‫‪1‬‬ ‫מבזק מס‬ ‫‪ 4‬ביולי‪1023 ,‬‬ ‫מס' ‪113‬‬ ‫לקוחות וחברים יקרים‪:‬‬ ‫הרינו מתכבדים לשלוח אליכם חדשות‪ ,‬עדכונים ומאמרים על הנעשה בתחום המסים‪ .‬והפעם‬ ‫מבזקנו יעסוק‪ ,‬ב"מיסויי משיכות בעלי מניות מחברה שבבעלותם"‪ ,‬קריאה נעימה‪.‬‬ ‫בעל מניות בחברה יכול למשוך את רווחי החברה‬ ‫‪ )4(4‬ו‪/‬או ‪ )10(4‬לפקודת מס הכנסה‪ .‬מנגד‪ ,‬ששון ויוסף טענו‬ ‫בדרכים שונות‪ ,‬לרבות כמשכורת‪ ,‬כדיווידנד או‬ ‫כי מדובר בהלוואות שנטלו מהחברה וכי אין מדובר בפעולת‬ ‫כהלוואה מן החברה אליו‪ .‬מבחינה חשבונאית משיכת‬ ‫מלאכותיות ו‪/‬או חוסר נאותות בפעולות שבוצעו על ידם‬ ‫הכספים נדרשת להיות מוצגת בדו"חות החברה על פי‬ ‫כבעלי שליטה בחברה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬פקיד השומה ציין כי‬ ‫אופן משיכתם הלכה למעשה‪ .‬היינו‪ ,‬כהוצאות משכורת‪,‬‬ ‫מכרטיסי החו"ז של יוסף וששון בחברה לשנים ‪ 4002‬ו –‬ ‫כחלוקת דיבידנד או כנגד רישום יתרות חו"ז בעלים‪.‬‬ ‫‪ 4002‬עלה כי שניהם משכו מהחברה כספים הולכים וגדולים‬ ‫ברי‪ ,‬כי בהקשר זה יש ליתן את הדעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על‬ ‫במהלך השנים‪ .‬כן עלה כי בסוף חודש דצמבר בכל שנה ושנה‬ ‫השלכות המיסוי של עסקת ההלוואה הן במישור‬ ‫בוצעה הקטנה ביתרתם של ששון ויוסף בחברה בכרטיס‬ ‫החברה נותנת ההלוואה והן במישור בעל השליטה‬ ‫"משיכות בעלים"‪ ,‬באמצעות פקודת יומן לזכות בעלי‬ ‫בחברה‪ ,‬לגבי כל אחת מן האפשרויות‪.‬‬ ‫המניות בגין "הפקדה" שלהם בחברה‪ .‬ברם‪ ,‬מייד לאחר‬ ‫לאחרונה‪ ,‬פורסם פסק הדין בעניין שם טוב הדן‬ ‫מכן‪ ,‬ביום הראשון של השנה העוקבת‪ ,‬בוטל חלק עיקרי‬ ‫במחלוקת שהתעוררה בין בעלי מניות בחברת שם טוב‬ ‫בהקטנה באמצעות פקודת יומן לחובת בעלי המניות‪.‬‬ ‫בע"מ ("החברה")‪ ,‬יוסף שם טוב ז"ל ("יוסף") וששון‬ ‫בהקטנות אלו ראה פקיד השומה עסקה מלאכותית‪ .‬לטענת‬ ‫שם טוב ("ששון") לבין פקיד שומה ירושלים‪ ,‬בקשר‬ ‫יוסף וששון‪ ,‬פקיד השומה בחר להתעלם מהעובדה‬ ‫לסיווגן של משיכות בעלים שנעשו בתום שנות המס‬ ‫שבמקביל למשיכת כספים מהחברה מעת לעת על ידי יוסף‬ ‫‪ 4002‬ו – ‪ .4002‬עובדות פסק הדין מצביעות כי ששון‬ ‫וששון‪ ,‬הם הקפידו במהלך כל השנים‪ ,‬להשיב כספים‬ ‫ויוסף החזיקו כל אחד בכ – ‪ 22%‬ממניות החברה‪,‬‬ ‫לחברה על חשבון ההלוואות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית‪,‬‬ ‫ובנוסף שניהם גם עבדו בחברה וקיבלו ממנה משכורת‪.‬‬ ‫לעיתים אף בשיעור גבוה מהמקובל בשוק‪ .‬לעמדתם‪,‬‬ ‫בשנות המס ‪ 4002‬ו ‪ ,4002 -‬הגיעו יתרות החוב של ששון‬ ‫היתרות ביום האחרון של כל אחת משנות המס אליהן‬ ‫ויוסף לחברה לכדי ‪ 12 – 11‬מליון ש"ח‪ ,‬כל אחת‪ .‬פקיד‬ ‫התייחס פקיד השומה‪ ,‬אינן משקפות את מצב החשבון‬ ‫השומה ראה במשיכות הכספים מהחברה פעולות‬ ‫שלהם מול החברה לאשורו מפני שמדובר בהתחשבנויות‬ ‫מלאכותיות שאחת ממטרתן העיקריות הייתה הימנעות‬ ‫ארוכות טווח‪ ,‬במסגרתן הם מושכים כספים מהחברה‬ ‫מתשלום מס או הפחתת מס בצורה בלתי ראויה‪.‬‬ ‫ומחזירים אליה בחזרה‪ ,‬במהלך השנים‪ .‬השופט דוד מינץ‬ ‫לפיכך‪ ,‬קבע פקיד השומה כי מדובר בהכנסות‬ ‫שישב בדין קבע תחילה כי‪ ,‬ככלל‪ ,‬הגדרת מהות משיכות‬ ‫ממשכורת ו‪/‬או מדמי ניהול בהתאם לסעיפים ‪ )1(4‬ו‪/‬או‬ ‫בעלים טמונה בשאלות שבחוק ושבעובדה‪ .‬בחינת התקבול‬ ‫עמוד ‪1 1‬‬ ‫מבזק מס‬ ‫‪ 20‬ביוני‪1023 ,‬‬ ‫מס' ‪112‬‬ ‫תעשה על פי מכלול נסיבות העניין‪ ,‬וסיווג התקבול‬ ‫ולא הייתה כל כוונה להשיבן לחברה‪ ,‬ודינן של כספים אלו‬ ‫ייקבע לפי מהותו הכלכלית ולא על יסוד כינויו בפי‬ ‫כדין הכנסה" ממשכורת בידי המושך‪ .‬נוכח התוצאה‬ ‫הצדדים‪ .‬בעניין שם טוב‪ ,‬קבע השופט מינץ כי נהיר‬ ‫האמורה לא נוצר צורך לדון בשאלת סיווג העסקה כעסקה‬ ‫לחלוטין כי משיכות הבעלים לא היו בגדר הלוואה‪,‬‬ ‫בדויה או מלאכותית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בית המשפט בחר לציין‬ ‫כדלקמן‪:‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬כי לא ניתן כל הסבר הגיוני על ידי יוסף וששון או‬ ‫"ראשית נסיבות העניין אינן מלמדות על התנהלות‬ ‫תכלית מסחרית‪ ,‬באשר להחזרות הכספים הרשומות בכל‬ ‫אופיינית להלוואה‪ .‬המערערים לא הציגו כל מסמך‬ ‫סוף שנה בדו"חות החברה אל מול המשיכות המשמעותיות‬ ‫היכול להעיד על הסכמה בינם לבין החברה לגבי מתן‬ ‫בראשיתה של כל שנה עוקבת‪ ,‬ועל כן יש בסיס איתן לסברה‬ ‫ההלוואות‪ ,‬תנאי התשלום‪ ,‬מועד ההחזר וכיוצ"ב‪,‬‬ ‫שמדובר ב"עסקה בדויה"‪.‬‬ ‫מסמך אשר לפי הפסיקה הוא סממן חשוב בהקשר זה‬ ‫עניין שם טוב‪ ,‬בדומה לפסקי דין נוספים שעסקו בסוגיית‬ ‫(ע"א ‪ 214930/‬חזן נ' פקיד שומה נתניה פ"ד נט(‪)5‬‬ ‫משיכות בעלים מחברה (כגון פסה"ד כרובי והורוביץ)‪ ,‬אינו‬ ‫‪ 415305 ;5/5‬שריג נ' פקיד שומה‪.)2.49.49 ,‬‬ ‫פוסל באופן גורף את האפשרות ללקיחת הלוואות של בעל‬ ‫המערערים אמנם טוענים כי בדוחות הכספיים של‬ ‫שליטה מהחברה שבבעלותו‪ ,‬אפילו אם הלוואה זאת נלקחת‬ ‫החברה נזכרים תנאי ההלוואה‪ .‬ואולם‪ ,‬לא זו בלבד‬ ‫לתקופה ארוכה יחסית‪ ,‬כך שהסיווג המיסויי של "משיכות‬ ‫שהדוחות אינם מחייבים את המערערים כבעלי מניות‬ ‫בעלים" כהכנסה‪ ,‬צריך להיעשות תוך בחינה של כל מקרה‬ ‫וכפועל יוצא מכך גם אין ברישום בספרי החברה‬ ‫לגופו‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬קיימת חשיבות לתכנון מראש של עסקת‬ ‫בהיותו אינדיקציה יחידה לקיומה של הלוואה בכדי‬ ‫ההלוואה בראי ההלכות המשפטיות‪ ,‬המדגישות‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫להכריע את הכף כנגד כלל הנסיבות‪ ...‬ומכאן המסקנה‬ ‫את החשיבות הרבה שיש להקנות לתיעוד מדויק של הסכמי‬ ‫היא‪ ,‬כי למצער‪ ,‬אין לראות בחלק זה של הכספים‬ ‫ההלוואה בזמן אמת כמו גם לתיעוד קוהרנטי של החזרים‬ ‫כהלוואה למערערים‪".‬‬ ‫במהלך השנים‪ ,‬התואם לתנאי ההלוואה ולנסיבות השונות‪.‬‬ ‫בהמשך ציין בית המשפט כי ככל שהוחזרו לחברה‬ ‫כספים על ידי ששון ויוסף מדובר בהחזר קטן וחלקי‬ ‫לבירורים‪ ,‬וייעוץ משפטי אנא פנו לד"ר עו"ד איל שנהב‪,‬‬ ‫כשיתרת החוב אף גדלה משנה לשנה‪ ,‬כך שעובדה זאת‬ ‫עו"ד אורן בירן‪ ,‬עו"ד יפעת וייס ועו"ד מוטי בללתי‬ ‫תומכת אף היא במסקנה כי יש לסווג את החוב‬ ‫ממחלקת המסים של המשרד‪ .‬אין באמור ברשימה זו כדי‬ ‫כהכנסה חייבת במס‪ .‬מסקנת בית המשפט ממכלול‬ ‫להוות חוות דעת ו‪3‬או ייעוץ משפטי בסוגיות הנידונות ובכל‬ ‫הנסיבות הייתה‪ ,‬כי עולה בבירור כי מדובר במשיכות‬ ‫אופן מומלץ להתייעץ עם מומחה מס לפני נקיטת צעדים‬ ‫כספים שלא יצרו חוב אמיתי כלפי החברה ממנה נמשכו‬ ‫משפטיים ו‪3‬או אחרים המסתמכים על רשימה זו‪.‬‬