ביולוגיה של התא - שיעורים 16-20

‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪164‬‬
‫‪03.05.2010‬‬
‫שיעור ‪ :16‬הרשתית האנדופלזמטית ‪ER -‬‬
‫מרצה‪ :‬חררדו לדרקרמר‬
‫משמאל‪ :‬סכמה של תא‪ .‬ניתן לראות אברונים שונים‪.‬‬
‫אנו מזהים את הממברנה הפלזמטית והגרעין; הציטוזול‬
‫הוא התווך הנוזלי שבו נמצאים האברונים‪ ,‬שיחד איתם‬
‫הוא מכונה ציטופלזמה‪.‬‬
‫התרשים מפרט את שאר האברונים של התא‪ ,‬אשר‬
‫על רובם נעבור בשיעורים נפרדים בשבועות‬
‫הקרובים‪ .‬בשיעור זה נעסוק ב‪ Endoplasmatic Reticulum-‬או ‪ .ER‬ה‪ ER-‬נראים כמורכב מצינורות‬
‫נפרדים )ירוק כהה( אולם הם למעשה קשורים כולם‪ ,‬רשת ממברנלית ענפה שמתקשרת לממברנה‬
‫הגרעינית )ירוק בהיר( והיא המשכיות ישירה שלה‪.‬‬
‫אברונים שלא נעבור עליהם הם הכלורופלאסט שעושה פוטוסינטזה בתאים צמחיים והפרוקסיזום בו נעשים‬
‫תהליכים של פירוק‪.‬‬
‫הדבר החשוב בנוגע לאברונים הוא המידור‪ :‬לכל אברון יש ממברנה מקיפה אשר מפרידה בין החלל של‬
‫האברון לחלל הציטוזולי‪.‬‬
‫סרטון‪ :‬ניתן לראות צביעה של ה‪ .ER-‬ניתן לראות‬
‫שהרשתית מגיעה כמעט עד הממברנה הפלזמטית‪.‬‬
‫הבציעה החזקה היא בממברנת הגרעין‪ ,‬שהיא המשך‬
‫של הרשתית‪ .‬היא מתנשאת על גבי רשת המיקרוטובולי‬
‫ומונעת על ידי חלבוני מנוע‪.‬‬
‫הניסוי הוא ‪ ,in-vivo‬כלומר בתא חי‪ .‬ניתן לראות את‬
‫הדינמיות של הממברנות תודות לדינמיות של‬
‫המיקרוטובולי‪ .‬הרשתית נעה מאיזור ממברנת הגרעין‬
‫לכיוון הממברנה הפלזמטית ונישאת כאמור על ידי קינזינים‪ ,‬שנעים על גבי המיקרוטובולי הרחק‬
‫מהגרעין‪.‬‬
‫מבנה ותפקוד האברונים‬
‫אנחנו ניכנס למחקרו של ג'ורג' פאלאדה‪ ,‬אשר‬
‫גילה את מבנה ה‪ ER-‬וזכה בפרס נובל ב‪-‬‬
‫‪.1974‬‬
‫פאלאדה ערך מיקרוסקופיה אלקטרונית של‬
‫תאים מסוג ‪ ,(B-cells) B‬אחד מסוגי תאי‬
‫הדם הלבנים באדם‪ .‬התמונה השמאלית מציגה‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :16‬הרשתית האנדופלזמטית‪- ER‬‬
‫‪165‬‬
‫תא ‪ B‬במנוחה‪ .‬ניתן לראות את הגרעין‪ ,‬תא עגול‪ ,‬אינו מכיל ציטופלזמה רבה‪ .‬תא ה‪ B-‬הוא רכיב במערכת‬
‫התגובה החיסונית‪ ,‬שעובר אקטיבציה כאשר מגיע פתוגן‪ ,‬דוגמת חיידק‪.‬‬
‫במצב אקטיבציה‪ ,‬התא מתחיל להפריש חלבונים מסוג נוגדנים‪ .‬הנוגדנים הם חלבונים חשובים המזהים‬
‫את הפתוגן ולכן חשובים למערכת החיסונית‪ .‬כאשר מסתכלים על תא ‪ B‬לאחר אקטיבציה‪ ,‬ניתן לראות‬
‫שינוי משמעותי‪ .‬השינוי אינו מתחולל בגרעין כמו שהוא מתחוללה בציטופלזמה‪ :‬הציטופלזמה גדלה וישנה‬
‫גם גדילה של רשת ה‪ ER-‬הענפה‪ .‬תהליך זה מכונה ‪.ER Proliferation‬‬
‫בתמונה משמאל רואים הגדלה של הציטופלזמה של‬
‫התא; האיזורים הבהירים הם חללי צינורות ה‪ER-‬‬
‫)‪ (lumen‬והאיזורים הכהים יותר הם הציטוזול‪ .‬כמו כן‬
‫רואים נקודות על גבי ממברנת ה‪ ,ER-‬בצד הפונה כלפי‬
‫הציטוזול‪.‬‬
‫פאלאדה גילה שהנקודות הללו הן למעשה ריבוזומים‬
‫היושבים על ממברנת ה‪ ,ER-‬כלפי הציטוזול‪ .‬על מנת‬
‫להבין את הפונקציה של ה‪ ER-‬היה צריך פאלאדה‬
‫לבודד אותו‪ .‬לשם כך הוא פיתח שיטות לבידוד ה‪ER-‬‬
‫תוך כדי שמירה על הפונקציה שלו במבחנה‪.‬‬
‫שיטות להפרדת אברונים‬
‫הוצאת האברונים מהתאים‬
‫פאלאדה לקח תאים ושבר אותם לשחרור האברונים‪ .‬יש כמה שיטות לשבירה של תאים‪:‬‬
‫•‬
‫‪ – Detergent lysis‬בעזרת סבון התאים נפגעים‬
‫בממברנה שלהם‪ ,‬שכן הסבון גורם להתמוססות‬
‫של הליפידים‪ .‬בצורה כזו החלבונים יוצאים‬
‫לתמיסה אולם האברונים מתמוססים גם הם ולכן‬
‫השיטה לא יעילה במקרה זה‪.‬‬
‫•‬
‫‪ – Sonication‬בעזרת גלי קול בתדר המתאים‪,‬‬
‫כמו שניתן לשבור כוס זכוכית‪ ,‬ניתן לפוצץ את‬
‫התאים‪ .‬תהליך זה קשה לבקרה ושליטה‪ ,‬ולרוב‬
‫יש שבירה גם של האברונים‪ .‬שוב‪ ,‬שיטה לא יעילה למקרה שלנו‪.‬‬
‫•‬
‫‪ – Homogenization‬התאים מוכנסים למבחנה עם בוכנה בפנים‪ .‬הבוכנה מסתובבת והתאים‬
‫מתפוצצים כתוצאה מכך אבל האברונים נשארים שלמים למדיי‪ .‬זוהי השיטה הנבחרת לבידוד‬
‫אברונים‪ .‬שיטה זו מכונה ‪ cell homogenate‬ומתקבלת ממנה תערובת של אברונים‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪166‬‬
‫בידוד ה‪ ER-‬מבין סך החלבונים והאברונים שהיו בתאים‬
‫עם ה‪ ER-‬זה קצת יותר בעייתי‪ ,‬כי היא רשת ענפה ושבירה מאוד‪ .‬בשיטה זו שוברים מעט את הרשת‪ ,‬וכך‬
‫מתקבלים נתחים של הרשת אבל הם עדיין פונקציונאלים‪ .‬כעת צריך להפריד בין האברונים שבתערובת‪.‬‬
‫תהליך זה נעשה על ידי ‪.subcellular fractionation‬‬
‫לוקחים את התערובת ומכניסים למבחנה; את‬
‫המבחנה‬
‫שמים‬
‫בצנטריפוגה‬
‫)סירקוז(‬
‫ומקבלים הפרדה בין נוזל עליון ומשקע‬
‫)‪ .(pellet‬המשקע מכיל את האברונים‪ ,‬אבל‬
‫הוא מכיל את כולם‪ ,‬ולכן איננו מצליחים‬
‫לבודד כך את האברון המבוקש לנו‪.‬‬
‫ניתן לשנות מעט את השיטה ל‪ .differential centrifugation-‬בשיטה זו לוקחים את התערובת ומריצים‬
‫בצנטריפוגה איטית יותר‪ .‬המשקע כעת הוא של אברונים גדולים יחסית‪ ,‬והפלט מסומן בתור ‪ .P1‬ניתן‬
‫להוציא את האברונים מהפלט הגדול‬
‫הראשון ואז להריץ במהירות מעט‬
‫גבוהה יותר‪ .‬כעת מקבלים אברונים‬
‫מעט קטנים יותר‪ .‬ככל שממשיכים‬
‫להוציא משקעים ולהריץ מעט מהר‬
‫יותר‪,‬‬
‫מקבלים‬
‫פרקציות‬
‫שונות‬
‫שמכילות את האברונים השונים‪.‬‬
‫ה‪ ,ER-‬שהוא קל מאוד ובעל צפיפות נמוכה‪ ,‬מתקבל במהירות גבוהה למדי – ‪.100,000G‬‬
‫הפרדה בין חלקי ה‪ :ER-‬הרשתית החלקה )‪ (SER‬והרשתית המחוספסת )‪(RER‬‬
‫פאלאדה בודד את ה‪ ER-‬וראה שבמשקע‪ ,‬כאשר מסתכלים עליו במיקרוסקופ אלקטרוני‪ ,‬עדיין אין ממש‬
‫הומוגניות ויש שונות בין החתכים שהוא קיבל‪ .‬לפיכך הוא הכניס את המשקע לשיטה אחרת‪ ,‬טובה יותר‪:‬‬
‫השיטה הזו היא ‪.Density Gradient Centrifugation‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :16‬הרשתית האנדופלזמטית‪- ER‬‬
‫‪167‬‬
‫בונים במבחנה מפל של צפיפות‪ .‬זאת נעשה על ידי סוכרוז למשל‪ ,‬שיוצר תמיסה מרוכזת של סוכרוז‬
‫וכאשר מכניסים אותה למבחנה מתחילים למהול את הסוכרוז‪ .‬בצורה כזו מקבלים מפל ריכוזים של‬
‫סוכרוז‪ :‬מרוכז למטה ודליל למעלה‪ ,‬וגם הצפיפות של התמיסה משתנה בגרדיינט בהתאם‪ .‬לתמיסה זו‬
‫מכניסים את הדגימה עם האברונים ואז מסרקזים על מנת להפריד אותם‪.‬‬
‫העקרון הוא כמו העקרון של ים המלח‪ :‬ים המלח הוא בעל צפיפות גבוהה בשל המלחים המוכלים בו‪.‬‬
‫הסוכרים בתמיסה שלנו מקבילים למלחים‪ .‬כאשר אדם נכנס לים המלח הוא צף‪ ,‬משום שהצפיפות של ים‬
‫המלח גבוהה יותר מהצפיפות שלנו‪ .‬אם מכניסים אבן‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היא תישקע כי היא צפופה יותר מהמים‪.‬‬
‫אם נכניס גוףשצפיפותו שווה לצפיפות של ים המלח‪ ,‬הוא יישאר בעומק שאליו הוכנס‪ ,‬לא יעלה ולא יירד‪.‬‬
‫לאחר הצנטריפוגה‪ ,‬אם האברון צפוף יותר הוא יישקע ואם פחות הוא יצוף; אולם מכיוון שיש מפל של‬
‫צפיפות‪ ,‬ככל שנסרקז האברונים יישקעו עד שיגיעו לאיזור מפל הצפיפות שמתאים לצפיפות שלהם‬
‫)הערה‪ :‬מפל הצפיפות לא ניזוק מהסירקוז(‪ ,‬ושם יישארו‪ .‬בשל כך השיטה מכונה גם ‪Equilibrium‬‬
‫‪ ,Sedimentation‬כיוון שמסרקזים רק עד שיווי משקל בין צפיפויות המשקע למקום המתאים לו‬
‫בגרדיינט‪ .‬בצורה זו אנחנו מקבלים הפרדה טובה בין המרכיבים לפי צפיפותם‪.‬‬
‫כעת פאלאדה לקח את המשקע ‪ P4‬שהתקבל לו;‬
‫והוא קיבל שתי פרקציות במפל הצפיפות‪ .‬בכל פס‪,‬‬
‫כאשר הסתכל במיקרוסקופ אלקטרוני‪ ,‬הוא ראה כל‬
‫מיני ממברנות בפס העליון ובפס התחתון ממברנות‬
‫עם הנקודות שהן הריבוזומים‪ ,‬שהם דומים יותר ל‪-‬‬
‫‪ ER‬שרואים בתא שלם ומאוקטב‪.‬‬
‫תחילה פאלאדה כינה את הגופיפים מיקרוזומים‬
‫מחוספסים )‪ (rough microsomes‬כשיש עליהם‬
‫ריבוזומים‬
‫ומיקרוזומים‬
‫חלקים‬
‫)‬
‫‪smooth‬‬
‫‪ (microsomes‬כשאין להם את הריבוזומים )לפני‬
‫שידע בדיוק מה הם(‪.‬‬
‫בניסויים נוספים פאלאדה גילה שאלו למעשה שני איזורים שונים של‬
‫ה‪ :ER-‬האיזור המחוספס מכיל ריבוזומים ולכן היום הוא מכונה ‪RER‬‬
‫והשני מכונה ‪ SER‬עקב היותו חלקה‪.41‬‬
‫אם נסתכל שוב על מיקרוסקופיית התא לפני השבירה‪ ,‬כששוברים את‬
‫התאים מקבלים נתחים של ‪ .ER‬באופן ספונטני יש סגירה מחדש‬
‫)‪ (reclosure‬של צינורות ה‪ .ER-‬בשל כך נוצרות חתיכות שהן ‪RER‬‬
‫לאחר הסגירה מחדש‪ ,‬וחתיכות שהן ‪.SER‬‬
‫‪Rough Endoplasmic Reticulum & Smooth Endoplasmic Reticulum 41‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪168‬‬
‫איור מסכם‬
‫היפותזת האותות – גנתר בלובל‬
‫הסטודנט של פאלאדה‪ ,‬גונתר בלובל‪ ,‬המשיך את עבודתו של פאלאדה וזכה בפרס נובל ב‪ 1999-‬תודות‬
‫לתיאוריה ‪ Signal Hypothesis‬שפיתח‪ .‬בלובל הבחין בשתי אוכלוסיות של ריבוזומים‪:‬‬
‫•‬
‫ריבוזומים חופשיים – חופשיים בציטופלזמה‪ ,‬הם אלו שמנטזים ‪ mRNA‬באופן חופשי עבור‬
‫חלבונים ציטוזוליים או חלבונים גרעיניים‪.‬‬
‫•‬
‫ריבוזומים קשורים – קשורים על גבי ממברנת ה‪ .ER-‬ריבוזומים המסנטזים חלבוני הפרשה‪.42‬‬
‫הריבוזומים עוברים כל העת הרכבה וופירוק לתת‬
‫היחידות שמרכיבות אותם; בריבוזומים חופשיים‪,‬‬
‫כאשר תת היחידה הקטנה נקשרת ל‪ mRNA-‬היא‬
‫רצה עד שמוצאת ‪ AUG‬ואז מתחברת עם התת יחידה‬
‫הגודלה‪ .‬בהמשך נוצרים פוליזומים‪ ,‬אשר יכולים‬
‫לעבור פירוק לתת היחידות‪ .‬ישנה מחזוריות של‬
‫פירוק והרכבה‪.‬‬
‫אותו התהליך קורה בריבוזומים הקשורים לממברנת‬
‫ה‪ .ER-‬תת היחידות מרכיבות ריבוזומים והם יוצרים‬
‫פוליזומים על גבי הממברנה של ה‪ .ER-‬זה למעשה מה שפאלאדה ראה ב‪ .RER-‬חשיבות קיומם של‬
‫פוליזומים משמעותו שיש תרגום של ‪ .mRNA‬כלומר‪ ,‬ככל הנראה על הממברנה של ה‪ ER-‬גם כן יש‬
‫תרגום של ‪ mRNA‬לחלבונים‪.‬‬
‫‪ 42‬בהמשך נכיר כי חלבוני הפרשה הם כל החלבונים שיוצאים מתוך התא לחלל החוץ תאי‪ ,‬לממברנות השונות‪ ,‬או לתוך‬
‫האברונים – בעקרון כל חלבון שצריך לעבור דרך תווך ממברנה במקום להישאר בציטוזול או בגרעין‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :16‬הרשתית האנדופלזמטית‪- ER‬‬
‫‪169‬‬
‫מציאת פפטיד האותות )‪(Signal Peptide/ Leader Peptide‬‬
‫בלובל לקח פוליזומים חופשיים וביצע‬
‫‪In-vitro‬‬
‫‪ ,translation‬כלומר תרגום במבחנה‪ ,‬ללא תאים‪.‬‬
‫הוא השווה בין התרגום בחלבון ‪ In-vitro‬ואותו‬
‫החלבון שמוציאים מתא חי‪ .‬הוא ראה שהחלבון מהתא‬
‫החי הוא מעט יותר קצר‪.‬‬
‫המסקנה‪ :‬תרגום במבחנה על ידי פוליזומים חופשיים מפיק חלבונים יותר ארוכים מאשר בתאים‬
‫חיים‪.‬‬
‫הוא עשה את הניסוי עם חלבונים שונים‪ ,‬ובחלקם התוצאה הזו לא התקבלה‪ .‬הוא הגיע למסקנה שהתהליך‬
‫נכון רק לחלבונים מופרשים )‪ ,(secreted type‬אולם חלבונים ציטוזוליים או כאלה שנשארים‬
‫מסיבה אחרת בתא‪ ,‬אינם עוברים קיצור‪ .‬כמו כן הוא מצא שהחלק העודף היה תמיד בקצה האמינו‬
‫של החלבון‪ ,‬ולכן הוא כינה אותו פפטיד מוביל )‪ ,(Leader Peptide‬שכן זה החלק שיוצא ראשון‬
‫מהריבוזום‪.‬‬
‫הפפטיד המוביל של חלבונים שונים הוא די דומה‪ :‬הוא מכיל ‪ 20-25‬חומצות אמינו‪ ,‬הידרופוביות בעיקר‪.‬‬
‫זה לא אותו הרצף בכל חלבון אבל אופיו של הרצף דומה‪.‬‬
‫סיכום הידע עד כה‪:‬‬
‫• אנו יודעים שלאחר אקטיבציה‪ ,‬תא יוצר כמויות גדולות של ‪ ER‬שמתפשט בציטופלזמה‪.‬‬
‫• ישנם פוליזומים שקשורים ל‪ ER-‬כלומר נעשה תרגום על ה‪.ER-‬‬
‫• בתרגום במבחנה‪ ,‬מקבלים חלבונים ארוכים יותר מאשר בתאים חיים אבל רק אם החלבונים הם‬
‫מהסוג המופרש )‪.(secreted‬‬
‫בלובל הסיק מכל הידע הזה כמה דברים‪:‬‬
‫•‬
‫ככל הנראה ההפרשה העודפת קשורה לגדילה ב‪ ,ER-‬כלומר יש קשר בין ההפרשה לבין ה‪.ER-‬‬
‫•‬
‫חל תהליך עיבוד או שינוי בתאים המקצר את הפפטיד המוביל‪ ,‬דבר שקורה בתאים חיים ולא‬
‫במבחנה‪ .‬יכול להיות שהדבר קשור לתרגום על גבי ה‪.ER-‬‬
‫גיבוש היפוטזת האותות )‪(Signal Hypothesis‬‬
‫על מנת לבדוק האם הדבר אכן קשור ל‪ ,ER-‬ניתן‬
‫לערוך ניסוי‪ :‬כעת נערוך תרגום ‪ ,in-vitro‬כלומר‬
‫במבחנה‪ ,‬אולם הפעם הוא לא השתמש בפוליזומים‬
‫חופשיים אלא על ידי פוליזומים מה‪ .RER-‬הדבר‬
‫נעשה לפי שיטתו של פאלאדה להפריד את חלקי ה‪-‬‬
‫‪ ER‬ל‪ SER-‬ול‪ .RER-‬בעזרת פוליזומים הקשורים למיקרוזומים‪ ,‬מקבלים למעשה חלבונים טבעיים –‬
‫בצורתם כפי שמקבלים אותם בתאים‪ .‬אם עושים את התרגום במבחנה עם פוליזומים מה‪RER-‬‬
‫מקבלים חלבוים בדיוק כפי שהם נראים בתא‪ .‬משמעות הדבר היא שככל הנראה העיבוד שנעשה על‬
‫החלבונים האלה נעשה באופן כלשהו על ידי ה‪.ER-‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫‪170‬‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫בעקבות כך הגיע מחקר שהוביל לתיאוריית ה‪ .Signal Hypothesis-‬המודל הסופי שהובילה התיאוריה‬
‫הוא כדלקמן‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גדיל ‪ mRNA‬מגיע ומתחיל תרגום של חלבון מופרש )מזוהה תודות לפפטיד המוביל(‪.‬‬
‫קומפלקס של חלבונים המכונה ‪) signal recognition particle‬או ‪ (SRP‬נקשר לחלבון‬
‫המסונטז‪ .‬הדבר משמש זיהוי לכך שהחלבון הזה הוא חלבון הפרשה‪ .‬הקישרה ל‪ SRP-‬גורמת‬
‫לעצירה של התרגום‪.‬‬
‫על הממברנה של ה‪ ER-‬יש חלבון ממברנלי שהוא רצפטור של ‪ .SRP‬בעזרת הקשר בין ‪SRP‬‬
‫והרצפטור‪ ,‬הריבוזום מצליח להיקשר לממברנה במיקום מדוייק בו קיימת גם תעלה המכונה‬
‫תעלת טרנסלוקציה )‪.(translocation channel‬‬
‫לאחר הקישור ה‪ SRP-‬משתחרר מהרצפטור ומהריבוזום‪ ,‬אולם כעת הריבוזום כבר מעוגן‬
‫לתעלת הטרנסלוקציה‪.‬‬
‫התרגום של החלבון נמשך אולם כעת הוא נעשה פנימה לתוך ה‪ ER-‬דרך התעלה )תהליך‬
‫ההכנסה של החלבון מכונה טרנסלוקציה‪ ,‬מכאן שמה של התעלה(‪.‬‬
‫בתחילה הריבוזום לא מזהה האם החלבון הוא חלבון הפרשה או לא; פפטיד הסיגנל‪ ,‬כלומר הפפטיד‬
‫המוביל‪ ,‬הוא זה שנקשר ל‪ SRP-‬הגורם למעשה לקשירה שלו ל‪ .ER-‬למעשה הריבוזומים הקשורים הם‬
‫ריבוזומים חופשיים אשר מעצם העובדה שהם מתרגמים חלבון מופרש נקשרו לממברנת ה‪.ER-‬‬
‫התהליך הזה לא דורש אנרגיה למעט לצורך פירוק ה‪ SRP-‬הצורך מולקולת ‪ .GTP‬ללא ירידה של‬
‫‪ SRP‬לא ניתן להמשיך בתרגום‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :16‬הרשתית האנדופלזמטית‪- ER‬‬
‫‪171‬‬
‫טרנסלוקציה של חלבונים לתוך ה‪ER-‬‬
‫בציור הבא הורידו את הריבוזום; אנחנו רואים את החלבון המתורגם בעודו נכנס לתעלת הטרנסלוקציה‬
‫ב‪ .ER-‬פפטיד הסיגנל נקשר לאיזור מסויים ייעודי בתעלה‪.‬‬
‫כאשר התרגום ממשיך‪ ,‬אנזים בממברנת ה‪ ER-‬המכונה ‪ Signal Peptidase‬אחראי על חיתוך החלבון‬
‫בסמוך לפפטיד הסיגנל‪ ,‬וכך למעשה משחרר את החלבון מהפפטיד סיגנל הכלוא בממברנה‪ .‬כעת החלבון‬
‫לא קשור יותר לממברנה‪ .‬הפפטיד סיגנל עובר דגרדציה בממברנה‪.‬‬
‫התרגום נמשך‪ ,‬הטרנסלוקציה לתוך ה‪ ER-‬נמשך‪ ,‬ובסופו של דבר מתקבל חלבון מסיס בחלל ה‪.ER-‬‬
‫החלבון הזה יהיה חלבון הפרשה‪ .‬את אופן ההפרשה נכיר בשיעור הבא‪.‬‬
‫חלקיק זיהוי הסיגנל )‪(SRP‬‬
‫ה‪ SRP-‬הוא קומפלקס של מספר חלבונים יחד עם‬
‫מולקולה של ‪ RNA‬קצר ומיוחד שקיים רק ב‪SRP-‬‬
‫והוא ‪ RNA‬מבני המחבר בין החלבונים שבונים את‬
‫‪.SRP‬‬
‫ל‪ SRP-‬יש כמה אתרים פונקציונאליים‪ :‬האחד עוצר‬
‫את התרגום‪ ,‬אחר שנקשר לפפטיד‪-‬סיגנל‪ ,‬ועוד איזור‬
‫של ‪ ,GTPase‬האחראי על הידרוליזת ה‪ GTP-‬בזמן שצריך לנתק את ה‪ SRP-‬מהריבוזום‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪172‬‬
‫חלבון ממברנלי מטיפוס ‪I‬‬
‫מה קורה אם לאחר הטרנסלוקציה של החלבון‬
‫ל‪ ER-‬יופיע עוד איזור הידרופובי? האיזור‬
‫הזה ייכנס לתעלת הטרנסלוקון‪ ,‬ואז ייעצר‬
‫שם‪ .‬הפפטיד סיגנל ינותק על ידי האנזים‪,‬‬
‫הריבוזום ימשיך בתרגום‪ ,‬והתוצאה היא‬
‫למעשה חלבון ממברנלי – חלבון שתקוע‬
‫בממברנה ובולט משני קצותיה‪.‬‬
‫שימו לב שיש כיווניות לחלבון מטיפוס זה‪ :‬קצה אמיני פונה לתוך ה‪ ER-‬וקצה קרבוקסילי פונה‬
‫לציטופלזמה‪ .‬הכיווניות הזו תישמר גם כשהחלבון יגיע לממברנה הייעודית שלו – קצה אמיני‬
‫ייפנה לחוץ התא או תוך האברון הייעודי וקצה קרבוקסילי ייפנה לציטופלזמה‪.‬‬
‫חלבון ממברנלי החוצה‪-‬פעמיים )‪(Double-Pass‬‬
‫ומה אם הרצף ההידרופובי הראשון‪ ,‬פפטיד‬
‫הסיגנל‪ ,‬הוא יותר ‪ downstream‬מקצה‬
‫האמינו של החלבון? רצף זה איננו פפטיד‬
‫סיגנל אלא ‪ .start-transfer sequence‬רצף‬
‫זה אינו עובר חיתוך על ידי סיגנל‪-‬פפטידאז‪.‬‬
‫בצורה זו החלבון נשאר עם שני איזורים‬
‫שחוצים את הממברנה‪ .‬התוצאה היא חלבונים‬
‫ממברנלי עם שני איזורים חוצי‪-‬ממברנה‪.‬‬
‫חלבוני ממברנה מטיפוס ‪II‬‬
‫במקרה שלישי‪ ,‬החלבון שמכיל‬
‫‪start‬‬
‫‪ ,transfer sequence‬אולם אין לו רצף‬
‫הידרופובי שני‪ .‬כתוצאה מכך התרגום יכול‬
‫להמשיך פנימה לתוך ה‪ ,ER-‬כך שבסופו של‬
‫דבר הקצה הקרבוקסי יהיה זה שייפנה לתוך‬
‫ה‪ ;lumen-‬זאת לעומת המקרה הראשון‬
‫שראינו של חלבון ממברנלי מסוג ‪ ,I‬אשר בו‬
‫נמצא קצה האמינו בתוך ה‪.lumen-‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :16‬הרשתית האנדופלזמטית‪- ER‬‬
‫‪173‬‬
‫חלבון טרנס‪-‬ממברנלי שחוצה מספר פעמים )‪(Multi-Pass‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬יש לנו ‪ start transfer‬ו‪stop -‬‬
‫‪ ,transfer‬אולם בהמשך של הרצף יש עוד‬
‫איזורים‬
‫הידרופוביים‬
‫–‬
‫עוד‬
‫איזורי‬
‫‪ .start/stop transfer‬כתוצאה מקבלים עוד‬
‫איזור טרנסלוקציה ובסופו של דבר מקבלים‬
‫חלבון שחוצה את הממברנה כמה פעמים –‬
‫בדוגמה הוא חוצה ארבע פעמים‪ ,‬אבל זה יכול‬
‫להמשיך עוד ועוד‪ .‬כתוצאה מכך מקבלים‬
‫חלבון שחוצה את הממברנה מספר פעמים )‪ = multipath‬למעלה מ‪ 3-‬פעמים‪ ,‬עד ‪ 12‬פעמים זה די‬
‫נפוץ(‪.‬‬
‫חלבונים ממברנליים וחלבונים הפרשה עוברים תחילה טרנסלוקציה לתוך ה‪ ER-‬לפניש יגיעו ליעדם‬
‫הסופי‪ ,‬כמו הממברנה הפלזמטית או הפרשה לנוזל החוץ‪-‬תאי‪ .‬כל החלבונים האלו יחד מכונים‬
‫‪.secretary proteins‬‬
‫השליחה ליעד – ‪Vesicular Transport‬‬
‫משמאל סכמה כללית של חתך תא‪ .‬אנו רואים את ה‪ ER-‬שהיא המשכית לממברנה הגרעינית‪ ,‬ובהמשך‬
‫הדרך מופיע הגולג'י‪ .‬החלבונים שהיו ב‪ – ER-‬בין‬
‫שהם מסיסים מופרשים או ממברנליים – יוצאים‬
‫בווזיקולות מתוך ה‪ ER-‬ונישאים הלאה‪ ,‬בין שישירות‬
‫אל הממברנה התאית ובין שעוברים בדרך אברונים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫המעבר הוא אינו ישיר לחלוטין‪ ,‬שכן תחנה חשובה‬
‫של כל החלבונים הוא קומפלקס הגולג'י‪ ,‬עליו נדבר‬
‫בשיעור הבא‪.‬‬
‫השינויים שמתרחשים בחלבונים במשך ולאחר התרגום‬
‫•‬
‫‪ – Proper Folding/ Quality Control‬אחד מהשינויים שנעשים הוא קיבול של החלבון; החלבון‬
‫מסונטז ונכנס ל‪ ER-‬ברצף ראשוני אבל הוא לא מקופל‪ .‬קיימת מערכת שלמה של בקרת איכות‬
‫לקיפול של החלבון‪ ,‬כי צורתו השלישונית של החלבון חשובה לשם פעילותו‪.‬‬
‫•‬
‫יצירת קשרי ‪ – SS‬תהליכים אלו מתרחשים ב‪ ER-‬במשך התרגום‪ ,‬אפילו לפני שהוא מסתיים‪.‬‬
‫קשרים אלו משמשים שוב לייצוב הקיפול של החלבון‪.‬‬
‫•‬
‫גליקוזילאציה – רוב החלבונים שהם חלבוני הפרשה – ממברנלים או מופרשים לחוץ התא – הם‬
‫גליקופרוטאינים‪ ,‬כלומר מכילים סוכרים‪.‬‬
‫•‬
‫הרכבה של חלבונים מולטימרים – חלבונים שבנויים מכמה תת יחידות‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪174‬‬
‫הקיפול נעשה על ידי שאפרונים‬
‫בקיפול‬
‫מעורבים‬
‫חלבוני‬
‫השפרון‬
‫)‪ .(chaperons‬באיור משמאל ניתן לראות‬
‫‪ ER‬עם חלבון בתהליך טרנסלוקציה‪ .‬בתחילת‬
‫דרכו‪ ,‬החלבון כאמור אינו מקופל‪ .‬מצב זה‬
‫הוא בעייתי‪ :‬לכל חלבון יש איזורים‬
‫הידרופוביים שאינם ארוכים מספיק כדי‬
‫לחצות את הממברנה ולכן הם יוצאים החוצה‬
‫אבל הם בעייתי‪ ,‬כי הם אינם יכולים להישאר‬
‫חשופים לציטוזול‪.‬‬
‫כתוצאה מהחשיפה הזו הם עשויים להיפגש עם חלבון אחר שיש לו איזורים הידרופובים חשופים ועקב כך‬
‫הם מתחברים אחד לשני – שלא בכוונה! – וכך נוצרים אגרגטים‪ ,‬תוצר מאוד רע לתא‪ .‬על מנת להגן‬
‫מתופעת האגרגציה מגיעים השאפרונים‪ :‬השאפרונים נקשרים לאיזורים ההידרופובים ומונעים‬
‫אגרגציה‪ ,‬קשירתו לחלבונים מסונטזים אחרים‪ .‬כמו כן הם משמשים לעזרה בקיפול האיזורים האחרים‬
‫של החלבון‪.‬‬
‫לאחר שהחלבון מקופל השאפרון משתחרר והחלבון יכול לצאת בוזיקולה לכיוון יעדו הסופי‪.‬‬
‫מה קורה עם חלבונים ציטוזוליים או גרעיניים‪ ,‬שאינם עוברים תהליך עיבוד ב‪ ?ER-‬חלבונים שכאלה נוצרים‬
‫על ידי פוליזומים חופשיים‪ ,‬כלומר הם מסונטזים בציטוזול ללא קישור ל‪ .ER-‬גם בציטוזול יש שאפרונים‬
‫מסוג אחר המיועדים לקיפול חלבונים ציטוזולים או גרעיניים שנוצרים על ידי פוליזומים חופשיים‪.‬‬
‫בקרת איכות על ידי שפרונים‬
‫לפעמים מתרחש תהליך של שגיאה בקיפול‬
‫של החלבון )‪ .(misfolding‬במצבים כאלה‬
‫שוב באים השאפרונים לעזרה‪.‬‬
‫השאפרונים נקשרים לחלבון שאינו מקופל נכון‬
‫תודות לעובדה שלחלבון כזה לרוב יש איזורים‬
‫הידרופוביים חשופים‪.‬‬
‫השאפרון מונע מהחלבון הזה מלצאת‬
‫בוזיקולה‪ ,‬על מנת שיוכל להישאר ולעבור‬
‫תיקון; השאפרון עוזר גם לתהליך של קיפול‬
‫מחדש‪ .‬אם התהליך מצליח מתקבל חלבון בקיפול נכון‪ ,‬ואז ניתן לשחררו בוזיקולה; אם לא צריך לשלוח‬
‫את החלבון לפירוק בתהליך שנכיר בשיעור הבא‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :16‬הרשתית האנדופלזמטית‪- ER‬‬
‫‪175‬‬
‫יצירת קשרי ‪SS‬‬
‫בתהליך זה מעורב אנזים ‪ ,(protein disulfide isomerase) PDI‬שהוא איסומראז‪ .‬באיור ניתן לראות‬
‫בכחול חלבון עם שני ציסטאינים במצב מחוזר‪ ,‬ללא קשר ‪ .SS‬חלבון ‪ PDI‬מכיל קשר ‪ SS‬בתוך האנזים‬
‫עצמו‪.‬‬
‫קשר ה‪ SS-‬של ה‪ PDI-‬נפתח‪ ,‬ונוצר קשר זמני עם אחד הציסטאינים של החלבון‪ .‬בהמשך הקשר הזה‬
‫נפתח ונוצר קשר ‪ SS‬בין הציסטאינים של החלבון המעובד עצמו‪ .‬כעת מתקבל אנזים ‪ PDI‬מחוזר‪ ,‬שאין‬
‫בו קשר ‪ ,SS‬וחלבון מעובד שיש לו קשר ‪ SS‬במקום הציסטאינים המחוזרים‪ .‬זוהי תגובת ‪– RedOx‬‬
‫חימצון חיזור‪.‬‬
‫שמו של החלבון‪ ,‬איסומראז‪ ,‬נובע מכך שלעיתים קשרי ‪ SS‬לא נכונים נוצרים בחלבונים‪ ,‬דבר הנגרם עקב‬
‫או גורם לקיפול לא נכון של החלבון‪ .‬כאשר ‪ PDI‬חצי‪-‬מחוזר מגיע לחלבון שכזה הוא פותח את קשרי ה‪-‬‬
‫‪ SS‬ומאפשר קשירה בין ציסטאינים אחרים‪ ,‬מתאימים יותר‪ .‬תהליך זה מאפשר שוב בקרת איכות לקיפול‬
‫של החלבון‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪176‬‬
‫‪06.05.2010‬‬
‫שיעור ‪ :17‬הגולג'י‬
‫כפי שציינו ב‪ ,ER-‬לפני שהחלבונים מגיעים ליעדם הם עוברים דרך הגולג'י‪ .‬אולם כדי לצאת מה‪ER-‬‬
‫ולהגיע בכלל לגולג'י‪ ,‬החלבונים עוברים ביקורות איכות וקיפול נכון; ישנם תהליכים נוספים – כמו יצירת‬
‫קשרי סולפיד‪ ,‬הוספת סוכרים והרכבת חלבונים מולטימריים – בהם ניגע מעט בשיעור זה‪.‬‬
‫הוספת סוכרים‬
‫לרוב חלבוני ההפרשה יש קבוצות סוכרים‪.‬‬
‫האפשרות לקשור סוכרים נעשית דרך חומצות‬
‫ספציפיות מסויימות‪ .‬ביניהן נמצאת האספרגין‪,‬‬
‫שיש לה קבוצה של אמינו וקרבוניל‪ ,‬והיא‬
‫נקשרת לסוכר מסוג ‪N-acetylglucos-‬‬
‫‪ ,amine‬סוכר שיש לו אמין )‪ (NH‬במקום‬
‫קבוצת ‪ OH‬שמחובר לאצטיל )‪.(CH3CO‬‬
‫הקשר נוצר בין סוכר לשייר של האספרגין‪,‬‬
‫לאטום החנקן של קבוצת האמין שלו‪ ,‬ולכן זה‬
‫נקרא ‪.N-link‬‬
‫קשר נוסף הוא בין סרין או טריאונין‪,‬‬
‫להיקשר‬
‫שיכולים‬
‫גם‬
‫‪acetylglucosammine‬‬
‫לסוכרים‬
‫אחרים‬
‫)זאת‬
‫ל‪N--‬‬
‫אבל‬
‫גם‬
‫להבדיל‬
‫מהאספרגין( דרך הסוכר )‪.(O-link‬‬
‫הריאקציה שבין הסוכר לחומצת אמינו‬
‫ריאקצית‬
‫היא‬
‫דחיסה‬
‫)‪ .(condensation‬הקשירה של סרין‬
‫וטריאונין ל‪N-acetylglucosamine-‬‬
‫נעשית בציטוזול; קשירה לסוכרים‬
‫אחרים נעשית רק בתוך הגולג'י‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הקשירה של הסוכר לאספרגין מכונה ‪ N-Glycosylation‬כי הקשירה היא לחנקן‪ .‬צורה זו יכולה‬
‫להיעשות רק לחלבוני הפרשה‪.‬‬
‫הקשירה של הסוכר לסרין‪/‬טריונין מכונה ‪ ,O-Glycosylation‬כי נקשר לחמצן‪ .‬צורה זו נעשית‬
‫לכל החלבונים – הפרשה וציטוזוליים‪/‬גרעיניים‪.‬‬
‫רוב חלבוני ההפרשה הם גליקופרוטאינים‪ ,‬והם לרוב מסוג ‪ N‬מבחינת קשירת הסוכר שלהם‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :17‬הגולג'י‬
‫‪177‬‬
‫גליקופרוטאין עם קשר ‪N-Linked‬‬
‫הסוכר יכול להתחבר לאספרגין רק אם‬
‫האספרגין מופיע ברצף מסויים‪ ,‬כמופיע‬
‫באיור‪ .‬הסוכר הוא אוליגוסאכאריד‪ ,‬שרשרת‬
‫של מספר סוכרים‪ .‬לאחר ההוספה לחלבון יש‬
‫קשר קוולנטי‪ ,‬ולכן הסוכר למעשה מהווה חלק‬
‫בלתי נפרד מהמולקולה; לפיכך חלק זה מכונה‬
‫האיזור‬
‫הגליקו‪-‬מוייטי‬
‫)‪.(Glyco-moiety‬‬
‫הרכיב הפרוטאיני מכונה כאמור גליאו‪-‬‬
‫פרוטאין )‪.(Glycoprotein‬‬
‫הדגמה‪ :‬הכנת חלבון חוצה ממברנה‬
‫עם ‪N-glycosylation‬‬
‫הפפטיד מסונטז לתוך ה‪ ,ER-‬כפי שכבר‬
‫למדנו; הסוכר קשור לליפיד שנמצא בתוך‬
‫הממברנה בקשר דו‪-‬פוספטי‪ .‬הרצף ‪N X S/T‬‬
‫של החלבוןמתחיל להיסנטז‪ ,‬ונמצא בתוך‬
‫התעלה; כשהוא יוצ‪ t‬הוא מזוהה על ידי אנזים‬
‫שקיים בתוך ה‪ lumen-‬של ה‪ ;ER-‬עם הזיהוי‬
‫האנזים הזה יוצר קשר בין הסוכר לחלבון‬
‫המסונטז‪.‬‬
‫לואיס ללואר – גילה את הנוקליאוטידים הקשורים לסוכר ומעורבותם במנגנון‬
‫בשביל להוסיף סוכר למולקולה אחרת‪ ,‬בין שהיא‬
‫חלבון או מסוגים אחרים‪ ,‬צריך לאקטב את מולקולת‬
‫הסוכר‪ .‬האקטיבציה נעשית על ידי קישור למולקולת‬
‫נוקליאוטיד‪ .‬במקרה של ‪N-acetylglucosamine‬‬
‫הנוקליאוטיד יהיה אורציל מסוג ‪.UTP‬‬
‫לכל סוג סוכר יש נוקליאוטיד משלו האחראי על האקטיבציה‪.‬‬
‫תוך שחרור של פוספט אחד‪ ,‬נוצר קשר קוולנטי בית‬
‫הסוכר ל‪ UTP-‬כך שמתקבלת מולקולה ‪UDP-N-‬‬
‫‪ acetylglucosamine‬או בקיצור ‪UDP-GlcNAc‬‬
‫)מבוטא‪ :-‬יו‪-‬די‪-‬פי‪-‬גלוק‪-‬נאק(‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪178‬‬
‫גליקוליזה של סוכרים‬
‫לאחר הקשירה מגיע אנזים אחר שמוסיף את הסוכר‬
‫לסוכר חופשי שכבר קיים; עם הוספה משתחרר ה‪-‬‬
‫‪ .UDP‬ריאקציה זו היא למעשה הגליקוזילציה‪ ,‬שבה‬
‫אנו מקבלים פולימריזציה של סוכרים – ממונומר אחד קיבלנו דימר‪ ,‬מדימר טרימר וכן הלאה‪ .‬אנזימים‬
‫אלו‪ ,‬שמעבירים סוכרים‪ ,‬מכונים גליקוזיל‪-‬טראנספראז‪ .‬התוצר שלהם הוא אוליגוסאכארידים‬
‫ופוליסאכארידים‪ .‬גליקוזיל‪-‬טראנספראז יכולים לפלמר מונומרים של סוכרים שונים או את אותו הסוכר‬
‫שוב ושוב‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬מאותו רצף סוכרים ניתן להרכיב אוליגונוקליאוטידים רבים ושונים‪ ,‬ראשית מכיון שיש אלפא‪ -‬או‬
‫בטא‪-‬סוכר‪ ,‬ושנית מכיוון שהם יכולים להיבדל ביניהם בהסתעפויות )זיכרו כי זוהי המאקרומולקולה היחידה‬
‫שלמדנו עליה שהיא מסועפת ולא בהכרח לינארית(‪.‬‬
‫כמו שגליקוזילציה יכולה להיעשות למולקולות שונות‬
‫ניתן לעשות גליקוזילציה לליפיד; במקרה כזה מתקבל‬
‫הגליקוליפיד‪ .‬הסוכר עם ה‪ UDP-‬מגיע לליפיד‪,‬‬
‫יוצר קשר ומתקבל גליקוליפיד‪ .‬האנזים היוצר את‬
‫הקשר הוא מאותה משפחה – גליקוזיל‪-‬טראנספראז‪.‬‬
‫גליקוליזה של סוכרים לגליקופרוטאינים ב‪ER-‬‬
‫בחיבור הסוכר לגליקופרוטאינים‪ ,‬הסוכר הממתין‬
‫מחובר לליפיד בצד ה‪ lumen-‬של הממברנה‪ .‬הליפיד הקושר מכונה‬
‫‪ dolichol‬והוא קשור לסוכר דרך שני פוספטים – ולכן מכונה‬
‫‪ .dolichol disphosphate‬על גבי הסוכר הזה נבנית שרשרת‬
‫האוליגוסאכאריד‪.‬‬
‫האוליגוסאכאריד הזה מיוחד‪ ,‬כי הוא זהה במרבית האאוקריוטיים – בין‬
‫שהם שמרים או בני אדם – מבחינת המבנה שלו‪ .‬השמירה הגבוהה‬
‫מעידה על חשיבות הרצף‪ .‬המבנה הוא שני אצטיל‪-‬גלוקוזאמינים‪ ,‬תשעה‬
‫מאנוזים ושלושה גלוקוזים‪.‬‬
‫הסוכר הזה שמור מאוד כי המנגנון שמור; אחר כך יהיו מודיפיקציות‬
‫לסוכר הזה והוא יקבל צורות שונות בהמשך‪ ,‬במהלך עיבודו בגולג'י‪.‬‬
‫לאחר שיוצא אתר הקישור מהתעלה‪ ,‬האנזים המתאים מעביר את הסוכר‬
‫מהדוליכול דיפוספט לאספרגין‪ .‬בצורה זו מקבלים‬
‫‪N-linked‬‬
‫‪.glycoprotein‬‬
‫האיור בעמוד הבא מראה אילוסטרציה של תהליכי העיבוד שעובר החלבון‬
‫בתוך ה‪ ,ER-‬החל מהסינטזה ועד שיוצא בוזיקולה אל הגולג'י‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :17‬הגולג'י‬
‫‪179‬‬
‫תגובת ה‪ ER-‬לחלבונים בקיפול שגוי‬
‫בעיות בקיפול יכולות להיות ענייני דינאטורציה אבל על אלו ניתן להתגבר בעזרת השאפרונים; לעומת‬
‫זאת‪ ,‬אם היה שינוי ברצף הלינארי של החלבון עקב מוטציה בגנום שמונעת ממנו להתקפל כראוי‪ ,‬החלבון‬
‫ישלח מתוך ה‪ ER-‬לדגרדציה בפרוטאוזום כי בעיית הקיפול תהיה בלתי‪-‬פתירה‪ .43‬מכיוון שהפרוטאוזום‬
‫נמצא בציטוזול‪ ,‬היציאה של החלבון נעשית דרך תעלות – לא בעזרת וזיקולות – ואם ההכנסה של החלבון‬
‫בסינטזה שלו מכונה טרנסלוקציה‪ ,‬היציאה של חלבון לא מקופל כראוי תיעשה על ידי רטרו‪-‬‬
‫טרנסלוקציה‪ .‬ישנה שרשרת של אנזימים וחלבונים שאחראים על שליחת החלבון לדגרדציה‪.‬‬
‫במחלות גנטיות רבות‪ ,‬החלבון הלא‪-‬מקופל המוטנט עשוי להצטבר – כי התרגום שלו ממשיך‪ ,‬למרות‬
‫שהמערכת מנסה להיפטר ממנו ב‪ .ER-‬כל עוד השאפרונים לא "איבדו תקווה" ועדיין מנסים לקפל את‬
‫החלבון המוטנט‪ ,‬החלבונים המוטנטים מצטברים בתא ויכולים ליצור אגרגטים‪.‬‬
‫‪ 43‬שימו לב‪ :‬כאשר ה‪ ER-‬מזהה חלבון שאינו מקופל כראוי הוא אינו "יודע" שהחלבון הוא מוטנט‪ :‬השאפרונים ינסו במשך‬
‫זמן מה לתקן את החלבון ורק אם לא יצליחו אז תופעל התגובה המוסברת בהמשך‪ .‬משום כך יכולים להצטבר ב‪ ER-‬חלבונים‬
‫בקיפול שגוי‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪180‬‬
‫במצב‬
‫זה‬
‫חלבונים‬
‫יש‬
‫ממברנליים ב‪ ER-‬שחשים מצב‬
‫של חלבונים לא מקופלים‪,‬‬
‫ומגיבים בתגובת ‪unfolded-‬‬
‫‪ .protein response‬בתגובה זו‬
‫החלבון‬
‫הלא‪-‬מקופל‬
‫מתחבר‬
‫לחלבון‬
‫הממברנלי‬
‫וגורם‬
‫לאקטיבציה‬
‫החלבון‬
‫של‬
‫הממברנלי‪.‬‬
‫בצידו‬
‫החלבון‬
‫הציטוזולי‪,‬‬
‫הממברנלי עושה אקטיבציה של‬
‫פקטור‬
‫שיעתוק‪.‬‬
‫השיעתוק‬
‫מגיע‬
‫פקטור‬
‫מהציטוזול‬
‫לגרעין‪ ,‬שם הוא נקשר לגנים מסויימים וגורם לשיעתוק‪ .‬הגנים‬
‫האלה הם גנים שמקודדים לשאפרונים ותרגום של ‪ mRNA‬שלהם‪,‬‬
‫וכך מקבלים מולקולות שאפרונים חדשות‪ .‬מולקולות אלו הן כוח‬
‫עזר לשאפרונים של ה‪ ER-‬כנגד החלבונים הלא מקופלים‬
‫המצטברים בתוך ה‪.ER-‬‬
‫דבר נוסף שקיים ב‪ ER-‬הם יוני סידן; הסידן הוא חשוב מאוד‬
‫לתהליכים שונים בתא והוא נשמר בריכוז אפסי בתוך הציטוזול‪ .‬על‬
‫מנת לוודא הפרשה מהירה של סידן במידת הצורך‪ ,‬ישנם מאגרים‬
‫עצומים של סידן בתא‪.‬‬
‫הולכה וזיקולארית‬
‫החלבונים יוצאים מתוך ה‪ ER-‬בוזיקולות; התחנה‬
‫הראשונה שלהם היא הגולג'י‪ .‬מתוכו יוצאות‬
‫וזיקולות מלאות שחלבונים שהולכות לממברנה‬
‫הפלזמטית להפרשה‪ ,‬או לאברונים וממברנה בתור‬
‫חלבונים ממברנליים‪.‬‬
‫קמילו גולג'י – שיטה לצביעת תאי עצב‬
‫בשיטה של גולג'י לצביעת נוירונים‪ ,‬הוא ראה רשת חוץ תאית של נוירונים וראה גם רשת תוך‪-‬תאית‪.‬‬
‫כשחקרו את הרשת הזו ואת תפקידיה הם גילו למעשה את מה שמוכר כיום כאברון הגולג'י‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :17‬הגולג'י‬
‫‪181‬‬
‫השוואה לעומת ‪ER‬‬
‫•‬
‫הגולג'י‬
‫מתרכז‬
‫הצנטרוזום‪,‬‬
‫באיזור‬
‫ומוחזר למיקרוטובולי על ידי דינאינים‪.‬‬
‫זאת לעומת ה‪ ER-‬שנעה על ידי קינזינים‬
‫הרחק מהגרעין‪.‬‬
‫•‬
‫בעוד שה‪ ER-‬מחוברת כולה‪ ,‬הגולג'י‬
‫מורכב ממדורים נפרדים‪ ,‬כמו צלחות‬
‫המונחות אחת על השנייה‪ .‬משום כך‬
‫הגולג'י מכונה ‪.Golgi Stack‬‬
‫הגולג'י מעבד סוכרים של גליקופרוטאינים ושולח אותם ליעדם הסופי‬
‫פירוק שרשרת הסוכרים הבסיסית והרכבת שרשרת חדשה‬
‫באיור אנו רואים גליקופרוטאין‬
‫שעבר ‪.n-glycosylation‬‬
‫לאחר שקיבלנו חלבון ממברנלי‬
‫)בדוגמה( שיש לו סוכר בחלל ה‪-‬‬
‫‪ ,ER‬החלבון עובר לגולג'י‪.‬‬
‫בגולג'י‪ ,‬בצד הלומינלי )איפה‬
‫שהסוכרים( יש הסרה של רוב‬
‫סוכרי השרשרת‪ ,‬ונשארים רק‬
‫כמה סוכרים בודדים הקשורים‬
‫לאספרגין‪.‬‬
‫לאחר הסרה זו יש הוספה‪-‬מחדש של‬
‫סוכרים אחרים‪ ,‬שהם פחות שמורים בין‬
‫היצורים האאוקריוטיים‪.‬‬
‫הסוכרים הנוספים הם עוד גלוק‪-‬נאק‪,‬‬
‫גלאקטוז ו‪ ,NANA-‬חומצה סיאלית‪.‬‬
‫היה‬
‫המקורי‬
‫האוליגוסאכאריד‬
‫הפריקורסור והוא יחיד ואחיד; אולם‬
‫השינויים‬
‫האלו‬
‫שנעשים‬
‫בגולג'י‬
‫משתנים – אפשר להוסיף מספרים‬
‫שונים של מונומרים מכל סוג‪ ,‬אפשר‬
‫מספר ענפים שונה וכדומה‪ .‬השינויים האלה הם לא רק בין גליאופרוטאינים שונים אלא גם מולקולות‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪182‬‬
‫שונות של אותו הגליקופרוטאין יכולות לעבור שינויים קלים‪ .‬השינויים האלו מכונים ההטרוגניות של‬
‫הסוכרים‪ .‬השינויים במבני הסוכרים חשובים כי הם מהווים סיגנלים לשליחת הגליקופרוטאין למטרות‬
‫סופיות שונות – סוכרים מסויימים שולחים אותו לממברנה פלזמטית ואחרים יישלחו אותו לליזוזום‪,‬‬
‫למשל‪.‬‬
‫לפני השינויים הסוכר היה ‪ ;high-mannose type oligosaccharide‬לאחר השינויים הוא משתנה‬
‫לסוכר מסוג ‪.complex type oligosaccharide‬‬
‫תהליך הגליקוזילציה של הוספת סוכרים בגולג'י‬
‫התהליך זהה לחלוטין ל‪ – ER-‬בעזרת סוכר המחובר ל‪-‬‬
‫‪ UDP‬יש הוספה של הסוכר תוך שחרור ‪ .UDP‬שימו לב‬
‫שסוכרים שאינםפ גלוק‪-‬נאק יכולים להגיע עם מטבע‬
‫אנרגטי שונה‪ ,‬נוקליאוטיד שונה שמאקטב אותו‪ .‬גם ב‪ER-‬‬
‫יש הבדלים‪ ,‬אולם לכל סוכר יש נוקליאוטיד שלו – לא‬
‫משנה היכן הוא נמצא‪.‬‬
‫חלבונים ציטוזוליים או גרעיניים לא עוברים שינויים אלו כי הם לא נכנסים ל‪ ER-‬מלכתחילה‪.‬‬
‫צד ציס וצד טראנס‬
‫צד ציס של הגולג'י הוא הצד שפונה ל‪ ;ER-‬הוזיקולות הנכנסות מה‪ ER-‬נכנסות לצד זה‪ .‬הצד הנגדי הוא‬
‫צד ‪ trans‬שהוא הצד ממנו יוצאות וזיקולות הלאה‪ .‬מספר הצלחות של הגולג'י יכול להשתנות‪ ,‬אבל‬
‫הקצוות האלו לא משתנים‪.‬‬
‫בצד ‪ cis‬יש איזור עם צינורות במקום צלחות –‬
‫איזור זה מכונה במספר שמות‪:‬‬
‫•‬
‫)‪cis-Golgi Network (CGN‬‬
‫•‬
‫)‪Vesicular-Tubular Clusters (VTC‬‬
‫•‬
‫‪ERGIC – ER to Golgi Intermediate‬‬
‫‪.Compantment‬‬
‫לקצה הטראנס יש רק שם יחיד – ‪trans-Golgi‬‬
‫)‪ .Network (TGN‬הוזיקולות היוצאות מקצה זה הן‬
‫וזיקולות הפרשה‪.‬‬
‫המדורים של הגולג'י‬
‫•‬
‫המדור הראשון הוא מדור של זירחון‪ .‬אם החלבון‬
‫מיועד לקבל זירחון‪ ,‬הוא יעבור טיפול במדור זה‪.‬‬
‫•‬
‫הסרה של המאנוז – הסוכרים הראשוניים‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :17‬הגולג'י‬
‫‪183‬‬
‫שהוספו ב‪.ER-‬‬
‫•‬
‫הוספה של גלוק‪-‬נאק‪.‬‬
‫•‬
‫הוספה של גאלאקטוז‪.‬‬
‫•‬
‫הוספה של ‪NANA‬‬
‫אנחנו יכולים לראות שתודות לסדר המדורים‪ ,‬ההוספה של הסוכרים‬
‫יוצרת סדר מסויים של אוליגוסאכארידים – אומנם כמויות המונומרים‬
‫המתווספות וצורתן יכולות להשתנות‪ ,‬אולם הסדר של גלוק‪-‬נאק‪,‬‬
‫גלאקטוז ורק בסוף ‪ NANA‬הוא קבוע‪.‬‬
‫מעבר בוזיקולות – ‪ Vesicular Transport‬מה‪ ER-‬לגולג'י‬
‫ברצף התמונות משמאל אנחנו רואים חתך של ה‪ ;ER-‬הנקודות האדומות‬
‫מסמלות חלבונים‪ .‬ה‪ ER-‬מנץ מתוכו וזיקולה‪ ,‬אשר עוברת בתוך הציטוזול‬
‫ומכילה חלבונים מה‪ ,ER-‬מגיעה עד הגולג'י שם היא עוברת איחוי עם‬
‫ממברנת הגולג'י ומכניסה לתוכו את החלבונים שנשאה‪.‬‬
‫הציפוי של הוזיקולות‬
‫אנחנו רואים שיש חלבונים ממברנליים שונים שמהווים את הציפוי של‬
‫הוזיקולה; ישנם חלבונים שונים בין החלבונים שיוצרים וזיקולות ב‪,ER-‬‬
‫וזיקולות מה‪ CGN-‬או וזיקולות מה‪.TGN-‬‬
‫פעולת חלבוני הציפוי והנצת וזיקולות‬
‫הנצה של וזיקולות נעשית אך ורק תודות לציפוי החלבוני‬
‫שקיים בממברנה שתיצור את הוזיקולה‪ .‬התהליך הזה מורכ‬
‫במאוד‪ ,‬אנחנו נזכיר חלק מהחלבוני החשובים‪.‬‬
‫הראשון ביניהם הוא ‪ Sar1‬שהוא חלבון שנקשר לחלבון‬
‫ממברנלי‪ .‬בקשירה‪ Sar1 ,‬עובר אקטיבציה על ידי קישור ל‪-‬‬
‫‪ .GTP‬עם הקשירה הזו הוא מגייס תת‪-‬יחידות של ‪COP-II‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪184‬‬
‫)במקרה של ה‪ (ER-‬לאיזור הצד הציטוזולי של ה‪ .ER‬תת היחידות נקשרות לרצפטורים שפונים לצד‬
‫הציטוזולי‪.‬‬
‫הרצפטורים האלה קשורים מצד אחד לתוך הצד הלומינלי של ‪ ER‬וכך הם מזהים ותופסים את חלבוני‬
‫ההפרשה המיועדים להיות בוזיקולה; בסופו של דבר יש ניתוק של הוזיקולה ככל שתת היחידות נצברות‬
‫סביב וצובטות מתוכה טיפות‪.‬‬
‫הוזיקולה נעה על גבי המיקרוטובולי בעזרת חלבון מנוע‬
‫מסוג דינאין‪ ,‬אל הגולג'י שבצנטרוזום‪ .‬בשלב הבא יש‬
‫‪ – uncoating‬הסרה של הציפור בעזרת הידרוליזה של ה‪-‬‬
‫‪ GTP‬שקשור ל‪ .Sar1-‬ההידרוליזה גורמת להסרה של‬
‫הציפוי‪ ,‬וכעת הן פנויות לשימוש מחדש‪ .‬הוזיקולה‬
‫המתקבלת מכונה וזיקולה עירומה‪.‬‬
‫הוזיקולה העירומה יכולה לעבור איחוי עם ממברנת הגולג'י‪.‬‬
‫האיחוי נעשה על ידי שני חלבוני ‪ v-SNARE :SNARE‬או‬
‫‪ .t-SNARE‬הללו מעגנים את הוזיקולה לגולג'י על מנת‬
‫לאפשר איחוי‪ .‬בסופו של דבר יש‪ ,‬כאמור‪ ,‬איחוי של‬
‫הממברנה עם הוזיקולה‪ .‬לאחר האיחוי‪ ,‬החלבונים האחוזים‬
‫ברצפטורים שלהם משתחרים לתוך הגולג'י ומתפנים‬
‫לטיפולים של הגולג'י‪.‬‬
‫יצירה של שומנים בתא נעשית ב‪ .SER-‬כך נוצרות אבני‬
‫היסוד של הממברנות‪ .‬בצורה זו הממברנה של ה‪ER-‬‬
‫משחזרת את עצמה‪ ,‬ויכולה להעביר ליפידים וחומרים‬
‫אחרים לממברנות האחרות בתא‪ .‬חלבונים אינם בעלי‬
‫אותו הרכב אבל הם יודעים לחזור למקום שבו הם‬
‫צריכים להיות‪.‬‬
‫לכל וזיקולה יש ‪ v-SNARE‬שונה‪.‬‬
‫כל ‪ v-SNARE‬שונה מזוהה על ידי‬
‫‪ t-SNARE‬שונה‪ ,‬על אברון שונה‪,‬‬
‫וכך וזיקולות מסויימות מאוד יהיו‬
‫אלו שיעוגנו לאברון מסויים‪ .‬מנגנון‬
‫זה‬
‫הוא‬
‫אחד‬
‫החשובים‬
‫במתן‬
‫ספציפיות למטרות של הוזיקולות‪.‬‬
‫התנועה חזרה מהגולג'י ל‪ER-‬‬
‫למעט הולכה מה‪ ER-‬לגולג'י והלאה‬
‫ממנו בעזרת ‪ ,COP II‬ישנה גם‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :17‬הגולג'י‬
‫‪185‬‬
‫תנועה חזרה מהגולג'י ל‪ ER-‬של וזיקולות‪ .‬הדבר נעשה על מנת להחזיר חומרים אל ה‪ – ER-‬ממברנה‬
‫)למרות שהיא מייצרת אותה אז היא פחות צריכה אותה( ויותר מכך חלבונים ממברנליים השייכים ל‪ER-‬‬
‫וחלבונים אחרים – כמו שאפרונים – שייתכן שחמקו פנימה לתוך הוזיקולה‪.‬‬
‫חלבונים השייכים ל‪ ER-‬מכילים רצף‬
‫המכונה ‪ .KDEL‬הרצף הזה מזוהה על ידי‬
‫רצפטורים של הגולג'י‪ ,‬אשר מצידם‬
‫הציטוזולי מסוגלים להיקשר לחלבונים ה‪-‬‬
‫‪ ,COP-I Coat‬שהם אלו‬
‫שיוצרים‬
‫וזיקולה‬
‫שתגיע‬
‫מהגולג'י ל‪.ER-‬‬
‫העברה‬
‫של‬
‫חלבונים‬
‫ממברנליים‬
‫חלבונים ממברנליים עוברים‬
‫באותו האופן אולם בעוד שחלבוני הפרשה עוברים בתוך הממברנה שיוצרת את הוזיקולה‪ ,‬החלבונים‬
‫הממברנליים עוברים על גבי אותה ממברנה‪.‬‬
‫לאחר העריכה בגולג'י שוב נשלחת הוזיקולה אל הממברנה הפלזמטית‪ .‬שימו לב שלאורך כל הדרך‬
‫הסוכירם פונים לחלל הלומינלי‪ ,‬וגם כעת הם א עוברים לפנות לציטוזול – כלומר הם פונים לצד‬
‫החוץ‪-‬תאי‪ .‬משום כך גליקופרוטאינים תמיד מפנים את הסוכרים לצד החוץ‪-‬תאי‪ .‬המקרה היחיד יוצא‬
‫מהכלל הוא הוספה ‪ n-glycosylation‬לסרין או טריונין בלבד של חלבונים ציטוזוליים או גרעיניים‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫‪186‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :18‬אנדוציטוזיס וליזוזומים‬
‫‪187‬‬
‫‪10.05.2010‬‬
‫שיעור ‪ :18‬אנדוציטוזיס וליזוזומים‬
‫•‬
‫אנדוציטוזיס – המילה נובעת מ"הולכה" ו"פנימה" – הולכה וזיקולארית לתוך התא‪.‬‬
‫•‬
‫הליזוזום – זהו אברון המשמש איבר העיכול של התא‪ .‬מקור השם מהמילה "ליזו" – "שבירה"‪.‬‬
‫הליזוזום מכיל סביבה חומצית מאוד בה פעילים אנזימים מפרקים המפרקים חומרים שונים המובלים‬
‫לתוכו בתהליך של אנדוציטוזה – על ידי הובלה וזיקולארית‪.‬‬
‫בסכמה אנו רואים את ההולכה של‬
‫הוזיקולות‬
‫–‬
‫מהרשתית‬
‫האנדו‪-‬‬
‫פלזמטית‪ ,‬דרך הגולג'י ואל הממברנה‬
‫הפלזמטית‪.‬‬
‫חלבונים‬
‫ממברנליים‬
‫או‬
‫מסיסים‬
‫נוצרים ב‪ ER-‬ומגיעים בסופו של דבר‬
‫לממברנה הפלזמטית להפרשה או‬
‫לשמש כחלבוני ממברנה‪ .‬ההולכה‬
‫הוזיקולארית‬
‫משמשת‬
‫להעברת‬
‫חלבונים לאברונים אחרים‪.‬‬
‫בריבוע אנו רואים חיצים ירוקים בכיוון ההפוך – וזיקולות הנכנסות מהממברנה הפלזמטית לאברון‬
‫האנדוזום‪ ,‬המשמש כשער הכניסה לתא של חלבונים ממברנליים ורכיבים חוץ‪-‬תאיים‪.‬‬
‫אנדוציטוזה‬
‫בממברנה הפלסמטית יש הנצה של וזיקולה – כמו שראינו‬
‫בהולכה וזיקולארית מה‪ ER-‬לגולג'י – בתהליך המכונה‬
‫‪ .invagination‬ההנצה הופכת לוזיקולה המגיעה לאברון‬
‫מטרה‪ ,‬עימו היא עוברת איחוי‪.‬‬
‫זהו התיאור הכללי תהליך האנדוציטוזה‪ .‬הוא אינו ספציפי‬
‫לחומרים מסויימים‪ .‬ישנו תהליך ספציפי בתוך תהליך כללי זה‬
‫המכונה פינוציטוזה )‪ .(Pinocytosis‬זהו תהליך ה"שתייה" של התא – הכנסה של נוזל חוץ תאי‪ .‬המטרה‬
‫העיקרית של תהליך זה היא להחזיר ממברנות לתוך התא‪.‬‬
‫מדוע צריך להחזיר ממברנות? הסיבה היא שכל הזמן יש יציאה של ממברנה בתהליכי ההפרשה –‬
‫הממברנה הפלזמטית גדלה כל הזמן באופן זה וצריך להחזיר חתיכות פנימה על מנת לשמור על גודל‬
‫התא ועל הממברנה של האברונים‪ .‬מדי חצי שעה כל הממברנה הפלזמטית מתחלפת‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪188‬‬
‫פאגוציטוזה )סוג אחר של אנדוציטוזה(‬
‫פאגוציטוזה היא תהליך של אכילה – התא אוכל‬
‫חומרים שונים‪ ,‬בין שהם חומרי הזנה כמו חומצות‬
‫אמינו‪ ,‬סוכרים וחומצות גרעין ובין שהם חומרים‬
‫המיועדים לפירוק – כמו תאי הדם הלבנים האוכלים‬
‫חיידקים‪ .‬חיידקים מוקפים בממברנה של התא הבולען‬
‫ומובלים בוזיקולה לתוך ליזוזום‪ ,‬שם הפתוגן יפורק‪.‬‬
‫משמאל‪ :‬תא דם לבן המזהה פתוגן יכול לקשור‬
‫את החיידק ולבלוע אותו בתהליך הפגוציטוזה‪.‬‬
‫ניתן לראות כמה צמודה ממברנת התא לממברנת‬
‫החיידק – ואכן יש רצפטורים בממברנה של תא‬
‫הדם הלבן שמזהים חלבונים ממברנלים המצויים‬
‫על פני החיידק‪.‬‬
‫למטה‪ :‬פאגוציטוזה של תא לבן על ידי מיקרוסקופ‬
‫אלקטרוני‪ .‬התא בולע כדורי לייטקס – הוא נקשר‬
‫לגוף הזר ובולע את החלקיק‪ .‬במקרה זה הוא לא‬
‫יכול לפרק את הגומי‪ ,‬אבל אי אפשר להאשים‬
‫אותו בכך שלא ניסה‪.‬‬
‫אנדוציטוזה מתווכת על ידי רצפטורים‬
‫בסוג זה של אנדוציטוזה יש צורך ברצפטורים‪ ,‬על מנת לזהות את‬
‫המטרה‪ .‬באיור בעמוד הבא‪ ,‬התמונה השמאלית מראה רצפטורים על‬
‫גבי ממברנה – החלק השחור מופיע כך עקב צפיפות החלבונים‪.‬‬
‫בתמונה הבאה רואים המשך ההנצה – האינווגינציה‪ .‬הרצפטורים‬
‫נקשרים לחלבונים שבאי מן החוץ ויוצרים ציפוי‪-‬פנימי של הוזיקולה‪ .‬בחלקה החיצוני של הוזיקולה‬
‫)שפונה לציטוזול( יש ציפוי קלאטרין )‪ ,(clathrin‬שהוא חלבון הציפוי המשמש לתהליך האנדוציטוזה‪.‬‬
‫בהמשך הוזיקולה נסגרת אך עדיין קשורה לממברנה‪ ,‬ובסופו של דבר היא מתנתקת מהממברנה ואנחנו‬
‫מקבלים וזיקולה מצופת‪-‬קלאטרין‪ .‬הוזיקולה מכיל חומר חוץ תאי ומוקפת בציטוזול‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :18‬אנדוציטוזיס וליזוזומים‬
‫‪189‬‬
‫מבנה הקלאטרין‬
‫הקלאטרין בונה מעין ‪ .clathrin-cage‬חלבון בודד הוא בעל מבנה של‬
‫שלוש זרועות‪ ,‬צורה ייחודית המכונה ‪ .triskelion‬הצורה בנויה למעשה‬
‫מטרימר – שלוש מולקולות של קלאטרין‪.‬‬
‫הטרימרים נכנסים למבנה הכלוב על ידי קשירה בין טרימרים שונים‪ ,‬עד‬
‫שהם יוצרים בסופו של דבר את הכלוב )התמונה משמאל בנויה על בסיס‬
‫קריסטלוגרפיה של החלבון(‪.‬‬
‫בתמונה של מיקרוסקופ אלקטרוני סורק‪,‬‬
‫ניתן לראות את כלובי הקלאטרין על גבי‬
‫הממברנה‪ .‬כל כלוב שכזה הוא למעשה ציפוי‬
‫של וזיקולה בודדת – הממברנה של‬
‫הזויקולה "כלואה" בתוך כלוב הקלאטרין‪.‬‬
‫תהליך הנצה בעזרת קלאטרין‬
‫מטען מהתווך החוץ תאי נקלט על ידי רצפטורים הפונים לתווך‪ .‬חלבוני‬
‫‪ adaptin‬נקשרים לזנב הציטוזולי של אותם רצפטורים‪ .‬לאחר מכן‬
‫אדאפטין מגייס את ציפוי הקלאטרין‪ .‬הטרימר של קלאטרין מסומן באיור‬
‫בירוק‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪190‬‬
‫בכל קצה של טרימר יש איזור גלובולארי‬
‫)כפי שניתן לראות באיור משמאל( אשר הוא‬
‫זה שנקשר לאדאפטין‪ .‬על כל אדאפטין נקשר‬
‫גם רצפטור ממברנלי‪ ,‬יחד עם המטען שהוא‬
‫נושא מהתווך החוץ‪-‬תאי‪ .‬כל טרימר נקשר‬
‫לשלושה אדאפטינים ולכן מחזיק שלושה‬
‫רצפטורים‪.‬‬
‫ככל שנצטברים יותר קלאטרינים‪ ,‬הם יוצרים יחד את מבנה הכלוב‬
‫)כפי שניתן לראות באיור התלת מימדי( וככל שהכלוב מתגבש‬
‫מתחילה ההנצה של הממברנה‪.‬‬
‫לאחר יצירת הכלוב מגיע חלבון בשם דינאמין‪ ,‬אשר חונק את‬
‫הממברנה המחברת את הוזיקולה‪ ,‬ובעזרת הידרוליזה יש חניקה סופית‬
‫וניתוק לש הוזיקולה מהממברנה הציטופלסטית‪ .‬תהליך זה מכונה‬
‫"‪) "pinching off‬צביטה(‪ .‬לאחר מכן הוזיקולה עוברת תהליך ‪ uncoating‬אשר מופעל על ידי‬
‫הידרוליזה של ‪) ATP‬סדר האיורים מימין לשמאל(‪.‬‬
‫כעת הוזיקולה ממשיכה לכיוון אברון המטרה‪ ,‬במקרה זה‬
‫האנדוזום‪ .‬היא מעוגנת על ידי חלבון ה‪ SNARE-‬ומתחילה‬
‫באיחוי והפרשה של החלבונים שנלכדו לתוך התווך של‬
‫האנדוזום‪.‬‬
‫לרצפטורים בתהליך אנדוציטוזה מסוג זה יש תפקיד מאוד חשוב – בלעדיהם לא הייתה יכולה‬
‫להיות הנצה‪ .‬פגיעה ביכולת הקליטה שלהם או ביכולת הקשירה שלהם לאדאפטין תיפגע שיכולת‬
‫הנצת הוזיקולה ועל ידי כך בתהליך האנדוציטוזה במסלול זה‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :18‬אנדוציטוזיס וליזוזומים‬
‫‪191‬‬
‫מה קורה אחרי האנדוציטוזה‬
‫הוזיקולה מגיעה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לאנדוזום המוקדם; ישנם‬
‫כמה תהליכים שיכולים לקרות‪:‬‬
‫•‬
‫‪ – Recycling‬חזרה של וזיקולות מהאנדוזום‬
‫המוקדם לממברנה הפלזמטית‪.‬‬
‫•‬
‫‪ – Degredation‬וזיקולה מהאנדוזום תישלח‬
‫לליזוזום‪ ,‬שם כל תכולתה תפורק על ידי אנזימי‬
‫הפירוק‪.‬‬
‫•‬
‫‪ – Transcytosis‬העברה של חומרים מקצה‬
‫אחד של התא לקצה שני‪ ,‬חשוב מאוד בתאים‬
‫פולאריים דוגמת תאי האפיתל‪ .‬הסיבה להעברה‬
‫כזו נובעת מאיזושהי חסימה בממברנה שמונעת‬
‫ספיחה של חומרים מאיזורים אחרים בממברנה‬
‫)דבר שנעשה כחלק מקיטוב התא(‪.‬‬
‫בקרה של מטאבוליזם הכולסטרול‬
‫באיור משמאל ניתן לראות את מולקולת הכולסטרול – מולקולה הידרופובית ברובה‬
‫למעט הידרוקסיל הנמצא בראשה‪ .‬מכיוון שכולסטרול הוא הידרופיל בעיקרו‪ ,‬הוא לא‬
‫יכול לנוע בזרם הדם באופן חופשי‪ .‬משום כך‪ ,‬יש חלקיקים הקושרים את הכולסטרול‬
‫ומקיפים אותו – חלבונים שמפנים צד הידרופילי כלפי חוץ וצד הידרופובי כלפי‬
‫הכולסטרול‪.‬‬
‫באופן זה מתאפשרת הולכה של כולסטרול או מולקולות דומות )במנגנונים דומים( בזרם הדם‪.‬‬
‫החלקיק הזה מכונה ‪ – LDL‬ליפופרוטאין מצפיפות נמוכה‪ .‬צפיפות החלקיק היא נמוכה כי לשומנים יש‬
‫צפיפות נמוכה‪ ,‬באופן כללי‪ .‬לחלקיק השלם של ה‪ LDL-‬יש רצפטור‪ .LDL-Receptor ,‬הוא קיים בכל‬
‫התאים ונקשר לחלקיקי ‪ LDL‬שמגיעים מזרם הדם בצד החוץ‪-‬תאי‪.‬‬
‫הרצפטורים מכניסים את ה‪ LDL-‬בעזרת מנגנון האנדוציטוזה‬
‫המתווך על ידי רצפטורים‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪192‬‬
‫וזיקולות של ‪ LDL‬מגיעות לאנדוזום‪ .‬מהאנדוזום יש הולכה וזיקולארית לליזוזומים כדי לפרק את ה‪-‬‬
‫‪ ,LDL‬אולם אנו לא רוצים לפרק את הרצפטורים; ולכן הרצפטורים חוזרים בתהליך של מיחזור אל‬
‫הממברנה הפלזמטית‪.‬‬
‫כיצד ניתן לעשות את ההפרדה הזו? באנדוזום יש ערך גבה נמוך‪ ,5.5 ,‬אשר גורם לשינוי‬
‫קונפורמטיבי של הרצפטור – כך שיש הפרדה בין ‪ LDL‬והרצפטור שלנו‪ .‬ה‪ LDL-‬הולך לאיזור‬
‫מסויים באנדוזום ממנו יש הנצת וזיקולות לכיוון הליזוזום‪ ,‬והרצפטור הולך לכיוון השני – למיחזור‪.‬‬
‫בליזוזום יש פירוק של החלבון לחומצות אמינו ואז הכולסטרול משתחרר‪ .‬כעת הכולסטרול נשלח אל‬
‫הממברנה‪ ,‬שם הוא משמש בבניית הממברנה‪ .‬חומצות האמינו יוצאות גם הן ומשמשות במחזור בניית‬
‫החלבונים בתא‪.‬‬
‫ישנם רצפטורים רבים ושונים שעוברים תהליך זה‪ ,‬אך זוהי דוגמה חשובה‪.‬‬
‫קיימת מחלה שבה מוטציה בגן לרצפטור‪ LDL-‬משנה את הזנב שלו‪ ,‬כך שהם אינם יכולים לקשור את‬
‫האדאפטין‪ .‬הרצפטורים יכולים עדיין לקשור את ה‪ LDL-‬אולם הם לא נכנסים לאנדוזום בהעברה‬
‫וזיקולארית‪,‬‬
‫וכך‬
‫ה‪LDL-‬‬
‫אינו‬
‫עובר‬
‫פאגוציטוזה‪.‬‬
‫במקרה זה תהיה לאט לאט רוויה של‬
‫הרצפטורים בחלקיקים שמגיעים מזרם הדם‪.‬‬
‫בסופו של דבר ‪ LDL‬יישאר בזרם הדם‪,‬‬
‫ייצטבר‪ ,‬ובגלל שהוא לא יציב במיוחד כמה חלבוני ‪ LDL‬עשויים להיקשר אחד לשני וליצור משקע בכלי‬
‫הדם‪ .‬משקע זה חוסם את כלי הדם – וזוהי הסכנה בעודף כולסטרול בזרם הדם‪.‬‬
‫הערה‪ HDL :‬הוא חלבון נשא‪-‬כולסטרול אחר‪ ,‬אשר פחות נוטה ליצור משקעים ולכן מוכר ככולסטרול"טוב"‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :18‬אנדוציטוזיס וליזוזומים‬
‫•‬
‫היפרוגולסטרולמיה – השקעה מוגברת של ‪ LDL‬בזרם הדם‪.‬‬
‫•‬
‫אתרודקלרוזיס – חסימה של כלי הדם‪" ,‬טרשת העורקים"‪.‬‬
‫‪193‬‬
‫שימו לב‪ :‬רוב בעיות הכולסטרול הגבוה אינן נובעות ממוטציה גנטית כי אם עקב ירידה ביעילות המנגנון של‬
‫הכנסת ה‪ ,LDL-‬הנגרמת עם הזדקנות התאים והגוף‪.‬‬
‫תפקוד הליזוזומים‬
‫בעוד שלמדנו על הפרוטאוזום‪ ,‬המבצע‬
‫דגרדציה‬
‫של‬
‫חלבונים‬
‫ציטוזוליים‪,‬‬
‫הליזוזום הוא האחראי על דגרדציה של‬
‫מאקרו‪-‬מולקולות חוץ‪-‬תאיות‪.‬‬
‫בתחילה ראינו ת תהליך הפאגוציטוזה‪ ,‬שם‬
‫התא בולע פאתוגן שלם כמו חיידק‪.‬‬
‫התהליך זה נוצרת וזיקולה ענקית סביב‬
‫החיידק‪ .‬הוזיקולה הזו‪ ,‬המכונה פאגוזום‬
‫)‪ ,(phagosome‬יכולה לעבור איחוי עם ליזוזומים ולשלוח את כל החיידק לפירוק בליזוזום‪.‬‬
‫במקרה של אנדוציטוזה המתווכת על ייד רצפטורים גם ראינו שליחה של וזיקולות מהאנדוזום לליזוזום או‬
‫איחוי של האנדוזום עצמו )האנזודום המאוחר‪ ,‬לא המוקדם( עם הליזוזום המפרק את כל תכולתו‪.‬‬
‫למרות שאמרנו שהפרוטאוזום אחראי לפירוק חלקים תוך‪-‬תאיים‪ ,‬ישנו מסלול נוסף לליזוזום שהוא‬
‫האנדופאגוציטוזה – וזיקולה הנוצרת סביב חלבונים או אפילו אברונים שלמים נשלחים אל הליזוזום‬
‫באנדופאגוזום‪ .‬מסלולים אלו ננקטים בתנאים קיצוניים כמו הרעבה – מכיוון שאין לתא מספיק מזון מן‬
‫החוץ הוא מתחיל לפרק איברים פנימיים מהם הוא יפיק שומנים‪ ,‬סוכרים‪ ,‬ומצות אמינו וחומצות גרעין‪,‬‬
‫אשר יחזיקו אותו בחיים זמן מה נוסף‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אנדוציטוזה – אכילה תאית‪ ,‬הכנסת חומרי הזנה דרך האנזודום לליזוזום לפירוק לאבני בניין‪.‬‬
‫פאגוציטוזה – בליעה תאית של פתוגנים‪ ,‬בעיקר‪ ,‬על ידי פאגוציטים או מאקרופאגים‪.‬‬
‫אוטוציטוזה – אכילה עצמית‪ .‬במצבי הרעבה‪ ,‬התא שולח אברונים ורכיבים אחרים לפירוק‪.‬‬
‫תכולת הליזוזום‬
‫הליזוזום מכיל הידרולאזות חומציות – אנזימים שעובדים‬
‫בסביבה חומצית אפילו יותר מזו שיש באנדוזום‪ ,‬והרבה יותר‬
‫נמוכה מזו של הציטופלזמה – הליזוזום מכיל פי ‪ 100‬יותר‬
‫פרוטונים מאשר הציטוזול‪.‬‬
‫ההידרולאזות יכולות להיות נוקליאזות )פירוק חומצות גרעין‬
‫לנוקליאוטידים(‪ ,‬פרוטאזות )חלבונים לחומצות אמינו(‪,‬‬
‫גליקוסידאזות )פוליסאכארידים למונוסאכארידים(‪ ,‬ליפאזות‪,‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫‪194‬‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫פוספאטאזות‪ ,‬סולפאטאזות וכן הלאה‪ .‬כל האנזימים האלו הם הידרולאזות הפעילות בסביבה חומצית‪.‬‬
‫כיצד ניתן להכניס כל כך הרבה פרוטונים? במממברנה של הליזוזום יש משאבה של פרוטונים‬
‫המכניסה פרוטונים מן החוץ בכיוון אחד לתוך הליזוזום‪ .‬מכיוון שזו פעולה כנגד ריכוז הפרוטונים‪,‬‬
‫המשאבה הינה אקטיבית ומופעלת בכוח הידרוליזה של ‪.ATP‬‬
‫הערה‪ :‬זוהי למעשה אותה המשאבה שפועלת בכלורופלאסט ומוציאה מתוכו פרוטונים; בעת ההוצאה היא‬
‫דווקא מייצרת ‪ .ATP‬זוהי גם המשאבה העובדת במיטוכונדריה לייצור ‪.ATP‬‬
‫אופן הגעת אנזימים ליזוזומליים לליזוזום‬
‫אנזימי הליזוזום‪ ,‬בתור אנזימי אברון‪,‬‬
‫מסונטזים בציטוזול אך מועברים לתוך ה‪-‬‬
‫‪ .ER‬משם הם עוברים לגולג'י ומשם‬
‫לליזוזום‪ .‬אולם כיצד הגולג'י יודע שהם‬
‫מיועדים להגיע לשם?‬
‫אנזימי הליזוזום מכילים סטרוקטורה מיוחדת‬
‫של סוכרים‪ :‬סוכרים מסוג ‪ N‬נקשרים‬
‫למאנוז‪ ,‬אשר עובר מודיפיקציה של זירחון הידרוקסיל היושב על פחמן ‪ .6‬סימון זה מכונה – ‪M6P‬‬
‫‪ .Mannose 6-Phosphate‬מאנוז זה מסמן שהגליקופרוטאין הזה אמור להישלח לליזוזום ולא לממברנה‬
‫הציטופלזמטית‪.‬‬
‫החלבון הליזוזומלי מגיע לגולג'י מה‪ .ER-‬הגולג'י‪ ,‬כפי שלמדנו‪ ,‬מחולק למדורים בעלי תפקידים שונים‪.‬‬
‫בקצה ‪ Cis‬של הגולג'י יש הוספה של פוספט למאנוז‪ .‬האנזים עם המאנוז המזורחן מגיע עד לקצה ה‪-‬‬
‫‪ ,Trans‬שם יש רצפטורים שמזהים את ‪ ,M6P‬שהם ‪ .M6P receptors‬הקולטנים האלה נקשרים‬
‫לאדאפטין‪ ,‬המקושר לציפוי קלאטרין‪.‬‬
‫מקצה ה‪ trans-‬יש יציאה של וזיקולות בציפוי קלאטרין‪ ,‬המגיעות תחילה לאנדוזומים ושם יש הסרה של‬
‫הפוספט מהמאנוז‪ .‬ערך הגבה הנמוך של האנדוזום מאפשר ניתוק מהרצפטור‪ .‬האנזים כעת פעיל‪ ,‬ויכול‬
‫להישלח לאנדוזום המאוחר וממנו לליזוזום‪ .‬הרצפטורים שהביאו את החלבונים הליזוזומליים עוברים‬
‫מיחזור חזרה לגולג'י‪.‬‬
‫המנגנון מיועד לשלוח אנזימים לליזוזום‪ .‬כמו כן האנזימים הם הידרולאזות – פועלים בסביבות חומציות‬
‫ולכן לפני שהגיעו לאנדוזום הם אנזימים לא פעילים‪ ,‬וזה חשוב על מנת שלא יפרקו חלבונים אחרים‬
‫שמצויים בסביבתם ב‪ ER-‬ובגולג'י‪ .‬אולם איך הם לא מפרקים את החלבונים האחרים שבאנדוזום‪ ,‬כמו‬
‫הרצפטורים שהביאו אותם‪ ,‬או אחד את השני?‬
‫החלבונים באנדוזום לרוב נשלחים מהר מאוד הלאה‪ ,‬ולכן הימצאותם שם אינה בעייתית; אבל בליזוזום‬
‫יש בעיה‪ .‬זו נפתרת על ידי העובדה שהליזוזיימים )‪ (lysozymes‬עצמם הם עמידים מאוד לפירוק ויש‬
‫חלבונים שפועלים כמגן מפני פירוק הליזוזום‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬ככל חלבון‪ ,‬גם אנזימים ליזוזומליים עוברים פירוק בשלב כזה או אחר‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :18‬אנדוציטוזיס וליזוזומים‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫‪195‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪196‬‬
‫‪17.05.2010‬‬
‫שיעור ‪ :19‬מיטוכונדריה‬
‫מרצה‪ :‬מרסלו ארליך‬
‫בשיעור זה נלמד על המיטכונדריה וגם נשתמש בלימוד זה על מנת לחדד כמה מהעקרונות הבסיסיים שיש‬
‫להעביר בקורס – למשל היחס בין מבנה לתפקוד‪ .‬בשיעור נדון בזרם האנרגטי של החיים בכלל –‬
‫המטאבוליזם הקטאבולי‪ .‬אמרנו שהחיים הם תהליך שצורך אנרגיה‪ ,‬והיום נראה איך זה מתבצע‪ ,‬כאשר‬
‫ננסה להבדיל בין שתי צורות של הפקת אנרגיה‪ :‬גליקוליזה ונשימה‪.‬‬
‫מה שמבדיל בין שתי הצורות הוא המיקום – הנשימה נעשית על ידי המיטוכונדריות‪ ,‬ולכן נעסוק גם‬
‫בתיאוריה האנדוסימביונטית ומתי הן הוכנסו לתאים‪ .‬אנחנו נראה אלמנטים שונים של מיטוכונדריה‪,‬‬
‫כאשר אנחנו מנסים לייחס אלמנטים לפונקציות שמבוצעות על ידיהם‪.‬‬
‫הדברים כפי שהם היום עוברים תהליך של אבולוציה – תהליך של שינוי והתאמה‪ .‬חלבון מסויים שנמצא‬
‫במיטוכונדריה‪ ,‬במקום לשנן את שם החלבון אם נבין את הפונקציה שלו נוכל לזכור אותו טוב יותר‪.‬‬
‫החלק המורכב יותר של השיעור יגיע בחלק שעוסק בכימיה של הנשימה‪ ,‬תהליכי חימצון חיזור‪ ,‬החשובים‬
‫להבנה של התהליכים שקורים במיטוכונדריה‪ .‬בסוף נעסוק גם בתפקידים של מיטוכונדריות בבריאות או‬
‫במחלות‪.‬‬
‫החיים הם תהליך צורך חיים‬
‫משפט זה הוא נכון אבל לא מסביר הרבה; אם נסתכל‬
‫על עצמנו מאוד קל להבין מנין מגיע האנרגיה שלנו –‬
‫מהמזון שאנו צורכים‪ .‬האוכל מתפרק בתהליכים‬
‫קטאבוליים בתאים‪ .‬התוצרים של התהליכים האלו‬
‫מאפשרים קיום החיים‪.‬‬
‫האנרגיה מתחלקת לצורות שימושיות ) ‪Useful‬‬
‫‪ ,(Forms of Energy‬דוגמת ה‪ ,ATP-‬ואנרגית חום‪.‬‬
‫ה‪ ATP-‬הוא זה שמניע תהליכים כימיים רבים )אבל‬
‫לא לבדו( המאפשרים תפקוד של התא; עקב כך אנו‬
‫מצפים שפירוק מזון יוביל ליצירה של ‪ .ATP‬כמו כן‬
‫האנרגיה אובדת בתור חום )‪ ,(Lost Heat‬אך גם אנרגיה זו לא חסרת תועלת‪ :‬החום הזה בעל תפקיד‬
‫לשימור טמפרטורה אחידה שתאפשר קיום של התהליכים הקורים בתאים‪ .‬כמו כן המזון מפורק לאבני‬
‫הבניין החשובות לתהליכי הסינטזה של מאקרומולקולות‪ .‬פולימרים שמגיעים מהמזון מפורקים בתהליכים‬
‫קטאבוליים למונומרים‪ ,‬אשר מהם בונים מאקרומולקולות החיוניות לתא עצמו בתהליכים אנאבוליים‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :19‬מיטוכונדריה‬
‫‪197‬‬
‫קיבוע פחמן בפוטוסינטזה‬
‫טרם ענינו על השאלה – מנין באים בכלל המטבעות האנרגטיים הנדרשים לבניית מאקרומולקולות‬
‫שאנחנו צורכים? מהו המקור הראשוני של האנרגיה? מקור זה הוא אנרגיית השמש והתהליך‬
‫הפוטוסינטטי המונע על ידיו‪.‬‬
‫בתהליך הפוטוסינטטי יש חיזור של פחמן‪ :‬אנחנו מכניסים לתא פחמן מחומצן במצב ‪ CO2‬ובתהליך‬
‫הפוטוסינטטי הוא מחוזר לתרכובות אורגניות של סוכרים‪ ,‬ליפידים וחלבונים שאותם אנחנו צורכים‪.‬‬
‫כאשר מנצלים את התרכובות האלו‪ ,‬את האנרגיה ההאגורה בקשרים הכימיים של הפחמן המחוזר‪ ,‬אנחנו‬
‫עוסקים בחימצון שהוא התהליך שיפיק את האנרגיה‪.‬‬
‫מולקולות נושאות‬
‫האנרגיה הפוטנציאלית היא אנרגיה שאצורה בחומר במצב מסויים‪ .‬אם יש לנו אבנים שנופלות ללא‬
‫הפרעה‪ ,‬כאשר הן נופלות מצוק ההאנרגיה הפוטנציאלית שהייתה בהחזקן בגובה מסויימת מיתרגמת‬
‫בתחתית המצוק למהירות וחום‪ ,‬בסופו של דבר‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪198‬‬
‫אם בדרך נפילתן של האבנים אנחנו נשים משהו – מכונה כלשהי – שתשתמש באנרגיית הנפילה על מנת‬
‫להרים משהו אחר – למשל דלי מלא מים‪ ,‬אנחנו מנצלים חלק מאנרגיית הנפילה לשם ההרמה של הדלי‬
‫ויכולים עכשיו להשתמש באנרגיה של הדלי המורם לביצוע עבודה אחרת‪ .‬למרות שעדיין יש שיחרור חום‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬למרות שאין ניצול ב‪ 100%-‬של האנרגיה‪ ,‬האנרגיה לא אבודה לחלוטין‪.‬‬
‫אותו הדבר קורה בתהלכים קטאבוליים‪ :‬יש אנרגיה הקשורה בקשרים הכימיים של פחמן מחוזר‪ ,‬שאתה‬
‫אנו שואפים לנצל‪ .‬אפשרות ניצול אחת היא לנצל את האנרגיה בבת אחת – למשל בתגובת שריפה‪,‬‬
‫שתביא לחימצון ושחרור אנרגיה רבה בצורת חום – אך לא ניתן לעשות ניצול ביולוגי של שחרור‬
‫האנרגיה הזה‪.‬‬
‫האפשרות השנייה היא שבמקום לשחרר את האנרגיה בבת אחת בצורת חום‪ ,‬יתקיים שחרור מדורג‬
‫בהרבה שלבים‪ ,‬והשחרור אינו רק בצורת חום אלא שחרור אנרגטי שניתן לאגור ולהשתמש בו בצורה‬
‫ביולוגית‪ .‬השימוש הזה הוא ליצירה של ‪.activated carrier molecules‬‬
‫אנחנו ננסה להבין בשיעור זה מהן המולקולות הזה‪ ,‬מה קורה להן כשהן מופעלות‪ ,‬איך הן מעבירות את‬
‫האקטיבציה ממקום למקום; אנחנו למעשה מדברים על מעבר של אלקטרונים שהוא הליבה של תהליך‬
‫החימצון חיזור‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬הקפיצה שאנו רואים באיור היא אנרגיית אקטיבציה‪ .‬בתהליך שריפה יש אנרגיית‬
‫אקטיבציה אחת גדולה; בתהליכים הביולוגיים לכל שלב יש אנרגיית אקטיבציה משלו והיא קטנה‬
‫יותר‪ .‬האנרגיה הזו היא מכשול שאנו עוברים ראשית על ידי טמפרטורת הגוף הגבוהה יחסית וכן‬
‫בעזרת האנזימים – הקטליזטורים של התאים‪ .‬אנזימים עושים למעשה בקרה ביולוגית של‬
‫התהליכים הביוכימיים בתא‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :19‬מיטוכונדריה‬
‫‪199‬‬
‫עקרון המידור‬
‫על מנת שהחיים יתקיימו כמו שאנו‬
‫מכירים אותם כיום נדרש מידור‬
‫שיאפשר‬
‫פונקציונאלית‬
‫ייחודיות‬
‫למרחבים שונים‪ .‬אם אנחנו מדברים על‬
‫התהליך הקטאבולי‪ ,‬העקרון הזה גם בא‬
‫לידי ביטוי‪:‬‬
‫•‬
‫הראשון‪,‬‬
‫בשלב‬
‫פירוק‬
‫של‬
‫המאקרומולקולות של המזון שלנו‬
‫למונומרים; אולם אם העיכול של‬
‫מאקרומולקולות‬
‫הזה‬
‫העיכול‬
‫יהיה‬
‫יעכל‬
‫כללי‪,‬‬
‫גם‬
‫את‬
‫המאקרומולקולות שמהן בנוי התא‬
‫עצמו‪ .‬לשם כך יש מידור‪ :‬או‬
‫שהוא‬
‫מתבצע‬
‫מחוץ‬
‫לתאים‬
‫במערכת העיכול של האורגניזם או שהוא נעשה באופן פנימי‪ ,‬על ידי אברון הליזוזום‪.‬‬
‫•‬
‫בשלב שני‪ ,‬הכנסה של המונומרים לתאים במרחב הציטוזולי הגורם לתחילת תהליך הגליקוליזה‪.‬‬
‫תהליך זה יפורט בהמשך‪ .‬הגליקוליזה היא שבירה של סוכרים )ליזיס=שבירה(‪.‬‬
‫•‬
‫בשלב השלישי אנחנו מפעילים את התהליך היעיל ביותר שמתבצע במיטוכונדריות‪ ,‬הוא התהליך‬
‫הנשימתי‪.‬‬
‫יש הפרדה מרחבית של כל אחד מהתהליכים‪ .‬ההפרדה המרחבית היא על בסיס מבנה‪-‬תפקוד‪ :‬המבנה‬
‫של התא ושל המידור מאפשר תפקוד וקיום של התהליכים הביולוגיים המרכזיים‪.‬‬
‫גליקוליזה‬
‫תהליך זה מתרחש בציטוזול )תהליך ציטוזולי(‪ .‬התהליך הוא לא‪-‬תלוי חמצן ) ‪Oxigen‬‬
‫‪ .(Independant‬אמרנו שהתהליכים של הניצול הם חלקיים‪ ,‬מדורגים; ולכן בתהליך זה יש חימצון חלקי‬
‫של המולקולה אבל שימו לב שהחימצון‪ ,‬כאמור‪ ,‬אינו תלוי חמצן‪.‬‬
‫מתחילים ממולקולה אחת של סוכר‪ ,‬למשל גלוקוז )ראו איור בעמוד הבא(‪ .‬לפני שמפיקים אנרגיה‬
‫מהתהליך נדרשת לנו השקעה של אנרגיה ואנחנו רואים את זה לפי העובדה שיש השקעה של שתי‬
‫מולקולות ‪ ,ATP‬כלומר הידרוליזה של הפוספט משחררת אנרגיה הניתרמת לתהליך‪ ,‬על מנת לעבור‬
‫למצב של פרוקטוז ‪-1,6‬ביפוספט‪.‬‬
‫משם ממשיכים לפעולות אנזימטיות נוספות כך שבסופו של דבר המולקולה מתחלקת לשתי מולקלות‬
‫קטנות יותר‪ ,‬חומצות פירובאטיות‪ .‬התהליך הוא תהליך חימצון שבו שוב מושקעת אנרגיה של ‪.ATP‬‬
‫בסופו של דבר אנחנו יכולים להשתמש באנרגיה הנאגרת בקשרי הפחמן המחוזר לתהליכים אחרים‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪200‬‬
‫החימצון הוא חלקי כי משישה פחמנים מחוזרים מקבלים שתי מולקולות תלת‪-‬פחמניות‪ .‬בחימצון‬
‫מלא היינו מקבלים שש מולקולות ‪.CO2‬‬
‫בשלב השני יש הפקה של ארבע‬
‫מולקולות ‪ ATP‬שמתקבלות חזרה;‬
‫משמעות‬
‫הדבר‬
‫שמתקיימת‬
‫היא‬
‫ריאקציה שבה מולקולת ‪ ADP‬מקבל‬
‫עוד פוספט ונוצרת ‪ .ATP‬הרווח נטו‬
‫שלנו הוא ‪ 2‬מולקולות ‪.ATP‬‬
‫בתהליך‬
‫זה אנחנו‬
‫מקבלים‬
‫גם‬
‫‪ ,NADH‬מולקולה של כוח מחזר‬
‫הנושאת אלקטרונים שנבעו מהחימצון‪.‬‬
‫אם התא מסוגל לבצע נשימה‪ ,‬ניתן‬
‫לנצל את הפירובאטים להמשך תהליך‬
‫הנשימה האירובית; אם התא חי‬
‫מתסיסה )‪ ,(fermentation‬כלומר‬
‫ללא צריכה של חמצן‪ ,‬מולקולות ה‪-‬‬
‫‪ NADH‬ינוצלו על מנת להיפטר‬
‫מהפירובאט‪ ,‬על ידי הפיכתו לכהל‬
‫)למשל בשמרים שמתסיסים יין או‬
‫בירה(‪ ,‬ויכול להיות על ידי יצירת‬
‫חומצות לאקטיות‪ ,‬המצטברות למשל‬
‫בשרירים עקב מאמץ יתר‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מתחילים ממולקולה שש‪-‬פחמנית‪.‬‬
‫משקיעים שתי מולקולות ‪ ATP‬על מנת לזרחן אותה‪.‬‬
‫בתהליך הפירוק של המולקולה לפירובאטים יש הפקה של ‪ 4‬מולקולות ‪ ATP‬ו‪ 2-‬מולקולות‬
‫‪.NADH‬‬
‫אורגניזם אירובי ממשיך עם הפירובאטים לתהליכי נשימה‪ .‬אורגניזם אנאירובי משתמש בכוח‬
‫המחזר לפירוק של הפירובאטים והיפטרות מהם בתהליכי תסיסה‪.‬‬
‫נשימה‬
‫תהליך זה‪ ,‬של גליקוליזה‪ ,‬מתרחש בציטוזול כפי שציינו בהתחלה; במקרה והאורגניזם הוא אירובי ויש‬
‫המשך לתהליך‪ ,‬התהליכים הבאים מתרחשים במיטוכונדריה – הפירובאטים מיובאים אל המיטוכונדריות‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬לא רק סוכרים יכולים לשמש כמקור אנרגיה‪ .‬שומנים למשל יכולים להתפרק לחומצות שומן‪,‬‬
‫המובאות לתוך המיטוכונדריה‪ ,‬בה מתנקזים שני מסלולי ההפקה של הסוכרים ושל השומנים היוצרים שניהם‬
‫אותו הסובסטרט – ‪ ,Acetyl CoA‬אצטיל שהוא קו‪-‬אנזים‪ ,‬מולקולה שפועלת בסמוך לאנזימים על מנת‬
‫לעזור לתפקוד הזירוז של האנזים בריאקציה הכימית‪.‬‬
‫באיור בעמוד הבא רואים אילוסטרציה של התהליך ומבנה המולקולה של ה‪.CoA-‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :19‬מיטוכונדריה‬
‫‪201‬‬
‫מחזור החומצה הציטרית‬
‫סידרה של ריאקציות כימיות‪,‬‬
‫המכונות‬
‫מחזור‬
‫החומצה‬
‫הציטרית‪ ,‬מהוות את ההמשך‬
‫של תהליך הפקת האנרגיה‪.‬‬
‫במהלך‬
‫מחזור‬
‫זה‬
‫נקבל‬
‫חימצון סופי של הפחמן‪.‬‬
‫התהליך הוא גם רב שלבי וגם‬
‫מעגלי‪ .‬כאשר נכנסת למעגל‬
‫קבוצת האצטיל של ה‪Acetyl -‬‬
‫‪ ,CoA‬יש שלבים שונים של‬
‫ניצול האנרגיה המשתחררת‬
‫עקב חימצון המולקולה‪.‬‬
‫העובדה שמתרחש חימצון מודגמת על ידי זה שאנחנו רואים במעגל נקודות יציאה של פחמנים מחומצנים‬
‫– ‪ .CO2‬נקודות הניצול האנרגטי הן נקודות ההיווצרות של ה‪activated carrier molecules-‬‬
‫)מסומנות בירוק(‪ ,‬שהן ‪ NADH‬ו‪ .FADH2-‬המולקולות מאוקטבות על ידי אלקטרונים בעלי אנרגיה‬
‫גבוהה‪ ,‬שהן רוכשות עקב חימצון הפחמנים‪.‬‬
‫רכישה של אלקטרונים היא חיזור של מולקולות נושאות פעילות‪ .‬משום כך הן גם מכונות "כוח‬
‫מחזר"‪.‬‬
‫שלב יצירת האנרגיה יהיה ניצול האנרגיה הזו שבכוח המחזר‪ ,‬ואנחנו נראה מהו המנגנון שמאפשר ניצול‬
‫של האנרגיה האגורה עד שלב זה במולקולות הכוח המחזר בצורת אלקטרונים עם אנרגיה גבוהה‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪202‬‬
‫אלקטרונים עם אנרגיה גבוהה הם אלקטרנים שנוטים לעבור בין מולקולות שיש ביניהן הפרש חימצון‪-‬חיזור‪,‬‬
‫מעבר המשחרר אנרגיה‪.‬‬
‫רכישת האלקטרונים – יצירת כוח מחזר‬
‫•‬
‫‪ – NADH‬נוצר במקורו מ‪ NAD+-‬שהופך ל‪ NADH-‬על ידי רכישה של יון ההידריד )‪ ,(H-‬מימן‬
‫עם שני אלקטרונים‪ .‬כתוצאה מכך ‪ NAD+‬מחוזר ל‪.NADH-‬‬
‫•‬
‫‪ – FADH2‬נוצר במקור מ‪ ,FAD-‬מחוזר על ידי שני יוני הידריד‪.‬‬
‫אלו תהליכי היווצרות של ‪.activated carrier molecules‬‬
‫תחילת דרכה של הנשימה האירובית‬
‫עד כה לא הייתה פעולה ישירה של חמצן; אולם כולנו יודעים שאנחנו‪ ,‬כיצורים אירוביים‪ ,‬זקוקים לחמצן‬
‫על מנת לנצל אנרגיה ולחיות‪ .‬האנרגיה שהכנסנו עם הסוכרים או שומנים נמצאת כרגע במולקולות‬
‫נושאות מופעלות‪ ,‬בכוח המחזר‪.‬‬
‫מבחינה אבולוציונית‪ ,‬התסיסה והנשימה האנאירובית קדמו לנשימה האירובית; אולם הניצול של התסיסה‬
‫הוא חלקי בלבד ולא יעיל מספיק‪ .‬עם היווצרות היצורים הפוטוסינטטיים הראשונים מתקבלת כניסה של‬
‫חמצן לאטמוספירה‪ .‬ככל שהחמצן מצטבר באטמוספרה‪ ,‬ישנה אפשרות להיווצרות מערך ניצול אנרגטי‬
‫יעיל יותר‪ ,‬הוא תהליך הנשימה האירובית‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :19‬מיטוכונדריה‬
‫‪203‬‬
‫הנשימה האירובית מאפשרת לנו ניצול גדול יותר ויעיל יותר אנרגיה‪ .‬ניצול יעיל זה מאפשר גדילה‬
‫מפותחת יותר ולמעשה הקנייה של מורכבות ביולוגית‪ .‬המערכות יכולות להפיק יותר אנרגיה‪ ,‬ולכן‬
‫יכולות להיות מורכבות יותר ולצרוך יותר אנרגיה‪.‬‬
‫המיטוכונדריה‬
‫בתא אאוקריוטי יש מיטוכונדריות‬
‫שמפיקות את הנשימה האירובית;‬
‫התיאוריה‬
‫המסבירה‬
‫את‬
‫כניסת‬
‫המיטוכונדריה לתאים האאוקריוטיים‬
‫היא התיאוריה האנדוסימביונטית‪,‬‬
‫הגורסת שתא קדום אנאירובי‪ ,‬שהצליח‬
‫להפוך לתא אאוקריוטי – כלומר בעל‬
‫גרעין – הצליח לבלוע חיידק אירובי‬
‫פרוקריוטי‪.‬‬
‫בליעה זו הביאה להיווצרות יחסים‬
‫סימביונטיים אובליגטוריים )מחייבים(‬
‫בין התאים‪ .‬הסימביוזה היא מחייבת עקב מעבר של גנים מהפרוקריוטי האירובי לגרעין המוגן של‬
‫האאוקריוטי האנאירובי‪ .‬כעת לתא הזה יש יכולות אירוביות שנובעות מקיום החיידק שנבלע‪.‬‬
‫התמיכות לתיאוריה נובעות בעיקר מתכונות המיטוכונדריה של היום‪ ,‬הדומות לחיידקים מבחינות רבות‪:‬‬
‫גודל‪ ,‬הרכב‪ ,‬ריבוזומים פרוקריוטיים‪ ,‬גנום שמקודד לחלבונים המתבטאים ייחודית במיטוכונדריה‪.‬‬
‫המיטוכונדריה היא יצור חצי‪-‬עצמאי‪ ,‬אולם חלק מעצמאותה נדדה בצורת גנום ל‪ DNA-‬של התא‬
‫האאוקריוטי‪.‬‬
‫תכונות המיטוכונדריה‬
‫המיטוכונדריה נמצאת בעיקר באיזורים של‬
‫התא שבהם נדרשת אנרגיה‪ ,‬למשל תחילת‬
‫השוטון של תא הזרע‪ ,‬אשר צורך ‪ ATP‬על‬
‫מנת לנוע‪.‬‬
‫תהליך הנשימה במיטוכונדריה‬
‫תהליך זה מכונה ‪ .Oxidative Phosphorilation‬תהליך זה‬
‫כורך ניצול חמצן )‪ (oxidative‬במהלכו יש הוספה של‬
‫פוספט )‪ (Phosphorilation‬מ‪ ADP-‬על מנת ליצור ‪.ATP‬‬
‫מולקולות הכוח המחזר מגיעות אל המיטוכונדריה מחד‪,‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪204‬‬
‫ומולקולת ‪ ADP‬ופוספט מגיעים מאידך‪ .‬קבלת אנרגיה מהכוח המחזר של התא מאפשר פירוק של חמצן‬
‫והכוח המחזר ל‪ NAD+-‬ומים מחד ואיחוי של ‪ ADP‬ופוספט ל‪ ATP-‬מאידך‪.‬‬
‫מפלי ריכוזים‬
‫כשמדברים על הפרשי ריכוזים של חומר הנמצא משני צידי הממברנה‪ ,‬גם‬
‫כאן יש אנרגיה אגורה‪ .‬האנרגיה הפוטנציאלית הזו ניתנת לניצול‪ ,‬וגם היא‬
‫משמשת במיטוכונדריה )על ידי משאבות פרוטונים‪ ,‬למשל(‪.‬‬
‫מבנה ותפקוד של המיטוכונדריה‬
‫במיטוכונדריה יש מספר מרחבים‪ ,‬והם‬
‫ממודרים על ידי ממברנות‪ .‬במיטוכונדריה יש‬
‫ממברנה חיצונית‪ ,‬ממברנה פנימית שהיא‬
‫המגדירה של המרחב הפנימי ביותר של‬
‫המיטוכונדריה – המטריקס‪ .‬כמו כן בין‬
‫הממברנות קיים מרחב נוסף – החלל הבין‪-‬‬
‫ממברנלי‪.‬‬
‫הממברנה החיצונית‬
‫מאופיינת בהיותה בעלת חדירות גבוהה‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא שנעוצים בה חלבונים רבים‬
‫כמו חלבון ‪ ,porin‬המחוררים אותה בצורה כזו‬
‫שכל חומר הקטן מ‪ 5,000-‬דלתון יכול לעבור‬
‫באופן חופשי בין שני צידי הממברנה‪.‬‬
‫הממברנה החיצונית של‬
‫מאופיינת בחדירות הגבוהה‪.‬‬
‫מה ההשלכות מכך?‬
‫המיטוכונדריה‬
‫•‬
‫הריכוז של החומרים הקטנים האלו יהיה שווה בין החלק הפנימי והחיצוני של הממברנה‪.‬‬
‫•‬
‫חומרים גדולים יוצרים מפל ריכוזים‪.‬‬
‫•‬
‫גם יונים יכולים לעבור באופן חופשי בהנחה שהם קטנים מספיק‪.‬‬
‫החלל הבין‪-‬ממברנלי‬
‫איזור זה עשיר באנזימים שעוזרים לו לבצע את תפקידו‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :19‬מיטוכונדריה‬
‫‪205‬‬
‫הממברנה הפנימית‬
‫מאופיינת באופן הפוך לממברנה החיצונית‪ :‬הממברנה הזו היא מאוד לא חדירה‪ .‬כמו כן יש קיפולים‬
‫רבים של הממברנה הפנימית‪ ,‬המשמשים להגדלת שטח פנים – דבר המרמז לקיום תהליך חשוב על גבי‬
‫הממברנה‪ ,‬כאשר הגדלת שטח הפנים מבקשת לייעל ולהגביר את התהליך‪.‬‬
‫המבנה של הממברנה הפנימית מיועד לביצוע שלושה סוגי פונקציות‪:‬‬
‫•‬
‫ריאקציות חימצון המאפיינות את ה‪ – electron transport chain-‬ניצול האנרגיה של‬
‫אלקטרונית מרמה אנרגטית גבוהה‪.‬‬
‫•‬
‫מכונה מולקולרית לסינטזה של ‪ .ATP‬ייעשה צימוד בין תהליך זה לקודם‪.‬‬
‫•‬
‫יכולת הכנסת חלבונים שונים ופקטורים הנחוצים לקיום התהליכים המתרחשים במיטוכונדריה‬
‫אך מקורם מן החוץ )למשל חלבונים מיטוכונדריאליים המסונטזים על ידי גנים מה‪ DNA-‬של התא(‪.‬‬
‫בממברנה הפנימית יש מרכיבים ייחודים‪ ,‬כמו הפורינים‬
‫בממברנה החיצוני‪ .‬אחד ממרכיבים אלו הוא הקרדיוליפין –‬
‫מולקולה של גליצרול המחוברת לשני ליפידים‪ ,‬וכל שני‬
‫גליצרולים מחוברים לאותה הליבה – כך שנוצר דימר של‬
‫פוספוליפיד‪.‬‬
‫פגיעה בשימוש בקרדיוליפין יכולה לגרום לפגיעה גנטית בגוף‪,‬‬
‫ופגיעה בפעילות של המיטוכונדריות‪.‬‬
‫המטריקס‬
‫המטריקס הוא תווך תוך‪-‬תאי המכיל את הגנום המיטוכונדריאלי‪ ,‬האנזימים הפעילים‪ ,‬הריבוזומים וכדומה‪.‬‬
‫תהליך החימצון במיטוכונדריה‬
‫פוטנציאל חימצון חיזור‬
‫חימצון של קרבו‪-‬הידראט יוצר ‪ .ATP‬על מנת להבין תהליך זה אנחנו צריכים להבין את פוטנציאל‬
‫החימצון‪-‬חיזור )‪ .(RedOx Potential‬פוטנציאל זה מבטא את הזיקה של חומרים לאלקטרונים‪.‬‬
‫בדומה לחומצות ובסיסים שניתן לזווג בהם בין חומצה ובסיס‪ ,‬ניתן לזווג ‪ – RedOx Pair‬זוגות של מוסר‬
‫ומקבל אלקטרונים‪ .‬ניתן לזווג בין חומרים שונים כל עוד יש מישהו שיתרום אלקטרונים ומישהו שייקלוט‬
‫את אותם האלקטרונים‪.‬‬
‫המעבר הכיווני נוצר מחומר התחלתי בעל נטייה נמוכה להחזקה של אלקטרונים )נטייה גבוהה למסירה‬
‫של אלקטרונים(‪ ,‬כלומר פוטנציאל חימצון חיזור נמוך‪ ,‬המעביר אלקטרונים לחומר בעל פוטנציאל‬
‫חימצון‪-‬חיזור גבוה‪.‬‬
‫פוטנציאל חימצון‪-‬חיזור נמדד כיכולת למסור או לקבל אלקטרונים מול חומר סטנדרט כלשהו‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪206‬‬
‫מה קורה במיטוכונדריה?‬
‫בטבלה הבאה אנחנו רואים את‬
‫פוטנציאל החימצון‪-‬חיזור של חומרים‬
‫שונים‪ .‬ל‪ NADH-‬יש פוטנציאל של ‪-‬‬
‫‪ ;-320 mV‬לחמצן יש פוטנציאל של‬
‫‪ ;+820 mV‬יש כאן הפרש די גדול‬
‫והמעבר בין ההפרשים האלו יניב‬
‫אנרגיה רבה‪.‬‬
‫המעבר הביולוגי הוא‪ ,‬כפי שציינו‪ ,‬דרך שלבי ביניים‬
‫שכל אחד מהם כדאי מבחינה אנרגטית ומתרחש על‬
‫מנת לאפשר ניצול אנרגטי של תהליכים ביולוגיים‪.‬‬
‫התהליך נעשה במסגרת שרשרת מעבר האלקטרונים‬
‫בתא‪.‬‬
‫בתהליך זה אנחנו מתחילים עם חומר שיש לו פוטנציאל‬
‫חמצון‪-‬חיזור נמוך‪ .‬יש שלוש תחנות למעבר‪ ,‬כאשר‬
‫לכל תחנה פוטנציאל מעט גבוה יותר ולכן המעבר הוא‬
‫חד‪-‬כיווני‪ .‬בסופו של דבר יש הפיכה של חמצן למים‪.‬‬
‫יש‬
‫צימוד‬
‫של‬
‫האנרגיה‬
‫שמרוויחים‬
‫ברכישת‬
‫האלקטרונים בכל תחנת ביניים לתהליך נוסף‪ :‬תהליך זה הוא הוצאת פרוטונים מהמטריקס את המרחב‬
‫הבין‪-‬ממברנלי‪.‬‬
‫כתוצאה מכך יש יצירה של גרדיינט של פרוטונים‪ .‬הפרוטונים לא יכולים לעבור באופן חופשי דרך‬
‫הממברנה הפנימית‪ ,‬והכוח של הגרדיינט מנוצל על ידי המיטוכונדריה ליצירת ‪.ATP‬‬
‫דוגמה למעבר אלקטרונים‪ :‬ציטוכרום ‪C‬‬
‫סוג של מעבר אלקטרונים ניתן לראות כשמסתכלים על המולקולה ציטוכרום‪-‬סי‪ ,‬המהווה דוגמה למנגנון‬
‫העברת אלקטרונים‪.‬‬
‫המולקולה מכילה קבוצת ‪ Heme‬שבמרכזה אטום של ברזל‪ ,‬שיכול להיות בשני מצבים‪ F+2 :‬או ‪,F+3‬‬
‫בתלות בשאלה האם הוא מקבל אלקטרון‪ .‬מצב אחד‪ ,+3 ,‬מקבל אלקטרון מתורם עם פוטנציאל חימצון‪-‬‬
‫חיזור נמוך יותר; מצב ‪ +2‬תורם אלקטרון לקולט עם פוטנציאל גבוה יותר‪ .‬כך נעשה מעבר האלקטרונים‪.‬‬
‫כתוצאה ממעבר האלקטרון נוצר כוח מחזר‪ .NADH ,‬האנרגיה של זרם האלקטרונים מנוצלת על מנת‬
‫ליצור גרדיינט פרוטונים‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :19‬מיטוכונדריה‬
‫‪207‬‬
‫באיור משמאל ניתן לראות את המסירה‬
‫ההדרגתית של האלקטרונים‪ .‬שלושת‬
‫הקומפלקסים מפורטים באיור עם‬
‫שמותיהם‪ .‬הקומפלקס האחרון מוסר‬
‫אלקטרונים לחמצן ומייצר מולקולת‬
‫מים‪.‬‬
‫באיור משמאל למטה אנו רואים סכמה‬
‫מהספר המתארת כיצד חומר שמקבל‬
‫מצד המטריקס שלו אלקטרון יכול אחר כך‪ ,‬בשינוי‬
‫קונפורמציה שנובע מקבלת ומסירת האלקטרון‪,‬‬
‫לשחרר את האלקטרון במרחב אחר‪ .‬הסכמה בעמוד‬
‫הבא מראה את אותו הדבר‪ :‬יש חלבון שפונה גם‬
‫למטריקה וגם לתווך הבין‪-‬ממברנלי‪ .‬הוא יכול לקשור‬
‫פרוטון מצד אחד‪ .‬עקב קליטת האנרגיה מקבלת‬
‫האלקטרון יהיה שינוי קונפורמציה שיביא לשחרור‬
‫הפרוטון במרחב מיטוכונדריאלי אחר – התווך הבין‪-‬‬
‫ממברנלי‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪208‬‬
‫ממה נובעת נטיית הפרוטון להיכנס חזרה?‬
‫•‬
‫הפרש ריכוזים – במילים אחרות‪,‬‬
‫הפרשי ‪ .pH‬ההפרשים האלה קיימים‬
‫בין מרחב המטריקס למרחב הבין‪-‬‬
‫ממברנלי‪.‬‬
‫•‬
‫הפרש מטענים – הנובע מהמטען‬
‫שנושאים יוני הפרוטון‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫גדלה הנטייה של הפרוטונים לחזור‬
‫אל המטריקס‪.‬‬
‫אם בודקים ‪ ,pH‬היכן יהיה הגבוה יותר? ה‪ pH-‬הגבוה יהיה במטריקס‪ ,‬כי שם יש ריכוז נמוך של פרוטונים‪.‬‬
‫לעומת זאת לא יהיו הפרשי ‪ pH‬בין התווך הבין‪-‬ממברנלי לציטוזול‪ ,‬כי שם יש מעבר חופשי דרך הפורינים‪.‬‬
‫ההפרשים האלה מנוצלים על ידי משאבה המכונה ‪ .ATP Synthase‬הפרוטונים לא יכולים לעבור‬
‫בממברנה הפנימית של המיטוכונדריה‪ ,‬ולכן הם חייבים לעבור מהמשאבה‪ .‬האנרגיה המשתחררת בכניסה‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :19‬מיטוכונדריה‬
‫‪209‬‬
‫למשאבה מנוצלת על מנת לחבר בין‬
‫‪ ADP‬לפוספט‪ ,‬ליצירת ‪.ATP‬‬
‫הפרוטונים נכנסים למרחב מסויים‬
‫במשאבה‪ ,‬דבר המניע אותה לזוז‬
‫במעגל‪ .‬לאחר השלמה של סיבוב‬
‫שלם‪ ,‬פרוטון יכול להשתחרר‪ ,‬אך‬
‫בינתיים האנרגיה הפוטנציאלית שלו‬
‫תורגמה לאנרגיה מכאנית שהניעה‬
‫את המשאבה‪ .‬עם סיבובה היא‬
‫מייצרת את ה‪ .ATP-‬הליבה של המשאבה מושכת מולקולות ‪ ADP‬ופוספט ובאנרגיה המכאנית מחברת‬
‫אותם‪.‬‬
‫שימו לב שאם ריכוז הפרוטונים נמוך‪ ,‬כיוון המשאבה יכול להתהפך‪ :‬אז היא תכניס פרוטונים ותפרק ‪ATP‬‬
‫ל‪ ADP-‬ופוספט‪ .‬כך למשל עובדת משאבת הפרוטונים של הליזוזום‪ ,‬שמכניסה פרוטונים תוך ניצול ‪.ATP‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪210‬‬
‫‪20.05.2010‬‬
‫שיעור ‪ :20‬העברת אותות‬
‫בתחילת הקורס קבענו שהתא הוא היחידה הארגונית הבסיסית של החיים; חלק מקביעה זו היה‬
‫שהתהליכים הכימיים המאפיינים את החיים מתרחשים בתוך התאים או בסמוך להם‪.‬‬
‫אנו יודעים שישנה הפרדה בין העולמות החוץ תאי והתוך תאי‪ ,‬הנחצצים על ידי הממברנה הפלזמטית‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬אנחנו גם יכולים להבין שתא מסויים בגוף אינו פועל באופן בלתי תלוי‪ ,‬ללא הקשר; התא פועל‬
‫מתוך ההקשר של הגוף‪ .‬אבל מה זה אומר?‬
‫הפעולה בהקשר הגוף קובעת שצריכה להיות התאמה בין תהליכים בתוך תא אחד בגוף לתהליכים‬
‫המתרחשים בתא במקום אחר בגוף; תא שנמצא בבלוטה מסויימת ישפיע בתהליכים שלו על תא שריר‬
‫מרוחק מאוד מאותו התא‪ .‬יש תיאום בין העולמות הכימיים האלה‪ ,‬ושיעור זה יעסוק באופן הביצוע של‬
‫תיאום זה‪ ,‬בעיקר לנוכח החוצץ הכימי – הממברנה – שלא מאפשר מעבר חופשי בין החוץ לפנים‪.‬‬
‫עקרון העברת האותות‬
‫האיור הבא מציג את עקרון העברת האותות‪:‬‬
‫ישנם שני אלמנטים למעבר‪:‬‬
‫•‬
‫מעבר האות – יש אות שנשלח )‪ (OUT‬ואות שנקלט )‪ .(IN‬זה מה שמאפשר להעביר מסר‪.‬‬
‫•‬
‫המרה של הסיגנל – סיגנל בעל טבע מסויים‪ ,‬למשל סיגנל רדיו בטלפון‪ ,‬מומר במכשיר לשפה אחרת‬
‫שאנו יודעים לקלוט – שהיא השמע שיוצא מהאפרכסת‪.‬‬
‫בהקשר של התאים‪ ,‬גם כן קיימים שני האלמנטים‪ :‬יש מולקולה נושאת‪-‬מסר שמתקיימת במדיום‬
‫החוץ תאי; המולקולה נקלטת על ידי רצפטור‪ ,‬אשר מתחיל את פעולת ה‪ .transduction-‬זוהי‬
‫ההמרה שנעשית‪ ,‬שינוי בשפה הכימית שמאפשרת שינוי התנהגותי של התאים אליהם הגיע המסר‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :20‬העברת אותות‬
‫‪211‬‬
‫שימוש העברת האותות‬
‫מהי השכיחות של אירוע קליטת המסרים? המסרים‬
‫נשלחים לתאים כל הזמן‪ .‬אם נסתכל על תא בשני‬
‫רגעים שונים‪ ,‬ובשניהם נראה שיש לנו את אותו התא‬
‫ללא שום שינוי‪ ,‬האם הוא נמצא בשיווי משקל סטטי‪,‬‬
‫שבו אין שינוי‪ ,‬או שיווי משקל דינמי‪ ,‬במהלכו יש‬
‫שינויים רבים כל הזמן ופעילות אקטיבית על מנת‬
‫לשמר את שיווי המשקל?‬
‫התשובה היא שהשיווי משקל הוא דינמי – שכן כבר‬
‫ציינו שהתאים מוציאים אנרגיה כל הזמן על מנת‬
‫לשמר את הסדר שהוא מקור החיים‪ .‬באיור אנו‬
‫יכולים לראות שתאים קולטים פקטורים שונים על מנת שיוכלו לבצע פעולות שונות‪ :‬בין אם אלו‬
‫פקטורים להשרדות‪ ,‬גדילה והתחלקות‪ ,‬התמיינות או אפופטוזיס )שמתרחש בהיעדר פקטורי השרדות(‪,‬‬
‫התא קולט אותות כל הזמן ומתרגם אותם לפעולות אקטיביות )כמו הפעלת משאבות בהשרדות‪ ,‬הפעלת‬
‫תהליכי מיוזה ומיטוזה בחלוקה‪ ,‬ביטוי גנים מסויימים בהתמיינות( על מנת לשמור על חיותו או לבצע‬
‫פעולות שונות‪.‬‬
‫סוגי מסלולי העברת אותות‬
‫העברה אנדוקרינית‬
‫תא במקום מסויים בגוף‪ ,‬תא בלוטה למשל‪ ,‬מפריש‬
‫הורמון לזרם הדם‪ .‬תא המטרה של הסיגנל יכול‬
‫להיות מאוד מרוחק מתא המקור‪ .‬הסיגנל שעובר‬
‫בזרם הדם מגיע לתא המטרה שם נקלט על ידי‬
‫הרצפטורים המתאימים הקיימים בתא המטרה‪.‬‬
‫ההורמון נמצא כל הזמן בסביבה הידרופילית; הורמון שכזה לא מסוגל לעבור את מחסום הממברנה כי הוא‬
‫הידרופילי בטבעו ולכן הרצפטור הוא רצפטור ממברנלי שפונה כלפי חוץ‪ ,‬קולט את ההורמון מהתווך‬
‫החוץ תאי‪ ,‬ומתחיל מסלול אותות לתגובה‪.‬‬
‫ביולוגיה היא לא רק תאים אלא גם אורגניזמים; בעת שניצב מול איום‪,‬‬
‫אורגניזם נוקט בשיטת ‪ – fight or flight‬הילחם או ברח‪ .‬הפעולה הזו היא‬
‫בסיסית עוד מהתאים‪ :‬גירוי של בלוטת יותרת הכליה )אדרנל( היא הבלוטה‬
‫המפרישה אדרנלין לזרם הדם‪ .‬כתוצאה מכך הוא יגיע לתאים שונים‬
‫והתגובה התאית של תאי המטרה תאפשר את תגובת האורגניזם בשיטת‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫‪212‬‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪ .fight or flight‬אנחנו גם מבחינים בכך שהתנאי לתגובה תאית לחומר ההורמונלי מחייבת קיומם של‬
‫רצפטורים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בעוד שרצפטורים הם תנאי לקיום במסלול‪ ,‬הם לא קובעים בהכרח איך ייראה המסלול‪ :‬תאים‬
‫שונים יכולים להגיב באופן שונה לאותו הליגנד‪ ,‬בשל הבדלים בגנים המתבטאים כתוצאה מקליטת אותו‬
‫הסיגנל‪.‬‬
‫הולכה פאראקרינית‬
‫במנגנון זה התא שולח אות על ידי הפרשת חומר‬
‫מסויים‪ ,‬אולם החומר הזה הוא לא חומר סיסטמטי‪,‬‬
‫שעובר בזרם הדם לכל הגוף ומגיע לתאים מרוחקים‪,‬‬
‫אלא הוא מופרש לתווך החוץ תאי ולכן משפיע‬
‫בעיקר על תאים הקרובים לתא המפריש‪.‬‬
‫גם כאן החומר המופרש נקלט על ידי קולטנים‬
‫מסויימים וגורם לשינוי בתאים שנמצאים בסביבתו‬
‫של התא ששלח את הסגנל‪.‬‬
‫נניח שיש פציעה ברקמת האפיתל‪ ,‬רקמת העור‪ .‬כעת‬
‫צריך לתקן את הפציעה‪ .‬על אף שפציעה יכולה‬
‫להביא לתגובות סיסטמטיות‪ ,‬ישנן גם פעולות‬
‫מקומיות‪ :‬יצירת צלקת‪ ,‬ניקוי ממזהמים‪ ,‬בניית‬
‫הרקמה מחדש וכדומה – כל אלו הכרחיים באיזור‬
‫הפציעה בלבד והאורגניזם לא "מעוניין" להשקיע‬
‫אנרגיה זו בכל רחבי הגוף‪.‬‬
‫באיור אנחנו רואים רשימה ארוכה של סיגנלים‪,‬‬
‫שאנו רואים שמשותפים לסיומת ‪ – GF‬פקטור גדילה‬
‫)‪ .(Growth Factor‬אותות אלו גורמים לגדילה‬
‫והתפתחות של תאים על מנת ליצור מחדש את‬
‫הרקמה הפצועה‪.‬‬
‫במחלות כמו מחלת הסרטן‪ ,‬התאים למעשה מפרשים שלא כראוי את אותות הגדילה )‪ (GF‬ולכן הם גדלים‬
‫באופן לא מבוקר ולא מתאים‪ ,‬שלא לצורך‪.‬‬
‫העברה נוירונית‬
‫כאן יש מבנה ייחודי של תאי נוירון הגורם לשני‬
‫תאים שגופיהם מרוחקים מאוד אחד מהשני לקרב את‬
‫מעבר האותות בעזרת קיום סינפסה‪ .‬הסינפסה גורמת‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :20‬העברת אותות‬
‫‪213‬‬
‫ליעילות גבוהה של הסיגנל המשוחרר – המופרש לתוך חלל הסינפסה‪ ,‬ונקלט במהירות על ידי תא היעד‬
‫)פוסט‪-‬סינפטי(‪.‬‬
‫סיגנל חשמלי נישא על גבי הנוירון מגיע לקצה האקסון – הקצה הפרה‪-‬סינפטי‪ .‬כתוצאה ממעבר האות‬
‫החשמלי נפתחות תעלות סידן‪ ,‬הגורמות לסידן להיכנס לתא )לפי מפל הריכוזים שלו(‪ .‬כניסה של סידן‬
‫מפעילה מסלול אותות המביא לאיחוי של וזיקולות מלאות בפקטורים המכונים נוירוטרנסמיטורים – פקטורי‬
‫אותות עצביים – עם הממברנה של התא הפרה‪-‬סינפטי‪ ,‬כך שהנוירוטרנסמיטורים משוחררים לחלל הסינפטי‪,‬‬
‫שם הם יכולים להיקלט על ידי רצפטורים של התא הפוסט‪-‬סינפטי‪ .‬קליטה זו גורמת למסלול אותות בתא‬
‫הפוסט‪-‬סינפטי הגורם לפתיחת תעלות יונים בתא‪ ,‬דבר היוצר סיגנל חשמלי )במידה וזהו נוירון( והעברה‬
‫הלאה של האות החשמלי‪.‬‬
‫העברה תלויית‪-‬מגע‬
‫אם במרחקי סיגנל עסקנו‪ ,‬השיא של הקירבה הוא‬
‫שיטה זו‪ :‬המולקולה הנקלטת היא למעשה רכיב‬
‫הנמצא על גבי הממברנה של תא מסויים; אותו רכיב‬
‫מהווה ליגנד הנקשר לרצפטור בממברנה של תא שכן‪.‬‬
‫סיגנל מסוג זה חשוב למשל במנגנון התפתחות תאי‬
‫עצבים והתמיינותם – רק אחוז קטן מתאים‬
‫טוטיפוטנטיים‬
‫להתפתח‬
‫צריכים‬
‫למערכת העצבים‪ ,‬והשמירה על היחס‬
‫הזה נעשית על ידי סיגנל שתא מרכזי‬
‫כלשהו שולח לתאים הלא‪-‬ממויינים‬
‫שסביבו‪,‬‬
‫מהתאים‬
‫המונע‬
‫האלו‬
‫להתמיין לתאי נוירון וגורם להם‬
‫להתמיין למשהו אחר‪.‬‬
‫בתוך התא‪ ,‬בציטוזול‪ ,‬נמצא החלק‬
‫הציטוזולי‬
‫של הרצפטור‪ .‬הליגנד‬
‫הממברנלי‬
‫נקשר‬
‫של‬
‫תא‬
‫שכן‬
‫לרצפטור‪ ,‬ובעקבות כך יש שינוי‬
‫קונפורמציה וביקוע של הרצפטור‬
‫המפרק אותו לשני חלקים )במקרה‬
‫זה(‪.‬‬
‫החלק‬
‫הציטוזולי‬
‫משוחרר‬
‫לציטוזול ומעביר את האות אל הגרעין‪,‬‬
‫שם הוא גורם לשינוי בביטוי הגנים על‬
‫ידי פקטורי שיעתוק‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫‪214‬‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫האיור הבא מראה עד כמה המערכת של העברת האותות מורכבת‪ :‬אם אנו בוחנים את החומר אצטילכולין‪,‬‬
‫נוירוטרנסמיטור‪ ,‬הוא יכול להיות מוכר על ידי רצפטורים בתאים שונים אך בכל תא יש שינוי התנהגותי‬
‫שונה‪ :‬בשריר הלב תהיה ירידה בקצב ועוצמץ ההתכווצות‪ ,‬בבלוטות רוק זה ייגורם להפרשה‪ ,‬ובתאי‬
‫שריר שלד תהיה התכווצות של השריר‪.‬‬
‫רצפטורים שונים הם בעלי צורה שונה‪ ,‬הם יכירו ליגנדים שונים ויביאו לתוצאות שונות בתאים‬
‫שונים מאותו הליגנד‪.‬‬
‫ליגנדים הידרופובים‬
‫עד כה דיברנו על ליגנדים הידרופילים שלא יכולים‬
‫לחצות את הממברנה; ישנם גם ליגנדים הידרופובים‬
‫שהם מולקולות קטנות שיכולות לחדור דרך‬
‫הממברנה ולהגיע ישירות לציטוזול‪ .‬גם במרחב‬
‫התוך‪-‬תאי קיימים רצפטורים של הפקטורים האלה‪,‬‬
‫אשר גורמים לתגובה מתאימה‪.‬‬
‫דוגמה לכך היא הקורטיזול)בתמונה הימנית בעמוד‬
‫הבא( – אחד מההורמונים הסטרואידים‪ ,‬המאופיינים‬
‫בטבעות משושות ומחומשות שמקנות להם אופי‬
‫הידרופובי שמאפשר להן מעבר בממברנה והגעה‬
‫לקולטן‪ .‬גם לאחר שנקשרו לקולטן תוך‪-‬תאי חייבת‬
‫להיות המרה של האות באופן כזה שיביא לתגובה‬
‫הרצויה‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :20‬העברת אותות‬
‫‪215‬‬
‫שלבי תהליך העברת האותות‬
‫נחזור לעסוק במולקולות שנקלטות ברצפטור ממברנלי‪ .‬ניתן לחלק את תהליך העברת האותות לכמה‬
‫שלבים ותהליכים‪:‬‬
‫•‬
‫‪ – Primary Transduction‬המרה ראשונית‪ ,‬הקליטה או היווצרות הקשר בין הליגנד לרצפטור‪.‬‬
‫•‬
‫‪ – Relay‬העברה דרך תחנות ממסר שונות‪.‬‬
‫התא הוא מבנה תלת‪-‬מימדי‪ ,‬והאירוע‬
‫של‬
‫ההולכה‬
‫הראשונית‬
‫מתרחש‬
‫בממברנה החיצונית; התוצאה צריכה‬
‫להיות לרוב שינוי של ביטוי גנים‪.‬‬
‫לפיכך אנחנו צריכים לגשר בין שני‬
‫המרחבים התוך‪-‬תאיים האלה; הדבר‬
‫נעשה על ידי העברה של המסר‬
‫במנגנונים מולקולאריים של חלבונים‪,‬‬
‫המאפשרים את הקשירה והמעבר של‬
‫המרחק מהממברנה הפלזמטית ועד‬
‫מקום היעד בו ייתרחשו התהליכים‬
‫בפועל‪.‬‬
‫•‬
‫‪ – Transduce and Amplify‬כחלק‬
‫מתהליך ה‪ ,relay-‬באחת מתחנות‬
‫הממסר אנחנו מקבלים גם הגברה של המסר‪ :‬ישנה יצירה של מסרים שניוניים ) ‪small‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪216‬‬
‫‪ ,(intracellular nessenger molecules‬המתוּוכת לרוב על ידי אנזים – שכן אנזים חוזר על‬
‫פעולתו עם סובסטרטים רבים‪ ,‬וכך אנזים יחיד משפעל מולקולות רבות ומגביר את היקף האות‬
‫המתקבל‪.‬‬
‫•‬
‫‪ – Integrate‬התא לא מקבל סיגנל אחד אלא כמה וכמה סיגנלים; ישנם שלבים שעושים אינטגרציה‬
‫בין הסיגנלים השונים על מנת לגורם לשילוב של פקטורים מסויימים שגורם לתגובה אחת בעוד‬
‫ששילוב של פקטורים אחרים ודומים ייגרום לתגובה שנייה‪.‬‬
‫•‬
‫‪ – Distribute‬תהליך העברת האות מביא לשינוי בהתנהגות התאים‪ .‬השינוי בהתנהגות יכול להיות‬
‫מגוון‪ :‬בין שיהיה שינוי בביטוי הגנים‪ ,‬שינוי בצורה או תנועת התא או שינוי במטאבוליזם שלו‪.‬‬
‫לא מולקולה בודדת יוצרת את השינוי הזה‪ ,‬ולכן לאחר האינטגרציה נדרש מנגנון להפעלת‬
‫מולקלות שונות שיפעילו את השינויים – בשינוי הביטוי השל הגנים יופעלו פקטורי שיעתוק;‬
‫בשינוי הצורה יופעלו חלבוני השלד; בשינוי המטאבוליזם יופעלו חלבונים אחרים‪.‬‬
‫סוגי רצפטורים‬
‫אנחנו יכולים לסווג מספר סוגי‬
‫רצפטורים‪.‬‬
‫•‬
‫קולטנים מצומדי תעלות יוניות‬
‫– ראינו כאלה בתאים הפוסט‪-‬‬
‫סינפטיים שקולטים את הנוירו‪-‬‬
‫טרנסמיטורים‬
‫רצפטורים‬
‫פנימה על‬
‫ובעקבות‬
‫ידי‬
‫קליטת‬
‫הנוירוטרנסמיטור הייתה פתיחה‬
‫של תעלות יוניות‪.‬‬
‫•‬
‫‪Coupled‬‬
‫‪G-Protein‬‬
‫–‬
‫אלו‬
‫‪Receptor‬‬
‫מנגנונים‬
‫מערבים קומפלקס של קולטן‬
‫וחלבונים שיכולים לפרק ‪ GTP‬ל‪-‬‬
‫‪ .GDP‬נרחיב עליהם רבות בהמשך‪.‬‬
‫•‬
‫קולטנים המצומדים לאנזימים – כאשר הקולטנים קולטים ליגנד )אם הוא מביא שני רצפטורים‬
‫למגע יחד זה מכונה דימריזציה‪ ,‬אם יותר משני חלבונים זה אוליגומריזציה(‪ .‬כתוצאה מהדימריזציה‬
‫יש שינוי קומפורמטיבי ואקטיבציה של החלק הציטוזולי של הרצפטור‪.‬‬
‫האקטיבציה יכול לערב פעילות אנזימטית – למשל פעילות של קינאזה שתזרחן חלבונים אחרים‪ .‬כמו‬
‫כן יכול להיות שהקולטן עצמו לא יכול לזרחן אבל הוא מצומד לקינאזה‪ ,‬שהיא האחראית על העברת‬
‫האות בזירחון‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :20‬העברת אותות‬
‫‪217‬‬
‫חלבוני ‪ – G‬הרחבה‬
‫חלבונים אלו מקבלים את שמם תודות‬
‫להיותם חלבונים שיכולים לקשור‬
‫‪ GTP‬או ‪ .GDP‬חלבונים אלו‬
‫משתמשים בקשירה זו של נוקליאוטיד‬
‫על מנת לשמש כמתג מולקולארי‪ .‬הם‬
‫יכולים להימצא במצב פעיל )‪ (ON‬או‬
‫מנוטרל )‪.(OFF‬‬
‫החלבונים כבויים כאשר הם קשורים‬
‫ל‪ GDP-‬והם דלוקים כשהם קשורים‬
‫ל‪ .GTP-‬אנחנו נכיר שני סוגים של‬
‫חלבונים כאלה‪ :‬האחד הוא חלבוני ה‪-‬‬
‫‪ G‬הטרימרים‪ ,‬כלומר הם מורכבים‬
‫משלוש תת יחידות‪ ,‬ובסוף ההרצאה‬
‫נראה‬
‫דוגמת‬
‫לחלבון‬
‫‪G‬‬
‫שהוא‬
‫מונומרים –מורכב מתת יחידה אחת –‬
‫אבל עקרון הפעולה שלו דומה – דלוק‬
‫עם ‪ GTP‬וכבוי עם ‪ .GDP‬השינוי‬
‫בפעילות‬
‫נובע‬
‫כמובן‬
‫משינוי‬
‫קונפורמטיבי‪.‬‬
‫שינוי הקונפורמציה‪ ,‬או מצב הפעילות‪ ,‬מתבטא בשינוי אפיניות לחלבונים שונים – ומשפיע לפיכך על‬
‫החלבונים שיושפעו או על אופן ההשפעה עליהם בתלות במצב הפעילות של חלבון ‪.G‬‬
‫הקולטנים של הקומפלקס הטרימרי הם משפחה של חלבונים חוצי‪-‬‬
‫ממברנה שחוצים אותה שבע פעמים‪ .‬בעקבות קשירת ליגנד‪ ,‬הקצה‬
‫הציטוזולי של הרצפטור משתנה והוא יכול לקשור חלבון ‪ G‬כבוי‬
‫שמחובר ל‪ .GDP-‬כאשר חלבון ה‪ G-‬נקשר לרצפטור הוא מחליף‬
‫את ‪ GDP‬ב‪ GTP-‬ומופעל‪.‬‬
‫בעקבות השינוי הקונפורמטיבי הנובע מקשירה ל‪ ,GTP-‬יש )בחלק מהמקרים( הפרדה בין תת היחידה‬
‫אלפא לבין הקומפלקס של שתי תת היחידות‬
‫בטא‪-‬גמא‪ .‬שני החלקים משופעלים עקב‬
‫הקשירה‪ .‬כל אחד משני החלקים יכול להביא‬
‫לשינוי פעילות של חלבונים אחרים‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪218‬‬
‫כשם שיש מנגנון הפעלה של חלבוני‬
‫‪ ,G‬יש גם מנגנון כיבוי‪ .‬מנגנון זה הוא‬
‫על ידי הידרוליזה של הפוספט שנמצא‬
‫על ה‪ .GTP-‬מרגע שיש הידרוליזה‪,‬‬
‫ה‪ GTP-‬הופך ל‪ GDP-‬ולכן החלבון‬
‫מנוטרל‪ .‬לאחר הניטרול החלבון לא‬
‫יכול לקשור את החלבון האינדוקטיבי‬
‫שמוליך את הסיגנל פנימה אלא חוזר‬
‫לקשור את תת היחידה בטא‪-‬גמא‪.‬‬
‫לאחר החלפה זו ניתן לחזור לרצפטור‬
‫המשופעל ולהחליף ל‪ ;GTP-‬אולם גם‬
‫רצפטורים הקשורים לליגנד אינם‬
‫נותרים משופעלים לנצח‪ .‬בשלב כזה‬
‫או אחר קינאזה מגיעה ומזרחנת את‬
‫האתרים הקושרים של הרצפטור‪,‬‬
‫ובצורה זו גורמת לאפיניות של‬
‫הרצפטור לחלבון המכונה ‪,arrestin‬‬
‫המונע המשך קשירה של חלבוני ‪ G‬על‬
‫ידי הרצפטור‪.‬‬
‫• חלבון ‪ G‬מופעל מקשירה ‪ GTP‬ומכובה מקשירת ‪.GDP‬‬
‫• חלבון האותות )חום( מופעל על ידי קשירה לחלבון ‪ G‬ומנוטרל עקב ניתוק ממנו‪.‬‬
‫• הרצפטור מופעל על ידי קשירה של ליגנד ומנוטרל על ידי זירחון‪ ,‬הגורם לקשירה של‬
‫‪ .arrestin‬כמו כן ישנה אנדוציטוזה של הליגנד – בליעה של הליגנד פנימה כך שאינו יכול‬
‫להיתקל ותהפעיל רצפטורים נוספים‪.‬‬
‫עד לשלב הקשירה של חלבון ‪G‬‬
‫לחלבון האותות‪ ,‬אנחנו עדיין נמצאים‬
‫בתחום הממברנה; אנחנו זקוקים‬
‫לשלב של ה‪ relay-‬על מנת לשלוח‬
‫את האות‬
‫פנימה לתא‪ .‬נוצרות‬
‫ללמעשה מולקולות איתות קטנות‬
‫הנעות בציטוזול ומחפשות חלבונים‬
‫שיוציאו לפועל את הסיגנל‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :20‬העברת אותות‬
‫‪219‬‬
‫)‪Cyclic AMP (cAMP‬‬
‫אחת מהמולקולות האלו היא ה‪ ,cyclic-AMP-‬או בקיצור‬
‫‪ .cAMP‬מולקולה זו מקורה ממולקולה של ‪ ,ATP‬כאשר ‪cAMP‬‬
‫נוצר על ידי פעולת האנזים ‪ .Adenilin Cylase‬המולקולה הזו‬
‫היא בעלת פוספט יחיד היוצר צורת מעגל במולקולה – ולכן היא‬
‫מכונה ‪.CYCLIC amp‬‬
‫היווצרות ה‪ cAMP-‬היא פעולה שמשפעלת למעשה את ה‪ATP-‬‬
‫לפעילות כמערך אות משני‪,‬והכיבוי של המולקולה נעשה על ידי‬
‫אנזים המכונה ‪.cAMP Phosphodiesterase‬‬
‫סיכום‬
‫חזרה על כל המסלול‪:‬‬
‫•‬
‫רצפטור קושר אדרנלין – ליגנד‪ .‬בעקבות כך יש שינוי קונפורמציה ושיפעול של הרצפטור‪.‬‬
‫•‬
‫שיפעול הרצפטור גורם לשיפעול של חלבון ‪ ,G‬הקושר ‪ GTP‬במקום ‪.GDP‬‬
‫•‬
‫חלבון ‪ G‬המופעל מפעיל חלבון אדנלין ציקלאז המתחיל בייצור ‪.cAMP‬‬
‫•‬
‫מולקולות ‪ cAMP‬מפעילות קינאזה שיכול הלהיכנס לגרעין ולשפעל פקטור שיעתוק‪.‬‬
‫•‬
‫הפקטור מתיישב על ה‪ DNA-‬ומתחיל בשיעתוק של גן שלא בוטא קודם‪.‬‬
‫לכל אחד ואחד מהשלבים האלה חובה שיהיו מנגנוני ניטרול!‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪220‬‬
‫המסלול האיטי והמסלול המהיר‬
‫אנחנו ראינו את המסלול הזה‪ ,‬שהוא‬
‫המסלול הארוך לשינוי בתא – המערב‬
‫מנגנון לשינוי גנים‪ .‬אולם יש גם‬
‫מסלול מהיר – אשר גורם לשינוי‬
‫בפונקציה של חלבונים קיימים בתא‪,‬‬
‫ולכן מנגנון זה מהיר מאוד‪ .‬לרוב אות‬
‫אחד גורם להתרחשות של שני‬
‫התהליכים‪ :‬האחד אחראי לתגובה‬
‫מיידת והשני אחראי לתגובה לטווח‬
‫הרחוק‪.‬‬
‫גם במסלול המקוצר יש ‪,signal transduction‬‬
‫אולם מסלול האותות אינו מוביל פנימה לגרעין אלא‬
‫הסיגנל פועל במהירות לשינוי הפעולה של חלבונים‬
‫קיימים בתא‪.‬‬
‫משמאל‪ :‬רשימה של מעבירי מסר שניוניים‪.‬‬
‫באיור משמאל למטה אנחנו רואים מסלול אותות של‬
‫חיישן לאור‪ .‬ניתן לראות כיצד האות מועצם – מפוטון אחד‬
‫מקבלים ‪ 105‬מוקלולות שעוברות את ההידרוליזה‪.‬‬
‫קולטנים משופעלי ‪ GTP‬ו‪ATP-‬‬
‫במנגנון פעילות אחד )מימין( חלבון שקשור ל‪ ,GDP-‬יופעל על‬
‫ידי החלפה של נוקליאוטידים )ל‪ .(GTP-‬הכיבוי נובע‬
‫מההידרוליזה‪.‬‬
‫במנגנון אחר )משמאל( ההפעלה יכולה להיות מבוססת על‬
‫פוספורילציה ודה‪-‬פוספורילציה‪ .‬הזירחון משתמש באנרגיה של‬
‫הפיכה ‪ ATP‬ו‪ ADP-‬והדבקה של פוספט לאחת מחומצות האמינו‬
‫של החלבון )סרין‪ ,‬טריאונין או טירוזין(‪ .‬הכיבוי נעשה על ידי‬
‫פוספאטאז שתסיר את הזרחן‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :20‬העברת אותות‬
‫‪221‬‬
‫קולטנים מצומדי אנזימים‬
‫הסוג השלישי של קולטנים הם קולטנים מצומדי אנזימים‪ .‬אנחנו יכולים לראות באיור דוגמה לפעולה של‬
‫קולטן ה‪ – RTK-‬רצפטור טירוזין‪-‬קינאז‪ ,‬כלומר קולטן שקושר ליגאנד ואז עושה זירחון של טירוזין‪.‬‬
‫הקשירה של הליגנד גורמת לשני דברים‪ :‬תחילה הפעלה של פעילות הקינאז ושנית הבאה למצב‬
‫דימריזציה‪ .‬הקצה של כל רצפטור יודעים לזרחן את הקצה של הרצפטור השני בדימר‪ ,‬כך שמקבלים שני‬
‫קצוות מזורחנים במקומות שונים‪ .‬על אותו זירחונים נקשרים חלבונים מתאמים שיודעים להעביר את‬
‫הסיגנל לתוך התאים במסלולים שונים‪.‬‬
‫במצב הדימרי המזורחן והמאוקטב‪ ,‬הרצפטור קושר חלבון מתאם והלה קושר חלבון ‪Ras-activatiing‬‬
‫‪ .protein‬חלבון ה‪ Ras-‬הוא חלבון ‪ ,G‬אשר עקב החלפת נוקליאוטידים הוא מופעל ובמצב זה הוא יכול‬
‫להמשיך להעברת האותות‪ .‬שימו לב ש‪ Ras-‬עדיין קשור לממברנה‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫‪222‬‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫המעבר של הסיגנל לתוך התא נעשה על ידי‬
‫קאסקאדה של קינאזות – ראס יודע לאקטב קינאז –‬
‫כאשר כל קינאז מאקטב קינאז אחר‪ .‬כל אקטיבציה‬
‫נעשית על ידי זירחון שמאקטבת את הקינאז הבאה‪.‬‬
‫הקינאז האחרון יודע לזרחן חלבונים שונים שגורמים‬
‫לשינוי בביטוי הגנים או שינוי בפעילות החבונים‪.‬‬
‫קאסקאדה כזו היא הזדמנות לעשות אמפליפיציה‬
‫מאוד גדולה של האות; אולם אם דיברנו על כיבוי כאן‬
‫יש חשיבות רבה ליכולת לכבות כל קינאז – כיבוי על‬
‫ידי פוספאטאז של הקינאזות וכיבוי על ידי הידרוליזה‬
‫מ‪ GTP-‬ל‪ GDP-‬בחבון ‪.Ras‬‬
‫המנגנונים האלה חשובים מאוד בהיווצרות תאים סרטניים – הפעילות של החלבונים האלה חייבת להיות‬
‫מבוקרת ואם למשל ‪ Ras‬הוא מוטנט ולא יכול לעשות הידרוליזה הוא פעיל באופן קונסטיטוטיבי‪ ,‬מבטא‬
‫באופן קבוע את הגנים‪ ,‬גורם לפרוליפרציה )גידול( מתמיד של התאים וכך מביא לגידול סרטני‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬