להיות או לא להיות קשוב?
ד"ר נורית גרונאו המחלקה לפסיכולוגיה האוניברסיטה הפתוחה 1 "קשב" -מתקשר בעברית לאופנות השמיעתית )להקשיב( "Attention” o oלהפנות תשומת לב oלהיות קשוב למשהו 2 3 4 5 • בתוך עולם מורכב ועמוס בפרטים ,אנחנו חייבים כל הזמן להתמקד בחלק קטן מהמידע אשר מגיע מהחושים • אחרת ,המערכת הקוגניטיבית תוצף בעודף מידע... נתחיל בהדגמה קטנה... &http://www.youtube.com/watch?v=IGQmdoK_ZfY feature=related )“The invisible gorilla” (Chabris & Simon, 2010 • 6 היכולת שלנו להתמקד בגרוי ,או בארוע מסוים, מאפשרת סינון של מידע לא רלוונטי לאותו הרגע • ... לסינון הזה יש גם מחיר,אבל http://www.youtube.com/watch?v=UndJHoHgVA8& feature=related (Change Blindness, Simons & Levin, 1997 ) ""עיוורון לשינויים • 7 סייג לתופעות שהודגמו: 8 • ארוע בולט/מפתיע שלוכד את הקשב • אנחנו נתמקד במצבים "שגרתיים" שבהם הקשב ממוקד באופן יחסי ,ללא כל הפרעות קיצוניות או ארועים בלתי צפויים • • 9 אז מה בעצם קורה לכל אותו מידע לא-קשוב? האם אנחנו בכלל מעבדים אותו ,ואם כן -עד לאיזו רמה? • ממצאים רבים מראים שלרב ישנו עיבוד מועט בערוץ המידע ה"לא-קשוב" • אחת הגישות הקלאסיות לתהליכי קשב טוענת שאין כל אפשרות לעבד ולזהות עצמים ,כאשר אלה מצויים מחוץ למוקד הקשב החזותי • יתכן עיבוד של רכיבים בסיסיים חזותיים ,כגון צבעים ואורינטציות של קוים )עיבוד צורני גס מאד( )(Treisman & Gelade, 1980; Treisman, 2006 10 11 12 • כלומר ,ההתייחסות למנגנון הקשב ,על פי תאוריות מסוימות ,היא כאל "פילטר" • או כאל "כפתור ווליום" שיכול לווסת את עצמת העיבוד • קיים ויכוח עד לאיזו רמה מנגנון הקשב יכול להחליש )לסנן( את המידע הלא-קשוב • ממצאים מוחיים תומכים ברעיון של הגברת העיבוד של המסר הרלוונטי והחלשת העיבוד של המסר הלא-רלוונטי • לדוגמה ,ממצאים הדמיית תהודה מגנטית תפקודית 13 • הדמיית תהודה מגנטית תפקודית )(functional MRI, fMRI • מעקב אחר רמת הפעילות המוחית באמצעות מדידת שעור החמצן בדם ,תוך כדי ביצוע מטלה 14 W. W. Norton 15 Kastner et al. (2006). המטלה :לחץ כאשר הריבועים השחורים משנים גוון 16 W. W. Norton • ההבחנה בין מידע קשוב ולא-קשוב לא חייבת להתבסס על מיקומים שונים במרחב )(O’Craven , Downing, & Kanwisher, 1999 17 18 מה אומר המוח? ? מה לגבי תכונות שונות של אותו האוביקט? • למשל ,צבע ,צורה ,תנועה בכיוון מסויים • האם מנגנון הקשב יכול להפריד בין תכונות שונות של אותו האוביקט? 19 ?מה אומר המוח (Schoenfeld et al., 2007) (M=motion direction, C=color) 20 W. W. Norton מה אומר המוח? אזור שמתמחה בתפיסת תנועה אזור שמתמחה בתפיסת צבע )(Schoenfeld et al., 2007 21 W. W. Norton מה אומר המוח? מסקנה: • הקשב יכול להתמקד במרחב מסוים ,באוביקט ,או בתכונה ספציפית • אפקט ציפייה :גם כאשר ישנה ציפייה להתמקדות בתכונה מסוימת )או באוביקט מסוים( ,בהעדר גרוי ממשי ,ישנה עליה בפעילות העצבית באזור הרלוונטי )למשל(Chawla et al., 1999 , 22 מערכת של היזון חוזר מאזורים גבוהים לאזורי תפיסה נמוכים 23 • מדדים התנהגותיים ,כמו גם מדדים מוחיים ,מראים יתרון עבור גרויים קשובים ביחס ללא-קשובים • ביחס לערוץ הקשוב ,ישנה "החלשה" ,או "השתקה" )חלקית( של ערוץ המידע הלא-קשוב •קיימת מחלוקת בנוגע למידת ההחלשה/השתקה 24 שתי מטלות בו-זמנית: (1איתור Lבין T )במוקד הקשב( (2איתור חיה בתמונה הפריפראלית )מחוץ למוקד הקשב( )(Li, VanRullen, & Koch, 2002 25 אנשים מסוגלים לאתר ולזהות תמונות/עצמים )למשל ,בע"ח ,רכבים( ,גם ללא קשב ? האמנם איתור וזיהוי התמונה הפריפראלית נעשה ללא קשב? )(Li, VanRullen, & Koch, 2002 26 • הרי איתור החיה הוא חלק ממטרת הניסוי... • האם ישנו זיהוי של גרויים חזותיים ,כאשר אלה אכן מצויים מחוץ למוקד הקשב? 27 • אם באמת רוצים לחקור עיבוד לא-קשוב ,צריך למצוא דרך עקיפה למדוד את רמת העיבוד • לא על ידי שאילת הנבדקים! • אנחנו בדקנו האם ישנו עיבוד וזיהוי של תמונות/עצמים כאשר אלה נמצאים מחוץ למוקד הקשב ,וכאשר הם בלתי רלוונטיים למטלה 28 • השתמשנו באפקט שמתקיים בתוך הקשב ,ובדקנו מה קורה כאשר הגרוי נמצא מחוץ לקשב • המטלה: 29 האם יש "אוביקט-דמה" בין הגרויים המוצגים? )כן/לא( • באותם מקרים שבהם לא הופיע אובייקט-דמה, התמונות )האמיתיות( היו משני סוגים: אותה הקטגוריה 30 קטגוריות שונות לשים לב: • המשתתפים חיפשו את אובייקט הדמה ,לא את החיה/רכב • במטלה זו ,שני גרויים קשובים ,שכן בכדי למצוא את המטרה יש לסרוק את שניהם )בזמן קצר(. 31 * 32 זמן תגובה ממוצע כאשר שני האוביקטים קשובים )תנאי "קשוב"(: ? מה קורה כאשר אחד משני האוביקטים נמצא מחוץ למוקד הקשב? המטלה :האם יש אוביקט-דמה בתוך המסגרת? מסיח שאפשר להתעלם ממנו )לא רלוונטי למטלה( 33 ? האם נקבל את אותו אפקט קטגוריאלי שקיבלנו קודם לכן ,למרות שאחת התמונות נמצאת מחוץ למוקד הקשב ,והיא בלתי-רלוונטית למטלה? 34 כאשר אחד העצמים נמצא מחוץ למוקד הקשב )תנאי "לא-קשוב"(: 35 זמן תגובה ממוצע האפקט הקטגוריאלי נעלם כליל מכאן שככל הנראה המשתתפים לא זיהו את העצמים )כלי רכב ,בעלי חיים( אשר הופיעו מחוץ לאזור הקשוב 36 וריאציות נוספות על אותו ניסוי הראו תוצאות דומות: כששני הגרויים קשובים ** 37 כשאחד הגרויים לא קשוב ! תוצאות המחקר שלנו מעידות על כך שכאשר גרויים מוצגים לזמן קצר )ואין באפשרותנו להסיט את הקשב מגרוי לגרוי( – יש עיבוד מועט באזורים לא-קשובים. 38 מנגנון הקשב מאפשר לנו להתמקד בארועים מעניינים, ולסנן גרויים בלתי רלוונטיים ממצאים התנהגותיים ומתחום מדעי המוח מעידים על הגברה/העצמה של העיבוד ה"קשוב" ,והחלשה/דיכוי של העיבוד ה"לא-קשוב" קיים ויכוח בספרות עד כמה יעיל מנגנון הסינון ,ולאיזו רמת עיבוד מגיע המידע בערוץ הלא-קשוב 39 אנו הצגנו גישה על פיה ישנה החלשה משמעותית של עיבוד המידע הלא-קשוב ,עד כדי חוסר יכולת לזהות גרויים ועצמים המופיעים מחוץ למוקד הקשב http://www.youtube.com/watch?v=ubNF9 QNEQLA 40 41
© Copyright 2024