‫‪313‬‬ ‫‪ .29‬יצחק בן יהודה אברבנאל‪ ,‬צורות היסודות‬ ‫פריז‪ ,‬ס"ל‪) 1341 ,‬דפים ‪63‬א‪66 -‬א(‬ ‫יצחק בן יהודה אברבנאל )‪ 1437‬ליסבון‪ ,‬פורטוגל – ‪ 1509‬איטליה( מכונה לפעמים‬ ‫הפילוסוף האחרון של ימי־הביניים‪ .‬הוא היה מדיני מקורב למלך פורטוגל ואחר־כך למלך‬ ‫ספרד‪ .‬עם גירוש ספרד בשנת ‪ 1492‬הגיע לנאפולי וגם שם היה בין הפעילים ביחסים‬ ‫דיפלומטיים בין המדינות‪ .‬הוא כתב פירושים לתנ"ך והרבה חיבורים פילוסופיים‪ .‬רוב‬ ‫החיבורים של יצחק אברבנאל נדפסו במאה השש־עשרה‪ .‬צורות היסודות נדפס לראשונה‬ ‫בשנת ‪ 1557‬בסביונטה שבאיטליה‪.‬‬ ‫הכרך הוא קובץ של חיבורים בפילוסופיה‪ ,‬מאת מחברים שונים‪ .‬כתב־יד זה הועתק‬ ‫כשנתיים לפני שהחיבור יצא לאור‪ ,‬והוא נראה כמו ספר מודפס‪ .‬לחיבורו של אברבנאל אין‬ ‫קולופון‪ ,‬אך הכרך נכתב באיטליה בידי מספר סופרים‪ :‬אחד מהם הוא יהוסף בן יצחק זארק‬ ‫אשר כתב בשביל שמואל קזיס את החיבור הראשון‪ ,‬ספר האמונות והדעות מאת סעדיה גאון‪,‬‬ ‫וסיים את הכתיבה ביום ‪ 11‬בפברואר שט"ו ]‪ .[1555‬מדף ‪63‬א עד סוף הספר )דף ‪130‬ב(‬ ‫העתיק סופר עלום שם חיבורים פילוסופים רבים והראשון בהם הוא צורות היסודות‪ .‬כל‬ ‫כתב־היד עשוי מאותו נייר וטבוע בו סימן מים אחד‪ ,‬מה שמלמד שאת כל הנייר קנו בבת אחת‪.‬‬ ‫משום כך גם מתקבל על הדעת שכל חלקי כתב־היד נכתבו באותו זמן ובאותו מקום –‬ ‫באיטליה‪ .‬שלוש פעמים עבר כתב־היד את ביקורת הצנזורים‪ :‬הם מחקו פסקאות באמצעות דיו‬ ‫שחורה וחתמו את שמותיהם בדף האחרון‪.‬‬ ‫כתב־היד גדול‪ 205 x 300 :‬מ"מ‪ ,‬השטח הכתוב‪ 130 x 195 :‬מ"מ‪ ,‬כתוב בעמודה אחת‪39 ,‬‬ ‫שורות כתובות ומשורטטות‪.‬‬ ‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬ ‫‪314‬‬ ‫הטקסט כתוב בכתיבה בינונית‪ ,‬ומספר כותרות ותיבות פתיחה כתובות באותיות גדולות יותר‪.‬‬ ‫רוב הכותרות ותיבות הפתיחה כתובות באותיות מרובעות גדולות‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫‪ -‬ספר עטרת זקנים ‪ ,[42] ,‬עמ' ‪.107-108‬‬ ‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬ ‫‪315‬‬ ‫דף ‪63‬א‬ ‫ביסודות‬ ‫אמר יצחק בן לאדוני אבי הנשא דון יהודה אבראבאנאל נ"ע ]נוחו עדן[‬ ‫יען וביען היה הטעות במשפטי ההתחלות גדול עונו מנשוא להיות הדרוש הבנוי לתלפיו]ת[‬ ‫על קו תןהן ואבני בהו שוא ודבר כזב וכמו שזכר הפלוסוף‪ 1‬בספר השמים‬ ‫והעולם‪ .‬האיש אשר יחטא בהקדמות ההתחלות ימוטו מוסדי ארץ‪ .‬הנה הרה עמל וילד שקר‬ ‫‪5‬‬ ‫וראה ראיתי דעות החכמים ומביני מדע בצורות היסודות אם הם האכיות )ה()א(ראשוני]ם[ או שניים‬ ‫או דבר אחר נעלם ואנחנו לא נדע‪ .‬מערכה מול מערכה איש לדרכו פנו ועל דעת אחד לא‬ ‫יסמוכו ותהי האמת נעדרת מן המעיינים‪ .‬לכן על כל דברי האגרת הזאת דברתי עם לבי הנה‬ ‫אבקש לך מנוח אשר ייטב לך‪ .‬ואני אקבץ מכל הגוים חכמים ונבונים וידועים ואנשי]ם[ מבני ישראל‬ ‫אשר דברו בדרוש הזה דעותיהם והסכמתם אחת הנה ואחת הנה ואראה פני הסותר לדעת דעת‬ ‫‪10‬‬ ‫מהם‪ .‬ועליהם תטוף מלתי לצרפם בכור הברזל להוציא לאור תעלומת האמת בדרוש הזה‪ .‬וכל‬ ‫זה לא ברב דברים באופן שביותר קצר שאפשר יהיו התחלות ויסודות ההויה מושגים אצלנו בשלמות‪.‬‬ ‫וכמו שהזהירנו על זה נעים זמירות ישראל ראש דברך אמת ולעולם כל משפטיך צדקך‪.‬‬ ‫ובחפשי אמתחות ספרי מצאתי דעותיהם ישתרגו עלו לג' חלקים‪ .‬האחד מהם שצורות‬ ‫היסודות המה האכיות הראשונות חום וקור ולחות ויובש‪ .‬ועל זה הדעת יראה‬ ‫‪15‬‬ ‫נוטה מה שאמר הפלוסוף‪ 1‬בתחלת המאמר הי"ב מספר ב"ח ]בעלי חיים[ אמר ז"ל ]זה לשונו[ ואומר כי ההרכבות ג' מינים‬ ‫הראשונה מהם ההרכבה אשר תהיה מהחומר הראשון וצורות היסודות הד' במה שהם יסודות ר"ל ]רוצה לומר[‬ ‫החום והקור והלחות והיובש שהנה כבר התבאר בספר ההויה וההפסד שצורות היסודות במה הם‬ ‫יסודות אמנם הם אלו האכיות הארבעה ואולם ההבדלים האחרים הנמצאים להם הנה הם נמשכי]ם[‬ ‫להם כמו הכבדות והקלות והשעירות והחלקות והספוגיות והמקשיות‪ .‬עכ"ל ]עד כאן לשונו[‪ .‬סיני‪ 2‬בשער י"ו‬ ‫‪20‬‬ ‫מספרו בשמים והעולם יראה נוטה גם לזה הדעת אמר ז"ל ]זה לשונו[ יש לנו לבאר איך קבל חומר היסודות‬ ‫הצורות ההם הראשונות אשר נקראו הם על שמם‪ .‬הנה התאמת בראיות חזקות שסבת החמימות‬ ‫התנועה וסבת הקרירות המנוחה ונודע ג"כ ]גם כן[ שהחום מתיר ומרחיב הדבקות והוא סבה גדולה‬ ‫)ב (‬ ‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬ ‫‪316‬‬ ‫להתפשטות החלקים וכו' עד ונקרא החמר ההוא קר ויבש‪ .‬הנה באר שצורת היסודות הם האכיות‬ ‫הראשונים חום וקור לחות ויובש‪ .‬והחכם ר"ל ב"ג ]ר' לוי בן גרשום[ בספר מלחמות ]השם[ במאמר החמישי ח]לק[ ג פר]ק[‬ ‫שני‬ ‫‪25‬‬ ‫אמר ז"ל ]זה לשונו[ ועוד שאנחנו נאמר כי האש תהוה אש כמוה בצורה העצמית אשר בה‪ .‬וזה שהצורה‬ ‫העצמית לאש היא החום עכ"ל ]עד כאן לשונו[‪ .‬הנה התבאר מדברי האנשים האלה שלמים הם הדעת‬ ‫הראשון מהם והוא שצורות היסודות הם האכיות הד' הראשונים‪ .‬ואמנם‬ ‫הדעת השני הוא שצורות היסודות והבדליהם העצמיים הם הכבדות והקלות והנה קיים זה אבן‬ ‫רשד‪ 3‬בספר השמים והעולם מאמר רביעי כלל שני אמר שהכובד ושהקלות אם שיהיו הם עצם‬ ‫‪ 30‬היסודות ר"ל ]רוצה לומר[ צורתם או שיהיו יותר קרובים אל עצמם משאר המקרים הנמצאי]ם[ ליסודות‪ .‬עכ"ל ]עד כאן‬ ‫לשונו[‪.‬‬ ‫ובספר ההויה וההפסד אמר שהכבדות והקלות אם שהם צורות היסודות ואם במדרגת ההבדלי]ם[‬ ‫העצמיים‪ .‬עכ"ל ב"ר ]עד כאן לשון בן רשד[‪ .‬ותמסתיוס‪ 4‬בפי]רושו[ למאמר הנרשם באות הלמ"ד ממה שאחר הטבע אמר‬ ‫שהצורה העצמיית לא תפעל בצורתה כי אם באכיות והמשל כי האש כאשר תפעל אש כמוה‬ ‫מגשם כבד לא יפעל בצורה העצמיית אשר בו שהיא הקלות באותו הגשם הכבד כי כבר התבאר‬ ‫‪35‬‬ ‫בטבע שאין באש כח פועל זולת החום אבל יפעל בחום‪ ,‬שהוא מקרה בו ע"כ ]עד כאן[‪ .‬ואבובכר ן' תאפיל‪ 5‬בח"ד ]בחלק ד[ מספר‬ ‫חי‬ ‫בן יקטאן אמר ז"ל ]זה לשונו[ והתבאר לו שאמתת כל אחת מהכבד והקל מורכבת‬ ‫משני ענינים אחד מהם יפול בו השתוף משניהם יחד והוא ענין הגשמות והאחר תפרד בו‬ ‫האמתות כל אחד משניהם מן האחד והוא הכבדות והקלות המחוברים בענין הגשמות ר"ל ]רוצה לומר[ הענין‬ ‫]אשר בו יתנועע אחד מהם מעלה ואחר מטה‪[.‬‬ ‫א‪ .‬שורה ‪ :5‬האות ה"א נכתבה בטעות ונמחקה על ידי נקודת ביטול‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כדי למלא את השורה‪ ,‬האות האחרונה‪ ,‬או האות האחרונה במלה הלפני אחרונה מורחבת‪ :‬שורות ‪.37 ,33 ,26 ,22‬‬ ‫‪ .1‬שורות ‪ :15 ,3‬הפילוסוף הוא אריסטו‪ ,‬הפילוסוף היווני מהמאה הרביעית לפני הספירה‪.‬‬ ‫‪ .2‬שורה ‪" :19‬ן' סיני" הוא הפילוסוף המוסלמי אבן סינא )‪.(980-1037‬‬ ‫‪ .3‬שורה ‪ :29‬הפילוסוף המוסלמי אבן רושד )‪.(1126-1198‬‬ ‫‪ .4‬שורה ‪ :32‬תמסתיוס הוא פילוסוף יווני מהמאה הרביעית לספירה‪.‬‬ ‫‪ .5‬שורה ‪ :35‬אבן טפיל‪ ,‬פילוסוף ערבי )‪.(? 1110 -1185‬‬ ‫‪The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought‬‬ 317 The Goldstein-Goren International Center for Jewish Thought