חקר מוקיר כפרקטיקה ניהולית - הימלאיה יעוץ ארגוני
חקר מוקיר כפרקטיקה ניהולית התפקיד הניהולי מפגיש מנהלים/ות עם מגוון רחב של סוגיות ניהול ודורש לרוב מגוון מיומנויות ניהול. בתוכן נכללים הידע והיכולת להוביל שינויים בצורה מיטבית. העמקת הידע של מנהלים/ות באשר לאופן שבו ניתן להוביל שינוים בצורה מיטבית הינה חיונית במובנים רבים ,אנושיים וארגוניים כאחד. אחת הגישות שיכולות לסייע למנהלים/ות להוביל שינויים היא חקר מוקיר .גישה זו להובלת שינויים ארגוניים הינה חדשה יחסית ומשתייכת לתחום הגדל ומתפתח של 'הפסיכולוגיה החיובית'. גישת החקר מוקיר מאפשרת שינוי מצמיח שנוצר במפגש שבין היכולת להוקיר ולגלות את המיטב, הכוחות והחוזקות לבין היכולת לפתח שאיפות עתידיות ברורות. בבסיסה הגישה מאפשרת ללמוד ולחקור את החוזקות והכוחות השונים שקיימים וכן לפתח את היכולת להרחיב את השאיפות העתידיות של הארגון ואנשיו. הוקרה וחקירת המיטב לצד צמיחה של שאיפות עתידיות מאפשרת מפגש מצמיח לשינוי חיובי ,כזה שמאפשר מפגש בין יכולות לבין שאיפות .וכזה המייצר אנרגיה משותפת המאפשרת להניע שינויים משמעותיים. מאמר זה נועד לתאר את מגוון אפשרויות שבהן ניתן להשתמש בחקר מוקיר כמתודה ניהולית בסוגיות ניהוליות שונות ,מרמת הפרט ועד כלל הארגון ,מסוגיות של ניהול שוטף ביומיום ועד להובלת תהליכי שינויי ארגוניים ,קהילתיים כוללים. רמת הפרט ניתן להשתמש במתודולוגיה של חקר מוקיר במגוון סוגיות ניהוליות הקשורות לדרך שבה אנשים מנהלים אנשים אחרים והאופן שבו אנשים עובדים עם אנשים נוספים בארגון. למשל ,האופן שבו מקיימים שיחות משוב עם עובד ,ששוקדים על תוכנית לפיתוח עובדים ,האופן שבו מאפשרים לעובדים חדשים להיכנס ולהשתלב בארגון ,הדרך שבה מאפשרים לעובדים להיות מעורבים יותר ,האופן שבו יוצרים הנעה ממקום של הוקרה ,הערכה ,נראות ,והאופן שבו קושרים בין חוזקות לשאיפות עתידיות ועוד. השימוש בחקר מוקיר מסייע להרחיב את הפרספקטיבה ומאפשר לחפש לאתר ולמצוא בצורה ברורה יותר את החוזקות ,את המיטב ,את מה שעובד ,את מה שמצליח אצל עובדים ומנהלים. כמו כן גישת החקר מוקיר אשר מבוססת על הוקרה וחיפוש משותף אחר מה שעובד טוב ,מאפשרת בדרכה נראות הדדית להוקרה זו הן באופן שבו המנהל/ת רואה את עובדיו/ה והן באופן שבו העובדים רואים את המנהל/ת. © מלי נבו ,הימלאיה יעוץ ארגוניwww.himalaya-oc.co.il [email protected] .2012 , 1 בדרך זו וכפועל יוצא מאימוץ של חקר מוקיר ,נוצרת הלימה טובה יותר בין האדם לתפקידו ותפקודו בארגון ,מתחזקת הקרבה ,התקשורת והקשר הבין-אישית ,מתחזקת הסמכות הניהולית והנכונות של עובדים להיות מעורבים ושותפים יותר בפעילויות הארגוניות השונות .יתר על כן האפשרות לפתח שאיפות לעתיד ,מקצועיות ,אישיות ומשותפות מאפשרת חיבור ומחויבות גבוהה יותר של האנשים לתהליכים ארגוניים שונים. רמת הצוות צוותים בארגונים לרוב פועלים לשם השגת מטרות מסוימות ,צוותים מהווים מבנה אנושי ומקצועי מסוים שהוא מעבר לרמת הפרט אליה התייחסתי קודם לכן .צוותים יכולים להיות צוותי אד-הוק הפועלים לזמן קצר סביב מטרה ספציפית או צוותי עבודה קבועים על פני זמן .חברי הצוות יכולים להיות קבועים או להתחלף ,לפעול במצבי חירום או בשגרה ועוד. ניהול צוותים בארגונים יכול להוות אתגר ניהולי משמעותי הכולל סוגיות מורכבות של תקשורות, תהליכים קבוצתיים ,ניהול קונפליקטים ,השגת מטרות צוותיות ,מדדי ביצוע ואפקטיביות של צוות, רווחה ,יצירתיות ,חדשנות ועוד .המורכבות שקיימת בניהול צוותים ממחישה את החיוניות ביישום גישת חקר מוקיר בסוגיות ניהוליות שונות הקשורות לצוותים. מנהלים/ות יכולים/ות להשתמש בחקר מוקיר :במהלך ישיבות צוות ,בתהליכי חדשנות ,בגיבוש חזון, בגיבוש תוכנית עבודה ,בהגדרת מטרות צוותיות ובניית הדרכים למימושן ,בלמידה צוותית ובין-צוותית, במהלך העבודה השוטפת של הצוות ובמהלך תהליכי שינוי. דרך תהליך דינאמי ומתמשך של זיהוי החוזקות וכוחות לצד פיתוח של שאיפות עתידיות ,יישום חקר מוקיר בניהול צוותים על פני זמן מאפשר לגבש בצוות נורמות של הוקרה ונראות ,נורמות של חיפוש וגילוי של חוזקות ויכולות צוותיות ,של למידה צוותית משותפת מהצלחות ,של אפשרות לחלום ולשאוף לדברים חדשים ,של התמודדות משותפת עם אי ודאות ושינויים .ועל פני זמן מתאפשר אקלים צוותי בטוח ,המבוסס על זיהוי החוזקות הצוותיות ,תקשורת טובה ,נכונות להתייעץ ,לשאול ,להסתייע, לשתף בניסיון וידע עוד .באופן הזה אף נוצרת מסוגלות צוותית משמעותית ליצירתיות וחדשנות. רמת הארגו כיום ניתן לראות שימוש בחקר מוקיר במגוון תחומים כלל ארגוניים .כגון ,גיבוש חזון ארגוני ,גיבוש קוד אתי פיתוח קשרי קהילה ,קידום פעילות בתחומי אחריות חברתית-סביבתי ,פיתוח עסקי ,ניהול שינויים ,פיתוח אסטרטגיה ואף בעיצוב של תרבות ארגונית ונורמות ארגוניות שונות. האפשרות ליצור תהליכים כלל ארגוניים כאלו מבוססת על כך שההנהלה הארגונית יכולה להוקיר את הניסיון והידע שמצוי בקרב האנשים השונים העובדים בארגון ובקרב בעלי העניין השונים מחוץ לארגון. וכזו הנכונה לפעול באופן שיתופי ומשתף כדי לחקור ולגלות את המיטב ,להעז לשאוף ולחלום על מציאות עתידית מיטבית ,ולפעול באופן משתף בתהליכי שינוי על פני זמן. © מלי נבו ,הימלאיה יעוץ ארגוניwww.himalaya-oc.co.il [email protected] .2012 , 2 בהיבט קהילתי בשנים האחרונות נתן לראות מגמה גוברת של יוזמות קהילתיות המובלות על ידי אזרחים כמו גם על ידי שיתופי פעולה שונים בין המגזרים השונים -מגזר שלישי ,רביעי ,עסקי וציבורי. השימוש במתודולוגיה של חקר מוקיר ביזום והובלת יוזמות קהילתיות ומיזמים חברתיים שונים ,יכול לסייע להצלחתם .בין אם מדובר בקשר שבין ארגון עסקי לקהילה בה הוא פועל במסגרת אחריות חברתית סביבתית .בין אם מדובר בקשר שבין הממסד הציבורי לבין הקהילה ,ובין אם מדובר ביוזמות שמתפתחות בתוך הקהילה עצמה. השימוש בחקר מוקיר בתהליכים אלו יכול לסייע להתוות תהליך מובנה של שינוי חיובי רב ממימדי באופיו אשר נשען ומבוסס הן על האנשים השותפים לתהליך והן על היכולות הקהילתיות והארגוניות השונות שקיימות .כך שנוצר מפגש ממשי בין יכולות ,חוזקות ,כוחות שקיימים לבין שאיפות עתידיות ומציאות מיטבית רצויה. על פני זמן ההתנסות הקהילתית והנראות של התנסות זו ותוצריה מובילים להיווצרות נרטיב וזיכרון קהילתי חיובי אשר מהווה בעצמו בסיס כוח משמעותי ומקיים ) (sustainableהמסייע להובלת שינויים קהילתיים נוספים בעתיד. מודל חקר מוקיר - 4 D Model © מלי נבו ,הימלאיה יעוץ ארגוניwww.himalaya-oc.co.il [email protected] .2012 , 3
© Copyright 2024