מיסוי משיכות בעלי מניות מחברה שבבעלותם

‫‪1‬‬
‫מבזק מס‬
‫‪ 4‬ביולי‪1023 ,‬‬
‫מס' ‪113‬‬
‫לקוחות וחברים יקרים‪:‬‬
‫הרינו מתכבדים לשלוח אליכם חדשות‪ ,‬עדכונים ומאמרים על הנעשה בתחום המסים‪ .‬והפעם‬
‫מבזקנו יעסוק‪ ,‬ב"מיסויי משיכות בעלי מניות מחברה שבבעלותם"‪ ,‬קריאה נעימה‪.‬‬
‫בעל מניות בחברה יכול למשוך את רווחי החברה‬
‫‪ )4(4‬ו‪/‬או ‪ )10(4‬לפקודת מס הכנסה‪ .‬מנגד‪ ,‬ששון ויוסף טענו‬
‫בדרכים שונות‪ ,‬לרבות כמשכורת‪ ,‬כדיווידנד או‬
‫כי מדובר בהלוואות שנטלו מהחברה וכי אין מדובר בפעולת‬
‫כהלוואה מן החברה אליו‪ .‬מבחינה חשבונאית משיכת‬
‫מלאכותיות ו‪/‬או חוסר נאותות בפעולות שבוצעו על ידם‬
‫הכספים נדרשת להיות מוצגת בדו"חות החברה על פי‬
‫כבעלי שליטה בחברה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬פקיד השומה ציין כי‬
‫אופן משיכתם הלכה למעשה‪ .‬היינו‪ ,‬כהוצאות משכורת‪,‬‬
‫מכרטיסי החו"ז של יוסף וששון בחברה לשנים ‪ 4002‬ו –‬
‫כחלוקת דיבידנד או כנגד רישום יתרות חו"ז בעלים‪.‬‬
‫‪ 4002‬עלה כי שניהם משכו מהחברה כספים הולכים וגדולים‬
‫ברי‪ ,‬כי בהקשר זה יש ליתן את הדעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על‬
‫במהלך השנים‪ .‬כן עלה כי בסוף חודש דצמבר בכל שנה ושנה‬
‫השלכות המיסוי של עסקת ההלוואה הן במישור‬
‫בוצעה הקטנה ביתרתם של ששון ויוסף בחברה בכרטיס‬
‫החברה נותנת ההלוואה והן במישור בעל השליטה‬
‫"משיכות בעלים"‪ ,‬באמצעות פקודת יומן לזכות בעלי‬
‫בחברה‪ ,‬לגבי כל אחת מן האפשרויות‪.‬‬
‫המניות בגין "הפקדה" שלהם בחברה‪ .‬ברם‪ ,‬מייד לאחר‬
‫לאחרונה‪ ,‬פורסם פסק הדין בעניין שם טוב הדן‬
‫מכן‪ ,‬ביום הראשון של השנה העוקבת‪ ,‬בוטל חלק עיקרי‬
‫במחלוקת שהתעוררה בין בעלי מניות בחברת שם טוב‬
‫בהקטנה באמצעות פקודת יומן לחובת בעלי המניות‪.‬‬
‫בע"מ ("החברה")‪ ,‬יוסף שם טוב ז"ל ("יוסף") וששון‬
‫בהקטנות אלו ראה פקיד השומה עסקה מלאכותית‪ .‬לטענת‬
‫שם טוב ("ששון") לבין פקיד שומה ירושלים‪ ,‬בקשר‬
‫יוסף וששון‪ ,‬פקיד השומה בחר להתעלם מהעובדה‬
‫לסיווגן של משיכות בעלים שנעשו בתום שנות המס‬
‫שבמקביל למשיכת כספים מהחברה מעת לעת על ידי יוסף‬
‫‪ 4002‬ו – ‪ .4002‬עובדות פסק הדין מצביעות כי ששון‬
‫וששון‪ ,‬הם הקפידו במהלך כל השנים‪ ,‬להשיב כספים‬
‫ויוסף החזיקו כל אחד בכ – ‪ 22%‬ממניות החברה‪,‬‬
‫לחברה על חשבון ההלוואות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית‪,‬‬
‫ובנוסף שניהם גם עבדו בחברה וקיבלו ממנה משכורת‪.‬‬
‫לעיתים אף בשיעור גבוה מהמקובל בשוק‪ .‬לעמדתם‪,‬‬
‫בשנות המס ‪ 4002‬ו ‪ ,4002 -‬הגיעו יתרות החוב של ששון‬
‫היתרות ביום האחרון של כל אחת משנות המס אליהן‬
‫ויוסף לחברה לכדי ‪ 12 – 11‬מליון ש"ח‪ ,‬כל אחת‪ .‬פקיד‬
‫התייחס פקיד השומה‪ ,‬אינן משקפות את מצב החשבון‬
‫השומה ראה במשיכות הכספים מהחברה פעולות‬
‫שלהם מול החברה לאשורו מפני שמדובר בהתחשבנויות‬
‫מלאכותיות שאחת ממטרתן העיקריות הייתה הימנעות‬
‫ארוכות טווח‪ ,‬במסגרתן הם מושכים כספים מהחברה‬
‫מתשלום מס או הפחתת מס בצורה בלתי ראויה‪.‬‬
‫ומחזירים אליה בחזרה‪ ,‬במהלך השנים‪ .‬השופט דוד מינץ‬
‫לפיכך‪ ,‬קבע פקיד השומה כי מדובר בהכנסות‬
‫שישב בדין קבע תחילה כי‪ ,‬ככלל‪ ,‬הגדרת מהות משיכות‬
‫ממשכורת ו‪/‬או מדמי ניהול בהתאם לסעיפים ‪ )1(4‬ו‪/‬או‬
‫בעלים טמונה בשאלות שבחוק ושבעובדה‪ .‬בחינת התקבול‬
‫עמוד ‪1 1‬‬
‫מבזק מס‬
‫‪ 20‬ביוני‪1023 ,‬‬
‫מס' ‪112‬‬
‫תעשה על פי מכלול נסיבות העניין‪ ,‬וסיווג התקבול‬
‫ולא הייתה כל כוונה להשיבן לחברה‪ ,‬ודינן של כספים אלו‬
‫ייקבע לפי מהותו הכלכלית ולא על יסוד כינויו בפי‬
‫כדין הכנסה" ממשכורת בידי המושך‪ .‬נוכח התוצאה‬
‫הצדדים‪ .‬בעניין שם טוב‪ ,‬קבע השופט מינץ כי נהיר‬
‫האמורה לא נוצר צורך לדון בשאלת סיווג העסקה כעסקה‬
‫לחלוטין כי משיכות הבעלים לא היו בגדר הלוואה‪,‬‬
‫בדויה או מלאכותית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בית המשפט בחר לציין‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬כי לא ניתן כל הסבר הגיוני על ידי יוסף וששון או‬
‫"ראשית נסיבות העניין אינן מלמדות על התנהלות‬
‫תכלית מסחרית‪ ,‬באשר להחזרות הכספים הרשומות בכל‬
‫אופיינית להלוואה‪ .‬המערערים לא הציגו כל מסמך‬
‫סוף שנה בדו"חות החברה אל מול המשיכות המשמעותיות‬
‫היכול להעיד על הסכמה בינם לבין החברה לגבי מתן‬
‫בראשיתה של כל שנה עוקבת‪ ,‬ועל כן יש בסיס איתן לסברה‬
‫ההלוואות‪ ,‬תנאי התשלום‪ ,‬מועד ההחזר וכיוצ"ב‪,‬‬
‫שמדובר ב"עסקה בדויה"‪.‬‬
‫מסמך אשר לפי הפסיקה הוא סממן חשוב בהקשר זה‬
‫עניין שם טוב‪ ,‬בדומה לפסקי דין נוספים שעסקו בסוגיית‬
‫(ע"א ‪ 214930/‬חזן נ' פקיד שומה נתניה פ"ד נט(‪)5‬‬
‫משיכות בעלים מחברה (כגון פסה"ד כרובי והורוביץ)‪ ,‬אינו‬
‫‪ 415305 ;5/5‬שריג נ' פקיד שומה‪.)2.49.49 ,‬‬
‫פוסל באופן גורף את האפשרות ללקיחת הלוואות של בעל‬
‫המערערים אמנם טוענים כי בדוחות הכספיים של‬
‫שליטה מהחברה שבבעלותו‪ ,‬אפילו אם הלוואה זאת נלקחת‬
‫החברה נזכרים תנאי ההלוואה‪ .‬ואולם‪ ,‬לא זו בלבד‬
‫לתקופה ארוכה יחסית‪ ,‬כך שהסיווג המיסויי של "משיכות‬
‫שהדוחות אינם מחייבים את המערערים כבעלי מניות‬
‫בעלים" כהכנסה‪ ,‬צריך להיעשות תוך בחינה של כל מקרה‬
‫וכפועל יוצא מכך גם אין ברישום בספרי החברה‬
‫לגופו‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬קיימת חשיבות לתכנון מראש של עסקת‬
‫בהיותו אינדיקציה יחידה לקיומה של הלוואה בכדי‬
‫ההלוואה בראי ההלכות המשפטיות‪ ,‬המדגישות‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫להכריע את הכף כנגד כלל הנסיבות‪ ...‬ומכאן המסקנה‬
‫את החשיבות הרבה שיש להקנות לתיעוד מדויק של הסכמי‬
‫היא‪ ,‬כי למצער‪ ,‬אין לראות בחלק זה של הכספים‬
‫ההלוואה בזמן אמת כמו גם לתיעוד קוהרנטי של החזרים‬
‫כהלוואה למערערים‪".‬‬
‫במהלך השנים‪ ,‬התואם לתנאי ההלוואה ולנסיבות השונות‪.‬‬
‫בהמשך ציין בית המשפט כי ככל שהוחזרו לחברה‬
‫כספים על ידי ששון ויוסף מדובר בהחזר קטן וחלקי‬
‫לבירורים‪ ,‬וייעוץ משפטי אנא פנו לד"ר עו"ד איל שנהב‪,‬‬
‫כשיתרת החוב אף גדלה משנה לשנה‪ ,‬כך שעובדה זאת‬
‫עו"ד אורן בירן‪ ,‬עו"ד יפעת וייס ועו"ד מוטי בללתי‬
‫תומכת אף היא במסקנה כי יש לסווג את החוב‬
‫ממחלקת המסים של המשרד‪ .‬אין באמור ברשימה זו כדי‬
‫כהכנסה חייבת במס‪ .‬מסקנת בית המשפט ממכלול‬
‫להוות חוות דעת ו‪3‬או ייעוץ משפטי בסוגיות הנידונות ובכל‬
‫הנסיבות הייתה‪ ,‬כי עולה בבירור כי מדובר במשיכות‬
‫אופן מומלץ להתייעץ עם מומחה מס לפני נקיטת צעדים‬
‫כספים שלא יצרו חוב אמיתי כלפי החברה ממנה נמשכו‬
‫משפטיים ו‪3‬או אחרים המסתמכים על רשימה זו‪.‬‬