‫ד"ר נורית גרונאו‬
‫המחלקה לפסיכולוגיה‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫‪1‬‬
‫ "קשב" ‪ -‬מתקשר בעברית לאופנות השמיעתית‬
‫)להקשיב(‬
‫‪"Attention” o‬‬
‫‪ o‬להפנות תשומת לב‬
‫‪ o‬להיות קשוב למשהו‬
‫‪2‬‬
3
4
‫‪5‬‬
‫•‬
‫בתוך עולם מורכב ועמוס בפרטים‪ ,‬אנחנו חייבים כל הזמן‬
‫להתמקד בחלק קטן מהמידע אשר מגיע מהחושים‬
‫•‬
‫אחרת‪ ,‬המערכת הקוגניטיבית תוצף בעודף מידע‪...‬‬
‫נתחיל בהדגמה קטנה‪...‬‬
‫&‪http://www.youtube.com/watch?v=IGQmdoK_ZfY‬‬
‫‪feature=related‬‬
‫)‪“The invisible gorilla” (Chabris & Simon, 2010‬‬
‫•‬
‫‪6‬‬
‫היכולת שלנו להתמקד בגרוי‪ ,‬או בארוע מסוים‪,‬‬
‫מאפשרת סינון של מידע לא רלוונטי לאותו הרגע‬
‫•‬
...‫ לסינון הזה יש גם מחיר‬,‫אבל‬
http://www.youtube.com/watch?v=UndJHoHgVA8&
feature=related
(Change Blindness, Simons & Levin, 1997 ) "‫"עיוורון לשינויים‬
•
7
‫סייג לתופעות שהודגמו‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫•‬
‫ארוע בולט‪/‬מפתיע שלוכד את הקשב‬
‫•‬
‫אנחנו נתמקד במצבים "שגרתיים" שבהם הקשב ממוקד‬
‫באופן יחסי‪ ,‬ללא כל הפרעות קיצוניות או ארועים בלתי‬
‫צפויים‬
‫•‬
‫•‬
‫‪9‬‬
‫אז מה בעצם קורה לכל אותו מידע לא‪-‬קשוב?‬
‫האם אנחנו בכלל מעבדים אותו‪ ,‬ואם כן‪ -‬עד לאיזו רמה?‬
‫•‬
‫ממצאים רבים מראים שלרב ישנו עיבוד מועט בערוץ‬
‫המידע ה"לא‪-‬קשוב"‬
‫•‬
‫אחת הגישות הקלאסיות לתהליכי קשב טוענת שאין כל‬
‫אפשרות לעבד ולזהות עצמים‪ ,‬כאשר אלה מצויים מחוץ‬
‫למוקד הקשב החזותי‬
‫•‬
‫יתכן עיבוד של רכיבים בסיסיים חזותיים‪ ,‬כגון צבעים‬
‫ואורינטציות של קוים )עיבוד צורני גס מאד(‬
‫)‪(Treisman & Gelade, 1980; Treisman, 2006‬‬
‫‪10‬‬
11
‫‪12‬‬
‫•‬
‫כלומר‪ ,‬ההתייחסות למנגנון הקשב‪ ,‬על פי תאוריות‬
‫מסוימות‪ ,‬היא כאל "פילטר"‬
‫•‬
‫או כאל "כפתור ווליום" שיכול לווסת את עצמת העיבוד‬
‫•‬
‫קיים ויכוח עד לאיזו רמה מנגנון הקשב יכול להחליש‬
‫)לסנן( את המידע הלא‪-‬קשוב‬
‫•‬
‫ממצאים מוחיים תומכים ברעיון של הגברת העיבוד של‬
‫המסר הרלוונטי והחלשת העיבוד של המסר הלא‪-‬רלוונטי‬
‫•‬
‫לדוגמה‪ ,‬ממצאים הדמיית תהודה מגנטית תפקודית‬
‫‪13‬‬
‫• הדמיית תהודה מגנטית תפקודית‬
‫)‪(functional MRI, fMRI‬‬
‫• מעקב אחר רמת הפעילות המוחית באמצעות‬
‫מדידת שעור החמצן בדם‪ ,‬תוך כדי ביצוע מטלה‬
‫‪14‬‬
‫‪W. W. Norton‬‬
15
‫‪Kastner et al. (2006).‬‬
‫המטלה‪ :‬לחץ כאשר הריבועים השחורים משנים גוון‬
‫‪16‬‬
‫‪W. W. Norton‬‬
‫• ההבחנה בין מידע קשוב ולא‪-‬קשוב לא חייבת‬
‫להתבסס על מיקומים שונים במרחב‬
‫)‪(O’Craven , Downing, & Kanwisher, 1999‬‬
‫‪17‬‬
18
‫מה אומר המוח?‬
‫?‬
‫מה לגבי תכונות שונות של אותו האוביקט?‬
‫•‬
‫למשל‪ ,‬צבע‪ ,‬צורה‪ ,‬תנועה בכיוון מסויים‬
‫•‬
‫האם מנגנון הקשב יכול להפריד בין תכונות שונות של‬
‫אותו האוביקט?‬
‫‪19‬‬
?‫מה אומר המוח‬
(Schoenfeld et al., 2007)
(M=motion direction, C=color)
20
W. W. Norton
‫מה אומר המוח?‬
‫אזור שמתמחה בתפיסת תנועה‬
‫אזור שמתמחה‬
‫בתפיסת צבע‬
‫)‪(Schoenfeld et al., 2007‬‬
‫‪21‬‬
‫‪W. W. Norton‬‬
‫מה אומר המוח?‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫• הקשב יכול להתמקד במרחב מסוים‪ ,‬באוביקט‪ ,‬או‬
‫בתכונה ספציפית‬
‫•‬
‫אפקט ציפייה‪ :‬גם כאשר ישנה ציפייה להתמקדות‬
‫בתכונה מסוימת )או באוביקט מסוים(‪ ,‬בהעדר גרוי‬
‫ממשי‪ ,‬ישנה עליה בפעילות העצבית באזור הרלוונטי‬
‫)למשל‪(Chawla et al., 1999 ,‬‬
‫‪22‬‬
‫מערכת של היזון‬
‫חוזר מאזורים‬
‫גבוהים לאזורי‬
‫תפיסה נמוכים‬
‫‪23‬‬
‫• מדדים התנהגותיים‪ ,‬כמו גם מדדים מוחיים‪ ,‬מראים‬
‫יתרון עבור גרויים קשובים ביחס ללא‪-‬קשובים‬
‫• ביחס לערוץ הקשוב‪ ,‬ישנה "החלשה"‪ ,‬או‬
‫"השתקה" )חלקית( של ערוץ המידע הלא‪-‬קשוב‬
‫•קיימת מחלוקת בנוגע למידת ההחלשה‪/‬השתקה‬
‫‪24‬‬
‫שתי מטלות בו‪-‬זמנית‪:‬‬
‫‪ (1‬איתור ‪ L‬בין ‪T‬‬
‫)במוקד הקשב(‬
‫‪ (2‬איתור חיה בתמונה‬
‫הפריפראלית )מחוץ‬
‫למוקד הקשב(‬
‫)‪(Li, VanRullen, & Koch, 2002‬‬
‫‪25‬‬
‫אנשים מסוגלים לאתר ולזהות תמונות‪/‬עצמים‬
‫)למשל‪ ,‬בע"ח‪ ,‬רכבים(‪ ,‬גם ללא קשב‬
‫?‬
‫האמנם איתור וזיהוי התמונה הפריפראלית‬
‫נעשה ללא קשב?‬
‫)‪(Li, VanRullen, & Koch, 2002‬‬
‫‪26‬‬
‫• הרי איתור החיה הוא חלק ממטרת הניסוי‪...‬‬
‫• האם ישנו זיהוי של גרויים חזותיים‪ ,‬כאשר אלה אכן‬
‫מצויים מחוץ למוקד הקשב?‬
‫‪27‬‬
‫• אם באמת רוצים לחקור עיבוד לא‪-‬קשוב‪ ,‬צריך‬
‫למצוא דרך עקיפה למדוד את רמת העיבוד‬
‫• לא על ידי שאילת הנבדקים!‬
‫• אנחנו בדקנו האם ישנו עיבוד וזיהוי של‬
‫תמונות‪/‬עצמים כאשר אלה נמצאים מחוץ למוקד‬
‫הקשב‪ ,‬וכאשר הם בלתי רלוונטיים למטלה‬
‫‪28‬‬
‫• השתמשנו באפקט שמתקיים בתוך הקשב‪ ,‬ובדקנו‬
‫מה קורה כאשר הגרוי נמצא מחוץ לקשב‬
‫• המטלה‪:‬‬
‫‪29‬‬
‫האם יש "אוביקט‪-‬דמה"‬
‫בין הגרויים‬
‫המוצגים? )כן‪/‬לא(‬
‫• באותם מקרים שבהם לא הופיע אובייקט‪-‬דמה‪,‬‬
‫התמונות )האמיתיות( היו משני סוגים‪:‬‬
‫אותה הקטגוריה‬
‫‪30‬‬
‫קטגוריות שונות‬
‫לשים לב‪:‬‬
‫• המשתתפים חיפשו את אובייקט הדמה‪ ,‬לא את‬
‫החיה‪/‬רכב‬
‫• במטלה זו‪ ,‬שני גרויים קשובים‪ ,‬שכן בכדי למצוא‬
‫את המטרה יש לסרוק את שניהם )בזמן קצר(‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫*‬
‫‪32‬‬
‫זמן תגובה ממוצע‬
‫כאשר שני האוביקטים קשובים‬
‫)תנאי "קשוב"(‪:‬‬
‫?‬
‫מה קורה כאשר אחד משני האוביקטים נמצא‬
‫מחוץ למוקד הקשב?‬
‫המטלה‪ :‬האם יש אוביקט‪-‬דמה‬
‫בתוך המסגרת?‬
‫מסיח שאפשר להתעלם ממנו‬
‫)לא רלוונטי למטלה(‬
‫‪33‬‬
‫?‬
‫האם נקבל את אותו אפקט קטגוריאלי שקיבלנו‬
‫קודם לכן‪ ,‬למרות שאחת התמונות נמצאת מחוץ‬
‫למוקד הקשב‪ ,‬והיא בלתי‪-‬רלוונטית למטלה?‬
‫‪34‬‬
‫כאשר אחד העצמים נמצא מחוץ למוקד הקשב‬
‫)תנאי "לא‪-‬קשוב"(‪:‬‬
‫‪35‬‬
‫זמן תגובה ממוצע‬
‫האפקט‬
‫הקטגוריאלי‬
‫נעלם כליל‬
‫מכאן שככל הנראה המשתתפים לא זיהו את‬
‫העצמים )כלי רכב‪ ,‬בעלי חיים( אשר הופיעו‬
‫מחוץ לאזור הקשוב‬
‫‪36‬‬
‫וריאציות נוספות על אותו ניסוי הראו תוצאות‬
‫דומות‪:‬‬
‫כששני הגרויים קשובים‬
‫**‬
‫‪37‬‬
‫כשאחד הגרויים לא קשוב‬
‫!‬
‫תוצאות המחקר שלנו מעידות על כך שכאשר‬
‫גרויים מוצגים לזמן קצר )ואין באפשרותנו‬
‫להסיט את הקשב מגרוי לגרוי( – יש עיבוד‬
‫מועט באזורים לא‪-‬קשובים‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫ מנגנון הקשב מאפשר לנו להתמקד בארועים מעניינים‪,‬‬
‫ולסנן גרויים בלתי רלוונטיים‬
‫ ממצאים התנהגותיים ומתחום מדעי המוח מעידים על‬
‫הגברה‪/‬העצמה של העיבוד ה"קשוב"‪ ,‬והחלשה‪/‬דיכוי של‬
‫העיבוד ה"לא‪-‬קשוב"‬
‫ קיים ויכוח בספרות עד כמה יעיל מנגנון הסינון‪ ,‬ולאיזו‬
‫רמת עיבוד מגיע המידע בערוץ הלא‪-‬קשוב‬
‫‪39‬‬
‫ אנו הצגנו גישה על פיה ישנה החלשה משמעותית של‬
‫עיבוד המידע הלא‪-‬קשוב‪ ,‬עד כדי חוסר יכולת לזהות‬
‫גרויים ועצמים המופיעים מחוץ למוקד הקשב‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=ubNF9‬‬
‫‪QNEQLA‬‬
‫‪40‬‬
41