‫פרק א‪ :‬הבעה‬ ‫איך כותבים מאמר טיעון ?‬ ‫שרון שני‪ ,‬שאלון ב ‪2011,‬‬ ‫כתיבת טיעון היא מלאכה קשה ומורכבת‪ .‬בעת הכתיבה נדרש הכותב להציג טענה מרכזית וטענות משנה‪,‬‬ ‫לבסס כל טענה באמצעות הסברים‪ ,‬דוגמות‪ ,‬השוואות‪ ,‬הצגת טענת המתנגדים והפרכתה‪.‬‬ ‫טיעון טוב דורש חשיבה מעמיקה ומיקוד‪ :‬הכותב נדרש להחליט מהי עמדתו לגבי הנושא (האם עריכת ניסויים‬ ‫בבע"ח חיונית? האם הטלפונים החכמים פוגעים בפרטיות שלנו? האם יש לשמור על חוקי השפה העברית או‬ ‫לשנותם בהתאם למציאות?) כמו כן הכותב חייב לצרף ביסוס לכל טענת משנה‪ ,‬כלומר עליו לכתוב איך הוא‬ ‫משכנע את הקוראים בטענתו וכן עליו להסביר מדוע הוא מאמין בטענה‪.‬‬ ‫מענה על השאלות ‪:‬איך? ומדוע? עשויות להקל עליכם בביסוס עמדתכם‪.‬‬ ‫למשל‪:‬‬ ‫טענה‪ -‬חובבי חיות רבים‪ ,‬ואני בתוכם‪ ,‬סבורים כי ניסויים בבע"ח חיים הם מעשה אכזרי ומיותר‪.‬‬ ‫ביסוס‪ :‬למה אני סבורה כך? אולי הניסויים הללו מיותרים משום שניתן לבצע בדיקות מעבדה מבלי לגרום סבל‬ ‫מיותר לבע"ח? אולי משום שקיים שוני משמעותי ביננו לבין בעה"ח?‬ ‫ללא ביסוס (הסבר ‪,‬דוגמה‪ ,‬השוואה וכו) הפסקה תהיה שטחית וילדותית‪.‬‬ ‫חלק א‪ -‬איך לכתוב פסקת גוף במאמר טיעון?‬ ‫מאמר טיעון מורכב מפסקת פתיחה‪ ,‬שלוש פסקות גוף מבוססות‪ ,‬ופסקת סיום (סה"כ עמוד וחצי)‬ ‫לפניכם תבנית כתיבה‪ ,‬הנהוגה באוסטרליה‪( ,‬התוודעתי אליה תוך במהלך שיחה עם חגית רפינסקי‪ ,‬המורה‬ ‫לאנגלית)‪ ,‬תוכלו להיעזר בתבנית הזו כדי לכתוב פסקת טיעון טובה‪.‬‬ ‫‪.1‬טיעון‪ -‬מהי הטענה שתופיע בפסקה " ‪( "point‬למשל‪ -‬להשתתפות במסע הישראלי יש חשיבות רבה לגיבוש‬ ‫הזהות העצמית בקרב בני נוער‪).‬‬ ‫‪.2‬הרחבה‪ , expand :‬הסבר ‪ /‬מדוע אני סבורה שהמסע הישראלי חיוני לגיבוש הזהות‪ /‬איך המסע הישראלי‬ ‫מגבש את הזהות הישראלית?‬ ‫יש להשתמש בחלק זה בקשרים של סיבה‪ -‬משום ש‪...‬מחמת‪ ,‬עקב‪ ,‬מפאת‪ ,‬מפני ש‪...‬כי‪...‬כתוצאה מ‪...‬‬ ‫‪.3‬דוגמה ‪– example :‬דוגמה‪.‬‬ ‫לעיתים כדי לשכנע את הקוראים שהמסע הישראלי אכן חיוני וחשוב‪ ,‬עלינו להציג דוגמה‪ .‬הדוגמה צריכה‬ ‫להיות כללית‪ -‬ולא ספציפית עליכם או על חבריכם‪ .‬תוכלו לכתוב פסקה שלמה המבוססת על דוגמה אמיתית‪,‬‬ ‫אל תמציאו בבקשה!‬ ‫היגדים לדוגמה‪ :‬מתוך מחקרים עולה כי‪...‬מתוך התבוננות בבני גילי ניתן להיווכח ש‪....‬במאמר שקראתי‬ ‫לאחרונה‪....‬בתוכנית טלוויזיה ששודרה לפני מספר חודשים‪...‬באתר אינטרנט פופולארי קראתי ש‪....‬מתוך‬ ‫שיחותיי עם בני גילי עולה כי‪....‬‬ ‫הערה חשובה ‪:‬אינכם צריכים להיצמד למבנה זה‪ ,‬כדי להימנע מכתיבה שבלונית‪ .‬הציגו דוגמה אחת או שתיים‬ ‫במהלך הטיעון‪ ,‬השתדלו לכתוב באופן טבעי‪ ,‬עם זיקה למודל‪.‬‬ ‫‪.4‬קישור לרעיון המרכזי (‪ )link‬לעתים (לא בכל פסקה) לאחר ההסבר והדוגמה‪ ,‬חשוב לציין במשפט אחד‪,‬‬ ‫כיצד הם מקדמים את הטענה המרכזית שלכם‪ .‬למשל‪ -‬אם אתם מספרים על המסע הישראלי‪ ,‬ומדגימים כיצד‬ ‫הוא השפיע על הקבוצה‪ /‬על הכיתה‪ ,‬עליכם לקשור בין הדוגמה לרעיון שהצגתם בתחילת הפסקה‪.‬‬ ‫היגדים לדוגמה‪ :‬דוגמה זו באה להוכיח כי השתתפות במסע הישראלי מועילה לבני הנוער בהיבט החברתי ‪/‬‬ ‫ההסבר והדוגמה שהצגתי כעת מוכיחים כי‪ /...‬הדוגמה הזו מחזקת את הטענה שהצגתי בתחילה‪/..... ,‬‬ ‫באמצעות הדוגמה שלעיל קל להוכיח כי‪...‬‬ ‫לסיכום‪ -‬ניתן לזכור את הדגם לפי הקיצור ‪ -peel‬או בעברית רמה ד"ק (רעיון מרכזי ‪,‬הרחבה‪ ,‬דוגמה‪ ,‬קישור‬ ‫הדוגמה לרעיון המרכזי)‬ ‫חלק ג‪ :‬תהליך כתיבת טיעון‪ :‬שלבי עבודה‬ ‫הסבר‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫תכננו מה לכתוב (זריקת רעיונות חופשית) ואיך לכתוב (מה תכתבו בפסקת הגוף הראשונה ‪,‬מה‬ ‫אח"כ וכו)‬ ‫גוף הטיעון יכלול ‪ 3-4‬פסקות גוף מפותחות (כל פסקה לפי דגם ‪ ,)peel/pee‬בכל פסקה נעשה ניסיון‬ ‫מושכל לשכנע את הקוראים בטענת הכותב‪( .‬הרחבה באמצעות השאלות איך ‪ /‬למה)‬ ‫כל פסקה מחזקת את הטענה המרכזית‪.‬‬ ‫בטיעון אקדמי אין כותבים "אני" או "לדעתי" יותר מפעמיים (זה לא צנוע‪.)..‬‬ ‫למשל‪ :‬לדעתי קיימת חשיבות רבה להשתתפות במסע הישראלי‪( .‬קצת פשוט‪)...‬‬ ‫קיימת חשיבות רבה להשתתפות במסע הישראלי ( גבוה יותר)‬ ‫בכל טיעון נמצא ‪ 2-3‬אמצעים רטוריים‪ :‬שאלה רטורית‪ ,‬לשון פירוט‪ ,‬דימוי (כמו או כ‪ ,)..‬שימוש‬ ‫במטבע לשון ידוע (ניב או פתגם)‪ ,‬מבנים של הדגשה‪ -‬השתתפות במסע הישראלי אינה חשובה רק‬ ‫לגיבוש החברתי אלא גם לגיבוש התודעה האישית‪.‬‬ ‫רשימת האמצעים הרטוריים‪ -‬בספר שלנו‪ ,‬מתרגלים ב עמ' ‪ 18‬ואילך‪.‬‬ ‫משפטים שמניים מעלים את רמת החיבור‪ ,‬נסו לשבץ כמה משפטים מסוג זה‪.‬‬ ‫בטיעון נהוג להשתמש במבנים סבילים כגון‪ -‬ידוע כי‪ ...‬ברור ש‪....‬אין ספק כי‪...‬ייתכן ש‪....‬ראוי לבדוק‬ ‫האם‪ -..‬שבצו כמה משפטים מסוג זה‪.‬‬ ‫שבצו טענת נגד והפריכו אותה‪ :‬מנגד יש הטוענים כי‪....‬אולם אני מאמינה כי הם טועים משום ש‪....‬‬ ‫טענת הנגד אמורה להופיע אחרי פסקת הגוף הראשונה‪.‬‬ ‫נסו להשתמש בשמות פעולה ולא בשמות פועל‪ :‬במקום להפנים כתבו הפנמה‪ ,‬במקום לבדוק‪-‬‬ ‫כתבו בדיקה‬ ‫‪ .01‬העלו את המשלב הלשוני‪ :‬עליכם לשאוף לכתוב חיבור אקדמי‪ ,‬רציני‪ ,‬חיבור כמו בעיתון או בספר‬ ‫לימוד‪.‬‬ ‫כדי להשיג את המטרה הזו‪ ,‬אני ממליצה להעלות כמה שיותר את המשלב הלשוני‪ ,‬ולכתוב משפטים‬ ‫רציניים‪ ,‬רחוקים משפת הדיבור‪.‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫משלב נמוך‬ ‫אם המורה מראה בשיעור סרט‬ ‫ישר היה לתלמידים קל ונורא כיף‬ ‫להיסחף אחרי הסרט‬ ‫לדעתי‪ ,‬צפייה בסרטים בשיעורי‬ ‫היסטוריה עוזרת לי לא‬ ‫להשתעמם בשיעור‬ ‫השיעור נורא נחמד אם רואים‬ ‫סרט ולא קוראים פרק משעמם‪.‬‬ ‫משלב גבוה‬ ‫צפייה בסרט במסגרת שיעור‬ ‫היסטוריה עשויה להקל על‬ ‫התלמידים‪ ,‬לסחוף אותם ולסייע‬ ‫להם בהפנמת הרעיונות‬ ‫המרכזיים‪.‬‬ ‫ברור כי צפייה בסרטים במסגרת‬ ‫שיעורי היסטוריה מפיגה את‬ ‫השעמום ויוצרת עניין בקרב‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫באמצעות שילוב סרטים בשיעור‬ ‫ניתן להעצים את האטרקטיביות‬ ‫של המקצוע‪.‬‬ ‫השתדלו לשבץ ניבים בטיעון שלכם‪ ,‬אל תשתמשו בהם אם אינכם בטוחים שהם מתאימים‪ .‬שננו את‬ ‫הניבים הבאים בע"פ‪ ,‬ושלבו אותם לפי הצורך‪.‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫בכובד ראש‪ -‬ברצינות ( חוקרים דנו בכובד ראש בסוגיית גיוס בנות לשירות קרבי)‬ ‫בראש ובראשונה‪ -‬ראשית כל‪ ,‬תחילה‪.‬‬ ‫ברצוני למנות את היתרונות הרבים למסע הישראלי‪ ,‬ובראש ובראשונה‪ -‬ברצוני להציג‬ ‫את הערכים שהפנמתי בעקבות המסע‪.‬‬ ‫הגיע לעמק השווה‪ -‬הגיע להסכמה‬ ‫רק לאחרונה הגיעו ההיסטוריונים ויוצרי הסרטים הדוקומנטריים לעמק השווה‪.‬‬ ‫הכריע את הכף‪ -‬הביא להכרעה‬ ‫בסוף הדיון העליתי נימוק מעולה‪ ,‬והוא הכריע את הכף לטובתי‪.‬‬ ‫בגו‪ -‬יש בכך משהו‬ ‫ֹ‬ ‫יש דברים‬ ‫אם אנו אוסרים עליכם להביא ציוד יקר למסע‪ ,‬סימן שיש דברים בגו‪.‬‬ ‫מכול וכול‪ -‬לחלוטין‪ ,‬לגמרי‬ ‫אתם טועים מכל וכול‪ -‬דווקא למדתי היטב לקראת הבחינה בלשון!‬ ‫עמד על הפרק‪ -‬עמד לדיון‪ ,‬היה אקטואלי‬ ‫הנושא העומד על הפרק הוא האם לתקוף את איראן ‪.‬‬ ‫פנים לכאן ולכאן‪ -‬שני צדדים לעניין‬ ‫קשה לביבי להחליט מה לעשות עם הסכסוך המתמשך עם טורקיה‪ ,‬יש פנים לכאן ולכאן‪.‬‬ ‫‪ .11‬חברו פתיחה לחיבור‪ :‬בפתיחה הציגו רקע כללי לנושא ‪+‬מקדמי ארגון‪ .‬ניתן להיעזר בשאלה‪ :‬המסע‬ ‫הישראלי הינו טיול המיועד לתלמידי ‪....‬ובמסגרתו‪....‬נשאלת השאלה‪ ,‬האם טיול מסוג זה נחוץ‬ ‫לתלמידי כיתות י"א בשיאה של תקופת בחינות ובגרויות‪ ,‬או שמא בכוחו של טיול זה ללמד את‬ ‫תלמידי החטיבה העליונה פרק חשוב בציונות ובאזרחות‪ ,‬פרק שיהיה משמעותי ביותר לחיים‬ ‫הבוגרים‪.‬‬ ‫קראו על פסקות פתיחה בספר הלימוד שלנו‪ ,‬מתרגלים ב עמ' ‪33‬‬ ‫רעיון לפסקת פתיחה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫טענת קצה‪ :‬תוכלי לפתוח את החיבור שלכם בפסקת פתיחה בה תתארו מקרה קיצון‪ ,‬משהו חריף‬ ‫ולא מאוזן‪ .‬תיאור כזה יכול להאיר את הטענה שלכם בצורה פרופורציונאלית‪ ,‬ולהיראות נפלא‪( .‬תודה‬ ‫רבה לדבורה חברתי!)‬ ‫‪‬‬ ‫דוגמה‪ :‬מאמר בנושא תלבושת אחידה בבתי הספר‬ ‫‪‬‬ ‫בשנים האחרונות הנחה שר החינוך את תלמידי חטיבות הביניים במדינת‬ ‫ישראל ללבוש תלבושת אחידה לבית הספר‪ .‬התלבושת כוללת חולצה עם סמל‬ ‫בית הספר ומכנסיים ארוכים‪ .‬דרישתו של שר החינוך עוררה תרעומת בקרב‬ ‫מורים ‪,‬תלמידים והורים‪ .‬לטענתם נשללה מהתלמידים היכולת להפגין מראה‬ ‫ייחודי בבית הספר‪ .‬אחת התלמידות התלוננה כי היא מרגישה שנלקח ממנו‬ ‫הקול האישי שלה‪ ,‬היא טענה שהדבר מזכיר לה ארגונים טוטליטאריים‪,‬‬ ‫ארגונים אנטי דמוקרטיים‪ ,‬המחייבים את כל החברים בהם ללבוש בגדים‬ ‫בצבע אחיד ובצורה קבועה‪ .‬האם תוכלו לדמיין בית ספר שבו כל התלמידים‬ ‫לובשים חולצות אפורות מכופתרות? האם תוכלו לראות בעיני רוחכם חטיבת‬ ‫ביניים בה כל הבנות לובשות חצאיות כחולות?‬ ‫‪ .21‬סיימו את החיבור בפסקת סיום‪ :‬בפסקת הסיום עליכם לסכם את הטיעונים שלכם‪ ,‬להציג מסקנה‪,‬‬ ‫ולהביע משאלה לעתיד‪:‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬בחיבור זה טענתי כי‪...‬המסקנה העולה מדבריי היא ש‪....‬כולי תקווה שגם בעתיד ‪....‬‬ ‫על פסקות סיום קראו בעמ' ‪36‬‬ ‫‪ .31‬לרוב הנושאים מצורפים מאמרי גרייה‪ ,‬שיסייעו לכם לחלץ רעיונות לכתיבה‪ .‬כאשר אתם משתמשים‬ ‫ברעיונות ממאמרים שונים‪ ,‬עליכם לציין במפורש מהיכן לקוחים הרעיון ‪ ,‬המחקר או הדוגמה‪ .‬בבחינת‬ ‫הבגרות תוכלו להיעזר ברעיונות המופיעים במאמר‪ .‬גם במקרה זה עליכם לציין במפורש שהרעיון‬ ‫לקוח מהמאמר (לציין את שמו של המאמר ואת שם הכותב‪ ,‬ולהסביר כיצד קשור הרעיון שהצגתם‬ ‫לטענתכם)‪.‬‬ ‫השתמשו במילות קישור להוספה בין הפסקות‪ .‬כגון‪:‬בראש ובראשונה‪ ,‬שנית‪ ,‬כמו כן‪ ,‬זאת ועוד‪ ,‬בנוסף‬ ‫לכך‪ ,‬יתרה מזאת‬ ‫ולסיום‪ :‬אני ממליצה בחום לצפות בסרטון על תהליך הכתיבה‪ ,‬ולעיין במצגת הנלווית לסרטון‪ .‬נסו‬ ‫לחקות בכתיבתכם את הטיעון המופיע בסרטון‪.‬‬ ‫חפשו בגוגל‪ -‬שרון שני ארבן כתיבת טיעון‪ ,‬או לחצו על הקישור הבא‪:‬‬ ‫‪http://ofekhigh.cet.ac.il/ShowSubject.aspx?SubjectID=ECaDnoEJLkCwMI3nxtm2oA‬‬ ‫חלק ד‪ :‬איך משפרים את השפה ואת סגנון הכתיבה?‬ ‫הקפידו לתכנן את הרעיונות שלכם לפני הכתיבה‪,‬ליצור פסקות "שמנות" בנות ‪ 6-8‬שורות (היעזרו בשאלות‬ ‫איך? למה? כדי לעבות את הטענה)‪ ,‬שלבו מבעים במשלב לשוני גבוה‪ ,‬הימנעו משימוש בשפה מליצית‬ ‫ומאולצת‪ ,‬לאחר הכתיבה‪ -‬קראו תא הטיעון ותקנו סגנון ושגיאות לשון‪ .‬שימו לב‪ ,‬אם אינכם שולטים בשפה‬ ‫במשלב גבוה‪ ,‬כתבו במשלב הטבעי לכם‪ ,‬ושבצו ‪ 4-5‬מבעים גבוהים באורך הטיעון‪.‬‬ ‫דף עזר לכתיבת טיעון‪ :‬שיפור הלשון והמבע‬ ‫תלמידים יקרים שלי‪ ,‬כשאר אתם כותבים טיעון ‪ ,‬חשוב לי שהבוחנים שלכם לא ירגישו שאתם מתאמצים יתר‬ ‫על המידה‪ .‬אדם שמתאמץ להרשים בד"כ מסתיר קושי או חולשה‪ .‬והדבר מעורר חדש‪ .‬אם תשתמשו במבעים‬ ‫גבוהים מידי ולא טבעיים לשפתכם‪ ,‬הבוחנים ירגישו שאתם מתאמצים מידי‪ .‬שימוש מופרש בכינויים חבורים‬ ‫נראה אף הוא חריג‪.‬‬ ‫עליכם לכתוב בצורה הטובה ביותר והטבעית ביותר‪ -‬בלי סלנג כלל (גם לא במרכאות)‪ ,‬בלי לדבר עם הבוחן ‪/‬‬ ‫הנמען שלכם‪ ,‬אבל גם בלי להזיע‪ .‬כתבו במשלב בינוני‪ /‬גבוה טבעי לכם‪ ,‬השתמשו אך ורק במבעים שאתם‬ ‫בטוחים שכך כותבים‪ ,‬אם ידוע לכם ביטוי או ניב ואינכם בטוחים איך משתמשים בו ובאילו נסיבות‪ -‬מוטב שלא‬ ‫תשתמשו בו‪.‬‬ ‫כתבו במשלב בינוני – טבעי ושלבו ‪ 4-5‬מהמבעים שלפניכם‪ .‬בדרך זו בטוחני שתזכו במלוא הנקודות על‬ ‫המבע והתקינות הלשונית‪ .‬אתם נערים ונערות נבונים‪ ,‬אין לי ספק שהתוכן יהיה מרתק‪ ,‬את המבנה אתם‬ ‫יודעים היטב‪ ,‬כך שההצלחה שלכם מובטחת‪.‬‬ ‫עשה ואל תעשה בכתיבת טיעון‪:‬‬ ‫כאשר אתם נגשים לכתוב טיעון בשאלון ב‪ ,‬אתם אמורים לשקף רמה של תלמיד שסיים‪ 12‬שנות לימוד‬ ‫במדינת ישראל‪ .‬לפיכך יהיה עליכם להקפיד על תוכן לוגי מעמיק ועל שפה פורמאלית במשלב לשוני גבוה‪.‬‬ ‫מבחינת התוכן‪ 60%( :‬מהניקוד)‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫בראש הטיעון‪ ,‬בפסקת הגוף הראשונה‪ ,‬הציגו את עמדתכם בצורה מפורשת (לעניות דעתי‪ ,‬שילוב‬ ‫עזרים טכנולוגיים בחינוך יסייע למורים ולתלמידים ליצור חוויית למידה איכותית)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬עדיין בפסקת הגוף הראשונה‪ ,‬כתבו כיצד אתם מתכוונים להוכיח את עמדתכם (להלן‬ ‫יוצגו ‪ 3‬נימוקים המסבירים את עמדתי ‪ /‬בחיבור אציג שלוש דוגמות מחיי בית הספר שיוכיחו כי‬ ‫השילוב של הטכנולוגיה בחינוך עשוי לחולל מהפכה ‪)...‬‬ ‫כל טענת משנה חייבת להיות חזקה ומשמעותית‪ .‬כמסיימי לימודי לשון במדינת ישראל מצפים מכם‬ ‫להציג טיעונים חזקים וחכמים‪ .‬למשל‪ :‬באמצעות שילוב טכנולוגיה בחינוך ניתן להפוך את השיעורים‬ ‫לחוויה אינטראקטיבית‪ ,‬חווית שבה הלומד מפעיל שיקול דעת ומחשבה‪ .‬או שילוב אמצעים טכנולוגיים‬ ‫בחינוך עשוי להוזיל בצורה משמעותית את ההוצאות על חינוך בכל משפחה)‬ ‫מומלץ לשלב דוגמות אמיתיות בלבד בגוף החיבור‪ ,‬כדי לחזק את טענות המשנה‪ .‬תלמידים רבים‬ ‫מזכירים מחקרים שקראו או מצטטים חוקרים‪ ,‬ובינינו‪ -‬לכולנו ברור שלא קראתם ולא שמעתם על‬ ‫המחקרים הללו‪ .‬ניתן לשלב דוגמות כלליות על בני נוער (לא לתאר את השכן של אחותכם‪ ,‬אלא מתוך‬ ‫היכרותי עם בני נוער ‪...‬משיחות עם חבריי עולה כי‪...‬בתכנית "עובדה" ששודרה ‪.....‬בשיעור‬ ‫חינוך‪....‬מורה שהשפיע עלי היה מורה ל‪...‬מניסיוני האישי כחבר בתנועת נוער אני מסיק כי‪ /....‬אני‬ ‫נתקל לא פעם ב‪)....‬‬ ‫לאחר כתיבת הדוגמה מומלץ לקשרה לטענת המשנה או לטענה המרכזית‪( .‬דוגמה זו מוכיחה‬ ‫ש‪...‬מדוגמה זו אני למד כי‪ )....‬אל תגזימו בכתיבת ‪ ,link‬לפעמים זה נראה מלאכותי‪ .‬השתמשו בלינק‬ ‫פעם אחת בלבד‪.‬‬ ‫טענת נגד‪ 10% -‬מהניקוד בחיבור יינתן לפסקת טענת נגד‪ .‬פסקה זו צריכה להיות פסקה מבוססת‬ ‫מאוד‪ .‬עליכם להציג את טענת המתנגדים לכם‪ ,‬ולהסביר ולהדגים במפורש מדוע הם חושבים כך‬ ‫(הנמקה – לפחות שתי שורות)‪ .‬חובה עליכם להפריך את טענת הנגד‪ ,‬ולהסביר בצורה משכנעת‬ ‫מדוע המתנגדים לטענתכם טועים‪ .‬השתדלו להימנע מניסוחים שבלוניים‪ ,‬גוונו בניסוח‪.‬‬ ‫קישור טענת הנגד לגוף החיבור‪ -‬לאחר כתיבת טענת הנגד והפרכתה‪ ,‬עליכם לשוב ולשכנע את‬ ‫הקורא בטענתכם‪ .‬אל תכתבו בפסקת הגוף הבאה "בנוסף לזאת" או "זאת ועוד"‪ ,‬משום שבדרך זו‬ ‫הקורא סבור שאתם ממשיכים את טענת הנגד‪ .‬כתבו‪ -‬נימוק נוסף המחזק את טענתי בדבר היתרונות‬ ‫של שילוב הטכנולוגיה במערכת החינוך‪.....‬‬ ‫מבחינת הלשון (‪ 20%‬מהניקוד)‬ ‫אתם נבחנים בבחינה האחרונה בלשון‪ ,‬לכן הבודקים מצפים מכם לכתוב במשלב לשוני גבוה‬ ‫ופורמאלי‪ .‬כלומר‪ ,‬עליכם להתרחק כמה שיותר משפה מדוברת יומיומית‪ ,‬ולשאוף לכתוב בשפה‬ ‫גבוהה שטבעית לכם‪ .‬בשום אופן אל תשלבו סלנג בחיבור‪ ,‬גם לא במירכאות‪ .‬ואל תפנו אל הנמענים‬ ‫שלכם (כאשר אתה משלב טכנולוגיה בחינוך ‪ – )...‬זהו סגנון מדובר ‪,‬ושימוש בו יגרור הפחתה‬ ‫משמעותית בציון שלכם‪.‬‬ ‫דמיינו שאתם כותבים מאמר עמדה לעיתון מכובד או מאמר שיתפרסם בספר לימוד‪ -‬השתמשו בשפה‬ ‫גבוהה ואקדמית‪.‬‬ ‫מאידך אל תכתבו בשפה מליצית‪ ,‬זה עלול להיראות מלאכותי‪ .‬למשל‪ -‬הנני חושב ששילוב טכנולוגיה‬ ‫בחינוך הוא אסון‪ .‬כתבו‪ -‬אני סבור כי שילוב טכנולוגיה‪......‬‬ ‫שגיאה חמורה ביותר היא שימוש במילה אין בזמן עבר או עתיד‪-‬‬ ‫אל תכתבו אני איני אחשוב כי‪.....‬או אחותי אינה חשבה ש‪....‬‬ ‫עליכם להשתמש במילת השלילה "אין" רק בזמן הווה‪ -‬רבים אינם סבורים כי‪...‬‬ ‫‪ ‬אל תכתבו "במידה ו‪ "....‬כתבו אם או במקרה של (לציון תנאי)‪.‬‬ ‫‪ ‬השתמשו בשמות פעולה רבים ובשמות פועל (הכרזה במקום הכריזו‪...‬הבטחה במקום‬ ‫הבטיחו‪)....‬‬ ‫‪ ‬הוסיפו שמות תואר לנושא שאתם מתארים‪ :‬לעניות דעתי‪ ,‬שילוב טכנולוגיה בחינוך הוא צעד‬ ‫חשוב ומשמעותי שישפיע על‪.....‬‬ ‫אמצעים רטוריים בחיבור‪ :‬הבודקים בבחינת הבגרות מונחים לחפש שני אמצעים רטוריים‬ ‫בחיבורכם‪ -‬השתמשו בשאלה רטורית‪ ,‬בריבוי שמות תואר‪ ,‬בפירוט‪ ,‬בדימוי (כמו‪ )....‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬הצגת עמדתכם בטיעון‪:‬‬ ‫‪ ‬חשוב מאוד‪ :‬כאשר אם מביעים את דעתכם‪ ,‬עשו זאת בצורה‬ ‫מתוחכמת‪ .‬השתדלו לא לכתוב לדעתי או אני חושב ש‪ -...‬אלה‬ ‫מבעים שקופים מידי‪ ,‬העדיפו את הביטויים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬מילים המציינות דעה‪ :‬אין ספק כי‪....‬ברור לכל כי‪,...‬ייתכן ש‪,....‬דומה ש‪....‬נראה כי‪....‬עלינו לחזור‬ ‫ל‪....‬אין לדבר כל משמעות‪....‬הדבר משמעותי ביותר כי‪...‬ידוע כי‪...‬לנוכח מצב זה ברור כי‪...‬המסקנה‬ ‫היא כי‪....‬מן ההיבט המהותי‪....‬מן ההיבט האתי‪....‬מן ההיבט המדיני‪....‬מן ההיבט‬ ‫הכלכלי‪.....‬מנקודת מבט תרבותית היסטורית‪ ,‬מנקודת מבט מדעית‪ -‬ביולוגית‪ ,‬מנקודת מבט‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫דתית‪......‬מן ההיבט הטכנולוגי‪...‬קיים פן נוסף לדיון בסוגיית ה‪ ...‬והוא‪....‬‬ ‫מילים המציינות עמדה‪:‬‬ ‫רבים תומכים בעמדת‪......‬‬ ‫ניתן להסתייג מדבריו של‪..‬משום ש‪...‬‬ ‫בני נוער רבים מסכימים עם ‪....‬‬ ‫אנשי חינוך בארץ ובעולם מתנגדים ל‪...‬הם סבורים כי‪....‬‬ ‫שפה סגנון ומשלב לשוני‬ ‫לפניכם ביטויים המעלים את המשלב הלשוני‪ ,‬מומלץ להשתמש בהם בחיבורים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בראש ובראשונה ברצוני להציג את היתרונות‪( ...‬יותם)‬ ‫לא מן הנמנע כי‪( ....‬תומר)‬ ‫ניתן לתעל את הטכנולוגיה‪(.....‬שירה)‬ ‫אינני מצדד בגישה זו משום ש‪.....‬‬ ‫בשונה מ‪....‬אני סבור כי‪....‬‬ ‫גם בתחום ה‪.....‬בולטת השפעתה של הטכנולוגיה על החינוך‪.‬‬ ‫יישום המסקנות הללו יקדם את מערכת החינוך בצורה משמעותית ביותר‪.....‬‬ ‫דוגמה זו מוכיחה את יעילות השילוב של הלוח החכם בכיתות בשיעורי מדעים‪.‬‬ ‫כתלמידה במערכת החינוך אני חשה כי נפלה בחלקי זכות ללמוד ב‪.....‬‬ ‫אמנם בעידן התקשוב והמהפכה הטכנולוגית‪.....‬אולם‪...‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬למרות הגישות השונות ‪,‬רבים מאמינים כי‪.....‬‬ ‫בעבר ‪......‬ואילו כיום‪......‬‬ ‫מכיוון שאחת המטרות המרכזיות של מערכת החינוך היא ‪.....‬חשוב לשלב טכנולוגיה בשיעורים‬ ‫השונים ‪......‬לדוגמה‪.....‬‬ ‫השוואת ציוני התלמידים ב‪....‬וב‪....‬מצביעה על ‪.......‬‬ ‫דוגמות נוספות למשפטים שכדאי להשתמש בהם בטיעון (שיפור‬ ‫הסגנון)‬ ‫המעיטו בשימוש במילה "אני"‪ ,‬במקום זאת כתבו צורות סבילות‪ ,‬מבלי לציין את מבצע הפעולה‪:‬‬ ‫נראה ש‪...‬לאור הדברים הללו ניתן להניח כי‪...‬יש סיבה להניח ש‪....‬‬ ‫השתמשו בשמות פעולה‪ :‬במקום רצוי ללמוד‪ -‬הלמידה רצויה‪ ,‬במקום כדאי לכם לחזור על החומר‪-‬‬ ‫כתבו החזרה על החומר כדאית וכו‪.‬‬ ‫אל תפנו את הנמענים‪ -‬אל תכתבו‪ -‬כדאי לכם לחשוב על ההתנדבות כי‪ ...‬כתבו‪ -‬החשיבה על‬ ‫ההתנדבות מועילה‪ /‬כדאית ‪....‬משום ש‪.....‬‬ ‫אל תשתמשו בסלנג כלל‪ .‬כתבו בצורה פורמאלית‪ ,‬דמיינו שאתם כותבים את החיבור‬ ‫לאהובה‪,‬איילה‪,‬זהבה או לורדה‪ ,‬לאישיות מכובדת‪ .‬התאמצו לזכות בהערכתן‪( .‬דמיינו את הוואו‪)....‬‬ ‫קראו את הטיעון ושכתבו אותו‪.‬‬ ‫השתמשו בכינויים חבורים ולא בכינויים פרודים‪ :‬הרעיון של הכותבים‪ -‬רעיונם של הכותבים‪....‬‬ ‫רמה בינונית‪ -‬טובה‬ ‫אני מאמינה ש‪....‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬התנדבות היא מעשה חיובי‬ ‫הנימוק החשוב ביותר שאציג בחיבור זה‬ ‫אני חושב ש‪...‬‬ ‫בניגוד לדעתי‪ ,‬יש החושבים כי‪...‬אולם אני סבורה‬ ‫כי הם טועים‬ ‫רמה גבוהה ‪ -‬מעולה‬ ‫ניתן לצפות ש‪....‬‬ ‫יש סיבה להאמין כי‪....‬‬ ‫ניתן לטעון כי התנדבות היא מעשה חיובי משום ש‪...‬‬ ‫בראש ובראשונה‪...‬‬ ‫לאור הדברים הללו נראה ש‪...‬‬ ‫מאידך‪ ,‬יש הטוענים כי‪ ...‬אולם קשה לקבל את‬ ‫טענתם משום ש‪...‬‬ ‫מודעות לנוכחות הנמען בכתיבה‪ :‬דיאלוג עם הקורא‬ ‫כאשר אתם כותבים טיעון עליכם להראות שאתם מודעים לנמענים שלכם‪ .‬כדי להתקרב אל הנמענים השתמשו‬ ‫פעם או פעמיים במהלך החיבור באחד מהאמצעים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פניה אל הנמענים‪ :‬ודאי שמעתם על היוזמה של‪....‬ודאי שאלתם את עצמכם מה קורה עם‪....‬ובכן‬ ‫כבר לפני‪,.....‬‬ ‫סיפור אישי המערב ביטויים בגוף ראשון‪ :‬בעת שהותי במחנה קיץ של תנועת הצופים‪.....‬אני‬ ‫קוראת לכל העוסקים במלאכת החינוך להדגיש את ‪.....‬ולהעצים את‪....‬בעבר לקחנו חלק ב‪....‬אנו‬ ‫זקוקים למשאבים כדי ש‪......‬‬ ‫לפניכם המחוון הכללי ‪,‬לפיו יוערכו הטיעונים (בבחינת הבגרות)‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחוון לכתיבת טיעון‪:‬‬ ‫הערכה מילולית‬ ‫תוכן והבנה (‪)40%‬‬ ‫האם הכותב הבין את הנושא‪,‬‬ ‫ופיצח את מטלת הכתיבה‬ ‫כנדרש?‬ ‫האם הכותב הבין את מוסכמות‬ ‫הסוגה הטיעונית?‬ ‫האם המאמר משקף ידע מבוסס‬ ‫אודות החשיבות של הרשתות‬ ‫החברתיות?‬ ‫האם כל פסקה עוסקת ברעיון‬ ‫אחד בצורה מעמיקה?‬ ‫(למשל הצגת עמדת הכותב‬ ‫וביסוסה באמצעות הסבר‪,‬‬ ‫דוגמה‪ ,‬טענת נגד והפרכתה‪)....‬‬ ‫האם הכותב מציג מספר רעיונות‬ ‫לפיתוח הטענה המרכזית? או‬ ‫שמא הסתפק בהצגת רעיון אחד‬ ‫המבסס את עמדתו?‬ ‫האם כותב המאמר מציג את‬ ‫עמדתו בצורה הגיונית‬ ‫ומאורגנת? או שמא הכתיבה‬ ‫הינה כתיבה אסוציאטיבית‬ ‫ומרובת סטיות ?‬ ‫האם קיימות חזרות מיותרות ?‬ ‫מבנה (‪)20%‬‬ ‫הערכה מספרית‬ ‫האם קיים פתיח מתאים לטיעון?‬ ‫(פסקת פתיחה)‬ ‫האם קיים סגיר לטיעון? (פסקת‬ ‫סיום)‬ ‫האם קיימות פרופורציות נכונות‬ ‫בין גוף הטיעון לבין הפתיח‬ ‫והסגיר?‬ ‫האם הפסקות מקושרות באמצעי‬ ‫קישור מתאימים ומגוונים?‬ ‫הבעה לשונית (‪)40%‬‬ ‫האם הלשון תקינה מבחינת‬ ‫כתיב‪ ,‬תחביר‪ ,‬דקדוק ופיסוק?‬ ‫האם הטיעון כתוב במשלב‬ ‫מתאים לסוגת הכתיבה? האם‬ ‫המשלב הלשוני אחיד‪ ,‬או שמא‬ ‫קיימות חריגות במשלב הלשוני?‬ ‫האם אוצר המילים עשיר ומגוון?‬ ‫האם קיימים מבנים תחביריים‬ ‫מורכבים ומגוונים?‬ ‫האם נעשה שימוש כלשהו‬ ‫במושגים מופשטים‬ ‫ובמטאפורות?‬ ‫מבחינה ויזואלית‪ :‬האם הטיעון‬ ‫אסתטי? האם כתב היד קריא?‬ ‫תבחינים להערכת טיעון‪ -‬שאלון ב‬ ‫איך לכתוב חיבור מעולה?‬ ‫עכשיו אין לכם ברירה אלא‬ ‫מטרת הכתיבה ‪ 2‬נק'‬ ‫מודעות לידע קודם של הקוראים‬ ‫‪ 2‬נק'‬ ‫להצליח‪....‬ובגדול!‬ ‫מה לעשות ?‬ ‫העבירו מידע מהימן ומעמיק לגבי‬ ‫הנושא‬ ‫שכנעו את הקוראים שאתם‬ ‫צודקים‬ ‫אם קיימים מושגים או רעיונות‬ ‫שהקוראים שלכם אינם מכירים‪,‬‬ ‫הסבירו אותם‪.‬‬ ‫מה לא לעשות ?‬ ‫אל תעבירו מידע לקי ובלתי מהימן‪.‬‬ ‫שכנעו את הקרואים שאתם‬ ‫צודקים‬ ‫אל תעתיקו מושגים ורעיונות‬ ‫מהמאמר בפרק ההבנה‪ ,‬הסבירו‬ ‫כל מושג או רעיון בחיבור שלכם‪.‬‬ ‫תוכן ומבנה ‪ 14‬נקודות‬ ‫הצגת עמדה מפורשת שלכם‪,‬‬ ‫כותבי המאמר‬ ‫הציגו את עמדתכם בצורה‬ ‫מפורשת‬ ‫ביסוס ונימוקים‬ ‫הציגו נימוקים הגיוניים המוכיחים‬ ‫את טענות המשנה שלכם‪.‬‬ ‫בססו את הטיעונים שלכם‬ ‫באמצעות נתונים‪ ,‬דוגמות‪,‬‬ ‫הסברים‪.‬‬ ‫כתבו פסקות שמנות וחכמות‬ ‫באורך של ‪ 6-8‬שורות לפי דגם‬ ‫‪peel pee‬‬ ‫טענת נגד‬ ‫הצגת טענות ומידע שקשורים‬ ‫לנושא‬ ‫לכידות וקישוריות‬ ‫אל תכתבו מה אתם חושבים‬ ‫בצורה עמומה ואל תציגו את‬ ‫עמדתכם בסוף הטיעון‬ ‫אל תכתבו טענות בלי לנמק ולבסס‬ ‫אותן‬ ‫אל תכתבו ביסוס שאינו מוכיח את‬ ‫הטענה שלכם‬ ‫השתמשו בשני אמצעים רטוריים‬ ‫התייחסו לטענות מנוגדות לטענה אל תציגו טענת נגד לא רלוונטית‪, ,‬‬ ‫שאינה קשורה לטענה האחרונה‬ ‫שלכם ‪.‬הסבירו מהם הנימוקים של‬ ‫שהצגתם‪.‬‬ ‫המתנגדים לכם‪ ,‬והסבירו מדוע הן‬ ‫שגויות (טענת נגד אחת או שתיים)‬ ‫אל תציגו טענת נגד בלי להפריך‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫הימנעו משימוש בתבניות ברורות‬ ‫מידי‪ ,‬שלבו את טענת הנגד בצורה‬ ‫קולחת‬ ‫הציגו מידע רלוונטי ללא סטיות‬ ‫אל תציגו מידע שלא מוכיח את‬ ‫הטענות שלכם‬ ‫מיותרות מהנושא‬ ‫לפני שאתם כותבים‪ -‬חשבו‬ ‫אל תכתבו בצורה אסוציאטיבית‬ ‫ותכננו‪.‬‬ ‫ולא מתוכננת‪ .‬אל תשתמשו ב ‪:‬‬ ‫ו‪...‬ו‪...‬ו‪..‬ואז‬ ‫קשרו את כל הרעיונות לנושא‬ ‫המרכזי‬ ‫פסקת פתיחה ופסקת סיום‬ ‫מבע‪ -‬לשון – ‪ 6‬נק'‬ ‫תקינות‪ 6 -‬נקודות‬ ‫חלוקה לפסקות‪ ,‬כתב קריא‬ ‫תחביר‬ ‫צורות‬ ‫כתיב‬ ‫פיסוק‬ ‫השתמשו באמצעי קישור מגוונים‬ ‫ומתאימים‪.‬‬ ‫בפתיח‪ :‬הציגו פתיח רלוונטי‬ ‫אל תשכחו לכתוב פתיח וסגיר‬ ‫לנושא‪ ,‬שמסביר את הנושא‪ /‬את ברורים‪ .‬אל תכתבו רעיונות חדשים‬ ‫בסגיר‪.‬‬ ‫הבעיה‪ /‬את הקונפליקט‪.‬‬ ‫בסגיר‪ :‬הציגו מסקנה או סיכום של‬ ‫הדברים (בלי חידושים)‬ ‫אל תשתמשו במשלב לשוני נמוך‬ ‫השתמשו במשלב לשוני בינוני‪-‬‬ ‫או בביטויי סלנג‪.‬‬ ‫גבוה‪ ,‬הציגו אוצר מילים מגוון‬ ‫השתמשו בביטויי ניגוד‬ ‫אם אינכם בטוחים בשימוש הנכון‬ ‫והסתייגות (ואילו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מן‬ ‫בביטוי או בצירוף מילים‪ -‬מוטב‬ ‫שלא תשתמשו בו כלל‪.‬‬ ‫הראוי כי‪ ,‬חרף ‪,‬על אף‪,‬‬ ‫אמנם‪..‬אכן‪...‬אולם)‬ ‫כאשר אתם מציגים רעיונות‬ ‫המופיעים במאמר מפרק ההבנה‪,‬‬ ‫עליכם להציג את הרעיונות בשם‬ ‫אומרם‪ ,‬ולהראות כיצד הרעיונות‬ ‫או הדוגמות המוצגים במאמר‬ ‫מחזקים את הטענה שלכם‪.‬‬ ‫אל תעתיקו מהמאמר רעיונות או‬ ‫דוגמות ותייחסו אותם לעצמכם‪,‬‬ ‫אנחנו מכירות את המאמר כמעט‬ ‫בע"פ‪...‬‬ ‫הציגו את החלוקה לפסקות בצורה‬ ‫ברורה (זיח או שורה רווח)‪ ,‬כתבו‬ ‫בכתב קריא ואסתטי‪ ,‬הדגישו רעיון‬ ‫או שניים בקו תחתון‪.‬‬ ‫כתבו משפטים באורך סביר (עד‬ ‫שורה וחצי‪ -‬שתיים)‪ ,‬שימו לב‬ ‫להתאם במין ובמספר‪ ,‬לשימוש‬ ‫תקין במילות יחס וביידוע‪.‬‬ ‫שימו לב לשימוש תקין של פעלים‬ ‫ושמות‪.‬‬ ‫הקפידו על כתיב תקין‬ ‫אל תשכחו להקפיד על מבנה‬ ‫חיצוני של חיבור‪ ,‬אל תכתבו את‬ ‫כל הטיעון כ"בלוק" אחד‬ ‫הימנעו משימוש במשפטים לא‬ ‫תקינים‪.‬‬ ‫אל תכתבו בשגיאות כתיב (למעט‬ ‫דיסלקטים)‬ ‫השתמשו בנקודות‪ ,‬פסיקים‪ ,‬סימני‬ ‫שאלה וכו‬ ‫בהצלחה!‬ ‫טיעונים לדוגמה‬ ‫לפניכם ארבעה טיעונים מעולים‪ ,‬נסו ללמוד מהם‬ ‫הערות כלליות‪:‬‬ ‫‪ ‬טיעון בהיקף של ‪ 10‬שורות ייפסל‪.‬‬ ‫‪ ‬הקפידו על מאפייני הסוגה (טיעון )‬ ‫‪ ‬תלמיד שלא ידייק בפיצוח המטלה‪ ,‬ולא יכתוב בדיוק על הנושא המופיע במטלה‬ ‫‪ -‬טיעונו ייפסל (‪)....0‬‬ ‫‪ ‬הבנה חלקית של הנושא תגרור הפחתה של כל הנקודות בתוכן ובמבנה‬ ‫(‪)14/35‬‬ ‫טיעונים לדוגמה‪:‬‬ ‫טיעון מספר ‪ : 1‬לאחרונה העלתה הצעת חוק‪ ,‬לפיה תיאסר השמעה‬ ‫ברדיו של שירים עבריים המכילים שגיאות לשוניות‪ .‬כתבו טיעון‪ ,‬והביעו את‬ ‫עמדתכם לגבי הצעת חוק זו‪ .‬הביאו דוגמות מתאימות לביסוס עמדתכם‪.‬‬ ‫חיבור לדוגמה‬ ‫ריפלקציה על תהליך הכתיבה‪:‬‬ ‫טיוטה‪ :‬שלב ראשון‪ :‬חושבים‬ ‫‪.1‬שלב ראשון‪ -‬קריאת המטלה‪ ,‬וסימון המילים המרכזיות‪.‬‬ ‫לאחרונה העלתה הצעת חוק‪ ,‬לפיה תיאסר השמעה ברדיו של שירים‬ ‫עבריים המכילים שגיאות לשוניות‪ .‬כתבו טיעון‪ ,‬והביעו את עמדתכם‬ ‫לגבי הצעת חוק זו‪ .‬הביאו דוגמות מתאימות לביסוס עמדתכם‪.‬‬ ‫‪.2‬שלב שני‪ -‬זריקת רעיונות על דף טיוטה (בלי לתכנן סגנון וניסוח‪-‬‬ ‫איך שיוצא אני מרוצֶה‪)...‬‬ ‫מה דעתי על הנושא?‬ ‫(אני תומכת בהצעה הזו)‬ ‫למה אני תומכת בהצעה הזו?‬ ‫א‪ .‬אם משמיעים שירים עם שגיאות לשוניות‪ ,‬זה פוגע בעברית‪,‬‬ ‫ולאט לאט השגיאות הללו יחדרו לשפה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בכלי התקשורת הממלכתיים יש יועצים לשוניים שמקפידים‬ ‫על השפה‪.‬‬ ‫שידורי הרדיו הם מקום ממלכתי ומכובד‪ ,‬ובמקום כזה צריכה‬ ‫להישמע עברית ‪ /‬פורמאלית‪ /‬במשלב לשוני תקני ולא עברית‬ ‫משובשת‪ .‬ברחוב אפשר לדבר בשגיאות ‪,‬אבל לא ברדיו‪.‬‬ ‫ג‪.‬אם השגיאות הלשוניות יחדרו לשפה‪ -‬לאט לאט היא תיעלם‬ ‫טענת נגד אפשרית‪:‬‬ ‫אם משנים לזמרים את השירים שכתבו‪ ,‬זו פגיעה בחופש היצירה‪.‬‬ ‫הפרכת טענת הנגד‪:‬‬ ‫תקינות השפה חשובה מחופש היצירה‪.‬‬ ‫‪ ‬לזכור‪ -‬כדאי לשלב שני אמצעים רטוריים‪ ,‬לא לכתוב יותר מידי‬ ‫אני ‪..‬אני‪...‬‬ ‫‪.3‬שלב שלישי‪ -‬כותבים טיוטה‪.‬‬ ‫‪ .4‬שלב רביעי‪ :‬מתקנים את הטיוטה‪ :‬תוכן‪ ,‬מבנה‪ ,‬לשון‪.‬‬ ‫מאמר לדוגמה‪:‬‬ ‫כתיבת טיוטה ראשונה‪:‬‬ ‫הערה‪ :‬את הטיוטה הראשונה יש לשכתב‪ ,‬ולתקן ניסוח ‪ /‬סגנון‪ /‬לשון‬ ‫שירים משובשים‪:‬‬ ‫פסקת פתיחה (סקירה כרונולוגית על התפתחות השפה‬ ‫‪+‬שאלה‪+‬מקדמי ארגון)‬ ‫כבר בימי אליעזר בן יהודה‪ ,‬מחיה השפה העברית‪ ,‬התקיים ניסיון‬ ‫נואש לשמור על השפה העברית כשפה תקנית ולא משובשת‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות חל שינוי במגמה זו‪ ,‬ורבים רואים בשיבושים בלשון תופעה‬ ‫לגיטימית‪ .‬הם סבורים שניתן לומר "שלוש שקל" במקום "שלושה‬ ‫שקלים" וכן "שכרתי לו דירה "‪ ,‬במקום "השכרתי לו דירה" ‪ .‬לאחרונה‬ ‫העלתה הצעת חוק לפיה תיאסר השמעתם של שירים שיש בהם‬ ‫שגיאה דקדוקית ‪ .‬בעקבות הצעה זו נשאלת השאלה‪ ,‬האם הראשות‬ ‫המחוקקת רשאית לפסול השמעה של שירים משובשים או שמא זו‬ ‫פגיעה בחופש היצירה‪ .‬בחיבור זה אנסה להשיב על שאלה זו‪.‬‬ ‫(הבעת עמדת הכותב‪ -‬טענת על) אני תומכת בהצעת החוק האוסרת‬ ‫השמעה של שירים המכילים שיבושי לשון ברדיו‪ ,‬משום שבדרך זו‬ ‫ירד ערכה של השפה העברית‪ ,‬ייפגע מעמדה‪ ,‬והשגיאות הלשוניות‬ ‫יפכו לנורמה מקובלת‪ .‬להלן מספר נימוקים לביסוס עמדתי‪.‬‬ ‫(ביסוס העמדה בעזרת טענות משנה לפי דגם ‪)peel‬‬ ‫‪ p‬בראש ובראשונה‪ ,‬איסור השמעת שירים שיש בהם שגיאות‬‫לשוניות ברדיו‪ ,‬יחזק את מעמדה של השפה העברית‪ ,‬כשפה עשירה‬ ‫ותקנית ולא כשפת רחוב משובשת‪– E .‬כאשר שומעים מעל גלי האתר‬ ‫שגיאה לשונית‪ ,‬היא עלולה לחדור לתודעת הדוברים‪ ,‬ולהפוך לחלק‬ ‫מהשפה‪ .‬מנגד אם תיאסר השמעה של שירים משובשים‪ ,‬המאזינים‬ ‫יתרגלו לשמוע שפה תקנית ועשירה‪ ,‬ויש לקוות שגם הם ידברו בשפה‬ ‫כזו‪ E- .‬למשל‪ -‬כאשר מעריציו הרבים של שלמה ארצי ישננו את‬ ‫שיריו התקניים‪ ,‬הם ילמדו דרכם עברית נכונה ולא משובשת‪ .‬אולם‬ ‫אם הם ילמדו בע"פ שירים עם שגיאות‪ ,‬הם עלולים להפנים את‬ ‫השגיאות הללו‪ ,‬ולהשתמש במשפטים דומים בהזדמנויות שונות‪ ,‬ובכך‬ ‫להחדיר את השיבושים הללו לשפה‪L- .‬מכאן ניתן להסיק שאיסור‬ ‫השמעת שיר משובש ברדיו עשוי לחזק את מעמדה של השפה‬ ‫העברית הטהורה והתקנית‪.‬‬ ‫(טענת נגד והפרכתה) יש הטוענים כי פסילת שיר המכיל טעויות‬ ‫לשוניות מהווה פגיעה בחופש הביטוי ובעצמאותו של היוצר‪ .‬עוד הם‬ ‫טוענים כי לעיתים שיבושי לשון שייכים לשפת היומיום‪ ,‬למשלב דיבור‬ ‫לא פורמאלי‪ ,‬ולכן הם מבטאים אמירה אמיתית וטבעית‪ ( .‬הפרכה)אך‬ ‫לטעמי טענותיהם אינן עומדות במבחן המציאות‪ ,‬משום שלכל אומן‬ ‫חופש יצירה במגבלות החוק ובכפוף למוסכמות‪ .‬השמעה של שיר‬ ‫בתחנת רדיו ממלכתית צריכה להתאים לנורמה‪ ,‬ואם החוק קובע שאין‬ ‫להשמיע שירים משובשים‪ ,‬היוצרים ייאלצו לכתוב בצורה תקינה‪.‬‬ ‫‪ p‬נימוק נוסף לתמיכתי בהצעת החוק קשור לפן הציבורי‪ E .‬כידוע‪,‬‬‫יצירות האומנות הופכות למוצר ציבורי ברגע שהן מתפרסמות‪.‬‬ ‫תפקידם של כלי התקשורת הממלכתיים לייצג אותנו בפומבי‪ .‬רשת ג'‬ ‫‪,‬רשת ב' ואף גלי צה"ל נעזרים ביועצים לשוניים מכובדים‪ ,‬שתפקידם‬ ‫לתקן את השגיאות הלשוניות של השדרנים‪ ,‬כדי ששפתם תהיה‬ ‫תקינה‪ .‬אולם אם קיים שיר מוקלט שיש בו שיבוש לשוני‪ e ,‬כגון שירו‬ ‫של הראל מויאל‪ ,‬היועצים הלשוניים אינם יכולים לתקן אותו‪ .‬אם‬ ‫הצעת החוק הספציפית הזו תתקבל‪ ,‬אותם זמרים יבדקו היטב את‬ ‫שיריהם‪ ,‬ויתקנו את השיבושים הקיימים בהם‪ .‬באופן כזה תישמר‬ ‫העברית התקנית ואמצעי התקשורת יוכלו להשמיע אך ורק שירים‬ ‫שעברו עריכה לשונית‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ p ,‬ברצוני להדגיש את חשיבותה של השפה העברית ביחס‬ ‫לשפות העולם השונות‪ E .‬כולנו יודעים שהעברית היא פלא‪ ,‬היא‬ ‫שפה שהתקיימה מימי המקרא ועד היום‪ .‬שפות רבות של עמים‬ ‫גדולים נעלמו‪ ,‬אבל העברית נשארה‪ .‬פֵּ רוט הארמית נעלמה‪ ,‬הפניקית‬ ‫נכחדה‪ ,‬ואף הבבלית אינה מדוברת עוד‪ .‬אני מאמינה שהעברית‬ ‫שרדה כל השנים הללו כי היא נשמרה בקפידה‪ ,‬ולא השתנתה‪ .‬אילו‬ ‫היו חודרות אליה שגיאות‪ ,‬היא הייתה נעלמת כמו יתר שפות עמי‬ ‫האזור‪L .‬לכן חשוב שנשמור על השפה המקורית‪ ,‬ולא ניתן‬ ‫לגיטימציה לשיבושים ולשינויים בכל דרך אפשרית‪.‬‬ ‫סיום ‪-‬לסיום‪ ,‬המסקנה הנובעת מכל הדוגמות והנימוקים שהצגתי היא‬ ‫שאין להשמיע ברדיו או בטלוויזיה שירים משובשים‪ .‬אם אנו מעוניינים‬ ‫לשמור על השפה העברית‪ ,‬עלינו להתנגד בכל תוקף לחדירת‬ ‫שיבושים לשוניים באמצעי המדיה הממלכתיים(המלצה )לפיכך אני‬ ‫מקווה שהצעת החוק הזו תתקבל‪ ,‬ושיושמעו ברדיו אך ורק שירים‬ ‫תקניים‪ ,‬שמפארים את העברית ‪.‬‬ ‫טיעון מספר ‪2‬‬ ‫השפעת האינטרנט על הקשרים החברתיים‬ ‫יש הטוענים כי המהפכה הטכנולוגית המתרחשת בימינו השפיעה על תפיסת החברות‪ .‬כתבו מאמר טיעון‬ ‫והביעו את עמדתכם המנומקת בנושא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחיבורכם אינכם אמורים לכתוב את ההערות הירוקות שלהלן (סימנתי אותן כדי להקל עליכם)‬ ‫פסקת פתיחה‬ ‫‬ ‫בשנים האחרונות מתרחשת לנגד עינינו מהפכה טכנולוגית‪ .‬האינטרנט‪ ,‬אשר‬ ‫לדעת רבים מסמל את המהפכה הזו‪ ,‬הביא לחיינו שינוי אדיר בתחומים רבים‪,‬‬ ‫אולם נראה כי התחום המרכזי בו חולל האינטרנט מהפכה משמעותית הוא‬ ‫תחום הקשרים החברתיים‪.‬‬ ‫‬ ‫(מקדמי תוכן)בחיבור זה אטען שהאינטרנט משמעותי מאוד בתחום יצירת‬ ‫קשרים חברתיים ואציג דוגמות מחיי כנערה שחווה את המהפכה הזו במלוא‬ ‫עצמתה‪.‬‬ ‫פסקות גוף ראשונה‬ ‫‬ ‫‬ ‫הטענה‪ -‬המחשב והאינטרנט משפיעים על חיינו החברתיים באופן ניכר‪( .‬הסבר‬ ‫הטענה)מיום ליום אנו מוצאים את עצמנו סגורים בבית לפרקי זמן ממושכים‬ ‫ביותר‪ ,‬כשאנו מהופנטים למסך המחשב‪( .‬דוגמה של דעות רווחות) יש‬ ‫הטוענים כי זנחנו לחלוטין את חיינו החברתיים לטובת קשרים וירטואליים‬ ‫שטחיים‪ .‬קשר אמיתי ‪ ,‬כך הם טוענים‪ ,‬מתבטא גם בפעילות פיזית‪ ,‬במגע ‪,‬‬ ‫בקשר עין ובחום אנושי‪ .‬פעילות וירטואלית באמצעות מסנג'ר‪ ,‬פייסבוק או ‪ICQ‬‬ ‫אינה נחשבת בעיניהם לקשר אמיתי‪ .‬אותם מבקרים אינם מבינים‪ ,‬כיצד ויתרנו‬ ‫על הצורך במגע אנושי‪ ,‬האם מראה פניו של חבר השמח לקראתנו אינו‬ ‫משמעותי עבורנו?‬ ‫‬ ‫‬ ‫פסקת גוף שנייה‬ ‫(הטענה של הכותבת ‪ +‬קול אישי ) אין לי ספק‪ ,‬כי כיום אנו עדים לשינוי‬ ‫דרמתי באופן שבו אנו‪ ,‬בני הנוער‪ ,‬יוצרים קשרים חברתיים‪(,‬ביסוס) זאת משום‬ ‫שהחלפנו את מגרש המשחקים במסך המחשב‪ .‬איננו מרבים להיפגש במגרש‬ ‫או ברחוב‪ ,‬לשחק בכדור או סתם לשוחח‪ ,‬כיום אנו יושבים בבית מול המחשב‬ ‫שעות רבות מידי יום‪ ( .‬דוגמה) בעבר כאשר חבר היה חולה‪ ,‬היינו מקיימים‬ ‫מצוות ביקור חולים‪ ,‬ומתעניינים בשלומו‪ .‬כיום ‪,‬בעידן הפייסבוק‪ ,‬אנו פשוט‬ ‫מסתפקים באיחולי "החלמה מהירה" בצ'אט וחוזרים לעיסוקינו הרגילים‪ .‬אנו‬ ‫יוצרים עבורנו אשליה נוחה‪ ,‬שאכן דרשנו בשלומו‪ ,‬אולם ברור לי שאין זו‬ ‫התעניינות מעמיקה‪ ,‬אלא יצירת קשר שטחי‪ .‬לצערי‪ ,‬התקשורת באמצעות‬ ‫האינטרנט צמצמה את האינטראקציות החברתיות האמיתיות שלנו‪ ,‬זנחנו את‬ ‫התקשורת פנים אל פנים לטובת תקשורת באמצעות המילה הכתובה‪.‬‬ ‫‬ ‫פסקת גוף ‪3‬‬ ‫בחופשת פסח שהסתיימה זה מכבר‪ ,‬רבים מחבריי שיחקו שעות ארוכות במחשב‪,‬‬ ‫שוחחו זה עם זה בסקייפ‪,‬בדקו מה קורה בעמוד הפייסבוק של חבריהם ומיעטו‬ ‫להיפגש פנים אל פנים‪ .‬אמנם הם יצרו קשר‪ ,‬שוחחו‪ ,‬צחקו‪ ,‬כעסו אחד על השני‪ ,‬אולם‬ ‫הכל נעשה מאחורי מסך המחשב‪ .‬לחלק מחבריי קשה להישיר מבט‪ ,‬קשה לפתח‬ ‫קשרי חברות עמוקים משום שהם משקיעים זמן רב בפיתוח קשרים וירטואליים‪ .‬אין לי‬ ‫דבר נגד משחקי המחשב הללו‪ ,‬גם אני נהנית מהתקשורת הוירטואלית‪ ,‬אולם נראה לי‬ ‫שהמינונים אינם נכונים‪ ,‬עלינו להיפגש בבתים‪ ,‬לצאת אל הטבע‪ ,‬לשפת הים ואפילו‬ ‫לקניון‪ .‬אפשר לשוחח בווטאפ‪ ,‬להתעדכן בפייסבוק‪ ,‬ובמקביל ליהנות מתקשורת פנים‬ ‫אל פנים‪ ,‬לראות את חיוכו של חברי במציאות ולא מבעד לפילטרים אלקטרוניים‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫טענת נגד והפרכתה‬ ‫חלק מחבריי טוענים שדרך האינטרנט הם הכירו חברים ממקומות רחוקים‪ ,‬שאלמלא‬ ‫האינטרנט ‪ ,‬הם לא היו פוגשים‪ .‬הם טוענים שרוב זמנם מוקדש ללימודים בבית הספר‪,‬‬ ‫ולכן אין להם זמן להכיר אנשים חדשים ממקומות מרוחקים‪ .‬אבל אני סבורה כי הם לא‬ ‫מבינים את חומרת הבעיה‪ ,‬משום שכאשר נער או נערה משקיעים את כל הזמן הפנוי‬ ‫שלהם בחברים וירטואליים‪ ,‬הם מפסיקים לפגוש חברים אמיתיים‪ .‬כישורים חברתיים‬ ‫הם בעיני אחד הכלים החשובים שאנו כבני נוער צריכים לרכוש‪ .‬עלינו לדעת לבחור‬ ‫חברים‪ ,‬לנהל עימותים‪ ,‬ללמוד לנהל את הכעס שלנו‪ ,‬והחברות באמצעות המחשב‬ ‫אינה מאפשרת לנו להשיג את המטרות החשובות הללו‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫פסקת סיום (מסקנה והמלצה לעתיד)‬ ‫לסיכום‪ ,‬אני מסכימה עם הטענה שהאינטרנט יצר מהפכה אמיתית בתחום‬ ‫הקשרים החברתיים‪ .‬לדעתי‪ ,‬בשימוש במחשב חשוב לשמור על איזון ועל‬ ‫פרופורציה‪ .‬אין כמעט בני נוער כיום‪ ,‬שאינם פעילים בפייסבוק‪ ,‬במסנג'ר ‪,‬או‬ ‫ב‪ ,ICQ‬ונראה שכולנו "מצייצים" בטוויטר בכל פעם שקורה לנו משהו מעניין‪.‬‬ ‫כולנו נהנים מהקידמה ‪ ,‬מהפתיחות‪ ,‬ומהנגישות שהאינטרנט הביא לחיינו‪ ,‬אך‬ ‫אסור לנו להיכנע למדיום הזה‪ ,‬ולשבת מול המסך עד שנתנוון‪ .‬עלינו לעשות את‬ ‫השילוב הנכון בין קשרים וירטואליים לקשרים אמיתיים‪ ,‬וכך נצליח ליהנות משני‬ ‫העולמות‪.‬‬ ‫טיעון מספר ‪: 3‬‬ ‫טיעון לדוגמה‪ :‬מבוסס על חיבורים שכתבו תלמידי יא‪ 7/ 2‬נובמבר ‪2012‬‬ ‫האם יש לאפשר חשיפת תמונות וסרטונים אישיים ברשת או שיש להגביל פרסום מסוג זה בחוק?‬ ‫הערה‪ :‬הכותבים בחרו לכתוב את החיבור במבנה של היבטים ‪ /‬אספקטים (מבחינה משפטית‪ /‬מבחינה‬ ‫רגשית‪ .‬שימו לב לאורך הפסקות ולטיב הביסוס)‬ ‫הבעיה‬ ‫)‬ ‫(פסקת פתיחה‪ -‬הצגת‬ ‫בזמן האחרון אנו עדים לעלייה ניכרת במספר מקרי האלימות ברשתות החברתיות‪ .‬אנשים רבים‪,‬‬ ‫ובעיקר בני נוער‪ ,‬מפרסמים תמונות וסרטונים מביכים ואישיים של חברים או מכרים ברשת מבלי‬ ‫לקבל את אישורם ‪ .‬נראה כי אנו ניצבים בפני בעיה אמיתית‪ ,‬שעלולה לפגוע בכל אחד ובכל אחת‬ ‫מאיתנו‪ ,‬לפיכך יש למצוא פתרון לבעיה בהקדם‪.‬‬ ‫(הצגת עמדת הכתבת בצורה מפורשת)‬ ‫אני סבורה כי יש לחוקק חוק שימנע פרסום של פרטים אישיים ללא הסכמתו של המצולם‪ .‬חוק זה‬ ‫אינו חוק הכרחי במציאות המגבשת‪ ,‬הוא יועיל לכולנו בהגנה על כבודנו העצמי‪ ,‬ויסייע לנו‬ ‫לשמור על פרטיותנו‪.‬‬ ‫(טענה‪ +‬ביסוס)‬ ‫ראשית‪ ,‬מבחינה משפטית‪ ,‬כאשר סרטון או תמונה מופצים ברשות הרבים זוהי חדירה חמורה‬ ‫לרשות הפרט‪( .‬ביסוס באמצעות הסבר) כל אדם רשאי להחליט איזה מידע מיועד לכלל‬ ‫האוכלוסייה ואיזה מידע מיועד לעיניו של אדם קרוב‪ ,‬פרסום של תמונות או סרטונים ללא ידיעת‬ ‫המצולם מפרה את הזכות הבסיסית של כל אדם במדינה דמוקרטית‪ ,‬הזכות לבחור מה לחלוק‬ ‫עם העולם ומה להצניע‪ .‬החוק צריך לפרט באילו תנאים מותר לפרסם תמונה של אדם אחר‬ ‫ובאילו תנאים הדבר אסור‪ .‬כמו כן החוק צריך להבהיר לקהל הרחב אילו עונשים צפויים למי‬ ‫שיעבור על החוק‪ .‬אני מאמינה שהמחוקק חייב לקבוע בחוק עונשים כבדים‪ ,‬משום שפרסום‬ ‫חומר אישי של אדם הוא עבירה חמורה‪ ,‬שמהווה זלזול וחוסר כבוד בזולת‪.‬‬ ‫(טענה ‪+‬ביסוס)‬ ‫בנוסף‪ ,‬מבחינה רגשית‪ ,‬פרסום פרטים אישיים ללא רשות מהווה פגיעה חמורה בכבודו הבסיס‬ ‫של האדם‪ ,‬ודבר זה עלול להוביל למצבים קיצוניים‪ ,‬ואפילו להתאבדות‪ .‬ידוע כי שמועות‬ ‫מתפשטות כמו אש בשדה קוצים (אמצעי רטורי)‪ ,‬וכאשר תמונה אישית מגיעה לידיים הלא‬ ‫נכונות‪ ,‬האדם שתמונתו פורסמה עלול להיפגע‪ ,‬לאבד את אמונו בבני האדם‪ ,‬ובייאושו לבצע‬ ‫מעשים קיצוניים‪ .‬לפני מספר חודשים נערה שלחה לבן זוגה תמונה אישית שלה באמצעות רשת‬ ‫הפייסבוק‪ .‬הנער ‪,‬רצה להתרברב בפני חבריו‪ ,‬ושלח להם את התמונה של חברתו‪ .‬הנערים הללו‬ ‫העבירו את תמונתה של הנערה המסכנה הלאה‪ ,‬ובמהרה כל תלמידי בית ספרה של הנערה יכלו‬ ‫לצפות בתמונה האינטימית ששלחה לחברה‪ .‬הנערה חוותה השפלה עמוקה‪ ,‬היא איבדה את‬ ‫בטחונה העצמי‪ ,‬ובייאושה ניסתה לשים קץ לחייה‪ (.‬לינק )דוגמה זו מוכיחה עד כמה לא ניתן‬ ‫לסמוך על שיקול דעתם של בני הנוער‪ ,‬מתוך הדוגמה ניתן לראות עד כמה נחוץ לחוקק חוק‬ ‫שיקבע עונשים חמורים למי שמפיץ תמונות אישיות של אדם ללא ידיעתו‪.‬‬ ‫הקודמת‬ ‫)‬ ‫(טענת נגד המתייחסת לפסקה‬ ‫למרות המקרים המזעזעים שהתרחשו לאחרונה‪ ,‬בני נוער רבים מזועזעים מעצם הרעיון שמישהו‬ ‫יגביל את חופש הפעולה שלהם ברשתות החברתיות‪ ,‬לטענתם‪ ,‬כל נער וכל נערה צריכים לקחת‬ ‫בחשבון שכאשר הם מפרסמים תמונות שלהם ברשת‪ ,‬התמונות הללו עלולות להגיע לידיים הלא‬ ‫נכונות‪ .‬הם סבורים שזו אחריותו של הנער המצולם למנוע את פרסום התמונות‪( .‬הפרכה) אולם‬ ‫אני מאמינה שהם אינם מבינים שכל אדם רשאי לקבל הגנה בסיסית מפני אנשים איומים שאינם‬ ‫מכבדים את הזולת‪ .‬אנשים תמימים כגון ילדים צעירים‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬קשישים ואפילו נערים עלולים‬ ‫להיפגע בצורה אנושה מפרסום בוטה של תמונותיהם או סרטונים בהם הם מופיעים‪ .‬לפגיעה זו‬ ‫השלכות ארוכות טווח‪ ,‬החל באובדן התמימות וכלה באובדן הביטחון העצמי שעלול להוביל‬ ‫למעשים אובדניים‪.‬‬ ‫(פסקת סיום‪ -‬מסקנה‪+‬תקווה לעתיד)‬ ‫לסיום‪ ,‬בחיבור זה הסברתי מדוע חקיקת חוק הסייבר היא כה חיונית לכולנו‪ ,‬אני מאמינה שעלינו‬ ‫לפעול במהרה ולהציב גבול ברור בין בריונות ואלימות ברשת לבין פרסום לגיטימי‪ .‬כולנו נהנים‬ ‫מחופש הביטוי עד שהוא עובר את הגבול ופוגע בנו‪ .‬בכל מדינה מתוקנת יש חוקים ועונשים‬ ‫לאלה שאינם יודעים להבדיל בין רע לטוב‪ ,‬וגם בהתנהלות הציבורית ברשת צריכה להיות חקיקה‬ ‫ברורה שתעזור לגולשים המבולבלים להבחין בין רע לטוב‪.‬‬ ‫טיעון לדוגמה‪ :‬מספר ‪:4‬‬ ‫מטלת הכתיבה‪:‬‬ ‫האם לדעתכם יש להגביל את מקצועות הלימוד הנלמדים בתיכון‪,‬‬ ‫ולאפשר לתלמידים ללמוד מספר מצומצם של מקצועות בהם הם‬ ‫מעוניינים להתמחות? כתוב מאמר טיעון ובו הבע את עמדתך‬ ‫המנומקת בנושא‪.‬‬ ‫(פתיחה‪ -‬סקירה ככלית‪ /‬הסבר המצב הקיים‪ +‬והצגת הנושא) ישנן גישות חינוכיות מגוונות לחינוך‬ ‫צעירים לחיים‪ .‬לפי אחת הגישות‪ ,‬יש לכוון את בני הנוער הצעירים ללמוד מספר מצומצם של מקצועות‬ ‫במסגרת הלימודים בתיכון‪ .‬תלמידים אלה מתמקדים בלימודי מדעים‪ ,‬גיאוגרפיה או פיזיקה‪ ,‬והם אינם לומדים‬ ‫בתקופת התיכון מקצועות נוספים‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬האדם הופך להיות מומחה לתחום דעת מסוים אולם הוא‬ ‫מאבד את היכולת להפוך לאדם נאור ומשכיל‪ ,‬בעל ידע רחב בתחומי דעת מגוונים‪.‬‬ ‫(הצגת עמדת הכותב בצורה מנומקת) אני מאמינה כי לגישה חינוכית זו חסרונות רבים‪ ,‬האדם נברא כדי‬ ‫מנת ללמוד‪ ,‬להשכיל‪ ,‬לדעת‪ ,‬לגלות ולהיות פתוח לתחומי ידע רבים ומגוונים‪ .‬הגישה לפיה האדם הצעיר לומד‬ ‫מספר מצומצם של תחומי דעת מבזה את מהות האדם החושב‪ ,‬ומזלזלת באינטליגנציה האנושית‪ .‬ישנם‬ ‫תחומים שאנו כבני אדם נאורים חייבים לדעת וללמוד ‪,‬גם אם לא נרצה להשתמש בידע הזה בעתיד‪ .‬להיות‬ ‫אדם משכיל זו שאיפה שצריכה לחבוק את כלל האוכלוסייה בעולם‪ ,‬במיוחד את האוכלוסייה הצעירה במדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫(טענה ‪ 1‬ביסוס‪ -‬הסבר מה קורה במערכת החינוך היום‪ ,‬קול אישי חזק של הכותבת) כיום בבתי‬ ‫הספר התיכוניים במדינת ישראל מונהגת שיטת לימוד המגבילה את הידע של הלומדים‪ .‬תלמידים לומדים‬ ‫במגמות‪ ,‬שבמסגרתן הם מתמחים בתחום דעת אחד בלבד‪ .‬המורים מלמדים את תלמידיהם לחשוב בתבניות‬ ‫המופיעות בבחינת הבגרות‪ ,‬כדי שהתלמידים יצליחו להגיע להישגים מרשימים בחינות הללו‪ .‬המורים אינם‬ ‫מתייחסים לנושאים שברומו של עולם‪ ,‬אלא מתמקדים במקצוע אחד ‪,‬אותו בחרו התלמידים ללמוד במגמה‪,‬‬ ‫ומלמדים אותו בצורה מצומצמת‪ ,‬בצורה שהופיעה בבחינות הבגרות בשנים שעברו‪ .‬המצב התיכונים היום הוא‬ ‫קטסטרופלי‪ ,‬התלמידים משננים נושאים מצומצמים במקצוע בו בחרו להתמקד במגמה‪ ,‬הם אינם לומדים‬ ‫לחשוב ‪ ,‬אינם עוסקים בנושאים אקטואליים‪ ,‬אלא מתכוננים לבחינות הבגרות המיושנות‪ .‬מצב זה מונע‬ ‫ממערכת החינוך הישראלית להתקדם לעבר מיומנויות המאה ה ‪ ,21‬ואף גרוע יותר‪ -‬מערכת החינוך לא רק‬ ‫שאינה מתפתחת היא אף מדרדרת לשפל שלא היה כמותו מזה שנים רבות‪.‬‬ ‫(טענה ‪ :2‬טענה‪+‬הסבר ‪+‬דוגמה) בנוסף ישנם הורים המכריחים את ילדיהם ללמוד מקצוע מסוים ברמה של‬ ‫‪ 5‬יחידות בתיכון‪ .‬הורים מסוימים מאמינים שאם בנם ילמד חמש יחידות מתמטיקה או חמש יחידות פיזיקה‬ ‫הוא יצליח במקום שהם נכשלו בו‪ .‬ישנם הורים שמנסים להגשים את עצמם דרך ילדיהם הצעירים‪ ,‬והילדים‬ ‫שרוצים לרצות את ההורים‪ ,‬עושים בחירות שגויות‪ ,‬ולומדים מקצוע שלא מעניין אותם‪ ,‬רק כדי שהוריהם יהיו‬ ‫שבעי רצון מהם ומהצלחותיהם‪ .‬התמקצעות התלמידים הצעירים במקצוע שהוריהם בחרו עבורם היא שגיאה‬ ‫חמורה‪ ,‬שעלולה לפגוע במערכת היחסים בין ההורים לילדם‪ ,‬ואף להשניא את הלימודים על הנער הצעיר‬ ‫שנאלץ ללמוד ברמה מוגברת נושא שאינו מעניין אותו כלל ‪.‬‬ ‫(טענה ‪+3‬הסבר‪+‬דוגמה‪+‬לינק) מניסיוני כתלמידת תיכון‪ ,‬אני יכולה להעיד שבגיל ‪ 15-16‬התלמידים כל כך‬ ‫צעירים והם אינם יכולים לנבא מה ירצו ללמוד בבגרותם‪ .‬סביר להניח שמרבית התלמידים ישנו את דעתם‬ ‫לגבי תחום ההתמחות שלהם בבגרותם אלפי פעמים‪ ,‬כיצד יכול אדם צעיר לדעת במה יעסוק בבגרותו? לא‬ ‫חבל למנוע מאנשים צעירים שמסוגלים ללמוד ולהשכיל ללמוד מגוון תחומים שאולי יועילו להם בעתיד? לא‬ ‫פעם אנו שומעים מהורינו סיפורים על לימודים שלמדו בעבר‪ ,‬ושדווקא בשל קורס משני שלמדו‪ ,‬הם נחשפו‬ ‫לתחום מרתק בו הם בחרו לעסוק בבגרותם‪ .‬אימי למשל נוהגת לספר לנו שכשהייתה תלמידה בתיכון היא‬ ‫למדה מגוון מקצועות ביניהם ערבית‪ .‬אמנם לימודי הערבית לא היו קלים עבורה‪ ,‬אולם הידע שרכשה במהלך‬ ‫התיכון בשפה הערבית אפשר לה לשרת בחיל מודיעין בתפקיד מרתק‪ .‬דוגמה זו מוכיחה כי לימוד של תחום‬ ‫נוסף עשוי להועיל בעתיד‪ ,‬גם אם הוא דורש מאמצים משמעותיים במהלך התיכון‪.‬‬ ‫(טענת נגד והפרכה ‪+‬נימוק ‪+‬דוגמות) אמנם במסגרת לימודינו בתיכון אנו נדרשים ללמוד חומר רב‪,‬‬ ‫והלימודים אינם קלים לאיש מאיתנו‪ ,‬יש נושאים שאין לנו מושג לשם מה אנו לומדים אותם‪,‬אולם למרות‬ ‫הקושי ישנם נושאים שללא ידיעתם אדם נחשב בור ועם הארץ‪ ,‬כל אדם נאור מחויב ללמוד את הנושאים הללו‪,‬‬ ‫גם אם הדבר מכביד ודורש מאמץ‪ .‬לעניות דעתי אדם שלא למד ספרות עברית‪ ,‬שאינו מכיר את ביאליק ואת‬ ‫עגנון אינו יכול להיחשב אדם תרבותי‪ .‬כמו כן אין לי ספק שאדם שאינו מכיר את ההיסטוריה של העם היהודי‪,‬‬ ‫ולא קרא את נאומיו המרתקים של מנחם בגין או את נאומיו המכוננים של דוד בן גוריון אינו יכול להיחשב אדם‬ ‫תרבותי‪.‬‬ ‫(פסקת סיום – סיום ‪+‬מסקנה) לסיכום‪ ,‬ניתן לקבוע בבטחה כי התמקדות במקצוע אחד במגמת הלימוד הינו‬ ‫טעות חמורה‪ ,‬שעלולה לפגוע בעתידם של הנערים הצעירים‪ .‬בגיל ‪ 15-16‬בני הנוער צעירים מכדי להחליט‬ ‫באיזו מגמה הם מעוניינים ללמוד‪ ,‬והבחירה במגמה אחת עלולה להיות בעייתית‪ .‬אני מקווה שבעתיד ראשי‬ ‫מערכת החינוך ישנו את שיטת הלימודים‪ ,‬ויאפשרו לתלמידים הצעירים ללמוד מספר רב של חוגי העשרה‬ ‫בנושאים מגוונים ‪,‬אקטואליים‪ ,‬שאולי יפתחו בפניהם צוהר לתחומי עניין חדשים בעתיד‪.‬‬ ‫פרק ב‪ -‬הבנת הנקרא‬ ‫כיצד עונים על שאלות הבנה? (‪ 25‬נקודות)‬ ‫חלק א‪ -‬מילון מושגים‬ ‫לפניכם מושגים שהופיעו בבחינות הבגרות האחרונות בשאלון ב'‪ ,‬הכירו אותם ואת משמעותם‪ ,‬הם יופיעו‬ ‫בצורה זו או אחרת בבגרות הקרובה‪.‬‬ ‫המושג‬ ‫משמעותו‬ ‫‪.1‬הסבר את הסתירה בתחום החינוך הסביבתי‬ ‫‪.2‬כותב המאמר מציג שתי תפיסות מנוגדות‬ ‫‪ .3‬כותב המאמר מתריע מפני‪...‬‬ ‫‪ .4‬כותב המאמר מציג היבטים חיוביים של התופעה‬ ‫‪ .5‬השדה הסמנטי במאמר הוא שדה סמנטי של‬ ‫עליונות‪....‬‬ ‫‪ .6‬הסתייגות ‪( .‬כותב המאמר מבטא הסתייגות מ‪)...‬‬ ‫כותב המאמר מסייג את דבריו‪...‬‬ ‫‪ .7‬ראיות (הציגו ‪ 3‬ראיות )‬ ‫‪ .8‬מאפיינים‬ ‫‪ .9‬קריטריון‬ ‫אמירות מנוגדות ‪ /‬תפיסות הפוכות‬ ‫עמדות שונות‬ ‫מזהיר‬ ‫צדדים‬ ‫תחום שבו עוסק המאמר‪ ,‬נושא על‬ ‫‪ .10‬האם דבריו של כותב המאמר עולים בקנה אחד‬ ‫עם‪....‬‬ ‫‪ .11‬הנחת יסוד (מהי הנחת היסוד של כותב‬ ‫המאמר‪)...‬‬ ‫‪ .12‬מובאות (הביאו מהמאמר שתי מובאות לביסוס‬ ‫עמדת הכותב)‬ ‫‪ .13‬קונפליקט (מהו הקונפליקט שמציג כותב‬ ‫המאמר?)‬ ‫‪ .14‬הכותב מפריך את טענת הנגד‬ ‫לא מסכים עם‪ /...‬לא מקבל את‪....‬‬ ‫הוכחה‬ ‫תכונות‬ ‫תבחין‪ ,‬גורם שבאמצעותו ניתן לאפיין דבר מה ‪/‬‬ ‫להשוות בין דברים‬ ‫מתאימים ל‪ /...‬מתאים ל‪....‬‬ ‫מהי הטענה הבסיסית ‪ /‬החזקה ביותר של כותב‬ ‫המאמר)‬ ‫ציטוט‬ ‫עימות ‪ /‬ניגוד עמדות‬ ‫דוחה את טענת הנגד‬ ‫חלק ב‪ -‬שאלות אופייניות לשאלון ב‪ :‬שאלות הקשורות למבנה הטיעון (טענה‪+‬ביסוס‪+‬טענת נגד‪ +‬הפרכת‬ ‫טענת הנגד‪+‬מסקנות‪ +‬המלצות לעתיד)‬ ‫השאלות חוזרות על עצמן‪ ,‬שננו אותן היטב‪.‬‬ ‫זכרו‪ -‬בשאלון ב' יופיע טקסט טיעון או מספר טקסטים טיעוניים‪ .‬מטרתו של כותב המאמר לטעון טענה‬ ‫(=להציג את עמדת הכותב בנושא מסוים)‪ ,‬ולשכנע את הקוראים בטענה זו‪ .‬לשם כך הוא משתמש במגוון‬ ‫אמצעים רטוריים‪ /‬אמצעים לשוניים‪ .‬לכל אמצעי יש תכלית שונה‪ ,‬אולם באופן כללי כולם מופיעים בטקסט‬ ‫כדי לשכנע את הקורא בטענת הכותב‪ ,‬להעצים את אמינות הכותב‪ ,‬ליצור הזדהות של הקורא עם הכותב‪.‬‬ ‫כותב איכותי מציג טענת נגד‪ -‬כלומר טענה הפוכה לעמדתו‪ ,‬ומפריך אותה (מסתייג ממנה)‪ .‬הצגת טענת‬ ‫הנגד היא אמצעי רטורי שמטרתו להגביר את אמינות הכותב‪ ,‬ולהעניק רובד נוסף ועומק לטענת הכותב‪.‬‬ ‫שאלות אפשרית בבחינת הבגרות (עמדת הכותב‪+‬טענת נגד)‪ :‬מהי טענת הכותב? מהי טענת הנגד‬ ‫המופיעה במאמר? שערו‪ ,‬איזו טענה עשויה להפריך את טענתו המרכזית של הכותב? הביאו טענה אחת של‬ ‫מתנגד אפשרי לטענת הכותב‪.‬‬ ‫שאלה קלאסית לשאלון ב עוסקת במבנה הטיעון‪ -‬טענה ‪ /‬ביסוס – הנמקה‪ /‬טענת נגד ‪/‬הפרכת טענת הנגד‪/‬‬ ‫מסקנה‪ .‬תתבקשו לאתר את חלקי הטיעון במאמר‪ ,‬לציין באיזו פסקה מופיעה הטענה המרכזית‪ ,‬היכן‬ ‫הביסוס והיכן המסקנה‪ .‬תישאלו גם כיצד מבסס הכותב את עמדתו‪ .‬שימו לב‪ ,‬הטענה המרכזית תופיע בחלק‬ ‫הראשון של המאמר (פסקה ראשונה או שנייה)‪,‬אח"כ יופיע הביסוס (הסבר‪,‬נימוק‪ ,‬דוגמה‪ ,‬השוואה‪ ,‬סיפור‬ ‫אישי‪ ).....‬המסקנה (ולעתים ההמלצה) יופיעו בסוף המאמר (פסקה אחרונה או לפני אחרונה)‬ ‫תלמידים יקרים יקרים‪ , ,‬אתם חייבים לקרוא את התשובה שכתבתם‪ ,‬לפעמים אתם כותבים תשובה נכונה‪,‬‬ ‫אבל הניסוח לא ברור ‪ ,‬המשפטים שבורים‪ ,‬וקשה להבין את התוכן‪ .‬קראו את התשובה ושכתבו אותה‪ ,‬חבל‬ ‫להפסיד כל כך הרבה נקודות ללא סיבה‪....‬‬ ‫השאלה‬ ‫‪ .1‬הסבירו לשם מה מביא הכותב את הדוגמה‬ ‫בשורה ‪....‬‬ ‫‪.2‬הכותב מציג אזכור של‪...‬הסבירו מהו התפקיד‬ ‫הרטורי של אזכור הפסוק במאמר‪...‬‬ ‫‪ .2‬המטרה המרכזית של כותב המאמר היא‪...‬‬ ‫‪ .3‬כותב המאמר מבטא הסתייגות מ‪....‬הבא‬ ‫מהמאמר הוכחה המלמדת על הסתייגות‬ ‫‪ .4‬כותב המאמר משלים עם‪...‬הביאו הוכחה‬ ‫ל‪...‬‬ ‫‪ .5‬הציגו שתי נקודות דמיון ושתי נקודות שוני‬ ‫בהשוואה שקיימת בטקסט‪...‬‬ ‫‪ .6‬כתוב ביקורת על התופעה המתוארת‬ ‫‪ .7‬מהו יחס הכותב ל‪....‬‬ ‫‪ .8‬האם אתה תומך בדעתו של‪..‬או מתנגד לה‬ ‫‪ .9‬מהי ההמלצה של הכותבת ?‬ ‫‪ .01‬כותבת המאמר משתמשת בלשון ציורית‪- ,‬‬ ‫מדוע כותב המאמר בוחר להשתמש ב‪....‬‬ ‫טיפ‬ ‫דוגמה היא אמצעי רטורי‪ ,‬בד"כ נהוג להשתמש‬ ‫כדוגמה כדי להמחיש רעיון‪ ,‬להפוך אותו לקונקרטי‪.‬‬ ‫אזכור‪ -‬ציטוט מלא או חלקי של קטע ידוע (שיר‪ ,‬פסוק‬ ‫מהמקרא‪ ,‬תפילה‪ )...‬התפקיד הרטורי (=לשם מה‬ ‫מציג הכותב את האזכור‪ )..‬של האזכור הוא להעביר‬ ‫את הקורא לטקסט נוסף ‪,‬ולעורר בו מחשבה מסוימת‬ ‫‪ /‬זיכרון מסוים‪.‬‬ ‫חפשו תשובה שיש בה שכנוע ‪ /‬טענה‪ /‬ביקורת‪/‬‬ ‫המלצה‪ .‬עליכם לפסול כל תשובה שיש בה מסירת‬ ‫מידע ‪ /‬סקירה וכד‪.‬‬ ‫חפשו רעיון שכותב המאמר אינו מסכים איתו‪ ,‬משהו‬ ‫שמנוגד לעמדת הכותב‪.‬‬ ‫הכותב אינו מרוצה מ‪...‬אבל הוא נאלץ לקבל את‪....‬‬ ‫השוואה היא מיומנות חשובה לשאלון ב‪ -‬ותופיע ברוב‬ ‫הבחינות‪ .‬כאשר אתם מתבקשים להשוות מצפים‬ ‫מכם לפתוח בהכללה (מערכת החינוך הישראלית‬ ‫דומה למערכת החינוך האמריקאית‪ ,‬אך גם שונה‬ ‫ממנה)‪ .‬לאחר מכן עליכם להציג נקודות דמיון ושוני‪,‬‬ ‫ולסיים במסקנה‪ .‬השוואה היא אמצעי רטורי‪ ,‬הכותב‬ ‫משתמש בו כדי להציג את העומק שבנושא‪ ,‬ואת שני‬ ‫הצדדים השונים של הנושא‪.‬‬ ‫להסביר מה יש לשנות ‪ /‬מה לא נראה לכם – ההסבר‬ ‫חייב להיות מבוסס ומנומק (‪)peel‬‬ ‫עליכם לחשוב‪ -‬האם הוא תומך ב ‪...‬או מתנגד ל‪/...‬‬ ‫מבקר את‪ / ..‬מתנשא‪ /...‬מודאג מ‪ /...‬לועג ל‪...‬נרגש‬ ‫מ‪ /...‬מעריך את‪(...‬יחס של כבוד ‪ ,‬יחס יהיר‪ -‬ציני ‪)...‬‬ ‫ניסוח מדויק לפי דגם ‪peel‬‬ ‫המלצה= מה הכתבת חושבת שיש לעשות בעתיד כדי‬ ‫לשפר את המצב הקיים‪ .‬המלצה תופיע לקראת סוף‬ ‫המאמר‪ ,‬בד"כ בפסקת הסיום‪.‬‬ ‫הכוונה למטאפורה ‪ /‬דימוי‪ /‬האנשה (האינטרנט דוהר‬ ‫וכובש‪....‬האינטרנט פורח‪ )....‬זהו אמצעי רטורי‪,‬‬ ‫סגנוני‪,‬מטרתו להעמיק את הרעיון ‪ ,‬ללכוד את עינו של‬ ‫הקורא ולחדד את מחשבתו‪.‬‬ ‫‪ .11‬במאמרי טיעון הכותבים נוהגים להציג‬ ‫טענות מנוגדות ולדחותן‪ ,‬הסבירו מדוע‪.‬‬ ‫‪ .21‬הציגו ביטויים המביעים ספק או ביטחון של‬ ‫הכותב‪...‬‬ ‫טענת הנגד נועדה להציג את הצד השני של המטבע‪,‬‬ ‫להראות את שתי העמדות המנוגדות של הטיעון‪.‬‬ ‫בצורה זו הטענה רצינית‪ ,‬עמוקה‪ ,‬ומשכנעת‪ .‬הכותב‬ ‫מציג גם את הטענה המנוגדת‪ ,‬ומסביר מדוע היא‬ ‫שגויה‪.‬‬ ‫ספק‪ :‬חפשו מילים כגון‪ -‬ייתכן‪ ,‬כנראה‬ ‫ביטחון‪ :‬אין ספק כי‪...‬כולם מסכימים כי‪...‬ברור‬ ‫כי‪....‬ידוע כי‪...‬רבים כבר יודעים‪...‬‬ ‫איך מבינים מאמרים ושאלות?‬ ‫אסטרטגיות בסיסיות בהבנת הנקרא‪:‬‬ ‫הערה חשובה‪ :‬אין לי ספק שכולכם אנשים אינטיליגנטיים‪ ,‬שמסוגלים להבין היטב כל טקסט‪ .‬אולם כל‬ ‫אחד מכם יכול להצליח להבין טוב יותר‪ ,‬ולהגיע לציון מעולה בבחינת הבגרות‪ -‬ולשם כך עליכם לפעול‬ ‫לפי האסטרטגיות הבאות ‪‬‬ ‫הערה חשובה נוספת‪ :‬כאשר אתם עונים על שאלות הבנת הנקרא‪ ,‬מומלץ להימנע מחשיבת אינטואיטיבית‬ ‫או אימפולסיבית‪ .‬עליכם לקרוא את המטלה לאט ובתשומת לב מרובה‪ ,‬ולחשוב מהי התשובה המדויקת‬ ‫ביותר‪ .‬בדקו האם עניתם על כל חלקי השאלה‪ ,‬והאם הבנתם את המונחים המופיעים בשאלה בצורה‬ ‫מדוייקת ביותר‪.‬היעזרו במרקר‪ ,‬סמנו את מילות ההוראה ואת מילות השאלה‪ ,‬ביקדו שעניתם על כל חלקי‬ ‫השאלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלב ראשון‪ :‬קריאה מרפרפת לשם הפקת מידע ראשוני‪:‬‬ ‫ניגשים לקרוא את הטקסט ואת השאלות‪ :‬בתחילת תהליך ההבנה קוראים את הטקסט בקריאה‬ ‫מרפרפת על מנת לקבל מידע ראשוני על נושא הטקסט – קוראים את הכותרת‪ ,‬את שם המחבר‪,‬‬ ‫תאריך פרסום המאמר‪ ,‬פסקה ראשונה ופסקה אחרונה‪ ,‬וחושבים‪ -‬מהו הנושא המרכזי במאמר?‬ ‫מה נאמר על הנושא?‬ ‫מידע חשוב מאוד תוכלו למצוא בפסקת הפתיחה (הצגת הנושא)‪ ,‬ואת מסקנת הכותב ואת המלצותיו‬ ‫תוכלו למצוא בפסקת הסיום‪.‬‬ ‫כעת מומלץ לעבור לקרוא את השאלות‪ ,‬ולסמן במרקר מילים חשובות כמו גורמים‪ /‬סיבות‪ /‬טענת‬ ‫הכותב‪ /‬טענת נגד‪ /‬אמצעים רטוריים‪ - /‬את המילים הללו מומלץ לחפש בטקסט בקריאה‬ ‫המעמיקה‪ .‬ריבוע קסם (רעיון מדהים של חברתי ליאורה) – כותבים את המילים המרכזיו‬ ‫תהמופיעות בשאלות על הדף בו מופיע המאמר‪ ,‬כך קל להיזכר בשאלות בזמן הקריאה של‬ ‫המאמר‪....‬‬ ‫הקריאה המרפרפת תעניק לכם מידע ראשוני על הטקסט‪ ,‬ותהפוך‬ ‫את הקריאה המעמיקה לאפקטיבית ומועילה‪.‬‬ ‫השתמשו באסטרטגיות הללו גם במבחנים באנגלית ובצרפתית‪-‬‬ ‫כדאי לכם ‪‬‬ ‫שלב שני‪ :‬קריאה מעמיקה‪ :‬מבינים כל מילה במאמר‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קוראים את המאמר מתחילתו ועד סופו‪ ,‬מביטים בריבוע בקסם עם עיקרי השאלות‪ ,‬ומחפשים את‬ ‫הפסקות העוסקות בשאלות הללו‪.‬‬ ‫מסמנים במדגש על המאמר תמרורי הבנה‪ ,‬מילים כגון‪ :‬רבים טוענים כי‪....‬בניגוד לכך‪....‬אולם‪,‬‬ ‫למרות ה‪...‬הגורמים ל‪...‬ראשית ‪ /‬שנית לבסוף‪ ,‬הסיבות ל‪ ,...‬מן היבט ה‪ ,....‬הפתרון‪....‬המחקר מוכיח‬ ‫כי‪ ,....‬השאלה המרכזית היא‪.....‬‬ ‫מתוך נסיוני‪ ,‬ראיתי שהתלמידים המצטיינים ביותר כותבים לצד כל פסקה הערה קצרה‪ :‬מהו נושא‬ ‫הפסקה? מה נאמר על הנושא? – מומלץ בחום!‬ ‫שלב שלישי‪ :‬עונים על השאלות‬ ‫‪‬‬ ‫השאלות בבחינות הבגרות מחולקות לשלושה מימדים‪ :‬איתור מידע‪ ,‬הסקת מסקנות‪ ,‬הערכה‬ ‫וביקורות‪.‬‬ ‫מימד ראשון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫איתור מידע‪ -‬מגוון השאלות מבוסס על מידע המצוי בטקסט‪ .‬עליכם לאתר את המידע הגלוי או‬ ‫הסמוי בטקסט‪ .‬לעיתים שאלות אלה דורשות מאמץ רב בשל מגוון סיבות‪ :‬המידע עשוי להיות מפוזר‬ ‫בפסקות שונות במאמר‪ ,‬או במספר רב של משפטים שאינם נמצאים אחד ליד השני‪ ,‬לעיתים המידע‬ ‫סמוי‪ ,‬והקורא נדרש להשתמש באוצר מילים מגוון כדי לאתר את המקום המדויק בו מופיע המידע‪.‬‬ ‫לרוב סדר השאלות אינו תואם את סדר הופעת הנתונים במאמר‪ ,‬לכן הקורא צריך לקרוא את המאמר‬ ‫עד סופו מספר פעמים כדי לאתר את המידע הנדרש‪.‬‬ ‫בשאלות איתור מידע ברמה גבוהה‪ ,‬אוצר המילים בשאלה שונה מאוצר המילים בטקסט‪ .‬כך למשל‬ ‫הטקסט עשוי לדון במטרות ובשאלה תופיע המילה תכלית‪.‬‬ ‫שאלות איתור מידע לדוגמה‪:‬‬ ‫העתיקו מהטקסט משפט העוסק ב‪....‬‬ ‫על איזה מידע מתבסס הכותב‬ ‫חפשו בטקסט את הסיבות ל‪...‬‬ ‫השלימו את הטבלה לפי הנתונים המופיעים בטקסט‬ ‫לאילו מן הנושאים הבאים יש התייחסות בטקסט‪.‬‬ ‫ציינו ‪ 3‬עובדות שנזכרות בקטע א ולא נזכרות בקטע ב‬ ‫איך פותרים שאלות הדורשות איתור מידע?‬ ‫קוראים עד שמגיעים לפסקה העוסקת בנושא השאלה‪ ,‬ואז קוראים ביסודיות את השורות הרלוונטיות‪,‬‬ ‫ומנסים לענות על השאלה במילים שלכם‪ .‬לעיתים ניתן להעתיק משפטים שלמים מהטקסט‪ ,‬למשל‬ ‫בשאלות בהן מופיעות מילות ההוראה הוכח לפי הכתוב‪ ...‬או צטט ‪....‬במקרה כזה משתמשים‬ ‫במירכאות‪ ,‬ומציינים מאיפה העתקתם את השורות‪.‬‬ ‫כאשר עונים על שאלה שלמה מומלץ להימנע מהעתקה גורפת של הטקסט‪ .‬כתבו את התשובה‬ ‫במילים שלכם‪ ,‬היזהרו מכתיבת מבעים לקויים או מבעים לא תקינים‪ .‬העתקה גורפת של הטקסט‬ ‫תאפס את הציון שלכם‪ -‬היזהרו!‬ ‫לעתים יופיעו שאלות המורכבות ממספר שאלות יחד‪ ,‬למשל‪ ,‬בשאלה אחת תידרשו לאתר אמצעים‬ ‫רטוריים ולהסביר מדוע משתמש בהם הכותב‪ .‬במקרה כזה מומלץ לפרק את שרשרת ההוראות‬ ‫והשאלות‪ ,‬להדגיש כל שאלה בנפרד‪ ,‬ולענות על כל רכיבי המטלה‪ .‬תלמידים שאינם מאורגנים עלולים‬ ‫לשכוח לענות על חלק מהשאלה‪ -‬מומלץ לסמן במרקר כל חלק וכל מילת הוראה‪.‬‬ ‫מימד שני‪ :‬הסקת מסקנות‬ ‫הסקת מסקנות‪ :‬בשאלות השייכות למימד זה אתם נדרשים לענות על שאלות שהתשובות שלהן אינן‬ ‫מופיעות בטקסט‪ ,‬עליכם להפעיל תהליכי חשיבה מורכבים שיסייעו לכם לגבש את המסקנה הנדרשת‪.‬‬ ‫איך פותרים שאלות מסוג זה?‬ ‫האסטרטגיה המוצעת‪ -‬קוראים ברפרוף את המאמר כדי לאתר את המידע הקשור לשאלה‪ ,‬ברגע שמאתרים‬ ‫את המידע הרלוונטי‪ ,‬מעבדים אותו‪ ,‬קוראים קריאה מעמיקה ומושכלת‪ ,‬ומפעילים שיקול דעת‪ .‬גם כאן מומלץ‬ ‫להיעזר במרקר או בסימון כלשהו על מנת למקד את תשומת הלב של הקורא במידע החשוב ביותר‪.‬‬ ‫אל תחפשו את התשובה באופן ישיר בטקסט‪ ,‬בקראו בין השורות‪ ,‬ונסו להסיק מסקנות‪ -‬במקרים רבים מאוד‬ ‫התשובה לשאלה אינה מופיעה בצורה מפורשת בטקסט‪ ,‬לכן אין זה מומלץ להעתיק משפטים שלמים‬ ‫מהטקסט‪ .‬תלמידים בעלי הבנה נמוכה יעתיקו קטעים שלמים מהמאמר‪ ,‬ולא יקבלו אפילו נקודה אחת‪‬‬ ‫לעיתים אוצר המילים המופיע בשאלה שונה מאוצר המילים שבטקסט‪ .‬כותבי השאלה התרחקו באופן מודע‬ ‫מלשון הטקסט שקראתם‪ ,‬לכן בבואכם לענות על שאלת הבנה‪ ,‬אל תחפשו במאמר את המילים המדויקות‬ ‫המופיעות בשאלה‪ ,‬חפשו פסקות השייכות לשדה הסמנטי של השאלה‪ ,‬חפשו שורות העוסקות בנושא‬ ‫השאלה‪ ,‬התרחקו מהטקסט‪ ,‬נסו להבינו בצורה רחבה‪.‬‬ ‫לעיתים שאלות הדורשות הסקת מסקנות אינן מורכבות יותר משאלות הדורשות איתור מידע‪ .‬מידת המורכבות‬ ‫של שאלה אינה קשורה למימד ההבנה‪ ,‬אלא למספר הסעיפים בשאלה‪ ,‬למילים לא מוכרות בשאלה או‬ ‫בטקסט‪ ,‬לריכוז או לפיזור המידע הרלוונטי במאמר‪ ,‬למספר מקורות המידע ועוד‪ ,‬לכן אל תחששו משאלות‬ ‫הסקת מסקנות ואל תזלזלו בשאלות איתור מידע‪.‬‬ ‫יצירת הכללה עשויה לסייע מאוד בפתרון שאלות הדורשות הסקת מסקנות‪ .‬כתבו לעצמכם הערות ביניים‬ ‫לצד המאמר‪ ,‬כתבו לעצמכם באיזה נושא דנה הפסקה או איזה רכיב מבני לפניכם – האם הכותב מציג‬ ‫גורמים? מחקר? תוצאות? מאפיינים? טענה? ביסוס הטענה? הפרכת הטענה? הצגת טענת נגד?ההערות‬ ‫הללו יסייעו לכם לאתר את המידע בקלות‪ ,‬ויקלו עליכם לענות על שאלות הדורשות הסקת מסקנות‪.‬‬ ‫לעיתים יופיעו בשאלות הללו מילים מקצועיות מתוך לשון הלימודים‪ ,‬כגון‪ -‬הנימה בטקסט‪ ,‬שדה סמנטי‪,‬‬ ‫הפרכת דברי המומחים‪ ,‬קהל היעד של כותב המאמר‪ ,‬עמדה‪ ,‬ביסוס‪ ,‬תפקיד‪ ,‬תהליך ועוד‪ .‬מומלץ להכיר‬ ‫מילים אלה‪.‬‬ ‫דוגמה לשאלות העוסקות בהסקת מסקנות ‪-‬‬ ‫‪ ‬מהו הנושא המרכזי במאמר?‬ ‫‪ ‬מהי מטרת הכותב?‬ ‫‪ ‬מהו היחס הלוגי בין פסקה א לפסקה ב?‬ ‫‪ ‬השוו בין התרשים לפסקה בקטע רציף ולא בנקודות‬ ‫‪ ‬מיהו קהל היעד של הטקסט? למי הוא מופנה?‬ ‫‪ ‬לשם מה מציין הכותב ש‪ ?....‬מדוע מרבה כותבת המאמר להשתמש בפעלים בזמן עתיד?‬ ‫‪ ‬מהי חשיבות הערת השוליים המופיעה בתחתית המאמר?‬ ‫‪ ‬לאיזה שדה סמנטי שייכת פסקה א?‬ ‫‪ ‬רוית מעונינת לאתר מידע על חופשה הפריז‪ .‬עזרו לרוית למצוא מידע באינטרנט‪ -‬לאן תפנו‬ ‫אותה?‬ ‫‪ ‬מהי תרומתו של האמצעי הרטורי לטקסט? (למשל אזכור ‪/‬השוואה‪ /‬האנשה‪ /‬הגזמה‪)...‬‬ ‫‪ ‬מה משותף לכל הפעלים המופיעים בקטע? מדוע השתמש כותב הטקסט במבנה תחבירי מסויים?‬ ‫‪ ‬מהו פירוש מילה‪ ...‬בשורה‪.....‬‬ ‫‪ ‬איזו טענה מבקש כותב המאמר להפריך?‬ ‫‪ ‬כותב המאמר מבקר את תופעת ה‪........‬ציינו את מי הוא מבקר‬ ‫‪ ‬מבנה הטקסט הוא‪(..‬רצף כרונולוגי‪ ,‬סיבה ותוצאה‪ ,‬יתרונות וחסרונות‪ ,‬בעד ונגד‪ ,‬השוואה‪ ,‬בעיה‬ ‫ופתרון‪ ,‬סיבה ותוצאה‪ ,‬בעיה ופתרון)‬ ‫‪ ‬לאיזה רכיב מבני משתייכת פסקה ‪ ?4‬נמק‪.‬‬ ‫מימד שלישי‪ :‬הערכה וביקורת‬ ‫שאלות השייכות למימד זה דורשות הערכה מושכלת של תוכן הטקסט‪ ,‬של מבנה הטקסט ‪,‬של הבחירות‬ ‫הלשוניות של הכותב וכן של מטרותיו‪ .‬עליכם לחוות דעה מנומקת‪ ,‬ולבסס את עמדתכם על טקסט אחד או על‬ ‫כמה טקסטים‪.‬‬ ‫יש תלמידים הסבורים כי שאלות אלה אינן דורשות חשיבה מעמיקה‪ ,‬לכולנו נדמה שאנו יודעים להעריך כל‬ ‫דבר‪ ,‬וכי יש לנו דעה מגובשת על כל נושא‪ ,‬אולם חשוב להבין ששאלות הדורשות הערכה וביקורת אינןשאלות‬ ‫קלות‪ ,‬משום שההנמקה הנדרשת צריכה להיות רצינית ולשקף הבנה של המאמר שקראתם‪.‬‬ ‫איך עונים על שאלות מסוג זה?‬ ‫כדי לענות על השאלות השייכות למימד של הערכה וביקורת‪ ,‬הכותב צריך להפעיל אסטרטגיות של איתור‬ ‫מידע‪ ,‬ואח"כ הסקת מסקנות ולהפעיל את שיקול דעתו‪ .‬בד"כ מומלץ להיעזר במבנה הטיעון הקלאסי כדי‬ ‫לענות על השאלות הללו‬ ‫טענה‪ :‬לדעתי‪.......‬ביסוס‪ :‬אני מאמינה ש‪...‬כי‪....‬וכן כי‪.......‬לדוגמה‪.........:‬‬ ‫שאלות לדוגמה‬ ‫‪ ‬מה דעתך על‪?...‬האם היית מצטרף ל‪ ?...‬בסס את תשובתך על המאמר‪.‬‬ ‫‪ ‬העריכו את סגנון הכתיבה של כותב המכתב‪.‬‬ ‫‪ ‬איזה מבין שני הטקסטים כתוב טוב יותר לדעתך? נמק‪.‬‬ ‫‪ ‬איזה טקסט משכנע יותר לדעתך? נמק‪.‬‬ ‫‪ ‬מדוע לדעתך בחר כותב המאמר במילה לבנה ולא ירח?‬ ‫מה דעתך על ההצעה לקצר את החופש הגדול? בסס את דבריך על הטקסט שקראת‪.‬‬ ‫כותב המאמר משתמש במשפטי שאלה‪ ,‬מה לדעתך יכול להיות השיקול לשימוש במשפטים כאלה במאמר‬ ‫מידע?‬ ‫לסיום‪ :‬בודקים את סגנון הכתיבה בתשובה‬ ‫‪ 20%‬מציון הבחינה שלכם יינתן על שימוש תקין בשפה‪ ,‬העתקה של משפטים שלמים מהטקסט‬ ‫תאפס את הציון שלכם‪...‬‬ ‫עליכם להקפיד על כתב קריא ובלתי משובש‪ ,‬על התאם של מין (הפועל מתאים לנושא) ומספר‪.‬‬ ‫לעולם אל תשתמשו בסלנג‪ -‬הבוחנים עלולים לטעות ולחשוב שזו שפתכם הטבעית‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬הימנעו משימוש בשפה מליצית‪ ,‬שפה שאינה טבעית לכם‪ -‬גם כאן יבחינו הבודקים של‬ ‫בחינת הבגרות שאינכם שולטים היטב בשפה‪ ,‬ויפחיתו לכם נקודות בהתאם‪ .‬השתמשו בשפה‬ ‫הגבוהה והטבעית ביותר שלכם‪ ,‬אם אינכם בטוחים כיצד משתמשים בביטוי מטאפורי‪ /‬ציורי‪ /‬במשלב‬ ‫לשוני גבוה‪ -‬הימנעו מכך‪ ,‬כתבו במשלב לשוני בינוני ותקין!‬ ‫לאחר כתיבת התשובה‪ -‬קראו אותה ותקנו כתיב וסגנון‪.‬‬