‫הפעלת תוכנית "המחצית השלישית – סמסטר קיץ" – בחינות בגרות‬ ‫הפרויקט מבוצע ע"י ויצ"ו העולמית אגף החינוך ע"פ מכרז מס' ‪75/12.08‬‬ ‫עבור המינהל הפדגוגי – האגף לחינוך על יסודי‬ ‫משרד החינוך‬ ‫‪.‬‬ ‫לשון‬ ‫שאלון ‪011108‬‬ ‫תוכנית לימודים‬ ‫וערכה למורה‬ ‫תוכנית "המחצית השלישית – סמסטר קיץ" – בחינות בגרות‬ ‫‪www. bagrut3.org.il‬‬ ‫כתבה‪ :‬אביגיל סער‬ ‫הקדמה‬ ‫התכנית המוצעת להלן נבנתה לתלמידים הניגשים לתכנית "המחצית השלישית" – לשון לשאלון ב'‪ ,‬והיא מתפרסת על פני ‪ 5‬שבועות‪ ,‬חמישה ימי לימוד‬ ‫בכל שבוע בני ‪ 5‬שעות אקדמאיות בכל יום‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הלמידה תתמקד בשני התחומים העיקריים של הבחינה‪ :‬התחום הדקדוקי ותחום ההבנה וההבעה‪.‬‬ ‫הלמידה בארבעת השבועות הראשונים תשלב בין לימודי החומר הלשוני‪ -‬דקדוקי לבין למידת מיומנויות בהבנה והבעה‪ .‬חשוב כי בכל שיעור יהיה טקסט‬ ‫‪U‬‬ ‫והתלמידים יתנסו בקריאה ובכתיבה ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫השבוע החמישי יוקדש לתרגול של כל החומר ברמת בגרות )שימו לב לשינויים במועדי המבחנים בחלק מן השבועות(‪.‬‬ ‫בכל יום חמישי תתקיים בתחילת היום בחינה על החומר הנלמד‪ .‬הבחינה תשלב בין החומר הדקדוקי‪ -‬לשוני לבין הבנה והבעה ותימשך בין שיעור‬ ‫לשניים‪ .‬הבחינה תתקיים בתחילת היום‪ ,‬ולאחריה ימשיכו הלימודים כרגיל‪.‬‬ ‫שימו דגש על הכתיבה בשאלון זה‪ :‬כתיבת מאמר טיעון‪ .‬התלמידים נדרשים לכתוב מאמר בהיקף של עמוד וחצי ובו להביע עמדה בנושא הנדרש‪ .‬כתיבה זו‬ ‫הינה תהליכית ודורשת אימון רב‪ ,‬לכן הלימוד לחלק זה מתחיל כבר באמצע השבוע השני‪.‬‬ ‫מבנה הבחינה‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫פרק א'‪ -‬הבנה והבעה‬ ‫‪U‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪ 50‬נקודות‪ 25 :‬להבנה ו‪ 25-‬להבעה‪ -‬כתיבת חיבור(‬ ‫‪P0F‬‬ ‫משקל פרק זה בבחינה הוא ‪ 50 :‬נק' ‪ .‬לכן יש להקדיש לו חלק ניכר מתהליך הלמידה בתכנית‪ .‬חלק זה יילמד באופן ספיראלי‪ ,‬בהדרגה ובשיטת‬ ‫ה"אימון"‪ :‬יש להקדיש בכל יום זמן לתרגול בקריאה ובכתיבה‪.‬‬ ‫מיומנויות נדרשות‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הבנה והבעה‬ ‫•‬ ‫שאלות בממדי הבנה שונים‪ :‬איתור פרטים ואחזורם‪ ,‬פרשנות והסק‪ ,‬שאלות הערכה וביקורת וכן מתחום אוצר המילים‪.‬‬ ‫•‬ ‫קישוריות ולכידות‪ :‬קשָּ רים לוגיים‪ ,‬אזכורים‪.‬‬ ‫•‬ ‫שימוש באמצעים רטוריים בטקסט ‪.‬‬ ‫•‬ ‫בטקסט טיעון‪ -‬רכיבי טקסט טיעון כגון‪ :‬זיהוי כוונת‪/‬ות הכותב‪ ,‬זיהוי טענת‪-‬העל של הכותב‪/‬ת ‪ ,‬טענה וביסוסה‪ ,‬טענות נגד והפרכתן‬ ‫•‬ ‫ארגון המידע בטקסט השלם או בחלקיו )כלל‪-‬פרט‪ ,‬דוגמות‪ ,‬טיעון וביסוס‪ ,‬רצפים לוגים‪( 2‬‬ ‫•‬ ‫הבנת השאלה ‪ -‬השאלה כטקסט‪:‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪P1F‬‬ ‫א‪ .‬זיהוי רכיבי המבנה של השאלה‪ :‬היגד‪ ,‬מילות שאלה הוראה והשלמותיהן‪ ,‬ומילות תוכן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כתיבת תשובה מיטבית‪.‬‬ ‫הבעה‪:‬‬ ‫כתיבת מאמר טיעון בהיקף של כעמוד וחצי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הפרק "טקסטים מן המקורות" לא נכלל במועדים האחרונים בבחינות הבגרות‪ ,‬והנחת העבודה היא כי הוא לא ייכלל גם במועד זה‪ .‬אם יהיה שינוי‪ -‬תימסר הודעה‪.‬‬ ‫‪ 2‬רצפים לוגיים‪ :‬רצף כרונולוגי‪ ,‬הוספה והבהרה‪ ,‬סיבה ותוצאה‪ ,‬בעיה ופתרונה‪ ,‬השוואה‪/‬ניגוד‪/‬עימות‬ ‫‪U‬‬ ‫פרק ב'‪ :‬תחביר )‪ 24‬נקודות(‬ ‫‪ .1‬סיווג וניתוח של משפטים מן הסוגים הבאים‪ :‬פשוט‪ ,‬איחוי‪ ,‬מורכב‪ ,‬משפטים בעלי נושא סתמי‪ ,‬משפטים בעלי חלקים כוללים ומשפטים בעלי חלק‬ ‫ייחוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬זיהוי התפקיד התחבירי של חלקי המשפט‪.‬‬ ‫‪ .3‬המרות של מבנים תחביריים במבנים תחביריים אחרים ועמידה על הבדלי התפקוד ביניהם‪.‬‬ ‫‪ .4‬תקינות‪ -‬זיהוי מבנים תחביריים משובשים )למשל בהתאם ובהצרכה( ותיקונם‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .5‬מבנים דו משמעיים מבחינה תחבירית‪ ,‬ושכתובם למבנים חד משמעיים‪.‬‬ ‫פרק ג'‪ :‬מערכת הצורות )‪ 26‬נקודות(‬ ‫‪ .1‬ניתוח והטיה של פעלים מכל הגזרות‪.‬‬ ‫‪ .2‬שורשים תנייניים‪ ,‬פעלים גזורי שם‪.‬‬ ‫‪ .3‬שם העצם‪ :‬מיון שמות לפי דרכי התצורה‪ ,‬הסבר דרך התצורה‪ ,‬משמעויות המשקלים והצורנים )כולל צורני נטייה וצורני גזירה(‪.‬‬ ‫‪ .4‬תקינות לשונית בתחום הפועל והשם‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪UP2F‬‬ ‫שבוע ראשון‪7/7- 3/7 :‬‬ ‫‪U‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫הבנת הנקרא והבעה‪) :‬שני שיעורים הבנת הנקרא והבעה;‬ ‫‪U‬‬ ‫תכנית הלימודים‬ ‫‪3‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ראשונים(‬ ‫‪U‬‬ ‫)שני שיעורים ראשונים(‬ ‫‪U‬‬ ‫חזרה והעמקה בנושא אסטרטגיות‬ ‫קריאה בעזרת טקסט ראשון שיביא‬ ‫המורה‪:‬‬ ‫א‪ .‬ההקשר הנסיבתי וההקשר החברתי‪-‬‬ ‫תרבותי של הטקסט )לנסות לאתר את‬ ‫הרקע לכתיבת הטקסט‪ ,‬יחסי מוען‪ -‬נמען‬ ‫וכיו"ב(‪ :‬הכלי לכך יהיה פרטי ת‪.‬ז‪.‬‬ ‫רלוונטיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בחירת אופן הקריאה לפי המטרה‪:‬‬ ‫‪ .1‬קריאה ראשונה תהיה קריאה מרפרפת‬ ‫על מנת להבין את הטקסט בכללותו‪ .‬רצוי‬ ‫לכתוב בצידי הפסקה את הנושא המרכזי‬ ‫שבו היא עוסקת‪.‬‬ ‫‪ .2‬בשלב המענה על השאלות‪ -‬לקריאה‬ ‫יהיו מטרות שונות‪ :‬דליית פרטים‪ ,‬הבנת‬ ‫מטרת הכותב‪ ,‬זיהוי כוונתו וכיו"ב‪ -‬לכן‬ ‫בחלקים מן הטקסט תהייה הקריאה‬ ‫מעמיקה יותר וסלקטיבית‪.‬‬ ‫ד‬ ‫הבנת הנקרא והבעה;‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הבנת‬ ‫)שני שיעורים‬ ‫ראשונים(‬ ‫ה‬ ‫הנקרא והבעה;‬ ‫‪U‬‬ ‫)שני בוחן על החומר הנלמד‪.‬‬ ‫שיעורים ראשונים(‬ ‫המשך הלמידה‪:‬‬ ‫משפט איחוי‪ :‬ללמד את מבנה המשפט‪,‬‬ ‫שימושיו ודרכי הניתוח שלו‪.‬‬ ‫חשוב ביותר!!! זהו השלב בו חוזרים‬ ‫למילות הקישור בהן עסקנו בהבנה‬ ‫והבעה‪ .‬בין המילים ובין המשפטים‬ ‫קיימים קשרים לוגיים שהילדים‬ ‫צריכים להכיר ולהפנים‪.‬‬ ‫תרגול‪ :‬משפט איחוי‪ -‬ניתוח ‪ +‬ציון‬ ‫הקשר הלוגי הקיים במשפט‪.‬‬ ‫תרגול משותף של כל החומר הנלמד עד‬ ‫כה‪) .‬אם אין זמן‪ -‬לתת כש"ב(‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫זיהוי המבנה הלוגי של‬ ‫הטקסט‪ :‬חשוב להביא האמצעים הרטוריים‪:‬‬ ‫יש לאמן את‬ ‫טקסט לשיעור ודרכו‬ ‫התלמידים להכיר את‬ ‫לעבוד על הנושאים‬ ‫האמצעים הלשוניים‬ ‫הבאים‪ :‬לזהות מהו‬ ‫בהם משתמש הכותב‬ ‫מבנה הטקסט‪-‬‬ ‫על מנת להעצים את‬ ‫תופעה וגורמים‪ ,‬בעיה‬ ‫המסר‪ ,‬להתקרב אל‬ ‫ופתרון‪ ,‬טענה וביסוסה‬ ‫הקורא‪ ,‬לשכנע אותו‪,‬‬ ‫)בטקסט טיעון‪ -‬לבדוק‬ ‫לגרום לו להזדהות‬ ‫האם הביא הכותב גם‬ ‫ועוד‪ .‬היעזרו ביחידת‬ ‫טענות נגד והפרכתן?(‪,‬‬ ‫הסבר‪ ,‬מסקנה‪ ,‬מבנה של הלימוד המצורפת‪-‬‬ ‫"אמצעים רטוריים"‪.‬‬ ‫רצף כרונולוגי ועוד‪.‬‬ ‫כולל הפיסוק‪ -‬כאמצעי‬ ‫רטורי )למשל‪ -‬תפקידי‬ ‫לשון‪ .‬תחביר‬ ‫המירכאות(‪.‬‬ ‫חלקים תחביריים‬ ‫נוספים במשפט‪:‬‬ ‫נשוא מורחב‪ ,‬נושא לשון‪ -‬תחביר‬ ‫סתמי‪,‬משלימי הפועל‪ :‬משפט שמני כולל סוגי‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ 3‬התכנית נכתבה לפני פרסום המיקוד והיא מופיעה כאן במלואה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הכרת רכיבי המבנה האופייניים‬ ‫לטקסט טיעון‪ :‬טענה וביסוסה‪,‬‬ ‫טענות נגד והפרכתן‪.‬‬ ‫תרגול בעזרת טקסט טיעון‪ ,‬כולל‬ ‫אמצעים רטוריים שמזמן‬ ‫הטקסט‪.‬‬ ‫לשון‪ -‬תחביר‬ ‫משפט פשוט בעל חלקים‬ ‫כוללים‪.‬‬ ‫משפט פשוט בעל חלק ייחוד‬ ‫תרגול ‪) .‬לשיקול דעת המורה אם‬ ‫לחכות עם זה עד המיקוד(‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לשון‪ .‬תחביר חזרה כללית‪ -‬מהו תחביר‪ ,‬תיאורים ומושא‪) .‬על אף אוגדים ‪,‬משפטי "יש"‬ ‫שאין צורך לציין את סוג ותרגול‪.‬‬ ‫במה עוסקים בתחביר‪) .‬הדגימו צירופי‬ ‫התיאור במבחן‪ -‬מומלץ‬ ‫מילים לעומת מילה בודדת(‪.‬‬ ‫לעבור עם הילדים על‬ ‫חלקי הדיבר‪ :‬חזרה על כל חלקי הדיבר‪.‬‬ ‫שימו לב להבחנה בין שם פעולה לפועל‪ .‬מה מציין כל תיאור(‪.‬‬ ‫משלים שם‪ -‬לוואי‪,‬‬ ‫לתרגל את‬ ‫המשפט‪ :‬מהו משפט? משפט הוא קבוצת ותמורה‪.‬‬ ‫ניתוח המשפט הפשוט‪.‬‬ ‫מילים המביעות רעיון‪.‬‬ ‫רשמו על הלוח משפט פשוט‪ -‬ודונו‬ ‫במסר‪/‬רעיון שהוא מעביר )היום ירד גשם‬ ‫סוחף( השוו לצירופי מילים כגון‪ :‬גשם‬ ‫סוחף‪ ,‬יום גשום שאינם מעבירים מסר או‬ ‫התרחשות אלא מציינים מושג‪ ,‬צירוף‬ ‫מילים‪ .‬בהמשך‪ :‬נשוא ונושא )במשפט‬ ‫הפועלי (‪ ,‬תרגול ע"פ סדר הפעולות הבא‪:‬‬ ‫א‪ .‬קריאת המשפט והבנתו‪ .‬ב‪ .‬חיפוש‬ ‫פועל מפורש‪ -‬נשוא‪ .‬ג‪ .‬מי ‪ +‬הפועל=‬ ‫הנושא לחדד עם התלמידים את ההבנה‬ ‫‪4‬‬ ‫כי אלו הם "עמודי המשפט"‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪P3F‬‬ ‫‪ 4‬אפשרות נוספת‪ :‬תחביר לרוחב – זיהוי הנשוא במשפט פועלי בלבד ומיד פריסה סוגי משפטים לפי מספר הנשואים – פשוט ולא פשוט‪ ,‬אח"כ הבחנה בין מורכב ואיחוי לפי מילות הקישור‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫שבוע שני‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪13-7- 10/7‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫הבנת הנקרא והבעה;‬ ‫‪U‬‬ ‫שימו לב‪ :‬בשבוע זה לא יתקיימו לימודים בימים ב' וה' בשל מועדי ב'‬ ‫כטקסט‪:‬‬ ‫השאלה‬ ‫שיעורים ראשונים(‬ ‫לא לומדים‪ -‬מועד ב'‬ ‫)שני באנגלית‬ ‫זיהוי רכיבי המבנה של‬ ‫השאלה‪ :‬היגד‪ ,‬מילות שאלה‬ ‫הוראה וכיו"ב‪ .‬הכרת שאלות‬ ‫מסוגים שונים‪ ,‬בממדים‬ ‫שונים ואופן כתיבת התשובה‬ ‫המיטבית‪) .‬ממדי ההבנה של‬ ‫השאלות‪ :‬איתור מידע ואחזורו‪,‬‬ ‫פרשנות והיסק‪ ,‬הערכה וביקורת(‪.‬‬ ‫חזרה על מילות הוראה‬ ‫אופייניות כגון‪ :‬דון‪ ,‬הגדר‪,‬‬ ‫הדגם‪ ,‬הצג‪ ,‬השווה‪ ,‬חווה‬ ‫דעתך‪ ,‬ציין‪ ,‬תאר ועוד‪.‬‬ ‫תרגול באמצעות טקסט‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הנקרא‬ ‫הנקרא הבנת‬ ‫שיעורים שיעורים ראשונים(‬ ‫‪U‬‬ ‫והבעה;)שני‬ ‫ראשונים(‬ ‫‪U‬‬ ‫תרגול בעזרת טקסט‪:‬‬ ‫עבודה על כל המרכיבים‬ ‫שנלמד ו עד כה בעזרת‬ ‫הטקסט מאתמול או‬ ‫טקסט חדש‪ .‬התלמידים‬ ‫יתרגלו מענה על שאלות‬ ‫בממדי ההבנה השונים‪,‬‬ ‫לרבות שאלות הערכה‬ ‫וביקורת )חווה דעתך‬ ‫על‪ ,....‬האם אתה מסכים‬ ‫עם‪ ,....‬האם לדעתך ‪....‬‬ ‫וכיו"ב(‪.‬‬ ‫לשון‪ -‬תחביר‬ ‫משפט מורכב‪ -‬פסוקית‬ ‫מושא‪ ,‬תרגול פסוקיות‬ ‫מושא ותיאור ופסוקית‬ ‫לוואי‪.‬‬ ‫* )פסוקית נושא ונשוא‪-‬‬ ‫אפשר ללמד בשלב זה או‬ ‫לאחר פרסום המיקוד(‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לשון‪ -‬תחביר‬ ‫משפט מורכב‪ -‬ללמד את‬ ‫המבנה ואת אופן התחימה‬ ‫הכרת מילות השעבוד‪ :‬ש‪,‬‬ ‫אשר‬ ‫וכיו"ב‪,‬כי‪,‬אם‪/‬לו‪/‬אילו‪/‬לולא‪/‬‬ ‫מילות שאלה ‪/‬ה"א הזיקה‬ ‫)שאפשר להחליפה‬ ‫ד‬ ‫הבנת‬ ‫ה‬ ‫‪U‬‬ ‫והבעה‪):‬שני‬ ‫‪U‬‬ ‫כתיבת מאמר טיעון‪:‬‬ ‫הגדרת המושג "טיעון" עם‬ ‫התלמידים ‪ ,‬רצוי להביא טקסט‬ ‫טיעון קצר )טקסט בן חצי עמוד(‪-‬‬ ‫ולמפות עם התלמידים את‬ ‫רכיביו‪ :‬טענה‪ ,‬ביסוס‪,‬‬ ‫מסקנה‪/‬המלצה‪.‬‬ ‫בשלב זה יקבל התלמיד מטלת‬ ‫כתיבת טיעון קצרה )חצי עמוד(‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬יש הטוענים כי יש‬ ‫לאפשר לצרכן להחזיר תוך זמן‬ ‫סביר מוצר שרכש ולקבל תמורתו‬ ‫החזר כספי מלא ‪ .‬כתוב מאמר‬ ‫קצר ובו הבע את דעתך ונמק‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫חשוב כי כל תלמיד יברר עם‬ ‫עצמו מהי הטענה שלו? מה הוא‬ ‫חושב? מה דעתו? כיצד הוא יכול‬ ‫לבסס אותה?‬ ‫לשון‪ -‬תחביר‬ ‫משפט מורכב‪-‬‬ ‫תרגול מסכם‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫של‬ ‫כל סוגי‬ ‫לא לומדים‪ -‬מועד ב'‬ ‫במתמטיקה‪.‬‬ ‫המבחן בלשון יתקיים ביום‬ ‫ראשון‬ ‫ב"ש"(‪.‬‬ ‫פסוקיות תיאורים‪ :‬התלמיד‬ ‫ילמד לזהות פסוקית תיאור‬ ‫)קשר לוגי(‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מחובר‬ ‫משפט‬ ‫הפסוקיות‪,‬‬ ‫ומורכב‪ ,‬חידוד נושא הקישוריות‬ ‫הלוגית‪ :‬מומלץ להכין להם דף‬ ‫הקשָּ רים הלוגיים בכל‬ ‫ובו סוגי ָ‬ ‫מבנה תחבירי כהכנה לשיעור‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שבוע שלישי‪ 22/7 -/17/7 :‬שימו לב! לומדים ביום שישי‪.‬‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ו'‬ ‫מבחן מסכם‬ ‫מבחן מסכם על כל‬ ‫החומר‪) .‬לא ייכללו‬ ‫בשלב זה גזרות ע"ו‪,‬‬ ‫ע"ע ושורש תנייני(‪.‬‬ ‫המשך הלמידה‪:‬‬ ‫השלמה והעמקה‪-‬‬ ‫גזרות ע"ו ע"ע וגזרות‬ ‫נוספות לחזרה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מבחן על החומר הנלמד‪.‬‬ ‫לא תיכלל משימת כתיבת‬ ‫‪ ,‬אבל תהיה שאלת חיבור‬ ‫הערכה וביקורת )התלמיד‬ ‫יידרש להביע את דעתו על‬ ‫עניין מסוים בהקשר‬ ‫הטקסט‪ ,‬לנמק ולבסס את‬ ‫לא יכללו המרותטענתו(‪.‬‬ ‫בתחביר בשלב זה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הבנת הנקרא והבעה; )שני‬ ‫שיעורים ראשונים(‬ ‫‪U‬‬ ‫כתיבת מאמר טיעון‪-‬‬ ‫המשך‪:‬‬ ‫כתיבה של חיבור דורשת‬ ‫אימון ותרגול‪ ,‬לכן יש‬ ‫לחזור שוב ושוב על‬ ‫התהליך‪.‬‬ ‫אפשר להביא נושא לחיבור‬ ‫עם‬ ‫בכיתה‬ ‫ולעבוד‬ ‫התלמידים על בניית שלד‬ ‫לאחר המבחן‪:‬‬ ‫החיבור ע"פ השלבים‬ ‫שהוצעו ‪ .‬לאחר שייכתבו‬ ‫הבנת הנקרא והבעה;‬ ‫על הלוח את רכיבי התוכן‬ ‫כתיבת מאמר טיעון‪-‬‬ ‫לשאלה"‬ ‫)"תשובה‬ ‫המשך‪:‬‬ ‫בנקודות(‪ ,‬מומלץ לכתוב‬ ‫להביא לכיתה טקסט ובו‬ ‫איתם יחד את הפתיחה‪,‬‬ ‫טענה שמציג הכותב‪.‬‬ ‫ואח"כ את מקדמי הארגון‬ ‫מיפוי מבנה מאמר טיעון‬ ‫של כל פסקה‪ .‬התלמידים‬ ‫בסיסי‪:‬‬ ‫ימשיכו בכיתה ובבית את‬ ‫טענה‪ -‬ביסוס הטענה‪-‬‬ ‫כתיבת המאמר‪.‬‬ ‫מסקנה‬ ‫חשוב לתת בכל פעם נושא‪,‬‬ ‫"לפרק" את מרכיביו עם‬ ‫תרגול‪:‬‬ ‫לכתוב יחד עם התלמידים התלמידים‪ ,‬להבין את‬ ‫ההוראות בחיבור‪ ,‬לענות‬ ‫חיבור על מנת להקנות‬ ‫בנקודות על המטלה‪,‬‬ ‫להם הרגלי עבודה‪:‬‬ ‫שלב א' ‪ :‬קריאת המטלה ‪ ,‬ולהתחיל לכתוב על פי‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫לשון – מערכת הצורות‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הבנת הנקרא והבעה; לשון – מערכת הצורות‪:‬‬ ‫)שני שיעורים ראשונים(‬ ‫שילוב הבנת הנקרא עם חזרה קצרה על גזרת‬ ‫השלמים‪ ,‬מרובעים‪,‬‬ ‫מטלת כתיבת חיבור‪-‬‬ ‫חפ"נ וחפי"צ‪.‬‬ ‫לעבוד על טקסט –‬ ‫פיצוח שאלות ‪ +‬כתיבת תרגול משולב של כל‬ ‫הגזרות‪ -‬שם עצם ופועל‪:‬‬ ‫ראשי פרקים לחיבור‪.‬‬ ‫שורש‪ ,‬בניין‪ ,‬צורת שם‬ ‫הם ימשיכו את החיבור‬ ‫הפועל וצורת שם‬ ‫בבית ויביאו למחר‪.‬‬ ‫הפעולה‪ .‬שמות עצם‬ ‫נוספים מן השורש‪.‬‬ ‫תחביר; המשך תרגול‬ ‫בניתוח והמרות‪ .‬התרגול‬ ‫לימוד גזרות חדשות‪:‬‬ ‫לן יחדד את ההבדלים‬ ‫בין סוגי המשפטים ואת הגזרות‪ :‬נפ"א‪ ,‬נפי"ו‪,‬‬ ‫נל"י‪/‬ה‪.‬‬ ‫הבנת השימוש במילות‬ ‫תרגול כל גזרה לחוד וכל‬ ‫הקישור במבנים‬ ‫הגזרות יחד‪.‬‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫המרות ממורכב לאיחוי‬ ‫וההפך‪ ,‬מפשוט למורכב‬ ‫בעל פסוקית תיאור‪,‬‬ ‫ממורכב לפשוט‪ ,‬מאיחוי‬ ‫לפשוט‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫נל"א‪ ,‬תרגול נל"י‪/‬ה‬ ‫ונל"א יחד במטרה‬ ‫להבדיל ביניהם‪ .‬שילוב‬ ‫התרגול עם צורות‬ ‫נוספות‪ :‬שם פועל‪ ,‬שם‬ ‫פעולה ושמות עצם‪.‬‬ ‫גזרות ע"ו‪ ,‬ע"ע ‪ ,‬שורש‬ ‫תנייני‪ -‬שורש שנגזר משם‬ ‫עצם‪) .‬לשיקול דעת‬ ‫המורה אם לחכות עם זה‬ ‫עד המיקוד(‪.‬‬ ‫חזרה על כל הגזרות‪,‬‬ ‫החוברת‬ ‫מן‬ ‫תרגול‬ ‫בשאלות נוסח בגרות‪.‬‬ ‫יש לשים לב לאורך‬ ‫הלמידה על הקניית‬ ‫הגייה נכונה של הפועל‪:‬‬ ‫מַ כּיר ולא מֵ כּיר‪ ,‬אני אבין‬ ‫ולא אני יבין וכיו"ב‪.‬‬ ‫סימון מילות ההוראה‬ ‫והבנתן‪ :‬חזרו על מילות‬ ‫ההוראה האופייניות‬ ‫לכתיבת מאמר טיעון‬ ‫כגון‪ :‬דון‪ ,‬הצג‪ ,‬הבע דעתך‬ ‫וכיו"ב‪.‬‬ ‫שלב ב'‪ :‬התייחסות‬ ‫למטלת הכתיבה כמו אל‬ ‫שאלה בהיסטוריה‪/‬ספרות‬ ‫וכיו"ב‪ -‬ומענה עליה‬ ‫בנקודות בדף טיוטה‪ .‬כך‬ ‫ילמדו התלמידים לערוך‬ ‫חשיבה מוקדמת על נושאי‬ ‫המטלה ולרכז בשלב‬ ‫מוקדם את רכיבי התוכן‬ ‫של המאמר‪.‬‬ ‫שלב ג'‪ :‬כתיבת מאמר –‬ ‫למדו אותם להיעזר‬ ‫ברכיבי המבנה של‬ ‫הטקסט הטעוני‪,‬‬ ‫לתלמידים מתקשים‬ ‫אפשר לתת "פיגומים"‬ ‫נוספים בצורת מקדמי‬ ‫ארגון האופייניים למאמר‬ ‫טיעוני‪ .‬למשל‪ :‬פתיחה‬ ‫הנעזרת ברכיבי המטלה‪:‬‬ ‫כיום נהוג להכיר בני זוג‬ ‫דרך האינטרנט‪ ,‬יש‬ ‫הטוענים כי דרך זו‬ ‫מעשירה את מעגל‬ ‫האפשרויות ונותנת‬ ‫הזדמנות לכל אחד להכיר‬ ‫בן זוג לחיים‪ .‬במאמרי זה‬ ‫אדון בטענה ואביע את‬ ‫המבנה‪.‬‬ ‫בשלב זה אפשר להכניס‬ ‫את "הטענה הנגדית"‬ ‫שהיא חלק ממאמר‬ ‫הטיעון‪ :‬עליהם ללמוד כי‬ ‫כאשר אדם מביע טענה‬ ‫היא אינה נעשית בחלל ריק‬ ‫וכי עליו להיות מודע גם‬ ‫לטענת הנגד‪ .‬התלמידים‬ ‫ילמדו להציג טענת נגד‬ ‫ולהפריך אותה‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫המתנגדים לטענה טוענים‬ ‫כי‪ ,.......‬אך למעשה אין‬ ‫לכך ביסוס של ממש‬ ‫משום ש‪.......‬‬ ‫לשון‪ -‬תחביר‪:‬‬ ‫ החלקים הבלתי תלויים‪:‬‬‫קריאה‪ ,‬פניה ‪ ,‬הסגר‪.‬‬ ‫ דו משמעות‬‫ תקינות במבנים‬‫תחביריים )התאם בין‬ ‫נשוא לנושא‪ ,‬חזרה על‬ ‫מילת יחס במשפט כולל‪,‬‬ ‫שימוש נכון במילות יחס‪,‬‬ ‫שימוש תקין במילות‬ ‫שיעבוד ועוד(‪.‬‬ ‫המרות )שחבור(‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ניתוח והמרות )למשל‪:‬‬ ‫הפיכת משפט מורכב‬ ‫לפשוט בעל הסגר או‪:‬‬ ‫דעתי‪.‬‬ ‫שלב ד'‪ :‬קריאה ובדיקה‬ ‫של המאמר‪ -‬הציעו‬ ‫לתלמידים קריטריונים‬ ‫לבדיקה בעזרת רכיבי‬ ‫תוכן‪ ,‬מבנה ומבע לשוני‪.‬‬ ‫הפיכת שני משפטים‬ ‫למשפט אחד בעל הסגר‬ ‫וכיו"ב(‪.‬‬ ‫ פירוק משפט‬‫מורכב‪/‬מחובר למשפטים‬ ‫עצמאיים‪.‬‬ ‫שבוע רביעי‪28/7- 24/7 :‬‬ ‫והבעה‪.‬‬ ‫המשך למידה של פרק מערכת הצורות וחזרה רוחבית בהבנה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫לשון – מערכת‬ ‫הצורות‪:‬‬ ‫לשון – מערכת‬ ‫הצורות‪:‬‬ ‫יום מרוכז במערכת‬ ‫הצורות‪:‬‬ ‫דרכי תצורת שמות‬ ‫העצם‪ -‬להציג בפני‬ ‫התלמידים את ‪4‬‬ ‫הדרכים‪ :‬שורש ומשקל‪,‬‬ ‫בסיס וצורן‪ ,‬הלחם‬ ‫ושאילת מילים‪.‬‬ ‫המיקוד היום‪ :‬שורש‬ ‫ומשקל‪ -‬ללמד משקלים‬ ‫של שמות פעולה‬ ‫משקלי שם העצם‬ ‫העיקריים – כולל‬ ‫משמעות‪.‬‬ ‫תרגול – תחילה‬ ‫בשלמים‪ ,‬ובהמשך‪ -‬בכל‬ ‫הגזרות‪.‬‬ ‫סדנת הבנה והבעה‪.‬‬ ‫ביום זה יעבדו התלמידים עם המורה‬ ‫על טקסט נוסח בגרות ‪ :‬קריאה‬ ‫מיומנת‪ :‬הפקת מידע מפרטי ת‪.‬ז‪ .‬של‬ ‫הטקסט‪ ,‬כתיבה לצד כל פסקה את‬ ‫עיקרי הדברים‪/‬הרעיונות המרכזיים ‪,‬‬ ‫הפקת מידע מן השאלות והבנתן‬ ‫בצורה מיטבית‪ ,‬כתיבת תשובה‬ ‫לשאלה‪,‬אמצעים רטוריים‪ -‬זיהוי‬ ‫האמצעים והסבר מטרתם‪ .‬כתיבת‬ ‫מאמר‪ .‬המורה יעבור בין התלמידים‬ ‫וידריך אותם במהלך העבודה‪.‬‬ ‫מבחן טרום‪ -‬מתכונת‬ ‫המבחן ייערך במשך ‪3‬‬ ‫שיעורים ולאחריו יישאר‬ ‫המורה עם תלמידים‬ ‫מתקשים על פי הודעה‬ ‫מראש‪ .‬אין לשחרר‬ ‫תלמידים מתקשים‬ ‫הביתה בתום המבחן‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הבנת הנקרא והבעה;‬ ‫עבודה על החלק של‬ ‫‪U‬‬ ‫בסיס‪ +‬צורן‪ -‬כולל‬ ‫משמעות הצורן‬ ‫הסופי‪.‬‬ ‫תרגול ‪ -‬כולל תרגול‬ ‫משותף של שתי דרכי‬ ‫התצורה‪.‬‬ ‫הלחם‪ ,‬שאילת מילים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫בבניינים השונים‬ ‫ובגזרות השונות‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הבנת הנקרא והבעה;‬ ‫עבודה על החלק של‬ ‫הבנה בטקסט ברמת‬ ‫בגרות‪ :‬דגש על קריאה‬ ‫מיומנת של הטקסט‪-‬‬ ‫הפקת מידע רלוונטי‬ ‫מפרטי ת‪.‬ז‪ , .‬סימון‬ ‫משפטים חשובים בכל‬ ‫פסקה )מומלץ לכתוב‬ ‫בצד כל פסקה את‬ ‫החשובים‬ ‫הרעיונות‬ ‫העולים ממנה בלשון‬ ‫"השאלה‬ ‫התלמיד(‪.‬‬ ‫פיצוח‬ ‫כטקסט"‪-‬‬ ‫השאלות‪ ,‬הבנת מילות‬ ‫השאלה‪/‬הוראה‪,‬‬ ‫בשאלות הבעה‪ -‬כתיבת‬ ‫תשובה כהלכתה‪.‬‬ ‫הבעה – כתיבת מאמר‬ ‫טיעון‪ .‬חזרה על כל‬ ‫הכללים – הבנת מרכיבי‬ ‫המטלה‪ ,‬בירור עם‬ ‫עצמי‪ -‬מה דעתי? מה‬ ‫יכולה להיות טענת‬ ‫המתנגדים? כתיבת‬ ‫"תשובה" למטלה‬ ‫בנקודות‪ ,‬כתיבת מאמר‬ ‫ע"פ מבנה מאמר טיעון‪.‬‬ ‫חזרה על כל דרכי‬ ‫התצורה ‪ ,‬תרגול‬ ‫ברמת בגרות‪.‬‬ ‫יש לשים לב להקניית‬ ‫הגייה נכונה של השם‪:‬‬ ‫לעומת‬ ‫ְמקומות‬ ‫מַ סּוקים‪ִ ,‬מספרה‬ ‫ולא מַ ספרה וכיו"ב‪.‬‬ ‫שבוע חמישי‪ :‬מרתון מתכונת ‪ +4/7 – 31/7‬יום א' ‪7/8/11‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫מרתון בחינות בגרות לקראת בחינת המתכונת ‪:‬‬ ‫ביומיים הקרובים תיפתר בכל יום בחינה אחת במלואה או יותר‪ ,‬במהלך החזרה המורה יחזור על‬ ‫נושאים שנלמדו למטרת הטמעה‪ ,‬ויקנה אסטרטגיות בכל תחום‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הדגשים חשובים‪:‬‬ ‫ד–‬ ‫ה ‪ +‬א'‬ ‫ביום ד' ‪ -3/8‬בחינת מתכונת‪.‬‬ ‫ביום חמישי ‪ + 4/8/11‬ראשון ‪ – 7/8/11‬מרתון‬ ‫תרגולים של מבחני בגרות ‪.‬‬ ‫הבנה והבעה‪ :‬זה השלב בו אפשר "למפות" עם התלמידים את סוגי השאלות‪ .‬בכל פעם‬ ‫שתיתקלו בשאלה בהבנה‪ -‬עצרו איתם לרגע ושאלו‪ :‬מה מבקשים כאן? שנאתר את התשובה ביום שני‪ -8/8/11 -‬בחינת הבגרות‪.‬‬ ‫בטקסט? שנבין אותה מתוך הטקסט? שנשווה? שנכתוב את דעתנו? אמנו אותם להשתמש‬ ‫באסטרטגיות שונות לכל שאלה‪.‬‬ ‫מטלת כתיבת המאמר‪ :‬חשוב כי בכל יום התלמידים יכתבו בכיתה או בבית מאמר אחד‪ ,‬אספו בהצלחה!!!‬ ‫בכל יום מ ‪ 5-6‬תלמידים את החיבורים ובדקו עד למחרת‪ .‬הביאו את התובנות שמצאתם במהלך‬ ‫הבדיקה לכיתה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫תחביר‪ :‬מומלץ להקדיש יום אחד לעבודה רוחבית רק בתחביר‪ :‬לקחת שאלות מבחינות‬ ‫בגרות‪/‬ספרי לימוד ולאמן את התלמידים בכל סוגי השאלות‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מערכת הצורות‪:‬‬ ‫מומלץ להקדיש יום אחד לעבודה רוחבית רק במערכת הצורות ‪ :‬לקחת שאלות מבחינות‬ ‫בגרות‪/‬ספרי לימוד ולאמן את התלמידים בכל סוגי השאלות‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הצעות‪ ,‬המלצות והסברים לשיעורים במקצוע‪-‬‬ ‫לשון‪ ,‬הבנה והבעה‪ -‬תכנית המחצית השלישית‪-‬‬ ‫תשע"א ‪2011‬‬ ‫הצעה להוראת התלמיד‪ - :‬כיצד ניגשים לטקסט?‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬קרא תחילה את פרטי תעודת הזהות של הטקסט‪ :‬כותרת‪ ,‬כותב‪ ,‬תאריך‪ ,‬במת‪ -‬הפרסום‪,‬‬ ‫איורים ‪ ,‬הפנייה בעזרת כוכבית להערה וכו‪.‬‬ ‫‪ .2‬קרא את הטקסט פעם אחת והשתמש במדגש )=מרקר( ועט‪ :‬סמן מילים ומשפטים‬ ‫חשובים וכתוב לצד הפסקה בקצרה‪ - :‬את עיקרי התוכן של הפסקה )כלומר‪ -‬על מה היא‬ ‫מדברת( ‪ ,‬ורצוי גם את רכיב המבנה שלה )למשל‪ :‬דוגמה ל‪ ...‬הצגת הבעיה‪ ,‬פתרונות‬ ‫לבעיה‪ ,‬יתרון ‪/‬חיסרון וכו' (‪ .‬הרישום בצד יעזור מאוד אח"כ באיתור מידע לתשובות‬ ‫ובסיכום‪.‬‬ ‫‪ .3‬רגע לפני שעונים על השאלות‪ -‬שאל את עצמך‪ :‬מהו המבנה הלוגי של הטקסט? ישנן‬ ‫מספר אפשרויות רווחות‪:‬‬ ‫רצף כרונולוגי )של זמן( ‪ ,‬תופעה וגורמים ‪/‬סיבה ותוצאה‪ ,‬הכללה ופירוט‪ ,‬בעיה ופיתרון‪,‬‬ ‫השוואה והיבטים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫כתיבת תשובה‬ ‫השאלות במבחן עוסקות בשלושה מימדים‪:‬‬ ‫‪ .1‬איתור מידע ‪ -‬יש לאתר את המידע בטקסט ולאחזר אותו‪ -‬כלומר‪ -‬לכתוב אותו מחדש‪,‬‬ ‫לבנות אותו מחדש משום שלעיתים עליכם לצרף מס' שורות‪/‬מוקדי מידע מן הטקסט‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .2‬פרשנות והיסק‪ -‬שאלות של הסקת מסקנות שאינן כתובות באופן מפורש בטקסט למשל‪:‬‬ ‫מהי כוונת הכותב? מהי מטרתו ? או ‪ :‬פירוש של מילים וביטויים בטקסט‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .3‬הערכה וביקורת ‪ -‬חשוב כי תגדיר ותבהיר היטב את דעתך ותנמק אותה ב‪ 2-3‬נימוקים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫להלן דוגמה לתשובה לשאלה בממד זה‪.‬‬ ‫מהם הרכיבים הנבדקים בתשובה פתוחה?‬ ‫‪ .1‬תוכן‪ :‬בדוק האם ענית על כל מה נדרשת בשאלה?‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .2‬מבנה‪ :‬האם ענית במבנה מתאים? השתמשו במילות קישור המתאימות למבנה אליו‬ ‫נדרשתם בשאלה ותמיד הציגו משפט פותח‪ .‬בדוגמה שלהלן הודגשו רכיבי המבנה‪ -‬פתיחה‬ ‫ומילת קישור מתאימה‪:‬‬ ‫שאלה‪ :‬ע"פ המאמר‪ ,‬מהו ההבדל בין ישראל לבין מדינות מערב אירופה בנושא צריכת‬ ‫פירות?‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .3‬תשובה‪ :‬ההבדל בין ישראל ומדינות מערב אירופה בעניין צריכת הפירות הוא שבארץ‬ ‫יש שפע של פירות מכל הסוגים והמינים ומחירם זול יחסית ‪,‬לכן הצרכנים הישראלים‬ ‫מרבים לקנות פירות‪ ,‬ואילו בשוויץ מבחר הפירות מצומצם יותר ומחירם גבוה‪ ,‬דבר‬ ‫הגורם להמעטה בקנייתם בקרב הצרכנים האירופאים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .4‬לשון‪ :‬חשוב לשים לב לכתוב במשלב לשוני ) משלב בינוני‪ -‬גבוה( המתאים לשפה כתובה‪,‬‬ ‫וכן לשימוש בסימני פיסוק – הפיסוק צריך להיות הגיוני‪ ,‬שימו לב במיוחד לנקודה בסוף‬ ‫משפט ופסיק בין פרטים ובין משפטים מורכבים ‪/‬מאוחים‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫השוואה‬ ‫‪U‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪UP0F‬‬ ‫ההשוואה היא אחד העקרונות המארגנים הנפוצים בכתיבה עיונית‪.‬‬ ‫טקסט שההשוואה היא העיקרון המארגן שלו מתבסס על מציאת הדמיון ועל מציאת ההבדל שבין‬ ‫העניינים המושווים‪.‬‬ ‫כאשר עורכים השוואה‪ ,‬יש לשים לב לעניינים האלה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫קודם כול‪ ,‬יש לבדוק שהעניינים שאנחנו עומדים להשוות ביניהם הם מאותו תחום‪.‬‬ ‫אין טעם להשוות בין עניינים שאינם מאותו תחום‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬אפשר להשוות בין שני מיני פרפרים או בין שני סוגי מברשות שיניים‪ ,‬אך אין טעם‬ ‫להשוות בין פרפר לבין מברשת שיניים‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬יש לקבוע תבחינים )=קריטריונים( להשוואה‪ ,‬ולהקפיד שתמיד נשווה בין‬ ‫‪‬‬ ‫העניינים מאותו תבחין‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כאשר משווים בין מיני פרפרים‪ ,‬יש לקבוע תבחינים להשוואה‪ :‬צבע הפרפר‪ ,‬אורך‬ ‫הכנפיים וכו'‪.‬‬ ‫שימו לב‪ :‬אפשר להשוות בין שני דברים רק מאותו תבחין‪ .‬נשווה בין צבע של פרפר אחד‬ ‫לצבע של פרפר אחר או בין אורך כנפיו של פרפר אחד לאורך כנפיו של פרפר אחר‪ ,‬אבל לא‬ ‫נשווה בין צבע של פרפר אחד לבין אורך כנפיו של פרפר אחר‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מילות קישור המתאימות לכתיבת משפט השואה‪:‬‬ ‫ואילו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כמו‪ ,‬כפי ש‪ ,‬כשם ש‪....‬כך גם‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫השוואה באמצעות טבלה‬ ‫הטבלה היא דרך נוחה מאוד לארגון ההשוואה לפני כתיבת טקסט‪ ,‬והיא גם יכולה לסייע לסכם‬ ‫טקסט שיש בו השוואה‪.‬‬ ‫בטבלת השוואה יהיו לפחות שלוש עמודות‪ :‬בעמודה הראשונה נכתוב את התבחינים להשוואה‪,‬‬ ‫ובשתי העמודות האחרות את האופייני לכל אחד משני העניינים המושווים על פי התבחינים ‪.‬‬ ‫‪ 1‬מעובד על פי תקליטור "דברים לעניין" בהוצאת משרד החינוך‪ -‬האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‪ ,‬הוצאת‬ ‫מעלות ירושלים ‪.2003‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪U‬‬ ‫דוגמה לטבלה‪ :‬הבדלים בין משחק כדורגל למשחק כדורסל‬ ‫תבחינים‬ ‫משחק כדורגל‬ ‫משחק כדורסל‬ ‫כללי המשחק‬ ‫שימוש ברגלים ללא מגע יד‪.‬‬ ‫שימוש רק בידיים‪.‬‬ ‫מטרת המשחק‬ ‫להכניס את הכדור לשער של‬ ‫הקבוצה היריבה‬ ‫לקלוע כדור לסל בקבוצה‬ ‫היריבה‪.‬‬ ‫מקום המשחק‬ ‫מגרש דשא‬ ‫אולם ספורט או מגרש אבן‬ ‫כאשר מכינים טבלה יש להקפיד לנסח את התבחינים כמו כותרת ‪,‬כלומר בהכללה ובתמציתיות‪.‬‬ ‫רצוי להשתמש בשמות פעולה או שמות עצם‪.‬‬ ‫כתיבת פסקת השוואה‬ ‫את הטקסט עצמו אפשר לכתוב בשתי דרכים‪:‬‬ ‫האחת ‪ -‬לפי התבחינים ‪ ,‬במבנה הדומה לזה של משחק "פינג‪-‬פונג"‪:‬‬ ‫"מודיעים" מהו התבחין הראשון‪ ,‬ומשווים בין העניינים מהתבחין הזה‪ .‬אחר כך "מודיעים" על‬ ‫התבחין השני‪ ,‬ושוב ‪ -‬משווים בין העניינים מהתבחין השני‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫השנייה ‪ -‬לפי העניינים המושווים‪ ,‬במבנה של "בלוק מול בלוק"‪:‬‬ ‫כותבים את כל מה שקשור לעניין הראשון‪ ,‬ואחר כך כותבים את כל מה שקשור לעניין השני ‪.‬‬ ‫בכתיבת העניין השני יש להדגיש את הדמיון ואת ההבדל בינו לבין העניין הראשון‪.‬‬ ‫קיימים שלושה מרכיבים יסודיים בפסקת השוואה‪:‬‬ ‫‪ .1‬פתיחה‪ :‬הצגת הפריטים המושווים וייחוסם לקבוצה מסוימת )הכללה(‪.‬‬ ‫‪ .2‬גוף הפסקה‪ :‬הצגת הדומה והשונה‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיכום‪ :‬החלטה או הכרעה בין שני ה מושווים או הסקת מסקנות מתוך ההשוואה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הצעה לכתיבת פסקת השוואה‬ ‫‪ .1‬הפתיחה‬ ‫‪U‬‬ ‫בפתיחת הפסקה מומלץ לפרוש לפני הקורא את מטרת הכתיבה )אפשר לקרוא לכך 'הבהרת‬ ‫כוונות'(‬ ‫ראוי שבפתיחת הפסקה יופיעו‪:‬‬ ‫‪ .1‬שני הנושאים להשוואה שינוסחו במשפט מכליל‪.‬‬ ‫‪ .2‬מטרת ההשוואה‪ :‬לשם מה משווים?‬ ‫רצוי למקד את הקורא בפתיחה במטרת ההשוואה ובפריטים המושווים ולמקם אותם‬ ‫בהקשר המתאים )משפט מכליל(‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫למרות הקרבה המשפחתית בינינו‪ ,‬אני שונה מאחי בכמה דברים בולטים‪ :‬במראה‪ ,‬בדיבור‬ ‫ובלבוש‪.‬‬ ‫אני ואחי‬ ‫המושווים‪:‬‬ ‫קרבת משפחה‬ ‫היבט מכליל‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מטרה )סמויה(‪:‬‬ ‫קריטריונים עיקריים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫)אני עומד לספר לכם על עצמי ועל אחי‪(.‬‬ ‫מראה‪ ,‬דיבור‪ ,‬לבוש‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .2‬גוף הפסקה‪:‬‬ ‫גוף הפסקה יכלול בדרך כלל שלושה עד ארבעה משפטים‪ .‬המטרה כאן היא לבחור מתוך‬ ‫ההשוואה המפורטת שבוצעה את הקריטריונים שבהם מעוניינים להתמקד בפסקה ולהחליט‬ ‫באיזה מבנה יוצג המידע‪ .‬חשוב להשתמש באמצעי קישור מתאימים )מילים משפת ההשוואה(‬ ‫על מנת לסייע לקורא להיעזר במבנה שבו משתמשים‪.‬‬ ‫במהלך כתיבת גוף הפסקה על התלמיד לשמור על לכידות‪ :‬על כל משפט להתייחס לנושא‬ ‫ההשוואה‪ .‬החיבור שבין משפט למשפט יעשה באמצעות שימוש במילות קישור הלקוחות‬ ‫משפת ההשוואה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .3‬סיכום – הסקת מסקנות‬ ‫משפט הסיכום של פסקת ההשוואה אמור לקשור יחד את שני המושווים או לבחור ביניהם‬ ‫באמצעות ממצאי ההשוואה‪.‬‬ ‫כאן התלמיד נדרש לפרט את המסקנה העיקרית העולה מתוך ההשוואה‪ .‬אם מטרת ההשוואה‬ ‫הייתה לבחור או להחליט בין שני דברים‪ ,‬אז על התלמיד לרשום כאן את ההחלטה ולנמק אותה‪.‬‬ ‫אם מטרת ההשוואה הייתה העמקת ההבנה‪ ,‬אז על התלמיד לרשום את הממצאים העיקריים‬ ‫שהעלה מתוך ההשוואה כתובנות או מסקנות‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫דוגמה לפסקת השוואה ‪:‬‬ ‫השוואה בין משחק הכדורגל למשחק הכדורסל‪ -‬ע"פ התבחינים שלעיל‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הטבלה " הבדלים בין משחק כדורגל למשחק כדורסל" משווה בין שני המשחקים משלושה‬ ‫היבטים‪ .‬במשחק כדורגל כללי המשחק מחייבים שימוש ברגליים ללא מגע יד‪ ,‬מקום המשחק‬ ‫הוא מגרש דשא ומטרת המשחק היא להכניס את הכדור לשער של הקבוצה היריבה‪ .‬לעומת זאת‬ ‫במשחק הכדורסל כללי המשחק מחייבים שימוש רק בידיים‪ ,‬מקום המשחק הוא אולם ספורט או‬ ‫מגרש אבן‪.‬‬ ‫מן הנתונים הללו עולה כי על אף שמדובר במשחקי כדור‪ -‬השוני בכללי המשחק‪ ,‬במטרתו‬ ‫ובמקום בו משחקים הוא רב‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪U‬‬ ‫אמצעים לשוניים ‪/‬אמצעים רטוריים‬ ‫למורה‪:‬‬ ‫האמצעים הרטוריים הם אותם אמצעים סגנוניים‪ -‬לשוניים בהם משתמש הכותב כדי להפוך את‬ ‫כתיבתו למעניינת‪ ,‬עשירה‪ ,‬מושכת‪ ,‬מרתקת ומשפיעה יותר‪ .‬אמצעים רטוריים מושכים את‬ ‫תשומת הלב ומנסים לשכנע באמיתות דברי הכותב‪ .‬אמצעים רטוריים יופיעו בדרך כלל בטקסטים‬ ‫מסוג "טיעון"‪ :‬טיעון‪ ,‬ביקורת‪ ,‬פרסומת‪ ,‬תעמולה וכו‪.‬‬ ‫אין זה נכון ללמד את התלמידים "רשימת מכולת " של האמצעים הרטוריים ‪ ,‬משום שכך הם לא‬ ‫יבינו אותם באמת‪ ,‬האמצעים הרטוריים צריכים להיות מומחשים להם‪ ,‬ולהילמד באופן שבו הם‬ ‫יובנו באמת ולא כ"מו ָנחולוגייה" ריקה מתוכן‪.‬‬ ‫הצעה לפתיחת שיעור בנושא‪:‬‬ ‫לשוחח על קטע "סטנד‪ -‬אפ" שהם מכירים או להביא קטע כזה מוקלט )וידאו‪ ,‬די‪-‬וי‪-‬די(‪ ,‬ולבקש‬ ‫מן התלמידים לרשום בסופו את הדרכים בהן השתמש הבדרן על מנת להצחיק‪ .‬שאלו אותם את‬ ‫השאלה הבאה‪ :‬אם הוא היה עומד ומקריא את הטקסט מדף בקולו הרגיל האם הייתם צוחקים?‬ ‫התשובה וודאי תהייה שלא‪ ,‬מה אם כן יוצר את הצחוק? רשמו על הלוח את הדברים שייאמרו‬ ‫כמו‪ :‬שינוי טון הדיבור‪ ,‬חיקויים‪ ,‬העוויות‪ ,‬תחפושות‪ ,‬שימוש בשפת גוף וכו'‪ .‬בשלב זה קל יותר‬ ‫להציג את נושא השיעור ולהסביר שלכלל האמצעים הללו של השחקן קוראים אמצעים רטוריים‬ ‫)כותרת על הלוח(‪ .‬רטוריקה= אמנות הדיבור‪ ,‬הדרך שבה משתמש הדובר על מנת להשפיע על‬ ‫שומעיו )הגדרה מתחת לכותרת(‪.‬‬ ‫כעת אפשר לשאול את התלמידים‪ :‬מה יעשה עיתונאי‪ ,‬שרוצה להביע דעה‪ ,‬לשכנע את הקוראים‬ ‫במשהו‪ ,‬להשפיע עליהם‪ -‬הרי לא שומעים אותו‪ ,‬לא רואים אותו‪ ,‬יש לו רק את המילים‪ ,‬איך הוא‬ ‫בכל זאת יכול לעשות זאת במאמר? לאחר רישום על הלוח של הצעות התלמידים אפשר להמשיך‬ ‫בפעילות המוצעת להלן‪ ,‬שתעלה בעזרת טקסט פשוט אמצעים נוספים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫ספרים זה הכי‪ -‬אחי! )מאת אביגיל סער(‬ ‫"אני שונא לקרוא" אומר כמעט כל ילד שני שאני מכירה‪ .‬איך זה אצלך? אם לא קראת שום ספר לאחרונה דע לך‬ ‫שאתה מפסיד חוויה השונה לחלוטין מכל סרט או משחק מחשב ‪ .‬תלמיד אחד טען באוזני כי הוא שונא לקרוא‬ ‫משום שבכיתות נמוכות יותר המורה לספרות הכריחה אותו לקרוא ספר מסוים ואף להכין עליו עבודה ‪ .‬כשהחל‬ ‫לקרוא את הספר לעבודה הוא גילה שהספר ממש "מרתק"‪ .‬את העבודה הוא הכין רק על מנת לצאת ידי חובה‪.‬‬ ‫מטלות מסוג זה גרמו לו‪ ,‬לטענתו‪ ,‬לשנוא קריאת ספרים ‪.‬‬ ‫ישנן עוד סיבות שונות ומשונות לאי‪ -‬קריאת ספרים בקרב ילדים ובני נוער‪ -‬וחבל‪ .‬כדאי לך להתגבר על מחסומים‪,‬‬ ‫להתאמץ ולקרוא ספרים‪ .‬אם תקרא בקביעות השפה שלך תהייה עשירה ‪ ,‬גבוהה וססגונית יותר )מה שנקרא ‪:‬‬ ‫"שוָ וה" יותר(‪ .‬הצעה אישית שלי אליך‪ :‬בעניין בחירת ספר‪ -‬סמוך רק על עצמך ולא על כל מה ש"מאכילים" אותך‬ ‫בפרסומות או על גבי חלונות הראווה של חנויות הספרים‪ .‬אם אין לך כוח לקרוא ספר שלם בכל שבוע אז קרא‬ ‫דברים אחרים כמו‪ :‬עיתונים‪ ,‬שבועונים‪ ,‬מאמרים קצרים ‪ ,‬אפילו "קומיקס"– לא חשוב מה העיקר קרא! קרא!‬ ‫קרא!‬ ‫‪6‬‬ ‫כעת ענה על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬כיצד פונה המוען )= הכותב( אל הנמען? )קהל היעד( הבא דוגמאות !‬ ‫‪.2‬‬ ‫מדוע לדעתך פנה המוען לנמען דווקא בדרך זו?‬ ‫‪ .1‬קרא את הכותרת‪ .‬מה תוכל לומר על סגנונה? איזה אמצעי רטורי בולט כאן?‬ ‫‪ .3‬הכותב סימן מספר מילים במירכאות בדוק כל מילה ע"פ ההקשר שלה בטקסט ‪ ,‬וכתוב‬ ‫מדוע הוא השתמש באמצעי פיסוק זה?‬ ‫"אני שונא לקרוא"___________________________________________‬ ‫"שווה"___________________________________________________‬ ‫"מרתק"‪" ,‬מדהים"____________________________________________‬ ‫"מאכילים"________________________________________________‬ ‫‪" .2‬ישנן עוד סיבות שונות ומשונות לאי קריאת ספרים"‬ ‫מהו לפי דעתך האמצעי‪ -‬הסגנוני לשוני שבו השתמש הכותב במשפט זה?‬ ‫‪ " .3‬את העבודה הוא הכין רק על מנת לצאת ידי חובתו‪".‬‬ ‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬ ‫‪ .4‬אם תקרא בקביעות השפה שלך תהייה עשירה ‪ ,‬גבוהה וססגונית יותר‬ ‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬ ‫‪ .7‬בסיום דבריו כתב המוען‪ :‬קרא! קרא! קרא! מה מיוחד בדרך פנייה זו? שים לב גם לצורת‬ ‫הפועל וגם לסימן הפיסוק‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מחוון למורה‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬כיצד פונה המוען )= הכותב( אל הנמען? )קהל היעד( – הבא דוגמאות !‬ ‫הוא פונה בגוף שני )נוכח( )"איך זה אצלך?"כדאי לך להתגבר על מחסומים" ועוד(‬ ‫ב‪ .‬מדוע לדעתך פנה המוען לנמען דווקא בדרך זו?‬ ‫זוהי דרך רטורית שכיחה להתקרב אל הנמען על מנת לשכנע אותו בצדקת הדברים ‪.‬‬ ‫‪ .2‬קרא את הכותרת‪ .‬מה תוכל לומר על סגנונה? איזה אמצעי רטורי בולט כאן?‬ ‫הכותרת משתמשת בביטוי השגור בשפת הדיבור ‪ :‬יש כאן משחק מילים ‪ :‬הכי ואחי‪ ,‬וכן‬ ‫"שבירה" של ביטוי הסלנג המקורי )"קרבי זה הכי אחי"(‪) .‬לתלמידים ברמה גבוהה אפשר‬ ‫להסביר גם שבנוסף יש כאן שימוש במילה המעצימה "הכי"‪ -‬ללא מילה אחרת שמצטרפת‬ ‫אליה כפי שנדרש באופן התקני‪ -‬הכי גדול‪ ,‬הכי נחמד וכו‪ -.‬וזהו גם אמצעי רטורי שיוצר‬ ‫ייחוד בדרך ההבעה (‪.‬‬ ‫‪ .3‬הכותב סימן מספר מילים במירכאות בדוק כל מילה ע"פ ההקשר שלה בטקסט ‪ ,‬וכתוב‬ ‫מדוע הוא השתמש באמצעי פיסוק זה?‬ ‫"אני שונא לקרוא" ‪ -‬דיבור ישיר‬ ‫"שווה"‪ -‬שינוי המשלב הלשוני‪ ,‬שימוש בסלנג‪ :‬הטקסט כתוב במשלב לשוני בינוני‬ ‫האופייני לטקסטים טיעוניים‪ ,‬שיבוץ סלנג יוצר חוסר איזון בולט אשר מטרתו היא‬ ‫התקרבות אל הנמען )שהוא ילד‪/‬בן נוער( ‪.‬‬ ‫"מרתק"‪ -‬לשון סגי נהור‪,‬לשון "ההפך" אירונייה‪ ,‬ההפך ממה שכתוב‪ -‬המטרה היא הבעת‬ ‫לגלוג ‪/‬לעג קל על מנת לשכנע בצדקת הדברים‪.‬‬ ‫"מאכילים" ‪ -‬שימוש בסלנג‪ -‬כנ"ל‬ ‫‪" .3‬ישנן עוד סיבות שונות ומשונות לאי קריאת ספרים"‬ ‫מהו לפי דעתך האמצעי‪ -‬הסגנוני לשוני שבו השתמש הכותב במשפט זה?‬ ‫לשון נופל על לשון‪ -‬שימוש במילים הדומות בצלילן או בשורשן‪ ,‬אך שונות בהוראתן או‬ ‫במשמעותן‪ .‬המטרה היא בעיקר שעשועי לשון על מנת למשוך תשומת לב ‪.‬‬ ‫‪ " .4‬את העבודה הוא הכין רק על מנת לצאת ידי חובתו‪".‬‬ ‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬ ‫שיבוץ מטבעות לשון‪ -‬דבר המעשיר את הכתוב ומעלה את המשלב הלשוני שלו‪.‬‬ ‫‪" .5‬אם תקרא בקביעות השפה שלך תהייה עשירה ‪ ,‬גבוהה וססגונית יותר"‬ ‫באיזה אמצעי סגנוני –לשוני משתמש כאן הכותב?‬ ‫שימוש רב בשמות תואר‪ -‬על מנת להעשיר ולהעצים את המבע‪ ,‬שימוש רב בשמות תואר‬ ‫לתיאור השפה שתהייה לקורא ‪-‬הספרים מדגישה את עמדתו של הכותב ואת המסר שלו‪.‬‬ ‫בסיום דבריו כתב המוען‪ :‬קרא! קרא! קרא! מה מיוחד בדרך פנייה זו? שים לב גם לצורת הפועל‬ ‫וגם לסימן הפיסוק‪.‬‬ ‫שימוש בלשון ציווי )קרא( ובסימני קריאה‪ -‬הכותב רוצה להמריץ את הקורא לבצע את‬ ‫הפעולה‪ .‬בנוסף‪ -‬יש כאן חזרה על המילה "קרא"‪ ,‬חזרות באות על מנת להדגיש את המסר‬ ‫ואת עמדת הכותב‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אמצעים רטוריים‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫–‬ ‫אמצעים סגנוניים‪-‬לשוניים ה"מקשטים" את הטקסט‪ .‬אמצעים אלו‬ ‫מסייעים לכותב להשפיע על הקורא ולשכנעו באמיתות דבריו‪.‬‬ ‫האמצעים הרטוריים הבולטים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬שאלה רטורית – שאלה הנשאלת לא כדי לקבל תשובה‪ ,‬כי התשובה עליה כבר ידועה‪ .‬מטרתה‬ ‫לקבוע קביעה מודגשת‪.‬דוגמה‪" :‬מי לא מכיר את השיר החדש של שרית חדד?"‬ ‫בשאלה יש קביעה מודגשת לעובדה כי השיר החדש מוכר לכולם‪.‬‬ ‫‪ .2‬דימויים‬ ‫–‬ ‫תיאור ע"י השוואה לדבר מוחשי יותר‪ .‬בכל דימוי יש מכנה משותף בין המתאר‬ ‫לבין המתואר‪ .‬דוגמה ‪" :‬הוא הולך כצב"‪.‬‬ ‫במשפט הנ"ל יש השוואה בין ההולך לבין הצב‪ .‬המשותף לשניהם הוא האיטיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬מילים נרדפות – מילים שונות הדומות במשמעותן‪ .‬דוגמה ‪ :‬צווחה – צרחה – צעקה‬ ‫‪ .4‬חזרה על מילים – חזרה על אותה מילה מספר פעמים כדי להדגישה‪ ,‬לשׂבר את האוזן ולשכנע‪.‬‬ ‫המילה החוזרת רומזת לעמדתו ‪,‬לדעתו ולמטרתו של הכותב‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ :‬אני עוזר לך ‪ ,‬אני דואג לך ‪ ,‬אני מקווה בשבילך…‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .5‬חזרה על אותו מבנה תחבירי – דומה לאמצעי הקודם ונועד להשיג אותה מטרה‪ ,‬אך בחזרה‬ ‫על מבנה של משפט‪.‬‬ ‫דוגמה‪" :‬אלה הבעיות שלנו‪ ,‬אלה הצרות שלנו‪ ,‬אלו החיים שלנו"‪.‬‬ ‫‪ .6‬האנשה‬ ‫–‬ ‫ייחוס תכונות ומידות של בני אדם לבעלי חיים או לעצמים דוממים‪ .‬כותבי‬ ‫מאמרים משתמשים בכך כדי להרשים את הקורא‪.‬‬ ‫דוגמה ‪" :‬לאחרונה שומעים כתליה של הכנסת ביטויים מעליבים‪"..‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .7‬ניבים – ניב הוא צירוף מילים שמשמעותו הכללית שונה ממשמעות המילים המרכיבות אותו‪.‬‬ ‫דוגמה ‪" :‬טמן ראשו בחול"‬ ‫* יש להבחין בין ניב לפתגם ‪ .‬בניגוד לניב הפתגם מתפרש כפשוטו והוא כולל מוסר השכל‪ .‬ממרת‬ ‫חיים וכדומה‪ .‬דוגמה ‪" :‬לא הביישן למד ‪ ,‬לא הקפדן מלמד"‪.‬‬ ‫‪ .8‬מטבעות לשון – שתי מילים או יותר שנוהגים לומר אותן תמיד יחד‪.‬‬ ‫דוגמה ‪:‬‬ ‫צו‪ -‬השעה ‪ ,‬לאור הדברים ‪ ,‬לשים קץ ל…‬ ‫‪ .9‬הגזמה – תיאור תופעה או אירוע על דרך ההגזמה במטרה לשכנע‪.‬‬ ‫דוגמה ‪" :‬מליוני אוהדים הגיעו להיכל נוקיה שבת"א‪".‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .10‬אירוניה‬ ‫–‬ ‫‪U‬‬ ‫כתיבת משפט תמים לכאורה אשר למעשה‪ ,‬מכיל בתוכו לגלוג קל ונסתר‪ .‬דברי‬ ‫האירוניה מביעים בכוונה את ההפך ממה שהכותב חושב ‪ ,‬ורק מי שיודע את האמת יכול להבחין‬ ‫בכוונתם‪ .‬דוגמה ‪ :‬אם שבתה אינה עוזרת לה בעבודות הבית‪:‬‬ ‫"אני מאוד מרוצה מהעזרה שלך בזמן האחרון"‪.‬‬ ‫‪ .11‬שימוש במבעים מן המקורות – שילוב פסוק או חלק מפסוק )מן המקרא או מדברי חז"ל(‬ ‫בכתיבה כדי להעשיר את לשון הכתוב ולהרשים את הקורא‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ :‬שילוב הפסוק "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" )בראשית ח‪(21 ,‬‬ ‫בכתבה בנושא עבריינות נוער‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .12‬דו‪-‬משמעות ‪ -‬יש מילים בעלות שתי משמעויות או יותר‪ .‬בפרסומות‪ ,‬למשל‪ ,‬עושים שימוש רב‬ ‫בדו‪-‬משמעות של מילים‪ ,‬ומשאירים אותה לא פתורה )כלומר‪ ,‬שתי המשמעויות אפשריות(‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬אני נהג מדליק ‪ /‬אורות בגשם‪.‬‬ ‫‪ .13‬מילים טעונות ‪ -‬יש מילים אשר נלווים אליהן רגש או קונוטציה‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬השבר הגדול‪ ,‬תנאים חמורים‪.‬‬ ‫מילים אלה יוצרות אופי ביקורתי ושלילי בטקסט‪ .‬מילים שנוסף למשמעותן הישירה הן נושאות‬ ‫עִ מן מטען רגשי מסוים‪ ,‬והן מקובלות כחיוביות או כשליליות‪ .‬מאפיין כתיבת ביקורת וכתיבת‬ ‫שכנוע‪ .‬לרוב נבחרו על‪-‬ידי הכותב כדי לבטא את תחושתו ואת רגשותיו כלפי הנושא המבוקר וכדי‬ ‫להשפיע גם על רגשותיו של הקורא‪ .‬למשל ההבדל בין ‪ :‬שירותי בריאות לא מספקים ‪ /‬שירותי‬ ‫בריאות גרועים ביותר; צפיפות רבה ‪ /‬צפיפות איומה‪.‬‬ ‫או‪ :‬פרצוף – פנים; עשוי – עלול – יכול;‬ ‫‪ .14‬לשון ציורית ‪ -‬מטאפורה‬ ‫ציורי הלשון עשויים להופיע כדימויים‪ ,‬כלומר כהשוואה בין שני דברים הלקוחים מתחומים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬המחשבות חלפו כציפורים נודדות; דבריו היו חדים כמו סכין‪.‬‬ ‫כהשאלה )מֶ טַ פו ָֹרה(‪ .‬המטפורה היא אחד מציורי הלשון הנפוצים‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫לפעמים מופיעים ציורי הלשון‬ ‫דוגמות‪ :‬אני טובע בעבודה‪ ,‬חידה קשה לפיצוח‪ ,‬הר של עבודות‪.‬‬ ‫במטפורה יש עירוב של שני תחומים סמנטיים שונים‪ :‬טובע בעבודה – ים ועבודה‪ ,‬חידה קשה‬ ‫לפיצוח – חידה ואגוזים וכן הלאה‪.‬‬ ‫‪ .15‬סלנג ולשון גבוהה ‪ -‬למילה או ביטוי יש בדרך כלל משלב לשוני ‪ :‬נמוך‪ ,‬בינוני ‪ /‬רשמי או גבוה‪.‬‬ ‫הכותב יכול להשתמש במילות סלנג )אחלה‪ ,‬מדליק( ולשלב אותן בטקסט שאינו כתוב במשלב‬ ‫נמוך‪ ,‬זאת על מנת לתת הרגשה של חברמניות‪ ,‬הכרה של רוּח הנוער‪ ,‬קרבה וכדומה‪.‬‬ ‫לעתים המצב הפוך – הכותב עשוי לשלב מילים לועזיות או ביטויים ממשלב גבוה מאוד כדי ליצור‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫תחושה של טקסט אקדמי‪/‬פורמאלי )או לצורך לגלוג(‪.‬‬ ‫‪ .16‬פנייה לנמען ‪ -‬בשיחה בין‪-‬אישית אנו פונים אל מי שאנו מדברים‪ .‬טקסטים שרוצים "לגעת"‬ ‫בקורא – לדבר איתו‪ ,‬למשוך אותו‪ ,‬לשכנע אותו )כמו טקסט שכנוע‪ ,‬שירה‪ ,‬מכתב אישי(‪ .‬פונים אל‬ ‫הנמען‪ :‬את‪/‬ה‪ ,‬אתם‪ ,‬אנחנו‪ ,‬שלנו‪ ,‬ודאי שמעת‪ ,‬התשובה שלך‪ ,‬להזמינכם וכדומה‪.‬‬ ‫דוגמות‪ :‬לידיעתכם‪ ,‬יצא לאור ספר חדש‪ .‬קנו עכשיו את הספר החדש‪.‬‬ ‫‪ .17‬פיסוק "רגשני" ‪ -‬ריבוי של סימני פיסוק מביע רגשות‪ .‬סימני קריאה רבים )!( מביעים‬ ‫השתוממות או התפעלות‪ .‬בעיות והיסוסים באים לידי ביטוי בסימני שאלה )?(‪ ,‬ותמיהה מבוטאת‬ ‫בעזרת שני הסימנים גם יחד )?!(‪ .‬קיטוע‪ ,‬מחשבה או רגש שלא הובעו במילים‪ ,‬מובעים בעזרת‬ ‫שלוש נקודות )‪ .(...‬גם מירכאות‪ ,‬סוגריים וקווים מפרידים עשויים להביע את עמדת הכותב‪.‬‬ ‫בטקסטים של שכנוע‪ ,‬פרסומת‪ ,‬ביקורת או בטקסטים אחרים טעונים ברגש עשויים להשתמש‬ ‫בסימני פיסוק שונים להבעת רגשות ועמדות‪.‬‬ ‫‪ .18‬שימוש במילים טעונות‪ -‬מילים המעוררות רגש בעלות מטען שלילי‪/‬חיובי‪ ,‬בעלות קונוטציה‬ ‫שלילית‪ .‬באמצעות מילים אלו מצליח הכותב להעביר עמדות‪ ,‬דעות ותחושות‪ .‬למשל‪ :‬כאשר‬ ‫משתמשים בכינוי "כלב‪/‬כלבה לבן אדם – המשמעות המילונית היא של בעל חיים‪/‬חיית בית ‪ ,‬אך‬ ‫זוהי מילה המעוררת קונוטציה שלילית של כינוי גנאי וזלזול‪ .‬לעומת זאת כשמכנים אדם‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫"מלאך" – הקונוטציה חיובית‪.‬‬ ‫‪ .19‬יצירת אמינות באמצעות עובדות‪ /‬נתונים מדעיים ‪/‬מומחים‪ -‬אמצעים אלו באים לשכנע את‬ ‫הקורא בדרך לוגית הנשענת על עובדות במטרה ליצור אמינות‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫תרגיל‪ :‬אילו אמצעים רטוריים )טור ימני( משמשים בתפקידים המופיעים בטור‬ ‫השמאלי?‬ ‫‪U‬‬ ‫אמצעים רטוריים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫תפקידי האמצעים הרטוריים‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ .1‬שאלה רטורית‪.‬‬ ‫‪ .1‬עירוב הנמען‪ ,‬יצירת קרבה‪.‬‬ ‫‪ .2‬דימויים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הבלטת המסר על ידי הדגשה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מילים נרדפות‪.‬‬ ‫‪ .3‬אירוניה‪ ,‬לשם לגלוג‪ ,‬העברת בקורת‪.‬‬ ‫‪ .4‬חזרה על מילים‪.‬‬ ‫‪ .4‬האשמה וגינוי מול שבח והלל‪.‬‬ ‫‪ .5‬חזרה על אותו מבנה תחבירי‪.‬‬ ‫‪ .5‬הזהרה ואיום מול הבטחות‪.‬‬ ‫‪ .6‬האנשה‪.‬‬ ‫‪ .6‬המרצה לפעולה‪.‬‬ ‫‪ .7‬ניבים‪.‬‬ ‫‪ .7‬קלילות‪.‬‬ ‫‪ .8‬מטבעות לשון‪.‬‬ ‫‪ .8‬נחרצות‪.‬‬ ‫‪ .9‬הגזמה‪.‬‬ ‫‪ .9‬איפוק ומתינות‪.‬‬ ‫‪ .10‬אירוניה‪.‬‬ ‫‪ .10‬דרמטיזציה – מתח‪ ,‬הפתעה‪.‬‬ ‫‪ .11‬שימוש בציטוט מהמקורות‪.‬‬ ‫‪ .12‬דו משמעות‪.‬‬ ‫‪ .13‬מילים טעונות‪.‬‬ ‫‪ .14‬מטאפורה‪.‬‬ ‫‪ .15‬סלנג ולשון גבוהה‪.‬‬ ‫‪ .16‬פנייה לנמען‪.‬‬ ‫‪ .17‬פיסוק רגשני‪.‬‬ ‫בדף הבא יופיע מאמר ובו תרגול האמצעים הרטוריים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אין עישון בלי אש ‪ /‬ענת מידן‬ ‫‪1‬‬ ‫השבוע פורסמו ממצאי מחקר שערך ד"ר איתן כרם ‪ ,‬מומחה לרפואת ריאות ילדים בבית‬ ‫החולים שערי צדק ‪ ,‬ולפיו ‪ 14‬אחוזים מתלמידי חטיבות הביניים מעשנים בקביעות‪ .‬כמה בני‬ ‫נוער שקראו את הממצאים הללו פרצו בצחוק רועם‪" .‬רק ‪ 14‬אחוזים?" הם שאלו בציניות ‪,‬‬ ‫והם כנראה יודעים למה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫באחד מבתי הספר התיכוניים במרכז הארץ הודיעו המורים להורים בתחילת שנת‬ ‫הלימודים‪ ,‬כי ביה"ס הרים ידיים בנושא העישון‪ .‬אי לכך הגו שם רעיון מקורי‪ :‬ייחדו‬ ‫למעשנים פינת עישון מאחורי עץ עב גזע‪ .‬למנהל ולמורי ביה"ס לא נותר אלא לפקח על‬ ‫המעשנים שיקפידו לעשן במקום המיועד לכך ‪ ,‬ושלא יזהמו את האוויר הקולקטיבי‪ .‬בבתי"ס‬ ‫אחרים‪ ,‬בהם נמנעים מלמסד פינה כזו‪ ,‬מיסוד הנותן לגיטימציה בית ספרית לעישון‪ ,‬מעשנים‬ ‫התלמידים בלי מורא כשהמורים כאילו לא רואים‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫האם בית ספר שמכריז על הרמת ידיים בכל הקשור לעישון סיגריות‪ ,‬יכריז מחר על הרמת‬ ‫ידיו כשיגלה כי תלמידיו מעשנים סמים? האם נזקי העישון אינם מחייבים את המורים לנסות‬ ‫לעשות משהו למניעת עישון בתקווה לפחות לצמצם את הנזק?‬ ‫המורים שנתנו יד למסע הפרסום שהכתיר אותם כ "מורים לחיים"‪ ,‬לא יכולים‬ ‫להתנער ממחויבות לנסות לעשות משהו בנושא בריאות תלמידיהם‪ .‬בתוקף הכרזתו על כישלונו‬ ‫החינוכי בעניין הסיגריות‪ ,‬ביה"ס נותן לעישון לגיטימציה‪ .‬במקום להילחם בתופעה‪ ,‬הוא מצטרף‬ ‫אליה‪ :‬או‪.‬קיי‪ .‬אומרים אותם מורים בפה מלא‪ ,‬מותר לעשן‪ ,‬אבל רק במקום מוגדר‪ .‬או‪ :‬או‪.‬קיי‪.‬‬ ‫מותר לעשן ‪ ,‬אבל בתנאי שהמורים לא יראו‪.‬‬ ‫השאלות ;‬ ‫‪.1‬‬ ‫א‪ .‬מהי העמדה העולה מן הכותרת? נמק את דבריך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מהו האמצעי הלשוני‪/‬רטורי המסייע לכותבת להבהיר את עמדתה ?‬ ‫‪.2‬‬ ‫א‪ .‬מהו תפקיד המירכאות בשורה השלישית שבפסקה ‪?1‬‬ ‫א‪ .‬בשורה ‪ 1‬מציינת הכותבת ‪:‬ד"ר איתן כרם "מומחה לרפואת ריאות ילדים בבית החולים‬ ‫שערי צדק "‪ .‬מהו האמצעי הרטורי בו היא עושה שימוש כאן? מהי תרומתו?‬ ‫ב‪ .‬מהו "הרעיון המקורי" עליו מדובר בפסקה ‪? 2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הסבר את האירוניה המוצגת בפסקה ‪. 2‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫בפסקה ‪ 3‬מובעת עמדתה של הכותבת לגבי הרמת הידיים של בתי"ס‪ .‬מהי עמדתה?‬ ‫‪.5‬‬ ‫מהו האמצעי הרטורי הבולט בפסקה ‪ ?3‬מה מטרתו ?‬ ‫‪.6‬‬ ‫בחר בתשובה הנכונה‪ -‬בפסקה ‪ 4‬הכותבת‪:‬‬ ‫א‪ .‬מציגה מסקנות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מסכמת את הנאמר קודם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מוסיפה מידע על הנאמר קודם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מנוגדת לפסקות שלפניה‪.‬‬ ‫‪ .8‬מהו האמצעי הרטורי המופיע במשפטים האחרונים בפסקה ‪? 4‬‬ ‫‪ .9‬ציין לפחות ‪ 2‬מטבעות לשון או ניבים מתוך הטקסט ‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪U‬‬ ‫השאלה כטקסט‬ ‫‪2‬‬ ‫‪PU‬‬ ‫‪1F‬‬ ‫שאלות המבחן‬ ‫השאלות בבחינה מורכבות ומכילות לעיתים מספר הוראות‪ .‬מניתוח תשובות תלמידים עולה כי‬ ‫לעיתים התלמיד יודע את התשובה מבחינת התוכן‪ ,‬אך הוא מתקשה לכתוב אותו כתשובה משום‬ ‫שחסרות לו מיומנויות של ניסוח‪,‬ארגון ‪,‬הבנת ההנחיות וכן מבנה התשובה‪.‬‬ ‫המטרות‪-‬‬ ‫*חשיפת המידע בהוראה‪" -.‬השאלה כטקסט"‬ ‫*זיהוי מילות ההוראה ‪/‬השאלה‪.‬‬ ‫*הבנת משמעות ההנחיות‪.‬‬ ‫*בניית שלד התשובה על פי המבנה הנדרש‪.‬‬ ‫*ניסוח הפתיחה לתשובה‪.‬‬ ‫*הערכת התשובה על פי קריטריונים להערכה‪.‬‬ ‫משפטי השאלה מורכבים מהחלקים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬נושא השאלה‪-‬המידע הנתון בשאלה שעליו שואלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מילת שאלה או מילת הוראה‪.‬‬ ‫מילת שאלה‪ -‬מרמזת על סוג המידע הנדרש כמו‪-‬זיהוי זמן‪,‬מקום ‪,‬סיבה –מי?מה? מתי?איך?‬ ‫מילת הוראה‪-‬מכוונת את התלמיד לאופן ביצוע המשימה כמו‪-‬ציין ‪,‬הסבר‪,‬השווה‪.‬‬ ‫הכרת המרכיבים השונים של משפט השאלה חשובה להבנת הנדרש בשאלה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מילות הוראה לדוגמה‬ ‫מילות הוראה – מכוונות ומנחות את הכותב איך לבצע את המשימה‪ ,‬לבחור את הרצף הלוגי‬ ‫המתאים – וכן את מילות הקישור המתאימות‪ .‬כל מילת הוראה מכוונת לסוג אחר של מהלכי‬ ‫ביצוע בכתיבת התשובה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מילת‬ ‫ההוראה‬ ‫ציין‬ ‫מהלכי ביצוע‬ ‫משמעות מילת ההוראה‬ ‫כתיבה בראשי פרקים או בכותרות‬ ‫מבלי לפרט‪ ,‬לתאר או להסביר‬ ‫הצג )או תאר( כתיבת פרטי התוכן של‬ ‫הפעולה‪/‬אירוע לפי הנדרש בשאלה‪,‬‬ ‫תוך התייחסות לחמשת המ'‪ :‬מה‪,‬‬ ‫מתי‪ ,‬מקום‪ ,‬מי‪ ,‬מדוע‪.‬‬ ‫יש לפרט את הדברים בסדר הגיוני‬ ‫לפי עקרון מארגן ←‬ ‫פתיחה‪ :‬משפט מכליל‪:‬‬ ‫הגורמים‪/‬המהלכים‪/‬התוצאות הם‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫פתיחה‪ :‬נושא השאלה‬ ‫שאלות המ' – תוך יצירת רצף וקשר‬ ‫הגיוני ביניהן‪ .‬סדר הצגת הפרטים צריך‬ ‫להתאים לסדר הדרישות בשאלה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬מהם הגורמים למהלך או‬ ‫לאירוע? גורם א'‪ ,‬גורם ב'‪ ,‬גורם ג'‪ .‬כל‬ ‫גורם בשורה נפרדת‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫הסבר‬ ‫ביאור או פירוש לנושא הנדרש‪ ,‬תוך‬ ‫ניתוח האירוע‪/‬התהליך מבחינת מגוון‬ ‫הסיבות והתוצאות‪ ,‬וכן השפעות‬ ‫בטווחי זמן שונים‪.‬‬ ‫פתיחה‪ :‬נושא השאלה‪.‬‬ ‫פירוט הנתונים והעובדות תוך הבהרה‬ ‫וניתוח הקשר הלוגי ביניהם‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫הקשר בין הסיבה והתוצאה‪.‬‬ ‫נמק‪/‬הוכח‬ ‫ביסוס דעה או טענה המוצגת בשאלה‬ ‫פתיחה‪ :‬נושא השאלה – מהי הטענה?‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪ 2‬מבוסס על פעילות שהציעו מדריכות הפיקוח דליה זילברמן ועופרה כדורי‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪U‬‬ ‫על סמך עובדות ונתונים היסטוריים‪,‬‬ ‫קטעי מקורות והבאת דוגמאות‪.‬‬ ‫בגוף התשובה‪ :‬נימוקים והוכחות‪ .‬יש‬ ‫לכתוב כל נימוק או הוכחה בשורה‬ ‫נפרדת‪ .‬יש להביא דוגמאות מתוך החומר‬ ‫הרלבנטי לכל נימוק או הוכחה‪.‬‬ ‫רצוי לסיים בסיכום‪.‬‬ ‫השווה‬ ‫כתיבה על הדומה והשונה בין שני‬ ‫עניינים‪ ,‬אירועים או כל נושאי‬ ‫השוואה העולים מתוך השאלה‬ ‫פתיחה‪ :‬הצגת נושאי ההשוואה‪,‬‬ ‫והקריטריונים להשוואה‪.‬‬ ‫גוף התשובה‪ :‬פירוט הדומה והשונה‪.‬‬ ‫קריטריון א'‪ :‬נושא א' לעומת נושא ב'‪.‬‬ ‫קריטריון ב'‪ :‬נושא א' לעומת נושא ב'‪.‬‬ ‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫בהשוואה נעשה שימוש במילות הקישור‬ ‫"לעומת"‪" ,‬בדומה"‪" ,‬בניגוד"‪.‬‬ ‫הסקת מסקנות מההשוואה‪.‬‬ ‫הסק‬ ‫כתיבת מסקנות‪ ,‬הסבר‪ .‬מה ניתן‬ ‫ללמוד מהנתונים המוצגים?‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫יישום ותרגול‬ ‫א‪ .‬פיצוח הוראה‪-‬כל שאלה תנותח על פי הקריטריונים הבאים‪-‬‬ ‫‪.1‬המידע הנתון בשאלה‪.‬‬ ‫‪.2‬מספר החלקים וכמותם‪.‬‬ ‫‪.3‬זיהוי מילות ההוראה והסברן‪.‬‬ ‫‪ .4‬הפתיחה לתשובה‪.‬‬ ‫‪.5‬שלד התשובה‪-‬מבנה התשובה בהתאם למספר החלקים בשאלה‬ ‫ב‪.‬קריטריונים להערכה‪-‬כל תשובה תוערך על פי הקריטריונים הבאים‪-‬תוכן‪,‬מבנה ולשון‪.‬‬ ‫לשון‪-‬פיסוק‪,‬כתיב נכון‪,‬משלב לשוני הולם‪,‬תחביר תקין‪,‬התאם במין ובמספר ובזמני הפועל‪.‬‬ ‫מבנה‪-‬הצגת הנושא‪-‬תשובה היא טקסט עצמאי‪ .‬כל רכיבי המבנה הנדרשים מצויים בתשובה‪.‬‬ ‫קיימת הבחנה ברורה בין רכיבי המבנה‪,‬למשל בין הסיבה לתוצאה‪.‬‬ ‫שימוש בהקשרים‪.‬‬ ‫תוכן‪-‬‬ ‫איכות‪-‬התשובה תהיה נכונה‪.‬‬ ‫כמות‪-‬המידע יהיה בכמות מספקת ביחס להקשר‪.‬‬ ‫אופן‪-‬המידע יהיה ברור וחד משמעי‪.‬‬ ‫רלוונטיות‪-‬המידע יהיה קשור לנושא‪.‬‬ ‫שלבי פיצוח שאלות‬ ‫א‪.‬יש לאתר את נושא השאלה‪-‬זיהוי הנושא או העניין בו עוסקת השאלה‪.‬‬ ‫ב‪.‬יש לאתר את מילת השאלה‪-‬זיהוי סוג המידע הנדרש‪.‬‬ ‫ג‪.‬יש לאתר את מילת ההוראה‪-‬זיהוי אופן ביצוע המשימה‪.‬‬ ‫ד‪.‬יש לאתר את מספר הגורמים‪ /‬מאפיינים ‪/‬תחומים הנדרשים לביצוע המשימה‪-‬משוב לגבי ביצוע‬ ‫המשימה במלואה‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪U‬‬ ‫כתיבת מאמר טיעון‬ ‫החיבור הנדרש בשאלון ב' הוא חיבור טיעון‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מה הם הרכיבים המרכיבים את מאמר הטיעון המלא?‬ ‫‪-‬‬ ‫הצגת הטענה‪ :‬דעה‪/‬עמדה‪/‬טענה מרכזית מנומקת‬ ‫‪-‬‬ ‫נימוקים לביסוס הטענה‪ .‬הנימוקים יכולים להיות סיבות מפורשות‪ ,‬אמירות התומכות‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫בדעה‪/‬עמדה‪ .‬סוגי הביסוס להוכחת הטענה הם שניים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ראייה‪ -‬איך יודעים שהטענה אמיתית?‬ ‫ב‪ .‬הסבר‪ -‬עונה על השאלה מה הם הגורמים‪ /‬הסיבות‪/‬ההצדקות לטענה?‬ ‫‪-‬‬ ‫טענת נגד‪ - 3‬טענת הנגד היא הצגת התנגדות באופן גלוי ‪ .‬נימוק‪/‬ים המפריך‪/‬ים את‬ ‫‪U‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪UP2F‬‬ ‫נימוקי טענת המוען‪ .‬למשל‪ :‬צריך לצמצם את הבנייה בישראל על מנת להשאיר בה‬ ‫שטחים ירוקים‪] .‬טענה‪ +‬נימוק[ יש הטוענים כי אין לצמצם את הבנייה משום‬ ‫שהאוכלוסייה הולכת וגדלה וכי יש צורך בשטחי מגורים רבים ]טענת–נגד[ ‪ ,‬אמנם אפשר‬ ‫אולי להמשיך לבנות במקומות מסוימים ולצמצם את ה"ריאות הירוקות" אבל המחיר‬ ‫שנשלם על כך הוא ‪] ............‬הפרכה[‪.‬‬ ‫חשיבותה של טענת הנגד‪ :‬זהו שלב נוסף בדרך לחשיבה מעמיקה‪ ,‬היכולת לראות נושא‬ ‫מנקודות מבט שונות ולא רק דרך נקודת מבטי‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הסתייגות‪ -‬אי הסכמה חלקית ‪ ,‬זהו היגד המסביר את הנסיבות שבהן הכותב יוותר על‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫עמדותיו או ימשיך להחזיק בהן‪ .‬ההסתייגות מראה לקורא שהכותב התחשב בנקודות‬ ‫המבט השונות‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬עם זאת‪ ,‬אולי בתנאים מסוימים אפשר לקבל בנייה‪,‬וזאת כאשר‪) ................‬לא חובה‬ ‫אבל כדאי לאמן את התלמידים בכך(‪.‬‬ ‫ הפרכה‪ -‬היגד המנטרל את טענת הנגד ונותן בכך עוצמה לטיעון המוען‪.‬‬‫ מסקנה )= טענת המוצא(‪ ,‬בחלק זה הסוגר את החיבור אין מוסיפים חדש‪.‬‬‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫חשוב! ביסוס חזק של טענה הוא כאשר יש טענת נגד‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫דוגמה לעבודה עם תלמידים ‪:‬‬ ‫שיעורי בית מקדמים או בולמים את התלמידים ?‬ ‫לשאול את התלמידים ‪ :‬מה דעתכם? מהי הסיבה לעמדתך? כיצד תסביר אותה? אילו הוכחות‬ ‫תוכל להציג כדי לתמוך בהסבר זה? )הוכחות‪/‬ביסוס(‪ .‬כיצד יגיבו המתנגדים לדעתך? )= טענת‬ ‫נגד(‪ .‬כיצד אתה מגיב לטענת המתנגדים? )הסתייגות‪ -‬כלומר‪ :‬באילו תנאים‪/‬נסיבות תסכים לקבל‬ ‫את הטיעונים של המתנגדים או להרפות מעט מן הטענה שלך?(‪.‬‬ ‫‪ 3‬במאמר טיעון אנו לא כותבים במבנה של "בעד ונגד" משום שהוא אינו דיאלוג‪.‬‬ ‫‪15‬‬ 16