ו ר י ם ,אף היא יכולה ל ס י י ע ל כ ך ש ה ת ל מ ד י ם ה צ ע י ר י ם יאמינו בנצחון הילד היהודי ב״משחק״ הכוחות, בתקופת השואה, ביחד כאשר יש ל י ל ד י ם נ ט י ה ט ב ע י ת ל ה ע ד י ף סיומים של .Happy End אין ש ו ם ס פ ק ש מ צ י א ו ת השואה ,אכן כ פ ת ה ע ל הילדים התנהגות בוגרת ו א מ י צ ה ,א ל א ש ב א ו ת ה מ ד ה ב ר ו ר שהיו ילדים ש נ ש ב ר ו ג פ ש י ת ו ג ו פ נ י ת ,ו ב כ ו ר ח ־ ה מ צ י א ו ת ל א היו ג י ב ו ר י ם כ ל כך ...ל א ו מ ל ל י ם אלו אין ס י פ ו ר י ם ב מ ק ר א ו ת .ע ל פ י אותו עקרון ,ר ק לעתים רחוקות מתארים הטקסטים את רגשות הבושה והעלבון של ה י ל ד ל נ ו כ ח ה י ה ד י ם ה מ ב ו ג ר י ם סביבו ,ו ה ם מ ו ש פ ל י ם ו ג ר מ ס י ם מ ב ל י ל א ח ו ז ב ג ש ק ו ל ה ג ן ע ל כ ב ד ם .כ א ש ר יש ביטוי ל ר ג ש ו ת כ א ל ו ב ק ט ע י ם ,ה ר י ה ם מ פ ו י ס י ם בסיכומים ברוח השורות הבאות: 193 ״יתביישו בהם ) ב א ו ת ־ ה ק ל ו ן ( אלה ש ה ד ב י ק ו א ו ת ם ע ל י נ ו ,יהיו כ מ ו כוויה 6 5 ל כ ל ג ר מ נ י ב ע ל ־ ה כ ר ה ,ה מ נ ס ה ל ח ש ו ב על ע ת י ד ע מ ו ״ . כך עונה הסיפור ש ב מ ק ר א ה לרגשות האשמה העצמית ,הבוז והכאב ש ל הילד בתקופת השואה ,ו ל ת ח ו ש ו ת דומות שמתעוררות בלב התלמיד הישראלי בכיתה. האם ל א יכול הילד הישראלי להתקשות להזדהות עם גיבורים חיוביים כל כך ? ו ע ם ת ש ו ב ו ת ס ג ו ר ו ת כ א ל ו ? מ י נ ק ו ת הוא חי באיום מ ת מ י ד ש ל מ ל ח מ ו ת ,כ ש ה ו א ח ר ד מ ה י פ ג ע ו ת ש ל ע צ מ ו או ש ל מ ש פ ח ת ו ; ר ג ש ו ת אלו מ ת ק ש ר י ם א צ ל ו ל ת ח ו ש ת ־ א ש מ ה ה נ ו ב ע ת מ ה צ י פ י ה ל ה ת ר ג ש ו ת של ע י ת ו ת מ ש ב ר ו מ ל ח מ ה ,ש מ ש ח ר ר י ם א ו ת ו מ ח ו ב ת השיגרה היומיומית .תחושות וחרדות כאלו נמצאים אצל הילד ב ר מ ת המודע 6 6 ו ה ת ת ־ מ ו ד ע ,כ ש ה ם נ י ז ו נ י ם ו מ ק ב ל י ם חיזוקים מ כ ל י ה ת ק ש ו ר ת ,ה מ ס ק ר י ם ב ת ד י ר ו ת א ת גילויי ה ס כ ס ו ך ה ע ר ב י ־ י ש ר א ל י . ראוי ל ה ו ס י ף ל מ ע ר כ ת ה נ פ ש י ת ה ס פ צ י פ י ת ה ז א ת א ת ה ל ח צ י ם ו ה ך א ג ו ת ה נ ו ר מ ל י י ם ש מ ק ו ר ם ב ח י י ה ש ג ר ה ש ל הילד. ס פ ר ו ת ־ י ל ד י ם ש ו א פ ת ל ה י ו ת ר ל ו ו נ ט י ת ל ק ו ר א הצעיר ,ב ה צ י ג ה ב פ נ י ו ג י ב ו ר י ם ש ה ת ג ה ג ו ת ם ו ר ג ש ו ת י ה ם א מ י ת י י ם ,ושעימם הוא יכול ל ה ז ד ה ו ת .ה ע ל י ל ה ו ה ד מ ו י ו ת הפיקטיביות אמורות להזמין את הילד לחוות את התהליכים הרגשיים המתרחשים כאשר בסיפור, האנושיים הריחוק הרחב במישור מ ה מ ת ו א ר יכול והאובייקטיבי להקל עליו ולהשליכם להבין לתחום את הגומלין יחסי הסובייקטיבי־אישי. ס פ ק הוא א ם ד מ ו ת ה ג י ב ו ר ש ב מ ק ר א ו ת עונה ב ד ר ך ־ כ ל ל על ה ק ר י ט ר י ו נ י ם ה מ ת ו א ר י ם ; ו א ם ל א כך ,הרי ש ה ס י פ ו ר י ם א ו ד ו ת ילדים בשואה ,ה מ ו ב א י ם ב מ ק ר א ו ת ,ע ל ו ל י ם ל ה ר ח י ק א ת ה נ ו ש א כ ו ל ו מ ה ת ל מ י ד הישראלי .ה ר ג ש ו ת ה מ ע ו ר ב י ם כ ל פ י ה מ צ י א ו ת הישראלית, ואף י כ ו ל י ם ל ה ק ש ו ת ע ל י ו ל ה ז ד ה ו ת ע ם הילד ה ג י ב ו ר ו ה ט ו ב מ ה ס י פ ו ר י ם , ל ה ע מ י ס ע ל י ו ב ש ל כ ך ר ג ש א ש מ ה כ פ ו ל :שהוא ע צ מ ו א י נ נ ו ג י ב ו ר ו ט ו ב כ מ ו ה י ל ד ב מ ק ר א ו ת ,וכי א ו ל י איגגו גוהג כיאות ,כ א ש ר איגו מ ז ד ה ה ע ם ה ג י ב ו ר ל מ ר ו ת ש ב ר ו ר ל ו ש ה מ ו ר ה מ צ פ ה מ מ נ ו ל ע ש ו ת כך .מ ת ח ו ש ו ת כ א ל ו ו ע ד הזה, ל ה ת נ כ ר ו ת ל נ ו ש א ה ש ו א ה ,ה ד ר ך א צ ל ה ת ל מ י ד א י נ נ ה ארוכה... סוגיית לצד הסימואציה של דמויות הנוראה ספרי־הלימוד של הגיבורים שבסיפורת ,קיימת ה ש ו א ה .כאמור ,ר ק קםעי־פרוזה המתארים לעתים במקראות רחוקות יסורים ומוות, והם בעיית כוללים מעדיפים תיאור העורכים לנושא זה מ ס ג ר ו ת פ ו א ט י ו ת ו ט כ ס י ו ת ה מ א פ ש ר ו ת י ח ס של ר י ח ו ק ו ש ל ה כ ל ל ה .ב ס י פ ו ר י ם ע צ מ ם ה ש ו א ה ה י א ר ק ע ל ה י ב ט י ם ו מ ס ר י ם ערכיים שונים ,כ פ י ש ת ו א ר ו ו ה ו ע ר כ ו כאן .ייתכן ש מ ק ו ר ה ה ת י י ח ס ו י ו ת ל נ ו ש א זה ה ו א ב ג י ש ו ת ה ב א ו ת : א. התפיסה שהילד איננו יכול להבין את משמעות המוות וחיסורים הגופניים הקשים. ב. ה ר צ ו ן ל ח ס ו ך מן ה י ל ד א ת החוויה ה ט ר א ו מ ט י ת ש ע ל ו ל ה ל פ ג ו ע ב ה ת פ ת ח ו ת ת ק י נ ה של נפשו. ג. תדחה ה ח ש ש ש ה ת ל מ י ד יצור ל ע צ מ ו מ ע ר כ ת פ ס י כ ו ל ו ג י ת של ה ג נ ה ע צ מ י ת ,א ש ר א ת כ ל ה נ ו ש א ,ב ג ל ל ה ר ג ש ו ת הקשים ש ה ו א מעורר. ל מ ר ו ת ש כ ל ה ש י ק ו ל י ם ה ל ל ו ע ל הדגשיהם ושילוביהם ה ם ל ג י ט י מ י י ם ב ת ה ל י כ י ב ח י ר ת ח ו מ ר ל ס פ ר י ־ ל י מ ו ד ע ב ו ר ת ל מ י ד י ם צעירים ,הרי ש ג ד מ ה ש ע ו ר כ י ה מ ק ר א ו ת 194 ה פ ר י ז ו ב ח ש ש ו ת י ה ם ,ו ש ה ל ל ו מ ב ט א י ם י ו ת ר מ כ ל א ת הקשיים ש ל ה ם ע צ מ ם ב ט י פ ו ל בסוגיית המוות והשואה « ג ם ל א נ ש י מ ש ר ד ה ח י נ ו ך ק ש י י ם דומים ,ה ב א י ם ל ד י ביטוי ב ד ב ר י א ל י ע ז ר י ר ו ש ל מ י :״ מ ה י ש ל ת ת ל י ל ד י ם ה א ל ה ? יש ל ת ת ל ה ם מ ש ה ו שימושי .י ש ל ת ת ל ה ם א ת ה ש ו א ה ב צ ו ר ת ה ,הייתי אומר ,היפה כ י ו ת ר ; ל צ ע ר נ ו — פ ר ק י ם א ל ו ה ם מעטים ,אלה ה ם ה פ ר ק י ם ע ל הילדים בגיטאות ובמחנות״ — ״לחוס ע ל עצביהם — ו א ם ל א ל ה ע ל י ם ,א ב ל ב מ י ד ת ה א פ ש ר ל ר כ ך ו ל ה ב ל י ט א ת מ ע ט החיוב״<* ) ,ה ה ד ג ש י ם ש ל י ,ר״פ(. בדיון ש ל שיטתי ומחנכים מורים מתקבלת דתיים החלטה שאין מקום לטיפול ב נ ו ש א ל פ נ י כ י ת ה וי ,ואזי ״ ב כ ל ה ע ב ו ד ה בענין ז ה ע ל י נ ו ל ה ס מ י ך א ת ד ב ר י נ ו ל ד ב ר י ה ת נ ״ ך ,ב ו א פ ש ר ל מ צ ו א ד ב ר ה׳ ל כ ל צ ד ש ל ה ש א ל ו ת ״ ״«. ק ב ר נ י ס י ה ח י נ ו ך ,ה מ נ ס י ם ל ע מ ע ם א ת הנורא ,ו״לנגוע״ ב ו ר ק מ כ י ת ו ת ו׳—ז׳ שהתלמיד הצעיר שוכחים ש ע ב ו ד ו מ י ו ע ד ת ה מ ק ר א ה ה ו א יהודי ו י ש ר א ל י בעת ובעונה א ח ת ; כיהודי יש לו ,כ ב ר מינקותו ,ידיעות מעורפלות אודות האנטישמיות והשואה ,ו כ י ש ר א ל י ה ו א ח י ב מ צ י א ו ת מ ת מ ד ת ש ל מ ל ח מ ה ,ש ב ה ג פ ג ע י ם ו נ ה ר ג י ם מ ד י י ו ם אזרחים הממדים של ישראלים. מדינת ישראל, מספר אזרחיה היהודים, עברם ההיסטורי ו ת ח ו ש ת המצור שלהם ,יוצרת אצלם תחושת שיתוף אינטימית, ש ב ה ה כ א ב ע ל כ ל פ צ ו ע והרוג ה ו א אישי. מ ח ק ר י ם פ ס י כ ו ל ו ג י י ם מ צ א ו ש י ל ד י ם מ ג י ל תשע ,מ ב י נ י ם כ ב ר א ת מ ש מ ע ו ת ־ ה מ ת ת ,או ח ל ק י ם מ מ נ ה ,כ מ ו א י ה פ י כ ו ת ו א ו םופיותו ,א ו ח ל ק מ ס י ב ו ת י ו ש ל המוות .ל פ ג י ג י ל ז ה ,ה ת פ י ס ה ה י א יותר ח ל ק י ת ויותר עמומה .מ ר ב י ת ה ח ו ק ר י ם ש י ל ד י ם ב ג י ל ,11—10כ ב ר יכולים ל ה ב י ן א ת מ ש מ ע ו ת ־ ה מ ו ו ת ) ע ל פ י קובעים א נ ט ו נ י ) ,(1971פ י א ז ׳ ה ) ,(1955ו ק ט ט נ נ ב א ו ם ) ,(1971ה ב נ ה ז א ת ה י א ת ו ל ד ה ש ל ההתפתחות ה ק ו ג נ י ט י ב י ת ש ל הילד ,ש ל ה א י נ ט ל ג נ צ י ה ש ל ו ,ו ש ל ת נ א י חייו .א נ ה פ ר ו י ד ) ,(1953מ צ א ה ש י ל ד י ם ש ע ב ר ו א ת מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ־ ה ש נ י ה בלונדון ,ת פ ס ו 70 היבטים ש ל מוות כ ב ר בגילאים ש ל שנתיים־שלוש ,ואילו החוקרת הישראלית עתליה הבחינה כ נ ע נ י )(1975 בהתפתחות מוקדמת של הבנת משמעות־המוות א צ ל ילדים ה ג ר י ם ב ב ס י ס צ ב א י ,ל ע ו מ ת ילדי העיר ״ .כ ל ה ח ו ק ר י ם ה ל ל ו מ מ ל י צ י ם לאנשי חינוך ל ס פ ל בנושא המוות ב מ ס ג ר ו ת החינוך ,ולהכין ב ה ם א ת הילדים לחיים ,א ש ר ה מ ו ו ת ה ו א פ ן ה כ ר ח י ש ל ה ם .ב ת נ א י ־ מ ד י נ ת ־ י ש ר א ל ,י ל ד י ם צ ע י ר י ם מ א ו ד מ ת ו ו ד ע י ם ל נ ו כ ח ו ת ה מ ו ו ת ב ח י י יום־יום ,ו ה ם יכולים ל ה ב י ן א ת מ ש מ ע ו ת ו באופן חלקי מהגיל הרד בהתפתחות לצרכי ההבנה 7 2 .ה פ ס י כ ו ל ו ג י ם ס ב ו ר י ם ש ה מ ח נ כ י ם חייבים ל ס י י ע ל ח נ י כ י ה ם הזאת, בעזרת מיתודות פסיכולוגיות־תיראופויסיות, שסוגלו המערכת .א ל א שדווקא במדיגת־ישראל ,ש ב ה ההיפגעות הפיסית והמוות ה ם ח ל ק מהמציאות ,אין מ ש ר ד החיגוך קולט שיטות טיפוליות שפותחו לצורך הנושא ,ואיננו מ ת ר ג מ ן ל ש פ ת ה ע ש י ה ־ החינוכית. המחקרים במקראות ה פ ס י כ ו ל ו ג י י ם מ ח ז ק י ם א ת הטיעון שאין ה צ ד ק ה לנטיה הרווחת ל ה י מ נ ע כ מ ע ט כ ל י ל מ ג ו ש א השואה ע ד כ י ת ה ה׳ ,כ ש ם שאין ה צ ד ק ה לגטייתן ל צ מ צ ם בתיאור המוות וחיסורים הגופניים בספרי הלימוד כולם .קיימת ת ל ו ת פ נ י מ י ת ב ת ת י א ו ר ״ ה פ ת ר ו ן הסופי״ ל ב י ן הגילויים האגושיים ש ל ה י ה ו ד י ם 195 ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ,ש ה ר י ניתן ל ה ב י ן ולהעריך ב מ ל ו א ם א ת ב י ט ו י י ה ע מ ל ה ה י ה ו ד י ת המזוין ,א ך ו ר ק ע ל ר ק ע ה מ צ י א ו ת ש ל ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ,כ ש ם ש ל מ ו ט י ב והמאבק ה נ ח מ ה יש מ ש מ ע ו ת של א מ ת ,ד ק כ ת ש ו ב ה ל ט ר ג ד י ה ה ז א ת .ע ל ־ כ ן ,י ש ל ד ר י ש ה ל כ ל ו ל י ו ת ר פ ר ט י ם א ו ד ו ת ת ה ל י כ י ה ה ש מ ד ה ש ל היהודים ,ה צ ד ק ה ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ת , ו א נ ו ש י ת ־ ציונית. פסיכולוגית־פדגוגית, ע ד כ י ת ה ח׳ ה מ ק ו ר ו ת ה ב ל ב ד י י ם כ מ ע ט ל נ ו ש א ה ש ו א ה ה ם ה מ ק ר א ו ת ,ואילו ואילך מאז היסטוריה, משלימים כמקצוע נפרד בגיל העתיקה, מחברי הם את ספרי הלימוד להיסטוריה. ,10—9ע ל פ י ס פ ר י ־ ל י מ ו ד ש נ ו ש א ם הוא ה ע ת ו ב ע ז ר ת ס פ ר י ם א ח ר י ם הוא מ ג י ע ב ג י ל ספרי־הלימוד הילד מתחיל ללמוד ותכניות־הלימודים 14—13 להיסטוריה ל ע ת החדשה .כלומר, מכירים ביכולת של הילד ל ה ב י ן ת ה ל י כ י ם היסטוריים ,ו ר צ פ י ם כרונולוגיים ש מ ע ו ב ד י ם ו מ ו ת א מ י ם לו .ה ע ו ב ד ו ת מצדיקות האלו במקראות, הביקורת על את האופי הספרותי ש ח ס ר ק ט ע י ־ ה ס ב ר היסטוריים ,ו ע ר י כ ה המובהק של נושא כרוגולוגית .המבנה השואה הספרותי מחייב את המורה בכיתה להשלים את החסר מהבחינה ההיסטורית ,כאשר במרבית המקרים שראוי אין ב י כ ו ל ת ו ,מ ט ע מ י ם ש כ ב ר הוזכרו ל ע י ל ,ל ע ש ו ת כן .לכן ,ס ב ו ר ת נ י , ל א ו ג ד נ י ם המיועדים ל ב י ת ־ ה ס פ ר ־ ה י ס ו ד י ו ל ח ט י ב ת ־ ה ב י נ י י ם ל כ ל ו ל ע ו ב ד ו ת עיקריות ו ה ס ב ר י ם היסטוריים ב ר מ ו ת שונות ,ש י ס י י ע ו ל מ ו ר ה ב ע ב ו ד ת ו ,ו ל ת ל מ י ד בלימודיו מ ש נ ה ־ מ ש מ ע ו ת ,כשישובץ ע ל ציר ההסבר ובהבנתו .התמליל הספרותי יקבל וההפתחות של התקופה. הגישה במקראות ובחוברות־ההדרכה ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת ־ ט י פ ו ל י ת ,אף היא ח ס ר ה ל מ ו ר י ם .ה ג י ש ה ה ז א ת מ ט ה ל ה ת י י ח ס ל ב ע י ו ת ה ר ג ש י ו ת מ ב ל י ל ד ו ן אותן מ ה ב ח י נ ה המוסרית. ושל ה ש י ט ו ת ה ט י פ ו ל י ו ת ש ל השיטה ,כ ש ה ן מ ת ו ר ג מ ו ת ל צ ר כ י ם ש ל ה ח י ג ו ך ההוראה ,מתכווגות ל ת ד ע א ת הילד לקשייו הרגשיים ולעזור לו להתמודד 7 8 עימם ,כ א ש ר ט ו ב ת ה י ל ד ב ל ב ד היא היעד ש ל ה א ס כ ו ל ה ו ש י ט ו ת י ה .ה נ נ י ס ב ו ר ה שעורכים יהודים ובין את או מ ח ב ר י ם ש ל ט ק ס ט א ו ד ו ת השואה ,ה מ י ו ע ד ל י ל ד י ם ב כ ל ל ו ל י ל ד י ם ב י ש ר א ל ב פ ר ט ,חייבים ל ה ת י י ח ס ל ס ו ג י ו ת ה ל ל ו ,בין א ם בגוף ה ת מ ל י ל , בהדרכה אם התלמיד כאשר למורה ה מ צ ו ר פ ת לו .כ א מ ו ר , ה צ ע י ר ,ע ל צרכיו וקשייו .הן נושא השואה הוא אין המקראות מציבות, כיעד מכוונות ליעדים לאומיים־ציוניים, אינםטרומנט דידקטי להם. אם המקראות גם עורכי מ ז ה י ם א ת ה א מ צ ע י ע ם היעד ,כ ל ו מ ר א ת ה ה ג ש מ ה ־ ה צ י ו נ י ת ע ם ה א י נ ד י ב י ד ו א ל י ס ט י ת , לא ניכרת אצלם התייחסות סימטרית לשני הרכיבים הללו. הזיהוי ש ל הפרט ע ם ה ק ו ל ק ט י ב ,כ פ י ש נ י כ ר ב מ ק ר א ו ת הוא א ו ט ו מ ט י ו פ ש ט נ י ,ו ד ו מ ה באפיו ל א מ צ ע י ם הדידקטיים השונים שאמורים לממשו. ה ח ב ר ה ה י ש ר א ל י ת ש י נ ת ה א ת יחסה כ ל פ י נ ו ש א ה ש ו א ה ב ־ 1961ל נ ו כ ח מ ש פ ט ו של אייכמן ב י ר ו ש ל י ם .הענין ה צ י ב ו ר י ב מ ש פ ט ה ת ב ט א ב ה ק ש ב ה לדיווחי הרדיו, בקריאה בעיתונות שהרבתה בסקירת־העדויות ,ובשיחות ברחוב ובבית; לבסוף ה ו ת ר ט א ב ו ־ ה ש ת י ק ה ש ה ש ת ר ש ב ח ב ר ה ה י ש ר א ל י ת כ ל פ י ה נ ו ש א .הטלוויזיה ש ה ח ל ה ל ש ד ר ב־ ,1967ה ק ר י נ ה ע ל ה מ ר ק ע תכגיות ,מ ס ו ג י ם שונים ,א ו ד ו ת השואה ,וזירזה בכך א ת ה ת ה ל י ך ה מ ת ו א ר .ה ת ו צ א ה ה י ת ה ש מ ש נ ו ת ה ש י ש י ם ואילך ,ב א ו הילדים והנוער של מדינת־ישראל ב מ ג ע ישיר ע ם עובדות השמדת־היהודים• בתקופת־ השואה .מגע זה התרחש רובו ככולו מ ח ת לכותלי בית־הםפר, 196 ב ע ל שהמערכת החינוכית, עזרי על שלה, ההוראה מפגרת אחרי ההתפתחות בכעשר הזאת, שנים תמימות. ב מ ק ר א ו ת ש י צ א ו ל א ו ר ב ש נ ו ת ה ש ב ע י ם ואילך ,בין אם היו ע י ב ו ד י ם ש ל ה ס פ ר י ם ״הישנים״, ובין א ם היו ״חדשים״ לכל דבר ,כבר ניכרת החדשה ההתייחסות כ ל פ י הנושא ,כ פ י ש ה ת פ ת ח ה ב צ י ב ו ר ־ ה י ש ר א ל י מ ש נ ו ת הששים .ב א ו ג ד נ י ם ה ח ד ש י ם ה נ ו ש א ג ם ל ג י ל א י ם צעירים ,ו ב ו ל ם ת ב ה ם ה נ כ ו נ ו ת ל ה ק ד י ש ל ש ו א ה פ ר ק מוצע מיוחד ,ל צ ר ף ל צ ד ת י א ו ר מ ר ד ־ ג י ט ו וארשה ,תיאורים של מ ר ד ו ת א ח ר ו ת ,ו ל פ ר ט 7 ב ת י א ו ר ח י ס ו ר י ם ה ג ו פ נ י י ם ו ה ה ש מ ד ה של היהודים ב ת ק ו פ ת ה ש ו א ה * . בעוד נושא ש ב ק ר ב עורכי המקראות החדשות ניכרת כבר התפנית בעמדות כלפי השואה, מהעורכים שמשרד־החינוך הרי הפרטיים. בחיבור הששים, למרות היה, עדיין, והינו איטי שהמחלקה־לתכניות־לימודים ת כ נ י ו ת ־ ל י מ ו ד י ם ,שהם יותר החלה, ס פ ר י ־ ל י מ ו ד המלווים בתגובותיו כבר בשנות בחוברות הדרכה למורים ,הרי ש ע ד כ ה עדיין ל א עובדו ע ל ידיה ח ו ב ר ו ת ב נ ו ש א ה ש ו א ה ע ב ו ר תלמידים ייתכן צעירים. שדרכי מאוד, העבודה המקובלים הגורסים במחלקה, ע ב ו ד ה ב צ ו ו ת י ם ש ל מ ו מ ח י ם מ ס ו ג י ם שונים ,מ ס ר ב ל י ם ו מ ק ש י ם ע ל ת ה ל י כ י ם ש ל קבלת־החלטות, ילדים ב י ה ו ד ב נ ו ש א ר ג י ש כ ל כך ,כמו העיבוד ש ל נ ו ש א ה ש ו א ה ע ב ו ר רכים .כיוון החינוך שבנושאים א ח ר י ם יש שמשרד־ כ ב ר ח ו ב ר ו ת ר ב ו ת ,וכיוון המורים מ ע ו ד ד א ת ה ש י מ ו ש בהן ,הרי ש מ ש נ ו ת ה ש ב ע י ם ו א י ל ר נ ו ט י ם ) ב מ י ו ח ד ה מ ל מ ד י ם ב כ י ת ו ת נ מ ו כ ו ת של ב י ת ־ ה ס פ ר ־ ה י ס ו ד י ( ,ל ה ח ל י ף א ת ה מ ק ר א ו ת של בחוברות המחלקה־לתכניות־לימודים 7 5 .אם ה ת ה ל י ך ה ז ה ה ו ש ל ם כ ב ר ,ה ר י ש ל כ י ת ו ת ה ל ל ו ח ס ר ח ו מ ר ל י מ ו ד י ערוך ו מ ע ו ב ד אודות השואה ,ו מ ו ר י ה ם נ א ל צ י ם להיעזר הספדים כתדפיסים ש ח ל ק ם ודאי לקוח מתוך המקראות .אך אם תהליך הוא עדיין בעיצומו, הרי שהחוברות והמקראות נלמדות החלפת לםרוגין או ב ע ת ו ב ע ו נ ה א ח ת ,ואזי ה ת פ נ י ת ב י ח ס ל נ ו ש א הגיעה גם ל ת ל מ י ד י ה כ י ת ו ת ה נ מ ו כ ו ת של ה ח ט י ב ה ־ ה י ס ד י ת .כיוון שאין ב ד י נ ו נ ת ו נ י ם ס ט ס י ס ט י י ם א ו ד ו ת ה מ ע ב ר ש ל בתי־הספר מ ש י מ ו ש ש ל ה מ ק ר א ו ת ו ה ס ת י י ע ו ת ב ח ו ב ר ו ת ה ח ד ש ו ת ,וכיוון ש ב ת י ־ הספר־היסדיים שמשנות נ ו ט י ם ל א מ ץ א ת ההכוונה ש ל מ ש ר ד ־ ה ח י נ ד ,ה ר י ש נ י ת ן ל ח ש ו ש ה ש ב ע י ם ו א י ל ך ח ז ר נ ו ש א השואה ,ב כ י ת ו ת ה נ מ ו כ ו ת ,ל ה ת י י ח ד ל י ו ם ־ הזכרון ,או ל ה י ב ל ע ו ל ה ת פ ז ר ב פ ר ק י ־ ל י מ ד אחרים .כיוון ש ע ב ד ה כ י ת ו ת ה ג ב ו ה ו ת של ה י ס ד י אין עדיין חוברות חדשות ב ש ו ם נושא, הריהן נעזרות במקראות ש ב ה ן נ י כ ר ת ה ת פ נ י ת ב ע מ ד ו ת ש כ ב ר ת ו א ר ה כאן. היתרון ש ל מ ש ר ד ־ ה ח י נ ו ך ע ל ה ע ו ר כ י ם ו ה מ ח ב ר י ם ה פ ר ט י י ם מ ת ב ט א ב מ ק ו ר ו ת מימון, בצוותי־מומחים, בכוחה של ההמלצה הממלכתית, בפיקוח, ובאמצעים אחרים .י ת ר ו נ ו ת א ל ו מ ע ד ר י ם א ת ה ת פ ו צ ה ה ה ו ל כ ת ו ג ו ב ר ת ש ל ה ח ו ב ר ו ת ה ח ד ש ו ת , שמחליפות השואה א ת ה מ ק ר א ו ת ה י ש נ ו ת .ה ע ו ב ד ה שעדיין ח ס ר ה ח ו ב ר ת מ י ו ח ד ת א ד ו ת מטעם משרד־החינוך ,המיועדת לכיתות נמוכות של בית־הםפר־היםודי, יכולה ל ה פ ו ך א ת ה נ ו ש א ע ב ו ר ן מ ח ו מ ר נלמד ,ל ט כ ס ־ ז כ ר ו ן . החסר לנושא בולט במיוחד כשהוא עומד ב נ י ג ד להתייחסות של הציבור־ הישראלי השואה, שהתפתחה מאד בשנות השבעים והשמונים. התכיפות שבה הםלוויזיה מ ז מ נ ת א ו ת ו ל מ ר ק ע ה ,זמינותו ב ע י ת ו נ ו ת ,ברדיו ,ו ב נ א ו מ י ם ש ל א נ ש י ־ ציבור ,מ ע ד ה ע ל כך .ה מ ג ע ש ל ה י ל ד ע ם נ ו ש א השואה מ ח ו ץ ל ב י ת ־ ה ס פ ר ה ו א 197 ו ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ישיר מאוד ,ל ל א ס ו כ נ ו ת ח י נ ו כ י ת ש מ ת ו ו כ ת בין מ ק ו ר ו ת תכוף ה ר ש מ י י ם ל ב י ן הילד .זהו ת פ ק י ד ו ש ל המורה ,א ך ה ו א ח ס ר ע ז ר י ה ו ר א ה מ ת א י מ י ם והכשרה הרשמים שקולט הילד נחוצה כדי לתרגם א ת החוויות מהמדיה ,ו א ת מהחברה ,ל ש פ ת ו הקונגניטיבית והרגשית. א נ ו כ י ש נ ח ו ץ ל ח ב ר מ ק ר א ו ת או ח ו ב ר ו ת א ו ד ו ת ה ש ו א ה ה מ י ו ע ד ו ת מאמינה ל ח ט י ב ה ־ ה י ס ו ד י ת ,ו ב ה ן יצומצמו ה ל ק ח י ם ה ד י ד ק ט י י ם הישירים .ב מ ק ו מ ם יש ל ש ב ץ לסיפורת השואה ד מ ו י ו ת מ ו ר כ ב ו ת יותר ו א מ י נ ו ת ב ח ו ל ש ו ת י ה ן ה א נ ו ש י ו ת ,ע ל ה ר ק ע ש ל שיכלול ג ם ת י א ו ר י ם ש ל יסורים גופניים ותהליכי הפתרון־הסופי ,וכל ז א ת ב ש פ ה פ ש ו ט ה ו ב ל ת י יומרנית. הסוגים של הקטעים השונים של הספרותיים להיות צריכים שזורים על ציר ה ת י א ו ר ה ה י ס ט ו ר י ו ה ה ס ב ר שלו ,כ ש ה ם מ ו ת א מ י ם ל ג י ל של ה ת ל מ י ד י ם .ל צ ד ספרי־הלימוד ראוי להציע למורה חוברת הדרכה ש ת ק ל עליו את העיבוד הספרותי ו ה ה י ס ט ו ר י ש ל ה ח ו מ ר ב כ י ת ה ,ב ר ו ח הגישה ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת ה פ ד ו ־ צ נ ט ר י ת ,ו ב ע ז ר ת מ י ת ו ד ו ת ט י פ ו ל י ו ת ש ת ת ו ר ג מ נ ה ל צ ר כ י ם הפדגוגיים. הלקח הסמוי ש ב מ ק ר א ו ת ,חייב להתייחס בסימטריות לפרט וללאום, ולא לכפוף אחד מהם למשנהו. מ א מ י נ ה ה נ נ י ש ע ז ר י ־ ל י מ ו ד ו ה ו ר א ה ב ר ו ח ה ה צ ע ה ל ע י ל ,יכולים ל ה ע מ י ק א ת הידע בתחום בו וההבנה של התלמידים במדינת־ישראל, ולבנות אצלם עמדות מוסריות ה פ ר ט ,ה ח ב ר ה והלאום .ע ל ב ס י ס ן ניתן יהיה ל ע ב ו ר ע מ ה ם ל ש ל ב ה ב א , ילמדו התלמידים בעזרתם א ת נושא השואה ובאמצעותם של ספרי־לימוד ל ה י ס ט ו ר י ה ,ב ח ט י ב ת ה ב י נ י י ם ו ב ח ט י ב ה העליונה. המרות ביבליוגרפיות*. .1 .2 .4 .5 אריאל/בליך/פרסקי) 1959 ,כיתה ג׳(.240—239 , אריאל/בליד/פרסקי ,תש״ך )כיתה ז׳( .הסיפור של פראגר,מ.245—242 ,. וכסלר/רוזו) 1966 ,כיתה וי(.61—56 , מ ש ר ד החינוך ,׳׳לקט חמד׳ .20-18 ,1980 ,ו מ ש ר ד החינוך ,׳׳לקט חמד׳׳,1978 , .10—6 .6וכטלר/רוזן.137—132 ,1966 , ד .פיטר) 1962 ,כיתה הי(.102—101 , яפלר ,תשי״ג )לכיתה ח׳( ,סיפור חגה סגש בפרק ״גבורת ישראל׳׳ ,וגם בספר שלו ,לכיתה ד ,בפרק ״עם במאבק״. . .9טברסקי/מלכיאל.192 ,1958 , .10״חוברות הדרכה למורה״ — ל מ ש ל :״דפים לעבודה״ ,במצורף לוכסלר/רוזן, * . התאריכים השוגים של ספרי הלימוד מציינים את הכיתות השוגות ,להם הם מיועדים, ולאו דווקא תאריכים של מהתרות שונות, במקרים כאלו ספרות העזר מובאת במלוא פרטיה בהערות הביבליוגרפיות, מוזכרים בהערות רק על פי עורכיהם, שנת ההוצאה, ועל יצויין בעוד שספרי הלימוד פי הצורך ,גם הכיתה לה מיועד הספר .רשימת ספרי הלימוד המלאה — ברשימה נפרדת. 198 הדבר בהערה. .1966 ,1961ו״דפי עבודה״ המצורפים ל״מקראות ישראל חדשות״ ,של פרסקי )תאריכים שונים(. .11 כיוון שחסרים דיווחים בנושא עקביים למורים השתלמויות בביה׳׳ס היסודי בנושא השואה ,מתבססת ההערכה המוצעת במחקר על שיחות עם מורים ורכזי־מקצוע בבחי-הספר. .12 ״המרד בגיטו וארשה״ — טוביה בוז׳יקובסקי ,אצל אריאל/בליך/פרםקי ,תשי״ח, )כיתה ז׳(.474—472 , .13 ״נסעת מן הגיםו שרידי הלוחמים הבוער״, טוביה בח׳יקובסקי, שם הערה ביבליוגרפית .478—174 ,12״הגיטו בוער״ ,צביר .לובסקין ,אצל וכסלן/רחן )כיתה ו׳(, .56—38 ,1966״קרב בגיטו״ ,חייקה גרוםמן ,גדון.344—342 ,1900 , .14 ״דפים וכסלר/רוזן, לעבודה״,1966 , כיתה גי, מצורף לסיפור ״הגיטו בוער״ של צביר .לובטקין.58—56 , .15 ״התרופה״, אין שם מחבר, אצל בוכנר/לוינטון/קיפניס, תשכ״ד )כיתה ד׳( ,.215—212שם.215 , .16 ״תפילת סתר במרתף״ פראגר מ ,.אצל וכםלר/רתן ,305—298 ,1961 ,שם.299 , ואצל אריאל/בליד/פרסקי ,תש״ך.162—161 , .17״ילדה הצילה את משפחתה״ ,אצל בוכנר/לויבטון/קיפניס ,תשכ״ד )כיחה די(, .218—216 .18 פרסקי.280—278 ,1978 , .19 ״אצל גברת קארלוטה״, .20 ״ששה תפוחי אדמה״ ,מגיה חלוי ,אצל פרסקי ,289—286 ,1978 ,או ש ם :״יתומים זיימאין יוסף ,אצל פרסקי ,281—278 ,1977 ,שם ,280 ו־.281 בדרכים״, .21 .22 .23 .24 .25 גם: אירית רומנו.294—290 , בוכגר/לוינטון/קיפניפ.267—265 ,1963 , ״אצל גברת קארלוטה״ ,ז׳ימיאן ,אצל פרםקי.280 ,1977 , ״משה׳לי״ ,אליעזר שמאלי ,אצל וכסלר/רוזן ,136—132 ,1966 ,שם.133 , ״תפילת סתר במרתף״ ,פראגר ,מ ,.אצל וכפלר/רוזן ,302—298 ,1961 ,שם .290 ״ילדי הרחוב״ ,ז׳ימיאן ,אצל פרסקי ) 1977כיתה וי(.289—286 , בספרות כללית ,ל מ ש ל :מרק טווין ״תום סוייר״, ו״השביעיה״, אריך קםטנר: ״אמיל והבלשים״, ובספרות אניד בליטון: ישראלית, ״החמישיה״, למשל: ״חבורה שכזאת״ ,יגאל מוסנזון :״חסמבה״ ,ואבנר כ ר מ ל י :״הטייסים הצעירים״. .26 פוצ׳ו: על המוות בספרות הילדים הכללית: Grollman, E.A., ed., "Children's Book Relating to Death", (chap. X , pp. 249—267). מתוך: .27 Explaining Death to Children, Boston, 1967. ״ילדי הרחוב״ ,ז׳ימיאן ,י ,.אצל פרסקי.286 ,1977 , .28 מניה לוי ,אצל פרסקי .276—274 ,1977 ,ו״מדוע נמאסו עלי החיים״, ״הגדידה״ רומוב ,א ,.אצל פרסקי.285—281 ,1978 , .29 אפרתי/מלמד.171—169 ,1962 , ואפרתי/מלמד.229 ,1956 , אריאל/בליך/פרסקי, .442—446 ,434 ,1956ברגמן .160 ,1969 ,גושא תפיסת קידוש־השם וקיז־וש־החיים בתקופת השואה ,כפי שמופיע בספרי הלימוד ,גם בפרקים הבאים במחקר זה. .30 הערה ביבליוגרפית ,29כאן ,ו־אריאל/בליך/פרסקי.430-427 ,162—161 ,1960 , אריאל/בליך/פסקי, .432 ,1958 קיפגים/בוכנר/לוינפון0—286 ,1967 ,ע, ומשרד החינוך ״לקט חמד״ .20 ,1980 ,ו״לקט חמד״ .7 ,1978 ,פרםקי ,תשי״ח.244—242 , .31 ״תפילת סתר במרתף״ ,פראגר ,מ ,.אצל וכסלר/רתן ,301—298 ,1961 ,שם.301 , 32 .33 ״שמע ישראל״ ,ישראל צ׳רגוביץ .אצל אפרתי/מלמד.171—169 ,1962 , ״קדיש״ ,רחל אורבך .אפרתי/מלמד.174—172 ,1963 , .34 ״שמע ישראל״ ,ישראל צ׳רגוב״ן ,אצל אפרתי/מלמד.229 ,1956 , .35 ״צוואת יוסל ראקובר״, אצל אריאל/בליך/פרסקי,1958 , ,ш—442שם.445 , עיבוד של הצוואה של יוסל ראקובר שנמצאה מתחת לגל אבנים בבקבוק קטן ,בחורבות גיסו־וארשה. 199 .36״קטע מיומנו של הנער משה פליגקר״ ,פלינקר משה ,אצל ברגמן.160 ,1969 , 3 7״מרד־גיטו־וארשה״ ,צביה לובטקין ,אצל פרסקי ,298—296 ,1978 ,שם .298 ,גם הערות ביבליוגרפיות ,13 ,12 ,וגם אפרתי/מלמד.380—378 ,1958 , .38הערה ביבליוגרפית .13 ,12 ,37גם אפרתי/מלמד .222 ,1956 ,התרשמות זאת מתחזקת על ידי הכותרות הנשנות במקראות המקשרות בין ״השואה והגבורה״ ,ומרמזות על סימטריה בין שני הנושאים. .39המפנה בולט במיוחד בסדרת המקראות של פרסקי שהוצאו לאור משלהי שנות השבעים ואילך .למשל :פרסקי ,292—289 ,1978 ,כולל א ת טרבלינקה וסוביבור ,בספר לימוד שמיועד לילדים בגיל .10—9 . 40א ר י א ל /ב ל י ך /פ ר ס ק י . 9 6 0 i ,282,28 —283, .41פיטר.100—99 ,102—101 ,92 ,1962 , .42אפרתי/מלמד) 1956 ,כיתה ח׳(.333—221 , .43״יומו הגדול של קאז׳יק״ .טנא ,ב ,.אצל אי־יאל/בליך/פרסקי )כיתה ה׳(, תשי״ח.289—284 , .44בוכנר/לוינטון/קיפניס ,268—267 ,1963 ,בוכנר/לוינטון/קיפניס.274—269 ,1965 , בלגור .23 ,1966 ,אריאל/בליך/פרסקי.289—284 ,1960 , .45קיפניס/בוכנר/לוינטון.205 ,1962 , .46״חיים שמי״ ,אפרתי/מלמד ,386—381 ,1958 ,שם .386 ,וגם ,שם,374—370 , .378—376 אריאל/בליך/פרסקי.446 ,1956 , וגם: .47״מן הדלקה ההיא״ .חיים גורי ,אצל פרסקי) 1979 ,כיתה ח׳(.444 , .48״הצוואה״ אקסלרוד ,אצל אפרתי/מלמד.174 ,1962 , .49״נדר״ ,שלונםקי ,א ,.אצל ב ו כ נ ר /ל ו י נ ט ו ^ פ נ י ס .280 , .50״יזכור״ ,קובנר ,א ,.אצל בוכנר/לוינטון/קיפניס ,תשכ׳׳ז .261 ,החיוב לזכור גם אצל אפרתי/מלמד .174 ,167—166 ,1962 ,אריאל/פרסקי .419-^18 ,412 ,1968 ,אפרתי/מלמד, .381 ,1958בוכנר/לוינטון/קיפניס .178 ,1967 ,פרסקי.280 ,1978 , .51שטראום ,חיים ,1980 ,״חג הפסח בגיטאות הגנראל גוברנמנט״ ,משואה )חי(, אפריל .102—83 ,1980 .52״סדר בברגן בלזן״ ,מרםל צדוק ,אצל ד ה פריס/טברסקי ,תש״ו.253—252 , .53״מה נשתנה״ בגיטו״ )אין שם מחבר( ,אצל בלגור ,תשכ״ו .23—20 ,מוטיב זה גם ב״אפיית־מצות וליל־סדר במחנה ריכוז״ ,פרל ,מ ,.אצל פרסקי.406—405 ,1978 , .54קיפניס/בוכנר/לוינטון ) 1967 ,מ ה ת ר ה קודמת .290—280 ,(1964בוכנר/לויגטון/ קיפניס.274—269 ,1»65 , .55״הנער משה״ פלינקר משה ,אצל ברגמן ,תשכ״ט ,160—157 ,שם.159 , .56״אל בין הגדרות״ ,שרה נשמית ,אצל פרסקי ,285—284 ,1978 ,שם.285 , .57״הנער משה״ ,לעיל ,הערה ,55שם .160 ,חלומות נוספים ,אצל אריאל/בליך/ פרסקי.332 ,1963 , .58״הנסיעה הנפלאה״ ,סלוצקי יהודה ,אצל אריאל/בליך/פרסקי ,תשי״ז,239—236 , שם .239 ,פרםקי.285—284 ,1978 , .59אריאל/בליך/פרסקי ,329—328 ,1963 ,פרםקי .295—294 ,1978 ,אפרתי/מלמד, ,353—350 ,1953קיפנים/בוכנר/לוינטון.283—279 ,1967 , .60״חנה׳לד .מצאה א ת עמד.״ ,מריאנסקה .אצל אריאל/בליך/פרסקי ,תשכ״ג .329—328 ג ם :״תמיד זכרתי שאגי יהודיה״ ,שטודמן ,ס ,.פרסקי) 1978 ,לכיתה גי(.295—294 , הספרים של פרסקי משלהי שגות השבעים מחדשים גם בכך שהם כוללים את נושא השואה גם עבור כיתות גמוכות בבית־הםפר־היסודי. .61הערה ביבליוגרפית ,54ו ג ם :אפרתי/מלמד ,358—350 ,1953 ,אפרתי/מלמד, ,289—283 ,1963קיפנים/בוכנר/לויגטון.290—286 ,1954 , .62״לא נפקיר״ ,שמעוגובי׳ן ,ד ,.אצל פלר ,תשי״ג.285 , .63פראנקל ,ו .ל .האדם מחפש משמעות ,דביר.1970 , 200 .64 ע ד י י ן ל א נחקרה התפתחות ס פ ר ו ת הילדים הקיימים ב מ ש א השואה .המאמרים מתייחסים ל י צ י ר ה ב ו ד ד ת ,א ו ל מ ס פ ד י צ י ר ו ת ,כ מ ו :ו ו י י ל מאיר ,״השואה בספרים ל י ל ד י ם ״ , הד החינוך ) ,(42תשכ״ח .13—12 ,ברגםון ,ג ,.״ ה ש י ר והסיפור ע ל השואה״ ,ס פ ר ו ת י ל ד י ם ו נ ו ע ר .י נ ו א ר .22—17 ,1981 ,ו ש ם ,זהבי ,א ,.״ מ ב נ ה מ ש ו ת ף בספרות ע ל השואה״.25—23 , .65 ״ מ י ו מ נ ו ש ל נ ע ר מ ו ו י ל נ ה ״ ,ר ו ד א ש ב ס ק י ,י .א צ ל פרסקי.250 ,1977 , Kaubovi, D., "Therapeutic Teaching of Literature during the War and its Aftermath", in: STRESS AND ANXIETY, ed: Spielberger, G.D., and Sarason, J.G., Hemisphere Publishing Corporation, U.S. (1982) pp. 347. .67ע ל הקושי ש ל ה מ ב ו ג ר י ם ל ט פ ל ב נ ו ש א המוות בשיחות ע ם הילדים ,א צ ל סמילנסקי, ש .תפיסת המוות ב ע י נ י י ל ד י ם .אח ,חיפה.20 ,1981 , .68 ירושלמי אליעזר, מתוך השואה הוראת ב ב י ת הספר, דיונים משרד ועיונים. החינוך ,י ר ו ש ל י ם .60—56 ,1961 , .69השואה והמחנך הדתי, .70 סמילנסקי ,ש ם .38 , .71 סמילבסקי ,ש ם 4 0 , ב ש ד ה חמ״ד• אייר/ניסן תשל״ט.425—421 , .72ש ם .71 , .73 ב נ ו ש א זה ,נ ו ס ף ל ה ע ר ה במצבי ה ב י ב ל י ו ג ר פ י ת ) 66כרכים שונים( ,ג ם :י ל ד י ם ל ח ץ ו מ ש ב ר .ע ו ר כ י ם :ר ב י ב ע מ י ר ,ק ל י נ ג מ ן א ב י ג ד ו ר ,ה ו ר ו ב י ץ משה .א ו צ ר המורה.1980 , .74 ה ש י נ ו י ב ו ל ט ב ס ד ר ה ה ח ד ש ה ש ל פ ר ס ק י מ ש נ ו ת השבעים ואילך ,ב ה ה ו א כ ו ל ל א ת נ ו ש א השואה ל י ל ד י ם מ ג י ל ,9—8מ ש ל :פרסקי .277—272 ,1977 ,פרסקי,276—273 ,1978 , פרסקי.288—286 , .75א י ן נתונים בדוקים ב נ ו ש א ,ההערכה המוצעת מתבססת ע ל ש י ח ו ת ע ם מנהלים, משרד־החינוך. מורים, ואנשי אפרתי, מ.צ/.מלמד ,נ ,.פ ס י ע ו ת .יבנה ,ת ל ־ א ב י ב ,ת ש י ״ א )ב׳ ,מ מ ״ ד ( . 3י3 ל יוג ר פ י ה * אפרתי ,מ.צ/.מלמד ,נ ,.פסיעות .יבנה ,ת ל ־ א ב י ב ) 1953 ,גם ) (1958ז׳ ,מ מ ״ ד ( . אפרתי ,מ.צ/.מלמד ,נ ,.פסיעות .יבנה ,ת ל ־ א ב י ב ) 1956 ,חי ,מ מ ״ ד ( . אפרתי ,מ.צ/.מלמד ,נ ,.פ ס י ע ו ת חדשות .מ ה ת ר ה ,7יבנה ,ת ל ־ א ב י ב ) 1983 ,וי ,מ מ ״ ד ( . אריאל ,ז/.בליך ,מ/.פרסקי ,נ ,.מ ק ר א ו ת י ש ר א ל .מסדה ,י ר ו ש ל י ם ,תשי׳׳ט )גי ,מ״מ(. אריאל ,ז/.בליך ,מ/.פרםקי ,נ ,.מ ק ר א ו ת י ש ר א ל .מסדה ,י ר ו ש ל י ם ,ת ש כ ״ ג )די ,מ״מ(. אריאל, ז/.בליד, מ/.פרסקי ,נ,. מקראות י ש ר א ל .מסדה, ירושלים, תשי״ח )גם תש״ך( )הי ,מ״מ(. אריאל ,ז/.בליך ,מ/.פרסקי ,ג ,.מ ק ר א ו ת י ש ר א ל .מסדה ,ירושלים ,תשכ״ח )וי ,מ״מ(. אריאל, ז/.בליך, מ/.פרסקי ,ג,. מקראות ישראל. מסדה, יתשלים, ת ש י ״ ח )גם תש״ך( ) ד ,מ״מ(. אריאל, ז/.בליר, מ/.פרסקי, ,J מקראות ישראל. מסדה, ירושלים, ת ש ט ״ ז )גם (1958 )חי ,מ״מ(. בוכנר ,א/.לויגטון ,י/.קיפגיס ,ל ,.ס פ ר הכיתה ד י .ד ב י ר ,ת ל ־ א ב י ב ,ת ש כ ״ ד )די ,מ״מ(. בוכנר, א/.לוינםון ,י/.קיפניס ,ל , .ס פ ר הכיתה הי .ד ב י ר ,ת ל ־ א ב י ב ,ת ש כ ״ ג )גם ת ש ל ״ ב ( )ה׳,מ״מ(. בוכנר, א/.לוינסון ,י/.קיפגיס ,ל ,.ס פ ר הכיתה ז י .ד ב י ר ,ת ל ־ א ב י ב ,תשכ״ח )זי, מ״מ(. ב ל ג ו ר ,ר ,.יסודות א׳ .ק ר נ י ,ת ל ־ א ב י ב ,ת ש כ ״ ו )די ,מ״מ(. * בסוגריים ת צ ו י י ן הכיתה לד .מ י ו ע ד הספר, ו מ ס ג ר ת ה ח י נ ו ך :ממ׳׳ד — מ מ ל כ ת י דתי; מ ״ מ — ממלכתי. 201 ברגמן ,ד ,.נטעים .קרגי ,תל־אביב ,תשכ״ט )כיתות גבוהות ,ממ״ד(. גדון ,ש.,.אלמות .מסילות ,תש״ך )ז׳ ,מ״מ(. ג ח ן ,ש ,.אלמות .תרבות וחימר ,תל־אביב) 1965 ,ח׳ ,מ״מ(. דה־פרים ,ב/.טברםקי ,י״ הליכות .טברסקי ,תל־אביב ,תש״י )ו׳ ,ממ״ד(. וכסלר ,ב / .ר ח ן ,א ,.ערוגות .עמיחי ,תל־אביב) 1961 ,הי ,מ״מ(. וכםלר ,ב/.רוזן ,א ,.ערוגות .עמיחי ,תל־אביב) 1966 ,וי ,מ״מ(. וכםלר ,ב/.רוזן ,א ,.ערוגות .עמיחי ,תל־אביב) 1966 ,ו׳ ,מ״מ(. טברסקי ,י/.מלכיאל ,א ,.הליכות ישראל .עמיחי ,תל־אביב) 1958 ,הי ,ממ״ד(. טברסקי ,י/.מלכיאל ,א ,.הליכות ישראל .עמיחי ,תל־אביב) 1959 ,ד׳ ,ממ״ד(. פיטר ,י ,.מקראה חדשה .קרית ספר ,ירושלים) 1962 ,ה׳ ,מ״מ(. פלר ,י ,.גתיבות .קרית ספר .ירושלים ,תשי״ג )חי ,מ״מ(. פרםקי ,ג ,.מקראות ישראל חדשות .מסדה ,רמת־גן) 1978 ,ג׳ ,מ״מ(. פרסקי ,ג ,.מקראות ישראל חדשות .מסדה ,רמת־גן) 1978 ,ד׳ ,מ״מ(. פרסקי ,נ ,.מקראות ישראל חדשות .מסדה ,רמת־גן) 1977 ,וי ,מ״מ(. פרסקי ,ג ,.מקראות ישראל חדשות .מסדה ,רמת־גן) 1978 ,ד ,מ״מ(. קיפניס ,ל/.בוכנר ,א/.לוינטון ,י ,.ספר הכיתה גימל .דביר ,תל־אביב ,תשכ״ב) ,גי ,מ״מ(. קיפגיס ,ל/.בוכגר ,א/.לוינטון ,י ,.ספר הכיתה ר .דביר ,תל־אביב ,תשכ״ד. 202 ב ע י נ י צ ע י ר י ם יעל שגיא ?כדון ה ש ו א ה בציבוריות ה י ש ר א ל י ת בימינו העבודה שלפנינו הוכנה מנבודת־גמר של לימודי ביה״ס התיכון, בביה״ס המקיף ״אורט״ של ישובי חוף השרון ,בשפיים. יעל התמודדה בכשרון ובאורח מעמיק בנושא ,וועדת המלגות של ״משואה״ ,אשר לה הוגשה העבודה ,מצאה אותה ראויה לציון מיוחד ,והעניקה ליעל מלגת הצטיינות מטעם קרן יהודית דזגיק ז״ל. העבודה נעשתה בהנחייתה של סמדר רביד. אנו מביאים בזאת את תמציתם של הפרקים העיקריים של החיבור ,ובזאת אנו פותחים בקבצנו שער לעבודותיהם של בני־ נוער ,אשר יתמידו בלימוד הנושא הקשה של השואה. ה ג ע ת י אל ה נ ו ש א מ ת ו ך איזו ה ר ג ש ה ש ל ר י ח ו ק מ מ נ ו .ה ר ג ש ת י כי זכרון ה ש ו א ה אינו מ ו פ נ ם בתוכי ,כי ה ו א ש י ד לזמן א ח ר ,ל מ ק ו ם אחר ,ל א נ ש י ם אחרים. ה ב נ ת י כי ת ח ו ש ה כוו •יכולה ל ה ב י א ל ש כ ח ה ש ל השואה ולכן ש א ל ת י א ת עצמי ,מ ד ו ע ה ת פ ת ח ה בי ה ר ג ש ה כ ז ו ? ה א ם א פ ש ר ו א ד ל ש נ ו ת ה ? וכיצד א ו כ ל להפוך א ת זכרון ה ש ו א ה ל ז כ ר ו ן פגימי ,אישי ,מ ש מ ע ו ת י לגבי, זכרון ש א ו כ ל להעבירו הלאה? נושא העבודה ,הגדרתו והבעיות הברוכות בו ג ו ש א ע ב ד ת י מוגדר ,כ א מ ו ר ,מ כ ת ן השואה .זכרון ה ש ו א ה ה ו א ת ח ו ם ר ח ב ו א פ ש ר ל ב ת ק אותו מכיוונים ש ו נ י ם ו ר ב י ם .ה כ ו ו נ ה ה י א ל ו כ ר ו ן השואה ,כפי ש ה ו א ב א ל ד י ביטוי ה כ ר ת י בחייהם ש ל א נ ש י ם ב י ש ר א ל היום. ה ס י ב ה ל כ ך ש נ ו ש א זה מ ז מ י ן מ ח ק ר ו ה ת ע נ י נ ו ת ,ט מ ו נ ה ב ב ע י י ת י ו ת שלו .מ ו ל ה ח ש י ב ו ת של הזכרון ק י י מ ת נ ט י ה ל ה ש כ ח ה ,א ך ח ש י ב ו ת הענין אינה מ א פ ש ר ת — מ ב ח י נ ה מוסרית ,א נ ו ש י ת ,י ה ד י ת ו א י ש י ת — ל ש כ ו ח .ה מ ת ח שנוצר בין ה ר צ ו ן ל ש כ ו ח לבין הצורך ל ה מ ש י ך ו ל ה נ ח י ל ,ה ו א ש ה ו פ ך א ת הזכרון ל ב ע י י ת י ו מ ו ר כ ב . 203 ק י י מ ת ק ו ד ם כ ל א צ ל ה נ י צ ו ל י ם ו מ ש פ ח ו ת י ה ם .הרצון ש ל ה ם ל ש כ ו ח הבעיה א ת ה מ א ו ר ע ו ת הנוראים ,ו ל ו ר ק כדי ל ה מ ש י ך ו ל ה ת ק י י ם ב ע ו ל ם ה״נורמלי״ ,מ נ ו ג ד פ ע מ י ם ר ב ו ת לצורך ל ה נ ח י ל א ת ה ז כ ר ו ן ל ד ו ר ו ת הבאים .ג ם ב ע ם היהודי ב כ ל ל , א ש ר שיכל שליש מ ב נ י ו א ך ו ר ק ב ש ל ה ש ת י י כ ו ת ם ה ל א ו מ י ת ,זו ב ע י ה ש ק ש ה ל כ ל פ ר ט ו פ ר ט ל ה ת מ ו ד ד איתה. מ ב נ ה העבודה ,שיקולים ו מ ט ר ו ת ניסיתי את לבדוק הזכרון והנהלתו בכמה קבוצות אופייניות, ומתוך כך להתרשם מתמונה כוללת. פרק אחד בעבודה עסק באוכלוסיית יוצאי השואה ובעיקר בבניהם ומשפחותיהם. א ל ה מהווים ק ב ו צ ה מ ר כ ז י ת ב ש ל ה י ו ת ם ק ש ו ר י ם ל נ ו ש א באופן ישיר .כ ה ש ו ו א ה ב ד ק ת י א ת ב נ י גילם ש א י נ ם ק ש ו ר י ם א י ש י ת ל ש ו א ה .ה ת ר כ ז ת י ב ע י ק ר ב ב נ י ה ג י ל הדור השני ,מ ש ו ם ש א פ ש ר ל ר א ו ת ב ו מ ע י ן אינדיקטור ש ק ל ט א ת ה ד ב ר י ם של ו כ י ו ם מ נ ת י ל אותם לבניו .ב ד ק ת י מ ה ה ו ע ב ר אליו ,ומה הוא מ ת כ ו נ ן ל ה ע ב י ר ל י ל ד י ו . פרק נ ו ס ף ע ו ס ק ב ה נ ח ל ת ת ו ד ע ת ה ש ו א ה ד ר ך מ ע ר כ ת החינוך ,ש נ ב ח ר ה לייצג הגדול ביותר ההנחלה הפורמלי. דרך החינוך מגיע מערכת הציבור את אופן אל נ ו ש א השואה .הדור ה ש ל י ש י ב א ר ץ ע ב ר כ ו ל ו ד ר ך מ ע ר כ ת החינוך ו א פ ש ר ללמוד על התייחסותו לנושא. ב ר ו ר ל י ' ש נ ו ש א ה ע ב ו ד ה ה ו א נ ר ח ב ,ל כ ן איני מ ת י י מ ר ת ל ת ת ת מ ו נ ה ש ל מ ה . המדגמים הם קטנים ביותר, אופן א י נ נ ו מדעי, הסיכום ואפשר לומר בהחלט ש מ ט ר ת י היתד! ה ת ר ש מ ו ת י ת . רקע עיוני השואה — מ ו ק ד ל ב ח י נ ת ה ש ק פ ו ת ע ו ל ם א. השואה היא ,ל ל א ס פ ק ,מ א ו ר ע חריג ,י ו צ א ד ו פ ן ו ב ע ל ע ו צ מ ה אדירה ב ה י ס ט ו ר י ה ה א נ ו ש י ת ,ו א י ־ א פ ש ר ל ה כ ל י ל ה ב ר צ ף ה א י ר ו ע י ם ההיסטוריים האחרים .היא מ י ו ח ד ת בזוועתה ,בכותה ,ב ה ש פ ע ת ה ו ב ע י ק ר מ י ו ח ד ת ב ק י צ ו נ י ו ת ה ו ב ט ו ט א ל י ו ת שלה. א ף ־ ע ל ־ פ י ־ כ ן ,השואה ה י א ק ו ד ם כ ל מ ע ש ה ידי־אדם ,ו ב ת ו ר ש כ ז א ת אין ה י א מנותקת ערכה מ ר צ ף האירועים ההיסטוריים ,א ל א מ ה ו ו ה ח ל ק ייחודי ב ת ו כ ם .ה ש ו א ה ל נ ו היכרות ע ם ר ב ד י ם ש ל א י ד ע נ ו כ י ה ם קיימים באדם .ה ו צ ב נ ו התנהגות בפני א נ ו ש י ת שונה ,נ ו ר א ה ב ע ו צ מ ת ה ו ב א כ ז ר י ו ת ה ,ואולי ה ו ב ה ר ה גם י כ ו ל ת ה ע מ י ד ה ש ל האדם .״אופק ה א נ ו ש ו ת נ פ ר ץ ל פ נ י נ ו ״ * . השואה ,אם כן ,ב ת ו ר מ ע ש ה ידי• א ד ם ,מ ה ו ו ה ח ל ק מ ה ה י ס ט ו ר י ה ו ה ת ר ב ו ת אדם האנושית וחלק מכל בתרבותו ובבניו ,שהיו שחי לאחריה. ובוודאי, הנפגעים .העיקריים. כאשר המציאות, מדובר בעם א ו ת ה חיו אנשים היהודי לפני השואה ,א י נ ה אותה מ צ י א ו ת א ו ת ה חיים ל א ח ר י ה .ה ע ו ל ם ה ש ת נ ה ,ולכן חייב כ ל א ד ם ל ב ד ו ק מ ח ד ש א ת ה ש ק פ ת ע ו ל מ ו ו ל ה ת א י מ ה ל ר א י י ת ה ד ב ר י ם החדשה. * א .ב .יהושע ,׳׳השואה צומת אידיאולוגי״ ,בבליוגרפיה מס׳ .1 204 ה ש ו א ה ס י פ ק ה הוכחה מ ו ב ה ק ת ב ד ב ר ה ג ו ר ל ה י ה ו ד י המיוחד .ב מ א ו ר ע ו ת אלו נ י ת ן ה י ה ל ה י ו ו כ ח ע ד כ מ ה ש ו נ ה ג ו ר ל נ ו ו מ ק ו מ נ ו ב ע ו ל ם מ ג ו ר ל ם ש ל ע מ י ם אחרים, מ י ש ר צ ה ל ה י מ ל ט מ ג ו ר ל זה ,ב א ה ה ש ו א ה ו ט פ ח ה ע ל פניו .א ו ל ם אפשר, וכל על ס מ ך א ו ת ו גסיון ,ל ו מ ר גם ש ה ש ו א ה ה ו כ י ח ה א ת ה צ ו ר ך ה ד ח ו ף ב נ ו ר מ ל י ז צ י ה של ש ו ה ־ ז כ ו י ו ת ־ ו ח ו ב ו ת בין העמים .ג ם ה ע ם היהודי — ה צ ו ר ך ל ה ע מ י ד ו כ ע ם ד ע ה זו מ ת פ צ ל ו ת ש ת י אפשרויות ,ח ל ק י א ח ז ו ב ת פ י ס ה ה צ י ו נ י ת ש ת ת ב ע מתוך ״ נ י ר מ ו ל ״ ש ל ה ע ם היהודי ,ו ל ע ו מ ת ם יטענו א ח ר י ם ש ג ו ר ל ג ו ה מ י ו ח ד מ ח י י ב א ו ת נ ו להיות מפוזרים להשמדה שאלמלא בזמן ט ו ט א ל י ת .השואה יכולה ל ס פ ק ה ו כ ח ה ל כ ך שאין כ ל מהזהות ולכן בין העמים ,מ ש ו ם כך, השואה, צפויים היינו אפשרות לחמוק ה י ה ו ד י ת .יהודים ש נ י ס ו ל ע ש ו ת זאת ,ה ו ח ז ר ו ב ע ל כ ו ר ח ם א ל היהדות, מ ו ט ב ש נ ז ד ה ה מרצון עם היותנו יהודים ,ו מ ת ו ך ל י כ ו ד פ נ י מ י נ ו כ ל ל ע מ ו ד ב ע ת י ד מ ו ל כ ל פ ו ר ע נ ו ת ,בצורה מ כ ו ב ד ת ואמיצה .מ צ ד שני ,ה א ם נ ו כ ל ל ה ת ל ו נ ן על מ י ש מ ס ק נ ת ו הפוכה ,שיטען ש א ם זהו ה ג ו ר ל ש ל ה ע ם היהודי ,הרי שהוא ב ו ר ח מ מ נ ו ב ע ו ד מועד ,ואולי ע ל ד י כ ך י י נ צ ל ו צ א צ א י ו מ ג ו ר ל ד ו מ ה ? ה ד ע ו ת ה ל ל ו הן לגיטימיות ,ו א פ ש ר כל השואה. ה ד ע ו ת ו ה מ ס ק נ ו ת ,יכול שלל ב ה ח ל ט ל מ צ ו א ל ה ן םמוכין בנסיון להיות כאן כל האפשרויות ,אלא הבולטות והמנוגדות אם כן, ממנו הבעיה חייב אדיר״ ״צומת שמאפשר יציאה רב ה י א ב מ ה ל ב ח ו ר ,שהרי כ ל מ י ש מ ג י ע ובוודאי ומגוון, שביניהן. לדרכים נסיון רבות לצומת חייב שלא הוצעו ה ש ו א ה מהווה, זו מזו. ושונות ל ב ח ו ר ! כל אדם ל ב ח ו ר א ת דרכו ,ל ג ב ש א ת ע מ ד ת ו ו ל ל כ ת ב ה .ל א ע ו מ ד ת ב פ נ י ו ברירה, כולנו ניצבים ב צ ו מ ת ועלינו לבחור ,כדי שנוכל ל ה מ ש י ך ולחיות חיים משמעותיים )לדעתי, ואז כל אדם ,גם ב ד ו ר ו ת מ א ו ח ר י ם יותר, ה ו א ח י י ב ל ב ח ו ר ( .אדם שאינו ב ו ד ק א ת יגיע מסוים בשלב ה ש ק פ ת עולמו ל צ ו מ ת זה, ב ע ק ב ו ת השואה, ע ו ש ה ש ק ר ב נ פ ש ו ,ה ו א אינו מ ס ת כ ל ס ב י ב ו ו א י נ ו מ ת י י ח ס ב כ נ ו ת ל ע ו ל ם היהודי ו ל ה י ס ט ו ר י ה היהודית .ישנה ,ל ד ע ת י ,ח ש י ב ו ת ר ב ה ל י כ ו ל ת ל נ ס ח א ת ד ע ת ך ו ה ש ק פ ת ך . ה נ ס י ו ן ל ב ד ו ק ו ל נ ס ח ,הוא שיוצר א ת ה ה ת מ ו ד ד ו ת ה א מ י ת י ת ע ם ה נ ו ש א . ב. חשיבות הזכרון א. מרכזיותו השואה לגבי בהגדרת היא אירוע ההשתייכות שהוא חלק הלאומית מההיסטוריה היהודית שלי בשואה כיהודיה. ה י ה מ ו ע מ ד א ד ם ל ה ש מ ד ה ר ק ב ש ל ה ש ת י י כ ו ח ו ל ל א ו ם היהודי ,א ם ב א ו פ ן ה כ ר ת י ורצוני, ואם באופן של ביהדותו ״קשר־דם״ בלבד .ל א ה י ה הבדל בין ב ך א ד ם שבחר ל ב י ן ב ן ־ א ד ם ש ה ת נ כ ר ל י ה ד ו ת ו ; ב ע י נ י ה מ ש מ י ד ,כ ו ל ם היו שווים — כ ו ל ם היו מ ו ע מ ד י ם ל ה ש מ ד ה . ולכן אותה. לעובדה להיות השואה אי־אפשר שהיית היא מ ר כ ז י ת להגדיר את בהגדרת הזהות השתייכותך היהודית הלאומיח ב מ ו ב ן מסוים מ ו ע מ ד ל ה ש מ ד ה ח ל ק מ ה ע ם היהודי כיום ,מ ב ל י ל ה י ו ת בשל של היהודית, כל אדם הבודק מבלי להתייחם ה ש ת י י כ ו ת ך זו. אי־אפשר חלק מאותו עם יהודי ש ה ו ש מ ד ב ש ו א ה ,מ ב ל י ל ה י ו ת ב מ ו ב ן מ ס ו י ם ״ ק ר ב ן ״ השואה .ד ב ר י ם א ל ו ד ו ר ש י ם ה ת מ ו ד ד ו ת עם שאלות ,כגון: ה א ם אני י כ ו ל ל ב ח ו ר א ת ה ש ת י י כ ו ת י ה ל א ו מ י ת ,או ש ה ו א ד ב ר ה נ ת ו ן ל י מ ר ג ע ה ו ל ד ת י ? ו א ם אני חושב כ י א נ י י כ ו ל ל ב ח ו ר בה ,ה א ם ר ו צ ה 205 אני ל ה ש ת י ל ל ל א ו ם היהודי ? ל א ו ם ש ע צ ם ה ה ש ת י י כ ו ת אליו מ ע מ י ד ה א ו ת י ב ס כ נ ה קיומית ,ו ב מ ק ר ה ש ב ד ו ר ו ת ל י ה ת ש ו ב ו ת ל ש ת י ש א ל ו ת אלו )או ש פ ש ו ס ל א ב ד ק ת י אלא ק י ב ל ת י אותן הללי את יהדותי כמובנת מאליה( ,מה להשתייך פירוש ללאום ל ג ב י ? ה א ם אני מ ר ג י ש ש י י כ ו ת ל ה י ס ט ו ר י ה זו ,ה א ם א נ י מ ר ג י ש ש ה ש ו א ה היא אסון ששייך לי ,כי ג ם א נ י ה י י ת י יכול ל ה י ו ת קרבן ,או ת ש א ב ל ע ל ה נ ס פ י ם בשואה? דורשת שעבר ה א ם א נ י מ ו כ ן ל ש א ת מ ש א כזה על ממני שייכות זו? כ ת פ י י ו ב א ם כן ,איזו ה ת נ ה ג ו ת ה א ם מ ו ת ר לי ל פ ג ו ע אחרים בעמים על ע ל י ? או א ו ל י ע ל י ל ה י ו ת מ ס י ף ל י ו ש ר ו ל צ ד ק ב ע ו ל ם כ ו ל ו סמך עקב מה כך? ה א ם עלי ל ה ת א ח ד ב י ח ד ע ם כ ל ש א ר ב נ י עמי ולהשיג מ ד י נ ה ו כ ח ,או ש ע ל י ל ה ת נ ת ק מ ה ם ו ל מ צ ו א א ת מ ק ו מ י כ פ ר ם ל ל י ב ע ו ל ם ? מ ה ה ם הסיכויים ,כ י א ח ל ב ס כ נ ה ק י ו מ י ת ב ש ל יהדותי ,ב ז מ נ נ ו ,ו מ ה ו ה פ ת ת ן ל כ ך ? ב מ ד י נ ת י ש ר א ל כיום ,ב ו ל ס ו ת ה ש א ל ו ת ה א ל ו מ א ל .ל א נ ש י ם ר ב י ם ל א ב ר ו ר מ ה י ה ד ך ך ה נ כ ו נ ה ו ר ב י ם י ו ת ר א י נ ם מ נ ס י ם ל ה ת מ ל ד כ ל ל ע ם ש א ל ה זו .ב מ ד י נ ה כ מ ו שלנו ,ש ה י א מ ד י נ ה צ ע י ר ה ב י ו ת ר ו ש ה צ י ב ו ר ב ה נ ד ר ש ל ה ת מ ו ד ד ע ם ק ש י י ם ב כ ד י לקיימה ,ק י י ם צ ו ר ך ר א ש ו נ י ביותר ,ש ה א נ ש י ם יהיו ב ע ל י כ ו ש ר ה ת מ ו ד ד ו ת עם ה ש א ל ו ת ה מ ר כ ז י ו ת ב י ו ת ר ל ק י ו מ ם — ש א ת רובן ניתן ל מ צ ו א ד ר ך לימל .ש ל נסיון השואה. מזכרון השואה נובעות, א ם כן ,ש א ל ו ת ק ש ו ת ביותר, שההתמוזלות עמן י כ ו ל ה ליצור ב ת ו כ נ ו מ א ג ר ש ל כ ו ח רוחני .זכרון השואה ל ג ב י ,כ נ ע ר ה יהודיה • מ ת ב ג ר ת ו כ ח ל ק מ ה צ י ב ו ר ה י ש ר א ל י ,היא מ ק ו ר כ ח ל ה ב נ ה ע מ ו ק ה ש ל ה ש ת י י כ ו ת י הלאומית. ב. חשיבות הזכרון למגיעת הישגות ארועים כגון אלו ב מ י ד ה ר ב ה ח ש ו ב ז כ ר ו ן ה ש ו א ה גם ל כ ל ל האנושות .ב ש ו א ה ה ב י נ ו נ ו ,ב ת ו ר ב נ י אדם ,ע ד ל א ן א נ ח נ ו י כ ו ל י ם להגיע ,או ל פ ח ו ת עד לאן י כ ו ל ב ן ־ א ד ם כ ל ש ה ו להגיע; ג ל י נ ו כ י ק י י מ י ם ר ב ד י ם ב א ד ם ש ל א ה כ ר נ ו עד כה וכי ה ו א ע ל ו ל ל א ב ד א ת ״ צ ל ם ה א נ ו ש ״ .ל כ ן צ ר י ך ,ל ד ע ת י ,זכרון ה ש ו א ה ל ה י ו ת ת מ ר ו ר א ז ה ר ה ב ת ו ך כ ל אדם ,שיזהיר א ו ת ו מ פ נ י חולשותיו .ר ק א נ ש י ם וציבור שיהיו שארע מ ל ע י ם למה בשואה ,י ו כ ל ו ל מ נ ו ע מ ע צ מ ם או מ מ י ש ה ו אחר ,ל ה ג י ע ל מ צ ב ב ו י נ ה ג ו כפי שנהגו הגרמנימ ב ת ק ו פ ת מלחמת־העולם־השניה .בריחה מזכרון כזה תאפשר, ל ל א ספק ,ה י ש נ ו ת ת ו פ ע ו ת ד ו מ ו ת ב ע ו ל ם . נםיון ה ש ו א ה מ ע ו ר ר ש א ל ו ת מ ר כ ז י ו ת ב י ו ת ר ל ג ב י העם היהודי ו ל ג ב י ה א נ ו ש ו ת כולה ,ש א ל ו ת ש ד ו ר ש ו ת מ ה א ד ם ה ת מ ו ד ד ו ת עמוקה ,ה ת מ ו ד ד ו ת ש ת ב י א א ו ת ו ל כ ך שיהיה חזק י ו ת ר מ ב ח י נ ה ר ו ח נ י ת ,ש ל ם י ו ת ר באמונתו בדרך שבה ב ח ר ,וכן יותר עם עצמו ל א ח ר שהתמודד עם שאלות אמיתיות וקיימות אלו ל ל א הדחקתן. ב ר ו ר לי כי ה מ ס ק נ ו ת ש י ס י ק כ ל א ד ם מ ב ד י ק ת ו ,הן ח ש ו ב ו ת ב י ו ת ר ואני ב ה ח ל ט מקווה ,כי כ ל יהודי יבין ,כ ת ו צ א ה מ ה ת מ ל ד ו ת ו ע ם זכרון ה ש ו א ה ,כ י ה ש ת י י כ ו ת ו ללאום ה ל ל י ה י א זכות ,כי ה ש ו א ה היא ח ל ק מ מ נ ו ,ו ע ק ב כ ך ה ו א חייב ב ז כ י ר ת ה וחייב ב ד א ג ה ש ה י א ל א ת י ש נ ה ב א י ז ה אופן שהוא .וכמו כן אני מקווה ,כ י כ ל אדם 206 יבין כי ה ד ר ך ה י ח י ד ה ל ש מ ו ר ע ל ה ע ו ל ם מ פ נ י ה י ש נ ו ת ש ו א ה כזו, היא ב י צ י ר ת א ד ם ח ו ש ב ,ע ר ו ב ו ד ק ,שיהיה ב ע ל ה ש ק פ ה א נ ו ש י ת ב ר ו ר ה ו י ש מ ו ר ע ל אנושיים מ כ ל משמר. ערכים בדיקת א( ת ה ל י כ י ם ו ע מ ד ו ת ב ק ר ב הדור השני ב י ח ס לזכרון ה ש ו א ה ממדות ב א מ צ ע ו ת ר א י ו נ ו ת נ י ס י ת י ל ב ד ו ק א ת ש א ל ת ה ה נ ה ל ה ה ה כ ר ת י ת מ ד ו ר יוצאי השואה ניתן ל ב נ י ה ם ו מ ב נ י ה ם ל ד ו ר הבא .א ת ה ד ר ך בד .ה ע ב י ר ו ה ב נ י ם א ת הזכרון, לבדוק שאפשר בעיקר פי על משום כוונותיהם, ברובם שילדיהם צעירים מכדי יהיה ל ר א י י נ ם .ה ש א ל ו ת ה ן :ה א ם ניתן ל ה נ ח י ל זכרון זה ו ב א י ז ה אופן נ ע ש ה ה ד ב ר ,מ ה ו ה מ ט ע ן ש ה צ ל י ח ו ההורים ל ה ע ב י ר ל ב נ י ה ם ,מ ה ק ל ט ו י ל ד י ם ו א י ך הם מתייחסים לנושא כמבוגרים ,מהו רצונם להנחיל א ת הזכרון ובאיזו ד ר ך הם מתכוונים ל ע ש ו ת זאת .מ ל ב ד ז א ת שמשו ל י ה ר א י ו נ ו ת כ ח ו מ ר ה ש ו ו א ה ל ק ב ו צ ת אנשים ב נ י א ו ת ו גיל ש א י נ ם ק ש ו ר י ם באופן אישי לשואה. ל ח ל ק זה ש ל ע ב ו ד ת י נ ו ד ע ת ח ש י ב ו ת ר ב ה בעיני ,מ ש ו ם ש ל מ ש פ ח ו ת ה ק ש ו ר ו ת ל ש ו א ה יש מ ק ו ם נ כ ב ד ב ה נ ח ל ת זכרון השואה ב כ ל ל ו ת ו ,ה א נ ש י ם ש ע ב ר ו א ו ת ה על בשרם ,גיתן ל צ פ ו ת מ ה ם שיהיו ב ע ל י מ ס ע ן עמוק ל ג ב י ה .ה ש א ל ה ה י א :ה א ם וכיצד נ י ס ו ל ה ע ב י ר ו ו מ ה ה ם הקשיים ו ה מ כ ש ו ל י ם ש ע ו מ ד י ם בדרכם. ה מ ר ו א י י נ י ם א י נ ם מ ה ו ו י ם מ ד ג ם מייצג ש ל א ו כ ל ו ס י י ת יוצאי ה ש ו א ה .מ ט ר ת י להתרשם היתד, קריאת חוייתית ולקבל על־אף־הכל תמונה כוללת. נראה )על פי לי ח ו מ ר ר ק ע ( ,כי א פ ש ר ל מ צ ו א ב ת ו ך ה ק ב ו צ ה ה ז א ת מ ס פ ר מ ג מ ו ת ו ד ר כ י ת ג ו ב ה שהן א ו פ י י נ י ו ת ל כ ל ל יוצאי השואה. (2 נוסח הראיון .1 כ י צ ד ה ו ע ב ר א ל י ך כ י ל ד גושא השואה על ד י ה ו ר י ך י .2 מ ה היתד .ת ג ו ב ת ך ,או ה ר ג ש ת ך ,כ ל פ י הנושא ,ו א י ל ו שינויים ח ל ו ב י ח ס ך אליו ב מ ר ו צ ת ה ש ג י ם ? ג( .3 מ ה היא ל ד ע ת ך ח ש י ב ו ת הזכרון ,ו כ י צ ד יש ל ה ע ב י ר ו כ י ו ם ? .4 כ י צ ד א ת ה מ ע ב י ר ,או מ ת כ ו ו ן להעביר ,א ת זכר ה ש ו א ה ל י ל ד י ך ? .5 מ ה ,ל ד ע ת ך ,מ ק ו מ ו ש ל זכרון ה ש ו א ה ב מ צ י א ו ת ה י ש ר א ל י ת כ י ו ם ? בעיות שהתעוררו בפיכום ובעיבוד הראיונות ראיונות אלו נעשו ב ע ל ־ פ ה ולדבר יתרוגות רבים— : — פ ג י ש ה ב ל ת י א מ צ ע י ת ע ם א נ ש י ם הקשורים אישית ל ש ו א ה . — ה ת ר ש מ ו ת מ ר ו ח ה ד ב ר י ם ,ה ה ד ג ש י ם השוגים ,סדרי ח ש י ב ו ת וכוי ,ד ב ר ש א י ג ו מ ת א פ ש ר כ א ש ר המרואיין ע ו נ ה ב כ ת ב . — אפשרות לפיתוח שיחה, השמעת עמדות המביאה להעמקה של המרואיין בשאלה. קשיים — בסיכום הדברים— : המרואיין מ ש ת מ ש ב מ ו ש ג י ם המיוחדים ל ו ו נ ו צ ר ת ק ש ת ש ל גוונים ב ה ת י י ח ס ו ת לכל שאלה ,שקשה לסכמה ולגבש מסקנות בעקבותיה. 207 הפגישה ה א י ש י ת ,ה פ ר י ע ה לי ל ת מ צ ת א ת ה ד ב ר י ם .ה ר ג ש ת י ,ל ע ת י ם ,ש א נ י ח ו ט א ת ל א נ ש י ם ,א ו ל ם ה ת ב ר ר לי שיש צ ו ר ך ב ש ח ר ו ר מ ה ת י י ח ס ו ת א ל ה פ ר ט בשלב — הסיכום. כמראיינת מתחילה ,התקשיתי בהכוונת המרואיינים ל ת ש ו ב ה מדוייקת .ב ע ק ב זה ,היו ר א י ו נ ו ת ח ש ו ב י ם ו מ ע נ י נ י ם ש ת ר מ ו ל י ר ב ו ת ,אך ח ס ר ו ב ה ם ת ש ו ב ו ת ל ש א ל ו ת ,כ פ י ש ה צ ג ת י אותן. המרואיינים ד( ה ש ת ד ל ת י ל ה י פ ג ש ע ם מיגוון של אנשים ,ו ל ה ג י ע ל ס ו ג י ם ש ו נ י ם ש ל ה ת י י ח ס ו ת , א ך הייתי מ ו ג ב ל ת ב כ ך .ה ג ע ת י א ל ה א נ ש י ם ד ר ך ארגון ״דור ש נ י ל י ו צ א י השואה״, כ מ ו כ ן ה ו פ נ י ת י מ מ ר ו א י י ג י ם ל מ כ ר י ה ם .ד ר ך ג ו ס פ ת היתד .ע ל ל י היכרות אישית ו ב ק י ב ו צ י ם נ ו ס פ י ם ,ו ל א ח ר ו נ ה ד ר ך המכון ל ה נ ח ל ת תודעת השואה — בקיבוצי ״משואה״. סיכום הראיון בע״פ ב ת ק ו פ ת .ה י ל ד ו ת נ י כ ר ו ת ת ג ו ב ו ת מ ג ו ו נ ו ת :א ד י ש ו ת ל ז כ ר ה ש ו א ה או ה ס ת י י ג ו ת מ ה ק ש ר ש ל ה ה ו ר י ם ל ש ו א ה .ד ר כ י ת ג ו ב ה אלה אופייגיים ל י ל ד י ם ש ל ג ב י ה ם מ ה ו ו ה בעיה מ ו ר כ ב ת .אנשים שלא שמעו את הסיפור בביתם ,ל א יכלו להיות הנושא מעונינים ו ר ו ב ם היו א ד י ש י ם או מפוחדים ,מ ש ו ם שהזכרון מ ר ח ף בחלל ואינו נ מ ס ר ב מ פ ו ר ש * .א פ ש ר ל ו מ ר ,כי ב ש ג ו ת ה ה ת ב ג ר ו ת מ ש ת נ ה ה י ח ס . שלב הבגרות הוא החשוב ביותר לגבי המשך ההנחלה .התרשמתי שקבוצת המתעניינים מגלה רגישות ל נ א מ ר או נכתב בגושא, מתוך רגש של שייכות, א ו ל ם ק י י ם שוני ב ה ת י י ח ס ו ת ם ה ה כ ר ת י ת ל מ ק ו ם ה ש ו א ה בחייהם. ה ש א ל ה היא ,מ ה ו ה מ ט ע ן ש י ו ע ב ר ע ל ידי א נ ש י ם א ל ה ל ד ו ר ה ב נ י ם . ר ב י ם ציינו ,ב נ ו ס ף ל ז ו ו י ת ־ ה ר א י ה היהודית ,ג ם א ת זו ה כ ל ל ־ א נ ו ש י ת ,א ו ל ם ב ר ו ר ש ה מ ש ו ת ף ל ר ו ב ם היה ה ד ג ש ת ה נ ק ו ד ה היהודית 16 .אחוז מ ב י ן ה מ ר ו א י י נ י ם ציינו ר ק א ת ה ח ש י ב ו ת ה כ ל ל ־ א נ ו ש י ת של הזכרון .ת ש ו ב ה זו ח ר י ג ה ב ת ו ך ה ר ו ב ובכל זאת קיבלה אחוז מ ש מ ע ו ת י .אין ס פ ק ש מ ת ג ל ה כאן איזו שהיא תופעה ש ל ב ר י ח ה או נ י ת ו ק מ ע צ ם ה ה ש ת י י כ ו ת ה ל א ו מ י ת ה י ה ו ד י ת של א ו ת ו אדם ,מ ש ו ם ש א י ־ א פ ש ר ל ה ת י י ח ם ל ש ו א ה מ ב ל י ל ו מ ר ב ב י ר ו ר כי היתד .ב ה אידיאולוגיה א נ ט י ־ יהודית. רוב האנשים שציינו א ת החינוך כדרך המרכזית ,ל א פסלו א ת הדרך הממלכתית, אולם היו ש ב י ק ר ו א ת אופן עשיית ה ד ב ר י ם כיום ,כ ג ו ן : יום־השואה ה כ ו ל ל נ י ו ת של ט ק ס י ו ל י מ ו ד השואה ,ב י ק ו ר ת ל ג ב י ש ט ח י ו ת ב ל י מ ו ד ה נ ו ש א , ואי־יצירת קשר מ מ ש י לנושא .רוב האנשים טקסיות־יתר ) 77.7אחוז( ח ו ש ב ש י ש ל ת ת מ ע מ ד ח ו ק י ו מ מ ל כ ת י ל ז כ ר ו ן ,מ ש ו ם ש ה ד ב ר נ ו ג ע ל ע ם היהודי כ ו ל ו ו ל א ר ק ל מ ש פ ח ו ת הניצולים. ה ת מ ו נ ה ה מ צ ט י י ר ת היא ,ש א ף ־ ע ל ־ פ י ש ר ו ב ה א נ ש י ם ח ו ש ב י ם כי יש ל ה נ ח י ל א ת זכרון ה ש ו א ה . ,ה ם מ ר ג י ש י ם ח ס ר י י כ ו ל ת ל ע ש ו ת ז א ת ב ע צ מ ם ,ו ה מ ד ו ב ר פ ה * על מורכבות הבעיה ונימוקי ההורים לאי־מסירה ,ראה רקע לפרק זה בביבליוגרפיה מס׳ .3 208 באוכלוסיה בנים ש ה י א בוודאי ב ע ל ת ה מ ט ע ן ה ר ב ב י ו ת ר ) י ח ס י ת ל ב נ י ההנהלה ליוצאי השואה( .ב ש א ל ת ת ר ם שאינם ה ה כ ר ת י ת מ ד ו ר יוצאי ה ש ו א ה ל ב נ י ה ם ומבניהם הלאה ,מ ס ת מ נ ו ת כמה מ ס ק נ ו ת : ל כ ל ה ב נ י ם יוצאי ה ש ו א ה ש ר א י י נ ת י ,ה ו ע ב ר הזכרון אם ב ד ר ך מ כ ו ו נ ת ל ג מ ר י — או ב ד ר ד עקיפה ,ו ג ם כ א ש ר ה ה ו ר י ם נ י ס ו ל ה ס ת י ר א ת ע ב ר ם — ה ו א ב כ ל זאת ג ק ל ט אצל בניהם. כ ו ל ם מ ל ב ד אחד ,מ ע ו נ י נ י ם ב ה נ ח ל ת הזכרון ,אולם איגם ס ו מ כ י ם ע ל ע צ מ ם , — על ג ו ר מ י ם חיצוניים .ה ם ח ש י ם כי ח ס ר י ם ל ה ם כ ל י ם ל ה ע ב ר ת ומסתמכים הזכרון ה מ ש פ ח ת י .ה ע ו ב ד ה ש ה ב י ת היה ס פ ו ג ב א ו י ר ת השואה ,איגד .מ ו כ י ח ה כלל שהם מסוגלים להנחיל א ת הזכרון לבניהם. מחקר השוואתי — בדיקת עמדות ביחס לזכרון השואה בקרב דור שני להורים שאינם יוצאי השואה )באמצעות שאלונים( ה ב ע י ה ה ע י ק ר י ת ש ב ה נ ת ק ל י ש ר א ל י ש א י נ ו ב ן ליוצאי השואה ,ב ב ו א ו ל ה ת מ ו ד ד השאלה, עם היא הרגשת חוסר הקשר לנושא. ישנה תפיסה, לפיה המציאות ה י ש ר א ל י ת ש ו נ ה ב ת כ ל י ת מ ה מ צ י א ו ת ב ג ו ל ה .אין ק ש ר ביניהן ומכאן הקושי ל ה ת מ ו ד ד . כ פ י ש א מ ר ז א ת ב ח ו ר ל א ח ר מ ל ח מ ת ש ש ת ־ ה י מ י ם ״אני ל א מ א מ י ן שיש איזשהו ק ש ר ת ו ד ע ת י בין ה מ ל ח מ ה ה ז א ת ל ב י ן מ ה ש ק ר ה שם ,אילו ה ם ע ו ל מ ו ת ש ו נ י ם ל ח ל ו ט י ן ״ * .זכר ה ש ו א ה ל ג ב י ה י ש ר א ל י ,היווה בעיה ב מ ש ך ת ק ו פ ה א ר ו כ ה ב ש ל חוסר עם היכולת להבין את ההליכה ל ל א התנגדות .הישראלי פחד להיות מזוהה אופן כ ז ה של ה ת נ ה ג ו ת ,כ א ש ר מ ט ר ת ו ב ה ק מ ת המדינה היתה צ ב י ר ת כח, י כ ו ל ת ה ג נ ה ע צ מ י ת .נ ו צ ר פ ח ד מ פ נ י ח ו ל ש ה והיה נסיון ל ד ח ו ת א ת ה ש ו א ה כ ל א שייכת לגו: שאנחנו על דבר שאירע שם ב ג ו ל ה ו ה ש י י כ ו ת היחידה ש ל נ ו אליו ,היא בקיומנו בישראל נוגדים א ת הקיום הגלותי ואת האפשרות של השואה .ה י ש ר א ל י האמיתיים התהליכים ל א היה שהיו מ ס ו ג ל ,או בשואה. גישה ל א רצה ,ל ה ב י ן ןו גרמה את להדגשת חזרה התנאים המרד, בכך ואת כנושא החיגוכי העיקרי. כיום מ ת ח י ל י ם להבין ) ,מ ת ו ך ר י ח ו ק הןמן ,ל ד ע ת י ( ,מ ה היו ה ת נ א י ם ה ב ל ת י א פ ש ר י י ם ש ע מ ד ו ל פ נ י ה א נ ש י ם ב ש ו א ה ,ועז־ כ מ ה ע צ ם ה מ ל ח מ ה ע ל ה ח י י ם היתד. גבורה, א ם כ י ש ו נ ה מזו ש א נ ו מ כ י ר י ם קבוצת כשאוירה בני הגיל המקבילה לתר זו ה מ ת ו א ר ת ל ע י ל היתד, במלחמות. שגי שלטת לגיצולים, אותה בדקתי, בארץ .י ח ס ה א נ ש י ם ל נ ו ש א התחנכה מבוסס על הגישות האלה. » ממדות השאלוניפ .1 ל ה ש ו ו ת א ת ה מ ס ק נ ו ת מ ן ה ר א י ו נ ו ת ל ב נ י הניצולים ,ע ם א ו כ ל ו ס י ה ש א י נ ה ק ש ו ר ה א י ש י ת לשואה .מ ה ה ם ה ה ב ד ל י ם ב ק ש ר ו ב י ח ס ל נ ו ש א ,ו ה א ם א ח ת ה ק ב ו צ ו ת מ ס ו ג ל ת י ו ת ר מן ה ש נ י ה ל ה נ ח י ל א ת ה נ ו ש א ז * מתוך ״שיח לוחמים״ ,בביבליוגרפיה מסי .6 209 לבדוק את היחס הכללי לנושא השואה .2 הנ״ל ,האם ב ק ר ב האוכלוסיה א נ ש י ם א ל ו רואים ח ש י ב ו ת בזכרון השואה ,ה א ם ה ם מ ת ע נ י נ י ם ו מ ד ג י ש י ם ש י י כ ו ת א ל י ו ? מ ה ו מ ט ע נ ם האישי ומה ה ם מ ע ב י ר י ם ל י ל ד י ה ם ז למי חולקו השאלונים? л ה ש ת ד ל ת י ל ה ג י ע למיגוון ר ח ב ש ל א נ ש י ם ,ב ה ת ח ש ב ב מ ג ב ל ה ש ל ה י ו ת י ב ת ו ך קיבוצי .ח י ל ק ת י ש א ל ו נ י ם ל ש ל ו ש ה ק י ב ו צ י ם , ישוב שבכל אחד מהם אוכלוסיה ש ו נ ה :ש פ י י פ — ר ו ב האנשים ה ם ילידי הארץ ,ב י נ י ה ם ב נ י ק י ב ה .ב ח ן — יוצאי ארצות ד ר ו ם ־ א מ ר י ק ה .נ י ר ־ א ל י ה ו — יוצאי צ ר פ ת ו ב נ י ת נ ו ע ו ת ־ נ ו ע ר י ש ר א ל י ו ת . כמו־כן, מ ס ר ת י ש א ל ו נ י ם ל א נ ש י ם ב מ ו ש ב ,ב ו חיים ב ע י ק ר יוצאי ע ד ו ת המזרח, שונים, ולמוסדות כגון: בית־הספר ומשרדי המועצה האזורית, עובדים שבהם א נ ש י ם מ כ ל גווני האוכלוסיה. л נ ו פ ח השאלון ) ד ו ג מ א ל ש א ל ו ת א ח ד ו ת ( .1 באיזה גיל ה ת ת ל ת ל ה ת ו ו ד ע א ל נ ו ש א השואה. .2 מ ה היו מ ק ו ר ו ת ה א י נ פ ו ר מ צ י ה י ב י ת ה ו ר י ם /ב י ״ ס /ט ק ס י זכרון /ס פ ר י ם / מ ק ו ר ו ת אחרים. איזו ת ג ו ב ה ע ו ר ר ה ב ך ה ש ו א ה כ י ל ד ,כ נ ע ר .ה נ ו ש א ה ר ת י ע א ו ת ך /ע ו ר ר 3 ב ך פ ח ד י ם /ל א ע ו ר ר י ח ס מ י ו ח ד /היה ר ח ו ק מ מ ך /ע ו ר ר ב ך ענין. .4 ה א ם ח ל ו שינויים ב י ח ס ך ל ג ו ש א ב ת ק ו פ ו ת שוגות ,אילו שינויים י .5 האם ל ך ע ת ך הנושא צריך כיום ל ק ב ל ד ג ש מיוחד: ב מ ע ר כ ת החינוך ז כ ן /ל א /כ י צ ד . — במסגרות ציבוריות וממלכתיות כן/לא/ כיצד. ה א ם א ת ה מ ש ו ח ח עם י ל ך י ך ע ל ה נ ו ש א י כן /לא .מ א י ז ה גיל י מ י ו ז מ ת ך / .6 מיוזמתם י .7 ד. מהו ,ל ד ע ת ך ,מ ק ו מ ו ש ל זכרון ה ש ו א ה ב מ צ י א ו ת ה י ש ר א ל י ת כיום ז פיבופ התשובות מהתשובות א. שקיבלתי אפשר להסיק כמה מסקנות מענינות: הענין ש מ ת ג ל ה ב ק ב ו צ ה זו ,נ ו ב ע מ ן הרצון ל ד ע ת מ ה קרה ,איך ק ר ה ו ל מ ה ,ל ל א מ ע ו ר ב ו ת אישית כ ב ק ב ו צ ה ה ק ו ד מ ת . ל א נ מ צ א ק ש ר ב י ן ' מ ו צ א ה א נ ש י ם ל ת ש ו ב ת ם ,א ו ל ם ח ש ו ב לציין ש ב ז מ ן ב. שחילקתי א ת השאלון ב מ ו ש ב ש ל ב נ י ע ד ו ת ה מ ז ר ח ,נ ת ק ל ת י ב ק ש י י ם ש ה ו ס ב ר ו ב ה ר ג ש ת ר י ח ו ק מ ה נ ו ש א ו ח ו ס ר י ד ע )אם כי ה ד ב ר ל א ה ת ב ט א ב ת ש ו ב ו ת ( . ע ל פ י ה ת ר ש מ ו ת י מ ה ש א ל ו ן כ ו ל ו ו ב ע י ק ר מ ה ת ש ו ב ו ת ל ש א ל ה השביעית ,ה ק ש ר של ב נ י הדור השני ,שאיגם בגים ל י ו צ א י ה ש ו א ה ,לגושא ,מ ו ג ד ר ב ע י ק ר ל ת ח ו ם ו ה ו א הקשר -ה מ ח י י ב א ת ה צ י ו נ ו ת ע ל ד ר ך אחד, הרגשה בכך מהותי כ א י ל ו רוצים ה א נ ש י ם ״ ל ש מ ו ר מ ר ח ו ק ״ א ת י נושא השואה ,ה ם מ כ י ר י ם שהוא חשוב וניתן להסיק ממנו מסקנות ,אולם מסתייגים מהפיכתו לחלק ומיידי בחיים .גראה לי ש ק י י ם ר צ ו ן ל ש מ ו ר א ו ת ו ב ״ מ ס ג ר ת שלו״ — ימי זכרון ,ה ס ב ר ה בטלויזיה וכוי. 210 ש ל י ל ת השואה. ה ת פ ת ח ה בי אפשר לדעתך הוא תשובות ל מ צ ו א כיוון זה ב כ מ ה אנשים לשאלה ד — מה שכתבו מ ק ו מ ו ש ל הזכרון ב מ צ י א ו ת ה י ש ר א ל י ת כ י ו ם ? ״ ל ד ע ת י אין לשכוח ,א ך חייב פרופורציה לקבל הוא מתאימה, להיזכר צריך בתוך תולדות כל עם ישראל״. תשובה כזו מ ח י י ב ת א ת הזכירה, לה תחום ושוללת הבלטה אבל מגדירה של ה ש ו א ה וייחודה .ת ש ו ב ה א ח ר ת ה י ת ה :״ ל ז כ ו ר כן ,א ב ל כ ע ם ש פ נ י ו ל ע ת י ד ולא שהחלטותיו נובעות מטראומת השואה״ — ת ש ו ב ה אשר שוב מחייבת את א ב ל מ ב ק ר ת א ת עודף ה ש י מ ו ש בזכרון .היו ד ו ג מ א ו ת נ ו ס פ ו ת ,ו ב ר ו ב ן הזכירה, מ ו צ ד ק ה ז כ ר ו ן כ ש ב י ס ו ד ו ה ס ק ת מ ס ק נ ו ת צ י ו נ י ו ת ו א ז ה ר ה ב פ נ י אנטישמיות ,כ מ ו : מ ז כ י ר ה ליהודי יום־יום מ ד ו ע ה ו א פה ,כאן ה ו א ב ם ו ח שזה ל א יקרה ״השואה ש נ י ת ״ .מ ו ר ג ש ב ת ש ו ב ה הנסיון ל ב נ ו ת א ת ה ה צ ד ק ה ל ז כ י ר ה ר ק מהכיוון הישראלי, ל ה ב ה י ר א ת השוגי בין מ צ ב ה י ה ו ד י ם ב ג ו ל ה ל ב י ן מ צ ב ם כיום כלומר ישראל. כיוון נ ו ס ף ״לדעתי צריך להיות ה מ צ ב י ע גם הוא ב י ש ר א ל יום על זכרון דברים דומים אחד לכל היה במדינת בתשובות, ח ל ל י ישראל״. כמו: ברור כאן ה ר צ ו ן ל ט ש ט ש א ת ייחודה של השואה ו ל ה ו פ כ ה ל י ש ר א ל י ת יותר. ה ת ש ו ב ו ת ה נ ״ ל מ צ ב י ע ו ת על ה ב ע י י ת י ו ת של הישראלי ,ב ע י ק ר ב ג י ל י ם ש א ו ת ם בדקתי, קשה ב ז כ י ר ת השואה .הישראלי ש ב ר ש ו ת ו צ ב א ,מ ד י נ ה ו י כ ו ל ת ה ג נ ה על עצמו, ל ו ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם הוא אינו ר ו צ ה והושמד ובכך להרגיש שייכות לעם ב צ ו ר ה כ ז א ת ; גם זה נסיון ל ט ש ט ש א ת ייחוד השואה ״חלש״ שהיה ב ת ו ל ד ו ת העם, ל ט ש ט ש גם א ת ה פ ר ו ב ל מ ט י ק ה ה ק ש ו ר ה ל ז כ י ר ת ה . התרשמותי ה א י ש י ת מ כ ל א ל ה היא ,ש ה י ח ס א ל ה ש ו א ה ה ו א י ח ס חיצוגי. ל ר ו ב ה א נ ש י ם אין ל ז כ ר ו ן מ ק ו ם ח ש ו ב ב ה ג ד ר ת ה ה ש ת י י כ ו ת ה ל א ו מ י ת ש ל ה ם ,ה ו א א י נ ו מ ר כ ז י בחייהם ,א ל א בכיוון ח י ו ב ה צ י ו נ ו ת .יש ל י רושם ,א ם כי ל א ב ד ק ת י מספיק, מכך שאין ה פ נ מ ה של הזכרון ,ה ו א מ ה ו ת י לחיים, אינו מ ו ר ג ש איזה פחד ש ז כ ר ו ן ה ש ו א ה ייהפך ל ק ו ב ע א ת החיים. אצל החיים ב נ י הגיצולים ,כאמור ,העגין ה ו א הפוך .ל ג ב י ה ם השואה היא ח ל ק מן אם להוציאה ירצו ו א ם החוצה ל א ירצו ,ו ב ת ו ר ו ל ר א ו ת ה כאירוע שכזו היסטורי היא בלבד. עליהם, מעיקה א צ ל ם קיים ואי אפשר ה ו כ ר ו ן האישי ו ה ם מ ח פ ש י ם ד ר ך ל ה כ ל ל ת הזכרון על כ ל ל ה ע ם היהודי. ע ל א ף ה ה ב ד ל י ם האלו ,ואולי מ ת ו כ ם ,א פ ש ר ל ר א ו ת ד ב ר א ח ד מ ש ו ת ף ,ו ה ו א : הרגשת ה מ ב ו כ ה אל מ ו ל ה נ ח ל ת ה ז כ ר ו ן ל ד ו ר ו ת ה ב א י ם , גורמים חיצוגיים ו ע ל יוזמת הילדים. וההסתמכות בכך על מ ר כ ז י ת ה ע ו מ ד ת ,ל ל א ס פ ק ,ב פ נ י כולם ,ה י א איד ל ה ע ב י ר א ת זכר בעיה השואה ,ב א י ז ו צ ו ר ה ל ע ש ו ת זאת ,מ ה ל ה ג י ד ו מ ה ל א ל ה ג י ד . כ ך מ ת ב ר ר ,כי ל א ת י ת כ ן ה נ ח ל ה ר צ י נ י ת ו מ ק י פ ה ש ל ה נ ו ש א ב ת ו ך מתוך ח ו ג ה מ ש פ ח ה ,ו ה ש א ל ה ה נ י צ ב ת ב פ נ י נ ו ה י א ב א י ז ה א ו פ ן נ י ת ן ל ה נ ח י ל א ת הזכרון ולהפכו זכרון א. ל מ ר מ י ו ח ש ו ב בעיגי הציבור. השואה בחינון הפורמלי מ ד י נ י ו ת מ ש ח ־ החינוך. בפרק זה ב ד ק ת י מ ה י ה מ ד י נ י ו ת ה ר ש מ י ת ש ל מ ש ר ד ה ח י נ ו ך ב נ ו ש א ה נ ח ל ת 211 זכרון השואה ,אילו הן המטרות ה ה נ ח י ו ת ל מ ו ר י ם ,כ י צ ד הן מ ו ע ב ר ו ת ,מ ה הן ה ח י נ ו כ י ו ת ב ל י מ ו ד הנושא ,ו ה א ם כ ל זה ד י ב ו כדי ל ח י י ב א ת ב ת י ה ס פ ר ל ל מ ד א ת ה ת כ נ י ת ע ל השואה .ב ד י ק ה זו ת ש מ ש ג ם כ ר ק ע ל ה ב נ ת ת ו צ א ו ת ה ש א ל ו נ י ם ש ח ו ל ק ו ל ב ת י ה ס פ ר .מ ש ר ד ה ח י נ ו ך מ ע ב י ר א ת הנחיותיו ל ב ת י ה ס פ ר ב א מ צ ע ו ת ״חוזר ה מ נ ה ל הכללי״ .ב ך ק ת י א י ך ו מ ה מ ו פ י ע בחוזרים ב ק ש ר לנושא. מבדיקה ק צ ר ה זו מתברר, כי מ ש ר ד החינוך גם מתלבט האופן בשאלת בו יש ל ה נ ח י ל א ת נ ו ש א ה ש ו א ה .ה ד ב ר ה י ח י ד ה ב ר ו ר ומוחלט ,הוא ט ק ם י ו ם ־ הזכרון .ב ה נ ח י ו ת ל ק ר א ת ה ט ק ס ל א מ ו ד ג ש ת ה ת ו ב ה ל ה ר ת י ב א ת הנושא .נ פ ת ח ת ה ד ר ך ל ה ס ת פ ק ו ת בקיום ה ט ק ס ה ר ש מ י ב ל ב ד .מ ט ר ו ת יום הזכרון אינן מ ו ג ד ר ו ת , ו ר ק בחוזרים מ א ו ח ר י ם י ש נ ן ה צ ע ו ת ל ש י ח ה .כ ת ל מ י ד ת תיכון ,אני י ו ד ע ת ש ל מ ו ר י ם שלי על מה לדבר ,ופעמים הם מוותרים יש ב ע י ה מ ה ל ע ש ו ת ב י ו ם ה ש ו א ה , כ ל י ל על השיחה. מצאתי שעד הדרך שנת תש״מ אין לעיסוק בנושא אינה כמו כן אינן ב ר ו ר ו ת .הענין ש ה ו א ברורה הנחייה ברורה, ללא ספק וזאת, לחובה ללמד לדעתי, את משום הנושא. שהמטרות ב ע י י ת י גם ל מ ו ר י ם וגם ל מ ש ר ד ה ח י נ ו ך , ב ש ל מ ו ר כ ב ו ת ו והקושי ב ה ת מ ו ד ד ו ת איתו. חייפ שצקר ,במאמרו ״דילמות ושיקולים ב ה ו ר א ת ה ש ו א ה ״ * ,מ ס ב י ר ח ל ק מן ה ב ע י ת י ו ת ה ז ו :״ ב ה י ע ד ר דעה מ ו ס כ מ ת ב י ח ס השונים של להיבסיה השואה, יכולים איננו להציגה כמושג בפני חד־משמעי תלמידינו ...ע ק ב כ ך ע ל י נ ו ל ד ב ר ע ל ד י ל מ ו ת ב ה ו ר א ת השואה .נוכח ה מ צ ב א ש ר החינוך ,מ ח ב ר י ת כ נ י ו ת ל י מ ו ד י ם ומורים ,חייבים ל מ צ ו א ד ר כ י ם ב ת ו ך במערכוח ש פ ע ' ש ל אפשרויות ,ש ל ט י ע ו נ י ם ,ד ע ו ת ו א מ ו נ ו ת ״ . חיים ש צ ק ר מ ת י י ח ס ל ח ו ס ר מ ט ר ו ת מ ו ג ד ר ו ת :״ ב ת ה ל י ך ה פ י ת ו ח ש ל ה מ ס ר ה מ י ו ח ד ו ה ב ל ב ד י של ה ש ו א ה ב ע ב ו ר ב נ י ד ו ר נ ו ,עלינו לציין א ר ב ע מ ס ר ו ת ע י ק ר י ו ת א ש ר י ק ל ו ע ל ה מ ו ר י ם א ת ה ח ל מ ת ם מ ה ל ב ר ו ר בין ה א ל ס ר נ ם י ב ו ת השונות.,,. .1 מ ת ן מ י ד ע מ ק י ף ל ת ל מ י ד י ם ,נ ו כ ח ה ס כ נ ה ה נ ש ק פ ת מ צ ד ס פ ר ו ת גיאו־ נ א צ י ת ר ב ת ת פ ו צ ה ה ב א ה ל ה מ ע י ס ב ח ש י ב ו ת ה של השואה ואף ל ה כ ח י ש ה . .2 מבנים י ש ל ה ב י א א ת ה ת ל מ י ד י ם ל י ד י כ ך ,ש י ב י נ ו ויהיו ר ג י ש י ם ל ק י ו מ ם ש ל ו מ נ ג נ ו נ י ם נפשיים ,ה מ ה ו ו י ם לקביעת יש סטריאוסיפים ת ש ת י ת להכללות פסולות ,ליצירת מושגים, ב ת ח ו ם יחסי אנוש. ב ב ד י ק ה ש ק ו ל ה של מגגנונים אלו, לראות ל ק ח אוניברסאלי ש ל השואה ,הנוגע לכל אדם ולכל שיטת חינוך, מסקנות מהשגיאות המסיקה שנעשו בעבר, ד ר ך השואה עלינו ללמוד להכיר את דמות האדם ואת מבעו. .3 ע ל ה ת ל מ י ד י ם ל ה י ו ת מ ו ך ע י ם ל כ ך כי קיים ק ש ר בין מ נ ג נ ו נ י ם נ פ ש י י ם אלה ,לבין ה מ ש ט ר י ם ה ט ו ס א ל י ס א ר י י ם ה נ ב נ י ם ב א מ צ ע ו ת ם ,ו מ נ צ ל י ם א ו ת ם ל צ ר כ י ה ם . .4 על הרעשנית, התלמידים להיות רגישים להשפעתה העצומה של האנטישמיות ה ר ד י פ ו ת ו ה ה ש מ ד ה ה ה מ ו נ י ת ,ש ל א היו ׳מעולם סעיף שולי בתורתם ש ל הנאצים ,ו ב מ ד י נ י ו ת ה ר י י ך ה ש ל י ש י . ...יש ל ה ב י א א ת ה ת ל מ י ד י ם ל י ד י ע י מ ו ת קיומי בגלוי עם ת ו פ ע ת ה א נ ט י ש מ י ו ת , * חיים שצקר ,״דילמות ושיקולים בהוראת השואה״ ,ביבליוגרפיה מם׳ .4 212 עם שרשיה, היו ב נ י אדם... בפגישה ת ו ל ד ו ת י ה ו ש י י כ ו ת ה לנושא ,ועם העובדה שרוצחי יהודי אירופה ב ע ו ד ש ה ע ו ל ם כולו ע מ ד מ נ ג ד ״ . ע ם מ ו ר י ם ,ש א ל ת י ע ל מ ט ר ת ה ל י מ ו ד והיו שהתקשו ל פ ר ט זאת. ה ת ש ו ב ו ת היו כ ל ל י ו ת ,כ ג ו ן :״שידעו ש ד ב ר כזה ק ר ה ״ .או ,״ ל ה ר א ו ת ש כ ל ה ע ו ל ם ש י ת ף פ ע ו ל ה ע ם ה נ א צ י ם ״ .או ״ ה כ ר ת השואה״. ב א ו פ ן כ ל ל י מ צ ב י ע י ם ה מ א מ ר י ם ו ה ב ד י ק ה ה ק ט נ ה ש ע ר כ ת י ,כי ב ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת י ו ת ר נ ס י ו נ ו ת ל ה ת מ ו ד ד ע ם ה ב ע י ה ה ח י נ ו כ י ת של ה נ ח ל ת השואה .ה כ ל ל ת נעשו ל י מ ו ד ה ש ו א ה כ נ ו ש א ח ו ב ה מ־ ,1980מ צ ב י ע ה על כך. ב מ ג מ ה ח י ו ב י ת זו יש ל ה מ ש י ך ,ב ע י ק ר מ ש ה ת ב ר ר לי כי ק י י מ ת ב ק ר ב ה ת ל מ י ד י ם פתיחות לדבר ל ק ל י ט ת ה נ ו ש א .עיסוק רציני והגדרה ב ר ו ר ה יהפכו א ת ל י מ ו ד ה ש ו א ה של קבע. בדיקת א. .1 יחסם של תלמידים ללימוד השואה ה מ ט ר ו ת העיקריות לחלוקת השאלונים ב ב ת י ־ ה פ פ ר היו: בדיקת התענינות התלמידים ה א ם מ ע ו נ י נ י ם ה ת ל מ י ד י ם ב ל י מ ו ד נושא השואה ,ה א ם ה ם מ ר ג י ש י ם א ת ע צ מ ם ח ס ר י ידע ,ו ה א ם מ ח ס ו ר בידע מ פ ר י ע להם. מ כ א ן נ ש א ל ת ה ש א ל ה ,מ ה הן ה א פ ש ר ו י ו ת ש ל ב י ת ־ ה ס פ ר ל ש מ ש מ ק ו ר ה נ ח ל ה מ ר כ ז י ל ת ו ד ע ת השואה ,כ פ י ש מ צ ו פ ה מ מ נ ו על ד י הציבור. .2 התרשמות מהו לו העתיד להיות המנחיל ה מ ט ע ן ש ה ד ו ר הזה נ ו ש א עמו ב נ ו ש א השואה? באילו דרכים נזדמן כ ל ל י ת מן הדור הבא ל ה י פ ג ש ע ם ה נ ו ש א ,והאם היו פ ג י ש ו ת אלה מ ש מ ע ו ת י ו ת ל ג ב י ו ?והאם יכול דור זה ל ה מ ש י ך ו ל ה נ ח י ל א ת זכרון השואה. ב ד י ק ת יחפם של תלמידים ללימוד השואה )באמצעות שאלונים( ל ה ל ן א ח ד ו ת מן ה ש א ל ו ת : .1 י ש ל י ק ש ר ישיר ) מ ש פ ח ת י או אחר( ל ש ו א ה .כ ן /ל א . .2 ה א ם ל מ ד ת ע ל השואה ב ע ב ר ב ב י ת ה ס פ ר .כן /לא .א ם כן ב א י ן ה אופן ? ס ב י ב יום ה ש ו א ה /ב מ ס ג ר ת שיעורים אחרים ) א י ז ה ? ( ו ב א ל ו ש נ ו ת ל י מ ו ד ? .3 ל י מ ו ד ך ב נ ו ש א ה ש ו א ה ב ב י ״ ס עד כה נ ר א ו ל ך ח ש ו ב י ם מ א ו ד /ח ש ו ב י ם במידה מ ס ו י מ ת /ח ס ר י משמעות ו מ י ו ת ר י ם / .ח ש ו ב לי ללמוד — אבל בדרך שונה מ ש ל מ ד ת י בבי״ס. .4 א ם ל א ל מ ד ת א ת ה נ ו ש א בבי״ס ,ה א ם ח ו ס ר ה י ד ע ב נ ו ש א מ פ ר י ע לד /ל א מפריע. .5 באילו דרכים אחרות נ ת ק ל ת בנושא השואה וכיצד הוא השפיע ע ל י ך ? .6 מהי מ ד ת התענינותך בנושא ובתכנית העומדת ל ה י ל מ ד ? ד. מ ה ן צ י פ י ו ת י ך מ ן ה ת כ נ י ת ) א פ ש ר ל ס מ ן י ו ת ר מ ת ש ו ב ה א ח ת ( .אין צ י פ י ו ת / 213 צ ב י ר ת ה י ד ע ש א נ י ז ק ו ק ל ו ל ב ח י נ ת ה ב ג ר ו ת /י ד ע היסטורי כ ל ל י ע ל מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ־ / 2י ד ע על קורות העם היהודי ב מ ל ח מ ת העולם ה ־ / 2ש י נ ו י יחסי ל נ ו ש א השואה. האם ובאיזה אופן רצוי ל ד ע ת ך ללמוד על ה נ ו ש א י .8 כ. בעיות בעיבוד השאלון .1ר ו ב ה ת ש ו ב ו ת ב ש א ל ו ן היו נ ת ו נ ו ת ,ו ע ל מ מ ל א ה ש א ל ו ן ה י ה ל ב ח ו ר ב י נ י ה ן על אחר הניסוח פי שלי. בית־ספר תלמידי הרגילים לענות בדרך שתמלא צ י פ י ו ת ה מ ו ר ה ,י כ ל ו ל א ת ר ב נ ק ל א ת כוונותי ,ולי ח ס ר היה ק נ ה ־ מ י ד ה ל ה ב ח י ן ה א ם ה ת ש ו ב ו ת כ נ ו ת א ו מ כ ו ו נ ו ת על פ י ציפיותי. ב ש ת י ש א ל ו ת ל א היו ת ש ו ב ו ת נ ת ו נ ו ת ,והנשאל ה ת ב ק ש ל מ ל א ן ב ע צ מ ו . .2 א ל ו נ ו צ ר מ ג ו ו ן ג ד ו ל ,ש נ ב ע מ ה ב נ ה שונה של ה ש א ל ה וכן מ ש י מ ו ש בתשובות במושגים פרסיים ל כ ל נשאל. ה ש ת ד ל ת י להגיע לאוכלוסיה מגוונת כבל האפשר ,ש ת ש ק ף יותר л את המציאות כבתי הספר השאלון ההיסטוריה, תולק לתלמידי י״ב העומדים ללמוד את .הנושא מלימוד כחלק ש ה ו א ח ו ב ה ב ב ח י ג ו ת ה ב ג ר ו ת .ח י ל ק ת י 71ש א ל ו נ י ם . כתי ה מ פ ר והכיתות ב ה ם חולקו השאלונים היו: .1ב י ת ־ ס פ ר ־ א ז ו ר י ־ ק י ב ו צ י ־ מ ק י ף )שפיים( .ב ש ל ו ש כ י ת ו ת א י נ ט ג ר ט י ב י ו ת בהן ל ו מ ד י ם ב נ י ־ ק י ב ו צ י ם ,ח ב ר ו ת ־ נוער ,נ ע ר י ם ע י ר ו נ י י ם ו ב נ י ־ מ ו ש ב .2 .ב י ת ־ ס פ ר ־ ת י כ ו ן דתי ,ש ר ו ב א ו כ ל ו ס י י ת ו ב נ ו ת , רובן מעדות המזרח )הרצליה(. מאזורים שונים )הרצליה(. כי ברור, השאלונים .3ב י ת ־ ס פ ר ־ ת י כ ו ן מ מ ל כ ת י ,ב ו ל ו מ ד י ם ת ל מ י ד י ם .4ב י ת ־ ס פ ר ־ מ ק צ ו ע י ״אורט״ ) ה ר צ ל י ה ( . אינם מתיימרים להציג תמונה מדוייקת כלל לגבי התלמידים בארץ ,אלא ר ק ל ב ת י ־ ה ס פ ר שבדקתי ,אבל נראה לי שניתן ל ה ת ר ש ם מ מ נ ה י על כ ל ל ה ת ל מ י ד י ם ב א ר ץ . מסקנות מםיבום השאלונים כ ש נ י ג ש ת י ל ע ר ו ך א ת ה ב ד י ק ה ה י ת ה ל י הרגשה ,כי ה ה ת ע נ י נ ו ת ו ה פ ת י ח ו ת לנושא נצטיירה השואה בקרב ב נ י ה ד ו ר שלי ,היא פ ח ו ת ה מאת־ ,א ך ת ו ך כדי בדיקה תמונה אחרת. הבדיקה הראתה כי ה ר ו ב הגדול של התלמידים מעונין ללמוד את נושא השואה ,או ל פ ח ו ת מ ו כ ן ל כ ך .ל א היה ת ל מ י ד א ח ד שציין כי ה נ ו ש א נ ר א ה ל ו ח ס ר מ ש מ ע ו ת ,כי א י נ ו מ ת ע נ י ן כ ל ל בלימחדו ,או שאין ל ו צ י פ י ו ת מ ל י מ ו ך זה. ה ר ו ב ה ג ד ו ל ש ל ה נ ש א ל י ם ציין א ת הציפיה שלו ,ברצון ל ד ע ת א ת מ ה ש א י ר ע ל ע ם היהודי ב ש ו א ה . ר ו ב ה ת ל מ י ד י ם מ ר ג י ש י ם א ת ה ק ש ר לשואה ,ד ר ך ה ה ש ת י י כ ו ת ה ל א ו מ י ת ש ל ה ם . ל א מ צ א ת י ק ש ר בין ה י ו ת ם יוצאי ע ד ו ת המזרח ,או ע ד ו ת א ש כ נ ז ,ל מ ל ת ה ע נ י ן שגילו ב ל י מ ו ד ה נ ו ש א .ד ב ר זה מ צ ב י ע באופן ב ר ו ך על כ ך ש א ף ־ ע ל ־ פ י ש מ ק ו ב ל ל ח ש ו ב ש ח ל ק מ ן ה ע ם מ נ ו כ ר ל נ ו ש א השואה ,אין זה כך • .ל ד ו ג מ א :ב ב י ת ה ס פ ר הדתי ,ש ב ר ו ב ו מ ו ר כ ב מ י ו צ א י ע ד ו ת המזרח ,ה ת ג ל ת ה ר מ ת ה ת ע נ י נ ו ת ג ב ו ה ה . ל א מ צ א ת י ק ש ר •הדוק בין היותי נ ע ר בן ל מ ש פ ח ה ה ק ש ו ר ה א י ש י ת ל ש ו א ה , 214 מ ד ת הענין שהוא לבין לנושא לאומית השואה מ ג ל ה .עובדיה זו מ ב ה י ר ה השני מהצד שלו, האומר את הקשר כי זכרון של השואה השתייכות לא יכול לעבור רק דרך הקשר המשפחתי. בסיכום ה ד ב ר י ם א פ ש ר ל ו מ ר כ י ב י ת ־ ה ס פ ר י כ ו ל וצריך ל ה י ו ת מ ק ו ר ה נ ח ל ה מרכזי בתוך המכלול של ה נ ח ל ת השואה: א. משום שהתלמידים מ ג ל י ם ענין בנושא ויש בהחלט ק ר ק ע נוחה ללימוד ב. שוגות זה. משום הוא שבית־הספר מקום המפגש העיקרי של אוכלוסיות בארץ ,ודרכו נ י ת ן ל ה ג י ע כ מ ע ט ל כ ל ח ל ק י האוכלוסיה ,ש ב ר ו ב ה א י נ ה ק ש ו ר ה אישית לשואה ,ו ל ה ס ב י ר ה כ א י ר ו ע נ ו ג ע באופן ישיר ל כ ל מי ששייך ל ע ם היהודי. דרך ב י ת ה ס פ ר גיתן להגיע ל מ י ס ד של ההנהלה ,להוציאה מ ד י המקריות ג. של היותך ק ש ו ר מ ש פ ח ת י ת ל ש ו א ה או ל א קשור. מיסד שעשוי ההנהלה חשוב משתי בחיגות: לשמש כגורם מאחד, .1ה כ ל ל ת הזכרון ע ל כ ל העם ,ד ב ר ב נ י ג ד לנסיון ש ק י י ם ל ה ו פ כ ה ל ג ו ר ם מ פ ר ד בין העדות .המיסוד יסייע כ מ ו כן ל ה ו צ י א א ת ה נ ח ל ת זכרון השואה מ מ ק ר י ו ת ה ו ל ה ו פ כ ה למסגרת קבועה. סיכום ומסקנות בעייתיות הנחלת הזכרון בהנחלת זכרון ה ש ו א ה ובהתמודדות אתו ל מ ר ו ת היא ל ל א ס פ ק משימה ב ע י י ת י ת . הבעייתיות הזו היא ק י צ ו נ י ת ,כי פ ה מ ד ו ב ר ב ז כ ר ו ן ,א ש ר ל א ר ק ע ל ו ל ל ה ש ת כ ח ב ש ל ה ת ק ד מ ו ת הזמן ,א ל א ג ם מ ל ו ו ה ב ר צ ו ן ל ש כ ו ח ו ל ה ש כ י ח אותו ,בשל ה א ו פ י ה מ ז ע ז ע ו ה נ ו ר א שלו ,ומצד שגי זהו א י ר ו ע ב ע ל ע ו צ מ ה ו י י ח ד י ו ת כזו ,ש ל ל א ס פ ק הוא מ ה ו ת י ל ה מ ש ך החיים. ב כ ל ה ת ח ו מ י ם ש ב ד ק ת י א ת ה ע נ ק ,נ ת ק ל ת י ב ק ש י י ם ב ה נ ח ל ת הזכרון. השואה ניצב בפני ש ת י בעיות עיקריות :מצד אחד החוויות שהוא ניצול נ ו ש א ע מ ו הן ה נ ו ר א י ו ת ו ה מ ז ע ז ע ו ת ביותר ,ש א ד ם יכול ל ע ב ו ר ,ואין ס פ ק ב כ ך ש ה ו א שואף ל ה ש ת ח ר ר מ ה ן ו ב ה ר ב ה מ ו ב נ י ם ל ש כ ו ח אותן .״ ה ז כ ר ו נ ו ת ה מ פ ח ד י ם מדי ,ה כ ו א ב י ם א ו ה מ ש פ י ל י ם מדי ,נ ד ח ק י ם מ ת ד ע ת נ ו ״ * ,הווה א ו מ ר י ש נ ס י ו ן להשכיח את הנושא הכאוב ,על הוא מ ד ח ק מהכרתו. את המספרים ד י הדחקה ,כ ל ו מ ר הזכרון ק י י ם באדם ,א ו ל ם מ צ ד שני ,א ם ר צ ה ה נ י צ ו ל ל ס פ ר ,ו ר ב י ם מ א ד ה ם ה נ י צ ו ל י ם סיפורם גם במשפחותיהם וגם באופן ציבורי — מתוך הכרה בחשיבותו ,הוא נ ת ק ל ב ע ו ב ד ה ש ב ע צ ם הסיפור והמסירה של הזכרון הוא מ ש ג ה את ה מ צ י א ו ת ו א י נ ו י כ ו ל ל ה ע ב י ר א ת חווייתו ,כ פ י שאכן ק ר ת ה . לדעתי הזכירה, ע נ י ן ״ ה ח ו ל ש ה ״ ש ה י ת ה ,כ ב י כ ו ל ,ש ם — הוא ה ס ב ר א ח ר ל ב ע י י ת ובימינו הוא נעשה ל פ ח ו ת מ ש מ ע ו ת י מ ש ו ם ש מ ש ת ח ר ר י ם מ ה ר ג ש ה זו * פרופ׳ ברזניץ :״השואה רעידת אדם״ ,ביבליוגרפיה מס׳ .2 215 ל א ס ל א ס א ת ה מ צ ב כ פ י שאכן ארע .ח ו ס ר ה ק ש ר ש ל ה י ש ר א ל י ם כ י ו ם ומבינים נובע ל ד ע ת י מהתרחקות כללית מיהדות הגולה, לנושא, שנולד שהוא ב י ש ר א ל לבין׳ ״היהודי הגלותי״ ,כ פ י ג ת ק ש ק י י ם בין ה ד ו ר נ ת פ ס כאן. באה בעיה זו ללי ב י ט ו י ב ע י ק ר בויכוח על זהות י ש ר א ל י ת או יהודית ,ש נ פ ו ץ בארץ אהוד א פ ק — ת מ ו ר ו ת בגישה ל נ ו ש א ה ש ו א ה ב מ ד י נ ת י ש ר א ל — מ ש ו א ה ט׳( *. היום )ראה: כ כ ל שאגו מ ת ר ח ק י ם מ ה ה ש פ ע ה ה ר א ש ו ג י ת ,ה מ ה מ מ ת ,ש ה י ת ה ל ש ו א ה עלינו, א פ ש ר ל ר א ו ת יתר פ ת י ת ו ת ל ל י מ ו ד ה נ ו ש א ,י ו ת ר נ ס י ו ן ל ה ת מ ו ד ד איתו, מתוך ה כ ר ה ה נ ו ב ע ת מריחוק רגשי .נ ר א ה לי ,א ם כן ,כי ד ו ק א הדור ה ש ל י ש י איתו הזכרון נפגשתי השאלונים דרך בבתי־הספר, הוא בעייתי פחות בנושא ויש ב ו י ו ת ר פ ת י ח ו ת ל ק ל י ט ת הזכרון. רובם של הנערים מתענין בנושא מתוך סקרנות .המרחק בזמן מוריד מהעוצמה הרגשית בשנים ש ל י ו ו ת ה כ ל ד ב ר ה ק ש ו ר בשואה ו ב ז כ ר ה הראשונות, והמרחק בהנחלה ,אותו יצרו באופן מסוים בני הדור בלע ובקשר ,שנוצר עקב הנתק השני — א ל ה מ א פ ש ר י ם ל ת ל מ ל י ם ל ה ת ע נ י ן ב נ ו ש א מ ב ל י שיהיו חשופים ל כ ל ע ו צ מ ת ה ר ג ש ו ת והויכוח שליוותה זכרון זה ב ש נ י ם ק ל מ ו ת . השאלה הוא זה האם היא ה א ם נ ו כ ל ל ה פ ו ך א ת ה ה ת ע נ י נ ו ת הזו ל ק ש ר ו ל ה ב נ ה ש ז כ ר ו ן ח ל ק מ א ת נ ו ו ב ת ו ר ש כ ז ה הוא נוכל מתוך ליצור הענין הזה, מ ע מ ל לפנינו התמודדות שאלות אמיתית עם קיומיות ק ש ו ת . השאלות שמציג זכרון השואה. להנחלת הזכרון דרכים במלה מ ס ו י מ ת קיים זכר השואה ב ת ו ך כ ל א ח ד מ א י ת נ ו ,ה ו א ה ו ע ב ר א ל י נ ו ״ ב א ו י ר ה ״ ,ה ו א ע ב ר ד ר ך ה ר ג ש ו ת שקיימים ב א ר ץ ס ב י ב נ ו ש א זה א ף ־ ע ל ־ פ י ש ל א ד י ב ר ו ע ל י ו ה ר ב ה .ח ו ס ר ה י כ ו ל ת ל ה ת מ ו ד ד ה כ ר ת י ת ע ם ה ט ר ג ד ל הזו ל א מ נ ע ה ש ל מ ס ר סמוי .מ ס ר י ם אלו ה ו ע ב ר ו ל ב ג י ה ד ו ר השלישי ,וגם הוא ס פ ג העברה א ת ז כ ר ה ש ו א ה מ ת ו ך האוירה ה כ ל ל י ת . ה ב ע י ה היא ש ז כ ר השואה נ מ צ א ב ת ת מ ל ע ,ו א י נ נ ו ב א ל ל י ביטוי ה כ ר ת י — שרק ביטוי יכול ל ה ב י א הוא להמשך ההנחלה לדורות. חיזוק ל ס ב ר ה זו, כי א כ ן ק י י ם ג ם ב י ש ר א ל י ם גרעין זכרון של נסיון ה ש ו א ה ,ה ע ו ל ה ל מ ל ע ו ת ב מ צ ב י ם ק ש י ם ,מ צ א ת י ב ד ב ר י לוחמים ב״שיח לוחמים״ ש נ כ ת ב א ח ר י מ ל ח מ ת ש ש ת הימים, ע מ ׳ 160 אבל אז — ״ ה ה ד ג ש ה ה ז א ת של ה ט ר א ג י ו ת של ה ק י ו ם היהודי .זה ל א ד ב ר ת ו ד ע ת י • זה ישנו״ .ה ד ב ר י ם א מ נ ם ל א נ א מ ר ו היום ,ויש שהיא שונה ללא ספק מהאוירה בארץ כיום, ב ה ם מ א ו י ר ת הימים ש ל ובכל זאת ניתן להגיד כי ה נ ו ש א ק י י ם ב ת ו כ נ ו .הוא מ ת ג ל ה בזמן האחרון ב ת ו פ ע ו ת ש ו נ ו ת ,ג ם אם אלה ל א מעלים דווקא על ה ב נ ה או הזדהות ע ם זכר ,ה ש ו א ה )ראה השימוש במונח ״ א ש כ נ א צ י ם ״ ס ב י ב ארוע כ פ ר שלם ,ל ך ו ג מ א ( .א ו ל ם זה מ ע ל ע ל כ ך כ י ה מ ש ת מ ש י ם ב ז כ ר השואה ,ל מ ט ר ו ת י ה ם ,יודעים כי הוא קיים ל ו א ב ע י י ת י ו ט ר א ו מ ט י ל ג ב י ציבור רחב * ב י ו ת ר ש ל א נ ש י ם בארץ ו ל א ש ל הניצולים ב ל ב ד . ביבליוגרפיה מס׳ .8 216 איד ,א ט כך ,צריף ל ה ת מ ו ד ד עם ז3רון ז ה ? א פ ש ר ו ת ל ה ע ב י ר א ת חוויית ה ש ו א ה כ פ י שהיא ,צ ר י ך ל ה ת ר כ ז ב ה ב נ ת אין השואה — ה ב נ ת ע ו ב ד ו ת ותהליכים .ה ב נ ה כזו י כ ו ל ה להיווצר ר ק ת ו ך המופנה אל ש כ ל ו של ה ת ל מ ד .ה ה ב נ ה ל ע ו ל ם ל א ת ה י ה ש ל מ ה ,ל ע ו ל ם ל א יבין אדם לימד א ת מ ל ו א ה מ ש מ ע ו ת של האירועים שהיו ב ש ו א ה ,א ו ל ם ל י מ ו ד מ ע מ י ק של הדברים להעלות יכול באדם שאלות לגבי מרכזיות כיהודי, חייו את ולקבוע ה ז כ ר ו ן ב ת ו כ ו .ה ת ל מ ד יזכור א ת ה ש ו א ה ו י ת מ ו ד ד א י ת ה ,ר ק אם יבין מ ה הקשר ה ל א ו מ י הישיר שלו א ל הנושא. ב א מ צ ע ו ת ת ח ו ש ת ה ה ש ת י י כ ו ת ה ל א ו מ י ת ,ה ה ב נ ה ה ש כ ל י ת של ה ת ל מ י ד ,ו ה ר ג ש ת הקשר שקיימת לשואה בתוכו, בתת־מדע, היא, החשיבות כל, קודם בידיעה ו מ ת ו ך כ ך ב נ ת י נ ת דין־וחשבון של ה א ד ם ל ה ש ת י י כ ו ת ו . התשובות הניצולים, ולא לשאלת השייכות, תיווצר בהעברה לא יינתנו שיטתית תוך בימי העברה רגשית במשפחות היא תיווצר מתוך זיכרון, רק לימוד. לימוד אפני הלימוד צריך להתחיל, לדעתי, הנמוכות, מהכיתות במימד רגשי ולהגיע ל ש י א ב ת כ נ י ת ל י מ ו ד י ת ש ל מ ה ו מ ק י פ ה ב כ י ת ו ת ה ג ב ו ה ו ת ש ל ב י ת ה ס פ ר )י״א—י״ב(, ש ב ה ן מ ג י ע ה ת ל מ ד ל ש ל ב של י כ ו ל ת ת פ י ס ה ו ה פ ש ט ה ,ו ב ה ן הוא גם נ י צ ב ב פ ר ש ת ד ר כ י ם ו מ ג ס ה ל ה ג ד י ר ל ע צ מ ו ה ג ד ר ה ר א ש ו ג י ת ,ב ד ב ר ה ש י י כ ו ת ה ל א ו מ י ת וזהותו העצמית. הבנה, א ת שני ה ד ב ר י ם הנ״ל צ ר י כ ה ת כ נ י ת ל י מ ו ד י ת מ ק י פ ה ל נ צ ל .ר ק מ ת ו ך ק ש ר אישי ו ה פ נ מ ה של הזכרון ,אנו י כ ו ל י ם ל ה ג י ע ל כ ך כי הזכרון יונחל לדורות. התמדדות מ מ ל כ ת י ת ו ק ב י ע ת מ ט ר ו ת ב ר ו ר ו ת ב ה נ ח ל ה ע ש ו י ו ת ל ה פ ו ך אותה ל מ ו ג ד ר ת י ו ת ר ו ל ה ב ט י ח כי ת י מ ש ך ל ד ו ר ו ת .ה ה נ ח ל ה צ ר י כ ה ל ה י ע ש ו ת ק ד ם כל במערכת במגע החינוך ,ב ה יכולים כ מ ע ט כ ל ה י ל ד י ם ה י ה ד י ם ה ג ד ל י ם ב י ש ר א ל ל ב ו א ע ם הנושא. ה ת מ ד ד ו ת עם השאלות ונתינת התשובות ,צריכה להיות עצמאית וכל ת ל מ ד וכל א ד ם צ ר י ך ל ע ש ו ת ה בעצמו ,מ ש ו ם ש ר ק כ ך ה י א ת ה י ה ה ת מ ו ד ד ו ת אמיתית, ורק דו ב ת ו ר ש כ ז א ת היא עשויה ל ה י ו ת מ ש מ ע ו ת י ת ל ג ב י ו ו ל ה י ו ת מ ו נ ח ל ת על לצאצאיו. המסקנות של כל ת ל מ ד יכולות להיות שונות, אך החשיבות היא ב ע צ ם ה ה ת מ ד ד ו ת ע ם נושא זר ,מ פ ח ד ו ב ע י י ת י כ מ ו ה ש ו א ה . החשוב ב י ו ת ר ,ל ד ע ת י ,ב כ ל הענין ,ה ו א — ש ה א ד ם ,ה ת ל מ י ד ,יבין א ת ה ק ש ר שלו ל נ ו ש א ו י ת מ ד ד אתו ,שיבין ש א ר ו ע ה ש ו א ה ה ו א ח ל ק מ ע ב ר ו ,ח ל ק ייחודי ובעל ע ו צ מ ה א ד י ר ה ש מ ח י י ב זכירה .ה ו א א י נ ו י כ ו ל ל ה ת נ ת ק מ מ נ ו ,ו ה נ י ת ו ק הוא מההיסטוריה נסיון ה י ה ד י ת והוא מוציא א ו ת ו מכלל העם ה ש ו א ה ,י כ ו ל ה ל ה ב י א ל א י ח ד העם ,ו ל א כ פ י להגברת היהודי. הבנה נ כ ו נ ה של שמשתמשים בה לא אחת ה פ ר ד ו ה פ י ל ו ג בעם. 217 ס י כ ו ם לקחי שלי, גובשו מתוך בתור יהודיה והעיסוק הלמידה ואישית, הנ״ל. ל ע ם שעבר את השואה ולאנשים שעברו וישראלית ,אני מקווה כי ר ו ב ה ת ל מ י ד י ם יגיעו ל ל ק ח י ם א ל ו : א. בהשתייכותי הכרה האישית אותה ,ו ה פ נ מ ה של ה ה ר ג ש ה כ י א נ י א ח ת מ ק ר ב נ ו ת י ה ,כ ב ת ל ע ם היהודי. ב. הבנה עלי ברורה כי למנוע, היהודי ,ד ב ר שיעשה ק ו ד ם כ ל ע ל עירנות ככל יכולתי ,ה י ש נ ו ת שואה העם לגבי ל י ז כ י ר ה ב ל ת י פ ו ס ק ת של השואה ,ו מ ת ו כ ה לכל תופעה אנטישמית ברחבי העולם ולנסיונות השכתה .מכאן מ ס ק נ ה ברורה כי כדי ל מ נ ו ע א ת ה י ש נ ו ת ה ש ו א ה יש ל ח ז ק א ת מ ד י נ ת ישראל ,א ם כ י אני ש ו ל ל ת א ת ה צ ג ת ה ש ו א ה כ ה צ ד ק ה ל ה ק מ ת מ ד י נ ת ישראל ,מ ש ו ם ש ב ר ו ר לי כי היתה ה צ ד ק ה ג מ ו ר ה ל ה ק מ ת מ ד י נ ה ל י ה ו ד י ם גם ל ל א היות השואה. השואה יכולה ל ש מ ש ,ל ד ע ת י ,כ ג ו ר ם מ ס ב י ר ו מ ב ה י ר ל ג ב י יהודים כ י ה פ ת ר ו ן ל ג ב י ה ם ה ו א ר ק ״ ב נ י ר מ ו ל ש ל ק י ו מ ם ״ ) כ פ י שמגדיר ז א ת א .ב .יהושע( ,א ו ל ם בשום פ נ י ם ואופן א ס ו ר ל ה ל ש מ ש כ ה צ ד ק ה היחידה כ ל פ י ג. הרגשת אחריות לגבי הישנות מקרים כאלו ח ח לקיום המדינה. בעולם כולו, ומתוך כך דרישה מ ו ס ר י ת ג ב ו ה ה מ ע צ מ י ל ש מ ו ר ע ל ע ר כ י ם של כ ב ו ד הארם ,ח ו פ ש ה א ד ם , ושמירה ע ל ה ד מ ו ק ר ט י ה מ פ נ י כ ל גסיון ל פ ג ו ע בה .העם היהודי ה ז ו כ ר א ת ה ש ו א ה חייב ל ק ו ם כ נ ג ד פ ג י ע ה ב ע ר כ י ם א ל ו ב כ ל מ ק ו ם בעולם. א ו ל ם ה ד ב ר ה ח ש ו ב ב י ו ת ר ש ר צ י ת י ל ה ד ג י ש הוא ,כ י ל א היתד• מ ת פ ת ח ת בי השקפת נבע עולם כפי שהבעתיה לעיל, מ ק ש ר אישי מ ש פ ח ת י , לנושא, ג ר ם לי ל ת ת ע ל י ו אלא ל ל א ל י מ ו ד מ ע מ י ק של הנושא, ההיפך — מתוך ריחוק: הלימוד אשר קרב לא אותי א ת ה ד ע ת ב ה ר ח ב ה ו ל ג ב ש ד ע ת י בנושא .ל כ ן א נ י מ ר ש ה ל ע צ מ י ל ח ש ו ב ,כי ל י מ ל מ ע מ י ק ש ל ה נ ו ש א על ל י כ ל ת ל מ י ד ב ד ו ר השלישי, עשוי ל ה ב י א ל ה ת מ ו ד ד ו ת א מ י ת י ת ע ם הזכרון. אם אכן תושג מטרה זו, הרי שיושג דבר חשוב ביותר, והזכרון יהווה נ כ ס ל ת ל ת ל מ ל שישא א ו ת ו ב ת ו כ ו . ביבליוגרפיה (1א .ב .ל ו ש ע ,״השואה צומת אידיאולוגי״ ,מתוך הספר ״בזכות הנורמליות״. (2שלמה ברזניץ ,״השואה רעידת אדם״ ,״דפים לחקר תקופת השואה — ב׳ ״ ,הוצאת המכון לחקר תקופת השואה .משותף לאוניברסיטת חיפה ובית לוחמי הגיטאות ,עמ׳ .7 (3תקוה נתן ,״ ת ר שגי לניצולי השואה במחקרים פסיכו־סוציאלים״ ,כנ״ל ,עמ׳ .13 (4ד״ד חיים שצקר ,״הוראת השואה ,דילמות ושיקולים״ ,״משואה — קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה״ ,כרך טי ,עמ׳ ,149ניסן תשמ״א ,אפריל .1981 (5מתוך שיחות של בגי קיבוצים )מוקי צור( ,״באחד מן הלילות״ ,״שיח לוחמים״ — פרקי הקשבה והתבוננות בהוצאת קבוצת חברים צעירים מהתנועה הקיבוצית ,אוקטובר ,1967עמ׳ .7 (6כנ״ל ,״שם וכאן — השואה ומלחמת ששת הימים״ ,כנ״ל ,עמ׳ .160 (7עופר פניגר ז״ל ,מתוך מכתב — ,1963כנ״ל ,עמ׳ .167 (8אהוד אפק ,״תמורות בגישה לנושא השואה במדינת ישראל״ ,״משואה — קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה״ ,כרך טי ,עמ׳ ,149ניסן תשמ״א ,אפריל .1981 (9שמאי דוידזון ,״ניצולי השואה ומשפחותיהם ,נסיון קליני פסיכותירפואיטי״ ,מתוך חוברת ״רופא המשפחה״ ,כרך יי ,חוברת ב ,אב תשמ״א ,אוגוסט .1981 218 IHJ f1־ Q ד״ר י .קרמיש , מספד ב״עונג שבת ׳ בגישו וארשה על קברו הר 2שמעון הוגרבאנד ה ב ל ת י מ ד ע ש ל ה י ס ט ו ר י ו ן צעיר ב א ר כ י ו ן ה מ ח ת ר ת י ״עוגג ש ב ת ״ ,שהיה ל א ר ק מ ר כ ז ל ת י ע ו ד ,א ל א ג ם מכון ע ב ו ד ת מ ח ק ר מ ס ו ע פ ת זכה ל ה ע ר כ ה ר ב ה מ פ ע ל ו ש ל ההיסטוריון הצעיר, שגיהל ה ר ב ש מ ע ו ן ה ו ב ר ב א נ ד ,ח ב ר ה נ ה ל ת המכון ו א ח ד מ ה ת ו ר מ י ם ה ע י ק ר י י ם לאוספיו. ב ה ג י ע ו ל ו א ר ש ה ב ר א ש י ת 1940מ פ י ו ט ר ק ו ב ,ע ב ד ה ו ב ר ב א נ ד ר ש מ י ת ב ״ ח ב ר ה ־ ה י ה ו ד י ת ־ ל ע ז ר ה ־ ה ד ד י ת ״ )יידישע ס א צ י א ל ע אליינהילף — ייס״א( ו נ י ה ל א ת ה מ ד ו ר הדתי של רשימות, אולם מ ו ס ד זה, בעיקר היה באיסוף עוסק חומר תיעודי, בכתיבת ב ר י ש ו ם ע ד ו י ו ת מ פ י ה ז ו ל ת ו ב ח י ב ו ר ע ב ו ד ו ת ע ל נ ו ש א י ם אקםואליים, ו א ת ע ב ו ד ת ו זו ל א ה פ ס י ק א פ י ל ו ב ת נ א י ה ג י ס ו ה א י ו מ י ם ב י ו ת ר . יצויין ש א ת מ ר ב י ת ה ה ע ת ק י ם של מ ס מ כ י ם ר ש מ י י ם — ב ג ר מ נ י ת ו ב פ ו ל נ י ת — הנוגעים ליודנראט וליהודי פיוטרקוב בחדשי הכיבוש הראשונים )אוקטובר— ד צ מ ב ר ,(1939ש ה נ נ ו מ ו צ א י ם ב א ר כ י ו ן ״עונג ש ב ת ״ ,ה ת ק י ן ה ו ב ר ב א נ ד ע ו ד ב ה י ו ת ו בעיר זו ,ו א ח ר ־ כ ך ה ע ב י ר ם ל ו א ר ש ה . על שקדנותו ,מסירותו ב נ י ד ו ר ו אז, וכשרונותיו כ ב ר עמדו ב י מ י ם ההם. להוברבאנד הוענק בגיטו פרס על א ח ת מעבודותיו שבהן השתתף ב ת ח ר ו ת עליה הכריזה ה ב ר ת ״ י י ק א ר ״ )יידישע ק ו ל ט ו ר א ר ג א נ י ז א צ י ע ״ — ה א ר ג ו ן היהודי ל ת ר ב ו ת ( . מוסר על כך ביומנו ריגגלבלום: ״כבר הראשוגים בחדשים לעבודתי ב״עוגג שבת״ ,מ ש כ ת י אליה כמה אנשים ,אך ברכה ר ב ה ל א ראיתי בכך ,אולם מהרגע שמשכתי ל ע ב ו ד ה מ ש ו ת פ ת א ת י א ת ההיסםוריון ה צ ע י ר ה ר ב ש מ ע ו ן ה ו ב ר ב א נ ד , וכה ״ ע ו נ ג ש ב ת ״ ל א ח ד מ ע ו ב ד י ו ה ח ש ו ב י ם ביותר״. עבודתו של הרב הוברבאנד ב״עונג שבת״ היתה מתנהלת ב ש נ י כיוונים. ק ו ד ם כ ל צ ר י ך היה ל ר ש ו ם ו ל ק ב ו ע א ת א מ י ת ו ת ן ש ל ה ת ר ח ש ו י ו ת י ו ם ־ י ו ם ; ה ו א ר ש ם כ ל מ ה שראד ,ב מ ו עיניו או ש מ ע מ א נ ש י ם מ ה י מ נ י ם .כ ר ו נ ו ל ו ג י ת — ה ר א ש ו נ ו ת הן ה ר ש י מ ו ת מ פ י ו ט ר ק ו ב ־ ט ר י ב ו נ א ל ס ק י ו מ ע ר י ם ו מ ע י י ר ו ת ס מ ו כ ו ת ,בהן ש ה ה ה מ ח ב ר בימי מ ע ר כ ת ס פ ט מ ב ר ו ב ה ת ח ל ת ה כ י ב ו ש הגרמני .ר ש י מ ו ת א ל ה מ כ י ל ו ת ל א ר ק מה מתי ש נ מ ס ר לו ,ל מ ש ל ,על ח ו ר ב נ ו ש ל תיקנו אותו ב י ת ־ כ נ ס ת פ ל ו נ י ,מ ת י נ ש ר ף או גחרב, מחדש ,כיצד גראה פעם, האגדות שנרקמו ס ב י ב ו וכוי .בין ה נ ת ו נ י ם ה א ל ה מ צ ו י י ם ל ע ת י ם ת כ ו פ ו ת כ א ל ה ש א י נ ם ידועים ל נ ו מ מ ק ו ר ו ת אחרים. באובייקטיביות ש ל ו ו ב ש א י פ ת ו ל ת ת ,עד כ מ ה ש א פ ש ר , תמונה מלאה של א ו ת ם הימים ,מ ת ע כ ב ה מ ח ב ר ב ח י ב ו ר י ו ל א ר ק ע ל מ ו מ נ ט י ם נ ש ג ב י ם ש ל א ו ת ה 219 ה ת ק ו פ ה ,א ל א ב מ ד ד ,ר ב ה ע ל היםורים ו ה ס ב ל ש ס ב ל ו ה י ה ו ד י ם מ י ד י צורריהם. ה ו א ר א ה ג ם א ת ה צ ד ד י ם ה א פ ל י ם ש ל החיים היהודיים ,פ ר י ת ק ו פ ת ה פ ו ר ע נ ו י ו ת . א י ן ה ו א ע ו צ ם עיניו כ ד י ל א ל ר א ו ת א ת ה ת ו פ ע ו ת ש ג ר מ ו ל ו א ת ה ס ב ל ה ק ש ה דהיינו הופעתם של מלשינים ביותר, י ר ד ה מוסרית של ב ר ח ו ב היהודי ו מ ק ר י האשד• היהודיה. ל פ י ת כ נ י ת ה ע ב ו ד ה ש ל ״עונג ש ב ת ״ ש ד ר ש ה מ ה ע ו ב ד י ם י ס ו ד י ו ת ו מ ק צ ו ע י ו ת , ותבעה מ ה ם במסמכים את להוכיח העובדות המובאות כדי מובנות לעשותן ו מ ש כ נ ע ו ת ב ע י נ י ה ד ו ר ו ת העתידים ,א ש ר ודאי י ת ק ש ו ל ה א מ י ן ב ת ו פ ע ו ת ה מ י ו ח ד ו ת במינן ,ע ס ק הכיבוש ה ו ב ר ב א נ ד קודם כל ב ח ק י ר ת החיים ה ד ת י י ם ש ל ה א י ו מ ו ת .מ כ א ן מ ס פ ר חיבורים ע ל נושא זה ,כגון ל ב ו ש יהודי, המלחמה, וחילול־שבת, שחיטת תשמישי־קדושה, עופות ובהמות, זקנים ,מ ק ו ו א ו ת , ימים־טובים בזמן בשנות היהודים בחורי־ישיבה בזמן רבנים, המלחמה שמירת־שבת ועוד. קרוב ל ת ח ו ם ז ה ה ו א ח י ב ו ר ו :״ ״ ה ס ב ל המוסרי והירידה ה מ ו ס ר י ת ש ל האשד .היהודיה ה מ ל ח מ ה ״ .ב י ן חיבוריו ה ח ש ו ב י ם ב י ו ת ר ,נ ו ס ף ע ל א ל ה ש נ מ נ ו ל ע י ל ,יש בשעת העבודות לציין א ת הבאות: ״חורבן בתי־הכנסת, ובתי־הקברות״. בתי־המדרש ״קידוש־השם״ ,״חורבן קהילות״ ,״מחנה־עבודה קאמפינוס״ ,״ מ ח נ ה ־ ה ע ב ו ד ה לנשים יהודיות בלובלין״. נוסף על כ ך ע ס ק וד״ר הוברבאנד ״לפי הצעתם ש ל ר י נ ג ל ב ל ו ם ״ ) כ פ י שהוא עצמו מ ו ס ר נרחבת ההיסטוריונים ד ״ ר שיפר בהקדמה לחיבור(, בעבודה מחקרית יותר ע ל מ נ ת ״לאסוף את כ ל החומר ההיסטורי ש ל שאלות־ותשובות שחיברו ב ש ע ת ם ג ד ו ל י פולין״ ...ב ה ק ד מ ה ל ע ב ו ד ה זו ״ מ ק ו ר ו ת ל ת ו ל ד ו ת היהודים בארצות ס ל א ב י ו ת ,ו ב פ ר ט בפולין ,רוסיה ו ל י ט א ״ ציין ה מ ח ב ר ש ה ע ב ו ד ה נ ע ש י ת ב ת ג א י ם ה ג ר ו ע י ם ב י ו ת ר בימי ה מ ל ח מ ה ,ב ח ו ר ף ש נ ת ת ש ״ ב ) ,(1942כ א ש ר שורר כ פ ו ר ח ז ק ,ו ב ב י ת ק ד ב ש ל ה מ ח ס ו ר ב ח מ ר י ־ ה ס ק ה ,אין ח ש מ ל ו ב ב י ת ש ו כ ב ח ו ל ה מסוכן ,וכן ב ש ל תנאי המלחמה ,כאשר כ ל הספריות נשדדו והושמדו״. לא כל מה בדירתו או ש ה ו ב ר ב א נ ד כ ת ב — נ ש ת מ ר .אין בידינו החיבורים שנשארו ב ב י ת ־ ה מ ל א כ ה )שופ( ,בו ה ו א ע ב ד ב ט ר ם ש נ ל ק ח ל ט ר ב ל י נ ק ה ,וכן הערותיו על הספרים עם נושאים אקטואליים. בדרך כ ל ל הגיעו לידינו כתבי ה ר ב ה ו ב ר ב א נ ד ב צ ו ר ה ש ב ה כ ת ב אותם .כ מ ה מ ח י ב ו ר י ו ה ו ע ת ק ו ב מ כ ו נ ת כ ת י ב ה מ כ ת ב ־ ה י ד ש ל ו — כ פ י שהיה מ ק ו ב ל ב ״ ע ו נ ג ש ב ת ״ כתבי־היד להעתיק במכונה את כל ב ע ו ת ק י ם א ח ד י ם ולהסתירם ,ל א ח ר ־ מ כ ן ,ב מ ק ו מ ו ת שונים ,כ ד י ל ה ג ד י ל ב כ ך א ת ס י כ ו י י ה ה ש ת מ ר ו ת שלהם .אולם ,ל מ ר ב ה הצער ,ל א כ ל ה ת כ נ י ו ת התגשמו, כ פ י ש ת ו כ נ נ ו ת ח י ל ה .ל א כ ל כ ת ב י ־ ה י ד ש ל ו קריאים ,ו ד פ י ם ל א מ ע ט י ם ניזוקו כ ל כ ך ע ד שאין א פ ש ר ו ת ל פ ע נ ח ם ,כגון ח ל ק ש ל חיבורו ״ י מ י ם ־ ט ו ב י ם ב ז מ ן ה מ ל ח מ ה ״ . בגיטו ח ל ה ה ר ב הוברבאנד בםיפוס־בהרות ,ו ל א היו ל ו האמצעים — לאחר שהתגבר על המחלה —לרכוש מזונות ההכרחיים ל ש ם החלמה. ע ל ה י ר צ ח ו ש ל ה ו ב ר ב א נ ד מ ו ס ר ר י ג ג ל ב ל ו ם ק צ ר ו ת ,כ ד ל ק מ ן :ב ש ע ת ה״אויס־ ז י ד ל ו נ ג ״ ) ה כ ו ו נ ה ל ״ א ק צ י ה גדולה״ ש ב ו צ ע ה ב ג י ט ו ו א ר ש ה ב ת ק ו פ ה ש ב י ן 22.7.1942 ל ב י ן ,12.9.1942ו ש ע ל ת ה ב ח י י ה ם ש ל כ ש ל ו ש מ א ו ת א ל ף הוברבאנד ברח׳ 220 מקום מקלט אצל עובדי המברשות יהודים( )ב״שופ״ ש ל חיפש הרב עובדי מברשות ב ו נ י פ ר א ט ר ס ק ה ( .ב א ח ת ה״אקציות״ ה ע ק ו ב ו ת ־ מ ד ם א צ ל ע ו ב ד י ה מ ב ר ש ו ת , ש ב ו נ ל ק ח ו 1200איש ,נ ל ק ח ג ם ה ר ב ה ו ב ר ב א נ ד .ב א ק צ י ה זו ל א ה ת ב ו נ נ ו ה ר ו צ ח י ם א ל א ב ק ל ס ת ר י ־ פ נ י ה ם של הנידונים .פניו ה ח י ו ו ר ו ת ו ה צ נ ו מ ו ת ש ל ה ר ב בניירות, ל א מ צ א ו חן ב ע י נ י ר ו צ ח י הם.ס .יחד ע ם כ ל ה ש א ר ג ו ר ש ל ק ר ו נ ו ת הוברבאנד למחנה־המוות התליינים .1942כ ך ע ו נ ה ל מ ו ו ת ע ל ידי ט ר ב ל י נ ק ה ״ .זה היה ב־ 18באוגוסט ה נ א צ י ם היסטוריון צעיר ומבריק ,דוגמה של ח ו ק ר א ו ב י י ק ט י ב י ונאמן, והוא בן 33ש נ ה ב ל ב ד . במםתו ״ כ י צ ד נ ס פ ת ה ה א י נ ט ל י ג נ צ י ה היהודית של ו א ר ש ה ״ ש נ כ ת ב ה ב מ ק ו ם מ ח ב ו א ב צ ד הארי ,ב ד צ מ ב ר ,1942מ ס כ ם ר י נ ג ל ב ל ו ם א ת ד מ ו ת ו ו פ ע ל ו ש ל ה ו ב ר ב א נ ד א ל ה :״בין ה ר ב נ י ם ש נ י ס פ ו יש ל ה ק ד י ש מ ל י ם מ ס פ ר ל ר ב ש ל ו א ר ש ה , במלים ה צ ע י ר — ה ר ב ש מ ע ו ן ה ו ב ר ב א נ ד .הוא היה בעל ט ע ם עדין ,שאין ר ב י ם ד ו ג מ ת ו בימינו א ל ה .ה ו ב ר ב א נ ד היה ל א ר ק בקי ב ס פ ר ו ת ה ד ת י ת ,א ל א היו ל ו ה נ ת ו נ י ם ה י ס ט ו ר י ו ן טוב .מ ק י ר ו ת י ו על ת ו ל ד ו ת היהודים ב פ ו ל י ן גילו ב ק י א ו ת ר ב ה להיות ב ע נ ף מ ד ע י זה .ב ע ת ה מ ל ח מ ה גיגש ,ל פ י הוראותי ,ל ע י ב ו ד ה מ ק ו ר ו ת ה ה י ס ט ו ר י י ם שבשאלות־ותשובות נעלם עם יהד ה ש י י כ ו ת לפולין .מ ח ו מ ר זה ש ק י ב ץ נ ש א ר ר ק ח ל ק ,ה ר ו ב הוברבאנד. הוא פעל כמו־כן רבות בשטח הארכיונית העבודה ) ב ״ ע ו נ ג ש ב ת ״ ( .ע ל ה בידו ל א ס ו ף ח ו מ ר עשיר על ס ב ל ו ת י ה ו צ ר ו ת י ה ש ל ה א ו כ ל ו ס י ה ב מ ל ח מ ה זו .ה מ ק ו ר ו ת שלו מ צ ס י י נ י ם ביסודיות ר ב ה ,ה ם י ש מ ש ו ח ו מ ר היהודית להיסטוריון בשנות ש ל ת ק ו פ ת נ ו .זכויותיו ש ל ה ר ב ה ו ב ר ב א נ ד ל ת י ע ו ד ה ח י י ם היהודיים ה מ ל ח מ ה הזו ר ב ו ת מאוד .על ע ר כ ם א פ ש ר יהיה ל ע מ ו ד ר ק כ א ש ר י ו ב א התיעוד א פ ש ר יהיה ל ה י ו ו כ ח ל י ד י ע ת ה צ י ב ו ר י ו ת היהודית ב ע ו ל ם כולו .ר ק אז מ ה ת ר ם ה ר ב ה ו ב ר ב א נ ד הצנוע״. על ה י ר צ ח ו ש ל ה ר ב ה ו ב ר ב א נ ד מ ס ר א ב ר ה ם לוין ב ת א ר י ך 19ב א ו ג ו ס ט א ל ה :״ א מ ש היתד .ש ח י ט ה ב ״ ש ו פ ״ של ה מ ב ר ש ו ת .נ ל ק ח ו במלים 1600 1942 בערך. בין א ל ה ה ר ב ה מ כ ר י ם ואישים ר ב י ־ ע ר ך ,ה ר ב ה ו ב ר ב א נ ד ו א ח ר י ם ״ . נ ו ס ף ע ל ר י נ ג ל ב ל ו ם ו א ב ר ה ם לוין כ ת ב ד ב ר י ם נ ר ג ש י ם ל ז כ ר ו ש ל ה ו ב ר ב א נ ד מנחם מ נ ד ל קון, הסוציאלית חבר ה נ ה ל ת ״עונג בגיטו ,מ ע ו ז ר י ו ש ב ת ״ ,עסקן ר ב הנאמנים והמסורים ביותר פעלים של בשדה הפעולה ריגגלבלום בהקמת הארכיון ה י ה ו ד י ב מ ח ת ר ת .היה זה קון — כ פ י ש ה ת ב ט א ב ק י צ ו ר נ מ ר ץ ר י נ ג ל ב ל ו ם — ש ״ ה ב י א א ת ע נ י נ י ה כ ס פ י ם ] ה ת ק צ י ב של הארכיון החשאי[ ל מ ד ר ג ה ה ד ר ו ש ה ״ . ה נ ק ר א ת ב ל ש ו ן ס ת ר י ם ״ע״ש״ )״עונג ש ב ת ״ ( ש נ כ ת ב ה ב ס ו ף במפתו ,1942 סקר רינגלבלום מ ת ו ך פ ר ס פ ק ט י ב ה את שלוש שנות עבודתו של הארכיון התשאי והערל את ביותר, ואת מפעלי החקירה הישגיהם. שלו, ריגגלבלום א ת הקשיים ש נ י צ ב ו מלא הערכה בפני לפעילות עוזריו הקרובים הציבורית שהקדיש קון ל א ר כ י ו ן ״ ע ו נ ג ־ ש ב ת ״ .״ ע ״ ש ״ — כ ת ב ר י נ ג ל ב ל ו ם — א י נ נ ו איגוד ש ל א נ ש י ־ מדע ,ה מ ת ח ר י ם זה ע ם זה ו נ א ב ק י ם זה ע ם זה ,א ל א גוף א ח ד ,ב ר י ת ־ א ח י ם ,ש ה כ ל א י ש ל ר ע ה ו ו ה כ ל ש ו א פ י ם ל מ ט ר ה אחת ...ה א ב ה נ א מ ן ו ה ד ו א ג ] ל מ פ ע ל מסייעים ולעובדיו[ ה י ה מ נ ח ם ק] .קרן[ ,ח ו ל ה ל ב א ך גם ח ם ־ ה ל ב ש ה צ י ל מ ט י פ ו ס א ת הירש ו ] .ו א ס ר [ והושיט ואת הוברבאנד ,שדאג לילד החולה של ג־סקי ]גוטקובסקי[, ע ז ר ה ר ב ה גם ל פ ר ץ אופוצ׳ינסקי ה ס ו פ ר ו ה ע י ת ו נ א י ,ש ה ת ע נ ה כ ל הזמן ה ל נ ו פ ח נ פ ש ו זה מ כ ב ר ל ו ל א ע ז ר ת י ברעב. ד ג י א ל פ ל י ג ל מ ן ,יונה ש ק ט ה זו החמה ה מ ת מ ד ת ש ל הח׳ ה נ א מ ן מ נ ח ם .כ מ ה פ ע מ י ם היה ג ט פ ל א ל י ו ה צ י ק לי, 221 א ח ר ל י ל ־ ה ד מ י ם ב א פ ר י ל ,1942ש א צ א מ ו א ר ש ה ?״ ע ל ח ל ק ו ה א ר ג ו נ י ש ל מ נ ח ם קון ב מ פ ע ל ״ ע ו נ ג ש ב ת ״ מ ע ד ג ם ה י ר ש ו א ס ר מזכירו המדעי של הארכיון החשאי וחבר הגהלתו המצומצמת .אמגם אין ביומגו ש ל ו א ס ר ש פ י ר ס מ ג ו ב א ח ר ו ג ה ) ב ק ו ב ץ מ ח ק ר י ם ד ־ ו ש ם ט״ו ,ת ש מ ״ ד ,עמ׳ ,(227—161 כדי ל ז ר ו ע א ו ר ע ל ה א ג ש י ם ה ק ש ו ר י ם ע ם ה מ פ ע ל ו ה מ ס ו ר י ם ל ו ב י ו ת ר ,או ע ל ה ש י ט ו ת ה ח ו מ ר ה ת י ע ו ד י ב ת נ א י מ ח ת ר ת חמורים ,אך א ת מ נ ח ם קון ה ו א מ א ז כ ר לאיסוף ,1942 ת כ ו פ ו ת .א ו פ י י נ י ת ב נ ד ו ן זה ,ל מ ש ל ,היא ר ש י מ ת ו ש ל ו א ס ר מ ־ 2 7ב מ א י ל א מ ו ר :״ א נ י נ פ ע ם מ א ד מ כ ך ש מ נ ח ם קון ה י ק ר ש ל נ ו עדיין י ו ש ב ב ג י ס ו ה מ ח נ י ק . ה ו א צריך ,ע ל פ י ק ב י ע ת ה ר ו פ א ,ס נ ט ו ר י ו ם ואויר .אני ש ו ב ר א ת ר א ש י כ י צ ד יהיה ניתן לאוטבוצק. לשלחו משום הצידה, כל חששותיו, שבריאותו כולם היא בעלי הערובה ציבורי אופי לפעילות צרוף, עוגג־שבת, חייכימ להידחק בלעדיו י פ ק ע ה כ ל כ ב ו ע ת ־ ס ב ו ן .איש ב ע ל אופי ו ל ב כ ח ב ר ק ו ן ח י י ב י ם ל ש מ ו ר ע ל י ו כ ע ל א ב ן ־ ח ן .ה ר ב ה ו ב ר ב א נ ד מ ב ק ש ע צ ה עמי יחדיו .א נ י מ א מ י ן ש ב ס ו פ ו של ד ב ר נשכנע אותו״. יצויין גם ש מ נ ח ם ק ו ן ה י ה ל א ר ק מ ע ו ז ר י ו ה מ ס ו ר י ם ב י ו ת ר ש ל ר י ג ג ל ב ל ו ם ב״עוגג שבת״ א ל א הצטיין גם בפעולתו הציבורית הברוכה בגיטו ,כפי שמוכיחה ה ד ו ג מ ה ה ב א ה .ב מ ם ת ו ע ל י צ ח ק גיטרמן ,יו״ר הג׳וינט ב פ ו ל י ן ,מ ו ס ר ר י נ ג ל ב ל ו ם ש צ י ר ג י א ק ו ב ק י ב ל א ת רעיוגו ש ל גיטרמן לגייס א מ צ ע י ם כ ס פ י י ם ג ד ו ל י ם ל מ ט ר ת לאוכלוסיה עזרה גיטרמן, ב ג י ט ו ה ר ע ב ה ל ל ח ם .פ ע ו ל ה וו ש ב ה העסקנים: בלוך, מנחם מנדל קון ד״ר השתתפו בהגהלתו של ריגגלבלום, מבוססת שהיתה ע ל כ פ י ה ) א י כ ל ו ס ד י ר ו ת ה ע ש י ר י ם בפליטים ,ע ב ו ד ת ־ כ פ י ה וכוי( ה כ ג י ם ה ל מ ע ל ה ממיליון של זלוטי. ה פ ע ו ל ה ל א השיגה ברם, היו״ר )צ׳רגיאקוב( העיקרית, את מטרתה ״הסביבה כי ע ש ת ה מ ה שיכלה ,כ ד י ל ש י ם ־ ל א ל א ת ה ר ע י ו ן ל ג ב י י ת מ ס י ־ כ פ י ה מ ע ש י ר י ה מ ל ח מ ה ש ק מ ו מ ק ר ו ב ״ .יצויין ,אגב ,כי מ א ח ו ר י מ ע ש י ה ת נ ג ד ו ת של חברי גרמניים, הידנראש ש ד ע ו לנצל ל מ ד י ג י ו ת ה ס ו צ י א ל י ת הזו של ה י ט ב א ת הניגודים צ׳רגיאקוב החברתיים בתד עמדו שלטוגות א ו כ ל ו ס י י ת הגיטו, ל ה ח ל ש ת א ח ד ו ת ם ש ל היהודים. ב ז מ ן ה ה כ נ ו ת ל מ ר ד נ ו ס ד ו ע ד אזרחי ע ל ־ ד ו ע ד ת ה ת י א ו ם ,ש ק י ב ל עליו א ת ה ד א ג ה ל ה ש ג ת כ ס פ י ם ל צ ר כ י ה א ר ג ו ן ־ ה ל ו ח ם ,וכן ל ב נ י ן מ ק ל ט י ם ו ב ו נ ק ר י ם ו ל ה פ צ ת ה ה ת ג ג ד ו ת ה פ ע י ל ה ב כ ל ש כ ב ו ת הציבור .ל ו ו ע ד זה נ כ נ ס ו מ נ ח ם קון רעיון לד גיטרמן ,ב ל ו ד ,גוזיק ,ל ג ד א ו ו י ו ס ף סאק. מ נ ח ם קוץ ל א ה ס ת פ ק ב ח ל ק ו ה מ כ ר י ע בארגון ע ב ו ד ת ת י ע ו ד ב ״ ע ו ג ג ש ב ת ״ ה כ ס פ י ם שלו, ובניהול במוסדות א ל א כ ת ב גם בעצמו .כ א ח ד ה ע ס ק נ י ם הפעילים ביותר ה ע ז ר ה ה ה ד ד י ת ייס״א ,ה ו א ח י ב ר ב ת ח ו ם ןה מ ס פ ר ר ש י מ ו ת מ ק ו ר י ו ת )רובן מצויות בארכיון ״עונג שבת״(. ב ה ק ד מ ה ל ע ב ו ד ה ע ל גורל ה י ל ד היהודי בימי ה כ י ב ו ש כ ת ב קון ב ד ב ר ה ש ל י ח ו ת ש ע ל ה א ר כ י ו ן ה מ ח ת ר ת י ל מ ל א ,בין י ת ר ת פ ק ד י ו :״ א נ י ר ו א ה ז א ת כ ח ו ב ה קדושה... כ ל א ח ד ,ב א ם ה נ ו מ ס ו ג ל או שאיגו מ ס ו ג ל ,ח י י ב ל כ ת ו ב א ת כ ל א ש ר ר א ה ב מ ו עיניו, או ש מ ע מ פ י יהודית: א ל ה שראו ,ע ל ה ר צ י ח ו ת ש ב י צ ע ו הברברים בכל עיירה ו ל כ ש ת ג י ע ה ע ת — והיא הרי ת ג י ע ב ו ד א י — י ק ר א ה ע ו ל ם וידע א ת א ש ר ע ו ל ל ו ה ר ו צ ח י ם .יהיה זה ה ח ו מ ר העשיר ב י ו ת ר א ש ר י ש מ ש א ת מ ח ב ר ה ק י ג ה 222 על ת ק ו פ ת נ ו .יהיה זה ה ח ו מ ר ה ח ז ק ב י ו ת ר בידי ה נ ו ק ם א ת נ ק מ ת ה כ ל ״ . מ י ו ח ד ראויים לציון וספטמבר מתוך קטעים של מ• קין, היומן באוגוסט שנכתבו ,1942ת ו ך כ ד י מ ה ל ך ה ג י ר ו ש ה ג ד ו ל ש ל יהודי ו א ר ש ה ל ט ר ב ל י נ ק ה , ב ה ם ת ו א ר ו ה מ א ו ר ע ו ת ה נ ו ר א י ם ב א ו ר ש ל חוויות אישיות. ל ה ל ן אנו מ פ ר ס מ י ם ל ר א ש ו נ ה א ת ק י נ ת ו של קון על מ ו ת ו של ה ה י ס ט ו ר י ו ן ה צ ע י ר ה ר ב שמעון ה ו ב ר ב א נ ד — ל ה א ר ת ד מ ו ת ו ואישיותו ש ל איש ס ג ו ל ה זה. זו ״לזכרו של י ד י ד נ ו ה א ה ו ב , קינה הוברבאנד״ ח ב ר עונג ש ב ת ,ה ר ב שמעון כ ת ו ב ה יידיש ,ב ל ב ש ו ת ת ד ם ,א ך ב ס ג נ ו ן ר ע נ ן ו ש א ר ־ ר ו ח ,ונועדה ל ה נ צ ח ת ש מ ו ופעלו במפעל האדיר דוגמתו שאין המחתרת בתולדות ברחבי האנסי־נאצית אירופה הכבושה .היא נ ת ג ל ת ה ב ח ל ק ו ה ש נ י ש ל ארכיון ״עונג שבת״ ,ז ו ה ת ה ו פ ו ע נ ח ה על ידיגו כ ש ל י מ ו ת ו ת ו ר ג מ ה ל ע ב ר י ת מ ת ו ך נ א מ נ ו ת מ ו ח ל ט ת ל ט כ ס ט . לזכר ידידנו האהוב ,חבר ״עונג־שבת״ הרב שמעון הוברבאנד בכאב א נ ו כ י א ת ה ע ט בידי כדי ל כ ת ו ב על מ ו ת ו ש ל ח ב ר נ ו , עמוק נוטל ע ל ה ש ת ל ב ו ת ו י ח ד א ת נ ו ב מ ו ס ד ״ ה ע ז ר ה ה ע צ מ י ת ה ס ו צ י א ל י ת היהודית״ ,ב ה ש ת ת פ ו ת ו ב ע ב ו ד ת נ ו ב ל י ק ו ט י ד י ע ו ת על ה מ א ו ר ע ו ת והעינויים הקשים ש פ ק ד ו א ו ת נ ו הכנה במשך 3 האישיות שנות המלחמה. הטהורה את אני כל רואה זאת ה י ד ו ע לי. לעצמי ש מ ו יתפוס, כחובה קדושה לכתוב ללא־ספק ,מקום על כבוד של ב ת ו ל ד ו ת י ה של ה ד ר מ ה ה ע ו ב ר ת על ה ע ו ל ם בימינו אלה ,ו ב מ י ו ח ד ש ל ה ט ר ג ד י ה היהודית שלנו. אלה מתכוון אני להנציח בשורותי א ת שמו ,ה ר א ו י ל ה ע ר כ ת ם ש ל מ א ו ת א ל פ י יהודים ,א ש ר ה ח י ה ה ה י ט ל ר י ס ט י ת ה ש מ י ד ה ב צ ו ר ה הזוועתית ביותר .ב מ ח נ ה ־ של המווח מצוי טרבלינקה ידידנו גם החבר המכובד, הרב רב־הפעלים, ש .ה ו ב ר ב א נ ד . ל פ נ י 3שנים ב ע ר ך ה כ ר ת י א ת ידידנו ה ו ב ר ב א נ ד כ מ ו ס ד נ ו ״העזרה ה ס ו צ י א ל י ת היהודית״ ,ש ם הוא ע ב ד כ מ נ ה ל ה מ ד ו ר הדתי .א ת ע ב ו ד ת ו נ י ה ל ב ה כ ר ה ע מ ו ק ה ובלב־ונפש ורבות ה ת מ ס ר לה, למען עשה ההמונים מחוסרי־הכל הרבה וכן פ ע ל ל מ ע ן ה י ל ד היהודי. בהיותו אדם מאוד אדוק התפעלנו בדתו, למלת הסובלנות התייחס בה לאנשי ה מ פ ל ג ו ת ה ח י ל ו נ י ו ת .ב מ ק ו ם ה ר א ש ו ן ש ל ח ש י ב ו ת הוא ה צ י ב ת מ י ד א ת האדם, את והוא כ י ב ד אף כי הזיוף. את היריב ה ל למדן אם אך גדול ,בקי ה י ה נ א מ ן לדעותיו ,כי ה ו א ב ש ״ ס ו ב פ ו ס ק י ם ,איש שנא בעל־מלות, חסל ג ל ה ב ב ע ל ־ ל ב — הוא ,ח ר ף כ ל ז א ת ש א ף ל ה ש י ג ו ל ה ב י ן כ ל ד ב ר ב ש כ ל ־ ה י ש ר . הל סימ1ני מ ו ב ה ק , התמסר לחיפוש אחר ובקי בכל פרטי ההיסטוריה אירועים היסטוריים בתוך היהלית. בשנים האחרוגות ״השאלות והתשובות״, עבלה שהיתר .מ ר ש י מ ה א ת ה ה י ס ם ו ר י ו נ י ם ב ע ו ל ם .ה ה י ס ם ו ר י ו נ י ם ד ״ ד שיפר ל ״ ר פ י נ ג ל ב ל ו ם , היו מ ל א י ה ת פ ע ל ו ת כ א ש ר ע ר כ ו ה י כ ר ו ת ע ם ר א ש י ת ה של ה ע ב ל ה ה ג ר נ ד י ו ז י ת הזו. ל פ נ י שנתיים ,כ א ש ר ד ״ ד ר י נ ג ל ב ל ו ם ו כ ו ת ב מורים א ל ה יסדו פ י נ ת ארכיון, 223 שזה כפי נקרא מסיבות בעל־ההישגים הרשימות פוליטיות ״עונג־שבת״, הרב הפך לעובד הוברבאנד ה ר ב י ם ביותר .אסופותיו מ כ מ ע ט כ ל ה ע ר י ם והעיירות ב פ ו ל י ן ,ש ל בדבר הרוצחים על הגרמנים, הצרות והסבל שהיהודים סבלו שם, ו ה ס ק י ר ו ת ה מ ו ג ו ג ר פ י ו ת שהוא כ ת ב ,יוצבו ב מ ק ו ם ה נ כ ב ד ב י ו ת ר ב ת ו ל ד ו ת י ג ו .ת י א ו ר י ו בדבר ח ו ר ב נ ם של התורה ו ב ת י ־ החיים ,ייהפכו ל פ נ י נ י ה ה י ס ט ו ר י ה . כותב הוברבאנד בתי־הכנסת ובתי־המדרש ,שיקוצם טורים אלה ב י ל ה כ מ ע ט יום־ יום שעות בעניני ״עונג־שבת״ ,ובהכרה מ ל א ה של אחדות כלי־הקודש, במחיצתו ק ו ב ע אני ,כי ה ר ב ספרי־ של הרב היה אחד ה ד מ ו י ו ת ה י פ ו ת של זמננו .מ ס ו ר ב כ ל ל ב ו ו נ פ ש ו ל ע ב ו ד ת הארכיון ,ל א י ד ע ל א ו ת וקושי ,ו פ ע ל יומם ו ל י ל ה — ו ב ע ת ש ה ר ו צ ח י ם ה פ ר א י ם ש ל ה י ט ל ר ש י ל ח ו א ו ת ו א ש ת ו ל מ ח נ ה ־ ה מ ו ו ת ב ט ר ב ל י נ ק ה ,ש ע ת י י ם ל פ נ י כן ע ו ד ה ס פ י ק ל ש ו ח ח עמי עם נ על ת כ נ י ת מסוימת שתיערך מטעם ״עוגג־שבת״ בבית המלאכה למברשות ,במקום ש ש נ י נ ו ע ב ד נ ו בו ,ב ח ש ב נ ו שזה יצילנו מ מ י ת ת ה ח ר פ ה . ל מ ר ב ה ה צ ע ר ו ה כ א ב כ ל זה ל א עזר ו ה ח י ו ת ה פ ר א י ו ת ה ד ו ־ ר ג ל י ו ת ש ל ה י ט ל ר תפסו אותו ואת אשתו ב־,18.8.1942 ביחד עם 1670 עובדים, גברים ונשים, ו ש י ל ח ו ם ל ט ר ב ל י נ ק ה .איבדנו א ת א ח ד ה נ א מ נ י ם ו ה מ ס ו ר י ם שבידידגו. בשטח כ ת י ב ת ההיסםוריה הדריכו ו ה ג ה י ג ו י ד י ד נ ו ו ח ב ר נ ו ד״ר ר י ג ג ל ב ל ו ם . אוי ל ך ר ב י י ־ ב ג ל ל הכגופיה ה ה י ט ל ר י ס ט י ת א י ב ד ת א ת א ח ד מ ת ל מ י ד ך ה ט ו ב י ם . אנו חבריך ב״עונג־שבת״ גשבעים בכל הקדוש, כי יבוא יום השחרור, ואם נ י ו ו ת ר בחיים ,אנו כ ו ל נ ו ניקום א ת נ ק מ ת ד מ ך ,א נ ו נ ז כ ו ר א ו ת ך ו נ כ ב ד ך ל ע ו ל מ י ם . מנחם )מאידיש ש״מ( 5.11.1942 (1ש 1פ המברשתנים היה אחד מבתי המלאכה הנתלים ביותר בגיסו ,שתוצרתו סופקה לצבא הגרמני .כאן ע ב ת רבים מן העסקגים הקהילתיים והמפלגתיים וכן נוער חלוצי שבגיסו. (2״אוי לך ר ב י ! ״ קריאה גרגשת זו היפנה המחבר לעמנואל רינגלבלום ,שניהל את פעולת ״עוגג־שבת״ והדריך את הרב הוברבאנד בעבודותיו על תקופת הגבורה והכליון, ובמחקרו על ״המקורות ההיססוריים של השאלות והתשובות״. ביכליוגרפיה שמעון הוברבאנד ,קידוש־השם — כתבים מימי השואה בעריכת נ׳ בלומנטל וי׳ קרמיש, תל־אביב ,הוצאת ״זכור״ מיסודו של שמחה הולצברג ,תשכ״ם. עמנואל רינגלבלום ,כתבים פון גאטע ,א :טאג־בוך פון ווארשווער געטא ),(1942—1939 וארשה ,הוצאת יידישער היסטארישער אינסטיטוט ; 1961ב :נאטיצן און א פהאנדלוגגן ).1963 ,(1943—1942 אברהם לוין ,מפגקסו של מורה מ״יהודיה״ ,גיטו וארשה ,אפריל — 1942יאנואר ,1943 בעריכת צ׳ שנר ,הוצאת הקיבוץ המאוחד — בית לוחמי הגיטאות ,תשכ״ט. הרש ואסר ,רשימות ביומן ,מבוא והערות — יוסף קרמיש, ט״ו ,ירושלים ,תשמ״ד. קובץ מחקרים ״יד ושם״, אדם צ׳רגיאקוב ,יומן גיטו וארשה ,23.7.1942-6.9.1939בעריכת נ׳ בלומנטל ,א׳ טרטקובר, ג .עק וי׳ קרמיש ,הוצאת ״יד־ושם״ ,תשכ״ט. 224 לבוב דגרי הביבוש הגרמני תחת מתיך עדות עריכה והערות : ״תיק בלה לבוב״ גוטרמן הקדמה ה ע ד ו ת ה מ ו ב א י ם כאן הם ק ט ע י ם ה ל ק ו ח י ם מ ת ו ך ״ ת י ק ל ב ו ב ״ ,אשר דברי א ו ת ר ו ה ו ב א ל י ש ר א ל על ידי הגב׳ ח נ ה ש ל ו מ י מ א ו נ י ב ר ס י ט ת ת״א ,ב ע ת ש ב י ק ר ה ב מ כ ו ן היהודי ההיסטורי בוארשה .ה ת י ק כ ו ל ל ת ע ת י ק י ם ש ל ק ט ע י י ו מ נ י ם ורישום א ר ו ע י ם ש ל :ה פ ר ו פ ס ו ר מאוריצי א ל ר ה נ ד ,ע ו ״ ד ידוע ומי ש נ ח ש ב ב ז מ נ ו ל מ ו ע מ ד ל ת פ ק י ד י ו ש ב ־ ר א ש ה י ו ד נ ר א ט ב ל ב ו ב :ק ט ע י יומנו ש ל א ד ם ב ש ם קרמן, מועדף מורה לשפה הגרמנית ופקיד ביודנראט; ויומניהם של שמואל דוחטקובר ,אנתרו־ פולוג ואין ו ח ב ר ס ג ל ־ א ו נ י ב ר ס י ט ת ־ ל ב ו ב ו א ד ם נ ו ס ף ב ש ם גולד ,א ש ר א ו ד ו ת י ו כ מ ע ט ארבעתם מידע. עוסקים בתיאור ש ל ל ב ו ב ע״י הגרמנים .מ ח ו ד ש יוני ראיה המאורעות 1941ו ע ד י נ ו א ר בחדשי הכיבוש הראשונים ,1942כ ל א ח ד מ ת ו ך זוית א י ש י ת ו מ י ו ח ד ת לו. ה ש ג ת ו ש ל ה ח ו מ ר היא פ ר ש ה מ ע נ י י נ ת ל כ ש ע צ מ ה .ח נ ה שלומי ב י ק ר ה ב ו א ר ש ה 1983ו ג י ל ת ה ענין מ י ו ח ד ב א י ת ו ר מ ק ו ר ו ת ה ק ש ו ר י ם ל ע י ר ל ב ו ב )עיר באפריל הולדתה(; היא י ל ל ת ל ב ו ב .א ו ת ה אשד ,ב י ק ש ה ל ה פ ק י ד ב ל י ח נ ה ש ל ו צ י ח ל ק מן ה ח ו מ ר המופיע דרכו במכון היהודי ההיסטורי ג פ ג ש ה ע ם ע ו ב ד ת ארכיון ו ת י ק ה ,א ש ר אף ב״תיק לבוב״ ,תוך הדגשה לישראל. ב ק ש ה א ח ת היתה מיוחדת שרצונה הוא שהחומר ב פ ל ,והיא ,שיוכן ג ם ע ב ו ה ה ימצא א ת אישית עותק מ ל פ ס ש ל החומר .מ כ א ן ואילך ל א ג ו ת ר ל ג ב ׳ ש ל ו מ י א ל א ל ב ר ר ה א ם מ נ ה ל המכון ההיסטורי בוארשה מסכים להעברת ההעתקים לישראל. ל א ח ר מ כ ן ד ר ו ש היה ל א מ ת א ת מ ה י מ נ ו ת ו של החומר ,א ש ר נ כ ת ב ב מ ק ו ר ע ל צ ל ם ה א ח ו ר י של ניירות מ ש ר ד משומשים. ל כ ש נ י ת נ ו האישורים ,ה ע ב י ר ה ח נ ה ש ל ו מ י א ת ה ח ו מ ר ל צ ו ר ך מ ח ק ר ,ל ק ת ד ר ה ־ לחקר־השואה מפרסמים ב א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל ־ א ב י ב ,ו ע ו ת ק א ח ד ה ו ע ב ר ל א ר כ י ו ן ״ ל ־ ו ש ם .אנו כאן א ת א ח ת העדויות .אין ס פ ק ,כי ע ם פ ר ס ו ם ת ע ל ו ת א ל ו יתווסף מקור חשוב לחקר השואה בלבוב. 225 מ ת ו ן רשימותיו של פרופסור מאוריצי אלרהנד מאוריצי באוגוסט בעיירה אלרהנד נולד ז׳שוב ב ־ 2 8ביוני ומצא 1868 מותו את ,1942כ נ ר א ה ב מ ח נ ה ה ע ב ו ד ה י א נ ו ב ס ק י א ש ר ב ל ב ו ב .מ א ו ר י צ י א ל ר ה נ ד היה מ ש פ ט ן נ ו ד ע וכיהן ה ח ל מ ש נ ת 1917כ פ ר ו פ ס ו ר ל מ ש פ ט אזרחי ב א ו נ י ב ר ס י ט ת ־ לבוב .מ ש נ ת 1919היה ח ב ר ב ו ע ד ת ה ח ו ק ה ש ל ה ר פ ו ב ל י ק ה ה פ ו ל נ י ת ו ח ב ר ב ב י ת ־ המשפט־העליון. פרופסור כן כ ת ב ע ב ו ד ו ת ר ב ו ת ב ת ח ו ם המשפט. אלרהגד השתייך המתבולל לןרם היהודית בקהילה וסבב בחוגי החברה האקדמית הפולגית .על פי עדותו ,שימש בתפקיד ראש הקהילה־היהודית 1924ו ע ד סוף מדצמבר .1929 יוני ל א ח ר סיום תקופת כ ה ו נ ה זו הגיש את התפטרותו והתרחק מכל פעילות ציבורית. דברי העדות נרשמו על ד ו ל ע ת י ם מ ד אחרי המאורעות המסופרים ,ולעתים ת ו ך ש ח ז ו ר ארועים ק ו ד מ י ם .ס ד ר ה ד ב ר י ם איגו מדויק מ ב ח י ג ה כ ר ו נ ו ל ו ג י ת ,א ו ל ם ע י ק ר ם ע ו ס ק ב ה ת ר ח ש ו י ו ת ש א ר ע ו ב ת ק ו פ ה ק צ ר ה של ח ד ש י ה כ י ב ו ש ה ר א ש ו ג י ם , ת ו ך מ ע ש י א כ ז ר י ו ת ש ל ה ג ר מ נ י ם ו ה א ו ק ר א י ג י ם ,והם ש ו פ כ י ם אור ע ל ה ל כ י ־ ה ר ו ח ב ק ר ב ק ב ו צ ו ת וחוגים שוגים ב א ו כ ל ו ס י ה ה י ה ד י ת . רישום ראשון ביום 1ביולי .1 1941ר א י ת י מ ת ו ך ד י ר ת י ב ר ח ו ב יאגילוג׳סקה 20ו־,22 כיצד אוקראיגים היכו יהודים ב א ל ו ת ו ב מ ג ל ב י ם .ה י ס ק ת י שהיו אלה אוקראיגים, הן ל פ י ה ס ר ט י ם ה כ ח ו ל י ם ־ צ ה ו ב י ם ע ל ז ר ו ע ם ה ש מ א ל י ת ,והן ל פ י ה ק ל ל ו ת ש ה ש מ י ע ו נגד ה י ה ד י ם בשפה ה א ו ק ר א י נ י ת . 1 הם היכו א ת ה י ה ד י ם ע ל ה ר א ש ,ע ל ה ג ב ו ע ל הבטן ,ו כ א ש ר נ פ ל יהודי ע ל ב ע ט ו בו ב נ ע ל י ה ם . הקרקע התרומם, י ה ד י ם ר ב י ם ש ת ת ו דם ,ו כ א ש ר א ח ד מן ה ג ו פ ל י ם המשיכו ל ה כ ו ת ו ו ה ר י צ ו א ו ת ו בכיוון ר ח ו ב ק ו ל ו נ ט א י ,ש ה ו ב י ל ל ב י ת ־ 2 ה ו כ ו ג ב ר י ם ונשים ,זקנים וצעירים .פ ר ט ל א נ ש י ם הכחולים־צהובים הבית ה ס ו ה ר ה פ ל י ל י הקרוי ב ר י ג ד ק י . הסרטים בעלי השתתפה בהכאת ב ר ח ו ב יאגילוג׳סקה .17ה י א ר ד פ ה א ח ר י ה ג ש י ם מחלון ד י ר ת י ראיתי, כיצד סמוך לרחוב היהדים גם שוערת הבורחות. קושצ׳יושקו נפל יהדי זקן על ה ק ר ק ע ו כ נ ר א ה נפטר ,או ה ת ע ל ף .ד ״ ר ק א ר ם ן ש ה ת ג ו ר ר ב ר ח ו ב י א ג י ל ו נ ׳ ס ק ה 20 בקומה ג /טען ,כי היהודי ה ה ו א גהרג. הבריוגים היכו ל א .ר ק א ת ה י ה ד י ם ש ג מ צ א ו ברחוב ,א ל א גם גירשו א ו ת ם מתוך הדירות .גיתן היה ל ה ב ח י ן ב כ ך ,כ י צ ד הריצו א ת ה י ה ד י ם מ ת ו ך ה ב ת י ם . התליינים ל א נ ת נ ו ל ה י כ ג ס .לתוך ש ע ר י ה ב ת י ם ,ש ה י ה ד י ם עשויים היו ל מ צ ו א בהם מסתור .הפרעות נמשכו כמה שעות ,ובשעה 3אחרי־הצהרים השתררה דממה. (1צבעי כחול־צהוב היו צבעיהם של האוקראינים הלאומניים ,אשר האמינו כי הכיבוש הגרמני יביא עמו את הקמתה של מדינה אוקראינית עצמאית .למחרת כניסת הגרמגים ללבוב ,מלאה העיר דגלים בצבעי כחול ־צהוב. (2כלא בריגידקי שכן ברחוב קאז׳ימיז׳ובםקה ובו הותירו הסובייטים קרבגות רבים שלא היה סיפק בידם לקברם .ה י ה ד י ם אשר נחטפו בימי הכיבוש הראשזגים ,גגררו לבית־הסוהר לעסוק בחשיפת המומתים ,אשר נערכה בנוכחות נציגי העיתונות וקהל אוקראיני מוסת. 226 ש מ ע ת י מ ע ו ר ך ־ ה ד י ן ד ״ ר ל א ו ב ש ה ת ג ו ר ר ב ר ח ו ב י א ג י ל ו נ ׳ ס ק ה ,17כי ה פ ו ש ע י ם האוקראינים את חדרו לתוך דירתו ודרשו שימסור להם כסף .מ ת ו ך כפיה מסר להם ארנקו .א ת א ש ת ו היכו ,ו ב ה ז ד מ נ ו ת זו היא א י ב ד ה 4שיניים. ב מ ש ך כ מ ה חדשים ,ל פ נ י כ נ י ס ת ה ג ר מ נ י ם ל ל ב ו ב ,ע ב ד ה א צ ל נ ו ב ש כ י ר ו ת .2 משרתת ב ע ל ת ש ם מ ש פ ח ה אוקראיני .אולם היא ט ע נ ה ש ה י נ ה פ ו ל נ י ה ,ש א מ ה פולניה ושאין ה י א א ו ה ב ת א ת האוקראינים .ה ע ר כ ת י א ו ת ה כ ט ו ב ה מאוד ,מ פ נ י ש ל א ר ק מ י ל א ה א ת ח ו ב ו ת י ה ב מ ס י ר ו ת ,א ל א גם ה י ת ה ת מ י ד מ ו כ נ ה ל ש י ר ו ת י ם א י נ ה ח י י ב ת בהם ,כגון מ ש ל ו ח מ כ ת ב י ם ועוד. שעוזרת היא ברגע שינתה א ת התנהגותה ,כאשר האוקראינים ת פ ס ו את ע מ ד ו ת הבכורה. זה ה פ ס י ק ה ל ה י ו ת צייתנית ,הזניחה א ת ה ע ב ו ד ה ,י צ א ה ב ל י ל ת ר ץ ז א ת גם ב ע ת ש ב ב י ת ה י ת ה ע ב ו ח ז ,ו נ ו ס ף ל כ ך נ ע ש ת ה ח ו צ פ נ י ת . מ ה ע ר ו ת ר ב ו ת ש ל ה ניכר ,כי היא ס ו מ כ ת על כ ך ש ת ק ב ל מ ש ר ה של פקידה, א ם כי ב ק ו ש י י ד ע ה ק ר ו א ו כ ת ו ב .היא טענה ,ב נ י ג ו ד ל מ ה ש א מ ר ה ק ו ד ם לכן, כי א ו ק ר א י נ י ת ,מ פ נ י ש ב ד ר כ ו ן הסובייטי נ ר ש מ ה הינד, ב מ ח צ י ת השניה של אוקטובר 3א. בתור כזאת. 1941פ ג ש ת י ב ר ח ו ב ד ו מ י נ י ק א נ ׳ ם ק ה א ת מ ר פ ו ל א נ ס ק י ,ש ב י מ י ה ש ל ט ו ן ה פ ו ל נ י היה מ פ ק ח ע ל ב ת י ־ ה ס פ ר ,ב י מ י ה ב ו ל ש ב י ק י ם באוניברסיטה ,ובראשית שלטון הגרמנים — ר א ש העיר פרופסור שבו פגשתי אותו כבר ל א שימש בתפקיד ה ז ה . 3 לבוב. ברגע ב מ ה ל ך ה ש י ח ה ק ב ע מ ר פ׳ ,כי הוא מ ר ו צ ה מ כ ך ש ה ת פ ט ר מ ת פ ק י ד ר א ש העיר ,מ כ י ו ן ש כ ל ה ע ת ה צ י ק ו ל ו כי מגן הוא איזה היהודים. על כאשר שם לב ,שאני מחזיק ח י ב ו ר זה .עניתי ,שזהו א ו ס ף ה ח ו ק י ם ש ל בלי ספר כלשהו, ה־גנרלגוברנמנס, שאל אשר אותו אני לומד .ע ל כ ך ע נ ה מ ר פ׳ ,כי זה ל י מ ו ד מ י ו ת ר ,מ כ י ו ן ש כ ע ת ה ח ו ק י ם ה א ל ה אינם מחייבים. רישום .1 שני ביום 1ביולי ,1941ב ע ר ך ב ש ע ה ,17ש מ ע ת י מ ת ו ך ח ד ר ע ב ו ד ת י ,ש ב ו שהיתי ,ד ב ר י ם ב ש פ ה ה ג ר מ נ י ת .י צ א ת י מ י ד ל פ ר ו ז ד ו ר .ש ם ר א י ת י ש נ י א נ ש י צ ב א גרמנים ואזרח אחד בעל לאומיות בלתי ל ו ע ה . כאשר מל א י ר ה בך״ .א ח ר ־ כ ך הורה לי ל ה ת ל ב ש ו ל ל כ ת איתו. נלע כי א ח ד מ א נ ש י ה צ ב א ר א ה אותי ,צ ע ק לעבר אשתי: ״מדוע שיקרת, ל י י ו ת ר מ א ו ח ר מ א ש ת י ,ס ל ו מ א ה סי ,כי א ו ת ו איש צ ב א שאיים ע ל י ה יירה בה, ה ל גרגז כ ב ר ע ם כ נ י ס ת ו ,מ פ נ י ש ל א פ ת ח ו ל ו א ת ה ד ל ת מל א ח ר י ה צ ל צ ו ל ,ו מ ס י ב ה זו היכר ,א ת א ש ת י ע ל ה ל ב כ ס י י ת ו .ואילו ה צ ע ק ה נ ב ע ה מכך, שעל ש א ל ת ו ה א ם אני ב ב י ת ,ע נ ת ה אשתי ,כי אין היא ילעת כבטחון ה א ם א נ י מ צ ו י ב ד י ר ה ,מכיון ש ע נ ל ת י ל צ א ת . ההצהרה ה ז א ת ש ל א ש ת י ה י ת ה אמיתית ,מ כ י ו ן ש ה ל ע ת י ל ה ל פ נ י כן ,כי (3ד י ר פולאנסקי שימש במשך תקופה קצרה כראש עיר ,שעה שהגרמנים לא היו מעוגינים לחשוף את מדיניותם האמיתית לעיני האוכלוסיה המקומית .ת פ ק ל ו של ד״ד פולאנסקי הצטמצם אז בחתימת שמו על שורה של צווים פחותי ערך .לאחר ביסוס השלטון סולק ד״ר פולאנסקי ,במסגרת הטיהור שערכו הגרמגים בקרב אוקראינים נושאי משרות ציבוריות. 227 עומד אני לצאת מן הבית כדי להתערב לטובת בני ,שהאוקראינים הריצו אותו בבוקר לבריגידקי )בית־הםוהר( .אשתי לא יכלה להיות בטוחה אם יצאתי ,מפני שחדר עבודתי היה מרוחק מן החדר בו שהתה ,וכתוצאה מכך ייתכן היה שאעזוב את הדירה בלי שתרגיש בכך. עלי לציין ,שדירתי כללה 7חדרים ומטבח וכל חדר היה מרווח ,כך שבחדרים המרוחקים אי־אפשר היה לשמוע את צלצול הפעמון ואת המתרחש בחדרים הקרובים יותר לדלת הכניסה. כאשר אנשי הצבא לקחו אותי ,הייתי משוכנע כי מדובר במעצר בתור בן־ערובה .אשתי וגכדי בכו ,ואילו אני הייתי שקט ,אם כי איני שייר לאמיצים ביותר. אנשי הצבא הסיעו אותי במכונית לרחוב פל׳צ׳ינםקה ,לבנין שבו שכן הגסטאפו, שם פנה אלי אותו איש צבא שנהג בחוסר נימוס כלפי אשתי ,בתור ראש הקהילה היהודית .הערתי על כך ,שאינני משמש בתפקיד הזה מאז שנת *.1929 / ? /על הערתו :״בדינו אינפורמציה מדויקת״ אמרתי :״באשר לאישיותי יש לי אינפורמציה יותר מדויקת״ .אחרי זמן הובילו אותי לקומה אי ,לחדר שבו ישב ליד שולחן הכתיבה איש־צבא לא צעיר ביותר .לידו תפסו מקום אותם שני אנשי צבא שביקרו בביתי. איש הצבא שצריך היה לנהל את חקירתי ,היה מפקד הגדוד סט§נס ,אולם איני יודע האם זה שמו האמיתי והאם הדרגה שנמסרה לי היתד .נכונה. החקירה התחילה בשאלה האם אני מבין גרמנית ,ועל כך עניתי . 1 i c h י ע ו צ ק מ ל ו כאשר אמרתי ,שאני פרופסור באוניברסיטה ושנתמניתי עוד בימי האוסטרים )על מועד התמנותי שאל אותי באופן מפורש ,מפני שרצה לדעת ,האם לא הבולשביקים הם שמינו אותי( הורה לי על כיסא .לשאלה האם אני ראש־הקהילה היהודית עניתי בשלילה והוספתי ,כי שימשתי בתפקיד הזה עד לסוף יוני .1929על כך העיר ,כי בתור ראש־הקהילה לשעבר אני מכיר את היחסים בתוכה וכתוצאה מכך אוכל לתת הסברים עליהם .הוא שאל אותי על כך בפרוטרוט .כאשר שאל על בתי־הכנסת ,הפנה אלי שאלות גם בדביר מיקומם :הרחוב ומספר הבית .זה עורר את תשומת לבי ,מפני שהדבר לא נראה לי כעובדה בעלת חשיבות .אחר כך נוכחתי לדעת ,מה היתד .מטרת השאלה .כאשר מסרתי את שם המשפחה של ד״ר י׳ לוין ,הביט איש הצבא שצעק על אשתי בצורה רב־משמעית לעבר מפקד הגדוד סט׳ .מפקד הגדוד סט׳ שאל אותי לאיזו מפלגה פוליטית אני משתייך. עניתי ,כי מעולם לא עסקתי בפוליטיקה ,אבל אני מצהיר על לאומיות פולנית. 5 (4פרופ׳ אלרהנד עמד בראש הקהילה מדצמבר 1924ועד סוף יוני ,1929תחילה כממונה מטעם הממשלה ומאוחר יותר כיושב־ ראש נבחר של ועד הקהילה .עם סיום תקופת כהונתו ,התפטר והתרחק מכל פעילות בקהילה. (5ימים אחדים אחרי הכיבוש החלו הגרמנים בהכנת רשימות של אישי ציבור פולניים וראשי הקהילה היהודית ויחידות איינזאץ־גרופן מיוחדות נשלחו לבצע את .המעצרים .הרב ד״ר יחזקאל לוין ,רבו של בית־הכנסת המתקדם בלבוב ,הופיע אף הוא ברשימותיהם ,אולם הוא מצא את מותו בשובו מפגישה עם המטרופוליט האוקראיני שפטיצקי ,אליו פנה כדי לבקש את התערבותו להפסקת הפרעות ביהודים .הרב לוין דחה את הצעת המקלט של י המטרופוליט ושם פניו לשוב אל קהילתו .בדרך נתפס בידי המון אוקראיני ,הובא לכלא והומת. 228 כ א ש ר הביע פ ל י א ה ש ב ת ו ר יהודי א נ י ח ו ש ב א ת ע צ מ י ל פ ו ל נ י ) א מ ר ת י ( . . .ש א פ ש ר ל ה י ו ת יהודי ב ע ל ל א ו מ י ו ת א ח ר ת ,ל א יהודית ,ו ב ת ו ר מ ג מ ה ציטטתי ,ש ב ג ר מ נ י ה התקופה לפני ה נ א צ י ו נ ל ־ ס ו צ י א ל י ס ט י ת היו יהודים ר ב י ם שהצהירו ע ל ל א ו מ י ו ת גרמנית. ש א ל ה ה א ם ה ש ת י י כ ת י ל א ר ג ו ן ב נ י ־ ב ר י ת עניתי ,ש פ ר ש ת י ב ש נ ת על בתקופה .1929 שבה השתייכתי לארגון השמעתי במסגרתו כמה הרצאות בעלות תוכן מ ד ע י או ספרותי ,אך ל א הייתי פ ע י ל ב ת ו כ ו . הוא שאל ל ס י ב ת פרישתי .ה ש ב ת י ש ה נ י ע ו א ו ת י גורמים ב ע ל י אופי אישי. כ ב ר בזמן ה ח ק י ר ה הייתי מ ש ו כ נ ע ,כי ל ש ל ט ו נ ו ת ה ג ר מ נ י י ם יש ת כ נ י ת ל ה ח י ו ת א ת ה ק ה י ל ה היהודית ,ו ז א ת ב מ ט ר ה ל ה ט י ל מ ס מ י ו ח ד ע ל היהודים. אחרי ה ח ק י ר ה ד ר ש מ פ ק ד ה ג ד ו ד ס ט ׳ ש א ר ש ו ם א ת ע ד ו ת י ו א ש ל ח ל ו .2 א ו ת ה ל מ ח ר ת ,ל כ ל ה מ א ו ח ר ע ד ל ש ע ה 9ל פ נ י הצהרים .על כך ה ע ר ת י ,כי יש לי ל א קריא ,וכי אין איש כתב בביתי, לרשום שיוכל א ת עדותי. להערתו של איש ה צ ב א ,כי יש לי בן ,ה ש ב ת י ,כי א ת ב נ י ל ק ח ו ה א ו ק ר א י נ י ם וכי הוא ש ו ה ה ב ב ר י ג י ד ק י ,ועל כן אין ל י ב ט ח ו ן ש י ש ו ב ה ב י ת ה .גוכח כ ך הודיע מ פ ק ד הגדוד ס ט ׳ ש א נ י יכול ל ר ש ו ם א ת ע ד ו ת י ב ע צ מ י ו ש ה ו א י פ ע נ ח א ו ת ה . ל פ נ י יציאתי פ נ י ת י ל מ פ ק ד ה ג ד ו ד ס ט ׳ ב ב ק ש ה ,ש י ש ת ד ל ל מ ע ן ש ח ר ו ר בני, ד״ד יואכים הרמן א ל ר ה א נ ד ,ש ה א ו ק ר א י נ י ם היכו א ו ת ו ו ס ח ב ו ל ב ר י ג י ד ק י . מ פ ק ד הגדוד ס ט פ נ ס ע נ ה שאין ל ו ה ש פ ע ה על ה ש ל ט ו נ ו ת האוקראיניים .ל ב ק ש ת י ה נ מ ר צ ת ,ש נ ת מ כ ה ע ל ־ י ד י ה ע ו ב ד ה ש ב נ י ל ח ם בימי ה מ ל ח מ ה 1918—1914ב י ח י ד ה ג ר מ נ י ת ,השיב שיראה מ ה א פ ש ר יהיה ל ע ש ו ת . במהלך השיחה ה ע י ר מ פ ק ד ה ג ד ו ד סטי, 6 ש ל א ו ק ר א י נ י ם יש ט ר ו נ י ה צודקת כ ל פ י היהודים ,ע ק ב פ ע י ל ו ת ם ב־נ.ק.ו.ד .כ א ש ר ה ע ר ת י ,ש ב מ ו ס ד זה ע ב ד ו ע ל ־ פ י ־ ר ו ב אוקראיבים ,כפי ש מ ו כ י ח י ם ש מ ו ת ה מ ש פ ח ה ב ע ל י ה ס י ו מ ת אבקו או אוק ,ושהיהודים לא ת פ ס ו ב־ב.ק.ו.ד .שום ע מ ד ה הלשינו ב ו ל ט ת — ק ב ע מ פ ק ד הגדוד סטי ,שהיהודים /י /ע ל האוקראיבים ,ו ש ק י י מ ו ת ה ו כ ח ו ת ל כ ך . ,שאין זה מ ן ה נ מ נ ע ש ה י ה ו ד י ם א מ נ ם הלשינו ,א ך אם עשו זאת, על כך הרי ה ה ל ש נ ו ת היו מ כ ו ו נ ו ת נ ג ד יהודים ,מ כ י ו ן ש ל א היה ל ה ם ו ל א יכול היה ל ה י ו ת מ ג ע ע ם אוקראינים .מ פ ק ד ה ג ד ו ד ס ט ׳ ג ם ק ב ע ש ה א ו ק ר א י נ י ם ס ב ל ו ה ר ב ה ב י מ י ה ב ו ל ש ב י ק י ם .מצידי ט ע ג ת י ש ע ד כ מ ה ש ל ו ע לי ,ה כ י ה ר ב ה ס ב ל ו הפולגים ,א ח ר ־ כך היהלים לכי פחות האוקראינים, שהעמידו פני קומוגיסטים, אם כי היו נציונליסטים. ה ב ו ל ש ב י ק י ם גם נ ת נ ו ב מ ש ך זמן מהם רק לפרופסורים של חסות לאוקראינים ואפילו מינו רבים ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ,א ם כי ל א היו ל ה ם ה כ י ש ו ר י ם הדרושים. בזמן האחרון ר ד פ ו ה ב ו ל ש ב י ק י ם א ת ה א ו ק ר א י נ י ם ,מכיון ש נ ו כ ח ו ל ד ע ת ,כי אין ה ם כ נ י ם כ א ש ר ה ם מ ש מ י ע י ם ס י ס מ א ו ת ק ו מ ו נ י ס ט י ו ת ,ואילו ה ם ש ו ב י נ י ס ט י ם לאומניים. .3 ביום 2ביולי ש נ ת 1941ש ל ח ת י ל מ פ ק ד ה ג ד ו ד סט׳ א ת ה כ ת ב ,ש ה כ י ל (6יואכים חרמן אלרהנד ,עורך־דין ואסיסטנט באוניברסיטת לבוב .שרת במלחמת העולם הראשונה כקצין בצבא. 229 א ת עדותי .מ פ ק ד הגדוד סט׳ עשה ע ל י ר ו ש ם ט ו ב ב י ו ת ר .הוא ל א היה אדיב במיוחד, א ך גם ל א ח ס ר נימוס ,ו ח ק ר א ו ת י ב צ ו ר ה ר ש מ י ת ,מ ת ו ך רצון ל ש מ ו ע א ך ו ר ק את בפעילותו המשרדית ,שמכל מ ק ו ם ל א ה א מ ת .נ ד מ ה לי שהוא א ו ב י י ק ט י ב י ידוע לי עליה ד ב ר ,מ פ נ י ש ל א ה ת ע נ י י נ ת י ב כ ך .ה ת נ ה ג ו ת ו ב ל ט ה על ר ק ע ה ת נ ה ג ו ת ו של איש הצבא ,שבא ל ק ח ת אותי .ה כ ת ב ש ש ל ח ת י ל מ פ ק ד הגדוד סטי ,ח י ב ר ת י ל ל א ת כ ג י ת ו ש י ח ז ר ת י אותו ע ל ־ פ י הזכרון. ה ש מ ו ע ה על נ ס י ע ת י .4 בעיר. במכונית 7 גרמנית בליווי א נ ש י צ ב א נ פ ו צ ה מ ה ר ב א ו ת ו יום דיברו ב ח ו ג י ם פ ו ל נ י י ם ו י ה ו ד י י ם ש נ א ס ר ת י ,ו ל מ ח ר ת ב ש ע ה 8 ב ב ו ק ר ,ב י ק ר ו א צ ל י א ס י ס ט נ ט מ ן ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ,ר א ד ז י ש ב ם ק י ,ושוער ה א ו נ י ב ר ס י ט ה , כדי להיוודע ה א ם חזרתי .ג ם י ה ו ד י ם ר ב י ם ב י ק ר ו אצלי ,כדי להיווכח מאזור, ה א ם ה ש י ב ו לי א ת החירות. כתוצאה מ ח ק י ר ת י ר א ו בי ב ק ר ב ה א ו כ ל ו ס י ה א ת ה מ י ו ע ד ל ר א ש ו ת ה ק ה י ל ה היהודית .כ מ ה ע ש ר ו ת א נ ש י ם מ ח ו ג י ה מ ש כ י ל י ם ב י ק ר ו א צ ל י וביקשו מ מ נ י מ ש ר ה כ ל ש ה י ת מ ו ר ת ת ש ל ו ם מזערי .מ ט ר ת ם היתד• ה ש ג ת ת ע ו ד ה ,א ו ת ה אי־ א פ ש ר היה ל ה ש י ג ב ע ב ו ד ה א ח ר ת ב ש כ ר ,א ך נ י כ ר איזו ד ל ו ת ש ר ר ה ב ק ר ב היהודים. רביעי רישום 1א. ב מ ש ר יולי 1941ו ב ת ח י ל ת א ו ג ו ס ט ר צ ו א ש ת י ו ג ם ב נ י ל ס ל ק מן הדירה ב ר ח ו ב יאגילונ׳םקה ,20/22ש נ כ נ ס ת י א ל י ה ב ־ 3 0ב נ ו ב מ ב ר שטיחים, ,1911תמוגות ,רישומים, כ ל י ־ ב ד ו ל ח ־ ו ח ר ס י נ ה ,ו ס פ ר י ם — ו ל מ ס ו ר א ו ת ם ל ש מ י ר ה למישהו ב ע ל ל א ו מ י ו ת פ ו ל נ י ת .ל א ה ס כ מ ת י ל כ ך ,ו ע ל ה ע ר ה כ י א נ י מ ס ת כ ן בהחרמה ,השיבותי, שאם הבולשביקים כבדו את רכושו של פרופסור ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ,על א ח ת כ מ ה ו כ מ ה י כ ב ד ו אותו הגרמנים. ע ק ב ה ת נ ה ג ו ת י ,כ ל מ ה ש ג מ צ א ב ד י ר ה ,ש ה כ י ל ה ד חדרים ,מ ט ב ח ,חדר מ ש ר ת י ם , ש נ י ח ד ר ו נ י ם ופרוזדור ג ד ו ל — נ ש א ר ב מ ק ו ם . 1ב. ביום 6ב א ו ג ו ס ט 1941ה ו פ י ע ב ח ד ר ,ש ב ו ש כ ב ת י ח ו ל ה במיטה ,אדון אחד, ובלי להסיר את כובעו מעל לראשו ,ק ר א מ ת ו ך פ ת ק שהחזיק ״הדירה ב ד את המלים: מ ע ו ק ל ת .א ת ם יכולים ל ק ח ת ע מ כ ם ר ק בגדים ,זהב ו כ ל י ־ כ ס ף .א ת כ ל ה י ת ר יש ל ה ש א י ר במקום״ .א ח ר כ ך אמר, ש ל מ ח ר ת ב ש ע ה 12בצהריים צריך ל מ ס ו ר א ת הדירה ,א ח ר ת ת י כ נ ס ה מ ש ט ר ה ,ו ה ו ס י ף :״ ע ל ד י כ ך תהיה נ ס י ע ת כ ם ג ר ו ע ה יותר״. אשתי ,ש נ כ ח ה בחדר ,פ ג ת ה ל א ד ו ן ש מ ס ר א ת ה ה ו ד ע ה ע ל עיקול הדירה ,ו ה ע י ר ה : ״לאן עלינו ,אנשים קשישים ,ל ל כ ת . האם ד ו ע ל ך על דירה א ח ר ת עבורנו״. ע ל כ ך ק י ב ל ה ת ש ו ב ה :״זה אינו ע נ י נ נ ו ״ . ואילו אני שאלתי ,ה א ם א ו כ ל ל ק ח ת א ת ה ס פ ר י ה ,ש נ ח ו צ ה לי ב ת ו ר פ ר ו פ ס ו ר ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ,ו ע ל כך ה ש י ב האדון ה ד ב ר ן :״ ל א ,י ו ת ר ל א ת ז ד ק ק לספריה״. א ש ת י שאלה ,האם היא יכולה ל ק ח ת א ת כ ל י המיטה ,ו ק י ב ל ה על כך ת ש ו ב ה (7עדות זו ,המסכמת את קורות הקהילה ה י ה ד י ת בלבוב בעת כהונתו כיושב־ראש הקהילה ,מצויה בין רשימותיו של פרופ׳ אלרהנד ותפורסם בעתיד. 230 ש ל י ל י ת .א ו ת ו אדון ג ם ה ד ב י ק על ד ל ת הדירה פ ת ק ,ש ה כ י ל ח ו ת מ ת שיל מ ו ש ל ־ ו ח ת י מ ה ש ל ו או ש ל מ מ ל א ־ מ ק ו מ ו ,ש ה ו ר ת ה על ע י ק ו ל ה ד י ר ה .ע ל ה פ ת ק העיר היה ר ש ו ם ה ת א ר י ך 4 :ב א ו ג ו ס ט *.1941 1ג. בני מ ל א ח ר י י צ י א ת האיש שהודיע לי על עיקול הדירה ,ג ר ת מ ו א ש ת י ו כ ל מ ש פ ח ת י ל א ר י ז ת ה ב ג ד י ם והלבנים .ה ע ב ו ד ה ל א י כ ל ה ל ה י מ ש ך זמן ר ב ,כ י היה צו ל ה א פ י ל א ת ה ח ל ו נ ו ת א ך ח ס ר ו ה א ב י ז ר י ם ה ד ר ו ש י ם ל כ ך .ה א ר י ז ה נ מ ש כ ה ביום 7ב א ו ג ו ס ט אותם .1941א ו ל ם מ ת ו ך ע צ ב נ ו ת ש כ ח נ ו ח פ צ י ם חיוניים ר ב י ם ו ה ש א ר נ ו ב ת ו ך ה ד י ר ה .ה ד ב ר י ם הגיעו עד ל ל י כ ך ש ה ש א ר ת י ב ת ו ך ה כ ס פ ת מ נ י ו ת ואוספי מטבעות. ב י ו ם 7ב א ו ג ו ס ט 1941ק מ ת י מן המיטה ו ה ש ת ד ל ת י ל א ר ו ז א ת כ ת ב י ־ ה ל שלי, א ת ר ש י מ ו ת י ו ק ס ע י ם מ ע ב ל ו ת י המדעיות .י כ ו ל ת י ל ק ח ת ר ק ח ל ק מ ה ם ו א ח ס נ ת י א ו ת ם א צ ל ש כ נ י ם ; א ת ה ח ל ק ה מ י ר ב י של כ ת ב י ־ ה ל ו ה ר ש י מ ו ת ה ש א ר ת י ב מ ק ו ם . נשארו ג ם ה ה ר צ א ו ת ש ה כ נ ת י ב ש ב י ל ו ע ד ת החוקה ,ש נ מ נ י ת י ע ם ח ב ר י ה . ב ש ע ה 11ל פ נ י ־ ה צ ה ר י ם ע ז ב ה אשתי א ת ד י ר ת נ ו ,ואני נ ש א ר ת י בה ,על מ נ ת ל מ ס ו ר א ו ת ה .א י ת י י ח ד היה מ נ ה ל הבית ,מ פ נ י ש ל א ר צ ה ל ה ש א י ר א ו ת י ל ב ד . א ח ר י ה ש ע ה 12ב צ ה ר י ם הופיע קצין מ ש ט ר ה ו ד ר ש מ מ נ י ל מ ס ו ר א ת הדירה. במוסרי ח ד ר ־ ע ב ל ת י פניתי למנהל הבית בפולנית את ב מ ל י ם :״הנה ספרייתי, ש א ס פ ת י א ו ת ה ב מ ש ך 60שנה״ .קצין ה מ ש ט ר ה ,ש כ נ ר א ה ל ע א ת ה ש פ ה ה פ ו ל נ י ת או ש פ ה ס ל א ב י ת א ח ר ת ,א מ ר :״זו אינה יותר ה ס פ ר י ה ש ל ך ,ה י א ה י ת ה כ ז א ת , מ א ח ר ו ב כ ל מ ק ר ה ל א ת ח י ה ע ו ד הרבה״. א ח ר י ש ע ז ב ת י א ת ד י ר ת י ל א ה ל כ ת י אל ב נ י ש ה ת ג ו ר ר ב ד י ר ה ב ת 3 3א. ח ד ר י ם ו מ ט ב ח ב ר ח ו ב ס ו ב י י ס ק י ,32א ל א ע ל ־ פ י ע צ ת מ כ ר י ם ע ב ר ת י ל ג ו ר ב ב י ת זרים .נ ת ג ל ה ,ש ה ע צ ה ה י ת ה נ כ ו נ ה ,כי ל מ ח ר ת א ח ר י פ י נ ו י ה ד י ר ה ר צ ת ה ה מ ש ט ר ה ל א ס ו ר אותי ,כ נ ר א ה ב ת ו ר ע ו נ ש ע ל כך ש ל ק ח ו מ מ נ י א ת ה ד י ר ה י ח ד ע ם ת כ ו ל ת ה . השוער, א ל כ ס נ ד ר ק׳ ,ה ל י ע ל ש ל י ח י ה מ ש ט ר ה שאין ה ו א י ל ע היכן א נ י שוהה, ו ח ת ם ע ל ה צ ה ר ה ,ש ה י ת ה א מ י ת י ת ,כי פ ר ט ל מ ש פ ח ה הכי ק ר ו ב ה ,אין איש י ל ע את מקום שהותי. רק סובייסקי 3ב. אחרי 7 שבועות עזבתי את המסתור ועברתי לגור אצל בני ברחוב .32 ביום 9באוגוסט 1941ד ר ש ממגי האדון ד ״ ר קורץ / ? /ב ש ם ה ק ה י ל ה היהודית, ש א ח ת ו ם ע ל ה צ ה ר ה ,כי אני מ ו ס ר א ת מ ע ר כ ו ת כ ל י ־ ה ש ו ל ח ן מ ח ר ס י ג ה ומבדולה .על הערתי ,כי נ ו כ ח ה ה ח ר מ ה אין צ ו ר ך בהסכמתי, השייכות לי לסרן ה ש י ב ד ״ ר קורץ ,ש ה ה צ ה ר ה ד ר ו ש ה ל ט ו ב ת ה י ה ל י ם . בהתחשב בכך ה נ ח ת י א ת ח ת י מ ת י ע ל ג ב י ט ו פ ס ריק ו נ ת ת י י פ ו י ־ כ ח ל ק ה י ל ה ח ל ל י ת ל מ ל א אותו. כ ע ב ו ר זמן מ ה ד ר ש ו מ מ נ י ה צ ה ר ה ,שאני מ ר ש ה ל ק ח ת מ ד י ר ת י ת מ ו נ ו ת ל ד פ ם י ם ולהעביר לדירתו של מושל־העיר .בתשובה לדרישה הזאת שלחתי לד״ר פרנס •טופס ע ם י פ ו י ־ כ ח ל מ י ל ו י .ד ״ ד פ ר ג ס הביע פ ל י א ה ב ג ל ל שאחתום על (8לאחר הרגיעה מן הפרעות שארעו בעקבות כיבוש העיר ,החלו הגרמנים להתבסס .בלבוב ואף הזעיקו א ת משפחותיהם למקום .גם האוקראינים נצלו את ההזדמנות להתעשר ולשפר את מצבם הכלכלי .הם החלו בשורה של פשיטות על בתי יהודים א מ ל י ם !והחרימו את דירותיהם .במקרה הטוב הסתפקו רק בהחרמת הריהוט. 231 הצהרה ,מ כ י ו ן ש ל ד ע ת ו ,נ ו כ ח ה ה ח ר מ ה ,ה ה צ ה ר ה היתד! מ י ו ת ר ת . 9 ב א ו ת ו זמן ה ג י ע ו א ל י ש נ י אנשים זקנים ,ש א ח ד מ ה ם ה צ י ג א ת ע צ מ ו ב ת ו ר עורך־דין לשעבר ,ואילו האחר בתור מורה לחרשים־אלמים /גדמה לי ש מ ס ר א ת בדו״ח ./.הם השם מופיעים ב י ק ש ו ש א ש ת ד ל ל מ ע נ ם ו ל מ ע ן זקגים אחרים, שבשמם הם ב ת ו ר ג צ י ג י ה ם — ע ל ־ מ נ ת שישאירו א ו ת ם ב ב י ת ־ מ ח ס ה ל ז ק נ י ם ב ו ה ם נ מ צ א י ם ,או ש י ק צ ו ל ה ם שיכון אחר .ת ו ך כדי כ ך מ ס ר ו ש ה ש ל ט ו ג ו ת ה ג ר מ נ י י ם ציוו ע ל כ ל ה י ה ו ד י ם ה ז ק נ י ם ל ע ז ו ב א ת ב י ת ־ ה מ ח ס ה ב מ ש ך ש ע ת י י ם .ה ו ד ע ת י ל ה ם , שאין לי שום ה ש פ ע ה ו ש ה נ ח ת ם ,כי אני ר א ש ־ ה ק ה י ל ה ,היא מ ו ט ע י ת . באותה הסתמכו בימי ה ד ר י ש ה ה ו פ י ע א צ ל י זוג נשוי ,ש ש ל ט ב ש פ ה ע ל ־ כ ך ,ש א ח ר י ה ג י ר ו ש מ ג ר מ נ י ה שיכנו א ו ת ם הגרמנית בלבד .הם בבית־זקנים ,ואחר־כך, ה ב ו ל ש ב י ק י ם ,ב ב י ת ־ מ ח ס ה לזקנים ,ואילו ה ש ל ט ו ג ו ת ה ג ר מ ג י י ם ציוו ע ל י ה ם לפנות את הדירה ש ה ו ק צ ת ה להם. גיליתי באזניהם, שאיני ממלא כל תפקיד ציבורי ו ג ם אין ל י ה ש פ ע ה . מ ס ׳ 11 .1 להשיג ב י ו ם 15ב נ ו ב מ ב ר 1941הייתי ב מ ש ר ד השיכון ש ל ה ק ה י ל ה ־ ה י ה ו ד י ת ,כדי דירה ,מ כ י ו ן ש ב נ י ש א צ ל ו ה ת ג ו ר ר ת י ,היה חייב ל ע ן ו ב את דירתו ל כ ל ה מ א ו ח ר ב ־ 2 5ב נ ו ב מ ב ר .א נ ש י ם ר ב י ם ניגשו אלי והביעו פ ל י א ה ע ל כ ך ש י צ א ת י מן ה ב י ת ,מ פ נ י ש ע ו צ ר י ם א נ ש י ם זקנים ברחוב ,מ ו ב י ל י ם א ו ת ם ל מ ק ו ם ה ס ג ר ,ו ל פ י השמועה נ — מ מ י ת י ם אותם ><.ל ע ג ת י ל ז ה ו ח ז ר ת י ה ב י ת ה ב מ נ ו ח ה . כ א ש ר ב י ו ם 17ב ג ו ב מ ב ר ע ב ר ת י ב ר ח ו ב גרודזיצקי ,כ י כ ר ס ט ז ׳ ל צ ק י ו ר ח ו ב ו ת צדדיים אחרים ,כ ד י ל ה ג י ע ל מ ש ר ד ־ ה ש י כ ו ן ,עצרו אותי כ מ ה פ ע מ י ם א ג ש י ם ב ל ת י ידועים לי ו ה ו ה י ר ו אותי ,ש ל א א ל ך בחפשיות ,מ פ נ י ש ת ו פ ס י ם גברים קשישים ברחוב ומובילים אותם לבית־הסוהר. במשרד־השיכון ה ו ד י ע לי ה מ נ ה ל ד״ר יופה•,״ ש ל א יתן ל י ל ל כ ת ה ב י ת ה לבד ,אלא יבקש מאיש־הצבא ,מר גוסטאב בראגר ,/?/המוצב במשרד־השיכון ל ש ם פ י ק ו ח — שילווה א ו ת י ה ב י ת ה . מ ר ב׳ / ? /ע ש ה ז א ת ; ב ד ר ך ה ב י ט ו בי מ כ ר י ם ב ר ח מ י ם ,א ך ע ש י ת י ל ה ם סימן ש א י נ י עצור .ב י ו ם 21ב נ ו ב מ ב ר 1941ה ל כ ת י ש ו ב ל מ ש ר ד ־ ה ש י כ ו ן .א ח ר י ש ה ק צ ו לי דירה ,ה ו ל י ד א ו ת י מ ר ג ״ ב ל ר ח ו ב ז א מ א ר ס ם י נ ו ב ק ה ,58כ ד י ל ק ב ל א ת ה ד י ר ה ש נ י ת נ ה לי ,ו א ח ר כ ך ליווה אותי ל ר ח ו ב ס ו ב י י ס ק י .32ב י ו ם 23ב נ ו ב נ ז ב ר 1941 ה ל כ ת י ע ם א ש ת י ו ע ם נ כ ד י ל מ ש ר ד ־ ה ש י כ ו ן ,על מ נ ת ל ל כ ת מ ש ם ב ח ב ר ת מ ר ג ״ ב (9כאן מתייחס פרופ׳ אלרהנד למיסודה של הביזה הגרמנית .אחת המחלקות הפעילות. והעםוקות ביותר ביודנראט שהלך והתארגן באותם ימים ,היתה מחלקת האספקה .המחלקה העסיקה צבא של פקידים ,אשר אתרו ואספו ריהוט וחפצי־ערך מבתי היהודים לצורך העברתם לידי קציגים גרמנים. (10פעולה זו כונתה בשם ״אקציית הזקנים״ .היא נערכה במשך שבועיים בין ה־1 ל־ 15בדצמבר .1941הומתו בה כ־ 2000איש ,בעיקר קשישים שנחטפו ברחובות או הוצאו מבתי־אבות. ( пרופא .בתקופת 'הכיבוש הגרמני עמד• בראש מחלקת הדיור של היודנראט .אדמ שתדמיתו שנויה במחלוקת. ; 232 ד ר ך ג ש ר ז א מ א ר ס ט י נ ו ב ס ק י ו ל ה ש ת כ ן בדירה ש ה ו ק צ ת ה לי. ב ר ח ו ב ג ר ו ד ז י צ ק י ש מ ת י ל ב ,כ י צ ד שוטרים א ו ק ר א י נ י ם מ ו ב י ל י ם כ מ ה יהודים ויהודיות ב ג י ל מ ב ו ג ר .כ ד י ל ה ת ח מ ק מ ג ו ר ל זהה ,ה ס ת ת ר ת י ע ם א ש ת י ב ב י ת ה כ י קרוב ,ו א ח ר כ ך פ נ י ת י ל מ ק ו ם המיועד .ה ת ב ו נ נ ת י ,ה א ם ב ד ר ך ל א ה ו ל כ י ם ש ו ט ר י ם אוקראינים או ג ר מ נ י ם .כ ך ה ג ע ת י ל מ ש ר ד ־ ה ש י כ ו ן ,ו מ ש ם ה ו ב י ל מ ר ג ״ ב אותי, אשתי ברחוב את ואת ז׳ול׳קיבםקה .2 נכדי, הרהיטים מ מ ש ר ד השיכון, יחד עם דרך הרציף ע ד ל ד י ר ה ב ר ח ו ב ז א מ א ר ס ט י נ ו ב ס ק ה .58 1941 בתחילת דצמבר ה ת פ ש ט ה ידיעה ,ש ש ו ט ר י ם א ו ק ר א י נ י ם ,י ה ד ע ם אנשים ה ש י י כ י ם ל ג ס ט א פ ו או ל ש ו פ ו ) ,(Schupoמוציאים מן ה ב ת י ם ב ר ו ב ע היהודי קשישים אנשים ב ע ל י ל א ו מ י ו ת יהודית ומובילים א ו ת ם ל מ ק ו ם ־ ה ס ג ר . ה ת ב ר ר ש ה ש מ ו ע ה ה ז א ת היא נכונה ,מכיון ש מ נ ו ב ד י י ק נ ו ת א ת ה א נ ש י ם ש נ א ס ר ו , ובנוסף נראו לכך ברחובות משאיות אנשים מלאות בליווי קשישים משטרה א ו ק ר א י נ י ת .אז ת ק ף פ ח ד א ת היהודים ,וכל א ח ד ה ש ת ד ל ל ה ס ת ת ר ב מ ק ו ם ב ט ו ח , אם כי ל א ת מ י ד ב ה צ ל ח ה . ב י ו ם 4ב ד צ מ ב ר ל ח צ ו ע ל י ועל אשתי ש נ ע ז ו ב א ת ה ר ו ב ע היהודי ו נ ס ת ת ר ב ר ו ב ע א ח ר ,ש ם ל א ל ו ק ח י ם א נ ש י ם קשישים מן ה ב ת י ם . ש מ ע נ ו ל ע צ ה זו ו פ נ י נ ו ל מ ר ג ״ ב , / ? /ש ה ת ג ו ר ר ב ר ו ב ע היהודי ,ב ב ק ש ה ש י ע ב י ר א ו ת נ ו ד ר ך ג ש ר ז א מ א ר ט י נ ו ב ם ק י .הוא נ ע נ ה ל ב ק ש ת י וליווה אותי ,א ת א ש ת י ו א ת נ כ ד י ל מ כ ר י ם ,ש ם ש ה י נ ו ע ד ל־ 15ב ד צ מ ב ר הלך .1941מ ר ג ״ ב ־ ,/?/ש ל פ י ב ק ש ת י אליו ש ו ט ר יהודי ,א פ י ל ו ה פ ס י ק א ת א ר ו ח ת ־ ה צ ה ר י ם ,כ ד י ל ה ג י ע א ל י מ ה ש י ו ת ר מ ה ר .ב י ו ם 8ב ד צ מ ב ר ב י ק ר אותי מ ר ג״ב ב ד י ר ת ו ש ל ה א י ש ש א צ ל ו ה ת ג ו ר ר ת י , והודיע כ י ה ס כ נ ה ע ד י י ן נ מ ש כ ת .כ א ש ר א מ ר ת י לו ,כ י א נ י מ כ ב י ד ע ל מ א ר ח י , ע נ ה כי מ ו ט ב ל י ש ו ן על ר צ פ ה ק ש ה מ א ש ר ל ה ס ת כ ן ב מ א ס ר ו ב ת ו צ א ו ת י ו ב ר ח ו ב זאמארסטינובסקה. ביום אותי, 15 בדצמבר / ? /והעביר ,1941ב ש ע ה 9ב ב ו ק ר ,הגיע אלי מ ר ג ״ ב א ת א ש ת י ו א ת נ כ ד י ד ר ך רציף ז׳יול׳קיבסקה .א ח ר י ש ו ב י ל ד י ר ה ב ר ח ו ב זאמארסטינובסקה 58הודיעו ל י השכנים ,ש א מ נ ם ל א ח י פ ש ו א ו ת י ו א ת אשתי, אולם ט ו ב ק ר ה ש ע ז ב נ ו א ת הדירה ,מ פ נ י ש ב ר ח ו ב ה ת ר ח ש ו ד ב ר י ם איומים. י ב ב ו ת ה ע צ ו ר י ם מ ר ט ו א ת ה ע צ ב י ם עד כדי כך ,ש א נ ש י ם א י ב ד ו א ת ה ה כ ר ה . 3 ב י ו ם 17ב ד צ מ ב ר הודיע לי מ ר ג״ב ,ש פ ע ו ל ת מ א ס ר ה ק ש י ש י ם נ פ ס ק ה . אףיעל־פי־כן על־ידי שוטרים סופר על מקרים ,שבהם נאסרו אנשים קשישים אוקראינים ,ו ש ו ח ר ר ו ,א ח ר י ש נ ת נ ו כ ו פ ר ב ג ו ב ה ש ל כ מ ה מ א ו ת מ א ר ק י ם ג ר מ נ י י ם . היתה סברה ,שהמאמרים האלה הם מעשה בלתי־חוקי ב מ ט ר ת סחיטה. .4 לפני חג המולד 1941ד י ב ר נ ו ,אני ואשתי ,ע ם מ ר ו י ל ה ל ם ט ו ל ד ר י ו ן , / ? / קצין פ ר ש י ם מ ו י נ ה .כ א ש ר א ש ת י ס י פ ר ה לו על מ א ס ר ה ק ש י ש י ם ו ע ל כך ,ש ל פ י השמועה ממיתים אותם בירייה, הביע תמיהה, משום שלא יכול להבין מהו המניע לכך. אשתי ציינה ,כ י ט ו ע נ י ם ש א נ ש י ם קשישים א י נ ם מ ו כ ש ר י ם לעבודה ,ולכן צריך ל ש ל ו ל מ ה ם א ת החיים ,כדי ש ל א י א כ ל ו ל ח ם חינם ,ה נ ח ו ץ ב ש ב י ל א ח ר י ם . מ ס ג ״ ב כ י נ ה א ת ה נ י מ ו ק ה ז ה ב ש ם ב ל ת י אנושי. 233 1 2 ביום ,ש ב ו א ס ר ו א ת ר א ש ה ק ה י ל ה היהודית ד ״ ר י׳ פ ר נ ס . ,ה ל כ ת י ל מ ז כ י ר ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ,ה נ ר י ק פויירשטיין ,ל ר ח ו ב ג ל ו ב י נ ס ק י ,17כ ד י ל ק ב ל מ ד ע ,ה א ם ה ש מ ו ע ה ע ל ה מ א ס ר ה י א נ כ ו נ ה ,מכיון ש ב ד ו מ ה ל י ה ו ד י ם א ח ר י ם הייתי מ ו ד א ג מאוד. ב ר ח ו ב ל ׳ י צ ׳ א ק ו ב ס ק ה ש י ל ב ה ל פ ת ע אשר ,א ל מ ו נ י ת א ת י ד ה מ א ח ו ר ב ז ר ו ע י הימנית, א ח ז ה בי ב ח ז ק ה ו מ ש כ ה א ו ת י אחריה .י ח ד ע ם ז א ת ח ז ר ה ו א מ ר ה ב ל י ה ר ף :״ ב ב ק ש ה יותר מהר״. ללכת א מ ר ת י ,שהיא טועה ביחס לזהותי .על כך השיבה: ״בוא, אדוני .מ כ י ם א ת היהודים״ .כ ע ב ו ר ר ג ע נ ו ד ע לי מן ה א ש ה ,ש א נ ש י צ ב א מ ת ע ל ל י ם ב ר ח ו ב ל ׳ י צ ׳ א ק ו ב ס ק ה ב א נ ש י ם שעונדים סרטים ,ו ל כ ן ח י ב ק ה א ו ת י ב כ ף ־ י ד ה ,כדי ש ה ס ר ט ש ע ל זרועי ל א יהיה גלוי לעין. ר ח ו ב ל ׳ י צ ׳ א ק ו ב ס ק ה וכיכר ה מ כ ס ש א ל ה א ו ת י היכן אגי גר ,ו כ א ש ר בפינת מ ס ר ת י לה א ת ה כ ת ו ב ת ,פ נ ת ה בדרך שמאלה .כך ליוותה אותי עד לביתי ברחוב סובייסקי את .32ה א ש ה ש ב ה מ ד ו ב ר א צ ה כ ל כ ך מ ה ר ,ש ב ר ר ך ל א י כ ו ל ת י ל ה צ י ג עצמי לפגיה ו ל ש ו ח ח עימד .,ר ק בשער הבית שבו התגוררתי הצגתי את ע צ מ י ו ה ו ד י ת י ב ל ב ב י ו ת ב ע ד דאגתה. ה א ש ה ,ש א ת פ נ י ה ל א ר א י ת י ב ג ל ל החשכה ,ו ש ג ם ה י א ל א ר א ת ה א ת פני, היא פ ו ל נ י ה ,א ש ת פ ק י ד ה ע ו ב ד ב פ י ק ו ח ע ל ב ת י ־ ה ס פ ר ,ו א ם ש מ ע ת י היטב ,ש מ ה נארקובסקה. מ ס ׳ .21 ה מ צ ב ה מ ש פ ט י ,ש נ ו צ ר ע ל א ד מ ת פולין א ח ר י ה כ י ב ו ש הגרמני ,גרם ל כ ך ,ש ר ב י ם ה ת נ צ ר ו .א ו ל ם ל א היה די ב כ ך ,מ פ נ י ש ל א ר ק ב נ י ה ד ת ־ ה י ה ו ד י ת ג ח ש ב ו ל י ה ו ך י ם ,א ל א ג ם ב נ י ר ת ו ת א ח ר ו ת ,א ך מ מ ו צ א יהודי .ל כ ן ר ב י ם ה ש ת ך ל ו ל ה ש י ג נ י י ר ו ת ,ה מ כ ו ג י ם אריים .זה היה כ ר ו ך ב ה ב א ת ר א י ו ת ,ש ל א ר ק ה א ב ו ה א ם היו נוצרים ,א ל א ג ם א ב ו ת ה מ ש פ ח ה ב ד ו ר ו ת הקודמים .ה ד ב ר ג ע ש ה ק ל ל מ ד י במקרים אחרת. ש ב ה ם ס פ ר י מ ר ש ם ־ ה ת ו ש ב י ם א ב ד ו או נ פ צ ע ו ,ואז ה ו ב א ו ר א י ו ת ב ד ר ך ג נ ה צ ל י ל ש ל ש ם ה מ ש פ ח ה ל א ע מ ך ל מ כ ש ו ל ,א ך ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת נ ט ל ו אנשים ל ע צ מ ם ,ב ל י ר ש ו ת ה ש ל ט ו נ ו ת ,ש מ ו ת ב ע ל י צליל פ ו ל נ י ,ב י י ח ו ד ע ם ס י ו מ ת סקי— , צקי — ,יץי .ב מ ק ר י ם ר ב י ם השיגו ת ע ו ד ו ת ל ד ה ע ם א י ש ו ר שהן מ ה ו ו ת ה ע ת ק מן ה ס פ ר י ם ה מ ק ו ר י י ם .זה ל א ה ל ם א ת ה מ צ י א ו ת ,מ פ ג י ש ס פ ר י ה מ ר ש ם הגוצריים /ז / איגם ג ו ק ב י ם ב ש מ ו ת א ב ו ת ה מ ש פ ח ה הרחוקים. ב ס ב י ב ו ת 20ב ד צ מ ב ר 41הופיע קצין ג ר מ נ י ב ד י ר ה ש ש כ ר ת י ב ר ח ו ב ז א מ א ר ס ט י ־ גובסקה 58/15ו ב ל י ל ה ס י ר א ת כ ו ב ע ו ש א ל א ו ת י ו א ת א ש ת י ,ה א ם ה ו א יכול ל ק ח ת ש ט י ח י ם פ ר ס י י ם ווילוגות. א ש ת י נ ת נ ה ת ש ו ב ה ש ל י ל י ת ,ועל כ ך הודיע ,כ י אין ל ה מ מ ה לחשוש ,מ פ נ י ש ל א י ק ח ש ו ם ד ב ר ב א ו פ ן ב ל ת י חוקי ,א ל א ישלם מ ח י ר ט ו ב .א ש ת י השיבה ,כי י כ ל ה ל מ כ ו ר ש ט י ח י ם ווילונות ,ל ו ל א ל ק ח ו מ מ נ ה ת כ ו ל ה ש ל 7חדרים .ל ש א ל ת ו (12עו״ד אמיד ,בעל אחתות בגאליציה .קרוב אל המתבוללים .ד׳׳ר פרנס נאסר והומת שעה שהודיע לגרמגים :״יהודים לא א ת ך וסרב לספק להם מכסות של י ה ד י ם למחנות העבודה שהוקמו סביב לבוב. (13בידיעה אשר הופיעה בעתון הפולגי ״לבובסקה גאזטה״ מיום 8בספטמבר 1941 מתרעם הכותב על קרוב ל־ 4000י ה ד י ם אשר התייצבו וביקשו להתגצר ,בתקוה שכך ייגצלו מרדיפות הגרמגים. 234 הקצין ,כ י צ ד אירע ה ד ב ר ,מ ס ר ה ה ב ה ר ה ו ה ו ס י פ ה ,כי ל ק ח ו אפילו ספרייה של עשירה. כ א ש ר ש מ ע זאת ,פ נ ה א ל י ה ש ו ט ר ב ש א ל ה ,מ ה ו ה מ ק צ ו ע שלי .ה ש ב ת י ,כי א נ י פ ר ו פ ס ו ר ב א ו נ י ב ר ס י ט ה .ב א ו ת ו ר ג ע ה ס י ר ה ק צ י ן א ת כ ו ב ע ו והציג א ת עצמו ב ת ו ר ק צ י ן פ ר ש י ם ו י ל ה ל ם ט׳ ט ט ו ה א ן /ז . / ב מ ה ל ר ה ש י ח ה ש נ ק ש ר ה ב י נ י נ ו ה ת ב ר ר ,כ י ה ו א מ ש פ ט ן וכי מ ו צ א ו מוינה. ד י ב ר ת י א י ת ו א ח ר כ ך עוד מ ס פ ר פ ע מ י ם .ה ו א ״ נ ח מ ד ״ מאוד ,אדיב ורשמי. לטענתו, א ח ר י ה מ ל ח מ ה י ש ת פ ר מ צ ב היהודים .ל א ש א ל ת י ע ל מ ה הוא מ ס ת מ ך , מ פ נ י ש ל א ר צ י ת י ל ה י כ נ ס ל ש ו ם ויכוח ב נ ו ש א ה נ ו ג ע ל פ ו ל י ט י ק ה או ליהודים. מ ס ׳ 26/27 היהודית, .1 ב פ ב ר ו א ר 1942היו א צ ל י ב י ק ו ר י ם א ח ד י ם של שליחי ה ק ה י ל ה ש ה ש ת ד ל ו ל ה ו צ י א ח פ צ י ם שונים ,כגון מ ז ר נ י ם ,ש מ י כ ו ת ו כ ס ת ו ת . איני יודע ,ה א ם ה ח פ צ י ם ש נ ל ק ח י ם מ י ו ע ד י ם ל ג ר מ נ י ם ,או ל מ ח נ ו ת העבודה, להקל במטרה לכך על האנשים שנלקחו לשם, ואשר סובלים מקור נוסף ומרעב. 14 ב י ו ם 9ב פ ב ר ו א ר הייתי ב מ ש ר ד ה נ ש י א ו ת ש ל ה ק ה י ל ה היהודית וראיתי, .2 כ י צ ד מ מ ל א ־ מ ק ו ם ש ל ר א ש ־ ה ק ה י ל ה ק נ ה ש ת י ת מ ו נ ו ת ,נ ד מ ה לי ,כי ב ־ 3 0 0נ ו ד ע לי מ פ ק י ד ־ ה ק ה י ל ה ,כי ה ק ה י ל ה ,כ ל ו מ ר ה נ ש י א ו ת ,ק ו נ ה כ ל מ י נ י חפצים ,אפילו חפצי־מותרות, בספטמבר עירוניים לעבר 1941הגיעו ל ר ח ו ב סובייסקי ,ש ם נ מ צ א ב י ת ־ ה כ נ ס ת הגדול ,כ ב א י ם ואנשי־צבא .כאשר הוצת ב י ת ־ ה כ נ ס ת ,כיוונו ה כ ב א י ם א ת זרם ה מ י ם ולא אנשים הבתים שנמצאו במטרה לרהט דירות עבור הגרמנים. הסמוכים אליו, לעבר בית־הכנסת, שהושמד כליל. ב ש כ נ ו ת ,ל א ר ק יהודים א ל א ג ם נ ו צ ר י ם ,ס י פ ר ו לי ,כי ה כ ב א י ם הגיעו ל מ ק ו ם ה ש ר י פ ה ע ו ד ל פ נ י ש ה י א פ ר צ ה ,וכי ב י ת ־ ה כ נ ס ת ב ע ר כ מ ו א ב ו ק ה . 1 5 ב ל י ל ה ,ש ב ו פ ר צ ה השריפה ,ש א ל ו א נ ש י ־ צ ב א ג ר מ נ י ם ,כ כ ל ה נ ר א ה קצינים, את א ו ל ׳ נ ה פ י ל י פ ו ב נ ה ,ש נ י ה ל ה ב א ו פ ן ז מ נ י א ת ה ב י ת מ ס ׳ 32ב ר ח ו ב סובייסקי, מי הצית א ת ב י ת ־ ה כ נ ס ת .לשמע תשובתה ,כי עשו זאת אנשי צבא גרמנים ,הם נ ז ע מ ו .א ל ה ש ה פ נ ו א ת ה ש א ל ה רצו ,כ נ ר א ה ,ל ק ב ל ת ש ו ב ה א ח ר ת . ב ז מ ן ה ש ר י פ ה ש ר ר ה ב ה ל ה ב ק ר ב ת ו ש ב י ר ח ו ב סובייסקי .ר ב י ם מ ה ם ב ר ח ו מ ב ת י ה ם ו מ צ א ו מ ק ל ס ב ב ת י ם ,ה מ מ ו ק מ י ם ב ר ח ו ב ה ח ו מ ה )ואל׳ובה(. ת י ת ד ם נמולגית :ת ת שיינפלד (14לאחר הקמתם של פתגות עבודה באיזור לבוב ,כולל מחנה יאנובסקי בפרברי העיר ,הגיעו שמועות על הסבל והרעב שהיו מנת־חלקם של הכלואים בהם .בעיר התארגן אותה שעה ״ועד לעזרת אסירי המחנות״ וחבריו דאגו לאספקת ביגוד ,שמיכות ומזון, ככל ש א י פ ש ת הגרמנים. (15בלילה אחד הבעירו הגרמנים באש א ת כ ל בתי־הכנסת המפורסמים בלבוב. מ ל ב ד בית־הכגסת העירוני ה ג ת ל עלו באש ג ם ההיכל הרפורמי ובית־הכנסת העתיק המפורסם .אמגם הכבאים הוזעקו מראש ,עוד לפגי פ ר ח ה ש ת פ ה ,ותפקידם היה למגוע א ת התפשטותה של השריפה לבתים הסמוכים. 235 ב и ש ו ה к בת־שבע שביב ״משואה״ -סקירה פדגוגית ״ההיגיון ש ל ה ה ו ר א ה ש ו ג ה מן ההיגיון ה מ נ ח ה א ת ב י ת ־ ה ס פ ר ק ו ד ם כ ל ב כ ך , שאין הוא מ ש ו ע ב ד ל מ ב נ ה מ ו ס ד י ' כ ל ש ה ו .א מ נ ם נכין ,ה מ ב נ ה ה מ ו ס ד י ש ל ב י ת ־ ה ס פ ר ה ו א ה ק ו ב ע מ ה י ה ה ו ר א ה ה מ ת ב צ ע ת בפועל .מ ש ו ם כ ך אין דמיון בין מ ה שצריך בו להיעשות למעשה... בבתי־הספר בית־הספר גוהג לפי על המשתמע פי מתיאוריות הגיונו, ותיאוריות ההוראה ובין ההוראה הנעשה מתגבשות, מ ת פ ו ר ר ו ת ו ש ו ב מ ת ג ב ש ו ת ע ל ־ פ י הגיון אחר .נ ו ק ש ו ת ו ש ל ב י ת ־ ה ס פ ר ג ר מ ה ל כ ך שהתמורות ב מ ח ש ב ה ע ל א ו ד ו ת ה ה ו ר א ה הורגשו בו א ך ו ר ק מ ע ט . . .״ * יישומן של ת י א ו ר י ו ת ה ה ו ר א ה ב מ ס ג ר ו ת החיגוכיות ה פ ו ר מ ל י ו ת ,ק ש ה ב י ו ת ר , ב ש ל .אילוצים ארגוניים ,ס ו צ י א ל י י ם ,פ י נ נ ס י י ם ואחרים .ה צ ר כ י ם ה פ ד ג ו ג י י ם נ ד ח ק י ם לעדיפות משנית והמערכת האמונה על העשיה־החינוכית מוצאת מטבע־הדברים עצמה ,ל א פ ע ם ,מ פ ג ר ת א ח ר י ה ה ת פ ת ח ו י ו ת והחידושים ב ח ב ר ה ו ב ת כ נ י ־ ה ל י מ ו ד . הוראת־השואה ב ב ת י ־ ה ס פ ר איגה י ו צ א ת דופן ,ב ה י ו ת ה ח ל ק ב ל ת י ג פ ר ד מן ה ת ה ל י כ י ם האפייניים ל מ ע ר כ ת ־ ה ח י נ ו ך :ה ה ת ע נ י י נ ו ת ה ה ו ל כ ת ו ג ו ב ר ת ב ג ו ש א מ צ א ה ביטוייה במחקר נרחב, דיונים אקדמיים ופופולריים, מחלוקות קולניות בכתב ובעל־פה ,ואפילו כ ת ב י ־ ע ת ו נ ו ת נ ר ת מ ו למשימה. ב ע ק ב ו ת ר ג ס ג ס זה ה ת ג י י ס ה ה מ ע ר כ ת ה ח י נ ו כ י ת ל י צ ו ר כ ל י ם ל ה ו ר א ת ־ ה ש ו א ה במסגרות הפורמליות והבלתי פורמליות ,מביה״ס־היסודי ועד תנועת־הנוער .חוקרים ואנשי־חינוך ע י ב ד ו ת כ נ י ו ת ל י מ ו ד י ם ו כ ת ב ו ס פ ר י ־ ל י מ ו ד ; מ ש ר ד הוזיגוך ה ק צ י ב ש ע ו ת י והוסיף ש א ל ת ־ ח ו ב ה י ל ב ח י ג ו ת ־ ה ב ג ר ו ת .ע ל ־ אף ר ג י ש ו ת ה נ ו ש א ל א .נ ע ש ו ז די ע ל ־ מ נ ת ל ה ת א י ם ת י א ו ר י ו ת ה ו ר א ה ח ד ש ו ת ל א ס פ ק ט י ם הייחודיים ש ל ת כ נ י ו . מ ו ר י ם ר ב י ם עדיין מ ת ל ב ט י ם ב ד ב ר ב ח י ר ת המרי ה ל י מ ו ד ו ה ת א מ ת ה ש י ט ו ת ה ד י ד ק ט י ו ת לאוכלוסיות הלומדות השונות. אין ה ל כ ה פ ס ו ק ה ב ה ו ר א ת נ ו ש א י כ ל ש ה ו ע ל ־ א ח ת ־ כ מ ה ־ ו כ מ ה ב נ ו ש א ־ ה ש ו א ה . מ כ ו ן ״משואה״ ,ש ז ה ע י ס ו ק ו ה ע י ק ר י ,מ ת מ ו ד ד ב ל י ־ ה פ ס ק ע ם ב ע י ו ת אלו ,ב ע י ב ו ד חומר ,ה כ נ ת ת כ נ י ו ת ח ד ש ו ת ו ה ד ר כ ת ה צ ו ו ת ־ ה מ נ ח ה .ל ה ת מ ח ו ת ה ס פ צ י פ י ת ,פ ר י נסיון * 236 צבי לם ,״ההגיונות הסותרות בהוראה״ ,ספרית פועלים ,1973 ,עמ׳ .24—23 מצטבר של 10שנים ואלפי תלמידים ,מוסיפה האוירה המיוחדת ב״משואה״ ,שהיא התנתקות מחיי היום־יום והקדשת הזמן כולו לנושא־השואה .זוהי סיטואציה מיוחדת ,כר פורה ליישום פעילויות לימודיות שונות ,באופן שתהיינה רלבנטיות אפילו למי שארועי השואה לגביו הם בבחינת ״פלאנטה אחרת״ .אוירה זו מאפשרת התנסות במישור הקוגניטיבי והרגשי ,תוך התמודדות עם בעיות שהן רלבנטיות לכולנו כאן ועכשיו .בחינת השאלות הקיומיות מעבר לזמן ולמקום, מוסיפה מימד אוניברסלי לתופעות אנושיות בסיטואציות ייחודיות ** .משך הסמי־ נרים ב״משואה״ מכתיב בהכרח בחירה קפדנית של הנושאים ,בכפיפות למטרות מוגדרות ורעיון מרכזי ברור ,המנחה את הפעילויות הלימודיות השונות. אין דרך טובה יותר להגדיר את המטרה מאשר להזכיר את המשל החסידי הבא :הבעש״ט ידע למנוע אסון צפוי על ידי תפילה מסוימת והדלקת אש במקום מסוים ובמועד מסוים ביער .תלמידו של הבעש״ט לא ידע את התפילה ,אך ידע את המקום והמועד בו יש להדליק אש .בכל זאת נשמעה תפילתו .תלמידו לא ידע את המקום והמועד אך התפילה שבלבו נשמעה ***. קטנו מהבין את שקרה לקרבנות־השואה .לא היינו עמם בגיטאות ובמחנות. לא צעדנו אתם בצעדות־המוות ולא ראינו את יקירינו מעונים ונטבחים מנגד. אך אם גם שכחנו את תפילת הבעש״ט ואיננו יודעים את המקום והמועד בו יש להדליק אש ,עדיין יש תפילה בלבנו ואנו יכולים לנסות ולהתקרב להבנה ולתחושות של אלה שחוו את ארועי־השואה על בשרם. השואה לא קרתה בפרה־היםטוריה אלא במאה ה־ .20בני־אדם שלבושם ומנהגיהם ואפילו שפתם ,מוכרים לנו היטב ,טבחו בני־אדם שתמונותיהם ניבטות אלינו מאלבומי המשפחה .הוריהם ואחיהם ובניהם נמצאים אתנו כאן .גם בנסיבות הזוועתיות של ארועי־השואה פעלו הקרבנות ואך• הרוצחים במסגרת התכונות האנושיות המוכרות לכולנו במקומות אחרים ובזמנים אחרים .הבריחה מן הדילמות המבעיתות והמסקנות הקשות משאול ,אל הסטיריאוטיפיזציה של האירועים והמשתתפים בהם ,נוגדת את מטרת החינוך. הגישה הדטרמיניסטית הרואה בתהליכים שהובילו לשואה ובתוצאותיהם ,מעין פרה־דסטינציה הטבועה כביכול בגנים של הרוצחים או חלילה — הקרבנות ,סותמת את הגולל על תקוותו של המין האנושי למנוע את הישנותם .על־מנת לאפשר התמודדות אמיתית עם החוויה הקשה של עימות עם ארועי־השואה ,יש לקבל את ההנחה שאפילו בתנאים נתונים ,נוראים ככל שיהיו ,בוחר כל אדם את דרכו בכפיפות לאילוצים המשתנים .אין בהנחה זו משום מתן הכשר לשיפוט מוסרי. ההיפך הוא הנכון .ככל שנבהיר לעצמנו את הדילמות עמן התמודדו הנפשות הפועלות בסיטואציות הבלתי אפשריות ההן ,נתקרב יותר להבנת השיקולים וההכרעות שקיבלו על עצמן. שאלת הבהירה היא אפוא ,הקו המנחה את הפעילויות־הלימודיות מראשית הסמינר ב״משואה״ ועד סיומו .הסמינר מתחיל במפגש חווייתי עם הנושא תוך ** בהמשך הזמן יתווספו לתכניות הקיימות גם פרויקטים מיוחדים של ספרות־יפה, שירה ,ציור ואולי גם מוסיקה. *** וע׳ — יהודה באואר ,״השואה ,היבטים היסטוריים ,ספרית פועלים ,1982 ,ע״ע.82—81 237 ,סיור .מ ו ד ר ך ב א ת ר ה ה ת י י ח ד ו ת ,ש י ח ת פ ת י ח ה ק צ ר ה מ א פ ש ר ת ל מ ש ת ת פ י ם ה ע ל א ת ב צ ו ר ה פ ת ו ח ה ו ח פ ש י ת .דיוני ה י ו ם מוקדשים הראשון שאלות והגדרת ציפיות למעקב ש י ט ת י א ח ר י ה מ ב צ ע י ם :האידאולוגיה ,ה מ כ ש י ר י ם ה ת ע מ ו ל ת י י ם ו ה א ח ר י ם ש נ ת נ ו ה כ ש ר ל ר צ ח ־ ע ם ,מ ה י ט ל ר ־ י ו ג נ ד ו ע ד האייגזאצגרופן .ב ד י ו ג י ם א ל ה גבדקי.ם מ ק ו ר ו ת כ ת ו ב י ם וויזואליים ,כ ו ל ל יומניהם של מ פ ק ד י מ ח נ ו ת ־ ה ה ש מ ד ה ו ע ד ו י ו ת י ה ם במשפטי־נירנברג. בערבו ש ל היום ה ר א ש ו ן נ ב ד ק ת ת ג ו ב ת ם של• יהודי ג ר מ נ י ה ל ג ז ר ו ת ש נ ו ת ה־ ,30ב ע ז ר ת ע ד ו ת ,ס ר ט או ה ר צ א ה ודיון .היום השני ו ה ש ל י ש י מ ו ק ד ש י ם כ ו ל ם ל ד י ל מ ו ת ש ל ה ק ר ב ג ו ת מ ן ה ג י ט א ו ת ועד ל מ ח נ ו ת ההשמדה .ת ג ו ב ו ת ה י ח י ד ו ה ה נ ה ג ה במשלוחים, ב מ ח ת ר ת ובפלוגות־הפרטיזנים .בסוף הסמיגר מ ת ק י י מ ת שיחת־סיכום, ב ה נ ב ד ק שינוי ע מ ד ו ת ו נ ב ח נ י ם ל ק ח י ם ב מ י ש ו ר האישי ו ה ח ב ר ת י .ת ג ו ב ו ת י ה ם ש ל ב נ ו ת ה ב ר י ת ,יהודי ה ת פ ו צ ו ת והישוב היהודי בארץ ישראל ,ל י ד י ע ו ת ע ל ה ה ש מ ד ה נ ב ח נ ו ת א ף הן ב ה ק ש ר ל נ ו ש א י ם ש נ מ נ ו לעיל. הסמינר ה ו א ע מ ו ס ו ד ו ר ש מן ה מ ש ת ת פ י ם בו נ י צ ו ל מ כ ס י מ ל י ש ל יכולת־ ו מ ע ו ר ב ו ת ־ ר ג ש י ת ,ע ל ־ כ ן יש לגוון א ת ה פ ע י ל ו י ו ת ת ו ר התאמה איגטלקטואלית ל נ ו ש א י ם ה ש ו נ י ם :דיונים ,פ ע י ל ו ת ־ ק ב ו צ ת י ת ,מ ש ח ק ־ ת פ ק י ד י ם ,מרכזי־למיז־ה ,ח ק ר ־ מדרש־תמונות, מקורות, ציורים וקריקטורות, צפיה בסרטים והאזנה להקלטות, ו ה ח ש ו ב מ כ ל — ע ד ו י ו ת א י ש י ו ת של ניצולי שואה. י כ ו ל ת ה ר י כ ו ז ש ל ה מ ש ת ת פ י ם ,כישוריהם ו ר מ ת ם ה א י נ ט ל ק ט ו א ל י ת ,ה י ק ף ה מ י ד ע וציפיותיהם מהסמינר ,מכתיבים את התאמתה של הקודם התכנית לכל קבוצה ע ל ־ פ י ד ר כ ה ,ו מ כ ו ו נ י ם ע י ב ו ד פרוייקסים חדשים ושיפור הקיימים. א ו ת ם ש י ק ו ל י ם מ י ת ו ד י י ם מכוונים גם א ת ה ת כ נ י ו ת ל ק ב ו צ ו ת מ ח ו ״ ל ,ב א ג ג ל י ת , ספרדית, צ ר פ ת י ת ו ג ר מ נ י ת .ה ר ק ע השונה של ק ב ו צ ו ת אלו ,מ צ ר י ך ה א ר ת ה נ ו ש א מ ז ו י ת א ח ר ת או ה ו ס פ ת פ ר ק י ם על ־פי צרכי ה ק ב ו צ ה וציפיותיה. ולסיכום ,מ ן ה ר א ו י ל צ ט ט מ ד ב ר י ו ש ל ג׳ון דיואי א ש ר נ י ס ח א ת ה ע ק ר ו נ ו ת החיגוכיים עליהם הושתתה הפעילות הפדגוגית ב״משואה״: ״תהליכי ההוראה נ ע ש י ם מ א ו ח ד י ם ב מ י ד ה ש ה ם שקודים על י צ י ר ת ה ר ג ל י ־ ח ש י ב ה טובים .א ף ־ ע ל ־ פ י ש ר ש א י ם אנו ל ד ב ר ,ב ל י ל ה י כ ש ל בטעות ,על ה מ י ת ו ד ה ש ל ה מ ח ש ב ה ,הרי ה ע י ק ר ה ו א ש ה ח ש י ב ה ע צ מ ה ה י א ה מ י ת ו ד ה ש ל נסיון חינוכי .יסודי־ ה מ י ת ו ד ה ה ם מ ש ו ם כ ך זהים ע ם יסודי העיון ,ו א ל ה ה ם :ראשית ,שיהיה ה ת ל מ י ד נ ת ו ן ב מ צ ב מ ו ב ה ק ש ל נםיון — ש ת ה י ה פ ע י ל ו ת ר צ ו פ ה ,אשר הוא מעוניין ב ה ל ש מ ה ; ש נ י ת ,ש ת ת פ ת ח במצב זה ב ע י ה מ ו ב ה ק ת כגירוי ל מ ח ש ב ה :שלישית ,ש י ה י ה ל ו ל ת ל מ י ד ה י ד ע ושיערוך א ת ה ת צ פ י ו ת ה ד ר ו ש ו ת ל ש ם טיפול ב ב ע י ה ; ר ב י ע י ת ,ש י ע ל ו ע ל ד ע ת ו ה צ ע ו ת פ ת ר ו ן ויהיה א ח ר א י ל פ י ת ו ח ן באורח מ ס ו ד ר ; ח מ י ש י ת ,ש ת ה י ה ל ו ה ז ד מ ג ו ת ו ס י ב ה ל ב ח ו ן א ת מ ו ש כ ל ו ת י ו ע ל ידי ה פ ע ל ת ם ה ל כ ה ל מ ע ש ה ,ל ב ר ר א ת מ ש מ ע ו ת ם ולגלות מעצמו את תוקפם״*. * ג׳והן דיואי ,״דמוקראטיה וחיגוך׳ ,מוסד ביאליק ,ירושלים ,1960 ,עב׳ .134 238 4 משה קול יו״ר המפלגה הליברלית העצמאית ,יו״ר הנהלת משואה, מדרשת פורדר ו״יסודות״ ; יו״ר מרכז תרבות העמים לנוער ; הספרים מפרי עטו שראו אור השנה ,הס :מלחמת לבנון והמצב בשטחים ; שואה ותקומה ; מאבקים ומפעלים. גדעון האוזנר יו״ר מועצת יד־ושם ־ ,יו״ר הועדה הפדגוגית של משואה. יצחק ארצי ח״כ; מראשי התנועה וממארגני המחתרת היהודית ברומניה בימי המלחמה נמנה על מפקדת אניית־המעפילים ״כנסת־ ישראל״ ,וממנהיגי המעפילים במחנות הגירוש בקפריסין; עתונאי; מראשי ל״ע ; חבר הנהלת העיר ת״א. חנה שלומי מקודם קמפל ; ילידת לבוב; עלתה ב־ 1946כמדריכת של קבוצת ילדים ישראלים שנשארו בפולין ללא הורים בעת המלחמה ובסיומה קיבלו סרטיפיקטים • ,בוגרת אוניברסיטת ת״א ־ ,פרסמת מאמרים בקבצים גל־עד ושבות ,על יהודי פולין בברה״מ ועל יהודי־ פולין לאחר מלחה״ע ה־.2 יעקב ליברמן מפעילי עקיבא בקראקוב ; לאחר המלחמה פעיל בבריחה מפולין לצ׳כוסלובקיה ; עלה ב־ 1947לאחר מעצר בקפריסין • ,נמנה על ראשוני המתישבים בקרית־גת. מרים עקביא סופרת ; מרבית ספריה מוקדשים לנושא השואה ,שאחדים מהם תורגמו לשפות לועזיות ; משמשת כעדה בפני באי הסימינריונים במשואה. יעקב רוזנברג חבר בהנהגת המחתרת של הנוה״צ בזאגלמביה ומראשי הלוחמים בגיטאות בנדין וסוסנוביץ ,ואח״כ בהונגריה ; עלה מרומניה עם תום המלחמה ; חבר הנהלת ״משואה״. משה קלבהיים ממורדי גיטו וילנה ,ואחר־כך מהפרטיזנים ביערות ליטא ; לפני המלחמה היה מפעילי ״עקיבא״ בגאליציה ; מזכ״ל המועצה הציונית בישראל; יו״ר ארגון הפרטיזנים ומורדי הגיטאות בישראל ; חבר הנהלת ל״ע. ג .ד .מייבסקי יליד צ׳כנוב ,פולין ,בה היה חבר בהנוה״צ; בפרוץ המלחמה ברח לוילנה והצטרף שם לקיבוץ התנועה ; עם כניסת הגרמנים ברח לרוסיה ,נאסר והוגלה לסיביר בעוון חציית הגבול לאפגניסטן בדרך לארץ ; לחם בשורות הצבא הפולני; מהנדס • ,עלה ב־.1955 משה שדמי היה בין ראשוני המתנדבים ליחידות העבריות בצבא הבריטי ־ ,לחם ביוון ושם נפל בשבי; נמנה על מנהלי דיור־לעולה ובנק עידוד ,ומבכירי העובדים במחלקת הקליטה של הסוכנות. יוחנן כהן ממנהיגי הנוה״צ בפולין • ,נמנה על מייסדי קיבוץ שליח ״המוסד״ לפולין ומראשי ״הבריחה״ ; חבר הכנסת כתב וערך את ״ספר הנוער הציוני — דרכה של תנועה״ ; החוץ ,בו כיהן בתפקידים בכירים :היה קונסול ישראל ושגריר ישראל ברומניה ובפינלנד. תל־יצחק ; החמישית; איש משרד בפילרלפיה 239 שמואל מאירי מחנך ועורך ; חבר הנהלת ל״ע ,משואה ויסודות ; ספרו ״כיסופים״ — ךברי פרוזה ושיר ,ראה א ו ר בתשמ״ך בהוצאת ״משואה״. חיים חרמש ממייסדי כפר ג ל י ק ס ו ן ; נמנה על קבוצת הצנחנים הישראלית שצנחה מאחורי קווי האויב ה ג ר מ נ י ; ספרו ״מבצע אמסטרדם״ שראה א ו ר לפני שנים אחדות בהוצאת מערכות ,עומד להופיע בקרוב במהדורה חדשה בהוצאת ״משואה״. דוד שערי מפעילי התנועה בארץ ו מ מ י י ס ד י אלוני אבא ; בוגר האוניבר סיטה העברית ודייר האוניברסיטה של פ א ר י ז ; מעובדיה הבכירים של .עליית הנוער • ,חוקר במכון לחקר הציונות שע״י אוני ת״א ; מחקרו על מחנות קפריסין ,ראה אור בהוצאת הספריה הציונית והמכון לחקר הציונות. סטפי שפיגל מקודם שנצר ; מפעילי ״עקיבא״ בביילסקו ־ ,במלחמה היתה בקיבוץ בוילנה ועמם עברה א ת כור חיסורים והנךודים בליטא ובגרמניה ; כיום בשבי־ציון. דפאל בלומנפלד מחנך • ,מפעילי ״האיחוד״ בפולין שלאחר המלחמה ; עלה ב־ ;1948מראשוני כפר־הנוער ניצנים ,והחל מ־ 1950פעל בו בכל שלבי החינוך :כמךריך ,מורה ,מרכז ההךרכה ,ובמשך שנים רבות בתור מנהלו של המוסד ,עד לפרישתו לגימלאות ב־ .1980בוגר אוניברסיטת •ת״א במדעי הטבע; חבר הנהלת ״יסודות״ והנהלת המפלגה. דניאל קארפי פרופ׳ להיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה ; מופקד יעל הקתדרה לחקר השואה ע״ש בנימין וחיה שפלסקי; ראש ביה״ס למדעי היהדות באוניברסיטת ת״א. ד״ר דב לוין חוקר בכיר במכון ליהדות זמננו של האוניברסיטה העברית, ועורך פנקס קהילות לטביה ואסטוניה במסגרת יד־ושם. שלום חולבסקי מפעילי השוה״צ בוילנה ; מראשי המחתרת ,-לחם ביערות נאליבוקי; מראשי הבריחה ; חבר קיבוץ עין־השופט. לורנס רוזנגארט מסיימת תואר שני בחוג להיסטוריה יהוךית באוניבר־ .סיטת ת״א ,בהדרכתו של פרופ׳ ד .קארפי .אוצרת התערוכה על שארית הפליטה שבבית התפוצות. רות פירר מורה בבית־הספר־לחינוך של האוניברסיטה העברית ,במחלקה להכשרת מורים • ,זכתה בתואר דוקטור על מ ח ק ר ה :השפעת הערכים הציוניים על ספרי־לימוד לתולדות עם ישראל ,בעברית ,בא״י ,בשנים .1980—1900 יעל שגיא בת קיבוץ שפיים ־ ,בוגרת ביה״ס האזורי חוף ה ש ר ו ן ; חיילת. ד״ר י .קרמיש היסטוריון וחוקר השואה ־ ,חבר הנהלת יד־ושם מחקרים וספרים רבים בנושאי השואה והגבורה. פירסם בלה גוטרמן נולדה ברוסיה בעת המלחמה להורים יוצאי פולין ,שברחו לרוסיה ,חזרו לפולין עם תום המלחמה ,ועלו ארצה ב־ ;1950בעלת תואר מ״א בהיסטוריה ; מורה בתיכון בהרצליה. בת־שבע שביב ראש המגמה להוראת מדעי החברה ,ומרכזת המסלול להוראת ההיסטוריה באוניברסיטת ת ״ א ; מנהלת פדגוגית של משואה. 240. CONTENTS Introduction to Volume XIII Shmuel Meiri BEACON After Forty Years Towards Advancement of the Holocaust Consciousness Moshe Kol Gideon Hausner 9 17 Jitzhak Artzi Hanna Shlomi Jacob Liberman Mirjam Akavia Jacob Rosenberg Moshe Kalchheim G. D. Majewski Moshe Shadmi Johanan Cohen 24 30 36 40 42 45 49 52 54 Shmuel Meiri Haim Hermesh David Shaari Stefi Spiegel 59 70 73 75 7 "HANOAR HATZIONI" AND "AKIBA" IN TIMES OF ORDEAL AND TRIAL 40 YEARS A F T E R THE DEFEAT OF GERMANY Comrades Tell About Victory Day and the Days Before as Well as Those After in Spring and Summer of Europe 1945 Liberation Day of Rumania (August 23, 1944) Fears and Hopes at the End of the War Liberated in Mauthausen My Victory Day Between Poland and Rumania At the Southern Front of the Red Army, on German Soil Berlin in Flames From Captivity — Towards Liberation On the Way to the Remnats of the Holocaust With the Jewish Brigade — First Encounters With the Saved "Operation Amsterdam" — the End In Memoriam — Abba Berditschev With Friends, All the Way — Interview Kibbutz "Ichud Напоаг-Hatzioni-Akiba" in Kielce Before and After the Pogrom 23 Rafael Blumenfeld 107 DURING THE WAR AND AFTER The Number of Jews in France According to the Protocol of the "Wansee Conference" (January 1942) — Imagination and Reality After the Liberation — in Eastern Soviet White Russia The Eastern European Jews Share in the Partisan Warfare in World War II Life of the Jews in the Drancy Camp Dov Levin Lawrence Rosengart 147 152 PROBE AND CRITICISM The Holocaust in the Hebrew Readers, 1948—1984 Ruth Fuhrer 177 OPINION OF THE YOUNG Memory of the Holocaust Among the Israeli Public in Our Days Yael Saghi 203 DOCUMENTATION Obituary at "Oneg Shabbat" in the Warsaw Ghetto on the Unknown Grave of Rabbi Shimon Huberband Testimony from the "Levov File" J. Karmish Bella Gutterman 219 225 AT MASSUA Massua — Pedagogical Review Bat-Sheva Shaviv 236 Daniel Carpi Shalom Holavski 129 133 M A S S U A H A YEARBOOK O N T H E HOLOCAUST AND HEROISM No. 13 April 1985 Editor: S. Meiri Editorial Board Secretary: M. Virt Editorial Board: M . Kol, M. Virt, S. Meiri This Yearbook is Published with the Support of The Memorial Fund of Polish Jewry & The Women's Association of Survivors of Nazi Oppression in Montreal, Canada All Rights Reserved Massuah, Tel-Aviv, 48\King George St., Israel
© Copyright 2024