‫אכיפה בררנית ‪ -‬בית המשפט העליון מתווה מדיניות לבחינת הטענה ‪ -‬ע"פ ‪2168236‬‬ ‫מדינת ישראל נ' פולדי פרץ ואח'‬ ‫המשיבים‪ ,‬שהינם קבלנים או חברות קבלניות‪ ,‬הואשמו בהשתתפות בהסדר כובל‪.‬‬ ‫לפי הנטען בכתב האישום‪ ,‬בשנת ‪ 8002‬הוציא משרד השיכון מכרז לבניית ממ"דים ביישובי‬ ‫עוטף עזה‪ .‬המשיבים הסכימו ביניהם להימנע מלהגיש הצעות במסגרת המכרז‪ ,‬משיקולים‬ ‫כלכליים‪.‬‬ ‫המשיבים טענו טענות מקדמיות‪ ,‬ביניהן‪ ,‬כי הגשת כתב האישום נגדם היא בבחינת אכיפה‬ ‫בררנית‪ .‬לצורך הוכחת טענתם‪ ,‬הצביעו המשיבים על דוגמה אחת (שתכונה להלן‪" :‬פרשת בתי‬ ‫החו לים")‪ ,‬שם נמנעה המדינה מלהעמיד את המעורבים לדין פלילי‪ ,‬במקרה דומה‪.‬‬ ‫המדינה השיבה כי העמדתם של המשיבים לדין תואמת את מדיניותה הנוהגת‪ ,‬וההחלטה שלא‬ ‫להעמיד לדין את המעורבים בפרשת בתי החולים נבעה מנימוקים ענייניים‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי דחה את ההסבר לאי הגשת כתבי אישום בפרשת בתי החולים‪ ,‬ובהמשך‬ ‫לכך קיבל את הטענה לאכיפה בררנית וביטל את כתב האישום‪.‬‬ ‫מכאן ערעורה של המדינה‪.‬‬ ‫פסק הדין בערעור‪:‬‬ ‫בפסק הדין נדונו מספר נושאים חשובים בהקשר טענת אכיפה בררנית‪ ,‬ולהלן תמציתם‪:‬‬ ‫נטל ההוכחה‪ :‬המדינה נהנית מחזקת תקינות המנהל‪ .‬לכן‪ ,‬על הטוען לאכיפה בררנית רובץ‬ ‫הנטל לסתור את אותה חזקה‪ .‬אם יעמיד נאשם בסיס ראייתי לאכיפה בררנית‪ ,‬מתערערת חזקת‬ ‫התקינות והנטל יעבור על המדינה להוכיח כי האכיפה ‪ -‬על אף שנראית בררנית על פניה ‪-‬‬ ‫התבססה על שיקולים ענייניים‪ .‬השאלה שעמדה לדיון‪ ,‬והיא חוזרת בתיקים רבים‪ ,‬היא מהו הרף‬ ‫שעל הנאשם לעמוד בו כדי להעביר את הנטל‪ ,‬כאמור‪ ,‬לשכמה של הרשות‪ .‬בשאלה זו דומה‬ ‫שנחלקו הדעות‪:‬‬ ‫ע"פ הש' פוגלמן‪ ,‬כדי לעמוד בנטל הרובץ עליו‪ ,‬על הנאשם להצביע על מספר מקרים בהם‬ ‫המדינה פעלה אחרת‪ .‬אמנם בהמשך הוסיף הש' פוגלמן כי במקרים מסוימים גם הצבעה על‬ ‫מקרה בודד יהיה בה כדי להעביר את הנטל לשכמה של הרשות (כמו במקרה דנן)‪ ,‬אך הוא‬ ‫לא פרט מהם אותם "מקרים מסוימים"‪.‬‬ ‫הנשיא גרוניס קבע מבחן מחמיר יותר‪ ,‬ולשיטתו ספק אם ראוי לקבוע כי די במקרה בודד בו‬ ‫פעלו הרשויות המנהליות בדרך שונה ולא הגישו כתב אישום בנסיבות דומות‪ ,‬כדי להוביל‬ ‫לביטולו של כתב אישום במקרה דומה אחר‪ .‬לשיטתו‪ ,‬על נאשם להראות "כי לאורך זמן‬ ‫ובאופן שיטתי קיבלו הרשויות המנהליות במקרים דומים החלטות שונות מאלה‬ ‫שנתקבלו במקרה שלו "‪ .‬דבריו אלה של הנשיא מתייחסים לנטל שעל נאשם לעמוד כדי‬ ‫להביא לסעד של ביטול כתב האישום‪ .‬לא לגמרי ברור מהי עמדתו של הנשיא בנוגע לנטל‬ ‫המוטל על נאשם כדי להוכיח את טענת האכיפה הבררנית ובכך להעביר את הנטל לשכמה של‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫הש' ג'ובראן אימץ את המבחן שקבע הנשיא וקבע אותו לבחינת הנטל הראשוני המוטל על‬ ‫נאשם (הוכחת האכיפה הבררנית והעברת הנטל למדינה)‪.‬‬ ‫לאור כל זאת‪ ,‬בתיקים בהם עולה טענה של אכיפה בררנית‪ ,‬ניתן לדעתי לטעון שהנטל‬ ‫המוטל על נאשם להוכחת טענתו הוא הנטל שנקבע בפסק דינו של הנשיא גרוניס‪.‬‬ ‫לגופו של עניין‪ :‬בעבר נקבע כי "ההכרעה בשאלה אם העמדתם לדין של חלק מן המעורבים‬ ‫בביצוע עבירה הינה בבחינת אכיפה חלקית מותרת או שמא בבחינת אכיפה בררנית פסולה‪,‬‬ ‫תהא לרוב תלויה‪ ...‬בברור השאלה אם הרשות הבחינה בין המעורבים על יסוד שיקולים‬ ‫ענייניים" (ע"פ ‪ 2255508‬מ"י נ' בורוביץ)‪ .‬כלומר‪ ,‬לרשות נתונה הסמכות לאכוף את הדין באופן‬ ‫חלקי ובלבד שהשיקולים המנחים אותה הם שיקולים ענייניים‪.‬‬ ‫בית המשפט הניח לטובת המשיבים כי הם הרימו את הנטל הראשוני המוטל עליהם‪ ,‬ואף היה‬ ‫מוכן להניח‪ ,‬לצורך הדיון‪ ,‬כי החלטת המדינה שלא להעמיד את המעורבים לדין בפרשת בתי‬ ‫החולים הייתה החלטה שגויה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בית המשפט קבל את עמדת המדינה כי ההחלטה‬ ‫בפרשת בתי החולים התקבלה משיקולים ענייניים‪ ,‬והעמדתם לדין את המשיבים בפרשה דנן‪,‬‬ ‫תאמה את המדיניות שלפיה נהגה המדינה במקרים אחרים‪ .‬לאור זאת נקבע שלא הוכחה‬ ‫אכיפה בררנית‪ .‬הערעור התקבל‪.‬‬ ‫הסעד הראוי במקרה של אכיפה בררנית‪ :‬בהמשך לאמור הובהר כי כאשר קיים פגם בהחלטה‬ ‫המנהלית‪ ,‬יש צורך בבחינת טיבו ועוצמתו של הפגם‪ ,‬והסעד הניתן לנאשם בגינו צריך לתאום‬ ‫את חומרתו‪ .‬לשון אחר‪ ,‬פגם קשה בהתנהלות הרשות‪ ,‬כגון פגיעה בשוויון על דרך הוצאת אדם‬ ‫אחד והעמדתו לדין בניגוד למדיניות עקבית נוהגת‪ ,‬אפשר ומצדיק סעד של ביטול כתב אישום‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬פגם חמור פחות‪ ,‬כגון קבלת החלטה נוגדת במקרה אחד בלבד (כמו במקרה דנן)‪ ,‬ספק‬ ‫אם מקים הצדקה לסעד כה חמור של ביטול כתב אישום‪ .‬ככלל‪ ,‬הנשיא קורא לבתי המשפט‬ ‫לנהוג בזהירות רבה בבחינת טענות של אכיפה בררנית ובקביעת הסעד בגינן (ראו סע' ‪28-25‬‬ ‫וסע' ‪ 2-2‬בפסק דינו של הנשיא גרוניס)‪.‬‬ ‫לקבלת פסק הדין ניתן לפנות למשרדנו ‪[email protected]‬‬