‫"חזון ומציאות" – סיור בהר הרצל‬ ‫רציונאל‬ ‫הסיור הינו אחת מן המשבצות המרכזיות והחשובות בסמינר תעודת זהות בפעילויות נוספות‬ ‫בנושא זהות ישראלית‪ -‬אזרחית‪ .‬מטרת הסיור להמחיש למשתתף ארבע גישות שונות מתוך כלל‬ ‫הגישות הקיימות לאופייה של מדינת ישראל ( גישת מדינת התורה‪ ,‬גישת מדינת כל אזרחיה‪ ,‬גישת‬ ‫מדינת העם היהודי וגישת מדינת לאום יהודית‪-‬תרבותית‪).‬‬ ‫דרך הסיור נבחן כיצד הזהות היהודית משולבת כמרכיב בזהות הישראלית ולבחון את אופייה‬ ‫היהודי‪-‬דמוקרטי של מדינת ישראל‪ .‬מצד אחד התייחסות לרוב היהודי של אוכלוסייתה‪,‬‬ ‫באידיאולוגיה הציונית ובחזון שיבת ציון‪ ,‬בזיקתה של המדינה ליהדות התפוצות ולתרבות‬ ‫ההיסטורית היהודית‪ ,‬בסמלים ובטקסים של המדינה‪ ,‬ומצד שני כמדינה דמוקרטית המחויבת‬ ‫לשוויון זכויות ומעמד של כל אזרחיה‪ ,‬יהודים ולא יהודים כאחד‪.‬‬ ‫במובנים מסוימים ממשיך הסיור את אלמנט המפגש עם המציאות הישראלית מחוץ לכיתה‪ ,‬אלא‬ ‫במפגש עם עיר הבירה‪/‬קודש‪ :‬עצם ההגעה אליה‪ ,‬השיטוט במרחבי החיים של העיר [מרכז העיר‪/‬‬ ‫השוק במשימת הצילום] וכעת המפגש עם אחד מסמלי הישראליות האולטימטיביים‪ -‬מפגש עם‬ ‫המישור הסמלי שלה‪.‬‬ ‫במהלך הסיור יפגשו המשתתפים ארבע דמויות‪( .‬ניתן לומר למשתתפים מראש שנפגוש כמה‬ ‫'דמויות' לאורך המסלול‪ .‬לא כדאי להשתמש במלה 'שחקנים'‪ ,‬כדי לא להרוס את האפקט‪ ,‬אך כן‬ ‫להכין אותם לקראת המפגש‪ ,‬כדי שלא יבלו את רב הזמן בלנחש האם זו דמות אמיתית או לא‪)..‬‬ ‫במקביל לעובדה שהסיור ממחיש באמצעות השחקנים ‪ 4‬גישות לזהותה של המדינה‪ ,‬הסיור גם‬ ‫משקף את זה דרך החיבור הגיאוגרפי לאחד הסמלים של הישראליות‪ -‬הר הרצל ומה שמרוכז בו‪:‬‬ ‫גדולי האומה [מיהם‪ ,‬למה?] השכול [מי‪ ,‬למה?] החיבור ליד ושם [יהדות‪ /‬ישראליות? חו"ל‪/‬‬ ‫ארצישראליות?]‬ ‫תוך כדי המפגשים השונים יעלו לדיון שאלות המבקשות מן המשתתפים להגיב לאמירות ולטענות‬ ‫של כל אחת מן הדמיות השונות‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫‪ .1‬הכרות עם ארבע גישות מרכזיות לדמותה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬בחינת המורכבות באופייה הציבורי של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪-‬‬ ‫דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .3‬היכרות בסיסית עם הר הרצל‪ ,‬האישים הקבורים בו והקשר בינם ובין דמותה של‬ ‫מדינת ישראל כיום והקונפליקטים המצויים בה‪.‬‬ ‫התחנות בהר‬ ‫(בפועל לא כל קבוצה תלך בין התחנות בסדר הזה בהכרח)‬ ‫‪1‬‬ ‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬ ‫‪‬‬ ‫רחבת הכניסה להר הרצל‪ -‬שם נפגוש את עידו הסטלן המבקש כי מדינת ישראל תהא מדינה‬ ‫כלל אזרחיה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבר זאב ז'בוטינסקי– בתחנה זו נפגוש את עומרי הברסלבר המייצג את גישת מדינת תורה‬ ‫‪‬‬ ‫קבר רבין‪ -‬בתחנה זו נפגוש את קורל‪ ,‬יורדת מהארץ‪ ,‬המייצגת את גישת מדינת העם היהודי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבר הרצל‪ -‬בתחנה זו נפגוש את יגאל הגנן‪ ,‬המייצג את גישת מדינת לאום יהודית‪-‬תרבותית‬ ‫‪ 4‬הגישות המוצגות בסיור‬ ‫(מסודרות בהתאמה לדמויות המופיעות לעיל)‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדינת כל אזרחיה‪-‬מדינה שזהותה מנותקת מסממנים אתניים‪ ,‬דתיים ותרבותיים‪ .‬בגישה זו‬ ‫בא לידי ביטוי בין היתר חוקי‪-‬ההגירה והאזרחות שלה שאינם מעדיפים אזרחים שמוצאם‬ ‫(באמצעות בחינת השתייכותם האתנית הוא בעל קשר לאומי לאותה מדינה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גישת מדינת תורה‪ -‬מדינת ישראל צריכה להתנהל על‪-‬פי חוקי ההלכה היהודית‪ ,‬תונהג‬ ‫בהשראת גדולי התורה ותקדם ערכים כמו לימוד תורה ושמירת מצוות‬ ‫‪‬‬ ‫גישת מדינת העם היהודי‪-‬המדינה צריכה להוות מרכז עבור כלל יהודי העולם‪ ,‬אשר חלקם‬ ‫יעלו אליה וחלקם יישארו בארצותיהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גישת מדינת לאום יהודית‪-‬תרבותית‪ -‬מדינת ישראל צריכה להיות בעלת אופי תרבותי היונק‬ ‫מהמסורת ומהמורשת היהודית‪ ,‬אך אינו מחויב כלפי ההלכה והדת היהודית‪.‬‬ ‫דגשים חשובים ביותר!‬ ‫‪‬‬ ‫המנחה המוביל את הקבוצה נדרש לספק ידע אודות התחנות השונות ולכן‪ ,‬חייב להיות בקיא‬ ‫בידע על ההר עצמו בכלל ועל התחנות השונות בפרט‪[ .‬על פי ה"נספחים" בסוף המערך] ואפילו‬ ‫[לסתום אזנים חזק] להדריך בהן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המנחה הוא מוביל הסיור ולא השחקן‪ .‬השחקן צריך להמתין לזמן מתאים להשתלבות‪ .‬גם‬ ‫במידה והשחקן התערב‪ -‬מותר לנהוג בו כפי שהייתם נוהגים לו לא היה שחקן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המנחה מוביל את הדיון לאחר שהשחקן מסיים את ה"מונולוג שלו" והשחקן אינו "חבל‬ ‫ההצלה" של המנחה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נדרשת התמצאות בסיסית בהר‪ -‬למי שאין‪ -‬מוזמן לפנות לרכז היום ולבקש סיוע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעלו בהתאם ובצמוד לטבלת השליטה שתהיה בתדרוך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התמקדו עם המשתתפים בתכנים ולא בשאלת האותנטיות של השחקנים‪.‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫ הסבר על התחנה ‪ -----‬הופעה של שחקן ‪ -----‬עיבוד קצר של דבריו ‪ -----‬מעבר לתחנה הבאה‬‫כל מנחה יקבל מהרכז (בדרך כלל בתדרוך לקראת הפעילות) טבלה ובה שעות בהן הוא אמור‬ ‫להגיע לתחנות השונות ולהיפגש עם שחקן‪ .‬בכל תחנה יתחיל המנחה בהסבר של כמה דקות על‬ ‫המקום הספציפי בו אנו עומדים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬ ‫לאחר שיסתיים ההסבר יפנה השחקן אל המנחה והקבוצה‪ ,‬יבקש (או שלא‪ )..‬להפריע לרגע‪,‬‬ ‫ויתחיל בנאום הקצר שלו‪ .‬נאומיהם של השחקנים הם בין ‪ 4‬ל‪ 11-‬דקות‪ .‬תוך כדי דבריו של‬ ‫השחקן מומלץ ורצוי לעודד את התלמידים להגיב אליו‪ ,‬לשאול שאלות‪ ,‬להתנגד או להסכים‬ ‫(כמובן שלא בתור משחק‪ ,‬אלא רק אם הם באמת חושבים כך)‪ .‬אם התלמידים אינם עושים זאת‪,‬‬ ‫כדאי שהמנחה יעשה זאת בעצמו‪ ,‬על מנת שלא ייווצר מונולוג ארוך אלא שיחה‪ .‬כמובן שיש לתת‬ ‫לשחקן בכל זאת להשלים את נאומו ואת דבריו‪ ,‬ולא לקטוע אותו בכל רגע‪.‬‬ ‫לאחר תום דבריו של השחקן‪ ,‬יש לקיים עיבוד קצר עם המשתתפים על הנאמר‪.‬‬ ‫לאחר עיבוד של כמה דקות (ובהתאם לטבלת הזמנים) יש להתקדם לעבר התחנה הבאה‪.‬‬ ‫תקציר הדמויות ושאלות לדיון‪:‬‬ ‫תקציר דבריו של 'עידו הסטלן'‬ ‫אנשים כה צעירים בכלל לא צריכים להיכנס לבית קברות! למה לטמא את היופי של החיים‪ .‬עדיף‬ ‫לא לקדש את החיילים או את גדולי האומה‪ ,‬אלא להתחבר לעולם שמסביבנו‪ .‬לא להיות לאומיים‬ ‫ולקדש מתים‪ ,‬אלא אוניברסאליים אוהבי חיים‪ .‬אין סיבה להגדיר את המדינה כיהודית‪ ,‬שפשוט‬ ‫תהיה מדינה שתעשה טוב לתושביה‪.‬‬ ‫שאלות שניתן לשאול את עידו תוך כדי דבריו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה עם קצת כבוד לאנשים שבזכותם אנחנו חיים כאן?‬ ‫מה בכל זאת הוא עושה דווקא כאן על הדשא?‬ ‫שאלות לדיון קצר אחרי שעידו מסיים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה הם חשבו על דבריה של הדמות? מסכימים? לא מסכימים?‬ ‫האם הדמות אמיתית? האם נתקלתם באנשים כמותו?‬ ‫איזו גישה ביחס למדינת ישראל הוצגה כאן? (מדינת כל אזרחיה)‬ ‫אילו השלכות (חיוביות ושליליות) יש לגישה זו?‬ ‫למה לא באמת לצמצמם את העיסוק בכל העניינים הביטחוניים והפוליטיים‪ ,‬ולדאוג‬ ‫להטבת חייו של הפרט?‬ ‫תקציר דבריו של 'יגאל הגנן'‪:‬‬ ‫יגאל הוא הגנן של קבר הרצל והאזור‪ .‬בעקבות כך התחיל להתעניין בדמותו‪ .‬כשקרא יגאל בכתביו‬ ‫של הרצל הבין כי המדינה שקמה לו מול העיניים רחוקה מאד ממדינת הלאום עליה דיבר הרצל‬ ‫בכתביו‪ .‬יגאל החליט‪ ,‬בעת מילוי תפקידו כגנן‪ ,‬לדבר עם התלמידים על החזון של הרצל למדינת‬ ‫לאום לעם היהודי‪ .‬הדגש מבחינתו הוא על מדינה שיונקת ממורשת לאומית יהודית[‪ -‬לא דתית]‪-‬‬ ‫חלקת לא יהודים שקיימת בהר היא בושה לתפיסתו‪ .‬מדינה יהודית צריכה להיות חברת מופת‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה הם חשבו על דבריה של הדמות? מסכימים? לא מסכימים?‬ ‫האם הדמות אמיתית? האם נתקלתם באנשים כמותה?‬ ‫איזו גישה ביחס למדינת ישראל הוצגה כאן? (מדינת העם היהודי)‬ ‫‪3‬‬ ‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אילו השלכות (חיוביות ושליליות) יש לגישה זו? (גזענות)‬ ‫מה באמת משותף לכולנו בלאום היהודי? (היסטוריה? דת? תרבות?)‬ ‫מה היחס בגישה זו ללאומים השונים?(ערבים‪,‬נוצרים‪,‬בדואים)‬ ‫במה נבדלים קורל ועמרי בראייתם את הלאום?‬ ‫עד כמה המדינה רחוקה מחזון חברת המופת של הרצל?‬ ‫האם המורשת היהודית‪-‬לאומית יכולה לתרום לכינונה של חברת מופת? באמצעות מה?‬ ‫כיצד?‬ ‫תקציר דבריו של 'עמרי הברסלבר'‬ ‫אם אתם בירושלים – לכו לכותל‪ .‬להרצל היה חזון‪ ,‬אבל הוא לא חשב על הצד הרוחני‪ .‬כדאי‬ ‫להקים מדינת הלכה‪ ,‬המדינה חשובה רק אם יש לה משמעות דתית‪ .‬במידה ותהיה – יגיע המשיח‪.‬‬ ‫לא צריך צבא‪ ,‬כנסת‪ ,‬מוסדות – צריך מדינה של רוחניות‪ ,‬של לימוד תורה‪ .‬מדינה יהודית היא‬ ‫מדינת תורה‪ .‬מדינת הלכה‪ -‬זה פשוט מכיוון שזו משמעות המילה יהדות!‬ ‫שאלות שניתן לשאול את עמרי תוך‪-‬כדי דבריו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אז אתה בעד שהרבנים יחליטו וישלטו?‬ ‫מה בעצם אתה אומר לתלמידים שנמצאים פה על מה שהם משקיעים בו? על שירותם‬ ‫הצבאי בעתיד? על אורחות חיהם?‬ ‫מה היה קורה אם כולם היו נשארים רק בצד הרוחני ואף אחד לא היה עושה מעשה‪ ,‬כפי‬ ‫שעשעה הרצל?‬ ‫מה עם כל האנשים שהוא פוסל את אורחות חייהם בכך שרוצה להחיל עליהם את‬ ‫אורחות חייו הוא?‬ ‫שאלות לדיון קצר אחרי שעמרי מסיים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה הם חשבו על דבריה של הדמות? מסכימים? לא מסכימים?‬ ‫האם הדמות אמיתית? האם נתקלתם באנשים כמותו?‬ ‫איזו גישה ביחס למדינת ישראל הוצגה כאן? (מדינת הלכה‪ ,‬תיאוקרטיה)‬ ‫אילו השלכות (חיוביות ושליליות) יש לגישה זו?‬ ‫במה מבטאת מדינה שאיננה מדינת הלכה את יהדותה?‬ ‫מה ההבדל בין החזון של עמרי לחזון של עידו לגבי המדינה האידיאלית? (עמרי –‬ ‫שכולם יאמינו באלוהים כולל המדינה‪ ,‬עידו – שכל פרט יגשים את עצמו)‬ ‫תקציר דבריה של 'קורל יורדת מהארץ'‬ ‫קורל‪ ,‬בת ‪ , 31‬ירדה מהארץ לפני מספר שנים‪ .‬היא נולדה בישראל ושירתה בחיל אויר כקצינה‪.‬‬ ‫לאחר שחרורה‪ ,‬טסה לארה"ב לעבוד בעגלות ומשם "התגלגלה" והקימה קו עגלות משלה‪ .‬קורל‬ ‫נשואה לבחור נוצרי שאביו יהודי‪ .‬קורל חברה בעמותת ישראלי בכל מקום פונה המנסה לקדם‬ ‫חקיקה שתאפשר זכות הצבעה‪ ,‬לכל היהודים בעולם‪ ,‬לבחירות לכנסת בישראל‪ .‬האג'נדה שלו היא‬ ‫שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וכשמה כן היא מדינת העם היהודי כולו‪ .‬המאפיין החשוב‬ ‫ביותר במדינה עבורה הוא‪ :‬המקלט לעם היהודי ולדעתה‪ ,‬אם כל אחד היה נוהג כפי שהיא עצמה‬ ‫נהגה‪ ,‬מדינת ישראל תמיד תישמר ותהיה מקלט ומגן לעם היהודי‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬ ‫שאלות שניתן לשאול את קורל תוך‪-‬כדי דבריה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מי ישלם מיסים‪ ,‬יפתח את הכלכלה וכד' במדינה?‬ ‫האם היא שלמה עם ההחלטה להתחתן עם "לא יהודי"?‬ ‫שאלות לדיון קצר אחרי שקורל מסיימת‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה יקרה אם כולם יחליטו כמוה?‬ ‫מה היה אומר יגאל על העובדה שהיא בחרה לגור בחו"ל?‬ ‫מה הם חשבו על דבריה של הדמות? מסכימים? לא מסכימים?‬ ‫האם הדמות אמיתית? האם נתקלתם באנשים כמותו?‬ ‫איזו גישה ביחס למדינת ישראל הוצגה כאן?‬ ‫אילו השלכות (חיוביות ושליליות) יש לגישה זו?‬ ‫האם אנחנו יכלים להבין את מניעיו?‬ ‫במה נבדלים יגאל ועידו בתפיסתם את המדינה?‬ ‫מה בכל זאת משאיר כאן אנשים למרות המציאות הלא פשוטה?‬ ‫שאלות לדיון לאחר המפגש עם כל הדמויות וסיום הסיור‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עם איזו דמות הכי הזדהיתם? עם מי הכי פחות?‬ ‫האם אנו יכולים לשתף פעולה עם אדם בעל זהות שונה משלנו?‬ ‫אם כן‪ ,‬באילו מישורים? אם לא‪ ,‬כיצד אנו יכולים להתמודד עם הפער?‬ ‫האם קיימת זהות מסוימת המפחידה או מרתיעה אותנו? מדוע?‬ ‫מהי הדרך שבה ניתן ליישב קונפליקטים הנוצרים עקב זהויות שונות?‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫ראינו שבחברה הישראלית ישנם אנשים בעלי גישות שונות לחיים‪ .‬הם רואים את תפקידם ואת‬ ‫האופן בו ראוי לחיות בצורה שונה‪ .‬השוני הזה נגרם בשל הגדרה שונה של הזהות העצמית‬ ‫הקשורה גם לזהות הקבוצתית‪.‬‬ ‫במהלך חיינו נפגוש אנשים שונים‪ ,‬בעלי זהויות שונות‪ .‬אנו צריכים תמיד לזכור שהדעות השונות‬ ‫ואורחות החיים של אנשים שונים נובעים מהזהויות הללו‪ .‬עלינו להגדיר לעצמנו את סולם‬ ‫הזהויות‪ ,‬כלומר סולם הערכים שלנו‪ ,‬אך לזכור שאנשים אחרים מיחסים חשיבות אחרת לאותם‬ ‫ערכים וזהויות בהם אנחנו מאמינים‪.‬‬ ‫עלינו למצוא את הדרך להקשיב וללמוד על תפיסת עולמם של אזרחים אחרים גם אם איננו‬ ‫מסכימים לגביה ולהציג את התפיסה שלנו‪ ,‬בדרך זו ניתן יהיה להגיע לכללים מוסכמים של קבלת‬ ‫החלטות וחיים משותפים‪.‬‬ ‫שאלת אופיה היהודי של המדינה הינה מורכבת‪ .‬ראינו בהר ארבע גישות בסיס‪ .‬היכן אתם על‬ ‫הרצף הזה? במה אתם מסכימים עם מי מהדמויות? באיזה דגם של מדינה יהודית אתם רוצים‬ ‫לחיות?‬ ‫‪5‬‬ ‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬ ‫נספחים‬ ‫פתיחת הסיור‪ :‬רקע על הר הרצל‬ ‫הר הרצל נקרא על שמו של חוזה המדינה – תיאודור בנימין זאב הרצל‪ ,‬שקבור כאן בראש ההר‪.‬‬ ‫הר הרצל מחולק למספר חלקים‪ :‬קבריהם של הרצל וז'בוטינסקי‪ ,‬חלקת גדולי האומה‪ ,‬החלקה‬ ‫הצבאית – ואנדרטאות רבות לאירועים חשובים בתולדות המדינה‪ ,‬ביניהן האנדרטה לנפגעי‬ ‫פעולות האיבה‪ .‬הר הרצל מוכר לרובנו בעיקר כבית הקברות הצבאי הממלכתי‪ ,‬בו מתקיימים‬ ‫טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות‪.‬‬ ‫המקום הפך לבית קברות צבאי לאחר מלחמת העצמאות‪ .‬במלחמה זו‪ ,‬נהרגו ‪ 0111‬אנשים‪ -‬כאחוז‬ ‫מתוך כלל האוכלוסייה בארץ באותם ימים‪ ,‬והתעורר הצורך להביא את כל הרוגי הקרבות‬ ‫לקבורה במקום ממלכתי‪ .‬מספר מקומות עלו כהצעה לבית קברות צבאי ממלכתי‪ :‬הר הזיתים –‬ ‫היה אז בשליטה ירדנית ולכן נפסל‪ .‬הר הצופים הסמוך לו ‪ -‬מובלעת יהודית בתוך שטח ירדני‬ ‫ולכן גם הוא נפסל‪.‬‬ ‫לבסוף הוחלט על המקום הזה‪ ,‬המתנשא לגובה רב במערבה של העיר‪ ,‬כשבמרחק במזרחה‬ ‫מתנשא הר הזיתים‪ .‬בין שתי הנקודות המקבילות הללו נמצאות עוד פסגות המהוות רצף רעיוני‪-‬‬ ‫רגשי (ניתן להראות בפסיפס בכניסה) ‪ :‬הגבעה הממלכתית בגבעת רם‪ ,‬והר המוריה – עליו היה‬ ‫בית המקדש ‪ -‬אם תרצו‪ -‬רצף התיישבותי יהודי‪ -‬לאומי‪ -‬ציוני‪.‬‬ ‫הראשונים שהובאו כאן לקבורה היו חללי הקרב בגוש עציון במלחמת העצמאות שהיו קבורים‬ ‫תחילה בקבר אחים זמני‪.‬‬ ‫הר הרצל צמוד ל"יד ושם" ושביל מחבר ביניהם‪ .‬החיבור הזה מסמל את המעבר משואה‬ ‫לתקומה ולמדינה‪ ,‬ומהווה הר זיכרון לכל אלו שנהרגו בשל היותם שייכים לעם היהודי או‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫קבר הרצל‪[ :‬גישות שונות ליהדות דרך גישות שונות לציונות]‬ ‫תיאודור בנימין זאב הרצל נולד ב‪ 1601-‬בבודפשט שבאוסטרו‪-‬הונגריה (כיום בירת הונגריה)‪ .‬הוא‬ ‫עבר לוינה שבאוסטריה‪ ,‬שם למד משפטים‪ ,‬אך לא הורשה לעסוק בתחום ופנה לעיתונאות‪,‬‬ ‫תיאטרון וספרות‪.‬‬ ‫יחסיו של הרצל עם היהדות היו מורכבים מאוד‪ ,‬ועברו שינוי קיצוני באמצע חייו‪ :‬הוא נולד‬ ‫למשפחה יהודית מתבוללת‪ ,‬וסלד מ"הגטו היהודי"‪ .‬הוא אהב את התרבות הגרמנית‪ ,‬ובצעירותו‬ ‫היה מקורב לחוגים לאומיים גרמניים ששאפו לאחדות גרמנית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הטרידה אותו מאוד‬ ‫– "הבעיה היהודית"‪ ,‬בעיית האנטישמיות‪ .‬אחד הפתרונות ששקל היה התנצרות המונית‪ ,‬כפי‬ ‫שהוא כותב ביומנו‪:‬‬ ‫"בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים בעזרת הכנסייה הקתולית‪ .‬ביקשתי‬ ‫להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על ידיהם ראיון אצל‬ ‫האפיפיור‪ ,‬כדי להגיד לו‪ :‬עזור לנו מפני האנטישמים‪ ,‬ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים‬ ‫שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות‪ .‬חופשי ונאה במובן זה‪ ,‬שמנהיגי התנועה ‪ -‬בייחוד אני ‪-‬‬ ‫יישארו יהודים ובתור יהודים יטיפו לקבלת הדת השלטת‪ .‬בעצם היום‪ ,‬בראשון בשבת‪ ,‬בשעה ‪12‬‬ ‫בצהריים‪ ,‬תצא לפועל ההמרה בתהלוכה חגיגית ובצלצול פעמונים בכנסיית סטפן‪ .‬לא בבושת‬ ‫פנים‪ ,‬כמו שעשו יחידים עד כה‪ ,‬כי אם בגאון‪ .‬והעובדה שהמנהיגים יקיימו בידם את יהדותם‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬ ‫ובלוותם את העם עד מפתן הכנסייה יישארו בעצמם בחוץ – תרומם את כל העניין ותשווה לו קו‬ ‫של כנות רבה"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1684‬חל שינוי דרמטי בתפיסתו של הרצל‪ .‬בשנה זו‪ ,‬נשלח כעיתונאי מטעם עיתון אוסטרו‪-‬‬ ‫הונגרי לסקר את משפט דרייפוס בפריז‪ .‬אלפרד דרייפוס היה יהודי מתבולל‪ ,‬קצין בכיר בצבא‬ ‫הצרפתי‪ ,‬שהואשם ב ריגול למען האויב‪ .‬משפטו לווה בהאשמות אנטישמיות חריפות ובקריאות‬ ‫"מוות ליהודים"'‪ .‬בסופו של דבר נמצא דרייפוס אשם‪ ,‬ללא ראיות ודאיות‪ ,‬ונידון לגלות מצרפת‪.‬‬ ‫לאחר זמן מה התגלה כי המרגל כלל לא היה דרייפוס‪ ,‬אלא קצין אחר בצבא הצרפתי‪ ,‬אך הדבר‬ ‫הושתק‪.‬‬ ‫הרצל לא האמין‪-‬כיצד ייתכן שדבר כזה קורה בצרפת‪ -‬שחרטה על דגלה את סמל השוויון? הרצל‬ ‫הבין כי אם דרייפוס‪ ,‬יהודי מתבולל‪ ,‬שהיה מסור לצרפת ולעם הצרפתי ‪ -‬לא הצליח להתערות‬ ‫באירופה והופלה קשות על רקע אנטישמי‪ ,‬אז היהודים לא יוכלו לעולם להתערות באירופה‪,‬‬ ‫והאנטישמיות לא תיעלם‪ .‬וכפי שמעיד הרצל על עצמו‪" :‬לציוני נעשיתי על ידי משפט דרייפוס‬ ‫שהייתי עד לו"‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬מאז המשפט הקדיש הרצל את עצמו לאיחוד התנועה הציונית‪ ,‬ולמציאת בית ליהודים‪,‬‬ ‫"מקלט לילה" שהצורך בו נהיה דחוף יותר ויותר על רקע פוגרומים ברוסיה ובאוקראינה‪ .‬הרצל‬ ‫הצליח לאחד את התנועות הציוניות השונות תחת כותרת אחת‪ -‬ובמקום אחד בקונגרס הציוני‬ ‫הראשון בבאזל (‪ .)1861‬ולכן למרות שקדמו לו הוגים ציוניים אחרים זכה לכינוי "חוזה מדינת‬ ‫היהודים"‪.‬‬ ‫שאלות רבות הועלו בקונגרס ולבסוף הוחלט כי מטרת התנועה הציונית היא‪" :‬להקים בית לאומי‬ ‫לעם היהודי בארץ ישראל‪ ,‬במשפט העמים"‪.‬‬ ‫הרצל האמין שהדרך להשגת את מטרות הציונות חייבת להיות מדינית‪ ,‬ובהסכמת אומות העולם‪.‬‬ ‫הוא לא האמין שע"י קנייה של "דונם פה‪ ,‬דונם שם" בארץ ישראל תקום מדינת היהודים‪ ,‬אלא‬ ‫רצה לפעול בגדול‪ ,‬במהלך מדיני‪ ,‬ובתמיכתם של השליטים המשפיעים של אותה התקופה‪ .‬כך החל‬ ‫הרצל בפגישות עם מדינאים ברחבי העולם‪ ,‬ובגיבוש תוכניות שונות למציאת בית ליהודים‪ .‬הוא‬ ‫נפגש עם הסולטאן התורכי במטרה לקבל "צ'רטר" על ארץ ישראל‪ ,‬אך הפגישה לא הניבה‬ ‫תוצאות‪ .‬הוא נפגש עם שר המושבות הבריטי‪ ,‬צ'מברלין‪ ,‬במטה לקבל חבל ארץ באל‪-‬עריש‬ ‫שבסיני‪.‬‬ ‫תכניתו המפורסמת ביותר היא "תכנית אוגנדה"‪ ,‬שהועלתה בקונגרס הציוני השישי ב‪.1813-‬‬ ‫תכנית זו העלתה בעצם את השאלה הרגישה ביותר‪ :‬למה דווקא ארץ ישראל? הרצל הדגיש‪ ,‬כי אין‬ ‫בתוכנית זו משום נסיגה ממטרתה הסופית של הציונות – מדינה יהודית בארץ ישראל – אך יש‬ ‫צורך דחוף במקלט ליהודים‪ ,‬עקב הפוגרומים ברוסיה ובאוקראינה‪ .‬תכנית זו כמעט והביאה לקרע‬ ‫בתנועה הציונית‪ .‬באפריל ‪ 1814‬כינס הרצל את הועד הציוני הפועל והכריז כי הוא מוסיף לשמור‬ ‫אמונים לארץ ישראל‪ .‬כך הצליח הרצל למנוע את הקרע בעם‪ .‬אך תכניותיו הרבות של הרצל לא‬ ‫הניבו תוצאות ממשיות (לפחות לא בחייו)‪ ..‬הוא נפטר ב‪ 1814-‬והוא בן ‪ 44‬בלבד‪.‬‬ ‫ב‪ 1848 -‬הועלו עצמותיו של הרצל ארצה‪ ,‬כפי שביקש בצוואתו חוק מיוחד נחקק למטרה זו‪ -‬החוק‬ ‫להעלאת עצמות הרצל לארץ ישראל‪ ,‬שנחקק על ידי ראש הממשלה‪ ,‬דוד בן גוריון‪.‬‬ ‫הרצל נקבר בטקס מרשים‪ ,‬בו השתתפו אנשים מכל הארץ שליוו את ארונו‪ ,‬כשכל אחד מהם‬ ‫נושא שקיק עפר ממקום מגוריו כדי לכסות בו את הקבר ובכך לסמל את ההשתתפות של כל‬ ‫היישובים בארץ בקבורתו של הרצל‪ -‬סמל הציונות‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬ ‫במלאת ‪ 011‬שנים להולדתו‪ ,‬שנת ‪ ,0691‬נערך טקס גילוי המציבה‪ :‬אבן שיש שנחצבה בגליל‬ ‫והונחה על קברו‪ ,‬בראש ההר‪ .‬אפשר לראות שקברו דומה יותר לאנדרטה מלקבר‪ ,‬והוא ממוקם‬ ‫במקום המרכזי והגבוה ביותר ב"מוזיאון לתולדות הציונות" שגם נקרא על שמו‪:‬‬ ‫הר הרצל‪ .‬קבר הרצל צופה על הגבעה הממלכתית – גבעת רם‪ ,‬כך בעצם משקיף הרצל על‬ ‫התגשמות חזונו‪ .‬על חזית הקבר חקוקה מילה אחת בלבד‪" :‬הרצל"‪.‬‬ ‫אחת הסיבות לכך היא‪ ,‬ש להרצל מקום כה חשוב בהיסטוריה שלנו ובחיינו‪ ,‬עד שכל אדם בישראל‬ ‫צריך לדעת מיהו‪ ,‬ודי במילה אחת – "הרצל" – כדי שיידעו כולם במי מדובר‪.‬‬ ‫חלקת גדולי האומה‪ :‬קברם של לאה ויצחק רבין [מיהו גדול אומה? וקונפליקטים בחברה‬ ‫הישראלית]‬ ‫בטרם ההתמקדות ברבין ובקברו‪ ,‬כדאי לומר מעט מלים כלליות על חלקת גדולי האומה‪.‬‬ ‫החלקה היא ניסיון ליצור מעין פנתיאון לאומי‪ ,‬בו יקברו כל מנהיגי האומה‪ .‬הזכאים להיקבר‬ ‫בחלקה הם ראשי ממשלה‪ ,‬נשיאים‪ ,‬יושבי ראש הכנסת ובני ‪ /‬בנות הזוג שלהן‪/‬ם‪.‬‬ ‫(ניתן ומומלץ לתת למשתתפים כמה דקות להסתובב בעצמם בחלקה ולראות מי קבור בה‪ .‬אפשר‬ ‫לתת להם את הזמן לפני הסבר כלשהוא‪ ,‬ולבקש מהם לגלות בעצמם אילו בעלי תפקידים קבורים‬ ‫בחלקה‪ ,‬או לתת להם את הזמן להסתובב אחרי הסבר קצר‪ ,‬ולבקש מהם לראות מי מבעלי אותם‬ ‫תפקידים שהוזכרו אינם קבורים כאן‪).‬‬ ‫א‪ .‬רקע על יצחק רבין‬ ‫רבים אומרים‪ ,‬כי קריאת תולדות חייו של רבין‪ ,‬כמוה כקריאת ההיסטוריה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬חייו של רבין עוד מצעירותו‪ ,‬שזורים עמוק בהיסטוריה של ישראל‪ :‬נולד בארץ ישראל ולמד‬ ‫בבי"ס החקלאי כדורי‪.‬‬ ‫כבר בגיל צעיר הצטרף ל"הגנה"‪ ,‬כדבריו‪" :‬בגיל שבו פורחות אהבות ראשונות‪ ,‬בגיל בו חוקרים‬ ‫התלמידים את מסתורי התנ"ך ונפלאות המתמטיקה‪ ,‬בגיל ‪ - 14‬שמו בידי נשק בכוונה להגן על‬ ‫עצמי ולצערי גם כדי להרוג‪ .".‬ב‪ ,1841-‬בגיל ‪ , 18‬הצטרף לפלמ"ח‪ .‬כעבור כמה שנים‪ ,‬ויתר על מלגת‬ ‫לימודים גבוהים בחו"ל כדי להוסיף ולהתקדם בפלמ"ח‪ ,‬לבקשתו של מפקד הפלמ"ח – יגאל אלון‪.‬‬ ‫במלחמת העצמאות פיקד על חטיבת הפלמ"ח "הראל" ששחררה את הדרך לירושלים‪ .‬הוא‬ ‫התקדם בסולם הדרגות‪ ,‬ובמלחמת ששת הימים היה הרמטכ"ל‪.‬‬ ‫ב‪ 1806-‬השתחרר מהצבא ומונה לשגריר ישראל בוושינגטון‪ ,‬ומכאן החל בשורה של תפקידים‬ ‫מדיניים‪ – 1814 :‬שר העבודה בממשלת גולדה מאיר‪ – 1814-11 .‬ראש הממשלה בפעם הראשונה‬ ‫(לאחר שגולדה מאיר התפטרה בעקבות מלחמת יום כיפור)‪ .‬במהלך כהונתו החל בתהליך השלום‬ ‫עם מצרים‪ ,‬אותו המשיך וסיים מנחם בגין שהיה ראש הממשלה אחריו‪ :1811-1864 .‬ח"כ‪1864- ,‬‬ ‫‪ :81‬שר הביטחון‪ .‬בשנת ‪ 1882‬נבחר רבין לראש הממשלה בפעם השנייה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ '84‬חתם על הסכם שלום עם ירדן‪ .‬באותה שנה אף זכה בפרס נובל לשלום ביחד עם שמעון‬ ‫פרס ויאסר ערפאת‪ ,‬על מאמציהם לחתור לשלום במזרח התיכון ועל חתימת הסכם אוסלו‪.‬‬ ‫ב‪ ,1881-‬נרצח רבין על ידי מתנקש יהודי על רקע דעותיו הפוליטיות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התבוננות בקבר‬ ‫קברו של יצחק רבין שונה משאר הקברים בחלקה‪ ,‬בשל נסיבות מותו‪ .‬אשתו‪ ,‬לאה רבין‪ ,‬עצבה את‬ ‫הקבר‪ .‬מה לפי דעתכם מבטא עיצוב המצבה?‬ ‫‪8‬‬ ‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬ ‫בעיצוב המצבה בחרה לאה רבין ז"ל להדגיש מספר דברים‪:‬‬ ‫צורת המצבה ‪ -‬חצי מעגל‪ :‬מסמלת מעגל שלא הושלם‪ -‬בדומה למפעלו של רבין שנקטע באמצע‬ ‫ולמעגל חייו שלא הושלם‪.‬‬ ‫האבנים שמנוגדות בצבען‪ -‬השחור והלבן‪ .‬רמז לקונפליקטים בעם‪ ,‬שהמתח ביניהם באותם ימים‬ ‫הגיע לשיאו ברצח‪ :‬ימין‪-‬שמאל‪ ,‬דתיים‪ -‬חילוניים ועוד‪...‬‬ ‫אם יש זמן‪ ,‬ניתן לפתוח כמה שאלות לדיון‪:‬‬ ‫האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬עיצוב הקבר משקף את המצב בחברה הישראלית היום?‬ ‫אילו קונפליקטים נוספים ישנם בחברה ה ישראלית?‬ ‫האם הקונפליקט מעמיק ? האם יש ניסיון למצוא דרכים להידברות?‬ ‫האם חשוב לכם שתהיה הידברות? או שעדיף שכל פלג ידאג לעצמו וכך יהיו פחות בעיות?‬ ‫מה יכול להיות משותף לכולם‪ ,‬למרות כל חילוקי הדעות?‬ ‫זאב ז'בוטינסקי‬ ‫זאב ז'בוטינסקי נולד בשנת ‪ 1661‬באודסה שברוסיה להוריו חוה ויונה‪ ,‬משפחה אמידה‪ ,‬משכילה‬ ‫ושומרת מצוות‪ .‬בילדותו למד בבית ספר רוסי‪ ,‬אך למד עברית ויהדות בביתו‪ .‬בזכות כתיבתו‬ ‫הכישרונית התקבל לעבודה כעיתונאי באודסה ונשלח ככתב לעיר בֶּ ְרן שבשוויץ (תרנ"ח ‪)1686 -‬‬ ‫ולאחר מכן‪ ,‬עוד באותה שנה‪ ,‬היה לכתב ברומא‪ .‬בשנת תרס"ג ‪ ,1813 -‬בעקבות הפוגרום‬ ‫בקישיניב‪ ,‬הצטרף ז'בוטינסקי להסתדרות הציונית ושימש ציר בקונגרס הציוני שהתקיים באותה‬ ‫שנה‪ .‬מאותה שנה ועד לפרישתו מן ההסתדרות הציונית היה ז'בוטינסקי פעיל בתנועה הציונית‪.‬‬ ‫במקביל פעל לקידומם של היהודים‪.‬‬ ‫באותן שנים פעל באודסה לתחיית השפה העברית וייסד את הוצאת הספרים "תורגמן" בשאיפה‬ ‫להוציא לאור מבחר תרגומים לעברית מספרות העולם ‪.‬ז'בוטינסקי הקים רשת של בתי ספר‬ ‫עבריים "תרבות"‪ ,‬ובקונגרס הציוני ה‪ 11-‬הציע להכריז על העברית כשפת לימוד יחידה בבתי‬ ‫הספר הלאומיים‪ ,‬ואף ניסה לקדם את הקמתה של אוניברסיטה עברית בירושלים‪.‬‬ ‫במהלך מלחמת העולם הראשונה (‪ )1816 - 1814‬יזם ‪ -‬יחד עם יוסף טרומפלדור ופינחס רוטנברג ‪-‬‬ ‫את הקמת הגדודים העבריים שלחמו לצד הבריטים לשחרור ארץ ישראל מן השלטון התורכי‪.‬‬ ‫ז'בוטינסקי עצמו השתתף בקרבות ואף קיבל אות הצטיינות על לחימתו‪ .‬בסיום המלחמה (‪)1816‬‬ ‫הצטרף אל ד"ר חיים ויצמן בפעילותו לעידוד עלייה יהודית לארץ ישראל‪ ,‬שעברה לשלטון‬ ‫הבריטים‪ ,‬ולאחר מכן הצטרף להנהלה הציונית‪.‬‬ ‫ז'בוטינסקי התאכזב ממדיניותה של ההנהגה הציונית כלפי השלטון הבריטי‪ ,‬שהייתה בעיניו‬ ‫פשרנית ופייסנית‪ .‬בשנת ‪ 1823‬הקים את תנועת הנוער בית"ר‪ ,‬במטרה לחנך נוער יהודי ברוח‬ ‫לאומית וצבאית‪ .‬ושנתיים לאחר מכן התפטר מן ההנהלה הציונית והקים את האגף‬ ‫הרביזיוניסטי בתנועה הציונית‪ .‬בשנת תרצ"ה ‪ 1831 -‬פרש סופית מן ההסתדרות הציונית והקים‬ ‫את ההסתדרות הציונית החדשה ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1826‬עלה לארץ יחד עם אשתו יוענה ובנו ערי‪ .‬ז'בוטינסקי הספיק לחיות בארץ פחות‬ ‫משנתיים‪ :‬כשיצא למסע הרצאות בדרום אפריקה לא הורשה לחזור ארצה בשל יחסו העוין אל‬ ‫שלטונות המנדט הבריטי‪ .‬הוא עבר לגור בפריז ולאחר מכן ‪ -‬בארצות הברית‪ ,‬שם נפטר ב‪.1841-‬‬ ‫‪9‬‬ ‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬ ‫בקשתו האחרונה‪ ,‬שנכתבה בנובמבר ‪ , 1935‬הייתה להעלות את עצמותיו לארץ ישראל רק‬ ‫בפקודה של הממשלה העברית ‪.‬ממשלת בן‪-‬גוריון לא נתנה יד לדבר בשנותיה הראשונות של‬ ‫המדינה ‪.‬בן‪-‬גוריון נימק את הסירוב בטענה ש"אין אנו זקוקים לעצמות"‪ .‬רק לאחר פרישתו של‬ ‫בן‪-‬גוריון ב ‪-1963‬מן החיים הפוליטיים התיר ראש הממשלה דאז לוי אשכול את הבאת עצמותיו‬ ‫למנוחת עולם בארץ ישראל‪ .‬ארונו הוצב בכיכר הרברט סמואל בתל אביב‪ ,‬ותור ענק של עולים‬ ‫לרגל לארון השתרך מכיכר הרברט סמואל ועד כיכר המושבות‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬