‫קריטריונים מקצועיים ללווי‪/‬תמיכה רוחנית בישראל‬ ‫ניסחה בעזרת חברי וועדת הכשרה‪ -‬עינת רמון‬ ‫תודות מיוחדות לחני קרויזר‪ ,‬ג'ים שלום‪ ,‬מייק שולץ‪ ,‬אריאל וורנר‪ ,‬דבורה קורן‪ ,‬עדי סמסון‪ ,‬הילה זמר‪,‬‬ ‫רוחמה וייס‪ ,‬סוזן ג'ייקובסון‪ ,‬וליועצים מארה"ב‪ :‬זהרה דוידוביץ – פרקש‪ ,‬ססיל אסקוף‪ ,‬תרזה סנורטון‬ ‫וג'ון דבלדר על הערותיהם היסודיות והמחכימות‪.‬‬ ‫סופי לשנת תשע"א ‪1121 -1122‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫חלק ראשון‪ :‬לווי‪/‬תמיכה רוחנית‪ -‬מהות המקצוע‬ ‫הלווי‪/‬תמיכה הרוחני‪/‬ת הוא מקצוע חינוכי‪ -‬טיפולי הוליסטי שעניינו טיפוח שמחת חיים‪ ,‬שמחה על‬ ‫היותנו בחיים‪ ,‬והדגשת משמעות החיים‪ ,‬אשר עומד מבחינה רעיונית‪ ,‬ביסוד כל מחשבה רפואית‪,‬‬ ‫חינוכית וחברתית‪ .‬ואולם‪ ,‬לאור התגברות הניכור בחברות המערביות‪ ,‬בעקבות תיעוש מערכות‬ ‫הרפואה והתפתחות הביורוקרטיה במדינות המודרניות‪ ,‬כמו גם לאור החילון הרווח בחברה‬ ‫המערבית‪ ,‬נוצר בעשורים האחרונים צורך בהתפתחות הלווי‪/‬תמיכה רוחנית כמקצוע המעניק‪/‬ה סעד‬ ‫רוחני – קיומי לכל אדם בעיקר במצבי משבר ובמצבי מעבר‪ .‬הליווי‪/‬תמיכה הרוחנית הפכ‪/‬ה חלק‬ ‫בלתי נפרד מן השירות הבריאותי והחברתי במדינות המפותחות כמענה למצוקה רוחנית‪.‬‬ ‫מצוקה רוחנית עמה שואף תחום התמיכה‪/‬הלווי הרוחני להתמודד מוגדרת כהיעדר רצון לחיות‪,‬‬ ‫היעדר תפיסת משמעות לחיים‪ ,‬היעדר תחושת חיבור לכח עליון [כפי שהאדם הפונה ללווי‪/‬תמיכה‬ ‫רוחנית מגדיר‪/‬ה את החיבור הזה] והיעדר משמעות לקיומו של האדם בעולם ובחיים ובכלל זה‬ ‫היעדר תקווה‪ ,‬היעדר אמונה בעתיד טוב יותר‪ ,‬ותחושת ייאוש וריקנות פנימית של הפונה לטיפול ו‪/‬או‬ ‫להכוונה רוחנית‪.‬‬ ‫מקצוע הלווי‪/‬תמיכה רוחני‪/‬ת הוא מקצוע שההכשרה לו מורכב‪/‬ת מתחומי ידע שונים‪ ,‬המפגיש את‬ ‫תחום בריאות הנפש והפילוסופיה‪ ,‬הספרות‪ ,‬החשיבה הדתית לגווניה‪ ,‬והאנתרופולוגיה‪ .‬הוא מאגד‬ ‫בתוכו כלים של האזנה‪ ,‬תמיכה משפחתית ואישית‪ ,‬תפילה אישית‪ ,‬טקס‪ ,‬שירה ושיחה על משמעות‬ ‫חיי האדם בעולם ברמת הקיום החומרי וזה אשר מעבר לחומר‪ .‬מקצוע זה תובע אישיות רגישה‪,‬‬ ‫נטועה היטב במסורת התרבותית לה היא משתייכת ולשיחה אותה היא מקיימת עם מסורות‬ ‫תרבותיות אחרות‪ ,‬בעלת מודעות עצמית גבוהה וענווה‪ ,‬המסוגלת ללמוד ולטפח כישורי האזנה‬ ‫ועמידה לצד המטופל או לצד האדם המצוי במשבר ומשפחתו‪/‬משפחתה ברגעים קשים‪.‬‬ ‫מטרת התכניות השונות לתמיכה רוחנית במדינת ישראל היא משולשת‪ :‬ראשית‪ ,‬הכשרה מקצועית‬ ‫של מקצוע התומכ‪/‬ת הרוחני‪/‬ת וקביעת העקרונות המקצועיים להכשרה ולעמידה בכללים המקצועיים‬ ‫לעיסוק מקצועי בתחום‪ .‬שנית‪ ,‬מתן הכשרה חלקית לבעלי מקצועות מתחום הרפואה‪ ,‬הסעד והחינוך‬ ‫בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית על מנת לכלול היבטים מתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית במקצועות השונים‬ ‫ובמוסדות השונים‪ .‬שלישית‪ ,‬הכשרת מתנדבים בתחום זה אשר יסייעו לבעלי המקצוע בתמיכה‬ ‫רוחנית בקהילה‪ .‬בדרך זו‪ ,‬מקווים מייסדי התחום בישראל להפיץ את הלווי‪/‬תמיכה רוחנית כדרך‬ ‫התבוננות בחיים ובעולם שעניינה לחזק פנימית את האדם המתמודד‪/‬ת עם מגוון רחב של מצוקות‬ ‫גופניות‪ ,‬קיומיות ורוחניות‪.‬‬ ‫לצורך פיתוח מקצוע הלווי‪/‬תמיכה רוחנית בישראל ושילובו במוסדות ציבור קמה רשת הארגונים‬ ‫לליווי רוחני בישראל (להלן‪" :‬הרשת") ‪,‬אשר תאגד את התומכים‪/‬מלווים הרוחניים הפועלים בה‬ ‫ותפיץ קריטריונים מקצועיים להכשרה לתחום במדינת ישראל‪ .‬עניינה יהא לפקח על עמידה בכללי‬ ‫המקצוע ברמה הארצית והבינלאומית‪ ,‬לקשר בין מקומות עבודה ותכניות הכשרה ועוד‪ .‬מובן מאליו‬ ‫כי הן הסטנדרטים והן העקרונות האתיים של המקצוע ינוסחו בהתאם לניסיון המקצועי שכבר הצטבר‬ ‫‪1‬‬ ‫בישראל ומתוך האזנה למסורות התרבותיות השונות השותפות בבנייתה של החברה הישראלית‪.‬‬ ‫רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל תדגיש הן את המשותף בחוויה האנושית והן את תרומתם‬ ‫הייחודית של המקורות היהודים לגווניהם לתחום התמיכה הרוחנית תוך מודעות לקיומן של תרבויות‬ ‫עתיקות וחדשות נוספות במרחב הישראלי הבאות במגע עם התרבות היהודית‪ .‬אחת לשנה יתקיים‬ ‫כנס בו יחלקו הארגונים אלו עם אלו את ההתפתחויות בתחום ייחודי זה בעולם‪.‬‬ ‫‪ .6‬מסמך הכשרה זה מתאר הליך הכשרתם של מלווים‪/‬תומכים רוחניים‪ ,‬של יועצים וראשי תכניות‬ ‫לתמיכה רוחנית‪ ,‬בשלב מאוחר יותר יתווסף לו חלק העוסק בהכשרת יועצים‪/‬ראשי תכניות בכירים‬ ‫בתחום הלווי‪ /‬תמיכה רוחנית ובהקניית הידע והסמכות להכשיר ראשי תכניות ויועצים בתחום‬ ‫הלווי‪/‬תמיכה הרוחנית‪ .‬המסמך יתעדכן מדי חמש שנים על ידי וועדת הכשרה של הרשת לתמיכה‬ ‫רוחנית יהודית‪ -‬ישראלית‪.‬‬ ‫‪ .7‬עניינו של המסמך לקבוע עקרונות פילוסופים‪ ,‬אתיים‪ ,‬רוחניים‪ ,‬תרבותיים ומקצועיים למקצוע‬ ‫הלווי‪/‬תמיכה רוחנית במדינת ישראל ולעגן את שיתוף הפעולה בין בעלי המקצוע הן בתחום ההכשרה‬ ‫והן בתחום התעסוקה בתחום‪.‬‬ ‫חלק שני‪ :‬עקרונות מוסריים – מקצועיים של מקצוע המלווה‪/‬תומך הרוחני‪:‬‬ ‫‪ .2‬הנחת היסוד הקיימת בתשתיתו של מקצוע הלווי‪/‬תמיכה רוחנית היא שכל אדם באשר הוא ‪/‬היא אדם‬ ‫זכאים לתמיכה רוחנית וכל אדם באשר הוא‪/‬היא אדם יכולים‪ ,‬לאחר שנמצאו כשירים מבחינה‬ ‫מקצועית ועברו הכשרה תואמת כפי שיצוין להלן לעסוק במקצוע זה‪.‬‬ ‫‪ .1‬כל אדם המוסמך לעסוק בתמיכה רוחנית מתחייב‪ ,‬החל מרגע תחילת הכשרתו‪ ,‬לעקרונות של יושר‬ ‫אישי ואקדמי‪ .‬בכלל זה‪ :‬קבלת הדרכה מקצועית מן המדריכים המוסמכים בתחום‪ ,‬שמירת סודיות‬ ‫קלינית של מטופלים ועמידה בעקרונות המקצועיים של הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪ .‬עם תחילת‬ ‫עיסוקו‪/‬עיסוקה בתחום יחתום‪/‬תחתום כל לומד‪/‬ת של תמיכה רוחנית בכל אחת מן המסגרות להכשרה‬ ‫על מסמך אשר ייפרט התחייבויות מוסריות‪ -‬מקצועיות אלו‪.‬‬ ‫‪ .3‬בשל המגוון התרבותי‪ ,‬הדתי והעדתי הייחודי בקרב כלל האוכלוסיות בישראל‪ ,‬תופעלנה במסגרת‬ ‫רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל תכניות שונות להכשרת תומכים‪/‬מלווים רוחניים מקצועיים‪.‬‬ ‫תכניות אלו תשקפנה מגוון רחב של מוסכמות דתיות אשר תפרושנה מניפה רחבה של השקפות עולם‬ ‫רוחניות ודתיות שונות במדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .4‬רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל תסדיר את תכניות ההכשרה השונות ותוודא כי הן מעניקות‬ ‫מענה למגוון רחב‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬של אוכלוסיות במדינת ישראל ובכללן של אוכלוסיות לא‪ -‬יהודיות ושל‬ ‫אוכלוסיות יהודיות בעלות השקפות עולם שונות הן מן הבחינה התרבותית והן מבחינת פרישתן‬ ‫הגיאוגרפית‪.‬‬ ‫‪ .5‬רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל תוודא שמגוון האוכלוסיות היהודיות בישראל תזכינה לתמיכה‬ ‫רוחנית ותכשרנה תומכים‪/‬מלווים ותומכות בהתאם להשקפות העולם היהודיות השונות‪.‬‬ ‫‪ .6‬המגוון המתבקש בכל הכרוך בפרישת מערכות הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪ ,‬ומערכות ההכשרה לתמיכה‬ ‫רוחנית‪ ,‬בקרב כל רבדי האוכלוסיה במדינת ישראל אין בו כדי לפגוע בעקרונות המוסריים של‬ ‫המקצוע‪ ,‬המבוססים על האזנה וקבלה של כל אדם באשר הוא‪/‬היא קיימ‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪ .7‬במצבים בהם יבחין‪/‬תבחין התומכ‪/‬ת כי קשר חיובי בין מטפל‪/‬ת למטופל‪/‬ת איננו מתאפשר מטעמים‬ ‫אישיים או מטעמים של פער גדול מדי בהשקפות העולם‪ ,‬יחוייב‪/‬תחוייב המטפל‪/‬ת להפנות את‬ ‫הפונה‪/‬המטופל‪/‬ת לתומכ‪/‬ת רוחני‪/‬ת אחר‪/‬ת המתאימ‪/‬ה לו‪.‬‬ ‫‪ .8‬הרשת המפקחת על העמידה בעקרונות המקצועיים תוודא כי מקומות העבודה יעסיקו מגוון רחב של‬ ‫אנשי‪/‬נשות מקצוע בתחום התמיכה הרוחנית המייצגים רקעים שונים והשקפות עולם שונות‪.‬‬ ‫‪ .9‬לא יועסק‪/‬תועסק אדם כתומך‪/‬מלווה רוחני‪/‬ת במוסד‪/‬מקום עבודה בו הוא‪/‬היא מועסק‪/‬ת בתפקיד‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫‪ .21‬להצהרת עקרונות אתיים אלו של המקצוע יתווסף מסמך נוסף‪ -‬תקנון משמעת של תומכים‪/‬מלווים‬ ‫רוחניים שיעסוק בהתנהלות אתית מפורטת יותר של בעלי‪/‬בעלות המקצוע יוקדש מסמך שהרשת‬ ‫המפקחת על המקצוע תסמוכנה ידיהן עליו‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חלק שלישי‪ :‬עקרונות ההכשרה המקצועית לתומכים‪/‬מלווים רוחניים‪:‬‬ ‫‪ .2‬תנאי קבלה‪ :‬לתכנית של תמיכה רוחנית יתקבלו‪:‬‬ ‫‪ ‬בעלי תואר ראשון מאוניברסיטה מוכרת על ידי משרד החינוך בכל תחום שהוא‪.‬‬ ‫‪ ‬שיש להם גם ניסיון חיים וניסיון מקצועי בעבודה חינוכית‪ ,‬רוחנית‪ ,‬ארגונית או טיפולית הרלוונטית‬ ‫לתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬ ‫‪ ‬לחילופין‪ ,‬יכול‪/‬ה ראש התכנית להכיר בניסיון חיים מקצועי עשיר כתחליף לתואר האקדמי הראשון‬ ‫כתנאי קבלה לתכנית‪.‬‬ ‫‪ ‬על המועמד‪/‬ת להביא המלצה מבר סמכא (או בת סמכא) בארגון דתי‪ ,‬רוחני‪ ,‬או קהילתי‪ ,‬חינוכי או‬ ‫רפואי הממליץ עליו כמועמד‪/‬ת לתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬ ‫‪ ‬בראיון הקבלה יש לוודא כי הפונה מעוגנ‪/‬ת היטב במסורתו‪/‬ה התרבותית ומסוגל‪/‬ת בו בעת לגלות‬ ‫אהדה למטופלים ולעמיתים בעלי השקפות עולם שונות‪.‬‬ ‫‪ ‬נתונים גבוהים של תקשורת בין‪ -‬אישית‪.‬‬ ‫‪ .1‬ההכשרה ללווי‪/‬תמיכה רוחנית תכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬לימוד בתכנית מוכרת ללווי‪/‬תמיכה רוחנית בהיקף של ‪ 811‬שעות לפחות‪( .‬ר' להלן "העקרונות‬ ‫להכרה בתכניות להכשרת מלווים‪/‬תומכים רוחניים)‪.‬‬ ‫‪ ‬מתוכן ‪ 411‬שעות לפחות התמחות מעשית מודרכת בתמיכה רוחנית בטיפולים פרטניים או במוסדות‬ ‫בריאות או רווחה או חינוך מוכרים‪ .‬מתוך ‪ 411‬שעות העבודה המעשית ‪ 111‬לפחות תתקיימנה‬ ‫במוסד בריאות‪ ,‬רווחה‪ ,‬שיקום או מוסד חינוכי‪.‬‬ ‫‪ ‬לומדים ללווי‪/‬תמיכה רוחנית אשר יהיו מעוניינים בהכרה בינלאומית בהיקף של ‪ 1‬יחידות יצטרכו‬ ‫להשלים ‪ 111‬שעות עבודה מעשית מודרכת נוספות‪.‬‬ ‫‪ ‬לומדים שעברו מתכנית הכשרה לתמיכה רוחנית שאינה מחויבת לעקרונות המקצועיים של מסמך זה‬ ‫לתכנית הכשרה המחויבת לעקרונות המקצועיים של רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל יוכלו (על‬ ‫פי החלטת ראש התכנית אליה הם פונים) לקבל הכרה בדיעבד של שעות ההכשרה שלהם בתכנית‬ ‫הלא‪ -‬מוכרת‪.‬‬ ‫בין ‪ 311‬ל ‪ 411‬שעות לימוד עיוניות תוקדשנה בכל תכנית להיבטים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬דיון בתמלולי הפגישות עם המטופלים ( ‪.)verbatim‬‬ ‫‪ ‬לימוד על מערכת הבריאות ו‪/‬או הרווחה‪.‬‬ ‫‪ ‬עיסוק בהיבטים רפואיים ואתיים‪ -‬רפואיים שונים של המצבים עמם מתמודדים המטופלים הנתמכים‬ ‫על ידי המתמחים בתכנית‪.‬‬ ‫‪ ‬לימוד של תכנים עיוניים תרבותיים‪ ,‬פילוסופיים ו‪/‬או דתיים ובכלל זה סוגיות בין תרבותיות העולות מן‬ ‫ההקשר הטיפולי המיוחד של הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬ ‫‪ ‬תרגול בהדמיה של מקרים התובעים ליווי‪/‬תמיכה רוחנית‪ -‬בהיקף של יום לימודים כאשר המדגימים‬ ‫אינם לומדי או מורי התכנית‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנית הלימודים העיונית תכוון על פי עקרונות של לימודי ליבה ותכשיר את הלומדים לקראת דרישות‬ ‫ההסמכה שלהם במקצוע‪ .‬עם זאת‪ ,‬יוותרו לכל תכנית ותכנית הרשות והזמן לטפח את ייחודן‬ ‫החינוכי‪ -‬המקצועי באמצעות שימת דגשים לימודיים שונים בתחום הטיפולי או הרוחני‪.‬‬ ‫‪ ‬כל תכנית לתמיכה רוחנית תציע את הקורסים הבאים או תפנה את הלומדים בה להשלמתם במסגרת‬ ‫אקדמית אחרת‪:‬‬ ‫‪ ‬התמודדות עם מצבי חולי‪ ,‬אבדן ואבל‪.‬‬ ‫‪ ‬התנהלות אתית ומקצועית ביחסי מטפל‪ -‬מטופל‪.‬‬ ‫‪ 1 ‬קורסים על יחסה של התרבות היהודית לייסורים‪ ,‬מוות‪ ,‬כאב‪ ,‬אבדן‪ ,‬ביקור חולים‪ ,‬ניחום אבלים‪.‬‬ ‫‪ ‬בכל תכנית ללווי‪/‬תמיכה רוחנית תוגשנה המטלות הכתובות הבאות‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 26‬תמלולים של עבודה עם מטופלים על פי עקרונות ניתוח הפגישה שפותחו על ידי ארגוני ה ‪. CPE‬‬ ‫כ ‪ 8‬תקצירים של ספרות מקצועית‪.‬‬ ‫תכניות המשתייכות לרשת הארגונים לליווי רוחני בישראל תקדשנה לפחות רבע מתכנית הלימודים‬ ‫בכללה ללימוד ודיון בתכנים יהודים ובאופן יישומם במקצוע הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬ ‫היבטים נוספים של ההכשרה‪:‬‬ ‫דרך הלימוד וההכשרה הקלינית תיעשה בקבוצות קטנות שאינן עולות על ‪( 8‬במקרים חריגים‪)21 -‬‬ ‫איש לקבוצה‪.‬‬ ‫על כל לומד‪/‬ת ללווי‪/‬תמיכה רוחנית לקבל ייעוץ והדרכה בלימודיו מ ‪ 1‬יועצים‪/‬יועצות מוסמכים לתמיכה‬ ‫רוחנית לרוב באותה תכנית‪ .‬תתכן (על פי תיאום) אפשרות למידה בשתי תכניות שונות‪( .‬ר' להלן‪:‬‬ ‫הליך הכשרת יועצים ללווי‪/‬תמיכה רוחנית)‪.‬‬ ‫על כל לומד‪/‬ת בלווי‪/‬תמיכה רוחנית לתרגל באופן שגרתי מודעות להוויה רוחנית ולמסע רוחני‪ -‬אישי‬ ‫בדרך התואמת את השקפת עולמו‪/‬עולמה‪ :‬תפילה‪ ,‬מדיטציה‪ ,‬כתיבת יומן‪ ,‬תרגול רוחני – גופני וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ .3‬השלמתן של תכנית הלימודים הנזכרת לעיל אינה מהווה ערובה להסמכה למקצוע התומכ‪/‬ת‬ ‫הרוחני‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪ .4‬עם השלמת החובות לתכנית (או למספר תכניות ) הכשרה בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית ובכלל זה‬ ‫מספר שעות ההתמחות המודרכת וחובות הכתיבה למיניהן‪ ,‬ימליצו ראשי התכניות בהן הוכשר‪/‬ה‬ ‫המועמד‪/‬ת על מסיימ‪/‬ת התכנית לעמוד בראיון הגמר המהווה את הגושפנקא הסופית בתחום‬ ‫הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬ ‫‪ .5‬בתום השלמת החובות במסגרת תכנית ההכשרה ולקראת ראיון ההסמכה יגיש‪/‬תגיש המועמד‪/‬ת תיק‬ ‫ובו ‪ 3‬תמלולים‪ ,‬מכתב המסכם את דרך הכשרתו‪/‬הכשרתה (הנחיות לכתיבת מכתב על סיכום הליך‬ ‫ההכשרה תשלחנה על ידי הרשת) ושתי המלצות אחת מקצועית ואחת אישית‪.‬‬ ‫‪ .6‬ראיון הגמר בתחום התמיכה הרוחני‪/‬ת ייערך על יסודה של רשימה ביבליוגרפית מוגדרת שתקבע על‬ ‫ידי כל ראשי התכניות ותיכלל באתר האינטרנט של רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל המפקחת‬ ‫על המקצוע ועל יסוד הנסיון המקצועי והמודעות הרגשית והרוחנית אשר תשתקפנה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫בהמלצות של המועמד‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪ .7‬בראיון ההסמכה יישאל‪/‬תשאל המועמד‪/‬ת על נסיונו המקצועי‪ ,‬על ספרות ה"ליבה" בתמיכה רוחנית‬ ‫וכן על תכני הלימוד בקורסי ההכשרה ועל דרך התרגול הרוחני האישי שלו‪/‬שלה אשר מזין את‬ ‫התנהלותו המקצועית ואת יכולת ההכלה של דרכים רוחניות שונות מזו שלו‪/‬שלה‪.‬‬ ‫‪ .8‬הכשרת אדם לתמיכה רוחנית תיקח בחשבון את אישיותו‪/‬אישיותה‪ ,‬נכונותו‪/‬ה ויכולתו‪/‬ה לגלות אהדה‬ ‫לכל אדם ולדון כל אדם "לכף זכות" ; את הפנמת כלי הלווי‪/‬תמיכה רוחנית את היותו‪/‬היותה מעוגנ‪/‬ת‬ ‫במסורתו‪/‬מסורתה ומודע‪/‬ת למגבלותיו‪/‬ה בהקשר הטיפולי ובכלל זה לנכונות להפנות מטופל‪/‬ים על פי‬ ‫הצורך לכח אדם אחר המתאים להקשר המקצועי (פסיכולוג‪/‬ית‪ ,‬עו"ס‪ ,‬רופא‪/‬ה או תומכ‪/‬ת רוחני‪/‬ת‬ ‫אחר‪/‬ת); יושר מנהלי ואישי והתנהלות קולגיאלית במסגרת צוותי העבודה ובמסגרת רשת הארגונים‬ ‫לליווי רוחני בישראל ‪.‬‬ ‫‪ .9‬בוועדת ההסמכה של מועמד‪/‬ת יישבו ‪ 1‬ראשי תכניות להסמכה בהן לא למד‪/‬ה המועמד‪/‬ת‪ .‬נציג ה‬ ‫‪ ,NAJC‬ויושבי הראש של רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל)‪.‬‬ ‫‪ .21‬משהוסמך‪/‬הוסמכה איש‪/‬אשה למקצוע הלווי‪/‬תמיכה רוחנית רשאי‪/‬ת התומכ‪/‬ת לפנות לתפקיד בתחום‬ ‫זה בכל מוסד‪.‬‬ ‫‪ .22‬מומלץ (אם כי אין דרך רצויה לכפות זאת) כי חבר‪/‬ה מוסמך המעוניינ‪/‬ת לשמור על ההכרה ת‪/‬ימשיך‬ ‫ות‪/‬יקבל ייעוץ והדרכה מיועץ מוסמכ‪/‬ת בתחום זה ות‪/‬ימשיך להזין את דרכו‪/‬דרכה הרוחנית בדרך‬ ‫קבע‪ .‬על מנת לשמור על רשיונו‪/‬רשיונה הוא‪/‬היא נדרש‪/‬ת לדבוק בעקרונות האתיים של המקצוע‪,‬‬ ‫לעסוק בלווי‪/‬תמיכה רוחנית בהיקף מסוים בשכר או בהתנדבות ולהמציא על כך הוכחות לרשת‬ ‫הארגונים לליווי רוחני בישראל‪ ,‬לנכוח באופן קבוע ותקופתי במפגשי למידה מקצועיים הכוללים גם‬ ‫בוגרי תוכניות אחרות ובכנסים של הרשת בישראל‪ .‬חבר‪/‬ה שלא יביא עדות תקופתית על המשך‬ ‫תעסוקה‪/‬למידה‪/‬השתלמות בתחום כמו גם על מעורבות בעבודת צוות ולמידה עם מלווים‪/‬תומכים‬ ‫‪4‬‬ ‫אחרים‪ ,‬ת‪/‬יסתכן באיבוד ההכרה המקצועית בהכשרתו‪/‬הכשרתה מנקודת מבט של המוסדות‬ ‫המעסיקים תומכים‪/‬מלווים רוחניים ומטעם הרשת המפקחת על כללי הלווי‪/‬תמיכה רוחנית בישראל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫יא‪.‬‬ ‫יב‪.‬‬ ‫יג‪.‬‬ ‫יד‪.‬‬ ‫טו‪.‬‬ ‫טז‪.‬‬ ‫יז‪.‬‬ ‫יח‪.‬‬ ‫יט‪.‬‬ ‫כ‪.‬‬ ‫כא‪.‬‬ ‫כב‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫נספחים לחלק השלישי‪:‬‬ ‫תיאור כישורי התומכ‪/‬ת הרוחנית בסוף תהליך ההכשרה‪.‬‬ ‫בעת ראיון הגמר ולאורך הלימודים תבחנה התכונות הבאות בקרב המתמחים ומבקשי ההסמכה‬ ‫בתמיכה רוחנית‪:‬‬ ‫יכולת להשתלב במערכת יחסים של אמון מסוגלות להעניק ולתת ממקום של אמון ויושר‪.‬‬ ‫יכולת של כבוד וקבלה רגשית כלפי אנשים‪/‬נשים בעלי אמונות‪ ,‬דעות ודרך חיים שונה‪.‬‬ ‫יכולת הזדהות עם הזולת והבנה של חוויות אישיות‪.‬‬ ‫יכולת הבנה של תקשורת מילולית ולא מילולית המביעה רגשות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬תובנות והתנהגויות‪.‬‬ ‫כישורים באבחון שאלות של חיים‪ ,‬משמעות‪ ,‬דת ופילוסופיה‪ ,‬קורות חיי אדם ותובנות הנוגעות‬ ‫למחלה‪ ,‬למוגבלות ולמשבר ולאופני ההתמודדות השונים עמם‪.‬‬ ‫יכולת פרשנית בתווך בין תובנות ההווה ובין מקורות פילוסופים ודתיים מן העבר‪.‬‬ ‫יכולת לתקשר בנושאים של קיום ומשמעות חיים בהקשרים דתיים‪ ,‬פילוסופים ואחרים‪.‬‬ ‫יכולת להתמודד עם רגשות אישיים חיוביים או שלילים ועם רגשותיו‪/‬רגשותיה של הזולת‪.‬‬ ‫התנהלות אישית מאוזנת בין קירבה לזולת וריחוק נדרש‪.‬‬ ‫יכולת להסתייע בכלים המקצועיים המתאימים לצורך תקשורת עם הזולת‪.‬‬ ‫מודעות להיבטים שונים של "השלכת רגשות" לא מודעת של המטופל‪/‬ת על המטפל‪/‬ת ומסוגלות‬ ‫להתנהל במסגרת רגשית זו מול המטופל‪/‬ת באופן שיפעל לטובתו‪/‬ה‪.‬‬ ‫מסוגלות לשפר את מצבו‪/‬ה הכללי של המטופל‪/‬ת במישורים שונים (רגשי‪ ,‬תבוני‪ ,‬רוחני והתנהגותי)‬ ‫ובהקשר אישי וקבוצתי‪.‬‬ ‫יכולת לקדם מצבו הכללי הרוחני של המטופל‪/‬ת בדרכים שונות של הדרכה ותמיכה רוחנית‪.‬‬ ‫יכולת לתקשר באופן מילולי ולא מילולי בסמלים בדימויים בכל הנוגע לנושאים דתיים ופילוסופיים‪.‬‬ ‫מסוגלות לעבוד בצוותים ובקבוצות‪ ,‬תוך שיתוף פעולה עם עמיתים מן המקצוע ומחוצה לו‪.‬‬ ‫מסוגלות להתמודד עם הבדלים ועימותים‪.‬‬ ‫מסוגלות להתמודד עם משברים‪.‬‬ ‫מסוגלות לפנות להדרכה ותמיכה‪.‬‬ ‫תקשורת טובה בע"פ ובכתב על נושאים מורכבים‪.‬‬ ‫יכולת התמודדות עם עומס רגשי רב‪.‬‬ ‫ידע וקבלה מודעת של המורשת התרבותית בה צמח‪/‬ה המועמד‪/‬ת ו‪/‬או אשר לה הוא‪/‬היא משתייכ‪/‬ת‪.‬‬ ‫יכולת ההכלה של מצבי תודעה רוחנית שונים‪ ,‬משמעת רוחנית פנימית המתבטאת בין היתר בתרגול‬ ‫יומיומי בהתאם לתודעה הרוחנית של המלווה‪/‬תומכ‪/‬ת (בין היתר תפילה יומיומית‪ ,‬מדיטציה‪ ,‬תרגול‬ ‫גוף ונפש‪ ,‬ניהול יומן רוחני וכיו"ב)‪.‬‬ ‫תכנית הליבה העיונית‪ :‬להלן רשימת ספרי יסוד בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית שיש לכללם בתכנית‬ ‫הליבה בתמיכה רוחנית‪:‬‬ ‫פסח קראוס ומורי גולדפישר‪ ,‬למה דווקא אני? התמודדות עם צער‪ ,‬אבדן ושינוי‪ ,‬מאנגלית‪ :‬רחל‬ ‫טוקטלי‪ ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת ספרים אחיאסף‪( 2995 ,‬חובה)‪.‬‬ ‫יש לבחור אחד מן החיבורים הבאים‪:‬‬ ‫ויקטור פראנקל‪ ,‬האדם מחפש משמעות‪ :‬מבוא ללוגותרפיה‪ ,‬תרגם חיים איזק‪ ,‬תל אביב‪ :‬דביר‪,‬‬ ‫‪.1121‬‬ ‫‪VandeCreek, L., & Lucas, A. (2001). The Discipline for Pastoral Care Giving. Binghamton:‬‬ ‫‪Haworth Press.‬‬ ‫‪Fitchett, G. (1993) Assessing Spiritual Need: A Guide for Caregivers. Minneapolis, Minnesota:‬‬ ‫‪Augsburg/Fortress Press.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‪Ken Wilber, Grace and Grit, . .‬‬ ‫ו‪ .‬סטיבן לוין‪ ,‬מי מת?‬ ‫ז‪Stuart A. Matlins & Arthur J. Magida, How to be a Pefect Stranger: The Essential Religious .‬‬ ‫‪Etiquette Handbook, Woodstock, Vermont: SkylightPath Publishing, 2002.‬‬ ‫ח‪ .‬לילי פינקוס‪ ,‬המוות והמשפחה‪ :‬חשיבותה של אבלות‪ ,‬מאנגלית שושנה שווארץ‪ ,‬תל אביב‪ :‬ספרית‬ ‫הפועלים‪2977 ,‬‬ ‫‪Irish, Donald P., Kathleen F. Lundquist, and Vivian Jenkins Nelsen, eds. Ethnic Variations in‬‬ ‫‪Dying, Death, and Grief: Diversity in Universality. Philadelphia: Taylor & Francis, 1993.‬‬ ‫ט‪ .‬וכן שניים מתוך החיבורים הבאים‪:‬‬ ‫‪Rabbi Dayle Friedman (ed.) Jewish Pastoral Care: A Practical Handbook from Traditional and‬‬ ‫‪Contemporary Sources, Jewish Lights 2001.‬‬ ‫ר' יוסף קארו‪ ,‬שולחן ערוך‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬הלכות ביקור חולים‪ ,‬של"ו‪ -‬של"ט; הלכות קריעה ש"מ‪ ,‬הלכות‬ ‫אבלות שמ"א – ת"ג; חושן משפט‪ ,‬הלכות מתנת שכיב מרע רנ"א‪ -‬רנ"ח (עם "השגות" ר' משה‬ ‫איסרליש‪ ,‬עדיף עם פירושים נוספים)‪.‬‬ ‫ח' נ' ביאליק וי' ח' רבניצקי (עורכים) ספר האגדה‪ ,‬תל אביב‪ :‬דביר‪ ,‬תשל"ג‪ ,‬הפרקים "אדם וצרכיו" א'‪-‬‬ ‫י'‪ ,‬בין אדם לחברו‪ -‬י'‪ -‬יז"‪ -‬י"ט (פיקוח נפש‪ ,‬ביקור חולים‪ ,‬קבורת מתים ונחום אבלים)‪.‬‬ ‫יוסף דב סולובייצ'יק‪ ,‬מן הסערה‪ :‬על אבלות‪ ,‬ייסורים והמצב האנושי‪ ,‬ערכו‪ :‬דוד שץ‪ ,‬יואל ב' וולוולסקי‬ ‫וראובין ציגלר‪ ,‬מאנגלית‪ :‬אביגדור שנאן‪ .‬תל אביב‪ :‬ידיעות אחרונות‪.1119 ,‬‬ ‫צבי שוע‪ ,‬אריה בן גוריון‪(,‬עורכים) ילקוט אבלות‪ ,‬בית השיטה‪ :‬ועדת החברה הבינקיבוצית בשתוף עם‬ ‫ארכיון החגים הבינקיבוצי‪ ,‬תשנ"א‪.2991 ,‬‬ ‫חלק רביעי‪ :‬הסמכת מחנכים וראשי תכניות בתמיכה רוחנית בישראל‬ ‫תנאי קבלה לתכנית ליועצים‪/‬ראשי תכניות בלווי‪/‬תמיכה רוחנית בישראל‪:‬‬ ‫תואר ראשון או שווה ערך לו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫תואר שני או שווה ערך לו בתחום הלמידה הרוחנית או הניסיון התעסוקתי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫עמידה בדרישות ההסמכה ללווי‪/‬תמיכה רוחנית כמפורט לעיל‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שנת עבודה (בתשלום או שלא בתשלום) אחת לפחות בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית בהיקף‬ ‫ד‪.‬‬ ‫של שליש משרה לפחות לאחר השלמת מבחני ההסמכה‪.‬‬ ‫הוראה בתכנית מוגדרת להכשרת תומכים‪/‬מלווים רוחניים ו‪/‬או מתן ייעוץ למלווים‪/‬תומכים‬ ‫ה‪.‬‬ ‫רוחניים בעת הלמידה בתכנית ליועצים וראשי תכניות בלווי‪/‬תמיכה רוחנית (ההתנסות הנלמדת היא‬ ‫של ייעוץ והכשרת מלווים‪/‬תומכים)‪.‬‬ ‫לאלו שאין להם תואר במדעי הרוח או שווה ערך לו (בבית מדרש קהילתי‪ ,‬בישיבה)‪ ,‬או‬ ‫ו‪.‬‬ ‫הסמכה לרבנות (או למנהיגות רוחנית אחרת)‪ 5 -‬קורסים במדעי הרוח‪ ,‬בכל תחום או לימודים של ‪8‬‬ ‫שעות בשבוע בבית מדרש קהילתי או בישיבה למשך שנת לימודים‪.‬‬ ‫בגרות רוחנית והתאמה אישיותית להוראה ולהדרכה – על פי המלצות‪ ,‬ניסיון וראיון‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫חתימה על מסמך התחייבות ליושר והגינות אישית ומקצועית כמצוין בתחום הכשרת‬ ‫ח‪.‬‬ ‫תומכים‪/‬מלווים רוחניים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תכנית הכשרת היועצים‪/‬ראשי תכניות תתרחש בהקשר של קבוצה לומדת הנפגשת להדרכה‬ ‫‪.21‬‬ ‫קבוצתית וללמידת עמיתים [להלן‪" :‬קבוצת העמיתים"] למשך ‪ 4‬שעות אחת לשבועיים או שלשה‬ ‫שבועות למשך ‪ 31‬שבועות שיפרשו על משך תקופה של שנתיים‪ .‬סך כל זמן הלמידה הקבוצתית של‬ ‫הכשרת היועצים תהא ‪ 251‬שעות לימוד עיוניות קבוצתיות שתתחלקנה כדלקמן‪ 211 :‬שעות לימוד‬ ‫בקבוצה ו ‪ 51‬שעות לימוד במסגרת של ימי עיון מיוחדים‪ .‬קבוצה זו תרוכז על ידי מדריכ‪/‬ה בכיר‪/‬ה‬ ‫בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬יתחייב‪/‬תתחייב הלומד‪/‬ת בתכנית ההכשרה ליועצים וראשי תכניות ללווי‪/‬תמיכה‬ ‫‪.23‬‬ ‫רוחנית או לייעוץ לתומכים רוחניים לעשייה הבאה‪:‬‬ ‫* הוראת קורס או תכנית או ייעוץ לתומכים מוסמכים על בסיס אישי ברוח העקרונות המקצועיים של‬ ‫הרשת ושל מקצוע התמיכה הרוחנית בעת השתתפותו‪/‬השתתפותה בתכנית להסמכה‪.‬‬ ‫* הדרכת לומדים לקראת הסמכה באופן אישי בהיקף של לפחות ‪ 111‬שעות במהלך תכנית ההכשרה‬ ‫להסמכה‪ ,‬תוך קבלת הדרכה מ"מדריכ‪/‬ה בכיר‪/‬ה ליועצים‪/‬ראשי תכניות בתחום התמיכה הרוחנית"‬ ‫לשעות ההדרכה הללו ובתיאום עם מרכז‪/‬ת קבוצת העמיתים‪.‬‬ ‫* תרגול קבוע של המסגרת הרוחנית לה מחוייב‪/‬ת היועצ‪/‬ת‪.‬‬ ‫* כתיבת תמלולים כנדרש על ידי יועצי התכניות על שעות הדרכה אלו‪.‬‬ ‫* הגשת סיכומים בכתב על קריאת ספרות בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪.‬‬ ‫* לקראת סוף הליך הכשרת היועצים יהא על המסיימ‪/‬ת לכתוב עבודת גמר מקפת (בהיקף של ‪51‬‬ ‫עמ') על נושא המשקף גיבוש של השקפת עולם רוחנית בהקשר של תמיכה רוחנית‪ ,‬על העבודה‬ ‫להסתמך על פריטי ביבליוגרפיה שיכין‪/‬תכין המועמד ולבטא ניתוח ועמדה אישית של הנושא הנידון‪.‬‬ ‫‪ .24‬אדם יוסמך להיות יועץ‪/‬ראש תכנית של מלווים‪/‬תומכים רוחניים עם השלמת כל החובות ועמידה בכל המבחנים‬ ‫על תכנית הליבה ליועצים והדגמת גיבוש תכונות אופי ותכונות מקצועיות כנדרש לעיל‪.‬‬ ‫‪ .25‬ראוי כי המוסמכים לייעץ ולעמוד בראש תכניות למלווים‪/‬תומכים רוחניים ימשיכו ללמוד להשתלם ולקבל ייעוץ‬ ‫בעבודתם ולהמשיך ולהזין את דרכם הרוחנית באשר היא באופן יומיומי‪ .‬על מנת לשמור על רישיונם‬ ‫להכשיר מלווים‪/‬תומכים רוחניים יהא עליהם לדבוק בקוד האתי ולהמשיך וללמוד ולהתייעץ אלו עם‬ ‫אלו במסגרת קבוצת למידה שתיפגש אחת לששה שבועות תוך הבאת עדות על המשך למידה‬ ‫והשתלמות זו לרשת‪ .‬אחת לשנה (בחמש‪ -‬שבע השנים הראשונות לקיומו הרשמי של המקצוע) יהא‬ ‫עליהם להדריך מדי שנה קורס בן ‪ 211‬שעות לפחות (או לייעץ למלווה‪/‬תומך מוסמך בהיקף של ‪211‬‬ ‫שעות ייעוץ) על מנת לשמור על רשיונם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫נספח לחלק ה'‪:‬‬ ‫תכונות אישיות ומקצועיות למסמיכי התומכים‪/‬מלווים בתום תכנית הכשרתם‪:‬‬ ‫בנוסף לתכונות הנדרשות מן התומכ‪/‬ת הרוחנית כנזכר לעיל על מסמיכי להפגין‪:‬‬ ‫ידע והכרות עם מקצוע הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪ ,‬תולדותיו והתפתחותו‬ ‫יכולת להסביר חשיבות הלווי‪/‬תמיכה רוחנית על מנת להפיץ את השפה והתכניות במוסדות שונים‬ ‫בישראל‬ ‫יכולת ניהול של תכנית לימודים מסודרת של תמיכה רוחנית‪.‬‬ ‫כושר מנהיגות מסוים בהובלתו של תחום חדש בישראל‪.‬‬ ‫גמישות ו"חשיבה יצירתית" בנוגע לפיתוח תחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית בישראל תוך נכונות ללמידה‬ ‫מסודרת של אושיות המקצוע כפי שפותחו בחו"ל‪.‬‬ ‫תכנית ליבה למסמיכי יועצים –תקבע במהלך תהליך ההכשרה הראשון של היועצים ללווי‪/‬תמיכה‬ ‫רוחנית בישראל‪.‬‬ ‫חלק חמישי‪ :‬העקרונות להכרה בתכניות הכשרה ללווי‪/‬תמיכה רוחנית בישראל‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫תכנית להכשרת תומכים‪/‬מלווים רוחניים בישראל צריכה להתקיים במוסד ציבורי כלשהו כגון‪ :‬בית‬ ‫חולים‪ ,‬בית אבות‪ ,‬מוסד אקדמי או מוסד המעניק השכלה רוחנית לא אקדמית וכיו"ב‪.‬‬ ‫בראשה של תכנית להכשרת תומכים‪/‬מלווים יעמוד‪/‬תעמוד יועצ‪/‬ת מוסמכ‪/‬ת או אדם המתלמד‪/‬ת‬ ‫להיות יועצ‪/‬ת מוסמכ‪/‬ת להכשרת תומכים‪/‬מלווים רוחניים על פי הכללים המוגדרים כמצוין לעיל‬ ‫במסמך זה‪.‬‬ ‫תכנית מוכרת לתמיכה רוחנית צריכה לעמוד בכל כללי המנהל התקין של רשם העמותות בישראל‬ ‫(במידה והיא עמותה רשומה נפרדת)‪ .‬באם התכנית הנה חלק ממוסד גדול יותר‪ ,‬פרטי או ציבורי‪,‬‬ ‫עליה להוכיח עקרונות של מנהל תקין‪ -‬תקציב המוכרע ומנוהל בצורה מוקפדת‪ ,‬עמידה בהתחייבויות‬ ‫כספיות ואקדמיות‪ ,‬דיווח אמת‪ ,‬הימנעות מניגודי אינטרסים במינויים מקצועיים‪ ,‬שקיפות בניהול וכיו"ב‪.‬‬ ‫על התכנית לעמוד בכל כללי המיון וההכשרה כמפורט לעיל בחלקו של מסמך זה העוסק בתחום‬ ‫ההכרה בתכניות‪ ,‬ובכלל זה לאפשר ללומד‪/‬ת את המקצוע ללמוד ולהתמחות בהיקף של לפחות ‪411‬‬ ‫שעות לימוד עיוניות ומעשיות על פי עקרונות ההכשרה של הרשת‪ ,‬יועצ‪/‬ת אחד‪/‬אחת לפחות בעל‪/‬ת‬ ‫הכשרה כנזכר לעיל המפקח‪/‬ת על התכנית‪ .‬עקרונית‪ ,‬תעדיף הרשת לאשר תכניות לתמיכה רוחנית‬ ‫שיכולות להציע ‪ 811 -411‬שעות בתכנית אחת‪.‬‬ ‫על תכנית הכשרה להציג לרשת תכנית לימודים מפורטת והוכחה על עמידתה בכללים האקדמיים של‬ ‫התכניות‪.‬‬ ‫התכניות הגדולות להכשרת מלווים‪/‬תומכים רוחניים תעשינה כל מאמץ להכיר בדיעבד בשעות‬ ‫העבודה המעשית של תכניות קטנות יותר המעסיקות יועץ אחד ובלבד שהעומד‪/‬ת בראש התכנית‬ ‫עבר הכשרה של הרשת כנדרש לעיל וכי התכנית שבראשה הוא‪/‬היא עומדת מתנהלת על פי עקרונות‬ ‫ההכשרה והמוסר של הרשת‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת להגביר את שיתוף הפעולה בין התכניות השונות‬ ‫המפוקחות על ידי רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל‪.‬‬ ‫רשת הארגונים לליווי רוחני בישראל תפקח על הליך פתיחתן של תכניות הכשרה חדשות על פי‬ ‫קריטריונים ברורים של פרישה גיאוגרפית‪ ,‬מגוון אתני ורעיוני‪ ,‬משאבים אקדמיים ומקצועיים‪ ,‬הכשרת‬ ‫ראש התכנית‪ ,‬עמידה בעקרונות ההכשרה‪ ,‬עמידה בכללים מנהליים וכו'‪.‬‬ ‫המעוניינ‪/‬ת לפתוח תכנית חדשה או לאשרר תכנית לימודים ישנה לתמיכה רוחנית יגיש לרשת‬ ‫המפקחת על המקצוע תיק ובו המסמכים הבאים‪ :‬א‪ .‬עקרונות תכנית הלימודים וההכשרה של‬ ‫התכנית‪ .‬ב‪ .‬מכתב הסבר על הנחיצות והייחוד של התכנית שעבור פתיחתה מבקשים אישור‪ .‬ג‪ .‬הצגה‬ ‫כללית של מקורות המימון של התכנית והמוסד המארח אותה‪ .‬ד‪ .‬קורות חיים תעודות ומכתבי המלצה‬ ‫על ראשי התכנית המעידים על כשירותם המקצועית של ראשי התכנית‪.‬‬ ‫וועדת המיון הנזכרת לעיל תבחן מטעם הרשת את התכניות השונות המבקשות אישור ובכלל זה אף‬ ‫את עמידתן של התכניות הוותיקות במהלך ‪ 5- 7‬השנים הראשונות להקמת המקצוע‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫חלק שישי‪ :‬קווים לתקופת המעבר‪ -‬שלש השנים הראשונות לביסוס המקצוע של לווי‪/‬תמיכה‬ ‫רוחנית‬ ‫הסמכה בדיעבד של מלווים‪/‬תומכים רוחניים‬ ‫על מנת להסמיך בדיעבד מלווים‪/‬תומכים רוחניים העובדים כבר בתחום בישראל‪ ,‬יגיש כל תומכ‪/‬ת‬ ‫רוחני את קורות החיים‪ ,‬תעודות המעידות על השכלתו‪/‬ה בכלל והשכלתו‪/‬ה בתחום‪ ,‬שתי המלצות‬ ‫המעידות על עיסוקו‪/‬ה בתמיכה רוחנית ומכתב המלצה אחד אישי‪ .‬חומר זה ירוכז בתיק אישי שיוגש‬ ‫לוועדה אשר תבחן את עמידתו‪/‬ה בכללי ההכשרה הנזכרים לעיל‪.‬‬ ‫לצורך בחינת התיקים לתומכים רוחניים תוקם וועדה שהרכבה יהיה כדלקמן‪ :‬שני יועצים מוסמכים‬ ‫לתמיכה רוחנית‪ ,‬יהודים הקוראים ודוברים עברית (אחד אורתודוקסי ואחד לא אורתודוקסי) המכירים‬ ‫דיים את המציאות בישראל וכן רופא‪/‬ה ישראלי‪/‬ת מוסמכ‪/‬ת המביא לצוות השקפת עולם מזווית של‬ ‫המעסיקים ומערכת הבריאות‪.‬‬ ‫הגשת התיקים להערכת הכשירות להסמכה בתמיכה רוחנית תמשך עד חודש יוני בכל שנה במהלך‬ ‫שבע השנים הקרובות של מיסוד המקצוע‪ .‬הודעה מפורשת על כך תפורסם בכל שנה ושנה‪.‬‬ ‫במהלך הקיץ תדון הוועדה בתיקים השונים ועד חודש ספטמבר בכל שנה תינתן תשובה לכל פונה‬ ‫ופונ̞ה בדבר ההכשרה הנוספת הנדרשת (או לא נדרשת) או בנוגע לראיון הגמר עליו‪/‬עליה לגשת‬ ‫אליו‪.‬‬ ‫הועדה המטפלת בהסדרת ההסמכה של תומכים‪/‬מלווים הפועלים כבר בשטח תהיה גם הוועדה‬ ‫שתערוך את הראיונות הראשונים להסמכה לתמיכה רוחנית במדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .1‬בחמש ‪ -‬שבע השנים הראשונות לקיומו הרשמי של המקצוע (החל משנת ‪ )0212‬המדריכ‪/‬ה‬ ‫בתכניות רשמית לתמיכה רוחנית יוסמכו להדרכה בתחום זה על ידי כח אדם להכשרת יועצים באחד‬ ‫מן הארגונים לתמיכה רוחנית בחו"ל אשר יישלח לישראל בתיאום עם רשת הארגונים לליווי רוחני‬ ‫בישראל וארגון התומכים‪/‬מלווים הרוחניים היהודים בארה"ב ( ‪National Association of - NAJC‬‬ ‫‪ ) Jewish Chaplains‬ובשילוב עם כח אדם מקצועי מתחומי הרפואה‪ ,‬הרווחה והחינוך בישראל‪ .‬הדבר‬ ‫מותנה‪ ,‬כמובן‪ ,‬בהקצאת משאבי אנוש ומשאבים כספיים לתהליך הכשרה זה‪ .‬הכשרת יועצים בכירים‬ ‫( להסמכת יועצים וראשי תכניות) תתקיים במדינת ישראל רק בשלב מאוחר יותר ולאחר תהליך‬ ‫הכשרה מיוחד שיתקיים בתומן של שבע שנים ראשונות אלו‪.‬‬ ‫‪ .3‬בשלש השנים הראשונות לקיומו הרשמי של הליך ההכשרה בישראל תיתכנה הקלות מיוחדות‬ ‫ופרטניות עבור המובילים‪/‬המובילות בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית שתוסדרנה בין הלומדים‪/‬לומדות ובין‬ ‫ראשי התכנית להסמכה מארה"ב בשיתוף עם ועדה מקומית המורכבת מראשי ארגונים ורופאים‬ ‫בתחום הלווי‪/‬תמיכה רוחנית‪ .‬ועדה זו תעבור על הפניות מטעם המועמדים השונים ותקבע מי‬ ‫המועמדים לתכנית הכשרת היועצים ומה תכנית ההכשרה הנדרשת לכל אחד ואחת מהם‪ ,‬תוך‬ ‫התחשבות בצרכים השונים של התכניות הקיימות בשטח‪.‬‬ ‫עקרונות למתן הקלות בדרישות התכנית‪:‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לתכנית ההסמכה הראשונה ליועצים‪/‬ראשי תכניות ללווי‪/‬תמיכה רוחנית‬ ‫לומדים לקראת הסמכה ליועצים שעסקו כבר בהדרכת תומכים‪/‬מלווים תוך קבלת הדרכה להדרכה זו‬ ‫יוכלו לקבל פטור מן הוועדה המפקחת על הכשרת היועצים על פי מספר שעות ההדרכה והקורסים‬ ‫שהדריכו בעבר ובלבד שלא יינתן פטור גורף ושהלומדים לקראת הכשרת יועצים ילמדו בהיקף שעות‬ ‫מסוים על פי התכנית המסודרת המתגבשת במסמך זה‪.‬‬ ‫לא יינתן פטור על השתתפות בקבוצת הלמידה המשותפת המהווה ערובה לשיתוף פעולה מקצועי בין‬ ‫ראשי התכניות בישראל כנדרש על פי השקפת העולם העומדת ביסודו של מסמך עקרונות זה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עקרונית‪ ,‬לא יינתן פטור ממועמד‪/‬ת לתכנית "יועץ‪/‬ראש תכנית לתומכים‪/‬מלווים רוחניים" בכל הנוגע‬ ‫לדרישת השלמת שעות קליניות בתמיכה רוחנית‪ .‬ואולם‪ ,‬בשלשת השנים הראשונות להתהוותו‬ ‫הרשמית של המקצוע יוכלו לומדי התכנית בהכשרת היועצים לקבל פטור על שעות עבודה קליניות‬ ‫בתמיכה רוחנית בדיעבד וכן תתכן אפשרות להשלמת שעות קליניות של תמיכה לצורך הסמכה‬ ‫לתמיכה רוחנית תוך כדי ההכשרה למסמיך תומכים‪/‬מלווים‪ .‬כל אלו‪ ,‬במקרים מיוחדים ועל פי שיקול‬ ‫דעת של הועדה המובילה את מהלך הכשרת היועצים‪/‬מסמיכות הראשונים‪/‬ות‪.‬‬ ‫לא יינתן פטור ממועמד‪/‬ת לתכנית "יועץ‪/‬ראש תכנית תומכים‪/‬מלווים רוחניים" על דרישת השלמת‬ ‫הרשימה הביבליוגרפית בתמיכה רוחנית‪ .‬בשנים הראשונות להתהוות המקצוע תתכן אפשרות‬ ‫להשלמת הבקיאות ברשימת הקריאה הביבליוגרפית לתומכים‪/‬מלווים רוחניים תוך כדי ההכשרה‬ ‫ל"ייעוץ ועמידה בראש תכנית למלווים‪/‬תומכים רוחניים" במקרים מיוחדים ועל פי שיקול דעת של‬ ‫הועדה המובילה את מהלך הכשרת היועצים‪.‬‬ ‫כעבור שנה מרגע התחלת הלימודים במסלול ייעוץ והכשרת מלווים‪/‬תומכים רוחניים ובמידה והלומד‬ ‫המתעד לעמוד בראש תכנית עמד בדרישות יינתן לו‪/‬לה מעמד של "יועץ‪/‬ראש תכנית ללווי‪/‬תמיכה‬ ‫רוחנית בהכשרה"‪.‬‬ ‫במסגרת הלימוד הראשונה ליועצים‪/‬ראשי תכניות תודגש מאד למידת העמיתים וההסתמכות על‬ ‫ניסיונם של המשתתפים שכבר הצטבר‪.‬‬ ‫יולי ‪1122‬‬ ‫‪11‬‬