שירת הים בפסוקי דזמרא – בשלח פרשת

‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬
‫פרשת בשלח – שירת הים בפסוקי דזמרא‬
‫מיד לאחר יציאת מצרים שרו משה ובני ישראל את 'שירת הים '‪ ,‬ובכך מסתיים סיפור יציאת מצרים‪' .‬שירת הים'‬
‫מצאה את מקומה גם בתפילת שחרית של כל יום‪ ,‬בסוף 'פסוקי דזמרא'‪ .‬נעיין תחילה בהקשרה של "שירת הים"‬
‫במסגרת "פסוקי דזמרא"‪ ,‬ובהמשך נעיין בכמה מפסוקי התורה‪ ,‬כדי להבין את המסר של השירה‪.‬‬
‫מבחינה היסטורית‪ ,‬היחידה של 'פסוקי דזמרא' כוללת רק את מזמורי תהלים מפרק קמ"ה ("תהילה לדוד") עד‬
‫סוף ספר תהלים‪ .‬כך משתמע מהתלמוד (שבת קי"ט ע" ב)‪ ,‬ומסידוריהם של רב עמרם גאון‪ ,‬של 'אבן ירחי' ושל‬
‫'הרוקח'‪ 1.‬עם זאת‪ ,‬צירופה של "שירת הים" כחלק אינטגראלי מ 'פסוקי דזמרא' מקובלת היום למעשה בכל‬
‫תפוצות ישראל‪ ,‬וברצוני להסביר את הגורמים לכך‪.‬‬
‫רבי דוד אבודרהם‪ ,‬מראשוני ומגדולי פרשני הסידור בספרד במאה ה ‪ ,41-‬מזהה ב'פסוקי דזמרא ' שני חלקים‬
‫רעיוניים שונים‪ :‬החלק הראשון כולל שישה מזמורי תהלים המתארים את בריאת העולם‪ ,‬והחלק השני כולל את‬
‫הקטעים "ויברך דוד" ו"שירת הים"‪ ,‬המתארים את יציאת מצרים ושלטון ה' בהיסטוריה‪ .‬שני החלקים מסיימים‬
‫בהכפלת הפסוק האחרון שלהם‪ " :‬כל הנשמה תהלל י ‪-‬ה הללו י ‪-‬ה" בסוף מזמורי תהלים‪ ,‬ו"ה' ימלך לעולם ועד"‬
‫‪2‬‬
‫בסוף החלק השני‪ .‬לפי האבודרהם‪ ,‬שני החלקים הם זכר למעשה בראשית וזכר ליציאת מצרים‪.‬‬
‫נוסף על הסברו של האבודרהם‪ ,‬ניתן להסתמך על דברי ה'מכילתא דרבי ישמעאל ' על פרשת ' בשלח'‪ .‬במדרש זה‬
‫מופיע כעין ויכוח בין משה להקב"ה‪ ,‬זמן קצר לפני קריאת ים סוף‪:‬‬
‫מכילתא דרבי ישמעאל בשלח ( מסכתא דויהי פרשה ג )‬
‫אמר המקום למשה משה בני נתונים בצרה והים סוגר‬
‫ושונא רודף ואתה עומד ומאריך בתפלה? אמר לפניו‬
‫ומה בידי לעשות? אמר לו ואתה הרם את מטך ונטה‬
‫ידך על הים וגו' ואתה תהא מרומם ומשבח ונותן שיר‬
‫ושבח והודאה וגדולה ותפארת והוד והלל למי‬
‫שהמלחמות שלו‪.‬‬
‫ברכת 'ישתבח' בסוף 'פסוקי דזמרא'‬
‫י ְִׁש ַּתבַּ ח ִשמְׁ ָך לָּעַּ ד מַּ ְׁלכֵּנּו‪ .‬הָּ ֵּא ‪-‬ל הַּ םֶּ לְֶּך הַּ גָּדוֹּל וְׁהַּ ָּקדוֹּש בַּ ָּשמַּ יִם‬
‫ּושבָּ חָּ ה הַּ לֵּל‬
‫ָארץ‪ .‬כִ י לְָׁך נָּאֶּ ה ה' א ‪ֹ-‬להֵּ ינּו וֵּא ‪ֹ-‬להֵּ י אֲ בוֹּתֵּ ינּו‪ִ :‬שיר ְׁ‬
‫ּובָּ ֶּ‬
‫ְׁבּורה ְׁתהִ לָּה וְׁתִ פְׁ אֶּ ֶּרת ְׁקדֺּ ָּשה‬
‫וְׁזִ מְׁ ָּרה עֹּז ּומֶּ מְׁ ָּשלָּה נֶּצַּ ח גְׁדֺּ לָּה ּוג ָּ‬
‫ּומַּ לְׁכּות‪ :‬בְׁ ָּרכוֹּת וְׁהו ָֹּּדאו ֹּת מֵּ עַּ תָּ ה וְׁעַּ ד עוֹּלָּם‪ .‬בָּ רּוְך אַּ תָּ ה ה' אֵּ ‪-‬ל מֶּ לְֶּך‬
‫גָּדוֹּל בַּ ִת ְׁשבָּ חוֹּת‪ֵּ .‬א ‪-‬ל הַּ הו ָֹּּדאו ֹּת אֲ דוֹּן הַּ מִפְׁ לָּאוֹּת‪ .‬הַּ בוֹּחֵּ ר בְׁ ִשירֵּ י‬
‫זִ מְׁ ָּרה‪ .‬מֶּ לְֶּך ֵּא ‪-‬ל חֵּ י הָּ עוֹּלָּמִ ים‪:‬‬
‫הניסוחים שבמדרש ‪" -‬שיר ושבח‪ ,‬הודאה וגדולה ותפארת הלל" ‪ -‬מוכרים לנו מברכת "ישתבח" אשר חותמת את‬
‫'פסוקי דזמרא'‪ .‬מקבילה זו באה ללמדנו‪ ,‬אם כן‪ ,‬ש"שירת הים" היא חלק מהותי מ'פסוקי דזמרא'‪ :‬לאחר תיאור‬
‫מעשה הבריאה ( במזמורי התהילים שפותחים את פסוקי דזמרא)‪ ,‬אנו משבחים ב 'שירת הים' גם את "מי‬
‫שהמלחמות שלו"‪ ,‬דהיינו את ממשלת ה' על תולדות העמים ואומות העולם ‪ " -‬כי לה' המלוכה ומושל בגוים"‪.‬‬
‫מעניין לשים לב‪ ,‬שסיפור מעשה הבריאה וסיפור יציאת מצרים מופיעים יחדיו גם בברכות קריאת שמע‪ :‬ברכת‬
‫"יוצר המאורות"‪ ,‬וברכת "גאולה"‪ .‬בברכות קריאת שמע של תפילת מעריב אף ניתן למצוא לכך רמז לשוני‬
‫מעניין‪ :‬לפני קריאת שמע נאמר‪ּ " :‬בו ֵֹרא יוֹם ָו ָל ְילָה‪ּ .‬ג ֹולֵל אוֹר ִמפְ נֵי חשֶ ְך וְ חשֶ ְך ִמפְ נֵי אוֹר‪ּ .‬ומַּ עֲ בִ יר יוֹם ּומֵ בִ יא‬
‫ָל ְילָה"‪ ,‬ובבר כת הגאולה לאחר קריאת שמע אנו אומרים‪" :‬הַּ םַּ עֲ בִ יר ּבָ נָיו ּבֵ ין ּגִ זְרֵ י יַם סּוף‪ .‬אֶ ת רו ְֹדפֵיהֶ ם וְ אֶ ת‬
‫ׂש ֹונְאֵ יהֶ ם ּבִ ְתהוֹמוֹת ִטּבַ ע"‪ .‬מעשה בראשית ויציאת מצרים מנוסחים באותו לשון של "מַּ עֲ בִ יר"‪.‬‬
‫על פי זה נוכל לומר‪ ,‬שהשילוב של "שירת הים" כזכר ליציאת מצרים יחד עם מזמורי תהלים כזכר למעשה‬
‫בראשית ב'פסוקי דזמרא" – מבטא יסוד חשוב באמונה‪ :‬ה' מנהיג את העולם הן כ"מחדש בטובו בכל יום תמיד‬
‫מעשה בראשית"‪ ,‬והן כ" בעל מלחמות‪ ,‬זורע צדקות‪ ,‬מצמיח ישועות"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ראו באתר ‪ www.tefilah.org‬ביחידות על ' פסוקי דזמרא'‪.‬‬
‫ראו ב' ספר אבודרהם' על 'ברוך שאמר ופסוקי דזמרה'‪" :‬שני זכירות אלו כתובות בתורה‪ :‬זכר למעשה בראשית שנא' (שמות כ‪ ,‬יא)‬
‫כי ששת ימים עשה ה' וגו '‪ ,‬וזכר ליציאת מצרים שנא' ( דברים י‪ ,‬יב) וזכרת כי עבד היית ב מצרים וגו' "‪.‬‬
‫)‪www.tefilah.org (1‬‬
‫" אוצר התפילה" לפרשת השבוע‪ ,‬תשע"א‬
‫ואכן‪ ,‬עיון ב"שירת הים" ובמקבילות לשוניות לאורך הפסוקים מלמד‪ ,‬שמשה ובני ישראל בחנו את המציאות‬
‫הפיזית של קריעת ים סוף בראייה דתית עמוקה‪ ,‬וזיהו דרכה את יד ה' בעולם‪ .‬נציין כאן כמה דוגמאות בלבד‪:‬‬
‫‪ ‬בפסוקים לפני שירת הים נאמר‪" :‬וַּיוֹשַ ע ה ' ּבַּיוֹם הַהּוא אֶ ת י ְִׂש ָראֵ ל ִמּי ַד ִמצְ ָריִם ַוּי ְַרא יִׂשְ ָראֵ ל אֶ ת ִמצְ ַריִם מֵ ת‬
‫ִיראּו הָ עָם אֶ ת ה' ַוּיַאֲ ִמינּו ּבַ ה' ּובְ מֹשֶ ה‬
‫עַ ל ְׂשפַ ת הַ ּיָם‪ַ :‬וּי ְַרא יִׂשְ ָראֵ ל אֶ ת הַ ּיָד הַ ּגְ דֹלָה אֲ שֶ ר עָ ׂשָ ה ה' ּבְ ִמצְ ַריִם ַוּי ְ‬
‫עַ בְ ּד ֹו" (שמות פרק י" ד‪ ,‬ל ‪-‬לא)‪ .‬בהתחלה בני ישראל ראו "אֶ ת ִמצְ ַריִם מֵ ת עַל ְׂשפַת הַ ּיָם"‪ ,‬דהיינו את נפילת‬
‫האויב המצרי; ראייה פיזית זו מתפרשת מיד כראייה והפנמה דתית במישור אחר‪ַ " :‬וּי ְַרא י ְִׂש ָראֵ ל אֶ ת הַ ּי ָד‬
‫הַ ּגְ דֹלָה אֲ שֶ ר עָ ׂשָ ה ה' ּבְ ִמצְ ַריִם"‪ ,‬דהיינו הכרת יד ה' במציאות; הראיה הזו מתורגמת בלשון נופל על לשון‬
‫ליראת ה' במישור האמוני‪ַ " :‬וּי ְִיראּו הָ עָם אֶ ת ה' ַוּיַאֲ ִמינּו ּבַ ה' ּובְ מֹשֶ ה עַבְ ּד ֹו"‪.‬‬
‫ירה ַלה' כִי ָגאֹה ּגָָאה סּוס ְורֹכְבוֹ ָרמָ ה ַבּיָם‪ :‬עָ זִי וְ זִ ְמ ָרת י ָ‪ּ-‬ה ַויְהִ י לִי לִ ישּועָה זֶה‬
‫‪ ‬בתחילת השירה נאמר‪" :‬אָ ִש ָ‬
‫אֵ ‪-‬לִ י וְ ַא ְנוֵהּו‪ ,‬א ‪ֹ-‬להֵ י ָאבִ י וַאֲ ר ְֹממֶ נְהּו" (שמות ט"ו‪ ,‬א ‪ -‬ב)‪ .‬בני ישראל ראו את נפילת האויב בגלים הרמים של‬
‫הים ‪" -‬סּוס וְ רֹכְב ֹו ָרמָ ה ַבּיָם"‪ ,‬ובעקבות כך הם למדו לשבח ולרומם את ה' – "א ‪ֹ-‬להֵ י ָאבִ י וַאֲ ר ְֹממֶ נְהּו"‪.‬‬
‫‪ ‬בים סוף בני ישראל ראו את כוחו של ה' מול האויבים‪" :‬י ְִמינְָך ה ' נ ְֶאּדָ ִרי ַּבכֹחַ י ְִמינְָך ה ' ִת ְרעַ ץ א ֹוי ֵב"‪,‬‬
‫והאויבים "צָ לֲלּו כַעוֹפֶ ֶרת ּבְ מַ יִם אַ ּדִ ִירים"‪ ,‬אך בסופו של דברי בני ישראל ילמדו להכיר את קדושת ה'‬
‫מכָה נ ְֶאּדָ ר ּבַ קֹדֶ ש"‪.‬‬
‫מכָה ּבָ אֵ לִ ם ה' ִמי ָכ ֹ‬
‫באותו ניסוח‪ִ " :‬מי ָכ ֹ‬
‫באופן כללי ניתן לסכם ולומר‪ ,‬ש'שירת הים' מפרשת באופן דתי את המציאות הפיזית של נס יציאת מצרים‪:‬‬
‫בני ישראל מפנימים בשי רה זו שהם העם אשר נגאל משעבוד מצרים‪ ,‬בדרכו להגשים את ייעודו בארץ ישראל‪,‬‬
‫" ְנוֵה קָ ְדשֶ ָך"‪ .‬הבנת המציאות על פי השגחת ה' בעולם היא עיקר המסר של 'שירת הים '‪ ,‬ולכן השירה זכתה‬
‫למקום מכובד בתפילת שחרית ב'פסוקי דזמרא'‪.‬‬
‫)‪www.tefilah.org (2‬‬