1. No category

‫אמת מארץ תצמח‬
‫מערכי פעולות לחודש ארגון בנושא אמת‬
‫בהוצאת תנועת הנוער "אריאל"‬
‫רחוב הקבלן ‪ ,41‬הר‪-‬נוף ירושלים‬
‫טלפון ‪ ,02-6510822 :‬פקס' ‪02-6510823‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫חדש ארגון תשע"ה‬
‫כותבים‪:‬‬
‫יראת קירש‬
‫נעמי ברלין‬
‫אורי ממן‬
‫נתנאל גבאי‬
‫חנה גולדמינץ‬
‫עריכה כללית ועריכת לשון‪:‬‬
‫חנה גולדמינץ ‪054-5409506‬‬
‫איורים‪:‬‬
‫נעמה להב‬
‫גרפיקה‪:‬‬
‫נעה ארזי‬
‫הדפסה‪:‬‬
‫דפוס ‪ABC‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לתנועת אריאל‬
‫תוכן‬
‫דברי פתיחה‬
‫פעולת פתיחה יסוד ‪ -‬גלעד‬
‫פעולת פתיחה דביר ‪ -‬הראל‬
‫פעולת פתיחה נווה ‪ -‬מעוז ‪ -‬נחלה‬
‫שבט יסוד‬
‫פעולה ראשונה‬
‫פעולה שנייה‬
‫משחקים ומשימות‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫להוסיף עומק‬
‫שבט גלעד‬
‫פעולה ראשונה‬
‫פעולה שנייה‬
‫משחקים ומשימות‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫להוסיף עומק‬
‫שבט דביר‬
‫פעולה ראשונה‬
‫פעולה שנייה‬
‫משחקים ומשימות‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫להוסיף עומק‬
‫שבט הראל‬
‫פעולה ראשונה‬
‫פעולה שנייה‬
‫משחקים ומשימות‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫להוסיף עומק‬
‫שבט נווה‬
‫פעולה ראשונה‬
‫פעולה שנייה‬
‫משחקים ומשימות‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫להוסיף עומק‬
‫שבט מעוז‬
‫פעולה ראשונה‬
‫פעולה שנייה‬
‫משחקים ומשימות‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫להוסיף עומק‬
‫‪5-6‬‬
‫‪8-10‬‬
‫‪11-13‬‬
‫‪14-16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18-19‬‬
‫‪20-22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25-26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28-30‬‬
‫‪31-32‬‬
‫‪33-34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36-37‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40-41‬‬
‫‪42-45‬‬
‫‪46-49‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51-53‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56-59‬‬
‫‪60-63‬‬
‫‪64-67‬‬
‫‪68‬‬
‫‪69‬‬
‫‪71‬‬
‫‪72-74‬‬
‫‪75-77‬‬
‫‪78-80‬‬
‫‪81-82‬‬
‫‪83‬‬
‫‪85‬‬
‫‪86-87‬‬
‫‪88-90‬‬
‫‪91-92‬‬
‫‪93‬‬
‫‪94-95‬‬
‫שבט נחלה‬
‫פעולה ראשונה‬
‫פעולה שנייה‬
‫משחקים ומשימות‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫להוסיף עומק‬
‫חבריה ב‬
‫פעולה פתיחה‬
‫פעולה שנייה‬
‫פעולה שלישית‬
‫‪97‬‬
‫‪98-100‬‬
‫‪101-106‬‬
‫‪107-108‬‬
‫‪109‬‬
‫‪110-111‬‬
‫‪113‬‬
‫‪114-118‬‬
‫‪119-123‬‬
‫‪124-129‬‬
‫דברי פתיחה‬
‫לקומונרים והמדריכים המובילים את תנועתנו‬
‫האמתית של צדיק יסוד עולם‪ ,‬שנושא את קדושת החיים בנשמתו‪,‬‬
‫"הצדקות ִ‬
‫הוא מעיין שאינו פוסק"‪.‬‬
‫(שמונה קבצים למרן הרב קוק)‬
‫בחרתי הפעם בדברים נשגבים שבמבט ראשון קשה למצוא את הקשר למכותבים‪ .‬אך אני מאמין בשליחות החשובה של המובילים‬
‫אמתית – למרות שהיא נשמעת עליונה נשגבה ורחוקה מעמנו‪ ,‬אבל כאשר‬
‫את תנועתנו "אריאל" אכן מתוך שאיפה ענקית לצדקות ִ‬
‫אמתית‪,‬‬
‫אנו מציבים לנו מטרות נעלות שלאורם אנו משתדלים לחנך את חניכינו מכאן נובעת האחריות הגדולה והדרישה לצדקות ִ‬
‫מעמנו אך כאשר המטרות של תנועת‬
‫ושאיפה להגיע למציאות של "צדיק יסוד עולם" אמנם נכון שזוהי מדרגה הרחוקה מאוד ִ‬
‫האמתית‬
‫אריאל כל כך נעלות והשאיפה להוביל לעולם שבו "קדושת החיים" היא המטרה אכן יש צורך באנשי מעשה שהצדקות ִ‬
‫היא חלק מאישיותם‪ .‬בהמשך כותב הרב על אותם אנשים "הוא מעיין שאינו פוסק" כל העוסקים בחינוך בדור הזה‪ ,‬חייבת ללוות‬
‫אותם ההרגשה של אחריות תמידית בשליחות חשובה זו – אחריות זו מחייבת להיות מעיין שאינו פוסק‪ ,‬האחריות המוטלת עליכם‬
‫מחייבת חשיבה מתמדת עיסוק מתמיד בקידום החניכים כל אחד בהתאם לתפקידו והחלק עליו הוא מופקד‪.‬‬
‫דברים אלו מופנים בראש ובראשונה אל מזכ"לנו היקר הרב יוסי ורדי היודע את תפקידו ואכן כמעיין שאינו פוסק למצוא עוד ועוד‬
‫מטרות נעלות להרמת קרנה של תורה בתנועה ומתוך כך להשפיע על כלל ישראל באשר הוא שם‪ .‬יישר כוח לכל הנושאים במט‪-‬‬
‫רות הקדושות של חינוך הנוער בתנועתנו אריאל להגשים עולמות של אמת שיטיבו עם עמנו‪ ,‬תודה להנהלת התנועה לקומונרים‬
‫למדריכים ולכל העוסקים במלאכת קודש זו‪.‬‬
‫תהא ברכת ה' עמנו לשנה שבה יתגשמו השאיפות הגדולות שלנו בשמחה‬
‫הרב אריה בצלאל‬
‫יו"ר תנועת אריאל‬
‫לצוותי הדרכה ‪ -‬ברכת ה’ עליכם‬
‫אנו נמצאים לאחר ראש השנה ויום הכיפורים‪ .‬השנה התחילה ִואתה העשייה הגדולה‪.‬‬
‫בחוברת זו שבידכם פעילויות רבות ומגוונות‪ .‬אמנם היא מגיעה אליכם לקראת חודש הארגון‪ ,‬אבל אין היא חוברת המיועדת לחודש‬
‫הארגון בלבד‪.‬‬
‫החוברת מיועדת לפעילות השנתית לאורך השנה כולה‪ .‬תוכלו להיעזר בה וכן תוכלו להיעזר בפעולות שהופקו למען השבטים‬
‫האחרים לקראת חודש הארגון‪ .‬הפיקו את מרב התועלת משלל הרעיונות והעצות שתמצאו בהן‪.‬‬
‫הנושא השנתי שנבחר הפעם הוא “אמת” ומובן שכותרת זו רחבה ומקיפה‪ ,‬וכל הקשור אליה ונובע ממנה חוברים לבניית נושא‬
‫חשוב בחיינו‪.‬‬
‫בכל שנה ושנה‪ ,‬משחולף יום הכיפורים‪ ,‬אני עומד ותוהה ביני לבין עצמי‪“ :‬מה נשאר לי מכל ההתעלות שחוויתי במשך חודש אלול‪,‬‬
‫חודש הרחמים והסליחות‪ ,‬וגם במשך עשרת ימי תשובה?” האם כל שנותר לעשות הוא לחזור לשגרה‪ ,‬ו”היה טוב וטוב שהיה‪,‬‬
‫וניפגש בשנה הבאה”‪ ,‬או שמא ראוי שנעצור ונחשוב איך למנוע מההתעלות הזאת להתפוגג‪ ,‬איך להמשיך אותה עוד ועוד‪.‬‬
‫מחשבות דומות מלוות את כולנו בכל שנה כשחודש הארגון‪ ,‬על חוויותיו המיוחדות‪ ,‬הפעילות הנמרצת והעשייה הקדחתנית‪ ,‬מגיע‬
‫לקצו‪.‬‬
‫החוברת הזאת באה לעזור לנו לעצור ולחשוב וגם לעזור לנו להמשיך את התנופה‪ .‬קומונרים וקומונריות רבים השקיעו מחשבה‬
‫רבה ומאמץ לגיבוש התכנים הכלולים בה‪ .‬עשו בה שימוש‪ ,‬תיהנו ממנה וכך גם החניכים שאתם מופקדים עליהם‪ .‬היא תעזור לכם‬
‫לקיים פעילות עשירה ומגוונת‪ ,‬להקנות ערכים ומידות‪ .‬אנו סומכים עליכם שכל עשייתכם מכוונת אל הטוב‪ ,‬ומטרתנו לתת בידכם‬
‫כלים משובחים שיעזרו לכם להוציא כוונתכם מן הכוח אל הפועל‪.‬‬
‫יה”ר שתזכו לשנת פעילות ענפה ובריאה‪ ,‬ברוכה ואמִתית‪.‬‬
‫יוסי ורדי‬
‫מזכ”ל‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪5‬‬
‫דברי פתיחה‬
‫מדריכות יקרות‬
‫אנו מגישים לכן בשמחה את חוברת חודש הארגון בנושא “אמת מארץ תצמח”‪.‬‬
‫התאמצנו לכתוב בשבילכן את הפעולות הטובות ביותר‪ .‬הושקעה חשיבה רבה הן בבחירת התכנים והן בהתאמת המטודות‪.‬‬
‫כשיצרנו את הפעולות השתדלנו להיכנס לנעליים שלכן‪ ,‬לראות את עצמנו כאילו אנו עומדים לפני קבוצת חניכות‪ ,‬שואפים‬
‫שיהיה להן טוב ושמח‪ ,‬שייהנו ושגם יפנימו את המסר‪.‬‬
‫אלו הנושאים שבהם יעסקו השבטים‪:‬‬
‫כבכל שנה‪ ,‬חניכות שבט יסוד הפוסעות בתנועה את פסיעותיהן הראשונות‪ ,‬יעסקו בתנועת אריאל‪.‬‬
‫אמתית‪.‬‬
‫חניכות שבט גלעד יעסקו בנושא אחדות ִ‬
‫חניכות שבט דביר יעסקו בנושא אמת פנימית‪ ,‬חיצוניות מול פנימיות‪.‬‬
‫והאמתי שבין עם ישראל ובין ארצו‪.‬‬
‫ִ‬
‫חניכות שבט הראל יעסקו בקשר החי‬
‫חניכות שבט נווה יעסקו בנושא תורת אמת‪.‬‬
‫חניכות שבט מעוז יבררו את תפקידו של בית המקדש כמרכז הצדק והיושר העולמי‪.‬‬
‫חניכות שבט נחלה יעסקו בנושא תרבות אמת‪.‬‬
‫האמתות שלאורן אנו חיים‪.‬‬
‫וחניכות חבריה ב יבררו את ִ‬
‫זה המקום להודות לכל אלו שבזכותם נולדה החוברת הזו‪:‬‬
‫בראש ובראשונה לצוות הכותבים‪ ,‬שכתבו וכתבו עוד פעם‪ ,‬כדי שיהיה הכי טוב שאפשר‪.‬‬
‫לחברי ההנהלה הארצית ובעיקר לדביר ולנאווה שהשקיעו חשיבה רבה בבחירת הנושאים והמסרים‪.‬‬
‫לנעמה המאיירת שאיוריה מוסיפים חן רב ולנעה הגרפיקאית המסורה שעשתה ימים כלילות כדי שהחוברת תהיה מוכנה‬
‫בזמן‪.‬‬
‫בציפייה לבניין אריאל‪ ,‬העורכת‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪6‬‬
‫שבטי יסוד‪-‬נחלה‬
‫‪-‬פעולות פתיחה‪-‬‬
‫פעולת פתיחה | שבטי יסוד ‪ -‬גלעד‬
‫להיות אנשי אמת‬
‫מטרות‬
‫ ·החניכות יכירו את נושא חודש הארגון – האמת‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו שאיש אמת אינו משקר‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו שאיש אמת עומד במוצא פיו אף כאשר זה קשה לו‪.‬‬
‫עזרים‬
‫ ·שתי קופסות נעליים‪ ,‬דסקיות או פתקים קטנים‪ ,‬ארבעה לכל חניכה‪.‬‬
‫ ·עוגה (לא חובה‪ ,‬אבל מומלץ בשביל הפתיחה החגיגית של החודש)‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬מלך האותיות‬
‫נשחק עם החניכות מלך האותיות‪.‬‬
‫הוראות המשחק‪:‬‬
‫המשחק מתקיים במגרש‪ .‬כל חניכה בוחרת לעצמה שם לצורך המשחק‪ .‬אפשר לבחור את השם הקבוע או כל שם אחר‪.‬‬
‫החניכות אינן מגלות זו לזו את השמות שבחרו‪.‬‬
‫המדריכה עומדת בצד המגרש‪ ,‬ושאר החניכות עומדות בשורה בצד הנגדי‪.‬‬
‫בכל שלב במשחק‪ ,‬המדריכה נוקבת בשם אות‪ .‬חניכה שהאות הזו מופיעה בשם שבחרה לעצמה‪ ,‬מתקדמת צעד אחד‪( .‬אם‬
‫האות מופיעה יותר מפעם אחת‪ ,‬מתקדמת החניכה צעדים כמספר הפעמים שהאות מופיעה בשם)‪ .‬לאחר שהמדריכה נוקבת‬
‫בשם אות‪ ,‬ואי‪-‬מי מהחניכות מתקדמת (ייתכן גם שאף אחת מהם אינה מתקדמת)‪ ,‬נוקבת המדריכה בשם אות נוספת‪ ,‬וכך‬
‫הלאה‪.‬‬
‫המשחק מסתיים כאשר אחת החניכות מגיעה אל קו הסיום‪ ,‬אל צד המגרש שבו עומדת המדריכה‪ .‬בסוף המשחק כל חניכה‬
‫מגלה את השם שבחרה לעצמה‪.‬‬
‫בסיום המשחק נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ •האם אפשר לרמות במשחק הזה?‬
‫ •מה מרוויח מי שמרמה במשחק?‬
‫ •מדוע הקפדתן לא לרמות?‬
‫נסכם‪ :‬אנחנו אנשי אמת‪ .‬איש אמת אינו משקר גם אם זה משתלם לו‪.‬‬
‫נספר את הסיפור הבא‪:‬‬
‫שלב ב‪ :‬סיפור‬
‫הרב עזריאל הילדסהיימר היה ממנהיגי הציבור היהודי בגרמניה לפני כמאה וחמישים שנה‪ .‬פעם נשלח לפעול בעבור‬
‫הקהילות היהודיות בגרמניה אצל ראשי השלטון הגרמני בברלין‪ .‬נקבעה לו פגישה אצל אחד מראשי השלטון ביום השבת‪.‬‬
‫העניין שלשמו בא היה דחוף‪ ,‬ואף כרוך בפיקוח‪-‬נפש‪ .‬משום כך לא רצה הרב לנסות לדחות את הפגישה‪ .‬בעיצומו של יום‬
‫השבת נכנס הרב לביתו של השר הגרמני‪ .‬השר הגרמני שרצה לכבד את אורחו הציע לו סיגריה לעישון‪ .‬הרב נכנס למצוקה‪:‬‬
‫אם יאמר לשר שתורתו אוסרת עליו לעשן בשבת‪ ,‬עלול השר לכעוס‪“ :‬אתם היהודים‪ ,‬דתכם שונות מכל עם! מדוע מוכרחים‬
‫אתם להיות שונים מכולם?! מכיר אני יהודים רבים אשר מעשנים בשבת‪ .‬מדוע לא תחדלו אתה ושולחך מקיום התורה‬
‫המיושנת?! מדוע אתם כה מתבדלים? זו הסיבה שאנו כה שונאים אתכם! “‬
‫הרב הבין שפתיחה בלתי‪-‬מוצלחת מעין זו לפגישה לא תוביל לכך שהשר ייענה לבקשותיו‪.‬‬
‫מובן שהרב לא רצה לעשן בשבת‪.‬‬
‫לבסוף מצא לו מוצא כזה‪ “ :‬סליחה‪ ,‬אך איני מעשן כלל” אמר לשר‪.‬‬
‫השר קיבל את סירובו של הרב בהבנה והפגישה נמשכה בהצלחה‪.‬‬
‫דבריו של הרב‪ ,‬לא היו מדויקים‪ ,‬עד אותה שבת היה רגיל הרב לעשן סיגריות לרוב‪.‬‬
‫מאז אותה שבת‪ ,‬לא עישן עוד הרב עזריאל כל ימיו‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪8‬‬
‫פעולת פתיחה | שבטי יסוד ‪ -‬גלעד‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ •מדוע לדעתכן חדל הרב לעשן?‬
‫ •במה אנו רואים את מידת האמת של הרב?‬
‫ •האם איש אמת רק נמנע משקר?‬
‫שלב ג‪ :‬אם אומרים ‪ -‬עושים‬
‫נציב בחדר שתי קופסות נעליים‪ .‬על אחת הקופסות נכתוב ‪‘ :‬אמרתי ועשיתי’‪ ,‬ועל הקופסה השנייה נכתוב‪‘ :‬אמרתי ולא‬
‫הצלחתי לעשות’‪ .‬נחלק לחניכות דסקיות או פתקים קטנים‪ .‬נקריא סיפורי מקרה המתארים ילדות שאמרו שיעשו דבר מה‬
‫והיה להן קשה לעמוד בדיבורן‪ .‬נסביר לחניכות שלאחר קריאת כל סיפור מקרה‪ ,‬כל אחת צריכה להניח דסקית בקופסה‬
‫המתאימה‪ ,‬למה שהיא הייתה עושה במקום הילדה שבסיפור‪.‬‬
‫אפשר לחבר סיפורי מקרה נוספים‪ .‬אם יש שתי מדריכות אפשר גם להציג את המקרים‪.‬‬
‫סיפורי המקרה‪:‬‬
‫ ·אמא שאלה אותי‪“ :‬האם תוכלי לשטוף כלים לאחר ארוחת הצהריים?” אמרתי לאמא‪“ :‬בסדר‪ ,‬אני אשטוף את הכלים‪ ,‬לאחר‬
‫שכולם יסיימו לאכול‪ ”.‬סיימתי לאכול והנה – דפיקה בדלת‪ .‬זו הייתה חברתי‪ .‬היא אמרה לי שבדיוק עכשיו מתחילה מסיבת‬
‫הפתעה ליום ההולדת של חברה אחרת‪“ - .‬אם לא תבואי עכשיו תפסידי את הכול!”‪ ,‬הודיעה לי‪.‬‬
‫ ·אני טובה בתורה‪ .‬מחר יהיה לנו מבחן‪ .‬חברה בקשה ממני ללמוד ִאתה‪ .‬קבעתי ִאתה שאבוא לביתה בשעה ארבע אחרי‬
‫הצהריים ונלמד יחד‪ .‬כשחזרתי הביתה ִבשרה לי אמא‪“ :‬היום סבתא מגיעה לביקור”‪ .‬כשסבתא מגיעה זו שמחה גדולה‪ ,‬היא‬
‫אמתית‪ .‬חוץ מזה היא מחלקת ממתקים ומתנות קטנות‪ ,‬חבל לי להעדר מהבית כשסבתא‬
‫משחקת ִאתנו כמעט כמו ילדה ִ‬
‫כאן‪ .‬חוץ מזה שאיני זקוקה ללמוד למבחן כדי להצליח‪ ,‬הרי אני זוכרת את כל מה שהמורה אמרה‪.‬‬
‫ ·אני מאחרת לכיתה לעיתים קרובות‪ .‬המורה כבר דברה ִאתי על כך רבות‪ .‬תחילה ניסתה להציע לי רעיונות כיצד אצליח לקום‬
‫בזמן‪ .‬כשראתה שאני ממשיכה לאחר החלה לאיים בעונשים‪.‬‬
‫אתמול היא הודיעה לי‪“ :‬חביבתי‪ ,‬אם מחר תאחרי פעם נוספת‪ ,‬יהיה עלייך להישאר כאן שעתיים לאחר הלימודים ולהכין‬
‫עבודה”‪ .‬בלילה קראתי ספר במיטה (כך אני עושה תמיד)‪ .‬הספר היה כל‪-‬כך מעניין ומותח שלא יכולתי להפסיק‪ .‬כשגמרתי‬
‫את הספר השעה הייתה ‪ 12‬בלילה‪ .‬היום איחרתי שוב‪ .‬המורה כעסה מאד ורצתה להעניש אותי‪”– .‬המורה”‪ ,‬התחננתי‪“ ,‬תני‬
‫לי הזדמנות נוספת מחר אגיע בזמן ‪ ,‬אני מבטיחה”‪ .‬המורה הסכימה לתת לי הזדמנות נוספת להגיע בזמן‪ .‬כשחזרתי הביתה‪,‬‬
‫נזכרתי שהערב אנו נוסעים לחתונה של דודתי‪ .‬איך שכחתי מהחתונה? אין לי סיכוי לקום מחר בזמן! בוודאי נשוב הביתה‬
‫באמצע הלילה‪.‬‬
‫ ·חברתי לשולחן בכיתה פתחה בהפסקת האוכל חפיסה של שוקולד אצבעות‪ .‬התגריתי כל כך‪“ .‬תני לי אצבע אחת”‪ ,‬התחננתי‪.‬‬
‫ראיתי שהיא לא כל כך רוצה לכבד אותי‪”- .‬אם תתני לי אביא לך ממתק משלי מחר” ניסיתי לשכנע‪ .‬היא הסכימה והביאה‬
‫לי אצבע אחת‪ ,‬כמה שזה טעים!‬
‫”אבל על תשכחי להביא לי משהו למחר”‪ ,‬היא הזכירה לי לאחר שהשוקולד נגמר‪ .‬בבית שכחתי לגמרי מכל הסיפור‪.‬‬‫רק למחרת בבוקר לפני שיצאתי לבית הספר נזכרתי‪ .‬מה אביא לה? ‪“ -‬אמא יש לך ממתק בשבילי?” שאלתי‪ .‬אמי משכה‬
‫בכתפיה‪ :‬״את יכולה לקחת ביסקוויט אם את רוצה‪.‬״ ביסקוויט? זה לא נשמע לי תשלום מתאים לאצבע שוקולד מלאה‬
‫בקרם‪“ – .‬אמא‪ ,‬אין שום דבר אחר?” שאלתי‪”– .‬אין! את יודעת שאין אצלנו ממתקים מיוחדים סתם כך ביום חול‪ ,‬אם את‬
‫מאד רוצה ממתק יש לך כסף משלך‪ ”.‬כסף משלי? יש לי אולי שמונה שקלים‪ .‬מה? אבזבז אותם על ממתק לחברה? חוץ‬
‫מזה אם אתעכב עכשיו במכולת‪ ,‬אאחר ללימודים‪.‬‬
‫נסכם‪:‬‬
‫בחודש הארגון נעסוק בנושא האמת‪ .‬אנו רוצים להיות אנשי אמת‪ .‬איש אמת אינו משקר או מרמה גם אם הוא יכול להרוויח‬
‫מכך‪ .‬אך מעלתו של איש האמת אינה מסתכמת רק בכך שאינו משקר‪ .‬איש אמת גם עומד בדיבורו‪ .‬אם אמר שיעשה משהו‪,‬‬
‫הוא עושה אותו גם אם אין זה נוח בעבורו‪ ,‬וגם אם זה ממש קשה‪ .‬איש אמת מקפיד שכל דבר היוצא מפיו יהיה דבר אמת‪.‬‬
‫לפעמים קורה לנו שאמרנו או שהבטחנו שנעשה דבר מה ואחר כך ראינו שמאוד קשה לנו לעשות את מה שאמרנו‪ .‬מפתה‬
‫מאד לומר‪“ :‬לו הייתי יודעת שתהיה לנו חתונה‪ ,‬לו הייתי יודעת שסבתא תגיע‪ ,‬אז לא הייתי אומרת שאעשה זאת “‪ .‬צריך‬
‫לדעת שאדם חייב לעמוד בדיבורו‪ .‬גם אם רק אמר ולא הבטיח‪ .‬אדם שעומד בדיבורו תמיד‪ ,‬גם במקרים שזה מאוד מאוד‬
‫קשה ראוי לתואר‪ :‬איש אמת‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪9‬‬
‫פעולת פתיחה | שבטי יסוד ‪ -‬גלעד‬
‫יהי רצון שנזכה להיות אנשי אמת‪.‬‬
‫כדי לשוות לפעולה תחושה חגיגית (פתיחת חודש ארגון) אפשר לחלק עוגה‪ .‬אם רוצים להשקיע אפשר לקשט את העוגה‬
‫באותיות המילה “אמת”‪( .‬בשבת‪ :‬אם כותבים על העוגה צריך לחתוך אותה לפרוסות בערב שבת‪ ,‬כדי לא לעבור על איסור‬
‫מוחק)‬
‫לסיום‪ ,‬אפשר לחלק צ’ופר ואפשר גם לשיר‪:‬‬
‫“וזכנו לגדל בנים ובני בנים ‪,‬‬
‫אוהבי ה’‪ ,‬יראי אלוקים‪ ,‬אנשי אמת‪,‬‬
‫זרע קודש בה’ דבקים‪”.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪10‬‬
‫פעולת פתיחה | שבטי דביר ‪ -‬הראל‬
‫חיי אמת‬
‫מטרות‬
‫ ·החניכות יבחינו בין ערכי אמת ובין ערכי שקר‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו כי חיים של אמת‪ ,‬הם חיים שבהם אדם מקדיש את כוחותיו להגשמת ערכי אמת‪.‬‬
‫עזרים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫·גיליון נייר‪ ,‬טוש (בשבת‪ :‬אותיות של משחק כלשהו‪ ,‬כרטיסי אותיות או כרזה בכתב אתב”ש)‬
‫·שטרות כסף של משחק מונופול‬
‫·כרטיסי מוצרים למכירה‬
‫·פטיש גדול‬
‫·עוגה (לא חובה‪ ,‬כדאי בשביל לשוות אווירה חגיגית לפתיחת החודש)‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬חיי אמת‬
‫נאמר לחניכות‪ :‬כדי לדעת את נושא החודש עליכן לגלות את הביטוי המסתתר‪ .‬תוכלו לגלותו בעזרת משחק ‪“ :‬איש תלוי‪”.‬‬
‫הוראות המשחק‪:‬‬
‫אחד המשחקים בוחר ביטוי כלשהו‪ .‬הוא מסמן בתחתית גיליון נייר את מספר אותיות הביטוי ואת חלוקתם למילים‪ .‬למשל‪:‬‬
‫אם הביטוי הנבחר הוא “חיי‪ -‬אמת” הסימון המתאים ייראה כך _ _ _ ‪ , _ _ _ -‬שתי מילים אשר בכל אחת מהן שלוש‬
‫משחק בתורו מנחש אות ונוקב בשמה‪ .‬אם האות נמצאת‬
‫המשחקים מנסים לגלות את הביטוי המסתתר‪ .‬כל ַ‬
‫אותיות‪ .‬שאר ַ‬
‫המשחק שבחר את הביטוי כותב אותה במקום המתאים בסימון שבתחתית הגיליון‪ .‬אם האות אינה מופיעה בביטוי‬
‫בביטוי‪ַ ,‬‬
‫המשחקים מצליחים לזהות את הביטוי הנבחר לפני‬
‫המשחק (בוחר הביטוי) חלק מציור של איש תלוי‪ .‬אם שאר ַ‬
‫‪ ,‬מצייר ַ‬
‫שהושלם הציור של האיש התלוי‪ ,‬אזי הם המנצחים במשחק‪ .‬אם הושלם הציור של האיש התלוי בטרם נתגלה הביטוי אזי‬
‫המשחק בוחר הביטוי הוא המנצח‪.‬‬
‫בעזרת המשחק החניכות יגלו את המושג ‪ :‬חיי אמת‪.‬‬
‫בשבת‪ :‬נכין מראש כרטיסי אותיות וכרטיסים עם איברי האיש התלוי‪.‬‬
‫לחילופין‪ :‬נכתוב חיי אמת בכתב אתב”ש‪ ,‬החניכות יפענחו את כתב הצופן ויכתבו את הביטוי בעזרת כרטיסי אותיות או‬
‫אותיות משחק‪.‬‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ •מהם חיי אמת?‬
‫נסכם‪ :‬בהמשך הפעולה נראה מהם חיי אמת‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬מכירה פומבית‬
‫נחלק את השבט לקבוצות של ‪ 4-5‬חניכות‪ .‬נחלק בין הקבוצות שטרות כסף של מונופול‪ ,‬כך שכל הקבוצות תקבלנה סכום‬
‫זהה‪.‬‬
‫נכריז על מכירה פומבית‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪11‬‬
‫פעולת פתיחה | שבטי דביר ‪ -‬הראל‬
‫בכל סיבוב נעלה פריט מסוים למכירה‪ .‬כל קבוצה תוכל להציע הצעת מחיר כרצונה‪ .‬הקבוצה שתציע את הצעת המחיר‬
‫הגבוהה ביותר תזכה בפריט‪ .‬כמובן שבשביל להציע הצעת מחיר על‪-‬סך סכום מסוים‪ ,‬נדרש כי סכום זה יהיה בידי הקבוצה‬
‫המציעה‪.‬‬
‫אמתית‪ ,‬ניעזר בפטיש‪ .‬כל מכירה תלווה בהכרזות‪“ :‬פעם ראשונה!”‪“ ,‬פעם שנייה!”‪,‬‬
‫כדי לשוות למכירה אופי של מכירה ִ‬
‫“פעם שלישית!”‪“ ,‬נמכר!”‬
‫את הפריטים שברשימה נכתוב מראש על כרטיסים‪ .‬הכרטיסים יוצגו בפני הקבוצות בתחילת המכירה‪.‬‬
‫פריטים למכירה‪:‬‬
‫ ·אות בספר תורה‬
‫ ·כרטיס כניסה למשחקי המונדיאל‬
‫ ·כרטיס ללונה‪-‬פארק‬
‫ ·סט משניות‬
‫ ·שותפות בפדיון שבויים במסגרת אגודת יד לאחים‬
‫ ·פלאפון חכם‬
‫ ·תרומת ילקוט לילד עני‬
‫ ·ילקוט אופנתי‬
‫ ·ארגון סעודה בבית תמחוי‬
‫ ·כרטיס טיסה בשמי הארץ‬
‫ ·לילה בבית מלון‬
‫ ·כיסא גלגלים בעבור יד שרה (ארגון להשאלת ציוד רפואי)‬
‫ ·אופני הילוכים‬
‫שלב ג‪ :‬מעשה ביהלומים ובתפוחי אדמה‬
‫נספר את הסיפור הבא‪:‬‬
‫מעשה באדם עני וחסר כל‪ .‬הוא חיפש עבודה להתפרנס ממנה‪ ,‬אך לרוע מזלו לא מצא‪ .‬יום אחד הגיע אליו קרוב‬
‫משפחתו וסיפר לו‪“ :‬שמעתי על אי מלא יהלומים‪ ,‬הנמצא מעבר לאוקיינוס‪ ”.‬התלהב אותו עני ואמר‪’‘ :‬אין לי מה‬
‫להפסיד‪ ,‬כבר ניסיתי כל דרך אפשרית למציאת פרנסה‪ .‬אצא למסע אל האי ואראה האם יש דברים בגו אם לאו’’‪..‬‬
‫מיודעינו התייעץ עם ִאשתו‪ .‬האישה הסכימה מיד ואמרה לו‪’‘ :‬לך ונסה את מזלך‪ .‬אולי משם תצמח לנו הישועה‪’’.‬‬
‫החל אותו אדם להכין ציוד ומזון לתקופת הנסיעה‪ .‬הוא בטח בה’ שיהיה בעזרו ויצליח את דרכו‪.‬‬
‫לאנייה‪ .‬עברו ימים וחודשים והאיש – כל‪-‬כולו ציפייה‪ ,‬מתי יזכה לראות את האי מלא היהלומים שאליו‬
‫עלה האיש ֳ‬
‫הוא מייחל‪ .‬והנה‪ ,‬הסתיימה ההפלגה הממושכת‪ .‬מיודעינו שפשף את עיניו‪ ,‬האם חולם הוא או שזו מציאות? אי משובץ‬
‫האנייה עגנה לחוף האי וגיבור סיפורנו ירד בשמחה אל האי‪ .‬רק הניח את כף רגלו החוף ומיד התחיל‬
‫ביהלומים נגלה לפניו‪ֳ .‬‬
‫לאסוף יהלומים‪ .‬עוד ועוד יהלומים נאספו אל אמתחתו‪.‬‬
‫לפתע ראה אנשים – ילידי האי מתקרבים אליו‪ .‬הוא פחד שמא הם באים לגנוב ממנו את היהלומים‪ .‬להפתעתו‪ ,‬הם נשכבו‬
‫על הרצפה ופרצו בצחוק עז‪ .‬פנה אליו אחד מהילידים ואמר לו‪’‘ :‬מה אתה עושה?’’ אמר לו העני‪’‘ :‬אוסף יהלומים! במקום‬
‫שממנו אני בא כל יהלום שווה הון עתק!’’ אמר לו היליד‪“ :‬בשביל מה אתה צריך להתאמץ לאסוף אותם? ראה כמה רבים‬
‫הם‪ ,‬הם אינם שווים אפילו פרוטה!” אותו האיש לא השתכנע‪ ,‬הרי הגיע לאי בשביל לאסוף יהלומים! הילידים צחקו ממנו‬
‫עוד זמן מה ואחר פנו והלכו‪.‬‬
‫האיש החליט להשתקע זמן מה באי ולאסוף יהלומים לרוב‪ .‬מחשבות נעימות על העושר הרב המצפה לו בשובו לארצו‪,‬‬
‫חלפו בראשו‪.‬‬
‫עברו מספר ימים והאיש החל להסתדר באי‪ .‬הוא הבין שביהלומים שבחבילתו לא יוכל לסחור‪ ,‬הרי מי יקנה יהלומים במקום‬
‫שתחת אבנים מתגלגלים בו יהלומים?!‬
‫הוא החל לברר ממה אפשר להתפרנס באי וגילה כי באותו האי‪ ,‬תפוחי‪-‬אדמה הם יקרי ערך ביותר‪ .‬אחד הילידים אמר לו‬
‫כך‪“ :‬אם רצונך להתעשר‪ ,‬סחר בתפוחי אדמה‪ .‬הם גדלים ביערות שבהם שוכנות חיות רעות‪ .‬אם תצליח להגיע לעמקים‬
‫ולהינצל מהחיות הרעות‪ ,‬עושרך מובטח!” אמר אותו אדם לעצמו‪“ :‬אם כבר הגעתי לכאן אלך ואלקט לי מספר תפוחי‬
‫אדמה‪ ,‬כך אתעשר!” נכנס לתוך מעבה היער‪ ,‬הסתתר מאחורי עצים ושיחים מפני החיות הרעות ששכנו שם‪ ,‬וליקט תפוחי‬
‫אדמה ככל שיכל‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪12‬‬
‫פעולת פתיחה | שבטי דביר ‪ -‬הראל‬
‫את תפוחי האדמה מכר בשווקי האי‪ .‬משראה כי טוב‪ ,‬החליט לאסוף עוד תפוחי אדמה‪ .‬עסקיו פרחו‪ ,‬הוא נעזר באנשים‬
‫נוספים‪ ,‬להובלת תפוחי האדמה‪ .‬במשך הזמן שכלל את שיטותיו‪ .‬הוא מצא את המקומות העשירים ביותר בתפוחי אדמה‪,‬‬
‫כך מכר תפוחי אדמה לרוב והתעשר‪ .‬לאחר מספר חודשים הפך לעשיר מופלג‪“ .‬עתה”‪ ,‬החליט‪“ ,‬הגיע הזמן לשוב לארצי”‪.‬‬
‫הוא ניגש לארוז את חפציו‪ .‬בראשונה הכין ארגזי תפוחי אדמה לרוב‪ ,‬עליהם הוסיף את צרור חפציו‪ .‬הוא התלבט באשר לשק‬
‫היהלומים שנשאר אצלו מיומו הראשון באי‪ .‬לאחר התלבטות קלה החליט להביאו לארצו כמזכרת מהאי‪...‬‬
‫לאנייה כעשיר מופלג‪ .‬במשך ימי ההפלגה הארוכה תיאר בדמיונו כיצד ישוב למקומו כעשיר מופלג‪ ,‬כמה ישמחו‬
‫עתה‪ ,‬עלה ֳ‬
‫בני משפחתו‪ ,‬כמה יהיו חייו טובים מעתה‪ .‬כשהיגיע לחוף ארצו‪ ,‬שלח שליח שיודיע לבני ביתו‪ ,‬כי אביהם מגיע עם שלל רב‪.‬‬
‫הוא שכר עגלה והעמיס עליה את כל אשר לו‪ .‬כשפרק את סחורתו בבית‪ ,‬מילא את הבית ריח עז של צחנה‪ .‬אמרה אשתו‪:‬‬
‫“בוודאי החביא בעלי החכם את השלל בזבל כדי שלא יחשדו במה שיש בשק!”‬
‫האיש שכב לנוח‪ ,‬היות ועייף מן הנסיעה‪ .‬אשתו החלה לפתוח את הארגזים‪ .‬לתדהמתה‪ ,‬מצאה בהם תפוחי אדמה רקובים‪.‬‬
‫היא פתחה עוד ארגז ועוד ארגז‪ ,‬ולא הבינה על מה ראה בעלה להביא מקצה העולם תפוחי אדמה רקובים‪ ...‬לבסוף מצאה‬
‫את שק היהלומים‪ .‬נמלאה האישה אושר‪ .‬מרוב שמחה העירה את בעלה ואמרה לו‪“ :‬נהדר! כמה יהלומים הבאת! נמכור‬
‫אותם ונהיה עשירים! אך אמור לי‪ ,‬אישי היקר‪ ,‬מדוע סחבת את הארגזים האלו‪ .‬האומנם חשבת שלא נוכל לרכוש תפוחי‬
‫אדמה בכסף שנרוויח ממכירת היהלומים? והרי תפוחי האדמה שהבאת נרקבו‪ ,‬ומה תועלת תצמח לנו מהם?”‬
‫להפתעתה‪ ,‬תפס בעלה את ראשו בשתי ידיו ואמר‪’‘ :‬אוי איזה טיפש אני! האי שבו שהיתי‪ ,‬כל כולו מלא יהלומים! והנה‬
‫חזרתי רק עם יהלומים ספורים‪ .‬יכול הייתי לבוא הנה עם ארגזים מלאים ביהלומים ועתה כמעט והגעתי הנה רק עם תפוחי‬
‫אדמה!”‬
‫לאחר הסיפור נשאל‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•הסיפור הזה הוא משל‪ ,‬מה הנמשל?‬
‫•מה הקשר בין הסיפור למכירה שערכנו?‬
‫•איזו תחושה חש האדם בסוף הסיפור?‬
‫•באלו דברים כדאי לאדם להשקיע את ממונו ואת כוחותיו?‬
‫•מה הקשר בין הרעיון הזה למושג חיי אמת?‬
‫•מה הם חיי שקר?‬
‫נסכם‪:‬‬
‫אדם יכול לחיות חיים ארוכים ומלאים ובעצם לבזבז אותם‪ .‬אדם שכל חייו רודף אחר סיפוק תאוות‪ ,‬בעצם מבזבז את חייו‪.‬‬
‫מה הם תפוחי האדמה שלנו ומה הם היהלומים? תפוחי האדמה משולים לכל אותם מותרות והנאות חולפות שאנו חושקים‬
‫בהם‪ .‬היהלומים משולים לערכי הנצח שלנו‪ ,‬למצוות התורה‪ .‬במה כדאי למלא את השק שלנו? מה צריך להיות העיקר בשק?‬
‫מובן שביהלומים – מצוות ומעשים טובים‪.‬‬
‫אמתי הוא ערך ש”שווה לנו להכניס לשק” שלנו‪ ,‬ערך הנחשב גם בעולם הבא‪ .‬ערך שקר‬
‫יש ערכי אמת ויש ערכי שקר‪ .‬ערך ִ‬
‫הוא ערך זמני‪ ,‬שנחשב רק בעולם הזה‪.‬‬
‫אדם נשלח לעולם הזה כדי לעשות רצון ה’‪ ,‬להרבות במעשים טובים ובלימוד תורה‪ .‬אם הוא משקיע את כוחותיו ואת ממונו‬
‫במילוי תאוותיו‪ ,‬בערכי שקר‪ ,‬הוא חי חיי שקר‪.‬‬
‫מותר לאסוף קצת תפוחי אדמה‪ ,‬מותר קצת ליהנות בעולם הזה ‪ ,‬אבל להפוך את ההנאות לעיקר‪ ,‬את תפוחי האדמה‬
‫ליהלומים‪ ,‬זהו שקר‪ .‬אין זה דבר שקר שאדם מוציא מפיו‪ ,‬אלא חיים של שקר‪.‬‬
‫בחודש ארגון אנו עוסקים בערכי אמת‪ .‬כל שבט מברר נושא אחר שלמענו ראוי וכדאי לעמול‪.‬‬
‫יהי רצון שנזכה לחיות חיי אמת‪.‬‬
‫לסיכום אפשר לחלק עוגה‪ .‬למשקיעניות‪ :‬אפשר לקשט את העוגה בכיתוב‪“ :‬חיי אמת” (אם הפעולה נערכת בשבת יש‬
‫לחתוך את העוגה עם האותיות לפרוסות בערב שבת בשביל לא לעבור על איסור מוחק)‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪13‬‬
‫פעולת פתיחה | שבטי נווה ‪ -‬מעוז ‪ -‬נחלה‬
‫אמת פנימית‬
‫מטרות‬
‫ ·החניכות יבינו את המושג אמת פנימית‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו שהתורה מדריכה אותנו מהי האמת הפנימית שלנו‪.‬‬
‫עזרים‬
‫ ·מפות‪ ,‬שתיה‪ ,‬עוגיות‪ ,‬כוסות וצלחות – בלתי הכרחי‪ ,‬אך מוסיף לאווירה‪ .‬למשקיעניות במיוחד‪ :‬נכין מראש עוגה או‬
‫עוגיות עם כיתוב המילה ‘אמת’‪( .‬בשבת‪ :‬אסור לחתוך עוגה עם כיתוב‪ ,‬כך שהכיתוב ייהרס משום איסור מוחק‪ .‬אפשר‬
‫לחתוך בערב שבת)‬
‫ ·כרטיסיות לקפה‪-‬דילמה‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬קפה דילמה‬
‫נסדר בחדר שלושה שולחנות עם כיסאות סביבם‪ .‬אפשר להשקיע במפה‪ ,‬בכיבוד ובשתייה‪ ,‬בשביל לתת תחושה של בית‬
‫קפה‪ .‬על כל שולחן נניח כרטיסיה עם דילמה‪.‬‬
‫החניכות יתחלקו לשלוש קבוצות‪ .‬כל קבוצה תתיישב באחד השולחנות‪ ,‬תקרא את הדילמה ותדון בה‪ .‬לאחר כחמש עד עשר‬
‫דקות נכריז על מעבר‪ ,‬וכל קבוצה תעבור לשולחן אחר‪ .‬לאחר שהקבוצות ידונו בדילמה השנייה נכריז על מעבר נוסף‪.‬‬
‫דילמה ראשונה‪:‬‬
‫כמעט לכל חברותי יש טלפון נייד‪ .‬אם יבקשו מכל בנות הכיתה להניח את הניידים שלהן על שולחן יווצר מצג מרהיב של‬
‫הטכנולגיה העכשווית‪ ,‬אייפון‪ ,‬אייפוד‪ ,‬דור ‪ ,5‬דור ‪ .7‬סמרטפון‪ .‬כמובן שכמעט כולם טאצ’‪ ,‬מי בכלל זוכר את הלחצנים‬
‫המיושנים? טוב‪ ,‬בעצם יש לי גם כמה חברות המסתפקות בנייד הישן של אבא שלהם‪ ,‬בדרך כלל גם הן יכולות לצלם מתי‬
‫שמתחשק להן‪ ,‬בעזרת הנייד כמובן‪.‬‬
‫זה מתחיל בכך שכולן שולחות מסרונים (אס‪.‬אמ‪.‬אסים) זו לזו‪ ,‬ואני – מחוץ לעניין‪ ,‬נמשך במשחקים ובצילומים שלכולן יש‬
‫ולי אין‪ ,‬ומסתיים במבטי אי‪-‬האמון של חברותי – “מה עדיין אין לך פלא‪-‬פון ‪ ,‬מה את בכתה ג?!”‬
‫רמזתי פעם להורי שהגיע הזמן שיהיה גם לי טלפון נייד‪ ,‬אבל הם משוכנעים שנערה בגילי אינה זקוקה למכשיר הזה‪ .‬באופן‬
‫כללי‪ ,‬הורי אינם נוהגים להשקיע ממון במוצרים הנראים להם חסרי תועלת‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬אני מתלבטת האם “לנדנד” להם‪ ,‬להסביר שוב ושוב‪ :‬איני מסוגלת להיות שונה מכולן‪ .‬וחוץ מזה‪ ,‬בימינו טלפון‬
‫נייד הוא צורך קיומי!‬
‫דילמה שנייה‪:‬‬
‫חשבתם פעם על החודשים שבהם בחר לנחות החופש הגדול? איכשהו‪ ,‬תמיד באמצע החופש נתקעים להם שלושת‬
‫השבועות‪ .‬מילא רק השבועיים הראשונים‪ ,‬אבל תשעת הימים ותשעה באב – כבר היה עדיף ללמוד אז וזהו‪.‬‬
‫בשבט‪ ,‬החליטו שהולכים לפיצה‪ .‬ביקשתי מאמי חמישה עשר שקלים לרגל‬
‫ראש חודש אב‪ ,‬ליתר דיוק כט בתמוז בלילה‪ֶ .‬‬
‫האירוע‪ .‬אמי לא התלהבה‪“ :‬אם את מאד רוצה‪ ,‬לכי‪ .‬אבל לדעתי בילוי בפיצה אינו מתאים לתשעת הימים‪”.‬‬
‫מה אעשה?‬
‫דילמה שלישית‪:‬‬
‫שעת צהריים‪ .‬אמא בקשה ממני‪ :‬עשי לי טובה אני מוכרחה לישון מעט‪ ,‬השגיחי על ידידיה‪ .‬הוא אכל עכשיו‪ ,‬הוציאי לו‬
‫משחק לשטיח‪ .‬תוכלי בינתיים לקרוא ספר‪.‬‬
‫נעניתי לאמי בשמחה‪ .‬ידידיה בין השנתיים התיישב על השטיח עם ארגז הלגו‪ ,‬אני התיישבתי לידו על הספה עם ספר‪,‬‬
‫ואמא – נכנסה למיטתה‪.‬‬
‫לאחר רבע שעה נינוחה החל לעלות באפי “ריח ניחוח”‪.‬‬
‫אוי‪ ,‬לא! ידידיה עשה בטיטול‪ .‬מה לעשות? מעולם לא החלפתי טיטול‪ .‬מילא‪ ,‬להאכיל תינוק‪ ,‬אבל טיטולים? עד כאן!‬‫הבעיה שאיני רואה כאן מישהו אחר שיוכל לעשות זאת‪ ,‬אולי שיישאר כך עד שאמא תקום? אבל הריח‪ ,‬זו בעיה‪ ...‬להעיר‬
‫את אמא?‪ ...‬גם בעיה! מה? לא שמעתי על דמא בן נתינה?!‪....‬‬
‫מה אעשה?‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪14‬‬
‫פעולת פתיחה | שבטי נווה ‪ -‬מעוז ‪ -‬נחלה‬
‫נסכם את קפה‪-‬הדילמה בדיון‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•מה משותף למקרים שדנו בהם?‬
‫•איך מכריעים כיצד לנהוג?‬
‫•מהיכן מגיע הקול הקורא לעשות טוב? מהיכן מגיע הקול האחר?‬
‫•אם נכשלנו ולא נהגנו נכון‪ ,‬מה אנו עשויים להרגיש?‬
‫•מה הקשר בין דילמות אלו ובין מידת האמת?‬
‫•מהי אמת פנימית?‬
‫•האם עליה להדריך אותנו?‬
‫•האם לכל אדם יש קול של אמת פנימית?‬
‫שלב ב‪ :‬שכרון מעמקים‬
‫נקריא את הקטע הבא‪:‬‬
‫צוללים קדימה‪ ,‬דבורה עומר‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪15‬‬
‫פעולת פתיחה | שבטי נווה ‪ -‬מעוז ‪ -‬נחלה‬
‫נשאל‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫·מהו שכרון המעמקים?‬
‫·אלו שני קולות שמע שחר כאשר שהה במעמקי הים?‬
‫·למי מהקולות היה עליו להקשיב?‬
‫·האם שכרון המעמקים יכול לקרות גם לנו?‬
‫נסכם‪:‬‬
‫קול האמת הפנימית הוא קול מאד חשוב‪ .‬הוא מכוון אותנו לחוש מתי אנו עושים מעשה נכון ומתי אנו מזייפים‪ ,‬עושים‬
‫מעשה שאיננו מתאים לפנימיות שלנו‪ .‬אבל הקול הפנימי שלנו עלול לטעות‪ .‬כמו שחר שהקול הפנימי שלו משך אותו‬
‫לצלול למטה‪ ,‬גם הקול הפנימי שלנו יכול ללחוש לנו‪ :‬כך נכון לנהוג‪ .‬כמו הצוללן שחושיו עשויים להטעות אותו ולהובילו‬
‫לכיוון ההפוך‪ ,‬מה שעלול להטביע אותו‪ ,‬כך גם הקול הפנימי עשוי להטעות אותנו ולהוביל אותנו לזיוף‪ .‬צביקה פקד על‬
‫שחר לנהוג בניגוד לקול הפנימי שלו‪ ,‬ושחר שמע לו‪ .‬גם לנו יש “מפקד” המדריך אותנו מה הכיוון הנכון‪ .‬מהו מקור הסמכות‬
‫המדריך אותנו? התורה‪ .‬כיצד נודע עם הקול הפנימי הלוחש לנו כיצד לנהוג הוא קול האמת? נבדוק האם הקול הזה מתיישר‬
‫עם הדרכת התורה‪.‬‬
‫אם רוצים אפשר לספר את הסיפור המובא בפעולה השנייה של חבריה ב ולבאר אותו על‪-‬פי הביאור המצורף‪ .‬אפשר גם‬
‫להשאיר את הסיפור לפעולה אחרת‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪16‬‬
‫שבט יסוד‬
‫‪-‬תנועת אריאל שלי‪-‬‬
‫שבט יסוד‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫מה עושים בתנועת הנוער?‬
‫מטרות‬
‫ •החניכות יבינו כי בתנועה נהנים מפעילות חינוכית ומתחנכים לערכים‪.‬‬
‫ •החניכות יבינו כי הן יכולות להגשים את הערכים שעליהם לומדים בתנועה‪.‬‬
‫עזרים‬
‫ •שני פאזלים‪.‬‬
‫ •כרטיסי מצוות וערכים‪.‬‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬סתם משחק?‬
‫נחלק את החניכות לשתי קבוצות וניתן לכל אחת מן הקבוצות פאזל להרכבה (אם השבט גדול נוכל לתת לכל קבוצה יותר‬
‫מפאזל אחד)‪.‬‬
‫פאזל אחד יורכב מתמונה בעלת ערך (למשל‪ :‬בית המקדש‪ ,‬ברכות‪ ,‬שבת וכדומה) והפאזל האחר יורכב מתמונה סתמית‬
‫(למשל‪ :‬דמויות מסרטי וולט דיסני)‪.‬‬
‫אפשר להכריז על תחרות בין הקבוצות ולומר שהקבוצה המנצחת היא זו שתסיים להרכיב את הפאזל ראשונה‪.‬‬
‫לאחר ששני הפאזלים יורכבו נשאל את החניכות‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•מה ההבדל בין שני הפאזלים?‬
‫•האם יש משמעות לסוג הפאזל שאנו מרכיבים?‬
‫•האם בפעולות שלנו יהיו משחקים?‬
‫•האם אלו משחקים סתמיים?‬
‫נסכם‪ :‬בפאזל אחד הייתה תמונה סתמית שאינה מלמדת דבר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בפאזל האחר הייתה תמונה שהועילה לנו משום‬
‫שהיא הזכירה לנו משהו חשוב‪ .‬נכון שנהנינו מהרכבת שני הפאזלים‪ ,‬אך לפאזל הערכי יש יתרון‪ ,‬טוב יותר לשחק במשחק‬
‫שאפשר גם ללמוד ממנו‪.‬‬
‫וודאי שמותר גם סתם לשחק‪ ,‬אך תנועת אריאל (וגם תנועות הנוער האחרות) לא קמו לשם כך‪ .‬בפעולות שלנו לא נרכוש‬
‫ידע כמו בבית‪-‬הספר‪ ,‬אבל נלמד על מידות וערכים שיעזרו לנו להיות טובים יותר (בבית הספר לומדים על מידות וערכים‬
‫ובתנועת הנוער מעשירים את הלימוד ומגוונים אותו)‪ .‬לא נלמד באמצעות ספרים ומחברות כמו בבית הספר‪ ,‬אלא באמצ‪-‬‬
‫עות משחקים ופעילויות מהנות‪ .‬לכן‪ ,‬בפעולות רבות נשחק משחקים ולאחר מכן נחשוב יחד מה אנו לומדים מן המשחק‬
‫ששיחקנו‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬הלומד על‪-‬מנת לקיים‪...‬‬
‫נאמר לחניכות שבתנועה אין לומדים רק לשם לימוד בלבד‪ .‬אנו לומדים דברים שאפשר לבצע גם עכשיו כשאנו צעירות וגם‬
‫כשנגדל‪ .‬נחלק את החניכות לקבוצות וניתן לכל קבוצה כרטיס שמוזכר בו ערך מסוים‪ .‬משימתה של כל קבוצה היא להציג‬
‫הצגה שתמחיש לנו כיצד אפשר להגשים את הערך בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫ערכים אפשריים‪ :‬יישוב ארץ ישראל‪ ,‬תפילה‪ ,‬צדקה‪ ,‬כיבוד הורים‪ ,‬גמילות חסדים‪" ,‬ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬ויתור‪ ,‬קיום מצוות‬
‫בשמחה‪.‬‬
‫לאחר שהחניכות יציגו את ההצגות נסכם‪:‬‬
‫למדנו היום שתנועת הנוער לא נועדה רק למשחקים‪ .‬התנועה מחנכת למידות טובות ולערכים‪ .‬בתנועה אנו לא רק מקבלות‪,‬‬
‫אנו גם נותנות‪ .‬הסניף אינו כמו מתנ"ס המציע חוגים‪ .‬הפעילות בתנועה מכינה אותנו לפעול למען הערכים שבהם אנו מא‪-‬‬
‫מינים‪ ,‬הנושא של חודש הארגון הוא שליחות‪ .‬בתנועה אנו מכינות את עצמנו להיות שליחות של הקב"ה‪ .‬להגשים את ערכי‬
‫התורה‪.‬‬
‫כדי ללמוד על המידות ועל הערכים השונים אנו נשחק‪ ,‬נציג‪ ,‬נבצע משימות שונות ונשמע סיפורים‪ .‬לפעמים נשחק יחד‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪18‬‬
‫שבט יסוד‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫במשחקי פורקן והנאה כדי שיהיה לנו נעים וטוב‪ ,‬אך בדרך כלל לא נשחק סתם אלא נבחר במשחקים בעלי מסר ערכי‪.‬‬
‫בעזרת המשחקים והסיפורים נלמד דברים חשובים שיעזרו לנו להיות טובים יותר‪.‬‬
‫הערה למדריכה‪ :‬השתמשנו כאן במלים כמו‪ :‬ערכים‪ ,‬הגשמה‪ ,‬תנועת נוער‪ .‬ייתכן שהמילים הללו לא יהיו מובנות‬
‫לחניכותייך‪ .‬אם את מתרשמת שהחניכות אינן מבינות למה את מתכוונת‪ ,‬הסבירי להן במילים חלופיות או למדי‬
‫אותן את משמעותם של המושגים‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪19‬‬
‫שבט יסוד‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫בבנין אריאל‬
‫מטרות‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•החניכות ידעו ששם התנועה ושמות השבטים הם שמות של בית המקדש‪.‬‬
‫•החניכות יבינו את חשיבות בית המקדש‪.‬‬
‫•החניכות יבינו שמטרת התנועה היא להביא לבניין המקדש במהרה כחלק מתהליך הגאולה‪.‬‬
‫•החניכות יכירו את שמות שבטי התנועה‪ ,‬ובייחוד את שם השבט שלהן‪' -‬גלעד'‪.‬‬
‫עזרים‬
‫ •חידות ציורים של שמות השבטים‬
‫ •כדור‬
‫ •חבלים או מטפחות כמספר החניכות‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬כיצד מדברים עם מישהו רחוק?‬
‫נערוך סבב שבו כל חניכה תספר על מישהו יקר ‪ ,‬שלא פגשה מזה זמן רב‪( .‬למשל‪ :‬סבתא שנמצאת בשוויץ‪ ,‬דוד מאמריקה‪,‬‬
‫אח בנגב וכדו׳)‬
‫נשאל את החניכות על הדרך שלהן לפגוש אותו‪ ,‬דרך שיחה בטלפון‪ ,‬דרך נסיעה ארוכה או טיסה‪.‬‬
‫נספר‪ :‬פעם לא הייתה אפשרות ליצור קשר עם אנשים רחוקים‪ ,‬היו נפגשים רק לעיתים רחוקות ולכן היה נוצר נתק בין‬
‫קרובי‪-‬משפחה או חברים שהיו גרים במקומות מרוחקים זה מזה‪ .‬בשלב מסוים החלו לשלוח מכתבים‪ ,‬זמן רב אחר‪-‬כך‬
‫הומצא הטלפון‪ ,‬היום אפשר ליצור קשר גם בעזרת פלאפונים ובעזרת המרשתת (רשת האינטרנט)‪.‬‬
‫נפלאות הטכנולוגיה מאפשרות לשני אנשים רחוקים לדבר זה עם זה בעזרת מצלמה‪ ,‬כך שזו ממש‬
‫שיחת פנים אל פנים‪.‬‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ •מהי הדרך שלנו ליצור קשר עם הקב"ה? (תפילה)‬
‫ •מה פירוש המושג "בית תפילה"? (זהו בעצם המקום שבו אנחנו מתקשרים עם הקב"ה‪" ,‬החיוג המקוצר" לשמים)‪.‬‬
‫נסכם‪:‬‬
‫בעצם‪ ,‬כשבית המקדש היה קיים‪ ,‬היינו מדברים עם הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא ממקום מאוד קרוב‪ ,‬מהבית שלו ממש‪ .‬כיום אנחנו‬
‫נאלצים להסתפק ב'בית מקדש מעט' – בבית‪-‬כנסת‪.‬‬
‫כל עוד המקדש חרב‪ ,‬הקשר שלנו עם הקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‪ ,‬עקיף וקטוע‪ .‬התחליף שונה מאד מהמקור‪.‬‬
‫בתנועת אריאל החיסרון של בית המקדש מאד מרכזי‪ .‬לכן אנו כל‪-‬כך רוצים שבית‪-‬המקדש ייבנה‪ ,‬ומחפשים מה אנו יכולים‬
‫לעשות כדי לקרב את בניינו‪.‬‬
‫זו משמעות שמנו‪' -‬אריאל' – אריאל זה שם של בית‪-‬המקדש‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬חידות ציורים‬
‫לבית המקדש שמות נוספים מלבד השם אריאל‪ ,‬נכיר שמות נוספים בעזרת חידות הציורים‪.‬‬
‫הציורים מופיעים בנספח‪.‬‬
‫השמות האלו הם גם שמות השבטים בתנועה שלנו‪ .‬כל שם מתאר צד מסוים בבית המקדש‪.‬‬
‫בהזדמנות אחרת אפשר להעמיק במשמעות השמות של השבטים (ראו בהמשך המערך)‪ .‬כעת נסתפק בביאור השם גלעד‪:‬‬
‫גלעד‪ -‬גל=הר גבוה‪ ,‬עד= עדות‪ .‬בית המקדש (העומד על הר המוריה) הוא עדות לכל העמים שהקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא משרה‬
‫שכינתו בישראל‪ .‬בית המקדש מעיד על‪-‬כך שעם ישראל הוא עם ה’‪ ,‬העם שבו בחר ה’ בשביל להאיר לעולם כולו‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪20‬‬
‫שבט יסוד‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫שלב ג‪:‬‬
‫נקשור לכל חניכה את היד החזקה שלה (בעזרת חבל או מטפחת) כך שהאמה מקופלת לזרוע‪[ .‬בשבת‪ :‬הקפידו לקשור קשר‬
‫של עניבה ולא "קשר כפול"‪].‬‬
‫בצורה כזו נבקש מהן לשחק משחק מסירות בכדור‪.‬‬
‫נשאל‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•מה דעתכן על משחק באופן זה?‬
‫•מדוע זה היה קשה?‬
‫לו• הייתן נשארות כך שבוע‪ ,‬האם הייתן מתרגלות?‬
‫•איך המשחק קשור לחוסר של בית‪-‬המקדש?‬
‫נסכם‪:‬‬
‫עם ישראל בלי בית המקדש דומה לאיש בלי יד ימינו‪ .‬כבר אלפיים שנה אנחנו נמצאים במצב של חיסרון עצום‪ .‬אין לנו‬
‫קשר ישיר עם הקב"ה‪ ,‬אין בתוכנו השראת שכינה‪ ,‬אין לנו קורבנות‪ ,‬אין לנו אפשרות של כפרה מוחלטת על חטאינו‪ .‬אולי‬
‫התרגלנו‪ ,‬כמו אדם חסר יד המתרגל לבסוף לנכותו‪ .‬אבל ההרגל למצב של אין בית‪-‬מקדש אינו משנה את העובדה שעם‪-‬‬
‫ישראל בלי המקדש הוא במצב של נכות‪ ,‬במצב של חיסרון מהותי‪.‬‬
‫אנו בתנועת אריאל איננו מרגישים שזה בסדר להיות בלי יד ימין‪ .‬על‪-‬אף שלא ראינו את בית‪-‬המקדש בבניינו‪ ,‬אנו מרגישים‬
‫כמה שהוא חסר‪ ,‬ורוצים בכל מאודנו שהוא ייבנה‪ .‬לכן בחרנו לעצמנו שמות של בית‪-‬המקדש‪ ,‬לכן אנו מחפשים מה אנו‬
‫יכולים לעשות כדי להביא לבניין המקדש ולגאולה השלמה‪.‬‬
‫בפעולה הקודמת דיברנו על‪-‬כך שבאריאל אנו מתחנכים לערכים ופועלים להגשמתם‪ .‬בפעולה זו דברנו על ערך מרכזי‬
‫ביותר בתנועתנו‪ ,‬הערך שנתן לה את שמה ‪ :‬בית המקדש‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪21‬‬
‫שבט יסוד‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫נספח‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪22‬‬
‫שבט יסוד‬
‫משחקים‪ ,‬משימות‬
‫ושאר ירקות‬
‫מדריכות יקרות‪ .‬ערכנו בעבורכן שתי פעולות מאלף ועד תו‪ .‬את הכנתו של שאר המערך השארנו לכן‪ .‬את הנושא השבטי‬
‫אפשר להקיף מזוויות נוספות‪ ,‬אפשר להעלות רעיונות נוספים ואפשר לפתח דיונים שונים‪ .‬לאן "ילך" המערך הזה? זו כבר‬
‫ההחלטה שלכן‪ .‬קיבצנו בשבילכן מספר רעיונות למשחקים ולמשימות‪ .‬היצירתיות והמרץ שבהם התברכתן‪ ,‬יסייעו לכן‬
‫לבנות מהמקבץ שלפניכן פעולות נוספות‪.‬‬
‫‪1 .1‬נכין חבילה עוברת‪ .‬על כל עטיפה נדביק דילמה הקשורה לאמת‪ .‬חניכה שהחבילה תעצור אצלה‪ ,‬תפתח את העטיפה‬
‫החיצונית‪ ,‬תקרא את הדילמה ותאמר כיצד הייתה נוהגת‪.‬‬
‫דילמות אפשריות‪:‬‬
‫ ·יש בסניף ערב שוקולד‪ .‬בין השאר יש שוקולדים חלביים‪ .‬הבעיה שבארוחת צהריים אכלתי עוף‪ ...‬אם לא אומר‬
‫שאני בשרית אף אחד לא ידע‪.‬‬
‫ ·שיחקתי בסלון בכדור‪ ,‬ובטעות שברתי קערת קרמיקה שעמדה על השולחן‪ .‬אמא נכנסה לסלון‪ ,‬ראתה את השברים‬
‫וצעקה‪“ :‬מי עשה זאת? כמה פעמים אמרתי לא לשחק בסלון בכדור?!” האם אודה שזו אני או שאשתוק?‬
‫ ·אחותי ציירה בעבורי שער מקסים למחברת תורה‪ .‬למחרת בשיעור תורה‪ ,‬חברתי לשולחן ראתה את השער‪“ .‬וואו‪,‬‬
‫את מציירת מדהים!”‪ ,‬אמרה לי‪ .‬המחמאה נעמה לאזני‪ .‬בעצם‪ ,‬בשביל מה להעמידה על טעותה?‬
‫ ·מבחן בתורה‪ .‬בסוף המבחן מופיעה השאלה‪ :‬כמה זמן למדת למבחן? האמת היא שכמעט ולא למדתי‪ .‬אבל אולי אם‬
‫אכתוב שלמדתי שעה‪ ,‬המורה תוסיף לי נקודות‪.‬‬
‫‪2 .2‬נציג לפני החניכות תמונות של סמלים מוכרים (סמל המדינה‪ ,‬צה”ל‪ ,‬בני עקיבא‪ ,‬סמל היישוב או העיר‪ ,‬סמל בית‪-‬הספר)‬
‫ונבקש מהן לזהות לאיזה גוף משתייך כל סמל‪.‬‬
‫לאחר מכן ניתן להן לבנות פאזל של סמל התנועה בגדול‪.‬‬
‫נוכל לדון ִאתן מה הוא סמל בכלל‪ ,‬ומה יש בסמלה של תנועת אריאל המייצג את החזון שלנו‪.‬‬
‫‪3 .3‬משחק שמות‪ :‬נאמר לחניכות להסתדר כמה שיותר מהר על ספסל לפי סדר השמות באלף‪-‬בית‪.‬‬
‫אחר כך נבקש מכל חניכה לספר מדוע קראו לה כך הוריה‪ .‬נבין כי השם אינו סתמי וכי הוא מסמל דברים מיוחדים‬
‫שחשובים להורים ונוגעים לילדה‪.‬‬
‫לאחר מכן נשאל מהו שם התנועה ומה הוא מייצג‪.‬‬
‫‪4 .4‬נכין פאזל בעל ארבעה‪-‬עשר חלקים עם ציור של בית המקדש‪ .‬על שבעה חלקים נכתוב מאחורה את שמו של אחד‬
‫השבטים‪ ,‬שבט אחד לכל חלק (יסוד‪ ,‬גלעד‪ ,‬דביר‪ ,‬הראל‪ ,‬נווה‪ ,‬מעוז ונחלה) ועל שבעת החלקים האחרים נרשום את‬
‫ביאורי השמות‪.‬‬
‫גלעד‪ -‬גל=הר גבוה‪ ,‬עד= עדות לכל העמים‪ .‬הפצת אור ה’ לשאר אומות העולם‪ .‬אור לגויים‪.‬‬
‫דביר‪ -‬מלשון דיבור‪ .‬דיבור עם ה’‪ ,‬הקשר שלנו אליו‪ .‬וגם כינוי לקודש הקודשים בבית המקדש השני אותו בנה שלמה‪.‬‬
‫הראל‪ -‬הר ה’‪ .‬ההר עליו בחר ה’ לשכן את שכינתו‪.‬‬
‫נווה‪ -‬כמו נווה מדבר‪ ,‬מקום לעצירה‪ ,‬למנוחת הנפש וצבירת כוחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נווה‪ -‬מלשון נוי‪ ,‬היכל יפה ומפואר‪.‬‬
‫מעוז‪ -‬מבצר‪ ,‬מקלט‪ .‬מקום מוגן שנותן עוצמה וכוח‪.‬‬
‫נחלה‪ -‬בית המקדש הוא נחלתו של ה’‪ ,‬מקום מושבו‪( .‬בנוסף‪ ,‬נחלה‪ -‬מלשון נחל‪ .‬כשם שנחל מטהר כך בית המקדש‬
‫מטהר אותנו‪).‬‬
‫החניכות יתאימו בין השמות לביאורים‪ .‬לבסוף‪ ,‬ירכיבו את הפאזל‪.‬‬
‫‪5 .5‬הקרנת סרט על תנועת אריאל (אפשר להשיג אותו במשרדי ההנהלה הארצית)‪.‬‬
‫‪6 .6‬חפשו במדפים המאובקים של אחיותיכן הגדולות חוברות משנים עברו‪ .‬בערך כשאתן נכנסתם לתנועה יצאה חוברת‬
‫גדושה בפעולות לשבט הנכנס‪ ,‬על תנועת אריאל‪ ,‬על שמה‪ ,‬על מה עושים בה‪ ,‬על ההמנון ועל החזון‪ .‬גם בחוברות של‬
‫חודשי ארגון בשנים שחלפו יש פעולות העשויות להתאים בדיוק לכן‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪23‬‬
‫שבט יסוד‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫רעיונות לתערוכה‬
‫ישבנו‪ ,‬חשבנו‪ ,‬העלינו רעיונות‪,‬‬
‫פסלנו‪ ,‬הורדנו‪ ,‬החלטנו ‪ :‬כך‪ ,‬לא מתאים! אחרת‪ ,‬לא טוב!‬
‫מה כבר אפשר לעשות עם שניים‪ ,‬שלושה או ארבעה קירות?‬
‫כוכב עם שם לכל חניכה‪ ,‬כותרת יפה ומרהיבה‪,‬‬
‫שכל ההורים שיבואו לראות‪ ,‬ידעו מה הנושא ומי כאן המדריכות‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מדריכות מקוריות יותר או פחות‬
‫אספנו בשבילכן מספר רעיונות‪.‬‬
‫ •סמל ענק של התנועה‪.‬‬
‫ •לכתוב על הקיר את המנון התנועה‪.‬‬
‫ •לכתוב ‪‘ :‬בין גדול ובין קטן באריאל בשליחות כל הזמן’ ולהוסיף תמונות של ילדים וילדות העוסקים בהגשמת ערכי‬
‫התנועה‪ :‬לומדים תורה‪ ,‬אוספים מוצרי מזון עבור ארגון חסד‪ ,‬וכו’‪.‬‬
‫ •מפת ארץ ישראל שעליה מסומנים סניפי התנועה‪.‬‬
‫ •ציור של בית‪-‬המקדש עם סולם העולה אליו‪ .‬על שלבי הסולם רשומים שמות השבטים‪.‬‬
‫רעיונות להופעה‬
‫ •הצגה‪ :‬ההנהלה עורכת תחרות בין כל הסניפים מי הסניף הטוב ביותר‪ .‬מכל סניף עולה‬
‫נציגה ומתארת כמה ממאפייניו‪ .‬הסניף הזוכה הוא כמובן הסניף המקומי‪.‬‬
‫ •שירים מתאימים שאפשר להתאים להם ריקוד‪:‬‬
‫אריאל קדימה ליותר ‪,‬תורת חיים בעוז‪ ,‬עם‪-‬ישראל – תורת ישראל – ארץ ישראל‪,‬‬
‫קדושה אני מבקש‪.‬‬
‫יישום נושא‬
‫נכון שאנחנו רק בשבט גלעד (עוד מעט לאחר שבת ארגון‪ )...‬אבל אל תזלזלו‪ ,‬אנו יכולות לעשות דברים‪ .‬ואם עכשיו נתרגל‬
‫לפעול ולעשות‪ ,‬עוד תראו מה יצא מאִתנו כשנהיה גדולות ‪.‬‬
‫הפעולות‪ ,‬התערוכה וההצגה‪ ,‬כולן מטביעות את הערכים הגדולים בלִבן של חניכותינו הצעירות‪ .‬אך אין כמו עשיה כדי לחבר‬
‫אותן לעניין‪ .‬חשבנו בשבילכן על מספר רעיונות שתוכלו ליזום ולעשות עם השבטים שלכן‪ .‬נכון‪ ,‬חודש ארגון צפוף ואין‬
‫זמן‪ .‬אבל את יישום הנושא אפשר‪ ,‬כדאי וגם צריך ליישם במשך השנה כולה! קחו את המרץ והשמחה של חודש ארגון וצאו‬
‫לעשיה מבורכת בחודשים הבאים‪ .‬בהצלחה!‬
‫ ·השבט יקבל אחריות על קיר של הסניף – לקשט אותו‪ ,‬למלא אותו בתוכן‪ :‬דבר תורה לפרשת השבוע‪ ,‬לוח מודעות או‬
‫איחולים‪.‬‬
‫ ·לפרסם בסביבה הקרובה את הסניף או את אירועי חודש ארגון‪.‬‬
‫ ·ליזום פעילות משותפת עם שבט גלעד מסניף אחר‪.‬‬
‫ ·השבט יקבל אחריות על פינה כלשהי בסניף (בנוסף לחדר הסניפי) – ארון ספרים‪ ,‬מחסן‪ .‬החניכות תסדרנה ותטפחנה‬
‫את הפינה במשך השנה‪.‬‬
‫ ·לראיין בוגרת מדור מקימי הסניף‪.‬‬
‫ ·מחשבה משותפת של השבט על איך יהיה נעים לכמה שיותר בנות לבוא לסניף‪.‬‬
‫ ·מבצע “חבר מביא חבר” לסניף‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪24‬‬
‫שבט יסוד‬
‫להוסיף עומק‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪25‬‬
‫שבט יסוד‪ ,‬להוסיף עומק‬
‫(שירת אברהם ‪ -‬הרב אברהם רמר)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪26‬‬
‫שבט גלעד‬
‫‪-‬אחדות אמת‪-‬‬
‫שבט גלעד‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫אחידות או אחדות?‬
‫מטרות‬
‫ ·החניכות יבינו שכל חניכה בשבט‪ ,‬צריכה להתחשב בכל אחת מחברותיה ולא לדאוג לעצמה בלבד‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו שלכל חניכה בשבט כישורים ותכונות אחרות‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו שעל כל אחת מבנות השבט לאפשר לחברותיה לבטא את ייחודן‪.‬‬
‫עזרים‬
‫ ·פתקים ירוקים ואדומים‬
‫ ·סוכריות‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬משחק‬
‫נפתח במשחק קבוצתי‪:‬‬
‫הוראות המשחק‪:‬‬
‫נחלק לכל חניכה פתק ירוק ופתק אדום‪.‬‬
‫נבקש מהחניכות שכולן יניפו בבת אחת את אחד הפתקים שבידיהן‪ ,‬כל חניכה תבחר איזה פתק היא בוחרת להניף‪ .‬נסביר‬
‫מראש את הכללים‪:‬‬
‫‪ #‬אם כולן מניפות את הפתק הירוק ‪ -‬כל חניכה מקבלת סוכריה‪.‬‬
‫‪ #‬אם רק חניכה אחת מניפה את הפתק האדום בעוד השאר מניפות את הירוק – היא מקבלת שתי סוכריות ושאר החניכות‬
‫אינן מקבלות כלום‪.‬‬
‫‪ #‬אם יותר מחניכה אחת הרימה פתק אדום – שום חניכה אינה מקבלת סוכריה‪.‬‬
‫אסור לחניכות לדבר זו עם זו או לרמוז רמזים בדרך אחרת‪ .‬מי שעושה זאת נפסלת ויוצאת מהמשחק‪.‬‬
‫נחזור על המשחק מספר פעמים ונבדוק האם חלים שינויים והאם החניכות מצליחות להגיע להסכמה ולשיתוף כך שכולן‬
‫תקבלנה סוכריה‪.‬‬
‫בסיום המשחק נשאל‪:‬‬
‫ •האם הצלחתן לקבל סוכריה בכל הסבבים? מדוע?‬
‫ •מה הקשה על המשחק?‬
‫נסכם‪:‬‬
‫הקושי במשחק הוא לוותר על ממתק גדול יותר שכל חניכה יכולה להשיג באופן אישי‪ ,‬בעבור ממתק קטן יותר אך משותף‬
‫לכל הקבוצה‪.‬‬
‫אמתית‪ ,‬בקבוצה שלנו ובעם‬
‫נסביר שנושא החודש שלנו הוא אחדות‪ ,‬במהלך החודש נברר איך להגיע לאחדות ואכפתיות ִ‬
‫ישראל‪ .‬אחדות שבה כל אחד בקבוצה פועל ונותן למען כולם‪ ,‬ולכל אחד בקבוצה יש מקום ייחודי‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬כל אחד תורם‬
‫נבחר אחד מהמשחקים הבאים‪ ,‬בהתאם לאופי הקבוצה‪:‬‬
‫‪1 .1‬פירמידה‬
‫נחלק את השבט לשניים ונבקש מכל קבוצה להרכיב פירמידה מחניכות שעומדות בעמידת‬
‫שש זו על גבי זו‪.‬‬
‫נסתכל ונבחן את הצורה שבה החניכות מבצעות את המשימה‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪28‬‬
‫שבט גלעד‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫בסיום המשימה נשאל‪:‬‬
‫ •כיצד קבעתן את המיקום של כל חניכה?‬
‫ •אלו תכונות נדרשות מהחניכות הנמצאות בתחתית הפירמידה?‬
‫ •אלו תכונות נדרשות מהחניכות שבראש הפירמידה?‬
‫לכל תפקיד נדרשות תכונות אחרות‪ ,‬כדי להצליח במשימה צריך להכיר את התכונות הייחודיות של כל אחת בקבוצה‬
‫ולהיעזר בהן (לכן בהכנת הפירמידה היו החניכות החזקות בתחתית הפירמידה והחניכות הקלות בראש הפירמידה)‪,‬‬
‫אמתית‪ .‬אחדות איננה אחידות שבה הכול שווים‪ .‬אחדות זו הכרה בשוני ובייחודיות של כל אחד‪.‬‬
‫כך מגיעים לאחדות ִ‬
‫כשיודעים זאת אפשר להיעזר בתכונות וביכולות הייחודיות של כל אחד בקבוצה‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬הרכבת פירמידה אנושית עשויה לגרום לנפילות‪ ,‬לבכיות ולהיעלבויות‪ .‬אם את חוששת ממצב שבו חניכה‬
‫בוכייה תעזוב את הפעולה לאחר נפילה‪ ,‬כדאי לוותר על בניית הפירמידה ולבחור את המשחק הבא‪:‬‬
‫‪2 .2‬משחק המספרים‬
‫ניתן לשבט משימה – לספור עד עשר‪ ,‬כאשר בכל פעם חניכה אחת אומרת מספר‪ .‬אסור לשתי חניכות לומר את אותו‬
‫המספר יחד‪ .‬אסור לתאם מראש את סדר אמירת המספרים אלא יש להתחיל את הספירה באופן אקראי כאשר בכל פעם‬
‫חניכה שרוצה אומרת את המספר הבא‪ .‬במידה ושתי חניכות אמרו יחד את אחד המספרים‪ -‬יש להתחיל מהתחלה‪.‬‬
‫נאפשר לחניכות לנסות מספר פעמים ולבסוף נשאל‪:‬‬
‫ •כיצד אפשר להצליח במשימה?‬
‫אמתית כל אחד מבטא את עצמו ונותן את‬
‫כדי להצליח במשחק יש לתת מקום לכל אחת מהחניכות בתורה‪ .‬כשיש אחדות ִ‬
‫החלק הייחודי שלו להצלחת המשימה‪ .‬אין שתי חניכות שתורמות אותו דבר‪ ,‬לכל אחת יש את הייחודיות והכישרונות שלה‪,‬‬
‫וכל אחת תורמת את חלקה‪.‬‬
‫שלב ג‪ :‬לתת מקום לכולם‬
‫נבקש מהחניכות לעמוד בשורה‪ .‬נספר לחניכות מספר סיפורי מקרה‪ ,‬בכל סיפור מקרה נציג שתי אפשריות‪ ,‬חניכות שיבחרו‬
‫באפשרות הראשונה ילכו לפינה הימנית של השורה וחניכות שיבחרו באפשרות השנייה ילכו לפינה השמאלית של השורה‪.‬‬
‫הערה למדריכה‪ :‬לא חייבים להשתמש בסיפורי המקרה המופיעים במערך‪ ,‬אפשר וכדאי לחבר סיפורי מקרה שיעניינו‬
‫את החניכות ויציגו מקרים מהחיים שלהם‪.‬‬
‫דוגמאות לסיפורי מקרה‪:‬‬
‫‪1 .1‬הכיתה מכינה הצגה על יוסף ואחיו‪ ,‬יש הרבה בנות שרוצות את התפקיד של יוסף‪ ,‬והתחילו ויכוחים ומריבות‪.‬‬
‫מה תעשי?‬
‫א‪ .‬אחפש תפקיד אחר שאני אוהבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬אני אוהבת את התפקיד הראשי‪ ,‬אנסה להשיג אותו‪.‬‬
‫‪2 .2‬בכל פעולה מחדש מתחילות מריבות‪ ,‬כולן רוצות לשבת ליד המדריכה‪ .‬גם את אוהבת לשבת ליד המדריכה‪ ,‬מה תעשי?‬
‫א‪ .‬אנסה תמיד לרוץ ולשבת ראשונה לידה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אשב במקום אחר וכשאראה שאין מריבות‪ ,‬אשב ליד המדריכה‪.‬‬
‫‪3 .3‬בסוף היום כל הילדים מסדרים את הבית‪ .‬את מעדיפה לסדר את הצעצועים ולא לשטוף כלים‪ ,‬אבל אחותך הקטנה אינה יודעת‬
‫לשטוף כלים‪ ,‬ואם לא תשטפי – הכלים יישארו בכיור‪ .‬מה תבחרי?‬
‫א‪ .‬לשטוף כלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לסדר את הצעצועים‪.‬‬
‫‪4 .4‬בשיעור אומנות המורה הביאה חומרים מיוחדים‪ :‬מעין יהלומים קטנים‪ ,‬מפיות צבעוניות וחרוזי זכוכית‪ .‬המורה הסבירה שמפני‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪29‬‬
‫שבט גלעד‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫שהחומרים האלו יקרים היא הביאה מכל דבר מעט‪ .‬המורה מניחה את החומרים על השולחן וכל הבנות מזנקות ממקומותיהן‬
‫לקחת לעצמן חומרים ליצירה‪ .‬מה תעשי?‬
‫א‪ .‬אחכה בסבלנות שכולן ייקחו ואחר‪-‬כך אגש אל השולחן‪ .‬אם הכול ייגמר המורה תדאג שמספר בנות יביאו לי ממה שלקחו‪.‬‬
‫אדחף בסוף יישארו בשבילי החרוזים הכי מכוערים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אתאמץ להגיע בין הראשונות אל השולחן‪ .‬אם לא ָ‬
‫‪5 .5‬סבתא באה לבקר והביאה מתנות לכל האחים‪ .‬היא הניחה את סל המתנות על השולחן ואמרה שכל ילד יבחר לו את מה שהוא‬
‫אוהב‪ .‬יש בסל קלמר חדש בצבעים מרהיבים‪ .‬זו המתנה שאת רוצה לבחור‪ ,‬הבעיה שאחותך הקטנה רוצה גם היא דווקא את‬
‫הקלמר‪ .‬מה תעשי?‬
‫א‪ .‬אניח את ידי במהירות על הקלמר ואכריז‪" :‬אני תפסתי!"‬
‫ב‪ .‬אוותר לאחותי‪ .‬אולי סבתא תקנה לי כזה קלמר בפעם אחרת‪.‬‬
‫בסיום הצגת סיפורי המקרה נשב עם החניכות במעגל ונסביר‪:‬‬
‫לכל אחת בשבט‪ ,‬בכיתה ובמשפחה יש תפקיד מיוחד משלה‪ ,‬לכל אחת יש כישרונות ותכונות ייחודיים‪ ,‬וכדי להגיע לאחדות‬
‫אמתית צריך לוותר ולחשוב גם על מי שסביבי‪ ,‬ולא רק לחשוב איך להרוויח בעצמי‬
‫צריך לתת מקום לכולם‪ .‬בשביל אחדות ִ‬
‫את הכי טוב (כמו במשחק הפתקים בהתחלה)‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫נושא החודש שלנו הוא אחדות‪ ,‬והנושא הכללי – אמת‪ .‬האמת היא שכל אחת בשבט שונה ומיוחדת‪ ,‬וכדי לבטא את‬
‫האחדות יש לתת מקום ייחודי לכל אחת‪ ,‬לוותר ולפעול יחד‪ .‬אם נזכור שאנחנו אחים ונפעל יחד – יהיה לנו טוב בשבט‪.‬‬
‫בפעולה הבאה נראה איך הדאגה והאכפתיות מתבטאות גם בשבט וגם בעם ישראל‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪30‬‬
‫שבט גלעד‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫כוחנו באחדותנו‬
‫מטרות‬
‫ •החניכות ילמדו שלקבוצה מאוחדת יש כח רב‬
‫ •החניכות ילמדו שלכל אחת צריך להיות אכפת מחברותיה‬
‫עזרים‬
‫ •כסאות‬
‫ •קיסמים‬
‫ •צ'ופרים‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬משחק כיסאות‬
‫נשחק את המשחק "כיסאות נופלים"‪.‬‬
‫נסדר במעגל כיסאות כמספר החניכות‪ .‬החניכות יעמדו על הכיסאות‪ .‬המטרה שלהן היא ששום חניכה לא תיפול מהכיסא‪.‬‬
‫נוציא בכל פעם כיסא אחד מהמעגל‪ ,‬החניכות תצטופפנה על הכיסאות שנשארו ותתמוכנה זו בזו עד שבשלב כלשהו לא‬
‫תהיה לכולן אפשרות להמשיך לעמוד על הכיסאות‪.‬‬
‫הערת בטיחות‪ :‬שימי לב! יש להוציא את הכיסאות באיטיות ובזהירות רבה‪ .‬יש לוודא שהחניכות תומכות זו בזו כדי‬
‫למנוע נפילה‪ .‬אפשר לקיים את המשחק בסמוך לקיר‪ ,‬כך שהחניכות תוכלנה להישען עליו‪.‬‬
‫בסיום המשחק נראה שהמשימה מעודדת את החניכות לגלות אכפתיות ודאגה לכל אחת בקבוצה‪ .‬רק כך אפשר לעמוד‬
‫במשימה הקבוצתית‪ .‬במהלך המשחק על החניכות לתמוך זו בזו‪ ,‬נפילה של חניכה אחת היא נפילה של הקבוצה כולה‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬סיפור‬
‫נספר לחניכות את סיפורו של משה יצחק טובל‪:‬‬
‫במלחמת יום הכפורים לחם רב"ט יצחק טובל ז"ל במעוז המזח‪ .‬המעוז הותקף בעצם היום הקדוש ויצחק השתתף בניסיונות‬
‫לבלום את המצרים כשהוא חשוף לאש האויב‪ .‬כאשר כותר המעוז נשלח עם עוד שלושה לוחמים לעמדה קיצונית‪ ,‬אשר‬
‫נפילתה הייתה מאפשרת לאויב לחדור למעוז‪ .‬משם ניהלו ארבעתם קרב בטווחים קצרים ביותר‪ ,‬בנשק קל וברימונים‪ ,‬נגד‬
‫אנשי קומנדו מצריים‪ ,‬שעלו עליהם פי כמה במספר‪ .‬תוך כדי הקרב צעק אחד הלוחמים כי לעמדה נזרק רימון‪.‬‬
‫הארבעה החליטו לא לנטוש את העמדה ולהסתכן בפגיעה‪ .‬משה‪-‬יצחק‪ ,‬שעסק בירי לעבר האויב‪ ,‬קרס לעבר‬
‫הרימון‪ ,‬וכאשר התפוצץ‪ ,‬ספג את מירב הרסיסים ונהרג‪ ,‬שלושת חבריו נותרו בחיים‪.‬‬
‫נשאל את החניכות האם הן מכירות סיפורים דומים של מסירות ואחוות לוחמים? בדומה למשה יצחק‪ ,‬כך גם נתן אלבז‪ ,‬רועי‬
‫קליין וחיילים רבים אחרים הסתכנו והקריבו את חייהם למען הצלת חבריהם‪.‬‬
‫נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ •מה הביא את הלוחמים לסכן עצמם למען חבריהם?‬
‫נתאר את האחדות והערבות הייחודית הקיימות בעם ישראל‪ .‬נסביר לחניכות כי הייחודיות שלנו כעם היא בערבות‬
‫ובאכפתיות ההדדית – כולנו אחים וערבים זה לזה‪ .‬בדומה למשחק הכיסאות‪ ,‬בו גילו החניכות דאגה ואכפתיות‪ ,‬כך גם בעם‬
‫ישראל מתגלה האחדות והערבות‪ .‬בייחוד בתקופות קשות‪ ,‬נשכחות המחלוקות היום‪-‬יומיות ומתגלה נקודת האמת הפנימית‬
‫– עם ישראל אחד‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪31‬‬
‫שבט גלעד‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫שלב ג‪ :‬משל המקלות‬
‫נבקש מהחניכות להציג את סיפור האב והבנים (סיפור המקלות)‪:‬‬
‫היֹה היה איש זקן‪ .‬לפני מותו כינס את בניו וביקש מהם לשבור ערימת ענפים‪ ,‬ניסו כל הבנים לשבור את הערימה ללא‬
‫הצלחה‪ .‬לאחר שכל אחד מהבנים ניסה את כוחו‪ ,‬אמר האב‪" :‬עכשיו אשבור אני את הערימה!" הוא הפריד את הענפים זה‬
‫מזה ושבר כל ענף בנפרד‪ .‬אמר האב לבניו‪" :‬זכרו! כאשר תהיו מאוחדים ותדאגו זה לזה – איש לא יוכל לשבור אתכם‪ .‬אך‬
‫אם תיפרדו ותשכחו לדאוג זה לזה – יוכל כל אחד לפגוע בכם"‪.‬‬
‫לפני הכנת ההצגה נזכיר לחניכות כי הרעיון בהצגה הוא האחדות וכי בפעולה הקודמת ראינו כי כדי להגיע לאחדות יש לתת‬
‫לכל חניכה את המקום לבטא את התכונות והכישרונות הייחודיים שלה ולוותר זו לזו‪ .‬הכנת ההצגה היא הזדמנות ליישם את‬
‫הרעיונות האלו‪.‬‬
‫אפשרות נוספת‪ :‬במקום הכנת ההצגה נציג בפני החניכות חבילת קיסמים ונזמין שלוש מתנדבות שחושבות שהן חזקות‪ .‬כל‬
‫מתנדבת תקבל קבוצת קיסמים ויהיה עליה לשבור את החבילה‪ .‬נראה שהדרך לביצוע המשימה היא הפרדת הקיסמים זה מזה‬
‫ושבירת כל קיסם בנפרד‪ .‬לבסוף‪ ,‬נספר את סיפור האב והבנים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫אמתית היא אחדות‬
‫האמתית בעם ישראל‪ ,‬את הדאגה‪ ,‬הערבות והאכפתיות‪ .‬אחדות ִ‬
‫בפעולה ראינו את כוחה של האחדות ִ‬
‫איתנה המעניקה עוז ועוצמה לעם ישראל‪ .‬על אף השוני – כולנו אחים‪ .‬כוחנו באחדותנו‪ ,‬אל מול כל הקשיים‪.‬‬
‫נחלק לחניכות צ'ופר לסיום‪:‬‬
‫חבילת קיסמים ארוזה יפה וסביבה פתקה עם המסר של החודש‪:‬‬
‫"כוחנו באחדותנו – חודש ארגון תשעה"‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪32‬‬
‫שבט גלעד‬
‫משחקים‪ ,‬משימות‬
‫ושאר ירקות‬
‫מדריכות יקרות‪ ,‬ערכנו בעבורכן שתי פעולות מאלף ועד תו‪ .‬את הכנתו של שאר המערך השארנו לכן‪ .‬את הנושא השבטי‬
‫אפשר להקיף מזוויות נוספות‪ ,‬אפשר להעלות רעיונות נוספים ואפשר לפתח דיונים שונים‪ .‬לאן "ילך" המערך הזה? זו כבר‬
‫ההחלטה שלכן‪ .‬קיבצנו בשבילכן מספר רעיונות למשחקים ולמשימות‪ .‬היצירתיות והמרץ שבהם התברכתן‪ ,‬יסייעו לכן‬
‫לבנות מהמקבץ שלפניכן פעולות נוספות‪.‬‬
‫ ·מכינים כדורי שוקולד או כל מתכון אחר‪ .‬כמו שבשביל שהמתכון יצליח מוכרחים את כל הרכיבים‪ ,‬כך גם כדי שהשבט‬
‫יהיה במיטבו צריך לתת מקום לכל אחת מהחניכות‪.‬‬
‫ ·משחק כיסאות‪ :‬אומרים לחניכות שעליהן לעבור מקצה אחד של החדר לקצהו הנגדי‪ ,‬מבלי לדרוך על הרצפה‪.‬‬
‫הדרך להצליח במשימה‪ :‬כל בנות הקבוצה מצטופפות על כל הכיסאות למעט הכיסא הקיצוני‪ .‬הבת האחרונה מעבירה את‬
‫הכיסא הריק דרך שורת הבנות עד לבת הראשונה וזו מציבה אותו מעט פנימה בתוככי החדר‪ .‬שורת הבנות עוברת כיסא‬
‫אחד קדימה כך ששוב יישאר כיסא אחד ריק מאחור‪ .‬את הכיסא הריק מעבירים מיד ליד קדימה‪ .‬ממשיכים כך עד שנוצרת‬
‫שורת כיסאות בין שני הקירות‪ .‬משנוצרה השורה‪ ,‬כל הבנות מדלגות מכיסא לכיסא עד לקיר הנגדי‪.‬‬
‫ ·מעצבים סמל של השבט‪ .‬זה יכול להיות שילוב של סמל התנועה עם מוטיב ייחודי לשבט‪.‬‬
‫מצלמים את הסמל לכל החניכות‪ .‬כל חניכה צובעת את הסמל וגוזרת אותו לחלקים כמספר בנות השבט‪ .‬על כל חלק‬
‫כותבים מאחור שם של חניכה אחרת‪.‬‬
‫המסר‪ :‬כמו שאי‪-‬אפשר לבנות את הפאזל אם חסר אחד החלקים כך גם השבט שלנו מוכרח את כל הבנות‪.‬‬
‫סיפורים‪:‬‬
‫מעשה באדם שבידו אחז סכין חד‬
‫הוא חתך בידו בשר טעים במיוחד‬
‫אך לפתע אוי אויה‪ ,‬הסכין בטעות ברח‬
‫את היד השנייה‪ ,‬במקום הבשר חתך‬
‫דם החל נוזל לרצפה‬
‫זה היה חתך ממש נורא!‬
‫היד הפגועה כעסה כל כך‪,‬‬
‫מי הוא זה שאותי חתך?‬
‫בסכין אתפוסה חיש‬
‫את נקמתי מיד ירגיש‬
‫זה סיפור מעט מוזר‬
‫השמעתם פעם כזה דבר?‬
‫יד אחת בשנייה פגעה‬
‫והיד השנייה משיבה מלחמה‬
‫הן האדם – גופו אחד‪ .‬כל חתך וכל דקירה‬
‫עוד מכאוב ועוד צרה‬
‫ואם קרה ואירעה פגיעה‬
‫היש מקום בתוך הגוף לנקמה?!‬
‫והנמשל‪ :‬עם ישראל הוא כמו גוף אחד‪ ,‬וכל אדם מישראל הוא איבר בגוף‪ .‬אם אדם נוקם בחברו על רעה שהרע לו‪ ,‬הוא אינו‬
‫מרוויח דבר‪ ,‬הוא רק גורם עוד נזק לגוף האומה‪.‬‬
‫סיפורם של שלושת ילדי המלך‪:‬‬
‫בארץ רחוקה חי לו מלך ולו שני בנים ובת מוכשרים מאוד‪ ,‬כל אחד בתחומו‪ .‬הבן הבכור היה ידוע בחכמתו ובפיקחותו‪.‬‬
‫לבן השני היה כוח פיזי רב מאוד‪ .‬הוא היה החזק ביותר בכל הממלכה‪ .‬ובת המלך‪ ,‬הייתה מוזיקלית מאוד‪ ,‬וידעה לנגן‬
‫כמעט בכל כלי נגינה‪ .‬קול נגינתה היה כה ערב ונעים לאוזן ורבים נמשכו להאזין לו‪.‬‬
‫יום אחד רצה המלך לבחון את כוחם של האחים ואת אחדותם‪ .‬קרא להם אליו ואמר‪" :‬ביער הסמוך‪ ,‬מסתובב לו אריה‬
‫פראי ומזיק עד מאוד‪ .‬לכו אל היער ונסו לתפוס אותו ולהביא אותו אלי‪ .‬חזרו אלי בעוד שלושה ימים ואראה מה‬
‫הצלחתם לעשות"‪.‬‬
‫ביום הראשון ניסה הבן החכם‪ .‬הוא הכין מלכודת מתוחכמת מאוד‪ ,‬הסווה אותה בין שיחי היער והמתין לאריה‪ .‬כחלוף‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪33‬‬
‫שבט גלעד‪ ,‬משחקים‪ ,‬משימות ושאר ירקות‬
‫שעה נתפס האריה במלכודת‪ ,‬אך הבן החכם לא הצליח לסחוב את האריה עד הארמון כי היה כבד מאוד ונאלץ לשחרר‬
‫אותו לחופשי‪ .‬הבן חזר לביתו מאוכזב עד מאוד‪.‬‬
‫ביום השני ניסה הבן החזק‪ .‬הוא הלך ליער וחיכה לאריה‪ .‬חיכה וחיכה כל היום‪ ,‬אבל האריה לא הגיע‪ .‬לעת ערב חזר גם‬
‫הוא במרירות לארמון‪.‬‬
‫ביום השלישי הלכה הבת הנגנית‪ ,‬היא הוציאה את החליל שלה והתחילה לנגן‪ .‬מקול הנגינה שלה נמשך האריה והתקרב‬
‫אליה‪ ,‬היא פחדה מאוד כי לא היה לה איך לקשור אותו וברחה בפחד ובעצבות לארמון‪.‬‬
‫אחרי שחזרו שלושת ילדי המלך מן היער‪ ,‬זימן אותם אביהם אליו‪" .‬נו‪ ,‬האם מישהו מכם הצליח להביא אלי את האריה‬
‫הפראי?" שאל המלך‪" .‬לא" ענה הבן החכם‪" ,‬הצלחתי לתפוס אותו אך לא להביאו אל הארמון"‪" .‬גם אני לא" אמר הבן‬
‫החזק‪" ,‬כמובן‪ ,‬יכולתי לסחוב אף ארבעה אריות‪ ,‬אך לא הצלחתי למצוא את האריה"‪" .‬וגם אני נכשלתי" הוסיפה הבת‪,‬‬
‫"האריה הגיע עד אלי אך לא יכולתי לתפוס אותו" סיימה באכזבה גדולה ‪" .‬שימו לב ילדיי" פתח המלך‪ " ,‬לכל אחד‬
‫מכם יש משהו שחסר לאחרים‪ ,‬אם תאחדו את כוחותיכם‪ -‬תצליחו להתגבר על כל מכשול! בוודאי לו הייתם מנסים יחד‬
‫לתפוס את האריה הייתם מצליחים‪ .‬כעת‪ ,‬אתן לכם יום נוסף‪ .‬לכו אל היער ונסו שוב לתפוס את האריה‪ ,‬אך הפעם זכרו –‬
‫היעזרו זה בזה!"‪.‬‬
‫שלושת הילדים יצאו שוב אל היער‪ .‬הבן החכם הביא שוב את מלכודתו והציב אותה שוב בינות לשיחים‪.‬‬
‫הבת הביאה שנית את חלילה והחלה לנגן כדי למשוך את האריה‪ .‬האריה נמשך לקול נגינת הבת‪ ,‬נתפס‬
‫במלכודת של הבן החכם ונסחב עד לארמון המלך בידיו של הבן החזק‪ .‬וכך‪ ,‬הצליחו שלושת ילדי המלך‬
‫יחדיו במשימה‪ ,‬שכל אחד מהם נכשל בה לבדו‪!!! ‬‬
‫המסר‪:‬‬
‫כאשר מזהים את הטוב שיש באחר ומאחדים כוחות אפשר להצליח במשימה‪.‬‬
‫מעשה בסוסים‬
‫מעשה בעשיר מופלג‪ ,‬ולו עסקים חובקי עולם‪ ,‬אלפי פועלים עובדים בשבילו בעשרות מפעלים וספינות עמוסות‬
‫בסחורותיו משייטות במימי האוקיינוס בדרכן למדינות רחוקות‪ .‬הוא היה איש עסוק עוד בטרם עידן הלוויינים והתקשורת‬
‫האינטרנטית‪ .‬תמיד היה עסוק בקריאת מברקים ובכתיבתם‪ .‬ביד רמה ניהל את מפעליו‪ .‬רווחיו היו בהתאם‪.‬‬
‫הוא היה טרוד תמיד‪ ,‬וכמעט לא מצא פנאי לעיסוק אחר מלבד עסקיו המסועפים‪ .‬כמעט‪ ,‬אמרנו‪ ,‬שכן לעיסוק אחד היה‬
‫לו פנאי תמיד‪ ,‬ועל חשבון כל דבר אחר‪ .‬הייתה לו חולשה לסוסים‪ ,‬הוא היה מוכן לנסוע לקצה העולם‪ ,‬לו שמע שיש שם‬
‫סוס מגזע משובח‪ ,‬סוס גזעי עם עבר מפואר‪ .‬מעולם לא חסך בממון ובמאמצים‪ ,‬הכול היה כדאי כדי להאדיר ולהגדיל‬
‫את אוסף הסוסים שלו‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬שמע האיש על יריד סוסים גדול המתקיים אי‪-‬שם באחת הערים הרחוקות‪ .‬הוא שמע כי מדובר ביריד איכותי‪,‬‬
‫וכי מארגני היריד הבטיחו שיהיו בו סוסים ייחודיים‪ .‬מיודענו לא התמהמה‪ ,‬נטל שני סוסים משובחים ביותר‪ ,‬האחד מזן‬
‫מצרי והאחר סוס הודי‪ ,‬רתם אותם אל המרכבה ויצא לדרך‪.‬‬
‫כל עוד השמש החמימה שלחה את קרניה ורוח נעימה הרעידה קלות את רעמות הסוסים‪ ,‬היו הללו שועטים קדימה‬
‫בהרמוניה מלאה ומסיבים מנה גדושה של נחת לבעליהם‪ .‬אך הנה נעלמה השמש‪ ,‬נתכסתה בעננים‪ .‬רוח חזקה החלה‬
‫נושבת וגשמי זלעפות צלפו בסוסים‪ .‬עתה החלו הסוסים להתמרד‪ ,‬זה פונה לימין וזה לשמאל‪.‬‬
‫לא ארכה השעה והעשיר מצא את עצמו שקוע עם צמד סוסיו היקרים בשלולית מים‪ .‬בחמת זעם נטל את השוט והחל‬
‫מכה על ימין ועל שמאל‪ ,‬אך לשווא‪ .‬הסוסים לא הצליחו לחלץ את העגלה מן הבוץ‪.‬‬
‫התיישב האיש על מושבו והמתין בייאוש לפתרון כלשהו‪ ,‬והנה ראה איש זקן‪ ,‬לבוש בגדים בלואים‪ ,‬ישוב על עגלת‬
‫קרשים עלובה‪ ,‬שאליה רתומים שני סוסים דלים וכחושים‪ ,‬שבקושי נושאים את עצמם‪.‬‬
‫למרבה הפלא השניים נשאו את עגלת הקרשים בזריזות‪ ,‬דשדשו קלות בבוץ ומהרו להיחלץ ולהתקדם הלאה בקלילות‪.‬‬
‫האיש הביט משתאה‪ ,‬נעמד וקרא‪" :‬עצור!" הזקן עצר וניגש לראות מה מבוקשו של האיש‪.‬‬
‫סיפר לו העשיר על סרבנותם של סוסיו‪ ,‬על הבוץ ועל התקלות שבדרך‪ ,‬על כך שסוסיו הכחושים והדלים של הזקן נראים‬
‫בעיניו שווים יותר מסוסים עצלים וסרבנים אלו‪.‬‬
‫חייך הזקן ושאל‪" :‬מה מקורו של הסוס האפור?"‪" ,‬מהודו!" השיב האיש‪" .‬ומה מקורו של הסוס השחור?"‪,‬‬
‫"ממצרים!" באה התשובה‪.‬‬
‫"עכשיו הכול ברור"‪ ,‬אמר הזקן‪" ,‬הסוסים שלך משובחים וטובים כל אחד כשלעצמו‪ ,‬אך שניהם יחד לא יצלחו למלאכה‪.‬‬
‫סוסי שלי‪ ,‬אחים הם‪ ,‬שניהם גדלו באותה אורווה ואכלו מאותו אבוס‪ ,‬כך בכל מכה שאני מכה את האחד‪ ,‬מתגייס האחר‬
‫לעזרתו‪ ,‬למען לא יסבול אחיו‪ .‬לכן‪ ,‬צולחים הם מסלולים ארוכים ומצליחים לצאת מביצות טובעניות‪ .‬כל אחד מגייס את‬
‫כל כוחותיו כדי למנוע סבל מיותר ממשנהו‪.‬‬
‫לעומת זאת סוסיך זרים הם זה לזה‪ ,‬אין האחד כואב את כאב זולתו‪ ,‬כך שכל אחד מוביל לכיוון אחר וכל אחד דואג אך‬
‫לעצמו‪.‬‬
‫את הסיפור הזה סיפר הרבי רבי בונם מפשיסחא בזמן שנפוליון מנהיג צרפת תקף את רוסיה‪ .‬תלמידי הרב שאלוהו‪ :‬מי ינצח?‬
‫הוא סיפר משל זה‪ ,‬כדי להסביר מדוע הרוסים ינצחו‪ .‬כך אכן היה‪ ,‬הרוסים ניצחו כי היו מאוחדים‪ .‬מובן שאפשר ללמוד‬
‫מהמשל גם על כוחה של הערבות ההדדית בשבט או בעם ישראל‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪34‬‬
‫שבט גלעד‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫רעיונות לתערוכה‬
‫ישבנו‪ ,‬חשבנו‪ ,‬העלינו רעיונות‪,‬‬
‫פסלנו‪ ,‬הורדנו‪ ,‬החלטנו‪ :‬כך‪ ,‬לא מתאים! אחרת‪ ,‬לא טוב!‬
‫מה כבר אפשר לעשות עם שניים‪ ,‬שלושה או ארבעה קירות?‬
‫כוכב עם שם לכל חניכה‪ ,‬כותרת יפה ומרהיבה‪,‬‬
‫שכל ההורים שיבואו לראות‪ ,‬ידעו מה הנושא ומי כאן המדריכות‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מדריכות מקוריות יותר או פחות‬
‫אספנו בעבורכן מספר רעיונות‪.‬‬
‫ ·מדביקים על הקיר פאזל ענק‪ .‬על כל חלק רשום שם של חניכה אחרת מהשבט‪.‬‬
‫ ·ספר ענק עם סיפורים על אנשים שמסרו נפשם למען הכלל (נתן אלבז‪ ,‬רועי קליין וכדומה)‪.‬‬
‫ ·כותבים שלט‪ :‬מי החניכה הכי חזקה בסניף? ומניחים על שולחן ערימת מקלות קשורה ומזמינים את מבקרי התערוכה‬
‫לנסות את כוחם בשבירת המקלות‪.‬‬
‫ ·דמויות שונות המייצגות זרמים שונים בעם ישראל‪ ,‬כולן יחד נושאות על כפיהן את בית המקדש‪.‬‬
‫ ·ציור קומיקס של המשל המתאר אדם שידו האחת פצעה את ידו השנייה (ממקבץ הרעיונות לפעולות)‪.‬‬
‫ ·לצייר פרצופים שונים ולכתוב‪ :‬כשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהן שונות‪.‬‬
‫ ·קומיקס עם סיפור כזה‪ :‬קבוצת אנשים בונה בניין‪ ,‬בתחילה הם מחלקים ביניהם את העבודה באופן שווה‪ ,‬כולם עושים‬
‫את אותן העבודות‪ .‬זה לא מצליח כי יש אנשים חלשים שאינם מצליחים לסחוב את הלבנים‪ ,‬יש אנשים נמוכים שבונים‬
‫קיר נמוך כי אינם מגיעים לגובה הקיר וכולי‪ .‬אחר כך הם מחליטים שכל אחד יעשה את מה שמתאים לו‪ .‬בחור חכם (עם‬
‫משקפיים) משרטט תכניות‪ .‬בחור עם שרירים סוחב לבנים‪ .‬בחור גבוה מורח שכבת מלט מלמעלה‪.‬‬
‫יישום נושא‬
‫נכון שאנחנו רק בשבט דביר (עוד מעט לאחר שבת ארגון‪ )...‬אבל אל תזלזלו‪ ,‬אנו יכולות לעשות דברים‪ .‬ואם עכשיו נתרגל‬
‫מאתנו כשנהיה גדולות ‪.‬‬
‫לפעול ולעשות‪ ,‬עוד תראו מה יצא ִ‬
‫הפעולות‪ ,‬התערוכה וההצגה‪ ,‬כולן מטביעות את הערכים הגדולים בלבן של חניכותינו הצעירות‪ .‬אך אין כמו עשיה כדי לחבר‬
‫אותן לעניין‪ .‬חשבנו בשבילכן על מספר רעיונות שתוכלו ליזום ולעשות עם השבטים שלכן‪ .‬נכון‪ ,‬חודש ארגון צפוף ואין‬
‫זמן‪ .‬אבל את יישום הנושא אפשר‪ ,‬כדאי וגם צריך ליישם במשך השנה כולה! קחו את המרץ והשמחה של חודש ארגון וצאו‬
‫לעשיה מבורכת בחודשים הבאים‪ .‬בהצלחה!‬
‫ ·לערוך פעילות משותפת עם שבט דביר מסניף אחר או עם בנות מתנועה אחרת‪.‬‬
‫ ·לכתוב מכתבים ליונתן פולארד שמסר עצמו למען עם ישראל‪.‬‬
‫ ·לשלוח מכתבים וציורים לילדי עוטף חבל עזה ולחיילים‪.‬‬
‫ ·לשמח ילדים המאושפזים בבתי‪-‬חולים‪.‬‬
‫ ·אם יש באזור ילדה מיוחדת (חינוך מיוחד) לאמץ אותה לשבט‪.‬‬
‫ ·משחק גמד וענק בשבט‪.‬‬
‫ ·מבצע חיוך ותודה‪ :‬אומרים תודה לנהגים באוטובוסים‪ ,‬למוכרים בחנויות‪ ,‬למנקי הרחובות או למנקי שאר מקומות‬
‫ציבוריים‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪35‬‬
‫שבט גלעד‬
‫להוסיף עומק‬
‫ ·"היחידים השייכים לקהילה משלימים אלו את אלו‪.‬‬
‫בכל אדם יש משהו מיוחד במינו ונדיר שאינו ידוע לאחרים‪.‬‬
‫לכל אחד יש צבע מיוחד להוסיף לקשת הצבעים הקהילתית‪,‬‬
‫כאשר מצטרף האדם הבודד לקהילה‪ ,‬הוא מעשיר את הקהילה ואין לו תחליף‪...‬‬
‫בשל אותה מיוחדות‪ ,‬מתכנסים בני האדם היחידים‪ ,‬משלימים אלו את אלו ומשיגים אחדות"‬
‫(הרב י‪.‬ד‪.‬סולוביצ'יק)‬
‫ ·היחש של כנסת ישראל ליחידיה הוא משונה מכל היחושים של כל קיבוץ לאומי ליחידיו‪ .‬כל הקיבוצים הלאומיים‬
‫נותנים הם ליחידיהם רק את הצד החיצוני של המהות‪ ,‬אבל עצם המהות זה שואב כל אדם מנשמת הכל‪ ,‬מנשמת אלהים‬
‫שלא באמצעות הקיבוץ‪ ,‬מפני שאין להקיבוץ חטיבה אלהית‪ ,‬שמגמה אלהית עצמית שרויה בתוכו‪ .‬לא כן בישראל‪,‬‬
‫הנשמה של היחידים נשאבת ממקור חי העולמים באוצר הכלל‪ ,‬והכלל נותן נשמה ליחידים‪ .‬אם יעלה על הדעת להנתק‬
‫מהאומה‪ ,‬צריך הוא לנתק את נשמתו ממקור חיותה‪ ,‬וגדולה היא משום כך ההזדקקות‪ ,‬שכל יחיד מישראל נזקק‬
‫להכלל‪ ,‬והוא מוסר תמיד את נפשו מבלי להיות נקרע מהאומה‪ ,‬מפני שהנשמה ותיקונה העצמי דורש כן ממנו‪ .‬אמנם‬
‫צינורות ההזנה הנשמתית והגנת החיים שלה הולכים בכנסת ישראל ע”י המצות‪ ,‬דבר ד’‪ ,‬זהו הפלג הכללי המתגלם‬
‫באורח החיים‪ ,‬הרשום בתכניתו‪ .‬מראש צורים‪ ,‬מחיי האבות‪ ,‬שהתפשטו בבליטה בכונניותה של האומה‪ ,‬נתגלם הרוח‬
‫הגדול‪ ,‬שאור ד’ שרוי בו‪ ,‬במעשים גשמיים המתהלכים עם החיים‪ ,‬והאוצר החי נושא הוא בקרבו את כל לשד החיים‬
‫של יצירתה של הנשמה‪ ,‬של התגברותה של נשמת הכלל‪ ,‬בסיועו של היחיד המגביר את כחו‪ ,‬והתעלותה של נשמת‬
‫הכלל ע”י הוספת האורה‪ ,‬שהפרט מוסיף בה‪ ,‬ע”י אותו החותם שהוא מטביע בה משלו במצותיו הוא‪ .‬והפעולה פעולה‬
‫חיה היא‪ ,‬פעולה מחיה ומוסיפה און וחיל‪ .‬והרזים הטמירים של העולם העליון‪ ,‬המלא נצח והוד‪ ,‬המלא נשמות עצומות‪,‬‬
‫הממולא אור וחיים‪ ,‬גדולה וקדושה ותפארת‪ ,‬הולכים הם ונעשים עם המצות‪ ,‬הולכים הם ויוצרים את יצירתם בחיים‬
‫הפנימיים של היחיד ובחיי הכלל‪ ,‬ומפלשים להם נתיבות רוממות בחיי עולם‪ ,‬ביחושה של האומה בעלת הכובד הרוחני‬
‫הגדול לכל העולם כולו‪ ,‬והקודש מתעלה והצורה האנושית מתמלאה אורה‪ ,‬והעולמות שמחת עולם‪ ,‬מאור תורה ונר‬
‫מצוה‪.‬‬
‫(אורות ישראל פרק ב פסקה ג)‬
‫ •ע”י תוספת שפע רוח הקודש באומה‪ ,‬יתגדל הקשר שיש בין הפרטים אל הכלל‪.‬‬
‫ •מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה‪:‬‬
‫אני בריה וחברי בריה‪,‬‬
‫אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה‪,‬‬
‫אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו‪,‬‬
‫כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו‪,‬‬
‫ושמא תאמר‪ :‬אני מרבה והוא ממעיט‬
‫‪ -‬שנינו‪ :‬אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים‪.‬‬
‫(אורות ישראל פרק ב פסקה ז)‬
‫(תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יז עמוד א)‬
‫מפרש רש”י‪:‬‬
‫מרגלא בפומיה ‪ -‬דבר זה רגיל בפיו‪ .‬אני ‪ -‬העוסק בתורה בריה אני‪ ,‬וכן חברי עם הארץ בריה הוא‪.‬‬
‫אני מלאכתי בעיר ‪ -‬כלומר‪ :‬נוחה מלאכתי ממלאכתו‪.‬‬
‫מתגדר ‪ -‬מתגדל לתפוש אומנותי‪.‬‬
‫ושמא תארמר ‪ -‬הדין עמו שאינו מתגדר במלאכתי‪ ,‬שאילו היה תופס אומנותי לא היה לו לב פתוח להרבות בתורה כמ�ו‬
‫תי‪ ,‬והיה ממעיט ואין לו שכר‪.‬‬
‫עין איה ברכות א פ"ב נט‬
‫נט‪ .‬מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני ברי’ וחבירי ברי’ כו’‪.‬‬
‫הסיבות שחסרה בבנ”א אהבת רעים באמת‪ ,‬המה בפרטיות רבות‪ .‬אבל עיקרה היא אהבת עצמו שעוברת כל גבול ובאה‬
‫מפני חוסר הבנה‪ ,‬שבהרגשה אינו מרגיש כ”א את עצמו ואינו משתמש בשכלו להשכיל שתנאי המציאות שוים לו‬
‫ולזולתו‪ .‬והנה יש כאן פרטים שראוי לכל בן דעה לשום אל לבו ומאלי’ תבוא בלבבו אהבת הבריות‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪36‬‬
‫שבט גלעד‪ ,‬להוסיף עומק‬
‫א’‪ ,‬שבכללות יסוד החיים ואהבת החיים וצרכיהם הכלליים אין הבדל בינו ובין זולתו‪ ,‬ואפי’ אם יהיו נבדלים במעלות‬
‫רבות בחכמה וכיו”ב אין זה נוגע לעצם החיים וזכות החיים‪.‬‬
‫ב’‪ ,‬צריך לדעת שחילוקים שבין מעלותיהם אינם חילוקים עצמיים‪ ,‬שראוי בשביל כך להיות רחוק מרגשותיו של חבירו‪,‬‬
‫שאינם כ”א מקרים חיצונים‪ .‬ע”כ אמר ע”ז עיקר זכות החיים אני ברי’ וחבירי ברי’‪ .‬ועל הבדלם‪ ,‬שאינם כ”א חיצוני‪ ,‬אמר‪,‬‬
‫אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה‪ .‬ובשביל כך אין שום מקום להמעיט זכיותיו בעולם החיים הראויים לכל ברי’‪.‬‬
‫ג’‪ ,‬האדם מרגיש ביתרונות ומעלות שלו לפי מצבו‪ ,‬צריך לצייר שכך יש מעלות ג”כ בכל מצב ומצב‪ ,‬וכ”א מוצא את‬
‫עצמו מועיל בעולם לפי ענינו‪ .‬כשם שאני משכים למלאכתי כך הוא משכים למלאכתו‪.‬‬
‫ד’‪ ,‬שלילת המעלות‪ ,‬שהוא רואה ומרגיש שאין לחבירו אותן המעלות שהוא מרגיש בעצמו לפי מצבו‪ .‬ע”ז צריך לצייר‪,‬‬
‫שהכי נמי יש לחבירו בהחלט לפי תנאי מצבו מעלות כאלה‪ ,‬שאי אפשר שימצאו בו‪ .‬למשל חבירו שאינו חכם אין בו‬
‫מעלת החכמה‪ ,‬אפשר שיש בו מעלת הנדיבות שאין בי‪ .‬זהו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי‪ ,‬להיות לו יתרונותי‬
‫הראויות לפי מצבי‪ ,‬כך אני איני מתגדר במלאכתו וחסירות לי יתרונות שלו‪.‬‬
‫לא נשאר שום טענה שיאמר אדם שהוא נעלה על חבירו עד שיביט עליו מגבוה ולא יחשבהו‪ ,‬כ"א מה שיחשב השלם‬
‫ביותר במעשים ובחכמה שהוא טוב בעיני ד' ממנו‪ ,‬מפני שבכלל הוא מרבה וחבירו ממעט‪ .‬אבל ג"ז הבל‪ ,‬שעיקר‬
‫השלימות של מציאות חן בעיני ד'‪ ,‬תלוי רק בשלימות הלב וטהרתו‪ ,‬וזה אין כל אדם יכול לדעת מטמוניות של חבירו‪.‬‬
‫שיש שלפי ערכו וחכמתו ומצבו‪ ,‬לבבו טוב מאד לפני ד'‪ ,‬כיון שאין ביכולתו להשיג יותר‪ ,‬והשלם ביותר אינו יוצא ידי‬
‫חובתו‪ .‬עכ"פ כיון שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין אדם דעתו לשמים‪ ,‬עיקר תלוי בחילוק השלימות של‬
‫כוונת הלב וזה נעלם מכל אדם‪.‬‬
‫ע”כ ראוי לכל אדם‪ ,‬אפי’ הגדול בחכמה ובכבוד‪ ,‬שיחשוב כל אדם שהם בני מעלתו ושוים לו לענין לכבדם ולאהבם‬
‫באמת‪.‬‬
‫ ·כמה קשה היה לי לגלות יום אחד ‪ -‬‬
‫שהטוב בשבילי הוא לא בשביל כולם‪,‬‬
‫שהיפה בשבילי הוא לעיתים שלי בלבד‪,‬‬
‫שהנכון למעני ‪ -‬הוא הנכון לגביי‪,‬‬
‫והבלתי אפשרי שלי‪ ,‬לאחר ‪ -‬‬
‫זו אולי רק נקודת ההתחלה‪.‬‬
‫שהבטוח שלי זה האולי של האחר‪,‬‬
‫ואפילו שעה חמש אצל האחד‬
‫זה תמיד חמש ועשרים לאחר‬
‫בכמה זהירות עלינו לנקוט זה עם זו‬
‫כי אצל כל אחד זה כל כך שונה‬
‫ואם ידעת אדם אחד ‪ -‬‬
‫עדיין אין אתה יודע את השני‬
‫כמה תשומת לב ורגישות דרושה‬
‫בהתקרב האחד אל עבר האחר‬
‫כי אולי בדיוק במקום הזה כואב‪ ,‬או קר?‬
‫כי לכל אחד האמת שלו והנורא שלו‪,‬‬
‫וההרבה שלו‪ ,‬והרחוק שלו‪,‬‬
‫לכל אחד במקום אחר שוכן היופי שלו‪ ,‬והכאב שלו ‪. . .‬‬
‫וכל אדם הוא עולם ומלואו‪.‬‬
‫(אסתר קל)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪37‬‬
‫שבט דביר‬
‫‪-‬אמת פנימית‪-‬‬
‫שבט דביר‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫אל תסתכל בקנקן‬
‫מטרות‬
‫ ·החניכות יזהו את הנטייה לשפוט אדם על‪-‬פי מראהו החיצוני‪.‬‬
‫ ·החניכות ילמדו שבשביל להכיר אדם באמת יש להתבונן בפנימיות שלו‪.‬‬
‫עזרים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫·כיסוי לעיניים‬
‫·חפצים לזיהוי‬
‫·אפשר להביא גלימה לסיפור‬
‫·דמויות גזורות מעיתונים‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪" :‬מי שמביט בי מאחור אינו יודע מי אני"‬
‫נערוך סבב שבו נכסה לכל חניכה את העיניים בתורה‪ .‬נציג בפני כל חניכה בתורה חפץ כלשהו (כל פעם חפץ אחר)‪ ,‬החניכה‬
‫תמשש את החפץ ותנסה לזהות מהו‪ .‬לחניכה האחרונה נסביר שעליה לזהות את אחת החניכות בקבוצה‪.‬‬
‫נכסה את עיניה ונציג בפניה חניכה‪ ,‬החניכה שעיניה קשורות תנסה לזהות מי זאת‪.‬‬
‫בסיום המשחק נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ •על‪-‬פי מה זיהיתן את החפצים? על‪-‬פי הצורה החיצונית שלהם‪.‬‬
‫ •האם גם בני אדם נמדדים על פי החיצוניות שלהם?‬
‫ •האם החיצוניות מראה מי הם?‬
‫נסביר כי בשלב האחרון במשחק זיהינו את אחת החניכות‪ ,‬הזיהוי היה חיצוני בלבד‪ ,‬בזיהוי כזה אי אפשר להכיר באמת את‬
‫האדם‪ .‬כשמכירים רק את החיצוניות אי אפשר לדעת מהן התכונות של האדם‪ ,‬האם הוא אדם טוב‪ ,‬מה חשוב לו בחיים‪ ,‬מה‬
‫הוא מרגיש וחושב‪.‬‬
‫הנושא שלנו החודש הוא האמת הפנימית‪ .‬בפעולה הזו ובפעולה הקרובה נראה אם אנחנו מסתכלים על הפנימיות או על‬
‫החיצוניות של אנשים שאנו פוגשים‪ .‬נראה גם מה חשוב באישיות ובחיים‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬סיפור הגלימה‬
‫נספר את הסיפור 'עניין של גלימה'‪ ,‬להמחשת הסיפור אפשר להביא לפעולה גלימה ולהתעטף בה בקטע המתאים בסיפור‪.‬‬
‫הסיפור הזה יצא לאור כספר של ספריית פיג'מה‪ .‬כדאי לחפש את הספר ולהשתמש בו‪:‬‬
‫עניין של גלימה ‪ /‬שחר זדה‬
‫בעיר אחת נהג הגביר לערוך סעודה גדולה בכל ראש חודש‪ ,‬סעודת מצוה‪ ,‬שאליה היו מוזמנים כל התושבים‪ .‬בחצרו של‬
‫הגביר היו עורכים שולחנות ענק מלאי כל‪-‬טוב‪ ,‬נגנים הנעימו את הערב בזמירות ובשירי קודש‪,‬‬
‫ומכובדי הקהל היו דורשים בפני הנוכחים‪ .‬אברהם זלצר‪ ,‬איש פשוט‪ ,‬מן ההמון‪ ,‬רצה גם הוא ללכת אל הסעודה‪ .‬הלך‬
‫והתיישב בתחילת השולחן‪ .‬והנה אל הסעודה הגיע אדם בלבוש יפה‪ ,‬ניגש בעל הבית לאברהם ואמר לו‪" :‬זוז נא מעט ותן‬
‫לו לשבת"‪ ,‬בא עוד אדם‪ ,‬ושוב‪" :‬אברהם‪ ,‬זוז נא מעט"‪ .‬וכך עוד ועוד עד שמצא אברהם את עצמו יושב בסוף השולחן‬
‫על ספסל עץ‪ .‬את מיטב האוכל הניחו כמובן בחלק הראשון של השולחן‪ ,‬ועד שהגיע לידי אברהם‪ ,‬היו אלה‬
‫שאריות בודדות בלבד‪ .‬אברהם לא אמר דבר‪ ,‬ובסיום הערב קם והלך לביתו‪ .‬‬
‫כעבור חודש‪ ,‬שוב הייתה סעודת מצווה‪ ,‬הפעם מצא אברהם גלימה אדומה ויפה ומגבעת תואמת בעליית הגג‪.‬‬
‫לאחר ניקוי‪ ,‬לבש אותן והלך‪ .‬אך הגיע אל החצר‪ ,‬ניגש אליו הגביר‪ ,‬בירך אותו והושיבו בראש השולחן בין‬
‫כל אנשי ההדר‪ .‬והנה הגישו את קערת המרק‪ ,‬לקח אברהם את קצה הגלימה וטבל במרק ואמר לה‪" :‬אכלי‬
‫גלימה‪ ,‬כי בזכותך אני אוכל ארוחה"‪ .‬וכן עשה גם לבשר‪ ,‬לאורז ולקינוח‪ .‬‬
‫הביטו בו האנשים בפליאה ושאלו אותו – רבי יהודי‪" ,‬למה תאכיל הגלימה ותדבר אליה? שמא נטרפה עליך‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪40‬‬
‫שבט דביר‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫דעתך?" ענה להם אברהם‪" :‬הייתי פה לפני חודש בבגדי הפשוטים‪ ,‬הושיבו אותי בסוף השולחן‪ ,‬ואכלתי שאריות בלבד‪.‬‬
‫עכשיו אני עם גלימה הדורה‪ ,‬הושיבו אותי בראש השולחן והגישו לי מטעמים‪ ,‬וכל זה בזכות הגלימה‪ ,‬לכן אני מאכיל‬
‫אותה‪...‬‬
‫נסביר‪ :‬התרבות שסביבנו בוחנת את האדם על‪-‬פי לבושו החיצוני‪ ,‬ואינה מאפשרת לבדוק מיהו באמת‪ .‬איש אמת יחפש‬
‫לזהות דווקא את מה שמסתתר מתחת ל'גלימה'‪ ,‬לגלות מיהו האדם ולא במה הוא לבוש‪ .‬אם רוצים אנו להיות אנשי אמת‬
‫עלינו לחפש בכל אדם את מי שהוא ולא את הסממנים החיצוניים שהוא מציג‪.‬‬
‫שלב ג‪ :‬מי אתה באמת?‬
‫נחלק את החניכות לקבוצות בנות חמש חניכות‪ .‬נחלק לכל קבוצה כמה דמויות שגזרנו מעיתונים שונים‪.‬‬
‫נבקש מן החניכות לחשוב מה המאפיינים של כל דמות (גיל‪ ,‬מקום מגורים‪ ,‬עיסוק ותכונות אופי) ולאחר מכן להמציא סיפור‬
‫קצר עם הדמויות‪.‬‬
‫בשלב השני נבקש מן החניכות לבנות לדמויות אישיות הפוכה לחלוטין ולבנות סיפור חדש‪( .‬לדוגמא‪ :‬אם החליטו על מישהו‬
‫שהוא עשיר‪,‬‬
‫בסיפור השני הוא יהיה עני שירד מנכסיו‪ .‬אם החליטו על מישהי שהיא שקרנית בסיפור השני היא תהיה אמינה ונעימה)‪.‬‬
‫בסיום הפעילות נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ ·מי הן באמת הדמויות? האם הן דומות לדמויות בסיפור הראשון או השני?‬
‫ ·כיצד נוכל לדעת מי האדם באמת?‬
‫ ·האם אנחנו שופטים גם אנשים סביבנו בצורה חיצונית ולא על‪-‬פי הכרות פנימית?‬
‫נסכם‪:‬‬
‫אי‪-‬אפשר לדעת באמת מהן הדמויות שבתמונות עד שאין מכירים את הפנימיות שלהם‪ .‬כדי‬
‫להכיר את הפנימיות צריך לדבר‪ ,‬להכיר‪ ,‬לפעול יחד ולהיות קרובים‪ .‬לכן כשאנחנו מסתכלים על אנשים סביבנו‪ ,‬עלינו לדעת‬
‫האמתי‪ ,‬וכדי לדעת אותו – צריך להכיר את הפנימיות‪.‬‬
‫שלא תמיד החיצוניות מגלה לנו את הסיפור ִ‬
‫צ'ופר‪:‬‬
‫"כששני אנשים נפגשים‪ ,‬נפגשים למעשה שישה‪:‬‬
‫כל אחד מהשניים כפי שנראה בעיני חברו‬
‫כל אחד מהשניים כפי שהוא נראה בעיני עצמו‬
‫וכל אחד מהשניים כפי שהוא באמת"‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪41‬‬
‫שבט דביר‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫מי אתה???‬
‫מטרות‬
‫האמתית של האדם היא הצד הפנימי שבו‪ ,‬מי שהוא באמת‪.‬‬
‫ •החניכות ילמדו שאישיותו ִ‬
‫אמתיים‪.‬‬
‫ •החניכות יבינו שאין להתרשם מהישגים חיצוניים מרשימים מכיוון שאינם נצחיים ואינם ִ‬
‫ •החניכות יפנימו את ערכו של שינוי פנימי על פני התפארות חיצונית‪.‬‬
‫עזרים‬
‫ •פתקים קטנים‪ ,‬דסקיות או שוקולד‪-‬צ'יפס‬
‫ •תמונות לשלב ב‬
‫ •זוג גרביים להמחשת הסיפור‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬משחק הבורסה‬
‫נחלק לכל חניכה חמישה פתקים‪ ,‬דסקיות או שוקולד‪-‬צ'יפס‪ ,‬אלו יהיו הנקודות במשחק‪ .‬נסביר לחניכות שהמטרה שלהן‬
‫היא לאסוף כמה שיותר נקודות‪ .‬כדי להרוויח נקודה מחניכה אחרת צריך לנצח אותה ב"זוג או פרט"‪ .‬כשהמשחק מתחיל‬
‫כל שתי חניכות שרוצות מתחרות זו עם זו ב"זוג או פרט"‪ ,‬החניכה המפסידה נותנת נקודה לחניכה המנצחת‪ .‬אין במשחק‬
‫תורות‪ ,‬כל מי שרוצה מתחרה עם כל מי שמוכנה להתחרות עמה מתי שהיא רוצה‪.‬‬
‫המנצחת היא זו שיש לה את מספר הנקודות הגדול ביותר‪ .‬מסיימים את המשחק כשרוצים‪.‬‬
‫הוראות –זוג או פרט‪ :‬שתי חניכות מתמודדות זו מול זו‪ .‬אחת מהן מכריזה על עצמה‪" :‬זוג" והשנייה מכריזה על עצמה‪:‬‬
‫"פ ֶרט"‪ .‬הן עומדות זו מול זו ופושטות יחד את כפות ידיהן כך שחלק מהאצבעות פשוטות וחלק מקופלות‪ .‬מחברים את‬
‫ֶ‬
‫סכום האצבעות הפשוטות של שתי החניכות‪ .‬אם מספרן זוגי‪ ,‬ניצחה החניכה שהכריזה‪" :‬זוג"‪ ,‬אם מספרן אי‪-‬זוגי‪ ,‬ניצחה‬
‫החניכה שהכריזה‪" :‬פרט"‪.‬‬
‫בסיום המשחק‪ ,‬נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ •האם אתן אוהבות יותר את המנצחת בגלל שניצחה?‬
‫ •האם אתן חברות יותר טובות שלה בגלל הניצחון?‬
‫נסביר‪ :‬ההישגים החיצוניים שלנו לא בהכרח מעידים מי אנחנו באמת‪ ,‬הם גם אינם גורמים לאנשים לאהוב אותנו יותר או‬
‫לשמוח בחברות ִאתנו‪ .‬אם הקב"ה זיכה אותי בכישרון מסוים‪ ,‬זו מתנה שעלי לפתח אותה ולחפש איך להשתמש בה בשביל‬
‫להיות אדם טוב יותר‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬בין יד אבשלום ובין תורת משה‬
‫נציג בפני החניכות תמונות של שלושה קברים‪ :‬יד אבשלום‪ ,‬קבר בני חזיר‪ ,‬קבר בת פרעה‪( .‬נספח ‪.)1‬‬
‫נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ •של מי הקברים?‬
‫ •מה הם השאירו לנו ללמוד מהם?‬
‫ •מה השאיר לנו משה רבינו ללמוד ממנו?‬
‫נסכם‪ :‬אנשים אלה בנו לעצמם קברים מפוארים בשביל שיזכרו אותם‪ ,‬אך הם לא השאירו אחריהם שום דבר משמעותי‬
‫מלבד הקברים‪ ,‬אנשים אלה אינם נזכרים בהיסטוריה כאנשי מופת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬משה רבינו‪ ,‬שאפילו איננו יודעים את מקום‬
‫קבורתו‪ ,‬הוא אדם שזכה שעל‪-‬ידו תינתן תורה לעולם‪ ,‬אדם ששינה את ההיסטוריה האנושית‪ .‬זה דבר משמעותי באמת‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪42‬‬
‫שבט דביר‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫שלב ג‪ :‬סיפור – להיקבר עם גרביים‬
‫"יוסף‪ ,‬תגיע מהר לבית החולים!" כך פתח שלומי את השיחה‪" ,‬סבא צבי חולה מאוד והוא ביקש לראות אותנו דחוף!"‪.‬‬
‫יצאתי במהירות מהעבודה וטסתי לרכב‪ .‬האמת שסבא חולה כבר הרבה זמן‪ ,‬אבל בשבועיים האחרונים המצב אינו טוב‬
‫בכלל‪ ...‬סבא היה אדם שמח ועניו‪ ,‬תמיד היה לו מאור פנים‪ .‬ברשותו היו כמה מפעלים גדולים והוא הרבה לתת צדקה‬
‫בעזרת עושרו הרב‪ .‬הגעתי לחניית בית החולים‪ ,‬ומיד רצתי לקומה שלישית‪ ,‬שם היה סבא בחודשים האחרונים‪ .‬תוך כדי‬
‫הריצה קיבלתי הודעה משלומי "תעלה לקומה חמישית‪ ,‬סבא בטיפול נמרץ"‪ .‬המשכתי במהירות לקומה החמישית ונכנסתי‬
‫למחלקה‪ .‬כל בני המשפחה כבר היו שם‪ ,‬רכונים מעל מיטתו של סבא‪" .‬טוב שהגעת" לחשה לי אמא‪" ,‬סבא רצה שכולם‬
‫יגיעו ואתה האחרון"‪ .‬שלומי התכופף ולחש לסבא משהו באוזנו‪ ,‬סבא הזדקף ופתח את עיניו‪" .‬ילדיי ונכדיי היקרים" פתח‬
‫סבא בשקט‪ ,‬ניכר היה שהדיבור קשה עליו‪" ,‬אני שמח כל כך לראות אתכם כאן ִאתי‪ ,‬ואני בטוח שכולכם תצליחו בכל‬
‫מעשיכם‪ .‬רק בקשה קטנה לי אליכם – " סבא עצר את דיבורו ושיעול כבד תקף אותו‪" .‬יש‪ ..‬יש לי בבית" המשיך סבא‬
‫בקושי‪" ,‬בבית יש‪ ,‬במגיִ רה הראשונה בחדר השינה זוג גרביים שסרגה לי פעם סבתא‪ ,‬אם תוכלו בבקשה לקבור אותי יחד‬
‫מאתנו לצאת ולחכות במסדרון‪.‬‬
‫ִאתן‪ "..‬השיעול המשיך והתגבר‪ ,‬שלומי רץ לקרוא לרופא ואמא ביקשה ִ‬
‫סבא נפטר באותו הערב‪.‬‬
‫לפני ההלוויה נסעתי במהירות יחד עם שלומי לדירתו של סבא להביא את הגרביים ולקיים את צוואתו‬
‫האחרונה – לקבור אותו יחד ִאתן‪ .‬כאשר חזרנו ניגשנו לאנשי ה'חברא קדישא' שהיו במקום וסיפרנו להם‬
‫את העניין עם הגרביים‪" .‬מצטערים" ענו לנו‪" ,‬המת נקבר אך ורק עם תכריכים‪ ,‬בלי שום דבר אחר!"‪.‬‬
‫לאחר מספר דקות ובירורים הבנו שאין שום אפשרות שסבא יקבר עם הגרביים‪ .‬צער עמוק מילא את הלב‪,‬‬
‫הנה צוואה אחת ויחידה ביקש סבא וגם אותה אין לאל ידנו‪ .‬חזרנו הביתה מדוכדכים ורגשות אכזבה מלאו את חלל הבית‪.‬‬
‫בתום ההלוויה ניגש אלי יוסף מנדל‪ ,‬חבר קרוב של סבא‪ ,‬כשהיינו ילדים נהגנו לכנות אותו 'יוסי‪ -‬טופי' כי תמיד היה מחלק‬
‫לנו סוכריות‪" .‬תראה יוסף‪ ,‬בפעם האחרונה שביקרתי את סבא צבי הוא נתן לי מעטפה בעבורכם וביקש שאתן לכם אותה‬
‫לאחר שיסתלק מן העולם"‪ .‬הוא הוציא מכיסו מעטפה חומה והגיש לי‪ .‬נטלתי את המעטפה‪ ,‬ניגשתי לשלומי‪ ,‬ויחד פתחנו‬
‫אותה בידיים רועדות‪.‬‬
‫"ילדיי ונכדיי האהובים והיקרים לי מכל! בוודאי תהיתם לעצמכם מדוע ביקשתי מכם לקבור אותי יחד עם הגרביים שסרגה‬
‫לי סבתא‪ .‬ובכן‪ ,‬יודע אני שעל פי תורתנו הקדושה אין אפשרות לעשות זאת‪ .‬היום אתם הולכים איש איש לעסקיו ולעבודתו‬
‫ורציתי שתראו בעצמכם שלא משנה כמה כסף אדם הצליח להרוויח בחייו‪ ,‬כמה הישגים השיג‪ ,‬אחרי מותו אפילו זוג גרביים‬
‫אין הוא יכול לקחת עמו‪ .‬הוא לוקח עמו רק את נשמתו עם כל הטוב שעשה בה בימיי חייו‪...‬‬
‫(מבוסס על הנספח 'לא רוצה שאריאלה תתקשר אלי')‬
‫סיכום‪:‬‬
‫האמתיים בחיים‪ ,‬בדברים הנצחיים‪ ,‬בדברים שעושים אותנו‬
‫אנחנו רוצים להיות אנשי אמת‪ ,‬לכן עלינו להתמקד בדברים ִ‬
‫אמתית מתוך היכרות עם עצמה‬
‫מאתנו תשאל את עצמה‪' :‬מי אני?'‪ .‬היא תוכל לענות תשובה ִ‬
‫טובים יותר‪ .‬כאשר כל אחת ִ‬
‫ולא מתוך כמות ההישגים החיצוניים שלה‪.‬‬
‫רעיון לצ'ופר‪ :‬השיר 'אני תמיד נשאר אני' (נספח ‪)2‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪43‬‬
‫שבט דביר‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪1‬‬
‫קבר בת פרעה‬
‫קבר בני חזיר‬
‫יד אבשלום‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪44‬‬
‫שבט דביר‪ ,‬פעולה שנייה | נספח‬
‫נספח ‪2‬‬
‫אבל אני תמיד נשאר אני‬
‫לפעמים אני עצוב‬
‫ולפעמים ‪ -‬שמח‪.‬‬
‫לפעמים אני זוכר‬
‫ולפעמים ‪ -‬שוכח‪.‬‬
‫לפעמים אני שבע‬
‫לפעמים ‪ -‬רעב‪,‬‬
‫לפעמים אני כועס‬
‫ולפעמים ‪ -‬אוהב‪.‬‬
‫לפעמים אני כינור‬
‫ולפעמים ‪ -‬תופים‪.‬‬
‫לפעמים אני קיצי‬
‫ולפעמים ‪ -‬חורפי‪.‬‬
‫לפעמים אני עצלן‬
‫ולפעמים חרוץ‪,‬‬
‫לפעמים אני מתוק‬
‫ולפעמים ‪ -‬חמוץ‪.‬‬
‫אבל‬
‫אני תמיד נשאר אני‬
‫תמיד נשאר אני‬
‫תמיד נשאר‬
‫אני!‬
‫אבל‪....‬‬
‫לפעמים אני חכם‬
‫ולפעמים ‪ -‬טיפשי‪.‬‬
‫לפעמים אני ראשון‬
‫ולפעמים שלישי‪.‬‬
‫לפעמים אני תופס‬
‫ולפעמים ‪ -‬תפוס‪,‬‬
‫לפעמים אני ענק‬
‫ולפעמים ‪ -‬פספוס‪.‬‬
‫לפעמים אני גדול‬
‫ולפעמים ‪ -‬קטן‪.‬‬
‫לפעמים אני גיבור‬
‫ולפעמים ‪ -‬פחדן‪.‬‬
‫לפעמים אני ביחד‬
‫לפעמים ‪ -‬לבד‪,‬‬
‫לפעמים אני באמצע‬
‫לפעמים ‪ -‬בצד‪.‬‬
‫אבל‪....‬‬
‫אבל‬
‫אני תמיד נשאר אני‬
‫תמיד נשאר אני‬
‫תמיד נשאר‬
‫אני‬
‫(דתיה בן דור)‬
‫הסבר לשיר‪ :‬כל התחפושות שאנחנו נוהגים ללבוש ביום‪-‬יום אינן מי שאנחנו‪ .‬לפעמים אני כך ולפעמים אחרת‪ ,‬לכן אי‬
‫אפשר ללמוד ממבט חיצוני מי אני‪ .‬מתחת לכל זה יש 'אני' שהוא תמיד נשאר אני ואם נעמיק קצת נוכל לגלות אותו באמת‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪45‬‬
‫שבט דביר‬
‫משחקים‪ ,‬משימות‬
‫ושאר ירקות‬
‫מדריכות יקרות‪ .‬ערכנו בעבורכן שתי פעולות מאלף ועד תו‪ .‬את הכנתו של שאר המערך השארנו לכן‪ .‬את הנושא השבטי‬
‫אפשר להקיף מזוויות נוספות‪ ,‬אפשר להעלות רעיונות נוספים ואפשר לפתח דיונים שונים‪ .‬לאן "ילך" המערך הזה? זו כבר‬
‫ההחלטה שלכן‪ .‬קיבצנו בשבילכן מספר רעיונות למשחקים ולמשימות‪ .‬היצירתיות והמרץ שבהם התברכתן‪ ,‬יסייעו לכן‬
‫לבנות מהמקבץ שלפניכן פעולות נוספות‪.‬‬
‫משחקים‬
‫ •חבילה עוברת – כל חניכה שהחבילה נעצרת אצלה מספרת מעשה טוב שעשתה‪.‬‬
‫המסר‪ :‬כמו שבחבילה‪ ,‬העיקר זו ההפתעה ולא העיתונים‪ ,‬כך גם בנו‪ ,‬העיקר אינו הרכוש שיש לנו‪ ,‬אלא המעשים‬
‫הטובים שעשינו‪.‬‬
‫האמתיות שלהם מוסתרות‪.‬‬
‫ •משחק "מאפיה" – איננו יודעים מי האנשים שסביבנו‪ ,‬התכונות ִ‬
‫הוראות המשחק‪ :‬הכנה‪ :‬יושבים במעגל‪ ,‬ממנים מנחה למשחק (אחד המשתתפים)‪ .‬כולם מורידים את הראש ועוצמים‬
‫עיניים‪ .‬המנחה עובר במעגל ונוגע בכל משתתף ‪ :‬נגיעה אחת – אזרח‪ .‬שתי נגיעות – "מאפיה"‪ .‬שלוש נגיעות – מלך‪.‬‬
‫המנחה קורא למלך להתעורר ול"מאפיות" להרים יד‪ .‬המלך רואה מי הם ה״מאפיות״ אך הן אינן רואות אותו‪.‬‬
‫המלך מוריד את הראש‪ ,‬והמנחה עובר לשלב הבא‪ :‬לילה‪.‬‬
‫לילה – כולם מורידים את הראש‪ .‬המנחה קורא ל"מאפיונרים" להתעורר ולבחור את מי הם רוצחים‪ .‬הבחירה נעשית‬
‫בשקט על‪-‬ידי תנועות ידיים‪ .‬וכל לילה ה״מאפיונרים״ רוצחים אדם אחד‪.‬‬
‫יום‪ -‬כולם מרימים ראש‪.‬‬
‫המנחה מודיע לקבוצה מי "נרצח" בלילה ומה היה תפקידו (אזרח ‪ /‬מלך)‪ .‬אם אזרח נרצח‪ ,‬הוא יוצא מהמשחק – יושב‬
‫במעגל וצופה בהתרחשות בשקט (הוא לא צריך להוריד ראש בלילה‪ ...‬כך שהוא רואה את כל ההתרחשויות)‪ .‬אם המלך‬
‫נרצח‪ ,‬המשחק נגמר בניצחון ה"מאפיונרים"‪ .‬המשתתפים מנסים לזהות מי הם ה"מאפיונרים"‪ .‬כל מי שרוצה להאשים‬
‫מישהו אחר בכך שהוא "מאפיונר"‪ ,‬מוזמן לטעון מדוע הוא חושב כך‪.‬‬
‫המנחה דואג שכל מי שרוצה יקבל זכות דיבור‪ .‬המלך מנסה לסייע לאזרחים בכך שהוא משכנע אותם להאשים את‬
‫ה"מאפיות" אך אסור לו לחשוף את עובדת היותו מלך‪.‬‬
‫כששלב הדיונים מוצה‪ ,‬והמנחה מקיים הצבעה‪ .‬הוא אומר מי הם החשודים (על פי מה שנאמר בדיונים)‪ ,‬ומתקיימת‬
‫הצבעה –‬
‫איזה מהחשודים להעמיד לדין‪ .‬החשוד שקיבל את מירב הקולות עומד לדין‪ ,‬ורשאי לשאת נאום הגנה‪ .‬אחרי נאום‬
‫ההגנה מתקיימת הצבעה נוספת – האם "להוציא להורג" את החשוד‪ .‬אם הרוב הצביע בעד‪ ,‬החשוד יוצא מהמשחק (כמו‬
‫משתתף ש"נרצח") והמנחה מודיע‬
‫למשתתפים מה היה תפקידו‪.‬‬
‫המשחק ממשיך מיום לילה וחוזר חלילה‪ ,‬עד שמספר האזרחים שנותרו שווה למספר חברי ה״מאפיה״ (ואז ה״מאפיה״‬
‫ניצחה)‪ ,‬או עד שכל ה״מאפיונרים״ הוצאו להורג (ניצחון לאזרחים)‪.‬‬
‫ ·מדביקים לכל חניכה דף על הגב‪ .‬החניכות מסתובבות בחדר וכותבות זו לזו תכונות טובות שיש בהן על הגב‪ :‬לכל‬
‫חניכה תכונה טובה שיש בה‪ .‬הפעילות מומלצת לסיכום המערך‪ .‬אפשר לומר לחניכות לרשום דווקא תכונות פנימיות‬
‫ומשמעותיות‪.‬‬
‫ ·מניחים קופסת נעליים עם חריץ במרכז החדר‪ .‬כל חניכה כותבת על פתק דבר שהיא רוצה שבזכותו חברותיה יעריכו‬
‫אותה‪ .‬אפשר לשלוף מהקופסה פתק אחד או יותר במשך כמה פעולות ואפשר להקריא את כולם באותה הפעולה‪ .‬גם‬
‫פעילות זו מומלצת לסוף המערך‪.‬‬
‫צ'ופר‬
‫"אם אני אני‬
‫כי אתה אתה‪,‬‬
‫אז אני לא אני‬
‫ואתה לא אתה‬
‫ואם אני אני כי אני אני‬
‫ואתה אתה כי אתה אתה‬
‫אז אני אני ואתה אתה"‬
‫(הרב מנחם מנדל מקוצק)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪46‬‬
‫שבט דביר‪ ,‬משחקים‪ ,‬משימות ושאר ירקות‬
‫שירים‬
‫ככלות הקול והתמונה‬
‫אתה יושב ומצטלם‪ ‬‬
‫ממש כמו סמל הצלחה‪ ‬‬
‫אתה חושב‪ ‬‬
‫שהעולם כולו מונח כבר בכיסך‪ ‬‬
‫החיוך שלך מרוח על כל העיר‪ ‬‬
‫כמו הבטחה גדולה‪ ‬‬
‫ויש לך עדת מעריצים‪ ‬‬
‫שרים ִאתך במקהלה‪ ‬‬
‫מה יש לומר‪ ‬‬
‫כל הכרטיסים נמכרו מראש‪ ‬‬
‫מה יש לומר‪ ‬‬
‫אל תיתן לזה לעלות לך לראש‪ ‬‬
‫כי אחרי ככלות הקול והתמונה‪ ‬‬
‫מישהו יכול לשאול בלי כוונה‪ ‬‬
‫מתי בפעם האחרונה‪ ‬‬
‫עשית משהו בשביל מישהו‪ ‬‬
‫כי אחרי ככלות הקול והתמונה‪ ...‬‬
‫אתה חי כמו בסרט‪ ‬‬
‫אתה כוכב עליון בהפקת חלום‪ ‬‬
‫תיזהר שלא ידליקו אור‪ ‬‬
‫ותתעורר פתאום‪ ‬‬
‫ואז תראה מלמעלה עד למטה‪ ‬‬
‫יש אותו מרחק‪ ‬‬
‫ואז תלמד‪ ‬‬
‫מי יהיה האחרון אשר יצחק‪ ‬‬
‫זה נראה כמו קלף בטוח‪ ‬‬
‫אתה דוהר‪ ,‬אתה על גב הסוס‪ ‬‬
‫פותחים לך דלתות כולם‪ ‬‬
‫ומדברים בנימוס‪ ‬‬
‫(יענקלה רוטבליט)‬
‫הסבר השיר‪ :‬כוכב העולה לשיר על הבמה מושך אליו מעריצים רבים‪ ,‬אך כותב השיר שואל אותו מה נשאר אחרי שכל‬
‫ההופעה נגמרת? האם מתחת לכל זה יש אדם טוב‪ ,‬אדם העוזר לזולת? המשורר מחפש את האמת שבכל ההצגה הזו‪ ,‬האם‬
‫מאחוריה יש אנשים באמת טובים? גם אנחנו הרבה פעמים מציגים‪ ,‬השאיפה שלנו לאמת מובילה לבנות חיים שבהם האמת‬
‫שבפנים היא זו שבחוץ‪ ,‬להיות "תוכו כברו"‪.‬‬
‫אליפלט‬
‫נזמר נא את שיר אליפלט‬
‫ונגידה כולנו בקול‪:‬‬
‫כאשר עוד היה הוא רק ילד‬
‫כבר היה הוא ביש גדא גדול‪.‬‬
‫קול שכנים ושכנות דיברו דופי‪,‬‬
‫ואמרו שום דבר לא יועיל‪.‬‬
‫אליפלט הוא ילד בלי אופי‪,‬‬
‫אין לו אופי אפילו במיל‪.‬‬
‫אם גוזלים מידיו צעצוע‪,‬‬
‫הוא נשאר מבולבל ומחייך‪,‬‬
‫מחייך מבלי דעת מדוע‪,‬‬
‫וכיצד ובשל מה זה ואיך‪.‬‬
‫ונדמה כי סביבו‪ ,‬זה מוזר‪,‬‬
‫אז דבר מה התרונן כה ושר‪.‬‬
‫בלי מדוע ובלי כיצד‪,‬‬
‫בלי היכן ובלי איך ולמה‪.‬‬
‫בלי לאן ומאיזה צד‪,‬‬
‫בלי מתי ובלי אין וכמה‪.‬‬
‫כי סביב ככינור וחליל‪,‬‬
‫מנגינה מאירה‪ ,‬מצלצלת‪,‬‬
‫אם נסביר לך מה זה יועיל?‬
‫איזה ילד אתה אליפלט‪.‬‬
‫בליל קרב ברעום אש מזנקת‪,‬‬
‫בין אנשי הפלוגה קול עבר‪.‬‬
‫העמדה הקדמית מנותקת‪,‬‬
‫מלאי תחמושת אזל בה מכבר‪.‬‬
‫אז הרגיש אליפלט כאילו‪,‬‬
‫הוא מוכרח את המלאי לחדש‪.‬‬
‫וכיוון שאין אופי במיל לו‪,‬‬
‫הוא זחל כך ישר מול האש‪.‬‬
‫ובשובו מהומם ופצוע‪,‬‬
‫התמוטט הוא‪ ,‬כרע וחייך‪,‬‬
‫הוא חייך מבלי דעת מדוע‬
‫וכיצד ובשל מה זה ואיך‪.‬‬
‫ובלילה חבוש קסדת פלד‪,‬‬
‫אט ירד המלאך גבריאל‪,‬‬
‫וניגש למראשות אליפלט‬
‫ששכב במשלט על התל‪.‬‬
‫הוא אמר‪ :‬אליפלט אל פחד‪,‬‬
‫אליפלט‪ ,‬אל פחד וחיל‪.‬‬
‫במרום לנו יש ממך נחת‪,‬‬
‫אף שאין לך אופי במיל‪.‬‬
‫זהו זמר פשוט גם תמוה‪,‬‬
‫אין ראשית לו וסוף והמשך‪,‬‬
‫זימרנוהו מבלי דעת מדוע‬
‫וכיצד ובשל מה זה ואיך‪.‬‬
‫זימרנוהו סתם כך זה מוזר‪,‬‬
‫כי דבר מה התרונן בו ושר‪.‬‬
‫בלי מדוע ובלי כיצד‪,‬‬
‫בלי היכן ובלי איך ולמה‪.‬‬
‫בלי לאן ומאיזה צד‪,‬‬
‫בלי מתי ובלי אין וכמה‪.‬‬
‫כי סביב ככינור וחליל‪,‬‬
‫מנגינה מאירה‪ ,‬מצלצלת‪,‬‬
‫אם נסביר לך מה זה יועיל?‬
‫איזה ילד אתה אליפלט‪.‬‬
‫(נתן אלתרמן)‬
‫הסבר לשיר‪ :‬השיר 'אליפלט' מתאר אדם שמגיל צעיר אנשים לא העריכו כאדם עם אופי‪ ,‬כאדם שיש בו משהו‪ ,‬ונטו לזלזל‬
‫בו‪ .‬אך בשעת קרב קשה‪ ,‬דווקא הוא מכל חבריו הקריב את חייו וזחל בגבורה תחת אש כדי להעביר תחמושת לעמדה‪.‬‬
‫מסתבר שחבריו הפסידו את ההכרות עם אדם מיוחד מלא מסירות‪ ,‬רק בגלל שיפוט חיצוני ושטחי‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪47‬‬
‫שבט דביר‪ ,‬משחקים‪ ,‬משימות ושאר ירקות‬
‫סיפורים‬
‫הבגד או האדם‬
‫ּתֹורה ְּוצ ָד ָקה‬
‫מֹוסדֹות ָ‬
‫טֹובת ְ‬
‫ְמ ַס ְּפ ִרים ַעל ַר ֵּבנּו ָה ִא ְּבן ֶע ְז ָרא ַז ַצ"ל‪ֲ ,‬א ֶׁשר ִה ִּג ַיע ַּפ ַעם ִל ְמ ִדינָ ה ְמ ֻסּיֶ ֶמת‪ְ ,‬ל ֵׁשם ֲע ִר ַיכת ַמ ְג ִּבית ְל ַ‬
‫ֶׁש ָהיָ ה ְמ ֻמּנֶ ה ֲע ֵל ֶיהם‪.‬‬
‫רּוׁשל‪ָ ,‬חׁש ְּפ ִג ָיעה ֶׁש ַהּכֹל ִז ְל ְזלּו ּבֹו‪ ,‬וְ ֹלא ִהּטּו א ֶֹזן ַק ֶּׁש ֶבת ֹלא‬
‫צּורתֹו ַּומ ְלּבּוׁשֹו ַה ָּפׁשּוט וְ ַה ֶמ ָ‬
‫דּוע‪ָ ,‬היָ ה ָה ַרב ָענִ י ָמרּוד‪ְּ ,‬וב ֶׁשל ָ‬
‫ַּכּיָ ַ‬
‫ׁשֹותיו וְ ֹלא‬
‫ִל ְד ָר ָ‬
‫ּצּורה‪ֶ ,‬ה ְח ִליט ְל ַל ֵּמד ֶאת‬
‫ּקֹומה וְ ַל ָ‬
‫עֹומק נִ ְׁש ָמתֹו וְ ָר ָאה ַעד ַּכ ָּמה ַה ִּצּבּור ְמיַ ֵחס ָּכבֹוד וְ ַה ֲע ָר ָכה ַל ָ‬
‫יׁשֹותיו‪ָ .‬ה ַרב ֶׁשּנִ ְפ ַּגע ַעד ֶ‬
‫ִל ְד ִר ָ‬
‫ּומּוסר‪.‬‬
‫ָ‬
‫ַאנְ ֵׁשי ַה ָּמקֹום ֶל ַקח‬
‫בֹוּה וְ ָחסֹן‪ ,‬נָ ׂשּוא ָּפנִ ים ֶׁש ָּז ָקן ָצחֹור ְמ ַע ֵּטר ֶאת ָּפנָ יו‪ .‬נִ ַּגׁש ֵא ָליו‬
‫ָע ְברּו יָ ִמים‪ ,‬וְ ָה ַרב ִח ֵּפׂש ָּומ ָצא ַס ָּבל ּבּור וְ ָעם ָה ָא ֶרץ‪ֶׁ ,‬ש ָהיָ ה ָּג ַ‬
‫הּובים‪.‬‬
‫בֹודה‪ַ ,‬סְך ֶׁשל ֲע ָׂש ָרה ְז ִ‬
‫בֹודה‪ָ .‬ענָ ה ַה ַּס ָּבל‪ֶׁ ,‬שהּוא ַמ ְרוִ ַיח ְּביֹום ֲע ָ‬
‫ָה ַרב‪ִּ ,‬וב ֵּקׁש ִל ְׁשאֹול ַמה ַמ ְׂש ֻּכ ְרּתֹו ְליֹום ֲע ָ‬
‫דּורים‪,‬‬
‫אֹותָך ְּב ָג ִדים ֲה ִ‬
‫סֹורָך‪ ,‬וְ ַגם ַא ְל ִּביׁש ְ‬
‫מּוכן ְל ִה ְת ַלּוֹות ֵא ַלי ִּבנְ ִס ָיע ִתי ִמ ְס ַּפר יָ ִמים‪ ,‬וַ ֲאנִ י ֶא ְד ַאג ְל ָכל ַמ ְח ְ‬
‫ָׁש ַאל ָה ַרב‪ַ :‬ה ִאם ַא ָּתה ָ‬
‫הּובים ְל ָכל יֹום ֶׁש ִּת ְהיֶ ה‬
‫נֹוסף ֲא ַׁש ֵּלם ְלָך ַסְך ֶׁשל ֵמ ָאה ְז ִ‬
‫וְ ֹלא זֹו ִּב ְל ַבד ֶׁשֹּלא ִּת ְצ ָט ֵרְך ַל ֲעבֹוד ָק ֶׁשה‪ֶ ,‬א ָּלא ַאף ִתנְ ָחל ָּכבֹוד ַרב‪ְּ ,‬וב ָ‬
‫ִא ִּתי‪.‬‬
‫הֹוקירֹו ְמאֹד‪ִ ,‬ה ִּב ַיע ֶאת ַה ְס ָּכ ָמתֹו ְּב ָכל ֵלב‪ְ .‬ל ָקחֹו ָה ַרב‪ ,‬וְ ֵס ֵרק ֶאת ְז ָקנֹו ַהּיָ ֶפה וְ ָה ָארְֹך‪ ,‬וְ ַה ְל ִּביׁשּו‬
‫אֹותֹו ַס ָּבל ֶׁש ִה ִּכיר ֶאת ָה ַרב וְ ִ‬
‫ּכֹובע ָהדּור ָה ָראּוי ָל ַר ָּבנִ ים ֻמ ְפ ָל ִגים‪ ,‬וְ נָ ַתן ְּביָ דֹו ַמ ֵּקל ִמ ֶּכ ֶסף‪ ,‬וְ ָה ַרב ַע ְצמֹו ָל ַבׁש ִּב ְג ֵדי ַׁש ָּמׁש‬
‫ְּג ִל ָימה יָ ָפה ְּומ ֻׁש ֶּב ֶצת‪ ,‬וְ ָח ַבׁש לֹו ַ‬
‫אֹותּה ְמ ִדינָ ה ֶׁש ָּׁשם ֹלא ִּכ ְּבדּו ֶאת ָה ִא ְּבן ֶע ְז ָרא‪.‬‬
‫ׁשּוטים‪ ,‬וְ ָה ְלכּו ְל ָ‬
‫ְּפ ִ‬
‫יֹורה לֹו‬
‫ִל ְפנֵ י ֶׁש ִה ִּג ַיע ַל ְּמ ִדינָ ה‪ִ ,‬ה ְתנָ ה ָה ַרב ִעם ַה ַּס ָּבל וְ ִה ְז ִהירֹו‪ְ ,‬ל ַבל יִ ְפ ֶצה ֶּפה‪ ,‬וְ ֹלא יְ ַד ֵּבר ִעם ׁשּום ָא ָדם‪ֶ ,‬א ָּלא ִאם ֵּכן ָה ַרב ֶ‬
‫קֹומתֹו‬
‫ּגֹובה ָ‬
‫"ה ַרב" וְ ֶאת ְּגאֹונּותֹו ְּוג ֻד ָּלתֹו‪ ,‬וַ ֲאנָ ִׁשים ֶׁש ָראּו ֶאת ָ‬
‫"ה ַּׁש ָּמׁש" ְל ַפ ְר ֵסם ֶאת ְּג ֻד ַּלת ָ‬
‫ַל ֲעׂשֹות ֵּכן‪ְּ .‬ב ַה ִּג ָיעם ַל ָּמקֹום‪ָ ,‬ה ֵחל ַ‬
‫וְ ַה ְד ַרת ָּפנָ יו‪ִ ,‬ה ְת ַּפ ֲעלּו וְ ִה ְת ַר ְּׁשמּו ְמאֹד ֵמ ָה ַרב‪ ,‬וְ ֵה ֵחּלּו ַה ַּג ָּב ִאים וְ ַאנְ ֵׁשי ַה ְּק ִה ָּלה ְל ַח ֵּפׂש ָל ַרב ֵּבית ָּומקֹום ַמ ְת ִאים‪.‬‬
‫"ה ַרב"‪ .‬וְ ָא ֵכן‪ְּ ,‬ביֹום ַה ַּׁש ָּבת‪ִ ,‬ה ִּג ַיע‬
‫ּתֹורה ְּב ַׁש ָּבת ִמ ִּפי ָ‬
‫מֹוע ְּד ָר ָׁשה וְ ִד ְב ֵרי ָ‬
‫ֻּכ ָּלם ִק ְּבלּוהּו ְּב ָכבֹוד ְמ ָל ִכים‪ַּ ,‬כ ֲא ֶׁשר ֻּכ ָּלם ְמ ַצ ִּפים ִל ְׁש ַ‬
‫ָה ַרב ְל ֵבית ְּכנֶ ֶסת ְּכ ֶׁש ָּק ָהל ָּגדֹול ֶׁשל ֲאנָ ִׁשים נָ ִׁשים וָ ָטף ִה ְת ַא ְּספּו ַעד ֶא ֶפס ָמקֹום‪ָ .‬ה ַרב ִה ְת ַּכ ֵּבד וְ יָ ַׁשב ַּב ִּמ ְז ָרח ְּכ ֶׁש ַה ָּק ָהל ָּדרּוְך‬
‫מֹוע ֶאת ִּד ְב ֵרי ָק ְדׁשֹו‪.‬‬
‫ְמ ַצ ֶּפה ִל ְׁש ַ‬
‫חֹולה וְ ֵאינֹו ַמ ְר ִּגיׁש טֹוב‪ ,‬וְ ַה ִּדּבּור ָק ֶׁשה ָע ָליו ְמאֹד‪,‬‬
‫"ה ַּׁש ָּמׁש" ָ[ה ִא ְּבן ֶע ְז ָרא]‪ ,‬וְ ָע ָלה ַעל ַה ָּב ָמה‪ ,‬וְ ִה ְתנַ ֵּצל ֶׁש ָה ַרב ֶ‬
‫אּולם ִה ְז ָּד ֵרז ַ‬
‫ָ‬
‫אֹותי ֵאיזֹו ְּד ָר ָׁשה ְק ָצ ָרה‪ ,‬וַ ֲאנִ י ָח ַז ְר ִּתי ַעל ְּד ָר ָׁשה זֹו ְּב ֶמ ֶׁשְך ָּכל ַה ַּליְ ָלה‪ ,‬וַ ֲאנַ ֶּסה‬
‫ַעד ְּכ ֵדי ָּכְך ֶׁש ֵאינֹו ְמ ֻס ָּגל ִל ְפצֹות ֶּפה‪ ,‬וְ ָל ֵכן ִל ֵּמד ִ‬
‫ְל ַה ֲע ִב ָירּה ַל ִּצּבּור ַהּנִ ְכ ָּבד ֶאת ִּד ְב ֵרי ָה ַרב‪.‬‬
‫עֹובר ֵמ ִענְ יַ ן ְל ִענְ יָ ן ְּבאֹותֹו ִענְ יַ ן ְּבטּוב ָט ַעם‬
‫סּוקים ְל ִמ ְּד ָר ִׁשים‪ַ ,‬מ ְק ֶׁשה ְּומ ָת ֵרץ‪ַ ,‬מ ְס ִּביר ַּומ ְמ ִחיׁש‪ ,‬וְ ֵ‬
‫עֹובר ִמ ְּפ ִ‬
‫"ה ַּׁש ָּמׁש" ָא ֵכן ֵה ֵחל ֵ‬
‫ַ‬
‫"ּב ַּׁש ָּמׁש ֶׁשל ָה ַרב"‪,‬‬
‫עֹומ ִדים ִּומ ְׁש ָּת ִאים‪ִ :‬אם ְמ ֻד ָּבר ּכֹה נִ ְכ ָּבדֹות ַ‬
‫ׁשֹומ ָעיו‪ ,‬וְ ֻכ ָּלם ְ‬
‫וָ ָד ַעת ְּוב ֶמ ֶתק ְׂש ָפ ָתיִ ם‪ַ ,‬עד ֶׁש ִה ְפ ִליא ֶאת ָּכל ְ‬
‫"ה ַרב" ַע ְצמֹו ַעל ַא ַחת ַּכ ָּמה וְ ַכ ָּמה‪.‬‬
‫ֲה ֵרי ֶׁש ָ‬
‫"ה ַרב"‪ְ .‬ל ַא ַחר ֶׁשּנֶ ֶא ְספּו ָּכל‬
‫טֹובת ָ‬
‫דֹולים ְל ַ‬
‫כּומים ְּג ִ‬
‫רּוח נְ ִד ָיבה‪ ,‬וְ נֶ ֶא ְספּו ְס ִ‬
‫טֹובה ְּוב ַ‬
‫וְ ָאז ֵה ֵחּלּו ַה ְּתרּומֹות‪ ,‬וְ ַה ָּק ָהל ָּת ַרם ְּב ַעיִ ן ָ‬
‫"ה ַרב" ְל ָכל ַה ַּג ָּב ִאים וְ ָה ַע ְס ָקנִ ים‪.‬‬
‫הֹודה ְּב ֵׁשם ָ‬
‫"ה ַּׁש ָּמׁש" ָ‬
‫ַה ְּתרּומֹות‪ַ ,‬‬
‫אּולם ַה ַּס ָּבל ֵס ֵרב ַל ֲעׂשֹות ֵּכן‪ִּ ,‬וב ֵּקׁש‬
‫ְל ַא ַחר ִמ ֵּכן נִ ַּגׁש ָה ַרב ַל ַּס ָּבל‪ ,‬וְ ָא ַמר לֹו‪ִ :‬סּיַ ְמנּו ֶאת ַה ְּׁש ִליחּות וְ ָע ֵלינּו ַל ֲעזֹב ֶאת ַה ָּמקֹום‪ָ .‬‬
‫ֶׁשּיַ ּנִ ַיח לֹו ְל ִה ָּׁש ֵאר ַּב ָּמקֹום ַה ֶּזה‪ִ ,‬מ ְּפנֵ י ֶׁש ַּט ַעם ֶאת ַה ָּכבֹוד ָה ַרב ֶׁש ָעׂשּו לֹו‪ ,‬וְ ָק ֶׁשה לֹו ְל ִה ָּפ ֵרד ִמ ָּמקֹום ֶזה‪.‬‬
‫אּולם ַּגם ַה ַּס ָּבל יָ ַדע ֶׁש ָעלּול ְל ִה ְת ַּגּלֹות ְקלֹונֹו וְ יַ ִּכירּו ֶאת ּבּורּותֹו‪ ,‬וְ ַעל ֵּכן ִּב ֵּקׁש ַה ַּס ָּבל ֵמ ָה ַרב ֶׁשּיִ ְל ְמדּו ַעל ֶר ֶגל ַא ַחת ֶאת ִע ָּק ֵרי‬
‫ָ‬
‫"אּסּור וְ ֶה ֵּתר"‪.‬‬
‫נֹוׂש ֵאי ִ‬
‫אכת ַרב ְק ִה ָּלה ְּב ְ‬
‫ַה ְּפ ִס ָיקה ַה ִה ְל ָכ ִתית‪ ,‬וְ ֶאת ְמ ֶל ֶ‬
‫נֹוׂשא ְט ֵרפֹות‪ֶׁ ,‬ש ָּב ִאים ִל ְׁשאֹול ִאם‬
‫יֹותר ֵא ֶצל ַרב ַּב ְּק ִה ָּלה‪ֵ ,‬הם ֵ‬
‫ְל ַא ַחר ִה ְרהּור ַקל‪ָ ,‬א ַמר לֹו ָה ַרב‪ְּ :‬ב ֶד ֶרְך ְּכ ָלל ַה ְּב ָעיֹות ַה ְּמצּויֹות ְּב ֵ‬
‫לֹומר ְּתנַ ְּפחּו ֶאת ָה ֵר ָאה וְ ִת ְראּו ִאם יֵ ׁש‬
‫"ּתנַ ְּפחּו"‪ְּ ,‬כ ַ‬
‫נֹוׂשא ֶזה‪ֱ ,‬אמֹור ָל ֶהם ְ‬
‫ַה ְּב ֵה ָמה ְּכ ֵׁש ָרה אֹו ֹלא‪ ,‬וְ ַעל ֵּכן‪ְּ ,‬כ ֶׁש ִּת ָד ֵרׁש ַל ֲענֹות ַעל ֵ‬
‫חֹור אֹו ֹלא‪.‬‬
‫ֹאמר ָל ֶהם ֶׁשּיַ ֲעׂשּו ַה ְג ָע ָלה‪.‬‬
‫ּדֹומה‪ּ ,‬ת ַ‬
‫נֹוׂש ֵאי ַּכ ְׁשרּות ַה ֵּכ ִלים‪ְּ ,‬כגֹון ֶׁש ִּב ְּׁשלּו ָּד ָבר ִאּסּור ְּב ִסיר וְ ַכ ֶ‬
‫וְ ִאם ַה ְּב ָעיֹות ַה ַּמ ִּגיעֹות ֵא ֶליָך יִ ְהיּו ְּב ְ‬
‫לֹומר ֶׁשּיַ ֲעׂשּו ְּפ ָׁש ָרה ְּבנֵ ֶיהם וַ יְ ַח ְּלקּו ֲח ִצי ֲח ִצי ַּב ֶּכ ֶסף‪.‬‬
‫"ּת ְח ְלקּו"‪ְּ ,‬כ ַ‬
‫וְ ִאם ְׁשנֵ י ֲאנָ ִׁשים ָּב ִאים ְל ִה ְת ַּדּיֵ ן ְּב ִענְ יְ נֵ י ְּכ ָס ִפים‪ְּ ,‬פ ָסק ָל ֶהם ַ‬
‫ַה ַּס ָּבל ִׁשּנֵ ן ֶאת ַה ְּד ָב ִרים‪ ,‬וְ ָה ִא ְּבן ֶע ְז ָרא ִׁש ֵּלם לֹו ֶאת חֹובֹו ֶׁש ִה ְת ַחּיֵ ב לֹו‪ ,‬וְ ָה ָלְך לֹו ְל ַד ְרּכֹו‪.‬‬
‫ְל ַא ַחר יָ ִמים‪ָּ ,‬באּו ֲאנָ ִׁשים ִל ְׁשאֹול ֶאת ָה ַרב ַמה ִּדין ָה ֵר ָאה ֶׁשּיֵ ׁש ָּבּה ִס ְרכֹות ָּכ ֵא ֶּלה וְ ָכ ֵא ֶּלה‪ .‬אֹותֹו ַס ָּבל ִה ְת ַּב ְל ֵּבל ֵּבין ַה ְּתׁשּובֹות‪,‬‬
‫וְ ָא ַמר ָל ֶהם‪:‬‬
‫"ה ַרב"‪.‬‬
‫"ּת ֲעׂשּו ַה ְג ָע ָלה"‪ ,‬נִ ְד ֲהמּו ָה ֲאנָ ִׁשים ְל ִמ ְׁש ַמע ָא ְזנָ ם וְ ֹלא יָ ְרדּו ְלסֹוף ַּד ְעּתֹו ֶׁשל ָ‬
‫ַ‬
‫"ּתנַ ְּפחּו"! ׁשּוב ֹלא ִה ְׂש ִּכילּו‬
‫ְל ַא ַחר ִמ ֵּכן ָּבאּו ְׁשנֵ י ֲאנָ ִׁשים ְל ַק ֵּבל ְּפ ַסק ַעל ְּת ִב ָיעה ָממֹונִ ית‪ ,‬וְ ָה ַרב ְל ַא ַחר ְׁש ִמ ַיעת ַה ְּט ָענֹות‪ָּ ,‬פ ַסק‪ְ :‬‬
‫"ה ַרב"‪.‬‬
‫ָה ֲאנָ ִׁשים ְל ָה ִבין ֶאת ַּכּוָ נַ ת ָ‬
‫"ּת ְח ְלקּו"! ְּכ ֶׁש ָראּו ָּכְך‪,‬‬
‫ׁשּוב ָּבאּו ֲאנָ ִׁשים ִל ְׁשאֹול ְּב ֶק ֶׁשר ְל ֵכ ִלים‪ֶׁ ,‬שּיֵ ׁש ָס ֵפק ִאם נִ ְט ְרפּו‪ַ ,‬מה ֲע ֵל ֶיהם ַל ֲעׂשֹות? ָׁש ַמע ָה ַרב ָּופ ַסק‪ַ :‬‬
‫רֹוטרֹוט‪,‬‬
‫ּתֹורה ִהיא וְ ִל ְלמֹד ָאנּו ְצ ִר ִיכים‪ ,‬נֵ ֵׁשב וְ נִ ּדֹון ִעם ָה ַרב ִּב ְפ ְ‬
‫אֹותּה ָה ִעיר ְּבא ֶֹמץ‪ ,‬וְ ֶה ְח ִליטּו‪ָ :‬‬
‫ָע ְמדּו ַח ְכ ֵמי ָ‬
‫וְ נֵ ֵרד ְלסֹוף ַּד ַעת ָה ַרב‪.‬‬
‫עֹומד ִל ְפנֵ ֶיהם ֶא ָּלא ַעם ָה ָא ֶרץ ֶׁש ֵאינֹו‬
‫וְ ָא ֵכן ְּכ ֶׁשּיָ ְׁשבּו ְּבכ ֶֹבד רֹאׁש וְ ֵה ֵחּלּו ִל ְתהֹות ַעל ַקנְ ַקּנֹו‪ָ ,‬מ ְצאּו ֶּׁש ֵאין ֵ‬
‫ּתֹורה וַ ֲה ָל ָכה‪.‬‬
‫ָמ ִכיר ֵּבין יְ ִמינֹו ִל ְׂשמֹאלֹו‪ ,‬וְ ֵאין ׁשּום ֶק ֶׁשר ֵּבינֹו ְל ֵבין ָ‬
‫ְל ַא ַחר ְּב ִד ָיקה‪ֵ ,‬ה ִבינּו ֶׁשאֹותֹו ַׁש ָּמׁש ִּכ ְביָ כֹול ָהיָ ה ַרב ָּגדֹול ְמאֹד ֶׁשֹּלא ָר ָצה ֶא ָּלא ְל ַל ְּמ ָדם‪ֶּׁ ,‬ש ֵאין ְליַ ֵחס ָּכבֹוד‬
‫ְּול ִה ְת ַר ֵּׁשם ַרק ֵמ ִחיצֹונִ ּיּות ִּב ְל ַבד‪ ,‬וַ ֲע ֵל ֶיהם ְל ַה ְׂש ִּכיל ֶּׁש ֵאין ְל ִה ְס ַּת ֵּכל ַּב ַּקנְ ַקן ֶא ָּלא ְּב ַמה ֶׁשּיֵ ׁש ּבֹו‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪48‬‬
‫שבט דביר‪ ,‬משחקים‪ ,‬משימות ושאר ירקות‬
‫אין תוכו כברו‬
‫ּבֹוכה‪ ,‬וְ ִס ֶפּר ֶאת ַה ַּמ ֲע ֶׂשה ַה ָּבא‪:‬‬
‫ׁשֹופט ֶׁש ָהיָ ה ֲח ַכם וְ נָ בֹון‪ ,‬וְ ָת ִמיד ָק ַלע ָל ֱא ֶמת‪ַּ .‬פ ַעם ָּבא ֵא ָליו ָא ָדם ֶ‬
‫ַמ ֲע ֵׂשה ְּב ֵ‬
‫מּוכן ַּב ַּביִ ת‪ֶ ,‬א ָּלא ֶׁש ָח ַדר ַּגּנָ ב וְ ָל ַקח ַהּכֹל‪,‬‬
‫רֹובה וְ ַהּכֹל ָ‬
‫יֵ ׁש ִלי ַּבת ֶׁש ִּׁש ַּד ְכ ִּתי וְ ֵה ַכנְ ִּתי ָלּה ֶאת ָּכל ְּב ָג ֶד ָיה וְ ַת ְכ ִׁש ֶיט ָיה‪ַ ,‬ה ֲח ֻתּנָ ה ְק ָ‬
‫ּיֹוליכּו ִעּמֹו ְל ֵביתֹו‪.‬‬
‫עֹודד ֶאת ָה ִאיׁש‪ִּ ,‬וב ֵּקׁש ֶׁש ִ‬
‫ּׁשֹופט ֵ‬
‫וְ ַע ָּתה נִ ְמ ָצא ֲאנִ י ְּבח ֶֹסר אֹונִ ים‪ַ .‬ה ֵ‬
‫קֹומה ְׁשנִ ּיָ ה‪ ,‬וְ לֹו ַחּלֹון יָ ִחיד‪ ,‬וְ ַת ַחת ַה ַחּלֹון ַּג ֵּדל ֵעץ‬
‫ְּכ ֶׁש ִה ִּג ַיע ַל ָּמקֹום ִמ ָּׁשם נִ ְגנְ בּו ַה ֲח ָפ ִצים‪ָ ,‬מ ָצא ֶׁש ְּמקֹומֹו ֶׁשל ַה ֶח ֶדר נִ ְמ ָצא ְּב ָ‬
‫ׁשּובת ָה ִאיׁש ָהיְ ָתה‪ִ :‬איׁש ָּתם ָח ִסיד וְ יָ ָׁשר‪ָ ,‬הדּור ִּב ְלבּוׁשֹו‪ַ ,‬ח ָּזן‬
‫ּׁשֹופט ָׁש ַאל ֶאת ַהּנִ ְגנָ ב‪ִ ,‬מי הּוא ְׁש ֵכנֹו ַה ֵּגר ִמ ַּת ְח ָּתיו? ְּות ַ‬
‫קֹוצנִ י‪ַ .‬ה ֵ‬
‫ָ‬
‫יֹוׁשרֹו וְ ִצ ְדקּותֹו‪.‬‬
‫ּמּוּכר ְל ָכל ְּב ְ‬
‫ַה ַ‬
‫דּוע ְּכ ַצ ִּדיק וְ ָח ִסיד‪ַּ .‬גם ַאנְ ֵׁשי ַה ְּס ִב ָיבה‬
‫ּׁשֹופט ֶאת ַה ַח ָּזן ְל ֵבית ַה ִּמ ְׁש ָּפט‪ַ ,‬ה ַח ָּזן ָּת ַמּה ַעל ַמה וְ ָל ָּמה‪ ,‬וַ ֲה ֵרי הּוא יָ ַ‬
‫ַּבּב ֶֹקר ִה ְז ִמין ַה ֵ‬
‫טֹופ ִפים ְּב ֵבית ַה ִּמ ְׁש ָּפט‪ָּ ,‬ופ ַּקד ָע ָליו‬
‫ּׁשֹופט ֶה ָח ָכם ֹלא ָׁשת ִלּבֹו ַל ַח ָּזן וְ ַל ֲאנָ ִׁשים ַה ִּמ ְצ ְ‬
‫ֶׁשּנִ ְק ֲהלּו ְל ֵבית ַה ִּמ ְׁש ָּפט ָּג ַדל ִּת ְמהֹונָ ם‪ַ .‬ה ֵ‬
‫ִל ְפׁשֹט ֶאת ְּב ָג ָדיו ְל ֵעינֵ י ָּכל ַה ָּק ָהל‪...‬‬
‫מֹוריד ֶאת ְּב ָג ָדיו‪ ,‬וְ ָח ַׂשף ֶאת ֵח ֶלק ּגּופֹו ָה ֶע ְליֹון‪ ,‬וְ ָראּו ֻּכ ָּלם‬
‫ּׁשֹופט ְּבקֹולֹו‪ָ ,‬ה ֵחל ַה ַח ָּזן ִ‬
‫ַה ַח ָּזן נִ ָיסה ְל ִה ְתנַ ֵּגד‪ַ ,‬אְך ְּכ ֶׁש ִה ְר ִעים ַה ֵ‬
‫ְּב ֵברּור‪ֶׁ ,‬שּגּופֹו ָהיָ ה ְמ ֻכ ֶּסה ִּב ְׂש ִריטֹות ְּופ ָצ ִעים ְט ִרּיִ ים‪.‬‬
‫מֹותָך‪ַ ,‬ה ְח ֵזר ֶאת ַה ְּגנֵ ָבה ֲא ֶׁשר ָגנַ ְב ָּת! ַה ַח ָּזן ֵה ִבין ֶׁשּנִ ְת ַּפס ְּב ַק ְל ָק ָלתֹו‪ ,‬וְ ִכי ַה ְּׂש ִריטֹות ֶׁש ַעל‬
‫ּׁשֹופט ִלנְ זֹוף ּבֹו‪ַּ :‬גּנָ ב ֶׁש ְּכ ְ‬
‫ִמּיַ ד ֵה ֵחל ַה ֵ‬
‫מֹודה ַעל ַמ ֲע ָׂשיו‪ ,‬וְ ֶה ְח ִזיר ֶאת ַה ְּגנֵ ־‬
‫ּקֹוצנִ י ְּכ ֵדי ִל ְגנֹב ִמ ְּׁש ֵכנֹו ֶאת ַּכ ְסּפֹו‪ֵ .‬ה ֵחל ַה ַח ָּזן ֶ‬
‫ּגּופֹו ְמ ִע ִידים ַעל ַמ ֲע ָׂשיו ֶׁש ִט ֶיּפס ַעל ָה ֵעץ ַה ָ‬
‫נֹודע ְקלֹונֹו ָּב ַר ִּבים‪ ,‬וְ ֵה ִבינּו ַהּכֹל ֶׁש ָּכל ַמ ֲע ָׂשיו ֹלא ָהיּו ֶא ָּלא ְצ ִביעּות‪.‬‬
‫ָבה‪ ,‬וְ ַאף ִׁש ֵּלם ְקנָ ס ָהגּון‪ֵ .‬מאֹותֹו יֹום ַ‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪49‬‬
‫שבט דביר‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫רעיונות לתערוכה‬
‫ישבנו‪ ,‬חשבנו‪ ,‬העלינו רעיונות‪,‬‬
‫פסלנו‪ ,‬הורדנו‪ ,‬החלטנו‪ :‬כך‪ ,‬לא מתאים! אחרת‪ ,‬לא טוב!‬
‫מה כבר אפשר לעשות עם שניים‪ ,‬שלושה או ארבעה קירות?‬
‫כוכב עם שם לכל חניכה‪ ,‬כותרת יפה ומרהיבה‪,‬‬
‫שכל ההורים שיבואו לראות‪ ,‬ידעו מה הנושא ומי כאן המדריכות‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מדריכות מקוריות יותר או פחות‬
‫אספנו בעבורכן מספר רעיונות‪.‬‬
‫ ·לפרסם את פועלם של אנשים צנועים שעשו מעשים גדולים‪.‬‬
‫ ·לבחור מהשירים ומהצ'ופרים שהובאו בחוברת ולכתוב על הקיר‪.‬‬
‫ ·לשים במרכז משהו עטוף בבד ולשאול את המבקרים מה לדעתם יש כאן‪ .‬כמובן שנשים משהו מפתיע ונעצב אותו כך‬
‫שיראה כדבר אחר‪ ,‬לאחר התשובות נסיר את הכיסוי ונחשוף מה היה שם באמת‪.‬‬
‫ ·לצייר דמויות של אנשים מסוגים שונים ( למשל‪ :‬רב עם זקן ומגבעת‪ ,‬בחור עם עגיל באוזן וקוצים‪ ,‬חייל‪ ,‬איש עסקים‪,‬‬
‫ילדה‪ ,‬תינוק‪ ,‬זקן) ולכתוב‪" :‬אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו"‪.‬‬
‫ ·להניח במרכז החדר כד חרס ענק ולכתוב מעליו‪" :‬אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו"‪.‬‬
‫ ·להראות ציורים של אשליות אופטיות שונות ולכתוב‪ :‬לא תמיד מה שרואים זה מה שנכון‪.‬‬
‫“ׁש ִּב ְׁש ַעת ְּפ ִט ָירתֹו ֶׁשל ָא ָדם ֵאין ְמלַ וִ ין לֹו לְ ָא ָדם ֹלא כֶ ֶסף‬
‫ ·לצייר את התמונות של הקברים מהפעולה השנייה ולכתוב‪ֶ :‬‬
‫טֹובים ִּבלְ ָבד" (מסכת אבות פרק ו משנה ט)‬
‫ּתֹורה ַּומ ֲע ִׂשים ִ‬
‫וְ ֹלא זָ ָהב וְ ֹלא ֲא ָבנִ ים טֹובֹות ַּומ ְרּגָ לִ ּיֹות‪ֶ ,‬אּלָ א ָ‬
‫רעיונות להצגה‬
‫ •אנחנו רוצים להבליט את השקר שבהתבוננות החיצונית שאינה משקפת את הפנים‪ .‬לכן נוכל להציג דמות או כמה‬
‫דמויות שהסביבה תופסת אותן בצורה מסוימת ובאמת אינן כאלה‪ .‬הפתיחה תעסוק בהצגת הבעייתיות‪ -‬הגיבור מתוסכל‬
‫מהצורה שבה החברה תופסת אותו‪.‬‬
‫האמתי יותר שלו ובכך לחשוף לכולם‬
‫במהלך ההצגה יקרה אירוע מסוים שיגרום לו לבטא את הצד האחר שיש בו‪ ,‬הצד ִ‬
‫מי הוא ועד כמה טעו בהסתכלותם‪.‬‬
‫בספרים של הסופר חיים ולדר‪" ,‬ילדים מספרים על עצמם" אפשר למצוא הרבה סיפורים כאלה‪.‬‬
‫ •אפשר להציג אחד מהסיפורים או מהשירים שהובאו במערך‪.‬‬
‫יישום נושא‬
‫הפעולות‪ ,‬התערוכה וההצגה‪ ,‬כולן מטביעים את הערכים בלִ בן של חניכותינו הצעירות‪ .‬אך אין כמו עשיה כדי להטמיע‬
‫בתוכן את המסרים‪ .‬חשבנו בשבילכן על מספר רעיונות שתוכלו ליזום ולעשות עם השבטים שלכן‪ .‬נכון‪ ,‬חודש ארגון צפוף‬
‫ואין זמן‪ .‬אבל את יישום הנושא אפשר‪ ,‬כדאי וגם צריך ליישם במשך השנה כולה! קחו את המרץ והשמחה של חודש ארגון‬
‫וצאו לעשיה מבורכת בחודשים הבאים‪ .‬בהצלחה!‬
‫‪1 .1‬דבר אלי‪ :‬על כל חניכה לחשוב על חברה‪ ,‬שכנה‪ ,‬אישה מבוגרת בשכונה או ביישוב‪ ,‬שהיא מכירה אותה בהכרות חיצונית‬
‫בלבד‪ .‬עליה לנסות ליצור ִאתה היכרות עמוקה יותר‪ .‬מובן שיש לתת לחניכות כלים ולכוון אותן ליצירת שיח משמעותי‪.‬‬
‫אפשר לעשות לעשות זאת בקבוצות קטנות וללכת לקהלים שירבו לשתף פעולה כגון קשישים‪ ,‬נשים שקרובות לסניף‬
‫או לקהילה וכולי‪.‬‬
‫‪2 .2‬קמפיין‪ :‬נערוך עם החניכות 'קמפיין' בנושא מסוים הקשור בחתירה לאמת‪ .‬לדוגמה‪ :‬אפשר לתלות שלטים בשכונה או‬
‫ביישוב ולהאיר את כל מעשי החסד שנעשים באזור‪ ,‬מעשים שבדרך כלל ביום‪-‬יום נעלמים מהעין‪ .‬נעורר את האנשים‬
‫לראות את הטוב שקיים באמת ולא את הבעיות שנוטים להיתפס אליהן‪.‬‬
‫‪3 .3‬נלך לשמוע קצת מסיפור חייו של אדם פשוט הנמצא בקרבתכן‪ ,‬להכיר קצת יותר מקרוב‪ .‬כדאי להכין שאלות לפגישה‬
‫כזו כדי שהשיחה תזרום‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪50‬‬
‫שבט דביר‬
‫להוסיף עומק‬
‫לא רוצה שאראלה תתקשר אלי‬
‫אם תעשו סקר בין עשרה אנשים שתפגשו באופן אקראי ברחוב ותשאלו אותם‪' :‬האם היית מעוניין לזכות באיזה מיליון או שניים‬
‫בלוטו?'‪ ,‬נראה שלפחות עשרה מתוכם יענו לך ב'כן' נלהב‪ .‬לכמה מהם זה היה משנה את החיים לטובה ועושה אותם מאושרים‬
‫יותר?‬
‫זו כבר שאלה אחרת לגמרי‪ ,‬ולא בטוח בכלל שהתשובה עליה חיובית‪ .‬מחקרים שעקבו אחרי זוכים בלוטו כמה שנים אחרי הזכייה‬
‫הגדולה גילו דבר מדהים‪ .‬רובם בזבזו את כל הכסף תוך זמן קצר ואפילו נכנסו לחובות‪ .‬אצל חלק גדול מהם היחסים החברתיים‬
‫והמשפחה נפגעו אנושות ואפילו התפרקו טוטאלית‪ .‬כל זה לא מונע את ההמונים מלהמשיך לחלום ולדמיין את הרגע בו המספרים‬
‫שלהם עולים בגורל וחייהם משתנים בין רגע‪ .‬אומנם‪ ,‬אם תשאלו פרופסור לסטטיסטיקה הוא יאמר שהסיכוי שדווקא הכרטיס‬
‫שלך יזכה בפיס קטן הרבה יותר מהסיכוי שמשאית תדרוס אותך למוות בדרך לקנות אותו‪ ...‬אבל מי פנוי לחשבונות זוטרים כאלו‬
‫כשהדולרים רצים בעיניים והפנטזיה להיפטר לנצח מהאובר‪-‬דראפט נראית כמעט מוחשית‪ .‬מעניין שכששאלו בזמנו את הצדיק‬
‫הירושלמי‪ ,‬רבי אריה לוין‪ ,‬מדוע לעולם אינו קונה כרטיס פיס‪ ,‬תשובתו הקצרה והמדהימה הייתה‪ :‬שמא אזכה‪...‬‬
‫הכסף או החיים‬
‫במערכון מפורסם פונה שודד חמוש באקדח אל אדם ודורש ממנו‪" :‬הכסף או החיים?!"‪ .‬כשהמענה בושש לבוא הוא אומר שוב כש־‬
‫קוצר רוח עצבני שזור בקולו‪" :‬נו‪ ,‬הכסף או החיים?!"‪ ,‬האדם מיישיר אליו מבט ועונה לו‪" :‬רגע‪ ,‬אני עוד חושב"‪ .‬נשמע מגוחך‪ ,‬אה?‬
‫ברור שהחיים קודמים לכסף‪ ,‬לא? אז זהו שלא! עשרות מיליונים בעולם הכריעו בהתלבטות הזו דווקא לצד של הכסף‪ .‬וגם אם לא‬
‫באופן מודע‪ ,‬לפחות ככה הם מתנהגים בפועל‪ .‬כמה אנשים חיים במרדף מטורף לצבור עוד ועוד כסף‪' ,‬קורעים' את עצמם בעבודה‪,‬‬
‫כשאין להם זמן למשפחה‪ ,‬לילדים‪ ,‬ולכל הדברים שהם אוהבים ומאמינים בהם‪ .‬תרבות הצריכה שאנחנו חיים בתוכה שוטפת לנו את‬
‫המוח בקמפיינים אגרסיביים של פרסום במטרה לשכנע אותנו שאנחנו חייבים שיהיה לנו כל מיני דברים שאין לנו שום צורך בהם‪,‬‬
‫שמעלה על נס דמויות ריקניות של עשירים ומפורסמים כמודל לחיקוי‪ ,‬ומכריחה אותנו להשתעבד לעבודה כדי לאפשר לנו רמת‬
‫חיים מטורפת‪ ,‬שיש בה בעיקר רמה ופחות חיים‪.‬‬
‫בלי גרביים‬
‫איש עסקים מצליח שהיה ידוע בעושרו הרב‪ ,‬כמו גם בגמילות חסד ותרומות למוסדות תורה‪ ,‬נפטר מן העולם‪ .‬עוד כששכב על ערש‬
‫דווי הפקיד בידי ילדיו שתי מעטפות סגורות וציווה לפתוח אותן רק אחרי מותו‪ .‬על הראשונה היה כתוב 'לפתוח בעת ההלוויה'‪ ,‬ועל‬
‫השנייה 'לפתוח בתום השבעה'‪ .‬לפני שהאיש נטמן בעפר נפתחה הראשונה‪ ,‬והתברר לקהל הרב שבא לחלוק כבוד אחרון לנפטר‬
‫אציל הנפש‪ ,‬שכתובות בה בסך הכול שש מילים‪" .‬אני מבקש שתקברו אותי עם גרביים"‪ .‬כולם הוכו בהלם‪ .‬מה?! זה מה שהיה לו‬
‫להגיד לנו ברגע הזה? ובכל זאת‪ ,‬לבקשה אחרונה לא מסרבים והבנים פנו לאנשי החברא קדישא שייעתרו לבקשתו האחרונה של‬
‫האב‪ .‬אלא שלבושי השחורים התעקשו שלפי ההלכה לא קוברים אדם עם גרביים‪ .‬כל תחינותיהם‪ ,‬צעקותיהם ואיומיהם של הצא־‬
‫צאים לא הועילו והאב נקבר בלי גרביים‪ .‬כולם ציפו בקוצר רוח לסוף השבעה כדי לגלות את סודה של המעטפה השנייה‪ .‬כל בני‬
‫המשפחה והחברים התכנסו בביתו של האב‪ .‬הבן הבכור נטל לידיו את המעטפה ובידיים רועדות פתח אותה‪ .‬על הדף שבפנים היו‬
‫כתובות המילים הבאות‪" :‬בניי היקרים‪ ,‬אני יודע שקברתם אותי בלי גרביים‪ .‬רק רציתי להראות לכם‪ ,‬שלא משנה כמה כסף ורכוש‬
‫יש לך בעולם‪ .‬כשאתה עוזב אותו‪ ,‬לא תוכל לקחת ִאתך אפילו זוג גרביים עלוב אחד‪."...‬‬
‫(הרב יוני לביא)‬
‫ידידי היקר!‬
‫שמחתני בדבריך‪ .‬רווח לך אחרי מה שכתבתי לך אודות הקנאה‪ ,‬כי נפתחה לפניך הדרך כיצד להסתכל בעצמך‪ ,‬וכיצד להתייחס אל‬
‫מעלותיך וחסרונותיך‪ .‬והנה מבין שורותיך אני רואה כי מכתבי צריך השלמה‪.‬‬
‫הנך בדרך למצוא את עצמך‪ ,‬אבל עדיין מכביד עליך היחס‪ -‬או חוסר היחס‪ -‬אל חבריך‪ .‬הנך מרגיש כי טרם מצאת את מקומך בין‬
‫חבריך‪ ,‬והנך סובל מזה‪ .‬יש בין חבריך כאלה אשר השאיפה להתבלט שולטת עליהם‪ .‬נפשך סולדת מזה‪ -‬ובצדק‪ .‬אבל‪ ,‬איך להתנהג?‬
‫לא להתערב בחיי החברה? ודאי גם זה אינו הצעד הנכון‪ .‬השאיפה להתבלט נובעת מאותו מקור שממנו נובעת הקנאה‪ .‬אף הרוצה‬
‫להתבלט טרם מצא את עצמו ואת העושר אשר חננו ה' במעלות שכליות ונפשיות‪ .‬אף הוא תלוי בדעת אחרים שהם יאשרוהו‪,‬‬
‫"יחזיקו ממנו"‪ ,‬כי אחרת אין מה שמחזיק אותו‪.‬‬
‫לעומת זה‪" :‬מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך" (עדויות ה‪ ,‬ז)‪ .‬עשה בתוך החברה מה שצריך לעשות מבלי להתחשב כלל אם זה מוסיף‬
‫לך כבוד או לא‪ .‬עזור לאחרים‪ ,‬ובמקום שיש לתת יד לאיזו עבודה‪ ,‬לדבר קטן או גדול‪ ,‬שם תהיה בין המתנדבים‪ ...‬הן הקב"ה הבוחר‬
‫בתורה נתן לך כל הכוחות הדרושים כדי שתקבל חלקך בתורה‪ .‬תוכל לברך בשמחה רבה בכל בוקר "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך‬
‫העולם שעשה לי כל צרכי" גם בגשמיות וגם ברוחניות‪ .‬כל מה שצריך לי בכדי למלאות תפקידי בעולם‪ ,‬כל הדרוש לי לזכות לחלקי‬
‫בתורה‪ ,‬הכל הוא יתברך נתן לי!‬
‫(עלי שור)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪51‬‬
‫שבט דביר‪ ,‬להוסיף עומק‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫('מכתב מאליהו' חלק ג‪ ,‬עמוד ‪)138‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪52‬‬
‫שבט דביר‪ ,‬להוסיף עומק‬
‫‪1‬‬
‫גאווה ‪ -‬אבוד העצמיות‬
‫לכן יש ״הלכות דעת לרמב״ם‬
‫שהן הלכות מידות‬
‫כמו במסל״ש‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫('לאומנת עתנו' חלק ז עמוד טו)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪53‬‬
‫שבט הראל‬
‫‪-‬עם ישראל וארץ ישראל‪-‬‬
‫חיבור של אמת‬
‫שבט הראל‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫ארץ ישראל ‪ -‬קשר של מהות‬
‫מטרות‬
‫ •החניכות יבינו שישנו קשר נצחי ומהותי בין עם ישראל ובין ארץ ישראל‪.‬‬
‫ •החניכות יבינו שארץ ישראל אינה פורחת בלי עם ישראל‪.‬‬
‫עזרים‬
‫ •תחפושות להצגה‪.‬‬
‫ •בית של שיר‬
‫ •קוביות‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬הצגה‬
‫נתחפש לילד קטן שבא עם אבא שלו משוויץ לשבוע תיירות בארץ ישראל בשנת ‪ .1870‬הילד מסתובב במקומות השונים‬
‫בארץ ומתאכזב מהארץ‪.‬‬
‫"אל תשאלו מה הולך פה בארץ הזו‪ .‬אבא שלי ואני מסתובבים ברחובות ירושלים‪ ,‬ובקושי יש אנשים‪ ,‬אולי אדם אחד או שניים‬
‫הולך לצידנו‪ .‬בלילה בכלל אין נפש חיה‪ .‬גם האנשים שרואים ברחובות – אינם נחמדים בכלל‪ .‬רואים פה הרבה אנשים מצורעים‪,‬‬
‫פניהם בלויות וזועפות‪ .‬זבל רב מכסה את הרחובות וזבובים מתעופפים בכל פינה‪ .‬בכלל לא נחמד להסתובב פה‪ .‬ביקשתי מאבא‬
‫שיקח אותי למקום אחר בארץ הזו‪ .‬נסענו עם סוס ועגלה עשרות קילומטרים כשחם לנו כל כך‪ ,‬אך שום דבר לא נראה טוב יותר‪.‬‬
‫הצמחיה נובלת ועלובה‪ ,‬השדות צהובים והדרכים ריקות ועקלקלות‪ .‬אני כבר מתגעגע לשוויץ‪".‬‬
‫נביא שלט גדול שעליו כתוב‪:‬‬
‫אותו ילד לאחר שבעים שנה בשבוע תיירות בארץ ישראל‪1950 .‬‬
‫נתחפש לסבא מבוגר שהולך עם מקל וכובע ועיניו נפקחות לרווחה ומלאות שמחה‪.‬‬
‫"אל תשאלו‪ ,‬אני בטוח שהייתי כאן בילדותי עם אבי‪ ,‬אך המקום בכלל אינו נראה כפי שהוא היה פעם‪ .‬הכל פה פורח וצבעוני‪,‬‬
‫כל כך נפלא להיות כאן‪ .‬אני הולך ברחובות ירושלים‪ ,‬הריחות נפלאים ומשכרים‪ ,‬האוויר צלול‪ ,‬אנשים מכל פינה מחייכים ומוכרים‬
‫דברי מסחר רבים‪ .‬יש פה מגוון רחב של תרבויות‪ ,‬ודווקא הגוון הרחב של האנשים מביא לעיר כל כך הרבה חיות ושמחה‪ .‬רציתי‬
‫להמשיך את הסיור בארץ הנפלאה הזו‪ .‬עליתי על אוטובוס שיביא אותי לאיזורים אחרים בארץ‪ ,‬ולא האמנתי למראה עיני‪ :‬לאורך‬
‫כל הדרך יש צמחיה ונוף מרהיב‪ .‬מעיינות ונחלים‪ ,‬ציפורים וגמלים‪ .‬הלוואי והייתי גר פה כל השנים‪".‬‬
‫לאחר ההצגה נקריא קטע שכתב מארק טווין‪ ,‬סופר אמריקאי בביקורו בארץ בשנת ‪:1867‬‬
‫"מבין כל הארצות המכוערות שבעולם ‪ -‬אומר מרק טווין ‪ -‬ארץ‪-‬ישראל היא האלופה‪ .‬ההרים חשופים‪ ,‬הגבעות קרחות‪,‬‬
‫העמקים הם ישימון כעור ודל צמחייה‪ .‬זוהי ארץ חרבה ומקוללת‪ ,‬יריחו נשארה תל הריסות כפי שהשאיר אותה יהושע‬
‫בן‪-‬נון‪ ,‬נצרת היא עיר נידחת‪ ,‬ירושלים עלובה וקודרת‪ ,‬שורצת מצורעים‪ ,‬נכים וחובבי בקשישים נצחיים ותושביה בלויי‬
‫סחבות ומצחינים‪ ,‬עמוסים בזבובים ופרעושים והבעת פניהם מטומטמת"‪.‬‬
‫נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ •מה ההבדל?‬
‫ •מה גרם לשינוי האדיר בין השנים? הרי הארץ היא אותה ארץ‪...‬‬
‫נסביר שבמהלך אותן שנים החלו להגיע לארץ יהודים רבים מכל רחבי העולם‪ .‬בכל התפוצות החלה להתעורר הציונות‬
‫והזיקה לארץ ישראל ולכן רבים החלו לעלות לארץ אבותם‪ .‬עכשיו אנחנו מבינים שכאשר ארץ ישראל ריקה מיהודים – היא‬
‫אינה פורחת‪ .‬היא אינה מסוגלת "לשמוח" ולחיות‪ .‬אך כאשר עם ישראל בא לארץ – הארץ שוב חוזרת ללבלב והשלמות‬
‫מורגשת באדמתה‪.‬‬
‫נביא את דברי הרמב"ן (אפשר גם לומר במילים שלנו)‪:‬‬
‫"ונתתי את עריכם חרבה והשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם‪ .‬והשמותי אני את הארץ ושממו עליה אויבכם‬
‫היושבים בה‪".‬‬
‫וכן מה שאמר בכאן (בפסוק לב) ושממו עליה אויביכם‪ ,‬היא בשורה טובה מבשרת בכל הגליות שאין ארצנו מקבלת את‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪56‬‬
‫שבט הראל‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫אויבינו‪ ,‬וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו‪ ,‬כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם‬
‫והיא חרבה כמוה‪ ,‬כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון‪ ,‬וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם‪( :‬רמב"ן ויקרא כו טז)‬
‫אפשר גם להקריא מקינה שכתב הרמב"ן בעומדו בשערי ירושלים‪:‬‬
‫דימיתיך הורתי ליולדת שמת בנה בחיקה‪,‬‬
‫והחלב בשדיה למכאובים‪,‬‬
‫ותינק את גורי הכלבים‪.‬‬
‫ואם כל זה מאסו בך עוגבים‪,‬‬
‫ושממו עלייך אויבים‪...‬‬
‫ורבה העזובה בקב הארץ השמנה והרחבה‪,‬‬
‫כי הם אינם הגונים לך‪,‬וגם את אינך ראויה להם‪ ,‬מהמונם‪,‬‬
‫ולא מהמהם ולא נֹה בהם‪.‬‬
‫(כתבי הרמב"ן הוצאת מוסד הרב קוק‪ ,‬חלק א עמוד תכח)‬
‫נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ •מה קורה כשהיהודים לא נמצאים בארץ ישראל?‬
‫ •למה זו בשורה טובה?‬
‫נסביר‪ :‬ארץ ישראל מתנהלת על‪-‬פי מעשינו בלבד‪ ,‬מעשיו של עם ישראל‪ ,‬רק אנחנו בניה של ארץ ישראל‪ .‬ברגע שאנחנו‬
‫באים לארץ היא מאירה לנו פנים ונותנת את פריה וצומחת בעין יפה וברגע שאנחנו גולים היא שוממה ועזובה‪ ,‬ונראה שאין‬
‫בה חיים‪ ,‬ולא רק לנו‪ ,‬אלא גם לגויים שיושבים בה‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬משחק‬
‫נעמיד את החניכות בשורה ישרה‪ .‬נקריא להם מספר טענות מדוע ארץ ישראל שייכת לעם ישראל (נספח ‪ .)1‬לאחר כל‬
‫טענה‪ ,‬כל בת תתקדם צעד אם היא חושבת שזו טענה אמיתית‪ .‬בסוף המשחק רואים האם כל החניכות הגיעו לאותו קו‪.‬‬
‫דנים מהי מידת האמת בכל הטענות או בחלקן‪.‬‬
‫שלב ג‪ :‬בונים בית‬
‫נחלק את החניכות לשתי קבוצות‪ .‬לקבוצה אחת ניתן דף שעליו מילים של בית משיר לא מוכר‪ .‬עליהן ללמוד אותו בעל‪-‬‬
‫פה במשך חמש דקות‪( .‬שורות השיר בנספח ‪ )3‬לקבוצה השניה ניתן קוביות ונאמר שעליהן לבנות בית מקוביות תוך חמש‬
‫דקות‪.‬‬
‫לאחר חמש דקות נגיד לכל קבוצה לפרק את הבית של הקבוצה השניה‪ .‬לקבוצה שמפרקת את הקוביות – יהיה קל‬
‫–‬
‫מאוד‪ ,‬אך לקבוצה שמפרקת את השיר – יהיה קצת מסובך‪ .‬גם אם הן יקרעו את הדף של מילות השיר‬
‫הוא עדיין ישאר‪ .‬כי הוא כבר חקוק עמוק ואי אפשר להוציא אותו‪ .‬נסביר לחניכות שכך גם הקשר בין עם‬
‫ישראל ובין ארץ ישראל שונה מכל האומות‪ .‬אם יגרשו את השוודים משוודיה הם יעברו מהר מאוד לארץ‬
‫אחרת ולא ישאר להם דבר מהארץ הקודמת מלבד רקע היסטורי‪ .‬אך את עם ישראל ואת ארץ‬
‫ישראל אי אפשר להפריד‪ .‬אלו הם שני דברים מחוברים לנצח‪ .‬יש פה קשר נצחי ומהותי בין עם ישראל‬
‫ובין ארץ ישראל‪ .‬הקשר הזה הוא הדדי‪ ,‬גם לנו אין קיום בגולה‪ .‬בגולה איננו יכולים ליצור עם ואחדות‪ .‬רק‬
‫בארץ ישראל אנחנו שלמים וממלאים את יעודינו‪ .‬כך גם ארץ ישראל‪ .‬היא פורחת וממלאת את תפקידה‬
‫רק כשבניה יושבים עליה – כשעם ישראל מתיישב בה‪ .‬ברגע שעם ישראל נמצא בארץ ישראל עם שלטון יהודי עצמאי הוא‬
‫יכול סוף סוף לפתח את עצמו ולהראות את יכולותיו וכישרונותיו‪ .‬רק כשעם ישראל נמצא במקום הטבעי לו הוא יכול לגדול‬
‫ולהתפתח‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬החזקנו מעמד בגלות‪ ,‬היצירה התורנית בשנות הגלות התפתחה והתרחבה לאין ערוך‪ .‬הייתה תחושת קשר וערבות‬
‫הדדית בין הגלויות השונות‪ ,‬אך כל זה הוא פסיק לעומת האור הגדול שיכול לזהור מאתנו כשאנו יושבים בארצנו‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪57‬‬
‫שבט הראל‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫שלב ד‪ :‬קטעים לסיכום‬
‫נקריא את הפסוקים מספר עמוס (נספח ‪ )2‬ונסביר שבאמת הנבואה התגשמה וארץ ישראל פורחת‪.‬‬
‫נקריא גם את הקטע הבא‪:‬‬
‫אתם יודעים רבותי‪ ,‬לפעמים אצל הגוים יש משהו שכדאי ללמוד אותו‪.‬‬
‫פעם טסתי בטיסה פנים ארצית בארה"ב‪ .‬היתה שם דיילת שדיברה אתי היא אמרה לי‪:‬‬
‫'מה קורה איתכם היהודים? 'אלוקים נתן לכם את הארץ‪ .‬למה אתם לא עולים לשם כולכם? אני יודעת דבר אחד‪ :‬אם הייתי‬
‫מחליטה להתגייר‪ -‬ואני חושבת על זה לפעמים – אז אם הייתי מתגיירת בבוקר ‪ ,‬כבר באותו הלילה הייתי עולה לישראל‪.‬‬
‫בתור יהודייה‪ ,‬לא הייתי רוצה לגור בשום מקום אחר!'‬
‫(מתוך הספר סיפורי נשמה חלק ג סיפורי הרב שלמה קרליבך בעריכת הרב שמואל זיוון)‬
‫נסכם‪:‬‬
‫המקום הטבעי שלנו הוא רק כאן‪ ,‬בארץ ישראל‪ .‬ישנם אנשים הטוענים שארץ ישראל מתאימה לנו פשוט כי אין לנו ארץ‬
‫אחרת‪ ,‬היינו צריכים לברוח מאירופה ולכן הגענו לכאן‪ .‬לא נכון! הארץ הובטחה לנו עוד מימי קדם לא בגלל השטח שלה‪,‬‬
‫אלא בגלל הקדושה שלה והקשר הטבעי שלה אלינו‪ ,‬גם כאלה שיגידו שאנחנו באים לפה כדי להתפתח מבחינה רוחנית‬
‫אינם צודקים‪ .‬אנו באנו לפה כי זהו המקום שבו אנחנו צריכים להיות‪ ,‬מפני שהוא הובטח לנו ומפני שאנו קשורים אליו‬
‫בקשר מהותי ונצחי‪ .‬רק כאשר אנו נמצאים פה תחת שלטון יהודי עצמאי אנחנו יכולים לפרוח‪ ,‬לשגשג ולמלא את מטרתנו‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪58‬‬
‫שבט הראל‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪1‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•הארץ שייכת לנו כי האו"ם החליט להקים פה מדינה יהודית‪.‬‬
‫•הארץ שייכת לנו כי כאן גרו אבותינו‪.‬‬
‫•הארץ שייכת לנו כי כבשנו אותה‪.‬‬
‫•הארץ שייכת לנו כי הקב"ה נתנה לנו‪.‬‬
‫•הארץ שייכת לנו כי השטח שלה מתאים לכמות היהודים‪.‬‬
‫•הארץ שייכת לנו כי היא אינה יכולה לפרוח בלעדינו‪.‬‬
‫•הארץ שייכת לנו כי כל הדתות רוצות אותה‪.‬‬
‫•הארץ שייכת לנו כי זה המקום הטבעי שלנו‪.‬‬
‫•הארץ שייכת לנו כי היא קדושה ומתאימה לעם קדוש‪.‬‬
‫•הארץ שייכת לנו כי בה ניתנה התורה‪.‬‬
‫•הארץ שייכת לנו כי כורש מלך פרס התיר לנו לעלות לכאן לאחר גלות בבל‪.‬‬
‫•הארץ שייכת לנו כי אין לנו איפה להיות‪.‬‬
‫נספח ‪2‬‬
‫ל‪-‬הּגְ ָבעֹות ִּת ְתמֹוגַ גְ נָ ה‪.‬‬
‫חֹורׁש ַּבּק ֵֹצר‪ ,‬וְ ד ֵֹרְך ֲענָ ִבים ְּבמ ֵֹׁשְך ַהּזָ ַרע; וְ ִה ִּטיפּו ֶה ָה ִרים ָע ִסיס‪ ,‬וְ כָ ַ‬
‫ג ִהּנֵ ה יָ ִמים ָּב ִאים‪ ,‬נְ ֻאם‪-‬ה'‪ ,‬וְ נִ ּגַ ׁש ֵ‬
‫יהם‪ .‬טו‬
‫ת‪ּ-‬פ ִר ֶ‬
‫ת‪ׁ-‬שבּות ַע ִּמי יִ ְׂש ָר ֵאל‪ָּ ,‬ובנּו ָע ִרים נְ ַׁשּמֹות וְ יָ ָׁשבּו‪ ,‬וְ נָ ְטעּו כְ ָר ִמים וְ ָׁשתּו ֶאת‪-‬יֵ ינָ ם; וְ ָעׂשּו גַ ּנֹות‪ ,‬וְ ָאכְ לּו ֶא ְ‬
‫וְ ַׁש ְב ִּתי‪ֶ ,‬א ְ‬
‫ֹלהיָך‪( .‬עמוס‪ ,‬ט)‬
‫ם‪--‬א ַמר‪,‬ה' ֱא ֶ‬
‫ל‪-‬א ְד ָמ ָתם; וְ ֹלא יִ ּנָ ְתׁשּו עֹוד‪ֵ ,‬מ ַעל ַא ְד ָמ ָתם ֲא ֶׁשר נָ ַת ִּתי לָ ֶה ָ‬
‫ּונְ ַט ְע ִּתים‪ַ ,‬ע ַ‬
‫יד‬
‫נספח ‪3‬‬
‫שם התאנה‬
‫ושם שתילי הזית‬
‫ופריחת הרימונים המופלאה‬
‫שם אהבתי‬
‫השיכורה ולא מיין‬
‫את עיניה תעצום לאט לאט‬
‫("אל בורות המים" נעמי שמר)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪59‬‬
‫שבט הראל‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫קיום מצוות בארץ ישראל‬
‫מטרות‬
‫ ·החניכות יבינו כי יש הבדל בין המצוות שאנו מקיימים בארץ ובין המצוות שאנו מקיימים בגולה‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו כי בארץ ישראל יש קדושה בכל מרחבי החיים‪.‬‬
‫עזרים‬
‫ ·משחק זיכרון בסיסי‬
‫ ·משחק זיכרון (נספח)‬
‫ ·הפתעה לקבוצה מנצחת‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬תחרות ריצה‬
‫נחלק את הבנות לשתי קבוצות‪ .‬לקבוצה אחת נאמר‪“ :‬הקיפו את הסניף בריצה חמש פעמים‪ ,‬הרי חשוב לרוץ ולהיות‬
‫בכושר‪”.‬‬
‫לקבוצה השניה נאמר‪“ :‬הקיפו את הסניף בריצה חמש פעמים‪ .‬אם תנצחו את הקבוצה השנייה תקבלו הפתעה!”‬
‫בסיום המירוצים‪ ,‬נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ •איזו קבוצה רצה יותר מהר?‬
‫ •למי היה יותר חשק ורצון לרוץ?‬
‫נסביר לחניכות‪ ,‬ברגע שלקבוצה יש מטרה אמיתית לרוץ – לקבל הפתעה ולנצח – הריצה עצמה מקבלת משמעות‪ ,‬ואז יש‬
‫חשק ורצון לעשות את מה שהתבקש‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬משחק הזיכרון‬
‫החניכות ישחקו את שלב א של משחק הזיכרון – עם ציורים דומים או עם צורות בצבעים דומים‪.‬‬
‫לאחר מכן החניכות ישחקו את שלב ב של משחק הזיכרון (נספח ‪ – )1‬מצוות התלויות בארץ ומצוות כלליות‪ .‬אם חניכה‬
‫מרימה שני כרטיסים של מצוות התלויות בארץ או שני כרטיסים של מצוות כלליות – היא מקבלת את שני הכרטיסים‪ ,‬אך‬
‫אם היא מרימה שני קלפים משני סוגים שונים – היא אינה מקבלת דבר‪.‬‬
‫לאחר שני המשחקים נשאל‪:‬‬
‫ •מה ההבדל בין המשחקים?‬
‫ •לאיזה משחק היתה יותר משמעות?‬
‫ •מאיזה משחק למדתן יותר?‬
‫נסכם‪ :‬במשחק הזיכרון הראשון לא היינו צריכים להפעיל את החשיבה אלא רק את הזיכרון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במשחק השני‪,‬‬
‫היינו צריכים להפעיל גם את החשיבה‪ .‬הייתה למשחק השני משמעות רבה יותר משום שהוא בא ללמד אותנו ידע ממשי‪.‬‬
‫שלב ג‪ :‬מצוות התלויות בארץ‬
‫ניקח את הקלפים של משחק הזיכרון משלב ב ונסדר אותם כך בשני טורים‪ :‬מצוות התלויות בארץ ומצוות כלליות‪.‬‬
‫נעורר דיון‪:‬‬
‫ •מה ההבדל בין סוגי המצוות?‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪60‬‬
‫שבט הראל‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫ •באלו תחומי חיים עוסקות המצוות התלויות בארץ?‬
‫ •מה הן מלמדות אותנו על החיים בארץ ישראל?‬
‫נקריא בקול את הקטע הבא‪:‬‬
‫מעשה ציבורי בחו”ל‪-‬מעשה יחידים הוא‪.‬‬
‫מעשה יחידים בארץ ישראל‪-‬מעשה ציבור הוא‪.‬‬
‫זוהי השליחות וזהו התפקיד‪-‬בבנותנו את הארץ‪,‬‬
‫אל נשכח כי את העם עלינו לבנות‪.‬‬
‫לבנות ולהיבנות‪.‬‬
‫“ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ”‪.‬‬
‫(הרב נריה)‬
‫נסכם‪:‬‬
‫בארץ ישראל התפקיד שלנו הוא לחיות חיים של ציבור‪ ,‬חיים כלליים שמחוברים לכל העם‪ .‬רק בארץ ישראל אנחנו‬
‫מחוברים למהות ולנשמה שלנו ורק בה אנו מקבלים קדושה מיוחדת‪.‬‬
‫שלב ד‪ :‬סיפור‬
‫בלבו של עמק רחב ידיים שכן כפר אחד‪ .‬החיים בו שקקו על מי‪-‬מנוחות‪ .‬בני הכפר חרשו וזרעו‪ .‬הגשם הרווה את שדותיהם‬
‫בחורף‪ ,‬ובהגיע האביב היו בני הכפר יוצאים בשמחה לקצור את היבול‪ .‬משהסתיימה עונת האסיף נהגו בני הכפר לחוג את‬
‫איסוף היבול‪ .‬איכרי הכפר היו פורצים בריקודים סוערים סביב כלי עבודת האדמה‪ :‬המחרשה‪ ,‬המעדר‪ ,‬המגל והמורג‪ .‬כך‬
‫נמשך הדבר במשך שנים ארוכות‪.‬‬
‫איש לא ידע להסביר כיצד זה קרה ומדוע‪ ,‬אך בזמן מן הזמנים החלו להשתנות סדרי מזג האוויר‪ .‬גשמי הברכה החורפיים‬
‫חדלו לרדת‪ .‬בצורת קשה ייבשה את השדות‪ .‬רוח קדים עזה כופפה את האילנות‪ .‬במשך מספר שנים נבלו המטעים‬
‫והכרמים‪ .‬השדות העלו קוץ ודרדר והאדמה החומה והטובה התייבשה ונסדקה עד שבקושי רב אפשר היה לחרוץ בה תלמים‪.‬‬
‫עברו מספר שנים‪ .‬האדמה ננטשה וכך גם כלי העבודה‪ .‬תעלות ההשקיה נסתמו בחול ובאבק‪ .‬ציה ושממון שלטו בעמק‬
‫הפורה מלפנים‪.‬‬
‫בהגיע עונת האסיף שלשעבר נחוגה בשמחה וברוב עם‪ ,‬לא ראה איש סיבה לחגוג‪ .‬בני הכפר החלו להתפרנס ממשלחי יד‬
‫אחרים‪ .‬רובם הפכו לסוחרים ולרוכלים‪ ,‬הם נעו מעיר לעיר‪ ,‬קונים ומוכרים סחורה‪ ,‬משהצליחו להרוויח מעט ממון היו שבים‬
‫לכפרם‪.‬‬
‫באותם ימים עצובים‪ ,‬אסף זקן‪-‬הכפר את בני הכפר אל הכיכר המרכזית‪ ,‬זו שבעבר נחוגו בה חגיגות האסיף‪ .‬הוא ביקש‬
‫מהם לשמוע את דבריו‪:‬‬
‫“אחי היקרים”‪ ,‬פתח ואמר‪“ ,‬חלפו ועברו להם הימים הטובים‪ ,‬אדמתנו הפורחת חרבה‪ ,‬האומנם לא נשוב עוד לעבדה?‬
‫האומנם לא תוסיף היא להשביענו מטובהּ?”‬
‫שתיקה קודרת רעמה בכיכר‪.‬‬
‫“לא!” זעקתו של זקן הכפר הדהדה בחלל‪“ ,‬לא!‪ ,‬עוד ישובו הימים הטובים‪ .‬עוד נשוב להאיר פנינו לאדמתנו האהובה וגם‬
‫היא תאיר לנו את פניה‪ .‬אנא מכם אחי‪ ,‬רואה אני כי כולכם אצים איש‪ ,‬איש למסחרו‪ ,‬זה בכה וזה בכה‪ .‬המחרשות מעלות‬
‫חלודה‪ ,‬המגלים מתעקמים‪ ,‬התעלות נסתמות ונעלמות ואף אנו בני הכפר שוכחים ומשכיחים את סוד עבודת האדמה‪ .‬לו‬
‫תשוב הברכה אל העמק הטוב שלנו בימיהם של בנינו‪ ,‬או של נכדינו הידעו הם את סוד האדמה? הידעו הם לקבל את ברכת‬
‫האדמה? אנא מכם אחי אהובי‪ ,‬לא קלה היא בקשתי מכם‪ ,‬אך אל תעזבוה‪ .‬למדו בניכם את סוד האדמה‪ .‬אל תשכחו אתם‬
‫ודאגו שגם מצאצאיכם לא תישכח תורת האדמה‪ .‬חזרו והפעילו את כלי העבודה‪ ,‬שננו ולמדו‪ :‬מתי חורשים ומתי זורעים‪,‬‬
‫כיצד זומרים וכיצד דשים‪ .‬יום יבוא ויהיה זה לא רק שינון יבש‪ ,‬יום יבוא והעמק הטוב ישוב ויאיר לנו את פניו ואף אנו‬
‫נאיר לו את פנינו‪”.‬‬
‫בני הכפר קיבלו את דרישת זקן הכפר‪ .‬על‪-‬אף הקושי לפנות זמן לאחזקת התעלות‪ ,‬ללימוד סודות האדמה לבנים ולשימון‬
‫הכלים‪ ,‬שהרי כולם היו עמלים לפרנסתם בעבודות אחרות‪ ,‬הקפידו ועשו זאת‪ .‬שנים ארוכות עברה תורת האדמה מדור לדור‪.‬‬
‫עד ששנה אחת קרה הנס‪ .‬הגשמים שבו לפקוד את העמק‪ .‬בני הכפר באותו הדור ידעו את סוד האדמה שהרי למדו אותם‬
‫מאבותם‪ .‬כך שב העמק ופרח כבראשונה!‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪61‬‬
‫שבט הראל‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ ·הסיפור הזה הוא משל‪ .‬מה הנמשל?‬
‫ ·היכן המקום המתאים לקיום התורה?‬
‫ ·מה ההבדל בין קיום התורה בארץ כשישראל על מכונם ובין קיום התורה בחוץ לארץ?‬
‫בחוץ לארץ‪ ,‬אנו מקיימים את המצוות רק כדי לא לשכוח אותם‪ ,‬כמו בני הכפר שחזרו והפעילו את כלי העבודה על אף‬
‫שלא יכלו לעבד בהם את האדמה‪ .‬המשמעות האמיתית אינה שייכת בחוץ לארץ‪ ,‬כי שם אין קדושה בחיים החומריים‪ ,‬זה‬
‫לא המקום השלם שלנו‪ .‬אך ברגע שמגיעים לארץ‪ ,‬בכל תחום בחיים יש לנו קדושה ומשמעות‪ .‬זו הסיבה שבארץ יש לנו‬
‫מצוות המתייחסות גם לאדמה ולחקלאות‪ .‬וגם לתחום הלאומי של בניית המקדש‪ ,‬המלכת מלך ומחיית עמלק‪ ,‬כי רק בארץ‬
‫אנו מתהווים לאומה אחת מאוחדת‪ .‬בארץ‪ ,‬הגשמיות יונקת מהרוחניות ומקבלת קדושה‪ .‬בגלות היינו צריכים להתעסק‬
‫בעיקר ברמה הרוחנית‪ ,‬בחוץ לארץ המצוות הם בתור ציונים – כדי שלא נשכח אותם כשנבוא לארץ‪ ,‬כמו אדם שהולך בדרך‬
‫ומסמן לעצמו נקודות וסימנים שלא ישכח אותה בחזור‪ .‬אין למצוות בחוץ לארץ משמעות משל עצמם‪ .‬אך בארץ – המצוות‬
‫מקבלות את משמעותן האמיתית ופועלות את פעולתן‪ .‬בארץ אנו יכולים למצוא הרבה אנשים מיוחדים שהארץ נותנת‬
‫להם אור פנימי‪ ,‬בארץ אנו יכולים להתרחב לכל תחומי החיים כי זה המקום הטבעי שלנו ופה אנו יכולים להגשים את כל‬
‫תפקידנו‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪62‬‬
‫שבט הראל‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫נספח‬
‫משחק זיכרון‬
‫מצוות התלויות בארץ‪:‬‬
‫הפרשת חלה‬
‫תרומות‬
‫ומעשרות‬
‫לקט‬
‫שיכחה‬
‫ביכורים‬
‫שמיטה‬
‫פאה‬
‫יובל‬
‫כלאיים‬
‫קורבן העומר‬
‫בניין בית‬
‫המקדש‬
‫מלחמת עמלק‬
‫המלכת מלך‬
‫ערלה‬
‫הקהל‬
‫קרבן שתי‬
‫הלחם‬
‫נטע רבעי‬
‫מעשר שני‬
‫מצוות כלליות‪:‬‬
‫שבת‬
‫צדקה‬
‫ברית מילה‬
‫ברכת הגומל‬
‫קריאת התורה‬
‫צניעות‬
‫שמירת הלשון‬
‫ברכת המזון‬
‫בשר וחלב‬
‫נטילת ידיים‬
‫קביעת מזוזה‬
‫אכילת מצות‬
‫בפסח‬
‫תקיעת שופר‬
‫בראש השנה‬
‫ברית מילה‬
‫לימוד תורה‬
‫קריאת שמע‬
‫הלוואה‬
‫איסור ריבית‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪63‬‬
‫שבט הראל‬
‫משחקים‪ ,‬משימות‬
‫ושאר ירקות‬
‫מדריכות יקרות‪ ,‬ערכנו בעבורכן שתי פעולות מאלף ועד תו‪ .‬את הכנתו של שאר המערך השארנו לכן‪ .‬את הנושא השבטי‬
‫אפשר להקיף מזוויות נוספות‪ ,‬אפשר להעלות רעיונות נוספים ואפשר לפתח דיונים שונים‪ .‬לאן “ילך” המערך הזה? זו כבר‬
‫ההחלטה שלכן‪ .‬קיבצנו בשבילכן מספר רעיונות למשחקים ולמשימות‪ .‬היצירתיות והמרץ שבהם התברכתן‪ ,‬יסייעו לכן‬
‫לבנות מהמקבץ שלפניכן פעולות נוספות‪.‬‬
‫סיפורים‬
‫ישראל וציונה‬
‫הם חיו בשלווה ובשמחה בביתם הקט‪ .‬היה ביניהם קשר בל יינתק ממש‪ .‬מאותו מקום פרץ זרם אדיר של אור וקדושה‪.‬‬
‫כל מי שגר באזור‪ ,‬אפילו הרחוקים ביותר‪ ,‬הכיר אותם‪ ,‬את ביתם הקט ואת היחסים ביניהם‪ ,‬ומקרוב ומרחוק באו כדי ליהנות‬
‫ולהתקרב אליהם‪.‬‬
‫את אבי הבית קשה לתאר מרוב טובו‪ ,‬הוא עסק בכל ענייני העולם אך בעיקר בענייניו של ישראל‪ ,‬אותו אהב יותר מכל‪.‬‬
‫אבל יום אחד החל המצב להתדרדר‪ .‬ישראל החל לעשות דברים לא כל‪-‬כך ראויים בבית‪ .‬האֵם לא שמחה מכך‪ ,‬ולאב נגרמה מורת‬
‫רוח‪.‬‬
‫לאט‪,‬לאט החל זרם האור להתעמעם ולהיחלש‪ .‬הוא לא היה כל כך חזק וטהור כבעבר‪ ,‬והדבר הורגש‪ .‬ישראל לא ציית לאביו‬
‫כמו שצריך‪ ,‬והתחבר לדברים אחרים‪ ,‬לא טובים‪ .‬לבסוף ישראל פשוט עבר את הגבול‪ .‬בלית ברירה קרא האב לכמה אנשים‪ ,‬והם‬
‫באכזריות נוראית‪ ,‬קרעו את ישראל מידי ציונה‪ ,‬ולקחו אותו הרחק הרחק‪ .‬‬
‫קשה לתאר מה נורא ומחריד היה המעמד‪.‬‬
‫בכייה של ציונה קרע רקיעים‪ ,‬נדמה היה שכל העולם בוכה עמה‪ ,‬כי פתאום נקטע לחלוטין חוט הקשר והאבל היה גדול‪ .‬ציונה‬
‫החלה ללבוש שחורים‪ ,‬ולהתהלך בעצבות ובבכיות‪ .‬לכל מי ששאל אותה‪ ,‬היא סיפרה את הסיפור ושוב פרצה בנאקות ובדמעות‬
‫שלא פסקו‪ .‬לבסוף הבית הפך לחורבה‪ ,‬הכל היו נטוש‪ .‬השועלים מצאו שהבית היה מקום טוב מאוד לגור בו‪ ,‬כל מיני מזיקים‬
‫שרצו בבית‪ ,‬וריח הריקבון היה נורא‪ .‬‬
‫אבל ישראל מעולם לא שכח את ציונה‪ ,‬כל יום הוא חשב עליה‪ ,‬זעק ובכה‪ ,‬ואף קבע לעצמו יום מיוחד של אבל‪ ,‬אותו יום נורא‬
‫שבו גורש מביתו‪ ,‬הוא נשבע שיום יבוא והוא ייפגש שוב עם אמא‪...‬‬
‫הרב ריבלין בונה השכונות‬
‫חמש עשרה שנה פעל הרב ריבלין ללא לאות כדי לייסד יישוב יהודי מחוץ לעיר העתיקה‪ .‬חזונו היה הרחבת העיר ירושלים‬
‫והיישוב היהודי בארץ בכלל‪ .‬לשם כך כתב מאמרים רבים ואף נסע חוצה לארץ מספר פעמים‪ ,‬בשביל לגייס תרומות לבניית‬
‫השכונות‪ .‬רבים ראו בו משוגע והוזה‪ .‬מחוץ לחומות העיר שכן מדבר שומם‪ ,‬שבו הלכו שודדים וחיות טרף‪ .‬מדי ערב ננעלו שערי‬
‫העיר העתיקה מאימת הסכנות‪ ,‬ומי שנשאר בחוץ לא יכול להיכנס לעיר עד הבוקר‪ .‬מקץ חמש עשרה שנה החל החזון להתגשם‪.‬‬
‫הסתיימה בניית הבית הראשון בשכונת “נחלת שבעה”‪ .‬הרב ריבלין לא היסס ונכנס לגור בבית זה על‪-‬אף הסכנות הרבות‪.‬‬
‫מסירותו לחזון הייתה כה גדולה‪ ,‬עד ששום צרה ואסון שפקדו אותו לא הזיזו אותו מהמקום‪ .‬אשתו הראשונה שרה ציפורה הייתה‬
‫האמיצה היחידה שהסכימה לבוא להתיישב אתו בשכונה הראשונה‪ .‬יום אחד‪ ,‬כאשר הרב ריבלין לא היה בבית והיא הייתה עסוקה‬
‫בתיקון פתח החצר‪ ,‬התנפל עליה ערבי ורצה לפגוע בה‪ .‬היא לא היססה‪ ,‬ובגבורה עילאית חטפה ממנו את פגיונו והרגה אותו‪.‬‬
‫בלבה ולאחר זמן לא רב היא נפטרה‪ִ .‬בתו היחידה מאשתו הזו‪ ,‬שנולדה להם מקץ חמש‪-‬עשרה שנות ציפייה‪,‬‬
‫המאבק הקשה פגע ִ‬
‫נפלה למשכב בשל מחלה אנושה לאחר אחת ההתנפלויות של שודדים על נחלת שבעה‪ .‬כעבור זמן מה נפטרה גם היא‪ .‬לא רק‬
‫צרות מחוץ פקדו את הרב ריבלין‪ .‬הוא סבל גם צרות מסביבתו הקרובה‪ .‬אנשי העיר העתיקה לא ראו בעין יפה את הסתכנותו‬
‫למען יישוב השכונה‪ ,‬מה גם שלקח אתו כל פעם אדם או שניים שילונו אתו מחוץ לחומות‪ .‬הוא רצה להרגיל יהודים נוספים‬
‫לחיים בשכונות החדשות‪ .‬יהודי ירושלים באו אל הרבנים בדרישה כי יוציאו פסק דין האוסר עליו לסכן את עצמו ואחרים‪ .‬פעם‬
‫אף זימנו אותו לבית אחיו‪ ,‬נעלו בפניו את הדלת ואמרו כי לא יאפשרו לו לצאת עד שיתחייב בתקיעת כף כי לא יצא עוד ללון‬
‫מחוץ לחומות‪ .‬הרב ריבלין התפרץ וקרא‪“ :‬השם שוכן בציון”‪ .‬כשאמר לו פעם יהודי כי אם יקרה לו משהו יהיה דינו כמתאבד‪,‬‬
‫השיב לו הרב ריבלין כי יש לו פסק דין מלמעלה שנרמז לו במאות רמזים כי זו השליחות שלו‪ ,‬לבנות ולהרחיב את ירושלים‪.‬‬
‫לאחר שנתיים ושמונה חודשים בהם חירף נפשו ביישוב הבית הראשון בשכונה‪ ,‬זימן אליו הרב ריבלין אל ביתו בנחלת שבעה‬
‫מניין של עשרה תלמידי חכמים ואמר להם תוך בכי גדול ונרגש ‪“ :‬שמעו נא רבותי! הנני מעמיד אתכם לעדים לפני הקב”ה‪ ,‬זה‬
‫שלושים ושניים חודשים גר אני לבדי במקום הזה‪ ,‬עברתי הרפתקאות רבות וקשות וגם גרמתי צער רב לכל יושבי עירנו הקדושה‪,‬‬
‫ׂאגם תמיד בחרדה לשלומי ולחיי‪ .‬פניתי לרבים מנדיבי עמנו החפצים בבניין ירושלים‪ ,‬ותשובתם הייתה שכל זמן שאין‬
‫בד‬
‫באפשרות לבנות בפעם אחת ישוב גדול ומובטח‪ ,‬אינם יכולים לסייע בדבר שיש בו סכנת נפשות‪ .‬הכול עשיתי כדי לעשות רצונו‬
‫של הקב”ה שהוטל עלי מן השמיים ב”רמיזין קדישין”‪ ,‬להוציא מהכוח אל הפועל משאת נפשם של אבותינו תלמידי הגר”א בבניין‬
‫ירושלים‪ ...‬ועתה‪ ,‬גלוי וידוע לפניך‪ ,‬רבש”ע‪ ,‬שאין לי עוד את היכולת להמשיך בניסיון הקשה הזה‪ ,‬אם ח”ו לא תשלח ישועה‬
‫מהירה מן השמיים”‪ ,‬ואכן‪ ,‬לאחר מספר שבועות התקבלו סכומי כסף גדולים ממספר מקורות שונים שאפשרו את המשך בניית‬
‫השכונה ואת ישובה בכחמישים משפחות‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪64‬‬
‫שבט הראל‪ ,‬משחקים‪ ,‬משימות ושאר ירקות‬
‫אומרים ישנה ארץ‬
‫פעמים אני חושב בלבי ‪ ,‬איך זה לחיות בניו‪-‬זילנד ‪.‬‬
‫להיוולד באי באוקיינוס במדינה שקשה לאתר על המפה‪ .‬לגדול בעיירה מנומנמת שרעפיה אדומים‪ ,‬לטייל בשדה ירוק ולהתבונן‬
‫באיכר הגוזז כבשה לבנה ‪.‬‬
‫לגדול בבית שסבא בנה אותו‪ ,‬להיות נכד של סבא שמת מיתה טבעית ‪ ,‬ללמוד היסטוריה של ‪ 220‬שנה מתוך ספר ארוך ודק ‪ ,‬לשאוב‬
‫יין מתוך חבית במרתף ‪ ,‬במרתף שאינו מקלט‪.‬‬
‫להיות ניו‪-‬זילנדי ולתכנן בביטחון תכניות לחמש שנים מראש‪ .‬לעקוב בחרדה אחר גורלה של קבוצת כדורגל מקומית ‪ ,‬להתגייס‬
‫לצבא קבע כי אין צבא חובה ולהתפטר מהצבא תוך שאיפה לחיים שיש בהם קצת מתח‪.‬‬
‫לקרוא עיתון בניו‪-‬זילנד ולא להבין את המתרחש בארץ הקודש‪ ,‬מדוע נהרגים בני אדם על כל שעל אדמה צחיחה ‪ ,‬כאשר העולם‬
‫הוא גדול והחיים יקרים?‬
‫להאמין כי בני האדם אחים הם וכי עם קצת רצון טוב ניתן להסדיר כל בעיה אנושית‪.‬‬
‫להיות ניו‪-‬זילנדי ולדעת כי תותח יורה רק ביום הולדתה של מלכת בריטניה‪ ,‬לדעת כי רימון הוא פרי המשאיר כתם על בגד לבן‪,‬‬
‫לדעת כי שק שינה נועד לטיולים‪ ,‬כי אלמנה היא אישה זקנה וכאשר הורה מספר על בנו שנפל‪ ,‬לשאול אותו אם הבן לא נחבל‪.‬‬
‫להיות ניו‪-‬זילנדי קטן וקטנוני‪ ,‬המסתגר בדל"ת אמותיו‪ ,‬ואינו שותף בשום חוויה קוסמית‪ ,‬ואינו ערב לשום איש‪ ,‬ואיש אינו ערב‬
‫לו‪ ,‬ואין הוא נדרש להקריב קורבנות אדם‪ ,‬ואין הוא מצפה שאיש יקריב את עצמו למענו‪ .‬להיות ניו‪ -‬זילנדי קטן שהחתולים אינם‬
‫נכנסים בו ורעשים אינם חודרים אליו‪.‬‬
‫אלוקים! שבחרתנו מכל העמים‪ ,‬אינני בא אליך בטענות‪ ,‬אני מקבל את הדין בהכנעה‪ ,‬באהבה‪ ,‬בגאווה‪ ,‬לא הייתי מחליף את ירושלים‬
‫בוושינגטון‪ ,‬ואת החיים הקשים בישראל בחיים קלים יותר בשום מקום אחר עלי האדמות‪.‬‬
‫זוהי ארצי‪ ,‬המולדת של ילדי‪ ,‬זה גורלנו ונוכל לו אבל אל תכעס‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬אם אני לפעמים מהרהר בלבי‪:‬‬
‫האמנם זה צודק שבניו‪ -‬זילנד מתים משעמום?‬
‫(יאיר לפיד)‬
‫נקודות לדיון בעקבות הקטע‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫·מה אנו מחפשים פה בארץ? מדוע לא ללכת לניו‪-‬זילנד?‬
‫·האם ליאיר לפיד (הכותב) יש תשובה לשאלה הזו?‬
‫·מה התשובה שאנו נותנים לשאלה הזו?‬
‫·מה גורם לאנשים שאינם מגדירים את עצמם כמאמינים למסור את נפשם בעבור הארץ?‬
‫המחשת הדיון על פרשת אוגנדה‬
‫עזרים‪ :‬כתרים‪ ,‬דפים עם יתרונות וחסרונות‪.‬‬
‫נספר לחניכות ששנים רבות לפני הקמת המדינה‪ ,‬בשנת תרסג‪ ,‬הבריטים הציעו להרצל חוזה המדינה להושיב את היהודים‬
‫בִמקום בארץ ישראל – באוגנדה שבמזרח אפריקה‪.‬‬
‫הרצל העלה את ההצעה בקונגרס הציוני בווינה‪ .‬אל הקונגרס הגיעו צירים (שליחים) מכל גווני התנועה הציונית‪ ,‬והם דנו‬
‫בהצעה‪.‬‬
‫גם אנו נקיים דיון פומבי בהצעה‪ .‬נחלק כתרים מתאימים עם שמות האנשים שדנו בהצעה‪.‬‬
‫המתנגדים‪ :‬ציוני ציון – צירי הקונגרס שהגיעו מרוסיה‪.‬‬
‫התומכים‪ :‬הרצל‪ ,‬צירי הקונגרס ממערב אירופה‪.‬‬
‫נבהיר שכדי לקיים דיון משמעותי יש “לחזור בזמן” ‪ 110‬שנים אחורה‪:‬‬
‫ ·אין מדינת ישראל‪ ,‬וקשה לדמיין שהיא תקום‪.‬‬
‫ ·היהודים מפוזרים בארצות שונות‪.‬‬
‫ ·על מיליוני היהודים שברוסיה מאיימת שואה‪ :‬השלטון שם מנסה להיפטר מהיהודים ולהצר את דרכיהם בכל מיני דרכים‬
‫(אז עדיין לא ידעו מה זה השואה‪ ,‬אבל חששו שמעל ראשם של יהודי רוסיה מרחפת סכנה קיומית)‪.‬‬
‫ ·מעט מאד יהודים נמצאים בארץ‪.‬‬
‫ ·רוב יהודי העולם אינם מתכננים לעלות ארצה‪.‬‬
‫ ·הארץ שוממה ונידחת‪.‬‬
‫ ·השלטון העות’מני השולט בארץ רקוב ומושחת‪ .‬הוא אינו מוכן לשמוע על עליית מיליוני יהודים לארץ‪.‬‬
‫נביא למתנגדי ההצעה רשימה עם טיעונים נגד ההצעה‪ ,‬ולתומכי ההצעה רשימה עם טיעונים בעד ההצעה‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪65‬‬
‫שבט הראל‪ ,‬משחקים‪ ,‬משימות ושאר ירקות‬
‫טיעונים בעד‬
‫ •כל העמים יבינו שגם עם ישראל הוא עם ומגיעה לו מדינה משלו‪.‬‬
‫ •באוגנדה הגויים מאירופה לא ירדפו אותנו‪.‬‬
‫ •אוגנדה יכולה לשמש שלב בדרך להקמת מדינה בארץ ישראל‪.‬‬
‫ •אין סיכוי שהעות’מנים (הטורקים) השולטים בארץ יאפשרו לנו להקים בה מדינה‪.‬‬
‫ •על מיליוני יהודים מרחפת סכנה מוחשית‪ .‬כדי להצילם צריך לקבל את הצעה‪ .‬באוגנדה יכולה להיות הצלה זמנית‪.‬‬
‫טיעונים נגד‬
‫ •אוגנדה חסרת קשר היסטורי לעם ישראל‪.‬‬
‫ •ארץ ישראל ‪ -‬ארץ אבותינו‪ ,‬חשובה לנו יותר מכל הארצות‪.‬‬
‫ •אנחנו התנועה הציונית‪ ,‬ציונית מלשון ציון‪ .‬רק ארץ ישראל היא ציון‪.‬‬
‫ •בהליכה לארץ אחרת יש בגידה בארץ ישראל‪ ,‬הארץ שבאמת שייכת לנו‪.‬‬
‫ •פתרון הביניים באוגנדה עשוי להפוך לפתרון קבע‪ .‬היהודים שישתקעו באוגנדה יתקשו לעזבה‪.‬‬
‫ •אם נקבל את אוגנדה כארץ העם היהודי‪ ,‬לא נוכל לקבל הכרה מהעמים שארץ ישראל היא ארץ העם היהודי‪.‬‬
‫ניתן לחניכות לדון בתכנית‪ .‬כל קבוצה תרצה את טיעוניה ותנסה לשכנע את הקבוצה האחרת‪ .‬לאחר מכן נערוך הצבעה‪.‬‬
‫לאחר ההחלטה נקריא את התוצאות האמיתיות‪ 295 :‬צירים היו בעד ההצעה‪ 178 ,‬היו נגד ו‪ 99-‬נמנעו‪.‬‬
‫מתנגדי ההצעה קמו ועזבו את האולם‪ ,‬בכו‪ ,‬התעלפו וישבו כאבלים על הארץ‪.‬‬
‫בשל כך כונה הקונגרס הזה “קונגרס הבוכים”‪.‬‬
‫כמעט ונהיה פילוג בתנועה הציונית‪ .‬למחרת הרצל עלה לבמה והכריז‪‘ :‬אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני’‪ .‬כך נמנע הפילוג‪.‬‬
‫על אף שהקונגרס החליט לקבל את הצעת אוגנדה‪ ,‬התוכנית לא יצאה לפועל‪ .‬משלחת מהתנועה שבדקה את אוגנדה הגיעה‬
‫למסקנה שזו לא תתאים להתיישבות יהודית ‪ ,‬מה עוד שתושבי אוגנדה לא יסכימו לקבל את היהודים‪ .‬נראה שגם כל העולם‬
‫הבין שמקומנו היחיד הוא רק בארץ ישראל‪ .‬אוגנדה אינה יכולה להוות תחליף לארץ ישראל‪.‬‬
‫להעריך את הארץ שלנו‪:‬‬
‫עזרים‪ :‬פרסים כמספר החניכות‪.‬‬
‫נאמר לחניכות שאנחנו מחלקות להן משימות‪ .‬כשיסיימו לבצע את המשימות הן יקבלו פרס שווה‪ .‬נחלק את החניכות לשתי‬
‫קבוצות‪ .‬לקבוצה אחת ניתן מספר הוראות קשות‪ .‬כמו‪ :‬לשטוף את הסניף‪ .‬למלא שקית זבל בלכלוכים מהרחוב‪ .‬לקשט את‬
‫הסניף‪ .‬וכולי‪ ...‬לקבוצה השנייה ניתן משימה קלה ופשוטה‪ ,‬כמו ‪ :‬להקיף את הסניף פעם אחת‪ ,‬להגיד שלום לשלושה אנשים‬
‫ברחוב‪.‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫לאחר שכל החניכות יקבלו את הפרס‪ ,‬נשאל אותן‪:‬‬
‫ •איזו קבוצה השקיעה יותר מאמץ?‬
‫ •איזו קבוצה יותר מעריכה עכשיו את הפרס שניתן לה?‬
‫נסביר לחניכות כי ככל שמשקיעים יותר במשהו‪ ,‬כך מרגישים מחוברים אליו ואוהבים אותו יותר‪ .‬ככל שנתרום לארץ ישראל‪,‬‬
‫נרגיש יותר קשורים אליה ומחוברים לאדמתה ולקדושתה‪ .‬ברמה הפרטית – לא ללכלך אותה‪ ,‬לשמור על הפרחים המוגנים‪,‬‬
‫לטייל וכדומה‪ .‬וברמה הלאומית – נכונות למסירת נפש במלחמות‪ ,‬צבא ששומר על הארץ‪ ,‬חיי יום‪-‬יום קשים ביישובים חדשים‬
‫או מבודדים וכולי‪.‬‬
‫מקומות בארץ‪:‬‬
‫נכין רשימת מקומות בארץ ונקציב לכל בת חצי דקה למצוא במפה מקום שנבחר‪.‬‬
‫משחק הדגל‪:‬‬
‫הוראות‪ :‬מתחלקים לשתי קבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת שטח גדול ודגל (או דגל ממש או חפץ מוסכם אחר)‪ .‬המטרה של כל‬
‫קבוצה היא לתפוס את הדגל של הקבוצה השנייה ולהביאו לשטח שלה‪ .‬מותר לכל שחקן שנמצא בשטח הקבוצה שלו לתפוס‬
‫שחקנים מהקבוצה האחרת שנכנסו לשטח קבוצתו‪ .‬המשחק מסתיים כשאחת הקבוצות מצליחה “לכבוש” את דגל הקבוצה‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪66‬‬
‫שבט הראל‪ ,‬משחקים‪ ,‬משימות ושאר ירקות‬
‫האחרת ולהכניסו לשטחה‪.‬‬
‫המסר — כדי לשמור על הארץ‪ ,‬צריך להיות מפוזרים בכל השטח‪ ,‬להיות נוכחים בכל מקום‪.‬‬
‫משחק “העוקב”‪:‬‬
‫נבחר מבנה (לדוגמה הסניף) שסביבו נשחק את המשחק‪ .‬נבחר בת שהיא ה”עוקבת”‪ .‬בתחילת המשחק כולן (חוץ מהעוקבת)‬
‫מתחילות להקיף את המבנה מאותה נקודה‪ .‬בכל פעם שמגיעים לנקודה הזאת לאחר סיבוב – נוספים “חיים”‪ .‬כל אחת מתחילה‬
‫את המשחק עם ‪“ 3‬חיים”‪ .‬ה״עוקבת״ מסתובבת בין הבנות‪ ,‬מתחבאת בסביבות המבנה וצופה על הסיבובים של הבנות‪ .‬ברגע‬
‫שהיא רואה מישהי זזה – היא פוסלת אותה ומורידה לה “חיים” אחד‪ .‬מי שנגמרו לה כל “החיים” – יוצאת מהמשחק‪ .‬ברגע‬
‫שהבנות מזהות את ה”עוקבת” מסתכלת עליהן‪ ,‬כדאי להן לא להזיז את הרגליים‪ ,‬או להזיז בלי שהיא רואה‪...‬‬
‫המסר‪ :‬ברגע שרואים את “העוקבת” ישנם כללים שעל‪-‬פיהם אנחנו צריכים לנהוג כדי להישאר במשחק‪ .‬אם לא נקשיב‬
‫לכללים – לא נוכל לשחק ולהצליח‪ .‬כך גם בארץ ישראל‪ ,‬ישנה השגחה של הקב”ה על ארץ ישראל יותר מאשר על שאר‬
‫מאתנו להתנהג בצורה מוסרית ונאותה בארץ ישראל‪ .‬כאשר עם ישראל‬
‫הארצות‪ .‬משום כך יש בה קדושה עליונה שדורשת ִ‬
‫חוטא – הקב”ה מגרש אותנו מהארץ‪ ,‬כי איננו מתנהגים לפי הקדושה והרמה של הארץ‪ .‬אך אם נקיים את התורה – נוכל ליהנות‬
‫מהארץ ולהישאר בה לנצח!‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪67‬‬
‫שבט הראל‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫רעיונות לתערוכה‪:‬‬
‫ישבנו‪ ,‬חשבנו‪ ,‬העלינו רעיונות‪,‬‬
‫פסלנו‪ ,‬הורדנו‪ ,‬החלטנו ‪:‬כך לא מתאים‪ ,‬אחרת לא טוב‬
‫מה כבר אפשר לעשות עם שניים‪ ,‬שלושה או ארבעה קירות?‬
‫כוכב עם שם לכל חניכה‪ ,‬כותרת יפה ומרהיבה‪,‬‬
‫שכל ההורים שיבואו לראות‪ ,‬ידעו מה הנושא ומי כאן המדריכות‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מדריכות מקוריות יותר או פחות‬
‫אספנו בעבורכן מספר רעיונות‪.‬‬
‫ •נכתוב את המשפט‪“ :‬לכל מקום שאליו אני הולך‪ ,‬אני הולך לארץ ישראל”‪.‬‬
‫ •נצייר בגדול את ארץ ישראל ונכתוב בתוכה במפוזר את שמות החניכות‪.‬‬
‫ •נצייר בגדול את כל העולם ונדגיש את ארץ ישראל בצבע זהב או בצבע מיוחד אחר‪ .‬נוסיף מעל את המילים‪“ :‬מי אורו של‬
‫עולם? ירושלים‪ ,‬ומי אורו של ירושלים? הקב”ה‪”.‬‬
‫ •נכתוב את הפסוק‪“ :‬ארץ אשר עיני ה’ אלוקיך בה‪.”...‬‬
‫ •נכתוב את המילים‪“ :‬ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת”‪ ,‬נצייר פרחים ובתוך כל פרח נכתוב את השמות של החניכות‪.‬‬
‫ •נכתוב את הפסוק‪“ :‬ארץ ישראל שייכת לעם ישראל לא בזכות הכוח אלא בכוח הזכות”‪.‬‬
‫ •רושמים למעלה בגדול “אז למה לא אוגנדה?” ולמטה רושמים “לך אתן את הארץ הזו!” כל חניכה מוסיפה עוד סיבה‪ .‬וכך‬
‫יוצא קיר מלא בסיבות מדוע עם ישראל יכול לחיות רק בארץ ישראל‪.‬‬
‫יישום נושא‬
‫הפעולות‪ ,‬התערוכה וההצגה‪ ,‬כולן מטביעים את הערכים בלִ בן של חניכותינו הצעירות‪ .‬אך אין כמו עשיה כדי להטמיע‬
‫בתוכן את המסרים‪ .‬חשבנו בשבילכן על מספר רעיונות שתוכלו ליזום ולעשות עם השבטים שלכן‪ .‬נכון‪ ,‬חודש ארגון צפוף‬
‫ואין זמן‪ .‬אבל את יישום הנושא אפשר‪ ,‬כדאי וגם צריך ליישם במשך השנה כולה! קחו את המרץ והשמחה של חודש ארגון‬
‫וצאו לעשיה מבורכת בחודשים הבאים‪ .‬בהצלחה!‬
‫ •נגדיר לחניכות אזור בקרבת הסניף או במקום המגורים של החניכות‪ .‬עליהן לטפח את המקום‪ :‬לנקות‪ ,‬לצבוע גני‬
‫שעשועים או ארונות חשמל‪ ,‬לשתול גינה (לא בשמיטה!)‪ ,‬ועוד רעיונות לטיפוח המקום‪.‬‬
‫לא לשכוח להשיג אישור של העיריה‪ ,‬המועצה או מזכירות היישוב לפני שעורכים במקום שינויים מפליגים‪.‬‬
‫ •נארגן שיחה עם דמות שעלתה לארץ‪ ,‬שהייתה שותפה בהקמת המדינה‪ ,‬במלחמות‪ ,‬או שיש לה סיפור מיוחד על מסירות‬
‫נפש למען ארץ ישראל‪.‬‬
‫ •נלך לסייר ביישוב או במאחז שתושביו גרים בתנאים קשים‪ .‬אפשר לקיים בו שבת אירוח‪.‬‬
‫ •עוד ביישוב מבודד או במאחז‪ :‬אפשר לעזור למשפחות‪ ,‬אפשר לארגן פעילות לילדים‪ ,‬אפשר להכין עוגות ולחלק לבתים‪,‬‬
‫אפשר לתלות שלטים ביישוב‪ :‬שבט נווה מחזק את תושבי ‪”...‬‬
‫אפשר להתרים ספרים או משחקים כדי להקים ספריה או משחקיה‪.‬‬
‫ •פינת “נקודת חן” בסניף – חניכה מהשבט כותבת כל פעם על יישוב אחר בארץ עם מפה שבה הוא מופיע‪.‬‬
‫ •חידה שבועית נושאת פרסים במהלך השנה‪ .‬מציגים פרטים של יישוב אך לא את שמו‪ ,‬ועל החניכות לנחש איזה ישוב‬
‫זה‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪68‬‬
‫שבט הראל‬
‫להוסיף עומק‬
‫‪v‬ארץ ישראל איננה דבר חיצוני‪ ,‬קנין חיצוני לאומה‪ ,‬רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה‬
‫‪v‬‬
‫החומרי או אפילו הרוחני‪ .‬ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה‪ ,‬חבוקה בסגולות פנימיות‬
‫עם מציאותה‪ .‬ומתוך כך אי אפשר לעמוד על התוכן של סגולת קדושת ארץ ישראל‪ ,‬ולהוציא לפועל את עומק חיבתה‪,‬‬
‫בשום השכלה רציונלית אנושית כי אם ברוח ה’ אשר על האומה בכללה‪ ,‬בהטבעה הטבעית הרוחנית אשר בנשמת‬
‫ישראל‪ ,‬שהיא ששולחת את קויה בצבעים טבעיים בכל הארחות של ההרגשה הבריאה‪ ,‬ומזרחת היא את זריחתה‬
‫העליונה על פי אותה המידה של רוח הקדושה העליונה‪ ,‬הממלאת חיים ונעם עליון את לבב קדושי הרעיון ועמוקי‬
‫המחשבה הישראלית‪ .‬המחשבה על דבר ארץ ישראל‪ ,‬שהיא רק ערך חיצוני כדי העמדת אגודת האומה‪ ,‬אפילו כשהיא‬
‫באה כדי לבצר על ידה את הרעיון היהדותי בגולה‪ ,‬כדי לשמור את צביונו ולאמץ את האמונה והיראה והחוזק של‬
‫המצוות המעשיות בצורה הגונה‪ ,‬אין לה הפרי הראוי לקיום‪ ,‬כי היסוד הזה הוא רעוע בערך איתן הקודש של ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬האמוץ האמיתי של רעיון היהדות בגולה בא יבא רק מצד עמק שקעו בארץ ישראל‪ ,‬ומתקות ארץ ישראל יקבל‬
‫תמיד את כל תכונותיו העצמיות‪ ,‬צפית ישועה היא כח המעמיד של היהדות הגלותית‪ ,‬והיהדות של ארץ ישראל היא‬
‫הישועה עצמה‪.‬‬
‫(אורות‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬א‪,‬א)‬
‫‪v‬אי אפשר לאדם מישראל שיהיה מסור ונאמן למחשבותיו‪ ,‬הגיונותיו‪ ,‬רעיונותיו ודמיונותיו‪ ,‬בחוץ לארץ‪ ,‬כתכונת‬
‫‪v‬‬
‫הנאמנות הזאת בארץ ישראל‪ .‬הופעות הקודש‪ ,‬באיזו מדרגה שהן‪ ,‬נקיות הן בארץ ישראל לפי הערך‪ ,‬ובחוץ לארץ הן‬
‫מעורבות בסיגים וקלפות מרובים‪ .‬אמנם לפי גודל התשוקה והקישור של האדם לארץ ישראל‪ ,‬הרי רעיונותיו מזדככים‬
‫מיסוד אוירא דארץ ישראל החופף על כל מי שמצפה לראותה‪“ .‬שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה”‬
‫(אורות‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬א‪ ,‬ד)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪69‬‬
‫שבט נווה‬
‫‪-‬תורת אמת נתן לנו‪-‬‬
‫שבט נווה‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫תורת חיים!‬
‫מטרות‬
‫ ·החניכות יכירו בכך שהתורה היא זו המדריכה את חיינו‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו שבלי התורה חיינו חסרי משמעות‪.‬‬
‫ ·החניכות יכירו בכך שעלינו להכניס את התורה לחיינו היום‪-‬יומיים‪.‬‬
‫עזרים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫·משחק קלפים – בלתי‪-‬מוכר‬
‫·צלחות‬
‫·חבילת בייגלה‬
‫·כרטיסי הגדרות‬
‫שלב א‪ :‬משחק ללא הוראות‬
‫ניתן לחניכות את משחק הקלפים מבלי לצרף אליו הוראות‪ ,‬ונאמר להן לשחק בו‪ .‬לא נגלה להן את כללי המשחק‪ .‬אם השבט‬
‫גדול כדאי להביא מספר משחקים (הם יכולים להיות שונים זה מזה)‪.‬‬
‫סביר להניח‪ ,‬שכל אחת מהחניכות תמציא כללים משלה למשחק‪ ,‬יווצר אי‪-‬סדר והמשחק יהפוך לחסר‪-‬משמעות‪ .‬לאחר‬
‫שהמשחק יקרוס‪ ,‬נלַ מד את ההוראות וניתן לחניכות לשחק מחדש על‪-‬פי ההוראות‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬מעשה במכונת כביסה‬
‫נספר לחניכות את המעשה המובא בנספח (מספר ‪.)1‬‬
‫לאחר מכן נקיים דיון‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫·מהן "הוראות ההפעלה" של העולם?‬
‫·מה מרוויח מי שמקיים כראוי את ההוראות ומה מפסיד מי שאינו מקיים את ההוראות?‬
‫·מה היה קורה אם ה' לא היה מביא את התורה לעולם?‬
‫נסכם‪:‬‬
‫ה’ נתן לנו את החיים‪ ,‬הוא גם נתן לנו אפשרות לעשות בהם מה שאנו רוצים – בחירה חופשית‪ .‬לחיים ה’ צירף “הוראות‬
‫הפעלה” – התורה שמדריכה אותנו כיצד לחיות חיים שלמים ומתוקנים‪ .‬התורה היא המוסר האלוקי – הקובע בשבילנו מהם‬
‫החוקים הכי טובים כדי לחיות‪ .‬ה’ ברא את העולם ולכן הוא יודע כיצד להשתמש בעולם הזה‪ .‬רק ממנו אפשר ללמוד את‬
‫הוראות השימוש של העולם הזה‪.‬‬
‫כאשר אנשים אינם מקיימים את התורה כראוי‪ ,‬החיים שלהם הופכים לחסרי משמעות‪ .‬הם בעצם “מבזבזים” את החיים שלהם‬
‫על הנאות העולם הזה‪ ,‬ולא על העונג האמִתי – לחיות על‪-‬פי דרך ה’‪.‬‬
‫בלי התורה אנשים חיים לפי מוסר אנושי – כל אחד ממציא את החוקים שהוא חושב שהם טובים‪ ,‬ובסופו של דבר נוצר‬
‫“בלגאן”‪ ,‬חיים בצורה בלתי‪-‬נכונה ומחמיצים את ההזדמנות לחיות כמו שרצה נותן החיים‪ .‬התורה היא הוראות השימוש לחיינו‪,‬‬
‫היא מדריכה כיצד לחיות בצורה הכי נכונה ומוסרית‪ .‬אם לא נשים את התורה במרכז חיינו ואם לא נלך לאורה – נחייה בצורה‬
‫מעוותת‪.‬‬
‫שלב ג‪ :‬מדוע אני עושה זאת?‬
‫נניח על השולחן צלחות ריקות‪ ,‬ליד כל צלחת נניח כרטיס עם הגדרה אחרת‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪72‬‬
‫שבט נווה‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫לשם כך נולדתי‬
‫כי ככה ההורים שלי אמרו‬
‫כי כייף לי‬
‫כי מוסרי לעשות כך‬
‫כי כך הכול עושים‬
‫כי משעמם לי‬
‫כי זה בריא‬
‫כי כך כתוב בתורה‬
‫נחלק לכל חניכה חופן בייגלה‪ .‬נקריא פעולות מחיי היום‪-‬יום‪ .‬אחרי כל פעולה שננקוב בשמה‪ ,‬כל חניכה תניח חתיכת בייגלה‬
‫אחת בצלחת של ההגדרה המתאימה‪ ,‬לדעתה‪.‬‬
‫פעולות‪:‬‬
‫לישון‬
‫להכין שיעורי בית‬
‫לשמוע מוזיקה‬
‫לשמור על אחי הקטנים‬
‫לשטוף כלים‬
‫לצחצח שיניים‬
‫ללכת לפעולה‬
‫לדבר עם חברה‬
‫לקרוא ספר‬
‫לשחק במחשב‬
‫לאכול ירקות‬
‫להתעמל‬
‫להתפלל‬
‫לאכול ממתקים‬
‫לדוגמה‪ :‬המדריכה מקריאה “לצחצח שיניים”‪ .‬חניכה אחת מניחה בייגלה בצלחת “כי ככה ההורים שלי אמרו” וחניכה אחרת‬
‫יכולה להניח בייגלה בצלחת של “כי זה בריא”‪.‬‬
‫מן הסתם‪ ,‬בצלחת של “כי כייף לי” יהיו הכי הרבה בייגלה‪ ,‬ובצלחת של “לשם כך נולדתי” יהיו הכי פחות בייגלה‪ .‬נשים לב לכך‬
‫שרוב הפעולות היום‪-‬יומיות שלנו נעשות סתם כך‪ ,‬כי אנחנו רגילים לעשות אותן‪ ,‬בלי משמעות מיוחדת‪.‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫ ·איזה משמעות יש לכל יום בחיים שלנו?‬
‫ ·האם כל יום הוא מיוחד בפני עצמו או שהוא רק חלק קטן משבוע שלם?‬
‫ ·איך נכניס קדושה בחיי היום‪-‬יום?‬
‫עלינו להכניס את התורה לכל דבר ודבר בחיים שלנו‪ .‬גם לדברים פשוטים שאנחנו עושים יש משמעות מיוחדת אם אנחנו‬
‫חיים חיי‪-‬תורה‪ .‬מפני שהתורה היא מרכז חיינו אנחנו צריכים לזכור לעשות בכל יום מעשה מוסרי וערכי‪ .‬כל יום במיטה‪ ,‬לפני‬
‫שנשכבים לישון נשאל את עצמנו‪“ :‬מה עשינו היום לכבוד ה’? לכבוד התורה? לכבוד עם ישראל?” שלא נרגיש שהיום הזה‬
‫עבר כך סתם‪ ,‬בלי משמעות מיוחדת‪ .‬כך‪ ,‬גם בכל בוקר כשאנו קמות‪ ,‬אנחנו צריכות להאמין שלא במקרה ה’ נתן לנו את היום‬
‫הזה‪ .‬היום הזה אינו דומה לאתמול ואינו דומה למחר‪ .‬בכל יום ה’ נתן לנו פוטנציאל להכניס בו קדושה ועשייה‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬בפעולה ראינו כמה התורה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו‪ .‬כמו שדגים אינם יכולים לחיות בלי מים כך אנחנו איננו‬
‫יכולים לחיות בלי התורה‪ ,‬זה הבסיס של החיים שלנו‪ .‬אין לנו רצון אפילו לנסות לחיות בלי זה‪ ,‬כמו שלדגים אין רצון להיות‬
‫בעלי חיים מחוץ למים‪ ...‬אנחנו צריכות תמיד לזכור שה’ נתן לנו את החיים כדי שנכניס בהם קדושה וטהרה ולא בשביל שנחיה‬
‫אותם בסתמיות ונתרכז בתענוגות העולם הזה‪.‬‬
‫נקרא את דברי הרב קוק‪:‬‬
‫"אל יחשוב אדם שאפשר לחיות חיים רוחניים בלא אור התורה‪ .‬כשם שאי אפשר לחיות בלא אור ואויר‪ ,‬בלא מזון ומשתה‪,‬‬
‫עוד יותר ויותר מזה אי אפשר לחיות בלא חיות התורה" (הראי”ה‪ ,‬אורות התורה‪ ,‬פרק יב)‬
‫ואמתיים בלי התורה‪.‬‬
‫ונסביר‪ :‬התורה היא חיונית לאדם אפילו יותר ממזון ומשתייה‪ .‬אי‪-‬אפשר לחיות בעולם חיים רוחניים ִ‬
‫צ’ופר‪:‬‬
‫“עץ חיים היא למחזיקים ותומכיה מאושר‪ ,‬דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום”‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪73‬‬
‫שבט נווה‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫נספח‬
‫מעשה במכונת כביסה‬
‫מעשה שהיה במיסטר לאפר‪,‬‬
‫שהיה‪ ,‬איך לומר בעברית‪ ,‬מיליונר‪.‬‬
‫הוא תרם למוסדות‪ ,‬ליחידים ולציבור‪,‬‬
‫ופעל למען אחרים במעשה ובדיבור‪.‬‬
‫יום בהיר אחד הוא אמר‪“ :‬אני חושב‬
‫שאלך לבקר את שבט זולו‪ ,‬שבאפריקה יושב‪.‬‬
‫שמעתי שקשה שם וכבר אי אפשר לסבול‪,‬‬
‫אין שם עבודה והרעב ממש גדול‪.‬‬
‫עלי לתת עזרה‪ ,‬לא אוכל כך סתם לשבת‬
‫לא אשא את האשמה אם ימות שם כל השבט”‪.‬‬
‫אמר וגם עשה‪ ,‬ותוך יומיים ודקה‬
‫הגיעה בטיסה ליבשת אפריקה‪.‬‬
‫שם ניגש לכפר ופגש את לובנגולו‪,‬‬
‫שהיה‪ ,‬אתם יודעים‪ ,‬הצ’יף של הזולו‪.‬‬
‫סיפר הצ’יף מיד על המצב הבלתי נעים‬
‫“אין כאן עבודה והילדים כבר רעבים”‪.‬‬
‫מיד הבין המיליונר את המצב –‬
‫“מסכנים‪ ,‬הפרימיטיביים‪ ,‬הם סובלים פה”‪ ,‬הוא חשב‪.‬‬
‫“כי אין טכנולוגיה‪ ,‬אין חשמל‪ ,‬אין מכונות‬
‫ובלי האמצעים האלה – איך אפשר בכלל לחיות?”‬
‫וכך‪ ,‬לפני שחזר הביתה בטיסה‪,‬‬
‫הזמין לשבט הזולו… מכונת כביסה!‬
‫לובנגולו מלך זולו הביט במכונה‪,‬‬
‫“הו‪ ,‬זה דבר מוזר‪ ,‬מן תופעה כה משונה!‬
‫קופסה גדולה וגם גבוהה וכפתורים לה– שש‪,‬‬
‫אני יודע! בטקסים היא במה לי תשמש!”‬
‫ואחרי מותו‪ ,‬יורש העצר בה הביט‪.‬‬
‫“היא חלולה‪ ,‬אז אשים בה את נוצותיי” החליט‪.‬‬
‫“יהיו בה השנהב‪ ,‬החיצים והכידון –‬
‫במקום במה תהיה היא יופי של ארון!”‬
‫כך עברו דורות והצ’יף שאחריו‬
‫מצא למכונה שימוש הרבה יותר מורכב‪:‬‬
‫“יש גלגל שיכול להסתובב בתוך הארון”‬
‫אז החליט להפוך אותו ל… מערבל בטון!‬
‫ואחרי דורות הצ’יף הבא ששמו היה ארמתיה‪,‬‬
‫החליט להפוך את מכונת הכביסה לג’קוזי ואמבטיה!‬
‫אחרי שנים החליטו צאצאי המיליונר‬
‫להגיע לאפריקה ואת השבט לבקר‪.‬‬
‫וכשהגיעו אל הצ’יף‪ ,‬סתם להעיף מבט –‬
‫ראו אותו במכונה‪ ,‬נהנה לו מהאמבט!‬
‫הוא סיפר להם את כל מה שעבר על המכונה‬
‫והם שמעו וצחקו קרוב לשעה שלמה‪.‬‬
‫הם צחקו וצחקו ואמרו‪“ :‬חבל מאד‪,‬‬
‫שסבא של סבא של סבא לא השאיר לכם הוראות!…”‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪74‬‬
‫שבט נווה‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫התורה היא המוסר של העולם‬
‫מטרות‬
‫ ·החניכות יבינו שישנם מעשים מוסריים ומעשים שאינם מוסריים‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו שישנו מוסר אנושי וישנו מוסר אלוקי‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו שהמוסר האלוקי הוא זה הצריך לקבוע את המוסר האנושי‪.‬‬
‫עזרים‬
‫ ·כרטיסי מקרים (נספח ‪)1‬‬
‫ ·תמונה שבה מוצג מקרה כלשהו (נספח ‪)3‬‬
‫ ·תחפושות להצגה‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬מוסר אנושי‬
‫נחלק לכל חניכה כרטיס מקרה שהוא חלק מסדר יום רגיל של חניכה (נספח ‪ .)1‬כל חניכה תקרא בתורה את המקרה שבכרטיס‬
‫שקבלה‪ .‬לאחר מכן נבקש מהחניכות להתחלק לשתי קבוצות לפי המקרים המתוארים‪ .‬באופן צפוי‪ ,‬החניכות תתחלקנה לפי‬
‫החלוקה הזו‪ :‬מעשים מוסריים ומעשים שאינם מוסריים‪.‬‬
‫נערוך דיון‪:‬‬
‫ ·מה מייצגת כל קבוצה? מה המשותף בין כל המקרים שבאותה קבוצה? ‬
‫ ·איך אנחנו קובעים מה מוסרי ומה לא?‬
‫ ·לפי מה שמקובל בחברה? לפי מה שההורים שלי לימדו אותי? לפי מה שלא פוגע באחרים? לפי מה שנחשב למנומס וטוב?‬
‫נסכ‪:‬ם‪ :‬החלוקה המתבקשת היא חלוקה למעשים טובים ולמעשים שאינם טובים‪ .‬אפשר גם להגדירה כחלוקה למעשים מו�ס‬
‫ריים ומעשים בלתי‪-‬מוסריים‪ .‬מעשה מוסרי הוא מעשה שנחשב טוב‪ ,‬מעשה שאינו מזיק לאיש ומועיל לחברה‪ .‬המוסר האנושי‬
‫נקבע לפי מה שהאנשים חושבים‪ ,‬לפי מה שהחברה חושבת‪ .‬הגיוני שבכפר אינדיאני רחוק יהיו חוקי מוסר אחרים השונים‬
‫מחוקי המוסר בישראל‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬מה רואים בתמונה?‬
‫נראה לחניכות את התמונה שבנספח ‪.3‬‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ ·מה האדם שבתמונה יספר לאשתו בסוף היום‪ ,‬אם היא תשאל אותו‪“ :‬איך היה היום?”‬
‫ניתן לחניכות לענות תשובות שונות‪ ,‬ונעזור להן להביע מגוון של תובנות‪.‬‬
‫נראה שעל‪-‬אף שכולן רואות את אותה התמונה לא כולן אומרות וחושבות אותו הדבר‪.‬‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ ·כיצד יתכן שכל אחת רואה בתמונה משהו אחר?‬
‫נגיע עם החניכות למסקנה שלכל אחד יש את נקודת המבט שלו‪ ,‬וכך הוא מנתח את מה שהוא רואה‪“ .‬כשם שפרצופיהן שונים‬
‫כך דעותיהן שונות”‪.‬‬
‫שלב ג‪ :‬מוסר יחסי‬
‫נציג בפני החניכות מקרים שבהם קיימת דילמה מוסרית (נספח ‪ .)2‬לאחר הקראת כל מקרה‪ ,‬נדון עם החניכות כיצד נכון לנהוג‬
‫בו‪ .‬הגיוני שיתפתח דיון ולא כולן יסכימו זו עם זו‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪75‬‬
‫שבט נווה‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫שלב ד‪ :‬סיפור‬
‫נספר את הסיפור הבא‪:‬‬
‫התינוק התפתל בעריסתו בייסורים‪ ,‬דומה היה שכל נשימה עולה לו במאמצים מרובים‪ .‬אמו נגעה במצחו‪ ,‬וידה נרתעה‬
‫בבהלה‪ ,‬הילד קדח מחום‪ .‬האם הרטיבה מגבת במי שלג והניחה על מצחו‪ .‬המגבת התייבשה חיש‪ ,‬ומצחו של תינוקה המשיך‬
‫ובער כמקודם‪ .‬היא התרוצצה בפינות הבית תוהה מה יביא מזור לבנה‪ .‬היא שפכה מעט קוניאק על מגבת ושפשפה בה את‬
‫חזהו של בנה‪ .‬לאחר מכן אימצה אותה אל ליבה‪ .‬הילד פרכס בזרועותיה‪ .‬היא השיבה אותו לעריסה והטיבה את השמיכה‪.‬‬
‫כעת שכב התינוק ללא תזוזה‪ .‬דומה היה שכוח חייו אוזל‪ .‬רק חזהו העולה ויורד קלות העיד כי נותרה בו עוד נשמת חיים‪.‬‬
‫לפתע הכחילו פניו‪ ,‬נשימתו עצרה‪ .‬היא הפכה אותו ודפקה על גבו‪ ,‬שרק ישוב לנשום‪ ,‬התפללה ללא קול‪ .‬שיעול עז שפרץ‬
‫מגרונו הבהיר לה כי לעת עתה יש נשמת חיים באפו‪.‬‬
‫מתי כבר יגיע הרופא? בחוץ שרקה רוח מקפיאה‪ .‬על החלון הצטברו פתיתי שלג‪ .‬היא נגשה אל החלון ואימצה את עיניה‪,‬‬‫אולי תבחין בדמותו של הרופא‪ .‬קשה לפלס דרך בלילה המושלג‪ ,‬האם יגיע הרופא בזמן? מזה מספר שעות היא מתרוצצת‬
‫בין חלון הבית לעריסת בנה‪ .‬עיניה נפוחות מדמעות‪ .‬האם ישרוד בנה האהוב את המחלה? מדוע הרופא אינו מגיע?‬
‫שבה אל עריסת בנה‪ ,‬דומה היה בעיניה ששניות ספורות מפרידות בין בנה ובין מלאך המוות‪ .‬היא ליטפה את תינוקה‪,‬‬
‫מתאמצת להעביר אליו כוחות חיים‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬נשמעה דפיקה בדלת‪ .‬הדלת נפתחה והרופא נכנס פנימה‪ .‬האם הצטמררה ממשב הרוח שנכנס בעקבותיו‪ .‬ללא קול‬
‫הצביע על העריסה‪ .‬הרופא ניגש במהירות‪ ,‬חיש הסיר את כפפותיו והחל לטפל בתינוק‪ .‬הוא הערה תרופה לגרונו‪ ,‬והחל‬
‫לעסות את גבו‪ .‬האם הביטה בו בעיניים קרועות‪ .‬מבע פניו של הרופא לא בישר טובות‪ .‬ילדה מתנודד בין חיים למוות‪ .‬מה‬
‫יהיה?‬
‫לאט‪ ,‬לאט‪ ,‬הצליח הרופא לייצב את מצבו של התינוק‪ ,‬נשימתו הוסדרה‪ ,‬חומו ירד ופרכוסיו חדלו‪.‬‬
‫הרופא הוסיף וטיפל בגוף הקטן‪ .‬לאחר דקות שנדמו בעיני האם כנצח‪ ,‬סגר את תיקו ופנה אליה‪:‬‬
‫‪“ -‬אל דאגה גברת שיקלגרובר‪ ,‬אדולף היטלר הקטן יחיה”‪...‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫·מה רציתן שיקרה לתינוק בתחילת הסיפור?‬
‫·האם סוף הסיפור שינה את הרצון שלכם?‬
‫·מה היה נכון לעשות באדולף התינוק?‬
‫·האם רצח של תינוק עשוי להיות מעשה מוסרי?‬
‫·האם יש יותר ממוסר אחד?‬
‫·מי קובע מה מוסרי ומה אינו מוסרי?‬
‫סיכום‪:‬‬
‫אם האדם קובע מה מוסרי ומה אינו מוסרי‪ ,‬נוצר מצב שבו מעשה מסוים נראה לאחד כמעשה מוסרי ביותר ואילו לאחר נראה‬
‫כמעשה מושחת‪ .‬הסיבה לשונות היא שכל אדם שונה מחברו וכל אדם מבין את המציאות בצורה אחרת‪ .‬השוני בתפיסת המוסר‬
‫מתגבר כשעוברים מחברה מסוימת לחברה אחרת‪ .‬אם נקבל את ההנחה שהאדם הוא בעל הסמכות לקבוע את אמות המוסר‬
‫על‪-‬פי תפיסתו והבנתו‪ ,‬נגיע למסקנה שאין מוסר מוחלט‪ .‬שלכל אדם יש את המוסר שלו‪.‬‬
‫הסיפור שסיפרנו ממחיש את חולשתו של המוסר האנושי‪ .‬כשהסתכלנו על התמונה המתוארת בסיפור מקרוב נמלאנו רחמים‬
‫על האם ועל תינוקה‪ .‬אך כשתפסנו מרחק מהתמונה וראינו מה יצמח מהתינוק חסר הישע שבעריסה‪ ,‬שינינו את דעתנו‬
‫והצטערנו על‪-‬כך שהרופא לא חנק אותו למוות‪ .‬לכן אנו מוכרחים לקבוע שקיים מוסר מוחלט‪ ,‬זה המוסר האלוקי‪ .‬הקב”ה‬
‫שיצר את העולם ואת האדם הוא הקובע מהו המוסר‪ .‬היכן כתובים יסודות המוסר האלוקי? בתורה! התורה מנחה אותנו כיצד‬
‫להתנהג בכל רגע ורגע בחיי היומיום וכך מביאה לנו את רצון ה’‪ .‬התורה מדריכה אותנו מהו המוסר שעל‪-‬פיו נכון לחיות בעולם‬
‫הזה‪ .‬לאדם אין אפשרות ליצור מערכת חוקים מסודרת‪ ,‬כי הראייה שלו מצומצמת‪ ,‬אך אם האדם ילמד מהתורה את מערכת‬
‫החוקים המוסרית‪ ,‬הוא ידע כיצד לחיות נכון בעולם הזה‪ .‬מטרת המצוות היא להפוך אותנו למוסריים יותר וערכיים יותר‪ .‬חברה‬
‫המתנהלת על‪-‬פי מוסר אלוקי מוסיפה אמת ויושר בעולם‪.‬‬
‫צ’ופר‪:‬‬
‫“תורת חיים חמדתנו‪ ,‬מפי עליון ניתנה‪ ,‬נצח היא נחלתנו ממדבר מתנה”‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪76‬‬
‫שבט נווה‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪1‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫·רצתי הבוקר לאוטובוס עם שקית שוקו ביד‪ ,‬בשל הריצה השפרצתי בטעות שוקו על ילדה קטנה שעברה ברחוב‪ .‬שמעתי את‬
‫הילדה מתחילה לבכות אבל לא היה לי זמן להתייחס כי מיהרתי לאוטובוס‪ .‬עוד מעט היא תתגבר‪.‬‬
‫·חברותי ואני שלחנו הודעות מבהילות לפלאפון של אחת החברות‪.‬‬
‫·ראיתי ברחוב אישה עם עגלת תאומים‪ .‬היא התכוונה להעלות אותה בגרם מדרגות‪ .‬ניגשתי לעזור לה‪.‬‬
‫·חברותי ואני ישבנו בגינה וצחקנו בקול על משפחה אחת מהשכונה‪.‬‬
‫·הכנתי עוגה למשפחה שנולד להם תינוק‪.‬‬
‫·אספנו מצרכים לאנשים נזקקים‪.‬‬
‫·חיכיתי לטרמפים ביציאה מהיישוב‪ .‬אחרי הגיע לתחנה אישה בהיריון שמיהרה לתור לרופא‪ .‬כשהגיע טרמפ עם מקום אחד‬
‫נתתי לה לעלות לפניי‪.‬‬
‫·חזרתי בערב הביתה וראיתי את הכיור מלא בכלים‪ .‬ידעתי שתורי לשטוף את הכלים אבל ממש לא היה לי כוח‪ ,‬אז עזבתי את‬
‫המטבח‪ .‬בוודאי מישהו אחר יעשה זאת במקומי‪.‬‬
‫נספח ‪2‬‬
‫ ·דנית חלשה מאוד בחשבון‪ .‬אם לא תעבור את המבחן האחרון‪ ,‬ייתכן שישאירו אותה כיתה‪ .‬בזמן המבחן סימנתי לה את‬
‫התשובות הנכונות‪.‬‬
‫ ·עידו שמר בעמדה על גבול הלבנון‪ .‬לפתע ראה ילד ערבי מתקרב אל גדר הגבול ובידו סכין‪ .‬עידו התלבט אם לירות בו או לא‪.‬‬
‫ ·חיים חולה מאוד‪ .‬מצבו הולך ומידרדר‪ .‬הוא פנה אל אשתו וביקש ממנה שכאשר יאבד את ההכרה ויהפוך ל”צמח” תבקש‬
‫מהרופאים שינתקו אותו מהמכשירים ובכך יגרמו למותו‪.‬‬
‫נספח ‪3‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪77‬‬
‫שבט נווה‬
‫משחקים‪ ,‬משימות‬
‫ושאר ירקות‬
‫מדריכות יקרות‪ ,‬ערכנו בעבורכן שתי פעולות מאלף ועד תו‪ .‬את הכנתו של שאר המערך השארנו לכן‪ .‬את הנושא השבטי‬
‫אפשר להקיף מזוויות נוספות‪ ,‬אפשר להעלות רעיונות נוספים ואפשר לפתח דיונים שונים‪ .‬לאן "ילך" המערך הזה? זו כבר‬
‫ההחלטה שלכן‪ .‬קיבצנו בשבילכן מספר רעיונות למשחקים ולסיפורים‪ .‬היצירתיות והמרץ שבהם התברכתן‪ ,‬יסייעו לכן‬
‫לבנות מהמקבץ שלפניכן פעולות נוספות‪.‬‬
‫‪1 .1‬משל השועל והדגים‬
‫הרומאים גזרו שלא ילמדו תורה‪ .‬רבי עקיבא המשיך והקהיל קהילות ללימוד תורה ברבים על‪-‬אף הגזירה‪.‬‬
‫בא פפוס ואמר לו‪ :‬אתה מסכן את עצמך! כל עוד הגזירה בתוקף ‪ ,‬הפסק ללמד תורה ברבים‪ .‬רבי עקיבא‬
‫ענה לפפוס במשל הדגים והשועל‪ :‬השועל ראה את הדגים נסים על נפשם מפני רשתות הדייגים‪ .‬יעץ‬
‫השועל לדגים‪ :‬בואו אלי למאורתי וכך תינצלו מן הדייגים‪ .‬ענו לו הדגים‪ :‬שועל‪ ,‬שועל‪ ,‬אתה‪ ,‬שחכם אתה כיצד אמרת לנו‬
‫דבר שטות שכזה?! הרי כאן בתוך המים‪ ,‬ספק אנו ניצודים ספק אנו נתפסים‪ ,‬אך אם נצא מן המים נמות מיד ‪.‬‬
‫לבסוף תפסו הרומאים את רבי עקיבא ואסרוהו‪ .‬בכלאו פגש את פפוס אשר גם הוא נתפס ונכלא‪ .‬אמר פפוס לרבי עקיבא –‬
‫אשריך שנתפסת על דברי תורה ואוי לי שנתפסתי על דברים בטלים‪.‬‬
‫לאחר זמן מה הוציאו הרומאים את רבי עקיבא להורג במיתה משונה – הם סרקו את בשרו במסרקות ברזל‪ .‬רבי עקיבא קידש‬
‫שם שמיים אף אז באומרו קריאת שמע סמוך למיתתו‪.‬‬
‫הסיפור מוכר כמובן‪ ,‬אך אפשר לדון בו ברבדים נוספים‪:‬‬
‫ ·האם רבי עקיבא צדק? אולי מוטב בשעת גזרה לשבת וללמוד בבית ולא ללמד תורה ברבים ובכך להתגרות ברומאים? ‬
‫ ·האם התורה מתנגשת עם החיים?‬
‫ ·היום איננו בשעת גזרה‪ ,‬האם הסיפור משמעותי בעבורנו‪ ,‬על‪-‬אף שמציאות חיינו שונה?‬
‫‪1 .1‬שיחות הרב שלמה קרליבך‪ ,‬פתחו שערי הלב בעריכת יחד יוסף לב ויט הכהן‪:‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪78‬‬
‫שבט נווה‪ ,‬משחקים‪ ,‬משימות ושאר ירקות‬
‫נקודות לדיון בעקבות הסיפור‪:‬‬
‫ •האם התורה מתאימה לחיים?‬
‫ •האם המוסר הטבעי‪-‬האנושי מתיישר עם התורה?‬
‫ •מי יכול לפסוק לפי ישרות הלב שלו‪ ,‬כל אדם או רק צדיק וגדול בתורה?‬
‫משחקים‪:‬‬
‫‪1 .1‬משחק המטמון‪:‬‬
‫נחביא פתקים במקומות שונים עם חידות על התורה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬פתק עם פסוק שקטוע באמצע‪ .‬החניכות צריכות לפתוח ספר תנ”ך במקום המתאים כדי להשלים את הפסוק‪.‬‬
‫אפשר לחפש פסוקים הרומזים למקום שבו הפתק הבא מוחבא‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הפסוק‪“ :‬הפח נשבר ואנחנו נמלטנו”‪ ,‬מתאים‬
‫לפח‪...‬‬
‫המטמון יהיה בתוך ספר תורה מבריסטול שעליו כתוב‪ :‬טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף‪.‬‬
‫נסביר לחניכות שעם ישראל תמיד נמשך אחרי התורה ותלוי בה‪ .‬בלי התורה עם ישראל אינו יכול להתקיים‪ .‬לפעמים‬
‫התורה היא נסתרת (כמו המטמון)‪ ,‬ואיננו מסוגלים להבין אותה כמו שהיא‪ ,‬לפי הפשט‪ .‬איננו מתייאשים‪ ,‬אנו מחפשים‪,‬‬
‫לומדים‪ ,‬מפרשים‪ ,‬שואלים וכאשר מגיעים להבנה זהו השכר הגדול ביותר שיש‪ .‬ולכן “טוב לי תורת פיך מאלפי זהב‬
‫וכסף”‪ ,‬השכר על העמל בתורה שווה לנו יותר מכל שכר אחר‪.‬‬
‫‪2 .2‬מכינים כרטיסים עם דילמות מהחיים‪ ,‬וכרטיסים עם מקורות תורניים המדריכים כיצד לנהוג בדילמות אלו‪ .‬מחלקים לכל‬
‫חניכה כרטיס אחד‪ .‬החניכות מסתובבות בחדר ומחפשות בנות זוג‪ .‬לכל זוג צריך להיות מקור תורני ודילמה המתאימים‬
‫זה לזה‪.‬‬
‫דילמות‪:‬‬
‫ •אביו הזקן של אברהם נוטה למות‪ .‬בניו העומדים סביב מיטתו מתרשמים כי הוא מאד סובל‪ .‬אחד הרופאים זרק לעברם‬
‫הצעה‪ :‬מדוע לא תנתקו אותו מהמכשירים? כך תקצרו את סבלו‪ .‬בלאו הכי אין סיכוי שיקום מחוליו‪.‬‬
‫פסק הלכה‪:‬‬
‫ניתוק ממכונת הנשמה הוא איסור רציחה‪ .‬אך אם הוא מנותק ממילא‪ ,‬יש מתירים שלא לחברו בחזרה‪.‬‬
‫(הרב חיים דוד הלוי‪ ,‬תחומין‪ ,‬ב‪ ,‬תשמא‪ ,‬עמוד ‪ 297‬ואילך)‬
‫ •שירה למדה הרבה למבחן בחשבון‪ .‬בכל זאת‪ ,‬היא לא מצליחה לפתור את התרגילים‪ .‬לידה יושבת נעה וכותבת במרץ‪ .‬שירה‬
‫יכולה לראות את התשובות בקלות יחסית‪ .‬האם תעתיק?‬
‫פסק הלכה‪:‬‬
‫מה שנוגע ישירות לשאלתכם‪ ,‬יש כמובן איסור שקר ורמאות גם כשאינם מבחני כבוד‪ .‬כי תלמיד המעתיק הוא כפשוטו‬
‫משקר למוריו‪ ,‬והשקר הוא כידוע איסור חמור‪ ,‬עד שרבותינו התרחקו אפילו מדבר הנראה כשקר‪ .‬וכשמדובר במבחן כבוד‪,‬‬
‫הרי שנוסף על השקר‪ ,‬פוגע תלמיד זה בעצמו ובאישיותו‪ ,‬בכך שמועל הוא באמון שנתנו בו‪ .‬וכשחבר מרשה להעתיק‬
‫ממנו‪ ,‬אולי מתוך בושה או מתוך רצון שמירת יחסי חברות‪ ,‬גם הוא עובר על איסור של “מסייע בידי עוברי עבירה”‪.‬‬
‫(הרב חיים דוד הלוי‪ ,‬עשה לך רב‪ ,‬כרך ח‪ ,‬עמוד קסד)‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪79‬‬
‫שבט נווה‪ ,‬משחקים‪ ,‬משימות ושאר ירקות‬
‫ •נעמה מחכה בתור בחנות‪ .‬לפניה משתרך תור ארוך עמוס במוצרים‪ .‬היא מתלבטת אם לצאת ממקומה ולנסות להידחף‬
‫בהמשך התור‪.‬‬
‫פסק הלכה‪:‬‬
‫בעיקרון זה גזל זמן‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אם יש לה רק מוצר אחד‪ ,‬ולכל האחרים עגלה עמוסה‪ ,‬לעיתים אפשר לבקש לעקוף‬
‫את התור‪ ,‬ואנשים יסכימו‪.‬‬
‫ •דוד מוכרח ללוות סכום כסף‪ .‬שכנו אלון מוכן להלוות לו סכום של ‪ ,₪ 1000‬אך הוא דורש כי דוד יחזיר‬
‫לו‪ ,‬בהגיע מועד הפירעון סכום של ‪ .₪ 1050‬אלון לא שמע אל איסור ריבית‪ .‬האם דוד ילווה ממנו?‬
‫פסק הלכה‪:‬‬
‫גם על הלווה יש איסור ריבית‪ ,‬ולכן על דוד לחפש מלווה אחר‪.‬‬
‫(יורה דעה סימן קס)‬
‫ •אמא בישלה לשבת סיר מרק‪ .‬בזמן שבזקה תבלינים לתוך הסיר‪ ,‬נתנאל עמד על כיסא ומזג לעצמו חלב‬
‫לתוך כוס‪ .‬כמה טיפות חלב ניתזו לתוך הסיר‪ .‬מה יעשו במרק?‬
‫פסק הלכה‪:‬‬
‫חובה לשאול רב‪.‬‬
‫הערה‪ :‬לפי המתואר כאן‪ ,‬סביר להניח שבטל בשישים‪ .‬אך אם נפל על הסיר עצמו (ולא רק ישירות אל תוך המרק)‪ ,‬הסיר‬
‫יהיה טרף‪ ,‬ויצטרך הגעלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם יש במרק חתיכות בשר‪ ,‬פסק ההלכה יהיה מורכב יותר‪.‬‬
‫(שולחן ערוך יורה דעה‪ ,‬סימן צב)‬
‫ •רעות מפטפטת עם מספר חברות‪ .‬אחת הבנות מתחילה לדבר בגנותה של חברה מהכיתה (שאינה יושבת ִאתן) – מה שנקרא‬
‫לשון‪-‬הרע‪ .‬לא נעים לה להוכיח את חברותיה‪ .‬מה תעשה?‬
‫פסק הלכה‪:‬‬
‫אסור לה להישאר‪ ,‬אלא היא צריכה ללכת‪.‬‬
‫אם מסיבה כלשהי היא אינה יכולה ללכת‪ ,‬שתסתום באצבעותיה את אוזניה‪ .‬ואם גם זה אינה יכולה‪ ,‬אל תאמין‬
‫לסיפורים‪ ,‬שלא תהנה מהסיפור‪ ,‬ולא תראה בשום תנועה שניחא לה בסיפורי לשון הרע‪.‬‬
‫(חפץ חיים – שמירת הלשון‪ ,‬כלל ו סעיף ה)‬
‫מסכמים‪ :‬לתורה יש הדרכה לכל מצב בחיים‪ .‬אם לא יודעים מה התורה אומרת‪ ,‬צריך לברר‪.‬‬
‫‪3 .3‬מכינים עיגולים שעליהם כותבים את מעבירי התורה שבעל‪-‬פה‪ :‬משה‪ ,‬יהושע‪ ,‬זקנים‪ ,‬נביאים‪ ,‬אנשי הכנסת הגדולה‪,‬‬
‫זוגות‪ ,‬תנאים‪,‬‬
‫אמוראים‪ ,‬סבוראים‪ ,‬גאונים‪ ,‬ראשונים ואחרונים‪.‬‬
‫החניכות צריכות לסדר לפי הסדר ולהכין את שרשרת מסירת התורה‪.‬‬
‫מסכמים‪ :‬איך יודעים מה התורה אומרת? לומדים מרבנים ומספריהם של גדולי הדורות‪ .‬התורה עברה דרכם מדור לדור‪.‬‬
‫‪4 .4‬כל חניכה כותבת על פתק שם של ספר קודש שהיא מקבלת על עצמה ללמוד‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪80‬‬
‫שבט נווה‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫רעיונות לתערוכה‬
‫ישבנו‪ ,‬חשבנו‪ ,‬העלינו רעיונות‪,‬‬
‫פסלנו‪ ,‬הורדנו‪ ,‬החלטנו ‪ :‬כך לא מתאים! אחרת לא טוב!‬
‫מה כבר אפשר לעשות עם שניים‪ ,‬שלושה או ארבעה קירות?‬
‫כוכב עם שם לכל חניכה‪ ,‬כותרת יפה ומרהיבה‪,‬‬
‫שכל ההורים שיבואו לראות‪ ,‬ידעו מה הנושא ומי כאן המדריכות!‬
‫אם כן‪ ,‬מדריכות מקוריות יותר או פחות‪,‬‬
‫אספנו בעבורכן מספר רעיונות‪.‬‬
‫ ·נצייר ילדים יושבים על מטבעות זהב וכותבים‪ :‬״טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף״‪.‬‬
‫ ·נצייר עץ גדול עם כל השמות של החניכות ונכתוב על העץ‪“ :‬עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר‪”...‬‬
‫ ·נכתוב את הבית מההמנון של אריאל‪“ :‬תורת חיים חמדתנו‪ ,‬מפי עליון ניתנה‪ ,‬נצח היא נחלתנו‪ ,‬ממדבר מתנה”‪.‬‬
‫ ·נצייר את לוחות הברית ואנשים מזרמים שונים מעם ישראל מחזיקים בהם‪.‬‬
‫ ·נכתוב את השיר “קבעתי” של אהרון רזאל‪:‬‬
‫לקרוב רחוקים‬
‫אמרו לי‪ :‬סע לאלסקה פתח שם בית ֵ‬
‫אין לקב”ה יותר נחת מלראות את בניו האהובים שבים‬
‫אמרו לי‪ :‬לך לצמתים תחלק ספרונים‪ ,‬ותרקֹד בכבישים‬
‫זה ממש געוואלד לראות את כולם פתאום מחייכים‬
‫אמרו לי בוא עם גיטרה‪ ,‬הדלקנו נרות‪ ,‬יושבים ושרים‬
‫ניגונים‬
‫זה צו השעה‪ ,‬זה מה שהדור צריך ‪ -‬חוויות וריגושים‬
‫אמרתי להם‪ :‬אשריכם‪ ,‬מלאכת קדש כל מעשיכם‬
‫הרבה שליחים למקום‪ ,‬בטוחני שתמצאו את האיש הנכון‬
‫אבל אני קבעתי‬
‫את מושבי‬
‫פה בבית‬
‫המדרש‬
‫הציעו לי משרה של חזן בחו”ל‪ ,‬קהלה של אנשים‬
‫אמידים‬
‫הזדמנות נדירה ליצֹר קשרים ולהגיע לקהלים חדשים‬
‫כמעט נרשמתי לסדנא של “גוף ונפש”‪ ,‬מנחים מרתקים‬
‫שלשה מפגשים‪ ,‬ארבעה תשלומים‪ ,‬אתה חי חיים יותר‬
‫איכותיים‬
‫אבל אני קבעתי‬
‫את מושבי‬
‫פה בבית‬
‫המדרש‬
‫כל כך אוהב אני לטייל לארכה לרחבה של ארץ ישראל‬
‫אוירה מחכים‪ ,‬פרותיה מתוקים‪ ,‬וזה סימן לבוא הגואל‬
‫אבל אם תחפשו אותי אל תרחיקו נדוד‪ ,‬אני בסביבה‪,‬‬
‫אין כל חדש‬
‫פה אשב כי אוויתיה‪ ,‬אני כאן בבית המדרש בקשו‬
‫שאספר את סיפורי האישי‪ ,‬את דרכי אל עולם המצוות‬
‫לא קפצתי ממסוק לא ברחתי מהשבי‪ ,‬היו להם צפיות‬
‫אבל אני מוכן לזמר לספר את כל העליות והירידות‬
‫שעוברות עלי כל יום פה בבית המדרש‬
‫אבל אני קבעתי‬
‫את מושבי‬
‫פה בבית‬
‫המדרש נכון שזה וזה דברי אלוקים חיים‬
‫בצבא חזק צריכים את כל סוגי החיילים‬
‫אבל אני קבעתי את מושבי‬
‫בבית המדרש הישן כל יום אני נרגש‬
‫כל פעם מחדש‬
‫כשאל מקומי הקבוע נגש‬
‫פה בבית המדרש‬
‫אבל אני קבעתי‬
‫את מושבי‬
‫פה בבית‬
‫המדרש‬
‫נכון שזה וזה דברי אלוקים חיים‬
‫בצבא חזק צריכים את כל סוגי החיילים‬
‫אבל אני קבעתי את מושבי‬
‫בבית המדרש הישן‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪81‬‬
‫שבט נווה‪ ,‬תערוכה ויישום נושא‬
‫מוצגים‬
‫ •תמונות של רבנים לומדים‬
‫ •יד מצביעה על ספר תורה עם הכיתוב ״וזאת התורה״‬
‫ •להניח בובות של ילדים לומדים (אפשר‪ :‬לגו‪ ,‬פלימוביל‪ ,‬קרטון‪ ,‬פלסטלינה‪ )...‬ועליהם להעמיד גלובוס‬
‫עם הכיתוב “אין העולם עומד אלה על הבל פיהם של תינוקות של בית רבן” (פרוש לפסוק “מפי עוללם‬
‫ויונקים יסדתה עז”)‬
‫רעיונות למופע‬
‫ ·לבצע את השירים‪:‬‬
‫“קבעתי”‪“ ,‬דעתי עליה”‪ .‬אהרון רזאל‬
‫“ישראל והאומות” אברהם פריד‬
‫“אשריכם תלמידי חכמים” חסידי‬
‫ ·רעיון להצגה‪:‬‬
‫ילדה שאומרת‪ :‬״נמאס לי ללמוד תורה‪ ,‬נביא וכולי‪ ,‬זה משעמם‪ ,‬זה לא עוזר לי‪ ”.‬הילדה הולכת לישון ובחלומה מבקרים‬
‫אותה דמויות מהעבר המספרות לה כיצד מסרו את נפשם בשביל ללמוד תורה‪( .‬רבי עקיבא‪ ,‬יהודים בברית המועצות‬
‫הקומוניסטית‪ ,‬יש סיפור על הרדב”ז‪ :‬אביו מכר את התנור הביתי כדי שיוכל לשלם למלמד של הרדב”ז (זה היה ברוסיה‬
‫הקרה)‪.‬‬
‫יישום נושא‬
‫אין כמו גיל הנערות לעשות דברים‪ .‬זה עכשיו התוודענו לכוחות החזקים שבנו‪ ,‬לייחודיות של אישיותנו‪ .‬אין עלינו עול של‬
‫משפחה ופרנסה‪ .‬אלו השנים לקחת את האידאלים ו”לחיות אותם” ואם לא עכשיו – אימתי?‬
‫ ·נתרים לישיבה של לומדי תורה‪.‬‬
‫ ·נקיים לכל הסניף ערב לימוד‪ ,‬או ערב לימוד לאימהות ובנות‪.‬‬
‫ ·נלמד לפני כל פעולה ומפקד בחודש ארגון הלכה או עניין מפרשת שבוע‪ .‬אפשר לקיים בין החניכות תורנות של העברת‬
‫הלימוד‪.‬‬
‫ ·נכין שלט גדול‪“ :‬תורת חיים בעוז” ונתלה במקום מרכזי‪.‬‬
‫ ·נקיים לימוד משותף עם שבט אחר‬
‫ ·נוציא דף עם דבר תורה וחידות על פרשת השבוע‪.‬‬
‫ ·נארגן לימוד בחופשים שונים‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪82‬‬
‫שבט נווה‬
‫להוסיף עומק‬
‫ּצּורה נִ ְפלָ ָאה‪ַ ,‬עד ֶשׁנִ ְּתיַ ֵשּׁב כָ ּל כָ ְּך יָ ֶפה ְבּעֹולַ ם ַה ַמ ֲּע ֶשׂה‪,‬‬
‫ּׁשּוטים‪ ,‬יִ ְר ֶאה ֵאיְך יֵ ֵרד ָהאֹור ָה ֶעלְ יֹון ְב ָ‬
‫ּּתֹורה‪ִ ,‬ב ְּד ָב ִרים ְפ ִ‬
‫ׁעֹוסק ַב ָ‬
‫כְ ֶּש ֵ‬
‫ש ִׁביל ַה ְמ ֻק ָדּׁש ֶשׁל אֹור‬
‫ּנֹוב ִעים ִמ ְמּקֹור ק ֶֹדׁש ַה ֳק ָּד ִשׁים ַה ְמּלֵ ִאים ַעל יְ ֵדי ַה ְ ּ‬
‫וְ יַ ְר ִחיב לְ ָבבֹו ַעל ַהיְ ָקר ַהגָ ּדֹול ַהזֶ ּה וְ עֹז ַה ַחיִ ּים ַהלָ ּלּו‪ַ ,‬ה ְ‬
‫אֹותּיֹות‪ְ ,‬ב ִּמנְ ָהגִ ים‪ְ ,‬ב ַּמ ֲע ִשׂים‪ְ ,‬ב ִּדינִ ים‪ְ ,‬ב ִּפלְ ּפּולִ ים‬
‫יִ ְש ָׂר ֵאל ְבּכָ ל ָהעֹולָ ם כֻ ּּלֹו‪ ,‬וְ יֵ ַדע ָבּרּור ֶש ָׁהאֹור ַהזֶ ּה‪ַ ,‬ה ְמ ֻצ ְמ ָצם כָ ּל כָ ְּך ְב ֵּתיבֹות ְּוב ִ‬
‫רֹומם ִמכָ ּל ֵאלֶ ּה‪ִּ ,‬ומ ְת ַר ֵחץ ּבֹו‪ִּ ,‬ומ ְש ַׁת ַּע ְש ִׁעים ֵהם יַ ַחד‪ ,‬וְ אֹור ֵחי ָהעֹולָ ִמים ִמ ְת ַמלֵ ּא זִ יו‬
‫ִּוב ְס ָברֹות‪ּ ,‬פֹוגֵ ׁש הּוא ֶאת ָהאֹור ָה ֶעלְ יֹון ַה ְמ ָ‬
‫ׁעֹושׂה ָשׁלֹום ְב ָּפ ַמלְ יָ א ֶשׁל ַמ ְעלָ ה ְּוב ָפ ַמלְ יָ א ֶשׁל‬
‫ּּתֹורה לִ ְש ָׁמּה‪ֶ ,‬ש ֶ‬
‫עֹוסק ַב ָ‬
‫ישׁה ַה ְת ִּמ ִידית ַהזֹּאת‪ֶ ,‬ש ָׁב ָּאה ִמכֹ ַּח ָה ֵ‬
‫וְ עֹנֶ ג גָ ּדֹול ֵמ ַה ְפּגִ ָ‬
‫ַמ ָטּה ‪.‬‬
‫(אורות התורה‪ ,‬פרק ב פסקה ג)‬
‫ּצּור ָתּה ָה ֶעלְ יֹונָ ה‪,‬‬
‫ּתֹורה‪ְ ,‬ב ָ‬
‫רֹומם לְ ַר ְעיֹונֹות ֶעלְ יֹונִ ים‪ַּ ,‬ומ ְת ִאים ֶאת ְד ָּרכָ יו ַעל ִפ ֶּיהם‪ְ ,‬ב ַּמ ֲע ַמ ֵקּי רּוחֹו‪ ,‬הּוא ָבּא לְ שֹ ֶׁרׁש ַה ָ‬
‫כְ ֶּש ָׁה ָא ָדם ִמ ְת ֵ‬
‫תֹורה ֵאינֶ ּנּו ְד ַּבר ִחּדּוׁש ֶא ְצלֹו‬
‫לֹומד ִמ ְפ ָּר ֵטי ָ‬
‫ֶש ְׁמּגַ ָמ ָּתּה ִהיא לְ ָה ִרים ֶאת ָהעֹולָ ם לְ ֶעלְ יֹונִ ּיּותֹו ַה ְמ ֻע ֶת ֶּדת לֹו‪ִּ ,‬ומ ֵמּילָ א כָ ּל ַמה ֶשּׁהּוא ֵ‬
‫ּתֹור ָתם ִמ ְש ַׁת ֶּמ ֶּרת” ‪.‬‬
‫כִ ּי ִאם כְ ּמֹו ַהזְ כָ ָּרה לְ ַמה ֶשּׁיֵ ּׁש כְ ָּבר ְ ּבכֹחֹו‪ ,‬וְ זֶ הּו סֹוד ִ"מּתֹוְך ֶש ֲׁח ִס ִידים ֵהם ָ‬
‫(אורות התורה פרק ו פסקה ד)‬
‫האדם הישר צריך להאמין בחייו‪ ,‬כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו‪ ,‬שהם טובים‬
‫וישרים ושהם מוליכים בדרך הישרה‪ .‬התורה צריכה שתהיה נר לרגלו‪ .‬שעל ידה יראה את המקום ששם הטעות עלולה‪,‬‬
‫שלפעמים תתע הנפש בתהו לא דרך‪ .‬אבל המעמד התמידי צריך להיות הבטחון הנפשי‪ .‬האיש הישראלי מחויב להאמין‪,‬‬
‫שנשמה אלוהית שרויה בקרבו‪ ,‬שעצמותו כולה היא אות אחת מן התורה‪ ,‬ואות מן התורה היא עולם מלא‪ ,‬ההולך ומתרבה‬
‫לאין שיעור‪ ,‬כי אפילו להתפשטות הרוחנית של גרגר חול אחד גם כן אין מידה וקצב‪ ,‬ולא יכילו שנות האדם לבאר את כל‬
‫המון החוקים‪ ,‬המיוסדים בחכמה ומשולבים בדעה ובגבורה נוראה שבקרבו‪ .‬וקל וחומר העם צריך בכללו להאמין באמונה‬
‫בהירה ונלהבת מאוד בחייו בנטיותיו וללכת בהם בבטחה‪ ,‬אז ידע איך משתמשים לאורה של תורת חיים‪.‬‬
‫(אורות התורה פרק יא פסקה ב)‬
‫התורה מזככת את המדות ואת כל התכונות הגופניות והנפשיות‪ ,‬מפני שעל ידי עסק התורה מתקפלת כל הנפשיות כולה‬
‫לאוצר החיים של מקור היושר החי האלהי‪ ,‬שהוא שורש התורה‪ ,‬ועל ידי שהייתם של הענפים במקורם העליון קונים הם‬
‫שם את הטבע העליון והקדוש של עצמיותם על פי יסוד מקורם האלהי‪ ,‬ואח"כ בשובם להתפשט בגוף‪ ,‬ולפעול את פעולת‬
‫החיים‪ ,‬הרי הם שבים בשפע רב של אצילות ועדינות עליונה‪ ,‬והתוצאות המעשיות והמהותיות שלהן מתברכות ומתעדנות‪.‬‬
‫הלא כה דברי כאש נאם ד’‪.‬‬
‫(אורות התורה פרק יא פסקה ו)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪83‬‬
‫שבט מעוז‬
‫‪-‬בית המקדש‪-‬‬
‫מרכז הצדק והיושר העולמי‬
‫שבט מעוז‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫מרכז היושר והצדק העולמי‬
‫מטרת הפעולה‬
‫החניכות יזהו את בית המקדש כמרכז האמת בעולם‪.‬‬
‫עזרים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•תלבושות‬
‫•בובות‬
‫•קוביות‬
‫•אביזרי משחק‬
‫•כסאות וכדומה‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬משחק ‪ -‬נכון ‪ /‬לא‪-‬נכון‬
‫נשחק עם החניכות במשחק נכון ולא‪-‬נכון‪.‬‬
‫הוראות המשחק‪ :‬חניכה אחת תצא מהחדר‪ .‬בזמן שהיא בחוץ‪ ,‬נסביר לשאר החניכות שכאשר החניכה שבחוץ תשוב‪ ,‬כל‬
‫חניכה תאמר על עצמה עובדה ייחודית ויוצאת דופן‪ .‬חצי מהחניכות יאמרו על עצמן עובדה שאינה נכונה‪ ,‬והחצי האחר‬
‫יאמרו על עצמן עובדה נכונה‪.‬‬
‫נכניס את החניכה שיצאה‪ ,‬ונפתח בסבב שבו כל חניכה תאמר עובדה‪ .‬החניכה היוצאת תצטרך לזהות אלו עובדות נכונות‪.‬‬
‫בסיום הסבב נגלה לה במה צדקה‪ ,‬ונבדוק כמה משפטים הצליחה לזהות נכון‪.‬‬
‫לאחר מכן נוציא חניכה נוספת ונחזור על המשחק‪ .‬המטרה היא להצליח לנחש באשר לכמה שיותר עובדות‪ ,‬אם הן נכונות‬
‫או לא‪.‬‬
‫לקראת סיום המשחק‪ ,‬נוציא חניכה נוספת‪ ,‬ונבקש מהחניכות לומר משפטים שאפשר לראות באופן מוחשי אם הם נכונים‪,‬‬
‫לדוגמה‪" :‬אני לובשת חצאית ג'ינס"‪" ,‬יש לי שיער שחור"‪ .‬באופן זה המשחק מאבד את העניין שבו‪.‬‬
‫נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ •מה קרה למשחק?‬
‫ •מדוע לא היה ספק באשר למשפטים בסבב האחרון?‬
‫תשובה‪ :‬בסבב האחרון היה אפשר לראות את האמת‪ ,‬האמת ניצבה באופן בהיר מול העיניים שלנו‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬סיפור‬
‫נספר לחניכות על ניסוי מעניין שנערך בארה"ב‪:‬‬
‫“פרופסור דן אריאלי מאוניברסיטת ‪ MIT‬שבארה"ב (נולד בארה"ב‪ ,‬גדל בישראל ולבסוף חזר לארה"ב‪ ,‬שם הוא פרופסור‬
‫לכלכלה התנהגותית ולמקצועות נוספים)‪ ,‬כתב ספר ושמו‪" :‬לא רציונלי ולא במקרה"‪ ,‬על ההתנהגות שבה אנחנו בוחרים‬
‫מבלי לשים לב‪ ,‬וההשפעה שלה בעיקר על ההוצאות הכספיות שלנו‪.‬‬
‫אחד המחקרים המובאים בספר היה על מידת הישרות‪ .‬נתנו לסטודנטים מבחן אינטליגנציה והבטיחו להם שתמורת ציון‬
‫גבוה הם יקבלו סכום כסף‪ .‬הסטודנטים ענו על המבחן‪ ,‬והתוצאה הממוצעת הייתה ‪ 3.1‬תשובות נכונות לסטודנט‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬חולק המבחן שוב לסטודנטים אחרים‪ ,‬והפעם‪ ,‬הסטודנטים קיבלו בסוף המבחן דף תשובות‪,‬‬
‫והתבקשו לבדוק את המבחנים שלהם‪ ,‬בלי שנלקח מהם המבחן המקורי!‬
‫מובן שממוצע התוצאות של הסטודנטים "עלה פלאים"‪ ,‬והם ענו מעל חמש תשובות נכונות בממוצע‪,‬‬
‫על‪-‬פי הציונים שנתנו לעצמם‪.‬‬
‫בשלב השלישי‪ ,‬ניתן לקבוצת סטודנטים שלישית אותו מבחן עם דף תשובות בסופו‪ .‬אבל הפעם‪,‬‬
‫התבקשו הסטודנטים‪ ,‬לפני תחילת הבחינה‪ ,‬לרשום מזיכרונם את עשרת הדיברות‪.‬‬
‫לאחר מכן ניגשו הסטודנטים למבחן‪.‬‬
‫התוצאה הייתה מופלאה‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪86‬‬
‫שבט מעוז‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫למרות שגם כאן יכלו הסטודנטים לרמות‪ ,‬ממוצע הציונים שלהם היה שלוש תשובות נכונות‪ .‬כלומר‪ ,‬על‪-‬פי הממוצע הם‬
‫כלל לא רימו‪ ,‬וזאת למרות שאיש מהם לא הצליח לזכור את כל עשרת הדיברות!‬
‫המסקנה שאליה הגיעו החוקרים‪ ,‬הייתה שכאשר נזכרים הנבחנים בערכי מוסר משמעותיים‪ ,‬הפיתוי שלהם לרמות פוחת‪,‬‬
‫והם אינם מרמים‪”.‬‬
‫נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ ·האם לדעתכן אפשר לתקן בדרך דומה את כל העולם מבחינת מוסר ויושר ?‬
‫נסכם‪ :‬בשלב א ראינו שיש מקרים בהם האמת ניצבת מול עיננו באופן מוחשי‪ .‬בשלב ב ראינו שכאשר אמות ברורות של‬
‫אמת ומוסר ניצבות מול העיניים – זה משפיע על ההתנהגות בפועל‪.‬‬
‫שלב ג‪ :‬מרכז היושר והצדק העולמי‬
‫נכריז כי בעקבות ההבנות שהבנו משלב א ו‪-‬ב‪ ,‬אנו רוצים להקים את "מרכז האמת והצדק העולמי"‪ .‬המרכז יעזור לנו לכוון‬
‫את העולם ולקדם אותו לעידן של אמת וצדק‪.‬‬
‫נחלק את החניכות למספר קבוצות‪ ,‬נציב אביזרים שונים באמצע החדר (תלבושות‪ ,‬בובות‪ ,‬קוביות וכולי) ונבקש מכל קבוצה‬
‫לחשוב כיצד הייתה בונה את המרכז‪ .‬המטרה היא להציב את האמת והצדק מול העיניים כך שישפיעו על כל העולם לנהוג‬
‫לפיהם‪.‬‬
‫נשאל את החניכות שאלות מכוונות‪:‬‬
‫ ·היכן כדאי להקים את המרכז? האם כדאי להקים מרכז וירטואלי או ממשי?‬
‫ ·מה תשימו במרכז שיעורר את כולם לראות את האמת מול העיניים ולפעול על פיה?‬
‫ ·כיצד המרכז ייגע בלבות האנשים ויעורר אותם?‬
‫נקדיש כמה דקות להכנה‪ .‬כל קבוצה תקים את דגם‪-‬המרכז המקורי ביותר מהחומרים הנמצאים בחדר‪ ,‬לאחר מכן כל קבוצה‬
‫תציג את דגם‪-‬המרכז שהכינה‪.‬‬
‫בסיום ההכנה נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ ·האם ישנם אנשים בעולם שרוצים ושואפים להקים מרכז כזה?‬
‫ ·כיהודים‪ ,‬מה תפקידנו הייחודי במרכז כזה?‬
‫נשמע את התשובות‪.‬‬
‫נקריא את תיאור מרכז האמת והצדק העולמי‪ ,‬כפי שנכתב לפני כמאה שנה‪:‬‬
‫“כשהנשמות טהורות‪ ...‬כשהשקיקה לצדק‪ ,‬ליושר‪ ,‬לאמת‪ ,‬לקדושה עליונה ולטהרת החיים ‪ -‬היא קבועה‪ ,‬אז‪ ...‬עומד‪ ...‬בית‬
‫המקדש על משפטו‪ ,‬וסדרי עבודותיו מקשרים‪ ...‬את הזמן אל הנצח‪ ,‬והכל עולה באחדות שלמה‪ ...‬אבל עתה בעוונותינו‪,‬‬
‫חרב בית המקדש‪ ,‬כשהחיים נתדלדלו‪ ,‬ואור הקודש שבהם הועם‪ ,‬אי אפשר שאור הקודש יזרח בגילויו‪ ...‬נעוצה כאן‬
‫השפלה של ההפסקה‪ ,‬של הארעיות של הזרחת הקדושה בעולם‪ ,‬ואי אפשרותה של ההמשכה התמידית באין הפסק‪ .‬חרב‬
‫בית המקדש ובוטל התמיד”‪.‬‬
‫(עולת ראיה חלק א‪" ,‬ועתה בעוונותינו חרב בית המקדש ובוטל התמיד"‪ ,‬בסוף קרבנות)‬
‫לאחר הקריאה‪ ,‬נסביר כי את הקטע שקראנו כתב הרב קוק זצ"ל על בית המקדש‪.‬‬
‫נסכם ונסביר‪ :‬בית המקדש הוא מרכז של צדק‪ ,‬יושר ואמת בעולם‪ ,‬בית המקדש הוא כמו זרקור המציב את האמת והצדק‬
‫מול העיניים ומשפיע על העולם כולו לפעול על פי המוסר והאמת‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪87‬‬
‫שבט מעוז‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫קריה נאמנה‬
‫מטרת הפעולה‬
‫החניכות יבררו את הקשר בין בית המקדש ובין מידת האמת‪ ,‬ואת הדרך לבניין המקדש‪.‬‬
‫עזרים‬
‫ ·מראה גדולה‪ ,‬בובות קטנות‬
‫ ·חפצים – חוט אדום וחוט לבן‪ ,‬תמונת ארון (נספח ‪ ,)1‬שרשרת עם תליון מרובע או חרוז דומה לאבן יקרה‪ ,‬פטיש‬
‫ ·צ'ופר‪ :‬מראות קטנות כמספר החניכות‪.‬‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬בעקבתא דמשיחא – האמת נעדרת‬
‫נניח במרכז החדר מראה גדולה וסביבה בובות קטנות (אפשר מלגו)‪ .‬נקריא את הפסוק "מי יעלה בהר ה'‪ ,‬ומי יקום במקום‬
‫קודשו נקי כפיים ובר לבב‪ ,‬אשר לא נשא לשווא נפשי ולא נשבע למרמה" (תהילים כד)‬
‫נבקש מהחניכות לחשוב על דמות אמת שהן מכירות‪ .‬דמות שיכולה לעמוד מול המראה ולומר על עצמה כי על‪-‬פי הפסוק‬
‫היא ראויה לעלות בהר ה'‪ .‬נכוון את החניכות לחשוב על אנשים מכל התחומים‪ :‬פוליטיקה‪ ,‬משפחה‪ ,‬רבנים‪ ,‬אנשים‬
‫מהשכונה ועוד‪.‬‬
‫נערוך סבב שבו כל חניכה תשתף את השבט בדמות שבחרה‪ ,‬כל חניכה תיקח בובה קטנה‪ ,‬תציב אותה מול המראה ותסביר‬
‫מיהי ומדוע בחרה אותה‪.‬‬
‫בסיום הסבב נשאל‪:‬‬
‫ ·האם היה לכן קל למצוא דמויות של אנשי אמת?‬
‫ ·האם המציאות שלנו היום היא מציאות של אמת?‬
‫נסביר שאנחנו נמצאים היום ב'עקבתא דמשיחא' – התקופה שלפני בוא המשיח‪ ,‬התקופה שבה חשים את עקביו‪.‬‬
‫חכמנו זיכרונם לברכה אמרו שבתקופה זו תהא האמת נעדרת‪ .‬לכן קשה לבטוח ולגלות אמון‪( .‬לדוגמה‪ :‬פרסומות‪ ,‬מציאות‬
‫וירטואלית שאפשר להמציא בה דברים‪ ,‬חוסר יושר בפוליטיקה ועוד)‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬על בית המקדש השלישי נאמר שהוא כנגד מידת האמת‪ ,‬דווקא מתוך הבלבול של ימות ה "עקבתא דמשיחא"‬
‫אמתית היא גאולה שמתקיימת לנצח‪ .‬בית המקדש השלישי‪ ,‬שיהיה כנגד מידת האמת –‬
‫האמתית‪ .‬גאולה ִ‬
‫תגיע הגאולה ִ‬
‫יתקיים לעד בעזרת‪-‬השם‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬מרוץ קבוצות‬
‫נחלק את החניכות למספר קבוצות‪ .‬נסביר לחניכות כי כעת נציג חפצים שונים שמבטאים את האמת והצדק בבית המקדש‪.‬‬
‫כל קבוצה תשלח נציגה למדריכה ותקבל את החפץ הראשון‪ ,‬הנציגה תחזור לקבוצה וחניכות הקבוצה יחשבו יחד כיצד‬
‫החפץ קשור לבית המקדש ואיך הוא מבטא את מידת האמת במקדש‪ .‬קבוצה שתהיה לה תשובה או השערה‬
‫תחזור למדריכה ותקבל את החפץ הבא‪ .‬הקבוצה שתסיים ראשונה למצוא את הקשר של כל החפצים למקדש‬
‫ולאמת – היא הקבוצה המנצחת‪.‬‬
‫נסביר לחניכות שיכולים להיות קשרים שונים ותשובות שונות‪ ,‬וכל קבוצה יכולה לחשוב על חיבור אחר‪.‬‬
‫החפצים‪:‬‬
‫ •חוט אדום וחוט לבן‪ :‬חוט השני (מראה מול העיניים את הקשר בין ישראל ובין הקדוש ברוך הוא – האם‬
‫החטאים כופרו‪ ,‬משקף את הקשר באמת)‪.‬‬
‫ •תמונת ארון (נספח ‪ :)1‬ארון הברית (בתוכו עשרת הדברות‪ -‬מכוונות לאמת וצדק‪ ,‬מצב הכרובים משקף מול העיניים את‬
‫האמתי)‪.‬‬
‫מצב הקשר בין ישראל ובין הקדוש ברוך הוא – חושף את הקשר ִ‬
‫ •שרשרת עם תליון מרובע‪ /‬חרוז דומה לאבן יקרה‪ :‬אורים ותומים (חושפים את דבר ה' – את האמת בכל נושא‪ :‬בהכרעות‬
‫חשובות‪ ,‬במשפט ועוד)‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪88‬‬
‫שבט מעוז‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫ •פטיש‪ :‬הסנהדרין‪ ,‬בית המשפט (מטרת הסנהדרין‪ :‬לדון דין אמת ולהוציא את הצדק לאור‪ ,‬הסנהדרין יכולה לדון דיני‬
‫נפשות רק בבית‬
‫המקדש כי רק שם מתגלית האמת בטהרתה)‬
‫בסיום המרוץ נשאל‪:‬‬
‫ ·כיצד היווה בית המקדש מרכז של אמת וצדק?‬
‫ ·מה המיוחד בבית המקדש? מה גרם לאנשים להתעורר לעבודת ה'‪ ,‬לקדושה ולחיים של אמת וטהרה?‬
‫בית המקדש מבטא את הקשר לקדוש ברוך הוא‪ ,‬דרך העבודה בבית המקדש כל אדם מתחבר ומגלה את הקשר שלו לקדוש‬
‫ברוך הוא‪ .‬כשהקשר הזה ניצב מולנו בצורה מוחשית‪ ,‬הלב מתעורר לחיים של אמת וטהרה‪.‬‬
‫שלב ג‪ :‬להיות איש אמת‬
‫נחלק לחניכות את המקור המצורף (נספח ‪ )2‬ונקרא אותו יחד‪ .‬המקור קצת ארוך‪ ,‬כדאי לעצור לאחר כל פסקה‪ ,‬לראות מה‬
‫החניכות הבינו ולחבר לדברים שעליהם דברנו בשלבים הקודמים‪.‬‬
‫נסביר‪ :‬בית המקדש הוא האידיאל שאליו כולנו שואפים‪ .‬כדי לקרב את בניין המקדש נדרש מאתנו לדבוק באמת ולהיות‬
‫נאמנים לדרכנו‪ .‬אם נהיה כאלה – נוכל להגשים את שאיפותינו‪.‬‬
‫נחלק לחניכות מראות קטנות ונבקש מהן לחשוב בבית על דבר קטן שבו הן רוצות לבטא את האמת ולקרב את הגאולה‪ .‬כל‬
‫חניכה תחשוב על משהו קטן שהיא רוצה לקבל על עצמה ותכתוב אותו מאחורי המראה‪ ,‬בכל פעם שתסתכל במראה תיזכר‬
‫במטרה שלה‪ ,‬לדבוק באמת ולקרב את בניין בית המקדש‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪89‬‬
‫שבט מעוז‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫נספחים‬
‫תמונת ארון‬
‫נספח ‪:1‬‬
‫נספח ‪:2‬‬
‫אמרו חכמינו ז"ל‪ ,‬שאחד הדברים המאפיינים את הדור של עקבתא דמשיחא – דור שבן דוד בא בו ‪ -‬הוא‪ ,‬שתהיה‬
‫"האמת נעדרת"‪ .‬כלומר‪ ,‬בדור הזה יתפשט השקר בעולם‪ .‬השקר יהיה לגיטימי כאילו כך הוא סידורו של העולם‪.‬‬
‫אנשים לא יאמרו אמת‪ ,‬לא יהיו אמינים‪ ,‬יבטיחו ולא יקיימו‪ .‬יבטיחו בלי כוונה לקיים את הבטחותיהם‪ .‬הקלקול‬
‫הזה הוא כמובן הרסני‪ ,‬הוא ימוטט את הבסיס של הקיום הציבורי‪ ,‬הפוליטי והחברתי‪ .‬לא יהיה אמון במנהיגים‪,‬‬
‫לא יהיה על מי להישען‪ ,‬לא יהיה במי לבטוח‪.‬‬
‫‪...‬אמרו חכמים‪ ,‬בית‪-‬המקדש הראשון כנגד אברהם אבינו‪ ,‬בית‪-‬המקדש השני כנגד יצחק אבינו‪ ,‬ובית‪-‬המקדש‬
‫השלישי כנגד יעקב אבינו‪ .‬יעקב מידתו מידת האמת‪ ,‬שנאמר‪" :‬תתן אמת ליעקב"‪ .‬כיון שזו היתה מידתו‪ ,‬נאמר‬
‫עליו (תענית ו')‪" :‬יעקב אבינו לא מת”‪.‬‬
‫אמ־‬
‫זו המהות של הגאולה העתידה‪ ,‬אשר תהיה גאולה שלמה ‪,‬נצחית‪ ,‬שלא תהיה אחריה גלות‪ .‬תהיה זו גאולה ִ‬
‫תית‪ .‬לפני הגאולה ‪ -‬כדברי חכמינו ‪ -‬יהיה משבר של קיצוניות הפוכה‪ .‬זהו שבר שיבוא על‪-‬מנת להכין את‬
‫הגאולה השלמה‪.‬‬
‫זה גם עניינו של כל אדם מישראל החפץ לעסוק בקירוב הגאולה‪ :‬ללכת נגד הזרם‪ ,‬להיות איש אמת‪ ,‬לא לשנות‬
‫בדיבורו‪ .‬שיהיה הן שלו הן ולאו שלו לאו‪ ,‬גם בפן האישי גם בפן הציבורי וגם בפן הפוליטי‪.‬‬
‫אנשי אמת הם שיהיו השותפים להנהגת ישראל לגאולתו ופדות נפשו‪.‬‬
‫(הרב זלמן מלמד "בעיקבתא דמשיחא האמת נעדרת")‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪90‬‬
‫שבט מעוז‬
‫משחקים‪ ,‬משימות‬
‫ושאר ירקות‬
‫מדריכות יקרות‪ ,‬ערכנו בעבורכן שתי פעולות מאלף ועד תו‪ .‬את הכנתו של שאר המערך השארנו לכן‪ .‬את הנושא השבטי‬
‫אפשר להקיף מזוויות נוספות‪ ,‬אפשר להעלות רעיונות נוספים ואפשר לפתח דיונים שונים‪ .‬לאן "ילך" המערך הזה? זו כבר‬
‫ההחלטה שלכן‪ .‬קיבצנו בשבילכן מספר רעיונות למשחקים ולמשימות‪ .‬היצירתיות והמרץ שבהם התברכתן‪ ,‬יסייעו לכן‬
‫לבנות מהמקבץ שלפניכן פעולות נוספות‪.‬‬
‫חפש את המטמון‪:‬‬
‫נכין מראש פתקים ובהם חידות ציורים או כתבי חידה המתארים כלים בבית המקדש‪ .‬נטמין את הפתקים במקומות שונים‬
‫ונחלק את החניכות לשתי קבוצות‪ .‬החניכות יצאו לחפש את הפתקים ולפתור את החידות‪ .‬במקום האחרון נטמין תמונה של‬
‫בית המקדש‪ ,‬נדון עם החניכות‪:‬‬
‫ ·כיצד נוכל לקרב את בניין בית המקדש?‬
‫ ·האם יש בידינו רק להוסיף זכויות או גם לפעול בצורה מעשית למען בניין המקדש?‬
‫חבילה עוברת‪:‬‬
‫נכין משחק חבילה עוברת‪ ,‬על החבילה נדביק פתקים שנרשום עליהם משימות שקשורות לנושאי החודש – בית המקדש‬
‫ואמת‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫ ·הגידי שמות של חמישה מכלי המקדש או של שלושה קרבנות‪.‬‬
‫ ·עשי מעשה טוב שיקרב את בניין המקדש‪.‬‬
‫ ·חברי בין כל אחד מהאבות למידה המתאימה לו (אברהם‪-‬חסד‪ ,‬יצחק‪-‬גבורה‪ ,‬יעקב‪-‬אמת)‪.‬‬
‫ ·ספרי על מקרה בו אמרת את האמת למרות שהיה קשה לך לעשות זאת‪.‬‬
‫בתוך החבילה נטמין מחזיקי מפתחות או צ’ופרים בצורת בית‪-‬המקדש‪ ,‬נכתוב עליהם‪‘ :‬בציפייה לבניין אריאל!’‬
‫נשחק עם החניכות במשחק ובסיומו נחלק את הצ’ופרים‪ .‬בשבת אפשר לחבר את העיתונים עם גומיות או חבל‪.‬‬
‫לימוד‪:‬‬
‫נחלק את החניכות לארבע קבוצות‪ ,‬כל קבוצה תלמד על ביטוי אחד של אמת בבית המקדש (לדוגמה‪ :‬סנהדרין‪ ,‬אורים‬
‫ותומים‪ ,‬חוט השני‪ ,‬ארון הברית‪ ,‬ווידוי על הקורבנות וכדומה)‪.‬‬
‫לאחר מכן ניצור קבוצות חדשות‪ ,‬כאשר בכל אחת מהקבוצות תהיינה ארבע חניכות – חניכה אחת מכל קבוצת מקור‪ .‬כל‬
‫חניכה תציג בפני הקבוצה החדשה משהו מתוך מה שלמדה‪.‬‬
‫מקום המקדש‪:‬‬
‫נציג לפני החניכות תמונה של הר הבית‪ .‬נבקש מהם לשבץ בתמונה פתקים קטנים עם שמות מקומות בהר וסביבותיו‪ :‬רחבת‬
‫הכותל‪ ,‬אבן השתייה (מתחת לכיפת הזהב)‪ ,‬שערי חולדה (בכותל הדרומי)‪ ,‬שער הרחמים (בכותל המזרחי של ההר)‪ ,‬מקום‬
‫ההיכל (מכיפת הזהב לכיוון מזרח) ‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪91‬‬
‫שבט מעוז‪ ,‬משחקים‪ ,‬משימות ושאר ירקות‬
‫נסכם בכמה נקודות שראוי להקדיש להן שימת לב‪:‬‬
‫ ·המקום הקדוש ביותר בעולם הוא אבן השתייה – מקום קודש הקודשים‪ .‬הכותל שבו אנו מתפללים הוא חלק קטן‬
‫מהחומה המקיפה את הר הבית‪.‬‬
‫ ·כשמתפללים בכותל צריך להפנות את הפנים לכיוון מקום קודש הקודשים‪ ,‬דהיינו לא לכיוון הכותל עצמו (כיוון מזרח)‬
‫אלא לכיוון צפון‪-‬מזרח (לעמוד באלכסון)‪.‬‬
‫ ·היותו של הכותל מרכז התפילה של רבבות אלפי ישראל הוא מצב זמני‪ ,‬אנו מייחלים ליום שבו יבנה המקדש – הנקרא‬
‫גם בית תפילה לכל העמים‪.‬‬
‫ ·במצב הנוכחי שבו הערבים עושים בהר כבתוך שלהם‪ ,‬ומעלימים בו כל זכר למקדש‪ ,‬יש שקר גדול‪ ,‬יהי רצון שנזכה‬
‫לגילוי האמת במהרה בימינו‪.‬‬
‫סיפור‪:‬‬
‫איש האמת‬
‫היה היו מלך ומלכה חשוכי ילדים‪ .‬התפללו ועשו ככל יכולתם‪ ,‬אבל מהשמיים לא הסתייע‪ .‬בלית ברירה פנו ליועץ הממלכה‬
‫והלה ייעץ מה שייעץ והמלך אכן עשה כדבריו‪.‬‬
‫מיד לאחר ששמע את העצה הורה המלך לאסוף את כל ילדי הממלכה בשביל לבחור מתוכם מי יהיה הבן המאומץ – כלומר‪:‬‬
‫המלך הבא‪.‬‬
‫ביום המיועד הגיעו כל ילדי הממלכה בלוויית הוריהם לכיכר העיר והמלך הודיע להם כי עומדת להתקיים תחרות בין כולם‬
‫לבחירת יורש העצר החדש לממלכה‪.‬‬
‫שאלו כולם ‪" :‬מה עלינו לעשות?" השיב המלך‪" :‬פשוט מאוד הנה אנו מחלקים לכם עציצים‪ ,‬דשן ואדמה‪ .‬כל ילד יקבל‬
‫זרע ויהיה עליו לזרוע אותו בעציץ‪ ,‬לטפל בו ולטפח אותו‪ .‬בתום שלושה חודשי טיפול על כל ילד להגיע עם השתיל החדש‬
‫שלו לכיכר העיר‪ .‬המלך יבחן ויראה מי הצליח יותר מכולם בעבודה זו‪.‬‬
‫כל ילד קיבל את העציץ‪ ,‬הדשן והאדמה‪ ,‬וכמובן את הזרע‪ ,‬וחזר לביתו‪ .‬בתום שלושה חודשים התמלאה הכיכר בעציצים‬
‫שצמחו בהם שתילי פרחים מרהיבי עין ביופיים‪.‬‬
‫המלך עבר ובדק כל שתיל ושתיל‪ ,‬מחמיא לזה על הפרח היפה‪ ,‬לילד שני על גובהו וחוסנו של הפרח וכך עבר מילד לילד‪.‬‬
‫עד שהבחינה עינו של המלך בילד בודד שעמד עם עציץ ריק ושדוף שאין צומח בו דבר‪.‬‬
‫– "הביאו אלי את הילד הזה!" ציווה המלך ונימה רצינית נשמעה בדבריו‪" – .‬מה קרה?" שאל את הילד‪" ,‬מדוע לא הצלחת‬
‫לגדל שתיל כמו השתילים היפים שאני רואה כאן מסביב‪ ,‬אתה הילד היחיד שנכשל?!”‬
‫– "אדוני המלך‪ ,‬ניסיתי‪ ,‬השקיתי התפללתי‪ ,‬אבל דבר לא עזר‪ ,‬שום דבר לא צמח‪ .‬האמן לי אדוני המלך שיום יום עמדתי‬
‫ליד העציץ בתקווה שיצמח משהו‪ ,‬אך לצערי הרב לא הצלחתי‪".‬‬
‫– "הוא יהיה יורש העצר שלי!"‪ ,‬קרא המלך בשמחה להפתעת כולם‪" .‬דעו לכם שכולכם קיבלתם זרעים שבושלו וממילא‬
‫לא היה כל סיכוי שינבטו מהם פרחים‪ .‬הילד הזה הוא הילד היחיד שדובר אמת‪ ,‬יתר הילדים הביאו פרחים שלא צמחו‬
‫מתוך הזרע שנתתי‪ .‬זהו איש האמת היחיד בכל הממלכה ועל‪-‬כן אני ממנה אותך למלך אחרי"‪ .‬כך חתם המלך את דבריו‬
‫לתדהמת כל הנוכחים‪.‬‬
‫(מאת יוסף סלע‪ ,‬אתר מספרי סיפורים)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪92‬‬
‫שבט מעוז‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫רעיונות לתערוכה‬
‫ישבנו‪ ,‬חשבנו‪ ,‬העלינו רעיונות‪,‬‬
‫פסלנו‪ ,‬הורדנו‪ ,‬החלטנו ‪ :‬כך‪ ,‬לא מתאים! אחרת‪ ,‬לא טוב!‬
‫מה כבר אפשר לעשות עם שניים‪ ,‬שלושה או ארבעה קירות?‬
‫כוכב עם שם לכל חניכה‪ ,‬כותרת יפה ומרהיבה‪,‬‬
‫שכל ההורים שיבואו לראות‪ ,‬ידעו מה הנושא ומי כאן המדריכות‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מדריכות מקוריות יותר או פחות‬
‫אספנו בעבורכן מספר רעיונות‪.‬‬
‫ ·דגם בית המקדש‪ ,‬עם הכיתוב‪‘ :‬בציפייה לבניין אריאל!’‬
‫ ·דמויות של אנשים הבונים את המקדש מלבנים שעליהן כתוב “אמת”‪“ ,‬צדק”‪ ,‬מוסר” ומעל שלט “מרכז האמת והצדק”‪.‬‬
‫ ·להמחיש את פרק טו בתהילים ‪ ,‬כל פסוק בנפרד עם דמויות שממחישות את מילות הפסוק‪.‬‬
‫הפרק‪:‬‬
‫מזמור לדוד ה’ מי‪-‬יגור באוהלך מי‪-‬ישכון בהר קודשך‪.‬‬
‫הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו‪.‬‬
‫לא‪-‬רגל על לשונו לא‪-‬עשה לרעהו רעה וחרפה לא‪-‬נשא על‪-‬קרובו‪.‬‬
‫נבזה בעיניו נמאס ואת‪-‬יראי יהוה יכבד נשבע להרע ולא ימיר‪.‬‬
‫כספו לא נתן בנשך ושוחד על‪-‬נקי לא לקח‪:‬‬
‫עושה אלה לא יימוט לעולם‪.‬‬
‫ ·ציור של בית המקדש עם הכיתוב‪‘ -‬בית המקדש השלישי‪ -‬גאולת אמת’‪.‬‬
‫ ·לכתוב את הפסוק “‪...‬מי‪-‬ישכון בהר קודשך‪ -‬הולך תמים‪ ,‬ופועל צדק ודובר אמת בלבבו” (תהילים‪ ,‬טו‪ ,‬א‪-‬ב)‬
‫ ·ציור של אדם ששואל‪“ :‬מה עשיתי היום כדי שייבנה בית המקדש?” ומסביב כיתובים או איורים גם מצוות ומעשים‬
‫טובים וגם של פעילות להגברת תודעת המקדש‪.‬‬
‫יישום נושא‬
‫אין כמו גיל הנערות לעשות דברים‪ .‬זה עכשיו התוודענו לכוחות החזקים שבנו‪ ,‬לייחודיות של אישיותנו‪ .‬אין עלינו עול של‬
‫משפחה ופרנסה‪ .‬אלו השנים לקחת את האידאלים ו”לחיות אותם” ואם לא עכשיו – אימתי?‬
‫ ·ביקור במכון המקדש‪.‬‬
‫ ·ביקור ותפילה משותפת בכותל‪.‬‬
‫ ·להחליט על פרויקט שבטי בנושא האמת למען בניין המקדש (לדוגמה‪ :‬שעה של אמת בכל יום)‬
‫ ·הפצת סטיקרים או מגנטים עם הכיתוב ‘שייבנה בית הקדש’‪.‬‬
‫ ·השתתפות בסינון עפר בעמק הצורים שלמרגלות הר הבית (מתאמים את הפעילות הזו עם מרכז המבקרים בעיר דוד ‪)*6033‬‬
‫ ·הוצאת ‘עלון מקדש’ לסניף‪ ,‬עם סיפורים‪ ,‬שירים‪ ,‬תמונות ומאמרים בנושא המקדש‪.‬‬
‫ ·השתתפות בסיבוב שערים‪.‬‬
‫רעיון להצגה‬
‫מערכה ראשונה‪ :‬הצגת מדרש המתאר עוול מוסרי כסיבת החורבן‪.‬‬
‫“ציון המשפט תיפדה ושביה בצדקה”‪ ,‬שיר או שלט המביע את הרעיון הזה‪.‬‬
‫מערכה שנייה‪ :‬מעשה המתאר עשיית צדק בחברת ילדים‪ ,‬בחברת מבוגרים‪ ,‬במערכת המשפט וכדומה‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪93‬‬
‫שבט מעוז‬
‫להוסיף עומק‬
‫פינת המידות ‪ -‬מידת האמת‪ ,‬סיום‬
‫לסיום עיסוקנו במידת האמת‪ ,‬כדאי להזכיר שלמידה זו יש קשר ישיר לגאולת ישראל‪,‬ביאת המשיח ובניין בית המקדש‪ .‬טעות‬
‫נפוצה היא הדעה הרווחת שבית המקדש הראשן חרב בגלל שלושה קלקולים שהיו בעם ישראל ‪ -‬עבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות‬
‫ושפיכות דמים‪ ,‬ואילו הבית השני חרב מפני שנאת חינם‪ .‬דעה זו אינה נכונה‪ .‬הגמרא העוסקת בכך (יומא ט‪ ,‬ב) מוכיחה שגם‬
‫בבית ראשון היתה שנאת חינם בנוסף לשלוש העברות החמורות‪ .‬אם כן‪ ,‬לפי מסקנת הגמרא שם‪ ,‬כדעתו של ר' יוחנן שאריכות‬
‫זמן הגלות היא המדד לעומק חטאם של ישראל באותם הימים‪ ,‬כיצד ניתן להבין שגלות בית ראשון שנבעה מארבע סיבות ‪-‬‬
‫עבודה זרה‪ ,‬שפיכות דמים‪ ,‬גילוי עריות ושנאת חינם‪ ,‬היתה קצרה לאין ערוך ‪ -‬שבעים שנה‪ ,‬מגלות בית שני שארכה אלפיים‬
‫שנה‪ ,‬אף שהחטא היחידי שגרם לחורבן היה שנאת חינם? לשאלה זו נדרשת הגמרא ועונה שני תירוצים‪:‬‬
‫א‪ .‬בבית ראשון היתה שנאת חינם רק אצל מנהיגי העם‪ ,‬מה שאין כן בבית שני‪ ,‬השנאה התפשטה בכל עם ישראל‪ .‬לפי הסבר‬
‫זה כל זמן שישנה אהבה אחוה ורעות בתוך האומה‪ ,‬או לפחות אין שנאה ומסתדרים זה עם זה אף על פי שאצל מנהיגים‬
‫שונים יש שנאת חינם‪ ,‬ללא סיבה‪ ,‬התשתית הרוחנית‪ ,‬הגרעין הפנימי‪ ,‬עדיין קיימת באומה וממנה ועל גבה ניתן לבנותה‬
‫בצורתה השלמה והמתוקנת‪ ,‬ומתוך האומה תיבנה ותתעלה גם ההנהגה‪ .‬אך ברגע ששנאת החינם שכשמה כן היא על לא דבר‬
‫אלא על חינם "על לא כלום" רווחת בכל האומה‪ ,‬הדרך לחורבן ח"ו סלולה‪ .‬לפיכך תפקידנו בעת הזאת להרבות אהבה‪ ,‬אהבת‬
‫חינם‪ ,‬ואף על פי שפעמים מנהיגינו‪ ,‬ראשי העם‪ ,‬לא מסתדרים איש עם רעהו הכל באמת תלוי בנו‪ ,‬בעם‪ ,‬בשטח‪ ,‬ועל כן יש‬
‫להרבות במפגשי פנים אל פנים בכל חלקי הציבור בכלל‪ ,‬ובפרט בעת הזאת ‪ְּ -‬פנִ ים אל ְּפנִ ים ומתוך כך יפתחו הלבבות והדעות‬
‫ומתוך אחדותנו ואהבתנו תופיע אף גאולתנו‪.‬‬
‫ב‪ .‬התירוץ השני מתאים לענייננו‪ :‬ר' יוחנן ור' אליעזר אמרו ‪" -‬ראשונים (אנשי בית ראשון) שנתגלה עוונם נתגלה קצם‪,‬‬
‫אחרונים (דור בית שני) שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קצם"‪ ,‬וביאר המהרש"א (במקום)‪" :‬בבית ראשון היתה להם שנאת חינם‬
‫ולפנים (כלפי חוץ) ‪ -‬כאילו אוהבים"‪.‬‬
‫בלב (באופן נסתר וסמוי מן העין) ָ‬
‫כלומר סיבת החורבן של בית המקדש השני לפי תירוץ זה איננה שנאת חינם אלא צביעות‪ ,‬חוסר ישרות וכנות‪ ,‬אי אמיתיות‪.‬‬
‫תופעת ה"אחד בפה ואחד בלב" פשטה בכל ישראל‪ .‬קלקול "יחידי" זה חמור הרבה יותר מארבע עברות שהיו בבית ראשון‬
‫שכללו כאמור אפילו שנאת חינם‪ ,‬אך שנאת חינם גלויה וידועה‪ .‬מובן שאיננו בעד שנאת חינם‪ ,‬אך חומרתה של הצביעות היא‬
‫בכך שאיננה מאפשרות לטפל בקלקול להתעלות ולהתרומם‪ ,‬משום שכלפי חוץ הכל נראה בסדר‪ ,‬שכאילו אין שום קלקול‪,‬‬
‫והרבה יותר מכך‪ :‬הדבר חמור מפני שצביעות זו מבטלת את המידה האלוקית ביותר מלהופיע בעולם ‪ -‬היא מידת האמת‪ ,‬כפי‬
‫הנאמר "ה' אלקים אמת"‪" ,‬חותמו של הקב"ה אמת"‪ .‬על זה אמר ר' יוחנן בהמשך הגמרא (שם)‪" :‬טובה ציפורנן של ראשונים‬
‫מכרסן של אחרונים" ‪ -‬עדיפה מחלוקת קשה ונוקבת אף עד כדי שנאה לא עלינו ובלבד שתהיה גלויה וידועה כאותה הציפורן‬
‫החדה והגלויה לעין כל המאיימת לפגוע ולפצוע‪ ,‬מאשר סמויה ונסתרת כדבר החבוי בכרס פנימה‪ ,‬בעומק הבטן‪ ,‬כאשר כלפי‬
‫חוץ הכל מתנהל כשורה ב"כאילו"‪ .‬אם חפצים אנו‪ ,‬וחפצים אנו ‪ ,‬בבניין הבית השלישי נשתדל לתקן את שתי הסיבות הללו‬
‫אמתיים ופנימיים‬
‫שכנראה קיימות עדיין בקרבנו כי עדיין לא נבנה הבית האחרון‪ .‬נהיה כנים וישרים‪ ,‬לא צינים וצבועים‪ ,‬נהיה ִ‬
‫ולא מוחצנים‪ ,‬ויותר מכך ‪ -‬נרבה אהבה חינם‪ ,‬שלום ורעות בעמנו‪ ,‬אהבה בלי סיבה וללא גבול ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה‬
‫ולבניין עולמים‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫(הרב ערן טמיר‪ ,‬באהבה ובאמונה)‬
‫קשר של כנות‬
‫“‪...‬חלום לי יש‪,‬‬
‫על כן לא אתייאש‬
‫מכל דברי בלע‪.‬‬
‫איש אמת אבקש‪,‬‬
‫אשר דברו כאש‬
‫וכפטיש יפוצץ סלע‪”.‬‬
‫במילים אלו חותם חנן פורת את שירו ”איש אמת אבקש“ שכל תכליתו היא בקשת אדם ישר והגון‪ ,‬אשר ”מילה שלו היא‬
‫מילה“ והוא עומד בדיבורו‪ .‬בקשה שכה חסרה בימים אלו‪...‬‬
‫אנשי האמנה של בית המקדש‬
‫פרשתנו פותחת בדיני הנדרים‪ ,‬השבועות והאיסורים שאוסר האדם על עצמו‪“ :‬איש כי ידור נדר לה’ או הִשבע שבועה‬
‫לאסור איסר על נפשו‪ ,‬לא יחל דברו ‪ -‬ככל היוצא מפיו יעשה!” (במדבר‪ ,‬ל ג)‪ .‬הלכות אלו‪ ,‬הנוגעות לכל שבועה או נדר‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪94‬‬
‫שבט מעוז‪ ,‬להוסיף עומק‬
‫שמקבל אדם על עצמו‪ ,‬מקבלות פן מיוחד בבית המקדש ובכל הנוגע לקרבנותיו‪ ,‬כפי שאנו רואים בפרק כז בספר ויקרא‪ ,‬בו‬
‫הנדרים הופכים להיות שם נרדף לקרבן או תרומה שמתחייב האדם להביא לבית המקדש‪.‬‬
‫את התביעה לדיבור נקי ואמִתי אנו מוצאים שוב בהקשר של בית המקדש בעוד שתי הזדמנויות (ואני מתאר לעצמי שאף‬
‫יותר‪ .)...‬פעם אחת בתביעה הנדרשת מן האדם המבקש לעלות להר ה‘ ולכנוס בשערי בית המקדש‪“ :‬מי יעלה בהר ה’‪ ,‬ומי‬
‫יקום במקום קודשו? נקי כפיים ובר לבב‪ ,‬אשר לא נשא לשווא נפשי ולא נשבע למרמה”‪ .‬מדובר כאן על אדם השומר פיו‬
‫ולשונו מדברי שקר ומרמה‪ ,‬ומנשיאת שמו של ה‘ לשווא‪ .‬הפעם השנייה היא ברשימה של חטאים המופיעה במסכת שבת‪,‬‬
‫בה חושפים חז“ל את החטאים אשר הובילו לחורבן ירושלים ובית המקדש‪“ :‬אמר רבא‪ :‬לא חרבה ירושלים אלא בשביל‬
‫שפסקו ממנה אנשי אמנה” (קיט עב)‪ .‬אנשי אמנה אלו הם אותם האנשים אשר דוברים אמת בפיהם ודבקים באמת כבדרך‬
‫חייהם‪.‬‬
‫ידוע לנו כי חותמו של הקב“ה הוא אמת (יומא‪ ,‬סט עב) אך בכל זאת עולה בנו השאלה ‪ -‬מדוע חוזרת ונשנית הדרישה לדבר‬
‫אמת ולדרך חיים החפה ממרמה ושקר דווקא בהקשר של בית המקדש והקרבנות? מדוע על אנשי אמנה חרבה ירושלים‬
‫ומדוע דיבור האמת הוא הנדרש לשם כניסה בשערי בית המקדש?‬
‫עבודה ועבודה שבלב‬
‫כדי לענות על שאלה זו עלינו לעמוד על אופיו של בית המקדש ועל הקשר המיוחד שבין הקרבן‪ ,‬התפילה והדיבור‪ .‬בית‬
‫המקדש הוא הנקודה בה הקב“ה וכל אחד מעם ישראל יכולים להיפגש‪ ,‬להתקשר‪ ,‬להתחבר ולדבר‪ .‬הדרך שנותן לנו הקב“ה‬
‫לכונן את הקשר הזה ואת מערכת היחסים הזו היא הקרבנות‪.‬‬
‫מדובר כאן באקט ובמעשה שהוא מעבר לדיבור ‪ -‬בתנועה נפשית שמתבטאת בצורה מעשית‪ .‬זו תנועה שצריכה להיות‬
‫טהורה ונקיה מאד ‪ -‬טהורה כל כך עד שאפילו מחשבה אחת שגויה יכולה לפסול את הקרבן ולהפוך אותו לפיגול‪ .‬כמובן‬
‫שמביא הקרבן‪ ,‬המבקש לחזות בנעם פני ה‘ ולבקר בהיכלו‪ ,‬מוזמן לצרף אל הקרבן גם תפילה זכה‪ ,‬ישירה וכנה‪ .‬בלית‬
‫קרבנות הפכה התפילה לאלטרנטיבה לאותה תנועה ולאותו חיבור‪ .‬אין מדובר כאן על אלטרנטיבה חיוורת או סותרת את‬
‫הקרבנות‪ ,‬שכן גם בתקופת בית המקדש היו בתי כנסת וגם בתפילה יש את העוצמתיות שלה‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬יש לדעת‪ ,‬שמעשה הקרבנות הרי הוא דיבור וקשר שמעבר למילים‪ ,‬ועל כן ‪ -‬אין ביכולתנו לתפסם במלוא‬
‫עומקם כעת‪ ,‬כשם שלא ניתן להבין כמה גאונית יצירה מוזיקלית רק על סמך התבוננות בתווים ובהוראות ללא שמיעה של‬
‫המקהלה והתזמורת‪.‬‬
‫במובן מסויים לתפילה ולעבודת הקרבנות יש קשר עמוק מאד‪ .‬למשל‪ ,‬במשנה המפורסמת המספרת לנו על שלושה דברים‬
‫שעליהם העולם עומדת מונה בתוכם את ” העבודה “‪ .‬הפירוש הפשוט הוא שמדובר כאן בעבודת הקרבנות‪ .‬אך הגמרא נתנה‬
‫פירוש עמוק יותר והסבירה כי עבודה זו היא עבודה שבלב‪ ,‬ואין עבודה שבלב אלא תפילה‪ .‬בעומק העניין אין סתירה בין‬
‫שני הפירושים ושורשן של שתי העבודות הללו הוא אחד ‪ -‬ההתקשרות לריבונו של עולם‪.‬‬
‫אל מול קרבנות השקר‬
‫הבא בשערי בית המקדש והמבקש לכונן קשר ומערכת יחסים עם ה‘ מחוייב לעמוד בתנאים של כנות ויושר‪ .‬הקשר שנוצר‬
‫בבית המקדש צריך להיות חף משקר‪ ,‬מרמה‪ ,‬חוסר כנות וזיוף‪ .‬ה‘‪ ,‬בוחן לבבות‪ ,‬יודע לזהות תפילה זכה וקרבן טהור לעומת‬
‫קרבנות שקריים וכזביים‪ .‬כנגד התנועה הכנה שמבקשת התורה ללמד אותנו ליצור ניצבים קרבנות הגויים עובדי האלילים‪.‬‬
‫קרבנות אלו מוקרבים בצורה מכאנית‪ ,‬אוטומטית וצינית‪ ,‬ומבקשים לכפות על האל את רצון האדם בכח הקרבן‪ .‬מטרת‬
‫הקרבן איננה חיבור בין עליונים ותחתונים אלא סוג של הורדה והשוואה של העליונים לתחתונים והנמכת הקדוש לרמה‬
‫שבה הוא נזקק לבשר החיה השחוטה על מנת לספק את הנאותיו‪.‬‬
‫לעומתם ניצב היהודי המאמין‪ ,‬ועומד פרוש ידיים בבית ה‘ ‪ -‬נושא עיניו למרום ללא סיג ורבב של שקר ומרמה‪ ,‬ומדבר‬
‫בצורה ישירה וזכה עם א‪-‬להי חייו‪.‬‬
‫(יובל קופרמן‪ ,‬עלון ‘ותחזינה’)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪95‬‬
‫שבט נחלה‬
‫‪-‬תרבות אמת‪-‬‬
‫שבט נחלה‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫תרבות של אמת‬
‫מטרה‬
‫החניכות יזהו את האמת האלוקית כבסיס לתרבות יהודית‪.‬‬
‫עזרים‬
‫פתקי תפקידים להצגה‪ ,‬תלבושות ואביזרים‪ ,‬סיפור להקראה‪.‬‬
‫מהלך הפעולה‬
‫שלב א‪ :‬פתיחה‬
‫נבקש מהחניכות לשבת בשורה ונשחק ‘טלפון מתוקן’‪ .‬נלחש מילה כלשהי לחניכה היושבת בקצה השורה ומילה אחרת‬
‫לחניכה היושבת בקצה השני‪ .‬החניכה שקיבלה את המילה תחשוב מהי המילה הראשונה שעולה לה בקשר למילה ששמעה‪,‬‬
‫ותעביר את המילה החדשה לחניכה הבאה‪ .‬החניכה הבאה תחשוב גם היא על המילה הראשונה שעולה לה ותעביר את‬
‫המילה החדשה לבת היושבת לידה‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬עד שהמסרים העוברים משני צדי השורה ייפגשו‪.‬‬
‫לאחר שני סיבובים נערוך סבב שלישי‪ ,‬לחניכה היושבת בקצה הימני נלחש את המילה ‘תרבות’‪ ,‬ולחניכה היושבת בקצה‬
‫השמאלי נלחש את המילה ‘אמת’‪.‬‬
‫בסיום הסבב נזמין את החניכות לחזור בקול על המילים שאמרו‪ ,‬נבחן האם היה קשר בין האסוציאציות שעלו לשתי‬
‫המילים‪.‬‬
‫נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ •האם יש קשר בין תרבות ובין אמת? איזה קשר יכול להיות ביניהם?‬
‫ •האם מתוך המילים שקישרתן לשני המושגים עולה חיבור ביניהם?‬
‫בשלב זה נשמע את התשובות שיעלו החניכות מבלי לסכם‪ .‬המטרה היא להעלות תובנות והרהורים ראשונים בנושא‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬יוצרים תרבות‬
‫נזמין את החניכות ליצור הצגה‪:‬‬
‫נחלק לחניכות פתקים שעליהם רשומים תפקידים להצגה‪ .‬לדוגמה‪ :‬איוון הרשע‪ ,‬הפריץ‪ ,‬הרב’ה‪ ,‬הבבא‪ ,‬העבריין‪ ,‬המלך‪,‬‬
‫השרברב‪ ,‬הנגר‪ ,‬ילד חמוד‪ ,‬אמא‪ ,‬אבא וכולי‪.‬‬
‫נסביר לחניכות כי עליהן להשתמש בכל פסיפס הדמויות ולרקום ממנו עלילה של הצגה קצרה‪ .‬על העלילה להירקם סביב‬
‫נושא מסוים שנגדיר מראש‪ ,‬למשל‪ :‬אחדות‪ ,‬אמת‪ ,‬אהבת התורה‪ ,‬חסד וכולי‪.‬‬
‫אפשר להציג את המשימה כתחרות בין שתי קבוצות או כמשימה שבטית‪.‬‬
‫לאחר ההצגה נקיים עם החניכות דיון קצר על האופן שבו פעלו כדי לבנות את ההצגה‪.‬‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ •מה קדם למה? האם בנינו קודם את העלילה או שקודם הגדרנו את התוכן והמטרה?‬
‫ •מה המטרה שלנו? להצחיק? להראות טוב? או להעביר תכנים‪ ,‬ומסרים ִאמתיים וחזקים?‬
‫נסביר כי ביצירת הצגה כל התפאורות‪ ,‬התלבושות‪ ,‬הבדיחות‪ ,‬העלילה והדמויות הן רק עטיפה שנועדה לסייע לנו לבטא את‬
‫הרעיון שאנחנו מעוניינים בו‪ ,‬בצורה הכי טובה‪.‬‬
‫הנושא שלנו הוא תרבות‪ .‬תרבות דומה לַהצגה‪ ,‬התרבות היא עטיפה שמבטאת את התוכן הפנימי ואת האמת הפנימית‬
‫של מי שיוצר אותה וחי לפיה‪ .‬התרבות היא כלי לבטא את האמונות והערכים‪ .‬נספר לחניכות כי על‪-‬פי ההגדרה המילונית‬
‫תרבות איננה רק אומנות‪ ,‬תרבות היא גם אורח חיים – התנהגות שמבטאת את הערכים והתפיסות שלנו‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪98‬‬
‫שבט נחלה‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫שלב ג‪ :‬מה האמת שלנו?‬
‫נקריא קטע מתוך ספר של הרב סבתו‪ ,‬שמתאר את האהבה וההתרגשות בימי המועד בלוח השנה היהודית (נספח ‪.)1‬‬
‫אפשר להביא כל קטע‪ ,‬שיר או סיפור אחר שמבטא תרבות יהודית ונוגע ללב‪.‬‬
‫נזמין את החניכות לשתף בתחושות ובמחשבות שהתיאור מעלה בהן‪.‬‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ •מה מעביר הכותב של הקטע? אילו תחושות הקטע מעורר?‬
‫הקטע מבטא את הפנימיות של מי שכתב אותו‪ .‬תרבות היא כלי חזק ובעל השפעה שמבטא את הערכים ואת האמת‬
‫הפנימית של היוצר‪.‬‬
‫ •מהי תרבות יהודית? מה התוכן והאמת הפנימית שאותם אנו רוצים לבטא בתרבות?‬
‫המקור של התרבות היהודית היא האמת האלוקית – התורה‪ .‬זה התוכן והערכים שהתרבות היהודית מבטאת ורוצה לגלות‪.‬‬
‫תרבות שהמקור שלה מגיע מתוך עולם של תורה וקודש‪ ,‬מתוך אמת אלוקית‪ ,‬מעוררת במי שנחשף אליה את הנקודה‬
‫האמתית והטהורה‪.‬‬
‫הפנימית ִ‬
‫נסכם‪ :‬הנושא שלנו הוא תרבות של אמת‪ ,‬כל תרבות מבטאת באורח החיים שלה תכנים ורעיונות‪ .‬תרבות יהודית היא תרבות‬
‫שמבטאת ומגלה לעולם את האמת האלוקית – אמת גבוהה שהמקור שלה אלוקי‪ ,‬ולא אנושי‪ .‬המטרה של תרבות יהודית‬
‫היא לעורר את הנקודה הטהורה‪ ,‬את הנשמה‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪99‬‬
‫שבט נחלה‪ ,‬פעולה ראשונה‬
‫נספח‬
‫“רודף היה עזרא אחר המצוות ומחזר אחריהן‪ .‬מעולם לא הבין מהו שאמרו חכמים ‘מצוות לאו ליהנות נתנו’‪,‬‬
‫ופירש רש”י‪‘ :‬אלא לעול על צוואריהם ניתנו’‪ .‬הוא דווקא היה נהנה מהן הנאה מרובה‪.‬‬
‫נטילת הלולב לאמירת הושענות כשריח אתרוגים וניחוח הדסים ממלא את אוירו של בית הכנסת‪ ,‬אכילת המצה השמורה‬
‫בליל הפסח כשהבית בוהק והשולחן הערוך מעוטר בבניו ובבנותיו‪ ,‬בחתניו ובכלותיו‪ ,‬הלימוד בליל שבועות ובליל‬
‫הושענא רבה הנמשך כל הלילה סביב השולחן העמוס כל טוב‪ ,‬ושאר מצוות וימים טובים‪ ,‬כל אלה ענגו אותו הרבה‪.‬‬
‫זמן רב לפני החג היה ליבו הומה‪ ,‬אימתי תגיע לידי אותה מצווה ואקיימנה‪ ,‬וימים רבים אחרי החג עוד התענג עליו”‪.‬‬
‫(מתוך הספר ‘כעפעפי שחר’ ‪ /‬הרב חיים סבתו)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪100‬‬
‫שבט נחלה‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫יהדות‪ ,‬תרבות המערב ומה שביניהן‪...‬‬
‫מטרות‬
‫ ·החניכות יעמדו על הפער שבין תרבות המערב ובין התרבות היהודית‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו כי תרבות המערב מקדשת את טיפוח החיצוניות ומתעלמת מהתוכן הנשמתי של האדם‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו כי תרבות יהודית מבטאת את האמת האלוקית‪ ,‬את תיקון האדם והעולם‪.‬‬
‫עזרים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫·שירים (ביום חול אפשר להביא גם בדיסק או ‪.)mp3‬‬
‫·תמונות דמויות (נספח ‪.)1‬‬
‫·מקור‪.‬‬
‫·שוקולד‪ ,‬סכין ומזלג‪ ,‬צלחת‪ ,‬קוביה‪.‬‬
‫מהלך הפעולה‬
‫פתיחה‪ :‬יום שישי‬
‫אפשר לפתוח את הפעולה בהשוואה בין שני השירים (נספח ‪ ,)1‬או לדלג ולהתחיל מהשלב הבא‪:‬‬
‫נציג לחניכות שני שירים ששמם הוא‪“ :‬יום שישי”‪ ,‬כל אחד מהשירים מתאר סגנון חיים אחר‪.‬‬
‫נשאל את החניכות‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•אלו תחושות עולות מכל אחד מהשירים?‬
‫•איך נראה יום שישי בכל שיר? יום של קודש והכנות לשבת או ניסיון נואש לכסות על חיי הריקנות?‬
‫•איזה תרבות מציג כל אחד מהשירים? (תרבות המערב‪ ,‬תרבות יהודית)‬
‫•מה גורם לתחושת הריקנות בשיר השני? מה חסר בתרבות המערבית?‬
‫נשמע את התשובות ונזכיר את הפעולה הקודמת שבה הכרנו את התרבות היהודית‪ ,‬תרבות שמבטאת את האמת האלוקית‬
‫ויוצרת חיים עם משמעות של תורה‪ ,‬מטרה ושאיפות‪.‬‬
‫שלב א‪ :‬החיצוניות שבתרבות המערב‬
‫נחלק את החניכות לשתי קבוצות‪ ,‬נניח לפני כל קבוצה תמונות של מספר דמויות (נספח ‪ )1‬ונבקש מהן לדרג את הדמויות‬
‫על פי מידת הצלחתן בחיים‪ ,‬במשך שבע דקות‪ .‬במקרה ומתגלים חילוקי דעות‪ ,‬על כל קבוצה לדון ולהגיע למסקנה‪.‬‬
‫בסיום הזמן המוקצב נבחן האם הקבוצות הצליחו להגיע להכרעה ולדרג את הדמויות‪.‬‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ •האם המשימה הייתה קלה? האם הצלחתן להגיע להסכמה בשאלה מהי הצלחה?‬
‫ •על‪-‬פי מה קבעתן את מידת ההצלחה של הדמויות? אילו תבחינים (קריטריונים) מגדירים הצלחה?‬
‫נשמע את התשובות ונראה שישנן דרכים שונות למדוד הצלחה‪ ,‬הצלחה יכולה להיקבע על פי מידת‬
‫הפרסום‪ ,‬המראה החיצוני‪ ,‬יצירה משמעותית‪ ,‬השארת חותם לדורות‪ ,‬ערכיות ועוד‪.‬‬
‫נדון עם החניכות‪:‬‬
‫ •מהי הצלחה על‪-‬פי תרבות המערב? מהי הצלחה על‪-‬פי התרבות היהודית?‬
‫נִראה שתרבות המערב מתמקדת בחיצוניות‪ ,‬בעטיפות של פרסום ובמראה חיצוני‪ .‬היהדות לעומתה מעריכה הצלחה על‬
‫אמתיים ופנימיים‪ :‬מידות טובות‪ ,‬תרומה לכלל‪ ,‬לימוד והוספת קדושה‪ ,‬תיקון העולם‪ .‬לעומת תרבות המערב‬
‫פי תכנים ִ‬
‫המתמקדת בעטיפה חיצונית – התרבות היהודית מתמקדת באמת הפנימית המוחלטת‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪101‬‬
‫שבט נחלה‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫שלב ב‪ :‬ייאוש או תיקון העולם‬
‫נקרא לחניכות את דבריו של הרב אלי הורביץ הי”ד‪ ,‬לפני הקריאה נספר לחניכות מיהו הרב אלי‪:‬‬
‫הרב אלנתן (אלי) הורביץ‪ ,‬זצ”ל הי”ד נרצח ‪ ‬בהיותו בן ‪ ,51‬הוא למד ‪ ‬בישיבת “מרכז הרב” בירושלים‪ ,‬אצל הרב צבי יהודה‬
‫קוק‪ ,‬והתמסר כולו לבירור הדרך בהידבקות במוריו‪ ,‬הרב עודד וולנסקי והרב צבי טאו‪ .‬הרב אלי לימד תורה במקומות רבים‪,‬‬
‫ביניהם ישיבת “שבי חברון”‪ ,‬שהייתה מקום עבודתו העיקרי‪ .‬בליל שבת‪ ‬ג באדר ב תשסג פרצו מחבלים לביתו ורצחו אותו‬
‫ואת דינה רעייתו‪.‬‬
‫ציטוט מהרב אלי הורביץ זצ”ל הי”ד‪:‬‬
‫“אנחנו חיים בתקופה של ייאוש טוטאלי‪ .‬התרבות המערבית‪ ...‬אינה שואפת לתקן את העולם תיקון רדיקלי‪ ,‬תיקון עד‬
‫היסוד‪ .‬היא מנסה‪ ,‬עם הרבה כסף לטייח‪ ,‬להסיח את הדעת‪ ,‬להדביק זהב על הכול‪ ,‬אבל זה עולם של ‘כאילו’‪ ,‬זה עולם‬
‫של מסכות‪ ,‬של תחפושות‪ .‬אומרים שהכול טוב‪( !don’t worry be happy ,‬אל תדאג‪ ,‬תהיה שמח!) אבל לפני ולפנים‪-‬‬
‫והאמתי‪ ,‬ייאוש מהופעת כוחות חיים גדולים‬
‫ִ‬
‫יש ייאוש מוחלט‪ .‬ייאוש טוטאלי מיכולת האושר השלם‬
‫ומלאי עוצמה של קרבת אלוקים‪.‬‬
‫אבל עם ישראל אינו מתייאש משום פינה בעולם‪ ,‬אלא שואף לתיקון עולם בכל מלואו‪“ .‬הכל‪ ,‬הכל‬
‫צריך להיות מתוקן‪ ,‬הכל צריך להיות מטוהר” (שיחות הרצי”ה עשרה בטבת תשלד) ‪ .‬עם ישראל הוא‬
‫כלב באברים‪ ,‬אנו אוהבים את כל האדם באשר הוא אנו חפצים בהטבת העמים עילויים ותיקונם‪ .‬מצד‬
‫זה אנו קשורים אפילו לעשיו ומתפללים ורוצים בתיקונו‪”.‬‬
‫(שיחה לפורים ‪‘ -‬אגרת הפורים הזאת’ עמוד ‪)45‬‬
‫נשאל את החניכות‪:‬‬
‫ •האם יש לכן דוגמאות לעולם של 'כאילו' שיוצרת תרבות המערב?‬
‫ •איפה רואים את ה'יאוש מתיקון' בתרבות המערבית?‬
‫תרבות הפרסום החודרת לכל פינה מבטאת את עולם ה’כאילו’‪ ,‬את עטיפת הזהב הנוצץ המכסה על הריקנות‪ .‬הפרסום‬
‫מתבטא בקניות שמטרתן למלא את החלל‪ ,‬בעיסוק נרחב בתמונות בפייסבוק ובמראה החיצוני‪ ,‬ואפילו במציאות שבה‬
‫פוליטיקאים המנסים לבטא רעיונות ואידיאולוגיות נעזרים באנשי יחסי ציבור שנשכרים בשביל לפרסם את שמם ולעטוף‬
‫רעיונות בצורה יפה‪.‬‬
‫על‪-‬פי דברי הרב אלי‪ ,‬החיצוניות מכסה על ייאוש מתיקון העולם‪ ,‬על חוסר מטרה ואמת שמעניקה משמעות לחיים‪ .‬אך‬
‫לעם ישראל יש את האמת האלוקית והשאיפה לתיקון העולם על‪-‬פי התורה והתרבות היהודית‪.‬‬
‫שלב ג‪ :‬משחק השוקולד‬
‫אמתית‪ .‬נשחק את המשחק לפי‬
‫נשחק עם החניכות במשחק השוקולד‪ ,‬במהלכו נעלה רעיונות ליצירת תרבות יהודית ִ‬
‫הכללים הרגילים אך במקום להתלבש לפני אכילת השוקולד יהיה על החניכות לחשוב על רעיונות לביטוי מעשי של‬
‫התרבות היהודית בתחומים שונים‪ .‬בכל פעם שייצא לאחת החניכות מספר ‪ 6‬בקובייה נציג בפני החניכה תחום כלשהו‪,‬‬
‫ויהיה עליה לומר איך לדעתה יש לבטא את האמת ואת התרבות היהודית באותו תחום‪ .‬לאחר מכן תיגש החניכה לאכול את‬
‫השוקולד בסכין ובמזלג עד שלחניכה אחרת ייצא המספר ‪.6‬‬
‫תחומים ורעיונות לדוגמא‪:‬‬
‫ •פוליטיקה – לעמוד מאחורי הצהרות פוליטיות ולקיים מחויבויות‪ -‬להיות אנשי אמת‪.‬‬
‫ •אומנות – לפעול על‪-‬פי אמות מידה של ההלכה‪.‬‬
‫להתמקד בביטוי האמת הפנימית שלי ולא בתחרות מול אחרים‪.‬‬
‫ •תקשורת במרשתת (אינטרנט) – לכתוב רק דברים עם משמעות‪.‬‬
‫לפרסם תמונות שמשקפות את המציאות ולא יוצרות תמונה שקרית‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪102‬‬
‫שבט נחלה‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫תחומים נוספים להקריא בפני החניכות במשחק‪:‬‬
‫ •תקשורת‬
‫ •שיחה בין אנשים‬
‫ •לבוש‬
‫ •צרכנות‬
‫ •לימודים‬
‫ •צבא‬
‫ •אוכל‬
‫ •חברויות‬
‫ •שבתות וחגים‬
‫ועוד על‪-‬פי תחומי העניין של החניכות‪.‬‬
‫בסיום המשחק נסכם את הפעולה‪:‬‬
‫בפעולה הבחנו בין תרבות המערב המתמקדת בחיצוניות ומכסה על ריקנות וייאוש מתיקון העולם ובין תרבות היהודית‬
‫המבטאת אמת אלוקית ומנסה לתקן את העולם‪.‬‬
‫התרבות היהודית היא אורח חיים המתבסס על התורה ומבטא אותה בכל תחומי החיים‪ ,‬במטרה להפיץ את אור ה’ בעולם‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪103‬‬
‫שבט נחלה‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪1‬‬
‫יום שישי הגיע‬
‫יום שישי הגיע ומה טוב חלקי‪ ‬‬
‫אסבב בעיר לשוח כדרכי‪ ‬‬
‫מחלון ביתו של החכם נבון‪ ‬‬
‫פיוטי שבת נשמעים באון‪ ‬‬
‫פיוטי שבת נשמעים באון‪ ‬‬
‫דרור יקרא לבן עם בת‪ ‬‬
‫וינצרכם כמו בבת‪ ‬‬
‫דרור יקרא לבן עם בת‪ ‬‬
‫וינצרכם כמו בבת‪ ‬‬
‫נעים שמכם ולא יושבת‪ ‬‬
‫שבו ונוחו ביום שבת‪ ..‬‬
‫נעים שמכם ולא יושבת‪ ‬‬
‫שבו ונוחו ביום שבת‪ ....‬‬
‫פניתי והלכתי במורד הרחוב‪ ‬‬
‫עד הכרם באתי אוהל יעקב‪ ‬‬
‫מחלון ביתו של מורי בן טובים‪ ‬‬
‫בקול מסלסל הוא ובניו עונים‪ ‬‬
‫בקול מסלסל הוא ובניו עונים‪ ‬‬
‫אדון הכל מחיה כל נשמה‪ ‬‬
‫אדון הכל מחיה כל נשמה‪ ‬‬
‫יצו חסדו לבת נדיב חכמה‪ ‬‬
‫יצו חסדו לבת נדיב חכמה‪ ‬‬
‫וצלילים של ערב יום שישי בטוב‪ ‬‬
‫בדרך ילווני בסמטה ורחוב‪ ‬‬
‫מחלון ביתו של רבי משה לייב‪ ‬‬
‫הניגון קולח גובר ומתלהב‪ ‬‬
‫הניגון קולח גובר ומתלהב‪ ...‬‬
‫יא בבאי בבאי ביי ביי‪ ...‬‬
‫יום שישי הגיע ומה טוב חלקי‪...‬‬
‫(דקלון)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪104‬‬
‫שבט נחלה‪ ,‬פעולה שנייה | נספח‬
‫יום שישי‬
‫השבוע מתחיל‪ ‬‬
‫מאוחר כרגיל‪ ‬‬
‫אין לי כוח לקום‪ ‬‬
‫אין לי חשק לכלום‪ ‬‬
‫יום ראשון דיכאון‪ ‬‬
‫יום שני עצבני‪ ‬‬
‫יום שלישי לא נגמר‪ ‬‬
‫רביעי מיותר‪ ‬‬
‫וביום חמישי‪ ‬‬
‫מצב רוח חופשי‪ ‬‬
‫זה כבר סוף השבוע‪ ‬‬
‫ומחר יום שישי‪ ‬‬
‫יום שישי את יודעת‪ ‬‬
‫יש בעיר מסיבה‪ ‬‬
‫נשארים כל הלילה‪ ‬‬
‫עד הבוקר הבא‪ ‬‬
‫יום שישי את יודעת‪ ‬‬
‫והיום במיוחד‪ ‬‬
‫אז אני מטלפן‪ ‬‬
‫מתכנן מתכונן‪ ‬‬
‫מתקלח שעה‪ ‬‬
‫מתבונן במראה‪ ‬‬
‫מחטא יבלות‪ ‬‬
‫ומרים משקולות‪ ‬‬
‫משחרר כיווצים‪ ‬‬
‫ומותח קפיצים‪ ‬‬
‫כשהראש מסודר‪ ‬‬
‫לא אכפת שום דבר‪ ‬‬
‫יום שישי כבר מגיע‪ ‬‬
‫השבוע נגמר‪ ‬‬
‫יום שישי את יודעת‪ ...‬‬
‫כשעובר יום שבת‪ ‬‬
‫והזמן זז לאט‪ ‬‬
‫אני שוב מיובש‪ ‬‬
‫עוד שבוע חדש‪ ‬‬
‫בעיות‪ ,‬עניינים‪ ,‬‬
‫חדשות‪ ,‬עיתונים‪ ‬‬
‫והכל שגרתי‪ ‬‬
‫אמתי‪ ‬‬
‫שעמום ִ‬
‫אז עכשיו אני כאן‪ ‬‬
‫מעביר את הזמן‪ ‬‬
‫אין לי דרך לברוח‪ ‬‬
‫לא יודע לאן‪ ‬‬
‫(יהודה פוליקר)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪105‬‬
‫שבט נחלה‪ ,‬פעולה שנייה | נספח‬
‫נספח ‪ :2‬תמונות דמויות‬
‫ברק אובאמה‬
‫אברהם פריד‬
‫מרק צוקרברג‬
‫(מייסד פייסבוק)‬
‫הרב שמואל אליהו‬
‫רחבעם זאבי‬
‫יהורם גאון‬
‫נפתלי בנט‬
‫תהילה‪ ,‬מחנכת בכיתה ט’‪ ,‬אהובה‬
‫ומשפיעה על התלמידות‪.‬‬
‫הרבי מליבאוויטש‬
‫דוד‪ ,‬עובד בבנק‪ ,‬לומד תורה בכל‬
‫ערב בהתמדה‪.‬‬
‫רחלי‪ ,‬אמא ל‪ 7-‬ילדים ועקרת‬
‫בית‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪106‬‬
‫שבט נחלה‬
‫משחקים‪ ,‬משימות‬
‫ושאר ירקות‬
‫מדריכות יקרות‪ ,‬ערכנו בעבורכן שתי פעולות מאלף ועד תו‪ .‬את הכנתו של שאר המערך השארנו לכן‪ .‬את הנושא השבטי‬
‫אפשר להקיף מזוויות נוספות‪ ,‬אפשר להעלות רעיונות נוספים ואפשר לפתח דיונים שונים‪ .‬לאן "ילך" המערך הזה? זו כבר‬
‫ההחלטה שלכן‪ .‬קיבצנו בשבילכן מספר רעיונות למשחקים ולמשימות‪ .‬היצירתיות והמרץ שבהם התברכתן‪ ,‬יסייעו לכן‬
‫לבנות מהמקבץ שלפניכן פעולות נוספות‪.‬‬
‫‘שוק תרבות‪ -‬תרבות של אמת’‬
‫אמתית‪.‬‬
‫נחלק מראש את החניכות לקבוצות ונבקש מכל קבוצה לבחור סיפור‪ ,‬שיר או הצגה שמבטא בעיניהן תרבות יהודית ִ‬
‫כל קבוצה תכין הופעה של היצירה שבחרה‪ ,‬ותעלה אותה לפני כולן‪.‬‬
‫נדון עם החניכות‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•איזו תרבות נכון לצרוך?‬
‫•מה ההבדל בין צריכת תרבות יהודית ִאמתית ובין צריכת תרבות חילונית?‬
‫•מה אנו מפיקים מכל אחת מהן?‬
‫•איזו השפעה יש לכל אחת מהן על הנפש שלנו?‬
‫טאבו‪:‬‬
‫נכין מראש פתקים שעליהם רשומות הגדרות‪ ,‬מתחת לכל הגדרה נכתוב ארבע מילים שהשימוש בהן נפוץ כשמסבירים את‬
‫ההגדרה‪.‬‬
‫נבחר בכל פעם מתנדבת שתנסה להסביר לשאר החניכות מהי ההגדרה הרשומה בראש הכרטיסייה‪ ,‬מבלי להשתמש בארבע‬
‫המילים הרשומות מתחת (מובן שאסור גם להשתמש בהגדרה עצמה)‪.‬‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫ ·תרבות (אסור להשתמש במילים‪ :‬מערב‪ ,‬נשמה‪ ,‬יצירה וצריכה)‬
‫ ·אמת (אסור להשתמש במילים‪ :‬שקר‪ ,‬נכון‪ ,‬צדק‪ ,‬תורה)‬
‫ ·חיים של תורה (אסור להשתמש במילים‪ :‬יהודים‪ ,‬סיני‪ ,‬דת‪ ,‬יהדות)‬
‫ ·תרבות המערב (אסור להשתמש במילים‪ :‬אינטרנט‪ ,‬פייסבוק‪ ,‬חיצוניות ויהודית)‬
‫ ·פנימיות וחיצוניות‪( .‬אמת‪ ,‬שקר‪ ,‬מערב‪ ,‬תורה)‬
‫בסיום המשחק נשאל מה הקשר בין ההגדרות‪ ,‬וכיצד כל תרבות באה לידי ביטוי בחיים שלנו‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬הדיון הוא החלק המשמעותי‪ ,‬בדיון ננסה להבין כיצד כל תרבות משפיעה על חיינו ובאה בהם לידי ביטוי‬
‫בפועל‪.‬‬
‫תרבות יהודית ותרבות המערב‪:‬‬
‫נחלק לכל חניכה שלוש פיסות נייר‪ ,‬עדשים או חפצים קטנים אחרים‪ .,‬נבקש שכל חניכה תחשוב על‬
‫שלושה דברים שהיא מתכננת לעשות מחר‪.‬‬
‫נניח בקצה אחד של החדר עיגול ונרשום בתוכו‪‘ :‬תרבות יהודית’‪ .‬בקצה אחר של החדר נניח עיגול‬
‫שבתוכו נרשום ‘תרבות המערב’‪ .‬נזמין כל חניכה לחשוב על כל מעשה שבחרה האם הוא מבטא‬
‫תרבות יהודית או את תרבות המערב‪ .‬כל חניכה תניח את העדשים או את פיסות הנייר ליד העיגול‬
‫המתאים למעשים (לדוגמה‪ :‬אם היו שני מעשים שמבטאים תרבות יהודית ואחד שמבטא את תרבות‬
‫המערב‪ ,‬מניחים שני חפצים ליד העיגול של תרבות יהודית ועוד עיגול אחד ליד העיגול של תרבות‬
‫המערב)‪ .‬החלוקה היא סובייקטיבית‪ ,‬לפי דעתן של החניכות‪ ,‬למשל‪‘ :‬ללכת לבית הספר’ – עשוי לבטא תרבות יהודית אם‬
‫בעיני החניכה היא הולכת ללמוד ולהתחנך לערכים‪ ,‬ויכול לבטא את תרבות המערב אם המטרה אחרת בעיניה‪.‬‬
‫בסיום החלוקה נראה היכן הניחו החניכות יותר חפצים‪ .‬נברר‪:‬‬
‫ •האם התרבות שלנו היא תרבות יהודית?‬
‫ •מה המטרה של כל תרבות?‬
‫ •האם היינו רוצות לבטא יותר את התרבות היהודית בחיים שלנו?‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪107‬‬
‫שבט נחלה‪ ,‬משחקים‪ ,‬משימות ושאר ירקות‬
‫פרסומות‪:‬‬
‫נחלק את החניכות לקבוצות ונבקש מכל קבוצה להכין פרסומת לדבר מה ערכי‪ :‬לימוד תורה‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬צניעות‪ ,‬הישמרות‬
‫מלשון הרע‪ ,‬גמילות חסד‪ ,‬צדקה וכיוצאים באלה‪.‬‬
‫בסיום ההכנה תציג כל קבוצה את הפרסומת שהכינה‪.‬‬
‫לאחר מכן נדון עם החניכות על העטיפה החיצונית של הפרסומת שהכינו מול התוכן‪:‬‬
‫ •עד כמה בררו מהו התוכן החשוב להן? כמה השקיעו בצורה החיצונית של הפרסומת?‬
‫ •האם תרבות יהודית מדגישה את התוכן או את החיצוניות? עד כמה אנחנו מושפעים מפרסומות ומחיצוניות?‬
‫ •האם שייך להכין פרסומת לדבר ערכי? האין הפרסומת חיצונית במהותה?‬
‫סיפור‪:‬‬
‫כאשר הרב שלמה קרליבך היה תלמיד ישיבה הוא נחשב לעילוי גדול‪ ,‬הוא היה תלמיד מבריק ששקד על‬
‫תלמודו והיו צפויות לו גדולות בעולם הלמדנות הישיבתי‪.‬‬
‫הוא למד בישיבת ליקווד של רבי אהרון קוטלר‪ .‬אך גם היה מקורב לרבי מלובאוויטש‪ ,‬קודם לאדמו”ר‬
‫הריי”צ ולאחר מכן לרבי מנחם מנדל‪ .‬לאחר פטירת הריי”צ קרא הרבי מלובאוויטש לרב קרליבך וציווהו‬
‫לצאת למסע בעולם הקולג’ים ובאוניברסיטאות ולהפיץ שם יהדות וחסידות‪.‬‬
‫קודם שיצא רבי שלמה לדרכו‪ ,‬נכנס לישיבת ליקווד כדי להיפרד מרבותיו ומידידיו‪ .‬כאשר יצא משער‬
‫הישיבה‪ ,‬עמד הרב אהרן קוטלר אצל החלון‪ ,‬הביט בו בעצב ובכה‪“ :‬עם ישראל הפסיד בבלי וירושלמי”‪,‬‬
‫אמר לתלמידים אשר סביבו‪.‬‬
‫משהגיעו הדברים לאזני רבי שלמה‪ ,‬עשו עליו רושם רב וזיעזעוהו‪ .‬הלך אצל הרבי (מלובביץ’) ושטח בפניו‬
‫את ספקותיו‪ .‬הרבי האזין לו ושכנע אותו כי מסירות נפש למען כלל ישראל‪ ,‬איננה מסירת גופו וחייו‬
‫בלבד‪ ,‬אלא מסירת נפש פשוטו כמשמעו‪ .‬הוא הוסיף לו הבטחה ששלוחי מצווה אינם ניזוקים‪ ,‬ואז יצא‬
‫לדרכו‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•מה משייך יצירה לתרבות יהודית ִאמתית? הכיפה על ראש היוצר? הכיפה על ראש הדמויות? התוכן?‬
‫•האם יכולה להיות יצירת תרבות יהודית שאינה עומדת בגבולות ההלכה?‬
‫•האם ההלכה אינה מגבילה את היוצר?‬
‫•האם יצירה המחויבת לגבולות יכולה להיות יצירה איכותית?‬
‫•מה הופך יצירת תרבות לאיכותית? מה הופך אותה לרדודה?‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪108‬‬
‫שבט נחלה‬
‫תערוכה ויישום נושא‬
‫רעיונות לתערוכה‬
‫ישבנו‪ ,‬חשבנו‪ ,‬העלינו רעיונות‪,‬‬
‫פסלנו‪ ,‬הורדנו‪ ,‬החלטנו ‪ :‬כך לא מתאים! אחרת לא טוב!‬
‫מה כבר אפשר לעשות עם שניים‪ ,‬שלושה או ארבעה קירות?‬
‫כוכב עם שם לכל חניכה‪ ,‬כותרת יפה ומרהיבה‪,‬‬
‫שכל ההורים שיבואו לראות‪ ,‬ידעו מה הנושא ומי כאן המדריכות‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מדריכות מקוריות יותר או פחות‬
‫אספנו בעבורכן מספר רעיונות‪.‬‬
‫ ·לאסוף ולהציג סיפורים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬ציורים ושירים שמבטאים תרבות יהודית‪.‬‬
‫ ·להקים דוכנים של ‘תרבות יהודית’ שמציגים אורח חיים יהודי‪ :‬דוכן מעגל השנה‪ ,‬דוכן מידות טובות‪ ,‬דוכן חיי תורה‪,‬‬
‫דוכן המקדש ועוד‪.‬‬
‫ ·להכין קופסא עטופה ונוצצת‪ ,‬עם סימני שאלה בפנים – שמבטאת את תרבות המערב‪ .‬ולידה קופסא מלאה בתוכן‪ :‬ספרי‬
‫קודש ופריטים שמייצגים מצוות ‪ -‬שמבטאת את התרבות היהודית‪.‬‬
‫ ·לכתוב על הקיר‪ “ :‬התרבות היהודית היא היא תרבות ה’ בעולם” (הרצ”יה) ולצייר מסביב מאפיינים של תרבות יהודית‪.‬‬
‫האמתי‪ ,‬בתורה‪ ,‬מול התמקדות בחיצוניות‪.‬‬
‫ ·לצייר תרבות יהודית מול תרבות המערב – התמקדות בתוכן ִ‬
‫יישום נושא‬
‫הפעולות‪ ,‬התערוכה וההצגה‪ ,‬כולן מטביעים את הערכים בלִ בן של חניכותינו הצעירות‪ .‬אך אין כמו עשיה כדי להטמיע‬
‫בתוכן את המסרים‪ .‬חשבנו בשבילכן על מספר רעיונות שתוכלו ליזום ולעשות עם השבטים שלכן‪ .‬נכון‪ ,‬חודש ארגון צפוף‬
‫ואין זמן‪ .‬אבל את יישום הנושא אפשר‪ ,‬כדאי וגם צריך ליישם במשך השנה כולה! קחו את המרץ והשמחה של חודש ארגון‬
‫וצאו לעשיה מבורכת בחודשים הבאים‪ .‬בהצלחה!‬
‫ ·לקיים פעילות הפצה של תרבות יהודית‪.‬‬
‫אמתית‪.‬‬
‫ ·להוציא עיתון סניפי שמבטא תרבות יהודית ִ‬
‫ ·להחליט על פרויקט תרבות של השבט שמאזן את השימוש בתרבות המערב (לדוגמה‪ :‬שעה ביום בלי אינטרנט‪)...‬‬
‫אמתי (אפשר להשתמש במקורות‬
‫ ·לקיים ערב תרבות יהודית‪ :‬ברקע מוזיקה יהודית‪ ,‬לימוד בנושאים של יהדות ותוכן ִ‬
‫המצורפים בפרק ‘להוסיף עומק’)‪ ,‬הקרנה של סרט יהודי (לדוגמה‪ :‬מסרטי בית‪-‬הספר תורת החיים)‪.‬‬
‫רעיון להצגה‬
‫כיצד יוצרים תרבות יהודית? מראים בדרך קריקטורית‪:‬‬
‫ •רואים סרט חילוני ומדלגים על קטעים‪ ,‬קוראים ספר חילוני וקורעים ממנו דפים‪.‬‬
‫ •מוסיפים כיפה לדמויות‪.‬‬
‫ •קוראים משניות באופן מונוטוני‪.‬‬
‫ •מקריאים ספר ילדים (ביטוי לכך שהתרבות היהודית היא באמה נמוכה)‬
‫לאחר ה”קטילה” של המושג “תרבות יהודית”‪ ,‬מראים קטע של תרבות יהודית איכותית‪ ,‬מקורית ומעשירה‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪109‬‬
‫שבט נחלה‬
‫להוסיף עומק‬
‫חינוך‪ ,‬גידול‪ ,‬פיתוח‬
‫השאלה מהי התרבות הישראלית‪ ,‬היא שאלה שהעסיקה את התנועה הציונית מימיה הראשונים‪ .‬כבר בשנת תרע"ג ענה הרב‬
‫האמתית"‬
‫צבי יהודה קוק זצ"ל על שאלה זו במשפט ‪" -‬התרבות הישראלית היא תורת ה' אלוקים חיים‪ ,‬שהיא‪-‬היא התרבות ִ‬
‫(לנתיבות ישראל ‪ -‬מאמר התרבות הישראלית)‪ ,‬וכך הוא מגדיר תרבות ‪ " -‬חינוך‪ ,‬גידול‪ ,‬פיתוח"‪ .‬לעומת התפיסה שתרבות‬
‫זו פולקלור או צורת בילוי‪ ,‬יש כאן הגדרה עמוקה של התרבות בתור הכוח הלאומי‪ ,‬שמפתח את העם ומוציא אל הפועל את‬
‫כישרונותיו‪.‬‬
‫לפי זה בכדי להבין מהי התרבות הישראלית עלינו להבין קודם כל מהו הכישרון המיוחד של עם ישראל‪ .‬עיקר ענייננו הוא‬
‫לגלות את האחדות האלוהית בתוך העולם‪ ,‬בתוך כל הכוחות הנראים לכאורה סותרים ונלחמים זה בזה‪ .‬עם ישראל יודע‬
‫לראות איך ה' אחד ושמו אחד‪ ,‬ומכאן למצווה לומר ולכוון פעמיים ביום "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"‬
‫(רמב"ם אהבה א‪ ,‬א‪-‬ב)‪.‬‬
‫איך כל זה קשור למה שאנחנו קוראים תרבות היום? עונה הראי"ה קוק זצ"ל ‪ -‬לאחר שיש לנו את היסוד של תרבות אמונית‪,‬‬
‫יש מקום לפיתוח כל מוסדות התרבות של הספרות‪ ,‬הדרמה והאומנות הכתובה והמשודרת בכדי לבטא ולשאת את הציורים‬
‫האסטטיים של התרבות המיוחדת שלנו (על פי עין איה ברכות פרק שישי‪ ,‬פיסקה מה)‪.‬‬
‫אולם אסור לטעות ולחשוב‪ ,‬שתיאטרון היידיש יכול לענות על הצורך של התרבות הישראלית‪ ,‬שהרי‪" :‬יצירה עצמית‬
‫ישראלית‪ ,‬במחשבה ובתוקף החיים והמפעל‪ ,‬אי‪-‬אפשר לישראל אלא בארץ‪-‬ישראל" (אורות‪ ,‬ארץ ישראל ג)‪ .‬ברור שבכדי‬
‫לשאת את תרבות האחדות עלינו להיות עם אחד בארץ‪ .‬רק כאן ניתן להגיע לשיא הכישרון הישראלי המיוחד ‪ -‬נבואה ורוח‬
‫הקודש‪ ,‬שהרי "אוירא דארץ ישראל מחכים"‪ .‬ויהי רצון שנזכה בקרוב להנחיל לעולם כולו את תרבותנו‪" ,‬ועלו מושעים בהר‬
‫ציון לשפוט את הר עשו והייתה לה' המלוכה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"‪.‬‬
‫(הרב דוד סמסון שליט"א ראש ישיבת לך‪-‬לך)‬
‫התיחסות יהודית‬
‫בטרם נפנה לדבר על תרבות יהודית‪ ,‬נשאל את עצמנו תרבות כערך מהי‪.‬‬
‫במילון אבן‪-‬שושן הגדיר את המושג תרבות כ‪" :‬סך כל ההישגים בהתפתחותו הרוחנית של האדם או של חברה‪ ,‬בהשכלה‪,‬‬
‫במדע‪ ,‬באומנות‪ ,‬בארגון החברה‪ ,‬בדת ובמוסר"‪ .‬תרבות יהודית אם כן‪ ,‬תהיה המענה שנותנת היהדות ביחס לכל הערכים‬
‫שהוזכרו לעיל‪ ,‬ואפשר גם ערכים רוחניים נוספים שלא הוזכרו‪ .‬מענה זה מצוי בתורה ובספרות התורנית שהתפתחה במהלך‬
‫הדורות‪ .‬כדי לבחון את הדברים נפרק את ההגדרה המילונית של המושג תרבות ונתייחס אליו בהקשר היהודי‪ .‬‬
‫יש לה ליהדות מה לומר הן ביחס להישגים הרוחניים של האדם הפרטי‪ ,‬והן ביחס להישגים הרוחניים של החברה‪ .‬היהדות‬
‫מדברת על חובותיו וזכויותיו של היחיד מחד‪ ,‬ושל הציבור מאידך‪ ,‬שהרי היהדות הייתה בין התרבויות הראשונות שהג‪-‬‬
‫דירו את הערבות ההדדית המקופלת בתוך המושג 'ציבור'‪ .‬יש לה ליהדות מה לומר בתחום ההשכלה והמדע‪ ,‬כפי שטוען‬
‫הרמב"ם‪ ,‬שהחכמה וההישגים המדעיים השונים היו מאז ומעולם פרי רוחו של העם היהודי ומסמיך לכך את הפסוק "רק‬
‫עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה"‪ .‬הלימוד כערך קיים בהווייתו של העם היהודי במהלך כל ההיסטוריה ‪ -‬לימוד הא"ב בחדר‬
‫היהודי הוא שסלל את הדרך לגדולי היצירה המדעית העולמית‪.‬‬
‫יש לה ליהדות מה לומר בתחום האומנות ‪ -‬התבוננות בדבריו של הרב קוק בהקדמתו לשיר השירים‪ ,‬מלמדת על חשיבותה‬
‫של האומנות על פי תפיסת עולמה של היהדות‪ .‬אומנות המגלה את שצריך לגלות ומכסה את שצריך לכסות‪ .‬בעת שהעולם‬
‫היה עדיין שרוי בחשכת הפולחן האלילי‪ ,‬הייתה זו היהדות שדברה על איסור עשיית צלם המתייחס אל האומנות הפלסטית‪,‬‬
‫ובכך חשפה בפני האנושות את ההתלבטות בין יצירה מופשטת לבין יצירה מוחשית‪ .‬‬
‫יש לה ליהדות כמובן גם מה לומר בתחום הדת והמוסר‪ :‬היהדות הייתה הדת הראשונה שהאמינה באל אחד‪ .‬אמונה שיש בה‬
‫גם עומק פילוסופי הרואה את האחדות שבמציאות‪ .‬בעת שהעולם היה עדיין נתון לחסדי החוקים המוסריים של חמורבי‪,‬‬
‫ניסחה כבר היהדות את חוקי המוסר הנעלים שלה‪ .‬היהדות הייתה זו שניסחה את חוקי המוסר כחלק מן התפיסה הדתית‬
‫ובכך יצרה מערכת דתית שלימה‪.‬‬
‫אחר כל זאת‪ ,‬אתם עדיין שואלים מהי תרבות יהודית?‬
‫(הרב אריה הנדלר שליט”א ‪ -‬סגן ראש ישיבת ההסדר שעלבים)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪110‬‬
‫שבט נחלה‪ ,‬להוסיף עומק‬
‫תרבות של התחברות לאלוקים‬
‫השקפת העולם היהודית בנויה מאמונה בשתי תנועות המתמידות בעולם בכל רגע‪ .‬תנועה אחת מכיסא הכבוד עד החיידק‬
‫הקטן ביותר בקוטב הדרומי‪ ,‬ותנועה שנייה מהחיידק הקטן ביותר עד כיסא הכבוד‪ .‬כיהודים תפקידנו בעולם לסייע ככל‬
‫האפשר לשתי התנועות גם יחד (דרך ה' לרמח"ל)‪ .‬כל פעולה שאנו עושים כדי לחזק את שתי התנועות האלו‪ ,‬היא פעולה‬
‫יהודית‪ .‬פעולה שאנו עושים סתם או מנימוקים אחרים‪ ,‬יכולה להיות פעולה אנושית‪ ,‬אך איננה פעולה יהודית‪.‬‬
‫ומכאן לתרבות‪ ,‬כל פעולה תרבותית שנועדה להוריד מהשפע האלוקי אל העולם הזה‪ ,‬או לקדש ולרומם את העולם הזה אל‬
‫האלוקות‪ ,‬שייכת לתרבות היהודית‪ ,‬ומה שלא ‪ -‬לא! יש תרבות אנושית שיהודים יצרו‪ ,‬וזו תרבות של יהודים‪ .‬אך היא אינה‬
‫תרבות יהודית‪ .‬ציור‪ ,‬פיסול‪ ,‬שירה וכדומה‪ ,‬של יהודים למען המטרות האלו הם תרבות יהודית‪ .‬אותן פעולות אם נעשות‬
‫סתם כדי להרוויח כסף‪ ,‬או כדי שיהיה יותר נעים בעולם‪ ,‬הן פעולות אנושיות‪ ,‬שאם אין בהם פגיעה במוסר‪ ,‬הן דבר טוב‪ ,‬אך‬
‫הן אינן מוגדרות כתרבות יהודית‪.‬‬
‫בצד המעשי יש ליהדות חידוש נוסף‪ .‬הצגות‪ ,‬שירה‪ ,‬נגינה‪ ,‬ציור ופיסול הם מעשי תרבות הקיימים בכל אומות העולם‪ .‬נקטו‬
‫בהם גם נביאינו הקדושים כדי לרומם את העולם‪ ,‬אך בכך אין חידוש על פני אומות העולם‪ .‬החידוש הגדול של היהדות הוא‬
‫תרבות הלימוד‪ .‬כל אחד מהקטן שבעם ועד המלך‪ ,‬מצּווה ללמוד‪ .‬תורה‪ ,‬נביאים‪ ,‬דף יומי או רמב"ם יומי‪ ,‬זמן מועט או שעות‬
‫מרובות‪ .‬העיקר לעצור את שטף החיים כל יום‪ ,‬ולהקדיש זמן לתרבות ‪ -‬ללמוד תורה‪ .‬הלומדים בשמיעת קלטות‪ ,‬הלומדים‬
‫בשיעור בין מנחה לערבית‪ ,‬לומדי האינטרנט‪ ,‬והמלמדים תורה בכל דרך שיש‪ ,‬שותפים כולם למעשה התרבותי הגדול ביותר‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬יצירת עם לומד‪ ,‬או כפי שקוראים לנו הגויים ‪ -‬עם הספר‪.‬‬
‫(הרב חברון שילה שליט"א ‪ -‬ר"מ בישיבת ההסדר עותניאל)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪111‬‬
‫חבריה ב‬
‫אמת מארץ תצמח‬‫אמת‬
‫תצמח‪-‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולת פתיחה‬
‫״אמת מארץ תצמח״‬
‫בפעולה זו ניכנס אל נושא החודש "אמת"‪ .‬נלמד יחד שהאמת בעולם הזה לעִתים נסתרת מעינינו ולכן עלינו לעמול ולהצ‪-‬‬
‫מאתנו ואנחנו נדרשים לחפש ולדרוש אותה‪ ,‬ולהביאה לארץ‪.‬‬
‫מיח אותה‪ .‬היא חבויה בכל אחד ִ‬
‫תורת ה' ומצוותיה מכוונות אותנו להוציא את האמת לפועל‪ .‬לגלות את האמת בתוכנו‪ .‬לראות את השורש האמִתי בכל דבר‪.‬‬
‫מטרות‬
‫ ·החניכות יבינו כי ישנה אמת אחת מחלטת‪ ,‬אמִתתה של תורת ישראל‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו כי אין מקום לצורות שונות של עבודת הא‪-‬לוהים אשר מנוגדות למצוות התורה‪.‬‬
‫ ·החניכות יבינו שיש מקום לדרכים שונות בעבודת ה' בתנאי שהן מתאימות לדברי התורה‪.‬‬
‫עזרים‬
‫ ·כרטיסיות של דמויות (נספח ‪)2‬‬
‫ ·תמונות (נספח ‪)4‬‬
‫מהלך הפעולה‬
‫חלק א‪ :‬שאלת פתיחה ודיון‬
‫נפתח את הפעולה בעזרת שאלה שמטרתה להוביל לדיון ולתחילת הבירור של הנושא‪.‬‬
‫נציג בפני החניכות שאלה ששאל אדם על אודות אמת התורה (נספח ‪.)1‬‬
‫נפתח דיון‪:‬‬
‫ •מה אתן חושבות? האם אכן יש אמת אחת או כמה ִאמתות?‬
‫ •וכי אין מקום לדעות שונות? מה המקום של הדרכים השונות בעבודת ה'?‬
‫אנו רואים בדיון את לִ בה של הפעולה ואת החלק המשמעותי ביותר‪ .‬משום כך ניתן לחניכות את הזמן המרבי וננסה להעמיק‬
‫את הדיון‪.‬‬
‫נחדד את הדיון בעזרת כרטיסיות (נספח ‪ .)2‬הכרטיסיות מספרות על דמויות שונות שרצונם לעבוד את ה'‪ ,‬אך לא בדרך‬
‫שה' נתן למשה בסיני‪,‬‬
‫ניתן למתנדבות להקריא את הכרטיסיות השונות ונמשיך בדיון‪:‬‬
‫ •מה קובע מה לגיטימי ומה לא?‬
‫ •מי אנחנו שנחליט שעבודת ה' של האחר היא מוטעה?‬
‫חלק ב‪ :‬מה אני רואה בתמונה?‬
‫נראה לחניכות תמונת תקריב (נספח ‪.)4‬‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ •מה רואים בתמונה?‬
‫ •האם יש כמה תשובות נכונות?‬
‫ •כיצד אפשר לדעת מהי התשובה הנכונה?‬
‫נראה לחניכות את התמונה השנייה בנספח (התמונה המלאה)‪.‬‬
‫נסכם‪ :‬כל אחד רואה בתמונה משהו אחר‪ ,‬אך התשובה הנכונה היא אחת‪ .‬לא ייתכן שתהיינה כמה אפשרויות מהו הדבר‬
‫המצולם‪ .‬כך גם בשאלה מהי עבודת ה’ הרצויה‪ .‬יש בעולמנו סברות רבות המתיימרות להשיב על שאלה זו‪ ,‬אך סברה נכונה‬
‫היא רק זו המותאמת לרצון הבורא‪ .‬מוכרחת להיות אמת אחת מוחלטת‪ .‬זו הרי ההגדרה של אמת‪ ,‬דבר שנכון תמיד‪ .‬לא‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪114‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולת פתיחה‬
‫ייתכן שיהיו כמה אמִתות הסותרות זו את זו‪ .‬הטוען שלכל אחד יש את ה"נרטיב" שלו‪ ,‬את האמת שלו‪ ,‬בעצם טוען שאין‬
‫אמת מוחלטת‪ ,‬שקיימת רק אמת יחסית‪ .‬אך אמת יחסית אינה אמת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ישנן דרכים שונות להגיע אל אותה אמת‪,‬‬
‫אך מוכרח שתהיינה מתוך ההגדרות שבוראנו הגדיר לנו‪( .‬דוגמה לכך אפשר לראות בדרכים השונות בעבודת ה'‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫חסידים‪ ,‬ליטאים וכדומה) מה שקובע אם דרך רצויה או שאינה רצויה זו התורה‪ .‬רק בורא העולם יכול להגיד לנו כיצד לפ‪-‬‬
‫עול בבריאתו‪.‬‬
‫את הדיון נסכם בקריאת התשובה שניתנה לשאלה שבה פתחנו (נספח ‪ .)3‬אין הכרח לקרוא את כל התשובה‪ ,‬בחרו ממנה‬
‫חלקים הנראים לכן מתאימים לחניכותיכן‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬בפעולה זו פתחנו בבירור על האמת‪ .‬הסקנו שישנה אמת אחת של אמונה בהשם יתברך ובתורתו‪ .‬בתוך זה ישנן‬
‫דרכים שונות הכלולות באמת זו‪ .,‬המבחן לאמיתתה של דרך זו או אחרת הוא בהתאמתן להנחיות שהבורא הנחה אותנו‪,‬‬
‫בהתאמתן לתורה‪ .‬כמו שקבע הרמב"ם בעיקרי האמונה‪" :‬זאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת"‬
‫לעיתים קשה לנו לדעת מהן הדרכות האמת בכל תחום ‪ ,‬עלינו לעמול ולברר‪ .‬מתוך כך נזכה לגלות את האמת על כל פרטיה‬
‫ולהתמלא ממנה‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪115‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולת פתיחה‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪1‬‬
‫שלום לך דוד‪,‬‬
‫‪ ‬‬
‫שמי אלנתן‪ ,‬אני עוסק במספר תחומים ברפואה הסינית‪ ,‬אבל התחביב שלי הוא חקר דתות ורוחניות‪ .‬אני קורא הרבה גם‬
‫על יהדות‪ ,‬בעיקר מתעניין בקבלה ובחסידות‪ .‬ככל שאני מרבה להגות בתכנים יהודיים‪ ,‬מציקה לי עוד ועוד שאלה‪.‬‬
‫אנסח אותה כך‪ :‬האם יש רק אמת אחת? אני מתוודע לאמיתות אינספור‪ ,‬לשיטות ולתפיסות עולם‪ ,‬בכל אחת מהן יש‬
‫משהו מיוחד ומרתק‪ .‬אך היהדות גורמת לי תחושה של ‘האמת אצלנו וזהו!’‪ ,‬האם זה אכן כך? ומה עם ‘איש באמונתו‬
‫יחיה’? אשמח לקבל הבהרות בנושא‪.‬‬
‫נספח ‪2‬‬
‫שמי רונן‪ .‬גדלתי בבית שנאמן למסורת היהודית‪ .‬כבר מילדות יש לי משיכה עזה לשיר את תפילותיי‬
‫לאלוקי‪ .‬ניגנתי בכמה הרכבים‪ ,‬אבל אני הכי אוהב להוציא דיסקים עם יצירות שלי‪ ,‬תפילות שלי‪ .‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬אני כותב אותם בהתבודדויות‪ .‬את ההשראה הטובה ביותר יש לי בשבת‪ .‬אני הולך ליער הסמוך למקום‬
‫מגורי‪ ,‬ועם הגיטרה‪ ,‬יושב וכוסף לאלוקי‪ .‬מרוב האהבה שלי לבוראי‪ ,‬אני גם מצליח להרגיש איך הוא מתגלה‬
‫בכל סוג של אוכל ובשר‪ .‬אינני מחפש הכשרים‪ .‬אני מרגיש את אלוקי קרוב‪ ,‬קרוב‪.‬‬
‫שמי אחמד‪ .‬אני מוסלמי אדוק‪ .‬מתפלל חמש תפילות ביום בכוונה גדולה‪ .‬אלוקים יביא לנו ישועה והצלחה‪ .‬הוא כבר עזב‬
‫את ה’יהוד’ ואנחנו עובדיו הנאמנים‪ .‬שומרים את מה שציווה אותנו בקוראן באדיקות גדולה‪.‬‬
‫שמי אגם‪ .‬אלוקים נתן לנו את התורה כדי להתאים אותה לכל דור‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בדורנו‪ ,‬דור של שוויון‪ ,‬גם נשים יכולות‬
‫ליצור מניינים משל עצמן‪ .‬עלינו לשנות את ההלכה הדוגלת בכך שעבודת ה’ של הנשים שונה‪ .‬אני יכולה להעיד לכם‬
‫איזו תחושה של התרוממות זה לעלות לתורה‪ ,‬זה כל כך ממלא ומקרב לאלוקים‪.‬‬
‫נספח ‪3‬‬
‫[את התשובה המלאה אפשר למצוא באתר ‘‪ ’www.breslev.co.il‬במאמר ששמו ‪:‬‬
‫‘בגובה העיניים‪ -‬אמת אחת או שתיים?’]‬
‫חלקים מהתשובה‪:‬‬
‫*ברשותך תיקון קטן‪ .‬הפסוק שציטטת אינו קיים‪ .‬בשום מקום בתנ"ך אין כתוב "איש באמונתו יחיה"‪.‬‬
‫כתוב “וצדיק באמונתו יחיה”‪ ...‬משמעותו המקורית של הפסוק היא‪ ,‬שהצדיק הבוטח ומאמין בהשם שואב את חייו ואת‬
‫חיותו מאמונתו‪ .‬פשוט ביותר‪.‬‬
‫*‪ ...‬אם מישהו ניגש אלינו ואומר לנו 'סובארו זה האוטו הכי הכי'‪ ,‬אנחנו אומרים לעצמנו 'אוקיי‪ ,‬עוד סוכן מכירות‪,‬‬
‫שיהיה בריא'‪ .‬להגדיר מוצר מסוים כהכי טוב או להעניק לאדם את התואר 'הכי מוצלח'‪ ,‬זה לקבוע עובדה שרירותית שכל‬
‫אדם מסוגל באותה מידה להפריך אותה‪ .‬בעיניך סובארו זה האוטו‪ .‬בעיניי דווקא 'טויוטה'‪ .‬כל אחד מאיתנו יכול להביא‬
‫הוכחות משלו‪ .‬ומן הסתם‪ ,‬גם לכל אחד מאיתנו הגדרה שונה לטיב ולאיכות‪ .‬לכן‪ ,‬אף אחת מהאמירות הללו אינה יכולה‬
‫להיקרא 'אמת מוחלטת'‪ .‬לקבוע הגדרה אנושית מסוימת כאמת מוחלטת זו שתלטנות‪ .‬משום שחוץ מנקודת המבט שלנו‪,‬‬
‫משוטטים בעולם עוד כמה מיליארדי בעלי דעה אישית אחרת‪.‬‬
‫הדבר שונה בשעה שאנחנו מדברים על המציאות‪ .‬כלומר לא על האופן שבו אנו חווים אותה‪ .‬וזו‬
‫בעצם שורש הטעות‪ .‬יש מציאות ויש את האופן שבו אנו חווים אותה‪ .‬מציאות יכולה להיות רק‬
‫אחת – מה שהיא‪ .‬חוויות יכולות להיות אינספור – כמניין האנשים החווים אותן‪.‬‬
‫‪...‬אמת שאיננה מוחלטת איננה אמת‪ .‬לכל היותר זו תיאוריה משכנעת‪ .‬‬
‫אז מי זו האמת?‬
‫*‪ ...‬תפיסות עולם כשמן כן הן ‪ -‬עדשות אנושיות להתבוננות על המציאות‪ .‬כל אדם נושא בתוכו‬
‫תפיסת עולם משלו משום שהוא משקיף על המציאות ממשקפי התודעה שלו‪ .‬הוא צופה בה מתוך‬
‫רקע שונה ומתוך המושגים המוכרים לו‪ ,‬לכן תפיסת עולם‪ ,‬לעולם לא תהיה האמת‪ .‬היא תהיה‪,‬‬
‫מקסימום‪ ,‬חלון נקי יותר או פחות להשקיף בעדו על האמת‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪116‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולת פתיחה | נספח‬
‫‪... ‬לחפש אמת‪ ,‬זה נקרא לחפש את החלון הנקי ביותר שיעביר אלינו את הכרת האמת‪ ,‬כלומר את המציאות‪ .‬כל מחפש‬
‫דרך אמור לערוך בחייו את החיפוש הזה דרך חוויותיו‪.‬‬
‫קיימים הרבה קריטריונים חשובים לניקיונו של חלון השקפה‪ .‬אך לכל הדעות החשוב מכולם הוא ‪-‬ללא אגו‪ .‬שמשה‬
‫נקייה מתאפיינת בחוסר נוכחות‪ .‬שמשה שאפשר לזהות אותה עצמה כבר איננה נקייה לחלוטין‪ .‬אילו הייתה נקייה לא‬
‫היינו רואים אותה‪.‬‬
‫כך גם בנוגע להגדרת האמת‪ .‬מגדירי אמת שנוכחותם מטילה צל על האמת שאותה הם מבקשים לשווק‪ ,‬אינם מציגים את‬
‫האמת הנקייה‪ .‬הם מציגים את עצמם ומתקשטים באמת‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫*מהסיבה הזו מניחה התורה הקדושה דגש בולט מאוד על ענוותנותו של משה רבינו – מוסר התורה‪.‬‬
‫"והאיש משה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה" אומרת לנו התורה‪ .‬משה רבינו – מי שהוריד אלינו לכאן‪ ,‬את החלון‬
‫הנקי ביותר להשקפה מלאה על האמת ‪ -‬את התורה‪ ,‬נבחר לתפקידו רק משום שהיה האדם העניו ביותר בהיסטוריה‪.‬‬
‫*(ובנוגע לדרכים השונות בעבודת ה') ‪ ...‬אם בורא עולם ברא לכל אדם רגליים בעלי מידה שונה‪ ,‬הוא לא התכוון שנרכוש‬
‫כולנו נעליים באותה מידה ונסתדר איכשהו‪ .‬ואם השם יתברך ברא כל אחד מאיתנו באופי שונה‪ ,‬הצמיח אותנו בבתים‬
‫שונים והעביר אותנו בחוויות שונות‪ ,‬הוא לא התכוון שנחווה את האמת באופן זהה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא כן מסר לנו כללים‬
‫ברורים ואחידים איך להתקיים יחד במציאות האחת והמשותפת‪.‬‬
‫‪ ...‬האמת‪ ,‬אלנתן‪ ,‬אינה דורשת מאיתנו לרכוש ביגוד בחנות בגדים מסוימת בבני ברק‪ .‬היא גם אינה חייבת להופיע בביתך‬
‫שלך כמו בביתי שלי‪ .‬אדרבה‪ ,‬בורא עולם מעוניין בכל הצבעים והגוונים‪ .‬ולך‪ ,‬כמו גם לי‪ ,‬צבע אישי לחלוטין‪ .‬הוא כן‬
‫מצפה מאיתנו לעבוד בשיתוף פעולה על‪-‬פי הכללים שאותם הוא מסר לנו באמצעות תורתו הקדושה‪.‬‬
‫נספח ‪4‬‬
‫נספח ‪5‬‬
‫להרחבה‪:‬‬
‫‪ #‬משה רבנו בבית מדרשו של רבי עקיבא‪:‬‬
‫"אמר רב יהודה אמר רב‪ :‬בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות‪ .‬אמר לפניו‪ :‬רבונו‬
‫של עולם‪ ,‬מי מעכב על ידך‪ .‬אמר לו‪ :‬אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו‪ ,‬שעתיד לדרוש‬
‫על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות‪ .‬אמר לפניו‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬הראהו לי‪ .‬אמר לו‪ :‬חזור לאחורך‪ .‬הלך וישב בסוף‬
‫שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים‪ ,‬תשש כחו‪ .‬כיון שהגיע לדבר אחד‪ ,‬אמרו לו תלמידיו‪ :‬רבי‪ ,‬מנין לך‪ .‬אמר להן‪:‬‬
‫הלכה למשה מסיני‪ ,‬נתיישבה דעתו‪( ".‬מנחות כט עב)‬
‫באגדה זו "נפגשים" רבי עקיבא ומשה‪ ,‬אף שכידוע מפרידים ביניהם כאלף וחמש מאות שנים‪ .‬משה עולה למרום לקבל את‬
‫התורה‪ ,‬ומוצא את הקב"ה מעכב את מסירתה למשה מפני שהוא מקשט בתגים את אותיות התורה‪ .‬לשאלתו של משה מדוע‬
‫הוא עושה כך‪ ,‬עונה הקב"ה שהוא מכין זאת לרבי עקיבא שידרוש כל אות ותג בתורה וילמד מהם הלכות המהוות חלק‬
‫מהתורה שבעל‪-‬פה‪ .‬יהיו דברים שיתגלו רק בעוד הרבה דורות וימשיכו בעצם את מתן תורה עד אותה התקופה‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪117‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולת פתיחה | נספח‬
‫משה מבקש לפגוש את רבי עקיבא‪ ,‬ולשם כך מכניס אותו הקב”ה ל”מנהרת הזמן” והוא נוחת בבית מדרשו של רבי עקיבא‪.‬‬
‫שם משה אינו מבין את דבריהם של הלומדים‪ .‬לכאורה‪ ,‬התורה התפתחה והשתנתה כל‪-‬כך עד כדי‪-‬כך שמשה – מוסר‬
‫התורה לעם‪-‬ישראל‪ ,‬כבר אינו מבין את דברי התורה בתקופתו של רבי עקיבא‪ .‬משום כך – תשש כוחו‪ .‬משה חושש שנוצרת‬
‫כאן תורה אחרת‪ ,‬לבסוף הוא מבין שההלכה הזאת יסודה מסיני‪ ,‬והדברים הם ענפים מרובים של השורש שבסיני‪ ,‬ואז‬
‫מתיישבת דעתו של משה‪.‬‬
‫‪ #‬הרב אליעזר מלמד‪:‬‬
‫יכולת ההתקדמות שלנו בעולם הזה ובעולם הבא תלויה בהבנת המציאות‪ .‬השכל הוא הכלי החשוב ביותר שעומד לרשותו‬
‫של האדם‪ ,‬וככל שנבין את המציאות טוב יותר‪ ,‬כך נוכל להתקדם יותר‪ .‬אבל הבעיה המרכזית היא‪ ,‬שהמציאות עמוקה‬
‫ומורכבת‪ ,‬ויש בה רבדים עמוקים כל כך עד ששכלנו האנושי המוגבל מתקשה לקולטם‪ ,‬ולכן כולנו סובלים במידה זו או‬
‫אחרת מחסרון בהכרת האמת‪ .‬יש פער בין מה שאנחנו יודעים על אודות כל דבר ובין הדברים כפי שהם באמת‪ .‬ומאחר‬
‫שהכרת המציאות שלנו אינה שלמה‪ ,‬נוצרת אצלנו לפעמים סתירה בין מה שנראה בעינינו כטוב ומועיל לבין מה שמוסרי‬
‫וצודק‪ .‬ככל שנכיר טוב יותר את המציאות האמיתית‪ ,‬כך הפער המדומה בין מה שמוסרי ובין המועיל והנעים ‪ -‬ילך‬
‫ויצטמצם‪ ,‬ועל ידי כך נהיה יותר אמיתיים וצודקים‪ ,‬ויהיה לנו טוב יותר בחיינו‪ .‬החתירה לאמת היא חתירה לזהות בין ההבנה‪,‬‬
‫הדיבור והמציאות‪.‬‬
‫היודע את האמת לאשורה הוא כמובן בורא העולם‪ ,‬ולכן אמרו חז”ל (שבת נה‪ ,‬א)‪“ :‬חותמו של הקב”ה אמת”‪ .‬החותמת היא‬
‫הביטוי הקולע ביותר של החותם‪ ,‬ומאחר שהקב”ה יודע את המציאות בצורה מוחלטת ‪ -‬לכן החותם שלו בעולם הוא ‘אמת’‪.‬‬
‫וככל שהאמת תהיה יקרה לנו יותר‪ ,‬ואף נהיה מוכנים להקריב למענה טובות הנאה‪ ,‬כך נתקרב יותר למידתו של הקב”ה‪,‬‬
‫וכך נזכה להבין טוב יותר את המציאות‪ ,‬ומתוך כך שנתקרב לקב”ה ולהבנת העולם‪ ,‬נזכה להתקדם ולהתעלות‪ .‬וזוהי מצוות‬
‫התורה‪“ :‬והלכת בדרכיו”‪.‬‬
‫(פניני הלכה ‪ -‬ליקוטים ב ‪ -‬הרב אליעזר מלמד)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪118‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫בין תורת אמת ובין תרבות המערב‬
‫בפעולת הפתיחה עסקנו באמת הבלעדית‪ .‬באמת התורה העוברת מדור לדור‪.‬‬
‫אנחנו חיים בעולם שמוקיר ומעריץ את תרבות המערב‪ ,‬תרבות שמטרותיה הפוכות מאמת התורה החקוקה על לוח לבנו‪.‬‬
‫יש פער עצום בין שתי הדרכים; בין דרך התורה ובין דרכה של תרבות המערב‪ .‬עלינו להמשיך לעמול ולצמוח לפי האמת‬
‫שבתוכנו‪ ,‬אמת הבונה את העולם‪.‬‬
‫מטרות‬
‫ואמתתה ובין המוסר בתרבות המערב‪.‬‬
‫ ·החניכות יתוודעו לפער בין מוסר התורה ִ‬
‫ ·החניכות ידונו בשאלה זו‪ :‬האם נכון לנהוג על‪-‬פי האמת התורנית אל מול ציבור שאינו מודע לתורה גם כאשר האמת‬
‫התורנית מנוגדת למקובל בקרב ציבור זה?‬
‫ ·החניכות יגיעו למסקנה כי העמידה על האמת התורנית מעוררת כבוד והערכה‪ ,‬בעוד שהתעלמות מאמת התורה‬
‫מעוררת זלזול‪.‬‬
‫שלב א‪ :‬הצגה‬
‫נבקש מהחניכות להמחיז את הקטע הבא‪ .‬הקטע מסתיים בדילמה של שירה גיבורת האירוע‪ .‬נסביר‬
‫לחניכות שעליהן להציג את הקטע פעמיים ובכל פעם להעניק לו סיום שונה‪ ,‬בהתאם להחלטתה‬
‫של שירה‪ .‬בהצגה צריך להיות ביטוי למחשבותיהן של הדמויות המשתתפות לנוכח התנהגותה של‬
‫שירה‪ .‬החניכות צריכות להוסיף דמויות כרצונן ולשייך להן תגובות מגוונות‪.‬‬
‫שירה מגיע לחתונה של בת‪-‬דודתה עליזה‪ .‬משפחתה של עליזה הכלה היא משפחה מסורתית‬
‫שאינה מודעת לסייגי התורה בענייני צניעות‪ .‬שירה ניגשת לברך את הכלה‪ .‬עליזה מחבקת ומנשקת‬
‫אותה‪ .‬לידה ניצבת אמה של עליזה וגם היא מגפפת ומחבקת את שירה‪ .‬הבא בתור הוא אבי‪ ,‬אביה‬
‫של עליזה‪ .‬שירה קולטת אותו מעניק חיבוק ונשיקה לאחת מחברותיה של עליזה‪ ,‬הוא נפרד ממנה ופורש את ידיו לקראתה‪,‬‬
‫"שירה"‪ ,‬הוא קורא בשמחה ושירה מבינה שבעוד חלקיק שניה היא תמצא את עצמה בתוך זרועותיו של הדוד‪.‬‬
‫שירה צריכה להחליט מהר מה לעשות‪.‬‬
‫שלב ב‪ :‬הרב אליהו ושירת נשים‬
‫נקריא את הכתבה שבנספח ‪( 1‬הרב שמואל אליהו עזב את טקס יום הזיכרון)‪.‬‬
‫הכתבה מציגה את הניגוד בין מה שמכונה בתקשורת החילונית “הדרת נשים” ובין הדרכת היהדות להפרדה בין שני המינים‪.‬‬
‫אפשר להעלות בנוסף לנקודה זו או במקומה ניגודים אחרים בין תורתנו ובין תרבות המערב‪ ,‬למשל‪ :‬מוסר מלחמה‪ ,‬חרות‬
‫הפרט‪ ,‬קדושת המשפחה ועוד‪.‬‬
‫כדי לפתח דיון אפשר להציג עמדה הפוכה‪:‬‬
‫יש משהו שאינו ייצוגי ואינו נכון במה שהרב עשה‪ ,‬הוא קומם נגדו את הציבור‪ .‬והרי‪ ,‬מהי שירת נשים? קשה‬
‫לומר שהיא חמורה כל‪-‬כך‪ .‬האין מקום לוותר על חומרה הלכתית בשביל תחושת האחדות בין חלקי העם‬
‫השונים? מעשהו של הרב גרם לחילול השם‪ ,‬רבים מהנוכחים באירוע ומהשומעים על אודותיו חשו בתרעומת‬
‫על רבנים וממילא על כל מה שהתורה מייצגת‪.‬‬
‫כמו בפעולה הקודמת‪ ,‬הדיון מהווה את חלקה העיקרי של הפעולה ולכן ניתן לו מקום משמעותי‪ .‬לפי הצורך‪,‬‬
‫ננחה בעזרת שאלות מכוונות ואף נסתור דעות כדי להגיע לבירור מעמיק‪.‬‬
‫נדון‪:‬‬
‫ •מה משותף להצגה שהצגתן ולאירוע המתואר בכתבה?‬
‫ •אלו דוגמאות לפער בין עניין שבעבורנו הוא הנהגה למופת ובעבור ‪ -‬העולם סביבנו הוא נראה כפגום‪ .‬מה דעתכן על‬
‫הפער? (באופן כללי‪ ,‬לאו דווקא באשר למקרה זה?)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪119‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•אם אמת התורה כה גדולה‪ ,‬מדוע אינה מתקבלת על לב הציבור?‬
‫•האם יש לכן דוגמאות נוספות לעניינים שבהם לעִתים אין האמת מתקבלת בחברה הכללית?‬
‫•האם יש לכן דוגמא לאמת מסוימת שקשה לכן לקיים?‬
‫•האם עיגול פינות מעורר יותר הזדהות מאשר עמידה על האמת?‬
‫נשמע את דברי החניכות ואף נביא דוגמאות נוספות‪.‬‬
‫למשל‪ :‬בילויים מסוימים‪ ,‬סרטים ומוזיקה‪ ,‬היחס לאויבינו‪ ,‬ויתור למען חבר‪.‬‬
‫שלב ג‪ :‬המוסריות של תורת ישראל‬
‫נקרא את הסיפור שבנספח ‪.2‬‬
‫לאחר הקריאה נסכם‪:‬‬
‫תרבות המערב מייצגת את המוסר האנושי כפי שהוא בפני עצמו‪ .‬אין היא מכירה במוסר אלוקי‪ .‬היא מאמינה שהאדם‬
‫בעצמו יכול לקבוע מהו טוב ומהו רע‪ ,‬מה יפה ומה מכוער‪ .‬לא כן אנו‪ ,‬אשר זכינו לקבל תורה משמיים‪ .‬אותנו מדריך המוסר‬
‫האלוקי‪ .‬מתוך קבלת המוסר האלוקי יכולים אנו להבחין בזיוף וביחסיות של המוסר המערבי‪.‬‬
‫אנו מאמינים שהאלוק שברא אותנו‪ ,‬שיצר את נשמתנו הוא היחיד היכול להדריך אותנו מהי האמת המוחלטת‪ :‬כיצד נכון‬
‫לחיות‪ ,‬מהו יחס המכבד ומהו יחס מבזה‪ ,‬על מי נכון לרחם וכלפי מי יש להתאכזר‪ ,‬מהן הנאות המעדנות את האדם ומהו‬
‫פורקן אפל של יצרים‪.‬‬
‫כאשר זה שאינו אמון על תורת ישראל נפגש באיש ישראל המייצג את אמת התורה בעוז ובגאון‪ ,‬הוא מבין שמולו ניצבת‬
‫אמת אחרת‪ ,‬אמת מוחלטת‪ .‬אין זו אמת יחסית כאמת של המוסר האנושי‪ .‬אין זו אמת אשר אפשר לסטות ממנה כאשר אין‬
‫זה נוח ללכת בדרכה‪ ,‬אין זו אמת שאפשר לעגל אותה כך שתיראה נחמדה ומסבירת פנים‪ .‬עמידה כזו על האמת מעוררת‬
‫כבוד ואף הזדהות יותר מאשר עמדה “המעגלת פינות” ומתחפשת לעמדה אחרת‪.‬‬
‫לסיכום נוסף אפשר להקריא את נספח ‪. 3‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪120‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולה שנייה‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪1‬‬
‫הרב אליהו עזב טקס בעקבות שירת נשים‬
‫רב העיר צפת עזב את טקס יום הזיכרון בסיום נאומו‪ ,‬לאחר שפשרה שאמורה הייתה לאפשר את השתתפותו בטקס לא‬
‫צלחה‪.‬‬
‫רבה הראשי של צפת‪ ,‬שמואל אליהו‪ ,‬עזב את הטקס הרשמי של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה‪ ,‬מיד‬
‫לאחר שסיים את נאומו‪ ,‬עקב שירת נשים‪ ,‬כך מדווח הבוקר “ידיעות אחרונות”‪.‬‬
‫כוונתו של הרב‪ ,‬ופנייתו לאנשי ציבור חרדיים שלא להגיע עקב כך לטקס‪ ,‬פורסמו כבר בשבוע שעבר‪.‬‬
‫הפרסום עורר סערה גדולה‪ ,‬ובעקבותיו כונסה בסוף השבוע ישיבה‪ ,‬בה נכחו הרב‪ ,‬נציגי ‘יד לבנים’ בעיר וכן נציגי המתנ”ס‬
‫שאמונים על ארגון הטקס‪ ,‬במטרה לגבש נוסחה שתאפשר את הישארותו של הרב בטקס עד סופו‪.‬‬
‫שעות ספורות לפני פתיחת האירועים הושגה על פי הדיווח פשרה‪ ,‬במסגרתה הוחלט להצמיד לזמרת ליאור פרטוק זמר‬
‫נוסף‪ ,‬זאת על מנת שלא רק קולה של הזמרת יישמע בטקס‪.‬‬
‫אורה עמר‪ ,‬מראשי ‘יד לבנים בעיר’ ואחות שכולה בעצמה‪ ,‬סיפרה כי “הנוסחה הנכונה הושגה ממש בסמוך לכניסת השבת‬
‫ואני‪ ,‬באופן אישי‪ ,‬שמחתי מאוד כשהצלחנו להגיע לעמק השווה‪ ,‬באופן שהיה מקובל על כולם והבטיח שדווקא בערב הזה‪,‬‬
‫תישמר האחדות‪ ,‬אלא שמאז צאת השבת ובמהלך יום ראשון‪ ,‬בעת ששני הזמרים ערכו חזרות‪ ,‬התברר כי הזמר הצעיר אינו‬
‫מצליח להגיע לטונים של ליאור ולכן‪ ,‬בקטעים מסוימים של השיר‪ ,‬קולה גבר על קולו‪ .‬אני עצמי בישרתי את העניין הזה‬
‫לרב ולאחר שהסתיימה השיחה‪ ,‬הבנתי ששוב יש בעיה‪ ,‬אף שהוא לא אמר זאת מפורשות”‪.‬‬
‫עמר הבינה נכון את המתרחש‪ ,‬ואכן הרב הגיע לטקס‪ ,‬עלה לבמה ונשא דברים‪ ,‬במהלכם התייחס לכאבן של המשפחות‬
‫ולחוסנו של צה”ל‪ ,‬אך בסופם לא חזר למקומו ועזב את האולם‪ .‬זמן קצר אחר כך עזבו את האולם גם שני חברי מועצה‬
‫חרדיים‪ ,‬דבר שגרם לעמר לצאת החוצה ולפרוץ בבכי‪.‬‬
‫יו”ר מועצת הנשים העירונית‪ ,‬אתי גרינברג‪ ,‬הביעה כעס על החלטת הרב‪“ :‬נדרשת עזות מצח של ממש‪ ,‬כדי להפנות גב‬
‫לכ‪ 700-‬אנשים שישבו באולם ובכו על אובדן היקר להם מכל‪ .‬בכוונתי לכנס בשבועות הקרובים את מועצת הנשים ולדון‬
‫שוב בתופעת הדרת הנשים שפוקדת את העיר בכל פעם מחדש”‪.‬‬
‫הרב אליהו מסר בתגובה לערוץ ‪ ,7‬כי‪“ :‬יש משפחות שכולות דתיות ויש משפחות חילוניות‪ ,‬הופעת של זמרת ששרה בטקס‬
‫יום הזיכרון לא מתאימה לחלק גדול מהמשפחות השכולות הדתיות‪ ,‬אני לא חושב שצריך להדיר אותם או לגרום להם אי‬
‫נעימות”‪.‬‬
‫לדבריו‪“ ,‬באנו בדברים עם הנהלת המתנ”ס וחיפשנו יחד דרך לנהל את הטקס באופן שיתאים לכלל המשפחות השכולות‪.‬‬
‫גם לאלה מבינן שמקפידות על ההלכה‪ .‬לא מצאנו‪ ,‬ואני מקווה שבשנים הבאות יחשבו גם עליהן מראש ולא נגיע למצבים‬
‫כאלה‪ .‬כולנו חייבים לזכור‪ .‬אנחנו נלחמים ביחד‪ .‬הבנים שנפלו קבורים יחד‪ .‬צריך למצוא דרך לעשות טקס לזכרם יחד”‪ .‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪121‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולה שנייה | נספח‬
‫נספח ‪2‬‬
‫מתוך סיפור של הרב קרליבך‪ :‬מובא ב”סיפורי נשמה” בעריכת שמואל זיוון‪.‬‬
‫(האותיות הקטנות הן הערות של הרב זיוון המבארות ומוסיפות על הסיפור את העומק הפנימי)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪122‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולה שנייה | נספח‬
‫נספח ‪3‬‬
‫"נמצאנו למדים‪ ,‬שהמוסר הטבעי יישמר במלא שלמותו רק כאשר הוא כפוף למוסר המוחלט שאליו יגיע האדם מתוך יראת שמים טהורה‪,‬‬
‫של "דע מה למעלה ממך "‪ ,‬ואמיתת טהרתה של יראת שמים שלו תבחן בהתמדתו בשלמות מוסרו הטבעי‪ ,‬משום שכשיראת שמים טהורה‪,‬‬
‫לא תתכן סתירה בינה לבין מוסר והטבעי של האדם‪ .‬ועל כן כאשר המוסר הטבעי ויראת שמים עולים יחד‪ ,‬הם מעידים שניהם על שלמות‬
‫שניהם‪ .‬ואולם כאשר חש אדם שיראת שמים מעיקה על שלמות מוסרו הטבעי‪ ,‬הרי זה מעיד שיראת שמים שלו פסולה"‬
‫(עיון בפרשת עקידת יצחק‪ ,‬הרב מיכאל הרשקוביץ)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪123‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולה שלישית‬
‫פועלים עם א‪-‬ל בתנועה‬
‫כנוער יש בנו כוחות עצומים‪ ,‬עלינו לכוון אותם להתמסרות למען מה שאנחנו מאמינים בו‪ .‬בתוכנו‪ ,‬בתוך האומה שלנו‬
‫טבועה אמת גדולה‪ .‬עלינו להעמיק לברר אמת זו עוד ועוד ולהעצים את הקודש‪.‬‬
‫אנחנו חבורה גדולה‪ ,‬נוער עצום שמחולק לסניפים רבים ברחבי הארץ‪ .‬נוער שמנסה לחתור לאמת ולהוסיף אמת באומה‬
‫כולה‪ .‬יחד יש לנו כוח אדיר‪ .‬אם נחייה כולנו במסירות נפש למען דרישת האמת שבתוכנו‪ ,‬ולא ניתן לרוחות הזרות לבלבל‬
‫אותנו‪ ,‬נזכה להוסיף קומה של קדושה בעם‪-‬ישראל‪.‬‬
‫כיצד אנחנו בתנועת אריאל יכולים להביא את מוסר התורה הלאה לכל עמנו?‬
‫יש לנו משימות רבות למלא‪ .‬החזון שלנו מלא תפקידים שונים‪.‬‬
‫מטרות‬
‫ ·החניכות יעמיקו בחזון התנועה‪.‬‬
‫ ·החניכות ישאפו לפעול למען מטרות התנועה‪ ,‬כל אחת לפי נטיות לִ בה וכישוריה‪.‬‬
‫עזרים‬
‫ ·כרזה גדולה עם חזון התנועה‬
‫ ·כרטיסיות נושאים מהחזון‬
‫שלב א‪ :‬מפגש עם החזון‬
‫נפרוש לפני החניכות את הכרזה עם החזון‪ .‬נבקש מאחת החניכות להקריא את חזון התנועה‪:‬‬
‫לגדל דור בדרך של הוספת קדושה וחיי צניעות למנהיגות ולעשייה‪ ,‬לחיי תורה שלמים‪ ,‬וליצירת שינוי באומה הישראלית‬
‫תוך מילוי משימות לאומיות ועבודה עצמית לאור משנתו של הראי"ה קוק זצ"ל‪.‬‬
‫חניכי תנועת אריאל‪ ,‬כתנועה ולא רק כיחידים‪ ,‬מאמינים בעשיית רצון ה' לכתחילה וחיים ופועלים לאור אמונתם‪.‬‬
‫העשייה נובעת מהאידיאולוגיה ‪ -‬ככל שאמונתנו במה שאנו עושים רבה יותר‪ ,‬ההתלהבות והכוח המושקעים בעשייה‬
‫עולים‪.‬‬
‫עשייה שנובעת מתוך התורה תבטא את דרכה של התורה‪ ,‬בצורת ההתנהגות‪ ,‬בלבוש‪ ,‬בדיבור‪ ,‬בצניעות בין המינים‪,‬‬
‫אמתית‪.‬‬
‫בהתרחקות מנהנתנות‪ ,‬בטיפוח קשרים בינאישיים וקשרי חברות אמתיים ובבניית תרבות יהודית ִ‬
‫שלב ב‪ :‬תחנות בירור‬
‫נחלק את החניכות לקבוצות‪ .‬כל קבוצה תקבל כרטיסיה עם בירור אמוני על נושא מתוך החזון‪ .‬עליה לקרוא ולסכם‬
‫במילותיה‪.‬‬
‫לאחר מכן נחזור למליאה וכל קבוצה תציג את הנושא שאותו למדה‪.‬‬
‫תוכן הכרטיסיות נמצא בנספח‪.‬‬
‫שלב ג‪ :‬החזון ואני‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ •מה התפקיד שלנו כחבריה ב אריאל? כיצד נוכל להגשים את החזון?‬
‫ •איזה משפט מסכם הייתן מוסיפות לחזון התנועה?‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪124‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולה שלישית‬
‫לסיום אפשר להביא את ‘שיר מרובע’ שכתב הראי”ה‪ .‬השיר מבטא את העניין הזה‪.‬‬
‫שיר מרובע \ הרב אברהם יצחק הכהן קוק‬
‫ׂא הסיפוק הרוחני במילואו‪.‬‬
‫יש שהוא שר שירת נפשו‪ ,‬ובנפשו הוא מוצא את הכל‪ ,‬את מל‬
‫ויש שהוא שר שירת האומה‪ ,‬יוצא הוא מתוך המעגל של נפשו הפרטית‪ ,‬שאינו מוצא אותה מרוחבת כראוי ולא מיושבת‬
‫ישוב אידיאלי‪ ,‬שואף למרומי עז‪ ,‬והוא מתדבק באהבה עדינה עם כללותה של כנסת ישראל‪ִ ,‬ועמה הוא שר את שיריה‪,‬‬
‫מצר בצרותיה‪ ,‬ומשתעשע בתקוותיה‪ ,‬הוגה דעות עליונות וטהורות על עברה ועל עתידה‪ ,‬וחוקר באהבה ובחכמת לב את‬
‫תוכן רוחה הפנימי‪.‬‬
‫ויש אשר עוד תתרחב נפשו עד שיוצא ומתפשט מעל גבול ישראל‪ ,‬לשיר את שירת האדם‪ ,‬רוחו הולך ומתרחב בגאון‬
‫כללות האדם והוד צלמו‪ ,‬שואף אל תעודתו הכללית ומצפה להשתלמותו העליונה‪ ,‬וממקור חיים זה הוא שואב את כללות‬
‫הגיונותיו ומחקריו‪ ,‬שאיפותיו וחזיונותיו‪.‬‬
‫ויש אשר עוד מזה למעלה ברוחב יתנשא‪ ,‬עד שמתאחד עם כל היקום כולו‪ ,‬עם כל הבריות‪ ,‬ועם כל העולמים‪ ,‬ועם כולם‬
‫אומר שירה‪ ,‬זה הוא העוסק בפרק שירה בכל יום שמובטח לו שהוא בן העולם הבא‪.‬‬
‫ויש אשר עולה עם כל השירים הללו ביחד באגודה אחת‪ ,‬וכולם נותנים את קולותיהם‪ ,‬כולם יחד מנעימים את זמריהם‪,‬‬
‫לשד וחיים‪ ,‬קול ששון וקול שמחה‪ ,‬קול צהלה וקול רנה‪ ,‬קול חדוה וקול קדושה‪ .‬שירת הנפש‪ ,‬שירת‬
‫וזה לתוך זה נותן ָ‬
‫האומה‪ ,‬שירת האדם‪ ,‬שירת העולם‪ ,‬כולן יחד מתמזגות בקרבו בכל עת ובכל שעה‪.‬‬
‫והתמימות הזאת במילואה עולה היא להיות שירת קודש‪ ,‬שירת אל‪ ,‬שירת ישראל‪ ,‬בעוצם עזה ותפארתה‪ ,‬בעוצם אמתה‬
‫וגדלה‪ ,‬ישראל שיר אל‪ ,‬שיר פשוט‪ ,‬שיר כפול‪ ,‬שיר משולש‪ ,‬שיר מרובע‪ .‬שיר השירים אשר לשלמה‪ ,‬למלך שהשלום שלו‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪125‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולה שלישית‬
‫נספחים‬
‫הוספת קדושה‪:‬‬
‫מתוך מאמר של הרב חנן פורת זצ”ל‪:‬‬
‫פרשת 'קדושים' שנאמרה בהקהל לכל עדת בני ישראל‪ ,‬נפתחת בהצהרה חגיגית‪:‬‬
‫"קדושים תהיו כי קדוש אני ה' א‪-‬לוהיכם" (יט‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫אך מה פשר צו נשגב זה? והאם יש בו תביעה מעשית מעבר לקריאה לעלות במעלות הקדושה?‬
‫רש"י בפירושו לתורה מבאר‪' " :‬קדושים תהיו' – הוו פרושים מן העריות ומן העבירה‪ ,‬שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה‬
‫אתה מוצא קדושה…" (עפ"י ויקרא רבה כד‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫במבט ראשון נראים דברי רש"י כמצמצמים את מושג הקדושה‪ .‬וכי תמצית הקדושה הינה רק ב'סור מרע' ובפרישה מן‬
‫העריות ומן העבירה? האין בצו ל'קדושים תהיו' תביעה ל'עשה טוב' – הבא לידי ביטוי בדבקות בה' יתברך?‬
‫ואכן בסוף פרשת קדושים חוזרת התורה על תביעה זו והפעם בלשון שונה‪:‬‬
‫"והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' א‪-‬לוהיכם ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" (כ‪ ,‬כו)‪.‬‬
‫שאלה להבהרה‪ :‬מה הכוונה בדברי רש"י? מה מטרת הקדושה של עם ישראל?‬
‫הרמב"ן בפירושו לתורה חושף נדבך נוסף בנושא הפרישות‪ ,‬וכה דבריו‪:‬‬
‫"ולפי דעתי אין הפרישות לפרוש מן העריות כדברי הרב (רש"י)‪ ,‬אבל הפרישות היא המוזכרת בכל מקום בתלמוד שבעליה‬
‫נקראים פרושים‪ ...‬לפיכך בא הכתוב אחרי שפירט האסורים שאסר אותם לגמרי‪ ,‬וצווה בדבר כללי‪ ,‬שנהיה פרושים מן‬
‫המותרות‪ ,‬וימעט במשגל… ויקדש עצמו מן היין – במיעוטו… וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל בריבוי האכילה הגסה ומן‬
‫הדיבור הנמאס – ויקדש עצמו בזה עד שיגיע לפרישות … וטעם הכתוב "קדושים תהיו כי קדוש אני" לומר שאנו נזכה‬
‫לדבקה בו בהיותנו קדושים ופרושים…‬
‫שלמדנו ד"ר עציון‬
‫מה ִ‬
‫כדי להבהיר ולחדד את דברי הרמב"ן אשתף אתכם בזיכרון יקר מתקופת לימודי בישיבת מרכז הרב לפני כארבעים שנה‪.‬‬
‫בשולי הלימודים בישיבה‪ ,‬השתתפתי בשיעורים במסגרת המכון להוראת מורים שהתקיים אחת לשבוע במוסד קוק‪.‬‬
‫באחד הימים‪ ,‬הזדמן למכון‪ ,‬ד"ר עציון הלוי‪ ,‬שכונה "זקן המורים של החינוך הדתי" ונתבקש לשאת דברים‪.‬‬
‫כתלמידי מרכז הרב‪ ,‬התייחסנו להופעתו של ד"ר עציון בביטול מה‪ ,‬ותהינו מה יש לזקן מופלג זה‪ ,‬האמון על שיטת החינוך‬
‫הדתי הישן של ה'מזרחי' לחדש לנו‪.‬‬
‫והנה פתח ד"ר עציון בפרשת קדושים שחלה באותם ימים וקרא את דברי הרמב"ן על 'קדושים תהיו'‪.‬‬
‫לאחר שסיים‪ ,‬הניח את החומש ושאל אותנו‪:‬‬
‫"ובכן לדעת הרמב"ן – יש או אין 'נבל ברשות התורה'?‬
‫לרגע נשתררה דממה בכתה‪ ,‬ואחד מבחירי התלמידים אמר בהיסוס‪" :‬נדמה לי שהרמב"ן עצמו הוא זה שטבע ביטוי זה ואין‬
‫לו מקור בדברי חז"ל"‪.‬‬
‫"אכן כנים דבריך" – אמר ד"ר עציון אך אין בהם תשובה לשאלתי "האם יש או אין נבל ברשות התורה"?‬
‫משלא ענינו‪ ,‬הישיר אלינו ד"ר עציון מבט ואמר‪ :‬העולם נוהג לומר שיש נבל ברשות התורה‪ ,‬וביטוי זה שמקורו ברמב"ן הפך‬
‫לניב עממי מפורסם‪ .‬אבל האמת היא שמה שאומר הרמב"ן זהו היפוכו של דבר!‬
‫לדעת הרמב"ן לא יכול להיות נבל ברשות התורה‪ ,‬ומי שנוהג בדרך נבלה וגסות רוח‪ ,‬גם אם נדמה לו שהוא 'מכוסה' מבחינה‬
‫פורמלית‪ ,‬הרי הוא עובר על הצו 'קדושים תהיו' – ואין בתורה כל היתר לכך‪.‬‬
‫כך – לנגד עינינו המשתאות – סיים ד"ר עציון את שיעורו הקצר‪ ,‬וחתם במילים שלא אשכח לעולם‪:‬‬
‫"זכרו זאת כל חייכם – בחורים צעירים אין נבל ברשות התורה‬
‫ועל כן 'קדושים תהיו' – ואל תחפשו היתרים!‬
‫חיי צניעות‪:‬‬
‫מתוך מאמר "הצנע לכת" של הרב אבינר (עיטורי כוהנים ‪:)103‬‬
‫ידועים דברי הרמב"ן המסביר ש"קדושים תהיו"‪ ,‬הכוונה להיות פרושים מן המותרות‪ .‬אדם קדוש הוא אדם המתרחק מן‬
‫"הלוקסוס"‪ .‬אך כיצד נגדיר מותרות? האם נסיעה ברכב היא מותרות? מגורים באוהל או בקרוון הם מותרות?‪...‬‬
‫‪...‬בחברה הסובבת אותנו איננו רואים שימוש במותרות באופן הנותן לאדם תחושה טובה‪ ,‬אלא יש השתעבדות למותרות‪.‬‬
‫דרך האמצע היא‪ ,‬שכל דבר חיוני הוא טוב‪ ,‬וכל שאינו חיוני הוא שטויות והבלים המפריעים לאדם‪ .‬האופנה החולפת היא‬
‫דוגמא לשעבוד החברה למותרות‪ .‬לאנשים יש בגדים טובים בארון‪ ,‬ואין הם לובשים אותם אף על פי שהם נקיים ואינם‬
‫בלויים‪ .‬כל פשעם הוא שיצאו מהאופנה‪ .‬קפריזה של מעצב אופנה בפריז‪ ,‬גורמת לכל הנורמות להשתנות‪ .‬כל מי שהולך‬
‫בדרך זו הוא אדם משועבד‪ ,‬מה עוד שהוא עובר על בל תשחית‪ ,‬שהוא איסור חמור‪ .‬לכן‪ ,‬אין להשתעבד לאופנה‪ ,‬אף על פי‬
‫שאין מניעה ללבוש בגד אופנתי‪ ,‬אם אינו סותר את הדרכת התורה‪ .‬כל אדם משועבד לחברה הסובבת אותו במידה מסוימת‪.‬‬
‫יחד עם זה‪ ,‬הרב יהונתן אייבשיץ‪ ,‬הרב יעקב צבי עמדין והחפץ חיים התייחסו בביקורת לאותם יהודים המחמירים באופנה‬
‫ומדקדקים בכל פרט ופרט‪ ,‬ובכך סוחטים כל פרוטה מכספם‪ ,‬זהו שעבוד‪ .‬אדם המשועבד לדברים שאין להם ערך‪ ,‬הוא אדם‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪126‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולה שלישית | נספח‬
‫שפל‪ .‬עליו להיות חופשי‪ .‬אם האופנה היא טיפשית ואפילו מכבידה‪ ,‬כמו מכנסיים ללא כיסים‪ ,‬מכנסיים צרים ולוחצים‪,‬‬
‫או עקבים גבוהים‪ ,‬ובכל זאת האדם לובש אותם‪ ,‬עד כדי מצבים טרגי‪-‬קומים‪ ,‬זו השפלת חרותו‪ .‬לצד זה של שטות יש גם‬
‫מרכיב הלכתי משום חוקות הגויים‪ .‬התוספות מגדירים את איסור חוקות הגויים‪ ,‬באותם דברים שהם עושים ללא ערך ותוכן‪ .‬‬
‫על האדם להרגיש נוח וטוב‪" .‬שלשה מרחיבין דעתו של אדם ואלו הן‪ :‬דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים”‪ .‬‬
‫אך צריך הבחנה ברורה בין עיקר לבין טפל‪ .‬אדם צריך להרגיש בטוב‪ ,‬במודרניות ובנקיות‪ ,‬שהרי זו ברכה גדולה שד' שלח‬
‫לעולם‪ ,‬הקיצוניות השנייה המחרימה כל דבר גם היא שלילית‪ ,‬אבל אין להשתעבד למותרות‪ ,‬כדרך רוב אנשי דורנו‪ .‬אדם‬
‫המבזבז שעות לקניית חולצה מסוימת דווקא‪ ,‬וילד ממרר את חיי הוריו‪ ,‬כדי שיקנו לו נעל ספורט כזו ולא אחרת‪ ,‬זו ירידה‬
‫בדרגה של האדם‪ ,‬אין הוא כבר בן חורין‪ .‬כותב רבי יהודה הלוי‪" :‬עבדי הזמן ‪ -‬עבדי עבדים הם!“‪.‬‬
‫אנשים המשתנים כל הזמן לפי שינויי הזמנים‪ ,‬כל צו אופנה מחייב אותם‪ ,‬אלה הם עבדי עבדים‪ .‬אדם צריך להיות עבד ד'‪,‬‬
‫עבד לאידיאלים נשגבים‪ ,‬ולא לקפריזות חולפות‪.‬‬
‫דינה קופרשמיט – אתר ‪:aish‬‬
‫מדוע נראה לנו שהצניעות מחייבת את הנשים יותר מאשר את גברים? האם חוסר‪-‬ההרמוניה בין הגוף לנפש אינו קיים‬
‫באופן שווה אצל שני המינים? כן‪ .‬הוא קיים באופן שווה ולמעשה הצניעות מחייבת את כולם‪:‬‬
‫"[הקב"ה] הגיד לך‪ ,‬אדם‪ ,‬מה טוב ומה ה' דורש ממך‪ ,‬כי אם עשות משפט‪ ,‬ואהבת חסד‪ ,‬והצנע לכת עם אלוקיך" (מיכה ו ח)‪.‬‬
‫"‪...‬ואת צנועים חוכמה" (משלי יא ב)‪.‬‬
‫רוב מעשי הגבורה הגדולים ביותר ביהדות נעשו בפרטיות‪ ,‬ללא קהל מעריצים‪ ,‬ללא פרסום או מפגני ראווה – אלה האיכויות‬
‫המייצגות את מהותה של הצניעות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬סיפור עקידת יצחק וסיפור היאבקותו של יעקב עם המלאך היו שני אירועים‪ ,‬שלמרות שקבעו את תמצית חייהם‬
‫של אבותינו‪ ,‬התרחשו בפרטיות‪ ,‬ללא עדים או קהל‪.‬‬
‫אך עדיין‪ ,‬כאשר אנו עוסקים בצניעות ומתמקדים בנושא הבגדים וכיסוי הגוף‪ ,‬אכן קיימות השלכות מפורטות יותר על המין‬
‫הנשי‪ ,‬כמו גם (באופן מעניין) על תלמידי חכמים ועל המשכן‪:‬‬
‫"תלמיד חכם צריך שיהא צנוע באכילה ובשתייה ברחיצה‪ ...‬בהליכתו ובעטיפתו [דרך מלבושו]‪ ...‬ובמעשיו הטובים"‬
‫(דרך ארץ זוטא ז)‪.‬‬
‫"כיון שהוקם המשכן‪ ,‬אמר [הקב"ה]‪ ,‬יפה היא הצניעות" (מדרש תנחומא‪ ,‬במדבר ג)‪.‬‬
‫מה המשותף לנשים‪ ,‬תלמידי חכמים‪ ,‬ולמשכן?‬
‫תלמידי חכמים הם אנשים הזוכים להערכה רבה מצד הציבור בזכות הידע העצום שלהם בעולם התורה‪ .‬הם מייצגים את‬
‫הקב"ה בעולם‪ ,‬את קדושתו‪ ,‬ולכן ראויים ליחס של כבוד‪.‬‬
‫אך אם נרחש כבוד רק לכריזמה שלהם‪ ,‬מראם החיצוני או כישורי הדיבור שלהם אנו עלולים שלא להבחין בקדושה הפנימית‬
‫שלהם ולמעשה נמצא את עצמנו עוסקים בעבודת אלילים‪ ,‬היות ומושא הערצתנו הופך להיות הדבר הלא נכון‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬תלמידי חכמים מחויבים להיות צנועים במיוחד‪ ,‬בכדי שדעתנו לא תהיה מוסחת מההיבטים החיצוניים שלהם‪ .‬היות‬
‫שמראה או התנהגות דומיננטיים מדי‪ ,‬עלולים לטשטש את המהות הפנימית‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬המשכן מסמל את מקום משכנו של הקב"ה בעולם‪ .‬הכלים והמבנה שלו הוכנו מהחומרים האיכותיים ביותר‬
‫שיש – זהב‪ ,‬כסף‪ ,‬נחושת ובדים יפהפיים‪ .‬אם היינו מתמקדים במקדש בהיבט החיצוני בלבד ‪ -‬כעוד בניין מפואר החסר‬
‫כל תוכן רוחני – היינו למעשה משתחווים לעצים ולאבנים ובכך מעוותים את המציאות ואת המטרה שלשמה נבנה המשכן‪.‬‬
‫לכן כל כלי המשכן נזקקו לכיסויים‪ ,‬שיסירו את הדגש מהצד החיצוני הבוהק והמפואר‪ ,‬ובכך יאפשרו לנו לראות את התוכן‬
‫הרוחני שמתחת לפני השטח‪.‬‬
‫צניעות ונשים‬
‫וכאן הנשים נכנסות לתמונה‪.‬‬
‫על פי היהדות‪ ,‬הנשים ניחנו בתכונה מיוחדת הנקראת "בינה"‪ ,‬שפירושה העממי הוא 'הבנה עמוקה'‪ .‬בתורה‪ ,‬הנשים ידועות‬
‫כבעלות עולם‪-‬פנימי עשיר‪ ,‬בעלות כושר‪-‬השפעה על אישיות האדם ומתוארות כבעלות הבנה ותפיסה שמעבר להגיון‪,‬‬
‫לעובדות היבשות או לחיצוניות השטחית‪.‬‬
‫אם מביטים אך ורק על חיצוניות האישה‪ ,‬ללא המאפיינים הפנימיים‪-‬רוחניים שלה‪ ,‬בעצם מפשיטים ממנה את המתנה ואת‬
‫הכוח המיוחד שניתנו לה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתעוררת סכנה לכך שהנשים יזכו ליחס משפיל או שיתייחסו אליהן כמו אל חפץ סתמי‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬אנו רואים כי נשים החיות בתרבויות המעריכות בעיקר את הצדדים החיצוניים שלהן‪ ,‬בסופו של דבר סובלות מיחס‬
‫מזלזל‪ ,‬ולעיתים הן אף מנוצלות לרעה‪.‬‬
‫האמתי שיש בהן‪:‬‬
‫ִ‬
‫לאור האפשרות המסוכנת הזו‪ ,‬ראוי שהנשים ידגישו פחות את הגוף שלהן‪ ,‬בכדי להבליט את היופי‬
‫הכוחות הפנימיים שלהן‪ ,‬הנשמה שלהן‪.‬‬
‫"כל כבודה בת‪-‬מלך פנימה‪( ".‬תהילים מה יד)‪.‬‬
‫ברור שאין הכוונה כאן לומר שנשים אינן צריכות להיראות יפות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬ברגע שהצד החיצוני אינו מסיח את הדעת‪ ,‬והדעת מופנית לקדושה הפנימית‪ ,‬יש מצווה לפאר את כלי הקודש‪,‬‬
‫דהיינו‪ ,‬את החפץ המייצג את הרוחניות‪ .‬בדיוק כפי שהמשכן היה מהודר ומפואר‪ ,‬ותלמיד חכם מצווה להתייחס למראהו‬
‫החיצוני בכובד ראש‪ ,‬כך גם הנשים שמכילות תמצית רוחנית עמוקה ועשירה‪ ,‬קיבלו תוספת של יופי למראה החיצוני שלהן‪.‬‬
‫תוספת של יופי‪ ,‬המהווה כלי לתוכן הרוחני העשיר שבפנימיות האישה‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪127‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולה שלישית | נספח‬
‫למנהיגות ולעשייה‪:‬‬
‫רבא בתר צלותיה אמר הכי‪ :‬אלוקי‪ ,‬עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי‪( ...‬ברכות יז א)‬
‫הרב קוק מסביר את תפילתו של רב המנונא‪ :‬האדם נולד בדיוק בתקופה שבה הוא יכול למלא את שליחותו ותפקידו‪" .‬עד‬
‫שלא נוצרתי איני כדאי"‪ -‬עד שלא נולדתי‪ ,‬לא יכולתי למלא את שליחותי ולכן נולדתי רק עכשיו‪ ,‬דווקא בתקופה הזו‪.‬‬
‫"ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי"‪ -‬עכשיו‪ ,‬כשאני פה‪ ,‬אני חושש לא למלא את השליחות‪ ,‬כי אז "כאילו לא נוצרתי"‪ -‬אין‬
‫טעם לקיום שלי‪( .‬עולת ראיה חלק ב עמוד שנו)‬
‫על הפסוק המופיע בפרשתנו "זאת התורה אדם כי ימות באוהל‪ ,‬כל הבא אל האוהל וכל אשר באוהל יטמא‪( "...‬במדבר יט) המציין‬
‫דין הלכתי בדיני טומאת אדם וכלים והנקרא דין אוהל‪ ,‬דרש ריש לקיש בגמרא "מניין שאין דברי תורה מתקיימים אלא במי‬
‫שממית עצמו עליה שנאמר 'זאת התורה אדם כי ימות באוהל'‪( "...‬ברכות סג)‬
‫ויש לשאול למה התכוון ריש לקיש בהדרכתו שעלינו 'למות' על דברי תורה‪ ,‬הרי ברור שאם הדברים כפשוטם אז כיצד‬
‫עלינו לגלות 'מיתה' זו בחיינו המעשיים?! תשובות שונות ניתנו לשאלה זו ואחת מהן היא תשובתו העקרונית של הרב קוק‪:‬‬
‫"כשם שבקיבוץ הנצרך ליישובו של עולם‪ ,‬התכלית של ההנהגה הקיבוצית היא שיחיו בני אדם יושבי הארץ חיים ממוצעים‬
‫מסודרים‪ .‬אמנם כדי שהכלל יגיע לחיים אמצעיים‪ ,‬צריכים אנשים יחידים‪ ,‬עומדים על משמרת עבודת הכלל‪ ,‬להתנדב‬
‫בעבודה רבה יוצאת חוץ לגבול האמצעי‪ ,‬כעבודת אנשי החיל (הצבא) שלפעמים ינדדו שינה מעיניהם ויעמדו הכן על‬
‫המשמר שעות רבות יותר מהערך הראוי לחיים ממוצעים‪ .‬והם מקבלים באהבה את העול הזה‪ ,‬אם בעלי נפש הם ושמחים‬
‫בעבודתם‪ ,‬באשר יודעים הם‪ ,‬כי רק בהתנדבם הם להעמיד את מצב חייהם במצב יוצא מגבול הסבל הממוצע‪ ,‬יצלחו את‬
‫בני אומתם בחיים הממוצעים‪ ...‬אם אנשי החייל ישובו להיות מתנהגים בחייהם בגבול הממוצע אז תהיה המדינה אבודה‬
‫ולא תשיג גם אורחות חיים ממוצעים‪ ,‬כי חמס ושוד יתרבה בה ויד יצריה תשיג להדפה ולכלות המעל פני האדמה"‪.‬‬
‫(עין אי"ה ברכות ב‪ ,‬עמוד ‪)390‬‬
‫הסבר‪ :‬כל חברה‪ ,‬כל קבוצת אנשים‪ ,‬שואפת לחיות חיים ממוצעים נורמליים בכל תחומי החיים ‪ -‬הכלכליים‪ ,‬החברתיים‪,‬‬
‫הבטחוניים‪ ,‬ההשכלתיים וכו'‪ .‬אך על מנת להגיע למצב נורמלי זה צריכה כל מדינה אנשים המוכנים לחיות 'חיי קצה' –‬
‫מעבר לאמצע מבחינת ההשקעה‪ ,‬המאמצים‪ ,‬הזמן וכו' כדי שהחברה כולה תחיה באמצע‪ .‬בכל קהילה ישנן ועדות שבהן‬
‫נמצאים אנשים המוכנים לעבוד קשה יותר מהאדם הרגיל בדאגתם לביטחון‪ ,‬לחינוך‪ ,‬לקליטה וכו'‪ .‬אם ח"ו לא יהיו בחברה‬
‫אנשי 'קצה' לא רק שהיא לא תצליח לעלות ולהתפתח אלא לא תוכל להתקיים בחיי אמצע נורמליים ולאט לאט תתפורר‬
‫ותתפרק‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לא רק ש'אנשי הקצה' אינם מקטרים ואינם מתוסכלים על היותם כאלה‪ ,‬אלא הם שמחים בעבודתם‬
‫ובתפקידם‪ ,‬ורואים זאת כזכות גדולה שנפלה בחלקם‪ .‬זו ה'מיתה' שעליה דיבר ר"ל‪ .‬כל חברה צריכה להוציא מתוכה אנשים‬
‫בעלי אחריות ויוזמה‪ ,‬אנשים אידיאליסטיים הדואגים באמת לטובת הכלל גם עד כדי 'מיתה'‪ .‬כלומר‪ ,‬הם מתמסרים‬
‫לתפקידם על חשבון נוחות‪ ,‬פרטיות וצרכים אישיים‪.‬‬
‫אוי לה לחברה שאין בתוכה מי שמוכן לקחת אחריות בשביל מימוש ערכיה ואידיאליה‪ .‬החברה הישראלית היום צריכה הרבה‬
‫'אנשי קצה' בתחומים רבים‪ ,‬בבתי מדרש‪ ,‬בהתיישבות‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בצבא‪ ,‬בפוליטיקה‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬בתקשורת‪ ,‬בגידול משפחות‬
‫גדולות ועוד ועוד‪ ,‬וכל זה מתוך חיים של תורה אמתית ושלמה‪ ,‬וכך ורק כך נזכה לחיי אמצע תקינים ונורמליים בכל תחומי‬
‫החיים המעשיים והרוחניים‪ .‬הטובים לקצה! (הרב ערן טמיר)‬
‫לחיי תורה שלמים‪:‬‬
‫“ההתגברות הרוחנית העליונה מחזקת את התכנים המעשיים ומגברת את ההתעניינות בעולם ובחיים וכל אשר בם‪ .‬רק בזמן החורבן‪,‬‬
‫וקרוב לו‪ ,‬שהחיִ ל הישראלי נעתק מאדמתו‪ ‬והוצרך להכיר את תעודתו רק במעמדו הרוחני המופשט‪ ,‬הושרשה ביחידים הדרכה‬
‫לפרישות מחיי שעה בשביל חיי עולם‪ ,‬וגם ע"ז יצאה מחאה שמימית‪ .‬אבל כאשר הגיע התור של בניין האומה בארצה‪ ,‬והצורך המעשי‬
‫של הסידורים המדיניים והחברתיים נעשה חלק מתוכנית פועלי הכלל‪ ,‬הרי הם הם גופי תורה‪ ,‬וכל מה שיתרחבו הגורמים המעשיים‬
‫ויתבססו יותר יפעל הרוח המלא קדושה וחיי אמת על העולם ועל החיים‪,‬ואור ישראל יאיר פני תבל בכליל יפעתו”‪.‬‬
‫(אורות התחיה פרק כז)‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫·איזה משבר קרה עם החורבן?‬
‫·מהו התיקון של הגאולה? לאן אנחנו צריכים להפנות את האפיקים שלנו כעם?‬
‫·מהי המשמעות של חיי תורה שלמים לפי דבריו של הרב קוק?‬
‫מתוך מאמר על דרכו של הרש"ר הירש‪:‬‬
‫"המדע וההשכלה אינם עומדים לצד התורה‪ ,‬אלא כפופים ניצבים תחתיה‪ .‬ריבונות התורה על מכלול תופעות דרך‪-‬הארץ מחייבות‬
‫אותנו להשליט את התורה על כל תחומי החיים‪ ,‬הציבוריים והפרטיים‪ ,‬הלאומיים והאישיים‪ .‬כי "אם אין תורה – אין דרך ארץ‪ ,‬ואם אין‬
‫דרך ארץ – אין תורה"‪ .‬תורת חיים משמעותה‪ :‬החיים כולם רק על פי התורה‪ .‬בהיעדר חיי תורה הרי "תורה מונחת בקרן זוית"! בניתוק‬
‫החיים מהתורה אלו הם "חיים על פני האדמה"‪ ,‬חיות נטולת כל השפעה שמימית‪ .‬תורה ירדה משמים אל בני האדם אשר על הארץ –‬
‫לא בשמים היא!” (הרב יוסף שלמה מאיר‪ ,‬המעין מח)‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪128‬‬
‫חבריה ב‪ ,‬פעולה שלישית | נספח‬
‫וליצירת שינוי באומה הישראלית‪:‬‬
‫כוחנו לשנות!‬
‫אנחנו נמצאים בדור של "אתחלתא דגאולה"‪ .‬יצאנו מהגלות‪ ,‬מחיים בהם התורה מצומצמת ל "ד' אמות של הלכה" ואנחנו‬
‫נמצאים שוב בארץ ישראל‪ ,‬בדור שמוכן לחיים של קודש‪ ,‬בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫"ודור יקום וחי‬
‫ישיר ליופי וחיים‬
‫ועדנה בלי די‬
‫יינק מטל השמים"‬
‫(הראי"ה קוק)‬
‫דורנו הוא דור שבכוחו להעלות פעולות ותחומים של "חול" ולהפוך אותם ל"קודש"‪ .‬כל דבר בחיים שלנו יכול לעלות לרמה‬
‫של "קודש"‪ ,‬וזו השאיפה שלנו ‪ -‬להוסיף ולהרבות בקדושה‪ .‬תוך מילוי משימות לאומיות ועבודה עצמית לאור משנתו של‬
‫הראי"ה קוק זצ"ל‪.‬‬
‫אמת מארץ תצמח | ‪129‬‬