‫קידום מצוינות‬
‫כערך בחברת מופת‬
‫ד"ר חפצי זהר‬
‫המסע למצוינות‬
‫חייו של כל אדם הם מסע אל עצמו‪ ,‬ניסיון‬
‫למצוא דרך‪ ,‬רמז למשעול‪ ,‬הרמן הסה ‪.‬‬
‫להתבונן בעיניים חדשות‬
‫מסע תגליות אמיתי אינו מורכב ממציאת‬
‫ אלא מהתבוננות דרך‬,‫נופים חדשים‬
"‫עיניים חדשות‬
‫פרוסט‬
Linear
Creat ivit y
(Logic/Knowledge)
Focus
Dept h
Skills
Hard Work
Lat eral Creat ivit y
(Intuitive/Imagination)
Breadt h
I nnovat ion
Uniqueness
Analogies
Out -of-t he-Box
Non-Logic
Experience
Growt h
Expansion
‫מעצמי אל עצמי‬
‫שמואל יוסף עגנון‬
‫דברים שנשא בטקס קבלת פרס ביאליק (טבת תשיא)‪:‬‬
‫פרס הוא אותיות ספר‪ ,‬שנינו בספר יצירה‪ ,‬בשלושה‬
‫ספרים נברא העולם בספר‪ ,‬בספר וסיפור‪ .‬ספר וסיפור‬
‫כמשמעם‪ ,‬מה ספר‪ ,‬שומר על המדינה‪ ,‬כך ישראל‬
‫נשמרים על ידי הספרים‪.‬‬
‫• עם הספר‬
‫• עם סגולה‬
‫מגילת העצמאות‬
‫מסמך מכונן המגלם את רעיון חברת המופת‬
‫• בארץ ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו‬
‫הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי קוממיות‬
‫ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים‬
‫והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי‪.‬‬
‫• מדינת ישראל [‪ ]...‬תהא מושתתת על יסודות החירות‪,‬‬
‫הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל‪ ,‬תקיים‬
‫שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל‬
‫דת‪ ,‬גזע ומין‪ ,‬תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך‬
‫ותרבות [‪]...‬‬
‫התנועה הציונית ‪-‬‬
‫חברת מופת המבוססת על ערכי‬
‫היהדות ועל ערכים כלל אנושיים‬
‫• בין אבות הציונות ‪: :‬הס‪ ,‬לילנבלום‪ ,‬גרוזנברג‪,‬‬
‫הרצל‪ ,‬אחד העם‪ ,‬ביאליק‪ ,‬ברנר‪ ,‬בובר‪ ,‬א"ד‬
‫גורדון‪ ,‬ז'בוטינסקי‪ ,‬הרב קוק‪ ,‬ויצמן‪ ,‬כצנלסון‪,‬‬
‫שלמה לביא‪ ,‬בן‪-‬גוריון) שררה הסכמה שהציונות‬
‫נועדה ליצור חברת מופת‪.‬‬
‫• מה דיוקנה של חברת המופת ולאורה של איזו‬
‫אידיאולוגיה תתנהל?‬
‫מהי חברת מופת‬
‫• חברת מופת היא חברה‪,‬‬
‫שחבריה מסכימים על‬
‫ערכי יסוד משותפים‪ ,‬והם‬
‫מכוונים לשיפורה‬
‫המתמיד בכלל המעגלים‪:‬‬
‫אישי‪ ,‬משפחתי‪ ,‬קהילתי‬
‫ולאומי‪.‬‬
‫• המכוונות לשיפור כוללת‬
‫את כל תחומי החיים‬
‫ומכוונת הן לחשיבה והן‬
‫לעשייה‪.‬‬
‫לאומי‬
‫קהילתי‬
‫משפחתי‬
‫אישי‬
‫חברת מופת – חברה עם ייעוד‬
‫•אחריות‬
‫• חירות‬
‫•שוויון‬
‫הזדמנויות‬
‫חברת‬
‫מופת‬
‫חברת‬
‫מופת‬
‫•ערבות‬
‫הדדית‬
‫"‪...‬ברגעים אלה אנו מבקשים להתבונן פנימה‪ ,‬אל‬
‫תוכנו‪ .‬לבחון את איכות ומהות החיים בישראל‪ ,‬ולקבל‬
‫על עצמנו שהשנה הבאה תהיה טובה יותר‪ ,‬שהרי על‬
‫מה ולמה באנו אל הארץ הטובה הזו אם לא כדי להקים‬
‫בה חברת מופת?‬
‫ראוי לנו לייחל להצבת הטוב והמועיל‪ ,‬הישר‪ ,‬הנעלה‬
‫והמוסרי במוקד השיח הציבורי שלנו‪ .‬יתכן שחלק‬
‫מתפקידיה של מנהיגות הוא לסייע ביצירתה של שפה‬
‫חדשה המתחייבת לכינונה של חברת מופת שתוביל‬
‫לתיקון עולם‪".‬‬
‫(מתוך נאום שר החינוך‪ ,‬הרב שי פירון‪ ,‬בטקס חלוקת פרסי ישראל – תשע"ג)‬
‫על המצוינות של השואפים והשאיפה‬
‫של המצוינים‬
‫התכלית איננה תחנה סופית‪ ,‬או גבול שצריך לשאוף אליו‪.‬‬
‫התכלית היא התהליך הפעיל של שינוי צורתו של המצב הקיים‪.‬‬
‫(פרופ' אדיר כהן)‬
‫הנחות יסוד בחברה השואפת למצוינות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חברה בעלת ייעוד וערכים משותפים‪.‬‬
‫חברה בעלת תפיסת מציאות פתוחה וגמישה המאפשרת‬
‫ראיה וקבלה של השונה‪ ,‬האחר והחדש‪.‬‬
‫חברה לומדת‪ ,‬מתקדמת ומתפתחת היודעת לנהל את הידע‬
‫שלה באפקטיביות‪ ,‬ומפיקה לקחים מהצלחות ומכישלונות‪.‬‬
‫חברה בעלת מחזור אינסופי של השתפרות בלי קו סיום‬
‫מוחלט‪ ,‬אי שביעות רצון מהסטטוס קוו‪.‬‬
‫חברה המחזיקה בתפיסה כי מצוינות היא הרגל ולא אירוע‬
‫חד פעמי‪.‬‬
‫ערכים מובילים‬
‫שוויון‬
‫הזדמנויות‬
‫נתינה‬
‫וערבות‬
‫הדדית‬
‫מעורבות‬
‫אזרחית‬
‫קהילתית‬
‫שיתוף‬
‫ושותפות‬
‫הצטיינות‬
‫אהבת‬
‫האדם‬
‫העם‬
‫והארץ‬
‫אחריות‬
‫ומחויבות‬
‫שותפים לדרך ולמעגלי ההשפעה‬
‫פרופ שולמן‬
‫קובעי‬
‫מדיניות‬
‫מחנכים‬
‫חוקרים‬
‫שלוש קהילות מחנכים‪:‬‬
‫• מחנכים‪ :‬האחראים להנחיה ומהווים‪ :‬מקור לדוגמא והשראה‪.‬‬
‫• חוקרים‪ :‬שתפקידם לחקור‪ ,‬למדוד‪ ,‬לתעד ולבקר‪ ,‬וזאת על מנת להבין‬
‫טוב יותר כיצד יש להתקדם‪.‬‬
‫• קובעי מדיניות‪ -‬פוליטיקאים‪ :‬תפקידם לקבוע מדיניות‪ ,‬להקצות‬
‫משאבים ולתעל אותם בצורה נכונה‪.‬‬
‫ארבעת ה ‪ : H4‬לעושים במלאכה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ -Honesty‬יושר והגינות‪ ,‬התבוננות מפוקחת במציאות‪.‬‬
‫‪ -Humility‬צניעות וענווה בהישגים ובהבנת מוגבלות‬
‫התפיסה שלנו‪.‬‬
‫‪ -Humor‬הומור והבנת האבסורד בסיטואציות‪ ,‬אלו‬
‫מאפשרים לנו בחינה ביקורתית ודיאלוג‪.‬‬
‫‪ -Hope‬אמונה עמוקה ביכולת המשותפת לביצוע שינוי‪.‬‬
‫האמונה אינה עוקרת הרים ממקומם‪ ,‬אלא מציבה אותם‬
‫במקומות שאין בהם הרים כלל‪ .‬פרידריך ניטשה‬
‫למה מצוינות?‬
‫‪‬אתוס לאומי – שאיפה לחברת מופת ‪.‬‬
‫‪‬המצוינות כערך‪ ,‬כתפיסת עולם וכדרך חיים‪.‬‬
‫‪‬שוויון הזדמנויות לכולם‪.‬‬
‫שמידע ‪ ,1987‬נבו ‪ ,2003‬תמיר ‪2007‬‬
‫"פיתוח מצוינות הוא עניין יקר ולא תמיד פופולארי‪ ,‬אך אין‬
‫מנוס‪ ,‬אם ישראל חפצה לשמור על עוצמתה והיא חייבת‬
‫לעשות כן‪ ,‬עליה לטפח את המצוינות המדעית‪ ,‬הטכנולוגית‬
‫והתרבותית" (מרים בן פרץ‪ ,‬כלת פרס ישראל‪.)2007 ,‬‬
‫בדרך לחברת מופת ‪ -‬המצוינות היא הדרך‬
‫"האם תוכל לומר לי‪ ,‬בבקשה‪ ,‬איזו‬
‫דרך עליי לבחור מכאן?"‬
‫"זה תלוי רבות במקום אליו את‬
‫רוצה להגיע‪ ",‬אמר החתול‪.‬‬
‫"לא אכפת לי כל כך ‪ " -‬אמרה‬
‫אליס‪.‬‬
‫"אז לא משנה לאן תלכי‪ ",‬אמר‬
‫החתול‪.‬‬
‫לואיס קרול‪ -‬עליסה בארץ הפלאות‬
‫בדרך לחברת מופת מצוינת‬
‫המצוינות היא הדרך‬
‫מצוינות‬
‫חברת‬
‫מופת‬
‫מה נציב בחזית ומה ברקע –‬
‫זו הבחירה שלנו‬
‫המצוינות – סוכן להובלת שינוי‬
‫המצוינות צריכה להיות נחלתם של האנשים‬
‫העוברים תהליך אינסופי של התקדמות והעצמה‪.‬‬
‫במקביל נדרש טיפוח המצוינות בכל מעגל ההשפעה‬
‫‪.‬‬
‫מצוינות‬
‫כלל‬
‫מערכתית‬
‫מ‬
‫צ‬
‫ו‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫מצוינות‬
‫ארגונית‬
‫מצוינות‬
‫מוסדית‬
‫מצוינות‬
‫אישית‪ -‬של‬
‫המחנכים‬
‫מהי מצוינות?‬
‫תחומי מצוינות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מצוינות עסקית‪.‬‬
‫מצוינות אקדמית‪.‬‬
‫מצוינות אמנותית‪.‬‬
‫מצוינות חברתית‪.‬‬
‫מצוינות הורים‪.‬‬
‫מצוינות מערכתית‪.‬‬
‫מצוינות חינוכית‪.‬‬
‫מצוינות ארגונית‬
‫איכות החיים של אדם קשורה באופן ישיר למידת ההתחייבות שלו כלפי‬
‫מצוינות‪ ,‬בלי קשר לתחום העיסוק שלו‪ .‬וינס לומברדי‬
‫מצוינות מהי?‬
‫• המצוינות יכולה להיות בגדר ערך‪ ,‬מרכיב של‬
‫הראוי‪.‬‬
‫• החתירה המתמדת לשיפור תוך גילוי מסירות‪,‬‬
‫מחויבות ומעורבות מעבר לתחומי העשייה‬
‫המוגדרים (מצוינות)‪.‬‬
‫• חתירה מתמשכת למימוש הפוטנציאל האישי‬
‫והארגוני תוך הצבת רף עולה של סטנדרטים‬
‫וציפיות עצמיות מחד ותוך מודעות וקשב למסגרת‬
‫ולסביבה הרחבה יותר מאידך‪.‬‬
‫הצטיינות ומצוינות‬
‫• מצוינות שונה מהצטיינות בכך שאינה‬
‫נמדדת רק במונחים אבסולוטיים‪ ,‬מצוינות‬
‫היא תהליך פנימי מתפתח‪.‬‬
‫• יש להבחין בין רמת ההישג (הצטיינות) ובין‬
‫החתירה המתמדת לשיפור תוך גילוי‬
‫מסירות‪ ,‬מחויבות ומעורבות מעבר לתחומי‬
‫העשייה המוגדרים (מצוינות) ‪.‬‬
‫המצוינות על פי אריסטו‬
‫מצוינות‪ -‬מיצוי הפוטנציאל האישי במרב תחומים תוך‬
‫התקדמות בחיים ‪ -Virtus, virtue , Arete .‬מעלה טובה‬
‫האדם הטוב‪ ,‬המאושר‪ ,‬הוא זה שמפעיל את תכונותיו‬
‫הייחודיות‪.‬‬
‫ככל שאדם מממש יותר את מה שמייחד אותו‪ ,‬ככל שהוא‬
‫מוציא מן הכוח לפועל בצורה שלמה יותר את מה שטמון בו‬
‫ומאפיין אותו כבעל תבונה‪ ,‬כן הוא מצליח בחיים והוא‬
‫מאושר‪.‬‬
‫השאיפה למצוינות‪ " -‬מעשינו החוזרים והנשנים הם עצם‬
‫הווייתנו‪ ,‬ולפיכך מצוינות אינה מעשה אלא הרגל"‪ .‬אריסטו‪.‬‬
‫מצוינות והצטיינות‬
‫המצוינות פירושה מכלול ההתנהגויות והפעולות‬
‫החותרות להשתפרות מתמדת והמאפשרות מיצוי‬
‫הפוטנציאל האישי על מנת להגיע לתוצאות האפשריות‬
‫הטובות ביותר‪ .‬המצוינות הנה אורח חיים‬
‫אנשים בעלי נטייה למצוינות מאופיינים על ידי מספר סגולות‪ :‬מוטיבציה פנימית חזקה‬
‫המניעה אותם בהתמדה‪ ,‬סקרניים‪ ,‬יצירתיים‪ ,‬מעדיפים גירויים חדשים על פני מוכרים‪,‬‬
‫מעדיפים מורכבות‪ ,‬בעלי רצון להתעלות‪ ,‬ולהתמקצעות‪ ,‬בעלי תחושת ערך עצמי‪ ,‬אחריותיות‪,‬‬
‫עצמאות ומוקד שליטה פנימי‪.‬‬
‫מצוינות והצטיינות‬
‫ההצטיינות ‪ :‬משמעותה שילוב של יכולות בולטות במיוחד‬
‫עם עשייה יוצאת דופן‪ .‬ההצטיינות הינה יחסית‪ ,‬לגיל‪,‬‬
‫לרמת המומחיות ולקבוצת השווים‪.‬‬
‫ההצטיינות הינה אובייקטיבית ודינאמית‪ .‬המצטיין הולך ומפתח את כישוריו‬
‫ויכולתו להבין ולהשיג‪ .‬אין אפשרות להצטיין ללא מרכיבים של מצוינות ‪.‬‬
‫מאפייני המצוינות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מוטיבציה פנימית חזקה המניעה אותם בהתמדה‪,‬‬
‫סקרניים ויצירתיים‪,‬‬
‫מעדיפים גירויים חדשים על פני מוכרים‪,‬‬
‫אינם חוששים ממורכבות‪,‬‬
‫בעלי רצון להתעלות (הישגיים) ולהתמקצעות‪,‬‬
‫בעלי תחושת ערך עצמי‪.‬‬
‫לומדים מכישלונות‪.‬‬
‫מחויבים לאחריותיות‪.‬‬
‫המצוין מציב לעצמו מטרות וחותר להגשמתן‪ ,‬לומד‬
‫באופן יעיל ויודע להפיק מהתנסויותיו‪.‬‬
‫מאפייני ההצטיינות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ביצוע שהוא הרבה מעבר לנדרש‬
‫ביצוע העולה על הסטנדרטים הבסיסיים‬
‫שנקבעו‬
‫ייחודי בהשוואה לקבוצת העמיתים‬
‫כולל מרכיבים של מצוינות אישית ולא רק‬
‫הצטיינות טכנית‬
‫מאפייני המצטיין‬
‫• עשייה יוצאת דופן או ביצוע יוצא דופן ברמת מומחה בהתאם‬
‫לגיל‪.‬‬
‫•‬
‫גבוה‬
‫פוטנציאל‬
‫בין‬
‫שילוב‬
‫פיתוח הדרגתי של כישורים ושל יכולת להבין ולהשיג איכות‬
‫גבוהה של ביצועים‪.‬‬
‫•‬
‫ונטיות מצוינות‪.‬‬
‫רצון להתעלות מתמדת‪.‬‬
‫• מאמץ מתמשך ואיכותי‪.‬‬
‫• אחריותיות‪ ,‬תחושת ערך עצמי‪ ,‬עצמאות ומיקוד שליטה פנימי‪.‬‬
‫רצף המצוינות וההצטיינות‬
‫הכי טוב‬
‫שיש‬
‫נעלה‬
‫מיוחד להפליא‬
‫מיוחד‬
‫לא רגיל‬
‫ערכי‬
‫מה בין מצוינות להצטיינות?‬
‫מצוינות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הצטיינות‬
‫• ההצטיינות נוגעת בנראות‪.‬‬
‫המצוינות נוגעת במהות‪.‬‬
‫• תהליך השוואתי בו נבחנת בולטות‬
‫תהליך אישי של התקדמות‬
‫יוצאת דופן‬
‫והתפתחות‪.‬‬
‫התהליך הינו יחסי לנקודת הפתיחה • ההצטיינות נבחנת ביחס‬
‫לאחרים ובהתאם לסטנדרטים של‬
‫האישית ‪.‬‬
‫מומחים‪.‬‬
‫המצוינות מתבטאת בכלל‬
‫• הסטנדרטים משתנים בסרגל‬
‫הכישורים ולא רק האקדמיים‪.‬‬
‫מקומי‪ ,‬לאומי או בינלאומי‪.‬‬
‫המצויינות הינה אורח חיים‪.‬‬
‫מכוונת ערך ודרך‬
‫מכוונת תוצאה‬
‫מה בין מצוינות היחיד למצוינות הקהילה?‬
‫מצוינות החברה‬
‫מצוינות היחיד‬
‫• איתור גילוי וטיפוח יכולות וכישורים • היכולת להביא לידי מימוש מרבי‬
‫של כל חבר קהילה במגוון תחומי‬
‫את הפוטנציאל הביצועי של כלל‬
‫הדעת והיצירה וזאת באמצעות‬
‫המעורבים בקהילה וזאת על‪-‬מנת‬
‫חשיפה מוקדמת (לכולם יכולות‬
‫לקדם את הישגיה לאורך זמן‪.‬‬
‫והזדמנות לגלותם)‬
‫מצוינות כדרך‬
‫ערך‬
‫"מטרת החינוך צריכה להיות‪ :‬אנשים המצטיינים‬
‫בעצמאות ‪ ,‬במחשבה ובמעשה‪,‬‬
‫ועם זאת רואים בשירות למען הכלל את‬
‫משימת חייהם העיקרית"‬
‫הצטיינות‬
‫ציון‬
‫מצוינות‬
‫ציון דרך‬
‫תמרור לנכון ולראוי‬
‫חינוך למצוינות הוא חינוך לערכים‬
‫• אדם התובע מעצמו מצוינות יקפיד לבצע באופן‬
‫הטוב ביותר כל משימה כולל משימות יומיומיות‬
‫המציבות אתגרים מגוונים ולא בהכרח משימות‬
‫שבהן אתגר אנטלקטואלי‪ .‬הוא יתבע מעצמו‬
‫פעולה על פי מערך ערכים‪.‬‬
‫• מערכת המחנכת לסוג זה של מצוינות איננה‬
‫מחנכת רק לאדם מצטיין אלא לאדם מצוין‪.‬‬
‫על המצוינות של השואפים והשאיפה של‬
‫המצוינים‬
‫״ההצטיינות אינה זר של עלי דפנה המעטר אחת‬
‫ולתמיד את ראשו של המצטיין‪ .‬כדי שעטרת הזר תעמוד‬
‫בעינה‪,‬‬
‫כדי שהעלים יהיו תמיד רעננים‪ ,‬ירוקים‪ ,‬שלמים‪,‬‬
‫יש לזכות בזר כזה של עלי דפנה‬
‫שוב ושוב כל פעם מחדש‪.‬״‬
‫פרופ׳ אסא כשר‬
‫מצויינות היחיד ‪ -‬ההרגלים ‪:‬‬
‫ס' קובי (‪)1996‬‬
‫‪.1‬להיות פרואקטיבי הם יוזמים ופועלים מתוך תחושת שליטה על‬
‫המתרחש‪.‬‬
‫‪.2‬להשתמש במוח כסימולטור‪ :‬המצוינים הם יוצרים במחשבתם‬
‫מצבים רצויים‪ ,‬תמונות מוחשיות של חזון בר מימוש‪ ,‬המהווה‬
‫הכיוון שיש לשאוף אליו‪.‬‬
‫‪.3‬לנהל את עצמך‪ :‬להפעיל את הרצון העצמאי במטרה לבחור ולקבל‬
‫החלטות‪ ,‬לנקוט יזמה ולבנות סדרי עדיפויות‪.‬‬
‫‪.4‬לגלות אמפתיה ‪ :‬המצוינים יודעים מה חשוב לזולת‪.‬‬
‫‪ .5‬ליצור מצבים של הצלחה לכל הצדדים‪ :‬המצוינים מקפידים על‬
‫השגת מצב של מנצח ‪ -‬מנצח‪,‬‬
‫‪.6‬לקחת אחריות על יחסים‪ :‬המצוינים לוקחים אחריות על איכות‬
‫היחסים החברתיים שנוצרים ושהם יוצרים‪.‬‬
‫שבעת העקרונות – לאונרדו דה‪-‬וינצי‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫עקרון הסקרנות‪ -‬סקרנות ללא גבולות כלפי החיים ושאיפה‬
‫עיקשת ללמוד כל הזמן‪.‬‬
‫עקרון הראייה מתוך התנסות‪ -‬מחויבות לבחון את הידע‬
‫באמצעות ניסוי והתנסות‪ ,‬התמדה ונכונות ללמוד מתוך טעויות‪.‬‬
‫עקרון החושניות‪ -‬חידוד החושים‪ ,‬בייחוד כאמצעי להפיח חיים‬
‫בהתנסות ובחוויה‪.‬‬
‫עקרון העמימות‪ -‬נכונות לקבל את הרב משמעי את הפרדוקס‬
‫ואת חוסר הוודאות‪.‬‬
‫עקרון האמנות‪/‬מדע‪ -‬פיתוח האיזון בין אמנות ומדע‪ ,‬בין ההגיון‬
‫ובין הדמיון‪ .‬חשיבה "כל מוחית"‪.‬‬
‫עקרון טיפוח הגוף‪ -‬טיפוח החן‪ ,‬הכושר הגופני היציבה הנכונה‬
‫והאיזון הגופני‪.‬‬
‫עקרון הקשר‪ -‬הכרה בכך שכל הדברים והתופעות קשורים זה‬
‫בזה‪ .‬חשיבה מערכתית‪.‬‬
‫ישנם שלושה מעמדות של בני‪-‬אדם‪ :‬אלו שרואים‪ ,‬אלו שרואים כאשר מראים להם ואלו‬
‫שאינם רואים‪ - .‬ליאונרדו דה וינצ'י‬
‫על המתח בין מצוינות ושוויון‬
‫הרבי מקוצק‬
‫האנטיליגנציות המרובות גרדנר‪:‬‬
‫‪ .1‬אינטליגנציה מילולית‬
‫‪ .2‬אינטליגנציה לוגית – מתמטית‬
‫‪ .3‬אינטליגנציה מרחבית‬
‫‪ .4‬אינטליגנציה מוסיקלית‬
‫‪ .5‬אינטליגנציה גופנית‬
‫‪ .6‬אינטליגנציה אישית‬
‫‪ .7‬אינטליגנציה מוסרית‬
‫‪ .8‬אינטליגנציה נטורליסטית‬
‫פרקי אבות – אינטיליגציות מרובות‬
‫חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי הוא‬
‫היה מונה שבחם‪:‬‬
‫רבי אליעזר בן הרקנוס‪ ,‬בור סוד שאינו מאבד טיפה‪.‬‬
‫רבי יהושע בן חנניה‪ ,‬אשרי יולדתו‪.‬‬
‫רבי יוסי הכהן‪ ,‬חסיד‪.‬‬
‫רבי שמעון בן נתנאל‪ ,‬ירא חטא‪.‬‬
‫ורבי אלעזר בן ערך‪ ,‬מעין המתגבר‪.‬‬
‫פרקי אבות – הבחירה במצוינות‬
‫אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים‪,‬‬
‫ואליעזר בן הרקנוס בכף שניה; מכריע את‬
‫כולם‪]....[ .‬‬
‫אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי‬
‫אליעזר בן הרקנוס אף עימהם‪,‬‬
‫ורבי אלעזר בן ערך בכף שנייה‪,‬‬
‫מכריע את כולם‪.‬‬
‫מימדי האינטליגנציה המצליחה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אינטיליגנציה אנליטית ‪:‬נדרשת לפתרון בעיות‬
‫ולשיפוט בדבר טיבם של רעיונות ‪.‬‬
‫אינטליגנציה יצירתית נדרשת לניסוח בעיות‬
‫ורעיונות‪.‬‬
‫אינטליגנציה מעשית נדרשת לשימוש ברעיונות‬
‫ולניתוחם בדרך יעילה בחיי היומיום‪.‬‬
‫אינטליגנציה חברתית ורגשית‬
‫‪.Sterenberg R 1998‬‬
‫חב"ד – האינטיליגנציה המצליחה‬
‫• " אשרי אדם מצא חכמה‪ ,‬ואדם יפיק תבונה‬
‫• חוכמה ‪..‬מציאת החכמה‪.‬‬
‫בינה‪.. .‬הפקת התבונה‪.‬‬
‫דעת‪ ...‬עלייה נוספת בסולם‪.‬‬
‫דעת‬
‫בינה‬
‫החכמה‬
‫הצטיינות יחסית לאחרים‬
‫תבונה‬
‫מצוינות יחסית לעצמך‬
‫חכמה‬
‫משלי ג‪:13‬‬
‫אינטליגנציה רגשית?‬
‫אמפתיה‬
‫מודעות‬
‫עצמית‬
‫כישורים‬
‫חברתיים‬
‫גולמן ‪1995‬‬
‫שליטה‬
‫עצמית‬
‫מוטיבציה‬
‫חכמת הראש וחכמת הלב‬
‫אינטילגנציה רגשית‬
‫"אין צלם אלוקים שורה באדם אלא אם כן‬
‫וחברו בו יחד חוכמת הראש וחוכמת‬
‫הלב"‬
‫תכלית האדם אינו רק בהישג האינטלקטואלי‪,‬‬
‫אלא בעיקר בהישגו המוסרי מכוח החכמה‬
‫שבלב‪.‬‬
‫מבחן האינטיליגנציה האמיתי הוא לא כמה אנחנו‬
‫יודעים לעשות‪ ,‬אלא כיצד להתנהג כאשר אנחנו איננו‬
‫יודעים מה לעשות‪ .‬ג'ון קלדוול הולט‬
‫סולם ההצטיינות – פרופ' אסא כשר‬
‫ההצטיינות‬
‫טהורה‬
‫הצטיינות‬
‫מהותית‬
‫הצטיינות‬
‫כישורית‬
‫המסלול למצוינות‬
‫הצטיינות‬
‫השוואתית‬
‫הצטיינות‬
‫התפתחותית‬
‫סולם יעקב פרופ' כשר של‬
‫המקורות‬
‫"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה‪ ,‬וראשו‬
‫מגיע השמיימה‪ ,‬ומלאכי אלוהים עולים‬
‫ויורדים בו" (בראשית כ"ח ‪.)12‬‬
‫החלום‪ -‬כסמל לשאיפה‬
‫"מוצב ארצה"‪ -‬רגליים נטועות בקרקע‬
‫"וראשו מגיע השמימה"‪ -‬הצבת רף גבוה‬
‫המצוינות‪ -‬שורשים עם כנפיים‪ -‬הידיעה מצמיחה‬
‫כנפיים והשאיפה למצוינות מאפשרת לעוף‬
‫“‪1530 -‬האדם הפורץ לרקיע ומבחין בספירות”‬
‫מהי פריצת דרך ?‬
‫פריצת דרך היא פריצת גבולות המוכר‪ ,‬הידוע‬
‫ו"הרגיל" אל עבר החדש והלא נודע‪.‬‬
‫המכשול לגילוי ולפריצות הדרך‬
‫אשליית הידיעה‬
‫"טרה אינקוגניטה"‬
‫ארץ לא נודעת‬
‫כל העולם הוא בחזקת אמריקה‬
‫המחכה להתגלות‬
‫ספקנות מתוך ידיעה‬
‫על המצוינות של השואפים‬
‫והשאיפה של המצוינים‬
‫• התפתחות התרבות האנושית‬
‫מתאפשרת באמצעות פורצי דרך‪.‬‬
‫• אישים אלו מרחיבים את גבולות‬
‫האפשרויות האנושיות ‪.‬‬
‫• פריצת הגבולות מתאפשרת לטוב ולרע‪.‬‬
‫האנושות נבנית על השאיפה של המצוינים והמצוינות‬
‫של השואפים דר חפצי זוהר‬
‫ערכו של היחיד וערך הביחד‬
‫לכל אדם ניתן המפתח לשערי גן עדן‬
‫אותו מפתח עצמו פותח את שערי הגיהנום‪.‬‬
‫מצוינות כתרבות‬
‫וכגורם מניע ללמידה משמעותית‬
‫גנים‪-‬מקודדים לחלבונים‬
‫תאים‬
‫כרומוזומים‬
‫הדנ"א יחידת אבן הבניין המשותפת‬
‫המרכזית של החיים‬
‫פיצוח הגנום החינוכי‬
‫גרעינים‬
‫הגדרת יעדים והשגתם‬
‫‪DNA‬‬
‫‪RNA‬‬
‫חלבון מתפקד‬
‫חזון‬
‫מטרות ויעדים‬
‫המעשה החינוכי‬
‫פוטנציאל‬
‫מצוינות‬
‫הצטיינות‬
‫גורמים הבונים מצוינות‬
‫•תשוקה‬
‫•חדוות גילוי‬
‫•ידע‬
‫תחושת‬
‫רתימת‬
‫שותפים‬
‫מנגנונים‪.‬‬
‫רציפות‬
‫ערך‬
‫• מוטיבציה‬
‫•סקרנות‬
‫•ויצירתיות‬
‫למידת ה‪ -‬מח"ר‬
‫• מאתגרת‬
‫• חוויתית‬
‫• רלבנטית‬
‫סקרנות‬
‫יצרנות יצירתית‬
‫התפעמות‬
‫ידע ‪ ,‬ערכים וחינוך למצוינות‬
‫•ידע כמשאב מרכזי‬
‫•חשיבות הערכים והמוסר וחיבורם לידע‬
‫•נטיות‬
‫אלו יחד מהווים אבני הבניין לחינוך למצוינות‬
‫מערכת המחנכת לסוג כזה של מצוינות איננה‬
‫מחנכת רק לאדם מצטיין אלא לאדם מצוין‪.‬‬
‫המעשה החינוכי‬
‫טיפוח מצוינות תהליכית וטיפוח ההצטיינות כערך‪.‬‬
‫•להתייחס לערכים‪ ,‬להרגלים‪ ,‬לנטיות‪ ,‬ליכולות ולשפה‬
‫הקשורים במצוינות‪.‬‬
‫•במסגרת התפיסה הזו יש לראות את המצוינות‬
‫כתהליך שהתוצאה וההישג הן סופו‪ ,‬אך הן אינן מטרתו‬
‫יש לבנות תפיסה רחבה של מצוינות בקרב‬
‫כלל הקהילות‪.‬‬
‫איך מטפחים מצוינות‬
‫מצוינות היא תרבות ותפיסת חיים‪.‬‬
‫נטיות‬
‫יכולות‬
‫מסוגלות‬
‫במסגרת של טיפוח מצוינות יש לטפח‪:‬‬
‫‪ .1‬יכולות קוגניטיביות וערכיות‪ :‬יצירתיות‪ ,‬יכולת לפתור בעיות‪ ,‬יכולת ללמוד‬
‫באופן עצמאי‪ ,‬יכולת להבין תחום מסוים‪ ,‬יכולת לחשוב בתנאי אי ודאות‪,‬‬
‫יכולת לחשוב לרוחב‪ ,‬יכולת ללמוד ולהתפתח באופן מתמיד‪ ,‬אחריות‬
‫חברתית‪ ,‬עזרה הדדית‪ ,‬שיתוף פעולה ועוד‪.‬‬
‫‪ .2‬נטיות‪ :‬התמדה‪ ,‬יסודיות‪ ,‬סקרנות‪ ,‬חקר והבנת דברים לעומק‪ ,‬יושר‬
‫אינטלקטואלי או אמנותי‪ .‬כמו גם לחפש אתגרים וליהנות מהם‪ ,‬נטייה‬
‫ליזום‪ ,‬נטייה שלא להתפשר על המוכר והאפשרי בלבד וגם נטייה לעשות‬
‫כל דבר בצורה הטובה ביותר האפשרית‪.‬‬
‫‪ .3‬תחושת מסוגלות‪ :‬ההזדמנות לחוות הצלחה בתחום כלשהו ובכך גם‬
‫להגדיל את המוטיבציה הפנימית‪ ,‬ולקדם תחושות של מסוגלות ושל ערך‬
‫עצמי גבוה‪.‬‬
‫המעשה החינוכי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הבהרה מושגית ויצירת שפה‬
‫הקמת צוות לומד ומתפתח‬
‫עידוד‬
‫בניית תשתיות ומשאבים המעודדים‬
‫בקרב‬
‫מצוינות‬
‫הרחבת תחומי עניין של המורים‬
‫• זיהוי נטיות וכישורים ייחודיים‬
‫• סיוע לקידום היכולת הבולטת‬
‫• טיפוח מצוינות תהליכית‬
‫• טיפוח הצטיינות יחידים נבחרים‬
‫מצוינות‬
‫מחנכים‬
‫עידוד מצוינות‬
‫בקרב תלמידים‬
‫• חזון מוסדי לטיפוח מצוינות‬
‫• תכניות כיתתיות ומוסדיות‬
‫עידוד מצוינות‬
‫• לכל אחד הזדמנות להצטיין‬
‫מוסדית‬
‫• עידוד מצוינות חברתית‬
‫• אירועי שיא לציון הצטיינות‬
‫התכניות המוסדיות כולן מתחברות לכלל תפיסה‪.‬‬
‫ישנה קוהרנטיות הן ברמה העירונית והן ברמה המוסדית‬
‫מעגלי הטיפוח‬
‫• מעגל אישי‬
‫• מעגל מוסדי‬
‫• מעגל קהילתי‬
‫• מעגל מערכתי‬
‫השלכות חינוכיות‬
‫שולמן‬
‫• בסיס ידע והבנה רחבים‪ ,‬לא רק ידע תכני והצהרתי‬
‫(משהו שהמבחנים לא מודדים)‪.‬‬
‫• רמת מיומנות גבוהה בתחומים השונים‪.‬‬
‫• עבודה בצוות תוך שיתוף פעולה מתמיד‪ ,‬בדומה ללימוד‬
‫ב"חברותא"‪.‬‬
‫• עבודה בתנאי אי ודאות ומוכנות ליטול סיכונים‪ .‬אין‬
‫שיתוק כתוצאה מכישלון‪ ,‬להיפך ישנה למידה מניסיון‬
‫ושיפור הביצועים בהתאם‪.‬‬
‫• מוטיבציה גבוהה‪ ,‬תשוקה ללמידה‪.‬‬
‫• פיתוח סולם ערכים‪ ,‬מחויבות מוסרית ורגישות לזולת‪.‬‬
‫השלכות חינוכיות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שולמן‬
‫פיתוח החשיבה המסתעפת (בניגוד לליניארית)‪,‬‬
‫פיתוח הדמיון היוצר והיכולת לקבל הכרעות‬
‫שאינן מבוססות על תשובות וודאיות‪.‬‬
‫פיתוח היכולת להטיל ספק בכל תשובה מוצעת‪.‬‬
‫לחנך להגינות ‪ ,‬לסובלנות ולשונות‪.‬‬
‫להבין כי חינוך אינו תהליך של אינדוקטרינציה‬
‫של עקרונות המוכתבים "מלמעלה" – הנובע‬
‫מהנחת קיומן של אמיתות מוחלטות‪.‬‬
‫ההשלכות למעשה החינוכי‪-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פרופ' טננבאום‬
‫גאווה בהישג ספציפי –תיאור של הישג שגרם סיפוק‬
‫יוצא דופן (חומרים אקדמיים‪ ,‬מעשים טובים‪ ,‬יצירות‬
‫אמנות וכדומה)‪.‬‬
‫זהות אישית – חידוד ההבחנה בין האינדיבידואל‬
‫לקולקטיב‪ ,‬דרך ערכים‪ ,‬אמונות ושאיפות המופנמים‬
‫עמוק נקודות חוזק‪ ,‬חולשה‪ ,‬תכונות פיסיות וכדומה‪.‬‬
‫בחירה בגיבורים‪ –,‬בחירה בגיבורים שמעוררים השראה‬
‫תוך חידוד גורמי ההשפעה‪.‬‬
‫מחויבויות עמוקות – דיון בסולם הערכים האישי‬
‫והחברתי תוך דיון עמוק במשמעות‬
‫• פתרון קונפליקטים – פתרון קונפליקטים ולמידה‬
‫בריבוי דרכים ואופנים להתבוננות על מציאות ולפתרון‬
‫בעיות‪.‬‬
‫• להתגבר על תסכול ולהפיק ממנו תועלת – למידה‬
‫מהצלחות‪ ,‬אך לא פחות מכך למידה מכשלונות או אי‬
‫הצלחות תוך חילוץ גורמי ההפרעה ודרכים להתגברות‬
‫עליהם‪ .‬מתן דוגמאות לכשלונות של אנשים גדולים כמו‬
‫פלמינג (מגלה הפניצילין) ותומס אדיסון‪ .‬ללמוד כי‬
‫לעיתים כשלון מעודד אנשים יוצרים לחדש את‬
‫מאמציהם‪ ,‬ולא מרפה את ידיהם‪.‬‬
‫• נטילת סיכונים –חשוב לעודד להיכנס לתחומים בלתי‬
‫ידועים אשר מגבירים אולי את הסיכוי לתסכול‬
‫ולכשלון‪ ,‬אך גם מגבירים הסיכוי לגילויים חדשים‬
‫ולפריצות דרך‪.‬‬
‫עקרונות הוראה למידה המטפחים מצוינות‬
‫חקר עצמאי‬
‫לחקור לעומק ובאופן עצמאי תופעות‪ ,‬בעיות ונושאים‬
‫שמעניינים באופן אישי‪.‬‬
‫חתירה לפריצת דרך‬
‫לעודד חיפוש אחר פתרונות יצירתים‪ ,‬מנקודות ראות‬
‫שונות לבעיות המעניינות אותם ופריצת דרך בתחומי‬
‫תוכן שונים‬
‫שאיפה לפתור בעיות חברה סביבה‬
‫פיתוח מודעות לבעיות חברה וסביבה העומדות על סדר‬
‫היום וחינוך להתמודדות עמן‪.‬‬
‫איך מטפחים מצוינות‬
‫הכל צפוי והרשות נתונה‬
‫אנו מצווים להדליק את‬
‫האור ולא לגרש את החושך‬
‫'‬
‫'‬
‫אופטימיות‬
‫תשוקה‬
‫אמונה‬
‫תקווה‬
‫אהבה‬
‫תבונה‬
‫בל נשכח ידידי כי החינוך הוא פרופסיה של‬
‫)‬
‫תקווה (‬
‫פרופ' דיוויד כהן לפרופ' סימור פוקס‬