משואה ט
K l l f / П 7 ו י ב ץ П ש נ ת 1 מ ש ו א ה קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה 3 י י ן ש׳ מ ש ו א ה יד לחברי תנועות הנוער הציוניות בשואה ובמרי תל־יצחק — ת ל ־ א ב י ב ,נ י ס ן ת ש מ ״ א — א פ ר י ל 1981 העורך :ש .מאירי מזכיר המערכת :מ .וירט ועדת המערכת :מ .קול ,מ .וירט ,ש .מאירי © כל הזכויות שמורות משואה ,יד לחברי תנועות ״הנוער הציוני״ בשואה ובמרי קיבוץ תל־יצחק ,ד .נ .השרון התיכון. תל־אביב ,רחוב המלך ג׳ורג׳ 48 דפוס ומסדרה מ .שטרן ,שד׳ הר־ציון ,104תל־אביב ב ש ע ר מ ש ה קול ג ד ע ו ן האדזנר בימי שואה ד מ ה יפדל נפתלי צהר י ה ו ד י ת ירדן א י י ל ת כולן תעודה הציוני״ ו״עקיבא״ שמעון דרנכד שדה ברגמן־ניפקה משה קול ד פ י פ מן הארכיון רדת ל י ב ל י ף קומל אברהפ עיון מתוך יומן גיטו וארשה ד״ר ראובן בן־שם )פלדשוה( על פעילותם ובטאונם המחתרתי של הציונים הכלליים בגיטו וארשה תנועות־נוער יהודיות באיזור זאגלמביה בתקופת השואה דואר השואה כמקור לתאור ארועים התמודדות היודנראט בבעיות הבריאות בגיטו ל ו ח ׳ דמותו הרוחנית של הילד היהודי בשואה רוצחי עמים )על השמדת יהודי פינסק( 24 44 ומרד ראדבן ב ן ־ ש פ מ ש ה קול ד ״ ד י .ק ר מ י ש ״הנוער האנטישמיות בימינו עשרים שנה למשפט אייכמן 7 16 בעתות 46 50 67 75 81 89 מבחן בלי בהלה ובלי פחד מפני המוות — קול־קורא אל הנוער ,בצרוף דברי הקדמה מאת ד״ר יהודה אורנשטיין בדרך חתחתים מגיטו םוסנוביץ לארץ יהושע א .גלבוע ז״ל מכתבים ואגרות מימי השואה דפי יומן ,בצרוף הקדמה מאת ד״ר דוד יעקובוביץ ביה״ס הימי של ״איחוד הנוער־הציוני — עקיבא״ ב־אלבלונג 92 98 107 109 128 141 ודיון ד״ר חייפ שצקר אהוד אפק יעל דניאלי במלחמה הוראת השואה — דילמות ושיקולים תמורות בגישה לנושא השואה במדינת ישראל מיתאם ההתערבות בדרכי ההסתגלות השונות של משפחות ניצולי השואה 149 156 169 ולאחריה א פ ר ה פ תורי בין פליטי השואה באיטליה )דפי יומן( 179 דמויות אהרון מזיא הסנאטור — לדמוחו של אינג׳ משה קרנר 191 צבי הרמן יצחק ארצי אדיה בן־פוב נ ת ן גרופ ב״משואה״ ״משפט ירושלים״ לגדעון האוזנר פרקים נוספים באפוס של ״הנוער־הציוני״ ברומניה ״גירוש קפריסין״ — ספדו של דוד שערי ״מי יתן לילה״ לצבי ברלב פרסים ,מלגות וספרים 206 217 221 227 229 שפרים קהל האלפים באמפיתיאטרון משואה בעצרת השואה תש״ם. משה קול ה א נ ט י ש מ י ו ת ג י מ י נ ו א נ ו חיים ע ת ה ב ת ק ו פ ה ב ה זכו היהודים ל א מ נ צ י פ צ י ה ש ל מ ת ח ו ק י ה מ ד י נ ו ת ב ע ו ל ם מ ע נ י ק י ם ליהודים מ ע מ ד שווה ע ם כ ל י ת ר ה א ז ר ח י ם ואין כיום השונות א פ ל י ה ר ש מ י ת — חוץ מ ב מ ד י נ ו ת בודדות ,כגון ס ו ר י ה — כ ל פ י ב נ י עמנו ,ומצויות מ מ ש ל ו ת ה ל ו ח מ ו ת בגילויי א פ ל י ה ע ל ר ק ע גזעי ,ד ת י או לאומי .א ו ל ם ישנן מ מ ש ל ו ת המגלות ואף כ א ל ה ה מ ס ר ב ו ת להגן ע ל יהודים ומוסדותיהם, נוכח אף א ד י ש ו ת ל ת ו פ ע ו ת א נ ט י ש מ י ו ת ו כ א ל ה ה מ ע ו ד ד ו ת ב ס ת ר גילויים מ ס ו ג זה מקרים דלי־ערך, ומגזימים בתלונותינו. בטענה לשער ניתן שאנו רגישים מדי שממשלות מסוימות ש מ ח ו ת ע ל פ ג י ע ו ת ביהודים ,ה מ ב ו צ ע ו ת ע ״ י ק ב ו צ ו ת ק י צ ו נ י ו ת שונות ,א ו ל ם אין ה ן מ ע י ז ו ת — מ ס ב ו ת מ ו ב נ ו ת — ל ה ו ד ו ת ש י ד להן ב מ ע ל .א ח ר ו ת ל ע ו מ ת ן מודעות דתי, ה י ס ב ל ס כ נ ה ש ב ת ח י י ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ו ב כ ל ה ס ת ה ש ר ק ע ה ה ו א גזעי או א ך מ ס ב ו ת פנימיות לא תרצינה להסתבך במאבק עם הגורמים הפועלים ב ש ם ח זה ,וכן נ י ת ן ל מ צ ו א מ מ ש ל ו ת א ח ר ו ת ה י ו ד ע ו ת ,א מ נ ם ,א ת ה ס כ נ ה ה נ ש ק פ ת ל י צ י ב ו ת ה פ נ י מ י ת ש ל מ ש ם ר ן ו ל ש ק ם ב א ר צ ו ת י ה ן מ ז י ג ו ר מ י ם ל א ו מ נ י י ם קיצוניים — א ו ל ם ה ן מ ז ל ז ל ו ת ב ש י ע ו ר כוחן ה ק ם ן י ח ס י ת ש ל מ ב צ ע י ה פ ש ע י ם ה ל ל ו . במקביל לאומנית ק י י מ י ם גורמים דימוקרסיים ה י ו ד ע י ם כ י ה ת פ ת ח ו י ו ת בעלות נסיה ק י צ ת י ת יש ל ה ח נ י ק באיבן ,ל ב ל י ת פ ש ס ה נ ג ע ה ע ל ו ל ל כ ר ס ם ב י ס ו ד ו ת ה מ ש ס ר הדימוקרםי ,אבל — לצערנו — לא מצאנו שמפלגות גדולות במדינותיהן א ו ג ו ר מ י ם ד ת י י ם ב ע ל י ה ש פ ע ה יגלו יוזמה ר ק ר א ו ת ג ר נ ג ד ת ח י י ת ה א נ ס י ש מ י ו ת ; ו ה ר י מ א ז ג מ ר מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ק מ ו ד ו ר ו ת ח ד ש י ם ש ל א ל מ ד ו ו א י נ ם יודעים את א ש ר ה ת ר ח ש בשנות השלושים למאה הזאת, בהן עלתה התנועה הנאצית והצליחה להקים תגועת־עם גדולה מקומץ קטן של לאומנים אכולי שנאה כלפי המשטרים ה ד י מ ו ק ר ט י י ם והיהודים ,והדור ה צ ע י ר ש ל י מ י נ ו הרי א י נ ו ר ו א ה א ת עצמו א ח ר א י ל ה ת ר ח ש ו י ו ת ש א ר ע ו לפניו. עם תום מלחמת העולם השניה וכעשרים שנה לאחריה התביישו אנשים ר ב י ם ,ש ה י ה ל ה ם ח ל ק ב א י ר ו ע י ם ה מ ש פ י ל י ם ש ל ימי ה מ ל ח מ ה ,ל ג ל ו ת א ת פ ר צ ו פ ם האנטישמי, ב ז ע ם את אשר חוללה התנועה הגאצית והפאשיסטית לעולם ואת 7 וההשמדה ש ב א ו ע ל מ י ל י ו ג י ב נ י ־ א ד ם ב ש ל הטירוף ה ל א ו מ י ש ג ר ר א ח ר י ו ההרס את העמים ל מ ל ח מ ת העולם השניה. א ו ל ם כיום ז נ ח ו א נ ש י ם א ל ה א ף א ת ר ג ש הבושה והם מ ע י ז י ם ל ה כ ח י ש א ת השואה ,וארגונים ר ב י ם ב ת ו כ ם מ פ י צ י ם ס פ ר ו ת פ ס ב ד ו ־ מ ד ע י ת ה מ ס פ ר ת כ י ה ש ו א ה היא ס י פ ו ר ־ ב ד י ם יהודי ,ה ב א ל ה צ ד י ק ס ח י ט ת כ ס פ י פיצויים מ ה ע ם ה ג ר מ נ י ,ו א ת גזל העם א ר צ ו של הפלשתינאי בנימוק ע״י הציונים, שאחרי השואה זכאים היהודים ל מ ד י נ ה מ ש ל ה ם . . .פ ר ו פ י ס ו ר י ם ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת ו ב א י ר ו פ ה נ ר ת ע י ם מ ל ק י י ם ס י מ פ ח י ו נ י ם ע ל ־ מ נ ת להוכיח כי השואה היא אינם הגרמני, העם היהודים וכי לא מעולם הוכנסו לתאי־הגזים או עלילה על למחנות־מוות, ואינם מ ת ב י י ש י ם ל ה ו ר ו ת ״ א מ י ת ו ת ״ א ל ו ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת שונות ,ואיש א י נ ו מ ח ר י מ ם ואינו מ ג נ ה א ו ת ם ו א ת מ ע ש י ה ם , קוגגרסים נאצים וכינוסים כ א י ל ו ה כ ל כ ש ר ומותר .כ י ו ם מ כ נ ס י ם וצועדים ברחובות ערים בארה״ב והמשטרה ניאו־ מגינה עליהם ,שהרי ל ה פ ג י ן זו ז כ ו ת ד י מ ו ק ר ט י ת ה מ ב ו ס ס ת ע ל חופש ה ה ת א ר ג נ ו ת והדיבור... כיום מגייסים כ ס פ י ם ב מ ד י נ ו ת ש ו נ ו ת ב ע ו ל ם ב מ ט ר ה ל נ ה ל ה ס ת ה נ ג ד יהודים ,כ ד י גשק לרכוש למען פגיעה ביהודים ובמוסדות יהודיים, ואין באותן המשטרות א ר צ ו ת פ ו ע ל ו ת ב א ו ר ח י ע י ל נ ג ד ה ת ר ח ש ו י ו ת כאלו ,כי גם ב ק ר ב א נ ש י ה מ ש ט ר ה שורצים ניאו־נאצים ארגונים יהודים ש ו נ י ם מ ז ל ז ל י ם תנפחו״, אולם עובדה היא ש ה נ ג ע האגטישמי מתפשט. הקונגרס אחרי וניאו־פאשיסטים ושונאי יהודים למיניהם. להוותנו, ב ת ו פ ע ו ת כ א ל ו ואומרים ל נ ו ״אל תגזימו ואל היהודי ה ע ו ל מ י ה ח ל י ט זה מ ק ר ו ב להקים ועדה מ י ו ח ד ת ההתפתחויות הללו ותיאבק בהן .הליגה נגד השמצה גזענית שתעקוב של וכך זה ה ת ח י ל . . . כרזה אנטישמית של הגאצים ב־ 1938בסיסמא — הכר את האויב האמיתי! 8 גם ״בני־ ב א ר צ ו ת ־ ה ב ר י ת מ פ ר ס מ ת ב ק ב י ע ו ת ס פ ר ו ת ע ל גילויים אנטישמיים ,א ו ל ם ברית״ נ ר א ה כ י ה נ ו ש א הזה א י נ ו מהווה מ ו ק ד ה ת ע נ י נ ו ת ו ע י ר נ ו ת ש ל ה א ר ג ו נ י ם היהודיים ואין ה ו א מ ט ר י ד ם ב י ו ת ר .מ ו ע צ ת ה ק ו נ ג ר ס היהודי ה ע ו ל מ י ש ה ת כ נ ס ה ב י ר ו ש ל י ם 1981ל א ד נ ה ב מ י ד ה הראויה ב ס כ נ ת ה א נ ט י ש מ י ו ת . בינואר כיום מצדים שונים סוגים אנטישמיות, של לסווגם שניתן צבעיהם לפי השונים .ה ב ה נציין א ו ת ם אותם א ה ד אהד על ־ מ נ ת ש נ כ י ר א ו ת ם כראוי. א נ ט י ש מ י ו ת ש ח ו ר ה .זוהי ה א נ ט י ש מ י ו ת ה ה י ס ט ו ר י ת מ ד ו ר י דורות ,ה מ ו כ ר ת א. ל נ ו מ ת ו ל ד ו ת ישראל .היא היתד .מ ב ו י ש ת ורדומה ב מ ש ך ע ש ר ו ת ה ש נ י ם ש ל א ח ר מלחמת־העולם־השניה בחוגים כבעבר, האקומנית היהודי, ועתה קיצוניים בימינו, הרווחת מתעוררת היא ושמרניים בה ומרימה שבכנסיה הכנסיה עשתה ראש. הקתולית, מאמצי מקורותיה אשר פיוס מצדים, למרות בינה הרוח לבין העם א ל ה — הקיצוניים — אינם מ ו כ נ י ם ל ס ל ו ה א ו לוותר .ה ס ר ת ה ה א ש מ ה מהעם ה י ה ו ד י ע ל עוון צ ל י ב ת ו ש ל ישו הנוצרי ,ש ה ו כ ר ז ה ע״י ה א פ י פ י ו ר יוחנן ר.־,23 שהיו לא ב מ ק ר ה זה הועילה תפילות ומחיקת בהן שיש הסתה נימת מקובלות ב כ נ ס י ה ב מ ש ך דורות ,ו א ש ר הוצאו מ ס פ ר ה ת פ י ל ו ת הרשמי ,עדיין לא התממשה ב כ ל מ ק ו ם .א נ ט י ש מ י ו ת ז א ת י ו נ ק ת הן מ ש נ א ה ל א ו מ נ י ת ליהודים כ ע ם ליהודים והן אוכלוסין אולם האשמה את שממשיכים משטרים שם בטיעון חיים מטילים, עברו, כבימים ל ה ט י ל ע ל יהודים א ת ה א ש מ ה חיים על היהודים; פיאודלים נוצרים, ולא בכך, די אלא ב ל י ב ד תסיסות סוציאליות ובערעור ר ק ו ב י ם .ה א נ ט י ש מ י ו ת ה ש ח ו ר ה ה ז א ת ק י י מ ת ב ע י ק ר ב א מ ר י ק ה הלטינית, ניטש מעוני כבודדים, שהם ברמת יותר נ ו צ ר י ו ת מ ס ד מ ו ת ,עניות ,ה מ נ ו צ ל ו ת עד היום ע״י גבוהה משכבות מאבק בלתי ומחוסר עבורה; בין פוסק וההמונים הכל, וכמובן שהיהודים אשמים... ב. אנטישמיות אדומה. סוג מופצות בושה עלילות על ללא העשירים מחוסרי הסובלים זה התפתה, היהודים כעם, בעיקר, על בברית הדת המועצות, היהודית, שם ״המסונים היהודים״ — א ל ה ״ ה ב ו נ י ם החפשים״ ,ע ל מ ח ר ח ר י ה מ ל ח מ ה היהודים ,ה מ י ל י ו נ ר י ם היהודים ה מ ת ע ש ר י ם מ ע ס ק ו ת נ ש ק ולמען ב צ ע כ ס ף ד ו ח פ י ם א ת ה ע ו ל ם ל מ ל ח מ ו ת וממיטים עליו אסונות .לשם הפצת דברי בלע מקימים ואפילו לתחיה א ת ״הפרוטו קולים ש ל ז ק נ י ציון״ ה י ד ו ע י ם ל ש מ צ ה מ ת ק ו פ ת ש ל ט ת ה צ א ר י ם ,ב ע ת ת י ם סובייטיים שונות מופיעות קריקטורות המזכירות א ת ה״שטירמר״ הנאצי. ברפובליקות בברית של ה מ ו ע צ ו ת ,זו א ש ר ב פ י ה שוויון עמים וגזעים ,ה ג ב י ל ו א ת קבלתם ס ט ו ד נ ט י ם יהודים ל פ ק ו ל ט ו ת י ו ק ר ת י ו ת ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת ,א ף ע ל פ י ש ב ר מ ת י ד י ע ו ת י ה ם ה ם ז כ א י ם ל ה י כ ל ל בתוכן .ה א י נ ט ל י ג נ צ י ה ה ר ו ס י ת ר ו א ה ב א י נ ט ל י ג נ צ י ה היהודית נאמנים לא ל מ ש ט ר וכי ה ם ס ו כ נ י ה א י מ פ ר י א ל י ז ם .ס ו פ ר י ם יהודים ס ו ב ל י ם ו מ ק ו פ ח י ם ב מ ע ט ב ע ו ל ם ה ס פ ר ו ת י הסובייטי והם ל מ ע ש ה מ נ ו ד י ם ,כי אין ר ו ח ש י ם ל ה ם אמון. היא את המתחרה העיקרי שלה, ומגנה את היהודים בהאשמה שאין הם כל המעשים ש מ נ י נ ו ל ע י ל אסורים לפי החוקה הסובייטית, אולם כזאת ה פ ר ק ט י ק ה ה י ו ם ־ י ו מ י ת ב ר פ ו ב ל י ק ו ת ר ב ו ת .כמובן ,ש ל א נ מ צ א כ י ו ם יהודים בעמדות חשובות בצבא האדום; ר צ ת ם של יהודים לעלות לתפקידים בכירים 9 א י נ ו א ל א מ ג ב י ר א ת ה ש י ס ו י ב ה ם ; זה מ ע ג ל ק ס מ י ם איום ו מ ב ה י ל .י ה ו ד י ם א י נ ם יכולים הם במקצועות להתקדם ומחקר, מדע ובמוסדות בתעשיה ח ש י ם א ת ה ד ח י ה ו ה ק י פ ו ח כלפיהם ,ו כ א ש ר ה ם מ ב ק ש י ם מתחילים חשובים לצאת אחרים. ל ח ו ״ ל אז ל ר ו ד פ ם ,א ז מ ש ק צ י ם א ו ת ם ואומרים ״הנה ה ה ו כ ח ה ש א י ־ א פ ש ר ל ס מ ו ך ע ל י ה ם ו ל ה א מ י ן ל ה ם ,כ י מ ה ש ה ם יודעים ולומדים וסופגים א צ ל נ ו ,י ע מ י ד ו א ח ״ כ לרשות ש ו נ א י ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ״ . . .המכון היהודי ה ה י ס ט ו ר י בלונדון, )מיסודו של רבות ההסתה הקונגרס הזו היהודי המקשה בשיכונים מהווה העולמי( חייהם על ובמקומות מפרסם של ציבור, גורם מדרבן נוסף לעצמם עתיד בני ולילדיהם. לעתים עמנו מזומנות במקומות עובדות בחברה העבודה, והאוירה ה ו פ כ ת להיות מ ח נ י ק ה ל ב ק ש ת ם ל צ א ת א ת בריה״מ, הנוהג כזה הוא שכאשר יותר על הסובייטית, והיא ויותר, באשר אינם רואים מגיש בקשה אדם בה רשמית לעליה ,ה ו א מ פ ו מ ר מ י ד מ ע ב ו ד ת ו ו מ ת ח י ל ה פ ר ש ה ש ל ה ת נ כ ל ו ת ב ו ו ב מ ש פ ח ת ו . א פ ש ר ב ל י ס פ ק ל ו מ ר ,כ י ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת היא כיום ה מ ד י נ ה ה י ח י ד ה ב ע ו ל ם בה אנטישמיות קיימת למחצה, רשמית יעלה כ י הרי לא הדעת על שלעיני כ ל ת ב ו צ ע מ ד י נ י ו ת ה ס ת ה ו ק י פ ו ח מ ס ו ג זה ל ל א אישור ה מ מ ש ל .ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת אין א י מ פ ר ו ב י ז צ י ו ת מ ס ו ג זה .א ל ה הנוהגים כ ך ביהודים ו ה כ ו ת ב י ם ע ל י ה ם ב ע ת ו נ י ם , כ י זה ר צ ו נ ו ש ל השלםון .כ ך גם היה ,כאמיר, יודעים המשםרה בימי הצארים: כאשר ס י י ע ה ב א ר ג ו ן פ ו ג ר ו מ י ם ביהודים ,היה זה ב ה נ ח י י ת ה ש ר י ם ו ה מ ש ם ר ה זעה כ י זה ר צ ו נ ו ש ל ה מ מ ש ל .כיום אין פוגרומים ואלימות ,א ו ל ם ק י י ם מ ח נ ק , ישנה חשובות מופצות הסתה, ועלילות, דיבות יהודים ו ד ח י ק ת רגלי מעמדות היא מ ע ש ה נ פ ח • ימי ה ה א ש מ ו ת נ ג ד ״הקוסמופוליטים״ היהודים ח ה ך י ם ,א ך ה פ ע ם בדמות שונה. המכון רבות היהודי ההיסטורי בלונדון מלקט לעתים ומסכם מזומנות ה מ צ ב י ע ו ת ע ל מ ד י נ י ו ת זו .כ א ש ר מוקיעים ע ו ב ד ו ת א ל ו ב ו ו ע ד ו ת עובדות האו״ם א ו ב מ ו ס ד ו ת ב י נ ל א ו מ י י ם א ח ר י ם ,מוענים אז גציגי ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת כ י זו ה ס ת ה יהודית א י מ פ ר י א ל י ס ט י ת מ א ו ר ג נ ת גגד ארצם. אנטישמיות שמספר כזאת ז ע ה פולין ב ש נ י ם ש ל א ח ר מלחמת־ששת־הימים ה י ה ז י ם היה ב ה זעום ביותר; על אף העובדה המחרזה, למרות ש ב פ ו ל י ן זו ה ו ש מ ד ה ה י ה ד ו ת ב י מ י ה ש ל ס ו ן הנאצי ,ו ש א ר י ת ה פ ל י מ ה ע ז ב ה א ת ה מ ד י נ ה א ח ר י מלחמת העולם השגיה — וגם אז התנכלו הפולנים לשבים לארצה מרוסיה ו מ ה מ ח ג ו ת ואף א ר ע ו מ ק ר י ר צ ח ) ב ק י ל צ ה ו ע ז ( — ב כ ל ז א ת ל א ב ו ש ו ה ש ל ס ו נ ו ת הקומוניססיים הפולגים להפיץ עלילות ז י ב ו ת ולפסר מ ע ב ז ה את כ ל מי שהיה ל ו ק ש ר כ ל ש ה ו ל י ה ד ו ת .ב כ ל ארץ ק ו מ ו נ י ס ם י ת ב ה מ ה ה י ל ה ת ס י ס ה נ ג ד ה ר ו ד נ ו ת של המשטר — מחפשת מ ז מ ח פ ש י ם אשמים י ה ז י ם .גל זה פ ס ק ע ת ה , א ת א ה ד ת המערב .נקווה שהתסיסה האנטי־קומוניסטית באשר פולין המציפה אותה כיום ב ך מ ו ת ה א י ג ז י ם ה ח פ ש י י ם ש ל לך ו א ל נ ס ה ואחרים ,ל א ת ח ז י ר כ א ל ה לפולין ,א ו ל ם מ י ע ז תופעות י ז ע מ ה ילד י ו ם ? כאן עליגו ל ה ו ס י ף כ י ב ר ו מ ג י ה אין ת ו פ ע ו ת א נ ט י ש מ י ו ת ו י ח ס ה ש ל ט ו נ ו ת א ל ה מ י ע ו ט ה י ה ז י ראוי ל ח י ק ד י ן ש ל מ ד י ג ו ת קומוניסטיות אחרות. ג. האנטישמיות הפהכדו־מדעית. כבר הזכרנו את הפרסומים המכחישים א ת ע צ ם ה ת ר ח ש ו ת ה ש ל ה ש ו א ה .זוהי כיום ס פ ר ו ת ע ג פ ה ו מ א ו ת ס פ ר י ם ו ח ו ב ר ו ת 10 ב ש פ ו ת ר ב ו ת מ ו פ צ ו ת ב נ ו ש א זה ב ק ר ב המונים .מ א ז הוקרן ה ס ר ט ה מ ז ע ז ע ״ ש ו א ה ״ ר ב ו פ ר ס ו מ י ם א ל ה ע ו ד יותר ,ב כ ד י ל ה כ ח י ש א ת אמיתותו ,ועתר .ה ו ק ר ן ב ג ר מ נ י ה ס ר ט ע ל גירושי ה ג ר מ נ י ם ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ה ע ו ל מ י ת כדי ל א ז ן א ת ה ר ו ש ם ש ה ו ת י ר ה ס ר ט ״שואה״ .ב ע ב ר ה ל א ר ח ו ק ח ש ב ו גם א צ ל נ ו כי אין לייחס ח ש י ב ו ת ו ר צ י ג ו ת יתירה ל ת ו פ ע ו ת אלו ,א ו ל ם ע ת ה ע ל י ג ו לציין ב ס י פ ו ק כי מ ו ס ד ו ת ל א ו מ י י ם יהודים בישראל הדבר ו ב ג ו ל ה ה ג י ע ו ל מ ס ק נ ה כ י אין לשתוק ,וכי יש ל ה ש י ב מ ל ח מ ה .ח י ו נ י הזוועתית ה ז א ת , ש א נ ש י מ ד ע יהודים י ש י ב ו ל ״ ס פ ר ו ת ״ חשוב אולם לא פחות שהתשובות ת י נ ת נ ה גם ע״י אנשי מ ד ע לא־יהודים רבים ,וספרות ה ת ש ו ב ו ת ח י י ב ת ל ר א ו ת א ו ר ב ש פ ו ת ר ב ו ת כ כ ל האפשר .כן ח ש ו ב ל ה נ י ע מ מ ש ל ו ת הזאת ל א ס ו ר א ת ה פ ר ס ו מ י ם ה א נ ט י ש מ י י ם האלה ,ו ל ה ת י י ח ס ל ״ ס פ ר ו ת ״ ז א ת כ א ל ה ס ת ה ופגיעה ב ע ם היהודי .יש ל ב ד ו ק א ת ה א ס פ ק ט י ם המשפטיים ש ל כ ל ה פ ע ו ל ו ת הללו, ובד ב ב ד ל ת ב ו ע מ מ מ ש ל ו ת ו מ פ ר ל מ נ ט י ם ח ק י ק ה ש ת א ס ו ר ע ל פ י ח ו ק כ ל פ ע י ל ו ת ניאו־נאצית הקרקע ואנטישמית ,וכך להסתה מ מ י ל א לא להיות כזאת .צריך הופעת ספרות תורשה ב ר ו ר לכל ,כי זו ס פ ר ו ת המכשירה המסיתה את לשנאה בין עמים .ש ו מ ה ע ל ה א ר ג ו נ י ם היהודים ל ה פ ע י ל א ת ה ק ה י ל ו ת ו ה מ ו ס ד ו ת ה י ה ו ד י ם למאבק האחרים זה ,לגייס אוגיברסיטאות נגד אמצעים כספיים והוצאות ל מ ל ח מ ה זו, ספרים ספרות המפרסמים תמיכה למנוע ממוסדות כאלה מסוג כספית ומוסרית ,ויש ל ה ו ק י ע א ו ת ם ב כ ל פה .נ ח ת ו מ ו ת ר ב ה ח ל ט ל א ר ג ן ה פ ג נ ו ת ס ט ו ד נ ט י ם ל ה ב ע ת מ ח א ה נ ג ד ג י ל ד י ם כ א ל ה ,ולגינוי ה פ ר ו פ ס ו ר י ם ה ע ו ס ק י ם ב מ ל א כ ת ה ה ש מ צ ה ו ה פ צ ת ה ש ק ר י ם ע ל השואה. א נ ט י ש מ י ו ת א נ ט י ־ צ י ת י ת .מ א ז ק י ב ל ה ע צ ר ת האו״ם א ת ה ה ח ל ט ה ה מ ב י ש ה ד. המשייכת הציונות את הגורסים כי תעמולה אנטישמית לתנועות אנטי־ציונות אינה בלבוש הגזעניות, התעמולה גברה הציונות. נגד א נ ט י ש מ י ו ת ,א ו ל ם ה א מ ת היא כ י אין זו אחר. הרצל סבר, יהודית כי מדינה יש אלא תשחרר את ה ע ו ל ם מ מ ח ל ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ,א ו ל ם בינתיים א ר ע ה ה י פ ך מזה .ה ע ר ב י ם ,ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם ו ה נ י א ו ־ נ א צ י ם מ פ י צ י ם א ת ת ע מ ו ל ת הזוועה נ ג ד ה צ י ת ו ת ,כי זו ,כ ב י כ ו ל ,ב ע י נ י ה ם ת נ ו ע ה ל א ו מ נ י ת ק י צ ו נ י ת ,ויש ג ם ה א ו מ ר י ם כי זו ת נ ו ע ה נ א צ י ת מ נ ש ל ת ,ה ש ו א פ ת להשתלט ההסברה זהה מדינות ערב. על הזאת, עם האומרים ומאמינים הוא גזענות ל מ ר ב ה האירוניה יש שאנםי־ציונות מעשה של אינה רשעות א פ י ל ו יהודים אנטישמיות; זדוניח והסתה להכריז שאין תנועת מולדת עבור הדורות — הוא מ פ ע ל הראוי להוקרה ולברכה של כ ל העמים, עם שהציונות למעלה מהם. כ ך ה ת כ ו ו נ ו ל פ ג ו ע ב מ ד י נ ת י ש ר א ל ו ב ע ם היהודי כ א ח ד .ה צ י ת ו ת ה י א גאולה זה הנופלים בפח לאומית עם כה סבל מהיפות שגלה רבות מארצו בעולם ובהיסטוריה ל פ נ י אלפיים שנה ועברו עליו תקופות של האנושית לבנות מחדש לה אמתים לאורך ובפרט כאשר ושמר ענדים, אינקויזיציה והשמדה בממדים ,ש ת ו ל ד ו ת ה א ד ם ל א ז ע ו ד ו ג מ ח ם . אי־לכך והזדתית לנו ראוי האו״ם ל כ ל ג י נ ת והוקעה ע ל שממנו יצאה ההכרזה הנוראה ה ז א ת ,ו א ל ה ש ה צ ב י ע ו ב ע ד ה ה צ ע ה ה ם שותפים בעטיים. לעולם התנ״ך האדים הפך להיות מרכז ל ע ת ל האיום ש נ ג ר ם ל ה פ צ ת שנאה ורעל א ת ס פ ר ה ס פ ר י ם ,ואין ס פ ק כי ש ר ש י ה ש ל ה ש נ א ה ניכרים אף ב ה ח ל ס ה זאת. אחדי ככלות הכל מותר גגד העם העתיקה לנו שגתן ע ד עם לשאול מדוע 11 מותר עם לכל להגיע .לגאולה פרימיטיבי ורק לאומית, שלנו השאיפה היא ג ז ע נ ו ת ? ה א ו ״ ם ב ג ד ב ש ל י ח ו ת ו וביעורו והיחס ל ע מ נ ו ב מ ו ס ד זה ה ו א ה ה ו כ ח ה פושעת לבגידה האר׳ם זו. אנטישמיות זורע כלפי היהודי העם יהיה וסופו כ ח ב ר ה ל א ו מ י ם ,ש ה י ה קיים ב י ן .ש ת י מ ל ח מ ו ת ע ו ל ם . . אנטישמיות ה. הנערכות וכלל בשנים אנטי־ישראלית. אנו האחרונות ב מ ק ו מ ו ת שונים ב ע ו ל ם ע ל מ ד י נ ת ישראל ,שאין ל ה ע ל י ל ע ל י ה ע ל י ל ו ת .דוגמא ומגמתה ניתן לכך להתקפות עדים כוונתן טהורה כ ל ל בעלילת אנשי למצוא י ו נ י פ י ל ה ה ו ל נ ד י ם ,ש ט ע נ ו כי חיילי צהי׳ל ה ת ע ל ל ו ב ג ו פ ו ת מ ח ב ל י ם ש נ פ ל ו ב ק ר ב . שבועות כך, ח ל פ ו ע ד ש מ ו ס ד ו ת האו״ם ה כ ח י ש ו א ת ד ב ר י ה ע ל י ל ה ו ה ב י ע ו צ ע ר ע ל בינתיים אולם ב כ ל העולם, ה ר י היא נ פ ו צ ה ספק ואין לנו נזק שגרמה ב ד ע ת ה ק ה ל ה ע ו ל מ י ת .כן נ ש מ ע ו ת ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ה א ש מ ו ת — ה נ ת מ כ ו ת ,ל צ ע ר נ ו ג ם ע ״ י יהודים י ש ר א ל י י ם מ ח ו ג י ר ק ״ ח — ב ד ב ר ענויי א ס י ר י ם ב ט ח ו נ י י ם .ה צ ל ב הבינלאומי בדק כמה וכמה פעמים את ה מ צ ב ב ב ת י הסוהר ,הכחיש את האדום ההאשמות אנו וזאת ו ק ב ע ש א י ן מ ד י נ י ו ת כ ז א ת בישראל. יודעים מסבות עליהם שעלולים מקרי־ססיה לקרות מן המקובל הנוהג ר ב ו ת :אין ה ת פ ק י ד ה מ ו ט ל ע ל ה ס ו ה ר י ם ש ל נ ו בתחום זה, כ ה פשוט ,כ א ש ר ל ש מ ו ר ו ל פ ק ח ע ל מ ע ש י ה ם ש ל א נ ש י א ש ״ ף ש נ ש ל ח ו ל כ א ן לרצוה ,וגם הפקודות )שביתות רעב ש ל א ש ״ ף אותן ה ם מ ב צ ע י ם גם ב ש ב ת ם ב ב י ת ה ס ו ה ר ׳וכד( א י נ ן מ ק י ל ו ת א ת תפקידינו .א ו ל ם ברור ל נ ו כי גם א צ ל ג ו ל א ה כ ל כשורה, ו ה י ו כ ב ר מקרים של תגובה מיותרת שגררה פגיעה באוכלוסיה אזרחית בשטחים — צ ה ״ ל ה כ ח י ש א ת דיווחי ה ע ת ו נ א י ם ש נ ר א ו מ ה י מ נ י ם :וכאשר — ח ז ר בו צ ה ״ ל ותיקן א ת הודעותיו. מ ג מ ה זו ש ל ט ע נ ו ת ע ל ה מ ד י נ ה ג ב ר ו גם ע ק ב מ ח ד ל י ם ר ב י ם ש ל ה מ מ ש ל ה ה נ ו כ ח י ת ב ר א ש ו ת מ ג ח ם בגין ,ח א ת בעטיין ש ל פ ע ו ל ו ת שוגות ,כ ג ו ן :ה ת נ ח ל ו י ו ת , הפצצות בלבנון, -מוצדקות — אולם .הפליטים כדי חוק ירושלים ועוד. ביחס להפצצות בל נשכח שאש״ף מקים בכוונה את תגובותינו למעשי הרצח להקשות עלינו א ת ומבצע. א ש ״ ף א ש ם ,אפוא ,לא ב מ ע ט ב ס ב ל ם ש ל ־שדברי הממשלה ביקורת בלבנון מסוימים המוטחים כלפי אזרחים. הם יש בסיסיו גם טענות בתוך מחנות הוא מתכנן אותם ו א ף כי ידוע ל נ ו — הרי אין מוצדקים •לזהות א ת מ ד י נ י ו ת ה מ מ ש ל ה ע ם ה מ ד י נ ה ואזרחיה .ר ב י ם ט ו ע נ י ם ש א נ ט י ־ י ש ר א ל ץ ת אין ל ה כ ל ק ש ר ע ם אנטישמיות ,ו מ צ ר י ם יהודים ג ם בישראל ובעיקר בגולה :הטוענים זאת ,ואין ה ם מזדהים ע ם ה מ ד י נ ה ב ש ל מ ד י נ י ו ת מ מ ש ל ת ה ; א ת טיעוני .העמים נגדנו אנו שומעים לא פ ע ם מפי אחינו בגלויות, כי לא אחת נקבע ־שם ה י ח ס א ל י ה ם ב ה ת א ם ל י ח ס ם ש ל העמים כ ל פ י מ ד י נ ת י ש ר א ל . מ א י ד ך אין ל נ ו ס פ ק כי ה ה ת ק פ ו ת הזדוניות ש ל מ ו ס ד ו ת ו א ר ג ו נ י ם בינלאומיים ־על ה ת ר ח ש ו י ו ת ב מ ד י נ ת נ ו ובשטחים ,נ ו ב ע ו ת ל א ב מ ע ט מ ש נ א ה ל ע מ נ ו ולמדינתנו. •מדינות המעונינות ב ע י ס ק ו ת נ פ ט וביחסים כ ל כ ל י י ם .״ ל מ ה מ פ ר י ע י ם ל נ ו י ה ז י ם א ל ה ? ״ ,וגם מ פ י עם מדינות ה נ פ ט אומרות ז ז י ם א ת ה ש ו מ ע ל ע ת י ם טיעון •מסוג ז ה :״ ה א ם א י נ ט ר ס י ם ש ל עמי אירופה א י נ ם שווים ל א י נ ט ר ס י ם ש ל מ ד י נ ה .בת <יצד 12: שלושה לחיות ו ח צ י מ י ל י ו ן ? ״ .אולם ולא כ י צ ד להרויח א ל ה שוכחים בעסקים .מכאן שהבעיה ברור היסזית ששנאת שלנו היא י ש ר א ל שרירה וקיימת והיא נ ו ב ע ת מ ת ו ך כ ע ס ע ל שאין א נ ו מ ה ה ר י ם במדד! הראויה ,ו מ ק ש י ם ע״י כ ך ע ל ה ע ו ל ם .שוב ,א ו מ ר י ם הם ,״העם היהודי הזה מ ק ש ה ע ל חיי ה ע מ י ם ״ . הטוענים כ ך מ ת ע ל מ י ם ל ח ל ו ט י ן מן ה ע ו ב ד ו ת ה א מ י ת י ו ת ה מ ל ו ו ת א ת מ ש ב ך ה א נ ר ג י ה בעולם ואשר הן השלישי כ ת ו צ א ה מ מ נ ו מ ד י נ ו ת ה נ פ ט מ ר ו מ ז ו ת הון ע ת ק , העיקריות, הסובלות אין באשר האמצעים בידן ומדינות העולם הדרושים לשלם א ת ה מ ח י ר ה מ ו פ ר ז ע ב ו ר נ ו ז ל ש ח ו ר זה — א ו ל ם א ת ה א ש מ ה מ ט י ל י ם ע ל י ש ר א ל ו ע ל היהודים. ו. מוסת אנטישמיות גזענית אף ה ו א נ ג ד נ ו . גגדנו. העולם וצ3עתית. הסובל השלישי ממצוקת ב ה ש פ ע ת ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם והערבים מ צ ב י ע ע ו ל ם זה בין א ל ה מ צ ו י ו ת מדינות לבנות את ש ע ז ר נ ו להן הנפט באו״ם מערכת כ ל כ ל ת ן ואת ה מ מ ש ל — א ך ל מ ר ו ת ז א ת הן נ י ת ק ו א ת יחסיהן עם ישראל .ה ע ו ל ם הזה ה מ כ י ר א ו ת נ ו אך ב מ ע ט ו ש א נ ו ע ש י נ ו ה ר ב ה כדי ל ע ז ו ר ל ו ב ר א ש י ת צ ע ד י ו ה ע צ מ א י י ם ) ו ב ז א ת ק י י מ נ ו א ת צ ו ו א ת ו ש ל ת י א ו ד ו ר ה ר צ ל ב׳אלטנוילאנד׳( מ ס ת י י ג ע ת ה מ א ת נ ו , בהיותו מ ו ר ע ל ב ש נ א ת י ש ר א ל .ב מ ק ו ם ל ה ט י ל א ת האשמה ע ל ה מ ד י נ ו ת ה מ ת ע ש ר ו ת מייקור ה נ פ ט ,א ו מ ר י ם ר א ש י מ ד י נ ו ת א ל ו ש א נ ו אשמים ב מ צ ב ם ו א ל מ ל א ישראל, ולוא ד ת ר נ ו ל ת ב י ע ו ת ה ע ר ב י ם ו ה ק ר ב נ ו ע צ מ נ ו ,היו הם — ע מ י ה ע ו ל ם ה ש ל י ש י — א ת מ צ ב ם .והרי ב ר ו ר לעין כ ל כי יחס כ פ ו י ־ ט ו ב ה משפרים בציניות, לא מקורו במגמה מ ע ט ו ת הן להימצא המדינות בחבורה המוסלמיות א ח ת עם בעולם ושטחי זה ה ג ו ב ל הקומוניסטים שהשפעתן הולכת והערבים, ומתעצמת. כי אנו אדישים מ ד י ל ג ב י ה ר ע ל ת ה ב א ר ו ת ב ש נ א ת י ש ר א ל ו ש נ א ת יהודים ב ק ר ב ע ו ל ם זה. ה נ ה מ צ ו י י ם ב א י ר ו פ ה מ י ל י ו נ י ם פ ו ע ל י ם זרים מאסיה ,א פ ר י ק ה ואירופה ה ד ר ו מ י ת , וכאשר מדינות נקלעות אירופה כ ל כ ל י הן, למשבר כל, ראשית מפטרות את הפועלים הזרים .ומה ק ל ל ה פ י ץ ב ק ר ב א ל ה א ת ש נ א ת ה י ה ו ד י ם ! מ ס פ ר י ם ל ה ם כי המיליונרים ה י ה ו ד י ם ה ם ה א ש מ י ם ב מ ש ב ר ה כ ל כ ל י וכי הם ,ה פ ו ע ל י ם ,ה ם ה ק ר ב נ ו ת הבצע לתאוות של אל היהודים. כי נשכח המשבר הכלכלי בשנות בגרמניה העשרים סייע ל ג י ד ו ל ה ש ל ה ת נ ו ע ה ה נ א צ י ת .גם ע ת ה ע ו ז ר ת ה ת ע מ ו ל ה ה ס ו ב י י ט י ת ו ה ה ס ת ה ה נ י א ו ־ נ א צ י ת נ ג ד היהודים העשירים ,ל כ ב ו ש ש כ ב ו ת א ל ו ל ש נ א ת ה י ה ו ד י ם וישראל. ז. ניאו־נאציזם תיאו־פאשיזמ. בארצות כלכליות, הוא ה ב ר י ת ואף ב א מ ר י ק ה ה ל א ס י נ י ת .ו ה ס י ב ו ת ל כ ך הן ש ו נ ו ת ב כ ל מ ד י נ ה : לאומיות, טיפוח המתרחש תנועות אלו קמו לאחרונה לתחיה באירופה, דתיות השנאה בכל מקום. וגזעיות וכן ליהודים גם האשמים, את השנאה ארה״ב; שנאת כביכול, כלפי בכל ארצות הגורם עוול המשותף לכולן בכל זעזוע חברתי, הברית, הנפוצה במדינות אמריקה ה ל א ט י נ י ת מ ע ב י ר י ם ע ל ש כ מ ם ש ל היהודים העשירים .ה ס ו ב ל י ם ב א ר צ ו ת אלו אינם פ ו ג ש י ם ב י ה ו ד י ם עניים ,ב ע י נ י ה ם קיימים מיליונרים ב ל ב ד ,ו ז א ת ל מ ר ו ת שרוב ה מ ש ק י ע י ם ה מ נ צ ל י ם ב מ ד י נ ו ת א מ ל ״ ט הם לא יהודים ,א ל א ק ו נ צ ר נ י ם א מ ר י ק א י ם ענקיים .ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת ק מ ו א ר ג ו נ י ם נ י א ו ־ נ א צ י י ם הזורעים ר ע ל ב ח ב ר ה ,ה מ ד פ י ס י ם עתונים קלוס־קלן ומקימים מועדונים סגורים בפני יהודים, שם ממשיך להתקיים הקו־ ה מ ש ת ף פעולה ע ם ארגונים ניאו־נאציים. בארה״ב י ש נ ם א ר ג ו נ י ם יהודיים ה ת ו ק פ י ם א ת ה ת ו פ ע ו ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ,א ו ל ם 13 ה י ה ו ד י ת ב כ ל ל ו ת ה אינה מ ק ד י ש ה ת ש ו מ ת ־ ל ב מ ס פ ק ת החברה הארגונים יהודים. היהודיים ל ה ז ע י ק א ת ד ע ת ה ק ה ל ו א ת ה כ נ ס י ו ת ה נ ו צ ר י ו ת נ ג ד ש נ א ת הגיעה ה ע ת להעמיד את בתי הקונגרס האגטישמית ארגוגים ל ס כ נ ו ת אלו .ע ל הקפיטול בגבעת על המכשלה ה מ ת פ ת ח ת .פ ע ו ל ה ד ו מ ה יש ל פ ת ח ג ם ב ק נ ד ה ,א ש ר ג ם ב ה מ צ ד י ם שיש ל ה י א ב ק גגדם ב י ב ש ת אירופה בשל האנטישמיות שהם מפיצים. ב ה ש נ א ת י ה ו ד י ם .י ש ל ה מ ס ו ר ת ש ל דורות ,היא ק מ ה ל ת ח י ה ב ש נ י ם ה א ח ך ו נ ו ת ואין ה מ מ ש ל ו ת פ ו ע ל ו ת כ ר א ד נגדן .ר א י נ ו כ י צ ד מ ת פ ת ח ת ש נ א ת ה ז ר י ם ב ב ר י ט נ י ה הגדולה, בעיקר המכוונת האוכלוסיה נגד שפלשה הצבעונית בריטניה לערי בזכות ה ד ר כ ו נ י ם ה ב ר י ט י י ם ונשואי ה ת ע ר ו ב ת ש ל ה ב ר י ט י ם במושבותיה בעבר; אולם ש ג א ה ז א ת מ ק י פ ה ג ם א ת היהודים ,מ ס פ ר פ ש י ט ו ת מאסיביות של רגל יהודים ש ה ת ע ש ר ו ב ב ר י ט נ י ה סייעו בידי ה מ ס י ת י ם ל ה פ י ץ א ת מ ש ט מ ת ם ,ב ה צ ב י ע ם א י ד מ ה ג ר י ם ע נ י י ם ה ת ע ש ר ו ע ל ח ש ב ו ן העם ה ב ר י ט י ו ג ר מ ו ל ה ר ס א ל פ י מ ש פ ח ו ת , בעלוקות ח. מ ו צ צ ו ת דם. פ ו נ ד מ נ ט א ל מ פ מ ו ס ל מ י קיצוני. ״הפרוטוקולים הסעודית של זקגי ציה״ היה זמן כ א ש ר ג ם ב מ צ ר י ם ה פ י צ ו א ת עתה בערבית. מופצים ספרוגים בערב אלה ו ב מ ד י נ ו ת ע ר ב י ו ת א ח ר ו ת .אולם ע ת ה מ ו פ צ ת ש נ א ת י ה ו ד י ם ) ה מ ש ו ל ב ת ב ש נ א ה ל י ש ר א ל ו ל צ י ו נ ו ת ( גם באיראן ו ב מ ד י נ ו ת מ ו ס ל מ י ו ת א ח ר ו ת .יהודים ה ו צ א ו באיראן להורג המשטר ע״י הנוכחי שרצה להוכיח להמונים כי הזועמים גם היהודים ,א ש ר ש י ת פ ו .פ ע ו ל ה עם מ ש ט ר השאח ,ל א י י נ ק ו ו י ש ל מ ו ע ל כ ר בחייהם. ה ע י ק ר י ת ל ש נ א ה כ ל פ י נ ו ב ס ע ו ד י ה היא ש ל י ט ת נ ו ב י ר ו ש ל י ם ,והרי ה ע ו ל ם הסיבה ה י ה ו ד י ל א י ו ו ת ר ע ל ירושלים כ ב י ר ת ישראל ,ולכן יש ל צ פ ו ת כלפינו, על להגברת ההסתה כפי שזה א ר ע לאחרונה בוועידת הפיסגה המוסלמית בסעודיה ,שכונתה ידם ס. ו ע ז ת י ר ו ש ל י ם והפלשתינאים. אלימה. אנטישמיות אנו עדים לאנסישמיות לא של והסתה דיבורים ו מ ח ק ר י זדון ב ל ב ד .ג ב ר ו ה ת ק י פ ו ת גגד יהודים ב פ ר ס י ם ו נ ג ד ב ת י ע ס ק ש ל יהודים, ב ת י כ נ ס ת ,ב ת י ס פ ר ו מ ו ס ד ו ת יהודים אחרים .יהודים נ פ ל ו ק ר ב נ ו ת ע ק ב ת ק י פ ו ת אלו .מ ה ש ק ר ה ב ב י ת ה כ נ ס ת ב ר ח ו ב ק ו פ ר נ י ק ב פ א ר י ז ה ת פ ש ם א ח ״ כ לערי צ ר פ ת א ח ר ו ת .ב ש נ ת 1980ג ב ר ו ה ת ק י פ ו ת נ ג ד יהודים ו מ ו ס ד ו ת יהודיים ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת . בבלגיה על צעדו ילדים חילול אחזה בתי הניאו־נאצים בבית־ספר קברות יהודי. ופרסומים על מדיהם בכל ערי באנסוורפן, אירופה ניאו־נאציים היו בגרמניה. וגם שם גילדים אמנם התקפה נערכה מחפירים, הממשלה כגת: הגרמנית ב א מ צ ע י ם נ מ ר צ י ם נ ג ד ה ת ו פ ע ו ת הללו ,א ו ל ם ה מ ע ש י ם ל א פ ס ק ו . ה א נ ט י ש מ י ו ת כ י ו ם אינה ,אפוא ,אידיאולוגית ו ת ע מ ו ל ת י ת ב ל ב ד ,א ל א ג ם אלימה. במקרים את כ א ל ה מ ן ה ה כ ר ח ל ת ב ו ע ת ג ו ב ו ת נ מ ר צ ו ת מ צ ד ה מ מ ש ל ו ת .יש לדרוש סיהורם של מוסדות המשטרה בכל מדינה ועיר מניאו־ נאצים. אסור לנו ל ה ר פ ו ת מ ד ר י ש ת נ ו ל צ ע ד י ם נמרצים נ ג ד מ ס י ת י ם א נ ס י ש מ י י ם ו נ ג ד ה פ ו ג ע י ם ביהודים ב כ ל מקום בעולם. 14 בסיכום ע ל י נ ו ל ח ז ו ר ולציין כ י א נ ו חיים ב ת ק ו פ ת ה ת ע ו ר ר ו ת מ ס ו כ נ ת ש ל ה א נ ט י שמיות על היהודית ושנאת ה צ י ו ג ו ח ,מ א ג ד נ ג ד נ ו כ ו ח ו ת ר ב י ם הנעזרים בנוצרים ,מ ו ס ל מ י ם ,ע ר ב י ם , כל וניאו־נאצים בכסף, גלוייה. השילוב בין שנאת יהודים, שנאת המדינה מ ק ר ב ע מ י ם ש ו נ י ם ; שונאי היהודים וישראל א י נ ם ס ו ב ל י ם מ מ ח ס ו ר מ ד י נ ו ת ה נ פ ט העשירות מעמידות סכומי עתק לרשות כ ל שונאינו ולכל המפיצים להפצת ומנהיגיו רעל ושטנה שטנה נגד בכל אתר: ו ה מ ו כ נ י ם ל פ ג ו ע בנו ,וגם ב ר י ת יהודים. א ל דומי לכן נאמר לעמנו, המועצות הפכה ארגוניו, קהילותיו, ל כ ם ! לא שתיקה ,ל א רגיעה, ואל למרכז מוסדותיו לכם לזלזל ב פ ש ע י ם ה ל ל ו נ ג ד ע מ נ ו .ב א ם נ ש ת ו ק ,א ם ל א נגיב ולא נ ת ב ע מ ע ש י ם מ מ מ ש ל ו ת ו מ פ ר ל מ נ ט י ם ,מ א י ג ו ד י ם מ ק צ ו ע י י ם ו מ כ נ ס י ו ת דתיות ,מ ס ו פ ר י ם ו א נ ש י רוח ו מ ג ו ר מ י ם ת ה י ה ה ת ד ר ד ר ו ת י ו ת ר ח מ ו ר ה ש ת כ א י ב ל נ ו עוד יותר .ה ש א נ נ י ם אחרים, בקרב עמנו ,א ל ת ר ד י מ ו ו א ל ת ר ג י ע ו ! נ ש ק פ ת ל נ ו ס כ נ ה א נ ט י ש מ י ת מ ו ח ש י ת ורצינית, המתכסה אוחה את באצטלא של צבעים שונים ומשתנים, ולובשת ו פ ו ש ט ת צורה. גגלה ו א ת ח ר פ ת ה ו נ י ל ח ם ב ה ! א ל נ ע ז ו ר ל ש ו נ א י נ ו ע״י א ד י ש ו ת נ ו ו ש ג י א ו ת נ ו . הקריאה הזו אנו מפנים אל ראשי מ ד י נ ת נ ו ואל המוני היהודים בעולם. 15 גדעון האוזנר ע ש ר י ם ב־11 לאפריל משפט עמדה ל מ ש פ ט ש נ ה א י י ב מ ן * 1960ה ח ל מ ש פ ט אייכמן. זה היווה ה ת מ ו ד ד ו ת ר א ש ו נ ה ל ע ו מ ק ע ם נ ו ש א השואה. ב ע ת קיומו ה ש ו א ה ב מ ר כ ז ה ה ת ע נ י י נ ו ת ה ל א ו מ י ת .עז־ אז ל א ה י ה ה כ ו ח ה נ פ ש י לכד. א מ נ ם נ ק ב ע ו ימי ז כ ר ו ן ל א ב ל ו ל ה ת י ח ד ו ת ונוסדה ״יד ושם״ כ ר ש ו ת ז כ ר ו ן מ מ ל כ ת י ת .כן ה ו ק מ ו מ ו ז י א ו נ י ם ו מ ו ס ד ו ת ־ מ ח ק ר ב נ ו ש א השואה ,כגון ״ ב י ת ל ו ח מ י ה ג י ט א ו ת ״ , ״ מ ו ר ש ת ״ ,״משואה״ ,המוזיאון ע״ש ז׳בוטינסקי ועוד• א ד ב צ י ב ו ר ל א ה ר ב ו ל ע ס ו ק ב פ ר ט י השואה ,ו ה מ ש מ ע ו י ו ת ה ע מ ו ק ו ת ש ל ה לא ה ו ע ל ו ב ה ר ח ב ה . בבתי־הספר ללימוד ל א ה י ר ב ו ל ט פ ל בנושא. השואה .העם כלפי כאילו פחד לגעת באוניברסיטאות טרם הוקמו קתדרות ב פ צ ע :הוא הכאיב. ה נ ו ע ר ה ו ב ל ט גושא המרי ו ה מ ח ת ר ת כ א י ל ו ש א ר הבלהות הרתיעו. הסתעפויות השואה ה ם נ ו ש א ש ל א נוח ל ה ת ע מ ק בו .מ ר ד ה ג י ט א ו ת נ ת ק ב ל כ א ר ו ע ייצוגי ש ל השואה, שבו ראוי להסתכל. ב י ש ר א ל .ו א י ל ו העולם הגדול ה ע ד י ף ל ה ת ע ל ם ב כ ל ל מ ה ש ו א ה ,כי היא כד ה ט ר י ד ה א ת ה מ צ פ ו ן י ו ת ר מדי .השואה הוזכרה ,ב ש ע ת ה ,כ ע י ל ה מ ר כ ז י ת ל ה ק מ ת ה ש ל מ ד י נ ת ישראל ,א ד ל א ח ר מכן נ ד ח ת ה הצדה .ע נ י נ י ם א ח ר י ם ת פ ש ו א ת ת ש ו מ ת ה ל ב .ה ע ו ל ם ה ח ל י ט כ י מ ו ט ב להניח ל ע ב ר ל ק ב ו ר א ת מ ת י ו ,ת ו ד א ש ל י ה כ י עם מ פ ל ת ה ש ל ג ר מ נ י ה ה נ א צ י ת נוצר כ ב ר א ק ל י ם חדש ו נ ס ת מ ו ה פ ר צ ו ת ש ד ר כ ן יכולה ל ה ת פ ר ץ ש ו ב א י ב ת ע מ י ם הרסנית .ה ע ו ל ם נ ת פ נ ה ל נ ו ש א י ם א ח ר י ם . המשפט התעמקות המשפט בירושלים ריתק וזיעזע את העם בישראל ובתפוצות וכפה עליו ו ח ק ר י לב .ה ו א ת ב ע ה ע ר כ ה מ ח ו ד ש ת ל ג ב י ה ע ב ר ה ק ר ו ב . חישמל גם א ת העולם, עורר הדים נרחבים והציג שאלות נוקבות, ש ל פ נ י כן נ ד ח ק ו ל ק ר ן זוית .העולם נוכח כ י אין ל ו מ נ ו ס מ ע י מ ו ת עם ה א ת מ ו ל שלו. בתקופת לגביו המשפט ולאחריה נשאלתי לעתים קרובות מה היעדים שהצבתי ומה מ ט ר ו ת י .כ ר א ש ה ת ב י ע ה היה היעד ,כמובן ,ל ג ו ל ל א ת ה ה ת ר ח ש ו י ו ת , ל ה ו כ י ח א ת ה ע ו ב ד ו ת ,ל ה ע ל ו ת א ת ה ר א י ו ת ל א ש מ ת ו ש ל א י י כ מ ן ל פ י כ ת ב האישום, * 16 מתור הספר ״משפט ירושלים״ ,בהוצאת בית לוחמי הגיטאות והקיבוץ המאוחד ,תש״ם. ל ה ב י א ל ה ר ש ע ת ו בדין ו ל ה ע נ ש ת ו .א ך הייתי ע ר גם ל ת ו צ א ו ת הלואי ש ל ה מ ש פ ט ו ל ל ק ח י ו ההיסטוריים ,מ ב ח י נ ה יהודית ,י ש ר א ל י ת ו א נ ו ש י ת כ ל ל י ת .כ כ ל ש ה ת ר כ ז ת י במשפט עצמו ,כ ת כ ל י ת מיידית ,לא ה ת ע ל מ ת י גם ל ר ג ע מ ה מ ג מ ה ל ה פ י ק ל ק ח י ם ממעמד זה ,ה י ח י ד ב מ י נ ו בהיסטוריה היהודית. ראיתי ב ת פ ק י ד י ,ב ה ק ש ר זה ,ל ק ד ם ב א מ צ ע ו ת ה מ ש פ ט א ת ת ו ד ע ת השואה, ל מ ע ן ת ת פ ו ש א ת ה מ ק ו ם הראוי לה ב ת ו ד ע ה ה ל א ו מ י ת ל א ו ר ך ימים ,ואילו מ ב ח י נ ה א נ ו ש י ת כ ל ל י ת — ל ח ז ו ר ו ל ק ב ו ע א ת השואה ב ס ד ר ת ה א ר ו ע י ם ההיסטוריים ש ה ע ו ל ם ח י י ב ל ז כ ר ם ו ל ה ב י א ם ב ח ש ב ו ן בשיקוליו המדיניים וההומניטריים ,ע כ ש י ו ו ב ע ת י ד . פ ר ק ה ז מ ן ש ע ב ר מ א ז ה ש ב ר ההיסטורי ,כ ח מ ש ־ ע ש ר ה שנה ,א י פ ש ר כ ב ר ל ה ט ו ת אוזן ל ע ו ב ד ו ת ו ל א ל ה י ר ת ע מ ה נ ו ש א כ מ פ נ י סילון ש ל ר ו ת ח י ם . ה ר ש ע ת ו ש ל אייכמן ,ה מ ט ר ה המיידית — הושגה .באיזו מ י ד ה ה ו ש ג ו היעדים האחרים י ת ו צ א ה מ י י ד י ת ר א ש ו נ ה היתה ,ש ה ו כ ח כ י א פ ש ר ל ט פ ל ב ש ו א ה ב א ו פ ן מ פ ו ר ט ו פ ו מ ב י .אין ז ה ע ו ד נ ו ש א ש צ ר י ך ל ב ר ו ח מ פ נ י ו מ פ נ י ש ה ו א כ ב ד מ נ ש ו א ,מ ז ע ז ע מ ד י א ו ת ה ו מ י מדי .ה נ ה ע מ ד ו בירושלים כ מ א ה א י ש ע ל דוכן ה ע ד י ם ו ג ו ל ל ו א ת ק ו ר ו ת ה ש ו א ה ל פ ר ט י ה .ה ע ו ל ם כ ו ל ו האזין להם .ה ר י ש נ י ת ן ל ר ד ת ל ע מ ק ה ב כ א ולהסתכל בו. ה ש ו א ה נ ע ש ת ה ע ל ידי כ ך נ ת פ ש ת ו מ ו ח ש י ת יותר .היא ח ד ל ה ל ה י ו ת ח ל ו ם ־ ב ל ה ו ת שאדם רוצה ל ה ת נ ע ר ממנו במהרה ולחזור אל המציאות. בכך ל א א י ב ד ו מ ו ר א ו ת ה ש ו א ה ד ב ר מ ה ז ע ז ו ע שבהן .להיפך ,כ י ה ש ה נ ו ש א נ ע ש ה מ ו ח ש י י ו ת ר ה ו א ה ח ל גם ללחוץ י ו ת ר ע ל ה מ ש ך ה ה ת ע ס ק ו ת בו .ב ע ק ב ו ת המשפט גושא יצא השואה למרחב הציבורי הטיפול רבים במגזרים והועלה ל א פ י ק י ם חדשים. ו א י ל ו אייכמן ,ש ה כ ל ר א ו א ו ת ו מ ב ע ד ל ת א הזכוכית ,נ ה פ ך ל ד מ ו ת מ ו ח ש י ת של ך ש ע מ ר ו כ ז .קיים א ד ם כזה .אין זו ד מ ו ת מ פ ל צ ת י ת מ א ג ד ו ת זוועה .הכינוי ״הרוצח מ א ח ו ר י ש ו ל ח ן ה כ ת י ב ה ״ ,ש ב ו כיגיתי אותו, דבק מעתה ב ו ובדומיו, ב ס פ ר ו ת ו ב כ ת ב י ם מ ש פ ט י י ם ,ב ל א ש א י ב ד מ א ו מ ה מ ה מ ר ת י ע ו ה מ ע ו ר ר סליחה. ה י ו גם ת ו צ א ו ת ח ש ו ב ו ת א ח ר ו ת ב ע ו ל ם היהודי. כ א ש ר נ ו ד ע ו ל ר א ש ו נ ה ,ב ג מ ר ה מ ל ח מ ה ,מ מ ד י ה ש ו א ה והיקפה ,נ פ ל ה ר ו ח ו ש ל ה ע ם שנשאר ל פ ל י ט ה ומועקה כ ב ד ה מאד ירדה עליו .היו ש ס ב ר ו כי הגיעה ה ע ת ל ט מ י ע ה ס ו פ י ת בין הגויים ,ב א ש ר אין עוד ת ק ו ו ה ל ה מ ש ך קיומו ה ל א ו מ י ש ל ה ע ם לאחר ש נ ה ר ס ו מ ר כ ז י כ ו ח ו ויבשו מ ק ו ר ו ת ה ש ר א ת ו ויצירתו .ה ש ת ר ר פ ח ד כ ב ד מפני העתיד .רבים נזכרו במימרתו של אחד־העם בעמדו לפני הכותל המערבי: ״ א ר ץ כ י ת ח ר ב — י ק ו מ ו ל ה ז ר ו ב ב ל ,ע ז ר א ו נ ח מ י ה ועם א ח ר י ה ם וישובו ו י ב נ ו ה מ ח ד ש .ע ם כ י י ח ר ב — מ י יקום ל ו ומנין י ב ו א ע ז ר ו ? ״ בתקופת ה ח ו ר ב ן ע צ מ ו ח ר ד ע ל כ ך מ ש ו ר ר ה ש ו א ה י צ ח ק קצנלסון ,כ א ש ר ב י מ י ו ה א ח ר ו נ י ם ב מ ח נ ה ויטל ה ת פ ל ל ע ל ש א ר י ת ה ע ם ל ב ל י ש ק ע ב ת ח ו ש ה ש ל א פ ס ־ ת ק ו ו ה :״ א ל ־ נ א יכלו ב י א ו ש ם כשייוודע להם ע ל הכליון ה ש ל ם כאן״. ההיסטוריה המדינה ז י מ נ ה ל ע ם היהודי באותה שעה תפקיד חדש: מאבק להקמת כ מ ו ק ד עליון ל פ ע י ל ו ת .ל מ א ב ק זה נ ר ת ם ה ע ם כולו ,בישראל ,ב ת פ ו צ ו ת 17 ובמחנות ששרידיהם העקורים, התנערו סביב לחיים המשימה אילמלא הזאת. א ת ג ר ע צ ו ם ז ה ש ת ב ע מ א מ ץ א ד י ר וריכוז כ ל כ ו ח ו ת הגוף והנפש ,אין ל ד ע ת א י ך היו ה מ ו ג י ב י ת י ש ר א ל מ ג י ב י ם ע ל השואה .ייתכן ש מ ע ש ה ה כ ל י ה ב ז י היטלר היה מ צ ל י ח ל ב ס ו ף ,כ י ס פ ק א ם ח ל ק ה ע ם ש נ ו ת ר בחיים ה י ה ח ז ק ד י ו ל ש ק ם א ת הריסותיו ,כ ד ר ך ש ע ש ה ב ע ב ר ל א ח ר ת ק ו פ ו ת ש ל ר ד י פ ו ת ושמד .ה פ ע ם ה י ה א ב ד ן ה ד ם כ ב ד מדי .ה י א ו ש ע ל ו ל ה י ה ל ה כ ר י ת א ת א ש ר ה ו ת י ר ו ה נ א צ י ם . נסיון ר פ ה ש ע ש ו ש ר ז י ה מ ח נ ו ת ויהודים ש ב ר ח ו ל י ע ר ו ת ל ח ז ו ר ו ל ש ק ם א ת חייהם ב מ ק ו מ ו ת ש מ ה ם גורשו ,נ כ ש ל כשלון ח י ה .מ א ת י י ם ה ח ה ר י ם ל ע י ר ק ל צ ה הקימו קהילה על חורבות בפולין הוציאו ע י ת ו ן באידיש, בלזז׳ ק ז מ ת ה ,ש מ נ ת ה עשרים ו ח מ י ש ה א ל ף א י ש . את א ש ר ש מ ו צריך היה ל ס מ ל ״דאס המגמה: נייע ל ע ב ע ן ״ ,ל א מ ו ר :״החיים ה ח ד ש י ם ״ .ת ו ך מ ס פ ר ח ז ש י ם פ ר ץ ב ק ל צ ה פ ו ג ר ו ם ש נ ה ר ג ו ב ו 42י ה ז י ם ו ר ב י ם נ פ צ ע ו .ה ת ב ר ר כ י ה א י ב ה ה נ א צ י ת ח י ל ח ל ה ל ע ו מ ק ל נ פ ש ו ת ה א ו כ ל ו ס י ה ב א י ר ו פ ה הכבושה. וחדרה שרזי ה צ ט ר פ ו אז ב ר ו ב ם י ה ד ו ת פולין למבצע ה״בריחה״ שפניו למחנות אין תשובה העקורים ומשם לארץ־ישראל המנדמורית. מדינת גם ישראל איננה, כמובן, פיצוי או ת ש ו ב ה לשואה. לשואה. א ך ה מ ד י ג ה ה י א כ ת ו ב ת ל ק י ו ם האומה ,כ פ י ש כ ת ב ה ו ג ה הדעות הרב אברהם יהושע ה ש ל :״ י ש ך א ל נ ו ת נ ת ב נ ו א ת הכוח ל ש א ת א ת מ כ א ו ב נ ו , שלא נשקע נ י צ ח מ א י ר בג׳וגגל ש ל ההיסטוריה״. ביאוש וכדי שנחוש ה ע ו ב ד ה ש י ש ר א ל ל כ ד ה א ת אייכמן את מי ו ה ע מ ז ה אותו לדין ע ל א ד מ ת ה ,הבליטך, ה מ ר כ ן י ו ת ו ה ב ל ע ד י ו ת ש ל ה מ ד י נ ה מ ב ח י נ ת גורל ה א ו מ ה .אין היהזי לעם ש ז ר ו ש ד מ ו מ ז י צ ו ר ר י ו ז ו ל ת מ ד י נ ת ו .אין מ י ש י ש ל ם ג מ ו ל ל א ו י ב י ה א ו מ ה ולדורשי ר ע ת ה א ל א מ ד י נ ת ה י ה ז י ם . מ ש פ ט זה ה י ה א פ ש ר י ר ק חיים וייצמן ,אז לשוא להופיע על נשיא ת ז ו ת ל כ ך ש ה מ ד י נ ה קיימת .ב ט ר ם קמה ,ב י ק ש ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית ואישיות בינלאומית דגולה, ב מ ש פ ס ג י ר ג ב ר ג ו ל ש א ת ש ם ד ב ר ו כ נ צ י ג העם ה י ה ז י ,א ו ל פ ח ו ת כ ע ד , האסון היהזי. המשפטן בארצות הבינלאומי הנזע הרש לאוטרפכט סיפל ה ב ר י ת ת ב ע ו ו א ת .ת ש ו ב ת ו ש ל ה נ ר י ג׳קםון, בדבר. ראש ארגונים יהזיים התביעה ה א מ ר י ק א י ת ב נ י ר ג ב ר ג היתה ,כ י הוא ועוזריו ה צ ל י ח ו ל ה ש י ג מ ס מ כ י ם ר ב י ם ע ל ר ד י פ ת ה י ה ז י מ ו ה ח ל י ט ו כ י ה נ ו ש א יוצג ב א מ צ ע ו ת ת י ע ז זה .״ ת י ע ו ד א י א פ ש ר ל ה כ ת י ם ב ש א י פ ת נ ק ם ״ כ ת ב והוסיף ב מ כ ת ב ה ס י ר ו ב ל ו י י צ מ ן :״ א נ י משוכנע כי ל ט ו ב ת מ ע מ ד ם ש ל ה י ה ז י ם באירופה בדרך ב ע ת ז עדיף שענין זה יוגש זו ו ל א ב א מ צ ע ו ת ע ד ו ת ה ח ש ו פ ה ל ה ת ק פ ה ״ . ב מ ד י נ ת י ש ר א ל י כ ו ל נ ו ל ה ח ל י ט ב ע צ מ נ ו מ ה עדיף מ ב ח י נ ת ה א י נ ט ר ס ה י ה ז י . כך הוכיח המשפט ,על ז י ע צ ם קיומו ,א ת ה מ ה פ כ ה ש ח ל ה ב ה ו ו י י ת ו ש ל ה ע ם ה י ה ז י בדורנו. ה ה ת ב ת נ ו ת מ ק ר ו ב בשואה לפרטיה ,כפי שקרה במשפט ,גרמה כמובן לזעזוע עמוק, א ב ל ג ם ה ו ל י כ ה ל ר א י ה ה י ס ט ו ר י ת נ כ ו נ ה יותר .ל א היתד .ז ו ע ו ד מתקופות הרדיפות היסטוריה יהזי 18 אחת ה ז ו ע ו ת מ ״ ס פ ר ה ד מ ע ו ת ״ של ת ו ל ד ו ת ישראל ,כ פ י ש כ י נ ה את יריעת הייסורים של העם בגולה. הפעם לא היתה זו התפרצות ב ה מ י ת ש ל צ מ א ו ן ל ד ם או ר ש ע ו ת ש ל פורעים ,א ל א ה ח ל ט ה נ ח ו ש ה ש ל מ נ ג נ ו ן מ ד י נ ה מ ו ד ר נ י ת ו ח ז ק ה ל ה ע ב י ר מ ן ה ע ו ל ם א ת ה ע ם היהודי. המשפט גורלם נ ת ן ה ז ד מ נ ו ת להציג א ת ה ט ר ג ד י ה ג ם ע ל ש ל יחידים .אייכמן ס י ר ב ל ה ש א י ר איש יהודי בחיים, על לכך על ז י ה ב א ת ראיות לגבי פעולות חלקי אפילו כשנתבקש ז י ר ש ו י ו ת א ח ר ו ת בגרמגיה .ה פ ר ט י ם ה ב י ו ר ו ק ר ם י י ם ש ל דיווח ש י ג ר ת י עוצבות אירופה המבצע למחנות וההוראות ההשמדה, המדוקדקות הטיפול ש ד ר כ ה יכול להינצל אפילו י ה ז י בפרטי גירוש לגבי פרטים יהזים לסתימת מכל פרצה כל ב ז ד — כ ל זה ה צ ט ר ף ל ת מ ו נ ה ה כ ל ל י ת ש ל ר צ ח עם כ ו ל ל נ י ,מ ת ו כ נ ן ב ד ם קר ,ת ו ך ג ר י מ ת ס ב ל ד י ס ו ר י ם שאין ל ת ר ג ם ל מ ל י ם . ״כל גרדום״ הארץ גרדום, ל א היתד. עיר ולא ע ז מ ל י צ ה ש י ר י ח מ ״ ע י ר ההריגה״. בלבד. אחת חשיפתה אמת של זו יבשת במערומיה שלמה היתד. גילתה ל ע ם ה י ה ו ד י א ת ה מ צ י א ו ת ה ק ז ר ת ש ל י ש ר א ל בעמים .ה ל ק ח הזד .נ ה פ ך ל ח ל ק א י נ ט ג ר ל י מ מ ט ע נ נ ו הרוחני ,גם א ם ט ר ם ה נ י ע א ת ה מ ו נ י ב י ת י ש ר א ל ל ק ו ם ו ל ע ל ו ת לארץ. אך החרדה הגדולה ללא תקדים שאחזה בכל חלקי העם לגורל המדינה ערב מלחמת ש ש ת הימים ,נ ו כ ח איומי אויביגו ל ה כ ר י ת א ת ישראל ,מ ו כ י ח ה כי ה ל ק ח נ ק ל ס ל פ ח ו ת ב ח ל ק ו .ה א י ו מ י ם ה ל ל ו ה צ י ת ו נ ו ר ה אדומה ,כי ה ז כ י ר ו באופן א ו ט ו מ ט י השואה. את בית את ה מ ש פ ט סייע להחדיר ה א ס ו ן ה ל א ו מ י והיקפו ה ז ע על לכל י ה ז י בעולם. ב י ה ד ו ת ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ה י ו ת ג ו ב ו ת ע ז ו ת ל מ ש פ ט .ה ה א ז נ ה ש ם ל״קול י ש ר א ל ״ ה ה ם לשיא. לשיחת המשפט היה היהזים היום. מחליפים הגיעה בימים ביניהם מ ז ע ו ר ש מ י ם ע ל ה מ ש פ ט ב כ ל מ פ ג ש אפשרי .נאום ה פ ת י ח ה שלי פ ו ר ס ם היו ב א ר ץ ב ר ו ס י ת ,א ך ה כ נ ס ת ה ש ל ה ח ו ב ר ת ל ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת נ א ס ר ה ,ל מ ר ו ת שהיתר,. מבחינת גם בזי הסובייסים, חומר אנטי־פשיסטי )תייר שנדרש ה ש ל ט ו נ ו ת א ח ה ח ו ב ר ת ב ה י כ נ ס ו ל ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ו מ ח ה ע ל כך ,ק י ב ל ה ס ב ר מ א י ש מ ר ו ת ס ו ב י י ט י ש ה נ א ו ם הוא ,כ ב י כ ו ל ,ב ל ת י בו אמריקאי להפקז ז ז ו ת י ל ר ו ס י ה כי ל א ה ז כ ר ת י ש ה צ ב א ה א ד ו ם הוא א ש ר ש י ח ר ר א ת ה מ ח ג ו ת ( .א ך ה ח ו ב ר ו ת הגיעו ב ד ר ך ־ ל א ־ ר ר ך ,ה ו פ צ ו ב א מ צ ע י ם שוגים ו ע ב ר ו מ ז ל ז ב מ ש ך שגים .מ ש פ ח ו ת היו מ ח ל י פ ו ת ביניהן ראיתי את פרקים ואפילו דפים בתערוכת ב ז ד י ם לקריאה ״הםאמיזדאס״ )מפעל החוברות הללו שהובאו לכאן ע ל שימוש ב י ח ז ו ת א ו ב צ ו ו ת א .ל א ח ר שגים הפרסומים במחתרת(, שנערכה ז י עולים ,כ ש ה ן מ ה ו ה ו ת בארץ, לגמרי מ ר ו ב ומופרדות לדפים ב ז ד י ם .עותקים רבים גדפסו ב מ כ ת ו ת כתיבה ושוכפלו ב ח ש א י ב ת ו ך ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת עצמה. ר ב י ם מ ע ו ל י ב ר י ח ה מ ו ע צ ו ח ס י פ ר ו לי כ י ה מ ש פ ם ח ר ם ל מ פ נ ה ש ל ה ת ע ו ר ר ו ת לאומית — אשר ה ו ל ז ה שנים מ ע ס ו ת אחר־ כ ך גם תשוקה לעליה לארץ — ש ה צ י פ ה א ת י ה ד ו ת ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ל א ח ר מ ל ח מ ת ש ש ת הימים .צייר ז ו ע מ ע ו ל י ברית שיכולה המועצות אמר להגן עלי לי :״עליתי לארץ ל א ח ר ועל משפחתי ושהיא תעמז שנוכחתי לדין ש י ש ר א ל היא מ ד י נ ה את מי שיפגע ביהולי ב א ת ה מקום בעולם״. 19 העליתי חלק ב מ ש פ ט א ת ה מ ק ר י ם ה ר ב י ם של קידוש השם כ י בלתי נפרד האומה. מ ה מ ס כ ת ה ל א ו מ י ת ,גם ל ח ל ק ז ע ת י שהללו הם ה ח י ל ו נ י וגם ב מ ג ז ר ה ד ת י ע ש ת ה ה ש ו א ה שמות .ב ת ו ך השליש הדתי לחלק ש נ כ ר ת היו של שלושה ר ב ע י ם מ כ ל ל ר ב נ י י ש ר א ל ו ת ו פ ש י ה ת ו ר ה שבעם. בגיטאות משבר התחולל ההסבר א מ ו נ ה חריף. של המסורתי פנים״ ״הסתר מ צ ד א ל ו ה י ם ב ע ת ייסורים ה ב א י ם ע ל עמו ,לא סיפק .א ל י ויזל מ ב י א א ת ה ס י פ ו ר ע ל יהודים ש ה ת פ ל ל ו ב ג י ט ו ב ד ב ק ו ת ו ב ק ו ל רם ,ע ד ש ה ת ק ר ב א ל י ה ם א ח ד מ ו ז ר ו ב י ק ש ם ל ה נ מ י ך ק ו ל ם ,׳פן י ש מ ע א ל ו ה י ם וייוודע ל ו ש ע ו ד נ ו ת ר ו יהודים ב א י ר ו פ ה ״ . . . אך יכול העם אדם, דבק עקב בציוויליזציה היהודי. בערכיו והצליח השואה, האנושית, ל ה ת נ ע ר מיאושו. היה זה מפנה ל א ב ד א מ ו נ ה ב ד ת ,ודאי ש י כ ו ל הוא אי אך לפקפק אפשר ב כ ו ח ו הרוחני התנהגותו של נער הסופג עשךות מלקות היסטורי. לכפירה להגיע של העם האדיר באישיות ואינו מוציא הגה לחבריו — מ פ י ו כי ,כ ד ב ר י ו ,זה היה כ ד א י ל מ ע ן ה ב ר ח ת כ מ ה סידורי ת פ י ל ה היא ב י ט ו י עליון ש ל ך ב ק ו ת ב א מ ו נ ה .ב כ ך אין לכפור .לכן ה ע ל י ת י ע ד ו ת זו ו ד ו מ ו ת י ה . הבטחון באדם. ש ל ה י ה ו ד י ב א ל ו ה י ו ו ד ב ק ו ת ו ב א מ ו נ ת ו מחזירים לנו את האמונה הבריגדה הבא אל שארית לכן סיימתי המשפט את ב ע ד ו ת ו של איש ה פ ל י ט ה ב מ ח נ ו ת .מ ג ן ד ו ד — מ ג ן ה א ו מ ה — הגיע לשם .מ ע ג ל ה כ ל י ו ן ג ס ג ר ו ב ו ב מ ק ו ם מ ת ח י ל מ ע ג ל ח ד ש — ת ק ו מ ת ישראל. ב י ש ר א ל ,ש ע ק ב א ח ר י ה מ ש פ ט בענין רב ,גילה מ א ז ה מ ש פ ט ב ד ר כ י ם הנוער ש ו נ ו ת ענין ר ב ב ש ו א ה ,כ פ י ש מ ו כ י ח י ם מ ח ק ר י ם שונים. מ ס פ ר החיבורים ע ל השואה בבחינות הבגרות גדל בהרבה מיד ל א ח ר המשפט. מפעל ה נ צ ח ת ק ה י ל ו ת ע ל ידי ב ת י ־ ה ס פ ר ,ש ה צ ע ת י א ו ת ו ל מ ו ר י ם ו ל מ ח נ כ י ם ,כ ד י לקיים בתי־ספר את תודעת השואה יסודיים על ב ק ר ב הנוער ,ז כ ה ל ה ד י ם רבים. כאלפיים ותיכוניים ב א ר ץ ק ש ו ר י ם ב מ פ ע ל ו ו ל ו נ ם ר י זה ,ש ב ו מ ו ס ד ח י נ ו כ י מ ק ב ל להנציח עצמו קהילה מסוימת שאבדה בשואה ע ל ידי תולדותיה, לימוד ה ת ע מ ק ו ת ב ת ר ו מ ת ה ל ת ר ב ו ת ה כ ל ל י ת והיהודית ,ה כ ר ת אישיה ו ר ב נ י ה ו ל י מ ו ד ת נ ו ע ת ב ק ר ב ה .ב ד ר ך זו נ י ת ן ל ה מ ח י ש א ת השואה ב י ת ר ה צ ל ח ה מ א ש ר ב ש י נ ו ן המרי העובדות ה ס ם ט י ס ס י ו ת ע ל ש ש ה מיליון ק ר ב נ ו ת ש ק ש ה ל ה כ י ל ם ב ד מ י ה אנושי. המנציחים מ ק ב ל י ם ע ל עצמם חובת־כבוד לקיים זכרה של התלמידים את ה ק ה י ל ה ש ח ר ב ה ו ב ד ך ך זו ל ש י ם ל א ל א ת מ ז י מ ת ה י ט ל ר ל ה כ ר י ת א ת ש מ ה מ ה ע ו ל ם . בסיומה למדו של על שקיבלו שנת הקהילה הנצחה מפרסמים שהנציחו. התלמידים אזכרות לקהילות בה חוברת ומסכמים שחרבו מתקיימות את אשר בבתי־הספר ע ל ע צ מ ם לאמצן. המפעל, בסדרה המתנהל של ב ח ס ו ת ״יד ושם״ ,זכה ל ה ו ק ר ה מ פ י א נ ש י מאמרי סיכום פורסמו בעיתונות הישראלית חינוך תגובות רבים. הנוער ל מ ש פ ם ב ש י ח ו ת ע ם מורים ,מ ח נ כ י ם ופסיכולוגים .״הלך הרוח ל ג ב י מ ש פ ם א י י כ מ ן ולגבי ג י ל ד י ה א כ ז ר י ו ת והזוועה ה נ ש מ ע י ם מ מ נ ו יש ב ו כז־י ל ש מ ש כ ס י י ס מ ו ג ר ף להלם בירושלים. בארץ מאז נ ר א ה אייכמן ,יום יום ,ב ת א ה ז כ ו כ י ת בבית־העם ל מ ר ב י ת ה מ ב ו ג ר י ם ה י ה זה ה ל ם מ ש נ ה .אך ל ג ב י ה נ ו ע ר היה זה ה ל ם ר א ש י ת ״ — סיכם ע י ת ץ נפוץ א ת ס ד ר ת ה כ ת ב ו ת .השואה הדהימה א ת ה ד ו ר ה צ ע י ר .ר ב י ם אמרו מבינים 20 שהעולם הגלותי הרחוק התקרב אליהם. אחרים סיפרו כי הם עכשיו מ ד ו ע ל א היו י ו ת ר להיסטוריה קיבלו עצמם על ה ת ק ו מ מ ו י ו ת ,אף את לנצל שאינם משלימים וגילוייו המשפט עם כדי כך .מורים להחדיר בנוער את ה ר ג ש ת הגורל היהודי המשותף. ״אין ס פ ק כ י ה ש פ ע ת ו ש ל מ ש פ ט אייכמן על ה נ ו ע ר ה י ש ר א ל י היתד .עצומה״, סיכם א י ש ח י נ ו ך א ת מ ס ק נ ו ת י ו ע ל יסוד ס ק י ר ה ש ל ח י ב ו ר י ת ל מ י ד י ם ב כ ת ו ת י״א ב ש ש ע ר י ם בארץ. ב ת ק ו פ ה י ו ת ר מ א ו ח ר ת נ פ ת ח צ ו ה ר ל ל ב ו ש ל ה נ ו ע ר ב א מ צ ע ו ת ״שיח לוחמים״ ש נ ת פ ר ס ם ל א ח ר מ ל ח מ ת ש ש ת הימים. אמר מפקד בכיר: תקופת ״בכל הכוננות ולעתים קרובות גם בשעת המלחמה עצמה חשבתי על ה ש ו א ה ו ה מ ר ד .זה ע מ ד כ ל ה ז מ ן ל נ ג ד עיני״. לוחם אחר ש ה : ״ ה ש ו א ה היתד .ל נ ו ה ת מ ו נ ה ה מ ו ח ש י ת ש ל נצחון ה א ו י ב ו ז א ת ה ח ל ט נ ו ל מ נ ו ע מ ה י מ ה .א נ ו יודעים מ ה י ה ש מ ד ת ע ם — גם א ל ה ש ר א ו א ת ה ש ו א ה וגם א ל ה שנולדו אחריה .אלה השומעים א ת קרוביהם צועקים מ ת ו ך חלומות ואלה ששמעו א ת הסיפורים .אין ע ם ה נ ו ש א ע מ ו ת מ ו נ ת ר פ א י ם כזר׳. אמר לוחם שלישי: ״ ל פ נ י מ ס פ ר ש ג י ם ש ל ח ו א ו ת י לראיין א ח ד מ ל ו ח מ י הגיטאות .איש פשוט. שיחתי א ת ו היתד .א ח ד ה ד ב ר י ם ה מ ר ש י מ י ם ב י ו ת ר ש ש מ ע ת י ע ל א ו ת ה תקופה, כי הוא ד י ב ר כ מ ו ש מ ד ב ר י ם היום ה ח ב ר י ם ש ח ז ר ו מ ה מ ל ח מ ה .הוא ה ת י ח ס ל ה ת נ ג ד ו ת לגרמנים — למעשה ה ה ת נ ג ד ו ת ש ק ש ה ל נ ו ב כ ל ל ל ה ב י ן איך ה ת ר ח ש ה ,באופן פ ש ו ט ל ג מ ר י ,ו מ ב ל י ל ה ל ב י ש ע ל זה אידיאולוגיה .ה ו א א מ ר :׳לא היתד .ב ר י ר ה אחרת .עמדנו עם הגב אל הקיר׳״. ב מ ו ס ד ו ת ה ז כ ר ו ן ה ש ו נ י ם — ב״יד ושם״ ,ב ״ ב י ת ל ו ח מ י הגיטאות״ ,ב״מורשת״, ו ב ״ מ ש ו א ה ״ ו ב מ ח י א ו ן ע ״ ש ז ׳ ב ו ט י נ ס ק י מ ת ק י י מ י ם ק ו ר ס י ם ל ל י מ ו ד ה ש ו א ה בדרגים שונים. באוניברסיטאות כעת ב א ר ץ יש קתידרות, סמינריתים וקורסים ללימוד השואה .ב מ ר כ ז י ם יהודיים ב ע ו ל ם ה ו ח ד ר נושא ה ש ו א ה כ ח ל ק מ ה פ ע י ל ו ת ה ח י נ ו כ י ת הכללית. הממסד בבתי־הספר. החינוכי בארץ, לעומת זאת, טרם גיבש מסגרת להוראת השואה רק לאחרונה מ ת ג ב ש ו ת והולכות תכניות להוראת הנושא. ב ע ת ה מ ש פ ט ״ נ ת ג ל ה ״ ל א נ ש י ם שניצולי ש ו א ה ר ב י ם מ צ ד י ם ב ק ר ב נ ו .א מ ר לי עורך ע י ת ו ן ידוע ,ל א ח ר שהאזין ל ד ב ר י א ח ת ה ע ד ו ת :״ א נ י ג ר זה ש נ י ם ב ש כ ו נ ת ה ש ל אשד .זו ולא היה לי מ ע ו ל ם מ ו ש ג מ י היא״ .כ ע ת נ ו כ ח ו ר ב י ם ב א ר ץ שיש ל ה ם שכנים כ א ל ה . נתפרסמו דברי הגות רבים ב ע ק ב ו ת המשפט. חיים גורי ליקט בספר את רשימות הפרשנות ,עמוקות הרגש ועזות הביטד ,שפירסם בעיתונו ב ש ע ת המשפט מ ד י יום ביומו .״ מ ו ל ת א ה ז כ ו כ י ת ״ ה ו א אוסף י ח י ד ־ ב מ י נ ו ש ל פ ר ש נ ו ת ע י ת ו נ א י ת . וכך הוא מ ס כ ם : 21 ה מ ש פ ט הזה ,ש נ ע ר ך בירושלים ,י כ ו ל אני, ״לאחר לפחות, בספרים לגעת ש ל א ה ע ז ת י .ל פ ג י כ ן .ל ג ע ת ב ה ם .אני מעז .לומר ד ב ר י ם א ל ה מ ע ב ר ל י ר א ה א ו ל ח ר פ ה ״ . יש ענין ב ״ ש ו ל ח ן מ ר ו ב ע ״ ש ע ר כ ה ג א ו ל ה כהן ,ש נ ת י י ם א ח ר י ה מ ש פ ט ,מ ע ל ד פ י ״מעריב״ עם מ ס פ ר סופרים לברר את מקומה וכיסויה ש ל השואה בספרות. מ ש ה ש מ י ר ר א ה ש י נ ד ה י ח ס א ל נושא ה ש ו א ה ב ע ק ב ו ת ה מ ש פ ט : ״קרה מ ש ה ו ש ה ש פ י ע ,כי ג ם ס ו פ ר י ם ש ל א ע ב ר ו א ת ה ש ו א ה ב א ו פ ן אישי, מ ה ש ק ר ו י ס ו פ ר י ד ו ר ה פ ל מ ״ ח ,ה ת ח י ל ו ל ת ת ד ע ת ם י ו ת ר מ ו ת ר ע ל ה ג ו ש א הזר* ז ה ה ו א מ ש פ ט אייכמן ,ש ק י ר ב א ת ה נ ו ש א לא ר ק קרבד. משהו גיאוגרפית, דוקומנטרית־ א ל א כ ב ע י ה א י ש י ת מ ו ס ר י ת ה ע צ מ ה ש ל ה ע ד ו י ו ת ב מ ש פ ט ג ר מ ה לי ש א ר ג י ש ל ר א ש ו ג ה א ת עגין ה ש ו א ה כ ב ע י ה א י ש י ת שלי״. דליה רביקוביץ ר א ת ה א ת הנושא כולו כמעיק בצורה ח ר י פ ה ביותר .השואה ב ע י נ י ה ״ ל ר י מ ו ן ־ י ד ש ה ת פ ו צ ץ וכל א ח ד מ א ת נ ו נ ו ש א דומה הרסיס את הפרטי ש ל ו ונושא א ו ת ו בגופו״ .ה צ ל ש ל השואה ר ד ף א ו ת נ ו ג ם ל פ נ י מ ש פ ט אייכמן... א ד גם אגי ,ש ה נ נ י ד ו ר ש ל י ש י בארץ ה ר ג ש ת י בימי ה מ ש פ ט כ א י ל ו ה ד ב ר י ם חוזרים אלי ׳בפעם השגיה״. מאז ה מ ש פ ט ג י כ ר ר י ש ו מ ה ש ל השואה ב ס פ ר ו ת ובשירים .ה י א ח ד ל ה ל ה י ו ת נ ו ש א ״ ש מ ח ת ל ת ח ו ם ״ ,ש ד ר ו ש ה ל ס ו פ ר פ ר ס פ ק ט י ב ה ש ל זמן ל ג ב י ו ,ש פ ח ד ל ג ע ת ב ו ורק נ י צ ו ל י ש ו א ה יכולים ל פ ר ו ש ז כ ר ו נ ו ת י ה ם ו ל ס פ ר א ת א ש ר ע ב ר עליהם. השואה של ואירועיה, הסופר לעורר ל מ ר ו ת ה מ ב ה י ל שבה ,ה ת ק ר ב ה ד י ה ג ם לתחושתו ב ו א ת החוויות ו ה א ס ו צ י א צ י ו ח ש ל יצירה. זה ולתודעתו בודאי הושג ג ם ת ו ד ו ת ל ע ד י ם ה ר ב י ם ש ה ע ל י נ ו לדוכן ה ע ד י ם ו ש מ פ י ה ם ג ש מ ע ו ע ו ב ד ו ת חיים ה מ א פ ש ר י ם ת י ד אימוץ הדמיון גם ל ה ז ד ה ו ת ע מ ם ולא ר ק ל ה ז ד ע ז ע מ ד ב ר י ה ם . הלקחים טרם הלאומיים החלנו למצות את ש ל .ה ש ו א ה הכו ה פ ו ט נ צ י א ל החינוכי חינוכית ר ב ה עודה לפנינו. 22 שרשים והיו של השואה לנכס לגבי לאומי. הנוער עם זאת ומלאכה התמנון — ציור מאת דן קדר. ראובן בן־שם מתון יומן גיטו ו א ר ש ה )יוני —1941מאי (1942 ילדים מזי ר ע ב ML110 ביוני ה ס ת ו ב ב ת י ע ״ י ש ו ל ח נ ו ת ה ס פ ר י ם ש ב ר ח ו ב והנד .ב א ל ק ר א ת י ס ב י ר ס ק י ,ש ו ט ר יהודי, מפקד כ־50 על ה ש ו מ ר ־ ט ר ו מ פ ל ד ו ר בגרודנא ,ת ל מ י ד י ו ח ב ר י , י ל ד י ם יהודים ש פ נ י ה ם דלותם, קרועים והחריצים כסמרטוטים כשהוא מ ע ז י ם בהם ,כ י ז ק נ י ם ה ם ו ע ד ו ת ש נ י ה מ צ ב י ע ה שבפניהם ועיניהם הולך בראש מעזים רעבות על מלחמתם ומתרוצצות. לפת־לחם. שאלתיו למעשיו, מלבושיהם ביקש והוא א ו ת י ל ח כ ו ת ל ו ע ד ש י ב י א א ת הילדים ל מ ק ו מ ם ו י ב ר ר ל י א ת פ ש ר ע ב ז ת ו . ל א ח ר י ש ע ה ה ו א ש ב ו ס י פ ר לי א ת ה ר פ ת ק א ו ת י ו ,ה א פ י י נ י ו ת ל ג י ט ו ו ל מ צ ב נ ו בבוקר בכלל. נשלחה מהמחלקה הסניטרית של פקזה הקהילה המשטרה אל ל ה ו ב י ל 50י ל ד ש א ס פ ו ב ר ח ו ב ו ת ,ל ט ב י ל ה ב ב י ת ־ ה מ ר ח ץ ו ל ש ם ח י ט ו י מ ל ב ו ש י ה ם ע ״ י אדים .ב ז מ ן ה א ח ר ו ן מ נ ה ל ת ,כ ז ו ע ,ה מ ש ט ר ה פ ע ו ל ה ל ה ס י ר מ ר ח ו ב ו ת הגיטו, א ם ל א א ת כ ל ה ק ב צ נ י ם ,אז ל פ ח ו ת א ת הילדים ה פ ע ו ט י ם ש ב י נ י ה ם .ה ו א ,ס ב י ר ס ק י , שוטרים ושני אחרים ה ו ב י ל ו א ת הילדים ונאלצו למטרה להשתמש באלותיהם, יען ה ח ב ו ר ה נ י ס ת ה ב כ ל פ ע ם ל ב ר ו ח .מ ו צ א ־ ח ן ב ע י נ י ה ם ה ר ח ו ב ו ר ב ־ ג ו נ י ו ת ו ו ה ם אפילו מעדיפים גויעה ברחוב מטבילה בבית־מרחץ פומבי ומוכנים אפילו להיאסר. בית־המרחץ בשורה, נמצא ב ר ח ו ב נוצרי ,ע ל כן בשורות, ה ע מ ז ו א ת הילדים ש ו ט ר א ח ר צ ע ד מ א ח ו ר ושני שוטרים מ ן ה צ ד ו כ ך ש ע ר הגיטו ,ל פ י הלכו. ארבעה עברו ת ע ז ה ,ב א ו ל מ ר ח ץ והנה ה ת ב ר ר ש מ ס פ ר ה ב א י ם ל ש ם את רבים היום ו ר ק ב ע ר ב יגיע ת ו ר ה ש ל ה ח ב ו ר ה הזו ל ט ב י ל ה .ה ו ש י ב ו א ת ה י ל ד י ם ב ח צ ר מוקפת חוטי־תייל וחיכו .ר א ו השוערים, הפולנים העסוקים בבית־המרחץ, את ה פ נ י ם ה ל ל ו ש ל ה י ל ד י ם ,נ כ מ ר ו רחמיהם ,נ כ נ ס ו ל ב ת י ה ם ה נ מ צ א י ם ב ח צ ר ו ת ב י ת ־ ה מ ר ח ץ ה ג ד ו ל הזד .ו ה ו צ י א ו מ ש ם מ י ל ח ם שלם ,מ י חצי כ כ ר ,ו מ י ק ע ר ת מ א כ ל מבושל. את 24 כ ש נ כ נ ס ו ל ח צ ר ו ה י ל ד י ם ה ר י ח ו ריח ל ח ם ו ת ב ש י ל ,ה ת נ פ ל ו ע ל ה נ ו ש א י ם המזון, אשר רצו לחלק זאת ל כ ו ל ם שוד. בשוה. הילדים הפילום ארצה, השוטרים ניסו ל ה ר ג י ע ם ,א ך ה ם ה פ י ל ו גם אותם ,ה ת ג ל ג ל ו ע ם ה מ ב ו ג ר י ם ב ח צ ר כח ושום ל א י כ ו ל היה פצעו לפירורים, את לרסנם. העובדים שברו את הילדים השוערים, הנוצרים, הקדרות, ובעיקר פררו נפצעו הלחם את עצמם. הם גם ס פ ג ו מ כ ו ת ו א ח ד י ם נ פ ג ע ו ב ע י נ י ה ם ו ב ר א ש ם ,ואז נ א ל צ ו ל ה ב י א ע ב ו ר ם ת ח ב ו ש ו ת כדי לחבשם. בערב אחת: נשמעה צעקה ל ח ם ! ״ ולא ע ז ר ו שום ״לחם, ומכות, טענות כי ה ל ח ם ע ו ל ה ע ל הכל ,ו כ ו ח ו ש ל ה ל ח ם הזה מ ס ו כ ן גם בזה ,כי א ת ה ר ע ב ל א ישביע .ה פ ח ד מ פ נ י ה ר ע ב כ ה ג ד ו ל א צ ל כ״א ,שיוכל בזה ה ר ג ע ל א כ ו ל ו ל ה י ו ת וכשהוא שבע הנוצרים שנית מריח הוא לחם יתנפל על שוב נרגזים נושאו. התהלכו ולא ר צ ו ל ה ב י ט ב ע י נ י הילדים .ה ש ו ט ר י ם ניסו להרגיעם ,ו ל ה ס ב י ר א ת ה מ צ ב ה פ ס י כ י ש ב ד ב ר ,א ב ל ה ר ו ש ם נשאר .סוף ,סוף ״אין ה ש ב ע מ א מ י ן ל ר ע ב ״ . אולי אין יחס ה פ ו ע ל י ם ה ל ל ו א ל הילדים כך ,כי גם ה מ ה ר ע ב י ם ,א ב ל בהשוואה לילדים היהודים ה ם ה ר י ר ו ט ש י ל ד י ם . שנרגעו הילדים והשוטרים דברו על לבם והסבירו להם א ת טפשות אחרי פרצו התנהגותם, מהם אחדים אבל בבכי, רוב רובם ולא ישבו הגיבו כלל. בינתיים ה ל ך הוא ,ס ב י ר ס ק י ועוד ש ו ט ר אחד ,ל ל ש כ ה ל ב ק ש ל ד ח ו ת א ת ה ר ח צ ה ביום ,כ ד י ש י ס פ י ק ו ל ש ו ב ל ג י ט ו ל פ נ י ש ק י ע ת החמה .כ ש ש ב ו מ צ א ו א ת ה ש ו ט ר ע ו מ ד ו ב ו כ ה מ מ ש מ ר ו ב יאוש ,כי ר ו ב שנותר בני־החבורה קפצו מעל הגדר הגבוהה ,ע ב ר ו א ו ת ה ו נ ע ל מ ו .הוא פ ה ד לרוץ אחריהם ,ש מ א י ב ר ח ו ג ם ה נ ו ת ר י ם כ ע ש ר י ם ילד .ה ש י ג ו ב מ ש ר ד חדר ,ס ג ר ו ב ו א ת ה נ ש א ר י ם ורצו ל ח פ ש שנשארו, א ת הבורחים .ב ת ח י ל ה ל א י כ ל ו ל מ צ ו א א ף אחד ,כי ה י ל ד י ם נ ע ל מ ו כ א י ל ו מ ת ח ת לאדמה. לא ראו כ־20 ה ש ו ט ר י ם י צ א ו ל ר ח ו ב ,ש א ל ו א ת ה ע ו ב ר י ם ו ש ב י ם אם ילדים ע ו ב ר י ם ב ק ב ו צ ו ת א ו ב י ח י ד ו ת .ל א ראו .ש א ל ו שכנים ,א ל ה ש ח ל ו נ ו ת י ה ם לחצר פונים במרתפים, שמעו בית־המרחץ, וגם לא ממש התחילו ב ע ל י ו ת ,ב פ ר ו ז ד ו ר י ם ו פ ת א ו ם ב ע ב ר ם ב פ י נ ת ה ח צ ר ע״י ב י ת השימוש, איזו ל ק י ק ה ממש אלה הבחינו. חידה! לחפש ונהימה וסתם רשרוש נכנסו ת נ ו ע ו ת וחיים. ועיניהם הוכו בסנוורים .ע ש ר י ם ו כ מ ה ילדים יהודים ת ח ו ב י ם ב ג ו פ ם ו ב ר א ש י ה ם ב ת י ב ו ת בין ה ש ו פ כ י ן האשפה אצבעותיהם, אחדים שנגעו והזוהמה, בעצמות, שוכבים בכתמי ומלקקים, שומן ובלחם. מוצצים הם עצמות, מלקקים כולם ונוצרים נדהמו לא ה ת א פ ק ו ו פ ר צ ו מ מ ש בבכי .ירידה כזו ש ל ה א ד ם ל א ת ת ו א ר ,ואין למצוא ל ה ש ם ו כ נ ו י מ ת א י מ י ם . צוו ע ל י ה ם ל צ א ת ,כי ה ג י ע זמן ה ט ב י ל ה ,אך א ף א ח ד ל א ע ז ב א ת ס ע ו ד ת ו , ה ת ח י ל ו מ כ י ם א ו ת ם ,וגם זה ל א עזר .ואז ה ת ח י ל ה מ ל ח מ ה ו ה ת א ב ק ו ת ו ש ל ו ש ה היהודים ל א ה צ ל י ח ו להוציא א ת ע ש ר י ם הילדים השוטרים לעזרה מהאשפתות, ב א ו כ מ ע ט כ ל א נ ש י ה ש ר ו ת ש ל ב י ת ־ ה מ ר ח ץ ובקושי ה ם ה ו צ א ו מ ה מ ק ו ם .כ א ש ר שבו לחדר בו נסגרו יתר הילדים והנה שוב פרצה ביניהם מ ל ח מ ה ממש טוטלית במכות, נשיכות ,י ר י ק ו ת נמשכה הקטטה עד ש נ ת ב ר ר ה ה ס י ב ה :״הפראים״ הקטנים הללו כשנסגרו ב ח ד ר סגור ומסוגר וכל ומכות נםיונותיהם בפנים, לברוח ב ע י נ י ם ובשינים ,ע ד זוב דם .זמן ר ב עלו בתוהו —טפסו על המסורג החלון ו ד ר כ ו ה ת ח י ל ו ל צ ע ו ק ו ל ב כ ו ת ו ל ב ק ש ל ח ם .נ ת ע כ ב ו כ מ ה ע ו ב ר י ם ושבים ,פ ו ל נ י ם , שמעו זאת גם השכנים אליהם ד ר ך הגרים החלון, מול ובגלל המרחץ המעדנים והביאו להם הללו פרצה אוכל אותה ותבשיל, והשליכו ״מלחמה״. ובכדי 25 ילדים בגיטו. ל ח ט ו ף א ת ה א ו כ ל ה ת ג ו ש ש ו ה ח ו ט פ י ם ביניהם .מ ס פ ר ה מ נ ו ת ג ד ו ל היה .ה פ ו ל נ י ם הביאו והביאו ,א ב ל ה מ א ב ק ה ר ס ה כ ל . א ח ר י ה ר ח צ ה ע ב ר ו ה י ל ד י ם ב ר ח ו ב ו ת ה פ ו ל נ י ם ו א ח ר י ה ם צ ע ד ו פ ו ל נ י ם ופולניות, שנענעו עברה ראש ובכו על ״ ה ת ה ל ו כ ה ״ הזו, מר גורלם האומללים של נפתחו חלונות מהם הללו. רחובות בכמה ילדים ז ר ק ו לילדים לחם. בהם פולנים יצאו והושיטו ל ק ט נ י ם ס ו כ ר י ו ת ו א פ י ל ו שוקולדה .השוטרים היהודים פ ח ד ו ש מ א שוב תפרוצנה פעם באינסטינקט הוגנת. קטטות לעיני ה ע ב ר ואולי היה זה ואכן ל א נ ל ח מ ו ויעוררו הנוצרים מרירות, מודרכים אבל אינסטינקט הרעב שהכתיב לילדים התגהגות לעצמו ורק ע ת ה ו ל א צעקו .מ ה ש א ח ד ק י ב ל ה ח ב י א ע י נ י ק נ א ה לוו א ת ה מ א ו ש ר ,ש ק י ב ל מ נ ה ג ד ו ל ה יותר .העינים ה א ל ה א מ ר ו גם, הזמן שיבוא והן בלחם והזדמנות בחבילות תימצא שלמות וכל של אחד פירות ידרוש וירק את שנזרקו כמות חלקו. אליהם, המזון, כה היו הן רבים, ש ה ס פ י ק ו ל מ ל א לא ר ק א ת כ ר ס ם ,א ל א גם ת א ו ו ת ם ו א ת פ ח ד ־ ה ר ע ב ש ל ה ק ט נ י ם הללו. הצצתי בזמן ב פ נ י ידידי ה ש ו ט ר ; שנאבקו בחצר המרחץ; ב פ נ י ו היו עוד ס י מ נ י פ צ ע י ם מ ה מ כ ו ת ש ק י ב ל עיניו מ מ ח ז ה עיניו בערו מצער, מפחד ומפחד, היותו ב ן ־ ל א ו מ ה א ח ת ע ם א ו ת ם ה א ו מ ל ל י ם ,בן לאומה ,ש נ י ד מ ה ל מ צ ב כ ה פ ר א י מרוד ,בן לאומה שאסון ובוז ה פ כ ו ל ת ו כ ן חייה .ה ש ת ת פ ת י בצערו ,צערי. חורף של ק ו ר ו מ ח ס ו ר נובמבר ח ו ר ף ש ל י ש י בגיםו .ה נ נ ו נ כ נ ס י ם ל ח ו ר ף השלישי והוא נ ר א ה .41 ק ש ה ורע ו כ ב ר יש ס י מ נ י ם ש ל ז ע ם ו כ פ ו ר ש ו ב ר ע צ מ ו ת ב ב ו ק ר ,ב ר ח ו ב ,כ א י ל ו איזה מ כ ו נ ת ־ ר ע י ד ה מ נ ע נ ע ת א ל פ י א נ ש י ם :ק ב צ נ י ם הרועדים מקור ,ח צ א י ע ר ו מ י ם בשיניהם ו מ ד ב ר י ם ב ק ו ל ש ב ו ר ,מ ת ח נ נ י ם ב ח צ א י מלים. המנקשים הפרספקטיבות הבינונים ש ל ה ג י ט ו נ ו ר א ו ת הן .כ מ ע ט ר ו ב הציבור הוא ערום .ש כ ב ת יורדת פ ל א י ם . שכבת האחרונים גומרת כבר חיה ר ק ה ש כ ב ה ה ע ל י ו נ ה ה מ ו ר כ ב ת מ ש מ ו ג ל ר י ם * לאט את חייה. שירת פקידי־ההספקה ,פקידים גבוהים ש ל ה ק ה י ל ה ו ב מ ק צ ת ג ם ה מ ש ט ר ה .ח י ע ו ד חוג א ח ד צר ה מ ת ק י י ם ב ח ס ד ה ח ב י ל ו ת הבאות מחר׳ל. מרוסיה כבר פסקו להגיע חבילות מרגע התחלת הקרב. עח־ מ ג י ע ו ת לגיטו ח ב י ל ו ת ע ״ י ידידים פ ו ל נ י ם ,א ב ל ג ם ה מ ק ו ר הזה ה י ל ד ו מ ת ד ל ד ל . פורטוגליה, כבר שדרכה באו כל החבילות, מ ש ם גם א נ י ק ב ל ת י ח ב י ל ו ת מידידים, שולחת רק כעכים ותאנים מיובשות ,דברים שלא יצלחו למכירה, במקום ש ק ו ד ם ה כ נ י ס ה ח ב י ל ה כ ז א ת ל ב ע ל י ה כ מ ה מ א ו ת זהוב ,כי ה ו א מ כ ר ת י כ ף א ת תוכנה ל ש כ ב ה הגבוהה ,מ כ נ י ס ה כ ע ת ח ב י ל ה כ ז א ת ע ש ר ו ת ז ה ו ב י ם ו ל פ ע מ י ם א ף פ ח ו ת מזה .ובזמן ה א ח ר ת ע ש ו ל ה ם ה ג ר מ נ י ם מ נ ה ג ,שהם ב א י ם פ ת א ו ם ל ד ו א ר היהודי בגיטו, בוחרים בכמה מאות חבילות והולכים להם. על סמד לקיחה זו ש א י נ ה טעוגה ב ד י ק ה ו ה ר ש מ ה ,ל ו ק ח י ם ג ם פ ק י ד י ־ ה ד ו א ר כ מ ה מ א ו ת ח ב י ל ו ת טובות, ודוקא את הכי פיטרה כמה פקידים וכד מהדואר נשאר ואפילו ההמת שמה קרח אותם מכל הצדדים. במאסר, אבל אמת, הקהילה את הגרמנים לא שמה במאסר ,ואלה באים כ ל פ ע ם ביתר תדירות'ולוקחים כ א ת ת נפשם. * מבריחים. 27 ע ז ר ת ה מ ו ס ד ו ת יורדת מ ד י פ ע ם מ ט ה ב י ח ס פ ר ו פ ו ר צ י ו נ ל י הפח־ ל מ ס פ ר גם הפקידים. מקבלים שנתייבש ב מ ח ס נ י ם .א ב ל גם ב ח ל ו ק ה ה ז ו ש ו ר ר ת פ ר ו ט ק צ י ה נ ב ז ה ה ה ו פ כ ת א ת הנתינה חבילות אפילו לחם־קיבר, בהן ופלח דייסה לאחר שומן, ל ק ל ל ה ,ב ל י ס ד ר וקביעות ,כ כ ה ש ק ש ה ל ב נ ו ת ע ל י ה ולהשעין ע ל י ה א ת ה ת ק צ י ב החדשי. שעורי דרדקי בבתי־ספר נתרבו. פרטיים הנני טרוד שעות כמה כמלמד ביום, ובוגרים ,וההכנסה אינה מספיקה לא למזון הילדים ולא ל מ ז ח הבוגרים א ב ל זו פוזיציה ב ת ק צ י ב ביתי ,ה ב נ ו י ב ע י ק ר ו ע ל מ כ י ר ת חפצי ,ס ר ס ו ר בבית. ח פ צ י ם ש ל א ח ר י ם ו מ כ י ר ת ת מ ו נ ו ת י .ה י ו ל י ק ר ו ב ל־ 120ת מ ו נ ו ת מ א ת במכירת ה צ י י ר י ם ה י ה ו ד י ם וגם מגדולי ציירי פולין ,כ מ ו ז ש מ ו ר ק א ,מ א ק א ו ו ס ק י ,ראפאצקי, אידוקעוויטש ו כ ד ו מ ה ; ע ל ״ ה ת מ י כ ה ״ ש ל ״הג׳וינט״ ובזמן ה א ח ר ו ן סטאכעוויטש, ג ם ע ל ה ע ז ר ה ש ל ה ק ה י ל ה ש נ א ו ת ה ל ה ק צ י ב ל י ל ד ה ש ל י ס כ ו ם ש ל 100זהוב ל ח ו ד ש ל ש כ ר ־ ל י מ ו ד ב פ ס נ ת ר ,ס כ ו ם ה מ ס פ י ק ב ד י ו ק ל ־ 3 0ד ק ה * ח מ א ה ל מ ש ד כ ל החודש. ה נ ה מ נ צ נ ץ ל נ ג ד עיני זוהר חדש ,כ ו כ ב ח ד ש נ ר א ה ב א ו פ ק פ ר נ ס ת י . אבל הקהילה נסיתי ג י ג ש ת ל פ ת ו ח ב ת י ־ ס פ ר ע מ מ י י ם רשמיים ,ל א פ ר ט י י ם ,ב ס ת ר .א ף ש ל א כה כוחותי עד ג נ נ ו ת וילדי במקצוע אינם כ י ת ה א׳ שלי הספציאליות ו ל א א ד ע א ם אצליח ל ל ו ו ת כ ל י ל ד ב ן ש ש ל ב י ת ־ ה ש י מ ו ש ו ל ה ש ג י ח ע ל נקיונו, ב כ ל ז א ת ל א א י מ נ ע מ ל ק ב ל מ ש ר ה ג ם ב מ ו ס ד זה .א ג ש ב ע ו ד ימים מ ס פ ר ל ב ק ש לקבלה. ע ת ל ע ש ו ת ל ב י ת ה נ ה פ כ ו ה א מ ב י צ י ו ת ש ל ף .ה י ה עז כ נ מ ר וגבור כ א ר י לעשות ר צ ו ן ב נ י ־ ב י ת ד ,א ב א הנני ,ר א ש ל מ ש פ ח ה ש נ מ ס ר ה לי לשמירה ,ועלי שילדתי לחייה לדאוג ובריאותה! לקיומה אינן כה חכליליות אינן כה רעננות, המתאים ורואה כיאות לילדה בריאות וחזקות אגכי בגיל כיאות גדלה למספר שלה שנותיה. וכל ודאי המזון חוסר ה ו א בעוכרה .וכה ע ד י נ ה היא ה ח מ ו ד ה ש ל י ש א ף פ ע ם ל א תזכיר ,ל א ע ל מ א כ ל טוב ,לא תצביע תבטא מסרה פקידי ה ק ה י ל ה והמשטרה ,ל ח ם מ ר ו ח התכווץ פעם לבי לדבר מלה ב ה ת ל ה ב ו ת ,הראויה לא האביב, בגובה, וההומור אבל הליכותיה לשמע נעלה, קנאה. של בגן כי בחמאה הסיפור כ ש ש ב ה מהגן, אכלו או ולמראה רק חברותיה, לחם ברק ונקניק, העינים בקת, ברובן ועיניה היפות, בנות נוצצו: הצמאות, , ב ל י ש ת ת מ ל א שאיפתן ,ה ח ל ט ת י ל ק ר ו ע קריעה ,ל ה ר ו ס ק ב ר י ם ,להפוך עולם... אחרי ורציתי ל י ל ו ת ש ל נדודי שינה ו ק ב ל ת ה ח ל ט ה כ ג ו ן דא ,ר צ ת י ימים ש ל מ י ם להיות 26 אוגרודובה שותף בעומק לשמוגלרים. החצר. יום בחומה שלם היה אפילו פרץ עמדתי ודרכו כבר הכניסו ע״י שער שמוגל זעיר, אמצעים פ ר מ צ ב ט י י ם .ע מ ד ת י ע ל ה מ ש מ ר ,יען ה ש ק ע ת י ב ע ס ק ר ו ב נ כ ס י ו ד א ג ת י לגורלם, ובדק את כ ע י ן א ו ת ו היהודי ש ה כ נ י ס מוטות והכיתי הגיעה וכל השער פעם והגדר זיעה סחורתי .פעמיים ״פריצבע״, אם חזקים כסתה את ברחנו .פ ע ם את מעותיו לבנק הם פני לשמור וגופי, אחת על ו כ ל ה ל י ל ה טייל אוצרו, כשראיתי התקיפגי מ ס ה מ ש ת ל ם ב כ ל חודש .ר ק השוער ,מ כ ר אגנט כר שיוצאים )סוכן( עמדתי אני ועדיין לא ודרש מ מ נ י )בגלגולו לפני המלחמה ה י ה מ נ ה ל ב י ת ־ ס פ ר ( ,הצילני מ ז י ו .ל פ נ ו ת ע ר ב ה ג י ע ה ס ח ו ר ת י ויצאתי ,כמובן, ב ש ן ועין .ה ש ג ת י כ מ ע ט כ ל כ ס פ י ב ח ז ר ה .ע ל .ריוח אין כ ב ר ל ד ב ר .ה ס ו ח ר שלי * 28 300 גרם. ניחמני ,ש מ ח ר יהיה אולי יום י ו ת ר מ ו צ ל ח .היום ח ט פ ו אנשים ב ר ח ו ב ו ת ה פ ו ל נ י י ם י כ ו ל היה להשיג ולא מתאימה סחורה והיו ע ו ד עכובים, אלפי יוסרו שכולם מ ח ר ו כ ב ר נרויח ״ ל ח ם ו ח מ א ה ״ .א ב ל א נ י כ ב ר פ ח ד ת י ל ה כ נ י ס א ת ר א ש י ב ע ס ק י ם כאלה, נ ו כ ח ת י שלא זו ה ד ר ך ,ו ר צ ת י ש ו ב מ מ ו ס ד למוסד ,מ מ כ ר ל מ כ ר ,ד ר ש ת י עצות, עזרה ,ת כ נ י ת ,ה ת י ע צ ת י ,ה ת ו כ ח ת י ,ח כ י ת י ל כ ס ף בעז־ השעורים ,ה מ כ י ר ה ו ה ע ז ר ו ת וכולו אפס ,אפם ,והמזון ב ב י ת י ירד ורע. ונוסף ל ז ה לוונו ה פ ח ד ה ת מ י ד י מ פ ג י ה מ ג י פ ה * .מכרינו ,א ל ה הגבירים ,ה ס פ י ק ו לעשות כבר זריקות להם כאלה, כשהוכחנו ולבני־ביתם אז להם בראשונה לנו שידוע זריקות־ויגל. שקרו שאין שהזריקו כשבאנו להם לבגי־ביתם ד ר ך ־אגב ,ר ו פ א מ כ ר ש נ ש א ר ו ל ו כ מ ה ט י פ ו ת בנם. יחס שימציאו בבקשה לזריקות פוזיטיבי זריקות־ויגל, הללו. הסבירו גם ב ד ר ך הלצה ,הזריק לנו שרק לבתם, ה ת ח ל ת י לרוץ א ח ר י ר ו פ א י ם מ כ ר י ם ,ע נ ו לי ב ב י ר ו ר ופשטות ,שאין להם, ואם יש אזי מ ו כ ר י ם ז א ת ב כ ס ף מ ל א ולא יוכלו ל מ ס ו ר ל י אותן ב מ ח י ר ירוד. פ נ י ת י ל כ מ ה מ ו ס ד ו ת ש י ש ת ד ל ו ע ב ו ר ״האקטיוו״ ז״א א ו ת ו ח ל ק ה ח ב ר ה ה י ה ו ד י ת שיצטרך א ח ר י ה מ ל ח מ ה ל ב נ ו ת א ת חיי ה ח ב ר ה ל ע נ פ י ה ,ש י ק ב ל ו ז ר י ק ו ת חינם. ו ה נ ה פ ה מ פ ע ל י הצליח ,ה ה צ ע ה מ צ א ה חן ב ע י נ י ה ק ה י ל ה ו ה ג ׳ ו י נ ט ; והיום נ ו ד ע לי ,ש ה צ ע ת י נ ת ק ב ל ה ו נ מ ס ר ה ל ב י צ ו ע ,כ ל ו מ ר ה ק ה י ל ה ת ז ר י ק ל פ ק י ד י ה והג׳וינט ל פ ק י ד י ו א ת זריקות־ויגל. נצחון .כ ד ר כ י ה נ נ י זורע וזרים קוצרים .לי ה מ ח ש ב ה ,ו א ח ר י ם נהנים .כ ע ת מ ס ת ו ב ב אני כ ר ו כ ב על ק ר ו ז ל ה מ מ ו ס ד ל ק ה י ל ה מ ב ק ש ודורש א ת שלי ,ש ג ם ל ב ע ל היוזמה שכבר מזמן יזריקו .״אין ב מ ה ״ — זו כ ל ה ת ש ו ב ה ,א ו שאומרים לי, ז״א ל פ נ י פ ר ח המגיפה ,א ו ל י ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,ח ש ב ו כ ב ר ע ל ה מ פ ע ל ה ז ה ולא חדשתי אחרי מ א ו מ ה ולכן ב ז כ ו ת מד .א ת ב ע י מ כ י ר א נ י א ת ושמו כ מ ע ט מלידה, אי־הצלחה אי־הצלחה. ב ן ־ ל ו י ת י הזקן ,ה ע ו ק ב היוצרת גוזלת אכזבה, את הכוח ומרץ החיים .זריקות ל א ק י ב ל נ ו . 3וף מעלות, נובמבר החורף .41 השתא נורא הוא, ה ק ו ר מגיע מעשרים למעלה ו ה ק ו ר ה מ ו ר ג ש ב ג י ט ו ע ו ב ר כ מ ע ט א ת כ ל מ ה שהיה ב ע ב ר .א ם י ע ל ה כזו מעלה, הקור במזה פתחה מחלקה מיוחדת נקפא להסקה, כולנו. אין קיבלו מאת במה להסיק הממשלה את כמות התנור. פחם הקהילה ועץ וחלקה א ו ת ה כ ד ר כ ה ל מ י ש מ צ א ה לנכון .ב ר א ש ה ח ל ו ק ה ע מ ד ו שני מ ש ו מ ד י ם :ק ר מ ש ט י ק ו צ ׳ ר נ ב ס ק י ו א ל ה ה ע ר י כ ו א ת היהודים ,מ י ראוי ל ק ב ל ומי לא .נוצר מ צ ב מ ש ו נ ה ומוזר ,כ ל ה פ ח ם חולק ,ו ל א נ ש א ר כ ל ו ם ב מ ח ס נ י הקהילה ,ב מ ג ר ש ה ג ד ו ל ה נ ק ר א אומשלאג של הגיטו נוראה בגבול הגיטו, לשם מגיעים פה בעבר היהודי. ונפרקים הקרונות קור העמוסים שולט פחם מעבר בבתי־היהודים. השני פרוטקציה ה ש ת ל ט ה ב מ ו ס ד הזה ,א ו ל י י ו ת ר מ א ש ר ב כ ו ל ם יחד .ב ר ג ע ש פ ח ם נ ע ש ה ל צ ו ר ך השעה ,ראשי ועיקרי ,כ ב ר ת ח ב ו ב ו כ ו ל ם א ת שיניהם ,ו י ח ס נ י ם ו מ י ו ח ס י ם ש ת י ם מ כ ל המינים ק י ב ל ו א ת כ ל מ ב ו ק ש ם .היו ב ת י ם ש כ מ ו ת ה פ ח ם ע ל ה ב ה ם ע ל צ ו ד ך החום ה נ ח ח ב ב י ת ם ,פ ש ו ט ה כ י נ ו ל ה ם מלאי ,ו ל ע ו מ ת ם נ ק פ א ו ר ב ב ו ת ד י ר ו ת ובהם ר ב ב ו ת יהודים .א ם נ ו ר א ה ו א ה ק ו ר ו מ ב ה י ל ב ב ת י ־ ה י ה ו ד י ם מ ה ש כ ב ה הבינתית, אזי אכזרי ה ו א הקור בבתי־הקבצנים. דברתי עם כמה מהם והמה ב ד ע ה ש ק ו ר גדוע מ ר ע ב .ה ר ע ב פ ו ר ץ החוצה ,ה א ד ם אז מ ב ק ש ,ואם מ צ ל י ח מ ק ב ל « מגפת הטיפוס. 29 פרוטות, כמה להאמין א ו לחם, תפוח־אדמה, כ י אולי ,אולי יצליח, ולכמה ויחלוף רגעים הרעב. אך ירגיע חיותו את ה ק ו ר ג ר ו ע ממנו, ויתחיל כי שום ת ח נ ו נ י ם לא יועילו ל א ס ו ף ס כ ו מ י ם כ א ל ה ,ש י ס פ י ק ו ל ק נ י י ת פ ח ם אצל ה ש מ ו ג ל ר י ם אין ב י כ ו ל ת אדם ,א פ י ל ו א מ ן ־ ה ק ב צ נ י ם , השונים. ל ב ק ש פ ח ם מ ע ו ב ר ושב ,אין א פ ש ר ו ת .ב ב ת י ם — ה כ ל ס ג ו ר ו ב ז מ ן ה א ח ר ו ן ב כ ל ל א י נ ם נ ו ת נ י ם לעניים ל ה י כ נ ס דלתות לבתים. נפתחות אינן בכלל. להם המה שוכבים יומם במטות, ולילה א ם יש ל ה ם כאלה ,או על ה ר צ פ ה ,ע ל ד ר ג ש ,מ כ ו ס י ם ב ס ח ב י ־ ב ל ו י י מ ל ב ו ש י ה ם , בכל מ ה שיש להם ,מזיעים יחד, חיים מ ה ע ק י צ ו ת ה ע ק ש נ י ו ח של ה כ נ י ם , לכנים שמחה שוכבים, ו ל ת ו ל ע י ם ,והם נ א כ ל י ם ממש מ ת כ ר ב ל י ם א ח ד בשני, זקנים ב צ ע י ר י ם ,נ ש י ם ב ג ב ר י ם ,י ל ד י ם ב ה ו ר י ם ו ב ו ר י ם .ו ע ל ־ ה כ ל — ר ו ע ד י ם נ ו ר א ואין ע צ ה .אין שום ע ז ר ה ועצה .שום ב ק ש ה ל א ת ו ע י ל .כ ל ה ק ב צ נ י ם הולכים ל ע ז א ז ל וגוססים מכל ובכל — כ ך ה ס ב י ר לי א ח ד ה ק ב צ נ י ם . זאת מלא כל הרחוב קבצנים ה מ י נ י ם ו ל ב ך מ ת פ ל ץ ב ך כשהגן• ר ו א ה ז ק ן א ו ז ק נ ה ש ר ג ל י ה ם א ו ה ח ז ה חשופים ,רועדים מ ק ו ר ,א ד ו מ י ם ,נ פ ו ח י ם ,ב ק ו ל ר ו ט ט ו מ א ו ב ן צ ו ע ק י ם והזרועות א ו מ ב ק ש י ם רחמים .ל ע ת י ם ת ר א ה ד מ ע ו ת ג י ג ר ו ת ע ל לחיים ,נ ק פ א ו ואינן נ ח ל ו ת , ר ק ה ע י נ י ם והחוטם ה ת נ פ ח ו נ ו ר א ו נ ו צ צ י ם ב א ו פ ן משוגה. שוכבים לעורר רחמי בריקשות שכל ה מ ה העניים ב ר ח ו ב ושבים. העוברים בכפור, אך אלה ב מ ס פ ר ק ט ן מ א ש ר קודם מאכזבים, ו ה ו ל כ י ־ ה ר ג ל גם ה ם א י נ ם מ ב נ י כי הגבירים ומשתדלים נוסעים לרוב ה ע י ל י ת החמריים .ה ק ב צ נ י ם מ ב י נ י ם ״הקונצים״ א ב ד ו ה ר ב ה מ ח י נ ם ו ע ר כ ם ו ל כ ן ה ם נ ש א ר י ם ב ד ל ו ת ם ה ט ב ע י ת , ברעידה, רועד, ש כ ב ר אינה מ ל א כ ו ת י ת ,א ל א א מ ת מ מ ש י ת .ה נ ך יוצא ה ר ח ו ב ה והרחוב מ מ ש ה ר ח ו ב ר ו ע ד מקור ,מ ט ה ,מ ע ל ה ,ג ו ף יורד ועולה ,קופץ ,מ ש ת ו ח ח , ג א נ ח ,צ ו ע ק והזעקה נ ק פ א ת באויר ,ורק ה צ ע ק ה מ ע י ד ה ע ל ה כ א ב . ג ד ל מ ס פ ר ה מ ת י ם ברחוב .ל ר ו ב אין כ ב ר ב י ד י ה ק ב צ נ י ם כוח לשוב ה ב י ת ה ו כ ך ה ו א ג ו מ ר ב ר ח ו ב א ת ק ר ב חייו .ה כ פ ו ר ו ה ר ע ב ,ש ל ו ב י ־ ז ר ו ע ,מטיילים ב ת ו ר ש ו ש ב י ג י ם המוליכים א ו ת ו ל מ ל א ך י ה מ ו ו ת .מ ה ש ל א ה ס פ י ק ה ר ע ב ב ע צ מ ו לעשות, •ממלא כ ע ת הכפור. גם המגיפה הסמרטוטים שנתה צורחה. היא לא חלילה, נחלשה, בתי־העניים וחוס ה פ כ ו ח מ מ ה ל מ י ל י א ר ד י כיגים ב ג י ט ו ו מ ס פ ר ה מ ח ל ו ת ל א ירד ,א ל א ה ק ו מ פ ל י ק צ י ו ת כ ע ת אחרות ,ועוד ק ש ה ל נ ח ש מ ה ת ב י א נ ה בחובן. ד צ מ כ ר 41 ה ש ג נ ו מ ע ט פ ח ם .א צ ב ע ו ת י ל ד ת י ו ב ה ו נ ו ת ר ג ל י ה כ ב ר ה ס פ י ק ו לקפוא .ד ו ק א המכשירים עד שלה ,ש ב ל ע ד ם היא כ מ ת ה , נ ח ט פ ו ע״י האכזר־הקור ,לטרף .מבוקר ע ר ב ר צ נ ו אני ואשתי ו א ח ר י ה ס ת י י ע ו ת ב כ ל ז כ ו ת ־ א ב ו ת ובנים ,ע ל ה ב ז י נ ו ל ה ש י ג ק ו ק ס ,ד ב ר טוב ל א ל ה שיש ל ה ם ח י מ ו ם ־ מ ר כ ז י .ו ש ו ב ה ת ח ל נ ו ב ה ת א מ צ ו י ו ת נ ו •לבקש שיחליפו אותו בפחם ,והנה אחרי ש כ ב ר ק פ א נ ו מקור ,לילדתי כ ב ר גקפאו האצבעות, •שרשרת היה ושוב לקוקס סליחה, מהתחלה 30 ואשתי יותר ח ו ל ה מ ב ר י א ה ,ק ב ל ג ו ש ו ב ר ־ ח ל י פ י ן .גם בזה ל א נ ג מ ר ה ה ס ב ל .ב א ו מ ש ל ג ס ע ן ה מ ש ו מ ד ש ז מ נ ג ו ם ר ם הגיע ,נ ח כ ה בתור ,ת ו ר נ ו ולא לפחם ושוב והצגת כל ושוב ריצה חזרה התאוננות בפני ״עסקגים״ סגולותיך וחשיבותך ושוב וערך דפיקה על בדלתות, ב ל ב ו ל המוח הילדה וצורך ושוב ושוב קיום כעס, בירור האקםיוו מ ה שה׳ ה נ ן א ת ל ש ו נ ך — ו ל ב ס ו ף ה ו ס פ ה ב ש ו ל י ה ג ל י ו ן : ובכל ו ג ם ב ז ה ל א נ א מ ר די. לתור״. א ב ל רק לתור, שאדרבא ב א ו מ ש ל א ג הודיעו, ״לתת מחוץ נקבל פחם מחוץ נמצא א ב ק ת ־ פ ח ם ,כי פ ח ם אמיתי ,א פ י ל ו מ מ י ן ה כ י גרוע לא כעת במחסן. בצאתנו לנו הלשכה רמז את ל נ ו יהודי ל״ליד״ ש נ י ת ן לו פ י נ ה ב ה נ מ צ א פ ח ם אמיתי .א ח ר י ״ ה נ ת י נ ה ״ ב א ו ת ה הזוית מפרקים כרגע פחם ושם ובזוית שבנו אחרת מנחה קטנה ללשכה ישנם ויראה ואמרנו ששם מפורקים. קרונות ג ם זה ל א הועיל .ב א ר ו ל נ ו ש ה פ ח ם הזה ,א ד ר ב א ,נ פ ר ק ושמור ליועצים ו ב ת י ־ ו ש ו ב ש ב נ ו ב ל י כ ל ו ם .א ב ל כ ב ר גגדשה ה ס א ה גם ש ל ס ב ל נ ו ת י ,הידועה חולים ב ח ו ג מ כ ר י כ ג ד ו ל ה ב ל י ג ב ו ל .ר צ ת י ליועצים ,לקהילה ,ל מ כ ר י ם ,ה ר י מ ו ת י ״ויצעקו״. כ מ ה מ ח ב ר י נ ו ה ע ס ק נ י ם עזרו לי ו ק ב ל ת י פ ת ק א :״ ל ת ת פ ח ם ב א ו פ ן יוצא מ ה כ ל ל ״ ! ח ת ו ם ע ״ י היועצים אקרמן ,מ י ל ק ו ב ס ק י . בזה גם גגמרה לא הפרשה. הנותנים ששני חשבו הללו היועצים אינם מבין הכי חשובים ,אלא שמא הספקתי כבר להתיידד עם מזכיר הלשכה ובעזרתו ו ב ה ש ת ד ל ו ת מ כ ר י ם ק ב ל ת י היום ב ש ע ה ט ו ב ה ו מ ו צ ל ח ת פ ח ם מ ה מ י ן הירח־ ביותר. א ב ל ג ם ב ז ה מ א ו ש ר א נ ו כ י ו נ ע ש י ת י מ ט ר ה לחיצי ה ק נ א ה ש ל כ ל ס ב י ב ת י ו א פ י ל ו של הקרובים ביותר. מסחר פורח חדש בגיטו. מוכרים בכל תה־חם בכל פיגה, קרן וסימטה, וגם ב ר ח ו ב ו ת הראשיים ,ב ש ע ר י ם ,ב ד ל ת ו ת ,ע ל ה מ ד ר ג ו ת .ב ח נ ו ת א ח ת או ב מ ק ו ם ע ו מ ד איש א ו א ש ה ע ״ י מ י ח ם ) ס מ ו ב ר ( ג ד ו ל ו מ ח מ מ י ם תה .ו כ מ ה כ ו ס ו ת אחר וסביב המיחם מתאספים עשרות קבצנים, המאושרים יושבים או פגומות להם עומדים ו ב י ד י ה ם כוס מ ז ו ה מ ת ושחורה כ ר פ ש בסתיו ,וגומעים ב ג מ י ע ה כ ה ע מ ו ק ה ו כ ה מ ל א ת ־ נ ח ת ,ש ה צ ד י ק י ם ש ו ת י היין ה מ ש ו מ ר ו ד א י י ק נ א ו ב ה ם ; ו ע ש ר ו ת ע ו מ ד י ם ומחכים לתורם ,ומוכר התה צועק ומגרש א ת הקבצנים, מסביב זבובים, כטבח המגרש ב פ ח ד ו ש ל א י ג נ ב ו מ מ ג ו א ת ה כ ו ס או ש מ ת ה ־ מ צ ו ק ה מי שהוא י ש ת ה ולא ישלם .ומזמן לזמן בא מוכר־משגה ,מקבל מים חמים לבקבוק או לקומקום ל מ כ ו ר א ו ת ו ב ד ל ת ו ת או ע ל ־ י ד ה מ ד ר ג ו ת ,ל א ל ה שאין ל ה ם כ ו ח ב ר ג ל י ה ם ורץ מ ר ח ק ־ ר ב ע ד ל מ י ח ם ,או שאיגם יכולים ל ע ז ו ב א ת מ ק ו מ ם מ פ א ת ה ק פ א ה ללכת או ש צ מ ו ד י ם ה ם ל מ ק ו ם ,יען פ ה מ ק ו ם ־ ״ ח ז ק ה ״ ל ה ם ,ל ע מ ו ד ו ל ק ב ץ נ ד ב ו ת ק ו ר איום ,ק ו ר ש ז ק נ י ם א ו מ ר י ם כ י א י נ ם ז ו כ ר י ם ז ה מ ז מ ן ח ו ר ף כזה .א ו מ ר י ם ה ר ב ה שנים שכבר ל א ה י ה ח ו ר ף ד ו מ ה לו. נראה שאל־ישראל בעליל מצה להיפטר מישראל ,כ י דוקא בחורף הזה מצא ש ע ת ־ כ ו ש ר להראות א ת דוב גדלו במלאכת תפארת רבבות, החורף ,שיגוועו ויקפאו רבבות, וכי ח ש ב מישראל. ש ה ק ו ר ע צ מ ו ב ל ו ו י י ת ה כ י ג י ם ושוטי ה ג ר מ ג י ם ל א י ס פ י ק ו ל ע ש ו ת ש מ ו ת ב י ש ר א ל , ל ה ם ל ע ז ר ה א ת ה כ פ ו ר ועוד ב מ ד ר ג ה כ ז ו ? ששלח ״אדריה״ קפה פ ו ף ד צ מ ב ר .41 לילך לא מוליכים אותו. א ת ה ע ר ב י ם ה נ נ י מ ב ל ה ב ק פ ה ״אדריה״ .בז־ךך ש א ד ם ר ו צ ה מכל הדרכים במלחמה זו נדחיתי, ב ג ד ה ב י ו ל א א נ י בה .ק ב ל ן פ י ק ח ,ה י ר ש פ ל ד , גבירים, רק דרך בית ח ז ה מ ר א ש שיש הקפה בוארשה ב י נ ו נ י ם ו ק ב צ נ י ם .ה ג ב י ר י ם א י נ ם זקוקים ל ק פ ה ,יש ל ה ם ק ל ו ב י ם וגשפים מ ש ל ה ם ב ב ת י ה ם .ל ע ת י ם ר ח ו ק ו ת ל ש ם חידוש י ב ק ר ו ב ק פ ה ו ת ו לא .ק ב צ נ י ם ,א ד ר ב א , 31 ל ק פ ה ,א ב ל ל א י ב ו א ו מ ס י ב ת א י ־ ה ת א מ ה בין ר צ ו נ ם ו י כ ו ל ת ם .נ ש א ר י ם זקוקים ה ב י נ ו נ י ם .ג ם ב י נ י ה ם ש ל ו ש ה סוגי ב י נ ו נ י ם :ה ק ר ו ב י ם לגבירים ,ט ו ע מ י ם ג ם מ פ י ר ו ר י ה ג ב י ר י ם ב ב ת י ה ם ; ב י נ ו נ י ם ש כ ב ר נמצאים ע ל ס ף ה ק ב צ נ י ם ,חיים כ ב ר א ת ם ו ע ל - ידם ו מ ת ב ו ל ל י ם ל א ט ע מ ם .נ ש א ר י ם ה ב י נ ו נ י ם ־ ב י נ ו ג י ם ,ש ל ק ב צ נ י ם ל א י ר צ ו ל ר ד ת ו ל ג ב י ר י ם ל א י כ ל ו ל ע ל ו ת ,א ל ה מ ש ת ד ל י ם ל ה י ר א ו ת כ ב נ י ־ א ד ם ,א ף כי כ ל ה א מ צ ע י ם ל כ ך ח ס ר י ם ; צ ו ב ט י ם א ת ל ח י י ה ם כדי שיהיה להם צ ב ע ב ר י א ורעגן .ב ש ב י ל ם ע ש ה בית־קפה. הירשפלד נכנסים הגבירים בפעם מפעם לראות, לבקר, לבר ויורדים שמה למטה, א ו כ ל י ם ושותים ,ו ה ב י נ ו נ י ם נ ש א ר י ם ב ק פ ה ומשוחחים .ו ע ר ב ־ ע ר ב ה נ נ ו מ ש ו ח ח י ם . ה ק פ ה נ מ ו ך ה ו א מ א ו ד .נ ו ס ף לזה השגנו ,פ ר ו פ ס ואנכי ,ד ר ך מחיר בעיני מ ל צ ר י ת א ח ת שחדור מהשאלה הסטריאוטיפית — ״מה שואלת אינה החברה: ואנו פטורים מלתת אפוא, תשובה .יושבים, פרוטקציה, לאדוני?״ ,פשוט פוליטיקה. ומנהלים פ ר ו פ ס ,אני ,ר א ש י ־ ה צ י ו נ י ם ; ד ע ת ־ ה ק ה ל — ק י ר ש נ ב ו י ם ,ב ר ו י ד ה ,זמרה, זילגפלד ,קיפניס ,ליזרוביץ ,מ מ ב ר ג ואורחים א ר ע י י ם * . מתאוננים כולם התקדמותו. בעת ה״פרסה״, על מצביעים על הזאת את הדרך ה פ ר ס ה של החזיר ומצטערים הגרמני, ה ת א ר י ך ,הוא כ ב ר ע ב ר א ת נפוליאון, בחזרה, שהתחיל ב ד צ מ ב ר ,והוא — ה פ ר ס ה — עדיין על כבר עומד ע״י ש ע ר י מ ו ס ק ב ה ; ו א ד ר ב א — ל מ ר ו ת החורף הנורא ,ו ה מ ש ב ר ה ע צ ו ם ב כ ו ח ה ח י י ל י ם — הוא מ ח ז י ק מ ע מ ד . אני ה ב ע ת י א ת ד ע ת י ש א ו ת ו מרוסיה ל א יגרש החורף. היטלר אמביציית ימ״ש ל ה ר א ו ת ל ע ו ל ם ש ה ו א ע ו ל ה ע ל נפוליאון והוא יחזיק מ ע מ ך ב מ ש ך ה ח ו ר ף בתנאים בהם מחסנים, הכין צבא, ה ע מ י ד נוגשים ,והוא יקריב מיליונים בקת להדפו — תוכל בחורף. אחור לא נפוליאון, החזיק — א ם רוסיה גאון־הצבא תדע האחרונות; במאות של הוא הכין ולא יסוג החורף הוא עמו לנצחו. יחזיק מ ע מ ד ו א פ י ל ו י ק ר י ב ח צ י ח י ל ו ורוב חילו .פ א נ א ט י ק הוא ,פ א נ א ט י ו מ ט ו ר ף , כי חמשת כל לעולם, כוחות השד והוא נ צ ט ב ר ו בו, לעולם, יראה שגאון צבאי בא — של הגדול אף מנפוליאון. פרופס התנגד לדעתי. כל המהירות שבמלחמתו שלו והצעקות ה י ט ל ר — א ל ה הן ה ו פ ע ו ת ה ר ג ע ופשוט ל א יאה ל ע מ י ם א ר י ס ט ו ק ר ט י י ם כ א נ ג ל י ה ורוסיה ש י ג י ב ו ע ל ת ע ת ו ע י ם כ א ל ה ,א ב ל אם יגדיש א ת הסאה ,אזי ת י כ ף י ע מ י ד ו א ו ת ו ב מ ק ו מ ו ו י פ י ל ו ה ו בין לילה ,ל מ ר ו ת כ ל ג ב ו ר ת ו ה מ נ ו פ ח ת .ד ע ת ק י ר ש ג ב ו י ם ה פ ו כ ה מ ז ו :ל א ה ע ר י כ ו א ת כ ו ח ו ת י ו של ה ש ד הזה ,שהזדיין ע ש ר ו ת ב ש ג י ם ו ב ע ם ה ת ר כ ז כוח ,ש ה ו א ת ו צ א ת השנאה ה כ ב ו ש ה ו ה ק נ א ה ה מ ג ו ב ש ת ש מ צ א ו א ת הזה בטויים בו, בסכנה, ה ו א ט ע ן ב ה ת ר ג ז ו ת מ מ ש ,ואין אנו יכולים ל ע ש ו ת שום יתר יודע ומי בכלל אם יושבי־השולחן הביעו את ומתי תוכלנה המעצמות ד ע ת ם כ ל א ח ד בכוון אחר לנצחו. ד ב ר להצילו. שיטתו. ולפי ל פ ע מ י ם ש ב י ן ־ ל י ל ה ה ש י ט ה ו ה ד ע ה של ה א ח ד או ה ש נ י ה ו פ ר כ ו ע ל שינו ד ע ת ם ואלה למחרת ו ה ב י ע ו ה ש ק פ ה חדשה, הדימוקרטיה קרה ז י המציאות לפעמים .בךיוק בהיפוך מזו שבה החזיקו עד עתה. כל * 32 מפלה קטנטונת בחזית האירה א ת עינינו, ברכנו את כל החבורה — עתונאים ,סופרים ואישי ציבור ציוניים בוארשה. התוקפים: את גדודי הרוסים ,ה א נ ג ל י ם ,הקנדיים ,השחורים ,הצהובים ,כ ל א ל ה ש מ כ י ם ו ר ו צ ח י ם הגרמנים את של שכוחה חייליו. ואת גדול בריטניה הנחיתה הוא, באפריקה שטבעה אלא הרימה את של אנגליה והראתה רוחנו לא הוא לנו להתכונן ל מ ל ח מ ו ת ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,א ל א ב ש ע ת ־ ה מ ל ח מ ה גופא ,וכבר ה ס פ י ק ו ב מ ש ך ש נ ת י י ם ל ה ת כ ו נ ן ב מ י ד ה כזו ,ש מ פ ל ו ת מ ח כ ו ת ל כ ל ה מ ת נ ג ש אתה .והנה איטליה ,ה כ ל ב ל ב ל כ ל ב ה ג ד ו ל ו נ ו ב ח ל פ י נצוחו ,הרגישה כ ב ר א ת א ג ר ו ף א נ ג ל י ה , שהצטמד את פ ר צ ו פ ו ש ל ה א ר י ה ה ב ר י ט י ,והוא ,ה כ ל ב הגדול ,יבוא זמנו ב מ ה ר ה . העיקר, והצער ברכנו גם החיל של א ת הקור, הגרמני בכפור בישבנו פה בחום, תארנו איך נצמד אחורו הרוסי. את לנו לקנה הסכגות התותח או ל א ר ג ז ואינו יכול ב ש ו ם אופן ל ה פ ר י ד ו ו כ ש ח ב ר י ו ב א י ם לנתקו ,אזי ק ו ר ע י ם מ מ נ ו א ת ח ל ק י ע ו ר ו ובשרו .ת מ ו נ ו ת ש ל ה ק ר ש ת דם ,עינים ,עוות הפה ,השינים ,ש ב ץ הגוף, והחזה מכפור, שיתוק הצואר נ ח ת ועונג. תמונות אלה מלאו את חיינו ממש עונג קאניבלי .נ ק מ ה ! נ ק מ ת ־ ד ם עבור רבבות עניי־ישראל שגוועים בכפור לפני ורעב המפרפרים על עינינו מכפור לא וידיהם עוול וחטא. ורגליהם נקמת־דם מתקשות עבור בצער גוזלי גדול ועוללי יתואר לא ישראל וצעקתם נ ק ר ש ת באויר ו מ ת ח י ל ה ל ה ח נ י ק א ת הגרון ה צ ע י ר עד ש מ ת פ ק ע ל פ ע מ י ם ב ק ל ו ח ־ האחרון דם, ולהדביר ולמד .י בחייו. עמים תחתיו. מדוע ? מפני שמשוגע רצה אחד לו יכולנו כולנו להיות קאניבלים למשול ולאכלם בעולם חיים ,ה י י נ ו נרגעים. שכחנו תנקשנה, ש ת י כ ף נ ש ו ב ה ב י ת ה ו כ פ ו ר י ק ב ל נ ו ב״ברוך ה ב א ״ ו ש י נ י נ ו ד א ל ד א הקירות יכוסו כפור והרגלים תהפוכנה בלי לבולי־עץ עז תנועה, ב ט ר ם ש נ ס פ י ק ל ה ת פ ש ט ו ל ק פ ח ה מ ט ת ה .ש כ ח נ ו א ת צערנו ,כי צ ע ר גדול מ כ ל צ ע ר ו כ א ב ע ו ל ה ע ל כ ל כ א ב ,ה ו א צ ע ר ה י ל ד היהודי הנקפא ,כ א ב ה א ם ה י ה ו ד י ה שדמה היום. שאספה במשך צ ע ר צ ו ע ק ח מ ס ה ש מ י מ ה ,צ ע ר חיים ש ל ילדי ישראל ,ש ע י נ י ה ם זולגות בה נקרש בטרם תשוב הביתה ל ת ת לאפרוהיה פת־לחם, ט פ ו ת ד מ ע ודם ו ע ו ר ק י ה ם מ ת פ ק ע י ם א ח ר י ש ב ש ר ם נ ק פ א . ש כ ח נ ו צ ר ו ת י נ ו וצערנו ,א ם כי לא מ צ ע ר הוא ,צ ע ק ת ה י ל ד ה ע ב ר י ש נ ק ר ש ה בחלל הגיעה אלינו אותה הלאה, למסור וזכויותיו, חיל וזעזעתנו, אותה את דרישת שמענו הלוחמות למלכויות ה נ ק מ ה שלה, בשם אמת רצינו ויושר, למסור איש בשם למען ידעו ,י ש מ ע ו ו י ב י נ ו מ ה נ ש ג ב הוא אידיאל מ ל ח מ ת ם ,יבין כ ל ש ג ו א ל הנהו, גואל א ת ה א ד ם מ י ד י החיה. ב ז י ו הוא מ נ י ח לבנה לבנין ארמון ה א נ ו ש י ו ת ו ק ו ב ר ב ז י ו ע מ ו ק ש א ו ל ה א ת ה ח י ה באדם. ה ב ר ח ו ת דצמבר פוף ולשיטתו, מתקדם .1941 בקרב חדש ה ת ח י ל ה ש ט ן בגיטו. מלחמה הראויה לו ש ה ש ת ת ק ה ל ז מ ן ־מה ,א ף ש ל א פ ס ק ה לרגע ,והגה כ ע ת ,א ח ר י ש ה ש ד ב ח ז י ת ר ו ס י ה ו מ ר ג י ש א ת ע צ מ ו יותר א י ת ן ובטוח ,ה ו א ש ב ל ח ז י ת זו ו מ ט פ ל ב ה טיפול מ ע ו ל ה ,מ ל ח מ ה ב ה ב ר ח ה ,בשמוגל .ב כ ל יום ק ו ר י ם מ ק ר י ־ י ר י ה ו ה ת ג פ ל ו ת ע ל ה ש מ ו ג ל ר י ם ) ה מ ב ר י ח י ם ( .ג׳נדרמים מ ת ח ב א י ם מ א ח ו ר י ה ח ו מ ו ת ,א ו בפינות ,בבתים ,בחורבות ,וכשרק רואים תנועה ל ז החומה ומרגישים בשמוגל — ש ו ב איגם ש ו א ל י ם מ ה ו מ י בעיקר מצליחים א ל א יורים והורגים ,ל י ת ־ ד י ן ולית־דיין. הגבורים הגרמנים ע״י קרוכמלנה, ע״י שווייגטו־יירסקה 33 וע״י ב י ת ־ ה ע ל מ י ן .ב מ ק ו מ ו ת ה ל ל ו ה ת נ ו ע ה גדולה ,כ י ש ם י ו ש ב י ם היהודים ב צ פ י פ ו ת מ פ ג י שאין ש ם ח ו מ ו ת א ל א ר ק ח ו ט י ־ ב ר ז ל מ ש ו ל ש י ם ו מ ר ו ב ע י ם ו מ ע ב ר ובעיקר היהודי לרחוב הג׳נדרמים הצופים נמצאות בלילה, בכל או מקום לפגות חורבות בוקר בלבד. ולפעמים גם בחורבות ביום, הללו בלי מסתתרים בהם. שירגישו ה ק ב ו ע י ם ,ה ע ו מ ד י ם ב ק ו מ ו ת ה ע ל י ו נ ו ת ב ב ת י ־ ה י ה ו ד י ם א י נ ם רואים א ו ת ם ו פ ת א ו ם כ ש ה ת ג ו ע ה גדולה ,קופץ ״ כ ל ב ״ כ ז ה מ מ ח ב ו א ו ד ו ר ה ע ל ש מ א ל ו ע ל ימין. ר ו ב ה ש מ ו ג ל ,ב ע י ק ר הגדול ,נ ע ש ה ב ל י ל ה .ק ל אז ל ״ כ ל ב ״ כ ז ה לזחול ל ח ו ר ב ה , ז מ ן ־ מ ה ו ל ק פ ח ב ר ג ע ה ד ר ו ש ולרצוח .א י נ ס פ ק ט ו ר מ ר כ ז י שהגיע ל ו א ר ש ה לשהות להסתכל ב ח ו מ ו ת ה ג י ט ו ובארגון הזה ,שידוע כ ב ר היום ,כ ב י ת ־ ה מ א ס ר ה כ י ג ד ו ל בעולם, מ צ א ש ה ח ו מ ו ת אינן ת ר י ס נ ג ד ה ש מ ו ג ל .י ו ת ר ט ו ב ל ב נ ו ת מ ס ג ר ו ת ש ל ב מ ש ו ל ש י ם ומרובעים ,א מ ר ו ה ס ב י ר א ת ע מ ד ת ו ב א ו פ ן ד ל ק מ ן :ה ח ו מ ה חוטי־ברזל ק ב ו ע ה ה י א ו ע ו מ ד ת ,כ ש ר ו ד פ י ם א ת ה ש מ ו ג ל ר ו א ם הוא זריז הוא י ק פ ח מ ע ל י ה ויעבור ,מ ה ש א ץ כן ג ד ר ח ו ט י ־ ב ר ז ל ,ג ד ר ־ ת י ל ש ה י א ר ו פ פ ת ויש ל ה ע ו ד מ ע ל ה , שהשמוגלר ב נ ק ל מ ס ת ב ך ב ת י י ל ו ק ל יהיה ל ר ד פ ו ,ל ג ׳ נ ד ר ם א ו לגסטפו ,ו ל י ר ו ת בו .א כ ן ב ע ל נ פ ש ה נ ה ו ה א י נ ס פ ק ט ו ר ש ל ג ו ו ב ע ל חסכון .ח ב ל ע ל כ ד ו ר ג ר מ נ י ש ל א יחטיא ,ח ל י ל ה . ה ו א מ ס פ ר ה י ל ד י ם הנרצחים .ה ש ב ו ע ז ר ק ו מ ה ע ב ר ה פ ו ל נ י ש ל ה ח ו מ ה , רב לעבר היהודי ,ד ר ך החוטים ,ש ל ו ש ה ילדים ק ט נ י ם .ה פ ע ו ט י ם ה ל ל ו יצאו ל ק ב ץ נדבות ב ר ח ו ב ו ת הפולניים ,כ י שמעו ש ש מ ה מ ת י י ח ס י ם א ל י ה ם יותר ט ו ב מ א ש ר בגיטו, תפסו אותם כ י מ ס פ ר ה ק ב צ נ י ם ,ב ע י ק ר ילדים כ מ ו ה ם ,זעיר ה ו א שמה .והנה והשליכום הרוצחים ,הרגום את הבכי ל ע ב ר היהודי. הישוב והצער של אין ל ת א ר . שמועות־זוועה ד צ מ פ ר .41 פוף ב כ ל ל מדברים בזמן האחרון ע ל ־ ד ב ר רצח ואנדאלי של ה י ל ד י ם ו ד מ ם ש ל כ ל ה א ב ו ת נ ק ר ש ב ע ו ר ק י ה ם ב ש מ ע ם א ת ה ש מ ו ע ה הזו .א ו מ ר י ם שהיטלר הזה את מ ו צ א שהיהודים ה נ ם גזע רע ,צ ר י ך ע ל ־ כ ן ל ה ס י ר ם מן העולם .ה ד ו ר י ג מ ו ר א ת ש נ ו ת י ו וחסל ,יותר ד ו ר ו ת ל א ה י ל ד י ם מן ה ע ו ל ם . היום אומרים שבלודז׳ כבר יבואו, והחליטו פשוט ה ו צ י א ו כמד. להעביר א ל פ י ילדים ועד א י ג ם יודעים מ ה ק ר ה להם .גם מ א ו ת ם ח ל ק י פ ו ל י ן ש נ ס פ ח ו לרייך ש ל ו נ ד ־ ר י י ך ,נ ל ק ח ו ה ר ב ה ילדים יהודים ו ע ד ה י ו ם א י נ ם יודעים מ א ו מ ה ע ״ ד בתור גורלם. בסז, מאחורי הפרגז, באים גרמנים, מסחר ב י ח ד או שהיו להם קשרים העתז ש י ב ו א ו ב ע י ק ר מ פ ח ד י ם מ פ ג י גורל הילדים. זזים לפני היטלר, של ומזהירים יהודים, את שמנהלים היהזים מפני ש ב ת י ה ב י ת ה וכולי ר ו ע ד אנוכי .י ל ד ת י ישנה ,א נ י מ ס ת כ ל בה .עיני מ ט ע ו ת א ו ת י ו א י נ י ר ו א ה אותה ,היא נ ע ל מ ת ממני ,ה מ י ט ה מ ת ר ו ק נ ת .נ ב ה ל ת י .ה ת כ ו פ פ ת י והחזקתיה מ ז ו ח י ו ך נ ע י ם ה ק ר י ן א ת פניה ,ש ל ח ה לי נ ש י ק ה ב א ד ר ,פ נ ת ה ל צ ז ה ונרדמה. ובי ועל ב כ ו ח כזה, ש ה ת ע ו ר ר ה מ ש נ ת ה ב ת מ ה ו ן ופחד. ב ר א ו ת ה אותי גרגעה כבר התפרפר הפחד .כבר מזמן מדברים על ילדים ע י ל ד י ם וגורלם, ת כ נ י ו ת י ו ש ל ה ר ו צ ח :ואם הוא י ח ל י ט ל ג מ ו ר ע ם י ל ד י ישראל ,מי יפריע לו ,מ י י א מ ר ל ו מד .ת ע ש ה ? יחליט ,יוציא ל פ ו ע ל .איה א ח ב י א א ת נ פ ש י מה י ע ש ו ה י ה ו ד י ם א ז ? י מ ס ר ו א ת י ל ד י ה ם ? ל א י ת כ ן ! נ ת מ ס ר כ ו ל נ ו יחד עם י ל ד י נ ו ! 34 ומד. יגרשו אם אותנו הילדים ואת ישמידו? דרך רק גופותינו, לא׳ אחרת מ ל ח מ ה ב י ן ה ח ו נ י ם והיהודי ה נ ר ד ף ! יד מ י ע ל ה ע ל י ו נ ה ? ה ק ט נ ה נ א נ ח ה .נ ב ה ל ת י ומי יודע ,אולי א ל ה הן א נ ח ו ת י ה שוב. גזירה האחרונות נ ו צ ר ת פ ת א ו ם ומיד מ ו צ א ת ל פ ו ע ל . ב ב י ת ,ואולי אצלו בכלל? ל א ! ל א י ת כ ן ! ה ל א היינו שומעים, ל כ ו ל ם ילדים ,היו מ ט כ ס י ם ע צ ה ! ו א מ ו ע צ ה ם כ ס ו ע ד כ ה ל ה צ י ל א ת הפליטים, האינטליגנציה, הקבצנים ,הילדים? מי יטכס עצה ונגד מי יטכסו עצה? ...לא! א ס ו ר לישון ,ש מ י ר ה ! כ ל ה ל י ל ה שמרתי .ב ב ו ק ר נ ר ד מ ת י ו ח ל ו מ ו ת נ י ם ־ ל א ־ נ י ם ח ל פ ו במוחי ,כ כ י נ ה ב ג ו ף ק ב צ ן .ב ב ו ק ר ש א ל ו נ י ל ס י ב ת מ ע ש י ,פ ח ד ת י ל ס פ ר ו ל ב א ר ,כדי לא ל ה ב ה י ל ה מ ו ע ד א ת ב נ י ה ב י ת שלי .א ב ל א ש ת י ת פ ס ה ת י כ ף א ת הסיבה .גם היא לפני ש מ ע ה ל ח י ש ו ת ש ו נ ו ת ע ל ־ ד ב ר ילדים ,ילדים ,ילדים ק ט נ י ם ע ד עשר ,ע ד ש ת י ם ־ עשרה. שנינו. א נ י ואשתי ,ה פ כ נ ו מ א ו ת ו ה ר ג ע לזוג ח ס י ד ו ת ש א י נ ו ע ו ז ב יחד א ת אלא החלטנו הקן, לא לסרוגין, יוצא אחד ל צ ו ד ציד, השני שומר על הגחלים. ל צ א ת י ח ד ו ל ע ז ו ב א ת א פ ר ו ח נ ו מ ו ל ה ס כ נ ה ה נ ו ר א ה ,ס כ נ ת כליה ,ה נ ר ק מ ת מ ו ח ו ש ל ה מ ש ו ג ע הגאוני ,ה ג ד ו ל ב כ ל ה ת ק ו פ ו ת . בסדנת ינואר הוא .42 ה פ ח ד ל ע ת י ד הילדים א י ג ו פ ו ס ק א ף ר ג ע וענין ה ש מ ו ג ל ר י ם גם עולה מחדש .הכפור אפריקה, גדול ו ב ת ו ר תוספת לצער ב א ו גם הידיעות מחזית ש ח מ מ ה א ו ת נ ו ב ק ר נ י נ צ ח ו נ ו ת י ד ; .א ך ע ת ה מ ג י ע ו ת ידיעות ש ג ם ש מ ה מ ר א ה ה ג ר מ נ י נ ס י ם ו ג ב ו ר ו ת ,ל מ ר ו ת ה י ו ת ו ש ם ח ל ש ,ק ט ן ב מ ס פ ר ,ב ח ו מ ר צבאי, בד.שפעד,.בסביבד .מ ח ו ס ר ת טרדיציה ו ק ש ר י ם כ א ל ה ש ל אנגליה ,ה א י מ פ ר י ה ה ק ו ל ו ־ גיאלית; הצבא ואעפי״כ מוכיח הגרמני, ובעצם רק קורפוס או אחד שניים, ש ר י ד ש ל א ר מ י ה ע ם ג נ ר ל ר ו מ ל ב ר א ש ,ג ב ו ר ו ת ו א פ י ל ו מ ע כ ב א ת ת ה ל ו כ ת נצחון של האימפריה הבריטית, לשם שהביאה כל כוחותיה כל וגייסה אומותיה: ה צ ה ו ב י ם ,השחורים ,ה ש ח ו מ י ם ו כ ל מ ה ש י ש ל ה ו ה נ ה הוא ,הגרמגי ,מ ע כ ב .ה ב א מ ת ג ם ב מ ל ח מ ה ה ז ו ההנחה ,שאין צ ב א כ ג ר מ ג י ו ב מ ד ע ה ס ט ר ט ג י אין דומה תתאמת ל ו ואין מ נ צ ח אותו .ואולי ה מ ל ח מ ה ה ז ו ת א מ ת ג ם ש ה ו א ב א מ ת ג א ו ן ־ ה מ ל ח מ ה ח ו ס ר י ד ע ־ מ ל ח מ ה וכי ל מ ר ו ת ש ה י ה ח י ל פ ש ו ט ,הוא ולמרות בכל ז א ת גניוס ש ל מ צ ב י א ע ו ל מ י — ב כ ל אופן ע ד כ ה מ ו כ ר ח י ם ל ה ו ד ו ת ,ש כ ל צ ע ד י ו ה ס ט ר ס ג י י ם המה. גאוניים והחזית באפריקה היא קרובה לא״י, קרן־אורה היחידה שיש ל נ ו ב ג ו ל ה ,והנד ,היא ב ס כ נ ה . ואנו עדיין בצרות נ ת ו נ י ם ורק ה ת ק ו ה — זד. חוט השדרה היחידי עליו ו ס ב י ב ו מ ת א ח ז י ם החיים שלנו ,אינה ג ג מ ר ת — והיא ק י י מ ת ו ש ו ז ר ת המשך. רצון־הח» 3חחזק מכל י ג ו א ר .42 קרוכמלנא ,ק ר ו כ מ ל נ א ! ה ר ח ו ב הזה הוא שם־דבר בוארשה מכבר. בימים ג מ צ א י ם פ ה ה ג ב ו ר י ם ,הרוצחים ,ה ב ר י ו נ י ם ה כ י גדולים .ב ר ח ו ב ש ל ה ם כ ל גניבה הזה, כי ורציחה ל א נ י ת ן היה ל ד ע ת א ם ת צ א מ ש ם בית־ספר בעד מצאו מחסה וכסוי. גם המשטרה פחדה להיכנס לרחוב בשלום ,אף ע ל פי שבשכנותה נמצא ל פ ו ל י צ י ה ־ ר ז ר ו ו ה ) מ ש ט ר ת מ י ל ו א י ם ( ,ב כ ל ז א ת אין כ ח ש י ו כ ל ל ע צ ו ר ק ר ו כ מ ל נ א וחייה המיוחדים. 35 ו ה נ ה זכתה .כ ע ת . חומת כ ר ו כ מ ל נ א .ל ד ף מ י ו ח ד בגיטו. ברחוב דוקא זה כי ר צ ו ל ג מ ר י ל ה ו צ י א ו מ ה ג י ט ו ו ב י נ ת י ם .לא י כ ל ו מ ה נ ד ס י ־ ג ס ט פ ו א ח ר בין גיטו א׳ ו ־ ב ׳ ו ל כ ן ה ש א י ר ו א ת ה ר ח ו ב קשר ההברחה היום אחרי מרכזי שכמה כמו הברחה בגיטו. קהלה ושמה הג׳נדרמים לקרוכמלנא, המשוחדים ופה ״נתפעלים״** מזה להחזיק בכניסת מעמד קרוכמלנא ועובדים ובטלוה, מתנהל מזמן וממשיכים. אז שמוגל. לזמן למצוא מתנהלת ובית־העלמין יען זמן ר ב מ ד י א ר ך זמן ע ב ו ד ת ם ו כ ב ר ל א יכלו ,ל א ה א ג נ ט י ם * ולא לא עברה יורים בנו בוטלו, לא השוטרים ההגמוניה לאט בהם, ״מסירים״••• הם איגם המה איזה א ג נ ט א ו שוטר מ ד ר כ ם ,ב ד ר ך כ ל ל נ ז ה ר י ם ה ם מ ל ה ר א ו ת ״ ס י מ נ י ־ ח י י ם ״ מ י ו ח ד י ם , כדי ש ל א ל ה פ ר י ע ל ש מ ו ג ל . ב ב ו ק ר ,ב ד ר כ י ל ק ה י ל ה ס ר ת י ל ק ר ו כ מ ל נ א להציץ בחייהם .ק ר ו כ מ ל נ א פ י ר ו ש ה ה ח ל ק מ ט ש פ ל ה עד רינקאווע ,מ ח ו ל ק ת ב א מ צ ע ה ר ח ו ב ע ״ י ג ד ר ח ו ט י ־ ב ר ז ל .ב ה מ ש ך החוטים יש כ ב ר ח ו מ ו ת ה מ ב ד י ל ו ת א ת י ת ר הרחובות .מ ע ב ר ל ח ו ט י ־ ה ב ר ז ל ח ו ר ב ו ת ה ג ו ב ל ו ת ע ם השוק ה ו א ר ש א י המרכזי ,ה ־ ה א ל ע ס בלע״ז. בוקר, קומה שעה ת ש י ע י ת ,ה ק ו ר • 26°מ ת ח ת לאפס .ה ב ת י ם הנמוכים, א ח ת עוטים כ פ ו ר פתוחות, וקול, ושלג, קרישים וגלידי קרח ל ר ו ב בגי החנויות תלמים מהגגות, ב ד ל ת ו ת ע ו מ ד י ם ס ו ח ר י ם ו ר ו ק ע י ם ב ר ג ל י ה ם ומכים זרוע ב ז ר ו ע ב ד פ י ק ה שהדה נשמע בפרוות למרחקים. וברחוב מסתובבים טפוסים, רחבי־גרם עד לכרכים ,פרוות ישנות המכוסות בכתמי שמן ומשחה; וכתפים, הם סוקרים ב ע י נ י ה ם מן הצד ,מ צ ל י פ י ם ב מ ב ט ם ע ל כ ל עובר ,ב ע י ק ר ע ל הזר .ע פ ו ת ע י נ י ם ומנצוציהם מ כ י ר א נ ו כ י ש ח ש ו ד אני .ה נ נ י נ כ נ ס ב ש י ח ה ע ם מ כ י ר א ח ד ב א י ד י ש ו ל א ט נ מ ס ה ק ר ח ס ב י ב ,נ ח ל ש ת ש ר ש ר ת ־ ה ח ש ד והשמירה ב ה ם ה ת ח י ל ו ל ה ק י פ נ י . בסוף החורבות הרחוב עומד שוטר פולני. ה צ צ ת י והנה נעלם ו ב מ ה י ר ו ת ה ב ז ק נ ז ר ק ו כ מ ה ח ב י ל ו ת ,סימנים, ותיכף צעקות, נפתחו חלוני חשבונות עפים באויר .ה ש ו ט ר חזר ,ה ח ל ו נ ו ת ג ס ג ר ו כ א י ל ו שום ד ב ר ל א ה ת ר ח ש .ב א מ צ ע ה ר ח ו ב פותחים של מ ה ע ב ר ה פ ו ל נ י א ת מ כ ס ה ה ב י ו ב ל ש נ י פ ו ע ל י Z.O.M.ש ו פ כ י ם נשי י ש ר א ל מ י ם ב צ י ג ו ר ופרועות־ קערה ומקבלים 20גרוש ע ב ו ר כ ל ד ל י מים, לדליים וקפואות ש י ע ר ר צ ו ת צ ע י ר ו ת ו ז ק נ ו ת ישראל ,זו ע ם ד ו ד ח ו ע ם ד ל י וזו ע ם ג ד ו ל ת מ ע מ י ד י ם א ת ה כ ל י ת ח ת הזרם ,והשני ע ו מ ד ע״י ה ח ו ט י ם ו מ ק ב ל כסף .כ ל ז א ת כי פ ק ע ו צ נ ו ר ו ת ה מ י ם ואין מ י ש י ת ק נ ם .זו ת מ ו נ ה ר א ו י ה ל צ י י ר ־ כ א י ל ו זה ציור מ א י ז ה אמן, או במדבר בארץ־ישראל, רק א י ד י ל י ה פ ס ט ו ר ל י ת או הנשים כה פרועות, משאיבת מים עזובות ע״י ושבורות הבאר והנוצרי ה מ ק ב ל א ת ה כ ס ף הוא כ ה ק ש ה וכועס .ר צ ת ה ז ק נ ה א ח ת ל ה ת ג נ ב ו ל י ה נ ו ת מ מ י ם בחינם, כ י ה פ ר ו ט ו ת ח ס ר ו לה ,ק ב ל ה ד ח י פ ה ק ט נ ה ו ה ת מ ע ד ה נורא ,כ י ה ג י ש ה למחסום ו ל מ כ ס ה הוא ח ל ק ל ק נ ו ר א מ ה מ י ם ה נ ש פ כ י ם ו ר ק ב ק ו ש י י כ ל ו ח ב ר ו ת י ה להרימה. ה ר ח ו ב צ ר מאוד ,כ י ר ק ח צ י גיתן ל ש מ ו ש היהודים ועוד ג ו ס ע ו ת ב ו ע ג ל ו ת . סוחב א ח ד ע ג ל ת ־ פ ח ם ו כ מ ה ח ת י כ ו ת ־ ע ץ ו כ ל כ ו ח ו מ ו ע ט ה ו א להזיז א ח ה י צ ו ל * סוכני־חרש. •* נבהלים ,אינם מתחשבים בכר. *** מחסלים. 36 עחרת ואשתו ודוחפת לו אבל מאחור, עצה, אין יחד גם לא ״עזרו יזיזו. ח ב ר י ם ,ח ב ר י ם ע ז ר ו ״ ! מ ת ח נ ן ה ג ב ר ־ ה ס ו ס .ניגש א ח ד מ ״ ה ח ב ר ה ״ ,כ י ל ב ט ו ב להם, דחף ברגלו פעם ,פעמיים וכבר דהרה העגלה קדימה עם משאה .על־יד החנויות שוכבים מתים. לפשוט, שוכב ב פ ס ־ ר ח ו ב צ ר ק ט ן זה שני מ ת י ם שטוחים .א ח ד הוא ערום, על גם לכסותו ניר כסוהו חבל, כבר הספיקו השני בסמרטוט, ודאי חדש ,נ ז ר ק ב ב ו ק ר ,ט ר ם ה ס פ י ק ו עוד ״לעבדו״ ,ש ו כ ב עת־ ב כ ו ת ו נ ת ו מ כ נ ס י ם . ס ב י ב ו מ ס ת ו ב ב י ם ״עורבים״ ,מ ח כ י ם לרגע שיוכלו ,ב ל י ש י ש ג י ח ו אחרים ,להוריד את המלבושים ה ל ל ו ולזכות בהם .מסתובבים ,מקיפים כאילו התכופפו, במסתובבים רצו בו להסתכל אינו אם מכר. א ת ה מ ת כמר ,פ ע מ י ם , אבל מציצה קרוכמלנא ו מ פ ח ד י ם המד ,ל ה ת ח י ל ״בעבורה״. פ ת א ו ם ר א י ת י ע י נ י ם מ ב ר י ק ו ת ,ראשים מ ס ת ו ב ב י ם ,ל מ ט ה מ מ ק ו ם ש מ ה ע מ ד ת י נפתח ובמהירות־ פ ת א ו ם ש ע ר ש ל ח ו ר ב ה א ח ת ,ומשם ה ת ח י ל ו להוציא ש ק י ם אקספרס ה ו צ י א ס ב ל ש ק מ ל א ,ניגש לחוטי ה ת י ל ,פ ה ע מ ד ו כ ב ר כ מ ה ח ב ר י ם והורידו מפה, את מגב השק לגב הנוצרי סבל שעמד יהודי, לחוסים מעבר ע ל כ ל ש ק ר א ש י ־ ת י ב ו ת ש ל ה ס ו ח ר ובין ר ג ע ג ע ל ם ש ק ב א ח ד ה ש ע ר י ם ו ל מ ט ה , למטה, לגב ב מ ר ת פ י ם ,ש ק א ח ר י שק ,ש ק אחרי שק ,יצא מ ה ש ע ר ע ל ג ב אחד ,מ ג ב ו ב ר י צ ה ל ש ע ר ,ב ל י ט ע ו ת .אחד ,מ נ ה ל ,ע ו מ ד שמאלה, ש ק א ה ד הנה ,ש נ י ם שמה ,ש ל ו ש ה ל ח נ ו ת זו ,ל ח נ ו ת א ח ר ת . ובצד עניות ו מ ח ל ק ,מ ר א ה ישר ימינה, מ ת נ ה ל ד ר ד חוטי ה ת י ל ש מ ו ג ל קטן .יהודיות ע נ י ו ת ק ו נ ו ת מ נ ו צ ר י ו ת ש נ ת ג נ ב ו הנה ,ח צ י ל י ט ר א גבינה ,פ ר ו ס ת ח מ א ה .יש ו ע ו מ ד ת ע ל ה מ ק ח כ ב ש נ י ם כ ת י ק ו נ ן .פ ת א ו ם נ ש מ ע ה ז ע ק ה :״ פ ל א כ ט א ״ ,ובין ר ג ע ה כ ל נ ע ל ם .ה ש ע ר נ ס ג ר .אין ס ב ל ואין ש ק מ ע ב ר מזה .מ פ ה נ ע ל מ ו כ ל ה ח ב ר י ה ,ה ס ב ל י ם והשקים, נ ק ב ר ו כ ק ו ר ח ועדתו .א ל ה שלא כאילו להיעלם, כיהודי מטיילים בלי בשקט ובנחת נ ע ל מ ו או ש ל פ י השיסה אינם צריכים או ממש להביט הצידה ל ה ס ת כ ל סביב, ה מ ט י י ל ב ש ב ת א ח ר י ה פ ש ט י ד ה בעיירה ק ט נ ה .שום מ ת י ח ו ת ,שום אי־ שקט ב א ד ר ,כלום ,מאומה. ״יונאק״ ,כ ל ו מ ר ג ׳ נ ד ר ם ג ר מ נ י צ ע י ר א ו א ו ק ר א י נ י ב ת ל ב ו ש ת ש ר ו ת ג ר מ נ י ה , הגיע ,ו ע מ ו ג ם ש ו ט ר י ם פ ו ל נ י ם ד ה ו ד י ם .ש ק ט ה ש ל ד שם .שום ת נ ו ע ה ,מ ס ת כ ל י ם בעוברים יכיר בחגוגים, ושבים, בחורבות, בשערים, שום בבתים. אמן בעולם לא כ י כ א ן מ מ ש ל פ נ י רגע ,א ו חצי ר ג ע היתד ,ת נ ו ע ה .כפור ,שלג ,קפאון, תרדמה, פילם א נ ש י ם ו ה נ ד ו ת מ כ ו ס י ם שלג ,מפהקים ,נ ר ד מ י ם מ מ ש .א מ נ ו ת ,א ש ר ר ק יוכל )סרט( באמצעים הטכניים לרשותו העומדים ליצור כדוגמתו, את פ י ל ם החיים ,חיי גיסו. הרחוב הקבצנים, סוכריות ורבים בריתמוס חי הקודם: קופאים שותים מקור, ש א י ן י ד ם מ ש ג ת ג ם ל ת ה ,ק ו נ י ם קוואם, תה תערובת באמצע הרחוב: בלי צבע וטעם, נ מ כ ר ו ת ב כ ל שער וגם פרוסות־לחם ,והמוכרים והקונים צועקים בקול בדבר המשקל והמחיר. פרוסות־לחם ביד ממושמשות כל קבצן הבודק א ת ע ר כ ה ו ה מ ת מ ל א נ ח ת מ נ ג י ע ה גרידא ,ו ל א ח ר ה ר י ב ה מ מ ו ש ד ה ו ל ד ב ל י ל ק נ ו ת ה עד ש ב א קונה שני וממשש גם הוא את הפרוסה .ת ו ח ב ב ה א ת צפרניו השחורות ומתחמם מעיו עם בחומה ואחרי משא הנקפא, מרגיש ו מ ת ן ארוד, הקונה ,היא מוציאה שזרם חשמל כשאין ה ס ו ח ר ת של שובע יכולה בחזקה מידו את הפרוסה, עובר לבוא ומענין ומתפשט בכל ל י ד י ע מ ק ־ השווה ש פ ה אין ח ט י פ ו ת . 37 ואבוי היה ל ק ב צ ן אוי ב ק ר ו כ מ ל נ א שהיה חוטף פ ר ו ס ת ־ ל ח ם מ מ ו כ ר ת .ה ו א ה י ה ב ל י ס פ ק מ צ ט ר ף ל מ ת י ם ה ש ו כ ב י ם בצדי ה מ ד ר כ ו ת ע ל ־ י ד ה ח נ ו י ו ת . ה ר ח ו ב עדיין נ מ צ א ב מ צ ב ה ז ה י ר ו ת הקודם ,אף ש ה י ו נ א ק ומלויוו מ ז מ ן כ ב ר ע ב ר ו מפה .ה נ ה ב א ב ר י צ ה ה ש ו ט ר היהודי ,שליוה א ת ה י ו נ א ק , שיעסיק דבר־מה, לחש א ת ה י ו נ א ק ב מ ק ו ם אחר ,ק ב ע ו א ת ה פ ר ס ש י ק ב ל ע ב ו ר ז ה ו ש ו ב ע פ ו לכל ניצנוצי־עין שוב עבר, קודם ה ע מ י ד ו שומרים, הרגשתי לא כעת בהם, ש ה ת ר ג ל ת י ,ה ב י נ ו ת י כ ב ר מ י ה ם השומרים ,וכך ה ת ח י ל ה ״ ה ע ב ו ד ה ״ מ ח ד ש .ע כ ש י ו כ ב ר ל א נ פ ת ח ה ש ע ר מ ה ע ב ר הפולני ,דרך החלון ו א ש נ ב ה ו צ י א ו כ ע ת ש ק י ם מ ע ט יותר קטנים מהקודמים, ומתחת האדמה ש ל א הועברו מ ג ב ל ג ב כמקודם, נמשכו לחוסים ל ע ב ר היהודי ו ג ם נסחבו על אלא בסחיבה פה הוכנסו פני לשער ו מ כ א ן נ ע ל מ ו .ל א ה ב י נ ו ת י א ת ס י ב ח השינוי הזה ע ד ש ב א ר ל י ש ו מ ר א ח ד ,ש ר כ ש א ל י אמון שלם ,ה י י נ ו :מ ו כ ר ח י ם מ ה ר ל ה ס י ר א ת ה ש ק י ם מ ה מ ח ס ן ש ב צ ד ה פ ו ל נ י , יען ש ב א ג ס ס פ ו ל מ ח ס נ י ם ו מ פ ח ד י ם מ ב ק ו ר ת ,כי ג ם ק ר י פ א ב א א ת ם .ו פ ה א ס ו ר ל ה ע ב י ר ,כ י ״ ה י ו נ א ק ״ ל א ה ת ר ח ק עדיין ע ד כ ד י כ ך ש כ א ן יהיה כ ב ר ב ט ו ח .ל א י כ ו ל ת י ל ת פ ו ס מ א י ן ה ו א והם יודעים כ ל זאת ,כ א י ל ו נ מ צ א י ם ב ש ט א ב * ה ג ס ט פ ו . הוא ר מ ז לי ב ע י נ י ו ע ל א י ז ה ח ל ו ן ו א ש נ ב ש מ ע ב ר ל ר ח ו ב .ב מ ע ל ו ת ע ״ י ה א ש נ ב ראיתי נ פ נ ו ף ס מ ר ט ו ם ק ס ן ,צ ב ע ד ו מ ה לקרשים מ ס ב י ב , בקושי הבדלתיו שרק מ ה ס ב י ב ה .ל א ה ב י נ ו ת י א ת ה ק ש ר .והנה ראיתי כ מ ע ט מ ע ל ל ר א ש י ג ו ,ג ב ו ה ,מ ב י ן הגג, סדקי ברוח. בין ס מ ר ט ו ט י ם , תפסתי: ס מ ר ט ו ט א ח ד דומה סיגנליזציה ובאמת )איתות(. לחברו מעבר בהסתכלי, הפולני ראיתי מתנופף קסנות תנועות ש ל ה ס מ ר ס ו ם י ם ,ש כ א י ל ו ר ו ח נ ש ב בהם .ו ב א מ ת ה ר א ו ב ס י מ נ י ״ מ ו ר ס ״ ל נ מ צ א י ם פ ה ע ל המתרחש ,הזהירו מ ס כ נ ו ת ועזרו להצלת הגימו מרעב .כ ע ת ת פ ס ת י פ ת א ו ם האנשים ה מ ס ת ו ב ב י ם כאילו לאסם ,כלאחר־יד ,הם חוליות שכל מאותת, אחד השני א ת התוכן, מוסר השלישי מקשר את ב ש ר ש ר ת הזו. עם הבודק השער, ה ר ב י ע י — א ת ה ש ע ר ע ם הרחוב ,ע ם ק ב ו צ ה זו ,א ח ר ת ,ע ם ה ח נ ו י ו ת ,ע ם ה פ ו ל נ י ם , השוטרים, ה מ ז ה י ר י ם ועוד. רציתי משוחדים, נכנסו, כ ב ר ל צ א ת א ת הרחוב והנה ראיתי שני פולנים ,אגנטים ״משלנו״, ניגשו לגדר התיל מ ה צ ד הפולני, פ ת ח ו אותו כפותח ע ל ווים, גג ס ג ר ו א ת ה ג ד ר כ מ ק ו ד ם ו ה ת ע ר ב ו בין היהודים. נ ו כ ח ת י ש ז ה ו ה ש ע ר ל ר ח ו ב ו ת ה פ ו ל נ י ם ו ה ק ש ר בין שני ה ע מ י ם .ד ר ך כ א ן נ כ נ ס ה כ ל ויוצא כ פ י ה צ ו ר ך ,ואין — ג ד מ ה לי — כוח שיוכל ל ה ר ו ס א ת ה מ ג ע ש נ ו צ ר במשך מ א ו ת שנים ש ל ישיבת שגי העמים בכפיפה אחת .חיים ב ס מ ו ך זה לזה ובשעת בזמן צרות בעת עצמאות פולין שמחה; של בזמן האומפאצח־. ה ש ל י א כ ט ה * מאז, של ובימי רוסיה, עצמאות פרוסיה פולין וגרמניה, במאה הזו, מ א ז ועז־ ה י ו ם ק י י ם ק ש ר ה ד ו ק ב ל ־ י נ ת ק בין ה י ו ש ב י ם מ ש נ י צדי ה ג ד ר . שעות של השראה י נ ו א ר .42פ ר ו פ ס ו א נ ו כ י ב ק ר נ ו היום ב ב י ת ו של נ ס ט ו ר * ה ס ו פ ר י ם ו ה ע ת ו נ א י ם * 38 מפקדה. * האצולה ,בעלי האחוזות. * זקן חכם ,זקן־החבורה. בוארשה ,ה ע ו ר ך צ ב י פרילוצקי .ב ב י ת ו עוני ושקט .א ש ת ו ו ב ת ו ר צ ו ת היהודים להשיג ״היונה״ ** ובקושי ר ב מ ו צ י א י ם מ י נ י מ ו ם הכרחי .ה ק ה י ל ה ״עוזרת״ ,ה״ג׳וינט״ ״תומך״ בערך, ב כ ר ך ״נותן ב ס ת ר ״ — ועד כדי מ ח י ה אין זה מגיע .והזקן ,בן ת ש ע י ם י ו ש ב וכותב ,יומם ו ל י ל ה מ מ ש .עדיין לא פ ג ט ע מ ו ו ל א נ ס ל י ח ו ש ל הזקן הזה .ל ב ו נ ו ק פ ו ע ל ג ו ר ל ב נ ו נוח .ז ע נ ו ש ע ל ה ל ג ד ו ל ה ו נ ת מ נ ה ל פ ר ו פ י ם ו ר ב א ו ג י ב ר ס י ט ת מ ו ס ק ב ה א ו ח א ר ק ו ב ,ב ת ו ר פ ר ו פ י ס ו ר ל פ י ל ו ל ו ג י ה יהודית ,ו כ ע ת — הכבוש הגרמני אבד מזמן הגרמנים. ע״י ה א ב הזקן ב ד ב ר קיומו .אנו י ד ע נ ו כ ב ר שהוא כ ל זכר זאת, ל א ידע א ב ל לבו, לחש ל ב אב, נרצח לו רעיונות פ ח ד ודאגה .ה ר ג ע נ ו א ו ת ו כ כ ל ה א פ ש ר ,כי מ ה ת ו ע י ל ל ס ב א זה ה ת ו ד ע ה ו ה ב ט ח ו ן כ י ב נ ו היחיד ,ב נ ו ב ו ה ת ה ל ל ו ה ת פ א ר ,ד ע ך לנצח. סיפר התבשר ל נ ו הזקן ש ש נ י ח ל ו מ ו ת היו ל ו בחייו ,ושניהם לא ג ת ג ש מ ו .ל ש נ י ה ם כ ל ימי חייו ו נ ש א ר ב פ ר ו ז ד ו ר ולא נ כ נ ס לטרקלין. המלחמה שהכריחה ורצחה מ י ל י ו נ י ם חיים ו מ י ל י ו נ י ם ש ל נ ש מ ו ת ,ל א ד ל ג ה גם ע ל הזקן ה נ כ ב ד ה ז ה ״צבי ל א ז כ ה ל א ר ץ ־ ה צ ב י ״ — א מ ר הציוני ,א ש ר י ו ת ר מ מ ח צ י ת ־ מ א ה ש ל שנים, עוד ל פ נ י ה ר צ ל ,ח ל ם א ת ח ל ו ם ש י ב ת ־ צ י ו ן ,העמיד דור ש ל ת ל מ י ד י ם וחסידים, היושבים לקיצו. לזה. כ ב ר ת ח ת ג פ נ ם ו ת א נ ת ם ,א ו ל ם הוא ,ר ב ם ומורם ,י ו ש ב ב ג ו ל ה ו מ ח כ ה ר צ י נ ו ל ה ס ב י ר ש ע ו ד היום גדול ,עוד ישנן ש נ י ם ב ח י ו ת ו וכי יגיע ג ם החזיק ד מ ע ה ב ג ר ו ן ולא ענה אף מלה. לאור א ת ח ל ו מ ו ה ש נ י ,להוציא היסטוריה ש ל ח י ב ת ־ צ י ו ן ל א יממש ,א ל א ר ק שמץ מזה ,הייגו — ק ו ר ו ת ה ע ת ו נ ו ת היהודית את ב כ ל ל ו ה ל א ו מ י ת ב פ ר ס ,שהוא ה י ה א ח ד מ מ ח ו ל ל י ה ויוצריה הראשיים, זאת אולי יצליח ל ג מ ו ר ,א ם א ל ־ צ י ו ן יקציב לו עוד ח צ י ש נ ת ־ ח י י ם ,אזי יגמור א ת ההיסטוריה .ע ד היום ח י ב ר י ו ח ד מ ח מ י ש י ם גליון ד פ ו ס והוא מ ת ק ר ב כ ב ר ל ת ק ו פ ה ה א ח ר ו נ ה ,ב ה הוא מ ש ת ד ל ל ת א ר א ת ה מ ל ח מ ה ו א ת ה ל ו ח מ י ם ב ע ד קיום ה ע ת ו נ ו ת ,צ ו ר ת ה ,ת כ נ ה ,שיפורו־ .ושכלולה ,וגם א ת ק ו ר א י ה ש ל ה ע ת ו נ ו ת ו ה ש פ ע ת ה ע ל ה ל ך ־ ה ר ו ח ו ת ו ע ל חיזוק ה י ה ד ו ת ב ג ו ל ה ב כ ל ל ו ב פ ו ל י ן ב פ ר ט . בטון מתון ,א ב ל מ ל א ה ת ל ה ב ו ת פ נ י מ י ת ש א י נ ה פ ו ר צ ת ה ח ו צ ה ,ת א ר ל פ נ י נ ו מחייו, פרקים במשפטים האיר כמה ק צ ו ב י ם דיבר, אפיזודים בבקורת ממלחמתו הקולעת אל הציונית המטרה, ברוסיה, בפטרבורג; המעריכה החשוב, את ומבדילה בין ה ת ב ן והבר ,ד ה י י נ ו בין ה ו פ ע ה צ ע ק נ י ת ,ר ח ו ב י ת ,ח ו ל פ ת ,ובין ת ו פ ע ה ש ק ט ו ; ע מ ו ק ה ,קיימת ,ב ל ת י פ ו ס ק ת . בלב מ ל א ד א ג ו ת ד י ב ר ע ל ־ ד ב ר ג ו ר ל ה י ה ד ו ת בגולה ,ע ל א פ ס ו ת כ ל ה י ו פ י שכרוך היה ב א מ ו נ ה זו ,ה ג ו ו ע יחד א ת ה .ה ו א הוכיח כ י פ ר י צ ת ה ט ו מ א ה ו ה כ ל י ה התחילה עוד לפני המלחמה, חו רק החישה את הנולך ולא היא, שהולידה אותו .ועיניו נ מ ל א ו רוך ,כ א י ל ו ה ו א ר ו מ ק ר ן ה ע ו ל ם ־ ה ב א , המלחמה, בדברו על ה נ ר ש ה ס פ י ק ה ע ם ל ה ד ל י ק ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ב ט ר ם ש נ כ ב ה כ ו ל ו ב ג ו ל ה — .״והלואי שלא יחזרו ב נ י נ ו ע ל ש ג י א ו ת הגולה ,כי כ ש ת ב ט ל הארץ ש ו ב ל א י מ צ א מ ק ו ם ש נ ר ־ י ש ר א ל יוצת ,ו נ צ ח י ש ר א ל ל נ צ ח לכלה״. הכריחתו מהרגלו הזקן ** זה. מעלעל ל ה ת כ ב ד ב כ י ב ו ד ־ ש ב ת ,כ י ב י ת ו ת מ י ד מ כ נ י ס א ו ר ח היה ו ל א פ ס ק ישבנו, את הקשבנו, דפי־חייו, ואגב החל לעיסה מנעוריו הרגשנו, שסעודת והתלבטויותיו הבראה בעיירת היא ווהלין זו. שלו, אמצעי־מחיה. 39 ו כ א י ל ו ש ר צ ה למסור, קרמניץ, וחשבון רגעי ש ו נ ד להיזכות מחייו, למי־שהוא, נראה בלתי על בפני בני עמו ולהראות ב פ נ י עדים ,דין לנו, עושר ח י י ו ל ט ו ב ת רעיון אחד ,אם כי שונים היו ד ר כ י ו , שהפיץ לבו, בכל והאינטנסיביות שלהם י היתד .ב ת ק ו פ ו ת שונות. גמצא ביתו בסוף הגיטו ע״י החומה. יצאנו על הנמצאת המרפסת כבר ב ר ח ו ב ו ת ה פ ו ל נ י ם .ה צ צ נ ו ל מ ר ח ב ,ב ר כ ב ת ה ע ו ב ר ת ש מ ה ,ב ב י ת ־ ה נ ת י ב ו ת הדנציגאי. הזכיר הישיש לפרופס את טיוליהם בכל בוקר במגרש המשתרע הזה מעבר ל ח ו מ ה ) ע ״ י ב י ת ו מ ג ר ש ״בריוני״ ,כ כ ר ־ ה נ ש ק ,כ י ע ל ־ י ד י ה צ י ט ד ל ה ה ו א .נמצא(, שיחותיהם הארוכות את חלומות. ב ד ב ר ה ב ל י ־ ה ע ו ל ם הזה, בדבר יצירות, בדבר מימוש ב ע י נ י ה ז ק ן נ צ נ צ ו ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ד מ ע ו ת ,ש ל א ה ס פ י ק כ ב ר לעצרן. ד ל היה כ ו ח ן ל ר ד ת מ ט ה ,והן נ ש א ר ו ב ע י נ י ם ו ה ו ס י פ ו ב ר ק ש נ ו ן ל מ ב ט ה ע מ ו ק ש ל האיש ,ש ע מ ד כ ב ר ע״י ק ב ר ו ה פ ת ו ח ו ה ב י ט ב ע י נ י ם פ ק ו ח ו ת ,ר ט ר ו ס פ ק ט י ב י ו ת , על כ ל חייו ,ו ה פ נ ה ר א ש ו כדי ש ל א ל ה ס ת כ ל ב פ ר ס פ ק ט י ב ה ה ע ו מ ד ת כ ב ר ל פ נ י ו ורומזת ל ו ל ב ו א אליה. ישבנו ושתקנו באותו יום־שבת על־יד לשבת הגזוזטרה. בגזזוסרה גופא ל א יכולנו ,יען כי כ ב ר אינה ב ג י ט ו ו א ס ו ר ליהודי ,ב ע ו נ ש כ ד ת ,ל ה י מ צ א מחוץ כ ל אחד מ א ת נ ו עמוס במחשבותיו ,כ ל א ח ד בן ת ק ו פ ה אחרת .פרילוצקי לגיטו. בן ה ת ש ע י ם ,פ ר ו פ ס בן הששים ואני בן ה א ר ב ע י ם ,ו ק ש ו ר י ם א ג ו ב כ ל ז א ת ב ח ו ט ־ א ח ד של חלום משותף ,חלום שמחממים אותו מ ש ך שני הישות: כל החיים בכל תאי ב ל ב ,ב מ ו ח ,בחושים ולרוב איגו מ ת ג ש ם .ל ע מ נ ו כ ל א ח ד א ת תזיונותיו והתלבטויותיו הוא ונאנחנו בשקט ובמתיגות .לרגלי הוד־הסיום ,ששכן כבר בכל פ י נ ו ת ה ב י ת ה ז ה ו ב כ ל ק מ ט י פניו של ב ע ל ־ ה ב י ת . ו ב ל י מ ש י ם נ ז כ ר ת י ב ב י ק ו ר א ח ר ב ב י ת ו ש ל א ר י ח ב ו ר ת נ ו ,ב ן ה ש ב ע י ם וחמש, ה ל ל צייטלין ,ל פ נ י שבועיים .גם הוא לא פ ס ק א ף ר ג ע מ ל כ ת ו ב ,א ף הוא ממהר, ח ש שימיו ספורים .עסוק הוא ב ג מ י ר ת ת ר ג ו מ ו ש ל ״הזוהר״ ,א ג ב ב א ו ר כאילו מ ד ע י ־ ת ו ר ג י .ה ש ת ו מ מ ת י אז ו ל א י כ ו ל ת י ל ה ת ג ב ר ע ל ה ת פ ע ל ו ת י ,ל ע ו ש ר ה י ד י ע ו ת ש ל ה ז ק ן ה ל ז ו ל ש ל ל ב ק י א ו ת ו ו ח ר י פ ו ת ו ש ה כ נ י ס ב י צ י ר ת חייו זו .״הזוהר״ א י נ ו ספר כ ס פ ר י ם ,ה ז ו ה ר הזה ,ג ל ד א ל י ה ו ב מ ד ר ג ה ש ר ק ה מ ת כ ש ר י ם יכולים ל ת פ ו ס אותו .א ת ה ד ע ה ה ז ו ה ב י ע איש ,ש כ ל ס ו ד ו ת י ו ו ד ר כ ו ש ל ״ ה ז ו ה ר ״ ושבילי ה מ ח ק ר והפילוסופיה על ל א היו זרים לו ,והוא ב ק י ב ה ם ת כ נ ו של הזוהר כבעלת־בית ו ב ה ת ו כ ח ו ע ם גרץ וחסידיו, שטען כי בביתה: ובהשקיפו ה ז ו ה ר ה נ ו יצירה ש ל איש א ח ך ,שהיה ג ם ב נ ו ס ף ל כ ך רמאי ,ה ר א ה ל י כ מ ה מ ק ו מ ו ת ,ב ע י ק ר ב א ד ר א שעמקם ו ש ג ב ם ע ו ל ה ע ל כ ל הפיוט והיופי ה ש י ר ת י ש ל ה ר ב ה מ ג ד ו ל י המשוררים ב כ ל ע ז ן ועידגים ,ואפילו ע ל ה ר ב ה מ ק ו מ ו ת ־ י ו פ י ש ו ג י ם ה ג ח ש ב י ם ל א י מ פ ר ו ב י ז צ י ו ת גאוניות ,מ מ ש מ ש י ח י ו ת ואלהיות .גם ש פ ת ו ה צ ח ה ש ל ״ ה ז ו ה ר ״ מ ל א ה נ פ ש ו ע ו נ ג מיוחד. ה ו צ י א ה ו א אז א ת הזוהר ,ה ו צ א ת א מ ש ט ר ד ם ,ע ל ע ל ב ו ו א נ י ר א י ת י ש מ ס ת כ ל הוא בדפיו חבקו כ מ ו אם בשרטוטי פניו של ילדה האהוב, ממש ליטף א ת הספר, ב ז ר ו ע ו ת י ו ו א ם ל א נ ש ק ו — אז ר ק מ ק ר ה הוא .ח ו ם פ נ י מ י דומה לזרם ע ב ר ב כ ל ישותו, כשהרגיש שגם אנכי מ מ ת ל ה ב י הקבלה חשמלי, מן הנשמה, והזוהר. ו כ ש נ כ נ ס ו ל ד כ ו ח ו פ ל פ ו ל ק צ ר ב ד ב ר ה א ר ״ י ו ש י ט ת ה צ מ צ ו ם שלו ,ואם כ י ל א ה ס כ י ם ל ד ע ת י ,נ צ נ צ ו פ ת א ו ם ב ע י נ י ו ש ת י ד מ ע ו ת ,ד מ ע ו ת שמחה ,שהנה 40 הוא א י נ נ ו א ח ר ו ן ־ ה ג ו ל ה א ש ר ל ב ו מ ת מ ל א ה ו ד ־ ה ה ת פ ע ל ו ת ה ק ב ל י ת ,ש ל א י צ ט ר ך כ י ל ״ ג :״למי אני ע מ ל ? ״ ,וכי יקומו עוד אחריו בנים־בונים שיבינוהו, לצעוק ש י ק ש י ב ו ל כ ל מ ה שהוציא פ ר י ־ ע ט ו ו י ת ב ו נ נ ו בזה. גם הוא ,ה ל ל צייטלין ,ה כ ר י ח נ י ל ט ע ו ם מן הכיבוד ו ב ש ע ת ה כ י ב ו ד ש ת ק נ ו שנינו .הוא ל מ ל ם ד ב ר ב ז ק נ ו ה מ ג ו ד ל ואני ה צ צ ת י ב פ נ י ו כ מ ב י ט ב פ נ י מ ל א ך ־ אלהים ו מ פ י ו ת י נ ו פ ר צ ו א נ ח ו ת ,א נ ח ו ת ה נ ש מ ה ה ד ו א ג ת ל ק י ו מ ה ׳ ה נ ח י ה ? ה נ ת ק י י ם ז הנוכל צער ל מ ס ו ר ל ב נ י ־ ח ל ד א ת ע ו ש ר מ ח ש ב ו ת י נ ו וקנין־לבנו ,א ו ת ו ר כ ש נ ו ב ר ג ע י ־ ו ב ש ע ו ת ־ נ ד י ד ה ,נ ד י ד ה ב ע ר פ ל י ־ ה ח י י ם ובחיפוש ע ר ך ותוכן ל ח י י ־ א נ ו ש ע ל י אדמות ? ד ל ו ת החיים מ ע ש י ר ה ר ק א ת ע ו מ ק ה מ ח ש ב ה ,ד ל ו ת ה נ ש מ ה מ ע ש י ר ה ר ק א ת שהינה המשך התודעה, הצדדים. משני ל מ ס ק נ ה זו ה ג ע נ ו על־יך ב י ש ב נ ו כאן ש ו ל ח נ ו ש ל ס ו פ ר ע ב ר י ישיש ,ש ר ב ב ו ת ק ו ר א י ם העריצוהו ,חבבוהו ,ש ת ו מ ב א ר ו ב ע ל ־ פ ה ת ו ר ת ו ,גם בגיטו ,ב מ מ ש ל ת היטלר ,ש ב כ ל ר ג ע אך כ ל י ה ל נ ג ד ולמדו ודוקא עינינו. שנדמה בזמן גורשה שהגשמה מהעולם ורק בצורתה הגשמיות הגסה ת פ ס ה א ת ר ס ן ה ח י י ם ו מ ו ש ל ת ו מ נ צ ח ת ,ה ב י נ ו נ ו ש ה כ ל גז ,ח ו ל ף ו ע ו ב ר . לנצח ישאר כוח אחד ,ה נ ש מ ה ,ש ה ו א המניע ,הבונה ,המרגיע ,היוצר א ת ה כ ו ח ה כ י יפה והכי גדול ב ע ו ל ם — א ת ה א מ ו נ ה ,ש ה נ ה אם וגם ב ת למכונה ,ל מ נ ו ע באדם, הלב לתוחלת כגחלת שהגה שאינה נכבית, לגעגועים ופסגתם שמקורם ע ל ו מ י ם מעין־איש. האינטליגנציה קלוב פברואר משכבות ב ר ח ו ב א ו ר ל א פ ת ח ו ק ל ו ב גדול ,מין א ו ל ם ־ ת ה ל י ח י ד י ־ ס ג ו ל ה .1942 האינטליגגציה ,ש מ ק ו מ ו ב א ו ל ם ה ג ד ו ל ו ב ע י ק ר ב א ו ל ס הקטן ה ס מ ו ך לו. מגישים ל נ ר ש מ י ם ב כ ל ב ו ק ר ת ה ו פ ר ו ס ת ל ה ם מ ר ו ח ה ב ר י ב ה או חמאה .ל א כ ל א ח ד שבא בתור חבר, להרשם קומיסיות מתקבל. שונות בודקות ערכו, את עברו, עתידו .כן ,ב ע י ק ר א ת עתידו ,מ ה ש י ב י א ו ל מ י יביא ת ו ע ל ת .ונתהוו ש מ ה ש ו ל ח נ ו ת : ש ו ל ח ן סופרים ,ש ו ל ח ן ציירים ,פ ס ל י ם ,פ ס נ ת ר נ י ם ושחקנים .ישנם כ א ל ה ש י ו ש ב י ם כ ל היום. שמה הריצה בבוקר למטבחים שונים ב ד ב ר כמה פרוטות אבל משקה שהזמנת, כוס אוכלים אפשר שחור לקבל נמצא ה ק פ ה ה נ ך יושב, ו נ ש א ר י ם ש מ ה ע ד הצהרים. צ ל ח ת מ ר ק .א ח ר י הצהרים שוב ״ א ו ר ל א ״ ו ב ע ד שמה בכוס, אם ר ק ישנו פ ח ם בצהרים מתחילה קפה ומגיש חצי־שחור ,מובן בלי סוכר ובלי קפה, או שעה אחרי א ו ת ו חבר, חצי שעה ב ק ל ו ב א ו א ם ה ת נ ו ר ל א פ ק ע ב מ ש ך היום ,ו ע ל מתמתח ו מ ת פ ל ס ף .ס ו פ ר ניגש ל ש ו ל ח ן של צייר ופסל, או לשחקן ,ו מ ח ל י פ י ם זה ע ם זה ד ב ר י פ ו ל י ט י ק ה ותכניות. ר א ש י ה מ ד ב ר י ם :צ י י ר ־ ד ק ו ר ט ו ר וינטרויב ,ה פ ס ל אסטשגה ,ה מ נ צ ח פ ו ר מ נ ס ק י והמורה ליפמן — יושבים ש ם ימים שלמים ,כותבים ,מספרים ,שומעים ו מ ב ט ל י ם זמנם כאחת. באטמוספירה הזו נולדה תכניתנו בדבר קואופרטיב ־עבודה לאינטליגנציה, ל ש כ ב ה הזו ש ל א ת צ ל ח ל ש ו ם ע ב ו ד ה ,ח ח מ א ל ה ש כ ב ר מ ש מ ש י ם פ ק י ד י ם ב מ ו ס ד ו ת שונים. התוכחנו על רבוי האנשים והצורך בהחלפה של מקצוע והחלטנו לא ל ח כ ו ת ע ד א ח ר י ה מ ל ח מ ה ו ר ק אז ל ה צ ט ר ף ל ש כ ב ת העובדים ,א ל א ד ו ק א כ ע ת , בשעת חירום. אספנו 110 חתימות, עיבדנו תזכיר ותקנון והתחלנו בפעולה. 41 בתזכיר ב א ר נ ו ש י ש נ ם מ ק צ ו ע ו ת ש ג ם א י נ ט ל י ג נ ט י ם י מ ל א ו אותן קופסאות עשיית ילדים ולספרי שונות, ועוד נגרות אמנותית כגון היות שנמצאו כמה ועוד. ב נ ק ל :כריכה, צעצועי־ילדים, מומחים ציור בינינו, לטפטות בטוחים הננו ש ה ד ב ר יצליח. פנינו קבלת למוסדות שיתנו לנו מקום ח ו מ ר ל ע ב ו ד ה ויבטיחו ל נ ו א ת לעבודה, ס ח ו ר ו ת י נ ו .ב נ ו ג ע לשווק ה פ נ ו א ו ת נ ו ל ס ו ח ר י ם ו ב ע ל י ־ מ ל א כ ה ש ו נ י ם ו ה נ ה ל נ ו ב ע ל י ־ מ ל א כ ה אלה ,שיש ל ה ם ה ר ב ה ה ז מ נ ו ת מ ח ו ג י ה ג ר מ נ י ם ,ל ת ת הבטיחו ל נ ו מ ע ט עבודה ,ח ס ר ר ק מ ק ו ם וחומר .מ נ ה ל י ה מ ו ס ד ו ת גיטרמן וגוזיק מ ת ל ה ב י ם מ מ ש מ ה ד ב ר ו מ ב ט י ח י ם כ ל עזרה ,גם ב ק ה י ל ה מ ב י ט י ם בעין יפה ע ל ה ד ב ר . יש אם ומעריצים, כבר כה הרבה תומכים מתחיל אנכי לפקפק בהצלחת ה ת כ נ י ת .נ ו כ ח ת י כ ב ר בחיינו היהודיים ב כ ל ל א ח ד ,א ם ד ב ר מ ה או ת כ נ י ת מ ס ו י מ ת מוצאים א י ש אחד ,מ ת ל ה ב אחד ,ח ס י ד אחד ,אזי יש א פ ש ר ו ת הרעיון, ו א ם ה ר ב ה ק ו פ צ י ם עליו — ,י י ג מ ר ה ד ב ר בויכוח ,ב ר י ב ו ש ק ל א וטריא. ה ת כ נ י ת ה ז ו שלנו ,החדשה, אולי שני תהיה מ ש ו ג ע י ם ,ל י פ מ ן וד״ר חיימסון, יכול צבורי המוסדות ל ה ת נ ג ד לו .שני א ל ה היהודיים יוצאת מן ובמקום יקבו אולי ל כ ל ד ב ר שאינו מ ב י א ה כ ל ל מ ס י ב ה זו ש י ש ל ה שמשוגע את ל ה ת פ ת ח ו ת ו של הר ע ו מ ד אין מ נ ה י ג מ ו ס ד הביטול והקרירות של ת ו ע ל ת ואינו מ ב ט י ח לאחר תועלת המלחמה. היות שמכיר אני את חולשת מנהיגינו העושים הכל מנקודה רטרוספקטיבית, בהתחשב מה ע ם ע ר כ ו ו ע ב ר ו ש ל ה פ ט נ ט ו ב א ו פ ן מ ע ש י מ נ ק ו ד ה פ ר ס פ ק ט י ב י ת ,ז״א י ב י א ל ה ם ה ד ב ר בעתיד ,ה ד ג ש ת י ב ת ז כ י ר נ ו ש נ ש ת ד ל ב א ו פ ן ר ש מ י להודיע ד ר ד ־ ס ו ד ל א מ ר י ק ה ו ל ח ר ן ־ ל א ר ץ ע ל ־ ד ב ר י צ י ר ת ה ק ו א ו פ ר ט י ב הזה ,ומי ה ם ת ו מ כ י ו ו ב ז כ ו ת מ י ה ו א קיים. כבר חיפשתי הכינותי הכל .השתמשתי ב כ ל נסיונותי מ כ ל המפלות שגחלתי בעבר. רשמיות, ח ב ר ה טובה, מטרה נעלה, עבודה, ועוד ועוד, ומחויב כבר ה מ פ ע ל ה ז ה ל ה צ ל י ח .ואם יצליח י ש מ ש ב א מ ת כוון ו ד ר ר ח ד ש ה בחיינו הצבוריים ויציל מ א ו ת משפחות מכליה. במחיצתם .1 מאי של פשוטי־עס M 2פ ר ו פ ס ואנוכי מ צ א נ ו ל נ ו מ ק ו ם מ י ו ח ד לפגישותינו ,ב ס ו ף ר ח ו ב נ ו ל ש נ א ,מ צ ד שמאל ,ל א ה ר ח ק נ מ צ א ר ח ו ב ו ו ל נ ו ש ט ש ,מ ו ק ף חומה .ש מ ה ה נ נ ו מטיילים ב כ ל יום א ח ר י ־ ה צ ה ר י ם .ש מ ה ש מ ש ב א ה י ש ר מ ר ח ו ב ו ת הפולנים ,ב ט ר ם ש ת ת ע כ ב ב ר ח ו ב ו ת ה ג י ט ו ו ת ס פ ו ג ל ת ו כ ה כ ל ה ע י פ ו ש והזוהמה .ש מ ש מ מ ש כ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה . ל פ ע מ י ם זהב ,ל פ ע מ י ם כסף ,ל פ ע מ י ם פ ל ט ה מ ג ו ו נ ת מ ל ז ו ר )ברק( השמים ,צ י נ ו ב ר העננים ו כ ח ו ל ה א ו פ ק .ל פ ע מ י ם ש ו ח ק ת ה ש מ ש ב מ ל ו א פ י ה והנד ר ו א ה מ מ ש פיה ה פ ע ו ר ושיניה ה י פ י פ י ו ת ה מ ב ר י ק ו ת ב נ י צ ו צ י ־ ק ר נ י ה ן .ל פ ע מ י ם כ ו ע ס ת היא השמש, תכסה מ צ ח ה ב ע ב י ם ורוח ח ז ק ה ב א ה וגוערת ב ד ,מ מ ש ד ו ר ש ת ש ת ס ו ר מפה, אבל ל נ ו גם ה ג ע ר ה הזו נ ע י מ ה ה י א ; א נ ו גשארים ,ו כ ר א ו ת ה ש מ ש והרוח שלא יוכלו ל נ ו ה י ר ג ע ו .הרוח ת ק מ ט כ נ פ י ה ו ה ש מ ש ת ז ר ח מ ח ד ש ,כ מ א י י מ ת ב א צ ב ע לילד, זכור ואל ת ש כ ח ! הרחוב ה ז ה ל ג מ ר י א י נ ו כה ש ק ט ב ל י ל ה ,כ פ י ש נ ר א ה כ ע ת אחרי־הצהרים. א ד ר ב א ,ה ו א א ח ד ה מ ר כ ז י ם של ה ש מ ו ג ל ר י ם .נ ו צ ר י אחד ,ב ח ו ר זריז ,פ י ק ח וחזק, 42 א ר ג ן ח ב ו ר ת ש מ ו ג ל ר י ם מ ש נ י ה צ ד ד י ם :פ ו ל נ י ם ויהודים והוא ,ה מ נ ה י ג ,גר מ ע ב ר הוא לזה, ובלילה המקשר חלקי־הגוף, א ת שני את מסדר מקבל הקניות, הכסף., את כ א ש ר ר ק ת נ ו ם עין השומר הגרמני ,יוצאים ה ם מ ה ב ת י ם מ ע ב ר ה ח ו מ ה , הפולני, מהרחוב החומה א נ ש י ם שחורים ומעבר מזה מחכים עמוסים שקים, חזקות כ ב ר ידים מטפסים ומורידות בסולמות בסולמות עד את לראש הסחורה הזו — ו ר ק יודיע מ ש מ ר שצעדים חשודים מ ע ב ר א ח ד נ ש מ ע י ם ,ו כ ב ר נ ע ל מ י ם שני נ ח י ר ו ת אנשים ה ס ו ל מ ו ת מ ש נ י ה ע ב ר י ם ואת כ ל ה ב ת י ם ח ו ש ד מ כ ס ה ו ר ק א ת ש נ ת ם ה ע ר ב ה נ ש מ ע ת ל א ו ד ר כ ל ה ר ח ו ב מ ש נ י הצדדים .ו כ א ש ר ר ק ישנים ה צ ע ד י ם ו כ ב ר נ ר א י ם שוב ה ס ו ל מ ו ת ו ה ע ס ק מ ת ח י ל מ ח ד ש . נאלמים במשד ברחוב הלילה, זה תבואה, כ פ י שהודיענו ח ב ר נ ו מ .ש,. כמעט מול ועוד. ירקות מערכת חבר הגר ה״מומנט״, מקום הסולמות, מ כ נ י ס י ם 100—150 שק מכל המינים העבודה מתנהלת יוצא מן הכלל. כמעט ובסדר בטמפו ש ל א נ ש מ ע קול ,ר ק ק ל ל ו ת ח ר י ש ו ת ב ו ק ע ו ת א ת ה א ד ר ו מ ג י ע ו ת ל ח ל ו נ י ה ש כ נ י ם כ מ ה פ ע מ י ם ק ר ה ש ה ח ש ב ו ן ל א היה ב ס ד ר ,ה י י נ ו ה נ ו צ ר י ם ס י פ ק ו פ ח ו ת בבתים. מ ה מ ב ו ק ש א ו היהודים שילמו פ ח ו ת מ כ פ י שקים הדיסציפלינה פולנים אחד הסחורה ש ק ב ל ו ,אזי ו ה ז ה י ר ו ת כ ל ת ה .ע מ ד ו מ צ ד ה ז ה יהודים ע ל ה ס ו ל ם ו מ ע ב ר ה ש נ י ע ל ה ס ו ל מ ו ת וסכינים ע פ ו ב א ד ר ע ד ש מ צ ד פצוע נשברה או מ ת נפל ל מ ט ה ע ל האדמה .אז אחד פסק נשמעה מי הריב, נפילה .גוף התנדב שהוא ל ת ו ו ד ,פ ש ר בין ה צ ד ד י ם ו נ ד ב ר ו ל ה מ ש י ד א ת ה ע ס ק כ ב ת ח י ל ה . מהשמוגל חח בחומה מקומות הגדול הוצאו בלילה, מתנהל ל ב נ י ם ושוב שמוגל נתחבו קטנטן למקומן, ביום. שעין־זרה היינו, לא בכמה חכיר את ה ח ו ר ו ד י ד א ו ת ו ה נ ק ב נ פ ג ש י ם ו נ ד ב ר י ם ה ש מ ו ג ל ר י ם ה ק ט נ י ם ,ל ר ו ב נשים .נ ד ב ר ו ת עם שכנותיהן חמאה מכבר או עם מכרות בדבר חדשות כמה סיפוק חלב, ליטרים ב ס כ ו ם קטן ,ג ב י נ ה ועוד. בשעת כבר הצהרים, ב ז מ ן טיולנו ,ה נ נ ו פ ו ג ש י ם החבריה את לערב ,לזמן טרפם .לפעמים פורצת צ ע ק ת ריב ומחכה המפהקת ומלחמה מהמסעדה בקרן ו ו ל נ ו ש ט ש ־ ג ו ב ו ל י פ ק י .גם מ כ ו ת הן ד ב ר שכיח ב ע ת ה ח ל ו ק ה ו ק ו ר ה ג ם ש ה ס כ י נ י ם הבריקו של בתון־ א ר ג ו מ נ ט ש ל ה ת ו ב ע או ה נ ת ב ע .כ מ ה פ ע מ י ם ר א י נ ו ״ ד י ן ־ ת ו ר ה ״ ה ש ו ת פ י ם ,ב ל י ל ה ק ב ל ו א ת הסחורה ,ב י נ ת י י ם ע ל ה מ ח י ר ה ו ה נ ה ז ה ש ש י ל ם וחברו לא התנה אתו בפירוש את סיכון עבור הסחורה חלקו ת ו ס פ ת ו ה צ ד ש כ נ ג ד טוען ש ז ה ל א מן היושר. הסחורה ,דורש עבור ד ו ש ב ל ו ש מ ו ג ל ר זריז, ש מ ן א ו צ נ ו ם ב ר א ש השולחן ,הוא הדיין ,מ כ ה ב א ג ר ו ף ע ל ה ש ו ל ח ן ודורש שקט, דברי הטוענים ,מ ש ס ע באמצע ומשתמש ל א פ ע ם שומע ואם הרוחות. ה ד ב ר א י נ ו נ ג מ ר בסכין ,מוציא הוא באגרופו, פסק־דין. להרגיע ובתור את דמי־פוסק מ ו כ ר ח י ם ה צ ד ד י ם ל ה ק צ י ב ״משקה״ ״ ל ע ו ל ם ״ כולו ,כ ל ו מ ר ל ק ה ל ש מ ס ב י ב ו נ ה נ י נ ו ג ם א נ ו ה א ו ר ח י ם ש ב א ק ר א י .כאן נ ו כ ח נ ו כ מ ה פ ש ו ט ,ב ר י א ו ט ב ע י הוא ה א ל מ נ ט הזה ו כ מ ה אין ב ו מ א ו ת ה א י מ ת ־ ה מ ו ת ה נ מ צ א ת ב נ ו .ע ם א ח ד א נ ו ו כ א י ל ו ש נ י מיני דמנו המה דם החלום, לוא נוזלים ההזיה, היתד, יחשוב ב ע ו ר ק י נ ו .שונה הוא הגעגועים, אפשרות הציפיה דמנו מדמם. ושלהם הגבורה, ל ת ע ר ו ב ת כ מ ה יופי היה נוצר המרכיבים המעשה, לעולם של הדיד, מזה! האמונה. א ב ל מ י זה כ ע ת ע ל יופי ,ע ת ה ע ו ל ם ס ב י ב נ ו ,ה ע ו ל ם ש ל נ ו ,ה ו צ ת ב א ש ואנו ה מ ט ר ה ל א ש הזו .א ו ת נ ו ,ר ו צ ה היא לבלוע ,ל ש ר ו ף כליל. 43 משה קול ד ״ ר ב ן ־ ש ם ר א ו ב ן ) פ ל ד ש ו ה ( מ א ז ימיה ה ר א ש ו נ י ם ש ל ת נ ו ע ת ״ ה ש ו מ ר ־ ה ל א ו מ י ״ בפולין ,נ ו ד ע .ד״ד ר א ו ב ן בן־שם, הראשון כמנהיגה הבולט, במעלה ,שהקסים ואת את מחנכיה חבריה־ חניכיה .הוא ה י ה ס פ ו ג ת ר ב ו ת א י ר ו פ י ת ־ כ ל ל י ח ,ומאידד גיסא ה י ה מ ו ש ר ש ב מ ק ו ר ו ת ההיסטוריה ש ל עמנו ,נ ו א ם ב ח ס ד ,ש ו ל ט ב ע ט ־ ס ו פ ר י ם ב ש פ ו ת ר ב ו ת ויודע את סוד הגישה א ל ה ד ו ר ה צ ע י ר .ה ו א ה י ה מ ש כ מ ו ו מ ע ל ה מ כ ל צ מ ר ת ה ת נ ו ע ה ,א ו ט ו ר י ט ה עליונה מ ר ש י מ ה ש ל א ה י ו ע ל י ה עוררין .ה ו פ ע ו ת י ו ב ק נ י ה ת נ ו ע ה ,ב מ ו ש ב ו ת ־ ק י ץ , מושבות־מנהלים את ו ב כ י נ ו ס י ם ג ל י ל י י ם וארציים היו מ ר ש י מ ו ת ו ב ה ן ה צ ל י ח ש ה א ז י נ ו ל ו ב ד ר י כ ו ת ו ה א מ י נ ו בו. לב חברי התנועה, רחבי בכל לרכוש התנועה ש ר נ ו א ז :״יחי מ ג ה י ג נ ו ר א ו ב ן ב ן ־ ש ם ,יחי השומר ,השומר הלאומי ,ת ח י ת נ ו ע ת נ ו , יחי השומר ,יחי מ נ ה י ג נ ו התנועה, ב ן ־ ש ם ״ .א י נ נ י זוכר א ף מ ק ר ה נ ו ס ף האח בתולדות בו הושמעו שירים לכבודו ועל שמו של מישהו אחר מראשי ת נ ו ע ת נ ו ל ב ד מ א ש ר ל ב ן ־ ש ם .פ ו ל ח ן כ ז ה ל א היה מ ק ו ב ל אצלנו ,והיוצא מ ה כ ל ל ה א ח ד ו ה י ח י ד היה ר א ו ב ן ב ן ־ ש ם .ה ח ו ב ר ת מ פ ר י ע ט ו ״ציונות ה נ ו ע ר ״ )יוגענד ציוניזם( ה י ת ה האורים ודבקו וההומים של למדו את התנועה. של חוברת תכנה ב כ ל קן זאת וקן ב ע ק ר ו נ ו ת ש נ ו ס ח ו בה .ת ו ר ת ׳ ה ש ו מ ר ־ ה ל א ו מ י ׳ נ ו ס ח ה ב ׳ א נ י מאמין׳ ש ל ה ת נ ו ע ה ש כ ל ל ש ל ש ה ־ ע ש ר ע י ק ר י ם ; ת ע ו ד ה זו ע ו ב ד ה ו נ ח ת מ ה ע״י ר א ו ב ן ב ן ־ ש ם , המנהיג הראשי — זה התואר אותו נשא ד״ד פלדשוה — ואשר היה מ ק ו ב ל ב ת נ ו ע ה ,ו ל צ ד ו ח ת ם ה מ ז כ י ר ה ר א ש י ,י ע ק ב ר כ ס )רכטמן(. נטיותיו של היו בן־שם לאומיות בעיקרן, קרובות לתנועה הרביזיוניסטית. כ ל זמן ש ל א נ י ס ה ל פ ע ו ל ל מ ע ן ק י ר ו ב נ ו ל ת נ ו ע ה זאת ,ל א ע ר ע ר א י ש ע ל מ נ ה י ג ו ת ו היה והוא ולרעיונות אהוב ונערץ, כאשר אולם ניסה להשפיע עלינו להתקרב לבית״ר ה ל א ו מ י י ם ש ל ו — מ ר ד נ ו בו ,ע ל א ף מ ע מ ד ו ה ר ם ב ת נ ו ע ה .היה זה זעזוע ק ש ה ל כ ו ל נ ו א ו ל פ ח ו ת ,ל ר ו ב נ ו ,כ א ש ר ה ת כ נ ס נ ו ל י ש י ב ת ה מ ו ע צ ה ה ר א ש י ת של ה ת נ ו ע ה ו ה ח ל ט נ ו ל ה ד י ח ו מ מ ע מ ד ו וליטול מ מ נ ו א ת סמכויותיו .ז א ת היתד, ט ר ג ד י ה א י ש י ת ו ת נ ו ע ת י ת ג ם יחד .א ו ל ם ה י ו א ל ו ש נ י ם ש ל מ א ב ק י ם ר ע י ו נ י י ם ו מ ת ח רב ,ו ח ש ש נ ו ל א ב ד א ת ע צ מ א ו ת נ ו ה ת נ ו ע ת י ת והרעיונית. שנים בן־שם לאחר לאחר מכן ש א ל ת י א ת עצמי למה הגענו לפרשת דרכים עם ראובן — מ נ ה י ג ה ש ל ה ת נ ו ע ה ו א ת ה ת ש ו ב ה ס י פ ק הוא ע צ מ ו כ א ש ר ה צ ט ר ף מכן אל ״מפלגת המדיגה״ הרביזיוניסטית שסרב לנטוש את ש ב ר א ש ו ת מ א י ר גרוסמן, ההסתדרות הציונית הפלג העולמית. של התנועה אנו המשכנו להיות ח ל ק מ ה מ ח נ ה ה צ י ו נ י ־ ה כ ל ל י . לאחר לאחר מ ל ח מ ת העולם השניה, הקמת הממשלה הפולנית ש מ ע ת י כי ד ״ ד בחסות השלטון בן־שם היה הסובייטי. לרב היתד. לו בלובלין, סמיכות ל ר ב נ ו ת מ א ת ה ס מ י נ ר ל ר ב נ י ם ש ל פ ר ו פ י ס ו ר ח י ו ת בוינה ,א ו ל ם מ ע ו ל ם ל א ש ר ת ל פ נ י כן ב ת פ ק י ד זה .ש מ ח ת י ל ש מ ו ע ש נ י צ ל מ ה ש ו א ה וכי הוא ש ו ב מ מ ל א ת פ ק י ד 44 צ י ב ו ר י וציוני .נ פ ג ש נ ו ל א ח ר מ כ ן ב ת ק ו פ ת ה מ פ ל ג ה ה ל י ב ר ל י ת ה מ א ו ח ד ת )בשנים .(1965—1961א ח ר י ה פ י ל ו ג ה ו א נ ש א ר ב פ ל ג ש ה ק י ם א ת ג ח ״ ל ו מ ל א ל א ח ר מ כ ן שליחויות מטעם המחלקה הכלכלית של ה ס ו כ נ ו ת היהודית .היתד ,ז א ת ה פ ת ע ה ג ד ו ל ה עבורי ,כ א ש ר י צ א ל א ר ג נ ט י נ ה ב ש ל י ח ו ת צ י ו נ י ת כ ל כ ל י ת .ב ש ו ב ו ל א ח ז ר ל פ ע י ל ו ת מ פ ל ג ת י ת והקים א ת ה ג י מ נ ס י ה ״ ל א ו ר ״ ביפו .ב כ ך ח ז ר ל ת פ ק י ד חינוכי, פעילות גילה בהרצאות, בכתיבה, ו ל פ ע מ י ם ה י י ת י ש ו מ ע מפיו ע ל הרב־גוגיות ש ב ע י ס ו ק י ו .ה ו א ל א מ צ א ל ו א ת מ ק ו מ ו הראוי .ש מ ר ג ו ע ל ידידות אישית ,א ו ל ם ע י ס ו ק י נ ו ה ת פ ר ס ו ל ת ח ו מ י ם ש ו נ י ם זד ,מ ז ה ו נ ו צ ר ו מ ר ח ק י ז מ ן ב מ פ ג ש י ם שביניגו, ו כ ן ג ם בין דעותינו. ל פ נ י ש נ י ם ס י פ ר ל י ע ל יומנו ,א ו ת ו כ ת ב ב ת ק ו פ ת הגיטו בוארשה ,ב ת נ א י ם הקשים ביותר, זעירות ב ג ו ד ל ק ו פ ס ת גפרורים( ,ו ב י ק ש ע ז ר ה ל ש ם ה ו צ א ח ו לאור .ה ב ט ח ת י ל ו עזרה, הקושי אולם ל א מחתרתית ובצורה יכולתי מובהקת לקבל עלי )היומן נ ר ש ם ע ל ג ב י פ י ס ו ת אחריות להדפסת היומן בפענוחו .כאשר ח ל ה ,ש ל ח ל י א ת היומן וביקש יופיע בדפוס .א נ ו מפרסמים ע ת ה חברית שהיומן ותקותי ש א ו כ ל ל ג מ ו ל למנהיגי ב ר א ש י ת ד ר כ י קטעים בשלמותו, נייר מפאת שאראה ז א ת כחובה מיומנו בקובץ זה, בתנועת־הנוער־הציונית ח ס ד של א מ ת ,ל מ ע ן שהיומן י ר א ה אור .ת מ י ד ה צ ט ע ר ת י ע ל ש ל א נ ש א ר נ ו ב מ ח נ ה אחד. היד ,ז ה ג ם צ ע ר ו הוא ,כ י ש מ ר ל י י ד י ד ו ת ואמון .כשרון גדול ודמות מ ע נ י י נ ת בתנועת־הנוער־הציונית ה ת ב ז ב ז ו ,ו ח ב ל .י ה א ז כ ר ו ברוך. 45 •דיר י .קרמיש ע ל ש ל את פ ע י ל ו ת ם ה צ י ו נ י ם ו ב ט א ו נ ם ה כ ל ל י י ם ה מ ח ת ר ת י בגיטו ו א ר ש ה ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ־ ה כ ל ל י ת ייצג ב ג י ט ו וארשה ר ק ה א ג ף ה ר ד י ק ל י ש ב ו , .״על המשמר״ ,שהיה נ א מ ן ל ד ר כ ו ש ל י צ ח ק גריגבוים .ה א ג ף ה א ז ר ח י ה מ ו ב ה ק , .הימני יותר ,״ ע ת ל ב נ ו ת ״ ,ל א ה י ה פ ע י ל כ ל ל בגיטו. הציונים ה כ ל ל י י ם מ י ל א ו ת פ ק י ד נ כ ב ד ב ח י י ם הציבוריים בגיטו .ה ם עסקני יתפסו ע מ ד ו ת ח ש ו ב ו ת ב ע ז ר ה ה ס ו צ י א ל י ת ה ע צ מ י ת ,ה ם נ י ה ל ו א ת ר ש ת ה ח י נ ו ך .״תרבות״ מפעילי שורת ו ל פ י ק ו ח ם היו נ ת ו נ י ם חברת־התרבות החשאית מטבחי־עם למבוגרים ולילדים, הם היו ״תקומה״ ,שהציבה לה למטרה לטפח ולהפיץ .את ה ש פ ה ו ה ס פ ר ו ת ה ע ב ר י ת . ר א ש הציונים ה כ ל ל י י ם היה מ נ ח ם ק י ר ש נ ב ו י ם ,ח ב ר ותיק ש ל הוועד ה מ ר כ ז י של ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת בפולין ,ויו״ר הוועד העירוני ש ל ה ב ו א ר ש ה .ב ג י ט ו ז כ ה קירשנבויםכאחד ל ה כ ר ה צ י ב ו ר י ת מ ו ב ה ק ת ,ר כ ש נסיון ר ב האישים הן המרכזיים, של כעסקן העזרה בפעולה הציבורית ונודע העצמית שהיה הסוציאלית •ממארגניה ,והן כ ח ב ר ה מ ו ע צ ה ה צ י ב ו ר י ת ה ח ש א י ת ש ל הג׳וינט .היה ידיד ל ת נ ו ע ה החלוצית ישל ומיוזמי ״תקומה״. היו בדירתו נערכות ע ס ק נ י ם ציוניים .א ח ר ה ״ א ק צ י ה ״ ה ג ד ו ל ה , המחתרת הלוחמת בגיטו, היה קירשנבוים לעתים התיעצויות חשאיות כשגתגבשה ההנהלה של תנועת הוועד היהודי חבר הנשיאות של :הלאומי החשאי ,וכן ח ב ר ה נ ש י א ו ת ש ל ו ע ד ת ־ ה ת י א ו ם .ב ת ו ר ש כ ז ה ה ו א ה ש ת ת ף .ביחד ע ם מ ר ד כ י אנילביץ׳ ,מ פ ק ד ה א ר ג ו ן היהודי הלוחם ,ב ה ת י ע צ ו ת ש ה ת ק י י מ ה .ב צ ד הארי ,ב ת נ א י ח ש א י ו ת ח מ ו ר י ם ב י ו ת ר ,זמן מ ו ע ט ל א ח ר ה ״ א ק צ י ה ״ ה ש נ י ה , ־עם ח ב ר י ו ע ד ת ה ת י א ו ם ש ל ה ו ו ע ד היהודי ה ל א ו מ י ע ם ה ״ ב ו נ ד ״ — ד ״ ד א .ב ר מ ן :וד״ר ליאון פיינר. עם ה מ נ ה י ג י ם הציוניים ה ר א ש י י ם ב ג י ט ו נ מ ג ה גם א ל י ע ז ר בלוך ,א ח ד מ ע ס ק נ י ־התרבות ־של של ה ב ו ל ט י ם ביותר ,א י ש ״ ע ל המשמר״ לשעבר ומנהל הלשכה ק ק ״ ל בפולין .ב ג י ט ו ו א ר ש ה ה י ה ב ל ו ך א ח ד ה ע ס ק נ י ם העזרה הסוציאלית העצמית. הוא והד״ר עמנואל הראשית הפופולריים ביותר ריגגלבלום עמדו יחדיו .בראש ה מ ד ו ר ה צ י ב ו ר י ש ל ה ע ז ר ה ה ע צ מ י ת .ה ו א סייע ב א ו ר ח פעיל ,ב ר ו ב מ ר צ ו &4 וכשרונותיו לכינוסם הארגוניים, של מאות ופטרונים ועדי־בתים מוסדות ליד ש ו נ י ם ש ל ע ז ר ה ע צ מ י ת ,ו ב א ו ת ה ע ת ה י ה מ ר א ש י ה פ ע י ל י ם ש ל ״ ת ר ב ו ת ״ ו״תקומה״, שהיה מ מ ק י מ י ה ,וגם ה ר צ ה ב ס מ י נ ר י ם ש ל ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת ב מ ח ת ר ת . ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ־ ה כ ל ל י ת ב ג י ט ו ה ש ת י י כ ו כ מ ה וכמה א נ ש י רוח ומדע, אל כ ג ו ן :ההיסטוריון ה נ ו ד ע ד ״ ד יצחק שיפר ,מ ר צ ה ב ס מ י נ ר י ם ש ל ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת , נ ו א ם ו מ ר צ ה ב א ס י פ ו ת ובאירועים ת ר ב ו ת י י ם מ י ו ח ד י ם )כגון ב נ ש ף י .ל .פרץ ב א ו ל ם הגדול ד״ר של ספריית הקהילה ברחוב ט ל ו מ צ ק ה ( ; ה ח ו ק ר ב מ ד ע י היהדות ,ה ד ו צ נ ם א ד מ ו נ ד ) מ נ ח ם ( שטיין ,ש נ ש א ב ג י ט ו ה ר צ א ו ת ע ל פ י ל ו ס ו פ י ם יהודים )הוא א ת ה ה ר צ א ה ה ע ב ר י ת ה פ ו מ ב י ת ה ר א ש ו נ ה ב נ ש ף הגדול ל ז כ ר יהודה ה ל ו י הרצה שנערך למלאת היהדות, בהם ב־1941 לילדי כמה מתלמידיו שמלפני המלחמה ואחרים, וכשנפתח ברשיון הגרמנים ,ב י ת ־ מ ד ר ש ל מ ו ר י ם — ע ק ב פ ת י ח ת ב ת י ־ ס פ ר ע מ מ י י ם ישראל היהדות(; של 800ש נ ה השתתפו ל פ ט י ר ת ו ( ; כן ייסד ו נ י ה ל ב ח ש א י שיעורים ל ל י מ ו ד י — הופקד להיות ד״ד טולו )נפתלי( משני אחד מנהליו )מנהל המחלקה ללימודי נ ו ס ב ל א ט ,היסטוריון ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ו ה ב י ו ג ר א ף ת י א ו ד ו ר הרצל ,שהיה מ ק ו ר ב ב ג י ט ו ו א ר ש ה ל ת נ ו ע ה ח ל ו צ י ת ; ה פ ד ג ו ג ד ״ ד מ י כ א ל ב ר א נ ד ש ט ט ר ,ועוד אחרים .מ ק צ ת ם היו פ ע י ל י ם ב ע ז ר ה ה ס ו צ י א ל י ת ה ע צ מ י ת , וב״תקומה״. ב״תרבות״ 1 ב י ת ה ת מ ח ו י שהיה ב ד י ר ת ״ ה ת ח י ה ״ ל ש ע ב ר ש ב ר ח ו ב ז מ נ ה ו ף ,13ש ה צ י ו נ י ם יסדוהו ,ש י מ ש מ ק ו ם כינוס ל א י נ ט ל י ג נ צ י ה ה צ י ו נ י ת מ ו א ר ש ה ו מ ע ר י ם אחרות ,ל ג ו ל י ם מ ו ל ד ת ם ב י ח ו ד ל א נ ש י לודז׳ .מ ד י פ ע ם ב פ ע ם א ו ר ג נ ו כאן ת כ נ י ו ת ש כ ל ל ו מערי נ ג י נ ו ת ודקלומים .כ ל ה צ י ב ו ר י ו ת ה צ י ו נ י ת ו ב ר א ש ה ה י ו ש ב ־ ר א ש ו ח ב ר י הרצאות, ה ו ו ע ד ־ ה מ ר כ ז י ש ל ה ת נ ו ע ה הציונית ב פ ו ל י ן :ד ״ ד י .שיפר ,מ .ק י ר ש נ ב ו י ם ,א .ל .ב ל ו ך ה ת ר כ ז ה כאן ,ו נ ש מ ע ו ויכוחים ״ואפילו ט ע נ ו ת ו מ ע נ ו ת וקאמינר, ומריבות כמו ב י מ י ם ה ט ו ב י ם ״ .כך ,ל מ ש ל ,בויכוח ב ד ב ר ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל נציגי ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ד ח ו ה ע ו מ ד י ם ב ר א ש ה ה צ ע ה זו מ כ ל וכל .״אל ה ק ה י ל ה )היודנראט( ביודנראט, לא נלך״ — ה ת ר ע ם אחד מאנשי הוועד המרכזי — ״בה סביבה של בני בליעל, עושי ת ו ע ב ה ושל מועמדים ל ב ת י ־ כ ל א .מסורת ציונית של ל א ת ה י ה זיקה ל ח ב ר פ ל י ל י זה ש׳קהילה׳ ש מ ה ״ . ב ז י נ ו ! ולה לעולם 2 ה צ י ו נ י ם ה כ ל ל י י ם ל א גילו פ ע י ל ו ת ש י ט ת י ת ב ת ח ו ם ה פ ר ס ו מ י ם ה מ ח ת ר ת י י ם . במרץ 1942 הופיע ״אוגדזער האפנוגג״ רק ב־1 )31 ע מ ׳ ( ; ל א ח ר חודש ,ב ־ 1ב א פ ר י ל ) ע ר ב פ ס ח ( בטאוגם )״תקותנו״( ביידיש ,1942יצא ל א ו ר ג ל י ת מ ס ׳ 2 ) מ מ נ ו ה ג י ע ו ל ז י נ ו ר ק 9עמודיו ה ר א ש ו נ י ם ( . החומר )עמ׳ בפולין (1 המקיף והמגוון שבגליון הראשון מתחלק ; (2—1מ א מ ר א ז י א י ־ פ ו ל י ט י ) ת ל ו ת ה ד ד י ת — עמ׳ )הערכות והערות עמ׳ ,(11—8 הדן כדלקמן: מאמר פתיחה ; (7—6ל ש א ל ו ת ה י ה ז י ם בהתפכחות משברון האנטישמיות א .ברמן ,במקום אשר יעד לי הגורל ,הוצאת הקבוץ המאוחד — בית לוחמי הגיטאות ע״ש יצחק כצנלסון ,תשל״ח ,עמ׳ ; 196—164ספר מלחמות הגיטאות ע״ע ,711 ;758—757 ,750 ,737נ .עק ,התועים בדרכי המוות, ע״ע .226 ,222 ,34 (2 ירושלים הוצאת י ד ושם תשכ״ו, ח .א .קפלן ,מגילת יסורין — יומן גיטו וארשה ,4.8.42—1.9.39בעריכת א .י .כ״ץ, נ .בלומגטל וב .מרק — ירושלים — תל־אביב ,הוצאת יד־ושם ועם עובד תשכ״ו ,עמ׳ ,375 .465 ,419-^18 ,377 47 לאחר פ ר ח יהודים המלחמה מ ח ד ופולנים באיזורים ואנטישמיות הסובייטיים ב ת נ א י ם חדשים, לשעבר, ולבסוף מאידך בסיכוי ביחסי גיסא, שיתוף־הפעולה בין היהודים ל פ ו ל נ י ם ל א ח ר ה ש ח ר ו ר ; ל ה ל ן ב א מ א מ ר ״ ה מ ל ח מ ה ו ה צ י ו נ ו ת ״ )»ימ׳ שהתבסס על ,(13—12 חייבת המלחמה ההנחה כי כ ל בדבר מ צ ב תפיסה למחרת היהודים הנחה ל ה ת ב ס ס ע ל נ צ ח ו ן מ ו ח ל ט ש ל הדימוקרטיה ,ש כ ן ״ ב ל י ז ו א י ־ א פ ש ר ל ת א ר כ ל ל א ת ק י ו מ ו ש ל ה ע ם היהודי ל ה ב א ״ .ב ה ע ר כ ת ס י כ ו י י ם לעתיד המחברים נקטו שהתבססה על עמדה נאמנות לעקרונות ושוויון זכויות .״ י ש ו ע ת נ ו ל א ת ב ו א א ל א ע ל ז י ה מ ע צ מ ו ת הדימוקרטיה האנגלו־סכסיות — אמונה זו הובעה במאמר הראשי — המעצמות הבנויות ע ל דימוקרטיה ו ע ל יחס ז י ל י ב ר ל י א ל האדם ,ע ל נצחון נ ה נ ו היהודים המעצמות ,בהן רבות שנים משוויון זכויות למעשה ...נ צ ח ו ן ז ה יבוא ...ב ס י ו ע ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת .א ם ע ד ע כ ש י ו ה ע נ י ק ה מ ד י נ ה זו שיווי ז כ ו י ו ת ל י ה ז י ,ב ע י ק ר כאזרח ,ה ר י ש מ ן ה מ ל ח מ ה ה ז א ת יהיה ל ל מ ז ,כי הכל עליה מעוניינים גם היהזים כעם בתקומת בטריטוריה מ ס ו י מ ת .ז א י ש ז א ת ת ה י ה ה ת ב י ע ה ה ע י ק ר י ת ש ל ה י ה ז י ם ב ע ו ל ם כולו .ה ט ר י ט ו ר י ה היהודית ת ה י ה א ו ת ה א ר ץ ש ע י מ ה ק ש ו ר י ם ה י ה ז י ם מ א ז ו מ ע ו ל ם לחיים ו ל מ ו ו ת , לחיים א ר ץ ש ב ה ה ח ל נסיון ש ל מ מ ש ה מ ת י ם גם פ ו ל י ן ד י מ ו ק ר ט י ת ג ד ו ל ה ע ם יהיו כזאת ובשיקום ה י ה ז י ם א ח ד הכוחות חדשים ,א ר ץ ישראל.״ לתחיית תקום ז כ ר ו ת ר ח ב ו ת ל כ ל מיעוטיה... בפולין היישובים שחרבו היוצרים, ישתתפו בבניית בתי־חרושת״) ...ההדגשות במקור(. כ ל ה מ א מ ר י ם ב כ ת ב ־ ה ע ת ה ו פ י ע ו ב ע י ל ו ם שם ,ואין ל נ ו כ ל מ ז ע ע ל ע ו ר ך ז ו ע ה ז ה ו ת ו ש ל מ ח ב ר ה מ ס ה ״שנתיים וחצי ש ל ח ו ר ב ן הביטאון; כ מ ו כן לא ) ה ש ק פ ו ת ו ה ע ר כ ו ת ( ״ .מ ס ה זו ת ו כ נ נ ה כ ע ב ו ד ה ב ע ל ת 4פרקים ,כ ש פ ר ק א׳ פ ו ר ס ם בגליון ז ה ת ח ת ה כ ו ת ר ת מ ר ט י ר ו ל ו ג י ה ,ו ש ל ו ש ת ה פ ר ק י ם ה א ח ר י ם ״ ה מ צ ב ה כ ל ל י ״ , ״החברה ה מ א ו ר ג נ ת ״ ו ״ ב ע י ו ת ה ש י ק ו ם ״ ,ע מ ד ו ל ה ת פ ר ס ם ב ג ל י ו נ ו ת הבאים. הפרק הראשון מכיל ניתוח מעמיק ש ל כ ל שלבי האכסטרמינאציה ע ל כ ל דרגותיה ,ה ח ל וההתעללויות מהגזירות ראשי שניחתו על הרף, היהזים בלי כגון ה ח ט י פ ו ת ל ע ב ז ה ו ל מ ח נ ו ת ר י כ ו ז ) ״ ה מ ס פ ר י ם ש ל המעונים ו ה נ ל ק ח י ם ל מ ח נ ו ת מגיעים השדה ל ר ב ב ו ת ״ ( ,ה ה ר ס ה כ ל כ ל י ו כ ל ה בגירושים וריכוז ה מ ו נ י ה י ה ז י ם מ ע ר י ־ בגיטאות ומארצות־חוץ הסגורים הגדולים בוארשה ובלזז/ ״שמוטטו לחלוטין א ת הכלכלה' ה י ה ז י ת ז נ ו ח ל ק י ם גדולים ש ל האוכלוסין לחילדון מ י ז י , או לגסיסה ממושכת״. כ ן מבחין־ מ ח ב ר ה מ ס ה ב א ו ת ו ת ראשונים ,ש ה ם מ ת ו נ י ם עדיין ,ש ל ה ז ר ד ר ו ת מוסרית של יהזים המשתפים מסוימים פעולה עם הגרמנים בתפיסת יהזים זבשילוחם ל מ ח נ ו ת ע ב ז ה . לחורבן יהדות ליטא מוקדשת בגליון זה ס ק י ר ה מ י ו ח ד ת )עמ׳ ,(16—15 ו כ ן דיווח ע ל ר צ ח י ה ז י א ז ו ר קוגין )עמ׳ .(23 ככרוגיקה מובאות זיעות מדיגיות מהעולם החפשי ) ע מ ׳ ;(25—24 על ה ג ע ש ה ב מ מ ש ל ת פולין ב ג ו ל ה ) ע מ ׳ ,(27—26מ ה מ ת ר ח ש ב ח ח ־ ל א ר ץ )עמ׳ ,(27 ו ל ב ס ו ף כ ר ו נ י ק ה מ ה נ ע ש ה ״ ב מ ד י נ ה ״ ) ג ״ ג — עמ׳ ,»(28ב ג י ט ו )עמ׳ ,(29ו ב ח ז י ת ו ת )עמ׳ .(31—29 (3 48 גנרל־גוברנמנט, מרבית שטחי פולין שבשלטון הגרמנים. ב מ א מ ר ה פ ת י ח ה ש ל הגליון ה ש נ י ה ק ר ו י ״ ה מ ע ר כ ה ה א ח ר ו נ ה ״ מ צ ט ט ה ע ו ר ך מזוהה הבלתי האיש אמרתו של את שהוא היטלר באויביה ״הנורא האנושות, של שידיו מ ל א ו דמים יותך מכל אדם אחך במשך הדורות״ ,באחד מנאומיו ה א ח ר ו נ י ם ,ל א מ ו ר :״ א ח ת היא מ ת י ת ס ת י י ם ה מ ל ח מ ה ,ו א ח ת היא כ י צ ד ת ס ת י י ם — היהודים יושמדו״ והוא מ ב י א בגליון זה ידיעות שאינן ״ א ל א מ ק צ ת הישובים, שנמחקו אין זאת לזכות בה כי לחלוטין גרמניה לכל מעל ההיטלרית פני האדמה כ ב ר חשה, בידי כי הרוצחים המלחמה ההיטלריסטיים״. אבודה רוצה והיא ה פ ח ו ת ב מ ל ח מ ת ה נ ג ד העם היהודי. ש פ ע ה י ד י ע ו ת ה ק ו ד ר ו ת ע ל ט ב ח ה ה מ ו נ י ם מ ק ר ב ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית בתוך ש ה ג י ע ו ל ג י ט ו וארשה ב מ ר ס 4 ,1942היתד .ג ם אהת ,ש ב ע צ ם ל א נ ב ד ק ה ,ה מ ס פ ר ת כי ב נ ו ב ו ג ר ו ד ק מ י א נ ו 200יהודים צעירים ל ל כ ת ל מ ק ו ם ה ה ר ג ו ק מ ו ע ם נ ש ק בז נגד התליינים ...א מ נ ם כ ו ל ם נ פ ל ו ח ל ל ב מ א ב ק הזד .שבין כ ו ח ו ת ב ל ת י שווים, אך ל פ נ י מ ו ת ם ה פ י ל ו ע ש ר י ם רוצחים .ידיעה זו פ ש ט ה כ ה ר ף ־ ע י ן ב כ ל הגיטו, זיעזעד. במיוחד ביותר א ת הנוער. ״נובוברודק״ לאחת נעשתה המקובלות הסיסמאות ב ת נ ו ע ו ת ־ נ ו ע ר ב ו א ר ש ה ו ב ע ק ב ו ת י ה ה ת ח י ל ו ל ה ת א ר ג ן חוגים ל ה ג נ ה ע צ מ י ת על נובוגרודק הפכה לנושא הזיעה למאמרים בעתונות ה מ ח ת ר ת . ונושא זה לנושא ההתנגדות צריכה נזקק הפעילה גם עורך בנובוגרודק ב י ש י ב ו ת ודיונים רב־ענין ב ח ו ג י ם שונים, 5 כתב־העת ״הרשומה ש ל הציונים באותיות של הכלליים, אש והוא בתולדות כותב: ענותנו״ ל ה י ו ת מ ו פ ת ל ק ה י ל ו ת ולישובים ״ ה מ ו ס י פ י ם ל ק ו ו ת ב ש ע ה ש כ ב ר אין מ ה להפסיד״. ב ה ר ה ו ר י ם ע ל ח ג ה פ ס ח )עמ׳ (2ס ו ט ה ה כ ו ת ב מ ה ע ר כ ו ת מ ס ו ר ת י ו ת .״שנים ה י י נ ו היחידים ש ח ל מ ו א ת ח ל ו ם הגאולה, רבות כ ע ת ש ו ב אין א נ ו מבודדים... א נ ו ה י ה ו ד י ם נ מ צ א י ם כ ע ת ב ד ר כ נ ו א ל היום ב ו נ צ ט ר ף א ל ב ר י ת ה ע מ י ם החפשיים, כ ע ם ע צ מ א י בארצו .ה כ ל יבינו מ ע ת ה ,כי ש נ א ת י ש ר א ל היא מ כ ה ל א נ ו ש ו ת כולה״. במאמר הדמים בג״ג היהודים יותר באביב למעמקי מכול, הסובייטית״. בינלאומי, לכך ״ ב ע ל ו ת ־ ה ב ר י ת ובעיית היהודים״, ,1942 תהום בנצחון המחבר טוען השיעבוד, שלוש מעצמות ב ה מ ש ך ה ו א עומד ע ל כי שנכתב ״מכיון כ נ ר א ה עוד שצלב ההשפלה והסבל, הברית: אנגליה, ארצות את בעיית הכורח כערובה לפחרון ש ל ק ב ע ״על לפתור זי הכרה לפני מבול הקרם הטיל את לפיכך כרוך הברית היהודים פ ת ר ו ן במדינה משלה שחרורם ורוסיה ובמקביל — מ ל ו א זכויות א ד ם ואזרח וכן שיווי ז כ ו י ו ת ל א ו מ י ו ת ב כ ל ה א ר צ ו ת שהם נמצאים בהן א ו ש י י מ צ א ו בהן״. ברמן ,על תנועת המרי (4 א. (5 ראה למשל ״יוצ׳גיא״ )השחר( ,גל׳ , 7מ־ 28במרץ ,1942עמ׳ .1 הוצאת המנורה תשל״ג ,עמ׳ .45 בגיטו וארשה, בתוך: מימי המחתרת, תל־אביב, 49 חנה יסול ת נ ו ע ו ת -נ ו ע ר י ה ו ד י ו ת ב ת ק ו פ ת ב א י ז ו ר ז א ג ל מ ב י ה ה ש ו א ה פתח־דגר ככל שאנו מתרחקים מהשואה ,גוברת בציבור הרחב הנטיה לראותה באורח כוללני ואף לדחוק את תולדותיה לקרן זוית .אולם השואה השאירה את רישומה העמוק על חיינו בהווה ואין ספק שהיא תמשיר להשפיע גם על עתידנו. אי־לכד ,מחובתנו לחקור ולהעמיק בקורותיה ולנסות לעשות כמיטב יכולתנו כדי להבהיר את אשר התרחש בתקופה ההיא ,על פרטיה ונסיבותיה. העבודה המובאת כאן נועדה להקיף אמור בו חיו כ־ 100,000יהודים ,ובפרק הייחודי שלפנינו — כבנושא כולו — אנסה לטפל במירב ההתרחשויות באמור בחקופה הנידונה ,ולהציג ככל האפשר תמונה שלמה .עיקר המקורות בהם נעזרתי הם עדויות הניצולים ,ספרי זכרון ותעודות המצויים בארכיון יד־ושם ,ומספר עדויות בע״פ שנגבו על ז י ,וכן גם דו״חות היודנראט המקומי מתקופת השואה. הקדמה אמור זאגלמביה שוכן בדרום־מזרח פולין וגובל עם ציכוסלובקיה בדרום ובמערב עם גרמניה )סלובקיה ,החל ממרץ .(1939האמור נקרא בשפות אחרות שלזיה־עילית־מזרחית ) (East Upper aiesiaובולטות בו שתי ערים מרכזיות: סוסנובח ובנדין )שכונתה גם ״ירושלים דזאגלמביה״( ,אד מצויות בו גם עיירות קטנות ובינוניות לרוב ,ביניהן אושויץ הידועה לשמצה ,בשל מחנה ההשמדה הענקי שהוקם בה .האמור עשיר במחצבי מתכת ובמכרות פחם והוא עבר מיד ל ז במלחמת העולם הראשונה .במשד שנים שלטו בו האוסטרים ואחר כד — בתקופת מה — הרוסים ,עד להקמת פולין העצמאית. בעבזה זו אתייחס בעיקר לערים סוסנובח ובנדין שהיוו את מרכז ההתרחשויות באיזור ,וכן לעיירות דומברובה גורניצה ,זאבלרצ׳ה ואולקוש ,כדוגמה לקשר בינן לבין הערים הנזונות. בתקופת קיומה של פולין העצמאית בין שתי מלחמות העולם ,השתייד האמור כאמור ,לפולין ,ומרבית תושביו היו אכרים ופועלי תעשיה .היהזים, 50 שהתגוררו עוד באיזור ה־,11 מהמאה בעיקר עסקו במסחר ובמלאכה ותווך זעירה — חייטות ,ס נ ד ל ר ו ת ו כ ר ,ו ר ק מ י ע ו ט ם ה י ו פ ו ע ל י תעשיה .י מ כ א ן ש ר ו ב ם היו ב נ י ה מ ע מ ד ה ב י נ ו נ י ו ה ב י נ ו נ י ־ נ מ ו ך .ה ם היו מ ע ו ר י ם בחיי ה כ ל כ ל ה ו י ח ס י ה ם עם ת ו ש ב י ה ס ב י ב ה ה י ו ט ו ב י ם .אין ידיעות ע ל גילויי א נ ט י ש מ י ו ת ב ו ל ט י ם או פ ר ע ו ת ביהודים ,א ך ה י ה ו ד י ם ל א נ ט ל ו ח ל ק ב מ ו ס ד ו ת השלטון ה כ ל כ ל י י ם . החיים ה פ נ י מ י י ם ש ל ה י ה ו ד י ם היו מ פ ו ת ח י ם מאוד .ה פ ע י ל ו ת ה צ י ו נ י ת ה ח ל ה ב ס ו ף ה מ א ה ה־ 19ו ה ת ב ט א ה ב ת ר ו מ ו ת ,ה ק מ ת ב ת י ־ ס פ ר ב ע ל י מ ג מ ה ציונית ו מ א ו ח ר י ו ת ר ב ר י כ ח י ת נ ו ע ו ת ־ נ ו ע ר כ ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ,״ ה נ ו ע ר הציוני״ ״דרור״ ,״גורדוניה״ שחינכו לעליה בארץ־ישראל. ולהגשמה יחד ע ם ניכרה ההשפעה הציונית 2 גם ה ש פ ע ה סוציאליסטית ,ה ח ל מ ס ו ף ה מ א ה ה־ — 19כ ש ש ל ט ו הרוסים באיזור .ב מ ה פ כ ת ל ק ח ו היהודים ח ל ק פ ע י ל .ב ת ח י ל ת ה מ א ה ה ־ 2 0הוקם באזור ס נ י ף ה ״ ב ו נ ד ״ 1905 א ך א ל ה א י ב ד ו ב מ ש ך הזמן א ת ה ש פ ע ת ם .ה צ י ו נ ו ת ה ס ו צ י א ופועלי־ציון־שמאל, ל י ס ט י ת ת מ כ ה ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ב ת ח י ל ת ה מ ל ח מ ה ו ר א ת ה ב ה מושיע מ י ד ה ג ר מ נ י ם . ת נ ו ע ו ת ה צ י ו נ ו ת ה ס ו צ י א ל י ס ט י ת ק י י מ ו ת היו ה מ פ ל ג ו ת ה צ י ו נ י ו ת ה מ ק ו ב ל ו ת לצד ב כ ל ריכוזי היהודים ב פ ו ל י ן — ציונים כלליים ,רוויזיוניסטים ,מ ז ר ח י וכן א ג ו ד ת ישראל .מ ו ל כ ל א ל ה ק י י מ ת היתד .ש כ ב ה ש ל יהודים מ ת ב ו ל ל י ם ה מ ז ד ה י ם ע ם ה ל א ו מ י ו ת ה פ ו ל נ י ת ורואים ע צ מ ם כ ״ פ ו ל נ י ם ב נ י ד ת משד.״ ,ומן ה א ג ף ה ש נ י — דקה שכבה האמונה חרדים של שהמשיכו ה״חדרים״ במסורת והישיבות, שימור תוך ה ת מ י מ ה ו ה ב ל ת י נ י ת נ ת לשינוי. בסה״כ נ ר א ה כי ר ו ב והנוער יהודי האיזור היו ב ע ל י נ ט י ה ציונית בעל נטיה מהפכנית סוציאליסטית ,ש ב א ה לביטוי בתנועות־הנוער ובמועדוני־הספורט. כ־ 1200צעירים ה ש ת י י כ ו ל ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר השונות. 4 3 אך אסור לשכוח א ת התחושה ה ל א ו מ י ת הפולנית ,ה מ ל ו ו ה א ת ה ו ו י י ת ם ש ל יהודי האיזור ,הרואים ע צ מ ם כ י ה ו ד י ם ־ פולנים, ע ל אף ה ש א י פ ה ל ה ג י ע ל א ר ץ ישראל ,ו ז א ת ב ש ל יחסיהם ה ט ו ב י ם ע ם ת ו ש ב י ה ס ב י ב ה ו מ ע ו ר ב ו ת ם ה ר ב ה ב ח י י ה כ ל כ ל ה והחברה .ש פ ת ם ה ע י ק ר י ת היתד. פ ו ל נ י ת ולא יידיש .ת ח ו ש ת ה ה ש ת י י כ ו ת ל ל א ו ם ה פ ו ל נ י מ ס ב י ר ה גם א ת ה צ י פ י ה ש ק נ נ ה ב ל ב היהודים ל ה ג נ ת ם ע ״ י ה מ מ ש ל ה ה פ ו ל נ י ת ,ו ב ע ת ה כ י ב ו ש ה נ א צ י ע ״ י ה א ו כ ל ו ס י ה הנוצרית. תנועות הנוער — אידיאולוגיה ופעילות פעילות חינוכית .1 כ פ י שראינו פ ע ל ו ב ז א ג ל מ ב י ה מ ס פ ר ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר ציוניות כ ־ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר , ה נ ו ע ר הציוני ,גורדוניה ,דרור, הנוער פרח ב י ת ״ ר ,א ש ר מ ג מ ת ן ה ע י ק ר י ת היתד .ל ה כ י ן א ת ל ע ל י ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ו ל ה כ ש י ר ו ל ק ר א ת ה ג ש מ ת האידיאלים הציוניים .ע ם ה מ ל ח מ ה ,כ א ש ר ה ת ב ר ר ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת כי ל א ניתן ל ה ג ש י ם א ת ר ע י ת העליה הדךית לארץ י ש ר א ל מיד, ולחינוך, תוך הפנו שאיפה את מרצם לשמור ל א פ י ק אחר, על צלם ובמיוחד האדם ,ל ח ז ק את — כוח לעזרה העמידה ה מ ו ס ר י ש ל ה נ ו ע ר ו ל ה כ י נ ו ל ע ל י ה ב ב ו א היום .ה כ ו ב ש ה נ א צ י ב י ט ל א ת ק י ו מ ם ש ל ארגונים ו א ס ר כ ל ה ת כ נ ס ו ת ש ל י ו ת ר מ ־ 5איש ,אך ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ח י ד ש ו את פעילותן כ ב ר כחודש לאחר הכיבוש. באוקטובר 1939 התחדשה הפעילות 51 כשהדיון ה ר א ש ו ן לשאלת הוקדש הבריחה מול התנועתית ב ם ו ס נ ו ב י ץ ובבנדין, ההישארות ב מ ק ו ם .אופייניים ב נ ו ש א ז ה ה ם ד ב ר י ו ש ל יוןק קוז׳יך ,ח ב ר ״ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י ״ ... :מעטים וחלשים ע מ ד ו ה מ כ ב י ם •מול ג ד ו ל י ם וחזקים ,א ד ה ם ל א נ כ נ ע ו , ל א נ ש ב ר ו ,ו ה נ ס התחולל ...ג ם א נ ח נ ו נ ת ג ב ר , והנס נתחזק, יבוא״. 5 נ ר א ה כי עדיין ח י ת ה ה ת ק ו ה ב ל ב ם לסיום מ ה י ר ש ל ה מ ל ח מ ה ו א ו פ ט י מ י ו ת יחסית ל ה מ ש ד החיים .ל א ח ד ה ח ל ט ה כ ל ל י ת שיש ל ה י ש א ר ו ל א ל ב ר ו ח ל א ר צ ו ת אחרות ,מ ת ג ב ש ת פעולה תכנית שעיקרה בתחום החשש הוא החינח־. שיווי מ״התערערות של 6 מ ש ק ל נ ו ה ל א ו מ י ״ ולכן היעדים החינוכיים ה ם :א .ג י ב ו ש ת ח ו ש ת ה כ ב ו ד הלאומי, 7 ו ־ ב .ה ק נ י י ת ע ר כ י מ ו ס ר .כ ד י להגשים יעדים א ל ה צ ר י ד ה י ה ל א ר ג ן ב י ת ־ ס פ ר מ ח ת ר ת י א ו ק ו ר ס י ם חינוכיים ו ל ר כ ז ב ה ם א ת ב נ י ־ ה נ ו ע ר .וכאן ב א ל ע ז ר ת ה ת נ ו ע ו ת ״ מ ר כ ז ה ק ה י ל ו ת ״ ,הנציגות ש ל היהודים כ ל פ י ה ש ל ט ו נ ו ת .א ח ת מ פ ע ו ל ו ת י ו ה ר א ש ו נ ו ת ש ל ה ״ מ ר כ ז ״ היתד .ה ק מ ת מ ט ב ח י ם ציבוריים ,ב ה ם נ י ת נ ו א ר ו ח ו ת ־ צ ה ר י ם ח מ ו ת לתושבים. ארוחות היום. ר א ש י ה ת נ ו ע ו ת ש כ נ ע ו א ת מרין ,ר א ש ה י ו ד נ ר א ט ,ל א פ ש ר מ ת ן ש ת י ל י ל ד י ם ע ד ג י ל 14־ ,13והודות ל כ ד ר ו כ ז ו ה י ל ד י ם ב מ ט ב ח י ם ל כ מ ח צ י ת ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת ניצלו עובדה זו וניהלו ב מ ט ב ח י ם פ ע י ל ו ת חינוכית ענפה. כ ל ז א ת ב ז י ע ת מרין ,שאף נ ת ן ל מ ר כ ז י ה פ ע י ל ו ת ת ע ו ד ו ת ש ל ע ו ב ד י ה י ו ד נ ר א ט * . ב ת ח י ל ה ע מ ד ב ר א ש ה פ ע י ל ו ת ה ח י נ ו כ י ת ד ״ ד וידרמן ,שהיה ל פ נ י כ ן מ נ ה ל העברית הגימנסיה במהרה בסוסנוביז ,אד התברר כי העיקריים ה ם הפעילים חברי ה ת נ ו ע ו ת ,ו ל כ ן ה ו ק מ ה ב ס ו ף 1940מ ו ע צ ת ת נ ו ע ו ת הנוער ,א ל י ה ה ש ת י י כ ו ראשי ה ת נ ו ע ו ת ,והיא א ש ר ר י כ ז ה א ת ה פ ע י ל ו ת ה ח י נ ו כ י ת ו ש מ ש ה כ מ ק ש ר ת בין ה פ ע י ל י ם ל ב י ן ה״מרכז״ .מ ו ע צ ת ה ת נ ו ע ו ת ,ב נ ו ס ף ל פ ע י ל ו ת ה ב מ ט ב ח י ם הציבוריים, עסקה גם בהפעלת הקורסים המקצועיים. הגרמנים הם אשר א ת רעיון הקורסים להסבה מקצועית ,מתח־ כוונה העלו, למעשה, ל ה כ ש י ר פ ו ע ל י ם מקצועיים, כ ד י ל נ צ ל א ת כ ו ח ה ע ב ו ד ה היהודי ל מ ט ר ו ת י ה ם .מ ו ע צ ת ה ת נ ו ע ו ת , בשיתוף עם ה ״ מ ר כ ז ״ ה פ ע י ל ה קורסים ב מ ק צ ו ע ו ת שונים ,ש ב ס י ו מ ם נ ע ר כ ו ב ח י נ ו ת ,א ש ר ה ק נ ו ה כ ש ר ה .ב מ כ ת ב י ו ש ל קוז׳רך ל ש ו י י ץ ״ מ ו ב א דווח מ פ ו ר ט ע ל ה ק ו ר ס י ם תעודות ה ש ו נ י ם :ת פ י ר ה ,ט כ נ א י א ל ק ט ר ו נ י ק ה ,כ ו ב ע נ י ם ,מ ת ק נ י ת נ ו ר י ם ,ש ר ב ר ב י ם ,מסגרים, נ ג ר י ם ,ש ע נ י ם .י ש להדגיש א ח ה מ י מ ד ה״ציוני״ ש נ י ת ן ל ק ו ר ס י ם א ל ה ,ש ב י נ י ה ם נ כ ל ל ו ק ו ר ס י ם לאגרונומיה ו ל ג נ נ ו ת ש מ ט ר ת ם ,ל מ ע ש ה ,ל ה כ ש י ר ל ע ל י ה ו ל ה ת י ש ב ו ת י ש ר א ל .ב מ כ ת ב ו ש ל קוז׳וץ לשוייץ מ י ו ם 9.5.41 בארץ 10 נ א מ ר :״...כפי ש כ ב ר ה ו ד ע נ ו א נ ו ע ו מ ד י ם ב ק ש ר ה ד ו ק ע ם א ו ר ט ב ב ר ל י ן ווארשה ...כ מ ו ב ן ש א נ ו מ ש ת ד ל י ם במיוחד לארגן הקהילות קורסים לחקלאות. בשעה זו כ ב ר עובדים אדמת קיבוצים על בנדין ,סוסנוביץ ...ב ב נ ד י ן פ ו ע ל י ם 45איש ...ה ק י ב ו ץ ב ס ו ס נ ו ב י ץ כ ו ל ל 30איש ...א נ ו ל ו ק ח י ם ב ח ש ב ו ן ש נ צ ל י ח ל ה ב י א כ ־ 2 0 0א י ש לקיבוצים״ .ו ב מ כ ת ב מ י ו ם 4.10.41״ נ א מ ר :״ ה פ ע י ל ו ת ה ו ר ח ב ה ו כ ו ו נ ת נ ו ל ה ר ח י ב ה עוד .ה מ ס פ ר ה נ ו כ ח י ש ל מ ש ת ת פ י ם ב ק ו ר ס י ם ה ו א מ ע ל ל־ 301 .900א י ש סיימו ...ה צ ל ח נ ו ל ק ב ל אישור להקמת מגיל ק ו ר ס י ע ר ב לאנשים מ ע ל ג י ל ...17כ מ ו כ ן א ר ג נ ו ק ד ם ־ ק ו ר ס י ם לצעירים 14־.11״ ל א המקצועית ניכרת הצלחנו, לצערנו הרב, ה ח ק ל א י ת ש ר צ י נ ו לעשות... הדרכה חקלאית.״״ ומוסיפה לקדם בעוגה בעדותה בתקופה הבאה תושיה קודמת את ההסבה בכווגתגו להרחיב במידה הרצברג: ״קיבלנו את 'נושא ה ה ס ב ה ה מ ק צ ו ע י ת כ פ ע י ל ו ת צ י ו נ י ת מ ו ב ה ק ת .ע כ ש י ו נ נ צ ל א ת האפשרות...״ מובן 52 1 2 ש ב מ ס ג ר ת הקורסים המקצועיים ג ל מ ד ו ג ם מ ע ט מ ק צ ו ע ו ת עיוניים כ ס פ ר ו ת פ ו ל נ י ת ,היסטוריה יהודית ו מ ת י מ ט י ק ה .ב ל זד .ת ו ך שיתוף פ ע ו ל ה מ ל א ע ם מ ר י ן ה ו ד י ע ל א ח ר א י ם ע ל ה ק ו ר ס י ם ע ל ב י ק ו ר ג ר מ נ י צפוי ,כ ד י שיסוו שאפילו פעילותם את האסורה.״ ב ו ג ר י ה ת נ ו ע ו ת ,ב נ י 16ו מ ע ל ה ,ע ס ק ו ב פ ע י ל ו ת ח י נ ו כ י ת ע צ מ א י ת ע״י ה ת כ נ ס ו י ו ת פ ר ט י י ם לשם דיונים ס פ ר ו ת י י ם ־ פ י ל ו ס ו פ י י ם ,ק ר י א ת ס פ ר י ם ו ה ר צ א ו ת ש ל בבתים חברים או ש ל מורים ל ש ע ב ר . מ ט ר ת ה פ ע י ל ו ת הזו היתד ,חיזוק רוחני ו מ ו ס ר י היום־יומית שזה מהמציאות ובריחה ״וזאת היתד, האכזרית: למעשה, התפיסה ל א כ ל כ ך מ ש נ ה מה .זה יכול ל ה י ו ת ש י ר יפה ...ל צ א ת ק צ ת מ ה מ צ י א ו ת ש ל היום. משהו אחר״*. נ במסגרת ה״מרכז״ הפעילות בחילוקי דעות נתקלה ב ק ר ב ה ת נ ו ע ו ת .קוז׳וך ט ע ן ב ת ח י ל ה ,כי יש ל ש ת ף פ ע ו ל ה ע ם ה ״ מ ר כ ז ״ וע״י כ ך להשיג הישגים ל מ ע ן הנוער .ל ע ו מ ת ז א ת ט ע נ ו ח ב ר י ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ שאין ל ש ת ף פ ע ו ל ה עם ה ״ מ ר כ ז ״ ל ה ת נ ג ד ל כ ל פעולותיו .ל מ ע ש ה ,ע ד ת ח י ל ת הגירושים והידיעות ה ר א ש ו נ ו ת ויש ע ל השמדה ,היה שיתוף פ ע ו ל ה בין ה ת נ ו ע ו ת לבין היודנראט ,פ ר ט ל ק נ י ה ת נ ג ד ו ת ש ה ת ע ו ר ר ו פ ה ושם .מ ר י ן ה י ה מ ו ד ע ל ה ת ג ג ד ו ת ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת ל ״ מ ר כ ז ״ ו נ י ס ה ל ט ו ב ת ו ע״י ה צ ע ו ת ע ז ר ה לרכשם של התפטרותו בעת קוז׳וך ב פ ע י ל ו ת חינוכית .ה ע י מ ו ת הגיע ל ש י א ו ע ם לעבודה, המשלוחים למעשה ואח״כ נותק הקשר, והתנועות החלו פועלות נגד ה״מרכז״. מ פ נ ה ח ש ו ב ב פ ע י ל ו ת ה ת נ ו ע ו ת ח ל ע ם ה ק מ ת ה של החווה ה ח ק ל א י ת ב ש ר ו ד ו ל ה . 1940ה ו פ צ ו ידיעות ע ל ה ק מ ת מ ה נ ה ל פ ו ע ל י ם ח ק ל א י י ם ב ש ר ו ד ו ל ה ש ל י ד במאי סוסנוביץ .מ ר י ן קרא ל צ א ת ל מ ח נ ו ת ־ ע ב ח ־ ה אלו ,ו ה ב ר י ה ת נ ו ע ו ת ל ח צ ו ע ל י ו ש י ס כ י ם כקבוצה*. ליציאתם ״בורוכוב״, שתנוהל למרכז ועוד 1 ב ת ה י ל ה נ ו ה ל ה ה ח ו ו ה ע״י מ ר כ ו ס פוהורילה, 1940 א ך ביולי החליטו להפוך את החווה מספר והפך עובדים אותה למעין מתחלפים. קיבוץ. נוסף שטח ה ח ו ו ה כ ל ל כ־ 100מ ו ר ג מ מ כ ת ב ו של קוז׳וך ל ש ר ת ב מ א י איש, וה״קיבוץ״ בסוסנוביץ נוספים באיזור ולהעסקתם נשלחה לערים סוסנוביץ לא לחוות־הכשרה חלוצית ע״י ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר .א ר י ה ליור ,איש גורדוניד ,מטעם ,ה״מרכז׳׳ ,מ ו נ ה בחווה לעבודה ת נ ו ע ת י ת ע נ פ ה — אסיפות ,ויכוחים ,מ ס י ב ו ת . 45 המקום ח ב ר קיבוץ של ובנדין החקלאית 1941 — 30 כ־200 וחולקה בה פעילות התנהלה 1 6 ) 450ד ו נ ם ( 1 7 הועסקו 120 עובדים קבועים ש ח ו ל ק ה בין ה ת נ ו ע ו ת ה ש ו נ ו ת . א נ ו ל מ ד י ם כי ה״קיבוץ״ ב ב נ ד י ן מ נ ה איש, איש בין וכי יש בהם. תקוה התוצרת התושבים. היתד ,ב ת ו צ ר ת ה ח ק ל א י ת ה ז ע ו מ ה ש נ ו ע ד ה ,כביכול, להקמת החקלאית חשיבותה של קיבוצים מהחווה החווה להקל על קשיי השגת המזון באיזור ,א ל א ב ה כ ש ר ה ל ק ר א ת ה ע ל י ה ל א ר ץ ישראל ,שהרי ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר החלוציות שאפו להביא ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר א ת ח ב ר י ה ם לארץ ישראל ,ל ה ת י ש ב ו ת ־ ש י ת ו פ י ת ־ ק י ב ו צ י ת .הרי עוד ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ה ו ק מ ו ק י ב ו צ י ם כ א ל ה ל ה כ ש ר ה ח ק ל א י ת , ו ע ת ה ע ם ה ק מ ת החווה ב ש ר ו ד ו ל ה נ פ ת ח פ ת ח ל ה מ ש ך ה ה כ ש ר ה ה ח ק ל א י ת .מ כ א ן ח ש י ב ו ת ם ש ל ה ק ו ר ס י ם ל א ג ר ו נ ו מ י ה ו ל ג נ נ ו ת ש א ו ר ג נ ו ע״י מ ו ע צ ת ה ת נ ו ע ו ת .החווה ת ר מ ה ר ב ו ת ל ג י ב ו ש ה ח ב ר ת י ו ל ה ר מ ת ה מ ו ר ל ש ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת :״...היתד ,ל נ ו ה ח ו ו ה מעין ח ל ו ם טוב ,מ ש ה ו אגדי ,מ ש ה ו ש א ץ ל ש כ ל ש ל י ט ה בו ,ר ק ח י ו נ י ו ת שאץ חושך ל מ ע ל ה מ מ נ ה מ ס ו ג ל ת היתד .ל ב ר ו א יצור ת ו ס ס ,ע ל י ז ו צ ב ע ו ג י כ ז ה ב י מ י אלה״. 1 8 החווה א י פ ש ר ה ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת להיפגש רחוק מעינו ה ב ו ח נ ת 53 ה״מרכז״ של לעסוק ומעינם הגרמנימ, של מהמציאות ולהינתק הקשה, היום־יומית ב נ ו ש א י ם ה ע ו מ ד י ם ב ר ו מ ו ש ל ע ו ל ם :ה י ח ס לרוסיה ,ע ל י ה ל א ר ץ י ש ר א ל , ב ע י ו ת מ ו ס ר וערכים ח ב ר ת י י ם . פעילותה התנועות ש ל ה ח ו ו ה מ ו כ י ח ה ע ל ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ש ה י ה קיים בין לבין ה״מרכז״ .ה״מרכז״ ניסה ל ה ת ע ר ב בעניני החווה ולהשפיע על מ ה ל ך החיים בה, נ כ ש ל ב כ ר ,כי אך כש״המרכז״ .2 נוהלה על מחשש כלשהם, ״יענישו״ שהגרמנים את א ם יוודע ל ה ם כי ב ח ו ו ה נ ע ר כ ת פ ע י ל ו ת א ר ג ו נ י ת יחסי כפי היודנראט התנועות עם ש כ ב ר ראינו ,קיים בטיפול התנועות ע ו ק ב ב ק פ ד נ ו ת א ח ר ה פ ע י ל ו ת כ ד י ל מ נ ו ע היווצרות ק י נ י ה ת א ר ג נ ו ת אגטי־קהילתיים כולה, למעשה החווה זי חברי בלבד, בבעיות החינוך ע ד ה ג י ר ו ש הראשון ב א ו ג ו ס ט האוכלוסיה מרדנית.״ וההמונים שיתוף־פעולה וההכשרה היהודית' בין המקצועית. תנועות־הנוער לבין ש י ת ו ף ־ פ ע ו ל ה זה היודנראט למעשה נמשך .1942א ך ע ו ד ל פ נ י כ ן עולים נ י צ נ י מ א ב ק ואי־ ה ס כ מ ה בין ה י ו ד נ ר א ט לבין ה ת נ ו ע ו ת .ר א ש י ת ה ש ל א י ־ ה ה ס כ מ ה ב י ח ס א ל ה ג ר מ נ י ם . ראשי היודנראט ,שרובם זכרו א ת הגרמנים מ מ ל ח מ ת העולם הראשונה ,התייחסו א ל י ה ם כ א ל ״עם ת ר ב ו ת י ״ ש נ י ת ן ל נ ה ל ע מ ו מ ר ׳ מ ו ל ה ג י ע ע מ ם ל ה ס ד ר י ם כ ל ש ה ם . ה ם היו בטוחים במעמדם של הממונים במקום ובאפשרותם להשפיע ע ל מדיניות כ ל פ י היהודים .ג י ש ת ו ש ל מ ר י ן הגאצים לבצע ש ק ב ע ה ,כי ע ל ה י ו ד נ ר א ט את פ ק ו ד ו ת הגךמנים מ ת ו ך תקוה כי כך י ק ל עליו ל פ ק ח על הנעשה ולמגוע א ס ו נ ו ת מיותרים, אך ניצחה א ת כ ל הספקנים. חברי התנועות חשבו אחרת. אמנם גם הם ספגו מז היחס החיובי של הוריהם כלפי הגרמנים ,אך הם — בני־הנוער — ה ר ב ה יותר מפוקחים מהוריהם. היו לתכגיותיו של בתחילה התייחסו בספקנות ה י ס ל ר ב י ח ס ליהודים ,א ך ה ם ר א ו ב ע י נ י ה ם א ת י ח ס ו ש ל ה כ ו ב ש ליהודים ו ה ס י ק ו המסקנה: את תרבות לחוד וגרמני הגרמנים. אז מהגרמנים ע ם הרובים ...ואיזו אשד• ה ח ז י ק ה ת י נ ו ק לצרוח ראיתי אותם פעם לחוד: ראשתה. ״זה ה י ה ה מ פ ג ש ה ר א ש ו ן גרמנים במדים, ממש. ע ל הידים. נכנסו התיגוק כמה התחיל ו ה ג ר מ נ י ת פ ס א ת ה ת י ג ו ק ב ר ג ל י ם ו ד פ ק א ת ר א ש ו בקיר .ב ז ה נ ג מ ר א צ ל י ה א ד ם התרבותי ...ה י ה ל י ב ר ו ר כ י ת ר ב ו ת ל ח ו ד ו ג ר מ נ י ל ח ו ד ״ . בא שלי עם 2 0 ועם ה ה ת פ כ ח ו ת השיגוי ביחס .ה ג ר מ נ י ם ה ם ״ מ ש ה ו ל א אנושי״ ,״ א מ ר נ ו שזה ל א א ו ת ו ה ע ם ואנחנו ננקום את מותם״*. התרבותי 2 כלומר, לחיות בעוד ההמונים ממשיכים ב א ש ל י ה שיהיה טוב ,ויש ל ה ש ת ד ל ל ה ח ז י ק מ ע מ ד ע ד י ע ב ו ר זעם ,ק ו ל ט י ם ח ב ר י התנועות אך א ת מלוא משמעותו של הכיבוש. עדיין אינם חושבים על השמדה, ה ם ח ש י ם ש מ ש ה ו מ ת ר ח ש ו א ו ת ו ״ מ ש ה ו ״ ודאי ש א י נ ו ל ט ו ב ת ה ע ם ה י ה ו ד י ויש להילחם בו בדרכים שונות, התנועות ואין ל ה י כ נ ע א ו ל ה י ש א ר אךישים. אך חברי ה ם מ י ע ו ט ב א ו כ ל ו ס י ה והם צ ע י ר י ם מ א ד ,ל כ ן ר ו א י ם ב ה ם ח מ ו מ י מוח, פ ס י מ י ס ט י ם ,ה ע ל ו ל י ם ל ה מ י ט ש ו א ה ע ל ה ה מ ו ן ה י ה ו ד י :״ א נ ח נ ו היינו ח מ ו מ י מוח, טפשים, הזאת פסימיים ,ה ם ל א ר צ ו ל ק ב ל א ו ת נ ו ב ש ו ם אופן .ה ם ד ח ו א ת ה מ ח ש ב ה כ ל ע ו ד ש ר ק יכלו״. חברי עליו. 2 2 ה ת נ ו ע ו ת ,ש כ ב ו ד ע מ ם ה י ה ח ש ו ב ב ע י נ י ה ם י ו ת ר מכל ,ה ח ל י ט ו ל ה ג ן לדעתם אסור היה למלא אחר הוראות הראשון ח ל ב ע ת הגירושים לעבודה .ב א ו ק ט ו ב ר 54 הנאצים בכל התחומים. העימות 1939ת ו ב ע י ם ה ג ר מ נ י ם 300איש למשלוח — למזרח למחנות עבודה מרין גרמניים. את בוחר מבין הנשלחים ה ע נ י י ם ו ה ח ו ל י ם ואילו ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת מ ת ג ג ד י ם ל מ ש ל ו ח .י ח ק ק ח ׳ ו ך ,שהיה פ ק י ד יודגראט תביעה הגירוש. באותה תקופה ,מתפטר מתפקידו כמחאה על 2 1 באה ב־1941 ל מ ש ל ו ח י ם ק ב ו ע י ם ל מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה ב ג ר מ נ י ה .מרין פ ו נ ה ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת ו מ ס ב י ר א ת ה ד ר י ש ה ה ג ר מ נ י ת .ה ו א טוען כי עדיף ש ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת יצאו ל מ ח נ ו ת ל ה ו ו ת מ נ ה י ג ו ת וכוח כדי כשמתבררת לקראת המשמעות מארגן. האמיתית 2 4 ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת מ ת נ ד ב י ם ל מ ש ל ו ח הראשון. של מ ה זה ה ו ל ך ו א ת ה לא צ ר י ך שיסתתרו. מספר, המחנות, הם למרין: ל ת ת . .י ק ה ו — יקחו ...שהיהודים יברחו, והוא טען — לא .אם א נ י נ ו ת ן אז זה מ ב ו ק ר ,אז אני מ ת ו ו כ ח ע ל אם ה ם יקחו ל א נ ד ע כ מ ה ו ל א נ ד ע חברי פונים ״אתה רואה התנועות מתנגדים לעבודה למשלוחים איך.״ בכל 2 5 ה ע י מ ו ת ה ו פ ך לחריף — בשלו, ת ו ק ף ומרין מ מ ש י ך שיש להמשיך א ת הוראות הגרמנים ל ט ו ב ת הקהילה ובכדי למנוע אסונות. כ כ ל ש מ ת ב ר ר ת ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת מ ש מ ע ו ת ו ה א מ י ת י ת של הכיבוש ,כן מ ח ר י ף ה ע י מ ו ת ב י נ ם לבין היודנראט an .מ א מ י נ י ם ל י ד י ע ו ת ע ל השמדה ורצח ,ה מ ג י ע ו ת מ ו א ר ש ה ו ה ג נ ר א ל ־ ג ו ב ר נ מ נ ט ,ואילו מ ר י ן מ מ ש י ך ל ה א מ י ן שיציל א ת אנשי האיזור מכל. מהרע התנועות המאבק מפרסמים כשמתייצבים מרץ לשיאו מגיע כרוז ההמונים, בעת הקורא וביניהם הגירוש להמונים גם חברי לא הגדול באוגוסט להתייצב התנועות, .1942 להחתמת ומתחילה חברי התעודות. מנסה סלקציה, ל ג ר ו ם ל כ ך ש ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת י י ש ל ח ו ע ם המגורשים .ע ת ה הם מפריעים ל ו ב ע ב ו ד ת ו והוא ר ו צ ה ל ה י פ ט ר מ ה ם :״ ה ר ג ש נ ו שיש פ ה כ ל מיני ח ש ב ו נ ו ת ,שמרין עומד הגרמנים ליד וש״החברה״ הפעילים שלנו מתחילים לא להגיע לקבוצה ש צ ר י כ ה ל צ א ת החוצה ,א ל א ל א ל ה ש ע ו ד ל א י ד ע נ ו מ ה יהיה גורלם .מרין מ ח ס ל חשבונות איתנו״. של צ ב י דונסקי, נעצרות 2 8 ב פ ב ר ו א ר 1943מ ת ג ל י ת מ כ ו נ ה ל ש כ פ ו ל ע ל ו ן מ ח ת ר ת י ב ב י ת ו מפעילי הצעיר, השומר נתפס דתסקי ובורח. א מ ו ואחיותיו כ ד י ל ה ב י א ל ה ס ג ר ת ו ,א ו ל ם ז ה א י נ ו ע ח ר .ג ם ח ב ר י ו ל ת נ ו ע ה נעצרים, א ך א י נ ם מ ס ג י ר י ם אותו .ל ב ס ו ף ה ו א נ ת פ ס ע ם שניים מחבריו ,ג ר ו י ב ר ד וזכריאש. נ ח ק ר י ם ע״י ה מ ש ט ר ה ה י ה ו ד י ת ו ל ב ס ו ף מ ו ע ב ר י ם לידי ה ג ם ט פ ו ב א ש מ ת שלושתם פעילות קומוניסטית ,ונשלחים ל ה ש מ ד ה . חברי 2 7 ה ת נ ו ע ו ת היו ב ע י מ ו ת ע ם ה ה מ ו נ י ם ,כ ו ל ל ע ם הוריהם .ה ם התפכחו מ ה ר מ א ד מהאשליה והבחינו כי ב כ ו ב ש הגרמני יש ״משהו ל א א נ ו ש י ״ . 2 8 ככל ש ע ו ב ר הזמן ו מ ת ב ר ר כ י אין כוח מ מ ש י ה מ ת ג ג ד ל ״ מ ר כ ז ״ או ל י ו ד נ ר א ט י ם ,ת ו פ ס י ם התנועות חברי את רסן ההנהגה; an מחליטים להישאר במקום ולא לברוח לכוון ה ג ב ו ל ה ר ו ס י :״ א נ ח נ ו ח י י ב י ם ל ה י ש א ר כאן ...מ י אם ל א אנחנו .איזה מ י ן חלוצים בורחים מהמחנה? יש פה ציבור ואנחנו חייבים להישאר אתו.״ 2 8 ו מ צ ד ש נ י :״ ז ל ז ל נ ו ב ה מ ו נ י ם ע ל ה י ע ד ר ר ו ח מ ל ח מ ת י ת אצלם ,ע ל א ד י ש ו ת ם ו ח ו ס ר א ו נ ם ~ ר א י נ ו ע צ מ נ ו כאווגגארד ...מ ת ו ך ה כ ר ה ב ר ו ר ה ש ת פ ק י ד נ ו ל ל כ ת ע ם ה ע ם ולמענו.״״ המקצועיים, של 8 0 ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת מ א ר ג נ י ם א ת ב ת י ה ס פ ר ה ב ל ת י ־ ליגליים ,א ת ה ק ו ר ס י ם א ת פעולות ה ת ר ב ו ת לנוער .הם מנסים לשמור ע ל צביונו האנושי ה צ י ב ו ר ל מ ר ו ת ק ש י י הזמן ,א ך ה ם מ ת א כ ז ב י ם מ צ י ב ו ר זה ,כ ש מ ת ב ר ר ל ה ם ש ז ה איגו מ ו כ ן ל ת מ ו ך ב ה ם ב מ א ב ק ם ב י ו ד נ ר א ם .ק ש ה ל ה ם ל ה ב י ן א ת ה א ד י ש ו ת , ה פ ס י ב י ו ת ו ה א מ ו נ ה ה ת מ י מ ה ב ה ב ט ח ו ת ה ג ר מ נ י ם והיודגדאס. 55 .3 רעיון והמרד המאבק כאמור ,ה ת פ כ ח ו חברי ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר עד מהרה מאשליית ה״גרמני ה ת ר ב ו ת י ״ וחשו כי מ ת ר ח ש מ ש ה ו ה מ ס כ ן א ת ה מ ש ך ק י ו מ ם בעולם ,ו ע ל א ף ח ו ס ר ה ב ה י ר ו ת ל מ ת ר ח ש ,ב ר ו ר היה ל ה ם כי .אין ל ש ת ף פ ע ו ל ה ע ם ה נ א צ י ם ואין ל ע ז ו ר באשר בבחירת המשולחים למחנות העבודה. להם 1942מ ג י ע לאיזור מ ר ד כ י א נ י ל ב י ץ ומציג א ת רעיון ה מ ר ד .ה ו א מ ב י א בקיץ את הידיעות הראשונות מוילנה על פונאר .בדצמבר ש ל אותה שנה מגיע לאיזור א ל י ע ז ר גלר ,א ף ה ו א מ ר א ש י ה מ ר ד ב ו א ר ש ה ,ו מ ח ז ק א ת רעיון ה מ ר ד :״ א נ י ל ב י ץ בא ו ס י פ ר ע ל זה ש ה ם מ ת כ ו נ נ י ם להורג.״ ״ ל מ א ב ק ,כ י היהודים כ ו ל ם יוצאו ה י ד י ע ו ת על ה מ ת ר ח ש בג״ג ה ג ב י ר ו א ת ה ח ש ש . :״ ה ב נ ו ש א נ ו עומדים ל פ נ י א י ז ה ש ה ם מ א ו ר ע ו ת ש א ם הם ק ר ו בוילנה ,ו א ר ש ה ועוד ,ה ם ב ס ו פ ו של ד ב ר יגיעו ל ם ו ס נ ו ב י ץ ובנדין.״ 3 2 התגבשות עדיין אין כאן ש ל רעיון המרד .ה מ א ב ק קודם הוא כל גגד ה ש ק פ ת ה י ו ד נ ר א ט ע ל ה מ ש ל ו ח י ם ל ע ב ו ד ה ,ו א ח ״ כ מ א ב ק ״פסיכולוגי״ ב ג ר מ נ י ם . ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת מ פ ר ס מ י ם כרוז ש ב ו ה ם ק ו ר א י ם ל ה מ ו נ י ם ש ל א ל ה ת י י צ ב ל ה ח ת מ ת התעודות 1942 באוגוסט — זהו מ א ב ק פסיבי ללא התגוננות בנשק, ושימוש א ך גם הוא גשאר ל ל א ת ג ו ב ה ו ל מ ע ש ה ה ת י י צ ב ו כ ו ל ם וחברי ה ת נ ו ע ו ת ב ת ו כ ם . נוספת דרך למפנה במאבק הנסיון הוא להשפיע על הגרמנים, החיילים להביא כדי ב מ ל ח מ ה :״רצינו ל ה ר ו ס א ת ה ר ו ח ה ק ר ב י ת הגרמנית ...ה ד פ ס נ ו כ ר ח י ם , ח ת מ נ ו עליהם כ״גרמנים אוהדי המולדת״ ובהם נאמר כי ״היטלר מוביל א ו ת נ ו ת ז ר ק ו א ת הנשק ,א ל לאבדון, הכרתים זד, האלה נסיון הגרמנים לתוך שנראה הנעלים לאחר תלחמו, חבל על והחולצות עם כחסר סיכוי מעשה הכוחות שלנו״ ...ודחפנו המדים שהיו ש ו ל ח י ם לחלוטין להשפיע ל ה פ ס י ק ל ה י ל ח ם ו ל ה ת מ ר ד מ ב פ נ י ם .נסיון נ ו ס ף היה למשפחות לחזית.״ על 8 8 הלוחמים בכתיבת ניחומים ח ל ל י ם ג ר מ נ י ם ,ב צ י ר ו ף ק ר י א ה ל ת ג ו ב ה בעורף נ ג ד ה מ ל ח מ ה * . פעולות את 8 אלו נערכו כבר ב מ ח ת ר ת לאחר שחברי התנועות אורגנו בשלשות ואח״כ בחמישיות חשאיות .השלשות אורגנו באורח קתספירטיבי מובהק ושלישיה אחת ל א ידעה ע ל קיומה ש ל ח ב ר ת ה ,ו א פ י ל ו ראשי ה ת נ ו ע ו ת ל א ת מ י ד י ד ע ו מ י ה ם ח ב ר י ה ש ל ש ו ת .ה ק ש ר י ם היו בין ר א ש י החוליות .ב מ ה ל ך פ ע י ל ו ת זו ה ח ל ה ל ה ת ג ב ש האידיאולוגיה ש ל ה מ א ב ק :״ ה ה ג נ ה ל א היתד ,ב ש ב י ל נ ו ר ק ר י ה ב י ל י ט צ י ה על ה ע ו ו ל ו ה ה ת נ ה ג ו ת ה מ ח פ י ר ה ש ל עמנו .היא היתד ,לא ר ק מעשה בבחינת המכוון ל ה י ס ט ו ר י ה ; היא היתד ,ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה ה צ ו ר ך ה א י נ ד י ב י ד ו א ל י ש ל הפרט... ה כ ו ו נ ה היא ל מ ו ו ת אנושי ,ב כ ב ו ד ״ . 8 5 מ ט ר ת ה מ א ב ק היא ל ש מ ו ר ע ל כ ב ו ד העם, להוכיח ל ע ו ל ם ו ל ע ם היהודי כ י ל א ה ל כ ו כ צ א ן ל ט ב ח :״ ב ר ו ר היה ל נ ו שאין בכוחנו ל ע מ ו ד כ נ ג ד ה ג ר מ נ י ם א ל א שיהיה זה מ ו ו ת ר א ר לשמו ...ב ש ד ה ה ק ר ב , וכך ניקום דוד ליוד: א ת מ ו ת נ ו וגם ״אנו נגן במלוא הגרמנים כוחנו יבואו ע ל על כבוד שכרם״. ישראל, 3 8 גם ומדגיש אם זאת ניאלץ יותר להילחם ב ס כ י נ י ם ו ב א ב נ י ם ב א ו י ב המצויד ב נ ש ק חדש״ .״ .ו ב ע ד ו ת ש מ ו ס ר ת א ח ת ה נ י צ ו ל ו ת שהגיעה לארץ ישראל ,נ א מ ר :״ד,ם ידעו יפה ...ש ל א יוכלו ל ע מ ו ד שעה א ר ו כ ה כ נ ג ד ה ע צ מ ה ה צ ב א י ת ש ל הרוצחים ...ה ם ה ת כ ו ו נ ו ל ה ר ע י ד ב מ ק צ ת א ת ה ש א נ נ י ם ה מ ד ב ר י ם ב ש ם צ ד ק ו נ ו ת נ י ם ל ה ש מ י ד ע ם ש ל ם ב ל ב העולם ...ל ה י א ב ק ע ל ה ח י י ם ע ד ה נ ש י מ ה האחרונה ...ל ש מ ו ר ע ל כ ב ו ד ה א ד ם ו כ ב ו ד העם ...ע ד ו ת נ א מ נ ה ל כ ב ו ד י ש ר א ל ש ל א גלה ,ל ש מ י ר ה ע ל צ ל ם ה א ד ם א ף ב ת נ א י ם האיומים ב י ו ת ר . . .״ 56 88 מ נ ס י ם.ל מ א ב ק מזוין מתחזקת השאיפה 1942 ה ג י ר ו ש ה ג ד ו ל ב א ו ג ו ס ט אחרי ע״י הברחה א ו מ ת ו ך הקשרים המועטים,להשיג ג ש ק — א ם ע ״ י קנייתו מפולנים בקבוקי — חמרי נפץ לייצר מתחילים 3 * כ״כ.פולנים מחתרת אנשי שהיו ע ם מ ת ג ב ש ת ת כ נ י ת למיקוש ש ט ח הגיטו ו ה ע ל א ת ו.ו פ צ צ ו ת מ ה מ ר י ם ביתיים רעיונות עולים התנקשות נסיון ההתארגנות הזו ידוע ע ל כן 4 0 ב ד ־ ב ב ד עם .הגסטאפו .חיסול אקציית דרייר איש מולוטוב באש במקרה של א ת מרין או א ת לרצוח . ש נ ע ש ה ע ל פ י ה ח ל ט ת ה מ ח ת ר ת,בחיי מרין D E R L E I T E R ш шгагаш! т шш шшшш (п Oot-Oboroohloolon т Вш, я«иа»1ц Яг. г 2 sosNowiTz. dan MlilllUlin 1»maMfc • April •־ ,!!•а An dea1 1 1- ז t e-s i e t r ! ' g . 9 n d 3 t u r r U O S M Ziehen BctrUft nr. Kitteilapp I'ECQ M i t t e i l u n f ; d e r Geheimen S t a a t s p o l i ׳e i , A u s 3 e n d i e n s t s t e n e ^osnowit- wurden nackTolfende Гвгзоаеа эереп Hochverrat d u r c h , 2 г я с т е ? ? е п - и ь 't'ode v e r u r t e i l t . D8s U r t e i l wurde am 29.3.1943 i n A u s c t a i t - t vollstrsckt. AuJ Veranlassuno• o M g e f - 3 e h o r d e 3ind j e 5 Personen аиз dem L e b e n s k r e i 3 d e r V e r u r t e i l t e n vor״:aiaden und ihiien •ffber d i e V o l l s t r e c k a n c ! d e s . U r t e i l s ittteiluDp ׳׳u machen. Die St«rVnurlrHBAyq к р р п д д у Ъ а т н • i.n ftnofbg^t- -miter ДпраЪв a l l e r n o t i g a l T D a t e a -anga'oj-dert werden. ИеЪег d i e B r l e d i g n n g 1st der .Zentrale Besoheid яикооьеп та lassen. 1« C r a u t a r t 2. B r o d k i e w i o z 3» B r a j t b a r d ft. Jakobson 5. Meriii Beer I a r . Kalma • i s r . ffa'tal Israel Chaim I s r . Aron i s r . 6. S z e n t e r g Israel 7. Eoszelc I s e - Szenterg 3« racharjaaz )ioll f ׳e K 1 3 . 7 . l?23-Bendstarg,wohn .Bp. l־arkt s t r . 1 ? 5.9.1912- " I5.'9.1913-Psary " B u r p s t r . 44 . 1915-Zarncs i e o 3.f־.l?17-3endsburg 5.7.1916- ״ " l a n d e r VJeg 5 " 3 a r p s t r . 42 A . n i E p 26 " Ttezmep 2 " "lurfstr. 44 15.5.13P5-2arki Samuel l a ;ייIsr. "15.10.1920-Cortmund " A.Hauptstr.'13 Zafnb jr ]Mhtkca AiJtretorfig ,1 fcst-Ob«recMttl«n ffli 1 i n Sosnowlts -* הודעת השלטונות הגרמנים ליודנראט בבנדין על פסק דין מוות בעוון בגידה חמורה . אנשי המחתרת בבנדין8 ועל הוצאתם להורג של 57 רעיון בוער המרד הצעירים, ב ל י ב ו ת י ה ם של אין אך לבצעו, באפשרותם ש ה ר י אין ב י ד ם נ ש ק ו ב ע י ק ר מ ש ו ם שאין ל ה ם ה כ ש ר ה מ ת א י מ ה ל ל ח י מ ה .ל כ ל זה מ ת ל ו ו י ם ל ב ט י ם :ה א ם ל מ ר ו ד או לארגן ב ר י ח ה ו ה צ ל ה ? ב נ י ה נ ו ע ר מ ו ד ע י ם ל ע ו ב ד ה כי א ם י מ ר ד ו י ב י א ו ב ע ק ב ו ת ז א ת כ ל י ה ע ל כ ל ה צ י ב ו ר ה י ה ו ד י :״ ה ל י כ ה פ י ר ו ש ה כ נ י ס ה ל ל ו ע ה א ר י ה ואין ל ד ע ת אם הוא ל א י י ס ג ר ע ל י נ ו .א ך א י ה ל י כ ה פ י ר ו ש ה — ה ו צ א ת פ ס ק ־ ד י ן מ ו ק ד ם על כ ל מ ש פ ח ו ת י נ ו .״ ״ ה ש מ ו ע ו ת ע ל ה מ ר ד מ ח ז ק ו ת א ת ה ת ו ב ע י ם למרוד ,מ ה גם ש ב ר ו ר י ם ל כ ו ל ם ח ו ס ר ה א פ ש ר ו ת בוארשה ל ב ר ו ח ו ס ג י ר ת ה ד ר כ י ם ל ב ר י ח ה ,כפי ש נ ר א ה להלן. בחורף נערכים 1943 להתקשר נסיונות פרטיזאגים עם בתקוה במייכוב שיספקו מ ע ט נשק ואולי יקבלו כמה מחברי התנועות לשורותיהם ,אך הפרטיזנים 2 א י נ ם מ ו כ נ י ם ל ק ב ל יהודים לשורותיהם ובוודאי ש ל א ל ס פ ק נוסף להצטרף חברי התנועות ל ה ם נ ש ק * .נסיון ל פ ר ט י ז נ י ם באיזור זאבלרצ׳ה נ כ ש ל א ף ה ו א כיון ל ב י ן ה פ ר ט י ז נ י ם ,אדם ב ש ם סוחהSucha , הקבוצה נרצחת הציוני״ בסוסנוביץ הגסטפו. בידי ומחליטים 4 8 באותה לנסות מתכנסים עת עם להתקשר ש ה מ ק ש ר בין מתגלה ראשי המחתרת כ ב ו ג ד וכל תנועת ״הנוער הפולנית ולחפש מ ק ו ר ו ת ל נ ש ק ,י ח ד ע ם ח י פ ו ש דרכי הצלה**. אחת היה הדרכים נשק. הגיעו בהם 4 5 ידיעות תקוזז: הדרכים, על להשגת פריצה אחת על המרד ״תהיה נתכונן נ ש ק היתד .ע״י פ ר י צ ה מ א ל ה נכשלה, לקרב פה כבוד העם על ייכשל לוארשה... המשך במקום ,ע ל כ ב ו ד כ ב ו ד ה ע ם כולו ...אין בסכינים ו ב מ ו ק ש י ם ״ . הצליחה*. ב ו א ר ש ה והן עוררו א ת ד מ י ו נ ם ש ל סוסנוביץ 4 8 אך לבתי השניה גרמנים, לנו נשק? אז מ ה נפסיק אבותינו, בכך? נצא באפריל 1943 הצעירים והפיחו את על שבהם מצר הדיונים כבוז־ וחיפושי הישוב במקלות הזה, ובאבנים, יש ל ה ד ג י ש שוב ,כי מ ד ו ב ר ע ל ה מ ת י מ ת ו ך מ ט ר ה ל ש מ ו ר ו ל א כדי ל ה צ י ל או להינצל. ברור לחברי התנועות וידוכא מ ה ר מאוד ,וכי פירושה ש ל ל ח י מ ה ה ו א מ ו ו ת , כי המרד אך הם שואפים ל מ ו ת ב כ ב ו ד — נ ו ס ח מ צ ד ה ! ואכן ,ב ע ת ה ח י ס ו ל ה ס ו פ י ב א י ז ו ר ,ב־ ,1.8.43נ ע ש ה נסית התעדות פלוטניצקה, בבנדין. אנשי קיבוץ בורוכוב, ביניהם בךוך גפטק ופרומקה מ ת ר כ ז י ם ב ב ו נ ק ר ה מ ר כ ז י ו כ ש ה ם נ ח ש פ י ם ה ם יורים ב ג ר מ נ י ם ו א י נ ם 7 נ כ נ ע י ם ב ק ל ו ת * .ו ק ב ו צ ה נ ו ס פ ת :״ברגע ב ו פ ת ח ו א ת השער ...ה ס ת ע ר ה ע ל י ה ם בחמת יאוש ק ב ו צ ה בת 30יהודים ,מזוינים ב מ ק ל ו ת , אבנים ו ס כ י נ י ם .הקרב... 8 ל א נ מ ש ך זמן ר ב ,ל א ח ר מ ח צ י ת השעה נ פ ל ו כ ל היהודים ע ד ה א ח ר ו ן ״ * .ב מ ה יכלו הצעירים אי אפשר היה ל ה ת ג ו נ ן ? נ ש ק לא היה להם ,מ צ ר כ י מזון ו ד א י ש ל א היו ו ל כ ן לאגדם לשהיה ממושכת ב ב ו נ ק ר ,וגם כוחם ה פ י ס י היה מועט ש ה ר י ס ב ל ו מ ר ע ב ,ע ב ו ד ה ק ש ה ומחלות .אך ל מ ר ו ת ה כ ל :״ נ ר א ה ש ה ב ו נ ק ר י ם ע ל ו להם ) ל ג ר מ נ י ם — ח.י(. ב ק ר ב נ ו ת דמים לא מ ע ט י ם .ה ם ה י ו מ ת ב י י ש י ם לדבר ע ל הגרמנים" ש ג ה ר ג ו בידי היהודים .אכן רעיון ה ה ג נ ה ה ע מ י ק ל ח ד ו ר ל כ ל ש כ ב ו ת האוכלוסיה לכן, ה י ה ו ד י ת ,א ו ל ם ל א היה לנו ,לצערנו ,ב מ ה להתגונן ...י כ ו ל ת נ ו היתד, 9 מ ו ג ב ל ת :ס כ י נ י ם ו א ב נ י ם מ ו ל מ כ ו נ ו ת י ד י ה ״ * .ו ע ו ד :״יש ה ש ו א ל י ם :ע ל ש ו ם מ ה ל א נ מ ל ט ת ם ע ל נ פ ש כ ם ? השואלים מ ס י ח י ם ד ע ת ם מ כ ר ש ל א היה לאן * הפריצה לבית הגרמני בראון הצליחה ,אולם הפריצה ל ב י ת מייכץ׳ ובעקבותיה נתפש חבר ״הנוער הציוני״ הארי בלומנפרוכט ,שעוגה ונתלה. 58 נכשלה לברוח ...הן ס ב ו ר י ם היינו ש נ ש א ר נ ו א ח ר ו נ י היהודים באירופה ...א ח ר ו נ י היהודים בעולם ...מ ב ו ד ד י ם ו מ נ ו ת ק י ם ואין ל נ ו ע ל מ י ל ס מ ו ך א ל א ע ל כ ו ח נ ו א נ ו בלבד... ו ע ל א ף כ ל א ל ה ה ח ל י ט ה נ ו ע ר היהודי ש ש ר ד — להתגונן״. כשאנו בוארשה. להעריך את ההתנגדות למרד אל לנו להשוותה ה ת נ א י ם ו ה נ ס י ב ו ת ב ו א ר ש ה היו שונים ,ולא ח ז ר ו ב ש ו ם מ ק ו ם בפולין. אפשרדות ועד באים בזאגלמביה, 0 0 1940 ה ה ת א ר ג נ ו ת ו ה ל ח י מ ה היו שונות .ב ו א ר ש ה ה י ה ג י ט ו ה ח ל מ ס ו ף 1943ו נ י ת ן ה י ה ל ה ת א ר ג ן ב ת ו כ ו ולהכין ל פ ח ו ת ב ו נ ק ר י ם .כן היו ל מ ח ת ר ת מ ע ט ק ש ר י ם ע ם פ ו ל נ י ם ב צ ד ה א ר י ש ב כ ״ ז ס י פ ק ו מ ע ט נשק .כן ה י ת ה בוארשה המונית תמיכה בתחילת במורדים. ב א מ ו ר זאגלמביה, זאת, לעומת הוקמו הגיטאות רק ,1943כ ך ש ל א נ ו ת ר זמן ר ב לארגון מרד ,ל ב נ י י ת ב ו נ ק ר י ם ו ל ה ש ג ת נשק. ש א נ נ ו ת ה ה מ ו נ י ם ג ם היא ת ר מ ה ל ח ו ס ר מעש .א ך ל מ ר ו ת ה כ ל — היתה ה ת נ ג ד ו ת , גם ולוא במספר ב ב ו נ ק ר א ח ד א ו שניים ש ל א נ כ נ ע ו מ י ד ואף ה צ ל י ח ו ל פ ג ו ע ג ר מ נ י ם ו ל ה צ י ל ב כ ך א ת כ ב ו ד העם .יש להעךיך ,ע ל כן ,א ת ה ה ת נ ג ד ו ת ב ז א ג ל מ ב י ה ניתוח תנאי המקום ופעילות התנועות לכל אורך התקופה .תנועות הגוער תוך ה ת ר כ ז ו ב פ ע י ל ו ת ח י נ ו כ י ת ,הן נ ת ק ל ו ב י ו ד נ ר א ט ח ז ק ש ה פ ר י ע ל פ ע י ל ו ת ן ו ב ה מ ו נ י ם ש ה א מ י נ ו כ מ ע ט ע ד ה ס ו ף ל ד ב ר י מרין .ל א נ ו צ ר ו ק ש ר י ם בין ה מ ח ת ר ת אדישים, ל ב י ן מ ח ת ר ת פ ו ל נ י ת ב צ ד ה א ר י ולא ס ו פ ק ל ה ם נ ש ק כ ל ש ה ו .ה ג ש ק שהושג נקנה, נ ג נ ב א ו יוצר ב כ ו ח ו ת עצמיים .כ פ י ש נ ר א ה ל ה ל ן ח ל ק מ מ א מ צ י ה ת נ ו ע ו ת ה ו פ נ ה דרכי למציאת והצלה שנראו בריחה באזור ריאליות הקרוב לגבול הסלובקי, ו ח ל ק א ח ד ש ל ה מ א מ צ י ם ה ו פ ג ה ל ה ש ג ת ד ר כ ו נ י ם זרים כ א פ ש ר ו ת הצלה .כ ל א ל ה מיתנו .4 א ת ה ה כ נ ו ת ל מ ר ד ו ל כ ן יש ל ר א ו ת ב ע צ ם ה ה ת נ ג ד ו ת הישג שאין ל ב ט ל ו . בריחה מיקומו והצלה של אמור זאגלמביה בקרבת הגבול הסלובקי והעובדה שההשמדה ו ה ג י ט ו א מ צ י ה ה ח ל ו ב ו ב ש ל ב מ א ו ח ר יחסית ,מ ע ל י ם א ת ה ש א ל ה :מ ד ו ע ל א ב ר ח ו י ב פ ר ק זד ,נ נ ס ה ל ת א ר א ת א פ ש ר ו י ו ת ה ב ר י ח ה וההצלה ,ו מ א י ד ך גיסא ל ה ש י ב ע ל ה ש א ל ה :מדוע החל ארגון הבריחה מאוחר כל כ ך י תושיה הרצברג, בעדותה ,מסכמת את הנושא באופן המתקבל על הדעת: ד ,מ pשל האנשים ״הגרמנים י צ ר ו מ ק ו מ ו ת ע ב ו ד ה טובים פ ח ו ת או יותר ,ו כ ל המוכשרים ו ה ב ר י א י ם ה ל ך ל ה ש ג ת כ ר ט י ס ע ב ו ד ה י ו ת ר טוב .מ י שהיה ל ו כ ר ט י ס ע ב ו ד ה ט ו ב ,ה ר ג י ש בטוח ...כ י מ י נ ש א ר ל ח פ ש ד ר כ י ה צ ל ה י מ י ש ל א ה י ה א פ י ל ו ל מ צ ו א ל ו מ ק ו ם ע ב ו ד ה טוב .א ד ם כ ז ה ל א יהיה מ ס ו ג ל ל א ר ג ן בריחה... מסוגל לא הפחיד. כל אחד הכיר א ו ת ו והיתד, תחושה ש״אני איתו השוטר היהודי אסחדר ולי ל א י ק ר ה שום ד ב ר ״ ״ .קודם כ ל ה ם ה ר ד י מ ו א צ ל נ ו א ח כ ל ה צ ו ך ך ל ה ת נ ג ד ו ת ,כ י ל א היה איום ש ל מוות ו ת מ י ד יצרו ת נ א י ם כ א ל ה ש נ ת נ ו ל ק ב ו צ ה אחת י ו ת ר ה ר ג ש ת בטחון ...ס י ב ה נ ו ס פ ת היתד ,ה א ש ל י ה ש נ ח י ה ו נ י ש א ר בחיים. העיקרי והגורם הגרמנים שהגרמנים ניצלו אותו היה המשפחתי הקשר היהודי החזק. גיצלו ז א ת ע״י ע ק ר ת ה א ח ר י ו ת ה מ ש פ ח ת י ת . . .״ ״ ז ה ו ס י כ ו ם ט ו ב ש ל הנימוקים המסבירים מדוע החלו המחשבות ע ל בריחה ב ש ל ב מאוחר .העובדה שהחיים ב א מ ו ר גמשכו פחות או יותר על מי מגוחות ,הגיטאות הפתוחים ,אשליית ה ע ב ו ד ה ה מ ב ט י ח ה חיים ,ו י ו ת ר מ כ ל — ה ק ש ר ה מ ש פ ח ת י ה ח ז ק ,ה ב י א ו ל ה י ס ו ס י ם שמגעו את ג י צ ו ל א פ ש ר ו י ו ת הבריחו־- אך היו גם גורמים חיצוניים: הסביבה 59 חששה הפולנית לעזור יהודי ה י ה מ ו ו ת . ליהודים בורחים העונש ו מ ס ת ת ר י ם ,שהרי ה ב ר ח ת הגבול הסלובקי לא היתה בטוחה הסתרת על ברור כל בך ולא היה מ ה נ מ צ א מ א ח ו ר י ו . בחורף לבדיקת ומצד אין נשלחה 1941 פרומקה לאמור מטעם פלוטניצקה ״החלוץ״ תנועת א פ ש ר ו י ו ת ב ר י ח ה ל ס ל ו ב ק י ה ; אולם אז ה ת ב ר ר כ י ה ד ר כ י ם א י נ ן ב ט ו ח ו ת ש ג י ה ס ת ב ר שאין הגדול כ ל ל רצון לברוח .ע ד הגירוש ל מ ע ש ה ארגון ש ל ב ר י ח ה ע״י התנועות .ל ק ר א ת סוף מסתמנות 1942 באוגוסט 1942 ותחילת 1943 אפשרויות הצלה אחדות. בתחילת מגיעה 1942 אחותו לסוסנוביץ של באיוק, זליג ״הנוער חבר הציוני״ מ ק ר א ק ו ב ,ו מ ס פ ר ת ע ל א פ ש ר ו ת לשלוח ב ח ו ר ו ת יהודיות ל מ ח נ ו ת ע ב ו ד ה במסווה של פולניות .הבחורות יכולות לעבוד בגרמניה, כעוזרות־בית בגרמניה וכך ל ה י נ צ ל .ב פ ע ו ל ת ה צ ל ה זו ע ו ס ק ו ת ב ע י ק ר פ ר ד ק א מזיא ,ל ו ל ק ה פ ו מ ר נ צ ב ל ו ם , ק ו ק י ל ק ה ואידז׳ה פ ם ח ז ו ן .ע צ ם רעיון ה ב ר י ח ה מ ע ו ר ר ו י כ ו ח י ם ב י ן רניה התנועות — האם שנבחרו להישאר ולהמשיך על לפחות תוך ולברוח ? ל צ א ת לגרמניה ראו זאת כפגיעה בהן :״מה אתם מגרשים מה ,אני ל א ר א ו י ה ל ה ש ת ת ף ב מ ר ד ? ״ בלב ב ה כ נ ו ת למרד ,או ל צ א ת הצטמצמות בנות 5 2 אלה ...הן אותנוי... א ב ל :״למרות המרירות ש כ ר ס מ ה עמוק ת כ נ י ו ת המרד ,היה גם סיפוק תחיינה חברי אלה שבכל ל מ ר ו ת רצון ה ג ר מ נ י ם זאת להשמיד נצליח את להציל כולנו.״ 5 8 כ ד י פ ע י ל ו ת ב ה ע ב ר ת ה ב ג ו ת ל ג ר מ נ י ה נוצר ק ש ר מ ו פ ל א בין פ ר ד ק א מ ז י א לבין א י ש מ ח ת ר ת פ ו ל נ י ב ש ם ״מאריאן״ ,שסייע ל ה ב ה ע ב ר ת הבנות.־* קישר מאריאן ב י נ ה ל ב י ן מ ח ל ק ת ה ע ב ו ד ה ה ג ר מ נ י ת ב ק ר א ק ו ב ,וזה א י פ ש ר ה ע ב ר ת ללא הגבלה ,אלא שהחיסול באוגוסט לגרמניה 1943ק ט ע פ ע י ל ו ת ז ו * . בנות 5 א פ ש ר ו ת ש נ י ה ל ה צ ל ה ע ו ל ה ביוני־יולי 1943כ ש נ ו ד ע ש נ י ת ן ל ש ל ו ח פ ו ע ל י ם •פולנים ל ״ נ ו פ ש ״ ב ה ר י ה ק ר פ א ט י ם א ו ה ב ם ק י ד י ם ה ג ו ב ל י ם ב ס ל ו ב ק י ה . •ל״נופש״ ת ע ו ד ו ת ־ מ ח ל ה מזוייפות, הוצאו ועמן תעודות־שחרור 6 8 כדי לנסוע מבתי־החרושת. .וכאן יש להדגיש ,כ פ י ש ט ו ע ג ת ת ו ש י ה ה ר צ ב ר ג :״ ה מ ט ר ה היתד .ל מ צ ו א ב ה ר י ם •קבוצה פ ר ט מ ג י ת פ ו ל ג י ת ׳ ׳ . 5 8 ל א ו ד ו ק א ה צ ל ה אישית ,ש ה ר י ר ע י ו ן ה מ ר ד ו ה נ ק מ ה :היה עדיין הרעיון ה ד ו מ י נ נ ט י . ה ש ל ב ה ר א ש ו ן היה ב י צ י א ה ל״נופש״ ,כשאין עדיין ת כ נ י ת ב ר ו ר ה ש ל ה ב ר ח ת הגבול לסלובקיה. לא ב ר ו ר אם ניתן היה בכלל לעבור לסלובקיה ומה ניתן ׳למצוא שם .ה י ד י ע ו ת היו מ ע ו ר פ ל ו ת .יאדז׳יה ש פ י ג ל מ ן ש נ ש ל ח ה ל ב ד ו ק א ת ה נ ע ש ה , לא אך חזרה, נתקבלה ממנה ״דרישת שלום מגן עדן״ 6 7 וזה עורר תקוות. • ל א מ ו ר נ ש ל ח ק ו ב ה ר ו ז נ ב ר ג ואחריו ס א מ ק מייטליס ,א נ ש י ה נ ו ה ״ צ ,ש א ר ג נ ו א ת :ה א נ ש י ם ש ה ג י ע ו ל ״ נ ו פ ש ״ ו מ צ א ו ע ב ו ר ם מ ק ו מ ו ת לינה. ההעברה •פעלו עדיין ל״נופש״ ג פ ס ק ה ע ם החיסול באוגוסט חברי תנועה ב צ ד ה א ר י וארגנו ב ר י ח ה ,1943א ו ל ם א ח ר י ה ח י ס ו ל להרים ומשם לסלובקיה: .״ ת ק ו ה ח ד ש ה ה ת ע ו ר ר ה ,ה ע ו ל ם פ ת ח ל נ ו פ ש פ ש קטן ,ד ר ך ל ה ס ת נ ן אליו .ו ה ל ב .נצבט ב צ ע ר ,ל מ ה ל א נ י ס י נ ו קודם ,ל מ ה ה פ ס ד נ ו א ת ה ז מ ן :הקרבנות היקרים ביותר״. 5 8 ונתנו למולך את מן הראוי להזכיר כאן ,כ י א ל ה ש ה צ ל י ח ו ל ע ב ו ר * ראה עדותה של שרה־ברגמן־ניםקה במדור ״הנוער הציוני״ ו״עקיבא״ בימי מבחן, •שבקובץ זה. 60- א ת ה ג ב ו ל ל ס ל ו ב ק י ה והגיעו להונגריה ,ניסו ל פ ע ו ל מ ש ם ל ה צ ל ת אחרים ,כ מ ס ת ב ר מ ע ד ו ת ה ש ל תושיד. רצינו ה ס ת פ ק נ ו ב ה צ ל ת עצמנו. ה ר צ ב ר ג :״היו ל נ ו ת כ נ י ו ת ו ל א ל נ ק ו ם א ו ל ה צ י ל אחרים .רצינו ל ח ז ו ר ו ל ה ב י א א ח ר י ם ש ה ם ב מ ח נ ו ת ו ל א יודעים ש א פ ש ר ל ב ר ו ח ב״קלות״ ...ב א ת י ל ש פ ר י נ ג מ ן ) פ ע י ל ועד ה ה צ ל ה ב ה ו נ ג ר י ה — ח .י ( .ו ה ס ב ר ת י א ת ה ת כ נ י ת שלי ...ר צ י ת י שוועד ה ה צ ל ה י ש ל ח אותי ויספק לי מ ב ר י ח . . .א פ י ל ו ת כ נ נ ת י ת ע ו ד ו ת מזויפות ...ה ם ל א הסכימו .ה ם ה נ י ח ו ש א ד ם ש נ י צ ל לסכנו שוב...״ אסור הקרבה 5 9 ה ש א י פ ה היתה להציל כ מ ה אנשים, שיותר אפילו תוך עצמית .א ך זה היה בלתי אפשרי ל ל א שיתוף פעולה ע ם ועד ההצלה והונגריה ,ו א ל ה חששו מ פ ע ו ל ה ב ק נ ה ־ מ י ד ה גדול ומאורגן ,ולכן נ י צ ל ו בסלובקיה רק מעטים. אפשרות הצלה התנועות קיימו ק ש ר מ־,1939 וקבלו משם נוספת באמצעות היתה מכתבים עם נתן ח ב י ל ו ת מזון שוואלב, קטנות נציג שנשלחו נוצר ק ש ר בין א ל ף הפאראגוואיים״. ״החלוץ״ לאחת בשוייץ, התנועות, שוארצבאום, עוד בעיקר, כנראה ל ג ו ר ד ו נ י ה ><° . מבגדין ש י ש ב בשווייץ ,לבין ר ב י ם מ א נ ש י ה ע י ר ו ה א ר ג ו נ י ם ה צ י ו נ י י ם * .ב ת ח י ל ת 1943 במקביל ה״גיירות חברי ציוני נודע הודיע שוואלב שיש ביכולתו לספק דרכונים דרום־אמריקאים שבאמצעותם נ י ת ן ל ה צ י ל .ה ד ר כ ו נ י ם י א פ ש ר ו למחזיקיהם ל ט ע ו ן ש ה ם א ז ר ח י מ ד י נ ו ת נ י י ט ר ל י ו ת ואז יועברו למחנות מ י ו ח ד י ם interniemgsiager חזרה ויישלחו לארצותיהם. אנשי מ פ ל ג ו ת והסוכנות תבעו הקמת נציגות מ פ ל ג ת י ת )פאמיליען ראט( לבחירת ה ד ר כ ו נ י ם ,א ך כ פ י ש נ ר א ה להלן ל א מקבלי הוקמה נ צ י ג ו ת מעין זו. 6 1 חברי ה ת נ ו ע ו ת ה ת ו ו כ ח ו ב ל ה ט ע ל רעיון ה ד ר כ ו נ י ם — ה א ם ל נ צ ל ם או ל א י ל מ י ל ח ל ק א ת ה נ י י ר ו ת י ר ק מ ע ס י ם מ ר א ש י ה ת נ ו ע ו ת ה י ו מ ו כ נ י ם ל ש ל ו ח א ת ה פ ר ט י ם על ע צ מ ם ו ג ם אז ,ר ק ל מ ק ר ה חירום .ה ו ק מ ה ועדה ל ב ח י ר ת ה א נ ש י ם ש פ ר ט י ה ם יישלחו, וחברי הוועדה התחייבו להיות האחרונים שישתמשו בניירות. ״נתחיל 6 2 היתד .מ י ן פ ש ר ה : לשלוח נתונים ע ם תמונות של חברים לפי ת ו ר שקבעה המועצה ונראה מ ה יהיה .ע ד ש ז ה יגיע ה ד ב ר י ם ק צ ת יתבררו .י כ ו ל ל ה י ו ת שיהיו א נ ש י ם ש״יישרפו״ באיזה ע ס ק ה י ה איזה ב־1942 ובכך ויצטרכו ,א ז פתרון לפחות תהיה להם ,ד ר ך ש ה ת י י ח ם נ ו אליו ב כ ל הצלה .ב כ ל הרצינות ,א ל א מין א ו פ ן זד. תעח־ת־ביםוח״. לא 6 3 מ ג י ע ל ס ו ם נ ו ב י ץ נ ת ן ע ק * ו ב ז ו ד ר כ ו ן חוץ .ה ו א נ ש ל ח ל מ ח נ ה ה ז ר י ם מ ת א ש ר ת א פ ש ר ו ת ה ה צ ל ה הזו .ה מ כ ת ב י ם ל ב ק ש ת ה ד ר כ ו נ י ם נ כ ת ב ו ב צ ו ר ה מ ו ס ו ו י ת :״יש ל י יום ה ו ל ד ת ואשתי יותר מ ב ו ג ר ת א ו י ו ת ר צ ע י ר ה מ מ נ י .ו א נ ח נ ו נשמח ל ק ב ל ד ״ ש מ ד ו ד ה דרכונה...״ מאחוריהן הזרים, 6 4 לעתים נשלחו תמונות חתונה פיקטיביות ה ת א ר י כ י ם הדרושים .ה ד ר כ ו נ י ם ה ג י ע ו ו ק ב ו צ ה ר א ש ו נ ה י צ א ה ל מ ח נ ה ולפי הידיעות נ י צ ל ה * * 6 5 א ך כ א ן ה ת ע ר ב מרין .ה ו א ר צ ה ל ק ח ת ח ל ק פ ע י ל ו ל ק ב ו ע מ י י ק ב ל א ת ה ד ר כ ו נ י ם ו מ י לא ,ו מ ו ב ן ג ם ל ה צ י ל א ת ע ו ר ו :״ ה מ ר כ ז ומרין ב ר א ש ו ל א י כ ל ו ל ה ש ל י ם ע ם ה ע ו ב ד ה ש מ צ ו י ג ו ר ם ע צ מ א י ה ע ו ס ק ב ה צ ל ת * עדותם של אלכס ואסתר גוטמן ב״משואה״ אי ,עמ׳ 178וכן עדותו של א .שוארצ־ באום בארכיון ״משואה״ — .35/382 * ממגהיגי ״גורדוגיה״ בוארשה ,מורה וסופר. ** בקבוצה זו היו ד״ר רכטמן ,רגינד .הולגדר ,הזוג קששיבו ,אריה ליור ,מגלה, א .גלר — כולם חברי תגועת גורדוניה .אליהם נוספו 3משפחות קרובים של שוואלב בשוייץ. 61 יהח־ים והעוסקים ב כ ך ה ם ג ם ב ט ל נ י ם ,ש א י נ ם משכילים ל ה פ י ק ת ו ע ל ת מ ״ ע ס ק ״ זה, ו ה ע י ק ר :ה י ו ד נ ר א ט ע צ מ ו אין ל ו כ ל ה ש פ ע ה ב ת ח ו ם זה ו ל ע ס ק נ י ו אין כ ל לרכוש אפשרות דרכיות לעצמם מרין כאלה. החליטו... דועציו את להפקיע הענין מידי ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת .ה ן כ ו ת לחרוץ חיים או מ ו ו ת היא הרי ,כ י ד ו ע , בזי היודנראט״.״ טען לשמח, תעבור חברי שאין דרכו, התנועות מתחשבים לא וכשזה סרבו בפעילותו נעשה, פעולה לשתף ה״ציונית״ פקודה פרסם 0 7 מרין. עם ודרש האוסרת הוא שכל קשרים כתב ההתכתבות חו״ל<.״> עם א ך כ ל זה ל א ע ז ר ו ל כ ן ה ל ש י ן ב פ נ י ה ג ר מ נ י ם ע ל הנעשה .ה מ ש ל ו ח ה ב א ש ל הדרכונים בעלי חברי ובו ה צ י ו נ י שהיו הנוער מוות, בסכנת לאושויץ נשלח ועמו מרין וצ׳רנה מ ז כ י ר ת ו .מ ר י ן נ פ ל ב מ ל כ ו ד ת שטמן לעצמו. הדרכונים בפרשת מעניינת הדרום־אמריקאיים בין ההשוואה אריה דווחי ליור מגורדוניה ,ח י י ק ה ק ל י נ ג ר מ ה ש ו מ ר הצעיר ,ופרדקא מזיא מ ה נ ו ע ר הציוני. אריה על ליור מדווח ואינו מזכיר כלל כיצד נערכו הפרשה מקבלי רשימות ה ד ר כ ו נ י ם וכיצד ה ת נ ה ל ה ק ש ר ל ק ב ל ת ם .הוא מציין ר ק א ת ע ו ב ד ת ק י ו ם ה ד ר כ ו נ י ם התנגדותו של ואת הדרכונים משלוח מ ו ח ו מסתיים מרין. — מחשש שמבקשים בכך ש י פ ל ו לידי היודנראט. משיית חייקה להפסיק קלינגר את מדווחת ע ל הויכוח ש ע ו ר ר ו ה ד ר כ ו נ י ם — מ ח ש ש ש מ א ה מ ר ה א ח ר י ה ם י ח ל י ש א ת ה ה כ נ ו ת ולכן: למרד, משלחת של פניות התנגדות מזיא, לארץ״. אנשים חזקה 7 0 מחה לדרכונים עד ובכל לתנועה. כדרך א ת הויכוח רשימות ועדה אנשים והחשש שיקבלו שבקרב נראה הצלה מחשש ח ב ר ת ה נ ו ע ר הציוני ,מ ד ו ו ח ת מזכירה לפגיעה ב פ י ר ו ט על ת ה ל י ך לפגיעה דרכונים חברי במרד, למקרה נראה אך חירום. השומר בהכנות ואף ישנן הצעיר היתד. פרדקא למרד. ק ב ל ת הדרכונים. ש ה ה ח ל ט ה היא מזיא רק מציינת שלמד. לרנר קוז׳וך, ויוסף ושלמה בוזיקובסקי, היא לשלוח שהוקמה לקביעת רשימות מ ק ב ל י הדרכונים ,שחבריה היו :הרשל שפרינגר, בורנשטיין, לא ״היינו לחוץ עקביים הסוף. זאת וכל — היותר נשלחים הסכמנו תצלומי שיאפשרו אנשים יציאת שהתחייבו הנקה מראש ל ב ק ש ד ר כ ו נ י ם .ל א ח ר מ כ ן אין ח ב ר י גורדוניה ,ש ה ח ל ו ב ק ש ר זה ,פ ע י ל י ם במיוחד בנושא .פ ע י ל ו ת ו ש ל ה נ ו ע ר הציוני מ ו ב נ ת ל א ו ר ה ע ו ב ד ה ש ח ב ר י ה ע ש ו רבות למציאת דרכי בריחה והצלה ,אך בד בבד נטלו חלק פעיל ביותר ב מ ח ת ר ת * . תנועת השומר הצעיר, לעומת זאת הדגישה במיוחד א ת ה מ ר ד ולכן הסתייגה מ פ ר ש ת הניירות. עמדתי שהסתתרו הבריחה ב פ ר ק זד .ע ל הודות החל לקשרים מאוחר מאד שלוש עם א פ ש ר ו י ו ת של ב ר י ח ה והצלה .כן היו כ א ל ה פ ו ל נ י ם בודדים .ראוי ל ש ו ב בשל האשליה והתקוה ולהדגיש להיוותר בחיים, כי ארגון נסיונות ה ב ר י ח ה ה ר א ש ו נ י ם ש נ כ ש ל ו ,ו ע ק ב ה ה ת ל ב ט ו ת בין רעיון ה מ ר ד ל ב י ן ה ה צ ל ה . * מן הראוי לציין כי כמה מחברי ״הנוער הציוני״ וביניהם ישראל דיאמנט ,בולק קוז׳וך ,נתן רוזנצוייג ,יאנק צימרמן ,עזריאל קת׳וך ,חיים טנטורצל ,היפק גליצנשטיין, לולקה פומרנצבלום ,מייטלים ,זאב לינדנר ,אלכם גתמון ,יעקב רתנברג ,קרול טוכשניידר, ליאון בלאט — בצעו ,בשיתוף חברי המחתרת הבין־תנועתית ,מעשים מעזים .אחדים נמלטו לאחר הפעולה ואחרים נפלו בקרב פנים אל פנים עם הגרמנים. 62 קשריט ayמורביה שוייץ ואוסטריה .5 חברי ו ש י י ת וכן גיסו ל ה ע ב י ר ה ת נ ו ע ו ת קיימו ק ש ר י שכתבים ע ם ת ו ר כ י ה ל ו י נ ה י ד י ע ו ת ע ל ה מ ת ר ח ש בפולין. ה ק ש ר י ם ע ם ש ד ת ה ח ל ו ע ו ד ב־ 1940״ ו ה ת נ ה ל ו ע׳׳י מ ו ע צ ת ת נ ו ע ו ת הנוער. ה ת ק ב ל ו ב ת ח י ל ה ע ת ו נ י ם ובהם דיווחים ע ל ח ג י ם ו א ר ו ע י ם שונים בארץ משוייץ ו ב ע ו ל ם .ב ש ל ב מ א ו ח ר יותר נ ש ל ח ו ח ב י ל ו ת מ ז ו ן , ישראל הראשוני חבר נראה שאת הקשר י צ ר ו א נ ש י ת נ ו ע ת גורדוניה ,ש נ ת ן ש ו א ל ב ,ש ל י ח ה ח ל ו ץ ב ש ר ת ,היה 7 8 בה. מאוחר 7 2 המכתבים יותר, קשרים הועברו רגיל בדואר היודנראט, באמצעות בשלב ורק כ ש ה ת ע ר ב מרין ו ת ב ע ש ה ק ש ר ייעשה דרכו ,א ו כ א ש ר א ס ר כ ל הועברו המכתבים ע ם חו״ל, הצד דרך הארי*. 7 תין• ההתכתבות כדי ה ז כ י ר נ ת ן ש ו ו א ל ב ב־ 1943א ת ה א פ ש ר ו ת ש ל מ ש ל ו ח ד ר כ ו נ י ם ד ר ו ם ־ א מ ר י ק א י י ם לחברי התנועות. א ך ה ק ש ר ע ם שיייץ לא היה ר ק ל מ ע ן מ צ י א ת ד ר כ י ה צ ל ה .ר א ש י ה ת נ ו ע ו ת ד ו ו ח ו לשוייץ ע ל פ ע י ל ו ת ם :ב מ א י ו ב א ו ק ט ו ב ר נשלחו מכתבים מאת יחק 1941 ק ח ׳ ו ך ל נ ת ן שוואלב ובהם תיאור הפעילות באיזור — קורסים מקצועיים ,הכשרות, ת ר ב ו ת י ת .ב מ כ ת ב י ם נ ר מ ז ע ל ק ש ר ע ם ״אורט״ ב ב ר ל י ן ו ה כ ש ו ת ה נ ו ע ר פעילות לעליה ,ומובעת בהם תקוה להשגת עזרה כ ס פ י ת מ ש ר ת לשם ל ה ר ח ב ת הפעילות. כ י ע ו ד ב־1941 נראה לארץ ת ו ה ה עדיין ה ת ק ו ה ל ה מ ש ך החיים ישראל בעתיד הקרוב. חברי 7 5 ת ח ת ה כ י ב ו ש ואולי התנועות ביקשו לא פתחי אפילי לעליה הצלה! ה ם ב י ק ש ו ת מ י כ ה כ ס פ י ת ל פ ע י ל ו ת ם ו ה ע ב י ר ו דיווחים ל ע ו ל ם ע ל ה נ ע ש ה בתחומם. נסיון נ ו ס ף ל ק ש ר ע ם ה ח ח נ ע ש ה ב־ .1942מ ט ה שוורץ נ ש ל ח ה לוינה ל ה ס ב י ר ל י ה ו ד י ם ש ב ה א ת ה מ ת ר ח ש ולהזהירם מ פ נ י ה ש מ ד ה ,וכן ל ב ד ו ק א פ ש ר ו י ו ת ב ר י ח ה רומניה .היא דרך אופיינית תגובה נתקלה למדי בעוינות לתקופת ובאי־אמון לא היהודים מוחלט היו לאזהרותיה. לקבל מוכנים 7 8 ואכן ,זו את הידיעות ע ל ה ה ש מ ד ה ו ת מ י ד ח ש ב ו ש י י נ צ ל ו ו״לנו זה ל א יקרה״. קשר היה נוסף ע ם ה ע ו ל ם החיצון נוצר דרך פרומקה דרך תורכיה: ״אני ) פ ל ו ם נ י צ ק ה — ח .י .(.ה י א היתד .ב ו א ר ש ה והם היו ב ק ש ר ע ם ח ו ״ ל והיא ע ב ר ה א ל י נ ו וכך נוצר ה ק ש ר ע ם ק ו ש ט א . . .״ על מ ה ו ת ה ק ש ר ע ם תורכיה ,אך ביולי מהונגריה חושבת שהקשר 7 7 אין בידי עדויות 1943ה ג י ע ל א י ז ו ר ש ל י ח מ ס ל ו ב ק י ה או ו ה ב י א ע מ ו 50,000מ ר ק ש נ ש ל ח ו ע ״ י וניה פ ו מ ר נ ץ ,ש ל י ח ה ס ו כ נ ו ת ב ק ו ש ט א :״ ב ר ט ט ה ס ת כ ל ו בגוי הנרגש שמביא א ת ו דרישת שלום מאחים ממרחקים — מ כ ת ב ק צ ר — ו ס כ ו ם כ ס ף למימון פעילות ,ד ר י ש ת ש ל ו ם חיה ,א ח ר י שנים ,א ח ר י שאזלו לפה, כל התקוות, כאשר בשורות הגירוש ותאריכים מדומים ו ה ע ו ל ם ה ח פ ש י נ ר א ה ר ח ו ק יותר מ ש ה י ה א י פ ע ם .״ ״ 7 8 נישאים מפד. ל פ י ד ב ר י ם אלד. נראה ,כי עיקר הקשר עם תורכיה כלל רווחים על פעילות התנועות ולא בירור דרכי ב מ כ ת ב ש מ נ ס ח י ם ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת ו מ ו ס ר י ם ל י ד י ה ש ל י ח הזה ב א ה הצלה. לידי בטוי שאיפתם להביא ל ז י ע ת העולם א ת פ ע י ל ו ת ם ו מ א ב ק ם :״לצערנו איחר שלכם השליח ומלחמתנו.״ הרבה לבוא .ש נ י ם ח ל מ נ ו ל מ צ ו א הזדמנות כדי לספר לכם ע ל חיינו ה ק י מ ו נ ו מ פ ע ל ה כ ש ר ה עצום ו מ ל ב ד זה ת נ ו ע ו ת ־ נ ו ע ר ח ז ק ו ת מ פ ו ת י ו ת ר מ ב י מ י ם כתיקנם ...ל א ח ר ה ת ק ו פ ה ש ל א ר ג ו ן ה ג י ט א ו ת ה ח ל ה פ ע ו ל ת ההשמדה השיטתית...״ כאן ב א פ ר ו ט ה ה ש מ ד ה ב א י ז ו ר י ם ה ש ו נ י ם בפולין ,מ ת ו ך 63 ידיעות ש נ ק ל ט ו מ פ י ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת .כן מ ו ב א דווח ע ל ה מ ר ד ב ו א ר ש ה ו ה נ ו ת ר י ם הארי. בצד טובים ולבסוף: באופן יהיה יחסי, ללא מחוזנו ״הישוב הוא היהודי האחרון שהיה שלזיה־העילית־מזרחית... בשעה יהודים. את שתקבלו עד נתון במשך מכתבנו בתנאים עתה השבועות יהיה לא הקרובים איש עוד מ א ת נ ו בחיים ...ה ת ע ר ב ו ת מ י י ד י ת א צ ל מ מ ש ל ו ת ה ח ס ו ת היא ה כ ר ח ד ח ו ף ביותר... אנו מחפשים דרך להונגריה ומבקשים מכם לעזור לנו בכך כ כ ל האפשר .עשו שתוכלו...״ ככל יודעים 79 מ כ ת ב זה מ ב ה י ר ל נ ו ב א ו ר ח ח ד וברור ,כי ר א ש י ה ת נ ו ע ו ת ע ל ההשמדה ה ק ר ב ה ומודעים לקיצם המר; הם מבקשים עזרה להצלה, אך א י נ ם ב ט ו ח י ם כ ל ל א ם זו ת ג י ע ב ז מ ן ; ה ם ע ל סף יאוש ,א ו ל ם ר ו א י ם ב מ כ ת ב שתישאר לאחר מותם, עדות א ת פ ר ו מ ק ה ״כי ה י א עמו כוללת...״ 8 0 על יותר שהתרחש מכולם בפולין כולה .ה ש ל י ח הסתובבה מציע לקחת לה תמונה בפולין ...היתד. כ ד י ש ת ס פ ר א ת ה ס י פ ו ך בקושטא .א ך פ ר ו מ ק ה מ ס ר ב ת ל ל כ ת ־ — מ ק ו מ ה הוא עם ח ב ר י ה ל ת נ ו ע ה . הן עם הקשר שוייץ והן תורכיה ה ק ש ר עם את מבטאים חברי שאיפת ה ת נ ו ע ו ת ל ה י ש א ר בחיים ,ל ש מ ו ר ע ל צ ל ם אנוש ו ע ל כ ב ו ד העם. הערות ( 1 9 . 1צ B e n d z i n , ) 6 Claws, 1944—1939, Jochanan Ranz, In N a z i p. 5 — 1 0 . (2 )ארגון ספר פופנוביץ והסביבה יוצאי סוסנוביץ והסביבה להלן כ״ספר םוסנוביץ״(. (3 כזגלמביה, בישראל, רנץ ,ע׳ .12 שמעון קשורי )ברוקנר(. תל־אביב .(1973ע׳ .636—8 ,598 בגורדוניה250 , בדרור150 , )יצוטט (4 מהם 500 (5 פרדקא מזיא ,רעיפ כסער — נ ו ע ד ציוני במאבק ע 0הנאצים ) י ד ושם ,ירושלים (6 שם ,ע׳ .32 (8 עדות בעל־פה של פרדקא מזיא מיום .20.11.78ע׳ .6 רנץ ,ע׳ .36 בנוער הציוני300 , עורך: מאיר )יצוטט להלן כ״רנץ״(. ב ש ו מ ר הדתי — תשכ״ד( .ע׳ ) .34יצוטט להלן כ״רעים בסער״(. (7 עדות״(. (9 (10 (11 (12 שם ,ע׳ .33 נספח מס׳ .6 ,5 נספח .5 נספח .6 עדות כ״הרצברג״(. (13 (14 (15 )יצוטט להלן כ״מזיא, בעל פה של תושיה הרצברג מיום .16.7.79 ע׳ .4—3 )יצוטט מזיא ,עדות ,ע׳ .8 שם ,ע׳ .4 פנקפ מ ד י ן ,ע ו ר ך :א .ש .שטיין) ,ארגון יוצאי בגדין ,תל־אביב ,(1959ע׳ .351 )יצוטט להלן כ״פנקס בנדין״(. (17 (18 (20 מזיא ,עדות ,ע׳ .14 (21 64 נספח .5 . רעים בסער ,ע׳ .65 (19 להלן ״פרקי בנדין״ ,ב ת ו ך :ידיעות כית לוחמי הגטאות ,22אפריל ,1960ע׳ .125 שם ,ע׳ .15 N.Y(, שם ,ע׳ .16 שם ,ע׳ .7 שם ,ע׳ .18 שם ,ע׳ .19 שם ,ע׳ .23 חנה וירניק שלזינגר ,״עדות אחת״ ,בתוך :ילקו !:נדרשת ,שגה א׳ חוברת א׳, תשכ״ד ,נובמבר־דצמבר .1963ע׳ .76—7וכן :ליור ,ע׳ .107—8 מזיא ,עדות ,ע׳ .14 שם ,ע׳ .26 שמואל רון ,קטעי זכרונות ,בתוך :ילקוט מורשת ,חוברת ט״ז ,ניסן תשל״ג, ,1973ע׳ ) .49יצוטט להלן כ״רון ,מורשת״(. מזיא ,עדות ,ע׳ .20 שם ,ע׳ .21 שם ,ע׳ .22 שם ,ע׳ .22 חיה קלינגר )רוזנברג() .25.9.57—18.4.58 ,קיבוץ העוגן .(1958 ,ע׳ ) .22יצוטט :״קלינגר״(. חייקה קלינגר ,מיומן בגימו) ,ספרית פועלים ,קיבוץ העוגן ,מרחביה.(1959 , )יצוטט להלן כ״מיומן בגטו״(. פנקס בגדין ,ע׳ .357 הצופה.7.12.43 , מזיא ,עדות ,ע׳ .30 רעים בסער ,ע׳ .98 שם ,ע׳ .88 שם ,ע׳ .105 רנץ, ע׳ .64—5 רנץ, ע׳ .75—7 רעים בסער ,ע׳ .120 שם ,ע׳ .176 ,163 שם ,ע׳ .134 ליור ,ע׳ .140 פנקס בנדין ,ע׳ ליור ,ע׳ .123 הרצברג ,ע׳ .5 מזיא ,עדות ,ע׳ רעים בסער ,ע׳ מזיא ,עדות ,ע׳ הרצברג ,ע׳ .6 שם ,ע׳ .7 הרצברג ,ע׳ .6 רעים בסער ,ע׳ הרצברג ,ע׳ .7 קלינגר ,ע׳ .90 פנקס בגדין ,ע׳ מזיא ,עדות ,ע׳ שם ,ע׳ .26 שם ,ע׳ .26 רעים ליוד, רעים שם, .345 .25 .154 .30 .210 .354 .28 בסער ,ע׳ .137—40 ע׳ .111 בסער ,ע׳ .137—8 שם. 65 (69 (70 (71 (72 (73 (74 (75 (76 (77 (78 (79 (80 66 ליור ,ע׳ .113 קלינגר ,ע׳ .90 פנקס בגדין ,ע׳ .353 רנץ ,ע׳ .28 מזיא ,עדות ,ע׳ .26 שם ,ע׳ .24 נספח .6 ,5 רעים בסער ,ע׳ .103 מזיא ,עדות ,ע׳ .32 רעים בסער ,ע׳ .183 נספח .11 מזיא ,עדות ,ע׳ .32 נפתלי צחר כ מ ק ו ר ד ו א ר ־ ה ש ו א ה א י ר ו ע י ם ל ת א ו ר ) ב נ ד י ך ב נ ד ס ב ו ר ג ( המחיאון ללימוד לדואר־השואה )הוקם אשתקד ,באפריל התקופה. כמות הכלול החומר (1980פ ו ת ח א פ ק י ם נ ו ס פ י ם ברישום, בו והאמצעים ומחקר קיטלוג יוצרים מ ק ו ר נוסף ,ה מ ה ו ו ה מ ע י ן ז ו י ת ־ ר א י ה חדשה ,ש ב י כ ו ל ת ה ל א מ ת א ת הידוע, שניתן בעזרתה לזרוק כשם כעין תעודה היסטורית ואשר באמצעותה ניתן אור חדש לתאור אוטנטית להביא למשל ,מ צ א א .ס ט מ פ ל ר הכתובה גם ו ל ה ב נ ת הדברים. ב ז י אנשים לידי ג י ל ד של החומר מ ש מ ש שפעלו עובדות בתקופה בלתי ההיא, ידועות. ש מ ו ת ש ל מ ח נ ו ת ־ ע ב ח ־ ה קטנים ו ב ל ת י ידועים, כך, וזאת ה ו ד ו ת ל ה ת ח ק ו ת א ח ר י מ ק ו ר פ ו ס ט א ל י מסוים ,ב מ ק ר ה האמור — מ ע ט פ ה ,מ א ח ר ומעצורי ה מ ח נ ה ל א נ ו ת ר א י ש בחיים ,ואי־ ל כ ך לא נ ו ת ר ה כ ל ע ד ו ת ע ל ה מ ח נ ה ה ל ז . המספר הרב של הפריטים שברשותנו ,מאפשר התחקות אחר רצף האירועים או ה ב ע י ו ת ו ה ק ש ר ש ב י נ י ה ם .יש ,אפוא ,ל ר א ו ת א ת ד ו א ר ־ ה ש ו א ה כ ש ט ח במערכת המחקרית והתיעודית השואה, בנושא שטח שהוא כמעט בור, נוסף ואותו יש להכיר ,ל ל מ ו ד ו ל ע ב ד ב א ו פ ן יסודי .ברם ,יש להבין ,כי ב נ ו ס ף ל ל י מ ו ד ת כ נ ם של הדברים ,ח ש ו ב ל א על פ ח ו ת גם ביטוייה ה א ס פ ק ט הפוסטאלי .ידיעת יש השונים, ב כ ו ח ן ' לזרוק שיטות אור הצנזורה הגרמנית בעיקר, ולהשלים א ת ה מ י ד ע ש ב י ד י נ ו .גישה זו ט ר ם נ ע ש ה ב ה ש י מ ו ש מ ל א נוסף חדש או והמחקר היסודי ב ש ט ח ז ה ה ו א עדיין ב א י ב ו .ח ש ו ב ה ל צ י ה היא ג ם ה נ ק ו ד ה ״היהודית״ .מ י ר ב ה ש ל ה ס פ ר ו ת ה מ ק צ ו ע י ת ע ל ה צ ג ז ו ר ה ה ג ר מ נ י ת מ ק ו ר ו א י נ ו יהודי .ח ו מ ר יהודי — א ם מ ו ת ר ל ה ת ב ט א כ ך — מ ת י י ח ס ל ד ב ר י ד ו א ר א ש ר ג כ ת ב ו ב ז י יהודים ב מ ק ו מ ו ת יהזיים, כגון :גיטאות, ערים ועיירות י ה ז י ו ת ו מ ק ו מ ו ת דומים .ר ו ב הכותבים והחוקרים ב נ ו ש א ה צ מ ו ד ה ה ג ר מ ג י ת ה י ה ל פ ג י ה ם ח ו מ ר פ ו ס ט א ל י א ש ר איגו ר ל ו ו נ ט י ל מ ו ש ג ״ י ה ז י ״ ,כ פ י ש צ י י נ ו לעיל .ה פ ר ס ו מ י ם והקטלוגים ה ש ו נ י ם ח ש ו ב י ם לכל הנזקק חשיבות ריכוז לנושא בהשלמתו, דומים. כל זה, אולם הכרתו זאת לשם ובדיקתו גאמר מתוך קבלת של סברה, ת מ ת ה שלמה, החומר המתייחס כי הנוחלים מבחינה שלגו, לגיטאות והסדרים זאי יש ומקומות לגבי הגורם ה י ה ז י ל א ת מ ז ה י ו ד ו מ י ם ל א ל ה ש ה י ו גהוגים ב מ ק ו מ ו ת רגילים. 67 ב נ ד י ן ת ו פ ס ת מ ק ו ם נ כ ב ד ,מ ב ח י נ ה כ מ ו ת י ת ,ב א ו ס פ י המוזיאון .י י ס ו ד ו העיר וראשיתו ש ל האוסף כולו החל ,כאשר לפני שנים ה ע ב י ר מ ר א ל ף שווארצבאומ ח ל ק ג ד ו ל מ א ו ס פ ו ה פ ר ט י ) מ כ ת ב י ם ,גלויות ,מ ע ס פ ו ת ו כ ר ( הכמות לארכיון ״ מ ש ו א ה ״ . ה ר צ י נ י ת ה ז ו ל א היתד .א ל א ח ל ק ,א ם כ י ח ל ק ניכר ,ש ל כ ל ה ה ת כ ת ב ו ת ה ר ב ה א ו ת ה נ י ה ל האיש ע ת ששהה בשווייץ ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה .ב ת ו ר יוצא ב נ ד י ן א ך ט ב ע י ה ד ב ר ש ק ש ר י ה מ כ ת ב י ם ע ם עירו היוו ג ו ר ם מ כ ו ב ד באוספו .כ ן יש ל ה נ י ח כ י ל ע ו ב ד ה זו ,מ ע ב ר ל ר ג ש ו ת ו ה ת י י ח ס ו י ו ת א י ש י ו ת ,ה י ו ה ש פ ע ה ו ה ש ל כ ו ת ל א מ ע ט ו ת ע ל התרחשויות ומהלך הענינים בבנדין .מקור ש נ י )מבחינת הכמות( הוא ארכיונו האישי ש ל אריה פעיל ליוור ז״ל ,א י ש שהיה לו ק ש ר אישי ל א י ר ו ע י ם ש ו נ י ם ב ב נ ד י ן ב ת ק ו פ ה ההיא .ב י ו ש ב ו ב מ ח נ ה ־ ש ב ו י י ם ט י ט מ ו נ י נ ג כ א ז ר ח ח ת ,ב ע ל ד ר כ ו ן הונדוראס ,נ י ה ל מ ש ם ה ת כ ת ב ו ת ע ם ב נ י מ ש פ ח ת ו וחבריו ל ת נ ו ע ה )גורדוניה( ,ו א ף ע ם א ח ד י ם ש ה צ ל י ח ו מ־1943 לברוח ולהגיע להוגגריה ואילך ך ר ך ס ל ו ב ק י ה .מ ק ו ר שלישי ) מ ב ח י נ ת כ מ ו ת ה ח ו מ ר ה ק ש ו ר ב ב נ ד י ן ( ה ו א ה א ו ס ף של מיכאל ובמקומות בתור ל א ס ק ר ,א י ש בנדין ,א ש ר י ש ב ג ם ה ו א אחרים, כגון: ביבראך ולאופן ב מ ח נ ה שבויים טיטמוגיגג ),(Titmoning, Biberach, Laufen א ז ר ח ח ת ,ע ל ס מ ך דרכון ש ל מ ד י נ ה ד ר ו ם ־ א מ ר י ק א י ת ,והוא נ י ה ל מ ש ם ה ת כ ת ב ו ת ע ם א נ ש י בנדין .במוזיאון ד ו א ר ־ ה ש ו א ה מ ו צ ג ל ו ח מ י ו ח ד ב נ ו ש א ב נ ד י ן ותכנו ב נ ו י ע ל ד ב ר י ד ו א ר שונים ה מ ת י י ח ס י ם ,ב ע י ק ר , התאריך מאחר ה ג ו ר ל י ש ל הגירוש האחרת ובריחת ו י ש נ ו ר צ ף ״צפוף״ ש ל מ כ ת ב י ם ל ח ב י ל ו ת מזון ,ד ר כ ו נ י ם , ההצלה דרך )מבחינת ס ל ו ב ק י ה להוגגריה. התאריכים( ה ר י ניתן לקבוע ב ו ו ד א ו ת א ת מ ו ע ד שינוי ה ש ם בנדין ל ־ ב ג ד ס ב ו ר ג .Bendsburgה ת א ר י ך ה א ח ר ת ל פ י ה ח ו מ ר במוזיאון ,ב ו מופיע ה ש ם ב נ ד ז י ן Bendzinב ח ו ת מ ת — ה ו א .26.10.1941 ב ת ק ו פ ת ה מ ע ב ר מופיעים השמות בערבוביה. ה ש ם בנדזין מופיע בכתובת המען בעוד ב ח ו ת מ ת הוא כ ב ר בנדסבורג .מ כ ל מקום נ ר א ה ,כ י ה ת א ך י ך ס ו ף א ו ק ט ו ב ר — ר א ש י ת נ ו ב מ ב ר ,1941ה י נ ו ה מ ו ע ד ב ו ה ו ח ל ף בנדזין לשם השם הקודם הגרמני בנדסבורג .כ ל ז א ת נאמר, מבחינה כמובן, פ ו ס ט א ל י ת .ב ר ם ,יש להניח ,כי ה מ י נ ו ח ה פ ו ם ט א ל י ודאי ה י ה מ ת א י ם למינוח ב ו ה מ י ג ה ל ה ג ר מ נ י הכללי .ה ש ם בגדזין ג ם ה ו א ב ע צ ם וריאציה ש ל ה ש ם השתמש ה מ ק ו ר י בגדין. לאור ה מ צ ו י יש יסוד ל ה ת ר ש מ ו ת ,כ י ה ה ת כ ת ב ו ת מ ב ג ד י ן ו א ל בגדין היתד. ר ב ה )יחסית, כמובן, לתנאי הימים ה ה ם ( ,ו א ף ר ב ה יותר מאשר במקומות א ח ר י ם .מ ו ב ן כ י מ ד ו ב ר כ א ן ע ל ה ת ר ש מ ו ת ב ל ב ד ,כ י ה ר י אין ל נ ו כ ל ס ט ט י ס ט י ק ה מדויקת ואף ל א כלליח ע ל מספר דברי הדואר אפשרי ש נ ש ל ח ו אז .ס פ ק א ם הדבר בכלל ,ו כ ל אמת־מידה אינה א ל א ה ת ר ש מ ו ת בלבד ,ה מ ס ת מ כ ת ע ל החומר הקיים ו ע ל מבנדין ז י ע ת ה ת נ א י ם ב כ ל מקום .ח ל ק מ כ ו ב ד קשור, כ א מ ו ר לעיל, ביותר ש ל חומר פוסטאלי ב פ ע י ל ו ת ו ש ל ש ו ו א ר צ ב א ו ם .ד ז ליוור מ ע ז ,כ י כ מ ח צ י ת ה א ו כ ל ו ס י ה ש ל בנדין ו ס ו ס נ ו ב ת ע מ ד ה ב ק ש ר י מ כ ת ב י ם ע ם ש ו ו א ר צ ב א ו ם •י. ע ד ו ת ו ז ו נ א מ נ ה ע ל י נ ו ב ש ל מ ע ו ר ב ו ת ו ה א י ש י ת ש ל ל י ו ו ר ב א י ר ו ע י ם שהיו ב ב נ ד י ן ובקיאותו הרבה ב נ ע ש ה בתוכה .ע ם ז א ת י ש מ ק ו ם ל ה נ י ח ,כ י י יש הגזמת־מה ב נ ת ו ן ד ל ע י ל .א ו כ ל ו ס י י ת בנדין מ נ ת ה ע ר ב ה א י ר ו ע י ם כ־ 30,000א י ש ו ל כ ך נ ו ס פ ו ע ז כ מ ה אלפים מהעיירה אושיית ומן הסביבה .דומה ל כ ך ה י ה מספר התושבים ב ס ו ס נ ו ב ת ו א ם נ פ ח י ח מ ה מ ס פ ר ה כ ל ל י א ת ה א ב ד ו ת ו א ת ק ר ב נ ו ת הגירושים — 68 ה ר י נגיע ל מ ס פ ר ש ל כ מ ה ר ב ב ו ת נפש ,ב ת ק ו פ ה ב ה ה ת נ ה ל ה ה ה ת כ ת ב ו ת .נ ו כ ח זאת במוגזם מעט. נ ר א ה בעיניגו ,אפוא ,ה מ ס פ ר ב ו ג ו ק ט ל י ו ו ר ברם ,אין זה מ ש נ ה א ת ה ע ו ב ד ה היסודית ,כי ש ו ו א ר צ ב א ו ם נ י ה ל ה ת כ ת ב ו ת ע נ פ ה ב י ו ת ר המגיעה ל א ל פ י ם רבים ,והרי ב נ ו ס ף ל ה ת כ ת ב ו ת ה א י ש י ת ש ל ש ו ו א ר צ ב א ו ם היתד .גם ה ת כ ת ב ו ת בין ג ו ר מ י ם ת נ ו ע ת י י ם שונים לבין ל ש כ ת ה ק ש ר ב ג ׳ נ ב ה . יהיה ודאי מ ע נ י ן ורצוי ל ח ק ו ר ו ל ב ד ו ק א ת ה ס י ב ו ת ל ג ו ד ש זה ש ל ת כ ת ו ב ת בין בגדין וחו״ל ,ו ב ע י ק ר ע ם ש ו ו י ה .ה א ם ה ש פ י ע ה ע ל כ ך מ י ק ו מ ה דו־סטרית ה ג י א ו ג ר א פ י ש ל בנדין ש צ ו ר פ ה מ י נ ה ל י ת ל ר י י ך ו ש כ נ ה ע ל ג ב ו ל ה ג נ ר ל ־ ג ו ב ר נ מ נ ט י ה א ם פ ע ל ה כאן ה צ נ ז ו ר ה ה ג ר מ נ י ת ב צ ו ר ה מ י ו ח ד ת ש א י פ ש ר ה ,גם ל א ח ר שבוודאי בה החרמות רבות ,למספר רב כ״כ היו מכתבים של ל ת ע ו ד ת ם ? האם להגיע נ ו ה ג י ה ש ל ה צ נ ז ו ר ה ה ג ר מ נ י ת היו מ ק ר ה ב ל ב ד ,ע נ י ן ל ו ק א ל י ש ל בנדין והסביבה, א ו ה י ה זה ביטוי ל ק ו ה מ י נ ה ל הגרמגי ל ג ב י ה מ ק ו ם ב ת ק ו פ ה מ ס ו י מ ת ? הגיטו להניח, ב ב נ ד י ן גם היה פ ת ו ח י ו ת ר ו ת א ר י ך ס ג י ר ת ו ה ו א ת ח י ל ת .1943ניתן יצר קונסטלציה כ י קיומן ופעילותן של האינטנסיבית הנוער תנועות מ ס ו י מ ת לכיוון ה ר ח ב ת ה ה ת ק ד מ ו ת ל א ח ר ש כ ב ר נ ו צ ר ה ק ש ר הראשון .ס י ב ה א ח ת ו ד א י ת ו נ ה י ר ה לנו ,והיא ה ע ו ב ד ה ש ב ש ו ו י י ץ י ש ב א י ש בנדין ,א ש ר ב מ ר צ ו היא הניע מערכת מסועפת של הרב התכתבות 2 עם אנשי ב מ ק ו ם ,וגם בנדין עם א נ ש י בנדין א ש ר ה צ ל י ח ו ל ה י מ ל ט ב מ ס ל ו ל ב ר י ח ת ה ה צ ל ה ד ר ך ס ל ו ב ק י ה ל ה ו נ ג ר י ה ו מ ש ם לרומניה .מ כ ל מקום ,מ ס ק נ ו ת נ כ ו נ ו ת נ ו כ ל ל ה ס י ק ל א ע ל ס מ ך עדויותיהם של הן א נ ש י ם א ש ד היו אז שם ,כי אם ע ל ס מ ך ב ד י ק ת ה ח ו מ ר ה א ר כ י ו נ י הגרמני, בארכיונים הגרמניים ש ל ה ד ו א ר והן ש ל המינהל ,א ש ר א ו ל י נ י ת ן ל מ צ א ם ש ל ה ג ס ט א פ ו ואחרים מן ה ת ק ו פ ה ההיא .ה נ ה כ י כן ב ד י ק ת ה ע ר כ י ם ה פ ו ס ט א ל י י ם ו כ ר ( יש ודאי ב י כ ו ל ת ם ל ש פ ו ך א ו ר ע ל ה ת ר ח ש ו י ו ת ה י ס ט ו ר י ו ת א ל ה . )הצנזורה קשרי .1940 בנדין ובין מ ק ו מ ו ת מ כ ת ב י ם בין א ר י ה ליוור ס ב ו ר ג ב א י ר ו פ ה היו שונים קיימים מ א ז כי אנשי ה ת נ ו ע ו ת היוו ג ו ר ם ח ש ו ב ב ש ט ח זה .היתד. ה ת כ ת ב ו ת ע ם ח ה לארץ ,ע ם ש ו ו י ה ועם ת ו ר כ י ה ) ק ו ש ט א ( .ק ש ר י ה ד ו א ר נ ת ק י י מ ו ו נ ש ת מ ר ו ב כ ל ה ת נ א י ם ,ע ל כ ך מ ע ז י ם ה כ ל .נ י צ ו ל י ב נ ד י ן היו גם מ ש ת ד ל י ם להודיע שונים ע ל ה מ ת ר ח ש .ק ש ר י ה ד ו א ר ב י ן ב נ ד י ן למקומות להעברת אהרון ידיעות מ מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם א ל 4 בראנדס לשכת הקשר כי מ ו א ר ש ה היו מ ע ב י ר י ם ו ש ו ו י ה ש י מ ש ו צינור ב ג ׳ נ ב ה .כך ,ל מ ש ל ,מ ו ס ר אל ידיעות צ׳נםטוכוב בנדין ואל ומשם לג׳נבה. המכתבים מוצאים יותר. היו כ ת ו ב י ם ב ש פ ת רמזים ,ב ג ר מ נ י ת .ב ר ם ,ב א ו ס פ י המוזיאון א נ ו גם ד ב ר י ד ו א ר ה כ ת ו ב י ם פ ו ל נ י ת . היודנראט עשה מאמצים, בדרכים ע ם הזמן שונות ה פ כ ו ק ש ר י ה ד ו א ר קשים של פניה ולחץ, לכפות את ה ש פ ע ת ו ע ל מ ע ר כ ת ה ד ו א ר כ ו ל ה ו ב פ ר ט ע ל זו ע ם ש ו ו י ה .מ ת ו ך מ ג מ ה ל ש ל ו ט ולמשוך ב כ ל החוטים ,ח ר ה ל ו למדין ,כ י א נ ש י ם מ נ ה ל י ם ה ת כ ת ב ו ת ע ם ש ו ו י ה , כותבים )ראה ומקבלים מכתבים ללא מעורבותו. החל כאשר ענין הדרכתים ל ה ל ן ( פ נ ה ,אפוא ,א ל ש ו ו א ר צ ב א ו ם )וכן ה ו ס י ף ״ ל מ ס ו ר ג ם שוואלב״ ,שהיה נציג ״החלה״( מרין ועוזרו מ ו ל צ ׳ א צ ק י נ ט ל ו ל ע צ מ ם והכפיה את לא לנהל ה ת כ ת ב ו ת עם אנשים ש ל ה ם ע ל הציבור, לצנזר ה מ כ ת ב י ם היוצאים ,או ל מ נ ו ע את פרטיים, אלא, כמובן, עמו בלבד. א ת ה ז כ ו ת ,בין כ ל י ת ר נוהגי ה ש ל י ט ה המכתבים בכלל חופש הבאים משוויה ההתכתבות .דוד ב ע י ק ר וגם ליוור מ ס פ ר , 69 ш'У. •g.'Jtuilי , ZENIEALE с™-!-..см..»л.1 d e r ] a d i s c h e n A e l t e e t e c t S l e К?1".1шд1;да S I T Z IN S O S N O W I A Z P«flach:3S }аМг.1ИТПИ1־Каиф. ;Лк. Secretariat K e r r I 1 Alfreu Szwarcbaum _ .S. E/2G7/0 • Nr ! Se'aer eeehrter Herr Szwarcbauc wege h:fx. bitten,von der Kprrespendenz״flir oechten Sie auf aiese Eit privaten Berscnen aus ипэегеш Gebiete Abstand nenmen zu BOllen, bis Sife voa 1ms 'eilie aodere Kachricnt erlialten-werien.Gleichzeitie 1(Schwalbe)0bices aitzuteilen. .־tittec wir auch acderei preunde. » .Wenrl Sie irgehdwelche Angslcennheite:! 2 u eriedigen haben stehen wir gerne Eur.yerfUgung.r Jilt tester. Crus^en מכתבו של ראש היודנראט בבנדין ,משד .מרין ,בו הוא פונה אל אלף שווארצבאום בשווייץ ,ומבקש להמנע מהתכתבות אישית עם יהודים בגיטו וכן להודיע על כ ך לשוואלב, נציג ״החלח״. כי היו פקידים 5 לראותם , שהביאו ביודנראט והיתד .ח ו ת מ ת מ י ו ח ד ת המכתבים אליו א ת בטרם הספיק שמרין ש ה ע ז ה ע ל ב ק ו ר ת זו .ע ם ז א ת ל א מ ע ט י ם ה ם הפריטים ב א ו ס פ י ם )גלויות ,מ ע ט פ ו ת ו כ ר ( א ש ר ל א ה ו ח ת מ ו ו ל א ע ב ר ו צ נ ז ו ר ה . ענין ז ה דורש ב ד י ק ה ש ק ד נ י ת מ א ד ל ש ם ב י ר ו ר ה ס י ב ו ת . ד ב ר י ד ו א ר ל ח ר ׳ ל ,ב ע י ק ר לשווייץ ,נ ש ל ח ו מ ס נ י ף ה ד ו א ר א ש ר מ ח ו ץ ל ג י ט ו א ו מ ב נ ד י ן ע צ מ ה ב ט ר ם ש ה ו ק ם ה ג י ט ו ) ,(1943מ ת ו ך כ ו ו נ ה ל ע ק ו ף א ת ה י ו ד נ ר א ט , כ י מ ב ח י נ ת ת ו כ ן ה ד ב ר י ם ה נ י ח ו ה כ ו ת ב י ם ,כ י ייטיבו ל ע ש ו ת א ם מרין ל א יידעם. ד ר כ י ה ע ק י פ ה ה י ו ש ו נ ו ת .צ ע י ר ה ב ע ל ת מ ר א ה א ר י א ו ב ע ל ת ניירות אריים ה י ת ה יוצאת מחוץ לגיטו ,מחוץ ל ת ח ו ם , לבית הדואר הכללי 6 נוצרים והיו מ ש ח ד י ם ש י כ ל ו ל ס מ ו ך עליהם .ה י ו ג ם מ ק ר י ם ש ל ש י ח ו ד ג ר מ נ י ם י .כ ש ו ח ד ש י מ ש ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם קפד .א ו ת ת א ו ת ם ה י ו מ ק ב ל י ם ב ח ב י ל ו ת המזון ש ה ג י ע ו משווייץ .ע ם ז א ת מציין אריה ליוור ,כ י מ ע ט י ם ה י ו ה פ ו ל נ י ם שמוכגים ה י ו ל ע ש ו ת ז א ת ג ם א ם הוצע ל ה ם גדול, תשלום ה כ ר ח י היד. באשר להזדהות פולנים בבית־הדואר*. נ ת פ ס ו ו ל א א ח ת מ ס ר ו א ת ש ם ש ו ל ח י ה ם ו מ י ו ת ר לציין מ ה ג ו ר ל צ י פ ה יהודי .ד ו ד למחנה ליוור מזכיר העבודה ,כ ב ר לשווייץ ו א ל חברים מקרה ש ל לאחר במחנה שליחת הסופי, החיסול 9 השבויים . קוז׳וך ,מ פ ע י ל י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ מכתבים פולקדויטשה למחנה־עבודה, מקאטוביץ אשר היה ודרכו הוא היה פרדקה לאותו מזיא שולח מגיע מכתבים מספרת שוב על בולק ב ס ו ם נ ו ב י ץ ,שהיה יוצא ל ע י י ר ו ת ב ס ב י ב ה ל ש ם כאשר נאסר לעשות ז א ת 1 0 מהמקום . כאשד היודנראט הצליח בכפייתו בגוגע ל מ כ ת ב י ם עם ש ו ו י ה נעשו מאמצים לעקוף א ת הוראותיו, ו מ א פ ר י ל 1943 המשיכו לעמוד ב ק ש ר ע ם שווייץ באמצעות הדואר 1 1 הגרמני . מאחר 70 ו ב מ כ ת ב י ם היתד .ג מ ס ר ת א י ג פ ו ר מ צ י ה ע ל ה מ ת ר ח ש ,מ ן ה ה כ ר ח היה 2גלויות מן האוסף ,שנשלחו מבנדין ועליהן ח ו ת מ ו ת ב ק ו ר ת ש ל מ ק ו ם איסוף משלוחי הדואר שע״י היודנראט ושל מועצת הזקנים של הקהילה, וכן חותמת הצנזורה של המפקדה הראשית של הוואהרמאכט. שפת שתיווצר רמזים, מעין ״קוד״. לעתים קרה שאנשים שונים, ללא קשר ב י נ י ה ם היו מ ש ת מ ש י ם ב ר מ ז י ם דומים או זהים .מ י ל ו ת ה ר מ ז כ מ ו ״ ג ר ש ו נ ו ב ס ק י ״ )= גירוש( פעמים או ״דודה ד ר כ ה ״ ר ב ו ת מאד, אפשר )= דרכון( ה י ו מ מ י ל ו ת ה ר מ ז להניח ,כ י אין זה כלל סביר, ה נ פ ו צ ו ת והן ח ז ר ו שהצנזורה הגרמנית ל א ת פ ס ה א ת הענין .ע ד כ מ ה ש ה ד ב ר נ ר א ה מ ש ע ש ע ב מ ע ר כ ת ה ע צ ו ב ה ו ה ט ר ג י ת ה ז י — א י ך זה ש ב צ ג ז ו ר ה ה ג ר מ נ י ת ל א ה ב י נ ו ו ל א ה ר ג י ש ו ב ח ר י ג ה ז ה ש ל מ ס פ ר 71 גדול כה ב ש ם .״דרכה״. של ״דודות״ מצאנו גם דברי־דואר אשר מצונזרים מ י ל ו ת ה ר מ ז ב ה ם הן ק ל ו ת ל ה ב נ ה .והרי ה צ נ ז ו ר ה ה ג ר מ נ י ת נ ה ג ה ב ד ר כ י ב י ק ו ר ת ומנגנון ג ד ו ל מ א ד ע מ ד קשות שהיה למשל ,ידוע כי ל ר ש ו ת ה .כך, המרכז א ח ד מ כ ־ 1 2ה מ ר כ ז י ם ה ק ב ו ע י ם א ש ר ריכזו ,ל ש ם צנזורה, )מהרייך הדואר את ו מ ה ש ט ח י ם ה כ ב ו ש י ם ( ,ה י ה מ ת ו כ נ ן לכ־ 3,500א י ש בברלין, כל דברי בכוח־אדם. ג ם אם נ נ י ח שהיו א נ א ל פ ב ט י ם ב מ נ ג נ ו ן הזה ,וגם א ם ע ב ו ד ו ת ה ב י ק ו ר ת נ ע ש ת ה ל פ י מ צ ב י הרוח ,ש כ ת ו צ א ה מ כ ך ה י ו מ ו ש מ ד י ם מ כ ת ב י ם ל ל א א ב ח ג ה — לעתים אין כ ל א ל ה מ ס ב י ר י ם עדיין כ י צ ד זה מ י ל ו ת הרמז ע ב ר ו ל ע ת י ם ל ל א הגרמנית לא עסקו רק בצנזורה תגובה. בביקורת דברי־הדואר .הגרמנים ניהלו כ ר ט ס ת מ י ו ח ד ת ש ל חשודים ,א ם מ ב י ן א נ ש י ם פ ר ט י י ם או מ פ י ר מ ו ת .ה א ם היתד .זו ,אפוא, שיטה ג ר מ נ י ת ל ה ע ל י ם ל פ ע מ י ם עין — ואולי היתד .זו ה ע ל מ ה ל ל א כ ל ש י ט ה עקבית ו ק ב ו ע ה — מ ת ו ך א ו ת ה מ ג מ ה מ ג ו ו נ ת ש ל ב ל ב ו ל ו ה ט ע י ה ? ע נ י ן זד .ל א יתברר ,כנראה ,לעולם ,א ל א א ם כ ן ף מ צ א ל נ ו ה מ ק ו ר ה ג ר מ נ י גופו. ש פ ת הרמזים ת ו כ ל ל ה ו ו ת נ ו ש א מ ע נ י ן ב פ נ י ע צ מ ו ל ד ר י ש ה ו ח ק י ר ה .ב ת כ נ י ת המוזיאון ל ר כ ז ח ו מ ר זה .ה ר מ ז י ם ש כ ו ת ב י ה ם ח ש ב ו ם ל מ ו ב נ י ם מ א ל י ה ם ל א ת מ י ד היו מ ו ב נ י ם ל מ ק ב ל י ה מ כ ת ב י ם .ש ו ו א ר צ ב א ו ם * 1 ושוואלב״ מוסר ,כ י זילברשיין היו מ ת ק ש י ם ל ע ת י ם ב פ י ע נ ו ח ה כ ת ו ב ,ב ה ב נ ת ת ו כ ן ה ד ב ר י ם שבין השיטין והרמזים, והוא היה מסייע ב י ד ם ב מ ע ש ה הפיעגוח ,ב מ י ו ח ד ל ג ב י ח ו מ ר מ ב נ ד י ן ו ז א ג ל מ ב י ה ב כ ל ל .ל כ ת י ב ת ה מ כ ת ב י ם ו ל ק ב ל ת ם משווייץ ה ח פ ש י ת ה י ת ה ח ש י ב ו ת פ ס י כ ו ל ו ג י ת גם א ם ל א ת מ י ד ל ו ו ת ה ב ת ו צ א ו ת מעשיות .ל כ ו ת ב י ם ה י ת ה ה ר ג ש ה ,כ י עצומה ה נ ה מ י ש ה ו ש ו מ ע א ו ת ם ,מ י ש ה ו י ו ד ע ע ל ק י ו מ ם - .ב מ ק ר י ם ר ב י ם ה י ת ה זו ,בוודאי, א ש ל י י ת שוא ,כ י הרי א מ צ ע י ה ע ז ר ה היו מ ו ע ט י ם ודלים ל ע ו מ ת נ ח ש ו ל י ה ד ר י ש ו ת והצרכים .ברם ,א ף א ם א ש ל י ה היתד! ב כ ך — ה נ ה ה ב י א ה היא ב ח ו ב ה ג ם מ ע ט בדומה ארגעה. להבעת על ההערכה קבלת חבילות המזון הכותבים, מציינים ב מ ל י ם פ ש ו ט ו ת א ך ק ו ל ע ו ת ,ר ו ו י ו ת ר ג ש י ־ ת ו ד ה :״המלים ש ל כ ם ,ה ק ש ר א ת כ ם — מעודדים אותנו״ ,כ ד ב ר י א ח ת ה ג ל ו י ו ת ש נ ש ל ח ה מ ב ג ד י ן א ל ש ו א ר צ ב א ו ם לשווייץ. ב ע נ י ן ח ב י ל ו ת המזון ל ב נ ד י ן )כמובן ,ג ם ל ג ב י י ת ר המקומות ,א ך ה ר י ב ב נ ד י ן א נ ו ע ו ס ק י ם כאן( יש לציין כ י ה ש ו ל ח י ם ה ם שהיו היוזמים ו ה מ צ י ע י ם ; ה ח ב י ל ו ת נ ש ל ח ו מ ש ו ו י ה ל א כ ת ו צ א ה ש ל פ נ י ה יזומה מ ב נ ד י ן . שוארצבאום* בדבר לאירופה, 1 מעיד ,כ י ה צ ל י ח ל ה י פ ג ש ע ם ד״ד יוסף שווארץ ,נ צ י ג ה ג ׳ ו י נ ט האפשרות של הגשת עזרה ליושבי הגיטאות בצורת חבילות מזון .ה ת ע ו ר ר ה ש א ל ה ,מ ע י ן מ ו ס ר י ת ,מ צ פ ו נ י ת ,אם אין ב כ ך — ה ג ם ב ע ק י פ י ן , — מעין ס י ו ע כמובן לגרמנים. ברם, חלק ה מ ח ש ב ה היתה ,כי גם א ם בלבד מ ה ח ב י ל ו ת יגיע ל ת ע ו ד ת ו — מ ה ט ו ב .ו א מ נ ם שווארץ נ ת ן ה ו ר א ה ל ה ע ב י ר ס כ ו מ י - כסף ו ה ד ב ר נ מ ש ר כ מ ע ט ע ד ל ג י ר ו ש .ל ע ד זכור ס כ ו ם של ל מ ע ל ה מ ־ , $ 3 0 , 0 0 0 אשר מקורות הועבר אחרים התרמה בשיעורים אחדים )והיה מיועד לאיזור כולו(; גם היו למימון מ ש ל ו ח ה ח ב י ל ו ת ו ה ע ז ר ה .ב ל ו ז א ן שבשווייץ ,נ ע ר ך ב־1942 ו ל א ח ר ה צ ל ח ת ו סוכם ,ע ל ז י הועד ,כ י כ א ו ת ת ו ד ה מפעל לשוארצבאום על ה י ר ת מ ו ל פ ע ו ל ת ה ה ת ר מ ה ,י ו ע ב ר כ ל ה ס כ ו ם ש נ א ס ף ליהודי ז א ג ל מ ב י ה . תכולת ביותר. החבילות 72 ה ח ב י ל ו ת ל א ה י ת ה א ח י ד ה ,ה ג ם ש א פ ש ר ו י ו ת הגיוון היו מ צ ו מ צ מ ו ת נ י ת ן היה ל ש ל ו ח א ך ו ר ק מ צ ר כ י מזון יציבים כ ל ל ו סרדינים, ומחוסנים בפני קלקול. ק פ ה ,ת ה ,צימוקים ,ת א נ י ם — כ ל א ל ה ה י ו מ צ ר כ י ם י ק ר י ־ מ צ י א ו ת בימים ו ב ת נ א י ם ה ה ם .ח ב י ל ו ת מ צ ו ת ל פ ס ח היו ש ו ב ענין א ח ר — ו א ף הן נשלחו .ה מ ח י ר ה י ה בין עם לחבילה פורטוגל. קפה. התנהלה בהכנה iל ־ ן הדולר לחבילה עם סרדינים ו־ 2דולר ובאריזה התחשבנות עסקו רגילה. חברות בעלי מסחריות אחדות ה ח ב ר ו ת היו נוצרים, בליסבון, כלל ובדרך ה ת נ ה ל ו ה ע נ י נ י ם כ ת י ק נ ם .ב ע י ו ת מ ע ט ה ת ע ו ר ר ו כ א ש ר הענין נ ג ע ב ח ב ר ה ב ב ע ל ו ת אולי ק ש ה כ י ו ם ל ה ב י ן זאת ,א ך ה כ ל ה ת נ ה ל ע ל מ י ־ מ נ ו ח ו ת ו ה ד ב ר י ם יהודית. היו קלים ופשוטים .א ף ב נ ו ס ף ל ב ע י ו ת ה ט כ נ י ו ת — לא ת מ י ד ניתן היה ל ב צ ע את 1943ש ו ב א י ־ המשלוחים .א ח ת ה ח ב ר ו ת ה ו ד י ע ה ל ש ו א ר צ ב א ו ם ,כי מ י נ ו א ר א פ ש ר יהיה לשלוח ח ב י ל ו ת ל ב נ ד ס ב ו ר ג . משקלן של החבילות היה על iק ״ ג ל פ י שוארצבאום ,ואילו ד ו ד ליוור מ ד ב ר iק״ג .פ ר ד ק ה מ ז י א מ ז כ י ר ה א ת מ ש ל ו ח ה ח ב י ל ו ת מ ז א ג ל מ ב י ה עבודה \ ק״ג ש מ ש ק ל ן היה אל מחנה־ ו א ל ה היו ״דוגמאות מסחריות״ .ייתכן ,אפוא ,כ י ה נ ת ו ן iק״ג הוא אכן ר ל ו ו נ ט י יותר. נחן שוואלב, כנציג התנועות השונות. בענין ״החלוץ״ משלוה בשווייץ, החבילות עיסוקו היה מ ס ת י י ע היה עזרה במתן בשוארצבאום היה מ ע ב י ר כ ס פ י ם ו ר ש י מ ו ת ח ב ר י ם א ש ר הגיעו מ ב נ ד י ן ע ל לחברי 1 5 אליו , ז י ראשי התנועות. ב ר ו ב ה מ ק ר י ם ע ס ק ש ו א ר צ ב א ו ם ב כ ל ה צ ד ד י ם ה ט כ נ י י ם ) ק ש ר ע ם ה ח ב ר ו ת בליסבון, מ ש ל ו ח וכר( ,הן ל ג ב י ח ב י ל ו ת מ ט ע ם ל ש כ ת ־ ה ק ש ר והן ב ח ב י ל ו ת בהן ט י פ ל ב א ו פ ן אישי .ל א כ ל ה ח ב י ל ו ת ה ג י ע ו ל ת ע ו ד ת ן ,כאמור .ב מ ק ר י ם ר ב י ם מ א ד אושר ד ב ר בואן ע ל ז י מקבליהן. ב מ ק ר י ם מסוימים אנשים חששו לאשר א ת ד ב ר ק ב ל ת ה ח ב י ל ו ת .מ ם ך ־ ה כ ל ה ח ב י ל ו ת ש נ ש ל ח ו מ ש ו ו י ה הן ע ל ז י ל ש כ ת ־ ה ק ש ר )שוואלב( ז י ש ו א ר צ ב א ו ם ) ב א ו פ ן אישי( — רובן מ י ו ע ד היה ל ב נ ד י ן ו ל י ת ר ע ר י והן ע ל ז א ג ל מ ב י ה )סוסנוביץ ,ד ו מ ב ר ו ב ה ו א ח ר ו ת ( .ה ח ב י ל ו ת היו מ ג י ע ו ת פ ע מ י י ם ב ש ב ו ע , מאז ראשית 1 6 ,1943ל פ י ר ש י מ ו ת ש א נ ש י ה ת נ ו ע ו ת היו מ ע ב י ר י ם ל ג ׳ נ ב ה .ה מ פ ת ח החבילות, בדומה לענין הדרכונים חלוקת של אמריקה ארצות לחלוקתן של הדרומית, ע ו ר ר ו ה ר ג ש ת ק י פ ו ח בין ק ב ו צ ו ת ש ו נ ו ת וגם זו ב ע י ה ה ט ע ו נ ה עיון מ ע מ י ק ונאמן. ה ח ב י ל ו ת ש ל א נ ש י ה ת נ ו ע ו ת היו ,ב ד ר ך כלל ,מ צ ט ר פ ו ת למעין ק ו פ ה מ ש ו ת פ ת עזרה לנצרכים ולאלה אשר לשם תמורתן ב מ ח נ ו ת ״ .מכל מקום החבילות או ה כ ס פ י ת ע מ ד ו ל ר ש ו ת ה ת נ ו ע ו ת ב ה ת א ם לצרכים .ק ש ה ל ד ע ת ,כמובן ,א ת ה מ ס פ ר המלא של החבילות שנשלחו מ ש ו ו י ה .באוספי המוזיאון־לדואר־השואה נמצאים מאות אישורים ש ל ד ו א ר ליסבון ,ע ל מ ש ל ו ח ה ח ב י ל ו ת ומובן ,ש א ל ה הן ח ל ק בלבד מהאישורים ש ש ו א ר צ ב א ו ם ק י ב ל .ס ב י ר להניח ,כי א פ ש ר ל ד ב ר ע ל כ מ ו ת ש ל כ מ ה אלפים. מן ההכרח היה ש ה ח ב י ל ו ת ת ג ע נ ה ל פ י כ ת ו ב ת ה י ז נ ר א ט ,ומובן שהן שימשו כלי מ ש ח ק ח ש ו ב ב מ א ב ק ש ב י ן מרין ,ר א ש ־ ה י ז נ ר א ט ,ובין ה צ י ב ו ר ה מ א ו ר ג ן ש א ת מ ו ק ד ו העיקרי היוו ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת ה ש ו נ ו ת .מ ט ב ע ה ד ב ר י ם היה ל ה ם ק ל יותר, יחסית, ל ע מ ז מול לחצו השואה, גוף ב ע ל מ ו ט י ב צ י ו ת מ ש ו ת פ ו ת ערכיות, שותפות. ה מ ת מ ז ש ל מרין, עם כל ״הצלחותיו״ ש ל מרין ב ה י ו ת ם גוף מ א ו ר ג ן באיומים, בעל אחריות־הח־ית ב ל ח ץ וכפיה עז בטרם והרגשת־ — היו ל ג ב י ו א נ ש י ה ת נ ו ע ו ת אגוז ק ש ה . בראשית 1943 נפסק משלוח החבילות. כאשר החלו להתענין מצאו כי 73 היודנראט לידי גציגו כנראה, את היה נוטלם ממשרד המכס. במכס ש ל היודנראט ,כי א ם א ך ורק לאחר פניה ש ל מרין, החערב סרבו בהתחלה לנמען הרשום הגסטאפו בדבר למסור על את החבילות גבי החבילה. והיודנראט החל אך מקבל ה ח ב י ל ו ת ה מ י ו ע ד ו ת ל א נ ש י ם שונים .ד ו ד ל י ו ו ר מ ס פ ר ,כ י ב ע צ מ ו כ ת ב ע ל כ ך וביקש לג׳נבה על להפסיק את משלוח ע נ י נ י הדרכונים, באוספי הגירוש החבילות״. הסופי ובריחת ההצלה, כפי שאלה משתקפים המוזיאון ,נעמוד ברשימה הבאה. ה ע ר ו ת (1 ד ו ד ליוור־בנדין ,עיר המתים. (2 פרדקה מזיא — רעים בסער. (4 אהרון בראנדס — על צבי בראנדס ,המחתרת החלוצית בזגלמביה. אריה ליוור — אשר לא יישכח ,פנקס בנדין. (3 (5ר א ש היודנראט בבנדין. (6 ד ו ד ליוור — בנדין ,עיר המתים. (7 פרדקה מזיא — רעים בסער. לפי מרים ליוור ,ניצולת בנדין. (8 לאחר החיסול האחרון ,הסופי ,החל מ־ ,1.8.1943נותרו מאות אחדות ש ל יהודים (9 א ש ר החלו לצאת מהמחבואים השונים ,הבונקרים .הם הועסקו כגון: הוצאו בעבודות איסוף שונות רהיטים ,כלי בית ,כלי זכוכית וכוי .וכן בניקוי המקום מגוויות .החפצים השונים מ ב נ ד י ן והועברו למקומות ריכוז .למעשה ,היה זה ש ו ד הרכוש המעט והשלם שנותר בעיר המיותמת מתושביה היהודים .דוד ליוור ומשפחתו ,אשתו מרים ובגו מגחם, הצליחו להיוותר בחיים אחרי החיסול. (10 פרדקה מזיא — רעים בסער. (12 עדות שוארצבאום אלף ,ארכיון ״משואה״. (14 עדות שוארצבאום — ארכיון ״משואה״. (16 ד ו ד ליוור — בנדין ,עיר המתים. (11 (13 (15 ח ד ליוור — בנדין ,עיר המתים. שוואלב היה נציג ״החלוץ״ ב ש ו ו י י ץ ; עדות שוארצבאום — ארכיון ״משואה״. (17ד ו ד ליוור — בנדין ,עיר המתים. 74 זילברשיין היה נציג הסוכנות היהודית. יהזדית ירדן ה ת מ ו ד ד ו ת ה י ו ד נ ר א ט בגישו ה ב ר י א ו ת ב ב ע י ו ת לודז׳* )הרצאה 3ט3ס חלוקת מלגות מקרן יהודית ר?ניק ז״ל( ג י ס ו לודז׳ ה י ה א ח ד ה ג י ט א ו ת ה ר א ש ו נ י ם ש ה ק י מ ו ה נ א צ י ם ב פ ו ל י ן ה כ ב ו ש ה , והוא ה י ה ג ם ה א ח ר ו ן לחיסול .הגיטו ה ת ק י י ם מ ה ־ 3 0ב א פ ר י ל 1940ע ד סוף .1944 א ח ת ה ש א ל ו ת ש ע ל י נ ו ל ב ד ו ק היא ,מ ה ג ר ם ל ה י ש א ר ו ת הגיטו ע ל כ נ ו זמן מ מ ו ש ד כ ל ־ כ ך א ח ר י ח י ס ו ל כ ל י ת ר ה ג י ט א ו ת בפולין ? מ ה ה י ה ייחודו ש ל גיטו זה י א ח ד ה ק ו י ם ה מ א פ י י נ י ם והמייחדים ב י ו ת ר א ת גיטו לודז׳ ה י ה בידודו ה מ ו ח ל ט ה נ ו צ ר י ת ,ה א ת מ ה ס י ב ו ת ה ב א ו ת :לח־ז׳ ס ו פ ח ה ל ש ט ח הדייל ש נ ק ר א מהסביבה ווארטגו .ה ג ר מ נ י ם ה ת י י ח ס ו ל ע י ר כ א ל ״שסח מ ש ו ח ר ר ״ ה ח ל י פ ו א ת ש מ ה ל ״ ל י ט צ מ נ ־ שמאט״ יתר ת ת ק ו ה מ פ ו ל י ן ה מ ר כ ז י ת .ב א ו כ ל ו ס י י ת ה ע י ר נ כ ל ל ו ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,בין תושביה, כשלושים אלף גרמנים, ״פולקסדויםשה״, שהיו מבוססים היטב מ ב ח י נ ה כ ל כ ל י ת ,ומאורגגים ב מ ס ג ר ו ת פ ו ל י ט י ו ת מ ש ל ה ם ,ד ב ר ש ה ק ל — ע ם ה כ י ב ו ש — את נישולה השוואבים** תנאים של האוכלוסיה הפולנית והפיכתה למיעוט, ואת השתלטות עלית ד י מ ו ג ר פ י י ם ופוליטיים א ל ה ג ר מ ו ל ח ו ל ש ת ה מ ח ת ר ת ה פ ו ל נ י ת בלודז׳ ו ס ב י ב ת ה ,ו ל א א פ ש ר ו א ת ה מ ג ע בין היהודים ל ב י ן ה צ ד ה״ארי״ ,ת ו פ ע ה ה מ ו כ ר ת ל נ ו מגיטאות אחרים .חולשת ה מ ח ת ר ת הפולנית ,עויינותם הקיצונית ש ל הפולקס־ דויטשה ת ו ש ב י העיר ,ע ז ר ו ב ה ש ג ת מ ט ר ת ה ש ל ט ו נ ו ת הנאציים ,שהיתה ,כ א מ ו ר , נ י ת ו ק מ ו ח ל ם ש ל ה ג י ס ו מ ס ב י ב ת ו הנוצרית .ג י ס ו לודז׳ ה ו ק ף ג ד ר ו ת ת י ל ,ו מ ס ב י ב ם פ ו נ ה ש ט ח נוסף ,ש ש מ ש ש ט ח ־ ה פ ק ר ב ל ת י נ ו ש ב .פ ט ר ו ל י ה ז ק י פ י ם מ ס ב י ב ל ג ד ר ו ת מ נ ע ו כ ל ק ש ר ע ם ה ע ו ל ם החיצון ,ע ד ש א פ י ל ו ל א נ ת א פ ש ר ו ה ב ר ח ו ת מזון ,שהיו נפוצות ב ג י ם א ו ת האחרים. הבזה־ ש ל ה ג י ס ו נ ו צ ר א מ נ ם כ ת ו צ א ה מ מ ד י נ י ו ת הגאצים ,א ך גם ה נ ה ג ת * תקציר עבודה סמינריונית שנכתבה במסגרת לימודי המ״א ,החוג ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית ,בהדרכתו של ד״ר ישראל גוטמן. ** כ נ ד לגרמנים. 75 הגיטו ,יותר נכון מ נ ה י ג ו ה ב ל ע ד י ,רומקובסקי ,היה מ ע ו נ י ן בו .ת פ י ס ת ו ה צ נ ט ר ־ של רומקובסקי אמרה, ליסטית להבטיח ש ק ל יותר יהיה ל ש ל ו ט ביהודים, את ה ס ד ר ו א ת חייהם ,ב ת נ א י ג י ת ו ק .ב י ד ו ד הגיטו ו ה י ע ד ר ק ש ר י ם ע ם ה ע ו ל ם ה ח י צ ו ן גרמו לרעב — בנוסף — גם ל ת ו צ א ו ת א ח ר ו ת ה ר ו ת אסון. קשרים באין לא ה ג י ע ו ידיעות ,או ש ה ג י ע ו מ א ו ח ר מדי ,ע ל ה ר צ ח ה ט ו ט א ל י ש מ ת נ ה ל נ ג ד ה ע ם ז ע ו גם ע ל ה ה ת נ ג ד ו ת ב מ ק ו מ ו ת השוגים ,א פ י ל ו ע ל מ ר ד ג י ט ו היהודי .ה ם ל א ו א ר ש ה היה ל ה ם מ ו ש ג מ ע ו ר פ ל ב ל ב ד .פ ו ד ה פ י י ב ל ט ו ע ן של 9 שהעמדה הפאסיבית גיטו לודז׳ ג ב ע ה מ א י ־ י ד י ע ת ה א מ ת ע ל ה ר צ ח ה ט ו ט א ל י ה מ ת ח ו ל ל ״תודעת בתנאי הגיטו לחשוב ה א מ ת היתד ,ח י ו נ י ת ל מ ע ן הניע אנשים מסביב: ולפעול בכוון מ ר י ולחימה״ .גם ב כ ך ה י ה ל ה נ ה ג ת הגיטו ת פ ק י ד ח ש ו ב .ר ו מ ק ו ב ס ק י ר צ ה ל ש מ ו ר ע ל ה ש ק ט ב כ ל כוחו ,ס י ס מ ת ו ה י ת ה :״ ש ק ט ועבודה״ .כ ך ג ר מ ו ח ו ל ש ת ה כ ל ל י ת — ה פ ו ל נ י ת ,ה י ע ד ר ידיעות ו א י ־ י כ ו ל ת ל ה ס ת י י ע ב ג ו ר מ י חוץ, המחתרת ל פ א ס י ב י ו ת ב ה ת נ ג ד ו ת ם ש ל היהודים. ש ל ט ו נ ו ה ח ז ק ש ל חיים ר ו מ ק ו ב ס ק י ,שלטון א ב ס ו ל ו ט י ב ג ב ו ל ו ת הגיטו ,ש נ ב ע של מקונצפציה ל ה צ ל ה ע ל ־ י ד י ציות עיוור אפשרות חרוצה ,היה ועמלנות קו מאפיין נ ו ס ף ה מ י י ח ד א ת גיטו לודז׳ .קונצפציה זו ג ר מ ה ל ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ה ק י צ ו נ י ש ל ר ו מ ק ו ב ס ק י ע ם הצורר ,ש ה ש נ י א ה א ו ת ו ע ל ה צ י ב ו ר ו ה כ ת י מ ה א ו ת ו ב א ו ת ה ק ל ו ן ש ל קוויזלינג יהודי. תנאי ה ח י י ם בגיטו לודז׳ ב ע ת ס ג י ר ת ה ג י ט ו היו ב ל ו ד ז ׳ • 163.777נפש .ב ח ו ד ש י ם א ו ק ט ו ב ר ־ נ ו ב מ ב ר לגיטו קרוב הגיעו לעשרים א ל ף איש מגרמניה, צ׳כיה אוסטריה, 1941 ולוכסמבורג. גיטו לודז׳ ה ו ק ם ב ר ו ב ע ה ע ת י ק והמוזגח ב י ו ת ר ש ל העיר ,ו ע ל ש ט ח ו ה מ צ ו מ צ ם , ה נ י כ ר ב ת י ־ ע ץ ל ל א ס י ד ו ר י ם סניטריים — ל ל א ב י ו ב שחלקו הצטופפו הבתים ומערכת־מים — ב מ מ ו צ ע ש ש ה א י ש ב ח ד ר .ב מ ש ך ש נ ו ת קיומו ש ל ה ג י ט ו ה ל ך מ ס פ ר ו פ ח ת כ ת ו צ א ה מ מ ד י נ י ו ת הנאצים ,ש ה ר ס ו א ת ה ב ת י ם ש ל א היו ראויים לשימוש וגם כדי ל מ נ ו ע ה י ו ו צ ר ו ת מ ו ק ד י ם ש ל ה ת נ ג ד ו ת ו ע מ ד ו ת ק ר ב . הגיטו פחתה, אוכלוסיית יגואר — א ו ק ט ו ב ר יהודים. ק ו ד ם כל, בעקבות הגדול הגירוש ל־סלמנו בין .1942ב ת ק ו פ ה זו גורשו מ ג י ט ו לודז׳ כ ש ב ע י ם ו א ח ד ו ח צ י א ל ף 1942ו ע ד יוני מאמצע ספטמבר 1944ה פ ך ה ג י ט ו ל מ ח ג ה ע ב ו ד ה ג ד ו ל בשרות המאמץ ה מ ל ח מ ת י הגרמני. השניה הסיבה להתמעטות אוכלוסי הגיטו היתד. הרבה, התמותה שבאה כ ת ו צ א ה מ מ צ ב ב ר י א ו ת ם ה י ר ו ד ש ל היהודים .ב ת נ א י ה מ ג ו ר י ם ה מ ח ר י ד י ם ,ש ה ג ר מ נ י ם בכוונה, יצרו בקרב פרצו מגיפות, ד ב ר שהיה רצוי לנאצים מבחינה גם תעמולתית הפולנים ,כ ד י ל ה צ ד י ק א ת ט ע נ ת ם שהיהודים ה ם מ פ י צ י מ ג י פ ו ת ו נ ו ש א י חיידקים המהווים ס כ נ ה ל א ו כ ל ו ס י ה הארית ,וכי ב ר י א ו ת ם ו ט ו ב ת ם ש ל א ל ה מ ח י י ב א ת ח י ס ו ל היהודים .ב ת נ א י ם א ל ה היה על ה י ו ד נ ר א ט ל ה ת מ ו ד ד ב ב ע י ו ת ה ב ר י א ו ת ש ל א ו כ ל ו ס י הגיטו. בעבודה קונצפציה מחוסרי זו נעשה נסיון של רומקובסקי הסיכויים לשרוד לבדוק, האם יש רמז, בתחום שהתבטאה בנאומו בספטמבר )ילדים, זקנים ,חולים( ? חשוב ,1942 הבריאות, לאותה כלומר: הקרבת לציין, מ ע ט י ם ס ב ו ר י ם ש ר ו מ ק ו ב ס ק י ה א מ י ן — עד סוף 41א ו א מ צ ע 42 76 שחוקרים לא — שהעבודה ת צ י ל .ר ק א ח ר י ה ג י ר ו ש הגדול ,כ ש י ד ע כ ב ר א ת ה א מ ת ,נ י ס ה ל ה צ י ל א ת אכן אלה ,ש ס י כ ו י י ה ם ל ש ר ו ד ה ם מירביים ,כ ל ו מ ר הצעירים ו ת כ ש י ר י ם ב י ו ת ר ל ע ב ו ד ה — א ל ה יהיו ש א ר י ת ה פ ל י ט ה ,כ ך ס ב ר .ה ש א ל ה ה מ ר כ ז י ת ה נ י צ ב ת כ א ן ב פ נ י נ ו ,ה י א האם היתד .ה ע ד פ ה ב ר פ ד י ם ש ל הולים ב ע ל י ס י כ ד טוב ל ש ר ו ד ,א ו ב מ ל י ם א ח ר ו ת : ה א ם ב מ ג ז ר זה ש ל חיי הגיטו ה ת ק י י מ ה ה נ ו ר מ ה ה א נ ו ש י ת ו ה ר פ ו א י ת ש ל ק ד ו ש ת חיי־אדם ,ב א ש ר הוא אדם י שרותי התמודדות בתחלואה ה ב ר י א ו ת בגיטו לודז׳ א ח ת ה ס י ב ו ת ה ע י ק ר י ו ת ל מ צ ב ב ר י א ו ת ם הירוד ש ל ת ו ש ב י ה ג י ט ו ה י ה ה ר ע ב . הגרמנים במתכוון יצרו 1,400 רעב והעמידו מנת של כ־1,100 עד קלוריות. ה ר ע ב גרם לא רק להחלשת האנשים והורדת כוח התנגדותם למחלות, אלא למחלה ונמק בבשר. )איבוד פלי קלוריות, בגיטו את המזון תושביו על מיוחדת מצב היא כ ש ה מ י נ י מ ו ם ה ה כ ר ח י ל ק י ו מ ו ש ל א ד ם הוא 2,400 ״מחלת פסיכולוגי הרעב״, שגרם ירוד, סימניה שבין להתאבדויות התרופפות רבות העצמות פסיכי״ ״ורעב ה ש ל י ט ה ל מ ר א ה מזון( ,היו ת ו צ א ו ת נ ו ס פ ו ת של מ צ ב ה ת ז ו נ ה ה ק ט ס ט ר ו ששרר בגיטו. אלף בכ־50—40 במחקרו מעריך פודה פייבל איש. זה במספר לא נכללו התמותה את נפגעי כתוצאה מהרעב שגגרמו מחוסר המחלות ויטמינים .בין מ ח ל ו ת א ל ו ב ג י ם ו נ ו ד ע ו מ ק ר י ם ר ב י ם ש ל צ פ ד י נ ה — ע ק ב ח ו ס ר ויטמין סי ,פ ל א ג ר ה — מ ח ו ס ר ויטמין בי־ ,2ש ל ו ו ת ה ב ת ש י ש ו ת ,ועוד .נ ו ס ף ל ת ז ו נ ה ה ר ע ה ג ר ם גם ה ק ו ר ל מ ק ר י מ ו ו ת לא מ ע ט י ם ב ח ו ר ף ה ק ש ה ש ל מחלה השחפת, קבלה אגושיים סיכנה אחרת, של שהיתר. ממדים ה ג י ט ו לא נ פ ו צ ה עוד מבהילים לפני אחרי המלחמה ההעברה בין לגיטו, ע מ ד ו כ מ ע ט שום מ ח ס ו מ י ם .1942 יהודי לודז׳ העניים, ובתנאי בפני החיים התפשטותה. התת־ השחפת ב ע י ק ר א ת הצעירים ,א ו ת ם לא ה צ י ל ה א פ י ל ו ת ז ו נ ה מ ש ו פ ר ת ,והם מ ת ו ת ו ך זמן ק צ ר .נ ת ו נ י ם מ ח ר י ד י ם מ ב י א ה ב מ ח ק ר ה וילה א ו ר ב ך ,ה ט ו ע נ ת ש ה ת מ ו ת ה ת ק ו פ ת ה ג י ט ו מ ש ח פ ת היתד ,ג ד ו ל ה פ י — 26ב מ מ ו צ ע ,מ ז ו שהיתר ,ב ק ר ב בכל יהודי לודז׳ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה . תמותה ובעיקר מהמדבקות המדבקות ילדות רבד .נ ג ר מ ה הפיל שביניהן, טיפוס ובהן הבהרות — קרבנות טיפוס רבים, הבטן אך ודיזנטריה. בתנאי הגיטו בין המחלות גם מחלות־ מדבקות הפכו לקטלניות. התמותה הכיבוש שהמצב ב ג י ט ו לודז׳ היתד .פ י ח מ ש ג ד ו ל ה מ א ש ר ב א ו כ ל ו ס י ה ה פ ו ל נ י ת ב ע ת ופי ש מ ו נ ה מ א ש ר בין היהודים ל פ נ י ה מ ל ח מ ה .ע ם כ ל ז א ת יש לציין ב ל ו ד ז ׳ היה ט ו ב י ו ת ר מ ב ג י ט ו וארשה ,שם היתד .ה ת מ ו ת ה י ו ת ר ג ד ו ל ה ב־.33% והמרוכז. זה ב ג י ט ו מ מ ח ל ו ת ל ב ומחזור הדם, מחלות דרכי העיכול אמור היהודים נ ת ו ן זה ,נ י ת ן להסביר ,בא כתוצאה מהמשטר ששרר רומקובסקי עשה כ ל שביכלתו ״להסדיר א ת החיים גם כבר לגבי שרותי־הבריאות. ב ת ו ך הגיטו. גזירות הנאצים התכוונו ל מ ס ר ה זו ש מ ש ו ה ה ר ע ב ה , בגיטו המאורגן בכל מחיר״ .ד ב ר למוטט אי־קיצוב את חיי חמרי־הסקה, א כ ס ה ה י ה ו ד י ם ב צ פ י פ ו ת נ ו ר א ה ו ב ה י ע ד ר סניטציה ,ג ז י ל ת ב ת י ־ ח ו ל י ם ו ב ת י ־ ה מ ר ק ח ת , מ ע ב ד ו ת ־ ר פ ו א י ו ת ו כ ל ד ב ר ש י כ ו ל ה י ה ל ה ו ע י ל לאגשי הגיטו .ה ה ת מ ו ד ד ו ת ב ת נ א י ם אלה ה י ת ה מ ש י מ ה ק ש ה מ נ ש ו א .ל מ ר ו ת זה ה צ ל י ח ר ו מ ק ו ב ס ק י ,י ח ד ע ם א נ ש י היודנראט, לארגן את שרותי הבריאות .בדצמבר 1940ה ו ר ה ר ו מ ק ו ב ס ק י ע ל גיוס 77 הרופאים ועובדי רפואה אחרים במסגרת מחלקת הבריאות של הגיטו. גיוס ז ה ה ב ט י ח ט י פ ו ל ר פ ו א י ל כ ל האוכלוםיה .ע ד ל ס ת י ו 1942א ו ר ג נ ו ו ה ת ר ח ב ו ש ר ו ת י ־ ה ב ר י א ו ת ,ע ל א ף ה י ע ד ר מ ב נ י ם מ ת א י מ י ם ו ל מ ר ו ת ח ו ס ר ציוד וריהוט .ע ד ל ת ק ו פ ה זו הורחבו השרותים ונוסדו אפילו חוות חקלאיות ,אורגנו בתי ספר ,שם קבלו ה י ל ד י ם ת ז ו נ ה וגם ב י ת ה ב ר א ה .ה ד א ג ה ל י ל ד י ם היתד• ר ב ה ו ת ש ו מ ת ־ ל ב מ ע מ י ק ה הוקדשה על ב ט י פ ו ל ב ה ם .ה י ש ג נוסף היה ב ש י פ ו ר ה ת ב ר ו א ה ,ע ד ש ע ל ת ה ב ר מ ת ה ה מ צ ב ש ה י ה ק י י ם ב א ו ת ו איזור ל פ נ י ה מ ל ח מ ה .מ ש ע ר י ם ש ר ו מ ק ו ב ס ק י ט ר ם •ידע אז מ ה ק ו ר ה ל י ה ו ד י ם בפולין ,א ו ש ה מ י ד ע שהיה ב ר ש ו ת ו ט ר ם ה פ ך ל ז י ע ה אמינה. המפנה המפורסם, בא הנודע ב־4 בספטמבר לשמצה, .1942ב ת א ר י ך זה נ ש א ר ו מ ק ו ב ס ק י א ת נאומו ב ו ביקש למסור לו צייר ח קדר. &7 את הילדים, הזקנים והחולים, כ פ י ש ד ר ש ו ז א ת ה ג ר מ נ י ם ,ב נ מ ק ו ז א ת ב ה צ ל ת ם ש ל אלד .א ש ר יש ל ה ם סכויים ל ה י ו ו ת ר ב ח י י ם ו ל ש ר ו ד ע ד ל א ח ר ה מ ל ח מ ה .ב ז מ ן הזד .ה ק ת ה ק ץ ע ל ה ת פ ת ח ו ת בתי־החולים. מקום ה ג ר מ נ י ם הוציאו א ת כ ל החולים ב ג י ט ו יש ש ב ג י ט ו והכריזו כי ל א נ ש י ם ב ר י א י ם ב ל ב ד .הגיטו ה פ ך ל מ ח נ ה ע ב ו ד ה ע נ ק י וכל מ י ש ל א ה י ה לעבוד מסוגל שרותי־הבריאות ד י נ ו ה י ה לגירוש. של הגיטו עשו מאמץ כל א פ ש ר י ל ס ע ו ד א ת ה ז ק ו ק י ם ב י ו ת ר ל ס ע ד .כ ל ל נ ו ס ף ב ט י פ ו ל ר פ ו א י היה ב ת ו ס פ ת ו ב ש ח ר ו ר מעבות־ ,.א ך ה ד ב ר ה צ ר י ך ז ה י ר ו ת ר ב ה כי ה ג ר מ נ י ם פ י ק ח ו ע ל מזון פעילותם מוסדות של והצרו הבריאות צעדיהם את הם בשיטתיות. גזלו את מעט ת ו ס פ ו ת ־ ה מ ז ח ש ע ו ד נ י ת נ ו ולא ה ר ש ו ל ה מ ש י ך ו ל ק י י ם א ת ב ת י החולים. עקב זאת הפך בית־חולים מספר 4לבית־חולים למחלות מדבקות ,מפניהן פחדו פחד־מוות. הגרמנים ב י ת ־ ח ו ל י ם זה צמיד ב ר נ ט ג ן ו ב ח ד ר ניתוח, ובמרץ 1944 היו בו מ ח ל ק ה חירורגית ומחלקה גינקולוגית המחלקה הפנימית שוכנה ברחוב .74כיוון ש ב י ת ־ ח ו ל י ם קטן זה ל א היה מ ס ו ג ל ל ש ר ת כ ר א ר א ת א ו כ דבורסקה ל ו ס י י ת הגיטו ,ש מ נ ת ה אז 89א ל ף איש ,ה ו ר ת ה ה מ ח ל ק ה ל א ש פ ז ב ו א ת ה ח ו ל י ם ב ע ל י ה ס כ ו י י ם ה ט ו ב י ם ל ה ח ל מ ה .ל ח ו ל י ם ה א נ ו ש י ם אורגן טיפול ש ל א ח י ו ת ב ב י ת ם . ס י כ ו ם על לודז׳ התיעוד סמך לקבוע ה מ צ ד ניתן ע מ ד ו ע ל ר מ ה גבוהה ,וזאת מאמצים עצומים, תבונה רבה שהארגון בהתחשב וחושיה, והפעילות בתנאים מסירות וכושר הנוראים ארגון הרפואית בגיטו ש ש ר ר ו בגיטו. מעולה הושקעו במאבק ע ל חיי היהודים בגיטו .ה ת ו צ א ו ת ,ש ל צ ע ר נ ו ה ר ב ל א ה ו כ י ח ו א ת זאת, חייבות ל ה י ז ק ף ע ל ח ש ב ו ן זדוניות ה נ א צ י ם א ש ר ע ש ו הכל ,ב א ו ר ח ישיר ,כ ד י ל מ ו ט ט א ת היהודים ב כ ל א ת ר ובכל עת. האשליה ה ג ד ו ל ה ש ל ר ו מ ק ו ב ס ק י ו ש ל א נ ש י הגיטו ,ש ה פ ר ו ד ו ק ט י ב י ו ת ת צ י ל א ו ת ם ,ו ה מ א מ צ י ם ש ה ו ש ק ע ו ב ע ב ו ד ת הכפיה ,ל א ש י פ ר ו א ת ה מ צ ב ע ל א ף ה מ א מ צ י ם לתמוך להקרבת ב ח ל ש י ם ,ב י ל ד י ם ובזקנים .פ ר ט ל ג י ר ו ש הגדול ,כ א ש ר ר ו מ ק ו ב ס ק י ק ר א ה י ל ד י ם ,ה ז ק נ י ם והחולים ת מ ו ר ת ה ג ר ע י ן שיהווה א ת ש א ר י ת ה פ ל י ט ה , א י ן ר מ ז ל מ ד י נ י ו ת ש ל ה ע ד פ ה ב ט י פ ו ל הרפואי .מ ס ת ב ר ,אפוא ,ש ב ת ח ו ם ח ש ו ב זה ,ש ל ב ר י א ו ת הציבור ,ק י ב ל כ ל ח ו ל ה א ת ה ט י פ ו ל ה ט ו ב ב י ו ת ר ב ת נ א י ם הקיימים. לא פ ע ל ה כאן השפעת ״המוסר הטבטוני״, ונשמר ה ק ו ההומאניטרי, המוסרי, המקובל על בני תרבות. ביבליוגרפיה (1אורבד ,וילה :תחלואה ושרדתי הבריאות בניסו לדדז׳; ״קורות״ ,כרך ז׳ ח ו 3 ג—ד ,כסלו תשל״ז ,כרך ז׳ חוב .ה—ו ,חשון תשל״ה. (2אש ,שאול :גרמני בגיטד לח־ז׳; מתוך שאול אש :עיוגים בחקר השואה ויהדות זמגנו; יד־ושם והאוניב׳ העברית ,המכון ליהדות זמנגו ,ירושלים. ( 3בן־מגחם אריה :מנדל ג ת פ מ ן — הצלם מגימו לודז׳; ״דפים לחקר השואה והמרד״ סדרה ב׳ .ספר א׳ )תש״ל( ,בית לוחמי הגיטאות ,ע׳ .288—279 и с тבניפזו לזדז׳ וחיפולז :״ילקוט מורשת״ ,חוב. (4ביאלוסטוצקי ,ישראל: כ״ו ,חשון תשל״ט ,גובמבר .1978 (5גוטמן ,מרגליות )עורכים( г в г в п :בתיעוד; יד־ושם ,ירושלים ,תשל״ה, תעודות ,100 :עמ׳ ,120 ; 188עמ׳ , 1 2 1 ; 226עמ׳ .227 ?7 שנה (6הלר ,אברהם :לדמותמ ש ל ראשי הניטאות בוזקועת השואה; ״האומה״, י׳ ,חוב ,2 .דצמבר ,1972עמ׳ .261—252 (7סרונק ,ישעיהו :יזדנראמ; מק־מילן קומפ .ניו־יורק) 1972 ,באנגלית( העזרה הרפואית ,עמ׳ .172—143 (8כוכבי ,א ב ר ה ם :נ ע ר ה מ ח נ ו ת ; ״ילקוט מורשת״ ,שנה ב׳ חוב .ד׳ יולי .1965 (9פודה ,פייבל :הרהורים על ייחודה עול המחתרת כניגוו לודז׳; ״ילקוט מורשת״; חוב .י״א ,נובמבר .1969 (10פנקס הקהילות; פולין — כ ר ך א׳ :לודז׳ והגליל; הוצאת יד־ושם ,ירושלים, תשל״ו ,עמ׳ ;30-29מ צ ב הבריאות ש ל תושבי הגינזו ושרותי הבריאות. (11שרקוביאק ,ד ו ד :ועיט מיומנו) :קטעים שתורגמו לעברית( ״ידיעות יד־ושם״, מס׳ ,29יולי ,1962עמ׳ .9—12 (12רוזנפרב ,ח ו ה :עץ החייב; הוצאת ספרית פועלים ,מורשת ,ת״א .1979 ,רומן בשני כרכים. 80 איילת כהן ד מ ו ת ו הרוחנית של הילד היהודי ב ש ו א ה * ב ע ב ו ד ה זו ,נ ס י ת י ל ע מ ו ד ע ל מ ה ש ה ת ר ח ש ב נ פ ש ו ש ל ה י ל ד היהודי בשואה, ע ל ־ פ י ש ב ע ה י ו מ נ י ם ש ל מ י ם ,ב נ ו ס ף ל מ ס פ ר ק ט ע י יומנים .ה ע ב ו ד ה ב נ ד ה מ ס ע י פ י ם אחדים ו כ ל סעיף מוקדש ל נ ו ש א שהוא ק ו מאפיין בנפשו של הילד היהודי: בלב היחס ל מ ש פ ח ה ,ה י ח ס לעם ,י ח ס לזולת ,ללימודים ,ל ט ב ע ו ש א י פ ת ה נ ק מ ה הילד היהודי .אין ז ה ו ת מ ו ח ל ט ת בין כ ל כ ו ת ב י היומנים ,א ך מ צ א ת י מ ק ב י ל י ם בין נ ע ר י ם ש ו נ י ם ב נ ו ש א י ם ש ת י ם . ת נ א י ה ג י ט ו הקשים ,ל מ ד ה י ל ד א ת לימודי ב י ת ה ס פ ר ב ה ס ת ר ו ל ל א בגלל א מ צ ע י ם ר ב י ם ל ה ת ק ד מ ו ת ,ודווקא ב ת נ א י ם אלו ,ש א ף ה י ל ד ל ה ג י ע ל ר מ ת לימודים נ א ו ת ה ו א ף ר כ ש ש ט ח י ה ת מ צ א ו ת נוספים .בין פ ע ו ל ו ת ה ג י ט ו נ כ ל ל ה ה פ ע י ל ו ת בתנועות ה נ ו ע ר .ת נ ו ע ת ה נ ו ע ר ש א ל י ה ה ש ת י י ך הילד ,ה ב י א ה א ו ת ו ל ה כ ר ת ע מ ו ו ל ה ת י י ח ס ו ת ש ו נ ה א ל ב נ י ה ע ם היהודי ל ע ו מ ת האריים .ע ק ב ה כ ר ה זו ה ח ל ה י ל ד ל ה ר ג י ש א ת ה ה ש פ ל ה ה ל א ו מ י ת ־ י ה ו ד י ת ב ה ה ו א חי ,והוא נ פ ג ע מ כ ך ,ה ו א ס ו ב ל , א ך א י נ ו מ ת ב י י ש ב י ה ד ו ת ו ו א י נ ו רוצה ל ב ר ו ח מ מ נ ה .א ך ל ע ו מ ת ה ר ג ש ת ה ה ש פ ל ה ה ל א ו מ י ת ש ל עמו ,ל א ה ר ג י ש ה י ל ד רצון לנקום ,א ל א ר ק ל א ח ר מ ו ת הוריו ו ב ש ל ב ה ס ו פ י ש ל ה מ ל ח מ ת ס כ נ ת ה מ ו ו ת ש ר י ח פ ה ע ל פניו ,יום־יום ו ש ע ה ־ ש ע ה , ה ב י א ה א ת ה י ל ד ל מ י ע ו ט ה ת ח ש ב ו ת ב ז ו ל ת ו ל י ת ר מ ח ש ב ה ע ל עצמו ,א ך ע ק ב לתנועת השתייכותו נוער הבין מלחמה והוא הילד א ת המצב שנוצר בתנאי צ מ ח י נוי שונים .ד ב ר זה ה י ה ח ס ר מאד ה ח ל ל פ ע ו ל ב ת ב ו ג ה ו ב ה ג ש ת ע ז ר ה לאחרים. בגיטו ל א היו גינות וגם לא לילד ,א ש ר ת י א ר ב י ו מ נ ו א ת ח ס ר ו נ ו ש ל ה ט ב ע בחייו .ב כ ל שינויי מ ז ג ־ א ו י ר א ו שינוי ק ט ן ב נ ו ף ,ת י א ר ה י ל ד ב י ו מ נ ו א ת יפיו ה ר ב ש ל ה ט ב ע ו ה נ ו ף ; ובחורף, כ א ש ד ה ק ו ר ה י ה ב ל ת י נ ס ב ל ,ת י א ר א ת ה ש ל ג ו ש א ר פ ר ט י היופי ש ז כ ר מ מ ר א ו ת החורף. הגיטאות ש י מ ש ו כ ב י ת ־ כ ל א ,ו ה מ ש ט ר ב ה ם ה י ה ל ל א נשוא .א ס פ ק ת המזון * פרקים מתוך עבודתה של איילת ,מקיבוץ סאסא ,ב ת ,18אשר זכתה בפרס ׳משואה׳ ע׳׳ש רלה ויעקב גוסמן. 81 היתד ,ב י ד י ה ג ר מ נ י ם ו מ נ ו ת ה א ו כ ל ש ה ו ק צ ב ו היו מ נ ו ת ר ע ב .י צ ח ק ר ו ד א ש ב ס ק י , ש ש ה ה ב ג י ט ו וילנה ,מ ת י י ח ס ב י ו מ נ ו ל ב ע י י ת המזון ב ג י ט ו :״ ב ג י ט ו ת ל ו י בדרן״ כ ל ל ה כ ל ב ש ע ר ,כ ש ל א נ ו ת נ י ם ל ה כ נ י ס שום מ צ ר כ י ם ,ג ד ל ה י ו ק ר .א ם ר ק ח ר ש ה המשטרה ה י ה ו ד י ת ל ה כ נ י ס ש ע ה אחת ,ו כ ב ר י ת מ ל א ה ג י ט ו מ צ ר כ י מזון. בגיטו אפשר ל ה ש י ג ה כ ל ב כ מ ד ו ת ג ד ו ל ו ת ביותר ,א ב ל ה כ ל י ק ר נ ו ר א ו ר ק א ח ו ז ק ט ן יכולים רב להרשות לעצמם לאכול ל ש ו ב ע ; ר ו ב ו ש ל הגיטו מתפרנס בדוחק ו ח ל ק ג ד ו ל ח י חיי רעב ...א י ל צ ו א ח ל ה כ ו ת א ת א ח י ו ו ל ק ח ת מ מ נ ו א ת פ ת ה ל ח ם שהוא מביא עייף ויגע בשביל משפחתו )(18.9.1942״. בגיטו הגדול בפולין, ב ו א ר ש ה ,ה י ו ה ח י י ם ק ש י ם ע ו ד יותר ,מ ד י יום ב י ו מ ו מ ת ו ע ש ר ו ת ב נ י ־ א ד ם ב ר ע ב , הצפיפות מקום ה י ת ה ע צ ו מ ה .ב י ו מ נ ה ש ל מ ר י ב ר ג א ש ר היתד, בגיטו וארשה ב ו ה י א מ ז כ י ר ה א ת ה צ פ י פ ו ת א ש ר ש ו ר ר ת בגיטו — .״בימים נמצא ע ב ר ו גרו ב ו כמד ,ע ש ר ו ת א ל פ י א ו ר ג י ם ע נ י י ם ו ע ת ה ד ה ק ו ה ג ר מ נ י ם ל ת ו כ ו 300,000י ה ו ד י ם ״ . י ח ד ע ם ת ו ש ב י ה ג י ם ו ס ב ל ו גם ה י ל ד י ם ; ילדים מ ח נ ח י ם וכחושים ,ר ב י ם מ ה ם נשארו ל ל א מ ש פ ח ה א ו ק ר ו ב י ם אחרים ,גרו ב ע ל י ו ת גג ו מ ר ח פ י ם ילד •ניסו. 82 והפכו לנוף מ ק ו ב ל ב ק ר נ י ר ח ו ב ו ת שבגיטו .עוד מ ל פ נ י ה י כ נ ס ם לגיסו ,היו ר ב י ם מ ב נ י ה נ ו ע ר פעילים בתנועות־גוער .בד בבד עם לפעול אז השתלבותם ה מ ש י כ ו הילדים ב ח י י הגיםו, ב מ ס ג ר ת הקן והתנועה .הקן היווה ת ח ל י ף ל ב י ת ־ ה ס פ ר וילדים ר ב י ם ש ע ד ל א נ מ ש כ ו ללימודים ,ה ח ל ו ב ק ר י א ת ס פ ר י ם ו ר כ י ש ת י ד ע ר ב ב כ ל הנושאים. הפכו להיות הילדים ולעתים הקיום והשכיחה נכללו שותפים נ ע ש ו ה מ פ ר נ ס י ם היחידים ביגיהן היתד. הסחר ב ס ב ל ם של בסיגריות ה ב ר ח ת מזון אל ובגפרורים, המבוגרים .הם במשפחה. תוך ולעתים נטלו צורות חלק ה פ ר נ ס ה היו ר ב ו ת , הגיטו .בין י ת ר אף נראו במלחמת ילדים צורות הפרנסה רחמים שביקשו והתחננו לפת־לחם. ברג מרי ״המדרכות והשבים מתארת לוהטות ביומנה בשרב. את להקות הילדים, ילדים בצורה זוחלים יפה, ברורה וגצמדים אל ואמיתית רגלי — העוברים ומתחננים לפת־לחם .אמנם לא כל הילדים מתחננים ל ל ח ם ; רבים מהם ב כ ו ח ו ת עצמם, מתפרנסים ואף ביתר קלוח מאשר כנופיות המבוגרים. ילדים ו י ל ד ו ת ,מ ג י ל ח מ ש עד עשר ,ה ת א ר ג נ ו בגיטו .ה ר ז י ם ו ק ט נ י הגו ב י ו ת ר מ ב י נ י ה ם קושרים התייל ש ק ל צ ו א ר י ה ם המגויידים ,זוחלים א ל ג ב ו ל ה ג י ט ו ו מ ס ת נ נ י ם ד ר ך ג ד ר ב ע ז ר ת ח ב ר י ה ם הגדולים ב מ ע ט ,ש ת פ ק י ד ם ל ה ת י ר א ת ם ב ו כ י ח ו ט י ־ ה ב ר ז ל , ו ל ה ז ה י ר מ פ נ י זקיפים ג ר מ נ י ם ושוטרים פ ו ל נ י י ם )(12.6.1941״. לשמור הילדים עסקו בכל מקצוע ובכל עבודה ו ב ל ב ד שיהיו ל ת ו ע ל ת ; אלה שמפאת הרך לא יכלו להביא תועלת בעבודה מחוץ לבית ,ניהלו את משק הבית גילם ו ט פ ל ו ב א ח י ה ם ה ק ט נ י ם .ילדים עזובים ויתומים מ צ א ו א ת מ ק ו מ ם ב מ ו ס ד ו ת סעד, ב י נ י ה ם היה ב י ת ־ ה י ת ו מ י ם ש ב ה נ ה ל ת י א נ ו ש קורצ׳אק .הילדים הוכרזו שהמפורסם והם היו ה ר א ש ו נ י ם ש נ י צ ו ד ו ו נ ש ל ח ו ל מ ח נ ו ת המוות .ת ח י ל ה כ״בלתי־מועילים״, ש ל ח ו זקנים ,ח ו ל י ם וילדים ,ומאוחר י ו ת ר מ ש פ ח ו ת ש ל מ ו ת . במחנות מאות ההשמדה, מעסות המחנה שהיו מ ת ו ך מיליונים ש ל יהודים נחוצים ב ח ל מ נ ו )(Cheimno לעבודה הקרוב במחנה. ללודד, שנרצחו, לשם לשם נותרו הדגמה הובאו נציג יהודים בחיים רק מספרים על מכל האיזור. ל פ י ד ו ״ ח ש ל ה ו ו ע ד ה ה פ ו ל נ י ת ל ח ק ר פ ש ע י ה נ א צ י ם ,ה ו ש מ ד ו ב ח ל מ נ ו כ־300,000 מכל נפש. היהודיים היהודים נותרו ש ע ב ר ו מ ח נ ה זה בחיים 4 ב ש ו א ה ו ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השנייה ,ה י ה למעלה בלבד. מספר הקרבנות משישה מילית ,ומהם כ מ י ל י ו ן ו ח צ י ילדים ו ב נ י ־ נ ו ע ר ע ד ג י ל .15 היחס ללימודינו ל א ח ר ע ל י י ת ם ש ל ה נ א צ י ם ל ש ל ט ת ב־ ,1933ה ו צ א ו ג ז י ר ו ת ח מ ו ר ו ת ע ל ח י נ ו ך הילדים מטרת היהודים ב ג ר מ נ י ה ,ומ־ 1939ה ח ל ו ב ז א ת ג ם ג ז י ר ו ת א ל ו היתד .ל ס ל ק א ת ילדי ה י ה ו ד י ם מ ב ת י ־ ה ס פ ר ׳ ה כ ל ל י י ם ,ו ב כ ך להוציאם לאחר בתגאים ל ג מ ר י מ ר ש ת ו ת החינוך ,ומן ה מ פ ג ש ב י נ י ה ם ל ב י ן י ל ד י ה ג ז ע ה״ארי״. ג י ר ו ש זה ,נ א ל צ ו ה ק ה י ל ו ת היהודיות ל א ר ג ן ב ע צ מ ם א ת ה ח י נ ו ך היהודי ק ש י ם ש ל ש ל ט ת הגאצים והגזירות ש ה ו ט ל ו ע ל ־ י ד ם . לאחר לארגן בארצות אירופיות אחרות. ריכוז בכוחות היהודים בגיטאות, עצמם בתי־ספר, החלו הקהילות אולם הגרמנים היהודיות אסרו גם על ברוב הגיטאות, ב ת י ־ ם ם ר אלו, כ י ה ל י מ ו ד י ם נ א ס ר ו כ ל י ל ע ל ילדי היהודים ל א ח ר ס י ל ו ק ם מ ב ת י ־ ה ס פ ר הכלליים. ל פ י כ ך נ א ל צ ו ה י ל ד י ם היהודים ל ל מ ו ד ב ס ת ר ,ב ב ת י ־ ס פ ד מוסווים ,ב מ פ ע ל י ע ב ו ד ה 83 ו ב מ ט ב ח י ם ציבוריים .ב י ו מ נ ה ש ל מ ר י ב ר ג ,נ מ צ א כ ת ו ב ב ־ : 2 3 . 1 9 4 0״ כ ן נ פ ת ח ו ע ת ה ב ת י ־ ס פ ר ב ל ת י ־ ח ו ק י י ם ר ב י ם ,ו מ ס פ ר ם מ ת ר ב ה והולך מ י ו ם ליום •.ל ו מ ד י ם ב ה י ח ב א ב מ ר ת פ י ם ו ב ע ל י י ת ג ג ,ל ו מ ד י ם א ת כ ל ה מ ק צ ו ע ו ת ,א פ י ל ו ר ו מ י ת ויוונית״. מ כ ו ת ב י היומנים רבים בשואה תיארו ביומניהם א ת הגעגועים הרבים לבית־ הספר ,לספרים ,ו ב כ ל ל — ל מ ל ה מ ו ד פ ס ת . תקופת חיים ז ו ב ה ח י ו י ל ד י השואה ,היא תקופה קשה מ כ ל הבחינות, ו ב ע י ק ר ב ג ל ל ס כ נ ת ה מ ו ו ת ש ר י ח פ ה עליהם ,ו כ ת ו צ א ה מ כ ך מ ת ע כ ב ת ה ת פ ת ח ו ת ו בלימודים ש ל כ ל א ח ד .ל מ ר ו ת מ צ ב ו ה ק ש ה ש ל הגיטו ,ש ב ו ה ר ע ב ,ה מ צ ו ק ה , ו ה מ ח ל ו ת הן ת ו פ ע ו ת יומיומיות ,ה י ת ה ה ש א י פ ה ללימודים ב ק ר ב ה י ל ד י ם הקור והנוער כ ה גדולה ,ע ד ש כ ו ש ר ת פ י ש ת ם ל א י ר ד במאומה .ב ג י ט ו ו א ר ש ה ל מ ש ל , פ ע ל ו ע ש ר ו ת מ ו ס ד ו ת חינוך ,ו ב י נ י ה ם — ב ת י ־ ס פ ר יסודיים ,ת י כ ו נ י י ם ו א ף ג ב ו ה י ם . ב מ ו ס ד ו ת אלה ,שהיו מוסווים מ ע י נ י הנאצים ,היתד .ר ב ג ו נ י ו ת ר ב ה ב ח ו מ ר ה נ ל מ ד , ו ה ר מ ה ב ה ם היתד .ג ב ו ה ה .ע ל ניתן ר מ ת ם ב ל י מ ו ד י ם ש ל ילדי הגיטו, ללמוד מיומניהם: מ ר י ב ר ג — : 31.7.1941״ א ת מ ו ל נ ע ר כ ה מ ס י ב ת הסיום ה א ח ר ו נ ה ב ב י ת ־ ס פ ר ג ו . הצלחתי ב כ ל המקצועות; ו מ י ד נ ר ש מ ת י ל״קורס למתקדמים״, שמועד לימודיו יימשך ש ב ע ה חודשים נ ו ס פ י ם ״ . : 15.11.1941״ מ ס פ ר ר ב ש ל חוגים חינוכיים ה ו ק מ ו זר .ל א מ כ ב ר בבתי־ ס פ ר ת ו ך כוונה ל ל מ ו ד מ ק צ ו ע ו ת שוגים ,ה א ס ו ר י ם מ ט ע ם החוק .ה ק מ ת ם ב ו צ ע ה באופן ספונטני ,ב מ י ל ו י מ ש א ל ו ת ל ב עמוקות״. ד ו ד שיראקוביאק•* — :26.5.1941״ ב ב י ת ־ ה ס פ ר ה כ ל בסדר ...ל ו מ ד י ם א נ ו ע ת ה א ת הגאום ה מ פ ו ר ס ם ש ל ק י ק ר ו נ ג ד ק א ט י ל י נ ה ; ו ב ש ב ו ע ה ב א נ י ג ש ל ב ח י נ ו ת . במחמטיקה פותרים א נ ו עכשיו משוואות ריבועיות, ובקרוב נתחיל ללמוד סטיריאומטריה״• . :26.9.1941״ ב ב י ת ה ס פ ר ה ת ח י ל ו כ ב ר ב ח י נ ו ת ה ב ג ר ו ת .ז ו ה פ ע ם ה ש נ י ה , ש ב ח י נ ו ת ה ב ג ר ו ת נ ע ר כ ו ת ב י ן ח ו מ ו ת הגיפו״. ד ו ד רובינוביץ׳ — :12.8.1940״ כ ל זמן ה מ ל ח מ ה א נ י ל ו מ ד בבית לבדי. כ א ש ר א נ י נ ז כ ר א י ך ה ל כ ת י ל ב י ת ־ ס פ ר אז א נ י ר ו צ ה ל ב כ ו ת .והיום א נ י צ ר י ך להיות ב ב י ת ו ל א ל צ א ת ל ש ו ם מ ק ו ם .וכאשר א נ י נ ז כ ר איזה מ ל ח מ ו ת נ ע ר כ ו ת בעולם ,כ מ ה א נ ש י ם ג ו פ ל י ם כ ל .יום מכדורים ,מגאז ,מ פ צ צ ו ת ,מ מ ג י פ ו ת ו מ א ו י ב י ם אחרים ש ל האדם ,א ז ע ו ב ר ל י ה ח ש ק מ ה כ ל ״ . ת מ ר ה ל ז ר ס ו ן — : 15.11.1942״אני מ א ד מ ת ג ע ג ע ת ל מ ל ה מ ו ד פ ס ת ש מ ז מ ן כ ב ר ל א ראיתי .ו כ י • מ ה תעשי ? צריך להשלים ע ם ז ה ; ב ג י ט ו אין ספריות ו א ת ס פ ר י נ ו ש ר פ נ ו כ י צ ר י ך ה י ה ל מ ס ו ר א ו ת ם לגרמנים״. א נ ה פ ר א נ ק — :23.7.1943״ א נ י מ ת ג ע ג ע ת ב ע י ק ר ל ד י ר ה מ ש ל נ ו ,ל ח ו פ ש תנועה׳ ולעזרה ב ע ב ו ד ה ,כ ל ו מ ר — ל ב י ת ־ ס פ ר ״ . הילדים ש ל א ח י ו ב ג י ם א ו ת , כ ש ל מ ד ו ה י ו נעזרים בהוריהם, בספרים שהיו בביתם ,וכן ניסו ל ה ת ק ד ם ב כ ו ח ו ת עצמם ,ורבים מ ה ם אף הגיעו לשלבים גבוהים בלימודיהם .ד ו ג מ ה ל י ל ד י ם ש ב י ק ש ו ל ל מ ו ד ב כ ו ח ו ת ע צ מ ם ל מ ר ו ת ה י ש י ב ה ב מ ח ב ו א , * נ ע ר ב ג י ל 15ש כ ת ב י ו מ ן ב ה י ו ת ו ב ג י ט ו ל ו ח ׳ ,מ ת ב ג י ל 19מ ש ח פ ת .חלק מ י ו מ נ ו פורסם ב ס פ ר — ״ ה י ל ד ו ה נ ע ר ב ש ו א ה ו ב ג ב ו ר ה ״ . 84 היא א נ ה פראנק .א נ ה ניסתה ללמוד א ת כ ל החומר הנלמד בבית־הספר ,בעזרת ואחותה אביה להתקדם ולרכוש ידע הגדולה .א נ ה ניסתה האהובים במקצועות ע ל י ה וביחח־ ב ה י ס ט ו ר י ה ו ב ש פ ו ת זרות .ב־ 27.4.1944כ ו ת ב ת א נ ה ב י ו מ נ ה :״ ת ח י ל ה מ ה ו ל נ ד י ת ק ט ע ע ל ה ק ר ב האחרון ש ל נלסון .א ח ר כ ך ע ב ר ת י ע ל ה מ ש ך תרגמתי ה מ ל ח מ ה ה נ ו ר ב ג י ת ) ,(1721—1700ו ק ר א ת י ע ל פ ט ר ה ג ד ו ל ,ק א ר ל הי״ב ,אוגוסטום החזק ,ס ט א נ י ס ל א ו ס ,לשצ׳ינסקי ,מ א ז א פ ה פון גראץ פומרניה בפונדנבורג ,פומרניה הקדמית, ה א ח ו ר י ת ודניה״. כ מ ה ימים ל א ח ר מ כ ן ,ב־ 11.5.1944ה י א כ ו ת ב ת :״ ב ש ב ו ע ה ב א ,ע ל י ל ק ר ו א א ת ׳ א ר ץ ־ י ש ר א ל ע ל פ ר ש ת דרכים׳ ו א ת ה ח ל ק ה ש נ י ש ל גליליי .נ ו ס ף ע ל כ ך סיימתי קריאת אתמול א ת תולדות ה ח ל ק הראשון ש ל הקיסר ו ע כ ש י ו י ש ע ל י ל ע ב ד א ת ה ר ש י מ ו ת ו ש ו ש ל ו ת היוחסין, קארל החמישי ש ה ע ת ק ת י מ ס פ ר זה. נ ו ס ף ע ל א ל ה ה ע ת ק ת י מ ס פ ר י ם שונים שלושה ע מ ו ד י ם מ ל א י ם מ ל י ם זרות ,ו א ת צ ר י ך ל ק ר ו א בקול ,ל ר ש ו ם וללמוד״. כולן ההתענינות אנה פראנק בשטחים הרבים ,ב ה ם ילדי ב ל ב ד א ל א א צ ל ע ו ד ר ב י ם מ ן הילדים. אליהם ד ר ך מוסדות וכר .ע ל עסקו הגיטו, מוסדות החינוך הלא־חוקיים כתבו חינוך א ל ו בגיםו ,ד ר ך הילדים מצויה אינה אצל ההתענינות הזו מועברת חוגים ביומניהם ללימוד, הרצאות מעודד, המהווה כדבר ע ר ך מ י ו ח ד ב ח י י הגיטו הקשים. התרשמותה של נרשמת ההשכלתי ב ג י ט ו קובגה, בשטח ת מ ר ה לזרסון מ ן ה נ ע ש ה ב־ : 11.11.1942״ ב ג י ט ו ה ח ל ו ל א ר ג ן ק ו נ צ ר ט י ם ע ל מ נ ח קצת להשכיח א ת המצב .ה נ ה גם מ ח ר מתקיימת ארוחת ע ר ב לרופאים .מכינים כריכים אחדים; ו ת כ נ י ת מ י צ י ר ו ת הגיטו״. כוס תה, ג ם ב ג י ט ו וילנה ,ב ו ש ה ה יצחק הנאה גרמו לילדים ולנוער. רודאשבסקי, כותב ב־7.10.1942 התקיימו יצחק ח ו ג י ם רבים, אשר ״החיים נעשו ביומנו: ק צ ת י ו ת ר מ ע נ י נ י ם .פ ע ו ל ת המועדון החלה .יש ל נ ו ח ו ג י ם ש ל ס פ ר ו ת ו ש ל מ ד ע י הטבע .א נ י ב א מן הלימודים ב־ 7.30ומיד ה ו ל ך למועדון .שם ש מ ח . מבלים, ו ב ח ב ו ר ה ג ד ו ל ה חוזרים ב ע ר ב ה ב י ת ה .הימים קצרים .ב ח ו ץ ח ו ש ך ו ה ח ב ר ה חוזרים מ ן ה מ ו ע ד ו ן — מ ה ו מ ה ,ר ע ש ,שוטרים צועקים ,א ך א נ ח נ ו ל א ש ו מ ע י ם להם״. הפעילות בתוכן, וע״י כ ך ה ם מ ר ג י ש י ם פ ח ו ת א ת זוועות ה ג י ט ו ו ה מ ל ח מ ה . תמרה בחדר ב מ ו ס ד ו ת ה ח י נ ו ך בגיטו מ מ ל א ה א ת ז מ נ ם ה פ נ ו י ש ל ה י ל ד י ם והנוער ל ז ר ס ו ן — : 15.9.1942 ״בחח משתולל הסתיו יושבת ואני מכווצת ו ק ו ר א ת א ת ה א נ צ י ק ל ו פ ד י ה לילדים ,ש ה ו א ה נ כ ס ה ג ד ו ל ב י ו ת ר ! ע ל י ר ק ב ס פ ר ה ז ה ,ו א ז א נ י ש ו כ ח ת א ת הסתיו ,א ת ה ר ע ב ו א ת הקור .ש ו כ ח ת להתעמק א ת הכל״. יצחק הגדולים גמתחה ר ו ד א ש ב ס ק י — :11.12.1942״ ע ד מאוחר בלילה שרנו ,י ח ד עם ש י ר י ם ה מ ס פ ר י ם ע ל נעורים ותקוה .י פ ה מ א ד ה י ה ה ע ת ו ן ה ח י ,ש ב ו ביקורת הומוריסטית ע ל המועדון, היושב ר א ש והמרצים. ו א כ ל נ ו פ ש ט י ד ה ע ם ק פ ה והיינו כ ל כ ך ישבנו לז מאושרים ...כ ל כ ך השולחנות הדלים מאושרים... ה י ו ם ה ו כ ח נ ו כ י ב ש ל ו ש ס י מ ט א ו ת ק ט נ ו ת א נ ח נ ו יכולים ל ש מ ו ר ע ל ל ה ם ה נ ע ו ר י ם שלנו ,ה ו כ ח נ ו כ י מ ן ה ג י ס ו ל א י צ א נ ו ע ר ש ב ו ר ,כ י מ ן ה ג י ט ו יצא נ ו ע ר ח ז ק ,חסון ,מ ע ו ד ד ״ . ל פ י צ י ס ט ו ת א ל ו א פ ש ר ל ה ס י ק כ י ילדים ובני־נוער שחיו ב ת ק ו פ ת חיים 85 ז ו ו ע ו ת כ מ ו השואה, קשה ומלאת רבים ומגוונים. הלימודים גילו רצון עז והקריאה עזרו להם לרכוש ללמוד, על להתגבר ידע פחד בשטחים ויסורי רעב, והפיחו תקוה ועידוד בנפשותיהם המעונות. תנועות הנוער והשפעתן כבר השונים ב ג ז י ר ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ,ש ה ט י ל ו הנאצים ,ה ו פ ס ק ה פ ע י ל ו ת ם ש ל ה א ר ג ו נ י ם א ך הרעיון הציוני עדיין ל א ו ת נ ו ע ו ת הנוער, של נמחק מליבם רבים מ י ו ש ב י ה ג י ט א ו ת ו ה ם ה מ ש י כ ו ב פ ע י ל ו ת ח י נ ו כ י ת לילדים ו ל נ ו ע ר .ח ב ר י ה ת נ ו ע ו ת החלו לקיים פגישות ולטפח פעולה רעיונית במחתרת .עיקר הפעילות התקיימה בחוגי הנוער שהיו קיימים עוד פלישת לפני והשתלטותם הגרמנים על רוב א ר צ ו ת אירופה .ה נ ו ע ר ש ה י ה מ א ו ר ג ן כ ב ר ב ת נ ו ע ו ת וחוגים ,ל א י כ ו ל ה י ה ל ש ב ת ב ח י ב ו ק ידים .ה פ ע י ל ו ת ה ת נ ו ע ת י ת כ ל ל ה ב ת ו כ ה ע ז ר ה ה ד ד י ת ,ע ב ו ד ה ס ו צ י א ל י ת — ת מ י כ ה ב נ צ ר כ י ם ,פ ע י ל ו ת ר ע י ו נ י ת ו ל פ ע מ י ם אף ל ח י מ ה ב נ ש ק . ת נ ו ע ו ת ה נ ו ע ר ,ש ה ק י פ ו ח ל ק מ צ ע י ר י הגיטו ,ה ש פ י ע ו גם ע ל ס ב י ב ת ם ועוררו תקוות בתנועת הנוער א צ ל י ת ר היהודים .כך ,למשל ,ק ר ה א צ ל ש ר ה פ י ש ק י ן ״בנות אגודת ישראל״ .היא קיבלה את החינוך הלאומי־דתי שהביא אותה ל כ ת י ב ה ע ל ה א ל ה י ם ו מ ע ש י ו ל י ה ו ד י ם ה ס ו ב ל י ם — ״ ע ל מ ה כ ה ה ת י י ס ר נ ו ,יה י ה א ם מ ש ו ם ש א נ ו יהודים ,ז נ ח נ ו ת ו ר ת ך ו ה ל כ נ ו ל ח פ ש ל נ ו א ל ה י ם א ח ר י ם ו ג ד ו ל מ ד י ע נ ש ך , א ל ה י ם ! י כ מ ר ו נ א ר ח מ י ך ע ל י נ ו ויבוא קץ לצרות ,ל ש ח י ט ו ת ה א י ו מ ו ת .צ ו ו ה ש נ ה ל ע מ ך ה נ ך כ א ו ה מ י ו ת ם ,ל ע מ ך ישראל) ...יום כ י פ ו ר (1941״ .מ ת ו ך י ו מ נ ה טובה אפשר פ ר ק י ם מן ה ת נ ״ ך ,ו כ ך היא ל ה ב ח י ן כ י ידעה ״אלהים.- כותבת: הבא ש ו ב מ ב ו ל א ש ר י ש ט ו ף א ת המין ה א נ ו ש י מ ע ל פ נ י ה א ד מ ה .י ק ו ל ל ה ע ו ל ם ה ז ה לעולמי־עד )(26.1.1942״ וב־,26.3.1942 היא כותבת: ״אתה גאלתנו ממצרים, ג א ל א ו ת נ ו ג ם ע ת ה ,ב ז כ ו ת ה פ ס ח ה ע ו מ ד מ א ח ר י כתליגו...״. גם תמרה לזרסון )ארגון־ברית־ציון(, ששהתה בגיטו קובנה, א ר ג ו ן ה נ ו ע ר הציוני ש ק ם הצטרפה לתנועת בגיסו .ת ו ך הנוער פעילות אב״צ ב ת ג ו ע ה זו ר כ ש ה ת ו ד ע ה י ה ח ־ י ת ־ צ י ו נ י ת והיא ב י ט א ה א ת כ י ס ו פ י ה ה ר ב י ם ל א ר ץ י ש ר א ל — ארץ הקודש .ב־ 4.4.1943ה י א כ ו ת ב ת ב י ו מ נ ה :״אני ע ו ב ד ת ו ל ו מ ד ת ל מ ע ן מ ו ל ד ת נ ו א ר ץ ־ י ש ר א ל .היום מ ס ר ת י מ א מ ר די א ר ו ך ל ע י ת ו ן ־ ק י ר .ס י י מ ת י ו ב ס י ס מ ה — ו ב כ ן קדימה היהודי, ל ע ב ו ד ה ! ל נ ו מ ח כ ה ארץ י ש ר א ל י ״ .א ת יחסה של ת מ ר ה לזרסון לעם ל ת ק ו מ ת ו ולציונות ,אפשר למצוא גם בכך ש ב א ח ד מעמודי יומנה היא ר ו ש מ ת א ת ה ה מ נ ו ן ״ ה ת ק ו ה ״ ב מ ל י ם ו ב א ו ת י ו ת עבריות ,מ ל א ש ג י א ו ת כ ת י ב ,ש כ ן היא ל מ ד ה ב ב י ה ״ ס ל י ט א י ו ל א בחוגים, ז ע ה אידיש א ו ע ב ר י ת .ת מ ר ה ל ז ר ס ו ן מ ש ת ת פ ת לומדת עבריח ,ומתמסרת לעבודת העזרה הסוציאלית ה מ ת ב ט א ת בעזרה ל י ל ד י ז׳אז׳מר — ילדים יהודים ש א ח ר י ה ש מ ד ת ק ה י ל ת ם ,ה ו ב א ו ל ג י ט ו ק ו ב נ ה , ושם חיו ל ל א ה ו ר י ה ם ב מ צ ו ק ה ר ב ה . ב־8,9.1943 ז׳אז׳מר לעזרת כותבת ת מ ר ה לזרסון ביומנה :״צילה ואגכי מצאגו א ת ילדי אנו כל־כך המסכנים. עחרות להם, לילדים אומללים אלה, הזקוקים אנו מ ע נ י ק ו ת להם לימודים ותרבות ,אנו מלמדות אותם ברוח היהדות״. ביחס ה ח ם ש ל ילדי ה ש ו א ה באירופה לארץ ישראל ,ניתן להבחין ביומנים רבים. י ח ס א ו ה ד זה ב א ע ל י ה ם ב א מ צ ע ו ת ה ת נ ו ע ה ו ה פ ע י ל ו ת בה. ביטוי חוק ע ו ד י ו ת ר מ א ש ר ב י ו מ נ ה ש ל ת מ ר ה ,ל כ י ס ו פ י ם לארץ ישראל ,מ צ ו י ב י ו מ נ ה ש ל 86 ר ו ת ליבליך, בעיירה שהשתייכה יוער לתנועת ציונית*. שנות א נ ד ר י כ ו ב .נ י ת ן ל ה ב ח י ן ב ר ג ש ו ת י ה ש ל הנערה, המלחמה המביעה עברו עליה ביומנה כיצד היא מרגישה א ת יהדותה ושייכותה לארץ־ישראל מולדתה .השפעה ר ב ה השפיעה ע ל י ה ה מ ד ר י כ ה ב ת נ ו ע ה ,מאיה ,א ו ת ה ה י א מ ע ר י צ ה :״ ב ש ב ת כ׳ ב ת מ ו ז נ ת ק י י מ ה א ז כ ר ה ל ה ר צ ל ו ב י א ל י ק ,ש נ י ג ד ו ל י ה א ו מ ה היהודית .מאיה ד י ב ר ה ב ר ג ש ה ו ב ע צ מ ה כ ה נפלאה בעברית .לראשונה בחיי חיברתי מחזה בעברית .א נ י מ ת פ ע ל ת מ ה ר צ ל ומעריצה א ת פעלו ,א ה ב ת ו ל ע ם והקרבת עצמו; א ת הרצל שהניח א ת היסודות לא״י, היהודים מולדת הקמה לתחיה; א ת ה ר צ ל שחזון חייו הנהדר יוצא א ל ה פ ו ע ל ; א ת ה ר צ ל שהיה כ ה גדול ,אציל ,ה ד ו ר ו ב ע ל והנאצל נ ש מ ה גדולה, ו ז כ ר ו יהיה קיים ל ע ד .ו א ת ב י א ל י ק א נ י מ ע ר י צ ה ע ל שיריו ה נ ה ד ר י ם ,ע ל ת ח ו ש ת הלשון ו א ה ב ת ה א ו מ ה ו ה מ ס ו ר ת ; א נ י א ו ה ב ת מ א ד ,ה ר ב ה מ א ד ו ב ע ו מ ק ,א ת עמי, א ת מ ו ל ד ת י ו א ת ה י ה ו ד י ם ה ג ד ו ל י ם ו כ ן כ ל מד .שהינו יהודי״. מ ש ה פ ל י ג ק ר ש ג ד ל ב ב י ת ד ת י ה פ ך לציוני נלהב ,ג ם ל ל א ה ש פ ע ת ת נ ו ע ת נ ו ע ר ; ה ו א מ ב ק ש ל ל מ ו ד ו ל ה ש ת ל ם ,כ ד י ש ב ב ו א יום ה ש ח ר ו ר י ו כ ל ל ה י ו ת מ ג ה י ג לעמו ,ו כ ך לעסוק ב־ 8.12.1942ה ו א כותב ב י ו מ נ ו :״הלא ה פ ע ם ללכת צריך גם א נ י בדבר פרנסתי .מ ת ח י ל ה חפצתי לדחוף א ת כ ל המחשבות ה א ל ה מראשי, א ב ל הן ה ל כ ו ה ל ו ך ו ש ו ב ו ל א י כ ו ל ת י ל ה פ ס ר מהן .אז ה ח י ל ו ת י ב א מ ת ל ה ת ע מ ק ק צ ת ב ע נ י ן ה ז ה .א ח ר י ח ק ו ר ה י ט ב מ צ א ת י שהיותר ט ו ב ב ש ב י ל י ה ו א להעשות... מדינאי .כן ,מ ד י נ א י ח פ ץ א נ י ל ה ע ש ו ת ע ת ה .ל א מדינאי ס ת ם ,א ל א מ ד י נ א י ע ב ר י בארץ־ישראל״. בתוך ז ו ו ע ו ת ה מ ל ח מ ה האיומה ,ה א מ י נ ה ר ו ת ל י ב ל י ך ש ה י א ת ג י ע לישראל. ת ק ו ה ז ו ע ו ד ד ה א ו ת ה .ב־ 2.11.1940כ ו ת ב ת ר ו ת :״אני ל פ ח ו ת א ס ע ל א ר ץ ־ י ש ר א ל , כ ד י ל ב נ ו ת ש ם מ ח ד ש ו ל כ ו נ ן א ת בנין מ ו ל ד ת נ ו העתידה .כ י ה י א ת ק ו ם ל ב ט ח , ו ת ת נ ו ס ס ע ל מ פ ת ה ע ו ל ם כ א ר צ ו ה ל א ו מ י ת ש ל ע ם ישראל גדול ועצום .ז ה י ה י ה ! ״ . ת ת כ ל ־ כ ך ב ט ו ח ה ,ש ה י א ת ה י ה ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ש ל א ח ר כ מ ה חודשים ,ב־19.2.1941 ה י א כ ו ת ב ת :״ א נ י מ ת א ר ת ל ע צ מ י א י ך א כ ת ו ב ה כ ל בעברית ...ש ם מ ו ל ד ת י ושם ב ע ב ו ד ה צ י ב ו ר י ת מ ק ו מ י ! ״ ל א ח ר כ מ ה חודשים ,כ א ש ר ה מ ל ח מ ה מ ת ג ב ר ת ויהודי הגיםאות מתחילים להבין מ ה י בשבילם מלחמה זאת ,מתחילה גם ר ו ת ליבליך ל ה ב י ן ש ע ל י י ת ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל א י נ נ ה ב ט ו ח ה כ ל ־ כ ך ,והיא כ ו ת ב ת ב י ו מ נ ה :״ א נ י צעירה ,א ב ל כנפי כפותות .רוצה אני ל צ א ת לארץ־ישראל, לשמוט ועלי כנפי כ י ה ע ו ל ם נ ע ו ל לפני ,מ ל ח מ ה ׳ ״ ) .(17.6.1941ל א ח ר ת ק ו פ ה מ ס ו י מ ת מ ג י ע ה ר ו ת לידי יאוש ,ו א ת ח ל ו מ ה כ ל פ י א ר ץ ־ י ש ר א ל ה י א ר ו א ה כ ב ל ת י נ י ת ן ל ה ג ש מ ה ,א ך ר ג ש ו ת י ה ה ל א ו מ י י ם א י נ ם פ ו ח ת י ם ,והיא כ ו ת ב ת ת ו ך יאושר .ה ר ב ,ב־:10.10.1941 ״אנו היהודים האומה המדוכאה והמושפלת ביותר ,א ך האומה נשמה בעלת חפשית ,לוהטת ,ל ל א כבלים ,אומה גדולה באמונתה והכרתה ובזה גבורתה .עם ישראל ,א ו מ ה נ צ ח י ת ! ״ . ר ו ב הנערים, שרצו ב כ ל גפשם להגיע לארץ־ישראל ,ה י ו חברי תגועות הנוער .מ ע ט י ם ה י ו כ א ל ה ,ש ל א ה ש ת י י כ ו ל א ף ת נ ו ע ת נוער ,ו ל מ ר ו ת ז א ת ה כ י ר ו ב א ר ץ ־ י ש ר א ל כ א ר ץ מ ו ל ד ת ם ,ו ש א פ ו ל ה ג י ע א ל י ה ב כ ל מחיר .א ח ד ה י ל ד י ם ה ל ל ו הוא מ ש ה פלינקר ,ש כ ת ב א ת יומנו בבלגיה .מ ש ה פליגקר ,ש ע ס ק הרבה בכל * ״עקיבא״ .פרקים אחדים מיומנה מתפרסמים ב נ פ ת בקובץ זה. 87 ב ע ו ל ם כולו ,היה ק ו ר א ע ת ו נ י ם ,מאזין לרדיו ו כ ר ,ק ר א ג ם ע ל ה י ח ס י ם הקורה בין ה ע ר ב י ם ל י ה ו ד י ם ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ב ת ק ו פ ה ש ל פ נ י ה כ ר ז ת מ ד י נ ת ישראל ,והוא כ ו ל ו ח ר ד ה ל מ צ ב היהודים — אחיו היקרים — בארץ .כ ת ו צ א ה מ כ ך ר ש ם ב י ו מ נ ו בג׳ ב א ל ו ל ת ש ״ ג :״ ו ב ש ע ת ק ר א י ו ש נ ו ת י א ת ה ה ו ד ע ה ה ז א ת נ ת ח מ ם ל ב י ומיהר ל ד פ ו ק ,כ ל ע צ ב י ה י ו נטויים ו פ ת א ו ם ח ש ת י ב ק ר ב י ע ר ג ו ג ע ג ו ע י ם ל א ר צ י ה ח ב י כ ה ולאחי ה י ק ר י ם ,ש ל מ ר ו ת ,אולי ש מ ל ח מ ת ם ל א ת ה י ה ל ע נ י נ י ם ו ל מ ט ר ו ת יהודיים, ג כ ס ף ל ב י א ל י ה ם ב ח ו ז ק גדול נ א ד .כ י כ ש י ס ב ל ו א ל ה אז י ס ב ל ו כיהודים ש ע מ ד ו על נ פ ש ם ; כ ש י פ ל ו מהם ,אז י פ ל ו ב ת ו ר יהודים ש ה ג נ ו ע ל ע צ מ ם ,ב ת ו ר יהודים חפשיים — ולא כ מ ו אלה מאחינו הסובלים ע ת ה ת ח ת עול גרמניה הקשה שהם כצאן טבחה״. ר א ו י לציין ,ש ד ר ך ה מ ל ח מ ה ,ו ב א מ צ ע ו ת ה ,ה ג י ע ו י ל ד י ם כ ו ת ב י יומנים בשואה, להכרתם ו ל י ח ס ם ה ח ם ,ליהדות ,ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ולציונות. ביבליוגרפיה (1ד׳׳ר א .באומינגר ,נ .בלומנטל ,ד׳׳ר י .קרמיש — הילד והנער בשואה ובגבורה. הוצאת ״קריית ספר׳׳ בע׳׳מ ירושלים.1965 , (2ברג מרי — גיטו וארשה .הוצאת ספרים נ .טברםקי חברה בע׳׳מ ,תל־אביב ,תש׳׳ו. (3לזרסון־רוסטבסקי תמרה — יומנה של תמרה .הוצאת הקבוץ המאוחד ,בית לוחמי־הגיטאות ,תשל״ו. (4ליבליך רות — מיומנה ,מתוך ספר הזיכרון לקהילת אנדריכוב. (5גשמית שרה — מאבקו של הגיטו .משרד החינוך והתרבות בשיתוף בית לוחמי־ הגיטאות.1968 , (6פלינקר משה — הנער משה .״יד־ושם״ ,ירושלים ,תשכ״א. (7פראנק אנה — יומנה של נערה .הוצאת ספרים קרני בע״מ ,תשל״ה. (8רובינוביץ דוד — יומנו של הנער מיד רובינוביץ .הוצאת הקבוץ המאוחד ובית לוחמי־הגיטאות ,תשכ״ד. (9רודאשבםקי יצחק — יומנו של נער מוילנה .הוצאת הקבוץ המאוחד ובית לוחמי- הגיטאות ,תשכ״ט. (10רון יהודה — תולדות עם ישראל בדורות האחרונים בארץ ובתפוצות .״אב־ אייל״ חינוך והשכלה בע״מ .דפוס המרכז בע׳׳מ ,תל־אביב. 88 ר1צחי ע3ןי9 מוסקבה1944 , חומר על רציחות שבוצעו ע״י הפושעים הגרמנים בשטחים הסובייטיים התפוסים באורח זמני ,נאסף ונמסר ע״י איליה ארנבורג )הועתק מספר באידיש בעיר בארנאול ,אלטאיסקי קראי ,סיביר — ע״י דינה גלויברמן, ונמסר למשה קול בארץ ע״י דוד גלויברמן(. .parsבין ה מ ס מ כ י ם ש ל גדוד ה מ ש ט ר ה הגרמני ה־ ,15א ו ת ם ת פ ס ו חיילי ה צ ב א האדום ב א ז ו ר ר ו ס ו ש )רוסיה( נ מ צ א ה ההודעה ה ב א ה ע ל ה ש מ ד ת ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית מן ה ע י ר פ י נ ס ק ,ת ח ת ה כ ו ת ר ת : דין ו ח ש ב ו ן assa ל א ח ר ש ב ו ט ל ה ה פ ק ו ד ה ע ל ה מ צ ע ד המיידי ,הגיעה ל פ ל ו ג ה ב־27/10 פ ק ו ד ה נ ו ס פ ת ל ה ו פ י ע ביום ) (27/10/42ב ש ע ה 1942 2100ב ק ו ב ר י ן ; ב ה ת א ם ל פ ק ו ד ה הגיעה הפלוגה במכוניות לקוברין ומשם נשלחה לפינסק. ה פ ל ו ג ה ה ג י ע ה ליציאה ה מ ע ר ב י ת ש ל פ י נ ס ק )רח׳ בריסק( בהתייעצות שנערכה בפינסק ב־ 28.5א צ ל מ פ ק ד הגדוד 29.10ל פ נ ו ת ב ו ק ר . הוחלט שהבטליוגים: כלומר ,הבטליון ה ־ 2ש ל ג ד ו ד ה מ ש ט ר ה ה־ 15והדביזיה ה ־ 2ש ל ח י ל ה פ ר ש י ם , י פ ל ו ע ל ע צ מ ם א ת ה מ ש י מ ה ה ב ל ת י ר ג י ל ה ש ל ה ק פ ת האיזור ,ב ע ת ש ה פ ל ו ג ה ה־ 10מ ג ד ו ד ה מ ש ט ר ה ה־ 15ת ס ר ו ק ב ־ 2יחידותיה א ת ה ג י פ ו ו ת ש ג י ח ע ל נ ק ו ד ת הריכוז ו ע ל השילוחים ה מ י ו ח ד י ם א ל אזור ה ה מ ת ה )טויסונגס אורט( ד ו ב ר ו ב ו ל ה — ,Dobrowoleה נ מ צ א ב מ ר ח ק 4ק ״ מ מ פ י נ ס ק .ל ש ם ה ק פ ת אזור ה ה ש מ ד ה נ ו צ ל ו ח ל ק י ת פ ר ש י ם ל ש ם ה ש ל מ ת ה ת פ ק י ד ה ס ו פ י ל ק ר א ת הסיום ,אמצעי זה הוכיח ע צ מ ו ב א ו פ ן מועיל ,כ י כ א ש ר 150 יהודים נ י ס ו ל ב ר ו ח ,א ל ה ת פ ס ו א ת כולם ,א ף ע ל פי ש א ח ד י ם מ ה ם ה צ ל י ח ו ל ה ת ר ח ק ל מ ר ח ק ק י ל ו מ ט ר י ם רבים. ה ק פ ת האיזור נ ק ב ע ה ל ־ 430ו ה ס ת ב ר ,ש ה ו ר ו ת ל כ ך ש ה מ פ ק ד י ם ב צ ע ו מ ב ע ו ד יום ו ב א ו פ ן אישי א ת ה מ ש י מ ה וכן ה ו ד ו ת ל כ ך ש ה פ ע ו ל ה נ ע ש ת ה ב ס ו ד י ו ת ,ב ו צ ע ה ה ה ק פ ה בזמן ק צ ר ב י ו ת ר והיהודים ל א י כ ל ו ל ה ת ח מ ק .ל פ י ה ה ו ר א ה היתד• ס ר י ק ת ה ג י ט ו צ ר י כ ה ל ה ת ב צ ע ב־ ,6.00א ו ל ם ב ג ל ל ה ח ו ש ך נ ד ח ת ה ה ה ת ח ל ה ב ח צ י שעה. 89 היהודים ,כ ש ר א ו א ת ה מ ת ר ח ש ,ה ת ח י ל ו ב ר ו ב ם ל ה ת א ס ף ב כ ל ה ר ח ו ב ו ת — מ ר צ ו נ ם החופשי — ל ב ק ו ר ת ; בעזרת 2שומרים עלה ב ז י נ ו כ ב ר בשעה הראשונה ל ה ע ב י ר אלפים עומד א ח ד י ם ש ל אנשים ל נ ק ו ד ת הריכוז .כ א ש ר י ת ר היהודים נ כ ח ו ל ד ע ת מ ה לקרות ,הם השתלבו בשורות הצועדים ו ב ג ל ל המספר העצום של אנשים שנאספו יחידת ל א ע ל ה בידינו ל ע ר ו ד א ת ה ב ק ו ר ת ב מ ג ר ש האיסוף ,כ פ י ש ת ו כ נ ן ע ״ י ה מ ש ט ר ה ; ליום הראשון ש ל ה ס ר י ק ה ה ע ר י כ ו כ י יהיו 2000—1000איש, הראשונה הסריקה נסתיימה ב ־14.00 כל ללא ביום ארועים. הומתו הראשון כ־ 10,000איש. ה פ ל ו ג ה ה ת א כ ס נ ה ב מ צ ב הכן ב ל י ל ה ב מ ו ע ד ו ן החיילים .ב ־30.5 סריקה 1942נ ע ר כ ה ש נ י ה בגיטו ,וב־ 31.5ב פ ע ם ה ש ל י ש י ת וב־ 1.6ב פ ע ם הרביעית .ב ס ך ה כ ל כ ו נ ס ו ל נ ק ו ד ת הריכוז כ־ 15,000יהודים .היהודים ה ח ו ל י ם והילדים ש נ ש א ר ו ב ב ת י ה ם , ה ו מ ת ו בגיטו .ב ג י ס ו ה ו מ ת ו 1200יהודים .שום מ ק ר י ם ל א ארעו ,פ ר ט ל־.2—1 ע ל ס מ ך ה ה ו ד ע ה שיהודים א ש ר י צ ב י ע ו ע ל ה מ ק ו ם ב ו ה ח ב י א ו זהב — יזכו ל ה י ש א ר בחיים ,ב א יהודי א ח ד ש ה ח ב י א ה ר ב ה זהב ,ואז נ ש ל ח א י ת ו שוטר א ח ד ; ובגלל זה שהיהודי ה ט ר י ד א ו ת ו ב מ ש ך כ ל ה ז מ ן ו ב י ק ש מ ה ש ו מ ר ש י ע ל ה א ו ת ו ל ע ל י ת ־ ה ג ג — החזיר א ו ת ו ה ש ו מ ר ל נ ק ו ד ת ה ר י כ ו ז ; כ א ן ה ת ע ק ש היהודי ו ה ת י י ש ב על האדמה, הפלוגה, ורק על והיהודים ה א ח ר י ם ה ת ר כ ז ו מ ס ב י ב ו ו א ח ד וחטף מ ז ו את הרובה והמקל והתל התנפל פתאום על פרש להכות — את הפרש — במקל, ח ז ו ת ל ה ת ע ר ב ו ת חיילי ה פ ל ו ג ה נ ב ל מ ה ה ה ת ג פ ל ו ת ,ו א ת ה י ה ז י ה י כ ו ב ג ר ז ן ר א ש ו ו כ ך נ פ ל ונשאר ל ש כ ב מ ת ב מ ק ו ם . 1942ב ש ע ה 17.00ציינה ה פ ל ו ג ה א ת ס י ו ם ת פ ק ז ה ב ה ת כ נ ס ו ת מ י ו ח ד ת , ב־1.6 כאשר ג ד ז ה פ ר ש י ם ה ־ 2פ ו נ ה ל מ ח נ ה שלו .מ ק ר י ם מ י ו ח ד י ם לא קרו .ב־1942 2.6 בשעה 8.00ע ז ב ה ה פ ל ו ג ה א ת פ י נ ס ק , הגיעה הפלוגה לקוברין ,וב־ 17.00ה ת י י צ ב ה ל נ ק ו ד ו ת ה ת צ פ י ת שלה. ופנתה ל מ ק ו ם חנייתה .ב־13.00 סיכומיפ: .1 ה י ח ז ו ת העוסקות בהשמדה חייבות ללא תנאי ל ה צ ט י ז בגרזגים ,ק ו פ י צ י ם ו כ ל י ם דומים ,כי הוכח ש כ מ ע ט כ ל ה ד ל ת ו ת היו נ ע ו ל ו ת ז ר ו ש היה ל פ ת ח ן בכוח. .2 גם כ א ש ר אין מ ב ח י נ י ם ביציאה פ נ י מ י ת ל ע ל י י ת ־ ה ג ג צריך ל ש ע ר כ י ש ם מ צ ו י י ם אנשים .לכן יש ל ב ד ו ק ב ק פ ז ה א ת ע ל י ו ת ה ג ג ו ת גם מבחוץ. .3 ב מ ק ו מ ו ת שאין ב ה ם מ ר ת פ י ם נ מ צ א י ם א נ ש י ם ר ב י ם ב ש ט ח קטן מ ת ח ת ל ר צ פ ה , ויש לפוצץ מ ב ח ו ץ או ל ש ל ח כ ל ב ) כ ל ב גישוש( א ו לזרוק פ נ י מ ה ר י מ ו ן ־ ז . בפינסק מ ז .4 נחה הצטיין ב כ ך כ ל ב הגישוש כולם ונופלים ל ז י נ ו . לבדוק מסתתרים .5 ״אסטמא״. ל א ח ר מ כ ן יוצאים היהזים בכלי כבד את השסח שמסביב לבתים כי המוני בני־אךם ב ב ו ר ו ת מוסווים. מ ו מ ל ץ ל מ ש ו ך ילדים ש י צ ב י ע ו ע ל מ ק ו מ ו ת ב ה ם מ ס ת ת ר י ם ב נ י ־ א ד ם ,ע ל י ס ז ה ב ט ח ה ל ה ש א י ר ם בחיים .ה א מ צ ע י ה ז ה ה צ ד י ק א ת ע צ מ ו היטב. קאפיטאן משטרת המשמר ומפקד הפלוגה זאור 90 בא1טשיצע ,ב פ ל ך ו י ס ב ס ק ,ג ו ר ש ו יהודים ל נ ה ר ב ע ו נ ת החורף ו ה ו כ ר ח ו ל ט ב ו ל ב ו ב ט מ פ ר ט ו ר ו ת נ מ ו כ ו ת מאד ,ד ב ר ש ג ך ם ל ם ב י ע ת ם : חרקוב קייב — 15,000יהודים ואולי ג ם י ו ת ר . — 60,000יהודים. — 75,000יהודים. מינסק גלסינוב — 218נפשות. מ א ד י ר ,ב א ז ו ר מוזרי ,ם מ ו ל נ ס ק — 1008נפש. ואיליה ארנ3ורג מוסיף: מ כ ל ה צ ד ד י ם מ ק י פ י ם א ו ת י צ ל ל י מ ת י ם ,א נ י ר ו א ה אנשי צ ב א ,חיילים וקצינים ש ל ה צ ב א האדום ,יהודים ל פ י ל א ו מ י ו ת ם ש מ ד י יום מגיעים אליהם ידיעות ע ל נשותיהם, ילדיהם ואימותיהם שנהרגו בדי ההיטלריסטים .יקראו נא כולם את ה ס פ ר ה ז ה ,א ת ז ה ת ו ב ע י ם ה ח י י ם ו ה מ ת י ם ,א ת ז א ת ת ו ב ע המצפון ,ה א ת ,ו ה ר ב ה ש מ ו ת ש ל ג ב ו ר י ם יהודים .כ א ב א י נ ו נ י ת ן ל מ ד י ד ה ו א ת ה ק ר ב נ ו ת אין ל ס פ ו ר — א נ ו נ א מ ר ב ק צ ר ה :יהודים מ מ ל א י ם א ת ח ו ב ת ם ! י צ י ת ה ד ם ש ל הילדים היהודים עוד יותר א ת השנאה לגרמנים השפלים! ב ש ם החיים ו ה מ ת י ם א נ י א ו מ ר :ל ק ר ב ! מ ו ו ת ל ר ו צ ח י ע מ י ם ! 91 ב ל י ב ה ל ה ובלי ק ו ל י ק ו ר א פ ח ד א ל מ פ נ י ה מ ו ו ת הנוער אנו מביאים בזאת במלואו את מאמרו של חברנו שמעון דרנגר )שימק(, שפורסם ב״החלוץ הלוחם״ בימי ההשמדה הנוראה של .1943במאמר זה, החודר לתהומות השואה ואימיה ,מנתח שמעון בראיה מפוכחת ביותר את המערך הפוליטי ואת מאזן הכוחות הפועלים בעולם באותם ימים ואת אלה שיפעלו בימים שלאחר תבוסתו הוודאית של היטלר ,והוא מסיק מסקנות לכל עומקן הטראגי בדבר מצבו של העם היהודי באותה עת, ופורש את חזונו על עתידו. וראויים הדברים שייקראו שוב ושוב ושיילמדו גם היום ,לאתר 38 שנים מאז כתיבתם ,כי לא פגה אקטואליותם ולא הועמו לקחיו הבהירים והחותכים של מחברם. תכנו של גליון מם׳ 29של ״החלוץ הלוחם״ ,פורסם לראשונה בארץ בניסן תשי״א ,ב״דפים לחקר השואה והמרד״ ,בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בצרוף ההקדמה המועתקת להלן: החוברת מספר 29מהעתון ״החלוץ הלוחם״ רק שמו היה בעברית וכולו נכתב פולנית .עד כמה שידוע לנו ,גליון זה הוא האחרון שהופיע והיחידי שהגיע לידינו .על קיומו של העתון הזה אנו קוראים בדברי עדותו של אחד החברים מארגון ״החלוץ הלוחם״ בהם הוא מספר על מסגרתו ופעולתו של הארגון .חבר זה יצא מחוץ לגבולות פולין בשליחות הארגון .״משהחלו הגרושים בחדשי יוני' ויולי ) (1942התחלנו בארגון חזק ביותר של הפלוגות )להלחם בגרמנים( ...יצרנו )לאחר זמן־מה( את החלוץ הלוחם, בהחלוץ הלוחם השתתפו כל התנועות החלוציות :השומר הצעיר ,עקיבא, מזרחי ,החלוץ — -אחרי זמן מה התחלנו בהוצאת שבועון תחת ה כ ו ת ר ת : ״החלוץ הלוחם״ .הוא הופיע בכל יום ששי בשבוע ב־ 250העתקות והכיל 10עמודים כתובים במכונה .העתון נשלח לגיטאות ונפוץ בין חברי ה ח ל ת הלוחם .העתון הודיע על פעולות חבלה שהוצאו לפועל ועל התנפלויות שנערכו. באופן קבוע נתפרסמה רשימה של מלשינים ושל אנשי שרות־ הסדר היהודים והפולנים .כך גם היו מתפרסמים מאמרים פוליטיים ,עניני הגיטו וידיעות מארץ ישראל שהיו מתקבלות אז .ביחוד התיחסנו ברצינות ובענין רב לשאלת האחריות המוטלת על אלה שהצליחו לברוח ולהימלט, לגבי האחרים שנותרו ושלעתים במחנות קרובות נרצחים היו בהמון. שליחינו היו מפיצים את העתון בכל הערים והגיטאות שבהם התקיימו עוד מרכזים יהודיים״ )צרור ידיעות ,י״ג ,תל־אביב 11 ,בנובמבר .(1943 הגליון נמסר לרשותנו על־ידי חברי ״הארגון הלוחם היהודי״ מקראקוב, שנשארו בחיים ונמצאים עכשיו בארץ .לפי דברי עדותם ,מחברו ועורכו של הגליון הזה היה שמעון מתנועת דרנגר העליונה של האירגון היהודי הלוחם בקראקוב. עקיבא ומחברי המפקדה העורר ד״ר יהודה אורנשטיין דגרי הקדמה ח ו מ ר ח ש ו ב על ת ק ו פ ת חייהם ,ש א י פ ו ת י ה ם ,מ ל ח מ ת ם ו מ ו ת ם של ה פ ר ט י ז א נ י ם היהודים ב ק ר א ק ו ב ו ב ג א ל י צ י ה ב כ ל ל ,כ ל ו ל י ם ב ״ י ו מ נ ה ש ל יוסטינה״ של גוסמה דוידזון, ו ב ח ו ב ר ו ת ״החלוץ הלוחם״ ,א ש ר ה ג ל י ת ה א ח ר ו ן מ ס ׳ , 2 9הוא מ ת א ר י ך י״ב באב ,תש״ג. ב ה ע ר ו ת י ו ל״יומנה ש ל יוסטינה״ ,כ ו ת ב נ ח מ ן ב ל ו מ נ ט ל :״ויותר מ ש י ש ב ח ו ב ר ו ת אלו ב ט ו י ל צ ו ר ך אקטואלי ,ניכר בהן א ו ת ו רצון ל ה ו ר י ש א ת ע ל י ל ת הלוחמים היהודים ל ד ו ר ו ת הבאים״. ומה היתד .ע ל י ל ת ה ל ו ח מ י ם ,כפי ש נ ו ס ח ה ע ״ י ע ו ר ך ״החלוץ הלוחם״ ,שמעון דרנגר י המלחמה ראשית גגד כל ומעל ה נ א צ י ם היא לכל הנאמנות תרומתם לציונות לזקיפת עד קומתו של טיפת הדם עם ישראל, האחרונה. להגברת ר צ ו נ ו ל ב נ ו ת א ת הארץ ו ל מ א מ צ י ו ל ה ב ט י ח ה מ ש ך ש ל א ו ר ח החיים היהודי במולדתו, כ נ א מ ר ב מ א מ ר ו ״ ב א ס פ ק ל ר י ה של העתיד״ ,ש ה ו ד פ ס ב ג ל י ת 2 9ש ל ״החלוץ הלוחם״, המובא להלן: ״באשר תפקידנו לא זכינו ל ה ש ת ת ף ב פ ו ע ל ב ע ב ו ד ת הבנין, נ ק י י ם ל פ ח ו ת כאן א ת ההיסטורי :עלינו להרים את קרנו ש ל העם האובד ,להסיר מעליו את א ו ת ה ק ל ו ן ש ל ע ב ד ו ת ו ל ה ע מ י ד ו ב ש ו ר ת ע מ י ם ח פ ש י י ם ברוחם״. 93 שמעון דרנגר באספקלריה של העתיד הטרגית ש ל היהדות, נוכח פני המציאות הפרט בשעה שקיומו ש ל תלוי ב מ ק ר ה ,וקיומו ש ל ה כ ל ל נ מ צ א מ כ ב ר במדרון ,יש ל ר א ו ת א ת ה מ צ ב במבט מאשר בעת יותר ר ח ב נקודת מהעתים, אישית ראות הלא — ז א ת י ב י ן כ ל א ח ד — א י נ נ ה מ מ ש י ת ב ש ע ה זו .כ פ ר ט י ם א ב ד נ ו כ ל נ ו הסיכויים לתלות להישאר תקוות בחיים רבות הם בחיים. דלים מאד, אולם שבורים שאנו בשעה וגלמודים, — אין לנו עם כל אובדים יחד, יהודי פולין ,עלינו ל ה כ י ר ב ב י ר ו ר א ת מ ו ב נ ה ה ה ס ט ו ר י ש ל ה ש ע ה ה נ ו כ ח י ת ולומר של ב א ו מ ץ ־ ל ב כי ב מ ו ת נ ו עדיין ל א א ו ב ד ה ע ו ל ם כולו וכי ת ו ל ד ו ת י ה האנושות שייסתם שיקום גם לאחר ועמה הגולל ע ל ק ר ב נ ו הכללי .ע ג ו ם יהיה מ א ז נ ה ש ל ה י ה ד ו ת בשעה השלום תולדותיה של בעולם לאחר היהדות, ימשיכו תבערת־הדמים. בדרכן, התבוסה א מ נ ם אין ז א ת הראשונה של ה ע ם בלי מגן ,ה מ פ ו ז ר ב כ ל רחבי העולם .מעשי ה ר ג ורצח, החרמת רבים שרפת רכוש, חיים אנשים ידוע לנו — כ ל זה דורות במשך כנושא ראשי של קידוש־השם .בכל זאת ל א היתה ע ד הזמן הזה השמדה יצא כ ה כללית .ל א היה מ צ ב ל ל א מוצא אספסוף החדישים יהודים להילחם ביותר שהיו ביהודים כמו שזה בעולם לפני כ ש ה ו א מזוין בזמננו. נעשה במידה כזאת, על־פי מעולם לא שיכלולי מששה־עשר ה מ ל ח מ ה ק ש ה יהיה ל מ צ ו א הטכניקה ומעלה מיליון ת ש ע ה מיליונים. ומה שחשוב במיוחד ת ח ס ר יהדות אירופה שהיוותה ע ד לזמננו א ת ה ח ל ק הבריא מוטל ביותר של האומה. אירופה יהדות נחרבה כולה, שאיננו דבר בספק .ניצלו כשני מיליונים ב ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,א ף ־ ע ל ־ פ י ש ל א ידוע כ מ ה יפלו בחזית בשורות ה צ ב א האדום .ברם ,מנקודת ר א ו ת ש ל עתיד ה א ו מ ה מהווים /יהודים א ל ה /סעיף פאםיבי שאין היהדות יכולה ל ס מ ו ר עליו. יהדות מקום שממנו נ ב ע מ ר ץ וכוח יוצר ל ע ם חיים פולין המקור היתה לרעיונה העיקרי המתנער הבריא של התחיה. משפלותו .כאן שרשיים ומקוריים ש ל יהודים ,כ א ן נ ר א ה ל כ ל איש ב צ ו ר ה ומובנת גדול מאליה, של הצורר עממיות של יהודית, שחרור ואפשר העם לומר כולו. כאן היה בגלוי כי כ א ן פעמו פשוטה אוצר צפון של נמצא לבו ע ם עתיק־יומין .היום ל א נ ש א ר כ ב ר סימן מ י ה ד ו ת פולין ה ח י ה והשרשית. קהילות שהתקיימו במשר וספריות דורות נחרבו או רבים נמחקו מ ע ל פני נהפכו האדמה. כנסת, ישיבות אפילו בתי־קברות כדי להקים ע ל א ד מ ת ם צריפים ומחנות ל ע ב ו ד ת כפיה. אין בידינו םטאטיםטיקה — מ ע ש י ה ר צ ח כדי ,1942 לדעת את מספרם למחסני צבא, בוצעו באופן הושוו בתי־ לאדמה בלתי רשמי ה מ ל א ש ל היהודים שנרצחו ,ה ח ל — מחודש מרץ מ ת ק ו פ ת ה ה ע ב ר ה בעיר מיילץ ,ש מ מ נ ה ה ת ח י ל ג ל ה ה ש מ ד ה ה כ ל ל י ת ב ש ט ח ה ז ה /גליציה ה מ ע ר ב י ת ./כ מ ו ־ כ ן ח ס ר י ם פ ר ט י ם מ ה פ ע ו ל ה ה מ ט ו ר פ ת 94 ההשמדה של בשטחים השטח והם הגרמנית־אוקראינית הגנראל־גוברנאמנט של נמצאים עבודה, ריים במצב תליין, נ ו ש א י ם הם הרוצח הם לחיות כדוחות חיים בעלת ערכים. יכולים לחשוב מחפשים ביותר. המגן שכל חלשים, כוחותיהם חדורים נמרצת, והמדוכא לנצח רוח קיומם גם בשביל יורשיה האויב על של היו של חייהם איננה אין כחיות הם נרדפות ולקבוע אשם שקובע את בחזית ניצלו נכון ברור, בהשפלת ביחס תכנית ייאלץ באופן בשטח שהפכו יהדות פולין המזהירה. הטרור מה לפועל יהיה שיוכל לבהלת־מוות. היא לעתיד לננסים, הוא כי הנפשות הזה ויש העם לא ובשבירתן, ולא המציאות משפט על המצב מתיר ישוב־ עד תומה. שלא ההשמדה להופיע בפני הנסיון זה האחרון להציל ייאלץ לסגת נסיגתו. כאשר את מהלומתו האחרונה העם בשעה הגרמני כמנצח את הטירור את להציל כדוגמת יהודי יהדות פולין, פולין כבודו שרידי ב ד ר ר זו מנקמה. גם אינן יהדות אלא רומניה — בדרר הנכבשים היהודים, האשליות שייכת וייאחז מהשטחים על כל לא לציין על־כן עדות לעבר. ה ש מ י ד גם ש ם למעלה ממיליון יהודים וגזל מ א ת נ ו קיבוץ לאומי, ב ג ד ל ו באירופה .בעקבותיה ש ל רומניה אוסטריה, התנהלה צ׳כיה וסלובקיה — מ ב ל י להזכיר א ת גרמניה, — ב א ו ת בלגיה ,הולנד, ארצות צרפת, שבהן ה מ ל ח מ ה ב י ה ו ד י ם ב א ו פ ן י ו ת ר סודי .ש ם ל א ה ע י ז ה א ו י ב ל ה ו ב י ל לעיני הגאז, נשים, וילדים, בהמון לשם או מאליו להונגרים העובדות לבצע בלז׳ץ, שמעשים מחזיקה שהתאכזבו האוכלוסיה העברה, לאושווינצים, אותם רחבה, ואלמלי של ד י ר אגב יש להוציא מלהוריד דבר מובן מפחד, האנשים מנוסתו המבישה בעקבות דמנו ,כדי להינצל עודנה ומגפה בהם, הרוחנית רועדים השקפה בחסדו ומיואשים, קוצרים דמותם עבדות, היהודים אמיתותם על־ידי נצחונות בשעת יתמהמה לתאי תלוי של ב ע ו ר ף ולפי תכניותיו הדמאגוגיות ל ה ש מ י ד כליל א ת היהודים אפילו שני במחנות־ אומללים כשרעב להשקיף מאד בכל־זאת האויב הוציא אין מאתים ממושכים רעבים, מ ת ע ל ל בהם. השמדתם הדברים ש ג ר מ ו לה. לפחות את לחיים בשעה משחק. האויב עגומים האויב. הסיבות זו אשר נפסקה אז את אם עולם בשארית ראויים להיות להעמיד דעת. לשם מחשבה אלמלי שרידי את מושפלים, העם, יוכל חיים נותן לכל תקווה היותר אלף — יהודים, הם ד י ר כ י צ ד ל ה י ש א ר בחיים ע ו ד יום נ ו ס ף גם ב ת נ א י ם ה ג ר ו ע י ם ושאינם כי שאיננו אנשים ממשיכים חסר עוד המועד א ו ב ג י ט א ו ת מעטים ,א ש ר י ש להם א ו פ י ש ל מ ח נ ו ת ־ ר י כ ו ז מ ה א כ ז ביותר, הם שהתנהלה לפני הנ״ל ה מ ז ר ח י י ם ש ל פ ו ל י ן הקטנה .בקווים כ ל ל י י ם ה נ נ ו מ ש ע ר י ם ש ב כ ל מעמד, המקומית, מעשי־רצח משלוחים טרבלינקא, אלה של גברים במקומות יהודי למקומות נעשו בהסתר בלתי אירופה שעבר מפני אבל גם היא מתחילה מזמנים, גלדים. לכאורה המערבית, עליהם העולם. להתמוטט. ישישים, נשלחו מזרחה גורל אחיהם; יהדות הונגריה ה ג ר מ נ י ם לאחו־ מ ב ע ל ־ ב ר י ת ם האיטלקי ,ל א י ש א י ר ו ל ז מ ן מ מ ו ש ך ח ו פ ש פ ע ו ל ה א ל א י ש ת ל ט ו גם ע ל המדינה ה ז א ת הללו מתעוררות היהודים המעטים דאגות רציניות שהצליחו להימלט ב צ ב ת הטירור. לגורלם לשוויץ, של יהודי אנגליה לאורן של הונגריה. א ו לשוודיה, 95 מהווים כה אחוז מתור קטן של המספר מיליון, עשרה הגיעה שאליו י ה ד ו ת א י ר ו פ ה ,כי ה ש ר י ד י ם ה מ ע ט י ם שניצלו מ א ש ר י ם א ת ה ע ו ב ד ה ש י ה ך ו ת אירופה נ ש מ ד ה כ ו ל ה .ב ש ע ה זו פ ו נ ו ת ע י נ י ה ע ם ה א ו ב ד א ל י ה ו ד י א מ ר י ק ה בשאלה המוטל אם מדאיגה, הם יוכלו את למלא ההיסטורי התפקיד ע כ ש י ו ע ל י ה ם י י ה ד ו ת ז ו ל א ס ב ל ה ב כ ל ל ב מ ו ב ן פ י ס י ב מ ל ח מ ה זו ,ב ח י י ם הכלכליים הצליחו להיבנות במולדתם החדשה ,הודות ל ה ת פ ת ח ו ת ו הגדולה של המסחר שוק לחמשה החיבה בעקבות המלחמה. ל א ח י ה ם ש מ ע ב ר לים — לכאורה מעיד לשאת כי א פ ש ר ל ו מ ר כי מ י ל י ו ן — ג ד ל א פ י ל ו ב ת ק ו פ ה ס ו ע ר ת זו. א ת הרעיון היהודי היוצר. בכבוד יחסם לעסק / אורגני־אישי יעלימו ״ביזנעס״ מספרם גבר הכול ב ה ם וודאי רגש ש ה ם יהיו ר א ו י י ם אולם אין ל ש נ ו ת ,/ש ה פ ר כ מ ע ט — המגיע את למשאת־נפשם, העובדה חוסר קשר לטראגדיה ש ל העם ,גישתם הפילאנטרופית לבעיה היהודית, מעיניהם התודעה את המטרות של ואת הלאומיות הצורר של בנין א ר ץ ־ י ש ר א ל .הרי א מ י ת ו ת ה ש ל הציונות ל א נ ת א ש ר ה מ ע ו ל ם ב צ ו ר ה כה ב ר ו ר ה כ מ ו ל א ו ר ה מ צ ב הנוכחי ,ה ל א ע ר ו ב ה לקיומו ש ל ה ע ם ה נ ו ד ד לא ה י ת ה ג ם בשווי־ זכויות ה ר ח ב ביותר .די היה בזעווע מדיני ה ק ל ביותר, לערער כדי בראש בה כ ל •הבנין את ו ר א ש ו נ ה בשינוי שרשים לכאורה במדה נדמה האמנציפציה. של היחס ליהודים. כזאת שהמשטר באנטישמיות. שהיא תהיה הסובייטי ברם אין כל מדינה מוכנה פותר מרגיש שם ליהדות כ ו ל ה לפי העקרון הקומוניסטי של זכותנו שינוי היא משטר שהדמוקרטיה להילחם בעיה מתבלט זו, ואמנם לדרוש הגדרה לצדק הכתה עבורנו. הפרט אין שיווי־זכויות לכל עצמית מלא העמים. אין א נ ו מ ו כ נ י ם ל ה ס ת פ ק ב ח ב ל אוטונומי א ש ר בו ת ש ל ו ט הלשון היהודית. כ ל ה ע מ י ם יש לנו זכות ל א ר ץ מ ו ל ד ת א ש ר ב ה קשורים אנו ב ק ש ר כדרר היסטורי .אין ל נ ו מ ה ל ח ד ש ב מ ס ג ר ת ה ש ל רוסיה הסובייטית ,ב פ ר ט ש ק ש ה לנו עדיין ל ה א מ י ן ש ב ע י ת היהודים ת י פ ת ר על־ידי בינלאומי של הסכם הפרוליטאריון. איש להם א ת ידו ליהודים ה נ ש מ ד י ם , ל א הושיט אף ה ש ת ד ל לסייע לא ב מ ד ה בזו ש ת א פ ש ר א ת ב ר י ח ת ם ש ל יחידים מ פ נ י ס כ נ ת ה ה ש מ ד ה . ש ב א ה עלינו הכליה תרבות ערכי אפילו נראתה כמרמם תולעים ולא גבוהה. השנאה כלפי בשעה שעלתה הגרמנים. היתה על באבדנו הפרק סולידריות בעית עם של עם היהודים, האויב כדי בעל ירדה לראות מ ת ו ר ש מ ח ה ב מ פ ל ת ם ש ל היהודים ,מ ע ט י ם ב ל ב ד ש מ ר ו ע ל מ י ד ת האנושיות ו ג ם א ל ה ל א העיזו ל ת ת ל ז ה ביטוי חיצוני .ה א מ ת ע ל ב ד י ד ו ת נ ו נ ת א ש ר ה מחדש, הפעם ולאורה א ת עולה ה כ ב ד ש ל ב ד י ד ו ת זו נ י ש א ע ד יומנו האחרון, מ ו פ י ע ה כ פ ת ר ו ן יחידי ה ס י ס מ ה ש ל ש ח ר ו ר עצמי .אין ל נ ו להישען אלא ע ל ע צ מ נ ו בלבד ,רעיונות פוליטיים א ח ר י ם מ ו ל י כ י ם ש ו ל ל :שילמנו מחיר גבוה מ א ד ב ע ד ר ג ש ה ש א נ נ ו ת שהיה קיים ב נ ו ב א י ר ו פ ה העשירה, השלינו א ת עצמנו בתקווה ששחרורנו יבוא על־ידי אחרים .איבדנו הפרספקטיבה זרים כוחות אלמלא 96 את היסודית ובמקום לכונן לנו ע צ מ א ו ת משלנו ,פיזרנו בשדות שאין להם ערור. ומי יודע מה היה עתידה של היהדות ה י ש ו ב ב א ר ץ ש ה ת ב ס ס ל פ נ י פ ר ו ץ ה מ ל ח מ ה ,ב ה ג י ע ו ל ח צ י מיליון, ו א ש ר עכשיו ע ל ה מ ס פ ר ו למיליון נפשות .א ו ת ו גרעין ש ל מ ד י נ ת ־ ה י ה ו ד י ם ע ר ו ב ה ל ת ח י ת ה ע ם ,ה ו א מצווה ל ה א מ י ן כי ת ו ק ם מהווה עצמאית למות השופעת, מתיר כמו כי הכרה, ערכי רוח בכל עת, שם פועמים עדיין עמוקים חיים מחדש יהדות — לכן יהודים קל יותר אמיתיים, כי ק י י מ ת פ י נ ה ב ע ו ל ם ה ר ח ב א ש ר ב ה ה א ד ם אינו זר ואינו ב ן ־ מ ו ו ת ג ל מ ו ד , לא יכול היה ל ה י ו ת ט ע ם ב מ ו ת נ ו א ל מ ל י ה ה ר ג ש ה כי ל א ח ר מהעולם מסבה יהיו ה ם ה י ח י ד י ם א ש ר יזכירו א ו ת נ ו מ ת ו ך התרגשות אמיתית. זו ג ם ל נ ו כ ח ה מ ו ו ת ה ו ו ד א י א נ ו מ ת י ח ד י ם ע מ ה ם ב מ ל ח מ ה ל ק ר א ת העתיד. בנינה את הסתלקותנו כל של פעולה מולדת מצדנו סוללת עצמאית. דרך ל ח ו פ ש בפני התעוררותנו היא העם, מחאה נגד מקדמת הרע את המציף העולם .כ ת ש ו ב ה לטירור שדיכא א ת עמנו אנו נלחמים לצדק ,ל ח ו פ ש א ש ר צריך להאיר ל א נ ו ש ו ת כולה .רצוננו ל מ ו ת ככה שעלבון מ ו ת ע ב ד י ם ימיט לא בעתיד חרפה על שלא היהדות, תצטרך להזכיר בבושה את יהודי א י ר ו פ ה ש ה ו ב ל ו ל ט ב ח ל ל א ה ת נ ג ד ו ת ו ל א היה ב ה ם א ו מ ץ ל ב ל ע מ ו ד על נפשם .כ א ש ר ל א זכינו ל ה ש ת ת ף ב פ ו ע ל ב ע ב ו ד ת הבנין ,נ מ ל א ל פ ח ו ת את כאן תפקידנו ההסטורי: עלינו להרים א ת קרנו של העם האובד, להסיר מעליו א ת אות־ הקלון של עבדות ולהעמידו בשורת עמים חפשיים ברוחם. על נ פ ש ם ע מ י ד ה פעילה .ב ר ם ,א ל ה א ש ר ב ח ר ו בחיי ח ר פ ה ב מ ק ו ם ל מ ו ת מיתה את תקות־שוא להישאר בחיים איננה נותנת לשרידים היהודים ל ע מ ו ד יפה ,הוציאו א ת ע צ מ ם מ ת ח ו מ ה ש ל ה י ה ד ו ת ב פ ר ק ם מ ע ל צ ו א ר ם האחריות לעמם. לא לאלה פונה קריאתנו, קול קורא של הנוער, כי א ם א ל א ל ה ש ל ב ם ה י ה ו ד י ה א מ ת י י פ ע ם ע ד ה ר ג ע ה א ח ר ו ן ב ל י ב ה ל ה ובלי פחד מפני המות. 97 ע ד ו ת שרה ברגמן־ניסקה ב ד ר ך לוינה מ מ ט ו ח ת ח ת י ם ל א ר ץ ס ו ס נ ו ב י ץ — בתור עובדת נוצריה ב־1 1943ה פ כ ו ג י ט א ו ת ס ו ס נ ו ב י ץ ו ב נ ד י ן ל״יודענריין״ ,ו ה ג ר מ נ י ם לאוגוסט ר כ ז ו ב ש ר ו ד ו ל ה ו ק מ י ת ק ה כ מ ה מ א ו ת יהודים צ ע י ר י ם ל ע ב ו ד ה ב ״ ש ו פ ״ ש ל בראון, ג ב ו ל הגיטו .עם חיסול הגיטו, שעל לפעול כאשר ה י ה כ י י ו ת ר אין ל נ ו מ ה ברור בתוכו ,החלטנו לעזבו ולהתמסר להצלה. ביחד עם עוד חברה שיחדנו גרמני ששמר עלינו שיאפשר לנו לצאת מהשופ. ה ש ח ו ר ו ת ב ג ד ו בי מ י ד שערותי בצעקות: היתד. יהודיה... יהודיה, בהתחלה למזלי אבל ה ח ל ט ת י ל ה י פ ט ר מזיהוי זה ש ל לבית ובדרכי אף בעיר לווני צעירים פולנים לא במקום. נחושה גרמני שערותי עבר ו צ ב ע ת י א ו ת ן מ י ד ע ם הגיעי פולנים ששיתפו עמנו פעולה ,לצבע בלוגד־בהיר ,ורק לאחר מכן החלטנו הבסקידים. לצאת להרי לבילוי חופשה, מצדידת יצאנו ל ד ר ך . בניירות ומשם מפה המעידים אספנו שהננו ידיעות פולניות רבים על הנוסעות מקבוצתנו ב ק ן ״ ה ג ו ע ר ־ ה צ י ו ג י ״ ש ע ז ב ו א ת ה ג י ט ו והם נ מ צ א י ם בהרים ,או מ ת ח ב א י ם ב ד י ר ו ת ש ל פ ו ל נ י ם ב ס ו ס נ ו ב י ץ .אז גם ה ו ח ל ט כ י ק ב ו צ ה ר א ש ו נ ה ש ל ש ת י ם ־ ע ש ר ה ב נ ו ת לוינה תצא הצטדכגו כמתנדבות לצאת לדגה, לעבירה אך בתור ערב פולניות. לפני צאתנו התרכזנו הוחלט בדירה שלולקה פולנית משם מייטליס תסע ל ק ר א ק ו ב לשם רכישת כרטיסי נסיעה עבורנו ,היות וה״קנקרטה״ )תעודוח־זיהד( שלנו לא ה י ו מ ״ ת ו צ ר ת ״ ה א מ ו ר ההוא .ל ו ל ק ה י צ א ה חזרה דדך ונודע שנפלה לנו ב ז י הגרמנים. אז למחרת בבוקר, למרות הוחלט, אך לצערנו הכל, לנסוע קטוביץ לדנה .הועברה הודעה לבנות וגקבעה פגישה ב ת ח נ ת הרכבת של ק ט ו ב י ץ .כ א ח ר א י ת ל ק ב ו צ ת נ ו נ ב ח ר ה ח נ ה ב ל ט ש כ י נ ו י ה היה יאנקה ,ועלינו ל ר כ ב ת ב ת ו ר פולגיות מ ת ג ד ב ו ת לעבודה .ב ר כ ב ת היו חיילים גרמנים שהיו בדרכם לחופשה לאוסטריה וגרמניה, ובתור פולגיות אף קבלגו מהם מחמאות התנדבותגו על ל ע ב ו ד ה .כ ש ה ג ע נ ו ל ד נ ה ש א ל נ ו ב ת ח ג ת ה ר כ ב ת ע ל מ ק ו ם ה י מ צ א ו ש ל ״הדולאג״ )מרכז עבודה לזרים(. יאנקה, האחראית שלנו, הציגה בדולאג את המסמך והרשימה השמית שלנו לפיה נשלחנו לעבודה כ מ ת נ ד ב ו ת לדנה .כ ל אחת מקבוצה זו 98 נשלחה למקום־עבודה מסדם, בתור עוזרות־בית בבתי איכרים, למסעדות וכדומה. כשהגיע ת ו ר י ה ו ד ע ת י ש א נ י א ח ו ת מ מ ק צ ו ע י ו ש א ל ת י א ם ביתן ל ש ל ו ח א ו ת י ל ע ב ו ד ה בבי׳׳ח ,ו א מ נ ם ה ם ה ו ד י ע ו ע ל כ ך ל ב י ״ ח מ ס ו י ם ונציגה מ ש ם ה ג י ע ה ל ה ב י א נ י ל ע ב ו ד ה ב ב י ״ ח ל ח ו ל י ־ נ פ ש ״שטיינהוף״ בוינה .ב ס ר ם ש ה ת פ ז ר נ ו ל מ ק ו מ ו ת ע ב ו ד ת נ ו מ ס ר ה כ ל א ח ת א ת כ ת ו ב ת ה ל ח ב ר ת ה ,ע ל מ נ ת ל ש מ ו ר ע ל ה ק ש ר בינינו. בבואי לביה״ח ,ב ד ר כ י ל מ ש ר ד ,ר א י ת י ל פ נ י מ ו ס ד ע נ ק ה מ ש ת ר ע ע ל ש ט ח גדול. ה מ ו ב י ל ה ה ג ר מ נ י ה ש ל י ה ס ב י ר ה לי ש ב י ״ ח זה מ ו ר כ ב מ ב י ת נ י ם ,ש ל ו ש י ם וכמה בחינה ב מ ס פ ר וביניהם גם שערכו ביתן־דואר ,כנסיה, לי ב ק ר י א ת ט כ ס ט ב ש פ ה לאחר ח נ ו ת ־ מ כ ו ל ת ועוד. .20 הגרמנית שלחו אותי לביתן מספר בכל ב י ת ן היו 3קומות 2 ,ק ו מ ו ת ל ח ו ל י ם ו ק ו מ ה ש ל י ש י ת ל פ ר ס ו נ ל ,ו א נ י ק ב ל ת י ח ד ר ע ם א ו ק ר א י נ י ת א ח ת ש ע ב ד ה ב א ו ת ו ביתן .ה מ ע ב ר ה פ ת א ו מ י מ ת נ א י מ ג ו ר י ם ב ה ם ג ר ת י עז־ עכשיו ע ש ה ע ל י ר ו ש ם עצום .ל פ ת ע מ צ א ת י ע צ מ י ב ח ד ר מ ס ו י ד ,נ ק י ו מ ס ו ד ר ע ם מ ט ה ומזרון ה מ י ו ע ד י ם ר ק לעצמי .ה כ נ י ס ה ל פ ב י ל ו ן )ביתן( ע ם נ ש ק היתד .אסורה ,וחיילים ג ר מ נ י ם ש ב א ו ל ב ק ר א ת ב נ י מ ש פ ח ו ת י ה ם ה צ ט ר כ ו ל ה פ ק י ד את נ ש ק ם א צ ל ה א ח ו ת .היתד .זו ה ר ג ש ה מ ש ו נ ה שאני ,ה י ה ו ד י ת מ ק ב ל ת מ ח י י ל גרמני השתייכה א ת נ ש ק ו ל מ ש ך ה ב י ק ו ר ב פ ב י ל ו ן .ש כ נ ת י לחדר ,ה א ו ק ר א י נ י ת , לארגון גדול של אוקראינים שרוכזו ב ד נ ה ,אשר שיתף פעולה עם הנאצים ,ל א פ ע ם ס י פ ר ה לי ע ל פ ע ו ל ו ת י ה ם ואף ל ק ח ה א ו ת י ל א ס פ ה שלהם .כ ע ב ו ר זמן נ ו ד ע לי נוספת של שקבוצה תנועתנו הגיעה לוינה ונשלחה לעבודה איכרים אצל באיזור .ב ת ו ך א ו ת ה ק ב ו צ ה היו גם א ב א ש ל יוזק קוז׳וך והוריה ש ל פ ר ד ק ה מזיא. קבענו ב י נ י נ ו — ח ב ר ו ת ה ק ב ו צ ה — ל ה י פ ג ש ב כ ל יום ראשון בבית־קפה מ ס ד ם בוינה ,ואז ה י י נ ו מ ס פ ר ו ת א ח ת ל ש נ י ה א ת ה ר ש מ י ם ע ל ע ב ו ד ת נ ו .ה י ו ת ולי היו ת נ א י ם מ י ו ח ד י ם ב ג ל ל ה מ ש מ ר ו ת ב ה ן ע ב ד ת י ,הייתי חפשיד .י ו ת ר ומדי פ ע ם נ ס ע ת י ל ב ק ר א ת א נ ש י נ ו ש ש ה ו ב מ ק ו מ ו ת שונים באיזור ד נ ה . ב א ח ד מ י מ י ראשון ה ג ע ת י ל ״ י א נ ק ה ״ ש ע ב ד ה ב מ ס ע ד ה ג ד ו ל ה ,Opern Gassed ה ת ג ו ר ר ה ב א ו ת ו בגין ב ק ו מ ה ר ב י ע י ת יחד ע ם ע ו ד ע ו ב ד ת .כ א ש ר ה ג ע ת י דאנקה ל ח ד ר ה א מ ר ה ל י ש כ נ ת ה ש א ב ר ח מ ה ר כ י ל פ נ י זמן מ ה ה ג י ס ט א פ ו א ס ר ה א ו ת ת ו א מ נ ם כ ש ה ג ע ת י מ י ד ל א ח ר מ כ ן ל ב י ת ־ ה ק פ ה ב ו היינו ר ג י ל ו ת להיפגש ,ס פ ר ו ל י החברים כ י נ א ס ר ו גם ק ר ו ל ה ב ד ם ,א מ א ש ל • פ ר ד ק ה מזיא ,ר ו ת ב א י ו ק ,א נ ק ה ביאסוס ו מ א נ ו ס ד י א מ נ ד .ל א ו ר זה ה ג ע נ ו ל מ ס ק נ ה ל ה ת פ ז ר ב כ ל אוסטריה ,ה י ו ת והניירות ש ל נ ו ב א ו מ מ ק ו ר א ח ד ו פ ח ד נ ו ש ה ג ר מ נ י ם י ע ל ו ע ל ע ק ב ו ת י נ ו .א נ י נ ש א ר ת י בשטיינהוף השגיה. מינץ בכדי שתהיה בינתיים כ ת ו ב ת לקשר ,לפיה נוכל למצוא ה א ח ת א ת ה ו ד ו ת לאיזה ״ ת ר ג י ל ״ שביצעגו ,הגיעו ולשיר .מ ת ט א ג חברות קבוצתגו. לעבודה ב ש ט י י נ ה ו ף ג ם זושיה אחרי זמן־מה הגיע מ כ ת ב לשטיינהוף כתוב ע ל פיסת־עתון ובו מודיעה קרולה שהיא ורות אסורות בבית־הסוהר ב ד נ ה ב״רחאולנדר שטראסה״. יום אחד הופיע מאנוס בשטיינהוף וסיפר כי ברח מבית הסוהר ומצבו היה איום ונורא .ה ו א ס י פ ר ש ב מ ר ד ף א ח ר י ו ש י ל ח ו ב ו כ ל ב י ם ו כ ל ב נשך א ת א ח נ ו ו כ מ ע ט ש ה ו ר י ד ל ו ח צ י אוזן .ב ק ש ת י כ מ ה ש ע ו ת חופש ,ה ל כ ת י איתו רשמתי את והבאתיו לבית המרחץ. למזלי הודות לטופס ר י ק .שהיה בזינו אחד אף מאנוס על פי שם מ ז ד ף ש ל אדם הנוסע לגראץ לעבודה ,ואמנם בגראץ, במשרד העבודה ,מאנוס הציג א ת עצמו כםטודנס לרפואה ושלחו אותו לעבודה 99 כ ע ו ז ר ל פ ת ו ל ו ג ,ואף ה ע ב י ר ל נ ו ידיעה ש כ ד א י מ א ד ל ע ב ו ר לגראץ היות ו ב מ ש ר ד ה ע ב ו ד ה ש ם אין מ ע ר י מ י ם כ ל קשיים. ב י נ ת י י ם א נ ש י נ ו ה ס פ י ק ו ל ה ת פ ז ר ב א ו ס ט ר י ה .ל א ח ר ה ו ד ע ת ו של מ א נ ו ס ,י צ א ה א ח ר י ו ל ג ר א ץ ש ר ה מאירצ׳יק )קוציטושה( .ל א ח ר שקוציטושה הודיעה ש ה ס ת ד ר ה בבי״ח ל ח ו ל י נ פ ש ב ״ פ ל ד ה ו ף ״ ושם ס י פ ר ה ש י ש ל ה ח ב ר ה פ ו ל נ י ה ש ר ו צ ה ל ב ו א כאילו לגראץ. מפולניה לעבודה ומסרה לי על החלטתי כך, גם לעבור אני כ מ ה י מ י ם ל פ נ י ע ז ב י א ת וינה ה ו פ י ע ו ב ש ט י י נ ה ו ף ק ר ו ל ה ו ר ו ת ש ה צ ל י ח ו ג ם הן מ ב י ת ־ ה ס ו ה ר בוינה .ש מ ח ת נ ו ה י ת ה ג ד ו ל ה ,זושיה ולשיר• ש ג ם הן ע ב ד ו לברוח בביתן בשטיינהוף אחר, אכסנו אותן בחדר ללילה שהיה לשתיהן במשותף. ה ח ל ט נ ו שעליהן ל ה ס ת ל ק מ ו י ג ה והן ב ח ר ו ב ז ל צ ב ו ר ג ,ל מ ח ר ת היה ל י יום חפשי, א ס פ נ ו א ת ת ל ו ש י המזון ש ל ש ל ש ת נ ו ו נ ס ע נ ו ה ע י ר ה ל ק נ ו ת מזון וללוותן ל ר כ ב ת . קראו לשטיינהוף למשרד לי והודיעו לי להתייצב בינתיים כשחזרתי במשטרה האיזורית .ל א ח ר ה ת י י ע צ ו ת ע ם זושיד .ו ל ש י ה ש ע ב ד ו א ת י בשטיינהוף, שעלי ה ו ח ל ט ש א ת י י צ ב ב מ ש ט ר ה ,ה י ו ת ועדיין ל א ה י י ת י מ ו כ נ ה לבריחה. ב מ ש ט ר ה נ מ ס ר לי ש ח ב ר ת י קוציטושה ,א ו ת ה ה י י ת י מ ב ק ר ת ב מ ק ו ם ע ב ו ד ת ה , ב ר ח ה ; כ ך הודיעה ב ע ל ת ־ ה ב י ת ב ו גרה ,ו מ א ח ר והיא ז ע ה ש א נ י ע ו ב ד ת ב ש ט י י נ ה ו ף מ ס ר ה ל מ ש ט ר ה א ת כ ת ו ב ת י .ב מ ש ט ר ה ד ר ש ו מ מ נ י ל ס פ ר לאן היא ברחה ,ב ה י ו ת ם ב ט ו ח י ם ש ה ד ב ר ידוע לי .ט ע נ ת י ה י ת ה :ה ס פ ק ת י ל ה כ י ר א ו ת ה ר ק ב״דולאג״ ב ו י נ ה ואינני לב י ו ד ע ת שום פ ר ט י ם ע ל י ה למזלי לא ש א ת ה ״ ק נ ק ר ט ה ״ ש ל נ ו ה ו צ י א ו ב א ו ת ו מ ק ו ם ,ו כ ך היו ת ו פ ס י ם ש ש י ק ר ת י . נוכח עוד ואמרו שיזמינו אותי שנית; שמו זאת, כאשר ראיתי באותו ערב הוצאתי שהקרקע את בערה המזוודה תחת רגלי, למחרת. החלטתי לעזוב ל ת ח נ ת ה ר כ ב ת ש ל א יראו אותי לאור היום ,ו מ ו ק ד ם ב ב ו ק ר נ ס ע ת י ב ר כ ב ת לגראץ ,ו ה ג ע ת י ל כ ת ו ב ת ה ש ל ש ר ה מ א י ר צ י ק ששמה הוחלף לקוציטובסקה )מכאן כינויה ״קוציטושה״( אשר עבדה בבי״ח ל ח ו ל י ־ נ פ ש ב פ ל ד ה ו ף .עוד ב ט ר ם ש ה ל כ נ ו ל א ר ב י י ט ס ־ א מ ט ) ל ש כ ת ־ ה ע ב ו ד ה ( ג ג ש נ ו למשרד ביה״ח והם ציידו א ו ת י ב ת ע ו ד ה כ י ה ם ז ק ו ק י ם לאחיות .ב א ר ב י י ט ס ־ א מ ס סיפרתי כל שבהיותי בטרנספורט, בדרכי כ מ ת נ ד ב ת ל ע ב ו ד ה לוינה ,א ב ד ת י א ת החבורד, כ א ש ר י ר ד ת י ב ד ר ך מ ה ר כ ב ת ,ו ה י ו ת והיתד .בידי ה כ ת ו ב ת ש ל ח ב ר ת י מפלדהוף — ה ג ע ת י הישיר ל ג ר א ץ ו ה נ נ י מ ב ק ש ת להעסיקני .ה ר ג ש ת י שאין ה ם מ א מ י נ י ם כ ל כ ך לסיפורי ,א ך ב ס ו ף ה ס כ י מ ו — ל מ ז ל י — ל ה ש א י ר א ו ת י בגראץ. וכך התחילה תקופת עבודתי בגךאץ. ב י ״ ח ״פלדהוף״ ש ב ג ר א ץ ה י ה י ו ת ר ק ט ן מ ״ ש ט י י נ ה ו ף ״ גם ב ש ט ח וגם ב מ ס פ ר ה ח ו ל י ם .אני ע ב ד ח י ע ם חולים ש ק ט י ם ב מ ח ל ק ת ג ב ר י ם אזרחים .א ת ביה״ח נ י ה ל ו א ח י ו ת נזירות .ב כ ל יום ראשון היה נ ה ו ג ל ל כ ת ל כ נ ס י ה לתפילה ,ב ש ט ח ביה״ח. אני ליויתי א ת החולים לכנסיה ועד מ ה ר ה ל מ ד ת י א ת כללי ההתנהגות בכנסיה ב ע ת התפילה .לקראת חג המולד הטילה עלי ה א ח ו ת האחראית של המחלקה לקשט א ת אשוח חג ־המולד ואמרה לי לקשטו ,כ פ י שעשיתי זאת בבית .באותה תקופה חיל־האויר ה ב ר י ט י היה מ פ צ י ץ א ת ה א י ז ו ר ו כ ש ה א ח י ו ת ה נ ז י ר ו ת ר צ ו מ ב ו ה ל ו ת ו ש א ל ו ה א ם א ל ה א ד ר ו נ י ם שלנו ,א נ י ב ל ב י א מ ר ת י א ז :״כן ,א ל ה ש ל נ ו ! ! ״ תוך בעבודה, זמן ק צ ר ה צ ל י ח ו ל ה ג י ע ל ג ר א ץ ל ו ש י ה ו ה א ל י נ ק ה א ח ת באותו בי״ח בו ע ב ד מאנוס )גריצר( שהסתדרו והשניה כחדרנית בבית־מלון .שוב ה נ ה ג נ ו ל ה י פ ג ש ב כ ל יום ראשון ,ח מ ש ת נ ו ,ב ״ ג ס ט ה א ו ז ״ .ב מ ש ך כ ל הזמן ק י י מ ת י 100 עם בנות שהספיקו עוד לפני הגירוש הסופי לנסוע לעבודה — קשר־מכתבים כ מ ת נ ד ב ו ת — לגרמניה .בינתיים נודע ל נ ו שיתר חברי קבוצתנו נמצאים בהונגריה, א ל י ה ה ג י ע ו ד ר ך צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה וכי א ל י ה ם ה צ ט ר ף גם ליאון ב ל א ט ש ב ר ח מ ב י ת ־ בוינה, הסוהר בבגדים לאחר שנתפס ב י ק ו ר ו א צ ל נ ו בויגה בעת על־מנת אותנו לצייד חרפיים .ליאון הודיע ל נ ו ש ק י י מ ת ע ל י ה א ר צ ה מהונגריה ,א ש ר עדיין היתד. ח פ ש י ת ב א ו ת ה תקופה ,והציע ל נ ו ש י ש ל ח נוצריה מ ב ר י ח ה ש ת ע ז ו ר ל נ ו להגיע לכל האנשים בקבוצות, להונגריה לעלות ומשם הודענו על ארצה. כך ש ל נ ו ש ה י ו מ פ ח ד י ם ב א ו ס ט ר י ה ו ע מ ם ק י י מ נ ו קשר. שהצליח מאנוס, בכוחות ליצור עצמו עם קשר זרים איתו, שעבדו היה ה ר א ש ו ן ש ע ב ר להונגריה .כ ש נ ו ד ע לי ב א י ז ה יום ת ב ו א ה מ ב ר י ח ה ,ה ו ד ע ת י ל ח ב ר ו ת ש ע ל י ה ן להגיע במכתב, ל״פלדהוף״ .ע ד ראשונה כ מ ה ש ז כ ו ר לי היו ב ק ב ו צ ה ש ש ב נ ו ת ,ו כ ע ב ו ר זמן מ ה הגיעה ז י ע ה שהן הגיעו להונגריה ,ואז ה ו ח ל ט ש י ת ר א נ ש י נ ו יצאו גם הם ל ד ר ך להונגריה. ל ה ו נ ג ר י ה המבריחה עבודתם. הגיעה וחכתה לגראץ ב ק ב ו צ ת נ ו היו 8אנשים, עד בנים שאנשינו ובנות, יספיקו להתרכז ו ה ם :קרולה ,רות, ממקומוח קוציטושה ) ש ר ה מאירצ׳יק( ,שושנה ש ט י י נ ק ל ר )צ׳וצ׳ה( ,ק ר ו ל טוכשניידר ,יוסף ש ט י י נ פ ל ד , פ ל ח ׳ נ י ק ואנוכי .ה מ ב ר י ח ה זיגמונד ה ס ב י ר ה לנו ש ע ל י נ ו להגיע לווינרנוישטאט ו מ ש ם נ מ ש י ך ב ר כ ב ת ל כ פ ר ש ע ל ג ב ו ל ה ו נ ג ר י ה ־ א ו ס ט ר י ה ,ואם זכורני א י נ ו מ ט ע ה אותי, הכפר ה י ה זה ״וולקה־פרוטרסטדורף״. התברר שעוד נותרו לנו שעות א ח ד ו ת ע ד ל צ א ת ה ר כ ב ת ,חכינו ,אפוא ,ע ל י נ ו ל ר כ ב ת ו ה ג ע נ ו ל כ פ ר ש ע ל ה ג ב ו ל . הכניסה המבריחה, אותנו לבית בודד ושם נמנמנו עד חצות. בחצות העירה א ו ת נ ו ו ה ת ח י ל ה ל ה ע ב י ר א ו ת נ ו א ת ה ג ב ו ל .ה ד ר ך היתד .ק ש ה מאד ,היה ק ד מ א ד ושלג ,והיא ד ר ש ה מ א ת נ ו לציית ל ה ו ר א ו ת י ה ; ל פ נ ו ת ב ו ק ר )ביום א׳ ש ל ה ש ב ו ע ( ה ג ע נ ו ל ע י ר ש ו פ ר ח ש ה י ת ה ב צ ד ההונגרי. ה מ ב ר י ח ה שהיתר .י ל י ד ת ש ו פ י ח ו א ף ה ת ג ו ר ר ה שם ,ה ס ב י ר ה ל ג ו ש ה י א מ ב י א ה אותנו ל ב י ת ה וכי ע ל י נ ו ל ח כ ו ת ע ד ש ל י א ו ן יגיע ב ע ו ד ש ע ו ת מ ס פ ר מ ב ו ד פ ס ט ואז ג מ ש י ך ב ה ד ר כ ת ו .ה ה ת ר ג ש ו ת ש ל נ ו היתד .ר ב ה ,ר א י נ ו ב ז א ת א ת ר א ש י ת ה של — א ב ל ר ק א ח ר ־ כ ך ה ת ב ר ר ל נ ו שהיה זה מ ו ק ד ם מדי .כ נ ר א ה שאיזה הגאולה שכן ,ש י ח ס י ה ש ל ה מ ב ר י ח ה ע מ ו ל א היו ת ק י נ י ם ,ה ל ש י ן ב מ ש ט ר ה וסיפר ש נ מ צ א י ם אצלה א נ ש י ם זרים ש ע ב ר ו א ת ה ג ב ו ל .ואז ב א ו ש ו ט ר י ם ו ה ו ב י ל ו א ו ת נ ו ל ת ח נ ת המשטרה. בבית כלא הונגרי במשטרה מ ס ר נ ו א ת ש מ ו ת י נ ו ה מ ק ו ר י י ם ,מ ת ו ך ש ל א פחדנו ,כי ה ר י עדיין היתד .ה ו נ ג ר י ה ח פ ש י ת .כ ע ב ו ר כ מ ה ש ע ו ת ק י ב ל נ ו ,ב א מ צ ע ו ת ש ו ט ר אחר, כי ליאון הגיע התארכה. עבר לבזפסט לטפל חל לשופיח כמעט והוא שבוע מטפל ויהזי בשחרורנו. שופרון, בשחרורנו ,היו מ ב י א י ם לנו תקופת שליאון מזח זיעה שבתנו בבית־הסוהר לכך בטרם שובו באותו שבוע ארגנם לבית־הסוהר. חג פורים והקהילה החליטה לשלוח לנו א ת הרב לקרוא עמנו א ת המגילה. א ס פ ו א ת כ ו ל נ ו ב מ ש ר ד ב י ת ־ ה ס ו ה ר ו כ ש ר א י נ ו ד ר ך ה ח ל ח א ת ה ר ב ל ב ו ש בבגדים, 101 כ מ ו א צ ל נ ו בפולין ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ,ה ו כ י נ ו מ מ ש בהלם ,ורות צ ע ק ה :״ י ז ו ס ־ מ ר י ה — ה ר ב הולך״ .ל א ח ר ע ש ר ה י מ י ם ל ש ב ת נ ו ב ב י ת ־ ה ס ו ה ר ש מ ע נ ו ל פ ת ע צ ע ק ו ת ו י ר י ו ת מן העיר, שופרון. לגו. ב ר י צ ה הגיע ש ו ט ר וצעק: ב י נ י נ ו היתד. גדולה. הבהלה ל מ ח ר ת הגיע הגרמנים נכנסים להונגריה לאור נ ס י ו נ נ ו הקשה, ועוברים את י ד ע נ ו מד. מצפה אותגו בליווי ר א ש ־ ה ק ה י ל ה ־ ה י ה ו ד י ת והודיע ל נ ו ש מ ע ב י ר י ם ל ב ו ד פ ס ט וחילק ל נ ו כ ר ט י ס י ג ס י ע ה ל ר כ ב ת . ל פ נ י צ א ת נ ו ל ר כ ב ת ,ס פ ר א ו ת נ ו ש ו ט ר ה ו נ ג ר י ו נ א ם ל פ נ י נ ו נאום ,ב ו ה ז ה י ר א ו ת נ ו ש ל א נעיז ל ב ר ו ח ו ל ש ם ה ד ג מ ת א ז ה ר ת ו ירה באויר ו ה ו ס י ף :כ ך ה ו א י נ ה ג א ם מ י ש ה ו יעיז ל ב ר ו ח . נסענו לבודפסט מוםוגי ב ר כ ב ת רגילה ובה ראינו ילדים נוסעים לביח־ספר ואנשים לעבודה. הגענו לפנות אודצה .6 ערב להיאסר ,זה הזכיר ל נ ו א ת הסביר למפקדת כשנתפםנו ונלקחנו בית־הסוהר בחציית במשך השבוע כ ב ר ה י ה מ ל א ביהודים ש ה ס פ י ק ו פ י ח ה מ ל ח מ ה ב פ ו ל נ י ה .השוטר שהיה מ ו פ ק ד ע ל י נ ו בית־הסוהר הגבול. לבית־הםוהר המרכזי ״טולונהז״, ברחוב שאין אנו בית־הסוהר מהונגריה, שכן וכי בבנין הביא גבוה אותנו מוקף משופרון אותנו חומה. ה כ נ י ס ו ל ח ד ר ע נ ק ובו היו י ו ת ר מ ־ 1 0 0נשים .א ר ב ע ב נ ו ת היינו י ח ד ב א ו ל ם זה, ש ל ו ש ה בנים ש ב י נ י נ ו ש ו כ נ ו ל ח ו ד ,ושושנה ,ב ת ו ר קטינה ,גם היא היחד .ל ח ו ד . ד ב ר א ח ד ה ר ג י ע א ו ת נ ו והוא ש ב י ת ־ ה ס ו ה ר ה י ה עדיין ב פ י ק ו ח ה מ ש ט ר ה ה ה ו ג ג ר י ת . יום א ח ד נ ק ר א ה ר ו ת ב א י ו ק ל מ ש ר ד ב י ת ־ ה ס ו ה ר ו ל כ ש ח ז ר ה ס י פ ר ה ש נ פ ג ש ה ע ם אמה ,א ש ר ג ם היא ה ס פ י ק ה ל ה ג י ע ל ה ו נ ג ר י ה ד ר ך צ׳כוסלובקיה .ה א ם ה צ י ג ה ע צ מ ה כ מ כ ר ה פולניה ,ש ב א ה ל ב ק ר ה . ב״טולונהז״ היינו כ ל ו א ו ת כ ח ו ד ש י מ י ם ; ל כ ב ו ד ח ג ה פ ס ח ש ח ל ב א ו ת ו זמן, ש ל ח ה ה ק ה י ל ה היהודית ב ב ו ד פ ס ט מ צ ו ת ו כ ו פ ת א ו ת במרק .ב ל י ל ־ ה ס ד ר כ ש ש כ ב נ ו כ ל א ח ת ע ל המזרון ,ע ל ה ב ז כ ר ו נ י ״ ל י ל ה ס ד ר ״ בבית ,ו כ ש ה ר ג ש ת י ש א י נ נ י י כ ו ל ה ל ש א ת א ת זה ,ב ק ש ת י א ת קרולד .ש ש כ ב ה לידי שהיא ת ס פ ר מ ע ש י ה ,כ י יותר היא ה ס י ב ה ל ס פ ר ,והיא א מ נ ם ס י פ ר ה ו ג ר מ ה ל נ ו להאמין שאולי ב כ ל ז א ת נ צ ל י ח ל צ א ת מ פ ה ו נ ח י ה בקיבוץ ב א ר ץ ,ו נ ה י ה א נ ש י ם חפשיים. ב ל י ל ו ת היו מ ס ו ס י ם א נ ג ל י י ם ו א מ ר י ק א י י ם מ פ צ י צ י ם א ת האיזור ,ב ז מ ן ה א ז ע ק ו ת היו מורידים א ת ה א ס י ר י ם ל מ ר ת ף ו ש ם היה ד ו ח ק וצפיפות ג ד ו ל ה — כ ך ש ל א ח ר הפעם נגד ה ר א ש ו נ ה ש י ר ד נ ו ה ח ל ט נ ו ל א ל ר ד ת יותר ,היה ב נ ו מ ש ה ו ש ח י ס ן א ו ת נ ו ה פ ח ד מ ה פ צ צ ו ת והיינו ע ו מ ד ו ת ליד ה ח ל ו נ ו ת הפתוחים בחח. נוכחנו לדעת ישיבה בבית־הסוהר שמבית־הסוהר קראו בבודפסט, ב ת מ ב ך אודצה. הבריחה רומגן מכלא לנו הזה ק ש ה יהיה לברוח. והודיעו שמעבירים אותנו ומסתכלות לאחר בנעשה חודש לבית־סוהר של אחר בית־הסוהר החדש היה קמן והמעבר הפתאומי מבית־הםוהר הגדול והחשוך שב״סולוגהז״ ל ״ ר ו מ ב ך א ו ד צ ה ״ ה י ה ע ב ו ר ג ו כ ה ע ב ר ה ל ב י ת ־ מ ל ו ן .כ ל א ח ת מ א י ת נ ו ב נ פ ר ד ק ב ל ה מ ט ה ע ם ס ד י נ י ם וכן י כ ו ל נ ו מיז־ ל ה ת ק ל ח ב מ ק ל ח ת ח מ ה .מ ו ת ר ה י ה ל ה כ נ י ס פ ע ם ביום א ו כ ל מ ב ח ח .א נ ש י נ ו ב ח ח ,ב מ י ו ח ד ה א נ ס ) ב ש ל ב י ו ת ר מ א ו ח ר נ ו ד ע ל נ ו ש ה ו א ה י ה ב ז מ נ ו א ס י ר ב ב י ת ־ ס ו ה ר זה( ד א ג ו ל א ו כ ל עבורנו ,ו ב ת ו ך ה א ו כ ל היו ל נ ו ת מ י ד פ ת ק א ו ת ו ב ה ן ה ו ר א ו ת . 102 האנשים בתפירת שלנו. כבר באמצעות מצאנו שפגשנו בבית הסוהר היו רובם שחלקם עסקו יהודים מ ה ו נ ג ר י ה מ ד י ם ע ב ו ר חיילים גרמנים ,וזה ה ז כ י ר ל נ ו א ת ת ק ו פ ת ״שופים״ ב ג י ס ו נוכחנו בהתחלה לדעת כי מצדים כאן סכרים לבריחה, טובים ה ה ת כ ת ב ו י ו ת עם א נ ש י נ ו מ ב ח ו ץ ה ו ח ל ט ע ל ביצוע ה ב ר י ח ה .יום א ח ד ב ח ב י ל ת ה א ו כ ל ח ב ל ע ם ה ו ר א ו ת ל ב ר י ח ה :ב ח צ ר ב י ת ־ ה ס ו ה ר היה מ ב נ ה של ב ת י ־ ש מ ו ש ש ה ק י ר ה א ח ו ר י ש ל ו ג ב ל ע ם ר ח ו ב ש ק ט אחד .ה ו ח ל ט ש ב ע ל י י ת ־ הגג ישבנו, שבאותו מבנה נעשה פתח ומשם הבריחה. תתבצע ערב לפנות כרגיל, ב ח צ ר ו ה צ ע נ ו לאסירים א ח ר י ם ש נ ל מ ד א ו ת ם שירים ע ב ר י י ם ושירי גיטו, התכוונו ב צ ו ר ה כ ז א ת ל ה ס י ח א ת ה ד ע ת מ פ ע ו ל ת ו ש ל ק א ר ו ל שלנו ,א ש ר י ע ל ה בינתיים ל ע ל י י ת ה ג ג ו ב כ ל י ח ד י פ ת ח ח ו ר ב ק י ר האחורי ,ב ע ו ד שיוסף ע מ ד ע ל ה מ ש מ ר ו כ ש מ י ש ה ו מ ה א ס י ר י ם נ כ נ ס ל ב י ת ־ ה ש י מ ו ש — היה רומז ל ק א ר ו ל ל ה פ ס י ק א ת ה ע ב ו ד ה .אחד ,אחד ,ה ס ת ל ק נ ו ל ב י ת שימוש ,ע ל י נ ו ל ע ל י י ת ה ג ג ושם ק א ר ו ל קשר שבקיר א ו ת נ ו ב ח ב ל והוריד א ו ת נ ו ד ר ך ה פ י ר צ ה הרחוב, למטה אל שם ח י כ ו א נ ש י נ ו ש ל ק ח ו אוחנו .כ ש ה ג י ע ת ו ר י ה פ ס ק ת י לשיר ,נ כ נ ס ת י ל ב י ת ־ ה ש י מ ו ש וקארול כדי ח ו ר ז א ו ת י ב ח ב ל ,והוא ש י ר ד א ח ר ו ן ה ת ח ל ק ,כ נ ר א ה ,ע ל ה ח ב ל ו ת ו ך פ ע ו ל ה ש פ ש ף א ת כ פ ו ח ז י ו .בין א נ ש י נ ו ש ח י כ ו ל נ ו בחוץ היו, זכורני: ליאון ב ל א ט ,ק ו ב ה ר ו ז נ ב ר ג ,מ א נ ו ס ופינק ם ר י י מ ן * . הם הביאו אותנו במוניות במהירות לדלה באיזור בה בודה, שהו כ ב ר , ב נ ו ס ף ל א נ ש י נ ו ש ב ר ח ו מ ב י ת ־ ה ס ו ה ר ,א נ ש י ם א ח ר י ם מ ה ת נ ו ע ה ש ה ג י ע ו עוד ק ו ד ם דרך לכן צ ׳ כ ו ם ל ו ב ק י ה להונגריה, עוד בסרט ש נ כ נ ס ו ה ג ר מ נ י ם להונגריה, וגם א נ ש י נ ו ש ה ג י ע ו ל פ נ י נ ו מאוסםריה .אז פ ג ש ת י ל ר א ש ו ג ה א ת זליג ב א י ו ק ז״ל ,מ פ ע י ל י ה ג ו ה ״ צ ב ק ר א ק ו ב .ה ת ר ג ש ת י מאד ,כ י ע ו ד ב ה י ו ת י ב ג י ט ו כ ש נ י ה ל ת י א ת ה מ ע ב ד ה ל נ י י ר ו ת אריים ,ז ע ת י ש כ ל ה ״ ק נ ק ר ט ה ״ ה ר ב י ם ו ה ת ע ו ד ו ת ש פ ר ד ק ה ה י ת ה מ ב י א ה מ ק ר א ק ו ב — א ש ר ב ע ז ר ת ם נ י צ ל ו מ ר ב י ת אנשיגו ,ה ג י ע ו א ל י ג ו ה ז ו ת ל ז ל י ג באיוק. עובריט אנו היות לרומניה. לרומניה והגרמנים כבר היו בהונגריה — ברור היה לנו שעלינו להמשיך הוחלט שהפעם אהיה ב ק ב ו צ ה ר א ש ת ה ,וקבעו ש ב כ ל קבוצה העוברת א ת ה ג ב ו ל ל ר ו מ נ י ה יהיו גם מ א נ ש י נ ו ו ג ם ח ב ר י ם מ ת נ ו ע ת נ ו שבהוגגריה. בקבוצה מהקבוצה פגשתי ר א ש ו נ ה ש ל א נ ש י נ ו ה י ו :פ ל ה טריימן ,ק ר ו ל ואגי ו כ מ ה א נ ש י ם ה ה ו נ ג ר י ת .מ ס פ ר ימים ל פ נ י צ א ת נ ו ל ד ר ך ,י צ א ת י ע ם תושיה ,א ו ת ה עז ל פ נ י כן בבזפסס, לקנות עבורי ב ג ד י ם ,כ י היינו לבושים ממש ב ד ל ו ת ,ר ק ב מ ה שהיה לעורנו .ה ו פ ע נ ו ב ח נ ו י ו ת כ ג ר מ נ י ו ת ,כי ל פ ו ל ג י ם היה כ ב ר ק ש ה ל ה ס ת ו ב ב ב ב ז פ ס ט .היות ולא ה כ ר ת י א ת ב ז פ ס ט ב ק ש ת י א ת ת ו ש י ה ש מ א ד ה י י ת י ר ו צ ה ל ר א ו ת א ת ב י ת ־ ה ס ו ה ר ״ ט ו ל ו נ ה ז ״ מ ב ח ו ץ ,זה היה ח ל ו מ י כ ש י ש ב ת י בפנים ,ואמנם הלכנו לבית־הקברות הנוצרי שממולו ראיתי את ח ל ץ תא מעצרי שהיה בקומה השלישית של בית־הכלא. פינק ומתן נ ש ל ח ל ג ב ו ל ה ו ג ג ר י ה ־ ר ו מ נ י ה ל נ ו ג ׳ ו א ר ז ו ע ל י ו היה ל נ ה ל א ת ה מ ש א עם המבריחים שיעבירו אותנו לרומניה. ק ב ו צ ת נ ו הגיעה ל ת ח נ ת הרכבת, * על הבריחה מכלא רומבך ,ראה גם את עדותו של קובה רוזגברג ב״משואה״ ב׳, עמ׳ .84—73 103 ביציאה עמדו לרכבת ובדקו גרמנים את בקפדנות הצלחנו הנוסעים, לעבור ומרחוק ר א י ת י א ת ק ו ב ה ר ו ז נ ב ר ג ה ע ו ק ב אחרינו .ר מ ז ת י ל ו ב ת נ ו ע ת ר א ש ל א ו ת שעברנו בהצלחה. ל נ ו ג ׳ ו א ר ו ד ה ג ע נ ו ב ל י ל ה ,פ י נ ק — כ מ ת ו כ נ ן — חיכה ל נ ו יחד ע ם ה מ ב ר י ח . פ ל ה ה צ ט ר פ ה אליו ,י ת ר ח ב ר י ה ק ב ו צ ה ה מ ש י כ ו ו ע ב ר נ ו ב ש ל ו ם א ת ה ג ב ו ל .ל א ח ר מ כ ן ל ק ח ו א ו ת ג ו ל ב י ת כ פ ר י ו א ח ר י זמן מ ה הגיעו ע ג ל ו ת ר ת ו מ ו ת ל ס ו ס י ם ו נ ס ע נ ו ש ע ו ת ב ה ר י ־ ה ק ר פ ט י ם ע ד ש ה ג ע נ ו ל ת ח נ ת ־ ר כ ב ת ומשם ה ג ע נ ו ל א ר ד .ה י ה כמה זה ב ש ב ת ב ב ו ק ר .ל מ ר ו ת ה ש נ י ם ה ר ב ו ת ש ח ל פ ו מאז ,ל א א ש כ ח א ת ק ב ל ת ה פ ג י ם ה ח מ ה ש ע ר כ ה ל נ ו ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ב א ר ד .כ ב ר ב ת ח נ ת ה ר כ ב ת ציפו ל נ ו א נ ש י נ ו מתנועת ברומניה, ״ ה נ ו ע ר הציוני״ שהביאו אותנו לבתים בעיר, יהודיים שם התרחצנו ו א כ ל נ ו ל ש ו ב ע ,כ י ה י י נ ו מ מ ש ב א פ י ס ת כוחות .ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה מאז. שעזבתי א ת הגיםו פרצתי ב ב ת י מ ר ו ב התרגשות ולראשונה מאז חשתי ח פ ש י ה לאחר תקופת מ ת ח כה ארוכה. רכזו ב י ת ־ ה כ נ ס ת ,ש ם הכרנו לראשונה א ת אנשינו מ״הגוער אותנו בחצר הציוני״ מ א ר ד ו מ ב ו ק ר א ס ט ש נ ש ל ח ו ל א ר ד ו פ ע ל ו ל ה צ ל ת יהודים ש ה ג י ע ו מ ה ו ג ג ר י ה . חלקו אותנו לבתים בינתיים פרסיים, אותי סדרו בבית של ש ש מ ה אווה ,ד ו מ נ י ש א ב י ה היד .ר ו פ א והיא היתד. בת מתנועתנו בחורה י ח ז ה להוריה )מאוחר יותר ,ב ה י ו ת י כ ב ר בארץ ,נ ו ד ע לי ש ה י א היתד .ב א נ י י ת מ ע פ י ל י ם ש י צ א ה א ח ר י נ ו והיא ט ב ע ה ע ל א נ ש י ה ( .ב א ר ד פ ג ש ת י א ת מ י נ י ה )אחותה ש ל ה ל י נ ה ( א ש ר ה ג י ע ה לשם לפני. ל א ח ר זמן ק צ ר ה ו ח ל ס ל ה מ ש י ך ל ב ו ק ר א ס ט .מ א נ ש י נ ו היו ב ק ב ו צ ה זו ק א ר ו ל ואנכי, מיניה להישאר החליסה לאחותה. ולחכות הממונה עלינו מטעם בארד ה ת נ ו ע ה ה י ה רז׳י ר ו ז נ ב ר ג והוא ד א ג ל כ ך ש נ ה י ה מ ו ס ת ר י ם ב ר כ ב ת ,ב ת א ש ע ל יד הקטר ,כי פ ח ד ו ל ש ל ו ח א ו ת נ ו ב ד ר ך ר ג י ל ה .ל מ ר ו ת ה כ ל — ו כ נ ר א ה לא ה י י נ ו מ ו ס ת ר י ם ה י ט ב — ע ל ו ש ו ט ר י ם ר ו מ נ י ם ב ד ר ך ל ב ו ק א ר ס ט והורידו א ו ת נ ו ב ת ח נ ה ה ק ר ו ב ה דבה ,ושם ל א ח ר ח ק י ר ה ה ו ח ל ט ל ה ח ז י ר א ו ת נ ו ל א ר ד . כשהגענו להעביר לארז־ הוכנסנו לבית־הסוהר, והדבר נודע שהחליט לרז׳י מיד ל נ ו א ו כ ל ל ב י ת ־ ה ס ו ה ר ו ל פ ע ו ל ל ה ו צ א ת נ ו משם .ב י נ ת י י ם ה ג י ע ו ל ב י ת ־ ה ס ו ה ר פ ל י ט י ם יהודים ש ג ת פ ס ו ב ג ב ו ל הרומני .א ח ר י ז מ ן ־ מ ה נ ו ד ע ל נ ו ש ה ר ו מ נ י ם ל ה ח ז י ר א ו ת נ ו ל ג ב ו ל ה ה ו נ ג ר י .ה ח ל ט נ ו ,קרול ואנכי ,ש כ ל א ח ד י ב ר ח מתכוננים ע ל ד ע ת עצמו .י ו ם א ח ד כ ש נ ל ק ח נ ו ל ק ו מ י ס ר שישב ב ק ו מ ה ה ר א ש ו נ ה ש ל ב י ת ־ נ ד ב ר נ ו ש ק א ר ו ל י ק פ ח ד ר ך ה ח ל ו ן ואני בינתיים ה צ ס ר כ ת י ל ש ו ח ח ע ם הסוהר, הקומיסר שנפל כדי לא להסיח סוב, את ולקול דעתו מקארול, הצעקות שאמנם ש ה ג י ע ו מלממד. הספיק הבינותי לקפח, שארעה אבל כנראה לו תאונה. א ו ת י ה כ נ י ס ו מיז־ ב ח ז ר ה ל ת א .ה י י ת י מ א ד מ ת ו ח ה ,ה ת ה ל כ ת י ב ת א ה ל ו ך ו ח ז ו ר כחיה בכלוב. ב א ו ת ו לילד — .מ ב ל י ל ה כ י ן א ו ת י ל כ ך — העירו א ו ת נ ו ו פ ק ד ו ע ל י נ ו ל ה י ו ת כשלקחו אותנו מוכנים לדרך. פליסים יהודיים, שכנראה לתחנת רוכזו •מכל הרכבת ראיתי ל פ נ י ה ס ב י ב ה ,ואז נודע קבוצה לי גדולה שרוצים של להחזיר א ו ת נ ו ב ח ז ר ה להונגריה. ה ח ל פ ת י היתד .נ ח ו ש ה כ י יהיה מ ה ש ל א יהיה ,אין אני ח ו ז ר ת חיה ל ה ו נ ג ר י ה ! י י אעשה הכל ע ל ־ מ נ ת לברוח בררך .עוד לפני שעזבנו את בית־הסוהר באח־ הזהיר 104 ה ק ו מ י ס ר א ת ה ש ו ט ר ש י ש מ ו ר ע ל י ה י ט ב כ י ל ב ט ח א נ ס ה לברוח .ב ד ר ך ,ב ה י ו ת נ ו ברכבת, חיכה הסתכלתי ובדקתי ל י ליד ה ד ל ת , לפותחו חלונות ניסיתי ודלתות, לפתוח את כשנכנסתי לבית־שימוש ח ל ו ן ב י ת ־השימוש ולאחר והשוטר שהצלחתי ה ח ל ט ת י מיד ל נ צ ל ד ר ך זו ל ב ר י ח ה .ס ג ר ת י א ת החלון ב ח ז ר ה ו ח ז ר ת י תוך מחשבה על מועד הבריחה. לקרון, כ ש נ ס ע נ ו איזה זמן הרגשתי שהרכבת מ ת ח י ל ה להאט ,ו ת א ר ת י ל ע צ מ י ש ב ק ר ו ב נ י כ נ ס לאיזה תחנה ,אז ב ק ש ת י מ ה ש ו ט ר ל ל כ ת ל ב י ת ־ ה ש י מ ו ש כיון שיש ל י ש ל ש ו ל . עם כניסתי לבית־השימוש סגרתי та ב י ד א ח ת א ת ה ד ל ת ו ב י ד ש נ י ה פ ת ח ת י א ת ה ח ל ו ן ו ק פ צ ת י .עוד ב ב ו ד א פ ס ט ל י מ ד ו אותנו על איך לבצע קפיצה מ ר כ ב ת לזה ובהתאם בצעתי את הפעולה. כשנפלתי ה א ד מ ה ה ר ג ש ת י ש ס ו ב ב ת י א ת רגלי .ה ר כ ב ת ב י נ ת י י ם נ ע צ ר ה ו י ד ע ת י ש ע ל י ה ח ל ט ת י ל א ל ה ת ר ח ק מ ה ר כ ב ת י ו ת ר מדי ,כ י היה ברור ש י ח פ ש ו אותי. לברוח, ל פ נ י ה ת ח נ ה ,באיזור ש ק פ צ ת י ,ר א י ת י ע ר י מ ה ג ד ו ל ה ש ל עצים ,ה צ ל ח ת י ב א י ז ה שהוא אופן ל ז ח ו ל פ נ י מ ה ל ת ו ך ה ע ר מ ה ,ש מ ע ת י א פ י ל ו צ ע ק ו ת מ ב ח ו ץ ו ת י א ר ת י ל ע צ מ י שהכוונה ה י א לי .א ח ר י זמן־מד .ש מ ע ת י א ת ה ר כ ב ת זזה ,פ ח ד ת י ל צ א ת ו ש כ ב ת י ש ם כ מ ה שעות ,ב י נ ת י י ם ה ת ח י ל ל ה ת ב ה ר ו ה ח ל ט ת י ל צ א ת מ ת ח ת ל ע ר י מ ת העצים כי רציתי ל צ א ת מ ה מ ס ת ו ר כדי ש א ף א ה ד ל א יספיק ל ר א ו ת א ו ת י ל א ו ר ־ היום. ל א ח ר שיצאתי ,י ד ע ת י ש ע ל י ל ח ז ו ר לארד ,א ך ל א ידעתי א ת הכיוון ,לא א ת ש פ ת ה מ ק ו ם ולא היה א ת י כסף .ר א ש י ת נ י ס י ת י ל ה ת ר ח ק מ פ ס י ה ר כ ב ת ו ע ל י ת י על 33 איזה כביש ,שהיה נ ר א ה ק״מ .ה ת ח ל ת י לצעוד, התחילה כ כ ב י ש ר א ש י וראיתי בינתיים הרגל לפני שלוט המורה: לאח־ ש ס ב ב ת י ל א נכון ב ק פ י צ ה מ ה ר כ ב ת , לכאוב ,ח ל צ ת י נ ע ל י ם ו צ ע ד ת י יחפה .פ ע מ י ם א ח ד ו ת ד ב ר ו ע ל י א נ ש י ם בדרך ,א ך ע ש י ת י ע צ מ י כ א י ל ו א י נ נ י ש ו מ ע ת ו מ ד ב ר ת .ל ק ר א ת הצהרים ,ה ת ק ר ב ת י לארד ,נ ע ל ת י בקושי א ת ה נ ע ל י ם ו נ כ נ ס ת י העירה .ע ב ר ת י אפילו ע״י ב י ת ־ ה ס ו ה ר א ב ל ידעתי ש א נ י מ ו כ ר ח ה שהיה ב ר ח ו ב הראשי .ה י י ת י מ מ ש להגיע ל ח צ ר ב י ת ־ ה כ נ ס ת .ב ד ר כ י ר א י ת י מ ו ל י ב ח ו ר ה א ח ת ב ש ם צביה ,ת ו ש ב ת תשושה ומתוחה ארד ,מ ת נ ו ע ת ג ו )כיום ב ק י ב ו ץ כ פ ר ־ ג ל י ק ם ו ן ( ש ה ס פ ק ת י להכירה עוד ק ו ד ם ב ע ת היותי בארד .כ א ש ר ר א ת ה אותי ,נ ע מ ד ה ,ה ס מ י ק ה בלילה הקודם )היא ז ע ה שלקהו אותי לחצר בית־הכנסת .מיד הגיע רדי ו צ ע ק ה :״שרה, בטרנספורט( רחנברג ז א ת א ת ?.״ היא ה ב י א ה א ו ת י הישיר שהתנשק אתי מרוב שמחה וסיפר לי שבינתיים ,בזמן ש ב ת י ב ב י ת ־ ה ס ו ה ר ,ה ג י ע ו פ י נ ק ע ם עוד כ מ ה א נ ש י ם מ ק ב ו צ ת נ ו . ה ע ב י ר ו א ו ת י ל ב י ת ב ו ד ד ב פ ר ב ר ארז־ כ ד י ל ה י ו ת מ ו ס ת ר ת — כ י י ד ע נ ו ש ל ב ט ח י ח פ ש ו אותי. בינתיים נודע לי ש ק א ר ו ל מ א ו ש פ ז בבי״ח באח־ בגלל שברים בהם לקה ב ש ת י רגליו .יום א ח ד ב י ק ר ה א ו ת י ב ח ו ר ה ) ש ר ה ש מ ה — כיום א ש ת ו ש ל ק א ר ו ל ( ו ס י פ ר ה לי שהיא מ ט פ ל ת ב ו ב ב י ״ ח .היא ה ב י א ה ל י מ כ ת ב מ ק א ר ו ל ב ו הוא כ ו ת ב שביקר אותו ה ק ו מ י ס ר מבית־הסוהר ו א מ ר ל ו ש ב ר ח ת י מ ה ר כ ב ת וכי אין ס פ ק ש י ת פ ס ו אותי .ק א ר ו ל ע ש ה ע צ מ ו כ ל א יודע ב מ ה מ ד ו ב ר .ל ח ד ר ב ו ג ר ת י צ ר פ ו א ת מיניה והחליטו ל ש ל ו ח א ת ש ת י נ ו ל ב ו ק א ר ס ט .ש כ ר ו ר ו מ נ י נ ו צ ר י ש ה י ו ל ו ש ת י ב ג ו ת בגילנו ,ו נ ד ב ר ו ש ז ה י ק ח א ו ת נ ו ע מ ו ב ק ר ו ן ־ ש י נ ה ב ר כ ב ת ב ת ו ר ב נ ו ת י ו . ואמנם, כ ך היה ו ה ג ע נ ו ב ש ל ו ם לבוקארסט. 105 קבוצת ניצולים ,מלוחמי הנוער־הציוני בזאגלמביה שהגיעו דרך סלובקיה והונגריה לרומניה. לשמאל מימין צולם בבוקארסט ב־.1944 )למעלה( :מיגיה קוטנר, רות גלייטמן, לשיה מונטאג ,סאמק זושיה מינץ ,קמלה בוים ,פלה טריימן ,הלינה קוטנר. יושבים :צבי ריזנברג ,גרשון בליט ,שרה ברגמן ,צבי צימרמן ויעקב. בגי למטה: בולק פומרנץ, פאלשוס שמעון ז״ל, ויערב( מבוקארסט בבוקארסט והמתינו )כפר גליקםון( ו״שרלוק׳׳ דיאמנט, )אברהם ז״ל. לארץ נ מ צ א ה כ ב ר אז ק ב ו צ ה ג ד ו ל ה ש ל א נ ש י נ ו ש ה ג י ע ו מ כ ל ר ו מ נ י ה ל ע ל י ה ארצה .כ ו ל ם היו מ ר ו כ ז י ם ב ד י ר ה א ח ת גדולה .ה ר ו מ נ י ש ה ו ב י ל א ו ת נ ו פ ג ה ג ם הוא ל א ו ת ה כ ת ו ב ת .נ ת ק ב ל ג ו ב ח מ י מ ו ת ג ד ו ל ה מ א ד והרגשנו כ א י ל ו ה ג ע נ ו ה ב י ת ה .ב ב ו ק א ר ס ט פ ע ל ה ה ה נ ה ג ה ש ל ת נ ו ע ת נ ו ב צ ו ר ה יפה ויעילה מאד. ש ב י ג י ה ם היה זכורגי רוזנשטוק איציו הרציג )יצחק ארצי(, דב־ברל שיבר ז״ל ואריה )ורדי( ז״ל .שם נ ו ד ע לי כ י כ ל ה ק ב ו צ ה ה מ ר ו כ ז ת ה ז א ת ת ע ל ה א ר צ ה ב א נ י ה ה ע ו מ ד ת מ ו כ נ ה ב נ מ ל ק ו נ ס ט נ צ ה ,ואף א ו ת י י צ ר פ ו אליהם .בינתיים הגיעו מארד לא אנשים נוספים מקבוצתנו ושכרו דירה נוספת. בעת שהותי בבוקארסט ה פ ס י ק ו ה א ג ג ל י ם והאמריקאים ל ה פ צ ת א ת ה ע י ר ו כ ל הזמן ר צ נ ו למקלטים. ו ב א מ צ ע יולי הפליגה 1944ע ל י נ ו ב א נ י ה ט ו ר ק י ת ״ ק ז ב ק ״ ש ע ג נ ה ב ק ו נ ס ט נ צ ה ,והיא ל ק ו נ ס ט נ ט י נ ו פ ו ל ו א ח ר ־ כ ך לסוריה ,ו ל ע ת ל י ת ה ג ע נ ו ב ר כ ב ת . שבועיים הייתי כלואה בעתלית, נחקרתי ע״י הבולטת הבריטית בחיפה ב ד ב ר מ י ק ו מ ם .של מ פ ע ל י ת ע ש י ה ב א ו ס ט ר י ה .ל א ח ר ש ב ו ע י י ם — ב ת ח י ל ת אוגוסט 1944 106 — ה ג ע ת י ס ו ף ־ ס ו ף ל ק י ב ת שלי ,ה ו א ק י ב ו ץ ת ל ־ י צ ח ק . מדור זה הוא המשכם של הפרקים שפורסמו בקבצינו הקודמים תחת הכותרות :קולות מן הגיטו ,מכתבים בימי מסה ,קולות אזעקה וזעקה. הפעם אנו כוללים במדור זה מכתבים אחדים מליטא מימי ראשית המלחמה, מכתבים מרומניה ,בולגריה ,ה ו ע ר י ה ופולין וכן 3אגרות שנשלחו מהמז כירות העליונה בת״א אל מרכזי התנועה באירופה בימי המלחמה. המכתבים מקובנה ומוילנד .נכתבו בידי חברנו יהושע גלבוע ז״ל, שנפטר זה מקרוב באורח פתאומי וללא עת ,ולזכרו מוקדשים דבריו של משה קול. יהושע א .גלבוע ?״ל עם על ס ג י ר ת ש נ ת ו ן זה של ״משואה״ ה ג י ע ה א ל י נ ו הידיעה ה מ ד כ א ה והקשה פ ט י ר ת ו ה פ ת א ו מ י ת ל ל א ע ת ש ל ח ב ר נ ו י ה ו ש ע א .ג ל ב ו ע ז״ל .יהושע ג ד ל בתנועת מילדותו ״הנוער הציוני״ בפינםק ובה צמחו לו כנפיים, הוא בלט ב כ ש ר ו נ ו ת י ו ,ו ב ע י ק ר ב כ ת י ב ה ,בעריכה ,ב נ י ס ו ח ד ב ר י ם ו ב י ר י ד ה ל ע ו מ ק ם ,ב ד ב ק ו ת ו במטרה ה ח י נ ו כ י ת ,ו ב נ א מ נ ו ת ו ל ח ב ר י ו ו ל ת נ ו ע ה .מ פ י נ ס ק הגיע לוארשה ,ל ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת ש ל ה ת נ ו ע ה ,ש ם ע ר ך א ת ״שבילים״ — ב ט א ו ן ש כ ב ת הצופים ,ב ה ת ל י נ ו ת ק ו ו ת ר ב ו ת ,ו ב ד ב ב ד נ ט ל ח ל ק פ ע י ל ב ב ט א ו ן ה מ ר כ ז י ש ל ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״. גם בהיותו מלחמת בוארשה שמר על הקשרים עם חבריו וחניכיו בפינסק. ה ע ו ל ם ה ש נ י ה הגיע יחד ע ם ח ב ר י ם ל ו י ל נ ה ,ש ה פ כ ה אז עם פרח לחלק מליטא שהיתר .ח ו פ ש י ת עדיין ,ומשם שיגר אליגי ל א ר ץ י ש ר א ל ,א ל ה מ ז כ י ר ו ת ה ע ל י ו נ ה חבריו ,מכתבים על מה שעבר עליו בימי ראשית המלחמה בוארשה ובדרך ואל לוילנה; מוילנה ומקובנה כ ת ב אלינו בקביעות ובהרחבה .אנו מפרסמים בשנתון זה שניים על ז י ג י י ס ו ת הנאצים .ה מ כ ת ב י ם כתובים ,כ ד ר כ ו ,ב כ ש ר ה ו ב ר ג ש ר ב . ממכתביו מאותם ימים ראשונים לאחר שפולין נהרסה והתמוטטה ע ו ד ל א ה ג י ע ה ה ש ע ה להעריך א ת פ ע ל ו ה ס פ ר ו ת י ש ל יהושע מ א ז ע ל ה לישראל. לאחר עלייתו ערך שנים אחדות א ת ״העובד הציוני״ )הקרוי ע ת ה ״ ת מ ו ר ו ת ״ ( ב ז י ו א ת ע ר י כ ת ה ע ת ו ן ה י ו מ י ״זמנים״ .זו היתד. תקופת ולאחר מכן הפקדנו הזינוק ש ל ו א ל ה ע ת ו נ ו ת היומית ב י ש ר א ל .״ ז מ נ י ם ״ ה י ה ע ת ו ן מצוין ,ע ל ר מ ה ת ר ב ו ת י ת ו פ ו ב ל י צ י ס ט י ת ,ושימש גם א כ ס נ י ה ל ע י ת ו נ א י ם ו ס ו פ ר י ם צעירים ,ה ת ו פ ס י ם ע ת ה מ ק ו ם ח ש ו ב ב ס פ ר ו ת ו ב ע ת ו נ ו ת .ע ם ס ג י ר ת ״ ז מ ג י ם ״ ע ב ד יהושע ב מ ש ך זמן מ ס ו י ם כ ע ו ד ך ל י ל ה ש ל ״דבר״ ,ו ל א ח ר מ כ ן ה צ ט ר ף ל מ ע ר כ ת ״מעריב״ ,ו ב ו ה מ ש י ך כ ־ 2 5שנים ,ע ד ל פ ט י ר ח ו . 107 הספרותית תרומתו ברית־המועצות, העיקרית של יהושע היתד. גלבוע ליהדות מוקדשת ל ס ו פ ר י ם ה ע ב ר י ם ו ל י ה ו ד י ם בארץ הסובייטים ,ה י ה ד ו ת ה א י ל מ ת והסובלת. יהושע א .ג ל ב ו ע נ א ס ר ע ל ג ב ו ל ל י ט א — ב ר י ת ־ ה מ ו ע צ ו ת ,כ א ש ר ח ז ר משליחות ה ת נ ו ע ה ל ש ט ח ה כ י ב ו ש ה ס ו ב י י ט י ש ל פולין ,ל א ח ר ש ב י ק ר א ת ח ב ר י ו וחניכיו ועודדם ב מ א ב ק ם ל ק י ו ם ע ב ר י וציוני .מ א ז ה י ה כ ל ו א ב מ ש ך ש נ י ם ב מ ח נ ו ת ־ גירוש ו מ ע צ ר סובייטיים ב ס י ב י ר ו ב ר פ ו ב ל י ק ו ת סובייטיות באסיה .ע ב ר ו ע ל י ו ש נ ו ת ס ב ל רב .ח ב ר י ו ע ש ו ל ה צ ל ת ו ו ל ק י ו מ ו ו ל א ש כ ח ו ה ו אף ליום אחד .ע ם ש ח ר ו ר ו מ מ א ס ר ב־ 1949הגיע ל פ ו ל י ן ו ג פ ג ש ע ם ח ב ר י ו לתנועה .ב ב ק ו ר י ה ש נ י ב ו א ר ש ה באותה הרבות ב־1939 ש נ ה זכינו ש נ י נ ו ל מ פ ג ש מ ר ת ק של ש ע ו ת רבות ,ב ו ה ת ח ל ק נ ו ב ח ו ו י ו ת ו ה מ ס ע י ר ו ת ש ע ב ר ו ע ל כ ל א ח ך מ א י ת נ ו ב מ ש ך 10שנים מ א ז ש נ פ ר ד נ ו בוארשה. את בספרו פרשת מעצרו ״לשמור לנצח״ ומה עליו שעבר )פרקי אסיר א ב י ב — .1963ע ל י ה ד ו ת ב ר י ת סובייטיים בבתי־כלא ב ב ר י ת המועצות(, יהושע העלה ב ה ו צ א ת ״מסדד.״, ה מ ו ע צ ו ת ב מ א ב ק ה לקיום כ ת ב תל־ בספרו ״השנים .1972 ה ש ח ו ר ו ת ש ל י ה ד ו ת ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ״ ,1953—1939ב ה ו צ א ת ״עם ה ס פ ר ״ — ע ל הסופרים ה ע ב ר י ם והיהודים ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת כ ת ב ב ס פ ר י ו :״גחלים ל ו ח ש ו ת ״ — י ל ק ו ט מ ס פ ר ו ת ע ב ר י ת ו מ ס פ ר ו ת א י ד י ש ב ב ר י ת המועצות ,ב ה ו צ א ת מ ר ד כ י גיומן, ת ״ א — ת ש י ״ ד ; ״על ח ר ב ו ת ה ת ר ב ו ת ה י ה ו ד י ת ב ב ר י ת המועצות״ ,ה ו צ א ת ס פ ר י ת י .ל .פרץ ,ת ״ א — ; 1959״ א ו ק ט ו ב ר א י ם ע ב ר י ם ״ — ת ו ל ד ו ת י ה ש ל אשליה ,ה ו צ א ת אוניברסיטת ת ״ א — ; 1974״ ל ש ו ן ע ו מ ד ת ע ל גפשה — ת ר ב ו ת המועצות״ — ספרית פועלים, בברית עברית .1977 ב ס פ ר י ם א ל ה ק נ ה ל ו א ת ע ו ל מ ו ו א ת ייחודו .הוא ב ל ט כ מ ו מ ח ה ה ג ד ו ל ב י ו ת ר בנושא יהדות בריה״מ. ספריו תורגמו גם לאנגלית ועוררו גדולה התענינות בעולם. יהושע ג ל ב ו ע ה י ה ב מ ש ך ת ק ו פ ה ק צ ר ה ב ק ב ו צ ת אושה ,א צ ל ח ב ר י ו ל ת נ ו ע ה וידידיו האישיים .א ו ל ם י ח ס ו ה ח י ו ב י ל ק י ב ו ץ כ ד ר ך חיים וכיצירה ע ב ר י ת ח ל ו צ י ת מקורית נ ק ב ע ה ע ו ד ל פ נ י ע ל י י ת ו .ס פ ר ו ״הקיבוץ — ב ל א עין ה ר ע ״ שהופיע ב ס פ ר י ת פ ו ע ל י ם ו״מעריב״ ,ה ו א ביטוי ל י ח ס ו זה .זהו אוסף מ א מ ר י ם א ו ת ם ערך• מחדש ,ש פ ו ר ס מ ו ל פ נ י כן ב ״ מ ע ר י ב ״ . אנו נ ק ד י ש ל י ה ו ש ע א. גלבוע )גלויברמאן( דברים נרחבים בשנתון הבא ש ל ״משואה״. חודש תרומתם על ל פ נ י פ ט י ר ת ו ה צ ע נ ו ל ו ל ה י ו ת ה מ נ ח ה ש ל יום עיון ב ״ מ ש ו א ה ״ ע ל של יהודים בצבא־האדום ל נ צ ח ו ן ע ל הנאצים, תרומה אשר טושטשה ז י ה ש ל ט ו נ ו ת ה ס ו ב י י ט י י ם והיא ר א ו י ה ל ה ב ל ט ה ולסיכום .יהושע ק י ב ל ע ל ע צ מ ו ברצון א ת ה ת פ ק י ד ,א ו ל ם ל צ ע ר נ ו ל א יוכל כ ב ר למלאו .נ ת י י ח ד ע ם ז כ ר ו ופעלו — יצירתו הברוכה. הוא ה ל ך מ א י ת נ ו ב ש י א פ ר י ח ת ו ה ס פ ר ו ת י ת ו ה מ ח ק ר י ת ויחסר ל נ ו ע ד מאוד. משה קול 20.2.81 108 2מכתבים מאת יהושע גלויברמאן־גלבוע קאונס ) ק ו ב נ ה ( 30.1139־29 יקירי, שלום ר ב ! מ ח ר ־ מ ח ר ת י י ם י ת מ ו שלושה הרשים ל ס י ו ט ויש ל ה צ ט ע ר ע ל ש ב י נ ת י י ם ה ק ש ר י ם ב י נ י נ ו ר פ י ם ו מ ת ח ל פ י ם אנו בידיעות ק ט ו ע ו ת ב ל ב ד .יש א ת נ פ ש י ל ה ק ד י ש כ ר ג ע ל כ ת י ב ה ש ע ה ארוכה ,ל מ ת ו ח א ת י ר י ע ת ה י מ י ם ל כ ל ארכה ,ו ל מ צ א נ י ב ל מ א ו ר ע ו ת ו ל ת מ ו ר ו ת ,ה ג ה ל מ ח ש ב ו ת ולהרגשות .לא א כ ח ד כי מ כ ת ב ה ה ר ש מ י ש ל ה מ ז כ י ר ו ת העליונה לנו מפח־נפש. הביא לא להצהרות צ י פ י נ ו זוז רשמיות ירחים, אלא ל ת א ו ר מ ק י ף ש ל כ ל ה מ ת ר ח ש בארץ ,בין א ם ה ד ב ר י ם נ ו ג ע י ם ישר ל ת נ ו ע ה ובין כ ל ל י י ם הם .צ מ א נ ו ל ד ע ת מה מ ת ה ו ה אם הפעולה ואמלא ה ק ר ו ב ו ת ,ידיעות מ ד י נ י ו ת לא דשוביות .אך כנגד מידה נגמול מידה בזה את משאלתכם. נוטל של בארצות התנועה, בקיבוצים ,ת כ נ י ו ת א נ י ע ל י ת ע ו ד ה כבדה ,ש כ ן יש מקרה, ובין מאורעות יציבים שהם ל ה ב ד י ל בין מ א ו ר ע ו ת , של תולדות התפתחות שהם בגדר והשתלשלות. יש ל צ ר ף ו ל נ ת ח ,ל מ צ א א ת ה ס י ב ה ו ה מ ס ו ב ב ,ה ג ו ר ם ו ה ת ו צ א ה ,יש ל ב ר ר ת ו פ ע ו ת חולפות ומתמידות .מכאן שסיפורי־עבר ,תאורי־הווה יצםלבו ב ש ר ט ו ט י ם שלי .ו ע ל ד א א נ י מ ב ק ש ס ל י ח ה מ ר א ש ,ש ל א ת ד ו נ י א ו ת י ו ה ש ק פ ו ת ־ ל ע ת י ד — קויהם בפיזור מחשבה. המאורעות של פולין עוד אינם י כ ו ל י ם ל ש מ ש ח ו מ ר להיסטוריון ,כי עודם מ ת ר ג ש י ם ל ב ק ר י ם .עוד ק ש ה למצא א ת ה ח ו ט ה מ ק ש ר . ז ו כ ר א נ י א ת ליל ה נ ע י ל ה ש ל מ ו ש ב ת ה מ נ ה ל י ם .ה ס כ נ ה ר ח פ ה באויר .כ א י ל ו ס מ ל ג ו ר ל י ר ב ו אז הדקלומים ש ל ש י ר י ה מ ל ח מ ה ו נ ג ד מ ל ח מ ה ,והנה א ת מתוך א ש ר יגורנו — ב א :מ ל ־ ח ־ מ ה ! שטיוול ,שטיוול ,ש ט י ו ו ל ! מ ג פ י ם — ב ל ו ט ! )דם(... ו ל מ ח ר ת — ב ט ר ו ק י ו ב ס ב י ב ה החרימו ס ו ס י ם ו ע ג ל ו ת ,נ ט ל ו מ ה א ב ר י ם פ ר י ם ותבואה, במאפיה הפסיקו בבית־הורי המתיחות, בלי לאפות ומהרתי ואיתה לחם לבוא בשביל ורשאה. השעמום. הציבור שמא מכתבים לא הציבילי. בקרוב תופרע נתקבלו אלא לא הספקתי התחבורה. מעטים להינפש כאן והרדיו ה פ ס ק ידיעות איומות וחדשות־זועה .יום־יום באו חברים ל ק ב ל גדלה הפליס את כספי ע ל י י ת ם והאויר ס פ ג ר ו ח ש ל תוהו .ה כ ב י ד ה ה ש א ל ה ש ל ה ק ב ו צ י ם ו ב י ח ו ד בלודז׳. ה ע ב ו ד ה ג ת מ ע ט ה והלכה .ה ק ר ד י ט פ ס ק כ ל י ל .ה ב ה ל ה ע צ ו מ ה .ה כ ל אוגרים מ צ ר כ י ובקבוצים מכבידים הגרעונות .עם ה כ ר ז ת ה מ ל ח מ ה ה ח ל ט נ ו ל צ א ת ללודד, מזון ב י נ ת י י ם ב א ו ל ה ת י ע ץ כ ס פ י ד ו ד ו מ ר ד כ י א ו ך ב ך .ע מ ד נ ו ב פ נ י ד י ל מ ה ק ש ה ואוחד. ה ס ב ר נ ו ל ח ב ר י ם :ל ה ת פ ז ר ז ומה יהא עלינו .א ם ה מ ל ח מ ה ל א ת ת פ ש ט י ל ה מ ש י ך — במה י החלטנו מהי האחריות לקיום החברים וחייהם אם המלחמה תגדל ותפיח ז ל א ל פ ז ר ו ש ל ח נ ו מ א ו ת זהובים. ב י נ ת י י ם הגיעו ל ד י ר ת נ ו פ ל י ט י ם ח ב ר י ם ו ב ש ו ר ו ת איוב בפיהם .הרדיו מרעים. א צ ב ע ו ת י נ ו ת ו ע ו ת ע ל פ נ י ה מ פ ה ל ר א ו ת א ת ה ח ז י ת ו ת .ה ש ל ט ו נ ו ת מ ח ו ק ק י ם חוקים ו מ פ ר ס מ י ם פ ק ו ד ו ת .ב א ו פ ק ה ר ק י ע חגים א ו י ר ו נ י ־ כ ס ף נ ו צ צ י ם ו א נ ו מ ת ב ו נ נ י ם ב ה ם ד ר ך ה ז ג ו ג י ו ת ב ס ק ר נ ו ת ובחרדה .ה ל כ נ ו ו מ ם ר נ ו לפו.או.מא .א ת ה מ ש ק פ ת ה ג ד ו ל ה ש ל י א נ ק ו ק ב ל נ ו ת ע ו ד ה .ב ע ר ב י ם אנו כ ל ו א י ם ב ב י ת .ה ע י ר ע ס ו פ ה ב ח ו ש ך . 109 משתתפים אנו )הג״א( בא.פ.ל. הבית. של בלילות שומרים מטה ויורדים או עולים ל ע ל י ת ־ ה ג ג ל כ ל ת ר ו ע ת ב ה ל ה .מ ר ע י מ ו ת פ צ צ ו ת .מ ס ת כ ל י ם ב ״ ע נ י ן ״ ב ק ר ב ו ת ־ א ר ר .מ כ ו נ ו ת היריד .מ מ ט י ר ו ת א ש זו ע ל זו ,והריהן דומים ל ה ד י ר ע ש נ י ־ פורים. שמא ה ר ח ו ב ו ת מ ת מ ל א י ם באוירד .ש ל השדים .איש נ ו ת ן עיניו ב ר ע ה ו . מ ר ג ל ה ו א א ו סוכן .מ פ ר י ח י ם ש מ ו ע ו ת ס ו ב ו ת ורעות .א ך פ ו ע ם ב ל ב ב ו ת ה ב ט ח ו ן . השעות זכורות ההפגנה של לפני הרבתי הצירות בנייני והאנגלית הצרפתית ביום שמדינותיהן ק ר א ו מ ל ח מ ה ע ל ג ר מ נ י ה ה ה י ט ל ר י ת .ת ר ו ע ו ת המון ו ה ת ל ה ב ו ת ללחיצות־יד הבתים בק בין נ וצירי מודעות המעצמות. מתנוססים וכרוזים, כל מעל ועמודי ה ר ח ו ב .ה ר ד י ו מ ה ל ל א ת ה מ צ ב י א הראשי ,קורא ל ה ת ל כ ד ס ב י ב ו . ישיבות לצרכי חגיגיות ש ל ה ס י י ם התגוננות .קוראים פולקובניק והסנאט ,החלסות אפקמיביות .תרומות לסייע א ו מ י ס ט ו ב ס ק י היד. בקיומן של משפחות הרזרביםטים דרך משיח הרדיו הצבור עם גדולות )מילואים(, ולבביות. בשלוה כ ך ח ל פ ו ימים מ ס פ ר ו ה ג י ע ל י ל ה ש ב י ע י ב ס פ ט מ ב ר .א ו ת ו ל י ל ה נ ק ר א ו ה ג ב ר י ם לעבודות כחמש בפעם חפירה שעות ובאריקדות. בחפירה חצות עם קורות ובהסעת גם הלכתי ואבנים. לקצה אני חזרה בלכתי ועבךתי העיר פרצו מהעבודה הראשונה דמעות מעיני .ראיתי מ ס ע ו ת של נמלםים. מכל תושבי העברים וארשה בורחים. המגודלים, בבואי נהרו לוארשה עובדי את הרכבת יושבי המערב גלילות הרושם המדכא ביותר ופקידי הדאר על וכל הרחובות מלאים עם זקניהם עשו השומרים מדיהם הבלים, המאובק. ונשקם ל מ ר י י נ ס ק ה * ,מ צ א ת י א ת מ ע ו ג ו כ ב ר סגור ,ועל ה ד ל ת ה ו ד ע ה ,ש ה ח ב ר י ם י צ א ו בכוון מ י נ ס ק ־ מ א ז ו ב י י צ ק .ש א ל ת י ו ח ק ר ת י והוגד לי ,כ י הרדיו ה ש מ י ע ב ל י ל ה לכל הוראה משוררים, הגברים בגיל לשים צבאי פעמיהם המזרח. לגלילות יקומו עוד ש י ת נ ו ״ י צ י א ת ־ ו א ר ש ה ״ זו .א מ נ י ם ע ו ד יעלוה ב מ כ ח ו ל ע ל ג ב י ה ב ד . מ י ש ל א ר א ה מ נ ו ס ה זו — ל א ר א ה ט ר ג ד י ה מימיו .ל ל א ר א ש י ת ו ל ל א א ח ר י ת המסע. נמתח ובמזוודות על ומי ממשפחתו תינוקוחיהם ההולכים עגלות־משא כבדות, ומכוניות, על אופניים בילקוסים על השכם, או בעירום עמו את אשתו וילדיו שהוליך על אם הדרך וכשכשלו ה ש ל י כ ו והשאירו ב ד ר כ י ם הכרכים וברגל. והוסר הקמנים, הוטלו על בחבילות כל. אמהות הארץ מי נייר שנותק היניקו באפס את אוגים. א ת חבילותיהם ,א ת בגדיהם העליונים, על •מנת ל ה ק ל א ת ה ה ל י כ ה .מ כ ל ב א ר ש ת ו ו ב ל ע ו כ ל ה מ ז ד מ ן לידם .ה ז ק נ י ם ש ר כ ו ד ר כ ם ל מ י נ ס ק ־מזוב .ב מ ש ך 30ש ע ו ת .ה צ ע י ר י ם ח ש ו ו א פ י ל ו ל א נ ת ע כ ב ו ב מ י נ ס ק ־ מ ז ו ג א נ י ה ד ב ק ת י א ת ה ח ב ר י ם ב ד ר ך ,מ ר ח ק ש ע ה מ מ י נ ס ק ־ מ ז ו ב .ה י ו א ת נ ו כ־15 איש מ צ ׳ נ ס ס ו נ י ב » .ב ד ר ך א ב ד א ל ק ו א ש ת ו ש ל כספי .זה ה א ח ר ו ן ח ז ר ל כ ן ל ו א ר ש ה ושם לבית י ש ב ב כ ל ימי ה מ צ ו ר . אשתו הלכה בדרך אבד את ד ו ד ו ואחיו, הוריו .א ל ק באקראי. אביו, א ח ר ת והגיעה א ח ר י שיצאו יחד טלטולים אתו וחזר ומצאם ב ד ר ך נ ע צ ר ו מ כ ו נ י ו ת מ ח ו ס ר בנזין ו ה ע מ ד ו כ כ ל י אין ח פ ץ בו .מ י ג ם ק ה מ ת ה מאדם. אלי ,איך א ש כ ח א ו ת ה ש ע ה ב ק א ל ו ש י ן ,כ ש ה י י נ ו ח מ ש ה )אני ,א ב ר ה ם ,ש א ו ל , ש ל ו ם ,ביילקה( ו ח כ י נ ו ש ע ו ת ר צ ו פ ו ת ל ב ו א ה ש א ר שצריכים היו ל ל כ ת ב ע ק ב ו ת י נ ו . דרכנו היתד .מ ס ו כ נ ת מ א ד . הדרך הורעשה, חמש פסיעות הרחק ממנו נפצעו בגי־אדם וגשרפו בתים .הזכוכית בחלוגות הבית ,ש ת ח ת גגו רצינו למצא מחסה, כ ר כ ר ה ורסיסיה ,ט ס ו מ ע ל ל ר א ש י ג ו .ל מ ש מ ר ת ה צ ל ב ־ ה א ד ו ם ל א היו די ת ח ב ו ש ו ת 110 ב ש ב י ל ה פ צ ו ע י ם ואחרי ש ה ג ע נ ו ל ק א ל ו ש י ן ה ת נ פ צ ו ר א ש י נ ו מ ח ר ד ה ל ג ו ר ל ה ח ב ר י ם . בינתיים כמה הופצו שמועות לנדוד ושמצווים ורשאה. ש ע ו ת ה ו ב א ו מ ה ד ר ך ש ב ע ה יהודים ה ר ו ג י ם ש ה ו ש כ ב ו ב ח ד ר ה ק ה ל ה .ב א ת י ובאצבעות היה שאסור הלאה לחזור לאחר גיליתי רועדות ומששתי בגדיהם את דפק: והלב קשה שמאי... ל ה כ י ר פ נ י ם ו א ב ר י ם כי נ ת ח י ם נ ו ת ח ו והיו ט ב ו ל י ם בדם .ה ח ב ר י ם לא באו. באין דרכנו. ע צ ה ה מ ש כ נ ו )החמשה( בעגלה. נסענו ב ח ר נ ו ל ל כ ת ב ת ח ל ה צ פ ו נ ה ו א ח ״ כ דרומה .ב כ ב י ש ע ל שדלץ ו ע ל ־ כ ן לדלוג ל ז סימיאטיצ׳ה ע ב ר ו ל מ ו ל נ ו ש נ י ט נ ק י ם גרמניים ולא פגעו .כ נ ר א ה ס י י ר ו א ת ה ס ב י ב ה .פ ח ד נ פ ל ע ל ה ע ג ל ו נ י ם ו י ה פ כ ו פ נ י ה ם חזרה .א נ ח נ ו ירדנו ,ח ז ר נ ו א ל ע ב ר ה ב ו ג השני ,ה ל כ נ ו והנוסעים ב ד ר ך ל א כ ב ו ש ה ,שלצידיה יערות ,ב ה ם ח נ ו פ ל ו ג ו ת ה צ ב א הפולני .ב ק ו נ ס ט נ ם י נ ו ב את השארגו אצל ביילקה ,השיגה ד י ר ה מארחים הגונים ואנחנו הלכנו שוב ל ז ׳ ב י נ ק ה ו ש ו ב ה ש מ ט נ ו א ת בדיסק .כ א ן פ ג ש נ ו ב א ק ר א י א ת מ א ז י ה ושני ח ב ר י ם מצ׳נסטוניב. אליה ה ל כ נ ו יחד ע ד קוברין והורודץ ,נ ס ע נ ו ב ר כ ב ת עד פ י נ ס ק ,והגענו א ו ר ליום ב׳ ,ב ר א ש השנה. איני יודע אם ת מ צ א ו ענין ב ס פ ו ר ה כ ר ו נ י ק ל י הזה ,א ך מ ו כ ר ח הייתי ל ה ע ל ו ת ו ב כ ד י ל י צ ו ר ש ל ד ל ה ר צ א ת הדברים. גורלה ״על ניתנים בעזרת מפרקי ד א ט פ ת אטפוך ,וסוף מטיפיך יטופון״ .יש ש י ל ו מ י ם בהיסטוריה .מ ח י ר יקר שלמה כל ש ל פולין ועתידה להינסה האימרה אבות: פולין ע ל ע ו ו נ ו ת י ה ומשגותיה, ימי ש ל ט ו נ ו .ה ל א נחשב לבוגד נרתמה ל ע ג ל ת ו ש ל ה י ט ל ר וסייעה כל מי להזהיר שהעיז בזו ב פ נ י אשליות ,מי ש נ י ס ה ל ב ק ר א ת השיטה .ב פ ו ל י ט י ק ה ה ח י צ ו נ י ת ו ה פ נ י מ י ת ה ת א מ צ ה פולין ל ט ש ט ש את ה ג י ג ז י ם ב י נ ה לבין הרייך .ר א ש ו נ ה א ש ר ה א ת כ ב ו ש ח ב ש ו ס פ ו ח אוסטריה, מיהרה את לבטל הוזה המיעוטים הביגלאומי את ולשקץ כל הבטחון תורת ה ק ו ל ק ט י ב י .ה ל ל ה א ת ה י ט ל ר ו פ א ר ה א ת מעשיו .ה ת י י מ ר ה ל ה ג ש י ם א ף ב ג ב ו ל ו ת י ה א ת ת ו ר ת הגזע .ה ל ע י ג ה והלעיזה ע ל ה ר פ ו ב ל י ק נ י ם ב ס פ ר ד ,ע ו ח ־ ה א ת המורדים. ב ס ו ף ס י י ע ה ל ד ר ו ס א ת צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה ה נ ר מ ס ת ו ל ש ל ו ל ש ל ל זאאולזיה*. רק ע ת ה החכימה וקראה :לראות ב ע ם הגרמני או אויבה ההיססורי ,אך אחרה ולא היה כח וארשה וערי־השדה .ובמשך חמש שנים של 5 בייז׳ה , שמתחה מחבוא יורד ב ז ה ל ח ז ו ר ולהועיל .א ו י ר ו נ י ״ ס ק א ד א ״ הצ׳כיים ה ם ש ה פ צ י צ ו א ת הספיקו חוסיה האוכלוסין בכל הגרמנים הנקזות, ״זזות״ ו צ ז ש ל גריגג ב ב י א ל ו ־ לפרוש ריגול, בפולין המוסדות ה י ה נ ה י ר למייסים הגרמנים. והתכניות. רשת כל גשר ענפה קטן של הופצץ, כל ב מ ו ע י נ י ר א י ת י איך ל פ נ י מ י נ ס ק ־ מ א ז ו ב ב מ ם ר י י ת ־ נ פ ל לארץ סייס ג ר מ נ י ל ב ו ש ב מ ך י ק צ ץ צ ב א פ ו ל נ י ו ע מ ך בין החיילים המכתות כשהופצץ בית החרושת למסוסים ב ב י א ל ה ־ פ ז ל ס ק ה .הסתירו את ש ר ז י מחוץ לעיר ולמחרת אותו הופצץ מחבוא. סחים, שהברבוש וזל 8 ע ס ק ו ב ר י ג ו ל .כ ל מ ו ר ה ג ר מ נ י ו ס ו ח ר ג ר מ נ י ה י ה סוכן .ב ל ז ד היתד .ב א ח ד הימים ש ל פ נ י ה מ ל ח מ ה הלוויה ש ל מ ת ג ר מ נ י .ה ת ה ל ו כ ה היתד ,ח ש ו ד ה ,ה מ ש ס ר ה פ ת ח ה את ה א ר ת ו ב מ ק ו ם ב ר ־מינן מ צ א ו נ ש ק . ש ה ג מ י ך והסייס נפנף אוירה פולגי, כעבור ח מ י ש ה ־ ע ש ר ה ר ג ע י ם הופצץ ז כשנסענו לצבא הכביש ב ר כ ב ת לפיגסק שעל הכביש, ומסילת־הברזל חג מעלינו שהריע לקראתו. ו ה ק ר ו ג ו ת ע״י 10 א ו י ר ו ג י ם ב מ ש ך 45ר ג ע י ם ב ל א ה פ ס ק .ל א ה י ה ס פ ק ,ש ע ש ר ת ה א ו י ר ת י ם ה ו ב ה ל ו ע ״ י ה ר א ש ו ן ב צ ב ע י ם הפולגיים .ת ק צ ר ה י ר י ע ה ל ס פ ר כ ל מ ק ר ה מ מ י ן זה .ב מ ש ך 111 ימים א ח ד י ם ע צ ב ו א ת ד ע ת ה ק ה ל ו ש ל ט ו ע ל י ה ש ל ט ו ן ב ל י מ צ ר י ם ד י ב ר ס נ ט י ם 7 ג ר מ נ י ם .ה כ ב י ש י ם מ ל א י ם היו ב כ ר ו ז י ם ,ס י ג ר י ו ת ,ס ו כ ר י ו ת ו מ ד י ק מ נ ט י ם ) ת ר ו פ ו ת ( . כ ש ר א י נ ו ב ד ר ך א ת פ ל ו ג ו ת ה צ ב א ב מ נ ו ס ת ן ,חיילים פ ר ו ע י ־ ר א ש ו י ח פ י ־ ר ג ל , דבקה שלשונם לחיכם ופניהם מצמא בגדיהם צמקו מרעב, על גדולים מידת גופם מ ר ו ב כ ח ש וקור — י ד ע נ ו ש ג ו ר ל פ ו ל י ן נחרץ. כ ו ח ם ש ל ה ג ר מ נ י ם ה ו א פ ר ש ה ב פ נ י ע צ מ ה — כ ו ח ם וכשרונותיהם ,ו ש י ט ו ת י ה ם ואמצעיהם .יודעי ד ב ר מ ס פ ר י ם ,ש כ מ ע ט כ ל הטייסים היו ב נ י .18—17ב א ו י ר ו נ י ם ש נ ו ר ו היו מוצאים מ ש ק ה מ ש כ ר ו א פ י ל ו אופיום .ה ם ל א נ י ס ו ב פ ו ל י ן ל ל כ ת ב ר ג ל . מכוניות בשבילם :חביות מלאות ה ס י ע ו אותם .ו צ ר כ י מ ז ו ן קונסרבים רום)י(, ו כ ל טוב .ע ל פ נ י ה ם ל א ת מ צ א ת ו י ר ע ב ,ש ב ע י ם ושמנים הם .מ ד י ה ם מ פ ו א ר י ם ולפני ת ה ל ו כ ה הם מ ת ג ל ח י ם ב ח ו צ ו ת ב מ כ ש י ר י ם הגונים ,מ ו ש ח י ם פ נ י ה ם ו מ ר ט י ב י ם שערותיהם ,מ ס ת ר ק י ם ו מ נ ק י ם ב ג ד י ה ם כ מ ב ר ש ו ת .ל י ד ב ר י ס ק נ פ ל ו ב ק ר ב כ ־ 1 5 0 גרמנים .ל א ח ר ה ק ר ב ה ו ק ם מ י ד ב י ת ע ל מ י ן קטן ,ג ד ו ר ב ק ר ש י ם יפים ו ל י ד כ ל ת ל כתובת את כ ש ב א ו ל ב ר י ס ק מ י ד ה נ ה י ג ו כ ר ט י ס י מזון. עם שמו של ,החלל ,מוצאו. הערים שפינו א ח ר ־ כ ך ב ש ב י ל הסובייטים ,הוריקו מ כ ל הסחורות והמכונות, ש ד ד ו וגזלו .אין ל ז ל ז ל ב ה ם ,ב ד י ו ק ם ו ה מ צ א ו ת י ה ם . בהיותנו הופצצה בפינסק היא. גם נפלו כמה חללים כמה ושרפו בתים. ל א ח ר ימים מ ס פ ר ב א ו ה א ד ו מ י ם .ב פ ר ש ה זו אאריך .ק ש ה ל מ צ ו א ב ח י י ל ה א ד ו ם א ת שרידי ה מ ו ר י ק 8 ה ר ו ס י מ ל פ נ י ם .יש ל ה ו ד ו ת ש ה ה מ ו ן ה ת ח נ ך .א ד י ב ו ת ה צ ב א התמיהה ממש .ה ס ב י ר ו פ נ י ם סקרנים, ש א ל ו ע ל ד א ו ע ל הא, מלבושיהם ל כ ל שואל. סביבם הצטנפו עגולים של ע ל ע י ר מ ו צ א ם וקרוביהם .ה ם ה ש י ב ו בנחת. ט נ ד ט ״ והם מ ל ע י ג י ם ע ל הפאר דלים וכל ישותם החיצונית אומרת החיצוני .להמון רווח ,״ ס א י ז מ י ט זיי ד .י י מ י ש ״ ל י ח ס י ם ה ט ו ב י ם בין ותמהו בני־אדם הקצינים 0נ ו ע ו ד הגזימו ב כ ב ו ד ם ו ט ו ב ל ב ם . ואנשי הצבא שהעובדים הפשוטים .ניכר, הפוליטיים ב צ ב א עושים מ ל א כ ת ם ב א מ ו נ ה :כ ך ה צ ה י ר ו החיילים ה א ד ו מ י ם :״ ה צ ב א איננו שלנו כובש אלא והיהודי משחרר״. מבצבץ לפעמים גם המדים מתוך האדומים •,והפנים היהודיים נ ג ל י ם מ ת ח ת ל כ ו ב ע ,ע ם ה כ ו ב ע ב ע ל ח מ ש ת ה ק צ ו ו ת . מספרים כשר ב ח י י ל א ד ו ם יהודי ב ב ר י ס ק ,ש ה י ה ל פ ע מ י ם שוחט ,א ח ר ־ כ ך צלם, ואכל הדודים וקבל ב ל ב ד .השיג תעודת רופא, לו שאסור לאכול את מטעמי רובלים תמורתם .בפינסק נאם קומיסר פוליטי אחד באסיפת־עם בתיאטרון ב ר ו ס י ת צחה ו ל פ ת ע הכריז״ ״ ה ג ם ש א ו ל לעוברים בנביאים״ ? השורה — אחד ק ר א פעם מתוך ו ש ב י ם :״ ע ב ר י א נ ו כ י ״ ! א ך אין ל ה ם מ ו ש ג ע ל י ה ד ו ת ע ו ל מ י ת ,ו ב כ ל ל אין לסובייטים ז י ע ה ע ל ה ע ו ל ם ש מ ח ו ץ ל ג ב ו ל ו ת י ה ם .כ ו ח ו ת י ה ם עצומים ,ה ק ה ל נ ה נ ה מ ה ם והריע ל ק ר א ת ם ,מ ה ע ו ד ש א פ ש ר ל ה ת ק ש ר ע מ ם ״אוף מ א מ ע ־ ל ש ו ך ׳ ! . 1 כ ש א ת ה נ ת ק ל בהם ,א ת ה ר ו א ה מ ה כ ו ח ה ש ל ת ע מ ו ל ה והטפה .ב א מ ת ו ב ת מ י ם אוהבים מאומה״. ה ם א ת ארצם ,א ם ־ כ י ד ל י ם הם ,ב כ ״ ז א ח ת ב פ י ה ם :״אין א נ ו ח ס ר י ם מענין • ,ש ה ם הועילו להפרחת הספםרות. קנו כל מה שהזדמן לידם ו ב כ ל מחיר .ב ע ד ש ע ו נ י ם מ ק ו ל ק ל י ם ש ה ו צ א ו מ ה ש י מ ו ש ש ל מ ו 500ר ו ב ל י ם .מ ש ש ו כל סחורה בעברה ההפוך ,מ ל א ו א ת כ ל ה ח נ ו י ו ת והשווקים ,כ ל ס ח ו ר ה היתה ט ו ב ה ב ע י נ י ה ם ומעיניהם נ י כ ר היה ,ש ה ם מ ש ת א י ם ל י צ י ר ו ת ה ״ מ ו ד ה ״ ) ה א ו פ נ ה ( הפולנית עם 112 מספרים ששתי נשים של קציני צבא כ ו ת נ ו ת ־ ל י ל ה ב ח ש ב ן ש א ל ו ה ן ש מ ל ו ת חג. סובייטיים באו• פעם ועוד י ס פ ר ו :קצין לראינוע צבא נכנס ל ח נ ו ת ב ר ז ל ו ר א ה מ כ ו נ ה ל ט ח י נ ת בשר ,שילם ת מ ו ר ת ה א ת ה מ ח י ר ה מ ל א ו ל ק ח ה כעבור איתו. שמעון כ מ ה ש ע ו ת ח ז ר והשיב א ת לאפעטע, המכונה: ב ע ל האחוזה ב ט ר ו ק י אומר ע ל סבב הוא ואינה מנגנת... בכל ז א ת יש הסובייטים ,כ י ל ה ת י י ח ס א ל י ה ם ב מ ק צ ת כ ב ו ד :ח י ל רוסי ב ל י זונות ,ב ל י וודקה ,ב ל י ה ק ל ל ה ב ע ל ת הקומות. שלוש — ה ו א מ ס ת ג ל על נקלה .לו ר א י ת ם א ת נ ש י ה ם ש ל ד ״ ר נורקין והציבורי ודייר מ נ ד ל ב ד ם ב מ ט פ ח ו ת ע ל ראשיהן ב ל י עדיים ו צ ב ע י ם ,מ ה ה י י ת ם הראשונים ל ה ת ב ו ל ל ו ת היו העוסקים הם בהם הספרים .יש מ י נ י כ ג ת מלצרים, לשפלי־רוח, מקצועות, משמשים במלונות, ה ר א ש ו נ י ם ת ל ו ש ל ט י ם רוסיים חדשים ע ל ב ת י פתאום שבטבעם מגזים ? עושים מנגנים מלאכתם את וספרים. — ומובן שהפכו לפטריוטים מושבעים ונתנו זכות־קדימה ל ה ס ת פ ר לחיילים האדומים — ה ל א ה ם מ ש ל מ י ם ברובלים... ולא על ל י ה ו ד י ם ת מ י מ י ם וציונים אמחל טובים שהתחילו בתוכם זכות ללמד כ ל מ ע ש י הסובייטים .ש כ ח ו ל פ ת ע א ת ח ר ו נ ם ב ע ת ש ס ט ל י ן כ ר ת ח ח ה ע ם ה י ט ל ר ,ש ה ב ע י ר א ת ה מ ד ו ר ה ב ע ו ל ם .הסיחו ד ע ת ם מ ח ש ב ו ן ע ו ל ם ועם. הסובייטים בעיר ה ת ח י ל ו מיז־ ל ה ס ד י ר א ת החיים ע ש ו ביום ש ל ברוחם. מהפכה .העתונות מ ג ל ה דברים רק על בעלי־חנויות ,בעלי־הון ושרי־צבא .החרימו בתי־חרושת, בקרב פקידים, המוגי הפועלים .הפועלים ושיערו כעת פטרו ארגנו את שירשו מקום את בתום הפרופ־סאיוזים לבם הדירקטורים תארו את והנכבדים. 1 2 ועוררו מצבם יצרי בצבעים ורודים פוטר ונמצא 1 שטילרמן* נקמה ב ו י ל נ ה .ל ק ו נ ד ה +י אין ד ר י ס ת ר ג ל ב ב י ת ה ח ר ו ש ת ו א ת י ו ס ל ב י ץ ״ הוציאו מהדירה; אפילו ״כל־נדרי״ את אמרו כבר היהודים הדגלים בצל האדומים ו ת פ י ל ו ת י ה ם ה ת ע ר ב ו ב ק ו ל ו ת ה ר מ ק ו ל י ם ש ע ל ר ח ו ב קושצ׳יושקה ,ש ה ש מ י ע ו נ א ו מ י ם ל א ב ו ה מ ו ר ה הגדול ,ושירי נ צ ח ת . ותשבחות גם התגלו סימנים של בשלושה יסודות הציבוריות דרוכה לתמורות למצוא ס ע ד ו ל ה ח ז י ק מ ע מ ד :א .טינה ל מ ש ט ר ה ס ו ב י י ט י ע ק ו ב ה ד מ י ם מ ב ח י נ ה סוציאלית. הגדולות. התבוללות פנימית. יכולה הציונית במשטר הציוגות ל א היתד. ב .ה כ ר ה ב ר ו ר ה ב ש א ל ה היהודית ו ע מ ד ה מ ג ו ב ש ת . הסובייטי ג .ק ש ר א ו ר ג נ י ־ ר ו מ נ ט י ע ם ה מ פ ע ל ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י .מ י שאין ב ו ל א זה ולא זה ,איך ל א י ס ח ף ב ז ר ם י יסוד ר א ש ת :ה ז ו ה י ה ת ג ש מ ו ת האידיאל ש ל צ ד ק ויושר י ו ב כ ל ל ה א ם מ ס ו ג ל י ם זים מגואלות האזיאלים המהפכנים בעליהם בדם שלהם לבנות משטר שרו פעם מתוך ישר? מעשי אמונה: ידי ״אנו לא הרסו את החומות הבצורות אלא עריצים נהרוס נטלו רק הולמים לא את בתי את המפתחות את האסורים״. מזי הקזמים. א נ י ב כ ל ל ל א מאמין ,ש ה מ ה פ כ ה יש ב כ ו ח ה ל ח ד ש א ת ה ע ו ל ם ,זו מ ג ר ה ר ק את ת א ו ת ־ ה ד ם ויצרי הנקמה ,מ ע ו ר ר י ד מ י ו נ ו ת ־ כ ז ב ,ו מ ש כ ר ת .ה ע ו ל ם יתוקן ר ק ב ה ד ר ג ה ויש ל ח נ ך א ת האדם ,ש י ר צ ה ב כ ל יום ל ע ש ו ת ת י ק ו ן ק ט ן מ ת ו ך א ה ב ת אדם ב א ש ר ה ו א א ד ם .אולי זוהי ה ה ש ק פ ה ש ל ״ ר פ ו ר מ י ז ם ח ב ר ת י ״ ואלי נ מ צ א לד .ש ם י ו ת ר ה ו ל ם .איני מ ו צ א ב ר ו ס י ה ל א ר ק א ת ה ח ו פ ש ו מ צ פ ו ן בן־החורין, א ל א גם ה ש ר י ת ה כ ל כ ל י מסולף ,ה א ו ר ה ג ד ו ל ש ש ו פ ע מ ר ו ס י ה ב י מ י נ ו הוא ,שאין ש ו ע י ם ש ם ל ת ו ד ת ־ ג ז ע ו א י ב ת ־ ג ז ע ,א ך מ ה ע ל ת ה ל י ה ד ו ת מ א ו ר זה ? הטמיעה ה מ ה י ר ה הרגיזה אותי .ה נ א ו מ י ם שהושמעו בפינסק התקיפו אותי 113 ה ו א י ואיני י כ ו ל ל ש א ת א ת ס ו ג ה ק ו מ ו נ י ס ט י ם בגועל־נפש. האדם החדש היכן הסרקלינאים ש ע ש ו ב א ל ה ה י מ י ם מ ם ח ר י ם סובים .ה ם ה ז כ י ר ו ל י א ת י ו ד ק ב י ט ש הספסר ב״על פי התהום״ לאש. ר א ש ו ן ל ב נ י ן ה מ ש ט ר ה ח ד ש נ פ ל ב י ת ה ס פ ר ה ע ב ר י .אין קרבן זכר כבר ל ע ב ר י ת ו ה מ ו ר י ם ר ו ב ם ה ת ג ל ו ב ש פ ל י ם ובזויים .ר ק א ל פ ר ב ו כ ה ב מ ס ת ר י ם ו כ ש ק ר א מכתבי 1 ל ס ו ל ו מ ו ן התיפח : в ו א מ ר א נ י גווע פה... עודני על חושב ה צ ל ת ו .הוא י ק ר לי ו א נ י ח ס עליו .והכוח ה מ ה ד ק ה ח ז ק ב י ו ת ר ה ו א ה ר ו מ נ ט י ק ה ה א ת ־ י ש ר א ל י ת .מכאן ,שהשומר־הצעיר ,למרות אהדתו למשטר הסובייטי והערצתו, ל א ה ת פ ו ר ר ו ל א ה ת ח ס ל עדיין .ה ח ב ר י ם ק ש ו ר י ם ב א ל פ י נימים לארץ .ואף א צ ל נ ו ב מ ד ה ידועה כ ך .ב פ י נ ם ק ה ת כ נ ס ו ה צ ע י ר י ם ל ש מ ו ע ב צ נ ע ה ר ד י ו מ י ר ו ש ל י ם ,ל ק ר ו א עברי ,ו ל פ ט פ ט ע ב ר י ת ו ל ש ו ח ח ע ל ״ א ל הגבול״ ...ב א ז ו ר ה ס ו ב י י ט י ק י י מ י ם ספר עוד ק י ב ו צ י ם א ח ד י ם ש ל ״ ה ח ל ה ״ ו״השומר הצעיר״ .מ ש ע ר י ם ש י מ י ה ם ס פ ו ר י ם . ועכשיו א ח ז ו ר ל ג ר מ נ י ם :ד ב ר י ם איומים מ ת ח ת ל ע ט י ״ מ ע ש ה ב נ ח י ר י ם ו מ ס מ ר י ם , בגולגלות ליפמן: ופטישים״.״ ק ר א ת י ז ה ל א כ ב ר א ת ס פ ר ו ש ל ה ס ו פ ר ה י ה ו ד י ה ג ר מ נ י א ח ר ה ג י ע ו מ א ר צ ו של ״מוות״ .ה ו צ א היטלר ואחר שרפת לו כתביו. ז ה י י ת י ק ו ר א ס פ ר זה ל פ נ י ש ל ו ש ה ח ד ש י ם הייתי פ ו ס ק :״גרויל פ ר א פ א ג א נ ד ע ״ י . עשה כיום אזנים ר ו ש ם חיוור. ומוסיפות שמעו מ פ י עדי ראיה לשמוע יותר מ ר א ו ת ואאמין כ י י ס ו פ ר .ת ת כ ן ה ת ע ל ל ו ת ו א פ ש ר י סדיזם ,א ב ל ,ה ג ר מ נ י ם מ ש ת מ ש י ם מ י ו ח ד ו ת ל ע נ ו י י יהודים .ל פ נ י ימים מ ס פ ר ב א ו י ש ר א ל י ק בהמצאות זילברשטיין ו י ש ר א ל י ק היימן מ ו ו ל ו צ ל ב ק ו ה ם כ ב ר ה ס פ י ק ו ל ש א ת א ת ה ט ל א י ה צ ה ו ב .ו מ צ ו י ם ל ש נ י יהודים ל ה כ ו ת ל ח י א י ש א ת ר ע ה ו ולגזוז א ת ה ז ק נ י ם זה לזה .ב מ ה נ ו פ ל י ם ביומים ולשוב אלה הגלדיטורים מביומי ברומא העתיקה? פוקדים ל ז ה מ ם ו ל ש ו ב ל נ ק ו ת ם ו כ ך חוזר ,ב ה ר ב ה ע י ר ו ת לנקות מכוניות קטנות הוציאו עשרות יהודים מ מ ש ל ה ו ר ג .כ ך ג ה ר ג א ב י ה ש ל ר ח ל ויינברג .שוד ל ע י נ י ה ש מ ש מ ק ט ן ועד גדול .ה ת ע ל ל ו ת ב כ ב ו ד נ ו ה מ ס מ י ר ה א ת ה ש ע ר ו ת ו מ ר ת י ח ה א ת ה ד ם .ב ו א ר ש ה הוציאו פקודה ה א ו ס ר ת בגשימה א ח ת א ת השחיטה היהודית והוצאת כ ל ב י ם בלי מחסומים לפיותיהם. ו מ ע ש ה ש ס י פ ר לי כ ס פ י מ א ו ס ט ר ו ב ־ מ ז ו ב י י צ ק : קבוצה של צ ע י ר י ם וזקנים יהודים נ צ ט ו ו ת ה ל ש י ר שירים יהודים ל פ נ י ק צ י ן ג ר מ נ י .ה ת ח י ל ו ב ש י ר י ע ם ו ה ו א ה א ת ב ה ם ,ע ד ש נ ת ל ה ב ו ו ג מ ר ו :״ ז א ל שוין ק ו מ ע ן ד י גאולה״... עכשיו אנו נמצאים ב צ ל הליטאים .על פני הצבא ש נ כ נ ס לוילנה אי־אפשר היה ל מ צ א נ ה י ר ה ש ל ב ט ח ו ן .כ נ י ס ה זו ה כ נ י ס ה א ת ה מ ד י נ ה ל ס ב ך ק ש ה .ק ב ל ו עם אוכלוסיות אזור מלבד את פ ו ל ג י ת ויהודית גדולות, עם ציבור ש ל 12,000 פליטים, ז א ת ה ת ר ו ק נ ה ע״י ה ס ו ב י י ט י ם ש ה ו צ י א ו א ת כ ל ר כ ו ש ה .ה ת י מ ר ו ל ה ע ב י ר ה מ כ ו נ ו ת ש ל כ ל ב ת י ה ח ר ו ש ת ה ג ד ו ל י ם ל ע ו מ ק רוסיה ,א ב ל ה פ ו ע ל י ם מ י ה ו כי אותם ל א ר צ ו להעביר .א ת ב י ת החרושת הגדול ״אלקטריט״ הוציאו מכאן. ר ו ק נ ו א ת כ ל ה מ ח ס נ י ם ה ק ו מ י ם י ו נ י י ם ש ל מ נ ו פ ק ט ו ר ה — ש ו ד ״אדיב״ ...ב ח ו ג י האינטליגנציה ה ל י ט א י ת ס ח י ם ,ש פ ו ל י ן כ ב ש ה א ת ק ו ב נ ה .ב ח ו צ ו ת י ה מ ר ב י ם כיום ל ד ב ר פ ו ל נ י ת .ב ו י ל נ ה מ ו פ י ע י ם כ ע ת ש נ י ע ת ו נ י ם יומיים פ ו ל נ י י ם .ש נ י ה ם ש ו מ ר י ם על הרגש הפטריוטי ולא נותנים להשפיל את כבוד האומה הפולנית. החוגים הפולגיים הפוליטיים מ ב י ע י ם ב ג ל ר א ת קורת־רוחם מסיפוח וילנה ל ל י ט א כי ידעו שהברירה ברית 114 היתה: ליטא א ו ר ו ס י ה .יש ל ש ע ר כ י ב ג מ ר ה מ ל ח מ ה עלולה לקום פ ו ל נ י ת ־ ל י ט א י ת ו ו י ל נ ה ת ק ב ל ס ט ט ו ס מיוחד .ל א נ ע י ם ב י מ י ם א ל ה ל ה י ו ת נ מ נ ה ע ל אזרחי מ ד י נ ה קטנה .ה כ ל מ ת ל ו צ צ י ם ע ל ח ש ב ו נ ה והיהודים ר פ י ה כ ו ח דוקא ה ם מ מ צ י א י ם חידודין חריפים .כ נ י ס ת ה צ ב א ה ל י ט א י היתד .ה ו ל כ ת ו נ ד ח י ת מיום ליום ב ש ל קשרים י ד ו ע י ם ! ס ח ו ה ב ר י ו ת ,ש כ ב ר ע ב ר ה צ ב א א ת הקו ה א ד מ נ י ם ט ד ט י ב י , א ל א ש ה ט נ ק י ס ט ל ק ה בנזלת ...ועוד ספרו ,ה ל י ט א י ם ב א ו א מ ש ע ד ג ב ו ל ו ת העיר, א ב ל ה מ ש מ ר ו ת ה ס ו ב י י ט י ו ת ה ח ז י ר ו ם כ י מ ת ש ע ב ע ר ב מ ח י י ב ב ע י ר עוצר ...היום סחים ,ש ה מ ד י נ ה ת ת ק ן א ת ס מ ל ה :ל ס ו ס ה ט ס יש כ ב ד ד י מ ק ו ם ל ה ע מ י ד א ת רגליו... הסובייטים מ פ י ק ה ח י צ ו נ י ו ת ם ש ל ה ל י ט א י ם עשירות .השוטרים כ ו ל ם ב נ י לעומת ק ו מ ה )קוראים ל ה ם ״מטר ושמונים״( ,ב כ ו ב ע י ם ו כ פ ת ו ר י ם נוצצים ו כ ס י ו ת ל ב נ ו ת . החיילים לבושים י פ ה ו פ נ י ה ם שמנוניים .א ת מ כ ת ב י ז ה א נ י כ ו ת ב ב ק א ו נ ס . נ מ צ א א נ י פד .י ח ד ע ם ס ב י צ ק י . לעשות באנו קניות בשביל ה ק ב ו ץ ואני א ת ו פ ה ל פ י רשיוני ל ע ו ד ש נ י ם ע ש ר י ו ם ל פ ע י ל ו ת ה ס ת ד ר ו ת י ת .ה כ ל י ק ר ויש מ צ ר כ י ם שאין כ ל ל להשיגם .א מ נ ם א י ן פ ה ת ו ר י ם ל ל ח ם ,מ ל ח וסוכר ,כ פ י שהיו ב ע ר י ם הסובייטיות ובוילנה ,ח ל ו נ ו ת ה ר א ו ה מ ל א י ם א ב ל המחירים ה א מ י ר ו באופן כ מ ע ט א ת כ ל ה ח ש ב ו נ ו ת ש ל ל ב נ י ם ומצעים ,מ ט ו ת וכלים י ס ל ק הג׳וינט, נורא. ש ה א כ ס פ ו ז י ט ו ר ה ש ל ו ה ו א ועז־ ה פ ל י ט י ם .יש ב ר ש ו ת ו כ ס פ י ם ל מ כ ב י ר .ה ו א א ש ר 1 8 וקבוצים( לקיומו ו ש ט ח פעילותו הקציב לתמיכות בדירות פרטיות לפליטים )מלבד מטבחים ,א י נ ט ר נ ט י ם ב ס ך 30,000ל י ט לחודש .ה ג ׳ ו י נ ט מ ו כ ר ח מתרכז למצא צידוק ב ע י ק ר בוילנה ,מ א ח ר ש ח ר ו ת ו ב א ז ו ר י ם ה כ ב ו ש י ם מ ו ג ב ל ת .מ צ ב נ ו ה כ ס פ י מ ת ח ־ זה ל א ק ש ה ואנחנו מוציאים כבירים סכומים להעברות. של ההברחות אנשים ,ס ח ו ר ו ת ו כ ס פ י ם ב ג ב ו ל ו ת ה ן ב ק נ ה ־ מ י ד ה גדול .ה כ ל מ ס ר ס ר י ם ומספסרים. ה י ד י ע ו ת מ ג ן ־ ה ע ד ן ש ל ב י ל ו ר ו ס י ה ו א ו ק ר א י נ ה ה מ ע ר ב י ו ת בימים ה א ח ר ו נ י ם מ ו כ י ח ו ת ע ל ד ל ו ת כ ש ר ו נ ו ת י ה ם ה א ר ג ו נ י י ם ש ל הסובייטים .יש ל כ ן גם ה ת מ ר מ ר ו ת ב ק ר ב ה פ ו ע ל י ם .ה ת ו ר י ם האיומים ל ל ח ם ו ל מ צ ר כ י ם ר א ש ו נ י י ם א ח ר י ם ל א פ ס ק ו א ו ש ו ב ב נ י ־ א ד ם מ ב ט ל י ם ימיהם ב ע מ י ד ה ז ו ב ק ו ר ו מ ר ו ב ש ע מ ו ם יש ש מ ב י א י ם נתחדשו, ס פ ר ל ק ר י א ה ב ח ח .ב ב ת י ־ ח ר ו ש ת ל א ה ע ל ו א ת ה ש כ י ר ו ת ל פ ו ע ל י ם ומחירי כ ל המצרכים האמירו; וגרוע מ ז ה :ב ת י חרושת נשבתים כשאופסת של הרזרבה ח מ ר י ם גלמיים ,כ י חדשים ל א מ ג י ע י ם . פה נמצאים ק ל י י נ ב ו י ם 1 9 ושפר״ 2 ב א ו פ ן קבוע .א ת מ ו ל נ פ ג ש נ ו ע מ ה ם ו ס פ ר ו 2 1 ל נ ו ע ל הקשרים ש ק ש ר ו ע ם חו״ל .א נ י ו ס ב י צ ק י ע ש י נ ו ד ר כ י ו ת ח ח ,כ י נ כ נ ס נ ו ל ר ש י מ ה ש ל ה ע ס ק נ י ם הציונים ,ה מ ו ע מ ד י ם ר א ש ו נ י ם ל ע ל י ה .א ל ה י ע ל ו כ פ י ה נ ר א ה ב ח ו ד ש ה ב א ל פ י ר ש י ו נ ו ת ד ו ב ל י ק ט י ם .ס ב י ב ב ע י ה ז ו י ש ה ר ב ה לדיין ,א ל א ש ל א ז ו ה ש ע ה הכשרה .א נ ו ע ו מ ד י ם בפני סכנה של השחתת החברים שבקיבוצים, א ש ר מ ק ב ל י ם ב ר ו ח ה א ת מ ז ו נ ו ת י ה ם ו מ ל ב ו ש י ה ם ו ע ב ו ד ה אינה א ף ב מ ק צ ת .א ם ח ל י ל ה נהיה מ ו כ ר ח י ם ע ו ד ל ע ר ו ך א ת ה ״ ס ד ר ״ ב ו י ל נ ה — מ י יודע ג ו ר ל נ ו ? א ר ב ע ה ק ב ו צ י ם יש ב ו י ל נ ה :ה ח ל ח ,השוה״צ ,ש ל נ ו ו ש ל המזרחי .זה ה א ח ר ו ן ע ש ה ב ל ו ף גדול ,ק ב ץ ב נ י י ש י ב ה ו ע ו ש ה ״ ג ע ש ע פ ס ״ . ל ה ח ל ח והשוה״צ ביחד י ש נ ם 500—450איש ,ולנו — ל מ ע ל ה מ מ א ה ועוד יבואו .ב ק ב ח יש כ ב ר ל מ ע ל ה 2 2 2 2 2 5 מ ־ 3 0צ׳נסטונובאים .ב ש ב ו ע ש ע ב ר ה ג י ע ו ס ו ב ה ,ק ר ו פ ק ה * ,ב ר ל ה * ,נ ח מ ה , חיים מילשסיין ,יוסף ל נ ג מ ן ועוד .ש ל ח נ ו ה ו ר א ה ל ו א ר ש ה להקים מ ר כ ז ב ה ר כ ב : 2 6 אביגדור , בלומקה פ ר ז והדסה פשצ׳יק .נ פ ת ח מ ש ם ס ד ק לאימליה ולאביגדור 2 7 2 8 2 8 8 0 קשרים ע ם המנהיגות :ב ל ו ך ,א ש ,ק ר נ ר ,ה ר ס ג ל ם , ה ק ן הוילנאי מ ת ק ד ם ק צ ת .ה ש פ ע ת ק ש ט ן . » 1 ה ק ב ח אינה רעה ,כי סו״ס נמצא בו 115 חומר ) מ פ ו ל ס י ה :לייבקה ,וולול ,יוסל, טוב דודיק, י ש ר א ל י ק ,גולדמן ,סלומון, ס ו נ י ה שטיינמן ,איזה כץ ,שמריהו ,ר ז נ י ק ( .ב ק ב ו ץ י ש שעורים ל ע ב ר י ת ,ל ס פ ר ו ת ע ב ר י ת ,ש ע ו ר י ם ל א נ ג ל י ת ,ק ו ר ס א ל ק ט ר ו ט כ נ י .מ ת ק י י מ ו ת מ ס י ב ו ת ומופיעים ע ל ו נ י ם . ל ו ה ו ש ג ה ע ב ו ד ה היתד .ה ח ב ר ה מ ת ג ב ש ת יפה .היתד .ל נ ו כאן כ ב ר י ש י ב ה ב ב י ת ו 3 2 של ד״ד אבל נטולי י אמביציה מפלגתית וחוש ארגוני .היום כ ב ר תתכנסנה אסיפות של נוער. ל ר ט ן .יהודי נ ח מ ד ובכלל ה״מתקדמים״ 3 3 כדרכם, ס י מ פ ט י י ם הם, ר ט נ ר מ ס י י ע הרבה .ל כ ש נ צ ל י ח פד .נ צ א ג ם ל ע ר י השדה .ש ל ח נ ו ה ו ר א ה ל ו א ר ש ה שיאזרו א ת כ ל ה כ ו ח ו ת ו י ת ק ש ר ו ע ם ל ו ב ל י ן ע ל מ נ ת ל ד ע ת מי מ ח ב ר י נ ו ב ת ו ך ה״רזרבט״ .יש להניח כי ב ק ב ו ץ יהודי צ פ ו ף זה יהיה צפון כח פ ו ט נ צ י א ל י ר ב ל ע ת י ד ,ו ב ג מ ר ה מ ל ח מ ה ת צ מ ח מ מ נ ו י ז מ ה ר ב ה .א ו ל י גם יצא מ ע ז מ ת ו ק . 3 בריגה חוטאים י ש ת ד ל ו ל ק ב ל ויזה ע ב ו ר ש א ו ל * , ל ע צ מ נ ו ו ל צ י ו נ ו ת כ ו ל ה ב ש ע ה זו, א ב ל מ י יודע אם יצליחו .א נ ו ש א נ ו מזגיחים את הארצות ש מ ע ב ר ל י ם ו ב י ח ו ד א ת אמריקה .א מ ר ת י ב ש י ח ת ח ב ר י ם ל פ נ י ז מ ן :אויה ל נ ו ! מ ה נ ו ת ר ל נ ו ה ע ו ל מ י ת ? — קבוץ ב ל ת י מ ג ו ב ש ב א ר ץ ו ד ו ל ר י ם באמריקה .ע ת ה היא מהיהדות ה ש ע ה ל ה פ ו ך א ת הראיה ב א מ ר י ק ה ו ל מ צ א ש ם ל א ד ו ל ר י ם בלבד ,א ל א אנשים, נוער ,וחלוצים .יש ל ג ד ל ש ם ד ו ר יהודי ,ל פ ת ח מ פ ע ל י ם ת ר ב ו ת י י ם גדולי מ ז ו ת , — למה משתהים ואצלנו הדרומית? ומתמהמים! וכמדומני שהובטח באמריקה גם שליח כ ע ת ת ר ש ו לי ל ה צ י ג ל פ נ י כ ם כ מ ה ש א ל ו ת : א. מ ה פגיהם האמתיים ש ל הלכוד ה י ש ו ב י ? ב. מ ה ג ו ר ל החיים ה כ ל כ ל י י ם ומד .מ צ ב ה ר ו ח ו ת ? ג. מ ה כ ו ח ה ו ע ר כ ה ל ד ע ת כ ם ש ל ה ב ר י ת ה י ה ו ד י ת ־ ע ר ב י ת ש ב ו ב ר מ ש ת ד ל בה ? ד. מה סחים המוסדות ומה סחים ה ב ר י ו ת בעניני פוליטיקה ? ועוד קצת ידיעות: ביילקה 3 5 ע ו ד נ ה ב ל ב ו ב .ה ח ל ט נ ו ל ה ב י א ה ה נ ה ,א ם ת ק ו ת ה ליציאה ל י ג ל י ת מ ש ם — ת ת א כ ז ב .ח ד ש ו ת מ ש פ ח ת י ו ת ב ש ב י ל ש מ א י ו כ ד ו מ ה ל א אוסיף ,כי ש פ ר ה וסלומון שולחים מכחבים .חזר מ ה צ ב א מ ו ט ל ב ר ג מ ן ודב פרלוב .לעומתם לא חזר מ א י ר אפשטיין .ע ל ש ל מ ה ט א ו ב ו י צ ח ק ג ו ל ד ש ט י י ן ע ו ד אין ל נ ו כ ל ידיעה .בלודז׳ כ מ ה ע ש ר ו ת ח ב ר י ם ב ש נ י ה ק ב ו צ י ם .מ ש ת כ ר י ם ד י יפה ל פ י שעה .ביניהם חיים 3 נמצא גם מרדכי אורבך* . א נ י מ ב ק ש כ ם לא לקמץ ב כ ת י ב ה .מ כ ת ב י מ י ו ע ד ל כ ל מכירי ,לסיומה 8 8 שמאי , שאתה 8 9 מישה , הרצל״ 4 מ ו צ א לרצוי .שמאי 4 2 לקטה , לחברים במזכירות, והחברים תכתוב על 1 בהדר.* - רשמי לשמושקוביץ 4 3 ברשותך, 3 7 ושרה, מישה, להשמיט מה פ ג י ש ו ת ראשונות. לבבית וכל השאר. שלחו ד״ש בדואר אויר א ת •מכתבכם. היו ב ר ו כ י ם ! יהושע (1 (2 (3 (4 (5 (6 116 שר־הוזוץ של פולין. מקום מושבה של ההנהגה הראשית בוארשה. חוות ההכשרה של התנועה. חבל של שלזיה הצ׳כית שנכבשה ע״י פולין ב ע ת כיבוש צ׳כיה ע״י היטלר ב־.1938 אזור יערות בו נהגו שליטי פולין לארח א ת גרינג הנאצי למסע ציד. בעלי בתי חרושת גרמנים בפולין לייצור בירה ושוקולד. (7 מפיצי שמועות בהלה. (8 אבר רוסי נבער מדעת. (9 תוצרת מייצור המוני. (10 ״במחיצתם התחושה היא ביתית״. (11 בשפת האם. (12 אגודות מקצועיות. בעלי בתי־חרושת ובעלי תפקידים חשובים בענפי הכלכלה המקומית. (15 ,14 ,13 (16 אנטין ,מפעילי הקן בפינסק. (17 תעמולת־הזוועה. (18 פנימיות. (19 משה סנה. (21 דרכונים. 26 כץ. 28 מפעילי הועד המרכזי של ההסתדרות הציונית. (20 רפאל שפר ,מנהל המשרד הא״י בפולין. (25—22 27 29 30 חניכי צ׳נסטונייב — חברי קיבוץ ניצנים. א .ל .בלוד ,ראש הקק״ל בפולין. הסנאסור משה קרנר. אפולינארי הרסגלס ,מראשי ההסתדרות הציונית 31 מזכיר המשרד הא״י בפולין. 33 הכוונה לציונים כלליים א׳ ממחנהו של יצחק גרינבוים. 35 בלה גוברמן־פלד מאושא שנתקעה בפולין עם פ ר ו ץ המלחמה. 32 34 36 37 38 39 40 41 42 43 ראש הציונים הכלליים המתקדמים בליטא. שאול לויטן ,מפעילי התנועה בליטא ולטביה. מראשי התנועה והמחתרת בוארשה. אנטין. פלד. קול. למדן. בקיבוץ ״גבעת המעפילים״ בהדר. קול. אריה ש״ץ ז״ל. ווילניום )וילנה( — 3/2/1940 יקירי ,ש ל ש ר ב ! השבוע נ ת ק ב ל ו מכתביו הפרטיים והרשמיים של מישר!, ענינו ולא להם מיד ,כ י חיכינו ל ב ר ו ר כ מ ה ענינים .א מ ש ע מ ר מ ו ש ב ה מ ו ע צ ה ה ר א ש י ת בוילנה, בו השתתפו חברי ההנהגה הראשית, המרכז, חבר חברי הפעילים, המועצות ב ש ת י ה ת נ ו ע ו ת ה נ מ צ א י ם כאן ,צירים ש נ ב ח ר ו ע ״ י ה ק ב ו צ י ם ו ב א י ־ כ ח הקן .ר א י נ ו ו ה כ ר ח ל כ ג ס מושב זה ל מ ר ו ת ה מ ס י ב ו ת ה ב ל ת י ־ ר ג י ל ו ת צורך לפעולתנו .ראינו א ת ה ג ו ף ה מ ר כ ז י ש ל ה ת נ ו ע ה כ מ ס ו ר ב ל י ת ר ע ל המידה ,מ ש ו ם ש ה ר כ ב ו היה מ ק ר י במזה 2 )מרינסקה( , ידועה חלו שעדים תקנוניים ע״י מיזוג שני המוסדות ה ר א ש י י ם ,יש ל ש מ ו ע ד ע ת ־ ק ה ל ב י ח ס ל ג ו ף ה מ כ ו ו ן א ת עניניו ,ז כ ו ת ם ה ר ש מ י ת של ה מ ו ס ד ו ת פ ק ע ו ושניהם נ מ צ א י ם ב מ צ ב ש ל ד ק ו מ פ ל ט צ י ה ח מ ו ר ה או ח ל ק י ת . מלבך הנימוקים הךשמיים־חיצוניים היה ברור, שיש לכונן את העבודה ע״י ב ח י ר ה מ ה ו ר ש ת ,יש צורך ל ה ס י ק ע מ ר ה ב י ח ס ל מ ה ש ה ת ה ו ו ה ו ל ב ר ך ל פ נ י פ ו ר ו ם מוכר ואחראי א ת הצוךך, האפשרויות והררכים של המשך הפעולה. לכאורה 117 ש א ל ו ת ט כ נ י ו ת ש ל מ ה ־ ב כ ך ,א ב ל ל מ ע ש ה היו מ ס ו ב כ ו ת ל מ ד י ו כ ר ו כ ו ת ב ו י כ ו ח י ם ארוכים ו ש ק ל א ־ ו ט ר י א מ ת מ י ד . ביילקה* בקרבי(, השפיעה עלי )ואולי שיחותיה אתי הגבירו הרגשות כנות ידועות ואולי שאוותר לזמן ממושך ב ל ת י מוגבל על אפשרות עלייתי, בכדי שאמשיך כאן )ואולי י ו ת ר מ א ש ר ״כאן״ — ע ל כ ך להלן( ב פ ע ו ל ה .ה י י ת י ג ת ו ן מרובים חדשים ת ח ת לחץ פ ס י כ ו ז ה פ נ י מ י ת ,שענין ה ע ל י ה של בשבילי גראה כ מ ו צ א יחידי ל פ ת ר ו ן ה ר ב ה ה ת ל ב ט ו י ו ת פ נ י מ י ו ח — בכ״ז ה ח ל ט ת י ל ד כ א פ ס י כ ו ז ה זו ב ק ר ב עצמי ,ל ה ת ג ב ר ע ל ה ה ת ל ב ט ו י ו ת ו ב ע צ מ י ה ב א ת י א ת ההצעה ,ה א כ ז ר י ת במזה ידועה ,ל פ נ י ה מ ר כ ז ו ה מ ו ע צ ה ,ש ח ב ר י ה מ ר כ ז ה ח ד ש מ ת ח י י ב י ם ל ה י ו ת ע ם התנועה ,כ ל עוד ש ש א ל ת ג ל ו ת ה ב ע י נ ה ע ו מ ד ת .ל א ראיתי שום נ ו ס ח ה ה ו ל מ ת ל ד ע ה ה ת ק ו פ ה הזו .י ת כ ן והיא ת ג מ ר ר ק זו ,כי אין ל ה ג ד י ר כ ר א ו י מ ה י עם חיסול ה מ ל ח מ ה ויתכן ,ש ה א פ ש ר ו י ו ת ש ל ע ל י ה ג ד ו ל ה — ת ק ו פ ה זו ת ה י ה ק צ ר ה ב י ו ת ר , א ב ל היתד ,לי ה ז כ ו ת ל ד ר ו ש ה ר ג ש ת א ח ר י ו ת מ א ת ח ב ר י ם ש נ כ נ ס י ם ל מ ו ס ד ה ע ל י ו ן ש ל ה ת נ ו ע ה ,שיהיו נ כ ו נ י ם ל י ט ו ל ע ל ע צ מ ם א ת מ ע מ ס ת הגורל ש ל כ ל ה ח ב מ ס ושיהיו ונכונים שלמים לא בנפשם לעזוב את התנועה לנפשה. כמובן שמיד צ י נ ת י ל פ נ י ה ח ב ר י ם ה מ ו ע מ ד י ם ,ש א נ י ל ו ק ח ע ל מ צ פ ו נ י ה ת ח י ב ו ת זו ב י ח ס אלי. ה מ ו ע צ ה לא ה ת ו ו כ ח ה ע ל ה צ ע ת י ,כ י ה י א היתד .בטוי ל ה ר ג ש ה כ ל ל י ת , שאינה נ י ת נ ת ל ה ג ד ר ה ב ד ב ר י ם ,וסימן ל ב ג ר ו ת ת נ ו ע ת י ת .הועדה ה מ ת מ ד ת ה צ י ע ה ר ש י מ ה ש ל ח מ ש ה ח ב ר י ם :י ה ו ש ע ג ל ב ו ע ,ש ל ו ם זבולוני ,לאהק׳ה אפשטיין ,א ל ק ר ו ז נ ב ו י ם , אהרון מזיא .א נ י ש ב ע ־ ר צ ו ן מ ה ת ו צ א ה הזו ,כ י אני ר ו א ה א ת ה ק ו מ פ ל מ ה ז ה ל ה ר מ ו נ י , אוםוריסםיבי, ב ע ל ק ו א ל י פ י ק צ י ו ת ו א מ ו נ ת י ש ל מ ה ש ל א יכזיב. ראשית אני רוצה להעיר ,שב״השומר הצעיר״* הדברים נתנו באופן מ ס ו ל ף קצת ,בסילוף ה ז ה א ש מ ה מ י ד ת ה י ה י ר ו ת ה ג ד ו ל ה ב ה ל ק ת ה ת נ ו ע ה זו .מ ב ל י ל ה כ נ ס ובהערכת העבודה עלי למספרים של הראשית הסובייטים השוה״צ שיחות והבאתי הצעות להגיד ש נ ה ל ת י כ מ ע ס עם כ ל ח ב ר י ה ה ג ה ג ה חצי־רשמיות מעשיות עוד בשבועות לשיתוף־פעולה הראשונים לכניסת למען אינפורמציה ועזרה־ ה ד ד י ת מ ת מ ד ת .יחד ה ת מ ר מ ר נ ו ע ל ה ר ו ח ה ל י ק ב י ד ט ו ר י ת ה ש ו ל ט ת ב ח ו ג י ם צ י ו נ י י ם ידועים ,יחד נ ד ב ר נ ו ל ח ק ו ר ג ב ו ל ו ת ; א מ נ ם ע ש ו ח ב ר י השוה״צ הרבה ,א ב ל א י ן כ ג ו א ל יחידי. להופיע למעשה יש להתחשב בעובדה, שלהחלוץ והשוה״צ .היו באזור ה ס ו ב י י ט י כ ע ש ר ה ק ב ו צ י ם ,ש ב ו ד א י ה ק ל ו א ת הארגון ו ה ר מ ז ש ל ה ח ב ר י ם והעברתם עבותה, )לנו אף א ח ד לא(, חברי המרכזים לא ר ש ת ק נ י נ ו ב מ ח ו ז ו ת ה ס פ ר המזרחיים ל א ה י ת ה ז ע ו א י ש ע ל ר ע ה ו ו פ ק פ ק ו ב ח י י ה ם זמן מ מ ו ש ך , כ י א ב ד נ ו איש א ת ר ע ה ו ב ד ר ך .א נ י ר ק ק ו ב ע ,ש ב פ ג י ש ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ש ל נ ו ב פ י נ ס ק נ ע ש ו נ ס י ו נ ו ת ל ה ת ו ו ת קוי פ ע ו ל ה ,נ ק ב ע ו ס י מ נ י ם ל ה ת ק ש ר ו י ו ת ו ה ח ב ר י ם נ פ ר ד ו ל מ ע ן ל ב א ב ק ש ר ע ם ה ק נ י ם ה מ ר כ ז י י ם ו מ פ י נ ס ק יצאו ח ב ר י ם ל ס ב י ב ה ו כ ך נ ר ק מ ו תכניות .א מ נ ם ה ו פ ת ע נ ו ו ל א ה י י נ ו מ ו כ נ י ם ל ק ר א ת מ צ ב כזה ו מ ת ו ך כ ך גישושים, משגות ,ח ו ל ש ו ת א ר ג ו נ י ו ת .ב כ ל ה ה ד ג ש ה א נ י רוצה לציין ,ש ל א היחד• ב ש ו ר ו ת י נ ו באיזור אבל הסובימי בגזה, ה י ה א ו ל י וישגו ג ם ע כ ש י ו ר ם י ו ן ־ ז י ם ,ד כ א ו ן פגימי, אין כ ל ה ש ל מ ה ואין נ ה י ר ה ש ל ח ב ר י ם ש ל נ ו ל ש ו ר ו ת ה ק ו מ ס ו מ ו ל , ויזע אני לספר על חבר אחד שלגו שמגורו ב א ח ת ה נ ק ז ו ת הסוביסיות הקרובה ל ג ב ו ל הליטאי, ש נ ת מ נ ה ל מ י ל י צ י ו נ ר א ד ו ם ו ב ר ו ב ו ע ל ש כ מ ו עזר פ ע מ י ם ל כ מ ה ח ב ר י ם שלנו לעבור את הגבול ולהגיע הנה. 118 6 זד .ל א כ ב ר ) ל פ ג י ח מ י ש ה ימים( הגיע ל כ א ן מ ר ק ל ק צ י ק ו ב י ץ והוא ידיעות הביא לעודד שיכולות רוחנו. את כללי באופן )ינוב—פינסק( הפנימי הדכאון ו ה מ מ ש ל ת י ג ו ב ר ב ש ט ח ההוא מיום ליום .ת נ א י הקיום מ ר י ם מאד ,ה מ ח ס ו ר מ ת ר ב ה ב כ ל החוגים ג ד ל ה והולכת .מציינים א ת ה מ צ ב ל ל א נשוא .ד פ ר ס י ה וההתמרמרות נ ו ר א ה .מ י ל א ר ו צ ה ל ב ר ו ח ? מ צ ב ־ ה ר ו ח ה מ ר ו מ ם ח ל ף כ ב ר מזמן .א כ ז ב ה ג מ ו ר ה ומוחלטת. מ א ו ת — כ ך מ ס פ ר י ם — יהודים חוזרים ל ו א ר ש ה ל מ ר ו ת כ ל ה ס כ נ ו ת בהברחה. יש ב ר י ח ו ת ש ל פ ל י ט י ם מ מ כ ר ו ת ש ל ש ם גויסו )גם א צ ל נ ו כאן נ מ צ א ש ב ר ח משם(, חבר הנ״ל דברים סיפר ״בגי־המולדת״ של מ צ ב ה פ ל י ט י ם שם איום. מענינים שאף ע ל פינסק, מסרסרים, הכל בשבילי היו מספסרים. הפתעה. מרקל גדוד כל ע ו ב ד ב ק ב י ע ו ת ובשיטתיות .ק ב ר ו ב מ ע מ ק י ה א ד מ ה א ת כ ל ה ד ג ל י ם ה ק ן ו ח ל ק י ם ש ל הארכיון .מ ר ק ל הוליד א ת ו ל כ א ן פ ר ט י ־ כ ל י ם מ א ם פ ו ת י ה ם הזמן, בכל מטעמים אלא השחיתם ידועים קבוצת בדרד. מגדוד תלמידים זה י ז מ ה ד מ ו ג ס ט ר צ י ו ת ש ו ג ו ת ב ג מ נ ס י ה בחנוכה .ב א ח ד הימים ,י ר ד ו ה ת ל מ י ד י ם ל מ ל ח ח ה ה ל י מ ו ד י ם ו ב כ ל כיסי המעילים מ צ א ו כרוזים ב ל ש ו ן ה ע ב ר י ת ,ש ה א ר ץ ל א אחרי ת ש כ ח מ ל ב נ ו ,ה ל ש ו ן ל א ת כ ר ת מפינו ,שזכר ה ג מ ד י ם ה ל א ו מ י ם ל א ימחה ,וכדומה. זו ג נ ב ה א ת ה ס פ ר י ם ה מ ו ב ח ר י ם מ ס פ ר י ת ה ג י מ נ ס י ה ,ש ה ו צ א ה מהשימוש, קבוצה והסתירה — ועכשיו הלקטורה בבתיהם היא המבוקשת שלהם 6 הגבול״ . ״אל כ ה נ ה ו כ ה נ ה א נ י י כ ו ל ל ס פ ר כ מ ו אלה ,אד ק צ ר ה היריעה. עם יודל פעכשעס מוטל כמעט שהקשר נתק, נמצא עוד ניסה בפינסק. פעמים כמה כ מ ו ־ כ ן מ כ ס פ י דוד, ללכת הצליח. ולא ק ש ט ן וטריף אין ידיעות. ה ק ש ר י ח ו ד ש ו י ו ר ח ב ב ה ח ל ט ב ש ב ו ע ו ת הקרובים .ודאי יצא ח ב ר ל ש ם ל ש ם ע ב ו ד ה ל ש ם ה ע ב ר ה ,ש א י נ ה א ק ט ו א ל י ת יותר ב ר ג ע זה 12 .יום ע ש ח ה ש ם ל י ל ק ה ולא מ ק ן וילנה .ש נ י ג ב ו ל ו ת ה ב ר י ח ה הלוף וחזור, בונם ה ע ב ו ד ה ש ל הקן מ ס ו ד ר ת ב כ ל ה מ ו ב נ י ם ,כ ש ב ע ־ מ א ו ת איש מרוכזים שם ,כי נ ק ב צ ו ה ר ב ה ח ב ר י ם מ ה פ ר ו ב י נ צ י ה . התמסרות נשלחים רבה. לשם מכאן בקרוב שונות בדרכים גדולים סכומים ל ש ם י ס ו ד קבוץ .ל י ל ק ה ה ש ת ת פ ה ב ה ר ב ה י ש י ב ו ת מ ש ו ת פ ו ת ע ם מ ר כ ז ת ״החלוץ״ בעניני ״המגשים״ .כמה מהישיבות הללו התקיימו ובריא בביתו של ס מ ק ק פ ל ן שחי ע ם ה מ ש פ ח ה בדירתו הקודמת .הקשר הולד ומסתעף מוארשה וכד מערים ה א ח ר ו ת .א נ ח נ ו מ ח פ ש י ם כ ע ת א פ ש ר ו ת של ב ק ו ר ח ו ק י ל ז מ ן ק צ ר ב ו א ר ש ה ו מ ב ר ר י ם את להתנדבות ש א ל ת ה י צ י א ה ש ל שליחים לשם לזמן ארח״ .יש ה ר ב ה נ כ ו נ ו ת ב ש ט ח י הפעולה הללו. מספר על ה ח ב ר י ם ש ל נ ו כאן ע ל ה כ ב ר ע ל מ א ת י ם ) א ל ת ש כ ח ו ,ש ה מ פ ק ד יודע שלוש מאות( יחידים מקנים( ביותר וישאר הקרובים. אברהם אנו התנועה לאור השבוע בקשר בוילנה. קלודבסקי ליסוד הקיבה הצעיר הוא הגדול וצעירים מהגיוס האחרון בקובנה קנים לפני וחולק לשלושה קבוצים בוגרים ״הפועל״ )צ׳נסטונייב בצרוף שני הקן הנשארים כבר עובד שם חדשים פלישת כבש עוברים מקום בקביעות ולהוצאת הצבאות להכשרה. נכבד וישלח עתון בפולץ, לשאוולי ולמריומפול ומתחשבים חבר ״הנוער תפקידיה שני. בזמן הציוני״ בשעה ה מ ת ר ח ש .כ ד ר כ י א נ י מזמין מ א מ ר י ם ש ל כ ם ,ידיעות, בו בשבועיים )120 חבר(. הקרוב נגשים שישקף זו את וברור כרוניקות מצב דרכה ורשימות יצא ביולטין לתנועה העולמית .״הסולל״ מכין א ג ר ת ל ת נ ו ע ו ת ולחברים ל י ו ב ל ה ח מ ש י ל י ס ו ד הקבוץ .א ץ ת ח ת ידי מ כ ת ב י כ ם ד ת כ ן שלא עניתי 119 על ה ר ב ה ענינים .א ו ל י ב א ח ד הימים ה ק ר ו ב י ם א כ ת ב שוב ,א ו ש מ כ ת ב ר ש מ י י מ ל א א ת החסר .א נ י מ ב ק ש כ ם א ו ל ם ל כ ת ו ב ב א ר י כ ו ת ו ב פ ר ט י ם ש ו ב ע ל ה כ ל .כ ת ב ת ה של לאהל׳ה היא כ ת ב ת י ה פ ר ט י ת ו מ ע ת ה גם ה כ ת ו ב ת ה ר ש מ י ת ש ל ה מ ר כ ז . אני לכתוב ר ו צ ה עוד ל ה ו ס י ף ש א י נ י ר ו א ה אל נכון א ת ה צ ע ת ה מ ז כ י ר ו ת ע ת ה ח ו ב ר ת פ ר ו ג ר מ ט י ת ע ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,איני ח ו ש ב א ת ה ש ע ה כ ש ר ה ו א י נ י מ ר ג י ש בצורך .א ג ו ע ו ר כ י ם פ ר ט י ק ו ל י ם ארוכים מ ש י ח ו ת ע ם ח ב ר י ם ש ב א ו מ ה א ז ו ר י ם את ורושמים הידיעות הכלליות והנוגעות ליהודים ולתנועה מהמתהווה בכל מקום .נ ד מ ה לי ש צ ר ו ר זה י ש מ ש אוסף עשיר ב י ו ת ר ש ל ת ע ו ד ו ת ח ש ו ב ו ת ל מ ח ק ר . ש מ א י ׳ א נ י כ ו ע ס ע ל ש א י נ ו כ ו ת ב — ו כ ל הידיעות מ מ נ ו מ ג י ע ו ת ב ע ק י פ י ן . על ה ז ה מ י ו ע ך ל ך ,מ י ש ה ,ולשמאי ולכל מי שעוד ת מ צ א א ל נ ח ו ץ . המכתב אבל א ל ת ס פ ר ו ב ה ד ר * ע ל מ ו ע מ ד ו ת ב ח ו ר ו ת י ה ם למרכז. היו ב ר ו כ י ם • יהושע (1 ( 2 (3 (4 (5 (6 (7 (8 קולודני. מושבה של ההנהגה הראשית בוארשה. בלה גוברמן־פלד. הכוונה לבטאוגו של השוה״צ. ד׳׳ר מרדכי נדב. ספרה של שרה גלוזמן שהיה אז נ פ ח מאד בתנועה. פלד מאושא. ק ב ח גבעת המעפילים במושבה הדר. מכתבה של בלה גוברמן־פלד מאושא * וילנה18.1.40 , יקירי, ודאי כל ק ב ל ת ם א ת ה מ ב ר ק מכאן .אמנם ,הייתי ב מ צ ב כזה ש ח ש ב ת י ש א ב ד ה תקוה בחזרה שאחזור ארצה. הייתי אסורה 3 ל א ז ו ר ה ס ו ב י י ט י .א ף א ח ד ב ו י ל נ ה לא שבועות ופסק־דיני יצא להישלח ז ע ע ל כך .ב ר ג ע ה א ח ר ו ן ח ז ר ת י מהגבול. כ ר ג ע א נ י מ ש ת ד ל ת ל ב ו א ד ך ך רוסיה או ד ר ך צ ר פ ת .ב א ם ת ס ת ד ר נ ה ו י ז ו ת דרך צ ר פ ת ,י כ ו ל ל ה י ו ת ש א ב ו א ב ד ר ך זו .יש עוד ה ר ב ה קשיים .ע צ ם ישיבתי כאן היא ל א ב ס ד ר ! מ ב ח י נ ה ח ו ק י ת אני יכולה להישלח. חשבתי בכתובת. ל ש ל ח א ת ה ג ל ו י ה ה ז ו ל פ י ה כ ת ו ב ת ש ל זושה ,א ך א ו ל י ב א ש נ ו י מ ח ר א נ ו כ ו ת ב י ם ל כ ם מ כ ת ב ע ל הכל. מישר! יקירי ,א ת ה ח ו ש ש ל צ ר ף מ כ ת ב משרה׳לי ,הייתי א צ ל ך 1 ב ב י ת ,הכל בסדר .א מ נ ם א מ א ד א ג ה ש א י ן עדיין ידיעה מ א ב א ,א ך א נ י ב ט ו ח ה ש ה ו א נ מ צ א במקום שלא יכול להודיע .ב ק ש ת א ת האמת ,מרחוק נראים הדברים יותר נוראים. צריך ך ק ע צ ב י ם .ל כ ן ג ם א מ א ב ק ש ה מ מ נ י לא ל ס פ ך ל ך ל ע ״ ע ע ל כ ך .ב ב י ת מ ח כ י ם ב כ ל יום ל ז י ע ה .י י ת כ ן ש ע כ ש י ו כ ב ר ק ב ל ו .א נ י כ ב ר ח ר ש י ם מ פ י נ ס ק . 120 מישה, שיהושע ע ל ה ע נ י נ י ם פ ה ל א א כ ת ו ב עכשיו .אולם ד ע ת י היא 2 לא צריך ל ע ל ו ת .אין ע כ ש י ו ה צ ד ק ה ל כ ך . נשיקות לכולם בלה היתד .בשליחות בפולין בעת פרוץ המלחמה ,ולאחר מאסר וגניבת גבולות חזרה * ארצה דרך רוסיה ,ב־.1940 בבית הוריו בפינסק. (1 גלויברמן־גלבוע. (2 מכתב מאת איציו הרציג — יצחק ארצי 1943 ב ו ק א ר ס ט 18 ,ב א ו ג ו ס ט ידידי היקר, ה נ נ י ב ב י ת ואני מ נ צ ל ה ז ד מ נ ו ת זו כדי ל כ ת ו ב לך .ב ו ו ד א י נ ו ד ע ל ך שוב כבר מ מ כ ת ב ו ש ל דב שהייתי אצל ביקור לקלמן. את 1 וביליתי ש ם יפה .פ ר ט י ם ע ל כ ך א כ ת ו ב אנא ,ק ר א א ת ה מ כ ת ב י ם ש נ ש ל ח ו אליו .ב ב י ק ו ר י זה פ ג ש ת י א צ ל האחים המפגש וגם תוריס* האחים את 5 למקור . והאחיות של 2 פגי שמחנו מאוד על ) ל מ ק ו ר הוא ש מ ו ש ל ה ג ל י ל ה ט ר נ ס י ל ב נ י ש ל נ ו ( .א נ ו מ ק ו י ם כי מ ע ת ה 5 ואילך ת ב ר י א ט ו נ י מ ש ם יפה ,א ם כי גם ע ת ה היא נ ר א י ת ט ו ב למדי. ידוע מטפלים מדבקת, מחלתה, ממה פאלי ל ך בוודאי ,כי צ ב י ה 6 נ מ צ א ת אצל 7 אני . ב ה י פ ה ועושים כ ל ש ב י כ ו ל ת ם למענה .לצערנו, ה ת ו ק פ ת ב ע י ק ר ילדים ח ל ש י ם כמוה .נקוה שהיא אך שתוכלו משה, חלתה ויאנקו דב לפתע 6 במחלה תצליח להתגבר על ב י נ ת י י ם ג ו ז ל ת מ א ת נ ו ד א ג ה זו זמן ,ע צ ב י ם ובריאות הרבה יותר ל ה ע ל ו ת ע ל ד ע ת כ ם .מ ו ב ן ש א י נ נ ו חוסכים מאמצים להשיב כדי 9 אותה ,ב מ י ד ת ה א פ ש ר ,ל א י ת נ ה . גם אשכנזי מצבו של 1 1 גירוש לעבודה .פ ל י ט ה 1 0 1 2 הורע בהרבה .חברים רבים מאוד ע ל ידי נשלחו 7 בן ה ־ 2 1נ י ס ה ל ע ב ו ר ל א נ י ,כי א ה ב א ו ת ה מאוד, 1 א ב ל מ ו ו ת ס י כ ל א ת ת כ נ י ת ו ו כ ע ת הוא נ ח מ נ ו ח ת ־ ע ו ל מ י ם .ע ז ר ה * ע ו ש ה מ א מ צ י ם 1 0 ע ל ־ א נ ו ש י י ם כ ד י ל ה ק ל ע ל ג ו ר ל ו ש ל ג י ר ו ש .חברים ,א ש ר נ ש א ר ב ב י ת ,מ מ ש י ך בעיסוקו הקודם ו מ ש ת כ ר יפה. ובני משפחתו .בורשי וגוסטב 1 1 בימים מבני המשפחה נמצאים ב ט ר א ה ט י מקרוב את עבודה* עבודת־פרך, 1 א ל ה ייסד חברים חוה ועובד בה, הוא מ ט פ ל י ם ב ה ומרוצים מאוד .ה ם מ צ ט ע ר י ם ש א ח ד י ם 1 5 ומתייגעים ב ב נ י י ת גשר .גם א נ י ה כ ר ת י ע כ ש י ו ו ה ר ש מ י ם ש צ ב ר ת י — מעניגים ו ב ע ל י ־ ע ר ך .ה כ ר ת י ג ם א ת א ת צרותיה ואת תקותה .באחת הנקודות ערכנו ,לאחר ה ה ס פ ד על 1 7 פרעות עם יאסי , יקיימו שם אספות אזכרת הרצל פולקלור 1 8 וביאליק במסגרת והמראה היה מ ר ג ש מחלקת התרבות שלנו. ביותר. לנגד חברים עינינו נוצר ש ם ע כ ש י ו פ ו ל ק ל ו ר ח ד ש ש ב ו נ י כ ר הד הזמנים ב ה ם א נ ו חיים .ה ח ג י ג ה 1 9 ה ג ד ו ל ה ש ל נ ו ת י ע ר ך ב ע ו ד ש ל ו ש ה ש ב ו ע ו ת ויהיה זה מ א ו ר ע ח ש ו ב .היא ת כ ל ו ל מוסיקה ו ש י ר ה מ א ת א ר צ י ש ר א ל .אני מ צ ר ף א ת ר ש י מ ת ה פ ל י ט י ם בצי .ר ש י מ ו ת נ ו ס פ ו ת י ג י ע ו ב ה ז ד מ נ ו ת ה ק ר ו ב ה .ק ל מ ן יכיר בוודאי ר ב י ם מ ב י ן א ו ת ם ה א נ ש י ם . 121 2 א נ י מקווה לערוך בקרוב ביקור ק צ ר א צ ל ת ו ר י ״ .ליאו ו א י ז י ו י ק צ ר ה .א י ן ל י כ ר ג ע פ נ א י ולכן אסיים .כ ת ו ב לחופשה 2 יבואו הביתה לכתובתו ש ל 2 2 אריאל . איצי ו (1הכוונה לביקור בצ׳רנוביץ. (2פגישה. (3חברי הקן בצ׳רנוביץ. (4חברים מטרנסילבניה )שחבריהם בארץ התרכזו בקבוצת ״למקור״(. (5התנועה. (6צ ב א פלםטיין ,רמז לצנחנים מהארץ שהגיעו לרומניה. (7אצלי. (8מ ש ה גיטלר )השוה״צ( ,דב שיבר )הנוה״צ( ,ינקו סקרלט )דרור(. (9הקטע כולו מתייחס לצנחנים אריה פיכמן וליובה בוקובסקי שנתפסו ע״י הרומנים. (10גירוש טרנסניםטריה. (11הגרמנים. (12חברה פליטה. (13מפעל העזרה. (14בורשי שויערמן וגוסטב לאונר היו בגיטו ח ׳ ו ר י ן בטרנסניסטריה והקימו שם נקודת הכשרה. (15מחגה־מוות גרמגי לתוכו גורשו חברים. (16מחגה־עבודה. (17אזכרה לקרבנות הפוגרום ביאסי שארע ב־ ,1941ובו גרצחו 10,000איש .י (18קונצרט המוקדש לשירי עם יהודיים. (19הקונצרט. (21ליאו רחנשטוק )אריה ורדי ז״ל( ואיזיו ויידברג. (22איש הקשר בן־טובים ,אשר השליח נהג להשאיר את הדואר במזוודותיו. מ כ ת ב מבולגריה חברי היקר ו ד ו נ ק ! 1 ר ו ס א ) ב ו ל ג ר י ה ( 3.9.43 ק י ב ל ת י א ת מ כ ת ב י כ ם ו א ת הגלויה ואני ש מ ח מ א ו ד כ י ל א ש כ ח ו א ו ת י ח ב ר י ב ע ו נ ג ר ב ה י י ת י מוכן ל ה ת כ ת ב א ת כ ם ב ק ב י ע ו ת ,ה י ו ת ש ה מ ר ח ק ב י נ י נ ו הותיקים. א י נ ו ר ב ע ת ה .ק ש ר ה מ כ ת ב י ם ביני ובין ב ו ק א ר ס ט נ פ ס ק מ ז ה ז מ ן ר ב ,ו ר ק מ ד י פ ע ם כתבתי ל ח ב ר י ש ם מ כ ת ב ש ת ו כ נ ו היה ב א נ א ל י למדי .ס י ב ו ת ר ב ו ת ו ש ו נ ו ת ל כ ך והעיקרית ש ב ה ן — כ י מ א ז ש נ ת ,1940ש ב ה ע ז ב ת י א ת ב ו ק א ר ס ט ,ה נ נ י מ ג ו י ס מ ד י ש נ ה ו ל מ ש ך ה ש נ ה כ ו ל ה לשירות ה מ ו ל ד ת .ע ת ה ג ו י י ס ת י ב פ ע ם השלישית ואני כ ו ת ב ל כ ם מ ה מ ק ו ם ב ו א נ י שוהה עתה. א נ י ה ע ב י ר ה א ל י א ת מ כ ת ב י כ ם ואני מ ז ד ר ז מתה ,אי־לכך להשיב עליהם. נ ת ב ד ו כ ל .תקוותי .אחותה ,תנועה ,מ ת ה א ף היא, ה ד ו ד ה עליה ל צ ע ר נ ו הרב, ל א ח ר מ ח ל ה ק ש ה .נ ח מ ת י היחידה היא ,כ י הייתי ה א ח ר ו ן ש ה י ה נ א מ ן ל ה ב ר ג ע י ם ה ק ש י ם ב י ו ת ר ,א ם כ י ל ר ו ע המזל ,ל א היה לידה א י ש מ ל ב ד י .א נ י מ ק נ א ב א ו ת ם חברים ש ז כ ו ל ר א ו ת א ת מ ו ל ד ת .ל ו א זכיתי א נ י ל ק צ ת י ו ת ר ת ש ו מ ת ־ ל ב מ צ ד כ ם ו ל י ת ר ד א ג ה ,י כ ו ל ת י ל ה י ו ת ביניהם .אך עדיין ה נ נ י מקווה .א נ י ס ו מ ך ע ל ידידותכם. 122 אנא ,מ ס ר ו למישד .כ י ה ו א ת ק ו ת י היחח־ה .ואתם ,ב א ו ת ו מ ק ו ם ש ה נ כ ם מ צ ו י י ם בו ל ע ז ו ר לי .כ ע ב ו ר חדשיים אמי מקווה ל ה ש ת ח ר ר ,ו א ם עכשיו ,יש ב י ד י כ ם י ע ל ה בידיכם ליזום ד ב ר ־ מ ה — א ה י ה ה מ א ו ש ר ע ל י אדמות .ע ל י כ ם ל ה ב י ן מ ה ו מ ק ו ר געגועי .ע ל ע צ מ י ל א א ו כ ל ל מ ס ו ר כ ל חדש .זה שלוש שנים א נ י כ א ן ו א י נ נ י ע ו ב ד כלל .א ת ימי א נ י מ ב ל ה ב ק ר י א ה ו ב ח ל ו מ ו ת על העתיד .אני ש ק ו ע ב ז כ ר ו נ ו ת ה ע ב ר הגורמים לי צ ע ר ו א נ י ס ו ב ל ב ב ד י ד ו ת . 2 4 3 5 דרשו ב ש ל ו מ ם ש ל מ י ש ה ,ו י ל ו ,ה ר מ ן ,ש ו ע ר מ ן ,י א נ ק 6 ואחרים. אני מ ו ד ה ל כ ם ע ל כ י א ת ם ח ו ש ב י ם עלי. אני דורש ב כ ל ל ב י ב ש ל ו מ כ ם ו מ ק ו ו ה כי ב ע ז ר ת כ ם נ ת ר א ה ב ק ר ו ב . המצפה לתשובתכם. מוני (1ד ו נ ק — ד ו ד צ י מ נ ד ,ש ל י ח ה ת נ ו ע ה ל ל ש כ ת ה ק ש ר ש ל ה ס ו כ נ ו ת ב ק ו ש ט א . (2ק ו ל . (3כ ״ ץ ,מ ר א ש י ה ת נ ו ע ה ב ר ו מ נ י ה ,ח ב ר א ו ש ה . (4צ ב י ה ר מ ן . (5י ה ו ד ה ש ע ר י . (6ד ז ׳ ב י נ ס ק י ,י ע ק ב ב ן -י ה ו ד ה ז ״ ל ,ש ל י ח ה מ ו ס ד ל ע ל י ה ב ׳ ,ח ב ר א ו ש א ,ש ה ע ל ה המלחמה ופעל במוסד לעליה ב׳ בתקופת המלחמה .היה האניה ״אסימי״ לפני את מנכ״ל חימיקלים ופוספטים בעב. מכתב מאת ראשי ההסתדרות הציונית בסלובקיה ב ר א ט י ס ל ו ו ה 7.9.43 , ח ב ר ב .ה נ כ ב ד , בשם הג.א .ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת ה א ר צ י ת ,ה נ נ י מ ת כ ב ד ל ה ב י ע א ת ת ו ד ת נ ו ע ל ע ז ר ת כ ם ה א ד י ב ה ,ע ל ה מ כ ת ב י ם ה ר ב י ם והנוגעים ל ל ב ב ח מ י מ ו ת ם ו ע ל ה ד י ו ו ח י ם ל נ ו כוח ועידוד המוסיפים להמשיך ב פ ע ל נ ו ל פ י מ י ט ב היכולת. ע ם זאת ,מ נ צ ל הג.א .ה ז ד מ נ ו ת זו כ ד י ל ה פ נ ו ת א ת ת ש ו מ ת ל ב כ ם ל ע ו ב ד ה מ ס ו י מ ח ,ה מ ד א י ג ה ח ל ק מ ח ב ר י נ ו ו מ ע ו ר ר ת ב ה ם ר ג ש ו ת שליליים ,ה ד ו ר ש ת ת י ק ח מיידי: בהוראות הראשונות לעזרה, למען החברים הציונים, דובר על אמצעים מ ס ו י מ י ם ל ט ו ב ת ת נ ו ע ו ת ־ ה נ ו ע ר ו ל ט ו ב ת ה ס י ע ה א.י.ה) .קרי — פ ו ע ל י ־ צ י ו ן ה מ ק ו מ י ת ( הסכומים נמסרה וחלוקת המיועדים האמצעים 1 למטרות ד״ד נ , .החברה ג י ז י נרשה ל י ד י ה ח ב ר מ ש ה ד .השייך ל ס י ע ה זו ,ו א י ל ו ח ל ו ק ת 2 ה 3ל ל נ מ ס ר ה ל י ד י ה ם ש ל יר׳ר הסתדרותנו, חח׳ ו ש ל החי מ ש ה ד .ב מ ש ו ת ף . לעצמנו להעיר ,כי ב א ר צ נ ו היו ק י י מ ו ת ק ב ו צ ו ת ח ז ק ו ת ש ל צ י ו נ י ם כלליים, ש ל ״מזרחי״ ו ש ל ״ מ כ ב י ״ ו ל מ ר ב ה ה מ ז ל נ ו ת ר ו ח ב ר י ם ר ב י ם מ ב י נ י ה ם במקום; ב ח ל ו ק ת ה א מ צ ע י ם ל א נ ל ק ח ה ד ב ר בחשבון ,פ ר ם ל מ ה ש ה ו ז כ ר והנה, לעיל ,א ף ע ל פ י ש ז כ ו ת ם ש ל ח ב ר י ם א ל ה ל י ה נ ו ת מ ה ע ז ר ה — א י נ ה מ ו ט ל ת ב ס פ ק . ואם א מ נ ם נ י ת ן עדיין ב י מ י נ ו ל ה פ ל ו ת ב י ן ס י ע ה לסיעה ,ה ר י נ ו כ ח ע ב ו ד ת נ ו ה ק ש ה 123 כ א ן א י ן ל ז ה מ ק ו ם כ ל ל ,כ י כ ו ל נ ו כ א ח ד שרויים ובקשתנו היא: כללית, י י נ ת נ ו אמצעי העזרה במצוקה חומרית ונפשית — מצדכם ,אם נכון ה ו א בעזרה שמדובר מ א ר ץ ־ י ש ר א ל — ל כ ל חברינו ,ל ל א ה ב ד ל ה ש ת י י כ ו ת מ פ ל ג ת י ת .כ מ ו ־ כ ן , מ ב ק ש י ם ־ א נ ו כ י הג.א .יופקד ע ל ניצולם ו ע ל ח ל ו ק ת ם ש ל ה א מ צ ע י ם ו כ י יצויין כי כל הקבוצות הנהנות מ ה ה ק צ ב ו ת יהיו חייבות לדווח במדויק נוצלו כיצד ההקצבות. א נ ו מ ש ו כ נ ע י ם כי היתד .כ א ן ר ק א י ־ ה ב נ ה ו כ י ת ו א י ל ו ל ת ת לג.א .ה ו ר א ו ת ברורות בנידון ,לידי יושב ר א ש שלו ,ה ח ב ר א ו ס ק ר . בברכת ציון ל ב ב י ת , ב ש ם הג.א. אוסקר נוימן ליאו רוזנטל (1ד״ר נוימן. ( гיו״ר ויצו בסלובקיה ,פעילה ומסורה ,שעשתה רבות בתקופת השואה. מכתב מפולין ק א ר ס ט ה 23/6/1945 , ש ל ו ם ח ב ר מ י ש ה קולודני, א נ ו רוצים להודיע ל ך שאנו 2 ,ח ב ר י ם מ ה ת נ ו ע ה ,נ ו ת ר נ ו בחיים .היינו פ ע י ל י ם י כ ל ה ע ת ב ג י ט ו ו ב מ ח נ ה ואנו מ מ ש י כ י ם ל פ ע ו ל .ב ל ו ד ז ׳ פ ע ל נ ו ב ו ו ע ד ש ל ״התחיה״. א ת חיים ו י ד א ב ס ק י ה ר ע י ל ו כ י ה ו א מ ס ר ד ר ׳ ח ו ת ל צ י ו נ י ם .א ת ש ל מ ה ר ך ל י ך :א ס ר ו י ח ד ע ם א ל ש א ל ר וודאי ת ב י ן מ ה ש ע ש ו להם. מוארשה נ מ צ א י ם פ ה א ב י ב ה הלפרין ,ב ג ר מ נ י ה נ מ צ א ש מ ח ה שרדסקי .ל א ח ר ^ 6ש נ י ם ש ל לארץ־ישראלז מחנות אנחנו שוב במחנה .ה א ם ע ו ד ו מ ת י ? א נ ו סקרנים לדעת מ ה קרה נגיע פ ע ם לתנועה שלנו ,כ י ע ד ע ת ה בזמן שהיינו ב מ ח נ ו ת ,ל א ז ע נ ו ו ל א כלום .כ ע ת הגיע ה ז מ ן ש ת ו כ ל כ ב ר ל ש ל ו ח ד ב ר י ם ב ד פ ו ס . .א נ ו מבקשים מ א ד שתשתדל עבורנו כי א נ ו חייבים עכשיו להתחיל לבנות את ־ ה ח י י ם מ ן היסוד ,והטוב -הישן .ה א ם לעשות ז א ת ב י ו ת ר יהיה א נ ח נ ו המאושרים היחידים בארץ ,כ י ז ה ה י ה ח ל ו מ נ ו ש נ ו ת ר נ ו בחיים, ל צ ע ר נ ו ? מישה, האם • ת ו כ ל ל ה ע ב י ר ל נ ו א ת ה כ ת ו ב ת ש ל חיים ם א מ א ר א ק ח א ב ,ש ב א ו ל י ש ר א ל ב־,1940 יזהם ה ש ת י י כ ו ל נ ו ע ר הציוני, גדוד ״למרום״; ה א ם צבי שפטר נשאר בחיים? ־•נסיים מ כ ת ב נ ו ב ד ר י ש ו ת שלום ל ב ב י ו ת ל כ ל ה ח ב ר י ם ו ל כ ל א ר ץ ישראל .ש ל ו ם ! אברהם ו י ע ר ב ) נ ו ל ד בלודז׳ (11/12/1914 ד ו ד א י י כ נ ב ר נ ד ) נ ו ל ד ב ו א ר ש ה (1/10/1933 ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,גדוד ״למרום״ )תורגם מאידיש( 124-- 3אגרות מהמזכירות העליונה בת״א אל מרכזי התנועה באירופה בימי המלחמה אוגוסט, 1943 א ל איציו הרצוג בוקארסט איציו היקר, את מ כ ת ב י ך ק ר א ת י בעיון ר ב ו א נ י ש מ ח ל ה ו ד י ע ך כי אני בקשרים ט ו ב י ם ב י ו ת ר ע ם מאיר. נודע לי כי הדוד עזרה ב י ק ר א צ ל כ ם ואני מקוד .כי ביקוריו יימשכו ב א ו ר ח סדיר ו ש ת ע מ ד ו ב ק ש ר הדוק ע ם מ ש פ ח ת ו .נ ק ו ו ה ש ל א יגיעו אלינו עוד ת ל ו נ ו ת מ צ ד כ ם ,מ א ח ר ש מ ס ר נ ו ה ו ר א ו ת ב ר ו ר ו ת ל מ ר א נ צ ר .אני מייעץ לך ל ב ק ר ת כ ו פ ו ת א צ ל מ ר ב נ ב נ י ש ת י ולשמור ע ל י ח ס י ם ט ו ב י ם ביניכם. הילדים שוקדים על ל י מ ו ד י ה ם נ ו ת ר ו עדיין מ ק ו מ ו ת פ נ ד י ם ר ב י ם גם ב מ ש ק י ם ש ל נ ו מצויים מ ק ו מ ו ת בדחיפות ל ת ו ס פ ת חניכים בתחום בבית־הספר־החקלאי 1 ו מ ת ק ד מ י ם יפה מ א ו ד . ב ב י ת ־ ס פ ר ד ו מ ה מ ס ו ג ו ע ב ו ר ילדים נוספים. רבים לחינוך מ ש ק י זה. חקלאי לילדים: ב כ ל י ו ן עינים אנו זקוקים הננו מצפים לרגע ב ו נ ו כ ל ל ב ר ך כאן א ת ק ר ו ב י נ ו ג י ר ו ש ו ל ק ב ל א ת פ נ י ה ם במשקנו .האחיין ש ל נ ו מ ג ב ע ת ־ מ ע פ י ל י ם ־ יקים ב ע ו ד ח ו ד ש י ם ס פ ו ר י ם א ת מ ש ק ו ה ע צ מ א י ו ק ר ו ב לוודאי — באיזור ההר. אנו דורשים ב ש ל ו מ ך ה ט ו ב ו ב ש ל ו מ ם ש ל ב ר ל ,ליאו ו כ ל ק ר ו ב י ה מ ש פ ח ה . שלך מ .ק. (1המוסד של התנועה במגדיאל. (2ק י ב ח ״הגוער־הציוני״ בסרם התאחד עם קיבוץ ״ניצנים״ בהרצליה ולפני העליה להתישבות בחממה — ניצנים. (3משה קול. מכתב לליאו מ ו ס ק ט * ת ל ־ א ב י ב 10.8.43 , ל י א ו היקר, הגורמים ה מ ו ס מ כ י ם ב ה ס ת ד ר ו ת ה ח ל י ט ו ל ה ק י ם ועדה ,שתהיה מ ו ר כ ב ת מ נ צ י ג י כ ל ה ת נ ו ע ו ת ו ת פ ע ל יחד ע ם ש ו ו א ל ב נ .א ו ת ך מ י נ י נ ו כ נ צ י ג ש ל נ ו בוועדה זו ויש ל ק ו ו ת שהיא א מ נ ם ת ק ו ם ו ש א ת ה ת ד ו ו ח ל נ ו ב א ו ר ח ס ד י ר ע ל פ ע י ל ו ת ך בה .כ מ ו כן א נ י מקוד .כי יעלה בידך ל א ר ג ן א ת ח ב ר י נ ו ,יוצאי ב ל ג י ה וצרפת ,ה נ מ צ א י ם בשווייץ. ש מ ע ת י כי ג ם בשווייץ ו ג ם ב א ר צ ו ת א ח ר ו ת נ פ ו צ ו ש מ ו ע ו ת כ א י ל ו ה ת א ח ד ה ת נ ו ע ת נ ו עם ת נ ו ע ת ״גורדוניד,״ .ב ר צ ו נ י ל ה ו ד י ע לך ,כי ל ש מ ו ע ו ת א ל ה אין כ ל שחר .ה ד ב ר היחיד ש א פ ש ר ל ו מ ר ע ל י ח ס נ ו ה ה ד ד י י ם הוא ,כ י ה נ ם מצוינים .א נ י מ ק ו ו ה כ י גם בשווייץ י ו ש ת ת ו ה י ח ס י ם ו ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ע ל ב ס י ס דומה. 125 בהיותך ח ב ר בוועדה ה נ ״ ל ,ת ו כ ל ל ה י ע ז ר ב מ ר י ה ו ב פ א נ י ו א ב ק ש ך להודיע ל נ ו ב א ו ר ח ת כ ו ף ושוטף ע ל מ צ ב ן . ל פ נ י כשבוע ,נ ס ע ד ו ד צימנד ,א ח ד מ י ד י ד י נ ו ו ע ו ז ר י נ ו ה מ ס ו ר י ם — ל ק ו ש ט א . ה ו א י פ ע ל שם כ נ צ י ג ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ו ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת .הוא ע ו ב ד ב מ ש ר ד ו ש ל ד ״ ד גולדין* ,ושם ת ו כ ל ל ה י פ ג ש עמו .ה ו א יוכל ,ל ל א ס פ ק ,ל ה י ו ת ל ך ל ע ז ר ב מ י ל ו י ת פ ק י ד ך בוועדה. ה ו ר י ת י ל ש ל ו ח לך ב ק ב י ע ו ת ח מ י ש ה ע ו ת ק י ם ש ל ״ ה ע ו ב ד הציוני״ וכן ח ו ב ר ו ת ו א ח י ת ר ה פ ר ס ו מ י ם שלנו .א ב ק ש ך ל ח ל ק א ו ת ם בין ח ב ך י נ ו בשווייץ. מכתבך, א ש ר כ ל ל ש ו ר ו ת א ח ד ו ת מ א ת ה ה ו ר י ם ,היה מ נ ו ס ת ה י ט ב ו ת ו כ ל ו , מ ע ת ה ואילך ל כ ת ו ב ,ב ל י חשש ,י ש י ר ו ת ל ק ט ה .א ך א ל נ א ת ש כ ח כ י י ש נ ו ד ב ר א ח ר ,ש א ו ת ו אסור ל ך להזכיר .ב מ כ ת ב י ה ק ו ך ם ש א ל ת י א ו ת ך אם ההורים נ מ צ א י ם במחנה והאם א פ ש ר ל ע ש ו ת ד ב ר ־ מ ה למענם, בעזרת ערבות כספית מכאן או ב ד ר ך כלשהי .ע ל ש א ל ת י ז א ת ל א ע נ י ת לי .א נ א ,ע ש ה ז א ת הפעם .ועוד ב ק ש ה ל י א ל י ך :כ א ש ר א ת ה כ ו ת ב לנו ,יהא ה מ כ ת ב כ ת ו ב לשנינו ,ל ק ט ה ולי ,ו א ם יש לך מ ז ע כ ל ש ה ו ע ל האחיות ,צ ר ף פ ת ק נ פ ר ד . אני מקוד• כי ה מ כ ת ב ש ב ו כ ת ב ת י ל ך ע ל א ו ד ו ת גינה ואלזה ,הגיע לידיך. א נ ח נ ו פ ו ע ל י ם בנידון כ מ י ט ב י כ ו ל ת נ ו ו מ ק ו י ם ל ר א ו ת ת ו צ א ו ת . ד ר י ש ת ש ל ו ם ח מ ה להורים ו ב ר כ ו ת ל ר ע י ת ך ו ל א ד י ת ה ק ט נ ה מ א ת עליזה. שלך מ .ק. * ממנהיגי הנוה״צ בבלגיה ,שהגיע בעת המלחמה מבלגיה לשווייץ .מ־ 1947עד לעלייתו ב־ ,1950כיהן כיו״ר הפדרציה הציונית בבלגיה. (1נתן שוואלב ,נציג ״החלוץ״ בשווייץ. (2גולדין — נציג הסוכנות בשווייץ. ספטמבר אל זיגפריד ר ו ט 1943 1 בודאפסט ז י ג פ ר י ד יקירי, ש נ ת י י ם ל א ק י ב ל ת י מ מ ך כ ל ידיעה ,ו כ מ ו נ י מ ת ל ו נ ן גם נ ת ן ע ל כך. מזה מ פ י ב ל ו מ ה ש מ ע ת י ע ל י כ ם ר ב ו ת ו ב כ ל כ ו ח י נ י ס י ת י ל פ ע ו ל כדי ל ש פ ר א ת מ צ ב כ ם . י ד י ד נ ו פ ר ק ש פ נ ה בימים א ל ה ל א ו ת ו מ ק צ ו ע ב ו ה ת ח י ל פ ע מ י ם מ ס פ ר בראון ח ב ר נ ו . חיים ושמשון ע ב ר ו ל ג ו ר א ל ג ב ע ת ־ מ ע פ י ל י ם * ו מ ש פ ח ו ת י ה ם נ מ צ א ו ת ש ם א ת ם , ה ו ד ו ת לכך ,טובים יותר סיכויי ה ה ת פ ת ח ו ת ש ל מ ש ק ם והם מקווים ל ה ק י ם מ ש ק ג ד ו ל יותר באיזור ההר. 8 ה מ ק ו מ ו ת ש ש מ ר נ ו ב ב י ת ־ ה ס פ ר ־ ה ח ק ל א י ש ל נ ו ע ב ו ר י ל ד י כ ם — פנויים עדיין. ב י ת ־ ה ס פ ר ה ת פ ת ח יפה הן מ ב ח י ג ה פ ד ג ו ג י ת והן מ ב ח י נ ה מ ש ק י ת ,וכשיגיעו ל כ א ן ילדיכם גשמח מ א ו ד ל ק ב ל ם והם ירגישו ט ו ב בינינו ,ב כ ך א נ י בטוח. א ב ק ש ך ב כ ל לשון ש ל ב ק ש ה ,ל כ ת ו ב לי ו ל נ ת ן ב א ו פ ן ס ד י ר כ י א נ ו חושבים ע ל י כ ם כ ל ה ע ת וחוסר ידיעות מ כ ם ג ו ר ם ל נ ו ך א ג ה ר ב ה . חיים 126 ס י פ ר לי ש כ נ ר א ה ע ו מ ד ע ו ז י א ל * ל ה ת ח ת ן עם ח ב ר ת ו בחודש הבא. ת ה י ה רבה .א נ ו מ ק ו י ם בי מ ר ק ר א ו ס השמחה היינו 8 פראשקר , 5 יתן סוף ס ו ף א ת ה ס כ מ ת ו לכך. 6 ש מ ח י ם מ א ו ד לוא היית מ ז מ י ן א ל י ך א ת ס א מ ק ,א ת ל ב ו ב י ץ ׳ ו א ת והיה זה ל נ ו סימן כי ש ו ב א ת ם ב י ח ס י ם טובים, א נ ו ד ו ר ש י ם ב ל ב ב י ו ת בשלומכם ,ו ב ש ל ו ם כ ל ה ק ר ו ב י ם והידידים ו ב מ י ו ח ד למשה גרטנר 9 ומרטון 1 0 .שני אחיו של מ ש ה נ מ צ א י ם יחד ע ם פ ר ק ש ב!. שלכם מ .ק. (1ממנהיגיה של ציונות הונגריה. (2קיבוץ הנוה׳׳צ בהדר. (3במגדיאל. (4ליכסנברג ,מפעילי המחתרת בפולין. (5מנהל המשרד הא״י בבודפסס. (6שמואל קפלן ,מנהיג התנועה בפולין. (8—7מראשי התנועה בפולין. (9מראשי הנוה״צ בהונגריה וטרנסילבניה. (10ד׳׳ר ארנסט מרטון — מנהיג ציוני הונגריה. (11מפעילי המחתרת של הנוה״צ בהונגריה. 127 רות ליבליך יומן דפי קטעי יומנה של רות ,שצוטטו בעבודתה של איילת כהן ״דמותו של הילד היהודי בשואה״ שזכתה בפרס ״משואה״ ע״ש יעקב ורלה גוטמן והמתפרסמת בחלקה בקובץ זה ,עוררו את תשומת ל ב ט ביופיים הנדיר. חפשנו ,אפוא ,את המקור ומצאנוהו בספר ודוביצה ,בה כלול פרק על קהילת אנדריכוב ,מקום מוצאה וחייה של רות. באנו ,אפוא ,בדברים עם עורכו של הספר ,הד״ר דוד יעקובוביץ ועם מר יצחק קורן ,ומראשי הארגון ,שהוא יוצא העיירה אנדריכוב וכן עם בת־דודתה של רות ,הגב׳ רגינה פרבר — ומן השיחות עמם עלתה והתבהרה התמונה על הנערה המופלאה הזו ,כותבת היומן ,אשר רק בחלקו הקטן תורגם עד עתה והוא עדיין מצפה לגואלו ,על ביתה וסביבתה הקרובה ,ועל מאיה וקסברג ,מורתה ומדריכתה רבת ההשפעה, מקן ״עקיבא״. אנו מביאים בזאת את קטעי היומן שתורגמו ע״י ד״ר ד .יעקובוביץ, בתקוה כי לא ירחק היום והיומן השלם יתורגם ויראה אור. העורר דייר ד ו ד י ע ק ו ב ו ב י ץ רות ליבלין בת א ד מ ו נ ד וזינה ליבליך. נולדה באנדריכוב ב־.6.12.1926 כבר בילדותה ה ב ח י נ ו ב כ ש ר ו ן ה ס פ ר ו ת י ה מ ב ו ר ך ש ל ה ו נ י ב א ו ל ה ע ת י ד ס פ ר ו ת י מזהיר .ע ד ש נ ת 1939 ה ס פ י ק ה לגמור ר ק 6כ ת ו ת ש ל ב י ״ ס ע מ מ י ועם פרוץ ה מ ל ח מ ה נ ס ג ר ו ב פ נ י ה דלתות העמוקות ביה״ס הממלכתי. אלא שגם ל ל מ ו ד וגם ב ת נ א י ־ ה א י מ י ם הנאצים לא יכלו להחניק את ה מ ש י כ ה ר ו ת א ת ל מ ו ד י ה בעיר שאיפותיה ואחר־כך בגיהו ,ב ק ו ר ס ־ ה ה ש ת ל מ ו ת ש ל מ א י ה ו ק ם ב ר ג .כ מ ו ־ כ ן ל מ ד ה ה ר ב ה ב כ ו ח ו ת ע צ מ ה וקראה שפע של ספרים מדעיים וספרותיים .התקדמה מהר בלימוד השפות ה ע ב ר י ת והאנגלית .היתד• א ו ט ו ד י ד ק ט י ת ב מ ל ו א ה מ ו ב ן ש ל מ ל ה זו. 128 כמעט רות כולה היהודית שלא לב שמה ולהשפלה לדיכוי באמונה מ ה נ א צ י ם ; היתד! מ א מ י נ ה שסבלו שלמה, והאוכלוסיה הוריה בעתיד ל מ ר ו ת הכל, ה ט ו ב ש ל ה א נ ו ש ו ת וברוח זה כ ת ב ה א ת יצירותיה .ב ת ח י ל ה כ ת ב ה נ ו ב ל ו ת ונושאים להצגות נפשה ראשית־כל י ל ד י ם ו א ח ר ־ כ ך שירים דומן .ב י צ י ר ו ת י ה ה י א מ ת א ר ת את היא ,א ת שאיפותיה ,מ ג מ ו ת י ה ורצונה ה ע ז ל ה ג י ע ל מ ע מ ד ס פ ר ו ת י פורה. ה י א מ ס פ ר ת ג ם ע ל י ח ס י ה ה ח ב ר ת י י ם ו מ ת א ר ת ב ה צ ל ח ה א ת ה ט ב ע והנוף. ק ט ע י ם מ י ו מ נ ה פ ו ר ס מ ו ל ר א ש ו נ ה ב ס פ ר ה ז כ ר ו ן ש ל ע י ר נ ו ־ ע י ר ה .ואלה מ ב י ע י ם א ת ר ג ש ו ת י ה ה ל א ו מ י י ם ו ה ת ק ש ר ו ת ה ל ע ם היהודי ,א ת ש א י פ ו ת י ה ה ע מ ו ק ו ת ל ע ל ו ת לארץ־ישראל את ולהכנס למסלול חיי הקיבוץ האידיאליים, קטעים וכן המביעים א מ ו נ ת ה ב ע ר כ י ־ ה נ צ ח ש ל ה א ד ם ובנצחון ה צ פ ו י ע ל ה נ א צ י ם .ואין ה ק ט ע י ם ה ר ו א י ם כ א ן אור ,א ל א ח ל ק מ ו ע ט מן היומן ה ש ל ם ומן ה נ ו ש א י ם ה מ ג ו ו נ י ם ה כ ל ו ל י ם בו. ה פ ר ק י ם ה ל ל ו ,א ו ת ם א נ ו מ ב י א י ם ע ת ה ב פ נ י ה צ י ב ו ר ה ר ח ב ב א מ צ ע ו ת ״משואה״, ב ז י ה ק ו ר א ל ה כ י ר גם א ת הווי העיירה יסייעו לרעיון הנוער פרסיים, הציוני ואת משאת־נפשו ב ע ז ן השואה; להמשיך בלימזיד, ו ב ע ת ובעונה א ח ת — להכיר את דמותה שהיתה והמחנכת של המורה צעירים רבים הנעלה בעיירה את התלהבות למצער, בקורסים של מאיה וקסברג, בקן ומדריכתם התנועתי של ״עקיבא״. שלפנינו מ ת ב ל ט ת במיוחד ה ת פ ת ח ו ת כשרונה ש ל רות משנה לשנה. ביומן ב ס ו פ ו ה י א כ ב ר כ ו ת ב ת כ ס ו פ ר ת מ ב ו ג ר ת .אנו מ ל א י ם ה ע ר צ ה ל כ ש ר ו נ ה ה מ ח ו נ ן מ ס ו פ ה הטראגי ואבדן כח־יצירה כה ח ש ו ב לעם. ומזועזעים ליבליך רות באוגוסט נשלחה לאושדץ בטרנספורט הגשים האחרון, ,1943 ו ש ם נ י ס פ ת ה ,כ נ ר א ה ,ביחד ע ם הוריה .הי״ד. היומן לבת ניצל בדרך נס ואחרי המלחמה נ מ ס ר ע״י פולנים ד ז ה רינה ר י נ ג ר בביליץ ,א ש ר ה ע ב י ר ת ו ל ד ז ח ה גב׳ מ נ י ה נ י י פ ל ד ב ח ו ל ו ן . מתברר, יומנה הזה של אפוא ,כ י גם ל א נ ד ר י כ ו ב היתד .א נ ה פ ר א נ ק מ ש ל ה . אנה פ ר א נ ק ובין זה ש ל ה הוא, 20 שבמשך שנה ההבדל שבין ל א היה היומן ז ו ע כלל לציבור. דפים מיומנה של רות׳קה ליבליך זכרונה לברכה : 2.11.40 ק ו ר א ת ב ס פ ר ״משה ש ל זמננו״ .זהו ס פ ר ע ל אני ה י ה ז י הגדול ת י א ז ו ר ה ר צ ל ,ה א ד ם ה ג ד ו ל ה ז ה ב נ ה א ת ה י ס ז ו ת ל מ ד י נ ת ה י ה ז י ם ה ע ת ז ה לקום ,א ר ץ י ש ר א ל מ ו ל ד ת נ ו .ב ח ז ו נ ו הוא ר א ה א ת א ר ץ ־ י ש ר א ל פ ו ר ח ת כ ג ן ע ד ן ע ל י א ד מ ו ת . לפחות אסע אני מולדתנו של לארץ־ישראל, כדי ל ב נ ו ת שם מחדש ולקומם את ה ע ת ז ה .כ י היא ת ק ו ם ל ב ט ח ו ת ת נ ו ס ס ע ל מ פ ת ה ע ו ל ם כ א ר צ ו ה ל א ו מ י ת ע ם י ש ר א ל ג ד ו ל ועצום .ז ה י ה י ה ! כי כ מ ו נ ו כ א ן ב א נ ד ר י כ ו ב מ ו כ ר ח י ם היהזים כל לחפוץ במולדת משלהם ,למקום־מנוחה ש ק ט אחרי ת ל א ו ת הגלות. הוגה אכתוב בנין אני מחשבה לכתוב הרצאה בשם ״היהזי הגדול תיאזור הרצל״. ז א ת ,כ י א ג י מ ר ג י ש ה צ ו ר ך פנימי ,אגי מ ו כ ר ח ה ,מ ש ה ו ד ו ח ף א ו ת י לזה. גראה כיצד יעלה הדבר ב ז י ? ! 129 י ו םשני: 9 4 0,9.12Д בששי בשנה ל ד צ מ ב ר ה י ה י ו ם ה ו ל ד ת י .ע ב ר ט ו ב למדי .ה ח ו ג ה י ה א צ ל י .י ת ן ה׳ הבאה א נ י נורא בארץ־ישראל... במולדת נפשי רגשנית. כלפי חוץ ב ת ו כ י פ נ י מ ה מ ת ג ע ג ע ת למשהו. אני מין רות׳קה כזאת ,שובבנית ,ק צ ת ר ע ה וקנאית .הייתי מ א ד ד ת ה ל ה י ו ת ט ו ב ה ש י א ה ב ו נ י כולם ,ו כ ן ה י י ת י ר ו צ ה ל ה י ו ת יפה .א נ י כ ו ת ב ת סיפורים .א ו ל י י צ א מ מ נ י הייתי ר ו צ ה משהו. להיות לעזר להורי ולהביא ל ה ם נחת־רוח כאדם ולגדול ה ג ו ן )וגם רישיק ,ו ג ם &ניק( .ה ל ו א י ו י ת ג ש ם ה כ ל ,כ י ל ע ת ע ת ה ה כ ל ל ה י פ ך . : י ו םשלישי1940,17.1Z כ ב ר ח ו ר ף ו ק ר מ א ד ,א ך ב כ ל ז א ח י פ ה ה ט ב ע בקסמיו .א ך איגגי ש מ ח ה , עצוב לי משהו ע ל הנשמה. כתבתי לכתוב סיפורים. ל פ נ י ם הייתי מ א ו ש ר ת כ ש י כ ו ל ת י ו א ח ד י ם מ ה ם ה י ו מ א ד יפים ,כ מ ו ״האושר״ ,״היערנית״ ,״ ה פ ר ח ה נ ו ב ל ״ ו כ ר .הייתי כ ש י כ ו ר ה מ ה ם ,ע ד ש ב א ה ש ב ר ! ב י ו ם ראשון ה י ה מ ב ח ן ־ כ ת ה .ה י י ת י מ פ ו ז ר ת ,ל א י כ ו ל ת י ל כ ת ו ב ,והיה נ ו ש א י פ ה — ״כשאני מ ב י ט ה ל מ ר ח ק י ם ״ ,א ך ה ו א ל א ע ל ה ב ז י יפה .ה ן טושיה והן החברות ,א ש ר קודם ה ת פ ע ל ו מ כ ל סיפורי, ה ש מ י ע ו ב י ק ו ר ת ח ר י פ ה .ה ן א מ נ ם ל א א מ ר ו שהוא גרוע ,א ל א ש ה ר א ש ו ן ה י ה ה ט ו ב שבכולם .הריאלי ביותר ) א נ י מודה!(. אבל מ ה ? אני לא שאני א ו כ ל אחרת ,אני כ ו ת ב ת משום שאני מרגישה מ ו כ ר ח ה ל כ ת ו ב .א ב ל ע כ ש י ו א ו ל י ע ו ד אפסיק ,ת ל ו י מ ה ת ג י ד ל י מ א י ה מ ח ר .א י נ נ י רוצה לעשות צעדים נוספים בלעדיה .נראה ע ד מחר. ימים ס פ ו ר י ם ל א ח ר מ כ ן :מ א י ה כ ת ב ה מ כ ת ב .ז ה ע ז ר . לחנוכה .הוא ע ל ה י פ ה מ א ד )גם תודות למצב־רוח(. כתבתי מחזה קטן טושיה, והאחרות מאיה ה י ו נ ר ג ש ו ת ,ה ן ב כ ו .ו א נ י כ ו ת ב ת ע כ ש י ו ד ב ר י ם ריאליים .א נ י מקוד• שאזכה ואצליח... נ .ב (19.12) .כ ת ב ת י ח ה ה צ ל י ח למדי .ה י ה ויכוח .א ח ר י ־ כ ך נ ש א ת י ה ר צ א ה ב נ ו ש א ״יהודים ש ו נ י ם ב ח ל ק י ה ע ו ל ם השונים״ .ו ב י ו ם ר א ש ו ן ה ר צ י ת י ע ל ״ ת פ ק י ד האשד.״. כתוצאה מ ה ר צ א ת י ה י ה ויכוח נ ל ה ב .ח ב ל שהייתי מעוצבנת מהשעור )היה מ ב ח ן ־ כ ת ה ( ו ב ש ל ע צ ב נ ו ת י ל א ה צ ל ח ת י כ ל ־ כ ר ל ה ו כ י ח ו ל נ מ ק א ת ה נ ח ו ת י . י ו ם רביעי 5 ,ב פ ב ר ו א ר :1941 ...עכשיו בימי זמנים נוראים .מאיימים עלינו בגירוש .רוצים הביניים ?...א י ן לעשות גיטו כמו א פ ש ר ו ת ל א ר ג ן חוגים ,א י ן ר א ש א ל י ה ם ו ג ם ל א מ ק ו ם . ה כ ל ה ו ל ך ל ע ז א ז ל .א ל י ח ז ר ה ההשראה ,שוב .א נ י כ ו ת ב ת ס י פ ו ר י ם )״ההקרבה ו ה א ו ש ר ה ע צ מ י ״ ( .ב ח ח ש ל ג ,ה ח ו ר ף יפה ,א ך מ ה יוצא מ ז ה י א נ ו א י נ נ ו יוצאים ל א ב מ ז ח ל ו ת ,ל א ב מ ג ל ש י ם א ו ב מ ח ל ק י י ם .א פ י ל ו ל ה ס ת ו ב ב ב ר ח ו ב אסור... י ו ם רביעי:19.20341 , היום ה ח ל מ ת י ל כ ת ו ב ב ע ב ר י ת .ל ו מ ד ת א ג י ע ב ר י ת כ ב ר ז מ ן ר ב .ו מ ד ב ר ת אגי וכותבת טוב ,ביחוד ב ש נ ה האחרונה ,שנה ש ל מלחמה ,מזמן שאגי לומדת אצל מ א י ה .ל ה י ש ש י ט ה א ש ר א נ י א ו ה ב ת .ל ו מ ד ו ת א נ ו )שושנה ואני( א ת ה ס פ ר ו ת העברית 130 החדשה. עברנו כ ב ד א ת תקופת ההשכלה ורוב התקופה הרומנטית. ה ר ו מ נ ט י ת מ צ א ה חן בעיגי ,כי אני ג ם ־ כ ן ר ו מ נ ט י ת .א נ י החקופה גם כותבת ר ו מ נ ט י ת כ י א נ י כזו. א נ י מ ת א ר ת לי איך א כ ת ו ב ה כ ל ב ע ב ר י ת ב א ר ץ ־ י ש ר א ל .ולארץ א נ י אעלה, כי אוהבת אני א ו ת ה מ א ד .א נ י יהודיה .ש ם מ ו ל ד ת י , בעבודה־ציבורית, ושם, מקומי .ו א ם א נ י א ח י ה ב א ר ץ א נ י ח פ צ ה ל ה י ו ת בקיבוץ .ל פ ע מ י ם ה ק י ב ו ץ מ ת ו א ר לי א י ד י א ל י ו ל פ ע מ י ם א י נ נ י מ א מ י נ ה בזאת ,כי איך יכול ל ה י ו ת ב כ ל ל מ ק ו ם כמקום אידיאלי ב ע ו ל ם ה ש ט ו ף ב ד ם ? כ ו ת ב ת ס י פ ו ר י ם )״נובלקי״ — נ ו ב ל ו ת ( וגם היום ג מ ר ת י א ח ד ש ב ו 9 אני כ ר ט י ס י ם )דפים( .זה ר ו מ נ ט י . מ א ו ש ר ת א ם א נ י כ ו ת ב ת .אני ש ב ע ה ר צ ץ ו ל ב ב י ש מ ח . אני מ ח ש ב ו ת ארץ: ז א ת מ ו ל ד ת ,מדינה ,ערים ,כפרים ,פרדסים, ארץ קיבוצים ומושבות, הכל מ ה ה ר ג ש ה ש ל נפשי. קיבת זה ש ח ר ו ר מ ה ח י י ם הפשוטים ,זה שחרור מ ש ע ב ו ד ה כ ס ף . קיבת זה נ ש י מ ה ר ע נ נ ה וחופשיה ש ל ה ר י א ו ת ה ע י פ ו ת . הורה: ה ו ר ה זוהי ש ל ה ב ת ,זוהי אש ה מ ש ק פ ת א ת ה ט מ פ ר א מ נ ט היהודי .ה ו ר ה מ ש ח ר ר ת , ו מ ע ל ה ע ל ה ד ע ת :א ר ץ ־ י ש ר א ל .הורה מ ו ס י פ ה כח ,ת ק ו ה ,ב ט ח ץ ע צ מ י מרוממת וששון .היא מחיה .ה ו ר ה היא מ ל כ ת ה ר י ק ו ד הישראלי. ע ב ו ד ה זוהי ב ר כ ה . חרוזי האדמה הם שיבולי התבואה. ״ ה מ ח ר ש ה י ק ר ה מ ה ע ט ,א ד מ ה ח ר ו ש ה יקרה מ נ י י ר מ ל א כ ת י ב ה ״ ) ק ו ר צ ׳ א ק ( . )תרגום מפולניה(. יום שני ,14.4.1941 ,ח ו ל ה מ ו ע ד פ ס ח : ע ב ר ו ש נ י ה י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל פסח .ב ש נ י ה י מ י ם ה א ל ה ה י ה ס ד ר . כבד ביום ה ר א ש ת היה ח ג א מ י ת י ,ה ר ג ש ת י ש ז ה פסח .ק ר א ת י א ת ה ה ג ד ה ו ה כ ל ה ב נ ת י . אצלגו החגים ה ם לא כמו לפני־כן .א ץ לנו כלים לפסח .ר ק אוכלים א נ ו מ צ ו ת ומה ש י כ ו ל י ם .ס י פ ו ר ה פ ס ח ה ו א ט ו ב לימים אלה .גם א נ ו ב ג ל ו ת בין ז ר י ם ו ס ו ב ל י ם א נ ו מ א ו ד ,מ א ו ד ,ו ה ש ח ר ו ר א מ ו בא .מ ד ו ע ? ה ל א יש ק ב ״ ה כ מ ו ל פ נ י ־ כ ן . ,א ש ר הוציא הבדל א ו ת ג ו ב י ד ח ז ק ה ו ב ז ר ו ע גםויה ממצרים ,ו ב ה ג ד ה ג ם כ ת ו ב ש ה ו א ע ש ה ב י נ י ג ו ובין ע מ י ם א ח ד י ם . מדוע ישראל, מ ו כ ר ח י ם א נ ו כ ל ימי חיינו ל ה י ו ת ד ח ו ק מ א ר ץ אבותינו — מארץ י ל ד ת ג ל ו ת .א ב ל ,יהודים ,מ ד ו ע אני פה ו ל א שם, זאת ש ו א ל ת אני, א י פ ה ש ל ב י ח פ ץ ? א ו ל י ע ו נ ש ז ה ל כ ן שיהודים א י נ ם טובים ,ש א י ג ם מ א מ י נ י ם ב ה ׳ ? ב א ד ת י ? א י נ נ י י ו ד ע ת .ש ו כ ח י ם א ת א ר צ ם אם ט ו ב להם ,ו ר ק א ם ר ע ל ה ם מ ב י ט י ם ל מ ז ר ח ו ח פ צ י ם ל נ ס ו ע שם. )עברית במקור(. 131 י ו ם רביעי:16.4.1941 , ה י ו ם א ג י פ ש ו ט מ ת ג ע ג ע ת אחרי האמן .הייתי ר ו צ ה ל ה ת ב ט א .כ ל ־ כ ך ה ר ב ה מ ח ש ב ו ת מ ת ר ו צ צ ו ת ב ר א ש י .א ל א שאין ל י א ף ־ פ ע ם ה ז ד מ ג ו ת ל ר ש ו ם .ו א נ י ט ו ב ע ת המחשבות במבול שלי האהובה ה ב א ו ת אחריהן .א נ י שוכחח. מפזרת ק ר נ י זהב. אמנם והיום כ ב ר יום אביב ,א ד אביבי. מאוד, עדיין ל א ח ם החמה אלא ש ל מ ר ו ת מ ז ג ־ ה א ו י ר א נ י א י נ נ י ב מ ז ג ־ ר ו ח ט ו ב ביותר .פ ס י מ י ו ת א ח ז ה א ו ת י .אינני יכולה מ ש ו ם ־ מ ה ל ה א מ י ן היום בשום ד ב ר .א נ י מ פ ק פ ק ת ב כ ל ,ה א ם החיים יפים ב א מ ת ? ה ק י י מ ת ה א ה ב ה ? האין א ל ה א ו ל י מ ל י צ ו ת ר י ק ו ת ? מ י יודע ,א נ י פ ע מ י ם כ כ ה ו פ ע מ י ם כ כ ה ,א ו ש א נ י מ א מ י נ ה ב ל ה ט ב כ ל או ,בימי האפורים ,א י נ נ י מ א מ י נ ה בשום ד ב ר מ ל ב ד באלהים. ז ה ו ה מ פ ל ט היחיד .כ ב ר ע ב ר ת י א ת ג י ל ה י ל ד ו ת , כ ש א פ ש ר ה י ה ל ס פ ר לי ע ל נ ס י ם ו ג פ ל א ו ת ו ע ל ישיש ע ם ז ק ן אפור• א ד ה א ם א ל ה י ם ל א ח ו ל ל נסים? ה ן א ת כ ל ה ע ו ל ם ,ה ט ב ע ה נ פ ל א ,הארץ ,ב נ י א ד ם ,ה ח י ו ה צ ו מ ח ו ה ר ב ה דברים א ח ר י ם ה ו א ב ר א .האין א ל ה נסים ? ז א ת יכול ל ח ו ל ל ר ק כ ח עליון .מ י ש ה ו היה ל ה י ו ת ב ל ת י ־ ר ג י ל .ה י ה צריד ל ס ד ר כ ל פ ר ט ב ד י י ק נ ו ת ,ב ש ל מ ו ת ,ש י פ ע ל צריר כ ת י ק ו נ ו .מ י ה ו ז ה ? אדוני ,א נ י מ א מ י ג ה ב ו .כ י מ י ה י ה י כ ו ל ככה... יש א ל ה י ם , ומדוע עוולה כזו מ ש ת ר ר ת בעולמו? הגרמנים לקחו כבר i אירופה .ה ם מ ו ש י ט י ם כ ב ר א ת ידיהם ה ל ו ח מ ו ת ל א פ ר י ק ה .ו ל נ ו ר ע כ ל ־ כ ר ,ו ב ל ב ד ש ל א יגיעו ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ,כ י א ז ת ק ו ו ת נ ו היתד .א ו ב ד ת .ה א י ד י א ל י ם היו הופכים לעפר ,מ ר ו ע ל ו ב ה י ה עתידנו ,ש ע ב ו ד מנוון — א ז מ ו ט ב ל מ ו ת .א ב ל מ ה זה למות ,מ ה נ מ צ א א ח ר י ז ה ? חיים ח ד ש י ם ? ח מ ד .טמירה ,ר ז ,מ ס ת ו ר . : 17.5.41 ל ״ ג ב ע ו מ ר ה ו א ח ג ש ל ילדים ,ח ג שמחה ,תורה ,ו א ב י ב .י ש א ר ו מ מ נ ו ז כ ר ו נ ו ת נעימים. במקום מ ס ע ע ר כ נ ו ה צ ג ה נ ע י מ ה באולם הקהילה למען הילדים .היא ע ל ת ה י פ ה .ע כ ש י ו ב א ו ת ח ב ר ו ת י ו ל ו ק ח ו ת אותי לטיול .א נ י מ פ ס י ק ה א ת ה כ ת י ב ה . י ו ם ש ל י ש י :17.6.41 , ה ר ב ה פ ל א י ם יש ב ע ו ל ם .ה ר ב ה יופי .כ ל כ ד ה ר ב ה ד ב ר י ם נ ה ד ר י ם י צ ר ע מ ל האדם ושכלו .ואני ע ו ד ל א ראיתי מ א ו מ ה .ע ו ד מ ע ט א ה י ה ב ת 15 ועוד לא נ ס ע ת י ל ש ו ם מ ק ו ם .הייתי פ ה ושם ב ב י י ל ס ק ו ,ק ר א ק ו ב ,לובלין ,א ב ל ל א ה פ ק ת י מ ז ה ש ו ם ת ו ע ל ת א ו מ ש ו ם שהייתי ק ט נ ה ,א ו מ ש ו ם ש ל א ה י ה מ י ש י ס ב י ר לי, א ו משום ש ל א היתה ל י ההבנה .ג ם עכשיו אין ל י הרבה• א ד ב כ ל ז א ת אני ח ו ש ב ת ,מ ת ע נ י י נ ת ,ש ו א ל ת ,ר ו צ ה ה כ ל ל ד ע ת ,ל ר ד ת ל ע ו מ ק ן ש ל ח כ מ ו ת העולם. יותר מ כ ל מושכות אותי האמנויות היפות .ללכת לתיאטרון ,לאופירה ולתערוכות ש ל ת מ ו נ ו ת א ל ה ח ל ו מ ו ת י .ל ה י כ ל ל פ ע ם בין ד ג ו ל י ה ע ו ל ם ־ ה ז ה ,ע ל כ ר אינני רוצה לחלום אפילו! לפרוש כ נ פ י י ם ,ל ע ו ף א י ־ ש ם לעולם ,לסייר ב א י ר ו פ ה ,א מ ר י ק ה ,ל ה כ י ר א ת ה ס פ ר ו ת ה כ ל ל ־ ע ו ל מ י ת ,ל ש ל ו ט ב ש פ ו ת ז ר ו ת ע ל בוריין ,ל ר כ ו ש ד ע ת ! . . . כ ב ר ע כ ש י ו א י נ נ י ח פ צ ה להיות כ ב ו ל ה ת מ י ד ב א ר ץ ־ י ש ר א ל .א כ ן ,רוצה אני ל ה י ו ת ש ם ,ל ע ב ו ד ו ל ת ר ו ם ל ט ו ב ת ה ,א ד א נ י רוצה ג ם ל ה כ י ר א ת ה ע ו ל ם ולצלול במצולותיו. 132 אני לעומת מיקרוסקופית ועלובה א נ י ל א כלום .א ך אני צעירה. העולם. ה ע ו ל ם פ ת ו ח לפני .כ ך אומרים .א ך ה א י ן א ל ה מ ל י צ ו ת ר י ק ו ת ? אני צעירה ,א ב ל כ נ פ י כ פ ו ת ו ת .רוצה אני ל ד א ו ת ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ועלי ל ש מ ו ט א ת כנפי ,כי ה ע ו ל ם לפני .מ ל ח מ ה .אירופה זה נעול מרכז והאמנויות. המדע נתונה אירופה היפה ב א ש ה מ ל ח מ ה ה מ כ ל ה ו ה ק ט ל נ י ת .א ו צ ר ו ת נעלים ,פ ע ל י ה ש כ ל והעמל ,אובדים. התרבות נ ו צ ל ה כ מ כ ש י ר מ ל ח מ ה ב פ ש ע ,ל ב ו ש ת ה ו ל ב ו ש ת אירופה ,ש נ כ נ ע ה ל ר ו ד נ ו ת ו של אדם אחד .אני ר ו צ ה ל צ א ת לעולם ,ו ה ע ו ל ם אובד .אך נקוה .א ף אם ה ת ק ו ה היא ״אם הטפשים״ ,מ ו ט ב ל ה ח ז י ק בה ,כי היא מ ע ו ד ד ת א ת הרוח. ישוב העולם לקדמותו וישוב בפלאיו לפתותני הבלתי־נדלים. מתי אכירנו? ה י י פ ת ח ו א י ־ פ ע ם שעריו לפני ,ה ע ל ה ל פ נ י מ ע מ ק י נ פ ל א ו ת י ו ? . . .רוצה אני ביופי ובטוב! לכל ר ש ע ו ת ו ל כ ל ו ך ב ע ו ל ם ר א י ת י דיי .יופי ,טוב ,אושר ,אמת ,ו מ ע ל ד ע ת אני חפצה .זכותי היא ל כ ך .ל ל מ ו ד ,ל ר כ ו ש ד ע ת ,זה ה מ פ ת ח לעולם .ללמוד!... א ו ל ם נ ד מ ה לי ש ל א תהיה לי ה א פ ש ר ו ת .א ו ל י י ק ר ה נס ,כי אני מ ו כ ר ח ה ל ל מ ו ד ! יומ שלישי:15.7.1941 , אני יהודיה ת ו ך תוכי ,יהודיה ל א ו מ י ת .ב ח ז ק ה אני מ ר ג י ש ה א ת ה ש ת י י כ ו ת י אל הלאום .אני ק צ ת ל א ו מ נ י ת ,א ך ה א ם זה מ פ ל י א .א נ י בנכר ,ש ב ד ה ב ג ל ו ת , רחוקה וכיצד מ מ ו ל ד ת י האהובה .א נ י ל א אוהב אותה י שומעת עליה. כ י צ ד זה ל א קוראת ולומדת. כאלה! נפלאות א ה י ה ל א ו מ נ י ת וכיצד לא ארגיש גאוה ע ל ה ש ת י י כ ו ת י לעם היהודי ,ה ע ם ה נ צ ח י הזה. נ פ ל ו א ב ד ו עמים ,ש נ ק ב ר ו ת ח ת עיי א ר צ ו ת י ה ם .נ פ ל ו ל נ צ ח ולא יקומו עוד, נ ע ל מ ו מ ת מ ו נ ת העולם ונשאר מ ה ם ה ד ר ח ו ק ב ל ב ד מ ה ע ב ר .ואילו האומה שלי, • ה א ו מ ה ה י ה ו ד י ת ? עיי ארצו ו ב י ת מ ק ד ש ו ,ו ל ר ב ו ת ירושלים הקדושה ,ל א ק ב ר ו ה ו ת ח ת ם .כי רוח האומד ,חזק ונצחי ,ל מ ר ו ת כ ל מ י נ י א ס ו נ ו ת ו ת ל א ו ת ש פ ג ע ו בו. ה ע ם חזק ב נ פ ש ו ובגופו ב ה ר ב ה מ ע מ י ם א ח ר י ם .והיסוד ,ע ל י ו מ ו ש ת ת כ ח ה א ו מ ה , האמונה היא המשמשת מסד חי יציב, אמנם וקיים. עם הזמן היא התחלפה א צ ל מ ע ט י ם ב ק נ א ו ת ,א ך ב כ ל ז א ת נ ת ק י י מ ה טהורה ,א מ י צ ה ו ב ל ת י ־ מ ע ו ר ע ר ת ע ד ע צ ם היום הזה .ושוב היא ק מ ה ל ת ח י ה .ב מ י ? ב נ ו ע ר ו ב ח ל ו צ י ם האידיאליסטים. התקוה ישראל. הזוהר באופל^,את למחשבותינו. ככה והאמונה ב ת האלפיים, בעצם אפילו הפרספקטיבה לבבותינו משיבות לתחיה של היוצאים מולדת אל את ה מ ו ל ד ת ,שהיא א ר ץ ־ חופשית כמגנט, כאור עמוד האש החופש מושכת והחרות. היא היא הלום ע ת י ד נ ו .א נ י א ו ה ב ת א ו ת ה ו ח ו ל מ ת עליה מ א ז ילדותי. גידלוני ,ומאיה ה ע ר ת ה ל ת ו כ י ה ר ב ה מ ר ג ש ת ה ה ח מ ה א ל הארץ. מאז ש ה ת ח ל ת י ל ח ש ו ב א נ י ח ו ש ב ת ע ל א ר ץ ישראל .מ ח ש ב ה זו ה ש ת ר ש ה ב ק ר ב י כ ה עמוק ,עד ש נ ר א ה לי כ י צ מ ח ת י ב ה וקריעתד ,ממני ,ג ז י ל ת ה ב ט ה ו ן ש א ס ע ו א ע ב ו ד למען ארצי ,ת ה א ה ר ס ר ו ח נ י עבורי .ל ה י ו ת שם ,ה א פ ש ר ו ת ל ל מ ו ד ולשוחח אך ב ש פ ת מ ו ל ד ת י ה א ה ו ב ה ,ה ש פ ה ה ע ב ר י ת ה מ ת נ ג נ ת ,מ ל א ת השירה ,ר כ ה מלאת עוז; לעבוד ב ק י ב ה או במושב, ב ה ר ג ש ה ש ע ו ב ד י ם למען ה מ ו ל ד ת , ש מ ש ר ת י ם א ת האומה ,הרי זד ,א ו ש ר ! ולזה יש עוד להוסיף א ת ה א פ ש ר ו ת ל כ ת ו ב ס פ ר י ם עבריים ,ל ה ת א ה ב ,ל ה י ו ת אהובה, שיהיה לי בית, בעל דלז־ים. להשיג שיא .א ך ל ע ת ־ ע ת ה ל א ה ג ע ת י ע ו ד ל כ ך . באחת א ת ה א ו ש ר ה ר ב הרי זה ל ע ת ־ ע ת ה מ ל ח מ ה ,ש ב י ומצוקה ,א ך 133 ל מ ר ו ת הקשיים א נ י ל ו מ ד ת ו כ ו ל נ ו ב צ ו ו ת א ל ו מ ד י ם ע ב ר י ת . ב ש ב ת כ׳ ב ת מ ו ז נ ת ק י י מ ה א ז כ ר ה ל ה ר צ ל ו ב י א ל י ק ,שני גדולי ה א ו מ ה ה י ה ו ד י ת מאיה דיברה ברגשה ובעצמה כה נפלאות בעברית. ידמ ראשון: 10.8.1941 , 10ימים ל א כ ת ב ת י ,ל א ה י ה ל י מ צ ב ־ ר ו ח .כמד .ד ב ר י ם גדולים וחשובים א י ר ע ו אלו. בימים עכשיו, בשעת־פורעגות מתרחש זו, משהו משעה לשעה ומדקה ל ד ק ה .ג ם ב א נ ד ר י כ ו ב ק ר ה א ס ת גדול .מ ת ,ו ב ע צ ם עונה ,ב מ ח נ ה רכוז א ב י ה ש ל ר ו ת ׳ ק ה גדוסר ,א ד ם צעיר .ה ח י ו ת הללו ,פ ר א י ־ א ד ם ,ה ת ע ל ל ו ב ו ו א ח ר כ ך ש ר פ ו ה ו . כ ה פ ר י כ י ם חיי אדם .א ב ל מ ה ? ה א ח ד מ ת ו ה ש ג י ח י י ב לחיות ,ל מ ר ו ת ש ה ח י י ם לפעמים אכזריים! וכמאמרה של ר ו ת ה :״חובלים ב כ ל המקלות ,בכל זאת כ ל אחד נ מ ש ך א ל י ה ם ונאחז ב ה ם כ ב ע ו י ת ״ .מ ה ה ם ה ח י י ם ב ע צ ם ? איזה מ ג נ ט טמון ב ה ם ? י ו ה ראשון:17.8.1941 , ״ ב י ת הורי״ ,מ ל ה יום יומית שגורה ,ו ב כ ל ז א ת כ ש מ ב ט א י ם א ו ת ה היא מ ח ד י ר ה ב א ד ם ר ג ש ש ל בטחון ,של א ח ד ו ת ו א ה ב ת ה מ ש פ ח ה .א ך כ א ש ר רוצים ל נ ת ק א ו ת ך מ ה ב י ת הזה ,ש א ה ב ת א ו ת ו מ כ ו ח ה ה ר ג ל ,מ ה ב י ת ב ו גולדת ,ב י ל י ת כ ל ימי י ל ד ו ת ך ושחר נעוריך ,ב ו ש מ ח ת ,ה ת ע צ ב ת והשתעשעת, ח ש ב ת ו א ה ב ת ,אז צ ף ו ע ו ל ה מ ו ב נ ו ש ל ״ ב י ת הורי״ ,זה מ ש ה ו כ ה ק ר ו ב ויקר. כשרוצים ל נ ת ק נ ו מן ה ב י ת ,נ ד מ ה ל י כ א י ל ו ת ו ל ש י ם מ ש ה ו מ ת ו כ י פ נ י מ ה , אז נ ש א ר י ם ריקנות ,געגועים ו פ ח ד ־ ה מ ח ר . כעת מאיים עלינו ,ע ל יהודי ה מ ק ו ם , ה א ס ו ן הזה .עומדים להעביר אותנו ל ש ו ל י העיירה ,א ל ה י ם יודע איפה .י ו ד ע ת א נ י ש א י ־ פ ע ם ב י ן ־ כ ה ־ ו כ ה יהיה ע ל י לעזוב א ת ב י ת הורי .הן מ ג מ ת י היא א ר ץ ־ י ש ר א ל ,וכן רוצה א נ י ל ב ק ר ב ע ו ל ם וקודם )מוקד מ ש ל י ( ,ב י ת א ח ר , כ ל הריני אשה ויהיה ע ל י ל ה ק י ם בית חדש ע ם איזה גבר ,ש מ ט ב ע ה ד ב ר י ם יהיה ל ב י ת ו .א כ ן י צ א נ ו כ ב ר מ ד י ר ת נ ו ,א ך נ ש א ר נ ו ב ב י ת ,עדיין י ש נ ו הגן שלנו ,ה מ ק ו ם ה ח ב י ב עלי ,ב ו אני ק ו ר א ה ולומדת ,ח ו ש ב ת וחולמת. ו א ת כ ל ז א ת ע ל י ל ז נ ו ח ב פ ק ו ד ת א נ ש י ם רעים .ה ר ,מ ד ו ע ר ע ע ת ה כ ל ־ כ ד , האנשים והעולם רעים ע ת ה ? מדת אני מקפץ ב ו ע ר ת כולי בשלהבת פנימית, ומתרונן .מ ה ס ו ב ש א נ י יהודיה. הפורצת בסומק כהה על< הלחיים. הלב א נ י ר ו א ה עוצמתו ,כ ו ח ו ו ת ק ו ו ת ו ש ל ה ע ם הזה א ש ר כ ע ת ה נ ו מ ש ו ע ב ד .כ י ל י ש ר א ל יש אישים ח ז ק י ם וגדולים ב ע ל י ש ל י מ ו ת של עוצמה .כ ל כ ך ה ר ב ה ר ג ש ו ת ב ת ו כ י :אהבה ,ת ח ו ש ת הכוח היהודי, כ ל כ ך ה ר ב ה רוח יהודית ב ת ו כ י ,ל מ ר ו ת ה מ ו ן ה ד ג ל י ם האדומים ע ם צ ל ב י ־ ה ק ר ס ה מ מ ל א י ם א ת העיר ואף א ת ב י ת נ ו ,ל מ ר ו ת ה ה ע ב ר ה הצפויה מחר .ל מ ר ו ת ה כ ל י ה ה צ ג ה בקהילה ,ש ע ר כ ה מ א י ה ל ס י ו ם ״ מ ו ש ב ת ־ ה מ ל ח מ ה ״ ,ג ר מ ה )נדמה לי( ל ה ת ר ג ש ו ת ב ל ב כולם .ה ל ב ע ל ז כ ש ר א י נ ו א ת ה י ל ד י ם האלה ,יהודים ״הבונים א ת הארץ״ .ו״התקוה״ ,ש ה ו ש ר ה ב ע ו צ מ ה ו ב ר ג ש ,ר ו מ מ ה א ת רוחי .היהודים הם אחים, שלהם ) ל מ ר ו ת ח ס ר ו נ ו ת י ה ם ( ס ג ו ל ו ת ש ו ו ת ו מ ס ר ה מ ש ו ת פ ת :ח ר ו ת וארץ י ש ר א ל ! ה א ר ץ ה א ה ו ב ה ה ז א ת ארץ ה ח ל ו מ ו ת ה ח פ ש י ת ,א ד מ ת נ ו היהודית ,ה מ ק ו ד ש ת ומז־ושנת בדם 134 בניה ,היא ה מ ו ל ד ת .ה ת פ ת ח ש ע ר י ג ן ־ ה ע ד ן שלד .ל פ נ י נ ו ? ל פ נ י ? ה ח ש מ י ע ב א ז נ י נ ו א ת סאון מ י ה י ר ד ן ו ג ל י ה כ ב ר ת י ה ת צ ל צ ל בפינו מ נ ג י נ ת ה ש פ ה ה ע ב ר י ת האהובה ,ה י פ ה ? ה ת ר א י נ ה א ו ת נ ו א י ־ פ ע ם ה ש מ ש ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י ת ו א ד מ ת ה ,ע ו ב ד י ם ב ש ד ה א ו ב פ ר ד ס ל ט ו ב ת ה כ ל ? ה י ת ג ש ם ה ח ל ו ם ה מ ק ס י ם ? הו ,א ל י ה ט ו ב ,ה ח ז ק והחכם ,ע ש ה ,ח ו ל ל נ ס ו ש ח ר ר א ו ת נ ו .ה ב י א נ ו א ל הארץ ,א ל ה א ו ש ר , התורה והעבודה .ה ג ש ם ח פ צ נ ו ה ל ו ה ט . )תרגום מפולניה(. I shall learn English history and Hebrew literature and perhaps I shall not be so stupid. With God's help will be good. With his help no Jew will — go from flat. The world and people will be good and nice. )אגגלית במקור( י ו פ ראשון ,28.9.1941 ,ש נ ה ) 5701ת ש ׳ ׳ א ( : ר א ש השנה ,היום ה י ה ו ח ל ף ר א ש ־ ה ש נ ה ב פ ע ם ה ש ל י ש י ת ב מ ל ח מ ה :ב ר א ש ו ג ה על העגלה ,ב פ ח ד פ צ צ ו ת ודליקות ,ב ע ת הבריחה ה מ ט ו ר פ ת כ א ש ר פולין כולה ה י ת ה ע ל ג ל ג ל י ם .ב ש נ י ת א ח ר ש ר י פ ת ב י ת ־ ה כ נ ס ת הקדוש ו ה א ה ו ב ש ל נ ו ; ל מ ו ל ה ח ר ב ו ת ה ת פ ל ל נ ו ת פ י ל ו ת י נ ו ה ע ב ר י ו ת ה נ א ו ת שאין דומה להן ,ב א ו ל ם ב י ת ה מ ר ז ח . ו כ ע ת ב ש ל י ש י ת ,ב ב י ת ־ ח ר ו ש ת ) ל פ ח ו ת יהודי(. ב ץ ע ר י מ ו ת קרשים ,כ ס א ו ת ו ש ו ל ח נ ו ת ע מ ד ס פ ר ה ת ו ר ה ב א ר ו ן ־ ק ו ד ש קטן, ע ש ר בחפזון ,ו מ ש ם ע ל ו ק ו ל ו ת ה ת פ י ל ת מ ל א ו ת תחינה ,שוועה ו ת ק ו ה ה ת ע ו פ פ ו המלים הנפלאות, בעברית, המתנגנות המבוטאות ב ה ט ע מ ה בפינו ,ב פ י הנוער: ו ה מ ל י ם ה נ ו ג ו ת ,ה מ ל א ו ת כ א ב ודאגה ,ה מ י י ב ב ו ת באידיש ,ק ו ר א ו ת ל ע ת י ד ו ק י ו ם טובים י ו ת ר ; ג ם מ ל י ם ב ג ר מ נ י ת ה ש ת ר ב ב ו ב ק ו ל ו ת ה ת פ י ל ה ב ח ל ל ם א ת ה ק ו ד ש ) ל פ י ד ע ת י ( .ק ם ל ת ח י י ה ה ע ב ר ב ה ש פ ע ת ק ו ל השופר ,מ נ ג י ג ת ה ת פ י ל ו ת ,ש י ר ת ן ותוכנן. ה ו מ ת י ,ת ת מ ז ג ב ה ס ו ף ־ ס ו ף כ ל ה ת פ י ל ו ת לשלימות ,לקול מ ת ב ג ן ו נ פ ל א ש ל ש פ ת מולדתבו ? מ ת י בתפלל יחד בעברית בארצגו ? מתי ? ראש־השבה, ה ת ח ל ת חיים חדשים ,שבה ח ד ש ה ש ל מ א ב ק ע ם החיים ,ש מ ח ה , אושר ,ע ו ש ר א ו ד ל ו ת ,א ס ו ג ו ת ו מ צ ו ק ה ? ג ם א ו ת ו ח ג ל א ה ו ר ש ה ל כ ל ה י ה ו ד י ם הפועלים עבדו ב ל א לחוג. שיוכלו א ת ה ר ו א ה ז א ת ואיבך משבה להתפלל ולקדש א ת המסורת מ א ו ם ? איבד גואל אותבו ו א ת ה ואתה, גותן אלי, לדכאגו? אותנו המאמינים ב ך ב ל ה ט כה ר ב ! ב ע צ ם ר א ש ־ ה ש נ ה ק י ב ל נ ו ,כ ל יהודי א י ר ו פ ה ב ש ט ח י ם ה מ ו ח ז ק י ם ב ז י ה ג ר מ נ י ם , מגן־דוד־צהוב עם הכתובת ״יודה״ )— .(—judeל נ ו ל א איכפת הדבר. אנו יהודים ומרגישים ז א ת ע מ ו ק ג ם ב ל י סימון זה. והגרוע מ כ ל ,ש ה ש נ ה ה ח ד ש ה ה ז א ת ה ת ח י ל ה בסימן גירוש א ל ש פ ת ־ ה פ ל ג ) (na brzegiש ם ש ו כ נ ו ב מ ע ר ו ת ומחילות ,א ף כ י א ח ד י ם מ א ת נ ו ה ו כ נ ס ו ל ד י ר ו ת נאות המהומה ,ה ר ע ש ,השאון ,א י ־ ה צ ד ק ו ה ה ע ד פ ה היו פ ש ו ט נ ו ר א י ם .ה א נ ש י ם ר ב ו ,ק י נ א ו ו ח ר צ ו ל ש ו ן זד .ל ז ה .ב י ן היהודים ,כ ב כ ל מ ק ו ם יש ט ו ב י ם ויש רעים, צדיקים ורשעים .א ך כ ו ל ם ה ת א ח ד ו ב צ ר ת ם ,י ח ד ע ז ר ו זה ל ז ה ב ל י ל ה ס י ר מ ע צ מ ם ע מ ל .ראויים ל ה ת פ ע ל ו ת ה י ו העמית־״ ו ה ה ק ר ב ה העצמית .א ל א ש ג ם כ א ן היו יוצאים מ ן ה כ ל ל .ה כ ל ע מ ל ו ב פ ר ך . ל ג ו מ ח כ ה ה ה ע ב ר ה א ו ל י א ח ר י יום־כיפור. 135 י ו ם ראשון10.10.1941 , אגשים ומבוססים טובות בבוץ, ל א ן ? ל ד י ר ו ת לחות ,ק ר ו ת ,מ ז י ק ו ת יחסית .מ ה עוללו הוציאום יותר. שפופים ,קפואים ,מודאגים ,מ ו כ י אסונות וצרות ממהרים והושיבום לאנשים? לבריאות, מ ב ת י ה ם היפים ,הנוחים, בפרוטקציה במחילות .א ך ורק וכסף ברחובות דירות לפעמים היבשים ומוארים ניתנו טובות דירות ו ה ח ו ר ף מ ת ק ר ב ב צ ע ד י ם מהירים .כ ב ר היום י ר ד ג ש ם ושלג .ה ח ו ר ף יהיר. קשה ,ק ר . ו א נ ח נ ו ,ה י ה ו ד י ם ה מ ס כ נ י ם ,כ א ן ב ג י ט ו ״ ה ח ד ש ״ ב ר ח ו ב שבסקר ,וכמה ר ח ו ב ו ת ס מ ו כ י ם ,נ א ב ד כ ו ל נ ו .כלואים ל ל א גישה ה ע י ר ה ל מ ז ו ן ולמחייה ,עלובים ,מ ד ו כ א י ם ומעונים .א נ ו ,היהודים ,האומה ה מ ד ו כ א ה ו ה מ ו ש פ ל ת ב י ו ת ר ,א ך אומד ,ב ע ל ת נ ש מ ה חפשית, ל ו ה ט ת ,ל ל א כבלים ,אומה ג ד ו ל ה ב א מ ו נ ת ה ו ה כ ר ת ה ובזה ג ב ו ר ת ה .ע ם ישראל, אומה נצחית! ב ל א ארץ ,ב ל א ידידים ,ב ל א אדמה ,ב ל א ד ב ר ,ו ר ק ע ם א מ ו נ ת ו ב א ל א ח ד גדול, נ ת ק י י ם ע ם י ש ר א ל ו ע ב ר א ת כ ל ה ר ד י פ ו ת ו ה ה ש פ ל ו ת ב מ ש ך א ל פ י שנים .באין ביכולתו בזכרונות לחיות במציאות האכזרית היה חי עברו. בזמירות בנגינות, ו ב ת פ י ל ו ת ,ב ש י ר ה ה מ ס ו ר ת י ת ובלימודי ה ק ו ד ש ה י ה מ ו צ א ארוכה ,ניחומים ו ת ק ו ו ה שבעבר שהנסים בשלווה יחזרו .ה י ה ח י והמשיך ״לחיות״ בעברו וצופה למרות הכל ו ב ת ק ו ה א ל ה ע ת י ד .ע צ מ ת ה ת פ י ל ו ת ,א ו צ ר ה ח כ מ ה ה ע ל י ו נ ה הגנוז בהן, ה ת ו ל ד ו ת ו ה מ ס ו ר ת ה מ ס כ ו ת א י ת נ ו ת מ י ו ח ד ת ביהודים ,נ ת נ ו כ ו ח ונשק ל ע ם ש נ ח ל ש מתלאות העבר ,לעם ש כ ל בכבלים, ל ה ת ג ב ר ע ל זדון מדכאים .ל א העולם בגיטאות והכבול יועיל כ ל ו ם א ף כ י האויבים שואפים נ ל ח ם בו ,ל ע ם הכלוא ל מ ט ר ת ם ב ל י ל ב ח ו ר באמצעים .ל א ישפיעו ה א ז י ק י ם הרוחניים ,ה ג י ט א ו ת ו א פ י ל ו המוות .כ י הרוח האיתנה ,רוח ישראל ס ב א ל א ולגדול. לשוב להמשיך תתמוטט ותמיד ת ה א מסוגלת א ח ר י כ ל פ ג י ע ה מ ח ד ש ת האומד ,א ת כוחה ושבה כדי לתחיה, ב מ א ב ק החיים .ו ה מ ט ר ה ה נ ש ג ב ה :״גאולה ,ח ר ו ת ,א ר ץ ־ י ש ר א ל ״ מ א י ר ה ב א ו ר גדול .ו א ף ע ל ־ פ י ש ק ש ה נ ו ר א לחיות ,א ף ע ל פ י ש ה מ כ ש ו ל י ם רבים ,ב ע ז ך ת ה ש ם ו ה נ ו ע ר ש ל נ ו נ ל ך קדימה ,נ י ל ח ם ונשיג ב כ ו ח א ת ח פ צ ג ו ! י ו ם ש נ י :27.10.1941 , כ ר ג ע ג מ ר ת י מ פ ה ק ט נ ה ש ל הארץ .ע ל ג ב י פ י ס ת נ י י ר ק ט נ ה ה ע ל י ת י ב ק ס מ י ם ערים ,מ ו ש ב ו ת ,נ ה ר ו ת ,הרים ,ב ק י צ ו ר :א ת כ ל הארץ .כ ל ע י ר ועיר ,כ ל מ ו ש ב ה ומושבה מושבה ב נ פ ר ד .א נ י א ו ה ב ת ,מ כ י ר ה ומבינה .כ ל נ ק ו ד ה שנוצרה בעמלם, מאמציהם ורצונם ש ל כ ל א ח ת מ ה ן ס פ ג ה ד ם וזיעה ש ל יהודים. אלפי א ו מ ר ת ל י משהו .כ ל אחים, יהודיים. חלוצים א ו ה ב ת א נ י כ ל א ח ת מהן .וחזוני ה ו א ל ה מ ש י ך ו ל י צ ו ר ע מ ד ו ת ח ד ש ו ת ל ב ק ר י ם ,ע מ ד ו ת יצירה ל ע ב ו ד ה יהודית. קדימה, האהובה, הלאה, לכבוש, לבנות ולעבוד .ע ם נ ש ק ב ז לעבוד שם בארץ ב מ ל ו ד ת בד ,ד ב ק ת י ,ע ל י ה א נ י ח ו ל מ ת ו ל מ ע נ ה א נ י ר ו צ ה ל ח י ו ת ולעמול. רוצה א נ י לחיות למען עצם החיים, למען תחושת האושר בעבודה; לחיות ו ל ה י א ב ק ע ל ה א ו ש ר האישי ו ע ל ה מ ו ל ד ת ,א ו ש ר ה ע ם היהודי ,ו ע ל הטוב ,ה א מ ת והצדק ,ש ה ם א ש ר ו ש ל עולם .כ ה ע ז ר צ ו נ י ל כ ת ו ב ,ל כ ת ו ב סיפורים ,מאמרים, ס פ ר י ם ו מ ח ז ו ת ,ל ה י ל ח ם ב ע ט .ע ז ר צ ו נ י ל ה י ו ת כ ש ר ו נ י ת בכיוון זה .ל פ ח ו ת זאת, אם לא ד ב ר אחר. 136 ת ח ב י ב י ה ו א היופי .יופי ז ה מ ל ה הגנוזה בכל. צריך רק לבקשו בחיים .זה ב כ ש ר ו ן ואז מ ו צ א י ם אותו .היופי ה ר ב הוא היופי המעניין אותנו ,כ י החיים ה ם ב ש ב י ל נ ו הכל. והיופי בטבע ש ב ט ב ע זה מ ש ה ו ש מ ר ג י ש ה ב ו כ ל נפש ,א ף אם ק ה ת ־ ח ו ש י ם היא. היופי נמצא המושלם, בטבע האמיתי, הפלא גמצא העלית, יודע ומי אם לא נ ש מ ת ו ש ל היופי י כי יפי ה ט ב ע מושך ,צ ו ד ה לב ,מ ב י א ל ה ת פ ע מ ו ת .הוא נ פ ל א היופי הזה .הוא הארגעה ,הוא הצרי לעיניים ו ל נ פ ש . )תרגום מפולנית(. :6.11 יום ח מ י ש י מ ס ב י ב א נ ש י ם זרים ,ואינני יכולה ל כ ת ו ב ב י ו מ נ י אם ה ם מ ב י ט י ם בי ב ע י נ י ה ם ב ל י ה ב נ ה ,עינים ר ע ו ת או מ ל א ו ת אירוניה .ר ק ל פ ע מ י ם ,ל פ ע מ י ם ב ע י נ י ם ט ו ב ו ת ע ם א ה ב ה לכל. כותבת אני בעברית, היקרה בשפה והחביבה, איש שאף לא אחד יודע. ע ב ר י ת ה י א ש פ ת י ו א י נ נ י יכולה ל ד ב ר ב ה ע ם כולם ,ע ל א ף ש ה ם יהודים ,כי ה ם מבינים, אינם נולדתי פרט לכמה מהנוער אינני הצעיר! מדוע במולדתנו? שם ב א ר ץ ? מדוע איננו מגיל ילדות שומעים ומדברים הפיוטית, מדוע לא בשפת אבותינו מ ד ו ע ? מדוע לנו כל כך ר ע ? כל אומללות שבעולם — עלינו ירדה! ב ע ד א י ל ו א ש מ ו ת ס ו ב ל י ם אנו ? האושר זוהר נתץ מרחוק. געגועים כדי באים להתעופף, החיים כי הם עצובים ו מ ל א י ם עוני ורוע עד אין קץ .כ ב ר א י נ נ ו י כ ו ל י ם ל ה ת א פ ק ,כ ב ר די ,די בשביל ל ב ב נ ו ונפשנו .כי ה כ א ב הוא כ ב ר ב ל י ג ב ו ל ו ב ל ב י ה ק ט ן פ ו ע מ י ם ר ג ש י ו ע צ ב ע ל ה ז מ נ י ם והמציאות .אני ח פ צ ה להיות ,ל ח י ו ת ב כ ל כוהותי ,ל ל ח ו ם כעס ולנצח! ואתה, תקוה אלוהינו ,ת ן ל נ ו כ ו ח ו ת ל ע ב ו ר א ת החיים ה מ ר י ם והרעים ה א ל ה ותן כדי שנוכל ל ה ת א פ ק .תן כוח, יופי אושר, והכרת עולם שירוממו טוב, את הרוח והנפש. )עברית במקור(. מוצאי ש כ ת : ,6.12 ...חגגתי היום א ת יום הולדתי .ח ב ר ו ת י היו ע ד כ ד י כ ך חכמות, שהביאו לי מ ת נ ו ת ב מ י ד ת יכולתן .וכי אין ע ו ר כ י ם מ ס י ב ת יום ה ו ל ד ת מ ש ו ם ־ כ ך ? א ו ל ם הבנתי לבוא זאת .א ו ל י זוהי גאוה ושאיפה נ ב ו ב ה . בלי מתנה .אלא שהתשורה אך המלבבת ביותר בכל זאת כל־כך נ ת נ ה לי מ א י ה : לא נעים ספך עברי ״ ש ב י ־ צ י ו ן ״ ו מ ל ב ד ו עוד אגרת ,ב ה ש מ ח ת י אולי ע ו ד י ו ת ר ; א ג ר ת ע ב ר י ת נ פ ל א ה ושיר ״ א ל הצעירים״ .מ א י ה מ ח ב ב ת א ו ת י ב א מ ת .היא ק ר א ה לי ״ ב ת ה האהובה״, ולכל ח ב ר ו ת י נ ו — ״ מ ש פ ח ת ה היקרה״ .היא ח ש ה ו ה ב י נ ה א ת ה א י ד י א ל י ם שלי, שהם אל האמת, היופי והסוב. יקירתי שולחת לי באגרת עצה לחיי, קריאה נעורי ,א ל כ ו ח ו ת י ו ת ח ו ש ת ה צ ד ק שבי... מ ל א ו לי 15שנה ,שנים א ב ו ד ו ת ל ל א ־ ש ו ב בים ה ש נ י ם .ע ו ד מ ע ט אהיה מ ב ו ג ר ת , ואני עדיין י ל ד ה ! כ ה ע ל ו ב ו ת ש נ ו ת י ה ח ו ל פ ו ת .ש ו ב ל ל כ ת ל י ש ת ולקום .כ ה ח י ב ב ת י א ת מ י ט ת י ה נ א ה ה ל ב נ ה ,א ב ל ב ע צ ם יום ה ה ו ל ד ת ל ק ח א ו ת ה מ מ נ י זונו ה מ ת ו ע ב . מ י ל א צ ר י ך ל ה ש ל י ם ע ם הגורל .ש ר ק ל א יהיה י ו ת ר גרוע. 137 ביום להיות הולדתי הבא בארץ. אחרי שיהיה ישוחרר המלחמה. עמנו ה מ ד ו כ א ,יזכה ל מ ל ו א ז ו ה ר ו ת ה י ל ה .ת ן א ל ה י נ ו ו מ ל א ת ח נ ו נ י ו ו ב ק ש ו ת ל ב נ ו ו נ פ ש נ ו . א ת ה ה א ל ה כ ל יכול ,א ד ו נ נ ו ה י ו ש ב בשמים. יוע שני:21.12 , ב כ ל א ד ם ו א ד ם זיק א ל ו ה י החיים .א ך הבחירים ,יש ב ה ם מ ל ב ד זה מ ש ה ו מ ב ו נ ה ה ע ו ל ם ו ה ם מ ח ז י ק י ם ע ל ש כ מ ם א ת יופיו וסודותיו ,א ת ה כ ש ר ו ן . יש ג ם ג א ו נ י רשע ,ש ה ו פ ר ו ב ה ש ר א ה ל א ־ ט ה ו ר ה ע ל ־ י ד י מ ל א כ י ח ב ל ה ו ר ו ח ו ת ר ע ו ת ,א ש ר ב מ ק ו ם ל ה ו ל י ך א ת ה א ג ו ש ו ת א ל ־ ע ל מ פ י ל י ם א ו ת ה א ל ש א ו ל אפילה, אל תהומות הרע .אכן כעת מ ת ד ר ד ר ת ה א ג ו ש ו ת במדרון. מביטה היא אחורה ב י א ו ש ו מ ס ת כ ל ת א ל ה ר מ ו ת ה ז ו ה ר ו ת ל ח פ ש א ת האור ,א ת ה ר ו ח ה ע ת ר ו ה ג ו א ל ז עצמו להידחף לשאול תחתית, שממנה אבל ההמון ה נ ר צ ע נותן רשע ו ש ג א ה ; ה ה מ ו ן ג ר צ ע ע ת ה ל ג א ו ן ־ ה ר ש ע ב ד מ ו ת אדם, נושבת שנדבק ציגת ברעיונותיו השגיוניים ו ה מ א ב י ד י ם ו ב א ר ם הרע ,היורק פ צ צ ו ת ו כ ד ו ר י ם ע ל ה א נ ו ש ו ת ה ח ל ו ש ה והסובלת לעת־עתה. חכה ,שטן, אך עוד תיעור האנושות נשענת מתרדמתה! על כוח האמת, ה ט ו ב והיופי ת ט פ ס ו ת ע ל ה ע ל ש פ ת ה ת ה ו ם ו ת ש ו ב ל ר א ו ת ב ק י ע י ה ש מ ש ה מ א י ר ה בנוגה אלוה?! אנושות! אל תתני להאבידך. בקשי בלבך אלהים ותשוחררי והנצחי! )תרגום מפולגית(. נ ג מ ר ח ג ה ח נ ו כ ה ,ח ג ו כ ה — שיר גאולה ,ח ר ו ת ,פ ד ו ת ,ח נ ו כ ה ה מ ס מ ל ת ע״י ה נ ר ו ת א ת ג ד ל ו ת ו נ צ ח י ו ת ה ע ם היהודי. ב כ ל שגה ,ש ג י ם ע ל ג ב י שנים ,ד ל ק ו א צ ל נ ו נ ר ו ת ב מ נ ו ר ו ת כ ס ף .ש ל ה ב ת ם גדולה, דלקו א ו ר ו ר ו ד ־ א ד מ ד ם ה י ה מ צ ץ בגוונים שונים .כ ל ש מ ו נ ת ה ל י ל ו ת ב ח נ ו כ ה ה נ ר ו ת ,א ב א ה י ה מ ת פ ל ל ואנו ש ר נ ו שירים אהובים, חנוכה. שירי השירים ו ב ש נ ה ה ז ו ח ס ר ו נ ר ו ת ו ב ב ת י יהודים ל א י א י ר ו נ ר ו ת . היפהפיים, שלהבתם לא ת א י ר א ת צ ל ם פ נ י ה א נ ש י ם .ק ר י ר ו ת בחדר... — לא ,ב ח ג ה ח נ ו כ ה ל א היו נ ר ו ת .ה ס מ ל היהודי ,מ ס ו ר ת נ ו ה ח ב י ב ה ,ל א ב א ל נ פ ש נ ו . ל א היו נרות ,א ב ל ב ל ב ב נ ו ג ד ל ה א ש א ה ב ה ותקוה ,שזה ל א י ח ז ו ר כ ב ר ב ת ו ל ד ו ת נ ו , ה ע ם היהודי ל א יהיה כ ה ע נ י ש ל א י ו כ ל ל ה ד ל י ק נ ר ו ת ו ב א ר ץ זרה ,א ר ץ ר ע ה מלאה קנאה בשבילנו. ה ד ל ק נ ו נ ר ו ת ר ק ב י ו ם ר א ש ו ן ואחרון ,כ ד י ל ד ע ת ש ה י ו ם ח נ ו כ ה .א ב ל מ ל ב ד זה ה ר ג ש ת י ר ג ש ע מ ו ק וחם ,ש ז ה ו ס מ ל רצוננו ,ש ב א ה ב ה ו ק ו ל פ נ י מ י ק ר א ח ז ק : ״חג ה ח נ ו כ ה ״ .ח נ ו כ ה כ ז א ת היתד .ה פ ע ם ה ר א ש ו נ ה בחיי. )עברית במקור(. יום ששי :26.12 ת י א ו ר ח ו ר ף פולגי .ה ה מ ש ך ה ו א : ...אך ה מ ח ש ב ה נ י ת ק ת מ ה נ ו ף הזה ויוצאת לחזות בעתיד. בדמיוני נראית א ד מ ה מ ו א ר ת ב א ו ר ירוק ,והיא כ ל כ ך מ ג ו ו נ ת ; ה נ ה ר זורם במרץ ,ג ל י ו ס ו א נ י ם : השדות 138 מ ע ו ב ד י ם ,מ כ ו ס י ם ש י ב ל י דגן זהובות .מ ו ש ב י ם ,ק י ב ו צ י ם ו ע ר י ם ח ד י ש ו ת ע ל ש פ ת הים .ת ל אביב ,״גבעת האביב״ ה מ ח י י כ ת ת מ י ד ב ש מ י ה ת כ ל ת ,והים ה ע מ ו ק ש ל ה .ה ע י ר פ ו ע מ ת ע מ ל ר ב כ ע י ר מ ד ע ו ת ר ב ו ת .השירה ו ה ס פ ר ו ת מ צ א ו כ א ן ר י כ ו ז יהודי ,ע י ר ל א ו מ י ת ה א ה ו ב ה ע ל ה י ה ו ד י ם ב ש ל יופיה. ח י פ ה ,ה ע י ר ה ל ב נ ה ש ל ח ו ל ו ת וגנים ,ש ל ר ו ב ע י פ ו ע ל י ם ונמל ,ע י ר א ש ר ע ת י ד גדול לה .היא מוקפת בשלוחות הכרמל המקסימות ועמק יזרעאל הפועם חיי עבודה ואושר .ח י פ ה ה י א ע י ר ה ע מ ל והנופש. א ר ץ ישראל ,א ר ץ הניגודים ב א ק ל י מ י ם ו ב י י ש ו ב י ם :ה נ ה כ א ן ע י ר ח ד י ש ה וכאן ש ו ב ע ת י ק ה ו מ ר א י ה כ פ נ י המזרח. י ר ו ש ל י ם היפה ,ה ג א י ו נ י ת וההדורה ,ב ת ־ צ י ו ן ,א ם ישראל ,ק ן הדת ,ש פ נ י ה פ נ י ה מ ז ר ח .א ך ג ם ש ם פ ו ס ע החדיש ועיר ח ד ש ה נ ב נ י ת ל י ד ה ע ת י ק ה . הדור בלבושו ,לבוש נהדר ש ל הטבע ,עומד הגליל ההררי הגאה והכנרת בלובנן הפסגות שלו משקפת כחול במצולותיה א ת מרחוק הרקיע. ה מ ו ש ל ג ו ת ש ל ה ל ב נ ו ן והחרמון .הרים קדומים, היהודי! ארצי ,א ר ץ ח ל ו מ ו ת י ה נ ל ב ב ת , נוצצות אגדתיים ,ש י ר נפלא ש ל ב ל ת י י ד ו ע ה ורחוקה ,א ך קרובה כ ל כ ך .מ ו ל ד ת י ה א ה ו ב ה .היביאני הגורל ל ש ם ,א ל אן ש ה ל ב יוצא ? עיני הלב ללבי התחזיגה ה כ ל ו ת ב א ר ץ מ ו ל ד ת י ה א ה ו ב ה ? א ו מ ר י ם לי ,ש י ש ל י כשרון .ש מ ח ה א נ י ! כמד .ט ו ב ! א ם י ת ן ה׳ כשרון ז ה ו דבר־מה אביאנו אלוהי ואעלנו ע ל הפועם בנשמה מזבח המולדת, ומבקש אשיר א ת להשתפך, החבוי יופיה, ומצפה ל ש ע ה ה י ע ו ד ה ל צ א ת החוצה .ל ע ת י ם א נ י ב ר ק י ע השביעי ,ב ו ע ר ת ב ל ה ב ה ל ו ה ט ת וכותבת, מוכרחה לכתוב. :12.6.1942 ש ל ו ם ל ך ,יומני־ידידי .ש ל ו ם ל ך ,אולי לנצח ...ש נ ת י י ם ימים ה י י ת ש ו מ ר נ א מ ן ל ה ג י ג י ולרגשותי .א י נ נ י י ו ד ע ת לידי מ י תגיע .צ ר ל י עליך ,צ ר ל י ע ל הגיגי 1 שלי ,ע ל ה כ ל . א ו ג ו מ ט ,ש נ ת ,1942ל י צ ו מ ש ט ד א פ ה : 141 ...ושוב ח ז ר ת י אליך ,יומני האהוב ,ש ו ב י ת מ ל א ו מ ח ד ש ד פ י ך ב ת י א ו ר י ה ר ג ש ו ת י ותחושותי .ר ק חודש ח ל ף מאז נפרדתי מ מ ך לשלום, ביאושי ח ש ב ת י ש ל צ נ ח . 2 א ו ל ם ה ׳ נ ת ן ושבתי ,ח ז ר ת י ! ב י ן ה ע מ ו ד ה ק ו ד ם ו ה ע מ ו ד ה ז ה מ ת ו ח ה תהום!... ל ו ו א י ו י ש ק ע ו ל ת ו ך ש א ו ל ת ח ת י ת כ ל ה ר ש ע והזדון .א נ ח נ ו נ ש א ר נ ו פ ה ע ל ש פ ת התהום .תבהיק נא השמש הבהירה ש ל געגועינו ע ל עתידנו! 4.10.42ש מ ח ת ת ו ר ה : ...ושוב ש ע ת ״אושר״ ,ג נ ו ב ה מ ה ח י י ם ו מ ה מ צ י א ו ת ה ק ו ד ר ת .כ מ ה ש ו נ ה היא מהקודמת! היום פ ר צ ו נעורינו ,ה ר ג ל י י ם ה ר ק י ד ו ע צ מ ן ב מ ח ו ל ה״הורה״ ו מ ח ז נ ו פ ר ץ ש י ר ר ם ועז ,מ ל ו ו ה ר ו ח ל א ו מ י ת נ פ ל א ה . (1המלים האלו נכתבו באוירה של הגירוש ,שבוצע ב־ ,2.7מגיסו אנדריכוב לגיסו ודוביצה הסמוכה. (2מגיסו ודוביצה. 139 ה ק ט ן ו ה צ ר ש ו ר ר ת א פ ל ה מ ד מ ד מ ת :ה ח ד ר ד ח ו ס נ ו ע ר יהודי, בחדר נוער ה מ ב י א ע מ ו חיים ,ש מ ח ה ואור. נ ע ר ו ת נ א ו ת מ א ו ח ד ו ת ב מ ע ג ל ה״הורה״ .כולם מ ח ו ל ל י ם א ת ה ״ ה ו ר ה ״ ש ל נ ו , ה ל א ו מ י ת ,היפה ,ה ע ב ר י ת ,ה ל ו ה ט ת והעזה .והשירה ה ר מ ה מ צ ט ל צ ל ת ב ע ת ה ר ג ש ו ב ע ו צ מ ה .כי ה ל ב ע ו ל ץ ש י ה ו ד י ם אנו ,נ ו ע ר יהודי ,ע ת י ד עמנו .ב ת י ב ו ת ״ ה ת ק ו ה ״ ג י ל י נ ו א ת עצמנו ,ע ד ש ע ו ל פ ה נ פ ש נ ו מ ג ו ד ש ה ר ג ש ו ת ! וכה ט ו ב היה ל נ ו ב ה ת ח ב ר קולותינו, לבבית ז ר ו ע ו ת י נ ו ו מ ח ש ב ו ת י נ ו .היה רצון ל ח ב ק א ת כ ו ל ם ב ח י ב ו ק ח ם ו נ ש י ק ה ולצעוק כלפי הכוכבים בלילה, אל הכוח העליון שבשמים: מה טוב לנו היום! אני א ו ה ב ת א ת עמי ,א ת ה נ ו ע ר היהודי ,א ת כ ל היהודים... מוצאי שבת :6.11 ה ע ר ב ש ו ב ח ל ף ר ג ע נ פ ל א .ש ו ב ב ק ע ו מ ת י ב ת הגרמופון ה ק ו ל ו ת ו ה צ ל י ל י ם ש ל ש י ר ת ״ ה מ ב ד י ל בין ק ו ד ש ל ח ו ל ״ .נ ג ע ו ל ל ב האיחולים ה ל ב ב י י ם :״א ג ו ט ע וואך״ ע ל י ה ם ח ז ר ק ו ל ו ש ל ה ח ז ן ה נ ר ג ש ואחריו ה ח ר ו ־ ה ח ז י ק ו ק ו ל ו ת א ב י ב י י ם צעירים ש ל מ ק ה ל ת ב נ ו ת .״א ג ו ט ע וואך״ עשה רושם עמוק כ ל ־ כ ך ,כ א י ל ו ב א כאן ל י ד י ביטוי ר ג ש ה ש י י כ ו ת ל ע ם היהודי הזה ,כ א י ל ו נ ת ב ט א ה כ א ן ת ח ו ש ת ו ו ת פ י ס ת ו ש ל העם א ת ה ק ש ר ה ל ב ב י ה מ ק ש ר אותו ב א מ צ ע ו ת ה ש פ ה ה מ ש ו ת פ ת . ״התקוה — ה ד ה ע ת י ד ו ק ר י א ת החיים ה ח ד ש י ם : ״ ל ש ו ב לארץ ,א ר ץ אבותינו, לעיר בה דוד חנה ״ שיר זה ,ה מ ו ש ר ב א מ ו נ ה כ ל ־ כ ר ה ר ב ה פעמים ,זעזע עוד י ו ת ר ב צ ל י ל ה מ ו כ ר כ ל כך .המנון ש ל ה ע ם ה י ה ו ד י ה ל א ו מ י המפואר ,שחזונו י ת ג ש ם ב א ר צ נ ו ה ח פ ש י ת ! יום שני :30.11 מתקרב חג החנוכה ...ה צ ג ה ל ח נ ו כ ה .בימים הטרופים נ ד מ ה ש ז ה אבסורד, פ ר ד ו ק ס .א ך אין זה כך .ה צ ג ה זו א י נ ה ה ש ת ט ו ת .א ל ו הן ה ו פ ע ו ת לילדים .ה ר י לילדים צריך גם כן מ ש ה ו מ ה נ ה ,בידור כלשהו .והרי זה בידור נ א צ ל ,ה מ ע ו ר ר רגשות לאומיים ,א ה ב ה ל מ ס ו ר ת ה ע ת י ק ה ולארץ. ...נרות ה ח נ ו כ ה ,ה ד ו ל ק י ם ב מ נ ו ר ה ע ל השולחן ה מ כ ו ס ה לבן ,יוצרים א ו י ר ה כל־כך נ ע י מ ה וחגיגית .ה א ו ר ו ת ה מ ר צ ד י ם מעוררים איזה ח ל ו ם מ ת ר ו נ ן . כ ה א ה ו ב ה ע ל י ה מ ס ו ר ת ש ל עמי ,א ה ו ב ה ע ל י ב ש ל ק ס מ ה ה ע ת י ק ,ה ב ל ת י מ ו ב ן וכל־כך נוגה! מסורתגו ספוגה ברוח העבר ,עבר הזהב של ת ק ו פ ת מ ל כ ו ת ב י ת דוד ,השזור ב ת ו ג ת ג ל ו ת ב ב ל ו ה כ א ב ש ל חורבן ב י ת ה מ ק ך ש ,ת ק ו פ ת מ ל ח מ ו ת ה ד מ י ם ואחריהן ה ת ק ו פ ה ה א ר ו כ ה ש ל ה א ו ת המתה ,כ ב י כ ו ל :ה ח ק ר ב ס פ ר י ה ק ו ד ש , ויכוחי הדת ,ה ג ל ו ת .ב כ ל ת ק ו פ ה ע ו מ ד ע ל ה מ ש מ ר רוח ע מ נ ו העז .זה ר ו ח היופי, ה א מ ת ,ה ט ו ב ו ה ד ע ת .זוהי ה ר ו ח ה ש ו מ ר ת א ת ע מ נ ו מכליון ,והיא ת ש מ ר נ ו ג ם אנו. 140 אברהם קוטל בית ש ל ״איחוד הספר הימי המער״הציוני—עקיבא׳ , ב״אלבלונג ראייו ורשם נפתלי צחר ה נ ו ש א הראשון עליו נ ש ו ח ח יהיה ב י ת ה ס פ ר הימי ב ־ א ל ב ל ו נ ג ) . ( E l b i o n g ש: א נ י יודע ,כי מ ל א ת ש ם ת פ ק י ד ח ש ו ב ב א ר ג ו ן ו ב נ י ה ו ל המקום .א ת הענין האישי — נ ש א י ר אולי לסוף .נ ת ח י ל מ ה ה ת ח ל ה .מ י ה י ו ה ג ו פ י ם היוזמים ,מ י יזם ? א ת כ ל הענין ה ז ה יזמה ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת של ״הנוער הציוני״ ,או כ פ י ת: ש ק ר א ו ל ז ה אז בשנת 1947 בשלזיה, בפולין ״איחוד ה נ ו ע ר הציוני — עקיבא״ .א נ י ה ג ע ת י לפולין ל א ח ר ש ה ש ת ח ר ר ת י מ ה צ ב א הסובייטי .הייתי ב ק י ב ה ,ב ־ ר י י כ נ ב א ך , דז׳ירז׳וניוב, בפולנית .מ ש ם העבירו אותי לניהול ש ת י מושבות־קה. א ח ת היתד .ר ג י ל ה והשניה — מ ו ש ב ת מ נ ה ל י ם . ש: ב ־ ק ר ז נ י צ ה ? יש ל נ ו ב א ר כ י ו ן ה ד ג ל ע ם ה ח ת י מ ו ת — ת: נכון .ח ת מ ת י ג ם אני .ע ד כ מ ה ש ז כ ו ר ל י ה ו א ה ו ע ב ר א ר צ ה עם סיום ה מ ו ש ב ו ת .ובכן ,ל א ח ר סיום ה מ ו ש ב ו ת ה ו צ ע לי ל ע ב ו ר ל א ל ב ל ו נ ג ,ע ל ש פ ת ה י ם ה ב א ל ט י ,אל ב י ת ה ס פ ר הזה .ל מ ע ש ה ,ה י ת ה כ ב ר ש ם ה ת ח ל ה ,כ ב ר ע ב ד ו שם. א נ י ב א ת י ל ש ם כ א י ש ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ל ש ם ניהול ה ע נ י נ י ם בכיוון ה ר צ ו י לנו ,ל ת נ ו ע ה . ש: זה היה כ ב ר ב־ .1947מד .פ י ר ו ש ה ת ח ל ה ,כ פ י ש א מ ר ת — ת: כ א ש ר א נ י ה ג ע ת י ל ש ם ה י ה כ ב ר ש ם משהו ,בנין ,ה ת ח ל ה ש ל ב י ת ה ס פ ר .א נ י זוכר ,ק ר א ו ל י ל ו א ר ש א ,ל ה נ ה ל ה ה ר א ש י ת ש ל ה ת נ ו ע ה ,והטילו ע ל י א ת ה ת פ ק י ד .א מ ר ו לי ל צ א ת ל ג ד א נ ס ק ,ה י א ד א נ צ י ג ו מ ש ם ל ע ב ו ר ל א ל ב ל ו נ ג . ש: ה י ה ש ם ר ק מבגד .א ו ה י ו כ ב ר ג ם א נ ש י ם ז ת: היו כ ב ר ש ם ת ל מ י ד י ם א ח ד י ם .ה ת נ א י ם היו אז ד י קשים .העגין ל א ה י ה עוד מאורגן כהלכה ,החומר האנושי לא היה ש ל התנועה בלבד. ש: ס ל י ח ה ,ע ל ה ח ו מ ר ה א נ ו ש י נ ש ו ח ח ל א ח ר מכן .ב ר צ ו נ י ל ד ע ת ,ר א ש י ת כ ל ,א י ך ה ת ח י ל כ ל הענין ,ר א ש י ת ,וכן ה מ ק ו ם עצמו. ת: ה י ו ש נ י אנשים א ש ר נ י ה ל ו א ת ב י ת ה ס פ ר .א ח ד — ש מ ו היה קוברינצ׳יוק מריאן ,יהודי מ פ י נ ס ק ,והשני ה י ה יהודי ב ש ם פ א ו ו ל ה ו פ נ ג א ר ט ,קצין ב צ ב א הפולני. 141 ש: ה ם היו שם ל פ נ י ך ? ת: ה ם ה י ו הגרעין ש ה ת ח י ל ל ב נ ו ת א ת ה מ ק ו ם . ש: מה היתה המטרה? ת: ה מ ט ר ה ל א היתד .י ד ו ע ה להם .ה י ה ידוע ב ת נ ו ע ה . ש: ה ם ה י ו אנשי ה ת נ ו ע ה ? ת: קוברינצ׳יוק — לא .ה ו א ה י ה א י נ ט ר ס נ ט ,ב ע ל א י נ ט ר ס י ם אישיים .ה ו א ה י פ ש איזו ש ה י א מ ס ג ר ת ו מ א ח ר ש ה ו א ה י ה ימאי ,הוא נ כ נ ס ל נ ו ש א הזה .א י נ נ י יודע בדיוק ע ל ידי מ י הוא ה ו כ ג ס .א ג ב ,היו ק צ ת ב ע י ו ת ע ם היהודי .הזה ב ס ו ף התקופה. י י ת כ ן ו א ת ה ב ע י ו ת א נ י עוררתי, ב ת ו ר ״פוליטרוק״ ש ל ה ת ג ו ע ה .ה י ו ד ב ר י ם ש ל א נ ר א ו בעיני ו נ א ל צ ת י ל ל ח ו ם ב ה ם .היהודי השני ,ע ד היום א י נ י י ו ד ע .אם הוא ה י ה חבר בתנועת ״הנוער הציוני״ לפני המלחמה. אני עצמי הייתי ה נ י ך ה ת ג ו ע ה מ ג י ל .12 ש: אתה מאוסטרוב? ת: א ו ם ט ר ו ב ,בווהלין .ו ב כ ן ה י ו ש ם ב מ ק ו ם ק ו מ ץ ב ח ו ר י ם ו ל א ח ר ש ה ג ע ת י ל ש ם החלו לשלוח תגבורת. ש: מ ה היה ה מ ק ו ם עצמו ,ה מ ב נ י ם ו כ ר ? ת: היה ב י ת ש ת י ק ו מ ו ת .ל מ ט ה היה מ ר ת ף א ש ר שימש ל נ ו מ ט ב ח ו ח ד ר א כ י ל ה .ב ק ו מ ה ש נ י ה גרנו. ש: ובכן ,א ם ל ס כ ם נ ק ו ד ה זו ,נציין ,כ י ה ת נ ו ע ה ,״איחה־ ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י — ־עקיבא״ זה ה י ה ה ג ו ף א ש ר יזם ה ק מ ת ב י ת ה ס פ ר הימי. ת: בהחלט. ש: א ג ב ,ה א ם זכורים ל ך נסיונות אחרים ,של תנועות אחרות, להקמת ב י ת ס פ ר ימי ,ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ? ת: לא .ל א ידוע לי .א ו ל י היו ,א ו ל י לא ,לי ל א ידוע מ א ח ר ואני נ כ נ ס ת י ילענינים ב א מ צ ע ,ב ק צ ב מהיר ,כ ך ה כ נ י ס ו אותי .נ א מ ר כ ך — מ ה ש נ ת נ ו ל י — ק י ב ל ת י ועשיתי. ש: מ ה ה י ה היחס ש ל ה ש ל ס ו נ ו ת ,ה ק ש ר א ת ם — ר א י ת י ב ח ו מ ר ש מ ס ר ת •לארכיון ט פ ס י ם רשמיים — ת: נכון .ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ה י ח ס ה י ה י פ ה מ א ד .ק ש ר ת י ק ש ר י ם ע ם ה ש ל ט ו נ ו ת — ש: א ג ב ,ש ל ט ו נ ו ת א ז ר ח י י ם או צ ב א י י ם ? ת: ק ר א ו ל ז ה ב פ ו ל נ י ת ״ ק א פ י ט א נ א ט מ ו ר ס ק י ״ ,כ ל ו מ ר ה ש ל ט ו נ ו ת הימיים. למזלנו היו ש ם ש נ י יהודים .א ח ד ה י ה א י ש פועלי־ציון ,ח ב ר ותיק ,ש מ ו היד, •קאפיסאן חרינייביץ׳. ש: שמו הנכון ? ת: איני יודע .זה ה י ה שמו .ה ו א ה י ה מ פ ק ד המקום .והיה ע ו ד אחד ,ב ע ל *תפקיד ג ב ו ה יותר ,איש שהיה ב ק א פ י ס א נ א מ ה כ ל ל י ב ג ד א נ ס ק ,ג ם ה ו א היה יהודי. ש מ ו ל א זכור לי .ב א ל ב ו ם א ו כ ל לציינם .ה ם היו חמושים ב מ ק ו ם .ה ם גם ז ע ו , •כי ל נ ו יש נשק ,א ך ה ת י י ח ס ו ל ע נ י ן כ א י ל ו א י נ ם יודעים .י ו ת ר מ ד י גם לא י כ ל ו לתת לנו .א ב ל מ ה ש נ י ח ן ה י ה ל ב ק ש ב מ ס ג ר ת מ ק ו ב ל ת — ק י ב ל נ ו מהם. ״החברה״ ש ל נ ו היו ל ב ו ש י ם ב מ ד י ם ש ל י מ א י ם מ מ ש .ל מ ע ש ה ,ב י ת ה ס פ ר לחזה צ ר י ך ה י ה ל ה י ו ת ב י ת ס פ ר לדייג .זו היתד ,הכוונה .ב ה ת ח ל ה ל א היו ר ש ת ו ת , ל א היה ד ב ר .ע ם בואי ל מ ק ו ם ה ת ח י ל ו העגיגים ל ה ת ג ל ג ל .ק י ב ל ג ו אז כ ס ף מהג׳וינט. 142 ק נ י נ ו ר ש ת ו ת ה ת ח ל נ ו ל פ ע ו ל בכיוון זה .ה כ ו ו נ ה היתד• ל ה פ ו ך א ת ה מ ק ו ם ל ב י ת י ספר־ימי ממש. ש: כלומר ,ה כ ש ר ה ימית ,זו היתד ,ה מ ט ר ה — ת: נכון. ש: כ ל ו מ ר אם ל ת ר ג ם א ת ״ ה צ י ו נ ו ת ״ ה ז א ת ל מ ל י ם פשוטות ,הרי ה כ ו ו נ ה היתד ,ל ה כ ש י ר נ ו ע ר יהודי ,ב פ ו ל י ן ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ,לימאות. בדיוק .ז ה צ ר י ך היה להיות ,א ו ל י ב מ ה ד ו ר ה ק ט נ ה יותר ,כ ד ו ג מ ת ב י ת ־ ת: ה ס פ ר ־ ה י מ י ב ב א ר י ,איטליה .מובן ,כי ב ב א ר י ה א פ ש ר ו י ו ת היו ה ר ב ה יותר נ ר ח ב ו ת . ל י א י ש י ת כ ל ה ע נ י ן היה חדש .א נ י ה נ ה זד ,ע ת ה ב א ת י לפולין מ ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת , א ח ר י ה י ע ד ר ו ת ש ל שנים א ח ד ו ת .פ ג ש ת י ס ב י ב ה יהודית .ה כ ל היה ח ד ש בשבילי. א ב ל השתלבתי מהר בכל הבעיות ,במציאות החדשה. ש: ת: היו ע ו ד מ ט ר ו ת נ ו ס פ ו ת פ ר ט ל ה כ ש ר ה י מ י ת י אחת המטרות הנוספות שהיו — סיכמנו זאת עם חברים בהנהגה ה ר א ש י ת ש ל ה ת נ ו ע ה — היתד ,ה כ נ ת ה מ ק ו ם כ נ ק ו ד ת מ ע ב ר . ש: בריחה י ת: בריחה .ה מ ח ש ב ה היחד ,ל נ צ ל א ת ק ר ב ת החוף ,א ת הים ,ליציאה ב ל ת י ל י ג ל י ת לשוודיה. ש: ת: זה היה מ ש ה ו ממשי ,ה ד ב ר ב ו צ ע ? לא ,אי א פ ש ר היה את ל מ מ ש ת כ נ י ת זו .א מ נ ם ,א פ ש ר היה ל מ מ ש ה ד ב ר ,א ב ל זה ל א נעשה .ענין כ ז ה ד ר ש ה ר ב ה זמן .כ ל ״ ה ח ב ר ה ״ ש ב א ו ל ש ם , היו כ ו ל ם ב ח ו ר י ם צעירים ,ב ע ל י מ ר ץ ר ב .ל א היה ל ה ם ענין ל ש ב ת שם ה ר ב ה זמן. אומר א ת ה א מ ת — א ף א נ י ל א ר צ י ת י ל ה י ש א ר ש ם ה ר ב ה זמן .כ א ש ר ה ג ע ת י לפולין עמדו בפני שתי אפשרויות :א ח ת — לנסוע מיד לגרמניה ולהמשיך מ ש ם ב א ו פ ן ב ל ת י ל י ג ל י ארצה ,א ו ל ה י ש א ר ב פ ו ל י ן ב מ ש ך ת ק ו פ ה מ ס ו י מ ת ו ל צ א ת א ח ר כ ך ע ם פ ס פ ו ר ט מזויף .ה ה נ ה ג ה ה צ י ע ה לי א ת ה ד ר ך השניה. ש: ת: בהתחלה מ ה כ ו ו נ ת ך כ א ש ר א ת ה א ו מ ר ,כי עבין ה ב ר י ח ה ד ר ש ה ר ב ה ז מ ן ? ה ש ל ט ת ו ת ל א ז ע ו ע ל כ ו ו נ ו ת י נ ו .ה ד ב ר היה עדין מאד .א נ ח נ ו ד י ב ר נ ו על בית־ספר לדייג, ראיתי במסמכים א ת הטפסים הרשמיים; קנינו ר ש ת ו ת ,מ ד ו ב ר היה ע ל ר כ י ש ת ,ק ר א ו ל ז ה ב פ ו ל נ י ת ׳ ק ו ט ר ריבאצקי׳ ,כ ל ו מ ר ס פ י נ ת ־ דייג .פ ת א ו ם צ צ ו ל נ ו ר ע י ו נ ו ת ש א י א פ ש ר ה י ה ל ב צ ע ם . ש: ה י ה ר י ש ו ם אישי ,כ ל א ד ם ה י ה ר ש ו ם ? א ו ה י י ת ם ר ש ו מ י ם כ ג ו ף ? ת: בכל ה י י נ ו ר ש ו מ י ם כגוף ,הייגו מ ו כ ר י ם שם .ה ח ב ר י ם הופיעו מקום במדים .א נ י א י ש י ת ל ב ש ת י מ ד י ם ו ע ל ה כ ו ב ע ,ש ה י ה ח ל ק מ ה מ ד י ם הרשמיים ,ה י ה ס מ ל מ ג ן דוד ,ע ש ר כ ס ף ש ה כ נ ת י ב מ ו ידי .ה י ו מ ס ת כ ל י ם ע ל י אך .איש ל א ש א ל מד ,זה. ש: גםכם ,אפוא ,ג ק ו ד ה זו .גוסף ל ע ג י ן ה ה כ ש ר ה ה י מ י ת היתד ,ע ו ד מ ט ר ה והיא נסיון ש ל יציאה ,בריחה ,א ש ר מ ש ו ם מ ה ל א מומש. ת: לא מומש — ש: א ג ב ,איך נ י ת ן היה ל ב ר ו ח מ ש ם ,ב ס י ר ו ת ,ב ש ח י ה ? ת: המקום צריך היה לשמש כמקום איסוף. יכולגו מ ש ם להעביר את ה א נ ש י ם ב ש ת י דרכים ,ד ר ך ג ד י נ י ה ו ג ד א נ ס ק י כ ו ל נ ו ל ה ע ב י ר א ת האנשים ,ב ס י ר ו ת , לשוודיה .ה מ ס ל ו ל ש ל ה ב ר י ח ה ה י ב ש ת י ת ה י ה ד ר ך שצ׳יצ׳ין ו ק ל א צ ק ו ב ,זה ה י ה 143 כ ל כ ך מ א ו ר ג ן ובשל ,עד ש ל א היה ל מ ע ש ה צורך ל ח פ ש ל נ צ ל דרכים ח ד ש ו ת .זה היה ר ק ב ת כ נ י ת .ב מ ס ל ו ל ה י ב ש ת י ע ב ר ו ה א נ ש י ם ב ז ר ם חזק. ה י ה לחץ ח ז ק מ א ד מ צ ד ה ב ח ו ר י ם לעליה .מ ס ר ת י ע ל כ ך ב א ח ת ה י ש י ב ו ת , בסוף ,1948ש ל ה ה נ ה ל ה ה ר א ש י ת ,ב ו א ר ש ה .גם א נ י א י ש י ת ל א י כ ו ל ת י החורף ועזבתי. לשבת ע ל ה א ד מ ה ההיא .גם ב ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ל א י כ ו ל ת י ל ש ב ח הדבר ל ג ב י פולין .ה ר ג ש ת י צ ו ר ך ל ת ר ו ם מ ש ה ו ל ת נ ו ע ה .ר ו ב ה נ ו ע ר היה הוא יותר צעיר .א נ י הייתי ק צ ת יותר מ ב ו ג ר .ל א כ ו ל ם ב א ו מ מ ס ג ר ת ה ת נ ו ע ה .היו ב ח ו ר י ם א ש ר ל א ז ע ו א פ י ל ו אידיש ,ד ב ר י ם ר ב י ם היו ל ה ם זרים .ר ב י ם ד י ב ר ו ר ק פ ו ל נ י ת . היה לחנך אותם ,לקשור אותם מהדש ליהדות .היו לנו שם ערבים ש ל צךיך עונג שבת. א נ י אישית ה ת ח ל ת י ,אפוא ,ל ל ח ו ץ לעליה .ניתן לי האישור — ל מ ע ן ה א מ ת הייתי הראשון שעזב ועלה ארצה .באפריל 1948ע ז ב ת י א ת פולין .נ ס ע ת י ב כ י ו ו ן מארסיי ,ש ם ש ה י ת י כשבועיים ו ל א ח ר מ כ ן ה ג ע ת י ארצה. ש: ה מ ס ל ו ל הרגיל ש ל ה ב ר י ח ה — ת: לא ,נ ת נ ו לי ד ר כ ו ן פ ו ל נ י ר ש מ י ע ם ח ו ת מ ו ת מזוייפות .אגב ,מ ח פ ש י ם עוד א ת ה ד ר כ ו נ י ם האלה ,ק ר א ת י ב א ח ד ה ע ת ו נ י ם — ה ד ר כ ו ן הזה עוד ב ר ש ו ת ך י ש: א נ י ש ו מ ר עליו. ת: כשנה ל א ח ר הגיעי ארצה פניתי לסוכנות ודרשתי א ת ה ד ר כ ו ן שלי .ה ם ל א ידעו כי ה ח ו ת מ ו ת היו מזוייפות .ה ג ע ת י א ר צ ה ב ־ 2 2ב מ א י ב א נ י ה צ ר פ ת י ת .ה א ג ג ל י ם בדקו .אגי באתי ,ב ע צ ם ,ב ת ו ר תייר .א ב ל ה כ ל ,1948 ה י ה מזוייף. ש: מתי ת: זה לא יכול היה ל ה ח ז י ק מ ע מ ד זמן רב .ה ל ח ץ ש ל ה ב ח ו ר י ם — א ג ב נ ג מ ר הענין באלבלונג, הכוונה לבית הספר הימי? ה י ו ש ם ג ם כ מ ה ב ח ו ר ו ת — ה י ה ח ז ק מאד .ה כ ל ר צ ו ל ע ל ו ת בהקדם ,ארצה. מ ת י זה ח ו ס ל י ש: .1948 ת: אגי ח ו ש ב ש ב ס ו ף ש: א ת ה היית שם עד ה ס ו ף ? ת: לא ,כ א ש ר אני ע ז ב ת י נ ש א ר ו ש ם פ א ו ו ל ה ו פ נ ג א ר ט וקוברינצ׳יוק .ה ו א ב כ ל ל נ ש א ר בפולין .נ ק ל ע ת י אז ל מ צ ב עדין מאד .א ב ל הענינים ה ס ת ד ר ו .כ ל ה ח ב ר ה עלו ,א ם כ י ל א ב מ ס ג ר ת ב י ת ־ ה ס פ ר .ב ש ע ת ו ת כ נ נ ת י ל ה ע ב י ר א ת כ ל ב י ת ־ ה ם פ ר . בינתיים המדינה הוקמה המדינה. החברה היו כ ו ל ם ״חמים״ .גם עצם העובדה שקמה — זה שינה א ח מ ה ל ך ה מ ח ש ב ו ת .ב מ ק ו ם ל נ ס ו ע לבארי ,כ פ י ש ח ש ב ת י להעביר לשם את כל בית־הספר — התחילו לעלות .חשבתי שבבארי שם יוכלו ל ה ת מ י ד ל ה כ ש י ר ע צ מ ם ב ש ט ח זה .א ב ל ה ק מ ת ה מ ד י נ ה ש י נ ת ה הרבה. ש: שם ד י ב ר נ ו ק ו ד ם ע ל י ח ס ה ש ל ט ו נ ו ת שהיה חיובי .ה א ם זה מ ש ו ם שהיו שני יהודים ,בין הקצינים ,א ו ש מ א היה זה •קו כ ל ל י ? כ ל ו מ ר ,היחס י כ ו ל ה י ה ל ה י ו ת כזה גם לו היו ש ם ק צ י נ י ם ג ו י י ם ? ת: היה ק ש ה ל ע נ ו ת היום ע ל ה ש א ל ה .ב ה ת ח ל ה ה ם כ ל ל ל א ידעו מ ה צ ר י ך להיות. בהתחלה היה מדובר על ״פונקט פרח־וקטיביזציה״, כפי שקראו אז ,כ ד ו ג מ ת כ ל י ת ר מ ק ו מ ו ת ,ל נ ק ו ד ו ת ה ה כ ש ר ה בפולין .ב ש ב י ל ם זה היה ק ו ב . היהודים 144 י ע ש ו מ ש ה ו — יעשו .א נ ח נ ו ל א ב ל ב ל נ ו ל ה ם ה ר ב ה א ת הראש .א ב ל כ א ש ר ה ו פ י ע ו ש נ י היהודים ה א ל ה — ה ם ש י נ ו א ת ה מ צ ב ,ל ט ו ב ה .ה ם ה ת י ח ס ו י פ ה מ א ד .היו מ ו כ נ י ם ל ע ש ו ת ה ר ב ה . ש א מ ר ו לי לאחר בהנהגה לקרש קפיצה הראשית, ליציאה באחד מפולין, מביקורי, שוחחתי עם כי מעונינים להפון• ה ק א פ י ט א ן חרינייביץ׳. את המקום הוא ה ו צ י א מ כ י ס ו פ נ ק ס ־ ח ב ר ש ל ״פועלי ציון״ ו א מ ר לי ,יהיה בסדר .ח ש ב ת י לי ,א פ ו א ,יהיה בסדר ,יש ל י א י ש מ ש ל נ ו . ש: אגב ,קוברינצ׳יוק זה היה מ מ ש ימאי ,איך ב ת ו ר יהודי הוא הגיע ל כ ך ? ת: ~ מ ו צ א ו היה מ פ י נ ס ק .ש ם ע ס ק בדייג ב נ ה ר .א נ י א ג ב ה ת ע נ י נ י ת י זה ה י ה נכון .היתד ,מ ש פ ח ה ש ל מ ה ו כ ו ל ם ע ס ק ו בדייג .א ם ה י ה ב א מ ת ק א פ י ט א ן — איני יודע .א ב ל ידע מ ה ז א ת סירה ,הענין היה ק ר ו ב לו ,ה ת מ צ א בו .גם א נ י התמצאתי קצת — הייתי כחצי שנה בצי בים הרוסי השחור. אמנם בדייג ל א ע ס ק ת י ולא היה לי כ ל ק ש ר ע ם דייג .א מ ר ת י כ ב ר ,כי היו א י ת ו בעיות .א ו כ ל לומר ,כ י ה ו א היווה מעין י ת ד מ י ו ת ר ת . ש: של אולי נ ד ב ר ק צ ת ע ל ה ב ח ו ר י ם ע צ מ ם ,ע ל ה ח ו מ ר האנושי .ב ד ף הזה, ״אופיניה״ על בית־הספר שמסרת לנו הצנזורה, א ג ב ,מ ד ו ע זה לא ע ב ר א ת לא הודפס בעתון? שני ה ד פ י ם ה מ ו ק ד ש י ם ל ב י ת ה ס פ ר הימי ל א ע ב ר ו א ת הצנזורה .ה פ ו ל נ י ם ת: הרשו לפרסם ז א ת לא ש: למה ,מ ה י כ ל ה ל ה י ו ת ה ס י ב ה י ת: כי היה לא אז ידוע לי. אני יודע ר ק לא נתנו, לא חירשו. עורך העתון מ א ק ס י מ י ל י א ן טאוכנר .הוא ב י ק ש מ מ נ י ח ו מ ר ע ל ב י ת ־ ה ס פ ר .ה ע ב ר ת י לו .א ו ל י ה ו א זוכר ,או דון גורן .אני הרי לא י ש ב ת י ב ל ו ד ד .ה י ח ס היה אז ,א מ נ ם , ליברלי ,מ צ ד ה ש ל ט ו נ ו ת ,א ב ל ה צ נ ז ו ר פ ס ל א ת ש נ י ה ד פ י ם ש ה ו ק ד ש ו ל ב י ת ה ס פ ר . ב ג ל ל הצילומים ,ב ה ם נ ר א ו ה א נ ש י ם ב מ ד י ם רשמיים, אולי נ י ק ר ל ה ם בעינים ,אולי י ש ב ש ם איזה א נ ט י ש מ י זאת. וגנז במקרה, ב כ ו ב ע י ם ; א ו ל י זה ו ל א ר א ה ז א ת ב ע ץ יפה, א ת שני הדפים ה א ל ה א נ י ק י ב ל ת י מ ג י ס ו ש ל ם א ו כ נ ר ,כאן בארץ. ת ו ך ש י ח ה ידידותית ס י פ ר כ י ב ז ו ה ע ת ו ן הזד .ש ה ו ג ש ל צ נ ז ו ר ה ו נ פ ס ל . ה ו א ג ם ה י ה סבור ,כ י איזה א נ ט י ש מ י ישב ש ם ב פ נ י ם ו ה ד ב ר ל א מ צ א חן ב ע י נ י ו — יהודים במדי ימאים — ש: פרטים נכון ,זה הפליא ,כי הרי ״אופיניה״ מ ה ת ק ו פ ה היא גדושה ח ו מ ר ציוני, ש ו נ י ם ע ל ה ת נ ו ע ה וכר. א ב ל נ ש ו ב כ ע ת ל ע נ י ן האנשים .ר א ש י ת ,כ מ ה א נ ש י ם ה י ו ש ם ? ת: ב ת ק ו פ ה ש ל י היו ש ם כ א ר ב ע י ם איש. ש: היו גם מ ת ח ל פ י ם ? ת: לא ,ה ם ה י ו קבועים .כ א ש ר ה ג ע ת י ל ש ם ה י ו כ ש י ש ה עשר ,ש מ ו נ ה עשר. אחרי כנס המושבות שהתקיימו בפרידלאנד וקח׳ניצה התחלנו בילייניד .ג ו ר ה ו א נ ו ה ו פ ע נ ו שם ,כ מ ה מ ה ח ב ר ה , לקבל ת ג ב ו ת ת .היה במדים שלנו .ה ד ב ר עשה ר ו ש ם כ ב י ר .ה נ ה ב א י ם יהודים ,ימאים מ ו ש ל מ י ם ש: ה ב ח ו ר י ם — כ י צ ד הגיעו לשם ,ל ב י ת ה ס פ ר ,ה ת נ ד ב ו ,א ו ש ל ח ו א ו ת ם ? ת: ה ד ב ר נעשה בצורת התנדבות .ה ת נ ו ע ה הודיעה ,כי ה נ ה ישנו בית־ הבחורים אשר באו היו ספר־ימי. רובם של בוורוצלב ו ל א ה י ה מ ה ל ע ש ו ת איתם. צעירים .הם יצאו מבית הילדים 145 בדף ש: הצילומים חלק ש מ ס ר ת ל נ ו צויין ,כי מהם ניכר כבר שרתו ב צ ב א הפולני ,ב צ ב א הרוסי ,א ו כ פ ר ט י ז נ י ם — נכון .ח ל ק מ ה ם א נ י מ צ א ת י ב מ ק ו ם .ב ד ר ך כ ל ל זה ה י ה ח ו מ ר ט ו ב . ת: כולם עלו ארצה ואחדים נסעו לארצות הברית ,בחפשם א ת משפחותיהם. כ א ש ר ה ג ע ת י א ר צ ה ח ש ב ת י ש נ ו כ ל פ ה ל ק צ ו ר א ת פ ר י ע מ ל נ ו שם .ל א ה י ה לי ע ם מ י ל ד ב ר ו ה ד ב ר ג ר ם לי ל א מ ע ט א כ ז ב ה . ״החברה״ להופיע. התחילו נ י ס י ת י ל ה ר א ו ת ,כ י א נ י ע צ מ י ע ב ר ת י א ת ח ב ל י ה ק ל י ט ה בארץ ,ר צ י ת י ל ה מ ש י ך ל ע ש ו ת משהו ,א ב ל זה ל א ה ל ך .״ ה ח ב ר ה ״ גם ה ל כ ו ישר מ ה א נ י ה ל צ ב א , ה ת פ ז ר .ר צ י ת י שהם ,ר א ש י ת כ ל ,יהיו ב מ ס ג ר ת ה ת נ ו ע ה שלנו. לא מ צ א ת י איש — ב פ ו ל י ן ה י ו שליחים מ ה א ר ץ כאן צריך ב מ ע ט אשמה. הייתי ל פ נ ו ת ישר, הכל במסגרת התנועה ייתכן וגם אני למשל, לתל לקבל יצחק נושא אותם. א נ י ח י פ ש ת י פ ה ב ח י פ ה כ ת ו ב ת ולא מ צ א ת י .ה ת ק ש ר ת י גם ע ם מ ז כ י ר ו ת ה ת נ ו ע ה ב ת ל אביב .א ב ל ה י ת ה זו ג ם ת ק ו פ ה קשה. ה ת ח י ל ו ל ה ג י ע ח ב ר י ם מ ק י ב ו צ י ם שוגים .היה״ ל מ ש ל ,בלודז׳ ק י ב ו ץ מ פ ו א ר , אנושי טוב .ב א ו ל כ א ן — כ ל א ח ד ב ד ר כ ו הוא .ל א ה צ ל ח נ ו ל א ס ו ף א ת חומר כ ל ה א נ ש י ם ו ל ה מ ש י ך ב ד ר ך ב ה רצינו .ב ש ב י ל י ,אישית ,היתד! ז ו א כ ז ב ה ג ד ו ל ה ; ל א ח ר מ כ ן ה ח ל ו ל ה ג י ע המנהיגים ,ח ב ר י ה ה נ ה ג ה ה ר א ש י ת — ה י ה כ ב ר כאשר מ א ו ח ר מדי. זה ל א ק ש ו ר ב א ו פ ן ישיר לגושא .גם אגי י כ ו ל ל ה ע י ר ,כ י היתד .זו ש: ת ק ו פ ה קשה .ה ג ר ע י ן ש ל ה ת ג ו ע ה — הקיבוצים ,ה י ו ב ע צ מ ם ב מ צ ב ק ש ה .ב ת ל ־ יצחק ,ל מ ש ל ,ע ב ר ו ה ר ב ה מ א ד ח ב ר י ם א ש ר ל א נ ק ל ט ו .כ ל ו מ ר ה ב ע י ה ל א ה י ת ה ר ק ענין ש ל ריכוזם ש ל ה ע ו ל י ם החדשים. א נ י יודע .מ פ ו ל י ן נ ס ע ת י למארסיי .היו ש ם ש נ י מ ח נ ו ת ,ג ר א נ ד א ר י נ א ס ת: וסאן דינו .בזד .ה א ח ר ו ן י ש ב ו כ ל המגהיגים ע ם כ ל ה״זייפנים״ .א ל ה זייפו א ת כ ל ה ח ו ת מ ו ת .זה היה ב י ת ־ ח ר ו ש ת ש ל ם ו ה ב ח ו ר י ם ע ש ו ש ם ע ב ו ד ה נ פ ל א ה .ב ג ר א נ ד ארינאס נפלא היו מ ע ל לשלושת א ל פ י ם איש ו ה מ ס פ ר ה ל ך וגדל. מ ר ו מ נ י ה ש ל א ה י ה מ ו כ ר לי ,ל א פגשתי שם ז ע ת י ל פ נ י כן ד ב ר ע ל נוער ה ת נ ו ע ה שם. זה ה י ה נ ו ע ר נ פ ל א . ש: ה ז כ ר ת ק ו ד ם ע נ י ן ש ל נשק .הוא ה י ה ליגלי י ת: נ ש ק אישי ה י ה כ מ ע ט ל כ ל א ח ד מ א ת נ ו ,ל א ליגלי .לי ה י ה נ ש ק ש ס ח ב ת י א ת י עוד מ ק ר ב ו ת ס ט א ל י נ ג ר א ד .ה ב א ת י ו לפולין ו מ ש ם לכאן .ע ד ה י ו ם א נ י מ ח ז י ק א ו ת ו ב ת י ק — ק י ב ל ת י רשיון .א נ ח נ ו ק י ב ל נ ו ג ם נ ש ק מ ח ר י נ י י ב י ץ ׳ ל צ ר כ י אימון. קיבלנו רובים, ככל ש ה ד ב ר ה י ה דרוש, אפשר לומר ללא הגבלה. זה ש ל השימוש על כך .ה נ ש ק האישי ש ה י ה ב ר ש ו ת נ ו ה ל א ־ ל י ג ל י — זה ענין אחר• השתמשנו היה ב ר ו ב י ם ה ל י ג ל י י ם היה ל מ ע ש ה ב ל ת י ליגלי, ב ר ו ב י ם ש ח ר י נ י י ב ח ׳ היה נ ו ת ן ל נ ו ל צ ר כ י א מ ו נ י ם ב ל ת י ליגלי .א נ ח נ ו ר צ י נ ו ל ה כ ש י ר א ת ״ ה ח ב ר ה ״ בשימוש אבל א ס ו ר היה ענין לדבר ח ח מזה והדבר הזה גופו ברובים ,בנשק. ז ע נ ו הרי ,כ י ב מ ו ק ד ם או ב מ א ו ח ר ר ו ב ם י ע ל ו ויש ל ה כ ש י ר א ת כ ו ל ם ב ש י מ ו ש ברובים. ש: מי לימד אותם ז ת: ה ו פ ג ג א ר ט ה י ה ס ג ן ב צ ב א הפולני ,ג ם א נ י הייתי ש ב ע ־ מ ל ח מ ו ת . 146 ז ע ת י הרי משהו בנשק, היו נ ק ו ד ו ת פ ר ו ד ו ק ט י ב י ז צ י ה בהן ק י ב ל ו כ מ ה כ ל י נ ש ק ב א ו פ ן ר ש מ י , ש: ואצלכם י ת: א נ ח נ ו ל א ק י ב ל נ ו נשק. ש: ה י ו ל כ ם ב ע י ו ת ש ל שכנים ,ג ד י ם ,ב מ ו ב ן ה א נ ט י ש מ י ? ת: לא .ל א ה ר ג ש נ ו ד ב ר .היינו מ ע ו ר י ם בעיר .ל כ ל א ח ד מ ה ח ב ר ה היתד• נערה, ח ב ר ה ,ב ע י ר .״ ה ח ב ר ה ״ ל א ר צ ו ל ע ש ו ת כ ל עבודה, כאשר באתי לשם מצאתי ח ב ר ה מ פ ו נ ק י ם .ר א י ת י לנכון ל ה כ נ י ס רוח — לא חלוצית — כי א ם מ מ ש צ ב א י ת .א ו ל י ל א פ ע ם מ צ א ת י ע צ מ י ע ו ב ר א ת ה ג ב ו ל א ב ל זה היה בדמי. אחרי שנים ש ל מלחמות ,של שרות צבאי ב ת ק ו פ ת המלחמה ,אחרי הקרבות עם כ נ ו פ י ו ת ב א נ ד ר ה ,זה היה בדמי. ש: היה םדר־יום מ מ ו צ ע י ת: ה ת ח ל ת י ל נ ה ל א ת ה ע נ י נ י ם בדיוק כ מ ו ש נ י ה ל ת י א ו ת ם ב מ ו ש ב ת ה ק ת בקוז׳ניצה .א ג ב ,ל א נ ת ק ב ל ת י ב ס ב ר פ נ י ם יפה .א נ י ה ר י ה י י ת י ש ם ה ״ פ ו ל י ט ר ו ק ״ , כ א י ל ו ש ת ו ל .ש א ל ת י מ י ד ע ם בואי מ ה ו ס ד ר ־ ה י ו ם .א מ ר ו לי ,כ י אין ד ב ר כזה. דבר ראשון, שש בשעה התישבתי רבע, פחות סדר־יום. וערכתי התעמלות, רחצה, היה למחרת כבר ארוחת־בוקר סדר־יום, וכר. סדר השכמה כלל היום גם מ נ ו ח ה ש ל א ח ר הצהרים. היתד .ג ם פ ע ו ל ה ת ר ב ו ת י ת — ש: ת: היו ש י ח ו ת ע ל כ ל מ י נ י נושאים .ב ה ח ל ם ה י ח ה פ ע ו ל ה ת ר ב ו ת י ת . ש: ה א ם ל נ ו ע ר היחד .איזו זיקה ת נ ו ע ת י ת ? היו ש ת י ב ע י ו ת , ת: בכלל התנועתית והחלוצית .הנוער לא ידע הרבה ע ל היהדות .א ל ה ש ב א ו א ל י נ ו כ ב ר ל א ח ר ה ש ר ו ת ה צ ב א י — י ד ע ו ק צ ת יותר, הם היו י ו ת ר מ ב ו ג ר י ם . התנועה להחדיר ניסיתי א ב ל הצעירים ,ב נ י בהם את הרעיון 19—17 שלנו. לא לא ז ע ו דבר .אני כאיש סיפרתי פעם עצמי על כדי ש י ז ע ו מ נ י ן ב א ת י ו ל ש ם מה. ש פ ת ה ד י ב ו ר היתד .פ ו ל נ י ת ? ש: ת: בהם עז כן. הוסתרו. הרוב לא רובם זע א ז י ש .בין ה נ ע ר י ם היו ה ר ב ה ב א ו מ א ז ו ר פולין לא המערבית ,רובם שיצאו ממנזרים, דברו כלל אזיש ב ב י ת ם .ה ח ד ר נ ו ב ה ם א ת ה ר ע י ו ן הציוני ו ה כ נ ו א ו ת ם ל ע ל י ה א ר צ ה . הזכרת ש: הן ה ש ת ל ב ו ? ת: הבנות ק ז ם ש ה י ו גם ב נ ו ת .ר א י ת י צילומיהן בדף הצילומים. איך א נ ח נ ו נ ה ג נ ו אז כ פ י ש מ ק ו ב ל היום ב צ ה ״ ל .היו א ר ב ע א ו ח מ ש ב נ ו ת . עסקו לא בכל העיסוקים בהם ע ס ק ו הבנים, אבל הן היו חלק בלתי נ פ ח ־ ש ל ב י ת ־ ה ם פ ר ו ע ש ו ע ב ז ו ת ש א פ ש ר היה ל ה ס י ל עליהן. ש: ה א ם ע ש ו ג ם ע ב ו ח ת דייג מ מ ש ? ת: ל צ ע ר י ל א ה ג ע נ ו לוה .היו כ ל ה ה כ נ ו ת לכר ,כ פ י ש ס י פ ר ת י כ ב ר .ל פ נ י יציאתי ע מ ד נ ו ב מ ש א ו מ ת ן ע ם ה ש ל ס ו נ ו ת ע ל ס פ י נ ת דייג .ה י ה מ ד ו ב ר ע ל קגיה. זו היחד .צ ר י כ ה ל ה י ו ת ה ה ח ח ל ה ל י צ י א ה ל י ם ה פ ת ו ח ,ב ה ת א ם ל ת כ נ י ת ש ה כ נ ו .ה י ה צריד להיות, כפי ש א מ ר ת י כ ב ר ,דייג והכנת החברה לקשר עם הים. בנוסף ל כ ל צריך היה הדייג ל ש מ ש ה ס ו ו א ה ב ס ו ו ח ארח־ י ו ת ר ל י צ י א ה לים ,כ ל ו מ ר ל מ ס ר ת בריחה. 147 חיים שצקר ה ש ו א ה : ה ו ר א ת דילמות ושיקולים ה ס פ ר ו ת ה ח י נ ו כ י ת ל ו ק ה ב ח ס ר ב א ש ר לטיפול ב ב ע י ת ה ה ו ר א ה ש ל ה ש ו א ה . הדנים פרסומים בנושא החלו להופיע בראשית שנות הששים ובשלהי שנות ה ש ב ע י ם בישראל ,בגרמניה ,ב א ר ה ״ ב ו ב מ ק ו מ ו ת אחרים .ה מ ח נ כ י ם ו ה ת ל מ י ד י ם כ א ח ד ל ד ע ת שלא ה ו כ ש ר ו כראוי ל ה ת מ ו ד ד ו ת ע ם ה ב ע י ו ת אותן מ צ י ג ה נ ו ש א . נוכחו הגישות ר ב ו ת הן ,א ך מ ה ש ד ר ו ש החינוכיות ל נ ו ש א ה ש ו א ה הוא למחנך — עזרי ה ו ר א ה נכונים ,ש י ט ו ת מ ת א י מ ו ת ו ת כ נ י ת ־ ל י מ ו ד י ם .המושג שואה א י נ ו ח ד ־ משמעי .ה ב ע י ה היא א ם כן ,כיצד ל ה צ י ג א ת ה א מ ת ולא לגרום ל ט ר א ו מ ה .ע ל המחגכים השואה. עובדת לטפח את רגישותם של התלמידים ,את מעורבותם ואת הזדהותם עם ל ה ב י א א ת ה ת ל מ י ד י ם לידי ע י מ ו ת ה י ר צ ח ם של יהודי אירופה, שעה ג ל ד ע ם ת ו פ ע ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ועם שהעולם — היא עמד מנגד ושתק מ ט ר ה ב ע ל ת אופי א ו נ י ב ר ס א ל י . במשך כ ע ש ר י ם ש נ ה ש ל א ח ר השואה ,בהן נ ת ג ל ו הן ההיקף והן ה ת ו צ א ו ת שלה ,יצאו לאור א ל פ י ספרים ,ע ד ד ו ת ,פ ר ו ט ו ק ו ל י ם ש ל מ ש פ ט י ם ו מ ק ו ר ו ת א ח ר י ם מ כ ל הסוגים ואילו ה ס פ ר ו ת ה ח י נ ו כ י ת ל א ע מ ד ה ב מ ב ח ן ה ט י פ ו ל ב ב ע י ת ה ה ו ר א ה של השואה .הנושא ה ו ע ל ה א ך ב ק ו ש י ב ד י ו נ י ם פדגוגיים ,ו כ מ ע ט ל א נ מ צ א מ ק ו ם שבו הוא שולב כמרכיב מיוחד ומוגדר במפורש בתכנית־הלימח־ים ובמערכת של ב י ת ־ ה ס פ ר .ר ק ב ת ח י ל ת ש נ ו ת הששים ,כ ש פ ר צ ה ל ר א ש ו נ ה מ ג י פ ת ה צ י ו ר י ם של בשנות צ ל ב י ק ר ס בגרמניה ,ו ב ע ק ב ו ת מ ש פ ט אייכמן ב י ש ר א ל ו ל א ח ר מכן, ה ש ב ע י ם המאוחרות ,ע ק ב ה מ ת ח ו ס כ נ ת מ ל ח מ ת יום־הכיפורים ,היינו ע ד י ם ל ג ל של פ ר ס ו מ י ם בישראל ,ב ג ר מ נ י ה ,ב א ר ה ״ ב ו ב מ ק ו מ ו ת נוספים ,א ש ר ד נ ו ב ש ו א ה כ ב ב ע י ה ד י ד ק ט י ת ־ ח י נ ו כ י ת .ה מ ח נ כ י ם מ צ א ו ע צ מ ם ש ו ת פ י ם לגילוי ה מ פ ת י ע ש ה מ ע ר כ ת ה ח י נ ו כ י ת ש ל ה ם לא מ י ל א ה א ת ה מ ו ט ל ע ל י ה ב ה ו ר א ת ה ש ו א ה ולא היתד .מ ו ד ע ת ל א פ ש ר ד ו ת ולערכים ה ג ל ו מ י ם ב נ ו ש א זה .ב כ ך ה ו ת י ר ה א ת ה ת ל מ י ד י ם ל ל א ה כ נ ה ל ק ר א ת ה ה ת מ ו ד ד ו ת ע ם ה ב ע י ו ת א ש ר מ צ י ג ה השואה. דומה ,כ י חוויות ט ר א ו מ ט י ו ת ח ד ש ו ת ,ה נ ו צ ר ו ת ב ר ג ע י לחץ וסכנה ,הן ש ה ב י א ו ע מ ה ן א ת ה נ כ ו נ ו ת ה נ פ ש י ת ו א ת ה כ ש י ר ו ת ה מ ו ג ב ר ת לז־ת ב ה ת נ ס ו ת ה מ ה מ מ ת — 149 ו ה מ ו ד ח ק ת ב מ ש ך זמן כ ה ר ב — ש ל השואה .ה פ ר ד ו כ ס ה ו א ,כ י כ כ ל ש א נ ו מ ת ר ח ק י ם מ מ נ ה ,כ ן ה ו פ כ ת ה ש ו א ה ל ס מ ל ה ק י י ם כ מ צ י א ו ת בחיינו ,ה מ פ ע י ל א ת ה ש פ ע ת ו ע ל ה ה כ ר ה ו ע ל ה ת ג ו ב ו ת ש ל נ ו ב ע ת ו ת מ ש ב ר ,מ ב ו כ ה ויאוש .ייתכן כ י זוהי א ו ת ה ״קונדיסיון אימאן״ ) (condition humaineש ל ימינו ,א ש ר מאפייניה ה ם מ ל ח מ ת ווייטנאם, ביאפרה ,ק מ ב ו ד י ה ,מ ש ב ר ה א ג ר ג י ה , בעיות חברה וכלכלה ש ל א באו ע ל פ ת ר ו נ ן ו א י ־ ו ד א ו ת ו ח ר ד ה ה ה ו ל כ ת ו ג ו ב ר ת ל ג ב י ה ע ת י ד ; ייתכן כ י ה ם ה ם שעוררו א ת ההתענינות הכלל־עולמית ואת התגובות ל ס ד ר ה הטלוויזיונית על השואה ,ב מ י ד ה ר ב ה יותר מ ש ע ש ת ה ז א ת ר מ ת ה ה א מ נ ו ת י ת .מ א ח ר וההווה ו ב ע י ו ת י ו ה ב ל ת י פ ת ו ר ו ת ה ו א ש ע ו ר ר א ת ה ה ת ע נ י נ ו ת ה מ ח ו ד ש ת בשואה ,אין — כ מ ד ו מ ה — א ף ג ו ש א א ח ד הרווי כזאת במזה רגשות לכאן ולכאן, קונפליקטים נפשיים, ר ג ש י א ש מ ה ,ה ט ח ת א ש מ ה ב ז ו ל ת • ,צורך ל ה ת ג ו נ ן ו ל ה ת נ צ ל ,א ש ר דורש נ כ ו נ ו ת ל ה ת מ ו ד ד ,א ו — מ ן ה צ ד ה ש נ י — ל ה ד ח י ק א ת נ ו ש א השואה. הדילמה בהוראת השואה להיבטיה בהיעדר דעה מוסכמת ביחס ה ש ו נ י ם ש ל השואה, איננו יכולים ל ה צ י ג ה ב מ ו ש ג ח ד ־ מ ש מ ע י ב פ נ י ת ל מ י ד י נ ו .ה ד י ד ק ט י ק ה ל ע ו ל ם אינה יכולה ל ח ר ו ג מ מ ס ג ר ת ה ח ב ר ה א ו ת ה ה י א ע ש ר ה ל ש ר ת ,ו ה מ ו ר י ם א י נ ם רשאים להכריע ב ע נ י נ י ם שהעם וההיסטוריה ט ר ם ח ר צ ו א ת מ ש פ ט ם ע ל י ה ם .מ א ו ת ה ס י ב ה אין ת כ נ י ו ת ־ ה ל י מ ו ד י ם נ י ת נ ו ת ל ה ע ב ר ה מ א ר ץ לארץ .כ ל אומה ,כ ל ד ו ר ו א ף כ ל ק ב ו צ ה ח ב ר ת י ת א ו רעיונית ,כולם מתלבטים בבעית הגישה לשואה ולכל אחד מ ה ם ד ר ד מ ש ל ו לאינטגרציה של הנושא בחיים ו ב מ ע ר כ ת החיגוד — מפני שלפני כ ל מ ע ר כ ת נ י צ ב ת ש ו ר ת יעדים מ ש ל ה ,ויש בידיה ש י ט ו ת ו צ י פ י ו ת ל ג ב י ה ח ו צ א ו ח ש ל ה ו ר א ת השואה. ע ק ב כ ד עלינו ל ד ב ר ע ל ד י ל מ ו ת ב ה ו ר א ת ה ש ו א ה נ ו כ ח מ צ ב ש ב ו מ ע ר כ ו ת חינור, מ ח ב ר י ת כ נ י ו ת ־ ל י מ ו ד י ם ומורים — ח י י ב י ם ל מ צ ו א א ת ד ר כ ם ב ת י ד ש פ ע ש ל א פ ש ר ו י ו ת ,ש ל טיעונים ,ד ע ו ת ו א מ ו נ ו ת .ה ד י ל מ ו ת ט ב ע ן הוא ,ש א ם צ י ד ד ת ב ק ו ז ה א ו א ח ר ו ה ת ר ת י ח ד ע מ ו ע ד ק צ ה ג ב ו ל ו ת י ו ,ע ל ו ל ה נ ר להגיע ב ו ״ א ד א ב ס ו ר ד ו ם ״ .ב כ ד טמון א ו ל י לברור המימד הטרגי ש ל המונח מ ב י ן ש ת י י ם א ו י ו ת ר אפשרויות ,א ל א א ם כן אינד יכול ב ח נ ת אותן היטב, תור ״דילמה״: י ד י ע ת ה ח ס ר ו נ ו ת ו ה מ ג ב ל ו ת ש ל כ ל א ח ת מ ה ן .א ם י נ ח ו א ו ת נ ו נימוקים חינוכיים ו ל א ו ד ו ק א רעיוניים ,ה ר י ש י ק ו ל ה ד ע ת ש ל נ ו ל א י ט ה ל צ ד זה או א ח ר ,א ל א יתחשב ב כ ל האפשררות ובכל המשמעויות. החשיבות בפיתוח גישה נכונה בהקשר ל א ל ט ר נ ט י ב ו ת ה ש ו נ ו ת ו ל ב ר י ר ו ת ה ח י נ ו כ י ו ת ב ה ו ר א ת השואה ,ע ל י נ ו ל ש י ם ל ב ב מ י ו ח ד ל כ ר ,ש ל א להחמיץ א ת ה ע נ י ן ה מ ח ו ד ש ל א ח ר ש ה ת ע ו ר ר ולא להניח ״לקשר השתיקה״ הקודם להיהפד ל״קשר ש ל בנאליות״. ע ל ה מ ח נ כ י ם ל פ ל ס א ת ד ר כ ם בין ה מ צ י א ו ת ל ב י ן ה מ ג ב ל ו ת ש ל ה ה ב נ ה האנושית, בין כ ל ה ה י ק ף ש ל ה ע ו ב ד ו ת ה נ ו ד ע ו ת ו ה א י ר ו ע י ם ,כ ש כ ל א ח ד מ ה ם דיו להוות ת כ נ י ת ־ ל י מ ו ד י ם ב מ ס ג ר ת ה מ צ ו מ צ מ ת ש ל ה ס י ט ו א צ י ה הלימודית ,ב ה ת ח ש ב ב ג ב ו ל ו ת שהציב ה ט ב ע ל ת פ י ש ה ה א נ ו ש י ת ו ב ת ה ל י כ י ה ל מ י ד ה ש ל התלמידים. נשאלת 150 ה ש א ל ה ה א מ נ ם נ י ת ן ל ל מ ו ד ו ל ה ב י ן ת ו פ ע ה כגון זו ,ה ס פ ו ג ה ר ש ע וסבל קוטבי אנושי לכל מעבר נורמלית תפישה לכל ומחת בחולדות נםיון ה א נ ו ש ו ת .ברם ,ע ם כ ל ה ה ס ת י י ג ו י ו ת ה ל ל ו ,א ל נ ש כ ח כ י ה א ל ט ר נ ט י ב ה היא ל ה ו ר ו ת א ת השואה או ל ד ק אותה לשיכחה ולהעלמה מעיני הדורות הבאים .חוסר האונים ה ה ש ג ה ש ל נ ו נ ו כ ח התופעה ,ה ו ב י ל ל ע ת י ם לדימוניזציה ש ל מ ע ל ל י ה ש ו א ה של ו ש ל מ ב צ ע י ה ,ב ד ו מ ה ל ת פ י ס ת ה מ ו ש ג ״שטן״ ב י מ י הביניים ,כ ה ת ג ל מ ו ת כ ל כ ו ח ו ת ה ר ש ע ,כ מ י ן י ש ו ת ה מ ע ו ר ר ת ב א ד ם אימה ,דחיה ,ת י ע ו ב ושנאה .ה א ד ם נ א ב ק ב ו ל ל א ־ ה ר ף ,א ך ה ו א מ ע ב ר לכוח ת פ י ש ת ו ו ה ב נ ת ו . ברור אלא כ י גישה כ ז א ת ,לא ז ו ב ל ב ד ש ה י א מנוגדת לדרך ה מ ח ק ר המדעי, עורמת מכשולים בדרך להפקת לקחים ולהסקת מסקנות מאירועי התקופה. ה י ו ת ש א י ן ל ג ז ו ר גזירה שווה מ ן ה ש ט ן ע ל ה א ד ם ,הדי ש כ ל דימוניזציה ק ו ב ע ת , מטבעה, במקום כי הרוע הינו אובייקט חיצוני להתחקות בנפש האדם אחריו פ נ י מ ה .ע ל י נ ו ל ה ב י ן א ת מ ק ו ר ו ת הרוע ,א ת ה א ד ר ה ש ב ה הוא פ ו ע ל ומשגשג ,כ ד י ל ס כ ל ת ו פ ע ו ת ד ו מ ו ת בעתיד .אם ע ל י נ ו ל ה פ י ק ל ק ח כ ל ש ה ו מן השואה ,אין ט ע ם ל י י ח ס א ת ביצוע ה מ ע ש י ם ליצורים מ פ ל צ ת י י ם ,כ י ב כ ך ה ו פ כ ת ה ת י י ח ס ו ת א נ ו ש י ת ל ב ל ת י א פ ש ר י ת ו ל ב ל ת י ר ל ו ו נ ט י ת .נ י ד ד מ ס ו ג זה ,ה מ ע מ י ד א ת ה נ א צ י ם אליהם מ ח ו ץ ל מ ע מ ד ב נ י אדם ,הנהו כ מ ו צ ד ו ה ש נ י ש ל ה מ ט ב ע ,ש ל פ י ו ה ת י י ח ס ו ה נ א צ י ם בנסותנו ליהודים. מ א י ד ך גיסא, התפישה שלנו ושל תלמידינו להסביר להבינה א ת השואה, ממנה ולהפיק ולנסחה בהתאם ליכולת לקחים חינוכיים, ערכים ו ס י מ נ י ד ר ך ,א נ ו מ ס ת כ נ י ם ב ה ד ג מ ת ה ו ב ה מ ע ט ת ממדיה ,ע ד כ ד י ט ש ט ו ש מ ש מ ע ו ח ה היוצאת־דופן. כ ך ע ל ו ל י ם א נ ו אף ל ס פ ק ת י ר ו ץ ל ש ו א ה ו ל כ ל ה כ ר ו ך ב ה ; ב מ ק ו ם ל ה ח ד י ר ב ת ל מ י ד י ם ר ג י ש ו ת ל ח ר י ג ו ת ה ש ל השואה ,גשיג ר ק ז א ת ש י ת ר ג ל ו ד ל מ ד ו ל ר א ו ת ב ה ד ר ך א פ ש ר י ת ל ה ת נ ה ג ו ת ו ש ל ה א ד ם ושל ה ח ב ר ה ,ד ר ך א ח ת מ נ י ר ב ו ת , דתמהו הופך א ם אין זה א ל א ט ב ע י ת ה ל י ך מכוון ש ל ס ו צ י א ל י ז צ י ה — שבהשפעת א י ש ס.ס .ל ר ו צ ח ם ש ל ה מ ו נ י ם . א ח ת ה ד ר כ י ם ה א פ ש ר י ו ת ל ה ת ג ב ר ע ל ד י ל מ ה זו היא ,ש ב י ר ת המושג ה כ ו ל ל והמכליל להקל את של על השואה ופיצולו ה ה ת ק ר ב ו ת ועל של התנסדות אנושיות לסדרה ה ה ז ד ה ו ת עימד.. א ו ל ם יש לעשות מוגבלות, זאת בלי וכך לאבד ה מ מ ד י ם ה ב ל ת י אנושיים י ו צ א י ־ ה ד ו פ ן ש ל ה ש ו א ה ב כ ל ל ו ת ה ,ו מ ב ל י ל ה צ י ג ה כ נ י ת נ ת ל ה ס ב ר מ ד ו י ק ו מ ב ל י ל ע צ ב ל ה צורר .ש ת ה א ת ו א מ ת א ת ה י כ ו ל ת ה מ ו ג ב ל ת של ה ת פ י ש ה ה א נ ו ש י ת .ע ל כ ל פ נ י ם ,יש ולתכנים לשים לב להתאמה לגיל התלמידים שניתן להפגישם עמם מ ב ל י לגרום נזק לנפשם ,אך גם מ ב ל י להביאם ל י ד י ד ח י ה מ ו ח ל ט ת ש ל הנושא .ה ב ע י ה היא כ י צ ד ל ה צ י ג א ת ה א מ ת ולא ל ג ר ו ם ל ת ו צ א ו ת נ פ ש י ו ת מ ס ו כ נ ו ת — כ י צ ד לזעזע ,א ך ל א ליצור טראומה. השואה על על כל ומשיחי הדעת המחנכים למצוא ה ח ך י ג שבה, תיאולוגיה, את הדרך בתוך מקצועות הנכונה אחרים, לשילובד ,ש ל כגון: יחידה היסטוריה, ל י מ ו ד י ת זו, מדעי המדינה, ח י נ ו ך לערכים ,פ ס י כ ו ל ו ג י ה ו כ ר .מ ת ק ב ל ע ל ה ד ע ת כי ת ו פ ע ה כ מ ו השואה מיקדה א ת התענינותם של מקצועות רבים ד ש מקום להרהר אם אינה צריכה ל ה י ו ת נ ל מ ד ת ב צ ו ר ה א י נ ס ר ־ ד י ס צ י פ ל י נ א ר י ת .ברם ,ה ס כ נ ה ה נ ש ק פ ת ה י א כי המקצועות השונים ישתמשו בה כבמכשיר כל אחד לתכליתו, ובכך יאבד ה נ ו ש א א ת מ ה ו ת ו ו א ת ה ג ד ר ת ו הייחודית .ה ת ו צ א ה ב נ ס י ו ן ה ח י נ ו כ י ג ר מ ה ב מ ק ר י ם 151 ר ב י ם ל ה ו ר א ה ה מ ס י ח ה ב א ו פ ן מ ו ח ל ט א ת ה ד ע ת מהנושא ,ל ע ת י ם נ ל מ ד ה ה ש ו א ה איזכור ה י ה ו ד י ם ו ל ע ת י ם בלי למצוא אשר בתכניות־הלימודים מדיניותן מלמד שאינך התלמידים נקבעה על אף ובספרי־לימוד קרוב השואה למודעות ב ל י א י ז כ ו ר ה של השואה .ד ו ג מ ו ת לוודאי כדי למבנים בגרמניה, על לגולל פי את ולמנגנונים בארה״ב ההנתר, סיפורה, ההגיונית אלא לכך ובארצות ה מ ש ת מ ע י ם ממנה, אחרות, הבאה: במטרה הרי ניתן מכיוון. להביא שאת את היעדים ה א ל ה ת ו כ ל ל ה ש י ג א ף ב י ע י ל ו ת ר ב ה יותר ,כ ש ת צ י ג ל פ נ י ה ם ד ו ג מ ו ת ב נ ו ת ־ ז מ נ נ ו , כ מ ו :ת נ א י חייהם ש ל ב נ י ה מ י ע ו ט י ם ,מ צ ב ם ש ל ״ ג א ס ט ־ א ר ב י י ט ר ״ ) פ ו ע ל י ם ז ר י ם ( , או מצבן קבוצות של אחרות, מקופחות את האירועים בווייטנאם, הטראגיים ב ב י א פ ר ה ובקמבודיה.׳ מ כ י ו ן ש א פ ש ר ל ה ח ל י ף מ ד י פ ע ם א ת .ה ת ס ר י ט ו א ת ה ד ו ג מ ו ת , ואם ב א מ צ ע ו ת ם נ י ת ן ל ה ש י ג א ת ה י ע ד י ם ה ח י נ ו כ י י ם המפורשים ,ה ר י א י נ נ ו ח י י ב י ם כ ל ל ל ה ז כ י ר א ת ה ש ו א ה ו ל א כ ל ש כ ן א ת היהודים .ק ו מ ח ש ב ה זה נ ת ק ב ל ב ע י ק ר במקצועות של מ ד ע י ־ ה ח ב ר ה ,א ש ר י ר ש ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם א ת מ ק ו מ ם ש ל לימודי ההיסטוריה .מ ק צ ו ע ו ת א ל ה נ ת ק ב ל ו ב ה ת ל ה ב ו ת ע ל ידי ק ב ו צ ו ת ו ז ר מ י ם א י ד י א ו ל ו ג י י ם , אשר מ ט ע מ י ם ש ל ה ם ל א ה י ו מ ע ו נ י ג י ם ,וגם כיום אין ל ה ם ענין, היהודי ש ל ה ש ו א ה ו ל א המרכיב האינסטרומנטלית התפיסה יתירה המחקר מזו, המחנכים על הקשור לגושא להבליט את א ת ת ו צ א ו ת י ה ההיסטוריות. הוראת של להיות לבין המניעים השואה מודעים לצורך לבחור בין ו ה ש י ק ו ל י ם הפדגוגיים, התוצאה של הפסיכולוגיים וה דידקטיים ומגמותיהם. כ ד ו ג מ ת ה מ ק צ ו ע ו ת ש ה ז כ ר נ ו ל ע י ל ,כ מ ע ט ואין אף מ ט ר ה ח י נ ו כ י ת א ח ת ,ש ל א נ י ת ן להשיגה ע ל ידי ה ו ר א ת ה ש ו א ה .א ו ל ם ה ש א ל ה ה נ י צ ב ת ב פ נ י נ ו היא ,ה א מ נ ם זקוקים אנו למאורע כ ה טרגי וכה כ ב י ר כ ד י להשיג מטרות חינוכיות שגרתיות, שאלה שעה ניתנות להשגה, ואף ביתר יעילות, בתחום לערכי־מוסר החינוך ו ע ל ידי אירוע א ו ד ג ם ש ל ה ת נ ה ג ו ת א נ ו ש י ת פ ח ו ת מ ז ע ז ע ת .ס י פ ו ר ה ש ו א ה מ כ י ל דילמות בהם מ ו ס ר י ו ת ר ב ו ת ו ה ט ר ג י ו ת ש ל ח ל ק מ ה ן אין ל ה אח ורע ב כ ל ה מ א ב ק י ם נ א ב ק ה א ד ם מ ע ו ל ם .ה ח י נ ו ך חייב ,כ מ ו ב ן ,ל ה פ ג י ש א ת ה ת ל מ י ד ע ם ב ע י ו ת אלה וכמו־כן להעמידם מוסר על הסכנה של התעלמות מסטנדרטים של מוסר אישי ו ה פ י כ ת ם ל ס ט נ ד ר ט י ם ש ל מ ו ס ר ק י ב ו צ י ,ה מ ש ח ר ר י ם א ת ה י ח י ד מ ה א ח ר י ו ת המוסרית להחלטותיו ולמעשיו. אכן ,יש ב ש ו א ה ©סר מ ו ס ר י ל ד ו ר ו ת ה ב א י ם .השואה אישרה מ ח ד ש ש ב ס ו פ ו של דבר סגולתו אין כוח שיעצור אחר את הידרדרותו המוחלטת של להבדיל בין טוב ל ר ע ו מ ל ב ד נכונותו להחליט החלטות האדם, מלבד על פי הכרעה מ ו ס ר י ת פ נ י מ י ת ; וכי נ ה י ה נ א מ נ י ם ל ר ו ח ה ח י נ ו ך לערכים ,כ א ש ר נ ש ת מ ש ב ש ו א ה כ א י ל ו היא אך ו ר ק מ ש ל ,כ א י ל ו ה י א ת כ נ ו ן ד ר כ י ם ו ת מ ר ו ד ל ד י ל מ ו ת ו ל פ ת ר ו נ ו ת ב ת ח ו ם המוסר ,ב ש ב י ל ה ח ל מ י ד י ם ה מ ב ו ג ר י ם ,ב מ ק ו ם ל ח פ ש ד ו ג מ ו ת ל ח י נ ו ך ל ה ת נ ה ג ו ת מוסרית יותר רלוונטית לנסיונם הם? וכי אין המסר של השואה ראוי לכך להבדל בין שלא יבוזבז ע ל דברים ש ב ש ג ר ה ב ש ט ח ה ח י נ ו ך ? המחנכים חייבים ,כמובן, ל ה י ו ת מ ו ד ע י ם לסובייקטיביות ,היינו, ה מ ע ו ר ב ו ת האישית ,ה ר ג ש י ת ב א ו פ ן קיצוני ,ל ב י ן ך ר ך ח ש י ב ה הגיונית ,ק ו ג נ י ט י ב י ת ומנתחת, 152 בין טכסי־אזכרד. לבין תהליך למידה מפוכח. הקוגניטיבית הגישה המרכיבים והרגשית כגון: ה ש ו נ י ם ש ל ת ה ל י כ י למידה, תפישה ,ניתוח, קוגניטיביות, הקשרים ס י ב ת י י ם ,מ ו ש ג י ו ת ,ה כ ל ל ה ודדוקציה ,ש ו נ י ם ב ה ח ל ט מ ה מ נ ג נ ו נ י ם ה פ ס י כולוגיים אינו אנליטי של התעלות מעצם המופעלים מהותו. על נהפוך ידי הוא: ימי־הזיכרון מטרת והטכסים. הטכסים היא טכס־אזכרה תחושה להשרות ע ל ה צ ע ר וחיסורים ,ל ר ו מ ם א ת ה צ ע ר ו א ת ה ה ס פ ד ל ד ר ג ת חוויה מ ט א פ י ס י ת ,מ ע ב ר לזמן ו ל מ ק ו ם .יעדם הוא ל ה ב י א א ת האדם ל ה ש ל מ ה ע ם גורל ,ש ל ר ו ב אינו מ ו ב ן ואינו יודע פ ש ר ו ת ,שאין ל א ד ם ש ל י ט ה ע ל י ו ואין ל א ל תוך ז ו ,אלא להתייצב מולו ק ב ל ת הדין ותוך תמיהה והכרה בחוסר הישע של היותו בן־תמותה. לשניהם, בני־אדם, משמעו לתהליכי־למידה וגם גם לטכםי־אזכרה, ב ח י י ה ב ר ו ת ועמים ,א ו ל ם אין ה ם זהים תפקיד נכבד בחיי שמור בחשיבותם .ערבוב התחומים ג ר י מ ת נ ז ק ל ש נ י ה ם ; ה א ח ד אינו יכול ל ב ו א ב מ ק ו ם ה א ח ר . היסודות על והאוניברסליים היהודיים ה מ ח נ כ י ם ל ה ח ל י ט מ ה ו היסוד שברצונם להדגיש בהוראת השואה — א ת היסוד ה ב ל ע ד י או א ת האנושי־כללי. ב ע ו ד ש ב י ש ר א ל היתד .ה מ ג מ ה ה ע י ק ר י ת ל ר א ו ת ב ש ו א ה נ ק ו ד ת מ פ נ ה ב ת ו ל ד ו ת העם, של סמל ההתפתחויות תכניות הגורל־היהודי, ההיסטוריות הלימודים ת ל ו ת ו של היהודי שבעקבותיהן הוקמה אחרות של מדינות נוטות בזרים, המדינה בעיית הזהות ובה צידוק את להדגיש ואחת קיומה, היסודות הרי האנושיים־ כלליים ש ל השואה .על ז י הדגשת תד־צדדיות מעין־זו ועל ז י ה ה פ ק ע ה מ ה ה ק ש ר החברתי ובמקום, בזמן מסתכנות המגמות שתי גם יהד באיבז הפרופורציה בין ש נ י מ ר כ י ב י השואה ,מ ש ב ש ו ת ו מ ע ו ו ת ו ת א ת ה א מ ת ה ה י ס ט ו ר י ת ו א ת מ ש מ ע ו ת ה האנושית. מ ש ת מ ש י ם ב פ ש ט נ ו ת יתירה ב מ ו נ ח ״ א ו נ י ב ר ס ל י ״ ,כ א ש ר מ י י ש מ י ם א ת כאשר המונח ״שואה״ מעשי הזוועה האמיתית, המשטר טרגי מ ס ו ג הנאצי, ללא הבחנה, וכאשר השואה מרוקנת ההיסטורית, מ מ ש מ ע ו ת ה ה מ י ו ח ד ת והמהותית .ב כ ך צ ו ע ד י ם צ ע ד ג ד ו ל ל ק ר א ת ״ ק ש ר הבנאליות״ רגשית על של כל אירוע אחר, מכלילים בו את כל אשר ימעט א ת רצינותה ומשמעותה של השואה וסופו שיביא הטעיה ואינטלקטואלית. ההוראה שישות ו ל ב ס ו ף ע ל ה מ ח נ כ י ם ל מ צ ו א א ת ה ד ר ך ה נ כ ו נ ה בין ש י ט ו ת ־ ה ה ו ר א ה ה פ ר ו נ ט ל י ת לבין ההפעלה שבו הוחלט בכל חומרתה המתאימים המורה לשלב בעיית שיטות השואה ההוראה, וכן שאלת העזרים לקבוצות הגיל השונות של ה ת ל מ ז י ם ולרמתם .כל וברירת המקורות ע ז לא יהיו בזי ה כ ל י ם ה ל ל ו ,ל א יהיה מ נ ו ס מ מ ק ר י ו ת ו מ ש ר י ר ו ת י ו ת ,ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם א ף מהימנעות רגיל, האישית, את בין נושא שיטות־ההוראה המקובלות בתכנית־הלימזים לבין של החדשניות. בית־הספר, מרגע צצה ל ל מ ד א ת הנושא .נושא השואה חורג עד כי הצגתו בדרך מילולית מקובלת, בלי ב מ ז ה כזו מ כ ל נסיה אנושי אמצעים נוספים ,עלולה לא ל מ צ ו ת א ת ת כ נ ו ו ל ה ו ת י ר א ח ר י ו מ ש ק ע דל .מ ט ב ע ו ,אין ה נ י ת ו ח ה ש כ ל ת נ י ו ה ע נ י י נ י 153 יכולים ל ש מ ש מ כ ש י ר ב ל ע ד י ל ת פ י ס ה ו ל ה ב נ ה ש ל תהליכים ,ש ב ה ם ג ו ב ר ה ב ל ת י רציונלי .ע ל כ ן ח י י ב ת כ ל ת כ נ י ת ־ לימודים ר ל ו ו נ ט י ת ל ש ק ו ל ב א י ל ו ש י ט ו ת ה ו ר א ה כ ד י ל ה ג ב י ר א ת ר ג י ש ו ת ם של ה ת ל מ י ד י ם ל מ צ ב י ם ק י ו מ י י ם ש ל ה א ד ם , תשתמש ו ע ל מ ג ת ל ט פ ח ת ה ל י כ י מ ע ו ר ב ו ת ו ה ז ד ה ו ת ועיצוב ע מ ד ו ת .ג ם כ א ן יש ל ה י מ נ ע מהגלישה נושאי לבנאליות, השואה. המחקה כל האורבת כסכנה סימולציה למי ש נ ו ק ט י ם מושתתת על בשיטות הסימולציה ה ה נ ח ה כי קיים לבין גושא החיקוי .ח י ק ו י ש ל רגש ייתכן א ך ו ר ק לגבי דמיון בסיסי בין כשקיים בסיס של דמיון ,ש ל מ צ ב א ו ש ל ק ו ־ מ ח ש ב ה ,ש ל הגיון או ש ל כ ל ל י ־ ה מ ש ח ק — א ו ד מ י ו ן מ ה ע ו ב ד ה ש כ ל ב נ י ־ א ד ם ה ם יצורי־אנוש והיצורים ו ה ת ג ו ב ו ת ש ל ה ם ב י ן הנובע א י ש ל ר ע ה ו ה י ג ם ב ע ל י א ו פ י דומה .אולם עצם ה ג ד ר ת ו ש ל ה מ ו נ ח ש ו א ה מ ב ט ל אפשרות של סימולציה ,בהיוחו מ ח ה לתחום של התנסותו ושל מושגיו ש ל כל האדם ,מ ח ו ץ ל ת ח ו ם ה ד מ י ו ן וההגיון .אם כן ,כ ל נסיון ש ל ס י מ ו ל צ י ה ב י ח ס ל פ ל נ ס ה בעלת שוגה, וחוקיות היגיון ש נ ת ק ב ל ו והוכרו על כשהוא יתר כופה משלה, בעלת ייחוד מהםטיה שנוצר מהגורמות ז י המין ה א נ ו ש י מ ק ד מ ת ־ ד נ א ,ד ו מ ה ש ה ו א מ ג י ע ל פ ש ט ג ו ת של זהות המציאות, ה ס י מ ו ל צ י ה עם שזו בעוד כלל אינה קיימת .ה ו ו י ת ו ר ע ל ה ס י מ ו ל צ י ה ל א יהרוס א ת ה ב ס י ס ש ל ה ש י פ ו ט ה מ ו ס ר י ,כ י א ם מצב שבו ימנע התלמידים מופיעים בתפקידים, נטולי הצדקה, של קטיגורים, סניגורים ושופסים ,הדנים בנושאים שהם לחלופין מ ע ב ר ל ע ו ל מ ם ה ר ג ש י ו ש א י נ ם מ ס ו ג ל י ם ל ה ז ד ה ו ת עמו. חשיבותן של בתהליך עלינו מטרות מאורגנות כהלכה ה פ י ת ו ח ש ל ה מ ס ר המיוחד ו ה ב ל ב ד י ש ל ה ש ו א ה ע ב ו ר ב נ י ד ו ר נ ו , לציין א ר ב ע מ ס ר ו ת ע י ק ר י ו ת .א ש ר יקלו ע ל המורים החלסתם את מה לברור מבין האלםרנסיוות השונות: л מתן מ ז ע מ ק י ף י ו ת ר לתלמידים ,נוכח ה ס כ נ ה ה נ ש ק פ ת מ צ ד ה ס פ ר ו ת הניאו־נאצית ר ב ת ה ת פ ו צ ה ,ה מ נ ס ה ל ה מ ע י מ ב ח ש י ב ו ת ה ואף ל ה כ ח י ש א ת ע צ ם של השואה. קיומה אף־על־פי ש ה מ ז ע ,אף ה מ ק י ף ביותר, יועיל לא בהרבה נ ג ד ה נ י א ו ־ נ א צ י ם ,נ ר א ה כי ד ר י ש ה זו ר ל ו ו נ ם י ת כיום י ו ת ר מ ש ח י ת ה ל פ נ י ע ש ר י ם שנה ,כ א ש ר זכר ה ש ו א ה ח י עדיין ב ל ב כולנו .כיום ר ב י ם ה ם ב נ י ־ ה א ד ם ש א י נ ם מ כ י ר י ם א ף א ת ה ע ו ב ד ו ת ה ב ס י ס י ו ת ,ו א ל ה עלולים להיות בין ק ר ב נ ו ת י ה ה ר א ש ו נ י ם ש ל ס פ ר ו ת נ י א ו ־ נ א צ י ת זו. .2 יש ל ה ב י א א ת התלמזים לקיומם ל ז י כך ,ש י ב י נ ו ויהיו ר ג י ש י ם של מבנים ומנגנונים נפשיים המהווים ת ש ת י ת להכללות פסולות ,ליצירת מושגים ,ל ק ב י ע ת ססריאוםיפים בתחום יחסי־אנוש, למשפם־קדום, לשנאה, וליצר־ההרס. לאימה ב ב ד י ק ה ש ק ו ל ה ש ל מ ג ג נ ו נ י ם א ל ה ,יש ל ר א ו ת ל ק ח א ו נ י ב ר ס ל י ש ל ה ש ו א ה ,ה ג ו ג ע לכל אדם ולכל שימת חינוך המסיקה מסקנות מהמעזות ומהשגיאות שנעשו בעבר .דרך השואה עלינו ל ל מ ז להכיר את דמות האדם ואת סבעו. 3 אלה ע ל ה ת ל מ ז י ם ל ה י ו ת מ ו ד ע י ם לכך ,כ י קיים ק ש ר בין מ נ ג נ ו נ י ם נ פ ש י י ם לבין המשטרים הטוםאליםריים הנבנים באמצעותם ואשר מנצלים אותם ל צ ר כ י ה ם .ע ל י ה ם ל ד ע ת מ ה ן ה ס כ נ ו ת שבמיחוסים ,ב ה י ס ט ר י ה ש ל ה מ ו נ י ם ,ב פ ו ל ח ן ה א י ש י ו ת ו ב ה ת פ ר ק ו ת מ צ ו ו י ה מ ו ס ר האישי ו מ א ח ר י ו ח ו ש ל ה י ח ז ,ע ל א ת י ק ה ש ל מ ד י נ ה או גזע. 154 ז י יצירת האנטישמיות העצומה של להשפעתה רגישים להיות התלמידים על ל א היוו, ה ר ד י פ ו ת ו ה ה ש מ ד ה ה ה מ ו נ י ת ש ל היהודים ל ל א כ ל ה ב ח נ ה .4 .הרעשנית — ה י ה ו ד י ם.מ ע ו ל ם ס ע י ף שולי ב ת ו ר ת ם ש ל ה נ א צ י ם ו ב מ ד י נ י ו ת ו ש ל הרייך השלישי אין ל כ ל ו ל א ו ת ם ב ק ס י ג ו ר י ה ש ל, אין ל ר א ו ת ב ה ם ל א ת ו צ ר ־ ל ו ו א י ש ל ה מ ל ח מ ה אין ל כ נ ו ת ם ק ר ב נ ו ת ־ ה מ ל ח מ ה או, מ ל ח מ ת ־ מ ע מ ד ו ת א ו ב מ צ ב ם ש ל ב נ י ־ מ י ע ו ס י ם האירוע מהעימות עם לב תופעת וגלוי ע ם קיומי להימנע כללי המנסה לידי ע י מ ו ת התלמידים מונח לגביהם ב כ ל להביא א ת להשתמש יש.שואה הקרד ע ם ע ו ב ד ת ה י ר צ ח ם ש ל, ת ו ל ד ו ת י ה ו ש י י כ ו ת ה לנושא, ע ם שורשיה, ה א נ ס י ש מ י ו ת , ב י ד י ה ם ש ל א ז ר ח י ם, א ל א ב ז י א ד ם, יהודי א י ר ו פ ה ל א ב י ד י מ ג ג נ ו ן ע ל ו ם ־ ש ם ב ע ו ד ש ע ו ל ם, ת ו ך כ ד י ה ס כ מ ה א י ל מ ת ש ל מ י ל י ו נ י ם ר ב י ם, ב ע ל י ם ובנים,אבות , כ ל ה א מ ו ר.יהודית ולאו־דוקא שונה ע ש ה,א י ד י א ו ל ו ג י ו ת א ו פוליםיות צורה ללבוש אוניברסלית מסרה יש ב כ ך.ש ל ם ע מ ד מגגד במסקנות בלי להתחשב .ב כ ל א ר ץ וארץ ו ב כ ל ק ב ו צ ה וקבוצה ( רינה נזר:)מאנגלית :לעיון כנושא דאה 1) "International Conference, The Lesson of the Holocaust, October 1978. National Institute on the Holocaust, Philadelphia. 2) Saul B. Robinsohn and Chaim Shatzker, Judische Geschichte i n deutschen Gescbicbtslehrbuchern (Braunschweig: Albert Limbach Verlag, 1963). 3) Chaim Schatzker, "Formation or Information: Trends in Holocaust Education in Israel," in f o r u m on the Jewish People, Z i o n i z m and Israel, pp. 135—41 (spring and summer 1978). 4) Diane R. Roskies, Teaching the Holocaust to Children: A Review and Bibliography (Ktav Publishing House, צ197). 5) H . Klein, International Congress on Concentration Camps, Yad Vashem, Jerusalem, Jan. 1978. 6) H . Klein and U. Last, "Cognitive and Emotional Aspects of the Attitudes of American and Jewish Youth Towards the Victims of the Holocaust," in Israeli A u n . Psychiatry and Related Disciplines, 12(2): 113—31 (June 1974). 7) Yehuda Bauer, "Right and Wrong Teaching of the Holocaust," in The Lesson of the Holocaust (Philadelphia: National Institute on the Holocaust, Oct. 1978). 155 אהוד אפק תמורות בגישה לנושא השואה ישראל במדינת מבוא השואה והמדינה — נקודות מגע והנגדה<< הערות ראשונות ה ב ו ח נ י ם מ א ו ר ע ו ת ב ד ב ר י ימי עם ישראל ,מ ס כ י מ י ם כ י ש נ י מ א ו ר ע ו ת מ ר כ ז י י ם מ ש פ י ע י ם י ע ל ע י צ ו ב .ה ז ה ו ת היהודית ב ע ת ה ח ד ש ה — ה ש ו א ה ו ה ק מ ת ה מ ד י נ ה . 1 ש נ י מ א ו ר ע ו ת א ל ה יש ב ה ם ס מ ל י ו ת ל ג ב י ה ה י ס ט ו ר י ה ש ל ה ע ם .ה י ה ו ד י — ס ב ל ותקומה, מחד, פ י ז ו ר ו ה ת כ נ ס ו ת .ס מ ל י ו ת ם ב ו ל ט ת ב ק ר ב ה ה ח י צ ו נ י ת ה מ ת ק י י מ ת ביניהם מ ו ל ה נ י ג ו ד ב ת כ נ ם מ א מ ך גיסא .י ו ת ר מ כ ך ,ס מ ל י ה ו א מ י ק ו מ ם ב ח ש י ב ה ל א ו דווקא בשל היותם מושא י להגות, בחינת דיון ועיון היהודית המודרנית, במהותם, א ל א בדרך בה הם משתזרים כעובדות ה ב א ו ת לאשש עיונים במחשבה היהודית במאות האחרונות. ה ש ו א ה ח י נ ה שיא ב ה י ס ם ו ר י ה ה א ר ו כ ה ש ל ה ג ל ו ת ,מ ע י ן ת ח ת י ת ו ש ל מ ד ר ו ן שלאחריו' ת י ת כ ן ר ק עליה .ע ב ו ר ה מ ח ש ב ה היהודית ש כ ה ה ר ב ת ה ל ה ג ו ת ב ת פ ק י ד ה ובמשמעותה העם ש ל ה ג ל ו ת ,מ ת ר כ ז י ם בה )בשואה( ר ו ב ה ס מ מ נ י ם ש א פ י י נ ו א ת גורל היהודי .ב ת ו ר ש כ ז א ת היא יכולה ל ה ו ו ת ס מ ל .ו מ ה ע ב ר ה ש נ י — המדינה, ה א ח ר ש ל עיוני ה מ ח ש ב ה היהודית ,ה פ ת ר ו ן ה מ ד י נ י ש ל ה ב ע י ה היהודית, המוקד והיא מ ה ו ו ה שיא ש ל ה ג ו ת ציונית ו מ א ב ק ציוני ל ה כ ר ה בזכות היהודים ל ב י ת לאומי. ועוד: ת ו ל ד ו ת היהודים ב ע ת ה ח ד ש ה ניתן לראותם בשני מ מ ד י ם :פתרון ב ע י י ת ה פ ר ט ו פ ת ר ו ן ב ע י י ת הקולקטיב .מ ב ח י נ ת ה פ ר ט ה ר י ת ה ל י ך ה א מ נ צ י פ צ י ה — ה ש י ר ו ן ה ח ו ק י ־ פ ו ר מ ל י ו נ ס י ו נ ו ת היהודים ל ה י ק ל ט ו ל ה י ט מ ע ב ח ב ר ה — כ ו ל ו מ מ ו ק ד בפרט ,ביהודי הבודד. ה ה ג ו ת ה צ י ו נ י ת ה ס י ט ה א ת הפתרון מ ה פ ר ט ל כ ל ל .ל א ע ו ד ח י פ ו ש פ ת ר ו ן לבעיה ה פ ר ט י ת ו ב ד ר ך א י נ ד י ב י ד ו א ל י ת ,אלא פ ת ר ו ן ל כ ל ל ו ב פ ע ו ל ה ק ו ל ק ט י ב י ת .זו מ ש מ ע ו ת ה של זו הדרישה ל כ י נ ו נ ה ש ל מ ד י נ ה יהודית ו ל ה ק מ ת ה — ה ר י ה ש ו א ה א ף היא כ ל כולה מ מ ו ק ד ת בפועל. בקולקטיב. ולצידה לא ש ל דרישה ש פ י ט ת היהודי כ פ ר ט ,נ ת י נ ת ש כ ר ועונש )ובשואה היה ע ו נ ש ב ל ב ד ( ל א ח ר ש ק י ל ת מ ע ש י הפרט, אלא •156 ט י פ ו ל ב ק ו ל ק ט י ב היהודי .ה ש מ ד ת היהודי כ מ ש ת י י ך ל ק ב ו צ ה ,ל ע ם היהודי. של מקומה הקשר מסמך השואה ישראל במדינת שבין ה ש ו א ה ו מ ד י נ ת י ש ר א ל ה ו כ ר ו ב א לביטוי ב מ ג י ל ת העצמאות, הזכויות הראשון ש ל מ ד י נ ת ישראל ,כ נ א מ ר ב ה :״ ...השואה שנתחוללה ל ע ם ישראל בזמן האחרון ,ב ה ה ו כ ר ע ו ל ט ב ח מ י ל י ו נ י ם יהודים באירופה ,ה ו כ י ח ה מ ה ד ש בעליל א ת ה ה כ ר ה ב פ ת ר ו ן ב ע י י ת ה ע ם היהודי מ ח ו ס ר ה מ ו ל ד ת ו ה ע צ מ א ו ת , ע ל ידי חידוש ה מ ד י נ ה ב א ר ץ י ש ר א ל ,א ש ר ת פ ת ח לרווחה א ת ש ע ר י ה מ ו ל ד ת ל כ ל יהודי ותעניק לעם היהודי מ ע מ ד ש ל א ו מ ה ש ו ו ת זכויות ב ת ו ך מ ש פ ח ת העמים...״ 2 מ ש פ ט י ם ס פ ו ר י ם א ל ו יכולים ל ה ו ו ת ע ב ו ר נ ו נ ק ו ד ת מ ו צ א לדיון ב פ ר ו ב ל מ ס י ק ה ש ב י ח ס ה של מ ד י נ ת י ש ר א ל לשואה .פ ר ו ב ל מ ט י ק ה זו כ מ ה פנים לה — פ ו ר מ ל י וזהותי. אידיאולוגי הפן מתייחס הזהותי לבעיית ה ק ש ר שבין הזהות היהודית והישראלית. א — האפפקם הוכחה הפורמלי: מ ד י נ ת י ש ר א ל כ נ י ג ו ד לשואה — ה ש ו א ה מ ה ו ו ה ל צ ו ר ך ב ב י ת ל א ו מ י ע ב ו ר היהודים .מ ד י נ ת י ש ר א ל היא ה מ ב ט י ח ה ש א ש ר ק ר ה ל א יוכל להישנות. 3 ל א ידוע לי ע ל מ ח ק ר ש ב ד ק א ת ה ש פ ע ת ה ש ו א ה ע ל ה פ ו ל י ט י ק ה ה י ש ר א ל י ת . א י נ ט ו א י ט י ב י ת נ ר א ה לי כי ר ב י ם מ מ ה ל כ י ה ש ל מ ד י נ ת ישראל ה ו כ ת ב ו ו מ ו כ ת ב י ם מ ז כ ר ו ן השואה .ה ד ב ר ב ו ל ט ב ע י ק ר ב ת ק ו פ ו ת ש ל מ א ב ק י ם חיצוניים קשים ,כ מ ו כן ח י ד ד ה השואה א ת ח ו ש י ה ם ה פ ו ל י ט י י ם ש ל היהודים ב כ ל א ת ר ו א ת ר ,ל ה ב ט י ח כ י ״ ל ע ו ל ם ל א עוד״. ב — האספקמ אידיאולוגיות. האידיאולוגי: הטיעון כי ארץ הצורך בהבלטת י ש ר א ל מהווה השואה מ ק ל ט ל ע ם היהודי שואה א פ ש ר י ת ג ו ס פ ת ש ל עם ח ס ר מגן ,ש י מ ש ו מ ש מ ש הישראלית הכיוון ניזון גם מסיבות וביטחון באידיאולוגיה ו ב ה ס ב ר ה בשני כיוונים .כ ל פ י י ה ו ד י ה ג ו ל ה ה ו א מהווה נימוק ה מ ח י י ב ה ש נ י מכוון כלפי לישראלים, פנים, ועליו נגד לשכנע כי למרות עליה; ״אורות קורצים״ המצויים מ ע ב ר לים ,הרי אין ל ה מ י ר א ת ב ט ח ו ן החיים ב ה נ א ו ת ח ו מ ר י ו ת רגעיות. ג — האפפקמ הזהותי :מדינת ישראל מ ש ל ב ת במהותה את הפרובלמטיקה ש ל היהודי המודרני — בין ה י י ח ו ד לבין ה א ו נ י ב ר ס א ל י ז ם ,בין ה ז ה ו ת ה י ה ו ד י ת ־ ד ת י ת ,לבין זהות ל א ו מ י ת ־ ח י ל ו נ י ת השואה מהווה מ א ו ר ע ט ר א ו מ ט י ב ז כ ר ו ן ה ע ם , ו ב ת ו ר ש כ ז א ת היא מ ע ו ר ר ת אי גוחות מ ס מ מ ת .אין ל ה צ י ג ה כ ת ק ו פ ה יפה ,א ו ל ם ל א ניתן ל ה ת כ ח ש ל ע ו ב ד ת ה ת ר ח ש ו ת ה וכן ל ע ו ב ד ה ש ק ר ת ה ל ע ם היהודי ב ג ו ל ה ולא בישראל .ב ת ק ו פ ה ק צ ר ה י ח ס י ת הושמדו כ ש י ש ה מיליון י ה ו ד י ם ב א י ר ו פ ה .ב מ ק ב י ל ל ת ק ו פ ת ש פ ל זו ב ח י י ה ע ם היהודי ה ו נ ח ב א ר ץ ה ב ס י ס ל מ ד י נ ה י ה ו ד י ת מ ת ו ך פ ע י ל ו ת א ק ט י ב י ת ו מ א ב ק ש ל מ ע ט י ם נ ג ד ר ב י ם .נ י ג ו ד ז ה מ ח י י ב ש י פ ו ט ע ר כ י והערכתי ,ו ב פ נ י ה י ש ר א ל י המתלבט בין זהותו ה י ש ר א ל י ת לבין ז ה ו ת ו ה י ה ו ד י ת קיימות אפשרויות שונות ל פ ת ר ו ן מצוקה ז ו : (1 פ ח י ת ת י א ו ר ט י ב ל ב ד — ל ה ת כ ח ש ל ע ו ב ד ת קיום השואה. (2 לטעון כי היא ל א ק ר ת ה ל ק ב ו צ ת ה ה ת י י ח ס ו ת שלי א ל א ל ק ב ו צ ה א ח ר ת . ב מ ל י ם א ח ר ו ת :ה ש ו א ה ק ר ת ה ל י ה ו ד י ם א ך ל א לישראלים. (3 להגיע ל א י ז ו ד י פ ר נ צ י א צ י ה א ח ר ת ש ת א פ ש ר א ת ה ס ב ר ת השואה, כגת: ל ה ב ח י ן ולומר כי לנו ,החיים כיום ,ה י א ל א ת ק ר ה ,אם מ ש ו ם ש א נ ו חיים ב ת ק ו פ ה 157 :אחרת ) פ ת ר ו ן אוניברסאליסטי( ,אם מ ש ו ם ש ה ת ר כ ז ו ת היהודים ב א ר ץ ־ י ש ר א ל וקיומה ש ל מ ד י נ ה ע צ מ א י ת ימנעו ה י ש נ ו ת ה ש ל ש ו א ה ) פ ת ר ו ן פ ר ט י ק ו ל א ר י ס ט י ( . אין ה ה ת י י ח ס ו ת בצידה. שליקחה נוגעת רק ההתייחסות למאורע, נותנת בתור דעתה התרחשות גם היסטורית ל״אובייקטים״ מופשטת שעמדו במוקד :אותה ה ת ר ח ש ו ת ,ד ה י י נ ו :היהודים .ו ב י ת ר ס פ צ י פ ק צ י ה :ה ע מ י ד ה היהודית ב ש ו א ה . .ה ע ו ב ד ה שיהודים כ ה ר ב י ם הושמדו ,ו א ל ה ה ם ב נ י עמנו ,מ ע ו ר ר ת ב מ מ ד י ם היהודיים תהיות •של ז ה ו ת נ ו הגזירה לגבי הכרחיות שבמאורע, השתלשלות המאורעות, •והאם נ ע ש ה ה כ ל כ ד י להקטין א ת מ מ ד י ה א ס ו ן .מ מ י ל א מ ח י י ב ה ד ב ר א ת ש י פ ו ט ם ו ה ע ר כ ת ם ש ל היהודים ש ע ב ר ו א ת השואה .ג ם כ א ן כ מ ה אפשרויות ,ש ע י ק ר ן : (1 ל ה ת כ ח ש ליהודים ש ע ב ר ו א ת ה ש ו א ה ו ל ה ע מ י ד ם ב ב י ק ו ר ת ש ל י ל י ת . (2 ל ק ב ל ם ,ש כ ן ל א גיתן היה ל מ ג ו ע ד ב ר . (3 ל ע ש ו ת דיפרנציאציה ו ל ה ב ח י ן ב י ן י ה ו ד י ם שונים ,כ ג ו ן :בין א ל ו ש ה ת נ ג ד ו ו ע מ י ד ת ם מ כ ו ב ד ת היתה ,לבין א ל ו ש ל א ה ת נ ג ד ו ,ע מ י ד ת ם מ פ ו ק פ ק ת ,ואשר ״ כ צ א ן לטבח הלכי׳, לשואה ;היחס זו עבודה והצגתה בוחנת במדינת גישות ישראל לעמידת בשואה, היהודים ותמורות שחלו בדרך ה צ ג ת ע מ י ד ה זו ב מ ד י נ ת ישראל .נ ק ו ד ו ת ה מ ב ט ל כ ך ה ן מ ת ח ו מ י ה ז ה ו ת ה ל א ו מ י ת ש ל ג ו — ה י ה ו ד י ת והישראלית .ויודגש מ ת ח י ל ה :אין ע ב ו ד ה ז ו ב א ה ל מ ל א ח ל ל ד י ו נ י ם ב ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ה של השואה .ה י א מ ת כ ו ו נ ת ל ב ד ו ק ח ו ט ה ת פ ת ח ו ת י ב ט י פ ו ח ה י ה ו ד י ת ־ י ש ר א ל י ת ב מ ו נ ח י ה פ ס י כ ו ל ו ג י ה ה ח ב ר ת י ת .ככזו ,אין ב ה ה מ י מ ד •הזהות הרעיוני א ל א :הפילוסופי ב מ ז ה שהוא מ ת ק ש ר ל ב ע י ו ת הזהות .כן נ ע ד ר מ מ נ ה ה מ י מ ד הסוציולוגי הבודק ה ת פ ל ג ו י ו ת ו ד ו מ י נ נ ט י ו ת ש ל ה ש ק פ ו ת ב א ו כ ל ו ס י ה נ ת ו נ ה . < ל ש י ש ב ה ה ו א ה צ ב ע ה ע ל מ ג מ ו ת ב פ י ת ו ח ו ה ת פ ת ח ו ת הזהות .ה מ ג מ ו ת מ ק ב ל ו ת ה ס ב ר י ם מ כ מ ה ה י ב ט י ם פסיכולוגיים ש א י נ ם ב א י ם ב מ ק ו ם ב ד י ק ו ת והסברים נוספים, א ל א כ נ ל ו ו י ם ומשלימים להם. מבחינת מבחינת ת י ח ו ם הזמן ע נ י י נ נ ו ב ת ק ו פ ה ש ל א ח ר ה ק מ ת המדינה. ה ת ו כ ן אין ה כ ו ו נ ה ל ב ח ו ן א מ ת ש ל השואה ,א ל א לבחון י ס ו ד ו ת ש ל הצגת וסילוף ב א ב ח ו ן ע ו ב ד ו ת ומרכיבים ה ש ו א ה ,מעין ״ ה כ י ס ר התעמולתי׳׳ ש נ י ת ן לה. במחקרים ימצאו גישה ש ב ד ק ו א ת י ח ס ו ש ל ה נ ו ע ר ל ש ו א ה ו ל ה ת נ ה ג ו ת היהודים ב ש ו א ה חיובית באופן כללי*. מאידך נמצא •יחסו ה ש ל י ל י ש ל הנוער ל ע מ י ד ת היהודים ב ש ו א ה . בספרות 5 הערות רבות לגבי ש א ל ו ת ו ה פ ח ו ת כגון ״כצאן • ל ט ב ח יובל״ ה פ כ ו כ ב ר ל מ ע י ן ש ג ר ת ־ ל ש ו ן .נ י צ ו ל י השואה ,פ ל י ט י המחנות ,מ צ א ו ־עצמם כמואשמים, ונוער ישראלי ש ל א ע ב ר כמוראותיהם ,ש ם עצמו שופט •להתנהגותם. כ י צ ד נ פ ת ו ר א ת ה ס ת י ר ה בין ה מ ח ק ר י ם ה מ ד ע י י ם ל ב י ן ה ע ד ו י ו ת ? האם ח ל ו •תמורות ב ג י ש ה ? ושמא ה מ ס י ח י ם א י נ ם מ י י צ ג י ם ? :הינד ,ד י נ א מ י ת ב מ ו ב ן זה שאין ה י א פ ו ס ל ת 8 עדויות ה ד ר ך ה נ נ ק ט ת ב מ א מ ר זה ה ס ו ת ר ו ת מ מ צ א י מחקרים, א ל א מ נ ס ה ל ש ל ב ם ב מ ס ג ר ת ת ה ל י ך ש י ו כ ל ל כ ל ל ם יחד .ה ב י ס ו ס הרעיוני לגישה יזו טמון ב ב ע י ת יסוד ש ל הקיום ה א נ ו ש י — ח י פ ו ש ה מ ש מ ע ו ת לחיים )Meaning .(of lifeה ה נ ח ה הינד .כ י ה ן ש א ל ו ת ו ה ן ת ש ו ב ו ת נ ק ל ט ו ת ו /א ו • ״משודרות״ ל א&15 ב ב ח י נ ת יש מאין ,א ל א ע ל ר ק ע ב ע י י ת י ש ל מ ו ב נ ו ת ה ס ב י ב ה ) ״ ס ב י ב ה ״ ל א ו ד ו ו ק א במשמעות הפיזית ,אלא 7 הפרט(. מכיוון בתור מכלול התופעות המצויות בשדה הפסיכולוגי של ל ע ת י ם ש א ל ו ת ה נ ש א ל ו ת ב ת ק ו פ ה ה א ח ת ,אינן ר ל ו ו נ ט י ו ת ב ת ק ו פ ה ה א ח ר ת , שהמצוקה תשובות: ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת ש ה ו ל י ד ה אותן שוב אינה ק י י מ ת . תשובות קונססיסטנטית נקלטות במרחב כלגיטימיות ומתקבלות הן אם ו כ ך גם משתלבות לגבי בצורה ה ס ט ר ו ק ט ו ר ל י של ח ש י ב ת ה פ ר ט . אנו נרצה להסביר: א — ה א ם ח ל ו ת מ ו ר ו ת ב ה צ ג ת ע מ י ד ת היהודים בשואה. היחס ל ע מ י ד ת ה י ה ו ד י ם ב ש ו א ה יש לו שני מ מ ד י ם : תחום (1 למשל: — איזה נורמטיבי תחום מהתנהגות היהודים מודגש, ומחייהם ה א ם מ ד ג י ש י ם ל ח י מ ה ,חיי יום־יום ועוד. (2 ה ע ר כ ת ה ת ג ה ג ו ת היהודים. ב — ב מ ז ה ו ח ל ו ת מ ו ר ו ת האם ניתן ל א ת ר נ ק ו ד ו ת מ פ נ ה . ג — הסבר התמורות. לשואה היחס מתוך המורחב בקונטקסט של זהות יהודית ש ה ש ו א ה ו ה י ח ס כלפיד .א י נ ם מ נ ו ת ק י ם מ א ס פ ק ט י ם א ח ר י ם ש ל ה ה ו ו י ה ה ל א ו מ י ת ,ה ר י ד ו מ ה כי ה ה ס ב ר ח י י ב ל ה ת י י ח ס לא ר ק ל נ ו ש א ה א נ א ל י ט י ו ה מ ו ב ח ן דנן: )במקרה לאספקטים השואה(. של אחרים שואה—גולה—עם־יהודי. ההסבר צ ר י ך שיהיה תודעתנו הלאומית. ב מ י ד ה זו א ו כבר בתחילת אחרת דברינו בר הכללה בלט הקשר כן הזכרגו בהערת אגב א ת מקומה של השואה כחוליה ב מ ה ל ך ה א ר ו ך ש ל ה ה י ס ט ו ר י ה היהודית. ה ש ו א ה כ ת ו פ ע ה ,מ כ י ל ה א ל מ נ ט י ם ה נ ו ג ע י ם ל ת ח ו מ י ם שונים ש ל מ ר ח ב ה ח י י ם של גוגעת ה ק י ב ו ץ ה י ה ו ד י ו ה ה י ס ט ו ר י ה היהודית ,יהדות ,י ה ד ו ת ה ג ו ל ה וכן היא לבעיית היחס שבין מ ד י נ ת ישראל לבין כל אחד מאותם אלמנטים .מיקום אסטרטגי זה מ צ ד י ק א ת ל ק י ח ת ה כ נ ק ו ד ת מ ו צ א לדיון ה ש ו א ף ל פ ר ח מהמצומצם למורחב. ע ל פ י קו מ ח ש ב ה זד ,ש נ י ת ח ו מ י ם צריכים ל ה י ו ת נ י ד ו נ י ם : א — היחס לשואה ב ק ו נ ט ק ס ט ש ל ז ה ו ת יהודית ו י ש ר א ל י ת * . ב — ה ב ע י ה ה כ ל ל י ת י ו ת ר ש ל ז ה ו ת יהודית ו י ש ר א ל י ת . נדגיש ב מ פ ו ר ש ,ב ה ס ב ר ה י ח ס ל ש ו א ה יש יסודות ה מ י ו ח ד י ם ר ק ל ת ח ו ם זה. א ו ל ם יהיו ב כ ך ג ם א ל מ נ ם י ם ש י ע ג נ ו א ת הדיון ב מ ס ג ר ת מ כ ל י ל ה יותר. המסגרת חהות יותר הרהבה ישראלית הינה — זו ר ב ת היקף. הנוגעת למכלול ב ש ל ע ו ב ד ה זו הבעיות נצםמצם זהות של בשעה יהודית שנדון בכך 8 ל ת ח ו ם יחיד ש ל ב ע י י ת ה ז ה ו ת ה א ת נ י ת — זה של פ ר פ ק ס י ב ת זמן. היחס לשואה היחס לשואה בשנים — הראשונות והן מ ב ח י נ ה פ י ז י ת * תקופה לאחר ורוחנית, ראשונה השואה, בקרבה הגדולה למוראות ק ש ה היה ״ ל ע כ ל ״ א ת ה ת ו פ ע ה אלו, והידיעות. הן בזמן שאלות במאמר המתפרסם כאן י ז ו ן תחום א׳ בלבד. 159 נשאלו, ראשונות אך תשובות עדיין לא דבר ניתנו. שיצר מסוימת. מועקה 1 ב צ ד ה ש א ל ה ע ו ל ה ה ט ח ה ע ל ה ת נ ה ג ו ת היהודים ב ש ו א ה .ביטוי לגישה זו ,ה ר ו א ה ב ש ו א ה ח ר פ ה ע ל עמנו ,יש ב ד ב ר י ו ש ל י .ש כ ט ר :״ ...א ל נ א נ ש כ ח ש ע י ק ר ה ז ל ז ו ל ש מ ז ל ז ל י ם ב נ ו הוא מ ש ו ם שאין אנו יודעים ל ע מ ו ד ע ל נ פ ש נ ו מ ש ו ם ש א נ ו מ ו ב ל י ם כ צ א ן ל ט ב ח ,ו א ם נ כ ש ל ח ל י ל ה ישובו ל ז ל ז ל ב נ ו ולהשמידנו ...אין ל ש כ ו ח ש מ ת פ ק י ד ו ה ד ו ר — ד ו ר נ ו — הוא ,ק ו ד ם כ ל ל ג ו ל א ת ה ח ר פ ה ה ז א ת מ ע ל י ש ר א ל ״ .־ של ו מ נ ג ד — יהודים ניצולי השואה מ צ ט ד ק י ם ע ל כ ך כ י ה מ ר ד היהודי פרץ מ א ו ח ר מדי ומנסים ל ת ת לכך הסברים שונים. 3 ל ב ט י ם א ל ו ו ה ה א ש מ ו ת חייבו ה ס ב ר .ה י ת ה ד ר ו ש ה ת ש ו ב ה ש ת א פ ש ר ה ת מ ו ד ד ו ת גפשית עם הבעיה .גם אנשים פליטי השואה שעברו א ת שנות המלחמה באירופה ה כ ב ו ש ה ו ס ב ר ו כ י ל א ב צ ד ק הם מואשמים ,א ף ה ם ח ש ו ב צ ו ר ך להתגונן .ב ע י י ת י ו ת זו הביאה א י ש י ו ת ה ב י א ו ידיעות ע ל ל ה ד ג ש ת ה מ ר י היהודי .מ ח ק ר י ם ו ע ד ו י ו ת ג ב ו ר ת מ ו ר ד י ג י ט ו וארשה ו ע ל מ ל ח מ ו ת ה פ ר ט י ז נ י ם .גילויים א ל ו ודומיהם מ ש מ ש י ם ב מ ש ך ת ק ו פ ה א ר ו כ ה א ת מ ו ק ד הדיונים ע ל השואה. ב מ ק ו ם זה א ו ל י כ ד א י ל ה ע י ר כ י ה ה א ש מ ה נ ג ד ה י ה ו ד י ם ש ה ל כ ו כ צ א ן ל ט ב ח מ ק ו ר ה ל א ב ק ר ב יהודי ארץ־ישראל ,א ל א היא מ צ ו י ה כ ב ר ב ק ר ב יהודי ה ג י ט א ו ת ע ו ד ב ת ק ו פ ת ה מ ל ח מ ה .ב ״ כ ת ב י ם א ח ר ו נ י ם ״ ש ל י צ ח ק ק צ נ ל ס ו ן יש קינה ע ל ה ע ם היהודי ש נ ר צ ח .ב ק י נ ה מ ס פ ר ה מ ח ב ר כי ב ח ו ד ש ד צ מ ב ר ש ל ש נ ת ,1942כ ש ל ו ש ה ח ד ש י ם ל א ח ר ת ו ם ה ש ל ב הראשון ש ל הגירוש ל ט ר ב ל י נ ק ה ה ו א ישב ב ג י ט ו ב ח ב ר ת בעלי ושמע מלאכה מפיהם דברי תרעומת העם על שהלך וכך כצאן. דברי י .ק צ נ ל ס ו ן ) ב ת ר ג ו ם ז .וולפובסקי( ״ ...אויה לי ב ס ו ף ד צ מ ב ר עוד דומם י ש ב ת י ע ם יהודים ,מ נ ה ל י ב ת י מ ל א כ ה /יהודים ד ו ב ר י ש פ ת פולין ,ה ב י ע ו א ת ז ע מ ם כי רב ו מ כ א ו ב ם פ ע ו ט /״עם ש כ מ ו ת ו ! א ש ר כ ב נ י ב ק ר נ ת נ ו ע צ מ ם ל ט ב ח ! העם הזה!״ וראש הניעו בתוכחה/...״* הדגשת המרי היהודי בשואה ר א י ו ת ש ו נ ו ת ל ד ג ש ה ר ב ע ל ה מ ר י היהודי ,ו א צ ב י ע ע ל כ מ ה מהן ב ל ב ד : )(1 שיצאו גם אם ב ת כ נ י ו ת ה ל י מ ו ד י ם ש ל מ ש ר ד ה ח י נ ו ך ו ה ת ר ב ו ת ל א ו ר ך ת ק ו פ ה ארוכה, החל לאור מוזכר מ ש נ ת תשי״ד ,ה ו ש ם היסוד של התנגדות דגש פאסיבית, רב הרי על זה ההתמודדות נעשה האקטיבית. במוצנע. כאשר מ צ י י נ י ם ב ת כ נ י ו ת לימודים א ת ההישגים ה נ ד ר ש י ם מ ה ת ל מ י ד י ם ,מ ו ד ג ש י ם א ל מ נ ט י ם אקטיביים • בלבד. אסתפק תקופת הנאצים השואה ה ש ו א ה ( :״שיטות )הציטוטים נוגעים ירק ל ת ח ו מ י ם ישירים ש ל ב מ ל ח מ ה ) ת ע מ ו ל ה ,גייס חמישי ,טרור ,ע ק י ר ת האוכלוסין ,ביזה ,ש ע ב ו ד והשמדה(... )רכבות ב ה ד ג מ ה א ח ת מ ת כ נ י ת ה ל י מ ו ד י ם ש ל ש נ ת ת ש ט ״ ו :הנושאים ללימוד ריכוז היהודים בגיטאות והחיים בהם, מ ו ו ת ,כ ב ש נ י מוות( ,ה ת ג ג ד ו ת פ א ס י ב י ת גירושים ואקטיבית והשמדות בהמונים )ארגוגי הגנה ,מ ר י ו מ ל ח מ ה ( ,ה ש ת ת פ ו ת היהודים ב ת נ ו ע ת הפרטיזנים ,ק ר י א ו ת א ז ע ק ה ל ה צ ל ת היהודים וכשלונן ,מ ר ד הגיטאות ,כ ו נ נ ו ת הישוב ב א ר ץ ע ם ה ת פ ש ט ו ת ה מ ל ח מ ה ב מ ז ר ח התיכון ומערכת אל־עלמיין ,ת ב ו ס ת הגרמגים ובעלי הצנחנים ה ע ב ר י ם ,ה ב ר י ג ד ה וארגון ה ע ז ר ה ל ש א ר י ת ה פ ל י ט ה .״ פרט 160 ב ר י ת ם . ,א ר ג ו ן ה ב ר י ג ד ה היהודית... 6 ל ב י ט ו י ״ ה ת נ ג ד ו ת פ א ס י ב י ת ״ שאיני י ו ד ע מ ה ה ת ו כ ן ה מ ס ת ת ר מאחריו, המקום הרב בולט עיון הניתן אקטיבית להתנגדות הישוב ולפעולות בא״י. היהודי ב ס ע י ף ה מ פ ר ט א ת ה ה י ש ג י ם ש ע ל הילדים ל ה ש י ג מ ב ל י ט ב י ת ר ש א ת א ת ט ע נ ת נ ו :״... ז י ע ה ע ל כ ו ו נ ת ו ו פ ע ו ל ו ת י ו ש ל ה י ט ל ר ל ה ש מ י ד א ת ה ע ם היהודי ב צ ו ר ה מ א ו ר ג נ ת ושיטתית ,ע ל א ד י ש ו ת ו ש ל ה ע ו ל ם ה ת ר ב ו ת י ועל ע מ י ד ת ה ג ב ו ר ה ש ל מ ו ר ד י היגטאות .ידיעה ע ל ת נ ו ע ו ת ה פ ר ט י ז נ י ם ב מ ל ח מ ת ה מ ח ת ר ת נ ג ד ה פ ו ל ש ב א ר צ ו ת שונות .ידיעה הנאצי היהודים הצנחנים ולסיכום: על ופעולותיהם השתתפות לעזרת הבריגדה שארית היהודית הפליטה.״ ועל במלחמה 6 מציטוטים אלו ב ו ל ט י ם כ מ ה י ס ו ד ו ת : א — ה ד ג ש ת ה ס ב ל היהודי ב ש ו א ה ו ב ד י ד ו ת ה ע ם היהודי. ב — ב ת ח ו ם ה ת נ ה ג ו ת יהודי א י ר ו פ ה — ה ד ג ש ב ל ב ד י על מ ר י יהודי. ג — דגש ר ב על נסיונות וההתארגנות העזרה הישוב של בארץ היהודי והוא נועד ,כנראה ,נ ג ד ה ש א ל ו ת מ ד ו ע לא נ ע ש ה די ל ה צ ל ת היהודים. ב ס פ ר לימה־ ה י ס ט ו ר י ה )(2 מוקדשים לתלמידי ביה״ס כ־ 70עמ׳ ל מ ל ח ה ״ ע ה ש נ י ה עמי, 27 אותם למרות בגיטאות ו ה ה ש מ ד ה המהלכים 9 הכלליים 8 ולשואה אותם 30עמ׳ מ ח ו ל ק י ם כ ך 10 :עמ׳ ל ש ו א ה ע צ מ ה — ה ת נ ה ג ו ת הנאצים ,ריכוז היהודים מוקדשים לסקירת ש ל ב .א ב י ב י ו־נ. ו ה מ א ו ר ע ו ת ש ק ד מ ו לה .מ ת ו ך פרסקיז 30 מוקדשים 70 עמ׳. ו־ 20עמ׳ ל מ ו ר ד י ה ג י ט א ו ת ״ ,ד ה י י נ ו :פ י שניים, שאין ס פ ק ש ה מ ה ל ך ה א מ י ת י ש ל השואה לא היה כזה .ל מ ע ן ה מ ה י מ נ ו ת יאמר המדעית כי בעמודים לשואה המוקדשים התייחסות יש ההיים לארגון היהודיים ועמידתם האנושית .זה נ ע ש ה ל ע ת י ם ת ו ך ש י מ ו ש ב ס ו פ ר א ל ס י ב י ם רבים. לדוגמא — משפט כגון: לחיים. כולם נשאו בגבורה בגיטאות ״היהודים גילו ע ק ש נ ו ת ם להילחם ו ל ס ב ו ל ע ד ה נ צ ח ת הסופי...״ ״ . הדגש סבל כח מופלא א ת יסוריהם ,כ ו ל ם היו חדורי ה כ ר ה ורצת עז שחיזקה את א ו ל ם בסיכומו ש ל ד ב ר ב ו ל ט ע ל ה ג ב ו ר ה ה א ק ט י ב י ת ש ל היהודים. )(3 מצוי סיכום מ ס ו י ם ל מ צ ב ה ו ר א ת ה ש ו א ה ב ב ת י ה ס פ ר ,ב ר א ש י ת ש נ ו ת ה ש ש י ם ב ד ב ר י א .מ .דושקין. שנה״ל תשכ״א עמדה במרכזו של כנס שאלת הוראת ה ע ב ר י בארץ א ת ח ו ב ת ו ב נ ו ש א ז ה . 1 2 השואה, מפקחים ובאיזו שנערך בחיפה מ ז ה מקיים בראשית בית הספר פ ר ו פ ׳ דושקין דיווח שם ע ל ס ק ר ש נ ע ר ך ב ב ת י ה ס פ ר בארץ .אמנם ה ס ק ר ל א ע ו מ ד ב מ ב ח ן ה מ ח ק ר ה מ ד ע י א ך יכול ל ש מ ש כ א י נ ד י ק ט ו ר .ה ת ב ר ר כי כ ר ב ע מ ב ת י ה ס פ ר כ ל ל א י נ ם זוכרים ל א א ת יום ה ש ו א ה והגבורה )כ״ז בניסן( ולא א ת יום ה ק ד י ש ה כ ל ל י )י׳ בטבת(.״ בנוגע לתכניות ה ל י מ ז י ם הוא מ צ י י ן :״ ...ש ה ח ו מ ר ב ס פ ר י ה ל י מ ז הוא ח ו מ ר ל א מגוון ו ל א מ ז ר 4 ה ו א ח ו מ ר ה מ ט פ ל רק ב ת ו פ ע ו ת ש ל ה ט ר ג ד י ה ,ז א ת א ו מ ר ת ב מ ח נ ו ת ה ה ס ג ר וכד׳, וגם ב ל ח י מ ה הפיסית ,ה פ ר ט י ז נ י ם ב י ע ר ו ת ,ל ו ח מ י ה ג י ט א ו ת וכד׳ .א ב ל כ ל ה מ ר י והגבורה ש ה ת ב ט א ו ב ד ר כ י ם ר ב ו ת א ח ר ו ת ,א י נ ם נ ז כ ר י ם כלל .נ ד מ ה לי ש ה צ ל ת ה י ל ד י ם ועלייתם ארצה ,ה מ ס ע ו ת ש ל א ג י ו ת ה ה ע פ ל ה ו ש ל הבריחה ,וגם ה ה ת ק ו מ מ ו ת הרוחנית של יהזי גרמניה ושל יהזי הגיםאות בבתי הכנסת ובבתי הספר והתרבות — כל הלחימה הרוחנית ה ז א ת אינה באה לביטוי בספרי ה ל י מ ז .זאת ו ע ז ,אין חומר ד ז א ק ט י ל ה ו ר א ה ה ז א ת . . .״ * )(4 שיאה ש ל הגישה המבליטה את 1 הגבורה ה פ י ז י ת היתד, בעת משפט אייכמן .ג .ה א ח נ ר ה ע ז ע ל ע צ מ ו כ י ה ד ג י ש א ת ה מ ר י ה י ה ז י ב מ י ו ח ד כ ד י ל ה פ ג י ן שהיהודים לא הלכו כצאן ל ט ב ח .ה ו א מציין כי ההדגשה שלו נבעה לא רק 161 מ כ ו ו נ ת ו ה ח י נ ו כ י ת — טיהור ש מ ם ש ל פ ל י ט י ה ש ו א ה — א ל א היא ה י ו ו ת ה ח ל ק מתפיסתו, השלילי כ י בדימוי לקרבנות שהיה יש הנאצים, בתודעתנו פגיעה 1 5 הלאומית. נ ס כ ם ש ל ב זה ש ל ע י ו נ נ ו ב ד י ת ק צ ר ב ח ו ק ״ ה ש ו א ה ו ה ג ב ו ר ה ״ ש נ ת ק ב ל )(5 בכגסת .1953נ ע י ר ב ע י ק ר ב א ל ו ל תשי״ג, א ס פ ק ט סמנטי — הצימוד על של ״ ש ו א ה וגבורה״ .ה ח ו ק א מ נ ם נ י ס ה ל ש מ ו ר ע ל א י ז ת ב ת ת ח ו מ י ם שונים ש ל ה ח י י ם ה י ה ו ד י י ם בשואה ,ב צ י י ג ו :״ מ ו ק מ ת ב ז ה ב י ר ו ש ל י ם ר ש ו ת זכרון ״יד ושם״ ,ל ש ש ת המיליונים הנאצים נפשם ב ק ד ו ש ת מעונים .לטבח ולאבדן מ ב נ י ה ע ם היהודי ש ה ו כ ר ע ו ו ע ת ר י ה ם .ל ב ת י א ב מ ב י ת יעקב... עמם על וטהרה, בקדושה ל ע ו ז ר ו ח ם ש ל יהודים של לגבורתם יהודים חיילים על זי שמסרו את ושל בצבאות ל ו ח מ י מ ח ת ר ת בישובים ו ב י ע ר ו ת ,ש ח ר פ ו נ פ ש ם ב מ ע ר כ ו ת ה ק ר ב נ ג ד ה צ ו ר ר ה נ א צ י ולוחמים גיטאות ועוזריו. ל מ ס כ ת הגבורה ש ל נצורי להצלת כ ב ו ד עמם .ל מ א ב ק ם ה נ ש ג ב ישראל על דמותם האנושית והתרבות היהודית. והמתמיד המרד שקמו והציתו אש ע ל סף האבדון של המוני בית ל מ א מ צ י ה ה ע פ ל ה של ה נ צ ו ר י ם ש ל א פ ס ק ו ,ל מ ס י ר ו ת ם ו ל ג ב ו ר ת ם ש ל א ח י ם ש נ ח ל צ ו ל ע ז ר ת ה ש ר י ד י ם ולשחרורם... תפקידו העם ש ל יד ושם זה ה ו א ל א ס ו ף א ל ה מ ו ל ד ת א ת ז כ ר ם ש ל כ ל א ל ה מ ב נ י היהודי ולהציב שנפלו את ומסרו נלחמו נפשם, ש ם ת כ ר להם ,ל ק ה י ל ו ת ,ל א ר ג ו נ י ם , לעם היהודי...״ באויב ומרדו ובעתריו הנאצי למוסדות שנחרבו בגלל השתיכותם 19 ה ת ר ש מ ו ת י היא כי גם ב ח ו ק זה ,ח ר ף ה ג י ס י ו ן ל ש מ ו ר ע ל אמון ,ה ד ג ש ה י נ ו ע ל ג ב ו ר ה פיזית ,אך אין זה מ ו כ ח * . במשמעותה עם הפיזית 1 8 ו א כ ן יש ש ר א ו ב ח ו ק ה ב ל ם ה ש ל ה ג ב ו ר ה ו ה ר ו ח נ י ת .ייחודו ש ל אלה שלא הלכו לעולמם לא מתוך החוק בכך שמאפשר לגו ״ ל ה ת י י ח ד רגשי כלימה ,אלא מתוך שלמות נפש דראת כ ב ו ד .לא היה ע ם בין ה ע מ י ם ש ד ו כ א ו ע ״ י ה נ א צ י ם ב ו היו י ו ת ר גילויי גבורה מאשר של שמירה ע ל צ ל ם אלהים ש ב א ד ם מ ו ל ה ע ר י צ ו ת ה כ י א כ ז ר י ת ,ג ב ו ר ה של ה ז ד ה ו ת בעם גבורת היהודי, לחימה וגבורה ומרי פאםיבית, גבורה ע ם ה ג ו ר ל היהודי ושל ק ב ל ת הדין ב צ נ י ע ו ת ו ל ל א פ ח ד . . .״ ״ דימוי ערעור כתקופת השואה גבורה אקטיבית יש ש י צ א ו נ ג ד הצימוד ש ל ״שואה ו ג ב ו ר ה ״ ש א ם כי מ ו ב נ ת מ ג מ ה זו ה ר י : ״הצימוד הזה, שהוא, כמות העמדת פירושו כלומר השואה, ההמונים, אבדן ב ד ר ג ה א ח ת ע ם הגבורה ,כ ל ו מ ר ע ם פ ע ו ל ו ת י ה ם ה צ ב א י ו ת ,ל ג מ ר י או למחצה ,ש ל הלוחמים נשק עם בידם. אחר, לשון אנחנו משקל מייחסים למאורעות אחד ש ל א נ ו ד ע ל ה ם מ ש ק ל שווה ב מ צ י א ו ת ה ה י ס ט ו ר י ת ,והן מ צ י א ו ת זו ע ל י נ ו ל ק ב ל ה בין א ם היא ג ו ר מ ת ל נ ו ק ו ר ת רוח ,בין א ם ה י א ל מ ו ר ת רוחנו...״ 1 8 ו א ם כן ,ב ד ג ש ה ב ל ב ד י ע ל ג ב ו ר ה ב ש ו א ה ה י ו ש נ י ח ס ר ו נ ו ת ע י ק ר י י ם : א — פגיעה באמת ההיסטורית. ב — גורם ״חיו חיי עמל להתכחשות ומשר, ליתר הקימו אסירי בצינוק המחנות הגיטו והגיטאות והמחנות אשר מוסדות 99% צדקה מהם וחינוך, פ י ת ח ו פ ע ו ל ו ת ש ל עזרה ה ד ד י ת ,ש ל א היה כ מ ו ת ן א צ ל שום אומד .ולשון ב ת נ א י ם אלה.״ בשואת 162 1 9 הכרה שגי זו כיווגים הביאה להדגשת להדגשה זו: אספקטים הראשון נוספים מתייחס של לניהול העמידה החיים היהודית היהודיים, ה ת ר ב ו ת והעזרה ההדדית ,ובקיצור ,נםיון היהודים ל ק י י ם חיים נ ו ר מ ל י י ם מוסדות ב ת נ א י ם ה ל א ־ נ ו ר מ ל י י ם .הכיוון ה ש נ י א י נ ו מ נ ו ג ד ל ר א ש ה ,א ך ה י נ ו י ו ת ר ס פ צ י פ י ה ו א ב ו ח ן א ת ה ת נ ה ג ו ת היהודים ב מ ח נ ו ת . ומחודד. לעיון ק צ ר בכיוונים א ל ו א נ ו פ ו נ י ם עכשיו. דוגמא ״קידוש ל ג י ש ה מהסוג הראשון נ מ צ א א צ ל ש .א ש ה מ ד ג י ש — הרצון החיים״ ״לא א מ ו ת כי א ח ז .״ . נדמה העז ולהחזיק לחיות בכל מעמד א ת היסוד ש ל בחינת התנאים, 2 0 לי כ י לכיוון הזה יש גם פ נ י ה ב ת כ נ י ו ת ל י מ ו ד י ם ש ו נ ו ת ש ל מ ש ר ד החינוך .ניתן לאתר מגמה ש ל העברת הדגש מהגבורה הפיזית הבלבדית לתחומי ח י י ם א ח ר י ם .אציין ש ל ו ש ד ו ג מ ו ת ב ל ב ד : לימודים א — תוכנית בתשכ״ח שפורסמה היתה ומםרתה דרכים להציע להוראת תולדות ע ם ישראל בדורות האחרונים .ה ת כ נ י ת מ ת ע כ ב ת רבות בנושא השואה, א ו ל ם אין ב ה שום א מ כ ו ר ש ל גושא ה מ ר י ו ה ג ב ו ר ה הפיזית .איני יודע ב א י ז ו מ י ד ה זה מכוון ,או מ ה ה ם ד ע ו ת י ה ם ה א ל ט ר נ ט י ב י ו ת ו ה נ ו ס פ ו ת ש ל ה מ ח ב ר י ם . א ו ל ם ל ל א ס פ ק יש ב כ ך ע ד ו ת ל ה ש ת ח ר ר ו ת מ ס ו י מ ת מ ה ״ ת ס ב י ך ״ הישראלי ,ש ח י י ב אספקטים של מרי וגבורה פ י ז י ת . הדגשת 2 1 ב — ב ת כ נ י ת לימודים א ח ר ת ש ל מ ש ר ד ה ח י נ ו ך י ש נ ו שבשעה דומני החיים״. הנאצי מפרסים הדגש ״קדושת ב ״ ת ו כ ן הסעיפים״ מ צ ר י ן כ י יש ל ל מ ד ע ל ״חיי ה י ה ו ד י ם ת ח ת ה כ י ב ו ש וגילוי הסעיפים״, מצוין: שהעורכים את כוונותיהם מושם א מ ת לכאורה, על אך ההתנגדות ועל השואה״. בפירום תחת הניתן הכותרת ״מוקדי ו א ש ר היא אמורה ל ת ת ה ו ר א ו ת מ פ ו ר ם ו ת י ו ת ר ל מ ו ר ה ב א ש ר ל ת ו כ ן , ״ ה מ א מ ץ ל ש מ ו ר ע ל צ ל ם א נ ו ש ו ע ל ייחוד יהודי .ה ש מ ד ת העם היהודי ו ח ו ר ב ן מ ר כ ז י ו הרוחניים ,ב ד י ד ו ת ו ש ל ה ע ם ה י ה ו ד י ״ . באירופה 2 2 ג — ח ו ב ר ת ש ל מ ש ח ־ ה ח י נ ו ך ו ה ת ר ב ו ת מ ש נ ת 1975מ ו ק ד ש ת כ ו ל ה ל ״ ח י ו נ י ו ת יהודית של את ב ש ו א ה ״ .הדגש ב ה הוא ע ל ש י ג ר ת ה ח י י ם ולא ע ל ה פ ע ו ל ו ת הייחודיות מ ר י וגבורה .פ ר ק י ה מ ק ר א ה יש ב ה ם ב ע י ק ר ״ ק ט ע י ע ד ו י ו ת ה ב א י ם ל ה ב ל י ם ה ר צ ו ן לחיים ו א ת החיוניות ב מ צ י א ו ת ש ל לימודים בתכנית כללית, אך עובדה היא מוות״. הוצאה כי 2 1 א מ ג ם ל א מ ד ו ב ר כאן חוברת המטפלת דווקא ב ש י ג ר ת החיים ,ו ל א ב מ ר י היהודי ב מ ו ב נ ו הפיזי. ב״על העמידה והמוסר ה מ ש מ ר ״ מיום 13.10.72 כ ת ב י ה ו ד ה ב א ו א ר :״יש מ ק ו ם ל ב ד ו ק א ם — ההתנגדות החינוך, הדת א י נ ה ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר מ ש מ ע ו ת י ת ל א פ ח ו ת מן ה ע מ י ד ה ע ם נ ש ק בז. ללא נשק האקםיבית בתחומי התרבות, ה ע מ י ד ה ה י ה ו ד י ת ל ל א נשק היתד .ל ל א ס פ ק ה מ ו נ י ת יותר״.״ .י ש ב מ ש פ ס זה ל ס כ ם , כ ך דומגי ,ה ל ך ר ו ח ש ק ג ה ל ע צ מ ו מ ק ו ם ג ד ל ו ה ו ל ך ב מ ש ך ה ש נ י ם ה א ח ר ו נ ו ת . הכיוון היהזים מכאן ה ש נ י שציינו דן ב ה ת נ ה ג ו ת ה י ה ו ד י ם ב מ ח נ ו ת .ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ר ו ב שהיו במחנות לא יכלו ל ק ח ת נשק ב ז ,ולוא מהיעדר אמצעים לכך, ש כ ל ה ת י י ח ס ו ת לשואה ה ב ו ח נ ת ר ק ע מ ז ת לחימה אקטיבית איננה יכולה הדיון נראה להיות שבשנים שלמה ומוציאה ה א ח ר ו נ ו ת גם ממסגרות עמזת י ה ז י ם אלו מאות אלפי בשואה ז כ ת ה לעיון באור יהזים. חיובי .ה ת מ ו ר ה כ א ן ב מ י ו ח ד ג ד ו ל ה שכן זו ה א ו כ ל ו ם י ה ש ה י ת ה נ ת ו נ ה ל ב י ק ו ר ת ה ש ל י ל י ת ב י ו ת ר בשנים הצטרפם הראשונות*. 2 א ס ת פ ק ש ו ב בציון ש ת י ד ו ג מ א ו ת ,א ו ל י מ ק ר י ו ת .א ך ע ם ל ע ד ו י ו ת נ ו ס פ ו ת אין ל פ ם ר ם ב ל א כ ל ו ם . 163 א — י. 2 5 חוברת הגיטאות ח״ו, פליט אייבשיץ, החי המחנות אתא ,מ צ א בקרית להוציא לנחוץ ש ״ ב א ה ל ה ד ם א ת ה ד י מ ו י ה ש ל י ל י ב ע י נ י הציבור ב א ר ץ כ ל פ י שנוצר בארץ אבק־אדם, ובתפוצות בלי אנשים לאחר כבוד השואה, שלא עצמי כאילו היה קרבנות טעם בלואי השואה לחייהם היו, ולמותם״. 2 8 הוא מציין כי ״גם ה ג ל ו ר י פ י ק א צ י ה ש ל נ י צ נ י ה מ ר ד ה מ ע ט י ם — ש נ ע ש ת ה ב צ ו ר ה מ ו ג ז מ ת — נעוצה ב א ו ת ו ש ו ר ש ה נ ״ ל ,כ א י ל ו ר צ ו ל ה ו כ י ח :ר א ו מ ה נ י ת ן ה י ה אילו הם לעשות )קרבנות השואה( נשתנה המצב היו בעלי כבוד מציין כ י כיום שהיה ב ק ר ב כ ל ו א י ה מ ח נ ו ת .מ ע נ י י ן גם אומר הם לנו ,א נ ש י לטובה. גם י ש ר א ל ״ראו, עצמי״. 2 7 מ ט ר ת ח ו ב ר ת ו להוכיח אך עצמו העד את צלם האנוש ה נ ו ש א ה מ ו ק ד ש לארץ ישראל, כאילו ע ר ג ו ל א ר ץ ישראל״ אחרות: ובמלים יש נסיון לשיפור ת ד מ י ת ם ב א ו ת ם ת ח ו מ י ם ש ה ם מ ר כ ז י י ם וחשובים לנו ,ו ל כ ך יש ח ש י ב ו ת פסיכולוגית. ב מ ד ו ר ,קוראים כותבים׳ ב מ ע ר י ב מ־.24.12.75 ב — אצטט מ כ ת ב שפורסם ה מ כ ת ב הינו ת ג ו ב ה ל ת כ נ י ת ה ט ל ב י ז י ה בי׳ ב ט ב ת ש ל אותה השנה ,ד ו ת ר מ ש ה ו א מ ע י ד ע ל כותבו ,יש ב ו ל ה ע י ד ע ל מ ג מ ת ת כ נ י ת הטלביזיה .וכך הוא א ו מ ר : ״... הוציאה את תכנית זו )של הטלביזיה( מאלמוגיותם ש ש ת המיליוגים והדגימה באופן מ י ו ח ד א ת ג ב ו ר ת ה ח י י ם היום־יומיים של ה ק ר ב נ ו ת .ב נ י ג ו ד ל ד ע ה במיוחד הנפוצה א ל א גם כעדר, הדור אצל הצעיר, בתנאי הגיהינום הדגישה התכנית ש ח י ו ב ה ם ,הם לא התנהגו שהאסירים השתדלו לשמור על צביונם ה א נ ו ש י והיהודי ... ,ל נ ו כ ח ה נ ו ה ג ל ה ב ל י ט א ת ה ת נ ג ד ו ת ם ה מ ז ד י נ ת של ה פ ר ט י ז נ י ם ו ל ו ח מ י ה ג י ט א ו ת ו ל ה צ י ג א ת ה ה מ ו ן ה א ל מ ו נ י כ צ א ן ה מ ו ב ל ל ט ב ח ,היתד .ת כ נ י ת זו חידוש ח ש ו ב . . .״ . 25 א ם ציינו א ת מ ש פ ט א י י כ מ ן כ ש י א ו ש ל ת ה ל י ך ה מ ב ל י ט א ת נושא ה ג ב ו ר ה היהודית ביחס בשואה ,ה ר י ד ו מ ה ש מ ל ח מ ת ש ש ת הימים מהווה ת פ נ י ת ב ו ל ט ת הישראלים לשואה .ה מ צ ו ר ש ל כ ש ל ו ש ה ש ב ו ע ו ת ש ק ד ם למלחמה ,ת ק ו פ ת ה ה מ ת נ ה , ח י ד ד א ת ה ת ח ו ש ה ש ל ב ז ח ־ ו נ י ת ו ק ו ה מ ת י ש ס כ נ ת השמדה. ב א ה ע ל יהודים ילידי ה א ר ץ ס י י ע ה שואה בתקופת עם 2 9 העובדה שתחושת הגולה ב י צ י ר ת אמפטיה ע ם יהודי מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה .ת ק ו פ ת ה ה מ ת נ ה הפגישה א ת ה י ש ר א ל י ל א ר ק ב ע י י ת ו כ א ד ם פוליטי, אלא דרשה גם ממנו התמודדות אישית ה ג ו ר ל היהודי ב כ ל ל ו ב מ י ד ה ר ב ה ע ם ז כ ר השואה בפרט. בבעייתיות 3 0 מ א ו ר ע ו ת שונים ב ת ק ו פ ה שמ־ 1967ו ב ע י ק ר ם מ ל ח מ ת יום הכיפורים ,ו ב י ד ו ד נ ו ששיאו המדיני ההפתעה הסורים בהצבעה ש ב מ ל ח מ ת יוהכ״פ, הקרבות, עצמת ריבוי האבדות, אותו וההתקדמות בימים ה ר א ש ו נ י ם — ח י י ב ו א ת ת ו ש ב י י ש ר א ל ל ח ש ו ב ״ מ ה היה ע ל ו ל לקרות״, הולך נגד הציונות באו״ם ממשיכים בחיזוק תהליך. של ובכך מ מ י ל א ה ע ל ו א ס ו צ י א צ י ו ת וגובר, ההצבעה נגד ״מכירת״ הציונות אינטרסים באו״ם של שבד. ש ל השואה .לכך ישראל אף עבור השתמשו חביות בביטוי בידוד מ ד י נ י נוסף נפט, ויותר מכך כל אלה גזענות, מ ש ת ל ב י ם ב ר צ ף מ א ו ר ע ו ת ש ב ק ל ו ת נ י ת ן ל ע ש ו ת עימם אנלוגיות ל ת ק ו פ ת השואה. נסכם ,אפוא ,ו נ א מ ר :א ת ה צ ג ת ה ש ו א ה ניתן לבחון על כ מ ה ר צ פ י ם : א( ב( 164 הערכתי: נטיה להצגה מ ב ח י נ ת ה י ק ף ): (scope חיובית במסגרת י ו ת ר ש ל היהודים ב ת ק ו פ ת השואה. ההתנהגות הנחשבת לחיובית ישנה נ ט י ה ל ה כ ל י ל י ו ת ר ויותר ת ח ו מ י ם ש ל החיים היהודיים .מ ה ד ג ש ת סוגי ה ת נ ה ג ו י ו ת כ ל ח י מ ה ו ג ב ו ר ה פיזית ,ראינו מ ע ב ר ל ה ת ח ש ב ו ת ב מ כ ל ו ל ר ח ב ב ה ר ב ה ייחודיים ש ל ת ח ו מ י החיים. ר צ ף כ מ ו ת י :מ כ א ן ש ע ם ה כ ל ל ת ם ש ל ת ח ו מ י חיים נוספים ,מ צ ט ר פ י ם ג( ר ב י ם ל ק ט ג ו ר י ה ש ל א ל ו ש ה ת נ ה ג ו ת ם מ כ ו ב ד ת היתה. יהודים המינוח אסור האנאליטי שישכיח דנים מלבנו כי א נ ו אמנם בתהליכים. צ י י נ ת י כ מ ה מ א ו ר ע ו ת ש נ ר א י ם לי כקריטיים ו ב ע י ק ר א ת מ ש פ ט אייכמן ו מ ל ח מ ת ש ש ת הימים ,א ך א ל ה ר ק מ ח ז ק י ם ומזרזים ש ל ת ה ל י כ י ם ,ש מ ק ו ר ם חבוי ,לדעתי, ב מ ע ר ך ה ר ח ב ש ל ז ה ו ת נ ו הלאומית. ס י כ ו ם ב ע ב ו ד ה זו ה ת כ ו ו נ ת י ל נ ת ח ת מ ו ר ו ת ב ה צ ג ת ה ש ו א ה ב מ ד י נ ת ישראל ,ובסיום לשוב ולהדגיש ש ת י נקודות הנראות לי כמרכזיות: ברצוני א — ה ע ו ב ד ה ש מ ר כ י ב י הזהות היהודית ה ו פ כ י ם ל י ו ת ר ויותר מ ר כ ז י י ם ע ד להתעלם מהם, שלא ניתן היהודית תת ־הזהות מ ס ב י ר ה א ת השינויים והישראלית. בכיוון מ נ ק ו ד ת מ ב ט זו הגדלת היוותה החפיפה השואה ר ק בין מעין ד ג ם נ ס י ו נ י — ,Test caseומוצדק היה ל ה צ י ג ה ל צ ו ר ך מ ט ר ה זו ,ע ק ב ה י ו ת ה מ א ו ר ע כ ה ח ש ו ב בחיי העם. ב — היסוד ש ל נתינת משמעות למציאות נבחן בעיקר בהקשר של פ ר ס פ ק ט י ב ת זמן .אין ל ה ב י ן זהות ב ל י ה ת י י ח ס ו ת ל א ס פ ק ט י ם ה ס י מ ב ו ל י י ם ש ל החיים. פסיכולוגיות תיאוריות נ ב ד ל ו ת ביניהן ב מ ז ה שהן מייחסות לפרט יכולת ב ח י ר ה ,ו מ ת י ר ו ת לו ת ח ו מ י ם ש ב ה ם ה ו א חפשי ל ה פ ע י ל א ת ה י ס ו ד ה מ י י ח ד ו מ ש א ר החיים: היצורים י כ ו ל ת החשיבה .ה מ א ה ש ל נ ו מ צ ט י י נ ת ומדעים ב ח ק ר האדם, ש ו נ י ם ו ב ע י ק ר ה פ ס י כ ו ל ו ג י ה והסוציולוגיה ,מ ת ו ך שהיו ט ר ו ד י ם ל ב ס ס א ת מ ע מ ד ם המדעי, בעולם ה ת ע ל מ ו ל ע ת י ם מ א ס פ ק ט ייחודי זה. בעבודתי יצאתי מההנחה ש כ ל ה נ י ס ו ח י ם ה פ ו ר מ ל י י ם אינם יכולים ל מ צ ו ת א ת ה ס ב ר ו ת ה ר ו ח נ י ו ת ש ל האדם. המעוניין ביחס עמדה הזהות בחיזוק אליה .יש ש ל מ ה ש ל פעילויות, היהודית אסור ל ו שיסתפק ל ש א ו ף -כ י זהות זו ת י ה פ ך בהצהרות רלבנטית ה ח ל ט ו ת ו מ ח ש ב ו ת יום־יומיות .פ ע מ י ם המביעות בהכוונת רבות מסכת ה ד ב ר הוא מ ח ו ץ ל ש ל י ט ת נ ו ,ב כ ך ש מ א ו ר ע ו ת חיצוניים ד ו ח ק י ם ב ה ו ה ו פ כ י ם א ו ת ה ל מ ר כ ז י ת . אולם ה י כ ו ל ת ל ה ת מ ו ד ד ו ל ח י ו ת א ת ה קשורה ב י ס ו ד ו ת נ ו ס פ י ם ו ב ע י ק ר ידע .ע ל ה פ ר ט ל ד ע ת מ ה ק ש ו ר ב ת ר ב ו ת ו היהודית .זה ר ק יעשיר א ת ז ה ו ת ו היהודית. ובאשר לייחודנו כישראלים !השתייכותנו ל ע ם היהודי :מסכים אני כי מבחינה ר ע י ו נ י ת זו ד י א ל ק ט י ק ה שאין ל ה פ ת ר ת .ה ש ת ת ת כ ל ה י ח ס י ם ב כ ל ה ת ח ו מ י ם ע ל מישורים סימטריים ,ב ה כ ר ח תפגע ביסודות מסוימים ש ל הזהות הישראלית .בסופו של דבר שנעבור עלינו להכיר בייחודנו במסגרת האחדות היהודית. א ו ל ם אין צורך ל ק י צ ו נ י ו ת ה י ו צ ר ת דיכוטומיה בין ה י ש ר א ל י ליהודי .נ ד מ ה בעיני ,ש ג ם א ם ה י ו א נ ש י ם ב ת ק ו פ ו ת מ ס ד מ ו ת ש ש א פ ו ל ה פ ר ד ה זו ה ר י מ צ י א ו ת ה ח י י ם ב מ ד י נ ת י ש ר א ל מ ב ט י ח ה כ י ה ז ה ו ת ה י ש ר א ל י ת והזהות ה י ה ו ד י ת י מ ש י כ ו ל ה ו ו ת ז ה ו ת ש ל מ ה כאשר הזהות האחת משלימה א ת האחרת. 165 הערות , H o הערות לפר? I S. N . Herman, Israelis and Jews, Random (1הערה בריח זו ר א ה למשל אצל , 1970, pה מ ת י י ח ס ת לזהות הישראלית הספציפית ראה ,למשל ,י .קולת, ת ו ת ת הלאומיות הישראלית ,בתפוצות הגולה ,שנה ס׳ ) ,1967 (1/2ע׳ 13-^0ושם בעמ׳ : 15״ ...נעיר עתה על התופעות ההיסטוריות הבסיסיות שקבעו א ת פני הלאומיות הישראלית — הקמת מדינת ישראל ב־ 1948ושואת יהודי אירופה בשנים 1940—1945״. (2ע״פ ש .נ .אייזנשטדם ,ח .אדלר ,ר .בר־יוסף ,ר .כהגא )עורכים( ,ישראל חברה מתהווה ,הוצאת ספרים ע״ש י .ל .מאגנם ,ירושלים ,תשל״ב ,ע׳ .156 (3יסוד זה אינו שולל א ת הרעיון הקושר את הקמת המדינה לשואה בקשר סיבתי. ז .א .לשואה היה חלק ביצירת הסיטואציה שאיפשרה א ת הקמת המדינה .ראה ש .נ. איחגשטדט ואחרים ,שם ,ע׳ .126—127 (4ראה למשל .S. N. Herman, O p . Cit. p. 75—80 S. N . Herman, Y. Peres and E. Yuchtman, Reactions to the Eichman Trial ועוד in Israel — A. Study in High Involvement, in: Scripta H i e r o s o l y m i t a n a , 1965, .p. 98—119 ושם בעיקר ע׳ 111—112וכן לוח מם׳ 11בעמי .119 (5תקצר היריעה מלפרט כאן מקומות כאלו ,ולו רק מקומות שמצאתי.אני במהלד הכנתה של עבודה זו .באופן כללי ניתן לומר כי שני סוגי מקורות עיקריים בנידון ז ה : א — התרשמותם של מבוגרים לגבי יחסו של הגוער הישראלי לשואה. ב — עדות עצמית של הגוער. במקום זה אסתפק בציון שתי דוגמאות בלבד שיהוו מעיו עדות לקיומה של התופעה. ב־ 1961הוצאה חוברת ע״י משרד הוזיגוד והתרבות ובה דברי מחנכים ומלומדים על הוראת השואה בבית הספר ,דברים שהושמעו בימי עיון שהוקדשו לגושא זה .המצוקה המובעת בחוברת לכל ארכה מתייחסת להיעדר ידיעה מספקת הגורמת לדעות מסולפות על עמידת היהודים בשואה .ראה ,ישראל ,משרד החיגוך והתרבות ,המזכירות הפדגוגית ,הוראת• השואה כ ב י ת ה מ ר דיונים ועיונים ,ירושלים תשכ״א.1961 , כדוגמא לסוג השני ראה החוברת :זכור! דשמיב מביקור במחנות ההשמדה .בצ׳כיה ו » ו ל י ן ,א ב תשכ״ו ,יולי—אוגוסט ,1966בהוצאת משרד החינוד והתרבות ,המרכז לטיפוח התודעה היהודית ,ירושלים תשכ״ז. בחוברת זו ,המקפלת רשמי מסע של נערים ,נמצא עדויות עצמיות רבות על יחס שלילי ליהודי הגולה ועמידתם בשואה שהיתר .קיימת אצל הכותבים לפני נסיעתם. ראה למשל המבוא ,ובחריפות יתירה בע׳ .49 (6דוגמא לפתרון ברוח כזו ,אמנם לא בשאלת היחס לשואה ,אלא בעניו יחסם של בני הקיבוצים למסורת היהודית ,ראה מ .רוזנר וא .אבנת ,היהדות חזציתות בעיני הקיבוץ״ ,פרסומי גבעת חביבה ,סמינריון הקיבוץ בכי הקיבוץ — פ ר ק מתיד מ ח ק י ״ הארצי ,המכון לחקר החברה הקיבוצית ,גבעת חביבה ,המרכז לחקר ההתישבות ,רחובות. כ ג י גם הם התלבטו בסתירה בין עדויות שומת ,וביו עדויות לממצאים אמפיריים .הם פתרו את הסתירה בטיעון של חוסר ייצוגיות ,שם ע׳ .24טיעון כזה אף אם נכון הוא מבחינת כללי המחקר הסוציולוגי ,הרי הוא מוחק מדעת עדויות נוגדות ,ופוטרן בלא כלום .יש בכד חסרון. (7הכוונה ל״מרחב החיים״ של הפרט במובן שבה דן בנושא קורט לוין .במרחב החיים כלולים האדם וסביבתו הפסיכולוגית .ראה •K. Lewin, Field Theory i n Social Science, Harper & Brothers, U.S.A., 1959, p. 239 כשם שיש ״מרחב חיים״ לפרט ,כר יש מרחב חיים לקבוצה ,והוא בנוי מהקבוצה והסביבה ,כפי שהיא קיימת בעיגי הקבוצה .שם ,בהקדמה ,ע׳ .XI ראה גם במחקרו של פרופ׳ חרמן ,״ישראלים ויהודים״ ,הערה 23לפרק ,2ע׳ .301 (8במונח זהות ״אתגית״ גיתן להכליל בסיסי הגדרות ש ו מ ת לקבוצת שייכות ,כגון: בסים הגדרה דתי ,לאומי ועוד .מבחיגת הנושא ש ל ט הרי אנו דנים בשני בסיסי הגדרה 166 בלבד :בסיס הגדרה דתי )זהות יהודית( ובסיס הגדרה לאומי )זהות ישראלית( .כך גם לפרספקטיבה היסטורית גיתן לדבר על ההיסטוריה של קבוצה דתית ,של קבוצה לאומית וכוי. באשר להגדרת הזהות ה״אתגית״ במובן רחב אגי הולד בעקבותיו של פרופ׳ הרמן בספרו ״ישראלים ויהודים״ שנלקח מא .קלייגברג .ראה הערה 1לפרק ,1 N. Herman, Israelis and Jews, p. ה ע ת ת לפרק п (1ביטוי לכד ,למשל ,אצל נ .עקרון ,הבו פורקן לנפש הדור ,ב־דפים לחקר השואה והמרד — מאפר ראעזדן ,בית לוחמי הגיטאות ע׳׳ש י .קצנלסון למורשת השואה והמרד, הוצאת הקיבוץ המאוחד.1951 , (2י .שכטר ,על יחסנו למורשה וערכיה ,מולד ,1950/51 ,6 ,ע׳ ,169—175ושם בע׳ .175 (3ראה למשל רחל אוירבר ,המרי בגיטו :מדוע בושש ל ב ו א י מולד,1951/52 ,8 , ע׳ л ,264-^269כהנובייף ,מפני מה לא קמה תנועה נפרדת של פרטיזאנים יהודים במלחמת העולם השניה ,יד ושם ,1957 ,1 ,ע׳ .112—123 (4עדותו של המקונן )ללא שם מחבר( ,ידיעות ״יד ושם״ ,8—9 ,ניסן תשט״ז מרץ ,1956ע׳ .16 (5ישראל ,משרד החינוך ו ה ת ר ב ו ת תבנית הלימודים לבית הפפד היפודי ,הטמלבתי והממלכתי־דתי ,כתות ה—ח ,תשט׳׳ו ,ע׳ .179 (6שם ,שם ,אין זו תוכגית לימודים יחידה ברוח זו .הציטוטים שהובאו משמשים אך ורק להדגמה. (7ב .אביבי ונ .פרסקי ,תולדות ישראל ,מהדורה מתוקגת ,כרך ה׳ ,הוצאת יבנה, ת״א.1958 , (8שם ,ע׳ .256—282 (9שם ,ע׳ .283—292 (10שם ,ע׳ .292—312 ( иשם ,ע׳ .285עלי לציין כי לא בדקתי את כל ספרי הלימוד .מבין אלו שבדקתי הבאתי דוגמא קיצונית ,אך לדעתי היא משקפת מציאות .יש גם דוגמאות ,מאותה תקופה, להצגה מ א ח נ ת כגון י .כץ ומ .הרשקו ,ישראל והעטים ,חלק ג׳ הוצאת דביר ,תל־אביב תשכ״ד. (12ישראל ,משרד החינוך והתרבות ,המזכירות הפדגוגית ,הודאת השואה בבית השפר, דיונים ועיתים ,ירושלים תשכ״א.1961 , (13שם ,ע׳ .8 (14שם ,ע׳ .»—9 (15ראה ג .האוזנר ,השואה בחנוך הנוער ,ערבי עיון של הגמנסיה ״הרצליה״ בתל־ אביב תשכ״ג ,ושם בעיקר ע׳ .19—23 ראה גם ק .שבתאי ,בצאן לטבח? ,הוצאת קשב ,בית דגן .1964 ,שם בע׳ 7ביטוי עז לדרכו של הקטיגור ,סוגי השאלות שבהם הנחה עדים ,וההנחות הסמויות שהיו בשאלות. (16חוק זכרון השואה והגבורה — יד ושם ,תשי׳׳ג .1953 ,רשונ8־ת״ ס פ ר החוקים תשי״ג ע׳ .144 * (16השווה את החוק לנוסח של הצעת החוק ,ששם ודאי הדגש הוא על גבורה פיזית בלבד .ראה ״ ר ש ו מ ת ״ הצעות חדק ,161תשי״ג ,ע׳ .170 (17א .ל .קובובי ,חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה ומשמעותו ,ידיעות יד ושם, ,19—20ניסן תשי״ט ,מאי ,1959ע׳ .2 ״ (18ש .אש ,קדושת החיים בתת־ החורבן :על הגדרתה של תקופת השואה ,בתו!־ ש .אש ,עיתים בחקר השואה ויהדות זמננו ,ע׳ .238—252הציטוט דלעיל בע׳ .238מאמר זד ,פורסם לראשונה ב״טולדת׳ ,1961 ,19 /ע׳ .99—106 עדות גוספת על התחושה שנעשה עוול ליהודים שהחזיקו ראשם בגאווה ,ראה ד׳׳ר י .שווארצברט ,זלזול ביהודים שהושמדו ,ידיעות יד ושם ,6—7 ,ט ב ת תשט״ז ,יגואר ,1956ע׳ .15 167 297.S. (19 א .ל. (20 ש .אש ,שם בעמי .246הערה 16גם מקור הביטוי ״קידוש החיים״ המיוחס ירושלמי, ״מעלות״ ,אלול תש״ך. ל ר ב יצחק גיסנבוים שטבע מטבע לשונית זו ב־ 1940/41בגיטו וארשה .ראה גם ש .אש, ״זכור״ — את מ ה ? ליום הזכרון לחורבן יהדות אירופה ,שם ע׳ .235—237 ישראל ,מ ש ר ד החינוך והתרבות ,המזכירות הפדגוגית לחינוך יסודי ולהכשרת (21 מורים ,הצעה להוראת הפרקים של תולדות עמכו כדורות האחרונים לכתת ח׳ בביה׳׳פ הממלכתי ,ירושלים ,תשכ״ח. (22 הספר ישראל, הממלכתי מ ש ר ד החינוך והתרבות ,היחידה לתכניות לימודים, והפטלכתי־דתי — הצעה לתכנית לימודים, היסטוריה ניפוי, טזדורת תש״ל ,ושם ע׳ .36השווה כל זאת לתכנית הלימודים מתשט״ו שצוטטה לעיל. (23 החינוך תשל״ה. (24 כפית ירושלים א .כרמון וי .אורין )עורכים( ,חיוניות יהודית בשואה ,תכנית חינוכית של מ ש ר ד והתרבות ,המזכירות הפדגוגית ,אגף הנוער ,המחלקה לחינוך חברתי, כדוגמא לביקורת יש המצביעים in Paiad Heart, informed ירושלים в. Bettelheim, the .1970ראה למשל ע׳ .236—240לדעתי הביקורת הקשה עליו אינה מוצדקת .הוא פשוט ניסה לתת הסבר פסיכולוגי להתנהגות היהודים בתהותו ,מול העובדה שאנשים חיו בצל ארובות המשרפות בשקט. (25 אייבשיץ י. )עורך(, ארץ ישראל מ ו ר ט משפיע מהדורה נפיונית ,קרית אתא ,תשל״ג )בסטנסיל(. (26 (27 (28 .24.12.75 בגיטאות ובמדמות הריכוז, שם ,ע׳ .1 שם ,שם. י .זיפר ,תכנית מאלפת לזכר קרבנות השואה ,מעריב )מדור קוראים כותבים( התרשמות ברוח זו על התהליך ,שבראשית ימי המדינה נטה הנוער להאשים את יהודי הגולה כי כ״כצאן לטבח״ הלכו וכיום פחות ,וכי יש להעריץ את היהודים על התנהגותם בתקופת השואה ראה אצל נ .גולדמן ,השפעת השואה על התמורה ביחסו של העולם היהודי לציונות ,ב־יד ושם ,השואה והתקומה — הרצאות ביום תשל״ד ,ע׳ ,35—46ושם בעי .39 עימ ,ירושלים, (29 על תקופת ההמתנה כמחדדת תחושת שואה ראה ,למשל ,אורי רמון ,השואה (30 ברוח זו ראה ,למשל ,ח .גורי ,עד ששת הימים .מולד) 1 ,סידרה חדשה(1967 , ומלחמת ששת הימים ,שדמות ,ל״ד ,קיץ תשכ״ט ,ע׳ ,5—12ושם בעיקר ע׳ .6—8 ע׳ .150—154 במאמר הוא מתאר את התחושה בארץ בתקופת ההמתנה, וכמה פעמים חוזרים ביטויים הממחישים תחושת שואה באנלוגיה לשואת יהודי אירופה ,ואין דוגמא זו ממצה את כל החומר ,אלא מהווה רק אסמכתא לטענתי. 168 יעל דניאלי מ י ת א 9 בדר3י ה ה ת ע ר ב ו ת ש ל פרוייקט מ ש פ ח ו ת קבוצתי על ה ש ו נ ו ת ה ה ס ת ג ל ו ת נ י צ ו ל י י ה ש ו א ה ניצולי וילדיהם השואה ניו-יורק בעיר ה ח י ב ו ר ש ל פ נ י נ ו מ ת א ר מ ד ג ם מ י י צ ג ש ל מ ש פ ח ו ת יהודיות ,ש ל פ ח ו ת ב ן ־ א ד ם א ח ד מ ת ו כ ן ה ו א מ נ י צ ו ל י ה ש ו א ה )הן א ם ה י ה ב מ ח ת ר ת ,מ ח ב ו א א ו ב ר י ח ה ,והו בגיטו, בהיותו במחנה־עבודה ו /א ו במחנה־השמדה( ואשר ילדיהם — א ח ד א ו א ף י ו ת ר — נ ו ל ד ו ל א ח ר ה מ ל ח מ ה .ה נ ת ו נ י ם הושגו ת ו ך כ ד י ע ב ו ד ה ק ל י נ י ת ע ם הניצולים באיזור וצאצאיהם ,ש נ ט ל ו ח ל ק בפרוייקט קבוצתי על ניצולי־השואה וילדיהם העיר נ י ו ־ י ו ר ק .ת ח י ל ת ו ש ל ה פ ר ו י י ק ט ב ש נ ת 1975 וקבוצות משפחות וכלולים ב ו יחידים, ב מ ס ג ר ו ת ל א ־ מ ו ס ד י ו ת שונות .ה ע ב ו ד ה ש ל פ נ י נ ו מ ת ב ס ס ת על כ ש ב ע י ם וחמישה ב נ י ־ א ד ם מ נ י צ ו ל י ־ ה ש ו א ה ,ב נ י ,74—37ו ע ל כ ש ל ו ש מ א ו ת צ א צ א י ה נ י צ ו ל י ם ב נ י ,33—17ש א ח ד י ם מ ה ם נ ש ו א י ם והורים ב ז כ ו ת עצמם .ר ו ב ם ה ו ת א מ ו למדגם ע ל פי קפדניים קריטריונים ב י ו ת ר ,ו ע ל ידי כ ך מקובלת עד כה משתקפת בו בספרות הקלינית ,הדגה התאמה בתוצאות מקיפה בהרבה מזו שהיתה השואה בקרב משפחות הניצולים .ה ה ב נ ה בדבר הדרכים בהן מועברים תהליכים מדור לדור )שאלות מ פ ת ח הגוגעות לאורח־החיים ,והגדרת השאלות כיצד ל ה ת ג ב ר ע ל הקשיים( ,יש ב ה כ ד י ל ת ר ו ם ל מ צ י א ת א מ צ ע י ם יעילים ל ב ל י ו ע ב ר ו ת ה ל י כ י ם פאתולוגיים לדורות הבאים. המשפחות של ניצולי השואה והיווצרותן א ח ד ה ג ו ר מ י ם א ש ר ס י י ע ל ג י צ ו ל י ם ל ה ת ג ב ר ע ל הזוועות ש א ר כ ו ז מ ן כ ה ר ב , נעוץ ב ת ק ו ה שיום יבוא ויתאחדו ש ו ב עם בני משפחותיהם. אמגם ,ה י ו מ ה ם ש מ צ א ו מ י ש ה ו מ ק ר ו ב י ה ם ,א ך מ ר ב י ת ם ר ק ש מ ע ו ג ר ס א ו ת ה מ ל מ ד ו ת כ י צ ד והיכן נספו בני־המשפחה והידידים .ה ם ל א ה י ו מסוגלים עדיין מלוא לעמוד על ה מ ש מ ע ו ת ש ל ה ס ר ג ד י ה ,א ף ל א י כ ל ו ל ה ב י ע א ת כ א ב ם ו א ת זעמם ,ו כ ב ר ה ו ע מ ד ו בפני הכורח ״אני בודד ו א ת בודדה ,ה ב ה המתעלמת להתחיל ב ש י ק ו ם חייהם .כ ך ,אפוא, מאמות־מידה נתחתן״, רגילות לאחר היכרות קצרה, נאמר: ו נ כ ר ת ה ב ר י ת ש ל נישואין מ ה י ד יאוש, הנהוגות לגבי הקמת משפחת בני הזוג ראו ב ה ק מ ת מ ש פ ח ה ח ד ש ה ו ב ה ב א ת י ל ד ל ע ו ל ם פיצוי ש ל מ מ ש ע ל מ ה ש א ב ד ל ה ם , 169 ה ת נ ג ד ו ת נ מ ר צ ת להריסה ה מ ס י ב י ת ש ל חייהם ו מ ח י ק ת ה ד ה ־ ה ו מ א נ י ז צ י ה ו ה ב ד י ד ו ת ש ה ת נ ס ו בהן .ת ש ו ק ה עזה ז א ת נ פ ג מ ה כ י ל ו ו ת ה ב ת ח ו ש ה ע מ ו ק ה ש ל בושה ,ש ל ש א י ן ל ו ת ק נ ה ,ב ח ש ש כי ד ב ק ה ב ה ם נזק ולאחר טומאה ל א ח ר החוויות שחוו אותן ה מ ר א ו ת שהיו עדים להם. יוצא־מן־הכלל ,כמעט ,קיבלו ה ת י נ ו ק ו ת שנולדו א ת שמותיהם ש ל אלה בלי ש נ י ם פ ו בשואה .הילדים היו ב ע י נ י ההורים ס י מ ן ש ל ב ר כ ה ,מ ע י ן נס ,מ ת נ ה ו ס מ ל ה נ צ ח ו ן ע ל הנאצים .ב ה ם ר א ו עתיד ,ה ם יחיו ב ב י ט ח ו ן ,יהיו נורמליים ,מ ו כ ש ר י ם , מ א ו ש ר י ם ,ב נ י ו הגאים של המין האנושי. ב נ ו ס ף ע ל קשיי ה ק ל י ט ה הרגילים ש ל ה מ ה ג ר י ם ל א ר ה ״ ב ,נ ת ק ל ו ר ו ב ה נ י צ ו ל י ם בצרור על תגובות פי רוב שליליות ובעמדות יוצאות־דופן. סיפוריהם כ ה מזעזעים ,עד ש נ ב צ ר מ ב נ י ־ א ד ם אחרים המלחמה היו ל ת ת ב ה ם אמון ואף מימי להאןין ל ה ם ,ל כ ן ה ם ה ע ד י פ ו ל ה ת ע ל ם ,ל ה ת ח מ ק א ו ל ה כ ח י ש .ר ג ש י האשמה ,ה נ ו ב ע י ם מ ע מ י ד ת ם מ ג ג ד )של א ל ה ש ל א היו ״שם״( ,ג ר מ ו ל כ ך ש ה נ י צ ו ל י ם נ צ ט י י ר ו כ מ ע י ן מ א ש י מ ה ,והיו מ ש ת י ק י ם א ו ח ם אצבע באמירה:״הדברים לעבר. ה א ל ה שייכים מ ה ש ה י ה — היה״ .כדי ל ה ד מ י מ ם ה ז כ י ר ו א ת ה א ג ד ה ע ל ״ ה ל י כ ה כ צ א ן ל ט ב ח ״ , ח ר צ ו היהודים ע צ מ ם שכן א ת גורלם, ואף את העלו ה ח ש ד כי א ל ה ששרדו נ ע ז ר ו כ נ ר א ה ב מ ע ש י ם ב ל ת י מוסריים. ה ש ת י ק ה הוכח קשר שלוות־נפשם של הניצולים כהרסני בתוצאותיו לגבי ו ל ג ב י כ ו ש ר ה א י נ ט ג ר צ י ה ש ל ה ם ב מ ש פ ח ה ,ב ח ב ר ה ו ב ת ר ב ו ת ס ב י ב ת ם .לא זו ב ל ב ד שהתעצמה ב כ ך תחושת בדידוחם וגבר אי־האמון ביחס לחברה ,אלא אף גשללה מ ה ם כ מ ע ט היכולת לבכות את מתיהם .השלווה החיצונית הכפויה הכאיבה במיוחד ל א ל ה מבין הניצולים שנדרו בלבם ל ה ע ז על מ ה שאירע. ש ת י ד ר כ י ם א פ ש ר י ו ת ע מ ד ו ל ב ח י ר ת ם ש ל ה נ י צ ו ל י ם :ה א ח ת היתרי — ל ח פ ש א ת ח ב ר ת ם ש ל ניצולים כ מ ו ת ם ו ל ה ד ק א ת ק ש ר י ה י ד י ד ו ת א ת ם .ה א ח ר ת ה י ת ה — ל ה ס ת ג ר לחלוטין בתוך התא המשפחתי החדש ולהפוך א ת ילדיהם לקהל ממושמע. ש ל א ו ת ן מ ש פ ח ו ת ניצולים ,ע ל א ף הבנים שלא שמרו בזכרונם אלא ״שברי סיפורים ורסיסים״ ממה שספרו להם הוריהם ע ל ה מ ל ח מ ה ועל הקרובים שנספו, מעזים ע ם זאח ,כי ח ש ו ב נ ו כ ח ו ת פ ס י כ ו ל ו ג י ת ש ל ה ש ו א ה ב ב י ת ם ,הן ב מ ל י ם והן ב ש ת י ק ה ) ״ ב א מ צ ע ו ת האוסמוזה״( .הניצולים ,ח ל ק ם ר א ו בעין יפה א ת ק ש ר ה ש ת י ק ה ,מ פ נ י שחששו ש ה ז כ ר ו נ ו ת י כ ר ס מ ו ב ח י י ה ם ו י פ ר י ע ו ל י ל ד י ם ל ג ד ו ל ב א מ ר י לכל קנים הילדים דבר, בריאים ו״נורמליים״. והנה מבוכה קשה מנשוא שררה בלב ה מ ת ב ג ר י ם :ה ם לא ה ב י נ ו א ת צ ע ר ה ש ל ה מ ש פ ח ה ו ל א מ צ א ו לו ה ס ב ר , וכן ל א ה ב י נ ו מ ה פ ש ר ם ש ל רגשי ה א ש מ ה ש ל ה ם ע צ מ ם .כ ד י ל ע מ ז ע ל ט י ב ה ש ל א ו כ ל ו ס י ה זו ,רצוי — ל פ י נסיוני — ל ח ל ק ה ל א ר ב ע ק ט י ג ו ר י ו ת עיקריות. ה ר א ש ו נ ה — כ ו ל ל ת א ת ה ק ר כ נ ו ת ' ,אלה ה מ י ו ס ר י ם ,ח ס ר י ־ א ו נ י ם ו ח ס ר י ־ י ש ע ; ה ש ג י ה — ו ב ה א ל ה השרויים כ ק ה ו ת חושים .מ ק ו ר ן ש ל ש ת י ק ט י ג ו ר י ו ת א ל ה — מחנות־ריכוז. בגבורה השלישית — כוללת את ה ל ו ח מ י ם ה ח ז ק י ם ,ה מ ו כ ש ר י ם והניחנים משתתפי .פעולות־מרי הרביעית — כוללת עילאית, ולוחמי־המחתרות. א ת א ל ה ש ״ ה צ ל י ח ו להסתדר׳׳ .ח ש י ב ו ת מ כ ר ע ת נ ז ע ת ל ה ב ח נ ה זו ל ה ב נ ת האוירה במשפחה, ל ב ד י ק ת ה ע מ ד ו ת ו כ ל ל י ה ה ת נ ה ג ו ת בין א ד ם ל ח ב ר ו ב ת ו ך ה ב י ת ומחוצה לו .ה י א מ ש מ ע ו ת י ת גם ל ג ב י ה ג ד ר ת ז ה ו ת ם ז י מ ר י ם ה ע צ מ י ש ל הילדים .ב ה מ ש כ ה מוקדשת 170 ע ב ז ה זו ל ת י א ו ר ה ס ב י ב ה ה ב י ת י ת ש ל א ר ב ע ה ק ט י ג ו ר י ו ת הללו. הקרגנות משפחות האוירה ב ב י ת ם של ה נ י צ ו ל י ם היתד .מ א ו פ י י נ ת בדיכאון מ ח ל ח ל , א ש ר זיהויים ה ד ו מ י נ נ ט י היה זה ש ל קר3ן, בחרדה, בני־המשפחה ב ד ב ק ו ת ם ה ה ד ד י ת של ו ב י ח ס ש ל א י ־ א מ ו ן ו פ ח ד כ ל פ י ה ע ו ל ם ש מ ח ו צ ה לה .ע ל נ ק ל ה נ ת פ ס ו א ל ה ל ב ה ל ה ו ה ג י ב ו בהפרזה ,כמו ל ק ט ס ט ר ו פ ה ,ל כ ל שינוי ש ח ל ב ח י י היום־יום .ב מ ר כ ז ה ת ע נ י נ ו ת ן של מ ש פ ח ו ת א ל ה ע מ ד ו ב ע י ו ת פ י ס י ו ת ־ כ ל כ ל י ו ת ,ו ה ד א ג ה לקיום ה ח ו מ ר י ל ב ש ה אף שואה צורה נוספת. קיצונית של אגירת מזון וצבירת לקראת כסף אפשרות של ב ד ר ך כ ל ל ה י ה א ח ד מ ב נ י מ ש פ ח ו ת אלד .ב ח ז ק ת חולה ,כ א ש ר ה א ח ר י ם ה ו ש י ט ו לו א ת עזרתם .פ ע ו ל ת ג ו מ ל י ן מ ס ו ג זה מ ס ב י ר ה א ת ה ר מ ה ה ג ב ו ה ה ש ל ת ח ו ש ת ה ס ב ל והדאגה ב ב י ת .ה ו ד ו ת ל ה נ י ת ן ל ב נ י א ד ם אלה ,ש ה ת י י ס ר ו ב ר ג ש י אשמה להם ולא ההצדקה יכלו למצוא לבקש את נוחם ומרגוע, תשומת־לבם מעין של היתר שאר בעצמם, וניתנה בני־המשפהה .החולי הגופני לטפל ש י מ ש ב א ו ר ח ב ל ת י ־ מ ח ־ ע כ ה ב ע ת ה ז ע ם ו ה כ א ב ,ו ב נ ו ס ף ע ל כ ך נוצל גם כ א מ צ ע י בקרה ו ה פ ע ל ה ש ל שאר בני־המשפחד, ו ב ש מ י ר ה ע ל י ה ם מטווח קרוב. הבעיות הפיסיות נראו כסבירות בעיני מ ש פ ח ו ת אלה ,בניגוד לבעיות פסיכולוגיות בעיות ב ת ח ו ם ה נ פ ש ה ע מ י ד ו ב ס כ נ ה א ת ר צ ו נ ם ש ל ה ה ו ר י ם ל ה ת כ ח ש לקיומן ש ל ת ו צ א ו ת אמוציונליות, ארוכות־הטווח, של השואה, מכיוון שראו בכך את נצחונו של ה י ט ל ר א ף ל א ח ר מותו .י ת י ר ה מזו ,ה ה ו ד א ה ב ג ל ו י כי ה ם או ילדיהם מ ו ט ר ד י ם בגלל ב ע י ו ת פסיכולוגיות, ע ל ו ל ה היתד. להמעיט את דימדים העצמי כהורים מ ו ש ל מ י ם ו א ת דימוי ילדיהם כ ״ נ ו ר מ ל י י ם לחלוטין״ .ע צ ם ה א פ ש ר ו ת כ י ת י נ ת ן ל ה ם עזרה פ ס י כ ו ל ו ג י ת היתד. בעיניהם כחדירה מסוכנת לתוך הרקמה של היחסים ההדדיים במשפחה .אמצעי שמירה א ח ר ע ל ה מ ע ר כ ת ה מ ש פ ח ת י ת המבוקרת והמוגנת עבודות פרך במחנה ההשמדה מסהאוזן. 171 היטב, ההטפה היה לחשדנות. פקודות קבלת הוראות או שלטוניות מרשויות נ ח ש ב ה ,ב מ ק ר ה ה ט ו ב ביותר ,ל ה ש פ ל ה פ ס י ב י ת או ,ב מ ק ר ה ה ג ר ו ע ביותר ,ה ו ב נ ה כ א י ו ם על עצם קיומו של ה א ד ם ו מ ש פ ח ת ו . הילדים ח ו נ כ ו ל ק ר א ת ע ת י ד ש ב ו ת פ ר ח ש ו א ה נ ו ס פ ת ועליהם ל ה י נ צ ל מ מ נ ה . ב י ת נ ה להם אזהרה לשמור ע ל פ ר ו פ י ל נ מ ו ך ו ל א ל ה ת ב ל ט י ת ר ע ל ה מ ז ה בהמון. ה צ א צ א י ם ס י פ ר ו ע ל גילויי ב ה ל ה ו ז ה י ר ו ת מ ו פ ר ז ת ,כ א ש ר סיוטי ה ש ו א ה ה ס ת נ נ ו אירועים לתוך שיא יום־יומיים כמו ברכבת־תחתית, גסיעה העומס ,ה מ ת נ ה ב ת ו ר ש ב ו א מ ו ר י ם ברחוב הליכה בשעות ל ק ר ו א ב ש מ ם ,וגם כ ש נ ו ד ע ל ה ם על הערה גזענית או ע ל ה ת ג ר ו ת ו א ל י מ ו ת .ה ת ו צ א ה היתד ,ע ל פ י ר ו ב — ת מ י כ ה נלהבת ב ל י ב ר ל י ז ם פוליטי .ב ע ו ד ש ד ל ת ו ת ה ב י ת ה ח י צ ו נ י ו ת היו ל ר ו ב נ ע ו ל ו ת ,ג ם ל מ ע ש ה וגם ב א ו ר ח פיגורטיבי ,ע מ ד ו ב נ י ה מ ש פ ח ה ע ל כך ,ש ה ד ל ת ו ת ה פ נ י מ י ו ת ת י ש א ר נ ה ת מ י ד פ ת ו ח ו ת לרווחה .ה ק מ ת מ ח י צ ו ת א ו ה ש א י פ ה ה ב ר י א ה כ ש ל ע צ מ ה , לעצמאות, בבחיגת הדרישה לפרטיות ,כ ל א ל ה היו ב ע י נ י ההורים — נ י צ ו ל י ־ ה ש ו א ה — איום ח מ ו ר ע ל ש ל י מ ו ת ה מ ש פ ח ה .ת ו פ ע ו ת כ א ל ה גונו כ ה י ע ד ר ־ נ א מ נ ו ת , ככפיות־טובה, כ ב ג י ד ה ו נ ט י ש ה מ צ ד ה י ל ד י ם ״הרעים״ ,ו ב ע ק ב ו ת י ה ן ש ב ו ל ת ח י ה ה ו ו י ו ת מימי ה מ ל ח מ ה ,כ א ש ר פ י ר ו ש ו ש ל נ י ת ו ק ה י ה — פ ר י ד ה ל נ צ ח .ה ת ב י ע ה ל מ ס י ר ו ת ה ד ד י ת ולמילוי היעדים ש ל ה מ ש פ ח ה ה ו פ נ ת ה ב מ ל ו א ה כ ו ב ד א ל ה ב כ ו ר ו ת . אשר מילאו אחר התביעות ,היו הילדים הבנים •המיוחד המשפחה של לשליחותם והמועדים ״הטובים״, ולתפקידם המתחשבים להעניק במצבה לחיי משמעות ה ו ר י ה ם ולהוות א ת אושרם היחיד .ה ב י ט ח ו ן ע מ ד ב ר א ש ד א ג ת ם ש ל ר ו ב ה ה ו ר י ם ראו בהשגת והם ומקצועי סטטוס כספי •של האדם .ש מ ח ת ־ ח י י ם ,מ י מ ו ש — ערובה ובנישואין היכולת האישית ,שאלות לאושרו המלא אכזיםטנציאליות, כל .אלה נחשבו למותרות ״קלי־עךך״. הורים נ י צ ו ל י ־ ה ש ו א ה היו ,כ פ י ש ה ת ב ר ר ,ב ו ט ח י ם ב ע צ מ ם ויודעים ל ק ד ם א ת •פני הרעה ,כ ש ה י ה צורך ל ה ג ן ע ל י ל ד י ה ם מ פ נ י ס י כ ת וחזות ש ל י ל י ת ה מ א י י מ י ם -על פרנסתם. בימי נסתיימה המלחמה תמיד החלטה גרועה ובלתי נכונה — .ב מ ו ו ת ,ה ח ל ט ה נ כ ו נ ה הותירה ,ל פ ע מ י ם ,א ת ה א ד ם בחיים ,על כ ל פנים ,ל ה ח ל י ט .ח י י ב י ם היו מ ה ר ו ב ו במקום .ח י י ב י ם ה י ו ל ה י ו ת ״צודקים״ ו מ פ ו ק ח י ם — א ף כ י .ב ״ ה צ ל ח ה ״ היתד .יד ה ג ו ר ל או ה מ ק ר ה ה ש ר י ר ו ת י — ובכך היה מ ע י ן פיצוי ע ל האופפת ־התחושה אותם של חוסר־אונים ושל אובדן בימי ערכים השואה. ,מ כ י ו ן ש א ס ו ר היה לטעות ,א ו ל ה ס ס ,א ו ל ה ו ד ו ת ש א י ן ב ט ו ח י ם או שאין יודעים, נ ה ג ו אף הילדים ל ר א ו ת ב כ ל ה ח ל ט ה ד ב ר גורלי ,ענין של חיים או מוות .ל מ ר ו ת שההורים ר א ו א ת ע צ מ ם כ ״ צ ו ד ק י ם ת מ י ד ״ ב נ ו ש א י ם הקשורים:התברר ־הוטל, ש ה ע ם אובדי־עצות ותועים אפוא ,ה ת פ ק י ד ל ת ו ו ך .התפקידים בין ב מ ל ח מ ת הקיום, ב ש ב י ל י ה מ צ י א ו ת ש ל ארה״ב .ע ל הילדים ה מ ש פ ח ה ובין הפכה ההגנה המופרזת על האינטרסים, העולם שמסביב, ועם חילופי ל ה ג נ ה ־ ה ד ד י ת .ילדים נ ק ר א ו .גם ל ת ו ו ך ב ת ו ך ה ב י ת ,כ א ש ר פ ר ץ ר י ב בין ההורים .הנישואין מ ת ו ר יאוש ,ה ב י א ו <מדי פ ע ם לחילופי ד ב ר י ם ו ל ט ע נ ו ת אין ס ו פ י ו ת ב ד ב ר ה א כ ז ב ו ת ההדדיות ,היינו לא הייתי ״לעולם נישאת לך אלמלא המלחמה״. עם זאת נדירים היו מ ק ר י :הגירושין. מ ס י ב ו ת שאין כאן ה מ ק ו ם ל פ ר ט ן ,היה מ צ ב ו ש ל ה ג ב ר היהודי נ ח ו ת ב ה ר ב ה •ממצבה 172, ש ל האשד .ב א ש ר ל ה ח ל מ ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת ו ב א ש ר לשיקום מ ע מ ד ו ה ק ו ד ם המשפחה. כראש לגבי רוב הגברים, ניצולי־השואה, דף לפתוח בחיים, הדש פ י ר ו ש ו היה — להשיג פ ר נ ס ה .ב ד ר ך כ ל ל נ ע ש ה ה ב ע ל פ ו ע ל ב ע ל ־ כ ו ר ח ו ,ו מ ע מ ד ו רגשית ומבחינת ההשפעה האישית היה משגי בלבד .בקטטה משפחתית מבחינה ט י פ ו ס י ת ,היתד .האשד .מ ת נ ה א ת א כ ז ב ו ת י ה ב ק ו ל י ק ו ל ו ת ולא פ ע ם נ ז פ ה ב ב ע ל ה ש ל הילדים .אולם ,כ א ש ר ה ו צ י א ו ה י ל ד י ם בנוכחותם א ב י ה ם מגדרו ,היתה את ה א ם מ ג י נ ה ע ל י ו ב א מ ר ה :״הניחו לו ,ה ר י ה ו ח ו ל ה ב א ש מ ת ו ש ל היטלר״ .הילדים הסיקו ק ר ו ב ה לו מ כ ך כי א מ ם היא שיודעת ד ב ר י ם ר ב י ם ,מ ע ר י צ ה א ת האב, ו מ ז ד ה ה עמו ,ואילו הוא — אינו ראוי לה .מ ד י פ ע ם נ ק ר א ו הילדים ל ע מ ו ד לצדו ש ל ז ה או ש ל זו ,ל ה מ ת י ק א ת ה מ ר י ר ו ת בין ב נ י ־ ה ז ו ג א ו להשכין ש ל ו ם ביניהם. ה ח י כ ו כ י ם בין ההורים ל ב ש ו ל ע ת י ם צורה ש ל ה ת פ ר צ ו י ו ת ז ע ם ש ל ו ה ־ ר ס ן כ ש א ח ר י ה ן התקפות באו האופייניות כראוי או בכי, רחמים על עצמם ויסורי־מצפון. היו כאלה התגובות גם ש ל ההורים ,כ א ש ר ב א ו י ל ד י ה ם ב ד ר י ש ו ת כ ל ש ה ן או ש ה ת נ ה ג ו לא ב ע ת תיגרר .ש פ ר צ ה בין האחים. בהתעללות את זעמם בטאו לרוב מ י ל ו ל י ת או פיסית. מ ס י ב ו ת ה ק ש ו ר ו ת ב מ ל ח מ ה ,היתד .ה ב ע י ה כ י צ ד ל ט פ ל ב ז ע ם ו ב ת ו ק פ נ ו ת ,ב ע י י ת ם הגדולה ש ל הניצולים .החיים ש ל א ח ר ה מ ל ח מ ה ל א ה צ י ע ו ל ה ם כ ל מוצא ,כדי שיוכלו בקרבם, לפרוק מ ע ל עצמם את מטען הזעם של חוסר־אונים, שנצטבר ומד .ש נ ו ת ר ל ה ם היה ל ב ט א ו ולממשו ,ב א מ צ ע י ם עקיפים ,ב ת ו ך ה מ ש פ ח ה .ה ק ו נ פ החריף ליקט שנבלמה לקבוע ש ה י ה קיים יכולתם של בדבר משמעותה הניצולים־הקרבנות של לשמש התוקפנות כדמות ל ה ם סייגים ,ל ה נ ה י ג מ ש מ ע ת נ ב ו נ ה ולכוון א ת בחייהם, סמכותית גרם לכך לצאצאיהם, ח ו ק פ נ ו ת ם ה ט ב ע י ת של ה י ל ד י ם ל א פ י ק י ם קונסטרוקטיביים .ו א מ נ ם ס י פ ר ו ה י ל ד י ם כ מ ה ק ש ה ל ה ם ל ה ת ל ב ט , לעמוד ע ל זכויותיהם ו ל ה ג י ב ברוגז ו ב כ ע ס .ה פ ח ד ,ש מ א אין ה צ ד ק א ת ם ולכן להיתקף באכזריות — בלם לא אחת עלולים הם חכמים, ש א פ ת נ י ם ומוכשרים .ס מ כ ו ת י ו ת ה צ ט י י ר ה יתמה ו י צ י ר ת י ו ת ש ל ילדים בעיניהם כניצול הכוח לרעה ) ע ל כן ד מ ת ה ל ה ת נ ה ג ו ת ם ש ל הנאצים( או ,ל ה י פ ך ,ל ח ו ס ר י ע י ל ו ת ו ל ח ו ס ר יציבות )בדומה ל ה ת נ ה ג ו ת הוריהם( .א ח ד מ א מ צ ע י ה ר י ס ו ן ה ע צ מ י , והחזק ש ב ה ם ,היה ר ג ש ה א ש מ ה .ר ג ש זה גרם לכך ,שהילדים ב ה ת ב ג ר ם ,לא ה ע ז ו ל ש א ו ל א ת הוריהם ע ל מד .ש ע ב ר ע ל י ה ם ב ש נ ו ת ה מ ל ח מ ה ,נ מ נ ע ו מ ב י ט ו י י ר ו ג ז ו ה ש ת ד ל ו ל א ל ה ע מ י ס ע ל ה ו ר י ה ם א ת ה ב ע י ו ת של עצמם. ה ע ו ב ד ה שהיו כ ה פ ס י ב י י ם וחסרי ישע מ ו ל השואה ,ה י ת ה ע ב ו ר ה נ י צ ו ל י ם ־ הקרבנות חוויה מבישה ,ש ה כ ב י ד ה ע ל ח י י ה ם ו א י ל צ ה א ו ת ם להתגוננות פסיכו ל ו ג י ת .נ י ת ן לשער ,כי מ ה ש כ ו נ ה רגשי־האשמדל ש ל ניצולי־השדאה ,נ ב ע ב מ י ד ה רבד .מ ש א י פ ת ם ה ת ת ־ ה כ ר ת י ת להכחיש ו ל ב ט ל א ת ח ו ס ר ה א ו נ י ם הפסיבי .ב ר ג ש י האשמה ח ב ו י ה ה ה נ ח ה כי היתה ב ר י ר ה ל פ נ י ך והיד. בכוחך ל מ מ ש א ו ת ה .היא ט ו ע נ ת :״ ב ח י ר ת ך היתה מוטעית .י כ ו ל ת ל ע ש ו ת מ ע ש ה ו ל א עשית״ .ר ג ש י ה א ש מ ה כ ה ת ג ו נ נ ו ת נ פ ש י ת מ ק ש ר י ם בין שני ה ד ו ר ו ת ג ם י ח ד לבין א י ר ו ע י ה ש ו א ה :הילדים ח ש י ם א ז ל ת ־ י ד ,כי אינם מ צ ל י ח י ם ל מ ח ו ק א ת ר ש מ י ה ש ו א ה מ ל ב ה ו ר י ה ם ו מ ל ב ם הם ,ע ל כן ס ב ו ר י ם :״אין זה מ ש נ ה מ ה א ע ש ה ועד ל ה י כ ן אגיע ,ט ו ב ה לא ת צ מ ח מזה בלאו־הכי״ .רגשי האשמה פועלים גם כ א ו ת של שמירת אמונים לאלה שאינם בחיים .ר ג ש י ה א ש מ ה ,כ ש ה ם מלווים ש ג א ה ו ז ע ם ב ל ת י פ ו ס ק י ם ,כשמלווד .א ו ת ם כ א ב ויסורים ,מ כ ל כ ל י ם א ת ה ק י ר ב ה ה מ ש פ ח ת י ת בין ש נ י ה ד ו ר ו ת לבין כ ל אלד .שניספו, 173 ויוצרים דימוי ש ל ה מ ש ך ק י ו מ ה ש ל ה מ ש פ ח ה .ה ס ב ל ה י נ ו ביטוי ל נ א מ נ ו ת ב מ ש פ ח ו ת הנוהגות להתייחס למוות על קידוש השם — כלאידיאל .״אני מרגיש כי נגזר עלי לא ל ה י ו ת מאושר .א נ י ח י י ב ל ח ו ש א ת ה צ ע ר שהיה מ נ ת ח ל ק ם ש ל א מ י ו ש ל אבי ,ש א ם לא כן ,א י נ נ י ב נ ם ה נ א מ ן ״ . ה ה ג נ ה ה ה ד ד י ת ו ה מ ע ו ר ב ו ת ה מ ו פ ר ז ת ב כ ל ת ח ו מ י החיים ש ל הוריהם ,ל ר ב ו ת החיכוכים בין ב נ י הזוג ו ה ת ל ו נ ו ת ע ל ח ו ס ר ס י פ ו ק מיני ,עוררו ב ל ב מאוויים הצאצאים ח ז ק י ם ופיתויים כ ע ל י א ו פ י אוידיפאלי .ה ה ז י ו ת ע ל ה א י ל ו צ י ם ה מ י נ י י ם ש ב ה ם ה י ו נ ת ו נ י ם ה ו ר י ה ם ב ר צ ו ת ם ל ה י ש א ר בחיים ,ה צ י פ י ו ת ה ר ו מ נ ט י ו ת ל ק י ר ב ה הדוקה ב י ו ת ר ב ת ו ך ה ת א ה מ ש פ ח ת י ,כ ל א ל ה ה פ ח י ת ו ב א ו ר ח מ ש מ ע ו ת י א ת כ ו ש ר ם ש ל הילדים ל ק ש ו ר ק ש ר י ם ע ם א נ ש י ם מ ב ח ו ץ ,לקיים יחסי־מין או ל ב ו א ב ק ש ר י ־ חיתון. פ י רוב היה זיהויו ה ע י ק ר י ש ל ה צ א צ א — היותו ה י ל ד ) ש ל מ ש פ ח ת על הניצולים(. במצב רוב הצאצאים חששו ל ה ת ג ב ר ולעמוד ברשות עצמם כי זה ר א ו א ת ע צ מ ם בנידונים ל ב ד י ד ו ת ו א ף לכליה ,היות ו ה ע ו ל ם צוייר ל פ נ י ה ם כ מ ק ו ם מ ס ו כ ן שיש להיזהר מ פ נ י ו ואין ל ת ת ב ו אמון .ל מ ר ו ת ש ב מ ו ד ע ה ש ת ו ק ק ו ל ה ש ל י ם ולהגדיל א ת ה מ ש פ ח ה ,ח ש ש ו ה צ א צ א י ם ל ה ו ל י ד ילדים פן יורישו ל ה ם א ת מ ו ר ש ת השואה מ ד ע ו ל ע ו ל ם ש ע ל ו ל ל ע מ ו ד ב פ נ י שואה נ ו ס פ ת .ר ב י ם ח ש ו מ ש י כ ה ב ל ת י ־ רגילה להצליח בלימודיהם האקדמיים או במקצועם ,כדי להעלות א ת ק ר נ ם של ואילו א ח ר י ם ס ב ר ו כי אין ההורים, להתעלות מעל ל ר מ ת ההורים, כי כאשר ייעזבו ב נ ח ש ל י ם — ימותו .מכיוון ש פ י ת ח ו ר ג י ש ו ת מ ו פ ר ז ת ל פ ג י ע ו ת ו ש ל ה ז ו ל ת ל ב ם ה ש ת ת פ ו ב צ ע ר ם ו ב מ צ ב י ־ ה ר ו ח של ה ב ר י ו ת — ב ח ר ו ה י ל ד י ם ב ר ו ב ם , ובכל ב מ ק צ ו ע ו ת סיעודיים. הלוחמים משפחות כאשר מ כ נ י ם ב ש ם ל ו ח ם א ת ה נ י צ ו ל י ם ש ב ק ב ו צ ה השלישית ,כ ד י להדגיש א ת זיהויים העיקךי ,אין מ ת כ ו ו נ י ם ל כ ך ש ה צ ל ת ם ב א ה א ך ורק ב ז כ ו ת ל ח י מ ת ם הפעילה. מיליוני א. חלק א ל מ ל א מ ז ל ם ה ט ו ב ,מ י י ו ד ע א ם היה ג ו ר ל ם שונה מ ה ג ו ד ל ש ל ש ש ת אחיהם היהודים. ברם, השם לוחם גבחר כמתאים מההיבטים הבאים: הניצולים ע צ מ ם ג ר ס ו כי ל ח מ ו ב י מ י השואה ,פ י ס י ת או ר ו ח נ י ת ,וכי נ ט ל ו ב מ א ב ק כ ד י ל ה י ו ו ת ר בחיים ,ב ג י ט א ו ת א ו ב מ ח נ ו ת ־ ר י כ ו ז . ב. ל א ח ר ה מ ל ח מ ה פ ע ל ו נ מ ר צ ו ת נ ג ד ה ת ד מ י ת ש ל היהודי כ מ י ו ע ד ל ה י ו ת קרבן .א ב ל ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר ,ח י ו ר ב י ם מ ב י ן הלוחמים ,ל א ח ר ש ח ר ו ר ם ,כ ק ד מ ו ת , והשיגוי הזה ל ר ע ה ב ת ר מ י ת ם ה ב י ך ל א ב מ ע ט א ת צ א צ א י ה ם וגרם נ ז ק ל ג י ב ו ש דימויים העצמי. האוירה ולפעול, בביתם של ה נ י צ ו ל י ם ־ ה ל ו ח מ י ם היתד• כ א י ל ו מ ח ו ך כפיה. הלך־הרוח היה: רוויה ״ ה כ ל חייב דחף להיות לבגות, להשיג מ ו ש ל ם ״ .אין ל ה י כ נ ע ל ת ח ו ש ת דיכאון ואין ל ה ת נ ה ג כ ק ר ב ן ח ל ש ו מ ו ח ם ע ל עצמו .יש ל ש ל ו ט בעצמו שליטה מלאה ולקדם פני כ ל רעה העלולה ל ע ר ע ר שליטד; זו. בבתים אלה נותר מקום מועט להפתעות ,לאי־ודאות ולהפרת־סדר .מחלה זכתה ל ת ש ו מ ת ־ ל ב ר ק ב מ ק ר י חירום .כ מ ו ב מ ש פ ח ו ת ה ק ר ב נ ו ת ,גם כאן ,נ כ ו נ י ם היו ל ה ש ל י ם ע ם ח ו ל י ־ הגוף, א ך לא עם חולי־הנפש. א ו ל ם ש נ י ה מ צ ב י ם היו ב ל ת י רצויים והודגשו כ פ ג י ע ה גארקיסטית ,ו כ א ש ר ה ו צ ע ה ה ש ג ח ה או ע ז ר ה ר פ ו א י ת א ח ר ת ה י ת ה ה ת ג ו ב ה 174 ה ט י פ ו ס י ת :״ א ס ת ד ר ב כ ו ח ו ת עצמי״ .הגאוה ו ה כ ב ו ד ט ו פ ח ו כ י ע ד ע ר כ י ש ל ה מ ש פ ח ה . מ נ ו ח ה ועינוגים ,חיי א ו ש ר ושמחה ,כ ל א ל ה נ ח ש ב ו ל מ ו ת ר ו ת . מ ש פ ח ו ת ה ל ו ח מ י ם ה ת י י ח ס ו גם הן ב א י ־ א מ ו ן ל ר ש ו י ו ת ,א ו ל ם ב נ י ג ו ד ל מ ש פ ח ו ת התירו הקרבנות, החלסתן עודדו ואף תוקפנות פעילה והתנגדות לא ה נ ח ו ש ה היתד .״ ל א עוד — לעולם״ ,הן כלפי תסכמנה גורמים זרים. שתפתיע אותן השואה הבאה .ע ל ב נ י משפחות הלוחמים לא ח ל ה כ ל ל ש ל ״פרופיל נמוך״ והוא כבל לא ההגנה אותם, הקרבגות. כפי ש כ ב ל א ת בני משפחות ההדדית המופרזת והמעורבות של בני דור אחד גם ק י י מ ת היתד. כאן בעניניו של בני הדור ה א ח ר ו כ ן ש ר י ר ה ו ק י י מ ת היתד .ה ד א ג ה ה י ת י ר ה ל מ ש פ ח ה ,א ו ל ם ה מ ו ע ק ה ו ה ד א ג ה על שהכבידה של חייהן הקרבנות משפחות — אותן ואפיינה לא — היחד. מצויה ב ק ר ב מ ש פ ח ו ת ה ל ו ח מ י ם .ב מ ש פ ח ו ת ה ל ו ח מ י ם היו כ א ל ה ש נ י ש א ו זה ל ז ה בשנות ה מ ל ח מ ה וזאת לאחר תקופת היכרות רבה יותר מ א ש ר ב מ ש פ ח ו ת שנישאו מתוף של , wש ה ו ז כ ר ו ל ע י ל .צ א צ א י הלוחמים ,ל ע ו מ ת ז א ת ,ח ש ו ר ת י ע ה מ ה ת ק ש ר ו ת ק ב ע ע ם י ד י ד י ה ם א ו מ פ נ י נישואין ,ומכיון ש ל א ר צ ו ו ש ל ח ו ס ר ־ א ו נ י ם ו ח ש ש ו מפניו ,פ י ת ח ו י ח ם סבילות של להימצא ב ת ודחיה במצב של למצב של ת ל ו ת ב מ י ש ה ו ו ר ו מ נ ם י ו ת היתד .בעיניהם ,ל כ ל ה ע ת ר ,ד ב ר מ ש ע מ ם . ב נ י ה ל ו ח מ י ם ה ע ד י פ ו ״ ל נ ה ל א ת הענינים״ ,״ ל ה י א ב ק ע ל ״ א ו ״ ל ה ת נ ג ד ל...״ ביחסיהם להם עם ב נ י ־ א ד ם ,ו כ ך גם חשבו לחנך א ת ילדיהם. עקב ק ש ה היד. כך, ל ח ל ק א ח ר י ו ת ע ם ה ז ו ל ת א ו ל מ ס ו ר א ו ת ה ל א ח ר י ם ,הן ב ת ח ו ם ה א י ש י והן המקצועי. בתחום ב מ ש פ ח ו ת ה ל ו ח מ י ם חייב היה ה צ א צ א בתכונות של להצםיין לוחם ו ג י ב ו ר גם ב ה י ו ת ו ב ת ו ך ה מ ש פ ח ה וגם ב ע מ ד ו ב ר ש ו ת ע צ מ ו ,כ ל ו מ ר ,היה עליו ל מ צ ו א ז י ר ת ־ ק ר ב מ ת א י מ ה ו ל ה י ו ת ראוי ל ד מ ו ת ה מ ו פ ת ש ל ה ה ו ר ה ־ ה ג י ב ו ר . מנית ש ל א תמיד ניתן היה לממש את היומרות הללו ,ת ר ו הילדים א ח ר מצבים מ ס ו כ נ י ם ו א ף י צ ר ו א ו ת ם ב מ ו ז י ה ם ,כדי ל ה צ ד י ק א ת ז כ ו ת ק י ו מ ם ו ל ז כ ו ת ב ה ע ר כ ה . המשפחה השרויה ב ק ה ו ת החושים )מבחינה פסיכולוגית( ב ב י ת ה ש ל ה מ ש פ ח ה ה ש י י כ ת ל ק ט י ג ו ר י ה זו ,ש ר ר ה א ו י ר ה ה מ א ו פ י י נ ת ב ד מ מ ה מ ו ח ל ם ש ל ר ג ש ו ת .ה כ ל ל ה נ ק ו ט בידיה ,א ם כ י ב ל י מ ל י ם ,ה י ה :״אין ובדלדול סיבה להתרגשות״ .ההורים נראו כשרדים באורח מ ת מ י ד ב מ צ ב של הלם והשלמה עם או ה ג ו ר ל והיו מ ס ו ג ל י ם להתעוררות ב מ ז ה מועטת צ ע ר .ה ה ו ר י ם ש מ ר ו ב ק פ ד נ ו ת זה ע ל זה ו ה י ל ד י ם מההורים המעמד חששה ה ש ת ד ל ו ,ב א ו ר ח כפייתי ,ל ה ק י ם יחדיו א ת הבינוני הנמוך .במשפחות אחרות עבד הבעל בלבד, אם שמחה בשעת ש מ ר ו על הוריהם .רבים עסקיהם הזעירים במסגרת כ פ ק ז ז ו ט ר ו א י ל ו האשד, ל צ א ת מד׳ א מ ו ת י ה ו ת פ ק ז ה היה סביל .ש נ י ה ה ו ר י ם היו ,ב ר ו ב ה מ ק ר י ם , שרזים י ח ז י ם של משפחותיהם ה ק ז מ ו ח ובני־זוגם ה ק ז מ י ם ואף ילדיהם היו בין ק ר ב נ ו ת ה ש ו א ה .א ת מ ק ו ם מ ג ו ר י ה ם קבעו ,ב ד ר ך כ ל ל ,ב א י ז ו ר י ם ב ה ם מ ו ע ט ת היתד .האוכלוסיד. ה י ה ז י ת .ח ל ש ת ה א נ ג ל י ת ש ב פ י ה ם היתד ,,ל ר ו ב ,ד ל ה , הקשר ה ח ב ר ת י ע ם ה ק ה י ל ה ש ב ה ח י ו היה רופף ,ו ח ל ק ם ב ח י י ה ת ר ב ו ת ש ל ארץ מ ג ו ר י ה ם החדשה התקוטטו, היה היו קטן ביותר. ילדיהם למרות כאילו ש ר ב ה היתד, מחה לתחום, דבקותם ולרוב אף זד, בזה התנחו ומעולם ממש. לא לדעתם, על הילדים לגדול בכוחות עצמם ,לדאוג לעצמם ,ולהכיר ב א ה ב ת הוריהם ה מ ו כ ח ת ע״י י ג י ע ת ם ה ר ב ה כדי לפרגסם ,וזאת חרף היעדר ה ק ש ר הפיסי או המילולי ב י ג ז & . 175 ב ע י נ י ה צ א צ א י ם נ ר א ו ה ה ו ר י ם כאנשים זקנים ,מ נ ו כ ר י ם ו מ כ ו נ ס י ם ב ת ו ך ע צ מ ם . כ א ש ר פ נ ו א ל י ה ם ו ב י ק ש ו ע צ ה או הכוונה ,היתד! ת ש ו ב ת ם ה ק ב ו ע ה :״ ע ש ה מ ה ש ת ע ש ה ,ה ע י ק ר שיהיה זה ל ט ו ב ת ך ״ .הילדים ה ס ת ג ל ו ונהגו א ף ה ם ב א ו ת ה קהות, על של כן ע ש ו ר ו ש ם נבונים פחות ופחות משהיו מוכשרים תגובת למעשה. א ח ד י ם מ ה ם היתד .ת ו ך ר ו ג ז מ ת מ י ד ,ב מ ט ר ה ל מ ש ו ך ת ש ו מ ת ־ ל ב ש ל י ל י ת ,ש ה י ת ה עדיפה של ב ע י נ י ה ם ע ל ה ה ת ע ל מ ו ת מהם .לא פ ע ם ק י ב ל ו ה י ל ד י ם ע ל מרות עצמם גורם ח י צ ו נ י או ש ל מ ש פ ח ת חבריהם ,כי ר צ ו ל מ צ ו א מ ו פ ת ל ה ז ד ה ו ת ע מ ו ואשר מ מ נ ו י ל מ ד ו א ת א ו ר ח ו ת ־ ה ח י י ם .הם ה ת א מ צ ו נ ו א ש ו ת ל ש א ת ־ ח ן ב ע י נ י ה ו ר י ה ם ולהעלות חיוך לסטריאוטיפ להינשא על שפתיהם המקובל הקמוצות, ב מ ע מ ד ם ,היינו, ולשם כך להסתפק השתדלו בהשכלה להתאים ו ל ה י ע ש ו ת א מ ה ו ת ט ו ב ו ת ,והבנים — ל א נ ש י מ ק צ ו ע . א ו ר ח ו ת ־ ח י י ם אלה, עצמם את מינימלית, ה ת ו א מ ו ת א ת ציפיות הוריהם, עצמם הבנות למרות — ש כ פ ו על בהיעדר חשו הילדים שייכות וכי ל א מ צ א ו א ת ד ר כ ם ה נ כ ו נ ה ואינם מעורבים ,ל מ ע ש ה ,ב מ ש ל ח ־ י ד ם . ח ל ק ם היו ר ד ו פ י פ ח ד ב ל ת י מ ו ס ב ר מ פ נ י המוות ,ו ב ד ו מ ה ל ה ו ר י ה ם ,היו נ ב ה ל י ם מ כ ל ר ח ש ושינוי .ע ל ק ו ר ו ת ־ ה ח י י ם ש ל הוריהם הכאב המקנן בהם מימים ז ע ו אך מעט ,אולם חשו את ע ב ר ו .ר ב י ם מ ה ם ל א ה ע ז ו לדמיין מ ה היו ה ס י ב ו ת ל א ו ת ה ה ה צ ט מ ק ו ת ו ה ק י פ א ו ן ב ה ם היו שרויים ההורים ו ש ב ג ל ל ם ״ נ ר א ו כ ג ל מ י ם ״ . הקפיאו אחדים כתוצאה, מהם הספונטניות את שבקרבם הטבעית ושיתקו את דמיונם .מכיוון ש ר ק ל ע ת י ם ר ח ו ק ו ת זכו ל ע מ ו ד ב מ ר כ ז ה ת ע נ י נ ו ת ה ש ל ה מ ש פ ח ה , ל א ה א מ י נ ו ה י ל ד י ם ש מ י ש ה ו יקדיש להם ו ל צ ר כ י ה ם ת ש ו מ ת ־ ל ב וכי ה ם ראויים לכך ,ואילו ב ת ת ־ ה כ ר ת ם ,כ א ש ר ח ל מ ו ע ל ב נ י ־ ה ז ו ג ה ע ת י ד י ם — ר א ו א ת ע צ מ ם נאמנים כהורים — שונים מאלה שלהם. היתד, תשוקה בהם מפינוק, ליהנות ו ב מ ק ר י ם מ ס ו י מ י ם נ ב ל ם ב ג ל ל ה ה ר צ ח להוליד ילדים מ ש ל ה ם . ״המשפחות בהשוואה של שהצליחו להסתדר״ ל ק ב ו צ ו ת ש ת ו א ר ו לעיל ,ק ב ו צ ה זו הינד .ה פ ח ו ת ה ו מ ו ג נ י ת .מ ק ו ר ו ה מ נ י ע ה ע י ק ר י א צ ל ר ב י ם מ ה נ י צ ו ל י ם ב ק ב ו צ ה זו ,היה ב ח ל ו ם ש ר ק מ ו עוד בימי ה מ ל ח מ ה ו ה ו א :״ ל ח ו ל ל מ ע ש י ם כבירים״ כ א ש ר ישוחררו ,ו ז א ת כ ד י ל ה נ ח י ת מ כ ה נ י צ ח ת ע ל ה נ א צ י ם .ח ל ק ם ב ח ר ו ב ג י ר ס ה :״ ל ה ת פ ר ס ם ויהי־מה״ .מד .ש ה נ י ע אותם ,היה ה ר צ ו ן העז ל מ ס ו ר ע ד ו ת חיה ,ו ב ע י ק ר — ל צ א ת מ ה א ל מ ו נ י ו ת ,ל מ ח ו ק א ת ה ה ש פ ל ה ,א ת ה ד ר ג ה ה ת ת ־ א נ ו ש י ת ואת ה כ ל י מ ה ש ה ת נ ס ו ב ה ן ב י מ י השואה. בעקשנות ח ב ר ת י ומדיגי, ו ב ד ב ק ו ת ש א פ ו ל ה ש י ג ה ש כ ל ה גבוהה ,מ ע מ ד תהילה ו /א ו נ כ ס י ם ר ב י ם .ב ד ו מ ה ל מ ש פ ח ו ת ניצולים מ ה ק ב ו צ ו ת ה א ח ר ו ת ,א ף ה ם ה ש ת מ ש ו בכספם לרווחת ילדיהם ורק לעתים רחוקות נהנו ממנו בעצמם. ל פ י כ ל ה ס י מ נ י ם ה ם •הצליחו ,מבין כ ל ש א ר הניצולים ,ל ה ש ת ל ב ו ל ה ת ב ו ל ל באופן מ ו ש ל ם ב ח ב ר ה ה א מ ר י ק א י ת ,ב ל ש ו נ ה ו ב ת ר ב ו ת ה .ו א מ נ ם ב ר ו ב ה מ ק ר י ם ״לא נראו כלל לחלוטין בניצולי לעברם השואה״. חלקם סגלו לעצמם הופעה ו נ מ נ ע ו מ ל ה ז כ י ר אותו ו א ת ספיחיו. ״נורמלית״, הדחקת התכחשו הרגשות, הבידוד והסגידה ל ג ש מ י ו ת ,ה נ י ב ו י ח ס י ם ״תקינים״ ע ם ה ס ב י ב ה ,אך ל א י ח ס י ם ק ר ו ב י ם ולבביים. לפי חלקם, אשר המתכונת מלפני מלחמת־העולם־השניה ,נישאו לניצולים כמותם ,אך הראשונה ה ת ג ר ש ו .ב ד ר ך ־ כ ל ל ע ו ל ה מ ס פ ר מ ק ר י הגירושין 176 מתוך בדידות וגעגועים, שאפו לשקם את חייהם בהזדמנות ב ק ב ו צ ה זו ב ה ר ב ה ע ל זה ש ב ק ב ו צ ו ת א ח ר ו ת .יש לציין כי ר ו ב ר ו ב ם ש ל ״ ה מ צ ל י ח י ם ל ה ס ת ד ר ״ היו ה ש ח ר ו ר צ ע י ר י ם מ כ ד י ל מ ה ר ל ה ת ח ת ן ,אך כ א ש ר נ ו צ ר ה ה ה ז ד מ נ ו ת ,נ ש א ו בעת )או נ ש א ו ב ש נ י ה ( ב ג י ־ ז ו ג ש ל א היו מ ב י ן ניצולי השואה. ה נ י צ ו ל מ י ל א ת פ ק י ד ד ו מ י נ נ ט י ב מ ש פ ח ה והשאר חייבים ה י ו ל ה ס ת פ ק ב ת פ ק י ד י ם בלבד. משניים הלהוטות הוא א ו היא קבעו את ס ד ר העדיפויות .כך, א ח ר פ ר ס ו ם ,ח י י ב ה י ה ל פ ח ו ת א ח ד הילדים שהתגאו בדרך הילדים, כלל ב מ ב צ ע י הוריהם, זעו ללכת במשפחות אפוא, שהותוותה. בדרך זכו לעידוד לספר כי לא רגשי ב ת ח ו מ י ם ש ל א ת ר מ ו ,ב א ו פ ן ב ו ל ט לעין ,ל ה צ ל ח ה ו ל ש ב ח .ה ה ו ר י ם ה ד ג י ש ו חשיבותה של את תקופת־ההתבגרות, המתבגרים ילדיהם ה ו פ ע ת ה הנאה ,אך מכיוון ש ש נ ו ת המלחמה גזלו מהם את נתנו ,באופן בלתי־מח־ע ,עזוז־ ל ה ת נ ה ג ו ת בלתי ה ו ל מ ת של ולאחר מכן מיהרו להצילם מהתוצאות באמצעות כ ס פ ם או קשריהם .ילדים ר ב י ם מ ת ו ך ק ב ו צ ה זו הודו ,כי כ א ש ר גילו — ל ר ו ב ב ע ק י פ י ן — א ת ת ו ר ש ת ם ,ר א ו א ת ע צ מ ם מ ר ו מ י ם וחשו מרירות. א ח ר י ם מ ב י ן א נ ש י ק ב ו צ ה זו ,ע ש ו כ מ י ט ב י כ ו ל ת ם כ ד י ל ה נ צ י ח א ת ק ו ר ו ת י ה ם ו ס ב ל ם ש ל ה י ה ו ד י ם ב י מ י ה ש ו א ה ו ל מ ס ר ה זו הקדישו ח ל ק נ י כ ר מ ה ק ר י י ר ה ש ל ה ם , ו מ ה ש פ ע ת ם הפוליטית ,הם תבעו התענינות ראויה מכספם לשמה מעמיק וידע ע ל ק ו ר ו ת י ה ם ש ל ה ק ר ב נ ו ת ו ה פ נ ו א ת חוויותיהם ה ם ל א פ י ק י ם ש ל יצירה ,כ ג ו ן : הקר של מעשי השרשים שימנעו ר צ ח ־ ע ם ,חיפוש א ח ר א מ צ ע י ם הישנות את ה ת ו פ ע ה ,ו ע ז ר ה ל א ו כ ל ו ס י ו ת מ ק ו פ ח ו ת ב א ש ר הן שם .ב מ ש פ ח ו ת א ל ה נ מ צ א ת מ י ד ילד אחד ,ל פ ח ו ת ,ש נ ר ת ם ל ה ג ש מ ת היעדים הללו. ״המצליחים ל ה ס ת ד ר ״ מכחישים ,ב ד ר ך כלל ,כי ק י י מ ו ת ה ש ל כ ו ת ש ל ה ש ו א ה ה פ ו ע ל ו ת ל ט ו ו ח א ר ו ך ע ל ח י י ה ם ו ע ל חיי ילדיהם .מ ס י ב ה זאת ,ו ל מ ר ו ת ש ה ם נ כ ו נ י ם לעסוק ל ר א ו ת ב ש ו א ה גורם ב פ ס י כ ו ת י ר א פ י ה מ ה ה י ב ט ה ת ר ב ו ת י ,אין הם מ ו כ נ י ם שיש ל ו ח ל ק ב ח י י ־ ה נ פ ש ש ל ה ם . מהניתוח דלדיהם ש ל ה נ ת ו נ י ם ה נ ״ ל עולה כי קיימת ה ט ר ו ג ג י ו ת ב ת ג ו ב ו ת ה נ י צ ו ל י ם ל ה ו ו י ו ת בהן ה ת נ ס ו ב ש ו א ה ולאחריה .לא ה ו ב א ו כאן שיקולים, השניה, בחשבה מספר ח ש ו ב י ם כ ש ל ע צ מ ם ,כ ג ו ן :חיי היהודים ב א י ר ו פ ה ל פ נ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ו ש א ל ת ה ז ה ו ת ה י ה ו ד י ת ל א ח ר השואה. ס י ו ו ג זה ש ע ש י נ ו ל א ה י ה ב כ ו ו נ ת ו ל ה צ י ג או ל ר מ ו ז ע ל ק י ו מ ם ש ל ט י פ ו ס י ם או טהורים חריגים. כמו־כן לא היה בכוונתו לערפל את המשותף שבנושאי ה מ פ ת ח ,ה ע ו מ ד י ם ב פ נ י ב נ י ־ א ד ם ,א ש ר חוו חוויות מ ח ר י ד ו ת שאין ד ו ג מ ת ן ב ת ו ל ד ו ת האנושות. א ו ל ם ה כ ו ו נ ה היא להזהיר א ת אנשי ה מ ק צ ו ע בתחום בריאות הנפש ל ב ל יסווגו א ת ה א נ ש י ם ב א ו פ ן סתמי ,כשייכים ל ק ב ו צ ת ״ ה נ י צ ו ל י ם ״ — ה א מ ו ר ה ל ג ל ו ת א ת ״ ת ס מ ו נ ת הניצול״ ,ו ל ב ל יצפו ל כ ך שצאצאי ה ק ב ו צ ה יוכיחו כ י קיימים סימפטומים נכונה של מועברים ו מ ק ב י ל י ם .וכן ,מ ט ר ת ה היא ל ה צ ב י ע ע ל ה צ ו ר ך ה ה ת ע ר ב ו ת או ש ל מוקדי ההתערבות ,כדי להגיע בהתאמה לתועלת מירבית ב ת ח ו ם ה מ נ ע והריפוי .ל פ נ י נסיוננו ,ר ב ה היתד .ה ת ו ע ל ת בגיוון ת נ א י ה ר י פ ו י ב ק ב ו צ ה ובקהילה, והם עזרו לגבור על תחושת־על של בדידות וניכור ב ק ר ב אוכלוסיות אלה ,א ו ל ם ב ת ו ך ההווי ש ל ה ק ב ו צ ה ,יש ל א ש ש א ת ייחודו ש ל כ ל פ ר ט ו ל ה ת י י ח ס א ל חוויותיו .ל מ ר ו ת ש ב ת ו ך ה ק ב ו צ ו ת נ ו צ ר ת ה נ ם י ה ל מ ע ט ב ה ת א פ ק ו ת מ ת ג ו ב ו ת , בכל זאת ,מ ת ח ת ל פ נ י ה ש ט ח ר ו ח ש עדיין קשר ה ש ת י ק ה כ ל פ י ע ו ב ד י בריאות 177 ההתאפקות המכריעות של ההשלכות ח ק ר ת י ועיבדתי א ת במקום אחר .הנפש ה מ ו ד ע ו ת.מ ת ג ו ב ו ת ע ל ד ר כ י ה ט י פ ו ל ו ע ל ד ר כ י ה מ ח ק ר ש ל נ י צ ו ל י ה ש ו א ה וילדיהם התנגדות השונות ש ל הצורות לבין ביגיהן הגומלין ולפעולת הללו לתגובות ע ש ו י ה ל ה י ו ת ל ע ז ר ב ש ב י ר ת, שגידוגו ב ע ב ו ד ה זו, מ צ ד א ו כ ל ו ס י ה ז ו ל פ ס י כ ו ת ר א פ י ה .ק ש ר ה ש ת י ק ה ולהוביל לייעול הטיפול בבני־אדם אלה כ י ע ב ו ד ה זו ב י ט א ה א ת ה נ ו ש א י ם ה מ ר כ ז י י ם ש ע מ ם מ ת מ ו ד ד י ם, ת ק ו ת י ה י א כ י ה ל ב ט י ם ה ק ש י ם מ נ ש ו א, ע ם ז א ת י ש ל ז כ ו ר ש ע ה ש פ ו ע ל י ם ביניהם. ה נ י צ ו ל י ם ולהפכו לחלק המלווים א ת המאמץ לחיות ע ם נ ט ל השואה,ביותר והמכאיבים כ י אי א פ ש ר ע ו ד ל ר א ו ת א ת החיים כ ד ב ר,מ ת ו פ ע ו ת ה ח י י ם כ פ י ש ת ו א ר ו ל ע י ל הם . וכי אין א פ ש ר ו ת ל מ מ ש א ת ה ז כ ו ת ה ב ס י ס י ת ל ב כ ו ת א ת ה מ ת י ם, ה מ ו ב ן מ א ל י ו והיה היחיד, ש ה ת א ל מ ן ב פ ע ם השניה,74 א ד ם ב ן, כ פ י ש ה ג ד י ר ז א ת א ח ד ה ל ו ח מ י ם : ש ש ר ד מ ב י ן ש ב ע י ם ושניים מ ב נ י מ ש פ ח ת ו ו א ם א ף הייתי, ״ ג ם ל ו א ה י י ת י מ ת א ב ל ב מ ש ך ש נ ה ת מ י מ ה ע ל כ ל א ב ד ה מ ה הייתי י כ ו ל ל ע ש ו ת, ( ) ו מ ת א ב ל ע ל ב נ י מ ש פ ח ת י כ ו ל ם107 מ ג י ע ל ג י ל המיליתים הנותרים?״ לששת ( רינה נזר:)מאנגלית ביבליוגרפיה חלקית 1. Aleksandrovicz, D.R. Children of concentration camp survivors, in E.J. Anthony & C. Koupernik (Eds.), The child in his family: T h e impact of disease and death. New york: John Wiley & Sons, 1973. 2. Barocas H. A. & Barocas, С. B. Manifestations of concentration camp effects on the second generation. A m e r i c a n Journal of Psychiatry, 1973, 130: 820—821. 3. Bettelheim B. T h e informed heart. Glencoe, Illinois: Free Press of Glrnvoe, 1960. 4. Dimsdale, JJE. The coping behavior of Nazi concentration camp survivors. A m e r i c a n Journal of Psychiatry, 1974, 131: 792—797. 5. Epstein, H . Children of the holocaust: Conversations with sons and daughters of survivors. New York: G.P. Putnam's Sons, 1979. 6. Frankle, V.E. Man's search for meaning. Boston: Beacon Press, 1959• 7. Furman, E. The impact of the Nazi concentration camps on the children of survivors. In E.J. Anthony & C. Koupernik (Eds.), The child i n his family: The impact of disease and death. New york: John Wiley and Sons, 1973• 8. Klein, H . & Last, U. Cognitive and emotional aspects of the attitudes of American and Israeli Jewish Youth towards the victims of the holocaust. Israel Annals of Psychiatry and Related Disciplines, 1974, 12: 111—131. 9. Klein, H. & Reinharz, S. Adaptation in the Kibbutz of holocaust survivors and their families. In L. Miller (Ed.), Mental health i n rapid social change. Jerusalem: Academic Press, 1972. 10. Krystal, H . & Niederland, W.G. Clinical observations on the survivor syndrome. In H. Krystal (Ed.), Massive psychic t r a u m a . New York: International Universities Press, Inc., 1968. 11. Rosenberger, L. Children of survivors. In H . Krystal & W.G. Niederland (Eds.) Psychic t r a u m a t i z a t i o n . New York: Little Brown, 1971. 12. Steinitz, L.Y. & Szonyi, D.M. (Eds.) L i v i n g after the holocaust: Reflections by the post-war generation i n A m e r i c a . New York: Bloch Publishing Company, 1976. 178 אברהם תורי ב י ן )בקורים פ ל י ט י במחנות ע ס ה ש ו א ה ועדת דפי ב א י ט ל י ה החקירה האנגלו־אמריקאית( יומן נאפולי24.2.1946 , א י ט ל י ה ש ל א ח ר מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה היא ר א ש ־ ג ש ר ע י ק ר י ב מ ס ל ו ל י ה ב ר י ח ה וההעפלה ל נ י צ ו ל י ה ש ו א ה מ א ר צ ו ת אירופה .מ א ו ת ו א ל פ י פ ל י ט י ם יהודים נ ו ה ר י ם חופי בכמיהתם אל איטליה התיכון ,כ א ל ש ל א ו ר ך הים עוגן והתקוה, ההצלה לעליה ולמולדת. האיטלקים ו מ מ ש ל ת ם מ ג ל י ם ה ב נ ה ואהדה ג ל ו י ה ל פ ל י ט י ם ו מ ת י י ח ס י ם א ל י ה ם כ א ל ע ו ב ר י ־ א ו ר ח ,ע ד ש ת י מ צ א ס פ י נ ה ר א ש ו נ ה ב ה י ו כ ל ו ל ה פ ל י ג ל א ר ץ מאווייהם, א ך ה א י ט ל ק י ם א י נ ם עדיין א ד ו נ י ם יחידים ב א ר צ ם .ה מ פ ק ד ה ה צ ב א י ת ש ל ה א ו מ ו ת ־ ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת ה מ נ צ ח ו ת — ^ ,Allied Commissionש ו כ נ ת כ ב ו ד ב א ח ד מ א ר מ נ ו ת י ה ה מ פ ו א ר י ם ש ל ר ו מ א והיא ה ש ו ל ט ת ע ל מ ד י נ י ו ת ה ש ל א י ט ל י ה ו ב ע י ק ר ע ל חופיה. המפקדה ראשי לא״י, מועדות אינם ששים לריכח וזאת לאו דוקא המוני פליטים ב ב ר כ ת בריטניה... יהודיים באיטליה, ל ע ו ב ד ה זו שפניהם מכרעת השפעה ע ל מ ע מ ד ם ש ל הפליטים היהודים באיטליה ובמיוחד ע ל פ ע ו ל ו ת ה ב ר י ח ה וההעפלה. בגיגוד ל א ר צ ו ת א י ר ו פ ה א ח ר ו ת אין א י ט ל י ה גגועה ב ש נ א ת יהודים לשמה. אדרבא ,גורל הפליטים עורר ג ל אהדה בשכבות ר ח ב ו ת ש ל ה ע ם האיטלקי ורגשי ס ו ל י ד ר י ו ת ל ש א י פ ת ם ל ע ל י ה ל מ ו ל ד ת ם .א ה ד ה זו ע ו ד ד ה א ת ר ו ח ם ש ל ש ו כ נ י ה מ ח נ ו ת . כ מ ע ט מ ד י יום ח צ ו האוסטרי־איטלקי. לא בחדשים הרחק האחרונים ניצולים א ת הרי מ ה ג ב ו ל ^Trevisio ניצבה האלפים י ח ז ה של בגבול הבריגדה הא׳׳י כ ח ל ק מ ח י ל ה מ צ ב ש ל ה צ ב א הבריטי .א נ ש י ה ב ר י ג ד ה מ ס ת נ נ י ם ב ר כ ב צ ב א י בריטי א ל יהודים מ ע ב ר ה ג ב ו ל ה א ו ס ט ר י ו ת ו ך סיכון ע צ מ ם לאיטליה .כ ך ברזנט, מכוסה הגעתי אני נהוג ע״י איש עצמי לאיטליה... ה ב ר י ג ד ה הא״י ש ל א מבריחים בקיץ ,1945 ברכבם פליטים בטנדר ידעתיו מעולם צבאי קודם לכן. א ו ת מ ג ן ־ ד ו ד ע ל ר ק ע ת כ ל ת ־ ל ב ן ש ק י ש ט א ח שרוולי מ ד י ה ם — ס מ ל ה ב ר י ג ד ה — עורר ה ת ר ג ש ו ת וגאוה ב ל ב כ ל א ח ד מאתנו ,הפליטים .ל א ה י ה קץ ל ה ת ר ג ש ו ת בפגישה למסירות, הראשוגה של ש ר ז י ה ש ו א ה ע ם חיילי ה ב ר י ג ד ה ,כ ש ם ש ל א ה י ה ג ב ו ל ל ד א ג ה ולאחוה שגילו אנשי הבריגדה כלפינו — אחיהם הניצולים. 179 ה ב ר י ג ד ה ח י ל ק ו ל פ ל י ט י ם לבוש ,מ צ ר כ י ם וכסף, חיילי בדואר הניצולים לקרוביהם הצבאי ושמשו מ ע ב ר לים, העבירו א ת כתובת מכתבי דואר, לקבלת ח ב י ל ו ת ו כ ס פ י ם ע ב ו ר ם ; ד ו א ר רגיל ל א פ ע ל והיה ז ה חייל ה ב ר י ג ד ה ה א ״ י א ב א מ כ פ ר ־ ס ב א ש פ ג ש ת י ו ב א ק ר א י ל י ד מועדון החיילים ה י ה ו ד י ם ב ר ו מ א — פומרנץ ש ש י מ ש לי לתארם. ומילא א ת כתובת בנות משאלות באהבה משפחתי שאין ובחום ל ר ב י ם מ ה פ ל י ט י ם היהודים ה י ה ״פומרנץ״ משלהם... כ ב ר ב ש ב ת 1944ה ק י מ ו א נ ש י ה ב ר י ג ד ה א ת ״ ה מ ר כ ז ־ ל ג ו ל ה ״ ,ה ו א לעליה־ב׳ בכיבוי Delegation to Italy שפעל א ת ה ת א ר ג ב ו ת ם ש ל ה פ ל י ט י ם היהודים ל־ 15,000ב פ ש ; ה ם וקורסים רשתות עבריים סייעו לילדי בהקמת .Palestineה ם באיטליה, קבוצות שמספרם הכשרה, המוסד־ יזמו ועודדו ב־ 1945כ ב ר הגיע. פ ל ו ג ו ת הגבה ,ב ת י הפליטים, הפליטים; הם הפעילו מתבדבים מבין ספר פרשו ה ע פ ל ה ב כ ל ר ח ב י א י ט ל י ה ואירופה ־ ו ה פ כ ו א ת ה ע ל י ה י ב ׳ ל ג ו ר ם מ כ ר י ע בחייהם ו ב ע י צ ו ב ע ת י ד ם ש ל הפליטים. יהודי.איטליה. עליהם גם הכוס: עברה רבים מהם בשואה, ביספו רבים היו כלואים במחבות ריכת ,ה ס ת ת ר ו בהרים א ו בלחמו בשורות המחתרת .רבים ל ה ת ח י ל ל ב ב ו ת א ת חייהם מ ן היסוד ,א ו ל ם ה ם ל א ה י ו פ ל י ט י ם ח ס ר י ־ באלצו ב י ת ומצבם היה במשך אירופה. לאין ערוך טוב הזמן אף בוצרה יותר מעין ממצבם של מחיצה בין העקורים היהודים ת ו ש ב י מ ח ב ו ת ה פ ל י ט י ם ב־צ׳יבה־צ׳יטה שליד רומא ,במודיבה, איטליה ,ש ה י ו מ כ ו ב י ם ב פ י ה ם ״ פ ו ל א ק ו ס ״ מארצות מזרח האיטלקים לבין בבולוביה ובדרום — .Poiacosל א ר ב י ם מ ב י ן ה י ה ו ד י ם ילידי א י ט ל י ה ג י ל ו עבין ב ב ע י ו ת י ה ם ש ל אחיהם א ל ה והושיטו ל ה ם ע ז ר ת אחים. ש ו ח ח ת י ע ל כ ך ע ם ה ר ב פראטו ,ר ב ה ה ר א ש י ש ל יהודי איטליה ,ו מ מ ג ו ש מ ע ת י סיפור מ א ל ף :ב ז מ ן ג י ר ו ש ס פ ר ד פ ב ו ר ב י ם מ י ה ו ד י ס פ ח ־ א ל י ה ו ד י ר ו מ א ל ע ז ר ה לשם התישבותם באיטליה וקליטתם בתוך הקהילה ה י ה ו ד י ת שם. יהודי רומא ס ר ב ו ו ל א שיגו ד ע ת ם ג ם כ א ש ר האפיפיור ד א ז ביסה ל ה ש פ י ע ע ל ך א ש י ה ק ה י ל ה ב ר ו מ א ל ה ו ש י ט •יד א ח י ם ליהודי ס פ ר ד .ה ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת היהודית מהקהילות ב ר ו מ א היא ה י ה ו ד י ו ת ה ו ו ת י ק ו ת ב ע ו ל ם ומובה כ ב ר 2000שבה ל ק י ו מ ה ,א ך היא ש מ ר ה ו ש ו מ ר ת מ א ז ו מ ת מ י ד ע ל ייחודה ובשארה ע ד ימיבו א ל ה ס ג ו ר ה ו מ ס ו ג ר ת ב ת ו ך ת ו כ ה .ל כ ן ג ם ק י י מ ו ת ב ר ו מ א ע ד היום ה ז ה ש ל ש ק ה י ל ו ת י ה ו ד י ו ת ב פ ר ד ו ת : קהילת יהודי ר ו מ א , ק ה י ל ת יהודי ס פ ר ד — ה ס פ ר ד י ם , ו ק ה י ל ת יהודי אשכבז... לשוא גיסו פ ל י ט י ם יהודים ואגי ב ת ו כ ם — ב ה ג י ע ם ל ר ו מ א — ל ה י ע ז ר ב מ ו ס ד ו ת הסעד ש ל אירופה הקהילה .לכן הקימו לשכת סעד בפרדת לפליטים יהודים ממזרח ב ע ז ר ת ה־ג׳ויבט .ה י ה ז ה מ ק ר ה בדיר ,א ם ב כ ל ל ,ש מ ש פ ח ה יהודית ש ל ה ק ה י ל ה ה ״ ר ו מ י ת ״ ת א ר ח א ת ה פ ל י ט י ם — ה״פולאקוס״ ,ש ל א ל ד ב ר ע ל ה ש כ ר ת ד י ר ה א ו א פ י ל ו ח ד ר ל פ ל י ט יהודי ולוא .ג ם ב כ ס ף מלא... .אמבם ה ת ק ש י ת י ,א ך ה ש ג ת י דירה ב״אבקס״ ,ב ב י ת ו ש ל א צ י ל א י ט ל ק י ס ל ב ד ר ה )בבו ש ל מ י ש ה י ה ס ג ן ר א ש מ מ ש ל ת איטליה מה שלא יכולתי להשיג בבית יהודי ברומא; ב ת ק ו פ ת ח ו ז ה ה ש ל ו ם בוורסיי(, לשבחם של אלה מבין יהודי איטליה ש ג י ל ו עבין ב ג ו ר ל ם ש ל ה פ ל י ט י ם יש ל ו מ ר ש ה ק ד י ש ו א ת מ י ט ב קשריהם, הן ב מ מ ש ל ת א י ט ל י ה א ו ב מ ש ט ר ה ו ב מ ו ס ד ו ת ו ב ר ש ו י ו ת מ ק ו מ י ו ת ו צ י ב ו ר י ו ת ו ת ר מ ו רבות ובכל ל ב ל ע ז ר ת ם ש ל א ל ה ובעיקר בפעולות הבריחה וההעפלה .מי מבין ראשי ו פ ע י ל י ה פ ל י ט י ם ל א ה כ י ר א ת ר פ א ל קאבטובי א ו א ת ג ב ר ת פאבי מיברבי 180 ובעלה את ארטורו, פיפרנו, סוראני, ויטרביו, ד״ר לוי ואחדים רבות שפעלו ונצורות הן ב ס י ו ע ל א נ ש י ה ב ר י ג ד ה ב פ ע ו ל ת ם והן למען ה פ ל י ט י ם ש ב מ ח נ ו ת . באה~. הוועדה מצוקת הפליטים ה ח מ י ר ה מיום ליום .ה מ ח נ ו ת באיטליה אפס נתמלאו עד מ ק ו ם ב פ ל י ט י ם לא ר ק ב א י ט ל י ה א ל א גם ב א ר צ ו ת אחרות .ב מ צ ב ב ל ת י י צ י ב זה שלאחר זו ה מ ל ח מ ה — ע ל ו ל י ם ה פ ל י ט י ם ל ה ו ו ת ח ו מ ר נפץ ח ב ר ת י ו פ ו ל י ט י ו ב ע י ה מ ע ס י ק ה א ת ש ל י ט י א י ר ו פ ה ו א ת הציבוריות יש לבריטניה בשל ה ב י נ ל א ו מ י ת .ענין מ י ו ח ד ה ת ס י ס ה ה ג ו ב ר ת ו ה ו ל כ ת בין הפליטים היהודים בכך כל לפרוץ גבול ,כפי ש ע ש ו ב ב ר י ח ת ם מ א ר צ ו ת אירופה ,ו ל ע ל ו ת לא״י ל מ ר ו ת ה א י ס ו ר ש ל מ מ ש ל ת הוד מ ל כ ו ת ו ו ל מ ר ו ת ״ ה ס פ ר הלבן״ .לכן ה ו ק מ ה ו ע ד ת ה ח ק י ר ה ה א נ ג ל ו ־ אמריקאית מצבם בשלהי במחנות, במטרה לעמוד מקרוב על שאיפותיהם הלאומיות, 1945 והעיקר א ת סיכויי ה ח ז ר ת ם לבחון על לארצות מוצאם. ב ר ו ר היה ש א י ט ל י ה ת ה י ה א ח ת ה ת ח נ ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ב ה ת ב ק ר הוועדה .ב צ י ב ו ר ה פ ל י ט י ם ה ת נ ה ל ויכוח ע ר א ם ר צ ו י ל ה ו פ י ע ב פ נ י הוועדה או ש מ א ל ה ח ר י מ ה ,כ פ י הרביזיוניסטים. שטענו לבסוף שנציגות הוחלט מוסמכת מטעם הפליטים מרכז ת ו ך ת י א ו ם ע ם ה מ ר כ ז ל ג ו ל ה ו ע ם ועד ה ק ה י ל ו ת היהודיות באיטליה ,ת ו פ י ע ב פ נ י ותגיש הוועדה, תזכיר לה מפורט תפרט ובה באמצעות — הוועדה את — דרישות הפליטים בפני שליטי העולם. אחרי הזיעה שבועות על בוא ה־ 25בפברואר של הכנות ועדת ודיונים מ מ ו ש כ י ם החקירה לאיטליה. — הגיעה א ת מ ו ל )(23.2.46 מהג׳וינט הודיעו ב׳, לנו ביום כי ,1946ת ג י ע ה ו ו ע ד ה מ א ו ס ט ר י ה באוירון הישיר ל ב א ר י ,ת ש ה ה ש ם ימים א ח ד י ם ב מ ח נ ו ת ה פ ל י ט י ם ש ב ד ר ו ם ו ת צ א ל מ צ ר י ם ומשם לא״י .ל פ י ה מ צ ו פ ה הוועדה היתד, בנות צריכה להגיע לרומא, מרוכזים בה משרדי מפקדת הממשלה, משרדי ה ב ר י ת ה ש ו ל ט ת ל מ ע ש ה באיטליה ,מ ר כ ז י ה״אונר״א״ וה״ג׳וינט״, מ ר כ ז ־ ה פ ל י ט י ם ,ועד ה ק ה י ל ו ת היהודיות ,משרדי ה ס ו כ נ ו ת היהודית ,ה מ ר כ ז ־ ל ג ו ל ה , ה ש ג ר י ר ו י ו ת ש ל א ר ה ״ ב ו ב ר י ט נ י ה ,ומי לא... היה זה ט ב ע י ש ה ו ו ע ד ה ת ק ב ע א ת מ פ ק ד ת ה ברומא ,אך ל א כן היה .ד ״ ד נכון, בא כח ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת קיבל הוועדה, את ההודעה ב א י ט ל י ה ,שריכז מהמפקדה את ההכנות לקראת ההופעה הצבאית העליונה של בנות בפני הברית, כי ל ב א ר י ה ח מ נ ו ל ה ו פ י ע ב פ נ י ה ו ו ע ד ה נציגי מ פ ק ד ת ב נ ו ת ־ ה ב ר י ת ,מ נ ה ל י ה א ו נ ר ״ א והג׳וינט וגם הוא — ד ״ ד נ כ ו ן — ה ח מ ן להופיע ,אך כיוון ש ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת היהודית ת ו פ י ע ב פ נ י ה ו ו ע ד ה כ א ש ר ת ג י ע לירושלים — לא ר א ה מ ק ו ם ל ה ו פ ע ת ו בבארי להופיע מ ט ע ם ה ס ו כ נ ו ת .מ א י ד ך מ ס ר שנציגי ה פ ל י ט י ם היהודים מ ו כ נ י ם ב פ נ י ה ו ו ע ד ה ו כ ך ג ם גציגי ו ע ד ה ק ה י ל ו ת היהודיות באיטליה. מרכז יחסם ה פ ל י ט י ם ה כ י ן ת ז כ י ר ע ל מ צ ב ה פ ל י ט י ם היהודים לארצות מוצאם ושאיפותיהם לעתיד. נציבות בית״ר באיטליה, במחנות באיטליה התנגדה לכל הופעה בפני הוועדה ואף הצביעה על החלטה שנתקבלה בכינוס ארצי של הפליטים באיטליה ב־ 28בנובמבר ,1945ה מ ת נ ג ד ת למינוי ו ע ד ת ח ק י ר ה ,ש ב ל א ו ־ ה כ י אין ב כ ו ח ה ל פ ת ו ר א ת ה ב ע י ה ה ט ר ג י ת של ע ם ב ל י ארץ ,מד ,גם ש א ח ר י השואה נמשכות רדיפות יהודים בפולין ולאחרונה גם בטריפולי, שם נעךך פ ו ג ר ו ם ע ל יהודי ה מ ק ו ם . -א ו ת ו כ י נ ו ס גם ק ב ע ש א ץ כוח ב ע ו ל ם ש י ו כ ל ל מ נ ו ע 181 מ פ ל י ט י ם יהודים ,שרידי השואה ,ל ע ל ו ת ל א ״ י ו ת ב ע ע ל י ה ח פ ש י ת ל כ ל היהודים. נציבות בית״ר קראה לפליטים במחנות להפגין הוועדה. ל ע ו מ ת ם ק ב ע ה נשיאות מרכז הפליטים ש ה ה ח ל ט ה להופיע בפני הוועדה האנגלו־אמריקאית גציגי פ ה אחד התקבלה ב ה מ ו נ י ה ם נ ג ד עצם מרכז בישיבת ב י ת ״ ר .א ו ת ו כינוס ש ע ל י ו ה צ ב י ע ו א נ ש י הפליטים לדבר בואה הפליטים, בה קבע במפורש בית״ר נוכחו של גם שמרכז ה ו א ה מ ו ס ד ה י ח י ד המייצג א ת כ ל ה פ ל י ט י ם היהודים ב א י ט ל י ה ו מ ו ס מ ך ב ש מ ם ו כ ל פ ע ו ל ה מ ט ע ם ח ל ק מן ה פ ל י ט י ם יהיה בגיגוד ל ה ח ל ט ו ת ה כ נ ס . כ י נ ו ס ה פ ל י ט י ם א מ נ ם ש ל ל מינוי ו ע ד ו ת כ פ ת ר ו ן ל ב ע י י ת היהודים ,א ו ל ם אין ב כ ך כדי האנגלו־אמריקאית ולהביא בפניה עצומותיהם ל ש ל ו ל ה ו פ ע ה ב פ נ י הוועדה ו ש א י פ ו ת י ה ם ש ל ה פ ל י ם י ם באיםליה. ל פ י ה מ ת ו כ נ ן ע מ ד ה הוועדה ל ה ג י ע ל ר ו מ א ב ס ו ף ח ו ד ש פ ב ר ו א ר א ך ב מ פ ת י ע ה ק ד י מ ה ה ו ו ע ד ה א ת ב ו א ה וקבעה ,כאמור ,א ת מ ק ו מ ה ב ב א ר י ,ו ע ל כן צ ך י ך ה י ה תוך להשלים שעות את התזכירים, סופית לעבור חומר על לקבוע העדויות, ס ו פ י ת מ י ו מ י יופיע ב פ נ י ה ו ל צ א ת ל ל א ש ה י י ה ל ב א ר י . ברומא נערכה הבוקר הופעתה הפומבית הראשונה של להקת אמנים בשם ״שארית ה פ ל י ט ה ״ .ל ה ו פ ע ת ב כ ו ר ה זו ה ת כ ו נ נ ה ה ל ה ק ה ו ל ה ציפו ה פ ל י ק י ם מ ז ה חדשים, ואי א פ ש ר היה ש ל א ל ה י ו ת נ ו כ ח י ם ב ה ו פ ע ת ה .חוץ מ ז ה ה ת כ נ ס ו ה י ו ם ברומא נ צ י ג י איגוד החיילים היהודים ב א י ס ל י ה — א י ר ו ע שאין ל ה ת ע ל ם מ מ נ ו ו ג ם ע ל י ו אין ל פ ס ו ח - . בארי25.2.1946 , במוצאי התזכיר ש ב ת ע ב ד נ ו ע ד ח צ ו ת ו א ח ד י ם מ א ת נ ו ע ב ד ו ב מ ש ך כ ל הלילה ,ב ה כ נ ת לוועדה ,ב ן . 20עמודים .ב י ש י ב ה מ ש ו ת פ ת ש ל נ ש י א ו ת מ ד כ ז ־ ה פ ל י ס י ם והמרכז־לגולה לייב ח. מ א מ ש נ ק ב ע ס ו פ י ת ש ב פ נ י ה ו ו ע ד ה י ו פ י ע ו :יר׳ר מ ר כ ז ה פ ל י ס י ם גורפונקל, ארגון מטעם לייזר הפרטיזנים נציג לידובסקי, החדרים חוגי ל ג ד ר ו מ ז כ י ר ה מ ר כ ז לגולה ,כ ו ת ב ט ו ר י ם א ל ה ,א ב ר ה ם גולוב .אליהם י צ ט ר ף סגן ועד יריד היהודיות הקהילות רפאל באיסליה כן קאנסוגי. שמנהל סוכם ה ג ׳ ו י נ ט א .פ ס מ ן יציג א ת ח ב ר י ה מ ש ל ח ת ב פ ג י ו ע ד ת ה ח ק י ר ה . ב מ ק ב י ל י צ א ו היום ל ב א ר י מייג׳ור ה ר ט מ ן מ ט ע ם ה״אלייד קומישיון״ וקציגי ה מ פ ק ד ה ה צ ב א י ת ב ק ס ר ט ה ,ו מ נ ה ל אוגר״א א .ס ו ר ר י ע ר י . ג ד י ד לבארי לאחר ביקור בהצגת חטוף של הבכורה להקת יצאנו ״שארית־הפליטה״ מרומא ל ב א ר י מצויירים ב ת ז כ י ר ע ר ו ך ב א י ד י ש ו ב א ג ג ל י ת ב צ ו ר ת ח ו ב ר ת ו ב ח ו מ ר עדויות ה״אלייד מגוון. קומישיון״ שהפך והאונר״א, כל קבוצה במכונית מהודרת הנושאת סימני ל ה י ו ת מ ו ש ג ב ע ל מ ש מ ע ו ת מ י ו ח ד ת ל ש ו כ נ י מ ח נ ו ת הפליטים.״ אנו ובארבע הצטרף אלינו רפאל קנטוני. הראשונים יצאו אנשי ה־אונר״א, יצאנו בקומנדקר פתוח ופרח לכל רוח, שהושאל לנו ע״י אוגר״א ה מ ו ש ב י ם ה צ ט ו פ פ נ ו ח מ ש ת נ ו ,כ ש ה ר ו ח מ ט ל ט ל ת א ו ת נ ו ה נ ה והנה. א י ש מ א ת נ ו ל א ר א ה ב ו ו ע ד ה א ר כ א ה ב ת ־ ס מ כ ו ת או כוח מ ו ס ר י שידע ל ק ל ו ט את פ ע מ י ל ב ו ש ל ה פ ל י ט היהודי ולא ציפיגו ממגד .ג א ו ל ה ו פ ד ו ת ר א י נ ו צ ו ר ך ל ה ב י א ב פ ג י ה ו ו ע ד ה א ת ה ת ב י ע ה ל ש י ם קץ לחיי הגיוון ו ה צ י פ י ה ל ל א ־ ס ו ף ב מ ח נ ו ת 182 עלייתנו ולאפשר לא״י; שהוועדה דימינו תשמש פורום מעין ישמיעו ממנו ג ם נציגי ה מ ח נ ו ת ב כ ל מ ק ו ם א ת ר ח ש י ל ב ם וימחישו ב ע צ ם ה ו פ ע ת ם א ת ק י ו מ ה ב ע י י ת ה פ ל י ט י ם היהודים של שלא ש פ ת ר ו ן א ח ד לד — .א ״ י ; רצינו להדגיש יכון ש ל ו ם ב ר ־ ק י י מ א אם ל א יהיה ח ל ק נ ו בו .זה ההגיון ש ב ע צ ם ה ו פ ע ת נ ו ו ר ע י ת זה אותנו גם מעסיק זו. בנסיעה ש ל נ ו ״בולע״ הקומנדקר עובר קילומטרים, כפרים ,מ ת פ ת ל בין הרי ה א פ נ י נ י ם ודוהר ד ר ו מ ה לבארי. היום והכבישים יום ראשון כלי הומים איטלקים ר כ ב .המוני אל זורמים ח י ק ה ט ב ע ל ה ת ב ש ם ב נ י ח ו ח ה א ב י ב ש ה ק ד י ם ה ש נ ה .פה ושם היו ה פ ג נ ו ת ו א ס י פ ו ת ת ח ת כ י פ ת השמים .ע ם ח י ס ו ל ה מ ש ט ר ה פ א ש י ס ט י מ נ צ ל י ם א ת ח ו פ ש פוליטיות ההתארגנות המלחמה וההתקהלות ב ל ה ט המאפיין הותירה חוסר עבודה, את מזגם החם של ח ו ר ב ן ועזובה, אמנם האיטלקים. אך באיזורי ה ד ר ו ם בעיקר, כל א י ט ל ק י נ ש א ר במקומו ,ב ב י ת ו ה ד ל והצר ,כ פ י שהינו ,א ך ה ם ב מ ו ל ד ת ם ; ב פ נ י ה ם לא עומדת בעיית ע ל י ת גולה או מולדת. ב מ ח נ ו ת ה פ ל י ט י ם צ׳ינה־צ׳יטד ,ב ב ו ל ו נ י ה ו ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם שם קיימים מ ח נ ו ת פליטים שוכני בינלאומיים, המחנות מופיעים ומשדלים נציגי אותם ארצות לחזור וממשלות לביתם ולארצם. המפצירים שליחי בבני פולין עמם, החדשה ה ג ד י ל ו מ כ ו ל ם ב ה ב ט י ח ם ל כ ל פ ו ל נ י ש י ח ז ו ר — ק ו ר ת ־ ג ג ,ה ל ו ו א ו ת לשיקום ו כ י ו צ א באלה — ובלבד שיחזרו לארצם. במחנות היחידים אלה לא שאיש הפציר בהם לחזור ואף למולדתם לא ל א ר ץ מ ו צ א ם — הינם ה פ ל י ט י ם היהודים ...נ ה פ ו ך הוא ,ח ד ש ו ת ל ב ק ר י ם מ ת ד פ ק י ם ה פ ל י ט י ם היהודים גציגי על דלתות קומישיון״ ה״אלייד בבקשה: אל תפריעו ל נ ו ל ע ל ו ת לא״י .אין א נ ו מ ב ק ש י ם מ כ ם ל א ה ו צ א ו ת נ ס י ע ה ולא ה ב ט ח ו ת ל ש י ק ו ם . אין א נ ו יכולים י ו ח ד ל ה מ ש י ך ב ח י י ה מ ח נ ו ת .לא ניגע באיש ,רגלי נ ל כ ה ו ב ל ב ד ש ת א פ ש ר ו ל נ ו לעלות... ואין שומע. שתי א מ ו ת ־ מ י ד ה :ה א ח ת ליהודים והאחת לכל יתר ה ג ר י ם • n»am כ פ נ י הוועדה. בשעות אחה״צ ה ג ע נ ו לבארי ,שם נ מ צ א ו כ ב ר 4 ח ב ר י ה ו ו ע ד ה :סינגלטון ,פ ר ו פ ׳ מ ק ד ו ג ל ד ,ל ג ג ׳ ט ופיליפס ע ם מזכיריהם ו ע ח ר י ה ם — כ־ 12איש .ב ש ע ה 4א ח ה ״ צ נ פ ת ח ה ה י ש י ב ה ה ר א ש ת ה ש ל ו ע ד ת ה ח ק י ר ה ב א ו ל ם מ ל ת אימפריאל ,שעל ש פ ת הים האדריאטי בבארי. י ש י ב ו ת ה ו ו ע ד ה ה י ו ס ג ו ר ו ת .ה ר א ש ת י ם ה ו פ י ע ו א נ ש י ה ־ ש .ב .ומיד א ח ר י ה ם ש נ י מ נ ה ל י ה א ת ר ״ א ס ו ר ר י ו־ריקיוגי .ש ג י ה ם ס ק ר ו א ת מ צ ב ה פ ל י ט י ם ה י ה ו ד י ם במחנות מהם ש ב א י ט ל י ה ,מ ק ו ם מ ו צ א ם ,צ ו ו ת ה ע ז ר ה וכן מ ס פ ר ם שהוא כ־15 אלף, לפי עדותם מצב 8אלפים במחנות4 , אלפים בקיבוצים ו ה י ת ר בערים. ה פ ל י ט י ם הוא ב כ ל רע .ה פ ל י ט י ם א י ג ם ר מ י ם ו ג ם א ם יחייבום לא יחזרו ל א ר צ ו ת מוצאם ,ו ר ו ב ם כ כ ו ל ם מ צ פ י ם ל ע ל ו ת לא״י .ד ב ר ח י ע ם א .סורירי ב ט ר ם ש ג כ ג ס למסור עדותו ״אוביל אותם ל מ ח נ ו ת ואעמוד ע ל כך שילונו בעצמם ב א ח ד מ ה ם ב א ו ת ם ה ת נ א י ם כ פ ל י ט י ם — ו י י ו כ ח ר ׳ א מ ר לי. אחריו הופיעו מגהל הג׳ויגט ב א י ט ל י ה א .פ ס מ ן ו ס ג נ ו א .לוין מ ש ר ד י הג׳ויגט ב ד ר ו ם איטליה .פ ס מ ן ד י ב ר ע ל ה פ ל י ט י ם ב ה כ ש ר ו ת — מנהל ובקיבוצים ו ע ל שאיפותיהם .ח ב ר י ה ו ו ע ד ה ש א ל ו ה ו : 183 .1 שאלת האם קיימת פליטים יהודי בין פסמן איטליה? שרובם השיב מ ש ת ד ל י ם ל ח ז ו ר ל מ ס ל ו ל חייהם מ ל פ נ י ה מ ל ח מ ה וכי ל ג ב י ה ם אינן ק י י מ ו ת ה ב ע י ו ת ש ל ה פ ל י ט י ם היהודים מ מ ז ר ח א י ר ו פ ה ו מ ר כ ז ה . .2 מ ה י ת כ נ י ת ו ש ל הג׳וינט ל ג ב י ה ה כ ש ר ו ת )לפי ה ס כ ם א ח ר ו ן בין א ו נ ר ״ א לג׳וינט לארגונם נמצאות ולסידוריהם ההכשרות כל באיטליה המיוחדים( .ה ת ש ו ב ה ה ת ר כ ז ה ברשות הג׳וינט, האחראי בהסברה על ההכשרות ש ל הפליטים הצעירים ,בעיקר במחנות. .3 לשאלה מי מנהל א ת ההכשרות השיבו שהפליטים בעצמם עושים זאת. .4 המוכנים מעונינים ח ב ר י הוועדה אם לדעת בין יש אנשים הפליטים ל ח ז ו ר ל א ר צ ו ת מ ו צ א ם — ה ת ש ו ב ה היתד ,ש ב ר ו ב ם ה מ כ ר י ע לא יחזרו. .5 רוצות גם היודעים ה פ ל י ט י ם מ א ו ס ט ר י ה ו מ צ ׳ כ ו ס ל ו ב ק י ה שאזרחיהם הפליטים יחזרו לשם ? באוסטריה שהיהודים ויודע רוצים שממשלות הארצות הג״ל ת ש ו ב ת פ ס מ ן :הג׳וינט מ נ ה ל פ ע ו ל ה לעזוב את אוסטרית רק מאד מעטים י ר צ ו ל ח ז ו ר לשם. כ מ ה מ ה פ ל י ט י ם רוצים .6 לא אחרות הנמצאים רוב כלכליות באיטליה )כלומר היו לעלות לאומיות מאורגנים הרוצים הם לעלות גם לא״י? וכדומה( ? כבר לפגי התשובה: המלחמה, רבים במטרה מסיבות מהפליטים לעלות הפליטים ובעיקר הנוער כמהים ל ע ל ו ת לא״י כ א ל מולדתם ,ולא רק מניעים לא״י. בשל כלכליים. ה א ם יכולים ה פ ל י ט י ם ל ה ת ק ש ר ב מ כ ת ב י ם ע ם ק ר ו ב י ה ם ב א י ר ו פ ה ה מ ר כ ז י ת ? .7 תשובה: הג׳וינט מ ע ב י ר א ת מ כ ת ב י ה פ ל י ט י ם ל ק ר ו ב י ה ם ב א י ר ו פ ה ע״י מ ש ר ד ה ג ׳ ו י נ ט בפאריז .ד ו א ר ר ג י ל א י נ ו קיים. я כ מ ה מ ה פ ל י ט י ם ע ו ס ק י ם ב מ ל א כ ה ו ב א י ז ו עבת/ך ,ה ם מ ו ע ס ק י ם ? תשובה: כ־ 8%מהפליטים עסוקים באדמיניסטרציה של מחנות האונר״א, ל א ח ר י ם מ א ר ג ן הג׳וינט ה כ ש ר ו ת ב מ ס ג ר ת ב ת י ־ מ ל א כ ה ,ה כ ש ר ה ־ ח ק ל א י ת ודיג. מ ד ו ע אין ה פ ל י ט י ם רוצים ל ח ז ו ר ל א ר צ ו ת מ ו צ א ם ? .9 תשובה: ה פ ל י ט י ם עזבו או ב ר ח ו מ א ר צ ו ת י ה ם ב ש ל ה ת נ א י ם ה ש ו ר ר י ם שם, ל כ ן אין הפליטים יכולים ואין ה ם רוצים ל ח ז ו ר לשם. מדוע אתה חושב שכולם רוצים להגר לא״י? .10 תשובה: ר ב י ם מ ה ם ה ת כ ו נ נ ו כ ב ר ל פ ג י ה מ ל ח מ ה ל ע ל י ה ולא י כ ל ו ל ע ל ו ת ב ש ל ה מ ל ח מ ה .כ ע ת ה ם רואים א ת א״י כ מ ק ו ם ה י ח י ד ב ו יוכלו ל ח י ו ת כ ב מ ו ל ד ת ם . מ ד ו ע הגיע ל א י ט ל י ה אחוז כד ,ג ד ו ל ש ל פ ל י ט י ם בהשוואה ל א ר צ ו ת א ח ר ו ת ? .11 ) ל פ י נ ת ו נ י ם ס ט ט י ס ט י י ם נ מ צ א ב א י ט ל י ה אחוז ג ד ו ל ש ל פליטים צעירים(. תשובה: כדי ל ה ג י ע ל א י ט ל י ה היה ע ל י ה ם לעבור הרבה גבולות ולהתגבר ע ל ה ר ב ה מכשולים ,ז א ת י כ ל ו ל ע ש ו ת ע פ ״ י ר ו ב צ ע י ר י ם ב ע ל י כח ומרץ .הפליטים הגיעו ל א י ט ל י ה כ ת ח נ ת ם ה א ח ר ו נ ה ב ד ר כ ם לא״י. א ח ר י ש מ ר פ ס מ ן סיים ע ד ו ת ו ה ו פ י ע ו ב פ נ י ה ו ו ע ד ה לייב ל .ג ר פ ו נ ק ל ,לייזר ל .ל י ד ו ב ם ק י ו א ב ר ה ם גולוב. ה׳ ג ר פ ו נ ק ל פ ת ח ו א מ ר :״הגני ל ה ו פ י ע ל פ נ י כ ם כ י ר ׳ ר ארגון ה פ ל י ט י ם היהודים באיטליה שעברו א ת הגיטאות ומחגות ההסגר״. סינגלטון: תשובה: 184 ״מאיזו ארץ ה ג ע ת ה נ ה ״ ? מליטא. גרפונקל ה מ ש י ך :א נ ו נ מ צ א י ם ב א ר ץ ב ה גאון ר ו ח נ י כ ת ב ל פ נ י כ מ ה מ א ו ת ש נ י ם א ת ס פ ר ו ה מ פ ו ר ס ם ״הגיהנום״ ,שהיה פ ר י הדמיון ה ג א ו נ י שלו .א נ י בא לא מגיהנום גיהנום ש ל מ מ ש דמיוני — ונורא יותר; דנטה בגיהנום ש ל ס ב ל ו אנשים ב ש ל ח ט א ש ח ט א ו ל א ל ו ה י ם א ו ל ב ר י ו ת .הגיהנום מ מ נ ו א נ י ב א — ה ו ח ז ק ו ב ו ה א נ ש י ם ע ל ל א עוול א ו ת ם ב ש ל ה ח ט א היחידי שהם ב כ פ ם ,עינו ב נ י ם ל ע ם שאין ל ו מ ו ל ד ת .איני ר ו צ ה ל מ ס ו ר ל ו ו ע ד ה פ ר ט י ם ע ל ח ו ר ב ן יהודי ל י ט א ,ב ה היו 250א ל ף יהודים ש מ ה ם נ ש א ר ו ר ק — 3 %ר א ש י ת מ פ נ י שאין ב ר צ ו ג י ל פ ג ו ע ב ע צ ב י ה ם ש ל ח ב ר י ה ו ו ע ד ה ו ש נ י ת ב ש ל כ ך ש ח ס ר י ם לי ה ס ו פ ר ל ט י ב י ם הדרושים כ ד י ל ב ט א א ת מ מ ד י ה ה ש מ ד ה . סינגלטון: הבנה ל כ ל אחד מחברי הוועדה לסבל עמוקה ש ל כ ם וזה נוגע עמוק ללבם. ג ר פ ו נ ק ל ה מ ש י ך :״אחרי ה ש ח ר ו ר מ מ ח נ ו ת ה ה ס ג ר נ ת ק ל נ ו ב א כ ז ב ה כ פ ו ל ה : גוכחנו ל ד ע ת ש ה כ י ק ר ו ב י ם והיקרים שלנו ,שקווינו ל ר א ו ת ם בחיים — ראשית ג ה ר ג ו ו ה ו ש מ ד ו ; ש נ י ת — ב ש ל ה מ צ ב ב ו ה י י נ ו נ א ל צ י ם אחרי ה ש ח ר ו ר ל ה מ ש י ך לחיות ב א ר צ ו ת מוצאינו .ה י ה ב ר ו ר ש ל א ר צ ו ת ה ל ל ו א י ן א נ ו יכולים לחזור .ל א יכולנו נטלו להאמין שלאחר שהושמדו ש ש ה ל א ח ר שמיליון מיליונים מעמנו, ח ל ק בצבאות בנות־הברית — בנצחון ע ל הנאצים ,אחרי שרבבות ארץ־ישראלים בבריגדה עזרו לנצחון הדימוקרטיה — שאחרי כ ל אלה לא יהיה ל נ ו מ ק ו ם ו ל א נ ו כ ל ל ל כ ת ל מ ח ח ח פ צ נ ו ו ל ה ת ח י ל א ת ח י י נ ו מ ח ד ש כעם. י ח ד ע ם פ ל י ט י ם א ח ר י ם ה ג ע נ ו ל א י ט ל י ה ,ב ה מ צ א נ ו כ ב ר פ ל י ט י ם שהגיעו לפנינו היהודים הכבוד ואחרים שבאו גם בארץ ה ז א ת . להיבחר כנשיא אחרינו. בועידה הוקם ארגון הארצית של הארגון ה ז ה המקיף את כל הפליטים הנני ובתור כזה בנובמבר להגיש הפליטים של 1945היה לי לוועדה הנכבדה ת ז כ י ר ע ל מ צ ב ה פ ל י ט י ם היהודים ב א י ט ל י ה ו ע ל ש א י פ ו ת י ה ם . ם י נ ג ל ט ו ן הודה ל ג ר פ ו נ ק ל ואמר ש ז ו ה צ ו ר ה ה ט ו ב ה ב י ו ת ר ל מ ס י ר ת ה ע ו ב ד ו ת ולהבעת המשאלות .הוא שאל על מעשיו ש ל גרפונקל לפני המלחמה וכאשר ש מ ע א ת ת ש ו ב ת ג ר פ ו נ ק ל שהיה ח ב ר ה פ ר ל מ נ ט ה ל י ט א י ועורך ־דין ,ש א ל ה א ם ה ו א ר ו צ ה ל ה מ ש י ך ב ז ה ג ם כ ע ת ל א ח ר ה מ ל ח מ ה — ה ת ש ו ב ה ה י ת ה שלילית. ח ב ר הוועדה ל נ ג ׳ ט ש א ל ב מ ה ה ו א ח ו ש ב ל ע ס ו ק ב א ״ י ומה מ ע ש ה ו עכשיו?. התשובה: כ ע ת אין ל ו כ ל תעסוקה, ובארץ לבטח ימצא עבודה בחברה א ו ב ע ת ו נ ו ת .ג ר פ ו נ ק ל ה ו ס י ף :ב ת ז כ י ר ד ו ב ר ב מ י ו ח ד ע ל ב ע י י ת הפליטים ,א ך אין ל ה ס י ק ש ז ו מ ק י פ ה א ת כ ל ב ע י ו ת ה י ה ד ו ת ש ל זמננו ,שהן ב ע צ ם ה ר ב ה יותר ג ד ו ל ו ת .״כמובן ש ל א ״ — ה ס כ י ם ס י נ ג ל ם ו ן . ב ת ז כ י ר ,העיר ג ר פ ו נ ק ל ,א נ ו מ ס ב י ר י ם ב ש ל מ ה אין 95%מ ה פ ל י ט י ם יכולים ל ח ז ו ר ל א ר צ ו ת מ ו צ א ם .ב ש ב י ל נ ו זוהי א כ ס י ו מ ה ,כ י מ נ ק ו ד ת ר א ו ת ח ו מ ר י ת ורחנית, א י ן ע ו ד מ ק ו ם ב ע ו ל ם שיוכל ל ק ל ו ט א ת ה פ ל י ט י ם ,חוץ מ א ״ י ה י כ ו ל ה ורוצה ל ק ב ל ם . ב ש ב י ל 15,000ה פ ל י ט י ם היהודיים ב א י ט ל י ה — ש מ ס פ ר ם ק ט ן י ח ס י ת — ה נ ו ש א ש ל א ״ י מהווה א ת העיקר ,וזו ע ב ו ר ם ב ב ח י נ ת ל ה ת ק י י ם או לחדול. ה י ו ״ ר ס י נ ג ל ם ו ן ה ס ב י ר ש ב ע י י ת א ״ י ק ש ו ר ה ב ה ר ב ה ג ו ר מ י ם אחרים .מ ס פ ר ה פ ל י ט י ם ,א ם ה ו א גדול או ק ט ן ב א י ט ל י ה ,ל ו ת ד א ג ה ו ו ע ד ה ו ת ע ש ה א ת כ ל ה א פ ש ר כ ד י לעזור .ה ס ב ר י ו ש ל ג ר פ ו ג ק ל היו מ י ו ש ב י ם ו ב ה י ר י ם — — Moderate and fair א מ ר סינגלטון ,ו ח ב ר ועדה ש נ י ה ו ס י ף ש ד ב ר י ו ש ל ג ר פ ו נ ק ל ה י ו ב ר ו ר י ם ומועילים 185 לוועדה .מ ק ד ו נ ל ד :ה א ם ה׳ ג ר פ ו נ ק ל ב ד ע ה שבא״י יהיו ה ת נ א י ם ה ח מ ר י י ם מאד ט ו ב י ם יותר מ א ש ר ב א ר ץ א ח ר ת ? ו ג ר פ ו נ ק ל ה ש י ב :ר א ש י ת הוא מ א מ י ן ש א מ נ ם כן ,ו ש נ י ת — ג ם אם ה ת נ א י ם ש ם ל א יהיו ט ו ב י ם כ ב א ר צ ו ת א ח ר ו ת — ה ר י א ״ י בדורות הבאים, היא היחידה ב ה יחיו ה י ה ו ד י ם ל א כ י ה ו ד י ־ ח ס ו ת )״שוץ יודען״( ו ל א י צ ט ר כ ו ל ע ב ו ר א ת כ ל ה ק ט א ק ל י ז ם ש ע ב ר ע ל דורנו. ל ג ג ׳ ט :יש ג ם צ ד שני ל ב ע י ה — ל א מ ש ק י :ייתכן ששם לא יהיה כ ה נוח ו ג ם ל א שקט! כל־כך גרפונקל: נהיה יהיו ה ת נ א י ם א ש ר יהיו — א״י היא ל נ ו ה מ ו צ א היחיד ,ש ם ל א אחרות יותר מיעוט כבארצות נצטרך ולא להסתגל לאחרים. היו״ר :מי יודע? ש ם ה׳ ס י נ ג ל ט ו ן ל ב לפתע ״ג׳נטלמן״! רשימות אצלנו ממהלך השתתפתי באנגליה ישיבה״. בקונגרסים ל כ ך ש א נ י רושם ר ש י מ ו ת שבלי נהוג השיבותי בינלאומיים בפנקסי והעיר לי: נ ט י ל ת ר ש ו ת מ ה י ו ״ ך אין א י ש עורך באנגליה, אולם שלא התנסיתי בישיבות ו ב ב ת י ךין ,ו מ ע ו ל ם ל א עלה על רעתו של א י ש ל מ נ ו ע מ מ י ש נ מ צ א כחוק• ב י ש י ב ה ל ע ר ו ך ל ע צ מ ו ר ש י מ ו ת מ מ ה ל כ ה . ל א ח ר א י נ ט ר מ צ ו זה — נ ג ב ת ה ע ד ו ת י א נ י — ב ה ה ע ל י ת י ב פ נ י ח ב ר י ה ו ו ע ד ה א ת ה ת פ י ס ה הציונית ע ל ה ק ש ר בין העם היהודי י וא״י והיעדר ב ס י ס ח ו ק י ל ס ג י ר ת ש ע ר י הארץ ב פ נ י א ל ה ש ה ת ד פ ק ו ע ל י ה ם עח־ ל פ נ י שוך ה ק ר ב ו ת ו ל א כ ל ש כ ן עם חום המלחמה .כוחה של האמונה ב צ ד ק ת דרישתנו לעליה — אמרתי — יעמוד לנו ב כ ל ה ת נ א י ם וכשם לחופי איסליה, כן ש ג ב ו ל ו ת כ ל א ר צ ו ת אירופה לא גתגבר על גם גזירות הלבן״ ״הספר מנעו בעדנו להגיע אינו מוסיף שכלל כ ב ו ד לבריטים. בסיום ש מ י ע ת ה ע ד ו י ו ת נ נ ע ל ה ה י י ש ב ה ו ח ב ר י הוועדה ע ל ו כ ל א ח ד ל ח ד ר ו במלון. ל פ ת ע הגיע ר פ א ל קאנםוני .מ ס ת ב ר שדוקא בעת ישיבת הוועדה מצא ל נ כ ו ן ל ה ס ד י ר ענין ב ק ה י ל ה ה י ה ו ד י ת ב ב א ר י .מ ש נ מ ס ר ל ו ש ה ו ו ע ד ה כ ב ר ה ת פ ז ר ה , ה ח ל י ם כ י היא ב כ ״ ז ח י י ב ת ל ש מ ו ע ג ם א ת ד ב ר י עדותו ,ד ח י מ ה ! ה ר י ל ש ם כ ד הגיעה הוועדה לאיםליה. לבזבז מבלי זמן עלה בצעדים לחדרו מהירים של הפרופ׳ מקדונלד ובקשו לפעול לזימון הוועדה מחדש .לא עברו רגעים וקאגטוני ח ז ר א ל י נ ו ש ו פ ע חייר ר ח ב כ מ נ צ ח :״ ה ם יחדשו א ת הישיבה!״ אמר .ל א ע ב ר ה ר ב ע ש ע ה ו ח ב ר י הוועדה ע ל כ ל מ נ ג נ ו נ ה ח ז ר ו ל א ו ל ם הישיבות. הפרופ׳ מ ק ד ו נ ל ד הציג א ת ק א נ מ ו נ י ב פ נ י ח ב ר י הוועדה ב ת א ר ו א ו ת ו כ ל ו ח ם אנסיפאשיסםי של שסבל רבות ב ת ק ו פ ת מוסוליני, הינו וכעת מראשיה המכובדים י ה ד ו ת איםליה .ק א נ מ ו נ י ה ו ד ה ל פ ר ו פ ׳ מ ק ד ו נ ל ד ,ו ב ש פ ה ה צ ר פ ת י ת ה ש ג ו ר ה בפיו, פרש ב פ נ י הוועדה את יריעת הסבל והעינרים שהיו מנת חלקם של ה פ ל י ם י ם היהודים ע ד ש ה ג י ע ו ל א י ס ל י ה .ס י פ ר ע ל ה פ י ת ו י ש נ י ס ו ל פ ת ו ת ם ש ל ט ו נ ו ת איטליה להישאר באיטליה ו ל ק ב ל אזרחות איסלקית ,וזאת בכדי שיוותרו על עליה לא״י .מ מ ש ל ח א י ט ל י ה מ ע ו ל ם ל א ה ת כ ו ו ג ה ל כ ר ו ה ז י ע ה ה ו ד ל פ ה ב מ ת כ ו ו ן מ מ ק ו ר ו ת ה מ פ ק ד ה ה צ ב א י ת באיטליה ,א ו ל ם — ה ו ס י ף — גם פיתוי זה ל א ה ש פ י ע ע ל י ה ם . כיהודי, כ ס ו צ י א ל י ס ט ו כ ה ו מ א נ י ס ט ה ו א ע ו מ ד ב ו ש ונכלם ב כ ל פ ע ם כ ש ה ו א ג ת ק ל ב מ ח נ ה פליטים ,המשיד ב ל ה ט .א נ ש י ם א ל ה — ה י ט ל ר נ ט ל מ ה ם ה כ ל .מ י י כ ו ל ל ח י י ב א ו ת ם ל ח ז ו ר ל א ר צ ו ת י ה ם ש ב ע י נ י ה ם הן ב ב ח י נ ת ב י ת ־ ק ב ר ו ת גדול .ב ר י ט נ י ה קבלה ; 186 מנדט מהאומות המאוחדות ל ה ק י ם •בא״י ב י ת לאומי ל ע ם היהודי ע פ ״ י בלפור. הצהרת יכולה בריטניה אינה להתכחש להתחיבויותיה כלפי ע ם נרדף זה ש ב נ י ו ו ב נ ו ת י ו נמוגים ב מ ח נ ו ת ,פזורים ו מ פ ו ר ד י ם ל ל א מ ש פ ח ה ו ל ל א ב י ת .א ל ל נ ו ל צ פ ו ת ש ה פ ל י ט י ם ישלימו א י ־ פ ע ם ע ם נ ע י ל ת ש ע ר י א״י .״אני מ ב ק ר ת כ ו פ ו ת הפליטים, במרכזי ורואה א ת ה א כ ז ב ה והיאוש ב ה ם ה ם שרדים ועלי להתריע ב פ נ י הוועדה ,ש מ ח נ ו ת א ל ה ע ל ו ל י ם ב א ח ד ה י מ י ם ל ה ת פ ו צ ץ כ ח ב י ת א ב ק שריפה. א ז ה ם י פ ר צ ו ל א ר ק א ת ג ד ר ו ת ה מ ח נ ו ת ,א ל א ג ם כ ל ג ד ר ש י ת ק ל ו בה ,ו מ ו ט ב ה נ כ ב ד י ם ש ל א ר ה ״ ב ו ב ר י ט נ י ה י ר א ו א ת ה ד ב ר י ם נ כ ו ח ה ויעשו ה כ ל שהנציגים כ ד י ש א נ ש י ם א ל ה יוכלו ל ה מ ש י ך ב ד ר כ ם ל א ר ץ א ו ת ה ה ם רואים כ מ ו ל ד ת ם ״ . כ כ ל ש ה מ ש י ך ב נ א ו מ ו ע ל ה ה מ ת ח והטון ש ל ד ב ר י ו ע ד כ ד י ז ע ק ה מ מ ש .פרופ׳ מאקדונלד חבריה ה ש ת ד ל ל ה ר ג י ע ו ב ה ב ט ח ה ש ב כ ו ו נ ת ה ו ו ע ד ה לעמח־ ע ל ה מ צ ב ולעזור. י ב ק ר ו ב מ ח נ ו ת ובוודאי י ת ח ש ב ו ב ד ב ר י ו . ק א נ ט ו נ י מ ס ר ל ו ו ע ד ה ת ז כ י ר י ם ש ל ב א ־ כ ו ח ה ס ו כ נ ו ת היהודית ב א י ט ל י ה — ד ״ ד נכון ,ש ל יריד ה פ ד ר צ י ה ה צ י ו נ י ת ב א י ט ל י ה — ה ד ״ ר ויטרבו ,ו ש ל ה ר ב פראסו, ר ב ה ה ר א ש י ש ל א י ט ל י ה ו כ ן ש ל ו ע ד ה ק ה י ל ו ת ה י ה ו ד י ו ת באיטליה. ע ו ד הזכיר מ ר ק א נ ט ו נ י לוועדה ,כ י ב מ ר ס 1939ה צ י ע רוזוולט ,נ ש י א ארה״ב, ב ה ס כ מ ת ו ש ל מוסוליני ,ל ה ק י ם מ ד י נ ה יהודית ב ח ל ק מ א ב י ס י נ י ה ) ח ב ש ( וסומליה. ל כ ך ה ת נ ג ד ו א ז יהודי א י ט ל י ה ו ל א ה ם ב ל ב ד .ח ב ר ה ו ו ע ד ה מ ר פיליפס ,שהיה אז ש ג ר י ר א ר ה ״ ב ב ר ו מ א צ ך י ך בוודאי ל ד ע ת ז א ת .ל ו א ה י ו מ ק י מ י ם א ז ב י ת לאומי ב א י מ פ ר י ה ש ל מ ו ס ו ל י נ י — מ ה ה י ה כיום ג ו ר ל ו ש ל ב י ת ל א ו מ י כ ז ה ? ליהודים ר ק א ״ י י כ ו ל ה לד!יות והיא א מ נ ם ת ה י ה מ ד י נ ה יהודית .והוסיף כ י פ ר ו פ ׳ מ ק ד ו נ ל ד — ב ר א ש ה ו ו ע ד ה ה ב י ן ־ מ מ ש ל ת י ת ל פ ל י ט י ם י ו ד ע ודאי כ י ר ק מ א ו ת פ ל י ט י ם שעמד ה י ג ר ו ל א ר צ ו ת ת ב ל א ח ר ו ת ,ב ו בזמן ש ל א ״ י ע ל ו ע ש ר ו ת ו מ א ו ת א ל פ י ם יהודים-, כ י ר ק א ״ י יש בכוחה למשוך אליה א ת היהודים ומגמתם היא ל ע ל ו ת לא״י. ג ם מ א י ט ל י ה ע ל ו ל פ נ י ה מ ל ח מ ה יהודים לא״י ,ו ג ם כ ע ת נ מ צ א י ם יהודים ב ה כ ש ר ו ת ש ב א י ט ל י ה ו ה ם מ ו כ ג י ם לעליה. 26.2.46 למחרת מריה ביום השלישי ,ה־ ,26.246יצאו ח ב ר י ה ו ו ע ד ה ל מ ח נ ה פ ל י ט י ם ס נ ט ה ד ה ־ ל ו ק ה ב ל ו ו י י ת נציגי ^ ,Allied C o m m a n dמ נ ה ל י ה א ו נ ר ״ א והג׳וינט, למחנות הדרום .י ח ד ע מ ם יצאו ל ש ם מ ט ע ם א ר ג ו ן ה פ ל י ט י ם :לידובסקי ,ל נ ד א ו וגולוב. כפנמה השתתפו מ ר י ה ד ה ־ כ נ י ה ק ב ל ו ה פ ל י ט י ם א ת פ נ י ח ב ר י הוועדה ב ה פ ג נ ה ,ב ה 600—700א י ש כשבידיהם כרתים: ״פתחו שערי ה א ^ ״אין לנו ד ר ך ח ז ר ה ״ ,״ ל נ ו מ ו ל ד ת א ח ת והיא א״י״ ,כ ״ כ ה י ו כ ר ת י ם ש ל ה ר ב י ז י ו נ י ס ט י ם : ״די אויספארשונגס קאמיסיע — שאנד פ א ר אונז״ ובעלוניהם נ א מ ר :״ההופעה בפני הוועדה — שתדלנות ודקירת סכין ב ג ב ו ש ל הישוב הלוחם והארכת הדרך לנצחון״. ח ב ר י ה ו ו ע ד ה ה ת ע נ י נ ו ב ה פ ג נ ה ,ב כ ר ת י ם ו ב ת כ נ ם .ל ד ע ת ם אין ל ש ת ף ילדים ב ה פ ג נ ו ת ו ל א כ ך יש ל ח נ ך א ת הנוער. ה׳ פסמן הבהיר למפלגה שהמדובר בחלק קטן יחסית מבין הרביזיוניסטית .חברי הוועדה התעניינו מ י עומד הפליטים המשתייכים בראשם לאחר מותו ש ל דבוטינסקי .מ ר מקדוגלד ביקש להבהיר למפגיגים כי האמריקאים והאנגלים 187 ל ח מ ו לשחרורם ,ו ה ק ר י ב ו ק ר ב נ ו ת יקרים וכי ב ש ל פולין — א ר ץ מ ו צ א ם ש ל ר ו ב המפגינים — נכנסו ארה ״ב ואנגליה למלחמה. כאשר שם ביקרו ב ב י ת ס פ ר ובכפר נוער ש ב ק ר ב ת המחנה — ה ו פ ת ע ו למצוא מ פ ו ת ש ל ארץ י ש ר א ל וכתובות ב ע ב ר י ת .ה ם היקשו לימוד ע ל שום מ ה ג י א ו ג ר פ י ה ש ל א ״ י ד ו ק א ו ש ל ה ש פ ה ה ע ב ר י ת ו ל א אידיש א ו ש פ ה א ח ר ת .ח ב ר י ש א ל ו ל א ר צ ו ת מ ו צ א ם ש ל הילדים ו ל א ן פ נ י ה ם מ ו ע ד ו ת . הוועדה תורגמו הדברים כאשר במקהלה: מ א נ ג ל י ת — ע נ ו הילדים ״ כ ו ל נ ו ר ו צ י ם ל ע ל ו ת ל א ר ץ ישראל״. ב נ ו ס ף ל נ צ י ג י מ ר כ ז ה פ ל י ט י ם הופיעו ב פ נ י הוועדה ג ם נ צ י ג י מ ח נ ו ת ה ד ר ו ם : ש .איזרעאלי ,ד ״ ד לנדאו ,פ ו פ ק י ן .הם נ ש א ל ו ל מ ס פ ר ה ח ד ר י ם ב מ ח נ ה ,ה מ ט ב ח י ם , :השרותים ,מ ס פ ר ה א נ ש י ם ב ח ד ר וכיוצא באלה .ב מ י ו ח ד ע נ י י נ ו א ו ת ם ת כ נ י ו ת ה ה ג י ר ה •של מ ר ב י ת ש ו כ נ י מ ח נ ו ת ה פ ל י ט י ם . איזרעאלי ד״ד הסביר מדוע מסרבים הפליטים היהודים לארצות לחזור •מוצאם ב א י ר ו פ ה :ל פ נ י ה מ ל ח מ ה ה ר א ש ו נ ה הגיע שגריר ס פ ר ד ל ו י נ ה ו ה ז מ י ן א ת היהודים ל ח ז ו ר כל חיים .ותנאי הסטודנטים ולהתיישב טובים .הוא, ד״ד בספרד בהבטיחו להם את איזרעאלי, שהיה אז מלוא סטודנט זכויות וכמוהו האזרח כל יתר היהודים ה ש י ב ו ל ש ג ר י ר ש ל ע ו ל ם ל א יחזור י ה ו ד י לארץ ה ד מ י ם — ־ספרד .מ א ו ת ם ה נ י מ ו ק י ם ו ל א ח ר ה ס ב ל ה ע ל ־ א נ ו ש י ש ס ב ל ו ב א י ר ו פ ה ב י מ י ה י ט ל ר .אין ה פ ל י ט י ם היהודים ר ו צ י ם ל ח ז ו ר לשם .ל ש א ל ת סיגגלטון מ י ק ו ב ע א ת ה ת ו ר :ואת ה מ ו ע ד ל ע ל י ה ל א ״ י השיבו ,ש ה ד ב ר נ ת ו ן ב י ד י ה מ ש ר ד ה א ״ י ב ר ו מ א . ה פ ל י ט י ם כ פ נ נ ו ה מ ר י ה ד ה ־ לוקה ב י ק ר ו ח ב ר י ה ו ו ע ד ה ב ע י ק ר במחנה בבתי ה מ ל א כ ה ש ב מ ח נ ה ,ב מ ט ב ח י ם ו ב מ ת ק נ י ה ס נ י ט צ י ה והחשמל .גם פ ה נ ת ק ב ל ו ב ה פ ג נ ו ת ש ל ה ר ב י ז י ו נ י ס ט י ם ו ב כ ר ו ז י ה ם ,ב ה ם נ א מ ר ש ה כ י נ ו ס הארצי ש ל ה פ ל י ט י ם ב א י ט ל י ה שאין ל ה ו פ י ע ב פ נ י ה ו ו ע ד ה וכי ה ם אינם א ח ר א י ם קבע הפליטים ולדברים מרכז מרגשת שישמיעו באזני ועדת להופעותיהם של נציגי החקירה. ב מ י ו ח ד ה י ת ה ה ו פ ע ת ו ש ל ח ב ר י אינג׳ שוסטר ,מ ט ע ם ו ע ד ה מ ח נ ה . ל ש א ל ת ה ו ו ע ד ה ע ל שום מ ה ה ו א ע ז ב א ת ק ו ב נ ה מ כ ו ר ת ו ,ה ש י ב :ש ם ר צ ח ו א ת :ארבעת אחי וארבע אחיותי ואת בני משפחותיהם. באשתי התעללו בגלל שני >ק״ג ס ו כ ר ש מ צ א ו אצלנו ,א ת ב ת י ה ק ט נ ה ז ר ק ו ל ב ו ר ס י ד ש ם מ צ א ה א ת מ ו ת ה .בעינויים שאין ל ת א ר ם ; א ת ס פ ר י ה ת ו ר ה א י ל צ ו נ ו ל ה ו צ י א מ ב י ת ה כ נ ס ת ו ש ר פ ו ם ל ע י נ י כל .ב ק ב ר י ־ א ח י ם ג ד ו ל י ם ה ו ש ל כ ו ו נ ר צ ח ו 42,000יהודים מ ק ו ב נ ה ו מ ח ו ״ ל .ב א ק צ י ו ת ה מ ו נ י ו ת בגיטו ,מ ש ם ה ו ב ל ו ל פ ו ר ט ה ת ש י ע י * ,כ ־ 5ק ״ מ מ ג י ט ו ס ל ו ב ו ד ק ה . .בירכתי ילא העיר ו ל א ו ר ך ה נ ה ר ו ת הותר :הוצאו להביאם לקבר ד ל י ה והניימן נ ר צ ח ו מ א ו ת ישראל; הקרבנות מקברי האחים בגופותיהם א ל פ י יהודים, כירסמו חזירים ו נ ש ר פ ו כ ד י ש ל א יישאר זכר שאף ובפורט התשיעי לרצח ההמונים. •כיצד אחזור ל ש ם ז ס י נ ג ל ט ו ן נ ר א ה נ ר ג ש מאה־ ו ש א ל :ה א ם כ ל זה אכן א מ ת י ש ו ס ט ר :א נ י נ ש ב ע ל ך ב ז כ ר ה של א ש ת י ש נ ר צ ח ה ש א כ ן כ ך היה ועוד ג ר ו ע ימאלה .כ א ש ר ה צ ה י ר ש ו ס ט ר ש ד ר כ ו היחידה מ ו ב י ל ה לא״י ,נ ש א ל מ ד ו ע י שוסטר: א נ י רוצה לחיות בסביבה ובארץ ״ • מחנה השמדה אכזרי ע״י קובנה. 18а. יהודית, לנשום אוירה יהודית ב ל י מסווה ו ל ל א מ ו ר א ו פ ח ד .כ ל זה י י ת כ ן ר ק בא״י .ל ג ג ׳ ט :מ ה מ ש א ל ת ך כ ע ת ? שוסטר: — שלנו ש ת ת נ ו ל נ ו ל ח ז ו ר ל מ ס ל ו ל ח י י ם נורמליים ,כיחידים וכעם ,ב מ ו ל ד ת או־ץ־האבות־והנביאים. שיבה! ראשיכם פיתחו דף חדש בהיסטוריה של עם מ ע ו נ ה — פ י ת ח ו א ת ש ע ר י ה א ר ץ ב פ נ י נ ו — ב נ י ם של ע ם נ ר ד ף ,ב ע ל מ ו ר ש ת ע ת י ק ת ־ י ו מ י ן .ה ז מ ן ד ו ח ק ר פ ה שעד ,א ח ת ק ו ד ם — ל מ ע נ כ ם ו ל מ ע נ נ ו . לגג׳ט היה ב מ ב ו כ ה ,נ י כ ר ה י ה ע ל י ו ש ה ו א מ ח פ ש ד ר ך ל ב ט א א ת ר ח ש י ל י ב ו — אך מ ש ל א מ צ א א ת ה מ י ל י ם ה מ ת א י מ ו ת ,כ נ ר א ה ,ה ס ת פ ק בשלום ו ל ה ת ר א ו ת . נ ע ר כ ה ל כ ב ו ד ח ב ר י הוועדה א ר ו ח ה ב י ז מ ת ם ו ב ה ש ת ת פ ו ת ם ש ל א נ ש י בערב ה א ו נ ר ״ א וה־ג׳וינט .ה ו ז מ נ ו ג ם ח ב ר י פ ל ו ג ת ה ס ע ד ה א ר ץ ־ י ש ר א ל י ת ו ב י נ י ה ם מ א י ר שוורץ ,אותו ש א ל ו על ה מ צ ב בארץ. דזריה27.2.46 , למתרת שוב הפגינו פליטים וגם ״ נ י ד ע ר מ י ם ד ע ר ק א מ י ס י ע ״ בכרוזים: )הלאה ״מדינה יהודית״ ,״עליה חופשית״, הוועדה (!..היו שלא ה ס ת פ ק ו בכרזות ו ב ה פ ג נ ו ת ו כ ך נ מ צ א ו ש ת י ה מ כ ו נ י ו ת של ו ע ד ת החקירה — כ ש ג ל ג ל י ה ם מ פ ו ר ק י ם חתוכים .ב ש ל כ ך ואבוביהם ג ם א ח ר ו ח ב ר י הוועדה בכשעתיים לצאת למחנה ה פ ל י ט י ם ה ק ך ו ב — טריקזה. כ מ ח נ ה ה פ ל י ט י ם ט ד י ק ז ה ,גם כ א ן י צ א ו הפליטים ב ה פ ג נ ו ת ,ב ד ג ל י ם ו ב ט ר נ ס ־ פרנטים ,ב ד ו מ ה ל ה פ ג נ ו ת ב מ ח נ ו ת ה ק ו ד מ י ם . גם כאן ש א ל ו א ת נ צ י ג י ה מ ח נ ו ת ש ה ו פ י ע ו ב פ נ י הוועדה — ס א ק ע ר ו ט א ג מ א ן שאלות נשאל א ת אותן תשובות, ד ו מ ו ת וקיבלו למשל ב נ י ו א נ ס י ם שונים ,כמובן .כ ך מ ר ס א ק ע ר אם ל א ה י ה ל ו ט ו ב י ו ת ר לוא ה י ה מ ה ג ר ל א ר ה ״ ב ,ש ם ג ר דודו ש א ף ב י ק ש ו ל ב ו א א ל י ו י סאקער ענה בקצרה: אני רוצה לחיות בארצי אחר כל מה עלי שעבר בגולה .ה נ צ י ג ה א ח ר של ה מ ח נ ה מ ר ט א ג מ א ן פרס ב פ נ י הוועדה ח ל ק מ ס ב ל ו ת י ו במחנה ה ה ש מ ד ה אושוויץ, קבוצת א ס י ר י ם ש ס ר ב ו ל ל כ ת ב ס ך א ל ה כ ב ש ן .ב ש ל ח ט א זה ה א ר י כ ו ה מ מ ו נ י ם ובין היתר סיפר, כי באותו מהנה פעם התקוממה ע ל ה כ ב ש ן א ת עינוייהם ש ל ה ס ר ב נ י ם ב כ ב ש ן ועינום מ ש ך שלוש ש ע ו ת א ר ו כ ו ת ב מ ק ו ם 10רגעים ,כ מ ק ו ב ל . . . ״אנו ,השרידים ,כ מ ה י ם ל ה ק י ם מ ש פ ח ה ו ב י ת ע ל ב ס י ס איתן ו א מ ו ג ת ג ו ה י א שזה י כ ו ל ל ה י ע ש ו ת ר ק ב מ ו ל ד ת נ ו ,ה ר י ה י א א״י״ .סיים מ ר טאגמאן ב ה ח ל ט י ו ת . כמדמה הפליטים כ ־ 8נ ט ה צזרידל התעכב פרופ׳ מקדונלד ליד אלינר מר מ פ ל ו ג ת ה ס ע ד וביקש ל ד ע ת א ת מ י ה ו א מייצג .א ל י נ ר השיב שהוא נ ש ל ה מ ט ע ם הסוכנות היהודית ל א ״ י ומטעמה הוא מ מ ל א ויהודית שאין ל מ ע ל ה מ מ נ ה במחנה הפליטים שליחות הומנית בחשיבותה נוכח מצבם החמור של אנשי המחנות. מ ק ד ו נ ל ד ע ו ד ש א ל אם מ כ י ר מ ר א ל י נ ר א ת פרופ׳ חיים וייצמן ועל כ ך ה ש י ב כ י חיים וייצמן נ ת ו ן כ ו ל ו ב ש ע ה זו ל ב ע י י ת ה פ ל י ט י ם היהודים ,והוא — א ל י נ ר — מדווח דרך קבע להנהלת הסוכנות היהודית על הנעשה ב מ ח נ ו ת ואין לו כל ס פ ק שהדיווחים מגיעים ג ם ל פ ר ו פ ׳ וייצמן. התלוויתי לחברי ועדת החקירה בכל המחנות, הקיבוצים וההכשרות בהם ב י ק ר ו ו י כ ו ל ת י להיווכח ב ע ו צ מ ת ה ה ש פ ע ה ש ע ש ו ה פ ל י ט י ם ע ל ח ב ר י ה ו ו ע ד ה ה ן 189 בהופעתם רוויית־דם לארץ על משפחותיהם ולחתור כוחם להעפיל י ש ר א ל .א ף ע ל פ י כ ן ל א ה י ר פ ו ח ב ר י ה ו ו ע ד ה ו נ י ס ו שוב ושוב ק נ ק נ ם של ה פ ל י ט י ם ולהניעם ל ה ס כ י ם ל ש ו ב להישאר 190 והן בהחלטתם הנחושה וקרוביהם, שלא לחזור בכל עוד לארצות מוצאם בכל באירופה הדרכים לתהות ל א ר צ ו ת מ ו צ א ם או לחילופין, באיטליה ,ו ב ל ב ד ל ה ק ה ו ת א ת ל ה י ט ו ת ם ל ע ל ו ת לא״י... אהרן מ ז י א ס3 ה א ט ו ר )אינג׳ מ ש ה ק ר נ ר ז״ל( השואה בגולת הלאומית, כרעידת ־האדמה שלא היתה בתולדות כדוגמתה ישראל ב ל ע ה ל א ר ק א ת ש ש ת המיליונים ,ק ה י ל ו ת והמונים ,א ת ה נ פ ש והרכוש, ו א ו צ ר ו ת ־ ר ו ח ,ה י ש ג י ם ש ל ד ו ר ו ת ב ש ט ח י ם ש ו נ י ם ו ר ב י ם .היא ה ר ס ה אנשי־רוח גם מושגים מושרשים גם כ א ל ה ,א ש ר ח י י ה ם ה פ י ס י י ם ניצלו ,ב נ ם או ב מ ת ו כ נ ן .מ ש ה הדגול, הציוני ה״לאווגיק״ וערכים שהיד, )בפולנית איש — מ ק ו ב ל י ם ע ל רבים ,מ ו ט ט ה אישים הסנאט חבר הפולני, המקובל ה נ ה ל ת העיריה( אף המכובד על על ודמויות — קרנר ,המנהיג שונאי הכל ישראל, בבירה בת מיליון ה ת ו ש ב י ם ש ל פ ו ל י ן מ ש נ ו ת ה א נ ט י ש מ י ו ת ה ש ל ט ת — ה ו א ד ו ג מ ה ל ת ה ל י ך מ י ט ו ט זה. א ת עם ישראל בגולה קיימו לא האמונה המיוחדת במינה ב ל ב ד וחוקי הדת, אשר כפו בכוח ה א מ ו נ ה חיי מ ו ס ר !הומניטריות ,א י ש י ת ו צ י ב ו ר י ת ,כ י א ם גם אף כי יחידים רבים בקהלם א ו ב מ ד י נ ת ם ,ב ז מ נ ם ו א ח ר י זמנם ,היו ב א ב ו ק ו ת ,ש ל א ו ר ן ה ל כ ו ה מ ו נ י ם מספור, על ־ א ף ההיתוך האפלה, ההיסטורי האלה האנטישמיות אפלת ואפלת הרחקות הכלכלית. ש ל נ ו ,ו ב ע י ק ר ב מ א ה הזאת ,נ מ ס ו ה מ א ו ר ע ו ת , בדרך־כלל מנהיגים מיעוטם ב ע ל י מוניטין ורובם המכריע ציוניים, למסה של אנשי־שם, בכור ונטחנו שמות האישים אלמונית כללית ששמות רבים לה. אנשי־חזון אלמונים, ואנשי־מעשה אלפי דמויות בעולם היהודי של כולו ובארץ ב כ ל ל זד — ,ש מ ו ת י ה ם מ ע ט ר י ם נ ק ו ד ו ת ־ י ש ו ב ,ר ח ו ב ו ת ,מ ו ס ד ו ת ו מ פ ע ל י ם . א ב ל מ ע ט י ם יודעים ,מ י ה ם ה ע ו מ ד י ם מ א ח ו ר י ש מ ו ת א ל ה ,ו א ת מ ה ה ם מייצגים. ק ר נ ר ל א זכה ,דומני ,א ף ל כ ך ש ה מ ת י ם י י ת ק ל ו בשמו ,ויידעו ע ל י ו ד ב ר . ״מעניין ,ו א ו ל י זה פ ש ו ט וטבעי ,כי י ו ם ־ ה ו ל ת ך נ ע ש ה — ו ת ו פ ע ה זו ח ח ר ת ש נ ה ־ ש נ ה ,א צ ל י ובטוחני ,א צ ל ר ב י ם א ח ר י ם — כעין מ ת ג • ה מ ש ח ר ר ומעלה זרם רמיניסצנציות מתקופות מפוארות בתולדות עמנו בפולץ מלפני מלחמת־העולם מזהיךות של השניה, זרם זכרונות של פעילות אינטנסיבית ופעולות ב ת ו ך ים ה ש נ א ה ו ה פ ג י ע ו ת למיניהן ,ז כ ר ת ו ת מ פ ר ש י ו ת נ פ ל א ו ת מ א ב ק י ם ל ל א ־ ח ת ושל עמידה יהודית מ כ ו ב ך ת ה מ א ל צ ת אויבים ,ג ם 191 גלויים ג ם מוסווים ,ל כ ו ף ראש ,א ו ל פ ח ו ת ל ה ת י י ח ס ב כ ב ו ד א ו א ף ב ה ע ר צ ה א ל נ ו ש א י ד ג ל ה י ה ד ו ת ו ה צ י ו נ ו ת — ב ק י צ ו ר ביום ז ה נ י צ ב י ם ל נ ג ד ע י נ י נ ו .עולם ואווירה ,ש ב ה ם א ת ה היית בין ה ד מ ו י ו ת ה מ ר כ ז י ו ת ב י ו ת ר ש ל ה ל ו ח מ י ם ב מ ל א כ ה הלאומית״. והעושים ״ ו ט ב ע י הוא ,כמובן ,זכרון אישי יותר — וגם ה ו א מ ו פ י ע מ י מ י ם ־ י מ י מ ה — הברכות ש ה ב א ת י ל ך ,י ח ד ע ם חברי ,ל י ו ם ־ ה ה ו ל ד ת ה־ ,60ב ב י ת ך ,ב ר כ ו ת ואיחולים בשמנו ובשם תנועת החלוץ והנוער ש ל הציונות הכללית .כמו היום א נ י ז ו כ ר א ת א ו ו י ר ת ה א ה ב ה ו ה ה ע ר צ ה ש א פ פ ה א ו ת נ ו ,ה צ ע י ר י ם אז, א ה ב ה ו ה ע ר צ ה לאינג׳ניר קרנר ,ה ס נ א ט ו ר היהודי ב ה א הידיעה ,א ח ד ה ס מ ל י ם ה מ ר כ ז י י ם ש ל י ה ד ו ת פולין ה ח ד ש ה — ס מ ל י ם ל א ה ב ה וליושר ,ל ה ח ל ט י ו ת ולמסירות. והרי לנו ,לחברי התנועה ,היית יותר מ ז ה — מ ת ק ר ב וקרוב ל נ ו ב ע ש י ה ,מ נ ו ף רב־כוזז ש ל ס ע ד ועידוד .א ת ה ה ו א ש ל ק ח ת ע ל ע צ מ ך לממש א ת מ פ ע ל ההכשרה החשוב ביותר ש ל ג ו ל ת פולין, שיקומה של ח ו ו ת צ ׳ נ ס ט ו ג י י ב ) ל ז וארשה( העצומה ,ו ה פ י כ ת ה ל מ ס ג ר ת ה ה כ ש ר ה ה ח ק ל א י ת ר ב ת ־ ה ע נ פ י ם ו ר ח ב ת ־ ה ה י ק ף .ז ע נ ו ,שאם א ח ה ת י ר ת ם ל ק ר א ת המטרה ,נגיע אליה .ואכן ,ז ע ת ל ה נ י ע ג ל ג ל י ם ר ב י ם ושונים ,ל ס ל ק ח ל ז ה ש ל יחסים, ל ג י י ס אישים וכספים• ,והגענו .לאסון כ ו ל נ ו — ל א זמן ר ב א כ ל ה ה ת נ ו ע ה • מ פ י ר ו ת מ א מ צ י ך .גרזן ה ש ו א ה הונף ע ל כולנו ,ו ג ו ר ל ה ש ל צ׳נסטוגייב היה כגורלם ש ל מ ב נ י ם מפוארים אחרים שהקמת ליהדות פולין — א ם ל א נהרסו בסערת ה מ ל ח מ ה א ו ההפצצות, הוחרמו ע ל ידי הנאצים לצרכיהם .א ב ל זהו גורלם ש ל כ ל המפעלים ושימשו א ו ת ם החמריים שהקימה היהדות מ א ז ו מ ת מ ז ב א ר צ ו ת פזוריה .כן ,ג ם ב מ ו ב ן ז ה ה י י ת ) ו ב מ ו ב ן ז ה — ל צ ע ר נ ו ( , ס מ ל ה י ה ד ו ת א ו טיפה ,ש מ מ נ ה ו ב ה מ ש ת ק ף כ ל י ם ־ ה ג ו ר ל היהודי .א ב ל מ ז ה ל א ה י ה מ נ ו ס — ג ל ו ת ה י א גלות.״ אלה ש ת י פסקות מתוך מכתב ,ששלחתי א ל השמונים שנתיים ושבעה, מ ש ה ק ר נ ר ז ״ ל ביום־ההולדת ו מ ע ל ה ל פ נ י מותו ,ויש ב ה ן כעין תמצית הרגשות כ ל פ י ד מ ו ת ג ד ו ל ה ו ס ר ג י ת .זו. הזוק קשריו ש ל קרנר עם תנועת ״הנוער־הציוני״ למעשה החלה בשנת ,1937א ף ־ כ י ר א ש י ת ם כ ש נ ה ק ז ם ־ ל כ ן .א ך זמן ר ב ל פ נ י ש ה י כ ר ת י ו א י ש י ת ומקרוב, כ ב ר היתד! שנים הכלליים. ד מ ו ת ו ב ע י נ י מ ג ו ב ש ת בקוויה בראשונה הופיע ה ר ב ה ל פ נ י ז ה — כ מ ע ט מ ז א ח ר ת ק ו מ ת פולין )(1918 בוילנה. בתזעתי ואני א ז ילד ז כ ו ר י ם ל י פ ר ט י ם מ ס ר מ י ם מ ן ה ש נ י ם ה ר א ש ו נ ו ת ש ל ש ל ט ו ן הפולנים. ,1919ש נ ת ה פ ר ע ו ת ,כ א ש ר נ כ נ ס ה ע י ר ה ה צ ב א ה מ ש ח ר ר ב ר א ש ו ת ה ג נ ר ל ז׳ליגובסקי, ועמו שוחרר גם ה ש ס ת ו ם מ פ נ י ש נ א ת ישראל ,ו מ ז נ ר צ ח ו 80 ל י א ו י ר ת ה פ ח ד והאימה ,ש א פ פ ה ב א ו ת ן ה ש נ י ם מ י ע ו ט יהזי י ה ז י ם .זכורה חסר־אונים מול ג ל י ם מ ת פ ר צ י ם ש ל ש נ א ה אלימה .מ ב ע ד לאוירה ז ו הגיע א ל י ג ם ש מ ו ש ל ק ר נ ר ב צ מ ז לשם חברו וזזו יצחק 1 גרינבוים , מגהיגה הלוחם ש ל ב ת ש ל ו ש ת ה מ י ל י ו נ י ם .ה ן ל א ק ר א ת י אז עיתונים ,א ב ל יהדות פולין ב ש י ח ו ת ההורים ,אם (1יצחק גרלנבוים — המנהיג הבלתי־מוכתר של יהודי פולין עד הצטרפותו אל הנהלת הסוכנות היהודית ועלייתו ארצה ) .(1933שר הפנים הראשון של מדינת ישראל. 192 ב י נ י ה ם א ו ע ם ב ג י ־ ה ד ו ד ,המבוגרים ,ע ל ו שמותיהם ש ל מ נ ה י ג י ם יהודים ,ה מ ה ל כ י ם בין הגויים ב ל א פ ח ד ,ויודעים ל ה ר י ם ק ו ל מ ח א ה ו ת ב י ע ה נ ג ד ה פ ו ר ע י ם ו נ ג ד אנשי השלטון ,ה מ ת ע ל מ י ם מ ח ו ב ת ם ואינם מ ג י נ י ם ע ל ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית ו ע ל הנפגעים, ו ל ה י פ ך — נ ו ת נ י ם יד לדיכוי ,ב מ פ ו ר ש או בעקיפין .ש מ ו ש ל ק ר נ ר נ ז כ ר בין אלה ק ר ו ב ו ת ,ותוך ה ע ר צ ה רבה. לעתים משה קרנר נוטע עץ בטכס נטיעת החורשה על שמו ב״יער הישוב״ ,בכ״א באדר א׳ ,תשי״ד. עם הזמן ה ח ל ו ל ה צ ט ר ף קווים ב ר ו ר י ם יותר א ל ש ם זה. ק ר נ ר היה בין ה ד מ ו י ו ת ה מ ר כ ז י ו ת ב י ו ת ר ב צ מ ר ת הציונים הפעילים ,א ש ר מ י ד ע ם ת ק ו מ ת פולין החלו ב מ א ב ק יסודי, למען שלטון עצמי של בעבודה, בפרנסה, ב ת נ ו פ ה ותושיה, הקהילות•, לזכויות הלאומיות של המיעוט היהודי לחינוך ולתרבות עצמית ועצמאית ,למניעת אפליה ב ה ש כ ל ה ,וכן — ל ז כ ד ו ת שוות בקביעת גורלה ודרכה של 193 2 ב מ ו ס ק ב ה ,חזר מ ד י נ ת פולין .ק ר נ ר ,א ש ר ש ה ה ב ע ת מ ה פ כ ת א ו ק ט ו ב ר )(1917 ב ה ז ד מ נ ו ת ה ר א ש ו נ ה ל ו א ר ש ה ,ויחד ע ם ג ר י נ ב ו י ם ו ה א ר ט ג ל א ס * י צ ר א ת ה ש ל י ש י ה ה מ ו ל י כ ה א ת ה מ א ב ק בעוז ,ב ת ב ו נ ה ,ב ה צ ל ח ה . פעולתו ש ל קרנר התפרסה על פני כ ל שלושת המעגלים ש ל חיי הציונות: ה פ ו ל נ י ת ,היהודית ,ה צ י ו נ י ת .ב מ ע ג ל הגדול ,ה פ ו ל נ י ה כ ל ל י ,ש ו ג ר ק ר נ ר ה ן ל ת ח ו מ י המאבק ה פ ו ל י ט י ב ר ו ב ד ה ג ב ו ה ,א ל ה ס נ א ט ) ב י ת ה מ ח ו ק ק י ם ה ע ל י ו ן ש ל פולין(, הן ל ש ט ח י ה ח י י ם המעשיים ,היומיומיים ,לאיזור ה מ ו נ י צ י פ א ל י .ה ו א כיהן כ ס נ א ט ו ר ב ש נ י ם .1930—1922ה י ה ג ם יו״ר ח ו ג ה ס נ א ט ו ר י ם היהודים. ו ב ש נ ת 1925ייצג א ת כ ל יהודי ה פ ר ל א מ נ ט )הםיים ו ה ס נ א ט ( ה פ ו ל נ י ב ק ו נ ג ר ס ה מ י ע ו ט י ם ה ל א ו מ י י ם בז׳נבה .ב ע י ר י י ת ו א ר ש ה ה י ה ק ר נ ר פ ע י ל מ א ד .א ח ר 8ש נ ו ת כ ה ו נ ה כ ח ב ר מ ו ע צ ת העיריה נ ב ח ר ב ש נ ת 1927ל ת פ ק י ד ״לאווניק״ ,מ ש מ ע ל ח ב ר ה מ ג י ם ט ר א ט ) ה נ ה ל ת העיריה( .ה ו א ה י ה ג ם ח ב ר ה נ ה ל ת ארגון ע ר י פולין. קרנר ,ש ק נ ה ל ו מוניטין כמהנדס ב ע ל ראיה מקיפה וכשרון ל ה ג ש מ ת פרוייקטים גדולים ) ב י ן ה י ת ר ביצע: בניית מסילת ברזל, בניית המערכת המסובכת של הטראם החשמלי בעיר הבירה( נבחר לניהול מח׳ התעשיה ש ל המטרופולין .מ ח ל ק ת ו ידועה היתד! ביעילותה, בהספק הגדול, בצנע ובטוהר־המידות. והכל, יהודים ולא־יהודים ,ר ח ש ו ל ו כ ב ו ד .ה י ח ה ת ק ו פ ה ש ל מ ע י ל ו ת ,א ש ר נ ת ג ל ו ב ר ו ב ה מ ח ל ק ו ת . תופעה זו אינה נדירה במדינות צעירות בתקופות גמילה מ ת נ א י מחתרת ,מלחמות ו מ א ב ק י ם ,ת נ א י ם ש ב ע צ ם מ ה ו ת ם מחייבים ה פ ר ת ח ו ק י ם ו ש ב י ר ת לאווין מ ו ס ר י י ם א ל מ נ ט ר י י ם .א ל א ש ה ה י ת ר ה מ צ פ ו נ י ל ע ב י ר ו ת ש נ י ת ן א ך ו ר ק ל מ ע ן ה ע נ י ן הציבורי, א ו ל מ ע ן מ ט ר ה ק ד ו ש ה א י נ ד י ב י ד ו א ל י ת ) כ ג ת :ה צ ל ה ( ,א י נ ו נ ע ל ם לחלוטין ,א ף ־ כ י כ ב ר ה ו ש ג ה ה מ ט ר ה ,ש ר ב י ם ה י ו מ ו כ נ י ם ל מ ס ו ר ל מ ע נ ה ל א ר ק א ת ר כ ו ש ם כי א ם ג ם א ת חייהם .הזאב ,ש ה ו צ א מ ן היער ,ל א ב ק ל ו ת גיתן ל ה ח ז י ר ו ל ש ם ,ו ה ה י ת ר שניתן למען המטרה ה ק ד ו ש ה עובר ,א צ ל מ ע ט י ם א ו א ף לא־מעטים, ״הסבה מ צ פ ו נ י ת ״ והוא מ נ ו צ ל ,ב ע י ק ר ב ת ק ו פ ו ת ב י ן ־ ה ש מ ש ו ת ,ב ל י קשיים עצומים ,ל מ ע ן תכלית שאין ל ה ק ש ר ע ם ק ד ו ש ה כלשהי .מ ח ל ק ת ו ש ל ק ר נ ר היתד .כ מ ע ט א י ב ו ד ד ש ל י ו ש ר והגינות ,ו ל א עזרו מ א מ צ י ה ם ש ל שונאי י ש ר א ל ,א ש ר ב ל ש ו ו ח י פ ש ו עילה ל ה ב א י ש א ת ר י ח ו ש ל ה״לאווניק״ היהודי. קרנר ,ש ב א מבית מתבולל ,לא זו בלבד שלא העלים א ת יהדותו, הוא הבליט אותה ג ם כשהיה צפוי ע ק ב זה ללעג או ללגלוג .למשל ,ע ל ד ל ת חדרו בעיריה נ ר ש ם ת ח י ל ה ש מ ו ״מוזס קרנר״ .ה מ נ ס ח י ם ב י ק ש ו ל ה ק ה ו ת א ת ה צ ל י ל א ו הגוון ה י ה ו ד י ה מ ו ב ה ק ש ל שמו ,כ ד י ש ל א ל נ ק ר א ת ה ע י נ י ם ש ל ב א י ־ מ ח ל ק ת ו הנוצרים .ק ר נ ר ת ב ע ל ש נ ו ת ו ת ב י ע ת ו נ ת מ ל א ה ,ומאז ה י ה כ ת ו ב ״מויז׳ש״ ) ת ר ג ו ם פ ו ל נ י ש ל ״משה״( ,ש ם נ ל ע ג ב פ י האנטישמים. (2ע ד שנתו ה־ 21חי בעיר הולדתו ,בוארשה ,משמע :בחלק של פולין שהיה הכבוש בידי רוסיה הצארית .אבל בשגת ,1898כשהיה סטודנט בטכניון של וארשה ,סולק מלימודיו והוגלה לסמולגסק שברוסיה בשל השתתפותו ,כנציג הםטודגטים היהודים בטכגיון ,בוועד מחתרתי של הנוער האקדמי הכללי לארגון תגועת מחאה גגד המשטר הצארי .ברוסיה לא גאסרו עליו הלימודים ,והוא הגיע לתואר מהנדס בדרג ראשון בשנת .1902 (3מאכסימיליאן אפולינארי הארסגלאם — מעורכי־הדין היהודים הספורים ,בעלי הזכות להופיע בבית־המשפט העליון של פולין .עלה ארצה ב־ .1940מנב״ל משרד הפנים בממשלת ישראל הזמנית. 194 ב ש נ י ה מ ע ג ל י ם ה א ח ר י ם ,היהודי והציוני ,ה י פ נ ה ק ר נ ר א ת ת ש ו מ ת ־ ל ב ו ,א ת כ ש ר ו נ ו הגדול ו מ ר צ ו ה ר ב ב ר א ש ־ ו ב ר א ש ו נ ה לעידוד ה ר ו ח ו ה מ ע ש ה ג ם יחד .הוא, ש מ ח מ ת חינוכו ו ג י ד ו ל ו ב א ו י ר ה א ס י מ י ל ם ו ר י ת היה חדור ת ר ב ו ת אירופית ,ו פ ו ל נ י ת ב פ ר ט ,עשה ר ב ו ת וגדולות ,כדי ל ע ו ד ד ו ל ט פ ח ד ו ק א א ת ת ר ב ו ת ע ם ־ י ש ר א ל ,ו ד ו ק א א ת ה ר ב ד י ם ה ע ל י ו נ י ם ש ל ע ם ה ס פ ר ,ה מ ח ד ש נ ע ו ר י ם ומתכונן ל ת ח י ה ה י ס ט ו ר י ת . מ ק צ ו ע ו עזר ל ו ל ב נ ו ת א ת ה מ ס ג ר ו ת ל ה ג ש מ ת מ ש י מ ו ת בכיוון זה .ה ו א היה ה ר ו ח החיה ,המפעילה ,ה מ ז ר ז ת ,ה ע ו מ ד ת ע ל פ ו נ ק צ י ו נ ל י ו ת ,ע ל דיוק ו ע ל ט י ב — ר ו ח חיה שהשפיעה ע ל ה מ ת כ נ נ י ם ו ע ל ה מ ב צ ע י ם כאחד. בין ה מ פ ע ל י ם היהודיים ה כ ל ל י י ם הגדולים ,ש ה כ ל זקפו ל ז כ ו ת ו ו ל ש ב ח ו ,ו ב צ ד ק , במיוחד: התבלטו היהודית הספריה הראשית בית־הכנסת שליד והמכון הגדול ל מ ד ע י היהדות )או ב ש מ ו ה ר א ש ו ן ״המכון ל ח כ מ ת ישראל״( ,וכן ב י ת ה ס ט ו ד נ ט י ם היהודים ש ב פ ר ו ו ר פ ר א ג ה ש ל ב י ר ת פולין. ספריית היהדות — ראשיתה בשנת ,1880ש נ ה א ח ר ש נ י ב נ ה ב י ת ־ ה כ נ ס ת ש ל ה נ א ו ר י ם )״הסינאגוגה״ ש ב ר ח ׳ ט ל ו מ א צ ק ה ב ו א ר ש ה ( .ב ש נ ת 1903ה ו ח ל ט ל ה ק י ם ל ה בניין נפרד ,שכן היא ג ד ל ה מאד ,ו ל א נ י ת ן עוד ל ש כ נ ה ב ח ד ר צדדי ש ל ב י ת ־ ה כ נ ס ת . ש ה ג ש מ ת ה ה ח ל ט ה ע ל ת ה ע ל שרטון ,מ ש ו ם ש ש ל ט ו נ ו ת ה כ י ב ו ש ה ר ו ס י י ם אלא ה ש ה ו א ת מ ת ן הרשיון לבניה .ואך ב ש נ ת הספריה ועד ,1927כ ב ר בפולין ה מ ש ו ח ר ר ת נ י ג ש ב ר א ש ו ת הפרופ׳ מ ש ה שור — ו ה ס נ א ט ו ר ק ר נ ר היה ח ב ר זה — ל ה ג ש י ם א ת ה ד ב ר .ב ש נ ת בוועד 1928ה ו נ ח ה א ב ן ־ ה פ י נ ה ,א ב ל ה ע ב ו ד ו ת נ פ ס ק ו פ ע מ י ם אחדות ,מ ש נ ת ג ל ו קשיים שונים .ואך מ ש נ ט ל ק ר נ ר ע ל ע צ מ ו א ת ה מ ש י מ ה , נסתיים 1936ע מ ד הבניין ע ל מכונו .א ף ־ ע ל ־ פ י שהיה זה הכל במהרה ,ובשנת מ ו ס ד יהודי ,הוא נ ה נ ה מ ז כ ו י ו ת ש ה י ו ל ס פ ר י ו ת מ מ ש ל ת י ו ת מ ק ב י ל ו ת — ו ב פ ו ל י ן ה א נ ט י ש מ י ת לא היה זה מ ו ב ן מ א ל י ו — כ ל מ ר ׳ ל חוייב ל ה ע ב י ר ג ם ל ו א ת כ ל הספריה פרסומיו. שהתפתחה עד 1934 בעיקר הודות וספרים לתרומות כספים )יהודים עשירים ,א ש ר מ ס ר ו ל ה א ת ס פ ר י ו ת א ב ו ת י ה ם ,מ א ח ר ש ה ם ע צ מ ם ה ת ר ח ק ו מן ה ת ר ב ו ת היהודית ,וספרי ה י ה ד ו ת היו מ י ו ת ר י ם או אף מ ע מ ס ה ( ,ה ת ר ח ב ה ב מ ה י ר ו ת . חדשים ל פ נ י כעשרה כתבי־יד(, )ו־150 פרח מהם מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ה ש נ י ה היו ב ה מ ע ל 34,000ס פ ר י ם קרוב ל־24,000 בעברית וביידיש. בעת השואה גהגו ה ג ר מ נ י ם גם באוצרותיו־ .כ ד ר כ ם — והם ש ד ד ו והוציאו ל ג ר מ נ י ה א ת כ ל ה ס פ ר י ם וכתבי־היד. ג י ש ת ו ה מ י ו ח ד ת ש ל ק ר ג ר א ל ״ ה ע ת ו ד ה ״ ש ל ע ם י ש ר א ל ב א ה לידי ב י ט ו י ב י ח ס ו א ל ה ס ט ו ד נ ט ואל ה נ ו ע ר ה צ י ו נ י )אל פ ר ק זה עוד נ ש ו ב ב מ י ו ח ד ( .ה ו א ה י ה היוזם ו א ח ד ה מ י י ס ד י ם ש ל ״ א ו ק ס י ל י ו ם א ק ד מ י ק ו ם יודאיקום״ ) ח ב ר ת ת מ י כ ה בסטודנטים יהודים( ו מ פ ע י ל י ו הראשיים .כ ן י ז ם ו ה ג ש י ם א ת ה ק מ ת ו ש ל ״ ב י ת ה א ק ד מ א י ם ״ ,הוא ה מ ע ו ן ו מ ו ק ד ה ח י י ם הציבוריים ש ל ה ס ט ו ד נ ט י ם ה י ה ו ד י ם ש ב כ ל המוסדות שמעבר עמד להשכלה גבוהה בוארשה .מבנה עצום ומרשים זה, שהוקם בפראגה לגדה ה מ ז ר ח י ת ש ל ה ו ו י ס ל ה * ,היה ר ש ו ם גם ע ל ש מ ו ש ל ק ר נ ר ,א ש ר בראש הוועד הציבורי ש ל בית ער ותוסס ומאוכלס תמיד — עד פרח ה מ ל ח מ ה .עוד ב ש נ ו ת י ו ה א ח ר ו נ ו ת ה א מ י ן קרגר ,כ י י ב ו א יום ו ה ב י ת יחזור ל י ד י ם יהודיות מ ש מ ש א ת יעודו ה מ ק ו ר י . (4 ויסלה — הנהר הראשי של פולין ,עובר את וארשה בדרכו אל הים הבאלטי. 195 ג י ז ר ה א ח ר ת .של פ ע י ל ו ת ו ה צ י ב ו ר י ת היתד .ב ת ח ו מ י ה ע ב ו ד ה והמלאכה .ע ב ו ד ת ו ב מ א ג י ס ט ר א ט ה פ ג י ש ה אותו פ נ י ם ־ א ל ־ פ נ י ם ע ם ב ע י ו ת ב ע ל ־ ה מ ל א כ ה היהודי .כ א י ש מ ע ש ה ל א ה ס ת פ ק ב מ א ב ק י ם פוליטיים ב ס נ א ט ו ב ע י ר י ה .ה ד א ג ה ל ע ת י ד ו ש ל ה א ד ם העובד, ל ה ש כ ל ת ו המקצועית ,ל ב ע י ו ת ב ט י ח ו ת וגיהות ,ה ב י א ה א ו ת ו אל פ ע י ל ו ת ברשת ״אורט״ ,ו א ף ה י ה ח ב ר ב ה נ ה ל ה ה ע ו ל מ י ת ש ל הארגון ב מ ש ך 20שנים, ע ד מ ל ח ה ״ ע השניה. בפעולתו הישירה ל ט ו ב ת א ר ץ ־ י ש ר א ל ו ה צ י ו נ ו ת ה י ה מ ע ו ר ה הן ב ג ו פ י ־ ד י ו ן ת י א ו ר ט י י ם ופוליטיים שונים ,א ך ב ע י ק ר ב ע ב ו ד ה מ ע ש י ת .כ ב ר ב ע ת לימודיו ב ט כ נ י ו ן בוארשה היה פעיל מאד בחוג האקדמאים הציונים ״קדימה״; אחרי־כן ה ש ת ת ף ב ק ו נ ג ר ס י ם ציוניים ה ח ל ב ש ב י ע י ) ; (1905א ח ר ש ח ר ו ר פולין י צ א ללונדון )(1920 לוועידה הציונית הראשונה כציר מלחמת־העולם שלאחר חבר הראשונה; היה הוועד ה מ ר כ ז י ש ל ה ה ס ת ד ר ו ת ה צ י ו נ י ת בפולין. ו כ א מ ו ר — א ת עיקר ה ת מ ס ר ו ת ו ו מ ר צ ו ה ר ב ה פ נ ה ב כ ל ־ ז א ת לאיזור ה מ ע ש י מ מ ש .כ ב ר ב ש נ ת ,1918מ ש מ ע מיז־ ע ם ש ו ב ו מ ב ר י ה ״ מ ,ה י ה בין מייסדי ה א ג ו ד ה ה ר א ש ו נ ה ש ל ארגון שוחרי ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ש מ ט ר ת ה א ז היתד, העברית, להקים ב י ת ־ ס פ ר ג ב ו ה בירושלים .והוא ה י ה פ ע י ל ב ה ב ל י ה פ ס ק ו מ ש נ ת 1939היד .ח ב ר הקורטוריון ש ל האוניברסיטה. שדד .ה פ ע ו ל ה השני ש ל ו ה י ה ב ק ר ן ה ק י י מ ת ל י ש ר א ל בפולין ,ז ה המנוף ה ע מ מ י שריכז כ ס פ י ם ב ע ו ל ם היהודי ל ר כ י ש ת ק ר ק ע ו ת בארץ ו ל ה כ ש ר ת ן ל ק ר א ת האדיר, ה ר ח ב ת ה ש ל מ פ ת הישוב היהודי .ו י ת ר ־ ע ל ־ כ ן — ק ר ן ז ו היתד .אולי ה מ כ ש י ר ביותר המשמעותי לחינוך יהודים, ובראש־ובראשונה ילדים ונוער, להתקשרות ל ב ב י ת ו ת ו ד ע ת י ת ע ם מ ט ר ו ת ה צ י ו נ ו ת ו ע ם כ ל ה נ ב נ ה ו ה ו ל ך בארץ ובעם .ע ם ה ז מ ן נ ב ח ר ק ר נ ר ל ת פ ק י ד יו״ר הקורטוריון ה א ר צ י ש ל ה ק ר ן . ק ר נ ר ל א ה י ה מחנך ,א ב ל ה י ה ד מ ו ת ח י נ ו כ י ת מ ן ה ס ו ג ה נ ע ל ה ביותר .ו ב ת ו ר כזה השתלב במעגל רביעי מ ל ב ד אלד. לעיל — ת ו ך שנמנו למען פעולותיו ״ ה ח ל ו ץ ה כ ל ל י ־ צ י ו נ י ״ ו״הנוער הציוני״ .וכרגיל ,ה ב י א א ל י נ ו א ת ה ת נ ו פ ה ,ה מ ס י ר ו ת , התושיה, ההישגים .ו כ ד ר כ ו בקודש ,כיון ג ם פ ה א ת י כ ו ל ת ו ה ר ב ה ל ע ב ר ש ד ו ת המעשה. ב מ ק ר ה ד נ ן — ה כ ש ר ה ו ע ל י ה בי. השדה שרד הראשון ,כ ת מ י ד — ב ע י ק ר ו גלוי ל ע י ן כ ל .א ך שדד .זה .היה בסכנת יבושת ,וייחל שמישהו יעזור לגול א ת ה א ב ן מ ע ל פ י ה ב א ר .ק ר ג ר ה י ה הגולל. ה ש ד ה ה ש נ י היה סמוי מ ן העין ,מ ע י ן ־ ה ר ע .ה ס ו ד י ו ת ו ה ע ר פ ו ל יפים לו. ק ר נ ר ע צ מ ו ל א עשר ,פ ה ק ו נ ק ר ט י ת ש ו ם ד ב ר ,א ך ה ו א ידע ל ה נ י ע אישים ב ע ל י יכולת. ו כ ל ־ א י מ ת ש נ ת ג ל ו מ כ ש ו ל י ם ,פ נ י נ ו אליו .והוא מ צ א א ת הדרך א ל מ י עליו ,מ צ א כ ל א ח ר ־ י ד . .ו ה פ ע ו ל ה ה ת ק ד מ ה ב ל י ש ש מ ו יקושר שהצבענו כלשהי.אל בצורה ה צ ע ד המשמעותי ,ל פ ע מ י ם ה מ כ ר י ע . במחצית ה ש נ י ה ש ל ש נ ו ת .ך,־ 30ה ח ר י ף ה מ צ ב ב ק י ב ו צ י .ה ה כ ש ר ה ה ח ל ו צ י ת בפולין .ה מ פ ע ל כולו ,ש ל כ ל ה ת נ ו ע ו ת ,ע מ ך ל פ נ י ה כ ר ח ד ח ו ף בשידוד מ ע ר כ ו ת , בשינוי יסודי ו ד ר ס ט י ש ל אופיו .א נ ש י ה ק י ב ו צ י ם הועסקו בעבודות־חוץ שונות הקיום. היו ומשונות, מוכנים מסתלקים !96 ובלבד ל נ ס ו ת לאזן א ת לשלב אותם בתפקידים ל ע ל י ה ,א ו שבים תקציב ובעבודות רציניות, לבתיהם שברחבי מעבידים מעטים בלבד ש ה ר י היום ה ם פה ,ו מ ח ר ה מ ד י נ ה ,או .נ ב ח ר י ם לתפקידים ה ק י ב ו ץ גופו וכיר׳ב ס י ב ו ת ל ה פ ס ק ת ה ע ב ו ד ה ואין מ ש ק נורמאלי ,ה מ ו כ ן בתוך לסבול תחלופה בלתי־מתוכגגת ותדירה .הכינוי ״לומפן־פרולטאריאט״ ,שריח זלזול או ג נ א י נודף ממנו ,א פ ש ר היה ל ה צ מ י ד א ל ח ל ק י ם גדולים ,ואולי א ל ה ר ו ב ,של חברי ל ז :מ ל א כ ה ,ת ע ש י ה זעירה ,ע ב ו ד ו ת ההכשרות .והעבודות — מכל הבא ש ח ו ר ו ת למיניהן ,שמירה ,ז ב נ ו ת ,מ ש ק ־ ב י ת ,בקיצור — עיסוקים שאין ב ה ם ל ר ו ב ל א מ ן ה י צ ר נ ו ת או הייצרון ־ ,ל א מן ה ה כ נ ה ה מ ק צ ו ע י ת ־ פ ו ע ל י ת ו ה ח ב ר ת י ת ל ק ר א ת חיי ק י ב ו ץ בארץ ,ואף ל א ס י פ ו ק אישי ולא ת מ ו ר ה כ ס פ י ת ,ש ב כ ו ח ה ל פ ר נ ס א ת ב ע ל י ה .ו ע ל ה כ ל — לא ת מ י ד נ מ צ א ו ג ם ע ב ו ד ו ת כ א ל ה ל כ ל ח ב ר י הקיבוץ ,ו ה ר ע ב היה א ו ר ח ל א נ ד י ר ב מ ק ו מ ו ת לא מ ע ט י ם . ה ח ל ו מ ו ת ,ש ח ל מ ו ר ב י ם ל פ נ י צ א ת ם להכשרה ,על ה ח ק ל א ו ת ,נגוזו ח י ש מ ה ר , ו ר ק מ ז ל ם ש ל מ ע ט י ם מ א ד מ ת מ ז ל מ ב ח י נ ה זאת .פולין ,ארץ האיכרים ה מ ו ב ה ק ת , לא באדמתה ה א י ר ה א ת פניה ה ח ק ל א י י ם ליהודים הצעירים ,ש ה ש ת ו ק ק ו להיעזר ו ל ל מ ו ד מ מ נ ה ל ע ב ו ד ב ח י ק ה ט ב ע .ה א י כ ר י ם במזרח־המז־ינה ל א זו ב ל ב ד ש ב ד ר ך ־ כ ל ל ל א נ ז ק ק ו לפועלים ,שכן ה ם עצמם ,ר ד ו פ י העוני ,היו מ ב ק ש י ם ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת עבוז־ות־חוץ .ו ב מ ע ר ב פולין ,ב מ ק ו ם ש ה ח ק ל א ו ת היתד .ע ש י ר ה יותר ו ב ר מ ה ג ב ו ה ה י ו ת ר ב ה ש פ ע ת גרמניה ה ס מ ו כ ה — ש ם ג ם ה א נ ט י ש מ י ו ת ה י ת ה חזקה יותר .ו א ש ר לאחוזות היתד. ה ג ד ו ל ו ת — שם ע ב ד ו ה א י כ ר י ם הקבועים ,א ר י ס י ם למעשה ,ו ש ו ב ל א בהן המעטים דריסת־רגל ליהודים, וכל־שכן — גם הם לא י כ ל ו ל ה ר ש ו ת לארעיים. ובעלי המשקים ל ע צ מ ם סטיה מן השיקולים היהודים הכלכליים, והיה צ ו ר ך ב ג י ש ה ציונית ח ז ק ה ו ב נ כ ו נ ו ת ל ה פ ס ד י ם כ ס פ י י ם ניכרים ל פ ע מ י ם ,כדי צעירים יהודים ,ה ע ל ו ל י ם ״ ל ק צ ץ ב נ ט י ע ו ת ״ ,כ א ש ר יבואו ב מ ק ו ם ה ל א ־ להעסיק יהודים ,ה פ ו ע ל י ם ה ח ק ל א י י ם המנוסים ,ה א י כ ר י ם מ ב ט ן ־ ו מ ל י ד ה . מ כ א ן יובן ,אפוא ,מ ה ו מ ק ו ר ה ב ע י ו ת ה פ ס י כ ו ל ו ג י ו ת ו ה מ ו ע ק ה — ה ת י ס כ ו ל י ם , ה א כ ז ב ו ת ,ה ה ת מ ר מ ר ו ת ,היאוש וכיו״ב — ש ה ע י ב ו על חייהם של א נ ש י ה ק י ב ו צ י ם כ פ ר ט י ם ו ש ל הקיבוץ כ כ ל ל גם יהד .ה מ ס ק נ ה ה ט ב ע י ת ה ב ר י א ה היתד ,.אפוא ,ל ה ק י ם ב ש כ ר היומי או א ף החדשי ,ש ג ם תוכלגה יחידות מ ש ק י ו ת ,שאינן ת ל ו י ו ת לא להקיף א ת ר ו ב ח ב ר י הקיבוץ ,ובו ב ז מ ן ת ה י ה ל ע ב ו ד ו ת י ה ן זיקה ל צ ר כ י ארץ־ י ש ר א ל מ מ ש ,ו ב פ ר ט ל צ ר כ י החיים ה ק י ב ו צ י י ם בארץ .ה פ ת י ח ש נ ת ב ק ש ה י ה פ ש ו ט — ה ק מ ת ק י ב ו צ י ם חקלאיים ,ו א ם אפשר ,עצמאיים ,ו ב כ ך ג ם ל ב ט ל א ת ה ת ל ו ת ב ש י ק ו ל י מעביד חיצוני ,לחלוטין או כ מ ע ט . אלא ש ה ג ש מ ת ו ש ל רעיון פ ש ו ט זה היתה קשה כקריעת־ים־סוף. ר כ י ש ת א ד מ ו ת לא ב א ה ב ח ש ב ו ן ג ם מ ש ו ם שיהודים ל א היו קונים ר צ ו י י ם אף ב פ ו ל י ן ה ד מ ו ק ר ט י ת ,וגם ,ו ב ע י ק ר ,מ ש ו ם ההון ה ע צ ו ם ה ד ר ו ש לכך .א פ י ל ו ת נ ו ע ת ״החלה״, ה ג ד ו ל ה ב י ו ת ר ב ה י ק פ ה ו ב מ ש א ב י ה ה כ ס פ י י ם — שהרי היתד .ש ל ו ח ת ה הרשמית ו ה מ מ ש י ת ש ל ה ס ת ד ר ו ת ה ע ו ב ד י ם ה כ ל ל י ת ב א ״ י — לא י כ ל ה ל ה ק י ם א ת ק י ב ו צ ה ה ח ק ל א י ב ג ר ו כ ו ב ש ל י ד ו א ר ש ה ,קיבוץ ש ה ת נ ו ע ה ה ז א ת ה ת פ א ר ה בו, כי א ם ע ל ק ר ק ע צ י ב ו ר י ת יהודית .ה ק ה י ל ה היהודית ש ל ע י ר ה ב י ר ה היתד .ב ע ל ת ה א ד מ ה — היא ר כ ש ה א ו ת ה ש נ י ם ר ב ו ת ל פ נ י ־ כ ן ב כ ו ו נ ה ל ה ר ח י ב א ת ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת . עם הזמן ,מ ש ש ו נ ת ה ה ת כ נ י ת , והקרקע נשארה בלתי מנוצלת ,הועמדה לרשות ״החלוץ״ .א ך ע ל ־ א ף ה ש ט ח ה ג ד ו ל י ח ס י ת ) 70מ ו ר ג — מ ע ל 400ד ו נ ם ( ,ה ו ע ס ק ו (5 יצרון — פרודוקטיביזציד .בלע״ז. 197 שם חברים בחקלאות כמה עשרות בעוד בלבד, שהרבים עבדו בעבודות לא־ חקלאיות. ע י נ ה ש ל ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ נ פ ל ה ע ל חווה ח ק ל א י ת בצ׳נסטוייב ש ב ס ב י ב ־ ב ו ת וארשה ,חווה ש ב ב ע ל ו ת ״ ט ו פ ו ר ו ל ״ ) ח ב ר ת ־ ב ת ש ל יק״א( .השטח ,ש ה ש ת ר ע על־פני 740דונם( ,ו ה ק י ף גם י ע ר קטן ,נ ר כ ש ל פ נ י מ ל ח מ ת ־ 120מ ו ר ג ) מ ע ל ה ע ו ל ם הראשונה ,כ ד י ל ט פ ח ע ב ו ד ת ־ א ד מ ה ו מ ל א כ ה ב ק ר ב יהודי פולין .ה ו ק ם אז שם בית־ספר־חקלאי .אבל קטן ב ל ב ד ש ל ה ש ט ח ה ע צ ו ם היה קבועים ובה בעת המלחמה מעובד סוסים, בריכת כוורות דגים, הורוביץ הציוני ,ה ח ד ר נ ו ש ם ) ב ש נ ת ״ ה ח ל ת הכלל־ציוני״, הזרות נמרים, ושכירים .ב כ ל ־ ז א ת היתד• ר פ ת ש ל כ מ ה ע ש ר ו ת פ ר ו ת ח ו ל ב ו ת ,אורווה 30 של נהרס ה מ פ ע ל .החווה הוזנחה, ב ז י כמה עשרות פועלים וחלק ועוד. למנהל הודות היהודי, האגרונום (1935ק ב ו צ ה ש ל ש נ י ם ־ ע ש ר ח ב ר י ה כ ש ר ה כשכירי־יום. זמן תוך קצר עברו הללו את מחסום והעוינות מ צ ד ה פ ו ל נ י ם א ל ה ״ פ ר ק ט י ק נ ט י ם ״ היהודים ,כ א ש ר הוכיחו ,כ י הראשיתית היה להתלהבותם ה מ ש ך רציני, פרות בשעות כושר ה י ק ל ס ו ת מ ה י ר ה ב כ ל הענפים, בוקר חורפיות קשות, וכי רתימת בכוחם לא רק ס ו ס י ם ונהיגתם, ללמוד אלא חליבת שהם בעלי ו ש כ ר ם ה ש ת ו ו ה א ח ר זמן ק צ ר א ל ש כ ר ה א י כ ר י ם הוותיקים. בשנת 1936 התנועה החליטה בפולין להסתער על צ׳נסטונייב כעל יעד ל ק ל י ט ת מ א ו ת חברים .כ ד י ל ה ש י ג ת כ ל י ת זו ,ה י ה ה כ ר ח ל ש ב ו ר מ ח ס ו מ י ם פ ס י כ ו לוגיים סיפוח ואידיאולוגיים כאחד אצל החווה. בעלי ש ה ר י ״טופורול״ נוסדה למען ח ק ל א ו ת בין יהודים ש י י ש א ר ו ב מ ק ו ם ,ו ל א ל ש ם עזרה ב ה כ ש ר ת מ ו ע מ ד י ם ל ע ז י ב ת פולין א ל ארץ הציונות .ו ה א ח ר א י ם ה ק ו ב ע י ם היו צמודים ל י ע ו ד ה מ ק ו ר י , א ף ־ ע ל ־ פ י ש כ ב ר אן היה ברור ,ו ב ל א צ ל ש ל ס פ ק ,כ י אין מ ק ו ם ל ח ק ל א ו ת י ה ו ד י ת בפולין .איש ,כמובן ,ל א ה ע ל ה ע ל ד ע ת ו א ת ה ש ו א ה ה מ ת ק ר ב ת ,ל א ב פ ו ל י ן ו ל א ב ש ו ם מ ק ו ם א ח ך ב ע ו ל ם — א ם ל א ל ך ב ך ע ל ה נ א צ י ם ושותפיהם .א ך ג ם ב ל א ו ל א היה ב ר ־ ד ע ת ,ש ר א ה ב ע י ג י ר ו ח ו יהודים ה מ צ ם ו פ פ י ם ת ח ת ד ג ל י ק ״ א הכי בארץ ה א נ ט י ש מ י ו ת הגואה. קרנר בוארשה, העמיד עצמו לרשות המבצע, ויחד ע ם מ נ ה ל ה מ ש ר ד ה א ר צ י ש ר א ל י רפאל שפר שופע המרץ והחושיה ,התחיל לקעקע את חומת האנטי־ צ י ו נ ו ת א ו ה ב ל ת י ־ צ י ו נ ו ת ש ל א נ ש י י ק ״ א ב פ ו ל י ן ובחו״ל .אישיותו של ק ר נ ר ה ש פ י ע ה ר ב ו ת ,ו ע ק ב ה כ ב ו ד וההערצה ,ש ר ח ש ו ל ו ב כ ל מ ק ו ם ,נ מ ס הקרח ,ו נ י ת נ ה ה ה ס כ מ ה הפרינציפיונית. א ל א ש ב כ ך ל א סגי .ה ס נ א ט ו ר ,מ ש נ ר ת ם ל מ י ב צ ע ש ו ב לא זנח אותו ,שהרי היה זה ה צ ע ד הראשון ב ל ב ד .ל ש ם מ י מ ו ש נדרשו ס כ ו מ י עתק .כדי לאכלס ה ת כ נ י ת האדירה ,ב ח ג א י פולין של אז, א ח החווה ,היה עלינו להתגבר קודם־כל על ה י ע ד ר השיכון .ה ב י ת הגדול ,ש נ ח ר ב ב ח ל ק ו ב מ ל ח מ ה והוזנה אחרי־כן ,לא היה כ ש ר לכך ,וגם מ מ ד י ו היו ק ט נ י ם .א ך ג ם ש י ק ו מ ו ב ל ב ד לא הספיק ,שכן ב ת כ נ י ת ג ו ה י ה ל ה כ י ן מ ק ו מ ו ת ק ל י ט ה ל מ א ו ת ח ב ר י ם — ב ש ל ב הראשון ח ש ב נ ו ע ל — 300 וכן להקים מאפיה על־מנת וסדנאות שונות )מתפרה, סנדלריה, רצעניה, נ ג ר י ה ועוד(, ל ה ג ד י ל א ת ח ל ק ה א ו ט ר ק י ו ת ה מ ש ק י ת ו ל ד מ ו ת א ת צ׳נסטונייב מ ב ח י נ ה ז א ת ב מ י ד ה מ כ ס י מ ל י ת א ל ה ק י ב ו ץ בארץ .ה ד ב ר היה ה כ ר ח י גם מ ס י ב ו ת לוקליות. ה מ ר ח ק מן החווה ע ד ל ע י י ר ה ה ס מ ו כ ה ה י ה גדול ,ו א ס פ ק ת הלחם ,למשל ,נ ת ק ל ה 198 בקשיים, היה כ א ש ר ה ד ר כ י ם היו מ ש ו ב ש ו ת . ב פ ר ט ב ח ד ש י ה ח ו ר ף והסתיו, החישוב ג ם כ ל כ ל י ,ש כ ן ה מ א פ י ה נ ו ע ד ה ל ס פ ק ל ח ם אף ל א י כ ר י ה ס ב י ב ה ,ש ה ר י גם ה ם ס ב ל ו מאוחד .בחיגר.. ברור ,כ י ק ו פ ת ה ת נ ו ע ה ,ה ר י ק ה כ מ ע ט תמיד ,ש כ ל כ ל ה ב ק ו ש י ר ב א ת הקיים, י כ ל ה ל ה ש ת ת ף ב כ ה ו א ־ ז ה .גם ה ת נ ו ע ה בארץ ,ה צ ע י ר ה ו ד ל ת ־ ה א מ צ ע י ם ,לא לא י כ ל ה ל ה ו ש י ט ע ז ר ה כ ס פ י ת כלשהי .ק ר נ ר נ י צ ח ע ל ה ו צ א ת ־ ה מ י ם ־ מ ן ־ ה ס ל ע ,כ ש ל י מ י נ ו ה ת ו ס ס והזריז .ק ש ר י שניהם ,ו ב מ י ו ח ד ש ל קרנר ,ע ל ה י ק ף ה ש פ ע ת ם ,ע ם שפר הציוניים ועם המוסדות החברות הפילנטרופיות היהודיות )כגון: ג׳וינט ,יק״א, אורט ,היאס( ,שבאו בחשבון בהתאם למטרותיהם כמסייעים רלוונטיים — הניבו פ י ר ו ת ,ו ה מ פ ע ל ה ת ק ד ם ב מ ה י ר ו ת יחסית. ראייתו לשותף רחבת־האופקים של קרנר עזרה לנו, מאחר שהוא נהפך למעשה מצוין ומגשים ב ע ל ש י ע ו ר ־ ק ו מ ה ל ג י ש ת ה ת נ ו ע ה .הוא ,ה מ ה נ ד ס הגדול, ע ל מ ב נ ה ראוי לשמו ,א מ נ ם צ נ ו ע חשב ב מ ר א ה ו ו ב כ ל האביזרים ,א ב ל מוצק, א ס ת ט י ו פ ו נ ק צ י ו נ א ל י ב כ ל המובנים .א ל א ש ג ם ב ז ה לא ה ס ת פ ק .ה ס נ א ס ו ר ה מ פ ו ר ס ם ס י ר ב ל ש ב ת ב ה י כ ל ־ ה ש ן ש ל ק ו ר א ס ו ר או יו״ר כ ב ו ד .הוא לא ה ת ב י י ש והנערץ ״ ל ר ד ת ל ק ס ג ו ת ״ וגמר א ו מ ר שהוא ע צ מ ו י ח ל ו ש ע ל הבניה ,ולא י ס מ ו ך ע ל מ ה נ ד ס י ה ת כ ג ו ן והביצוע .הוא ה צ י ע א ת ע צ מ ו ל מ פ ק ח ה ר א ש י )מובן — ב ל א ג מ ו ל כ ל ש ה ו ( , ו ה ק פ י ד ע ם ה ע ו ש י ם ב מ ל א כ ה ע ל כ ל פ ר ס ו פ ר ס ,ג ם כדי ש ה א מ צ ע י ם ה מ צ ו מ צ מ י ם ־ ב כ ל ־ ז א ת יספיקו ,וגם כדי ש ה ע ב ו ד ה ת ה י ה ס ו ב ה ומדויקת. ב ס ו פ ו ־ ש ל ־ ד ב ר ,כ ב ר ב ש ג ת 1938ע מ ד ע ל תלו ,מ ו ק ף ג י נ ו ת ועצי־יער ,ה ב נ י ן בן ש ת י ה ק ו מ ו ת ,ו ב ו ע ש ר ו ת ח ד ר י ם נקיים ,נ ע י מ י ם לעין ונוחים .מ ל ב ד ח ד ר י ־ מ ג ו ר י ם — מ ח ס ג י בגדים ,ח ד ר י ר ח צ ה ,א ו ל מ י ק ר י א ה והרצאות ,מ ד ו ר ב ז ת ־ ל ח ו ל י ם ל ע ב ו ד ו ת שונות .ה כ ל ר א ו ב ו ר א ש י ת מ פ נ ה ב ה כ ש ר ה ה ח ל ו צ י ת בפולין, וחדרים ולא ר ק שם .ל א ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ב ל ב ד ,א ל א כ ל מ י ש ה ר ג י ל ע צ מ ו ל מ ר א ה א ח ר של מ ב נ י נ ק ו ד ו ת ה ה כ ש ר ה ו ל מ צ ב ן ה ע ל ו ב — א ו ר ח י ם למיניהם ,אישים מ פ ו ל י ן ומחו״ל, ש ל י ח י ה א ר ץ א ל ה ת נ ו ע ו ת ה ש ו נ ו ת ו א נ ש י צ י ב ו ר א ח ר י ם — היה מ ל א התפעלות. האוירה ה מ ר ע נ נ ת ש ל הקיבוץ ה צ ע י ר ו ה נ ו ף ה כ פ ר י ע ל מ ר ח ב י ו היו ,כמובן, אבן־שואבת ק ו ד ם ־ כ ל ל ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ,ו ר ב י ם היו ה מ ב ק ר י ם .ה ת נ ו ע ה נ י צ ל ה גם א ת מ ר כ ז י ו ת ו ה ג י א ו ג ר א פ י ת ש ל המקום ,ו א ר ג נ ה ש ם מ ו ש ב ו ת ־ ק י ץ וכינוסים .ב מ י ו ח ד שדות צ׳נסמונייב וחורשותיה שימשו האינסנסיבית מלבד א ת הקן הוארשאי של התנועה בפעולתו — הודות לקרבה היחסית לעיר הבירה. א נ ש י ה ת נ ו ע ה — אשר ,ע ם הזמן ,היו ב ר ו ב ם ה ג ד ו ל ח ב ר י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ,מ ק י ב ו ץ ״ארגון הצופים״ ש ב ל ו ד ד ,ו מ י ע ו ט ם ח ב ר י ״ ה ח ל ה ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ״ — היתד. ש ם ק ב ו צ ת ב נ ו ת ,ש נ ש ל ח ו ל ה כ ש ר ה מ ט ע ם ויצ״ו .ה ד ״ ר הורוביץ ,מ נ ה ל החווה, ה ס כ י ם ל ה כ נ י ס ן כ מ ע ט מ ר א ש י ת ״ ה מ ה פ כ ה ״ ש ב ת ו ל ד ו ת החווה ,כדי ש ל א לתת ל ה אופי ״חד־מפלגתי״ .אלא שבחיי יום־יום — בעבודה, בחיי ה ח ב ר ה , ב פ ע ו ל ו ת ת ר ב ו ת ו כ ד — ל א היתד .כ מ ע ט נ פ ר ד ו ת ולא היה ה ב ד ל בין ב נ ו ת א ל ה לבין של ח ב ר ו ת ה ת נ ו ע ה .ל מ ע ש ה ה ת מ ז ג ו מ ע ט ה ב נ ו ת ש ל ויצ״ו ע ם ה ר ו ב ה ג ד ו ל ח ב ר י נ ו ,ו ה כ ל היוו י ח ז ה ח ב ר ת י ת א ח ת .ו ע ר ב פרוץ מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ובימיה ה ר א ש ו נ י ם ,כ א ש ר ר ו ב ח ב ר י ה ק י ב ו צ י ם בפולין ה ת פ ז ר ו ל ב ת י ה ם ,ו ב ר ג ע 199 נ ש א ר ו ב צ ׳ נ ס ט ו נ י י ב כ ע ש ר י ם איש האחרון )מתוך כ־ 120ש כ ב ר היו אז( ,ו א ל ה ה ג י ע ו א ל ה מ ר כ ז ב ו א ר ש ה ,א ך נ ל כ ד ו ש ם מ ח מ ת ה פ ע ו ל ו ת ה מ ל ח מ ת י ו ת ,היו ב י נ י ה ם גם ב נ ו ת מויצ״ו .וגם הן י ח ד ע מ נ ו ,ח ב ר י ה מ ר כ ז ש ל ה ח ה כ ״ צ ועם ח ב ר י ה ה נ ה ג ה של ה נ ו ה ״ צ ש ה י ו אז הראשית בוארשה ועם ח ב ר י .ת נ ו ע ה אחרים שנזדמנו א ו נ ק ל ע ו א צ ל נ ו ב ד ר ך מ ב ת י ה ם ש ב מ ע ר ב פ ו ל י ן או ב ר ר ך אל ב ת י ה ם ש ב מ ז ר ח — ב ס ה ״ כ ק ב ו צ ה ש ל 37א י ש — י צ א ו ל נ ד ו ד י ם מזרחה ,בכיוון פינסק ,ה ס מ ו כ ה ל ג ב ו ל בריה״מ. ו כ ע ב ו ר כ מ ה ח ד ש י ם )ב־ ,(1940כ ש ה ת ח ל נ ו לרכז בוילנה )שעברה• ב י נ ת י י ם ל י ד י א ת ח ב ר י ה ת נ ו ע ה מכל• ר ח ב י פולין ,הן מאזורי ה כ י ב ו ש ש ל ה נ א צ י ם ,ה ן ליטא( מאזורי ה כ י ב ו ש ש ל הסובייטים ,א ו ת ת נ ו ו ה ב א נ ו גם ב נ ו ת מויצ״ו ,ש ר א ו א ת ע צ מ ן כ ח ב ר ו ת צ ׳ נ ס ט ו נ י י ב ל כ ל ד ב ר ,וגם א נ ו ר א י נ ו אותן כך .ו ה ב נ ו ת ש נ י צ ל ו מ ן ה ש ו א ה ארצה הוסיפו ועלו בךךך־כלל לראות עצמן כ ח ל ק של הקיבוץ הצ׳נםטונייבי, בין ש ה י ו ע ם ח ב ר י ו א ש ר פ נ ו ל נ י צ נ י ם ,בין ש נ מ נ ו ע ם א ל ה א ש ר פ נ ו ל כ י ו ו נ י ם אחרים. • ע ק ב ה מ ג ע ה ה ד ו ק ו ה ת כ ו ף ע ם ק ר נ ר ב ת ק ו פ ת מימושו של כ ל ה מ י ב צ ע נ ת א מ ת לעינינו כל שסופר על סגולותיו התרומיות .מצד אחד — הנכונות ל ת ת מזמנו, ממאמציו ,מ ת ש ו מ ת ־ ל ב ו ,ב ל י כ ל ה ג ב ל ה ,ל ט ו ב ת המשימה ה ל א ו מ י ת ה ק ד ו ש ה לו. ומצד שני — ת כ ו נ ו ת י ו ה מ ו ס ר י ו ת ב ל א ר ת י ע ה ובלא פ ש ר ו ת :יושר ,ה ג י נ ו ת ,חרךד. ל כ ס פ י ה צ י ב ו ר ו ה ס ת י י ג ו ת מ ו ח ל ט ת מ ב ז ב ז נ ו ת ,ש נ ה ג ו ונוהגים ר ב י ם מ א ז ו מ ת מ י ד ב ס ק ט ו ר י ם שונים .אם ה ע ל ו א ב ו ת י נ ו ע ל נ ס א ת ה ע ו ס ק י ם ־ ב צ ר כ י ־ צ י ב ו ר ב א מ ו נ ה , היה •קרנר• י כ ו ל ל ש מ ש מ ו פ ת .ו א ז כ י ר ר ק פ ר ט א ח ד ש נ פ ח בין פ ע י ל י ה ת נ ו ע ה , ואף ה ע ל ה חיוך ע ל ש פ ת י כ מ ה צ י נ י ק נ י ם . ל ר ג ל טיפוליו ב ב נ י ה ה י ה ע ל י ו ל א א ח ת ל ב ק ר ב צ ׳ נ ס ט נ י י ב ל ב ד י ק ת ת ה ל י כ י ביצוע ,ה ס פ ק ב ע ב ו ד ו ת ,ט י ב ח מ ר י ם ,ח ש ב ו נ ו ת כספיים וכיו״ב .א ב ל ה נ ס י ע ה ל ש ם היתד ,כ ר ו כ ה בקשיים .ת ח ב ו ר ה צ י ב ו ר י ת ל א הגיעה ע ד ה א ת ר .ל א יכולנו ,כ מ ו ב ן , להטריח הצרה א ת ה ס א נ ט ו ר ב ן ה ש י ש י ם ומעלה ,ולהסכים שייטלטל ב ר כ ב ו נ ת ה ע ל ו ב ה , ו ה מ ת נ ד ג ד ח ,ו א ח ר ־ כ ך ב ע ג ל ה ש ל החווה ,א ש ר ת ב ו א ל ה ס י ע ו מ ן ה ת ח נ ה הסופית ב ד ר ך ה מ ש ו ב ש ת .נ ס י ע ה ב מ ו נ י ת היתה ,כמובן ,ח ו ס כ ת מ מ נ ו גם מ א מ ץ ג ו פ נ י מ ת י ש ג ם ה פ ס ד זמנו ,א ב ל ה ו א ס י ר ב ל נ ס ו ע ב מ ו נ י ת מ ו א ר ש ה ,ו ע מ ד ע ל ד ע ת ו ב כ ל י תוקף .ל ד ב ר י ו ,יש ב ע י ר די יהודים בעלי מ כ ו נ י ו ת מ ש ל ה ם ,ו ב י כ ו ל ת ם ו מ ח ו ב ת ם ל ת ר ו ם ה ס ע ו ת כ א ל ה .ו מ א י ד ך ־ ג י ס א אסור ל ב ז ב ז פ ר ו ט ה א ח ת ,כ ש ה מ צ ב ה כ ס פ י כ ה דחוק .ו ל א ה י ת ה זו ה ע מ ד ת ־ פ נ י ם .הוא ע צ מ ו ח י לפי כ ל ל זה .ח ו ת ם ה צ נ ע היה ט ב ו ע ע ל כ ל א ו ר ח ־ ח י י ו :ב ל ב ו ש ,בריהוט ד י ר ת ו ה ק ט נ ה י ח ס י ת וכוי. אבל ב מ ק ר ה ש ל נ ו היה מ ב י א א ו ת נ ו לא פ ע ם ב מ ב ו כ ה וגרם לקשיים ארגוניים. ל א שהיינו רגילים ל ב ז ב ו ז .ג ם ח ב ר י ה מ ר כ ז חיו ב מ ש ט ר ש ל צנע ,וגם ה פ ע ו ל ו ת הארגוניות נעשו במידת החיסכון המירבי — והמדובר כמעט בכל התקופה שהיטבתי להכיר כ ח ב ר פ ע י ל ב מ ר כ ז .א ב ל ל א א ח ת געשו הוצאות ארגוגיות א ו חיגוכיות, שיאחרי־כן אלא ניתן'לחשוב, בצדק א ו ש ל א ־ ב צ ד ק ,כי היתד .א פ ש ר ו ת ש ל צמצום. ש ב ל ח ץ ה ע נ י נ י ם נ ע ש ו ת ל פ ע מ י ם ש ג י א ו ת או ש ה פ ע ו ל ו ת נ ע ש ו ת כ ך מ פ נ י ד ו ח ק הזמן ו מ ח ו ס ר ב ר י ר ה .ב מ ק ר י נ ס י ע ו ת י נ ו עם ק ר נ ר ל א ת מ י ד נ מ צ א ה ס ד ר . המכוניות• אז ל א היו ח פ ץ ע מ מ י כ מ ו היום ,בעליהן ב ר ו ב ם היו א נ ש י ע ס ק י ם ,ו ל א 200 י כ ל ו ל ה ת פ נ ו ת ו ל ה פ ס י ק א ת ע ס ק י ה ם ל כ מ ה שעות .א ך ל א ע מ ד ו ל נ ו כ ל תמיד נ י מ ו ק י נ ו ב ז כ ו ת ה י ע י ל ו ת והכדאיות .הוא ה ח ל י ט ו ל א נסע. אינני עם יודע ,מ ת י ג מ ל ה א צ ל ק ר נ ר ה ה כ ר ה ה פ נ י מ י ת ,כי הוא ק ש ו ר א י ש י ת צ׳נסטונייב עד כדי ק ב ל ת החלטה שבארץ ייקבר אשר הגרעין בקבוצת אכלסוה, ניצנים ודאי, דהיום. ב ב י ת ־ ה ק ב ר ו ת של שמבצעו חברי הציבורי־הנדסי דנן ,שהיד .ג ם א ח ר ו ן מ ב צ ע י ו הגדולים ,והמגע ה ק ב ו ע ע ם כ ל ה ק ש ו ר ב כ ך ,ק י ר ב א ו ת ו א ל ה מ פ ע ל ,ו ה ו א נ ע ש ה ל ו יקר מאד .ו ל א ח ר ש כ ל ה מ פ ע ל ה ו ש מ ד ב ש ו א ה הוצמדה עם בן־זקונים. ה ה ו ק ר ה א ל זכרו ,והוא ח ש ב עליו כ ע ל במגעיו התדירים ח ב ר י ה מ ר כ ז ,ע ם מ נ ה ל החווה ,ע ם ה ח ב ר י ם עצמם ,ג י ב ש לו אישור ,ש א כ ן קבוצה לפניו בנוף יוצאת־דופן ההכשרה החלוצית. חברי קיבוץ הצופים של ״הנוער הציוני״ א ש ר ה פ נ י נ ו לשם ,ה צ ט ר פ ו א ל ה״וותיקים״ ,ה ק ב ו צ ה ה ר א ש ו נ ה מחברי ״ ה ח ל ה ה כ ל ־ צ י ו נ י ״ מ ח ד ״ כ ב ש ו ב ס ע ר ה ״ א ת צ׳נסטונייב ,ס ע ר ת ר ע נ נ ו ת ותום ולא נעורים, א ה ב ת ציון גדולה ,טוהר חלוצי ,ר צ י נ ו ת ,מ ו ס ר ע ב ו ד ה ו א ח ר י ו ת . צ ר י ך היה א ד ם ל ה י ו ת ב ע ל עין ב ו ח נ ת ו מ ב ח י נ ה כ ק ר נ ר ,כדי ש י ת ר ש ם כך. ה ד ב ר ב ל ט ל ע י נ י כ ל ה ב א ל ב י ק ו ר א ו ל ה ח א ר ח ו ת — הן ידידים הן א ל ה ש ל א ה ג ו מ י ו ח ד ת ל ת נ ו ע ת נ ו ,ב י נ י ה ם גם שליחים מן ה א ר ץ ו פ ע י ל י ת נ ו ע ו ת ח ל ו צ י ו ת חיבה אחרות. אני זוכר ,ל מ ש ל ,א ת נ ס י ע ת י ב ר כ ב ו נ ת א ל החווה ע ם ר ח ל כצנלסון־שזר, א ש ר ס י י ר ה ב מ פ ע ל י ה כ ש ר ה ש ל ה ת נ ו ע ו ת ה ח ל ו צ י ו ת בפולין ,ויצאה גם לצ׳נסטונייב. ב ד ר ך ל ש ם — מ ד ב ר י ה ,מ ש א ל ו ת י ה ב צ ב ץ כעין ס פ ק א ו היסוס ,כ א י ל ו מ ה ־ כ ב ר ־ א פ ש ר ־ ל צ פ ו ת ,אך ב ח ז ר ה — ב ל ט כ ב ר האמון ב ח ב ר י ם ,ב ה ח ל ט י ו ת ם ,ב ה כ ר ת ם א ת ייעודם .א צ ט ט כ מ ה פ ס ו ק י ם מ ר ש י מ ת ה ש ל א ח ר ה ב י ק ו ר בפולין ,ר ש י מ ה ש ה ו ק ד ש ה בעיקר ל ח ב ר ו ת ב ק י ב ת י ה ה כ ש ר ה )״דבר ה פ ו ע ל ת ״ , ״וצ׳נסטונייב, ב ק י ב ה ־ ה כ ש ר ה של : (1938 ״ ה ח ל ה ה כ ל ל ־ צ י ו נ י ״ ,ר א י ת י איך נ א ח ז י ם ש ר ש י ם ר א ש ו נ י ם ב ח ק ל א ו ת ,ק י ב ה — בן ל ת נ ו ע ה צ ע י ר ה ו ב ל ת י ־ מ נ ו ס ה ע ד י י ן :מ ר ו ב י ם מ ד י ס י מ נ י ה ה ת ל ב ט ו ת .ה א ם כ ל זה מ ו כ ר ח להיות, ה א י ן ת נ ו ע ה א ח ת יכולה ל ה י ע ז ר ב ת נ ו ע ו ת ב ו ג ר ו ת י ו ת ר ? ע ם ח ב ר י ה ק ב ה שוחחנו הגדול ע ל ה פ ו ע ל ת בארץ .הרגשתי ,ש כ ד א י ל ס פ ר כאן ,ע ל ־ י ד ה מ ט ב ח והריק, על ההתלבטויות במטבחי הראשונות הפועלים. ומחילופי ה מ ב ט י ם ,מ ה ע ר ו ת ו מ ק ר י א ו ת ־ ה ב י נ י י ם ראיתי ,כמד .כאובד .ה ש א ל ה גם כאן. ההיסטוריה ׳העבודה את ח ו ז ר ת .׳ ה ב ח ו ר ו ת אינן ר ו צ ו ת ל ע ב ו ד ב מ ט ב ח ,כ י אם במשקי. ב מ ט ב ח ה ד ל כ ה קשה׳ .א ת ט ע ם ה ה ד ר כ ה ל א ט ע מ ו פ ה כ מ ע ט . הנערה ח ב ר ת ה ק י ב ה ,שהציפה אותי אחרי השיחה בשאלות ,בשפתה ש ח צ י ה יידיש וחציה פ ו ל נ י ת — ל א א ש כ ח .מאין ב א ה כ ז א ת ל ר ח ו ב היהודי ? לפני ש נ ה ע ו ד היתד .ח ב ר ה ב ק י ב ה ע י ר ו נ י בלודז׳ .ו ע כ ש י ו היא ה ח ו ל ב ת ה ר א ש י ת ,היא ה נ ע ר ה ה ר א ש ו נ ה א ש ר ה ע י ז ה ל ע ב ו ד ב ר פ ת גם בחורף ,ל ק ו ם בליל־חורף ב ק ו ר ע צ ו ם ו ל ח פ ו ר א ו כ ל ל פ ר ו ת ב ע ר י מ ת ה ס ל ק ה ק פ ו א .פגיה, ת ל ת ל י ה ו צ ח ו ק ה מ ס פ ר י ם ב א י ז ו רוח ק ל ה ע ש ת ה א ת כ ל זה .ו ש כ ר ע ב ו ד ת ה ג ב ו ה ,כ ש כ ר העגלונים.״ אין ההערכה ספק, שקרנר ראה הלבבית הכנה, א ת החיוב שרחשו לו שבחומר צעירים א נ ו ש י זה .הוא אלה. דומני, שראה גם חש אותם את יותר 201 כ ר א ו ת ילדי־טיפוחיו, ויותר כ א י ל ו ילדיו שלו .ואין זה שבהיותו בלתי־הגיוני, בארץ ראה ב ק ב ו צ ת ״ ג ב ע ת המעפילים״ אשר במושבה הדר שבשרון ,ו ב מ ה ד ו ר ת ו ה ב א ה ב ק ב ו צ ת ניצגים — א ת ב י ת ו הסופי ו א ת ק ש ר י ו ע ם ח ב ר י ה ,א ם ל א ב ח י י ם הרי פעולותיו א ח ר י מ ו ת ו .ודאי ,ש ב א ר ץ כ ב ר היה יכול ל ע ש ו ת א ת מ א ז ן כ ל ה צ י ב ו ר י ו ת וראה ,ש ה פ ר י ה י ח י ד מ כ ל מ פ ע ל י ו ה ה נ ד ס י י ם בגולה ,ש ל א י ר ד ל ט מ י ו ן — מ ה ש נ ש א ר מ צ ׳ נ ס ט ו נ י י ב .כ ל האחרים — ח ל ק י ה ם ה ח מ ר י י ם הוא האויב אם )תחילה הנאצי, ואחרי־כן ושרתו הקומוניסטי( נשארו ומשרתים עדיין ע ו מ ד י ם ע ל ת ל י ה ם — א ת ה א י נ ט ר ס ה א נ ט י ־ י ה ו ד י , עד ולכל בזי היום — הפחות — א ת ה ל א ־ י ה ו ד י .ו א ש ר ל צ ד ה ר ו ח נ י ,אין ס פ ק ש ר ב י ם מ ז ר ע י ה ם ש ל ה מ כ ו ן ל מ ד ע י ש ל ב י ת ־ ה כ נ ס ת ה ג ד ו ל והספריה היהודית ה מ ר כ ז י ת ש ל ה ם נ ק ל ט ו ו נ ב ט ו היהדות ב ל ב ו ת ר ב י ם ,א ב ל ה כ ל מ פ ו ז ר ע ל ־ פ נ י ש ב ע ה ימים ,ואין ז כ ר מ ר ו כ ז .ב ק י ב ו ץ א ש ר ק ם ב א ר ץ כ ה מ ש ך ל ג ר ע י ן הצ׳נסטונייבי ,ר א ה ה מ ש ך ש ל מ ה ש ה י ה שם ,וכן מ ק ו ם ה ז י כ ר ו ן ש ל מ פ ע ל ו ה א י ש י ־ ה צ י ב ו ר י ה מ ר ש י ם האחרון .ע ר ס ו ף י מ י ו ש מ ר ריכח ע ל ק ש ר ע ם ניצנים ,א ף ־ ע ל ־ פ י ש נ ת מ ע ט ו ש ם מכיריו ,ו ג ם מ צ ב ב ר י א ו ת ו ,ה ר ו פ ף והולך ,ל א א י פ ש ר ל ו ע ו ד להגיע לשם .ב כ ל ה ז ד מ נ ו ת ב י ק ש ומתרופף ל״קיבוצו״ להעניק כ ל שביכולתו ,ו ע ל ־ א ף דלות־אמצעיו היה קונה מ פ ע ם ל פ ע ם מ ת נ ו ת , ב ע י ק ר ס פ ר י ם ,וכן היה מ ע ב י ר ל ש ם מן ה מ ת נ ו ת שהוא ע צ מ ו ה י ה מ ק ב ל . עם אדם. פ ר ח מ ל ח מ ת ־ ה ע ו ל ם השגיה ח ל ה א נ ד ר ל מ ו ס י ה ג מ ו ר ה ב ק ש ר י ם ב י ן ב נ י ־ משפחות ההתפוצצויות התפזרו במערבולת הפעולות הצבאיות, והטלטולים, הבריחות ב ד ר כ י ם ו כ ד .ק ש ר י ם נ ו ת ק ו מעצמם ,וגם ה ק ש ר ע ם ק ר ג ר ג פ ס ק . הוא נשאר בוארשה ,בעוד שרוב פעילי התנועה נדדו למזרח־פולין והתרכזו ב ס ו פ ו ־ ש ל ־ ש ל ב ב ו י ל נ ה ,א ש ר ע ב ר ה מ ז י הרוסים ש כ ב ש ו ה ע ם ה ת פ ו ר ר ו ת פ ו ל ץ ,כ ״ מ ת נ ה ״ ל ז י ה ל י ט א י ם .מ ו י ל נ ה ה י ט ל נ ו ,כ מ ס ו פ ר לעיל ,ר ש ת ו ת ־ ה צ ל ה ל ע ב ר ש ט ח י ה כ י ב ו ש י ם 1940ש י ג ר נ ו ש ל פולין ,ה ג ר מ נ י והסובייטי ,ו ח ב ר י ם ר ב י ם ה ח ל ו ל ה ת ק ב ץ .ב ח ו ר ף מ ש ל ח ת מ י ו ח ד ת ,א ש ר י ע ד ה ה ס ו פ י היתה וארשה — גם כ ד י ל ק ש ו ר ח ו ט י ם ש ג ק ר ע ו , ג ם כ ד י ל י צ ו ר ו ל ס ל ו ל א פ י ק י ־ ה צ ל ה ,מן האיזור ה ג ר מ נ י ב ע י ק ר ,ו ל ה ב ר י ח ל ו י ל נ ה הן ח ב ר י ה ת נ ו ע ה ,הן ע ס ק נ י ם ציונים ומשפחותיהם .ק ר ג ר כ ב ר ה י ה א ז ב א ר ץ ,ו ב י ן ה נ י צ ו ל י ם היה בנו .ה ב ר ח נ ו ה ו לוילנה ,ו ה ע ב ר נ ו א ל י ו א ת ה א ה ב ה ש ר ח ש נ ו ל א ב י ו . זמן ק צ ר א ח ר כ י ב ו ש ו א ר ש ה ב ז י הגרמנים הוקם ועד י ה ז י ציבורי ל מ ע ן ר כ ך א ת ה ג ז י ר ו ת ש ל ה ש ל י ט י ם הנאצים ,ו ב ת ק ו פ ה ה ר א ש ו נ ה עדיין ה י ת ה י כ ו ל ת ־ מ ה ל פ ע ו ל בכיוון זה .ק ר נ ר ,א ש ר כ ב ר שנים ל א מ י ל א ת פ ק ז י ם צ י ב ו ר י י ם כ א ל ה , ג ק ר א ל ה י ו ת ה י ר ׳ ר ש ל גוף זה ,א ף ־ ע ל ־ פ י שהיה מ נ ה י ג ציוני מ פ ו ר ס ם ,ל א ה י ת ה כ ל פ י ו כ ל ה ס ת י י ג ו ת ,א ף ל א מ צ ד יריביו הפוליטיים הקיצוניים ב י ו ת ר .ל ה י פ ך — ר א ו א ו ת ו בין ה מ ת א י מ י ם הכל ציבורי אובייקטיבי לא־מפלגתי, ביותר ב ש ע ת חירום, וכאשר מזות כאשר ההגינות דרוש היה והאחריות שיקול עמדו כל רגע לפני הכרעה פנימית נוכח המתח והסכנות ה ר ז פ ו ת ונכפות על נבחרי ציבור. האמון אך כזה ע ם הזמן ,מ ש נ ת ב ר ר לו ,כי הגרמנים מ ת כ ו ו נ י ם להפוך כ ל גוף ל מ כ ש י ר ־ ע ז ר ל ה ג ש מ ת זממיהם ,הוא יצא מן הוועדה .מ א ז ה י ה מאחרים 202 ב״םנאטור״ היה כ ל ל י ובלתי־נגבל. ל ס כ נ ת מ א ס ר א ו א ף ל ג ר ו ע מזה .א מ נ ם איש ל א ה ע ל ה אז, יהזי צ פ ד יותר בראשית הכיבוש ,ע ל ד ל ־ מ ח ש ב ת ו א ת ה א פ ש ר ו ת ש ל ה ש מ ד ה ח ס ר ת כ ל מעצור ,א ב ל ל כ ו ל היה ברור ,ש מ צ ב ו ש ל ק ר נ ר מ ס ו כ ן מ א ד ל א ח ר ש ״ ה ת ג ר ה ״ ב כ ו ב ש י ם .הוא נ כ נ ע ל ל ח ץ ידידיו ,ו ה ס כ י ם ל ע ל ו ת ארצה ,א ף ־ כ י ב כ ל מאודו ב י ק ש ל ה י ש א ר ע ם ה מ ו נ י היהודים ב ת נ א י ה מ צ ו ק ה ,ה ל א ו מ י ת ו ה כ ל כ ל י ת .הוא גם היה בין ה א ח ר ו נ י ם ,א ש ר הורשו ל ע ז ו ב א ת פ ו ל י ן ה ג ר מ נ י ת . בראשית 1940הגיע ק ר נ ר ארצה .כ ע ב ו ר ז מ ן ־ מ ה ה צ י ע לו י צ ח ק גרינבוים, שהיה אז ר א ש מ ח ל ק ת ה ע ב ו ד ה ב ה נ ה ל ת ה ס ו כ נ ו ת היהודית ו ח ב ר ב מ ח ל ק ת ה א ר ג ו ן את שלה, כמה ראשות שכונות המועצה שבגייתן ה מ ק ו מ י ח ש ל חולון ,א ש ר החלה מי ב־.1933 עוד קמה כגרינבוים )ב־(1941 באיחוד את כישוריו הכיר וכשרונותיו ש ל ק ר נ ר ב ש ט ח ה מ ו ג י צ י פ א ל י י א ך ב ע צ ם לא ג ר י נ ב ו י ם ב ל ב ד .א י ש י ו ת ו של ק ר נ ר היתד .ב ע ל ת מ ו נ י ט י ן ו מ ו כ ר ת ה י ט ב לא ר ק ליוצאי פולין ,א ל א התנועה הציונית מנהיגי לכל ו ה י ש ו ב היהודי בארץ. ל ה פ ת ע ת ה כ ל ד ח ה ק ר נ ר ה צ ע ה זו .ו ש ו ב ניצחו צ נ י ע ו ת ו ואחריותו .ה ו א — ש ה ע ב ר י ת ש ל ו ה י ת ה ח ל ש ה ,ת נ א י הארץ עדיין לא נהירים לו ,וגם לא ה ת מ צ א בסבך היחסים הבין־מפלגתיים — אסר על עצמו את ה ה ת פ ת ו ת להצעה הקוסמת. ב י ק ש ל ה י ו ת ח י י ל פ ש ו ט ב א ר ץ כיסופיו ,ת כ נ ס ל ע ב ו ד ה ב״ביצור״ ,ה ח ב ר ה הוא ה צ י ב ו ר י ת ש ב ב ע ל ו ת ה ס ו כ נ ו ת ה י ה ו ד י ת ו ה ס ת ד ר ו ת העובדים ,ש ע ס ק ה ב ה ק מ ת מ ב נ י ם בקיבוצים ו ב י ש ו ב י ם ה ח ד ש י ם .ה ו א ק י ב ל ע ל ע צ מ ו א ת ה פ י ק ו ח ע ל ה ב נ י ה ,ו ע ק ב זה היה נ ו ס ע ל נ ק ו ד ו ת י ש ו ב שונות. ל א ר ב י ם יודעים ,ש ק ר נ ר היה מ מ י י ס ד י ה מ ו ס ד ל ב ט י ח ו ת ו ל ג י ה ו ת בארץ ,וכן יוזם הרעיון ש ל ק ו נ ג ר ס ע ו ל מ י ל ב ט י ח ו ת .כ ש ע ל ה א ר צ ה נ ו כ ח ל ד ע ת ,כ י ש ט ח זד .מ ח נ ח לחלוטין ,וכי אין כ ל מ ו ס ד ה ד ו א ג לו .כ ב ר בפולין ,ב ע ב ו ד ת ו כ מ ה נ ד ס , יותר כשמונה על מ ח ל ק ת התעשיה ועוד בבעיות אחת סוציאליות קשות בהנהלת העיריה ובתוצאות איומות בוארשה, של לפעמים, נתקל תנאי לא עבודה ירודים ,ו ב ע י ק ר ש ל ת א ו נ ו ת ב ע ב ו ד ה . כ א י ש ח ב ר ה נ א מ נ י ם ש ל ה א ו נ י ב ר ס י ט ה בירושלים פ ע ל ל ה ק מ ת ק ת ד ר ה מ י ו ח ד ת ל ב ט י ח ו ת ,א ב ל ה ע ל ה חרס .ל ע ו מ ת זה מ צ א רעיונו ע ל ק ו נ ג ר ס ב י נ ל א ו מ י ל ב ט י ח ו ת אוזן ק ש ב ת ,והוא נ ת ג ש ם .היד ,זה ב ע ת ב י ק ו ר ו א צ ל ב נ ו ה ב י ו ל ו ג ב א נ ג ל י ה ב ש נ ת ק ר נ ר נ פ ג ש אז ע ם ר א ש ה מ ו ס ד ל ב ט י ח ו ת שם ,ו ה ע ל ה ל פ נ י ו א ת הרעיון .1946 על ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ב י נ ל א ו מ י ב ש ט ח זה .הרעיון נ ק ל ט ,ו כ ע ב ו ר ש נ י ם א ח ד ו ת יצא מן הכוח א ל ה פ ו ע ל . כ ש ה ו ק ם ב א ר ץ ה מ ו ס ד ל ב ט י ח ו ת וגיחות )ב־ ,1941אז נ ק ר א ״ ה מ ו ס ד ל ב י ט ח ו ן והיגיינה בעבודה״(, היהודית. ה מ ח ש ב ה ע ל ה א ד ם ה ע ו ב ד ו ש ל ו מ ו ה ע ס י ק ה א ו ת ו ע ד סוף י מ י ו :ה ו א נתמנה קרנר, לפי הצעת גולדה מאיר, לנציג הסוכנות ה ש ת ת ף ב ק ב י ע ו ת ב כ נ ס י ה מ ו ס ד ,ה ע ל ה ר ע י ו נ ו ת שונים ל ש י פ ו ר י ם ו ל ע ז ה ־ מ ח ש ב ת הבטיחות בשטח ) ל מ ש ל :ה י ה זה ר ע י ו נ ו ש ל ק ר נ ר ל ה ע נ י ק פ ר ס י ם ל מ פ ע ל י ם מ צ ט י י נ י ם זה( .צ ל י ל ו ת מ ח ש ב ת ו ה מ ת מ ד ת א י פ ש ר ה ל ו ל ע ק ו ב א ח ר כ ל ה פ ר ס ו מ י ם , ולפני ה ה ד פ ס ה היה כ ל ח ו מ ר כ ז ה נ מ ס ר ל ו ל ב ד י ק ה ו ל ה ע ר ו ת . רמת־חיייו ב א ר ץ י ר ד ה מ א ד ,גם ב ה ש ו ו א ה לחיי ה צ נ ע ש ל ו בחו״ל, וניתן ל ה ג ד י ר ה כ צ נ ע קיצוני .ה כ נ ס ת ו היתד ,מ צ ו מ צ מ ת .הוא ה ת ח י ל א ת ע ב ו ד ת ו ב ״ ב י צ ו ר ״ ב ש כ ר ח ד ש י ש ל 6לא״י .ג ם א ז היתד ,זו מ ש כ ו ר ת נ מ ו כ ה מ א ד — כ ־ 2 0 %ב ל ב ד 203 מ ע ל ה כ נ ס ת ו ש ל פ ו ע ל פ ר ד ס ש ע ב ד יומית ) 20גרוש ליום( .ה ו א חי ,אפוא ,ב ד ח ק ו ת . דייר־משנה היה אחד בחדר ישן. בבית את אכל ארוחות־הצהריים במסעדה ה ק ו א ו פ ר ט י ב י ת ש ב ר ח ו ב ב ר נ ר ב ת ל ־ א ב י ב ,א ת ש א ר ה א ר ו ח ו ת הכין ב ח ד ר ו . א ך מ ע ו ל ם ל א ה ת ל ו נ ן על מצבו ,ו נ ו ס ף ל כ ך ד ח ה כ ל ה צ ע ה ל ע ז ר ה כ ל ש ה י . בשנותיו ה א ח ר ו נ ו ת ,מ ש נ ש ב ר גופנית ,ה ס כ י ם ל ה י כ נ ס האחרת ל ב י ת ־ א ב ו ת .א ך ע ד יומו נ ש א ר ה ס נ א ט ו ר בהא־היז־יעה — נ פ ש ו ס ל ד ה מ ק ב ל ת ע ז ר ה כ ל ש ה י ,ואף ל א ר צ ה ה ש ת ת פ ו ת ב צ ע ר ע ל עניו .ואין צ ו ר ך ל נ ח ש כ ד י ל ש ע ר ,מ ה ע ב ר ע ל ק ר נ ר ה א ס ת ט ,ש ה ק פ י ד ת מ י ד ע ם ע צ מ ו ועם ל ב ו ש ו ה צ נ ו ע א ך ה נ ק י מ כ ל ר ב ב ,כ ש נ א ל ץ א ת עצמו בתנאים של מצוקה כספית ובריאותית. לשרת קרנר נפטר בשנת בבית־הקברות הראשונה ,1967בגיל ק צ ת מ ע ל .89ב ה ת א ם ל ר צ ו נ ו ,ה ו ב א ל מ נ ו ח ה ניצנים .ה מ צ ב ה ע ל ק ב ר ו היא א ח ת מ ש ת י ה י ד ו ת ש ה ו ק מ ו לזכרו. — ש ל ו ש ־ ע ש ר ה שנים לפני־כן ,ב ה י ו ת ו ב ן .77 1954נ י ט ע ה חורשה על שמו ב י ע ר בקוע ,ב ס ב י ב ת מ ש מ ר ־ ד ו ד ש ל ר ג ל י בשנת ירושלים. ב י ו ם חרפי ,ש מ ש י א ך ח ר ו ש ־ ר ו ח ו ת ,ה ת כ נ ס ו ק צ ת ידידים ותיקים ,כ ד י להשתתף ב ח ג י ג ת ה ק ר ן ־ ה ק י י מ ת ־ ל י ש ר א ל ,א ש ר ב י ק ש ה לציין י ק ר ל א ח ד מ ג ד ו ל י פ ע י ל י ה ,ו ל א ר ק ב ת ק ו פ ה שהיה יו׳׳ר ה נ ה ל ת ה ה צ י ב ו ר י ת ה ת ו ס ס ת ב מ ד י נ ת פולין ע ל ש ל ו ש ת מ י ל י ו נ י יהודיה .לבאים היתה זו חוויה ל ב ב י ת ת ו ך ר ג ש י ת ו ד ה ל ק ר ן ע ל שהיתר .כעין פד .ל כ ל השטחים ,ש ק ר נ ר היה ראוי ש ה ם ינציחוהו. ק ב ר ו ב נ י צ נ י ם — מ צ ב ה צנועה כ י א ו ת לו .היא מ ש ק פ ת א ת אופיו ,א ת על אורח־חייו. ל א ה ש ת ת פ ת י בלוויה מ פ א ת מ ח ל ת י .א ב ל מ א ס פ ת ה א ז כ ר ה ,ש ע ר כ ה בתל־אביב ל ש כ ת ב ג י ־ ב ר י ת ״משה שור״ ל״אחיד.״ ה ד ג ו ל ,נ ח ר ת ב ז כ ר ו נ י מ ש פ ט א ח ד מ ד ב ר י ה ה ס פ ד של עורך־הדין טומקייביץ ,מן ה פ ע י ל י ם ה מ ר כ ז י י ם של ציוגי ח ש ג ו שיחד ע מ ו פולין: ״ כ ש ק ב ר נ ו א ו ת ו בניצנים ,והיינו ק ב ו צ ה .ק ט נ ה קברגו ח ל ק ג ד ו ל ש ל י ה ד ו ת פולין .ע ם ק ר נ ך ה ל ך ל ע ו ל מ ו מ ש ה ו ג ד ו ל שהיה למדי, ואיגגר׳ .והיה ב ד ב ר י ם א ל ה מן ה א מ ת ה ט ר ג י ת . שמו של קרנר לא נזכר באנציקלופדיות בלקסיקוגים, הכלליות, בספרי ה י ס ט ו ר י ה ל מ י נ י ה ם .ו ע ב ו ד ת ו ש ל פורה ,ש ר ה ש כ ח ה ,ה י א כ מ ע ט י ס ו ד י ת — .ח ו ס ר ־ המזל הולך בכרך א מתוכן ב ע ק ב ו ת ה״סנאטור״ כ מ ו צל ,ו א פ י ל ו ב ״ א נ צ י ק ל ו פ ד י ה ש ל גלויות״, )וארשה(, וחברו הקרוב, ש ע ו ר כ ו היה ידידו יצחק ג ר י נ ב ו י ם ,הושמט ה ע נ י נ י ם ש מ ו של מ ש ה קרגר וגם ש ם מ א מ ר ו ש נ כ ל ל ברשימת ב כ ר ך חסר ,ואף ״ ה ט ע ו י ו ת ״ ל א צוין הדבר .והרי אין ל ח ש ו ד ,כ י ה י ת ה פ ה יד מכוונת, א ך מ ן ה ס מ ל י יש ב כ ך ב כ ל ־ ז א ת . ה י ש ו ב היהודי ב א ר ץ נ ב נ ה והלך ב ק צ ב ק ד ח ת נ י .מ א ז ו מ ת מ י ד י ד ע ה הציונות, כי ע ל י ה ל פ ע ו ל ת ו ך מ י ר ח עם הזמן .כ כ ל שתרבינד .ה ש נ י ם ,י ר ב ו המכשולים. כל — יוצרים כוחות ש ע ל א ד מ ה נ כ ב ש ,כ ל נקודה שהוקמה ,כ ל שכנגד, מגבירים היהודית תהיה אותם ידנו על ומרחיבים אח היקף העליונה ככל שיגבר ת ו ס פ ת כוח הבעיה השפעתם. בדרך לפתרון ההספק, בטרם י ס פ י ק ו הכוחות ה ע ו י נ י ם ל ג ב ו ר חיילים ,ל ה ת פ ת ח ,ל ה ע מ י ק ידע ושורש ,כ ד י ל ס כ ל ת כ נ י ו ת י נ ו וכדי להפריענו מאחד 204 ביציקת הבטון ההיסטורי. ובתוך קדחת העשיר. התרגלנו להתעלם ה י ס ו ד ו ת ה א ל מ נ ט ר י י ם של כ ל ח ב ר ה ת ר ב ו ת י ת ,מ ן ה פ ר י נ צ י פ ש ל ״זכור עולם ,בינו ש נ ו ת ד ו ר ודור״ ,מ ש מ ע :גם מזכרון ה ע ב ר ימות כתופעה )בכלל, ו ב ת ה ל י ך ( ו מ ש ל ב י ו ש ה ב י א ו ג ו ע ד הלום ,ג ם מ ז כ ר ם ש ל ק ו ד מ י נ ו הן מ נ י פ י הדגלים, הן ה ח ו צ ב י ם ב ס ל ע י ה מ צ י א ו ת ב ג ו ל ה ובארץ .ב מ ל י ם א ח ר ו ת :ת ו ך ה ח ש ב ת ה מ פ ע ל — העשיר .ה ח ל ו צ י ת שאין ב ל ע ד י ה ל א ה מ ש ך ולא ע ת י ד — הוזנח ה ט י פ ו ל ה מ ת מ י ד בעשבים השוטים ש ע ל ו בשרותינו, עשבי הזלזול באידיאולוגיה ובאידיאולוגים, ב מ נ י ח י האושיות ו ב מ ק י מ י ה נ ד ב כ י ם .כ ך ה ו כ נ ס ה ה צ י ו נ ו ת ל ת ו ך מ י ט ת ־ ס ד ו ם ש ל מדכאות מודחת קלות־דעת ,כך נמחק או הוסט הזעזוע הנפשי מ ח מ ת השואה ש ל ת ו ד ע ת ה ד ו ר ו ת הצעירים ,ולא ר ק שלהם ,הזעזוע שהוא לפינה כסם־חיים ל ק י ו מ ה של האומה. השואה הוסיפה א ת ח ל ק ה ל ת ה ל י ך ה ש כ ח ה וההשבחה .ל ו ל א היא היה ק ר נ ר שוכן כ ב ו ד ל פ ח ו ת ב פ נ ת י א ו ן ש ל אישי ה י ה ד ו ת ו ה צ י ו נ ו ת בגולה .כ ע ת אין ש מ ו א ו מ ר ד ב ר ל ה מ ו נ י ־ ה מ ו נ י ם ש ל יהודים — ד ו ג מ ה מ ו ב ה ק ת של ד מ ו ת ט ר ג י ת בארץ א ו כ ל ת מקימיה ,וגורמת ל ה ת נ ד פ ו ת ז כ ר ם ש ל יוצקי ה י ס ו ד ו ת של כ ל ה ט ו ב א ש ר בה. 205 צבי הרמן מ ש פ ט ירושלים משפט י ר ו ש ל י ם הגיטאות מ א ת גדעון ה א ו ז נ ר ,ב ה ו צ א ת ב י ת ל ו ח מ י והקיבוץ ה מ א ו ח ד ,תש״ם אין מ נ ו ס מן ה מ א ו ר ע ו ת ה מ ז ע ז ע י ם ־ ה מ כ ר י ע י ם ב ח י י עמים .ד ו ר ו ת ע ל ד ו ר ו ת י ח י ו ע ם זכר המאורעות ,ד ו ר ו ת ע ל ד ו ר ו ת ת ח ל ח ל נ ה ה ה ת ר ח ש ו י ו ת ב נ ב כ י ה נ ש מ ה ו ת ש פ ע נ ה ע ל ד ר כ י הרגש והחשיבה .אין א ד ם ח י ר ק בהווה .עבר 1שזור ומשורג ב ח ו ט י ם ב ל י י נ ת ק ו ב מ ס כ ת מ ע ל ל י ו בגוכח ,ו ב ח י ש ו ב י עתידו ,הרהוריו ומחשבותיו, הארוגים היהודים. ב ת ו ך אירועיו .כ ך עבדות מצרים, אצל העמים חורבן הבית כל ואצל וגירוש ב נ י האדם, ספרד לא נטשו כל שכן אותנו אצל במשך כ ל ש נ ו ת ק י ו מ נ ו ופזורנו ,ח ר ף ה מ א מ צ י ם ה ר ו ח נ י י ם ־ ה ג פ ש י י ם שבודדים ואף קיבוצים ע ש ו פ ע מ י ם להשכיח ולדחוק מן ה ת ו ד ע ה א ת זכרם .מ א ו ר ע ו ת א ל ה ח ר ש ו ת ל מ י ם ע מ ו ק י ם ב נ ש מ ת האומה. ל מ א ו ר ע ו ת ההיסטוריים ה ס ר ג י י ם ה א ל ה נ ת ו ו ס פ ה ב ד ו ר נ ו ש ו א ת יהודי אירופה, א ב ד ן 6מ י ל י ו נ י ם ב נ י ה ק י ב ו צ י ם היהודיים ה ת ו ס ס י ם ו ה י ו צ ר י ם ביותר. אין מ נ ו ס ואין ס פ ק .ד ו ר ו ת ע ל ד ו ר ו ת נ ח י ה ב צ ל ת כ נ י ת ־ ת ו פ ת זו ש ל ה ש מ ד ת ־ של עם, ״הפיתרה הסופי״ להיפטר הדם מן המקלקל הקלוקל, והמקולל של היהודים ,ו נ ה ג ה ב ה צ ל ח ו ת ה ג ש מ ת ה . אין זכרונות, כל ועל אלפים, זה מ פ ל י א ,אפוא, יומנים, האירועים שהתפתחה עבודות מחקר, שהתרחשו ספרות סיפורת ברחבי ע נ פ ה מאח־ ש ל תיאור, חיעוד, גיטו, מחנה, ושירה אירופת על כל קהילה, קטעים־קטעים לעשרות ולמאות מ ת א ר י ם וממחישים א ח ה א ס פ ק ט י ם ה א י נ ס ו פ י י ם ש ל השואה ,שירדה ע ל י ה ד ו ת אירופה. היתד ,ח ק ו פ ה ב ה ח ש ב ת י לתומי ,ש ת י א ו ר י ב י א ל י ק ״ ב ע י ר ההרגה״ ה ם ה מ ש א ה ס פ ר ו ת י ־ ש י ר י ה מ ב ע י ת ב י ו ת ר ב ס פ ר ו ת ה ע ו ל מ י ת ,כ ת י א ו ר ה א כ ז ר י ו ת ה א פ ל ה והיצרים השטניים פיטמתו גופות 206 ש ל ה א ד ם :מ ו ח ו ת נ ש פ כ י ם ב ר ח ו ב מ ג ו ל ג ו ל ו ת מ ר ו ט ש ו ת :תיגוק מוצץ ה ק ר ה ש ל אמו ,ש נ ד ק ר ה ל מ ו ו ת ; ד ם ק ר ו ש ע ל ק י ר ו ת ורצפות ,וגופות, מ ב ו ת ר ו ת הרג ורצח שדמיון א נ ו ש ל א י כ ו ל ל ה ע ל ו ת אף ב ח ל ו מ ו ת זוועה. והמשורר רחמי לנוכח הזוועה ל בנכנעות: אומר לא השמים לא באו .שערי ה ש מ י ם ״שמים נפתחו! בקשו המשורר רחמים ביקש, עלי...״ התחנן, אך ל א התדיין ולא •רב .הרכין ר א ש ו ב ה כ נ ע ה : ״...ואתה מ ה לך פ ה ב ן ־ א ד ם ? ק ו ם ל ך ה מ ד ב ר ה ו נ ש א ת עמך א ת כוס ה ע ו נ י ם ו ק ר ע ת שם א ת נ פ ש ך ל ע ש ר ה ק ר ע י ם ואת לבבך תתן מאכל לחרון אין־אונים ו ד מ ע ת ך הגדולה ה ו ר ד ש ם ע ל ק ד ק ד ה ס ל ע י ם ו ש א ג ת ך ה מ ר ה ש ל ח — ו ת א ב ד בסערה...״ אולם תיאורי ביאליק ה ם כ צ ל חוורין ש ל מ צ י א ו ת ־ ה ה ר ג ו ה א כ ז ר י ו ת ש נ ת א ר ע ו כנראה, בשואה. נבצר כוחם של הנפשי המשוררים והסופרים להתמודד עם ת מ ו נ ו ת ש א ו ל אלה .לא מ ק ר ה הוא ש א ו ר י צ ב י ג ר י נ ב ר ג ע ז ־ ה ב י ט ו י ו ס ע ו ר ־ ה נ ש מ ה ניסה ,ניסה ל ת א ר ולריב ,ו ל א ב נ כ נ ע ו ת ד ו ר ו ש ל ביאליק. ״...הנה לא ב א ת אלוהים, א ת ה ה ב ט ח ת ל ב ו א ב א ח ד הימים, ו ב א האויב לקבוץ ג ל ד ו ת ש ל כ ל י ה , ב ו ר ו ת כרו ב ז י ע צ מ ם ל ע צ מ ם — קהילות ,ק ה י ל ו ת ה ל כ ו א ל ה כ ב ש נ י ם ; ע כ ש ו אין עוד צורך גאולה .שב ,ש ב ב מ ק ו מ ך א ל ו ה י ם ! איך נ ה ר ג ו ? איך ש ו ר פ ו ? ה ל ש ו ן א ו מ ר ת :זוועה — ו מ ל ה דומה לה ולא יותר... .״ א נ י אדם א ב ל א ת ה א ל ו ה י ם ודאי היית ב מ ע מ ד ם ש ל ע ד ר י ך באושויץ ומאידנק, ב ב ל ז י ץ וטרבלנקי, ב פ ו נ ר וברגן־בלזן, ובכל שדה־הרג אחר ו ב כ ל מ ח נ ה מגור א ח ר בין הריין לבין ה ד נ י ס ט ר , בין חוף ים ש ח ו ר וים ב ל ט י וחוף י ם ־ א ד י ר , בין א מ ס ט ר ד ם וסלוניקי...״ ״הלשון אומרת: זוועה״, ולא יותר. אין אין כוח, יכולת להתמודד עם ההתרחשויות .התיאור ב כ ל ל ו ת ו — הוא רשימה. גוצרו יצירות ס פ ר ו ת י ו ת א ח ד ו ת מ ע ו ל ו ת כ ס פ ר י א ל י ויזל ,ש ב ר ג י ש ו ת ב ל ת י רגילה ובכשרון סופר גדול הצליח להעביר לתודעת הקורא את גיא־ההריגה ו ה ת ר ח ש ו י ו ת י ו .ברם ,גם ס פ ר י ו ש ל א ל י ויזל א י נ ם ה ה מ ת ה ה ר ח ב ה ו ה ש ל מ ה ש ל א י ר ו ע י ה ק ד ר ו ת .ה ם ב ו ק ע י ם ב ק י ע י ם ו מ ס ד ק י ם ס ד ק י ם ד ר כ ם נ י ת ן להציץ ו ל נ ס ו ת להבץ א ת ה מ ת ר ח ש ב נ ש מ ת ה ק ר ב נ ו ת ו ב מ ח ש ב ת ם .יכול ,שאין ה ת י א ו ר אפשרי. א נ ח נ ו קרובים מדי למאורעות ,וכנראה יש צורך ב פ ר ס פ ק ט י ב ה היסטורית ואמנותית כדי להקיף שייקספיר את המאורעות ביצירה או ש ל ס ו ל ס ס ו י ,היחידים ספרותית יש צורך בכישחץ עילאי של ב כ ל הספרות העולמית שהצליחו להחיות מ א ו ר ע ו ת ואנשים ב כ ל ה י ק פ ם ו ס ס ג ו נ י ו ת ם .ומי י ו ד ע מ ת י ייוולד ב ד ו ר ו ת ה ב א י ם א י ז ה ש י י ק ס פ י ר או ס ו ל ס ס ו י י ה ו ד י ? 207 מפליא את ב ה ר ב ה שאין ע ד ע ת ה ס פ ר ה י ס ט ו ר י ש י ת א ר ב צ ו ר ה כ ו ל ל ת ו מ ו ב נ ת כ ל האירועים ש ל ה ת ק ו פ ה ה ב ל ת י מ ו ב נ ת ה ז א ת ,ע ל כ ל פ נ י ם א י נ נ י יודע ע ל ס פ ר מ מ צ ה כזה ,בו נ א ס פ ו כ ל ה ק ו ב י ו ת ל פ ס י פ ס רחב ,מ ו ב ן והגיוני ,ב מ י ד ה והגיון־אדם יכול להשיג א ת ה מ א ו ר ע ו ת החלל ה מ ח ר י ד י ם ש ל הימים ההם .א ת ה ג ד ו ל הזה מ מ ל א ס פ ר ו של ג ד ע ו ן ה א ו ז נ ר :״ מ ש פ ט ירושלים״. מ ה ו מ ש פ ט י ר ו ש ל י ם ? ה ו א מ ש פ ט ו ש ל א ד ו ל ף אייכמן ,ה מ ב צ ע ה ג ד ו ל ש ל הסופי של ״הפיתרון עקשנות, היהודים״. שאלת אייכמן אילו את הקדיש באותה חייו ק ג א ו ת ו מ ס י ר ו ת אין־קץ ,ב א ו ת ו כ ו ח ה מ צ א ה וערמומיות ,לאיזו מ ט ר ה נעלה — כפי אנושית שהקדישם לפשע לרצח מתועב, א ו אז ולהכחדת־עם, וודאי היה הופך ל א ח ת הדמויות ה מ א י ר ו ת ו ה ב ו ל ט ו ת ש ל ה ת ק ו פ ה ה ע ת ו מ ה ־ ה ק ו ד ר ת מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה ו ב ז מ נ ה .א ך א ד ו ל ף אייכמן היה נ א צ י קנאי ,ש ע ם לפני ת ב ו ס ת ה י ט ל ר נ מ ל ט ל א מ ר י ק ה ה ד ר ו מ י ת .ציידי ה נ א צ י ם ושירותי המודיעין'הישראליים ה ת ח ק ו ע ל עקביו ב מ ש ך ח מ ש ע ש ר ה ש נ ה ע ד ש ה צ ל י ח ו ל ג ל ו ת ו ב ב ו א נ ו ס ־ א י י ר ס , ל ל כ ד ו ב־ 11במאי 1960ו ל ה ב י א ו ל י ש ר א ל ,ו ל ה ע מ י ד ו ל מ ש פ ט בירושלים ע ל פ י ח ו ק דין הפושעים הנאציים. ת מ ה ו ב י ש ר א ל אז ,וודאי יש ש ת ו ה י ם ג ם כיום ל מ ק ר א הספר ,מ ד ו ע רבים ל א ירו ,פשוט ,כדור ב ר א ש ו ו ב כ ך ל ח ס ל א ת ה פ ר ש ה כולה ,ב מ ק ו ם ל נ ה ל ב מ ש ך כשנתיים בעלי מ ש פ ט מייגע ת פ י ס ת ״דוגרי״ ומורט־עצבים, ו״ביצועיסטים״ כוחות שבלע למיניהם לא נ פ ש וממון רב? פשטנים מבינים הבינו ,ואולי אינם ע ד היום הזה ,מ ה ע ר כ ו של ש ל ט ו ן ה ח ו ק ב מ ד י נ ה מ ת ו ק ג ת ,ומה ח ש ו ב ה ל י ש ר א ל ההשתייכות ומתנכרת האוזנר, לעולם החוקי ש ל ק ה י ל י י ת ה ע מ י ם ,א ף אם לא פ ע ם היא לנו .יש לשבח את המשפטית־ המדינית תפיסתו הכוללת התנכרה של גדעון ש כ ת ו צ א ה מ מ נ ה היינו ע ד י ם ל מ ש פ ט ,ש ה ו כ ן ו ה ת נ ה ל ב ק פ ד נ ו ת מ ו פ ל ג ה ל א ר ק על ע ו ב ד ו ת פשע ,כי אם ג ם ע ל ב ע י ו ת י ס ו ד מ ש פ ט י ו ת ־ מ ו ס ר י ו ת ־ פ ו ל י ט י ו ת , ה נ ו ג ע ו ת בקיום קיבוצים אנושיים כ ב נ י ־ א ד ם .הן ל מ ק ר א תיאורי הזוועות וציטוטי צדק העדויות מ ת ע ו ר ר ה ס פ ק בלב, ש״מותר ה א ד ם מן ה ח י ה כי ה ו א מ ד ב ר ״ , אם אכן החכם הקדמון ב ק ב י ע ת ו ה פ ס ק נ י ת כ ל ו מ ר ה ו א חושב .אולי טובה ה ח י ה מ ן האדם ,כי היא ט ו ר פ ת ב מ ק ר ה ש ל צ ו ר ך ב ל ב ד ,א ם מ ת ו ך סיפוק צרכי מזון ,ו א ם ה ת ג ו נ נ ו ת ־ ק י ו ם ,ולא מ ת ו ך מ ש ט מ ה .ו א י ל ו האדם... מתוך עצם המשפט ,ניהולו הכן ו ה נ ק י מ כ ל ר ב ב ,מ ח ז י ר לא ב מ ע ט א ת האימון ב ק ה י ל י ה האנושית ,ב כ ב ו ד ה א ד ם ו ל א ש ל ה א ד ם היהודי ב ל ב ד . מ ה י האחריות ה מ ש פ ט י ת ,ה מ ו ס ר י ת ו ה ח ב ר ת י ת ש ל אדם ,א ש ר ל פ י ט ע נ ת ו ע ל י ו ל ב צ ע — ואייכמן ה ר י טען זאת — .פ ק ו ד ו ת ה ב א ו ת ע ל פ י מיצוות ראשי מ ד י נ ה או צ ב א ,והוא מ צ י י ת להן ל ל א ע ר ע ו ר ? ״כלל אישום... ב ל יעבור ...כי פקודה הרי ת י ת כ ן גם פ ק ו ד ה בלתי חוקית בעליל לא ת ש מ ש מגן בפני ב ו ג ד נ י ת ל ע ר ו ק א ו ל מ ס ו ר ע מ ד ה .לאויב .נ מ נ ו ו ג מ ר ו ח כ מ י ה מ ש פ ט כי לפחות• כ ש ה ד ב ר גוגע ל פ ק ו ד ה ב ל ת י חוקית .בעליל ,ת ו ב ע הצדק להעניש עליה ולא להניח למבצעה להימלט מענשו... סימן־היכר של פ ק ו ד ה ב ל ת י חוקית ב ע ל י ל מן ה ד י ן ש י ת נ ו ס ס כ ד ג ל ש ח ו ר מ ע ל .כ ל פ ק ו ד ה נחונה, ככתובת אזהרה ה א ו מ ר ת ״אסור״. לא אי־חוקיות פורמלית, נ ס ת ר ת או נ ס ת ר ת ל מ ח צ ה ,לא א י ־ ח ו ק י ו ת ה מ ח ג ל ה ל ע י נ י ח כ מ י ה מ ש פ ט ח ש ו ב ה כאן ,א ל א ה פ ר ת ח ו ק 208 גלויה ו מ ו ב ה ק ת א י ־ ח ו ק י ו ת וודאית והכרחית ,ה מ ו פ י ע ה ע ל פ נ י ה פ ק ו ד ה עצמה, אופי פ ל י ל י ב ר ו ר ש ל ה פ ק ו ד ה או ש ה פ ק ו ד ה מ צ ו ו ה עליהם ,א י ־ ח ו ק י ו ת ה ד ו ק ר ת א ת ה ע י ן ו מ ק ו מ מ ת א ת ה ל ב ,אם העין א י נ ה עיוורת ו ה ל ב א י נ ו א ט ו ם ומושחת...״ וטעם ואייכמן הן לא ל פ ח ו ת בעיני, פ ח ו ת חשוב, היה מ ת ק י י ם ש א י ל ו מ ש פ ט זה לא ה י ה זוכה ל ח י ס ו ל מיד ע ם היתפסו ,א נ ח נ ו ל א היינו זוכים ל ס פ ר הזה. ל א ל א נ ש י ם ב ל ב ד ,א ל א גם ל ס פ ר י ם גורל מ ש ל ה ם ; קשורים ה ם באירועים, ר ג ש ו ת ,מ ח ש ב ו ת והגיונות .אין לי ספק ,ש ב ל י מ ש פ ט אייכמן ה ס פ ר ה ז ה ל א ה י ה א ו ל פ ח ו ת ל א היה נ כ ת ב ב צ ו ר ת ו ה נ ו כ ח י ת .ד ו ר ו ת היו ח ס ר י ם ס פ ר מ ק י ף נכתב, ו כ ו ל ל ע ל ה ש ב ר ה ג ד ו ל ש פ ק ד א ת ב י ת ־ י ש ר א ל .מ ס ו פ ק נ י ,אם ל ל א אילוץ וכורח המשפט היה מישהו הסיוט, בדורנו עומד הנפשית במשימה אל לצלול תהומות תוך ל ה ע ל ו ת ן ב פ נ י נ ו ״ ב א ו ב י י ק ט י ב י ו ת ״ ש ל מ ש פ ט ן ודוקא ע ל ־ י ד י ־ כ ך ל ה צ י ב ספרותית אנדרטא השפעה חינוכית ולהשפיע מ י ר ב י ת ע ל נ ו ע ר הישראלי ,ולא על הנוער בלבד. הספר משחזר הפוליטיים מתוך עד בצורה את מרוכזת היטלר עליית לשלטון, המאורעות את ל א ח ר עלייתו ,א ת ה ה ת ג ב ר ו ת ה ש י ט ת י ת ש ל מ ע ש י ה א ל י מ ו ת ה נ ו ב ע י ם ש נ א ת היהודים .ה ו א מ ש ק ף ב צ ו ר ה ב ר ו ר ה א ת ה ת פ ת ח ו ת ה מ ח ש ב ה ה נ א צ י ת ל״פיתרון בתחילה הסופי״ ה י ו גירושים ב־13 רכושם הוחרם. שמשיו הגאציים עליית ואת אייכמן המעלות בדרג מ ג ר מ נ י ה גופא .היהודים י כ ל ו במרס 1938 ה ב ט י ח ו ״לטהר״ היסלר את סיפח מולדת עם לצאת, את הצלחתו. צעדי א ם היה לאן, לרייך אוסטריה ה פ י ר ר מהיהודים. רק הגרמני. נקרא אייכמן ל ד ג ל ה ו א י ל ו נ ח ש ב ל מ ו מ ח ה ל ע נ י נ י היהודים .גירוש יהודי א ו ס ט ר י ה ב ו צ ע ב א כ ז ר י ו ת וטירור. ע ד א ח ד מ ע ס ק נ י ה ק ה י ל ה בווינה ס י פ ר כי איש סייס ״ מ ס ר לידי מ י ם רותחים ו מ ט ל י ת וציווה ע ל י ל ש פ ש פ ף א ת ה מ ד ר כ ו ת .נ ת ב ר ר ש ה ד ל י מ ל א ח ו מ צ ה מ ר ו כ ז ת וידי ה ת נ פ ח ה במהרה...״ אייכמן מרוסן, פ י ת ח ״שיטה״ ל ט י פ ו ל ב נ ו ש א ה י ה ו ד י : ושפך־דם קרבנות שיגרמו לסבל רב ככל ״ ת ח י ל ה טירור פ ר א י ב ל ת י האפשר זמן במשך מוגבל; ל א ח ר מ כ ן ,ו ל פ נ י ש י ת א ו ש ש ו מהזעזוע ,יש ל ה ז מ י ן ע ס ק נ י ם יהודים ו ל ה צ י ע ל ה ם לשתף פעולה הציבור, ״למניעת סבל נוסף״. המניע יהיה הראשון ספק ללא לטובת ל כ ן מ ד ך ך ה ט ב ע ניתן ל צ פ ו ת ש ה ע ס ק נ י ם היהודים ייענו ,ע ק ב ח ו ב ת ם ל ס י י ע ל ב נ י ע מ ם .א ח ר כך ,כשיהיו ב ז ו ,כ ב ר יכוון א ו ת ם כחפצו .כ ך ה נ י ח אייכמן ב ו י נ ה א ת היסח־ ל ש י ט ה ה כ ל ל י ת ,ש ה ו ע ת ק ה א ח ר כ ך כ ש י ג ר ה ל כ ל א ר צ ו ת ה כ י ב ו ש הנאצי היתד. — ל א ל ף א ת היהודים ב ע צ מ ם ל י ה פ ך ב ת ו ם ־ ל ב ל מ ש ת פ י פ ע ו ל ה .ה מ ט ר ה להשתלט באמצעות יהודים טובים על חייהם של המוני בית־ישראל״.״ רעיון ה י ו ד נ ר א ט ,ש ב ה מ ש ך נ ו ת ר מ מ נ ו ר ק ה א י ו ם והאילוץ. ב ־ 9ב נ ו ב מ ב ר ה י ה ״ליל ה ב ד ו ל ח ״ ה מ פ ו ר ס ם ,ל י ל זוועות ,א ל י מ ו ת ,הרס ,ה ר ג והצתה בתי ״נשרפו 191 כ נ ס ת ,ע ו ד 76נ ה ר ס ו כליל 11 ,מ ד כ ז י ם ־ ק ה י ל ת י י ם ו ב ת י ־ ע ל מ י ן נהרסו, 815 מאורגנים בתי־עסק ע ל ידי כ ו ח ו ת המדינה הגרמנית. יהודיים נ ח ר ב ו 29 ,מ ח ס נ י ם ג ד ו ל י ם הושמדו, נ פ צ ע ו קשה...״ ל מ ח ר ת ע ל ה ל כ מ ה א ל פ י ם מ ס פ ר ״ליל בלילה הבדולח״ היה אות ברור לבאות. אחד 36יהודים נ ה ר ג ו ו־36 בתי־העסק שנחרבו. אחרי אוסטריה בא תורן של צ׳כיה ו מ מ ל ; א ח ר י ה ן — פ ל י ש ת צ ב א ו ת ה נ א צ י ם ל פ ו ל י ן ו פ ת י ח ת מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם 209 השניה .ב ח ס ו ת ה מ ל ח מ ה ה י ה ק ל י ו ת ר ל ה ג ש י ם א ת ה ב ט ח ת ה י ט ל ר ו מ ש א ל ת ־ ל ב ו ל ה ש מ י ד א ת יהודי אירופה .ה ש מ ד ת היהודים היתד ,מ ט ר ה ח ש ו ב ה ל א פ ח ו ת ב ע י נ י ״הגזע הנהגת מזה העליון״, הכיבושים מאשר והניצחון הצבאיים באיזו בחזיתות. ה ח ש י ב ו ה נ א צ י ם א ת ה ש מ ד ת יהודי א י ר ו פ ה מ ו כ י ח ה ה ע ו ב ד ה ,ש ב ת ו ך מ א מ ץ מלחמה אדיר ,וגם ל א ח ר ש פ ת ח ו ב ח ז י ת ה ר ו ס י ת העצומה ,ה פ ר י ש ו כ ו ח ו ת צ ב א , אמצעי תחבורה והמרים כדי — גרמניה ח ס ר ה ב א ו פ ן ט ב ע י כ ו ח ו ת עבודה .אך אם ג ת ע ו ר ר ה ה ש א ל ה מ ה ע ד י ף : ל א ב ד א ת היהודים. הכבד במאמץ המלחמתי כ ו ח ו ת ע ב ו ד ה ש ל ע ב ד י ם יהודיים ל מ ע ן הייצור ה מ ל ח מ ת י ה ג ך מ נ י ת ו ך ה י ש א ר ו ת ם בחיים ,א ו ה ש מ ד ת ם ה ג ו פ נ י ת ,ה נ א צ י ם ב ח ר ו — ל ל א יוצא מן ה כ ל ל — ב ה ש מ ד ה . ע ם כ י ב ו ש ה ש ל פ ו ל י ן ה ח ל ה ת ה ל י ך המואץ ש ל ״הטיהור״ .״...חטפו י ה ו ד י ם מהרחוב ב ע ל י ז ק נ י ם ג ו ל ח ו ב ס כ י נ י ם או בפגיונים ,הורידו ז ק נ י ם ומהבתים, עם ח ת י כ ו ת בשר .ק ב צ ו יהודים ב ב י ת ־ כ ג ס ת והרגום ביריות .א ל ה ש נ מ ל ט ו ד ד ך ה ח ל ו נ ו ת נ ו ר ו ב ח ח ״ .״ ,מ ס פ ר ת ע ד ה א ח ת ו מ מ ש י כ ה :״ ...בעיירה ד ו ב י ג ק ה ק ב צ ו כ ע ש ר י ם א נ ש י ם ע ט ו ר י ט ל י ת ו ת ותפילין .ציוו ע ל י ה ם ל ה ת פ ל ל ,לשיר ו ל ה ר י ם י ד י ה ם ל ש מ י ם ואז חיים. באו קצינים גרמנים ,ש פ כ ו עליהם נ פ ט או בנזין ושרפו א ת כ ו ל ם ר א י ת י ז א ת ב מ ו עיני .ה ר י צ ו א ו ת נ ו בדרך .איש זקן החזיק ב ז ר ו ע ו ת י ו י ל ד ש ה י ה בגבס ולא יכול נתון צעק: הם אמרו לו להניח ללכת. א ת הילד. הילד ירו בזקן. ״קודם בי׳ .א ח ך כ ך י ר ו ג ם בילד״.״ אולם ה ר צ ח ב ר ח ו ב ו ת ו ב ב ת י ם ה י ה מדי. אטי בפולין אחרי כ י ב ו ש פולין, ובאירופה אייכמן הנאצית, כולה העלה עוד את ההנהגה נותרו תכגית הנאציח בחיים האמינה מיליונים שהשלום יהודים. הגיטואיזציה .הזמן ק צ ר קרוב והנה לשמחת ההנהגה והמלאכה מרובה. פ ק ו ד ת ה מ ט ר ה ה ס ו פ י ת היחד :,״ ה א ו כ ל ו ס י ה היהודית ת י ש מ ד לחלוטין .כ ל ה י ל ד י ם היהודיים יירצחו״. ה ס פ ר ,כ מ ו צ ל מ נ י ה ,ע ו ב ר מ ג י ס ו לגיטו ,מ ק ה י ל ה ל ק ה י ל ה ו ע ד ו ת א ח ת מ ס מ ר ת שערות השכונה. יותר מ ר ע ו ת ה .אשד ,מ ס פ ר ת :״...מאות א נ ש י ם ״ ס ה ק י פ ו א ת ב צ ע ק ו ת ו ה צ ל פ ו ת ש ו ט י ם ציוו ע ל כ ל היהודים ל צ א ת החוצה .ה ם נ י צ ו ד ו כ ח י ו ת , ר ו כ ז ו ב כ י כ ר העיריה ,ה ו ח ז ק ו ל ל א א ו כ ל ומים עד ל מ ח ר ת .אז ,כ ש ה כ ל ה י ו ק ר ו ב י ם להתעלפות נצטוו הרגשתי מפחד ומרעב ,הצעידו אותם אל להתפשס.״״ אנשי הס״ס איך מלכה׳לה שלי מ ח ח לעיירה. ה ת ח י ל ו לירות באגשים )הבת בת (6 תעלה ליד בעורף נ ק ר ע ת ממני, הגיע שמעתי את ארוכה תורי. זעקתה ה א ח ר ו נ ה והיא נ ו ר ת ה .ה ג ר מ נ י ת פ ס בשערותי .ש מ ע ת י ידיה ,א ך נ ש א ר ת י ע ו מ ד ת . הוא ס ו ב ב אותי ,י ר ה ש ו ב ו נ פ ל ת י ל ת ו ך הבור ...ה ר ג ש ת י ש א נ י נ ח נ ק ת ,כ י נ פ ל ו ע ל י אנשים .ה ת ח ל ת י מ ת נ ו ע ע ת .נ א ב ק ת י שלא אחנק .פ ת א ו ם ה ר ג ש ת י ש א נ י ע ו ל ה ו מ ת ר ו מ מ ת מ ע ל לאחרים ...ב ש א ר י ת כ ו ח ו ת י ע ל י ת י למעלה...״ כ ש ה ג י ע ה ל א ד ר — ה ג ר מ נ י ם ש ע ו ד ל פ נ י כן כ י ל ו א ת מ ל א כ ת ם כ ב ר ע ז ב ו א ת ה מ ק ו ם .ה י א נ ש א ר ה ב ח י י ם . ק ש ה א פ י ל ו ל צ ט ט פ ס ו ק י ם מן העדויות ,ש מ ס פ ר ו ת על גורל ה ק ר ב נ ו ת .פ ש ו ט לא ייאמן. הכיבוש בכל זאת א מ ת היא. ב ק ה י ל ה א ח ר קהילה, בפולין, ועם התקדמות ב ל ט ב י ה ,ל י ט א א ו ק ר א י נ ה ,ר ו ס י ה הלבנה ,ע ר כ ו פ ל ו ג ו ת ה י ר י ש ל ה ס ״ ס , א ו ״ ע ו צ ב ו ת ה מ ב צ ע ״ ,כ פ י ש ק ר א ו להן ,ט ב ח המוני .ל פ י הדיווחים ר צ ח ו ב ד ר ך זו 1,400,000יהודים .מ ע ט מ ד י ו א ט י מדי .יש ל ה מ צ י א ש י ט ת ה מ ת ה י ע י ל ה ו מ ה י ר ה יותר. נוצרו ״בתי־החרושת־למוות״ על זי גזים מרעילים. הבעיה שהטרידה ב י ו ת ר א ת ה ה נ ה ג ה ה נ א צ י ת היתד ,ר י כ ח היהודים ב כ ל ארץ וארץ .א ח ר י ג ר מ נ י ה , 210 אוסטריה, צרפת, צ׳כיה ,פוליו, בלגיה, הולנד, לטביה, ליטא, יוגוסלביה ,יוון, אוקראינה, איטליה, ביילורוסיה, בולגריה בא ולבסוף תור יהודי הונגריה. אף א ת ר ל א נ ת מ ל ט מן ה ס ר י ק ה ה ק פ ד נ י ת ש ל ה נ א צ י ם ו מ ר צ ו נ ם ל מ צ ו א ו ל ה כ ר י ת כ ל יהודי ש ש ר ד .ה כ ל נ ע ש ה ב ד י י ק נ ו ת ,בסדר ,ע ל פ י רישום ,ל פ י ה ח ו ק . עוקב הספר ממחנה־מוות בצורה אחרי תמציתית גאיות אירועי מארץ ההריגה לארץ, ל מ ש ג ה ו ; ת ע ו ד ו ת ,תיאורים ,עדויות .ה כ ל מ ת ו מ צ ת ,היסטורי ,ר ו ט ט ומסעיר .ג ד ע ו ן ה א ו ז נ ר וודאי ל א ה ת כ ו ו ן ל כ ת ו ב א ת ה ה י ס ט ו ר י ה ש ל השואה .ברם, לשמה שלא הנאציזם לשמה. בא הקורא מקבל תמוגר, לא ברורה על רק התפתחות ומעשי ה ב ר ב ר י ו ת ו ג ו ר ל ק ה י ל ו ת י ש ר א ל ו ה ג י ט א ו ת ע ל ס ב ל ם ולבטיהם, א ל א גם ע ל יחס ה ע ו ל ם ה נ א ו ר ו ע ל יחס ח ס י ד י ־ א ו מ ו ת ־ ה ע ו ל ם ה מ ו ע ט י ם ,ע ל ג ב ו ר ת ש ל ה י ה ו ד י ם ו ע מ י ד ת ם ע ל כבודם. הנפש ה ן מ י ד א ח ר י ה ש ו א ה נ י ט ש ויכוח גם ב י ש ר א ל ,כ ר ג י ל מ ש ו ל ה ב ע ל ז י יצרים מפלגתיים ואינטרסים ובלי כל התחשבות בתנאי המלחמה מציאות והשואה, וגשאלו ש ל ו ש ש א ל ו ת ,שהיתר ,בהן ג ם ה א ש מ ה ח מ ו ר ה :א .א י פ ה היד ,ה ע ו ל ם ה נ א ו ר נ ו כ ח ה ש מ ד ת ה י ה ו ד י ם י ב .מ ה ע ש ו מ נ ה י ג י ה צ י ו נ ו ת ו ה י ה ד ו ת ? מ ד ו ע ל א ה צ י ל ו ? ג .מ ד ו ע ה ל כ ו יהודים כ צ א ן ל ט ב ח ב מ ק ו ם ל ה ת מ ר ד ו ל ה י ל ח ם ,ו א ם נ ג ז ר ל מ ו ת — מות כ ב ו ד י למות ב ס פ ר מצויות ת ש ו ב ו ת ב ה י ר ו ת ל ש א ל ו ת ט ו ר ד ו ת אלה. ה ע ו ל ם ה ג ד ו ל היה ״ פ ל נ י ט ה א ח ר ת ״ .ב ת ק ו פ ת גירוש יהודי א ו ס ט ר י ה וגרמניה, כ א ש ר א פ ש ר ה י ה ל ה צ י ל חיי יהודים ע ל ידי פ ת י ח ת ש ע ר י ם ו מ ת ן ה י ת ר י כ נ י ס ה , ב א ו פ ן ז מ נ י ב ל ב ד ,שערי ה א ר צ ו ת נ ש א ר ו נ ע ו ל ו ת . ולו חדשים שטו ב ל ב ימים מ ב ל י ל מ צ ו א נמל, אניות בו יותר להם ע מ ו ס ו ת פליטים, להגיח כף רגל על היבשה .ע ש ר ו ת א ל פ י ם ש ל יהודים א ז ר ח י פולין ג ו ר ש ו מ ג ר מ נ י ה ו א ו ס ט ר י ה ל ג ב ו ל פ ו ל י ן ; פ ו ל י ן ס י ר ב ה ב ת ח י ל ה ל ק ב ל ם ואנשי מ ש מ ר ה ג ב ו ל ש ל ה פ ת ח ו ב א ש ר צ ח נ י ת . בחחילה ה ע ו ל ם ה נ א ו ר ל א ה ת י י ח ס ב ר צ י נ ו ת לאיומי היטלר ,כ ל ש כ ן בענין היהודים .ה ע ו ל ם ע צ ם א ת עיניו ו א ט ם א ת א ז נ י ו ל ק ר י א ו ת ה ע ז ר ה .יצאו ז י ח ו ב ה ״ נ צ י ב עליון לפליטים״ .היה זה ג׳יימס מ ק ד ו נ ל ד , במינוי מאוחר יותר שגרירה ה ר א ש ו ן ש ל א ר צ ו ת ה ב ר י ת ב מ ד י נ ת ישראל .ה ו א ה ת פ ט ר מ ת פ ק ז ו ב ד צ מ ב ר לאחר לא ,1935 ש נ ו כ ח ל ד ע ת ש ש ו ם ד ב ר ל א נ ע ש ה ולא ייעשה .פ ש ו ט ,ה ע מ י ם ה נ א ו ר י ם היו מוכנים הבריטים לשום מעשה הצלה. שערי ו ה מ א ו ר ע ו ת ה ש ת ו ל ל ו בארץ .ה ח ח י ל ה ארץ־ישראל היו נעולים על זי ה ה ת א ר ג נ ו ת ש ל ה ע ל י ה ב׳ ,אך כמד ,י כ ו ל ל ה צ י ל מ פ ע ל זה ל ל א אניות ,ל ל א כ ס ף וחרף התנגדותם העזה של הבריטים ? בקת ,1938ת ח ת לחץ ה מ נ ה י ג ו ת ה צ י ו נ י ת ו ה י ה ז י ת ,פ ר נ ק ל י ן רוזוולט ,נ ש י א א ר צ ו ת ה ב ר י ת ,ה ו ר ה ל כ נ ס ו ע ז ה ב י נ ל א ו מ י ת באיוויאן ש ב צ ר פ ת ,כ ד י לדון ב ג ו ר ל הפליטים .התכנסו נציגי אומות העולם והשתעשעו באינפלציה מילולית ע ל ״סבל אנושי מקום ק ט ס ט ר ו פ ל י ״ ,ע ל צדק ,ר ג ש ־ א נ ו ש ורחמים .א ך ה מ ד י נ ו ת ל א ה צ י ע ו אף מקלט אחדי המדינות ל א היו ל א ח ר ״ליל ה ב ד ו ל ח ״ ,שציין נכונות לנקוף אצבע. ״נציב תסמונת־עתז ב ר ו ר ה ביותר, תבע המדינות, הפליטים״ מכל 25,000א ש ר ו ת כ נ י ס ה ל י ה ז י ם ,ל א נ מ צ א ה מ ד י נ ה א ח ת ו י ח ז ה ,שהיתר ,מ ו כ נ ה להשתתף במכסה הזעירה ביותר. הנשיא רוזוולט פנה״. לפורטוגל ולמוסוליני, שיסכימו ליישב פליטים באנגולה ובחבש. 211 לאחר המלחמה, פרוץ ספרד ממשלת פרנקו של הפאשיסטית)!( התנדבה ל ק ב ל 400,000פ ל י ט י ם י ה ו ד י ם ב ת נ א י ,ש ה מ ע ר ב י ב ט י ח ש י ה י ה ל ה ם ל א ן ל ה מ ש י ך . ז א ת איזו נ ק י פ ת ־ מ צ פ ו ן ה י ס ט ו ר י ת ס ת ו ר ה ו ב ל ת י החיתה מכל מקום מוסברת? גם בכך הסתכמה התוצאה באפס. 1942היו ה י ד י ע ו ת ע ל ה ה ש מ ד ה ב ר ו ר ו ת ו ב ל ת י מ ע ו ר ע ר ו ת .מ ע צ מ ו ת ־ בקיץ ה ב ר י ת עשו מאמצים נואשים לא להרשות להביא א ת העובדות לידיעת הציבור הרחב. ממשלת אך ואנגליה ארצות־הבריח הצליחו לא בכוונתם את לסתום ה פ ה ל כ ל י ה ת ק ש ו ר ת .גלי א ה ד ה גדולים ש ט פ ו א ת היהודים .ש ר ה ח ח הבריטי, נשים חפים א ז ן ,הודיע בפרלמנט ,שמאות אלפים אנטוני מפשע ש ל ילדים, וגברים נ ר צ ח ו ועוד ע ו מ ד י ם ל ה י ר צ ח .ה פ ר ל מ נ ט ק ם ע ל ר ג ל י ו ל א ו ת ה ז ד ה ו ת .א ך ש ע ר י ארץ י ש ר א ל נ ש א ר ו נעולים ...ש ר ־ ה ח ח ה ב ר י ט י ה כ ה מ ג ו ה ץ ו מ ש ת ת ף ב צ ע ר , שעל טען לפעול בריטניה שיקול מתוך פוליטי ובזהירות מירבית. בהשפעת ס ט י פ ן ווייז פ נ ת ה ה ג ב ׳ א ל י נ ו ר רוזוולט ,מ ע ל ל ר א ש ב ע ל ה ה נ ש י א ,ל מ ש ר ד ה ח ח האמריקאי לבוא לעזרה ,א ך גם פנייתה הושבה ריקם באדיבות רבה .בלחץ ד ע ת ה ק ה ל ,ש ע ו ר ר ו מ נ ה י ג י הציונות ,ו ב ר א ש ם ה ד ״ ר ווייצמן ,ב א נ ג ל י ה ו ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת , המדינות שתי כינסו להתיעצות ועידה בענין היהודים, באפריל .1943 מקום ה כ י נ ו ס — ב ר מ ו ד ה .היא ר ח ו ק ה .ע י ת ו נ א י ם ו א נ ש י כ ל י ה ת ק ש ו ר ת ל א י כ ל ו להגיע, ולגציגי ה מ ו ס ד ו ת היהודיים לא א פ ש ר ו להגיע. ע ו ד ב־ ,1944ע ל פ י ה ו ר א ו ת מ ש ר ד ־ ה ח ח ה א מ ר י ק א י ,ג ע ש ו מ א מ צ י ם ג ד ו ל י ם כ ד י ל ס ת ו ם א ת כ ל צ י נ ו ר ו ת ה א י נ פ ו ר מ צ י ה ע ל השואה ,ע ל מ נ ת ל א ל ע ו ר ר ד ע ת ־ ק ה ל ז י ח ו ב ה ב מ י נ ו י ה א נ ט י ש מ י ל ו נ ג ל ש ם טיפול ׳ ו ל ח ץ ציבורי .ה נ ש י א ר ו ז ו ו ל ס יצא ב ב ע י י ת ה פ ל י ם י ם .ת ו צ א ו ת ה ס י פ ו ל ברורות .א פ י ל ו צ׳רצ׳יל ,ש ו ו ד א י ק ש ה ל ה א ש י מ ו באנטישמיות, ה ת ב ט א ש א י נ נ ו יכול ל ק ב ל י ו ת ר את ז ז ו ד ״ ד וויצמן לשיחה, כ י ה ו א ג ו ר ם ל ו ל נ ד ז י שינה ,וזה פ ו ג ע ב מ א מ ץ ה מ ל ח מ ת י . . . כל תכנית ה צ ל ה ע ל צריכים ז י ש ו ח ד או פ ר י צ ת ג ב ו ל ו ת ,ש ב ה מ ט ב ע ה ד ב ר י ם היו ל ה י ו ת מ ע ו ר ב י ם א מ ר י ק א י ם או אנגלים ,נ י ד ו נ ה מ ר א ש ל כ י ש ל ו ן ע ל זי ס ח ב ת ובירורים .ה ת ב י ע ה ל ה פ צ י ץ א ת ״ ב ת י ־ ה ח ר ו ש ת ־ ל מ ו ו ת ״ ו א ת ד ר כ י ה ת ח ב ו ר ה ה מ ו ל י כ ו ת א ל י ה ם ,ל א ת א מ ה א ת ה ת כ נ י ו ת ה א י ס ט ר ט ג י ו ת .היא ל א היתד .״חיונית״. ד״ד ווייצמן ואתו מנהיגי הציונות בארצות ־ הברית, היה חרש .כ ל ת כ נ י ו ת ה ה צ ל ה היו ב ז י אחרים. הרעישו עולמות. העולם ב ז י ה צ י ו נ י ם והיהודים ל א היו ש ו ם כ ל י ם צ ב א י י ם א ו מדיניים .ח ר ף כ ל ה ל ח ץ — ה מ ע צ מ ו ת ה מ ע ר ב י ו ת לא היו ל ה צ ה י ר א פ י ל ו ה צ ה ר ת ־ א ז ה ר ה לנאצים ,ל ב ל י מ ש י כ ו ב ה ש מ ד ת ה י ה ז י ם , מוכנות כי יום הדין יבוא .ר ק ב ס ו ף כלפי 1944ה ח ל י ט ה נ ש י א ר ו ז ו ו ל ט ל ש נ ו ת א ת ה מ ד י נ י ו ת בעיית ה י ה ז י ם .או אז ב א מ ת נפסק גירוש י ה ז י רומניה לטרנסדניסטריה והימלר נתן פ ק ז ה להפסיק את הרצח במחנות .א ב ל עד א ז ? כ מ ה ק ל ל ד י מ ג ו ג י ם מ פ ל ג ת י י ם ל נ ס ו ת ו ל ע ש ו ת הון פ ו ל י ט י מ ן ה א ס ו ן ה ק ז ר ולשאול א ת ה מ נ ה י ג ו ת ה צ י ו נ י ת :איפה ה י י ת ם ? ל מ ה ל א הצלתם? הרבה דברי ב ל ע נ ש מ ע ו ב נ ו ש א ע ג ו ם זה .נשיא א ר צ ו ת ה ב ר י ת היה נ כ ו ן ל מ נ ו ע ר ק א ת מ ע ש י ההרג של הרגע האחרון לפני כניעת גרמניה כאשר בהודעה הזכיר בפעם ה ר א ש ו נ ה מ פ ו ר ש ו ת ג ם א ת ה ע ם ה י ה ז י בין א ו ת ם ה ע מ י ם ,ש ב ע ד פ ש ע י ם נ ו ס פ י ם גגדם ,י ב ו א ו ה נ א צ י ם ע ל ע ו נ ש ם . צ י ט ו ט מ י ו מ נ ו ש ל ג ב ל ס :״הרדיפות ש ל יהודי א י ר ו פ ה מ ק ב ל ו ת ע כ ש י ו פ ר ס ו ם 212 ר ב וקולני ב ע ת ו נ ו ת א נ ג ל י ה ואמריקה .א ך א נ י מאמין ,כ י ב י ס ו ד ו ש ל ד ב ר גם ה א נ ג ל י ם ו ג ם ה א מ ר י ק א י ם מ א ו ש ר י ם הם ,ש א נ ו מ ש מ י ד י ם א ת א ס פ ס ו ף היהודיים...״ הגיטאות ד ב ר י ג ב ל ס מ ו ג ז מ י ם ה ם ב מ ק צ ת .אין ל ת א ר ש ה א נ ג ל י ם ו ה א מ ר י ק א י ם היו מאושרים מ ן ה ה ש מ ד ה ,א ו ל ם אדישים וודאי היו. פ ר ק מ ר ט י ט נימין בשאלה האוזנר במיוחד הוא הנוקבת: ה פ ר ק ״היהודים יורים״ ,ב ו מ ט פ ל מדוע לא נוצרת נמלטו, מדוע לא ת מ ו נ ה שונה גדעון התמרדו? מן העדויות היתד. מעוותת לחלוטין .ה י א המרובות שנאספו בשקידה, ומסולפת ב מ ש ך שנים ,ו ב ל ת י מ ו ב נ ת ב ע י ק ר ל נ ו ע ר הישראלי ,א ש ר ל א ה ת ע מ ק באירועים ו ל א נ י ת ח ס י ב ו ת ו מ ס י ב ו ת . ב ת נ א י גיהינום ש ל ג י ט א ו ת ק מ ה ת נ ו ע ת ־ מ ר י ־ ו ה ת ק ו מ מ ו ת .גדעון ה א ו ז נ ר מ ס פ ר , ש א ל ה ב פ נ י ה ע ד ד ״ ד מ ש ה בייסקי ) ע ת ה שופט שהציג ב ב י ת הדין העליון(: ״ ע מ ד ת ם 15,000מ ו ל כ מ ה ע ש ר ו ת א ו א פ י ל ו מ א ו ת שוטרים .מ ד ו ע ל א ה ת נ פ ל ת ם עליהם י מ ד ו ע ל א ה ת ק ו מ מ ת ם ?״ ד ״ ד בייסקי ה י ה ב ע ל א ו מ ץ ־ ל ב ו ה ת נ ה ג ו ת ו היתד. ל ל א ר ב ב ג ם בימי ה מ ח ת ר ת .״ ב ק ו ל חנוק ,ק ש ה לקליטה ,א ך ח ו ש ף א ת ה א מ ת ״ — השיב ה ע ד :״זד .ל א ה ת ה י ל כ ך .זה ב א ב מ ח צ י ת ,1942כ ש ה י ה ד ו ת כ ו ל ה ה י ת ה מ ד ו כ א ת זה ש ל ו ש שנים .היתר .ב כ ל ז א ת ת ק ו ה .אנשים עבדו .ה ג ר מ נ י ם אמרו ש ה ם זקוקים ל כ ו ח עבודה .ה ש ב נ ו ,ש מ א ? מ י יודע ? ...ה י ה ב ר ו ר ש ע ל מ ע ש ה י פ ת ח ו מ י ד ב א ש .אינני יכול ה ת נ ג ד ו ת ה כ י קטן, ההוא כי א י נ ו קיים ב י ע ו ד , ולכן א י נ נ י יכול ע מ ד נ ו מ ו ל מ כ ו נ ו ת יריה ,מ צ ו ו י ם שהמלחמה ב כ ל זאת ל ת א ר היום א ת ר ג ש להעביר למישהו א ת הפחד תחושתו. ל ה ס ת כ ל ב ת ל י י ת נער ...אימה ...היתד .א מ ו נ ה תסתיים פעם .האם היינו צריכים ל ס כ ן 15,000 איש?... ה ת נ א י ם ש ל אז א י נ ם נ י ת נ י ם היום לשיחזור ...ו א ם ל ל כ ת — ל א ן ? ל י ד נ ו היה פולני .ה י ו ב ו כ א ל ף פולנים ,ש נ ו ר ו מ ד י פ ע ם .מ א ה מ ט ר מ ח ו ץ מהנה למחנה ה י ו בתיהם .ג ם ה ם ל א ב ר ח ו .ל א ן י ב ר ח יהודי ?...״ ד ״ ד בייסקי ל א הוסיף ,ש ע ל כ ל בורח מ ן ה מ ח נ ה — ה ג ר מ נ י ם ה ר ג ו מ י ד 200יהודים כ ע ו נ ש קיבוצי. למעשה, ת ש ו ב ת ו ש ל ד ״ ד בייסקי ,ש ל ב ס ו ף ה צ ט ר ף ל פ ר ט י ז נ י ם ,מ כ י ל ה א ת כ ל מ ר כ י ב י ה ת ש ו ב ה ל ש א ל ה ט ו ר ד ת זו .ר א ש י ת — ל א ן י ב ר ח יהודי ? הלא־גרמנית הסביבה ה י ת ה ל א פ ח ו ת ע ו י נ ת .יהודים נ י צ ל ו ר ק ב א ו ת ם מ ק ו מ ו ת ו א ר צ ו ת ב ה ם האוכלוסין־ .ה מ ק ו מ י ת ה ו ש י ט ה ע ז ר ה פעילה .יהודי ד נ מ ר ק ג י צ ל ו ב ז י ה ד ג י ם ש ל א ר צ ו ב ה ש מ ד ת ם ; א ו ת ו ד ב ר ק ר ה ב נ ו ר ב ג י ה ופינלנד .ב א ר צ ו ת ר ב ו ת ג ת ג ל ו אזרחים ב ע ל י ר ג ש אנושי ,ש ב ס י כ ו ן חייהם ה ס ת י ר ו יהודים .ג ם ב ג ר מ נ י ה ופולין נ מ צ א ו ח ס י ד י ־ א ו מ ו ת ־ ע ו ל ם .ג ם ב י ן א נ ש י ה כ נ ס י ו ת .ה ם כ ו ל ם ה צ י ל ו יהודים ,ה ס ת י ר ו ם ודאגו ל כ ל כ ל ת ם .א ך כ מ ה ה ם ה י ו ? ו כ מ ה י כ ל ו א ל ה ל ה צ י ל ? הגרמנים ע ש ו שפטים ג ם באוכלוסיה המקומית ואף ב ש ב ר י מלחמה .קצין פולני תיאר א ת מחזה הריגת קבוצה גדולה ש ל ש ב ר י מ ל ח מ ה פולניים :״ראינו קודם עינויי י ל ד פולני והכאת אשה פולנית. אנו... אנשים חסונים ובריאים, ב ז י נ ו ה ו פ ק ד ה ה ג נ ת ע מ נ ו ו א י מ נ ו א ו ת נ ו לכך ...נ ו כ ח נ ו מ ה ח ם ר י ־ ע ך ך ה ם ה מ ד ל י ו ת , ה ד ר ג ו ת והמדים שלנו ,כ ש א י ן ל נ ו כ ב ר נשק.״״ ה ה ו צ א ו ת ל ה ו ר ג ה ה מ ו נ י ו ת ה י ו מ ח ז ו ת ש כ י ח י ם ב כ ל ר ח ב י אירופה .ה ג ר מ נ י ם לקחו ב ש ב י כ ־ 5מ י ל י ו נ י ם ש ב ד י ם ב ח ז י ת ה ר ו ס י ת .כ ־ 4מיליוגים ה ו צ א ו ל ה ו ר ג א ו מ ת ו ב מ ח נ ו ת .א ף זה ה ו א מ ס פ ר אימים .ל א ה ת ק ו מ מ ו .כ ש ם ש ל א ה ת ק ו מ מ ו 213 ה ת נ פ ל ו על שוביהם קבוצות קומנדו בריטיות ש נ ת פ ס ו והוכרחו לחפור את ולא הם; בורותיהם צ נ ח נ י ם אמריקאים, ופרטיזנים .והם יורדי־ים נורבגים, ל א היו צריכים לחשוש מתגמול ונקמה במשפחותיהם .בכל זאת לא האשימו את ה ש ב ד י ם ה פ ו ל נ י ם ,הרוסים או א ת ה צ נ ח נ י ם ה א נ ג ל י ם ש ה י ו מ ו ג י ־ ל ב ו ל א ה פ נ ו א ת מ ע ד ר י ה ם הגרמנים. נגד אחת: והגרמנים? בידי ״...כשנפלו הסובייטיים הפרטיזנים רק ביקשו ל ב ל י ו ס ג ר ו ל י ח י ד ו ת העונשין היהודיות...״ א נ ח נ ו ה א ש מ נ ו א ת ע צ מ נ ו ב ה ת נ ה ג ו ת של פ ח ד נ י ם . גשק נאמר לא היה .יהודים ש ה צ ל י ח ו ל ה ג י ע ל מ ח ת ר ו ת ה ש ו נ ו ת ,ל א נ ת ק ב ל ו ואף להם ,ש ע ל י ה ם להשיג א ת נ ש ק ם בעצמם... וארשה, גיטו אליכם פונים פנה בסוף 1943 150 אלף בשם ל מ פ ק ד העליון יהודים אנטק של צוקרמן ,מ מ פ ק ד י מ ר ד המחתרת שעדיין .ג ו ת ר ו בחיים: ״...אנו הפולנית: למות ע ז ר ו לגו ב ק ר ב ע ם האויב ...ע ז ר ו ל נ ו לארגן פ ר ט י ז נ ק ה יהודית .א פ ש ר ו ל נ ו לארגן ב כ ו ח ו ת עזרה חמושה למרכזים משותפים היהודים ש מ ש ת ו ק ק י ם ל ה ג ן ע ל עצמם. הזמן דוחק...״ פ ג י ה זו ,כ כ ל יתר הפגיות ,היתד .כ ק ו ל ק ו ר א ב מ ד ב ר . על אלה כל נתווספה התופעה הפסיכולוגית הידועה, שבאין שום מוצא, יהודים א מ ר ו ל ע צ מ ם ״זד .ל א ייתכן״ ,״זה ל א יקרה״ ,״יש חקוה״ .ע ד א ח ד נ ת ן ל כ ך באמרו ,ש א ף ב א ו ש ו ד ץ ציינו ל ו ש ה מ ב נ י ם ה ם תאי־גזים ,וכי מ ש ם ביטד אין יוצאים חיים — והוא טען ש א י נ נ ו מאמין ,אין זה כן. ו ב כ ל ז א ת היהודים היו אלה ש ה ת מ ר ד ו .כ א ש ר ב מ א י 1944פרץ מ ר ד ה פ ו ל נ י ם הרי אז ה ג י י ס ו ת הרוסיים ע מ ד ו בוארשה, בפתח ו ת ב ו ס ת ה ג ר מ נ י ם היתד .כ ב ר ב ר ו ר ה .מ ר ד גיטו ו א ר ש ה נ ס ת י י ם ע ת ר ב ה ל פ נ י כן ,ו מ ז מ ן כ ב ו ה ג ח ל י ם ה ל ו ח ש ו ת ה א ח ר ו ג ו ת ש ל ה ש ר י פ ה הגדולה ,ה א ק ט ה א ח ר ו ן ש ל מ ר ד ג ב ו ר ה זה. כן ,היהודים ק מ ו ע ל הורגיהם .כ א ש ר כ ל ו כ ל ה ק י צ י ן והצעירים גוכחו ל ד ע ת ב ה ת נ ה ג ו ת ם ה א ח ר א י ת אין עוד ת ו ע ל ת ולא י כ ל ו ל מ נ ו ע א ת ר צ ח קרוביהם, שאף ה ס י ס מ א :״ מ ו ט ב ש נ מ ו ת ב ק ר ב ! ״ ב פ ט י ש י ם ,גרזנים ,מוטות ,אתי ח פ י ר ה נשמעה ב ח ו מ צ ו ת ,ק מ ו ע ל אויביהם .ב ס נ ב י י ד ,לחווה ,טוצ׳ין ,ס ק א ל א ט ,מ י נ ס ק ־ ולפעמים מ ז ו ב י י צ ק י ,לידה ,ריגה ,מיר ,קרמנץ ,ס ל ו נ י ם ,ל ו צ ק ,ב ר ס ל ב ,נובגורודק ,גלובוקי, בנדין, ועוד. ק ר א ק ו ב ,ביאליסטוק ,ו ב ע ו ד מ ק ו מ ו ת ר ב י ם ; במחנות טרבלינקה ,סוביבור וכמובן ,הידוע ב י ו ת ר הוא מ ר ד ג י ט ו וארשה ,ש ז כ ה ל ת ה ו ד ה עולמית. גדעון ה א ו ז נ ר ייודע ל ס פ ר ע ל מ ע ש י ג ב ו ר ה מ ו פ ל א י ם ו ה ק ר ב ה אידקץ ,על מ ח ת ר ת פ ר ט י ז נ י ת יהודית ל ו ח מ ת ל ל א ־ ח ת ,א ך מ נ ו ד ה מ ה ק ה ל ,אפילו מ א ח י ם ל נ ש ק הלא־יהודים. עתונות המחתרת הפולנית ביטאה שנאה ע ז ה 'ליהודיים ולנוכח הרצח" ה ה מ ו נ י י של י יהודים ,כ ת ב ה :״...הפוגרומים ש ה ג ר מ נ י ם עורכים בימים אלה נ ג ד ה י ה ו ד י ם לפי כ ל ה כ ל ל י ם ש ל ה ט כ נ י ק ה ה מ ו ד ר נ י ת ,ה ם מ ע ש ה נכון ...הסיוט היהודי ה מ ק ו ל ל השאיר ב ע מ י ה ת ר ב ו ת מ ש ק ע כ ה ר ב ש ל רעל ,נ ס ך ל ת ו ך דמם כ ל כ ך ה ר ב ה ר ש ע ו ג ר ם ל א ס ו נ ו ת ר ב י ם כ ל כך ,ש ה ג י ע ה ז מ ן כי היהודים י ק ב ל ו א ת העונש" ה מ ג י ע להם...״ א ף זה ל א ייאמן .פ ר ט י ז נ י ם ש ל ע ם כ ב ו ש ! לוחמי־הגיטאות היהודי ע ל כבודו, ושגב־גבורה. 214 ו ״ ה ק ש ר ו ת ה י ה ו ד י ו ת ״ ר ש מ ו ד פ י ם מ ז ה י ר י ם ב מ ל ח מ ת האדם מעלליהם מצטרפים למסכת דמיונית מדהימה ש ל עוז־ רוח אייכמן אף הוא כ ת ב ס פ ר ב ב י ת ה כ ל א .ל א נהיר לי ל מ ה מ נ ע ו א ת פרסומו .ג ם ה ו א י כ ו ל ה י ה ל ש מ ש ת ע ו ד ה ש ת ו כ י ח א ת ״ ג ב ו ר ת ״ ה נ א צ י ם ו ה ת נ ה ג ו ת היהודים. קשה ,ק ש ה מאוד ,ל ק ר ו א ב ס פ ר הזה .הן ס ג נ ו נ ו יפה וקריא ,ה ע ב ר י ת רהוטה, המשפטים בנויים כהלכה ,קלים ונוחים ל ק ר י א ה ,א ך ה ם כ ה ע מ ו ס י מתח ,ש ק ש ה ל ש א ת בו ,וזאת דוקא ב ג ל ל נסיונו ש ל ה מ ח ב ר להיות ק ר ועצור ,״אובייקטיבי״, ל ש ח ז ר מ א ו ר ע ו ת ו ל ת ת ל ע ד י ם ל ו מ ר א ת ד ב ר ם .א י ־ א פ ש ר ל ק ר ו א ב ס פ ר הזה ב ל י רתת וצמרמורת, לפני העינים ,א ל א גם האימה. בלי הזדעזעות נפשית. ב נ פ ש פנימה, את הספר מעורר כל מוראות מהדש לא ומעביר ההתרחשויות של ה ו א שורף .א ת ה חי ,א ת ה ח ש א ת ה ת ק ו פ ה ,א ת ה מ ז י ע רק שנות בקריאה .הוא א י נ נ ו נ ו ת ן ל ה ד ח י ק ל ת ו ד ע ה א ת אירועי השנים. אכן, יתירה בין י ת ר מ ע ל ו ת י ו של ה ס פ ר ,אף זו מ ע ל ה גדולה. ב נ י ־ א ד ם עשויים, מ ז ו — רוצים ,ל ש כ ו ח מ א ו ר ע ו ת ק ו ד ר י ם ומעגימים .הן ״ מ נ ג נ ו ן ה ה ג נ ה ״ ה נ פ ש י ־ ר ו ח נ י של ה א ד ם מ ש ת ד ל ל ה ש כ י ח ולהדחיק .ס פ ר ו של ה א ח נ ר א י נ נ ו נ ו ת ן מנוח. ק ר א ת י ו פ ע ם בלועזית .ב ק ר א י מ ח ד ש א ת ה ס פ ר ב מ ה ד ו ר ה ה ע ב ר י ת ,דומה, ר י ג ו ש י ג ב ר .היינו עדים גם ל מ ש פ ט אייכמן ,ש מ ע נ ו א ת דיוניו מ ד י יום ביומו. ע ם ק ר י א ת ה ס פ ר ,מ מ ר ח ק 20שנים ,לא נ ס ו ל א נ ע ל ם הזעזוע .ה ש ש ה מ י ל י ו ג י ם יהודים א י נ ם עוד .א ך ז כ ר ם ־ ס ב ל ם א ר ו ג ב מ ס כ ת היינו כ מ ו ע ב ד ו ת ־ מ צ ר י ם ,ח ו ר ב ן ־ וגירוש־ספרד. הבית ״כשאני ל ל מ ד קטיגוריה ע ל א ד ו ל ף אייכמן, ע ו מ ד לפגיכם ,שופטי ישראל, אין אני ע ו מ ד יחידי .אתי ,ב מ ק ו ם זה ו ב ש ע ה זו ,נ י צ ב י ם כאן ששה מיליון קטיגורים. א ך ה ם ל א יוכלו ל ע מ ו ד ע ל רגליהם ,ל ש ל ו ח א צ ב ע מ ר ש י ע ה כ ל פ י ת א ה ז כ ו כ י ת ולקרוא כלפי היושב שם: אני מאשים! כי עפרם נערם בין גבעות אושוויץ בעצרת משואה תש״ם הנשיא יצחק גבון עם רבקה ליבסקינד־קופר ,אלמנתו של דולק ליבסקינד ,מחולל המרד בגיטו קראקוב. 215. ו ב ש ד ו ת ט ר ב ל י נ ק ה ו נ ש ט ף ב נ ה ר ו ת פולין .ק ב ר י ה ם ,אם ב א ו ל ק ב ר ,פ ז ו ר י ם ל א ר כ ה ולרחבה ש ל אירופה .ד מ ם זועק ,א ך ק ו ל ם ל א יישמע .א ה י ה ע ל כ ן אבי ל ה ם לפה ,כ ש ל י ח ה ש ל מ ד י נ ת ישראל ,א ג י ד ב ש מ ם א ת ד ב ר האישום ה נ ו ר א ״ .ב מ ל י ם א ל ה פ ת ח גדעון ה א ו ז נ ר א ת מ ש א ה ק ט י ג ו ר י ה . קצנלסון, יצחק משורר שנספה בשואה, השאיר צוואה: ״הו עמי, עמי! ר א י ת י ת ה ל ו כ ה ש ל א ל פ י ילדים ב א ר ץ ־ י ש ר א ל .ראיתי עם־ילדים ,א ח ד י פ ה ו מ ח ו נ ן מן השני .ר א י ת י א ו כ ל ו ס י ן יהודים בניו־יורק ...א ל אלוהי י ש ר א ל ! א ל ־ נ א י ל כ ו ביאושם ,כשייוודע ל ה ם ע ל ה כ ל י ו ן ה ש ל ם כאן ...יתחזקו ,ישאו נשים ,י ב נ ו ב ת י ם ואני ישרים ב ט ח ו ן שייוולדו ל ה ם ט ו ב י ם , ונאמנים מהם ל ע מ ם ,ייוולד במשך זמן ל א ר ב ד ו ר גדול ו ע ו ל ה ב מ ס פ ר ע ל א ל ה ש ת מ ו באופן כ ה מ ח ר י ד ע ל ־ י ד י ח ל א ת ז ו ה מ ת האדם .ייוולד ע ם ! ! ״ נ ב ו א ת ו נ ת ק י י מ ה .ב ע ם וגם ב ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה ניעור רצון־חיים אדיר .ש ל מ ה א ב ן ווירגא ,ה ס ו פ ר ־ ה ה י ס ט ו ר י ו ן מ ג ו ל י ס פ ר ד ,מ ס פ ר ע ל ק ב ו צ ת יהודים מ ג ו ר ש י ם , שלאחר תלאות רבון־העולם, איומות, אתה מנסה נטלטלו אותנו בחוסר־כל בספינה קטנה ב כ ל מ י נ י נ ס י ו נ ו ת קשים. בים למרות סוער. אמרו: הכל יהודים היינו ויהודים נישאר .זה ג ם ל ק ח ה ש ו א ה ב ה ב ד ל ח ש ו ב :מ ד י נ ת י ש ר א ל ת ב ט י ח מ ע ת ה ,ש א ם ת ת ע ו ר ר ב א י ז ה מ ק ו ם ,ב א י ז ו ארץ החיה ה נ א צ י ת ב ג ל ג ו ל ה ה ח ד ש — וההיסטוריה מ ל מ ד ת אותנו ,שאכן היא ש ש ע ר י ה ל א יהיו נ ע ו ל י ם ב פ נ י בניה. 216 עלולה להתעורר — תהיה ארץ אחת, יצחק ארצי דפים נוספים באפוס ברומניה של בשנומ ״הנוער״הציתי״ המלחמה ש .א ב נ י :גאולים מיד צר; 1978 , אשר לא נשאו לשוא נעוריהם )לזכרו של אריה ורדי(,1980 , בעריכת ש .אבני. ה ה י ס ט ו ר י ו ג ר פ י ה של ת ק ו פ ת ה ש ו א ה מ ב ו ס ס ת ב ע י ק ר ע ל ע ד ו י ו ת ב ע ל ־ פ ה ,ורק מ י ע ו ט ה ע ל מ ס מ כ י ם ב כ ת ב .כ ל ל זה ח ל ע ל א י ר ו ע י ם כ ל ל י י ם ו ע ל א ח ת כ מ ה ו כ מ ה תקף, שהוא הציוני״. הדבר כאשר הצריך מסוגלים מדובר בתולדות תנועות־נוער וכך בתנועת גם ״הנוער־ ה ע ב ר ת הדיווחים מ א ז ו ר י ה כ י ב ו ש ה נ א צ י ל א ר ץ היתד ,ק ש ה ו מ ס ו ב כ ת . בלדרים וקשרים עם שליחים חסינות בעלי דיפלומאטית, שיהיו ל ה ע ב י ר א ת ה ח ו מ ר ל מ ד י נ ו ת נ י י ט ר א ל י ו ת ,כגון ת ו ר כ י ה או שוייצריה, ומשם לארץ־ישראל. הארכיונים ב מ ק ו מ ו ת ה א י ר ו ע י ם לא נ ש מ ר ו כי גדול היה ה ח ש ד ש מ א ינוצל ה א ר כ י ו ן ל ב י מ ו י מ ש פ ט י ם ,ל מ א ס ר י ם ש ל חברים ,ל פ י ר ו ש י ם ש י צ ד י ק ו ה ט ל ת ע ו נ ש י ם זוכר א נ י ל י ל ו ת מ ר ו ב י ם ב ב ו ק א ר ש ט ש ל כבדים. מסמכים. ביגואר רב ,1941ש ה י ו מ ו ק ד ש י ם ל ש ר י פ ת כ ך קרה לפגי מ ר ד הלגיתרים ,אנשי ״משמר הברזל״ ,שארגנו פוגרום ,1941וכך ג ם א ר ע ל א ח ר ה מ ר ד הזה .כ ל פ ת ק ב ע ל מ ש מ ע ו ח ־ נ ש ר ף ,ח ו מ ר ש ג י ל ם ב ת ו כ ו ד ו ק ו מ נ ט צ י ה ע ל פ ע ו ל ו ת ,ב ע י ו ת ,מ ח ל ו ק ו ת ,מ ר י ב ו ת ולבטים, ירד ל ט מ י ו ן . המקורות ״הנוער־הציתי״ ה ע י ק ר י י ם ש נ ו ת ר ו ל נ ו הם ,א פ ו א ,ס פ ר י ע ד ו י ו ת וזכרונות .ת ו ל ד ו ת ב ר ו מ נ י ה ,אשר ,כאמור ,א י נ ם מ ש ו פ ע י ם ב ח ו מ ר ,מ ת ב ה ר י ם ע ת ה ק מ ע ה ע ם ה ו פ ע ת ש נ י ה ס פ ר י ם שלפנינו. ה ס פ ר י ם ש ו נ י ם זה מ ז ה ב מ ה ו ת ם .ס פ ר ו ש ל א ב נ י ״גאולים מ י ד צר״ ה ו א ס פ ד אוטוביוגראפי, בו רשם המחבר דפי יומן ה ח ל מ־1946 מחייו הסוערים, ועד ל־ ,1958מ ו ע ד ש ח ר ו ר ו מ ב י ת ־ ה ם ו ה ר .פ ר ק ה ס י ו ם כ ו ל ל ר ש מ י ם מ ש ש ־ ש ג ו ת שהייה ראשונות שלם בארץ .ה מ ח ב ר מ ג ד י ר א ת ס פ ת הן כ מ י ס מ ך אישי והן כ ס י פ ו ר ש ל ד ו ר ש ל צעירים התקופה עם בתקופה הרת־עולם .אבני יודע קורותיו האישיים, כאשר האירועים לשלב בספרו את מאורעות מבוססים על ראיה אישית 217 מ ו ב ה ק ת .ה ר ו ש ם הוא ,כ י ה ס פ ר מ ב ו ס ס ע ל רישומים אישיים יומיומיים א ו ת ק ו פ שנשתמרו תיים האוטנטית המחבר בזי ואת ניחוח ב ד ר ך כלשהי. אחרת קשה א ת האוירד, להסביר באמצעות א ו ת ם הימים הסוערים ה מ ו ע ב ר י ם ל י מ י נ ו אנו, דפי הספר. אין ה ס פ ר מ ב ט א א י ד י א ו ל ו ג י ה מ ו צ ה ר ת ,א ב ל בין השיטין מ ב צ ב צ ת א י ד י א ו א ו פ ט י מ י ת ה א פ י י נ י ת ל ג י ל הנעורים ,רוח של ת ק ו ה ו א מ ו נ ה ה מ פ ע מ ת לוגיה בו גם ב י מ י ס ב ל ,גירוש ו ה ש מ ד ה .א נ ו מכירים א ו מ ץ ־ ל ב מ ח ו ש ב ו מ ת ו כ נ ן ואומץ ל ב אינסטינקטיבי. א ו מ ץ ־ ל ב ם ש ל א נ ש י ת נ ו ע ת ־ ה נ ו ע ר היה א י נ ט ו א י ט י ב י ו א י נ ס ט י נ ק טיבי ג ם יחד .ב ק ו ר א ך ס פ ר זה ,או אחרים מסוגו ,א ת ה ש ו א ל א ת ע צ מ ך מ נ י י ן בני־העשרים א ת ההעזה — ולעתים החוצפה — להכריע הכרעות לקחו להתמודד כאלו, בעיות, עם כגון: בריחות, הערמה על מוסדות כבדות שלטון, זיוף ת ע ו ד ו ת ,מ א ב ק ב ש ל ט ו נ ו ת ה נ א צ י י ם ו כ ל ל י הביטחון שלהם .כ נ ר א ה ,ש ח ו ס ר ה ב ר י ר ה ה פ ך א ת ב נ י ־ ה ע ש ר י ם ל מ נ ה י ג י ם ולגיבורים נועזים. הביוגרפיה ש ל א ב נ י ה י א ציורית ,מ ע נ י י נ ת ו מ ך ש י מ ה : * בחור־ישיבה הנוטש א ת המסגרת. * נ י ת ו ק מ ה ב י ת ב ג י ג ו ד לרצונו ,ו ה ת ח ל ת הנדודים. פ ל י ט צעיר ,ה ט ו ע ם כ ב ר ב ר א ש י ת ד ר כ ו א ת ט ע מ ם ש ל חיי פ ל י ט י ם ו א ת ה ש ל ט ו נ ו ת ה מ ת נ כ ל י ם לו. נגישת * מ ס ג ר ת חברתית, חיפושים אחרי בהם הוא מ ג ל ה את ״הנוער ־הציוני״ ו מ צ ט ר ף לשורותיו. התקופה שלאחר ה מ ל ח מ ה פ ו ת ח ת בפני קנאי דרכה של התנועה אפקים חדשים ו ר ח ב י ם ל פ ע י ל ו ת ח י נ ו כ י ת ,י י ס ו ד הכשרות ,ארגון ק ב ו צ ו ת לעליה .א ו ל ם כ א ן נ ת ק ל א ב ג י ״ ב ע ו ל ם ה מ ה פ כ ה ״ .ל א היו ל ו א ש ל י ו ת ל ג ב י ה ע ו ל ם הנאצי ,א ב ל מ י י ע ל ה ע ל ה ד ע ת ,ש ה ק ו מ ו נ י ז ם ב מ ה ד ו ר ה ה ר ו מ נ י ת והיהודית שבו ,יציב ב פ נ י ע צ מ ו א ת ל ה ר ו ס א ת ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ע״י דיכוי מ נ ה י ג י ה ? וכך, המטרה מתחילים שנות הנסיון ה ק ש ה ב ב ת י ־ ה ס ו ה ר הקומוניסטיים ,ה מ ת ו א ר י ם ב ס פ ר ב ס צ י נ ו ת ה מ ת א י מ ו ת ל ס פ ר י ״ ה ג ו ל א ג ״ ו ל ת י א ו ר י ו ש ל סולז׳ניצין. ב י ת ־ ה ס ו ה ר ה ק ו מ ו נ י ס ט י ה ו א ב ש ב י ל א ב נ י מ ב ח ן נ ו ס ף ל נ ח י ש ו ת אופי ,ל ע צ מ ה מוסריח, ל ע מ ז ה ב פ נ י ח ו ק ר י ם ו ע ל י ל ו ת ,לחוסן נ פ ש י ו ל ט ו ה ר מ ז ו ת .א ב נ י ע ו ב ר בהצלחה גם ת ק ו פ ת מ ב ח ן זו והוא מגיע לארץ עמוס ציפיות ו ח ל ו מ ו ת ע ל ע ו ל ם ט ו ב ויפה יותר ,ש י פ צ ה א ו ת ו ע ל ס ב ל ו ב ע ו ל ם האכזרי ב ו שהה ש נ י ם כ ה א ר ו כ ו ת . והרי כ ב ר א מ ר מ י ש ה ו :מ ה י פ ה ה י ת ה ה ר פ ו ב ל י ק ה ב י מ י ה מ מ ל כ ה ? י פ ה נ ר א ת ה ארץ־ישראל והחיים וכמה ב ה מ ב ע ד ל ס ו ר ג י ב ת י ־ ה ס ו ה ר הרומניים, שונה היא המציאות! אבני להתפשר נ ו ת ר ר ו מ נ ט י ק ן ב נ ש מ ת ו .ל א ניתן ל ו זמן ל ה ס ת ג ל למציאות ע מ ה ב ה ד ר ג ה ,ל ס פ ו ג א ת ת ח ו ש ת ׳ ה מ ר ח ק שבין ה ת י א ו ר י ה יתר־על־כן, ב ב י ת ־ ה ס ו ה ר היו שנים ש ל טיפוח ח ל ו מ ו ת , שנות שבתו בארץ, לפרקטיקה. שהעמיקו ו ה ת פ ת ח ו כ כ ל ש ה מ צ י א ו ת ה י ת ה א פ ו ר ה יותר ,ב ל ת י א נ ו ש י ת יותר ,א כ ז ר י ת י ו ת ר . החלום בין החלום המעלים לחיות 218 הוא הוא אשר למציאות, איפשר לאבני ולחבריו בא לשרז ל ז י ביטוי ב ד ב ר י הסיום ו ל ה מ ש י ך י בחיים. הפער קמעה של הספר, המרים א ת ה ד י ל מ ה ל ל א פ ת ר ו ן ,א ת ה ת ה ו ם בין ה ק י י ם ל ב י ן כ י ס ו פ י ה נ ש מ ה ע ל פ י ציווי כ ו ח ־ ע ל י ו ן , ״ ל ה ת ר ו מ ם ולו במעט מעל ל א פ ר ו ר י ו ת הזמן״. להתעלות רוחנית הכמיהה ב א ה ע ל סיפוקה. לא בין במעבר רומנטית תנועה לבין מ פ ל ג ה פ ר ג מ ט י ת ,ש ה י א ח ל ק מ מ כ ש י ר שלטוני ,ב מ ע ב ר זה נ ו ת ר ש .א ב נ י ל ל א י כ ו ל ת ל פ ת ו ר א ת ה ד י ל מ ה ה נ פ ש י ת ,אשר ב פ נ י ה הוא ניצב. מתוסכל, ספרו ש ל אבני ,הוא מ ס מ ך אנושי ו ח ב ר ת י ־ ת נ ו ע ת י כ א ח ד .מ צ ד א ח ד הוא מראה מה ר ב ה ועצומה היתה יכולתה של התנועה לשנות דפוסי מחשבה והתנהגות צעירים ש נ ק ל ע ו ל מ ע ר ב ו ל ו ת ה ת ק ו פ ה ה ס ו ע ר ת ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ולאחריה, ויחד ע ם ז א ת מ ג ל ם ה ס פ ר א ת ה א פ ו ס ע ל מ א ב ק י ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ נ ג ד ה נ א צ י ם וכנגד ה ש ל ט ו ן ה ק ו מ ו נ י ס ט י ,ל מ ע ן ה ג ש מ ת ו ש ל האידיאל הציוני .מ ש ת י ה ב ח י נ ו ת גם יהד מ ו ס י ף ה ס פ ר ש ל פ נ י נ ו ד פ י ם מ ז ה י ר י ם ב ת ו ל ד ו ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ב מ ז ר ח ־ אירופה ב כ ל ל ו ב ר ו מ נ י ה ב פ ר ט . בקוצר אנו רוח, לספרים מהכים של נוספים אבני, באותה המעוגנים ה ת י מ ט י ק ה ש ל ה ת נ ו ע ה ואנשיה ,ש ה ם ע ו ל מ ו של ש .אבני. שונה ל ח ל ו ט י ן מ ן ה ר א ש ו ן הוא ה ס פ ר ל ז כ ר ו של אריה ורדי )ליאו ר ו ז נ ש ט ו ק ( ש ב ע ר י כ ת ו ש ל א ב נ י .״גאולים מ י ד צר״ הוא ס פ ר ז״ל, רבת־תהפוכות תקופה אריה ה ו א יצירה אוטוביוגרפיים, באמצעים לעומת ה מ ש ק ף אירועי אישי הספר זאת ק ו ל ק ט י ב י ת ש ל ח ב ר י ם ,א ש ר נ י ס ו להוסיף, לזכרו של כל אחד ע ל פי זכרונו ,קווים ל ת ו ל ד ו ת ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ב ב ו ק ו ב י נ ה ,ת ו ך כ ד י ש י מ ת ־ ד ג ש ל א י ש י ו ת ו של אריה ורדי ז״ל ,א ש ר נ י צ ב ה ב מ ר כ ז ם ש ל מ ר ב י ת ה מ א ו ר ע ו ת ה מ ת ו א ר י ם ב ס פ ר . ה ס פ ר מ נ ס ה לצייר א ת ה ת פ ת ח ו ת ו ש ל ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ב ב ו ק ו ב י נ ה מ ר א ש י ת דרכו. ח ל ק זה לוקה ,א מ נ ם ,ב ח ס ר מ א ח ר ולא ע מ ד ו ל ר ש ו ת ה כ ו ת ב י ם מ ס מ כ י ם או עדויות .ותיקי ה ת נ ו ע ה ומייסדיה ל א ה ז ד ר ז ו ל כ ת ו ב ו ל ר ש ו ם ו מ מ י ל א ע ו ב ר ת נקודת־הכובד שעל לשנים מלחמת־העולם־השניה סף ושל תקופת המלחמה. מורגש ,א פ ו א ,ח ו ס ר איזון בין ש ת י ה ת ק ו פ ו ת ,ואין ס פ ק ש ה ח ל ק הראשון — ע ל ר א ש י ת ימיו ש ל ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ב ב ו ק ו ב י נ ה — ט ע ה ת ו ס פ ת והשלמה. זה ודאי שאין מ ק ו ם לטעון כ נ ג ד ה ח ב ר י ם ש י ז מ ו א ת ה ו צ א ת ו ל א ו ר בנושא של ה ס פ ר ,ה י ו ת ו מ ט ר ת ם היתד — .ל מ ר ו ת ה מ ג ב ל ו ת ה א ו ב י י ק ט י ב י ו ת — ל ת א ר א ת ה ת ק ו פ ה ה מ י ו ח ד ת ההיא ,ו מ ט ר ה זו ,א מ נ ם ,הושגה .מ א ח ר ו ל א היתד .א פ ש ר ו ת להפריד בין פ ע ו ל ת ו ה א י ש י ת ש ל אריה ורדי ו פ ע ו ל ו ת י ה ש ל ה ת נ ו ע ה ,היוו הוא וקומץ ח ב ר י ם ש פ ע ל ו ע מ ו — הציר ,א ש ר מ ס ב י ב ו ה ת ר כ ז ה כ ל ה ע ב ו ד ה ה ת נ ו ע ת י ת , היזמות, עם הקשר ועם חו״ל, בוקארשט מיבצעי הבריחה והפעולה החינוכית ו ב ת ו ם ה מ ל ח מ ה — ה ע ב ו ד ה ה ת נ ו ע ת י ת ש ל ה נ ח ת ת ש ת י ת ל ת נ ו ע ת ־ נ ו ע ר ש ל ימי שלום, שורותיה, הרחבת העמקת בסיסה האידיאולוגי, הקמת הכשרה מרכזי וארגון ה ע ל י ה ה ב ל ת י ־ ל י ג ל י ת . ס פ ר כזה ,א י נ ו יכול ,כ מ ו ב ן ,ל פ ס ו ח ע ל נושאים עיוניים ה מ ת ב ל ט י ם בין השיסין. האפייניות המשימות שהעסיקו את בבוקובינה התנועה הן: היחסים שאר עם הלקי התנועה ברומניה ,ונסיונות האיחוד והאינטגרציה מול מ ג מ ו ת הפירוד וה אוטונומיה. לא זכור לי ש ב מ ק ו ם א ח ר ה ת ל ה ט ה מ ח ל ו ק ת א י ד י א ו ל ו ג י ת כ ה עמוקה ,ש ה ב י א ה את התנועה ״השמאלנים״, צעירים על סף שביקשו ההרס, להפוך שתהיה אותנו דומה לזו שנערכה לתנועה מרכסיסטית, ב״הנוער־הציוגי״ לבין קומץ בין חברים ש ה ת י י צ ב ו גגד מ ג מ ה זו .מ ח ל ו ק ת זו מ ע ז ה כ מ ה ש ר ש י ת ה י ת ה ה נ ט י ה 219 להתפלספות והויכוחים אופי בין ״הנוער־הציוני״ חברי לבין חוגי המבוגרים, ח ר י ף י ו ת ר מ א ש ר ב כ ל מ ק ו ם אחר .ה א ם ה י ה כ א ן יותר י לא ו ת י א ו ר ט י ז צ י ה ב ק ר ב ״ ה נ ו ע ר ־ ה צ י ו נ י ״ ב ח ב ל ע ו ל ם זה .ג ם ה ה ת נ ג ש ו ת או ש מ א נבעה ההתנגשות מחוסר ת פ ס ו את מהותה וחשיבותה של הציונית בבוקובינה, והסתפקו בקיומו ההבנה שבלט לבשו מאבק בין בבוקובינה עקשני דורות המבוגרים, אשר תנועת־נוער־חלוצית־ציונית־כללית בחברה של ״השומר־הצעיר״ בלבד, אף שהיה ר ח ו ק מ ה ם מ ב ח י נ ה רעיונית. בצד מ ח ל ו ק ו ת ה ב א ו ת ב ו לידי ביטוי ,ש ו פ ע ה ס פ ר ת י א ו ר י ם ו ס י פ ו ר י ם מ י מ י המחתרת, ו ה מ א ב ק נ ג ד הגזרות והגורל .מ צ ד י ם כ א ן ד פ י ־ ה ו ד ע ל ע ז ר ה ל ח ב ר י ם ת ו ך כ ד י ס י כ ו ן עצמי ,ע ל יזמה נ ו ע ז ת כדי ל ע ב ו ר ג ב ו ל ו ת ו ל ה ע ב י ר ב ה ם פליטים, שרידים א ח ר ו נ י ם מ ג י ט א ו ת גאליציה ,ועל סיוע לחברים במחנות טרנסניסטריה. א ר י ה ורדי ז ״ ל היה מ ש ו ל ב ב כ ל ה פ ע ו ל ו ת ה ל ל ו :ה ו א ה י ה היוזם ,ה מ ד ר ב ן ,ה מ ב צ ע , המנהיג. למרות של ה ש ו נ י ה ב ו ל ט שביניהם ,מוסיפים ש נ י ה ס פ ר י ם ד פ י ם ח ש ו ב י ם ל א פ ו ס ״הנוער מדינת־ישראל. 220 הציוני״ בשנות מלחמת־העולם־השניה ובתקופה שקדמה להקמת אריה בן־טוב ג ם ״ ק פ ר י ס י ן א ר ץ ה י א י ש ר א ל ״ ״גירוש קפריסין״ — 1946־ ,1949העפלה ,המחנות וחברת המעפילים מאת דוד שערי בהוצאת הספריה הציונית ע״י ההסתדרות הציונית העולמית ,ירושלים תשמ״א־1981 מעפיל דוד קפריסין מ ש נ ת 1946 המנסה ל כ ת ו ב א ח ר י 35ש נ ה ע ל ספרו של ש ע ר י ״גירוש קפריסין״ ,ח י י ב ל ה ז ה י ר ע צ מ ו ע ו ד ב ר א ש י ת ה כ ת י ב ה , בסובייקטיביות ייכשל יתירה. המאורעות ארעו בתקופה היום הנראית שמא כפרה־ ה י ס ט ו ר י ת ב כ ל ה נ ו ג ע ל מ צ ב ה ש ל מ ד י נ ת ישראל ,ו ה ע ל י ל ה ה ת ר ח ש ה ב מ ח נ ו ת ש נ ר א ו ל א ד ם ש נ י צ ל מ ה ג י ה נ ו ם הנאצי ,מ מ ש כ ג ן ־ ע ד ן .ה ס ט ר ו ק ט ו ר ה ה פ נ י מ י ת ש ל ה מ ח נ ו ת , המוצגת בכשרון ר ב על־ידי המחבר ,שהיה שליח ב מ ח נ ו ת ובינתיים הפך להיסםוריון־ חוקר, ר ח ו ק ה מ א ד מ ה מ ו ש ג י ם ה ר ו ו ח י ם כיום ב י ש ר א ל ,והיא נראית כאנכרוניזם ל ק ו ר א הממוצע ,ולאו ד ו ק א ל א ק ד מ א י — ח ו ק ר ת ו ל ד ו ת הישוב. תיאור של מאבקם המעפילים לעליה, המתבצעת בעזרת הישוב, שליהי ה ש מ ח ה ב ה ג י ע ם לחופי ה א ר ץ מ ב ל י ל ה ת ג ל ו ת ,ואם נ ת ג ל ו ,ת י א ו ר ה ה ת נ ג ד ו ת — הסמלית ל ר ו ב )שאף היא עלתה ב ק ר ב נ ו ת מ מ ש ( ,כ ל זה ייראה בוודאי היום ליוצאים א ת ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת ,ה נ ו ש ר י ם ב ־ 8 0 %בוינה ,או לניצולי ה ש ו א ה ש ה ת י י ש ב ו ב ג ו ל ת אירופה או ב א ר ה ״ ב ,כחזון מ פ ל א נ ט ה א ח ר ת .ייתכן כי גם ה צ ע י ר י ם ילידי הארץ ,היורדים מ מ נ ה ב־ ,1981י ת ק ש ו ל ת פ ו ס א ת ה פ ר ד ו כ ס ה מ ת ק ב ל מ ה ה ש ו ו א ה בין ה מ א ב ק לחדור ל ח ו פ י א ר ץ ־ י ש ר א ל ה ש מ ו ר י ם ה י ט ב ע ל ־ י ד י צ ב א ש ל ר ב ב ו ת חיילי ב ר י ט נ י ה ה ג ד ו ל ה ל פ נ י 35שנה ,ל ב י ן ה ת ו פ ע ה כיום ,בה ע ח ב י ם א ת ה א ר ץ נתנסו לרוב כאלה ,שלא למה ב כ ל ז א ת אחוז במאבק הזה היורדים מ״עליית )ואולי יש מ ק ו ם ל מ ח ק ר ר צ י נ י ש י ק ב ע קפריסין״ הוא אפסי בהשוואה לאחוז היורדים מבין אלה ש ג ד ל ו ב א ר ץ ו ל א ״ ט ע מ ו ״ א ת ה ט ע ם ה מ ר ־ ו ה מ ת ו ק ש ל מ א ב ק המעפילים(. במובן זה י ת ר ו ם ה ס פ ר ,ל ל א ס פ ק ,ל ה ת ע ו ר ר ו ת ה מ ח ש ב ה ו ל ה ע מ ק ת הויכוח ע ל מ ה שהיה ל פ נ י 35ש נ ה ,ו ע ל מ ה ש ק ו ר ה כיום. דוד שערי מציין ב פ ת ח ד ב ר י ו ,כ י ״שורשיו ש ל ח י ב ו ר זה בנסיון אישי ,ו ה ש ל מ ת ו ב מ ח ק ר היסטורי״ .ח ו ב ע צ ם נ ק ו ד ת ה מ ו צ א ש ל י ב ב ו א י ל ס ק ו ר א ת ה ס פ ר . הייתי בין ר א ש ו נ י ה מ ע פ י ל י ם ש ה ג י ע ו ל ק פ ר י ס י ן ו ע ז ב ת י ה ב א פ ר י ל — 1947 221 7—6חדשי שהייה ,ב ת ק ו פ ה ה ר א ש ו נ ה ש ל ה מ ח נ ו ת .דוד שערי ה י ה ״ א ח ד לאחר מ־350 ואני הארצישראליים שעשו במחנות בתפקידי סעד, שבאו מכרעת מ ו ס י ף ״שליחי ה ת נ ו ע ו ת ״ במידה חינוך והדרכה״ כדבריו, את ״אוירת ל ה ח ד י ר גם א ר ץ ־ י ש ר א ל ה מ פ ו ל ג ת ״ ל ת ו ך מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן .וייתכן ,אפוא ,כי ס ק י ר ת י ע ל ה ס פ ר מ ל ו ו ה בראיה אישית ש ל מ ע פ י ל ,ש ה י ה מ ד ר י ך , תהיה ואחראי ל מ א ו ת נ י צ ו ל י ־ ה ש ו א ה ש נ א ס פ ו ב ע ר י אירופה ה ש ו נ ו ת ו ה ו ב ל ו א ר צ ה ד ר ך פולין ,צ׳כיה ,אוסטריה, ק י ב ו צ י ־ ה ע פ ל ה ו מ ח נ ו ת ־ פ ל י ט י ם ו א ש ר ע ב ו ר ם היציאה מ ג י א ־ ה מ ו ו ת היתד, איטליה, היטהרות, לחיות א ת הרגע בו יראו ואושרם ה ג ד ו ל ה י ה ל ה ג י ע ל ח ו פ י ה א ר ץ , א ת ה א ד מ ה הקדושה ,וכן להיות מ ג ו ר ש י ם מ מ נ ה ו ל ח כ ו ת ב מ ח ג ה ־ מ ע ב ר ב ק פ ר י ס י ן , ע ב ו ר נ ו עוד ת ח נ ה א ח ת שהיה לארץ־ישראל. בדרך חזרה מ ק פ ר י ס י ן אין ד ר ך ל ג ו ל ה — ו א ם כי ב מ ח נ ו ת קפריסין היו ג ד ר ו ת ת י י ל וחיילים בריטיים ש מ ר ו עליהם, ל א ״ראה״ א ת ג ד ר ו ת ה ת י י ל ואיש ל א .ה ת י י ח ס לבריטים .ה מ ח ש ב ה ה י ת ה איש ל מ ה ש י ק ר ה ב ע ו ד זמן ק צ ר ע ל א ד מ ת ה מ ו ל ד ת ,א ו ת ה כ ב ר ר א י נ ו ו א ו ת ה נתונה ב ק ר ו ב נ ר א ה שוב ואולי נ א ה ב א ו ת ה יותר ,כי ה מ א ב ק ע ל י ה א י נ ו ק ל כ ל ל ועיקר. מ ת ו ך גישה זו נ ב ד ו ק א ת ה ס פ ר ה ג ד ו ל ע ל ״ ג י ר ו ש קפריסין״. של גולדה הקדמתה מאיר ז״ל בדברי הקדמתה לספר ,אותו כ ת ב ה כ ש נ ה לפני פטירתה ,מביאה גולדה מאיר ה י ס ט ו ר י חשוב ב ו היא מ א ש י מ ה א ת מ מ ש ל ת ה ל י י ב ו ר ב א נ ג ל י ה ע ל י ח ס ה מסמך לעם העוין ״חילות ישראל ממשלת — נ י צ ל ו א ת הנסיון ש ר כ ש ו בריטניה, ב נ א צ י ם וגרוריהם כדי ל ה כ ו ת ״ ב א ו י ב ה ח ד ש ש ל האימפריה ה ב ר י ט י ת , ה ו א ה פ ל י ט היהודי״. בקת הספר היבשה ,הים והאויר ש ל במלחמה הלא מאז פרסום הלבן ובסארקאזם חד מציינת כי מתארת גולדה מ א י ר הקמת את לעליה המוסד ב׳ ,1945מ י ד ל א ח ר ג מ ר מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ,ש פ ר ש ר ש ת יעילה ב א י ר ו פ ה ואף ב א ר צ ו ת ה ב ר י ת ל ר כ י ש ת ס פ י נ ו ת ל ש ם ה ע ל א ת נ י צ ו ל י ־ ה ש ו א ה מ מ ע ר ב אירופה וממזרחה. ת ק ו פ ה מ פ ו א ר ת זו ,א ו ת ה יש ל ה ז כ י ר ו ל ל מ ו ד ,היא הרי נ ק ו ד ת ה א ו ר שהקרינה ש ר ז י ה פ ל י ט ה ו ק ר ב ה א ו ת ם ל י ש ו ב היהודי בארץ .גולדה מאיר עם ולכדה את מ ת א ר ת את פעולותיה להעלאת מעפילי קפריסין ואת המשא־ומתן שניהלה המעפילים בציינה, עצמם בקפריסין בדבר התור לעליה, והיא מסכמת את דבריה ״כי מ ח נ ו ת קפריסין היו מ א ג ר ש ל כ ו ח נ ו ס ף ל מ ד י נ ה שבדרך ,ל ק ר א ת ימים יבואר׳ ,ועל כ ך י ע ז ו ה נ ו פ ל י ם ה ר ב י ם ב מ ל ח מ ת ה ש ח ר ו ר מ ב י ן אלה שהגיעו הישיר מקפריסין. מ מ ו ל ה פ פ ר :ה ס פ ר מ ח ו ל ק ל ש ע ר י ם ו כ ל ש ע ר מ ח ו ל ק לפרקים .נ ו ס פ ו ע ל כ ך הקדמה דברי של גולדה מ א י ר ז״ל וכן דברי סיכום. כיאה למחקר היסטורי צ ו ר פ ו ל ס פ ר 17נ ס פ ח י ם ש א פ ש ר ל ר א ו ת ם כ מ ס מ כ י ם היסטוריים ,ארגוניים ו ס ט ט י ס טיים וכן ת מ ו נ ו ת ,ו כ מ ק ו ב ל מ ק ו ר ו ת ו ב י ב ל י ו ג ר פ י ה ו א ף מ פ ת ח ל כ ל שם המופיע ומצוטט בספר. בשער לעליה ב י מ י מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם השניה. בשער המדוייק הראשון מ ת א ר ד ז שערי את הרקע ה ה י ס ט ו ר י ־ פ ו ל י ט י של ה מ א ב ק ה ש נ י מ ת ו א ר י ם ה ה ע פ ל ה ו ה ג י ר ו ש י ם .יש של כל אחת מ־ 39הספינות שהוגלו ל ב ר ך ב מ י ו ח ד על התיאור לקפריסין — ובפעם הראשונה א ף מ ו ב א י ם ל ז י ע ת ־ ה כ ל ש מ ו ת א נ ש י ה פ ל י ״ ם שליוו ו פ ק ד ו ע ל הספינות .רשימה 222 שבסוף הספר מקילה ע ל מיוחדת ה ת מ צ א ו ת מהירה, ו נ ד מ ה ל י כ י זהו פ ר ס ו ם ר ש מ י מ פ ו ר ט ש ל ת א ר י כ י היציאה ש ל כ ל ס פ י נ ה מ ח ו ף אירופי כ ל ש ה ו ,ע ל ה מ ס פ ר ו ה ר כ ב ש ל ה מ ע פ י ל י ם שבה. ל י א י ש י ת נ ר א ה ק ט ע זה כ ב ע ל ח ש י ב ו ת מ כ ר ע ת ,כ י ע ד כ ה ל א ה ו ב א ה ד ב ר ב ב ה י ר ו ת ודיוק כ ה ר ב ל ז י ע ת ה כ ל ל ו ב מ י ו ח ד ל ד ו ר ה צ ע י ר בארץ .ב ש ע ר זה 8 פרקים ומעניין ב מ י ו ח ד תיאור ארגון ה ה ע פ ל ה ,ל כ י ד ת ה ס פ י נ ו ת ודרכי ה ה ת נ ג ד ו ת לגירוש. ה ש ע ר השלישי מ ט פ ל ב ס ט ר ו ק ט ו ר ה ה פ נ י מ י ת ש ל מ ח נ ו ת ה מ ע פ י ל י ם בקפריסין, מחנות החורף והקיץ: תנאי מגורים ותזונה .כ א ן מובאים הפרטים על הדרך ב ה ה ו ח ז ר ו ה מ ע פ י ל י ם ארצה ,מ ס ו ף 1946ע ד ,15.5.1948ו ה ס י ב ו ת ש ג ר מ ו לכך, כ י ע ו ד ז מ ן ר ב י ח ס י ת ל א ח ר ה ק מ ת ה מ ד י נ ה ,ו כ ש ש ע ר י הארץ כ ב ר ג פ ת ח ו לרווחה, עדיין נ ש א ר ו א ל פ י מ ע פ י ל י ם ב מ ח נ ו ת ש ל א י כ ל ו ל ה ג י ע ארצה .ל פ ר ס ו ם זה יהיה ה ד ר ב והוא יעורר ויכוח ע ל ה ס י ב ו ת ל כ ש ל ו ן ה ב א ת ו ה מ ה י ר ה ש ל כ ו ח צעיר ר ב ל א ר ץ ־ י ש ר א ל .ל פ ר ק זה קשור ג ם הדו׳׳ח ע ל מ ש ל ח ת הגיוס ש ל צ ה ״ ל ש י צ א ה ב־ 25.5.48ל פ י ה ו ר א ו ת בן־גוריון ל מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן ז מ ן ק צ ר ל א ח ר ה ק מ ת ה מ ד י נ ה שתפקידיה הוגדרו כדלהלן: ה מ ש ל ח ת תגייס א ת כ ל ה י ה ו ד י ם ב ק פ ר י ס י ן ה מ ת א י מ י ם ל ש י ר ו ת צבאי ,ת א ר ג ן א. א ו ת ם ו ת ד א ג ל ה ב א ת ם המיידית ל א ר ץ ־ י ש ר א ל . ה מ ש ל ח ת תגייס כ ל יהודי א ו יהודיה ה י כ ו ל י ם ל מ ל א ת פ ק י ד ב ש י ר ו ת י ם ב. החיוניים ג. הבכורה ל מ א מ ץ ה מ ל ח מ ת י ש ל ה ע ם היהודי. ה מ ש ל ח ת ה י א ה ס מ כ ו ת ה ע ל י ו נ ה ב כ ל ה נ ו ג ע ל ס ד ר י הגיוס ו ק ב י ע ת זכות ל ע ל י ה ש ל המגויסים. ב ר א ש ה מ ש ל ח ת ע מ ד ה מ ש ו ר ר אהרון ז א ב ז״ל ש ה כ ר ת י ו ע ו ד ב־ ,1946כ א ש ר פ ע ל ב ק פ ר י ס י ן ב א ר ג ו ן פ ע ו ל ו ת ה ת ר ב ו ת ,והוא ע ו ר ר ב נ ו א ה ב ה ר ב ה לארץ ישראל. ב ע ת ש ל י ח ו ת ו ה ש נ י ה ע ם מ ש ל ח ת הגיוס ה י ה כ ב ר פ ע י ל ב מ ח ת ״ ר — ה ו א ש ר ו ת ה ת ר ב ו ת ש ל צה״ל ,ו ע ם עלייתי ה צ ט ר פ ת י א ל י ו ג ם אני ,בעידודו ,ו ש מ ש ת י ב ע ת מלחמת ה ש ח ר ו ר כ ק צ י ן ־ ת ר ב ו ת ב ג ד ו ד .32 ה ר ב י ע י ״חירות בשער בתוך עבדות״ מ נ ת ח דוד בעיות שערי חברתיות ו מ ת ע כ ב ב מ י ו ח ד ע ל הגורמים ה מ פ ר י ד י ם ש פ ע ל ו ב מ ק ו ם ,ו כ ו ו נ ת י ל ת נ ו ע ו ת השונות. ב פ ר ק י ם א ל ה מ צ ד ה סטטיסטיקה בדבר גדלן ש ל התנועות ,בהשוואה עם ממדיהן בישראל ,ופרטים ע ל מאבקם של השליחים להכגת עתודות פוליטיות לקיבוציהם ומפלגותיהם בישראל. מחקרים על רקעם ש ל ניצולי בפרקים שונים ש ל ה ס פ ר השואה נעשה נסית היסטורי מעניו להבהיר את אשר הבריטיים לתאר ק ר ה ב מ ח נ ו ת ה ע ק ו ר י ם ל א ח ר ה מ ל ח מ ה .ידועים ל נ ו ה נ ס י ע ו ת א ת ה ת נ ו ע ה ה ס ט י כ י ת ש ל נ י צ ו ל י ־ ה ש ו א ה ל ע ל ו ת ל א ר ץ ־ י ש ר א ל כ ת ו צ א ה ש ל אךגון ע ו ל מ י יהודי ,ארגון כפייתי ש מ ט ר ת ו היתד• ״ ל ה ע ל ו ת ע ל ה פ ר ק א ת ב ע י ת היהודים והציתות״. ת ל כ ך ג כ ת ב ר ב ו ת ב ס פ ר י ה ם ש ל — Martin Gilbert — Exile and Return; Nicolas Bethel — The Palestine Triangle, ד ו ד ש ע ר י מ א מ ץ ב נ י ד ת זה א ת מ ס ק ג ת ו ש ל פ ר ו פ ׳ י ה ו ד ה באואר ,ה ר א ד ה ל ת ש ו מ ת ל ב ם ש ל מעפילי קפריסין ו ש ל דור המדינה כ א ח ד : 223 ״הארץ בדמות ושליחיה חייליה מצאה לא את הדרך אל היהדות שרזי ה ל ו ח מ ת ב מ ז ר ח אירופה .ל א ת ע מ ו ל ה צ י ו נ י ת ש מ ק ו ר ה בארץ ,היא ש ה נ י ע ה י ה ו ד י ם ש א נ ג ל י ה ט ע נ ה ל א ח ר מכן, כפי לצאת ח ו פ י הארץ — א ר ץ ־ י ש ר א ל .פ ר ט י ז נ י ם מפולין ולפתוח ומליטא וחברי תנועות־נוער, לעבר בתנועה ניצולי־השואה, הם שמצאו א ת ררכם אל הארצישראליים ברומניה ובאיטליה בכוחות ע צ מ ם :מניעיהם היו שנות המלחמה ל ק ת ה ע ב ר והנפיון ש ל הערכות מעניגות בדבר מצבם היהודים במחגות .שערי מ צ ס ם מהדר׳ח :1948 הרגשי, ) ה ד ג ש ה שלי חוסנם א.ב.(.מצויות של ובריאותם הנפשית בספר הפליטים ש ל הפסיכולוג פישל שניאורסון משנת אלא עוררה ״ ה ש ו א ה ל א ד י כ א ה ו ל א נ י ו ו נ ה א ת א נ ש י ש א ר י ת הפליטה, אצלם כוחות מגן שחסנו א ו ת ם גגד הזעזועים העל־אנושיים״. קובנר מצוםמ ב א ו ת ו ענין אבא השואה, צמחה בראיית ה ג ו ר ל היהודי היהודי ע״י בקרב העילית בקרב ב ס פ ר והוא א ו מ ר :״ מ ת ה ו מ ו ת ה נ ס י ו ן הדקה האומות. שבקרב שארית־הפליםה ראייתה החברתית מקדה גישה אי־שקט פנימי והדורים ח ר ד ה גדולה הפליטה משותפת את וביהדות ,שהיו ע ת ה ל ת ו כ ן ג פ ש י ו ל ם ע ם הקיום כאחד. של הכל בעם בהיותם מונעים ל ע ת י ד העם ,ה ט י פ ו פ ע י ל י ש א ר י ת ־ ל א ז ת ת ה מ ז נ ה ה צ י ו נ י ו א י ת ו ת ) .ה ד ג ש ה ש ל י — א .ב(. רזמו מסגרות ציבוריות שנועדו להבליט א ת זהותה הרוחנית הייחודית של שארית הפליטה״ ) ר א ה : ח נ ו ע ח נ ו ש ה ק י מ ה ב פ ו ל י ן א ת ה ״ א י ח ו ד ״ ,ו א ת ״ נ ו ח ם ״ ב ג ר מ נ י ה — א .ב .(.א ך מ ס ג ר ו ת אלה ,ל ד ב ר י דוד שערי ,ת ו ר ג מ ו ע ״ י ש ל י ח י ה ת נ ו ע ו ת ה א ר צ י ש ר א ל י ו ת וחיילי ה ב ר י ג ד ה למטבע לאחר פ ו ל י ט י ־ מ פ ל ג ת י א ק ט ו א ל י .ו ה ו א מ ו ס י ף כ י ״בקיץ גמר המלחמה, ל״איחוד כבר בא הנוער הציוני־עקיבא״( הקץ ,1946ת ו ך פ ח ו ת מ ש נ ה ל מ ס ג ר ו ת ייחודיות א ל ה ובקרב )״האיחוד״ שארית־הפליטה קמו לתחיה הפך כמעט כל ה ת נ ו ע ו ת ו ה מ פ ל ג ו ת ש ב י ש ו ב .ואכן ,ל מ ח נ ו ת ה ג י ר ו ש בקפריסין ו ל א ר ץ ־ י ש ר א ל כ ב ר נ ס ע ו א נ ש י ש א ר י ת ־ ה פ ל י ט ה ,א י ש ע ל מ ח נ ה ו ואיש ע ל ד ג ל ת נ ו ע ת ו ,פ ר ט ל כ מ ה ק ב ו צ ו ת חריגות״ .ואין ל נ ו א ל א ל ב ר ך ע ל ה ע ל א ת פ ר ש ה זו לדיון מ ח ו ד ש . היהודית, הסוכנות בפרק דוד הישוב על הודעת ממשלת שערי ואומר כי ״תגובתה בארץ והחלשת בריטגיה על של הנהלת הגירוש לקפריסין גירוש ה מ ע פ י ל י ם ל ק פ ר י ס י ן ,מ ת א ר הסוכנות היהודית היתה מגוסחת ב ל ש ו ן מ א ו פ ק ת ,ואין ב ה ש ו ם ר מ ז ל ת ג ו ב ה מ ע ש י ת ש ל ה ת נ ו ע ה ה צ י ו נ י ת ו ה י ש ו ב ע ל ה ג ז י ר ה ״ ; ו ב פ ר ק א ח ר ה ו א מ צ י י ן כ י ״ ב מ ש ל ו ח הראשון ש ל א ס פ ק ה ש ה ו ע ב ר למעפילים ״חפשי״, ב נ מ ל חיפה, הודיע האחראי להורדת המעפילים ,דוד גמרי, המכונה על הגירוש הצפוי והורה למעפילים להתגגד להעברה לאניות בריטיות, וכדי לעודד את המעפילים הוסיף שגם חיפה ה ע ב ר י ת נערכת להתנגדות .ב מ ק ב י ל הפציר ב מ ו ס ד ל ע ל י ה ב׳ ל ש כ נ ע א ת א נ ש י ״פריץ״ )משה סנה( כ י ב מ ק ר ה ש ל ג י ר ו ש אין מ נ ו ס מ ת ג ו ב ה :״זה ל א צ ר י ך ל ה ס ת י י ם ב צ ע ק ו ת וקללות ,א ל א ב מ ע ש י ם . יש ל ת ת ה ו ר א ו ת ל מ נ ה ל י ם ב ח י פ ה ל א ל ע ש ו ת ה כ נ ו ת צמחוניות .א ם יגורשו ב ל י הגבה, לא נינקה לעולם״ ) ש ד ר מ י ו ם .(12^.46א ך למרות הציפיות לא באה ת ג ו ב ה נ מ ר צ ת מ צ ד הישוב. ה ת מ ו נ ו ת מ ע נ י נ ת ס ד ר ת ה ת מ ו נ ו ת ש צ ו ר פ ה ל ס פ ר ,ו ב ר א ש ן מ פ ת קפריסין ע ם ציון ה מ ח נ ו ת , 224 ואחרות ה מ ת א ר ו ת א ת הכניסה למחנות; גדרות תייל המזכירות א ת מ ח נ ו ת המוות ) א ך מ ה ר ב ה ה ב ד ל ( ,והמיםדרים ו ה מ צ ע ד י ם ש ל ת נ ו ע ו ת נ ו ע ר ב מ ח נ ו ת ה מ ז כ י ר י ם ש ו ב כ י ״ ק פ ר י ס י ן ה י א ג ם א ר ץ י ש ר א ל ״ — וכן ס י ס מ א ו ת ה מ ח א ה ,כ ג ו ן : לנו ל ב ו ו י ן — יורש ״בוז היטלר״.״ כ ״ כ ת מ ו נ ו ת ש ל מ ז כ י ר ו י ו ת ה ת נ ו ע ו ת השונות, מ ה ו ו י ה מ ח נ ו ת ,לימודים ,פ ע ו ל ו ת ר י ש ו ם ; ה מ ג י נ י ם :א י מ ו נ י ם ב ר ו ב ה ל נ ש י ם ו ג ב ר י ם ק פ ״ פ ; פ ל ו ג ו ת ב י ת ״ ר ,״הנוער ה צ י ו נ י ״ ; ת מ ו נ ת ו ש ל י צ ח ק ואימוגי ״אייק״ כה אהרונוביץ כ ר ב ־ ח ו ב ל ה של ״עצמאות״; ובסוף — ביקורה של גולדה מ א י ר )הנראית צעירה( הפעולות במחנות בקפריסין וסגירת המחגות ה צ ב א י ו ת ב מ ל ח מ ת השחרור .ג ם בפברואר תכניות 1949 של מבנה — עם המחנות, סיום עלונים, כ ר ו ז י ם ,ו ה ו ר א ו ת ־ מ ט ה ש ל ״המוסד״ — כ ל א ל ה מ ת פ ר ס מ י ם ב ס פ ך .ס ך ה כ ל מענין, ח י ו מ ז כ י ר כד ,ר ב ו ת .צ ר ה מ ק ו ם ל ה ע ל ו ת א ת ה פ ר ט י ם ה ר ב י ם ו ה מ ע נ י נ י ם ש ב ס פ ר מ י ו ח ד זה. ,,הנוער הציוני״ תנועת מ א מ ץ נ י כ ר נ ע ש ה ב ס פ ר לשמור ע ל ה א ו ב י י ק ט י ב י ו ת ,ו ל כ ן ל א ה ת ע כ ב ה מ ח ב ר ע ל ת י א ו ר ה פ ע ו ל ו ת ה מ ו צ ל ח ו ת מ א ד ש נ ע ש ו ע ״ י ״איחוד ה נ ו ע ר הציוני במיוחד ע ק י ב א ״ .היתד ,זו ,כ פ י שציין ה מ ח ב ר ,א ח ת מ ה ג ד ו ל ו ת ש ב ת נ ו ע ו ת ,ו פ ע י ל ה מאד. ב פ ר ק ע ל ״ ה נ ו ע ר הציוני״ ו״העובד הציוגי״ ,מ ז כ י ר ה מ ח ב ר א ת ראשי ה מ ע פ י ל י ם , ה ר א ו י ל ה ז כ י ר כאן א ת א ל ה שאינם י ו ת ר א ת נ ו : ומן ד ב ר ש י ב ר ז״ל ,ה ש ל י ח ד ו ד צ י מ נ ד ז״ל ,א ב נ ר ק ל ר ר )זכאי( ז״ל ,ח ב ר ת ל ־ י צ ח ק ,י ו ס ף ו ס ר צ י ה ע ר )גבעון( ז״ל ואריה כבר רחנשטוק )ורדי( ז״ל. מדהים איזו קבוצה א י נ ה א ת נ ו ,א ל ה א ש ר ״נשרפו״ מ מ ש לעתים גדולה בעבודתם של צעירים הציבורית. יחסית א נ ו מציינים ת כ ו פ ו ת א ת ח ל ק נ ו ב פ ע ו ל ו ת ה ת ר ב ו ת והארגון ה ר ח ב ו ת ב מ ח נ ה ,בארגון התעסוקה ו ב ה ק מ ת ״האתיברסיטה העממית״ ,והדבר שהרשים א ת כ ו ל ם :ממדיה ש ל ה ת נ ו ע ה .ע ל כ ר א ו מ ר ד ו ד ש ע ר י :״כאן ב מ ח נ ו ת ה מ ע פ י ל י ם ש ל קפריסין ,ל מ ד נ ו א נ ח נ ו ש ל י ח י ״ ה נ ו ע ר הציוני״ שהיינו ר ג י ל י ם ב א ר ץ ל פ ג י ש ו ת מ צ ו מ צ מ ו ת ,ל ה ו פ י ע ש ל מ א ו ת ו ש ל אלםים.״ נ ז כ ר א נ י כ י צ ד באסיפות ברכתי בשם אלפי מעפילים א ת ה מ ש ל ח ת ה א ר צ י ש ר א ל י ת שהגיעה ל ק פ ר י ס י ן ב ר א ש ו ת ו ש ל גיורא י ו ס פ ס ל ז״ל. ז כ ר ו נ ו ת א ל ה ילוו בוח־אי א ו ת נ ו לאוךך כ ל חיינו ,ו ה ק ש ר ש י צ ר נ ו ל א יגותק. כמאמר מהותם ה מ ס כ ם מ נ ס ה דוד ש ע ר י ל ה ב י א פ ר ט י ם ע ל מ ח ק ר י ם ש ע ש ו ב ד ב ר ש ל מ ח נ ו ת ה מ ע צ ר ב ק פ ר י ס י ן ו צ ו ד ק ה ו א ב ק ב י ע ת ו ש ל א היה מ ק ו ם — ל מ ח נ ו ת ק פ ר י ס ץ — לשימוש בהקשר המאמרים במושג ״מחנות־ריכה״ )כנראה שכותבי ב ע ת ו נ ו ת ל א ר א ו מ ח נ ה ־ ר י כ ח בחייהם.״(. ״אין ס פ ק — א ו מ ר שערי ,״כי ל מ ע צ ר ם ש ל נ י צ ו ל י ה ש ו א ה ב ק פ ר י ס י ן ה י ה אפקס מ צ ס ב ר ,א ך ע ם ז א ת ל א ה ו ת י ר ו ב ה ם מ ח נ ו ת ק פ ר י ס י ן מ ש ק ע בין נ פ ש י ובין גופני ,ש פ ג ם ב י כ ו ל ת ם ש ל ה מ ע פ י ל י ם ל ה ש ת ל ב א ח ר ־ כ ך ב ח י י ה י ש ו ב ב א ר ד ׳ . ד ב ר ז ה ג ב ע ב י ן היתר ,מ ש ה ו ת ם ה ק צ ר ה י ח ס י ת ש ל ה מ ע פ י ל י ם ב ק פ ר י ס י ן ,ו כ ן מ ן ה ע ו ב ד ה כ י ב ד ר ך כ ל ל היו ה מ ע פ י ל י ם ב ע ל י ת ו ד ע ה ב ר ו ר ה י ו ת ר מ ש א ר ה ע ק ו ר י ם ש ת ר ו א ח ר ח ו ף מ ב ם ח י ם כלשהו ,ו ל א ו ד ו ק א ב י ק ש ו ל ה ג י ע ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ״ . 225 שמענו עלין עוד בקפריסין נ ז כ ר אני כי ע ם בואי ל א ר ץ ש מ ע ת י א ת האמרה ״שמענו עליך עוד ב ק פ ר י ס י ן ׳ / ואכן ק פ ר י ס י ן ל א הייתה ג ל ו ת — זו היתד• ת ח נ ת ־ מ ע ב ר ק צ ר ה י ח ס י ת ב ד ר ך ה א ר ו כ ה לארץ־ישראל. לפנינו ס פ ר מקיף ,מעמיק ,המטפל בבעיית מחנות־קפריסין ע ל כ ל היקפה ,ו א ף כי א י ן זה ס פ ר ה ש י י ך ל ס ו ג ה ס י פ ו ר ת ,הוא נ ק ר א ב ק ל ו ת ו ב ע נ י ן ד ב , ואודה על ו ל א אבוש, הייתי מעפיל פעיל בקפריסין ,א ך רבות למרתי מ ס פ ר זה, אשר ארע בתוך המחגה גם ב ת ק ו פ ת שהותי שם — ובמיוחד ע ל השנתיים בטוחני רב שלאחר עלייתי ארצה. שכל אחד ממעפילי קפריסין, ימצא ענין ב ס פ ר זה. א ם יגיע ד ב ר ה ס פ ר ו ת ו כ נ ו ל ז י ע ת מ ע פ י ל י קפריסין ,ניצולי ה ש ו א ה — ד י י נ ו ; אך א ם יגיע גם ל ז י ע ת ה ד ו ר ה צ ע י ר ב מ ד י נ ה — אין ס פ ק כי י ע ו ר ר ויכוח ,י ע ל ה מ ח ש ב ו ת ה ש ו ו א ת י ו ת ע ל ת נ א י ה מ א ב ק לעליה ,ו ע ל כ ו ח ו ה נ פ ש י ש ל צ י ב ו ר ש ק ט ז ו מ ם ו מ ס ו ר ל מ ד י נ ה ,א ו ת ו היוו מ ע פ י ל י ק פ ר י ס י ן — הרי השיג ה ס פ ר א ת י ע ד ו . 226 נתן גרוס m י ת ן לילה ,מ א ת צבי ברלג, מי יתן הוצאת כ ח מורשת וספרית פועלים, * 1980 מ י י ת ן כ ח ל ק ר ו א י א ך י ו ת ר מ ז ה :מ י יתן כ ח ל כ ת ו ב י והרי ל א ח ר א ר ב ע י ם אין עדיין ב כ ו ח ם ש ל א נ ש י ם ל ק ר ו א ע ל כ ל ה ז ו ו ע ו ת ש נ פ ל ו ב ח ל ק נ ו ב י מ י שנה ה י ט ל ר ,ו ב י ח ו ד אין כ ה ל א ל ה ש ל א ה ת נ ס ו בהן .ל ר ב י ם ,ר ב י ם אין גם כ ח ל ה ע ל ו ת ז כ ר ו נ ו ת י ה ם מ ח ד ש ו ה ם ב ו ר ח י ם מהם ,כ ב ו ר ח י ם מ פ נ י מ ע צ מ ם .א ו ל ם מ צ ד י ם את ב ת ו כ נ ו ג ם כ א ל ה ,א ש ר גם ז כ ר ו נ ם וגם אומץ ל ב ם ע ו מ ד להם ,והם מ ז כ י ם א ו ת נ ו פעם מדי אשר בספר, עשה גיהינום, אשר בדוקומנט היסםורי הבא להזכיר ל נ ו ע מ ל ק .ר ק מ י א ש ר יצא מ ש ם לאלה בריא הנוטים ברוחו אחרי לשכוח את חמש שנות ה ו א מ ס ו ג ל ל כ ך .כ י צ ד זה קורה ו מ ת י — זה ע נ י ן ש ל נ ס ב ל ב ד .א ד ם א ח ר ח מ ש ש נ ו ת יסורים — ת ו ך הליכה ע ל ח ב ל ד ק — יצא ל ח ו פ ש מ ב ל י ב מ ו ב ן ה נ פ ש י — הוא י כ ו ל לייחס ז א ת ל נ ס . להינזק את דרכו לתוך הגיהינום התחיל צבי בר־לב, בן בהיותו ,13 וכשיצא מהתופת באפיסת ממשפחת כוחות, אחרי בלייכר מקראקוב, מסע ארוך במחנות ה ש מ ד ה ר ב י ם ,ה י ה כ ב ר בן ,19ג ו ב ה ו 1.75מי ו מ ש ק ל ו 35ק״ג. ב ס פ ר ו ״מי י ת ן ל י ל ה ״ מ ס פ ר צבי ,בעצם ,ד ב ר י ם ה י ד ו ע י ם ל כ ל מ י ש ת ו ל ד ו ת השואה גחאן חרותים ע ל לוח ל ב ו :גיטו קראקוב ,מ ח נ ה פלאשוב ,אושדץ ,מטהאוזן, — ו א ם י ש נ ם ש מ ו ת פ ח ו ת מ ו כ ר י ם כ מ ו פ י ת ק י א ו ס ו ס נ ו ב י ץ ,ה ר י אין זה מ ש נ ה .ה ר י י ד ו ע ל כ ל א ו ר ח ־ ה ח י י ם ב מ ח נ ו ת ־ ה ע ב ו ד ה ־ ו ה ה ש מ ד ה ,ידועים ת נ א י הדיור, הרעב, ה א פ ל פ ל א ץ ,ה א כ ז ר י ו ת ש ל הקאפו ,ש ל ה ס ד י ס ט י ם ה ג ר מ נ י ם ,ה א ו ק ר א י נ י ם , ה ל א ט ב י ם — ה א ם א פ ש ר ל ח ד ש כ א ן ד ב ר י ל מ ר א י ת עין נ ד מ ה ,כ י ה ״ ם ד ר ה ג ר מ נ י ״ ה ג ד י ר א ת ה צ ו ר ו ת ,ק ב ע א ת ס ם נ ד ר ם החיים ו ה מ ו ו ת ו ה פ ך א ת ה ס ב ל ל נ ו ר מ ה .ו ב כ ל זאת, עוד באותן מ ס ג ר ו ת קבועות ושמורות היסב כל פ ר ס היוד ,ע ו ל ם ומלואו, וכל מ ס ו ג ל ה י ה ל ח ש ו ב ו ל ה י א ב ק — היה ס י פ ו ר ו ש ו נ ה מ ס י פ ו ר ח ב ר ו — ל מ ר ו ת גורלם המשותף .לכן מגלים אנו מדי פעם בפעם מחדש א ת ״כוכב ה ל כ ת ושמו אושדץ״ — א ו א ת פ ל א ש ו ב ,ו א נ ו מ ז ד ע ז ע י ם מ ח ד ש ,ו מ ח ד ש ש ו א ל י ם זה א ת זה•. זה ב א מ ת ק ר ה י * זכה בפרס ״משואה״ ע׳׳ש שלמד ,ורלה גוסמן ,תש״מ. 227 סיפורו ש ל צבי ב ר ל ב מזעזע באוטנטיות שלו ולאו דוקא בפרטים ״מדהימים״. ה ו א מ ת א ר א ך ו ר ק א ת א ש ר עיניו ראו ,ואזניו ש מ ע ו ו א ת ז א ת ה ו א מ ו ס ר ב ש ם ו י ח ס י ת ל א ח ר י ם ה ו א ל א היה עד ר א י ה ל ס צ י נ ו ת ר ב ו ת ש ל ה ת א כ ז ר ו ת אומרם; א י נ ד י ו י ד ו א ל י ת — כ א ל ה ה מ ק פ י א ו ת א ת הדם .ב ע ת ח י ס ו ל ו ש ל ג י ט ו ק ר א ק ו ב י ש ב ב מ ח ב ו א והוא מ ת א ר ר ק צבי מבחוץ. מה נעצרו בשערי לאגשי אירע מחגה א ת ק ב ו צ ת היושבים ש ם ו א ת קבוצת פלאשוב, ״בונרקה״ שבחזרם ואחרי ש מ צ א ו א צ ל ם הקולות המגיעים מעבודה מחוץ למועד, הם נשלחו מ צ ר כ י מזון, הישיר ל ״ ג ב ע ה ״ ו נ ו ר ו — ע י נ י ו ש ל צ ב י לא ר א ו זאת .הוא י ד ע א ך ז א ת ש ב ק ב ו צ ה נ מ צ א ח ב ר ו ה ט ו ב ש ה ב ט י ח ל ה ב י א ל ו כ י כ ר לחם... לא ,אין ב ס פ ר ת מ ו נ ו ת ״ מ ס מ ר ו ת שיער״ — א ו ל ם הוא ר צ ו ף ב ס י פ ו ר ש ו ס ף ק ו ר ע לב ,ס י פ ו ר ע ל ב נ י אדם ,ע ל מ ש פ ח ה ה נ א ב ק ת ע ל חייה ,ע ל א נ ש י ם ב ל י נ ש ק ביד, ב ל י ק ש ר י ם ו ב ל י כ י ש ו ר י ם מ י ו ח ד י ם ש נ ש ק ם ה ס ו ד י היא ה א מ ו נ ה — ש ה י א ב ל ת י ר צ י ו נ ל י ת ב ת נ א י ם ה א ל ה — א ך מהווה מ ק ו ר כוח מ ו ס ר י ש א י פ ש ר ל ח ל ק מ ב י נ י ה ם להיאחז ב ע נ ף ה ח י י ם ו ל ש ר ו ד .מ מ ש פ ח ה ב ת 52נ פ ש ו ת נ ו ת ר ו ר ק אומרים כי זה אחוז גבוה בהשוואה למשפחות ר ב ו ת אחרות .רבים מהם נ פ ל ו ה מ ל ח מ ה האחרוגים. בחדשי על מתעכבת יחסי ת ש ו מ ת ל ב ה ש ל רוז׳קה ק ו ר צ ׳ א ק ה א ב ובגו לאורך כ ל ד ר ך חיסורים, — ויש 13 בהערכת כאשר הספר האב בתחלתה מ ש מ ש א ו ט ו ר י ט ה ש ע ל י ה ג ש ע ן הבן ,אך ב מ ה ל ך הימים מ ת ב ג ר ה ב ן והוא ש ה ו פ ך ל מ ש ע ג ת ל א ב י ו ,א ש ר ג ח ל ש ל א ב ג ו פ ו ב ל ב ד ,א ל א גם א מ ו ג ת ו ג ר א י ת כ מ ת ע ר ע ר ת . ע ם זאת ,ו ע ל א ף ש ד מ ו ת ו ש ל א ב ה מ ש פ ח ה היא ה ד ו מ י נ נ ט י ת ב ס י פ ו ר ,נ ד מ ה לי כי הערך העליון ב ס פ ר כולו נ ת ץ למשפחה .לחיות — משמע ל ח י ו ת ביחד ,במשותף, לשמור ע ל ה ק ש ר ,ל ע ז ו ר א י ש לאחיו .אכן ,יש ל נ ו כ א ן פ ו ר ט ר ט ש ל מ ש פ ח ה קרקובאית יפה ,ה ש ו מ ר ת ע ל צ ל ם אנוש ,ג ם ב א ו ת ם ה י מ י ם כ א ש ר א ד ם לאדם ז א ב היה. אחת התכוגות הנוגעות ל ל ב של צבי בלייכר הם ישרו וההומאניות שבו. ה מ א ו ר ע ו ת ,ה נ ס י ו ן ה א כ ז ר י ,ה ע ו ו ל ה נ ו ר א ש נ ת ג ל ה לעיגי גער ב ן 13ל א ה פ כ ו ה ו לייצור נ ק מ נ י ״אוכל אדם״ ,הרואה ב כ ל ג ד שונא ו א ר ב .האמונה באדם כאדם ע ז ר ה ל ו ולא א י כ ז ב ה א ו ת ו .ב ר ג ע י ה כ ר ע ה נ ט ה ב א ו ר ח א י נ ס ס י נ ק ם י ב י ל ה א מ י ן ל ב נ י א ד ם — פ ו ל ג י ם א ו ג ר מ נ י ם — ויצא נשכר .הוא גילה ,א ו ל י ג ם ל ת ד ה מ ת ו ,כ י ג ם האכזרית של בחיה ח ה גוגע הקאפו הרצחני מ צ ד נ י צ ח של רגש אגושי — ל ל ב ,ולא ב נ ק ל י י ש כ ח מ ל ב רגיש. ״מי י ת ן ל י ל ה ״ ה ו א א ח ד ה ס פ ר י ם היפים ש נ כ ת ב ו ע ל ד ר ך ח י ס ו ר י ם בשואה. אני מסתכן ביחסי מ ל ה זו ל ס פ ר המתאר א ת הזמנים המכוערים ביותר בתולדות האגושות .אין ה כ ו ו ג ה ליופי ש ל סגנון ,ל ע ר כ י ם ס פ ר ו ת י י ם ,ל ש פ ה מ י ו ח ד ת ה ס פ ר כ ת ו ב ד ו ק א ב צ ו ר ה פ ש ו ט ה ,ה ת י א ו ר שוטף ,דייקגי ,ל ל א קישוטים ,ל ל א מ ס א פ ו ר ו ת , ובנוי על זכרון גהדר המעורר א מ ח מלא. בוודאי געשתה, תוך כדי כתיבה, ס ל ק צ י ה כ ל ש ה י א ש ל ה ח ו מ ר ,א ך נ י כ ר כי אין כ ל זיוף ,ו ל א ד ב ר י ם ש ב ד מ י ח . היופי הממח בספר מ צ ד ביופיו של האדם כחלק ממשפחה, אדם הנלחם לא ר ק ע ל ל ח מ ו א ל א ג ם ע ל כ ב ו ד ו ולא ע ל כ ב ו ד ו כ ל פ י ר ו צ ח י ו — א ל א ע ל כ ב ו ד ו כ ל פ י עצמו .ז ה ו ס פ ר א ג ו ש י מ א ד ,ו ב כ ך יופיו הגדיר ,ה מ ת ב ט א ב מ ו ה ר ש ל י ל ד ב ר ־מצוד — .ת כ ו ג ה ה מ ל ו ו ה א ו ת ו ע ד ה י ו ת ו מ ח ב ר ש ל זכרוגותיו ,א ר ב ע י ם ש ג ה לאחר 228 התרחשותם. נ מ ש ו א ה החלטות דלה פ ר ט י ק ר ן הוועדה לפרסי רלה ו ש ל מ ה אמנות, ושלמה ג ו ט מ ן מחקר גוטמן וספרות של לזכרם ז״ל ב י ש י ב ת ה מיום 5.11.80ב ת ל ־ א ב י ב ,ב ה ה ש ת ת פ ו :ד ״ ד נח ק פ ל י ג ס ק י )יר׳ר(, ה ס ו פ ר אהרון מגד ,ת ו ש י ה ה ר צ ב ר ג ,א ל כ ם גתמון ,מ .ד ר ס ,צ ד ן בסיפוק ,כ י ה ו ג ש ו ל ה ע ב ו ד ו ת מ ר ו ב ו ת ו ב ע ל ו ת ר מ ה נ א ו ת ה ע ל נ ו ש א ה ש ו א ה — בציור ,מ ח ק ר ו ס פ ר ו ת . ל א ח ר עיון ב ח ו מ ר ה ח ל י ט ה ה ו ו ע ד ה ל ה ע נ י ק ה ש נ ה א ר ב ע ה פ ר ס י ם ,כ ד ל ק מ ן : הסופר צ ב י ב ר ל ב ־ ב ל י י כ ר ,ז כ ה ב פ ר ס ע ב ו ר ס פ ר ו ״מי יתן ל י ל ה ״ ,ה מ ס פ ר (1 ב ס ד ר כ ר ת ו ל ו ג י א ת ה ק ו ר ו ת א ו ת ו ו א ת מ ש פ ח ת ו ב מ ש ך כ ש ש שנים ,מ י ו ם כ נ י ס ת לקראקוב הגרמנים ועד ממחנה שחרורו עם גחן, בעלות־הברית. כניסת צבא אין זה ס פ ר ש ל קינה ,ה ג ה והי ,ג ם ל א ש ל מ ר י ר ו ת ח ע ם ; זה ס פ ר ש ל מ א ב ק , מ א ב ק ב ל ת י פוסק ,י ו ם ־ י ו ם ו ר ג ע ־ ר ג ע ,ע ל החיים. מ ס ע חיסורים ה א ר ו ך ב ש ב ע ת מ ד ו ר י ה ג י ה נ ו ם ש ל ה כ י ב ו ש הנאצי ,ש ר א ש י ת ו ברובע תחת היהודי ש ל ק ר א ק ו ב , ה א ק צ י ו ת הרציחות ,השוד ,ה ה ר ע ב ה , המצור בגיסו ,ו ה מ ש כ ו ב מ ח נ ו ת פ ל א ש ו ב ,פ י ת ק י ,א ו ש ד ץ ,םוסנוביץ ,מ א ט ה א ח ן ,ג ח ן — ה ו א מ ס ע ו ש ל נ ע ר יהודי ה נ ל ח ם ע ל ח י י ו ל ל א נ ש ק העומדים ל ר ש ו ת ו כ נ ג ד ה מ פ ל צ ת ה א כ ז ר י ת ה ר ו ד פ ת א ח ר י ו לרמוס א ו ת ו ל מ ד ת : התחבולה, בכל ב ז ו ,ב א מ צ ע י ם היחידים האומץ ,ה ע ק ש נ ו ת ,כ ו ח ה ה ת ג ב ר ו ת ע ל ס ב ל גופני ונפשי ,ה ה י א ח ז ו ת זיק ש ל ת ק ו ה ו ש ל אחוד .א נ ו ש י ת ,ו ב ע י ק ר — ר צ ח ־ ה ח י י ם ש א י נ נ ו כ ב ה . כ ל ה מ ס ע הזה ב ת ו פ ת ,ב א פ ל ה ש ל ב ה מ י ו ת ש א י נ ה יודעת ס ו ף — ק ר נ י לאוךך היחידות האור הן קשרי המשפחה החזקים, פירורי של החסד עזרה־בםתר, ה ה ס ת כ נ ו ת ש ל איש ל מ ע ן רעהו ,ו ה א מ ו נ ה — ל מ ר ו ת ה כ ל — ש צ ל ם ה א ד ם ל א נ מ ח ק כליל. ״מי יתן לילה״ הוא ת ע ו ד ה ע ז ת ־ ב י ט ד ,ה מ צ ט ר פ ת ל ש ר ש ר ת ה ע ד ד ו ת ה א ר ו כ ה של ניצולי־שואה ,ה מ ז י מ ו ת ״הליכה את הטענה הנואלת על כצאן ל ט ב ח ״ .ז ה ו ס פ ר ש ל גבורה. רוח־הכניעה־היהודית ,ועל גבורת־גפש ו ג ב ו ר ת ־ ר צ ח העשדד. ל ש מ ש מ ו פ ת ל כ ל ה ל ו ח מ י ם נ ג ד ש ע ב ו ד ,ד י כ ד ורשע ,ב א ש ר ה ם שם. א י י ל ת כהן ק י ב ל ה פ ר ס ע ב ו ר ע ב ו ד ת ה :ד מ ו ת ו ה ר ו ח נ י ת ש ל ה י ל ד היהודי (2 בשואה. בספרות מאד ובודדים השואה תופסת ספרות־ילדים היו המשוררים )כדוגמת )םרקי־יומן( יצחק מקום כצנלסץ(, מיוחד. היסטוריונים מעטים )כמו ע מ נ ו א ל ד י נ ג ל ב ל ו ם ( ,א ו מ ס פ ר י ם )כגון מ א י ר ד ב ו ר ז צ ק י ד ו ג ס ס ו ר ק ו ב ( א ש ר הגציחו, כל א ח ד ל פ י דרכו ,א ת א י מ ת ה ש ו א ה ש ח ז ו מ ב ש ר ם .ל ע ו מ ת זאת ,ג ו ד ל ה א י מ ה וה״לא ייאמן״ יצרו לחץ ו ד ח ף א צ ל נ י צ ו ל י ש ו א ה לחשוף ,לספר ,ל ה נ צ י ח ,ל מ ע ן זעו הדורות הבאים; אולם במקרים רבים, עם כ ל ר צ ו נ ם העז, לא התעלו 229 ל מ ר ו מ י מ ט ר ת ם .ה מ ש י מ ה היתד .מ ע ל ל כ ו ח ו ת י ה ם ו ל פ ע מ י ם א ף נ מ צ א ו הכותבים פ ג מ י ם ב כ נ ו ת ,בדיוק ו ב ת י א ו ר ה מ א ו ר ע ו ת . שונה חקרה ל ח ל ו ט י ן הוא ת ח ו ם היומנים חקירה מיוחדת במספר יומנים ש נ כ ת ב ו ב י ד י י ל ד י ם ונוער .א י י ל ת כהן שנכתבו על־ידי מרי ברג, אנה פרנק, ד ו ד רובינוביץ ,ת מ ר ה ל ז ר ס ו ן ־ ר ו ס ט ו ב ם ק י ,י צ ח ק ר ו ד א ש ב ס ק י ,ש ר ה פישקין ,מ ש ה פ ל י נ ק ר ורות ליבליך. איילת כהן מקבלת את הפרם מידי משה קול; לידו.עומדים :ד״ר נ .קפלינסקי והסופר אהרן מגד; יושב אריה בן־טוב. מ ה ר ב השוני בין כ ל א ח ד ואחד מ ה ם י יש ב י נ י ה ם ילדי ה א י נ ט ל י ג נ צ י ה היהודית ה מ ב ו ס ס ת ו מ ד ל ת ה ע ם ; יש ב י נ י ה ם ב נ י מ ש פ ח ו ת א מ י ד ו ת ,א ש ר א ף ב ת נ א י ה כ י ב ו ש ל א י ד ע ו מ ח ס ו ר ,ויש אשר צ מ ח ו ב ש כ ב ו ת ה ע ו נ י ; יש ב נ י ע י ר וכרך וילדי העיירה ומצויים ביניהם גציגי ת ר ב ו ת ה מ ע ר ב ו ה מ ז ר ח :ה צ ד השווה ב י נ י ה ם — והכפר; חשיפתם עזים כנה, כ ת י ב ת ם אמינה ,נ י כ ר י ם בהם דברי אמת, ובולטים ב ה ם ר ג ש ו ת וסוערים ,א ך ת מ י ד כ נ י ם ו א מ י נ י ם ; ה ת ד ה מ ה ה א י ו מ ה ל ע ו מ ת מ ה ש ק ו ר ה ; הכמיהה לחיים ,לדעת ,לטבע ,ל א ה ב ת ה מ ש פ ח ה ,ל ע ם . איילת כהן למדה וחקרה א ת היומנים האלה ,הצליחה לחדור לעולמם הגדול ש ל ב נ י גילה מ ל פ נ י דור ,למיין א ת ה י ו מ נ י ם ל פ י ע ו ל מ ו ה ק ט ן ש ל כ ל א ח ד מהם, ציינה את ההבדלים שביניהם וסיכמה את הקו המשותף והחשיבה המאחדת. א י י ל ת ה ל כ ה מן ה פ ר ט אל ה כ ל ל ו ס י כ מ ה ל פ נ י נ ו א ת ה ח ת ך ה ח ב ר ת י ש ל ה ת ק ו פ ה רבת־האימים,. היא הציצה ל ע ו ל מ ם ש ל ה נ פ ש ו ת הרכות אשר נקלעו למערכות ה ש ו א ה ב ט ר ם בגרות ,הציצה והצליחה. (3 תודעת 230 •הד׳׳ר חיים ש צ ק ר זכה ב פ ר ס ע ל ע ב ו ד ת ו ב ש ט ח ה ד י ד ק ט י ק ה ש ל ה נ ח ל ת השואה לנוער. תקופת ה ש ו א ה ת ו ר ה היא ולימוד היא צריכה. ככל שמתרחקים אנו בזמן מ ה י מ י ם מ ל א י ה א י מ ה והזוועה ,ה ו ל ך וגדל ה צ ו ר ך ב ח ק ר ה ש ו א ה ,ב ל י מ ו ד ה ,ב ה ת ח ק ו ת גסיבותיה אחר והפקת ותנאיה המיוחדים. הצורך בגיתוח המאורעות על כל פרטיהם ל ק ח ם ל ד ו ר ו ת ה ב א י ם נ ע ש י ם ח ר י פ י ם יותר .יש ל ב ר ך ע ל כ ך כ י ת ו ד ע ה זו מ כ ה ש ר ש י ם ,ב ע י ק ך בין מ ע צ ב י החינוך ב י ש ר א ל .א נ ח נ ו ע ד י ם ל ה ע מ ק ת ה ת ו ד ע ה א פ י ק י ה ל י מ ו ד י ם ה ק ש ו ר י ם בימי השואה. ולהרחבת ד ״ ד ח י י ם ש צ ק ר ,מ ב י ת ה ס פ ר לחינוך ע״י ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת בירושלים, חודר ו מ ת ע מ ק ב פ ר ו ב ל מ ט י ק ה ה ס ב ו כ ה ו ה ק ש ה ש ל ה ו ר א ת ה ש ו א ה .זה ש נ י ם ר ב ו ת הוא מ ע ש י ר א ת ס פ ר ו ת ה ה ו ר א ה והדידקטיקה ש ל ה נ ו ש א ,ת ו ך מ ו ד ע ו ת ל ק ש י י ם והסכנות ה כ ר ו כ י ם ב צ ל י ל ה א ל ה ת ה ו ם ה ע מ ו ק ה ש ל ת ק ו פ ה ר ב ת ־ א י מ י ם זו והוא א י נ ו נ ר ת ע מ ל ה ו ס י ף נ ד ב ך ע ל נ ד ב ך ב ה ק נ י י ת ד ר כ י ח י נ ו ך ,מ ח ק ר והוראה. ועל לשנת כ ך נ ת ו נ ה ל ו ה ע ר כ ת ה ה ע מ ו ק ה ש ל הוועדה, המעניקה הפרס לו את תש״ם. ה צ י י ר דן ק ד ר זכה ב פ ר ס ע ב ו ר ת מ ו נ ו ת י ו ע ל נ ו ש א השואה. (4 ה צ י י ר ד ן ק ד ר ל א היה שם .הוא חי ב ע ו ל ם אחר ,ל א ס ב ל ו ל א ח ש ע ל ב ש ר ו א ת י ס ו ד י ה ש ו א ה .ה ו א היה אז ע ל א ד מ ת א ר ץ ־ י ש ר א ל .א ך ה ר ח ק מ ז ו ו ע ו ת ה מ פ ל צ ת ה ו א ה ר ג י ש א ת ה ט ר ג ד י ה ש ל יהדות אירופה. הגרמנית מ ש ח ק ה צ ל ל י ם ש ב ת מ ו נ ה ״השואה״ והגוונים ה א פ ו ר י ם ה ש ו ל ט י ם ב ה מ א פ ש ר י ם לנו ל ח ו ש ,ל א ר ק א ת ס ב ל השואה ב א י ר ו פ ה כולד,, בליבו א ל א גם א ת החרדה אשר של הילד בארץ־ישראל באותה תקופה. ה ז ד ה ו ת ו ש ל הצייר ע ם ה ט ר ג ד י ה של ה ק ר ב נ ו ת ,ע ם ה ס ב ל ה א נ ו ש י ־ ה י ה ו ד י — מלווה א ו ת ו ל א ו ר ך כ ל ה ד ר ך ב ת ק ו פ ה מ א ו ח ר ת י ו ת ר ; ב ס ג נ ו ן ש ו נ ה ל ג מ ר י הוא מבכה אלה א ת א ו ב ד ן ה י ל ד ה היהודיה בציור ״נעלים״ ,ומי שמתבונן בתמונות ח ש ב ע ו צ מ ה ה ט מ ו נ ה בהן .ב ת מ ו נ ו ת י ו ש ל דן ק ד ר מ ת ג ל י ת מ ש י מ ת ו ,ש ה י א ה מ ש י מ ה של כ ל אמנות השואה :לשאת דרשה בתמונות ,ולהכריז ע ל האמת הקדושה של ק ר ב נ ו ת השואה. הצייר לאחרים, דן קדר היה רשאי, אולי, את לכנות ציורי ־ ה ג י ה נ ו ם שלו, בניגוד ב ש ם :א נ י ל א הייתי שם. ד׳׳ר כח ק פ ל י נ פ ק י יו״ר ה ו ו ע ד ה דברי תשמ״א תודה — 11 בשם מקבלי בנובמבר פרס גוטמן, בטכס שנערך בי״א בכסלו ,1980ב ב י ת ס ו ק ו ל ו ב ב ת ל ־ א ב י ב . ד3רי צ2י 3ר ל 3 כ ב ו ד היו״ר ,ח ב ר י ו ו ע ד ת ה פ ר ס ל ז כ ר ם ש ל שלמד .ו ר ל ה גוטמן ,א ו ר ח י ם גכבדים, ידידי. זכות בכתב א ת קורותי בימי השואה וגבחרתי כדי לייצג כאן ב פ נ י כ ם א ת כ ל מקבלי הפרסים לפני כ פ ו ל ה נ פ ל ה ה ע ר ב בחלקי .זכיתי להערכתכם על שהצלחתי להעלות ו ל ה ו ד ו ת ע ל ה כ ב ו ד הזה ש נ פ ל ב ח ל ק נ ו .א ו ל ם ,ל א א צ א ידי ח ו ב ת י ,א ם א מ י ר ת ד ב ר י ה ת ו ד ה ,ל א א ת י י ח ס ולוא ב מ ש פ ט י ם א ח ד י ם ע ל ה ק ו ר ה היום ב ע ו ל ם ,ב נ ו ש א זד .ה ק ר ו ב כ ל כ ך ל ל ב נ ו . 231 שנים 35 לאחד גרמניה תבוסת הרייך ונפילת השלישי, השואה אחרי האיומה ,ג ד ו ל ה פ ש ע י ם ב כ ל ה ד ו ר ו ת מ ת ג ל ה לעיני ה ע ו ל ם ,כ י ה ח י י ד ק ה א נ ט י ש מ י שוב ראש מתעורר לחיים ומרים לתת ו מ ת פ ת ח .יש ג ם מ י ש מ ג ס ה צורה לו ולבוש חדשים ולקרוא ל ו ב מ ק ו ם אנטישמיות — אנטיציונות ,מושג ה ש ו נ ה א מ נ ם מהראשון, דורות ישנים, אולם נושא אותם סימנים שמהם את רבים ,והוא ש ה ב י א אינם מסתייגים התעלם העולם ל ב ס ו ף ל ש ו א ה הנוראה .והם, מהשואה, אינם שוללים במשך הנאור האנטישמים החדשים־ ומגנים אלא .פועלים אותה, בזדון ל ה כ ח ש ת ה .ל א היתד .שואה ,ל א היו ת א י ־ ג א ז י ם ,ל א ה ו ש מ ד ו ש ש ה מ י ל י ו ן יהודים ,ו כ ל ה ד ב ר י ם ה ל ל ו ה ם פ ר י ה מ צ א ה ש ל יהודים וקשר ,ציוני ב מ ט ר ה ל ז כ ו ת בפיצויים ו ל ה ש פ י ל א ת ה ע ם ה ג ר מ נ י . ושקרים א ל ה מ ת פ ר ס מ י ם ב ס פ ר י ם ,ב ח ו ב ר ו ת ,מ ת ו ר ג מ י ם ל ש פ ו ת זרות ,מ ו פ צ י ם ב ע ו ל ם ה ר ח ב ומגיעים ג ם ל ב ת י ה ס פ ר ולאוניברסיטאות ...ויש מ י ש מ ו כ ן ל ת מ ו ך ו ל מ מ ן פ ע י ל ו ת י ק ר ה ו ע נ פ ה זו .ו ה מ פ ל י א ב י ו ת ר הוא ,כי פ ר ט ל א ל ה ה י ו ד ע י ם ש כ ז ב י ם בהם, הם מפיצים ,יש גם ה מ ש ת כ נ ע י ם מ פ ר ס ו מ י ם ה ל ל ו ו מ א מ י נ י ם ל א ש ר כ ת ו ב ו כ ל ז א ת כ א ש ר ד ו ר ה ע ד י ם ו ש ר י ד י ו — ע ד י ר א י ה ש ל מ מ ש ,עדיין חיים ב ת ו כ ג ו . ש ע ר ו נ א ב נ פ ש כ ם ,מ ה יהיה ב ע ו ד 30—20שגה ,כ א ש ר ד ו ר זה ש ל ה ע ד י ם כ ב ר לא קרה יהיה בין החיים .מ י יגן ע ל ה ע ו ב ד ו ת ? מ י י א מ ך מ ה ואיך הדבר ? מי יכחיש א ת ת ע מ ו ל ת הזוועה ש ל הרוצים להכחיש ולהשכיח ז ! אני יודע ש ס פ ר י ם ר ב י ם כ ב ר ג כ ת ב ו וגושא ה ש ו א ה הוגצח גם ב צ י ו ר ובפיסול... א ו ל ם מ ה ש נ ע ש ה ל א ד י ב ו ויש ל ה מ ש י ך ו ל ה נ צ י ח א ת ה ע ו ב ד ו ת כ ל ע ו ד נ ש מ ה באפנו ,ל מ ע ן י ש מ ש ו א ל ה ז כ ר ל ד ו ר ש ה ו ש מ ד ו ת ז כ ו ר ת ל ד ו ד ו ת הבאים... ו ע ל כן ,ב ר צ ו נ י ל ב ר ך כ א ן א ת כ ל ה ע ו ס ק י ם ב נ ו ש א השואה ,ב ה פ צ ת ת ו ד ע ת ה , ו ב ה ו ר א ת ה ל ד ו ר ו ת ה ב א י ם .י ב ו ר כ ו כ ל א נ ש י ״משואה״ ,ח ב ר י ו ע ד ת ה פ ר ם ו ה ת ו ר מ י ם ה נ ד י ב י ם ל ק ר ן ל ז כ ר ם ש ל ש ל מ ה ו ר ל ה גוטמן .ה מ ש י כ ו ב פ ע ל כ ם ו ת ח ז ק נ ה ידיכם. ובשם מקבלי הפרסים: ה פ ר ו פ ׳ חיים שצקר, ו ב ש מ י אני ,ה נ נ י מ ו ד ה ל כ ו ל כ ם ע ל ש ב א ת ם ביסוי הערכה קדר, הצייר ד ן להשתתף עמנו בערב איילת זה כהן ונתתם ל פ ע ו ל ת נ ו ב ת ח ו ם א י ־ ה ש כ ח ת השואה. דברי הצייר ת ק ד ר היום אברהם אנחנו מקיימים שלונסקי: לזכור מ ע ט מן ה נ ד ר ש נ ד ר נ ו כ א ש ר הכל חזרנו ו מ א ו ם לא .לשכוח .ז ה הוא על שירו של הנדר. ואספר כאן ס י פ ו ר ק צ ר ע ל ידידה ש ל נ ו ש ב ת ו ר י ל ד ה ליוותה א ת הוריה א ל ה כ ב ש נ י ם ו ב א י ז ה אורח־פלא ניצלה, ניצלה מ ש ו ם שהיתר. נ ת ו נ ה .במזוודה, והם — שלא אזכיר ש מ ם — ד ר כ ו ע ל י ה ב מ ג פ י ה ם .נ י צ ל ה מ ש ו ם שנסתתרו־ .ב מ ל ו נ ה ש ל כ ל ב ,נ י צ ל ה מ ש ו ם ש ש מ ה ה ו ס ב ל מ ר י ה ־ ק ר י ס ס י ג ה .ו א צ ל אוחד .ידידה ,כ א ן ב ת ל ־ א ב י ב ,ה ת א ר ח ל פ נ י שגים מ ע ט ו ת מ ה ג ד ס צעיר ,בן ה ע ם ההוא ,ש ל א א ז כ י ר ש מ ו — ש מ ג פ י ו הסגירו א ת מוצאו — ו ב ל ה ט השיחה ,שעה שאמרנו ל ו כי כ ל מי שעמד ב מ ו ע ל ־ י ד ב א ו ת ן ש נ י ם והיה ח ב ר ב כ ת ש ל ה ם ,ו ס מ ל ה ת מ נ ו ן ע ל ל ו ח ל י ב ו — כ ל ש כ ז ה ה י נ ו פ ו ש ע ; ו א ז א ו ת ו מ ה נ ד ס צעיר ,כ א ן ב ת ל ־ א ב י ב — ב ב י ת ה ש ל א ו ת ה ידידה — ק ם ב ח מ ת זעם ,עיגיו י צ א ו מ ח ו ר י ה ם — ולוא גז ציקלון ה י ה ב א מ ת ח ת ו — ה י ה מפזרו וחוזר ע ל מ ע ש ה אבותיו .לכן נדרנו ה נ ד ר :לזכור ה כ ל ומאום ל א לשכוח. 232 ב כ ל מ ק ו ם — ב כ ל ע ם — ב כ ל זמן — ל ה כ ו ת בחיידק ה נ ו ר א הזה ,ה מ כ ל ה כ ל חלקה טובה ברוח האדם. אני שזיכוני מודה למשואה, לחבר השופטים גוטמךהרצברג־גתמון, ולמשפחת על ב פ ר ס ו א נ י מ פ ק י ד א ת ת מ ו נ ו ת י אלה ל מ ש מ ר ת ב מ ש ו א ה . טכס חלוקת פרס גוטמן בשורה הראשונה יושבים הזוכים בפרס. משמאל לימין :דן קדר ,צבי ברלב ורזניתו ,איילת כהן ולידה אביה. ק ר ן ה מ ל ג ו ת ו ק ר ן ה מ ל ג ו ת הוועדה י ה ו ד י ת ר ז נ י ק ע ״ ש מ ר י ם ש א ו ב ה ע ״ ש ב ה ר כ ב :ש .מ א י ר י )יר׳ר( והחברים: ז ״ ל ז ״ ל נ ת נ א ל א ב י ו נ ה ,מ נ ח ם וירט, חיים מ ר ו ם ו נ י ס ן רזניק ,ד נ ה ב י ש י ב ת ה מיום כ״ג ב ח ש ת ת ש מ ״ א 2 ,ב נ ו ב מ ב ר בעבודות ,1980 ב נ ו ש א ה ש ו א ה והמרי ,ש ה ג י ע ו לידה. הוועדה מ צ י י נ ת ב ה ע ר כ ה ,כי הוגשו ל ה ע ב ו ד ו ת מ ע נ י נ ו ת מ ת ח ו מ י ם שונים של ה נ ו ש א ,ע ב ו ד ו ת ש נ כ ת ב ו ע״י ב נ י גילים שונים ,ו ב י נ י ה ם ג ם ת ל מ י ד י ת י כ ו ן מאזורים שונים בארץ: מערים, מושבות, קיבוצים ומוסדות חיגוך פנימיתיים. ה ע ב ו ד ו ת ה ן מ ת ח ו מ י ה מ ח ק ר ,תיעוד ,ש י ר ה ודרמה. ה ו ו ע ד ה מ ב י ע ה א ת ה ע ר כ ת ה ל ה נ ה ל ת מ כ ו ן ״משואה״ ב ת ל ־ י צ ח ק ע ל ת ש ו מ ת ה ל ב ה ר ב ה שהיא מקדישה להדרכתם ש ל הבאים בשעריה בלימוד ובריכת החומר הנלמד־ ובמיצוי ההתרשמויות ה נ ק ל ט ו ת על ידם ,פ ע ו ל ה הגורמת לקירובם של ב נ י ה נ ו ע ר ל ב ע י ו ת ה ק י ו מ י ו ת ש ל עמנו. הוועדה החליטה העבודות הבאות: להעניק השנה 6 מלגות מקרן יהודית רזניק ז״ל, על 233 הגב׳ (1 זגלמביה חנה בתקופת העברית, זכתה יסול השואה, במלגה שהוגשה עבודתה: על כעבודת גמר יהודים לתואר והנהגתם שני באזור באוניברסיטה לידי ה ד ״ ר י .גוטמן ,ר א ש החוג ל י ה ד ו ת זמננו. חיבורה ר ב ־ ה כ מ ו ת ו ה א י כ ו ת ש ל גב׳ יסול ,ש ה י א מ ו ר ה בירושלים ,מ ב ו ס ס ע ל ש פ ע ת ע ו ד ו ת יהודיות ,פ ו ל נ י ו ת ו ג ר מ נ י ו ת מ ת ק ו פ ת ה ש ו א ה ו ע ל ר א י ו נ ו ת ש ע ר כ ה ע ם נ י צ ו ל י ה ש ו א ה מ ה א ז ו ר הנידון ,והיא מ ת מ ק ד ת בייחודן ש ל ק ה י ל ו ת ז ג ל מ ב י ה , ה ס פ צ י פ י ו ב ב ע י ו ת י ה ן ה ב ל ע ד י ו ת ,וכן ב מ ק ו מ ו ה ב ו ל ם ש ל ה נ ו ע ר ה ח ל ו צ י באפיין ב כ ל ל ו ש ל ת נ ו ע ת ״ ה נ ו ע ר הציוני״ במיוחד ב מ ע ש י ה ה ת נ ג ד ו ת ה א ק ט י ב י ת ש ב ו צ ע ו הגרמנים גגד מסתמכת הצלה ובמבצעי המקוריים על שננקטו על מקורות ותיעוד רב־גוני ורמתה ראויה (2 זם. המעמיקה העבודה לציון מ י ו ח ד . ה ג ב ׳ א ז ה ר ו ב נ ש ט י י ן ־ ר ו ן ה ב י א ה ל ש י ק ו ל נ ו א ת ס פ ר שיריה ,ש ר א ה אור ב פ ו ל נ י ת ,ו ש מ ו ״ ה מ ח ר ה ת מ ו ל י ״ א ו ״המחר ש ל א ת מ ו ל ״ — ה מ ו ק ד ש כ ו ל ו ל נ ו ש א י השואה והתקומה ,הנכרכים יחד באור מעודן בשירתה. זכרונות הגדולה מ י מ י ה א פ ל ה ו ה ש כ ו ל מ ת מ ז ג י ם בחוויותיה ש ל באירועי המשוררת ו ה ת ר ו מ מ ו ת ה ר ו ח ש ל ת ק ו מ ת י ש ר א ל — בהן ח ז ת ה ולהן מ צ א ה א פ י ק ב נ פ ש ה .ש י ר י ה ס פ ו ג י ם ב כ א ב ה א ת מ ו ל ו ב ח ד ו ו ת היצירה ש ל היום ו מ ו א ר י ם ב ת ק ו ו ת וניתן ל ח ו ש ב ה ם ב ע ל י ל א ת ה ק ש ר המחר, ספר הקרן ה א מ ת בין ה ד ו ר ו ת . שיריה ת ו ר ג ם ל א ח ר ו נ ה ל ע ב ר י ת ו ל ע ז ה ־ פ ר ס ו מ ם ב ש פ ת נ ו מ ג י ש ה ל ה א ת המלגה. ה ג ב ׳ ד ו ל י פ ר י ד ל ר ,ש מ ר ב י ת ימי ה ש ו א ה ע ב ר ו ע ל י ה ב ג י ט ו ל ז ז ׳ ו ב מ ח נ ו ת (3 העלתה את המוות, חוויותיה זכרונוחיה בספר הקרוי ״מחול ב צ ל האימה״, ה מ ח ר ז ו ת בשואה ,ו ה מ ת א ר ב כ ש ר ו ן א ת ה ד ר ך מספרה קסעים זינו תורגמו על בשעתו לעברית המבוסס על ב ה נ י צ ל ה מן המוות. ופורסמו בקובץ מ ש ו א ה ו׳, ל פ נ י כ ש נ ת י י ם וחצי. ה ס פ ר ר צ ו ף פ ר ק י ם מ ר ת ק י ם ש ל ה מ א ב ק לחיים ,ת ו ך ח ש י פ ת חיי ה ג י ט ו וחדירה ל ע מ ק י ה נ פ ש ה צ ע י ר ה ש נ ק ל ע ה להווי חיים טרגי ש ל ש כ ו ל ואבדון .ה ס פ ר נמצא ת ח ת מכבש הדפוס עתה ב ע ב ר י ת והוועדה ל ק ר ן י ה ו ד י ת ר ז נ י ק שמחה להביע לגב׳ פרידלר א ת ה ו ק ר ת ה ו ע ז ו ד ה . (4 הכנת הנערה עבזה ובחקירה מיכל על: חן, חניכת מוסדנו ע״ש מוסנזון ״הנאציזם כתופעה בחיי העם הגרמני״, במגדיאל, נושא עמלה שהוא על בדיון מ ת מ י ד י ם ש ל ג ד ו ל י הסוציולוגים ו ה פ י ל ו ס ו פ י ם ב ע ו ל ם . ב פ ת ח ע ב ז ת ה מ צ י י נ ת מ י כ ל א ת ה מ ו ט י ב צ י ה ל ה ת ע נ י נ ו ת ה ב ב ע י ה זו ,ה מ ט ר ז ה בני־ נ ו ע ר ר ב י ם בימינו ,ע ק ב ה ר י ח ו ק מ ת ק ו פ ת ה א י ר ו ע י ם ו מ ז י ר ת ם ,ש א ל ה ש ע ו ר ר ה א ת ה ת מ י ה ה ה מ ו ב נ ת :כ י צ ד יכול היה כ ל זה ל ה ת ר ח ש ואיך ועל ג ב י מ ה צמחה ת נ ו ע ה ש ט נ י ת זו י מ י כ ל ה ת ע מ ק ה בנושא ,פ נ ת ה ל מ ק ו ר ו ת ,ח ק ר ה ו ד ר ש ה ו ה ע ל ת ה את ה ש ע ר ו ת י ה ו מ ס ק נ ו ת י ה ,ו ב ס י ו ם ע ב ז ת ה י כ ו ל ה ה י א ל ו מ ר ,כ י ר ק ע ת ה היא מבינה ט ו ב י ו ת ר א ת א ש ר א ר ע ל ב נ י ע מ ה — כי ר ק ל א ח ר ש ל מ ד ה ע ל הרקע מתוכה ע ל ת ה ו ה ת פ ת ח ה ל מ מ ד י ־ ז ו ו ע ה ה ש נ א ה ה ת ה ו מ י ת ליהודים — ה י א ה ח ל ה להשיג שהוצאו א ת ה מ צ ב הטרגי שבו היו נתונים המוני בית ישראל באירופה ,לאחר ע״י האינטלקטואלי (5 234 הנאצים מחוץ לכל חוק ומחוץ לתחום בני אנוש. על המאמץ ש ה ש ק י ע ה מ י כ ל ב ע ב ז ה זו מ ב י ע ה ל ה ה ו ו ע ד ה א ת ה ע ר כ ת ה . ה נ ע ר ה ר ח ל פ ר נ ד ,ת ל מ ז ת י ״ ב ב ב י ה ״ ס ה ת י כ ו ן ה ח ד ש ב ת ״ א ,הקדישה ימים כ ל י ל ו ת ל ע ב ו ד ה ר ב ת ־ ה י ק ף ב נ ו ש א :ח ו ר ב נ ה ש ל י ה ד ו ת א י ר ו פ ה . בטרם החלה עוד בדברי ההקדמה — היא ב ע ב ו ד ת ה — כ ך היא מ ס פ ר ת היתד .מ ו ד ע ת ל מ ש י מ ה ה ג ד ו ל ה והרצינית ש ב פ נ י ה היא ע ו מ ד ת .ל ת א ר א ת ה ת ק ו פ ה ה נ ו ג ע ת ל כ ל ישראלי ,ל כ ל יהודי ב ע ו ל ם ואף ל כ ל ל ה א נ ו ש ו ת — ו ה י א הטרגית לכן ניגשת בדחילו לעבודה ורחימו, כדבריה, עוד מה לכך שנוספה נקודה אישית רגישה ,ה י ו ת וידוע ל ה שבין ההמונים ה ר ב י ם ש נ י ם פ ו — מ צ ד י ם ג ם ר ב י ם מבני משפחתה. ב ה כ נ ת ע ב ו ד ת ה נ ע ז ר ה ר ח ל ב ס פ ר י מ ח ק ר רבים ,ס פ ר י ע ד ו ת ,ס י פ ו ר ת ויומנים — והיא ה צ ל י ח ה ל ה ע ל ו ת ע ל ה כ ת ב ע ב ו ד ה ה ר א ד ה לציון ו ל ש ב ח . ראוי ל ה ז כ י ר כי ר ח ל היא נ כ ד ת ו של א ח ד מ ר א ש י ת נ ו ע ת ״ ע ק י ב א ״ ,ה ד ״ ר י ע ק ב פ ר נ ד ז״ל ,ו ב ת ו ש ל ד ״ ר אורי פ ר נ ד ז״ל ,ה ר ו פ א ה צ נ ח ן ה נ ו ד ע ,מ מ ש ח ר ר י ירושלים ,א ש ר נ פ ל ב מ ל ח מ ת יוה״כ. (6 ה נ ע ר ה ר ו נ י ת זיגגר ,ת ל מ י ד ת י״ב ב ב י ה ״ ס ה ת י כ ו ן ב ר א ש ו ן לציון ,ש מ ע ה — ת ו ך כדי ש י ח ה ע ם ח ב ר י ם — ע ל מ ש פ ט י מ י י ד א נ ק ה מ ת מ ש כ י ם ל א י ן קץ ו ה ד ב ר עורר את הענדים, התענינותה וסקרנותה ,וכאשר נאספו כפי שנחשפו לעיני כל ב ז ה פרטים ב מ ש פ ט זה — ג מ ל ה על בלבה הדרמה ההחלטה רבת לחבר מ ח ז ה ע ל א ו ת ו אירוע. חומר הנודע ת י ע ו ד י ר ב ש י מ ש ל ה כ ר ק ע ו כ ת ש ת י ת ל מ ח ז ה זה ע ל מ ח נ ה ה ר י כ ו ז ל ש מ צ ה ,ושיחותיו־ .ע ם נ י צ ו ל ו ת ה מ ח נ ה ד.־5 במיידאנק הוסיפו לו תוכן וצבע ,ו כ א ש ר ל כ ל א ל ה ה צ ט ר פ ו ת מ ו נ ו ת מ ב י ת ה מ ש פ ט ה מ ת ע ל ל ב ע ד ו ת ש ה ו פ י ע ו בפניו ,ו ה מ ס ת ת ר א ח ר י פ ר ט י פ ר ט י ם קטנוניים וסעיפי ס ע י פ י ם ש ל ד ק ד ו ק י ה מ ש פ ט ־ גות ה ג ר מ נ י ת — ק ם ו ע ו צ ב ה מ ח ז ה בשם ״בובות״ ,ו ב ע ז ר ת ו ש ל מ ר י ע ק ב שיינברג, מ נ ה ל ה ח ו ג ה ד ר מ ט י ש ע ״ י ה מ ח ל ק ה לחינוך בעיריית ר א ש ו ן לציון ו ב ס י ו ע ה נ ה ל ת ביה״ס ה ת י כ ו ן ב ו ל מ ד ה ר ו נ י ת ובעידודם ש ל ח ב ר י ה לכתה — הועלה המחזה והוצג ב ה צ ל ח ה ר ב ה . לפי עדויותיהם ש ל רבים וביניהם מחנכים ותלמידים מ ב ת י ס פ ר רבים בהם הוצג ה מ ח ז ה ש ל ר ח ל — ס י י ע ה ד ב ר ב א ו ר ח רציני ל ה ג ב ר ת ת ו ד ע ת ה ש ו א ה ב ק ר ב ב נ י הנוער ,ו ע ל ת ר ו מ ת ה זו ה ח ל י ט ה הוועדה ל ז כ ו ת א ת ר ח ל ב מ ל ג ה . (7 מלגה ה ק ר ן ע ״ ש מ ר י ם ט א ו ב ה ז״ל ,ש נ ו ס ד ה השנה ,ה ח ל י ט ה ל ה ק ד י ש ה פ ע ם א ח ת ב ל ב ד ו ל ה ע נ י ק ה ל ג ב ׳ יהודית ירדן ,מ ו ר ה ב מ ק צ ו ע ה ,ב ע ד ע ב ו ד ת ה : ״התמודדות היודנראט בבעיות הבריאות בגיטו לודז׳״. ב ח י ב ו ר ה זד. מתמודדת הגב׳ ירדן ב מ כ ל ו ל ב ע י ו ת ס ב ו כ ו ת מאד ,ופורשת ל פ נ י נ ו יריעה ר ח ב ה ש ל ה מ ל ח מ ה הקשה אף ש ה ת נ ה ל ה ב כ ל ה ג י ט א ו ת והמחנות ,ה מ ל ח מ ה ל ה י ש ר ד ו ת ב כ ל ת נ א י ,ו ז א ת ב ת נ א י ה א י מ י ם ש ל ה ג י ט ו ה מ ו ר ע ב והדיעך ,ו ב מ ב נ ה ה מ י ו ח ד ש ל גיטו לודז׳ והאופי החריג של הגהגתו, כפי שהיא משתקפת בדמותו השנדה במחלוקת של רומקובסקי. יהודית ומאורגגים ירדן חקרה לא את שרותי הבריאות בלבד, שהיו ל ה פ ל י א — א ל א שהיא יצאה לבדוק ,ואגו מ צ ט ט י ם : מסועפים מאד ה א ם היו בין נותני שרותי הבריאות שהעדיפו את רפדים של אותם חולים ש ס י כ ד י ה ם להיוותר ב ח י י ם היו ג ד ו ל י ם יותר ,א ו ה א ם ש ר ר ה ב מ ג ז ר זה ש ל חיי ה ג י ט ו ה א ט י ק ה ה ר פ ו א י ת ש ל ק ד ו ש ת ה י י ־ א ד ם ל ל א כ ל ה ב ד ל .כלומר ,ה א ם ב נ ו ש א ה ב ר י א ו ת נ ה ג ו ב ג י ט ו 235 לפי הקונצפציה הכוללת של רומקובסקי — ש ה ת פ ת ח ה בלחץ המאורעות, לורד שהיתר. ל ט ו ב ת מ ר ו ב י הסיכויים ל ה י ו ו ת ר בחיים ,א ו המחברת לאוו מ ת מ ו ד ד ת באומץ עם הבעיות שהציבה לעצמה ,והופכת א ת ע ב ו ד ת ה ל ר ב ת עניין ו ח ש י ב ו ת ; ועל זאת מביעה לה הוועדה א ת ה ע ר כ ת ה המלאה. שמואל מאירי יריד ט כ ס ,1980 ח ל ו ק ת ה מ ל ג ו ת נערך ביום י״ז ב כ ס ל ו באולם הישיבות של המפלגה תשמ״א הליברלית הוועדה — 25ב נ ו ב מ ב ר העצמאית בתל־אביב. ספרים בהוצאת .1 ״משואה״ ראו השנה אור: ״משואה״ בשפה הספרדית .מהדורה מקובצת של מאמרים מתוך השנתונים השונים. .2 ר א ש י ת ו ש ל ש א ר ־ י ש ד כ — ב מ ל א ת 40שנד .ל ע ל י י ת ה א ר ג ו ן ע ל ה ק ר ק ע בצפון החולה. .3 כן ״ ט ז ו ל ב צ ל האימה״ מ א ת דולר פרידלר. נטלה ״משואה״ חלק בהוצאת ספר ״יסודות׳/ לציון 30ש נ ו ת המפעל המאגד בתוכו א ת ח מ ש ת מוסדות־החיניך־הפנימייתיים ש ל ת נ ו ע ת ״הנוער־הציוני״. 236 ו ו מ ש ת ו ג 9י 8 משה קול יו״ר המפלגה הליברלית העצמאית; י ו ״ ר הנהלת ״משואה״, ״מדרשת פורדר״ ו״יסודות״ ; יו״ר חוג ידידי אגודת הסופרים. גדעון האתגר ח״כ ; י ו ״ ר מועצת ״יד־ושם״ :יו״ר הוועדה הפדגוגית של ״משואה״. ראובן בן־שם מייסד ״השומר הלאומי״ בפולין בסוף שנות ה־ ; 20מנהיג ציוני ,סופר ומחנך ; שנות השואה עברו עליו בגיטו וארשה ובצד ה א ר י ; עם השחרור עלה ארצה ופעל בשטח הציבורי והפדגוגי .נפטר בתש״ם. דייר יוסף קרמיש היסטוריון וחוקר השואה ; חבר הנהלת ״יד־ושם״ ; פירסם מחקרים וספרים רבים בנושאי השואה והגבורה. חנה יסול מורה ,מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים. נפתלי צחר מנהל ארכיון ״משואה״ ; חבר הנהלת ״משואה״ ,מוותיקי תל־יצחק. יהודית ירדן מורה ,מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים. איילת כהן בת קיבוץ סאסא ,חיילת. שמעון דרנגר מראשי ״עקיבא״ בפולין • ,ממחוללי המרד בקראקוב, עורך ״החלוץ הלוחם״ במחתרת. שרה ברגמךניסקה חברת הנוה״צ בקן סוסנוביץ ; פעילה במחתהגנ; כיום בפ״ת. רות ליבלין נערה מגיטו אנדריכוב שהותירה אחריה יומן רב־ערך. נספתה באושויץ. קוטל אברהם מחניכי התנועה בלודז׳ ומפעיליה לפני המלחמה ולאח־ ריה ,-כיום בחיפה. ד״ר חיים שצקר מרצה לחינוך בביה״ס לחינוך באוניברסיטה העברית ומנהל המרכז למדעי הרוח והחברה ; היועץ הפדגוגי של ״משואה״. אהוד אפק מ ו ס מ ך האוניברסיטה העברית בירושלים ; מראשי המכונים הציוניים שע״י משרד החינוך והתרבות. יעל דניאלי פסיכולוגית ק ל י נ י ת ; מוסמכת האוניברסיטה של ניו־יורק. אברהם תורי־גולוב ע ו ״ ד ; מפעילי המחתרת הציונית ״מצוק״ בגיטו קובנה ; חבר הנהלת ל״ע. אהרון מ?יא ממנהיגי ״החלוץ הכלל־צימי״ בפולין ,סופר ומחנך. צבי הרמן מפעילי התנועה בארץ ,מראשי הנוה״צ והמפלגה הליברלית העצמאית .סופר ומחזאי. יצחק ארצי מראשי התנועה ברומניה וממארגני המחתרת היהודית בימי המלחמה ; נמנה על מפקדת אניית המעפילים ״כנסת ישראל״ ומפעילי מחנות הגירוש ב ק פ ר י ס י ן ; מראשי ל ״ ע ; ע ת ו נ א י ; סגן ראש עירית ת״א. אריה בן־טוב מצעירי המחתרת הציונית בבגדיו ומפעילי ב ק פ ר י ס י ן ; י ו ״ ר הארגון העולמי של יוצאי זאגלמביה. המחנות נתן גרוס יוצא קראקוב • ,במאי ס ר ט י ם ; עתונאי ומשורר. 237 CONTENTS BEACON Antisemitism Today Two Decades After the Eichmann Trial I N T H E D A Y S O F H O L O C A U S T A N D UPRISING Excerpts from a Warsaw Ghetto Diary Dr. R. Ben-Shem (Feldshuh) The Activities and the Underground Organ of the General Zionists in the Warsaw Ghetto Jewish Youth Movements in Zaglembia Area in the Times of the Holocaust Holocaust Mail as a Source for Describing Events The Ghetto Lodz Judenrat's Struggle with Problems of Health The Spiritual Image of the Jewish Child in the Holocast Murderers of Nations — on the Extermination of Pinsk Jewry Moshe K o l Gideon Hausner 7 16 Reuven Ben-Shem Moshe K o l 24 44 Dr. Josef Karmish 46 Hanna Yasol Naftali Zachar 50 67 Jehudith Jarden 75• Ayelet Cohen 81 A Testimony 89 " H A N O A R - H A T Z I O N I " A N D "AKIBA" I N TIMES OF ORDEAL A N D TRIAL Without Panic and Without Fear in Face of Death — an Appeal to Youth Shimon Drenger Introduction Dr. Jehuda Ornstein On Dangerous Roads from Ghetto Sosnovitz to Eretz-Israel Sara Bergman-Niska Jehoshua A . Gilboa — in Memoriam Moshe Kol Letters of Holocaust Days Archive Pages Diary Pages Ruth Lieblich Introduction Dr. David Jakubovitz Marine School of "Ichud Hanoar-Hatzioni-Akiba" at Elblong Avraham Kotel 92 9» 107 109• 128: 141. PROBE A N D CRITICISM The Teaching of the Holocaust: Dilemmas and Considerations Changes in the Attitude to the Subject of the Holocaust in Israel Matching Interventions to Different Adaptational Styles of Families of Survivors Dr. Chaim Shatzker 149־ Ehud Affek 156• Jael Danieli 16?״ Avraham T o r i . 179" Aharon Mazia 191 Zvi Herman 206: Itzhak Artzi 217־ Arie Ben-Tov Nathan Gross 221 227־ DURING T H E W A R A N D AFTER With Holocaust Refugees in Italy PERSONALITIES The Senator — The Personality of Moshe Kerner BOOKS Justice in Jerusalem, by Gideon Hausner Additional Chapters in the Epic of "Hanoar-Hatzioni" in Rumania Cyprus Detention Camps for Jewish (Illegal) Immigrants to Palestine 1946—1949, by Dr. David Schaary Let there be Night, by Z v i Barlev MASSUAH Prizes, Scholarships, Books 229־ Editor: S. Meiri Editorial Board Secretary: M. Virt Editorial Board: M. Kol, M. Virt, S. Meiri © All Rights Reserved Massuah, Tel-Aviv, 48, King George St., Israel M. Stern Press, Har-Zion 104, Tel-Aviv MASSUAH A YEARBOOK ON T H E HOLOCAUST AND HEROISM No. 9 April 1981
© Copyright 2024