פרק א – לאומיות באירופה במאה ה - 19 הנושאים הנלמדים - רמות בת-ים

‫פרק א – לאומיות באירופה במאה ה‪19-‬‬
‫הנושאים הנלמדים‪:‬‬
‫‪ .1‬מאפייני הלאומיות המודרנית‬
‫‪ .2‬הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה‪11-‬‬
‫‪ .3‬מאפייני התנועות הלאומיות‬
‫‪ .4‬דפוס הגשמה (מדינה מדגימה) – איחוד גרמניה‬
‫‪1‬‬
‫מושגי בסיס‬
‫לאום‪ :‬קבוצת אנשים הקשורה על‪-‬ידי מאפיינים תרבותיים משותפים‪ :‬שפה‪ ,‬מנהגים ומסורות‪ ,‬עבר‬
‫משותף‪ ,‬מוצא משותף‪ ,‬סמלים‪ .‬לקבוצת אנשים זו יש קשר לשטח מסוים (למולדת שלהם) ושאיפה‬
‫להגדרה עצמית וריבונות על שטח (שאיפה לחיות במדינה עצמאית משלהם)‪.‬‬
‫לאומיות‪ :‬תופעה שהחלה להתפשט בעולם בסוף המאה ה‪ 11-‬ושכוללת שני מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫קבוצות של אנשים רוכשות זהות משותפת‪ :‬בני אותו העם מתגבשים סביב תחושת הזיקה (קשר)‬
‫שלהם ללאום וסביב הרגש הלאומי של בני הקבוצה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫שאיפה של בני הלאום להגדרה עצמית במסגרת מדינה (כלומר‪ ,‬להיות עצמאים במדינה משלהם)‪.‬‬
‫מאפייני הלאומיות המודרנית‬
‫מאפייני הלאומיות המודרנית‬
‫מה מלכד את בני הלאום?‬
‫השינויים שהלאומיות יצרה באירופה‬
‫שפה‬
‫מסגרות שייכות חדשות‬
‫מנהגים ומסורות‬
‫יצירת תנועות לאומיות‬
‫סמלים‬
‫שינויים במפת אירופה‬
‫זיקה למולדת‬
‫היסטוריה‬
‫השאיפה לחיות במדינה עצמאית‬
‫מה מלכד את בני אותו הלאום?‬
‫התנועות הלאומיות מצאו מרכיבים תרבותיים משותפים שונים והדגישו אותם כדי ליצור תחושת שייכות‬
‫ללאום וכך לקשור וללכד את בני אותו הלאום‪ .‬כדי להצליח לעשות זאת‪ ,‬התנועות הלאומיות מראות‬
‫לאנשים את הזיקה (הקשר) ביניהם‪ .‬באמצעות הדגשת המשותף התנועות הלאומיות הצליחו ליצור קשר‬
‫חזק בין חברי הלאום‪ ,‬כמו 'דבק' שמאחד את העם‪ .‬המאפיינים המשותפים שמלכדים את הלאום הם‪:‬‬
‫‪ .1‬שפה‪ :‬את הלאום מאחדת שפה משותפת שהיא שפה רשמית ומדוברת במדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬מנהגים ומסורות‪ :‬הלאום התגבש סביב מנהגים‪ ,‬סיפורים ואגדות עם שהועברו מדור לדור‪,‬‬
‫מיתוסים‪ ,‬מאכלים‪ ,‬ועוד‪ .‬המנהגים והמסורות משותפים לכל בני הלאום ולכן הם מלכדים אותו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .3‬סמלים‪ :‬יצירת חפצים שמקושרים ללאום ומייצגים אותו‪ .‬למשל‪ ,‬דגל והמנון‪.‬‬
‫‪ .4‬זיקה למולדת‪ :‬הלאום מתגבש סביב ארץ שמכונה מולדת‪ .‬המולדת שייכת לעם ובה הוא בונה את‬
‫תקוותיו לעתיד‪ .‬התנועות הלאומיות קושרות את העם לארצו וגורמות לו להילחם עליה‪.‬‬
‫‪ .5‬היסטוריה‪ :‬ההתלכדות הלאומית מבוססת על חיבור של העם לעברו‪ -‬הסכמות על אירועים‬
‫חשובים בעבר‪ ,‬מנהיגים דגולים ויצירת זיכרון משותף וקשר לעבר שמאחדים את העם כולו‪.‬‬
‫‪ .6‬השאיפה לחיות במדינה עצמאית‪ :‬שאיפת חברי הלאום הייתה להקים מדינה ריבונית (עצמאית)‬
‫ששייכת ללאום‪ .‬על‪-‬מנת לעשות כך‪ ,‬חברי הלאום היו צריכים להפיל מלכים‪ ,‬לסלק שליטים זרים‬
‫ולשנות גבולות‪ .‬מטרה זו הפכה להיות של כל הלאום והיא איחדה אותו‪.‬‬
‫מה היו השינויים שיצרה הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה‪?91-‬‬
‫א‪ .‬מסגרות השתייכות חדשות – עד להופעת הלאומיות רוב בני האדם הרגישו שייכות לקבוצה הדתית‪,‬‬
‫המעמדית‪ ,‬הכפרית והמשפחתית בה חיו‪ .‬עם הופעת הלאומיות תחושת השייכות למסגרות הישנות נחלשה‬
‫ואנשים רבים החלו להרגיש שייכות בעיקר ללאום שלהם‪ .‬כלומר‪ ,‬יותר משראו את עצמם בני האדם‬
‫כשייכים למעמד מסוים‪ ,‬כנתינים של מלך מסוים או בני דת מסוימת‪ ,‬אנשים רבים החלו לתפוס את‬
‫עצמם כשייכים קודם כל ללאום שלהם‪ .‬העובדה שאדם הוא צרפתי‪ ,‬גרמני‪ ,‬וכו' היא מה שמגדיר את‬
‫הזהות שלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬התגבשותן של מסגרות חברתיות‪ ,‬פוליטיות ותרבותיות –החל מהמאה ה‪ 11-‬קמו באירופה תנועות‬
‫הלאומיות‪ .‬התנועות הלאומיות פעלו בתחומים שונים‪:‬‬
‫מבחינה חברתית‪ -‬התנועה הלאומית דגלה בשוויון ופעלה לביטול המעמדות הישנים (מלך‪ ,‬אצולה‪ ,‬כמורה‬
‫ומעמד שלישי)‪.‬‬
‫מבחינה פוליטית‪ -‬התנועות הלאומיות שאפו להקמת מדינת לאום‪ ,‬בה השליטה תהיה בידי בני הלאום‪,‬‬
‫ולכן פעלו כנגד כל מי שהתנגד לכך‪.‬‬
‫מבחינה תרבותית‪ -‬התנועות הלאומיות הדגישו את המאפיינים התרבותיים המסורתיים המשותפים לבני‬
‫הלאום כמנהגים ומאכלים‪ ,‬שפה והיסטוריה‪ .‬כמו כן‪ ,‬התנועות הלאומיות יצרו סמלים לאומיים כמו דגל‬
‫והמנון שגרמו לתחושת שייכות וגאווה לאומית‪.‬‬
‫ג‪ .‬שינויים במפה המדינית של אירופה – בעקבות פעילותן של התנועות הלאומיות החלוקה הישנה של‬
‫אירופה לממלכות השתנתה ובמקומן קמו מדינות לאום‪ .‬ניתן לציין שני שינויים עיקריים אשר התרחשו‬
‫במפת אירופה בין השנים ‪:1115-1121‬‬
‫איחוד נסיכויות ‪ -‬במקומות בהם בני הלאום היו מפוזרים בנסיכויות שונות‪ ,‬התנועות הלאומיות פעלו‬
‫לאיחוד נסיכויות אלו למדינה אחת‪ ,‬בעלת שלטון מרכזי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מכיוון שבני הלאום הגרמני היו‬
‫מפוזרים בנסיכויות רבות‪ ,‬התנועה הלאומית הגרמנית נאבקה להקמת מדינה גרמנית עצמאית שהוקמה‬
‫בשנת ‪.1181‬‬
‫פירוק אימפריות – בשל השאיפה של לאומים רבים להקים מדינת לאום‪ ,‬אימפריות ישנות בהן חיו‬
‫לאומים רבים התפרקו למדינות לאום שונות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬האימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית‪ ,‬בה חיו בני הלאום‬
‫האוסטרי‪ ,‬ההונגרי ועוד‪ ,‬התפרקה למדינת אוסטריה מדינת הונגריה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫‪ .9‬העתיקו את הטבלה למחברת‪ ,‬ומלאו אותה כפי שניתן לראות בדוגמא‪:‬‬
‫מה מגבש את‬
‫הלאום?‬
‫הסבר‪:‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫כיצד הוא מסייע לליכוד הלאום?‬
‫‪ .1‬שפה‬
‫את הלאום מאחדת‬
‫שפה משותפת שהיא‬
‫שפה רשמית ומדוברת‬
‫במדינה‪.‬‬
‫עברית בישראל‪.‬‬
‫שפה משותפת מאפשרת תקשורת בין כל‬
‫בני הלאום‪ .‬בנוסף‪ ,‬השפה מאפשרת ליצור‬
‫תרבות רחבה משותפת (כולנו שומעים‬
‫אותם שירים)‪.‬‬
‫‪ .2‬מנהגים ומסורות‬
‫‪ .3‬סמלים‬
‫‪ .4‬זיקה למולדת‬
‫‪ .5‬היסטוריה‬
‫‪ .6‬השאיפה לחיות‬
‫במדינה עצמאית‬
‫‪ .2‬שאלה מתוך הבגרות בקיץ ‪:2199‬‬
‫הסבירו על‪-‬פי מה שלמדתם מה קושר ומלכד את בני אותו הלאום‪ .‬הסבירו כיצד שניים מהמאפיינים‬
‫שמלכדים את בני הלאום באים לידי ביטוי בבול של הקרן הקיימת שלפניך (הבול משנת ‪.)1141‬‬
‫‪ .3‬הסבירו איזה מהשינויים שהלאומיות המודרנית יצרה בא לידי ביטוי בכל אחד מהמשפטים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬פעם הגדרתי את עצמי כנוצרי בן למשפחת בליני‪ ,‬היום אני קודם כל איטלקי‪.‬‬
‫ב‪ .‬באוגוסט ‪ ,1811‬האסיפה המכוננת הלאומית הצרפתית קיבלה את "הצהרת זכויות האדם והאזרח"‪,‬‬
‫הצהרה המעניקה לכל בני‪-‬האדם זכויות טבעיות‪.‬‬
‫ג‪ .‬במהפכה הצרפתית‪ ,‬המונים יצאו לרחובות בקריאה להפלת המלך‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .3‬התבוננו במפות שלפניכם וענו על השאלות‪.‬‬
‫מפת אירופה ‪1115‬‬
‫מפת אירופה ‪1121‬‬
‫א‪ .‬תארו שני שינויים במפות המדגימים איחוד נסיכויות‪.‬‬
‫ב‪ .‬תארו שני שינויים במפות המדגימים פירוק של אימפריות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה – ‪19‬‬
‫הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות‬
‫תנועת‬
‫תנועת ההשכלה‬
‫המהפכה‬
‫המהפכה‬
‫הרומנטיקה‬
‫התעשייתית‬
‫הצרפתית וכיבושי‬
‫נפוליאון‬
‫התנועות הלאומיות התפתחו לאחר תהליכים שהחלו לפני המאה ה – ‪.19‬‬
‫‪ .9‬תנועת ההשכלה –‬
‫החילון‬
‫במאות ה‪ 18-‬וה‪ 11-‬צומחת תנועה רעיונית באירופה ששמה תנועת ההשכלה‪.‬‬
‫התנועה כללה הוגי דעות‪ ,‬סופרים‪ ,‬אנשי מדע‪ ,‬פילוסופים ואמנים‪ .‬אנשי התנועה ביקשו להעמיד את‬
‫השאיפה לידע ולהשכלה כמטרה מרכזית בחיי האדם‪ .‬רעיונות רבים שהעלו הוגי תנועת ההשכלה הובילו‬
‫לצמיחתן של התנועות הלאומיות‪ .‬בין רעיונות אלו ניתן לציין‪:‬‬
‫א‪ .‬כל בני‪-‬האדם נולדו שווים‪ :‬הוגי תנועת ההשכלה טענו שכל בני‪-‬האדם נולדו שווים‪.‬‬
‫ב‪ .‬זכויות טבעיות‪ :‬הוגי תנועת ההשכלה טענו שלכל בני‪-‬האדם זכויות טבעיות עמן נולדו‪ .‬בין הזכויות‬
‫עליהן דיברו המשכילים היו חופש המחשבה‪ ,‬הקניין והדת‪ .‬זכויות אלו לא הוכרו על‪-‬ידי שלטון המלך‪.‬‬
‫ג‪ .‬ביקורת על השלטון של המלך‪ :‬הוגי תנועת ההשכלה הדגישו את החשיבות של מחשבה ביקורתית כבסיס‬
‫להתפתחות‪ .‬הם חשבו שלא צריך עוד לקבל את המבנה הפוליטי הישן כמובן מאליו‪.‬‬
‫התנועות הלאומיות הושפעו מרעיונות ההשכלה כך‪ :‬רעיונות ההשכלה השפיעו על רבים שהחלו להאמין‬
‫בשוויון בין בני‪-‬האדם ובכך שלבני‪-‬האדם ישנן זכויות טבעיות‪ .‬אולם‪ ,‬השלטון לא קיבל רעיונות אלו‪ .‬רבים‬
‫שאפו לשנות את המציאות בה היו מעמדות‪ ,‬אי‪-‬שוויון ועוד‪ .‬התנועות הלאומיות החלו לערער על שלטון‬
‫המלך בו העם נוצל על‪-‬ידי המעמדות הגבוהים ולהילחם להפלתו ולמען שוויון‪.‬‬
‫‪ .2‬התנועה הרומנטית – התנועה הרומנטית נולדה בסוף המאה ה‪ 11-‬כניגוד לרעיונות תנועת ההשכלה‪.‬‬
‫בעוד שתנועת ההשכלה דיברה על חשיבות התבונה בחיי האדם‪ ,‬הרי שהתנועה הרומנטית הדגישה את‬
‫הרגש והלב‪ .‬בין רעיונות הרומנטיקה‪:‬‬
‫א‪ .‬האדם כיצור רגשי‪ :‬לפי אנשי הרומנטיקה‪ ,‬בין התכונות החשובות לאדם היא היכולת להרגיש ועל‪-‬ידי‬
‫כך ליצור קשר לאנשים אחרים‪ .‬האדם אינו רק יצור שחושב‪ ,‬אלא גם יצור שמרגיש – אוהב‪ ,‬מתגעגע‪.‬‬
‫ב‪ .‬הערצה לטבע‪ :‬תנועת הרומנטיקה התאפיינה בהערצה לטבע‪ ,‬לנופים וביצירות אומנות בהן הופיעו נופי‬
‫המולדת‪.‬‬
‫ג‪ .‬נוסטלגיה לעבר‪ :‬הרומנטיקנים הדגישו את הגעגוע לעבר שהתאפיין בחיים פשוטים וטבעיים‪.‬‬
‫רעיונות תנועת ההשכלה השפיעו על צמיחת התנועות הלאומיות כך‪ :‬התנועות הלאומיות רצו לגבש את‬
‫הלאום באמצעות פנייה לרגש‪ ,‬ובכך הושפעו מרעיונות הרומנטיקה‪ .‬התנועות הלאומיות יצרו סמלים‪,‬‬
‫שירים ועוד שיצרו רגש לאומי משותף‪ .‬על‪-‬מנת ליצור רגש לאומי התנועות יצרו קשר בין העם למולדת שלו‬
‫והשתמשו בנוסטלגיה על‪-‬מנת לחבר את העם לעברו‪ ,‬למשל‪ :‬סיפרו סיפורי גבורה ופיארו גיבורים מהעבר‪.‬‬
‫כך בני הלאום הרגישו גאווה להשתייך ללאום שלהם והיו מוכנים להילחם למען ארצם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .3‬תהליך חילון –‬
‫בהשפעת רעיונות ההשכלה התערערו משטר המלוכה ושליטת הכנסייה בחיי העם‬
‫שהיה חסר זכויות‪ .‬אנשים רבים הבינו כי יש להם את זכות הבחירה והם החלו לעזוב את הכנסייה ולהפוך‬
‫לחילוניים‪ .‬אנשים לא בהכרח הפסיקו להאמין‪ ,‬אבל הם התרחקו מאורח החיים הדתי ומהמוסדות‬
‫הדתיים המוכרים (כנסייה‪ ,‬כומר ועוד)‪ .‬תהליך החילון גרם לצמיחת התנועות הלאומיות כך‪ :‬ללא מסגרת‬
‫שתלכד אותם תחת זהות דתית משותפת‪ ,‬חיפשו אנשים מסגרת אחרת שתאחד אותם ותיצור זהות‬
‫משותפת כ"תחליף" לדת‪ .‬כשכוח הכנסייה ירד‪ ,‬החלו התנועות הלאומיות ללכד את העמים תחת מסגרות‬
‫לאומיות והעניקו להם שייכות לאומית‪ ,‬כתחליף לשייכות הדתית שהייתה להם לפני תהליך החילון‪.‬‬
‫‪ .4‬המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון –‬
‫הצרפתים היו הראשונים שהצליחו להפיל את המשטר‬
‫המלוכני ולהקים שלטון של נציגי העם לאחר המהפכה הצרפתית בשנת ‪ .1811‬שלטון זה ניסח את הצהרת‬
‫זכויות האדם והאזרח שקובעת שבני‪-‬האדם הם בעלי שוויון זכויות‪ .‬הצרפתים שאפו להפיץ את רעיונות‬
‫המהפכה‪ ,‬שהוצגו בסיסמא "חירות‪ ,‬שוויון ואחווה" לשאר העולם‪ .‬כאשר נפוליאון עלה לשלטון הוא החל‬
‫לכבוש שטחים רבים באירופה‪ ,‬להפיל את שלטונות המלכים ולהפיץ את רעיונות המהפכה‪.‬‬
‫אירועים אלו גרמו לצמיחת התנועות הלאומיות כך‪:‬‬
‫א‪ .‬צרפת הייתה דוגמא למהפכה שהצליחה להפיל את שלטון המלך ולהקים משטר חדש ורבים באירופה‬
‫שאפו לחקות אותה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצד אחד‪ ,‬כיבושי נפוליאון סייעו להפצת רעיונות המהפכה באירופה ולהפלת המשטר הישן‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫העמים השתחררו מהמלכים‪ ,‬אך הם גם התחילו להתנגד לשלטון הצרפתי הכובש והמדכא‪ .‬לכן‪ ,‬בשטחי‬
‫שלטונו של נפוליאון החלו להתגבש תנועות לאומיות בשם הערכים‪ :‬חירות‪ ,‬שוויון ואחווה‪.‬‬
‫‪ .5‬המהפכה התעשייתית –‬
‫המהפכה התעשייתית הופיעה בתחילת המאה ה – ‪ 11‬ושינתה את פני‬
‫העולם‪ .‬המהפכה כללה מספר תהליכים‪ :‬התפתחות של תעשייה‪ ,‬מעבר של רבים לערים בחיפוש אחר‬
‫עבודה (תהליך העיור)‪ ,‬התפתחות של מסילות הברזל והתחבורה‪ ,‬המוני אנשים החלו ללמוד קרוא וכתוב‬
‫במערכת החינוך והתפתחות של אמצעי תקשורת רבים‪ .‬בעקבות מהפכה זו אוכלוסיית אירופה גדלה מאוד‬
‫והחברה הפכה מחברה חקלאית‪-‬כפרית‪-‬שמרנית לחברה תעשייתית‪-‬עירונית‪-‬מודרנית‪.‬‬
‫המהפכה התעשייתית השפיעה על הלאומיות כך‪:‬‬
‫א‪ .‬איבוד מסגרת השייכות הקודמות‪ :‬מיליוני האיכרים שעברו מהכפרים אל הערים‪ ,‬נקלעו למשבר‪ .‬הם‬
‫נעקרו מהקהילות הכפריות שלהם ובערים הם הרגישו בודדים‪ .‬הם חיפשו מסגרת להשתייך אליה‪.‬‬
‫הלאומיות נתנה לאנשים תחושת שייכות חדשה‪ -‬שייכות לאומית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפצת רעיונות הלאומיות‪ :‬המהפכה התעשייתית הביאה להתפתחות אמצעי תקשורת‪ ,‬התחבורה‬
‫והחינוך‪ .‬לכן‪ ,‬נוצרו תנאים נוחים יותר להפצת הרעיונות הלאומיים לכלל הציבור‪ .‬המרחקים בעולם הפכו‬
‫לקצרים יותר ואפשר היה להפיץ את הרעיונות הלאומיים ולחנך את הצעירים לפיהם‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫‪ .9‬קראו על כל אחד מהגורמים לצמיחתן של התנועות הלאומיות‪ .‬סמנו בכל טקסט היכן‪:‬‬
‫ ניתן הסבר לשאלה‪ :‬מהו הגורם? (למשל‪ ,‬מהי תנועת ההשכלה?)‬‫ ניתן הסבר לשאלה‪ :‬כיצד הגורם הביא לצמיחת התנועות הלאומיות? (|למשל‪ ,‬כיצד תנועת ההשכלה‬‫הביאה לצמיחת התנועות הלאומיות?)‬
‫‪ .2‬ציירו בעזרת בנק המשפטים תרשים זרימה המתאר את השפעת תנועת ההשכלה על צמיחת התנועות‬
‫הלאומיות‪ ,‬כפי שניתן לראות בדוגמא‪:‬‬
‫צומחת תנועה רעיונית‬
‫שמדגישה את העובדה‬
‫שהאדם הוא יצור חושב‬
‫אנשי התנועה העלו מספר‬
‫רעיונות‬
‫אנשים משתכנעים שבני‪-‬‬
‫האדם שווים ובעלי זכויות‬
‫טבעיות שהשלטון לא מכיר‬
‫בהן‬
‫תנועת ההשכלה‪ -‬בנק משפטים‬
‫‪ .1‬צומחת תנועה רעיונית שמדגישה את העובדה שהאדם הוא יצור חושב‬
‫‪ .2‬קמות תנועות לאומיות שמטרתן הפלת השלטון והענקת שוויון זכויות לכל‬
‫‪ .3‬ביקורת על שלטון המלך‪ ,‬שלטון ששרד מאות שנים‬
‫‪ .4‬אנשי התנועה העלו מספר רעיונות‬
‫‪ .5‬לבני‪-‬האדם זכויות עמן הם נולדו‪ :‬חופש המחשבה‪ ,‬הקניין והדת‪.‬‬
‫‪ .6‬כל בני‪-‬האדם שווים‬
‫‪ .8‬אנשים משתכנעים שבני‪-‬האדם שווים ובעלי זכויות טבעיות שהשלטון לא מכיר בהן‬
‫‪8‬‬
‫‪ .3‬ציירו עבור כל גורם תרשים זרימה מתאים‪ ,‬בעזרת המשפטים מהבנק (כמו בשאלה הקודמת)‪:‬‬
‫תנועת הרומנטיקה‪ -‬בנק משפטים‬
‫‪ .1‬האדם יוצר קשר עם אנשים אחרים באמצעות יכולתו להרגיש‬
‫‪ .2‬הטבע הוא מושא הערצה‬
‫‪ .3‬קמה תנועה שאנשיה מדגישים את תפקיד הרגש‬
‫‪ .4‬אנשי התנועה העלו מספר רעיונות‬
‫‪ .5‬הרגש הלאומי התבסס על הדגשת העבר המשותף לעם והמולדת המשותפת (הטבע)‬
‫‪ .6‬התנועות הלאומיות רצו לגבש את בני הלאום באמצעות יצירת רגש לאומי‬
‫‪ .8‬הבעת געגועים לעבר‪ -‬בעבר הדברים היו פשוטים יותר‪ ,‬טבעיים יותר וטובים יותר‬
‫תהליך החילון‪ -‬בנק משפטים‬
‫‪ .1‬אנשים מאבדים את מסגרת השייכות העיקרית שלהם‪ -‬הדת‬
‫‪ .2‬אנשים מתחילים לערער על סמכות המוסדות הדתיים (הכומר והכנסייה) ולשאול‬
‫שאלות‬
‫‪ .3‬מתוך בדידות אנשים מחפשים מסגרות שייכות חדשות‬
‫‪ .4‬רעיונות ההשכלה מופצים‬
‫‪ .5‬הלאומיות מספקת מסגרת שייכות חדשה‪.‬‬
‫המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון ‪ -‬בנק משפטים‬
‫‪ .1‬במהפכה הצרפתית הצרפתים מפילים את המלך ומצהירים מיד לאחר מכן על‬
‫"הצהרת זכויות האדם והאזרח"‪.‬‬
‫‪ .2‬תחת שלטון נפוליאון העמים הכבושים חשים מדוכאים ולא ניתנות להם זכויות‬
‫‪ .3‬במדינות רבות צומחות תנועות לאומיות שמנסות לסלק את שלטונו של נפוליאון‬
‫‪ .4‬תנועות לאומיות רבות מנסות לחקות את המהפכה הצרפתית‬
‫‪ .5‬כעשר שנים לאחר המהפכה נפוליאון הופך לשליט צרפת‬
‫‪ .6‬נפוליאון כובש שטחים נרחבים באירופה‪ ,‬מפיל מלכים ושליטים אחרים ומפיץ את‬
‫סיסמת המהפכה "חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬אחווה"‬
‫המהפכה התעשייתית ‪ -‬בנק משפטים‬
‫‪ .1‬התפתחות תעשייה‬
‫‪ .2‬תהליך עיור‬
‫‪ .3‬התפתחות תחבורה (המצאת הקיטור‪ ,‬מסילות ברזל)‬
‫‪ .4‬הלאומיות יוצרת מסגרת שייכות בין אנשים רבים שלא מכירים אחד את השני‬
‫‪ .5‬התפתחות אמצעי תקשורת המוניים‬
‫‪ .6‬האיכרים חשים בדידות בעיר‬
‫‪ .8‬התפתחות מערכת חינוך ציבורית‬
‫‪ .1‬קל יותר להפיץ את רעיונות הלאומיות‬
‫‪9‬‬
‫‪ .4‬קראו את הטקסט וענו על השאלות שאחריו‪:‬‬
‫"לאמא ואבא שלום רב‪,‬‬
‫אני מקווה שתמצאו את הכומר בכפר שיוכל לקרוא לכם את מכתבי‪ .‬כפי שאתם רואים למדתי לכתוב‬
‫ולקרוא‪ ,‬לא הייתה לי ברירה‪ .‬רציתי להפוך למנהל עבודה במפעל הטקסטיל אז נאלצתי ללמוד אחרי‬
‫שעות העבודה‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬כבר עברו שלוש שנים מאז עזבתי אתכם‪ .‬ברור לכם‪ ,‬שלא הייתה לי ברירה כי בכפר לא יכולתי‬
‫להתפרנס‪ .‬אחיי הגדולים קיבלו את הקרקעות ואת הבית שלכם ולכן נאלצתי לעזוב‪ .‬יחד איתי עזבו המון‬
‫צעירים את הכפרים בסביבה וכולנו מצאנו עבודה במפעל בעיר הגדולה‪ .‬ממש מרשים לראות את‬
‫המכונות האדירות שמייצרות בדקה מה שאנשים מייצרים בידיים במשך יומיים‪.‬‬
‫לא קל לנו‪ .‬בעל המפעל מצא לנו חדר קטן בבתים שבנה לעובדים‪ .‬אנחנו מקבלים חינם פחם לחימום‬
‫החדר וזאת בנוסף לשכר שבועי‪ .‬השכר מספיק לנו בקושי‪ ,‬אם ארצה להתחתן תהיה לי בעיה‪ ,‬השכר לא‬
‫יספיק לגדל את ילדי ולשלוח אותם ללמוד‪ .‬ילדים כאן‪ ,‬אפילו קטנים‪ ,‬עובדים במפעל שעות רבות כמוני‪,‬‬
‫לפחות ‪ 12‬שעות‪...‬הבנתי שעלי להתקדם בחיים ולא להישאר רק פועל פשוט‪ .‬בלילות לאחר ‪ 13-14‬שעות‬
‫עבודה למדתי לקרוא ולכתוב‪.‬‬
‫אני בודד במקום החדש וגם חבריי מרגישים בדידות‪ .‬גם הם כמוני עזבו את הכפר שלהם‪ ,‬את כל בני‬
‫המשפחה‪ .‬אם פעם יכולתי להגיד שאני בן למשפחת בליני מהכפר ארטינו‪ ,‬הרי שהיום אינני יודע למה אני‬
‫שייך‪ .‬זה נראה לי מפחיד שאין לי הגנה מאף אחד‪...‬דרך אגב מזמן לא ביקרתי בכנסיה‪.‬‬
‫אני רוצה לספר לכם משהו חשוב שקרה לי! לפני יומיים הגיע למפעל שלנו מישהו לבוש יפה‪ ,‬כינס אסיפה‬
‫גדולה של כל העובדים ואמר שהוא עורך דין‪ .‬הוא הגיע אלינו מרחוק‪ ,‬ברכבת‪ ,‬זה כלי חדש שמביא‬
‫אנשים מהר ממקום למקום‪ .‬עורך הדין אמר שאנחנו צריכים לצאת למלחמה נגד האימפריה האוסטרית‪.‬‬
‫הוא הראה לי דגל ואמר לי שזה הדגל של כל האיטלקים‪...‬‬
‫מישהו מהקהל שאל אותו מדוע עלינו להילחם‪ " .‬מה יצא לנו מזה?" עורך הדין נראה מופתע וענה כי אנו‬
‫צריכים להילחם כדי שתהיה לנו מדינה‪ .‬כאשר תהיה לנו מדינה היא תדאג לזכויותיהם הטבעיות של כל‬
‫אזרחיה‪ .‬אנחנו נוכל להחליט ולקבוע את החוקים‪ ,‬לדאוג שילדינו ילמדו בבתי הספר‪ ...‬הוא באמת שכנע‬
‫אותי‪.‬‬
‫בנכם האוהב‪ ,‬ניקו‬
‫‪ .9‬צבעו בצבע כחול את כל הקטעים בטקסט בהם באה לידי הביטוי השפעת המהפכה התעשייתית על חייו‬
‫של ניקו‪ ,‬במידה וישנם קטעים כאלו‪.‬‬
‫‪ .2‬צבעו בצבע אדום את כל הקטעים בטקסט בהם באה לידי הביטוי השפעת רעיונות תנועת ההשכלה על‬
‫חייו של ניקו‪ ,‬במידה וישנם כאלו‪.‬‬
‫‪ .3‬צבעו בצבע ירוק את כל הקטעים בטקסט בהם באה לידי הביטוי השפעת תהליך החילון על חייו של‬
‫ניקו‪ ,‬במידה וישנם כאלו‪.‬‬
‫‪ .4‬צבעו בצבע צהוב את כל הקטעים בטקסט בהם באה לידי הביטוי השפעת תנועת הרומנטיקה על חייו של‬
‫ניקו‪ ,‬במידה וישנם כאלו‪.‬‬
‫‪ .5‬צבעו בצבע ורוד את כל הקטעים בטקסט בהם באה לידי הביטוי השפעת המהפכה הצרפתית וכיבושי‬
‫נפוליאון על חייו של ניקו‪ ,‬במידה וישנם כאלו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫המאפיינים של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה‪:19-‬‬
‫מאפייני התנועות הלאומיות‬
‫תחומי הפעולה‬
‫אופי המנהיג‬
‫דפוסי הפעולה‬
‫גורמים מסייעים‬
‫ומעכבים‬
‫גיבוש הלאום‬
‫שלב ההיערכות‬
‫אופי השלטון‬
‫הקמת מדינת לאום‬
‫שלב ההרחבה‬
‫פיצול מדיני‬
‫שלב המאבק העממי‬
‫פיצול חברתי‬
‫שלב המאבק המדיני‬
‫כוח הכנסייה‬
‫לאחר הקמת המדינה העצמאית‬
‫במאה ה‪ ,11-‬לאחר המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון קמו תנועות לאומיות במדינות רבות באירופה‪.‬‬
‫כל תנועת לאום התפתחה בתהליך ייחודי לה‪ ,‬אך למרות זאת ניתן לציין מאפיינים דומים לכל התנועות‪:‬‬
‫תחומי פעולה‪ :‬כל התנועות הלאומיות פעלו בשני תחומים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬גיבוש הלאום‪ :‬התנועות הלאומיות החדירו את רעיון הלאומיות באמצעות הדגשת מה שמשותף לחברי‬
‫קבוצת הלאום כמו שפה‪ ,‬היסטוריה וזיקה למולדת‪ .‬אנשי התנועות טיפחו זהות ייחודית לחברי הלאום‬
‫באמצעות מאפיינים אלו (גאווה בסופרים לאומיים‪ ,‬בחיילי הלאום‪ ,‬קבוצות ספורט לאומיות ועוד)‪ .‬בדרך‬
‫זו הלאום הופך להיות חלק חשוב בזהותו של אדם‪.‬‬
‫‪ .2‬הקמת מדינת לאום‪ :‬התנועות הלאומיות פעלו להקמת מדינה עצמאית שהעם שולט בה‪ .‬התנועות שאפו‬
‫לסלק את השלטון הזר או המלך ששלטו בלאום ולאחד יחידות פוליטיות למדינה אחת‪.‬‬
‫אופי המנהיג‪ :‬לכל תנועה לאומית היו מנהיגים בעלי מספר מאפיינים‪:‬‬
‫‪ .1‬מעמד‪ :‬לרוב המנהיגים היו מהמעמד הבינוני (הבורגנות)‪.‬‬
‫‪ .2‬כריזמה‪ :‬המנהיגים היו מודרניים וכריזמטיים‪ .‬כלומר‪ ,‬מנהיגים שמקור סמכותם נבע מהכישורים‬
‫שלהם ולא מהמעמד שלהם (כמו המלך והכמרים)‪ .‬למנהיגים רבים אף לא היה כל תפקיד רשמי בהתחלה‪,‬‬
‫והם הצליחו לסחוף אחריהם המונים בגלל פעילותם‪.‬‬
‫‪ .3‬אמונה‪ :‬מנהיגי התנועות הלאומיות הצליחו לסחוף אחריהם את העם למאבק בשלטון‪ ,‬בגלל שהם‬
‫האמינו ביכולת לשנות את הסדר החברתי‪-‬פוליטי הקיים‪ .‬אמונת המנהיגים ביכולת ליצור שינוי הייתה‬
‫יוצאת דופן‪ .‬לאחר מאות שנים בהן לא היה כל שינוי בחלוקה למעמדות ובשלטון המלך‪ ,‬רבים לא האמינו‬
‫כי שינוי הוא בכלל אפשרי‪ .‬המנהיגים בלטו באמונתם והצליחו לשכנע אחרים באפשרות ליצור שינוי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫דפוסי הפעולה‪ :‬במהלך התפתחותן‪ ,‬רוב התנועות הלאומיות עברו שלבי התפתחות דומים‪:‬‬
‫שלב א'‪ -‬שלב ההיערכות‪ :‬שלב בו מאות אנשים‪ ,‬לרוב משכילים‪ ,‬מתחילים לגבש זהות לאומיות‪ .‬הפעילות‬
‫הלאומית בשלב זה מתמקדת בגיבוש שפה לאומית‪ ,‬במחקר היסטורי‪ ,‬ובאיסוף שירים‪ ,‬ואגדות מסורתיים‪.‬‬
‫התנועות חיפשו את המאפיינים התרבותיים המשותפים לעם‪ ,‬כדי ליצור תחושת שייכות ללאום‪.‬‬
‫שלב ב'‪ -‬שלב ההרחבה‪ :‬שלב בו מוקמת התשתית שתאפשר הרחבה של פעילות התנועה הלאומית בהמשך‪.‬‬
‫באמצעות הקמת ארגונים שונים‪ ,‬התנועה הלאומית מפיצה את רעיונותיה ובנוסף מגדילה את כמות‬
‫האנשים שיכולה להשתתף בפעילויות עתידיות שלה‪ .‬התנועה הלאומיות מייצרת מוסדות שונים‪ :‬בתי‪-‬‬
‫ספר‪ ,‬אגודות לאומיות שמגייסות כספים לתנועה‪ ,‬הוצאה של עיתונים לאומיים ועוד‪.‬‬
‫שלב ג'‪ -‬שלב המאבק העממי‪ :‬שלב בו המונים מגויסים למאבק הלאומי‪ .‬התנועות הלאומיות יוצאות‬
‫לרחובות ובאמצעות הפגנות מנסות לקדם את מטרתן‪ .‬המאבק מתנהל נגד שליטים מקומיים או זרים‬
‫המתנגדים לשינוי הלאומי‪ .‬בשלב זה הפעילות היא 'מלמטה' (ההמון הוא שמקדם את המאבק הלאומי)‪.‬‬
‫שלב ד'‪ -‬שלב המאבק המדיני‪ :‬בשלב זה גורמים בעלי יכולות מדיניות וצבאיות מניעים את המאבק‬
‫הלאומי‪ .‬אנשים בעלי תפקיד‪ ,‬משתמשים במשאבים שעומדים לרשותם (כסף‪ ,‬צבא‪ ,‬יכולת לנהל משא‪-‬‬
‫ומתן) כדי לקדם את המאבק הלאומי‪ .‬כך‪ ,‬נעשה שימוש בבריתות מדיניות ובמלחמות במטרה לסלק‬
‫שליטים זרים ולכבוש שטחים שהוגדרו חלק מהמולדת הלאומית‪.‬‬
‫שלב ה'‪ -‬לאחר הקמת המדינה‪ :‬הפצת התודעה הלאומית נמשכת גם לאחר הקמת המדינה הלאומית‬
‫העצמאית‪ .‬השלטון פועל לחיזוק הקשר בין היחידים בחברה ובינם לבין המדינה‪ .‬בעוד שקודם לכן‪ ,‬היחיד‬
‫יכול היה להחליט האם הוא מזדהה הם המדינה הלאומית‪ ,‬הערכים הלאומיים ועוד‪ .‬לאחר הקמת‬
‫המדינה‪ ,‬נאמנות למדינה וללאום הופכת לחובה‪ .‬המדינה מפעילה אמצעים רבים (חינוך חובה‪ ,‬מערכת‬
‫משפט ועוד) כדי לחזק את הזהות הלאומית‪.‬‬
‫הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים למימוש יעדי התנועות הלאומיות באירופה‬
‫גורמים שונים השפיעו על התעוררות התנועות הלאומיות והצלחתן במדינות השונות‪ .‬ביניהם‪:‬‬
‫‪ .1‬אופי השלטון‪ :‬במקומות בהם השלטון הזר או המלך התנגדו לרעיונות ההשכלה והלאומיות ודיכאו את‬
‫פעילות התנועות הלאומיות‪ ,‬היה קשה יותר למאבק הלאומי להצליח‪ .‬לעומתם‪ ,‬במקומות בהם השליטים‬
‫עצמם היו בעד המאבק הלאומי‪ ,‬המאבק הלאומי הצליח ביתר קלות‪.‬‬
‫‪ .2‬כוחה של הכנסייה‪ :‬הכנסייה התנגדה לרעיונות הלאומיות‪ ,‬מכיוון שפחדה מתהליך החילון ומפגיעה‬
‫במעמדה‪ .‬לכן‪ ,‬במדינות בהן כוחה של הכנסייה היה רב‪ ,‬היה קשה יותר לתנועה הלאומית להביא להקמתה‬
‫של מדינת לאום‪ .‬לעומתן‪ ,‬במדינות בהן לכנסייה לא היה כוח משמעותי‪ ,‬היו פחות גורמים במדינה‬
‫שהתנגדו למאבק הלאומי‪.‬‬
‫‪ .3‬מידת הפיצול המדיני‪ :‬לאומים שהיו מפוצלים במדינות או נסיכויות שונות התקשו לקדם את המאבק‬
‫הלאומי‪ ,‬מכיוון שחיו תחת שלטונות שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לתנועה הלאומית היה קשה יותר ליצור אצל בני‬
‫הלאום תחושת שייכות חזקה ללאום אחד‪ .‬לעומתם‪ ,‬לעמים שחיו במדינה אחת היה קל יותר להתאחד‪.‬‬
‫‪ .4‬מידת הפיצול התרבותי‪ :‬במדינות בהן בני הלאום חיו במדינות שונות או באזורים מרוחקים נוצרו‬
‫הבדלים תרבותיים משמעותיים ביניהם‪ .‬למשל בכל איזור התפתח ניב שונה של השפה המדוברת ומנהגים‬
‫מעט שונים‪ .‬במקומות כאלו‪ ,‬התנועות הלאומיות התקשו להדגיש את המאפיינים המשותפים לבני הלאום‬
‫וליצור אחדות שנדרשה ללאומיות‪ .‬אך במקומות בהם מידת הפיצול התרבותי הייתה נמוכה‪ ,‬ולבני העם‬
‫היו מאפיינים משותפים רבים‪ ,‬היה קל יותר למאבק הלאומי להצליח‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫‪ .9‬קראו את שני הקטעים הבאים‪ .‬הסבירו בכל אחד מהם איזה דפוס פעילות של התנועות הלאומיות‬
‫באירופה במאה ה‪ 91-‬בא לידי ביטוי בו‪.‬‬
‫קטע א‪ -‬גרמניה‪" :‬בעקבות המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון התעוררה לאומיות גרמנית‪...‬לאומיות זו‬
‫נשענה על זרם הרומנטיקה ופותחה על ידי אינטלקטואלים שטיפחו את ההיסטוריה‪ ,‬את הספרות ואת‬
‫הלשון של גרמניה וחיפשו את שורשי הזהות הגרמנית בתרבות הכפרית העממית‪ ...‬כבר ב‪ 1116-‬כינסו‬
‫האחים גרים אגדות עם גרמניות (למשל שלגייה וכיפה אדומה) בספר אחד‪ ,‬והיו לחלוצי המחקר של‬
‫התפתחות הלשון הגרמנית‪".‬‬
‫קטע ב‪ -‬איטליה‪" :‬מינוי כבור לראש ממשלת פיימונטה‪-‬סרדיניה הוביל לשלב חדש במאבק הלאומי‬
‫האיטלקי‪ .‬כבור‪...‬היה מדינאי ופוליטיקאי מוכשר וידע לנצל את התנאים המשתנים כדי לקדם את יעדיו‪.‬‬
‫תחת הנהגתו הצליחה פיימונטה‪-‬סרדיניה לאחד את מדינות איטליה בשנת ‪ 1161‬ולהפוך את ויטוריו‬
‫עמנואל השני למלך איטליה‪ .‬בתהליך זה נעשה שימוש בעורמה מדינית ובכוח צבאי כדי לסלק את‬
‫התנגדות הגורמים אשר פעלו למניעת איחוד איטליה‪".‬‬
‫‪ .2‬ציינו עבור כל אחד מהמשפטים הבאים‪ ,‬איזה תחום פעולה של התנועה הלאומית בא לידי ביטוי בו‬
‫(גיבוש הלאום או הקמת מדינת לאום)‬
‫א‪ .‬בשנת ‪ 1812‬בעיצומה של המהפכה הצרפתית‪ ,‬קצין בצבא הצרפתי חיבר את ההמנון הלאומי של צרפת‬
‫מארסיֶיז"‪:‬‬
‫ֵ‬
‫שנקרא "לה‬
‫___________________________________________‬
‫ב‪ .‬בשנת ‪ 1166‬התאחדו נסיכויות גרמניות למלחמה באוסטריה במטרה לכבוש שטחים בהם יושבים‬
‫גרמנים שהיו תחת שליטה אוסטרית‪:‬‬
‫___________________________________________‬
‫ג‪ .‬גריבלדי האיטל קי אימן צבא מורדים מבני העם הפשוט במטרה להפיל את שלטון המלך באיטליה‪:‬‬
‫___________________________________________‬
‫ד‪ .‬האחים גרים היו זוג אחים אקדמאיים גרמנים שאספו אגדות עם גרמניות וליכדו אותם לספרים‬
‫שגרמנים רבים גדלו עליהם‪ .‬בין הסיפורים ב"מעשיות האחים גרים"‪ :‬היפהפייה הנרדמת ושלגיה‪:‬‬
‫___________________________________________‬
‫ה‪ .‬בשנת ‪ 1121‬פרץ מרד ברחבי יוון נגד השלטון העות'מאני‪ ,‬מרד זה נחשב למלחמת העצמאות של יוון‪.‬‬
‫המרד נוהל בידי צבא שהורכב מאיכרים ופועלים ברובו‪ .‬במשך מספר שנים היו ליוונים הצלחות ששיאן‬
‫כיבוש אתונה מידי השלטון העות'מאני‪:‬‬
‫___________________________________________‬
‫ו‪ .‬הכנסיות בפולין שימשו מרכזים לחיזוק הרגשות הלאומיים ולביסוס המאבק הלאומי על‪-‬ידי זה שהן‬
‫אפשרו לפולנים להתבטא בפולנית (ולא בלטינית‪ -‬שפת הקודש)‪:‬‬
‫___________________________________________‬
‫‪13‬‬
‫‪ .3‬העתיקו את הטבלה הבאה למחברת‪ ,‬ומקמו כל דוגמא מהמשפטים המופיעים למטה‪ ,‬במקומה‪.‬‬
‫הגורם‬
‫מסייע לפעילות התנועות הלאומיות‬
‫מעכב לפעילות התנועות הלאומיות‬
‫אופי השלטון‬
‫פיצול מדיני‬
‫פיצול חברתי‬
‫כוח הכנסייה‬
‫‪-‬‬
‫לפני המהפכה הצרפתית על כל בני העם הצרפתי שלט המלך לואי ה‪.16-‬‬
‫‪-‬‬
‫רומא לא הצטרפה לאיחוד איטליה‪ ,‬שכן היא הייתה תחת שלטון האפיפיור‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫העמים הגרמניים התפרסו על ‪ 31‬נסיכויות שונות‪ ,‬שכל אחת רצתה לשמור על עצמאותה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ביסמרק (שליט אחת הנסיכויות הגרמניות) יצא לשתי מלחמות על‪-‬מנת לכבוש את כל השטחים‬
‫השייכים ללאום הגרמני‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לואי ה‪ ,16-‬נעזר בכוחות זרים על‪-‬מנת להילחם בהמונים שקראו לשיתוף העם בשלטון‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בכל הנסיכויות הגרמנית דיברו גרמנית‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫דפוס הגשמה במדינה מדגימה‪ -‬איחוד גרמניה‬
‫המצב בגרמניה לפני המאבק הלאומי‪ :‬בתחילת המאה ה‪ 19-‬הייתה גרמניה מחולקת לכ‪30-‬‬
‫נסיכויות‪ ,‬שבכל אחת מהם היה שלטון עצמאי‪ .‬בני העם הגרמני היו מפוזרים בין הנסיכויות‪ ,‬אשר בכל‬
‫אחת מהן דיברו ניב מעט שונה של גרמנית‪ ,‬הכלכלה הייתה נפרדת והשלטון נפרד‪.‬‬
‫הכוח שהוביל את המאבק‪ :‬הכוח שהניע את איחוד גרמניה הייתה ההנהגה בנסיכות פרוסיה –‬
‫וילהלם ה‪ ,1-‬מלך פרוסיה‪ ,‬ואוטו פון ביסמארק‪ ,‬קאנצלר (ראש ממשלת) פרוסיה‪ .‬שני מנהיגים אלו ביקשו‬
‫לאחד את נסיכויות גרמניה למדינה אחת‪ ,‬תחת שליטתם‪ .‬מאבק זה נקרא "מאבק מלמעלה" כיוון שהכוח‬
‫שמניע את האיחוד היה השלטון ולא העם עצמו‪.‬‬
‫מטרת המאבק לאיחוד גרמניה‪ :‬לאחד את כל הנסיכויות הגרמניות למדינת לאום גרמנית תחת‬
‫שלטון מרכזי‪.‬‬
‫תוצאות המאבק‪ :‬בשנת ‪ 1181‬מוקמת מדינת לאום גרמנית בשם הקיסרות הגרמנית החדשה הכוללת‬
‫את כל הנסיכויות הגרמניות‪ ,‬תחת הנהגתה של פרוסיה‪ .‬וילהלם ה‪ 1-‬וביסמרק מכריזים על הקמתה בטקס‬
‫גדול הנערך בארמון ורסאי (ארמון המלוכה הצרפתי)‪ ,‬בו וילהלם ה‪ 1-‬מתמנה לקיסר גרמניה וביסמארק‬
‫לקאנצלר גרמניה‪ .‬הקיסרות הגרמנית החדשה נקראת הרייך ה‪.2-‬‬
‫נסיכויות גרמניה בשנים שקדמו לאיחוד‬
‫איחוד גרמניה‪1181 -‬‬
‫‪15‬‬
‫שלבים עיקריים במאבק‪:‬‬
‫האחים‬
‫גרים‬
‫גרמניה‬
‫הצעירה‬
‫אביב‬
‫העמים‬
‫איחוד‬
‫כלכלי‬
‫מינוי‬
‫ביסמרק‬
‫מלחמה‬
‫באוסטריה‬
‫מלחמה‬
‫בצרפת‬
‫הקמת‬
‫מערכת‬
‫חינוך‬
‫לאומית‬
‫א‪ .‬איסוף מאפיינים תרבותיים ‪ -‬בשלב הראשון ההתעוררות הלאומית בנסיכויות הגרמניות באה לידי‬
‫ביטוי באיסוף ויצירת סממנים וסמלים תרבותיים‪ ,‬למשל חקר ההיסטוריה של השבטים הגרמניים‪ ,‬איסוף‬
‫אגדות "האחים גרים" כאגדות עם גרמניות עתיקות ועוד‪ .‬מטרת הפעילות התרבותית הייתה ליצור בקרב‬
‫הגרמנים בנסיכויות השונות הזדהות עם "רוח העם הגרמני" (הפולק) כגורם המאחד את כל הגרמנים‬
‫ולעורר אותם למאבק לאומי‪.‬‬
‫ב‪.‬הרחבת התנועה הלאומית ‪ -‬הקמתן של תנועות וקבוצות לאומיות שונות‪ ,‬לדוגמא‪" ,‬גרמניה הצעירה"‬
‫שפעלה למען זכויות אדם‪ ,‬חופש הדיבור ונגד הכפייה הדתית‪.‬‬
‫ג‪ .‬אביב העמים ‪ -‬בשנת ‪ ,1848‬שטף את אירופה גל הפגנות עממיות בשם "אביב העמים"‪ ,‬במהלכו פרצו גם‬
‫בנסיכויות הגרמניות הפגנות רבות‪ .‬ההמון יצא לרחובות וקרא קריאות נגד השליטים ממעמד האצולה‬
‫וחזר על סיסמת המהפכה הצרפתית‪ :‬חירות‪ ,‬שוויון ואחווה‪ .‬הקריאה לחירות שילבה את הדרישה‬
‫לחירויות הפרט וגם את החירות הלאומית להקים מדינה עצמאית‪ .‬אך המפגינים לא היו מאורגנים‬
‫וההפגנות דוכאו במהירות על ידי השלטון המלוכני‪.‬‬
‫ד‪ .‬איחוד כלכלי ‪ -‬בשנת ‪ 1144‬יזמה פרוסיה איחוד תעריפי מכס (מס על מעבר סחורות) בכל הנסיכויות‬
‫הגרמניות‪ .‬כלומר‪ ,‬הוסכם על מעבר חופשי של סחורות בין הנסיכויות ללא תשלום מכס‪ .‬כתוצאה‪,‬‬
‫לנסיכויות היה אינטרס לקחת חלק באיחוד והן התחזקו כלכלית‪.‬‬
‫ה‪ .‬מינוי ביסמארק לקאנצלר פרוסיה ‪ -‬בשנת ‪ 1162‬ממנה וילהלם ה‪ 1-‬את אוטו פון ביסמארק לכהן‬
‫כקאנצלר פרוסיה‪ .‬ביסמארק היה חבר פרלמנט שנודע בגישתו התוקפנית‪ .‬ביסמארק שאף לאיחוד‬
‫הנסיכויות הגרמניות והאמין כי לשם כך פרוסיה חייבת להיות מעצמה צבאית‪ .‬הוא הקים בפרוסיה צבא‬
‫חזק ומצויד‪ ,‬בעל משמעת ברזל‪ .‬המדיניות התוקפנית של ביסמארק והצבא המאורגן והממושמע שהקים‬
‫הם שנתנו לו את הכינוי "קאנצלר הברזל"‪.‬‬
‫ו‪ .‬מלחמה באוסטריה ‪ -‬בשנת ‪ 1166‬ביסמארק מציע לחוקק חוקה גרמנית שתכלול רק את הנסיכויות‬
‫הגרמניות‪ ,‬ללא השטחים האוסטרים‪ .‬אוסטריה מגיבה בעוינות ומגייסת למלחמה בפרוסיה חלק‬
‫מהנסיכויות הגרמניות‪ .‬פרוסיה יוצאת למלחמה‪ ,‬מגייסת לעזרתה נסיכויות גרמניות מסוימות ואת צרפת‬
‫ומנצחת את אוסטריה‪ .‬לאחר המלחמה מוקמת "ברית המדינות הצפון גרמניות"‪ .‬נסיכויות דרום גרמניה‬
‫מסרבות להצטרף לאיחוד ומעדיפות לשמור על עצמאותן‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ז‪ .‬מלחמה בצרפת ‪ -‬לאחר המלחמה מול אוסטריה והתחזקותה המשמעותית של פרוסיה‪ ,‬נפוליאון ה‪,3-‬‬
‫שליט צרפת‪ ,‬דורש מפרוסיה חלק מן הנסיכויות הגרמניות שנכבשו במלחמה‪ ,‬על מנת לשמור על מאזן‬
‫הכוחות באירופה‪ .‬ביסמארק מציג דרישה זו כאיום על האיחוד הגרמני ומצליח לגייס את כל הנסיכויות‬
‫הגרמניות למלחמה בצרפת ולהביא לניצחון‪ .‬בשנת ‪ ,1181‬נערך טקס בארמון ורסאי בו מכריזים על הקמת‬
‫הקיסרות הגרמנית החדשה‪.‬‬
‫לאחר הקמת המדינה הלאומית הריבונית‪ :‬גם לאחר הקמת המדינה הגרמנית‪ ,‬נמשכו המאמצים ליצור‬
‫הזדהות של התושבים הגרמנים עם מדינת הלאום‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בסוף המאה ה‪ 11-‬מוקמת מערכת חינוך‬
‫לאומית הכפופה למדינה‪ ,‬בה נלמד על העבר המשותף‪ ,‬השפה והסמלים המשותפים ללאום הגרמני‪.‬‬
‫השוואה בין שלבי ההתפתחות בגרמניה לבין שלבי ההתפתחות של כל התנועות הלאומיות‬
‫שלב‬
‫ההיערכות‬
‫שלב ההרחבה‬
‫שלב המאבק‬
‫העממי‬
‫שלב המאבק‬
‫המדיני‬
‫גרמניה הצעירה‬
‫האחים גרים‬
‫אביב העמים‬
‫איחוד כלכלי‬
‫מינוי ביסמרק‬
‫לאחר הקמת‬
‫המדינה‬
‫הקמת מערכת‬
‫חינוך ציבורית‬
‫מלחמה באוסטריה‬
‫מלחמה בצרפת‬
‫גורמים מסייעים‬
‫‪ .1‬אופיו של ביסמארק – דמותו הכריזמטית וגישתו התוקפנית והלא מתפשרת של ביסמארק היא שגיבשה‬
‫את העם הגרמני סביב הרעיון הלאומי וסייעה רבות לאיחוד גרמניה‪.‬‬
‫‪ .2‬הניצחון המהיר על פרוסיה – הניצחון המוחץ של פרוסיה במלחמה מול אוסטריה‪ ,‬הוכיח את כוחה של‬
‫פרוסיה וגרם לנסיכויות גרמניות רבות לרצות להצטרף לצד המנצח‪ .‬כך‪ ,‬ניצחון זה סייע לאיחוד כל‬
‫הנסיכויות הגרמניות‪.‬‬
‫גורמים מעכבים‬
‫‪ .1‬השוני המדיני והתרבותי בין הנסיכויות – לפני האיחוד‪ ,‬גרמניה הייתה מפוצלת למספר גדול של‬
‫נסיכויות‪ ,‬שבכל אחת מהן שלט נסיך אחר‪ .‬הנסיכים השונים לא רצו לוותר על כוחם ועצמאותם ולכן רבים‬
‫מהם התנגדו לאיחוד לאומי‪ .‬בנוסף‪ ,‬בין הנסיכויות הגרמניות השונות היו הבדלים תרבותיים משמעותיים‪,‬‬
‫באופן הדיבור‪ ,‬באמונה הדתית ובמנהגים‪ ,‬שהקשו על יצירת רגש לאומי משותף לכל הגרמנים‪.‬‬
‫‪ .2‬התנגדותה של אוסטריה – העובדה שמעצמה חזקה כאוסטריה שלטה בנסיכויות גרמניות רבות‬
‫והתנגדה לאיחוד הגרמני הייתה מכשול משמעותי בדרך לאיחוד‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫א‪ .‬סדרו את אירועים הבאים על‪-‬פי סדר התרחשותם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פרוסיה יוזמת איחוד של תעריפי המכס בין כל הנסיכויות הגרמניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קמה תנועת "גרמניה הצעירה"‪ ,‬תנועה הלאומית שפעלה למען זכויות לעם הפשוט בגרמניה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בעקבות ניצחון פרוסיה על אוסטריה‪ ,‬נפוליאון ה‪ ,3-‬דורש מפרוסיה חלק מן הנסיכויות הגרמניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרוסיה מצליחה לאחד את כל הנסיכויות הגרמניות למלחמה בצרפת וכובשת שטחים רבים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫וילהלם ה‪ 1-‬ממנה את אוטו פון ביסמארק לקאנצלר פרוסיה‪ ,‬מפני שהוא מאמין שביסמארק הוא‬
‫האדם שיצליח להביא לאיחוד כל הנסיכויות הגרמניות בהנהגת פרוסיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האחים גרים מסתובבים בין הנסיכויות הגרמניות ומחפשים אגדות עם המסופרות מדורי דורות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בטקס מפואר בארמון ורסאי מכריזים על הקמתה של הקיסרות הגרמנית החדשה‪ ,‬הרייך השני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אוסטריה ונסיכויות גרמניות בעלות בריתה נלחמות נגד פרוסיה‪ ,‬הנעזרת בנסיכויות גרמניות‬
‫מסוימות ובצרפת‪ .‬המלחמה נגמרת בניצחון של פרוסיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פורצות בנסיכויות הגרמניות הפגנות עממיות בדרישה לביטול השלטון המלוכני והקמה של מדינת‬
‫לאום בה יהיו זכויות רבות יותר לבני הלאום מכל המעמדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גרמניה מחולקת לכ‪ 30-‬נסיכויות‪ ,‬שבכל אחת מהן שלטון עצמאי‪.‬‬
‫ב‪ .‬השוו בין השלבים באיחוד גרמניה לבין שלבי התפתחות של כל התנועות הלאומיות‪ ,‬לפי הדוגמא‪.‬‬
‫השלב‬
‫הסבר על השלב‬
‫כיצד הוא מתבטא בגרמניה‬
‫שלב ההיערכות‬
‫כל התנועות הלאומיות החלו באיסוף‬
‫של מאפיינים תרבותיים והדגשת‬
‫מאפיינים המשותפים לבני הלאום‪,‬‬
‫כדי ליצור זהות לאומית משותפת‪.‬‬
‫התנועה הלאומית הגרמנית החלה‬
‫בחקר ההיסטוריה הגרמנית והשפה‬
‫הגרמנית והאחים גרים אספו אגדות‬
‫עם גרמניות עתיקות שלדעתם ביטאו‬
‫משכילים החלו לאסוף נתונים על‬
‫העבר הלאומי‪ ,‬השפה המשותפת וכו'‪.‬‬
‫את "רוח העם הגרמני"‪.‬‬
‫שלב ההרחבה‬
‫שלב המאבק העממי‬
‫שלב המאבק המדיני‬
‫לאחר הקמת המדינה‬
‫‪18‬‬
‫פרק ב – התנועה הלאומית היהודית‬
‫המודרנית ומאפייניה העיקריים‬
‫הנושאים הנלמדים‪:‬‬
‫‪ .1‬הגורמים לצמיחתה של התנועה הציונית‬
‫‪ .2‬פועלו של הרצל למען התנועה הציונית‪:‬‬
‫‪" ‬מדינת היהודים" ‪ -‬בעיית היהודים ופתרונה‬
‫‪ ‬פעילותו של הרצל במישור הארגוני ‪ -‬קונגרס באזל‪ ,‬תוכנית באזל ומוסדות התנועה‬
‫‪ ‬פעילותו של הרצל במישור הדיפלומטי‬
‫‪ ‬ויכוח אוגנדה‬
‫‪ .3‬הוויכוח בין הציונים על דמות החברה העתידה לקום בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫הגורמים לצמיחתה של התנועה הציונית‬
‫הגורמים לצמיחת הציונות‬
‫התעוררות לאומית‬
‫בעמי אירופה‬
‫כשלון האמנציפציה‬
‫אנטישמיות מודרנית‬
‫תהליך החילון‬
‫‪ .1‬התעוררות לאומית בקרב עמי אירופה – במאה ה – ‪ 11‬שטף את אירופה גל של לאומיות‪ -‬עמים רבים ניסו‬
‫להתנתק משלטונות זרים‪ ,‬להפיל מלכים ולהתאחד על‪-‬מנת להקים מדינות עצמאיות‪ .‬הלאומיות גרמה‬
‫לצמיחת התנועה הציונית בשני אופנים‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאת היהודים מחוץ ללאומים האירופאים‪ :‬חלק מהיהודים קיוו שהלאומיות תשפר את מצבם (למשל‪,‬‬
‫בצרפת ניתנו ליהודים זכויות מלאות אחרי המהפכה) והם ניסו להשתלב בלאום‪ .‬במהרה הם גילו כי הלאומים‬
‫האירופים רואים בהם זרים‪ :‬לא הייתה להם ההיסטוריה המשותפת‪ ,‬השפה ועוד‪ .‬היהודים הפכו להיות מיעוט‬
‫בתוך לאום‪ ,‬ולא חלק מהלאום‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלאומיות האירופאית הייתה מודל‪ :‬הצלחת מאבקיהם של עמים כמו הגרמנים לזכות בעצמאות הובילה‬
‫את היהודים להבנה שהלאומיות יכולה לפתור את בעייתם ושעליהם להקים מדינה לעצמם כמו שאר העמים‪.‬‬
‫‪ .2‬כישלון האמנציפציה – עם עליית רעיונות ההשכלה ששאפו לשוויון בין בני האדם‪ ,‬במדינות רבות היהודים‬
‫קיבלו אמנציפציה (שוויון זכויות) ברבות ממדינות אירופה‪ .‬היהודים ראו באמנציפציה הזדמנות לחיות בכבוד‬
‫בתוך עמי אירופה לא כזרים‪ .‬רבים החלו ללמוד באוניברסיטאות‪ ,‬השתלבו בכלכלה ועוד‪ .‬אולם‪ ,‬במהרה‬
‫התברר שבזמן שהחוק הפסיק להפלות יהודים‪ ,‬בפועל עדיין הייתה שנאת יהודים ורבים נתקלו באפליה‪ .‬דוגמה‬
‫לכישלון האמנציפציה ניתן לראות במשפט דרייפוס‪ .‬כשלון האמנציפציה גרם להתפתחות הציונות מכיוון‬
‫שיהודים רבים הסיקו מכישלון האמנציפציה שאין ביכולתם להשתלב באופן מלא בחברה ולכן עליהם למצוא‬
‫פתרון אחר לבעייתם‪ .‬לכן‪ ,‬עלה הרעיון שיש צורך במדינה יהודית נפרדת‪.‬‬
‫‪ .3‬אנטישמיות מודרנית – אחת מתוצאות האמנציפציה הייתה התגברות האנטישמיות‪ ,‬מכיוון שרבים לא‬
‫הסכימו לראות את היהודים כחלק מהלאום‪ .‬אנטישמיות הייתה קיימת קודם לכן‪ ,‬אבל היא קיבלה צורה‬
‫חדשה‪ .‬בעבר השנאה הייתה קשורה לדת‪ ,‬ועכשיו השנאה הייתה גם קשורה לדם‪ -‬יהודים נתפסו כגזע אחר‬
‫ונחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬השנאה הפכה לאלימה יותר והביאה למאורעות קשים‪ ,‬כמו "סופות בנגב" שאירעו ברוסיה‪.‬‬
‫האנטישמיות המודרנית גרמה לצמיחת הציונות מכיוון שיהודים רבים הבינו כי השתלבות בעמי אירופה אינה‬
‫אפשרית ושיש צורך להקים ליהודים מולדת נפרדת משאר העמים‪.‬‬
‫‪ .4‬תהליך החילון‪ :‬הרצון של יהודים רבים להשתלב בחברה בעקבות קבלת האמנציפציה‪ ,‬הביא רבים לזנוח את‬
‫הדת ולהפוך לחילוניים‪ .‬לכן‪ ,‬רבים נטשו את השקפת העולם הדתית‪-‬פסיבית‪ ,‬שלפיה גאולת עם ישראל תלויה‬
‫ברצון האל ואין ביכולתם לשנות את גורלם‪ .‬במקומה התבססה תפיסה חילונית‪-‬אקטיבית‪ ,‬בידי רבים‪ ,‬שלפיה‬
‫היהודים צריכים לחלץ את עצמם מקשיי הגולה בכוחות עצמם‪ .‬תהליך החילון גרם לצמיחת הציונות מכיוון‬
‫שעם המעבר לתפיסה פעילה‪ ,‬יהודים רצו לשנות את גורלם בידיהם והתנועה הציונית ניסתה לממש את‬
‫התפיסה החדשה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫‪ .9‬קראו על כל אחד מהגורמים לצמיחתן של התנועות הלאומיות‪ .‬סמנו בכל טקסט היכן‪:‬‬
‫ ניתן הסבר לשאלה‪ :‬מהו הגורם? (למשל‪ ,‬מהו כשלון האמנציפציה?)‬‫ ניתן הסבר לשאלה‪ :‬כיצד הגורם הביא לצמיחת התנועה הציונית? (|למשל‪ ,‬כיצד כשלון האמנציפציה‬‫הביא לצמיחת התנועה הציונית?)‬
‫‪ .2‬הקיפו בכל אחת מהשאלות הבאות את התשובה הנכונה ביותר‪:‬‬
‫א‪ .‬האנטישמיות המודרנית שונה מהאנטישמיות המסורתית ב‪:‬‬
‫‪ .1‬האנטישמיות המודרנית מכוונת רק כלפי יהודים והמסורתית כוונה נגד עמים רבים‪.‬‬
‫‪ .2‬האנטישמיות המודרנית אלימה יותר מהאנטישמיות המסורתית‪.‬‬
‫‪ .3‬תשובות ‪ 2‬ו‪4.-‬‬
‫‪ .4‬האנטישמיות המודרנית מבוססת על דם והאנטישמיות המסורתית מבוססת על דת‪.‬‬
‫ב‪ .‬האמנציפציה נכשלה מכיוון ש‪:‬‬
‫‪ .1‬מדינות רבות לא העבירו את החוק שהעניק שוויון זכויות ליהודים‪.‬‬
‫‪ .2‬המשיכו להפלות יהודים למרות שהחוק אסר זאת‪.‬‬
‫‪ .3‬היהודים באירופה סירבו להשתלב בחברה האירופאית‪.‬‬
‫‪ .4‬תשובות ‪ 2‬ו‪.3-‬‬
‫ג‪ .‬התנועה הציונית צמחה מכיוון ש‪:‬‬
‫‪ .1‬יהודים רבים סבלו ממאורעות אנטישמיים אלימים וחיו תחת סכנה קיומית‪.‬‬
‫‪ .2‬במקומות עבודה הפלו יהודים‪ ,‬והם הבינו שאין ביכולתם לחיות כשווים בלאומים האירופאים‪.‬‬
‫‪ .3‬היהודים ראו את התנועות הלאומיות (הצרפתית‪ ,‬היוונית וכו') ורצו גם במדינה עצמאית לעצמם‪.‬‬
‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ד‪ .‬בחר את תרשים הזרימה הנכון ביותר‪:‬‬
‫‪ .1‬יהודים התרחקו מהדת => הם האמינו לכן שביכולתם לשנות את גורלם => הקימו את התנועה הציונית‬
‫‪ .2‬יהודים האמינו שביכולתם לשנות את גורלם => הם התרחקו מהדת => הקימו את התנועה הציונית‬
‫‪ .3‬יהודים האמינו בתפיסה פאסיבית => חיכו לבוא המשיח => הקימו את התנועה הציונית‬
‫‪ .4‬יהודים הקימו את התנועה הציונית => הם התרחקו מהדת‬
‫ה‪ .‬הפצת הלאומיות באירופה הביאה לצמיחת התנועה הלאומיות היהודית מכיוון ש‪:‬‬
‫‪ .1‬הלאומים האירופאים התגבשו מבחינה תרבותית והיהודים נדחקו החוצה‪.‬‬
‫‪ .2‬היהודים ראו את התנועות הלאומיות (הצרפתית‪ ,‬היוונית וכו') ורצו גם במדינה עצמאית לעצמם‪.‬‬
‫‪ .3‬תשובות ‪ 1‬ו‪2.-‬‬
‫‪ .4‬אף תשובה אינה נכונה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .3‬שאלת מקור‪:‬‬
‫"מצוקת היהודים איש לא יכחישנה‪ .‬בכל הארצות שבהן הם חיים במספר ניכר‪ ,‬הם נרדפים‪ ,‬אם‬
‫הרבה ואם מעט‪ .‬שוויון הזכויות מבוטל‪ ,‬למעשה‪ ,‬לרעתם כמעט בכל מקום‪ ,‬אף כי להלכה הוא קיים‬
‫בחוק‪ .‬אפילו המשרות הבינוניות בצבא‪ ,‬במשרדים הציבוריים והפרטיים‪ ,‬נעולות בפניהם‪ .‬מנסים‬
‫לדחוק אותם מתחומי המסחר‪ :‬אל תקנו אצל היהודים!‪ ...‬הרדיפות אופי בשונה להן לפי ארצות‬
‫וחוגי חברה שונים‪"...‬‬
‫הסבירו מהם הגורמים לצמיחת התנועה הציונית המופיעים בקטע‪.‬‬
‫כיצד עונים על שאלת מקור?‬
‫‪ .9‬רשמו בצד את כל האפשרויות לתשובה‪:‬‬
‫התעוררות לאומיות בעמי אירופה‬
‫כשלון האמנציפציה‬
‫אנטישמיות מודרנית‬
‫חילון‬
‫‪ .2‬קראו את הטקסט וסמנו בצבע אחר כל אפשרות‪:‬‬
‫"מצוקת היהודים איש לא יכחישנה‪ .‬בכל הארצות שבהן הם חיים במספר ניכר‪ ,‬הם נרדפים‪ ,‬אם הרבה ואם מעט‪.‬‬
‫שוויון הזכויות מבוטל‪ ,‬למעשה‪ ,‬לרעתם כמעט בכל מקום‪ ,‬אף כי להלכה הוא קיים בחוק‪ .‬אפילו המשרות הבינוניות‬
‫בצבא‪ ,‬במשרדים הציבוריים והפרטיים‪ ,‬נעולות בפניהם‪ .‬מנסים לדחוק אותם מתחומי המסחר‪ :‬אל תקנו אצל‬
‫היהודים!‪ ...‬הרדיפות אופי בשונה להן לפי ארצות וחוגי חברה שונים‪"...‬‬
‫התעוררות לאומית באירופה‪:‬‬
‫כשלון האמנציפציה‪:‬‬
‫אנטישמיות מודרנית"‬
‫חילון‪:‬‬
‫לא מצאתי בטקסט‬
‫סימון‬
‫סימון‬
‫לא מצאתי בטקסט‬
‫‪ .3‬כתבו תשובה עם החומר שלמדנו ‪ +‬הציטוטים שסימנו ‪ +‬הסבר במילים שלכם מה כתוב בציטוטים‪.‬‬
‫שאלה מתוך בגרות ‪:2193‬‬
‫‪" .3‬רעיון הלאומיות חינך את כל העמים להכרת ערך עצמם‪ ,‬לימד את העמים לראות את תכונותיהם‬
‫המיוחדות‪ ,‬ונטע בליבם את הרצון העז לעמוד ברשום עצמם‪ .‬רעיון הלאומיות היה חייב להשאיר עקבות‬
‫גם ביהודים המשכילים‪ ,‬שלא יכלו להתעלם ממנו‪ .‬הוא הדריכם לחזור ולראות את היהודים כעם מיוחד‬
‫ולדרוש לעצמם עתיד כשאר העמים‪ .‬הכרה זו קיבלה חיזור על ידי עמדת העמים‪ ,‬שפלטו את היהודים‬
‫מקרבם בתור יסוד זר‪ ,‬וללא אדיבות ובלי חמלה הבליטו את ההבדלים‪ ,‬האמיתיים או המדומים‪ ,‬שבינם‬
‫לבין היהודים‪".‬‬
‫על פי הקטע‪ ,‬הסבירו שתי השפעות של התעוררות הלאומיות באירופה על צמיחת הציונות‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫תרומתו של הרצל לתנועה הציונית‬
‫פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה‬
‫בעיית היהודים = בעיה לאומית‬
‫הפתרון לבעיה = פתרון מדיני‬
‫פעילותו של הרצל למימוש הפתרון‬
‫פעילות בתחום הארגוני‬
‫מסגרות ארגוניות‬
‫קונגרס באזל‬
‫מסגרות‬
‫מארגנות‬
‫מסגרות‬
‫מממנות‬
‫מסגרות‬
‫מיישבות‬
‫תוכנית באזל‬
‫פעילות בתחום הדיפלומטי‬
‫ניסיונות הרצל לקבל צ'רטר‬
‫הקיסר‬
‫הגרמני‬
‫הסולטן‬
‫התורכי‬
‫המשטר‬
‫האנגלי‬
‫הרצל‪ -‬רקע‪:‬‬
‫נולד בשנת ‪ 1161‬באוסטרו‪-‬הונגריה‪ .‬הרצל גדל והתחנך במשפחה חילונית ללא קשר חזק ליהדות‪ .‬הוא למד‬
‫משפטים והשתלב כעיתונאי בחברה האירופאית‪ .‬בצעירותו הרצל האמין ביכולת היהודים להשתלב‬
‫בחברה האירופאית‪ ,‬אך תפיסה זו השתנתה במהלך חייו בגלל הצטברות מקרי אנטישמיות בהם הוא‬
‫נתקל‪ .‬בשנת ‪ 1116‬פרסם את ספרו "מדינת היהודים"‪ ,‬בו הוא מציג את בעיית היהודים‪ ,‬כפי שהוא מבין‬
‫אותה‪ ,‬ומציע פתרון‪ -‬מדינה לעם היהודי‪.‬‬
‫מדינת היהודים‪:‬‬
‫ספרו של הרצל‪ ,‬בו הוא מסביר מהי בעיית היהודים ומה הפתרון‪ .‬הספר הופץ בקרב יהודים רבים שראו בו‬
‫פתרון אמיתי לבעיית היהודים‪ ,‬וכבר שנה אחריו התכנס הקונגרס הציוני הראשון‪.‬‬
‫מהי בעיית היהודים? לפי הרצל בעיית היהודים היא בעיה לאומית‪ .‬כלומר‪ ,‬היהודים הם לאום ללא‬
‫מדינה החי בתוך לאומים אחרים‪ .‬מדינות הלאום החדשות שקמו מבוססות על שייכות ללאום‪ .‬מכיוון‬
‫שליהודים אין אותם המאפיינים המשותפים עם בני הלאומים האירופאים הם לעולם לא יצליחו להשתלב‬
‫בהם‪ .‬כך הרצל מסביר את העובדה שהיהודים לא מצליחים להשתלב בחברה‪ .‬בגלל הבעיה הלאומית‪,‬‬
‫האנטישמיות לא תיעלם והאמנציפציה נכשלה‪ .‬היהודים תמיד יתפסו באירופה כשונים‪ ,‬ולכן ימשיכו‬
‫להיות שנואים ולא יקבלו שוויון זכויות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫מה הפתרון? מכיוון שהבעיה היא בעיה לאומית‪ ,‬הפתרון היחיד הוא פתרון מדיני‪ .‬כלומר‪ ,‬הקמת מדינה‬
‫עצמאית ליהודים בשטח משלהם ולא שילוב באירופה (כמו באמנציפציה)‪ .‬על היהודים להבין שהיהדות‬
‫אינה רק דת‪ ,‬אלא גם לאום‪ ,‬להתגבש יחד‪ ,‬ולפעול להקמת מדינה יהודית‪ .‬הרצל האמין שהתנאי‬
‫להתיישבות יהודית הוא קבלת צ'רטר‪ -‬אישור מהמעצמות להתיישבות‪ .‬רק לאחר קבלת האישור‪ ,‬יש‬
‫לדאוג להגירת יהודים למדינה באופן גלוי ומוסכם‪ .‬כדי להשיג פתרון זה‪ ,‬הרצל רצה להקים שני ארגונים‬
‫"אגודת היהודים" ו"חברת היהודים"‪ .‬הרצל חזה את המדינה שתקום כמדינה דמוקרטית ומתקדמת‬
‫מבחינה טכנולוגית‪ ,‬שתקיים קשרי שלום עם מדינות העולם ותשמור על זכויות המיעוטים בתוכה‪.‬‬
‫הרצל וילדיו (פאולינה‪,‬‬
‫האנס וטרודה) בטיול‬
‫בשנת ‪1111‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‪:‬‬
‫א‪ .‬כיצד מגדיר הרצל את הבעיה היהודית? הסבר כיצד הרצל מנמק את עמדתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיצד הסביר הרצל את כשלון האמנציפציה?‬
‫ג‪ .‬מהו הפיתרון שהציע הרצל לבעיה היהודית? הסבר מדוע זהו הפיתרון היחיד המתאים לבעיה היהודית‪,‬‬
‫כפי שהרצל הבין אותה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הציגו את דמותה של המדינה היהודית שיש להקים על פי הרצל‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫פעילותו של הרצל‬
‫הרצל פעל בשני מישורים‪ :‬דיפלומטי וארגוני‪ .‬במישור הדיפלומטי‪ ,‬ניסה הרצל להשיג הכרה ועזרה‬
‫בינלאומית על‪-‬ידי פגישות עם המדינאים הבכירים‪ .‬במישור הארגוני‪ ,‬שאף הרצל לבנות תנועה מדינית‬
‫יהודית וליצור הנהגה יהודית לעם המפוזר‪ .‬תוכניתו הארגונית הייתה לקיים קונגרס של הנציגים הציונים‬
‫כדי שיצליחו להגשים את הרעיון הציוני בצורה מאורגנת ומסודרת‪.‬‬
‫פעילות ארגונית‪:‬‬
‫קונגרס באזל ותוכנית באזל‪:‬‬
‫הקונגרס הציוני הראשון התכנס בעיר באזל שבשוויץ בסוף אוגוסט ‪ 1897‬והשתתפו בו ‪ 200‬נציגים יהודים‬
‫מרחבי אירופה‪ .‬בקונגרס נאמו (דברו) על מצב היהודים בגולה‪ ,‬על כישלון האמנציפציה‪ ,‬על החשיבות‬
‫בהקמת מדינה יהודית ועל הדרך לממש אותה‪ .‬הקונגרס נמשך שלושה ימים ובו התקבלה "תכנית באזל"‬
‫שמטרתה הייתה‪" :‬הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל על‪-‬פי משפט הכלל‪".‬‬
‫האמצעים להגשמת המטרה‬
‫כדי להשיג מטרה זו‪ ,‬קבע הקונגרס את האמצעים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬יישוב הארץ על‪-‬ידי איכרים ופועלים‪ ,‬בעלי מלאכה ותעשייה‪ ,‬שיכינו את הארץ לקראת עלייה גדולה‪.‬‬
‫‪ .2‬הקמת מפעלים ומוסדות בהתאם לחוקים של כל מדינה שיאפשרו לארגן את היהודים וללכדם‪.‬‬
‫‪ .3‬הגברת הרגש הלאומי יהודי בקרב כל יהודי העולם (לגרום ליהודים לראות עצמם כלאום)‪.‬‬
‫‪ .4‬הכנות להשגת הסכמת הממשלות להגשמת השאיפה הציונית והשגת צ'ארטר‪.‬‬
‫חשיבות הקונגרס‬
‫‪ .1‬הכרזה על המטרה הציונית והסכמה על מטרה אחת‪ -‬הקמת מדינה יהודית בא"י‪ ,‬מוכרת על‪-‬ידי העולם‪.‬‬
‫‪ .2‬הפצת הרעיון הציוני ליהודים וללא יהודים‪ ,‬שכן הקונגרס זכה לסיקור תקשורתי נרחב והביא‪.‬‬
‫‪ .3‬הקמת מוסדות לאומיים‪ :‬מארגנים‪ ,‬ממנים ומייסדים‪ ,‬שידאגו בצורה מסודרת להשגת המטרה‪.‬‬
‫‪ .4‬הוחלט שהקונגרס יתקיים אחת לשנה וייצג את העם היהודי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫הקמת מסגרות ארגוניות למימוש מטרות התנועה‬
‫בקונגרס באזל הוחלט להקים מוסדות שיארגנו בצורה מסודרת את החלטות התנועה הציונית ויפעלו‬
‫בצורה מאורגנת כדי להגשים את מטרת התנועה הציונית‪ .‬המוסדות (גופים) התחלקו לשלושה סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬מוסדות מארגנים– פעלו בעיקר לארגון התנועה ולארגון הקונגרסים וקבלת החלטות להמשך הדרך‪.‬‬
‫‪ .2‬מוסדות מממנים– עסקו בארגון כסף ושמירתו (כמו בנק) ודאגו לכל הנושאים הכלכליים של התנועה‪.‬‬
‫‪ .3‬מוסדות מיישבים– פעלו לרכישת קרקעות בארץ ישראל וליישוב העולים בישובים חדשים‪.‬‬
‫מסגרות ארגוניות‬
‫למימוש מטרות התנועה‬
‫מוסדות מארגנים‬
‫מוסדות מממנים‬
‫מוסדות מיישבים‬
‫הקונגרס הציוני‬
‫המוסד המרכזי והעליון‬
‫בקביעת חוקים‪ ,‬מטרות‬
‫התנועה הציונית ותקציבה‪.‬‬
‫הקונגרס הורכב מנציגי כל‬
‫הקהילות הציוניות בעולם‬
‫והוא התכנס בקביעות‪,‬‬
‫בהתחלה פעם שנה ובהמשך‬
‫פעם בשנתיים (דומה לכנסת)‪.‬‬
‫אוצר התיישבות היהודים‬
‫בנק שאסף כספים וקבע את‬
‫המדיניות הכלכלית של‬
‫התנועה הציונית‪ .‬הוקם ב –‬
‫‪.1111‬‬
‫קק"ל‪ :‬קרן קיימת לישראל‬
‫גוף שרוכש אדמות בא"י‪ ,‬כדי‬
‫שיהיו אדמות לאום שלא‬
‫ניתנות לרכישה פרטית‪.‬‬
‫מטרתו הייתה "לגאול"‬
‫(לקנות) את אדמות א"י‪,‬‬
‫להקים עליהן ישובים יהודים‬
‫ולנטוע יערות‪.‬‬
‫ועד הפועל הציוני‬
‫מורכב מ – ‪ 25‬חברים מתוך‬
‫הקונגרס ותפקידו להיות גוף‬
‫אחראי לביצוע החלטות‬
‫הקונגרס הציוני וניהול‬
‫ההסתדרות הציונית (דומה‬
‫לממשלה)‪.‬‬
‫בנק אנגלו‪-‬פלשתינה‬
‫המוסד הכספי לפעילות‬
‫ההסתדרות הציונית בארץ‬
‫ישראל‪ .‬הוקם בשנת ‪1112‬‬
‫ביפו‪.‬‬
‫המשרד הארצישראלי‬
‫תפקידו העיקרי היה קידום‬
‫פעילויות ההתיישבות בא"י‪:‬‬
‫תכנון התיישבות‪ ,‬קניית‬
‫אדמות והקמת יישובים‪.‬‬
‫המוסד הראשון שקישר בין‬
‫התנועה הציונית באירופה‬
‫לבין העולים היהודים‬
‫הראשונים שהתיישבו בא"י‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‪:‬‬
‫‪ .9‬השלימו את הטקסט שלפניכם‪ .‬העזרו בבנק המילים למטה‪.‬‬
‫בשנת _________ התכנס קונגרס באזל‪ ,‬שהיה הכנס העולמי הראשון בו התכנסו יחד יהודים‬
‫_________ מכל העולם‪ .‬במהלך הקונגרס דנו ב_______ היהודים‪ ,‬כלומר במצב היהודים בכל המדינות‬
‫בהן חיו‪ ,‬ב_________ כלפיהם ובפתרונות אפשריים לבעיה‪ .‬בקונגרס באזל גובשה תוכנית _________‪.‬‬
‫בתוכנית זו נקבעה לראשונה _______ אחת לכל הציונים וכך הוקמה למעשה התנועה הציונית‪ .‬המטרה‬
‫עליה הוחלט הייתה הקמת ________ יהודית ב__________‪ ,‬אשר תהיה __________ על כל העמים‪.‬‬
‫כמו כן הוחלט על ה_________ בהם יש לנקוט על מנת __________ מטרה זו והם‪ ________ :‬חלקי‬
‫של ארץ ישראל על ידי קבוצה קטנה של __________‪ ,‬הקמה של מוסדות לאומיים משלושה סוגים ‪-‬‬
‫_________‪ ,‬מארגנים ומיישבים‪ ,‬פנייה ל________ עולמיים ושכנועם לתמוך בהקמת מדינה‬
‫________ בארץ ישראל ולעזור בהשגת __________ לכך משליטי הארץ ולבסוף לארגן פעילות‬
‫_________ בקרב יהודי הגולה על מנת לעורר בהם רגש ________ יהודי‪.‬‬
‫בנק מילים‬
‫מטרה‪ ,‬מוסכמת‪ ,‬חקלאים ופועלים‪ ,1118 ,‬באזל‪ ,‬אנטישמיות‪ ,‬מדינה‪ ,‬ממנים‪ ,‬להשיג‪ ,‬יהודית‪,‬‬
‫יישוב‪ ,‬לאומי‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬ציונים‪ ,‬אמצעים‪ ,‬מנהיגים‪ ,‬תרבותית‪ ,‬בבעיית‪ ,‬אישור‬
‫‪ .2‬שאלת מקור‪:‬‬
‫על כינוס הקונגרס הציוני הראשון כתב הרצל ביומנו‪:‬‬
‫"אם הייתי מסכם את קונגרס באזל במשפט‪ ,‬שמתוך זהירות לא אשמיע אותו בפומבי‪ ,‬הרי הוא‪ :‬בבאזל‬
‫ייסדתי את מדינת היהודים‪ .‬לו אמרתי זאת היום בריש גלי‪ ,‬הכול היו לועגים לי‪ .‬בעוד חמש שנים‪ ,‬וודאי‬
‫בעוד חמישים‪ ,‬הכול יסכימו"‪.‬‬
‫הסבירו על פי הקטע ועל פי מה שלמדתם מדוע ראה הרצל בקונגרס באזל אירוע כל כך חשוב‪.‬‬
‫‪ .3‬קראו אלו מוסדות הקימה התנועה הציונית לאחר קונגרס באזל וסמנו בצבע את‪:‬‬
‫א‪ .‬כל המילים המעידות על כך שה"קונגרס הציוני" וה"ועד פועל הציוני" הם מוסדות מארגנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל המילים המעידות על כך ש"אוצר התיישבות היהודים" ו"בנק אנגלו‪-‬פלשתינה" הם מוסדות‬
‫מממנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל המילים המעידות על כך ש"קק"ל" ו"המשרד הארצישראלי" הם ארגונים מיישבים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫פעילות דיפלומטית‬
‫הרצל החל במסע דיפלומטי כדי להשיג את תמיכת המעצמות במתן הצ'ארטר‪ .‬הוא האמין שלאחר קבלת‬
‫הצ'ארטר‪ ,‬יהודים שהתנגדו לרעיון הציוני יצטרפו לתנועה הציונית ואומות העולם יכירו ברעיון הלאומי‬
‫היהודי‪ .‬הוא האמין שהעמים יעודדו הקמת מדינה יהודית כיוון שהדבר יביא להם תועלת כלכלית‬
‫ומדינית‪ ,‬וישים סוף לבעיה האנטישמית בארצותיהם‪.‬‬
‫פנייה לקיסר הגרמני (‪ :)9111‬ראשית פנה הרצל לקיסר הגרמני וילהלם השני כדי שישפיע על‬
‫הסולטאן התורכי שייתן ליהודים צ'ארטר בא"י‪ .‬הוא נימק לקיסר את חשיבות מתן הצ'ארטר בכך‬
‫שכשיהודי גרמניה יעזבו למדינה משלהם‪ ,‬יתפנו מקומות עבודה בגרמניה ובעיית האנטישמיות בגרמניה‬
‫תיעלם‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הבטיח הרצל לקיסר שארץ ישראל תחת שליטה יהודית‪ ,‬תפיץ את התרבות הגרמנית‬
‫במזרח התיכון‪ .‬הקיסר הגרמני העדיף ברית עם התורכים שלא רצו לאפשר התיישבות יהודית בא"י‪.‬‬
‫פנייה לסולטאן התורכי (‪ :)1901‬משנכשלו המגעים הדיפלומטיים עם הקיסר הגרמני שיתווך בין‬
‫הרצל לסולטאן‪ ,‬החליט הרצל לדבר ישירות עם הסולטאן התורכי ששלט על א"י‪ .‬הרצל הציע לו בתמורה‬
‫לצ'ארטר‪ ,‬סיוע בפדיון החוב הבינלאומי של תורכיה‪ .‬הסולטאן אמנם התנגד לרעיון הציוני ולא הסכים‬
‫להתיישבות יהודית בא"י‪ ,‬אך הסכים להתיישבות בכל מקום אחר באימפריה‪ .‬הרצל דחה את הצעתו כיוון‬
‫שבזמן זה התעקש על א"י וכיוון שבעלי ההון היהודים לא רצו להשקיע את הונם במפעל הציוני‪.‬‬
‫פנייה לממשל האנגלי (‪ :)1903 – 1902‬בפגישת הרצל עם שר המושבות האנגלי צ'ימברליין‪ ,‬ניסה‬
‫הרצל להשיג צ'ארטר באזור קרוב לישראל שנמצא בשליטת בריטניה כמו סיני או קפריסין‪ .‬הרצל קיווה כי‬
‫התיישבות יהודית קרוב לא"י תאפשר מעבר מהיר לא"י לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית‪ .‬הוא הבטיח‬
‫לשר המושבות האנגלי כי המושבה היהודית תהיה פרו‪-‬בריטית ותעמוד לצידה בכל המתבקש‪ .‬במגעים עם‬
‫האנגלים עלו שתי הצעות‪:‬‬
‫תוכנית "אל עריש"‪ :‬הצעה להתיישבות יהודית בסיני‪ .‬ב – ‪ 1903‬יצאה משלחת ציונית לבדוק את סיני‬
‫ומצאה מקום מדברי עם מעט מים‪ .‬תוכנית "אל‪-‬עריש" לא יצאה לפועל בגלל התנגדות הממשלה המצרית‬
‫להתיישבות יהודית בשטחה וגם בגלל תנאי המדבר הקשים‪.‬‬
‫הצעת אוגנדה‪ :‬צ'ימברליין הציע להרצל התיישבות יהודית באוגנדה והרצל נטה לקבל הצעה זו‪ ,‬בעיקר‬
‫לאור מצוקת יהודי רוסיה שסבלו מאנטישמיות‪ .‬הרצל העלה את ההצעה בקונגרס הציוני השישי והתעורר‬
‫ויכוח סוער עליה‪ .‬ברוב קולות הוחלט לשלוח משלחת לאוגנדה כדי לבדוק את השטח‪ .‬התוכנית לא יצאה‬
‫לפועל‪ ,‬בגלל הסתייגות של בריטניה‪ ,‬חולשתו של הרצל מול מתנגדיו ומותו הפתאומי בשנת ‪.1904‬‬
‫‪28‬‬
‫ויכוח אוגנדה ‪1903 -‬‬
‫באפריל ‪ 1113‬התרחש "פוגרום קישינב"‪ ,‬בו נרצחו כ – ‪ 50‬יהודים‪ ,‬מאות נפצעו ובתים נהרסו‪ .‬הרצל הבין‬
‫שיהודי רוסיה מצויים בסכנה ושיש למצוא פתרון מהיר שייתן מקלט ליהודים‪ .‬לאחר מגעים דיפלומטיים‪,‬‬
‫הציעה בריטניה את אוגנדה כפתרון מדיני להרצל‪ .‬הרצל שחשש לגורל היהודים‪ ,‬העלה את ההצעה‬
‫בקונגרס השישי‪ .‬הוא ראה באוגנדה פתרון זמני ליהודים הנרדפים ולא כויתור על ארץ ישראל‪ .‬בקונגרס זה‬
‫קמו מתנגדים רבים ונוצר ויכוח בין תומכי ההצעה (אומרי ההן) לבין מתנגדי ההצעה (אומרי הלאו)‪.‬‬
‫מדוע תמכו בהצעת אוגנדה? (טענות אומרי ההן)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫צריך פתרון מיידי למצוקת יהודי רוסיה‪ .‬אוגנדה תשמש "מקלט לילה" ולא תחליף לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אסור לדחות את הצעת בריטניה‪ .‬זו הפעם הראשונה בה מעצמה נתנה ליהודים שטח להתיישב בו‬
‫והתנועה הציונית תיתפס כלא רצינית אם תסרב לכך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אוגנדה תשמש מקום הכשרה ליהודים לפני עלייתם לארץ ישראל‪ .‬באוגנדה הם ינהלו אוטונומיה‬
‫(שלטון עצמי) וכך ילמדו איך מנהלים מדינה לפני הקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫מדוע התנגדו להצעת אוגנדה? (טענות אומרי הלאו)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫למרות המצוקה של יהודי רוסיה‪ ,‬אין לשנות את התוכנית המקורית שהוחלטה בבאזל וארץ‬
‫ישראל חייבת להיות הפתרון היחידי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הפתרון הזמני יהפוך לקבוע וכך ההתיישבות בארץ ישראל לא תתגשם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין זיקה (קשר) בין אוגנדה ליהודים‪ ,‬ולכן יהודים לא ירצו לעלות והעם היהודי ימשיך להיות‬
‫מפוזר‪ .‬לפי המתנגדים‪ ,‬הקשר ההיסטורי והדתי של היהודים לא"י‪ ,‬הוא גורם מלכד שימשוך את‬
‫יהודי העולם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האקלים ותנאי השטח לא מאפשרים תנאי מחייה נורמאליים ולא ניתן להקים במקום התיישבות‪.‬‬
‫למרות הויכוח‪ ,‬הוחלט בהצבעה דמוקרטית שתישלח משלחת לאוגנדה כדי לבדוק אם השטח ראוי‬
‫להתיישבות‪ .‬המשלחת מצאה כי השטח לא מתאים להתיישבות ותוכנית אוגנדה ירדה מהפרק לחלוטין‪.‬‬
‫בקונגרס השביעי הוחלט כי לא יהיו עוד תוכניות או פעילויות התיישבותיות מחוץ לארץ ישראל‪.‬‬
‫מפת‬
‫אוגנדה‬
‫‪29‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫‪ .9‬מלאו את הטבלה‪:‬‬
‫פגישת הרצל עם הקיסר הגרמני‬
‫‪ .9‬אל מי הרצל פונה ומדוע‬
‫דווקא אליו?‬
‫אל וילהלם ה‪ ,2-‬קיסר גרמניה‪ .‬הרצל פונה אליו בגלל קשריו הטובים עם‬
‫הסולטן התורכי‪.‬‬
‫‪ .2‬מה הרצל מבקש?‬
‫סיוע בקבלת צ'ארטר מהסולטן התורכי‪.‬‬
‫‪ .3‬מה הרצל מציע בתמורה?‬
‫‪ .4‬כיצד הפגישה מסתיימת?‬
‫פגישת הרצל עם הסולטן התורכי‬
‫‪ .9‬אל מי הרצל פונה ומדוע‬
‫דווקא אליו?‬
‫‪ .2‬מה הרצל מבקש?‬
‫‪ .3‬מה הרצל מציע בתמורה?‬
‫‪ .4‬כיצד הפגישה מסתיימת?‬
‫פגישת הרצל עם הקיסר הגרמני‬
‫‪ .9‬אל מי הרצל פונה ומדוע‬
‫דווקא אליו?‬
‫‪ .2‬מה הרצל מבקש?‬
‫‪ .3‬מה הרצל מציע בתמורה?‬
‫‪ .4‬כיצד הפגישה מסתיימת?‬
‫‪ .2‬ענו על השאלות הבאות על "ויכוח אוגנדה"‪:‬‬
‫א‪ .‬בחרו את הטיעון המשכנע ביותר לדעתכם שניתן בקונגרס השישי‪ ,‬הציגו את הטיעון והסבירו מדוע הוא‬
‫משכנע‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחרו את שני הטיעונים שהוצגו בקונגרס השישי שהכי פחות שכנעו אתכם‪ .‬הציגו את הטיעונים‬
‫והסבירו מה ניתן היה להשיב להם‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם לדעתכם היה צריך לקבל את תוכנית אוגנדה? מדוע?‬
‫‪31‬‬
‫הוויכוח בין הציונים על דמות החברה שעתידה לקום בארץ ישראל‬
‫עם התפתחותה של התנועה הציונית‪ ,‬נוצרו בתוכה גם ויכוחים בנושאים שונים‪ .‬כל הציונים הסכימו כי‬
‫הפתרון לבעיית היהודים בגולה הוא הקמת מדינת לאום יהודית‪ ,‬אך לא הסכימו ביניהם מה צריך להיות‬
‫אופייה של החברה היהודית שתחיה במדינה זו‪ .‬למרות שהיו הבדלים רבים בין החברות השונות‪ ,‬ציונים‬
‫רבים דיברו על הקמתה של חברת מופת – לא סתם חברה או מדינה ככל המדינות‪ ,‬אלא חברה המבוססת‬
‫על הערכים של זמנם‪ .‬לכל הציונים הייתה משותפת ההבנה שבא"י תקום חברה חדשה‪ ,‬ולכן זו הזדמנות‬
‫להקים חברה טובה יותר מהחברות בהן חיו‪ .‬נציין שתי גישות שונות בויכוח‪ ,‬שכל אחת מהן ראתה בעיני‬
‫רוחה חברה יהודית אחרת‪:‬‬
‫חברת מופת על פי גישתו של הרצל‪ :‬על פי הרצל‪ ,‬החברה היהודית שצריכה לקום בארץ ישראל‬
‫תהיה חברה עצמאית‪ ,‬שתוכל לספק את צרכיה בעצמה‪ .‬לשם כך‪ ,‬יש להפוך את החברה היהודית למודרנית‬
‫ומשכילה יותר‪ ,‬ועל היהודים לזנוח את אורח החיים המסורתי‪ .‬על פי הרצל‪ ,‬המדינה היהודית שתקום‬
‫תהיה מדינה חילונית ותתקיים בה הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה‪ .‬החברה היהודית תהיה דמוקרטית‪,‬‬
‫מתקדמת מבחינה טכנולוגית ושוחרת שלום‪.‬‬
‫חברת מופת סוציאליסטית‪ :‬בארץ ישראל יש להקים חברה יהודית החיה על פי ערכי הסוציאליזם‪,‬‬
‫תפיסת עולם השואפת להביא לשוויון חברתי וכלכלי רב‪ ,‬מדגישה את חשיבותו של מעמד הפועלים ושל‬
‫השכבות החלשות בחברה ואת אחריותה של המדינה לאלו‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬בארץ ישראל רוב היהודים‬
‫יזנחו את העיסוק במסחר‪ ,‬כלכלה ומקצועות חופשיים ויהפכו לפועלים וחקלאים‪ ,‬שיעסקו בבניין הארץ‪.‬‬
‫העבודה הפיזית בפיתוח ארץ ישראל תביא לקשר הדוק יותר בין עם ישראל וארץ ישראל‪ .‬החברה תהיה‬
‫שיתופית‪ ,‬בה הרבה מהרכוש הוא משותף וכך לא יהיו פערים כלכליים‪.‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫א‪ .‬קבעו לגבי כל אחד מן המשפטים הבאים איזו דמות חברה שעתידה לקום בא"י הוא מבטא‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חוקי המדינה מאפשרים לכל אחד להאמין במה שהוא רוצה ואף לא להאמין באל‪.‬‬
‫קיימות אוניברסיטאות רבות בהן רבים רוכשים השכלה גבוהה‪.‬‬
‫ישנה מערכת בריאות ציבורית‪ ,‬בה כל אחד יכול לקפל טיפול רפואי בחינם‪.‬‬
‫החברה משקיעה משאבים רבים בפיתוח טכנולוגיה מתקדמת‪.‬‬
‫החברה שוחרת שלום ומקיימת קשרים עם הלאומים האחרים בסביבתה‪.‬‬
‫רבים זונחים את המקצועות הגלותיים ופונים להיות עובדי אדמה‪.‬‬
‫ישנה מערכת חינוך ציבורית‪ ,‬בה כל אחד יכול לקבל השכלה בחינם‪.‬‬
‫מעמד הפועלים הופך למעמד העיקרי בחברה‪.‬‬
‫החברה היא דמוקרטית‪ ,‬בה לכל אחד יש קול שווה וזכויות שוות‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם לדעתכם החברה שקמה במדינת ישראל דומה יותר לחזונו של הרצל או לחזון הסוציאליסטי?‬
‫האם זו בכלל חברת מופת? הדגימו כיצד כל אחד מהחזונות בא לידי ביטוי בחברה הישראלית היום‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫פרק ג'‪ :‬פעולותיהם של הציונים בארץ‪-‬‬
‫ישראל עד מלחמת העולם ה‪9-‬‬
‫נמל יפו‪ ,‬ראשית המאה ה‪21-‬‬
‫הנושאים הנלמדים‪:‬‬
‫‪ .1‬העליות הראשונות‪ :‬סיבות וקשיי העולים‬
‫‪ .2‬צורות התיישבות ומפת התיישבות‬
‫‪ .3‬מסגרות חברתיות ‪ -‬פוליטיות‬
‫‪ .4‬מסגרות ביטחוניות‬
‫‪ .5‬פעילות בתחום התרבות והחינוך‬
‫‪ .6‬אישים וארגונים שסייעו לפעילות‪ :‬רוטשילד והמשרד הארצישראלי‬
‫‪32‬‬
‫העליות הראשונות‬
‫בשנת ‪ 1111‬החלו להגיע לא"י גלי עלייה מאזור מזרח אירופה שנמשכו עד מלחמת העולם הראשונה (‪.)1114‬‬
‫העולים הגיעו לארץ מסיבות שונות וכל עלייה הייתה בעלת מאפיינים שונים‪ .‬במקביל לשתי העליות‬
‫הראשונות הייתה גם עליה מתימן‪.‬‬
‫מאפייני העלייה ה‪ :9-‬העלייה הראשונה הייתה בין השנים ‪ .1111-1113‬העולים הגיעו ממזרח אירופה והיו‬
‫ברובם מסורתיים‪ .‬זוהי עלייה של משפחות‪ ,‬רובן מהמעמד הבינוני ובעלות ממון‪.‬‬
‫מאפייני העלייה ה‪ :2-‬העלייה השנייה הייתה בין השנים ‪ .1114-1114‬העולים הגיעו בעיקר מרוסיה ופולין‪.‬‬
‫העולים היו צעירים רווקים‪ ,‬סטודנטים אידיאליסטיים שהושפעו מרעיונות סוציאליסטיים (הקמת חברה‬
‫שוויונית ודאגה לפועל) והיו חילוניים‪.‬‬
‫הגורמים לעליות הראשונות (העלייה הראשונה והשנייה)‬
‫הגורמים לעליות הראשונות‬
‫כשלון המהפכה‬
‫הסוציאליסטית‬
‫ברוסיה‬
‫אנטישמיות במזרח‬
‫אירופה‬
‫קול קורא של ויתקין‬
‫מצב יהודי תימן‬
‫‪ .1‬כשלון המהפכה הסוציאליסטית ברוסיה‪ :‬ב‪ 1115-‬היה ניסיון למהפכה סוציאליסטית ברוסיה‪.‬‬
‫המהפכנים שאפו ליצור חברה שוויונית‪ ,‬שדואגת לפועלים‪ .‬המהפכה לא הצליחה‪ ,‬אבל יהודים שלקחו בה‬
‫חלק‪ ,‬בחרו לעלות לישראל‪ .‬אנשי העלייה השנייה האמינו שבישראל אפשר להקים 'מאפס' חברה לפי ערכי‬
‫הסוציאליזם‪ .‬החברה בישראל לא היית ה מגובשת מבחינה אידיאולוגית והם האמינו שניתן לבנות חברה‬
‫בהתאם להשקפותיהם ולכן עלו‪.‬‬
‫‪ .2‬אנטישמיות במזרח אירופה‪ :‬לקראת סוף המאה ה‪ 11-‬התרחשו מספר אירועים שפגעו ביישוב היהודי‬
‫ברוסיה‪ .‬חלק מהאירועים האנטישמיים פגעו פיזית ביהודים‪ ,‬למשל 'סופות בנגב' ו'פוגרום קישינב' וחלקם‬
‫היו בעלי אופי כלכלי‪ ,‬כמו 'גירוש מוסקבה' בו סילקו יהודים ממוסקבה ורבים נותרו ללא פרנסה‪ .‬גלי‬
‫האנטישמיות הביאו צעירים רבים שהושפעו מהתנועה הציונית לעלות כדי להקים בית לאומי ליהודים‪.‬‬
‫‪" .3‬קול קורא" של ויתקין‪ :‬יוסף ויתקין היה ציוני שעלה בעלייה הראשונה לארץ‪ .‬הוא היה איש חינוך‬
‫חשוב ומשפיע בישוב היהודי בארץ והוא פרסם מאמר בו הוא קורא לצעירים יהודים לעלות לארץ כדי‬
‫לעבוד את האדמה ולהקים ישובים חדשים‪ .‬בקריאה שלו הוא שם דגש על התנגדות לרעיון היישוב‬
‫באוגנדה ועל מניעת התדרדרותה של התנועה הציונית בעקבות מותו של הרצל‪ .‬מאמרו השפיע רבות על‬
‫יהודים צעירים במזרח אירופה‪ ,‬והעלייה השנייה כללה עולים שהושפעו מהקול קורא שלו והחליטו‬
‫בעקבותיו לעלות לישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬מצב יהודי תימן‪ :‬יהודי תימן סבלו מיחס קשה של השלטון‪ .‬לכן‪ ,‬הם רצו לעזוב את תימן ולעלות‬
‫לישראל‪ ,‬בתקווה לשפר את מצבם‪ .‬בנוסף‪ ,‬יהודי תימן היו דתיים מאוד והם האמינו שהמשיח יבוא בשנת‬
‫‪ .1112‬הם רצו לקבל אותו בארץ ישראל‪ ,‬ולכן רבים עלו‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫קשיי העולים‬
‫קשיי העולים‬
‫העדר תשתיות‬
‫העדר ידע בחקלאות‬
‫התנכלות השלטון‬
‫והתושבים הערבים‬
‫מחלות‬
‫לאנשי הישובים בתקופת העליות הראשונות היו מספר קשיים‪:‬‬
‫‪ .1‬העדר תשתיות‪ -‬בא"י לא הייתה תשתית כלכלית מפותחת‪ .‬מערכות כמו דרכים‪ ,‬השקיה ובריאות לא היו‬
‫מפותחות או שלא היו קיימות כלל‪.‬‬
‫‪ .2‬העדר ידע בחקלאות‪ -‬המתיישבים הראשונים היו נעדרי כל ידע בחקלאות‪ .‬על רקע זה הם נכשלו גם‬
‫בבחירת הקרקעות שרכשו וגם בבחירת הגידולים המתאימים לתנאי הקרקע והאקלים‪.‬‬
‫‪ .3‬התנכלות הערבים והשלטון העות'מאני‪ -‬הממשל העות'מאני לא אהד את התנועה הציונית‪ .‬השלטונות‬
‫הטילו צווים שהגבילו כניסת יהודים לארץ והקשו על מתן רישיונות לבניה והתיישבות‪ .‬כתוצאה‪ ,‬רבים מן‬
‫העולים עלו בצורה לא חוקית‪ .‬בנוסף‪ ,‬המתיישבים הערביים התנגדו להקמת הישובים היהודיים ולכן גנבו‬
‫יבולים ורכוש ופגעו בבעלי חיים במטרה להבריח את המתיישבים‪.‬‬
‫‪ .4‬מחלות‪ -‬בא"י היו ביצות רבות‪ ,‬בעיקר באזור עמק החולה‪ ,‬בהן היו יתושים שהפיצו את מחלת המלריה‪.‬‬
‫שירותי בריאות כמעט ולא היו קיימים ורבים מהמתיישבים מצאו את מותם ממחלה זו ומדומות לה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫‪ .9‬קראו על כל אחד מהגורמים לעליות‪ .‬סמנו בכל טקסט היכן‪:‬‬
‫ ניתן הסבר לשאלה‪ :‬מהו הגורם? (למשל‪ ,‬מהו קול קורא של ויתקין?)‬‫ ניתן הסבר לשאלה‪ :‬כיצד הגורם הביא לעליות הראשונות? (|למשל‪ ,‬כיצד קול קורא של ויתקין הוביל‬‫לעליות?)‬
‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬בטבלה הבאה מוצגים קריטריונים לחלוקת הגורמים לעליות הראשונות‪ .‬סמנו אלו‬
‫קריטריונים נכונים עבור כל גורם‪.‬‬
‫כשלון המהפכה‬
‫הסוציאליסטית‬
‫ברוסיה‬
‫גורם כלכלי‬
‫‪‬‬
‫אנטישמיות‬
‫במזרח אירופה‬
‫קול קורא של‬
‫ויתקין‬
‫מצב יהודי תימן‬
‫‪‬‬
‫גורם אידיאולוגי‬
‫גורם דתי‬
‫גורם הקשור‬
‫ליהודים בלבד‬
‫גורם שהביא‬
‫לעליה ה‪2-‬‬
‫ב‪ .‬נסו לחשוב על קריטריון חדש לחלוקת הגורמים‪.‬‬
‫‪ .3‬מתחו קו בין כל היגד לבין קושי העולים אותו הוא מבטא‬
‫חיים חסין‪" :‬הלכנו לגן הירק‪ ...‬לא היה לי כל מושג מה צריך לעשות‪,‬‬
‫העדר תשתיות‬
‫לשם מה‪ ,‬איפה וכיצד‪"...‬‬
‫העדר ידע בחקלאות‬
‫השלטון בא"י המציא את הפתקה האדומה התחייבות לצאת מהארץ‬
‫בתום ‪ 3‬חודשים‪ .‬אח"כ עולה נחשב לשוהה בלתי חוקי‪.‬‬
‫במאי ‪ 1114‬פורסם צו שאסר לחלוטין עליית יהודים לא"י‬
‫התנכלות השלטון העות'מאני והערבים‬
‫העולים הקימו ההתיישבויות במקומות שאינם מתאימים לחקלאות‬
‫מחלות‬
‫המתיישבים סרבו לנטוש את אגם החולה‪ ,‬למרות שהוא היה נגוע‬
‫ביתושי קדחת‬
‫אמנם א"י לא הייתה ריקה כפי שהעולים דמיינו‪ ,‬אך הם הקימו‬
‫מושבות בין חולות‪ ,‬באזורים בהם לא היה דבר‬
‫‪35‬‬
‫צורות התיישבות חדשות בארץ ישראל‬
‫צורות התיישבות‬
‫מושבה‬
‫קבוצה קטנה‬
‫העיר העברית‪ -‬תל‬
‫אביב‬
‫מושבה‪ :‬בזמן העלייה הראשונה‪ ,‬התנועה הציונית לא עסקה עדיין באופן מאורגן ברכישת קרקעות בא"י‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬העולים קנו קרקעות בעצמם‪ .‬עד לתקופה זו‪ ,‬חיו היהודים בתוך ערים (ירושלים‪ ,‬צפת‪ ,‬טבריה‬
‫וחברון) שהיו מוקפות חומות‪ .‬עם קניית הקרקעות‪ ,‬היהודים יצאו בפעם הראשונה מתחום חומות הערים‬
‫והקימו ישובים חדשים וצורת התיישבות חדשה‪ -‬המושבה‪ .‬בין המושבות שקמו היו ראשון‪-‬לציון ופתח‪-‬‬
‫תקווה‪ .‬למושבה כמה עקרונות‪:‬‬
‫‪ .9‬משק פרטי‪ -‬הקרקע נרכשה על‪-‬ידי המתיישבים מהממשלה התורכית ומערבים בא"י והמתיישבים היו‬
‫בעליה‪ .‬כל הרווחים מהמשק היו של בעל המשק‪.‬‬
‫‪ .2‬משק חד ענפי (ענף אחד)‪ -‬כל מושבה התבססה על ענף אחד (גפנים‪ ,‬הדרים או זיתים לרוב) ובכל‬
‫המשקים באותו המושבה גידלו רק את הגידול הנבחר של המושבה‪.‬‬
‫‪ .3‬עבודה שכירה‪ -‬ברוב המושבות עובדי המשק היו שכירים‪ .‬המתיישבים היהודים שהיו בעלי המשק‬
‫העסיקו לרוב איכרים ערבים מהכפרים בסביבה‪.‬‬
‫‪ .4‬אורח חיים מסורתי‪ -‬אורח החיים במושבה היה מסורתי‪ ,‬שכן המתיישבים היו שומרי מסורת‪ .‬גם‬
‫החלוקה המסורתית בין גברים לנשים (גברים עבדו ונשים היו אחראיות על הבית) נשמרה במושבות‪.‬‬
‫קבוצה קטנה‪ :‬אנשי העלייה השנייה הקימו צורת התיישבות חדשה שנקראת "קבוצה" שהתפתחה‬
‫בשלב מאוחר יותר לקיבוץ‪ .‬הקבוצה הראשונה הוקמה בדגניה בשנת ‪ .1111‬הקבוצה הייתה צורת‬
‫התיישבות שהוקמה ברוח הסוציאליזם של אנשי העלייה השנייה‪ .‬הערכים עליהם התבססה הקבוצה הם‬
‫שוויון ושיתופיות‪ .‬עקרונות הקבוצה‪:‬‬
‫‪ .1‬אדמת לאום‪ :‬הקבוצה הוקמה על אדמה משותפת שנרכשה על‪-‬ידי מוסדות התנועה הציונית‪.‬‬
‫‪ .2‬בעלות משותפת‪ :‬הרווחים מהתוצרת החקלאית התחלקו שווה בשווה בין כל חברי הקבוצה‪ .‬שיתופיות‬
‫זו הייתה חלק מהניסיון ליצור חברה שוויונית בה אין מעמדות (אין מישהו שמרוויח יותר מהאחר)‪.‬‬
‫כתוצאה מהבעלות המשותפת גם החלטות הקבוצה התקבלו במשותף ע"י כולם‪.‬‬
‫‪ .3‬עבודה עברית‪ :‬אנשי הקבוצה עבדו ושמרו בעצמם על ההתיישבות והם ראו בערך העבודה כאידיאל‬
‫חשוב שיצר יהודי חדש שפועל ושומר בעצמו‪.‬‬
‫‪ .4‬אורח חיים סוציאליסטי‪ :‬אורח החיים בקבוצה תאם לאידיאולוגיה של אנשי העלייה השנייה‪ .‬עם הזמן‪,‬‬
‫בקבוצה היו יותר ויורת מוסדות משותפים‪ :‬חדרי אוכל‪ ,‬מכבסה‪ ,‬אולם תרבות ועוד‪.‬‬
‫‪ .3‬העיר העברית הראשונה‪ -‬תל אביב (אחוזת בית)‪ :‬עולים רבים בחרו להתיישב בערים בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬כיוון שהם היו ללא ניסיון חקלאי ובעלי רקע עירוני‪ .‬רבים התיישבו ביפו בשכונות צפופות‪ .‬תנאי‬
‫המגורים ביפו לא התאימו להתפתחות התיישבות יהודית עירונית‪ .‬היהודים חיו בין הערבים בשכונות‬
‫‪36‬‬
‫צפופות ובתנאי תברואה קשים‪ ,‬עם מחירי דירות גבוהים‪ .‬בעקבות תנאים אלו התארגנה קבוצת תושבים‬
‫להקמת שכונה עברית חדשה‪ ,‬סמוך ליפו‪ .‬קבוצה זו ייסדה את אגודת "אחוזת בית"‪ .‬לראשות הוועד נבחר‬
‫מאיר דיזינגוף‪ ,‬שבעתיד יהיה ראש העיר הראשון של העיר תל אביב‪" .‬אחוזת בית" רכשו קרקע סמוך ליפו‬
‫בסיוע הלוואות שניתנו על ידי בנק אנגלו‪-‬פלשתינה הציוני‪ .‬בתוך שנתיים נבנו ‪ 61‬בתים בשכונה‪ .‬המשרד‬
‫הארצישראלי עודד הקמה של שכונות נוספות וכך השכונה הפכה לעיר העברית הראשונה‪ -‬העיר תל אביב‪.‬‬
‫תל אביב תוכננה כעיר מודרנית עם רחובות רחבים והייתה למרכז החיים התרבותי והכלכלי של היישוב‪.‬‬
‫החיים בה התנהלו בעברית‪ ,‬התושבים שמרו את השבת והוקם בית ספר עברי‪" -‬גימנסיה הרצליה"‪.‬‬
‫לייסוד העיר תל אביב הייתה משמעות לאומית‪-‬‬
‫‪ .1‬זו הייתה ההתיישבות העירונית העברית הראשונה שניתקה את עצמה מהאוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫‪ .2‬בתל אביב דיברו רק בעברית‪.‬‬
‫‪ .3‬תל אביב משכה אליה עולים רבים בעליות הבאות‪.‬‬
‫מפת ההתיישבות‬
‫המושבות‪ ,‬הקיבוצים‪ ,‬הערים והיישובים שהקימו אנשי העלייה הראשונה והשנייה‪ ,‬יצרו מפת התיישבות‬
‫חדשה בארץ ישראל‪ .‬באזורים שונים בארץ‪ ,‬שלא היה בהם שום ישוב‪ ,‬החלה להיות מורגשת נוכחות‬
‫יהודית‪ .‬ההתיישבות הייתה באזור מישור החוף‪ ,‬הכרמל‪ ,‬הגליל המזרחי‪ ,‬מעט בעמק הירדן ובאזור‬
‫השפלה‪ .‬ממטולה בצפון ועד גדרה בדרום נולדה רשת של ישובים שהפכו מוקד משיכה לעולים חדשים‬
‫ולישובים נוספים שיקומו‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫‪ .9‬חשבו על ארבעה הבדלים בין המושבה לבין הקבוצה הקטנה ומלאו את הטבלה‪:‬‬
‫שוני‬
‫במושבה‬
‫בעלות הקרקע‬
‫בעלות פרטית‪ -‬האיכרים רכשו‬
‫לבד את הקרקע‬
‫בקבוצה הקטנה‬
‫‪ .2‬האם ישנן גם נקודות דמיון בין הקבוצה הקטנה לבין המושבה? תארו שתיים‪.‬‬
‫‪ .3‬שאלת מקור‪:‬‬
‫"הקמת העיר תל אביב נהגתה למעשה כבר בשנת ‪ 1906‬כשכונה של יפו‪ .‬הקמת השכונה החדשה הייתה‬
‫יוזמה של קבוצה מיהודי יפו שמאסו בתנאי החיים הקשים של היהודים‪ .‬באסיפה שהתקיימה בחודש‬
‫תמוז תרס"ו (‪ )1906‬הוחלט על הקמת "אגודת בוני הבתים"‪ ,‬שקיבלה על עצמה את המשימה‪ :‬להקים‬
‫שכונה יהודית חדשה ומודרנית דוגמת שכונות חדשות שנבנו באותה תקופה במערב אירופה‪ .‬על פי‬
‫התוכנית שגיבשו חבי הקבוצה‪ ,‬נועדה השכונה החדשה להציע איכות חיים חדשה בארץ ישראל‪ :‬בתים עם‬
‫גינת ירק וערוגות פרחים‪ ,‬מגרשי משחקים לילדים‪ ,‬תאורת רחוב ומים זורמים בבתים‪ .‬בקיצור‪ :‬שכונה‬
‫יהודית‪ ,‬שלא תצטרך להתבייש בפני השכונות של שאר האומות‪”....‬‬
‫(מתוך מכתב שכתב ד"ר ארתור רופין במכתבו לקרן הקיימת לישראל מחודש יולי ‪)1907‬‬
‫א‪ .‬הציגו את הסיבות להקמת העיר תל אביב ואת אופייה של העיר על פי הקטע ועל פי מה שלמדתם‪ .‬תארו‬
‫צורת התיישבות נוספת שקמה בין השנים ‪.1881-1914‬‬
‫‪ .4‬התבוננו במפת ההתיישבות וכתבו שלוש דוגמאות להתיישבות בכל אחד מאזורי ההתיישבות‬
‫העיקריים‪:‬‬
‫הכרמל‬
‫הגליל המזרחי‬
‫מישור החוף‬
‫‪_____________________ .9 _____________________ .9 _____________________ .9‬‬
‫‪_____________________ .2 _____________________ .2 _____________________ .2‬‬
‫‪_____________________ .3 _____________________ .3 _____________________ .3‬‬
‫‪_____________________ .4 _____________________ .4 _____________________ .4‬‬
‫‪38‬‬
‫הקמת מסגרות חברתיות‪-‬פוליטיות‬
‫ארגוני איכרים‪ :‬בתקופת העלייה הראשונה כמעט ולא הוקמו ארגוני עובדים ארציים‪ .‬עם זאת‪ ,‬נעשו כמה‬
‫ניסיונות לאחד את איכרי המושבות בארגוני עובדים‪ ,‬הראשון שבהם היה כבר בשנת ‪ 1111‬עם הקמת ועד‬
‫לייצוג המושבות בפני הברון רוטשילד‪ .‬בהמשך הוקמו וועדי מושבות ביהודה ובגליל‪ ,‬ארגונים אלו היו‬
‫אזוריים ולא שירתו את איכרי כל המושבות ורובם פעלו רק מספר שנים‪.‬‬
‫מפלגות הפועלים‪ :‬בניגוד לאיכרים מהעלייה הראשונה‪ ,‬אנשי העלייה השנייה הקימו ארגונים רבים‪,‬‬
‫שתאמו את אופי החיים המשותף שניהלו‪ .‬רוב העולים עלו ארצה ללא משפחתם והיו תלויים בקבוצה בכל‪,‬‬
‫לעבודה ופרנסה‪ ,‬לשמירה על זכויותיהם ולחייהם החברתיים‪ .‬שתיים מן ההתארגנויות הארציות הבולטות‬
‫בתחום החברתי‪-‬פוליטי הן מפלגות הפועלים שקמו בארץ בין ‪ – 1115-1116‬מפלגת "הפועל הצעיר" ומפלגת‬
‫"פועלי ציון"‪ .‬שתי המפלגות ביקשו לשלב בין ערכי הציונות והסוציאליזם‪ ,‬לייצר מסגרות ציבוריות‬
‫לתמיכה בפועלים בארץ ישראל‪ ,‬להחיות את השפה העברית ולפעול לכיבוש העבודה והשמירה‪ .‬שתי‬
‫המפלגות היו גופים פוליטיים‪ ,‬אך במהותן היו שונות מהמפלגות המוכרות לנו היום מכיוון שקיבלו על‬
‫עצמם גם תפקיד מקצועי‪ ,‬חברתי ותרבותי חשוב ופעלו בתחומים רבים‪:‬‬
‫א‪ .‬דאגו לעבודה לחבריהן כפועלים במושבה או בעיר ותבעו תנאי עבודה הוגנים מן המעסיקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬סיפקו שירותים חברתיים לפועלים – טיפול בחולים‪ ,‬מטבחים ציבוריים‪ ,‬שירותי כביסה ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקימו מועדוני עובדים בהם נערכו פעילויות תרבותיות שונות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הקימו עיתונים בהם דווח על חדשות העולם והארץ וניתן ביטוי לדעות פוליטיות שונות‪.‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫‪ .9‬הביטו בכרזה של מפלגת פועלי ציון המופיעה בעמוד זה והסבירו כיצד באים בה לידי ביטוי ערכיה של‬
‫מפלגת פועלי ציון‪ .‬תנו דוגמא לשלוש פעולות שעשתה המפלגה למימוש ערכים אלה‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫הקמת מסגרות ביטחוניות‬
‫כאשר הקימו עולי העלייה הראשונה מושבות‪ ,‬נוצר צורך בשמירה מסודרת על המושבה שהייתה מבודדת‪.‬‬
‫לשם כך הועסקו שומרים ערבים וצ'רקסיים‪ .‬בני העלייה השנייה שהאמינו שמדינה יהודית צריכה‬
‫להיבנות ע"י יהודים‪ ,‬רצו להחליפם בשומרים יהודיים‪ ,‬אך נתקלו בהתנגדות בני העלייה הראשונה כי שכר‬
‫היהודים היה גבוה יותר‪ .‬בשנת ‪ 1111‬הוקם ארגון שמירה יהודי ראשון‪" ,‬בר‪-‬גיורא"‪ .‬הארגון אימן צעירים‬
‫יהודים בניסיון לקבל משרות שמירה במושבות‪.‬‬
‫ארגון "השומר"‪ :‬בעקבות הצלחת "בר גיורא" הארגון הורחב בשנת ‪ 1111‬ונקרא "השומר"‪ .‬זהו ארגון‬
‫השמירה היהודי הגדול ביותר‪ ,‬שהצליח להביא לשמירה עברית כמעט בכל המושבות‪" .‬השומר" פורק‬
‫בשנת ‪ 1121‬ואנשיו היוו את הבסיס להקמת ארגון "ההגנה"‪ .‬מאפייניו‪:‬‬
‫א‪ .‬כיבוש השמירה – אנשי "השומר" פעלו לתפיסת כל משרות השמירה במושבות מהשומרים הערבים‪ .‬הם‬
‫האמינו שבארץ ישראל היהודים חייבים ללמוד להגן על עצמם ולא להיות תלויים בעמים בתוכם הם‬
‫יושבים‪ ,‬כפי שחיו בגולה‪ .‬לכן אימנו צעירים יהודים בשימוש בנשק‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיבוש העבודה – אנשי "השומר" דרשו במושבות בהן שמרו שכל משרות העבודה החקלאיות יינתנו‬
‫לפועלים עבריים‪ ,‬במקום לפועלים ערביים‪ .‬הם האמינו כי עבודת אדמה‪ ,‬היא שתיצור קשר אמיתי ועמוק‬
‫בין העם היהודי לארץ ישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬האמינו ביצירת מעמד פועלים גדול‪ ,‬אשר יהווה את הבסיס לחברה‬
‫סוציאליסטית‪.‬‬
‫ג‪ .‬התיישבות בארץ ישראל – חברי ה"השומר" תרמו לביסוס והרחבת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל‪.‬‬
‫הם קיבלו על עצמם משימות של הכשרת קרקע חדשה להתיישבות ובניית ישובים‪ ,‬לקחו חלק בהתיישבות‬
‫שיתופית (הקבוצה) ועוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬דימוי "היהודי החדש" – אנשי ה"שומר" שללו את אופי החיים היהודיים בגלות‪ .‬הם רצו להיפטר‬
‫מהדימוי של היהודים בגולה כחלשים‪ ,‬לא יצרנים‪ ,‬חיים על חשבון אחרים ומחפשים רווח קל וליצור בארץ‬
‫דמות חדשה של יהודי – חזק ואמיץ‪ ,‬עובד אדמה ואוהב את ארצו‪ ,‬מחזיק בנשק ומסוגל להגן על עצמו ועל‬
‫עמו‪ ,‬עצמאי ואינו תלוי באחרים‪.‬‬
‫ה‪ .‬אימוץ מנהגי השומרים המקומיים – אנשי "השומר" התלבשו באופן המזכיר את ערביי א"י‪ ,‬דיברו‬
‫ערבית ורכבו על סוסים‪ .‬הם דמו לשומרים הערביים אותם הם החליפו כלפי חוץ‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫א‪ .‬לפניכם תמונה של חברי ארגון "השומר"‪ .‬הסבירו כיצד היא מבטאת את ערכי הארגון‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפניכם פעילויות שונות של חברי ארגון "השומר"‪ .‬קבעו לגבי כל אחת מהן אלו ממאפייני הארגון היא‬
‫מבטאת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בשנת ‪ 1111‬ביצע יהושע חנקין‪ ,‬גואל הקרקעות‪ ,‬רכישה גדולה בעמק יזרעאל‪ ,‬אך יישובה נתקל בקשיים‪.‬‬
‫באותה תקופה מושל נצרת היה לאומן ערבי אשר התנגד להתיישבות יהודית‪ .‬בשלהי ‪ ,1111‬פנה חנקין‬
‫לארגון "השומר" לעזור בכיבוש הקרקע וקבוצת כיבוש של אנשי "השומר" הקימה בה את‬
‫המושבה מרחביה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫____________________________‬
‫בשנת ‪ 1111‬לקח על עצמו ארגון "השומר" את השמירה בחדרה‪ .‬חדרה הייתה באותה תקופה אחת‬
‫המושבות הגדולות בארץ‪ ,‬ומשימת השמירה במושבה חייבה את הארגון להתמקד בשמירה ולזנוח את‬
‫תוכניותיו ההתיישבותיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫____________________________‬
‫לאחר שאחד מחברי "השומר" הותקף סמוך לחדרה ונשקו נגזל ממנו‪ ,‬יצאו חמישה שומרים לבצע פעולת‬
‫תגמול נגד אנשי הכפר הבדואי דמַאירה‪ .‬למרות שהפעולה נכשלה והחמישה התגלו בדרכם והותקפו איש‬
‫לא נפגע והתעוזה שביציאה לפעולה זו העלתה את קרנם של אנשי "השומר" בקרב הבדואים‪.‬‬
‫____________________________‬
‫‪‬‬
‫באספת ארגון "השומר" החמישית בשנת ‪ 1113‬הוחלט על הקמתו של מושב שומרים‪ .‬מקום ההתיישבות‬
‫נקבע מאוחר יותר בתל‪-‬עדשים‪ ,‬ישוב שהוקם על ידי גרעין של שומרים‪.‬‬
‫____________________________‬
‫‪‬‬
‫במושבת סג'רה‪ ,‬קיבלו השומרים ממנהל המושבה שטח אדמה קטן ליד המושבה‪ .‬בו הם הקימו קבוצה‬
‫קטנה של שומרים ופועלים החיים בשיתוף‪ ,‬ועובדים כפועלים ושומרים עבור איכרי המושבה‪.‬‬
‫____________________________‬
‫‪41‬‬
‫פעילות ציונית בתחום החינוך והתרבות‬
‫החייאת השפה העברית‪ :‬השפה העברית‪ ,‬שנוצרה בא"י בתקופת המקרא‪ ,‬הייתה שפת יומיום של‬
‫היהודים עד תקופת בית שני‪ .‬אך בתקופת הגלות‪ ,‬העם היהודי החל לדבר בשפות רבות‪ ,‬בהתאם למקום בו‬
‫חיו‪ .‬עם הזמן‪ ,‬העברית לא שימשה בחיי היומיום והפכה לשפת קודש‪ -‬שרק תלמידי חכמים ידעו לקרוא‬
‫בה‪ .‬כך‪ ,‬לא הייתה שפה אחת ששימשה את כל היהודים‪ .‬העולים לארץ ישראל ביקשו להחיות את השפה‬
‫העברית‪ ,‬כלומר להחזיר אותה לשימוש יומיומי ובעזרתה לאחד ולגבש את העם היהודי סביב שפה עברית‬
‫ותרבות עברית‪.‬‬
‫אליעזר בן יהודה‪ :‬בן העלייה הראשונה שהקדיש את חייו למפעל החייאת השפה העברית‪ .‬הוא ואשתו‬
‫הפסיקו לדבר רוסית ודיברו רק עברית וכך בנם איתמר היה לילד העברי הראשון‪ ,‬כלומר הילד הראשון‬
‫ששפת אימו הייתה עברית‪ .‬פעולותיו של בן יהודה בתחום החייאת השפה העברית‪:‬‬
‫א‪ .‬עיתונות‪ :‬הוציא לאור עיתונים עבריים‪ ,‬בשם "מבשרת הציון" ו"הצבי"‪ ,‬ועיתון לילדים בשם "עולם‬
‫הקטון"‪ .‬מטרת פרסום העיתונים בעברית הייתה לעודד לימוד קרוא וכתוב בעברית ולהוכיח כי ניתן‬
‫לעשות שימוש יומיומי ומודרני בעברית‪.‬‬
‫ב‪ .‬ועד הלשון‪ :‬הקים את "ועד הלשון" שהתפתח ל"אקדמיה ללשון העברית"‪ .‬הועד היה אחראי על מציאת‬
‫מילים חדשות בשפה העברית למוצרים מודרניים‪ ,‬כמו רכבת או גלידה‪ ,‬שלא היו קיימים בתקופת התנ"ך‬
‫ולכן לא הייתה עבורם מילה עברית‪.‬‬
‫ג‪ .‬מילון‪ :‬חיבר את "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" בו פורסמו בכל מהדורה כל המילים העבריות‬
‫החדשות שהומצאו מאז המהדורה הקודמת‪.‬‬
‫מוסדות חינוך עבריים‪ :‬בראשית ההתיישבות הציונית בארץ נעשו צעדים ראשונים לביסוס השפה‬
‫העברית במערכת החינוך‪ .‬במושבות הוקמו גני ילדים ובתי ספר‪ ,‬בערים נוסדו תיכונים כמו בית הספר‬
‫החקלאי "מקווה ישראל" בחולון והגימנסיה "הרצליה" ביפו ובירושלים נוסד בית הספר לאומנות‬
‫הראשון‪" ,‬בצלאל"‪ .‬אך רק בחלק קטן מהמוסדות לימדו בעברית‪ ,‬מכמה סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬המורים‪ :‬רבים מהמורים לא ידעו עברית ברמה מספיקה ולא היו להם חומרי לימוד בעברית‪ .‬ב‪ .‬מימון‪:‬‬
‫רבים מהמוסדות הוקמו ומומנו על ידי חברות אירופאיות שלא אפשרו לימוד בעברית‪ .‬שתי חברות גדולות‬
‫שפעלו בארץ בתחום החינוך הן "אליאנס" (כי"ח) הצרפתית ו"עזרה" הגרמנית‪ ,‬חברות יהודיות לא ציונית‪,‬‬
‫שביקשו להפיץ תרבות צרפתית וגרמנית‪.‬‬
‫אחד הגורמים הפעילים ביותר במאבק על לימוד בשפה העברית היה "הסתדרות המורים העבריים"‪ ,‬ארגון‬
‫העובדים הראשון בארץ‪ .‬הסתדרות המורים‪ ,‬בשיתוף פעולה עם אליעזר בן יהודה‪ ,‬פעלה להכשיר סגל‬
‫מורים עבריים המסוגל ללמד מקצועות שונים בעברית‪ .‬המורים קיוו שהילדים‪ ,‬שיתחילו לדבר עברית גם‬
‫בבית‪ ,‬יפיצו את השימוש בשפה גם להוריהם וכך השימוש בעברית ילך ויגדל בכל היישוב היהודי‪.‬‬
‫"מלחמת השפות"\ "ריב הלשונות"‪ :‬מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ‬
‫ישראל סביב מקומה של השפה העברית במערכת החינוך היהודי בארץ‪ .‬בשנת ‪ 1111‬הודיעה חברת "עזרה"‬
‫הגרמנית על הקמת מוסד ללימודים גבוהים בשם "הטכניקום" (כיום נקרא הטכניון)‪ ,‬אשר יכשיר‬
‫‪42‬‬
‫מהנדסים‪ ,‬טכנאים ומנהלי עבודה ובו יתנהלו הלימודים בגרמנית‪ .‬החלטה זו נבעה בעיקר משיקולים‬
‫מעשיים‪ ,‬מכיוון שגרמנית היא שפה עשירה‪ ,‬בה מונחים מקצועיים רבים והיא מקובלת בעולם המדעי‪.‬‬
‫לעומתה‪ ,‬העברית היא שפה מתחדשת אשר חסרה מילים מקצועיות רבות ומעט מאד אנשים בעולם‬
‫קוראים וכותבים בה‪ .‬החלטה זו עוררה התנגדות רבה ביישוב היהודי בקרב המורים‪ ,‬התלמידים‪,‬‬
‫הסופרים וחוגי הפועלים‪ .‬ב‪ 1912-‬פרץ מרד גלוי שכונה "מלחמת השפות"‪ ,‬במהלכו החרימו מורים‬
‫ותלמידים את מוסדות "עזרה" והקימו בתי ספר מתחרים‪ .‬בשנת ‪ ,1114‬נכנעה הנהלת "עזרה" והסכימה‬
‫לפשרה בה ילמדו ב"טכניקום" מתמטיקה ופיזיקה בעברית ועם הזמן את שאר המקצועות‪ .‬אך כשפרצה‬
‫מלחמת העולם עזבה חברת "עזרה" את עיסוקיה בארץ ישראל וכך השפה העברית הפכה לשפת הלימודים‬
‫היחידה "בטכניקום"‪.‬‬
‫מאבק זה היה חריג בהשפעתו ומשמש כסמל לניצחון המאבק לתחיית השפה העברית‪.‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫א‪ .‬קראו את המשפטים שלפניכם וקבעו לגבי כל אחד אם הוא נכון או לא נכון‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬היעזרו‬
‫במשפטים הנכונים כדי לכתוב סיכום בנושא "פעילות ציונית בתחום החינוך והתרבות" במילים שלכם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חברת "עזרה" הקימה בארץ את מוסד "הטכניקום" לשם לימוד השפה הגרמנית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אליעזר בן יהודה הקדיש את חייו להחייאת השפה העברית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אליעזר בן יהודה הוציא לאור את עיתון "הצבי" מכיוון שרוב היישוב היהודי דיבר רק עברית ולכן‬
‫היה ביקוש לעיתון בשפה העברית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היישוב היהודי בארץ התנגד להקמת "הטכניקום" משום שחשב שאין צורך במהנדסים וטכנאים‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬אלא רק בעובדי אדמה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"הועד ללשון עברית" המציא מילות חדשות בעברית עבור מונחים מודרניים שלא היו קיימים‬
‫בתקופת התנ"ך ולכן לא היו עבורם מילים עבריות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫החייאת השפה העברית נעשתה על מנת לאחד ולגבש את העם היהודי סביב שפה ותרבות אחת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫החייאת השפה העברית הייתה נחוצה מכיוון שבתקופת הגלות היא הייתה שפה מתה‪ ,‬שלא היה‬
‫בה שימוש ביומיום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במושבות קמו בתי ספר בהם לימדו לקרוא ולכתוב בעברית אבל את שאר המקצועות לימדו‬
‫בגרמנית או צרפתית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חברת "עזרה" וחברת "אליאנס" התנגדו ללימוד בעברית משום שהתנגדו להתיישבות היהודית‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫אישים וארגונים שתרמו לפעילות הציונים בארץ ישראל‬
‫אישיות מסייעת‪ -‬הברון אדמונד דה רוטשילד‪:‬‬
‫הברון אדמונד דה רוטשילד היה יהודי צרפתי‪ ,‬בן למשפחת בנקאים עשירה‪ ,‬אשר סייע רבות לפעילות‬
‫התנועה הציונית בארץ‪ ,‬בצורת סיוע שקיבלה את השם "שיטת החסות" (נקראת גם שיטת האפוטרופסות)‪.‬‬
‫מדוע פנו המושבות אל הברון? בשל הקשיים הרבים איתם התמודדו עולי העלייה הראשונה במושבות ‪-‬‬
‫האקלים‪ ,‬חוסר הידע החקלאי‪ ,‬מחסור בתרופות ואמצעים רפואיים – רבות מהן הגיעו לסף פשיטת רגל‬
‫תוך חודשים מן העלייה על הקרקע‪ .‬חסר אוכל‪ ,‬רבים מתו מן הטיפוס והשחפת‪ ,‬ורבים אחרים החליטו‬
‫לעזוב את הארץ ולחזור לארץ מוצאם‪ .‬בשל כך העולים החליטו לבקש מן לברון רוטשילד סיוע כלכלי‪.‬‬
‫רוטשילד הסכים לסייע אך התנה זאת בכך ששמו לא יתפרסם‪ ,‬לכן נודע בכינוי "הנדיב הידוע"‪.‬‬
‫שיטת החסות‪ :‬רוטשילד לא הסכים לסייע למושבות בסיוע כספי‪ ,‬משום שלא בטח באיכרים היהודים‬
‫ובידע החקלאי שלהם‪ .‬לכן הוא הקים את שיטת החסות‪ ,‬לה כמה מאפיינים‪:‬‬
‫א‪ .‬ניהול המושבה בידי פקידי הברון ‪ -‬רוטשילד שלח ארצה מומחים בחקלאות (ומקצועות נוספים‪,‬‬
‫כרופאים ורוקחים) מצרפת אשר קיבלו לידיהם את ניהול המושבה בכל תחום‪ .‬הפקידים של הברון לימדו‬
‫את האיכרים שיטות חקלאות חדשות‪ ,‬ודאגו לתחומי הבריאות‪ ,‬החינוך‪ ,‬התרבות והדת‪ .‬הם דאגו לארגון‬
‫העבודה‪ ,‬לבחירת הגידולים החקלאיים ולפיתוח ענפי חקלאות חדשים‪.‬‬
‫ב‪ .‬האיכרים הפכו לפועלים – האיכרים איבדו את בעלותם על הקרקע והפכו לפועלים שכירים‪ .‬הם עבדו‬
‫בכל עבודה עליה הורו הפקידי וקיבלו מהם משכורת חודשית‪ ,‬על פי גודל משפחתם‪.‬‬
‫ג‪ .‬קניית אדמות ופיתוח תעשייה חדשה – הברון רוטשילד לא לקח חסות רק על המושבות הקיימות‪ ,‬אלא‬
‫גם רכש קרקעות רבות בארץ ישראל ועזר להקים מושבות חדשות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפקידים לימדו את האיכרים‬
‫לעסוק בענפי חקלאות שלא היו קיימים בארץ‪ ,‬בעיקר בגידול כרמים וייצור יין‪.‬‬
‫המניעים של רוטשילד‪:‬‬
‫א‪ .‬חשש מהתבוללות‪ -‬רוטשילד היה אדם שומר מסורת והתיישבות יהודית בארץ ישראל נתפסה בעיניו‬
‫כמונעת התבוללות יהודית‪.‬‬
‫ב‪ .‬העם היהודי כעם יצרני – רוטשילד האמין כי עבודת האדמה בארץ ישראל יוכיחו לעולם שהעם היהודי‬
‫הוא עם יוצר‪ ,‬עובד אדמה‪ ,‬ולא רק עוסק במסחר ובהלוואות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקלט לסובלים מאנטישמיות – רוטשילד ראה ביישוב בארץ צעד ראשון להצלת היהודים שהיו נתונים‬
‫במצוקה כלכלית ורוחנית במזרח אירופה‪.‬‬
‫יתרונות שיטת החסות‬
‫א‪ .‬בזכות שיטת החסות המושבות נחלצו מהמשבר ונמנעה התמוטטותן‪.‬‬
‫ב‪ .‬הברון רוטשילד רכש אדמות רבות בארץ ישראל מידי השלטון העות'מאני ומידי בעלים ערבים והכפיל‬
‫את שטחו של היישוב היהודי‪ .‬למעשה‪ ,‬הברון רוטשילד אחראי לרכישת אדמות בכמות הגדולה מזו שרכשו‬
‫כל המוסדות הציונים יחד (קק”ל‪ ,‬החברה להכשרת היישוב)‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫ג‪ .‬בתחום הכלכלי פותחו ענפי כלכלה שונים כמו ענף היין‪ ,‬מפעל לייצור משי‪ ,‬בשמים‪ ,‬בתי‪ -‬חרושת‬
‫לזכוכית והוקמו גם מוסדות ציבוריים כמו חינוך‪ ,‬מרפאה ודת‪.‬‬
‫חסרונות שיטת החסות‬
‫א‪ .‬הפקידים זלזלו באיכרים‪ ,‬בתרבותם ובמנהגיהם‪ ,‬נהגו בהם ביד קשה ולא נתנו להם חופש פעולה‪,‬‬
‫כתוצאה נוצרו סכסוכים רבים ביניהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפקידים הצרפתים לא היו ציונים ולא ביקשו להשתלב בתרבות העברית בארץ‪ .‬הם באו ארצה עם‬
‫משפחותיהם והקימו עבור ילדיהם מוסדות חינוך בשפה הצרפתית‪ .‬איכרים רבים התמרמרו על כך וחשו‬
‫כי התרבות הצרפתית משתלטת על המושבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חלק מן המושבות לא נוהלו ביעילות מבחינה כלכלית‪ .‬לפעמים היו יותר פקידים מאיכרים‪ ,‬מה שהביא‬
‫לכישלון של מפעלים ולהתמוטטותם‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיטת החסות הביאה את המתיישבים לאדישות ולחוסר מוטיבציה‪ .‬הם הרגישו כי מפעל חייהם נלקח‬
‫מהם וחשו עלבון כשהיו צריכים להישמע להוראות הפקידים‪ ,‬מכיוון שלא שיתפו אותם בקבלת ההחלטות‬
‫במושבה שהם עצמם הקימו‪.‬‬
‫ארגון מסייע ‪ -‬המשרד הארצישראלי ביפו‬
‫הוקם על ידי ההסתדרות הציונית ביפו בשנת ‪ 1907‬ובראשו עמדו ד"ר ארתור רופין‪.‬‬
‫המשרד היה ממונה על תכנון ההתיישבות בארץ לסוגיה‪ -‬עירונית‪ ,‬מושבות‪ ,‬קניית קרקעות ועוד‪ .‬הקמתו‬
‫היא תוצאה של שינוי מדיניות הקונגרס הציוני שהחל לתמוך בהתיישבות המעשית בארץ ישראל ולא‬
‫הסתפק רק בפעילות מדינית‪-‬דיפלומטית‪ .‬לכן‪ ,‬המשרד מהווה ביטוי לחיזוק הקשר בין הנהלת ההסתדרות‬
‫הציונית לבין היישוב היהודי בא"י‪.‬‬
‫פעילותו‪:‬‬
‫‪ .1‬הקמת חוות חקלאיות בהן הכשירו צעירים לחקלאות (חוות לאומיות)‪.‬‬
‫‪ .2‬סיוע בהקמת ישובים חקלאיים והקמת שכונות עירוניות (קבוצה‪ ,‬העיר תל אביב)‬
‫‪ .3‬הקמת חברת "הכשרת ישוב" ב‪ 1908 -‬שתפקידה לרכוש אדמות להתיישבות‪.‬‬
‫‪ .4‬טיפול בעלייה וקליטת עולים במושבות‪.‬‬
‫‪ .5‬מציאת מקומות עבודה לעולים בעלייה השנייה‪.‬‬
‫‪ .6‬גיוס הון בגולה כדי לסייע בהתיישבות‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫א‪ .‬מלאו את הטבלה הבאה‪:‬‬
‫פקידים במושבות הברון‬
‫איכרים במושבות הברון‬
‫תפקיד‬
‫כיצד תוגמלו‬
‫יחסם לתרבות העברית‬
‫יחסם לציונות‬
‫ארץ מוצא‬
‫ב‪ .‬מלאו את הטבלה הבאה והסבירו באיזה אופן מאפייניה של שיטת החסות סייעו לפתור את קשיי‬
‫העולים בעלייה הראשונה‪.‬‬
‫קשיי העולים‬
‫מאפייני שיטת החסות‬
‫חוסר ידע חקלאי‬
‫הברון שלח רופאים ורוקחים למושבות‬
‫התנכלות השלטון העות'מאני וקושי ברכישת‬
‫אדמות‬
‫ג‪ .‬הסבירו מדוע פיתוח יישוב חקלאי יהודי בארץ ישראל היה חשוב עבור הברון רוטשילד‪.‬‬
‫ד‪ .‬בחרו שלושה קריטריונים להשוואה והשוו בין האופן בו סייע הברון רוטשילד לפעילות התנועה‬
‫הציונית בארץ ישראל לבין האופן בו סייע לה המשרד הארצישראלי‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫פעילות מסכמת לפרק‬
‫‪ .9‬מלאו את התשבץ שלפניכם‪ .‬כתבו מילה אחת בכל שורה‪ .‬היעזרו במחסן התשובות שלמטה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.1‬‬
‫הגדרות לתשבץ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫צורת התיישבות שאפיינה את העלייה הראשונה‪)5( .‬‬
‫‪.2‬‬
‫המושבה והקבוצה הן צורות התיישבות‬
‫‪.3‬‬
‫תהליך של העברת העבודה בא"י מידי הערבים לידי פועלים יהודיים‪)6 ,5( .‬‬
‫‪.4‬‬
‫שמה של הקבוצה הראשונה שהוקמה‪)5( .‬‬
‫‪.5‬‬
‫סייע למושבות וזכה לכינוי "הנדיב הידוע"‪( .‬שם משפחה – ‪)8‬‬
‫‪.6‬‬
‫צורת התיישבות המבוססת על רעיון השיתופיות‪)5( .‬‬
‫‪.8‬‬
‫פרסומיו גרמו ליהודים רבים לעלות לא"י‪( .‬שם משפחה – ‪)6‬‬
‫‪.1‬‬
‫עמד בראשותו של המשרד הארצישראלי‪)5 ,5( .‬‬
‫‪)8( .‬‬
‫איזו מילה קיבלתם במסגרת הכחולה?‬
‫‪ .2‬מלאו את תרשים הזרימה המסכם את הפרק‪:‬‬
‫פעילות הציוניים בא"י עד מלחמת העולם ה‪1-‬‬
‫תחום‬
‫ההתיישבות‬
‫קבוצה קטנה‬
‫מסגרות‬
‫חברתיות‪-‬‬
‫פוליטיות‬
‫אישים‬
‫וארגונים‬
‫מלחמת השפות‬
‫המשרד‬
‫הארצישראלי‬
‫‪47‬‬
‫פרק ד'‪ :‬התנועה הציונית והיישוב היהודי‬
‫בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם ה‪9-‬‬
‫הנושאים הנלמדים‪:‬‬
‫‪ .1‬עמדת התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים במלחמת העולם ה‪1-‬‬
‫‪ .2‬הצהרת בלפור‬
‫‪48‬‬
‫עמדת התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים במלחמת העולם ה‪9-‬‬
‫במלחמת העולם הראשונה (‪ )1114-1111‬השתתפו שני מחנות‪ :‬מדינות ההסכמה (שכללו את בריטניה‪,‬‬
‫צרפת‪ ,‬רוסיה וארה"ב) ומדינות המרכז (שכללו את גרמניה‪ ,‬אוסטרו‪-‬הונגריה והאימפריה העות'מאנית)‪.‬‬
‫המלחמה גרמה להתלבטויות רבות בתנועה הציונית בשאלה האם לתמוך באחד הצדדים‪ .‬לתנועה הציונית‬
‫לא הייתה זיקה מיוחדת לאף צד‪ ,‬אך היא הבינה שלאחר המלחמה צפויים שינויים פוליטיים ושכדאי לנצל‬
‫את המלחמה לקידום הרעיון הציוני‪ .‬הבעיה הייתה שתמיכה בכל צד יכולה הייתה גם לפגוע בתנועה‪.‬‬
‫שיקולים לתמיכה במדינות המרכז‬
‫‪ .1‬הקלת התנאים בא"י‪ :‬א"י הייתה בשליטת האימפריה העות'מאנית‪ .‬במהלך שנות המלחמה האימפריה‬
‫הפעילה אמצעים קשים נגד היישוב היהודי‪ ,‬ותמיכה בה הייתה עשויה להפחית את חששות העות'מאנים‬
‫מהיהודים‪ .‬בנוסף‪ ,‬תמיכה במדינות המרכז גם יכולה הייתה לגרום לגרמניה לשכנע את האימפריה‬
‫שהייתה בעלת בריתה לשפר את יחסה כלפי היהודים‪.‬‬
‫‪ .2‬הפלת הצאר הרוסי‪ :‬רבים קיוו שניצחון מדינות המרכז יביא להפלת הצאר ומדיניותו האנטישמית‪.‬‬
‫שיקולים לתמיכה במדינות ההסכמה‬
‫‪ .1‬א"י תעבור לשלטון בריטניה‪ :‬רבים האמינו שמדינות ההסכמה ינצחו וא"י תהיה נתונה לשליטה‬
‫בריטית‪ .‬כך‪ ,‬תמיכת התנועה הציונית בבריטניה תקדם את הרעיון הציוני לאחר המלחמה‪ .‬עמדה זו הביאה‬
‫להקמת 'הגדודים העבריים' שלחמו לצד הבריטים‪.‬‬
‫‪ .2‬שיפור מצב יהודי רוסיה‪ :‬רבים האמינו שתמיכה במדינות ההסכמה וביניהם רוסיה תקל את מצבם של‬
‫יהודי רוסיה שסבלו מאנטישמיות רבה‪.‬‬
‫שיקולים לעמדה ניטראלית‬
‫‪ .1‬פיזור היהודים‪ :‬היהודים היו מפוזרים במדינות שונות בעולם ותמיכה בכל צד יכולה הייתה לסכן‬
‫חייהם של יהודים רבים‪ .‬כך‪ ,‬תמיכה בבריטניה תסכן חייהם של יהודים בא"י‪ ,‬ולעומת זאת תמיכה‬
‫במדינות ההסכמה תסכן את חייהם של יהודי רוסיה (שם היו הכי הרבה יהודים)‪.‬‬
‫‪ .2‬מוסדות התנועה‪ :‬המוסדות הציוניים היו מפוזרים בארצות יריבות‪ .‬למשל‪ ,‬ההנהלה הציונית ישבה‬
‫בגרמניה והקרן הקיימת לישראל באנגליה‪ .‬תמיכה בכל צד‪ ,‬יכולה הייתה לפגוע במוסדות‪.‬‬
‫ההחלטה‪ :‬הויכוחים מנעו קבלת החלטה רוב שנות המלחמה ורוב שנות המלחמה התנועה הציונית‬
‫הייתה ניטראלית‪ .‬לקראת סוף המלחמה בשנת ‪ 1118‬החליטה התנועה הציונית לתמוך בבריטניה‪ ,‬הרבה‬
‫בגלל נכונותה לפרסם את הצהרת בלפור‪.‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫‪ .9‬ישנם שני שיקולים הנוגעים לארץ‪-‬ישראל‪ .‬הציגו את שני השיקולים והסבירו כיצד יתכן שכל אחד‬
‫מהשיקולים תומך בצד אחר‪.‬‬
‫‪ .2‬ישנם שני שיקולים הנוגעים למצב יהודי רוסיה‪ .‬הציגו את שני השיקולים והסבירו כיצד יתכן שכל אחד‬
‫מהשיקולים תומך בצד אחר‪.‬‬
‫‪ .3‬כיצד העובדה שהיהודים היו לאום ללא מדינה השפיעה על מצב התנועה הציונית במלחמת‪-‬העולם ה‪?1-‬‬
‫‪49‬‬
‫הצהרת בלפור‬
‫מסמך שהעניקה ממשלת בריטניה לתנועה הציונית‪ .‬המסמך קיבל את שמו ‪" -‬הצהרת בלפור" על שם שר‬
‫החוץ הבריטי‪ ,‬ארתור ג'יימס בלפור שחתום עליו‪ ,‬והוא נשלח ללורד רוטשילד שהיה ממנהיגי התנועה‬
‫הציונית בבריטניה‪ .‬ההצהרה ניתנה במהלך המלחמה (ב‪ )1118 -‬ותוך כדי כיבוש א"י בידי הצבא הבריטי‪.‬‬
‫ההצהרה היא הראשו נה שנתנה לתנועה הציונית את האישור להקמת בית והיא סללה את הדרך למדינת‬
‫ישראל כעבור ‪ 31‬שנה‪.‬‬
‫"לכבוד לורד רוטשילד‬
‫ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את יסודו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‬
‫ותעשה מיטב מאמציה להקלת הגשמת מטרה זו‪ .‬בתנאי ברור שלא יעשה דבר העלול‬
‫לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא יהודיות הקיימות בארץ ישראל‪ ,‬או‬
‫בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת‪.‬‬
‫אכיר לך תודה אם תמסור הצהרה זו לידיעת ההסתדרות הציונית‬
‫ארתור בלפור‬
‫שר החוץ הבריטי"‬
‫תוכנה של הצהרת בלפור‬
‫ההצהרה בעיקרה מציינת הבטחה כלפי התנועה הציונית שלפיה "ממשלת הוד מלכותו (בריטניה) רואה‬
‫ב"עין יפה" (באהדה) את ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בא"י"‪ .‬כלומר‪ ,‬מוענקת תמיכה להקמת בית‬
‫לאומי ליהודים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬לצד זאת‪ ,‬ההצהרה גם מציבים תנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬לא ייפגעו הזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות בא"י‪ :‬עולה דרישה לתנועה הציונית‬
‫שהזכויות הדתיות והתרבותיות של העדות הלא‪-‬יהודיות החיות בא"י לא יפגעו‪.‬‬
‫‪ .2‬לא ייפגעו הזכויות והמעמד הפוליטי של היהודים בכל ארץ אחרת‪ :‬יהודים רבים פחדו שהקמת בית‬
‫לאומי ליהודים יביא לגירושם ממדינותיהם‪ ,‬גם בבריטניה יהודים רבים טענו זאת וסעיף זה נועד להבטיח‬
‫את השמירה על זכויותיהם‪.‬‬
‫קשיים העולים מניסוח ההצהרה‬
‫נוסח ההצהרה היה מעורפל ולא מחייב (בגלל רצון בריטי שלא להסתכסך עם הערבים) ‪ .‬נוסח זה העלה‬
‫קשיים ומספר ביטויים בהצהרה נותנים לכך ביטוי‪:‬‬
‫‪".1‬רואה בעין יפה"‪ -‬לפי ההצהרה בריטניה רואה בעין יפה את הקמת הבית הלאומי ליהודים‪ ,‬אבל אין‬
‫כאן התחייבות לתמיכה‪.‬‬
‫‪".2‬בית לאומי"‪ -‬ממשלת בריטניה לא מגדירה בהצהרה מהו "בית לאומי" ומתחמקת מהבטחה להקמת‬
‫מדינה או אוטונומיה (שלטון עצמי)‪ .‬אין הבטחה לשליטת יהודים במקום בצורה מדינית או בכל צורה‬
‫אחרת שיכול להגדיר מה בסמכות היהודים ומה לא‪.‬‬
‫‪".3‬בארץ ישראל"‪ -‬אין הגדרת גבולות של ארץ ישראל‪ .‬בריטניה משאירה את היהודים בחוסר וודאות לגבי‬
‫הגבולות וגם ירושלים לא הוזכרה ולא הובטחה ליהודים‪.‬‬
‫‪".4‬תעשה מיטב מאמציה"‪ -‬בריטניה מבטיחה שהיא תעזור ליהודים אבל היא לא אומרת איך‪ ,‬כמה ומתי‬
‫היא תעזור אלא היא מבטיחה שתעשה כמה שתוכל‪ .‬על פי ניסוח זה לא ידוע לתנועה הציונית כמה ואם‬
‫בריטניה תעזור‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫האינטרסים של בריטניה לפרסום הצהרת בלפור‬
‫‪ .1‬שאיפה בריטית לחזק את מחויבות ארצות הברית להישאר במלחמה‪ :‬ארה"ב הצטרפה למלחמה לפני‬
‫פרסום "הצהרת בלפור"‪ ,‬אבל רבים בארה"ב התנגדו לכניסה למלחמה‪ .‬בריטניה סברה שליהדות ארה"ב‬
‫השפעה רבה על השלטון בארה"ב ושתמיכה בציונות תזכה אותם באהדת יהודי ארה"ב‪ ,‬שישפיעו על‬
‫הציבור והשלטון האמריקאי להמשיך ולהילחם לצד בריטניה‪.‬‬
‫‪ .2‬שאיפה בריטית למנוע מרוסיה לצאת מהמלחמה‪ :‬בשלב בו פורסמה ההצהרה הוכתה רוסיה קשות ע"י‬
‫גרמניה וסבלה מחוסר יציבות פוליטית‪ .‬בריטניה חששה שפרישה רוסית מוקדמת מהמלחמה תקשה‬
‫עליהם‪ .‬הבריטים האמינו שליהודים השפעה בשלטון הרוסי החדש והם קיוו שיהודי רוסיה ישפיעו על‬
‫השלטון להימנע מפרישה מהמלחמה‪.‬‬
‫‪ .3‬חשש בריטי מהצהרה פרו‪-‬ציונית‪ :‬הבריטים חששו שגרמניה תזדרז ותפרסם הצהרת כוונות אוהדת‬
‫לציונות ולשאיפותיה בא"י‪ ,‬עוד לפני שבריטניה תעשה זאת‪ .‬בכך יזכו הגרמנים באהדת היהודים ויחזקו‬
‫את מעמדם באזור‪ .‬בכדי למנוע זאת‪ ,‬מיהרו הבריטים לפרסם את ההצהרה‪.‬‬
‫‪ .4‬רצון בריטי להשתלט על ארץ‪-‬ישראל עם תום המלחמה‪ :‬בריטניה הייתה מעוניינת להשתלט על א"י עם‬
‫סיום המלחמה בגלל אינטרס אסטרטגי‪ -‬לידה עברו שתי הדרכים להודו‪ ,‬המושבה הבריטית החשובה‬
‫ביותר (א"י הייתה חלק מהרצף היבשתי של בריטניה להודו‪ ,‬והיא שכנה סמוך לתעלת סואץ‪ -‬הנתיב הימי‬
‫להודו)‪ .‬בריטניה הניחה שהיהודים יהיו בעלי הברית הנאמנים ביותר שלהם בא"י‪ ,‬וכך הם יבטיחו את‬
‫שליטתם בארץ‪.‬‬
‫התגובות להצהרת בלפור‬
‫תגובת הציונים‪ :‬הצהרת בלפור עוררה התלהבות בתנועה הציונית‪ .‬למרות האכזבה מהניסוח המעורפל‬
‫והבלתי מתחייב‪ ,‬התנועה הציונית ראתה בה אירוע היסטורי אדיר‪ ,‬שחיזק את הביטחון ביכולת להקים‬
‫מדינה יהודית בארץ ישראל‪ .‬זו הייתה הפעם הראשונה בה התנועה הציונית זכתה לגיבוי של מעצמה גדולה‬
‫לתביעתה על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬גם אם זהו גיבוי מעורפל‪.‬‬
‫תגובת היהודים המשתלבים (המתבוללים)‪ :‬היהודים המשתלבים ראו בהצהרת בלפור איום‪ .‬אנשים אלו‬
‫ראו עצמם קודם כל כאזרחי ארצותיהם ורק אח"כ כיהודים וביקשו בכל מאודם להיחשב כאזרחים שווי‬
‫זכויות בארצות אירופה‪ .‬הם חששו שהצהרת בלפור תביא לפגיעה בזכויותיהם בארצות מושבם‪ ,‬ושהם‬
‫יתפסו כמי שצריכים לממש את לאומיותם היהודית בא"י‪.‬‬
‫תגובת הערבים‪ :‬האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל גילתה עוינות רבה כלפי הצהרת בלפור‪ ,‬שכן הם‬
‫האמינו שלהם יש בעלות על הארץ‪ ,‬ואילו ההצהרה לא הכירה בכך ואף נתנה עדיפות לתנועה הציונית‪.‬‬
‫ההצהרה פעלה כגורם מתסיס שעורר את התנועה הלאומית הערבית המקומית בארץ והיא יצאה למאבק‬
‫גלוי ביישוב היהודי ובתנועה הציונית‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫‪ .9‬קראו על "תוכנה על הצהרת בלפור"‪ .‬העתיקו את שלושת המשפטים החשובים ביותר בפסקה‪.‬‬
‫א‪_______________________________________________________________________ .‬‬
‫ב‪_______________________________________________________________________ .‬‬
‫ג‪_______________________________________________________________________ .‬‬
‫‪ .2‬כתבו מחדש כל אחד מהמשפטים במילים שלכם‪.‬‬
‫א‪_______________________________________________________________________ .‬‬
‫ב‪_______________________________________________________________________ .‬‬
‫ג‪_______________________________________________________________________ .‬‬
‫‪ .3‬כתבו את הצהרת בלפור מחדש‪ ,‬תוך החלפת מונחים מעורפלים במונחים מדויקים‪ .‬במה שונה‬
‫ההצהרה שניסחתם מההצהרה המקורית?‬
‫‪ .4‬מתחו קו בין ההיגד לבין המקום לו הוא מתאים‪:‬‬
‫בריטניה חשבה שהיא עומדת לפרסם הצהרת תמיכה ביהודים‬
‫ספגה אבדות רבות בקרבות עם גרמניה‬
‫שקלה לפרוש ממלחמת העולם ה‪1-‬‬
‫בריטניה הייתה זקוקה להן כדי לנצח במלחמה‬
‫דרכה עוברות שתי הדרכים המרכזיות מבריטניה להודו‬
‫הצטרפה למלחמה העולם הראשונה בשנת ‪1118‬‬
‫לחמה במדינות המרכז במלחמת העולם ה‪1-‬‬
‫הייתה נתונה לשליטת האימפריה העות'מאנית בזמן מלחמת העולם הראשונה‬
‫פרסמה הצהרת תמיכה ביהודים בזמן מלחמת העולם ה‪1-‬‬
‫בריטניה האמינה שליהודים יש השפעה רבה במדינות אלו‬
‫שלטה על הודו‬
‫הייתה בה מהפכה בשנת ‪ 1118‬שהובילה לאי יציבות פוליטית‬
‫האמינה שהיא תשלוט על ארץ‪-‬ישראל לאחר ניצחונה במלחמת העולם ה‪1-‬‬
‫גרמניה‬
‫בריטניה‬
‫ארצות‪-‬הברית‬
‫ארץ‪-‬ישראל‬
‫רוסיה‬
‫‪ .5‬כתבו מכתב של יהודי משתלב לעיתון בבריטניה יום לאחר פרסומה של הצהרת בלפור‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫פרק ה'‪ :‬השוואה בין התנועה הציונית לבין‬
‫תנועות לאומיות של עמים אחרים‬
‫התנועה הציונית קמה בסוף המאה ה – ‪ 11‬לאחר גל לאומיות שפקד את אירופה במאה ה – ‪ .11‬היהודים‪,‬‬
‫כמו עמי אירופה‪ ,‬שאפו להגדרה עצמית וריבונות על שטח מסוים‪ .‬התנועה הציונית פעלה אמנם בהשפעת‬
‫התנועות הלאומיות של עמי אירופה‪ ,‬אך בגלל המצב השונה של היהודים מעמי אירופה‪ ,‬נאלצה התנועה‬
‫הציונית לפעול בדרכים שונות ומגוונות‪.‬‬
‫נקודות דמיון בין התנועה הציונית לתנועות הלאומיות באירופה‬
‫‪ .9‬מטרה – התנועה הציונית‪ ,‬כמו שאר התנועות הלאומיות‪ ,‬שאפה לריבונות (שלטון עצמי) על שטח מסוים‬
‫שהיה קשור להיסטוריית הלאום‪ .‬המטרה הייתה לאחד את העם סביב רעיון הלאומיות‪ ,‬להחדיר לו את‬
‫תחושת השייכות והזיקה לעמו‪ ,‬להיסטוריה ולמולדתו‪.‬‬
‫‪ .2‬טיפוס המנהיג – לתנועה הציונית‪ ,‬כמו לתנועות לאומיות אחרות‪ ,‬הייתה הנהגה כריזמטית שגיבשה את‬
‫הלאום סביב רעיונות הלאומיות ושכנעה את העם שניתן ליצור שינוי‪ .‬כך‪ ,‬ביסמרק הצליח לסחוף רבים‬
‫במשימה המורכבת של איחוד נסיכויות גרמניה והרצל ארגן יהודים ממדינות רבות לתנועה לאומית אחת‪.‬‬
‫‪ .3‬הגורמים לצמיחת התנועות‪ -‬במאות ה‪ 11-‬וה‪ 11-‬התרחשו שינויים רבים שהובילו לצמיחת התנועות‬
‫הלאומיות ולצמיחת התנועה הציונית‪ .‬בין השינויים‪ :‬השפעת רעיונות ההשכלה‪ ,‬הצלחת המהפכה‬
‫הצרפתית שהייתה מודל לכל התנועות הלאומיות ותהליך החילון‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬תהליך החילון באירופה‬
‫הביא לחיפוש אחר מסגרת שייכות חדשה וכתוצאה להתפתחות התנועות הלאומיות‪ .‬החילון בקרב‬
‫היהודים יצר את האפשרות של הציונות‪ ,‬כי רק כך השתנתה התפיסה הפאסיבית‪-‬הדתית שלפיה גורל‬
‫היהודים נתון בידי האל‪ ,‬לתפיסה החילונית לפיה היהודי צריך להציל את עצמו‪.‬‬
‫‪ .4‬דפוסי הפעילות – התנועה הציונית‪ ,‬כמו תנועות לאומיות אחרות‪ ,‬עברה שלבי התפתחות דומים‬
‫במאבקה‪ .‬שלבים אלו הם‪ -‬שלב ההיערכות‪ ,‬שלב ההרחבה‪ ,‬שלב המאבק העממי‪ ,‬שלב המאבק המדיני‬
‫והשלב שלאחר הקמת המדינה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬גם התנועות הלאומיות וגם התנועה הציונית פעלו בשלב‬
‫ההיערכות לטיפוח זהות לאומית‪ .‬בגרמניה ניתן לראות זאת עם פעילות האחים גרים ובתנועה הציונית עם‬
‫פעילותו של אליעזר בן יהודה להחייאת השפה העברית‪.‬‬
‫נקודות שוני ביו התנועה הציונית לתנועות הלאומיות באירופה‬
‫‪ .9‬האתגרים הייחודים שעמדו בפני התנועה הציונית – התנועה הציונית עמדה בפניי אתגרים ייחודיים‪,‬‬
‫שתנועות אחרות לא היו צריכות להתמודד עמם‪ .‬ביניהם‪-‬‬
‫א‪ .‬פיזור גיאוגרפי‪ -‬להבדיל מעמי אירופה‪ ,‬היהודים היו מפוזרים בתבל‪ .‬עמי אירופה חיו בארצות הלאום‬
‫שלהם ולכן היה קל יותר לגבש אותם‪ .‬במקרה של התנועה הציונית‪ ,‬היה צורך לשלוח שליחים רבים‬
‫לארצות אירופה ואפריקה כדי לקרב יהודים לציונות‪ .‬שליחים אלה היו חייבים לדבר בשפה המקומית‪,‬‬
‫כדי לשכנע את היהודים לעזוב את בתיהם ולעלות לא"י‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיצול לשוני‪ ,‬תרבותי וקהילתי‪ -‬רבים מהיהודים השתלבו בארצות בהן חיו והיה קשה לשנות את‬
‫תפיסתם הלאומית‪ .‬יהודים מתרבויות שונות לא הרגישו את הקשר בין האחד לשני והדבר המשותף‬
‫‪53‬‬
‫ביניהם היה הדת בלבד‪ .‬הם דיברו בשפות שונות‪ ,‬הושפעו מתרבויות שונות וראו את עצמם כחלק‬
‫מקהילות בהן הם חיו ולא כחלק מקהילה של כל היהודים‪ .‬דוגמא להשפעה של פיצול זה ניתן לראות‬
‫בסירוב יהודי מרוקו להגיע לקונגרס הציוני הראשון‪ ,‬מפני שהם קיבלו הזמנה בגרמנית ולא בצרפתית‪ ,‬מה‬
‫שנתפס בעיניהם כעלבון‪.‬‬
‫ג‪ .‬תלות במעצמות‪ -‬היהודים היו תלויים במעצמות כדי לקבל אישור על זכותם לעלות לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫בתחילה הם היו זקוקים לאישור העות'מאנים ששלטו בארץ ומאוחר יותר לאישור הבריטים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הרבה מפעילות התנועה הייתה פעילות דיפלומטית של ניסיון להשיג את תמיכת המעצמות השונות‬
‫להתיישבות יהודית בא"י‪.‬‬
‫‪ .2‬ריבוי המתנגדים הפנימיים לתנועה הציונית – היו גורמים רבים בעם היהודי שהתנגדו לתנועה הציונית‬
‫ביניהם אנשי המעמד הבינוני‪ ,‬החרדים‪ ,‬המשתלבים‪ ,‬סוציאליסטיים אדוקים ועוד‪ .‬חלק גדול מהיהודים‬
‫ראו עצמם שייכים ליהדות רק מבחינה דתית‪ .‬הם ראו את עצמם כ"גרמנים בני דת משה"‪ ,‬למשל‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫יהודים מבחינה דתית‪ ,‬וגרמנים מבחינה לאומית‪ .‬החרדים‪ ,‬התנגדו לתפיסה הפעילה החילונית וראו‬
‫בפעילות הציונית מרד בגורל שהאל הטיל‪ .‬התנועה הציונית הייתה צריכה לעשות מה שאף תנועה לאומית‬
‫לא נדרשה ‪ -‬לשכנע את היהודים שהם לאום אחד‪.‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫‪ .9‬קראו על נקודות הדמיון בין התנועה הציונית לבין התנועות הלאומיות אחרות‪ ,‬העתיקו את הטבלה‬
‫הבאה למחברת וכתבו במקומות המתאימים דוגמאות המבטאות את הדמיון בין התנועות‪.‬‬
‫התנועה הציונית‬
‫תנועות לאומיות אחרות‬
‫מטרה‪ -‬שאיפה לשלטון עצמי של‬
‫הלאום על שטח אליו הוא קשור‬
‫מנהיג‪ -‬כריזמטי וסוחף‪ ,‬מנהיג‬
‫שמשכנע את העם ביכולת ליצור שינוי‬
‫ומגבש את הלאום‬
‫הגורמים לצמיחת התנועה‪ -‬תהליכים‬
‫דומים שהתרחשו בעולם השפיעו על‬
‫צמיחת התנועות הלאומיות ועל‬
‫צמיחת הציונות‬
‫הכריזמתיות של ביסמרק מתבטאת‬
‫בכך שהוא הצליח לשכנע נסיכויות‬
‫רבות להצטרף אליו במלחמה נגד‬
‫אוסטריה ובמלחמה נגד צרפת‬
‫תהליך החילון הביא לצמיחת‬
‫התנועה הציונית כי‪...‬‬
‫תהליך החילון הביא לצמיחת‬
‫התנועות הלאומיות באירופה כי‪...‬‬
‫דפוסי הפעילות‪-‬‬
‫‪54‬‬
‫קובץ שאלות בגרות‬
‫פרק א'‪ -‬לאומיות באירופה במאה ה‪:91-‬‬
‫מאפייני הלאומיות‪:‬‬
‫‪ .9‬הסבירו שלושה מאפיינים שקושרים בין בני אותו הלאום ומלכדים אותם‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו שניים מהשינויים שיצרה תופעת הלאומיות המודרנית במפה המדינית של אירופה‬
‫והסבירו אחד מהשינויים שהיא יצרה בחברה האירופאית בתקופה זו‪.‬‬
‫‪ .3‬הציגו את פעילותן של התנועות הלאומיות מבחינה חברתית‪ ,‬תרבותית ופוליטית‪.‬‬
‫‪ .4‬שאלת מקור‪:‬‬
‫קראו את הקטע וענו על השאלה שאחריו‪:‬‬
‫"לו נותרה הלאומיות עניין של תודעה בלבד‪ ,‬אולי לא היה בה כדי להשאיר רושם כה עז‬
‫בהיסטוריה המודרנית‪ .‬הלאומיות ביקשה לה גם ביטוי פוליטי‪ :‬המדינה הלאומית‪.‬‬
‫משחדל השליט להיות המגדיר של המדינה וקובע גבולותיה ניסה הלאום לתפוס את‬
‫מקומו‪ .‬הלאום ביקש להגדיר את גבולות המדינה על פי המגדיר הלאומי‪ ....‬במהלך‬
‫המאה ה‪ 19-‬נעשו ניסיונות ע"י תנועות לאומיות וע"י אישים להביא לחפיפה בין גבולות‬
‫המדינה לבין הלאום‪ ...,‬או לשחרור האומה ע"י מאבק נגד שלטון זר; או להביא‬
‫לאיחודה של האומה בתחומי מדינה אחת"‪.‬‬
‫(אליעזר דומקה‪ ,‬העולם והיהודים בדורות האחרונים‪ ,‬מרכז זלמן שזר‪ ,1998 ,‬חלק א'‪ ,‬עמ'‪)47-49‬‬
‫הסבירו את השינוי שהלאומיות יצרה באירופה המוצג בקטע והציגו שינוי נוסף שאינו מופיע‬
‫בקטע‪.‬‬
‫הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות‪:‬‬
‫‪ .9‬הסבירו שני גורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה‪.11-‬‬
‫‪ .2‬הסבירו את הגורמים ללאומיות המודרנית‪.‬‬
‫‪ .3‬הסבירו כיצד רעיונות תנועת ההשכלה ותהליך החילון הביאו לצמיחת התנועות הלאומיות‬
‫באירופה במאה ה‪11.-‬‬
‫‪ .4‬הסבירו מהם כיבושי נפוליון ותארו שני אופנים שונים בהם גורם זה הביא להתפשטות‬
‫הלאומיות באירופה‪.‬‬
‫‪ .5‬הסבירו שני גורמים מתחום החברה שהביאו לצמיחת התנועות הלאומיות המודרניות‪.‬‬
‫‪ .6‬הסבירו את השפעתה של המהפכה התעשייתית על צמיחתן וגיבושן של תנועות לאומיות‬
‫באירופה במאה ה‪11.-‬‬
‫‪" .7‬ירידה במקומה של הדת בחיי היומיום של האדם מביאה למשבר זהות וחיפוש אחר מקורות‬
‫חלופיים של רגש שייכות והגדרה עצמית"‪ .‬הסבירו מדוע צמיחת הלאומיות התאפשרה עם ירידת‬
‫כוחה של הדת‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪ .1‬שאלת מקור‪:‬‬
‫קראו את הקטע שלפניכם וענו על השאלה שאחריו‪.‬‬
‫"הלאומיות האירופאית המודרנית‪ ,‬שבאה לידי ביטוי בשאיפה של הלאום לממש את‬
‫אחדותו ועצמאותו כדי להבדיל אותו מקבוצות אחרות‪ ,‬היא תוצר של המאה ה – ‪.19‬‬
‫התנועות הלאומיות המודרניות צמחו בעיקר בגלל שילוב של כמה גורמים‪ :‬התסיסה‬
‫שעוררו רעיונות חדשים שנולדו באירופה בשנים שקדמו למאה ה – ‪ ,19‬והופצו על‪-‬ידי‬
‫האגודות והמפלגות המהפכניות השונות‪ ,‬הלחץ שנוצר בגלל הגידול חסר התקדים של‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬התפתחות התחבורה והתעשייה ששינתה את נקודת ההשקפה של החברה‬
‫וכיבושי נפוליאון‪ .‬ההשפעה שלכל אחד מהגורמים הללו הייתה שונה בכל אחת‬
‫מהמדינות‪".‬‬
‫(מעובד על‪-‬פי תומסון‪ ,‬אירופה מאז נפוליאון‪ ,‬כרך א'‪ ,‬זמורה ביתן‪ ,1984 ,‬עמ' ‪)216-217 ,114‬‬
‫הציגו את כל הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה – ‪ ,19‬על‪-‬פי הקטע‪.‬‬
‫הסבירו את התרומה של שניים מהגורמים שהצגתם לצמיחת התנועות הלאומיות‪.‬‬
‫‪ .1‬מקור חזותי‪:‬‬
‫איזה גורם לצמיחת התנועות הלאומיות המודרניות בא לידי ביטוי בגרף? נמקו‪ ,‬והסבירו כיצד‬
‫גורם זה הביא לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה‪.‬‬
‫מאפייני התנועות הלאומיות‪:‬‬
‫‪ .9‬הסבירו כיצד שלושה מהגורמים הבאים השפיעו על מאבקן של התנועות הלאומיות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מידת הפיצול החברתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מידת הפיצול התרבותי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מידת הפיצול המדיני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כוחה של הכנסייה‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪ .2‬הציגו את מאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה‪.11 -‬‬
‫‪ .3‬הסבירו מהם דפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות באירופה‪.‬‬
‫‪ .4‬תארו את תחומי הפעולה העיקריים של התנועות הלאומיות המודרניות‪.‬‬
‫‪ .5‬תארו שני גורמים מעכבים ומסייעים להתפתחות התנועות הלאומיות באירופה‪.‬‬
‫איחוד גרמניה‪:‬‬
‫‪ .9‬הציגו דוגמא אחת לדפוס הגשמה של תנועות לאומיות באירופה במאה ה‪.11-‬‬
‫‪ .2‬הציגו שלושה דפוסי פעילות של התנועות הלאומיות באירופה‪ .‬הדגימו שניים מהם על המדינה‬
‫עליה למדתם‪.‬‬
‫‪ .3‬תארו את שלבי המאבק העיקריים במדינה עליה למדתם והסבירו קושי אחד במאבקה של‬
‫התנועה הלאומית באותה המדינה‪.‬‬
‫‪ .4‬הציגו את מאבקה של אחת מהתנועות הלאומיות באירופה להשגת עצמאות (יש להתייחס‬
‫למצב במדינה לפני המאבק‪ ,‬לכוח שהוביל את המאבק‪ ,‬למטרת המאבק‪ ,‬לשלבי המאבק‬
‫העיקריים ולתוצאתו)‪.‬‬
‫‪ .5‬הסבירו שני גורמים שסייעו וגורם אחד שעיכב את השגת המטרות של התנועה הלאומית‬
‫במדינה עליה למדתם‪.‬‬
‫‪ .6‬שאלת מקור‪:‬‬
‫קראו את הקטע שלפניכם וענו על השאלה שאחריו‪.‬‬
‫"ביסמרק היה נחוש בדעתו לבצע את תוכניתו מבלי לוותר על שום חלק ממנה‪ .‬הסיבות‬
‫שלו לאיחוד גרמניה לא נבחו כלל וכלל מתוך מניעים ליברליים‪ ,‬מניעיו היו שונים‬
‫לחלוטין‪ .‬הוא פעל מתוך מניעים מדיניים וצבאיים בלבד‪ :‬ביסמרק רצה לעשות את‬
‫פרוסיה למנהיגת גרמניה כולה‪ ,‬ואת המדינה הגרמנית לחזקה ביותר באירופה‪ ...‬בנאום‬
‫הראשון שנשא לפני הגרמנים אמר‪ :‬לא בנאומים נאים ובהחלטות רוב תוכרענה שאלות‬
‫היום הגדולות‪ -‬אלא בדם ובברזל!"‬
‫(מעובד מתוך‪ :‬אלדד צ' ויפה ל'‪ ,‬תולדות ישראל והעמים‪ ,‬חלק ג'‪ ,1‬עמוד ‪)251‬‬
‫‪ .7‬הסבירו מה כוונתו של ביסמרק באומרו "לא בנאומים נאים ובהחלטות רוב תוכרענה‬
‫שאלות היום הגדולות‪ -‬אלא בדם ובברזל!" תארו שתיים מהפעולות הצבאיות שביסמרק נקט‬
‫לאיחוד גרמניה‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫פרק ב'‪ -‬התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה‪:‬‬
‫הגורמים לצמיחת התנועה הציונית‪:‬‬
‫‪ .9‬הציג שני גורמים לצמיחתה והתארגנותה של התנועה הלאומית היהודית‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו שני גורמים לצמיחתה של התנועה הציונית כתנועה הלאומית של העם היהודי‪.‬‬
‫‪ .3‬הסבירו כיצד כישלון האמנציפציה ותהליך החילון גרמו לצמיחת התנועה הציונית‪.‬‬
‫‪ .4‬הציגו שני גורמים לצמיחת התנועה הציונית הקשורים לעם היהודי בלבד‪.‬‬
‫‪ .5‬שאלת מקור‪:‬‬
‫קראו את הקטע שלפניך וענה על שני הסעיפים שאחריו‪.‬‬
‫"‪ ...‬רוח הזמן דורש דרור וחופש להצלחת העם‪ ...‬רוח הזמן דורש מכל המדינות לכונן את‬
‫ארצם ולקיים את לשונם‪ ,‬וכן דורש מאיתנו לכונן את בית חיינו ולהקים את לשוננו‬
‫הקדושה‪"...‬‬
‫(הרב אלקלעי‪ ,‬בתוך‪ :‬הרעיון הציוני א'‪ ,‬ע' ‪)1‬‬
‫א‪ .‬מהי הסיבה שמציג הרב אלקלעי בקטע זה לצמיחת התנועה הציונית?‬
‫ב‪ .‬הסבירו שתי סיבות נוספות לצמיחת התנועה הציונית עליהן למדתם‪.‬‬
‫‪" .6‬כל עוד יהודים הם‪ ,‬אין הם יכולים לנהוג אחרת"‪ .‬הסבירו כיצד אמירה זו מבטאת את‬
‫האנטישמיות המודרנית? הציגו שני הבדלים בין האנטישמיות המודרנית לבין שנאת ישראל‬
‫שקדמה לה והסבירו כיצד היא הביאה לצמיחת הציונות‪.‬‬
‫מדינת היהודים‪:‬‬
‫‪ .9‬הסבירו מהי בעיית העם היהודי ומהו פתרונה לפי הרצל‪.‬‬
‫‪ .2‬תארו את הסברו של הרצל לכישלון האמנציפציה‪.‬‬
‫‪ .3‬הסבירו את עיקרי תפיסתו הציונית‪-‬מדינית של הרצל לפי ספרות "מדינת היהודים"‪.‬‬
‫‪ .4‬שאלת מקור‪:‬‬
‫"שאלת היהודים קיימת בכל מקום שבו חיים יהודים במספרים ניכרים‪ .‬במקום שהיא‬
‫איננה היא נגררת אליו על ידי יהודים מהגרים‪ .‬היהודים הולכים לאותם מקומות שבהם‬
‫אין רודפים אותם; בעקבות הופעת היהודים במקומות אלה נוצרת הרדיפה‪.‬‬
‫בתם ויושר ניסינו בכל מקום להטמע בקרב העם אשר סביבנו ורק לשמור על אמונת‬
‫אבותינו‪ .‬זאת אין מניחים לנו‪ .‬לשווא הננו פטריוטים נאמנים‪ .‬לשווא אנו מביאים‬
‫קורבנות ברכוש ובנפש כמו האזרחים האחרים‪ ...‬אפילו אם אנו יושבים בארצות‬
‫מולדתנו זה מאות שנים‪ ,‬מתייחסים אלינו כאל זרים‪ .‬אני חושב ששאלת היהודים אינה‬
‫חברתית ואינה דתית‪ .‬זוהי שאלה לאומית‪ ,‬וכדי לפתור אותה עלינו לעשותה תחילה‬
‫לשאלת עולם מדינית‪ ,‬שיש להסדיר אותה במועצת עמי התרבות‪ .‬עם אחינו‪ ,‬עם אחד‪".‬‬
‫(מעובד על פי בנימין זאב הרצל‪ ,‬מדינת היהודים‪ ,‬הספריים הציונית‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמוד ‪)21‬‬
‫הסבירו על פי הקטע ועל פי הנלמד בכיתה מהי הבעיה של העם היהודי על פי ספרו של הרצל‬
‫"מדינת היהודים" ומהו הפתרון שהרצל מציע לבעיה זו‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫‪ .5‬שאלת מקור‪:‬‬
‫"הקונגרס הציוני אינו שואף לרכוש אדמות באופן פרטי אלא לרכוש ארץ בגלוי בשביל‬
‫העם היהודי‪ .‬עלינו להבליט דבר זה בבהירות כל כמה שאפשר‪ ,‬בלי לפגוע ברגשותיהם של‬
‫השליטים החוקיים של הארץ‪ .‬אפשר לרכוש אדמות בדרך פרטית בכל מקום בעולם ובכל‬
‫זמן‪ ,‬אבל כדי לרכוש ארץ אי אפשר לפעול בדרכים נסתרות‪ ,‬בהתאגדויות חשאיות‬
‫ובהתערבויות סודיות‪ .‬אנו הציונים המדיניים סבורים שיש לפעול בדרך של דיון חופשי‬
‫וגלוי‪ ,‬הנתון לביקורתה המתמדת והשלמה של דעת הקהל בעולם‪ .‬אנו צריכים לשאוף‬
‫להשגת ערבויות מובטחות במשפט הכלל‪".‬‬
‫(מעובד על פי ב"ז הרצל‪ ,‬בפני עם ועולם‪ ,‬הספרייה הציונית תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪)136 ,112‬‬
‫הסבירו את הפתרון לבעיית היהודים אותו מציע הרצל על‪-‬פי הקטע ועל‪-‬פי מה שלמדתם‪.‬‬
‫פעילותו הארגונית של הרצל‪:‬‬
‫‪ .9‬הציגו את מטרת תכנית באזל ושני צעדים למימושה המופיעים בתוכנית‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו שני מוסדות שהוקמו לתנועה הציונית לאחר קונגרס באזל‪.‬‬
‫‪ .3‬הציגו שתי מסגרות ארגוניות ושתי מסגרות כלכליות שהקימה התנועה הציונית למימוש‬
‫מטרותיה‪.‬‬
‫‪ .4‬הסבירו מהו קונגרס באזל ומהי חשיבותו‪.‬‬
‫‪ .5‬ציינו שני ארגונים של התנועה הציונית והציגו את תפקידיו של אחד מהם‪.‬‬
‫‪ .6‬הסבירו את פעילותו של הרצל בתחום הארגוני‪.‬‬
‫‪ .7‬הציגו את הדרכים למימוש תכנית באזל כפי שמובאים בתכנית‪ ,‬והציגו שני גופים שקמו‬
‫לתנועה הציונית בעקבות הקונגרסים הציוניים‪.‬‬
‫‪ .1‬שאלת מקור‪:‬‬
‫"הקונגרס הציוני הראשון שאותו יזם הרצל‪ ,‬כונן את ההסתדרות הציונית‪ ...‬מתוך‬
‫ההסתדרות הציונית קמו מגביות‪ ,‬בנקים‪ ,‬משרדים‪ ,‬סיעות‪ ,‬מנגנון בחירות דמוקרטיות‬
‫על בסיס מס חבר ("השקל") וגופים נוספים‪ ...‬הוא הוליד מערך ארגוני ענף‪ ,‬שגם מימן‬
‫חלק ניכר מן ההתיישבות בארץ ישראל‪ ...‬הקונגרס הציוני הראשון (‪ )1118‬אכן היה‪ ,‬כפי‬
‫שהרצל התכוון‪ ,‬ל"אספה מכוננת" של הלאום היהודי‪ :‬הוא הפך את שאלת הלאומיות‬
‫היהודית לשאלה פוליטית‪ ,‬ויצר מפנה תודעתי שאפשר להפוך את הצבעתם של המוני‬
‫היהודים לכוח פוליטי ממשי‪"...‬‬
‫(מעובד על פי‪ ,‬טאוב ג'‪" ,‬חירות‪ ,‬לאומיות ודמוקרטיה‪ :‬מפעלו של הרצל – מבוא"‪ ,‬בנימין זאב הרצל‪,‬‬
‫סדרת עם הספר‪ ,‬תשס"ח)‬
‫א‪ .‬הסבירו את שני ההישגים של הקונגרס הציוני הראשון‪ ,‬על פי הקטע‪ .‬הציגו הישג נוסף של‬
‫הקונגרס הציוני הראשון‪ ,‬שאינו מוזכר בקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבירו אחת מן ההחלטות שהתקבלו בקונגרס והציגו שני ארגונים שהוקמו במסגרת‬
‫ההסתדרות הציונית העולמית‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫פעילותו הדיפלומטית של הרצל‪:‬‬
‫‪ .9‬הסבירו ר מה ביקש להשיג הרצל במגעיו המדיניים עם גרמניה‪ ,‬והציגו את הנימוקים שהעלה‬
‫בפני הקיסר בניסיונו לשכנע אותו שיפעל למען היהודים‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו את פעילותו של הרצל בתחום הדיפלומטי‪ .‬מה היו מטרותיו ועם מי נפגש כדי לקדם‬
‫מטרות אלה‪.‬‬
‫‪ .3‬הביאו שני מגעים דיפלומטיים של הרצל בניסיונו לקדם את הצ'ארטר‪.‬‬
‫‪ .4‬תארו שתי פעולות של הרצל משני תחומים שונים‪.‬‬
‫‪ .5‬הסבירו מה ביקש הרצל מצ'מברליין‪ ,‬ואלו שתי הצעות הוצגו להרצל במגעים אלו‪.‬‬
‫ויכוח אוגנדה‬
‫‪ .9‬הסבירו שני נימוקים בעד ושני נימוקים נגד תכנית אוגנדה‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבירו מדוע תמך הרצל בתוכנית אוגנדה והביאו את טענות המתנגדים לתוכנית זו‪.‬‬
‫‪ .3‬הרצל טען כי אוגנדה תשמש "מקלט לילה"‪ .‬הסבירו טענה זו‪.‬‬
‫‪ .4‬שאלת מקור‪:‬‬
‫קראו את הקטע וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬
‫"חבל הארץ החדש אין לו אותו ערך היסטורי‪ ,‬דתי פיוטי וציוני‪ ,‬שהיה עוד גם לחצי האי‬
‫סיני‪ ,‬אבל אינני מטיל ספק‪ ,‬כי הקונגרס‪ ,‬כנציגם של ההמונים היהודים‪ ,‬יקבל גם את‬
‫ההצעה החדשה ברחשי תודה חמים ביותר‪ .‬ההצעה פירושה הקמת יישוב יהודי אוטונומי‬
‫במזרח אפריקה‪.‬‬
‫לא יתכן‪ ,‬כמובן‪ ,‬שתהיה לעם ישראל שום מטרה סופית אחרת מלבד א"י‪ ,‬ואם כי יהיה‬
‫גורלה של ההצעה מה שיהיה‪ ,‬השקפותינו על ארץ אבותינו אינן ניתנות לשינוי ולא‬
‫תשתנינה לעולם‪ .‬בכל זאת יכיר הקונגרס‪ ,‬לאיזו התקדמות בלתי רגילה זכתה תנועתנו‬
‫ע"י המשא ומתן עם הממשלה הבריטית‪ .‬ההצעה הוגשה לנו בצורה כזאת‪ ,‬שתתרום‬
‫בהכרח להטבת מצבו של העם היהודי ולהקלת מצוקתו‪ ,‬בלא שנוותר על משהו מן‬
‫העקרונות הגדולים‪ ,‬שעליהם מושתתת תנועתנו‪...‬אין זו ולא תהיה אלא פעולה לשעת‬
‫חירום‪ .‬שתכליתה לעזור ולמנוע את אובדנם של חלקי אומה מחמת הפיזור‪".‬‬
‫(מעובד על פי‪ ,‬כתבי הרצל‪" ,‬בפני עם ועולם" ב'‪ ,‬הוצאת הספרייה הציונית‪ ,‬עמ' ‪)224‬‬
‫א‪ .‬הסבירו‪ ,‬על פי הקטע‪ ,‬מדוע לדעת הרצל יש לקבל את הצעת אוגנדה‪ .‬הציגו את טיעוניהם של‬
‫המתנגדים להצעת אוגנדה‪.‬‬
‫שאלת אופייה של החברה שעתידה לקום‪:‬‬
‫‪ .9‬בחרו שניים מתוך שלושת הזרמים הבאים והציגו את "חברת המופת" בה דגל אותו הזרם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הזרם המדיני‪ -‬הגותו של הרצל‬
‫‪‬‬
‫הזרם הדתי‬
‫‪‬‬
‫הזרם הסוציאליסטי‬
‫‪ .2‬הציגו את המחלוקת על אופייה של החברה שעתידה לקום בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ .3‬שאלת מקור‪:‬‬
‫"הציונות המדינית הקיימת שואפת למדינת יהודים על יסודו של הקניין הפרטי‪ ...‬אולם‬
‫משונה ומתמיה הדבר למשמע אוזן‪ ,‬כי בני אדם ייאותו לייסד מדינה אוטונומית (עם‬
‫עצמאות מסוימת) על עיקר אי השוויון החברתי‪ ...‬על מדינת היהודים לשוות לאידיאל‬
‫הצדק‪ ,‬התבונה והחברתיות לנגד עיניה‪ ,‬אם חפצה היא כי לב בני אדם מודרניים ילך‬
‫אחריה"‪.‬‬
‫מתוך מאמרו של נחמן סירקין "שאלת היהודים ומדינת היהודים הסוציאליסטית"‬
‫דבריו של איזה זרם מובאים בקטע שלפניך? נמקו‪ .‬הסבירו על‪-‬פי הקטע ועל‪-‬פי מה שלמדתם איזו‬
‫חברת מופת שאף זרם זה ליצור בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫פרק ג'‪ -‬פעולותיהם של הציונים בארץ‪-‬ישראל עד מלחמת‬
‫העולם ה‪9-‬‬
‫העליות הראשונות‪:‬‬
‫‪ .9‬הציגו שלוש סיבות לעליית יהודים בעליות הראשונות לארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו את הגורמים לעליית יהודים לארץ ישראל עד ‪.1114‬‬
‫‪ .3‬תארו שלושה קשיים עמם התמודדו בני העליות הראשונות‪.‬‬
‫‪ .4‬שאלת מקור‪:‬‬
‫"אחים! נודה בגלוי שלא עשינו מאומה‪ ,‬ולכן גם לא השגנו מאומה! ועתה אין מקום‬
‫ליאוש אלא לעבודה‪ .‬עלינו אך עתה להתחיל לעשות תיכף בלי כל דיחוי ועיכוב‪ ,‬כי עוד‬
‫מעט והארץ תיפול בידי אלה שלא נוציאה מידיהם לעולם‪ ..‬דעו לכם כי עמנו חולה‬
‫ואומלל‪ ,‬ולכן אין לכם לקוות ממנו עזרה‪ ,‬עידוד וגמול ואל לכם לבוא בתרעומת‬
‫ותביעות‪ ,‬עליכם לעזור לו ולעודדו‪ ...‬דעו לכם‪ ,‬שעליכם לברוא תקופה חדשה ביישוב‪,‬‬
‫עליכם להשיב לארץ את חיבת בניה וליושביה את כבוד העם ואהבתו שאבדו‪ ...‬עורו‬
‫צעירי ישראל‪ ,‬קומו לעזרת העם! עמנו גווע‪ ,‬ארצו עוד מעט ותתחמק ממנו לנצח‪ ...‬קבלו‬
‫עליכם משמעת חזקה‪ ,‬משמעות לחיים ולמוות‪ ...‬עזבו! שכחו כל מה שהיה יקר לכם עד‬
‫עתה‪ ,‬עזבוהו לעולם בלי כל צל של חרטה ובוא לעבודה העם!"‬
‫מעובד מתוך ה"קול קורא" של יוסף ויתקין‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי המטרה שמציב ויתקין בפני הצעירים העולים לארץ‪-‬ישראל על‪-‬פי הקטע? על‪-‬פי מה‬
‫שלמדתם כיצד פרסומו השפיע על עליית יהודים לא"י?‬
‫ב‪ .‬מהו אידיאל "היהודי החדש"? כיצד רעיון זה בא לידי ביטוי בדבריו של ויתקין?‬
‫צורות התיישבות‪:‬‬
‫‪ .9‬הציגו שתי צורות התיישבות חדשות שקמו בארץ ישראל בתקופת העליות הראשונות‪.‬‬
‫א‪ .‬תארו את הקמתה של העיר תל אביב‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫ב‪ .‬הציגו צורות התיישבות נוספות שהוקמו בארץ ישראל עד ‪.1114‬‬
‫‪61‬‬
‫‪ .3‬הציגו שלושה הבדלים בין המושבה לקבוצה‪.‬‬
‫‪ .4‬הציגו את מאפייני המושבה‪.‬‬
‫‪ .5‬תארו את הישגי ההתיישבות היהודית בא"י בשנים ‪ .1112-1114‬בתשובתכם התייחסו לסוגי‬
‫התיישבות ולאזורי התיישבות‪.‬‬
‫‪ .6‬שאלת מקור‪:‬‬
‫קראו את הקטע וענו על שני הסעיפים בשאלה שאחריו‪.‬‬
‫"אנחנו ייסדנו ביפו אגודה בשם "אחוזת בית" ומטרתה היא – לבנות ששים בתים בשביל‬
‫ששים חבריה‪ .‬העלייה של יהודי רוסיה‪ ,‬שגדלה במידה גדולה‪ ,‬גוררת אחריה מצוקה של‬
‫דירות ביפו‪ ,‬ובשל כך עלה וגדל שכר‪ -‬הדירות‪ .‬בשתים‪ -‬שלוש השנים האחרונות הוכפל‬
‫כמעט שכרן של דירות‪ .‬ביפו ייבנה רובע יהודי אשר במובן הסניטארי ייבדל לטובה מן‬
‫השכונות שיש עכשיו ליהודים ביפו‪ :‬הרחובות צרים‪ ,‬הלכלוך וטיב הבניינים שבשכונות‬
‫אלה בושה וחרפה הם ליהודים‪ ,‬ובגללה חוששים רבים להתיישב בארץ‪ .‬בניין דירות‬
‫טובות ובריאות בשביל היהודים מבני המעמד הבינוני ביפו הוא דבר חשוב‪...‬וזהו הצעד‬
‫החשוב ביותר לכיבושה המשקי של יפו בידי היהודים"‬
‫מעובד מתוך מכתב ועד "אחוזת בית" ללשכה הראשית של הקרן הקיימת יוני ‪1118‬‬
‫תמונה של שדרות רוטשילד בשכונת אחוזת בית‪ .‬מתחילת שנות ה‪( 21 -‬ויקיפדיה אינטרנט)‬
‫א‪ .‬הסבירו על פי הקטע מה היו המטרות של חברי האגודה "אחוזת בית" בבניית השכונה החדשה‬
‫וכיצד הגשימו חברי האגודה את אחת ממטרותיהם על פי התמונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו שתי צורות התיישבות נוספות‪ ,‬פרט לעיר‪ ,‬שהוקמו בא"י בשנים ‪ ,1114-1111‬והשוו ביניהן‬
‫על פי שניים מהקריטריונים הבאים‪ :‬עבודה ושמירה‪ ,‬גופים ואישים שסייעו‪ ,‬מידת השוויון‬
‫והשיתופיות‪ ,‬בעלות על הקרקע‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪ .7‬מקור חזותי‪:‬‬
‫א‪ .‬הציגו שני מאפיינים של המושבות הבאים לידי ביטוי בסמל‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבירו על‪-‬פי מה שלמדתם הבדל אחד בין הקבוצה למושבה‪.‬‬
‫מסגרות פוליטיות‪-‬חברתיות‪:‬‬
‫‪ .9‬הסבירו כיצד פעלו אנשי העליות הראשונות בתחום הפוליטי בא"י‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבירו במה תרמה פעילות מפלגת "פועלי ציון" ו"הפועל הצעיר" לאנשי העליות הראשונות?‬
‫מסגרות ביטחוניות‪:‬‬
‫‪ .9‬הציגו את הפעילות הציונית בארץ ישראל בתחום ההתיישבות ובתחום הביטחון‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבירו כיצד תרם ארגון "השומר" ליצירתו של היהודי החדש?‬
‫‪ .3‬תארו שלוש פעולות שונות של הציונים בא"י עד מלחמת העולם ה‪ 1-‬משלושה תחומים שונים‪.‬‬
‫‪ .4‬הסבירו כיצד פעילותו של ארגון השומר סייעה ל"כיבוש השמירה" ול"כיבוש העבודה"?‬
‫‪ .5‬שאלת מקור‪:‬‬
‫"בשנים ‪ 1113 –1111‬הגיעה פעילות 'השומר' לשיאה‪ .‬הוא "כבש" את השמירה בחלק‬
‫ניכר מהמושבות‪ ,‬ביניהן במושבות גדולות וותיקות כמו ראשון לציון‪ ,‬רחובות וחדרה‪.‬‬
‫ראשיו לא ראו בו ארגון מקצועי של שומרים‪ ,‬אלא ייעדו לו תפקיד מרכזי בהשתלטות על‬
‫הארץ בבוא הזמן המתאים‪ .‬הייתה זו קבוצה נבחרת של צעירים‪ ,‬ששינתה לא במעט את‬
‫דימויו של היהודי החדש בארץ ישראל‪ ,‬והיטיב לתאר זאת האיכר והסופר משה‬
‫סמילנסקי‪ ,‬איש המושבה רחובות‪" :‬מצד אחד הערבים הסכימו לו [ל"השומר"] מתוך‬
‫חריקת שיניים‪ .‬מן צד השני מתוך רחשי כבוד הכירו ב"השומר"‪ ,‬משום שבכל מקום‬
‫שידו הגיעה לשם הושם קץ להפקרות ולגנבות‪ ,‬והיה שם בטחון מסוים לנפש‪ .‬נתאמת‬
‫הכלל הישן – נושן‪ :‬לא ההמון נטול האידיאה מנצח‪ ,‬כי אם קומץ האנשים הנאמנים‬
‫לדגלם‪".‬‬
‫(נאור מ' וגלעדי ד'‪ ,‬ארץ ישראל במאה העשרים – מיישוב למדינה‪ ,1111 ,‬עמוד ‪)53‬‬
‫א‪ .‬הסבירו על פי הקטע והנלמד בכיתה מה הייתה חשיבותו והשפעתו של ארגון "השומר"‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקטע מצוין המושג 'היהודי החדש'‪ .‬הסבירו מהם הערכים הציוניים שהמושג מבטא‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫מסגרות בתחום בחינוך והתרבות‪:‬‬
‫‪ .9‬תארו מסגרת ביטחונית אחת ומסגרת תרבותית אחת שנוסדו בא"י בימי העליות הראשונות‪.‬‬
‫הסבירו את חשיבותן‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבירו על מה נסבה "מלחמת השפות"‪ .‬הסבירו מדוע "מלחמת השפות" מהווה נקודת מפנה‬
‫במאבק על החינוך העברי בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬הציגו את פעולותיו של אליעזר בן יהודה לתחיית השפה העברית‪ .‬הסבירו את החשיבות‬
‫בהפיכת השפה העברית לשפה לאומית‪.‬‬
‫‪ .4‬תארו את פעולות המתיישבים בא"י בתחום החינוך עד שנת ‪.1114‬‬
‫‪ .5‬תארו את הפעולות לביסוס השפה העברית‪ ,‬שעשו הציונים בא"י בשנים ‪1111-1114.‬‬
‫‪ .6‬שאלת מקור‪:‬‬
‫"‪...‬חושבים אנו לחובה לעצמנו להעיר על שאלת שפת הלימוד בטכניון וגם להסביר את‬
‫הסיבות על פיהם הטכניון צריך להיות כולו עברי‪ ...‬טובת היהודים בארצנו דורשת‬
‫שיושם קץ לריבוי השפות המחלק את היהודים לאשכנזים‪ ,‬ספרדים‪ ,‬מערביים (צפון‬
‫אפריקאים)‪ ,‬תימנים ועוד‪ ...‬שפת לימוד זרה היא סכנה לכל הישוב שלנו ולכל עבודתנו‬
‫בארץ‪ ...‬אם ניגשים להקמת בית ספר גבוה בארץ ישראל‪ ,‬צריך להתאימו לתנאי החיים‬
‫של היהודים שבשבילם נוצר‪ .‬צריך להתחשב בהכרתו של הציבור העברי שהשפה העברית‬
‫היא שפתו הלאומית‪...‬אין לפתוח את הטכניון בלי שהמקצועות המדעים ילמדו בעברית ‪.‬‬
‫זאת למען שלמות החינוך‪ ,‬טובת הישוב וכבוד היהדות בא"י‪".‬‬
‫מעובד מתוך תזכיר ששלחו ביוני ‪ 1113‬ראשי הסתדרות המורים להנהלת הטכניון בחיפה‪:‬‬
‫א‪ .‬מהו "ריב הלשונות"? הסבירו על פי הקטע מדוע לדעת ראשי הסתדרות המורים הכרחי ששפת‬
‫ההוראה בטכניון תהיה עברית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הציגו שתי פעולות נוספות‪ ,‬פרט ל"ריב הלשונות"‪ ,‬שנעשו בישוב היהודי בא"י לקידום השפה‬
‫העברית עד ‪.1114‬‬
‫אישים וארגונים שסייעו לפעילות התנועה‪:‬‬
‫‪ .9‬הציגו את תרומתו של הברון רוטשילד למושבות בראשית דרכן‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבירו את שיטת תמיכתו של הברון רוטשילד במושבות‪ .‬הסבירו יתרון אחד וחסרון אחת של‬
‫שיטה זו‪.‬‬
‫‪ .3‬הציגו ארגון אחד שסייע לבניין הבית הלאומי ליהודים בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬הציגו את קשיי העולים לא"י והסבירו כיצד המשרד הארצישראלי סייע להתמודד עמם‪.‬‬
‫‪ .5‬הציגו גורם שסייע לפעילות התנועה הציונית עד ‪1114.‬‬
‫‪ .6‬הסבירו מה היו מניעיו של הברון רוטשילד לתמוך במושבות בראשית דרכן‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪ .7‬שאלת מקור‪:‬‬
‫מקור ‪:1‬‬
‫" אין ספק כי בעייתם של יהודי רוסיה עמדה לנגד עיניו של הברון יותר מכל גורם אחר‪,‬‬
‫לכשהחליט שיש לחזק את היישוב היהודי ולראות בו 'מקום מקלט לאלה שיאלצו בבוא‬
‫היום להגר‪...‬הברון רצה להוכיח קבל עם ועולם כי היהודים בניגוד לדעה שרווחה בימים‬
‫הם‪ ,‬מסוגלים להיות עובדי אדמה המתפרנסים בכבוד ממלאכת כפיים‪ .‬רוטשילד האמין‬
‫כי הצלחת היהודים בחקלאות בא"י תהיה 'סטירת לחי' לאנטישמים למיניהם‪ ,‬שטענו‬
‫ללא הרף כי היהודים מסוגלים להיות רק סוחרים או מתווכים‪".‬‬
‫(מתוך הצעות דידקטיות הפיקוח על הוראת ההיסטוריה)‬
‫מקור ‪:2‬‬
‫בשיחה עם פעיל ציוני הסביר רוטשילד את מניעיו‪:‬‬
‫"הבנתי היטב שבדרך הישנה של הקמת ישיבות אין להמשיך בה עוד‪ .‬רציתי לקשר בין‬
‫החזקתה והתפתחותה של היהדות עם חיזוקה של עבודה חקלאית יוצרת בארץ ישראל‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ :‬היהודים הלחוצים במקום מושבם ורוצים לבנות את חייהם מחדש‬
‫ולהיפך ממתווכים לחקלאים‪ ,‬ועם זה הם רוצים לקיים את יסודות היהדות‪ ,‬יש ליישבם‬
‫בארץ ישראל‪".‬‬
‫(מתוך הצעות דידקטיות הפיקוח על הוראת ההיסטוריה)‬
‫א‪ .‬הסבירו את המניעים לתמיכתו של רוטשילד במושבות על פי קטעי המקור‪ .‬הציגו שתיים‬
‫מפעולותיו‪ ,‬שבאמצעותן שאף לממש את מטרותיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬תארו את פעולותיו של "המשרד הארץ‪-‬ישראלי" והסבירו כיצד ובמה תרם לחיזוקו של הישוב‬
‫הציוני בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ .1‬מקור חזותי‪:‬‬
‫הסבירו על‪-‬פי הגרף ועל‪-‬פי מה שלמדתם כיצד הברון רוטשילד סייעה למושבות בא"י בראשיתן‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫פרק ד'‪ :‬התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן‬
‫מלחמת העולם ה‪9-‬‬
‫עמדת התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים במלחמת העולם ה‪:1-‬‬
‫‪ .9‬הסבירו את עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ .‬בתשובתכם התייחסו לעמדה שנקטו ולסיבות שגרמו לנקיטת עמדה זו‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבירו את הויכוח על העמדה שעל התנועה הציונית לנקוט במלחמת העולם ה‪ .1-‬הביאו שני‬
‫נימוקים לכל אחת מהעמדות שנשמעו‪.‬‬
‫הצהרת בלפור‪:‬‬
‫‪ .9‬הציגו את עיקרי הצהרת בלפור‪ ,‬והסבר את הקשיים שנבעו מניסוח ההצהרה‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבירו מה הייתה ההתחייבות של בריטניה לעם היהודים לפי הצהרת בלפור‪ .‬הציגו את‬
‫האינטרסים של בריטניה לתת התחייבות זו‪.‬‬
‫‪ .3‬הציגו את התנאים שהוצגו בהצהרת בלפור‪ ,‬והסבירו קושי הנובע מניסוח ההצהרה ואינטרס‬
‫אחד של בריטניה במתן ההצהרה‪.‬‬
‫‪ .4‬הציגו את תוכנה של הצהרת בלפור ואת התגובות השונות לה‪.‬‬
‫‪ .5‬שאלת מקור‪:‬‬
‫קרא את קטע המקור וענה על השאלות שאחריו‪:‬‬
‫" גם הגרמנים ידעו שיהודי רוסיה היו משפיעים במאוד בחוגי הממשל הרוסי ולכן רצו‬
‫בטובתם‪ .‬התנועה הציונית הייתה חזקה במיוחד ברוסיה ובאמריקה‪ .‬הגרמנים אפוא‬
‫פעלו באינטנסיביות כדי לזכות באהדתה של התנועה (הציונית) בכל רחבי העולם‪.‬‬
‫רוסיה ידידותית לגרמנים משמעותה הייתה שלא רק יותר אוכל ומשאבים יגיעו לגרמניה‬
‫ולאוסטריה‪ ,‬אלא גם שפחות חיילים יידרשו בחזית המזרח‪ ,‬ולכן יותר חיילים יהיו‬
‫פנויים לחזית המערב‪ .‬השיקולים האלו הובאו בפנינו על ידי משרד החוץ‪ ,‬וכך דווח‬
‫לקבינט המלחמה‪ ...‬האמנו שאם בריטניה תצהיר על הגשמת השאיפות הציוניות‬
‫בפלשתינה על ידה‪ ,‬הרי שיהדות רוסיה תתמוך במטרותיה של ה'הסכמה המשולשת'‬
‫(בריטניה‪ ,‬צרפת ורוסיה)‪ ,‬שנלחמו יחדיו במלחמת העולם הראשונה‪ ...‬האמנו גם‬
‫שהצהרה שכזו תשפיע מאוד על היהדות מחוץ לרוסיה‪ ,‬ותבטיח את תמיכתם של גורמים‬
‫כלכליים יהודיים‪ .‬לעזרתם של היהודים באמריקה יהיה ערך מיוחד‪ ,‬מכיוון שבעלות‬
‫הברית (בריטניה וצרפת) כמעט מיצו את הזהב והביטחונות הכספיים באמצעותם אפשר‬
‫לקנות סחורות אמריקאיות‪ .‬אלו היו השיקולים שדחפו את הממשלה הבריטית לקראת‬
‫ביצוע חוזה עם היהדות‪.‬‬
‫(לויד ג'ורג'‪ ,‬ראש ממשלת בריטניה ‪ ,1916-1922‬זיכרונות עמ' ‪)725-726‬‬
‫מהם השיקולים של בריטניה במתן הצהרת בלפור על פי המקור‪ .‬הציגו שני שיקולים נוספים‬
‫שאינם מופיעים בו‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫פרק ה'‪ :‬השוואה בין התנועה הציונית לתנועות לאומיות של עמים אחרים‬
‫‪ .9‬הסבירו שתי נקודות דמיון ושתי נקודות שוני בין התנועה הלאומית היהודית לבין תנועות‬
‫לאומיות באירופה‪.‬‬
‫‪ .2‬שאלת מקור‪:‬‬
‫"[התנועה הציונית] הייתה מיוחדת במינה‪ .‬היא לא שאפה לשחרור מולדת‪ ,‬כמו למשל‬
‫התנועה הלאומית בפולניה‪ ,‬משום שטרם הייתה לה מולדת‪ .‬היא לא שאפה לאיחוד‬
‫המדינה‪ ,‬כמו תנועת השחרור הלאומית בגרמניה‪ ,‬מפני שלא היה לה אפילו חלק של‬
‫מדינה‪ .‬היא הייתה‪ ,‬קודם כל‪ ,‬תנועה של שיבה אל המולדת‪ .‬אף תנועה לאומית באירופה‬
‫לא עמדה לפני בעיה כזאת‪ .‬שלא כשאר התנועות האחרות באירופה לשחרור לאומי‪,‬‬
‫הייתה השיבה למולדת לגבי הציונות תנאי לשחרור‪ .‬תנאי אחר לשחרור הלאומי היה‬
‫בניינו של המשק הלאומי‪ .‬הציונות עמדה בפני משימה ששום תנועה לאומית אחרת לא‬
‫עמדה בפניה‪ .‬התנועות הלאומיות המתקדמות דיברו אמנם גם על רפורמות סוציאליות‬
‫אך אצל הציונות הבעיה הייתה קודם כל שינוי פני החברה‪ ,‬בניין של חברה יהודית‬
‫אחרת‪ ,‬הפיכתה של החברה היהודית לחברה עובדת‪ ,‬הנושאת את עצמה והמסוגלת‬
‫לחיות ללא תלות בעם אחר‪".‬‬
‫(גורני י'‪ ,‬מראש פינה ודגניה ועד דימונה‪ ,‬עמודים ‪)11-11‬‬
‫א‪ .‬הסבירו לפי הקטע שלושה הבדלים בין התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות‬
‫באירופה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הציגו נקודת דמיון אחת בין התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות באירופה‪.‬‬
‫‪ .3‬מקור חזותי‪:‬‬
‫א‪ .‬הסבירו קושי ייחודי של התנועה הציונית לעומת תנועות לאומיות אחרות‪ ,‬הבא לידי ביטוי‬
‫במפה והציגו שני קשיים ייחודיים נוספים של התנועה הציונית בראשית דרכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הציגו שתי דרכי פעולה שנקטו גם התנועה הציונית וגם תנועות לאומיות אחרות לקידום‬
‫מטרותיהן‪ .‬הדגימו את אחת מדרכי הפעולה שהצגתם על תנועה לאומית עליה למדתם‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫ממדינת מקדש‬
‫לעם הספר‬
‫הפרקים הנלמדים‪:‬‬
‫א‪ .‬יהודה בתקופה הפרסית‬
‫ב‪ .‬ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן המקדש‬
‫ג‪ .‬בין ייאוש לבנייה‪ :‬מירושלים ליבנה‬
‫‪68‬‬
‫פרק א ‪ -‬יהודה בתקופה הפרסית‬
‫נושאים נלמדים‪:‬‬
‫א‪ .‬גלות בבל‪ ,‬הצהרת כורש ושיבת ציון‬
‫ב‪ .‬בניית בית המקדש‪ :‬הגורמים שעיכבו את בנייתו‬
‫ג‪ .‬בית המקדש כמרכז החיים היהודיים‬
‫ד‪ .‬עזרא ונחמיה‬
‫‪69‬‬
‫גלות בבל‪ ,‬הצהרת כורש ושיבת ציון‬
‫הצהרת כורש‬
‫הסיבות למתן‬
‫ההצהרה‬
‫תוכן ההצהרה‬
‫מהימנות‬
‫ההצהרה‬
‫תפיסה דתית‬
‫מדיניות זהה לכתובת‬
‫הגליל‬
‫תפיסה פוליטית‬
‫הפרסים נהגו לכתוב‬
‫לעמים בשפתם‬
‫השפעת ההצהרה‬
‫תפיסה ביטחונית‬
‫בשנת ‪ 539‬לפנה"ס‪ ,‬כורש מלך פרס‪ ,‬כבש את בבל והקים אימפריה ענקית‪ .‬ברחבי האימפריה‬
‫הבבלית‪ ,‬שנכבשה על ידי כורש‪ ,‬חיו יהודים רבים‪ ,‬מכיוון שהוגלו מארץ ישראל לאחר חורבן בית‬
‫המקדש הראשון‪ .‬כורש נקט במדיניות של בניין ושיקום‪ ,‬ושינויים בתחום המנהלי והדתי‪ .‬בתחום‬
‫המנהלי‪ ,‬חילק כורש את ממלכתו לאזורי שליטה המנוהלים על‪-‬ידי מושלים מטעמו‪ .‬בתחום‬
‫הדתי‪ ,‬כורש היה ידוע בסבלנות הדתית שלו כלפי העמים שחיו תחת כיבושו‪ .‬יותר מכל מלך לפניו‪,‬‬
‫הוא איפשר לעמים לעבוד את אלוהיהם ואף לחזור לארצם‪ .‬כורש שאף שהעמים הכבושים ימשיכו‬
‫לחיות על פי מנהגיהם המסורתיים‪ ,‬כל עוד הם משלמים מיסים ומגלים נאמנות לאימפריה‪.‬‬
‫הצהרת כורש‬
‫בספר עזרא מסופר על הצהרה שכורש נתן ליהודים והיא מכונה הצהרת כורש‪ .‬ההצהרה נכתבה‬
‫בעברית וניתנה בשנת ‪ 538‬לפנה"ס‪ .‬תוכן ההצהרה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫כורש טוען כי אלוהיי ישראל נגלה לפניו ודרש ממנו להחזיר את היהודים לירושלים‪ ,‬כדי‬
‫שהם יבנו מחדש את בית המקדש‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫כורש מאפשר ליהודים לחזור לירושלים‪ .‬הוא לא מחייב את היהודים לחזור‪ ,‬אבל הוא כן‬
‫דרש מי אלו שרצו להישאר בבבל‪ ,‬לעזור לעולים לירושלים באמצעות תרומות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫כורש מאפשר ליהודים לבנות את בית המקדש השני‪ ,‬לאחר שבית המקדש הראשון הוחרב‪.‬‬
‫הוא מורה לפקידים שלו לממן את בניית המקדש החדש בירושלים ולהחזיר את הכלים‬
‫שלקח נבוכדנאצר‪ ,‬מלך בבל‪ ,‬מבית המקדש הראשון שחרב‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫כתובת הגליל‬
‫בשנת ‪ 1879‬נמצאה כתובת עתיקה בשפה האכדית (בה דיברו בבבל)‪ ,‬כתובה על גליל חימר‪ ,‬מימיו‬
‫של כורש‪ .‬הכתובת הזו היתה מיועדת לתושבי בבל‪ .‬תוכן הכתובת דומה מאוד להצהרת כורש‪:‬‬
‫‪ .1‬כורש טוען שמרדך‪ ,‬האל בו האמינו הבבלים‪ ,‬נגלה אליו ודרש ממנו לכבוש את ממלכת בבל‬
‫לשקם את כל המקדשים ההרוסים בה‪.‬‬
‫‪ .2‬כורש מאפשר לכל העמים במלכתו להתחיל בשיקום המקדשים לאלים בהם האמינו‪.‬‬
‫מהימנות הצהרת כורש‬
‫במשך שנים רבות‪ ,‬חוקרים רבים טענו שהצהרת כורש מזוייפת‪ ,‬כלומר שלא נכתבה על ידי כורש‪,‬‬
‫אלא על ידי הסופר שכתב את ספר עזרא‪ ,‬שביקש לצייר את המציאות באופן שמתאים לאמונה‬
‫היהודית‪ .‬הבסיס לחשדות אלו היה‪:‬‬
‫א‪ .‬לא סביר שכורש ידע לקרוא ולכתוב בעברית‬
‫ב‪ .‬לא סביר שכורש האמין באלוהיי ישראל‬
‫ג‪ .‬לא סביר שכורש בחר לפרסם הצהרה שכל כך מטיבה עם העם היהודי‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬גילוי כתובת הגליל הפריך ספקות אלו‪ .‬מכתובת הגליל ניתן להבין כי הצהרת כורש אינה‬
‫יוצאת דופן יחסית לנוהג הפרסי באותה תקופה ומכן שהיא כנראה מהימנה‪:‬‬
‫א‪ .‬מדיניות זהה לכתובת הגליל ‪ -‬גילוי כתובת הגליל הראה שכורש נהג ביהודים כמו שנהג בעמים‬
‫אחרים‪ ,‬כלומר הצהרת כורש מתאימה לדרך הפעולה של השלטון הפרסי ואינה יוצאת דופן‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרסים נהגו לכתוב לכל העמים בשפתם ‪ -‬כתובת הגליל כתובה באכדית‪ ,‬מכן ניתן ללמוד כי‬
‫השלטון הפרסי נהג לכתוב לכל עם בשפתו‪ .‬עם השנים‪ ,‬התגלו ממצאים נוספים במעידים על כך‬
‫שהפרסים נהגו לכתוב לכל העמים בשפתם‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫סיבות למתן ההצהרה‬
‫‪ .1‬תפיסה דתית ‪ -‬כורש האמין בקיומם של אלים רבים ובכך שכל אחד מהם עזר לו בכיבוש הארץ‬
‫עליה הוא שולט ולכן הוא חייב להודות להם ולאפשר לעמים להמשיך להתפלל אליהם‪ .‬מבחינתו‪,‬‬
‫אלוהיי ישראל שולט על ארץ ישראל והוא עזר לו לכבוש אותה מהבבלים‪ ,‬ולכן עליו להודות לו‪.‬‬
‫לכן הוא מחזיר את היהודים לארץ ישראל כדי שימשיכו להתפלל ולעבוד את אלוהיהם‪.‬‬
‫‪ .2‬תפיסה פוליטית ‪ -‬כורש ידע כי אם יחזיר את העמים לארצם ויתן להם חופש פולחן‪ ,‬הם לא‬
‫ימרדו בו ויהיו נאמנים לו בכל אשר ירצה‪ .‬מבחינתו‪ ,‬אם לעמים יהיה טוב‪ ,‬הם לא ירצו להחליפו‬
‫בשליט אחר‪.‬‬
‫‪ .3‬תפיסה ביטחונית ‪ -‬בגבולות האימפריה של כורש היו אימפריות (כמו מצרים) שרצו להילחם בו‬
‫ולכבוש את שטחי האימפריה‪ .‬בגלל שארץ‪-‬ישראל נמצאת בגבול האימפריה‪ ,‬לכורש היה חשוב‬
‫במיוחד להגן עליה‪ .‬הוא האמין שאם היהודים ישבו בה‪ ,‬הם יגנו על ארצם מפלישה של מלכים‬
‫זרים‪ .‬כך כורש יוכל לשמור על כל שטחי ממלכתו‪.‬‬
‫השפעת ההצהרה על היהודים‬
‫בעקבות ההצהרה עלו כ – ‪ 50,000‬מגולי בבל והביאו עימם תרומות כסף וכלי מקדש כדי לבנות‬
‫את בית המקדש‪ .‬היהודים ראו בכורש שליח האלוהים והם האמינו שאלוהים סלח להם על‬
‫חטאיהם ולכן שלח את כורש כדי שישים קץ לגלות‪ .‬ההצהרה פתחה תקופה חדשה בהיסטוריה‬
‫היהודית‪ :‬שיבה לארץ‪-‬ישראל מהגלות ובניית בית המקדש השני‪.‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫א‪ .‬בחרו שלושה קריטריונים להשוואה והשוו בין הצהרת כורש וכתובת הגליל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מלאו את הטבלה הבאה – לגבי כל פרט שערער את מהימנות הצהרת כורש‪ ,‬הסבירו כיצד‬
‫כתובת הגליל הפריכה ספקות אלו‪:‬‬
‫ספקות לגבי מהימנות הצהרת כורש‬
‫גילוי כתובת הגליל‬
‫לא סביר שכורש ידע לכתוב בעברית‬
‫לא סביר שכורש האמין באלוהיי ישראל‬
‫לא סביר שכורש דרש את שיקום בית המקדש ופירסם‬
‫הצהרה שכל כך מטיבה עם העם היהודי‬
‫ג‪ .‬הסבירו סיבה אחת למתן הצהרת כורש הקשורה לארץ ישראל וסיבה אחת המתאימה‬
‫למדיניותו הכללית של כורש והייתה יכולה לשמש סיבה גם להצהרות נוספת שנתן‪ ,‬דוגמת‬
‫כתובת הגליל‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫בניית בית המקדש השני‬
‫הגורמים שעיכבו את בניית בית המקדש השני‬
‫צרי יהודה‬
‫ובנימין‬
‫המאבק בין בית‬
‫דוד לכהן הגדול‬
‫קשיים שיצרו‬
‫פקידי השלטון‬
‫קשיים כלכליים‬
‫מלחמות‬
‫עיכוב כספי הבניה‬
‫אסונות טבע‬
‫כאשר הגיעו העולים הראשונים מבבל‪ ,‬בעקבות הצהרת כורש‪ ,‬הם החלו בבנייתה של חברה יהודית חדשה‬
‫בארץ ישראל‪ .‬העולים החלו מיד בשיקום הריסות המקדש וחידוש עבודת הקורבנות‪ .‬מספר חודשים לאחר‬
‫מכן הניחו את אבן היסוד לבניית בית המקדש השני בהשתתפות כל העם‪ .‬אך בניית המקדש הסתיימה רק‬
‫לאחר ‪ 20‬שנה בשנת ‪ 515‬לפנה"ס‪ .‬הבנייה התעכבה בגלל סיבות רבות‪.‬‬
‫הגורמים שעיכבו את בניית בית המקדש‬
‫‪ .1‬קשיים כלכליים‪ :‬היהודים בארץ ישראל נתקלו בקשיים כלכליים רבים‪ .‬ביניהם ניתן לציין‪:‬‬
‫א‪ .‬מלחמות ‪ -‬בנו של כורש עלה לשלטון לאחר מותו ויצא למסע מלחמה במצריים שדרש כסף רב‪.‬‬
‫כתוצאה‪ ,‬הוטלו מיסים כבדים על תושבי יהודה והנטל הכלכלי היה קשה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עיכוב כספי הבנייה ‪ -‬למרות שבהצהרת כורש הובטח סיוע כספי לבניית בית המקדש‪ ,‬בפועל הפקידים‬
‫הפרסים עיכבו את נתינת הכספים‪ .‬כך‪ ,‬נוצר מחסור בכספים הדרושים לבנייה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פגעי טבע ‪ -‬במקורות שונים מוזכר שפגעי טבע וקשיי פרנסה‪ ,‬אף הם הוסיפו לקושי הכלכלי‪.‬‬
‫‪ .2‬קשיים שהערימו פקידי השלטון‪ :‬הפקידים הפרסים בארץ‪-‬ישראל דרשו משבי ציון להציג בפניהם‬
‫אישור לבניית מקדש בארץ‪-‬ישראל‪ .‬לעולים לא הייתה אפשרות להציג אישור רשמי‪ ,‬משום שהצהרת כורש‬
‫ניתנה בעל‪-‬פה‪ .‬כתוצאה‪ ,‬הופסקה בניית בית המקדש‪ .‬היהודים דרשו לחפש בבית המלוכה בבבל את‬
‫הצהרת כורש‪ .‬ההצהרה המקורית לא נמצאה‪ ,‬אך כן נמצאה ההוראה של כורש לממן את בניית המקדש‪,‬‬
‫המהווה עדות לכך שהוא תמך בבנייה‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬בנו של כורש‪ ,‬דרוויש‪ ,‬הורה לאפשר את בניית בית‬
‫המקדש ולהעביר ליהודים את הכספים הדרושים לבנייה‪.‬‬
‫‪ .3‬המאבק בין בית דוד לבין הכהן הגדול‪ :‬הנהגת שבי ציון הייתה מפוצלת בין ההנהגה המדינית‪ ,‬אותה‬
‫ייצגו ששבצר וזרובבל‪ ,‬שהיו צאצאי בית דוד ובין ההנהגה הדתית‪ ,‬אותה ייצג יהושע הכהן הגדול‪ .‬הם‬
‫התחרו ביניהם על השליטה בעם‪ ,‬כאשר כל אחד מהם רצה להשיג לעצמו כוח‪ ,‬יוקרה ומעמד‪ .‬המאבק‬
‫בהנהגה החמיר בשל יחס השלטון הפרסי‪ ,‬אשר סרב להכיר במנהיגותם של ששבצר וזרובבל משום שהוא‬
‫סרב להעניק עצמאות ליהודים ולא רצה לראות בחזרתו של בית דוד לשלטון‪ .‬הפקידים הפרסים הכירו רק‬
‫ביהושע הכהן כמנהיג היהודים‪ .‬מאבק ההנהגה הקשה על העם לאחד כוחות למען עבודות הבנייה‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫‪ .4‬צרי יהודה ובנימין‪ :‬בספר עזרא כתוב כי הגורם העיקרי לעיכוב היו 'צרי יהודה ובנימין'‪ ,‬אותם פגשו‬
‫שבי ציון עם הגעתם לארץ‪' .‬צרי יהודה ובנימין' ביקשו להשתתף בבניית בית המקדש מכיוון שעבדו את‬
‫אלוהיי ישראל ותפסו את עצמם כיהודים‪ .‬שבי ציון לא ראו בהם יהודים בשל התפיסה הבדלנית‬
‫שהתפתחה בקהילה היהודית בזמן הגלות‪ .‬על פי התפיסה הבדלנית‪ ,‬הגלות הייתה עונש מה' על עבודה זרה‬
‫ולכן עם ישראל צריך להבדיל ולהרחיק את עצמו מעמים אחרים ולהתרכז בעבודת ה'‪ .‬הם ראו את‬
‫היהודים שזנחו את העבודה הזרה כ'זרע הקודש'‪ .‬מי שלא זנח את האמונה באלים אחרים‪ ,‬כמו 'צרי יהודה‬
‫ובנימין'‪ ,‬לא נחשב בעיניהם חלק מ'זרע הקודש' ולכן שבי ציון לא אפשרו להם להשתתף בבניית המקדש‪.‬‬
‫'צרי יהודה ובנימין' נפגעו מכך והחלו להתנכל לבוני המקדש‪ .‬הם פנו לשלטון הפרסי בבקשה לעכב את‬
‫הבנייה‪ ,‬איימו על בוני בית המקדש ועוד‪.‬‬
‫חידוש בניית המקדש‬
‫בניית בית המקדש הופסקה וחודשה מספר פעמים‪ .‬רק בשנת ‪ 522‬לפנה"ס הבנייה חודשה סופית‪ ,‬לאחר‬
‫שהוסר העיכוב האחרון ‪ -‬הצגת אישור לבנייה‪ .‬בשנת‪ 515‬לפנה"ס נחנך בית המקדש באירוע חגיגי‬
‫בהשתתפות כל העם‪ .‬הטקס עורר קריאות שמחה והתרגשות בעם‪ ,‬אך מסופר שהזקנים שהכירו את בית‬
‫המקדש הראשון והמפואר‪ ,‬פרצו בבכי בגלל עליבותו של בית המקדש השני‪.‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫א‪ .‬הסבירו שלושה גורמים שונים שעיכבו את בניית בית המקדש שנגרמו בעקבות השלטון הפרסי‪.‬‬
‫ב‪ .‬התאימו בין המעשים המופיעים בטור הימני לאנשים המופיעים בטור השמאלי‪:‬‬
‫שלחו מכתבים לפקידי השלטון הפרסי במטרה לסכל את בניית בית המקדש‬
‫לא הסכימו להעביר את הכספים לבניית המקדש ללא אישור בכתב‬
‫שבי ציון‬
‫לא הסכימו לאפשר השתתפות בבניית המקדש למי שאינו מזרע הקודש‬
‫דרשו מן השלטון הפרסי לחפש את הצהרת כורש באוצר הארמון‬
‫פקידי השלטון הפרסי‬
‫תפסו עצמם כיהודים וביקשו להשתתף בבניית המקדש לאלוהי ישראל‬
‫נאבקו על הנהגת שבי ציון‬
‫ששבצר‪ ,‬זרובבל ויהושע‬
‫הטילו מיסים על יהודה על מנת לממן את מלחמתם מול מצרים‬
‫הניחו את אבן הפינה לבניית בית המקדש השני‬
‫צרי יהודה ובנימין‬
‫עיכבו אצלם את הכספים שיועדו למימון בניית בית המקדש‬
‫לא קיבלו את "צרי יהודה ובנימין" כיהודים מכיוון שהם האמינו באלים רבים‬
‫‪74‬‬
‫בית המקדש כמרכז החיים היהודיים‬
‫בית המקדש כמרכז החיים היהודיים‬
‫מרכז דתי‬
‫מרכז כלכלי‬
‫מרכז חברתי‬
‫מרכז הפולחן‬
‫כספי תרומות ומעשר‬
‫מנהג קריאת התורה‬
‫עלייה לרגל‬
‫כספת העם‬
‫צדקה‬
‫מסחר‬
‫עם השלמת בנייתו בית המקדש השני הפך להיות מרכז החיים היהודיים מבחינה כלכלית‪ ,‬דתית ופוליטית‪.‬‬
‫בנייתו מחדש החזירה את האמונה בעם שאלוהיי ישראל סלח להם ולכן השיב אותם לציון‪ .‬בית המקדש‬
‫הפך למרכז חיי היומיום של היהודים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בית המקדש היה לסמל לזהותם של היהודים‪ :‬חיבורם‬
‫מחדש עם ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שמירתם על זהות יהודית בדלנית והפיכתה של ירושלים לעיר מקדש‪.‬‬
‫בית המקדש כמרכז דתי‬
‫קיומו של בית המקדש גרם לעם להתלכד סביב הדת ולהתגבש לעם בעל זהות דתית משותפת‪ .‬עם הקמת‬
‫בית המקדש השני חודשו הרגלים מימי בית ראשון‪ .‬ביניהם‪:‬‬
‫א‪ .‬המקדש הפך למרכז הפולחן ובו נעשתה עבודת האל והקרבת הקורבנות‪ .‬יהודים רבים האמינו שהפולחן‬
‫והקרבת הקורבנות גורמים ישיר להצלחת היבולים ולבריאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬העם היהודי עלה לרגל לבית המקדש בירושלים בשלושת הרגלים (פסח‪ ,‬שבועות וסכות)‪ ,‬כדי לעבוד את‬
‫האל ולהתקרב לקדושה‪.‬‬
‫ג‪ .‬החברה היהודית שאפה להיות קרוב למשכנו של האל ולכן רבים התגוררו בירושלים סביב בית המקדש‪.‬‬
‫בית המקדש כמרכז כלכלי‬
‫בית המקדש הפך למרכז הכלכלי של היהודים‪ .‬העם נתן כספי תרומות למקדש‪ ,‬מעשר‪ ,‬תרומות ליתומים‬
‫ואלמנות‪ .‬חלק מהמיסים שאותם היהודים נדרשו לשלם לשלטון הפרסי‪ ,‬נמסרו לכהן הגדול ונשמרו בבית‬
‫המקדש עד להעברתם לשלטון‪ .‬בגלל הכספים הרבים שהופקדו בו הוא שימש כ"כספת העם"‪ .‬חשוב‬
‫להוסיף כי חלק גדול מכלכלת העם התרכזה בירושלים ובמקדש גם בגלל העלייה לרגל בשלושת הרגלים‪,‬‬
‫בו נהנו רוכלי ירושלים מקונים רבים‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫בית המקדש כמרכז חברתי‬
‫בית המקדש הפך גם למרכז חברתי שגיבש את העם סביבו‪ ,‬הפך את העם למלוכד יותר ודרכו הפכו חוקי‬
‫המוסר של התורה לחלק מהתנהלות היומיום‪ .‬ניתן לראות זאת בשתי דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ .‬בחצר המקדש התפתח לראשונה מנהג של הקראת התורה להמון‪ .‬עזרא הסופר היה הראשון שהחל‬
‫לעשות זאת‪ ,‬ומכך התפתח מנהג קריאת התורה לאורך השנה ‪ -‬פרשה אחת בשבוע‪ .‬הקריאה בתורה‬
‫אפשרה גם עיסוק בערכים‪ ,‬מוסר והלכות העוסקות בחיי היומיום‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדאגה ההדדית של בני העם באה לידי ביטוי בצדקה‪ .‬תרומה בולטת שניתנה בבית המקדש הייתה‬
‫תרומה ליתומים ולאלמנות‪.‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫א‪ .‬לפניכם משפטים המתארים פעילויות מחיי היומיום היהודים בתקופת בית שני‪ .‬ליד כל אחד מהם‬
‫כתבו האם הוא מבטא את מרכזיות המקדש בחיי העם מבחינה כלכלית‪ ,‬חברתית או דתית‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫בחג הפסח יהודים רבים היו הולכים ברגל במשך שבועות על מנת להגיע לבית המקדש ולהשתתף‬
‫בהקרבת קורבן הפסח ________________‬
‫יהודים רבים העבירו לכהנים תרומות שנועדו לתמוך בנשים שבעלן מת ________________‬
‫יהודים רבים היו מגיעים להקריב קורבן בבית המקדש כאשר בן משפחתם חלה או נפצע על מנת‬
‫לבקש מהאל רפואה שירפאו ________________‬
‫יהודי ירושלים היו מגיעים לבית המקדש להקריב קורבן לפני שהחלו לשתול את יבוליהם בכל‬
‫עונה‪ ,‬על מנת לבקש שהיבול יגדל יפה ושתהיה להם פרנסה טובה ________________‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫לאחר הקמת בית המקדש השני‪ ,‬אוכלוסיית ירושלים גדלה ________________‬
‫כל אדם יהודי נתן כעשירית מפרנסתו לבית המקדש‪ ,‬על מנת שהכהנים לא יצטרכו לפרנס עצמם‬
‫ויוכלו לעסוק בעבודת הקורבנות ________________‬
‫בית המקדש קיבל את השם "כספת העם" ________________‬
‫את המיסים לשלטון הפרסי תושבי יהודה העבירו למקדש ומשם לשלטון ________________‬
‫ברחבת בית המקדש הוקמו דוכנים רבים‪ ,‬בהם אנשים מכרו את סחורתם ________________‬
‫ברחבת בית המקדש הוקראה התורה בקול רם להמון העם‪ ,‬שלא לקרוא ________________‬
‫בתקופת בית שני רבים חיו על פי ערכי התורה ונתנו צדקה ליתומים ________________‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.11‬‬
‫ב‪ .‬הסבירו מדוע בית המקדש הפך לסמל לזהות היהודית בתקופת בית המקדש השני‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫עזרא הסופר‬
‫עזרא‬
‫מטרות‬
‫מניעת נישואי תערובת‬
‫הנחלת התורה לעם‬
‫פעולות‬
‫להשגת‬
‫המטרה‬
‫השבעת‬
‫גיוס‬
‫הכוהני‬
‫תומכים‬
‫ם‬
‫לגירוש‬
‫והלווים‬
‫הנשים‬
‫לגירוש‬
‫בעיה חברתית‬
‫התנגדות‬
‫תומכי הגישה‬
‫הבדלנית‬
‫הדרכת‬
‫העם‬
‫הישגים‬
‫?‬
‫קשיים‬
‫הקמת‬
‫מועצה‬
‫לביצוע‬
‫הגירוש‬
‫כינוס‬
‫העם‬
‫לקריאה‬
‫בתורה‬
‫החלפת‬
‫הכתב‬
‫מינוי‬
‫סופרים‬
‫‪‬‬
‫עזרא היה כהן‪ ,‬בן למשפחת צדוק (המשפחה ממנה התמנו הכוהנים הגדולים בתקופה)‪ .‬הוא היה בעל תואר‬
‫סופר‪ ,‬כלומר היה בקיא בתורה ולימד תורה‪ .‬מניחים‪ ,‬בגלל הסמכויות שמלך פרס העניק לעזרא‪ ,‬שהוא‬
‫היה פקיד בכיר באימפריה הפרסית ובעל קשרים בבית המלוכה הפרסי‪.‬‬
‫הגורמים לעליית עזרא מבבל‬
‫עזרא עלה ליהודה בשנת ‪ 458‬לפנה"ס‪ .‬כלומר‪ ,‬כ‪ 80-‬שנה לאחר הצהרת כורש וכ‪ 60-‬שנה לאחר חנוכת בית‬
‫המקדש השני‪ .‬הצטרפו אליו לעליה אלפים‪ ,‬רבים מהם היו כוהנים‪ .‬המניעים לעליית עזרא אינם ברורים‪.‬‬
‫ישנן כמה השערות‪:‬‬
‫‪ .1‬אמונה דתית וכמיהה לציון‪ :‬הגולים בבבל התחזקו באמונתם‪ ,‬מכיוון שהם האמינו שהגלות היא עונש‬
‫מאלוהים על חטאי העם היהודי‪ ,‬כך שבמידה ויעבדו את האל‪ ,‬הוא יסלח להם‪ .‬התחזקות האמונה הדתית‬
‫בקרב הגולים חיזקה את הכמיהה לציון‪ ,‬ומאז הצהרת כורש המשיכו יהודים לעלות בקבוצות קטנות‪.‬‬
‫יתכן שכמיהה זו לציון היא שהביאה את עזרא לעלות‪.‬‬
‫‪ .2‬מניע פוליטי‪ :‬בתקופה זו חששה פרס מערעור שלטונה במצרים בגלל מרידות‪ .‬שבי ציון היו נאמנים‬
‫לפרס‪ ,‬ולכן רצה המלך לבסס את הכוחות הנאמנים לו באזור‪ .‬הוא התיר לעזרא לעלות במטרה לחזק את‬
‫שלטונו באזור‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫סמכויותיו של עזרא ומעמדו‬
‫עלייתו של עזרא התאפשרה לאחר שקיבל כתב סמכות רשמי מטעם המלך הפרסי‪ ,‬שבו המלך נתן לו‬
‫סמכויות רבות וייחודיות על יהודה‪:‬‬
‫‪ .1‬מתן תוקף מחייב לחוקי התורה‪ :‬ההיתר שניתן לעזרא העניק תוקף מחייב לחוקי התורה כחוקי‬
‫הממלכה ביהודה‪ .‬עזרא הוסמך לאכוף את החוקים והיה רשאי למנות שופטים ודיינים שישפטו לפיהם‪.‬‬
‫‪ .2‬סמכויות בתחום המשפט‪ :‬עזרא הוכר באגרת כשליח המלך והשופט העליון של היהודים בא"י‪ .‬כך‪ ,‬הוא‬
‫קיבל סמכויות ביצוע ואכיפה רבות כגון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מינוי של השופטים והדיינים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיקוח על כל היהודים שחיו בנציבות עבר הנהר (לא רק בפחוות יהודה)‪.‬‬
‫‪ ‬הטלת עונשים כמו מאסר‪ ,‬קנסות‪ ,‬מלקות ועונש מוות‪.‬‬
‫‪ .3‬גיוס עולים ותרומות לבית המקדש‪ :‬עזרא הוסמך לצרף אליו עולים מגולי בבל שירצו בכך ולאסוף‬
‫תרומות של כלי כסף וזהב לבית המקדש‪ .‬עזרא גם קיבל תרומות מאוצר השלטון הפרסי‪.‬‬
‫‪ .4‬פטור ממסים לבית המקדש‪ :‬בית המקדש בירושלים והמשרתים בו קיבלו פטור ממיסים‪.‬‬
‫מטרותיו של עזרא‬
‫‪ .1‬מניעת נישואי תערובת‪ -‬רבים משבי ציון שעלו בגל העלייה הראשון‪ ,‬התבוללו ונישאו נישואי תערובת‪.‬‬
‫תופעה זו הפכה לנפוצה אף בקרב הכוהנים‪ .‬עזרא ראה בנישואי יהודים לנוכרים מעשה אסור לפי התורה‬
‫וראה בכך סכנה להמשך קיומו של העם‪ .‬עזרא האמין בגישה הבדלנית‪ ,‬לפיה היהודים הם "זרע הקודש"‬
‫ועליהם להימנע מנישואי תערובת‪ .‬עזרא חשש שאם היהודים לא יקפידו להימנע מנישואי תערובת אלוהים‬
‫יעניש אותם וישלח אותם שוב לגלות‪ ,‬ולכן רצה להבדילם‪.‬‬
‫‪ .2‬הנחלת התורה לעם ‪ -‬עזרא רצה לחזק את מעמד הדת היהודית בא"י‪ ,‬מכיוון שגילה שרבים מתושבי‬
‫הארץ אינם מקיימים את מצוות התורה‪ .‬התפיסה שהייתה מקובלת בתקופה‪ ,‬ולפיה עבודת האל מתקיימת‬
‫רק בבית המקדש ובהקרבת קורבנות ע"י הכוהנים‪ ,‬הרחיקה את העם מקיום מצוות‪ .‬עזרא התנגד לתפיסה‬
‫זו‪ ,‬הוא ראה בקריאת התורה ובלימודה חלק מהפולחן הדתי ורצה להנחיל תפיסה זו לעם‪.‬‬
‫פעולותיו של עזרא‬
‫‪ .1‬גירוש הנשים הנוכריות‪ :‬מכיוון שרצה למנוע נישואי תערובת הוא פעל לגירוש הנשים הנוכריות‪ .‬הוא‬
‫עשה כן בכמה דרכים‪:‬‬
‫‪ ‬גיוס תומכים‪ :‬עזרא הגיע לבית המקדש כדי לגייס תומכים לעמדתו‪ .‬הוא הפגין מנהגי אבלות כמו‬
‫קריעת בגדיו‪ ,‬צום ומריטת שערות ראשו‪ ,‬כדי להמחיש את חומרת סכנת ההתבוללות‪ .‬לפי המסופר‪,‬‬
‫סערת הרגשות של עזרא השפיעה על הציבור ורבים התאספו סביבו ובכו‪.‬‬
‫‪ ‬השבעה‪ :‬עזרא השביע את הכוהנים והלווים שיסייעו לו בפעילותו לגירוש הנשים הנוכריות‪.‬‬
‫‪ ‬הקמת מועצה‪ :‬עזרא כינס את העם לאסיפה ואיים כי רכושם של הנעדרים יוחרם‪ .‬באסיפה הוחלט‬
‫למנות בית דין מיוחד שיפעל לגירוש הנשים הנוכריות‪ .‬בהמשך המועצה הגישה רשימה של יהודים‬
‫שנשאו נשים נוכריות‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫‪ .2‬הנחלת התורה לעם‪ :‬עזרא פעל להנחלת התורה לעם כולו וביקש לחזק את מחוייבותם לקיום מצוות‪:‬‬
‫‪ ‬כינוס העם לקריאה בתורה‪ :‬בראש השנה עזרא כינס את כל העם לקריאה התורה‪ .‬באסיפה עזרא‬
‫קרא בתורה כשהוא עומד על מגדל עץ‪ .‬ככל הנראה הלוויים תרגמו את התורה לארמית‪ ,‬כי תושבי‬
‫יהודה היו דוברי ארמית ולא שלטו בשפה העברית‪.‬‬
‫‪ ‬הדרכת העם‪ :‬בזמן הקריאה עזרא גם פירש את התורה‪ .‬למשל‪ ,‬בתורה לא מצוין מאלו חומרים יש‬
‫לבנות סוכה‪ .‬עזרא לימד את ההלכות שנשכחו בגלות וכל העולים בנו סוכות בעקבות זאת‪.‬‬
‫‪ ‬החלפת הכתב‪ :‬עזרא החליף את הכתב העברי הקדום בכתב הארמי‪ ,‬המשמש אותנו עד היום‪ .‬כך היה‬
‫קל יותר להפיץ את התורה‪.‬‬
‫‪ ‬מינוי סופרים‪ :‬לצד עזרא פעלו תלמידיו שכונו "סופרים"‪ .‬הם היו מפוזרים ביישובים ביהודה‪ ,‬לימדו‬
‫את הציבור תורה‪ ,‬פירשו אותה לעם‪ ,‬והדריכו כיצד יש לקיים את מצוותיה‪.‬‬
‫הקשיים של עזרא‪ :‬עזרא נתקל בקשיים בעיקר בניסיונו לגרש את הנשים הנוכריות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫גישה אוניברסאלית‪ :‬לא כל היהודים הסכימו עם התפיסת הבדלנית‪ .‬חלק מהיהודים החזיקו‬
‫בגישה אוניברסאלית‪ -‬גישה סובלנית שתמכה בצירופם של בני העמים הזרים לעם היהודי‪.‬‬
‫התומכים בה האמינו שנישואי תערובת הם דרך לקירוב הנוכרים לדת היהודית‪.‬‬
‫‪ ‬בעיה חברתית‪ :‬יהודים שנשאו נוכריות התקשו להיפרד מנשותיהם ומילדיהם‪ .‬גירוש הנשים‬
‫הנוכריות הביא לפירוק של מסגרות משפחתיות‪ ,‬ובנוסף הנשים נותרו ללא ביטחון כלכלי או הגנה‬
‫ותמיכה חברתית‪ .‬בעיה זו גרמה להתמרמרות והתנגדות בקרב רבים מהיהודים‪.‬‬
‫הישגיו של עזרא‬
‫‪ .1‬מניעת נישואי תערובת‪ :‬לא ברור באיזו מידה הצליח עזרא לצמצם את מימדיה של תופעת נישואי‬
‫התערובת ואם הצליח לגרום לגירוש הנשים הנוכריות וילדיהן‪.‬‬
‫‪ .2‬הנחלת התורה לעם‪ :‬הפולחן בבית המקדש לא היה עוד מוקד יחיד לפולחן יהודי בעקבות פעילותו של‬
‫עזרא‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפצת ידיעת התורה גרמה ליצירת הפרדה נוספת בין יהודים לבין נוכרים‪ .‬פעולות אלו עזרו‬
‫לעצב את העם היהודי כ"עם הספר"‪ ,‬עם שספר התורה מקודש בעיניו ומנחה את חייו‪.‬‬
‫כיצד פעולות עזרא מבטאות את הניסיון לעצב זהות יהודית בימי שיבת ציון?‬
‫עזרא הסופר המשיך את המסורת של גולי בבל בעקבות חורבן בית המקדש הראשון‪:‬‬
‫א‪ .‬אימוץ הגישה הבדלנית‪ :‬בגלות בבל התפתחה "הגישה הבדלנית" מתוך הסכנה להתבוללות היהודים‬
‫ומתוך האמונה שהגלות היא עונש אלוהי על חטאיהם‪ .‬עזרא פעל לביסוס גישה זו‪ ,‬לפיה היהודים הם "זרע‬
‫הקודש" וצריכים לשמור על הפרדה מעמים אחרים‪ .‬כך‪ ,‬הוא פעל לגירוש הנשים הנוכריות וילדיהן‬
‫ולמניעת נישואי תערובת‪.‬‬
‫ב‪ .‬עיצוב העם היהודי כעם הספר‪ :‬בבבל שימשו התפילה ולימוד התורה תחליף לעבודת הקודש בבית‬
‫המקדש‪ .‬בפעולות עזרא יש המשך והרחבה של מגמה זו‪ ,‬למרות בנייתו מחדש של בית המקדש‪ .‬עבודת‬
‫האל‪ ,‬שבתקופת המקדש הראשון הייתה באחריות כמעט בלעדית של הכוהנים‪ ,‬עברה גם לאחריות של‬
‫היחיד‪ .‬עזרא לימד תורה את העם וכך‪ ,‬הוא ותלמידיו החלו לעצב את העם היהודי כ"עם הספר"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫עם שספר מקודש‪ -‬ספר התורה‪ -‬מנחה את חייו‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫א‪ .‬הסבירו מניע אחד שעורר בעזרא את הרצון לעלות ומניע שני שהביא את מלך פרס לאשר את עלייתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבירו שתי סמכויות של עזרא שנועדו לאפשר לו לכפות את חוקי התורה ביהודה וסמכות אחת‬
‫שנועדה לעזור לו לעודד את קיום חוקי התורה ביהודה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסבירו מהי הגישה הבדלנית וכיצד מטרותיו של עזרא מבטאות גישה זו‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסבירו מהי הגישה האוניברסאלית ומדוע הביאה להתנגדות לפעילותו של עזרא‪.‬‬
‫ה‪ .‬השלימו את הטבלה הבאה‪:‬‬
‫מטרותיו של עזרא‬
‫פעולותיו של עזרא‬
‫הנחלת התורה לעם‬
‫הישגיו של עזרא‬
‫הפולחן בבית המקדש לא היה עוד‬
‫הפולחן היחיד בעם היהודי‬
‫החלפת הכתב‬
‫הקמת מועצה בנושא גירוש הנשים‬
‫הנכריות‬
‫מניעת נישואי תערובת‬
‫קשה לקבוע אם לעזרא היו הישגים‬
‫משמעותיים בתחום זה‬
‫‪81‬‬
‫נחמיה‬
‫נחמיה‬
‫מטרות‬
‫פעולות‬
‫קשיים‬
‫הישגים‬
‫חיזוק הגישה‬
‫הבדלנית‬
‫בניית חומות‬
‫ירושלים‬
‫מתנגדים‬
‫מבפנים‬
‫בניית חומות‬
‫ירושלים‬
‫חיזוק מעמדה‬
‫של ירושלים‬
‫אכלוס ירושלים‬
‫מתנגדים מבחוץ‬
‫הפיכת ירושלים‬
‫לעיר מרכזית‬
‫צמצום הפער‬
‫החברתי‪-‬כלכלי‬
‫רפורמות‬
‫כלכליות‪-‬‬
‫חברתיות‬
‫ארגון עבודת‬
‫בית המקדש‬
‫הסכמה לקיום‬
‫מצוות‬
‫גירוש הנשים‬
‫הנוכריות‬
‫ביסוס הגישה‬
‫הבדלנית‬
‫שינוי חברתי‪-‬‬
‫כלכלי‬
‫האמנה‬
‫בשנת ‪ 445‬לפנה"ס‪ 13 ,‬שנה אחרי עליית עזרא‪ ,‬עלה נחמיה בן חכליה‪ ,‬שר המשקים של המלך הפרסי (שר‬
‫הממונה על הטקסים בחצר המלך)‪ .‬בשונה מעזרא‪ ,‬נחמיה עלה לבדו ולא כמנהיג של קבוצת עולים‪ .‬הוא‬
‫הגיע בליווי של חיילים שניתנו לשירותו ע"י המלך הפרסי‪ .‬נחמיה שמע שחומות ירושלים נהרסו ושעריה‬
‫נשרפו ולכן ביקש מהמלך הפרסי לעלות לירושלים‪.‬‬
‫סמכויותיו של נחמיה ומעמדו‬
‫המלך ארתחשסתא‪ ,‬מינה את נחמיה לתפקיד רשמי ‪ -‬הפחה של יהודה‪ .‬מדובר בתפקיד בעל סמכויות‬
‫מדיניות רחבות ‪ -‬נחמיה היה נציגו של המלך והשליט הבלעדי על ירושלים וסביבתה‪ .‬בידי נחמיה היה‬
‫אישור מידי המלך שהעניק לו סמכויות שונות‪:‬‬
‫‪ .1‬גביית מיסים‪ :‬בשם המלך הפרסי‪.‬‬
‫‪ .2‬שיקום חומות ירושלים‪ :‬נחמיה קיבל סמכות לבנות מחדש את חומות ירושלים‪.‬‬
‫‪ .3‬אכלוס ירושלים‪ :‬נחמיה רצה להגדיל את האוכלוסייה היהודית בירושלים‪ ,‬מתוך מטרה לבסס את‬
‫מעמדה כעיר מקדש ומרכז העם היהודי‪ .‬נחמיה קיבל סמכות להרחיב את אוכלוסיית ירושלים באמצעי‬
‫כפייה‪ ,‬הוא החזיק בצו מלכותי שקבע שעשירית מאוכלוסיית יהודה תעבור להתגורר בתוך ירושלים‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫מטרותיו של נחמיה‬
‫‪ .1‬חיזוק הגישה הבדלנית‪ :‬נחמיה‪ ,‬כמו עזרא‪ ,‬דגל בגישה הבדלנית הוא האמין כי שמירתו של 'זרע הקודש'‬
‫תתאפשר רק תוך הפרדתו מעמים אחרים וכי נישואי התערובת מסכנים את המשך קיומו של העם היהודי‪.‬‬
‫למימוש מטרה זו נחמיה פעל באופן תקיף יותר מעזרא‪.‬‬
‫‪ .2‬חיזוק מעמדה של ירושלים‪ :‬נחמיה רצה לחזק את האופי היהודי ואת מעמד ירושלים כעיר הקודש‪.‬‬
‫‪ .3‬צמצום פערים חברתיים‪-‬כלכליים‪ :‬ביהודה בתקופה היו פערים כלכליים‪-‬חברתיים גדולים ואיכרים‬
‫רבים נאלצו למכור את אדמתם‪ ,‬ואף לשעבד את ילדיהם לעבדות כדי להחזיר חובות‪ .‬נחמיה רצה ליצור‬
‫תיקון חברתי‪ ,‬שכן התורה מדברת על עזרה לעני ושמיטת חובות ואוסרת מצב בו יהודי ממשכן את שדהו‬
‫ובני משפחתו והופך לעבד משום שאין ביכולתו להחזיר חוב‪.‬‬
‫פעולותיו של נחמיה‬
‫‪ .1‬בניית חומת ירושלים‪ :‬נחמיה קיבל סמכות מטעם המלך לבנות מחדש את חומת ירושלים ההרוסה‪,‬‬
‫ואכן החל בבנייתה מייד עם הגיעו לירושלים‪ .‬נחמיה קרא לעם להתנדב לעבודות בניית החומה‪ ,‬אך‬
‫ההיענות הייתה קטנה‪ .‬לכן‪ ,‬הוא השתמש בסמכויותיו כפחה והטיל "מכסות עבודה" בכפייה על משפחות‬
‫שלא רצו לסייע‪ .‬נחמיה ציווה לכן שעבודות הבנייה יתבצעו ביום ובלילה והציב משמרות לשמירה על‬
‫החומה והבונים‪ .‬החומה ביססה את מעמדה של ירושלים כעיר קודש‪ ,‬שערי העיר נסגרו לקראת ערב‬
‫ובשבת הוצבו עליהם שומרים שתפקידם היה למנוע מסוחרים נוכרים להיכנס לירושלים‪.‬‬
‫‪ .2‬אכלוס ירושלים‪ :‬באותה תקופה יהודים לא רצו לגור בירושלים‪ ,‬כיוון שהייתה הרוסה ולא הייתה בה‬
‫פרנסה‪ .‬נחמיה חייב עשירית מהתושבים של כל יישוב ביהודה לעבור לגור בירושלים‪ .‬זהות העוברים‬
‫נקבעה בהגרלה והיו כאלו שרצו לעבור מיוזמתם‪.‬‬
‫‪ .3‬רפורמות כלכליות‪-‬חברתיות‪ :‬נחמיה ראה שהפערים החברתיים ביהודה העמיקו‪ :‬הפקידות הגבוהה‬
‫ומשפחת הכהונה חיו ברווחה והיו פטורות מעול המיסים‪ ,‬ואילו האיכרים נאלצו לשלם מיסים כבדים‪.‬‬
‫כתוצאה‪ ,‬האיכרים נאלצו ללוות כסף מהעשירים וכשלא יכלו להחזיר אותו הם איבדו את נחלותיהם או‬
‫נאלצו למסור את ילדיהם לעבדות‪ .‬על מנת לצמצם את הפערים בעם‪ ,‬נחמיה משכנע את נכבדי העם למחוק‬
‫חובות לאיכרים‪ ,‬להחזיר להם נחלות וקרקעות ולשחרר איכרים שהפכו לעבדים בגלל אי‪-‬פרעון חובות‪.‬‬
‫‪ .4‬ארגון עבודת בית המקדש‪ :‬כאשר הגיע לירושלים‪ ,‬נתקל נחמיה בשחיתות שהתפשטה בקרב הכוהנים‪.‬‬
‫אלישיב הכוהן הגדול ובני משפחתו לקחו לעצמם את התרומות והשקיעו אותן בעסקיהם עם הנוכרים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הם סילקו כוהנים מדרגות נמוכות יותר שהתנגדו להתנהלותם בבית המקדש‪ .‬נחמיה קבע כללים‬
‫חדשים וברורים לעבודת המקדש‪:‬‬
‫א‪ .‬גירוש כל הנוכרים מבית המקדש ‪ -‬נחמיה גירש כוהנים שנישאו בנישואי תערובת והחזיר לתפקידם‬
‫כוהנים שאלישיב הדיח‪.‬‬
‫ב‪ .‬מינוי פקידים שאחראים על אוצרות המקדש – לצורך מניעת גניבות ושחיתות‪.‬‬
‫ג‪ .‬חלוקת התרומות – עד תקופת נחמיה רק הכהנים היו נהנים מהתרומות‪ ,‬נחמיה קבע שגם הלווים‬
‫ושאר משרתי בית המקדש יקבלו חלק מהן‪ ,‬כך יוכלו להתמסר לעבודת המקדש‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫‪ .5‬גירוש הנשים הנוכריות‪ :‬נחמיה פעל בתקיפות על מנת לגרש את כל הנשים הנוכריות אשר היו נשואות‬
‫ליהודים‪ ,‬הגירוש נעשה בכפיה ומסופר כי נחמיה היכה יהודים שהתחתנו עם נוכריות‪.‬‬
‫‪ .6‬חתימת אמנה בין העם לאלוהי ישראל‪ :‬גולת הכותרת של פעולתו של נחמיה הייתה כריתת האמנה‪.‬‬
‫האמנה הייתה הסכם בשבועה בין העם ביהודה לבין אלוהיו‪ .‬היא נחתמה באספת עם שכונסה במיוחד‬
‫לצורך כך‪ .‬באמנה חתמו נחמיה וראשי המשפחות הגדולות התחייבות לקיום המצוות והיא הפכה לחוקה‬
‫של פחוות יהודה‪ .‬החתימה של נציגי השכבות השונות ביססה את התפיסה שהפולחן הדתי אינו מבוסס רק‬
‫על עבודת הכוהנים בבית המקדש ושכל אדם בשראל מחויב לקיים מצוות‪ .‬בין ההתחייבויות‪:‬‬
‫‪ .1‬כל יחיד חייב לקיים את חוקי התורה‬
‫‪ .2‬הימנעות מנישואי תערובת‬
‫‪ .3‬הקפדה על שמירת השבת‬
‫‪ .4‬תרומת שליש שקל מדי שנה לקיום עבודת המקדש ולאחזקת המשרתים בו‬
‫‪ .5‬התחייבות לשמיטת חובות וקרקעות בכל שנה שביעית‬
‫משמעות האמנה‪ :‬האמנה מבטאת את זהותו היהודית המתגבשת של העם בימי שיבת ציון‪:‬‬
‫‪ .1‬קיום החיים על‪-‬פי חוקי התורה‪ :‬כוחה של האמנה היה בכך שהעם כולו קיבל עליו מרצון את התורה‪,‬‬
‫וראה בה את ספר החוקים המחייב‪ .‬האמנה העמידה את התורה כבסיס המעצב והמייחד את עם ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬מרכזיות בית המקדש‪ :‬באמנה העם התחייב לפעול לקיום עבודת המקדש ולדאוג לכל הנדרש על‪-‬מנת‬
‫שהפולחן בבית המקדש יתקיים‪ :‬אחזקת המשרתים‪ ,‬דאגה לעצים לצורך העלאת הקורבנות ועוד‪ .‬כך‬
‫חיזקה האמנה את מעמדה של ירושלים כעיר מקדש‪.‬‬
‫‪ .3‬בדלנות‪ :‬האמנה חיזקה את הגישה הבדלנית‪ .‬באמנה ישנו סעיף הקובע מפורשות התחייבות להימנע‬
‫מנישואי תערובת‪ ,‬וכך התקבלה תפיסתם של עזרא ונחמיה‪.‬‬
‫‪ .4‬רגישות חברתית‪ :‬באמנה העם קיבל על עצמו שמיטה (ביטול) של חובות אחת לשבע שנים‪ ,‬וכך נמנע‬
‫מצב בו איכרים התדרדרו לעבדות בגלל חובות‪ .‬שמיטת החובות הביאה לצמצום הפערים החברתיים‪.‬‬
‫הקשיים בהם נתקל נחמיה‬
‫בפעולותיו הרבות נחמיה נתקל בקשיים שונים‪ .‬אחד מהם היה אדישות ההמון‪ ,‬שהיה עסוק בטרדות‬
‫היומיום‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מעטים הסכימו לקחת חלק מרצונם בבניית חומות ירושלים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מעטים הסכימו‬
‫לעבור מרצונם לירושלים‪ .‬אולם‪ ,‬הקושי העיקרי עמו נחמיה התמודד היה מתנגדיו הרבים מתוך יהודה‬
‫ומחוצה לה‪.‬‬
‫‪ .1‬מתנגדיו מבפנים‪ :‬מקרב העם היהודי גורמים רבים התנגדו לנחמיה‪ :‬ראשי המשפחות העשירות‪,‬‬
‫הכוהנים שהנהיגו את העם ובפרט אליישיב הכהן הגדול‪ .‬גורמים אלו התנגדו לבניית החומה‪ ,‬לסילוק‬
‫הנשים הנוכריות‪ ,‬ולשינוי החברתיים שנחמיה יזם‪ .‬מניעיהם היו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פגיעה במעמדם ובסמכותם‪ :‬תפקיד הפחה אפשר לנחמיה לפעול כרצונו ופגע במעמדם‪ .‬שמיטת‬
‫החובות וחלוקת התרומות למקדש גם ללוויים החלישה את כוחם הכלכלי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גישה אוניברסאלית‪ :‬הנהגת יהודה תמכה בגישה אוניברסאלית‪ .‬רבים מבני המשפחות העשירות היו‬
‫נשואים לנוכריות והאמינו כי יש לקרב עמים זרים ליהדות‪ .‬רבות מפעולותיו של נחמיה ביססו את‬
‫הגישה הבדלנית ולכן עוררו את התנגדותם‪ .‬אליישיב הכהן ייצג את תומכי הגישה האוניברסאלית‬
‫שתמכה בהתפשטות היהדות‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫‪ .2‬מתנגדיו מבחוץ‪ :‬לנחמיה היו מתנגדים גם מקרב העמים השכנים‪ .‬אלו התנגדו לפעולותיו הבדלניות של‬
‫נחמיה‪ ,‬כמו בניית חומות ירושלים וסילוק הנשים הנוכריות‪ .‬מניעיהם היו‪:‬‬
‫א‪ .‬השומרונים‪ :‬השומרונים שישבו בקרבת יהודה ראו עצמם כיהודים וטענו שהם צאצאי שבטי ישראל‪.‬‬
‫הם רצו להשתתף בבניית החומה ובפולחן ה'‪ .‬נחמיה סירב לקבל את דרישתם‪ ,‬ובתגובה ניסו למנוע את‬
‫בניית החומה‪ .‬פעולות נחמיה לחיזוק הגישה הבדלנית‪ ,‬דחקו את השומרונים‪ ,‬ולכן הם התנגדו לפעולותיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנגדות ראשי הפחוות השכנות ליהודה‪ :‬שליטי הפחוות השכנות התנגדו לפעולותיו מכמה סיבות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הרחקה מהיהדות‪ :‬חלק מהמנהיגים תפסו את עצמם כיהודים בדומה לשומרונים וכמוהם ביקשו‬
‫להשתתף בפולחן הדתי בירושלים אך נדחו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פגיעה כלכלית‪ :‬סגירת חומת ירושלים הפריעה בקשרים הכלכליים‪ ,‬המסחריים והחברתיים עם עשירי‬
‫יהודה‪ .‬ראשי הפחוות חששו כי התבדלותה של ירושלים תפגע בקשרי המסחר עמה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פגיעה במעמדם‪ :‬המושלים השכנים חששו שיחסי הכוחות בארץ ישראל ישתנו לרעתם בגלל חיזוק‬
‫מעמדה של ירושלים ופחוות יהודה‪.‬‬
‫הישגי נחמיה‬
‫נחמיה פעל נחרצות לביצוע של פעולותיו‪ ,‬גם כאשר נדרשה לצורך כך כפייה‪ .‬כתוצאה מהנחישות בה פעל‪,‬‬
‫ומהעובדה שתפקידו כפחה אפשר לו לאכוף את מדיניותו‪ ,‬הוא הגיע להישגים מרשימים‪:‬‬
‫‪ .1‬חומות ירושלים‪ :‬נבנו במהרה‪ ,‬תוך ‪ 52‬יום‪.‬‬
‫‪ .2‬הפיכת ירושלים לעיר המרכזית ביהודה‪ :‬כמות היהודים בירושלים גדלה ומעמדה שוקם‪.‬‬
‫‪.3‬שינוי חברתי‪-‬כלכלי‪ :‬נחמיה הצליח לחייב את העשירים לשמיטת חובות כל שנה שביעית‪ ,‬לשחרר עבדים‬
‫יהודים ועל‪-‬ידי כך ליצור תיקון חברתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא צמצם את השחיתות בבית המקדש על‪-‬ידי חלוקה‬
‫מחודשת של התרומות‪.‬‬
‫‪ .4‬הסכמה לקיום מצוות הדת‪ :‬האמנה ביטאה הישג גדול בעניין זה‪ ,‬שכן כל העם התחייב לקיים מצוות‪.‬‬
‫‪ .5‬ביסוס הגישה הבדלנית‪ :‬פעולתיו של נחמיה לעניין זה הצליחו בצורה משמעותית בהרבה מעזרא‪ .‬נשים‬
‫נוכריות רבות גורשו‪ ,‬כוהנים שנישאו נישואי תערובת סולקו מבית המקדש וחומות ירושלים יצרו הפרדה‬
‫פיזית בין יהודים לנוכרים‪.‬‬
‫כיצד פעולות נחמיה מבטאות את הניסיון לעצב זהות יהודית בימי שיבת ציון‪:‬‬
‫כמו עזרא לפניו‪ ,‬גם נחמיה המשיך את המסורת של גולי בבל‪:‬‬
‫א‪.‬אימוץ הגישה הבדלנית‪ :‬נחמיה פעל לביסוסה של הגישה הבדלנית‪ ,‬לפיה היהודים הם "זרע הקודש"‬
‫שצריכים לשמור על טוהרם באמצעות הפרדה מעמים אחרים‪ .‬כך‪ ,‬הוא פעל לגירוש הנשים הנוכריות‪,‬‬
‫לבניית חומת ירושלים שתיצור הפרדה פיזית בין היהודים לנוכרים ולסילוק כוהנים שנישאו עם נוכריות‪.‬‬
‫ב‪ .‬חיזוק אמונת היחיד‪ :‬כמו עזרא‪ ,‬גם נחמיה פעל לכך שהפולחן הדתי לא יתבסס רק על עבודת הכוהנים‬
‫והקרבת הקורבנות במקדש‪ ,‬אלא על זכותו וחובתו של כל יחיד להשתתף בפולחן הדתי על ידי לימוד‬
‫התורה וקיום מצוותיה‪ .‬האמנה‪ ,‬בה כל פרט התחייב לשמירה על מצוות האל וחיזוק מעמד הלוויים‬
‫מבטאים גישה זו‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫עזרא ונחמיה‪ -‬השוואה‬
‫עזרא‬
‫נחמיה‬
‫תפקיד‬
‫כוהן‪ ,‬נשא בתואר "סופר"‪.‬‬
‫שר המשקים של המלך הפרסי‬
‫סמכות ביהודה‬
‫נחשב לשליחו של המלך‪ :‬הותר לו להעלות‬
‫מבבל תרומות למקדש והוענקו לו סמכויות‬
‫מיוחדות בתחום המשפט‪.‬‬
‫הפחה של יהודה‪ ,‬נציגו של המלך והשליט‬
‫הבלעדי על ירושלים וסביבתה‬
‫אישיות‬
‫עזרא היה איש רוח‪ ,‬כאשר הגיע לירושלים הוא‬
‫התאבל על מצבה‪ .‬הוא הטיף לעם לשפר את‬
‫התנהגותו ונקט בדרכי שכנוע‪ .‬למשל‪ ,‬על‪-‬מנת‬
‫נחמיה היה איש מעשי‪ ,‬הוא סייר בירושלים על‬
‫מנת להבין מה הבעיות ולפתרן‪ .‬הוא פעל בדרך‬
‫תקיפה ובאמצעות כפייה‪ .‬למשל‪ ,‬על מנת‬
‫להביא לגירוש הנשים הנוכריות‪ ,‬ניסה לשכנע‬
‫את העם לתמוך בו ואת הכוהנים והלווים‬
‫לפעול עמו‪.‬‬
‫להביא לגירוש הנשים הנוכריות הוא נהג‬
‫באלימות כלפי בעליהן היהודים וכן החתים את‬
‫כל העם על האמנה‪.‬‬
‫פעל בעיקר בתחום הדתי‪-‬רוחני‪ :‬לימוד ופירוש‬
‫התורה להמונים‪.‬‬
‫פעל בעיקר בתחום הפוליטי‪ :‬בניית חומת‬
‫ירושלים‪ ,‬אכלוס העיר חתימה על האמנה ועוד‪.‬‬
‫תחומי פעילות‬
‫‪85‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫א‪ .‬הסבירו מה היה תפקידו הרשמי של נחמיה ואלו סמכויות ניתנו לו‪ .‬בחרו בפעולה אחת של נחמיה‬
‫המדגימה שימוש באחת הסמכויות שלו והסבירו אותה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מלאו את הטבלא הבאה‪ :‬לגבי כל פעולה של נחמיה כתבו איזו מטרה שלו היא קידמה וכיצד‪.‬‬
‫פעולות ‪ /‬מטרות‬
‫חיזוק הגישה הבדלנית‬
‫חיזוק מעמדה של‬
‫ירושלים‬
‫צמצום פערים כלכליים‪-‬‬
‫חברתיים‬
‫בניית חומת ירושלים‬
‫אכלוס ירושלים‬
‫מחיקת חובות לאיכרים‬
‫חלוקת התרומות בבית‬
‫המקדש גם ללויים‬
‫גירוש הנשים הנוכריות‬
‫חתימת אמנה‬
‫ג‪ .‬בחרו שלוש משמעויות של האמנה עליה חתמו נחמיה וראשי המשפחות הגדולות בעם והסבירו אותן‪,‬‬
‫התאימו לכל משמעות סעיף אחד מן האמנה המבטא אותה‪.‬‬
‫ד‪ .‬התאימו בין המתנגדים למדיניותו של נחמיה (בטור השמאלי) ובין הסיבות להתנגדותם (בטור‬
‫הימני)‪:‬‬
‫חיזוק מעמדה של פחוות יהודה איים על מעמדם באזור‬
‫ראשי הפחוות השכנות ליהודה‬
‫לא רצו לגרש את נשותיהם הנוכריות‬
‫ביקשו להשתתף בבניית חומת ירושלים ונתקלו בסירוב‬
‫השומרונים‬
‫האמינו שיש לקרב עמים נוספים ליהדות‬
‫תפסו את עצמם כיהודים וביקשו להשתתף בפולחן היהודי אך נדחו‬
‫ראשי המשפחות העשירות‬
‫בניית החומה בירושלים פגעה בקשריהם המסחריים עם יהודה‬
‫שמיטת החובות פגעה במעמדם הכלכלי‬
‫אליישיב הכהן הגדול והכוהנים‬
‫‪86‬‬
‫המחלוקת בשאלת הזהות היהודית‬
‫בקרב היהודים התקיימו שתי גישות בשאלת זהותו של העם היהודי‪:‬‬
‫הגישה האוניברסאלית‪:‬‬
‫מהי? גישה סובלנית המבוססת על פתיחות ששאפה להפיץ את תורת ישראל והאמונה באל אחד בקרב‬
‫עמים נוכריים‪ .‬התומכים בגישה האמינו שה' הוא אל כל העמים ושהיהודים צריכים להיות 'אור לגויים'‬
‫ולקרב עמים אחרים ליהדות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם תמכו בנישואי תערובת כדרך לקירוב הנוכרים לדת היהודית‪.‬‬
‫מי תמך? אנשי המעמד הגבוה‪ :‬חלק מהכוהנים‪ ,‬האצילים ועשירי יהודה‪ .‬גם חלק מהנביאים תמכו בגישה‪.‬‬
‫נימוקים‪:‬‬
‫א‪ .‬פרשנות התורה‪ :‬התומכים בגישה זו הסתמכו על פרשנות של התורה‪ ,‬לפיה התורה אוסרת על יהודי‬
‫להתחתן רק עם עמי כנען‪ ,‬עמון ומואב‪ .‬לכן‪ ,‬אין כל איסור להינשא לבני עמים אחרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬קשר חיובי עם שכניהם‪ :‬הנישואים המעורבים יוצרים קשרים טובים עם העמים השכנים‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫גירוש הנשים הנוכריות יוצר מתיחות וערעור של היחסים‪.‬‬
‫ג‪ .‬נימוק מוסרי‪ :‬מבחינה מוסרית אסור להפריד משפחות‪ ,‬כפי שתומכי הגישה הבדלנית רצו‪.‬‬
‫ד‪ .‬חיזוק עם ישראל‪ :‬יש לחזק ולהגדיל את עם ישראל ואת המאמינים באלוהי ישראל‪ .‬הפצת התורה‬
‫תורמת לכך‪.‬‬
‫הגישה הבדלנית‪:‬‬
‫מהי? גישה שהאמינה בהפרדת היהודים מעמים נוכריים‪ ,‬כדי לשמור על ייחודו של עם ישראל כ"זרע‬
‫הקודש"‪ .‬גישה זו התפתחה על ידי יהודים שגלו לבבל וראו בגלות עונש מהאל על חטאיהם‪ .‬הגולים האמינו‬
‫שיש לחזור בתשובה כדי לקבל את סליחת האל‪ .‬התומכים בגישה זו התנגדו לנישואי התערובת בין יהודים‬
‫לעמים נוכרים ושמרו על רשימות יוחסין המעידות על מוצאם היהודי של אבותיהם‪ .‬כך הוכיחו שהם‬
‫יהודים טהורים ולא התבוללו עם העמים הנוכריים‪.‬‬
‫מי תמך? בגישה זו החזיקו "שבי ציון"‪ ,‬עזרא ונחמיה‪ ,‬הסופרים‪ ,‬הכוהנים הפשוטים ורוב העם‪.‬‬
‫נימוקים‪:‬‬
‫א‪ .‬ייחודיות העם היהודי‪ :‬גישה זו טענה כי עם ישראל הוא "זרע הקודש" ושבחירתו נעשתה כדי להבדילו‬
‫מן הגויים‪ .‬העולם הנוכרי הוא עולם אלילי‪ ,‬שעלול לטמא את עם ישראל‪ .‬גיור של נוכרים פוגע בקדושת‬
‫ישראל ובטוהר "זרע הקודש"‪.‬‬
‫ב‪ .‬סכנה לעם היהודי‪ :‬נישואי תערובת מסכנים את היהדות‪ ,‬שכן הם יביאו לחיקוי דרכי הנכרים‬
‫ולהתבוללות תרבותית והביאו בעבר לחורבן בית ראשון‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנו חשש שהנוכרים שיתערבבו בעם‬
‫היהודי ישתלטו בהדרגה על הארץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרשנות התורה‪ :‬התומכים בגישה זו הסתמכו על פרשנות של התורה לפיה יש איסור מוחלט על‬
‫נישואים לנוכרים‪ ,‬ולא רק לעמים המסוימים המוזכרים בתורה‪ .‬נישואי התערובת הם חטא‪ ,‬ולכן הם‬
‫עשויים להוביל לגלות נוספת‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫ביטויי המחלוקת‪ :‬המחלוקת בין הגישות באה לידי ביטוי באופנים שונים בחיי היום יום‪:‬‬
‫‪ .1‬שיתוף בבניין המקדש ובפולחן הדתי‪ :‬בעוד שתומכי הגישה האוניברסאלית תמכו בשיתופם של כל‬
‫המאמינים באלוהי ישראל בפולחן הדתי‪ ,‬תומכי הגישה הבדלנית ראו בשיתוף זה חטא ופגיעה בטוהר "זרע‬
‫הקודש"‪ .‬כך‪ ,‬מנהיגים של שבי ציון סירבו לשיתופם של השומרונים בפולחן הדתי‪ .‬דוגמא נוספת לכך‪ ,‬היא‬
‫פעולתו של נחמיה לסילוק הכוהנים שהיו נשואים לנשים נוכריות מעבודת בית המקדש‪.‬‬
‫‪ .2‬נישואי תערובת וגירוש נשים נוכריות וילדיהן‪ :‬מחלוקת עיקרית בימי שיבת ציון הייתה נישואי‬
‫התערובת‪ .‬התומכים בגישה האוניברסאלית האמינו כי נישואי התערובת מאפשרים לקרב עמים אחרים‬
‫לה' ובכך להפיץ את היהדות ולחזק את עם ישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראו בגירוש הנשים הנכריות פעולה בלתי‬
‫מוסרית שמפרידה משפחות‪ .‬לעומתם‪ ,‬תומכי הגישה הבדלנית האמינו בשמירה על "טוהר" היהדות‬
‫והתנגדו לנישואים עם נוכרים‪ ,‬דוגמא לכך‪ ,‬היא עזרא ונחמיה שפעלו לסילוק הנשים הנוכריות וילדיהן‪.‬‬
‫‪ .3‬בניית חומות ירושלים‪ :‬נחמיה פעל לבניית חומות ירושלים‪ .‬בפעולה זו המחלוקת בשאלת הזהות‬
‫היהודית באה לידי ביטוי בשני אופנים‪ .‬ראשית‪ ,‬נחמיה לא אפשר לנוכרים שרצו להשתתף בבניית החומה‬
‫לקחת בה חלק‪ ,‬ובכך ביטא את הגישה הבדלנית‪ .‬אבל חשוב מכך‪ ,‬עצם בניית החומה נועדה ליצור הפרדה‬
‫פיזית בין יהודים לנוכרים‪ .‬תומכי הגישה האוניברסאלית התנגדו להפרדה זו ולכן התנגדו לבניית החומה‪.‬‬
‫מדוע הפכה הגישה הבדלנית לגישה המובילה בימי שיבת ציון‪ :‬בימי שיבת ציון‪ ,‬הגישה‬
‫הבדלנית הפכה להיות הגישה המובילה והיא החליפה את הגישה האוניברסאלית משתי סיבות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬תפיסת הגמול‪ :‬בזמן גלות בבל התפתחה תפיסה לפיה הגלות היא עונש אלוהי על חטאי העם בעבודת‬
‫אלילים‪ .‬לכן‪ ,‬הגולים האמינו כי אם הם יחזרו בתשובה‪ ,‬יסלח להם האל ויחזיר אותם לציון‪ .‬תפיסת‬
‫הגלות כזמנית אפשרה ליהודים להתמודד בצורה קלה יותר עם הסבל שבגלות‪ .‬רבים התחזקו באמונתם‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬ושמרו בקנאות רבה יותר על היהדות‪ .‬הגישה הבדלנית ביטאה התחזקות זו והתומכים בה‬
‫היו שבי ציון‪ ,‬ששבו מהגלות בבבל‪.‬‬
‫‪ .2‬ההנהגה‪ :‬בתקופת שיבת ציון המנהיגים תמכו בגישה הבדלנית‪ .‬דוגמא לכך הם עזרא ונחמיה שהיו‬
‫תומכים נלהבים בגישה זו ופעלו לביסוסה‪ ,‬באמצעות גירוש הנשים הנוכריות‪ ,‬בניית חומת ירושלים ועוד‪.‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫א‪ .‬קבעו לגבי הביטויים הבאים האם הם מבטאים גישה בדלנית או גישה אוניברסאלית‪:‬‬
‫יש לאפשר לכל מי שמאמין באלוהיי ישראל להשתתף בפולחן ה' _____________‬
‫‪.1‬‬
‫נישואים של יהודים ונכרים מסכנים את קיומו של העם היהודי _____________‬
‫‪.2‬‬
‫מי שמאמין באלוהיי ישראל ובאלים נוספים אינו חלק מ"זרע הקודש" _____________‬
‫‪.3‬‬
‫הקפת ירושלים בחומה תפגע בקשריהם של היהודים עם שכניהם _____________‬
‫‪.4‬‬
‫כהן שנשוי לאשה נוכרית אינו יכול לכהן בבית הממקדש _____________‬
‫‪.5‬‬
‫לגרש נשים וילדים מביתם רק כי אינם יהודים‪ ,‬זהו מעשה לא מוסרי _____________‬
‫‪.6‬‬
‫נישואי תערובת מקרבים נכרים ליהדות ויכולים לחזק את עם ישראל _____________‬
‫‪.8‬‬
‫את חומת ירושלים צריכים לבנות יהודים בלבד ולא נוכרים _____________‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.11‬‬
‫התורה אוסרת על נישואי יהודים לעמי כנען‪ ,‬עמון ומואב בלבד _____________‬
‫כאשר היהודים יתרחקו מאמונה באלים אחרים וממי שמאמינים בהם‪ ,‬ה' יסלח להם ________‬
‫נישואי תערובת מרחיקים יהודים מהיהדות ולכן מסכנים את העם _____________‬
‫‪88‬‬
‫פרק ב‪ -‬ממדינת חשמונאית עצמאית לכיבוש‬
‫רומי וחורבן בית המקדש‬
‫הנושאים הנלמדים‪:‬‬
‫א‪ .‬דפוסי השלטון הרומאי בארץ ישראל‬
‫‪ ‬שלטון עקיף – 'מלך חסות'‬
‫‪ ‬שלטון ישיר – הנציבים‬
‫ב‪ .‬המרד הגדול‪ :‬סיבות ועמדות בויכוח ביציאה למרד‬
‫‪89‬‬
‫דפוסי השלטון הרומאי בארץ ישראל‬
‫הורדוס ‪ -‬מלך חסות‬
‫מדוע העדיפו הרומאיים‬
‫מדיניות של שלטון עקיף?‬
‫מאפייני שלטון הורדוס‬
‫אופיו של הורדוס‬
‫נאמנות לרומא ולשליטיה‬
‫המתחלפים‬
‫אופייה הייחודי של היהדות‬
‫תמיכה באוכלוסיה ההלניסטית‬
‫בא"י‬
‫מניעת חיכוכים‬
‫חיסול שרידי החשמונאים והאצולה‬
‫ביהודה‬
‫התערבות בכהונה הגדולה‬
‫מפעלי הבניה המפוארים‬
‫השלטון הרומי העקיף‪ :‬מלך חסות‬
‫בין השנים ‪ 167-63‬לפנה"ס הייתה יהודה ממלכה עצמאית‪ ,‬בה מלכה משפחה יהודית בשם משפחת‬
‫החשמונאים‪ .‬בתקופה זו העיר רומא הלכה והתחזקה‪ ,‬כבשה שטחים רבים והפכה לאימפריה‪ .‬בשנת ‪63‬‬
‫לפנה"ס בעקבות ריב ירושה בבית החשמונאים‪ ,‬הצבא הרומאי נכנס לארץ ישראל על מנת להכריע‬
‫במלחמת הירושה‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬איבדו החשמונאים את שלטונם ויהודה איבדה את עצמאותה‪.‬‬
‫החשמונאים ניסו למרוד ברומאים ולכן השלטון הרומאי החליט על מינוי 'מלך חסות' ביהודה‪ ,‬כלומר מלך‬
‫יהודי מקומי שישלוט מטעם השלטון הרומאי ויוציא לפועל את הוראות האימפריה‪' .‬מלך החסות' הראשון‬
‫היה הורדוס‪ ,‬בן למשפחת אצולה יהודית אשר נלחם כנגד המורדים היהודים ולמען השלטון הרומאי‪ ,‬דבר‬
‫שהביא למינויו‪ .‬הורדוס היה בן אנטיפטר האדומי‪ ,‬אדם לא יהודי שהתגייר והגיע להיות יועץ בבית‬
‫משפחת החשמונאים‪ .‬הסמכויות שניתנו להורדוס היו להחזיק צבא‪ ,‬לחוקק חוקים‪ ,‬לשפוט את העם ולנהל‬
‫את כספי הממלכה‪ .‬עם זאת‪ ,‬להורדוס לא ניתנה סמכות לנהל מדיניות חוץ עצמאית‪.‬‬
‫מדוע העדיפו הרומאים לנקוט במדיניות של שלטון עקיף באמצעות שליטים מקומיים?‬
‫מודל מלך החסות לא היה חדש‪ ,‬והוא היה מקובל במזרח‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא בכל מקום הרומאים השתמשו‬
‫במודל זה‪ ,‬אם כך‪ ,‬מדוע בחרו הרומאים להשתמש במודל של 'מלך חסות' ביהודה עם כיבושה?‬
‫‪.9‬‬
‫אופיו של הורדוס‪ :‬הורדוס נתפס על‪-‬ידי הרומאים כאדם תקיף‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬בעל יכולת להשליט את‬
‫החלטותיו בכוח ואף באכזריות‪ .‬מצד שני‪ ,‬הם תפסו אותו כאדם נאמן לשלטון הרומאי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫אופייה הייחודי של היהדות‪ :‬הרומאים עמדו על האופי המיוחד של היהודים – דת מונותיאיסטית‬
‫עם מגמות בדלניות‪ .‬לכן הם האמינו ששילוב היהודים במלכות רומי כרוך בקשיים‪ .‬הם העדיפו‬
‫להעניק ליהודים מידה של אוטונומיה כאמצעי לשליטה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מניעת חיכוכים‪ :‬מינויו של מלך יהודי נועדה לרכוש את אמון אוכלוסיית הרוב ביהודה‪ .‬הרומאים‬
‫סברו שמלכות הורדוס תימנע מגע ישיר וחיכוכים בין השלטון הרומי לבין האוכלוסייה היהודית‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫המאפיינים העיקריים של שלטון הורדוס‬
‫‪ .1‬נאמנות לרומא ולשליטיה המתחלפים‪ :‬כל חייו היה הורדוס נאמן לרומא והשתתף בפולחן הקיסרות‪,‬‬
‫הוא אהב את התרבות הרומאית וביקש לקחת בה חלק‪ .‬הוא לא העז להמרות את פיה של רומא ודאג‬
‫לבטא את נאמנותו בתשלום מיסים‪ ,‬בביקוריו ברומא ובקריאת מבנים שונים על שם הקיסר ובני משפחתו‪.‬‬
‫‪ .2‬תמיכה באוכלוסייה ההלניסטית בא"י‪ :‬הורדוס טיפח את האוכלוסייה הלא יהודית בארץ ישראל‪ .‬הוא‬
‫היה זקוק לאוכלוסיה זו למען גיוס חיילים לצבאו וכגורם נאמן לרומאים‪ .‬הורדוס חיזק אוכלוסייה זו על‬
‫ידי בניית ערים ההלניסטיות‪ ,‬בהן מבנים המאפיינים את התרבות ההלניסטית ‪ -‬מקדשים‪ ,‬תאטראות‪,‬‬
‫גימנסיונים‪ ,‬מרחצאות ושווקים‪ .‬דוגמא לעיר הלניסטית היא קיסריה ‪ -‬עיר נמל מודרנית בעלת אופי‬
‫הלניסטי מובהק‪ .‬בערים ההלניסטיות ובירושלים ערך הורדוס אחת לארבע שנים משחקים ותחרויות‪.‬‬
‫‪ .3‬חיסול שרידי החשמונאים והאצולה ביהודה‪ :‬שני מוקדי כוח עיקריים סיכנו את מעמד הורדוס כמלך‪,‬‬
‫שרידי החשמונאים ואצולת יהודה‪ .‬כחלק מביסוס שלטונו‪ ,‬הורדוס נקט באמצעים חריפים נגדם‪:‬‬
‫חיסול שרידי בית חשמונאי‪ -‬הורדוס היה שנוא על היהודים שראו אותו כמי שעלה לשלטון בכוח הזרוע‬
‫ובשל נאמנותו לרומא‪ .‬בניסיון להתקרב לעם הוא נשא את מרים מבית חשמונאי ואף מינה את אחיה‬
‫למשרת הכהן הגדול‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניסיונותיו להיות אהוד על העם כשלו והוא פנה למדיניות אלימה במסגרתה‬
‫הוא רצח רבים מן החשמונאים‪ ,‬ביניהם אשתו‪ ,‬בניו וגיסו הכהן הגדול‪ ,‬אשר הוא חשש שימרדו בשלטונו‪.‬‬
‫האצולה ביהודה‪ -‬הורדוס הוציא להורג ‪ 45‬מעשירי ירושלים ואת רכושם החרים‪ .‬במקום האצולה‬
‫המסורתית‪ ,‬טיפח הורדוס אצולה חדשה מקרב יהודים שבאו מאזורי הספר של א"י ‪ -‬מאדום‪ ,‬מהגליל‬
‫ומהגולה ההלניסטית‪ .‬כך זכה בתמיכתן של משפחות יהודיות מכובדות שמוצאן היה בסביבה נוכרית והיו‬
‫נאמנות לרומא‪ .‬למשפחות אלה העניק הורדוס אדמות ומשרות חשובות וכך הבטיח את נאמנותן לו‪.‬‬
‫‪ .4‬התערבות בכהונה הגדולה‪ :‬בשל חשיבות משרת הכהן הגדול לעם ביהודה הורדוס החליט להכפיף את‬
‫סמכויות הכהן הגדול למלך‪ .‬בניגוד למדיניותו האכזרית במקומות אחרים‪ ,‬משרת הכהן הגדול הייתה‬
‫מקודשת בקרב העם והורדוס לא יכול היה לחסלה‪ ,‬לכן הוא העדיף להכפיפה לשלטונו‪ .‬הוא פעל להחלשת‬
‫הכהונה הגדולה ע"י מינוי כהן גדול מטעמו שאינו בן למשפחה הכהונה וכך הצליח להחליש עמדה זו‪.‬‬
‫‪ .5‬מפעלי הבנייה המפוארים‪ :‬הורדוס הביא לתנופה בפיתוח א"י מבחינה יישובית‪ ,‬כלכלית וביטחונית‪ .‬לכן‬
‫מכונה הורדוס "המלך הבנאי"‪ .‬בתקופתו נבנו אמות מים שהובילו מים לאזורי התיישבות שמחוץ לעיר‬
‫ותרמו לפיתוח החקלאות‪ ,‬נבנו מבצרים לשם הגנה על גבולות המדינה ונבנו ערים חדשות‪ .‬מפעל הבניה‬
‫המשמעותי ביותר של הורדוס היה בית מקדש החדש‪ .‬בתקופתו של הורדוס‪ ,‬בית המקדש היה קטן מכדי‬
‫להכיל את כל הקהילה היהודית והיה ידוע בעליבותו‪ .‬הורדוס בנה במהירות בית מקדש גדול יותר לאחר‬
‫שהרס את המקדש הקודם‪ .‬היה זה צעד חיובי כלפי היהודים‪ ,‬שכן הורדוס בנה במהירות בית מקדש‬
‫מפואר אותו הקפיד שיבנו הכוהנים בלבד‪ .‬עם זאת‪ ,‬הורדוס הציב בשער בית המקדש נשר זהב שהיה‬
‫סמלה של רומא‪ ,‬בכך פגע ברגשות הדתיים של הישוב היהודי בארץ‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫‪ .9‬הקיפו בכל אחת מהשאלות הבאות את התשובה הנכונה ביותר‪:‬‬
‫א‪ .‬הרומאים בחרו בהורדוס ל'מלך חסות' מכיוון ש‪:‬‬
‫‪ .1‬הרומאים לא היו מעוניינים דווקא בהורדוס‪ ,‬אלא היו צריכים מישהו מקומי שיוכל לשלוט‪.‬‬
‫‪ .2‬הורדוס אהב את התרבות הרומאית ורצה לקחת בה חלק‪.‬‬
‫‪ .3‬תשובות ‪ 2‬ו‪.4-‬‬
‫‪ .4‬הורדוס לחם לצד הרומאים כנגד החשמונאים והרומאים יכלו לסמוך עליו שיהיה נאמן לשלטונם‪.‬‬
‫ב‪ .‬נאמנותו של הורדוס לרומאים התבטאה ב‪:‬‬
‫‪ .1‬תשלום מיסים‪ ,‬ביקורים ברומא ובנייה של ערים הלניסטיות‪.‬‬
‫‪ .2‬הורדוס לא היה נאמן לשלטון הרומאים‪ ,‬אלא בעיקר לערים ההלניסטיות בממלכתו‪.‬‬
‫‪ .3‬הורדוס החזיק צבא יהודי שעמד לשירות הממלכה הרומאית‪.‬‬
‫‪ .4‬הורדוס התייעץ עם הקיסר הרומאי בכל נושא‪ ,‬בענייני פנים וענייני חוץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬אויביו העיקריים של הורדוס ביהודה היו‪:‬‬
‫‪ .1‬הנכרים שחיו בערים ההלניסטיות‪ ,‬שלא הסכימו לקבל עליהם שלטון של מלך יהודי‪.‬‬
‫‪ .2‬נציגי השלטון הרומאי שהתנכלו לשלטונו של הורדוס והצרו צעדיו‪.‬‬
‫‪ .3‬אנטיפטר האדומי‪ ,‬שהיה היועץ של משפחת החשמונאים והתנגד לשלטונו של הורדוס‪.‬‬
‫‪ .4‬שרידי משפחת החשמונאים שראו בעצמם את השליטים האמיתיים של יהודה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מדוע טיפח הורדוס את הערים ההלניסטיות?‬
‫‪ .1‬משום שהיה בעצמו בן התרבות ההלניסטית ורצה לחזקה‪.‬‬
‫‪ .2‬משום שהשלטון הרומאי חייב אותו להקים ערים אלו ולא הייתה לו ברירה‪.‬‬
‫‪ .3‬משום הנכרים שחיו בערים ההלניסטיות היו היחידים שיכלו להתגייס לצבא של הורדוס ולכן היה‬
‫זקוק לתמיכתם‪.‬‬
‫‪ .4‬משום שהאמין בחשיבות של שמירה על ניקיון הגוף‪ ,‬רצה לעודד את ההודים להגיע למרחצאות‪.‬‬
‫ה‪ .‬הורדוס התערב בענייניה של הכהונה הגדולה מכיוון ש‪:‬‬
‫‪ .1‬מכיוון שהיה יהודי מאמין ורצה להתקרב לקדושה‪.‬‬
‫‪ .2‬מכיוון שידע שהיהודים מאמינים בכהן הגדול ולכן לא יכול היה לבטל משרה זו לחלוטין‪.‬‬
‫‪ .3‬בשל השחיתות שהייתה נהוגה בבית המקדש‪ ,‬הורדוס התערב והכריח את הכוהנים לשתף את‬
‫הלוויים בתרומות שהגיעו מהעם‪.‬‬
‫‪ .4‬מכיוון שהכהן הגדול היה אחיה של מרים מבית החשמונאים‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫השלטון הרומי הישיר‪ :‬תקופת הנציבים הרומאים‬
‫תקופת הנציבים‬
‫סמכויות הנציב‬
‫מאפייני תקופת הנציבים‬
‫סמכויות שיפוט‬
‫העדפת האוכלוסייה הנוכרית‬
‫סמכויות צבאיות‬
‫עושק ומעשי שחיתות‬
‫סמכויות דתיות‬
‫פעולות נגד תנועות משיחיות‬
‫ומורדים‬
‫סמכויות כלכליות‬
‫עול כלכלי כבד‬
‫לאחר מותו של הורדוס בשנת ‪ 4‬לפנה"ס‪ ,‬חולקה ממלכתו בין שלושת בניו‪ .‬אולם‪ ,‬שניים מבניו של הורדוס‬
‫מתו במהרה‪ .‬שלטונו של הבן השלישי לא עלה יפה‪ :‬לא היו לו את תכונות המנהיגות של אביו‪ ,‬והארץ‬
‫נקלעה למהומות רבות בתביעות להקלות במיסים‪ ,‬לסילוק הנשרים מבית המקדש ועוד‪ .‬לאחר כעשר‬
‫שנים‪ ,‬בשנת ‪ 6‬לספירה‪ ,‬הוא הודח ממשרתו על‪-‬ידי הקיסר הרומי ויהודה הפכה לפרובינקיה בשליטה‬
‫רומית ישירה‪ .‬פרובינקיה היא שטח מחוץ לשטחי איטליה שנמצא תחת שלטון ישיר של רומא‪ .‬ניהול‬
‫הפרובינקיה היה בידי נציב רומי שמונה ע"י הקיסר‪.‬‬
‫מכאן החל שלטון הנציבים (המושלים) הרומאים בא"י‪ .‬שלטון הנציבים בא"י נחלק לשתי תקופות‪.‬‬
‫התקופה הראשונה התאפיינה בשקט יחסי בארץ‪ .‬בתקופה השנייה גבר המתח בין היהודים לבין השלטון‬
‫הרומי והיא הסתיימה עם פרוץ המרד הגדול בשנת ‪ 66‬לספירה‪.‬‬
‫סמכויות הנציב‪:‬‬
‫הנציב בא"י היה כפוף לקיסר הרומי ותחת חסותו של הנציב הרומי בסוריה‪ .‬היו לו סמכויות שונות‪:‬‬
‫סמכויות שיפוט‪ :‬הנציב עמד בראש המנגנון המנהלי בא"י והחזיק בידיו סמכויות שפיטה‪ .‬לעיתים השליט‬
‫שלח את הנאשם למשפט אצל הקיסר ברומא‪.‬‬
‫סמכויות צבאיות‪ :‬לנציב היה כוח צבאי שנועד לשמור על הסדר הציבורי בפרובינציה‪ .‬הכוח הצבאי היה‬
‫מורכב מהאוכלוסייה הנוכרית שחיה בא"י‪ .‬במקרה של מתיחות ומהומות גדולות שסיכנו את השלטון‬
‫בארץ‪ ,‬הנציב הרומי בסוריה שלח תגבורת צבאית‪.‬‬
‫סמכויות דתיות‪ :‬לנציב הייתה הזכות להחליף ולמנות כהן גדול‪ .‬סמכות זו העניקה לו שליטה על אוצרות‬
‫המקדש‪ .‬מבחינת האוכלוסייה היהודית הייתה זו התערבות בוטה של הרומאים בדבר החשוב ביותר לעם‬
‫היהודי‪ .‬הדבר ממחיש את איבוד העצמאות היהודית ואת אי יכולתו לנהל את חייו הרוחניים כרצונו‪.‬‬
‫סמכויות כלכליות‪ :‬הנציב היה אחראי על גביית מיסים ‪ -‬מס על יבול‪ ,‬מס גולגולת‪ ,‬מיסים לאחזקת הצבא‬
‫ועוד‪ .‬המיסים נגבו גם בצורה של עבודת כפייה למען רומא בשעת הצורך‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫מאפייני שלטון הנציבים‪ :‬לאורך תקופת הנציבים‪ ,‬התפתחה עוינות רבה ביישוב היהודי כלפי‬
‫הנציבים‪ ,‬מכיוון שרבים מהם השתמשו בכוח שהיה בידם על מנת לעשות רווח אישי והתעמרו באוכלוסייה‬
‫היהודית‪:‬‬
‫‪ .1‬העדפת האוכלוסיה הנוכרית – בתקופת הנציבים מעמדה של האוכלוסיה הנוכרית‪ ,‬תושבי הערים‬
‫ההלניסטיות בארץ‪ ,‬הלך והתחזק‪ .‬הנציבים הרומאים ראו בנכרים בני חסותם וסיייעו להם בנושאים‬
‫שונים‪ .‬בין האוכלוסיה היהודית לאוכלוסיה הנוכרית התנהל מאבק מתמיד על הבעלות על קרקעות בא"י‪.‬‬
‫מאבק זה החריף בעקבות היחס המפלה של השלטון הרומי‪.‬‬
‫‪ .2‬עושק מעשי שחיתות‪ -‬שלטון הנציבים נהג פעמים רבות בשחיתות ועשק את הקהילה היהודית‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬בתקופת הנציבים משרת הכהן הגדול הייתה נקנית בכסף‪ .‬דוגמא נוספת היא‪ ,‬הנציב פונטיוס‬
‫פילאטוס שגנב כסף מאוצר בית המקדש לשם בנייה של אמת מים חדשה בירושלים‪.‬‬
‫‪ .3‬פעילות נגד תנועות משיחיות ומורדים‪ -‬תקופות מצוקה‪ ,‬יוצרות ציפייה לגאולה‪ .‬תופעה זו אפיינה את‬
‫התקופה ורבים נשמעו למי שהאמינו שהם מושיעים או נביאים והבטיחו שהגאולה קרובה‪ .‬הנציבים‬
‫הרומיים נהגו ביד קשה עם מנהיגי התנועות המשיחיות מחשש שיעוררו תסיסה בעם‪ .‬למשל‪ ,‬בימי נציבותו‬
‫של פונטיוס פילאטוס ישו הוצא להורג כי הטיף על קרבת הגאולה‪ ,‬דבר שנתפס כמרידה בשלטון הרומאי‪.‬‬
‫‪ .4‬עול כלכלי כבד – הנציבים הרומיים ביקשו להרוויח מתפקידם ולכן כל נציב שהיה נכנס לתפקידו היה‬
‫מעלה את המיסים ומכביד מאד על העם‪ .‬נוהג זה היה כל כך נפוץ‪ ,‬שהקיסרים הרומיים השתדלו להאריך‬
‫את תקופת כהונתו של כל נציב‪ ,‬על מנת למנוע העלאה דחופה במיסים‪.‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫א‪ .‬השלימו את הקטע הבא‪ .‬השתמשו במילים המופיעות במאגר המילים למטה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 63‬לפנה"ס נוספה __________ לשטחי האימפריה הרומית‪ ,‬לאחר שצבא רומי נכנס לארץ וכבשה‪.‬‬
‫הרומאים לא אפשרו למשפחת ____________ להשאר בשלטון‪ ,‬ובמקומם ביקשו לכונן בארץ שלטון‬
‫_________ באמצעות מלך __________‪ .‬לתפקיד זה הם מינו אדם בשם _________‪ ,‬שהיה יהודי‬
‫ממוצא _________‪ .‬למלך החסות היו סמכויות רבות‪ ,‬לדוגמא הזכות ________ את העם‪ ,‬אך אלו היו‬
‫רק בנושאים ___________‪ ,‬משום שמלך חסות לא יכול היה לקיים מדיניות חוץ עצמאית‪ .‬הורדוס מלך‬
‫עד למותו‪ ,‬אז עברה הממלכה לידי __________‪ .‬לאחר כעשר שנים‪ ,‬הרומאים שלא היו מרוצים מתפקוד‬
‫בנו‪ ,‬החליטו לשלוט בארץ באופן __________ והשלטון עבר לידי _________ רומי‪ .‬בתקופת הנציבים‬
‫הרומיים התדרדרו היחסים בין השלטון הרומי ובין __________‪ .‬זאת מכיוון שרבים מן הנציבים היו‬
‫___________ וגבו מיסים רבים‪ .‬חלק מהם אף שלח את ידו לאוצר בית המקדש‪ ,‬מעשה שפגע מאד‬
‫ברגשות _________ של היהודים‪ .‬מלבד העול __________ הקשה‪ ,‬היהודים התמרמרו גם מן היחס‬
‫________ שקיבלה האוכלוסייה הנוכרית‪ ,‬שחיה בערים ___________‪ .‬מתוך מצוקתם‪ ,‬יהודים רבים‬
‫החלו להאמין בבוא _________ בקרוב‪ .‬הם החלו להקשיב וללכת אחר אנשים שראו את עצמם כנביאים‬
‫וטענו כי _________ קרבה‪ .‬הנציבים הרומיים רדפו את המנהיגים של הקבוצות __________ בעם‪,‬‬
‫מפני שראו בהם __________ על שלטונם ופחדו שהם ישכנעו את היהודים למרוד בהם‪ .‬העוינות כלפי‬
‫השלטון __________ והתסיסה החברתית בעם היהודי הביאה בסופו של דבר לפרוץ ____________‪.‬‬
‫מאגר מילים‪ :‬אדומי‪ ,‬תאבי בצע‪ ,‬המרד הגדול‪ ,‬החשמונאים‪ ,‬עקיף‪ ,‬גאולה‪ ,‬הורדוס‪ ,‬לשפוט‪ ,‬איום‪ ,‬המשיחיות‬
‫ישיר‪ ,‬פנימיים‪ ,‬נציב‪ ,‬כלכלי‪ ,‬העם היהודי‪ ,‬הרומאי‪ ,‬דתיים‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬המועדף‪ ,‬חסות‪ ,‬ההלניסטיות‪ ,‬בניו‪94 ,‬‬
‫המשיח‪.‬‬
‫המרד הגדול‬
‫בשנת ‪ 66‬לספירה פרץ הישוב היהודי במרד נגד השלטון הרומאי ביהודה‪ .‬המרד הונהג על ידי המנהיגים‬
‫המשיחיים שהבטיחו לעם כי אם יצאו למרד בשלטון רומי‪ ,‬ה' יחזק את ידם ותבוא הגאולה‪ .‬הם הבטיחו‬
‫כי יהודה תוכל להיות שוב ממלכה עצמאית‪ ,‬כפי שהייתה בעבר‪ .‬מנהיגים אלו סחפו אחריהם רבים מבני‬
‫העם הפשוט‪ .‬המורדים היהודים הצליחו להלחם ברומאים במשך ארבע שנים‪ ,‬במהלכן הרומאים הטילו‬
‫מצור על ירושלים‪ .‬אך‪ ,‬בשנת ‪ 70‬לספירה הרומאים הצליחו לבסוף להכניע את ירושלים‪ ,‬הם נכנסו לעיר‬
‫עם צבא והחריבו את בית המקדש השני‪.‬‬
‫הסיבות למרד הגדול‬
‫הסיבות למרד הגדול‬
‫סיבות דתיות‬
‫סיבות‬
‫חברתיות‬
‫סיבות כלכליות‬
‫קבוצות‬
‫משיחיות‬
‫קבוצות‬
‫קנאיות‬
‫‪ .1‬סיבות דתיות‪ :‬הנציבים ששלטו מטעם השלטון הרומי ביצעו פעולות רבות שהגבילו את חיי הדת של‬
‫היהודים ופגעו ברגשותיהם הדתיים‪ .‬לכך במספר דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ .‬הקיסר קליגולה ייצר משבר חמור כאשר הורה להציב פסל זהב בדמותו בבית המקדש‪.‬‬
‫ב‪.‬לנציבים ניתנה הסמכות למנות כוהנים גדולים‪ .‬הנציבים מכרו את התפקיד למרבה במחיר ולמי ששיתף‬
‫עמם פעולה‪ .‬למשל‪ ,‬הנציב גרטוס מינה ארבעה כוהנים גדולים במהלך ‪ 11‬שנות כהונתו‪.‬‬
‫‪ .2‬סיבות חברתיות‪ :‬מראשית הכיבוש הרומי התחזק מעמד הנוכרים בארץ ישראל‪ .‬הנציבים גילו כלפיהם‬
‫אהדה והעדיפו אותם על פני היהודים‪ .‬כך החריף המתח בין היהודים והנכרים‪ .‬למשל‪ ,‬בקיסריה פרץ ויכוח‬
‫כאשר היהודים טענו שקיסריה היא עיר יהודית כי הורדוס שהיה מלך יהודי בנה אותה ומנגד‪ ,‬הנוכרים‬
‫טענו שהעיר נבנתה ע"י הורדוס עבורם‪ .‬הקיסר נירון הכריע כשקבע שהעיר אינה יהודית‪ .‬כתוצאה‪ ,‬פרצו‬
‫מהומות ובהשפעתן החלו מעשי אלימות בערים הלניסטיות אחרות‪ ,‬כעכו ואשקלון‪.‬‬
‫‪ .3‬סיבות כלכליות‪ :‬בתקופה זו לאוכלוסיה היהודית בא"י היו בעיות כלכליות מגוונות‪:‬‬
‫א‪ .‬היווצרות מעמדות ‪ -‬בחברה היהודית בא"י התקיים פער חברתי עצום בין מעמדות‪ .‬בראש הסולם עמדו‬
‫המשפחות העשירות ‪ -‬האצולה החילונית והכוהנים הגדולים‪ .‬האצולה החילונית התעשרה ממסחר עם‬
‫הנוכרים ומקידום האינטרסים שלה ע"י מתן שוחד לשלטון‪ .‬הכוהנים מינו את בני משפחותיהם למשרות‬
‫בבית המקדש ולקחו את המעשרות מהאיכרים‪ .‬בתחתית הסולם היו האיכרים שלא יכלו לעמוד בעול‬
‫המיסים הכבד ורבים מהם איבדו את אדמותיהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מעשי העושק של הנציבים ‪ -‬הנציבים עשקו פעמים רבות את האוכלוסייה היהודית‪ .‬כך למשל‪ ,‬צבא‬
‫הרומאים היה מגיע לכפרים ושודד את היבול‪ .‬מעשים אלו תרמו לעוני הרב‪.‬‬
‫ג‪ .‬מיסים רבים ‪-‬השלטון הרומי הטיל על הפרובינקיה יהודה מיסים כבדים‪ .‬הטלת המיסים עוררה‬
‫התנגדות כי בנוסף לנטל הכלכלי סימלו המיסים את השעבוד ואת אובדן החירות של יהודה‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫‪ .4‬קבוצות משיחיות‪ :‬תחת שלטון האימפריה הרומית הלכו ופשטו אמונות משיחיות‪ ,‬כלומר אנשים רבים‬
‫החלו להאמין בבוא המשיח ובגאולה הקרבה‪ .‬כך קמו "נביאים" ו"משיחים" נלהבים‪ ,‬שבישרו להמון העם‬
‫כי נשלחו בידי שמיים להושיע אותו מכל צרותיו‪ .‬התפשטותן של תקוות משיחיות והיסחפות האנשים‬
‫אחרי משיחי השקר מעידות על הכמיהה העזה לגאולה‪ .‬התגובה החריפה של השלטון הכעיסה עוד יותר‬
‫את המאמינים והייתה סיבה נוספת למרוד‪.‬‬
‫‪ .5‬קבוצות קנאיות‪ :‬המצוקה הכלכלית‪ ,‬האבטלה וניגודי המעמדות יצרו שכבה של אנשים שקיווי לשנות‬
‫את הסדר החברתי‪-‬כלכלי ולהביא לסילוק רומא‪ .‬קבוצת קנאים שהתחזקה בתקופה זו היא הסיקריים‪.‬‬
‫קבוצה זו כונתה כך מכיוון שהם נהגו להחביא סיקה (פגיון) מתחת לבגדיהם‪ .‬מטרתם של הסיקריים‬
‫הייתה למרוד בשלטון הרומאי ולפעול נגד משתפי פעולה איתו‪ .‬הם האמינו שעדיף למות מאשר לחיות ללא‬
‫חירות‪ .‬ככל שגברה מצוקת העם‪ ,‬השפעתם גדלה וכך גם השאיפה למרד‪.‬‬
‫הויכוח על היציאה למרד‬
‫הויכוח על היציאה למלחמה‪ -‬העמדות‬
‫תומכים‬
‫קיצוניים‪ /‬קנאים‬
‫מתנגדים‬
‫המתונים‬
‫אמונה בשלטון מלכות שמיים‬
‫חשש לחורבן בית המקדש וירושלים‬
‫שינוי חברתי‬
‫הכיבוש הוא עונש אלוהי‬
‫פחד מאיבוד החירות שניתנה‬
‫ליהודים‬
‫עמדת התומכים במרד‪ :‬במחנה זה היו קבוצות הקנאים ועניי העם שאותם הם הצליחו לגייס‪ .‬השקפת‬
‫עולמם הייתה שאין לקבל את שלטונה של רומא בארץ‪ .‬הם פעלו בנחרצות רבה נגד צבא הרומאים מתוך‬
‫אמונה שאלוהים עומד לצידם ובבוא הזמן יתערב במלחמה ויטה את הכף לטובתם‪ .‬כלומר‪ ,‬הם האמינו‬
‫בכך שהמרד יצליח‪ .‬בין הנימוקים‪:‬‬
‫א‪ .‬הקנאים סרבו להכיר בשלטון בשר ודם והאמינו בשלטון מלכות השמים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביטול הפער החברתי שנוצר ע"י השלטון הרומי אשר חיזק קבוצות מסוימות בחברה היהודית ופגע‬
‫ברוב העם‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫עמדת המתנגדים למרד‪ :‬במחנה זה היו אנשים בעלי עמדה מתונה ‪ -‬האצולה החילונית ומשפחות הכהונה‬
‫הגדולה‪ .‬אלו עודדו מדיניות של איפוק‪ .‬חששם היה שמעמדם יפגע והם האמינו שאין סיכוי למרד להצליח‪.‬‬
‫בין הנימוקים‪:‬‬
‫א‪ .‬חשש לחורבן בית המקדש וירושלים ‪ .‬למרד נגד הרומאים אין סיכוי והרומאים עשויים להרוס את‬
‫המקדש‪ ,‬המרכז הרוחני הדתי של עם ישראל‪ .‬זה עלול להיות נזק בלתי הפיך‪.‬‬
‫ב‪ .‬השעבוד הרומאי הוא גזירה משמים על החטאים של היהודים‪ :‬הפילוג בעם ‪ ,‬השנאה בין חלקי העם‪,‬‬
‫השפעת התרבות ההלניסטית על הרבה יהודים וירידה מוסרית של הכהונה הגדולה‪ .‬כל עוד העם היהודי‬
‫לא יתקן את מעשיו ימשיכו הרומאים לשלוט‪.‬‬
‫ג‪ .‬גם תחת השלטון הרומאי ניתנת חירות לקיים את הפולחן הדתי‪ :‬עלייה לרגל‪ ,‬קורבנות ועוד‪ .‬אוטונומיה‬
‫זו עלולה להתבטל אם המרד לא יצליח‪.‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫לפניכם משפטים בנושא המרד הגדול‪ ,‬קבעו לגבי כל משפט אם הוא נכון או לא נכון‪ .‬העזרו במשפטים‬
‫הנכונים על מנת לכתוב סיכום בנושא המרד הגדול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנציבים היו אחראים על משרת הכהן הגדול והיו מוסרים אותה לכל המרבה במחיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתקופת הנציבים התפשטה ביהודה האמונה המשיחית ואנשים רבים האמינו כי הגאולה קרבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנציב הרומי קליגולה ציווה להעניק במתנה פסל של עצמו לבית המקדש‪ ,‬על מנת להוסיף לעושרו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המתנגדים למרד טענו כי תחת השלטון הרומאי יש ליהודים אוטומיה דתית מסוימת אותה הם‬
‫עלולים לאבד לגמרי אם המרד יכשל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המתונים בעם טענו כי יש לצאת למרד במהירות האפשרית‪ ,‬לפני שהשלטון הרומאי יביא לחורבן‬
‫בית המקדש וירושלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המרד הגדול נמשך ארבע שנים ובסופו נכבשה ירושלים ונחרב בית המקדש השני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מנהיגי הקבוצות הקנאיות סרבו לקבל שלטון בשר ודם על יהודה והאמינו רק בשלטון ה'‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האיכרים הפשוטים נמשכו אחר המנהיגים המשיחיים והקנאיים בעיקר מכיוון שמצבם הכלכלי‬
‫היה כל כך קשה תחת שלטון הנציבים והם רצו לשנות את המציאות בה חיו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במהלך שלטון הנציבים היה מתח רב בין יהודים ונכרים בארץ‪ ,‬אם כי דווקא בקיסריה חיו‬
‫יהודים ונכרים זה ליד זה ביחסי שכנות טובים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המיסים הרבים שהטילו הנציבים הביאו למירמור בעם גם בשל המצב הכלכלי הקשה‪ ,‬אך גם‬
‫מכיוון שהמיסים סימלו את השיעבוד לרומא‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫פרק ג – בין ייאוש לבנייה‪:‬‬
‫מירושלים ליבנה‬
‫הנושאים הנלמדים‪:‬‬
‫א‪ .‬המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש‬
‫ב‪ .‬בניית המרכז ביבנה‪ :‬עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש‬
‫‪98‬‬
‫המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש‬
‫המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש‬
‫אווירת הייאוש עקב‬
‫התבוסה ויחס הרומאים‬
‫אובדן המרכז של‬
‫הציבור היהודי‬
‫פגיעה דמוגראפית‬
‫השלכות דתיות‬
‫נזק למשק החקלאי‬
‫השלכות מוסדיות‬
‫חשש מפני הכחדת הישוב‬
‫בא"י והעם היהודי‬
‫הטלת מיסים‬
‫ההרס והדיכוי שלאחר המרד הגדול‪ ,‬הנחיתו מכה נוראה על העם היהודי‪:‬‬
‫‪ .9‬אווירת הייאוש עקב התבוסה ויחס הרומאים‪ :‬במשך ארבע שנות המרד היישוב היהודי נפגע קשות‬
‫וגם לאחריו השלטון הרומי המשיך לפגוע ביישוב היהודי ולנהוג בו ביד קשה‪:‬‬
‫א‪ .‬פגיעה דמוגרפית– על פי מקורות רומיים למעלה מחצי מליון יהודים נהרגו‪ .‬בנוסף‪ ,‬קרוב ל‪ 100-‬אלף‬
‫יהודים נלקחו בשבי כדי לשמש כעובדי מכרות‪ ,‬גלדיאטורים ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬נזק למשק החקלאי‪ -‬הרומאים שרפו את שדותיהם של היהודים‪ ,‬הרסו בתים וגדעו יערות‪ .‬לאחר‬
‫הכיבוש‪ ,‬אדמות נלקחו לצרכיו הפרטיים של הקיסר והצבא הרומי‪ ,‬חלקן נמכרו לאזרחים רומים או‬
‫ליהודים ששיתפו פעולה עם הרומאים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטלת מיסים‪ -‬על היהודים הוטלו מיסים רבים שהקשו כלכלית על היישוב‪ .‬המס המשפיל ביותר‬
‫כונה "המס היהודי" – מס מיוחד ליהודים בארץ ובתפוצות ששולם למקדש יופיטר (אבי האלים‬
‫הרומאי) ומסמל את ניצחון אלוהיי רומי על אלוהיי ישראל‪.‬‬
‫מצב קשה זה הביא לתחושת ייאוש‪ .‬הדיכוי האכזרי של המרידה וההרס שבא בעקבותיה‪ ,‬גרמו‬
‫להתמוטטות רוחנית בקרב אלה שהאמינו שאלוהי ישראל יגן על ירושלים‪ ,‬המקדש והעם היהודי‪.‬‬
‫‪ .2‬אובדן מרכז החיים היהודיים‪ :‬ביהמ"ק היה מרכז החיים היהודיים‪ ,‬לחורבנו היו השלכות‪:‬‬
‫א‪ .‬השלכות דתיות‪ :‬חורבן בית המקדש הביא לביטול עבודת הקודש‪ ,‬שנעשתה בעיקר ע"י הקרבת‬
‫קורבנות‪ .‬עקב כך‪ ,‬נוצר חוסר ידיעה כיצד להמשיך ולקיים חיים יהודיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעמדה של ירושלים‬
‫כמרכז דתי התערער‪ .‬נפסקה העלייה לרגל מרחבי העולם לעיר‪ ,‬תרומת "מחצית השקל" לבית המקדש‬
‫הופסקה וירושלים חדלה למלא תפקיד פעיל של מרכז דתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬השלכות מוסדיות‪ :‬עם חורבן בית המקדש‪ ,‬נפגעו המוסדות השתיים שהנהיגו את העם‪ .‬כוחה של‬
‫שכבת הכהונה נפגע מכיוון שהתפרנסה מעבודת המקדש ושאבה את כוחה משליטתה בבית המקדש‪.‬‬
‫משרת הכהן הגדול הפסיקה להתקיים וליהודים לא היה עוד נציג מול השלטון הרומי‪.‬‬
‫‪ .3‬החשש מפני הכחדת הישוב בא"י והעם היהודי‪ :‬בעקבות חורבן בית המקדש ההרגשה הייתה‬
‫שהחיים היהודיים קרסו והחלו לעלות שאלות‪ :‬איך שומרים על הקשר בין היהודים בארץ ישראל‬
‫ובתפוצות ועל אחדותו של העם? איך ממשיכים ללא ההנהגה שקרסה? איך מקיימים פולחן יהודי ללא‬
‫בית המקדש? נוצר חשש כי משמעות החורבן הינה סכנה קיומית ליהדות שתעלם‪ .‬העובדה שהיישוב‬
‫היהודי בא"י קטן בהרבה בגלל המרד‪ ,‬רק הוסיפה לחששות אלו‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫בניית המרכז ביבנה‪ :‬עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש‬
‫בניית המרכז ביבנה‬
‫הנהגה‬
‫פעולות שמבטאות את העיצוב המחודש‬
‫של החיים היהודיים ללא מקדש‬
‫רבי יוחנן בן זכאי‬
‫כינון הנשיאות ובית הדין הגדול כמוסדות‬
‫מרכזיים של העם היהודי‬
‫רבן גמליאל‬
‫קביעת מיקומו של בית הכנסת כמקום פולחן‬
‫במקום בית המקדש‬
‫קביעת דרכי כפרת עוונות ופולחן כחלופה‬
‫להקרבת קורבנות‬
‫קביעת הלכה אחידה המחייבת את כולם‬
‫ברכת הכוהנים‬
‫תקיעה בשופר‬
‫התקנות העיקריות שתוקנו ביבנה‬
‫שבירת כוס בחופה‬
‫המנהיגות הרוחנית של דור החורבן‪ ,‬רבנים המכונים "חכמי יבנה"‪ ,‬לא התעלמה מן המבוכה‬
‫והייאוש של הציבור‪ .‬סביב רבי יוחנן בן זכאי התאספו חכמים ביבנה ובמקום התפתח מרכז‬
‫ההנהגה החדש של העם‪ .‬ביבנה הוקם בית מדרש ובית דין‪ .‬במרכז ביבנה פעלו החכמים בניסיון‬
‫לתת מענה למציאות החדשה שנוצרה ולהנהיג אורח חיים חדש מיד לאחר השבר שיצר החורבן‪.‬‬
‫פעולות שמבטאות את עיצוב החיים היהודיים ללא המקדש‪:‬‬
‫א‪ .‬כינון הנשיאות ובית הדין הגדול כמוסדות מרכזיים של העם היהודי‪ :‬בימיו של ריב"ז הוקם‬
‫בית הדין הגדול ביבנה אשר ירש חלק מתפקידי הסנהדרין‪ ,‬אך לא היה ביכולתו לשפוט כי‬
‫היהודים איבדו את סמכויות השיפוט לאחר החורבן‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשיבותו הייתה גדולה‪ ,‬כיוון שהוא‬
‫מילא תפקידים שהיו קשורים קודם לכן עם המקדש ואף שימש כהנהגה הבלעדית של היהודים‪.‬‬
‫בבית הדין נקבע הלוח העברי שלפיו נקבעו החגים‪ ,‬פעולה שהתבצעה בעבר בבית המקדש‪.‬‬
‫ב‪ .‬קביעת מיקומו של בית הכנסת כמקום פולחן‪ :‬לאחר החורבן בתי הכנסת נעשו למוקד פולחן‬
‫חלופי לעבודת הקודש‪ ,‬שהייתה נעשית עד אז בבית המקדש‪ .‬בתי כנסת היו קיימים גם בימי הבית‬
‫השני‪ ,‬אלא שאז הם שימשו מוקד פולחן מקביל ומשלים לבית המקדש‪ .‬בדור שלאחר החורבן נבנו‬
‫בתי כנסת רבים והתפילה הועמדה במרכז עבודת הקודש‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫ג‪ .‬קביעת דרכי כפרת עוונות ופולחן כחלופה להקרבת קורבנות‪ :‬ריב"ז וחכמי יבנה קבעו כי לימוד‬
‫התורה‪ ,‬התפילה וקיום המצוות הן התחליף לעבודת האל‪ ,‬במצב בו אין אפשרות להקריב‬
‫קורבנות‪ .‬חכמי יבנה גיבשו נוסח אחיד לתפילה‪ ,‬שנאמרת שלוש פעמים ביום‪ .‬התפילות נקבעו על‬
‫שם הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש (שחרית‪ ,‬מנחה וערבית) והתקיימו בזמנים בהם נהוג היה‬
‫להקריבם‪ .‬כמו כן ‪ ,‬לגמילות חסדים העניק ריב"ז תפקיד מרכזי בכפרה על חטאים‪ .‬חשיבותן של‬
‫פעולות אלו היא שהן ניתנות לביצוע על‪-‬ידי כל אדם‪ ,‬ולא רק על‪-‬ידי הכוהנים בבית המקדש‪.‬‬
‫ד‪ .‬קביעת הלכה אחידה המחייבת את כולם‪ :‬בשל הפילוג הרב בעם היהודי שנוצר בתקופת בית‬
‫שני‪ ,‬חכמי יבנה הבינו כי עליהם להכריע באופן סופי במחלוקות הלכתיות שונות‪ .‬על‪-‬מנת ליצור‬
‫הלכה אחידה‪ ,‬חכמי יבנה פסקו שבכל מחלוקת יש להכריע לפי דעת הרוב‪ .‬כמו כן‪ ,‬בדור יבנה‬
‫נחתם כנראה החלק האחרון של התנ"ך ולא ניתן היה עוד להוסיף אליו דבר‪ .‬כך ביבנה החל תהליך‬
‫של יצירת יהדות מגובשת ואחידה יותר מזו של ימי הבית השני‪.‬‬
‫ה‪ .‬תקנות עיקריות שתוקנו ביבנה‪ :‬ביבנה תוקנו תקנות שנועדו להעביר את עבודת האל מחוץ‬
‫למקדש ובכך אפשרו את המשך קיומם של החיים היהודיים‪ .‬תקנות אלו הביאו לביסוס מעמדו‬
‫של בית הכנסת‪ ,‬כמקום מקודש ועיצבו את זיכרון חורבן בית המקדש‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הן עזרו לציבור‬
‫להשלים עם החורבן ולצד זאת‪ ,‬הן טיפחו את זכר המקדש‪ .‬התקנות מתחלקות לשני סוגים‪:‬‬
‫תקנות זכר למקדש‪ :‬תקנות שהתאימו את הפולחן הדתי למציאות החדשה‪ .‬דוגמאות‪:‬‬
‫ברכת הכוהנים ‪ -‬בזמן שבית המקדש היה קיים נהגו הכוהנים לומר את ברכת הכוהנים ברגליים‬
‫יחפות‪ .‬חלק מהחוקרים משערים שמקובל היה לברך ברכה זו גם בבתי הכנסת‪ ,‬מבלי שהכוהנים‬
‫יחלצו את נעליהם‪ .‬ריב" ז תיקן שעל הכוהנים המברכים את הקהל בבתי הכנסת לחלוץ את‬
‫נעליהם‪ ,‬כפי שהיה מקובל בבית המקדש‪.‬‬
‫תקיעה בשופר בראש השנה שחל בשבת – בתקופת בית שני נהגו לתקוע בשופר גם בבית המקדש‬
‫וגם בבתי הכנסת‪ .‬אולם כאשר חל ראש השנה ביום שבת תקעו בשופר בבית המקדש בלבד‪ .‬ריב"ז‬
‫תיקן שמותר לתקוע בשופר בראש השנה‪ ,‬גם אם הוא חל ביום שבת‪ ,‬במקום שבו נמצא בית דין‪.‬‬
‫תקנות זכר לחורבן ‪ :‬תקנות ששינו את הפולחן הדתי‪ .‬דוגמאות‪:‬‬
‫שבירת הכוס בחופה ‪ -‬בתקופת יבנה נוסף לטקס החופה המנהג להזכיר את החורבן‪ .‬אז היה נהוג‬
‫להניח אפר על ראשו של החתן כזכר לחורבן‪ .‬מאוחר יותר התקבע הנוהג של שבירת הכוס תוך כדי‬
‫אמירת המשפט "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני‪ ."...‬כך‪ ,‬הוכנס חורבן בית המקדש לכל טקס‬
‫חתונה יהודי מאז ועד היום‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫שאלות להבנת הטקסט‬
‫א‪ .‬התאימו בין מטרות חכמי יבנה ובין הפעולות שעשו למימוש מטרות אלו‪ .‬שימו לב‪ ,‬כי למטרה‬
‫אחת יכולות להתאים כמה פעולות שונות‪.‬‬
‫מטרות‬
‫פעולות‬
‫לאפשר פולחן מחוץ לבית המקדש‬
‫כינון הנשיאות ובית הדין הגדול‬
‫להעלות את מעמדם של בתי הכנסת‬
‫קביעת התפילה בבתי הכנסת כעבודת ה' חשובה‬
‫לאפשר לכל אדם לעבוד את ה'‬
‫קביעת גמילות החסדים כדרך לכפר על עוונות‬
‫לעזור לעם להשלים עם חורבן בית המקדש‬
‫חתימת התנ"ך‬
‫לוודא שזכר המקדש לא ישכח על ידי העם היהודי‬
‫תקנת ברכת הכהנים ברגליים יחפות בבתי הכנסת‬
‫למנוע פילוג בעם היהודי‬
‫קביעת דרך להכריע במחלוקות הלכתיות‬
‫להקים הנהגה חדשה לעם היהודי‬
‫שבירת הכוס על יד יהחתן תחת החופה‬
‫ב‪ .‬בחרו שניים מההיבטים השונים של המשבר שעבר על החברה היהודית בעקבות חורבן בית‬
‫המקדש והסבירו בעזרת שתי פעולות שונות כיצד חכמי יבנה התמודדו עמם‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫שאלות בגרות לתרגול‬
‫פרק א – יהודה בתקופה הפרסית‬
‫הצהרת כורש‪:‬‬
‫‪ .9‬הציגו את מדיניות כורש כלפי העמים היושבים באימפריה הפרסית והסבירו כיצד מדיניות זו‬
‫באה לידי ביטוי בהצהרת כורש‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבירו שני מניעים למתן הצהרת כורש והציגו שני טיעונים התומכים במהימנותה של הצהרת‬
‫כורש‪.‬‬
‫‪ .3‬הציגו את התוכן של הצהרת כורש והסבירו את השפעתה‪.‬‬
‫בניית בית המקדש‪:‬‬
‫‪ .9‬ציינו שלושה קשיים שגרמו לעיכוב בבניית בית המקדש בירושלים והסבירו במה כל אחד‬
‫מהקשיים שציינתם גרם לעיכוב זה‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבירו כיצד החזקת הגישה הבדלנית השפיעה על עיכוב בניית בית המקדש השני‪.‬‬
‫‪ .3‬הסבירו כיצד פקידי השלטון הקשו על בניית בית המקדש השני ותארו את חידוש הבנייה‬
‫וחנוכת בית המקדש‪.‬‬
‫‪ .4‬הסבירו שניים מהאתגרים שעמם התמודדו שבי ציון‪ :‬אתגר אחד הקשור ליחסים עם‬
‫האוכלוסייה הנוכרית ואתגר אחד הקשור לבניית בית המקדש‪.‬‬
‫‪ .5‬הציגו את הפעילות בבית המקדש ובסביבתו בתחום הדתי ובתחום הכלכלי והסבירו במה‬
‫תרמה פעילות זו למרכזיות של בית המקדש בחיי היהודים‪.‬‬
‫‪ .6‬הסבירו מה היה מעמדו של בית המקדש השני בתקופה הפרסית בחיי היהודים בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫עזרא ונחמיה‪:‬‬
‫‪ .9‬תארו שתיים מפעולותיו של עזרא לגיבוש שבי ציון והסבירו כיצד פעולות אלו מבטאות את‬
‫מטרותיו של עזרא‪.‬‬
‫‪ .2‬תארו שתי פעולות של נחמיה ביהודה שעוררו התנגדות‪ .‬הסבירו מה רצה נחמיה להשיג‬
‫באמצעות כל אחת מפעולות אלו ומדוע הן עוררו התנגדות‪.‬‬
‫‪ .3‬הציגו פעולה אחת של נחמיה בתחום הביטחוני ופעולה אחת בתחום החברתי‪-‬כלכלי‪ .‬מה היו‬
‫הקשיים בהם נתקל בפעולות אלו והאם הצליח בהן?‬
‫‪ .4‬הסבירו מה היו מניעיו של עזרא לעלות לא"י ומה היו הסמכויות שניתנו לו‪.‬‬
‫‪ .5‬השוו בין מנהיגותו של עזרא למנהיגותו של נחמיה‪ .‬בתשובתכם התייחסו לסמכויות המנהיגים‪,‬‬
‫אישיותם ולתחומי פעילותם‪.‬‬
‫‪ .6‬כיצד פעולותיהם של נחמיה ועזרא מבטאות את הניסיון לעיצוב זהות יהודית בימי שיבת ציון?‬
‫‪ .7‬הציגו את עיקרי האמנה שנחתמה בתקופת נחמיה ותארו את חשיבותה של האמנה‪.‬‬
‫‪ .1‬הציגו את נימוקיהם של המתנגדים לשלטונו של נחמיה‪.‬‬
‫‪ .1‬הסבירו מהי הגישה הבדלנית ומהי הגישה האוניברסאלית‪ .‬תארו כיצד באה לידי ביטוי‬
‫המחלוקת בין התומכים בכל אחת מהגישות בימי שיבת ציון‪.‬‬
‫‪ .91‬מדוע הפכה הגישה הבדלנית לגישה המובילה בימי שיבת ציון?‬
‫‪113‬‬
‫פרק ב – ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן המקדש‬
‫דפוסי השלטון הרומאי בארץ‪-‬ישראל‪:‬‬
‫‪ .9‬הסבירו מדוע העדיפו הרומאים לנקוט במדיניות של שלטון עקיף באמצעות שליטים מקומיים?‬
‫‪ .2‬הציגו את הפעולות העיקריות שנקט הורדוס בזמן שלטונו‪.‬‬
‫‪ .3‬מהי מדיניות השלטון העקיף שנקטו הרומאים? הסבירו כיצד שירתה מדיניות זו את‬
‫האינטרסים של רומא‪.‬‬
‫‪ .4‬הסבירו פעולה אחת של הורדוס שנועדה לחזק את תמיכת היהודים בשלטונו ופעולה אחרת שלו‬
‫שנועדה לחזק את תמיכת הרומאים בשלטונו‪.‬‬
‫‪ .5‬הציגו את מאפייני שלטונם של הנציבים שהובילו לעוינות ליישוב היהודים ולהעדפת הלא‪-‬‬
‫יהודים בארץ‪.‬‬
‫‪ .6‬מהי מדיניות השלטון הישיר שנקטו הרומאים? הסבירו מה היו תפקידי הנציבים הרומאים‬
‫וסמכויותיהם‪.‬‬
‫המרד הגדול‪:‬‬
‫‪ .9‬הסבירו את המחלוקת על היציאה למרד הגדול‪ .‬בתשובתכם ציינו מי תמך ביציאה למרד ומי‬
‫התנגד לה וכן הסבירו שני נימוקים של כל אחד מהצדדים‪.‬‬
‫‪.2‬הסבירו את הגורמים למתח בין יהודים לנוכרים בארץ ישראל בתקופת הנציבים הרומאים‪.‬‬
‫כיצד הוביל מתח זה לפרוץ המרד הגדול?‬
‫‪ .3‬הסבירו שני גורמים כלכליים לפרוץ המרד הגדול‪.‬‬
‫פרק ג – בין ייאוש לבנייה‪ :‬מירושלים ליבנה‬
‫המרכז ביבנה‪:‬‬
‫‪ .9‬תארו את המשבר בחברה היהודית לאחר חורבן בית המקדש והסבירו את הסכנות שנשקפו‬
‫לחברה היהודית עקב משבר זה‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו את הבעיות איתן התמודדו חכמי יבנה לאחר החורבן‪.‬‬
‫‪ .3‬תארו את ההשלכות הדתיות ואת ההשלכות המוסדיות של חורבן בית המקדש‪.‬‬
‫‪ .4‬תארו את המשבר שנוצר בעם היהודי עקב חורבן בית המקדש‪.‬‬
‫‪ .5‬הציגו שלוש תקנות של ריב"ז או של רבן גמליאל והסבירו במה הן סייעו לעם להתמודד עם‬
‫המשבר לאחר החורבן‪.‬‬
‫‪ .6‬תארו את השינוי שחל במעמדם ובחשיבותם של התפילה‪ ,‬לימוד התורה וגמילות החסדים בדור‬
‫שלאחר חורבן בית המקדש‪ .‬הסבירו כיצד סייע שינוי זה ליהודים להתמודד עם משבר החורבן‪.‬‬
‫‪ .7‬תארו שלוש פעולות של ריב"ז ו‪/‬או רבן גמליאל והסבירו כיצד הן סייעו לביסוס המרכז ביבנה‪.‬‬
‫‪114‬‬