ד"ר נורית גרונאו המחלקה לפסיכולוגיה ולמדעי הקוגניציה האוניברסיטה הפתוחה 1 " קשב" -מתקשר בעברית לאופנות השמיעתית (להקשיב) "Attention” o oלהפנות תשומת לב oלהיות קשוב למשהו 2 3 4 5 • בתוך עולם מורכב ועמוס בפרטים ,אנחנו חייבים כל הזמן להתמקד בחלק קטן מהמידע אשר מגיע מהחושים • אחרת ,המערכת הקוגניטיבית תוצף בעודף מידע... נתחיל בהדגמה קטנה... &http://www.youtube.com/watch?v=IGQmdoK_ZfY feature=related )“The invisible gorilla” (Chabris & Simon, 2010 • 6 היכולת שלנו להתמקד בגרוי ,או בארוע מסוים, מאפשרת סינון של מידע לא רלוונטי לאותו הרגע • ... לסינון הזה יש גם מחיר,אבל http://www.youtube.com/watch?v=UndJHoHgVA8& feature=related )Change Blindness, Simons & Levin, 1997 ( ""עיוורון לשינויים • 7 סייג לתופעות שהודגמו: 8 • ארוע בולט/מפתיע שלוכד את הקשב • אנחנו נתמקד במצבים "שגרתיים" שבהם הקשב ממוקד באופן יחסי ,ללא כל הפרעות קיצוניות או ארועים בלתי צפויים • • 9 אז מה בעצם קורה לכל אותו מידע לא-קשוב? האם אנחנו בכלל מעבדים אותו ,ואם כן -עד לאיזו רמה? • ממצאים רבים מראים שישנו עיבוד מועט יחסי בערוץ המידע ה"לא-קשוב" • אחת הגישות הקלאסיות לתהליכי קשב טוענת שאין כל אפשרות לעבד ולזהות עצמים ,כאשר אלה מצויים מחוץ למוקד הקשב החזותי • יתכן עיבוד של רכיבים בסיסיים חזותיים ,כגון צבעים ואורינטציות של קוים (עיבוד צורני גס מאד) )(Treisman & Gelade, 1980; Treisman, 2006 10 11 12 • כלומר ,ההתייחסות למנגנון הקשב ,על פי תאוריות מסוימות ,היא כאל "פילטר" • או כאל "כפתור ווליום" שיכול לווסת את עצמת העיבוד • קיים ויכוח עד לאיזו רמה מנגנון הקשב יכול להחליש (לסנן) את המידע הלא-קשוב • ממצאים מוחיים תומכים ברעיון של הגברת העיבוד של המסר הרלוונטי והחלשת העיבוד של המסר הלא-רלוונטי • לדוגמה ,ממצאים מהדמיית תהודה מגנטית תפקודית 13 • הדמיית תהודה מגנטית תפקודית ()functional MRI, fMRI • מעקב אחר רמת הפעילות המוחית באמצעות מדידת שעור החמצן בדם ,תוך כדי ביצוע מטלה 14 Kastner et al. (2006). המטלה :לחץ כאשר הריבועים השחורים משנים גוון 15 W. W. Norton • ההבחנה בין מידע קשוב ולא-קשוב לא חייבת להתבסס על מיקומים שונים במרחב )(O’Craven , Downing, & Kanwisher, 1999 16 17 מה אומר המוח? ? מה לגבי תכונות שונות של אותו האוביקט? • למשל ,צבע ,צורה ,תנועה בכיוון מסויים • האם מנגנון הקשב יכול להפריד בין תכונות שונות של אותו האוביקט? 18 ?מה אומר המוח )Schoenfeld et al., 2007( W. W. Norton )M=motion direction, C=color( 19 מה אומר המוח? אזור שמתמחה בתפיסת תנועה אזור שמתמחה בתפיסת צבע ()Schoenfeld et al., 2007 20 W. W. Norton מה אומר המוח? מסקנה: • הקשב יכול להתמקד במרחב מסוים ,באוביקט ,או בתכונה ספציפית • אפקט ציפייה :גם כאשר ישנה ציפייה להתמקדות בתכונה מסוימת (או באוביקט מסוים) ,בהעדר גרוי ממשי ,ישנה עליה בפעילות העצבית באזור הרלוונטי (למשל)Chawla et al., 1999 , 21 מערכת של היזון חוזר מאזורים גבוהים לאזורי תפיסה נמוכים 22 • • • • מנגנון הקשב יכול להשפיע על רמת העיבוד באיזורי תפיסה "נמוכים" יחסית (למשל)V1, LGN , מכאן שהסלקציה הקשבית מתרחשת בשלב מוקדם יחסית ממצאים התנהגותיים רבים התומכים ב"סלקציה מוקדמת" (”)“binding problem מנגד ,ממצאים אשר מעידים על רמת עיבוד גבוהה (סמנטית) באזורים לא-קשובים 23 • לדוגמא ,ממצאי מחקר מחולים עם הזנחת צד ()neglect, extinction • הזנחת צד :קושי להגיב לגרויים המצויים בצד הנגדי לפגיעת המוח (בהעדר בעיה תפיסתית ,כדוגמת המיאנופיה) הסבר נפוץ :ליקוי בהפניה/הקצאה של קשב 24 25 • עיבוד "גשטאלטי" של אוביקטים: >> נטיה להזנחה פחותה אם הגרוי בשדה המוזנח "מתחבר" תפיסתית עם הגרוי בשדה התקין קיבוץ הצורות לכדי אוביקט שלם (הפחתת התחרות) 26 הקיבוץ של גרויים בשדה התקין יחד עם גרויים בשדה ה"מוזנח" אינו חל רק ברמה התפיסתית ,אלא גם ברמה גבוהה יותר ,סמנטית/קונספטואלית ()Riddoch et al., 2003 27 - ממצאים תומכים לכאן ולכאן ה"פילטר" הקשבי אינו קשיח ומקובע ,אלא הוא יכול"לנוע" באופן דינמי ,כתלות במטלה הנוכחית ,בעומס הקשבי ,בסוג פגיעת הראש ,וכד'. 28 • מדדים התנהגותיים ,כמו גם מדדים מוחיים ,מראים יתרון עבור גרויים קשובים ביחס ללא-קשובים • ביחס לערוץ הקשוב ,ישנה "החלשה" של ערוץ המידע הלא-קשוב • קיימים ממצאים מעורבים בנוגע למידת ההחלשה/השתקה 29 • ההשלכות של אי הפניית קשב עשויות להיות מרחיקות לכת Inattentional Blindness 30 Weapon focus effect http://www.youtube.com/watch?v=ubNF9 QNEQLA 31 32
© Copyright 2024