‫ד"ר נורית גרונאו‬
‫המחלקה לפסיכולוגיה ולמדעי הקוגניציה‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫‪1‬‬
‫‪" ‬קשב" ‪ -‬מתקשר בעברית לאופנות השמיעתית‬
‫(להקשיב)‬
‫‪"Attention” o‬‬
‫‪ o‬להפנות תשומת לב‬
‫‪ o‬להיות קשוב למשהו‬
‫‪2‬‬
3
4
‫‪5‬‬
‫•‬
‫בתוך עולם מורכב ועמוס בפרטים‪ ,‬אנחנו חייבים כל הזמן‬
‫להתמקד בחלק קטן מהמידע אשר מגיע מהחושים‬
‫•‬
‫אחרת‪ ,‬המערכת הקוגניטיבית תוצף בעודף מידע‪...‬‬
‫נתחיל בהדגמה קטנה‪...‬‬
‫&‪http://www.youtube.com/watch?v=IGQmdoK_ZfY‬‬
‫‪feature=related‬‬
‫)‪“The invisible gorilla” (Chabris & Simon, 2010‬‬
‫•‬
‫‪6‬‬
‫היכולת שלנו להתמקד בגרוי‪ ,‬או בארוע מסוים‪,‬‬
‫מאפשרת סינון של מידע לא רלוונטי לאותו הרגע‬
‫•‬
...‫ לסינון הזה יש גם מחיר‬,‫אבל‬
http://www.youtube.com/watch?v=UndJHoHgVA8&
feature=related
)Change Blindness, Simons & Levin, 1997 ( "‫"עיוורון לשינויים‬
•
7
‫סייג לתופעות שהודגמו‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫•‬
‫ארוע בולט‪/‬מפתיע שלוכד את הקשב‬
‫•‬
‫אנחנו נתמקד במצבים "שגרתיים" שבהם הקשב ממוקד‬
‫באופן יחסי‪ ,‬ללא כל הפרעות קיצוניות או ארועים בלתי‬
‫צפויים‬
‫•‬
‫•‬
‫‪9‬‬
‫אז מה בעצם קורה לכל אותו מידע לא‪-‬קשוב?‬
‫האם אנחנו בכלל מעבדים אותו‪ ,‬ואם כן‪ -‬עד לאיזו רמה?‬
‫•‬
‫ממצאים רבים מראים שישנו עיבוד מועט יחסי בערוץ‬
‫המידע ה"לא‪-‬קשוב"‬
‫•‬
‫אחת הגישות הקלאסיות לתהליכי קשב טוענת שאין כל‬
‫אפשרות לעבד ולזהות עצמים‪ ,‬כאשר אלה מצויים מחוץ‬
‫למוקד הקשב החזותי‬
‫•‬
‫יתכן עיבוד של רכיבים בסיסיים חזותיים‪ ,‬כגון צבעים‬
‫ואורינטציות של קוים (עיבוד צורני גס מאד)‬
‫)‪(Treisman & Gelade, 1980; Treisman, 2006‬‬
‫‪10‬‬
11
‫‪12‬‬
‫•‬
‫כלומר‪ ,‬ההתייחסות למנגנון הקשב‪ ,‬על פי תאוריות‬
‫מסוימות‪ ,‬היא כאל "פילטר"‬
‫•‬
‫או כאל "כפתור ווליום" שיכול לווסת את עצמת העיבוד‬
‫•‬
‫קיים ויכוח עד לאיזו רמה מנגנון הקשב יכול להחליש‬
‫(לסנן) את המידע הלא‪-‬קשוב‬
‫•‬
‫ממצאים מוחיים תומכים ברעיון של הגברת העיבוד של‬
‫המסר הרלוונטי והחלשת העיבוד של המסר הלא‪-‬רלוונטי‬
‫•‬
‫לדוגמה‪ ,‬ממצאים מהדמיית תהודה מגנטית תפקודית‬
‫‪13‬‬
‫• הדמיית תהודה מגנטית תפקודית‬
‫(‪)functional MRI, fMRI‬‬
‫• מעקב אחר רמת הפעילות המוחית באמצעות‬
‫מדידת שעור החמצן בדם‪ ,‬תוך כדי ביצוע מטלה‬
‫‪14‬‬
‫‪Kastner et al. (2006).‬‬
‫המטלה‪ :‬לחץ כאשר הריבועים השחורים משנים גוון‬
‫‪15‬‬
‫‪W. W. Norton‬‬
‫• ההבחנה בין מידע קשוב ולא‪-‬קשוב לא חייבת‬
‫להתבסס על מיקומים שונים במרחב‬
‫)‪(O’Craven , Downing, & Kanwisher, 1999‬‬
‫‪16‬‬
17
‫מה אומר המוח?‬
‫?‬
‫מה לגבי תכונות שונות של אותו האוביקט?‬
‫•‬
‫למשל‪ ,‬צבע‪ ,‬צורה‪ ,‬תנועה בכיוון מסויים‬
‫•‬
‫האם מנגנון הקשב יכול להפריד בין תכונות שונות של‬
‫אותו האוביקט?‬
‫‪18‬‬
?‫מה אומר המוח‬
)Schoenfeld et al., 2007(
W. W. Norton
)M=motion direction, C=color(
19
‫מה אומר המוח?‬
‫אזור שמתמחה בתפיסת תנועה‬
‫אזור שמתמחה‬
‫בתפיסת צבע‬
‫(‪)Schoenfeld et al., 2007‬‬
‫‪20‬‬
‫‪W. W. Norton‬‬
‫מה אומר המוח?‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫• הקשב יכול להתמקד במרחב מסוים‪ ,‬באוביקט‪ ,‬או‬
‫בתכונה ספציפית‬
‫•‬
‫אפקט ציפייה‪ :‬גם כאשר ישנה ציפייה להתמקדות‬
‫בתכונה מסוימת (או באוביקט מסוים)‪ ,‬בהעדר גרוי‬
‫ממשי‪ ,‬ישנה עליה בפעילות העצבית באזור הרלוונטי‬
‫(למשל‪)Chawla et al., 1999 ,‬‬
‫‪21‬‬
‫מערכת של היזון‬
‫חוזר מאזורים‬
‫גבוהים לאזורי‬
‫תפיסה נמוכים‬
‫‪22‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מנגנון הקשב יכול להשפיע על רמת העיבוד באיזורי‬
‫תפיסה "נמוכים" יחסית (למשל‪)V1, LGN ,‬‬
‫מכאן שהסלקציה הקשבית מתרחשת בשלב מוקדם‬
‫יחסית‬
‫ממצאים התנהגותיים רבים התומכים ב"סלקציה‬
‫מוקדמת" (”‪)“binding problem‬‬
‫מנגד‪ ,‬ממצאים אשר מעידים על רמת עיבוד גבוהה‬
‫(סמנטית) באזורים לא‪-‬קשובים‬
‫‪23‬‬
‫•‬
‫לדוגמא‪ ,‬ממצאי מחקר מחולים עם הזנחת צד‬
‫(‪)neglect, extinction‬‬
‫• הזנחת צד‪ :‬קושי להגיב לגרויים המצויים בצד הנגדי‬
‫לפגיעת המוח (בהעדר בעיה תפיסתית‪ ,‬כדוגמת‬
‫המיאנופיה)‬
‫‪ ‬הסבר נפוץ‪ :‬ליקוי בהפניה‪/‬הקצאה של קשב‬
‫‪24‬‬
25
‫•‬
‫עיבוד "גשטאלטי" של אוביקטים‪:‬‬
‫>> נטיה להזנחה פחותה אם הגרוי בשדה המוזנח‬
‫"מתחבר" תפיסתית עם הגרוי בשדה התקין‬
‫קיבוץ הצורות לכדי אוביקט‬
‫שלם (הפחתת התחרות)‬
‫‪26‬‬
‫הקיבוץ של גרויים בשדה התקין יחד עם גרויים בשדה‬
‫ה"מוזנח" אינו חל רק ברמה התפיסתית‪ ,‬אלא גם‬
‫ברמה גבוהה יותר‪ ,‬סמנטית‪/‬קונספטואלית‬
‫(‪)Riddoch et al., 2003‬‬
‫‪27‬‬
‫‪-‬‬
‫ממצאים תומכים לכאן ולכאן‬
‫ ה"פילטר" הקשבי אינו קשיח ומקובע‪ ,‬אלא הוא יכול‬‫"לנוע" באופן דינמי‪ ,‬כתלות במטלה הנוכחית‪ ,‬בעומס‬
‫הקשבי‪ ,‬בסוג פגיעת הראש‪ ,‬וכד'‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫• מדדים התנהגותיים‪ ,‬כמו גם מדדים מוחיים‪ ,‬מראים‬
‫יתרון עבור גרויים קשובים ביחס ללא‪-‬קשובים‬
‫• ביחס לערוץ הקשוב‪ ,‬ישנה "החלשה" של ערוץ‬
‫המידע הלא‪-‬קשוב‬
‫• קיימים ממצאים מעורבים בנוגע למידת‬
‫ההחלשה‪/‬השתקה‬
‫‪29‬‬
‫• ההשלכות של אי הפניית קשב עשויות להיות‬
‫מרחיקות לכת‬
‫‪Inattentional Blindness‬‬
‫‪30‬‬
‫‪Weapon focus effect‬‬
http://www.youtube.com/watch?v=ubNF9
QNEQLA
31
32