סליחות ליום שלישי של עשי׳׳ת
שעו
סליחות ליום שלישי של עשי׳׳ת
א ש ך יושבי ביתך ,עוד להללוך 5לה :אשרי העם ש כ כ ה
אשרי העם שיחידה אילהיו :ת ה ל ה לדוד,
לו,
! -
ארוממך
*T
זד
»
ו
T
»?•
• T
אלוהי ה ס ל ך ,ו א ב ר כ ה שמך לעולם וער:
בבל־יום א ב ר כ ך ,ואהללה שמך לעולם ועד :גדול להוה
ו מ ה ל ל מאיד ,ןלגדלתו אין חרך :דור לדור לשבח מעשייך,
ו ג ב ו ר י ת י ך יגידו :הדר כ ב ו ד הודך ,ודברי נפלאיתיך
ו־ ־
• » |
1
v
t
••
J v
־ו ו
אספרנה :זכר
וגדלתך
נוראותיך יאמרו,
ועזוז
אשייחה:
ז | t
|
7t v
t
:־ ־ * v 1
1
ר ב ־ ט ו ב ך .יביעו ,וצךקתך לרננו :חנון ורחום להוה ,א ך ך
אפים וגדל־חסד :טוב־יהוה ל ב ל ,ורחמיו על־כל־מעשייו:
־
TJ
־ י
S
V T
T
1־
־
־
1־ T
־ ד־ T
*
י ו ח ך להוה כ ל מעשייך ,וחםיךיך לברבובה :כ ב ו ד מ ל כ ו ת ך
יאמרו ,וגבורתך־ידברו :להודיע לבני האדם גבוריתיו,
t
« I
T
ן
ז ־
וכבוד הדר מלכותו:
I
־
— I
וממשלתך
1
.
.
.
.
.
TTT
.
T
I
מ ל כ ו ת ך מ ל ב ו ת כל־עילמים,
:
•
I
ו
ו
־
T
*
בבל־דור ודיר :סומך להוה לבל־הניפלים,
וזוקף לבל־ה^פופים :עיני כ ל אליך לשברו ,ואתה נותן־
להם א ת ־ א כ ל ם בעתו :פותח את־ידך ,ומשביע לכל־חי
T I
| VT
V
-* 2 T
* V
רצון :צדיק יהירה בכל־דרכיו ,וחסיד בבל־מעשיו :קרוב
T
־•
|
:
|
T
1
ו »
»
י
T
T
ו ז •
|T
־ ז־ T
יהיוה לכל־קיראיו ,ל כ ל אשר יקראהו ב א מ ת :רצון־יראױ
t
r
t
t :
ן
• ו
ד
if
v « v
\
|
t
ז
ז״
יעשה ,ואת־שועתם ישמע ויושיעם :שומר יהיוה את־בל־
־ ו־ v
ז v
t
• ו ז ז
ן
••
. . .
*
:
T
v
אהביו ,ואת בל־הרשעים ישמיד :ת ה ל ת יהוה ידבר־פי
»T -
T
- :
* »
Tי
־ S
¥ 1
« • ־
»״
V
ויברך בל־בשיר שם קדשו לעולם ועד :ואנחנו נ ב ר ך יה
•
t״ }
»
?
ז
I|T
ו
»
* v
-ר־ ־ ן
ו ז ״
|
t
מ ע ת ה ועד עולם הללויה:
* :*
ו־
•• * -
ועתה י}דל }א כידו א מ י כיז^ר ד5ךד 1לאפר :ןכר רחןןיף יהןה ווזמ־יף כי ®עולם ה$ה:
!תגדל ך ת ק ך ^
ר ב א ? 1 ??? :א די ב ר א כ ך ע ו ת ה ר?2לץ־ מ ל כ ו ת ה .
לחייכון וליוסיכון ולחיי ך כ ל 3י ת ףןזיךאל ב ע ג ל א ולזמן ק ד י ב ׳ ו א ^ ר י א ס ן :
יהא ש מ ה ר ב א מ ל ד ך לעלם ולעלמי עלמיא:
סליחות ליום שלישי־ של עשי״ת
שפה
:ת ב ר ך ױ?1תבה ױ ת פ א ר ױ ת ר ו ס ם ף ת נ ? ן א ו י ת ה ד ר ו י ת ע ל ה ו י ת ה ל ל ? ה י •
ך ק ו ך ש א .ב ד י ך ה ו א ל ע ל א ו ל ? ל א ס $ל 5ך ? ת א ףןזיךתא ת ? ? ח ת א ו ^ ה מ ת א
ח « י ך ן ? ? ל מ א .ואקרו א0ן:
ל ך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים :מה־נתאוגן ומה־נאמר
מה־נדבר ומה נצטדק :נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה
אליך ,בי ימינך פשוטה ל ק ב ל שבים :לא־בחםד ולא־
במעשים באנו לפניך ,בדלים ובחצים ךפקנו ךלתיך :ךלתיך
,דפקנו דחום וחנון ,נא אל־תשיבנו ריקם מלפניך :מלפניך
מלבנו ריקם אל־תשיבנו ,בי אתה שמע תפלה:
שמע ת פ ל ה ,עךיך בל־בשיר,יביאו, :יבוא בל־בשר להשתהות
לפניך יהוה, :יבואו וישתחוו לפניך אדני ,ויכבדו
לשמך :באו נשתחוה ונכרעה ,נברכה לפני־יהוה עשנו:
נבואה למשכנותיו ,נשתחוה להדם דגליו :באו שעריו
כתוךה חצרותיו בתהלה ,הודו לו ברבו שמו :דיממו
יהוה אלהינו והשתחוו להדם דגליו קדוש הוא :רוממו
:הוה אלהינו והשתחוו להר קךשו ,בי־קדוש יהוה אלהינו:
השתחוו ליהוה בהךרת־קךש ,חילו מפניו בל־הארץ :ואנחנו
בריב חםךך נבוא ביתך ,נשתחוה אל־היבל־קךשך ביראתך:
נשתחוה אל־היבל קךשך ונוךה את־שמך על־חםךך ועל־
אמתך ,כי הגדלת על־כל־שמך אמרתך :לכו נ ת נ ה ליהוה,
נריעה לצור ישענו :נקרמה פניו בתוךה ,בזמירות נריע לו:
אשר .יחדו נמתיק סוד ,בבית אלהים נהלך ברגש :א ל
נערץ בםוד־קדושים ר ב ה ,ונוךא על־בל־םביבױ :שיאו:־דיכם
קדש ,וכרבו אתץהןה :הנה ברכו אתץהוה בל־עבדי יהוה,
העימדים בבית יהוה בלילות :אשר מי־אל בשמים ובארץ
אשרדעשה ל מ ע ר י ך וכגבורתיך :אשר לו לל ם והוא מזיהו,
ד ב ש ת ,יךױ ,יצרו :אשר בידו מחקרי ארץ ,ותועפות הרים
לו :אשר בידו נפש בל־חי ,ורוח כל־בשר־איש :ף ו ח שמים
שפה
ס ל י ח ו ת ליום שלישי־ של עשי״ת
פ ל א ך :הוה ,אף אמונתך בקהל קדושים :לך זרוע עם־
גבוךה ,תעיז זיךך תרום :מינך :לך שמים אף־לך ארץ׳
ת ב ל ומלאה אתה יסדתם :א ת ה פוררת בעזך ים ,שברת
:
״
• ו
ו
־ ז
1*1ז
:ז ו|
־ו r
• ־ו ז
r
ךאשי תנינים על־ה?2ים :אתה ה צ ב ת בל־גבולות ארץ,
קיץ והרף אתה :צרתם :א ת ה רצצת ךאשי לדתן ,תתננו
מ א ב ל לעם לציים :אתה בקעת מעין ונחל ,אתה הובשת
ז־
-דז
־*
ו••
:ו
ז
־ T
• » ז| ז ז •
T:
נהרות איתן :לך-יום אף־לך ל:לה ,א ת ה הבינות מאור
ושמש :עשה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אץ מספר:
בי א ל גדול יהיוה ,ומלך גדול על־בל־אלהים :בי־גדול
*
|vv
ו ז
־
ו
n
ז
t
י
אתה ועשה נפלאות ,אתה אלהים לבדך :בי־גדול מעל-
ו
* -
י ־ ז
• tז
ו Jv-
•vi
״ ־
?
שמים חסדך ,ועד שחקים אמתך :גדול :הוה ומהלל מאיד,
ולגדלתו אין חקר :גדול יהוד .ומהלל מאיד ,ונורא הוא
ו •
ו
ו\
ז
״ »|
» 1
\*
ו
ו
ז
t
על־בל־אלהים :גדול יהוד .ומהלל מאיד ,בעיר אלהינו הר־
*
!ל
ז
» *
*
ז
»%:
מ -
•:
קדשו :לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד
* |ו
ו
ו }
-
ז
ז
m
T :- :
־י
ו
v v
ו
־ •• -
ו
י
ו
כי־בל בשמים ובאךץ ,לך :הוד .ה מ מ ל כ ה והמתנשא ל ב ל
לראש :מי לא יךאך מ ל ך הגוים בי לך :אתה ,בי בבל־
חכמי הגוים ובבל־מלבותם מאין במוך :מאין במוך :הוה,
גדול אתה וגדול שמך בגבורה :יהיוה אלהי צבאות מי־
T-
*
י II
Tl
» *
• ו *
TJ
מ -
במוך חסין :ה ,ואמונתך סביבותיך: :הוד .אלהי צבאות
ישב הברבים אתה אלהים לבדך :מי ימלל גבורות יהיוה,
ישמיע בל־תהלתו :בי מי בשחק יערך ליהוד ,.ידמה ליהיוה
־
:
x
־ו ־ • r
־־
•
»
ו ־ t
ו
מ
י
• v
|
ו
••*|*ד |
־
-
-
*
1
ו
•ו•••
*
ז
־
בבני אלים :מה נאמר לפניך יושב מרום ,ומה נספר
-I
־
• -
I V TI
־
״
־
T
- I־•
לפניך שובן שחקים :מה נאמר לפניך יהוד .אלהינו מה
! »•f
ו ז? ן
־
־
» *? ן
מ -
ז *
נדבר ומה נצטדק :אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים
:־
״
v
•*:ז |
״־
ו T
1זי
ראש :בי עונותינו רבו מלמנות ,וחטאתינו עצמו מספר:
נפשנו:
מצרה
ובצדקתך תוציא
תחינו
שמך
למען
ודקים:
תהלתך:
דלים ~ 1
והיא
עמיךתנוי זז
ולטובים
ךאה
לרעים
לנו ז( | :
אפך יו
ולא ו
להאריך
עשה־ -
יהוד .ו
אלהינו»
אלהינו1
למענך* י |
דך?ך
t־ ־|
ד־
•
ו
-
-
» :
־
״
סליחות ליום שלישי־ של עשי״ת
שפה
הנשמה לך .והגוף פעלך ,הומה על־עמלך :הנשמה לך
והגוף שלך: ,הוה עשה למען שמך :אתאגו על־שמך ,יהוה
עשה למען שמך :בעבור כבוד שמך׳ כי א ל חנון ורחום
שמך :למעךשמך :הוה וסלחת לעוננו כי רב־הוא:
?ולח־לנו אביט3 ,י ?ריב אולתנו שנינו? .חל לנו 9ל3נו׳ ?י רבו ?!־ונינו:
0ט
פתיחה .חתום בו שם מחברו)רבנו( שמואל ברבי אברהם חזק
שחךנוך כקשנוך יוצר הרים .מגיד
שיח ודברים:
לאדם
t
-
T T
• T
I
וחלינוך ודרשנוך בושים וספרים.
א ת חטאתינו היום אנו מספרים:
להקנו ועדנו זקנים ונערים .בבית
התפלה מקךש מזערים :רפויי
:,דים מעודי אברים .בהולים
י I 8
»י
t״ • I
\ ~ I
• T J
־T'J
י
•
~
:
1
ז Tי
־• • T
ומעורים מ כ ל עברים:
ד־
י ד
• t
:גורנו וךאגנו משני גולירים .אף
וחמה שניהם קטגורים :בפשפשנו
מעשים והנם מכערים .ר ת ת
אחזתנו חבלים וצירים:
1
״
ד
:
״
t
I
ז־
י ־ 1
ן־
-
י T
T
•
I
:
• T S
־
t
1
V
V
.
באר יעקב
שחרנוך -דרשנוך ובקשנוך ה׳ שהנך
יוצר הרים ובורא רוח ,ומגיד לאדם
מה שיחו ומה הדברים שעושה >א(,
וחילינוך -לשץ ויחל ,ודרשנוך
בושים = וחפרים ,שהרי את חטאתינו
היום אנו מספרים.
לוהקנו = וועדנו -התקבצנו זקנים
ונערים ,בבית תפלה שהוא מקדש
מזערים -מקדש מעט ,רפויי
חלושי ידיים ,ומעודי איברים שמוטי אברים ,בהולים = ופעוריםמכל עברים -מכל הצדדים.
יגורנו -פחדנו ודאגנו מפני
שני גוליירים -חלשים המתגרים
במלחמה ) pסח«־י נײ » 0והם
׳אף׳ רחמה׳ שהם שניהם קטגורים
כנגדנו >ב< .בפשפשנו -בבדקנו אחר
מעשינו מצאנו והנם מכוערים ,רתת
רעד אחזתנו חבלים = וציריםמלשון חבלי לידה.
מגילת אסתר
שחדנוך — אשחרך ת״י :אקום בצפרא קדמך) ,תהלים סג ,ב( .לוהקנו -התקהלנו,
סט.
פועל מן להקת נביאים — קבוצת )נביאים( ,והוא הפוך קהלת וכמו כבש־כשב) ,מצודות ,ש״א
פניני חיים
)א( מיוסד עה׳׳ס )עמוס ד ,יג( ״ט הנה יוצר הריס וטרא מס ומגיד לאדס מה שיסו״ ודרשינן
)סגיגה ה (:מאי ׳מה שיסו׳ד אמר רג :אפילו שיסה יסירה שק איש לאשמו מגידים לו לאדס בשעס
מיסה.
)ב( והוא מיוסד עה׳׳פ )דבריס מ ,יט( :״ט יגורמי מסט האף והחמה׳׳ וכדדרש נפסיקסא דרג כהנא,
סרשס הסדש )ג( ״אפילו מיכאל ואפילו גבריאל לא היו יכולים להסמכל נסטו של משה .וכיץ שחטאו,
אפילו פט —) p ^ wהסלשיס שכצכא( לא היה משה יכול להססכל ,שנאמר :׳׳כי יגורסי מפט
האף והחמה׳׳ .מאידך כמ״י )שם( ״אשתלמק״ חמשחי מלאטא מחכליא ...אף וממה וקצף ומשסיס
וחרון ...ואשחיירון מרין :אף וחמה ,כעא משה רחמץ׳׳ ...וכדכריס רכה >עקכ פרשה נ( שמעו חמשה״
ונשחיירו כ׳ הקשים אף וחמה .וכן כשמומ רכה )פרשה מא ,יכ( כנ״ 3משמע שהם הקשים.
ס ל י ח ו ת ליום שלישי־ של עשי״ת
™״יי ™י ־ נכלמנ י ײיי״י
השחת
קודרים -עצבים ,מוט התמוטטנו
-נפלנוונעשינו טרודים -ונתפזרנו
s
W
-
r
^
תחנונים
יב
פנינו
והלכנו
ז״
י* ״ י
י י"
קודרים.
יי'
מוט התמוטטנו ונעשינו פרורים:
*אזליי טת5ינו וב־ולךה ?צירם.
טתנינו,וכיולחזמצירים-מצטערים•
זחלנו -פחדנו ונירא מעוונותינו
היתרים ,לקחנו דברים -בתפלה
כמ״ש י״״ יי•
שפה
ג( קחו
"
זחלנו ונירא מעונותינו היתרים:
*
י י
ן
י" ־ .
קחנו ךברים בשלום פרים.
ולרחמיך
בטוחים
תמוכים
י י
עמכם דברים״ והם יעמדו בשלום
תמורת קרבן טרים -וכדמסייםשם :״ונשלמה פרים -שפתינו״.
בך אנו תמוכים ובטוחים ,ולרחמיך
מסברים -מקדם ומצפים.
•־ ־־ •י י
י י
מסברים:
בי־על .רחסיך הרבים אט ?טוחים .ועל־צךקותיך אני נשענים .ןל9לחותיך אט
?קוים .ולישועתך אט ?צפים :אתה־הוא סלך אוהב צז־קות מקךם.
סעביר עוונות עטו ,והסיר חטאת ;ראיו .כורת ברית לראשונים ,ו?ק!ם
שבועה לאחרונים :אתה־הוא שןדךת בענן ?בוךך על־הד־סיני והךאית דךבי
טובך למשה עבדך ואךחות חסדיך נלית לו והודעתי בי אתה אל רחום וחטן
ארך אפים ורב־ח?ד ומחיר .להטיב ומנהיג את־העולם ?לו במרת הרחמים:
ובן ?תוב וייאסר אני אעביר ?ל־טיבי על־פקז וקךאתי ?שם ןהוה לפניך.
ודונתי את־אשר אחון ורח?תי את־אשר ארחם:
אל ארך אפים אתה .ובעל הרחמים נקראת .ודרך תשובה הורית.
*» |
־ ־•
־־
*-
ז• ד •
יוד״
* I t TI
ו
T
•* *
גדלת ךחמך וחסדיך ,תזביר היום ו??ל־יום לזרע ןדיךיך .תפן אלינו
ברחמים ,בי אתה־הוא בעל הרחמים .בתחנון ובתפלה פניך נקדם,
כהוךעת לענו מקז־ם .מחרון אפך שוב ,כמו ?תוךתך כתוב .ו?¥ל
כנפיך}ח$ה ונתלונן? ,ױם ױרד ;הוה בענן .תעבר על־פשע ותעדוה
אשם? ,יום ויתי^ב עטו שם .תאזין שועתנו ותקשיב $נו מאמר,
?ױם ױקךא בשם ;הוה .ושם נאמר:
ףןןבר ;הוח על־$ךו ױקךא:
;חוה ן:הוה אל רחום והנון ארך אפים ודב־חםד ואמת ניצר
חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה :וסלחת לעוגבו
?T
• ד־ * ~
-
J t
vt־
ו ־ * r
ולחטאתנו ונחלתנו:
יט ,ב( .ות״י :סיעת .חולחלו — רעדו ,מלשון חיל ורעדה.
ו״־־|
!*•»1
•ד ״
סליחות ליום שלישי של עשי׳׳ת
שפב
ס ל ח לני אבינו בי חטאנו $ .ח ל לנו מלבני בי $שענו :בי א ת ה
אריך טוב וסלח ,וךב־חסד ל?ל־קראיף:
אליך ;הוה שועט ובבקר תפלתט תקך?! :אלץז ישיאנו את 5יניט חישלי
בשטים :נשא לבבט אל כפים אל אל בשמים :אלהים מל?ט מקךם
פועל לשועות בכןךב הארץ :אתה הוא מל?ט אלהיט צוה לשועות.יעקב :הושע
להוד׳ את־עטך א ת שארית לקזראל :הושיעט אלהי י^עט וק??יט ןהצילט מן
הגולם להודות לשם קךשך להשתבח בתהלתך:
?דחם אב על בנים בן תרחם להוה עליט :ליהוד ,הלשועה על ע?ך ברכתך קזלה:
להוד ,ץבאות עטט מקזיגב לט אלדד לעקיב ?לה :להור?? .אות אשרי אדם בוטח
?ך :להוה הושיעה .ח?לך לענט ?ױם־קךאט:
?לח־נא לעין העם הזה פגו־ל חסדך .ובאשר ;שאתה לעם הזה ממצרים
ועד־ר^ה ושם נאמר:
וייאמר יהוד .סלחתי ברבחד:
*
t
i
t־ » •
י i
t t
i
ה ט ח אלהי אזנך וש?ע ?קח עי^יך וךאה שי?מ'תיט והעיד א^ר־גקךא ש?2ך
עליה• 5י לא על־צךקיתיט אנחט מפילים תדוטניט לפ}יך ?י על־דחסץז
החי
ים:
איני שמעה אדיני ?לחה אדני הקשי?ה ועשיה אל־תאחר .למענך אלד,י
בי ש?ך נקךא על־עיךך ועל־עטך:
ע
סליחה .ע״פ א׳׳ב ובסופו חתום מחברו)רבנו( בנימן
אלהינו ואלהי אבותינו
אליך ה א ל ציני־בל־יציר תילויות,
1
־ י ••
*
מכפות
כי״לפניך
בצד
י י-״ -...י
^
הצצות
גדיל
}לתת.
הצליליות.
ך ץ -א מ ת ן מ 1כ י ח ע ף
• ־ ״
־ ־• ײ י•
V
ובצל־ךין לכריות:
> יי'
הךאין לפניך משוא פנים .הצמג
מגילת אסתר
ע .
העליליה — המעשה )רד־ק ,ירמיה לב ,יט(.
באף
יעקכ
אלד ,הא־ל ,עיני כל יצור תלרות,
בעד -משום כי לפניו גלויות כל
מעשינו .אף המכוסות והנסתרות .ה׳,
גדול העצות ,רב העליליות -ג ד ו ל י ם
מעשיו .הוא דײן אמת מ ו מ ח ה ש ב ק י
לדתם כפי משפטם ומוכיח-ומייסרם
על עוונם עד -שהכל גלוי לפניו
והוא כעל דין לבריות -שתובע את
החוטאים.
Fאיו ל«יד משוא פנים -למחול
למי שגדול בחכמה וחסידות ואץ
לפניו מקח שוחד ושוע -ועשיר
שפב
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי׳׳ת
ודל כשוה נדונים .אנא ,זכיות חפש
לזרע אמונים -לזרע אברהם ראש
למאמינים ,חמול -רחם עליהם,
כרחם אב על בנים.
ודל בשוה נדונים .זכיות תחפשי
t־
* v
j
לזרע־אמונים.
ן
עליהם
חמל
כ ר ח ם א ב על־בנים:
והקדמת
מכסת
i
מכפת -תקנת והקדמת למעשה
בראשית תשובה ליצורים )א( כדי
לידות -שתהיה אפשרות להשליך
ולעזוב רוע מעש -מעשים רעים
ולברור -ולבחור במעשים הברורים
המשובחים ,אולם כח יצר הרעהמפית = והמדיח מדרך הישר נטוע
בנו מנעורים -כמ׳׳ש )בראשית ח .נ«<:
״כי יצר לב האדם רע מנעוריו״
ולכן למענך תדיחנו -תסלקנו
מאתנו >נ( כדי שלא יכשיל לב
העצורים -המכונסים בביהכנ״ס
בתפלה.
מלפניך כונן לנו -הכן לנו
והשיבנו בתשובה שלמה לפניך ,נאור
הקב״ה ,בידך חדרי רוח ונשמהולכן פרעפנו -מחשבותינו תטהר
ממחשבות חטא ואשמה שהרי הבא
לטהר מסייעין אותו )שבת קו ,(.ואז
עדיך -עד אליך נוכל לשוב בלי
עוול = ומרמה.
®לאד רבים מפליא פלאות ,צדקותיך
צדק עושה נוראות ,קוראיך -ישראל,
קוראים בחיל ומוראות -בפחד ורעד,
ולכן רחשם שעה -לתפלתם פנה
ועשה עמהם אות לטובה שקבלת
תפלתם.
5
.
,
i
־
־
• ־ ־ ! »
t
•
!
!
:
. . .
•
4
ן
תשובה
*
*
ן
ליצורים .לרות רע־מעש' ו ל ב ר ר
הבתרים.
מעשיים
לצר
בח
רע ה מ ס י ת והמדיח מנעורים.
. . . .
T
-
,
.
. -
ן
.
ל מ ע נ ך תדיחנו בלי־להכשיל ל ב
העצורים:
מ ל פ נ י ך בונו־לנו ת ש ו ב ה ש ל מ ה .
»
•
*
v
״
ן
י
ו
*
ו
-
j
*
נאור בידך חדרי־רוח ונשמה.
t
! t
:
־־ :
i
־
-
t
i
t
סרעפינו ת ט ה ר מ ח ט א ואשמה.
-
-ן
I
..
־
t
-
t
-
T
עדיך לשוב בלי־עול ומרמה:
t
ן
v
:
t
י
י
v t
i
t
פ ל א י ך ר ב י ם פ ל א ו ת .צךקוסיך
צךק
נוראות.
קוךאיך
בחיל
ומוראות .רחשם שעה נא ועשה-
• ד ז
*
ו״
ז
•ד ״
ע מ ה ם ל ט ו ב ה אות:
ז
»
ו
t
ידות — כמו ידז גורל — ענק השלכה והפלה)מצודות ,עובדיה א ,יא( .נאור — על שם מעשיו
)מנאר ומטאטא אויביו( נקרא)הקביה( כמו חנון ורחום וקנא עיש שהוא חונן שהוא מרחם שהוא
מקנא) ,רשיי( — .מלשון הארה) ,מצורות ,תהלים עו ,ה( .םרעפינו — בא מיברב שרעפי בקרביי,
שרעפי — ענין מחשבה) ,מצודות ,תהלים צד ,יט(.
פניני חיים
)א( הקדמת תשובה ליצורים — כמו דסטא )סססים נד (.שבעה דנדס נבראו קודם שננרא העולם
ואלו הן חורה ומשוכה וכו׳ משוכה דכחיג בטרם הריס יולדו)— כראס מדס המשוכה ,רש״י(.
)ב( למענך תדיחנו — יש מפרשים :למען שמך מזרוק עלינו מיס טהורים לטהרנו לכל יכשיל אומנו
יצה״ר .ולסי״ז יש לנקד — «p*7pלשון הדסה ושטיפה.
ס ל י ח ו ת ל י ו ם ש ל י ש י ש ל עשי׳׳ת
שחינוד
י.
צפוי
Dip
יי׳
השחף.
שחינוך -בקשנוך בתחנונים ?ודם
עמוד השחר -הזמן שתקנו
בעפעפי שחר.
לסליחות,״ .אנא ,תאיר לנו «יר
תאיר־לנו פניך
״״L
בנוגהךזיהיל מאור נשקפה
א ך ל
שפג
ע ן מ ע ה
י * י
כעפעפי שחר -כאור הבוקר ,כנונחר
יחיל מאור -כמו.״יל•־ לי.י<־ באורו
א ך ל
י־
!
י
נראה אור .נשקפה כמו השחר-האר
לנו כמו שהארת לאבותינו בבית
י•
•־ י
א ד נ י ה ק ש י ב ה ו ע ש ה א ל ־ ת א ח ר :שני™ ,ה׳ שמעה אל תחנונינו .ה׳
פלחה לחטאתינו ה׳ הקשיבה אזניך
. » ! . » .
לצעקתינו ועשה את בקשתינו ואל
תאחר להאיר פניך על מקדשך השמם,
)יאב״ע ,תיאל « .יט<.
אל מלך יושב על־בסא רחמים ,מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו,
מעביר ראשון ראשון ,מ ך ב ה מחילה לחטאים וסליחה לפורעים,
עושה צדקות עס־בל־בשיר ורוח ,לא ברעתם תגמל .אל הורית־לנו
י
*
י
t
ן
ן
ז ז
ו ו
־
ז ז
״
• ו
*
t
לומר ש ל ש עשרה ,וזכר לנו היום ברית ש ל ש עשרה ,בהודעת
* « ״
ו
?
!
ו•
־
»
ו
ז
ז ״
*
ו
ו
לעגו מ ס ר ם ,במו שבתוב וירד יהיוה בענן ויתיצב עמו שם ױקרא
» זו
1
•v
-
tv
Tז ז| ־׳«*•׳
ו ז
•
ז
־• ו |ז
בשם יהירה:
ן
-
*
ו
ויגביר ;חוח על־פניו ויקו־א:
יהוה ן :חוה א ל ר ח ו ם וחנון א ר ך א פ י ם ו ר ב ־ ח ס ד ו א מ ת ניצר
חסד
t
־ • t
ל א ל פ י ם נ ש א עוד ופשע ו ח ט א ה ונקה :ו ס ל ח ת לעוננו
»
j
v
»
-
-
t
t
i
i
t
"
»
t
- - » -
|
ו ל ח ט א ת נ ו ונחלתנו:
T־* I
I־ T
ס ל ח לנו אבינו בי חטאנו .מ ח ל לנו מלבנו דבי פשענו :כי א ת ה
נ־
ז
ז•
זז
ו
ז
•ו~
זזו
־ »
אריך טוב וסלח .ןרב־חםד לבל־קראיך:
?איל ת?ר'נ על־א?יקי־מים בן נ?שנו תערג אי^יך אלהים :אלהים !דים קטר
עליט ועדת עריצים בקשו נפשט .ולא שמוך י^נגדם ?לח :א^ר א?רו
נירשה לט .את }אות אלהים :העל־אלח תתאפק:חוה .תחשה ותענט עד־?א'ד:
?!־חם אב על בנים בן תרחם :הוה עליט :ליהוד ,הנטועה על ע?ך בךכתך ?לה:
:הוה ?באות עטט סשיגב לט אלהי:עקיב ?לה :ןה1ה ?באות אשרי אדם בו?ח
בך :ןהוה הושיעה .ה?לך :ענט ?ױם־קךאט:
)נ( קודם עמוד השחר — הוא הזמן המטרר לסליסוס ופײן מ״ש נמטא הסליסוס נסרק :זמן סליסוס
ממן מזמני המפלה .והאומר סליסוס לאמר עמוד השפר יש לו לדלג סיטס אלה.
>ד< נשקפה כמו שחר הולך ומאיר מעט מעט ,נך היו ישראל נניס שט) ,יש׳״י ,שיר השירים ו ,י(.
שפה
ס ל י ח ו ת ליום שלישי־ של עשי״ת
?לח־נא לעוץ העם הזה ?גדל חםרןז .וכאשר נשיאתה לעם הך׳ ממהרים
ןעד־הןה ושם ;אמר:
וייאמר יהיוה ס ל ח ת י ב ד ב ח ד :
T
i
t
t
i
־
י i
י
t t
i
ה©־ ,אלדד אז^ך ו^?ע ?קח עי;ץז וךאה ש?2מ'תיט והעיר א^ר־נקךא ש?2ןז
על? .<7י לא על־צךקיתיט אנחנו טפילים תחטגיט לפקד ?י על־.רח?יך
הרבים :אי} ,שמעה אדני ?לחה אדני הקשיבה ועשה אל־תאחר .למע^ז אלהי
כי ש?2ןז גקךא על־עיךןז ועל־ע?ך:
עא
סליחה .ע״פ תשר״ק ובסופו חתום מחברו)רבנו( שלמה הקטן)הבבלי(
באר יעקב
תערוג -תשתוקק אליך ,כאיל צמא
התאב לשתות בעמדו על אפיקי
מים ,כן הנפש המושפלת המכונה
•שחה• 1א< תערוג לדעת את קץ רויה
קץ הגאולה ,ואץ מפיקים -ואיןמי שיוציא בפיו ויאמר מתי הוא.
רחוק הוא עת הגאולה ועמוק סודו
כל כך ,שאין אנו מספיקים לדלות
אותו ממעמקים ולגלות עניינו .קווים
= וחוכים -מצפים ומייחלים ,ואמנה
ואמתה שאנו מאמינים בביאתהמשיח ,לא מפסיקים.
צמאיך -לישראל הצמאים בגלות
לישועה צוק>ב< -שפוך ותן להם,
ייחול לבבם -את הדבר אשר לו
הם כל כך מייחלים ,והוא :לראות
פניך ,בבית מעון חביבם -בבית
המקדש החביב עליהם »< .ואתה עבוד
בםך>ד< בקהל העולים לרגל ,ועמוד
שביבם -מלאכים שביבי אש סביבם
לשמרם פור -הסר מהם ערל=וטמא,
אשד הם בעלי דבבם -שונאיהם של
ישראל.
אלהינו ואלהי אבותינו
תעריג אליך כאיל על אפיקים.
י• | v
־ ד
s־
t
ד••!
־
שחה לקץ רויה ואין
TT
ו | |-
ו T1
ז
מפיקים .ךחוק ועמק ולךלות
לא מספיקים .קוים וחוכים
ואמנה לא מפסיקים:
־ ־ •
־ T T -1
•I
צמאיך צוק להם יחול לבבם.
פניך לראות בית מעון
חביבם .עביר בסך ועמוד אע
ו־ •
t
ד־
־ ז |
ן־
סביבם .פור ערל וטמא בעלי
־ ד ״
••Tt
-T
ז
דבבם:
T ¥ I
פ נ י נ י חיים
)א(
)ב(
)ג(
TT
)ד(
ע״ש הכסוב )סהיליס מל ,ני( ״שסה לעפר נפשט״ )ערה״ב(.
על־פי הפסוק גישעיהו)מל ,ג( ״ט אצק מיס על צמא _.אצק רוסי על!רען״.
חביבם ,נלרש לכמה פנים ,ישראל קוב״ה ועול ,ומיוסל ע״ס מנסומ )נג (.יבא יליל pיליל ,דמה
למיל ,בחלקו של יליל ,רחכפרו מ מילים p .פירש כערה״ג
והוא מיוסל עה״פ סהליס )מ״כ ה( ״ט אעמר כסך אללס על ביס אלהיס״.
ס ל י ח ו ת ליום שלישי־ של עשי״ת
נכחידם ניןשהלמו נמוחרעזו.
מירשתך אשר הורשת עמך
גרשו .להשמיד יום יום עוד
־־ S
IT
יךרושו .בנים מם ודומם ןןמדו
רוששו:
1
:בוזו :בזו :ךיךך :כנים
TT
כלבים .טפשים
]ג״א טפש נבל
הגלבים .חךפתם שומעים
עלובים ולא עולבים .זר לא
נשלבים ועליך נצלבים:
1 1
•
i
t
י
|
־
י
ואנחנו נגךך זה ענולינו] .רא
ואנחנו עמך נגדך זה עניננו[.
העל אלה תתאפק תחשה
ותעננו .דביתנו ב$קום תנים
ואליך עינינו .גם גיא צלמות
שימו מעוננו:
כנו נקךא שמך אל־יתחלל.
• ^ ^ ^
ו
»
בך בל זיע
אם עוונינו רבו ומלאו חלל.
שפה
נכחידם -נשמיד את ישראל• ,נירשה
לנו את נאות אלקים״ )י״יליס .10יג(,
כך הם נטו -נאמו ואמרו לעצמם
וכה הם חרשו -חשבו במדמתם
להרע לנו ,ואמנם ,מירושתך ,אשר
הורשת לנו ,את עמך גרשו ,ובזאת
אק הם מסתפקים אלא עדיין יום יום
אותנו ידרוש ו ע״מ להשמיד אותנו,
וגם כדי לכנוס -לאסוף ולגבות
מס שהוא חמס וגזל ,ועל ידי כך
את ענייך ישראל ירוששו -שיהיו
אביונים ומדוכאים.
יכוזו -יבזזו ממונם ,ואת ידידיך
יבזו מאצות ויכנום כלבים .ומי
הם המבזים? טפש = ונבל ,וכומר
הגלחים ,המגלחים שער ראשםבתער הגלבים -בסכק הספרים.
וישראל ,עלובים -נעלבים מיד
אחרים ולא עולבים -את האחרים,
שומעים חרטתט ואינם משיבים
עליהם הכתוב אומר :״ואוהביו כצאת
השמש בגבורתו״> ,שבת סח־( .זר — לא
נשלבים אינם מחברים לדתם אמונות
זרות )הכוונה לנצרות( ,ועליך על
אמונתך נצלבים -נהרגים.
ואנחנו עמך ,נגדך -לפניך גלוי
וידוע עניננו -שמענים אותנו בגלל
אמונתנו בך .העל אלה הצרות הבאות
עלינו תתאטק ,תחשה -תשתוק
למשמע צעקתנו ותמשיך ותעננו to
אויבינו .גם כי דכיתנו -דחית אותנו
כמקום תנים -לבץ אומות העולם
המשולים לנחשים ,עדיין א י ד עינינו.
ולא די שמצירים לנו אלא גס את
טעוניגו -מקום חיותנו בגלות ,שמו
לגיא וצלמות -למקום חשוך ואפל.
כנו נקרא שמך -שמך משותף בשמנו
ישר-אל ולכן אל תניח ששמך יתחלל
בגדים ,כך כל זרע ישראל יתהלל
ישתבח ויתפאר ,ואף אם עוונינורבו ,ומלאו חלל העולם ,הדי פיך מלל
מגילת אסתר
כמרים -האנשים העובדים לפני הבעל נקראין כמרים וכד .בי הכמרים ה ם לובשים
עא.
שחורים ,לפיכך נקראו כ מ ױ ם מענין •עורנו כתנור נכמרו־) ,רש׳י ,מ׳ב ,כג ,ה( .נצלבים -תרגום
שפו
סליחות ליום שלישי של עשי״ת
דבר ואמר :״אנכי מוחה פשעיך•)ישעיהו פג .כה< ,ולכן,
שגיאות שים זדים -את הפשעים
תשים ותחשוב אותם לשגיאות
לשגגות!ה( ,ואל תקנום אותנו אלאהכנפ לנו בדיננו לפנים משורת הדין.
מפני קושם סלה -מפני אמיתת
הדץ -שבו יתבררו הנסיונות הקשים
שהתנסינו -יבוש האונס שעינה
אותנו ,ובזכות זאת ,ד,נפ -הדגל
והאות לקבוץ הגלויות יתנופפ ,ונדחי
ישראל יכנם >ו(.
הרץ -הרצה לכת פוצי -לישראל
הנפוצים בגלות! ,aוקרבן תשע
תקבל תפלתם כקרבן .קבץיחד גלות זו העשירית ,עם תשע
הקודמות לה ,שלשה בסנחריב ,שלשה
בנבוכדנצר ושלשה בנבחראדן 1ח<.
:נושא
חטא -תשליך במצולות ולא
טבע
יזכר רשע ,שהרי הנך נושא עוון ועובר
על פשע.
אנכי מוחה פשעיך פיך מלל:
שגיאות שיים זדים ולא קונס.
לפנים משורת הדין לנו תכנם.
מפני ק#ט סלה ״יבוש האונם.
הנס יתנוסס ונדהי ישראל
:יכנס
.. j־
הרץ בת פוצי וקרבן תשע.
קבץ לחד עשיירית עם תשע.
טבע חטא ולא יזכר רשע.
עוון ועובר על §שע
אל מלך יושב על־בסא רחמים ,מתנהג בחסידות מוחל עונות עטו,
מעביר ראשון ראשון ,מו־בה מחילת לחטאים וסליחה לפושעים,
ותלית — ותצלובי)דברים כא ,כב( .קושט — אמת.
)ה( וכדרשס סז׳׳ל ביומא לו :אמר משה לפט הקנייה ,רנש׳׳ע — נשעה שישראל סוטאין לפטך ועושים
סשובה ,עשה להם זלונוס כשננוח.
) 0על פי הפסוק בתהילים )ס ,ו (.״נמסה ליראיך נס להסטסס מסט קושט סלה״ ,וסרש״י שם,
נמס נסיוטס רמס ליראיך ,להסטסס — להסנסוס בהם ,מסט קשט — שכשחסן להם הטוגה לא
יהרהרו האומוס אמריך אלא יקשטו דיטך )דיאמסו אומס( .הנם יתנוסס — עולה לשט עניטס,
גס לעק הנסיונומ וגס לענץ קבוץ גלויוס כמו שנאמר משעיהו )יא ,יב( ״ונשא נס לגדם ואסף
נמי ישראל״.
)ז( והוא מיוסד עה״ס כצפטס )ג ,י( ״עסרי גס פוצי יובילק מנססי״.
)ח( בערה״ב ממא מדרש סנסומא .בסוף אלה מסעי)אוס י״ג( אסה מוצא סנמריב הגלה אס ישראל ג׳
גלויות ,גלוס ראשונה הגלה לראובט ולגלי ולחצי שנס המנשי ,השטיה שבט זטלק ונפתלי ,שנאמר )ישעיהו
ס ,כג( ״היקל ארצה זמלק ארצה נפסלי״ השלישים הגלה לשאר השבטים שנאמר )שם( ״האחרק
הכביד״ הכבילן במכבל )— טיטא אס הכל כמכבד אמ הגיס .רש״י( .נבוכדנצר אף הוא הגלה ג׳
גלויות שבט יהולה ובטמן .בראשונה סגלה יהויקיס ,נשטה הגלה יהדק ,נכתר אלן הגלה לצלקיהו
הרי ג׳ גלױוגג לא מצאסי יוסר .ושמא מיס שט סגלו פעמיים ושלש ,סטא בסלר עולם )פרק לי(
מפולמוס של אסיייס על פולמוס של רומיים — של אסססייטס פ׳ שנה ,מפולמוס של אספסייטס על
פולמוס של טישוס״ על מלחמס pכוזיבא ט״ז שנה ,נמצאס מונה ג׳ גלױוס נמס שט הן הן
חשע .ו pכוזיכא היה כסורכט כימי ר pיוחנן pזכאי כמפורש כמלרש איכה )רנה נ ,ה( היא גלוס
עשיריח על היוס ,שעליה מגקש הפייט ,כך נראה לי .עכ״ל ערה״ג ע״ע באוצר מלרשיס ,מלרש עשר
גלויות ,המכיא אח כל העטן כאורך רג
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי׳׳ת
שפג
עושה צדקות עס־כל־בש־ר ורוח ,לא כרעתם יעמל .אל הוךית־לנו
לומר ש ל ש ?שרה ,וזכר לנו היום כרית ש ל ש עשרה ,כהודעת
לעגו מקז־ם? ,מו שכתוב ױרד ;הוה ?ענן ויתיצב עטו שם ויקךא
בשם יהיוה:
-I
ו?
ויעבר ;־חוה על־פ;יו ױקךא:
:הוה ן יהוה א ל רחום וחנון א ר ך אפים ו ר ב ־ ח ס ד ] א מ ת ניצר
חסד
ל א ל פ י ם נשוא עון ופשע ו ח ט א ה ונקה :ו ס ל ח ת לעוגבו
ו ל ח ט א ת נ ו ונחלתנו:
סלח לנו אבינו בי חטאנו .מ ח ל לנו מלבנו בי פשענו :בי אתה
א ר ך טוב וסלח ,ורב־חסד לבל־קראיך:
אין לנו ?ה להשיב ולא ®צח להרים ראש :אח לא־פדיה לפרח איש .לא לתן
לאלהים בפרו.? :דה אלהים את־לשךאל סכל צרותיו :עננו להוד׳ כי־טוב
חסדך? .רב רחסיך פנה אלינו :פוךד׳ לה1ה נפש עבדיו•ולא:אשמו כל־החוסים
בו:
?רחם אב על ?נים בן תרחם להוד ,עלינו :ליהוד .הל>טועד .על עמן :בך?תןז ?לה:
להוד?? .אות עטט סשיגב לנו אלהי לעקיב ?לה :לה1ה ??אות אשרי אדם בוסח
?ך :להוד .הושיעה .המלך לעננו ?ױם־קךאנו:
סלח־נא לעוץ העם הזה ?נדל ח?ךך .ןכאשר נשיאתה לעם הזח סס?רלם
ועד־ועה ןשם נאסר:
וייאמר ןהוה סלחתי כךבקז:
הסה אלהי אןנך וש?ע ?קח עיניך וךאה ש?מתיט והעיר אשד־נקךא שמך
עליה5 .י לא על־?ךקתינו אנחנו מפילים תחנונינו ל?}יך בי על־רחסיך
הרבים :איני שמעה ארך ?לחה אדיני הקשי?ה ועשה אל־תאחר .למע^ך אלהי
בי שמך נקךא על־עיךך ועל־עסך:
עב
שלישיה .ע״פ א׳׳ב ובראשו חתום מחברו)רבני( שלמה אבן גבידול
אלהינו ואלהי אבותינו
באר יעקב
ש ו מ מ ת י ב ר ב יגוני .ל י ו • י פ ק ף
ז *
!!"לגי .מ ה א מ ר ל א ד ו נ י :
אטללתי ךנאלמתי.
ב ז כ ף י
שוממתי -נשתתקתי מרב יגוני,
וליום יפקד זדוני -כאשר ימכרו
עוונותי ,מה אומר לאדני -אץ בפי
מענה .אמללתי -נחלשתי ונאלמתי
ס ל י ח ו ת ליום שלישי־ של עשי״ת שפה
מלדבר בזכרי אשר אשמתי .כשתי= וגם נכלמתי .בהבל כלו -עברו
ימי ,ומפני בשת עלומי -נעורי ,אין
גם לעת זקנה ,שלום בעצמי.
נחלתי -נשמתי בי קודחת -בוערת
כי מגלה נמתחת -ספרי החיים
והמתים נפתחו ,והנושה בא לקחת
ולהפרע מבעלי חובו>א( דבקתיבמחשכי -במעשי האפלים ונפשי
לא ידעה כי גר ותושב אנכי בעוה״ז.
הוי כי יבא יומי -בעת מיתתי ,כאשר
אצטרך למסור pוחשבון ,אזי איקץ
מחלומי ,ואשובה אל מקומי -אל
האדמה שממנה לוקחתי.
ועל חטאי -באותה עת מה אשיב
ךגר זכות לעצמי בפני שולחי -לפני
הקב׳׳ה על חטאי אשר עברתי ועל
פשעי אשר גבר .זדון לבי השיאני
פתה אותי ,ועוץ אשר הלאני מעייף אותי ,הרי מבטן קראני עפ׳׳ה :׳׳הן בעוץ חוללתי׳׳ )תהליס» 0 .חושב בנטשו -בלבו ,הנבל,
אוכל להמשיך במעשי נבלה שהרי
קיומי בעוה׳׳ז איתן כעץ שתול על
יובל מים ,אבל האמת ,סופו והוא
לקברות יובל.
טפל -דבק שקר בתוכו ,לכן ונמס
לבו בקרבו ,ויסטה ממהלכו ,ויפן
כה וכה -ומתפזר לכל רוח מרוב
בהלה)נ< .יושלך -האדם כאבן
לדומה -לקבר ולא ישא עמו לבית
מהומה -לקברו מכל אשר לו מאומה.
לא פמכתהו -אץ האדם יכול להשען
ולהסתמך על כוחו גם בעת שנפשו
נשאתהו -והוא חי אף כי -ובוודאי
לא כאשר אש הגיהנום אכלתהו.
אשמתי.
־
*
?
בשתי
'
וגם
1
| •
נכלמתי:
.
־
.
ן
.
בושת
ב ה ב ל בלו זימי .מפני
עלומי .אין שלום בעצמי:
נחלתי בי קודחת .בי מגלה
~ ~1
»
ד
!
־
ד
•
נמתחת .והנוגה ב א לקחת:
דבקתי במחשבי .ונפשי לא־ידעה,
! ־ J־ ־
»־!|•
T IT
»־•:
בי .גר ותושב אניבי :הוי בי־יבא
I
t
»
T
יומי .אזי איקץ מחלומי .ואשובה
א ל מקומי:
ועל־חמאי אשר עבר .ועל־פשעי
:
״
אשר
VI
ז־
• i v
v
גבר.
»
מה
T
* ־
:
-
-
אשיב
T
ן
.
שלחי
ו •
ךבר :זדון לבי השיאני .ועל עדן
אשר הלאני .מבטן קראני :חושב
בנפשו נבל .בעץ שתול על־יובל.
והוא לקברות יובל:
ט פ ל שסר כתובו .ונמס ממהלכו.
ויפן בה וכה :לשלך באבן
דומה .ולא ישיא לבית מהומה.
מבל־אשר־לו מאומה :בהו לא
סמבתהו .עת נפשו נשאתהו .אף
כי אש אכלתהו:
ד
ו
»
ו
מגילת אסתר
עב.
השיאני — הטעני) ,רש׳י( ,פתני )ראב־ע ,בראשית ג ,יג(.
פניני חייט
)א( נסדר סליסימ אמ״ד )סקכ״י( מצאתי כסוג הערה ממ״י :״מייסד על המשנה גאטס ) /1כ(:
״והפנקס פתוח וכו׳ והגבאים ^ pסדיר ,עיי״ש ״.
>ב< מיוסד עה״פ ביחזקאל)כא ,יכ( :״ונטפ כל לב ורפו כל ידיים וכהתה כל רוח וכל ברכיים תלכנה
מים״ .ופירש הרד׳׳ק תלכנה כמו מיס ,שינועו ויזועו ברוב בהלה.
ס ל י ח ו ת ליום שלישי־ של עשי״ת
לכדתני אשמתי .הלא זה ך ב י
~
• :ז •
•t-Tt
נשמתי .עד־היותי על אךמתי:
י
I
J
־
י
ti
לזאת נפשי נשמה .כאיש שוכב
ב ב ל מ ה .ערם אשוב שמה:
משוגתי נשאתי .ובלבבי קךאתי.
אנכי חמאתי:
*
ז •
»
?
ו
t
*
י
*
נכוחה לא חשקתי .ובשרירות
לבי' ךבקתי .מה־לך כי נזעקתי:
שאי נפשי אשמתך .ראי חטאתך
לעמתך .גם א ת שאי בלמתך:
עת אדאג לעוני .השיבוני רעיוני.
v
:
-
-
ן-
ײ
»
נפלה־נא בידץהוה
י
1
»
1
t
־
«
י
פנה ממכון שבתך .ופתח לי
ךלתיך .כי אין כלתך :צור הגן
בעדני .ומעוני פדני .ותורתך
למדני :קולי שמע בחםךך .ביום
אעמיד נגדך .אל־תט באף עבדך:
ראה עניי וענני .אני בירך הנני.
ואתה :חוה הנני :שלח א מ ת ך
ןחםךיך .לעם צועקים נגדך .ולי
אני עבדך :תםלח אשמתנו .ואל־
תפקיד עלומינו .בי
שפה
לכדתני אשמתי -ובזכרי שאצטרך
למסור דק וחשבון על מעשי,
הלא אז זה יהיה דבר נשמתי
לומר לזכותה :כל זמן היותי על
אדמתי לכדתני אשמתי .ועל זאת
נטשי נשטה -שוממה ,איך כאיש
שוכב בכלימה -בבושה ,משום
שערום ממצוות אשוב שמה ,ובלבבי
קראתי שהאמת היא שאנכי חטאתי,
ומשונותי -עוונותי אנכי נשאתי,
משום,
שנכוחה -דרכי יושר לא חשקתי,
ובשרירות לבי דבקתי ועתה מה
טענה יש לך כי נזעקתי .ולכן
שאי נפשי אשמתך ,וראי חטאתך
לעומתך -כמו שנאמד )יזהליס נ•!,
ה< -:״וחטאתי נגדי תמיד״ ,ולכן ,גם
את שאי כלימתך .ובעת אדאג מעווני
ואעשה חשבון נפשי השיבונירעיוני כי אץ מפלט אלא שנפלה נא
כיד ה׳.
פנה ממכון שבתך -בשמים ,ותפתח
לי דלתיך -דלתי תשובה כי אץ
כלתך -מבלעדיך מי שיפתח לי .צוד,
הגן בעדני ,ומעווני פדני -והצילני
וארחתיך -דרכי תורתך למדני .קולי
שמע כחסדך ,וכיום אעמד למשפט
נגדך ,אל תט -אל תכריע הדץ באף
בכעס ,לעבדך.ראה עניי -במצוות וענני שהרי אני
בידך הנני ,ואתה ה׳ בידך לחנני .שלח
אמיתך -את המשיח )ע׳ sתהליס מ4
ג *™•״-י( וחסדיך עשה לעם ישראל
הצועקים נגדך -לעומתך ,ולי אני
עבדך .תפלח לאשמיגו ואל תפקוד
על עלומינו חטאת נעורינו כי כצל
עוברים ימיט.
אל מלך יושב על־בסא רדומים ,מתנהג בחסידות מוחל עונות עטו,
מעביר ךאשון ךאשון ,מ ך ב ה ?*חילה לחטאים וסליחה לפוש?יס,
ע ו ש ה /ך ק ו ת עם־בל־בש״ר ורוח ,ל א ברעתם תגמל .אל הורית־לנו
בכלימה ,ערום -ע-פ :ואירא כי עירם אנכי ,תיביע :אתם ערטולאי ומצותא דפקדתני אעבדית
מיני ואיטמרית מן כיסופא) ,בראשית ג ,י(.
שפה
ס ל י ח ו ת ליום שלישי־ ש ל עשי״ת
כהודעת
עשרה,
ברית וש ל ש
וזכיר Tלנו ־היום
עשרה,
לומר Sש ל ש
l־ T t
* - t
ן•
ו•
vו ••
לענו מקדם ,כמו שכתוב וירד יהיוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא
בשם יהיוה:
•
» t t
j
•r| v
־
t v
ו
v
- i
»
*
i
ז ז i
• י 1
•
־ ••
־ •
1
»|t
t
ױעביר להוה על־פנױ ױר־ןךא:
:הוה ן :ה ו ה א ל ר ח ו ם וחנון א ר ך א פ י ם ו ר ב ־ ח ס ד ו א מ ת נצר
חסד
v
v
t
:־
¥
ל א ל פ י ם נ ש א עון ופשע ו ח ט א ה ונקה :ו ס ל ח ת לעוננו
t
־
t
|
v
i
־
־
« t
1
i
־ " |
— t
i
t
-ן - -
' ו ל ה ט א ת נ ו ונחלתנו:
ס ל ח לני אבינו בי חטאנו .מ ח ל לנו מלבני בי ^שענו :בי א ת ה
אד';י ט ו ב וסלח ,ורב־חסד לבל־קראיך:
הר
$דול לחוד ,ו^הלל ?איד לעיר אלהינו הר קךשו :לפה נוף ?שוש' כל
ציון לךלתי צפון קרית סלך ךב :ו׳יסיבה לךצו^ך את ציון תבנה חומות
לרושללם :לשב נא אפך וחמתך סעיךך לרושללם הר קךשך? :יספר ?ציון שם
יהוד .ותהלתו בירושלים :וערבה ליהוד׳ מנחת יהודה וירושלים כיסי עולם
T • I
I I
~
•* T
V -
Iזו t
| «
~~ -
ן •f
•
T
W T־
ולשנים קךמוניות :בונה לרושללם להוה נךחי לשיךאל לכנס :בי לא לטוש לחוה
• את עטו ונחלתו לא יעזיב:
ז
־
-ד
ו ־ ו־ *
לרחם אב על בנים בן תרחם לד;.וה עלינו :ליד1,ד .הלשועה על עסך ברכתך ?לה:
rrirrץבאות עמט משגב לנו אלהי לעקב ?לה :להוד? .באות אשרי אךם בוטח
בך :להוד .הושיעה .הסלך .יעננו לױם־קךאט:
?לח־נא לעין העם הזה לנדל חלחל .ובאשר נשאתה לעם הזה ססצרלם
ועד־הנה ושם נאמר:
וייאמר יהיוה סלחתי בדברך:
»
ו
?
ז
•
•
ו
• ו
ז »
i
הטה אלהי אזקל ישמע ?קח עיניך וךאה שיסמיתיט והעיר אשר־נקךא שסך
בי על־מ׳סיך
עי^יה .לי לא על־צךקיתינו אנחט מפילים תדוטניט
הדלים :אדני שמעה אדני סלחה אדיני ליקשילה ועשיר ,אל־תאחר .למענך אלהי
לי שסך נקךא על־עיךך ועל־עסך:
21Vשלטונית .ע״פ א׳׳ב
כאי יעקג
>א< ייי8׳®,׳ הײי
את
אלהינו ואלהי אבותינו
ײ׳
שנאמר
ירושלים את־יהוה הללי דגול
i
t
־ י
j
t
־
i
י
¥
פ נ י נ י חייט
)א(
התסלה שאדס מתפלל על החורק ועל הגלות נמשמר שלישי רצויה לסי שנאומו הזמן נזכר לפני הקנ״ה
סליחות ליום שלישי־ של עשי״ת
מראשית
הדורש
מרבבות.
אחרית ב;שם נדבות .בנותיך
בזויות ת ב נ י ת חיבל מ ה ט ב ו ת .
פצחו רננו ל ח ת ח ר ב ו ת :ת ש ל י ם :
ירושלים בנויה בעיר שחברה־לה
•- 1
ו
ז »
י־
»
בתיום .איש־ואיש :לד־בה והוא
:כוננה עליון .יספר ב כ ת ו ב עמים
אים .זכר יהוה לבני אדום א ת
יום ירושלים:
*
j
i
t
י
שפה
עליו דגול מרבבה -שיש עמו דגלים
של רבבות מלאכים ,משום שנאמר בו
)יבייס p-.mשה׳ א-להיך דורש אותה
את א׳׳י מראשית שנה מה יהיהבאחרית השנה »»־< י־״ ח (.לענין גשם
נדבות — ל מ ט ר ה ש מ י ם .ובאחרית
הימים אף בנותייך ,ירושלים ,יהיו
גבוהות וזקופות כוויות המחוטבות
לתבנית היכל) ,aולכן פצחו -פתחו
פיכם בהלל ורננו יחדיו חרבות
ירושלים ,כי נחם ה׳ עמו גאל
ירושלים) ,ישעיה נב ,ס(.
ירושלים של מטה כעיר שחוברה לה
בתיום -מכוונת לתאומתה ,ירושלים
של מעלה )ג< ,ולציץ יאמר ,כשיבוא
המשיח ,איש זה ואיש זה יולד בה והם
מאותם שגלו מירושלים ,והוא יכוננה
עליון -והקב״ה יבסס אותה ויגביה
אותם למעלה מכל העיירות >ד( ,איום
הקב׳׳ה בנוראותיו יספור בכתובעמים -כשיכתוב את הגויים לדראק,
יספור את ישראל הנבלעים בתוכם
ויאמר זה יולד מאותם של ציון >ה(,
כך יהיה לעתיד כאשר יזכר ה׳ לבני
אדום א ת יום ירושלים.
מגילת אסתר
מחוטבות תבנית היכל -מהוללות בפי רואיהן ומדמין אותם לתבנית קומת ההיכל,
עג
)רשײ ,תהלים קמר ,יב( .תיוט -תאום ,תומים מתרנמינן תיומין) ,בראשית כה ,כד(.
סורק המת ,וזהו מונס הפייטן נסליסה זו ,לזכור אס ירושלים ,ני אמר הקג׳׳ה לא אבוא בירושלים של מעלה
עד שאבוא לירושלים של מטה) ,סעטמ ה (.כדדרשו סז׳׳ל) ,המפרש(.
)ב( בנותייד וכר מחוטב,״ -הפייט ישל על לעמיד לטא עפ׳׳י מה שדרשו כספרא עה׳׳פ )רקרא
ט ,יג( :ואולר אסכם קוממיומ ) -בקומה זקופה ,רש׳׳י( ,רבי שמעון אומר מאמיס אמה רבי יהודה
א ו מ ר מ א ה א׳מה כ א ל ס הר א שון ,אין לי אלא אנשים ,נשים מנין ס׳׳ל בנותינו כזויות מחוטבות ממיס
היכל.
)״ ומי איכא ירושלים למעלהד! אין ,לכמיכ ירושלים המרה כעיר שחוברה לה יחדיו .ופירש רש׳׳י:
ירושלים שלמעלה סהא מרה כפיר שחוכרה לה שהיא טוצא בה חבירחה ולוגממה ,מכלל לאיכא ירושלים
אסרימי ,והיכן אם לא למעלה) .מעטס ה.(.
)ד( מייסל ע׳־ס :יאמר רנה אמר לבי יוחנן עמיר הקכ׳׳ה להגביה את ירושלים ג׳ פרסאוס למעלה.
)נ״נ עה(:
)ה( מיוסד עה״פ כמהלים )פז ,ה־ו( עפ׳׳י לרשם מז״ל)כילקוט( וכ׳׳פ רש׳׳י :ולציון יאמר איש ואיש
יולד כה וכשיניאוס מנסה לה׳ כציון יאמר להם על כל אמד ואחד זה מאומם שגלו ממך וממולדומיהם.
והוא יכוננה עליון -והקכ׳׳ה יכוננה למעלה מכל העיירוס .ה׳ יספור בכתוב עמים -כלומר
לעמיל כשיכמוב הקב׳׳ה הע׳׳ג לדראון ,ימנה אח ישראל הנכלעיס כמוכם ואס הנאנסיס כיטהם יוציאם
מחוכם ויאמר :זה יולל מאומם של ציון ,רכרור אוחס לו וזה שאמר ישעיה )סו ,כא( :וגם מהם אקס
לכהניס וללוייס ,מן הגרים המביאים אוחס מנחה אקח הנבלעים במוכס רהיה כהס כהטס ולויס שאינם
נכרים ולסגי גלדים הס ,אמר הי.
שפה
ס ל י ח ו ת ליום שלישי־ של עשי״ת
ירושלים גנון -הגן והציל לצרי =
ותעל -לרפואה וארוכה ,אתה ה׳
אשר הנך מודד מים בשעל -בפסיעה,
אנא קיה לה לחופת כבוד לגוננה
לשמרה כצפרים עפות ממעל שאיןשולט בהן יד אדם ,כן יגן ה׳ צבאות
על ירושלים שלא ישלוט בה אדב.
ירושלים דורש שלימך א ץ לה,
שכחוך אוהביך אותך לא ידרושו,
ובטלו יועציך .יאמן -יתאמת דברך
שהבטחת toהנביא ישעיה >*,
נח ואשיבה שופטייך כבראשונה ,כי
אין טי שיחמול עליך ירושלים מלבדו
יתברך.
;ירושלים גנון והציל לצרי ותעל.
ל ח פ ת כ ב ו ד היה־לה מודד
כשעל .לגוננה כצפרים עפות
ו
!
s
•
־
־
מ ״
*
ז
ו
ירושלים ועמך נתונים לחרטה,
לפלצות = ובעתה -ולחרדה ,חומות
כת ציץ נהגי בעצמך אבלות והורידי
כנחל דמעתה משום ששערי קדשך
היו מדבר ובעתה -למדבר שממה,
״ציון מדבר היתה ,ירושלים שממה״,
)פיה בישעיה סד ,ט().(1
ירושלים זכרה ימי עניה -ימי
חורבנה שהביאה לידי עוני ,תה בא
עליה כי נטמאת בחטאותיה ,ולכן
כסך p -המץ עם העולים לרגל כפי
שהיה בזמן הבית לא תוכל עתה עוד
לבוא ולצאת ,ומדוע לא תראה בצרת
t
r
r־
י
r
מ מ ע ל .כן יגן :הוה צבאות על
ירושלים:
*
ו
? •
ירושלים דורש א י ך ל ך שכחוך
אוהביך .אותך ל א יךרשו ובטלו
יועציך .יאמן־נא ד ב ר ך ואשיבה
ד
״
•י|
••
ז
שופטיך.
ירושלים הרים סביב לה עומדים
כחומות ,וה׳ יוסד הדומות -יוסד
ה א pעומד סביב לעמו לשמרם.
עדינה -אומה השולטת בישראל
תפיל לאץ -ללא תקומות ,ותבנה
חומות ירושלים.
!
u
r
|
בי
ו
« » ז |
»
•
מי :ח מ ל
t
עליך
ירושלים:
ירושלים הרים ס ב י ב לה עומדים
כחומות .ויחוד .ס ב י ב לעמו
יוסד הדומות .עדינה ת פ י ל לאין
תקומות .ותבנה חומות ירושלים:
ירושלים ועטך ל ח ר פ ה לפלצות
i
t
* •
i
*
* •
t
? •
*
t
.־
ו
t
t
־•-
|
ז ־
-
t
ו • ! • • •
T
I
* •
״
!
|
ו •
i
•
s
I
f
I V
?
I
־
־
(
» *
T
ובעתה .חומת בת־ציון ה י ר י ד
בנחל ד מ ע ת ה .ערי קדשך היו
• ן ?»
־־ ־
* 1Jו |
-t
f
מ ד ב ר ובעתה .ציון מ ד ב ר היתה
ז ו »
¥
ז ו
ירושלים:
ז » •
t
ירושלים זברה ימי־עניד .כי
• T
i
»
¥
ו
• •
|
» * 1
•
i
m
ז
* » t
נ ט מ א ת .ב ס ך לא־תובל עוד
ל ב א ולצאת .ומדוע לא־תראה
איום — תואר לקביה ,כמו הנורא .הדומות — מן ״והארץ הדום רגלי־ — משל ,כמלך
שיושב על הכסא ורגליו בשרפרף )רד־ק( ,הדום — ענץ שרפרף הכסא הנתון ת ח ת רגלי האדם
היושב) ,מצודות ,ישעיה סו ,א( .עדינה — א ת בבל המפונקת) ,מצודות ,ישעיה מז ,ח( ,והפייט
לקח זאת לתואר לכל אומה הנוגשת בישראל.
) 0שט הפסוקים שמביא הפייט כאן הוא פפ״י מה דקייל״ן )מו״ק ט :(.הרואה כרי יהודה נסורמן
אומר :ערי קדשר היו מדבר ,וקורע .ירושלים נסורמו אומר :ציון טדבר היתד ירושלים שממה,
וקורע.
סליחות ליום שלישי של עשי׳׳ת
נחלתך
yי h
י
הנלאית .עך־
־ ן יי ־
. •-
פ ת
א ת ה
1
שצג
נחלתך הנלאת -העייפה בגלות ,עד
מתי אתה לא תרחם את ירושלים.
לא־תרחם את־ירושלים:
על־בן
חטאה
חטא
ירושלים
י ־י
י
׳ : .י
? mITל נ ד ה .־ י צ א ל ת י ה ה י ו ש ב ת
.«.״״-.
י* --.'-,-
C1
איבבה תובל
.^TTD
ו צ ר ב ה ^ךןןךן
באבדה.
מ נ ך ן ת
־ *
! •ין י
־ י יי
יה1ךה וירושלים:
ירושלים חטא חטאה ,על כן היתה
לנדה -לנעה ונדה בגלות ,ודחויה
ומרוחקת מביתה כאשה נדה ,נא
החזר לכשרותה!״ והוצא אותה ל ר ו י ה
לרווחה .את ירושלים היושבתבדודה -מנודה ובודדה ,כי איככה
תוכל וראית באבדה ,וערבה -יערב
ויקובל לה׳ מנחת יהודה וירושלים.
לץ
ירושלים טומאתך -עוונך עד מתי
תלין בקרבך הפך ממאמר הנביא:
ב ט מ א נחשבים ס ב ך
׳׳צדק ילץ בה׳׳ .כטמא נחשבים סבך
0
?
ירושלים
פ ן מ א ת
•י י • ־
בקרבך.
ך
1
ע
ך-
־
מ ת
י
י"
ת
1
*
?
:־ כ ך .ך ש ע י ןעון ט פ י ו
בבםי מרצה לבד יחשלים:
־ ן • •• * T
• ״ | ו **י
ישליו א ו ה ב י ך ו נ ^ ן
ירושלים
י־ ־ י י .י י י
ת ח ת בי־נתקלםו ב ך
החרבות.
_L״_
-*JI״-״ F
הרחוקות והקרובות.
ישוצית טובות .ציד ישבו ז מ י ס
י״!
-י
- • 1 3־ • S
ועל כן כבסי מרעה לבך ירושלים.
ירושלים ,ישליו -יישבו בשלוה
אוהבייך כאשר יבנו החרבות ,תחת
כי נתקלסו -במקום הלעג שלעגו
לך הרחוקות והקרובות ,ולקיים חזון
ישועות טובות שנתנבא זכריה ,״.
ח :עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות
ירושלים.
וזקנות ברחובות ירושלים:
ת ק ך א לירושלים יקראו :כסא ה׳ ,לעתות
בפא־יהיוה
שלים
ירו
הבאות -לכשתבוא הגאולה )עפ׳י
יי
י *
י 1־־
הבאות.
לצתות
את־האבן י״״!ג .p..את האבן הראשה הנמצאת
י ל בראש הבנץ .בביהמ׳׳ק .הכל ישבחו
_״L
ה ר א ש ה ח ן ־ ח ן ת ש ו א ו ת 3 .ב א ״ ויאמרו חן חן ותשואות -כמה נאה
ישראל לראות .לבקש את־יהוה היא .כאשר יראו זאת בבא כל ישראל
לעלות להר ה׳ ?לאות ולבקש את זד
י *
•־־ו
•• י -
צבאותבירושלים.
צכא1ת בירושלים:
f ¥י
וI
י ר ו ש ל י ם ל ב ט ח ת ו ש י ב א ר ץ צ ב י .ירושלים אשר בניה עולטו -נחלשו
וטורפו והלכו בשבי ,עתה לבטח
ז
L
״
ע
תושיב אותם בארץ צבי -באp
*?*יי
ל , ' ? T 1?1,-׳ ,'! w jm׳r
בנה תביאנה לצירה באשר־נם ישראל .וכנה -ואת ישראל תביאנה
1
-
v
.
j
•
r
־
t
גוזקלסו — ענץ לעג ,כמו לחרפה ולקלס) ,מצודות ,יחזקאל בב ,ה( .וכנה — הם ישראל וכו׳
כנה — תואר לגנה או לגפן שהיא מבועת)—מבוססת() ,ראב״ע ,תהלים פ ,טז(.
>ז< מיוסד ע״פ ספטת )כ :(.הימה ירושלים לנדה ניטהס אמר רב יהודה אמר רב ,לברכה ,מה גדה יש
לה הימר אף ירושלים יש לה מקנה.
שצג
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי׳׳ת
לעירה כאשר נס -אמר הנביא
ישעיה :התנערי מעפר קומי שבי
ירושלים.
ירושלים מרוב אדם שיהיו בה פרזות
ללא חומה תושיבי ישיבתך ,ביוםההוא תושעי על אדמתך ,ת ח ת היותך
עזובה ושנואה ולכשתנאלי תלבשי
בגדי ת פ א ר ת ך ירושלים.
נביא .התנערי מ ע פ ר קומי שבי
ירושלים:
ירושלים מריב־אדם פרזות ת ש ב
ישיבתן־ .ביום ההוא תושעי על־
•
ץ
i
!
t
» י
ז
t
״ י
t
•י
•
i
־ 1־ •
־־
J
אדמתך.
־
:
״
ז
״
t
t
t
* 1
i
t
־
i
. . . .
t
.
t
•
i
•
עזובה ושנואה ת ח ת
|
ז־
היותך.
r
t
1
לבשי בגדי
•
־
תפארתך
ירושלים:
i
ירושלים נוצרים באו לצור עלייך
להריב = ולחרחר -להתקוטט בגלל
החטא שהצפוני -יצר הרע גרם
לך להשתחוות לאל אחר ,יגער
ה׳ בך השטן הבוחר -הבוחן
ומנסה להכשילנו ויחזור ויגער בך
ה׳ — ה ב ו ח ר ב י ר ו ש ל י ם כדי שלא
תוכל להכשילנו עוד.
t
;ירושלים אױבים ]נ״א נוצד׳ם[
באו־לך להריב ולחרחר .הצפוני
r
t
|
ויגער יהיוה ב ך הבוחר בירושלים:
ירושלים שמחו א ת ה בל־אוהביה
־
t
t
t
־ י
i
t
י
״
i
t
»
•
t
t
» •
י
י
*
מי־ומי .בני לעקב ויוסף מלה
ואל־תתנו דמי .עדץשיים בית
אולמי .התעוררי התעוררי קומי
-
ן
t
• • t t
' 1
t
ן •
X
«
I
:תשלים:
:ירושלים עיר הקדש ךךית לען.
מדוע בי־בזית מצויתיו.יען וביען.
עוד מ ל ב ך יהיה־לך למשען.
למען ציון ל א אחשה ולמען
ירושלים:
X
ירושלים פן ת ק ע -תמאס נטשי ממך
אמר עליון בעבר ,אולם לעתיד לבוא
עוד יבוא רמלוך ,ה׳ ,ױואל = בצביון
ו
ו
-
יגער :חוה ב ך השטן הבוחר.
ץ
ירושלים עיר הקודש רווית לען
שבעת מרורים ,ומדוע? כי ב ד תמצוותיו יען וביען -גמול ובגמול,
ומאחר שקבלת גמולך עוד מלכך ,ה׳,
יהיה לך למשען למבטח כמו שנאמר
> :<» jo nwלמען ציון לא אחשה =
ולמען ירושלים לא אשקוט.
• t
• ו
• ז
גרברלך בהשתחוות ל א ל אחר.
t • t
ירושלים שמחו א ת ה כל אוהביה מי
ומי בני יעקב ויוסף אל ת ת נ ו דמי
אל תשקטו עד ישים לתהלהולתפארת את בית אולמי -את בית
המקדש ,התעוררי התעוררי לקראת
גאולתך קומי ירושלים.
• t
t
tי
:רושלים פ ך ת ק ע נפשי מ מ ך א מ ר
עליון .עוד ,יבא וימלך ויואל
נוערים — נותני מצור עליהם) ,רש״י ,ירמיה ד ,טז( .צפוני — זה יצר הרע עוצפץ ועומד בלבו של
אדם) ,סוכה נב .(.הבוחר — יש מפרשים בחרתיך — כמו בחנתיך) ,רדיק ,ישעיה מח ,י(.
אולמי — מה שנקרא במשכן אהל מועד ,נקרא במקדש אולם) ,המפרש(.
סליחות ליום שלישי־ של עשי״ת
בצביון .וחפרה הלבנה ובושה
«
:
-
l
|
l
f
-
f
t
i
*
t
ה ח ס ה בכהוי ראיון .בי מ ל ך :ה ו ה
צבאות ב ה ר ציון ובירושלים:
:רושלים
י
צהלי
ז־י
וריני
־ ו־ •
לצבי
1
*
ו ל ת פ א ר ת .לבשי עזך ולבשי
וצהלי
תה
פצחי
אדרת.
v
v
1
•
במםוךת.
•
•
הרימי
י
t
בבד!
־
י
קולך
מ ב ש ר ת ירושלים:
ירושלים קידש זרים לאץעברו
-
.
,
... ...
t
«
T
• -
•
T
|v
ז
*•
עוד .בום התרעלה לא־תוסיפי
לשתותה עוד: .בונן דרכיך
וקךםילך ל א ימעד .ונחם :חוה
את־ציון ובחר עוד בירושלים:
ירושלים רני ושמחי שיר לחדש.
«
»
• - t
•
!
;
•
1
•
והר הלבנון יתרומם בגרש.
ויבא כל־בשיר מדי־חדש בח1ש.
והשתחוו ליהוה ב ה ר חק1.ש
! i
*
t
t
•
- 1 • :ד-
v
7
t
t
«
»•
* •
:
• -
t
i
ועריה
i
* י.
י
נצתו
כזדוני .השלך חטאתיה במצולות
זדוני .והעלה לראש בזבות
ו־ד vו
1
»
ויתרצה ברצוי גמור ,ולעולם הבאחפרה הלבנה = וכוש ה החמה ,גכהוי
ראיון -משום שמראם יכהה ויחשך
כי מלך מלך ה׳ צבאות כהר ציון
ובירושלים ורק דו זוהר ומראה שכינה
יהיה בעולם >ח(.
ירושלים צהלי = ורני לקראת היותך
לצבי=ולתפארת ,לבשי עוזך -תקפך
ולבשי אדרת תפארתך ,פצחי -פתחי
ברינה וצהלי כמסורת שנמסרה ביד
הנביא )ישעיה פ ,ס< :הרימי ככה קולך
מבשרת ירושלים אמרי לערי יהודה
הנה א־להיכם.
ירושלים עיר קדש ,זרים לא יעברו
כה עוד ,כוס התרעלה -כוס היגון
והרעל לא תוסיפי לשתותה עוד ,יכונן
יתקן ויישר דרכיך ,וקרסוליו לאימעד -ורגלייך לא יכשלו ויפלו ונחם
ה׳ את ציון ,ובחר עוד בירושלים.
ירושלים דני = ושטחי ע׳׳י שיר
הלויים בביהמ״ק שעתיד להתחדש,
והר הלבנון -בית המקדש יתרוטס
לגובה בגודש במדה גדושה ,(01ויבוא
כל בשר מידי חדש בחדש והשתחוו
לה׳ בהר הקדש בירושלים.
י
:
בירושלים:
ירושלים שממה
שפה
י
ירושלים עתה שממה ,ועריה נצתו
נשרפו בעוון זדוני ,השלךחטאתיה ,במצולות -בעומק הים
השלך גם את זדוני ,ןהןגלה לראש
הממלכות בזכות איתניי -שלשת
האבות ,ױתקײם ונקוו -ונקבצו אליה
כל הגויים לשם ה׳ לירושלים.
איתני .ונקוו אליה בל־הגוים לשם
המקדש ,שמלבץ עונותיהם של ישראל) ,ספרי ,דברים ג ,בה(.
הלבנון — זה בית
לירושלים:
הריהוה
»
*
t
• t
)ה( מיוסד ע״פ סססיס )סס :(.וספרה הלמה וטשה הסמה )— שלא סאיר ,רש״י .וזהו שייסד בכהוי
ראיין( ,לעולס הבא )— וספרה הלבנה וטשה הסמה שלא יהא געולס אלא דו זוהר ומראה שכינה ,רש״י(.
>מ( כמו שנדרש )שהש״ר ז ,ד( ,חני עתידה ירושלים להתרחב ולעלות ולהיות מגעמ עד כסא הכטד.
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי״ת
שצו
ירושלים תשים לתהלה בארץ ובאיים
הרחוקים ומשבא וסבא וכושיים
ממקומות רחוקים אשכר -דורון
ושי יביאו ,ולכה -ועליך מן הדין
לישועתה לנו -לפדותנו מ pפדיון
שבויים ,ביום ההוא ,של הגאולה,
ייצאו מים חיים מירושלים.
ירושלים ת ה ל ה בארץ תשיים
באיים .אשבר ושי יביאו ש ב א
ו ס ב א ובושיים .ל ב ה לישועתה
ן
ז
t
•
־ •
1
v
י
r :
t
i
»
t
t
i
* v
»
־
*
|
י
i
r t
t
ז1
לנו לפךיון שבויים .ביום ההוא
יצאו מים־חײם מירושלים:
•-
־•
ירושלים תעלה על ראש שטחה •• :
כאשר תאיר עליה באורך
להשיב ירושלים על־ראש שימחה ת ע ל ה
להחזיר משיר ציון בשיר הלוייםבדבירך -בבית המקדש .ואז את באורך .להשיב משיר ציון בשיר
״השירה החדשה״ ששבחו הגאולים
ממצרים ואמתה בלשון נקבה ,תסובב ךביךך .נקבה ת ס ו ב ב ן ב ר בפי־
תהפוך ללשץ גבר -ללשץ זכר ,בנך בכורך .ישב־נא א פ ך וחמתךו״שיר חדש״ יושר בפי ישראל שהם
=
בנך בכורך)י( ,ועתה ישב נא אפך
מעירך ירושלים:
וחמתך מעירך ירושלים וקיים לנו את
נבואות הנחמה.
•
״
ז» •
ז
|
ו
? •
t
אל מלך• יושב על־בסא רחמים ,מתנהג בחסידות מוחל עונות עטו,
* * ן
-
-
-
י .״
ד
•
־
י ו ״ •
ד
•
ו-
״
מעביר ראשון ראשון ,מ ח י ה קןחילה לחטאים וסליחה לפושעים,
עושיה צדקות עם־בל־בשיר ורוח ,לא ברעתם תגמיל .אל הורית־לנו
V
| ft
*T T
•
«
־
•1
T T TI
-
TT-
לומר ש ל ש לןשרד״ וזביר לנו היום ברית ש ל ש עשרה ,בהודעת
לענו מקדם ,במו שכתוב וירד יהיוה בענן ויתיצב עטו שם ויקרא
בשם יהיוה:
t
t ¥
ן
*
t
t - -
i
t
»
iו1
י •t-•»1
- -
t
*
I״ ¥ I
)י( גקכה ,תסובב גבר — פירוש כל השירוס כעוה״ז נאמרו נלשון כקגה — ״שירה סדשה״ ,יסיר
שלעסיד לבא נאמר כלשק זכר — ״שיר סלש״ ,והיינו :נקכה ססוכב להיוס גכר כסי ישראל הנקראים כנך
בכוע .חהו שייסד הפייט ביוצר שביעי של פסח ,אי ססמס של רבנו שמעק הגדול ברבי יצחק .״שירות
אלה לשק שירה מיוסדים ,ט סשופסס טולדה לטא צרוס ומספדים ,מוקף שיר אחרון כזכרים לא
יולדים ,שירו לה׳ שיר סדש סהלמו בקהל חסידים״.
והפייט ייסדו על מטלסא בשלס בסרשס השירה :עשר שירום הן וכו׳ העשירית ,לעמיד לבא ,שנאמר
)ישעיה מב ,י( :שירו לה׳ שיר סדש סהלסו מקצה הא^ כל השירוס כולן קרואות בלשץ נקבה,
כשם שהנקכה יולדס כך המשועוס שעברו היה אחריהם שעמד .אבל התשועה העתידה להיות ,אין
אמריה שעטל לכך קראוה כלשק זכר וכוי ,שכשם שהזכר אינו יולד ,כך התשועה העתידה לכא לא
יהא אמריה שעטד ,שנאמר )ישעיה מה ,יז( :ישראל נושע בה׳ סשועס עולמים ,עכ״ל המטלמא .ובשה״ר
)פרשה אי ,לז( :והן אומרים בלשק זכר ,שנאמר :שירו לס׳ שיר סדש ,׳שירה סדשה׳ אץ כסיב אלא
ישיר סדש /ד כרכיה וריב׳׳ל ,למה נמשלו ישראל כנקבה ,מה נקנה זו טוענס וסורקס טוענס וסורקס
וסוזרס וסורקת ושוכ אינה טועניה כך ישראל משמעמין ונגאלץ משחענדץ ונגאלץ וחח pונגאלץ ושונ אין
משתעבדץ לעולם .נעוה״ז — על מי שצרמן צרס נקנה יולדת ,הן אומרים שירה לפטו — נלשק נקכה.
אכל לעה״כ — ע״י שצרתן אץ צרת ױלדמ הן אומרים שירה בלשק זכר ,הה״ד מום ההוא יושר
השיר הזה .עכ״ל י נע ז יוסף כתב :והבט וראה שכל הגאולות ע״י נקכה וכו׳ כתיה ונר יהודית וכו׳ אסתר
אכל לעמ״ל מצד הזכר .וע״ע בפסמיס קנח :מד״ה ונ6מר ,ובערטן יג :וכרש״י שס.
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי״ת
שצז
ױעבר ןהוה על־פניו ויקךא:
:חוח ן יהוה א ל ר ח ו ם וחנון א ר ך א פ י ם ו ר ב ־ ח מ ר ו א מ ת נ צ ר
הסר
ל א ל פ י ם נ ש א עון ופשע ו ח ט א ה ונקה :ו ס ל ח ת לעוננו
סלח לגו אבינו בי חטאנו .מ ח ל לנו מלבנו בי פשענו :בי א ת ה
אדני טוב וסלח ,ורב־חסר ל^ל־קראיך:
זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונחיה אלהים לא תלזה :אז תחפוץ זבחי
?ךק עולה ולליל אז.יעלו על מןבחך פרים :וח?!ד להור© -עולם ועד עולם
על:ראױ וצךקתו ללני בנים :וייאסר בי נשבעתי }אם ןהוי׳ בי.יען אשי ?שית
את הדבר הזה ולא חשילת אח בנך את ;חיךך:
ברחם אב על בנים בן תו־חם ןהוה עלינו :ליהוד .דרשועה על עטך בךבתך ?לה:
ןהוה צבאות עפנו ?שגב לנו אלהי.יעקב ?לה :יהוה ?באות אשרי אדם בוטח
בך :ןהוה הושיעה .ה?לך .יעננו ביום־קךאנו:
סלח־נא לעון העם הזה בנדל חסדך .ובאשר נשאתה לעם הזה ממצח־ם
ועד־הנד׳ ישם נאמר:
וייאמר ןהוה סלחתי בךברך:
הטה אלהי אזנך וש$ע ?קח עי^יך וךאה שיממיתינו והעיר ?שד־נקךא שמך
עליה .בי לא על־צז־קתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך בי על־רחמיך
הרבים :אדני שטעה אריך ללחה אדני הקשיבה ועשיר .אל־תאחר .למענך אלהי
3י שמך נקךא על־עיךך ועל־עסך:
עד
עקדה .ע״פ א״ב
אלהינו ואלהי אבותינו
כינריעקג
אזרחי העיר ממזרח .ברגלו אזרחי-את אברהם אבינוי״ העיר
־
צדק
־ י
״
ז_רח .ג ב ו ר ל ח י ץ
הקב״ה ,שייצא טטזרח -מארצו,
מארם ,ובכל מקום שדרכה רגלו ,צדק
זרח -היו הצדק והאמת נר לרגליו,
והיה קורא לעזוב את עבודת האלילים,
ואת זאת עשה כגבוי׳ ידוץ כאורח
פניני חיים
)א( אמר רב איתן האזרחי וה הוא אברהם ,כתיב הנא )שהלים פט ,א( :׳אישן האזמזי׳ ונמינ ההם
)ישעיה מא ,ב( :טי העיר טסזרח צדק )ב״ב טו .(.והפייט יסד גם על המשך הפסוקים :יקראהו לדגלו
וגו׳ ירדסס יעטר שלום אורח ברגליו לא יבוא.
שצח
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי״ת
הישר)• ,דגול כשושן פרח -וכנגד
רוב מעשיו הטובים ,פרח כשושנה
ויצאו ממנו דגלי מדבר.
הוא שהיה שמו אברם ,אב לארם,
לאברהם -לאב המון גויים הועד
הוכן תומן )בדנייז ע ,(.וצדקתועומדת לו ולזרעו לעד .בן מאה
שנה בזרע נסעד -התברך בבן,
אברהם ,שהיה חונן -נותן מתנת חנם
לצדיקים והכין להם סעד -סעודה
כפי שהכין לשלשת המלאכים.
טכסיסי מלכות -תיקון צרכי המלך
לפי הכבוד )»»״ יש•* שמז ל* <.של מלך
הכבוד לימד לאחרים ,יעץ נדיבות
ולמד -התיעץ ולמד בנפשו להרבות
נדיבות בעולם ולהרבות גומלי חסדים
>;< .עשרה נסיונות ןסה ,ועמד בהם,
ועמידתו זקקה אותו כזהב מזוקק
ונחמד.
בהר המוריה את בנו יחידו העלה
עפ״י צווי שנצטוה ע״י הקב״ה השוכן
בשמים למעלה מנשיאים -מעל
לעננים .סנסינו -ענף היוצא ממנו,
היינו בנו ,הוכן כגדיש העומד להקצר,
עקדו -קשרו ביד ורגל ככבש וטלה
העולה למזבח כקרבן.
פיקוד -צווי ה׳ כשורה שטר ולא
הרהר אחר מדותיו של הקב״ה>ד(,
אלא צפצף -פצה פיו וקבל עליו,
ארח .ךגול כשושן פרח:
הוא אברהם הועד .וצדקתו
עומדת לעד .זרע למאה
נסעד .חונן צ ד ק וסעד:
־
v
j
t
t
t
v
t
־־
v־
־־
י
I t
t
t
i
טכסיסי מלכות למד, .יעץ
נדיבות ולמד .כזהב מזקק
ונחמד .לעשיר נסה ועמד:
1
־
t
*
־
t
i
\ | t
i
מוריה יחידו העלה .נצטוה
מנשייאים למעלה .סנסינו
בגדיש עולה .עקוד 'בכבש
וטלה:
פמוד בשורה שמר.
•
•
•
(
t
•
:
:
•
•
:
v
* t
t
v
־
vs
ד
־
t
t
ז
t
|
v
מגילת אסתר
״ופוצה פה ומצפצף* — ת־י -ופתח פומא וממליל מילא״ .ומצפצף — כן נקרא
עד.
השמעת קול העופות) ,מצודות ,ישעיה י ,יד(.
)ב( ועול יש• לפרש פס״י דרשס סז׳׳ל כשנס )קט :(.״אמר אברהם וכו׳ אמר ליה )הקריה( צא
מאיצסגטנוס שלך ,שאץ מזל לישראל ,מאי לעמיך לקאי צדק )— שהוא מזל שלך ,רש׳׳י (.במערב
)— שהוא מקום מצוק ואץ ראױ להוליד ,רש׳׳י (.מהלרנא ומוקמינא ליס במזרס )— שהוא
מקום חוס ,רש״י ,(.והיינו לכסיב :מי העיר ממזרס צלק )— הקכ״ה קראו להביאו למזמז ,רש׳׳י(.
יקראהו לרגלו)— בשבילו ,רש״י״( .ולפי״ז ימבאר הפייט כך :הקב״ ה קרא להביא אס כוכב צלק ממערב
כדי שיזרס כמזרס בשביל אברהם ,ומזל צלק שש כגמר לרץ אורס לקיים רצץ קונו וכעטר זה אברהם
כשושן פרס.
)ג( מיוסד עפ״י)ישעיה לב ,ס( :״ונדיב נדיבוס יען״ ופירש במצודוס :הנדיב מסייען מסשו לעשוס
נליסס ,והוא עומד על נדיטס וכוי .אברהם אביט נקרא נדיב )— שנדט לט להטר אס מראו ,רש״י(.
שנאמר :׳נליכי עמים נאספו עם א־להי אכרהס׳ ,א־להי אברהם ,וכו׳ שהיה מסילה לגרים )— בנלכס לט
להתגייר ,רש״י(.
)ד( שכבר אמר לו ט כיצחק יקרא לן זרע ,ועכשיו צוה לשוחטו) ,המפרש(.
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי׳׳ת
ןב,ל
ב
ג מ ף י קךןףן
י"
1־ י ־ 1־
בניחוח ל ת מ י :
^
ת מ ר <
ז
*
שבו י ח ת שניהם .ע ש < ת ף ^ י
י
קוניהם .תזכיר WUDדשניהם.
י
י |
אחריהם לבני בניהם:
תריח
ק ט ל ת מ ת ב נ ת ם״
! sז
'׳' י'׳'־ .
־ י
*־ ־ י• ׳י
תסתכל
צמידתם.
תכונת
ז
י
~י *
צל
תרחם
תם.
חקיקת
ת ע ף ב
שאךיתם •
שצג
רגם בלבו גמד ,לקחת את יצחק לקרבן
בלב תמר -בלב שלם וישר ,ולכן
מ ד ו -קרבנו היה לרצון בניחוח
קטורת שעשנו עולה לת^ד -ישר
למעלה!ה(.
שבו יחדיו שניהם -אברהם ויצחק
לעשות רצון קוניהם ,תזכור מנחת
דשן שלהם -את מנחתם שנשרפה
כליל והפכה לאפר ,תהו אפרו
יצחק ,תזכור עבור בני בניהם
של
אחריהם.
תריח ,את קטורת מתכונתם -תקבל
ברצון את הקרבן ששניהם יחד הכינו
לך .תערב -יתקבל לרצון תכונת
עמידתם -תפילתם שנאמרה בכוונה,
תסתכל בחקיקת יעקב איש תם
החקוק בכסא הכבוד 01ובזכות זאת
תרחם על שאריתם.
א ל מ ל ך יושב ע ל ־ כ ס א ר ח מ י ם ,מ ת נ ה ג ב ח ס י ד ו ת מ ו ח ל עונות עמו,
מ ע ב י ר ראשון ראשון ,מ ת י ה מ ח י ל ה ל ח ט א י ם ו ס ל י ח ה לפושעים,
עושה צ ה ק ו ת עם־בל־בשר ורוח ,ל א ב ר ע ת ם תגמיל .א ל הורית־לנו
| ?i
י
" f t
*
ד ז Tז ז
ל ו מ ר ש ל ש ? ש ר ה ,וזביר לנו היום ב ר י ת ש ל ש ע ש ר ה ,ב ה ו ה ע ת
לענו מקז־ם ,במו ש כ ת ו ב ױרד ןהןה בענן ויתיצב עטו ש ם ױ ק ך א
ב ש ם יהיוה:
« ״ ז *
ױ ע ב ר ןהוה על־פנױ ױכךא:
י ה ו ה ן י ה ו ה א ל ד ח ו ם וחנון א ר ך א פ י ם ו ד ב ־ ח ס ד ו א מ ת ניצר
חסד
ל א ל פ י ם נ ש א עון ו פ ש ע ו ח ט א ה ו נ ק ה :ו ס ל ח ת לעוגבו
ולחטאתנו ונחלתנו:
ס ל ח לנו אבינו בי ח ט א נ ו .מ ח ל לנו מ ל ב נ ו בי פשענו :בי א ת ה
ארני ט ו ב ו ס ל ח ,ו ר ב ־ ח ס ר ל ב ל ־ ק ר א י ך :
דשניהם — עיפ )תהלים כ ,ד( :ועולתך ירשנה סלה -יקובל עולתך ברצק ותאכלם האש
וייעשו דשן) ,מצודות( .במתכונתה — נאמר)שמות ל ,לז( בקטורת ופרשיי :במנין סממניה.
)ה( כתב הקמתי בשורש סמר וז״ל :כתמר השוה והישר ,ט לתמר לא יצאו לו ענפיס עד למעלה
כצמרמו וכל גופו מלמטה שוה וישר וכן וסמרוס עשן ,לפי שהתמר ען גטה ישר ושוה ,ידמה הדבו-
גמה והישר אליו ,עכ״ל)המפרש(.
)ו( כמו שתרגם יונתן pעחיאל)כראשית כת ,ו( :״והנה מלאכי א־להיס פוליס ױורדיס ט״ — ״איתון
ממון)— טאו וראו( יעקכ תסידא דאיקוטן דידיה קכיעה ככורסי יקרא״ והוא עפ״י סז״ל בתולין)צא.(:
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי׳׳ת שצג
עה
פזמון .חתום בו שם מחברו)יבינו( שלמה )אבן גבירול( הקטן חזק
באר יעקב
שחר קמתי להודות ולהתפלל לך,
אלהי תהילתי ,וארנן לך בבוקר,
ואודיעך -אתוודה על חטאתי ,תנתן
לי ,בזה שלא שכחתי בריתך גם תחת
סבל הגלות ,שכר לפעולתי ,נפשי
בשאלתי ועמי בבקשתי.
שחר קמתי להודות לך אלהי
«
־| 1
11
תהלתי .וארנן לך ביקר
ואודיעך חטאתי .תנתן לי בזה
שיבר לפעלתי .נפשי בשאלתי
י! \* I
tt
* • T ** I
־•:
לפנים ,זאת כישראל :אם חטאתי ועמי בבקשתי:
היתה אדומה כשני הייתי מקריב לפנים זאת בישראל
ו• ו f
•T I
קרבן ואז• ,כולו הפך לבן״ -החטא
התכפר >א< .ואדדה כל שנותי -נדדה
שינה מעיני ,ואאנין -ואתאונן על
החורבן ,ואין לי אפשרות לכפרה
מלבד מילתי = ותפלתי שתחשב
לי כעולה ,כמ״ש ״ונשלמה פרים
שפתנו״) ,היש» ,Tג<.
מזבח בהיותו קיים וקדשים ניתנו
לזכיחה ,והביא האיש החוטא את
זבחו ,וחטאתו נמחה -ונמחק .אבל
עתה אטם -תם ונגמר ממני מכהן
בבית המקדש ,ואין זבח ואין מנחה,
ולכן תודתי -הודאתי ,וידויי יחשב
לזכיחתי ,ושיחתי -תפלתי תחשב
למנחתי.
הן בהיות העבודה ,וכחנים על
משטרת עבודתם ,הלא חטאת היתה
מכפרת את העוונות והעולה מכשרת
לאכול בקדשים >ב< .ואין חטאתואין עולה ,ולא חלב ,ויותרת -קרום
הנוסף על הכבד .ואשפוך את רנתי,
ואפיל תחנתי.
הן מקדם במקדש ,בקום הכהנים
שזריזים הם )פסיים נס ,<:באשמורת
1ד
מקריבי
J| -
הקרבן .אם חטאי בשני בלו הפך
לבן .ואךךה בל שנותי ואאנין על
החךבן .ואין לי ל ב ד מלתי ועולתי
תפלתי :נפשי
•
i
»
•
מזבח בהיותו ןקךשים לזכיחה.
והביא איש את־זבחו וחטאתו
t״ י
V
י
S־T
•I
נמחה .אפם מני מבחן ןאין־זבח
ואץ מנחה .תוךתי זכיחתי שליחתי
מנחתי :נפשי
• T I
הן בהיות העבודה ובחנים על
משמרת .ד־הלא ־חזט א ת «מ־כvפvר ת
vv:
־
|
*
1
ד־
t
:
ד־ •
והעולה מכשךת .ואין ח ט א ת ואין
עולה ולא ח ל ב ויותרת .ואשפך
א ת רנתי ואפיל תחנתי :נפשי
* •T
I־ •
Iי •T
הן הןךם כמקךש בקים זריזים
מגילת אפתר
עה.
בולו הפך לבן — טהור הוא) ,ױקרא יג ,יג(.
פ נ י נ י חיים
)א( וכדאמרינן גפסיקחא )פט״ז ,פיסקא אס קרבט לסמי( ,״כבשים מי שנה״ — גיס הלל אומרים
— :־הם מכבסים עוונותיהם של ישראל ,כד״א )ישעיהו א( ״אס יהיו חטאיכם כשטס כשלג ילבינו״.
>ב( כדמגא דבי רני ישמעאל נאמר מכשיר ומכפר בפנים )חולין קמ (.ופירש״י ,מכשיר בפנים — אשם
מצורע ,וחטאות מחוסרי נפרה דזנין ויולדות ,שאינן באין אלא להכשירן בקדשים.
ס ל י ח ו ת ל י ו ם שלישי־ ש ל עשי
תא
ב א ש מ ר ת .ט ה ו ר י ם נ צ ב ו ל ה פ י ס הבוקר לעבודה ,נצבו כהנים
טהורים להפיס גורל על העבודות
ל ק ט ר ת .ואין
החטים
ל ב ו נ ה שבמקדש .toאנשים חדשים -מבין
הכהנים ,שעדיין לא הקטירו ,יפיסו
דאין ק ט ר ת ו נ ש א ר ת י ש ח ר ח ר ת .לקטורת ,ועתה אין לבונה ואין קטורת
ח ט א ת י ת ה י ל ק ר ב ן ונשארתי שחרחרת -מעבירות,
בהתודות
ובהתוודות על חטאתי ,תהא כקרבן
ת ו ד ת י :נפשי
תודתי -ודויי.חזה -ראה ,הקדוש ברוך הוא כי ידי
ח ז ה ק ד ו ש בי־ידי ב ב ד ה ע ל ־
מכתי כבדה על אנחתי -שאיניTJr
• •T
IV
ד-
נאנח לפי גודל מכתי ,ואין מי יעטד
א נ ח ת י .ואין מי.יעמיד ב ע ד י דאין ויתפלל לכפר בעדי ,ואין לי בית
מנוחתי -המקדש ,לבד בך -מבלי
לי ב י ת ־ מ נ ו ח ת י .ל ב ד ב ך א ז כ י ר
שתוף ,אזכיר שמך כי אתה מעוז צור
ש מ ך מעוז צור ישועתי .ה ע ב ר א ת -כמבצר חזק כצור .וממך ישועתי,
ולכן העבר ומחק את אשמתי ואזי
א ש מ ת י ו ע נ ת ה ב י צ ד ק ת י .נפשי ענתה תעיד בי רק צדקתי -מעשיי
הטובים.
i
»
ן ־
י
i
i
i
ב ש א ל ת י ועמי ב ב ק ש ת י :
• * • • :
ז • -
:־ י | *
אל מלך יושב על־בסא רחמים ,מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו,
מעביר ראשון ראשון ,מךבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים,
עושה צרקות עם־בל־בשר ורוח ,לא ברעתם תגמיל .אל הורית־לנו
לומר ש ל ש עשרה ,וזביר לנו היום ברית ש ל ש ?שרה ,בהודאת
לעבר מכןךם ,במו שבתוב ױרד ןהוה בענן ויתיצב עטו שם ויקךא
בשם יהיוה:
j
-
«
*
ויעבר ןהוה על־פניו ויקרא:
:הוה ן :ה ו ה א ל רחום וחנון א ר ך אפים וךב־חםד ] א מ ת ניצר
חסד
ל א ל פ י ם נשיא עון ופשע ו ח ט א ה ונקה :ו ס ל ח ת לעוננו
ו ל ח ט א ת נ ו ונחלתנו:
סלח לנו אבינו בי חטאנו .מ ח ל לנו מלבנו בי $שענו :בי אתה
א ר ך טוב וסלח ,ורב־חסר ללל־קראיך:
אל תזכו־ לנו עוונות ראשונים מהר ןקךםונו רח?!יןז ?י רלוגו 9אד :חטאת
נעורינו ופשעינו אל תזגר )יח?זדןז זכר לנו אתה למען טובן :ןד,ןה:
בית מנוחתי — אל הממחה ,תיביע :לבי מיקדשא דהוא בית נייחא) ,דברים יב ,ט(.
>ג< כחמיד פ׳׳כ ,עיין כאורך לעיל סימן מד.
תיג
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי׳׳ת
זבר־רחמיך להוד ,וחסדיך ,כי מעולם רומה :זירנו להודי ?רצון עטך,
פקדנו בישועתך :זכר עדתך קנית קךם ג א ל ת ש ב ט
נחלתך ,חר־ציון זה שכנת בו :זבד להוה ח ב ת לרושלים׳ א ה ב ת
ציון אל־תשבח לנצח :א ת ה תקום ת ר ח ם ציון .בי־עת לחנ;ח כי־
ב א מועד :זבד להוה לבני אדום א ת יום לרושלים האמרים ערו
ע ת .עד היסוד בה :זבד ל א ב ר ה ם ליצחק ולױטךאל עבדיך אשר
נשבעת להם ב ך ו ת ד ב ר אלחם א ך ב ה את־זר^בם בכוכבי השמים,
ולל־חארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזת5בם ונחלו לעולם :זבד
לעבדך
ל א ב ר ה ם ליצחק ולין$ק'ב ,אל־תפן אל־קשי העם הזה
ואל־חטעו ואל חטאתו:
א ל נא ת ש ת עלינו ח ט א ת אשר נואלנו ואשר חטאנו:
ח ט א נ ו צורנו פ ל ה לנו יוצרנו:
T T
IV
״
1
י
1
T
״
חתום בו)כפול( שם מחברו)רבנו( יוסף חזק
מביטע ק ־ .
בכל זאת הואב « י י
בעמקי הדומים
מרוטים
בגבחי
יושב
הקב״השהואהנעשה בארץ ויודע
אף על
משגיח
כל תעלומים -כל הדברים הנסתרים
ומבין כל סתומים .אם עונות ,נעצטים
מתחזקים ובפשעים אנו נכתמים מתלכלכים ,נא יכבשו -יסתירומדות הרחמים את הכעס = וזעמים
שאתה מרוגז עלינו כי אתה א-ל מלך
יושב על כסא רחמיט.
ואם הרבתה -ואף אם רבו
אשמותינו ,דיה -די לה לכנסת
ישראל ,העניה והענומה -המעונה
והשרויה בצער הגלות ,במה שנזעטח
בכעסו של הקב״ה ע׳׳י שני
מלאכי חבלה אף וחיטה >א< ,ונתנה
ומביט
?עסקי ממסים.
יושב בגבהי
הדומים .ױוךע
בל העלומים .ומבין בל
סתומים .אם עונות ;עצמים.
ופשעים נבתמים .נא יכבשו
T
T
T
•
דחסים .כעם העמים .אל סלך
יושב על בפא רחמים :חטאנו
ואם הרבתה אשמה .עניה
נזעמה: .באף
ועגומה .דיה כי
י
י
־
*
•
״ י"
ד
־ T :
״*
יי *
ד
״י
טבילת א ס ת ר
עו.
הדומים — הארץ ,שהיא ,כביכול ,הדום — שרפרף הנתח לרגליו של הי.
פ נ י נ י חיים
)א(
«•. rדיגד בני מלאכי חגלה ,מתון תמשה; אף וחימה קצף משחית ומכלה וכיון שהזטר משה
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי׳׳ת
ובחמה .ןנתנה ל ש מ ה י ןא^ך•
• ״י »
•,־ י י » -
״ י
ו מ צ ת נבלמה .עןך
שוממה.
ז
*
,״ י
דא רחמה :חטאנו
s
t
תיג
לשמה -לחורבן ואבלה ,שומטה
הגלמודה והעזובה ,ומעת נפלטה שהורחקה מביתה עוד לא רוחמהלגאלה.
t
א ^ ר י .ב נ פ ל ו ב י ף -שרידי אשורי -הנותרים מגלות
שרידי
אשור ,גלות עשרת השבטים ,היינו
י"
י 1י
ח ^ י .יהודה ובנימין בנפלו ביד הארי
טרף
וימלא
האוײ.
נבוכדנצר ,החיה הראשונה בנבואת-- ,ומעונותיו עגל וסריא .ממוך דניאל מ ,ח וימלא בטרף את חוריו =
י
ומעונותיו ממלא הוא בעגל ומריא
.
ר ב א ח ר י .ו נ מ ר ? ™ ף י ^ י י - .בכבשים שמנים .רימז למלכויות
שכבש .פמוד לה .החיה השניה א ח ר י
1 1ש \ י ב ח ר י ? .א ] ח ו 3ש -האחרת ךמ:ה לדב -זו מלכות
פרס .החיה השלישית הנמר -מלכות
ו צ ר י :חטאנו
יון של אלכסנדר מוקדון כצרוף ארבע
גפץ -הם ארבעה חלקים שחלק
מוקדון את ממלכתו ומרי -ומסר
להם את השלטון והחיה הרביעית
נחש צפע הנושף בחרי -זו מלכות
רומי הקשה מכולם ואין לנשיכתה
חובש = וצרי -מרפא 1נ(.
פני -כנסת ישראל הנצורה
בבבת
פני
נצורה .נהפכי -השמורה כבבת עץ נהפכו שחורים
1
t־
ג
• ״
r
כשולי קדירה -כחלק האחורי של
עניה
קדרה• .בי
בשולי
הקדירה .כי עניה בתורה ובמעשים
!־ י
S
״
י
T
נשארה באין -מבלי כח וגבורה,
נשארה? .אין גבוךה .פניה לא
ומרוב צרות את פניה כבר לא
נבלמה -מורחקת מהמחנה ,במו שמצינו)במדבר יב ,יד( :הלא תכלם וגו׳ תסגר וגו׳ מחוץ
למחנה .מרי — לשון מרות ושלטון.
זכותן של שלשה אמס וכו׳ כרסו קצף ומשחיס ומכלה ,ונשתיירו שטס הקשים — אף וסימה) ,דכריס
רבה ג׳ ,יא(.
)כ( מיוסד עה״פ נעמוס )ה ,יט( :״כאשר יטס איש מפט הארי ופגעו הדג ונא הגיש יסמן ז ו על הקיר
ונשכו נחש״ ודרשוהו סז״ל)פתיסתא דאסת״ר ה( עס״י ארנעת החיוס שמנואס מיאל על ארנע מלטוס
׳הארי׳ — זו גבל על שס )דטאל ז ,ד( :״קדמימא כאריה״ )— וכן ראה אותה ירמיה שנאמר :עלה
אריה מסנכו ,רש״י .(.׳ופגעו הדוב׳ — זו טדי על שם )שם ,ה( :״ארו ידוה אסרי סטנה ןמיה לדנ״
)— זה רמו למלכוס פרס שחמלך אחר נבל ,שאוכלים ושותים כדונ ומסורבלים בנשר כדול"רש״י.(.
׳ונא הנית׳ — זה יון שהיה המת קיים .ונדניאל זו המיה השלישית )שם :0 ,״ארו אחרי כנטף
ולה גפץ ארנע וגו׳ ושלטן יהינ לה״ ופרש״י :״הס ארנעה מושלים שחלק להם אלכסנדרוש מוקדץ
נמותו את מלכותו וכו׳ ונקרא נמר על שס שהיתה גוזרת גדרוס על ישראל מנומרוס ומשונוס זו
מזו ,וממשלה נתן לה״ .וע״ז ייסד הפייט ״נמר נצרוף״ ארנעס הראשים ׳ומרי׳ — עולה על שלטון
נתן לה .׳ונשכו הנחש׳ — זו אדום שנאמר )ירמיה מו :(» ,״קולה כנחש ילך״ וזו החיה הרניעיס
שבדניאל )ז ,ז( :״וארו חיוא רניעיא דחילה ואימסנו ותקיפא״ ,זו מלכות אדום שהרעו לנו יותר מכל
מלט אדמה ,לכן נמשלה לצפע גושן נלי רפואה ,ט נמשך מלכותה זמן ארון יומר משאר המלטס שקדמו
לה) ,המפרש(.
תיג
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי׳׳ת
הסתירה מכלימות -מבזיונות ועברה
וכעס ,כי רעות רבות אותה הוקרה עברו עליה ,את אשר כתוב בפרשתהתוכחה ו״גם כל הלי וכל מכה אשר
לא כתוב בספר התורה״)דבייס כח ,ס*(.
הסתירה .״מבלמות ועברה.
כתוב ולא־בתוב בתורה.
אותה הקרה :חטאנו
תלואים.
חייה
מפחדים
הבאים .כי בגדיי מלאים.
״ t
• !ו ״
חשוכים
בין כפירי לבאים.
ונדכאים .פצועים וחלבאים.
וטמאים.
מצורעים
כל
באצבע אותם מראים :חטאנו
זריות הדומך .ושרפת אולמך.
הבט ממרומך] .ועל הגוים
שפיך זעמך [.זכור נואמך.
אשר פצת לעמך .אם בקצה
האךץ אשימך .משם אקבצך
ואנחמך :חטאנו
קצבת לנמכרים .משנה שיכר
t
t
t
חייה תלואים -תלויים ומסופקים
מפחדים הבאים עליה כי נחשבנו
כגדיי מלאים העומדים לטרף בפי
הגויים המכונים כפירל = לבאים
מיני אריות .חשוכים י -חשכועינינו מרוב צער ונדכאים -ושבורים,
פצועים וחלכאים -עלובים ודלים,
ואפילו מצורעים וטמאים -הנחשבים
לשפלים ביותר מראים אותם באצבע
מזלזלת ומבזה.
זריות -פזור גפרית שפזרו בהדומך
בבית המקדש « הביא לידישריפת אולמך והיכלך ,הבט על אלה
מטרומך ועל הגויים שפך זעמך .זכור
נואמך -דבורך אשר פצת -שאמרת
לעמך )דבי-ס ל .ח :אם בקצה הארץ
אשימך משט אקבצך ואנחמך.
קצבת -הגבלת זמן הנמכרים
לעבדות ,עד שש שנים ,ובתורתך)דניים
»•,יה( צרת :״לא יקשה בעיניך בשלחך
אותו חפשי וגו׳ כי משנה שכר שכיר
עבדך״ ,והם -עמך ישראל מכורים
לגויים ובקצוות העולם פזורים וזה
כמה שנים עדיין לא זכורים להשלח 1
חפשי מעול הנדים .אנא ה׳ קיים נא
מאמרים אשר ביד ישעיהו בן אמוץ
אמורים > nwני :0 .אף אם ימושו
-יפות גבעות וצורים -וסלעים,
י
t
־
t
V
\
t
t
t| i
T
י I
t
t
t
*
i
* i
•
s
i
t
t
i
v i
:
t
X
t
X
X
״
•
t
•
t
•
t
•
t
י
{
v
:
־
שבירים .הם בקצות פזורים.
וכמה שנים לא־זבורים .קים
־ ־•.
ז•
,־
-ו-
נא מאמרים .ביד בן־אמוץ
אמורים .אם־ימושו גבעות
הוקרה — לשק מקרה עיפ ׳ואם תלכו עמי קרי* — במקרה ,שאינו אלא לפרקים)רש־י ,ויקרא כו,
בא( .הדומך — הדום רגליו — שרפרף מרגלותיו ,וזה בית המקדש )רש־י ,איכה ב ,א(.
>ג< זריות הדומך — מיוסד עה״פ כאיונ )יס ,טו( :״חרה על נוהו גפריס״ — ססרג נוהו כאילו
פזרו עליו גפרית טערה) ,מצודות(.
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי׳׳ת
וצורי• .חסדי
־ :י
.:י
לא
0רים; חטאנו
ובריתי
מאףןך
י
תיג
ומשל הוא ,שאף אם תכלה זכות
אבות ואמהות > ,aאולם חסדי וכדיתי
פאתך לא סרים -דזכות אבות תמה
אבל ברית אבות לא תמה )ני־ת שנת!ה.
תח־״ה ושמחול(.
ןכר־לנו בדית אבות כאשר אמרת ,חכרתי את בריתי .יןנקוב ,ואף
את־בריתי י^חק ,ואף את־בריתי אברהם אזכר !ד,ארץ אןכ־ר:
ןכר־לנו ברית ראשונים כאשר אמרת ,וזכרתי להם ?דית ראשנים,
א>ןזר הוצאתי־אתם מארץ מצרלם ל?יני הגרם להיות להם לאלהים אני
יהיוה:
i
t
?שה עטנו כמה ^הבטחתנו ואף גס־זאת בהיותם ?ארץ אייכיהם לא־
מאסתים ןלא־געלתים לכלתם להפר ?דיתי אתם ,כי אני ;הוה
אלהיהם :המצא לנו בבקשתגו)ימה שכתוב׳ ובקשתם משם את־ןהוה
אלהיןז ומצאת? ,י תךרשגו בכל־לבבןז וככל־נפשןז :מול את־לבבנו
לארבה את שמך ?מה שכתוב ,ומל ןהוה אלהיך את־לבבך ואת־לבב
!ךעך ,לארבה את ןהוה אלהיך ?בל־לבבך ובכל־נפשף־ למען חײןז:
זרק עלינו מלם להורים וטהרנו וימה שכתוב ,וזרקתי עלי?ם מים
טהורים וטר׳רתם ,מכל טמאותי?ם ומ?ל־נלולי?ם אטהר אתכם :מחה
פשעינו כעב וכענן ?מה שכתוב ,מחיתי כעב פש?יך ו?עגן חטיאתיך,
שובח אלי כי גאלתיך9 :חה פשעינו למענך־ כאשר אמרת׳ אנכי אנכי
הוא מחה פש?יך למעני וחטיאתיך לא אןכיר :הלבן חטאינו כשלג
וכצמר כמה שכתוב ,לכרנא ונוכחה ייאמר ןהור״ אם יהיו חטאי;ם
כשנים כשלג .ילבינו אבדיארימו כתולע כצמר לחיו :רחם עלינו ואל
ת^חיתגו ?מה שכתוב ,כי אל רחום להור ,אללי? ל א -יו?ןז .ולא
.ישחיתןז ,ולא ושכרו את־ברית אב־תיך א #ר נשבע להם•' קבץ נדחינו
כמה שכתוב ,אם־יהיה נדחך בקצה השמים׳ משם ןק?צןז ןהוה אלהיןז
ומשם יקחןז :ל׳שב שבותנו ורחמנו ?מה ?£תוב ,ושב יהוח אלהיך
את־שבותןז ירח$ך, ,ושב וקבצך מכל־העמים א ? ר הפיץןז ןהוה אלחיך
שטה :תביאנו אל־הר קףןזןז ושכחנו בבית תפלתך כמה שכתוב,
)ד< גבעות וזורים — מיוסד ע״ס הפסוק )במדנר כג ,ט( :״כי מראש זורים אראנו ומגבעות
אשורנו״ וסיב״ע :היכון מדנ pבזכות אבהתהון דמסילין לטוריא ,וכזכות איטהתהון דמסילין לגליממא״
>ע׳ ר״ה יא(.
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי״ת
שצו
וחביאותים אל־חר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיחם וזבחיהם
לרצון על־מזבחי׳ בי ביתי בית־תפלח יקרא לבל־העסים:
שמע קולנו יחיוח אלחינו חום ורחם עלינו וקבל ברחמים
וברצון את־תפלתנו :השיבנו יהוה אליך ונשובה חרש
™
״
_
*•
|
:
1
*
*
מ
ו
|
י
-
T
ו ־
ז־
״
t
t
י
t
••
־ | י•
״ | -y
t
<
:
t
ו־
־
...
T
,ימינו בקךם :א ל תשליכנו מלפניך ורוח קךשך אל־תקח
ממנו :אל־תשליבנו לעת זקנה בכלות כחנו אל־תעזבנו:
אל־תעזבנו להוד .אלהינו אל־תרחק ממנו :עשה עמנו אות
לטובה ויראו שונאינו ויבשו כי־אתה יהיוה עזרתנו ונחמתנו:
אמרינו האזינה להוד .בינה הגיגנו :יהיו לרצון אמרי־פינו
•
־
v
־
t
ו
* • t - j
־־ »
ו י
״
ו
»
*
*
ײ
יו
־
״
*
•
ז
»
| t
-
י
נ־ •
• 1
•
t
•
t
»
ן
-
*
ד •
-
|
•
ו
v
ז
••
־
ו-
*
י
•
••
:״ ־ * » »
• ו
t
ז
-
-ו
t
•
« • • 1
|
והגיון לבנו לפניך להוה צורנו וגאלנו :כי־לך להוד .חיסלנו.
אתה תענה אדני אלהינו:
-
י
ו־
ד v
vi
t
אלהיט ואלהי אבותינו .תבוא לפקז תפלתנו .ואל־תתעלם מתחנתנו• שאין
אט עזי פנים וקשי ערף לומר לפניך להוה אלהיט ואלהי אבותיט צדיקים
אנחט ולא חטאט .אבל אנחט ואבותיט חטאט:
י
* ו
» «
t
t
ו־
״
ו— ו
ד
r
״
t
אשמנו .בגדנו .גזלנו .דברנו דפי .הערנו .והרשענו .זרנו.
ז
:
־
־ 1
t
•
r־ j
זז
-ו
1
די •
-
• 1
־1
t
חממנו .טפלנו שקר .לעצנו זרע .בזבנו .לצנו .מרךנו .נאצנו.
סדרנו .עדנו .פשענו .צררנו .קשינו ערף .רשענו .שחתנו.
י
־ 1
t
ד•
־
t־
j
v
ן
*
|
־
• -ו
י.
תעלנו .תעינו .תעתענו.
םךנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו .ואתה צדיק
על־בל הבא עלינו בי־אמת עשית ואנחנו הרשענו:
»
T
״
ו
»
v
זד
t
ו•
*
ד •
ו
it
• 1
אשמט סבל־עם .בשט מכל־רור .גלה מסט ?ןשושי .דוה לבט בחטאיט .ההבל
אװיט .ונפרע ?ארט .זביל בית מקישט הרב בעוניט .טיךתט הןתה לשמה.
יופי אךםתט לזרים .בחט לנלרים:
ועדלן לא שלט סטעותנו .והיאך נעיז פניט ונקשה עך5ט ,לומר לפניך להוה
אלהיט ואלהי אבותיט צדיקים אנחט ולא חטאט .אבל אנחט ואבותיט
-
«
1
־
n
•T
— ו
p
ו
ד
»»
ד• ו
ו
־ ז־
י חטאנו:
אשמנו .בגדנו .גזלנו .דברנו דיפי .חעוינו .והרשענו .זדט .חמסנו .טפלנו
ו
ז
-ו
* -ו
-Tו
~
• ־ ו
»
» זז•
ויו
-ן
־ ו
T־ ו
T־ ו
שקר .לעצנו זרע .לזלנו .לצנו .מרדנו .נאץנו .סרךנו .עוינו.
פשענו .צררנו .קשינו ערף .רשענו .שחתנו .תעבנו .תעינו .תעתענו.
r
־
ו
» ״ 1
* » '
*«•1
I
• ־ »
• ־ :
t
•
•
ו
»
1
סליחות ליום שלישי של עשי״ת
שצו
סךנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שוד .לנו .ואתה צדיק על־כל
הבא עלינו כי־אמת עשית ואנחנו הךשענו:
לעינינו עשקו עמלנו .ססשך ו^מוךט מסט; .תנו עלם עלינו .סבלנו על
ש?סט .עבדים משלו בנו ,פרק אין מיךם .צרות ךבות סבבוט.
קךאנוך rrirrאלהיט .ךחקת מסט בעווניט .שבט מאחריך .תעיט ואבךנו.
חגה! לא שבט מטעותנו .והיאך נעיז פניט ונקשה עך§ט לומר לפניך ןהוה
אלהיט ואלהי אבותיט צדיקים אנחנו ולא חטאט .אבל אנחט ואבותינו
חטאט:
«*
אשמנו .בנתו .גזלנו .ךבךנו דפי .חווינו .והךשענו .זךנו .חמקנו .טפלנו
שקר: .ע^נו ךע .בזבנו .לץנו .מרךנו .נאצנו .סרךנו .עןינו.
פשענו .צרתו .קשינו ערף, .רשענו .שחתנו .תעבנו .תעינו .תעתענו.
סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו .ואתה צדיק על־כל
הבא עלינו בי־אמת עשית ואנחנו הושענו:
הךשעט ופשענו לסן לא נושענו ותן בלבנו לעזב דרך רשע וחיש לט :שע.
בכתוב על Tנביאך. ,יעזיב ךשע דךבו ואיש און מחשביתיו ,ישיב אל־ןהוה
ױרחסהו ואל־אלהיט ביײןבה לסלוח:
משיח צדקך אמר לפניך -שגיאות מיץבין ,מנסתרות נקני :נקנו ד!;וה אלהיט
סבל פשעינו .וטהרט מבל־פזסאותיט .וזרק עלינו מים טהורים וטהרנו.
כבתוב על.יד נביאך ,וזרקתי עליכם מים ?זהורים ו?5הךתם ,סבל ט^אווזיבם
וסבל נלוליבם אטהר אתבם:
לשארית
סיכה עבדך אסר לפניך ,סי־אל כמוך נישא ? I1ועובר ?ל
נחלתו .לא החזיק לעד אפו בי חפץ חסד ה י א . :י ע י ב ירחסט לסבש
עונתיט ותשליך בסבלות זים כל חטאתם :וכל חטאת עטך בית ושךאל
חייליך בסקום אשר לא יזכרו ולא ופקדו ולא .יעלו על לב לעולם :תתן
אסת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותיט סיסי קךם:
ךנ!אל איש חמודות שוע לפניך ,הטה אלהי אןנך ושמע פקח עיניך וךאה
שיסמםיט ןהעיר אשר נקךא שסך עליה .בי לא על צךקתיט אנחט
:
שמעה אדני סלחה אדני
מפילים תחטניט לפניך בי על רחסיך הרבים
הקשיבה ועשה אל תאחר למע^ך אלהי בי שסך נקךא על עיךך ועל עסך:
עזרא הסופר אמר ל^יך ,אלהי בשתי ונבלסתי להרים אלהי $ני אליך 3י
עונותיט ךבו למעלה ראש ואשסתט נךלה עד לשסים :ןאי1ה אלוה
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי״ת
שצו
סליחות חנון ורחום ארךא5ים ורב־ח^ד ולא ?!?תנו .אלי תעז;נו אבינו.
ואל־ת^שנו בוראנו .ואל־סןניחנו יוקרנו .ואל־תעש' ען2נו ?לח ?חטאתינו.
וקיט לנו :־חוח אלהינו את־הך?ר שהבטחתנו ?ק?לה עלץדי יך?2להו חוזך
?אמור3 ,יסים ההם ו?עת חחיא נאס־לל ל?5ןש את־עון ױ?ךאל ואץנו ואת־
חטאת להוךה ולא ת ר א י נ ה .בי אסלח לאשר אשאיר:
עסך ונחלתך ,ועבי מולך? ,מאי חסדך ,תאני יש?ך. ,יבירו ן.יךעו בי ליהוד,
אלהינו הרחמים והסליחות:
בנו נקךא שמך; .הוה עשיר׳ למען ש9ך.
אל חנון
אל רחום
?שה למען אמתך? .שה למען ?ריחך• עשה למען נךלך ןתפאךתך.
?שה למען דתך? .שר׳ למען ר׳וךך? .שה למען.ועוךך• ?שה למען ז?ךך.
?שיה למען חםךך? .שיה למען טובך? .שיה למען לחוךך? .שה למען
?בוךך? .שה למען למוךך? .שה למען מלכותך? .שה למען נץחך? .שה
למען סוז־ך? .שיה למען ?זך? .שיה למען ?ארך? .שיה למען צךקתך.
?שיה למען קו־שתך? .שיה למען ודודיך הרבים? .שיה למען שכינתך.
?שיה למען תהלתך? .שיה למען אוהביך שו?ני עפר? .שיה למען אברהם
י^חק ויעקב$ .ש'ה למען משה ןאהרין? .שיה למען ךןד וחולמה? .שיה למען
לרושללם עיר קרשך? .שיה למען ציון משבן ?בוךך• ?שיה למען ש$טות
היכלך? .שיה למען הריסות מז?חך? .שיה למען הרונים על שם קדשך.
?שיה למען טבוהים על לחוךך? .שיה למען באי באש ובמים על קרוש
ש??ך? .שיה למען יו^קי שדלם >ןולא חטאו? .שיד׳ למען ו-מולי חלב שלא
בית רבן? .שיה למע^ז אם לא למ?ננו.
?שעו? .שיה למען תינוקות
?שיה למע^ך ןהושיעט:
?נט לל ?נט? .נט אלהיט ?ננו? .ננו אביט ?ננו? .ננו בוןאט ?ננו? .ננו
גואלט ?נט? .נט דוךשט ?נט? .נט האל הןאמן ?נט? .נט ותיק
וחסיד ?נט? .נט זך ולשר ?נט? .נט חי וקלם ?נט? .נט טוב ומטיב
?נט? .נט יוךע לץר ?נט? .נט כובש ?עסיס ?נט? .נט לובש ץךקות
?נט? .נט 9לך מלכי הבלנים ?נט? .נט נוךא ןנקןינב ?נט• עננו סולח
ומוחל ?נט? .נט עו^ה ?עת צרה ?נט? .נט פוךה ומציל ?נט? .נט
צדיק ןלשר ?נט? .ננו קרוב לקוךאױ ?נט? .נט רחום וחטן ?נט? .נט
שומע אל־אביונים ?נט? .נט תומך תמימים ?נט .ענט אלהי אבותיט
?נט? .נט אלהי אברהם ?ננו? .נט פחד יץחק ?נט? .נט אביר לעקב
ענט .ענט משגב אמהות ענט .ענט עזרת השבטים ענט .עננו קשה
ד -
ז־ -
י
ז ־
*
ו- -
ד •
ז ו ־
־
«
t
•
ר ״
ד ״
»1
י
סליחות ליום שלישי של עשי׳׳ת
תיג
ללעוס ענני .עננו רך לךצות ענני• עננו עו^ה ?עת ךצון עננו .עננו אבי
,
ןתומים ענני• עננו דין אלמנות עננו.
סי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו• סי שענה ליצחק ?נו
בשנעקד על 3בי הסזבח הוא .יעננו .סי שענה ליעקב בבית אל
הוא יעננו .סי שענה ליוסף ?בית האסורים הוא.יעננו .סי שענה לאבותינו
על ים סוף הוא יעננו .סי שענה למשה ?חורב הוא .יעננו• סי שענה
לאהרן במחתה הוא .יעננו .סי שענה לפינחס ?קומו מתוך העדה הוא
יענני .סי שענה ליהושע בנלנל הוא יעננו .סי שענה לשמואל במצ?ה
הוא .יענני• סי שענה לדוד ושלמה ?נו בירושלים הוא .יעננו• סי שענה
לאלוהי בהר הכרמל הוא .יעננו• סי שענה לאלישע ביריחו היא .יענני• סי
שענה ליונה במעי הדנה הוא .יעננו• סי שענה לחז^יהו מלך יהוךוז
בחליו הוא .יענני• סי שענה לחנניה סישאל ועזריה ?תוך כ?שן האש הוא
.יענני• סי שענה לדניאל ?גב האריות הוא .יענני• סי שענה לעזרא בגולה
הוא .יעננו• סי שענה לסרךכי ואסתר ?שושן הכיךה היא .יענני• סי שענה
ל?ל הצדיקים והחסידים והתמימים והןשרים היא .יעננו.
רחמנא ךעני לעניי ענינא .רחמנא ךעני לתבירי לבא ענינא .רחמנא
דעני למביכי רוחא ענינא .רחמנא ענינא .רחמנא חום.
רחמנא פרוק .רחמנא שלב .רחמנא רחם עלן השתא בעגלא
ובזמן קריב:
וייאמר דוד אלץד ץר־לי $אד?; .לדז־^א ?.ידץהוה ?י־ר3ים ר90יו ווײד־אדם אל־אפלה:
רחום וחנון חטאתי לפניך; ,־חוה מלא רחמים רחם עלי וקבל
תחנוני: :־חוה אל באפך תוכיחני ,ואל בחמתך תיסרני :חנני
;־חוח בי אמלל אני ,ךפאױ ןהוה בי נ?הלו עצמי :ונפשי נ?הלה
מאד ,ואתה יחוה עד־מתי :שובה ןהוה חלצה נפשי ,הושיעני למען
חסדך :בי אין ?מות ז?ךך ,ב^אול מי ױךה־לך, :יגעתי ?אנחתי
אשחה ??ל־ל־לה מטתי? ,דמעתי 5ךש'י אמסה :עקזשה מבעם
עיני ,עתקה בכל־צוררי :סורו ממני בל־פעלי אין׳ בי שמע ;־חוח
קול ??יי :שמע ;־חוה תחנתי ,ןהוה תפלתי יקח :יבשו ויבהלו מאד
?ל־אי?י, ,יש?ו.י?שו ךגע:
מחי ומסי ממית ו$חיה .מסיק סן שאול לחיי עלמא• ?ךא בר חסי אבוהי
לק_יה .אבוהי ךחיס אסי ל?אבה .ע?ךא ךמריד ;פיק בקולר".מרה
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי״ת
שצו
תאיב ותבר קולרה? :ךך ??ךך אגן ןחטינן קטך .הא רוי נפ#ץ ג^יךין
9ךרין .עבדך אגן ו?1רוד!ן קטך .הא ?5זתא הא ??ביתא הא במלקייתא•
?מטו סנך ?רחמך ח?ישין .אסי ל?אכין דתקוף עלן .עד ךלא נהוי ^טיךא
?שביא:
עז
תחנה.
באר יעקב.
שמים?
מאי
)אושערי שמים -
..
.
T־•
־ ד• ••
במתניתא תנא אש ומים ,מלמד
שהביאן הקב״ה וטרפן זה בזה ועשה
ומים .שלש מאות
מהן רקיע )חגיגה יב (.תהו שייסד בלולי
שמים.
כמנץ
אש ומים ,שלש מאות ותשעים רקיעים ותשעים
•- T
יש)װן « pיכה >N־ Pכמנין גמטריא Iי Jי
שמי׳ים ,ד,פתחו לחנון -לתחנת
פעמים.
יפת
לחנון
הפתחו
ישראל שנאמר בהם בשיר השירים:
־ 1־ ־ •
J־
|
.י
: T
ד
ד
י
i
!®ם
״יפת פעמים״ -וכדדרשו חז״ל
ותעל ת פ ל ת ם לאל השמים:
.pותעלה תפלתם לא-ל השטים.
שערי רקיע -שבו חמה ולבנה
״ױתן שעדי ךקיע .בו מאורות
כוכבים ומזלות קבועץ שנאמר:
אותם אלקים ברקיע השמים״ זהו
זורחים
וממנו
שייסד בו מאורות התקיע -תקע התקיע.
וקבע ,וממנו זורחים לעולם ובמקומם
הפתחו במקומם להשקיע .הפתחו
ברקיע ,חוזרים בשקיעה,
•T | 1
•: T
ו -ו •| ־
)שערי רקיע( לחנון -לתפלת ישראל
אשר ים סוף למו ה׳ הבקיע ,ותעל
רקיע לחנון ים למו הבקיע .ותעל
תפלתם לפני ה׳ המעביב
המכסה שמים בעבים.ת פ ל ת ם פני מעביב רקיע:
של
ירושלים
שערי זבול -שבו
* •| -
־ • —.
ז יTT
מעלה ,ובית המקדש ומזבח בנר
ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב שעדי זבול .ק ב ו מזבח
עליו קרבן ,שנאמר :״בנה בניתי בית
זבול לך מכון לשבתך עולמים״ ,הה סבול .והשיר מקטיר עליו
t־ ״
שייסד שבו מזבח פבול -עומד והשר T
*T
•|I -מיכאל מקטיר עליו>ב( כמכהן
שערי
במבהן
שמים.
בלולי אש
בברבול.
הפתחו
מגילת אסתר
עז.
בכרבול — מלשון כרבלתהון — אלו הקסידין שבראשן ,כמץ כובעים) ,רש״י ,דניאל ג,
• פ נ י נ י חיים
)א( הפייט הזה מיוסד כולו על דנרי סז״ל נס״ב דסגיגה )ינ (:גפני ני שמיס ,ומוי שנעה נסים על
שנע לשונוס שמיס לדעס ריש לקיש .״ריש לקיש אמר שנפה ,ואלו הן :וילון ,רקיע ,שמקים ,זטל,
מעון ,מכק וערטס״ והולך ומפרש להלן ,מ״שערי רקיע״ סשמישן של נ״א מהם אלינא דריש לקיש .עיין
כשו״ת הרשנ׳׳א מקליין על מה שייסד הפייט להלן ״שלש מאוס ותשעים כמס שמים״.
>ב< ובתוס׳ מנחות )קי (.מגיא מדרשות תלוקין pמי שאומר שמקריב נשמותיהן של צדיקים ,דש מי
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי׳׳ת
לחנון נךחקים בחבול .ותעל
ת פ ל ת ם פני ישב למבול:
ז
־ >־•
ד
T
שערי
:1
בגללון.
:
T
-
וילון.
•
j
־
נבנם ויוצא
־
בבל־
ומחדש
יום מפתחי חלון .הפתחו
לחנון מצבתה באלון .ותעל
ת פ ל ת ם פני דר רום וילון:
• :ז ד
T
I
שערי שחקים .עבו ךיחים
־ ו• ״
! •Tן
שוחקים .עומדות וטוחנות
•־ • ו
:
י-
מן לצדיקים .הפתחו לחנון
זרדים במרחקים.
ת פ ל ת ם פני שובן שחקים:
שעדי מבון .שבו שלגים
יתבון .ומערת קיטור וסעי
תיג
בכרכול -ככהן גדול החבוש מצפנת.
הפתחו לחנון של ישראל הנדחקים
לחבול -הנלחצים ונחבלים בגלות,
ותעל תפלתם פני ה׳ אשר למבול ישב
לבדו ל ) p״.
שערי וילון -אינו משמש כלום אלא
נכנס שחרית -לתוך תיקו ,והאור
נראה >״«״< -ויוצא ערבית -מתיקו,
ומתפשט למטה מן האור והרי
העולם חשוך ,וזהו > - r«nומחדש
בכל יום מעשה בראשית ,שנאמר:
״הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל
לשבת״ - ,כדוק -יריעה ,אלמא יש
שמים שאץ משמשץ אלא תשמיש
יריעה פרוסה > ,r«nחהו שייסד:
בנללון -בגלילה נכנס ויוצא לתיקו
ובכך מחדש ככל יום מפתחי חלון
פתחי חלץ שדרכו עובר האור!.aהפתחו לחנון מצבתה כאלון -כנוי
לישראל >ה( ,ותעל תפלתם פני דר רום
מעל וילון.שערי שחקים -שבו רחיים עומדות
וטוחנות מן לצדיקים שנאמר :״ויצו
שחקים ממעל ודלתי שמים פתח
וימטר עליהם מן לאכול״)תהלים»־ח<.
שוחקים -טוחנים .הפתחו לחנון
זרויים -מפחדים במרחקים ,ותעל
תפלתם פני שוכן שחקים.
שערי מכון -שבו יתכץ -מוכנים
אוצרות שלג וארציות ברד ועליית
טללים רעים וכו׳ וחדרה של סופה
ופערה ומערה של קיטור) ,0הפתחו
שאומר כבשים של אש ,מקריב.
)ג( וכמו שתרגם יונתן )סהלים כט ,י( :״...ימיב על כורסי דדינא למססרע מנהון ,דפיב ה׳ על מרסי
רממותא ושדב ית נס״״
)ד( ולא פירש כסיס׳)שם( :״נכנס שסריס בסולם ,וממנה אורה יוצא ,ויוצאת ערביס מן העולם ומסתלק
אורה״.
>ה< עפ״י ישעיהו)ו ,יג( :״וכאלון אשר בשלנס מצבת נם זרע קדש מצבתה״ ,כאלץ אשר בשלכת משליך את
עליו ,אנל מצנתה ,הנטיעה עצמה נשארס וישיגו רפרתו רמי טסן ,כן זרע קדש מצנתם אעפ״י שיגלו
כולם -.עוד יפרחו ויצמסו דשונו לארצם וכן תרגם יונתן p :גלותא דישראל ...ימומן לארעהון )רד״ק
שס(.
)י( והגמרא שס מוסיפה :ודלתותיהן אש -כל אלה לפורעדות )רש׳׳י( שנאמר :״יפתס ה׳ לך את
תיג
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי׳׳ת
לחנון ,לעם ישראל אשר לבו יכון
לתשובה ,ותעל תפלתם פני דר -גר רום מכון.
שערי ,טעון שבו כתות של מלאכי
השרת שאומרות שירה בלילה וחשות
) -ושותקות( ביום מפני כבודן של
ישראל ,שנאמר :״יומם יצוה ה׳ חסדו
ובלילה שיוה עמי״ ,ומנלן דאיקרי
שמים? שנאמר :״השקיפה ממעון
קדשך מן השמים״ .חה שייסד בו
משוררים ישעון -יספרו > ,aוביום
הם חשים -שותקים ולעם סגולה
ישמעון .הפתחו לחנון למררים ללעון
ישראל השותים כוסות של מרוריםולענה בגלות ,ותעל תפלתם פני דר
רום מעון.
שעדי ערבות -שבו צדק משפט
וצדקה ,גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי
ברכה ,ונשמתן של צדיקים ורוחות
ונשמות שעתיד להיבראות ,וטל
שעתיד הקב״ה להחיות בו מתים
וכו׳ ושרפים וחיות הקודש ומלאכי
השרת וכסא הכבוד מלך א-ל חי רם
ונשא שוכן עליהם בערבות ,שנאמר:
״סולו לרוכב בערבות בי-ה שמו״,
חהו שייסד בו ברכות רבות -ולא
מנה כולם ,אלא גנזי צדקה וחפד
וכל טובות ,הפתחו לחנון לבני שלשת
אבות ותעל תפלתם פני רוכב ערבות.
בו ישכון .הפתחו לחנון עם
לבו לבון .ותעל ת פ ל ת ם פני
ךר רום מבון:
שערי מעון .בו משוךרים
ישעון .וביום הם חשים
הפתחו
ישמעון.
לסגל
J
*
V V
J
T
״ I T
|
לחנון למררים ללעון .ותעל
ת פ ל ת ם פני דר רום מעון:
T
״
T
T
}
T
שערי ערבות .שבו ברבות
רבות .וגנזי צדקה וחסד ובל־
I־ ! ״
• T
V T
| T
V
T
I
טובות .הפתחו לחנון בני
שלשת אבות .ותעל ת פ ל ת ם
פגי רוכב ערבות:
t
T
J
־
־
:
י
T
T
מ?ניסי רחמים הכניסו רחמינו ,ל?ני בעל הרדומים .השמיעי תפלה הושיעו
ת$לתנו ,ל?ני שומע תפלח• סשמיעי מקיז הטמיעו ?¥ר,ועו ,ל9ני
שוסע ?עקה• מ?ניסי ד??2ה הכניסו דמעותינו ,ל?ני 9לך מתו־ץה 3ך?2עות.
היןזתךלו ודרבי תחנה ובקשה׳ ל?ני 9לך אל ךם ונשיא .הזכירו לפניו הטמיעו
ױכ־ר אהבתם ויחיה זך?ם ,שלא
לפניו ,תורה וממשיים טובים של־שו?ני
בא( .חשים — שותקים .לרוכב בערבות — ליתב )—ליושב( על כורסיה יקריה בערבות )ת״י,
תהלים סח ,ה(.
אוצרו הטוב אס השמיס״ — למדת שיש לו אוצר לפורענות )רש״י( ,והוא רקיע הקרוי :מכק.
)י(
מלשק ״אשעה גחקיך״ )חהליס קיט קיז(.
ס ל י ח ו ת ליום שלישי של עשי׳׳ת
תיג
תאבד שארית לעקיב3 .י צאן רועהץאמן היה לחרפה ,לשךאל גוײאחד לסשל
ולשנינה .מהר עגני אלכ;י ישענו .ו?דנו סבל מרות קשות, ,והושיעה ברחמיך
הרבים ?שירו ץךקך ועסך:
HPךבשסלא לך סתח? ,$בר ש?לא ךסתמן לשברה .כולריון ?ני שללא
בכספא סתפךקין ,ועטך לשךאל ?ודוסי ו?תחנוני .הב לן שאלתין ובעותין ,ךלא
נהדר ריקם מן קך?ך:
מרן ךבשסלא לך סתחננן? ,עבךא ךסתחנן למריה .עשיקי אנן ובחשובא שרינן.
סריךן נ?שין סעקתין ת$ישין .חילא לית בן לרציר׳ 9ךן עליי ?דיל קימא
ך^זךת עם אברתנא:
שומר ישראל ,שמור שארית ישראל ,ואל יואבד ישראל ,האומרים
שסע ישראל.
שומר גוי אחד ,שמור שארית עם אחד ,ואל יאבד גוי אחד ,מ מ ז ר י ם
שסך להוה אלחינו להרה אחד.
שוסר גוי קדוש .שמור שארית עם קדוש ,ואל ייאבד גר קדוש,
המשלשים ?שלש קדושות לקדוש:
סתו־ץה ?.רחמים ומתפיס ?תחנונים .התרץה והתפיס לדור עני ?י אין עוזר :אבינו
סללנו חננו ועננו? ,י אץ ?נו סעשים .עשה ע$נו ץךקה וחןד ,והושיעני:
ואנחנו לא גדע סדינעשה ?י עליך עינינו :ןביר־ךחסיך ןהוה וחסדיך? .י מעולם
הסה .לד,י־ח?ךך להוד ,עלינו? ,אשר לרולנו ?׳ך :אל־תזבר־לנו עונת ראשנים
סהר לקךמונו יי׳סיך? ,י ךלונו ?אד :חננו להוד ,וענו׳ לי־רב שיבענו בוז? :רינז
ודום תןכיר ,לי־הוא דע לץרנו ,זכור 3י־ע$ר א^חנו :עזרנו אלי׳ ,ישענו על־ךבר
?בוד־שסך ,והץילט ול9ר על־חטאתינו לסען שסך:
יתנדל רתקד^ שסה רלא :לעלסא די ?ךא לךעותה ולסליך מלכותה .לדוליכון
יליוסיכץ ולחד ךלל לית י#ראל כמלא ולזסן קריב׳ ואסרי אסן:
להא שסה רלא סלרך לעלם ולעלסי ?למא:
יתלרך רשתלח רת$אר רתרוהם רועשא ףתהךר רתעלה ףתהלל שסה דקו!־שא.
לדך הוא לעלא ולעלא סלל לדלתא ןשיךתא תשלחתא "WOTחמידן לעלסא.
ואסרי אסן:
קהל :קפל ןמ*דם וןךצון את מפלתנו:
תתקלל ?לווזחון ולעותהון דלל ישראל הךם אבוהון ד כ?מא יאסרי אסן:
קהל :זד שם ןהװז ן!בךן מעתה ועד עולם:
להא שלסא רלא סן שסיא ןחײם טולים עלינו ועל לל ישראל ואסת אסן:
קהל :ןגןרי מעם ;הוה tratf r»pמרץ:
עשה שלום לסײסיו הוא לעשיה שלום עלינו ועל לל ישראל ואסרו אסן:
© Copyright 2024