סליחות ליום ראשון
א סליחות ליום ראשון 1 • : א ש ך יושבי ביתך ,עוד יהללוך פלה :אשרי העם שבכה לו ,אשדי העם שיהוה אלהיו :תהלה לדוד, ארוממך אלוהי המלך ,ואבו־בה שמך לעולם ועד: בבל־יום אברבך! ,אהללה שמך לעולם ועד :גדול יהוה !•׳מהלל מאד ,ולגדלתו אץ הרך :דור לדור לשבה מעשיך, וג ב ו ר יתיך .ינידו :הדר כבוד הוךך ,ודברי נפלאיתיך אשיחה :ןעזוז נוןאותיך יאמרו ,וגדלתך אספרנה :זכר רב־טובך .יביעו ,וצךקתך .:רננו :חנון ורחום יהוה ,ארך אפים וגדל־חסד :טובץהןה לבל ,ורחמיו על־בל־מעשייו: יודרך:הוה בל מעשיך ,וחםיךיך לברבוכה :כבוד מלכותך ייאמרו ,ונבוךתךץךברו :להודיע לבני האדם גבוריתיו, וכבוד הדר מלכותו :מ ל כ ו ת ך מ ל ב ו ת כל־עלמים, ו מ מ ש ל ת ך בכל־דור ודר :סומך :חוה לכל־הנפלים, וזוקף לכל־הכפופים :עיני ביל אליך :שברו ,ןאתה נותן־ להם את־אבלם בעתו :פותח אתץךך ,ומשביע לכל־חי רצון :צדיק :הוה בכל־דרביו ,וחסיד בבל־מעשיו :קרוב :חוה לכל־קיראיו ,לכל אשר יקראהו באמת :רצוךראױ יעשה ,ואת־שועתם ישמע ויושיעם :שומר יד1.ה את־בל־ איהביו ,ואת בל־הרשעים .ישמיד :תהלת :הוה ןדבר־פי ~ 1 1 t v i ד ז י » •• * ו ץ ו : ז ו T ז v » ־ ז v ויברך בל־בשיר שם קךשו לעולם ועד :ואנחנו נברך זיה מעתה ועד עולם הללױה: ועתה יגדל }א בדו אדןי ג ^ ר ד 5ך ת לאמיר :ןכיד רח^יף יהןה זח»־יןי 5י העולם ד$1ה: יתגדל ויתקדע ? ה ה חיא :בעלמא די ברא לךעותה ױ?לץד מלכותה. גיהייכון ו^יוהיכון ו^חיי ךכל בית ױןזיךאל בעגלא ובזמן כןריב ,וא?2רו א?2ן: להא שמה ר?א ?לרך ל^לם יל?למי ¥לס*א: ס ל י ח ו ת ליום ראשון ב יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ױתנשיא ויתהךר ױתעלה ויתהלל ?ן?2ה ךקוךשא .בריך הוא ל?לא סן כל בךכתא ועיךתא ת ^ ב ח ת א ו^חםתא רא$יךן בעלמא .ןאק2ת אסן: לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים :מה־נתאונן ומה־נאמר מה־נדבר ומה נצטדק :נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה "-I ־* י J־| T - T J J j י _,ן Tj TI T אליך ,בי למינך פשוטה לקבל ^בים :לא־בחסד ולא־ במעשים באנו לפניך ,בדלים וברשים דפקנו ךלתיך :ךלתיך ךפקנו רחום ןחנון ,נא אל־תשיבנו ריקם מלפניך :מלפניך מלבנו ריקם אל־תשיבנו ,בי אתה שמע תפלה: שמע תפלה ,עךיך בל־בשיר יביאו :יבוא בל־בשיר להשתהות פירוש המפרש מדפוס אמשטרדם תקכ״ו לך ה׳ הצדקה — פירש״י כלומר משפטיך ופורענות שהנאת עלינו הלין והצדקה עמן .ולנו בושת הפנים — כלאים אגו להתבייש על המאורעות לנו ט אנחנו גרמנו לעצמינו .טה נתאונן ומה נאמר מה נדבר ופה נצטדק — תפס ארבע לשונות על שם הפסוקים שבדניאל >ט, ה< :״חטאנו ועדנו הרשענו ומרלנו״ .וכך פירושו :מה נתאונן ונתרעס נגל הקב״ה ט מטאתינו גרמו לנו ,לשון :״מה יתאונן אלם חי גכר על חטאיו״ .ומה נאמר על עווטנו ,ומה נלבר על רשעותינו ,ומה נצטלק על מרילתט .נחפשה דרכינו — ראוי לנו לחפש לרסנו אשר עברנו בהם ,להיינו ,החטאים שעשינו במזיל אבל כסטריס היינו שהס מותרים .לכמה לבדם יש שלוחין שבת וכמה אינן מחין שגת וטעינו בין לוחץ לשאינן לומים .ונחקורה — באלו עבירות שלא ילענו צל עבירה בהם כמו ספק מלב ספק שומן וכסטר שהוא שומן .ונשובה אליך — מן הזדונות ממש .לכן נקט לשון ׳חפוש׳ ׳חקור תשובה׳ כי על אלו שני לברים צדן לחקור ולחפש ,ועל הזדונות אין צרין חקירה רק תשובה .בי ימינך ששומה לקכל שבים — ימינן פשוטה אפילו למי ששב מזלונות ק״ו מי ששב בתשובה שלמה אפילו משגגות. לא בחפד ולא במעשים באנו לפניך — כלומר ,פשיטא שאין לנו לתלות במלת מסילות שמו ,שהם לפנים משורת הלין ,אלא אפילו במעשים שאנו מחריבים לעשות אין לנו לתלות בהם ,כי ללים אנו ממלות חסילות ורשים אנו ממעשים טובים .ט לשון רשים הוא לשון חוב ,כמו ״ ט תשה״ תרגומו ״אד תרשי׳׳ .אס כן לכן נקט לשון ׳רש׳ ו׳באנו ללפוק בללתותיך כעניים שלופקיס וממם על ללתות העשידס שיתנו להם מתנת חנם ,כן תעשה לנו .ולכן נקט ב׳ פעמים ׳לפקנו ללתיך לרמוז ט מי ששוקל לדפוק בללתות של בית המסת למטה מפלתו לופקת בבית המקלש שלמעלה .רחום וחנון ,רחום -על ללים ,וחנון על רשים ,לבן אל תשיגנו ריקם מלפניך — במחילת החטא ,וגס אל תשיבנו דקםמלפנין על קטל השכר בעולם הזה ובעולם הבא. שומע תפלה — פירוש מקבל צלותא ,כתרגומו .עדיך בל בשר יבואו — ׳לותן מי בשרא יטאו׳ וכן פירש אק עזרא :עליך -על מקומך ימאו .עלין -מלשון על .יגואו ב ס ל י ח ו ת ליום ראשון לפניך « \ V T יהוה: T I יבואו T וישתחוו J . ו־ לפניך אדני ,ויכבדו » ״ • » • • לשמך :באו נשתחוה ונברעה ,נברכה לפניץהוה עשינו: נבואה למשבנותיו ,נשתחוה להדים רגליו :באו שעריו בתוךה חצרותיו בתהלה ,הודו לו ברבו שמו :רוממו• יהוה אלהיני והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא :רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קךשו׳ בי־קדוש ןהוה אלהינו: השתחוו ליהוה בהךרת־קךש ,חילו מפניו כל־האךץ :ואנחנו בריב חסךך נבוא ביתך ,נשתחוה אל־היבל־קךשך ביראתך: וישתחוו '®ניד ה׳ ויכבדו לשמך — פירש אק עזרא ,כאשר יראו הגרים שאנו נצרה גדולה יספרו לאחדם שהושעמנו אף על פי שעל ואביון אנכי ,אז ינואו אלין כל הגרים לכבל שמן .אס כן ,גס אנו נמונים נצרה גלולה ועניים ואביונים ,מושיע ידך לנו אז יטאו כל הגרים ויכבדו לשמן .בואו נשתחוה — בפישוט ידם ורגלים .נכרעה — כדעמ הראש עם קצת הגוף ,כמו שאנו כורעים בברכות וגס נברבה — על נרטס .נבואה למשכנותיו — כמו שנאמר מנין ניח המקלש אשר בנה רול המלך ע״ה ,ואמר ׳נטאה למשכנומױ׳ שהוא כסא ושרפרף לרגלי הקנ״ה .על לרן ביס המקלש של מעלה מכוון כגל ניהמ״ק של מטה ,וניהמ״ק של מטה הוא כסא ושרפרף לרגליו .בואו שעריו בתודה — פירשו במלרש ט לעמיר לבא כל הקרבנומ ימבטלו ,לבלמי מצוא חוטא חטא אשר יביא עליו קיק ,ולא ישאר ט אם קרק מודה ,לכן ממיינים כל עלת ישראל לנא שעדו נקרק מולה ולבא חצרותיו בתהלה — נסה ,והודו לו נספור שנמיו וברבו שמו ,אם כן ,גס עתה זכור לחורק ניהמ״ק ובנה אומו ונזכה להביא מולה .רוממו ה׳ אלהינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא — פירוש אתם מי גלות רוממו והתנשאו אל אלהיט והשתחוו למקום שהוא קלוש מהמס רגליו .והנה האק מקרא ״הלום רגליו״ שנאמר :״כה אמר ה׳ השמים כסאי והאק הלום רגלי״ .והמקום קלוש שם ביהמ״ק וגם כמו שפרשמי ,ניהמ״ק של מטה נקרא ׳הלום רגליו׳ ע״ש שהוא שוכן בביהמ״ק של מעלה ,ושפע שיורל על כל הנמצאים מחמ רגליו יורל במחילה לביהמ״ק של מטה ,ואח״כ לירושלים ,ואמ״כ לאק ישראל ואח׳׳כ לכל העולם .כי קדוש ה׳ אלהינו — על אשר הוא מלקלק עם הצדקיס הוא מקולש בעולם .לכן כפל בלשונו ונקט שסי פעמים ירוממו׳ לרמוז שירוממוהו ױשבחוהו מי גולה של א׳׳י ומי חוצה לאת ,שעל כולן משגיח ומשפיע טוטתיו וברכותיו .בהדרת קדש — הוא ביס המקלש ולא במקום אחר ,ט כאשר ה׳ אחל כן ייחל בית להשתחוות לו ,להסיר ממשטת פיגול מישראל סן ח״ו ילמוהו לע״ז אשר ישחחוו לה בכל מקום ומחת כל עץ רענן .חילו מפניו כל הארץ — פירוש השתחוואה שלכם תהיה כיראה ופתר לפני הקב׳׳ה ,חילו — כמו תיראו מלפניו .ואנחנו ברוב חסדך — ואנחנו אף על סי שאין אנו ראריס לדבק נך ,מכל מקום מצל רוב חסלין שתגמול עמנו גס נבא מתן להתפלל ,ונשחחווה אל היכל קלשן תמיל ,וכל זה בהיות יראתך על פנינו לנלמי לחטוא. ונקט שנעה פסוקים נכל אחל לנא למשכנותיו לרמז :כל שמתפלל בכוונה ,בפרט באשמורח הטקר, חפלמו נעשיח כחרנ מלה וקורעת ומגעת למעלה משנעה רקיעים על עלס העלומ סנס כל יא סליחות ליום ראשון נקתחוה אל־היבל קךשך ונוךה את־ש$ך על־חםךך ועל־ אמתך ,כי הגדלת על־בל־שמך אמרתך :לכו נ ת נ ה ליהוה, נריעה לצור ישענו :נקדמה פניו בתודה ,בזמירות נריע לו: Xי t t־ |1 i t t t ז t אשר יחדו נמתיק סוד ,בבית אלהים נהלך ברגש :אל ז- 1 - t : - ן • v: : • • ו ן ״ ן t נערץ בסוד־קחשים רבה ,ונוזרא על־בל־סביביו :שיאו לדיכם קידש ,וברכו את־יהוה :הנה ברבו את־יהיוה בל־עבדי ןהןה׳ : r |v t ז ? ן • •• t ו ו » ד ז העימדים בבית יהוה בלילות :אשר מי־אל בשמים ובארץ אשר/יעשיה במעשייך וכגבוריתיך :אשר לו הים והוא עשהו, ויבשת ידיו יצרו :אשר בידו מחקרי ארץ ,ותועפות הרים 1״v v *» t ז־ t « v * s t :ן• v י | * • לו :אשר בידו נפש בל־חי ,ורוח בל־בשיר־איש :ויודו שמים יי V ן י .. T T י ן - , j - • I t פלאך יהוה ,אף אמונתך בקהל קדושים :לך זרוע עם־ גבוךה ,תעז זיךך תרום :־מינך :לך שמים אף־לך ארץ׳ ת ב ל ומילאה אתה :םךתם :אתה פוררת בעזך ים ,שברת הסטת .ונודה א ת שמך על חסדך ועל אמתך — אמרינן במדרש דול המלך ע״ה אמר, אולה את שמך על חסלו אשר עשית עמלי להמליכני על כל ,שהחסל יהיה קייס ואמת מממיל. כי הגדלת על כל שמך אמרתך — פירוש הגללח שמן ,שם הטוב ,על כל אמרתך - ט על כל לבר ולגר מטוב שהבטחת לעמך על י ד נביאיך הוספת לפשות טובה יומר מאשר הבטחת ,ט אמרת מעט ועשית הרבה .ורש׳׳י פירש ,שמן — בעל הגטרות וקנוא ונוקם ,ואמרת המומת טובן וחסלן הגללת על כל שמן אמרתן כלומר ,שאתה מעביר על מלותיך וסולת לנו .ואק עזרא פירש שם העצם הנכתב ולא נקרא הוא גלול על כל השמות. לכו נרנגה לה׳ נריעה לצוד ישענו — נשבס לה׳ בתו! ,והמון יהיה בקול תרועה, ויהיה המון מאהבמ הטוב במה שהוא טוב ,ותרועה מפני אהבת המועיל ,כי יושיענו מהגלות וזהו שנקט נקדמה פניו כתודה — נזכה לבנין גיהמ׳׳ק ששם נקריב ר,רק חולה ושם נשיר זמירות עס קול התרועה .אשר יחדיו נמתיק סוד — פרש׳׳י היינו רגיצין להמתיק סול במורה והיה מתוק לנו ,והיינו מהלטס ברוב עם בבית אלהיס .רגש — לשון קטן עס ,אל נערץ כסוד קדושים רכה — אל שהוא נעק ונורא בסול החברה רבה מהקלושיס בעולם המלאכים ט מלם כאמל יעריצו ייראו מלפטו ,ולכן נקט ׳בסול קלושים׳ שהקלושיס יולעיס סולומ ונסתמת הצפונים בגנזי נסתרות .שאו ידיכם קדש — היינו הכהניס ,וברכו א ת העומדים ה׳. לעטלת עבליס שהם הלויים הס על — אלה׳ עבדי בל ה׳ ארוכהת כרכוה׳א הנה העולס שתעוז קלושים׳. ויודו אף עמהס, בלילות, ספק פירוש ׳בקהל עשית אין — אימוריס לכן וזהו יפדתם שאתה גטרה, עמהס, ומקריבים וניסן אתה עושהעם פלאן והיא ומלואה לוכנס שאמה שתמסץ, על על תבל אמונמןלן העומליס להולוס מקוס היכלן. השמיס וליסל הכהניס לן לנטות להולות לשכלל תייביס הם שתוכל מחריבים ילך — — ומרום כלילות המלאכים פלאך — ה׳עמך זרוע למפרק שטים עולםת ה׳.י לך גב יא סליחות ליום ראשון ךאשי תנעים על־המים :אתה הצבת בל־גבולות ארץ, קיץ וחרף אתה :צרתם :אתה רצצת ךאשי לױתן׳ תתננו מ א ב ל לעם לציים :אתה בקעת מעין ןנחל ,אתה הובשת נהרות איתן :לך יום אף־לך ל:לה ,אתה הבינות מאור ושמש :עשה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אץ מספר: בי א ל גדול יהוה ,ומלך גדול על־בל־אלהים :כי־גדול אתה ועשה נפלאות ,אתה אלהים לבדך :בי־גדול מעל־ שמים חסדך ,ןעד שחקים אמתך :גדול יהוה ומהלל מאיד, ולגדלתו אין חקר :גדול יהוה ומהלל מאד ,ונורא הוא על־בל־אלהים :גדול יהוד ,ומהלל מאיד ,בעיר אלהינו הר־ - x זז• • j TI י יי • » מ ״ — קךשו :לך יהוה הגדלה והגבוךה והתפארת והנצח וההוד בי־ביל בשמים ובארץ ,לך ןהוה הממלכה והמתנשא ל ב ל ומלואו שלו ,מנעלי מייס ומכלתי געלי חיים ,אמה יסלתם .פוררת בעזך ים — פירש גמלרש פוררס ושנרס בעזך המים הנקראים יס ,נצוומן להם ״יקוו המיס אל מקום אמל ומראה הינשה״ ,ושגרת ראשי תנינים העומלים במים — ט נהקווס המיס אל מקום אמר היו המניניס נשנריס ונממעטם נמהירומ לעשומ רצון קונס .פוררת — לשון פרורין .א ת ה רצצת ראשי לויתן — אמה שנרס פרעה וראשים שלו ,ט פרעה נקרא ק שנאמר )ישעיה מ ,א( :׳׳יפקור ה׳ נחרט הקשה וכו׳ על לרסן נחש נריס ועל לרסן נמש עקלתון והרג אס ה ס ק וכו׳״ ,על שנמשלו האומוס מחשים ,לכן מה אומם בלשץ הסניניס הגלולים ונחשים הגלולים .מחננו מאכל לעם לציים — נמס ממונם לישראל לאוכלו .לצײמ— כמו לכסוס וצבאות שהוצאת .ציים — כמו סיעות ,כמו ׳׳וצים מיל כסיס״ כמרגומו "יסיעך .א ת ה בקעת מעין ונחל — בצאס ישראל ממצרים בקעס ים סוף ושם היה מעין ונחל ממיס מתוקים לכל שמו מישראל .א ת ה הובשת נהרות איתן — הובשת נהרוס מחק ,והוא הירק, נלכת ישראל לכטש את ארצות כנען .לך יום אף לך לילה — פרש״י ׳לן יום׳ גאולתם של ישראל ,׳אף לילה׳ ועמן היו נצרוס הלומה ללילה .א ת ה הכינות להם מאור ושמש — התורה שלומה לשמש .כי אל גדול ה׳ — תקפו וחזקו של ה׳ גלול מאל והוא מלן על הכל .אל — לשון )חוזק( ׳ואת אילי האק לקח׳ .בי גדול א ת ה ועושה נפלאות — ר״ל אע״פ שחכמי המזלות יראו ננסיונס פלאות גלולים ממסלשים יום יום כסי כס המכניס ומערכת המזלות, אנל היולעים לעת עליון יולעים ט מעשה השם העליץ נפלאים יותר רותר ,וכל הנפלאות מהכוכים וממזלוס כולם על ילי עלמ העלוס סנמ הסטת ט הוא לבדו אלהיס .אין ח ק י — שאין החקירה אנושית יכולה עליו להבחין גדולתו .נורא הוא על כל אלהים — פירש אק עזרא הם המלאטס ט הוא אלהי האלהיס .לך ה׳ הגדולה — אמר לול :הגלולה והגטרה שנתת לי לקטן ממון למין טס המקלש שנקרא פאר ,כלכסיב ״לפאר מקום מקלשי״ ,והנצח — והנצוס שנתת לי לנצח את הגרים — הכל ממן ושלך הוא• י ד ה׳ הממלכה — אמה מולך יא ס ל י ח ו ת ליום ראשון לראש :מי ילא יךאך מ ל ך הגוים כי לך יאתה ,בי בבל־ חכמי הגוים ובבל־מלבותם מאין כמוך :מאין כמוך דזוה, גדול אתה וגדול שמך בגבורה :יהיוה אילהי צבאות מי־ ־ * 1 ז י t : | י t ו t * rt •• : t במוך חסין זיה. ,ואמונתך סביבותיך :יהוה אלחי צבאות ישב הכרכים אתה אלהים לבדך :מ י :מ ל ל גבורות :חוה, .ישמיע בל־תהלתו :בי מי בשחק .יעריך ליהוה ,יךמה ליהוה בבני אלים :מה נאמר לפניך יושב מרום ,ומה נספר . ן .. לפניך נדבר ראש: למען דךבך ״ . ־ - » t v | t - : ־ ״ שוכן שחקים :מה נאמר לפניך :־חוה אילהינו מה ומה נצטדק :אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים כי עונותינו רבו מלמנות ,ו ח ר ד נ ו עצמו מספר: שמך :חוה תחינו וכצךקתך תוציא מצרה נפשנו: אלחינו להאריך אפך לרעים ולטובים והיא תהלתך: על כל מה אשר כשמים וגאק .והמתנשא לבל לראש — לכל ראשים ולכל מלכים אמה הוא ממנשא על כולם .ונקט ׳לראש׳ סימש לכל אשר ממונה לראש ,ט אפילו דש גמומא מן שמיא ממנו ליה )כרמת .(.wאכל רש׳׳י פירש ׳לכל לראש׳ כשטמן אנו ששכחנו לן כל ההולאוס ואין לן עול שכח אחר ,אכל עדין אינו כלום ,שהמשכח כל היום מכל מקום עומל הוא לראש השכמות ,כן לול המלן ע״ה כשסיים כל משכחומיו כחהליס אמר :׳שירו לה׳ שיר מלש׳ כלומר כל השכחומ חשוכים הס כאילו לא שבחנוהו מעולם .מי לא יראך מלך הגויים — אפילו הגרים העוכליס אלילים ראוי להם שיראון ט אמה מלן עליהם ,כי לך יאתה — לן גאה המלוכה ולא לאחר .יאתה — לשון נאה ראה .כי ככל חכמי הגויים ובכל מלכותם — ט מכמי הגרים יולעים ט הפסל אינו כלום ,ואינם עוכליס הכוככיס והמזלות אלא להיות אמצעיים דנן וכינס ,אס כן גס הס מודם שאין ככל מלכותם כמון .מאין כטוך ה׳ גדול א ת ה וגדול שמך כגבורה — ממה שאנו רואים ויולעים שאין כמון לא כעליונים ולא כמממוניס ילענו ט גלול אמה ,ואחל אמה ,ואחל שמך ,להודע ט היא שמו ושמו הוא .ה׳ אלהי צבאות מי כמוך חסין יה — אמה ה׳ אלהיט שהוא מלן על כל צכאות, להיינו שלשה עולמות — עילם המלאכים ,עולם הגלגלים ,עולס השפל ,מי כמון מזק וגטר כאלו השלשה עולמות ,וגס כעוה״ז וכעה״ב ,זהו שנקט ׳יהי ,״ ט דה ה׳ צור עולמים״ .הפין — לשון חוזק .ואמונתך סביבותיך — מי כמון שאחר מראן אותם השלשה עולמות שהם סכיטתין ששמת אמונתן כהם וקיימתס להיומס נצחיים ,רצה לומר הס מעילים על אמיתמ יחולן, ואק עזרא פירש ואמונתך סביבותיך — שאינו מתפרד ט אינה מקרה אלא תמיל אמונתך אצלך .מי יטלל גבורות ה׳ ישמיע כל תהלתו — אין יכולת לאלם למלל וללכר גטרומיו ולהשמיע כל תהלתו .וגס יש כמלרש ׳מי ימלל גטרות ה״ — ככדאמ העולס ,׳ומי ישמיע כל מהלתו׳ — כנסי מצדם .כי טי כשח? יערוך לה׳ — פירוש ט מי יש כעולם הגלגלים שילמה ויהא נערך לה /ומי ככני אלים — ומי כעולם המלאכים שילמה ויערוך לה׳ .בשחק סליחות ליום ראשון יא למענך אלהינו עשה ןלא לנו ראה עמיךתנו דלים ודקים: הנשמה לך והגוף פעלך ,חוסה על־עמלך :הנשמה לך והגוף שלך ,ןד.וה עשה למען שמך :אתאנו על־שמך ,ןה1ה עשה למען שמך :בעבור כבוד שמך ,כי א ל הנון ורחום שמך :למעךשמך ;־הוה וסלחת לשוננו בי רב־הוא: קולדדלט אביט5 ,י ?רב אולתט ^;ינו$ .חל ?יט מל5ט׳ 3י רבו עווגינו: פתיחה .ע״פ א״ב ובסופו חתום מ ח ב ר ו ) ר ב נ ו ( בנימין א איך־נפתח פה לפניך דר מתוחים. פנים נשפך באלו שיחים .געלנו נתיבותיך הישרים באר יעקב לפניך איך נ פ ת ח פה בתפלה השוכן מתוחים דר ה׳, וגאלו פנים ,מחמת בשמים)א(. הבושה נשפוך שיחים -נתפלל, שהרי נעלנו -מאסנו ,נתינותיך והנכוניםהישרים ,והנכוחים דגקנו גתועגות ,ובמעשים זנוחיס -ובעבודה זרה. משיאות־שוא הלכנו אחרי משאות שוא -נבואות שקר ומדוחים -בדרכים שהדיחו אותנו מדרך הישר ,והקשינו עורף להתמיד בתועבותינו ,ובכך העזנו • J | • ו Vן ךבקנו והנכוחים. ו ב מ ע ^ ם זנוחים: הלכנו t - t אחרי ־ ד• •• »1 בתועבות • י • ומדוחים .ןהקשינו ערף והעזנו — כשמים .אלים — הס המלאטס החזקים .הנשמה לך — כלומר חצובה מסמס כסא הכנת־, והגוף — ג״כ מעשה ילין .וכסל כלשונו שאגו מתחננים שיהא קיום לגוף ונשמה נעוה״ז ונעוה״ג ולכן נקט בתחילה חופה לשון רחם על מעשה י ד ן בעוה׳׳ז ותן להם שכר געוה״ג נשכיל שמן הקרוש .ולכן נקט אח״כ שלשה פעמים ׳שמך לרמז שאגו מקרשים בכל יום שלש קלושות ,ומרמזים ששמן קלוש בעולם המלאטם ,ובעולם הגלגלים ,ובעולם השפל ולכן נזכה גם כן לשלשה עולמות .כי רב הוא — אע״ס שרב הוא .רש מפרשים ׳ ט רב הוא׳ כלומר ט אתה רכ חסל ומטה כלפי מסל ,לכן ססלח לעוונינו. פלח לנו אבינו כי ברוב אולתנו שגינו — מחמת רוב שטוח נאט לילי עטרה, על לרן ׳ט תשטה אשמו׳ אין ארם עובר עטרה אלא אם כן רוח של שטות נכנס ט. מחל לנו מלכנו כי רבו עוונינו — לכן אנו ממחנניס לסין באשמורס הבקר שססלח לט על שגיונות ותמחול לנו על הזלונוס. מגילת *פתו- ־משאות שוא ומדוחים• — לשון הפסוק )איכה ב ,יד( ,משאות — נבואות וכן משא **• דמשק )ראביע( .ומדוחים — שהדיחו מדרך ישרה) .ראביע( פניני חיים )א( על פי מה שנאמר :׳וימתחם כאהל לשבח׳)ישעיהו ,מ ,כג(. יא סליחות ליום ראשון מצחים -החצפנו כלפי שמים .זעמת כשלנו -כעסת בגללנו על בית משכנות מבטחים -על בית המקדש, ־ •• t • t • י " i t ובעוונותינו חרג ,ופס -וחדלו קרבנות וריח ניחוחים. טורדו = וטלטלו -גורשו כהנים : ־ * t i s i 1 אשר המשוחים ? -בשמן המשחה, לערוך המה היו יודעי ערך -יודעים ױךעי עךך עולות וזבחים .במה ולהקריב עולות וזבחים .כמה יסרתנו הרבה הוכחת אותנו על ידי צירים יסרתנו על ידי צירים ושלוחים.ן • • ז•• ־ = ושלוחים -הנביאים ,אולם אנו לא • ־ » : הקשבנו לשמוע למוכיחים .ולכן: מאז ועד עתה אנוזני נדחים ילא הקשבנו לשמוע למוכיחים: מגורשים מנחלתנו ,נהרגים,נשחטים ונטכחיס .שורדנו -נותרנו מאז ועד־עתה אנו נדחים .נהרגים v 171 י •ז t t ־ ן - » מתי מעט ,כין קוצים כסוחים)ב! -בץ נשחטים ונטבחים .שרדנו מתי־ ן ״ i• ן •t • t מצוא רווחים1 כלי 1 הגרים .עינינו כלות • אנו מצפים בקוצר רוח לישועהמעט בין־קוצים כסוחים .עינינו ולא מצאנו רווחה מצרותינו >נ(. פורכי עמך -הנוגשים בעמך אשר כלות בלי מצא תחים: * jי י ¥ למת! aשוחחים -הנוצרים אשר בוקר משתחוים למת ,צפר - פורכי עמך אשר־לבל ]נ״א וערב ,למה מצליחים .קמים למולך עומדים נגדך נאצות שוחחים למת[ שוחחים .צפר וערב למה מדברים דברי ניאוץ .וחירוף ,מצליחים .קמים למולך נאצותומתריסים לעומת ישראל הרצוצים השבורים בגלות ׳כמה אתפ שוחחים .רצוצים במה אתם־ v ־ r ז • ד• בוטחים׳ -וכמאמר)תהלים קטי .ג( : ׳איה בוטחים: נא אלהיהם׳ .כאן מוצא הפייטן פתחון פה לפני הקב״ה: מצחים .זעמת בשלנו בית־ משכנות מבטחים .ח ר ב ופס ריח ניחוחים: טרדו וטלטלו בחנים משוחים. t י t־ t v » פס — פסו — אפסו) ,רש״י ,תהלים יב ,ב( .פורכי — פועל העזר מן* :ויעבידו וגר בפרך*)שמות א ,יג(. צפר — מלשון)שופטים ז ,ג( יישב ויצפיר* — בבוקר .לשץ ארמי צפרא ,רשיי. )כ( קוונים כסוחים — קוצים כחמים שהנס ימים ,ומזיקים יומר מן המשוגרים — הלסים. )ג< כמו שאמת ) p7wpצז ,(.יור שק לול נא ט ..עימהם כלות ביגון ואנחה .וסרש׳׳י ביברים )כס, לב( :כל פוסלת שאינה באה ,קררה ׳כליץ עיניים׳. )ד( ברפוסיס שיט מאימה הצנזורה הנוצריס וכסט ל»ל שוחחים .ונראה שהשנוי ל8ל — אלילם של הבבלים אינו רק משום המדון כמשקל המלה ל8ת — יראסם של הנוצרים ,אלא שישנו קשר עניני ביניהם, וכפי שנראה ממרי המאירי בריש עבולה־זרה .יאיסא שם )ו :(.״אמר שמואל יום נוצרי למרי רכי ישמעאל לעולם אסור״ ,ומפרש רש״י :״ההולך מועוש של אומו האיש שצוה להם לעשוס יום איל א׳ בשבת״ )כה״ג נססרונוס הש״ס( .ברם המאירי שם )במשנה( כסב :״אולם אני מפרשו מלשון ׳נוצרים באים מא pמרסק׳ האמור בירמיה )ל ,גזז( שקרא אומס העם גוזרי ע״ש נסכל נגר ,וילוע שצלם השמש היה בבבל ושכל עם נטכל נצר היו עוביים לו ,וכבר ילעס שהסמה משמשפ ביום ראשון גמנין ראשי הימים .וממון כן היו ^ pלאוסו יום נגרי עיש שהיה קטע לנטכי נגר על צל ממשלס החמה שט״ ,עכ״ל המאירי .ואכן גס אצל הנוצרים יום א׳ קרוי ע״ש הסמה .ומשוס כן אף האוסז לומר לבל שוחחיס לא הפסיד בכווגס הלכרים. סליחות ליום ראשון שובן־עד EttlBIצפה בעלבון ' ז ייי י אנוחים .תמוכים עליך ובך מתאחים: ב נ ו ר א ן ת ר מ:י נ ך נ ן ש ע י־ י יי ״ ־ י Lי לנצחים .בי־על־ךחמיך הרבים אנו י * בטוח ט • יא שוכן עד וקדוש ,מה בעלבון עמך האנוחים -הנאנחים כשביים ולמרות צרותיהם ,תמוכים -נשענים עליך ובך מותאחים -דבוקים בך ,ולכן בנוראות -בנפלאות יד ימינך המיומנת להראות מלחמה בגוייםנושע לנצחיס ,כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים. ?ײעל רח?ןיןז הרבים אט בטוחים .ועל־צךקותץד אט ;שע;ים .ולסלחותיך אט מקוים .ולישועתך אט ?צפים :אתה־הוא 9לך אוהב צדקות 9קךם. מעביר עוונות עמו ,ו5סיר חטאת יראיו .כורת ?רית לראשים ,ו?2ק.ים שבועה לאחראים :אתה־הוא ^יךךת בענן בבוז־ך על־הר־סיני והךאית דרגי טובך למ^ה עבדך ואךחות חסדיך 3לית לו והוךןתו 3י אתה אל רחום וחנון ארך אפים ורב־ח^ד ומח־ה לה^יב ומנהיג את־העולם ?לו ב$דת הרחמים: כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים ...נשענים — נסמכים .מקוים מצפים — מכיעיס ומקים .נקט ארכע לשונוס לרמז :על שאמרתי שאנו מקרם ומצפים ומטחים וסומטם שאסה סכסר לנו על סטאסינו ,על עוונינו ,על רשעסינו ועל מרידסינו .אוהב צדקות — כלכתיב)בראשית יש, יט< :״ ט ידעתיו למען אשר יצוה אח גניו ...ושמרו לרן ה׳ לעשוס צדקה ומשפט״ ,וזהו מקדם — אברהם שבא מקדמה .מעביר עוונות עמו ,ומפיר ח ט א ת יראיו — להמון עם ׳ מ ע מ ד ומוחל פעם ראשונה ופעם שנייה אפילו ׳עװנוס׳ מכל־שכן שגיונוס ,אבל ל׳יראיו׳ אינו ׳מסיד רק פעם אחת ,ואותה פעם לוקא ׳חטאת׳ שגיונות ,אבל לא זלוטים ט הקב׳׳ה מלקלק עם ידאיו כחוט השערה .כורת ברית לראשונים — לאברהם ,ליצסק וליעקב ,ומקיים שבועה לאחרונים — לבניהם אחדהם .והראית דרכי ט ו ג ד י מ ש ה ע ג י ד — כלכסיב)שמוח לד( :״יאמר אני אעדר כל טעי על פ נ י ך ופירש בעל עקילה וז׳׳ל :אעטר על פניך והשגת ידיעותיך מלת טובי בכללה והוא מנין קשר הנמצאות ומלרגותס והשתלשלות העולמוס יסלס ולרן המשך השפע מקצסס אל קצסס על שסלע ידעה אמיסיס שכל הטוב ההוא המושפע אל כל הנמצאים כולן הן מאתי שאל סבס הסטת .וארחות חסדיך גלית לו ,והודעתו כי א ת ה אל רחום — במה שאמרתי ׳וקראתי נשם ה׳ לפלך והוא השם מכבל ואינו נקרא ,שעליו אמרס בתחלה ״זה שמי לעולם וזה זכד״ ועכשיו אקרא אותו לפלך באותיותיו ואגלה לן סולו ,ט היולעו ומטרו בכל מקום שיזכור אותו אשמע קול הקורא לעשוס ולמסול על חטאסיו ופשעיו ,וזהו גולל חסדן שהולעס לו סול השם כלי להתפלל לפלך על מעשה העגל שיהא נמחל להם ,וזהו אף על סי שאמה אל קנוא ונוקם מכל מקום אמה רסום וחנון על ישראל הן עושין משובה הן לא עושין משובה ,וזהו שנקט אמר־כך ׳ א ע אפיס׳ אפילו לרשעים ,ולא זו בלבל אלא אפילו מרבה להטיב עמהן אולי יחזרו ,וזהו שנקט אחר־כך ייאמר אל אעמר טותאחים -מלשון)שיר ח ,ח( •אחות לעי -בתחתונים שהיא מתאחה ומתחברת להיות עמנו וגו׳ לש ץ איחוי וגו׳ קרעים )רשיי(. ס ל י ח ו ת ליום ראשון יא וכן כתוב וייאמר א^י אעליר כל־טובי ?ל־פקז וכןךאתי ב#ם לה;וה לפקד. , rumאת־א?ר אחון ןרחמתי את־אשר ארחם: אל א ר ך אפלם א ת ה .ובעל הרחמים נקראת .ודרך ת ^ ו ב ה הורית. גדלת ר ח מ ך וחסדיך ,תזכיר היום ובכל־יום לזרע לדיךך .תפן אלינו כרחמים ,כי אתה־הוא בעל הרחמים .בתחנון ובתפלה פניך נקדם, כהודעת לעגו מ ק ך ם .מחרון א פ ך שוב ,כמו ב ת ו ך ת ך כתוב .ובצל כנפיך נחסה ונתלונן ,כיום ױרד להוד ,בענן .תעביר על־פשע ותמחה א ? ם ,כיום ויתיצב עמו ? ם .תאזין עועתנו ו ת ק צ י ב מנו מאמר, כיום ויקרא ב ע ם יהיוה .ו #ם נאמר: ז ־׳ ז|» :״ ו* זT - •nv ולעבר לחוה על־פניו ויקרא: כל מוט על פטך .וחנותי א ת אשר אחון ורחמתי א ת אשר ארחם — פירש רש׳׳י ׳אחון׳ פעמים שארצה לחון ׳ורחמתי׳ אס שאחפוץ לרחם ,אבל נ״ל ׳וחמתי׳ עמים אמנן בממנס חנם ועמים ארחם בזכות אט! /ט משה רבינו ע׳׳ה סבר אם חס־ושלוס חמו ת אמת אין עוד מקוה ,השיט הקב״ה ,כשמעשה בסלר שאמה רואה אומי מעוטף וקורא שלש־עשרה מלות ,הר מלמל לישראל לעשות כן ועל ידי שיזכרו לפני ירמוס וחנון׳ ארסם אומס ,ט לא כלו רחמיו. אל ארך אפים אתה -י אמה גטר וחזק שאמה מאדן אפין לרשעים המכעיסים אומן, פל־לרן ,׳׳איזהו גטר הכובש אס יצרו׳׳ ,וכל זה אמה עושה מכמ שאמה בעל הרחמים ומרמס על כל מעשין כמו שנאמר )שמיש לד :(,׳׳ה׳ אל רמוס וחנון׳׳ .ודרך תשובה הורית — כמו שפירשמי שהראה למשה איך ישראל יעשו מפלה כשבאים מ״ו ליד חטא .לזרע ידידיך — לבני אברהם שנקרא יליל ,כלכמיב )ירמיהו > טי( :׳׳מה לידרי בנימי׳׳ .בתחנון ובתפלה פניך נקדם — )׳בתחנון׳( — נתפלל לפניך שתעשה עמנו מתנת מנס ,׳ובתפלה׳ — בשביל זכות אמת ,וכל זה נעשה בהקלמה קולם שיבא רוגז מלפנין .או נקלס באשמורת הטקר)כהודעת לעניו פקדם —< כהולעח למשה רע״ה שאמרת :׳וחנותי אמ אשר אחון וגו׳ .כמו כתורתך כתוב — שנאמר :סלחתי כלבדן .רש אומדס כמו שאמרת בי״ג מלות .נחפה ונתלונן — פירש׳׳י מי שהוא מיסה תמס כנפי השטנה הוא ימלונן בצילו ,שהקלוש־ברוך־הוא מגין עליו בגלות .נתלונן — לשון לינה ,לכך נקט לינה שאנו לנים בגלות שלומה ללילה .כיום וירד ה׳ כענן — והראה לישראל אע׳׳ס שחטאו מכל־מקום משרה שטנמו במוכס כמו שאמדנן במלרש כשמטאו בעגל אמרו :אין לנו מקנה מן אומומ-העולס שנאמר :׳׳לשמצה בקמיהס״ וכשירל הקב׳׳ה בענן מיל ילע שהשרה שטנמו במוכס רגן עליהם מן האומות .כיום ויתיצב עמו — שממל לערב רב שעשו בפשע ,ולישראל שהיו אשמים בלבר אבל לא פושעים .תאזין שועתינו — תפילמינו .ותקשיב פנו מאמר — ומקבל הולױ שלנו שאנו ממודם בלשון רן שהוא לשון אמירה .כיום ויקרא בשם ה׳ — שקרא השם הגמל בקדאתו ושם נאמר לו סולומיו של אומו השס שאינו חוזר דקס ,מי שקורא אותו ככתיבתו וכקדאתו ומתפלל לפניו .ויעבור ה׳ על פניו — היה מעדר רוח נטאה על אסוהי של משה ,כתרגומו. סליחות ליום ראשון :־חוח ן ואמת דזוה ניצר ונקה: אל חסד דחום ןךונון לאלפים אךך נשא יא אפים עון וךב־חסד ן5שע וחטאה ו ס ל ח ת לעוננו ו ל ח ט א ת נ ו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו .מ ח ל לנו מלכנו כי פשענו :כי אתה אדני טוב וסלח ,ןרב־חםד לבל־קראיך: א ב ד חסיד מן הארץ וזישד באדם אין :אין קוךא בע^ך מתעוךר להחזיק בך: הוגיעה ןה;וה ?י־גמר חסיד ?י־פפו אמו;ים מבגי אדם? :י ע?ך ק2קור חיים באוךץד;ךאה אור? :י עםץהוה הח?י והךבה עטו ?תת :ןהוא י^ךה את ישראל מכל עונותיו: ?רחם אב על בנים ?ן תרחם ןהןה עלינו :ליהוה ודשועה על עטך בךכתך ?לה: המפרש נקט כאן את מנץ י׳׳ג מדות כדמשמע מפירוש רש״י ,כראב״ע אונקלוס ועוד. א( ה׳ ב( ה׳ — הוא מלס רחמיס ,אחת קולס שיחטא ואחת לאחר שיחטא ישוב)י״ה ח .(:ואין להקשוס אס לא חטא מה צריך למלת הרחמים ,לכמה רחמי צריכה כל בריה לסרנססו ולשאר צרמו .אבל אח״כ עיינתי נאשירי גר״ה ופירש קולם שיחטא ,היינו מחשנה של ע״ז שהקנ״ה מצרף למעשה ,כמו גבי עגל ,לכן נקט ׳ה׳ ה״ אחת קולס שיחטא במעשה ואחת לאחר שיחטא במעשה .ג< א ל — סירש״י גס היא מלת רחמים .והרחמים נחלקות למלרגות רנות ,להקב״ה רחמן הוא אע״פ שיודע שאלם זה עחיל לחטוא מ״מ אין לן אותו אלא ״נאשר הוא שס״. ד< ר ח ו ם -לחוטא ושב נתשונה מיל .ה( וחנון — לחוטא ואינו שנ מיל ,מ״מ ממתין לו אולי ישוג ו( א ר ך א פ י ם - פרש״י מארין אפו ואינו ממהר ליסרע שמא יעשה משובה .ולא זו שאינו ממית אומו אלא אפילו אינו מיסרו ביסודן .ז( ורב ח ס ד — אס עוונותיו וזכיותיו ממצה על מחצה ,הקנ״ה רב חסל ומטה אס עצמו כלפי חסליס ומכריע אס העוונות .ח( ו א מ ת -לשלם שכר טונ לעושי רצונו .ם( נוצר ח פ ד ל א ל פ י ם ועושה חסל לשני אלפים לורות .י( נושא עוון יא( ופשע יג< ו ח ט א ה -שומר -עוונות אלו זלונוס, סשעים אלו המרלים שאלם עושה להכעיס ,וחטאים אלו שגגות .יג( ונקה — לשטס .על כאן י״ג מלות .ו נ ח ל ת נ ו ׳ — פירש״י ותחננו לן לנחלה מיוחלת ,שלא תשרה שטנתן על האומוס. כי א ת ה ה׳ מ ו ג ו פ ל ח ו ד ג ח ס ד ל כ ל קוראיד — פסוק הוא נתהלים )סי & ,פירוש ט טוב ה׳ לטוניס לשלם שכרם לעוה״ב ,ו ס ל ח -לחוטאים ,ורב ה כ ד -לכל מי למתפלל קלמן ,כן מרגס יונתן pעוזיאל. לה׳ הישועה על ע מ ך ב ר כ ת ך ס ל ה -פירש׳׳י עליו להושיע את עבלו ואס עמו, .1מצאתי בערה״ב)ח-ב (103 ,כתוב :ומה נעמו לי דברי ה״ר אלעזר כי מה שיסד ד׳ אמתי בפזמון)ה׳ ה׳( ״וסלחת לעווונינו וגו״ .להשלים כ״ב תיבות )שבוודוי( תבא לפניך תפלתנו עד לא חטאנו .ע׳ לקמן מה שנוסיף בזה בעיה. סליחות ליום ראשון יא ןהוה ?באות ?מט טשינב לנו אלהי!־עקב ?לה :ןהוה ץבאות אשרי אךם בוטח בך :ןהוה הוגיעה .ר^לך:עננו ^ױם־קךאנו: קולח־נא לעון העם הזה בגדל חםדןז .וכאער נשיאתה לעם הזה מיןצרים ועד־הנה ועם $מ ר : ויאמר יהיוה סלחתי בדברך: » II *־ •1 • ן ?* ן הטה אלהי אז^ז ו^מע ?קח עי^יך וךאה עיםםתינו והעיר א^ר־נקךא עמך עליה .כי לא על־ץךקיתיט אנחנו מפילים תחטניט לפניך כי על־ךחטיך הרבים :אדיני עטעה אדיני ?לחה אדני הקציבה ועשה אל־תאחר .למע^ך אלהי כי עטך נקךא על־עיךך ועל־עמך: כ סליחה .ע״פ א״ב כפול ,ובסופו חתום מחברו)רבנו( שלמה הבבלי גאר יעקב אץ מי יקרא -ויתפלל כצדק -באמת ובכוונה וגם האיש הטוב שבנו נמשל כחדק -כקוץ המכאיב בבשר ,ואין מי שיבקש רחמים כעד ישראל שחוקי אלהינו ואלהי אבותינו אין מי יקךא ב צ ך ק .איש ט ו ב נמשל ?סדק .בקש רחמים ועל עמו מוטל לכרך ולהודות לו סלה .ה׳ צ ב א ו ת עמנו מ ש ג ב לנו א ל ה י יעקב פ ל ה — אלעיל קאי לכתיב )יוהליס מי :(1 ,״נתן בקולו תמוג א ק ״ ,שישראל אינם צריכים להיות תרליס מאותו קול ,כי ה׳ שהוא מלן על כל צבאות הגלגלים הוא משדל ומשבר מערכתס ט ממיל עמנו ,ולא בשביל !מתינו כי אם מכות אטת הוא משגב לנו ומעוז לנו להיותו אלקי יעקב ,ט למות דיוקנו חקוק סחת כסא כטלו נצח ,לכן מסתכל בדיוקנו ומרסס על בני יעקב .1ה׳ הושיעה — אומם מן האומות ו ה מ ל ך היכול על כל יעננו ביום ק ר א נ ו עליהם ,ולהשפילם תחתינו .ותסס אלו ארבעה פסוקים לרמח שאנו מחפלליס וזוכרים לפניו שהבטיס אומנו על־ילי משה רטנו טוס קראנו-לפניך אלו י״ג מלות שתקבל מפלתנו ותהא נוהג עמנו במלס הרסמים על אלו ארבע להיינו מטא ועוון ופשע וממלה ,כמו שהתפלל לול המלן ע״ה ״שגיאות מי יטן מנסתרות נקני גס מזליס חשוך עבלן אל ימשלו ט אז אימס״. א ש ד נ ק ר א ש מ ך עליה — כלכסיב)ירמיה & 0״וזה שמו אשר יקראו ה׳ צלקנו״ כלומר, ה׳ הוא יקרא לירושלים גשמו שהוא ה׳ צלקנו .ה׳ ש ט ע ה אל תפלתינו ,ה׳ פ ל ח ה — לחטאסינו, ה׳ ה ק ש י ב ה — לצעקתינו בגלות .ועשה א ל ת א ח ר —עשה את בקשתינו ואל מאחר אומנו בגלות .ועל ממך שנקראים ישראל .׳אל׳ שהוא שמן המקיף לטק עמם. .1על אמירת פסוקים אלו איתא בירושלמי)פ״ה רכיבות היא( :ר׳ חוקיה רבי יעקב בו אחא ר׳ יסא בשם ר׳ יוחנן ,לעולם לא יהא הפסוק הזה דו מתוך פיך -ה׳ *באות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה׳ .ו׳ יוסי בי ר׳ אבון ר׳ אבהו בשם ר׳ יוחנן וחברייא -ה׳ צבאות אשרי אדם בוטח בך״ .ומצאתי בפירוש התפלות והברכות לרבנו יהודה ב״ר יקר שכתב :ורגילים לומר אחר שאמד החזן הפסוקים קודם שיתחיל סליחה אומר בכל פעם -ה׳ צבאות עמנו משגב לנו ה׳ צבאות אשרי .ה־ הושיעה* דאמר בירושלמי לעולם אל יזוזו שלשה פסוקים אלו מפיך .עכ׳׳ל. ס ל י ח ו ת ליום ראשון יא ב ע ד שחוקי ה ד ק .בשום פנים אין ם ־ ק : גבר תמים ונבר אפם .גמר חסיר וצדיק נ ר פ ס .דור עני בעונו ]נ״א Tי ־ * *: * •- t » - | ׳ - r נתפס. ד־ י- ן • • r דרכיו - t t * r דבריו[ להגיד מי יחפש: » t t l j - • \ j t הוספנו בחטאינו ח מ ה ל ה ב ע י ר . ־ : ־ ו־ t •• t •• t המתנךבים כבני בית להפעיר. ומה .יעצור־ביח ך ב וצעיר .ודד ו פ ל ל לקדיש ועיר: זחלתי ואיךא ב ע ד מחן .זעק לחוות לחוקר ובוחן .ח ס ר ח ס ד ויתור צחן .חן איך א מ צ א כ ת ח ן : טוב לקיראיף כנפש רהב. יג הד? -השחוקים וכתותים עד־דק כץ הגויים> .א< וגשום פנים כאשר אתה, הקב״ה ,משים פנים בזעף לבדוק ולחקור מעשינו ,אזי יימצא שאין בדק -שלא עשינו בדק הבית לתקן מעשינו. נבר תמים ונגר -בר לבב וטהור אפם -חדל מן . p s nגמר -כלה חסיד ,וצדיק נרפש -דבק בו רפש, ומשום שאין צדיקים שיתפסו בעוון ה ד ו ר ו ן לכן דור עני בעוונו נתפס נותן את הרץ על עוונו .דבריו שלהדור להגיד לפני בוראם ,מי יחופש מי ימצא.הוספנו ,גרמנו בחטאינו שייאספו אל עמם הצדיקים המתנדבים להפעיר להיות פוערים פיהם וצועקים לפניוכבני בית כלפי אביהם -ועל כך הבאנו עלינו חטה להבעיר ,וא׳׳כ ומה יעצור כח -ומי יוכל לאזור כה? לא רב וגם לא צעיר כמוני לעמוד בודוי ופלל -ותפלה לפני קדיש ועיר -ער וקדוש -הקב״ה. זחלתי = ואירא לחוות -לבטא זעק זעקה ותפלה בעד מחן -מחנהישראל ,לפני חוקר בבוחן -החוקר ובוחן כליות ולב היודע שאני חסר חסד -מעוט זכרות ויתור צחן ומרובה בחטאים .ואיך אמצא חןבתחן -בתחינתי ,למרות זאת אני פונה אליך הקב״ה משום שאתה: טוב לקוראיו אפילו כשהם כנפש רהב מגילת אסתר ״מעין נרפש״ — עכור ברגלים) ,רש״י ,משלי כה ,כו( .זחלתי — פחדתי)ראב־ע ,איוב כ. לב ,ו( .לחוות — להגיד )מצודות ,שם(. פניני חיים )א( כ״ס ערה״ג ומיוסד על הסן משמעות לרשת חז״ל )בערובין קא (.עה״פ ״טובם כחדק״ )מיכה (tכשם שחרקים הללו מגינים על הפירצה כן טובים שמו מגינים עלינו ,וכאן נקט כסי מה שאמר הצדוקי שם ״טובם כחדק״ — טוגים שנהם כקוצים .אולם נערה״נ כרן ל׳ )עמי (55מונא :״ואני אביגדור הסופר שמעמי ,אין מי יקרא נצדק ,כלומר שכלו הצדיקים ,אומן שהיו מגינים עלינו כאומו גדר של קוצים המגינים על הפרדס״ .ובעל ערה״נ עצמו פירש במקום אחר שם )כ״ב עמי (12״.״שפירושו אין איש טוב הנמשל כחדק להגן על דורו״. >ב( כדאיחא )שבח לג ,(:סמן שהצדיקים ברור ,צדיקים נחפסיס על עוון הדור. טו סליחות ליום ראשון בעלי גאוה .טרחם -העבירותשהם לטורח עליך ,נשוא -שא ומחל להם ולכלכל -ומזונותיהם יהב -תן להם .יקר -גודל חסדך עלי יורחב יוגדל ,יען קולי -קבל תפילתילהאזין לה גאחב -באהבה. כהגון מדות -כבעל מדות הגונות וכמי שבתפלה לבו שלם ,כזקן הרגיל בתפלה אחשב לפניך ולא כגולם ולא כשוטה >ג< ,כדי שיחשב נגדךדכאי -שתתקבל לפניך תפלתי הבאה מדכדוכה של נפש טלהכלם -שלא אכלם ואצא ריקם מלפניך בבושת פנים .לרווחתי -בגין תפלתי זכרה רחמיך והמנע מלהתעלם ממנה. מרובים צרכינו ,ואין -ולא ניתנים להאמר על ידינו ,מקוצר דעה ומרב מטר -מרוב מרירות לבנו >ד< .ברם, נגדך -לפניך גלוי הכל שהרי אתה יוצרנו מחומר ,נוהג = ורועה ,צל -מ ג ק ושומר)ה<. שודדנו -נותרנו שרידים כתורן הר בדודנו -בודדים כתוק בראש ההר ,מחי ומאוס -בקיא צואה הושם כבודנו ,עננו ותננו מחיה מעט הרווחה כשעכודנו .עודלטנינך -מננו -פקדנו ,שוב ובקש אבודינו -האובדים בגלות).(1 פקודת -ישראל שנפקדו על עוונם והוכו בנגעי תוכחותיך -האמורים בפרשת התוכחה ,שכוטים -מוכים, ט ר ח ם נש׳וא ו ל ב ל ב ל להב .יקר חםךך י ר ה ב . .יען קולי עלי להאזין ב א ה ב : כהגון מדות שלם. ובתפלה בזקן ורגיל ולא בגילם .ל ה ח ש ב נגדך ד ב א י מ ל ה ב ל ם .לרוהתי • יי } י י י T״ j - 1 t • ז ב ר ה רדוסיך מ ה ת ע ל ם : מרבים צרכינו ואין ל ה א מ ר . מ ק צ ר ד ע ה ומריב מ מ ר .נגךך הביל יוצר הימר .נוהג ורועה צל ושומר: שרדנו כ ת ר ן ה ר בדודנו .םחי ומאום הושם כבודנו .עננו ותננו מחיה בשעבודנו .עוד למנינך ב ק ש אבודינו: פגיעת ]נ״א תוכחורדך פקדת[ שבוטים. נגעי פזורים ®בוטים — מוכים בשבט. >ג< תפלת הש״ן לקב״ה שיתקבל כש״ן המתקיים ט מה שנאמר מועטת )טי (.מורידין לפט הפיגה זקן ורגיל )— להתפלל ותפלתו שגורה ולא יטעה שכל חץ שטועה סימן רע לשולחיו .רש״י (.דש לו נטם וניסו ריקם כלי שיהא לגו עלם בתפלה .כהגון מדות נמנה להלן )טז :(.מטופל יש לו יגיעה נשלה ומתו ריקם ופרקו גאה ושפל נרן ומרוצה לעס רש לו נעימה וקולו ערנ ונקי לקרות וכו׳ ומי שאין ט טנהו גולם היינו שוטה הנעשה כגולם ,כחומר חסר צורה שאין לו פרצוף פטם. >ד< כלשון הגמרא מרכות )כט (:״אחו היא תפלה קצרה ,אחרים אומרים צרכי עמן מרוניס ודעתם קצרה״ — ואינם יודעים לפרש צרטהס) .רש״י(. >ה< ע״פ ״ה׳ שומע ,ה׳ צלן על יד ימיניך׳)תהלים קכא ,ה(. >ו( לשון פסוקי נחמה ,״עוד תעטרנה הצאן על ידי מונה״ )ירמיהו לג ,יג( ״ואס האונית אנקש״ )יחזקאל לד ,נח(. ס ל י ח ו ת ליום ראשון פרודים ובגוים עבוטים .צ פ נ ם מ ר י ב ושפטים .צ פ י ת בסבך ת פ א ר ת ך למו מבטים: בחך קול להב חוצב. קצב ט ו ב וחלופו קוצב .רעיך דופקים עצב. בקול נךבתם רצות ו ב ק ר ב ם התיצב: בצום ל ב ם להכניע. שוקדים שאונם מזעם ב ח ד ר י ך תצניע. ב ל ח ש שיפה להניע. תובעים ת א ו ת ם א ל נא תמניע: ־ ד ז ז - חיים מתפאר. לחיים ט ו ב י ם מ מ ך נשאר .מקור חיים פזורים = פרודים ובגויים עבוטים ממושכנים)!( .צפנם -החביאםלשמרם בסובך ,מריב = ושפטים. כל תקוותם תולים כצפיית -בראיית תפארתך בבוא הגאולה ,ובזה לפו מבטים -מרוכזים מבטיהם. קול כחך אשר הוא חוצב להב אש!ח( הוא אשר קצב טוב -לחיים, וחילופו של קצב טוב -לרע ,אתה ?יצב• ר א ה נ א יעיד -ישראל דופקים על דלתותיך בקול עצב, ולכן רצות נדבתם -קבל תפלתם. ובקרבם התייצב -כמ״ש בשמות)כה. ״( ״ושכנתי בתוכם״. שוקדים -מזחים עצמם ע״י הצום, לבם להכניע ,ולכן ,שאונס -את המוני בית ישראל מפני הזעם בחדריך אותם תצניע> .(0התובעים בתפלתם בלחש ורק ע״י שפה להניע .תאותם -בקשתם אל נא תמניע מהם. t אלהים עמך טו מתבאר. הכיטה וענני ועינינו האר: בשמך — אלהיס חייס -שממך החיים ,אתה מתפאר ולכן יהי רצץ שממך נשאר -שנהיה משויירים לפניך לחיים טובים ,משום שמתבאר מפורש בתהלים )א .י< ״כי עמך״ בידך •מקור חיים• לתת לכל חי.ולכן הביטה בעניינו ,וענינו בתפלתנו, ועינינו האר בתורתך ,ובזה מתן לנו חיים >י(. אל מלך יושב על־כסא רחמים ,מתנהג בחסידות מוחל ?ונות עטו, אל — לשון תקיף ומושל ,כלומר ,האל הגדול אשר מלכותו נכל משלה יושב תמיד על כסא רחמים .מתנהג בחסידות — רצה לומר נוהג עם עמו כמלת חסידות כמו שפה להניע — כמ־ש )שמואל א ,א ,יג( :ירק שפתיה נעות וקולה לא ישמע.- >ז< לכן נקט עטנרם לרמוז ט לא ימכרו לצמיתות לגרים ,ױנוא נעל המשכו! ויסדה עטטו. )ח( עפ״ס נפהלים >כט ,ז( ״קול ה׳ תוצב להטת אש״ .ופירש״י ,ורנותיט פירשו שהיה הדטר של עשרת הדברות יוצא בלהטח אש מפיו ונחקק על הלותוס כתבניתם. )ט( כמ״ש בישעיהו >כו ,כ( ״בא מודרין״ — בבתי כנסיות ובבתי מדרשות — ״עד יעטר זעם״. מייסד עה״פ נמהילים )יג ,ל( ״הגיטה ענני ה׳ אלוהי האירה עיני פן אישן המוס״ וכמו שמרגם )י( יונח! :״אסתכל וקבל צלותי אנהיר עיט באורייתן דלמא אחוב ואדמון עם סייגי מומגא״. ס ל י ח ו ת ליום ראשון טו מעביר ראשון ראשון ,מ ך ב ה מחילה לחטאים והליחה ל פ ו נ י ם , עושה צדקות עם־בל־בשיר ורוח ,לא ברעתם תגמל .אל הורית־לט * t i | t t t i ־ t t t i • ן - ~ t t לכמיג)ירמיהו ג ,ע( :״כי ססיל אט נאם ה׳ לא אמור לעולם״ וכסיב נמי ״ורב חסל״ כשלש עשרה מלוח ,וקמשיב ואזיל מהו הססילות ,מוחל עוונות עמו ,מעטר ראשון וכוי .ר״ל כמו שהחסיל שומע חרפתו ואינו משיב ומעביר על מלותיו ,כך הקב״ה אף שמחרפים לפניו שוחק ומוחל עוונות עמו .מוחל עוונות עמו — כלכתיב :׳נושא עוון ופשע וחטאה׳ .בשלש עשרה מלות, וכתיב נמי)מיכה ג ייו( :׳׳נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו״ ולרשינן בר״ה ) :(.r׳לשארית נחלתו׳ ולא לכל נחלתו ,רק מי שמשים עצמו כשידיס ,ופירש בעל הערוך ,כלבר טפל ולא עיקר .מעכיר ראשון ראשון — לאמדנן במסכס ר״ה >שס( :ביס הלל אומרים ׳ורב ססל׳ מטה כלסי חסל ,וסליגי אביס שמאי לאמרי בינוניס נילוניס ,ר״ל מי שיש גילו חצי מצוות וחצי עבירות קאמרי בית הלל שאם יהיה חצי עוונות וחצי מצוות ש׳רב חסל׳ מטה כלסי חסל ומכדעו כאילו רובא מצוות .וקמסרש תנא לבי רבי ישמעאל לבד בית הלל ,היכי עגיל הקב״ה ,׳מעביר ראשון ראשון׳ וכן היא המלה של ׳רב חסל׳ מי״ג מלוח .ופירש רש׳׳י, עון ראשון הבא לתת לכף מעטרו ושומטו שאם היה ממצה על מחצה טון שחסר אחל מהן יכדעוהו הזכרות ,ועוון עצמו אינו נמחק ,פירש רש׳׳י ,׳ועוון עצמו אינו נמחק׳ אלא מונח לצל אחל לאי איכא רובא עוונות בהדה ,ההוא עוון מתחשב בהדיהו לימנוס עם רשעים גמודס .ורב אלפס נתב ,׳מעטר ראשון ראשון וכך היא המלה׳ פירוש אלס כשר וממיס בלרטו אס נכשל בחטא ועדין לא בא חטא לילו מעולו קולם שחטא ,אין הקב״ה כוסט עליו אלא מעטרו ,וכך היא מלתו של הקב׳׳ה לחייב בתחילה ,שנאמר )איונ לג( :״הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש עס גבר״ ,ואמר רבא ועוון עצמו אינו נמחק לאי איכא מבא עוונות מיחשב בהדיהו .פירוש אחר לגאון ,וששאלתם הא לתניא מעטר ראשון ראשון וכך היא המלה ,הא לתני לט רט ישמעאל באלס ירא שמיס שהוא קטע בעשיית המצוות ושומר ממורות ובעמים חוטא בקלות ,מלתו של הקב׳׳ה שהוא מעטר ראשון ראשון ומוחלן ,ובתורת צדקיס הוא ,ועוון עצמו אינו נמחק אלא תלױ ועומל על שעה שימות .באומה שעה מחשטן אס זכרותיו מרוטן מעוונותיו ה ד עברו עוונותיו ראשון ראשון ואינן חשוטן עליו והר כאילו לא עשאן ,אבל אס עטר אותן עוונות כשמצטרפין ונשקלין זה עם זה רוק תומת ,ה ד כל אחל ואחל נחשג וזו המלה השטעית משלש עשרה מלות המנריס בלרכי השם בפרשת רעטר וכר) .עכ״ל(. מ ר כ ה מחילה לחטאים — אלו העושין בשוגג ,רצה לומר הואיל ובשוגג חטאו ,בתשובה כל להו הקב׳׳ה מוחלן להם ,וזהו לשון מרבה ממילה ומי .וסליחה לפושעים — אלו המורליס כלאמדנן )יומא לי (:עונות אלו זלונות ,פשעים אלו המרלים ,חטאות אלו השגגות. רצה לומר כשישובו במשובה שלימה ולא יחטאו עול הקב״ה מרבה להם סליחה ,לא זו שמוחל להם עוונוסיהם אלא אפילו כל מטאמיו אשר עשה נמשב לו לצדקה ,כלכמיב)יחזקאל יס ,כ :(3״כל פשעיו אשר עשה לא חכרו לו ,בצלקמו אשר עשה ימיה״ ,ה ד משמע מה שעושה נחשב לו צלקה אם שב בתשובה .ואמדנן נמי)גרמת לד (:במקום שבעלי תשובה עומדס אפילו צדקיס גמודס אינן יכולין לעמול .ומרבה ,קאי אף אסליחה לפושעים .עושה צדקות עם כל בשר ורוח — רצה לומר שהקב״ה עושה צדקות עס כל בדה ובדה ,אס יש להם שום זכות משלם להס הקב׳׳ה שכרס הטוב ואינו מקפח שוס שכר לכל בדה ובדה .לא כרעתם תגמול --איל הקנ״ה משלם להס כפי רעתם וכסי דנו ,רק עושה להס לפנים משורת הדן כלכמיב: טו ס ל י ח ו ת ליום ראשון לומר ש ל ש עשירה ,וזכיר לנו היום ברית ש ל ש עשירה ,כהודעת ו T v״ j * ־ •j ו »-1 ו ־ ו ז לענו מקךם ,כמו שכתוב ױךד להוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא יהיוה: בשם? 1 - 1 ולן$ב'ר להוד ,על־פךו ויקרא: להוה ן להור .א ל ר ח ו ם וחנון א ר ך א פ י ם ו ך ב ־ ח ס ד ן א מ ת ניצר ״ ט עם ה׳ החסד והרבה עמו פלות״ .ולא כרעתם וכולי מלסא גאסי נפשיה לא כרעתם תגמול קאי אדלעיל עושה צלקות עס כל גשר ורוח ולא כרעתם תגמול רוצה לומר אינו מקפח שוס שכר ואפילו לרשעים ט לפעמים אלם רשע גמור וזכות אחל יש לו הקב״ה אינו מקפחו ונותן לו שכרו הטוב בעולם הזה ולא כרעתם תגמול אע״ס שהוא רשע גמור וגס יש לו זכות מן הלין לא יהא נחשב לכלום ויאבל מן העוה״ז ומן העוה״ב רק שהקב״ה אינו גומל לו לסי רעתו ומשלם לו זכותו לכל הפחוס בעולם הזה .אל הורית לנו לומר שלש עשרה — רצה לומר שלש עשרה מלות ׳ױעטר ה׳ על פניו רקרא׳ ואמרינן בר״ה פרק קמא )יז (:אמר רד יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו ,מלמל שהקב״ה נתעטף כשליח צמר והראה לו למשה סלר ספלה ואמר לו כל זמן שישראל חוטאין לפני ,יעשו כסלר הזה ואני מוחל להם .וזכור לנו היום כרית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם — כלומר שהולעת לעניו — זה משה רבינו עליו השלום ,לכתיב )גמלגי yג( :״והאיש משה ענו מאל״ ,והולעת לו מקלס — השלש עשרה מלות וכרת עמו בדת על השלש עשרה מלות שכל זמן שישראל יהיו זוכדן אותם שאינם חוזרות ריקס ,כלאמרינן בר״ה פ״ק )יז (.אמר רני יהולה :בדת כרומה לשלש עשרה מלות שאינן חוזרות ריקם ,שנאמר )שמות לד( :׳הנה אנט כורת ברית׳ פירוש ,בדת כרומה לי״ג מלוס הללו שאס יזטרוס ישראל במסילת מענימס אינם מחרות ריקם, ׳הנה אנט כורת בריס׳ על האמור למעלה ר״ל י״ג מלוס ע״כ .אס־כן עמה שאנו מזטרין השלש עשרה מלות ומתפללים לפניך ,אס כן אל תשימו דקס מלפניך .כמו שכתוב וירד ה׳ בענן ויתיצב עטו שם ויקרא בשם ה׳ — סיפא לקרא הוא ,׳ױעמר ה׳ על פניו וגו״ ,ומזה מטא עיקר ראיה שהקב״ה הראה למשה מ ׳ כללעיל והבטיחו שאינן מחרות דקס רק שהוא מביא גס סמילמ פסוק וממחילת ענין שהוא ׳ױרל ה׳ וגו״ ,והש״ץ גומר ומתחיל ׳ויעטר ה׳ על פניו ויקרא׳ לוגמת הקב׳׳ה שהראה למשה שלש עשרה מלות ולמדו סלר ספלה ,והקהל אומדס י״ג מלות לוגמת משה רטנו ע״ה שהתפלל בשלש עשרה מלות לפני הקב״ה אמר שהראה לו .ואפשר מ׳רקרא בשם ה״ גם־כן קצמ מרומז סלר מפלה ,הואיל שהקב׳׳ה קרא בשם ה׳ רמז למשה שיקרא ג״כ בשם ה׳ בתפלתו. ביאור הגר׳׳א )שה׳׳ש ד ,יד( לי״ג מדות ,עפ״י מנץ שלש־עשרה־מרות לדעת האריז׳׳ל .בסוגריים מרובעות מובאים ,ליתר ביאור ,דברי הגר״א באדרת אליהו)פ׳ כי תשא ,ליקוט מכ״י( ]ה׳ ה׳ פסיק טעמיה' ,וכמ״ש בדש תורס כהניס )א ,יש לבר אחר משה משה וכוי .והענין .1פ0יק טעמיה — דהיינו שיש טעם המפסיק בץ השמות .וישנם עוד שמות שנכפלו שיש בהם טעם מפסיק ונמו שדרשו )שמ״ר ב ,יב( על הפסוק )שמות ג ,ד( :יױאמר משה משהי ,אתה מוצא )בראשית כב( באברהם אברהם יש בו פסק) ,שם סו( יעקב יעקב יש בו פסק) ,ש״א גי( שמואל שמואל יש בו פסק ,אבל משה משה אץ בו פסק ,למה כן? עיש מה שמתרץ במדרש .והגר״א מביא את התירוץ של תו״כ על קושיא וו ,ד־א משה סשה ,הוא משה עד שלא נדבר עמו ,הוא משה משנדבר עמו. טו חסד ס ל י ח ו ת ליום ראשון ל א ל פ י ם נ ש א עון ופשע ו ח ט א ה ונקה :ו ס ל ח ת לעוננו ו ל ח ט א ת נ ו ונחלתנו: ! ־ * •• • tו ז פ ל ח לנו אבינו כי חטאנו .מ ח ל לנו מלבנו כי פשענו :כי א ת ה אדני טוב וסלח ,ודב־חסד לבל־קראיך: כמ״ש )זהר ח׳׳ג קלס ,א( :לכולהו 2לאו במרא כקלמאי ,כר ממשה .וכן כאן ,וכמ״ש סהר גשם׳ קלן ,נ< רחמי! שלימין וכו׳ א״א וז״א .והענין ,כמו שאמרו)ר״ה יז) (:ה׳( הראשון — רחמים קולס שיחטא ,ור״ל אע״ג שגלוי לפניו)שיחטא( ,כמ״ש 0הר שס קלז ,א( על פסוק ׳׳ראה ראימי אח עני עמי וכו׳׳׳ ג׳ ראיוח וכו׳ .והב׳ )ה׳ השני( לאחר שיחטא — והוא רחמין שלמין [.א( אל ]בעל כח גלול ,ש׳אל׳ בכל מקום מורה על כח .ורצונו לומר כאן ,כח לכמש כעסו ולרחם, והוא רחמים גלולים [.ב( רחום — פירוש שמרחם בצרה .ג( וחנון — פירוש שעושה מחמת חן ,אפילו שאינו צדן כל כן] .רחום וחנון — שניהם לשון רחמנות כמ״ש )בראשית מג ,מו< ״יחנן מי׳׳ ,אלא שב׳ רחמנות הן ,א׳ מצל כאם — שהוא עשוק או בחוסר מזונות וטוצא .ב׳ מצל אהבתו אליו — כמו האב לבנו וכיוצא ,שנושא חן בעיניו ונותן לו כל משאלותיו. וגלר הראשון )—רחום( — רחמים ,והשני )חנון( — מנינה ,והשי׳׳ת מרחם על כל בדה, וכל כדה נושאת חן בעיניו לחנן אומה והוא מרמס על כל בדה ,ואין שוס גדה מ י ה בעיניו ,וכן כתוב )צג ,יט< :״וחנותי את אשר אחון ורחמתי את וכו׳״[ ד ,ה( ארך אפיים — נחשב לשנים ,לרשעים ולצדקים] .ארך אפים —כמשמעו ,מאדן אף ,ו׳אל׳ הוא סמון ל׳רחום וחנון /ור׳׳ל שבעל כח הוא לרחס ולחנות ,ולכן כסיב ׳וחנון׳ טא״ו ,ויארך אסים׳ כלאו וא״ו ,מפני שהוא בפני עצמו[ .ו( ורב ח פ ד — ]׳חסל׳ — הוא שנותן לאלם יומר מן המגיע לו כשכרו .ורב חסד — הוא שנותן לכל־אחל יותר מצרכיו ,וכמ״ש יעל כל מה שבראת להחיות׳ וכוי [.ז< ואמת — ]לקיים הבטחתו אף אס הוא לבר גלול שאין נותן לאלס אחר[.3 ח( נוצר חסד — פירוש זכות אטת .ט( לאלפים — פירוש שזוכר זכות כל לור לאלפים. י( נושא עוון ,יא( ופשע ,יכ< וחטאה] .נושא עוון ופשע וחמאה — הוא כסלר )מינה ז ,נ< :״תסן אמס ליעקב חסל וכו׳׳׳) .אידרא מא קלא ,נ( [.יג( ונקה] .ונקה לא ינקה — כסשטיה הוא הכל אחל ,וכלרן שס הפועל עם הפעלים ,וכמ״ש בפ״ה לב״ק > pכל האומר )הקב״ה ותרן הוא ,יוותרו חייו( וכו׳ .אכל בעלי קבלה ,וזהר ,והעולם נקטו את התרגום ומטלתא מנקה הוא )לשטם ,ואינו מנקה לשאינם שטס( כו׳ הוא מלה אחת .רחמים גלולים שמנקה אותו כאלו לא חטא מעולם ,והוא יותר על הכל [.והנה ״ה׳ ה׳״ משלימים לט״ו ,הראשון — קולס שיחטא .והאחרון — אחר שיחטא ,וז׳׳ש קלמאה לא שלים בתראה שליס ,ר״ל שקולם החטא אין רחמים כלל כמו אחר שיחטא .וקאי על י״ב שבטים ועם יעקב הוא י״ג ,וכלל האטת אברהם רצחק -הס ט״ו .וכן במשכן ,זהב וכסף ונחושת וכו׳ י״ב לבדם .והנה ,אמי שוהם ,ואבני מילואים ,ושמן היה צורן המשכן ומשלימים לט״ו. י.דכולהו -היינו אברהם יעקב ושמואל .עיין במלבי־ם ריש תו־כ שמבאר הענץ ומביא מכילתא דרשב״י )סוף וירא( ויקרא מלאך ה׳ וכו׳ פסיק טעמא בגוייהו .רלאו אברהם בתראה כקדמאה ,בתראה שלית ) -מ ו ש ל ם ( קדמאה לא שלים וכוי ,אבל משה משה לא פסיק ,בגין דמיומא ראתיליד לא אערי מיניה שכינתא )— משום שמיום שנולד לא סרה ממנו שכינה(. .3 1 במשלי )ג ,ג( מוסיף הגר״א הסבר להבדיל בין רב חסד לאמת עה״פ ־חסד ואמת אל יעזבך• ׳הסד׳ נ ק י א מ ה שאין האדם מחויב ליתן לחבירו ,ח ו הנתינה היא בתורת חסד .ו׳אמת׳ היא המשלם טו ס ל י ח ו ת ליום ראשון אל תביא ?ט^פט עטנו ?י לא י?דק י^פ^יך ?ל חי :תביא לפ^יך ת?לתנו ואל תתעלם לתחנתנו :תבוא ?יפקז א^קת־אסיר >ינךל ךועך הותר ?גי תמותה: אדני ?#ןעה ?קולנו תהיינה אזקז קעבות לקול תהנוגינו :ת ה י ; א אז^ןז ק?#ת ועיניך ?קוחות על ע9ך לקזראל: )ידחם אב על בנים 5ן תו־חם להוד ,עלינו :ליהוד ,דרעועה על ע?2ך בךבתך 9לה: להוד? ,באות עטנו טשיגב לנו אלהי יעקב 9לה; :הוה ?באות א׳ןזרי אךם בוטח לעננו ?ױם־קךאנו: בך; :הוה הועיעה. סלח־נא לערן העם הזה ?גדל חסדך .ובא^ר }שאתה ?יעם הזה טט?דם ועד־ועה ו^ם }אמר: וייאמר יהיוה סלחתי בדברך: T־ Iי T I V י » »» I הטה אלהי אז^ך ושמע פקח עיךך וךאה עי?2ט'תינו והעיר א^זד־גקךא עטך עליה? .י לא על־?ךק'תינו אנחנו מפילים תחנונינו לפ;יך 5י על־רדו9יך הרבים :אד';י >ןזמעה אריך ?לחה אדי^י הקעיבה ועעיה אל־וזאחר .למע^ך אלהי ?י עמך נקךא על־עיךך ועל־עטך: ג סליחה .ע״פ תשר״ק כפול בסופו חתום מ ח ב ר ו ) ר ב נ ו ( ש ל מ ה )הבבלי( הקטן והצעיר יחי אלהינו ואלהי אבותינו תביא לפניך שועת חנון .תהי־נא אזנך ק ש ב ת תחנון .שמעה יהוה צךק הקשיבה רנון .שר באר יעקב תכא תחנה ותהי נא אזנך ק ש ב ת לתחנון. שמעה צדק = הקשיבה רנץ -שמע ת פ י ל ת י ה׳ ש ה נ ך ש ר -ר ו א ה מ י ש ר י ם מ ע ש י יושר ו צ ד ק ו מ ע ל י ם ע ץ מ ר נ ו ן- מישרים ומעלים מתון: לפניך שוועת חנץ - צעקת מ מ ע ש י ע ב י ר ה ש ה ב ר י ו ת מרננים אחריהם)או. פניני חיים )א( עפ״ה מוהלים )ח ,א( ״שמעה ה׳ צדק הקשיבה רינמי עינין פסזינה מישרים״. גמול לחבידו מפני שעשה לו כן ,ולפי זה אץ מעלה כלל ב׳אמת׳ ...ומה שכתוב מתחילה ׳חסד׳ ואחר כך ו׳אמת׳ — כיץ שעושה חסד עם הבריות שאינו מחויב להם ,איך אפשר שלא ישלם גמול טוב למי שעשה לו טוב .וכן בקב״ה כתיב :׳ודב חסד ואמת׳ .היינו ,שחסר הוא גדול באיכות ,שנותן מה שאינו מחויב כלל ליתן ,אבל לא בבמות ,כי הנותן בתורת חסד לא יתן הרבה .ואמת הוא גדול בכמות ,כי הנותן למי p r r oנותן שיתן מתנתו מרובה ,כמו שדרך האדם ליתן לבנו ...ולכן כתיב בקב׳׳ה ׳ורב חסדי ,כלומר מה שהוא נותן בתורת חסד גם כן ׳רבי ,כלומר הרבה ,ואחר־כך משלם גמול ידי האדם והיינו עוד יותר ,כי אם ב׳חסד׳ כן על כרחך ב׳אמת׳ יותר ,ולכן בתחלה אמר ׳ורב חסד׳ ואחר־כך ׳ואמתי .עד כאן לשונו הנוגע לענינינו. טו סליחות ליום ראשון נכלמנו = בושנו להרים ראש ,כי הבאשנו -קלקלנו ריח נדדנו -ריח טוב של מעשינו הטובים! aוכן קלקלנו דרכי ישרים ,ותורות שבשנו סלפנו .בכן -לכן כבשנו פנינובקרקע מבושה. צר -אויב ,ומצוק -ולחץ מכל צד ,ועם ישראל צאן נדחה וגולה ממקום למקום מאין -משום שאין מצד -מבצר בטוח להמלט אליו. פנה לימין ,ויגזור מעצד -הגרזן מבקע ,ומשמאל פחד מפני הציד הצד נפשותינו. עיניך הרואות תהיינה פקוחות לראות עוני וענוי של צרות המתוחות המתמשכות .בדרכיך הנכוחות הטובות ,סבות -סבב והפוך ספד מספד לרנה ,ותוכחות לרצוי.נתנו בעוונינו לשבי = ולביזה ,אנחנו מלכינו וכהנינו לבוזה -לבושת פנים לבת .מגרת -הפלת אותנו לאpמרום נכבדות -משיא הכבוד ואהבה עזה ,והפכנו לשמה -לשממה ולעיזה -ללעז וללעג. לא חילינו -לא קדמנו פניך להפיל תחנה ,להשכיל -לדעת ולהתבונן באמיתך -שאתה א-ל אמת ,ולא נמנענו מעלות צחנה -של סרחון עוונותינו .ולכן כלינו -באה עלינו כליה כסדום והגענו למצב של כשפל ראש להרים נכלמנו בושנו .ריח נרדנד בי הבאשנו .קלקלנו:שרים ותורות שבשנו .קרקע פנינו בבן כבשנו: T־ J צר ומצוק מ כ ל צר .צאן נדחה מאין מצר .פנה לימין ויגזר מעצר .פ ח ד מ ש מ א ל וציד הצד: עיניך רואות תהיינה פקוחות. עיני וענוי מצרות המתוחות .ס פ ד » י : - T לרנה לרצוי תוכחות .ס ב ו ת והפיך בדרכיך הנכוחות: נתנו בעוונינו לשבי ולבזה .נחנו •י־ -ז־ •• !- ••t מלכינו ובהנינו לבוזה .מרום T ו זז־״ ts ואהבה ־Tעזה• .מ־ גזרtת ת ו ד ב נכ ! ־ ד ז •rs לארץ לשמה ולעיזה: v* tן ז ־ r ז » ל א חלינו פניך להפיל תחנה. להשכיל ב א מ ת ך מעלות צחנה. בלינו בסדום ב ש פ ל קול הטחנה. | - -ןT - ב מ ע ט רגע לולא !תחנה: י י ־ '•' ־ י קול הטחנה -כאדם הנוטה למות ובני מעיו מפסיקים לטחון המאכל ,כך הגענו אנו למצב זה על שלא עסקנו בדברי תורה)ג(. ולכן כמעט רגע -כ״סרום ההפוכה כמו רגע״*,׳־ה י ,0 .היה צריך לבוא עלינו ,לולא תחינה אלמלא חנינה שה׳ נתן לנו.מגילת א פ ת י ג. בשפל קול הטחנה — פ־ה בקהלת )יב ,ד( — ע״ר משל כשישפל קול הטחנה אין קמח >ב( עפ״ה נשה״ש )א ,יי( ״עי שהמלך נמסט נרלי נתן ריחו״ ,אמרו ע״ז ממי)שנח פס (.אמר עולא עלוגה כלה מזנה בסון סופמה — כישראל שעמיו נסיני יעשו העגל .רש״י. )ג( כן נירש נילקוט קהלת )יג י ,רמז סמקפט( אמר ר׳ שמואל גר נחמני נמשלו ישראל כטומטס הריסייס ,מה הריסייס הזו אינה נטילה לא גיוס ולא גלילה pישראל לא ינטלו מן החורה לא גיוס ולא גלילה שנאמר )יהושע א ,ח( ״והגיח ט יומם ולילה״. טו ס ל י ח ו ת ליום ראשון יתר ה פ ל ט ה להשאיר ח ס ת , .יתד ט ןל ט ל»*ת נ ו וכנסת. וגדר ־ת tת ה • ו • ־ז » IX״ v - v i ״ ן ד • ו ו » ז פנננד שליש מ א ס ת .טירת בוסף ]נ׳׳א כפף[ בגללני ר מ ס ת : ח ב ל חבלנו מ ע ל למעיל .חבלנו t * ־« מעל ־ ־ - ז א ל על .זכר צוית בלי לגעל .זרוים לקבץ ובם לבעל: ואתה אחרי כ ל ה ב א .ודאי ו צ ד ק i - t ־ t ז־ - ־ t « י כמאז 1בלי ס ב ה . ולנו ה ד ב ה .היום ז »1 -י ו ־ הננו לפניך באשמה רבה: ד ל ת עם ל ק ל ם וחרוף .ךחופים סחופים נתונים ושעבוד בנפיון וצרוף .גלגל ב ח ס ד לסליחה ותרוף: על יתר הפליטה -מחורבן ראשון חפת -רחמת להשאיר יתד וגדר נתתה -כמ״ש ״ױתדתיך חזקי״ )ישעיהו ני .ב( לקראת בואם של בנייך, ואכן וכנסת אותנו לא״י בבית שני. טלטלתנו -הגליתנו ,בבית ראשון, כנגד שלש עבירות -ע״ז גלוי עריות ושפיכות דמים שמאסת ,טירת כפף בית המקדש בגללנו רמפת.חבל חבלנו השחתנו דרכינו ,בין אדם לחבית בבית שני ,מעל למעול במצוות ה׳ >ד< ולכן חובלנו -נמסרנו כמשכון מעול -שעבוד מלכות אחת לעול אחרת >ה< .זכר מה שצוית בתורתך )ויקי!• ט .מי( ״ואף גם זאת בהיותם באח אויביהם לא מאסתים ולא נעלתיס״ ...זרוײפ -פזורי ישראל לקבץ ובם לבעל -למשול. ואתה — אחרי כל הרע הבא עלינו ודאי וצדיק) .0כי אמת עשיתואנחנו הרשענו .ולכן לנו הדבה האשמה .כטאז כן היום כלי סיבה לא סבבנו ולא החלפנו דרכינולטובה ,ולכן הננו לפניך באשמה דכה. דלת עפ־ישראל העניים במצוות נתונים לקלס וחרוף -ללעג ולחרפה. דחופים ממקומם וסחופים -כפופים, נתונים לטרוף -מסורים >ז< לטרף גלות ושעבוד כדי להעמידנו בנפיון ולעשות בנו צרוף -זקוק לטהרה.אנא גלגל צרות אלה בחסדך שיהיו לסליחה ותרוף -ולתרופה. )ראב־ע( .טירת כסף — בשיר השירים )ח ,ט( — נבנה בית המקדש של כסף שלא תשלוט בו האש)ספורנו(. )ד( ״לא ספנל״ — שהוא ממצווס pDאלס לפדרו. )ה( זהו שאנשי כנסס הגלולה אומרים )ננממיה א (t ,״סטל סבלנו לך ולא שמרנו אס המצווס ואס החוקים ואס המשפטים״ ,מהו מטל סגלנו לן ,הד שנסמשק )המשק( שסי פעמים ,ואץ סטל אלא משכון )שמ״ר נא ,ג( .ובשה״ש רגה) ,א ,כז( לא״ר מנסמא נשם ר׳ יוסנן כסיב ״סבל סבלנו ל ך זה סורק ראשון וסורק שני שלא נסמשכנו אלא על מינו. ) 0וראי — אסל מכנויו של הקנ״ה ננרכוס )לג (:״הגלול.״ והאמין והודאי והנכבל״. >ז( עפ״י מה ששנינו )ינמוס מז :(.״ס״ר גר שגא להתגייר בזמן הזה אומרים לו וכו׳ אי אסה יודע שישראל סמן הזה דחופים סחופים וטטורפץ ויסורין כאץ עליהם וכו׳״. סליחות.לידם ראשון כב רגיל אתה ברחמיך ,עוד ברבות העתים -מזמנים קדמונים להושיע את ישראל אשר בך נושעים ,קיים נושעה הים .והושעתים .אלה •• v נ•1 )•עכשיו את שנתנבא יחזקאל >ל • .ז •• » נג<״והושעתי אותם מכל מושבותיהס׳י מרחוק :באו בתים .אלה מצפון ומה שניבא ישעיה )מט ,יב< ״הנה אלה מרחוק יבואו והנה אלה מצפון ומצים ובתים: ומים ואלה מ א pסינים״ והמה יבואו כיחים -כתות כתות מגיים וכתים שמות מקומות.חבב לבב ועמיך. שלך הס ,עבדיך שלך הם עבךיך ועמך .ל ב ב בימי בימי קדם את ישראל נעימיך ,משכנו אחריך לקיים תורתך כדי שנהיה קךם מנעימיך .משכנו אחריך ברשוטיך -הרשומים לחיים ,שימנו את שיימנו בךשומיך .ה ב ל חפצים שנהיה הכל חפצים ורוצים ליראה שמך .רחומנו -אהובנו ה . , ליךאה את־שמך: ברחמיך עוד ב ר ב ו ת עתים? .ך הקטון -אנו שנעשינו קטנים :גדל אותנו לאלף ,והצעיר -הקטן ,העצים הגדל אותנו לגוי עצום בתחומנו בגבולנו בא pישראל ,שנתקpיחד ותרחמנו בכל צדקותיך ,ישוב נא אפך -חזור מכעסך ותנחמנו. הקטון ל א ל ף גדל ךחומנו. והצעיר לגוי להעצים בתחומנו. ן J - . j ן - j . .יחד ב ב ל צךקותיך לרחמנו .זישוב נא א פ ך ותנחמנו: א ל מ ל ך יושב ע ל ־ ב ס א ר ח מ י ם ,מ ת נ ה ג ב ח ס י ד ו ת מ ו ח ל עונות עטו, מ ע ב י ר ראשון ראשון ,מ ך ב ה מ ח י ל ה ל ח ט א י ם ו ס ל י ח ה לפושעים, ע ו ש ה צ ד ק ו ת ע ם ־ ב ל ־ ב ש ר ורוח ,ל א ב ר ע ת ם ת ג מ ל .א ל הורית־לנו t * IT: ו tt וT T T ־ ״ ז ז - ל ו מ ר ש ל ש ע ש ר ה ,וזביר לנו היום ב ר י ת ש ל ש ע ש ר ה ,ב ה ו ך ע ת ל ע ט מ ק ד ם ,ב מ ו ש ב ת ו ב וירד יהיוה בענן ויתיצב עטו ש ם ו י ס ר א i » » t י * »ן1 i ״ ו i » t ז ־ ־ ״זי •i * « 1 t ז ז| • י ן ־ - i * ״ j ״ * י ז י׳ז ב ש ם יהוה: » ~ T t ױעביר :הוה על־פ;ױ ויקךא: חוה ן :הוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב־חסד ואמת ניצר: חסד לאלפים נישא עון ופשע וחטאה ונקה :וסלחת לעוננו זו v »ו־«• :ולחטאתנו - J T T״ ־ I T ו• ו ו - :־ (- !*»»- ־ ז־ ־ ונחלתנו TI-I ס ל ח לנו אבינו בי ח ט א נ ו .מ ח ל לנו מ ל ב נ ו כי פשענו :כ י א ת ה א ד נ י ט ו ב ו ס ל ח ,ו ך ב ־ ח ם ד לבל־קיראיך: טו סליחות ליום ראשון פזמון .ע״פ א״ב ל כמוצאי מנוחה קדמנוך תחלה. הט־אזנך ממרום יושב תחלה .לשמע אל הרנה ואל התפלה: אתץמין עז עוררה לעשות חיל. בצדק נעקד ונשחט ת מ ו ת איל. גנון נא גזעו כזעקם בעוד־ i י ז • ו • t ן * i • ז ל י ל .לשמוע: t באר יעקב קדמנוך מנוחה במוצאי ת ח ל ה wהטה אזניך ממרום ,יושב תהלה -הקב׳׳ ה היושב וממתין לתהילותיהם של ישראל ולשמוע אל הרגה ואל התפלה שלהם. א ת ימין עז -את ח ת ק ימינך עוררה כנגד השטן המקטרג ,כדי לעשות עמו חיל -מלחמה .בצדקת יצחק הנעקד על גבי המזבח ,ולבסוף נשחט תמורו איל ,בעבורו ,גנן -הגן נא ושמור על גזעו -זרעו ,בזעקם כעוד ליל. • ךדוש נא דוךשיך בדרשם פניך. הדרש למו משמי מעונך .ולשועת חנונם א ל תעלם א ע ך .לשמוע: דרש נא דורשיך בדרשם פניך -ענה נא לישראל בשעה שמבקשים פניך, הדרש למו משמי מעונך -הזדקק לתפלתם ממכון שבתך ברקיע המכונה מעון)בו .ולשוועת -ולזעקת ת ח נ ת ם אל תעלם אזניך. זוחלים ורועדים מיום בואך .חלים כמבכירה מ ע ב ר ת משיאך .טנופם מחה נא ויודו פלאך .לשמוע: ורועדים -יראים = זוחלים מיום בואך במשפט ,חלים כמבכירה פוחדים כאשה היולדת את בנהבכורה ,מעברת -מזעם טשאיך שאתה מתנשא בימים אלו ל ד ס כלבאי עולם .טנופם -עוונם מחה נא, ויודו פלאיך -על ניסיך ונפלאותיך. יוצר א ת ה לכל יציר שנוצר .כוננת הכנת וייסדת מאז -מלפני בריאתהעולם ,תרף -תרופה לפשעם ,את התשובה!גו ,כדי לחלצם -להוציאם ממצר -מיד היצר .לחננם חנם יוצר אתה ל כ ל יציר נוצר .כוננת ־־ T , T ן T ז T מאז ר1רף לחלצם ממצר .לחוננם חנם מאוצר המנצר .לשמוע: מגילת אסתר לשמוע אל הרנה ואל התפלה — פ׳׳ה בתפלתו של שלמה המלך בעת חנוכת בית ד. המקדש)מלכים א ,ח ,כח(. פניני חיים )א( פזמון זה מיוסד לאומת ביום ראשון לשליחות ומנהגנו לאומרו במוצאי שגת לאפר פצוס לילה. והנוהגץ לומר סליפום כאשמורפ הנוקר טוב שיאמרו ״ממוצאי מנוחה* ,כלומר ממוצאי שבס ככר יש קהלוס שהמסיט לומר סליסות ,וכן להלן יאמרו •מבעוד ליל״ .כך שמעסי ממו״ר ראש ישינפ פנרץ מ ק הגרס״ז נרוילא שליט״א. >ב< ®» — rשט כסוס של מלאט השרס שאומרוס שירה נלילה )סגיגה יב.(: ־ >ג< כדסניא )פססיס נל (.שנעה לנריס נבראו קולם שנברא העולם וכר ,סשובה — לכסינ ״נטרס הריס יולדו״ ,וכסיב ״סשנ אנוש עד דכא וסאמר שוט מי אדם״. סליחות ליום ראשון טו לתת להם חנינה מאוצר המנוצר השמור לכך)ד(.מרום -ה׳ ,המכונה ״מרום מראשון״ ױיםיהי יז ,יב< ,אם עצמו -גדלו פשעי קהליך ,גא שנבט -חזקם מאוצר המוכן בזבוליך -ברקיע הנקרא וכול. עדיך -עד אליך באים לחון אותם במתנת חנם. מרום אם עצמו פשעי קהלך. נא שיגבם מאוצר המוכן בזבולך. ע ך ך לחן חנם באים אליך .לשמוע: פנה נא אל ה ת ל א ו ת -הצרות ואל תפנה לחטאות)ה .1צדק -ז?ה צועקיך שהרי הנך מפליא פלאות. קשוב נא חנונם -תחנתם אלוקים ה׳ צבאות. ואל פנה־נא ״ 1 התלאות אל ־ T לחטאות. פלאות. t צדק צועקיך מפליא חנונם נא קשוב «: רצה ע ת י ר ת ם -קבל תפלתם)״. נ ע מ ד ם בלילות ,שעה -קבל נא ברצון תפלתם כקרבן כליל -קרבן התמיד ועולות .ת ר א ם ניסיך .mעושה » * • -J גדולות. T ז ־ » ון » אלהים יהוד .צבאות .לשמוע :רצה עתירתם בעמדם בלילות .שעה־ מ ו ׳ 1 ז « ? .. - TIT: י נא ברצון בקךבךכליל ןעולות. תךאם נטיך עושה גדולות :לשמע אל הרנה ואל התפלה: • T » * v ז - • T אל מלך יושב על־בסא דחמים ,מתנהג בחסידות מוחל עונות עטו, מעביר ראשון ראשון ,מ ך ב ה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים, עושיה צדקות עם־בל־בשיר ורוח ,לא ברעתם תגמל .אל הורית־לנו * « * י I ? ז ו ו ו j • ן T T » - T לומר ש ל ש עשרה ,וזבד לנו היום ברית ש ל ש עשרה ,בהוךעת 1 t ״ Y j | ן• - * • I V J « I » לענו מהדם ,במו שבתוב וירד יה־וה בענן ױתיצב עטו שם ויקירא בשם יהיוה: * T V • Vf V 1 T V * • r « t ״ T t | T T V ־־ ־ « ־ ~ » ••»1 T * * ױעבר יהוה על־פןיו ויקרא: :הוד .ן:הוה אל דחום וחנון אךך אפים ןרב־חםד ואמת ניצר חסד לאלפים נשיא עון ופשע וחטאה ונקה :וסלחת לעוגבו ולחטאתנו ונחלתנו: I ־ T ״ I ־ t T >ד< כלכמיב )שמוח לג ,יט( ״ומנוסי אס אשר אחון״ אם יש לך מעשים טובים — סכוחי — עין מעשיו ,ואס לאו ,אמון — מאוצר החנם שלפני .עס״י שמוח רנה פרשה מה ,ו. )ה( כנאמר ״ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאתי״ )מהליס נו ,יס(. )ו( כמו ״ױעחר יצחק לה׳״ )בראשית כה ,כא( ומדרשו נגמרא )סונה יל .ינמות סל (.א״ר אלעזר, למה נמשלה ספלחן של צליקיס נעתר? לומר לן מה עתר )—קלשון( 1ה מהפן החטאה נ נ ו ק ממקום למקום ,אף ספלתן של צייקיס מהפנח יעמו של הקנ״ה ממית אכזריוס למדת רחמנות. )ז( עפ״י חז״ל בירושלמי >ר״ה ס״א ה״ג( מוהג שנעולס אים יויע שיש לו יין לונש שחורים ובו׳ אבל ישראל אינן כן ונו׳ יויעין שהקב״ה עושה להן ניסיס. טו ס ל י ח ו ת ליום ראשון ס ל ח לנו אבינו כי חטאנו .מ ח ל לנו מלכנו כי פשענו :כי א ת ה אדני טוב וסלח ,ורב־חשד לכליקראיך• אל תזכר לנו עוונות ךאעונים מהר לקךמוני רחסיך 5י דלוגו ?2אד :חפ1את נעורינו ופעעינו אל תזכר ?חןךך זכר לנו אתה למען טובך להוה: זכר־רחמיך להוד ,וךו^ךיך ,כי מעולם חטה :זכרנו להוד .ברצון עמך, פקדנו בישועתך :זכר עדתך קנית קךם גאלת ^ ב ט נחלתך ,הר־ציון זה שכנת בו :זכר להוה ח ב ת למשלים ,א ה ב ת ציון אל־תשבח לנצח :א ת ה תקום ת ר ח ם ציון ,בי־עת לחננח בי־ ב א מועד :זכר להוה לבני אדום א ת יום למשלים האברים עדו עדו ,עד הלםוד בה :זכר ל א ב ר ה ם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם ב ך ו ת ד ב ר אלחם א ך ב ה את־זרעכם ככוכבי השמים, וכל־הארץ הזאת א ש י אמרתי אתן לזךעכם ונחלו לעולם :זכר לעבךיך ל א ב ר ה ם ליצחק וליעקב ,אל־תפן אל־קשי העם הזה ואל־רשעו ואל חטאתו: א ל נא ת ש ת עלינו ח ט א ת אשר גואלנו ואשר חטאנו: חטאנו צורנו סלח לנו יוצרנו: t t - j ־ t : - זכיד־לנו ברית אבות כאשר אמךת ,וזכךתי את בריתי לעקוב ,ואף את־בריתי לצחק ,ואף את־בריתי אברהם אזכיר ןהארץ אזכר: זכיר־לנו ברית ראשונים כאשר אמךת ,וזכו־תי להם ברית ראשנים, זכור רחמיך וכר בי מעולם דמה — מימות אלם הראשון ,שאמרת לו ״דוס אכלן ממנו מות תמות״ ,ונתת לו יום משלן שהוא אלף שנים .זכרנו ה׳ כרצון עטך פקדנו בישועתך — לול המלך לבא ט מתיל המקלש ליחרב ,ועתילץ ישראל לאבל שלשה מתנות לרוב עוונותיהם, ועל כלן התפלל לאל שיזכהו לזכרו בעוני הנצסיי׳ ,לרצותו ברצון אשר ירצה אס עמו ,ושיזכה לסקלו ישועתו בתחיית המתים .זכור ע ד ת ך קנית ק ד ם — זכור לישראל שעלו במחשבה לבראוס קולס בריאס העולם .קנית — כלומר בראת ,כמו ״ה׳ קנט״ .גאלת שבט נ ח ל ת ך ממצרים ,גם pזכור אותנו וגאלנו .ג״כ זכור הר ציון זה ש כ נ ת ג ו ותשרה שטנתן בו כבראשונה. כי ע ת ל ח מ ה — ט כבר בא עת חמן למק ירושלים החריבה ,ט כבר ב א מועד וזמן הגאולה ,ואע״פ שאנו מימאים מ״מ המוחס ״בעמה אחישנה״ זכו — ׳אמישנה׳ לא זכו — ׳בעמה׳ > p7wpצפ .<.עדו ערו עד היסוד כה — נחריב אס ירושלים ונעקור אותה ס ל י ח ו ת ליום ראשון טו אשר הוצאתי-א־תם ®ארץ טצרלם לעיני הגולם להיות להם לאלהים א ך יהיוה: T t עשה עטנו כמה שהבטחתנו ואף גם־זיאת בהיותם בארץ אילביהם לא־ ק2אסתים ולא־געלתים לכלתם להפר בריתי אתם ,בי אני להוד, אלהיהם :הטצא לנו בבקשתנו כמה שכתוב ,ובקשתם משם את־יהוה - « » ז • ״ ו * * ז| ו ־ ו * r ־t » ו t * » 1 ו אלהיך ומצאת ,בי תךרשנו בכל־לבבך ובכל־נ^ך :מול את־לבבנו לאהבה את שמך כמה שכתוב ,ומל יהוד ,אלהיך את־לבבך ואת־לבב • ו ד ו ו t »1 * » T t ו ? ? •n * I ו r « ז I ו * » זר?ך ,לאהבה את ןהוה אלהיך בכל־לבבך ובבל־נפשך למען חייך: זריק עלינו מים טהורים וטהרנו כמה שכתוב ,וזרמתי עליכם מים | ז ״ 1 ־ • • t 1 ־ 1־ ~ ז ו * » ד • j1 ד * • * טהורים וטהךתם ,מכיל משאותיכם וטכל־גלוליכם אטהר את^ם :מחה ?שעינו כעב וכענן ?מה שכתוב ,מחיתי כעב פשז;יך וכענן חטיאתיך, שובה אלי בי גאלתיך :ק2חה פשעינו למעקז כאשר אמרת ,אניבי אנכי הוא מחה פשעיך למעני ןחטיאתיך לא אזכיר :הלבן חטאינו כשלג וכצמר בטה שכתוב ,לכרנא ונוכחה יאמר להןד״ אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם־יאדימו בתולע כצמר יהיו :רחם עלינו ואל ־ ? י • ז ז ־ 1י • ־•1 ־ t v y - •ו ־ - - r t תשחיתנו כמה שכתוב ,בי אל רחום להןה אלהיך לא לרפך ולא לשחיתך ,ולא לשבח את־ברית אביתיך אשר נשבע להם :ר(בץ נדחינו ?מה שכתוב ,אם־להיה •נדחך בקצה השמלם ,משם לקבצך להוד ,אלהיך ומשם לכןחך :השב שבותנו ורחמנו כמה ^כתוב ,ושב להוד ,אלהיך את־שבותך ורחמך ,ושב וקבצך מכל־העטים אשר הפיצך להוד ,אלהיך שטה :תביאנו אל־הר קךשך ושמחנו בבית תפלתך כטה שכתוב, על היסוד ושרשה '.מחיתי כ ע ב ®׳&עיד — כעב הנמחה ונמס במים pממיתי ומחקתי לסשעין אע״פ שהם עטם וגסים כעב וכענן דק ,מחיתי למטאמין ,דהיינו שגנומין .לכו נא ונוכחה — סירש״י נסוכס כלגריס אני ואמה ונלע מי סרמ על מי ,ואם אמס סרחמס עלי עולני טמן לכם סקוה לשוב ,ואס משוט אס יהיו חטאיכם וכוי .ונוכחה — פירוש ענין סיסור טענוס בעל לין עם נעל לינו .כשנים — כסומים כאולם שניס .כתולע — כלומר סולעס השט שהוא צבע קרמאזי״ן שהוא יוסר אלום משנים .לא ירפך — לא .1זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן א ל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו — יש לפרש כי בזכות שלשת האבות תכפר על אלו השלשה שהם אותיות שלישיות של שמות האבות ,אברהם יצחק יעקב — חז״ק ,שהן ראשי תיבות רשעו חטאתו קשי .והיינו ,בזכות אברהם תכפר על רשעו ,כי הוא חסד ויכפר גם על רשע ,ויצחק דין ,אינו מכפר רק על חטא ,ויעקב הוא רחמים ,מכפר גם על הקשי) .הגר־א ,באדרת־אליהו ,וקול־אליהו(. טו ס ל י ח ו ת ליום ראשון והביאותים אל־הר קךשי ושיטחתים בבית ת?לתי עולותיהם וזבחיהם לרצון פל־סזבחי׳ ?י ביתי בית־תפלה יפןךא לכל־העטים: שמע קולנו יהוה אליהינו חום ודחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את־תפלתנו :השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש :מינו כקדם :אל תשליכנו מלפניך ורוח קךשך אל־תקח ממנו :אל־תשליבנו לעת זקנה ככלות כחנו אל־תעזבנו: אל־תעזבנו:חוה אלהינו אל־תךחק ממנו :עשה עמנו אות לטובה ויראו שונאינו ויבשו בי־אתה יהוד .עזרתנו ונחמתנו: t * ו י ן !•• ־ ז ״ ו t * ד *1 t ן • • : * אמרינו האזינה יהוה בינה הגיגנו :יהיו לרצון אמרי־פינו והגיון לבנו לפניך להוד .צורנו וגאלנו :כי־לך :חוה הוחלנו. אתה תענה אדני אלחינו: - * ־ ן־ v ד• * מ• יתן לן רפיון ועזינה .כי ביתי בית תפלה יקרא לבל העמים — כמו שאמר שלמה המלך ע״ה ״וגס אל הנכד אשר לא מעמן ישראל וגומר ובא והתפלל אל הכית הזה ,אמה משמע מן השמים וגו׳״. השיבנו ה׳ אליך ונשובה — היה אתה עזר לגעור ביצר הרע ,כלכתיב :״ה׳ לא יעזבנו בילו״ והר מכדחו לשוב אלין ,אז גם אנו יכולים לשוב בקל אלין ולהתחרט על עוונותינו וזהו חדש ימינו בקדם — כאשר היינו מקלס נממן מורה ,שלא היה לב האק אלא לב בשר ,כך עכשיו תקיים ״ורוח מלשה אתן בקרבכם והסירותי אס לנ האק מבשרכם״. אל תשליכנו מלפניך בגלוס ואל תקח הנשמה מטנו שהיא רוח קדשך ,ױסמ באפיו נשמת סייס .אל תשליכנו לעת זקנה — פירוש אף אס מטאסינו מרוניס ,מנעודנו על זקנתינו, מכל מקום נעטר רסמין הרנים אל משלימו למרמקיס מלפניך .ככלות כחנו — שכנר אין מו כמ לשוב במשובה ,מכל מקום אל תעזבנו ואל מרסק ממנו מלקבל תפלסינו .עשה עמנו אות לטובה — לול המלן ע״ה היה מתפלל שיעשה עמו אות שיהא לכר לכל העולם שמחל לו הקב״ה על עבירומ שלו ,ױראו שונאיו האוס רטשו ,על שאמרו אין לו תקנה .ולא שמע הקב״ה ליתן לו אוס בימיו אלא בימי שלמה בנו כשלבקו שעדס זה מה וכו׳ ואז נעשו פני אויביו כשולי הקדרה .כן אנו מתפללים שיעשה עמנו אות ניכר שלא אבלה תקותיט, ואז יראו עובד האלילים ,שהם שונאינו ,רטשו .כי א ת ה ה׳ עזרתנו — כמה וכמה פעמים נחמתנו מהצרוס שעברו עלינו .אמרינו האזינה ה׳ — כשיש מ כס להתפלל כל צרכי, וכשאין ני כח להתפלל אזי בינה הגיגנו — הגיון לי ,לעשות כסי הצדן לי .בינה הגיננו — פסוק בסהלים >ה p ,״ה׳ דנה הגיגי״ ופירושו ציפצופי מה שאני מתפלל ישאל מצפצף נקולי .יהיו לרצון אמרי פי — שהם שלמים בלטר ,ױהיו לרצון לפלן הגיון לבי שהוא שלמוס המחשנה ,כלומר מה שאל מתפלל לפלן ,מתפלל אל נכוונה גמורה פי ולד שרן ,נהיומ אמה מוקפי ומגיל כצור גטה שהוא מחסה לנססדס שם ,ואתה מהיה גואל משמת מיי .הוחלנו — כמו קרנו. ס ל י ח ו ת ליום ראשון טו אלהיט ואלהי אבותינו .תבוא לפניך תפלתנו .ואל־תתעלם מתחנתנו .שאין אנו עזי פנים וקשי ערף לומר לפ^יך ןהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו .אבל אנחנו ואבותינו חטאנו: —:ו ו זז ר ו »־ ־ ו ־ »־ - זז אשמנו .בגךנו .גזלני .דברנו דפי .לווינו .והרשענו .זךנו .חמסנו• ^פלנו שרך .יעצנו ךע .בזבנו .ל^נו .מח־נו .נא^גו .םךךנו .עוינו .פשענו. $רךנו .קשינו ערף• רשענו .שחתנו .תעבנו .תעינו .תעתענו. או׳׳א' תבוא 2לפניך כו׳ צדיקים אנחנו ולא חטאנו — כלומר ,אין אנו יכולין לומר ׳צדיקים אנחנו /וגס אין אנו יכולין לומר ׳לא צדיקים אנחנו ולא רשעים אנחנו /רק באמת רשעים אנחנו וחמאנו לפניך .אכל נ — נאמת ,כמו ״אבל שרה אשתך ותרגומו ״נקושטא״. אשמנו — בשוגג ,בגדנו — במזיר ,כמו ״ױבגדו כאטסס׳׳ .דברנו דופי — לבה רעה, כמו ״נק אמך תתן דופי״ שהרשע אפילו בק אמו שאין לו לשנאתו נשכיל ירושה ,מכל מקום מוציא שמץ ודופי עליו .חמסנו — גם כן לשון גזלה ,לגזל ונותן למים ,או חמס ,כשבא לילו לבר בהיתר ואח״כ כובשו ואינו משיב — נקרא חמסן .טפלנו שקר — כמו ״טפלו עלי שקר״)חהליס קיט ,סס( ופירושו חברו עלי שקר ,כלומר חברו ודבקו עלי מה שלא עשיתי .יעצנו רע — כל עצה ותחטלה שלנו לעשות הרע נעיניך .צררנו — עשינו צרות וענרים לצדיקי ישראל ,כמו)עמוס ה ,ע( :״צוררי צדיק לוקחי כופר׳׳ פירוש טון שלוקחים שוחד ,והוא הכופר להציל הרשע, בזה מעיקין )— מציקין( לצדיק .ונקט ׳הערנו׳ וגם ׳ערנו׳ שניהם לשון אחל ,וגס הרשענו, .1בשערי תשובה )סימן קלא .ב( כתב :ובספר אורח לצדיק כתב שבכל וידויים שמתודה צ״ל בתוזלתו אנא ה׳ או״א וכר והסכימו עמו הרבנים עכ״ל ,עיש .ובספר חוקת עולם להרב שריה דבילצקי ק בזה בארוכה. .2א ו ־ א — זו הוספה מקובלת כשם שאומרים לפני כל סליחה ״אלהינו ואלהי אבותינו״ .ומיתבוא לפניך״ עד •ולא חטאנו• זוהי תחמה שלפני הוורד עצמו .וכבר הבאנו לעיל דברי ערהיב )כ־ב (103 ,״ומה נעמו לי דברי ה״ר אלעזר שכתב כי מה שיסד ד׳ אמיתי בפזמון)ה׳ הי( ״וסלחת לעוונינו וגומי• להשלים כ״ב תיבות ׳תבא לפניך׳ תפילתינו עד ׳לא חטאנר עכ״ל .נראה מדבריו שיש ענץ מיוחד להשלים בי*ג מדות שיהיו כ״ב תיבות כשם שבתחינה זו יש כ״ב תיבות .ויש להבץ הענין מדוע תחינה זו מיוסדת על כ״ב מלים דוקא. ועוד ,סדר הוודוי להלן מסודר על סדר הא״ב שהם כ״ב תיבות ,הלא דבר הוא .ומצאתי בספר •פירוש התפלות והברכות• לרבנו יהודה ב״ר יקר הסבר מדוע סודר הודוי על סדר האיב ,ובזה יובן גם מדוע התחינה בת כיב אותיות ומדוע השלימו י״ג מדות לכ־ב אותיות .תה לשונו בהשלמות )שם ,עמוד :(28 •רוב העולם אומדים דרך האלפא ביתא ,על שם שחורבן ביתינו נכתב באלפא ביתא״—) .כוונתו למגילת איכה שפרקיה כתובים על סדר א״ב ,והפרק האחרק אף שלא כתוב בסדר א״ב .הוא מתה כיב פסוקים(. ״לפי שחטאנו בבנק כ״ב אותיות והבית נחרב בעוונותינו .וסגנק הוא ,כמו שאומר התלמוד )סנהדרין קח (.א-ר יוחנן דור המבול ב׳רבה׳ קלקלו ,ובירכה׳ נידונו .ב׳רבה׳ קלקלו שנאמר :״וירא ה׳ כי ׳רבה׳ רעת האדם׳, ובירכה׳ נידונו שנאמר• :כל מעינות תהום ׳רבה״ .והרבה יש כיוצא בהם״ .עכ״ל .נלמד מדבריו ,ש׳ °נ נ יז הוא׳ להעמיד דבר מול דבר ולתקן אותו ב-זה לעומת זה• במה שחטאו באותו דבר יחזרו בתשובה, ובאותה מרה יתוודו ,וכנגד זה יבקשו רחמים .ולכן התחינה מורכבת מכיב מלים — כנגד כיב אותיות שחטאו בהם ,ומאותה סיבה הודוי מסודר לפי סדר האיב ,ובעבור זה השלימו את מספר התיבות של י״ג מדות — לכ-ב .ומצאנו במדרש שהחוטא ועובר על התורה עובר גם על כיב אותיותיה ,וזה לשק פתיחתא דאיכה רבתי )כד( :א״ל הקב״ה לאברהם :בניך חטאו ועברו על כל התורה ועל כיב אותיות שבה וכו׳ א״ל הקביה לאברהם :יבואו כיב אותיות ויעידו בהן בישראל ,מיד באו כיב אותיות וכד״ .וכן מצאנו לשון דומה ) p ^ r aקד (.א״ד יוחנן מפני מה לקו בא־ב )—שכל מגילת איכה סדורה באלפא ביתא, רש״י (.מפני שעברו על התורה שניתנה בא״ב. .3אבל אנחנו ואבותינו חטאנו — כאן מתחיל הודוי עצמו .והוא עיקר הודוי וכדאמרינן )יומא פז:(: טו ס ל י ח ו ת ליום ראשון סרנו ממצוותיך ו מ מ ש י י ך המוכים ולא #וה לנו .ואתה צדיק על־?ל ה$א עלינו כי־אטת עשיית ואנחנו הרגענו: אע^נו מבל־עם .בשנו מבל־דור .נלה מטנו משוש :דוה לבנו בחטאינו .ההבל אוױט .ן^ךעי ?ארט .זבול בית טקך£ט הרב בעוגיט .טיךתט דרתה ?יעטה. יופי אךמתט לזךים .בחט לנדרים: ועדין לא עבט מטעותט .והיאןד נעיז פניט ונק^ה סדפט ,לומר לפקד ןהוה אלהיט ואלהי אבותיט צדיקים אנהט ולא הטאט .אבל אנהט ואבורויט חטאט: ** אש?נו .בגז־ט .גזלנו .ךבךנו די9י .העוינו .והו־שענו .זךנו .חמסנו .טפלנו שקר: .פצנו ךע .כזבנו .לצנו .מרךנו .נאצנו .סרו־נו .עוינו. זלנו ,מרלט ,פשענו ,מגל ארגעה יסודות שגאלם שמל יסול שמו ענמו גמדי .ונקט שט פעמים ׳הערנו׳ לרמח על המורה שנכמג ועל המורה שנעל פה .ומה שנקט שוב רשענו —ר״ל לא לי שלא קנלנו מוכמה וקשינו עורף ,אלא רשענו ואמרנו :מה אמה מוטח אומנו הלא אמה רשע כמונו ,ומצליק עשינו רשע .שחתנו — סנומ .תעבנו — נעטלה־ זרה שנקראמ מוענה .תעינו — גם כן אחד עטלה־זרה ,הן נממשנה הן נמעשה. תעתענו — עשיט מעשים מעמועים ,כלומר עשינו פסל ומסכה .ולא שוה לנו — פסוק : ( A״ראמר סטאמי ױשר הערסי ולא שוה ליי׳ ופירושו ,ולא היה לי סועלס 0 הוא נאיונ והנאה מה רק מכאוטס ױסודן רניס .ואחה צדיק — פסוק הוא מחמיה )ט ,לג< ופירושו, אמה צדק על כל מעשה p wהרעים אשר נאו עלינו ,ט הכל נאממ עשית נשכיל רשעסינו. גלה ממנו פשוש — פסוק הוא נישעיה )כי ,יא( :״גלה משוש כל האק״ ,פירוש, גלה והלן ממנה משוש ,והיא ירושלים שהימה משוש כל האק ,שעיקר שממה היסה נא״י מרושלים ועל זה לוה לננו .דוה — לשון כאנ וצער ,ופסוק הוא נאיכה :״על זה היה לוה לננו״ פירש״י על ששמם הר ציון .בחטאינו החבל אווינו — נשכיל חטאסינו נשמת ונסמשק ניס מחמדנו ,אווינו -כמו ׳׳ט נחר ה׳ נציון אוה למושג לו״ .החבל -לשון נשמס או לשק נסמשכן כמו ״אס מטל מחמל שלמס רען״ ונפרע פארנו — ונתבטל הפאר והיופי שלנו ,להיינו עטרות סמנים וכלות .זבול בית מקדשנו חרב כעוונינו — דהמ״ק שלנו שהיה מס דרה לקנ״ה ששם היתה שטנתו תמיר — סרג זבול — לשון ״הפעם יזנלני אישי״ כלומר ,דרתו תהיה אצלי ממיל .טירתינו היתה לשמה — כמו ״מהי טירמס נשמה״ שפירושו מצדם וחלדם נאים שהיו לנו ,כולם היו לשמה ולסרטת .יופי אדמתנו לזרים — נהם לדם מהנין מארן ישראל שהיא ייפה נוף׳ לכל האק ,וזו עגמס נפש שאץ למעלה הימנה .כחנו לנכרים — כלומר כל מה שהייט מוציאים מכס אל הפועל היו לנכדס. רש אומדס ,כחנו — אלו המים ,כמו ״כחי וראשית אוני״ ,אפילו מינו ומותינו ,הנכדם אבל אומר •אבל אנחנו חטאנו• תו לא *דיך .דאפר בר המדודי ,הוה קאימנא קמיה דשמואל והוה יתיב )— ישב( ,וכי מטא שליחא דצבורא ואמר ״אבל אנחנו חטאנו• קם מיקם .אסר ,שמע מעה עיקר וידוי האי הוא .ו ק נפסק להלכה או־ח ת ח ,ג .וכ״כ במג-א שם בשם השל״ה •כאן מתחיל הוידוי״. ס ל י ח ו ת ליום ראשון טו פשענו .צרתו .קשינו ערף .ךשענו .שחתנו .תעבנו .תעינו .תעתענו. סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו .ןאתה צדיק על־בל הבא עלינו בי־אמת עשית ואנחנו הרשענו: • ן ז • - וד ז • t ־ ז־ ־ ו t ״ 1 t 1 לעינינו ע^קו ?מלנו .מנ^שך וממוךט ממט .נתנו ?לם עלינו .סביינו על ?!);מנו .עבדים משלו בנו ,פירק אין .DTPצרות ךבות סבבוני• קךאטןז ןה;וה אלהיט .ךחר(ת ?מט בעווניט .עבט ©אחריך .תעינו ואבךנו. מטעותט .והיאך נעיז פניט ונקשה עךפט לומר לפ^יך להוד׳ ועו־לן לא אלהיט ואלהי אבותיט צדיקים אנחט ולא חטאט .אבל אנחט ואבותיט חטאט: T t אשמנו .בגךנו .גזלנו .דברנו דפי .לווינו .ןהךשענו .זתו .רוממנו .טפלנו שקר .יעצנו רע .בזבנו .לצנו .מרדנו .נאצנו .סרךנו .עויגי• »־ I |T t •־« t ז־I ־1 י I י י י פשענו .צררנו .קשינו ערף .ךשענו .שחתנו .תעבנו .תעינו .תעתענו. סרט ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו .ואתה צדיק על־בל הבא עלינו בי־אמת עשית ואנחנו הרשענו: ־ 71 • r » « • » - ד ־ « י ו ז י הו־שעט ופשעט לבן לא נושענו ותן בלבט לעזיב ךךך רשע וחיע לני:עע• בכתוב על לד נביאך ,לעזיב ךשע ךךבו ואיש און מחשבתיו ,ולשב אלץהוה וירחמהו ואל־אלהיט כיײךבה ל9לוח: משיח צךלןך אמר לפניך ,שניאות מי־לבין ,מנסתרות גקני :נקנו יחוה אלהיט מ?ל פשעינו .וטהרט מ?ל־מ?אותיט .וזרק ?ליט מים לחורים וטחרט. מושלים ומשעבדם בהם ,ומכל מקום מנח קושי ערפנו לא שבנו מעבירות שטעינו אחדהס ,א״כ איך נעיז סנינו וכוי .לעינינו עשקו עמליגו — חטפו ולקחו כל עמל שטרחנו לאסוף ממון ונכסים ,הכל עשקו וחטפו בפנינו ,וזהו שברון לב ששורו טטח לעיניו .רש אומדם ,עטלינו — המים שעשקו וחטפו לשעטדם .ממושך וממורט מפנו — ססוק הוא טשעיה)יס ,נ< :״אל גר ממשך ומורט״ ופירש רל״ק ,ישראל ,שהאומוס מושטם אוחם אלה מזה ואלה מזה ,והמשיכה הימה במדטס שערם ובשרם ,על זה נקט ״ממשך וממורט ממנו״ מן מלכוס אלום הרשעה. ממורט — לשון ״ ט ימרט ראשו״ שהוא לשון מלישס שער .נתנו עלם עלינו — נמנו עול שעמל מלכוס עלינו .סבלנו על שכמינו — העול והשעטל שלהם סבלנו ונשאנו על שכמנו, לשון ״רט שכמו לסטל״ .עבדים משלו גנו — מרגומו)אינה ה ,ם< ״בנר למס ,לאמיהיט עבדן למר לשם ,איכון שליטין בנו״ .פורק אין מידם — אין גואל מילם ,שהקב״ה הסמיר פניו ממנו. משיח צדקך — זה לול המלך שנמשח למלך ,והיה מלן צלק כלכמיב >ש״נ ^ סו( :״ויהי לול עשה משפט וצרקה״ .שגיאות טי יבין מנסתרות נקני — פרש״י אט נזהרמי בהם, אבל אי אפשר להזהר שלא אשנה בהם ,ואמה נקט מנסמרומ שנסחרו ממט ולא ילעמי שחטאסי טו ס ל י ח ו ת ליום ראשון ב?תוב על לד גביאף .הרקתי עליכם מים ?הורים ו^הךתם ,סכל ססאותי?ם ום?ל 3לולי?ם אמהר אתכם: סיכה עבדך אמר לפ^יך ,טי־אל כמוך נישא ערן ועו?ר על ?שע לשארית נחלתו .לא החדק לעד אפו ?י הפץ חי!ד הוא, :יעיב ירחונו ל?בש עונתיט ותהליך בעצלות לם כל חטאתם :וכל חטאת ע?ך ?ית יקזךאל ת?ליך ??קום א?ר לא לז^רו ולא יפקדו ולא .יעלו על לב לעולם :תתן א$ת ללעקב חןד לאברהם א?ר }?בעת לאבותיט טיטי קךם: ךןיאל איש המודות שוע לפגיך ,הטה אלהי אז}ך ו??2ע ?קח עי;יך וךאה שי^טיתיט והעיר א?ר ;קךא עטך עליה? .י לא על צךקיתינו אנחנו מפילים תדוטגיט ?יפגיך ?י על ךה?יך הר?ים :אריגי ?מעה אריגי ?לחה אד;י הקשיבה ועשה אל תאחר למע^ך אלהי ?י ??ך גקךא על עיךך ועל עטך: עןךא הסופר אמר ל?;יך ,אלהי ב?תי ןנ?ל?תי להרים אלהי $גי אליך ?י עונותינו ךבו למעלה ראש וא^סתט גדלה עד ל??ים :ואתה אלוה סליחות חנון וךחום אךךאפים ודב־חסד ולא עז?תט .אל תעזבנו אביט. ואל־ת?שנו בוךאט .ואל־תזניחט יוקרנו .ואל־תעש' עסט ?לה ?חטיאתיט. וקים לט להוה אלהיט את־הדבר שהבטחתנו בק?לה על־לדי ירסלהו חוזך ?אמור .בלמים ההם ו?עת ההיא ןאם־לל ל??ןש את־עון ישראל ואיננו ואת־ חטאת יהודה ולא ת?צאי;ה .בי אסלח לאשר אשאיר: עסך וגחלתך• רעבי טו?ך?? ,אי הסךך ,תאבי י?עך ,לבידי ןלךעו ?י ליהןה אלהיט הרחמים והסליחות: אל דחום שמך .אל הטן ש?ך? .ט גקךא ?מך .לד;.וה ע׳?'ה למען שמך. נשגגה .וזרקתי עליכם מים טהורים)יחזקאל לו ,נה< ופירש רל״ק ,והוא לרן משל כמו שהטמא נטהר במים שטובל גהס וכהזאת מי חטאת ,כן הטמא מעוונות נטהר בכפרה .וק תרגם יונתן p עוזיאל :״ואשטק לחוביכון כמה למלכן במי אליותא ובקטס תורתא לחטאתא׳׳ .ומכל גלוליכם א ט ה ר א ח כ ם — אף שעברתם ע״ז והלכתם אחר גלוליכם ,מכל מקום אטהר אתכם .רעיגי טובך — על שם הכתוב)תהליס קז ,ט< ״ונפש רעבה מלא טוב״ כן אנחנו רעבים למובן, ג( ״צמאה נפשי לאלהים״ פירש להיינו פרנסה ושאר צרכים .צמאי חפדך — עש״ה)תהליס אק עזרא ,המיס ירוו אס האלם רגע רסיה ותשיב נפשו אליו ,ולא כן הלחם ,על כן למה הכסוף לביס ה׳ כהכסף הצמא אל המים p ,אנו צמאים לחסלו ,שמעשה חסל עמנו וסכסר על עוונותינו תאיכי ״®עף — עש״ה )תהליס קיט ,קעד( :״תאבתי לישועתך כלומר ,כלתה ותאבה נפשי שסושיעני .יכירו וידעו כי לה׳ אלהינו הרחמים והסליחות — פסוק הוא בדניאל)ט ,ט< ופרש״י כמה שלא תמנו וכלינו מחמת רוב עוונותינו יטרו רלעו כי לה׳ אלהינו הרחמים והסליחות וברחמיו המרובים סולח לנו עוונותינו ,ונותן לנו שאריס בעולם הזה. כנו כקרא שמך — שקראס שמנו ישראל ,על שם שמך הקלוש ,לכן עשה בשביל ס ל י ח ו ת ליום ראשון טו עשה למען אמתך? .שיה למען בריתך .ע^יה למען גךלןי ותפארתך. עשה למען דתך? .שיה למען הוךך? .שיה למען ועוךך? .שיה למען זכרך. ?שה למען חסדך? .שיה למען טובך? .שיה למען :חוךך? .שיה למען כבוךך .עשה למען למוךך? .שה למען מלכותך? .שיה למען קיחך .עשרי למען סוד־ך? .שיה למען ?זך? .שה למען פארך? .שה למען צךכןתך• שמן הקלוש הנכלל בשמנו .,וע׳׳ל הפסוק :׳׳אס עוונינו ענו גנו ה׳ עשה למען שמך״ וגומר ״ושמן עלינו נקרא׳׳)ירמיהו יל( .עשה למען אמיתך — בשביל אמס שהבטמס לאלם הראשון ,בשעה שיעשו מיו משובה לפנין כמו שעשה הוא ,אמה רן אוסס ברסמיס ,כמו שעשימ לאלם הראשון ,נשכיל אומו אמס לברין ,עשה עמנו מסל וסלח לנו עוונומינו .בריתך — שכרמ בריס שלא נהיה כלים לעולם .גדלך ותפארתך — הם צליקים שעל ילס שמך ממגלל ומססאר בעולם .ד ת ך — היא המורה ,לאם אין ישראל מורה מורה מה סהא עליה. הודך — כמו הלרן ,תהו ססילי ישראל שמהלריס שס קדשו לכמיב :״והלרן על מיהם״. ויעודך — הוא בית־המקלש לכתיב :׳׳ונועלתי שמה לבני ישראל ויעודך — לשון דת הועל ,שהוא ביס קינון עם .עשה למען זכרך — כשטל צליקים שזוכרים תמיל שמן הגלול בקלושה .עשה למען חסדך — במו לכסיב)שהליס 0׳׳הושיעני למען מסלף׳ וסירוש ,ולא בצלקחי ט ילעת שאט סייג רק למען רממין ובשלל אברהם ,לכמיב :׳׳ממן אמס ליעקב מסל לאברהם׳׳ .עשה למען טובך — כמו לכמיב)חהליס נה ,ו( :״חטאת נעורי ופשעי אל תזכור ...למען טובן ה׳׳׳ ופירוש למען טובן ה׳ -לא למעני אלא למען מונן שאמה טוב וסלה .עשה למען יחודך -רצונו לומר הואיל שאנו מיסליס אס שמן בכל יום פעמים, ואומרים בכל יום ׳׳שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אמל״ ,נכון וראר לרסס על ישראל שנקראים גם pאחל .לכתיב :״ומי כעמך ישראל גר אמל בארך .עשה למען כבודך — כלכמיב: ״לא לנו ט לשמן מן כטל״ פירוש לא בשטלנו ובשטל כושר מעשינו מרמס עלינו ,רק בשטל שמן הגמל והנכבל שלא יסמלל ערים .עשה למען למודך — בשטל אומן שעוסקין במורה ללמוד וללמד .עשה למען מלכותך -מה שאמרס ע״י ישעיה >מג( ״אני ה׳ קלושכס בורא ישראל מלככם״ ופירש רל׳׳ק ,הוא מלככם באמס ולא יעזבכם טל מלט העמים .גם אין אומה מ ט ד ס ומולים במלכומן כמו עמן ישראל לכן סוס עליהם בשטל מלכומן .עשה למן נצחך — עשה למען שמן שהוא קייס לנצמ נצחים ,ואנו משבחים לן שתראה נצחן במהרה טמינו כאשר הראיס טמי פרעה .עשה למען סודך -עשה בשטל ישרים שנאמר בהם :״בסול ישרים ועלה״ ,או בשטל יראי ה׳ שנאמר :״סול ה׳ ליראיו״ .עשה למן $זך — הוא המורה לכתיב :״מפי עוללים רונקים יסלת עוז״ ור״ל שהקב׳׳ה לא נתן התורה לישראל על שלקח בניהם לערטת ,שיקיימו אטהם המורה ,וזהו ״מפי עוללים רונקיס יסלת עוז׳׳ .עשה למען פארך — ר״ל בשטל המשוטט טשראל שנאמר עליהם )ישעיה מט( :״עברי אתה ישראל אשר בן אתפאר״ .עשה למען צדקתך — עשה למען שאתה צדיק ואוהב צלקות הצליקיס כלכתיב)פהליס > (1״ ט צליק ה׳ צלקות אהב״ וסרש״י צליק ה׳ צלקות אהב מרחם על 1והוא ע״פ מה שדרשו בירושלמי תענית )פ־ב ,ה (1-שיתף הקב־ה שמו הגדול בישראל )משל( למלך וכד כך אמר הקב־ה :אם מניח אני את ישראל כמות שהם .נבלעין הן בץ העכו־ם ,אלא הריני משתף שמי הגדול בהן ,והם חיים. טו ס ל י ח ו ת ליום ראשון ?שיה ?יטען קך?תןי .משיה למען ךחמיןז הרבים? .שיה למען ??ינתך. ?שיה לטען תהלתך .עשה ?יטען אוהביןז שובני עפר• ?שיה ?יטען אברהם יצחק רעקיב .עשיר? .יטען מ?ה ואהרין? .שיה למען ךךד ופלטיה? .שיה למען ירושלים עיר קךשןל? .שיה למען ציון משכן ?בוךןז? .שיה ?יטען שמטות היכלך? .שיה למען הריסות טזבהך? .שיה ?יטען הרואים על ?ם קךשןז. ?שיה למען ?בוהים על להוךןז? .שיה לטען באי באש יבטלם על קרוש שמך? .שיה למען יונקי שרלם ?לא חטאי? .שיה למען גמולי הלב ?לא ??עי? .שיה לטען תינוקות ? ל בית רבן? .שיה לטעקז אם לא למעננו, ?שיה לטענןז והו?י?ני: הצליקיס ואוהב אומס .עשה למען קדושתך — על לרן הפסוק כישעיה >מג( :״אט ה׳ קלושכס טרא ישראל מלככם״ ופירש רל״ק אט ה׳ קלושכס שאט מקלש שמי ככס כמו שאמר כורש ״כל ממלכות האק כסן לי ה׳.״ מי בכס מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל״ פירוש ״מי בכם״ כן היה מכריז וכותב לכל הממלכות מי בכס מכל עמו של הקכ״ה יהא הקכ״ה בעזרו רעלה לכנוס כימו אשר כירושלים .לכן אנו ממסלליס שמעשה למען קלושמן וסוציאנו מן הגלוס לכנוס כיס מקלשן .עשה למען רחמיך הרכים — ר״ל לא למעננו רק למען רתמין הרכים אף שאנו מוטאים מכל־מקוס מלסן לרמס .עשה למען שכינתך — ר״ל שתסדר העטרה ליושנה וסכנה כיס־המקלש ומשרה שכינתך בסופו כמקלם ,ואז יסקלש שמך לעיט כל העמיס .עשה למען תהלתך — ע״ש הפסוק :״ואמה קלוש ױשכ סהלוס ישראל״ ר״ל שכל כן משוכה לפט הקכ״ה חהלות ישראל ,שיושב ומצפה לתהלמן ולכן אנו מספללים שיעשה כשטל אומה סהלה לישראל .עשה למען אוהביך שוכני עפר — ר״ל הצליקיס שהיו קולס אברהם, כגון אלם וממושלס ונס וכה״ג .עשה למען ציון משכן כבודך — הוא הר המודה שמעולם היתה שכינתך עליו ועתה נחרב עשה למען שומטות היכלך — עשה למען היכל ששמם וחרג וכשמל מזמז שנהרס ונשכר .עשה למען הרוגים על שם קדשך וטכוחים על יחודך — על שם הפסוק ״מ עלין הורגנו כל היום נמשמו כצאן טכמה״ פירוש, כרצוננו אנו מוסדם נפשנו להדגה כשמל כטל שמן ,ואפילו כלי שוס במיה וצער ,רק אנו הולמם לשדסה כשמל קלושס שמן כמו לסעולוס יין ולק נחשמו כעיט אומוס העולם כצאן לטכס ,שאינם מרסמים עלינו .עשה למען באי כאש וכמים על קדוש שפך — זה רמ מטנא pמרדון שהיו לטס אומו כשדפה ,וספוגץ של צמר מלאים מיס היו מטסיס על לט כ ד שלא ימוס במהרה ,א״כ היה נידון כאש וכמים .ונקט על־לרן הפסוק )סהליס ש :0״באנו כאש וכמים״ ופירשו הגאוטם על ענױ לא״ה שמעטס אוסנו כאש וגס כמיס ,שנוסטן לו לשסוס מיס עם סיל כ ד לשורפו מי מעיים על שיולה על מה ששואלץ אומו אף שאינו אמת ,לכן נקט אש ומים גכי הללי לעניי של מיס הוא גס pענױ של אש .עשה למען יונקי שדים שלא חטאו ולמען גמולי חלב שלא פשעו — פסוק הו& ייאל)ל( ״אספו עם קלשו קהל קבצו זקטם אספו עוללים רונקי שדם״ ופירש רל״ק שימעט גס הקטטם שלא יינקו וגמולי מלכ ימענו ממאכל רככו יונקי השדם וגמולי החלב לרעטנס ,והגדלים יכנעו ,יככו רשוט אל האל ימכרן ,לכן אנו ממסללים עשה למען אלו שעושין שיונקי שדם וגמולי מלב ממעטס, שישוט במשובה גמורה .גמולי חלב — שפסקו מלינק ,כמו ״ױגלל הילל ויגמל״ .עשה למענך ס ל י ח ו ת ליום ראשון טו עננו ײ עננו .עננו אלהינו עננו .עננו אבינו עננו .עננו בוראנו עננו .עננו גואלנו עננו .עננו דוךשנו עננו .עננו האל הנאמן עננו .עננו ותיק וחסיד עננו .עננו זך ולשר ?נגו .עננו חי וקלם עננו .עננו טוב ומטיב עננו .עננו יודע ל^ר ענגו .עננו כובש כעסים עננו• עננו לובש ץךקות עננו .עננו מלך מלבי הטלכים עננו .עננו נוךא ונשגב עננו .ענגו סולח ומוחל עגנו .עננו עונה ??ת צרה עננו .עננו פוךה ומציל ענגו .עננו צדיק ולשר עננו .ענגו קרוב לקוךאױ עננו• עננו רחום וחגון עננו .ענני שוסע אל־אביונים עננו .ענגו תומך תטימים עננו• ענגו אלהי אבותינו עננו .עננו אלהי אברהם עננו .עננו פחד לץחק ענני• עננו אביר לעקב עננו .עננו משגב אמהות עננו .עננו ?זרת לשבטים עננו• עננו קשר׳ ל?עום ענגו .ענגו רך לךצות עננו .עננו עוןה ?עת ךצון ענגו .עננו אבי לתומים עננו• עננו דלן אלמנות ?ננו: טי ש^ה לאברהם אבינו ?הר המוריה הוא לן5ננו .מי שענה ליןיחק ?נו ?שנעקר על גבי המזבח הוא לענגו .טי שענה ללןגקב בבית אל הוא לן$נגו .מי שע$ה ליוסף ?בית האסורים הוא ל?ננו .מי שענה לאבותינו והושיענו — ע״ש הפסוק ״רושיעכו למען שמו״ פירש רמו אק עזרא ט שמו כקרא עליהם, אלהי העבדס. עננו ותיק — לשון סוזק .יודע יצר — עש״ה )תהליס jpיל( :״כי הוא ידע יצרנו זכור ט עפר אנסנו״ רוצה לומר ,הקכ״ה מרסס עלינו נשטל שיודע יצרנו ,וגם ט עפר אנחנו ואין אנו כמלאטס .וכסרגומו ,״ארוס הוא ילע יצמא טשא למחטי יסנא״ ורצונו לומר שאינו סומא להכעיס לפני הקב״ה .כובש כעסים -רצונו לומר שהקכ״ה מגש כעסו ואינו כועס במהרה אפילו על הרשעים ,כלכסיב :״ארן אסים״ — לצדיקים ולרשעים )ערוד! כג(. לובש צדקות — כלכמיב)ישעיה נט ,ח< :״רלגש צלקה כשדן״ פירוש כמו השדון שמצרף כל טכעס וטגעס ער שיהיה לטש ,כן הקכ״ה מצרף כל פרוטה וסרוטה מהצדקה ועושה לטש מהם ומסלנש גשעס ד ן כרי שיזכור זכותו של אלם)ב״נ ט .(:תומר תמימים -ע״ש הפסוק ״ואט בתמי ממכס ט ״ כלומר ,הקב״ה סומן ועתר להולן במוס לנב לפניו .קשה לכעוס — שאינו ממהר וכועס .פ ח ד יצחק — מי שממנו פחל יצחק ,וזה הקנ״ה .רמז ליום העקילה ט שם סרל יצחק סרלה גלולה ,ואנו מבקשים רחמים שיזכור לנו אומה עקילה רעננו .אביר יעקב -אלוה תקיפא ד ע ק ג ט הקב״ה הראה תוקפו וחזקו ,שהצילו מאחיו ומלק ומכמה אומות בעת מלחמה לשכם וחמור .אביר -לשון חוזק ותוקף .משגב -תקיף ,שהראית תוקפן ושמעת ספלמס וסקדת אותם ונמת להם הדון ,כך מסקוד אותנו ועננו .עזרת השכםים -כשם שעזרמ לשבטים מלות מצדם ושמעת צעקתם כן שמע קולינו ועננו והיה עוזר לנו מגלות הזה .אבי יתומים ודיין אלמנות -הקב״ה אט יתומים וליין בשטלס כמו שנאמר :״כל אלמנה רתום לא תענון ט אס צעק יצעק אלי ושמעתי ט חנון אני״. טו ס ל י ח ו ת ליום ראשון על :ם סוף הוא :עגנו .מי ?עןה למ?ה ?חורב הוא .יעגנו .מי ??גנה לאהרן ?®התה הוא .יעננו? .י ?ענה לפץחס ?קומו מתוך העךה הוא !עננו .מי ?עגה.ליהושע נגלגל הוא .יעננו® .י ?עגה ל?מואל ?מצפה הוא :עננו .מי ?עגה לךןד ו?למה ?נו ?ירו?לים הוא .יעננו .מי ?עגה לאליהו ?הר ה?ךמל הוא ,יעגנו .מי ?עגה לאלי?ע ביריחו הוא .יעננו .מי ?עגה ליוגה ?מעי הךגה הוא .יעגנו .מי ?עגה להזיית מלך להוךה ?הליו היא לעגנו .מי ?עגה להגעה מי?אל ועורלה ?תוך ???ן האש הוא .יעננו• מי ?עגה לךגלאל ?גב האריות הוא לעגנו .מי ?עגה לעןךא ?גולה היא לעגנו .מי ?עגה ל$ךך?י וא?תר ?שושן ה?יךה הוא לעגנו .מי ?עגה ל?ל הצדיקים והחסידים והתמימים והל?רים הוא לעגנו. רחמנא דעני לענײ ^ני;א .רחמנא ךעני לתבירי ל ב א ענינא .רחמנא ךעני ל מ ב י נ י רוחא עני;א .רחמנא ענינא .ר ח מ נ א חום. ר ח מ נ א יפרוק .ר ח מ נ א ש ר ב .רחמנא רחם עלן השתא ג מ ל א ובזמן יזר־ב: טי שענה׳ ליהושע כגלגל — כדמזינ )יהושע י ,יב( :׳׳אז ילבר יהושע לה׳ מוס תת ה׳ את האמוד לפני״ שהיה מתפלל שלא ימא השמש כמו נשאר הימים ,וזהו ״ױלוס השמש׳׳ לשון הממנה .טי שענה לשמואל כמצפה -כמו שנאמר >ש״א aס( ״ויזעק שמואל אל ה׳ נעל ישראל ױענהו ה׳״ .מצפה -שם העיר .לדוד ושלמה כנו כירושלים פירש״י נמסכת תענית מי שענה צלול ,שנאמר :״ויהי רענ למי לול שלש שנים״ ,וכןשלמה התפלל ואמר :״רעב ט יהיה נאק וגו׳״ .בהר הכרמל שאמר לשוס הסר על העצים ולצוק מיס עליו ואס״כ הססלל ואמר :״ענני ה׳ ענני״ )מ״ 6יי! ,ל!( וכמינ :״ומפול אש ה׳ ותאכל אס העולה״ .ביריחו -כלכסינ :״ױאמרו אנשי העיר אל אלישע וגו׳ והמים רעים והאק משכלס״ וכסינ :ררסאו המיס על היום הזה כלנר אלישע אשר לכר״. פי שענה לחזקיהו -לכסינ >מנ כ נ< :״ױסנ פלו אל הקיר רססלל״ וכסינ :״שמעסי את מפלתך .כטב -גומא ,שהיא מפירה עמוקה .בגולה -שהתפלל עליהם כשהיו בגלוס בבל .לתבירי לבא -לשמד לב ,שהם מתפללים נכוונה שלימה ,שנאמר :״לנ נשבר ונלכה אלהיס לא מסה״ .למכיכי רוחא — בכוונה שלימה לפני אביהם שבשמים .פרוק כמו הושע .שזיב — כמו הצל .בענלא -כמו במהרה .ונקנו ה׳ פעמים רסמנא,מגל ממשה מושים שנאלם ,ומגל ממשה עולמומ שרואה רוב כל אלם. .1תפלה זו יסודה סן המשנה בתענית )טו <.״סדר תעניות כיצד ובו׳ על הראשונה הוא אוסר סי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה וכו׳ סי שענה את אבותינו על ים סוף וכו׳ מי שענה את יהושע בגלגל ובו׳ מי שענה את שמואל במצפה וכו׳ מי שענה את אליהו בהר הכרמל וכו׳ מי שענה את יונה ממעי הדגה וכו׳ מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים -ועל דרך זה הוסיפו את השאר .ורש״י מפרש ,מי שענה את יהושע בגלגל: לפי שנענה בשופורות ביריחו תהו בעוד שהיו ישראל בגלגל. ס ל י ח ו ת ליום ראשון טו !יאטר ךוד אל־ך ןיר־לי ?!אד .נפלהץא ^דץהןה ?ידבים רחקןױ וביד־אךם אל־אפלה: ר ח ו ם וחנון ח ט א ת י ל פ נ י ך : ,חוח מ ל א ר ח מ י ם ר ח ם עלי ו ק ב ל תחנוני: :חוח א ל ב א פ ך תוכיחני ,ו א ל ב ח מ ת ך תל.9רני :חנני :חוה בי א מ ל ל אני ,ר פ א נ י :חוה בי נ ב ה ל ו עצמי :ונפשי נ ב ה ל ה מאיד ,ו א ת ה יחוה ע ד ־ מ ת י :ש ו ב ה לחור .ח ל צ ה נפשי ,הושיעני ל מ ע ן ח ס ד ך :בי אין ב מ ו ת ז ? ך ך ,ב ש א ו ל מי יוז־ח־לך: :נעתי ? א נ ח ת י אשחה ב ב ל ־ ל י ל ח מ ט ת י ,ב ד מ ע ת י ערשי א מ ס ה :עששה מ ב ע ם עיני ,ע ת ק ה ב ב ל ־ צ ו ר ר י :סורו מ מ נ י בל־פיעלי און ,בי ש מ ע יהוה ק ו ל בכיי :ש מ ע :ה1ה ובחנתי: ,חוח ת פ ל ת י יקח :לבשו ו י ב ה ל ו מ א ד כל־איבי: ,שבי.יבשי רגע: מחי ומ?י ממית ומחיה .מסיק מן שאול לחך עלמא .ברא כד המי אבוהי לק.יה .אבוהי ךחיס א&י ל?אבה .עבךא ךמריד נפיק בקולר .מ ך ה תאיב ותבר קולרה :ב ר ך בברך אגן וחטינן ק ט ך .הא ח י נפשין בגדין מ ר ד ן .עבדך אגן ו?2רותן קמך .הא בבזתא הא בעבלתא הא במלקיותא. במטו מנך ברחמך חפישין. אסי לכאבין דתקוף עלן .עד ךלא נהר גט;רא בעב:א: מ?ניםי .רחמים הכניסו רחמיט ,לפני בעל הרחמים .משמיעי תפלה הטמיעו תפלתט ,ל?ני שומע ת?לה .משמיעי ?עקה הטמיעו צעקתט ,ל?ני מחי ומסי -מכה ורופא .מסיק — מעלה מן שאול לחיי העוה״ג ברא כד חטי כשמוטא הק לסט אמו .אכוה לקייה -אז אביו מכה אומו .אכוה דחייס -ושוב מרמסעליו אמו .אפי לכאביה -מרפא לכאב וצער שלו .עכדא דמריד -עבד מסרב ומורל נגד אדונו .נפיק בקולר -יוצא בשלשלאות של בח 3מריה תאיב -ישוב, ממאוה אלונו לרסס עליו ,ותבר קולריה -משגר ומסיר שלשלו וכבלו .ברך בוכרך אגן אמה קראס אומנו ״בט בכורי ישראל״ .וחטינן קמך -וחטאנו לפניך .הא רוי נפשין— שבעמ נפשנו ,כגידין מדרין — בעשבים מריס כלענה ,לכתיב)ירמיה ט ,יד( :״הנט מאטלס את העם הזה לענה״ תרגומו מרור גידין .עבדך אנן ומרודנן קמך — עבדם אנסנו לן ומרדנו ופשענו לפניך ,לכן לקינו לפניך ,נבוזו ממונינו ,והלכנו בשדה ,וגם לקינו בנסשנו .במטו מינך -בבקשה ממן .מטו ר״ל בקשה .ברחמך נפישין — ברממין הרבים. אפי לכאיבין -רסא נא לכאב ומולי שלנו .דתקוף עלן -לסזקה ותכופות עלינו צרות. עד דלא נהוי גמירא בשכיא -שלא נהיה כלים לגמרי בשד ובשעבוד מלכוס .גמירא — לשון כליה ,כמו :״ט גמר חסיל״. מכניסי רחמים — נראה ט תקנו ארבע לשונות מכניסי רחמים — בזכוס אברהם אב־רממן ,וכן משמיעי תפלה — בזכומ יצחק ,שנאמר :״רצא יצחק לשום בשלה״ ,משמיעי צעקה — הרי השמעמ קול בזכוס ״הקול קול יעקב״ .מכניסי דמעה — בזכות של רגל טו סליחות ליום ראשון שו©? ?עקה .מ?גי5י ך?עה ה?ניסו דמעותינו׳ ל?גי 9לך טתר^ה בךמעות. ה?תךלו והךבו תחנה ובקשה ,לפני 9לך אל ךם ונשיא .הזכירו לפניו ד?,מיעו לפ;יו ,תורה ומעשיים מוכים ?ל־שו?גי עפר .יזכיר אהבתם ויחיה זךעם׳ ? ל א ת א ב ד ? א ר י ת :עקיב .כי צאן רועה־גאמן היה לחךפד״ ײןזךאל נוײאחד למשל ול?ג י גה .מהר עגנו אלהי ?:ענו .ופדנו מ?ל גזרות קשות, ,והושיעה ברחמיך הרכים ? ? י ח צךקך ועטך: מרן ך??מיא לך מתחננן? ,בר ש?;א ךטתחגן לשברה .כולהון בגי ? ב י א ?כ?פא טתפךקין ,ועמך :שראל ?רחטי ו?תחנוגי .ה ב לן ?אלתין ובעותין ,ךלא גהדר ריקם ?ן קךמךג מרן ך??ט;א לך טתחגנן? ,עבדא ךטתחגן ל מ ד ה .עשיקי אגן ובחשוכא ?רינן. 9ריךן ג?שין סעקתין רג5י?ין .חילא לית בן לךצױך ,מרן ??יד ?דיל ק,ימא דגזךת עם אבהתנא: שומר ישראל ,שמור ?:ארית ישראל ,ואל ייאבד ישראל, האו$רים שמע ישראל. הרמעי ,הוא לול הנכלל עמהם שאמר :׳׳שימה למעמי מאלך .וע׳׳כ מקנו לוקא כאן ׳מלך ממרצה בדמעות וע׳׳כ מזר ואמר ארבע לשונוס :השמללו ,הרט ,הזמרו והשמיעו .מכניסי רחמים הכניסו רחמינו — אנו ממסללים וממכװניס לעלמ העלומ וסבמ הסטס ,ואנו מבקשים משױס של מעלה שלא יהיו מקטרגים במסלומינו ,אבל להמפלל לאמצעים אסור' .לפני מלך מתרצה כדמעות — שכן אח״ל)נרמס לב (:כל השערים ננעלים מון משערי למעות ,לכן כל הממפלל ומוריל למעות טלאי הקב׳׳ה מתרצה אליו .יזכור אהבתם — של אמת ויחיה זרעם .כי צאן רועה נאמן — הם ישראל שנקראים צאן של משה רמנו ,שהיה רועה נאמן .למשל — כשהיתה מכה על איזה אומה ,אמרו :זו לומה לממס ישראל .ולשנינה — לשון ושננתם ,לשון למר, כלומר כל העולם מלבדם מישראל ואומרים ראו זלזולם ומפלתם של ישראל. מרן די כשמיא )— אלונט שבשמים לן אנו ממסנלם ,כשמי המסמנן לסט שובהו ,כל השברים בכסף נסדס( .ועמך ישראל ברחמי וכתחנוני — ועמן ממונים בשמה יהיו נסדס ברממים ובתחנונים שאנו ממפלליס לפניך .הב לן שאילתין וכעותין — סן לנו שאלסיט ובקשתינו ללא נשוב דקס מלפנין) .כעבדא דמתחנן למריה — כעבל המתחנן לאלונו(. עשיקי אנן — עשוקים וחטוסיס pהאומות .וכחשוכא שדינן — אנו שרויין עלות שלומה לחושן .מרירן נפשין מעקתין דנסישין — מאוד מר נפשנו מרוב צרוס ומשעטל האומות .מעקתין — מרוב צרות ,עקה — מלשון צרה .חילא לית כן לרצויך מרן — אין בנו כס כד לרצותן ,חילא — לשון כת .עביד גדיל קיימא — עשה בשמל הבדס והשטעה ,שכרס בדס עם אטמינו .קיימא — לשון בדס ושמעה .דגזרת — כמו לכרס בדס. .1כזה בא ליישב היאך פונים למלאכים הדי זה מתעד לעיקר החמישי פשלשה־עשר עיקרים :״לו לבדו ראוי להתפלל ואץ ראוי להתפלל לזולתו״ .עיין במבוא בפרק הפניה למלאכים בסליחות. סליחות ליום ראשון טו שומר גוי אחד ,שמור שארית עם אחד ,ואל ייאבד גד אחר, חמיחדים שמך יחוח אלחינו יהוה אחד. »-:-־• 1 • 1 » J מ t s - * v שומר גוי קדוש ,שמור שארית עם קדוש ,ואל יאבד גוי קדוש, המשלשים ?שלש קדושות לקדוש: מתרצה ברחמים ומתפיס בתחנונים .התרצה והתפיס לדור עני כי אין ו ־ ו ־ • • j־ * • : ו י ד - - • • ן - ן • ! ־ • - * * « י עוזר :אבינו מלכנו חננו ועננו ,בי אין בנו מעשיים .עשה עמנו צךקה וח^ד והושיענו: ואנחנו לא נדע מהץעשיה בי עליך עינינו :זכיר־חחמיך ןהוה וחסדיך׳ בי מעולם המה .להי־חסךך להיוה עלינו ,באשר לחלנו לך :אל־תזכר־ לנו ?ונח ראשנים מהר לקךמונו דח^יך ,בי דלונו ^איד :חןנו להןח חננו ,בי־רב שבענו בוז :ברינז רחם תזכיר ,בײהוא ;דע יץךנו׳ זכור כי־עפר אנחנו :עזרנו אלד,י ישענו על־דבר בבוד־שמך ,והצילנו ובפר ז ז י־ 11 -tt דד - • ו - ״ ו 1 י י • על־חטיאתינו למען שמך: יתגרל ויתקדש שטה דבא :ב?למא די ברא כךעותה ולמליך מלכותה. בחייכון יביומיכון ובחיי ד ב ל בית ישראל ??;לא ובזמן קריב ,ואמרו אמן: להא שמה ר?א מברך ל?לם ול?למי ?למלא: יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהךר ויתעלה ויתהלל ^מה דקוחטא .בדיך הוא לעלא מן ?ל ברבתא ושיךתא תשיחתא ונח^תא דאמיךן ?על$א .ואמת אמן: קהל :קבל ?ךחמים ובחיון אח תפלתנו: תתקבל ?לותהון ובעותהון ךבל ישראל קךם אבוהון די ב?טלא ואמרו אמן: קהל :קד שם nvrמברך מעתה ועד עולם: להא של?2א ר?א מן שמלא וחיים טובים ?ליגו ועל ?ל י^ךאל ואמרו אמן: קהל :ן!1ר מעם _יהוה ע0ה עמים ואח: עשה #לום במדוריו הוא .י?שה #לום ?לינו ועל בל ישראל ואמרו אמן: שוטר וכר המשלשים — שאומרים קדוש ,קדוש ,קלוש .מתרצה ברחמים — ברחמנות )ברחמיו( הגדולים מתרצה הוא עלינו ,ובתחנונים שאנו מסילים לפניו רגיל הוא להתפייס לנו ,אף על סי שאנו דור עני -שאין בנו צדיקים וחסידים שיהיו עוזרים לנו בזכותם ובתפלסס.
© Copyright 2024