שנה טובה ומבורכת ! ּ ָפ ַק ְד ּ ָת ָה ָא ֶרץ וַ ְּת ׁש ְֹק ֶק ָהַ ,ר ַּבת ּ ַת ְע ְ ׁש ֶר ּנָה. ּ ֶפלֶ ג אֱ ל ִֹהים ָמלֵ א ָמיִ ם. ּ ָת ִכין דְּ ָגנָםּ ִ ,כי כֵ ן ְּת ִכינ ֶָה. יה ַר ֵ ּוה ,נַחֵ ת ְ ּגד ּו ֶד ָה, ְּת ָל ֶמ ָ יבים ְּתמֹגְ ֶג ּנָהִ ,צ ְמחָ ּה ְּתבָ ֵר ְך. ִ ּב ְר ִב ִ טובָ ֶת ָך ִע ּ ַט ְר ּ ָת ְ ׁשנַת ֹ ּו ַמ ְע ּגָלֶ ָ יך יִ ְרעֲ פ ּון דָּ ׁ ֶשן. עות ּ ַת ְח ּג ְֹרנָה. אות ִמ ְד ָּבר וְ גִ יל ְ ּגבָ ֹ יִ ְרעֲ פ ּו נְ ֹ ָל ְב ׁש ּו כָ ִרים ַה ּצֹאן וַ עֲ ָמ ִקים יַ ַע ְטפ ּו-בָ ר. רועֲ ע ּו ַאף-יָ ִ ׁשיר ּו. יִ ְת ֹ תהילים ס"ה ִתּכְ לֶה ָשׁנָה וְ ִקלְ לוֹתֶ יהָ ָתּחֵ ל ָשׁנָה וּבִ ְרכוֹתֶ יהָ . מן הפיוט "אחות קטנה" שקוראים בערב ראש השנה כמו בכל שנה ,שלחנו ערב ראש השנה תשע"ד את איחולינו וברכותינו ,תקוותינו ומשאלות ליבנו אל אהובינו וחברינו ,לחברה היפעתית ,לעמנו ולארצנו ,לעולמנו .על סף כניסתה של שנת תשע"ה, אנחנו כבר יודעים מה היה ,מה קרה – אלו תקוות התגשמו ,אלו ברכות נהפכו על פניהן. שנת שלום ביקשנו כולנו על שקט ועל שלום – והיתה מלחמה קשה ,שבה אבדו כל-כך הרבה חיים צעירים, בתים ומשפחות נהרסו בצער לכל חייהן ,ילדים למדו מושגים חדשים :צבע אדום ,מרחב מוגן, מנהרות .קיץ של חרדות ,מוות ואובדן. אם חשבנו שנקבל לפחות פרופורציה חדשה לחיים ,טעינו .כה מהר חזרנו לשגרה .אותן טענות, אותה ביקורת ואי נחת ,אותה הסתכלות מצמצמת .האומנם עבר לריק "ליל הזעם"? ואיך נשוב ונברך שלום ,איך נתכוון לזה שוב באמת ובכל מאודנו? ואף-על-פי-כן. גשמי ברכה כחקלאים ואוהבי הארץ והעמק ייחלנו לשנה גשומה ,בֵּ רכנו את עצמנו ונשאנו תפילתנו לשפעת גשמים בעיתם .אבל תשע"ד היתה שנה שחונה ,שנת בצורת ,מהקשות שידענו ביפעת בכל שנותיה – ובנוסף ,פיזור גשמים מוזר וחריג .החזאים מבטיחים ששנת תשע"ה תהיה ברוכת גשמים. לו יהי. שנת אחווה ורעות קיווינו כולנו שבחברה הישראלית יפחתו קיטוב ומחלוקות ויצטמצמו הפערים בין חזקים לחלשים .והנה אנחנו בסוף השנה ,ונדמה שהקיטוב לא פחת ,אולי אף גבר .דעות קיצוניות משתלטות על השיח הציבורי ,שנעשה פחות סובלני ויותר אלים .גם בבֵ יתנו פנימה ,בקהילת יפעת, גאו גלים של מחלוקות ושברים ולא אחת נדמה שנעלם בכלל הרצון להתחשבות ,ויתור והתקרבות ,שיכול להשפיע מטובו על כל אחד בקהילה – זקן כצעיר ,חלש כחזק. ובכל זאת ,אי אפשר לומר שכל הברכות לאחווה ופתיחוּת נגוזו והתאדו .לאורך כל השנה ,במיוחד בתקופת המלחמה ,היו בארץ גילויים מרגשים של התנדבות ,עזרה הדדית ,סולידריות ותמיכה שאין דומה להם .במאמץ גדול ,בהתגייסות רבים לעזרה בכל כוחם .גם חברים ביפעת היו שותפים לרוח הישראלית הטובה ,המבינה כּאֵ ב ,המשכילה בעדינות להפחית סבל .ובחברה שלנו פנימה הצביעו 100%מהחברים שהשתתפו בהצבעה בעד אישור הסכם אהדה – תעודת כבוד נדירה לסולידריות חברתית .הלוואי שהצד הזה יגבר ,שנרגיש בלב שלם וללא דקירות בצד ,את "דבש מתת הידידות". מרים אהרוני 2 צילומים מראשית שנות ה40- למעלה :חברי גבת בעבודת הדיש; משמאל – ישראל בגון; עם הקלשון מימין ,סמוך למכונה – משה'ל דיטל במרכז :מיכאל קושט בבציר בכרם גבת למטה :חיים גלעד בזריעת תבואות החורף בקבוצת השרון 3 4 אני יודע ומכיר את תקוות החברים כי יבוא יום והם יזכו לשייך את בתיהם .אני גם יודע כי ישנם עוד מכשולים לא מעטים בדרך .בשנה הקרובה יעמוד הנושא במקום מרכזי בסדר היום שלנו. מבטי ממשיך ונודד אל הכניסה ליפעת ואל הכביש העולה לעבר מוזיאון העמק ,בית הספר האזורי העמק המערבי ,שכונת ההרחבה ושכונת המגורים הוותיקה של "הגבעה". הכביש הישן אמור לעבור מתיחת פנים בשנה הקרובה ולהתאים עצמו ליישוב המתחדש והגדל. קשה לסכם בקצרה את שנת תשע"ד .נדמה שזה עתה התחילה ,וכבר היא מסתיימת... אירוע רדף אירוע ,מועד בא ומועד חלף – פתאום מתברר שחלפה-עברה עוד שנה. בחזית התמונה נמצא אולם התרבות הגדול והמרשים .בסוכות תשע"ה נחגוג בו ומסביבו בשמחה עם אורחינו ,בני יפעת וחבריה לדורותיהם ,את האירוע המרכזי של חג ה.60- האירוע הזה היה אמור להיערך ביולי ,במועד העלייה של יפעת לקרקע ,אך נדחה בגלל המלחמה .מאחורי האולם ,בינות לעצים, מבצבצת "עין" כחולה וזוהרת – בריכת השחייה ,המהווה בימי הקיץ החמים מקום מפגש לעשרות משפחות – ילדים והורים, סבתות וסבים ,צעירים ומבוגרים .כולם נהנים יחד מהבריכה היפה והדשאים שלה. מעל שולחני במזכירות תלויה תמונה גדולה של יפעת .בצידה האחד של התמונה נראים הרפתות והלולים מכוסים בפאנלים סולאריים חדשים שבקרוב נפיק מהם חשמל .בקצה השני נראית שכונת ההרחבה ,שחלקה הראשון בנוי ומאוכלס וחלקה השני הולך ונבנה .בתווך – הקיבוץ כולו. מן התמונה ניבטת אלי רצועת "הבננה" .כולי תקווה ואמונה שכאשר אביט בה בסוף שנת תשע"ה כבר ישתנו את פניה – הטרקטורים יעלו על השטח ויתחילו בעבודות הבנייה לשכונה החדשה של בתי הבנים 28 ,במספר, שקיבלנו לחברות בחודש אדר ב' תשע"ד .אני נזכר בעבודה הרבה והקשה של רבים וטובים שבזכותם הגיע הרגע הגדול ההוא ,בחששות שליוו אותנו בתהליך ,בשמחה הרבה בקבלתם של חברים ומשפחות לחברות ביפעת – וליבי מתרחב. מבטי המשוטט על פני התמונה חוזר אל מרכז היישוב .אני רואה את מועדון דורות ששופץ וחודש השנה ,ומהווה מרכז פעילות למבוגרים וצעירים .אני מקווה שנצליח להעשיר את הפעילות במועדון ולהרחיבה ,לצקת בו תוכן ועניין חדשים ומגוונים .במועדון נערכות גם האסיפות ,שבהן הצלחנו להוסיף השנה נדבך חשוב לערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש בהסכם 'אהדה' שאושר זה עתה ,המצטרף להסדרי הפנסיה המכבדים לחברים הוותיקים שקיבלנו בעבר. בקצה התחתון של התמונה נראית חלקה קטנה ממטע האבוקדו ,שהיה השנה ,לרגע אחד ,בעין הסערה הציבורית .אני מבקש לאחל בכל ליבי לחברי הענף כי השנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנת יבולים גבוהים ומחירים טובים ,וכי יראו פרי )ממש ,לא רק במובן מושאל( בעבודתם המאומצת. אני מביט על התמונה כולה ורואה לנגד עיניי את יפעת– יישוב רב-דורי גדול וגדל ,מוריק ופורח ,וחי ותוסס – רואה ויודע שיש הרבה מה לשפר ולתקן ,אבל כך יהיה תמיד .במאזן שלי רב היש לאין שיעור מן מהאין. בפרוס שנה חדשה אני מאחל לכל בית יפעת שנה של שגשוג והצלחה במעשי ידינו ,שנמשיך לפתח ולבנות את ביתנו ,שתשרה בינינו ידידות ורעות בינינו שנדע לברך על הטוב ולתקן את הדרוש תיקון. במרכז התמונה – בתי החברים בשכונת המגורים התחתונה ,הוותיקה ,ששנותיה ,60 כמניין שנותיה של יפעת .פה ושם עוד נראים בתים מעטים השומרים את מראָם מאז ,מן הימים הראשונים .רוב הבתים הורחבו ושופצו ,חלקם אף נבנו מחדש על ידי החברים. גלעד דקל – מנהל הקהילה 5 אסיפה מיום 15.9.2014 .1המשך כהונת חברי ועד ההנהלה הדיון נערך בעקבות הערה בדו"ח הביקורת של רשם האגודות השיתופיות ,שלפיה תוקף כהונת ועד ההנהלה על-פי תקנון הקיבוץ הינו שנה אחת .לפי הנוהג הקיים ביפעת ,הוועד נבחר לשנתיים. האסיפה אישרה את ההצעה להאריך את כהונת חברי הוועד הנוכחי עד מרץ ) 2015שנתיים מיום שנבחרו( ,ולקיים במרץ בחירות חדשות. .2הסכם 'אהדה' הסכם 'אהדה' הוא מסמך עקרונות שמטרתו עגינת מחוייבות קיבוץ יפעת לבנים בעלי צרכים מיוחדים והבטחת זכויותיהם ועתידם לכל ימי חייהם .הדיון הוקדש לסעיפים מסויימים בהסכם שלגביהם לא הושגה הסכמה בדיון קודם )הערות אחדות שנשמעו באסיפה הקודמת והתקבלו ,הוכנסו להסכם( .הוחלט להעביר את מסמך העקרונות להכרעת הקלפי ,כאשר בשני סעיפים תהיה הצבעה בין חלופת ועד ההנהלה לחלופה שהציע יואב אהרוני .החלופה שתתקבל תיכנס להסכם הסופי ,אם יאושר. בימים 18-19.9.14התקיימה הצבעה בקלפי בנושא הסכם 'אהדה'. בהצבעה השתתפו 52חברים. ההסכם אושר בלי מתנגדים ,תמיכה של !100% בשני הסעיפים שבהם נערכה הצבעה בין שתי חלופות ,התקבלה החלופה שהוצעה ע"י יואב אהרוני. החלופות שאושרו הוכנסו להסכם הסופי. יוסף פינל ז"ל מרדכי בן-דור ז"ל מלכה השרוני ז"ל יהודית שנאן ז"ל ישראל ביטמן ז"ל מרדכי יפה ז"ל אביבה ישראלי ז"ל אוריאל ישראלי ז"ל נחמיה פרומקין ז"ל 6 ג' תשרי ג' תשרי ד' תשרי ד' תשרי ו' תשרי ז' תשרי ז' תשרי ז' תשרי יג' תשרי 32 43 22 9 21 46 28 17 24 שנים למותו שנים למותו שנים למותה שנים למותה שנים למותו שנים למותו שנים למותה שנים למותו שנים למותו ישיבת ועד ההנהלה מיום 15.9.2014 .1יו"ר לקיבוץ יפעת הקדנציה בת 3השנים של יהודה בכר בתפקיד יו"ר יפעת הסתיימה .בישיבת ועד ההנהלה מיום 1.9.2014הודיע יהודה על רצונו לסיים את תפקידו ביפעת עד סוף .2014לאור זאת התקיימה הישיבה הנוכחית ,בהשתתפות נמרוד זיו – מנכ"ל חברת ק.מ.ה) .קבוצת מנהלים הטרוגנית(. מטרת חברה זו היא סיוע ותמיכה בניהול בקיבוצים .החברה פועלת כיום בכ 35-קיבוצים ,שבהם עובדיה משמשים כיו"ר בפורמטים שונים. נמרוד זיו הציג את החברה ואת התהליך שהיא עושה בקיבוצים שבהם היא עובדת .התהליך כולל בראשית הדרך עבודת אבחון של צורכי של הקיבוץ ,שכחלק ממנו נערכות שיחות אישיות עם ממלאי תפקידים וחברים נוספים .בסוף התהליך מציעה ק.מ.ה לקיבוץ יו"ר ,שכישוריו אמורים להתאים לצורכי הקיבוץ ,כפי שעלו באבחון. הוחלט: להיכנס לתהליך האבחון של ק.מ.ה. האבחון יוצג בפני ההנהלה והאסיפה. המועמד או המועמדים שיוצעו על ידי חברת ק.מ.ה יעברו את תהליך האיתור המקובל ביפעת לממלאי תפקידים ,לצד מועמדים נוספים – ככל שיהיו. גלעד דקל – מנהל הקהילה מזל טוב ליהודית דרור להולדת הנין אלון לרותי ואבנר דרור להולדת הנכד בן לעינב ומאיה. ברכות לכל המשפחה! מזל טוב למיטל ועופר מנוס להולדת הבת גלי לגילה וגדי מנוס להולדת הנכדה. ברכות לכל המשפחה! מזל טוב לאורה ושלום ברקאי להולדת הנינה אלמוג נכדה לאיריס ואיתן ברכות לעמוס מנור ולכל המשפחה! 7 גלעד דקל – מנהל אגודת מתיישבי יפעת – משתף ומעדכן: כללי אורי גרינברג ,מנהלה הראשון של אגודת מתיישבי יפעת ,סיים את תפקידו ב .31.7.2014-את עבודתו ביפעת .על פי החלטת ועד ההנהלה של האגודה ,הנני מחליף אותו בתפקידו עד פברואר .2015במועד זה נדון ונחליט על מודל הניהול – מנהל נפרד או משותף לקיבוץ יפעת ולאגודה. אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני האגודה הוא מתן השירותים היישוביים ברמה הגבוהה ביותר ,תוך עמידה בתקציב .המקורות הכספיים העומדים לרשות האגודה הם מיסי החברים והחזר תשלומי ארנונה מהמועצה האזורית .סיכום המחצית הראשונה של שנת 2014מראה כי האגודה פועלת באיזון תקציבי מלא .על כך מגיעה הערכה רבה לאורי גרינברג שניהל את האגודה בתקופה זו ולמנהלי הפעילויות השונות .אני מאמין כי האגודה תסיים באיזון תקציבי את שנת 2014כולה .עם זאת ,אין לשכוח כי יש לאגודה חוב כספי לקיבוץ יפעת ,שרובו נובע מתקופת ההקמה של האגודה וכן ממצוקה בתזרים המזומנים שלה .הדבר מכביד לא פעם על הפעילות השוטפת של האגודה .לשנה הבאה נצטרך לעמוד ביעד של בניית תקציב שיאפשר פיתוח בתחום היישובי תוך שמירה על תקציב מאוזן והחזר החוב לקיבוץ יפעת ,לאחר פריסה מוסכמת. חינוך ותרבות שלוש מערכות קהילתיות חשובות פועלות באחריות האגודה :מערכת החינוך של הגיל הרך, מערכת החינוך המשלים הבלתי-פורמאלי והתרבות. הגיל הרך מערכת הגיל הרך ,בניהולה של הילה שילה-ברק ,ממומנת כולה מתשלומי ההורים .בתי הילדים נמצאים בתפוסה מלאה ,כאשר כמעט כל הילדים במערכת הם ילדי יפעת .פעילות חינוכית ערה נעשית באהבה ובמסירות גדולה בכל בתי הגיל הרך – מהתינוקות הרכים ועד הגנים הבוגרים. שמה הטוב של מערכת הגיל הרך ביפעת הולך לפניה ,ויעיד מספר הפניות הגדול של משפחות מבחוץ המבקשות להכניס את ילדיהן למערכת .זה המקום והזמן להודות מקרב לב להילה ולצוותי הגננות והמטפלות על עבודת הקודש המסורה שלהן ולאחל להן ולילדים שנה טובה, מתוקה ומאושרת. החינוך המשלים מערכת החינוך הבלתי פורמאלי ביפעת ,בניהולה של ורד שנפיק ,היא מערכת חינוך חזקה, מבוססת ופעילה .תרומתה לחיזוק וגיבוש הקהילה כולה רבת ערך ומשמעותית ביותר. להשתתפות ,מעורבות ופעילות של כל ילדי היישוב במערכת החינוך המשלים חשיבות גדולה – הן לילדים ,הן להורים והן לקהילה כולה .עם זאת ,המערכת חייבת לעמוד במגבלות של תקציב מוגדר ולפעול באיזון תקציבי .דיונים ממושכים ומחשבה רבה מושקעים בשאלה איך ליצור את האיזון הנכון והראוי .לורד ,לכל המדריכות ,המדריכים והמלווים – לכם ולילדים שלוחה ברכה לשנה טובה ושמחה והמשך עשייה חינוכית מבורכת. 8 הנהלת חינוך לניהולן של שתי מערכות החינוך אחראית הנהלת החינוך ,שבראשה עומד טל כהן .בהנהלת החינוך עשרה חברים ,וכן ממלאי התפקידים .ביחד אנחנו לומדים תוך כדי עבודה מהו מודל ההתנהלות הנכון והמתאים ביותר ליפעת .הצוותים נפגשים אחת ל 3-4-שבועות – חלקם בדיונים של צוותים נפרדים המלווים כל אחת משתי מערכות החינוך וחלקם משותפים. תרבות לפעילות התרבות העשירה והמגוונת ביפעת ,בניהולה של מאיה קדוש ,יש תפקיד משמעותי ,חשוב ביותר ,לחיזוק הקהילה ויציקת תוכן משותף לחיינו כאן .הפעילות בתחומי החגים והתרבות בכלל נדרשת אף היא לעמוד במסגרת תקציב מוגדר .לשמחתנו ,המערכת עומדת בכך ,בלי פגיעה באיכות הפעילויות .למאיה ,ולחברים ובני הנעורים הרבים המסייעים ,היוזמים ,המתנדבים והעוזרים בקיומם של חגים ,טיולים ואירועים שלוחה ברכת שנה טובה ומבורכת ,עם שפע פעילויות מרוממות נפש. עוד בסל היישובי פעילויות יישוביות רבות נוספות נמצאות באחריות אגודת מתיישבי יפעת. כולנו נהנינו הקיץ מהבריכה ,שמופעלת ומתוחזקת ברמה גבוהה ביותר על ידי אבי חכם. יפעת יישוב גדול ושטחי הנוי הציבורי בו גדולים .צוות הנוי המצומצם עושה כמיטב יכולתו לעמוד במשימות הרבות של אחזקת הנוי .לקראת השנה החדשה שלוחה ברכת החלמה מהירה לרון מדר, שנפגע בתאונת עבודה ,ולכל עובדי הנוי והחצר – ברכת שנה טובה ופורחת. מרפאה ,ספרייה ,בית כנסת ,ביטחון ,ארכיון ,עלון – לחברים המנהלים פעילויות אלו ועובדים במסגרתן יש תרומה משמעותית לקיומם של חיים מסודרים ואיכותיים ביפעת .לכולם שלוחה תודה וברכה לשנה טובה ,שנה של עשייה ופעילות ,יוזמה ועניין ,שנה של בריאות טובה וביטחון. במאמצים משותפים יצרנו לעצמנו ביפעת פינה רבת קסם .זוהי הבריכה. בבריכה המקסימה שלנו ,שלוותה במסירות אופיינית על ידי מיכה להמן ותוחזקה למופת ממש על ידי אבי חכם ,מצאנו מרגוע לגוף ולנפש בקיץ קשה .המים היו תמיד צלולים-צלולים ,הדשאים ירוקים ומטופחים ,המלתחות מסודרות ,הקישוט הצבעוני הנהדר של חינה שובב עין. אל הבריכה באו ילדים ,בני נעורים ומבוגרים מכל הגילים ,אנשי יפעת ואורחיהם .לכולם-כולם היה בבריכה זמן איכות בשחייה ,מנוחה ,הנאה ושעשוע. הקהילה ,שיכולותיה התקציביות מוגבלות ,העניקה לעצמה מתנה יקרת-ערך :רחצה ובילוי ללא תשלום בבריכה יפהפייה .אני מוקירה מעומק ליבי את אלה שהובילו להחלטה על כך ואלה שהשקיעו את הנשמה בביצועה. עם סיום עונת הרחצה ,ברצוני להביע את תודתי העמוקה ליפעת על המתנה הנהדרת שלה זכינו ולאחל לכולם שנה טובה וש ֵלווה בבריאות טובה .להתראות בקיץ הבא! אורה ברקאי אורה בבריכת יפעת ,כיתה יא' ,קיץ 1955 9 גיורא סלע ,חבר קיבוץ מגידו ,מסיים בימים אלה את תפקידו כמנהל כספים ועסקים של יפעת– תפקיד שאותו מילא במשך 3.5 שנים )מרץ 2011עד אוקטובר .(2014מחליפו בתפקיד הוא שרון ורדי – בן יפעת ,חבר קיבוץ רמת דוד. המפגש עם גיורא הוא ,איפוא ,מפגש סיכום ופרידה. דבריו של גיורא יובאו בשני המשכים :בעלון זה ובעלון הבא. מ.א. גיורא ,תזכיר לציבור מה נכלל בתפקיד מנהל עסקים-כספים. ליפעת יש מספר מצומצם של ענפים מייצרי הכנסה ,שהם שלה בלי שותפים :גידולי שדה ,מטעים, השכרות עסקיות ,קונדיטוריה ומוסך .לכל אחד מהענפים האלה יש מנהל ענף .לגד"ש יש גם מועצת מנהלים עצמאית ,שבה מתקבלות ההחלטות המקצועיות והכלכליות .למנהל העסקים יש אחריות ניהולית "מיניסטריאלית" לענפים אלה – מעורבות בקביעת המדיניות וקבלת ההחלטות, אבל הניהול השוטף ,ברמה היומיומית הישירה ,מוטלת על מנהל הענף. מנהל העסקים מייצג את יפעת בהנהלות התאגידים שיפעת שותפה בהם. ענפי הרפת והלול נמצאים פיזית ביפעת והיו בעבר ענפים של יפעת. כיום הרפת היא "רפת העמק"– משותפת ליפעת ,מרחביה ומגידו ויש לה מועצת מנהלים המקבלת את ההחלטות האסטרטגיות ,כולל מדיניות השקעות .מנהל העסקים של יפעת הוא חבר במועצת המנהלים ובכך הוא שותף להתוויית המדיניות ,לא מעבר לזה. הלול של יפעת שייך כיום לאינטגרציה של 'מילואות' ,שבה אין לנו מעורבות ישירה. התאגידים האזוריים שבהם אנחנו שותפים הם משקי עמק יזרעאל ,מכון הפסדים ,קואופרטיב תש"ח )תבור-שאן-חרוד – איחוד של הקואופרטיבים האזוריים ההיסטוריים לתחבורה( ,אבוקדו העמק. בנוסף ,מופקד מנהל העסקים על הקשרים והמגעים של יפעת עם רשות מקרקעי ישראל ועם גופים אחדים במועצה האזורית .הוא שותף גם לדיונים בהנהלת יפעת ונדרש להתייחסות להשלכות הכלכליות והכספיות של מהלכים חברתיים ויישוביים. כמנהל הכספים נדרש ממלא התפקיד למעקב רציף ומתמיד של התזרים ,וכן ליציבות ,יעילות ואמינות של המערכת הכספית .הדבר מתבצע באמצעות הנהלת החשבונות המעולה ובעזרתה. באלו נושאים התמקדת בשנות כהונתך בתפקיד? אזכיר רק נושאים אחדים מבין רבים: שלהב גמר הליכי הסגירה של שלהב תפס חלק ניכר מזמני בשנה הראשונה שלי ביפעת .היה צריך להגיע להסדרים כספיים עם בנק המזרחי ,משקי עמק יזרעאל ו'תוֹאַם' ,שכלפי כל אחד מהם היו ליפעת ערבויות לחובות הכבדים של המפעל .סגירת הסדרי שלהב עלתה ליפעת כ 3-מיליון ₪ופגעה מאוד בתזרים. 10 השכרות עסקיות התמקדתי במאמץ להכניס סדר ויציבות בנושא ההשכרות העסקיות – ענף מרכזי וחשוב ביפעת. במשך רוב התקופה נוהל הנושא במסירות על ידי דודיק פרץ וכיום על ידי שלמה עמר. הענף התייצב ,אבל ידע גם משברים .החמור ביניהם היה העימות המשפטי עם שוכר המחלבה, שאף הגיש נגד יפעת תביעה כספית משמעותית .אנחנו מצידנו היגשנו תביעה נגדית .הנושא הסתיים בפשרה ,שעלתה ליפעת הרבה כסף. כיום נמצאת שאלת ההשכרות העסקיות במצב שדורש מחשבה רבה .מדובר בהסדרת השימושים החורגים מול רשות מקרקעי ישראל – הן לעתיד והן רטרו-אקטיבית" .שימוש חורג" מוגדר כשימוש במבנה המיועד למגורים לשם יצירת הכנסה .חלק ניכר מההשכרות העסקיות בקיבוצים, גם ביפעת ,נכנס להגדרת שימושים חורגים .ההסדרה ,שתעלה ללא ספק כסף רב ,קשורה קשר אמיץ לנושא שיוך הדירות ולהחלטה שלפיה יתקדם התהליך .בכל מקרה ובכל מתווה תצטרך יפעת לבדוק את שיקולי עלות-תועלת של כל אחת מההשכרות ולהסדיר את העניין. קרקעות להסדרת נושא הקרקעות ולליווי שלו לאורך שנים חשיבות רבה לעתידה של יפעת .בנושא זה, אולי יותר מאשר בנושאים אחרים ,חשובה ראייה אסטרטגית לטווח ארוך ,שמירה על רצף טיפול, הבנה והיכרות-עומק עם הבעיות וכן ניסיון בהתנהלות מול הגופים והרשויות הרלוונטיים של המדינה. בשנה האחרונה הוקמה סוף-סוף ועדת קרקעות ,בראשות חיים מירון .לוועדה אין סמכויות עצמאיות בקבלת החלטות .היא אמורה לפעול כגוף מקצועי מייעץ ,תוך שיתוף פעולה מלא עם ועדת התכנון ,ועדת שיוך הדירות ,ענפי המשק ביפעת ,גורמי פנים וחוץ העוסקים בתכנון וטיפול בתשתיות. תשתיות התשתיות של יפעת מיושנות ומרובות-תקלות .כמעט בכל התחומים נדרש שדרוג משמעותי ,אבל הדבר מצריך השקעות כספיות ניכרות .לצערי ,בניגוד למה שסברתי בשעתו ואני חושב עד היום, השקיעה יפעת 3מיליון ₪בבניית בריכה חדשה במקום בשדרוג חיוני של התשתיות. תקוותי היא שנצליח להיכלל ב"קול הקורא" של משרד החקלאות לשנת :2014/5הממשלה החליטה לקדם באמצעות משרד החקלאות שיקום של תשתיות פיזיות חיוניות ביישובים כפריים. בהחלטת הממשלה נקבע כי לטובת שיקום התשתיות ,לרבות תכנון ,יוקצה סכום של מיליארד ש"ח בשנים 2011עד .2020וכי שיעור ההשתתפות בביצוע עבודות השיקום ביישוב יעמוד על 40- 80%מגובה ההשקעה ,בהתאם למיקומו במפת אזורי עדיפות לאומית ולמדד הסוציו-אקונומי של המועצה. אם יפעת תיכלל בפרוייקט ,אולי יהיה באפשרותה לשדרג את תשתיות החשמל המיושנות – עיקריות ופנימיות ,לקבל רשיון מתאים ולהפוך למחלק חשמל של עצמה .מצב זה כדאי ליישובים שהם צרכני חשמל גדולים .צריכת החשמל של יפעת גבוהה במידה ניכרת מן הממוצע ,אף שאין לה מפעלי תעשייה .לפי הבדיקה שערכנו ,כדאי לה בטווח ארוך לקבל רשיון של "מחלק חשמל היסטורי" .החלופה היא שיקום התשתית על ידי חברת החשמל .במקרה זה תעבור חלוקת החשמל לידי חברת החשמל עד לצרכן הסופי )חברים ,ענפים ועסקים ביפעת( .כל אחד ישלם את חשבון החשמל ישירות לחברת החשמל ויקבל ממנה שירות .הרווח ,בהתאם ,יישאר בחברת החשמל .ההשקעה הנדרשת היא בסדר גודל של 6מיליון .₪ 11 מה היו הקשיים העיקריים שלך בתפקיד? כאשר הגעתי ליפעת ,היתה החברה היפעתית נתונה במשבר פנימי עמוק .למרות זה ,הרשימה אותי מאוד המעורבות של החברים בנעשה ,האיכפתיות שלהם והנכונות להיאבק על מה שחשוב בעיניהם .בקיבוצים רבים אחרים ,כולל בקיבוץ שלי ,מאז השינוי החברים מנותקים מהנעשה וזה מזה ,סוגרים עיניים ואוזניים ואדישים למתרחש. המעורבות היפעתית היא ,לדעתי ,נכס חברתי אמיתי .ברם ,למאפיין זה יש גם צד שני :לא פעם הופכת המעורבות להתערבות מיותרת ,המעכבת לזמן רב מהלכים נדרשים של התאמה ,שינוי והתייעלות .לא אחת הרגשתי שחברים רבים ביפעת לא הפנימו את משמעות השינוי באורחות החיים של הקיבוץ המתחדש .הם עדיין סבורים שזכותם להשתתף בהחלטות בכל עניין – כולל בעניינים כלכליים ,ניהוליים ומקצועיים – חרף היעדרם של כלים מתאימים להבנה וניתוח של המידע והנתונים. למעשה ,ביקשתי לסיים את תפקידי ביפעת בגלל דוגמא כזאת :החלטת האסיפה והקלפי להשאיר את ענף המטעים כענף עצמאי ולא לאחֵ ד אותו עם ענף גידולי השדה ,כפי שהחליטה הנהלת יפעת. למיטב הבנתי והכרתי ,אסור היה לנושא כזה להגיע לאסיפה ,שקיימה דיון מרשים עם עודף אמוציות .מדובר בנושא ניהולי מובהק ,הקשור בארגון ,התייעלות וחלוקת משאבים נכונה בין ענפים קרובים )בקיבוצים רבים אוחדו ענפי השדה והמטע זה מכבר(. אז נכון שבקיבוץ הישן החליטו באסיפה הכללית אם לתקן או להחליף את המחרשה הישנה ,אם לרכוש מגהץ נוסף למחסן הבגדים ,ואם רבקה תהיה מטפלת או תעבוד בהנהלת החשבונות .היום זה אחרת ,אורחות החיים השתנו .לא נפגעתי מכך שהתקבלה החלטה בניגוד לדעתי ,זה היה יכול לקרות גם בהנהלה ,אבל הבנתי שהציבור היפעתי ואני לא רואים עין בעין את ההתנהלות המתאימה לזמן הזה. למרות זאת ,וכאמור ,אני מעריך ומכבד מאוד את חברי יפעת ,שבמרוצת השנים שלי ביפעת התמודדו עם משברים עמוקים ותמורות מרחיקות לכת ,ובכל זאת לא איבדו את הרצון להיאבק על עיצוב דמות החברה והבית. אני מאחל ליפעת בת ה 60-ולכל החברים שנה טובה ומאושרת ,הצלחה ושגשוג כלכלי וחברתי. המשך דבריו של גיורא – בעלון הבא. מזל טוב לנורית אררט לרוז ועמוס גפן לנישואי נבות עב"ל רונה ברכות לכל המשפחה! 12 ילדי "מרכז היונה" )חוץ מאלה שהתביישו או הלכו לשחק כדורגל( מברכים את יפעת לשנה החדשה טל אורן )כיתה ד'( שנה טובה ליפעת ,שיהיה טוב לילדים ולאנשים .אני מאוד אוהבת את יפעת ומאחלת לה שתמשיך להיות כזאת נפלאה, ואפילו תשתפר עד שתגיע להיות הקיבוץ הכי טוב בעולם. וחג שמח! אוֹ ָרן הרמן )כיתה ג'( שנה טובה ליפעת ,שנת בריאות ואושר. אני מאחלת שבשנה החדשה יהיה לכולם כיף ביפעת. ומזל טוב ליפעת ליום הולדת .60 אני מקווה שהראשונים ירגישו טוב כשייזָ כרו במה שהיה וגם יתגאו באיך שיפעת היום. גלי גולדמן )כיתה ג'( אני מברך את יפעת בשנה טובה ובחג שמח. שיהיו שלום ואחווה בין האנשים ושיקרו לכולם רק דברים טובים. קרן לנדאו )כיתה ד'( אני מאחלת שנה טובה ופורייה ,שיפעת תגדל ותצמח! שיפעת תהיה נקייה ויפה, שכולם בישראל ישמחו לבוא אליה לחגוג ולשיר וכולם יאהבו אותה. חן קדוש )כיתה ד'( ליפעת שנה מתוקה כדבש והמון מזל טוב לכבוד ה .60-תמשיכי להיות יפה ופורחת, מלאה פרחים ,דשאים ועצים ושכולם ישמרו על הניקיון שלך ויאהבו אותך. פלג כהן )כיתה ג' ,מגדל העמק( אני מאחל ליפעת שנה מתוקה ,שיהיו ביפעת תמיד הרבה פרחים יפים ושאת כל החגים יחגגו בשמחה. אני מברך שיהיה טוב גם במגדל העמק ומברך את אמא ואבא באהבה. כרמל ורדי )כיתה ג'(: שנה טובה וזהו! 13 שחר ביטמן )כיתה ג'( שפע ברכות ליפעת בראש השנה. שתהיה לה שנה מתוקה כדבש ,פורייה ומוצלחת .שיהיו הרבה תינוקות ביפעת וגם הרבה עצים ופרחים והכי חשוב ,שלא יהיו מלחמות. עומר יעקובסון )כיתה ג'( אני מברך את יפעת שנצליח לעשות חגים אפילו יותר יפים מהחגים שהיו השנה. אלעד חיון וגל רייל )כיתה ג'( אנחנו רוצים לברך יחד את יפעת בשנה טובה .תאכלו הרבה ממתקים ,ואז תהיה לכם שנה מתוקה .כדאי לכם לאכול גם רימונים ,כי זה טעים וגם סימן לשפע .שכל האנשים ביפעת יהיו בריאים ושיהיו חברים אחד של השני. שלילדים יהיה טוב בגנים ובבית הספר וכולם יחשבו ויגידו שכיף לחיות ביפעת. אביתר וינבלום )כיתה ג'( אני לא יודע מה להגיד ,אני קצת גרוע בברכות... שנה טובה לכולם ,שנת שמחה ואושר וחג שמח! חן אֶ לבַּ ס )כיתה ג'( שנה טובה ומאושרת ליפעת. אני מאחלת לנו ,הילדים ,שלא יהיה בית ספר ונוכל להיות במרכז שלנו כל היום! נוי הדר-וולף )כיתה ד'( שנה טובה ,יפעת. אני מאחלת לך שישמרו עליך יפה ונקייה .מזל טוב לחג ה!60- רותם לוי )כיתה ד'( אני מברך את יפעת בשנה טובה. שתמשיך להתפתח ולצמוח ושיהיה טוב לכולם. נדב שכנר )כיתה ג'( שנה טובה ליפעת! אני מאחל שלא יהיו מלחמות. שהרבה אנשים בישראל יידעו איפה יפעת ויכירו את יפעת. מיקה ונדל )כיתה ד'( שנה טובה וחג שמח ליפעת. אני מאחלת לה שתהיה תמיד יפה ופורחת. אביב שכנר )כיתה ג'( אני מאחלת ליפעת שלכל הילדים והאנשים תהיה שנה טובה ושמחה. ושיהיו לי הרבה חברים. ליה בן-יאיש )כיתה ד'( שנה טובה ומתוקה ,שכולם ישמחו בערב החג ובחג ,ייהנו מהחופשות של החגים ויהיו מאושרים גם כל השנה. אני מאחלת שיירדו השנה הרבה גשמים וכל אנשי יפעת יצליחו בעבודה שלהם ובדברים שהם עושים. אביתר שפרלינג )כיתה ג'( אני מאחל ליפעת שנה טובה ,שיוולדו הרבה ילדים ויפעת תגדל. אני מאוד אוהב את יפעת ,אין בה רעש ואין הרבה תנועת מכוניות וכולם מכירים אחד את השני. אני מאחל לה שתפרח ותצמח ותלך תמיד בדרך הפרחים ולא בדרך הקוצים .חג שמח! רואי רחל אימנו )כיתה ג'( שתהיה שנה נפלאה ,טובה ומתוקה. שלא יהיו מלחמות ושאף פעם הטילים של האויב לא יגיעו ליפעת. 14 הכול נידונין בראש השנה ,וגזר דינם ִמ ְתחַ ֵתּם ביום הכיפורים – דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: הכול נידונין בראש השנה וגזר דינם של כל אחד ואחד ִמ ְתחַ ֵתּם בזמנו. רבי יוסי אומר :אדם נידון בכל יום. תוספתא ,ראש השנה ר' שמעון בר אלעזר אומר: חציו זכאי וחציו חייב; עשה מצווה אחת – אשריו ,שהכריע את עצמו ואת העולם לכף זכות; עבר עבירה אחת – אוי לו ,שהכריע את עצמו ואת העולם לכף חובה. תלמוד בבלי ,קידושין לקראת יום הכיפורים תשכ"א ) (1960הטילה המחנכת פנינה ישראלי על ילדי כיתה ו', קבוצת "רימון" ,משימה לא קלה :לכתוב חיבור של חשבון נפש על מעשה טוב ומעשה רע שעשו השנה .אוסף החיבורים "טוב ורע" שמור בארכיון .מתוכו מובא כאן ,לקראת יום הכיפורים ,חיבורו של יוסי ביבר. ההבהרות בסוגריים מרובעים הן שלי ,מ.א. יום הכיפורים תשכ"א המעשים הטובים והרעים היום יום כיפור ,ואני מנסה לשכוח את הדברים הרעים שעשיתי השנה ולזכור את הטובים .ומה בעצם עשיתי? אני חושב וחושב ולא מוצא ,עד שהתייאשתי וניגשתי אל פנינה ואמרתי בייאוש: פנינה ,אין לי מה לכתוב! אבל היא לא ויתרה ואמרה :לא ,אתה מוכרח לכתוב! אני חוזר לחדרי מיואש ,ופתאום נזכרתי בדבר טוב אחד שעשיתי השנה למען ריבה ]מנוס[. וכך זה היה: פעם אני הולך וראיתי שצבי ]גלעד[ מתאמן בהתעמלות ופתאום התחשק לי להתאמן בריצה בינונית .אני רץ ,ופתאום ריבה עם העגלה שלה ]עגלת הליכון שריבה נזקקה לה עקב נכות קשה מתאונה[ מנסה לעלות בעלייה של הבריכה .החלטתי לעזור לה .אמרתי לה :שבי בעגלה ואני אדחוף אותך עד הבריכה.אני דוחף ומזיע ובינתיים קראו לאכול ,אבל אני החלטתי לעזור לה להגיע לבריכה .בסוף הגענו והיא אמרה לי כמובן תודה ואני חזרתי .זה היה הדבר הטוב שעשיתי השנה. והדבר הרע הוא שפעם ,לפני כמה חודשים ,עבדתי בערב ]במשק הילדים[ ושכחתי אחרי העבודה לפתוח לעיזים את אשנבי הראש שבהם סוגרים אותם בשעת החליבה .אני שכחתי והשארתי אותם סגורים .למחרת צעק עלי נתנאל ]דורון ,אחראי משק הילדים[ ואני חושב שהיה מגיע לי. ועכשיו אני נמצא בבית הכנסת ושומע את תקיעת השופר ומרגיש שעוד מעט ישים אדו ַני את כל המעשים הטובים ואת כל המעשים הרעים על המאזניים ,ואיני יודע איזו כף תכריע. יוסי 15 למעלה :ערב ראש השנה תשס"ט ) ,(2008קבלת חג במוזיאון האחים דור אררט ואמיר ביטמן תוקעים בשופרות למטה :ראש השנה תשכ"ז ) (1966בבית הכנסת מימין לשמאל: מאחור :מיכאל קושט ,משה'ל דיטל ,זליג דוידוביץ'? , במרכז :רפאל פסחי ,? ,חיים אונגר מלפנים :תוקע בשופר צבי מגן )גבת( ,אריה כרמי 16 תשרי תשע"ה .החודש ימלאו 41שנים למלחמת יום הכיפורים. מלחמה רודפת מלחמה רודפת מלחמה. רפי צור מקיבוץ מרחביה התרשם עמוקות משירו של ראובן שהם "אחרי שהם כבר נפרדו מהדרום" ,שהופיע בשער העלון לפני שבועות ספורים. את תגובתו כתב בשיר. אֵ ינִי חו ֵֹקר וְ א סוֹפֵ ר. לִ פְ עָ ִמים ז ֹו ֵכר. אתי אֶ ת הַ פּוֹאֶ מָ ה ֶשׁל קוֹבְ נֶר, א ָק ָר ִ אַ ' פָּ נִ ים אֶ ל פָּ נִים' וְ 'הַ צֹּמֶ ת', הָ יוּ ל ְַחמֵ נוּ בְּ עו ֶֹדנּוּ נְעָ ִרים. יריו הַ סּ ֹוע ֲִרים, גַּם חֵ לֶק ִמ ִשּׁ ָ וְ 'הַ ַדּף הַ ְקּ ָרבִ י' הַ הוּא ,לְ צַ ע ֲִרי. אֲ בָ ל א עַ ל קוֹבְ נֶר הַ ִשּׁיר ְמ ַדבֵּ ר, אֶ לָּא ִמלִּ בּ ֹו שֶׁ ל הַ ְמּשׁו ֵֹרר. הוּא נוֹטֵ ל חֳ מָ ִרים הַ ְמּסַ יְּ עִ ים לְ ַדבֵּ ר אֶ ת עַ ְצמ ֹו ,וְ ָכָ ראוּי. חֳ מָ ִרים שֶׁ אֵ ינָם ַרק ִמלִּ ים. ירה ,הַ ְשּׁעָ טָ ה, הֵ ם הַ ְדּ ִה ָ בְּ ֶקצֶ ב תֻּ פֵּ י הַ טַּ ם-טַ ם עִ ם הַ שֵּׁ ם הַ טָּ עוּן ַדּ ְמבָּ ם אֶ ל הַ מָּ וֶ ת שֶׁ אֵ ין ִממֶּ נּוּ מָ נוֹס. כְּ מ ֹו בַּ פּוֹאֶ מָ ה שֶׁ ל ִקיפְּ לִ ינְ ג.Boots , ְצ ִריבַ ת גּו ָֹרלוֹת נִגְ זָ ִרים. פּוּרים. כַּמָּ ה מַ ְת ִאים לְ יוֹם הַ כִּ ִ כַּמָּ ה כְּ אֵ ב .כַּמָּ ה יֵאוּשׁ. הַ ִמּלְ חָ מוֹת, הַ ִהיא וְ הַ ִהיא וְ הַ זֹּאת, וּמַ ה שֶּׁ הָ יָה בֵּ ינֵיהֶ ן ,נ ְִקשָׁ רוֹת. זִ כְ רוֹן הַ ָדּם ְמכַסֶּ ה אֶ ת הַ פָּ נִ ים. וְ ַלשּׂו ְֹר ִדים ,אֵ ין ִמלִּ ים? מַ ה הָ יָה אַ בָּ א קוֹבְ נֶר אוֹמֵ ר, שֶׁ שָּׂ ַרד אֶ ת גֶּט ֹו וִ ילְ נָה הַ בּוֹעֵ ר. 17 תזמון מושלם בתזמון מושלם עם פרסום דבריה החשובים של נעמה פלג בעלון הקודם ,הציבה המועצה האזורית בכל רחבי יפעת מיכלי מיחזור לאריזות .המיכלים מיועדים לשקיות ומיכלי פלסטיק מכל הסוגים והמינים ,אריזות מתכת )כגון קופסאות שימורים( וכן אריזות מוצרי חלב ,כולל קרטוני חלב. מעתה ייקל אפילו על העצלנים ביותר למיין כראוי את הפסולת הביתית לסוגיה ולהפוך את כל אנשי יפעת וילדיה לנאמני איכות הסביבה. פה בונים בתזמון בעייתי-משהו החלו עבודות בנייה ושיפוץ נמרצות בבתים הסמוכים לבית הכנסת דווקא ערב חגי תשרי .המבקשים להגיע לתפילות ראש השנה ,יום הכיפורים וסוכות לבית הכנסת יפגשו במכשולים ומדרכות חסומות .זכרו והזכירו :השנה מגיעים לבית הכנסת מדרום בלבד! שי לחג כל שירי המופע "היום יום הולדת" בדיסק מושקע – שי נהדר ומיוחד לרגל חג מיוחד לכל אנשי יפעת .כל השמות )מילים ,לחן ,ביצוע( וכל הטקסטים מצורפים לדיסק בחוברת שעיצבה בחן רב אורית יעקובסון. מתכוננים – ועוד איך! החזרות עודן בעיצומן – ליטושים אחרונים של תנועה ,הטעמה ,הופעה. עוד שבועיים בדיוק ,ערב חג האסיף – יפעת חוגגת !60 ובעוד שלושה שבועות ,ערב שמחת תורה – סוגרים 60בכנס עודדי במוזיאון העמק .הכנס השנה יוקדש כולו ליפעת בת ה :60-סיפורי מקום ,שירים וסרטון נוסטלגי .מומלץ בכל לב! וְ כָ ל הָ ִר ְשׁעָ ה כּוּ ָלה כְּ עָ ָשׁן ִתּכְ ֶלה עלון זה ,ככל עלוני יפעת ,מלא באיוריו החינניים מלאי האהבה וההומר של יוסי יעקובסון – כולל איור השי לחג לעיל. אבל מה לעשות שיש בעולם גם רוע ואכזריות? ראו משמאל – תגובת יוסיניו לדעאש ואירועי הימים. 18 נתע בין ההרים... בכסלו תרפ"ה )דצמבר (1924הגיעה קבוצת חברים מקבוצת פינסק לאיילת השחר והקימה שם משק הכשרה חקלאי עצמאי. לימים סיפר חברנו אליעזר ברזילי: קיבלנו על עצמנו לע ֵ ֹבד באופן עצמאי שטח מאדמות הג'יפטליק ,שמפאת ריחוק מן המקום לא יכלה איילת השחר לעבד אותו ,והיה חשש שמא תיפול האדמה לידי הערבים .שתלנו במקום טבק וחיכינו להכנסה מן היבול .בינתיים קיבלנו מהמרכז החקלאי תקציב זעום לקיום וציוד מינימלי לעבודה .היות שהתקציב לא הספיק לקיום האנשים ,שלחנו אנשים אחדים לעבודת בניין בטבריה. אני הייתי בין הנשלחים לטבריה. ליום הכיפורים תרפ"ו )ספטמבר (1925החלטתי לנסוע אל חבריי. בערב החג יצאתי בבוקר מטבריה באוטובוס לראש פינה .משם יצאתי לאיילת השחר ברגל ,מהלך של כשעה וחצי .הלכתי בשבילי עפר בשדות – כביש טרם היה אז .הלכתי והלכתי .בכל פעם פנו השבילים לכיוונים שונים ולא ידעתי אל נכונה לאן לפנות .בינתיים החשיך היום ,לא ראיתי כל אורות יישוב .לאחר יגיעה רבה הגעתי בחושך אל גורן שערבים שמרו עליה .שאלתי לכיוון הדרך והם הראו לי לאן עלי ללכת .המשכתי ללכת בין ההרים בשדות קוצים ,בחושך ללא שביל ,יהודי בודד בסביבה ערבית שוממה .לבסוף כלו כוחותיי וכרעתי תחתיי על סלע בשדה השומם .יללת תנים נשמעה מקרוב .בתרמילי נשאתי בקבוק יין ועוגיות לקינוח סעודת החג בשביל החבריא, והדבר הוסיף על צערי. שעות עברו ,האיר היום .אני נושא את עיניי ,מסתכל סביבי ורואה :נמצא אני במרחק של עשרה צעדים מצריף הקבוצה באיילת השחר... 19 20
© Copyright 2024