‫החוג לחינוך מיוחד ולייעוץ חינוכי‬ ‫המגמה לייעוץ חינוכי‬ ‫תהליך הטמעת תוכנית התערבות חינוך לקריירה‪ -‬חקר מקרה‬ ‫עידית אריה שמואלי‬ ‫בהנחיית פרופ' רחל גלי צינמון‬ ‫תקציר‬ ‫המחקר הנוכחי מתאר ומאפיין את השתנות העמדות של הנהלה‪ ,‬צוות מוביל ומורים כלפי תוכנית חינוך לקריירה‪ ,‬המופעלת בבית הספר תיכון שש שנתי‬ ‫בעיר צפונית במהלך שנת לימודים‪ .‬בחינת תהליך זה נעשית בזיקה להקשרים האישיים והמבניים‪ -‬ארגוניים הקשורים עם הטעמת התוכנית לאורך זמן‪.‬‬ ‫בחינה זאת נעשתה באמצעות מתודת חקר מקרה בשילוב שיטות איכותניות וכמותניות‪.‬‬ ‫ניתוח הממצאים העלה שלושה היבטים מרכזיים בתהליך ההטמעה‪ :‬השתנות עמדות של המורים והצוות המוביל מגישת הכוון לגישה התפתחותית‬ ‫לקריירה‪ ,‬צורך בהדרכה מובנית וליווי של הצוות המפעיל את התוכנית‪ .‬התייחסות לאילוצים ארגוניים כמו לחצי זמן ומטרות מכוונות בגרות וחיבור אישי‬ ‫של המורים לתכני התוכנית‪ ,‬הועלו גם הם כתנאי הכרחי להצלחה‪.‬‬ ‫שיטה‬ ‫מבוא‬ ‫רקע תיאורטי‪:‬‬ ‫חינוך לקריירה‪ -‬מושג רחב הכולל בתוכו את כלל ההתנסויות שדרכן האדם‬ ‫לומד ומכין את עצמו להשתלב בעולם העבודה ) & ‪Flum, Cinamon‬‬ ‫‪ .(Kaplan, in press‬אחת ממטרותיה המרכזיות של מערכת החינוך היא‬ ‫להכין את הפרט לעולם‪ .‬לפיכך‪ ,‬חינוך לקריירה הינו חלק בלתי נפרד‬ ‫מהחינוך בבתי הספר )‪.(Harkins, 2000‬‬ ‫מחקרים רבים בודקים את יעילותן של תוכניות התערבות ייעוצית בכלל‬ ‫ובתחום הקריירה בפרט‪ ,‬אך הידע בנוגע לתנאים החיוניים להטמעתן של‬ ‫תוכניות במערכות חינוכיות מועט‪ .‬כמו כן‪ ,‬חסר ידע בנוגע למאפייני‬ ‫התהליך אותו עוברים מורים המפעילים תוכניות קריירה לאורך זמן‪.‬‬ ‫מטרות המחקר‪:‬‬ ‫לתאר ולאפיין את השתנות העמדות של הנהלה‪ ,‬צוות מוביל ומורים כלפי‬ ‫תוכנית חינוך לקריירה המופעלת בבית הספר במהלך שנת לימודים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬לעקוב אחר ההקשרים האישיים והמבניים‪ -‬ארגוניים הקשורים‬ ‫עם הטמעת התוכנית לאורך זמן‪.‬‬ ‫•הטבלה מציגה את ממצאי המחקר על פי חלוקה לקטגוריות העל‪ ,‬תמות המשנה‬ ‫ותתי התמות המציגות את התהליך ההתפתחותי לאורך זמן‪.‬‬ ‫קטגורית על‬ ‫תמות משנה‬ ‫ידע תיאורטי‬ ‫ידע בנושא‬ ‫ידע פרקטי )יישומי(‬ ‫יצירת‬ ‫סטינג בית‬ ‫ספרי‬ ‫‪ .1‬גישת הכוון‪ ,‬מסלילה‬ ‫וממוקדת מקצוע‪.‬‬ ‫תחילת שנה‬ ‫‪ .2‬תפיסה התפתחותית רחבה‪ .‬אמצע וסוף שנה‬ ‫תחילת שנה‬ ‫‪ .1‬שיעורים מובנים‬ ‫‪ .2‬יזמות חינוכית‪" -‬המורה‬ ‫אמצע וסוף שנה‬ ‫ככלי"‪.‬‬ ‫תפיסה אידיאולוגית רחבה על ‪ .1‬מוכוונות לימודית לתעודת‬ ‫תפקיד מערכת החינוך‪.‬‬ ‫בגרות‪.‬‬ ‫מופיע לאורך כל‬ ‫התהליך‬ ‫‪ .2‬תפיסה רחבה‪ -‬ראיית הילד‬ ‫כשלם‪.‬‬ ‫אמצע וסוף שנה‬ ‫‪ .3‬פדגוגיה חדשנית‪.‬‬ ‫מופיע לאורך כל‬ ‫התהליך‬ ‫ישיבות מליאה של צוות הנהלה ‪ .1‬חזון מצומצם וברור‪ -‬תפיסת תחילת שנה וסוף שנה‬ ‫הכוון‪.‬‬ ‫וצוות מוביל‪.‬‬ ‫‪ .2‬למידה לרוחב וערעור‪ -‬חזון‬ ‫שמתבטא בעשייה נרחבת‪.‬‬ ‫‪" .1‬התמקדות בחלום"‬ ‫הדרכה מובנית למורים‪.‬‬ ‫‪ .2‬גישה של חקירה והתאמה‪.‬‬ ‫מסגרת של שיחות שחרית עם ‪ .1‬מערכי שיעור‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫אילוצים ארגוניים וטכניים‪.‬‬ ‫חיבור אישי‬ ‫מוטיבציה‬ ‫ומרכיבים‬ ‫רגשיים‬ ‫תתי תמות‬ ‫זמן הופעתם בתהליך‬ ‫אמצע וסוף שנה‬ ‫תחילת שנה‬ ‫אמצע וסוף שנה‬ ‫תחילת שנה ואמצע‬ ‫השנה‬ ‫‪ .2‬שיח פתוח‬ ‫אמצע שנה וסוף שנה‬ ‫‪ .1‬משאבי זמן‬ ‫מופיע לאורך כל‬ ‫התהליך‬ ‫‪ .2‬מחטיבת הביניים לחטיבה‬ ‫העליונה‪.‬‬ ‫מופיע לאורך כל‬ ‫התהליך‬ ‫‪ .1‬חוויה אישית של המורה‬ ‫כתנאי מקדים‬ ‫תחילת שנה‬ ‫‪ .2‬מהזדהות אישית ליוזמה‬ ‫אישית‪.‬‬ ‫אמצע שנה וסוף שנה‬ ‫קושי וחשש משינויים‪.‬‬ ‫בין המורה הצעיר למורה‬ ‫הוותיק‪.‬‬ ‫מופיע לאורך כל‬ ‫התהליך‬ ‫מחויבות לילדים בתוך‬ ‫המערכת‪.‬‬ ‫העיר טבריה בעלת מאפיינים‬ ‫ייחודיים‪.‬‬ ‫מופיע לאורך כל‬ ‫התהליך‬ ‫כלים‪:‬‬ ‫מתודת המחקר היא חקר מקרה בריבוי שיטות של איסוף נתונים )צבר‬ ‫בן‪-‬יהושע‪ ,(1995 ,‬המשלבת שיטות איכותניות וכמותיות‪ :‬שאלונים לפני‪-‬‬ ‫אחרי‪ ,‬שאלון עמדות פתוח‪ ,‬ראיונות חצי מובנים‪ ,‬תצפיות )טהורה‬ ‫ומשתתפת(‪ -‬בזמנים שונים לאורך השנה‪.‬‬ ‫הליך‪:‬‬ ‫המחקר עקב אחר אופן הפעלתה של תוכנית התערבות במהלך שנה"ל‬ ‫תשע"ד‪.‬‬ ‫הראיונות התקיימו בבית הספר‪ ,‬וחלק מן המשתתפים רואיינו מספר‬ ‫פעמים בנקודות זמן שונות‪.‬‬ ‫התצפיות התבצעו בנקודות זמן שונות לאורך השנה על מנת לספק תמונה‬ ‫מקיפה וגדושה של תהליך ההטמעה‪.‬‬ ‫השאלונים הועברו פעמיים במהלך השנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הועבר שאלון עמדות‬ ‫פתוח בתחילת השנה‪.‬‬ ‫משתתפים‪:‬‬ ‫בחלק האיכותני של המחקר נעשה שימוש בראיונות ובתצפיות‪.‬‬ ‫בראיונות השתתפו שמונה אנשי צוות‪ ,‬הנהלה ומורים‪ ,‬בטווח הגילאים‬ ‫של ‪ .35-52‬הגיל הממוצע ‪) 43.25‬ס‪.‬ת‪.(6.43 .‬‬ ‫בתצפיות השתתפו כלל מורי בית הספר וצוות ההנהלה )כ‪ 100-‬אנשי‬ ‫צוות(‪ .‬בשאלון עמדות )שאלון פתוח אנונימי( השתתפו ‪ 36‬מורים‪.‬‬ ‫בחלק הכמותי השתתפו ‪ 38‬מורים‪ 74% .‬נשים ו‪ 26% -‬גברים‪ .‬הגיל‬ ‫הממוצע ‪) 43.53‬ס‪.‬ת‪ ,(9.64 .‬וותק ממוצע בבית הספר ‪) 10.53‬ס‪.‬ת‪.(7.86 .‬‬ ‫ממצאים ודיון‬ ‫לצורך ניתוח הנתונים‪ ,‬בוצע ניתוח תוכן )‪ (Rich & Cinamon, 2007‬של‬ ‫הראיונות‪ ,‬השאלון הפתוח והתצפיות‪ .‬המידע שנאסף לאורך השנה‬ ‫נותח ללא התייחסות לזמן‪ ,‬כיחידה אחת‪ .‬לאחר זיהוי התמות ותתי‪-‬‬ ‫התמות נבחנה הופעתן לאורך זמן‪ :‬בתחילת השנה‪ ,‬אמצע השנה‬ ‫ובסופה‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר מראים השתנות לאורך זמן בתהליך ההטמעה בשלושה‬ ‫תחומים‪:‬‬ ‫‪‬ידע בנושא‪ -‬תהליך התפתחותי מגישת הכוון ממוקדת מקצוע לגישה‬ ‫רחבה והתפתחותית של "קריירה"‪ ,‬הנובעת מלמידה של הצוות החינוכי‬ ‫את התחום מבחינה תיאורטית ופרקטית‪.‬‬ ‫‪‬יצירת סטינג בית ספרי‪ -‬קיים צורך מהותי בהדרכה מובנית ובליווי‬ ‫של המורים לאורך התהליך‪ .‬דרישות ההדרכה משתנות‪ ,‬מצורך‬ ‫במערכים מובנים וברורים לצורך במרחב ליזום ולשוחח עם תלמידים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש לתת את הדעת לאילוצים ארגוניים וטכניים ולהקצות‬ ‫מסגרות מובנות של זמן‪.‬‬ ‫‪‬מוטיבציה ומרכיבים רגשיים‪ -‬חשיבות מרבית לחיבור האישי של‬ ‫המורים לתכני התוכנית ולכך שיעברו את התהליך בעצמם‪ .‬היבט נוסף‬ ‫הוא מחויבות המורים והקשר האישי עם תלמידי בית הספר‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫נדרשת מהם פתיחות ונכונות לעבור תהליך ולהכיל שינויים‪ .‬שכן‪,‬‬ ‫תוכנית מובילה איתה שינויים בתפיסות וגישות‪ ,‬מצרכים הממוקדים‬ ‫בתהליך אישי לצרכים הממוקדים בתהליך של התלמידים‪.‬‬