" אוצר התפילה" לפרשת השבוע ,תשע"א פרשת בשלח – שירת הים בפסוקי דזמרא מיד לאחר יציאת מצרים שרו משה ובני ישראל את 'שירת הים ' ,ובכך מסתיים סיפור יציאת מצרים' .שירת הים' מצאה את מקומה גם בתפילת שחרית של כל יום ,בסוף 'פסוקי דזמרא' .נעיין תחילה בהקשרה של "שירת הים" במסגרת "פסוקי דזמרא" ,ובהמשך נעיין בכמה מפסוקי התורה ,כדי להבין את המסר של השירה. מבחינה היסטורית ,היחידה של 'פסוקי דזמרא' כוללת רק את מזמורי תהלים מפרק קמ"ה ("תהילה לדוד") עד סוף ספר תהלים .כך משתמע מהתלמוד (שבת קי"ט ע" ב) ,ומסידוריהם של רב עמרם גאון ,של 'אבן ירחי' ושל 'הרוקח' 1.עם זאת ,צירופה של "שירת הים" כחלק אינטגראלי מ 'פסוקי דזמרא' מקובלת היום למעשה בכל תפוצות ישראל ,וברצוני להסביר את הגורמים לכך. רבי דוד אבודרהם ,מראשוני ומגדולי פרשני הסידור בספרד במאה ה ,41-מזהה ב'פסוקי דזמרא ' שני חלקים רעיוניים שונים :החלק הראשון כולל שישה מזמורי תהלים המתארים את בריאת העולם ,והחלק השני כולל את הקטעים "ויברך דוד" ו"שירת הים" ,המתארים את יציאת מצרים ושלטון ה' בהיסטוריה .שני החלקים מסיימים בהכפלת הפסוק האחרון שלהם " :כל הנשמה תהלל י -ה הללו י -ה" בסוף מזמורי תהלים ,ו"ה' ימלך לעולם ועד" 2 בסוף החלק השני .לפי האבודרהם ,שני החלקים הם זכר למעשה בראשית וזכר ליציאת מצרים. נוסף על הסברו של האבודרהם ,ניתן להסתמך על דברי ה'מכילתא דרבי ישמעאל ' על פרשת ' בשלח' .במדרש זה מופיע כעין ויכוח בין משה להקב"ה ,זמן קצר לפני קריאת ים סוף: מכילתא דרבי ישמעאל בשלח ( מסכתא דויהי פרשה ג ) אמר המקום למשה משה בני נתונים בצרה והים סוגר ושונא רודף ואתה עומד ומאריך בתפלה? אמר לפניו ומה בידי לעשות? אמר לו ואתה הרם את מטך ונטה ידך על הים וגו' ואתה תהא מרומם ומשבח ונותן שיר ושבח והודאה וגדולה ותפארת והוד והלל למי שהמלחמות שלו. ברכת 'ישתבח' בסוף 'פסוקי דזמרא' י ְִׁש ַּתבַּ ח ִשמְׁ ָך לָּעַּ ד מַּ ְׁלכֵּנּו .הָּ ֵּא -ל הַּ םֶּ לְֶּך הַּ גָּדוֹּל וְׁהַּ ָּקדוֹּש בַּ ָּשמַּ יִם ּושבָּ חָּ ה הַּ לֵּל ָארץ .כִ י לְָׁך נָּאֶּ ה ה' א ֹ-להֵּ ינּו וֵּא ֹ-להֵּ י אֲ בוֹּתֵּ ינּוִ :שיר ְׁ ּובָּ ֶּ ְׁבּורה ְׁתהִ לָּה וְׁתִ פְׁ אֶּ ֶּרת ְׁקדֺּ ָּשה וְׁזִ מְׁ ָּרה עֹּז ּומֶּ מְׁ ָּשלָּה נֶּצַּ ח גְׁדֺּ לָּה ּוג ָּ ּומַּ לְׁכּות :בְׁ ָּרכוֹּת וְׁהו ָֹּּדאו ֹּת מֵּ עַּ תָּ ה וְׁעַּ ד עוֹּלָּם .בָּ רּוְך אַּ תָּ ה ה' אֵּ -ל מֶּ לְֶּך גָּדוֹּל בַּ ִת ְׁשבָּ חוֹּתֵּ .א -ל הַּ הו ָֹּּדאו ֹּת אֲ דוֹּן הַּ מִפְׁ לָּאוֹּת .הַּ בוֹּחֵּ ר בְׁ ִשירֵּ י זִ מְׁ ָּרה .מֶּ לְֶּך ֵּא -ל חֵּ י הָּ עוֹּלָּמִ ים: הניסוחים שבמדרש " -שיר ושבח ,הודאה וגדולה ותפארת הלל" -מוכרים לנו מברכת "ישתבח" אשר חותמת את 'פסוקי דזמרא' .מקבילה זו באה ללמדנו ,אם כן ,ש"שירת הים" היא חלק מהותי מ'פסוקי דזמרא' :לאחר תיאור מעשה הבריאה ( במזמורי התהילים שפותחים את פסוקי דזמרא) ,אנו משבחים ב 'שירת הים' גם את "מי שהמלחמות שלו" ,דהיינו את ממשלת ה' על תולדות העמים ואומות העולם " -כי לה' המלוכה ומושל בגוים". מעניין לשים לב ,שסיפור מעשה הבריאה וסיפור יציאת מצרים מופיעים יחדיו גם בברכות קריאת שמע :ברכת "יוצר המאורות" ,וברכת "גאולה" .בברכות קריאת שמע של תפילת מעריב אף ניתן למצוא לכך רמז לשוני מעניין :לפני קריאת שמע נאמרּ " :בו ֵֹרא יוֹם ָו ָל ְילָהּ .ג ֹולֵל אוֹר ִמפְ נֵי חשֶ ְך וְ חשֶ ְך ִמפְ נֵי אוֹרּ .ומַּ עֲ בִ יר יוֹם ּומֵ בִ יא ָל ְילָה" ,ובבר כת הגאולה לאחר קריאת שמע אנו אומרים" :הַּ םַּ עֲ בִ יר ּבָ נָיו ּבֵ ין ּגִ זְרֵ י יַם סּוף .אֶ ת רו ְֹדפֵיהֶ ם וְ אֶ ת ׂש ֹונְאֵ יהֶ ם ּבִ ְתהוֹמוֹת ִטּבַ ע" .מעשה בראשית ויציאת מצרים מנוסחים באותו לשון של "מַּ עֲ בִ יר". על פי זה נוכל לומר ,שהשילוב של "שירת הים" כזכר ליציאת מצרים יחד עם מזמורי תהלים כזכר למעשה בראשית ב'פסוקי דזמרא" – מבטא יסוד חשוב באמונה :ה' מנהיג את העולם הן כ"מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" ,והן כ" בעל מלחמות ,זורע צדקות ,מצמיח ישועות". 1 2 ראו באתר www.tefilah.orgביחידות על ' פסוקי דזמרא'. ראו ב' ספר אבודרהם' על 'ברוך שאמר ופסוקי דזמרה'" :שני זכירות אלו כתובות בתורה :זכר למעשה בראשית שנא' (שמות כ ,יא) כי ששת ימים עשה ה' וגו ' ,וזכר ליציאת מצרים שנא' ( דברים י ,יב) וזכרת כי עבד היית ב מצרים וגו' ". )www.tefilah.org (1 " אוצר התפילה" לפרשת השבוע ,תשע"א ואכן ,עיון ב"שירת הים" ובמקבילות לשוניות לאורך הפסוקים מלמד ,שמשה ובני ישראל בחנו את המציאות הפיזית של קריעת ים סוף בראייה דתית עמוקה ,וזיהו דרכה את יד ה' בעולם .נציין כאן כמה דוגמאות בלבד: בפסוקים לפני שירת הים נאמר" :וַּיוֹשַ ע ה ' ּבַּיוֹם הַהּוא אֶ ת י ְִׂש ָראֵ ל ִמּי ַד ִמצְ ָריִם ַוּי ְַרא יִׂשְ ָראֵ ל אֶ ת ִמצְ ַריִם מֵ ת ִיראּו הָ עָם אֶ ת ה' ַוּיַאֲ ִמינּו ּבַ ה' ּובְ מֹשֶ ה עַ ל ְׂשפַ ת הַ ּיָםַ :וּי ְַרא יִׂשְ ָראֵ ל אֶ ת הַ ּיָד הַ ּגְ דֹלָה אֲ שֶ ר עָ ׂשָ ה ה' ּבְ ִמצְ ַריִם ַוּי ְ עַ בְ ּד ֹו" (שמות פרק י" ד ,ל -לא) .בהתחלה בני ישראל ראו "אֶ ת ִמצְ ַריִם מֵ ת עַל ְׂשפַת הַ ּיָם" ,דהיינו את נפילת האויב המצרי; ראייה פיזית זו מתפרשת מיד כראייה והפנמה דתית במישור אחרַ " :וּי ְַרא י ְִׂש ָראֵ ל אֶ ת הַ ּי ָד הַ ּגְ דֹלָה אֲ שֶ ר עָ ׂשָ ה ה' ּבְ ִמצְ ַריִם" ,דהיינו הכרת יד ה' במציאות; הראיה הזו מתורגמת בלשון נופל על לשון ליראת ה' במישור האמוניַ " :וּי ְִיראּו הָ עָם אֶ ת ה' ַוּיַאֲ ִמינּו ּבַ ה' ּובְ מֹשֶ ה עַבְ ּד ֹו". ירה ַלה' כִי ָגאֹה ּגָָאה סּוס ְורֹכְבוֹ ָרמָ ה ַבּיָם :עָ זִי וְ זִ ְמ ָרת י ָּ-ה ַויְהִ י לִי לִ ישּועָה זֶה בתחילת השירה נאמר" :אָ ִש ָ אֵ -לִ י וְ ַא ְנוֵהּו ,א ֹ-להֵ י ָאבִ י וַאֲ ר ְֹממֶ נְהּו" (שמות ט"ו ,א -ב) .בני ישראל ראו את נפילת האויב בגלים הרמים של הים " -סּוס וְ רֹכְב ֹו ָרמָ ה ַבּיָם" ,ובעקבות כך הם למדו לשבח ולרומם את ה' – "א ֹ-להֵ י ָאבִ י וַאֲ ר ְֹממֶ נְהּו". בים סוף בני ישראל ראו את כוחו של ה' מול האויבים" :י ְִמינְָך ה ' נ ְֶאּדָ ִרי ַּבכֹחַ י ְִמינְָך ה ' ִת ְרעַ ץ א ֹוי ֵב", והאויבים "צָ לֲלּו כַעוֹפֶ ֶרת ּבְ מַ יִם אַ ּדִ ִירים" ,אך בסופו של דברי בני ישראל ילמדו להכיר את קדושת ה' מכָה נ ְֶאּדָ ר ּבַ קֹדֶ ש". מכָה ּבָ אֵ לִ ם ה' ִמי ָכ ֹ באותו ניסוחִ " :מי ָכ ֹ באופן כללי ניתן לסכם ולומר ,ש'שירת הים' מפרשת באופן דתי את המציאות הפיזית של נס יציאת מצרים: בני ישראל מפנימים בשי רה זו שהם העם אשר נגאל משעבוד מצרים ,בדרכו להגשים את ייעודו בארץ ישראל, " ְנוֵה קָ ְדשֶ ָך" .הבנת המציאות על פי השגחת ה' בעולם היא עיקר המסר של 'שירת הים ' ,ולכן השירה זכתה למקום מכובד בתפילת שחרית ב'פסוקי דזמרא'. )www.tefilah.org (2
© Copyright 2024